גליון 1694 מתאריך 18 בפברואר 1970 
וי^ 88ן
1ויו 8 4
ןןןיןך 1
הטעות
דוד גלעדי ושמואל שניצר, שמעמדם בעיתון התערער.
נגד כמה מהעובדים, שדיברו בגלוי נגד ההסדר החדש,
הופעלו אמצעי שיכנוע במשך תקופה ארוכה.
למרות האופי הדצנטרליסטי החיצוני •טל
העיתון החל מהשבוע, יהיו עתה כל עמודי
הפנים של העיתון נתונים לפיקוחם של
הקיצוניים, אנשי ארץ־ישראל השלימה.
משפט נגד
מזכיר הכנסת
סיוע אמריסאי
וגם הצעת־הסדר
וושינגטון הדהירה לישראלי, כי היא עומדת
לחדש את מיתקפתה המדינית, כרי
לכפות הסדר ישראלי-ערבי.
בשלב זה לא הושמעו רמזים בדבר מניעת סיוע
כלכלי או צבאי, כאמצעי לחץ אמריקאי על ישראל.
להיפך, מסתמנת האפשרות שארצות־הכרית
תספק סיוע זה לישראל, כדי למנוע
יצירת רושם של הפקדתה או השארתה
חסרת־מגן מול הערכים. בכך ינסה הנשיא
ניכסון לנטרל את דעת-הקהל היהודית
כארצו, כמיקרה שיחליט להפעיל לחץ
מדיני על ישראל, או כמיקרה שממשלתו
תציע פתרונות שיוגדרו על־ידי ישראל כ־פרו־ערכיים.
הגרמנים
מממנים תיקוני
פגיעות ישראליות במצרים ממשלת גרמניה המערבית נשאה בהוצאות
תיקוני גשרי הפלדה על הנילוס בקינה
ובתמאלי, שנפגעו בפשיטות ישראליות -
עובדה זו נודעה השבוע כדיווח של כתבים
מגרמניה.
שני הגשרים החדשים נבנו בהשקעה של 7,5מיליון ,
דולאר, על־ידי חברות גרמניות, כשגרמניה המערבית
תורמת מזה 3,4מיליון דולאר מתקציב סיוע החוץ
שלה. השלמת הגשרים נעשתה אחרי שנותקו היחסים
בין גרמניה המערבית ומצרים בעיקבות הכרתה של
מצרים בגרמניה המזרחית ב־ . 1965 היתד, זו חברת
הפלדה של קרוס, שבנתה את שני הגשרים.
בניגוד להודעות הרשמיות המצריות הסתבר
כי הגשרים אומנם ניזוקו בצורה קשה
מאוד בפשיטות הישראליות עליהם באוקטובר
.1968 לפי הדיווחים מגרמניה ״היתה
העבודה ידועה לישראלים.״ כתוצאה מכך
הסכימה ממשלת בון, חצי שנה אחרי ההפצצה,
לשקם ולתקן את הגשרים על חשבונה
במיסגרת הסיוע שלה למצרים.
בגרמניה מצביעים על עובדה זו כחלק מנסיונה של
גרמניה המערבית לחדש את יחסיה הטובים עם מצרים
ובאמצעותה עם העולם הערבי כולו.
ה״יונים״ סולתו
מעריכת ״מעריב״
אחרי דחיות מרובות נכנם השבוע לתוקפו
סידור־העבודה החדש כמערכת ״מעריב״
,לפיו הודחו שני עורכי העמודים
הפנימיים כעיתון, משה דור ולוי יצחק הירושלמי,
הידועים בדיעותיהם המתונות,
והועפו כלפי מעלה לעבודת כתבות.
המהפכה בוצעה בהתאם לתביעת ועד העובדים של
העיתון לרוטציה בתפקידים בין העורכים והכתבים.
מעתה ממונה על עריכת עמודי הפנים מערכת המורכבת
כולה מניצים: שלום רוזנפלד בראש ומתחתיו עידוא
דיסנצ׳יק (בנו של עורך מעריב) ,מנחם תלמי, דב
גולדשטיין וחזי כרמל.
סביב מהפכה זו התעוררו בצמרת מערכת מעריב
זזילוקי־דיעות קשים, כשבראש המתנגדים למהפכה עמדו
משפט הלינץ׳ המאורגן נגד ח״כי
״העולם הזה״ ,בהנהגתו של יו״ר
הכנסת ראובן ברקת, יגיע לבית־המשפט.
השמצותיו
של ברקת, אותן השמיע
מעל דוכן הכנסת נגד ח״כ שלום
כהן, לא יכלו לשמש עילה לתביעה,
בשל חסינותו של ברקת. אולם פיר־סוס
חוברת רשמית של הכנסת, ובה
השמצות ודברי־הסתה, תשמש עילה
לתביעה משפטית נגד שניים מעובדי
המנגנון של הכנסת, העובדים
תהת השגחתו הישירה של היו״ר.
בתביעה ייאמר, כי מכתבים המעלים
הצעות לתלות חברי־כנסת עלולים
להיורד הסתה לביצוע מעשה
רצח, עבירה שבגינה נענשים ב-
שנות־מאסר רבות.
אנשי־המנגנון הבכירים, ובראשם
מזכיר הכנסת, שהפיצו את חומר
ההסתה וההשמצה בחוברת שכללה
מכתבים שנשלחו ליו״ר הכנסת, אינם
נהנים מחסינות.
כסה לאגודת־ישראל
אגודת ישראל תקבל מענק מיוחד של
שניים־וחצי מיליון ל״י מהאוצר,
הכסף מיועד, רשמית, לכיסוי גרעונות החינוך העצמאי.
מערכת החינוך של האגודה מקבלת ״ 850/אחוזים
מתקציבה מהמדינה, והיתרה מגוייסת על־ידי מגביות.
ההסכם לתשלום מענק זה נעשה עוד
לפני הבחירות, בין שר־האוצר הקודם זאב
שרף לבין ראשי האגודה. הוא יכוכד על־ידי
שר־האוצר פינחס ספיר.
עיריית
תל-אביב תפתח מחדש מועדונים עיריית תל־אביב עומדת
לפתוח מחדש את
מועדוני־הנוער שנסגרו
בלילות שישי במיסגרת
ההסכם הקואליציוני בין
המפד״ל למערך. המועדון
הראשון שייפתח מ חדש
יהיה מועדון־הנוער
ליד בית מיפעל הפיס.
הסיבה: לחץ ציבורי
על ראש-
העיר בטענה כי
סגירת המועדונים
בלילות-שישי עלולה
להגביר את
אחוז הפשיעה בקרב
כני־הנוער בעיר.
חדש
של ״אל-על״
״אל־על״ נוטה להקדים במיקצת את פתיחת
הקו החדש לארצות דרופ-אמריקה. הקו
שיחצה את יבשת אפריקה לרוחבה ומשם
לברזיל, נועד לבסס את האחיזה הישראלית
במערב-אפריקה, אחיזה שהתמוטטה כשנים
האחרונות.
מלחמת ביאפרה עיכבה את פתיחת הקו עליו מדובר
כבר שנים מיספר, אולם עתה, לאחר קבלת מטוס
הבואינג הנוסף יופעל כנראה בחודש יוני.
נשים ישרתו בתפקידי
בלשות במשטרה
בקרוב יוכנסו נשים לתפקידי בלשות במשטרה.
עד כה שירתו נשים במשטרה
בתפקידי שיטור, תנועה ופקידות. בימים
אלה נערך במרכז האימונים של משטרת
ישראל בשפרעם קורס בילוש על טהרת
המין הנשי. מהמועמדות רווקות עד גיל
שירות צבאי,
לעבור בחינות
מקיפות.
שהתנדבו לשרת כבלשות נדרש להיות
26 שנה, בעלות השכלה תיכונית, אחרי
ועם פרופיל בריאות גבוה. הן נאלצו
פסיכוטכניות מסובכות ובדיקות רפואיות
המשימות שתוטלנה על השוטרות־הבל
שות תהיינה בתחום הפלילי והביטחוני.
כפי שמצפים יוכנסו הניטים לשירות כ-ד
דורי הבילוש של המשטרה בעוד כחמישה
חודשים.
בית־לייסיו יהפוך
לאולפו הסרטה
בעיקבות תוכניתה של הסתדרות העובדים
להקים אולפנים לסרטי קולנוע וטלוויזיה,
בשיתוף פעולה עם אולפני הקלטה
תל-אביביים, מתגבשת תוכנית למקם את
האולפנים כ״כית־לייסין״ בתל־אביב.
ההון התחלתי של האולפנים יהיה כמיליון ל״י.
תמרורים
מונה לחבר־כנסת, במקום סגן יו״ר
הכנסת אריה בן־אליעזר ז״ל — גדעון פת
( ,)37 חבר גח״ל מטעם המפלגה הליברלית.
יליד ירושלים, למד בבית־הספר התיכון דתי
מעלה, שירת בנח״ל, ובהשתחררו מצה״ל
נתמנה בגיל 20 למזכירו האישי ומנהל ליש־כתו
של שר־התחבורה דאז יוסף ספיר. מ־
1956 שהה מספר שנים בארצות־הברית, למד
מינהל וכלכלה באוניברסיטת ניו־יורק. ב־
,1967 עת נכנם יוסף ספיר לממשלת־הליכוד־הלאומי,
נתמנה פת שוב ליועצו הכלכלי ד
מנהל לישכתו.
בהחלט־זה המקלט!
נולד * לשחקנית הישראלית הגרה
עתה באיטליה, דליה להג, ולבעלה, ה
דליה
להב
במאי האיטלקי ז׳אנקרלו דזאני,
גבריאל.
הגישתביעה. נגד ירחון העירום
הפופולרי פלייבוי, הצלם ההוליבודי
רון ג׳וי, ארוסה לשעבר של נאנסי סינאט־רה.
רון תבע מהירחון פיצויים בסך חצי
מיליון דולר ( 1,750,000ל״י) ,משום שהירחון
פירסם, ללא רשותו, תמונת עירום
של נאנסי, אותה צילם רון שעה שהשניים
היו מאורסים. הוא הציע את התמונה לעורכי
פלייבוי והם לקחו אותה לעיון, אך לא
השיבו דבר לצלם. עתה גילה רון כי הירחון
הדפיס את התמונה מבלי להודיע לו
על כך ומבלי לשלם תמורתה, ולכן הגיש
את התביעה.
נקנס בבית־משפט לונדוני, ב־100
לירות שטרלינג ( 840ל״י) ,על הברחת
חשיש לבריטניה — במאי הסרטים האיטלקי
מיבאלאנג׳לו אנטוגיוגי. הבמאי, שהיה
בדרכו מלוס־אנג׳לס לאיטליה, שהה ב־חניית־ביניים
בלונדון — ושם ערכו פקידי
המכס חיפוש בכליו וגילו חשיש מוסתר בנעליו
ובכיסו. הוא הועמד מיד לדין וטען
בבית־המשפט :״קניתי את החשיש בלום״
אנג׳לם, מאדם שנראה
לי רעב.״
נישאו. ה
זמרת
הישראלית ח*
וו האלפרש טיין
וחשמלאי־הבמה ע*
מידם טנגכאום.
אלכרשטיין
התגרשו .
הכוכב־במאי אור*
פון וולס, המתגורר עתה במדריד וברומא
לסרוגין, ורעייתו פאולה, שעברה לגור ללונדון.
לזוג, שהיה נשוי 12 שנה, בת
אחת: ביאטריס. לאורסון יש גם בן, כרים־
טופר, מנשואיו הראשונים לוירג׳יניה ניול־סון,
ומנשואיו לריטה הייוזרת יש לו בת.
נפטר בלונדון, בגיל ,64 נהג הקטר
ג׳ק מילס. לפני שש שנים נהג מילס ברכבת
בה בוצע השוד הגדול של שניים י־חצי
מיליון לירות שטרלינג, שהיו שייכים
לבנק אוף איעלנד. מילם, שהיה אז בן ,58
נאבק עם השודדים. הם היכוהו על ראשו
ומאז לא הבריא ולא היה מסוגל לעבוד
עבודות קשות. לפני כמה שבועות הוא חלה
בשפעת ומחלתו הסתבכה בגלל מצבו הגופני
הירוד והוא נפטר.
טלויזיה
(]11111
ה ב . 7ב ו 7זעוד 1
׳ 1ע (!קאח )598₪
ביו
באר
דבחירתך 2דגמים 8 0 0 2 :ח ד >£ 0י 5
משחיצריה מיו ח ד
ע בו רן
הססריי
ה אינ טי מי
בעל המוניטין
הבינלאומי
נפטרה בצרפת, בגיל ,82 מדאם
ליאון מוסל, סבתה של בריג׳יט בארדו.
הקפידי לדרוש בפרטמויה שלד אחג-
הנרולם הזח 1694
נותרו
עוד
נלאהי שי ש בעתוגות הישראלית גלים
של מצבי־רוח.
בשבוע שעבר עמדתי במדור זד, על
מסע־הלינץ׳ שהתנהל במרבית העתונים נגד
חברינו בכנסת. השבוע נשבר הגל, והתחיל
פתאום
גל נגדי. מרבית העתונים גילו
שצדקנו, שהצהרת יו״ר הכנסת היתה בלתי־חוקית,
שההלטת־הגירוש של ועדת־הכנסת
היתד, בניגוד לתקנון, ובו׳.
אם תחילה העזו לצאת נגד מסע־הלינץ׳
רק אנשים כמו חיים
חפר, סילבי קשת, דידי
מנוסי וד״ר דרץ־דרב־קין,
הרי השבוע הצטר׳5״נ
פו אליהם אישים כמו
ד״ר יוחנן באדר ושורה
ארוכה של פובליציס$
׳ 651
ז 6טן£י׳>
טים אחרים,
לאור זה — איך
נראה עתה מסע־הלינץ׳
ההיסטרי של הימים
הראשונים?
99 ימי
ל פ תי ח ת הי רי ד ה בי ן־ד א1מתל ־ א ב ־ ב
( 9.6.1970־ )25.5
מכד
ידיד המזרת חברה לתערוכות 1ע׳מ
1 .7 0 .ג /נ ז ^ זסס 5ו\וסו־ו־ו 0וו1-
רנ ל־ א בי ב
המעוניין לרכוש את
ספר הברית החדשה
להשכלה כללית ולהכרת הדתות בעולם
הופיע!
נליון מס׳ 2של
כתב-העת הפאראפסיכולוגי
עולמות א ח רי ם
הבכוד !
— אמת או אגדה 7
הנני מצרף 7.50ל״י בצ׳ק /ה מח א ת דאר, עבור מינוי ל 6-חוברות
של ״עולמות אחרים״.
הנני מצרף 3ל׳׳י בצ׳ק /ה מח א ת דאר, עבור חוברות מס׳ 2 ,1
של ״עולמות אחרים״.
הנני מצרף 1.50ל״י בצ׳ק /המחאת דאר, עבור חוברת אחת של
״עולמות אחרים״ מספר ...
| כתובת :
ז ט5
6ז ט 5ט ׳<1
1 56ט ף
> 6מ ח 16ז ץ 6 5ז 16ז
שהוטחו נגד חברינו,
מ0ו1וחו) 11 )16ז״ג
ההשמצה המגוחכת ביו־
\ 3ז ז 6 )11, 3ז 0
5 3־) 161301
תר היא שהם עשו מע0
1 11811111,
י* .6 שים של ״אכסהיביציו־י
16 0 0 0 0 3 1 5 5 6 0 1 \* 6
ניזם״ ו״דראמאטיות״. .
^ \ 16ז ט , 5־ 0161־<361
0 0 0 $ץ?ן ןא^
<זק 3 1 x1601 0 6 1 .
באותו הגיון אפשר ל.״ו
1־1818
6ז ע11
האשים באבסהיביציוגי־
/3ע1 6 0 3 6 0 1 ,. 11 3 3־? 31
ז555£אא
זם את נביאי ישראל,
\ ז 51י ! 0זטסק 156ט ק \ 6 מרבוס ישו הנוצרי,
! 0 1 6׳ 6 0 1 3ו 0 0 1 6 § 3 1 6 0
ן ם6)16ם^זק
אנטוניוס ובנימין זאב
08$64 :מ)$ 1־
5 6 3 0 0 6 5 116 5 0 0ן) 0 1 0
18$*1)10 £ז8מ
הרצל.
**זי . 13וטף 0 1 1 6 0 ,וחס !
י 10. 1* 0ם10ז..
6 5 3 0 3 1 1 6־ 311 <1601311׳ \ 3
^יני
׳>ז 0מ׳י
תפקידו של מנהיג זי.
4630׳זנ] 6ז תיי־6 ׳,׳
אופוזיציוני הוא להפיץ 20.
בצורה
את דיעותיו
״י׳20111ם3,׳1ח 1י3!9
היעילה ביותר .,לשכנע
011,ק5נ> 5
בצידקתן.
את הרוב
מכיוון שלא עומד לר י
שותו המוגנון העצום
ו׳0 1זזם 00ו\6ץ׳.
של התעמולה הממלכתית,
ש>2050ן10י
הוא מוברק להיעזר ב)*׳8
מתודת
דרמאתיות, שיג0ם
זז ״ 1י 0
רמו תהודה מירבית.
של״4־ וח 0 *׳0ס ^ [ח ^ 0ס8!1ם1
;מס 14
כך נהגו מנהיגים נז־ך
^ €5. בכל קונפורמיסטיים 0סס הדורות — ממשה רבנו
וירמיהו •הנביא ועד זאב
ז׳בוטינסקי, קורע הש81,״
אחד הקוראים הז*
כיר במכתב למערכת את
נמ ז״־־^4־./ 7?:״61 גייזיז
לוחם־החופש האמריקאי
שקרע מעל דוכן הקונגרס
האמריקאי את
החוק שחייב את הסגרת טיימם, לה־מונד, ל׳אבספרם, ניו־יורק טיימס
העבדים הבורחים למדי־של
אבנרי מן הכנסת, הוא הוסיף :״הצרפנות־הדרום,
לפני פרוץ מלחמת־ד,אזרחים.
תים מכירים אותו. הם ראוהו בדצמבר
האחרון על מסך־ד,טלוויזיה ׳שלהם. כאשר
מעניין שדווקא עתוני זזג״ל תפסו
איש־קיך מה נלהב זה הציג׳ את ספרו מלאת
המשמעות הסימלית של המעשה.
חמת היום השבועי
עד למעשיהם של שלום כהן ואורי אבנרי
בכנסת, מסרו ׳עמוני העולם דו״זזות מדכאים
ביותר על מה שקורה בישראל. נתקבלה
תמונה של ישראל תיאוקראטית, בה שולטים
הרבנים, בהסכמת הבל.
מעשי חברינו בכנסת קיבלו תהודה עול מי ת עצומה. אין עתון חשוב בעולם שלא.
דיווח עליו — החל בטי-מס של לונדון,
לבב׳ מערכת ״עולמות אחרים״ שדרות קק״ל 2תל־אביב
? 1011ח.טי טן<• 651-06י ט ) 3 6זז6ט8 13315
ההשמצות
להשיג בכל הדוכנים (המחיר 1.50ל״י) וכמערכת הירחון :
* £1ח13
׳065 ]11113
5 13 101־ז0ו1
מכתבים
--גזור ושלח --
מן התוכן :
הערפד דראקולה — אמת
או אגדה ן
מחקר הטלפתיה בבריה״מ
אסטרולוגיה באור המדע
האם גחנת בתחושה-על-
חושית ז
רוחות רפאים
גלגול נשמות
דרך הנניי מס
הפאריסאי.
הידות לבך ניצרה תמונה מאוזנת. נודע
לעולם י כי יש בישראל מחנה חשוב הלוחם
למען מישטר דמוקרטי וליברלי, ובי ישראל
רחוקה מלהיות׳ אותה מדינה גזענית־תיאו־קראטית
כפי שאויביה מנסים לתארה.
השבועון הצרפתי ההמוני ל׳אבספרס תיאר
את הפרשה בכתבה דראמתית, בחתימת
עורכו הראשי, בטש. בתארו את סילוקו
יתקשר לפי הכתובת ת. ד ,7089 .ירושלים, וישלח לו מיד.
הופיע!
ניו־יורק,
חינם לכל דורש
הערפד דראקולה —
ללה־מונד
קריעת הדף מתעודת־הזהומ ,,.של שלום
כהן, כאות מחא־י׳על החלטת• הממשלה
המזלזלת ברצון האזרח החילוני וקובעת
מסמר נוסף בארון המתים ׳של השלטת
הדת על המדינה, עוררה את הערכתי.
במעשה זה גילה שלום כהן אומץ־לב
וייצוג הולם של האזרח הסבור כמוהו.
כל הכבוד!
א. הלטי, סביון
י נאמנות
חסדת־פשרות
עקבתי בהתעניינות הולכת וגוברת אחר
מאבקכם הצודק בכנסת בקשר לבעיית מיהו
יהודי ורישום הלאום בתעודת־הזהות.
יש אנשים רבים ברחוב הישראלי העוקבים
אחר עבודתכם ומזדהים עימה, כפי
שמזדהה עימה בכנות כותב שורות אלו.
הוכחתם נאמנות חסרת־פשרות לדרככם.
נ ד עון צי מ ר מן, ירושלים
מכתבלס נן המנכ ״ ל
לעיג״נ * מי רשט
בהמשך להתכתבות בינינו — אשר שלבה
האחרון היה מכתבנו׳ אליכם מיום 29.1.70
— אשר טרם. נענה — .ובעיקבות מחאתו
הנהדרת של חה״ב שלום׳ כהן נגד החקיקה
המבטלת את. פסקוה,דין של בג״ץ בעינין
שליט .,והבאה להשליט את׳.הדת על אנשים
שאינם רוצים בה׳,ומתוך גישתנו העקרונית
בעיניו רישום דת ולאום. שהוא מקור
להפליה על רקע זה — היננו שולחים
לכם את תעודות הזהות שלנו, כפי שכבר
כתבנו לכם בזמנו — אין לנו צורך במים־
מכים כוזבים. אם אינכם מסוגלים ליכתוב
אמת — שימרו את מיסמכיכם לעצמכם.
אל נא תבינו מכך שאנו כועסים עליכם.
אנו מרחמים עליכם ויחד עם זה סולחים
לכם• המתחיל לחטט במגילת היוחסין של
(המשך בעמוד )6
ועתה ניתנת״! 7
האפשרות לקבל את
מעונת לנשת חודשייס
ממתנת, לשנת ,1970 להצמדה
על הוצנעה. עס נל שענן!
אז רחהעולם
ל -סדעוינסיוןחינםן ^ א
דחף* סטודיו שגד 111
מכתבים
(המשך מעמוד )4
אדם, סופו שימצא את עצמו בשורה אחת עם
גדולי המנוולים של ההיסטוריה.
אין לכם להחזיר לנו את התעודות אלא
אם מחקתם את הרשום במדורים דת ולאום
ומתחתם שם קו במקום מילה.
מתוך רגשי רחמים עמוקים ותיקווה
לתיקון מעשיכם בזמן הזה,
כלה איזיק, ישעיהו
שי״ק, אלוני יצחק
ח 1 3 0 3ח 6ח
דברי אלוהים חיים
פו7קסווגן רנט א קר
השכרת רכב
אל אורי אבנרי, ימח שסו חיברו
ונמח שמו מלהזכיר בזכרון קדוש!
כלב מצורע שכמותך: אתה בא להכתיב
לנו איך להתנהג כיהודים ומי הוא
יהודי, בו בזמן שגם לך אין זכות
להמנות על העם היהודי.
חברך הכלב המצורע שלום כהן העז
לקרוע את תעודת הזהות בגלל שכתוב
בה לאום: יהודי. אתה צריך לחזור
לגרמניה והוא למצרים, כי כל הסיעה
שלך אינם יהודים, אלא נאצים אנטישמיים.
השר
יעקב שמשון שפירא צודק בזה
שהוא מנהיג את הפאשיזם במדינה, כמו
שאתה כותב בדף השער של העולם
הזה 1692 אנחנו צריכים לשמור על
הטוהר של העם היהודי, דהיינו שיהודי
יכול להיות רק זה שנולד לאם יהודיה
או שהתגייר לפי החוק, ולא בחורים
כמו בשוניק שנקבר מחוץ לגדר בית־הקברות,
ובצדק: היות והוא לא יהודי.
רשת תחנות ההשכרה של פולקס-
רוגן רנט א קר משתרעת מקרית•
שמונה ועד אילת: בכל אחת מ־25
תחנות ההשכרה עומדות לרשותן
• מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מו סן מו ט מן פולקסווגן הקרובים
אלין.
רעיון נהרה פולקסווגן רנט א קר.
תעריפוו המנויים של
ר.ו 0511 חוה
17.12.69
לשנת?חצי שנח
בלירות בלירות
דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל, בדאר רגיל
דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר
לכל ארצות אירופה ואיראן
ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל
160
לאוסטרליה וניו-זילנד
176
למקסיקו, פנמה
150
לארצות-הברית ולקגדח
110
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד
120
לדרומ-אפריקה, זמביה, רודזיה, גואטמלה
140
הנחות ניכרות במוצרי עור
במכירות סוף העונה ב״איוניר״
במרכז מכירות סוף העונה ברשת בתי־האופנה ״איוניר׳׳ ,עומדים
השנה
מוצרי הלבשה מעור וזמש לנשים ולגברים.
בענף העור והזמש יש השנה ל״איוניר׳׳ הצעות מיוחדות, בהנחות שהן
גדולות מההנחה המקובלת של ס /ס .20 דברי העור הם מתוצרתם של סובי המפעלים
בישראל והדגמים כולם אופנתיים מהיצור של העונה הנוכחית.
להלן כמה מהמחירים החדשים של מוצרי העור:
— 150.ל״י
— ז׳קט עור לנשים
— 150.ל״י
— ז׳קט עור לגברים
— 195.ל״י
— חליפת עור לנשים
— 245.ל״י
— מעיל עור לנשים
ל״איוניר״ גם הצעות מיוחדות במחלקת הג׳רסי ושמלות הבד וההנחות כאן
מגיעות אף עד ס/״ 50 ומעלה. בין ההצעות — מכנסיים מקורדרוי בגזרה אופנתית
לנשים במחיר — 25.ל׳׳י.
לגברים מוצע מבחר מגוון של חליפות ומכנסיים וכן אפודות אופנתיות שמחירן
החל מ־— 25.ל״י.
לנוחיות הלקוחות ממליצה הנהלת ״איוניר* לבקר בחנויות בשעות המוקדמות
של הבוקר ואחר הצהן יים.
דמות של הבוקר ואחר הצהריים.
ן ₪נציגות הפועלות ב״הילטון״
זהילדים הרעבים
בכית־שאן
בושה וחרפה. נציגות הפועלות השמנות
זוללות כמו סוסות בהילטון המפואר
(העולם הזה •)1690
ובאותו גיליון: המאמר גס בישראל אפשר
למות ברעב, עליו אני רוצה להעיר,
שהייתי בהרבה ארצות בעולם, אבל עוני
כמו בארץ לא ראיתי באף מקום.
בעיירות הפיתוח אוכלים ילדים רעבים
ממש מפחי הזבל והולכים יחפים בגשם,
כי הנעליים יקרות מאוד בארץ.
מורא. תל-אביב
הריסת הבתים
באכזיב 8 -שע1
נגד הפשע של הריסת כפר אכזיב, יש
רק דרו אחת: לפנות לבג״ץ בבית־המשפט
העליון.
יש לעשות זאת מוקדם ככל האפשר —
לפני שיהיה מאוחר מדי.
אריה גולדון, תל-אביב
מעשה שרירותי !
מסתבר יותר ויותר כי האופוזיציה היחידה
הלוחמת בכנסת היא העולם הזה —
גם לן, כלב מצורע, ולחברך שלום כהן
אין זכות להיקבר בבית־קברות יהודי,
היות ואתם רק יכולים ללכלך את בית״
הקברות בפגרים המובסים שלכם.
ברגשי שימחה שמענו אין הוצאת
מהכנסת בבוז ובחרפה. לך אין זכות
לשבת בכנסת. אתה הוא יוליוס שטריי־כר
עורן השטירמר וסופך יהיה כסופו:
גם אתה תתנדנד על עמוד התליה כמוהו,
עד שעצמותין הארורות תתפוררנה
לאפר.
תחי הכפייה הדתית השומרת על
טוהר עמנו. כן ירבו ישיבות ובחור״,
ישיבות בישראלו
מה אתה מציע כתחליף לדת, את
הזנות מהעולם הזה והנשים העירומות?
בן זונה שכמוך! אתה רק מקלקל
את הנוער בשבועון העולם הזה, ובגלל
זה קורים מעשי־אונס ושוד־בנקים.
מנהיגנו הדגול מנחם בגין הוא ישמור
על טוהר עם ישראל, יחד עם
הדתיים, ולא תזכה לראות במדינת־ישראל
את זה מה שאתה רוצה לראות.
הוועדה להגנת הלאומיות
והדת כישראל
כוח חדש, שבראשה עומדים חברי הכנסת
שלום כהן ואורי אבנרי.
הרחקתו של שלום כהן מחמש ישיבות
בכנסת והוצאתו בכוח של אורי אבנרי
מאולם הדיונים בגלל מחאתם החוקית
והלגיטימית נגד חוקי־כפייה דתיים שמקורם
מלפני אלפי שנים,
הוא מעשה שרירותי
ובלתי־דמוקרטי.
כך נוהגים רק ב־מישטרים
ידועים ל־שימצה•
ובקשר
לכשרותם
ונאמנותם למדינה
של שלום כהן ואורי
אבנרי, נדמה
לי שאין אזרח במדינה
המפקפק בכך.
הם הוכיחו את זאת
בשדה הקרב בתור ריגר חיילים קרביים ולא
כמו עסקנים מפלגתיים רבים אחרים ו־אופורטוניסטים
למיניהם, אשר כל נאמנותם
ברכת מחנה השלו
התגלגלה לידי איגרת-ברכה של מחנה השלום והיות ואני נמנה על מחנה
זה בדיעותי והשקפותי, עלה בליבי הרעיון שהפצת איגרת זו בקרג אזרחי
ישראל היא חשובה ויכולה לתרום את חלקה במלחמתנו להשכנת שלום
אמיתי ובריא. טיבעי הדבר שאנוכי פונה אליכם, כדוברי ומנהיגי מחנה
השלום, בכדי שתעשו הכל להמשך החדרת רעיון זה לכל בית ובית בישראל
ובארצות־ערב.
ב? .רמזיו, ניו־יורק, ארצות־הברית
הברכה בעברית, אנגלית וערבית
העולם
הזח 1694
למדינה מתבטאת בדיבורים והשמצות של
יריבים אופוזיציוניים, ואשר מעולם לא
לבשו את מדי צז־י״ל.
מקם רינר, קרית־ים ב׳
מגישה
מיהו יהודי 7
חייל צה״ל נפצע בביקעה / .עוד מכונית
צבאית נפגעה / .רימון־יד נזרק לעבר
סיירת / ,חמישה קילומטר מנינרת.
חיל־קומנדו ערכו מיתקפה / .שוב מכונית
צבאית הותקפה / .ארבעה מחבלים נהרגו
תוך הקרב / .מח־נה־צבאי
בסואץ נחרב.
עוד
אזרח וחייל
נהרגו / .מספר רי־מוני־יד
נזרקו/ .
מאז שעות הבוקר
תוקף חיל־האוויר/,
מטרות צבאיות צפונית
לקהיר. באזוקה פצצת
מאולטרת / ,נורתה
לעבר הכינרת / .לא
היו נפגעים בקרב
כוחותינו / .הודעת
דמשק, :קברנו מתינו.״
בכנסת סוערות הרוחות /מעל גלי מימי
מנוחות / .נערך שם ויכוח ידידותי /על
הפרק: מי פה בכלל יהודי?
שמואל אילון, תל־אביב
בהפ לג ת הבכור ה של א. מ.
מ 17 -ע ד 29 לאפריל 9 7 0ו
ה מ חי ר מ 1215 -ל־י
גגלזלז
! ₪המיקרה אירע
לפגי הצי שגה
בהעולם חזה ( )1690 פורסמה ידיעה בדבר
השעיתו של רב־החובל של האניה מזל
וחקירות שנעשו לגבי התנהגות הצוות.
פירסום הידיעה עתה, יצר רושם כאילו
מדובר בצוות הנוכחי של האניה בעוד
שהידיעה מתייחסת למיקרה שאירע לפני
כחצי שנה.
נבקשכם לפרסם מכתבנו זה כדי למנוע
אי־נעימות הנגרמת לצוות הנוכחי של האניה
מזל.
א. שרגאי מנהל עתונות
ויחסי ציבור, חיפה
י רעתו של
הרור הצעיר
הזדמן לי לראות בחלון־ראווה של פוטו
ברחוב בן־יהודה בתל־אביב, צילום בלתי־רגיל
של ילד המעווה את פניו בהבעה
איחסה טווס;
#5נו 0ז#ק 80ע)
פ ר טי םוהרשמה
בנ ל
משרדי
הנסיעות!
עם החזרת האניה ״נילי״ לשירות בצי הנוסעים ופתיחת עונת הנסיעות,
חכרה חברת ״אירופה טורס״ א ת האניה לשייט פסח.
השרות
ה מ הי ר של
גרונדיג
לר שותכ ם
אל תשבחלחדש
אתה בי טו ח ה שג תי
בזמן
האניה ״נילי״ החדישה ביותר בצי הנוסעים הישראלי. באניה: מיצבים,
מיזוג אויר מלא, תאים זוגיים עם שרותים צמודים, אולם קולנע,
2אולמות ריקודים, אולמות משחקים ומרגוע, מועדון לילה, בארים,
בריכת שחיה חיצונית, סיפון־שמש ענק, בית כנסת, חנות פטורה ממס,
מערכת טלביזיה במעגל סגור ומעלית.
חברת ״אירופה טורט״ בעלת הידע והנסיון הרב בארגון טיולים לחו״ל
ארגנה בשייט זה ביקורים מ מ לי ם: פלרמו (סיציליה) ,פלמה דה מיורקה
(ספרד) ,ניצה (צרפת) ,ליבורנו (איטליה).
בנוסף יאורגנו לנוסעים סיורים מודרכים בפלרמו, פלמה דה מיורקה,
ניצה— מונטה־קרלו, ליבורנו— פלורנס— פיזה.
שרות גרונדיג
ת א ריח נחלת בני מין 81
ט ל 6150( 9 612282
על האניה יהנו הנוסעים מלהקת בידור מיוחדת, תזמורת לריקודים,
קולנע ונשף גאלה מפואר בו תבחר מלכת האניה.
בליל החג יערך על האניה סדר פסח מסורתי.
רבת־משמעות והעונה כאילו על השאלה:
״ מה דעתו על המצב בישראל ובעולם?״
בטוחני שכל קוראי העולם הזה בארץ
ובעולם יהנו מצילום־פצצה זה, אם יודפס
בשבועון.
קרולין פרידמן, רמת-גן
#לבקשת הקוראה פרידמן — מצורפת
התמונה.
קוראים השולחים מכתמים
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצר־פיס
תמונות למכתכיהם.
הטוולם הזה 1694
בוטיק
״קוקי את קובר׳
א ופנת ״ הגואל ״
! חולצות לגבר, לנוער ולאשה
לגבר האקסק לו סי בי !;
רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)
פרלון!
אקרילן, דקרון, דיאולן,
וטטרון -גםל פי הזמנהן|
תל־אביב, רחוב ישראל נגארה ,9מאחורי קולנוע אלנבי
טלפון המען 235763 :
במדינה
העם
הזד מנו ת שחלפה
ר ׳ 1א ר
•המלחמה היא המשך המדיניות בדרכים
אחרות,״ קבע בשעתו אבי תורת המלחמה
המודרנית פון קלאוזביץ. לגבי ממשלת־ישראל
ניתן לומר השבוע כי היא רואה את
המלחמה כהמשך המלחמה בדרכים אחרות.
בתחילת השבוע שעבר, לפני שהופצץ
מיפעל המתכת המצרי האזרחי — הפצצה
העלולה להיות נקודת־מיפנה רבתימשמעות
לגבי המשך המלחמה, היו בין שרי ממש־לת־ישראל
כאלה שהגיעו למסקנה כי הגיעה
השעה לפתיחת מיתקפת־שלום ישראלית,
אותו שבוע נמצאה ישראל בשיאה של
הפגנת העוצמה שלה. בפעם הראשונה מאז
מלחמת ששת־הימים שוב לא נמצאה ישראל
במצב של התגוננות מבחינה צבאית.
נאצר עצמו, השמיע הצהרות שהעידו על
הכרה בעדיפותה הצבאית של ישראל. מאזן
הכוחות נראה בעיני העולם בצורה כזאת,
עד שהעיתון האיטלקי קור״רה דה לה־סרה
כתב במאמר המערכת שלו שכל אמברגו
כללי על מישלוחי נשק למזרח־התיכון יהיה
רק לרעת הערבים, כיוון שישראל מסוגלת
כיום לייצר את הנשק הדרוש לה, כולל
טנקים ומטוסים, ללא כל עזרה מבחוץ.
הזמן עשה את שלו. במצב כזה
היתד, כל יוזמת שלום ישראלית מתקבלת
בעולם באהדה. איש לא היה מעלה בדעתו
כי ישראל הציעה אותה בגלל חולשתה, כפי
רבים. להיפך — יוזשחששו
מדינית מעמדה של כוח ולא מעמדה
של חוסר ברירה, היתה מחזירה לישראל
חלק ניכר מהאהדה שאיבדה בדעת־הקהל.
גולדה מאיר היתה הראשונה שביטלה
במחי־יד אחת כל רעיון כזה. בעיקבותיה
הלך עדר השרים החרדים לכל מוצא פיה
וחוששים להרגיזה. ממשלת־ישראל לא קטפה
את הפרי שהצמיחה פעילותו של צה״ל
בחזית, בדיוק כמו אחרי מלחמת ששת־הימים
.״אין צורך ביוזמה כזאת, הזמן
יעשה את שלו,״
הזמן אומנם עשה את שלו. תוך שבוע
אחד איבדה ישראל את הסיכוי וההזדמנות
ליוזמת שלום מעמדה של כוח. המלחמה
בעתיד הקרוב תהיה אותה המלחמה שהיתר,
עד כה, רק בדרכים אחרות.
מנגנון
יש א ל מנ ה —
ויש א ל מנ ה
השבוע התבשרו אזרחי ישראל על העלאה
עצומה במסים על מכוניות. רבים מאלה
שתיכננו רכישת מכונית חדשה, נאלצו
לגנוז את הרעיון.
אולם לפחות אזרח אחד במדינת־ישראל
קיבל את בשורת העלאת המחירים בשוויון
מרים אשבול
נפש. זוהי מרים אשכול, אלמנתו של ראש־הממשלה
המנוח.
מרים אשכול נוסעת מאז מות בעלה
במכונית שכורה מדגם מפואר, שדמי־השכירות
שלה נעים בין 60־ 70ל״י ליום,
והנהוגה על־ידי עובד המדינה ניסן שוורץ.
בימים אלה היא עומדת לקבל מכונית
פג׳ו 504 חדישה עם תיבת הילוכים אוטומטית,
שמחירה לצרכן כ־ 35 אלף ל״י.
מחיר המכונית, שעלה השבוע בהבל־פיו
של שר־האוצר פנחס ספיר בכ־3000
ל״י, אינו מרתיע את משרד ראש־הממשלה,
ואת קברניטי־הכלכלה המדברים השכם והערב
על הידוק החגורה.
לא מפריעה להם גם העובדה שרחל־ינאית
בן־צבי למשל, אלמנת הנשיא השני,
אינה נהנית ממכונית על חשבון המדינה.
העולם
הזה 1694
^ ני מקנא בחברי הסינאט ובית־הנב־ץ
! חרים של ארצות־הברית.
הנה קם ויליאם פולבלייט, ראש
ועדת־החוץ של הסינאט, וטוען
שהנשיא ג׳ונסון שיקר להם, .
