גליון 1695 מתאריך 25 בפברואר 1970

י״נז איד א׳ תש״?*25.2.1970 ,

המחיר 1.50ל״יי

ליטים, הפסקת הלוחמה של אירגוני הטירור וביטול
החרם הערבי. המיוחד ברשימה ש״מר א ״ טען בה
כי חשיבותם של קווי הגבול היא קטנה בהרבה משאר
הבעיות.

האישיות המסתתרת מאחורי ה xהיא
אישיות כבירה, מקורבת למשה דיץ, ש
בנלל מעמדה הכחישה את כל הידיעות כי
היא שכתבה את המאמר.
בינתיים פורטם ביום השישי האחרון במעריב מאמר
ראשי, גם הוא ללא חתימה. כותב המאמר שנשא את
הכותרת ״כן להפציץ״ הוא שמואל שניצר, שהסיר את
חתימתו מהרשימה בגלל קיצוצי הצנזורה הביטחונית
והמחיקות שנעשו במערכת.

וואשינגטוו עומדת
מאחורי חוסייו
בוואשינגטון מתבגש הקו המדיני הבא, שממשלת־ישראל
תתבקש לפעול על פיו. קו זה נוגע למעמדי
של המלך חוסיין, בו רואה ממשלת ארצות־הברית
גורם חיוני לקיום השפעתה במרחב.
ארצות־הברית היא המעודדת את חוסיין לשבור את
כוחם של אירגוני המחבלים הפלסטיניים, כדי שיוכל
לקבל את תוכנית השלום של רוג׳רם ללא התנגדות.

כדי להניח לו לנהל מאבק זה במכסימום
•צל הצלחה, סכור הסטייט־דפארטמנט, כי
ישראל חייבת לשוב אל הקו המסורתי

קו זה, שאינו נשמר בסוד קפדני, ידוע כפי הנראה
גם לחבלנים, וזו הסיבה מדוע הם נוקטים בקו פייסני
כלפי המלך.

התמרמרות במערר
נגד גולדה
גוברת אי־שביעות הרצון בצמרת המערך מהתנהגות־הפוליטית
של ראש־ר,ממשלה גולדה מאיר.

עיקר התסיסה נגד גולדה מקורו במישור
המפלגתי, כאשר מתנגדי גולדה טוענים
כי היא מחזקת לאין־שיעור את מעמדו
ודמותו •צל מנהיג גח״ל מנחם בגין. לדעתם,
פותח הדבר את הדרך כפני השתלטות
אפשרית •צל הימין בבחירות הכאות,
או לפחות הגברת כוחו כצורה רצינית על־

ו^/-רן רו כאשר הועלתה טענה זו בפני גולדה היא השיבה:
״אינני יכולה לפעול אחרת במישור הממלכתי. אדרבא,
שהתנועה תצא אל הציבור בהסברה במישור המפלגתי.״

יערכבר השינויים בחרק
מיהו יהודי?
קיימים סימנים בי שינוי החוק כנושא
מיהו יהודי לא יעבור במהירות הבזק, כפי
שתוכנן תחילה על־ידי יוזמיו.
עשרות ההסתייגויות נערמות על שולחן ועדת חוקה־חוק־ומשפט
של. הכנסת, אשר תצטרך לבררן.
נוסף לזאת התעוררו ח״כים חילוניים למחשבה שנייה
על התבונה שבחוק זה. גם מיספר ח״כים דתיים
החלו להשמיע הסתייגויות מהחוק.
יו״ר הוועדה, ח״כ המפד״ל ישראל בן־מאיר, איני
מראה סימני חופזה מיוחדים לטיפול בהצעת החוק.

מי אתה
מיסטר \ ?
סערת רוחות מתהוללת מזה שבוע בהוגים
מסויימיב סביב זהותו •צל ״מר א״,
אשר פירסב כיום היצייצי לפני שבועיים
מאמר בחתימה זו ביומון ״הארץ״ ,תחת
הכותרת :״שלוב עב תנאים מוקדמים.״
במאמר זה קרא ״מיסטר א״ לשינוי המדיניות מצד
ישראל, תוך הכרה כי השלב הראשון לשלום־אמת
תלוי בפתרון מלא של בעיות כמו: פתרון בעיית הפי

סימו שאלה
לגבי עתיד ע״מ
כמעט בטוח שהקדנציה הראשונה של ה*
רשימה הממלכתית בכנסת תהיה גם האח רונה.

לחברי
הרשימה ברור עתה כי הצלחתם בבחירות האחרונות
היתד, פרי המיקרה, וכי אין להם סיכוי לעמוד
שוב בבחירות מבלי שדויד בן־גוריון יעמוד בראשם.

ואילו לגבי ב.ג. ברור שהוא לא יציג שוב
את מועמדותו לכנסת.
כבר עתה מוכיחות הופעות הסיעה בכנסת כי אין לחבריה
קו משותף על שום נושא מלבד שיטת הבחירות,
וכי קיימים ניגודים מהותיים ביניהם כמעט בכל עניין.

כמיקרה של חיסול הרשימה יעבור ה״כ
מאיר אביזוהר למפלגת־העכודה, ואילו ה־ח״כיב
יגאל הורוביץ ואיסר הראל -ל־גח״ל.
הדבר ייתכן עוד כתקופת כנסת זו.

מסע השמצות
נגד ח״בי המפד״ל
צפוי מסע השמצות נגד חברי-הכנסת •צל
המפד״ל הנמצאים כמחנה היריב לח״כ
ד״ר (לתלמוד) יצחק רפאל.
המסע יכוון במיוחד נגד שני סגני־שרים לשעבר, אשי
בשלב הקודם דאג רפאל להדיחם מתפקידם בממשלה.
המסע יבוא כאינטרמצו במאבק ההולך ומחריף על
ירושתו של השר משה חיים שפירא.

מכשירים את הקרקע
לפיחות?

ראת אפשרות •צל
מיקרה הצורך.

מדוע ביקר
מוסה עלאמי בארץ?
מוסה עלאמי, המנהיג הפלסטיני ו&נהל חוות הנוער
ביריחו הנקראת על שמו, עתיד לחזור לתחום שלטון
ישראל בקרוב, אחרי ביקור קצר שערך כאן לאחרונה
לפני שבועות מיספר, לראשונה מאז מלחמת ששת־הימים.

למרות
הכחשותיו, מסתבר כי כעת שהותו
כארץ נפגש עדאמי עב כ 30-אישיב
ידועים בגדה המערבית, כדי לגבש דיעה
אחידה •צל המצדדים בהקמת מדינה פלסטינית
בגדה המערבית.

נראה שביקורו הבא של מוסה עלאמי יהיה קשור
אף הוא בנושא זה.
יוחלף עורר ״דבר״
יהודה גוטהלף, עורך דבר, יפרוש מתפקידו בעוד
שבועות מיספר. כפי הנראה תתמנה במקומו כעורכת
ראשית של דבר, העיתונאית חנה זמר, כשלצידה יוצב
צוות עוזרים.

התערער מעמדו של שפר
כמאמן נבחרת הכדורגל
ספק אב עמנואל •צפר ימשיך להיות מאמן
הנבחרת הלאומית •צל ישראל בכדורגל,
אחרי מישחקי גביע העולם במכסיקו, באביב
השנה.
באוגוסט השנה, אחרי תום המישחקים במכסיקו,
מסתיים חוזהו של שפר. שפר דורש מראשי ההתאחדות
להאריך את חוזהו לשנתיים נוספות, ולתת לו
הבטחה על כך כבר עכשיו, כדי לחזק את מעמדו
בעיני השחקנים.

ראשי ההתאחדות לכדורגל לעומת זאת
מוכנים להאריך את הוזהו •צל •צפר רק
בשנה אחת, וגב זאת, רק אחרי מייצחק••
מכסיקו. לאור התנגשות זו מאייב שפר
להפיק את המסקנות ולא לחדש את החוזה.