מסתבר כי בשעתו מסר הנשיא לבתי-
המחוקקים של ארצו מידע כוזב על תקרית
צבאית, שאירעה במיפרץ טונקין. הנשיא
הודיע כי יחידות של צי ויאט־נאם הצפונית
תקפו במזיד, בים הפתוח, אוניות־מל־חנ>ה
שלודת של ארזיות־הברית: .
בעיקבות. תוקפנות זמנית זו השיג הנשיא
מבית־המחוקקים יד חופשית, לאחוז
בכל האמצעים הצבאיים הנראים לו נגד
הקומוניסטים בדרום־מיזרח אסיה.
על סמך הרשאה כוללת זו פתח ג׳ונסון
בהפצצה השיטתית של ויאט־נאם הצפונית.
בך נפתחה ה״הסלמה״ המפורסמת,
שהפכה את סיכסוך ויאט•
נאם למלחמה כממדים גדולים, כה
נארגו עד בה קרוב למיליון חיילים,
ומי יודע במה מיליונים אזרחים,
נשים וילדים.
לגבי עניין גורלי זה, הכנסת
כאילו לא היתה קיימת.
פשר לטעון, כמובן, שהדבר לא הו-
בא בפני הכנסת כולה, אך הובא —
לפני או אחרי מעשה — בפני ועדת״החוץ־
והביטחון של הכנסת.
אפשר גם לטעון שזה בסדר גמור מבחינה
פורמאלית, באשר הכנסת העבירה מזמן
את כל סמכויותיה בעניין הגורלי ביותר
לחיי עמנו לטיפולה הבלעדי של ועדה זו.
זה נבון -מבחינה פורמלית.
מבחינה מעשית זוהי בדיחה.
כי בוועדה זו אין אופוזיציה. היא העתק
נאמן ומדוייק של הרכב הממשלה. יושבים
ובל התהליך הדמוקראטי, לגבי
הנושא הגורלי ביותר של חיינו,
נתרוקן מתוכנו.
ילו היה קיים תהליך של דיון
>£דמוקראטי — תוך דין־ודברים בין הממשלה
והאופוזיציה — בוודאי היה נשקל
כל העניין מראש ביתר כובד־ראש.
האופוזיציה בכנסת (ואינני מתכוון לאותם
שרק במיקרה אינם נמצאים בממשלה,
כמו אגודת־ישראל והמרכז החופשי) בוודאי
היתד, משמיעה את הטענות נגד ההצעה.
היא היתד, טוענת, בין השאר, כי:
• אבסורד הוא להאמין שבאמצעות
הפצצות אפשר להפיל
ההפצצות נכשלו, כידוע, לחלוטין. ג׳דנסון
עצמו נאלץ להפסיקן, אחרי שנתברר לכל
שהן לא הכניעו את ויאט־נאם הצפונית,
אלא להיפך.
אצלנו, אם ראש־הממשלה רוצה להפציץ
ארץ אוייבת — אין ילה שום צורף למסור
לכנסת מידע מפוברק.
איישם במערך מתגבשת תוכנית
להעכיר ככוח מאות אלפי
פליטים מרצועת־עזה לגדה המערבית,
באיצטלה ה״מתקדמת״ של
שיקום הפליטים.
בי אין לה שום צורך לשאול את
פי הכנסת, ולקבל את אישורה.
פצצהיטדראריגזדעןנזגץ .־
בה עסקני השורה השנייה של אותן המפלגות,
אשר עסקניהן מהשורה הראשונה
יושבים בממשלה
אצלנו אין כל הכרח כזה.
בוודאי, אין לקנא במדינה שנפל בחלקה
כלומר: מרדכי בן־פורת נדרש
ממשלה שקרנית. אך עצם העובדה שממשל־תה
נוקטת בשיטות של תחבולה והונאה ״,לפקח על מעשי משה דיין. דוב
מוכיחה לפחות ששוררת בה דמוקראטיה מילמן צריך למתוח ביקורת על
מעשי מנחם בגין. וכו׳ ובוז.
כלשהי.
אנחנו, הישראלים,
וככך אין
הממשלה חופשית, איפוא, להחליט כאוות
יבולים אלא לקנא.
נפשה. להלכה, בוודאי מתקבלות ההחלטות
אין לדעת.
ברור הכנסת.
מילא
קיבל
אותה :
הדבר לא הובא בפני הכנסת, הכנסת לא
שמעה את הנימוקים הענייניים בעד ההח־לטה,
ובוודאי לא את הנימוקים נגדה.
אחרי יוני ,1967 אין שום מצרי
אחראי מעלה על דעתו שיש בבוח
הצבא המצרי המשול,ס להילחם
כישראל -לא היום, לא מחר, לא
מחרתיים.
לא שיקרו לכנסת. לא הטעו אותה. פשוט
לא שאלו אותה — לא לפני התחלת ההפצצות
ולא לאחר־מכן.
ני חושש מאוד שעתה עומדת ל־
^ התקבל — ואולי כבר נתקבלה —
החלטה גורלית אחרת, חשובה עוד יותר.
כי אצלנו -הלוואי והיה צורך
לשקר לכנסת!
ראש־הממשלה לבדה? .ראש־הממשלה יחד
י עם כמה שרים מרכזיים? כל הממשלה, או
חלק ממנה? זרח ורהפטיג ואלימלך רימלט?
עם או בלי צמרת צה״ל?
ברור כי זוהי אחת ההחלטות הגורליות
ביותר בימינו. היא תשפיע על חיי כולנו.
לה תוצאותמרחיקות־לכת
יכולות להיות
או לרעה.
ביותר, לטובה
מי קיבל אותה? ועל ם מך מה?
ך* נגד בל אלה היו מצדדי ההפצצה
טוענים, מן הסתם, כי היא דרושה כדי
לערער את. מוראל הצבא המצרי ולשכנע
אותו שאינו מסוגל לצאת למלחמה.
זוהי. טענה נכבדה — אך לעניות־דעתי
היא מבוססת על הנחה מוטעית.
אולם שום ויבוח אמיתי, במים־
גרת דמוקראטית, שבה יבלו להתמודד
הריעות בעד ונגד, לא נערך
כלל.
^ ני מקנא כאמריקאים אלה. קינאה
כנה, מעומק הלב.
1פכי כמה שבועות הוחלט אצלנו /לפתוח בהפצצה שיטתית של מצרים,
לעומק.
הוחלט. מי החליט?
• ישנה תמיד סכנה כי ההסלמה
תישמט מן הידיים, תביא להתערבות,
צבאית סובייטית ולהגברת
החימוש הסובייטי ו/או
למעשי-ייאוש מצד חיל־האוויר ה מצרי.
ויכוח
זה לא יוכרע, כמובן, על־גבי הנייר.
נסתפק כאן בקביעה שיש נימוקים
חזקים מאוד גם בעד וגם נגד ההפצצה.
עתה בא פולברייט וקובע בי הי
הרשאה הרת־האסון, שגרמה ל־נחשולי
דם ודמעות, נתקבלה כ־עוקבות
שקר זדוני של הנשיא
וממשלתו,
מי בכלל שואל את הכנסת. נבחרת-העם?
ומי שואל את העם עצמו?
הצורך לשקר־לסינאט האמריקאי נובע מן
ההכרח לקבל את אישורו לצעדים גורליים,
הקובעים את גורל האומה.
גים המלווים בהרג המוני. לכך עלולות להיות
תוצאות חמורות לא רק כלפי תודעת.
העולם הערבי, אלא גם לגבי מערכת יחסי
ישראל בעולם, שהיא חיונית גם מבחינה
ביטחונית.
על־ידי.בל חבריה. ויכול מישהו לומר: זה
טוב. הם יודעים. אפשר לסמוך עליהם.
אולם 24 יהודים טובים אלה אינם שליחי
אלוהים עלי אדמות. רובם יהודים ממוצעים
מאוד, בינוניים מאוד, שעלו בסולם העסקנות
המפלגתית כימעט באקראי. אך מיקרה
הוא שיושב בממשלה יוסף בורג, ולא מיכאל
חזני. חיים לנדאו, ולא יוחנן באדר.
שלמה הלל, ולא אליהו ששון. שמעון פרם.,
ולא גד יעקובי.
עלייתם לתפקיד זה לא הפכה
אותם להתגלמות האדם העליון,
נוסח ניצשה.
מובן שההחלטה האמיתית מתקבלת בודע־דת־השרים־לענייני־ביטחון.
וגם זו רק מטביעה
את החותמת שלה על החלטה שכבר
נתקבלה, קודם לכן, על־ידי קומץ אישים.
שלושה, ארבעה, אולי שישה,
איןצורךרש\\ 2־
את עבד-אל-נאצר, אפילו היתה
הפלה זו רצוייה.
אין בהיסטוריה אף דוגמה אחת לשבירת
המוראל של אומה באמצעות הפצצות. כל
הדוגמות מוכיחות את ההיפך. הפצצה מן
האוויר מגבשת עם, מלכדת אותו סביב ההנהגה,
משתיקה את האופוזיציה.
כר ק רה ב ב רי טני ה בי מי ה בלי ץ, בג ר מני ה
הנאצית בעת ההפצצות העצומות שלאחר־מכן,
ולאחרונה בוזיאט־נאם הצפונית.
לדברי כל הכתבים הזרים, זה קורה עתה
במצרים. מעמדו של עבד־אל־נאצר התחזק.
• חיל-האוויר שלנו אינו מסוגל
לגרום למצרים נזקים בממדים
רציניים, וההפצצות תישארנה כגדר
דקירות-מחט.
לא בנינו חיל־מפציצים איסטראטגי. מתוך
שיקולים נכונים בהחלט, התרכזנו בבניית
חיל טאקטי, זה שניצח ב־ 5ביוני. כושר־ההפצצה
שלו מוגבל מאוד, ואילו מצרים
היא מדינה גדולה ותת־מפותחת, היכולה
לספוג פצצות לרוב. אפשר לפגוע בה פגיעה
של ממש רק בפצצות־אטום.
• חיל-האוויר המשוכלל ביותר
אינו יבול להימנע מטעויות, מן
הסוג שאירע בשבוע שעבר במיפ-
על־הפלדה.
ד״ מז ד
רוח ^ירזירז
^ חוווז
ר ר לויז ד ר רו
איות מובהקות בלבה מוכרחים לקרות מישי
את הפליטים רוצים לשכן בתחום־מושב
סביב שכם, ולהעסיקם בבניית שיכונים ליהודים
באיזור ירושלים.
ואילו בין בית-לחם ורמאללה,
סבים ירושלים, רוצים לשכן רבבות
עולים יהודיים.
בעיני כל ערבי, ובעיני העולם, תיראה
תוכנית זו בסיפוח סופי של רצועת־עזה,
חיסול כל תקווה ערבית למעמד כלשהו בירושלים,
ויצירת מחנה־ריכוז ערבי בשכם,
דוגמת ריכוזי האינדיאנים בארצות־הברית.
במילים אחרות: תהיה זאת הכרזת
מלחמה טוטאלית על העם
הפלסטיני, חיסול סופי ומוחלט של
בל סיכוי לשלום.
זוהי החלטה כבדת־מישקל. היא עלולה
לגרום בכייה לדורות.
מי מקבל אותה?
הדיקטטורית הגדולה? קבוצה של אנשי
צמרת המערך?
אין לדעת. רק דכר אחד בטוח :
היא לא תתקבל בכנסת, אחרי
ויכוח שבו יביעו הכרי-הכנסת את
דעתם על פי הכרתם העצמאית,
ויצביעו על פי* מצפונם הריבוני
בהצבעה חשאית.
קרוב לוודאי שהדבר לא יובא לכנסת
בכלל.
לא, אין צורך לשקר לה. כי אין
צורך לשאול אותה.
||.י 11 . .ו ויו
טוס לפאריס
על חשבו!
ה ו 1ו 0 3
הוה
על־ידי השתתפותן בחידון הצילומים
זי ל
מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל
תשובה נכונה, בכל שבוע, מזכה אותך בהשתתפות בהגרלה.
בתום פירסום סידרת התמונות יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.
איכותמסולה. ו 11דות יעיב* ואספקה
דייקניתמוכיחים 3׳
2 1 1 3כול> לסמוך
בינ ג ־ ליני א ל
בית־ספר לנ היג ה המרכזי
״ שמחי ׳
מציע תנאים טוני ם מוחים, שרות אדיב ומתיר
ללימוד נהיגה בכל סוגי הרכב
לימוד
תאוריה
חנם.
מהשיעור הראשון לומדים במסלול הטסט. שיטת
הלימוד מאפשרת לך לחסוך לפחות ־ 407 מההוצאות.
חינם! פרוספקט מיוחד ללימוד חוקי התנועה.
התשלום :־ 207 במזומן והיתרה בתשלומים.
הקץ לבעיות רשיון
למד בבית־ספר לנהיגה
הנהיגה
,שמחי״
שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוס .53 ,92 ,89
מהו סוג המטוס המופיע בתמונה?
בחר אחת מן הת שובות ה ב או ת:
סקייהרל!
מיראז׳
פאנטום
.סופר־מיסטה
ו4ן
תלוש מס 10 ,
.העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע׳־מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.
העולם
הזיז .>4׳ 6ו
ד 1״ ?ז 1ב 1ה ד
11—9בפברואר — 1970 ,מצורף לגליון ״העול ם הז ה״ 1694
מיהו שחון?
הנושא: הצעת־החוק ״מי הו יהודי״.
בחוץ נערכה הפגנה סוערת, שבה נטלי
חגרי תנועתנו חלק מרכזי. אולם
הדי ההפגנה ל א חד י י לתוך בניין ה כנסת.
הקירות העבים של המיבצר, שאיו
בהם חלונות, מנתקים את הכנסת
כליל מן העם — לא רק מבחינה נפ-
שית, אלא גם מבחינה גופנית.
תפקידנו בוויכוח זה היה כימעט בל-
תי־אפשרי. הוקצו לוויכוח שש שעות,
שהתארכו לשמונה. לרשות סיעתנו עמדו
10 דקות — עשר דקות בהן היתה הסיעה האופוזיציונית היחידה צריכה להפריך
את תשפוכת הנאומים של דוברי המימסד.
אווירת הלינץ׳ נגדה בכנסת עדיין לא פגה. שלום כהו לא יכול היה להשתתף
בישיבות. על הדובר היחידי שנותר — אורי אבנרי — הוטל, איפוא, לא רק להביע
את הטיעון העקרוני נגד הצעת־החוק, ולא רק להפריך את דברי כל נואמי המיט-
סד, אלא גם לגנות את הפוגרום שנעיד נגד הסיעה ואת התנהגותו של יושב-ראש
הכנסת — כל זה בעשר דקות.
אורי אבנרי: השופט העליון בנימין הלוי, בלבשו מדים של צה״ל, טבע את
האימרה הגדולה שיש פקודות אשר דגל שחור של אי־חוקיות מתנוסס עליהן, וחייב חייל
צה״ל להפר אותן.
הצעת־חוק־זו, לפי מיטב הכרתי, דנל שחור של אי־חוקיות מתנופף
עליה, וזאת משני טעמים: כאשר היא נוגדת את מגילודהעצמאות של
מדינת־ישראל, ובאשר היא נוגדת את זכויות־היסוד של האדם, איטר
בל חוקה דמוקרטית כעולם הנאור מבטיחה אותן.
אילו היתה חוקה כזאת במדינת־ישראל, היה חוק זה נפסל על־ידי
בית־המשפט העליון.
מגילת־העצמאות של מדינת־ישראל אומרת :״מדינת־ישראל תקיים שוויון־זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך
ותרבות.״
האם בחוק הזה יש חופש מצפון? האם בחוק הזה יש חופש דת? האם הוא מבטיח
שוויון חברתי בין תושבי ישראל, בין אזרחי ישראל?
״אתה שקרן!״
יוזמה ממשלתית זו נולדה בקנוניה, נוסחה בתחבולה ומובאת בכפייה .
החוק הזה נולד בקנוניה, כאשר עוד לפני שקמה ממשלה זו, נוסח
הסכם חשאי בין השר שפירא האחד לבין השר שפירא השני, לאמור,
שאס בית־המשפט, כעניין שהיה תלוי ועומד כפניו, יגדיר את הסטא
טום־קוו בצורה שאינה נוחה לחוגים הדתיים, תכיא הממשלה בפני
הכנסת הצעת־חוק זו, הנוגדת פירוש זה של הסטאטוס־קוו.
שר־המשפטים י.ש. שפירא: אתה שק ח!
אורי אבנרי: אכן, אתה נותן דוגמה נאה לכיבוד הכנסת.
היו״ר צ. צימרמן: אני מבקש את שר־המשפטים שינסח את קריאת־הביניים 1 שלו אחרת, דהיינו שזח לא נכון, זה לא אמת, באיזו שהיא צורה.
שריהמשפטים י.ש. שפירא: אתה מפיץ דברים שבתקנון הכנסת חייבים
לקרוא להם אי־אמת.
קריאות: זה בסדר.
| | אורי אכנרי: מפיך, כבוד שר־המשפטים, זו מחמאה לי.
כאשר הניחו על שולחנה של הכנסת את קוזי־היסוד של הממשלה, שהבטיח^ קיום
הסטאטוס־קוו בענייני דת, הם היו אי־אמת, ון האימון שניתן לממשלה על־ידי רוב הכנסת,
ניתן על סמך אי־אמת זו.
אתם, המפלגות החילוניות־כביכול, לא אמרתם לבוחרים שאתם מתכוננים לחוקק חוקי
שקיבלתם. לא אמרתם
לא על סמר זה קיבלתם את הקולות
כפייה דתית בכנסת הזאת.
לכנסתשזוהי כוונתכם
לציבור, כאשר הקמתם את הממשלה, שז 1הי כוונתכם. לא אמרתם
והרי לפנינו מעילה משולשת כאימון, הפרת עקרונות מדינת־החוק,
הפרת הדמוקרטיה, הפרת המנדט שאתם בעצמכם קיבלתם.
״לא דיבה ...לא השמצה...״
ה!1וק הזה נוסח בתחבול המונחת
לפנינו הצעת־חוק הנושאת כותרת של חוק אחד — חוק השבות — ובו תיקון
לחוק אחר לגמרי, חוק מירשם האוכלוסין. נכון שאפשר לתקן חוק אחר בנוסח של חוק
שאינו מתייחם אליו, כאשר העניין הוא אותו עניין, ולכך יש תקדימים. אבל אין כל
קשר בין שני הסעיפים של הצעת־החוק שלפנינו.
הדבר בא לשמש אליבי לאותם הרוצים להשתמש בתיקון לחוק•
השבות -שהוא תיקון טוב* -כתירוץ לקבלת תיקון גרוע, תאוקרטי,
אנטי-דמוקרטי מובהק לחוק מירשם האוכלוסין.
חוק־השבות מדבר על זכות עלייה ואזרחות. חוק מירשם התושבים מדבר על דבר
שונה לחלוטין — על הגדרת הלאום בתעודת־הזהות.
לולא -וצר לי לומר זאת -הפכה נשיאות הכנסת לחותמת־גונד
כידי הרשות המבצעת, ולו יושב־ראש הכנסת -שאינו נמצא כאן -
היה רואה את עצמו מופקד על מעמד הרשות המחוקקת וכבודה, במקום
לראות את עצמו כשליח מפלגתו על הכס הרם ה זה
ק רי או ת היתה כאן התפרצות של צעקות שהקצרנית לא קלטה!.
היו״ר צ. צימרמן: חבר־הכנסת אבזרי, תואיל בטובך לחזור בך מדבריך
אלה, ומהאשמות אלה, שאין להן מקום כאן. אני מציע לך לעשות זאת מרצונך.
אורי אכנרי: כבוד היושב־ראש, בניגוד?׳יושב־ראש הכנסת, שהשתמש בכס
הרס הזה כדי להפיץ השמצות על סיעתי, על י
היו״ר צ. צימרמן: ח״כ אבנרי, אני מבקש ממך לחזור בן גם מדברים אלה.
יוסף תמיר: מצלמים בשביל הטלוויזיה.
היו״ר צ. צימרמן: כפי שאתה דרשת שישתמשו כלפיך בביטויים מתאימים,
כך תנהג גס אתה, במיוחד כאשר מדובר על יושב־ראש הכנסת שאינו נמצא כאן
ואין קשר לדבריך עם הנושא בדיון.
אורי אבנרי: לא אמרתי שום מילה
היו״ר צ. צימרמן: אתה חוזר בך מדבריך אלה?
אורי אכנרי: לא אמרתי שום מילה שאינה פרלמנטרית..
• הצעת־החוק הובאה בצורה של ״חוק השבות (תיקון)״ .הסעיף הראשון קובע ני
נשים לא־יהודיות של בעלים יהודיים ייהנו מזכויות הבעלים לגבי עלייה ואזרחות.
היו״ר צ. צימרמן: אני מוחק מהפרוטוקול את הדברים הבוטים
ותמשיך בלי להתייחס ליושב־ראש הכנסת ותפקידו.
אורי אבנרי: אס כבוד היושב־ראש עומד על כך שאחזור בי, אני מונן
לומר כי מה שיושב־ראש הכנסת, באיצטלה של כהונתו, אמר בשבוע שעבר מעל
דוכן הכנסת על סיעתי, לא היה השמצה, לא היה דיבה, לא היה האשמה בבגידה,
לא היה האשמה באי־נאמנות, לא היה משפט לינץ׳ .בבקשה, לא אמרתי.
היו ״ ר צ. צימר מן: אם אתה חושב שזה מכבודך שבצורה זו אתה חוזר
בך מהדברים שאמרת, אני לא מקבל זאת. אל תתייחס מכאן בהמשך דבריך
ליושב־ראש הכנסת — לא זה הנושא העומד לדיון. תמשיך לדבר בנושא.
האלה,
טלאי צהוב הפוך
אורי אכנרי: חברי־הכנסת, מה משמעות התיקון בחוק מירשם האוכלוסין?
להלכה, כמו שאמר השר בגין אתמול, כולם שווים בפני החוק, ואין הבדל בפני החוק
בין אזרחים מבני לאומים שונים.
זה נכון להלכה. אולם מדינה זו מוגדרת במגילת־העצמאות שלה כ״מדינה יהודית״ ,ולבני
״הלאום היהודי״ יש שותפות במדינה הזאת, בעלות על המדינה הזאת.
כאשר אתם מוציאים בני-אדם, על אפם ועל חמתם, ובגיגוד לתודעתם
המפורשת, מתחום הלאום, שהוא בעל המדינה הזאת, הרי אתם שוללים
ממנו את שוויונו, את זכויותיו, והופכים אותו לנוכרי.
אתם מוציאים אותו מחוץ למחנה בחייו, כמו שאתם מוציאים אותו מחוץ לגדר במותו.
חיילי צה״ל ״נוכריים״ ,במרבאות כפולות, שנפלו על הגנת המדינה
הזאת, נקברו מחוץ לגדר. ואילו בחורי-ישיבה, שלא מצאו לנכון להגן
על המדינה הזאת, נקברו בפנים.
האם זה שוויון? האם זה השוזיון שהובטח במגילת העצמאות?
קריאה: דמגוגיה!
אורי אבנרי: כל רישום של לאום הוא אפלייה, והוא בא לצורך אפלייה.
אביא לכם דוגמה קיצונית: במדינות מסויימות מחייבים יהודים להזדהות כ״עבריי״ ,או
כ״יודה״ ,ובצורה זו מוציאים אותם מן המחנה. אבל הרי אפשר להשיג את אותה מטרה
בדיוק בצורה הפוכה. אם ב״מדינת היהודים״ מציינים את היהודים כ״עבריי״ או כ״יודה״,
הרי כל מי שנשאר מחוץ להגדרה הופך אובייקט של קיפוח, של אפלייה.
בל שוטר, בל אדם הרואה את תעודת־הזהות שלו עם הרישום
״נוכרי״ ,״לא־יהודי״ ,יודע שהאיש הזה אינו שייך לכלל, אינו שייך
ללאום שהוא השליט במדינה.
מכבש השלטון נגד המצפון
החוק הזה מובא לכנסת בכפייה .
אין חופש הצבעה על עניין כל־כך יסודי, מצפוני, מהותי לעצם הגדרתנו, הגדרת
מדינתנו, הגדרתנו כבני־אדם.
אין חופש־הצכעה. אין הצבעה חשאית. מופעל בל המכבש של הלחץ
השלטוני, והכפייה הזאת גוררת כפייה.
לפי פקודת היושב־ראש לא אחזור ולא אזכיר בהזדמנות זו מה שאירע בשבוע שעבר
בכנסת, אבל עוד נחזור ונחזור לפרשה זו.
ק רי או ת שוב סערה של קריאות שאי־אפשר היה לקלטן).
אורי אבנרי: לא אכנס לוויכוח מיהו יהודי, מיהו עברי, מיהו ישראי־.
הוויכוח שהתנהל׳אתמול לא הוסיף לי דבר על מה שלמדתי בבית־הספר
היסודי על-שם אחד-העם בתל-אכיב( .באירוניה! גם הוגי־הדיעות
הדגולים שהשתתפו בוויכוח הזה, על הנושא ההיסטוריוסופי, התיאולוגי
הזה, עם בל הכבוד להם, לא הוסיפו דבר.
כנסת זו נבחרה על בסים מפלגתי. חבריה הם עסקנים מפלגתיים. הם נבחרו לא בהיסטוריונים,
לא כהיסטוריוסופים, ולא כתיאולוגים. בשטח זה הם מבינים לא יותר ולא
פחות מכל אדם אחר במדינה.
כאשר הכנסת מנהלת ויכוח מסוג זה, ויכוח היסטוריוסופי, ורוצה לקבוע כחוק אמיתות
היסטוריוסופיות, היא מביאה עצמה לידי גיחוך. לא כאן המקום לוויכוחים כאלה.
כל הכרעה כאן כנושא ההיסטוריוסופי מי יהודי, מי עברי ומי
ישראלי, מה זו דת, מה זה לאום ומה זה עם -מגוחכת.
לכן, הצענו דבר, שאין בו כל כפייה על הדתיים. אני מבין ומכבד את אמונתם של
הדתיים. דרשנו שהסעיף ״לאום״ יוצא בכלל ממירשם האוכלוסין ומתעודת־הזהות, ולא
יכירנו מקומו בשום מיסמך רשמי.
גולדה משבחת את הסטאליניזם
באופן בלתי-צפוי החליטה גם גולדה מאיר לדבר, כחברת-כנסת. היה זה נאום אף
מתחת לרמה הרגילה שלה. היא פתחה באיזבור ריגשי של היהודים בכל הדורות
שלא הסכימו להמיר את דתם, למרות האיומים והפיצויים — וסיימה בקריאה
לנשים הלא־יהודיות, שנישאו ליהודים, להביא ״ א ת הקורבן הקטן הזה״ ולהמיר
את דתן
כמו כל הנואמים הקשישים של המימסד, העלתה גולדה את הדחליל הנורא של
נישואי-תערובת, וכל הבדל״הגישה התהומי הגיע לידי ביטוי בשני פסוקים :
גולדה מאיר: הרי אי־אפשר לשאת את זה שדווקא כשיש מדינה יהודית — גוברת
ההתפתחות של נישואי־תערובת, פירוש הדבר: הקמנת מיספר היהודים בעולם.
אורי אבנרי: אולי להיפך? נקרב אותם ! נביא אותם !
אך ייתכן שגולדה הגיעה לשיאה כאשר ציינה לשבח א ת השיטה הסטאליניסטית
של ציון הלאום היהודי (״עבריי״) בתעודות סובייטיות, כדוגמה שיש לחקות אותה :
גולדה מאיר: יהדות רוסיו! — שם, מה שכתוב בפספורט שלהם, זה לא דת יהודית,
זה ״עבריי״ ,זאת אומרת איש מהעם היהודי, מהלאום היהודי.
אליעזר שוסטק: אצלנו כתוב ״דת״.
גולדה מאיר: שם לא כתוב ״דת״.
אורי אבנרי: זה רע מאוד, שם !
גולדה מאיר: באמת, תכניס תיקון שם. שם כתוב ״לאום״ !
(המשך מעבר לדף)
(המשך מהעמוד הקודם)
הגיעה שעת ההצבעה. מפ״ם פחדה להצביע בעד הצעתנו להחזיר את הצעת״
החוק לממשלה, ותבעה להפריד בין ההצבעות. היא הצביעה רק נגד הצעת־החוק —
ולא בעד ביטולה.
המניין הרשמי 69 :בעד הצעת־החוק 15 ,נגדה (סיעתנו, ע״מ, רק״ח, מק״י.
מפ״ם) 23 ,נמנעים (אגו״י, פא״י, המרכז החופשי, ל״ע, רוב הליברלים של גח״ל
גד״ר יוחנן באדר).
סיכום זה פשוט אינו נכון. לא נכחו באולם 107ח״כים, כפי שהוכח ברשימת־הנוכחים
(הבלתי־רשמית) של הסדרנים בכן יסה. אבל גולדה דרשה שיחיה רוב גדול
— וכך נוצר רוב גדול. בעד החזרת החוק לממשלה הצביעו סיעתנו, רק״ח ומק״י.
,,מיהו שקרן?״
לא היה זה הסוף. בהחלט לא.
כבר את נאום־התשובה שלו פתח שר־המשפטים בהתקפה חריפה על אורי אבנרי.
הטענה שהיה קייש הסכם חשאי עם הקמת הממשלה לא נתנה לו מנוח — וכן
נפתח ויכוח חדש, לא ״מיהו יהודי״ אלא מיהו שקרן״.
ש ר ״ המשפ טי ם י. ש .ש פי ר א: לפני שאני נכנס לתשובה לוויכוח, אני רוצה
להעיר הערה על דרכי עבודתי בכנסת, החל בכנסת הקודמת — כשנכנסתי כחבר לממשלה
— ועד עצם היום הזה.
למרות כל חילוקי־הדיעות, ולמרות חוסר כל אפשרות למצוא נקודת מגע שכלית, הגיונית,
עם חבר־הכנסת אבנרי — תמיד הקשבתי לדבריו ותמיד עניתי לו בכבוד, ותמיד התווכחתי
איתו בכבוד.
היום סיפר פה חבר־הכנסת אבנרי דבר שאין בו שמץ של אמת, על הסכם כביכול שהיה
ביני ובין שר־הפנים לפני הקמת הממשלה החדשה, או באיזה זמן שהוא.
לפי הסיפור הבדוי הזה הסכמתי עם שר־הפנים שבמיקרה ופסק־הדין במשפט שליט לא
יהיה כרצוני או כרצונו או כרצון שנינו — ניזום חקיקה כדי לשים את פסק־הדין לאל.
הדבר הוא בדוי, אין בו שמץ של אמת. אני אומר זאת בנוכחותו של שר־הפנים׳ אני
אומר את זה מתוך ידיעה ששר אשר מוסר הודעה מעל במת הכנסת שאינה אמת — אינו
יכול להמשיך לכהן בתפקידו.
שר־הפנים מ. ח .שפירא ^ :ני יכול לאשר את זה.
מובן מאליו שסיעתנו לא הניחה לדברים להסתיים בכך. עוד לפני סיום אותה
ישיבה עלה אורי אבנרי שוב על הדוכן, כדי למסור את ההודעה האישית הבאה :
אורי אבנרי: בדיון היום טענתי כי נעשה הסכם חשאי בין מפלגת העבודה והמפד״ל
בעת הקמת הקואליציה, ובמיוחד בין השרים י. ש .שפירא ומ. ח .שפירא, שאם יחליט בית־המשפט
העליון להיעתר לבקשת רס״ן שליט, תחוקק הממשלה חוק שישים.פסק־דין זה לאל.
על כך קרא שר המשפטים :״אתה שקרן״ ,וכשנזף בו היושב־ראש, תיקן את עצמו ואמר:
״אתה אומר אי־אמת״.
מול האשמה חמורה זו עלי לציין את העובדות הבאות:
במשא־ומתן שקדם להרכבת הממשלה הנוכחית הועלתה השאלה לדיון. הנני רוצה להפנות
את תשומת־לב הכנסת לציטוטים הבאים:
הארץ מיום ,3.11.69 ברשימה תחת הכותרת :״גולדה מאיר לשפירא: יש לחפש הסדר
שימנע חילול־שבת בטלביזיה״ ,נאמר :״בשיחה הבהיר מר שפירא, כי יש עניינים נוספים,
שהמפד״ל תעלה במשא־ומתן. מפלגתו נזהרת מלעשות פומבי בעניין התלוי ועומד בבית-
המשפט, אך תרצה להבטיח, שאם יפסוק בית־המשפט העליון לטובת מר בנימין שליט ו תיו
מכך מסקנות בשאלה, מיהו יר!וך י׳ שאינך עולות בקנה אחד עם תפיסת הדתיים, תעשה
הממשלה פעולות חקיקה כדי להבטיח שההגדרה, מיהו יהודי׳ תהיה בהתאם להלכה ולמסורת.״
נובע*?
,יפוא, בבירור כי המפד״ל העלתה דרישה זו עוד במשא־ומתן
הקואליציוני.
ומה חלקו של שר־המשפטים במשא־ומתן זה? הנני מפנה את תשומת־הלב למעריב מיום
:3.11.69״שר־הפנים, משה חיים שפירא, ייפגש עם שר־המשפטים, יעקב שמשון שפירא,
כדי לנסות ולהגיע לכלל נוסחה בשאלה, מיהו יהודי׳ ,כדי למנוע מהנושא לעמוד למיכשול
בשיחות על הרכבת הממשלה החדשה. שר־הפניס מסר על כך לראש־הממשלה, הגב׳ מאיר.״
ובהמשך אותה ידיעה :״לא מכבר גילה שר־הפנים את דעתו, כי אס יפסוק בית־המשפט
באופן שיהיה בכך לשנות את המצב הקיים בשאלת, מיהו יהוד״ ,לא תצטרף הספד״ל
לממשלה. בשיחתו עם ראש־הממשלה העיד אתמול שר־הפנים כי היה מבקש שהגברת מאיר
תדע על קיומה של הבעייה. הואיל ושר־הפנים מניח שראש־הממשלח אינה בקיאה בנושא,
הוא הציע כי ייפגש לשם כך עם שר־המשפטיס, כדי להגיע לכלל נוסחה שתתאים להלכה.״
כלומר, מבחינת המפד״ל היה זה תנאי אולטימטיבי, ורק לאחר
שהובטח לה מה שהובטח, הסכימה להצטרך לקואליציה.
מעריב מיום 5.11.69 מציין כי היתה פגישה בין שר־הפנים לבין שר־המשפטים לדיון
בנושא ״מיהו יהודי״ ,שיחה שהוגדרה על־ידי הגברת מאיר כ״שיחת הבהרה״.
באותו גליון פירסם מעריב מאמר ראשי בו הוזכרה תביעת המפד״ל לחוק־תשריר
שיבטל את פסק־הדין של בית־המשפט העליון שטרם ניתן, לכשינתן.
בטאון שר-הפנים :״נמצאה הבנה״
מעריב מיום 6.11.69 מציין :״ברור כי המפד״ל לא תצטרף לממשלה כל עוד לא
יובטח פתרון שאלת, מיהו יהודי׳ לפי. ההלכה.״ אותו דבר גם במעריב מן ר,־.12.11.69
הצופה של יום 5.11.69 מצטט את שר־הפנים מ. ח .שפירא :
״אשר לשאלת, מיהו יהודי, אמר שר־הפנים בי יחד עם שר־הדתות,
ד״ר ז. ורהפטיג, נפגש עם שר־המשפטים, י.ש. שפירא, ובי גם במיקרה
זה נמצאההכנה. הוא הוסיך בי שר־המשפטים מציר בסכנה
הנשקפת לאומה, העלולה חלילה להתפלג על רקע ז ה/
״השר שפירא הטעים (בהודעתו להנהלת המפד״ל) כי הבהיר לראש־הממשלה שההחלטה
אשר תיתן גושפנקה לרישום יהודי בניגוד להלכה מוציא מכלל אפשרות השתתפותו בממשלה.״
לאור
פירסומים מפורשים אלה והצהרות
היצר מ. בגין: איפה הסכם חשאי בין שר־המשפטים ושר־הפנים?
אורי אכנרי: לא נהוג לקרוא קריאת־ביניים להודעה אישית. אך אם אתה שואל,
וכבוד היושב ראש ירשה לי להשיב
היו״ר ברקת: אני מבקש לתת לחבר־הכנסת אבנרי לגמור את הודעתו האישית.
שר״הסער י. בורג: מה כאן הודעה אישית? ציטוטים!
אורי אבנרי: אני לא יכול לענות, אבל יש לי הרבה מה לענות.
לאור פיוסומים מפורשים אלה, והצהרות אחרות שהושמעו ונתפרסמו באותו סרק זמן,
ולאור הצעת־החוק המוגשת עתה מטעם הממשלה, בשאלה ״מיהו יהודי״ ,הנני משאיר
לכנסת לפסוק מי דיבר אי־אמת שעה שטען כי היה הסכם בין שר־המשפטים הנוכחי
ראש־הממשלה ג. מאיר: אתה!
אורי אבנרי: לבין שר־הפנים הנוכחי.
ראש־הממשלה ג. מאיר: אתה שואל מי דיבר אי־אמת. אתה. גם קודם וגם עכשיו.
אורי אבנרי: סיימתי את ההודעה שלי. אני חושב שזה לא הוגן לקרוא קריאות־ביניים
לחבר־כנסת בניגוד לתקנון, כאשר הוא קורא הודעה אישית ואין לו זכות לענות.
״האיש הזה״
תקנון הכנסת קובע כי הודעה אישית יש לקרוא מן הכתב, לפי נוסח שאושר
מראש על־ידי היושב־ראש, ואסור לבעל ההודעה לסטות ממנו. קריאות״הביניים
היו, איפוא, בלתי־הוגנות -י וכל קוראיהן ידעו זאת.
אולם לא די בכך. שר־המשפטינז ניצל את הסעיף האומר שחבר״הממשלה יכול
לנאום בכל שעה שירצה, כדי לעלות על הדוכן ולנאום מייד נאום־תשובה :
שר־המשפטים י. ש .׳טפירא: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה. ההודעה האישית
של חבר־הכנסת אבנרי מלמדת על עצמה ומלמדת על הודעות עובדתיות אחרות שהוא מוסר
בכנסת מזמן לזמן. לא אטפל בהודעות אחרות.
הבר־הכנסת אבנרי אמר שהיה קיים הסכם חשאי ביני לבין השר משה חיים שפירא,
שר-הפנים, מה יהיה במיקרה שיהיה פסק־דין שלא יהיה לרצוננו. חבר־הכנסת אבנרי יכול
היה להיפגע כאשר אמרתי לו ממקומי
מנחם בגין: מה שאמרת.
(צחוק באולם).
שר״המשפטים י. ש .שפירא: לא הסתפקתי באמירה זו, ובראשית דברי בנאום
התשובה עמדתי על העובדה שבסיפור שלו. הכחשתיה בכל החגיגיות שניתן לאדם להכחיש.
במשא־ומתן החשאי הזה היו שני אנשים. אם הוא היה, המדובר הוא בשני אנשים.
שר־הפנים, משה חיים שפירא, אישר את הכחשתי.
לאחר שהכחשתי ולאחר שאמרתי שאגי עושה את הכחשתי מתוך הכרה שאם דברי אינם
אמת, אינני יכול להמשיך לכהן בממשלה. לו היה חבר־הכנסת אבנרי משהו הדומה
לפרלמנטרי ה גון...
אורי אבנרי: אני חושב שכבוד השר משתמש שוב בביטויים לא־פרלמנטריים.
קריאה: זהו ביטוי עדין מאוד.
אורי אבנרי: אני מעיר את תשומת ליבו של כבוד היושב־ראש לזה.
שריהמשפטיס י. ש .שפירא הוא היה מתנצל, לו הוא היה מתנהג כמו
סתם אדם, שאינו מחפש דרך בכל זאת לפגוע באדם על לא דבר — הוא היה עובר על כך
בשתיקה. עכשיו הוא הופיע עם הודעה. ההודעה מבוססת על קיטעי עיתונות, על רכילות
עיתונאית.