ביוזמת בנק־ישראל החלו
לאחרונה הבנקים
לשלוח ללקוחות המחזיקים
בחשבונות נת״ד
(מרביתם מקבלי שילומים)
מכתבים המבקשים
מהם להמיר את פקדונם
בנת״ד (ניירות־ערך תמורת
דיודידנדה) בניי־רות־ערך
זרים, הנושאים
ריבית. הנימוק המופיע
במכתב הבנק הוא, שעל
חשבונות הנת״ד אין
כל ריבית בשעה שניי-
רות־הערך נושאים רוו־חים.
הסיבה
לצעד זה, שבוצע
כבר במיטפר רב
של סניפי בנק לאומי,
היא שונה: אחד הנימוקים
כנגד ביצוע פיחות
אפשרי הוא, שמחזיקי
כספי השילומים עשויים
לצבור כתוצאה ממנו
סכום רב יותר של לירות,
למנוע בכך הגשמת
אחת ממטרות הפיחות,
שהיא צימצום כוח
הקנייה שבידי הציבור.

המרת הפקדונות
לניירות־ערך עשויה
למנוע אפשרות
זו, סוללת דרך לק־

פיראבויגד
0ד\9־\

(המשך מהעמוד הקודם)

ענייני כלכלה. אין לממשלה מנוס מכך, כי היא צריכה
לקבל את חותמת־הגומי של הכנסת?חוקי מסים.
לכן שמעה הכנסת את נאומו המרשים של פינחס ספיר,
וייערך על כך ויכוח שייארך 14 שעות תמימות, מהן 14
דקות (בדיוק!) של סיעתנו.

אכל איזה ערך יש לדיון זה -כשהכל נגמר,
הוסכם, נקכע ונחתך עוד לפני שנאמרה המילה
הראשונה ככנסת?
עמדתי על כך בנאום על חוק מס־הרכוש, שהיווה מעין
הקדמה לוויכוח על התקציב. אותה שעה היה האולם ריק,
ובלטו בו ערימות ספרי־התקציב.
אורי אכנרי: טו ב שחילקו כאן היום את הספרים
עבייהכרס של תקציב המדינה, ושהם מונחי ם עכ שיו על
שולחנות חברי־הכנסת• כך נראה אולם־הכנסת יותר מלא,
בעוד שברגע זה, בהתחלת הויכו ח על ה מדיניו ת הכלכלית,
אולם־הכנסת כמעט ריק.
סיעתנו הייתה היחידה שהצביעה קודם נגד ההחלטה
להעביר את הדיון בתקציב המדינה לוועדת הכספים. העובדה
ש־אולם־הכנסת ריק קשורה בוועדה שבה אין ל אופוזי צי ה
שום ייצוג, שלא נ שמע ב ה קוול הנוגד את ה מדיניו ת
ה מוסכ מת בין שרי הממשלה.
תחילה מתנהל הדיון בין השרים — מה לחתוך למי, ומה
להוסיף למי. אחרי שהשרים הסכימו ביניהם, מביאים את
התקציב לאי שור חבריהם של אותם השרים, בוועדת
הכספים. רק פ תי יאמין שאלה ישנו מ שהו בתקציב. כל
תהליך הדיון על התקציב במליאת הכנסת ה תרוקן מ תוכנו
הדמוקרטי.
למע שה, ביאה היום הכנסת לאשר דבר מוגמר.
דעתה לא נשמעה בטרם הוסכם בין הממ שלה, ההסתדרות
וארגוני המעסיקים לערוך את ״עיסקת ה ח ביל ה׳ /מ שום
מה נתקבל הכלל שהכנסת אינה עוסק ת בענייני שכר,
וכי טיפול ב סוג זה של עניינים מסור אך ורק להסתדרות,
הממ שלה והתאחדות בעלי ה תע שיה ׳.הכנסת ״הו קפ אה״
לצורך זה.
לי זה מזכיר תיאוריה סוציאלית מסויימ ת, שלי מדתי
בילדותי — התיאוריה הקורפור טיבית של הפא שיזם ה איטלקי,
אשר באה לה ציא בכלל את ה מוסדות הדמוקרטיים
מוו כוחים כלכליים! ,למסור את העניינים הקובעים ביותר
בחברה, למעין משולש של סינדיקט הפועלים, סינדיקט
המעבידים
היו״ר ביפי: ההשוואה איננה מתאימה.
אוריאפנדי: זו וזיתה תיאוריה מכובדת, שבה