אורי אכנרי: רכילות? זו היתד, הודעת השר משה חיים שפירא, בבטאונו הרשמי !
שר־המשפטים י. ש .שפירא: אני מבקש מהכנסת לזכור בעתיד עם מי יש לה
עסק, כאשר מופיע האיש הזה מעל הבמה.
משה שפירא מכחיש את ״הצופה״!
אחרי שר־המשפטים עלה גם שר־הפנים. הוא דיבר בנימה לגמרי אחרת, באדיבות
רבה ואף בהומור :
שריהפנים מ.ח. שפירא: חבר־הכנסת אבנרי מסתמך על מה שהוא קרא בעיתונות,
ומי כמוהו יודע עד כמה אפשר לסמוך על מה שכתוב תמיד בעיתונות היומית, ואפילו
בעיתונות שמופיעה כל שבוע ושבוע.
אורי אכנרי: על הצופה אתה סומך?
שר״הפנים מ.ח. שפירא: לא רק שאיני סומך על הצופה, אני לעיתים גם לא
סומך על העולם־הזה.
ידוע היה מה יחסנו לעניין ״מיהו יהודי״ .ידוע היה שיצאנו פעם מהממשלה בגלל
העניין הזה.
נבון שבשעת השיחות על הרכבת הממשלה הודעתי לראש־הממש־לה:
אנחנו עומדים עכשיו בפני בית־משפט, ואין מה לדבר על בך,
אבל אם ייצא פסק־דין, הוא עלול להוציא אותנו מהממשלה.
אני לא ביקשתי שום הבטחה בעניין זה, רק אמרתי: טוב שהממשלה תדע את העמדה
הזאת. אותו דבר שמע גם מפי, ומפי השר זרח ורהפטיג, שר־המשפטים. לא באנו לשום
הסכם, לא ביקשנו שום דבר ולא נתנו שום דבר, והסכם פירושו שנותנים ומקבלים. לא
נתתי שום דבר ולא קיבלתי שום דבר.
אני חושב שחבר־כנסת צריך להיות קצת זהיר בשעה שמדברים על הסכמים חשאיים.
זה דבר ברור וגלוי שאנחנו התנגדנו כל הזמן בעניין ״מיהו יהודי״ ,ולוא זה היה מתקבל,
ולוא זה היה נשאר — לא היינו נמצאים בתוך הממשלה.
על שפירא להתפטר!
לא השארנו הודעות אלה ללא מענה. העלבונות שהיו כלולים בדברי ראש־הממ־שלה
ושר־המשפטים שימשו עילה מספקת להודעה אישית נוספת, בהתאם לתקנון,
וכבר למחרת היום מסר אבנרי הודעה אישית זו :
אורי אכנרי: אמש, אחרי שקראתי מעל דוכן הכנסת הודעה אישית בתשובה לשר-
המשפטים שקרא לי ״שקרן״ ,קראה ראש־הממשלה, הגברת גולדה מאיר, שאני אומר
אי־אמת.
לאחר־מכן עלה שר־המשפטים על הדוכן ואמר, בין השאר :״לו היה חבר־הכנסת אבנרי
משהו הדומה לפרלמנטרי הגון וכן :״אני מבקש מהכנסת לזכור בעתיד עם מי יש
לה עסק, כאשר מופיע האיש הזה מעל הבמה.״
לאחר־מכן עלה על הדוכן שר־הפנים, ומסר הודעה משלו, שנבדלה ברוחה ובסיגנונה
מהודעת שר־המשפטים• ,והביאה למסקנות שונות ברוחן,
שר־הפנים אמר בין השאר :״זה דבר ברור. וגלוי שאנחנו התנגדנו כל הזמך במניין
,מיהו יהודי׳ ,ולוא זה היה מתקבל, ולוא זה היה נשאר — לא היינו נמצאים בתוך
הממשלה.״
וציטטה אחרת :״ידוע היה מה יחסנו למניין, מיהו יהודי׳ .ידוע שיצאנו פעם. מן הממשלה
בגלל העניין הזה.״
בדברי שר־הפנים יש למעשה לראות• לפחות הודאה עקיפה בטענו־תי;
בלומר, נאמר לראש־הממשלה, שהמפד״ל לא תישאר בממשלה
אם פסק־הדין שיינתן, לא יאמץ את מיבחן ההלכה לגבי קביעת השאלה
״מיהו יהודי״ .ברור היה אותו זמן בי פסק־הדץ עומד להינתן
זמן־מה לאחר הרכבת הממשלה, ואין להניח שהמפד״ל היתה מצטרפת
לקואליציה, לימים מעטים בלבד, אילמלא היו מרגיעים את רוחה.
יתר־על־כן :
הודעה עיתונאית הנמסרת מפי שר, גכיטאונו של השר ואשר לא
דינה בהודעה רשמית מטעם השר. הוכחשה ציטטתי אתמול את הצופה, אשר הביא מובאה מפי שר־הפנים, שאמר כי נפגש עם שר״
המשפטים וכי גם במיקרה זה (בשאלת ״מיהו יהודי״) נמצאה ״הבנה״ .שר־הפנים אף
הוסיף (לפי הצופה) ,כי שר־המשפטים מכיר בסכנה הנשקפת לאומה ״העלולה חלילה
להתפלג על רקע זה.״
ידיעה ממדרגה ראשונה, שפורסמה בימעט בבל העיתונים הגדולים,
ולא הוכחשה, אין לציבור מנוס מן המסקנה שהיא נבונה.
שר־ר,משפטים ודובר משרדו לא מצאו לנכון להכחיש אתי מה שפורסם באותם ימים
כימעט בכל העיתונים היומיים, ושסוכמה ברשימתו של יואל מרכוס ב״ ,16.11.69 ברשימה
תחת הכותרת ״המשפט והאינטרס המפלגתי״ :״כבר הובטח לדתיים מראש לבטל השלכה
אפשרית של פסק־דין בעניין עתירתו של רס״ן שליט. בכך הבטיחו לעצמם הדתיים הישג
שלא הצליחו לסחטו ממר דוד בן־גוריון.״
לפיכך, לא זה כלבד שאיני רואה כל צורך להתנצל, בפי שהציע לי
שר־המשפטים, אלא להיפך״.
יושב״ראש הכנסת, שהיה צריך לאשר את ההודעה האישית, מחק ממנה את
הפסק האחרון :״ואני קורא לשר־המשפטים לקיים את הבטחתו, להתפטר מכהונתו
בממשלה״.
יי5
לבון :״גולדה אשה ללא אינטלקט, ללא הבחנה פוליטית
שהדבר הדומימנטי בה הוא רישעות וצדהנות״.
גילדה — מנ ת
הממ של ה —
גן־ילדי ס
0על אופיו של שר־המש־פטים
יעקב־שמשון שפירא
(הישי״ש החיוור, כפי שמכנה
אותו סילבי קשת) ,מלחשים
בחוגי העיתונאים בארץ: כשלחמה
ח״כ לשעבר שולמית אדוני,
בשצף־קצף, נגד החוק ״מיהו
יהודי״ ,צילצל שפירא לביתה,
שטף אותה בחריפות ואיים
עליה :״ועל תשכחי שבעלך
הוא עובד מדינה!״ כשנשאלה
שולמית על נכונות הלחישות,
אמרה :״לא נכון.״
דבר נוסף שיכול ללמד
על אופיו של י״ש שפירא
היתה התקפתו על דן כן•
אמוץ. במהלך הדיון בכנסת
ממשלה, אלא כחברת־כנסת סתם.
אולם משרדה הודיע על־כך ל5ל
השרים — ואלה עזבו את כל
עיסוקיהם, מהביטחון ועד עניי־ני־החוץ,
ומיהרו לכנסת. הם
נכנסו לאולם בזד. אחר זה,
נושמים ונושפים, ותפסו את
מקומם ליד שולחן־הממשלה,
כמו ילדים טובים, כדי להקשיב
לנאום באנאלי על ההיסטוריה
היהודית. כולם — מלבד אחד:
1היחידי שלא ציית לפקודה
היה משה דיין. אבל
גם הוא בא, בניגוד למינהגו,
להצבעה, כשהוא צולע על מקל.
ברגע שנימנו הקולות יצא מן
האולם ברוגז בולט, נכנס למיד
נון והכריז בקול רם :״אם
גולדה רוצה שיהיו לה 69 קולות׳
בסדר. אבל אני לא חייב
לשמוע מילה אחת יותר•״
בראיון שהעניק השבוע
ח״כ דויד כן־גוריון ללמר-
)11*11111
ישבו ושוחחו הפרופסור שאול
פוגל והפרופסור אריה זקס.
במהלך השיחה הזכיר פוגל את
גולדה מאיר .״למי אתה מתכוון?״
שאל זקס ,״לגולדה ראש
המפד״ל?״
מינהל־ההסברה 0מטעם הזמינו להרצאה את אבן אבן.
אבן חלה וברגע האחרון הוחלט
להביא במקומו את שר־התיירות
מיטה קול. אולם־
ההרצאות היה מלא מפה לפה,
והשער נסגר. אז הגיע למקום
משה קול ורצה להיכנס .״אין
מקום!״ הודיע לו הסדרן .״אבל
אני קול!״ השיב השר .״אפילו
אם אתר, קול״רם — אין מקום!״
ענה הסדרן ולא נתן למרצה
להיכנס. רק אחרי התערבות
האחראים הצליח השר להיכנס
ולהרצות.
הניציס אכלו
אתה מני ס
! 0אחרי ההתקפה בנמל-
התעופה של מינכן נזכרו כמה
אנשים בסיאנס שהתקיים לפני
כשנה בבית אביבה סטן,
עורכת הירחון הפאראפסיכולוגי
עולמות אחרים. הכום שטיילה
על לוח,האואיג׳ה רשמה בבירור
:״סכנה מעבר לים.״ לשאלה
:״למי הכוונה?״ באה תשובה
:״לחנה מרון.״ אחת
המשתתפות בסיאנס, המשוררת
רות דורון, טילפנה, למרות
השעה המאוחרת, לחנה מרון,
וסיפרה לה על האזהרה. חנה
הודתה לה — לא ברצינות יתר.
עכשיו שואלים עצמם משתתפי
היא דוגמנית-צמרת בגרמניה. לא תמיד
היא היתה בזאת. פעם, לפני שנתיים,
היא היתה סמכת בצה״ל. אחר־כך היא התחתנה עם דני ברוט,
אחיה של נעמי אדווה, ונסעה איתו לגרמניה והחלה בדוגמנות.
סופיה בווט
מחור, של אייבי עד שהזמינה
את הטייסים אחרי הארוחה
לדיסקוטק שלה. אותו לילה לא
יכלו אורחי הדיסקוטק לרקוד:
הטייסים תפסו את רחבת הריקודים
ורקדו בה הורה נון-
סטופ.
0בתוכנית הרדיו של
אהוד מנור שודר השבוע
האריות
התייחס שפירא למכתבו המרטיט
של נכה־צה״ל, בן לאם
לא־יהודיה, ששאל את ראש
הממשלה אם הקריב את שתי
רגליו לשווא, למען ארץ שאינה
מולדתו, ושבן־אמוץ הקריא בהפגנה
מול הכנסת :״כמובן שמותר
היה לקרוא את המכתב
שהוקרא על־ידי בן־אמוץ, והפעם
ללא מכירת כרטיסים.
בדרך־כלל בן־אמוץ אינו קורא
מבלי שיקנו כרטיסים קודם לכן
— אבל עתה עשה מזה דמונסטרציה,״
אמר שפירא. קרא
לעומתו אורי אבנרי :״לשם מה
ההשמצה הזאת? אדם דוגל באמונתו.
הוא אינו יכול להתגונן
פה!״ מובן ששפירא לא התנצל,
והמשיך כאילו לא קרה
דבר.
׳ 0מה דעתו של פינחם
לכון על גולדה מאיר? ״אני
לא מבין מדוע כולם מפחדים
ומתרפסים בפניה?״ אמר לבון
בראיון לעיתונאי .״בממשלה יש
אנשים בעלי דיעות שונות
מדיעותיה — והם פוחדים להביע
את דיעותיהם. האם חזרנו
לימי בן־גוריון? גולדה אינה
דומה כלל לבן־גוריון,״ הוסיף
לבון והסביר :״זוהי אשד, ללא
אינטלקט, ללא הבחנה פוליטית
שהדבר הדומיננטי בה הוא
רישעות וצדקנות!״ קטעים אלד,
נמחקו כמובן מהראיון.
[ 0מי שרצה להיווכח איך
הפכה גולדה מאיר את הממשלה
כולה לגן־ילדים, יכול היה
לראות זאת השבוע, כאשר
החליטה גולדה להשתתף בכנסת
בוויכוח על החוק ״מיהו
יהודי״ .היא לא נאמה כראש-
הנוולם הזה 1694
| 0גם את דעתו על הטלוויזיה
הביע בן־גוריון באותו
ראיון :״אני שונא טלוויזיה!״
אמר .״זה גועל נפש. אבל
הנכד שלי היה דבוק למכשיר
ואי־אפשר היה להזיזו. על הנושא
הזה היו לי תמיד ויכוחים
נמרצים עם טדי קולק״.
0מי מתגעגע לימי־ד,בי
ניים?
ח״כ אכרהם ורדיגר
מפועלי־אגודת־ישראל קרא השבוע,
בוויכוח על ״מיהו יהודי״,
להתקדם לעבר ימי־ד,ביניים, וגם
ח״ב שמחה פרידמן מד,מפ־ד״ל
הפליג בשבחיד. כתקופת־זוהר
לכל העמים.
! 0אחרי ששר־החוץ הכחיש
רישמית כי במסיבה שערך ל־ג׳ורג׳
בדאון אירעה תקרית
והאורח פגע בכבודם של מארחיו,
גילה אבא אבן השבוע,
בראיון עם רפאל בשן במעריב,
כי בדאון שלח מכתב
התנצלות לאשתו סוזי על
התנהגותו במסיבה.
׳ 0בקפה מעמון הירושלמי
] 0אין לה מזל, לרחל
גרא. לפני כחודש פרצו גנבים
לגאלריה היפואית שלה
— דרך חור שעשו בקיר, מפני
שבדלתות ובחלונות היו מנד
שירי־אזעקה. כמה ימים אחרי
זה גנבו את, המכונית שלה.
השבוע, עת חגגה את מסיבת
יום־ד,הולדת שלה, פרצו גנבים
למכוניתה והוציאו ממנה מזוודה
מלאה בגדים. תגובתה של
רחל :״בהרורוסקופ י שלי לא
היה רשום ״צפי לגניבות׳ ,הגנבים
בנראה לא קוראים את
ההורוסקופ.״
להקת־הקצב הישראלית, הופיעה לטכס פתיחת
חנות התקליטים ״פופ שופ״ ׳ במלוא הרכבה :
האחים חיימון וג׳וקי אלגרנטי, משה בויאנזן, יאן טייגן ומשה
לוי. הלהקה הופיעה בפתח החנות וגרמה להתקהלות גדולה.
חב, הוא גילה דברים מעניינים.
אך אין ספק שהגילוי המעניין
ביותר שייך לחייו האינטימיים:
ביג׳י סיפר כי נישא לפולה
בנישואין אזרחיים ודחה הצעת
חבר שלו, שהיה רב, לעשות
חופה ״לפי הכללים.״ תשובת
בן־גוריון להצעת הרב :״להתחתן
אני יכול גם לא לפי הדת
היהודית, אך למדתי במיש־נר
: ,בשלוש דרכים נקנית
אשד — ,בכסף, בשטר ובביאה.
אצלי זה לא היה בכסף ולא היה
בשטר; אבל דבר אחד עשיתי
— וזה מספיק!״
והוסיפה שהיא דווקא כן מבינה
את הבחור עליו מדבר השיר.
לאור תגובות־הזעם שוקלת
דרורה בן־אכי, עורכת התוכניות
המוסיקאליות בשידורי
ישראל, להוריד את השיר מ־מיצעד
הפיזמונים.
יעקב בן־הוצל
(ממושקף) השתתף בטסיבת יום־
ההולדת לבני מזל־דלי, שנערפה
במועדון ״קינקס־קלאב״ .הוא בא למסיבה, אף־על־פי שהוא
לא נן־דלי, כנציגו של בנו, שנולד באותו שבוע. מימינו :
התפשיטאית רחל גרא ; ומשמאלו: הצייר עודד פיינגרש.
אוחו סיאנס :״האם היתה זו
התראה או מיקרה?״
0כששמע בעל המיסעדות
ג׳קי רונן על ההתקפה במינכן,
טילפן מיד לאהרונה
דיין, אשתו של אפי .״איך
את מרגישה?״ שאל ג׳קי .״מה
זאת אומרת? כמו ז׳קלין קנדי,״
השיבה אה,רונה.
אייכי
׳ 0טייס השלום
נתן רוצה להכשיר את הקרקע
לקראת חזרתו לישראל. ממקום
גלותו בניו־יורק, נתן אייבי
הוראה טלפונית למנהל מסעדתו,
משה ינוקא, לערוך סעודה
חגיגית ליחידה של טייסים בחיל
האוויר. לפי הוראתו של
אייבי היתד, המנה העיקרית בתפריט
— יונים. אבל לא יוני
שלום, כי אם יונים צלויות.
ינוקא בישל במו ידיו את הארוחה
לטייסים שבאו בלווית נשותיהם
ונערותיה,ם, ושכללה לא
פחות מתריסר מנות. מאנדי
שאולי התרגשה כל־כך מה
ד,שיר
הסירי את בגדייך של ה
זמר
הבריטי פיטר זרסטד.
מה כל־כך מיוחד בהשמעת שיר
באנגלית ברדיו? השיר של זר־סטה
הוא המיוחד: אסרו לשדר
אותו בתחנוודהרדיו ברחבי
העולם בגלל תוכנו: איך את
מרגישה עכשיו, כשאת לא
בתולה יותר? /מה זאת אומרת
שאת רוצה עוד, ואת רוצה
את זה כבר עכשיו. אבל בישראל
הוא נכנם אפילו למיצ־עד־הפיזמונים.
בקיצור, שידור
השיר בתוכנית עד חצות עורר
את הישראלים. הם כתבו מכת-
בי־זעם לשידורי ישראל :״זהו
שיר פורנוגרפי! איך אתם ׳מעיזים
לשדר אותו?״ כתיבו רבים.
לרות ארזי, תלמידת תיכון
מרמת־גן, גרם השיר בעייה:
היא לא הבינה את המילים.
לכן היא שאלה את אביה, שהזדעזע
ואמר לד, שהוא לא
יכול לתרגם אפילו את המילים.
לעומת כל מכתבי הזעם, הגיע
מכתב מחנה ארדיטי ממשק
צורעה, בו ניתחה את שיר
מרקו תור
קיבל על עצמו השבוע בטבס
חגיגי את ניהול מזללת ״קליפורניה״
השייכת לאייבי גתו,
אחרי שמנהלה הקודם, רב-
סרן (מיל ).משה ינוקא יצא
לחופשה ארובה. מרקו, שבבר
בנה והרס במה מיסע-
דות בעיר בזכות העובדה שישב
בהן או הפסיק לשבת
בהן, הבטיח חגיגית להחזיר
ל״קליפורניה״ את אופיה במרכז
הבוהימה התל-אביבית.
במדינה
משפט
:יני אזרחים רבים נשאר בית־המשפט
זן המחסום הבלתי תלוי היחיד כנגד
תוללות השילטונית של המישטר וכנגד
טת הכפייה הדתית. עמדתם העצמאית
יצר, של השופטים העליונים בעת הנה׳
נגד נסיונות המישטר לצמצם את
יוון
החשוב
זכויות האזרח, מעודדת אזרחים נוספים לפנות
לסיועו של המוסד המשפטי העליון
של המדינה, כדי להתריע נגד עדדלות שנעשו
להם.
השבוע הצטרף לרשימת אזרחים אלה
הסטודנט ישראל בקר, תושב בת־ים, סטודנט
למתמטיקה באוניברסיטת תל־אביב.
בקר, קצין במילואים, תרם בשנה האחרונה
60 יום לשירות המילואים שלו, כמו חיילי
מילואים רבים הרגיש משום הפלייה בעובדה
שבעוד שהוא וחבריו נקראים לשירות
מילואים ממושך, הרי אחרים מאזרחי המדינה,
המוגדרים לפי החוק דווקא כיהודים
ביותר
שד יהדותי
ד מתריס בדבי ממשדת-ישראד
.^ 1 2 1 1 1 6
תדברו בשמנו!
אותו קומץ רוב הדורס״
עסקנים השולט כיום במערך ובממ־ובעקבות
כך גם בכנסת ובשאר
;כוח של השלטון במדינה — חש
נפחד בימים אלו.
הו החצוף — לכפות על רוב אזרחי
ויהדות העולם את כתונת־הכפייה
הגדרה האורותודוכסית מיהו יהודי,
מנת לשמור על הקואליציה הרחבה
ויינו על הכסא — השאירה אותו
האם לא עבר הפעם את הגבול:
שהרוב הדומם מוכן לטבול הרבה
— אבל אי־פעם יגיע הגבול לסב־האם
לא זו היא הפעם?
רה למצוא צידוק למעשהו, נקט
הדורס בתכסיס מחוכם, החל מתנצל
׳י־התיקשורת ההמוניים בטענה השדו־
;חוק נועד למנוע פילוג בעם ישראל.
גוננות הקלושה, השקופה והצינית
וכת החטיאה את מטרתה: איש לא
ת הלוקש.
המכה המוחצת
צא בהצלחה את דעת הרוב הדומם,
דם ו׳ האחרון, אפריים קישון במדו־
•־גדיא במעריב, בו הלעיג על כן
מעשה, מחדל ובזיון של המימשל
ודלה מבוצע ״למען יהודי ברית-
ת כולל האיסור לעשן בשבת
העלאת מיסים, אינפלציה של שרים,
מחיר החלב, וכל פגע מכה וחבורה
אחרת.
המכה המוחצת ביותר הונחתה על
זדורס דווקא מחויל: הג׳ואיש כרוני־עיתון
החשוב ביותר של הקהילות.
^׳ת בתפוצות, הרים קולו נגד הטיעון
׳ ,קבע שהאמת היא בדיוק הפוכה:
העיתון במאמר־המערכת שלו מיום
:ינואר:
.אולם הפילוג ממנו הם חוששים
בר עובדה קיימת. כבר כיום ישנם
וגי יהודים: אלה שהם יהודים על־לכה
ואלה שאינם כן. בין האחרונים
ספרם של יהודי מזרח אירופה, אשר
נישואי התערובת הנפוצים ביניהם
יהודים על־פי ההלכה, אולם הם.
סובלים מרדיפות ומאפליה כיהודים, והם
מזהים עצמם כשייכים לעם היהודי.
״וישנם אחרים, הן בישראל והן בגולה
שאינם מאמינים ואף־על־פי־כן רואים עצמם
יהודים לכל דבר. על אלה יש להוסיף
רבדים חשובים של יהודים פרוגרסיביים5 ,
אשר לפי הסטנדרטים של האורטודוכסיה
אף הם אינם יהודים.
״בתי־דין רבניים אורטודוכסיים ברחבי
העולם, ביודעם את המצב לאמיתו, חוקרים
למוצאו של המועמד לנישואין, ומפעילים
כלפיו את הגדרתם־הם בשאלה מיהו יהודי.
ועל־אף הצער האמיתי של המוחים על
כך, קשה לראות כיצד ההחלטה של בית-
הדין העליון הישראלי תוכל לשנות מצב
״ --קשה עוד יותר להבין
את ההגיון בטענות של אלה, האומרים
כי פסק־הדין יעודד נישואי תערובת. אותם
יהודים המחליטים להינשא אל מחוץ למחנה
לא ינקטו בצעד זה, אך ורק בגלל העובדה
שבעקבות פסק־הדין בעניין שליט יוכלו
לרשום את ילדיהם בישראל כיהודים שאינם
מאמינים.
״במצב הנוכחי עשוייה הממשלה לבטל
את תוצאת החלטת בית הדין העליון הן
בכדי להגן על הקואליציה, והן בכדי
למנוע מאבק מזיק בעת שישראל נתונה
במצור. זוהי החלטה פוליטית והיא בהחלט
בסמכותה של הממשלה. אולם, במוקדם י
או במאוחר דעת הרוב בישראל ומציאות
החיים יביאו להפרדה בין הדת והמדינה.
לאחר ככלות הכל, השיטה הנוכחית המעניקה
זכויות בלעדיות מסויימות לבתי-
הדין הרבניים מקורה לא יותר מאשר
בשיטת ה״מילט״ העותומנית, שנשארה בתקופת
המנדט הבריטי ונקוטה גם בידי
ממשלת ישראל.
״ישראל תישאר מדינה יהודית, גם אם
לא כל היהודים יהיו מקובלים על דעת
הרבנות וכך יהיה גם אם יונהגו נישואין
וגירושים אזרחיים. יתר על כן, הפרדה
בין הדת והמדינה תביא בסופו של דבר
לחיזוק היהדות. הדת מושפלת, כאשר כופים
אותה בכוח סמכות המדינה. במדינה
היהודית יחיו זה בצד זה זרמים יהודיים
שונים• עם זאת היא תתאחד לאומה אחת
בכוח הקשרים שאין להם ספור של איחוד
הגורל.״
טובים וכשרים, פטורים מכל שירות כזה.
נזקים אישיים, השבוע הגיש בקר
לבית־המשפט העליון בקשה להוצאת צו על
תנאי נגד שר־הביטחון, באמצעות ידידו עו־רך־הדין
פינחס בן־צבי.
בבקשה ביקש משר־הביטחון וראש מרכז
הגיוס במטכ״ל לבוא ולנמק מדוע לא יבטלו
את ההסדר, לפיו פטורים תלמידי־ד,ישיבות
משירות סדיר בצד,״ל. עובדה זו, הדגיש
בקר בבקשתו, מגדילה את מיכסת המילואים
המוטלת על המשרתים במילואים כתוצאה
מכך הוא נפגע אישית, בהיותו חייב
בשירות כזה, בלימודיו, עבודתו, חירותו
האישית ואף נגרם לו נזק כספי.
לדעתו של בקר, כפי שהיא מופיעה בכתב
הבקשה, חרג שר־ד,ביטחון מסמכויותיו
בעניין זה, והחלטתו מבוססת על שיקולים
מפלגתיים.
אולם עוד בטרם קבע בית־המשפט העליון
את החלטתו בבקשתו של בקר, נתקל
הסטודנט בתגובות קיצוניות. בקר סירב
לגלות את מהותן .״נגרם לי כבר מספיק
נזק אישי כתוצאה מהגשת הבקשה,״ סיפר
לכתב העולם הזה .״מאשימים אותי ברדיפת
פירסומת ועוד האשמות. לא תיארתי לעצמי
שהגשת בקשה כזו לצדק עלולה לגרום לי
צרות ונזקים אישיים גדולים כל־כך.׳*
דיעות
מי הו הריבון הכנסת קיבלה השבוע בקריאה ראשונה
את התיקון שהציעה הממשלה בחוק השבות,
לפיה יקבע בחוק פירוש חדש לשאלה
״מיהו יהודי?״ קדמו לכך ויכוחים סוערים
בסיעת המערך בכנסת. חברי־כנסת
רבים מסיעה זו הודיעו כי ההצבעה בעד
החוק עומדת בניגוד למצפונם•
אולם מצפונם של חברי הכנסת מסיעת
המערך הוא גמיש ביותר. כי לא המצפון
הוא שנתן להם את הכסא. משום כך הרימו
כמעט כל המתנגדים לחוק בשעת ההצבעה
את ידיהם בעד החוק.
אולם היו בקרב המערך אישים, שאינם
תלויים עוד בחסדיה של הגננת הלאומית.
אלה לא היססו להרים קולם נגד החוק,
גם אחרי שהתקבל בקריאה הראשונה
בכנסת.
אחד מאלה היה הד״ר יוסף לם, לשעבר
ח״כ מפא״י, ועד לפני שנים מעטות אחד
השופטים המחוזיים המפורסמים של המדינה.
לם, שהוא ללא ספק גם עתה סמכות
משפטית ראשונה במעלה, לא היסס לצאת
במאבק נגד החוק, לא רק על סמך הטיעון
המצפוני אלא על הבסיס החוקי שלו.
בקשה שהוגשה בתחילת החודש
| במשרד־הפנים בירושלים נראתה תמימה
לחלוטין: להוציא דרכון לתינוקת ישראלית.
אבל התינוקת היתד, בת חודשיים,
) ומבקשת הדרכון היתה תיירת אמריקאית
־ מבוגרת בשם גיטה איזקסון.
הפקיד שאל את הגברת איזקסון אם היא
קרובת־משפחה של התינוקת. זו ענתה שלא.
הפקיד דרש ממנה שתביא את הורי התינוקת.
ההורים
הופיעו: זוג מופרע ועני, לקוחות
קבועים של לישכת הסעד העירונית המטפלת
בהם ובשבעת ילדיהם .״זאת אשה טובה,״
הסבירו לפקיד ,״היא רוצה לעזור לנו
ולגדל את הילדה באמריקה לכמה שנים.״
״קיבלתם משהו ממנה?״ שאל הפקיד.
,״לא! שום דבר!״ הכחישו ההורים. אבל
!הפקיד לא השתכנע. הוא דרש שיציגו בפניו
הסכם חתום בינם לבין האמריקאית
הטובה. הסכם כזה לא היה בנמצא.
עורך־הדין הירושלמי חייו ינובסקי.
הופיעו אצלו אותה גברת גיטה איזקסון,
שהציגה את עצמה כרבנית איזקסון, זוג
ההורים — ומתוזכת. המתווכת ידועה בחוגים
החרדים בירושלים, אך הפרקליט סירב
לגלות את זהותה. לפי התנהגותה, ברור
שהיא אשר תיוזכה בין הרבנית האמריקאית
לבין ההורים.
המתודכת הסבירה לינובטקי, כי דרוש
הסכם חתום בין ההורים לבין הרבנית מ־חו״ל,
בו יהיה כתוב שזו לוקחת את התינוקת
למיססר שנים באמריקה. על סמך
הסכם זה, הסבירה, יוציא משרד־הפנים את
הדרכון המבוקש.
ינובסקי חשד, כנראה, שמאחורי הבקשה
התמימה מסתתרת פרשה של מכירת ילדה
לאימוץ. על כן ד,ירבה לשאול שאלות, חזר
והיקשה :״האם קיבלתם כסף?״
לכתב העולם הדה הסביר :״רציתי לחידא
שאין כאן עבירה. התקשרתי עם הגברת
אליצור ממשרד־הפנים, והיא אישרה שאומנם
דרוש הסכם כזה לשם הוצאת דרכון.״
ינובסקי ניסח את ההסכם, שני הצדדים
חתמו עליו — ויותר לא שמע על הפרשה
עד אשר קרא כי היא נדונה בבית־המשפט
המחוזי בירושלים.
״הכרזת העצמאות -היא חד
ק ה .״ 1״הצעת החוק הועברה לועדת
חוקה — חוק־ומשפט,״ כתב לם במאמר
חריף שפירסם בהארץ ,״ומחובת הועדה
לשקול אם רשאית הכנסת לקבוע מי הוא
יהודי. אכן סבורים רבים כי הכנסת היא
ריבונית לחוקק כל חוק ואין נפקא מיניה
מה הוא תוכנו. לי נראה כי דיעה זו היא
מוטעית ביסודה כאשר מדובר על מישטר
דמוקרטי.
״הריבון האמיתי הוא העם כולו ואין
המחוקק הפרלמנטרי מוסמך לחוקק חוקים
אשר עלולים לשים לאל את הבסיס
המבטיח את אופיו של המשטר, אפילו
במדינה שאין לה חוקה חרותה ונוקשה,
אחד היסודות למישטר זה הוא לא לכפות
על האזרח להשתייך לדת או לאום שלא
לפי רצונו
יתר על כן אני סבור שלמדינת־ישראל
ישנה חוקה חרותה המונעת את
התערבותה של הכנסת בעניני דת ולאום
הפוגעים בזכויו האזרח. בעיני, ההכרזה
על הקמת המדינה מהוה חוקה זו
לם הצביע על האפשרות החוקית, כי גם
כאשר תאשר הכנסת את התיקונים שהציעה
הממשלה בחוק, עדיין יש דרך להעמיד
בפני שבט הביקורת של בית־המשפט העליון
את חוקיות התיקונים•
ספק אמנם אם דעתו המשפטית של אחד
המשפטנים הגדולים במדינה תשכנע את
חבריו למפלגה. הם יודעים אמנם כי חוק
הוא חוק — אבל במדינת־ישראל יש דברים
העומדים מעל החוק והמצפון.
המתווכת המיסתורית
בית האדמו״ר
בבני-ברק
ך* הסכם החתום לא סיפק את משרד(
) הפנים. הפקידים העבירו את העניין לידיעתה
של לישכת הסעד העירונית, ובמקביל
גם למשרד־הסעד, המטפל בהליכים
החוקיים של אימוץ ילדים. עמרם בלום,
היועץ המשפטי של המשרד, חשד שיש כאן
סוחוי התינוקות
אימוץ בלתי־חוקי. הוא פנה לבית־המשפט,
ביקש צו מניעה נגד הוצאת התינוקת מהארץ.
״המדיניות
שלנו,״ הסביר ,״היא להשאיר
ילדים בתחומי מדינת־ישראל. יש די והותר
הורים ישראליים המבקשים לאמץ ילדים,
כדי שלא יהיה צורך לייצא מהארץ ילדים
לאימוץ.״
כאן קרה דבר מוזר. ברגע שבית־המשפט
נכנס לעובי הקורה — נעלמה הרבנית הטובה
מאמריקה. היא ארזה את חפציה ועזבה
את הארץ — לבדה, בלי התינוקת בת
החודשיים.
אפשר היה, כמובן, לסיים את הפרשה
בנקודה זו. אך משהחלו טוחנות טחנות
הצדק — אי־אפשר היה לעצור אותן. חוקרי
משרד־הסעד החלו מחפשים אחר הגברת
איזקסון. כך הגיעו לבני־ברק — אל ביתו
של האדמו״ר מנדוברנה, הכתובת שנקבעה
בהסכם שערך עורך־הדין ינובסקי, כתובת
שאליה יש למסור מכתבים המיועדים לרבנית
איזקסון.
חיוך -
ושתיקה
* 4ה לרבנית האמריקאית ולאדמו״ו
מבני־ברק? לדברי בנו של האדמו״ר,
הרב דוד רוזנבאום :״היא קרובת משפחה
שלנו. היא אשתו של הרב מאיר איזקסון
מפילדלפיה. היא באה לקחת את התינוקת
בשביל בתה.״
איך ידעה גיטה איזקסון שדווקא משפחה
ירושלמית זו מוכנה לתת את התינוקת לאימוץ?
הרב
רוזנבאום חייך :״יש לי מישהו שמטפל
בעניין זה. הוא מסר לנו
חיוך — ושתיקה.
זהו הרב זוב רוזנבאום, בנו של האדמו״ר נזנדבורנה.
התיירת האמריקאית ניטה איזקסון, שעמדה להוציא את
התינוקת מישראל, מסרה את כתובתו נמען למכתבים המיועדים אליה. מהו הקשר ביניהם? ״סתם קרובת־משפחה,״ השיב הרב רוזנבאום.
התיירת האמויסאית והרב ממי־בוס
המ שטרה חייבת לחקור: מהנהקשר*
עונבה העברת בת תודש״ס
לאוה ב: חשד שנמכרה לאימוץ
בת להררים מפגרים — אשר להם 7ילדים
־ האב הוא פועל סשוט ב-
— סאת מנחם ברש, כתבנו בירושלים —
כית־המשפט המחוזי כירושלים ציווה לעכב בית־חרושת, מסגר בשכלו,
הנזקק לעזרה של לש את
יציאתה טן הארץ של ילדה בת כחודשיים. כת הסעד. הרוב מבין שבזאת,
לבקשת שלטוכות־הסעד שהעלו חשד כי עת הילדים שנולדו (הגדול
הילדה נמסרה לאימוץ למשפחה אמריקנית, כן ,13 הקטנה. כאמור, בת
כחדשיים) נמסרו לטיסולן
תמורת בצע״כסף.
נתונה במצוקי״ אס המש־ של משפחות אומנות. סחת
בפני השופטת סרים בך פחר, היא חולת נפש, ש־ לבית הוריהם.
פורת נגולה׳ פרשה מחרידה אינה יודעת למלא את תפעו״ד
*וריאלי, מלשכת
של סשפחד, ידושלסית. ה־ קידיה נאם וכעקרת־בית.
היועץ המשפטי למשרד הסעד,
הניח על שולחנה של
השופטת בך פורת זכרוך
דברים שנחתם בין הורי הי/דה
לב־ ן תיירת מארצות־הברית
(שהתגוררה אצל
האדמו״ר מנדבורנה בבני-
ברק) .לפי מיסמך זה עמדה
סאת ש. פורטנוי, נתב ״יריעות אמרונות״ 1 1הילדה להימסר לתיירת ל .
תושב תל־אניב. שביקר אתסול ניטו, החנה | טיפול במשך 3שנים. תוך 5 שבעיר. קרוטים בכיכר הפרסית מכוניתו
התחייבות להחזירה אל ה ד
:הוא יעא נרי לקיים פנישד״ וכשחזר למכוניתו 5ריה בירושלים כעביר תקד
§ הופתע לפצוא בחונה אודה בלתי קרוא, הסחטט 8סד. זו.
5בתוכה ׳ י
| עו״ד צוריאלי טען בבק|
י נעל הסנונית לא איבד את עשתונותיו. הוא 5שתו, כי שלטונות הסעד
| הצליח להתקרב. בחסות החשינד״ אל פנוניתו 5 ,חוששים שנעשתה באן עיס־
§ מבלי ׳.שהפורץ לתוכה ירגיש בהתקדבותו. בתנו־ 5קד. בין ההורים לבין התיי5עד.
סהיוד. נפל את הדלת טבחת. הפורץ הסבו־ ! רת. שמאוחריה מסתתר אי׳
8הל פרץ בקריאות לעזרה. שהניעה אכן נמהרד״ 8מוץ בלתי-חוקי, תמורת
§ י שוסריב. שבאו בניידת, חילצו את ה פי ת מן 5בצע כסף. עוד טען עו״ד
5המכונית •והעבירוהו לכלא מרמה יותר, בבית * -צוריאלי, כי זהותה של ה.
8המעזיר
תיירת, מצבה המשפחתי
ידועים די הצורך. בנסיבות
אלו אין שיריתי׳
הסעד יכולים לקבוע ברוד-
גילה פורץ במכוניתו
ונעל אותו בתוכה
עוצר מלא הוטל
זהו שער ״העולם הזה״ ,1532 מלפני־ כשלוש שנים,
נאמר בו :״ילדי תימן נמכרו לאמריקה העובדות
מאחורי הגילוי נמסרו למשטרה -אך החקירה לא
נערכה עד תום. משמאל -כותרת ״ידיעות אחרונות״
על התינוקת אשר נאכר להוציאה בשבוע
שעבר לחוץ־לארץ. מה הקשר כין שני המיקרים?
האם זה מיקרה חד־פעמי, עניין משפחתי
בודד? שוב — שתיקה•
הקשר הסמוי
** ה ניתן להטיל! מכל הפרשה הזאת?׳
מבט שיטחי בעובדות יש בו כדי לחזק1
את חששות משרד־הסעד, שאכן מדובר ב־״
נסיון לקנות תינוקת מהוריה המפגרים והעניים׳
ולמוסרה לאימוץ בארצות־הברית.
בדיקה נוספת של העובדות גם תעורר י
את החשד, שרק במיקרה התגלתה פרשה!
אחת מני רבות. כי אותו ״מישהו״ שהרבי
רוזנבאום סירב לגלות את זהותו עוסק |
דרך קבע במציאת הורים עניים, המוכנים׳
למכור את ילדיהם, וכי ״מישהו״ מיסתוריז
זה מתווך דרך קבע בסוג זד, של מיסחר[
בבני־אדם.
אפשר להניח שמחשבה זו עלתה גם ב־1
ליבם של פקידי משרד־הסעד, וייתכן שהם[
יבקשו ממשטרת ישראל לחקור את החש־|
דות ולגלות אם אומנם קיים מיסחר מאורגן ׳
בתינוקות לייצוא.
אבל אי־אפשר להניח לפרשה בנקודה זו.
יש לה קשר סמוי עם פרשה אחרת, וחובה|
על המשטרה לחקור את הקשר הזה עד תום״.
הפרשה האחרת היא פרשת היעלמם של!
ילדי תימן.
החוט לפיענוח׳
התעלומה
** שנים הראשונות לקום המדינה
^ נעלמו מבתי־החולים וממחנות־העולים
כ־ 250 תינוקות, בני העלייה ההמונית מתימן.
הוריהם לא יכלו לגלות את עיקבות!
ילדיהם, ותעלומה נוראה זו כירסמה בליבם
(המשך בעמוד 1)16
ב*י? 1
7111
ג׳יפ של מישמר־הגבול עולה בכביש הפתלתל, קמתמשך
^ 6ב ת. השמש מלטפת, אוזיר הרים צח דקריר. מס־אל
כיוון הגבול הלבנוני .״יודע להשתמש בעתי?״ שואל
\4/ביב — גוף ירוק ורגוע. ממזרח — סיסגתו המושאותי
הגבר שליד ההגה .״בוא נעשה סיור.״
לגת של החרמון. מכונית ראשונה נעצרת בכניסה למלון
במושב האחורי מתיישבים ראש המועצה המקומית אסף
ארזים. משפחה נשפכת החוצה: אב צעיר, אם צעירה, שני
פרנקל, ועימו אחד מאיכרי המושבה. הג׳יפ עוזב את הבילדים,
האחד בעגלת תינוק. אל המכונית הראשונה מצתים
האחרונים של מטולה, ותוך דקות אחדות כבר נמצא
טרפת שנייה, ואחריה באות שלישית ורביעית.
מול בתים אחרים: בתי כפר קלה — זה ששימש מטרה
פיקניק ישראלי אופייני, ברחובה הראשי של מטולה.
לפשיטת צה״ל, אחרי חטיפתו של השומר שמואל רוזנוזסר.
אך הגברים הבודקים את הנוף אינם שמים לב לפרחי״
אנחנו מגיעים לכביש השני, המתפתל ־ בניצב לכביש
הבר ולמישטחי הירק. הם נפרדים מנשותיהם וילדיהם,
צועדים בצוותא בין בהי המושבה. עליהם לסיים את מלאכ שלנו. בינינו לבין הכביש השני — לא יותר מחמישה
מתוחה גדר־תילחדשה. שניהכבישים מטרים. אבל בין
תם בהקדם — אולי עוד יספיקו להציל כמה שעות של
גדר זו היא קו־הגבול. עד לפני חודש לא היתה קיימת.
שבת לבילוי עם המשפחות.
מעבר לגדר — בניין הרוס. זאת מישטרת קלה, שפוצצה
ברצון רב היו מוזתרים על עבודה זו ביום המנוחה, אבל
באותה פשיטה. מסביב: פלחים עובדים, נשים סוחבות ענשישה
ימים בשבוע אינם מספיקים להם, ואין ברירה אלא
פים יבשים על ראשן.
להקריב גם את השבת. כי מלאכתם בוערת. אפילו לפי
האיבר מסביר :־ככה זה היה כל החיים. אנחנו עבדנו
דיקדוקי הדת חייבים הם לעסוק בה. שכן פיקוח־נפש דוחד
מטולה היא מושבה ותיקה — המושבה היחידה היושבת׳
על הגבול ממש. ולא סתם מושבה — כי אם ישוב בן
שבעים ויותר, שמרני בתפיסתו ובדפוסי־חייו, שאינו עומד
רק בקצה המפה, אלא איכשהו עמד במשך דור שלם בצו
הדרך של התפתחות המדינה. מים שוטפים בברזי הבתים
קיבלו רק לפני עשר שנים; חשמל מן הרשת הארצית —
רק לפני שש שנים.
ך* אשר החלטתי להתנדב לחמישה ימי־עבודה בספר —
^ במקום חמש הישיבות מהן הורחקתי בכנסת — היה זה
ידידי ומפקדי־לשעבר שמעון אבידן שיעץ לי: סע למטולה.
הייתי המתנדב היחידי במושבה, ומנהל־העבודה של
המועצה העסיק אותי כראות עיניו. שבוע לפני היו שם
עשרות מתנדבים שבאו ליום אחד מנצרת. שבוע אחרי
עמדו להופיע קבוצות מאורגנות אחרות .״החברה מנצרת,״
לדברי אסף פרנקל ,״עשו עבודה ממש. אבל יותר חשובה
מן העבודה היתה הפגנת הסולידאריות. לא רק סולידאריות
של ישוב אחד עם ישוב שני — אלא סולידאריות בלן
יהודים וערבים. ערביי נצרת והיהודים מנצרת עילית
הוכיחו שאפשר לחיות בצוותא, בשלום.״
ואם אזכור את ימי אלה במטולה, יהיה זה בעיקר בשל
אותה רוח. אזכור את הוזיכוח שהתפתח בין קצין־צבא שבא
לשם בתפקיד, לבין יוסי המא״ז: גבר צעיר, נמרץ, יפה,
בן מטולה .״לא נכון,״ אמר יוסי ,״אינני יכול להסכים
עם התפיסה שאי־אפשר לחיות בשלום עם הערבים. חיינו
איתם בשלום — ונשוב לחיות יחד בשלום.״
כי יש הרואים את מטולה כנקודת־ההתנגשות הקיצונית
בחזית אבל אפשר גם לראותה כנקודת־המיפגש הקידמית
לשלום.
ולסיום — ארשה לעצמי מתן עצה: אם אתה יכול להשתחרר
מכבלי עבודתך וביתך — סע למטולה. אם יש
ביכולתך — התנדב לכמה
ימי־עבודה. אם אינך
יכול — סע לבקר ולטייל.
לא תעשה בכך
טובה לאיש — מלבד
לעצמך.
סע ל מ טו ל ה
שבת — ומה שקומץ הגברים עושה נועד להציל חיי אדם.
הם באו למטולה, כדי לקבוע כיצד להגן על בתי המושבה
ולבצר אותם מפני פגזים וקליעים מעבר לגבול.
* ה ג 3ול? שם, עשר פסיעות מחלון חדר־הילדים.
מכונית יכולה לחלוף בכביש הלבנוני ממול, לירות שתי
פצצות באזוקה ולהסתלק. חוליית מחבלים יכולה להציב
קאטיושה מעבר לרכס ההוא. על כן יש להערים שקי־חול
לפני הכותל המזרחי של בית זה; להרכיב לוחות פלדה
על החזית הצפונית של בית שני, לתכנן ״חדר ביטחון״
אצל המשפחה השלישית.
מטולה תהיה מבוצרת, מוגנת, מוקפת גדרות ומוקשים.
מטולה שעד לפני חודש לא היו בה אלא. כמה מיקלטים
ישנים, שנחפרו לפני שנים.
בשקט, והם עבדו בשקט. במטולה היה תמיד שלום.״
וראש המועצה הוסיף :״אין דבר, עוד יחזור השלום. עוד
ניסע לארוחת־צהריים עם עאראק לצד השני.״
עד אז — יש בעיות. קשה לתפוס את היקף הבעיות
של מטולה. חלק מהן מוכר לכל ישוב־ספר: שמירה מוגברת,
אובדן שעות־עבודה יקרות מטעמי זהירות כמו חיפוש
אחר מוקשים, הריחוק ממרכזי התרבות, הקושי להשיג
מורים מנוסים בשביל בית־הספר המקומי הקטן, המלחמה
הבלתי־פוסקת עם משרד־הפנים לאישור פריט חיוני זה או
אחר בתקציב, פקידי המוסדות המגמדים כל בעייה אנושית
למימדים של סעיפי התקנונים.
אבל בעיות אלה לובשות אופי מיוחד במטולה. כי זהו
ישוב־ספר יחיד־במינו. הוא אינו קיבוץ, גם לא מושב־עולים.
אין לו אבא בהסתדרות ודוד דואג בסוכנות היהודית.
במדינה •
יהדות
מי הו
י ה ייי?
סוף־סוף הוגדר באופן רשמי מיהו יהודי. כאשר הכנסת קיבלה
השבוע את הגדרת החוק כפי שהוצע לה על־ידי הממשלה בתיקון
לחוק השבות.
לפי חוק זה, אזרחי ישראל שהם בנים לאם נוכריה ומשרתים
בצה״ל, אינם׳שייכים לעם היהודי. לעומת־זאת, חסידי נטורי־קרתא
בברוקלין, שפירסמו השבוע בניו־יורק טיימס את המודעה הבאה
(ראה נלופה משמאל) ,הם בנים כשרים לעם היהודי.
וזה דבר המודעה של היהודים הכשרים הללו :
׳ הציונות׳ —,אוייבת העם היהודי.
תעמולה• •ציונית קולעת, ממושכת, וממומנת היטב הצליחה להט־עות
הרבה אמריקאים, יהודים ולא יהודים כאחד.
לכן אנו, כיהנדיס, מוצאים לנכון ולנחוץ להכריז בכובד ראש:
.1היהודים אינם זקוקים בימינו למדינה משלהם. עצם הקמתה
של מדינה יהודית מודרנית כזאת היא הפרה חמורה של המסורת
היהודית, והחוק כפי שהוא מתבטא בתלמוד.
הרבנים הגדולים ביותר של שני הדורות היהודיים האחרונים
הוקיעו את הציונות מאז השתרשה כזיוף מוחלט של היהדות. הצ־יובות
מתכוונת לעקור יהודים במדינות בכל רחבי־תבל במטרה
למצוא מהגרים אל המדינה הנאציונאליסטית והמיליטאריסטית אשר
אימצה לעצמה בלי כל הצדקה, את השם הקדוש: ישראל.
הציונות חתרה תמיד לעקור את היהודים משמירת חוקי אמונתם
והציעה במקומם את שתי הקללות. התאומות של נאציונל־סוציאליזם.
׳ .2היהודים מצווים בחוקי הדת שלהם להיות נאמנים למדינה בה
הם אזרחים. חוקי התורה החלים על כל היהודים מאמיני התורה
מצווים לחיות בשלום ובהרמוניה עם שכניהם ועם חבר־העמים. הם
מגנים מעשים ומדיניות של תוקפנות, הנעשים על־ידי אלה שבי
נושאם את שם ישראל לשווא החדירו את הרעיון של נאציונאליזם
שוביניסטי במקום התורה והמורשת האלוהית הניצחית של העם
היהודי.
.3ליהודים הנאמנים לאמונתם ומסורתם אין שום קשר לחרם
נגד מיפעלים בודדים או עמים שלמים, המוטל בחסות הציונות.
מטרת המחאות הציוניות נגד מצב, כביכול, במדינות מסויימות,
איננה להביא לשינויים חיוביים, אלא ללבות את התנאים שם י1ד
לנקודה בה יאולצו היהודים לעזוב ולנסוע למדינה הציונית.
,הפוליטיקאים הציוניים, ושליחיהם אינם י מדברים בשם העם היהודי:
למעשה, הקשר הציוני נגד המסורת והחוק היהודיים הופך את
הציונות, את מהותה וכל פעולותיה, לאוייב העיקרי של כל העם
היהודי כיום.
נטורי קרתא, רבי ד. כהן
א151¥1: 111£ £א210£1¥1¥
ק £0ק א/¥15ו 11£ ;£ז0 £ 1£
— |וו 3ח!{ 601 611-ח! $13נ, $1־ — 016*6106£
.ח 6 *) 5 3001 0 0צ 1 6 ) 1 0 3 0ח \ /
ץ 1 3 0ח
210^157
ח 1135 5140066<!6)! !6 (3111 5*\6 ).-
0 3ו !) 5 1 6 3ו 01
:ץ 1חו ח פ 6 501ז 13ס *0 <46 ץ ז 6553ס 6ח 4 !1חו{ 8ז { 0פזפו!{ 5,זי<י£ג 35
ו 1151נ 6$ { 91 ץ ז 6 7 6ו 6 . 71ו חו{ זגוס חו ח ״ ס זו 6ו 6 6 ^ 9 ${9 { 6 0ח { ס ח $ <40״ )1( 4 6ס
* 101* 1100
תססו חו ג
113* 6
6׳ייגז 9
$1816
05ס ! 3 1ז ^ ח 61* 1511 3
. 71001501ו ח 5ו 0 11)! 3
!1511* 61
{ 514011 3ס}
ס 1116 0 3 5 1ס 5ו נ>1אל 8ז 3 * €5ז 9
ח 0ו { 315 !{!0 3 1
000101616
1100ק*
11100^ 8 (1
1116 7310114 7116ח1
*115 1 0 0 6 1
ס 0 6חו !) 0 0 0 0 1 ) 165 111) 0143110141 1110 1* 0 ) 1ח *11 (1 0 3 0 1 5 (1010119 !(110 .ץ 01ו1
1116
] 1451111031100 ,
08016
14514)05, \*11110141 3 3 6 1 (15
1*11!0!1
51006
01601
!) 6 X 0 )6 5 5 6
)!6 0 1 0 6 0 ! 71001501
1 4 0 )0 0 1 1 0 9
10 3 1 1 0 0 3 1
0111113)15110 51316
! ) 15110 3 0
) צנ! 11161) 0דחס־ז! צ׳<* 65 1 ) 3 0 9 6 1116 .16ס 60־ 5 6 0 )1 6 3 * 01ץ 71001501 1135 31>*311161 0 1 5* 131 1116 0 1 3 0 0 6 6
^ 3 1 1 0 0 8 1 $001311501.
! ) 1135 0 1 1 6 )6 )! 105163)! 1116 11*10 014)565 01 311161501 3 0
! ) 131111 3 0
סץז{ח ם 0ג< פו[{ 31 { 0ץ 10פ 0 8״$ 19ם 0ו 3ו 61ז זופו!{ ץ נ 2 <4 1ח! 0ן ח 6 6ז $ 9״} )2( 4 6
.ח 22ו{ו 0פז 3ץ פו| { ו[סוו 1״5
!) ק 10
11* 6
!) ז 10ק 0! 6
311 ! 61* 5 . 7 0 ) 311-1 ) 146 ! 6 5 1* 1511 1 0
0 3 1 1 0 0 5 . 7116 /
ץ 14011ו 6
3015
0 0ק14
000103 0
10 0 3ג 6 3 0 6
1116
*1111
13 0
1116 13>*5 0 1 1116 70)311
1*1111 11161) 0 6 1 3 ^ 0 ) 5
1 1 3 )0 1 0 0 /
0115145109 1116 0 3 0 1 6 0 1 15) 36 1 -- 113* 6 5141( 51111416׳י* 1 0 1 6 0 0 6 , 0 3 6 )! 0141 1( / 111056׳{ 00110165 0 1 ><1 0
111 3 0 0 6 (10116
)!1710017
1116 101631 0 1 011614*1015110 031100311501 1 0 ) 1116 7 0 )3 1 1 , 1116 6 1 6 )0 3 1
ק 6 0כן 01 1 0 6 !6 7 /5 1 1 16
ס{ 3ר!ור){ 0ח פ/יפו! ,ח 0ו{ו 3 <4ז{ <4חב< ו{1וג<) חסו!{ 31 {0ץ6 10 זג< ס ו 3 5, 40
* .ץ 0כ!111 7 1 00151 5 0 0 0 5 0 ) 6 )! 1׳ 11481( 1*!!>10 3 9 3 1 0 5 1 0 0 115
כ ) 103 31נ1
1565( 0 ( 6 0 1 6
7100151 .0 3 1 1 0 0 5 6(6011 3 3 3 1 0 5 1 (0
10 0 6 ) 1310 001401 ) 165 3 ) 6 0 0 1 0 1 6 3 0 1 1 0צ 3 9 3 1 0 5 1 3 1 1 6 9 6 )! 0 0 0 )! 11100צ ) 0 ! 651ק6* 005111 0141
ס ! 0 0 0 )1111005 1116) 6
3 * 3 1 6ז 1116
6 ( 116(* 0 0 1 0 1
!111* 1 5* 61
0 1 1 3 0 9 6 5 10141 )31116) 1 0 3 9 9 10
.כ1 6 3 * 6 , 0 )6 5 1 4 0 1 3 15 1 3 1 6 7100151 1116 (1 0 / 1
ס1א 1 1א * 0 1 1 7 1 0ק 2 1 0 ^ 1 5 7
חסס * 15ח 2 !0פו[{ 1 1)1466 )1,ק £ 0ק 1 1< £ 0 * 7 151ק 1 0 7 $אח — 3רח! 5ח 0ו 31<€5 2ו ח 1 137/סח 3ח 0ו{ו!< 3ז{ ו51ו/י\ 5{ ! 2ח 3331ץ 3 0זו ק>! 55^1 311
ץ13ס 16 ^0ק 6 0נן £ 06771511ו{ *1ס ץ רח 0ח סו[ סז 3סו
סליחה סו ס ת גססרה
•ץ* 0חדשנכנם לתולדות הסיכסוך
הישראלי—ערבי — אבו־זעבל. בניגוד
לשמות אחרים — שנשכחו וישכחו _
עתיד שם זה להוות נקודת ציון סמלית
בתולדות המלחמה, כשם שהיו דיר־יאסין
או כראמה. מטבעם של שמות כאלה הוא,
שבלי כל קשר למה שאירע בהם באמת —
הם הופכים ברבות הימים לסיסמאות. כך
עתיד השם אבו־זעבל, שמו של מיפעל המתכת
ליד עיירת הפועלים המצרית, במרחק
25ק״מ מקהיר, שהפוצץ השבוע בטעות
על־ידי מטוסי חיל־האודיר וכ־ 70 פועלים
נהרגו בו — להפוך עבור המצרים שם
מאגי, ללא כל התייחסות למה שאירע שם.
מהי בעצם אבו־זעבלי
ב־ 1955 נערך במצרים סקר על תיצרוכת
המתכת המקומית. הסתבר אז שמצרים צורכת
מדי שנה כ־ 350 אלף טון ברזל למטרות
שונות, כמו צינורות, פסי־ברזל ומיש־טחים.
כשני שליש מכמות זו יבאה מצרים
בעבר מארצות־חוץ. אולם כאשר הסתבר, בעיקר
לרגל הקמת הסכר הגבוה באסואן, כי
תצרוכת הברזל של מצרים עשויה לעלות,
הוחלט על הקמתם של שני מיפעלי ברזל
גדולים, שייצרו ברזל מחומר־גלם מקומי.
לצורך זה תוכננה תישלובת מתכות ענקית
בחלואן. עד להקמתה של תישלובת זו
הוטל הייצור בעיקר על המיפעל הקטן ב־אבו־זעבל.
לשם
כך הורחב המיפעל באבו־זעבל בעזרתה
של חברת זימאג׳ הגרמנית. כך הפך
מיפעל המתכת באבו־זעבל למיפעל האב של
המיפעל הגדול ביותר בחלואן.
למעלה מ־ 2000 פועל עובדים במיפעל אבו־זעבל
בשלוש משמרות, מייצרים שם כשליש
מתפוקת הברזל העצמאית של מצרים.
יפעל אבו־זעבל נמצא במרחק של
כשלושה קילומטרים מזרחית למחנה הצבא
הגדול באל־חנקא, שהופצץ בעבר על־ידי
מטוסי חיל־האחייר ושהופצץ בו־זמנית
המיפעל שהופצץ באבו־זעבל
כך ניראה איזור מיפעל המתכת באבו־זעבל אחרי שהופצץ בטעות
למחרת ההפצצה על אבו־זעבל נערכה בקהיר הפגנת
המונית מאורגנת לאות תמיכה בנאצר. בהפגנה השתת^|
1 1 1 1 1 ^ 11
פו עובדי מיפעלים. הכרזות בתמונה אומרות :״פועלי חילואן לטקסטיל: נעמוד צד בצד
עם פועלי אבו־זעבל 1״ ו״החברה המצרית לברזל: גיבורים ! בני־חורין — מחר 1מחר !״
ע״י מטוסי חיל־האוויר: בניין בן שתי קומות שגגו קרס ואוטובוס
שנפגע בהפצצה. בפעם הראשונה התירו המצרים לעיתן נאים זרים
< לצורכי תעמולה כמובן.
לצלם את תוצאות ההפצצה הישראלית —
ביום החמישי האחרון, יחד עם הפצצת הטעות
על אבו־זעבל.
לדברי המצרים והכתבים הזרים במצרים,
הופצצו שתי המטרות על־ידי זוג פאנטומים
שהתקרבו בטיסה נמוכה. בעוד שבאבו־זעבל
היו כל הקורבנות פועלים אזרחים, הרי לדברי
הכתב הצרפתי אריק רולו, נהרגו באותו
זמן בהפצצה על המחנה באל־חנקא למעלה
מ־ 80 חיילים מצריים.
בישראל נודע דבר הטעות בהפצצה רק
אחרי שהמצרים הודיעו על כך, כארבע
שעות אחרי ההפצצה. מאחר שהפצצת מרכזי
חרושת אינה נכללת במטרות המדיניות־צב־איות
של ישראל, הרי מרגע שהובררה הטעות,
נעשה הכל כדי לשכך את התגובות
החריפות שהיו צפויות. בהודעות הישראליות
הרשמיות נשמעה מעין התנצלות פומבית
על הטעות.
טעות מעין זו עלולה להתרחש בכל מלחמה.
ביחוד בשטח כמו הדלתה של הנילוס,
שהוא כולו מישורי וחרוש בתעלות מים ושדות,
הדומים זה לזה דמיון מוחלט ומקשים
על הזיהוי. אין לשכוח גם שהפצצות
בעומקה של מצרים נעשות בתנאי מלחמה.
אולם בנושאים כמו זה אין כל מקום להגיון.
התגובה הריגשית היא הקובעת. נאצר
ידע לנצל אותה עד הסוף. במסע תעמולה
ענק־מימדים, ניסה נאצר להפוך את התקרית
באבו־זעבל לנקודת־זינוק למיתקפד, תעמולתית
אנטי־ישראלית.
בניגוד גמור לעובדות הצטיירה מצרים
השבוע בעיני העולם כמדינה שלוזה וחסרת-
מגן, הנתונה להפצצות אכזריות מצד ישראל.
שום טיעון הגיוני לא היה בכוחו לתקן
תמונה זו. כך, למשל, טענו המצרים כי המטוסים
הישראליים הטילו בשטח המיפעל
ארבע פצצות נפאל״ם, שגרמו לכוזיות למאות
פועלים. העובדה היא שלא הוטלה בשטח
המיפעל אף לא פצצת נפאל״ם אחת.
לרוע המזל פגעה כנראה אחת הפצצות בכור
הפתוח הגדול של המיפעל, שפלט לכל עכר
להבות של ברזל מותך, ממנו נכוו הפועלים.
כך הצילה הפצצת־טעות אחת את נאצר
מתבוסה בעיני דעת־הקהל העולמית, סייעה
לו להפוך שוב את הישגיה הצבאיים של
ישראל עד להפצצת־הטעות, לניצחון מדיני
ותעמולתי.
וחד• ה תינו קו ת
במדינה
( ה מ שך מינ מוד ) 13
עד שלבסוף הוקמה ועדת חקירה מיוחדת,
מטעם ועדת־הפנים של הכנסת, כדי לפענח
את גורל הילדים שנעלמו.
הוועדה, שהורכבה מפרקליט מחוז הצפון
יוסף בהלול ומרב־פקד ראובן מינקוב־סקי
ממשטרת ישראל, קבעה כי מרביתם
המכרעת של התינוקות אומנם נפטרו. עלפי
היתר מיוחד מאת היועץ המשפטי עיינה
הוועדה בתיקי האימוץ של כ־ 3000 ילדים
מהשנים ; 1956—1949 בתיקים אלה מצאה
את שמותיהם של שניים מן הנעדרים —
הם נמסרו לאימוץ ללא ידיעת הוריהם, שסברו
כי התינוקות מתו ונקברו.
אבל נותרו עוד 20 ילדים שלא נודע דבר
על גורלם. החוט היחידי שיכול היה להוביל
לפיענוח תעלומת היעלמם נכלל בפיס־קה
האחרונה של דו״ח הוועדה:
נתפרסמו בעיתונות, וכן נמסרו לוועדה
ידיעות המתיימרות להצביע כי ילדים
תימניים מישראל נמסרו ליהודים בחו״ל.
הוועדה חקרה בישראל אם יש יסוד לכאורה
לידיעה הנ״ל, אך לא הגיעה כאן לתוצאות.
לדעת הוועדה הידיעות שבידה מצדיקות לכאורה
חקירה בחו׳׳ל. היא דיווחה לשרי המשפטים
והמשטרה במכתב מיוחד בנדון
זה, והמליצה על עריכת חקירה.״
! 111 וצווחו^!
החיק עולה באש
0 8 /1 1 1
לא בכל לילה רואים אזרחים ברחוב
שופטת בחלוק כחול, נעולה נעלי־בית
אדומות. לשם כך דרושה, לפחות, שריפה.
וזה מה שקרה לשופטת הדסה בן־עיתו.
השופטת הנמרצת, בעלת האופי התקיף,
היתר, מסובה בחג משפחתי. לבעלה מלאו
חמישים שנה. כמה אורחים ישבו בין הרהיטים
החדשים, הסתכלו בספרייה הגדולה.
השעה התקרבה לחצות.
אבל היה קר. השופטת ניסתה להפעיל
את תנור הנפט, אבל הצינור מן ד,מיכל היה
הסוחר;
יורד מישראל
הפרשה היא פרשת ד,ירצחו של הגינקולוג
בן ד,־ ,85 שמואל זיגמונד אה,רוני
סון, שנמצא הרוג בדירתו בתל־אביב באפריל
. 1969 העציר בן ד,־ 16 הוא החשוד
ברצח.
לכל עציר וחשוד ישנה הזכות לא לשתף
פעולה עם חוקריו ולשתוק. אבל
הפרשה הנוכחית מעלה ספיקות רציניים
בקשר למימושה של זכות זו.
לדברי סניגורו של הנער החשוד, עורך־
הדין חיים קאזים, נכלא הנער בתא בודד
באבדכביר, נחקר יומם ולילה ללא הרף,
תוך הפעלת לחץ עליו בדברי נועם ובכוח
הזרוע. לאחר ימים רבים של טיפול כזה,
הודה הנער ברצח — טוען קאזיס.
חמורה לא פחות היא העובדה שהמשטרה
לא איפשרה לקאזים להתראות עם
שולחו זמן רב, עד שהסניגור נאלץ
לשלוח מכתב תלונה למפכ״ל פנחס קופל.
למה אונם? כל העובדות האלו חוזרות
ומעלות את השאלה — שאינה חדשה:
מד, בעצם הולך שם, בחדרי־החדרים של
משטרת־ישראל בהם נחקרים חשודים?
בנוסף לעובדה אחרת — הלא היא שמו
המפורסם לשימצה של בית־המעצר באבו־כביר,
הידוע כמקום שנועד לשבור עצירים
— אין אפשרות להימנע מלתמוה:
האם נבע נסיון האונס ומכות־הרצח
מיוזמתם הפרטית ׳של שני ההומואים —
או שהם קיבלו השראה לכך ממקום אחר?
דרכי־אדם
בר־המזל האומלל
משפט ״נתפרסמו בעיתונות וכן נמ-
ן | סרו לוועדה ידיעות מתייחס בלבולו
לגילויי העולם הזה.
בעמוד השער לפני קצת למעלה משלוש
שנים (העולם הזה ) 1632 נאמר: הגילוי
כל חייו של אילן רם־אל עברו בסימן
המזל הטוב: הוא נולד כילד יפהפה לאביו
עורך־הדין המצליח, נשלח לבתי־הספר ה
המזעזע
של השנה — ילדי תימן נמכרו
לאמריקה!
בגוף הכתבה נאמר, כי ילדים רבים הוברחו
מהארץ, נמכרו למשפחות יהודיות,
תמורת 5000 דולאר לילד. הובאו גם מיקרים
מסויימים של משפחות אמריקאיות כאלה,
אשר קנו ילדים מישראל.
מי מכר את הילדים? גילתה הכתבה:
״עסקן דתי ידוע, שאף נושא בתואר רב,
אם כי עסקיו אינם תמיד כשרים. הוא אזרח
אמריקאי, אף כי גדל וחונך בירושלים. הוא
ירו מהארץ בשנות השלושים, לאחר שאביו
הסתבך בשערורייה גדולה.״
בכתבה נאמר עוד :״שמות האנשים האלה
שמורים במערכת העולם הזה, והיא
תמסור אותם לאנשים המוסמכים, אם תידרש
לעשות זאת.״
זמן קצר אחרי פירסום כתבה זו, נפגשו
במשרדי המערכת חברי ועדת החקירה בה־לול
ומינקובסקי עם ראש־המערכת שלום
כהן. הוא מסר להם את שמות המשפחות
שקנו את הילדים — ואת שם הרב היורד
שהבריח את הילדים לחו״ל ומכר אותם
למשפחות המאמצות.
אבל כפי שחברי הוועדה ציינו בדו״יו
שלהם, לא נערכה חקירה בחו״ל — וההמלצה
לערוך חקירה כזו לא בוצעה.
ייתכן שהיו סיבות אחדות מדוע לא בוצעה
חקירה זו. כמו, למשל, חוסר־התועלת
בגילוי ילדים שהם כבר אמריקאים לכל
דבר, בני משפחות טובות ומאושרות. אבל
היתד, סיבה נוספת: סוחר הילדים הוא עסקן
ידוע בחוגי המפד״ל.
מה בין הרבנית
לסוחר־הילדים?
** ה לפרשת ילדי תימן ולפרשת ה־
^ /רבנית איזקסון?
עובדה מרכזית אחת: אותו סוחר־ילדים,
שמכר את תינוקות תימן, הוא קרוב־מש־פחה
של הרב רוזנבאום.
והוא היה בארץ ימים אחדים לפני שהגיעה
הרבנית איזקסון כדי לקחת את הסחורה
החיה. כאשר הסתבך העניין — הסתלק
גם הוא.
אולי ימצאו עכשיו שרי המשפטים והמשטרה
לנכון לחקור את האיש, ולברר מה
מימדי ייצוא התינוקות מישראל?
הפעם אין אפילו צורך לבקש את השם
במערכת העולם הזה. הוא רשום בתיקי
ועדת־החקירה הראשונה.
שופטת כן־־עיתו
פרוטקציה למכבי־האש
סתום. אחרי כמה שיכנועים, הגיע הנפט —
בכמות גדולה מדי. תוך שניות נאחזה הדירה
כולה באש.
הוא והיא. השופטת התקשרה עם
מכבי־האש, אבל המיספר היה תפוס. תוך
ייאוש טילפנה למשטרה — וזו, מתוך
כבוד למעמד השופטת, קיבלה על עצמה
להביא את מכבי־האש. אחרי כמה דקות
הגיעו השוטרים והבבאים גם יחד.
בינתיים פשטה הבהלה בכל הבית ברחוב
רופין, תל־אביב. השחקן אריק לביא
התעורר, ראה היבהוב, יצא לחדר־המדרגות.
הוא רץ חזרה, העיר את אשתו, שושיק
לביא. די היה במילה אחת — ״אש!״ —
כדי ששושיק תקפוץ ממיטתה, תיטול לידיה
את תינוקה, תגרור את אמה. תוך
שניות היתה כל משפחת לביא ברחוב.
השופטת עצמה לא איבדה את ראשה אף
לרגע. היא הצטערה רק על דבר אחד —
כל ספדי־החוק שלה, שעלו כעשרת אלפים
ל״י, עלו באש.
פשעים
אונס ב1ימ־המעצר
המחזה שנתגלה לעיני השופטים היה
מזעזע. הנאשם שהוכנס לפניהם נראה כאילו
לאחר תאונת־דרכים: פרצופו היד, חבול,
עיניו עטורותפנסים כחולים ומפיו נזל
ריר. כאשר קרב אליו סניגורו הנדהם בשאלה
מה אירע, לא ענה הפצוע.
שני הומואים מנסים לאנוס. הסיפור
שהתגלה היה פשוט — ולא ראשון
מסוגו: הנאשם בן ר,־ 16 היה כלוא בבית־המעצר
באבו־כביר בתל־אביב — ושם ניסו
שני הומוסקסואלים מבוגרים, פושעים מועדים׳
לשכנע אותו למישכב־זכר. כאשר
התנגד, ניסו לאנוס אותו בכוח.
הסוהרים שהגיעו לתא לקול זעקותיו לא
גילו כנראה זריזות יתרה, מצאו אותו
כבר שרוע על הריצפה שותת־דם.
האשמות חמורות. תגובת המשטרה
להתקפה הנתעבת היתד, ש״היא חוקרת״.
אולם תעלומה זו, שהיא החמורה ביותר
בפרשה — אינה בשום אופן היחידה.
תקינת ונטוס ״אסעד
ך• יום השלישי לפני שבוע ניהלה
. 2העיר מינכן את חייה כרגיל, לכאורה
היד, זה בוקר ככל הבקרים. בשעה 12.53
התפוצץ הרימון הראשון בנמל־התעופה של
מינכן, מקום שם נחת 33 דקות קודם לכן
מטוס הבואינג של אל־על, בטיסה ,435
מתל־אביב ללונדון דרך מינכן.
בשעה , 12.59 לאחר שבנמל־התעופה
נשמעו שתי התפוצצויות נוספות הגיעה
קריאת האזעקה הראשונה לבית־החולים של
מינכן. נמסר כי אחד מנוסעי אל־על, אריה
קצנשטיין בן ד,־ 32 נהרג. ההרוג הראשון
במיתקפה הערבית על ישראלים על אדמת
גרמניה. כשם שכתב האבנד צייטונג של
מינכן :״כשאנו שומעים על מלחמת גרילה
במחתרת אנו מסוגלים להבין זאת• אולם
שעה שמטורפים עושים מעשי זוועה לאור
היום קשה לנו לתפוס זאת.״ המטורפים
היו במקרה זה מוחמד אל חנפי (,)24
מהנדס מצרי, עבד אל רחמן סליח (,)21
סטודנט ירדני, ומוחמד חדידי ( )28 סטודנט
ירדני אף הוא.
שלושת הגברים יצאו ב־ 1בפברואר
מרבת־עמון בדרכם לספרד. זאת בכל אופן
הייתה מטרתה המוצהרת של נסיעתם. כשהגיעו
לפאריס, ב־ 9בפברואר, ביקשו וקיבלו
השלושה בפאריס ויזות לאיטליה. ביום
השלישי הגורלי יצאו שלושתם בטיסת
איר פראנס מם׳ 730 למינכן בדרכם לרומא.
למינכן הגיעו בשעה .10.08 לאחר
נחיתתם נכנסו לאולם המעבר כשהם ממתינים
לטיסת לופטהנזה 342 שנועדה
לקחתם בשעה 14.30 ממינכן לרומא. לשלושתם
היו מקומות שמורים לטיסה.
המתנקשים תיכננו את צעדיהם בקפדנות,
כשהם מתאימים את נחיתתם במינכן למועד
נחיתתו של מטוס אל־על. אולם בלוד חל
איחור מה ומטוס הבואינג בטיסה 435 יצא
לדרכו לאחר השעה תשע. מזג־אויר סוער
מעל לאלפים גרם לאיחור נוסף והמטוס
הגיע למינכן בשעה 12.20 ולא ב־11.30
לפי לוח הזמנים.
לפי התוכנית המקורית היה המטים
צריך לצאת ב־ 12.10 ללונדון• המטוס שלא
נועד לקחת נוסעים או מטען במינכן, נחת
רק להורדת נוסעים ולתדלוק.
בטיסה למינכן היו כ־ 70 נוסעים, ארבעה
אנשי צוות 6 ,דיילות ודייל נוסף שהיה
למעשה איש־בטחון ישראלי. לאחר הנחיתה
יוצאים ממנו בדרך כלל במקרים
כאלה אנשי הצוות הטכני כשהדיילות ואישר,בטחון
ממתינים בתוך המטוס. אישר,בטחון
מאבטח בצורה כזו את שלום
המטוס, בשעת החניה.
״חשבתי
שזו הלצה״
חשוד אונגליל,
המזל ברח
טובים וקיבל בילדותו כל מד, שביקש.
כשגמר את בית־הספר התגייס לצנחנים.
אחרי שסיים את הצבא, ד,ירבה בטיולים
לחו״ל, משם חזר עם מלאי סיפורים:
״הייתי באנגליה שלושה חודשים על
אניית הפירטים שמשדרת מוסיקה בלי
רישיון,״ סיפר .״אני אקנה אוניה ואפתח
שירות שידור פרטי,״ הבטיח. או :״פגשתי
באיטליה את ריטה פאבונה. אני אביא
אותה להופעה בארץ ״.ועוד כהנה וכהנה.
בשטח החתיכות הישראליות נחשב אילן־
איש־העולם־הגדול — היי. בדסקוטקים התל־אביביים
הוא היה אורח רצוי.
לפני שבועות מספר הפתיע אילן :״גמרתי
עם חיי הלילה,״ סיפר לחבריו .״אני
הולך ללמוד באוניברסיטה. אתם עוד תשמעו
ממני.״
ואכן, לא עבר חודש זד,ם שמעו עליו.
היד, זה באירלנד, שם תפסו את אילן רפאל,
שכונה בפי המלעיזים אומגליק (חסר־מזל
באידיש) ,בניסיון להבריח 20 קילו
חאשיש.
״* מינכן אין איש־הכטחזן היש־
02 ראלי בודד• מזה מחצית השנה שומרים
על המטוס שני אנשי־בטחון מקומיים
חמושים בתת־מקלעים 55 .נוסעים ירדו
במינכן ו־ 15 נועדו להמשיך ללונדון. הנוסעים
במעבר נכנסו יחד עם אנשי הצוות
לאולם המעבר הגדול ( x 6030 מטר) .במקום
נמצאת גם חנות פטורה ממכם והיא
מהווה מבחינה חוקית אזור אקסטריטוריאלי.
נוסעי אל־על התפזרו באולם. ליד הבאר
התיישבו שבעה נוסעים: ארבעה
אנשי הצוות, שירדו הפעם גם הם, השחקנית
חנה מרון, אסי דיין ושרון
שוגרמן נוסעת צעירה. בנוסף לישראלים
נמצאו באותה שעה באולם תריסר נוסעי
סוויסאיר שנועדו לצאת לציריך ב־13.30
ושלושה אנשים כהי־עור שהגיעו מפארים.
כשסיימו את הקפד, והחלו לנוע לעבר
היציאה הגיע למקום פראנץ דונאובאור,
נהג האוטובוס, שהתניע את המכונית
והביאה ליציאה כשהוא ממתין לנוסעים.
ליד דוכן הקפטריה הראתה חנה מרון
אותה שעה לקברניט אורי כהן צעצוע
מעניין, שרכשה בחנות הפטורה ממכם.
הם החלו צועדים לעבר הדלת. יתר הנוסעים
ישבו כבר בתוך האוטובוס.
כהן לא הספיק לצאת דרך הפתח,
כשראה אדם אוחז ברימון ניצב מולו.
״חשבתי שזו הלצה״ סיפר אחר כך כהן.
שניות ספורות לאחר מכן הבחין באדם
נוסף האוחז אקדח בידו. כהן שמע אחד
מהם אומר :״יש לי רימון בידי. אינך
יכול לעשות מאומה.״ אבל הקברניט הגבוה
( 1,98מ׳) עשה מעשר, בלתי צפוי,
שהפתיע את התוקפים. הוא אחז בידו
של נושא הרימון וקרבו אליו, כשהוא
מסובבו על מנת שיחצוץ בינו לבין
במינכן תשנה נשות תוונה באמצעי חבטחון הננסטים לאבטחת שרום נוסעים ׳שואלים
לבין ישראליים על אדמת גרמניה המערבית.