| | דנו גדולי הוגי־הדעות ב תקופה ההיא.
. ..משולש של סינדיקט העובדים, סינדיקט המעבידים
והממ שלה כגורם שלישי, והדברים נ ח תכו בין שלו שת
הקורפורציות האלה. מובן שבמישטר ההוא שלטה מפלגה

פליטים, פצצות,
רבנים וסטודנטים
מלבד מלחמתה הרצופה נגד מעשי־השרירות של
שלטונות הכנסת, עסקה סיעתנו השבוע, בין השאר,
בפעולות הבאות:
נאום של אורי אבנרי להנמקת הימנעות הסיעה
מהצבעה על תוכנית שמעון פרם?״שיקום ״
הפליטים. אבנרי הזהיר מפני ניצול סיסמה זו
כדי להזיז המוני פליטים מעזה לגדה, לשם הכנת
סיפוח הרצועה, וטען כי מעשה כזה יחמיר את
המלחמה, תחת לקרב את השלום.
@ נאום של שלום כהן בו חייב את הקמת
המועצה לשיווק פירות, תוך הסתייגות מכמה
מפרטי ההצעה הממשלתית.
> $שני נאומים של אורי אבנרי על היטל הביטחון
ומס־הרכוש, בהם פיתח את רעיון ה הו מ ״
5יזפ הסוציאלי — העלאת הרמה המינימלית
לשיכבת־ך,עוני, הבטחת רמת־מחייה סבירה לשכבות־ -
הביניים, והורדת הרמה של שכבת־העשירים•
$שאילתה ושאלה נוספת של שלום כהן, בהן
התריע נגד החלטת המישטרה שלא לנקוט באמצעים
נגד הרפ ני פי ם, על מכתביו לשופט זוסמן בעניין
״מיהו יהודי״ ,המהווים בזיון בית־המשפט.
• שורה של שאילתות חדשות של אורי אבנרי

ושלום כהן על פרשת אפז־זעפל, סדרי הגיור
ונוכחותם של רבנים בעת טפילת הגיורות
במיקווה.
@ הודעה של שר־המשטרה, בתשובה לשאילתה
של אורי אמרי, שהאוגיפרסיטה הירושל מית
לא פנתה למשטרה בבקשה להתכונן לאפשרות
של מהומות סטודנטים.

אחת בכל
הסינדיקטים

שלו שתן, ומרכז המפלגה
וגם בשם הממ שלה.

החלים

ב שם

״עיסקת־החבילה״ שלפנינו תוא מ ת להפליא תיאוריה כלכלית
זו. מבחינ ת הכנסת, פירו ש הדבר ני תוק מו חל ט
מההוויה המ שקית בארץ דיוני התקציב לאחר מע שה, לאחר
״עיסקת־החבילה״ ,הופכי ם מבחינה זו למיותרים, שכן
הכנסת נדר שת לאשר בדיעבד את מה שהוחלט עליו
עוד קודם לכן.

ובדיון על חוק שני — חוק היטל הבטחון — המסתכם
ב־ס 30 מיליון ל״י מכספי האזרחים, ושד,תנהל באולם ריק
לגמרי :
אורי אכנרי הכנסת הפכה לדואר־חבילות. את
החבילות עצמן אורזים ב מקום אחר. אנחנו כאן מ שמ שים
רק כמשרד־דואר, המקבל
את החבילות ה מוכנו ת, מטביע
עליהן את חותמת־הגו־מי
ומעביר או תן אל ה מ ען
בספרי־החוקים.

ישראל בתוך מ שכן כנסת ישראל. הכוונה למק״י, ר
והעולם הזה. אס לשפל ולנבז ה הזה מותר. לעשות כ
הזה, אז מה יגידו שונאי ישראל מבחו ץ״.
״ולסיו ם ימח שמו של עוכר ישראל אמן״.