מינכן נתווספה בכך לרשימת
הערים בהן נעשו נסיונות לחטוף ולתקוף
מטוסים ישראליים: רומא, אתונה וציריך.
לחטוף — זו הייתה מסקנת החקירה
הקדחתנית שניהלה המשטרה המקומית.
מסתבר כי הערבים התכוונו להכריח בכוח
הנשק את הצוות והנוסעים לעלות למטוס,
נושא האקדח. בשניה זו זינק המחבל
השלישי כשהוא שולף אקדח לעבר האוטובוס.
באולם
הנוסעים התגוללו הקברניט ו־מתקיפיו
כשהם נאבקים. באוטובוס איים
המחבל באקדחו על הנהג שישב המום
ליד ההגה. באולם הצליח כהן לגבור על
הערבי, אולם תוך כדי כך התגלגל הרימון
כשני מטר לעבר קיר הזכוכית.
;באוטובוס לחץ הנהג על סוגר הדלתות
האוטומטיות והחל לנוע לעבר
המטוס• תוך כדי כך התפוצץ הרימון
בתוך האולם.
אוטובוס נמלט תוך כדי קרב יריות. תוך
כדי תצר, הוציא בידו השמאלית רימון
מתוך התיק שנשא. הרימון התפוצץ כשהעבירו
לידו הימנית.
ליד המטוס שכבו אותה שעה שני אנשיי,בטחון
הגרמניים בעמדות קרב, דרכו את
נשקם עם השמע הפיצוץ הראשון. אולם
הם לא השתתפו בקרב. היה 7ה קרב קצר
ביותר. הראשון בין אנשי גרילה ערביים
של נמל התעופה במינכן, שנז התרחשה בשבוע שסבר
הדראמה הגדולה, נושא עליו את סימניה: חלונות
הראתה הגדולים של אולם ההמתנה מנופצים כתוצאה מנפץ הרימונים שהתפוצצו באולם.
אודם ווהמתנה
כתוצאה מכך הוגברו אמצעי הביטחון בשעת
נחיתת והמראת מטוסים ישראליים בגרמניה.
במקביל מתכננים הגרמנים גם
התקנת שמשות בלתי חדירות לכדורים
בכל אולמות ההמתנה של נמלי־ד,תעופה.
המחבל מספר אגדות
*** ניה לאחר מכן הבחין הנהג ב־מתבל
המגלגל רימון לריצפת האוטובוס.
באולם פרצה מהומה. חנה מרון
נפצעה קשה ברגליה. כהן נפצע אף הוא
בירכו. אסי דיין יצא מן האולם שניה
לפני ההתפוצצות, נמלט ללא פגיעה.
הרימון באוטובוס התפוצץ אף הוא.
אריה קצנשטיין נהרג. אביו היינץ נפצע קשה.
משטרת שדה־התעופד, החלה לפעול. ממקומות
שונים הופיעו אנשי־בטחון כש־אקדחים
שלופים בידיהם. החל קרב יריות.
הנוסעים ההמומים וביניהם מספר פצועים
קל ובינוני ניסו למצוא מקלט. סיפרה
אחת הנוסעות, רות דראהן 24״ראיתי
גבר שותת דם רץ לעבר בית־השימוש
לנשים. שם נעל את עצמו עד יעבור זעם.״
על מרפסת גג נמל־התעופה היה אותה
שעה יוזף גסוטברגר. מסיבה בלתי ברורה
זינק מעבר למרפסת, נפל על גג ה־פלקסיגלאם
של אולם המעבר, כשהוא
שובר תוך כדי כך את גבו.
המחבל שהשליך את הרימון לתוך ה־
אמצעי-הבטיחות
בגרמניה
אחד משלושת החבלנים שתקפו את נוסעי אל־על, מובל למעצר
בידי שוטרי מינכן. מתנקש זה — סטודנט ירדני — הוא המחבל
היחיד אשר נשאר בריא. יתר חבריו החבלנים נפצעו בשעת התקיפה מהרימונים שבידם.
המתנעש
שני דפים אלה, שחוברו מקרעים אשר נמצאו באולס
ההמתנה בנמל־התעופה במינכן, נושאים את נוסח ההודעות
שעמדו החוטפים להקריא באנגלית אחרי שיצליחו לחטוף את מטוס אל־על במינכן.
תמליל החסינה
במהלך הקרב, חלוקות עדיין הדעות.
מסתבר כי כהן לא יכול היה לשחזר
כיצד נראה הערבי עימו נאבק. איש לא
יכול היה גם לתאר בדיוק מי עשה מה.
לגבי תוקף אחד בלבד היו מעשיו ברורים
— המצרי מוחמד אל חנפי, שידו נקטעה
מהתפוצצות הרימון השלישי.
למעשה התקיפה היו תוצאות מיידיות :
לחטפו ולהביאו לארץ ערבית. רק מאבקו
של הקברניט כהן הוא שמנע הגשמת המבצע.
תחילה הילכו שמועות כי הכוונה הייתה
לחטוף את אסי דיין, אולם לאחר מכן
הוברר כי החטיפה תוכננה חודש מראש,
ולא היד, למתכננים כל מושג לגבי נוכחותו
של דיין הצעיר במטוס. החוטפים עצמם
אינם משתפים־פעולה עם חוקריהם. שניים
מהם אינם מוציאים הגה ואילו השלישי
מספר לדברי המשטרה :״אגדות״.
משך 36 שעות עמדה תעלומת התקיפה
בעינה• עד שחוקרים חדי־עין גילו קרעי
פתקים מתגוללים על רצפת אולם הנוסעים.
כשצורפו קטעים אלה יחד נפתרה
התעלומה — התוקפים התכוונו לחטוף
את המטוס, דאגו להכין מראש הודעות
לנוסעים. ההודעות נועדו להכריז על המטוס
בפלסטין .2במקום נתגלו קרעי שני פתקים.
האחד נועד לקריאה ליד האוטובוס כשה־חוטפים
מורים לנוסעים להיכנס לאוטובוס
בשקט וללא התנגדות. הפתק השני נועד
היה להיקרא לפני ההמראה והודיע על החטיפה
וסיבותיה.
כתוצאה מחקירה מדוקדקת ומצרוף כל
המסמכים והעובדות יכולים כבר היום
החוקרים לשחזר בדיוק נמרץ את צעדי
התוקפים עד לרגע בו התפוצץ הרימון
הראשון. לגבי תפקידיהם של השלשה
** טוסי ״אל״על״ נוחתים באורח סדיר
על אדמת גרמניה רק בפרנקפורט ובמינכן.
בקיץ נוחתים מטוסי אל־על בטיסות־שכר
בנמלי־תעופה אחרים. בנמלי־תעופה אלה
ננקטים אמצעי ביטחון מיוחדים עם הגיע
מטוס אל־טל ובמקרים רבים מלוות מכוניות
חמושות את המטוס מרגע נחיתתו ועד
להמראתו מחדש.
בשטוטגארט למשל, מלוזה המשטרה אפילו
את האוטובוס המוביל את הנוסעים
למטוס וממנו• המטוסים חונים בדרך קבע
במסלול מרוחק כשאנשי־בטחון מקומיים
שומרים עליו בשבע עיניים. אולם ברור
שלא ניתן לאבטח את המסלול לכל אורכו.
בפראנקפורט ננקטים אמצעי בטחון חמורים
ביותר. עם נגוע גלגלי המטוס במסלול
מזנקות לקראתו מכוניות משטרה
ובהן שוטרים חמושים, המלוות את המטוס
משני צדדיו. אנשי־הבטחון הגרמניים מקיימים
קשר אלחוטי עם הטייס ובמקרה של
עצירה פתאומית על המסלול הם נמצאים
במקום, נכונים לכל מקרה.
לאחרונה הוחמרו גם אמצעי־הבטחון בשעת
השהיה באולמות הנוסעים. למוכסים
ולאנשי ביקורת הדרכונים ניתנו הוראות
לבדוק כל מקרה בו קיים צל של חשד.
רשימות הנוסעים אינו נמסרות לאיש כך
שזהות הנוסעים במטוסים הישראליים אינה
ידועה פרט לאנשי אל־על. יתכן ואף בנושא
זה יחול שינוי ורשימת הנוסעים
תועבר מעתה למשטרת־הביטחון לבדיקה.
חוליה אחת נותרה עדיין חלשה בכל
שרשרת הבטחון — אולם ההמתנה במעבר
בו אין הממתינים נתונים לבקורת.
התוקפים ידעו לנצל חולייה זו.
בהרבה נמלי־תעופה בעולם אין נותנים
לנוסעים הטסים במטוסים החונים ב־טראנזיט
לרדת מהמטוס בשעת החניה,
אפילו אין המדובר במטוסים או בנוסעים
ישראלים המועדים להתקפה. נראה שהאפשרות
של התקפת צוות המטוס בשעת
החניה לא נלקחה בחשבון. לאנשי צוות
אל־על לא ניתנו כל הוראות מוקדמות למקרים
מעין זה.
תגובתו של הטייס אוריאל כהן היתד.
תגובה ספונטאנית, וללא ספק בלתי מחושבת.
הוא הציל אמנם בכך את המטוס
ונוסעיו מחטיפה. השאלה הנשארת פתוחה
היא: מה היה קורה אילו היה במקומו
אדם אחר ותגובתו היתד, שונה?
ך* התפוצצות האדירה הקפיאה את
} 5הדם בעורקיהם של הצופים ההמומים.
רובם לא הבינו כלל מה מתרחש: הם ראי
את קיר־הזכוכית של אולם־הנוסעים מתנפץ,
אנשים מתרוצצים. מטחי יריות הוסיפו
למהומה• הנוסעים שישבו באוטובוס של
שדה־התעופה של מינכן׳ שנועד להביאם
למטוס אל־על שהמתין להם, הם ראו בתדהמה
את קברניט המטוס נאבק עם
אלמוני — כשלפתע נסתיים המאבק בקול
התפוצצות אדיר, שהשאיר את השניים
מוטלים שטופי־דם על ד,ריצפה.
ואז צעק מישהו :״רימון. רימון באוטו!״
הנוסעים הטילו עצמם על הריצפה. קול
ההתפוצצות האדירה בתור האוטובוס התערב
בצרחות הכאב של הפצועים.
כאשר מויינו הפצועים בבית־החולים,
נפתח הפרק השני של הדראמה — שהתחולל
בליבו של כל ישראלי: הדאגה לשלומה
של חנה׳לה מרון. עד אותו רגע,
לא נתן לעצמו אולי אדם בארץ דין־
וחשבון, עד כמה הוא קשור לשובבה זו.
איך זה קרה, בעצם — שעם שלם יגלה
לפתע שהוא אוהב שחקנית מסויימת?
התשובה די פשוטה: משום שזו אינה
שחקנית מסויימת. זוהי חנה׳לה.
הקריירה התחילה
בגיל ארבע
ך} נד! מרון החלה להופיע על הבמה
| \ לפני 40 שנה בהיותה בת ארבע,
כאשר אמה, אשד, תקיפה ובעלת נטיות
עם הנעל
חנה מרון עם בעלה, האדריכל
נשואה מזה 13 שנים ולו 1
ושתי בנות. הבעל שמע על פציעתה של חנה במיננ
ההתחלה
הופעתה הראשונה על קרשי הבמה בברלין,
העיר בה נולדה, ושבריחולן מה ממנה
נימעט ואיבדה את חייה בידי מתנקשים.
אמנותיות, הביאה את ילדתה למנהלו של
תיאטרון ילדים בברלין מולדתה.
תפקידה הראשון על הבמה היה במחזה
אצבעוני. פרטים אחרים על אותה תקופה
לא נשתמרו בזכרונה של חנה. אולם היא
זוכרת כיצד בתקופה מאוחרת יותר הופיעה
במחזות של שייקספיר והאופטמאן,
שיחקה בתיאטרון של מקס ריינהאדדט.
במקביל קיבלה את השכלתה הראשונה ב־בית־ספד
מיוחד ופרטי שהקים הברון
גולדשמידט־רוטשילד בביתו, שם בילרה
ולמדה חנה מאיירצ׳ק, בחברתם של ילדי־פלא
אחרים
חנה הקטנה עשתה חיל על הבמה, ברדיו
ובקולנוע. אבל ׳הקריירה שלה, כקריירה
של שחקנים יהודים אחרים בגרמניד
הסתיימה עם עלייתו של היטלר לשלטון,
המישטר החדש אילץ את אביה, מהנדס
חשמל, לבקש עבודה בארץ אחרת. הוא
בחר בארץ־ישראל•
התגובה הראשונה שלי, כששמעתי כי מצבה ,
ייתכן.
ומאותו רגע הייתי משוכנע, משוכנע לחלוטין
המוות היא תצא מנצחת.
הייתי משוכנע ששוב נראה אותה על הבמה: ,
יקרה אשר יקרה.
כי חנה׳לה — היא כוח־החיים בהתגלמותה.
יש בה משהו חייתי, משהו שופע״חיים, משה
מתפרצת.
אדם כזה אינו נכנע מול פני המוות. אדם כז
שם, במיטה במינכן, היא יודעת עכשיו כי מעו
כולה אחרי מאבק־החיים של אדם אחד, כמו ו
הוותיקים, כרגיל,
דבוקים לכיסא
** 0עלייתה של חנה לארץ, חל מיפנד,
> .מכריע בהלך־רוחה. אוזירת החופש של
תל־אביב השפיעה עליה. היא החליטה ש־
ןגטןןןן חנה מרון (שנייה מימין) במדי
1| 1/11 | 11 בלהקה צבאית. לידה (ראשון
ושהיה יחד עימה באותה להקה. הלהקה יצאה לסיבו
יעקב רכטר, ע מו היא
יה שלושת ילדים, בן
,בעת שנהג במכוניתו,
נוש, היתה: זה לא
כי ממאבק זה עם
יחקת, משתוללת —
שכולו שימחת״חיים
לוחם. ומנצח.
.ם לא עקבה המדינה
|יעם.
המשיך לנהוג לנמל־התעופה בלוד, טלה מייד על חמטוט הראשון שטס
לגרמניה, כדי להימצא ליד אשתו. ואכן, במשך כל התקופה, בה עברה הנה
שלושה ניתוחים מסובכים ברגליה, לא מש בעלה מקירבתה ומקירבת רופאיה.
המדינה כולה עצרה, פשוטו כמשמעו, את נשימתה.
המדינה כולה התאספה מדי שעה סביב מקלטי הרדיו, כשהשאלה
האחת הי א: מה שלומה?
היה בכך אי־צדק מסויים, כלפי הפצועים האחרים. וגם כלפי
המשפחה השכולה.
אבל זה היה טיבעי. כי היתה זאת חנה׳לה.
לא רק מפני שהיא שחקנית גדולה. לא רק מפני שאין לה אוייב
אלא מפני שכל אדם, בהעלותו לנגד עיניו את חנה מרון, חושב
על כוח־החיים העצום הזה הגלום בה, ואמר לעצמו: ל< $היא !
היא לא יכולה למות!
וכאשר נמסר כי יצאה מכלל סכנה, הפליטה המדינה כולה אנחה
של הקלה.
איך שהוא, הרגשנו כולנו כי ניצחנו.
הבריגדה העברית, בה שירתה במלחמת העולם השנייה
:וימין) ,עומד השחקן יוסף ידין, שהיה בעלה הראשון,
:נרחב בכל מקום אשר בו שירתו חיילים מארץ־ישראל.
אינה רוצה כלל לשחק. היא העדיפה לשחק
עם הילדים ברחוב מאשר על הבמה,
דבר שלא זכתה לו כלל בברלין.
אולם האם השאפתנית לא הניחה לה
לגדול ככל הילדים. לכן׳ מייד עם בואה
לארץ אירגנה לבתה הופעות, הציגה אותם
בפני במאים מקומיים. חנה השתתפה,
כמעט בעל־בורחה, במחזות בתיאטראות
המקומיים (אהל, הקומדיה־הארץ־ישראלית,
רמפה) .לאחר שחזתה בסרט צרפתי בכיכובה
של דניאלה דרייה, החליטה חנה
הקטנה כי היא רוצה להיות עורכת־דין
ולא שחקנית.
אולם שנות המשחק נתנו את אותותיהם,
ולבסוף החליטה חנה בכל זאת לבחור במשחק.
שיחה עם הבמאי פרידריף לובה
הכריעה בעד המשך הלימודים בכיוון אמנות־הבמה.
חנה נרשמה לסטודיו של ובימה
בהנהלתו של הבמאי צבי פרידלנד.
כדי להבין את מצבו של צעיר השואף
לתיאטרון באותם ימים, יש לזכור את
הלך־הרוחות ששרר אז בעולם התיאטרון
(המשך בעמוד )20
חוה׳לה ב״הרו דולי״
(המשך מעמוד ) 19
בארץ. השחקנים הזקנים, שכבר אז לא
היו צעירים במיוחד, הפגינו קוצר ראות
מיוחד במינו. שום כוח בעולם לא היה
מסוגל לדעתם לדחוק את רגליהם. הצעירים
וחניכי הארץ, שמיבסאם לא היה רוסי
ושאת חינוכם לא קיבלו במוסקבה בסטודיו
של וואכטאנגוב, נחשבו בעיני הותיקים
לברברים שאין להעלות כלל על
הדעת להעלותם על במה.
האמא התגייסה
יחד עם הבת
לאשה המעונינת
לרזות
* וצא מן הכלל בקרב אלה היה הבמאי
צבי פרידלנד• הוא הבין כי בלי
דור חדש לא יהיה המשך למסורת הבימה.
על כן החליט, על דעת עצמו, להקים
סטודיו לצעירים. הבימה הסכימה, לאחר
תקופה, לקבל תחת חסותה אולפן זה,
וקברה בו במשך שנים כשרונות רבים.
החניכים נוצלו בעיקר לתפקידי סטטיסטים.
רק מאוחר. מאד, ואולי אפילו מאוחר מדי,
קיבלו תפקידים של ממש.
חנה, שלא התרשמה במיוחד מעבודה
באולפן ללא תוצאות מעשיות, נמשכה ל־
ולשמור על גזרה
נאה:
#טיפול אינדיוידואלי
• שמוש במכשירים החדישים
ביותר לעיסוי ולהתעמלות
!• דאגה קפדנית להרזיה
במקום הרצוי ושמירה
על הישג ההרזיה!
טיפול ו חינם!
פני עוד היו ם ל,,אל7
כ1נ=ון
די ה ר ־זי ה *.,ו די
רזסיו־ידז)
סעו ו/1ץ ו\/1ו 51.1
חדשה
בשפה העברית:
״גמישונים״
״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי״׳
שהם כה גמישים עד שהם מתאי מים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.
חוג בית
בקורית־חיים
חברי התנועה ואוהדיה מוזמ נים
לחוג־בית, שייערך ביום
חמישי 26 ,בפברואר, בשעה
8.45 בערב, אצל יוסף קלבי,
רוד אנה פראנק (רח׳ ל״ט) ,18
בין שדרות ורבורג ופסי הרכבת
(ע״י הצרכגיה לשעבר).
מנוי המבקש לשנוזו את כתובתו ממבקש
ליייייע על־פך שבועיים מראש, קל־סנוו
למנוע עיכוב במשלוח חעתון לטעו החד•
עלייתה בסולם ההצלחה היתד, מהירה.
הקהל אהב את השחקנית הכשרונית,
הוולגארית במקצת במישחקה, המבצעת
תפקידים קומיים בעיקר בביטחון וטכניקה
הנרכשים כרגיל רק לאחר שנות נסיון
רבות.
גם הבמאים אהבו אותה. כשחקנית שהשפלתה
התיאטרונית הצטמצמה מ סי ת ה
האישי בלבד, ידעה לקבל את דיעותיו של
במאי. אולם לא תמיד: פעם החליט פיטר
פריי להביא לחזרה ידידה ילידת בדוקלין
על־מנת שתלמד את חנה כיצד מדברת
ילידת ברוקלין בעגה המיוחדת להם.
חנה התמרדה• למרות זאת ההצגה אילן
גדל בברוקלין הפכה להצלחה.
עם השנים חל פירוד בין חנה ליוסי
ידין — דווקא לאחר שהצטרפה לקאמרי.
מה שלא מפריע לשניהם להמשיך לקיים
יחסי עבודה וחברות תקינים, להופיע יחד
בהצגות שונות.
כוכבת קולנוע
_/\£1ז=ופו 1£1־ום_ו\/1/ץ ן <^0זו<ז,פר \/ו£1 ו־
(׳\זו_ו\/כזום ועזו_1ה\ו מ*£עו)
בו ד 2 3 0 1 2 2 :וש־ד
מלה
העולם בו אנו חיים.
ת ל ־ א בי ב
ככר ־ נוודינב• •ו-וו־־*ות פר (ו_1״•
_£ו_ום״ £־דו_1־דו־ד 5עוו
היא התקבלה — ויחד עם שאר הארטיסטים
הכינה תוכנית, והלהקה יצאה לסיבוב
נרחב בכל מקום בו שירתו חיילים מארץ־
ישראל.
חנה ראתה את העולם. היא ראתה גם
בחור צעיר מארץ־ישראל, יוסף סוקניק
שמו. לאחר תקופת חיזור קצרה נישאו
השניים, וסוקניק שינה שמו לידין.
עם השיחרור מהצבא הבריטי זכה ידץ
להשתחרר לפני תורו, קיבל מינוי בשרות
השידור. חנה ביקשה גם היא
עבודה לרוחה, מצאה אותה עד מהרה:
באולם רעוע בראשון־לציון, ראתה את
הצגת התוכנית הראשונה של חברי התיאטרון
הקאמרי, הביעה את רצונה להצטרף,
והופיעה כבר בהצגה השניה —
חנה מרון באחד מתפקי
דיה המרשימים ביותר על
הבמה הישראלית במחזה מרי סטיואדט
אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת . 1961
אתגר אתר שקרץ אותה שעד, לנשות
הארץ — גיוס לצבא הבריטי. לצעירה התלויה
בהוריה הייתה זו הזדמנות מצויינת
לצאת מן הבית. הבת והוריה, לא חיו
בשלום שנים רבות והדבר נתן את אותותיו
בחנה• למרות כל זאת הייתה זקוקה לעידוד
לפני גיוסה לצבא. עידוד זה קיבלה
דווקא מפניה ליוביץ׳ ,אחת מהוותיקות
שבשחקגיות הבימה. שאלה אותה חנה:
״מה חשוב יותר, להיות שחקן או להיות
אדם?״ ״אדם,״ השיבה פניה. חנה התגייסה
לצבא — אולם לא לפני שהודיעה לאמה
על כוונתה. האם החליטה ללכת בעיקבות
בתה :״גם אני מתגייסת,״ הודיעה לחנה.
רק כשלון האם באימונים הראשונים גרם
לפרידה מוחלטת למשך שנים מספר.
מיד לאחר גיוסה נשלחה חנה לתל־אל־כביר
שבמצרים, ולאחר מכן למפקדת
כוחות הברית בקהיר שם עברו עליה
חודשים עליזים — לעתים אפילו עליזים
מדי, כפי שהעירו לה מדי פעם הקצינות.
נישואין-וגירושין-
עם יוסי ידין
ך* אשי נו דעלחנה כי שרות הבידור
^ של הצבא הבריטי החליט להקים להקה
צבאית עברית, ביקשה להתקבל אליה.
* * אז הפכה חנה׳לה לשם נרדף
[,3לתיאטרון הקאמרי. עשרות התפקידים שמילאה
בהצגות התיאטרון הפכו אותה
לדמות הנשית התוססת והדינאמית ביותר
על הבמה הישראלית. עם פרישתה של
חנה רובינא ממשחק פעיל, תפסה חנה׳לה
את מקומה כגברת הראשונה של התיאטרון
הישראלי.
בגיל 46 היא היווה בפיסגת הקאריירה
שלה. זה עתה סיימה חויה נוספת —
הופעה בתפקיד ראשי במחזמר הלו דולי.
לפניה היו תוכניות רבות. היא הכינה את
עצמה במרץ למה שנראה לה כתפקיד חייה:
הצגת מריאה. המתוכננת בתיאטרון הקאמרי.
תוך כדי כך נשקף לה גם סיכוי להפוך
בפעם הראשונה לכוכבת קולנוע. היא נבחרה
כמועמדת העיקרית למלא את התפקיד
הנשי הראשי לצידו של חיים טופול בהפקת
המיליונים של הגירסה הקולנועית לכנר
על הגג. למטרה זו יצאה לפני שבוע
ללונדון, כדי לעבור שם מבחני בד.
שם, בגרמניה, בה החלה את הקאריירד,
האמנותית שלה, היא גם נקטעה בצורה
כה טראגית. רימוני המחבלים, שהתפוצצו
באולם ההמתנה של נמל־התעופה במינכן,
ריסקו את ברך רגלה השמאלית של
חנה׳לה. תחילה נשקפה סכנה לחייה והמדינה
כולה עצרה את נשימתה כדי להאזין
לפעימות ליבה.
הגדול בתפקידים
^ שיצאה מכלל סכנת־חיים מיידית, כש־
^ הרופאים עושים מאמצים אדירים להציל
את חייה, היה כמעט ברור שאת רגלה
לא ניתן יהיה עוד להציל. נסיון ההשתלה
של וריד שנלקח מרגלה הימנית, במקום
העורק שנפגע ברגלה השמאלית, לא נקלט
יפה ולא התאחה. בסוף השבוע ניצבו
רופאיה של חנה׳לה בפני החלטה גורלית:
האם לקטוע את רגלה כדי להציל את
חייה?
היה זה הגדול בתפקידים ששיחקה חנה׳לה
בחייה. ללא קהל, ללא אורות הבמה, ללא
איפור — במיטה צחורה של בית־החולים
במינכן, נאלצה האשד, שסימלה בתיאטרון
הישראלי את חדוות־החיים לגייס את כל
כוח רצונה כדי לשחק את עצמה ולהמחיש
את תשוקת החיים שלה,
העולם
הזה 1694
התנהל התיאטרון הלאומי כל השנים.
היתר, זו שיטה שערורייתית: חבר שחקנים,
שלא הבינו — ולא רצו להבין —
דבר בניהול כספים — קיבל לידיו במשך
עשרות שנים מליוני לירות מכספי הציבור,
עשה בהם שימוש כטוב־בעיניו, ללא
פיקוח, ללא ביקורת, כנראה בתום־לב —
אך ללא כשרון כספי. משום מה רווחה בקרב
רוב חברי הבימה הדיעה, שבגלל שהם
שחקנים ואנשי־רוח, מותר להם לזרוק לכל
הרוחות את כספי־ד,ציבור.
כל הנסיונות, לאורך השנים, להשלים
קצת סדר בבלאגאן, עלו בתוהו. חברי
הנהלה התנגדו לכל ביקורת מבחוץ על
מעשיהם. ועדת־ד,ביקורת המורכבת משחקנים
לא הבינה כלום בחשבונות ובכספים.
כאשר ביקש 9עם חבר הועדה נחום בוכמן
להזמין מבקר מומחה, השיב לו ד״ר מיכאל
לנדאו, אחד משלושת אנשי הציבור שהצטרפו
להנהלה, ומנהל מפעל־הפיס, שהוא,
בוכמן, אינו מבין דבר.
בניין ״הבימה״ עומד
שומם, אבל מאחורי ה־סלעים
מוצג שלאגר:
ך( נה רוכינא הגדולה שמעה על
( | השערורייה באמצע הופעתה בהדודה
ליזה. כאשר נכנס אליה גבריאל ציפרוני
אל מאחרי הקלעים ובישר לה כי בת־עמי
אליישיב, מעמודי־התווך של התיאטרון העברי,
חשודה על־ידי המשטרה במעילה, נראתה
הגברת מספר 1המומה.
״מה דעתו שאל ציפרוני.
״אם רוצים חשמל, צריכים ׳להמשיך
כרגיל,״ השיבה רובינא בציטוט מתוך
ההצגה. כוונתה היתר. ברורה: אסור להוציא
את השערורייה אל מחוץ לכותלי הבית.
אולם השבוע, היתד, זו מישאלה בלתי
נינתנת להגשמה. שכן השבוע עמד במזל
הסיסמא כל העולם בנדה. עולם הבמה
הישראלי, שכה אוהב את הפירסום —
זכה למכת־פירסום שהידהדה ברחבי־העולם
— ושעליה היה מוותר ברצון: חנה׳לה
מרון בבית־חולים במינכן, לאחר שהיא
ואסי דיין ניצלו מחטיפה — ובת־עמי
במשטרה בתל־אביב•
לא, לא היה זה שבוע שבו אפשר לשמור
על השקט, בעולם הבמה הישראלי.
** יקר התדהמה בעולם זה התרכז
י ג כמובן בבת עמי אליישיב: בקרב הקהל
הקטן יחסית של צופי־התיאטרון בארץ
מוכרת בת־עמי כשחקנית ותיקה, מהשורה
השנייה או השלישית, אשתו לשעבר של
שמעון פינקל. אולם בין חבריה, ובעיקר
בה ביסה, בת־עמי היא מוסד.
בדיוק איזה מין מוסד — ,סיפרה לכתבת
העולם הזה ידידה ותיקה שלה:
גולדה מאיר של הבימה — זאת היא
בת־עמי: הטיפוס הקלאסי של העסקנית
הציבורית. כשחקנית, לא בלטה מעולם
בשורה הראשונה. התפקיד הראשי היחידי
ו ן ^ ןןץ תמונת סימלית: שחקנית התיאטרון הממלכתי הבימה הוותיקה
3בת־עמי אלישיב, אשר נעצרה השבוע כחשודה במעילה בכספי
התיאטרון ״,באחת ההצגות כשברקע מתנוסס שלט בולט על התפאורה: המלך ערום.
ך * מונה זו של אי־סדרים פנטסטיים
] 1נמשכה כל השנים, היתד, מתפוצצת
מדי פעם מחדש בעיתונות — ,וחוזרת
למהלכה. בהבימח נקבע הלך־הרוח שבעקבותיו
כל מי שהעז להתלונן על אי סדרים,
זכה לכינויים מופרע, מתוסכל, או סתם
קנאי .״כל המחדלים אירעו בגלל שאנשי
ההנהלה נבחרו על־ידי חבריהם, דבר שהביא
בהכרח להכרת־תודה מצידם,״ אומר שמעון
פינקל.
תמונה מסולפת זו נשארה בעיקרה גם
כאשר הפך הבינוה לתיאטרון ממלכתי —
ועד היום. אופייני למצב־הדברים המגוחך
הוא שחבר־ההנהלה אשר שרף, החשוד
מספר — 2או אולי — ?1במעילה הגדולה
— ,שאיננו שחקן — שלח לשחקן
כה ותיק ובעל זכויות כשמעון פינקל
מכתב איום, בו הוא מזהיר את פינקל
ב״הסקת מסקנות׳ .,הסיבה: פינקל העז לדבר
עם העיתונות — מבלי לקבל לכך את
רשות ההנהלה — דהיינו שרף — דהיינו
החשוד במעילה •בכבודו ובעצמו.
׳1111)11111101)113
שלה היה באנה כריסטי. בשאר ההצגות
הופיעה בתפקידים מישניים. כאשר הפכה
לחברת הנהלה, בעלת זכות חתימה בקולקטיב,
לצידו של אשר שרף, נהגה לשחק
רק בהצגת־הבכורה ובמספר הצגות לאחר
מכן, ואחר העבירה את התפקיד למחליפה.
נראה היה שהיא מוצאת עניין בעסקנות
ובמשיכד,־בחוטים יותר מאשר במשחק.
אבל לא הייתי רוצה שיתקבל הרושם
שאני משמיצה. אדרבא, לדעתי היא מילאה
את תפקיד העסקנית בצורה חיובית דווקא:
היא ידעה תמיד לפשר בין קבוצות יריבות,
להשקיט רוחות, להכניס את המילה הנכונה.
היא גם מתאימה לזה — יש לה דמות
מעוררת אמון, כזאת אמא־רוסיה גדולה.
ההרגשה הכללית היתה• שכדאי לחיות
איתה בשלום. היא לא הירשתה לשום דבר
לקרות מבלי שהיתר, לה יד בתוכו, ואהבה
תמיד להתחכך לצידם של אח״מים. בכל
בכורה היא היתד. מתייצבת בכניסה כדי
ללחוץ ידיים.
ך ׳ מ רו ת כל הטינות והטרוניות נגדה,
/הצליחה בת־עמי להיבחר להנהלת הבינוי׳׳
ההרגשה היתד, שאולי איתה זה רע,
אבל בלעדה יהיה עוד יותר רע. ממש
גולדה.
התפוצצות השערורייה הפילה את בת־עמי
למישכב. בריאותה מעולם לא היתר,
מעולה ביותר — חסרה לה כלייה אחת —
והמתח הנוכחי העלה את לחץ־דמה לגובה
מסוכן — .220 היא זוכה לרחמים ורגשי-
השתתפות מצד כל מכריה — ותמשיך
לזכות להם גם אם יתברר שהיא אשמה.
ולם א ם תימצא בת־עמי אשמה —
^ אין היא האשמה היחידה. והכוונה אינה
לחשודים האחרים — אלא לשיטה לפיה
שני החשודים בביצוע הממילח ב־
הבימה, השחקנית בת־עמי אלישיב
1311
(מימין) והמנהל האדמיניסטרטיבי אשר שרף (משמאל) מארחים את
שר החוץ בביקורו בתיאטרון הממלכתי. שרף הגיע למעמדו כמנהל
התיאטרון משורות הפועלים. הוא התחיל לעבוד בהבימה בתור
שליח, עבד כפועל־במח עד שהיה נציג הפועלים בקולקטיב,
במדינה
תל־אביב
חכמי חלם
^ אשר קיבל על עצמו לפני כ־
^ חודשיים ישראל פלה ראש עיריית
רמת־גן, את תפקידו, בעיקבות מותו של
אברהם קריניצי, ודאי שקל בכובד־ראש
את הקשיים והמוקשים הטמונים בתפקיד.
אולם ספק אם חשב אף לרגע על מוקשים
של ממש•
לפני שבוע גילה פלדמן שלהיות ראש־עירייה
בישראל עלול להיות עסק מסוכן:
בליל ה־ 11 לפברואר, בשעה ,21.50 התפוצץ
בחצר ביתו שברחוב קיש 10 חומר־נפץ
שניפץ את השמשות, עקר ממקומה
דלת, וזיעזע את הילדים שצפו בטלוויזיה.
בייחוד נחרדה משפחת ראש־העירייה כאשר
התברר שרק דקות ספורות קודם לכן נמצא
הבן הבכור, אמיר 16 בדיוק במקום בו
התפוצץ חומר־הנפץ.
המשטרה הפעילה את המכונה האדירה
שלה, הציבה מחסומים בדרבים, פתחה בחקירה
נמרצת. שלא ארכה הפעם: בתם של
שכני ראש־העיריה, דורית בן־אליעזר
בת ד 11 סיפקה תיאור שבעיקבותיו
נעצרו כחשודים שני צעירים — אחד מהם
עובד הללי, בעל סטייקייה בכביש הטייסים,
שנהרסה בשבוע שעבר במיסגרת עבודות־הפיתוח
בשטח.
מפרנס 14 בגי משפחה
** וכד הללי הקים את הסטייקיה שלו
> לפני כ־ 12 שנים. הוא היה אז בן , 18
ועל כתפיו רבצה הדאגה לפרנסתה של
משפחה בת 14 נפשות.
מיד כשהקים את מיבנה הסטייקייה, הופיעו
במקום פקחי עיריית רמת־גן. אלא
שאז התבררה עובדה מעניינת: הסטייקייה
הוקמה בדיוק בקו הגבול, לא נכללה
בתחום השיפוט של רמת־גן גבעתיים או
תל־אביב.
המצב השתנה לקראת סוף ,1965 כאשר
חברת חומש — משותפת למשרד־התחבורד,
ועיריית תל־אביב — החלה מבצעת עבודות־פיתוח
בכביש הטייסים. במקום בפינה,
לפני ההריסה
ן— 22
ישראל פלד
מצא עצמו הללי לפתע במרכזו של הכביש,
שהפך דו־מסלולי.
מנהל חברת חומש, צבי חיזר, הציע ל־הללי
לפנות את המקום, אולם זה הסכים
לכך בתנאי שהעירייה תקציב ׳לו מקום
אלטרנטיבי, בו יוכל להמשיך ולפרנס את
14 הנפשות התלויות בו.
צעד מפתיע -והר&גי
ץ ברת ״חומש״ לא הסכימה, פנתה
ן | לביח־המשפט — והפסידה. אולם היתד,
בכך נחמה־פורתא להללי: הוא פנה בבקשות
נוספות לעיריית רמת־גן לתת לו
מיבנה־הסטייקייה, שהוקם לפני 12 שנה,
שימש מקור־פרנסה לארבע־משרה נפשות.
מקום אחר, כי אין בידיו כל אפשרות
להמשיך להתפרנס מהסטייקייה הנמצאית
באמצע כביש דו־מסלולי סואן.
העירייה השיבה שהעניין אינו שייך לה.
העניין נרדם, עד שב־ 1969 חלה התעוררות:
בתיווכם של מספר בעלי רצון טוב, ביניהם
מפקד משטרת מחוז תל־אביב, נפתח מו״מ
בין הצדדים, והושגה תחילתו של הסבם
בין נציגו של הללי, עורך־הדין אליהו
קידר, לבין חברת חומש.
ואז, במפתיע, באשר הצדדים עסקו בניהול
המו״מ, נכנסה לתמונה עיריית
רמת־גן — זו שטענה כל השנים שהעניין
אינו שייך לה. היא שיגרה להללי מכתב
לפיו עליו לפנות את המיבנה תוך שלושה
ימים — ולא יפונה בכוח על־ידי העירייה.
הללי ועורך־דינו המופתעים ניסו מייד
להתקשר עם ראש-עיריית רמת־גן — ללא
הצלחה. לפיכך שיגרו אליו מכתב בו
הם מודיעים לו על מהלך המו״מ בין הצדדים,
התריעו על כך שבצעד זד, של
העירייה יש משום נסיון לעקוף את בית־המשפט.
אולם
המכתב, מסתבר, לא עשה על
מקבליו רושם. כאשר הגיע הללי בבוקר
השלישי לפברואר אל הסטייקייה, גילה
שאין סטייקייה. היא נעלמה, ואת מקומה
כיסה מישטח אספלט חלק.
שאלות ללא תשובות
ף* אש העירייה טוען כי הללי וחבריי
] השמיעו איומים כאשר הופיעו בלשכתו,
כשבאו לפוגשו במטרה לנסות
לבטל את ההתראה.
מדוע לא פנה, אם־כן, מייד למשטרה
כאשר איימו עליו? אין תשובה.
שאלה נוספת שתדרוש תשובה היא
עדותו של ציון ממסעדת ציון בכרם־
התימנים בתל־אביב, לפיה הללי וחברו שהו
במסעדתו ונראו שם על־ידי רבים מהאורחים
— מתחילת הערב ועד חצות.
אליבי שיהיה צורך לנפצו, אם תרצה המשטרה
להעמיד את השניים לדין.
אחו׳ ההויסח
במקום הסטייקייה,
של אספלט חלק.
עיריית תל־אביב משקיעה בימים אלו
מיליוני לירות בפיתוח חוף־ימה של תל-
אביב. ליד ד,מרבנות שהוקמו בחוף הילטון
ושרתון מוקמים בונגלוס ומתקני־רחצד,
יקרים אחרים, ומובן שראש־העיר וצוזת־עוזריו
מנצלים עבודות־פיתות אלו למערכת
יחסי־ציבור.
אולם ראש־העיר ועוזריו שוכחים להזכיר
לציבור פרט אחד: קרוב לוודאי
שבשנה הקרובה תיאסר הרחצה בחופי
תל־אביב מסיבות בריאותיות.
כבר לפני שנה הודיעו מומחי משרד־ד,בריאות
כי הרחצה בים תל־אביב מותרת
רק שעה שהים שקט לחלוטין. כשהים גלי,
ולו גם במקצת, מרובים חיידקי הקולי,
המתרבים בתרבית השופכין המוזרמת לים,
מסכנים את בריאות המתרחצים.