• מתוך מכתכו של גרכי יעקכ:
״ הכנס ת פינקה אותיו (את אורי אבנרי וזה 1
לזילזול המדינה״• ״להפסיק השת תפו תו מלכהן בכנסו

הסתה לרצח והוצאת דיבה
החלטנו שהגיעה השעה לשים קץ למס
הלינץ /ושהפעם לא נעכור כשתיקה סלחני
על ההפקרות. כאשר יושכיראש הכנסת ועו

היו״ר -מו״ל
של פסיכופאתים
אולם, כתמיד, היווה
היחס אל סיעתגו
סימן־ההיכר הפרור
פיותר להתמוטטות
הדמוקרטיה.
שלום כהן הזר ותפס את
מקומו, אחרי היעדרו במשך
חמישה ימי־ישיבות, אותם
בילה בספר, במטולה. אולם
הפרשה הגדולה, שהיכתה
הדים כה חזקים בארץ ובעולם,
לא נסתיימה בכך.

אחרי ההצלחה ה ראשונה
של מסע
הלינץ׳ נגדנו, התהפכו
היוצרות.

באורם הריגן •.שרוגג כהן ריר אגרי
אבנר 1כם גהר \ז\2גפת הגירגש

בעלי־דיעה מחוגים שונים
ומרוחקים זה מזה מאוד
התחילו להכיר בצידקתני.
ד״ר יוחנן באדר, איש חרות, הוכיח במאמר כי החלטת
ועדת־הכנסת להוציא את שלום כהן מן הכנסת היתד,
בלתי־חוקית לגמרי, והיה בה הפרה גסה של תקנון
הכנסת. ג׳יימס יעקוב רוזנטל, כתב הארץ ואחד מגדולי
המומחים הפרלמנטריים, הוכיח כי נאום־ההשמצה של היו״ר
נגדנו, מעל דוכן הכנסת, היה בלתי־חוקי. ההתערבות
הגסה של היו״ר בענייני הטלוויזיה, בפרשה שלנו, עוררה
ביקורת כמעט כללית.
מול התקפה כללית זו, עשה מנגנון הכנסת מעשה
שהיכה את הארץ כולה בתדהמה. הוא פירסם שורה של
מכתבי־עידוה שהגיעו לידי היו״ה

היו אלה מכתכים רוויי שינאה חולנית, חלקם
כתוכים פידי פסיפופאתיס מוכהקים.
הם צולמו במכונת הכנסת, נדפסו על חשבון הכנסת
והופצו בין הכתבים הפרלמנטריים. כמה עתונים —
ובראשם על המי שמר והצופה — הזדרזו לפרסמם בתרועה
גדולה.
הנה כמה קטעים מתשפוכת חולנית זו, שהופיעה בהוצאה־לאור
של מנגנון הכנסת, בהשראת היו״ר:

• .מתוך מכתם שהגיע כעילום שם :
״האם ח סינו ת של הנבחר, נותנ ת
שונא עם ישראל, הרי הוא ומספר
לא בזכו ת אלה הטהורים, ו מי יודע
ימירו את תעודת־זהותס בד רכון של

לו את הזכו ת להיות
מועט כבדוהו נבחרו
אס נבחרים אלה לא
מדינה עוינת״.

ס מכתכ שהגיע כעילום שם נ
״בעד הדמוקרטיה ה מופרזת שלנו שילמנו ונשלם עוד
מחיר יקר מאד״ .״הוא רמס ברגליו את כבוד העם, שבדמנז
ובנפ שם שילמו עד שהגענו עד הלום.״

• מתוך מכתכו של אכרהם הופמן :
״מע שה נבלה נעשה בי שראל״ .״אנ שים מסוגם של שני
חברי־הכנסת, המייצגים חלק הבטל ב שי שים של אזרחי
ישראל, מהווים גייס ח מי שי מסוכן למדינת ישראל הגיע
הז מן לבצע את הכ תוב: ובערת הרע מקרבך״.