יתירה מזו: צינור הביוב הגדול של
תל־אביב, צפונית לשפך הירקון, דולף —
ומי הביוב מוזרמים לכיח־ן החוף.
תל־אביכיים -אל תתרחצו. בשנה
שעברה הודיעו אנשי העירייה כי
השנה, עם תחילת הפעלת אגן־החימצון למי־השופכין
בחולות ראשון־לציון, לא יוזרמו
יותר מי־הביוב לים תל־אביב. המציאות
שונה: הזרימה לאגן־השופכין בראשון־
לציון תוקטן דווקא כנראה, בגלל מיטרד
הריחות שם. מי־הביוב של תל־אביב ימשיכו
לזרום לים, בכמות גדולה יותר.
״אנו ערים לבעיה,׳״ אומר אחד מתברואני
משרד־הבריאות .״הצרה היא שאין לנו כל
סמכות בחוק לאסור רחצה בים. אנו
יכולים רק להמליץ. רק במידה ונקבל
תלונות ממתרחצים שחלו כתוצאה ממיר,ים
של תל־אביב, נוכל לאסור רחצה. אבל
העניין לא מציאותי. אנשים רבים החולים
בקיץ במחלות־מעיים חושבים כי הסיבה
לכך היא במזון לקוי שאכלו. איש אייו
משער כי הסיבה יכולה להיות החיידקים
המתרבים במי־הביוב בהם הם מתרחצים.
לפני שנה, כשהמליצו המומחים על איסור
הרחצה בים — התעלם מכך ראש־העיר
רבינוביץ׳ ,שחשש כי הדבר עשוי לפגוע
במערכת הבחירות שלו לעירייה. השנה,
כשאין כבר בחירות, עשויה אזהרת מומחי
משרד־הבריאות ליפול על אזניים קשובות
יותר, והרחצה תיאסר.
התוצאה: חוף מפואר שהושקעו בו
מיליוני לירות, ואשר איש אינו יכול
להתרחץ בו.
נועד
״ עיייי —
א ן לא מיסכן״
מיכאל (מיקי) גולדמן ( )16.5נולד עיוור,
לא ראה מעולם את אור השמש. למרות
זאת הוא כיום תלמיד מן המניין בתיכון,
בעל רמת ציונים ממוצעת של ,7מלבד
במוסיקה, בה יש לו — 10 ללא שום
פרוטקציה כמובן. הוא חייב להכין שיעורים
ולהיבחן ככל תלמיד אחר.
מנוסה מהבולשת המצרית. ואין
מי שמרוצה מכך יותר ממיקי עצמו :״אני
עיוור — אבל לא מיסכן,״ אומר הוא.
ואכן, הוא סירב להיות מסכן מרגע שעמד
על דעתו, הצליח במאמציו לגדול כשהוא
עומד איתן על שתי רגליו. עזרו לו בכך
לא מעט הוריו.
אלברט ולוסט גולדמן ברחו ממצרים
ב־ , 1951 לאחר שנכללו ברשימה של הבולשת
המצרית, בהיותם ציונים. אביו של
מיקי, מלונאי במקצועו, מנהל כיום את
מלון עי־יוזודוז בירושלים, נחשב בנוסף
לכד גם לצייר מהמוכשרים בארץ.
האהבה הגלולה. מיקי, שגילה נטייה
למוסיקה, מתמסר לפסנתר מגיל שמונה,
לומד כיום בהדרכתם של ד״ר משה הלמן,
מנהל אקדמיה למוסיקה בירושלים, והפסנתרנית
הידועה.סוניה וילין. שוי אלה
אינם חדלים מד,תפעל מכוח רצונו של מיקי,
בעזרתו הוא מתגבר על קשיי הלימוד ללא
עיניים, ללא תחים, ללא כל אמצעי עזר
— מלבד אהבתו את המוסיקה, והחלטתו
הנחושה, ועזרתה של אמו, המנגנת גם
היא בפסנתר.
המוסיקאי הצעיר אינו מוכן לפגר גם
בשאר מקצועות הלימודים. נאבק לשמיר
על מעמדו כתלמיד מן השורה, משמש ב־
(המשך בעמוד )26
העולם הזר 1694 ,
האורח
!הסוסה של מאנדי
שר *ורדה
ביום שבת לפני שבוע, בדיוק בשעה
חמש אחרי־הצהריים .,אירחה אותו ואש•
הממשלה גולדה מאיר על כוס קפח,
כשהיא מטעימה אותו מעוגת־השבת מעשה
ידיה, אותה היא אופח נל יום שישי.
ביום רביעי ערכה לכבודו גולדה מסיבת־קוקטייל.
ביום
חמישי הם אבלו יחד׳ צהריים בליש־
כת ראש־המסשלה.
טוב — כמה.דמן יכול האדם לא ׳להבין
את הרמז? באותו יום תרם הוא 200 אלף
דולר למגבית.
הוא — הרב אלפרט, אחד מנגני הג׳ז
הטובים בעולם, חתין לאללה ומולטימיליונר
בסביבות שלושים, ויהודי כשר.
הוא הגיע ביום רביעי שעבר לארץ, התיישב
מייד בהליקופטר שהוצמד לו, קפץ
לקנטרה, סייר לאורך התעלה, ירד לביקעה,
עלה אל משה דיין, וממנו אל גולדה.
באמצע הוא עוד הספיק לקפוץ לחנות־תקליטים,
לקנות חמישים תקליטים של עצמו,
לקפוץ איתס לבית־חולים הדסה בירושלים
ולחלק אותם לפצועי צה״ל שם.
באמצע גם טדי קוללו ניסה לשכנע
אותו לכתוב שיר על ירושלים, אבל נראה
מה ייצא מזה.
ובין כל הקפיצות שלו ניסה הרב להתבצר
במלונו בפני הסתערותן של כל החתיכות
האמריקאיות בארץ, שמכירות מי
הוא ורצו להעביר את ההיכרות לשלב מתקדם
יותר.
למזלו הוא קיבל השבוע סיברק פתאומי,
שבעקבותיו הוא ביטל את תוכניתו לבלות
שבוע באילת, ארז את מטלטליו ועזב במפתיע
את הארץ. אני פוחדת לחשוב מה
היה קורה אם הישראליות היו מגלות אותו.
היא לא יוצאת
?ס נשואים
״אני לא יוצאת עם נשואים,״ הצהירה
ברוב רושם דיילת אל־על החמודה בלהה
(ביכי) סרלקין, בכל הזדמנות שנשאלה
ושלא נשאלה, כשהיא מרימה את אפה,
שיצא לאחרונה מבית־היוצר של מנתח פלסטי
ידוע, ושהוא מקסים יותר מתמיד.
אז ביבי מותק — יש לי חדשות בשבילך:
את כן יוצאת עם נשואים. זאת אומרת,
עם ;שוי אחד. זהו ברני ברבט, שאת
יוצאת איתו, ושכל הארץ מלבדך —
יודעת שהוא נשוי עם איפה והרבה ילדים.
הסיבה שכל הארץ יודעת את זה — היא
שברני מעולם לא הסתיר את זה. מעניין
איך א ת הצלחת לא לרעת.
כמה שילמה בשבילה! ״ א ה — אני
אנגליה — ודבר כזה לא מגלים.״
כרגע ענת צריכה לנסוע לגליל, להתאכסן
בקיבוץ. שאלה של דיאטה. המזון
בתל״אביב פשוט איום. אין עשב טרי,
והעשב הקצוץ שאפשר להשיג פה הוא
לא בשבילה, תסלחו לי.
״בגלל זה נתראה עוד חודש,״ מתעג־מת
מאנדי .״אני אתגעגע אליה.״ אוי.
מאגדי וענת
אם תיתקלו באחד הימים הקרובים
במאנדי שאילי (רייס דיוויס לשעבר
רחוק מאוד) ,אל תופתעו לראות את
אשת־החברה והדוגמנית הנוצצת והמלו־טשת
פוסעת מעדנות, כשמכיסה האחד
מציץ גזר והשני נפוח מקוביות סוכר :
לא, היא לא חוזרת מקניות בשוק. היא
פשוט בדרכה לענת בת השנתיים וחצי.
איזו מין דיאטה זו, אתם שואלים —
לתת סוכר וגזר לתינוקת כזאת קטנה ז
אבל זה עוד כלום. אם הייתם יודעים
מה עוד שמאנדי עושה לענת: היא
רוכבת עליה.
כן, ענת מסתבר, היא סוסה. הלהיט
האחרון שמאנדי קנתה לעצמה.
ואל תחשבו שהרכישה של ענת היא
איזו קפריזה חולפת של מאנדי. או, לא.
עוד כשהיא הגיעה לראשונה לישראל,
לפני ארבע שנים, היא גילתה אז במסי-
בת־העיתונאים שנערכה לכבודה :
״שמעתי שיש בארץ גזע נהדר של גברים
וסוסים. יש בדעתי להשיג את שניהם״.
גם ברור, כי באנגליה היו לה
שלושה או ארבעה. סוסים.
אמרה ועשתה. היא החליטה לתת
עדיפות לגזע הגברים, ורכשה ממנו נציג
לתפארת, כשנה לאחר בואה. עד היום
היא נשואה לו. ובשבוע שעבר היא השיגה
את השני. השנייה יותר נכון —־
ענת, היא רכשה אותה מאליהו גור-
דון בעל ״חוות-גורדון״.
ברני בן ה־ 52 נחשב אומנם בארץ למיל-
יארדר, אבל באמריקה מולדתו הוא בסך־
הכל עוד מיליונר אחד. לפני תשע שנים
בערך הוא גילה מחדש את יהדותו והתאהב
בישראל. חלק מאהבתו בא לידי ביטוי
בזה שהוא השקיע אצלנו בחברת פז, ב
תשלובת
ערד, מפעלים פטרוכימיים ובמד.
קידוחי נפט פד, ושם. הוא נתן גם 400 אלף
דולר כדי להקים את בית־ספר-תיכון ערוני
ה׳ בירושלים, מה שעשה את טדי קולק
לידידו הטוב ביותר, ואותו עצמו ליו״ר של
אגודת התורמים למען ירושלים.
גם בחייו הפרטיים אוהב ברני לתרום.
כל פעם שהוא בא לארץ, וזה קורה איזה
חמש פעמים בשנה — אל תשכחו שיש לו
דירות לא רק בתל־אביב ובירושלים, אלא
גם בניו־יורק, פלורידה וקנטאקי — הוא
תופס קבוצה של מכרים וידידים ודוחס אותם
לתוך מיסעדת־יוקרה תל־אביבית כמו
הקסבה או רון, משבץ ביניהם כמה עלמות־חן,
כדי שהשולחן לא יהיה רציני מדי —
ומאכיל את כולם עד להתפקע.
בתשע שנות הרומן הגדול שלו עם ישראל,
עברו־חלפו תחת שולחנו מיטב חתיכות
ישראל. הצרה רק עם חלק מהן היא,
שהן לא הבינו שתפקידן הוא רק לקשט
את השולחן ועוד רהיט או שניים. כי כל
מה שברני מבקש, תמורת אירוחו הנדיב,
זה שהחתיכות תהיינה יפות, תשתוקנה ליד
השולחן — וגם אחרי־כן. ובייחוד שתכבד־נה
את רצונו להתעורר לבד בבוקר.
• ואני מכירה כמה וכמה חתיכות שלא
הבינו מעולם את תפקידן זה אצל ברני,
ונשבעו שהן יצליחו לצוד אותו. כמובן שמלבד
שבועת־שוזא לא עלה בידן כלום.
אף אחת עוד לא אכלה אצלו יותר מפעמים
ספורות.
אני מצפה בכליון־עיניים לראות איך ילך
לביבי.
ראשזסח בירושלים
לפני שבועיים סיפרתי לכם כרך אחד
מתוך ההגדה לבית צ׳טנוף (העולם הזה
,0 692 ובו עמדנו על הקורות את ריצ׳רד
צ׳פנון! ורעייתו ברבע־השלישי־של־המאה
העשרים: כיצד נישא כתב השבועון האמריקאי
ניוזוויק למלכת־היופי לשעבר יורה
ידלין, כיצד התגרשו, כיצד כמעט־חזרו
— וכיצד נפרדו מחדש.
השבוע כתב אלי בעל־הדבר עצמו, צ׳סנוף:
חוסר הדיוק בכתבה שפורסמה אודותי
בגליונכם מיום ,4.2.70 הדהימני. נכון אמנם
שכתבתי מספר רב של מאמרים על ישראל
אשר שוכפלו והופצו על־ידי גורמים
שונים כגון: ממשלת ישראל, המגבית היהודית
המאוחדת, מלווה־העצמאות והפתוח ועוד.
למיטב ידיעתי, אף אחד ממאמרי לא
שוכפל ולא הופץ ע״י משלחת ערבית באו-ם.
נכון הדבר שלפני מספר שנים ציטט
אחד מנציגי מדינות ערב באו״ם משפטים
אחדים מתוך מאמר שלי ועל ידי כך סילף
את תוכנו של המאמר כולו. אך השימוש
בשיטה זו של ציטוט קטעי דברים לשם
סילוף תוכנו הכללי של מאמר, הינו מנהג
מקובל אצל דיפלומטים ערביים.
חוסר הדיוק הנ״ל בכתבתכם הינו מטריד
כשלעצמו, אולם הרעיון שמאמרים פרי־עטי
הם שהיוו את הבסיס לבעיות המשפחתיות,
מלבד היותו לא נכון, הוא ממש
מגוחך. נישראי ליורה ידלין לא עלו יפה
לא בשל הבדלים בהשקפות פוליטיות (שלא
היו בינינו) ,אלא בגלל התנהגותה ובגידותיה
הרבות בי, בדרך כלל עם גברים נשואים.
המשבר הנוכחי בחיי־הנישואין שלנו מקורו
ביחסים ההדוקים אשר התפתחו בין
אשתי ובין עתונאי ישראלי מסויים* ,אדם
נשוי ואב לילד. בשל רמתה המוסרית
המפוקפקת והתנהגותה הכללית של אשתי
החלטתי לדרוש את הזן זקת ילדנו בן הארבע
וההליך המשפטי בענין זה כבר החל.
בינתיים אינני יודע, לדאבוני, הכן נמצא
בני, מאחר שאשתי חטפה אותו.
* (שמו שמור במערכת).
0 5 1 1 1 :1
1694
תקליטים חדש בתקליטיה
חדש בגלריות
עולם המוסיקה המתקדמת (פאקט)
כללית (גלריה
תערוכה
גולדמן, חיפה); אוסף עשיר של אמנות
ישראלית. יגאל תומרקין מיוצג בסדרת
פסלים חדשים בנוסח יציקות קרועות של
מודלים נשיים. מנחם מסינגר, הצייר
הנאיבי, שנתגלה לא מכבר, מציג רישומים
צבעוניים על גן־העדן האבוד, ארמונות
פורחים באוויר, צמחיה מיסטית. כוקי
שוורץ מב א פסל מתכת עשוי מאלמנטים
מאונכים הנחתכים בחריפות ע״י פס צבע
אדום. קסטל, המיוצג בלעדית בארץ ע״י
גלריה זו, מיוצג בארבע תמונות עשויות
בטכניקה של אבן בזלת טחונה, המעורבת
בצבע• אלו יצירות המזכירות כתב חרטו־
— תחת שם בולל מרוכזים בתקליט זה
שנים־עשר קטעים בביצועים שונים של
להקות־קצב בריטיות, הנוהגות לראות את
עצמן טובות מכדי להופיע במצעדי פיזמונים.
במרבית הקטעים אפשר להרגיש בצורך
החיוני להיות מקורי בכל מחיר, לעתים
קרובות על חשבון המוסיקה. ציוד אלקטרוני,
אפקטים מוזרים, סרטי הקלטה מנוג־נים
בכיוון הפוך, הכל נמצא כאן בשפע,
אולם הקטעים המוצלחים ביותר הם דוקא
אלה שאינם משתמשים בפלאי הטכניקה
המודרנית. מומלצים: ג׳ו־ן מאיאל ולהקת
נוודי בלוז,
הזהב של ארתה (אמלנטיק)
תקליט חובה לכל אוהבי הנשמה הכוש,ית,
שארתה פרנקלין היא מלכתן הבלתי־מעורערת.
בתקליט זה הם ימצאו בכפיפה
אחת את מרבית להיטיה הגדו-לים, דוגמת
תפילה קטנת, שרשרת שוטים, כבוד ועוד.
יתרו תול (א״לנח — להקת קצב
בריטית המנסה לשלב את גוון הצליל
המיוחד של שירי־העם האנגליים עם מקצבי
שנות הששים המאוחרות. לא כל הפזמונים
ברמה שוה׳ אולם מי שנוהג לשמוע תקליטים
גם באזניו ולא רק ברגליו (לצורך
רקודים) ימצא עניין בקטע בשם בורח
בצד הראשון, ובכמעט כל הקטעים של
הצד השני.
קאל תז׳אדר מנגן את בורט
כאכארך (פתודוח -קאל תז׳אדר
זלוח לת.ד ,136 .חל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1694
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.
מאונך :
אוזן:
)1סטייה מן הטבע )7 .סייפן )14 .בירת
אל )16 .עלייה לרגל )17 .מכלי־המיתר
;זמורת• )18 שירות רפואי ציבורי)20 .
ינוס )21 .אביה המבולבל של אינדירה
ונדי )22 .חברתו למקצוע של הנביא
!וס )24 .גבוה — בערבית )25 .רויאלית.
):המלך יושב עליה לבדו )29 .נתח.
) עושה יהודים )33 .יכופף )34 .בירת
•ב הסעודית )36 .אלבלב• )38 מפקד כיתה.
) תשובה רוסית טיפוסית )41 .קוסם.
) האות ה־ 20 בא״ב האנגלי )43 .נותר
צדה לאחר הקציר )44 .אויב, צר)45 .
זנה צבאי בירושלים )47 .משועבד־מרצון.
י) נהר באפריקה )50 .ארץ בדרום־מזרח
1יה )52 .ייכוף )54 .נבחין בהם)57 .
זשב תקציבים )61 .מיכל־מים צבאי לסד-
ת )64 .שחקן־קולנוע נודע (ש״מ))65 .
ידת העם )67 .סוג חופשה בצבא)69 .
ים כדור מנישקו )70 .שם נערכה אחת
שיטות הגדולות )71 .עירם של רומיאו
׳ליה )73 .גנרל ביאפרי )74 .תשובה
אית מקובלת )75 .שכונה בין חיפה לעכו.
)1רישום בצבעי־מים )2 .אינקלינציה)3 .
״נלך בספרדית )4 .גיבור אחד המירו־פים
)5 .פעולת ההולדה )6 .חצי מישחק
לילדים )8 .מוקיון )9 .נוזל המשמש להזנת
מנועים )10 .יאלץ לנחות )11 .שחקן-
קולנוע נודע, לינו )12 חלק בלתי־ניפרד
מהשיירות לירושלים )13 .התרומם
מעל )15 ניפרדות )18 .שנוסף עליו
נטל )19 .מטבע — בארמית )22 .מילת
שלילה )23 .סיומת שייכות ליחידה)25 .
אמינות )26 .תדרבן אותי )27 .סגירה הרמטית•
)28 לא רוצה (ר״ת) )31 .קוץ ערוף-
ראש )32 .מילמול )33 .מצץ בתאוזה)35 .
נטף )37 .שגר )39 .לוח במתימטיקה)45 .
דד )46 .פיוס )47 .נפגעה )48 .בן יהודה.
)51 מגיבורות המיתולוגיה הגרמנית)53 .
רוטינה )55 .בין צרעה ו )56 משמש
ללישת הבצק )58 .משתחווה )59 .הקלף
הגבוה ביותר )60 .נהימה כבושה)62 .
קרון )63 .מדינאי וסופר סוציאליסט, צרפתי-
יהודי )65 .באימוציה )66 .נעשו עמוקים.
)68 הרם מעלה! )70 תנור היתוך)72 .
עי עיר הקודש )73 .מילת ברירה.
תן כותרת!
ח פותרת מתאימה לתמונה זו. לשולחי 3הכותרות המוצלחות
תר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על־גכי גלויות
:ד לת. ד ,136 .תל־אכיב, ולציין על הגלוייה :״תן כותרת״.
המועד האחרון למישלוח הכותרות הוא .26.2.70
הוא נגן ויבראפון, שהחל דרכו בג׳אז
ועבר בשנים האחרונות לשטח מסחרי הרבה
יותר. בו רטבאכארך הוא כמובן יצרן
להיטים בחסד. השילוב של שני אלה יחד
מעניק תקליט ובו כמה פזמונים מוכרים
מאד, דוגמת כל נוי שיש לו לב או תפילה
קטנה, בעיבודים רכים ושקטים, בהם מסתפק
תז׳אדר בהפלגות צנועות בלבד לאימפרו־ביזציות
ג׳אז, ומשתדל בעיקר לספק מוסיקת
רקע נעימה לאוזן.
להקת חיל הים-רפסוד ה ככחול
(הד ארצי) — הלהקה הצבאית המצליחה
ביותר לאחרונה, מספקת אוסף להיטים
שהוכיחו את. עצמם בכל מצעדי הפזמונים.
ומה ניתן עוד לומר על מי ישא את
נשמתי, המלאך גבריאל או יידישע פיראטען
שלא נאמר עוד?
פסל פוליאסטר של ארמאן
מים, ציורים אשוריים ומגילות גנוזות.
משה גבעתי צייר סדרת תמונות
שמן הבנויות סביב קומפוזיציה מרכזית של
עיגול, משהו בנוסח של ״אנטומיה.לאינטלקטואלים״
,הכוללת חלקי גופות עם משטחים
גאומטריים נקיים.
הצרפתי ארמאן, מנהיג ״אסכולת ניצה״
שלחוף הריביירה, מופיע בשפופרות
צבע המוקפאות בתוך גוש של פוליאסטר
שקוף.
ניצוצות סכיובי שבן ש ל אורסון
• החצוצרן הרב אלפרט מבקר
בימים אלה בארץ. אלפרט, הוגה החצוצרות
מטיחואנה, גרף הון מן העיבודים
המיוחדים בהם הגיש להיטים באופנה
כמו קורטוב של דבש או ומה עכשיו,
אהובתי? רווחיו איפשרו לו להקים חברת
תקליטים משגשגת ולהפוך לאחד׳
מן הבדרנים המבוקשים באמריקה. היום
אינו שיין עוד לחצוצרות טיחואנה. עיסוקו
העיקרי הן הקלטות, וישנם רמזים
שבביקורו בארץ הוא מחפש אפשרות להקים
לעצמו בסים ממנו יקפוץ מדי פעם
למלא התחייבויותיו בעולם • .אורסון
ול 0גילה שיטה חדשה לדיאטה, מכאיבה
במיקצת, אבל יעילה להפליא. אחת
ממעריצותיו הרבות התנפלה עליו עם
סכין שלופה בידה, ובבת־אחת הורידה
מאחוריו השופעים חתיכת בשר הגונה.
ולס בילה כמה ימים בבית־חולים, והצעירה
הנלהבת הועברה ע״י השוטרים
לבדיקה פסיכיאטרית .״אף פעם לא הורדתי
שני קילוגרמים ממישקלי במהירות
שכזאת,״ טוען ולם • .היחסים בין
פיטר פונדה לאביו הנרי מתוחים
מאוד. כשנפגשו השניים, במסיבה, התעלם
האב לחלוטין מנוכחות בנו. כתגובה,
ירק לו פיטר בעורפו. הנוכחים
מנעו חילופי מהלומות בין השניים• .
לשחקן ו אן ה פ לין דרן מקורית מאוד
לשלם את דמי־המזונות לאשתו לשעבר.
מדי חודש הוא שולח לה אלף דולר
במטבעות של חמישה ועשרה סנטים.
האשה, המתקשה כנראה לספור את שק
המטבעות, מאיימת לתבוע אותו למש
אם לא ישנה את מינהגו • .גלו
קאמפכל, זמר ובדרן מבוקש מאוד,
סירב להצעות קוסמות מאוד מלאס־ו־הסיבה
גאס.
הוא טוען שכל
בלאס־רווחיו
וגאס
יורדים לטמיון
ליד שולחן
הרולטה• .
פול
ניומן
שונא את מר*
לון כראנדו,
כנראה עוד מהימים
הטובים כאשר
ראו בפול
חיקוי סוג ב׳ ל־ניומן
מארלון,
שהיו!
אותה עת בשיא
הצלחתו. ניומן שונא אותו כל־כן, עד
שניפץ את כל מקלטי הטלוויזיה בביתו
(שלושה במיספר) כאשר שב ערב אחד
ומצא את בני משפחתו חוזים בסרט
ישן של בראנדו על המסך הקטן• .
החצוצרן גדול המידות והמזוקן אל
הירט, ממלכי הדיקסילנד באמריקה,
זכה להפתעה לא נעימה דווקא בעיר
מולדתו של הדיקסילנד, ניו־אורלינס.
הירט ניגן שם במיסגרת הפסטיבל השנתי
של מארדי גרא, כאשר אחד הצעירים
המתפרעים, המתרבים לאחרונה בעיר,
השליך לבנה בפניו. פניו של הירט נתפרו
על־ידי רופאים, ויש חשש ששפת־ו
נפגמו ולא יוכל עוד לנגן .״אפילו אם
אוכל, לא אנגן יותר במארדי גרא,״ אמר׳.
ש ג 1נ ו 8נ
לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות
סרטים
גס !טורינו
* * הג׳ום האיטלקי
(אלנבי, ת״א,
בריטניה) הוא סרט פשע נוסף בהשתתפות
מייקל קיין. התפריט אינו מעורר תיאבון
רב, ממבט ראשון, פשוט משום שסרטי
פשע עם קיין מתחילים להפוך לשיגרה,
כשהתוכן שלהם קלוש מתוך תקוה שהשחקן
ימלא את החסר, והשחקן צולע משום
שאין לו על מה להשען.
מבחינה זו, הג׳וב האיטלקי הוא הפתעה
נעימה. זו מהתלה חסרת כל הגיון, שאינה
מנסה אף לרגע לשכנע באמיתותה, אלא
משתדלת לבדר. מטרה זו מושגת.
מנהיג עולם הפשע הבריטי מנהל את
ממלכתו מבין כותלי בית־הסוהר ועיקר
דאגתו נתונה ליתרות מטבע־החוץ המתדל־דלות
באוצר מולדתו. משום כך הוא מסרב
זרקורים
אל כהן מסתבך שיג
הבמאי האמריקאי דניאל מאן והמפיק כיל כהן ביקרו בארץ כדי להכין
את הפקת הסרט הדממה המתנפצת על חייו של המרגל הישראלי אלי כהן,
שנתלה בדמשק. הסרט מבוסס על תסריטו של צכי אלדוכי, מי שהיה
עמוס זה, אין היא מספיקה להתפנות לבעלה.
מאתוזק סובל, עד אשר הוא לוקח את
היוזמה לידיו, מחליט להעביר את אשתו
לרשות בעל הדומה לה, והמוכן בתמורה
למסור למאתוזק את אשתו שלו. כל זאת,
כמובן, תוך עקיפת הסחבת המשפחתית
הכרוכה בגירושין ונישואין מחדש.
הרעיון זוכה לאוהדים רבים, ומעלה רק
את חמתם של שוטרים ועורכי־הדין, שפרנסתם
נפגעת ישירות מן המעשה. וכאן
כמובן המקום ללגלג שוב על המשטרה
השלומיאלית והבירוקרטית האבסורדית, המובילה,
בסופו של דבר, למסקנה כי אדם
חי וקיים רק כאשר יש לו ניירות מתאימים
כדי להוכיח זאת.
מובן שיש בכך חומר רב לקומדיה, וקומדיות
מסוג זה אף נעשו בעבר. מה שחסר
כאן למוקי הוא יותר עירנות. סרטו
מתנהל בנחת, והקצב מזכיר אוירה של
ימים עברו ולא את תקופת הסילון. המי
אחד השותפים בנסיון לחטוף את הנאצי דגרל בספרד לפני מיספר שנים.
אולם ספק אם הסרט יצא לפועל. אלי בן־חנן, שכתב ספר על חייו של
אלי כהן, טוען כי אלדובי עמד לרכוש ממנו בזמנו את הזכויות להסרטה, וכי
התסריט אינו אלא העתקה של סיפרו. הוא עומד להגיש תביעה משפטית
ולבקש צו להפסקת הפקת הסרט.
צרות לזמיר האידישאי
נחמה ליפשיץ, הזמרת שעלתה מברית־המועצות, הופיעה בשבוע שעבר
לראשונה בלונדון ברויאל פסטיבאל הול. היא התקבלה בהתלהבות על־ידי
הקהל היהודי, אולם הביקורות בעיתונות היו מטוייגות. הכל אומנם הביעו
התפעלות מהטכניקה והמיקצועיות שלה, ציינו שהיא מזכירה את אדית פיאף.
לעומת זאת, ציינו כמה מהמבקרים, הרי הרפרטואר שלה, מבחינה מוסיקאית
טהורה, הוא חד־גודני והליווי שלה כונה ״בכייני לפי מיטב המסורת של שנות
בינתיים הסתבר כי אמרגנה האמריקאי של נחמה, סטודנט ישראלי צעיר בשם
רני הירש, שקנה אותה מגיורא גודיק במזומנים לצרכי הופעות בארצות־הברית,
הפסיד כספים רבים בהופעותיה, נשאר חייב סכומים גדולים לנושיו,
אינו יכול לחזור לארצות־הברית.
האמרגן הצעיר מקווה לכסות את הפסדיו בסיבוב הופעות בדרום־אמריקה.
ן.׳; 1119
יומנו של מסומם
רוק כדינר, בנו (השעיר) של כוכב הקולנוע יול ברינר, עבר לאחרונה
בהצלחה את טבילת־האש הדרמתית שלו, כשחקן וכבמאי, במחזה יחיו בשם
אופיום, המועלה בלונדון, והמבוסם על קטעי יומנים של ז׳אן קוקטו.
קוקטו היה לנרקומן בשנת ,1924 כשנתקף במרה שחורה אחרי מותו של
ידיד קרוב. שלוש שנים אחר־כך אושפז במוסד מיוחד לצרכי טיפול, רשם את
חוויותיו שם ביומן. חוזיות אלה של המשורר־מחזאי הצרפתי נועדו לתאר את
מאבקו של אדם נגד הסמים.
רוק ברינר עיבד את היומן להצגה. המבקרים התפעלו מהעובדה שהשחקן־
הבמאי בן ד,־ 23 לא ניסה, לא באיפור ולא בהתנהגות, לחקות את קוקטו. בעתיד
הקרוב מתכנן רוק להסריט סרט בשם רום לפי תסריט שכתב, שהתפקידים
הראשיים בו מיועדים לו ולאביו הקרח. נושא הסרט: חיי הצוענים.
הצגה חדשה
של ניסן נתיב, בימת צוותא) היא אותה
תיבה פלאית בה נצר האל צאום את כל
הצרות והמכות שבאו לעולם והגישה כשי־נקם
לפנדורה, האשד, הראשונה עלי אדמות.
זו, כדרכה מאז ומעולם, לא יכלה
לסקרנות שאכלה בה פנימה, פתחה את
התיבה, הצרות חמקו ופשטו על פני הארץ,
ומאז, כולם סובלים•
תיבת פנדורה של ינאל מוסינזון
לובשת צורה של סיאנס לרפוי קבוצתי.
בחדר הקבלה של ד״ר גול מתקבצים אנשים
מכל השכבות ומכל הסוגים, כדי לח״
שוף את המעיק על נפשם. כשהם מתבוננים
היטב זה בזה, מסתבר להם שאיש איננו
טוב מזולתו, רוצח ונרצח כאחד. על כולם
יחד רובצת אשמת החטא הקדמון, ששור־שיו
במעמקי הטבע האנושי. כמו שנאמר:
יצר האדם רע מנעוריו.
כדי להוכיח תיזה קדורנית זו, התקין
יגאל מוסינזון דיאלוגים חריפים, מתובלים
בנבולי־פה חסרי רחמים, הנזרקים בשטף
ומצלצלים כמציאות בכבודה ובעצמה. חבל
רק שהדמויות מאחורי דיאלוגים אלה לוקות
בשיגרתיות, וכאילו יצאו מספר פסיכולוגיה
להמונים. גם הדרך בה מנתחות הדמויות
המשחקות, זו את זו, היא שטחית,
ובחילופי הדברים ביניהן הן מרבות להפליט
אמיתות שטחיות רבות, נוסח :״איש
לא שאל אותי אם רציתי להיזזלד, לכן
בריתה דרן הביוב
תיאטרון
* תיכת פנדורה (הסטודיו למשחק
מייקל קיין ב״הג׳וב האיטלקי״
איש לא יוכל לעצור בעדי מלהתאבד.״
באשר לסמליות: גם היא שקופה מדי.
אם יש רגע והמחבר חושש לאי הבנה,
הוא ממהר להסביר בהרחבה, לדוגמא: אדם
וחווה סימבוליים מאד שוכנים בבית המשוגעים
כי זה הוא המקום השפוי ביותר
בעולם שאבד את עשתונותיו.
משחקם של תלמידי השנה השלישית
בסטודיו של ניסן נתיב, אינו אחיד. בכמה
מהם ניכר שהם חומר־גלם תוסס שטרם
זכה לעיבוד המתאים. אחרים עדין ברמה
של חוג דרמטי בבית־ספר תיכון. הבימוי
של המחזאי עצמו אינו מסייע להם להתגבר
על הקשיים הנובעים מחוסר נסיון.
געוגס חור
* ++הנערים בחבורה (בימות;
— ההומוסקסואל כדמות אנושית ולא כ־מופרע
מצחיק, מספק חומר דרמטי מרתק
למחזאי מארט קראולי. הביצוע של
תיאטרון בימות מוכיח שוב שאם רוצים
ויודעים, אפשר להעלות בארץ הצגות מאלפות׳
אפילו ללא סובסידיות.
כלאדם
(החאן
הירושלמי)
מחזה מוסר מימי הביניים העשוי לעניין
את חובבי התרבות של אותה התקופה,
אם כי הבמוי כאן מדגיש דוקא את הצו
הקאבארטי בדרמה שהיתר, אחת ההשראות
לפאוסט, והביצוע הוא חובבני למדי.
לשדוד בנקים מקומיים. אבל אין זאת
אומרת שאסור לו להתעניין במה שקורה
מחוץ לגבולות המדינה. כשמסתבר כי יש
בעולם איטלקים שפלים, המוכנים לסחור
עם סין האדומה, מיד נותן איל־הפשע את
הסכמתו לבצוע שוד נועז בו יועבר הזהב
הסיני לאי הבריטי במקום לאוצר האיטלקי.
נגדו, ניצב מנהיג המאפיה שאינה מתנגדת
אולי לפשע בתור שכזה, אך אינה מוכנה
להסכים שמישהו אחר יבצע אותו על
קרקע איטלקית.
על רקע זה מתכנן מייקל קיין את השוד
המושלם הצריך להתבצע בטורינו, ערב
משחק כדורגל בינלאומי, בעזרת פקקי-
תנועה ד,משתקים כליל את בירת ד,תעשיה
האיטלקית. המיבצע מוצא לפועל בשלמות,
מגיע לשיא בסידרת תעלולים לולייניים של
שלוש מכוניות מיני, הנמלטות מן העיר הסואנת
דרך מרפסות בתי־הקפה, גגות של
בתים ותעלות ביוב.
הסרט רצוף בדיחות אנגליות אופייניות,
שאינן זוכות תמיד לתרגום מדוייק. בין
היתר, מזהיר למשל קיין את נהגיו לפני
המיבצע :״זכרו שבאיטליה נוהגים בצד
הלא נכון של הכביש.״ מייקל קיין ונו א ל
קואדד, כאסיר רם־מעלה ומלך העולם
התחתון גם יחד, מפליטים את שורותיהם
ביובש סרקסטי והבמאי פיטר ק ודינם ון,
שנטש, לשם שינוי, את הרצינות המוגזמת
של פנטהאוז, מספק הרפחקאה שוטפת,
חביבה ובלתי יומרנית.
גאולת הבעל
המדוכא
++גירושין ללא מאמץ (נורדון,
ת״א, צרפת) קומדיה צנועה שהופקה לפני
כמה שנים ע״י השחקן־תסריטאי־במאי ז׳אן
פיאר מוקי (הציידים).
גיבורה של הקומדיה הוא מאתוזק,
פקיד מסור ושקדן, העובד מזה עשר
שנים בספריה הלאומית, בחור הגון ו־סימפטי,
בורגני מכובד וראוי לשבח מכל
הבחינות. הוא אינו מתקומם נגד השיגרה
שבעבודה, אין לו שאיפות קאפיטליסטיות,
רק דבר אחד מטריד אותו: אשתו. ליתד
דיוק, היא אינה מטרידה אותו אלא פשוט
מתעלמת ממנו. חייה מתנהלים בין מקלט
הטלוויזיה למישקל בחדר האמבטיה ולמיטה,
שנועדה אך ורק לשינה. בתוך סדר יום
צאות קומיות, דיאלוגים שנונים והברקות
אינן חסרות, אולם חסר הפילפל שצריך
לאחד אותם יחד.
העת!ם ר.ור.
נשיקות גנובות (אוריון, תל-
אביב) סרט בעל נימה אוטוביאוגרפית של
פרנסואה טריפו ( 400 הטלקות) על
שלבי ההתבגרות של משוחרר מן הצבא
מחוסר התאמה בפאריס של ימינו. מבויים
ומשותק בטעם רב.
כעקבות
גורלו
(סטודיו, תל־אביב) מסעם של שני רוכבי־אופנועים
מקצועיים מלוס־אנג׳לס לניו־אור־לינס
מגלה להם כי חופש אין לקנות
בכסף, וכי באמריקה של היום אין לקנות
חופש בכלל. דנים הופר הבמאי, מוצא
כי הנוף הוא הדבר היחיד היפה שנותר
בארץ רחבת ידיים זו שהדעות הקדומות,
השנאה וצרות המוחין שבה, מצויות יותר
מאהבת האדם.
קאובוי של חצות (גת, תל-
אביב) תיאור אפור ומדכא של אשפתות
ניו־יורק, בהן שורצים גנבים קטנים, גברברים
למכירה ונרקומנים מיואשים. משחק
משובח של דסטין הופמן וג׳ון וויט. במוי
מלוטש של ג׳ון שלזינגר.
תפלח לי, אתה נושף
את צוארי (פאריס, ת״א) פרודיה מקאב־רית
על סרטי אימים, מלאה הברקות בבמוי
(רומן פולנסקי) ובמשחק >ג׳ק מק־גורן
ואלפי כ .)0לאלה שאינם מפחדים
מערפדים.
יום הדין (צפון, ת״א) פרשת
מנדל בייליס מגולגלת לבד לפי ספרו של
ברנרד מאלאמוד. סרט כבד המזעזע
בתאור חוסר הסובלנות האקטואלי, ובמשחק
המעולה.
* * הגנגסטר המקסים (מקסים,
ת״א) — קומדיה קלילה על אצילים שירדו
מנכסיהם והופכים את טירתם למלון, ועל
גנגסטר שנקלע לשם בטעות. חינם של
השחקנים והברקותיו של הבמאי דה כרד
ק ה מחפים על לקויים בתסריט
במדינה
(המשך מעמוד )22
הצדקה גורם לגאווה להוריו ולאחיו איתן,
בן השמונה.
,אני מסתדר די יפה בלימודים,״ קובע
מיקי .״המורים מסבירים לי כל דבר, ויש
לי הרגשה שמטפלים בי באופן אינדיבידואלי,
מתוך רצונם הטוב. רק פיסיקה
עושה לי בעיות — במיוחד תורת האור,
שאותה אינני מבין. אבל את זה אני חושי
שהמורים שלי לא ידרשו ממני״.
אזרחות אזרח עיראקי
מצביע לכנסת
מקובל להאמין במדינת־ישראל, שהכנסת
היא גוף הנבחר על־ידי אזרחי־ישראל.
בדרך כלל, אמונה זו גם נכונה. אולם לכל
כלל, כידוע, יש יוצא מהכלל, שהוא
במקרה זה צדיק יחזקאל, תושב ישראלי
שהצביע לא רק עבור הכנסת השביעית,
אלא גם לכל כנסת שלפניה מהשלישית
ואילך — למרות שהוא אזרח עיראקי.
נראה שמשרד־הפנים, המוכן ליהרג על
השאלה מיהו יהודי, לא הוטרד כלל מכך
שאזרח של מדינה ערבית הנמצאת איתנו
במצב !מלחמה יצביע לכנסת ישראל.
פעם עיראקי -תמיד עיראקי.
צדיק יחזקאל עלה ארצה מעיראק. בלוד הוא
מסר, כמקובל, את׳ דרכונו — בו נכתב
במפורש שהוא אזרח עיראקי — לידי
פקיד־הרישום•
נראה שהפריט הזה לא הפריע לאיש.
בבוא העת קיבל יחזקאל בדואר את תעודת-
הזהות שלו, מספר / 781841ז, מידי נציגיה
הקנקן וגם מה שיש בתוכו...
,טקסטיל שמפו״ החדש, המשופר הוא לבן כשלג
הוא גם יותר פעיל ומכיל בושם עדין.
,טקסטיל שמפו״ ארוז עתה באריזה חדשה -
גם היא לבנה כשלג, אבל ...היא עדיין נושאת את אותו
כתיב מסחרי ואת סמל ילדון,טקסטיל שמפו״ המוכר לך.
שימי לב לכך בקנותך, טקסטיל שמפו״ ודעי כי
,טקסטיל שמפו״ מקורי אינו קיים כנוזל או כמשחה.
רק הקופסה הלבנה עם סמל,טקסטיל שמפו״ מכילה
אבקת טקסטיל שמפו מקורית -האמצעי האידיאלי
לטיפול באריגים עדינים.
תוצרת ביח״ר נקה בע״נז.
המפיצים היחידים: חב׳ נורית בע׳׳נו.
צדיק יחזקאל ותעודת־הזהות
אפילו השוטרים לא הרגישו
המזכיוה שלא היתה !
י יח י
^ ו ד לשחקנים
^ ולדוגמניוו*
אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד ג׳ז
אך תשובה לטלפון תנתן 24 שעות
ביממה ע״י המזכירה האוטו
מטית.
הרקדן־והכוריאוגרף
שמעון לוי,
וכן אנו מספקים:
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספו־ריס
כושו־תנועה־ומיקצב.
קורסי־נוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בבל קורס)
פרסים: סל— 8.00( 24 74 80 .
0.00ו לפנח״צ; 20,01 7.00 בערב).
פסלונים מכל העולם
מכירה לחנויות
ישר מהיבואן :
״סכם״
דוד ה מ לן ,9ירושלים
טלפון __ 25752
* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118
של מדינת־ישראל — ובה, בכתב־יד נאה
וברור, נאמר: אזרחות: עיראקית.
האזרח העיראקי. שהאמין שהוא יהודי,
לא סרח מעולם לראות מה כתוב באותה
תעודה שקיבל. במשך השנים הציג, ככל
אזרח, את התעודה בפני נציגי החוק, בהזדמנויות
שונות — ומעולם לא נראה
לשום שוטר מוזר הדבר שבתעודת זהות
ישראלית קיימת אזרחות עיראקית.
כף משגיחים ככחירות לכנסת?
ואז פרצה במדינה הסערה סביב השאלת
מיהו יהודי וקריעת הדף מתעודת־הזהות
על־ידי ח״ם שלום כהן בעת נאומו בכנסת.
צדיק, איש תמים צדיק, נזבר לפתע להתעניין
כיצד בעצם נראה הפריט מחולל־הסערות
בתעודתו שלו — וגילה את
אזרחותו המשונה.
אולם מה שנראה סביר לגבי אזרת
פשוט, נראה כר,זנחה חמורה מצד ראשי
ועדות־הקלפי בהן הצביע צדיק חמש פעמים,
לחמש כנסות־ישראל: כיצד איפשרו
הם לאזרח עיראקי לבחור לכנסת־ישראלי
העולם
הזה 1694
חעח זונות ושמרטף לילדיהן, נווד ולולייו.
הגשים בגיל 53 אח חלש חייו ־ 1ר!וא
הנך לשחקן קולנוע בסדס ׳שדאל׳ חדש
צ ץ זג/,
וסה/
ם עומדים לדון אותך למוות,״
גילה הסמל הגרמני לאסיר .״אני
צריך להביא אותך בפניהם עוד חצי שעה.
שש שעות אחרי זה יבצעו את פסק־הדין.״
האסיר, צעיר שחרחר ודל־בשר, שחזותו
לא הותירה ספק בדבר יהדותו, החוויר
קלות. אך מיד חזר והשתלט על עצמו.
ממחבוא סודי בקרעי מעילו שלף שטר
כסף גדול :״תבקש מהסדן שיסכים לראות
אותי,״ ביקש מהסמל ומסר לו את השטר.
הסמל יכול היה כמובן לקחת את הכסף
— ולא לעשות דבר. היתד, זו שנת , 1943
באוקראינה הכבושה על־ידי הנאצים.
אולם ההימור עלה יפה: נראה שהסמל
היה גוי ישר• עשר דקות אחרי־כן כבר
ניצב האסיר בפני הסרן הנאצי — מפקדו
של בית־דין־שדה שעמד לשפוט את האסיר
תוך דקות ספורות באשמת בריחה מעבודת-
כפייה.
״אדוני,״ פנה האסיר אל הקצין .״גורלי
הרי נחרץ, ואני יודע שאני עומד למות
עוד כמה שעות. כ&דם ההולך למות, אבקש
שתשמע אותי. רק חמש דקות.״
הסרן ניאות. הצעיר השחרחר הישיר
את מבטו בעיניו ושאל בקול שקט :״אדוני
קתולי?״
״כן,״ ענה הקצין המופתע.
״תראה אדוני,״ המשיך האסיר ,״אני
בעצם אדם מת. אבל המלחמה נמשכת.
מחר תהיה אתה בשדה הקרב• אתה יכול
לייהרג באלף ואחת מיתות משונות. ואז
תעמוד בשערי השמיים. תצטרך לתת דין-
וחשבון מה עשית שם למטה. ואז תצטרך
להודות שהרגת ילד צעיר, חף־מפשע, בן
להורים ואח לשלוש אחיות. האם תישא
את זה על מצפונך כשתצא מול האוייבי
התסתכן במשפטו של אלוהים? האם אתה
מוכן לכך, אדוני?״
שניות ממושכות שררה הדממה בחדר.
אחריהן, ללא מילה, שילח הסרן את האסיר
מעל פניו.
חצי שעה מאוחר יותר גילה האסיר
שההימור המטורף שלו הצליח: במקום
למוזת, הוא נידון לשלוש שנות מאסר.
טלפון -שאינו
מחובר לשום מקום
עשרים ושבע שנים מאוחר יותר
׳ ג ניצב אותו עציר, אנדרי לבנברג, מול
מצלמות הקולנוע באולפני ההסרטה בהרצליה,
כשהוא ממלא תפקיד בסירטו ההולך
ונוצר של הבמאי הצעיר בועז דוידסון,
בהשתתפות אורי זוהר ואריק איינשטיין
— השבלול. ללבנברג היתד, זו הגשמת
חלום חייו.
אולם מנקודת־ראות כרונולוגית גרידא,
היתר, זו פשוט הקריירה האחרונה בשלשלת
ח־יו גדושי הקריירות של לבנברג — שאיש,
אגב, באולפני ההסרטה אינו מכירו בשמו
אלא רק בכינויו, צ׳ין־צ׳ץ.
שכן לבנברג־צ׳ין־צ׳ין הספיק להיות כבר
בזמנו רועה־זונות, שמרטף לילדיהן של
זונות, קלפן ומחלק־קלפים במועדונים. כל
זאת — בארץ. בהונגריה מולדתו, היה בתחילה
מלצר, עד שדבק בחיידק הבמה. הוא
הפך לליצן ולוליין בקירקס הגדול של
דרך ארוכה עבר צ׳ין־צ׳ין עד שהגיע
למצבו הנוכחי, בו אין הוא מוכן להתחלף
אפילו עם ראש הממשלה.
נקודת־השיא בקריירה המגוונת שלו בארץ
היתד, כאשר שימש באופן רשמי כשמרטף
לילדיהם של זונות תל־אביב, ובאופן קצת
פחות רשמי כסרסורן של אימותיהן של
הילדים .״בשביל מה את חושבת אני נמצא
פה היום — בשביל ה־ 400ל״י העלובות
לחודש?״ נזכר צ׳ין צ׳ין בימים הטובים.
״אני יכול אפילו היום להרוויח פי עשר
בחוץ.״
איך? מסביר צ׳ין־צ׳ין :״תראי, אם אני
מתישב אפילו היום על ספסל ליד מוגרבי,
הגברים יבואו אלי כמו דבורים לדבש.
כי הם יודעים שאצלי יש הכתובות הכי
טובות והמהימנות של בחורות. אני לא
מתבייש במה שהייתי. מה יש להתבייש
כשאדם מרוויח 90—80ל״י ליום? כל גבר
שהיה בא לקבל ממני כתובת, היה משלם
לי שלוש ל״י. מלבד זאת הייתי מקבל
עשר ל״י מהזונה עבור כל קליינט. אז
תעשי חשבון: מספיק שישה, שבעה קליד
טים כאלה ויש לי קרוב למאה לירות.
״והמשטרה אף פעם לא תפסה אותי,
כי אני הייתי עובד בחוכמה. לא התיישבתי
בבית־קפה על אספרסו, כמו שאר הסרסורים
י בסביבה. בגלל שאז המשטרה מיד
היתד, חושדת בטיפוס כמוני. הייתי במקום
זה מתיישב על ספסל על יד מוגרבי. מי
יחשוד בקבצן עלוב כמוני? אבל הקליינטים
כבר ידעו מה אפשר להשיג אצלי.
אני גם השתדלתי למסור את הכתובות
רק לקליינטים רציניים, ועבדתי עם בחורות
שאפשר לסמוך עליהן שלא תמסורנה עלי
למשטרה כשיתפסו אותן. וככה עברו דרך
הידיים שלי אלפי לירות לחודש.״
חביבם של
ילדי הפרוצות
ן * ןךןי | ךןמ שעתו הגדולה של צ״ן־צ׳י! ,מול המצלמה באולפני הוזס־
1/רטה בהרצליה. בסצינה מתוך הסרט החדש השבלול,
אשר אותו מביים הבמאי בועז דוידסון, בהשתתפות אורי זוהר והזמר אריק איינשטיין.
בודאפסט. הקריירה האמנותית שלו נפסקה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וחודשה
לפני כחודש ימים בהרצליה, לאחר הפסקה
של 30 שנה.
השחקן הגדול, חי כיום׳ באולפני ההסרטה,
בצריף רעוע, בנוי מקרשי־תפאורות
לסרטים ומכוסה בפח. כי צ׳ין־צ׳ץ, מלבד
היותו שחקן — הוא גם החצרן של האולפנים.
בתוך
הצריף פנימה המראה לא פחות
מדכא: שולחן־עץ וכיסאות שבורים. את
המיטה אי־אפשר לראות כלל. היא מכוסה
באחד מקירות הצריף שהתמוטט. בפינה
אחרת — בגדים, סירים, וחפצים שונים.
ומעל לכל ערימות הגרוטאות, ניצב בגאווה
טלפון שחור ומבריק — שאינו מחובר
לשום מקום.
הטלפון הזה, בעצם, הוא המאפיין הקלאסי
של צ׳ין־צ׳ין. שכן, אצלו, הדמיון
הוא המשלים את מה שחסר לו במציאות,
האכזרית לעיתים.
צריך לראותו כדי להאמין בחזיון: הוא
עומד שם בפתח הצריף, לבוש בסווד
צבעוני ומגפי־גומי מקושטים בפרווה, בולו
מדושן עונג מהכבוד שנפל בחלקו. הוא
כוכב: עיתונאים מראיינים אותו, שמו
מופיע בעיתונים לצד שמם של אריק איד
שטיין ואורי זוהר ושאר גדולי עולם הבידור•
רוחו טובה עליו. הוא פונה בחיוך
אל צורי דורון, תפאורן בעל שם בטלוויזיה
:״עוד שני סרטים ואתה תעבוד אצלי,״
הוא אומר לו .״בהחלט, ואני מקוזה שתשלם
לי טוב,״ עונה דורי.
שלוש ל״י מהקליינט,
__עשר מהזונה
׳ין״צ׳ין נפנה
אל כתבת העולם ה־
״אני אף פעם לא אגרש עיתונאים, אפילו
אם אהיה גדול כמו השחקן האמריקאי
פרנק סינטרה. מעודד לדעת.
כל צ׳ין־צ׳ין לא ראה כל ברכה
ברווחיו הגדולים• הוא היה קלפן מושבע,
ואת מה שהרוויח מסרסרות ביום, הפסיד
במועדוני־קלפים בלילה .״בכסף הזה
אין ברכה,״ הוא אומר ״בא בקלות —
והולך בקלות. הוא מוביל רק למקום אחד
— לבית־הסוהר.״
צ׳ין־צ׳ין מאושר היום ב־ 400 הל״י שהוא
מקבל תמורת עבודתו כחצרן באולפנים:
״עכשיו אני חלק מהחברה, לא בחוץ. אני
מרגיש טוב,״ הוא אומר בגאוזה .״אני
לא מחפש כסף או כבוד, רק שקט בנשמה.
מה שלי כואב, אי־אפשר לכתוב על נייר.
ביחוד המשחק נותן לי שלווה ומטרה
בחיים. תמיד רציתי את זה.״
צ׳ין־צ׳ין גם קורא הרבה — את הקסלי
וקאנט, לא פחות ולא יותר :״אני נמצא
כאן כבר קרוב לשנה,״ הוא מספר ,״ובמשך
הזמן הזה שכחתי כמעט מכל מה שעבר
עלי. יש לי כוח מחדש לחיות.״
וחייו של צ׳ין־צ׳ין, יש להודות, דרשו
הרבה כוח. הוא שימש כעוזרת בית ומשרת
לנשות העולם התחתון. היה העוזרת וה־שמרטף
של הפרוצה הידועה אתי לה־דום,
שנהגה בו לפי שגיונותיה — פעם בכפפות־
(המשך מעמוד )27
משי ופעם בצעקות וגידופים. הוא גם
גידל את הבן של רחל סימנם, זונה תל־אביבית
מוכרת נוספת.
בזמן שהיה מטייל עם ילדיהן של הזונות,
נהג צ׳ין־צ׳ין להביא להן גם לקוחות.
״לנשים ששמרתי להן על הילדים שלחתי
קליינטים בלי כסף, ניקיתי להן גם את
הבית,״ הוא מגלה — ״הכל תמורת אוכל
ולינה בלבד.״
הוא מדבר באהבה רבה על ילדי הזונות
שהוא גידל :״הם אהבו אותי יותר מאשר
את האמהות שלהם,׳׳ הוא אומר :״אני
זוכר אולי 400 שלאגרים הונגריים משנות
השלושים, והייתי שר להם אותם. מלבד
זה גם הייתי ממציא בעצמי שירי־ערש,
כמו למשל: נזמה נומה ילד קט, גם העלים
על העצים נמים, והירח מאיר ושומר עליך.
״שירים מטופשים — אבל הילדים אהבו
לשמוע אותם.״
^ __זוועות המלחמה פני זה עבדתי במועדוני־קלפים,״
ממשיך ציין ציין .״ראיתי והרגשתי
על עורי איך אפשר להפסיד מאות ואלפי
לירות בלילה• מאותו רגע שבן־אדם נידבק
קרה שקצין הונגרי, שצ׳ין־צ׳ין היה המשרת
שלו התעצבן עליו, כי הוא לא ניקה לדעתו
את מגפיו בסדר. הוא הרביץ לציין צ׳ין
בקת הרובה באכזריות כזו, שהממונה עליו
אמר לו :״או שתפסיק, או שתיקח אותו
מאחורי הבנין ושם תגמור את המלאכה.״
״הוא שבר לי את שתי הידיים וארבע
צלעות,׳׳ זוכר ציין ציין עד היום .״בזמן
המכות קיללתי אותו בלב בכל הקללות
האפשריות. ואלוהים באמת שמע לי. הוא
נפצע מירייה, בתוך איזה קטטה של שיכורים,
ומת בזרועותי.״
אחרי המלחמה הגיע ציין צ׳ין לבלגיה:
״שם נשאתי לי אשה ״,הוא מספר בגיחוך.
״אבל אחרי שהגענו ארצה התגרשנו. הכל
בגלל שנדבקתי במחלת הקלפים. נכנסתי
פעם בטעות למועדון קלפים, וכמו שאמרתי,
כנראה שהיה משהו לקוי באופי שלי.
ולא עזבתי יותר את *המקום. חזרתי לשם
כל יום.״
אולם לעובדי האולפן מכפר צ׳ין־צ׳ין
על גירושיו בגירסה אחרת :״התחתנתי
איתר, בחושך, והיינו כל השניים בחושך.
עד שפעם הילד בכה, אז היא הדליקה את
האור — ואז התגרשנו.״
צ׳ין־צ׳ין אינו מתרגש מחציוניותו :״אני
לא מבין איך אורי זוהר ואריק אינשטיין
לקחו פרצוף כמוני לסרט• הם כנראה
שלו ורמתו האינטלקטואלית והפיוטית. לבסוף
גברה עלי סקרנותי, והחלטתי שאני
מוכרח למצוא את הזמן לראות אותו.
״לקחתי מכונית ויחד עם ידיד נסעתי
לרמת־גן. ובאמת במקום שצויין במכתב,
התגלה לעיני מחזה מפליא: ראיתי אדם
קטן, מכוער כמו קוף, בסוודר אדום ולבוש
מוזנח, דוחף עגלה עם תינוק. אחריו הלכו
בתהלוכה כעשרים ילדים בני כל הגילים,
והוא שר להם שירים בהונגרית.
״לא ניגשתי אליו. הייתי מבולבל לגמרי.
אחרי המכתבים שלו תיארתי לי איזה טיפוס
אינטלקטואלי, עם חליפה ועניבה, אולי קצת
קרחת וכרס — בקיצור, מין פרופסור
לפילוסופיה*.
״עבודה -
או שאני מתאבד״
ץ מן קצר אחרי זה הגיע מכתב
/ /ן נוסף,״ ממשיך זאב ומספר .״היה
כתוב שם שהוא הולך למות. אין לו מה
לאכול ואיפה לישון, ואני תקוותו האחרונה.
״לפני שהספקתי לענות — הוא הופיע.
יום אחד באמצע הצילומים — הוא פתאום
באולפן. כשראיתי אותו קיבלתי שבץ. הוא
היה לבוש מכנסי חאקי גדולים ממידתו,
״ומד. תעשה כשהבטריד, תיגמר לך?״
היקשה צורי.
״אכתוב לנסיך הסיני שנתן לי אותו.״
״איפה הוא גר?״
״מה זאת אומרת איפה הוא גר? בהונג־קונג,
ברחוב צ׳ין־צ׳ין מספר .100״
צורי פרץ בצחוק אדיר וקרא :״רחוב
צ־ין ציין! אתהצ׳ין צ׳ין.״ מאותו רגע
דבק בו השם.
הכתובת :״שרתוף.
על הספסל בגן
** וכדי האורפן אימצו את ציין צ, ין
> — מכל הבחינות. אמנון בישארי, התפאורן,
שאל אותו, עם הגיעו, איפה
הוא גר .״בשרתון,״ ענה צ׳ין ציין.
״מה זאת אומרת בשרתון?״ שאל אמנון.
״לא בדיוק בתוך המלון,״ ענה צ׳ין
צ׳ין ,״על הספסל למטה, בגן העצמאות.״
אמנון אירגן בו במקום את החבר׳ה
מהתפאורה, אספו דיקטים, קרשים ובגדים
משרידי תפאורות, והקימו לו צריף המחובר
לקיר צדדי של האולפן. גם צ׳ין צ,ין
תרם את חלקו: הוא מצא קרש שעליו
מתנוססת המילה זרמה באותיות של קידוש
לבנה ותלה אותו מעל לפתח. .
בנוסף גם התחילו החבריה באיסוף בגדים,
ותוך יומיים היתה לציין ציין מלתחה
שלא היתד. מביישת את פאול מק־קארתני.
במיוחד מתאימים לו בגדיו של
התפאורן נסים לוי, שגם תרם את התרומה
הגדולה ביותר, לפחות באשר נוגע לגודל
המכנסיים.
לזאב ליכטר נותרה רק עוד בעייה אחת
בלבד — כיצד לסדר משכורת עבור ציין
ציין .״הלכתי לאיצייק קולקר, מנהל האול־פנים,
וסיפרתי לו שהבאתי עובד ניקיון,״
מספר זאב .״כמובן שהוא ביקש לראית
אותו. משכתי את העניין במשך שכוע־ים.
בשבועיים האלה, שינה האולפן את צורתו,
נהיה מבריק מנקיון. קפה הוגש על ידי ציין
ציין בכל שעות היום והלילה, והוא הפך
לשיחת היום וחביב העובדים. מזון הוא
קיבל מבעל־המסעדה, תמורת עזרה בהכנת
הארוחות וסידור שולחנות. לבסוף הבאתי
אותו לקולקר. כתוצאה מהפגישה הזאת,
ציין ציין קיבל תפקיד קטן בתכנית הטלוויזיה
פעמיים כפול וגם את הג׳וב של
חצרן.
״אורי זוהר
נורמל ד?״
בג׳וק הקלפנות — הוא אבוד. זה שהוא
בכלל מגיע למועדון קלפים בפעם הראשונה
— זה כבר מראה שיש לו חולשה באופי.
״תקחי למשל פועל: הוא מגלה איך
בקלף אחד אפשר להרוויח 200ל״י —
סכום שהוא משתכר בשבוע שלם. הוא
מתחיל לשחק, ואם הוא מרוויח בפעם
הראשונה — זה הסוף שלו. אחרי זד וא
ישחק אפילו אם יפסיד. ככד, זה קרה לי.
״הגעתי ארצה ב־ 947ו, אחרי שעברתי את
מלחמת העולם בעבודת־כפייה אצל הגרמנים,
ניסיתי לברוח, וניצלתי נוגזר־וין־מוות.
עברתי את כל רוסיה והגעתי עד סיביר.
את הזוועות שראיתי במלחמה קשה לספר.
ראיתי את הגרמנים משסים כלבי־זאב ו־בולדוגים
באנשים. ראיתי את הכלבים קורעים
לגזרים ילדים קטנים• ראיתי אשה
רוסיה מתחננת על חייה בפני שני חיילי
ס.ס. הם נתנו לה ללכת כביכול. היא
התהילה לרוץ וחייל אחד כיוון אליה את
׳הרובה ואמר לשני :״תואר, איזה קלעי
אני.״ הוא ירה בה פעמיים. היריד, הראשונה
החטיאה, והיריה השניה פגעה בראשה.״
בזרועותי״
צ׳ין, זכה במלחמה ליחס איו
כמו שאר עובדי הכפייה היהודיים. פן
לא היה בהכרה מלאה. אני בעצמי למשל חולצה מהוהה ומבט מיואש בעיניו. הוא
ניגש ישר אלי, :יש לי שתי אפשרויות,׳
לא מסתכל אף פעם בראי. אני פוחד שאם
הוא אמר, .או שתתן לי עבודה עכשיו
אראה את הפרצוף שלי לא אוכל לישון
— או שאני מתאבד.׳ מה הייתי יכול
בלילה מהזוועה.״
לעשות? אמרתי לו, :קח מטאטא ותתחיל
הפילוסוף לעבוד.׳
״מאותו רגע הפך הזקן קטן־הקומה
היה מוקיון
ומחוסר־ד,שיניים לנכס יקר של האולפן,
בתחילה פחדתי נורא מה יעלה בגורלו.
אנשי הסרטים הם אנשים מוזרים. מתח
יך הגיע הסרסור והקלפן אל נוכח
העבודה והאינטריגות הופכים אותם לצי־המצלמות?
מספר האחראי על התפאורה
ניים, ופעמים אכזריים, כלפי החלש. היהודי
באולפנים, זאב ליכסר:
שלי היה טיפוס שמתבקש מעצמו שיציקו
״יום אחד אני מקבל מכתב בהונגרית.
לו. פחדתי שלא יהיה לי מספיק כוח להגן
מכתב ארוך, על כמה דפים בסגנון נמלץ,
בשפת הפרחים של שנת — 1800 ועוד
עליו. עזבתי אותו בלב כבד כשהוא מטאבדיו
אדומה נוסף לכל.
טא את הסטודיו ונפניתי לעבודתי.
״הכותב׳ יליד הונגריה, רצה לפגוש
״כעבור חצי שעה אני חוזר — ומה
אותי. אבל למרות שהמכתב סיקרן אותי,
אני רואה: היהודי שלי עומד באמצע
לא עניתי. אבל זה •זא עזר. תוך יומיים
האולפן, סביבו מתגודדים כל העובדים,
שלושה אני מקבל מכתב נוסף, ובו האדם
מחזיקים את הבטן מצחוק, והוא, בארשת
הזה מתחיל לספר לי את תולדות חייו.
רצינית נורא, מספר להם צ׳יזבאטים נורפילוסופי
ולא
סתם עובדות, אלא ניתוח
איים, מאותו יגע ידעתי שהכל יהיה בסדר.
ופסיכולוגי שלם של מצבו.
הוא כבש את האולפן בסערה.״
״הוא כתב שכרגע הוא גר עם איזה
כן, אנדרי לבנברג נולד מחדש באולפני
אשה, ואם אני רוצה לפגוש אותו, אז
ההסרטה. אפילו לשם חדש זכה: ביום
כל יום בין ארבע לשבע הוא מטייל עם
שהגיע הבחין צורי דורון בידיו, במחזיק־תינוק
ברמת־גן. סימן ההיכר: הוא לובש
מפתחות עם פנס חשמלי, ושאל אותו:
סוודר־אדום.
״מאיפה יש לך את הדבר הזה.״
״במשך חדשיים ימים הגיע אלי כמעט
״קניתי אותו באחד הטיולים שלי להונג־יום
יום מכתב רשום, שסיפר בהמשכים
סיפור־חיים מזעזע, מפליא בכושר הביטוי קונג,״ ענה לו הלה בלי להניד עפעף.
^ ולס למרות התפקיד הקטן והמש־כורת
של 400ל״י שהוענקו לו על-
ידי האולפן, לא היה ציין ציין מרוצה.
״רציתי כבר לעזוב,״ הוא מספר ,״הרי
רציתי להיות שחקן, לא חצרן.״
״ואז קרה הנס. יום אחד הגיעו אריק
אינשטיין ואורי זוהר לאולפן. סיפרו לי
שהם עומדים להסריט כאן סרט. עבדתי
בדיוק במסעדה כשנכנס אורי זוהר וביקש
שאכין להם כמה סנדויצ׳ים. אמרתי לו
שאני אכין לד,ם סנדויצ׳ים כאלה שעוד
לא אכלו.
,איך תוכל להכין סנדויצ׳ים כאלה?׳ שאל
אורי זוהר.
,אתם כבר אכלתם את הסנדויצ׳ים שלי?׳
שאלתי.
,לא, הרי עוד לא הכנת אותם,׳ ענה
אורי.
״נו, אז אתה רואה שאלה יהיו סנדויצ׳ים
שעוד אף פעם לא אכלתם?״
״בזה כבשתי אותו. הוא ביקש ממני
להישאר איתו אחרי שיגמור את העבודה.
חיכיתי שעות. בסוף הוא ניגש אלי ואמר:
ציין ציין, אני רוצה שתשתתף בסרט ז6לי.
״לא האמנתי למה שאני שומע. אורי
הסביר לי את התפקיד. הוא ישחק פסי־כיאטור
ואני הפציאנם שלו. התלהבתי מן
הרעיון ומיד הסכמתי• הוא שאל אותי:
,ציין ציין, מה תגיד לפני המצלמות?׳ אמרתי
לו, :תראה, מה שאני חושב עכשיו זה לא
בדיוק מה שאני אחשוב כשידלקו הזרקורים.
תנסה ותראה ,.אז הוא ענה לי:
,ציין ציין, אתה חושב שאני נורמלי שאני
נותן לך את התפקיד?׳ ,על זה יש ויכוח,׳
עניתי לו, וזה הצחיק אותו.״
יומיים אחרי זה התחילו הצילומים של
השבלול. את ציין ציין לקחו מן האולפן
לצילומים. לא נתנו לו ללמוד טכסט. סמכו
(המשך בעמוד )32
״(1ואדים. מיואז״ם; קו*
הקהל כאשר ערה ער הבמה
*לוו הוויסרוקות מצופת
״לא תודה, לאי רוצה לקנות.״
״שי זה בחינם, לא קונים.״
״אה, בחינם? זה טוב. תודה רבה.״
רמת עירנות דומה הפגין קהל הפסטיבאל
כאשר עלה יו״ר איגוד הספרים בצרפת
לשאת את דבריו :״מיראז׳ים, מיראז׳ים,״
קרא הקהל במקהלה. הבעתו של הצרפתי
נתנה מקום לחשש שהוא לא בדיוק יודע
מה העניין, אחרי הכל, האדם עסוק כל
היום בעבודתו, מתי יש לו זמן להתעניין
גם בפוליטיקה?
מיבצע־
חני פרידמן בתסרוקת ובבגדים האמורים להיות בסיגנון
של שנת .2000 התסרוקת עשוייה -פיאה נוכרית מקש,
משובצת חתיכות־זכוכית רבות אשר נצצו כיהלומים, נועדה לצרכי התצוגה בלבד, כמובן.
מסיכת הברזל
**י *\ור ה הרצוג, הוושבת־ראש היפה של
המועצה היפה למען־ארץ־ישראל־היפה,
הגיעה למסקנה יפה:
כדי לייפות את הארץ, לא היה מזיק
ליפות קצת את בנותיה.
משום כך נתנה אורה, ביום הראשון בשבוע
שעבר, את חסותה לפסטיבאל הינדתיכת׳
לתסרוקות וספרים, אותו ערך בהילטון
התל־אביבי אירגון הספרים הישראלי.
התוצאה הצדיקה את עצמה: היה מה
לראות. לצד פרפרים בראש ותסרוקות
שנועדו לרישום בלבד, היו גם יצירות
נהדרות ממש.
את הים־התיכון, בפסטיבאל הים־תיכוני,
ייצגו גרמניה, צרפת, וישראל. הקהל היה
מורכב מספרים וספריות צעירות, בעלות
תסרוקות מטורפות שהתחרו בהצלחה לא
מבוטלת במה שהלך על הבמה.
־*ך• עייהם הגדולה של מארגני הפס־טייאל
היתד, למצוא שלושים צעירות
— רצוי לא מכוערות במיוחד — שיסכימו,
בלי תשלום מיוחד, להקריב את ראשן ערב
שלם לידיהם של אלופי התסרוקות. ואכן,
מלבד שתיים־שלוש דוגמניות מקצועיות,
הודגמו רוב התסרוקות בערב על־ידי צעירות
מחוץ למקצוע — אבל בעלות שאיפות
חזקות להיכנס פנימה.
בעייה שנייה, שנתגלתה ברגע האחרון,
שהבנות באו לתצוגה במלוא זוהרן הטבעי
אמנם — אך ללא כל איפור מקצועי.
המארגנים הזעיקו לעזרתם את מומחיות
היופי של הלנה רובינשטיין, ואלו, במיבצע־בזק
שנמשך שלוש שעות איפרו את כל
סמדר דרור, יחפה ומכוסה
פחים, מדגמנת פיאת־
עירנות הקהל
הדוגמנית רחל גלפרב משרה
סביבה אווירה קרירה ומעוררת
תיאבון בחולצת־השרשרת אשר היא לובשת.
סויד
^ חת הספריות האלה נרתעה בחשש
ליד פתח הכניסה לאולם, שם חילקו
נציגי חברת הלנה רובינשטיין שי לכל מי
שבא:
״מה זה?״ שאלה בחשד.
לפני ההופעה מקבלת, חני פרידמן, דוג־מנית טרייה, מידי
דבורה, אחת המאפרות •של חברת הלנה• ־רובינשטיין. חני גם
בסירטון הפירסומת הבינלאומי של חברת הלנה רובינשטיין.
שיפוץ כלל
הופיעה
בזמנו
עוג ,
האשה
אצלנו בישראל יש לאשה דאגות
מלחמתו של המין הנשי׳ לשוויון
אחוות אורם ברחבי השוס נמשכת
ולשיחהו מתוקי הפליה משפילים,
הגבר הוא או״ב!
0את חושגת שהפמיניזם מת,
שתנועת השיחרור למען שיוויון הזכויות
של האשד -הלכה לעולמה, מאז
ניתנה לנשים הזכות לד,צג ע — אינך
מכירה כנראה את בנות מינך.
הפמיניזם חי ומשגשג, תודה. הוא הפך
לאחרונה, לצד המרד הכושי, מהפיכת
ההומוס ותנועת סרבני־ה׳מלחמה כארצות־הברית,
לאחת התופעות האלימות, הפעילות
— והמצחיקות, לפעמים — של העולם
המערבי.
פנים רבות לתנועה, ברחבי העולם: קחו,
למשל, את המטורפות החוטפות צעירים
ברחובות אמסטרדם וברחבי־הולאנד, מפשיטות
אותם ומגרות אותם — כדי לנקום
את נקמת האשד, באנסים•
או קחי למשל את ג׳ין אודן, מחזאית בשם שכתבה מחזה אנטי־גברי צעירה הערווה המלכותית ותנור־הגאז. טוענת אודן
:״האשד, משוסעת על־ידי רצונה להיות
חופשית ברחוב ובעבודה, וההכרח להיות
משועבדת במיטה, כדי לא להיראות כבלתי-
נשית בשעת הזיווג ...המרד הכושי הוא
מרד של מיעוט, ביחס אלינו. המרד הנשיי
הוא מרד מחצית האנושות המשועבדת,
עדיין.״
והמטורף ביותר בתנועה
הפלג הקיצוני
לשריון האשד, היא התנועה האמריקאית
עצמה ס.ק.א.ם( .זוהמה) ,אשר המכנה כותבת, במינשרה:
החברה האנושית משעממת ואינה שווה
פרוטה, בעיני הנשים. עלינו להפיל את כל
הממשלות, לבטל את שיטת־המטבע, ולהרוג
את כל הגברים.
אפשר כבר, מבחינה מדעית וטכנולוגית,
ללדת ילדים בלי גבר. אף בלי נשים, אם
תירצו, אך הנשים חשובות.
הגבר הוא תקלה ביולוגית בלתי־מוצדקת.
הכרומוזום הגברי הוא כרומוזום
נשיי ״איכס״ בלתי־מושלם.
במילים אחרות, הגבר הוא הפלה מהלכת
על שתיים, אשה בלתי־מושלמת. להיות גבר
פירושו להיות דביל, חסר משהו, מוגבל
מבחינה ריגשית.
גם מבחינה מינית אין הגבר חיית־הרבעה
טובה. הוא אכול תסביכי־אשם, נחיתות
וכל השאר• אילוף נאור ביותר ייחסל
חלק מתסביכים אלה, אצל גבר כלשהו.
הגבר חושב, במיטה, איך הוא עושה
זאת — לא מה הוא עושה. הוא רובוט,
מכונה לביצוע תיקוני־שרברבות. מי שמכנה
גבר בכינוי חיה נותנת לו מחמאה
בלתי־מוצדקת.
אומרים שהגבר מנצל את האשה• מה
פיתאופי מנצל אותה לשם מהי ודאי שלא
לשם תענוג!
יחידים הראויים לחיות הם אלה העובדים
במרץ למען חיסולם העצמי.
הגברים החולים, חסרי־הדעת הללו, ינסו
לשווא להתגונן בטענה שאין הם מבחילים
כפי שהם באמת. הם ירוצו לאמא הגדולה,
בעלת הפיטמות הענקיות ...אבל אמא
וחזות נשיים לא יגנו עליהם בפני זוהמה.
לעומת זאת, הגברים ההגיוניים וברי-
ד,דעו; לא יעשו בעיות שעה שמחסלים
אותם. הם ישבו בשקט, יחייכו, ייהנו מן
ההצגה וידהרו על פני הגל המביא את
חיסולם הסופי.
האשה היצור
השתלטני ביותר
את כל מערכת־המימשל. הן תיכנסנה ל־מישרות,
כדי לחלק את סידרי־העבודה;
יתנו שירותים ויחלקו סחורה חינם אין־
כסף. זוהמה תשמיד את כל החפצים
חסרי־הערך והמזיקים כגון מכוניות, חלו-
נות־הראווה, אמנות עילאית וכו׳.
זוהמה תשתלט על גלי־האתר ותשדר
תוכניות נשים בלבד.
זוהמה תפריע לזוגות מעורבים (של
זכר ונקבר ).ותהרוס אותם.
זוהמה תהרוג את כל הגברים שאינם
חברי חיל־העזר של זוהמה. הגברים ה־
ץ והמה,״ כאמור, היא המטורפת מ־
״ | בין קבוצות הלוחמות לשוויון זכויות.
אולם גם הנורמליות וו־,מתונות יותר אינן
נרתעות מתוקפנות: זד, נראה קצת מביך
כשאיש־עסקים אמריקני מכובד, בורגני
בגיל העמידה, נעשה באמצע מסיבת־קוקטיל
מטרד, להתקפתו* .של איזו נימפונת
המכנה אותו עריץ, שוביניסט גברי, וכיוצא
בזה. ובזמן האחרון זה קורה די הרבה.
״אמא בעלת
הפיטמות הענקיות״
ך * וכעה מי נשר של זוהמה, בסיכומו׳.
חופן לוחמות־זוהמה מסוגל לשבש
111ך ך | 1ן | ף | ן | צורות המחאה והלחימה של הלוח־
מות־לשוויון־האשה הן בהחלט מגוו־
נות. בתמונה: קבוצת נשים בקנדה פותחת בשביתת עירום, כחלק
מן המלחמה הטוטאלית שהן אסרו על האוייב הנורא — הגבר.
ררא הרו בשצף קצף,
שסו הנישואין, ועוד
חמור אפילו יותר מצבם של הסטודנטים
הלבנים הקיצונים והכושים הזועמים כאחד
— אשר אחיותיהם, נשותיהם, אמהותיהם,
וחברותיהם לעבודה, מטיחות בפניהם
את הדרישה האולטימטיבית לשיחרור
מידי. גם זה קורה לאחרונה לעתים
תכופות.
שיחדור ממה? תוהים הגברים המסכנים.
כי הגבר — האמריקני ביחוד — יהיה
אשר יהיה מעמדו הכלכלי והחברתי, הפוליטי
וגזעי, חונך להאמין כי האשה
האמריקנית היא היצור בעל הזכויות הרבות
ביותר, המפונק ביותר, והשתלטן
ביותר בעולם.
את התשובה לשאלתו זו ימצא כנראה
הגבר הנבוך ברחבי העולם, בקרוב. כי
מאבק־הנשים לשיחרור הולך גובר היום
באמריקה ובאירופה.
מלחמה בגברים -
או טיפול פסיכיאטרי
ץ ה צץ ועולה כמעט בכל מיפגש
״ ן חברתי. זה נושא השיחה מאקטואלי״״
מגלה פמלה רובי, סוציולוגית בת 27השמחה
ברווקותה.
תנועת־השיחרור הנשיית היא למעשה
השלב השני במאבק הנשים לשוויון מוחלט.
בשלב הראשון הן נלחמו כדי להשיג את
זכות ההצבעה. עכשיו הן יוצאות למלחמה
כדי להשיג את כל היתר אבל הכל!
התנועה מקיפה אירגונים רבים ושונים:
יש המאמינים בשנוי בשקט — ואחרים
מאמינים שרק המהפיכה היא הפתרון. יש
בין חבריה גבירות עתיקות — ולצידן
חתיכות אולטרה־מודרניות שנשבעו לא להזדקק
לנצח לעזרתן של חזיות ותכשירי
איפור.
הדיעות בתנועה חלוקות גם בכל הנוגע
לשימוש בטבעות נישואין ובשמות משפחה•
ואין אלו חילוקי הריעות היחידים:
בתנועה הארגון הלאומי
מצד אחד יש
למען הנשים שנוסד בשנת 1966 על־ידי
בטי פרידמן, מחברת הספר המיסטיקה
הנש-יית. במועצת אירגון זה חברים גם
גברים, ועיקר מלחמתו בהפליה נגד נשים
בכל הנוגע לעניני עבודה. מצד שני קיים
אירגון הפמיניסטיות, שהמייסדת שלו, טי
גריים אטקינסון, מסרבת בתוקף להופיע
בציבור עם גברים — מלבד, כמובן,
הופעות בטלוויזיה, ששם אין לה ברירה.
כן קיים אירגון הטירור הנשיי הבינלאומי,
הארגון לשיחרור נשים מבוגרות
(מעל גיל ,)30 הבריגדה של סטנטון אנטוני,
הרואה בגבר את האויב, והגרביים האדומות
(רדסטוק־נגס) שפירסמו ביולי האחרון
הצהרה לפיה כל צורות הניצול,
גיזענות ואימפריאליזם, מקורן בעליונות
הגבר•
אירגון הגרב״ם האדומות מתגאה ביהוד
בכך שפיתח טכניקה חדשה להידוק
ההכרה הלוחמת בין חברותיו — פגישות
קבועות להחלפת דעות על עריצותם של
הגברים :״רוב הנשים בינינו נזקקו לעזרת
פסיכיאטר לפני שהצטרפו לתנועה״,
מגלה סוזן בל, סופרת ידועה החברה ב־
ע״היי חפ שית״ו
הגא הס 1נ| #ז א חד!ן והספת־ע
ביון 6 8 3הושיסד
*ח דירבריס $§£ל$יס כיותר.
פמ&ח אח בג$י#;;,דדש את׳קו ה&נח!
שיר. סעליס יז׳*1־א$ז 1ריו.
ועם זאת שוסר״י&״&ראה צ&יד ז
5יבע* ייעיז ם 1
״?•*פרי״ ח־ ;,דקיד> חופש ח1ועה
מוחלט. גמישות 1לוח, הוא חונק
אח גופך ב11 דיגו!₪1ה רבה
עד כ• לא־ תרניג||כלל בקיומו.
״*?־פרי״ מחאיגו במיוחד למראה
״השקוף-שרום-ק:;׳#של האפנה האחרונה
׳ בי -פ ר•׳ ה ע שון ^ו לייקרה-טריקו
1861ו46א 0ז חדיש זאורירי-
ללא גומי־ נוצרי^יוחד ללבישה
מעל גרבוני כרי למננע״נזילחבר.
את תאהבי את עצמך ב־ב־-פרי־ של
של ״פי־ קל קס׳
להשיג בחנויות המובחרות -
גם עם חזיה שקופה מתאימה-בצבעי
גנף. שחנר. לבן. תכלח 1,רודי§ר!ם.
גרבייס האדומות ובליגה הלאומית למען
הנשים כאחד.
״עלינו לשוחח — משום שאנו מבולבלות,״
מודה לורי שטיין, תלמידת שנה
אחרונה במכללת ברנרד, שקיבלה את היוזמה
להצטרף לתנועה עקב הנסיון המר
של חברתה בהפלה מלאכותית.
חופש
__ההפלה
^ מרות כד ההכדלים בין הקבוצות
/השונות, מסכימות כולן על כמה
ממטרות מלחמתן.
מטרה בעלת חשיבות עליונה בעיני כולן
היא ביטול החוקים האוסרים הפלה מלא־
־׳*יי 0וז * אז׳ רז * /
(המשך בעמוד )32
כוכב ושמו צי־ן־
והוגבר הוא
תחרות
הנסיך והנסיכה
של ישראל
ל שנת $70ו
בחסו ת ראש עיריית רמת־גן ישראל
ה מו ע מדי ם
• (המשך מעקוד )31
כותית. במלחמה זו יצטרפו לתנועה גם
נשים רבות שאינן מסכימות עם שאר
רעיונותיה. תהיה זו מלחמה קשה ומרה.
שמול
הנשים ניצבת הכנסיההקתולית
במשך שנים הטילהאת כל כובומשקלה
מאחורי החוקים הללו, בהוציאה על כך
סכומי כסף ומאמצים אסטרונומיים. עד
היום נכשלו כל הנסיונות לבטל את החוקים
האוסרים הפלה מלאכותית ׳בארצות־
.הברית, עתר״; לראשונה, מסתמן סיכוי
לשינוי: ב־ 25 באפריל יישמע בבית־המשפט
הפדרלי בניו־יווק מה שנקוא כבר בחוגים
המקצועיים משפטן של הנשים: לא פחות
מי 300 תובעות וחמש עורכות־וין לציון
יטענו שחוקי ההפלות הנוכחים בניו־יורק
מונעים מהאשה את זכותה לפרטיות, המוגנת
על־ידי החוקה האמריקנית, בכך
שהם מונעים ממנה את הזכות להחליט
לבדה מתי ואם ללדת ילדים.
״אין דבר נפלא יותר מללדת ילד —
אם זה מה שאת רוצה,׳׳ אומרת רון אן
מילר, המתכוננת להביא עימה את בתה
בת 16 החודשים להפגנה למען ביטול חוקי
ההפלה ,״אבל אין דבר נורא מזה — אם
אינך רוצה בו.״
מטרה נוספת שהנשים נלחמות להשיג:
הקמת מרכזים לטיפול חינם בילדים, או
מה שנקרא מעונות יום .״הדבר נובע מרצונן
של רוב הנשים י לעבוד. י אבל אין
זו רק בעיה של נשים התלויות במשרד
הסעד. השמוש במעונות כאלו הוא זכותן
של כל הנשים מכל שכבות החברה,״
אומרת מוריאל פוקס, מומחית ליחסי־ציבור
ופעילה בליגה הלאומית למען הנשים,
המאמינה שהמדינה צריכה להקים
ולנהל מעונות כאלה, שיקבלו־ תמיכה
כספית מממשלת ארצות־הברית•
החופש
לא־להינשא
קידמן רונית
בת ,51 קהילת לבוג ,1הדר־יוסף
גיא בהירי
בן ,4בארי 12א׳ ,נתניה
גם לך יש צבר או צברית — לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם —
בשחור־לבן — בציון השם, הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת. ד,136 .
תל־אביב (עבור תחרות הנסיך והנסיכה) .מדי שבוע יפורסם במדור זה מיבחר
התצלומים. תחרות זו פתוחה לכל ילד וילדה — מגיל שלוש עד גיל שש בלבד.
התחרות תיערן בפסח ה״.23.4.70
(המשן מעמוד )28
על הספונטאניות הטבעית שלו. ואכן, לפני
המצלמות הוא היה כל כך טבעי, עד שאורי
זוהר החליט לעשות איתו סרט נוסף.
בשבלול קיבל צ׳ין צ׳ין תפקיד של רבע
שעה כמעט .״בשביל לא כלומניק כמוני
זה כמו תפקיד ראשי,״ הוא אומר בצניעות
לא אופיינית.
כמה ירוויח מכך? על כסף בכלל לא
דובר :״אמרתי לאורי שאם הסרט יישא
רווחים וירצו לחשוב גם עלי, אז בסדר.
אם לא — אין דבר,״ סיפר ציין צ,ין.
״הייתי מוכן לשלם בעצמי אלף ל״י כדי
שהדבר הזה יקרה לי — אז מה פתאום
שאדרוש כסף?״
עילי
החברה קונים
לו שיניים
ם ל/ין צ׳ין הוא אהוב האולפנים כיום.
יש לו מילה טובה בשביל כל אחד,״
אומרת עדה לזרוביץ, המאפרת היפהפיה
של האולפן .״הוא שואל כל אחד מה שלומו,
ויש לו תרופה לכל מחלה.״ ״בלילה,
כשכולנו נופלים מהרגליים — הוא פתאום
מופיע עם מגש מלא קפה ומתחיל לכפר
סיפורים,״ מאשר יואל אופמן, צלם הטלוויזיה
שגם מוצאו הונגרי.
ציין צ׳ין, מצידו, מאושר ממש מהחיבה
שכולם מגלים כלפיו .״אני אוהב אותם
יותר מאשר את עצמי. הם המשפחה שלי
מעכשיו ולתמיד,״ הוא זורח.
חיבתם של עובדי האולפן נושאת גם
אופי ממשי יותר. מספר צורי דורון :״לצי ן
ציין אין שיניים. קשה לו מאוד לאכול.
אז החלטנו שניקנה לו שיניים תותבות. כל
אחד מעובדי האולפן התחייב להפריש חמש
לירות לחודש בשביל זה.
״הלכתי לרופא שיניים ושאלתי כמה עולה
מערכת שיניים תותבות. בהתחלה ה א
אמר 1200ל״י. קיבלתי שוק. אז הוא
הסביר לי שיש גם מערכות יותר זולות;
ב־ 800 ,600ו־ 950ל״י.
״חזרתי לאולפן וסיפרתי לחבר׳ה, ואחרי
התייעצות קצרה החלטנו שניקנה לו
את הכי טובות. העלינו את הסכום שנפריש
מן המשכורת מחמש לעשר לירות.״
כאשר צ׳ין ציין שמע על המיבצע של
חבריו ניגש לצורי :״שמעתי שאתם עומדים
לקנות לי שיניים.״
״כן,״ ענה צורי.
״כמה כל אחד נותן?״
״עשר ל״י לחודש,״ ענה צורי.
״אז אתה יודע מה? גם אני אתרום
את חלקי.״ הכריז צ׳ין ציין באבירות.
״כמה תיתן?״ שאל צורי הנדהם.
״כמה שכל אחד נותן, סמוך עלי,״ השיב
צ׳ין צ׳ין כבעל־בעמיו.
ף ושא בו^ר אחר הוא בעיית ההפלייה
^ נגד נשים בעסקים, בתחום המקצועי, ואפילו
באוניברסיטאות. הסניף של תנועת
השמזרור באוניברסיטת קולומביה למשל,
נלחם להכללת טיפול גינקולוגי בתוך
שירותי־הרפואה של האוניברסיטה, בהקשר
זה מעניין אולי להזכיר, שהדבר המרגיז
יותר מכל׳־־את הלוחמות לשוזיון זכויות האשד,
הוא הבילבול שמבלבלים אנשים מבחוץ
— גברים בעיקר — בין חופש האשד— ,
והחופש המיני :״הגברים מיד מסיקים
שאשר, משוחררת מוכנה לשכב עם כל
אחד, וממהרים לנסות את נכונות התיאוריה
הזו,״ מקוננת לורי שטיין, מראשי
לוחמות התנועה.
אולם הנושא בהא הידיעה הוא כמובן
הנישואין: כדי שהנשים תוכלנה לזכות
בשוויון מלא עם עמיתיהן הגברים, טעונות
הלוחמות, ברור שעליהן להשתחרר מההימור
מסורת
הנישואין הארכאית, אשר לא רק
מועידה אותן לנשיאת עול עבודות־הבית, האחרון אלא גם מפעילה לחץ על המוכשרות והמבריקות
שביניהן להתחתן מוקדם יותר.
א, לפני הרצליה מצא ציין ציין,
״נשים רבות תחלטנה בעתיד לצאת
הנווד וההרפתקן את מקומו בחבר;,
מחוג־המשפחה כדי לחיות בלי׳ נישואין —
לפעמים עם גבר, לפעמים בלעדיו,״ מתואת
יעודו בחיים. מספר הוא — והפעם
נבאת פמלה רובי• ״יותר ויותר יכירו בבלי
חיוך:
עובדה שחיים בלי נשואין הם האלטרנטיבה
״כשעבדתי בתור ביבי סיטר אצל אתי לההנכונה
לתיי־נשואין — לגברים ולנשים
רוס והחלטתי לנסות לחזור לבמה, נהגתי
כאחת.״
יום יום לשלוח מכתב רשום לזאב ליכטר.
״הומוסקסואליזם ולסביות גם הם מהווים
פקידת־הדואר, אישה צעירה ויפה, ראתה
אלטרנטיבה לכך,״ טוענת רובין מורגן.
אותי כל יום משלם חצי לירה בשביל
רובין, המטפלת בבנה בן ששת החדשים, בולים, וגם ראתה את הכתובת :״זאב ליכטר,
בלייק, בבוקר, בזמן שבעלה נמצא באולפני
הסוטה, הרצליה.״ אחרי כמה שבומשרדו,
והיוצאת לעבודתה כעורכת עיתון
עות היא פנתה אלי ואמרה לי :״למה אתה
אחרי שהוא חוזר בצהריים, סבורה שמבזבז
חצי לירה ליום על מכתבים? הרי
מוסדות הנשואין והמשפחה נמצאים כיום
בין כה הם לא ייענו לך ולא יצא מזה
בתהליך של גסיסה .״בין כה וכה שליש
כלום. יותר טוב שתקנה לך משהו לאס־ל
מהנישואין האמריקנים מסתיימים בגירובכסף
הזה.״ הסתכלתי עליה ואמרתי לה:
שין.״ היא מציינת בביטול.
״תראי, כל החיים שלי הייתי מהמר.
לדעתה, חייבות הנשים עצמן למצוא
הצלתי את החיים שלי מהנאצים בעזרת
תחליף לגרעין המשפחתי. במו רוב ההימור.
המרתי את הפרוטות האחרונות שלי
לוחמות לשיחרור האשה. היא מעיינת בבחיים
על קלפים. אם הייתי מרוויח —
רעיון המשפחה המורחבת, כמו במשפחה
זה היה בסך הכל שוב פעם כסף, שהייתי
האיטלקית, למשל, אך בלי קשרי הדם,
מפסיד אותו אחר כך באותה צורה.
או כדוגמת הקיבוץ הישראלי :״רבות
״אז עכשיו אני עושה את ההימור האחבינינו
מאמינות שאנשים אוהבים ימשיכו
רון. את ההימור על החיים שלי. אם לא
לחיות יחד — בתוך הנישואין או מחוץ
יענו לי ואפסיד — אז הפסדתי מקסימום
להם. הפמיניסטיות אינן רוצות לרצוח את
האהבה — אלא להבטיח שדווקא היא 30ל״י•
תהיה הבסיס להתקשרות, ולא חוזה מש״אבל
אם אני ארוויח הפעם — אז
פטי.״
הרווחתי את חיי.״
במדינה סיד אבו רודס —
המערב הפרוע
פעס היתה זו סדום, לאחר מכן אילת.
היום זו עיר־הנפט שעל שפת הסואץ —
אבו־רוזס
זהו המערב הפרוע של ישראל — עולם
של כורים וקודחי־נפט, נהגים ו,זונות.
עולם בלי משטרה, אבל עם חוק פרטי —
אלים לפעמים — משלו. עולם בו הגברים
חוגרים אקדח והנשים דוחפות את הכסף
לתוך החזייה.
שמדווח
בתם ״העולם הזה״
שהה 48 שעות מרתקות כמקום :
המכונית נסעה במהירות של 140 קילומטר
לשעה. ברור היה כי צבי נהנה מבל
רגע של נסיעתו. מחסום שנראה באופק
החל מתקרב במהירות. צבי הפעיל את
הצופר וחלף במהירות מסחררת על פני
המחסום ושומרו המחייך• ״כאן אין שוטרים
ואין חוק,״ אומר צבי .״באן אתה
עושה מה שאתה רוצה.״
היו ידועות בתל־אביב .״איך אתן הגעתן
הנה?״
״אמרו שכאן מרוויחים טוב. חוץ מזה
כאן לא מכירים אותנו ואפשר לנוח בשקט
מהמשטרה.״
לא צריכים משטרה. המשטרה היא
מושג בלתי אהוד על היושבים באבו־רודס.
אומר צבי :״תסתכל מסביב. כולם כמעט
מבוקשים. אתה רואה את שני אלה?״ הוא
מראה בניד ראש לעבר שני גברתנים היושבים
ליד הבר .״כל פעם שהם מגיעים
לתל־אביב הם עושים חתיכת עבודה וחוזרים
הנה למחרת. כאן בטוח. פה לא
יחפשו אותם.״
״מה השטח שלהם?״
״יהלומים. אבל אל תכתוב על זה. אנחנו
לא צריכים כאן משטרה.״
המועדון הוא מקום הבידור העיקרי של
זימרות־שבת בראש השולחן, להנאתם של ,
המסובים.
הזמירות הן הקשר היחיד של הנוכחים
עם הבית הרחוק — שלרובם אינו בנמצא 1
כבר שנים רבות. ההתלהבות נוצצת בעיני
היושבים. שניים חובשים כיפות1 .
מקדשים על וויסקי וברנדי צרפתי .״העיקר
הכוונה,״ אומר צבי.
כאן מעשנים סיגריות מתוצרודחוץ. הן
הרבה יותרמסיגריות מקומיות. זולות חפיסת סיגריות בריטיות, מוברחות מסעודיה,
עולה לירה עשרים. לא בעייה
אותן. אתה נוסע למאהל בדווים להשיג בוואדי טייבה, רוכש.
בוואדי פיראן או
הסחורה מגיעה פעמיים־שלוש בשבוע מחופו
המזרחי של חצי־האי סיני.
הסיגריות מהוות רק חלק זעיר מהברחות
הענק, הכוללות חשיש ומוצרים
פעם אהיה
ש חקני ת
כאן — זוהי סיני. לא סיני של מלחמות
ומפעלי־תיירות. אלא סיני של גברים. גברים
של ממש. גברים כמותם ידעו פעם
אילת וסדום. גברים קשוחים שאינם ששים
לקרבתו של איש חוק, ונשים הנהנות מחברתם
של גברים אלה. ארץ אחרת. עולם
אחר• אתה שוהה כאן יום אחד בלבד —
וכבר הותרת אחריך את כל הזכור לך
מלמעלה, מישראל המיושבת. ובעולם אחר
זה אתה יכול למצוא היום מאות גברים
שבחרו לחיות בו את חייהם. יגאל וצבי
ודויד, ורבים אחרים.
עושים שמיכה -ומרביצים. מה
הביא אותם לכאן? משיב צבי 25 הנמצא
כאן בבר עשרים חודש :״מי שיש לו
בעיות עם אשתו בצפון. מי שאוהב הרפתקאות.
מי שהסתבך עפהחוק. כאן אין
חוק. כאן שולט רק חוק
משטרה ואין
סיני.אתה בסדר — אתה
אחד — חוק
המסתדר עם כולם. אתה לא בסדר — לא
מקבלים אותך. ואז אין לך ברירה אלא
היותוכמעט כל אלה שבאו
לחזור לצפון.
הנה, לא רוצים לחזור לצפון, הם משתדלים
.להיות בסדר. לפעמים פותרים בעיות בעזרת
הידיים. עושים שמיכה ומרביצים.
אבל היום כבר לא מקבלים את זה ברוח
קופסת סיגריות מוכרחת
יותר זול ממקומיות
טובה. הסתבכת במכות, ולא חשוב אם
אתה אשם או לא, זורקים אותך מיד
צפונה• לא רוצים בעיות.״
״איך אתם מסתדרים בלי נשים?״
״מי אמר שאין נשים? בוא בערב לקולנוע
או למועדון ותראה אותן.רובן
זונות. התגלגלו הנה — ונשארו כאן. למה
לא? צריכים אותן כאן. יש גם כמה נשים
של פקידים בכירים. אבל יותר טוב שלא
נדבר על זה.״
פגשתי שתיים מהזונות. דליה וחדווה
העולם הזה 1694
מוסיק איות
מזכרת מצרית
אחרים המוצאים דרכם מסעודיה למצרים,
אנשי המקום לאחר שעות העבודה. אתה
לנתיב חזרה מוביל נעליים מתוצרת מצרית
פותח את דלת הכניסה, ונדמה לך שאתה
וסיגריות מצריות — קילובסרה בפי הצופה
בסרט של המערב הפרוע. עשן
בדווים (לן ליאופטרה) .אלה אינן נחטפות
סיגריות סמיך וריח אלכוהול חריף. כאן
על־ידי הישראלים, פרט למספר מועט האין
לכסף כל ערך. המשכורת גבוהה,
נרכש כמזכרת לבית בישראל.
הכלכלה והשהות משולמים במלואם, והכסף
הרב שהצטבר מנוצל ליין ונשים. האוכל
הבדווים, מלכי המבריחים, סיגלו עצמם
והבידור הם חינם .״בוא תראה דבר
במהירות לתנאים החדשים. החשיש החל
מעניין,״ אומר צבי .״תראה את הבחורה
מוצא דרכו גם לישראלים. הוא זול מאוד
הזו, איך היא משקה את הסקוטי. זהו
כאן, והסחר בו מתנהל בגלוי. שוטרים
מומחה מיכרות שהגיע למקום י,פני שנתיים
אין, ובל עוד שאינם מפריעים לסדר הוהחליט
להישאר. שיכור כרוני. משתדל
ציבורי לא איכפת לאיש מה אתה עושה
יכול.
להימנע משתייה מופרזת אבל לא
בחדר שלך.
הוא מוכרח לשתות.״
״א;י מת. לא קיים.״ הנהגים ההסקוטי
יושב בחולצה לבנה מופשלת
מגיעים למקום בטריילרים הענקיים ׳בשרוולים,
אפו סמוק ושפמו שקוע בכוס
אוטובוסים מסתכלים על הנעשה בעיניים
וויסקי. מולו בקבוק וויסקי יקר ביותר
מוקסמות. לגביהם מהווה נקודת המנוחה,
מלא למחציתו. לידו יושבת נערה בעלת
לאחר הנהיגה המאומצת של שעות רבות
שיער שחור אסוף, ומעודדת אותו לשתות.
״בשישתה עוד קצת,״ אומר צבי ,״יוציא — בחלקן בטווח התותחים המצריים —
עולם אחר. הם מביאים הנה פריסת שלום
את חמת־החלילים שלו ויתחיל לנגן מנגימישראל
— חד סטרית הם אינם חוזרים
נות סקוטיות.״
עם מספרי טלפון או כתובות. כפי שוכך
היה. ביל, הסקוטי השתיין, נעלם
התבטא אחד המסובים סביב השולחן שעה
לדקותיים וחזר כשהוא נושא עימו חמת־שנשאל
לשמו :״לא איכפת לי מה תכתוב
שמי.אני מת.
חלילים סקוטי מקופל, שתיים־שלוש נשיפות — אבל שלא תזכיר את
גברתניות, והבקי המלא החל משמיע
אני לא קיים יותר בשביל השארמוטה שלי.
נעימות הרריות עצובות. ביל יצא לחצר
תישכח ממני.״
הענקית והחל צועד כשהוא משמיע את
בחוץ לילה קר. ממול הים, מעבר לו
הנעימות האופייניות לכלי זה. היה זה
מצרים. המלחמה קרובה באן מאד• אבל
מחזה מוזר אי־שם בסיני, לחוף מפרץ
גם רחוקה. לכאן ממש עוד לא הגיעה.
סואץ, צועד לו סקוטי שתוי ומנגן נעימות
לכאן מגיעות רק הידיעות והשמועות, והו
עממיות בחמת־חלילים•
כאן משמעות אחרת לחלוטין. מקבלות היו
למועדון, שעה כשחזר ביל לאחר
לא סתם שמות :״אתה זוכר את ה־עיניו
אדומות .״הוא בוכה, כל פעם שהוא
בחורצ׳יק שבא עם הדואר כל השבוע?״
מנגן,״ מספר צבי .״מתגעגע כנראה. מי
אומר מנחם לצבי .״הלך אתמול.״ הכל
משתתקים.
יודעי״
מתגעגע?״
״ואתה
עיתונים כמעט ואינם מגיעים לכאן. החדשות
מגיעות בדרך אחרת — מפי אלה
״אין לי למה.״
שעשו אותן. הם מתקבלים כאן בכבוד
המלך שר זמירות. בליל שישי מלכים. הגברים הקשוחים והנוקשים הופכים
לשמר־טפים ללוחמים הצעירים המגיעים
משנה המועדון את דמותו: בראש השולחן
הנה לפעמים, מטפלים בהם כבילדיהם,
יושב אדם שהיה במשך שנים אחת המאכילים
אותם, מוכנים אף לפנות את
דמויות הידועות בארץ — אדם שהיה
מיטותיהם למענם :״בשבילם — הכל,״
מלך, שהכל דיברו עליו אבל מעטים ידעו
אומר מנחם.
את זהותו. גבר בשנות החמישים, משופם,
שזוף — יושב לו הפייטר הידוע, מנהל
״הכל,״ מסכימים כל הנוכחים•
או מרגלתבינלאומית
לפני שאת כובשת א ת הבמה
בסערה, עליך ללמוד ל היו ת
ש חקני ת — זה ברור. הגיוני גם
שי הי ה לך קל יותר ל היו ת א שה
בוגרת ו מל א ת חן, א ם תלמדי
עכשו דברים מ סוי מי ם, כגון :
עמידה נכונה, דבור נ או ת
וני מו סי ם. קיי מי ם גם דברים
א ח רי םהמ קי לי ם על הנשיות.
ט מפוני טמפקס, למשל. ה הגנ ה
ה היגייני ת לשימוש פנימי,
שפותחה ע״י רופא.
ט מפוני טמפקס עשויים צמר
גפן טהור. שפופרת ההחדרה,
החלקה כמ שי, מאפ שרת
ה כנ סתםב תנ אי ם היגייני ם
ו סילו ק ם הנו ח. ידיך לעולם אינן
נוגעות בטמפון. לא תצטרכי
להבא חגורות, סי כו ת או
תחבו שות, ה מג בילות או תך
בבחירת לבושד.
נסי אתט מפוני טמפקס.
הםאחדמ או ת ם הדברים
ה ק טני ם, שעשויים להקל עליך
ל היו ת א שה מפור סמ ת.
המה
סני ט רי ת לשימוש
פנימי
להשיג בבתי מרקחת זבתמרזקיות
מובחרות. המעונינות בקבלת דזנמאזת
זחומר הסברתי ישלחו 45 אני במל׳
דואר אל היבואנים איתוסט־אימפקס
בע־מ, חל אביב, רחוב ירמיהו 38
ה גי ען ד ג מי 1970
סאבא #כ פ 1ל
תחילת השבוע תעלה
לך ביוקר: הוצאות
גבוהות בחיי המשפחה,
קנסות, ואולי
תצטרך לשלם גם לרופאים.
בשבוע זה בדאי
לך לשקול מחדש
את תובניותיך. את,
21 במרס -
בת־טלה, החמצת עוד
20 באפריל
פעם אדם שחשבת בי
הוא חשוב לך. אל תהססי, איפוא, לבקש
סליחה ולהודות הפעם בשגיאתך.
אי כו ת ו עי צו ב
רמתצ לי לי ם
עוני רמקו לי ם
רגי עוו ת
ח דו ת וי צי בו תהתמונה
ו 2באפ רי ל
20במאי
סוכנות ראשיו* ״סאבא״
כבר מלכי ישראל , 17 תל־אביב
?־רונגן אחריות אורנינלי ת ע 1ל ״ם אבא״,ע 11־ות מ היד עיל ומקצוע
כיום הנהיגה
אס תפעיל את המרץ,
את נוח־המשיכה ואת האופייני כוח־החשיבה
יים לך — תוכל להת־גבר
י פה על שינוי־המצב
המסתמן לקראת
סוף השבוע. את, בת־שור,
מתקרבת לקראת
האושר המקווה. דעי לשמור אחרת
עליו.
במישור הכספי: הצלחה
:־אלין ביותר י אכזבן.
אל תיתן למאורעות
של השבוע שעבר להרתיע
אותך. המשך בדרך
בה התחלת. אם 0 תדע לבלבל צעדיך נכונה,
צפויים לך הצלחות
רבות. את, תאומה,
מתקרבת במהירות
הבזק לקראת
משבר חמור. לא בקלות
תירפאי ממנו. הרבי לשבת בבית י־הימנעי
מטיולים. יש להיזהר ממיסים.
אל תפתחי את הפה השבוע, אלא כדי
לחייך: את מסוגלת לריב עם כל העולם
עם אנשים בהם
ולקלקל לעצמן קשרים
את יכולה להעדר בעתיד.
זה מתייחם גס או לכתיבת מכתבים
לחתימה על התחייבויות
שונות. פגישה ב השבוע
הבא תחילת תזעזע אותך ותגרום
רציני.
לן מפח־נפש סוף לקראת
השבוע 23 בספטמבר -
ישתפר מצב רוחן ו־
:22 באוקטובר
הכל יתחיל ללכת יותר
חלק. תזהרי מידידים מזוייפים ותבטחי
רק באלה שיש אמון מלאבכוונותיהם.
הפעולה אותה התחלת לפני שבועיים,
רק מוסיפה לן. לכן המשיכי באותה
דרך. הרומן אותו את
מנהלת עם אדם מבוגר
מ מן, יתקרר. צפו-
ייה לן הרפתקה רו-
מננטית עם צעיר בן-
גילן. לן, עקרב, מראים
הכוכבים שבוע
של הצלחה מסחררת.
בבל השטחים. לבן,
__ א ם רוצה אתה בכסף
נוסף, המשך בעסקים.
אם רוצה אתה חיי״אהבה מאושרים,
דאג לקשור קשרים עם בנות המין השני.
הגיע הזמן שתהיה בן־אדם. אחרת תשרוף
את מעט הידידים שעוד נותרו לן. לסובבים התנהג יפה
אותן אל תרגיז אותם.
ביזזוד לא את שותפן
לחדר העבודה. אחרת
צפויים לן חיים קשים
ביותר. את, בת־קשת,
יכולה לבצע סוף־מוף
את חלומן. הפעם ה־הכוכבים
איתן. עברי
23 בנובמבר ־
20 בדצמבר
את הגשר וקיבעי איתו
פגישה. זה עלול להתפתח
לדבר רציני ביותר. אדם הבא ממרחקים
יביא לן בשורה טובה לה חיכית.
איננה מענג ת-
ה ט אר
או ת ה
שיקולין, את הפעל
אבל קבל גם את עצותיהם
של אחרים• תרגם
את העצות ללשון־
מעשיך אתה, ואל תא
זין
להם באופן עיוור.
פגישה מעניינת תוליד
חווייה דרמטית.
.21 ביוני
כ) 2ביו 7י ז
מרטנית, מצפה היכרות
עם אדם מבוגר ממך.
הוא יעדור לן בהמשך דרכך בחיים. נצלי
אותו. הראנהנה מזאת. הרבי בקניות השבוע.
11110
זיש־קל ובהצלחה בטוחה
(1־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו /או אנגלית
ב־אולפן גרג (בר־קמא).
זל־אביב: גורית • ,3ל13620* .
ירושלים . :האקידי, מלאל •1
זי6ח . :בפעלה* ,שמריהו לוין 30
צלומי־פספורט
ניו־רגע
הצטלם — שלם — ורא עם
צלומי-פספורט מצוינים והבל
תוך פחות מחמש דקות !
העתקת״מסמכים בו במקום ! !
מחירות — איכות — סודיות!
11113ברגר
זויפה, ו חו ב הוו גונן !3
המצב החדש יגלה כל
מיני אפשרויות, חלקן
נעימות מאוד ואף הרפתקניות.
נצל אותן
בתבונה. עונש שקיבלת
במקום העבודה,
לביאה, או בשירות,
מעכיר עלייך את הש21
ביו לי ־
ו 7באוגוסט
בוע. לא נורא. בשבוע
הבא הכל יישכח וגם
הבוסים לא יזכרו את העניין. בדאי לקבוע
פגישות חדשות, כי יהיה בהן שינוי.
22 באזגזסט -
22 בספטמבר
שטח חרומנטי.
ידי פגישה או
המאבק שהתחלת בשבוע
שעבר, נגמר. בינתיים
אתת יכול להמבעבודה
השיג־שיך
רתית
בה אתה עוסק.
קבל את הצעותיהם של
ידידיך. הם רוצים את
טובתן. לן, בת־בתו-
לה, מצפים כמה הפתעות
נעימות. ביחוד ב־בעייה
אישית תיפתר על
על ידי שיחה עם ידיד.
חייך יתנהלו בשבוע זה בצורה שיגרתים
חיי המשפחה ימשיכו להיות מאושרים.
זווגתן רוצה רק בטובתך.
ואם היא מבקשת
ממך לחסוך —
חסוך ! זה ישתלם לך
בסופו של חשבון. בת־גדי,
הרבי בקניות בשבוע
זה. הדיאטה
אותה התחלת, רק תעזור
לך בקשירת קש21
בדצמבר -
סי בינואר
רים חברתיים ואינטימיים.
הרבי במסעות
הגדיים ה מחוץ
לישוב מגורייך. לבל
אוהבים להמר: השבוע הצבע הוא אדום.
גניבה שאירעה לן השבוע תעזור לן בקשירת
קשרים חדשים. ובסופו של חשבון
תצאי את מרוויחה מכל
הפרשה. בכלל, הכוכבים
מנבאים לן שבוע
של איבוד חפצים. היא
1-1ב
לא מה שאתת חושב.
היא באמת משחו ב־חייך.
עוד תיווכח! במקום
עבודתן יחול שיפור
ניכר. אתה תתק20
בינואר ־
דם בתפקיד ועוד תגיע
?ו בפברואר
רחוק. אבל זה לא אומי
שאתה צריך לשחק בגורלן. תהיה
זהיר בעסקים ואל תתפתה להימורים.
המשיכי להתנהג אליו
בחביבות ובחיבה. הוא
מעריך מאוד את זה.
הבסף שקיבלת יעלם
בלי שתרגישי בכך. אם
יציעו לך עבודה נוספת,
קבלי אותה ואת
השכר הועידי לאדם
קרוב לך! הוא יידע
מה לעשות בו לטובת
העניין המשותף, שאת כה חולמת עליו.
בסופו של חשבון — א ת לבטח תרוויחי
מכל העניין. השבוע אינו מתאים להימורים
לבני מזל דגים. לבן, אפילו א ם הסימנים
יסנוורו אתכם — יש להיזהר !
הקו האדום ־ תל-אביב ־ קהיר
טררר __ טררר __
נאצר: האלו?
המרכ זי ה: יש לך שיחת־חוץ ממשה דיין. קולקט. מוכן לקבל?
נאצר: עוד פעם? מה הוא חושב, שאני רוטשילד?
מ ר כזי ה: הוא אומר שזה בנוגע לפצצה.
נאצר: זה בסדר, פירקנו אותה, בגלל זה מעירים בן־אדם באמצע הלילה?
מרכזיה: הוא אומר שזאת פצצה חושה. בטעות שמו אותה מתחת לארמון שלך...
נאצר: אין דבר, זה יכול לקרות.
מרכזיה: אבל הוא אומר ש
נאצר: נו, טוב, תני לי אותו.
דיין: ג׳מל חביבי, אני באמת מצטער להעיר אותך בשעה כזאת, אבל אני מוכרח.
נאצר: אמרתי לך שלא תטלפן עד שתחזירו את הפירמידות, התיירים האמריקאיים
עושים לי את המוות.
דיין: ג׳מל, באמבטיה שלך מהר
נאצר: מה? שוב פעם? אתה יודע כמה עלה לי לתקן את המירפסת?
דיין: זאת באמת היתד, טעות. סליחה.
נאצר: אוף, אז מה עושים עכשיו?
דיין: מפרקים.
נאצר: רגע. הודה תביאי פלאייר תודה. מה, עוד פעם גרזן לשבירת־קרח?
אלף פעמים אמרתי להט שכאן זה לא סיביר.
דיין: תוציא מהן את הקפיץ !
נאצר: כמו תמיד?
דיין: לא, הקפיץ הקטן מימין, זה מודל חדש.
נאצר: הודה ! תביאי מברג ! מברג אמרתי לך !
דיין: אחרי שתוציא את הקפיץ מימין, שחרר את הנפץ.
נאצר: את מה? הלו? לא שומעים !
דיין: את הנפץ ! הנפץ !
נאצר: הלו ! הלו ! לא שומעים !
קול ציסתורי: קאק פאנימאייט חאראשו.
נאצר: ניקולאי ! תרד מהקו !
דיין: נאצר, מהר לפני שיהיה מאוחר מדי
נאצר: הלו? הלו י להוציא את מה י
דיין: את הנפץ מהר
נאצר: אה הבנתי. הודה ! איפה המברג, לעזאזל? אין? טוב, אז תביאי את הגרזן.
כוס: טראדז! דממה.
דיין: הלו? הלו?
האיטומאט הוחלף. תודה. הנשיא שחייגת הוחלף. תודה. הנשיא שחייג,,
הוחלף. תודה. הב
דבר.
דיין: על לא
אלה זוהר
מה חד ש
בעירית תל־אביב י׳
ועדת־הכספים של עיריית תל־אביב, אישרה
בישיבתה האחרונה את הרכישות הבאות
שימומנו מכספי אגף הסעד העירוני,
בו הצטברו עודפי כספים בגלל ירידת מים־
פר המיקרים הסוציאליים בעיר ל־ 60 אלף:
^ מכונית רולס רויס, דגם מלכותי,
עבור ראש־העיר יהושע רבינוביץ. המכונית
תהיה מצויידת בשולחן ישיבות לניהול ישבות
הגוש התל־אביבי של מפא״י, שרבינו־ביץ
הוא אחד מראשיו ; כיריים לבישול
עבור האשד, הראשונה של תל־אביב, הגננת
גאולה רבינוביץ, המצטיינת כידוע בבישול ;
פטיפון סטיאורופוני, בו יוכל ראש־הע־ר
להאזין לצלילי האופרה הישראלית כפי
שיוקלטו בסינרמה.
+מכונית מירוץ בעלת מנוע סילוני
פך ארי למ״מ ראש־העיר, הרב אברהם בואייר,
כדי שיוכל להספיק להגיע לגן־החיות מיד
לאחר שיראו ברקיע שלושה כוכבים. כדי
לבדוק אם היה חילול שבת.
+מכונית אמפיבית מדגם אימפריאל,
נערת השבו
עשן ללאסר־טן!
הסיגריה עם
הפילטר האופטימלי י
אחריות נגד
מחלת הסרטן י
עשו רק
אוויר מטוהר !
צולחת ימים, עבור מ״מ ראש־העיר אריא׳
עמיעד, לצורך בדיקת ירידת מיפלס הביו!
בימה של תל־אביב.
*)> הליקופטר ממוזג־אוזיר בעל זכוכיוו
צבעוניות מדגם בל עבור טגן ראש־העיר
חייקל רמות, כדי שיוכל לעקוב ממע
אחר סדרי התעבורה בעיר מבלי שייתק׳
ברמזורים.
• -¥טנק פרטי שרמן זה לוקס (מעצור!
דיסק בשתי השרשראות) עבור סגן ראש
העיר, פייבל קנטור, כדי לפלס לעצמו דרן
בסימטאות הצרות של יפו.
הוועדה, קבעה. עוד, כי כל כלי־הרב!
הנ״ל יצויידו במנועים משתיקי־קול ובסיר
נות־אזהרה שישמיעו יבבות. הצעתו ש׳
אחד מחברי הוועדה, ללוות את כלי־הרב!
הללו בעת תנועתם באופנועים של שירות:
הפיקוח־ר,עירוני נדחתה, אחרי שראש־העיי
שיכנע את חברי־המועצה כי יש לערו
קיצוצים בתקציב.
התיאטרון ר,לאן חי
הבימה
מתכבדת הנ הל ת הבימו
להציג אתהמ חז ה
ה מקורי
נשף הגנבים
מחזה ריאליסטי !
גלי, תפאורות!
כאולם בית־משהט השלום
כתל ־ א בי ב
הקהל מתבקש לתרום ביד נדי1
לשיפוץ בניין התיאטרון ! חסרים 1
עוד 6מיליון ל״י !