• מתוך מבתכו של גרוסמן חיים:
״פו ח ח זה״ ״ חבר המכובדת מקיאה או תו מתוכה״.
״יש להעמיד את הפו שע לדין״ .״ליא יחחק היום בו יקרע
אורי אבנרי או מאיר וילנר ודו מי הם את דגל המדינה
מעל דו כן הכנסת, ואז אדוני המכובד, אפ שר סופי ת
לסגור את המדינה״ .״כאן רצח ושדד חברכם את כבוד
העם״.

• מתוך מכתכו של אשר לוי:
״אני מציע

להעמידו לדין האזרחי כבוגד המדינה״.

• מתוך מכתכו של אכרהם אמסלם:
״ שונא ובוגד מדינת ישראל״ .״כל אדם המעליב או פוגע
בכבוד מ שכן ישראל המכובד ראוי לגירוש חרפה ו ביזיון
ותליה, וכן בשם החוק וכבוד מדינת ישראל לבצע דאת
ב שמחה וב ש שון. למען יראו וייראו. עד מתי י שבו שונאי

דיו מפיצים מיסמכים שהם קריאה לאלימות
ועידוד לרצח, אין לשכת פחיכוק ידיים.
תחילה ניסינו לקבל העתק של החוברת. זה לא היה
פשוט, כי לפתע נבהל היו״ר מתגובת העיתונות, וגנז את
העותקים שטרם חולקו. רק כשאיימנו על פקידי הכנסת
בפנייה לבג״ץ, קיבלנו עותק,
נקטנו מייד בצעדים הבאים:

• הגשנו תלונה רשמית לוועדת-הכנסת כדרישה
להעניש את היו׳יר כעוון כיזוי הכנסת,
פגיעה כח״כים ופגיעה כמעמד היו״ר.
י• תבענו כי הכנסת תפרסם, על חשבונה, את מכתבי־העידוד
הרבים שקיבלנו אנחנו על עמדתנו באותה פרשה,
גם מידי אישים ידועי־שם.
הודענו לכל המעורבים שאם לא תבוא מייד התנצלות
חד־משמעית, בנוסח שנסכים עליו מראש, נגיש תביעות
פליליות ואזרחיות על הסתה לרצח והוצאת־דיבה נגד
כל המעורבים בעניין במנגנון הכנסת, נגד כותבי המכתבים
ונגד העתונים שפירסמו את הדברים בנדון.

• מכיוון שיו״ר הכנסת עצמו מחוסן מפני
תכיעות פליליות, שקלנו את האפשרות לדרוש
מן היועץ המשפטי לתכוע את הסרת
חסינותו של ראוכן כרקת, כדי להעמידו לדי
על הסתה לכיצוע מעשה רצח והוצאת דיכה
מכיוון שאין היו״ר מחוסן כפני תכיעה אזרחית
(אלא על דכרים שעשה ״כתוקף תפקידו״)
נשקלה גם אפשרות זו.
כאשר ניגשנו למשרד־הכנסת וביקשנו לצלם את המיסמך
באותה מכונה שבה הוכן המיסמך עצמו — נמסר כי
היו״ר אסר זאת. רק אחרי איום נוסף, בוטל האיסור
וניתן לנו להשתמש במכונה.

אולם חשוכה מכל פרטי התגוכה היא עצם
העוכדה הנוראה: שיו״ר הכנסת ופקידיו יכלו
ככלל להעז לעשות מעשה כה מחפיר ומחריד
מעשה שלא יכול היה כלל לעלות על הדעתכימי כהונתו של קדיש לוז.
מעשה כזה אפשרי מפני שמוסדות הכנסת הפכו ברגים
במכונה של גולדה, מפני שרוב חברי־הכנסת הפכו רובוטים
האומרים אמן אחרי כל מעשי השליטים, ומפני שהכנסת
עצמה מידרדרת במידרון הדמוקרטיה העממית.

מצכ זה הוא קריאת אם־או־אס לכל שוחרי
הדמוקרטיה הפרלמנטרית כמדינה.

•9 4 0

דו *׳ 1ז *3ב 1ה ר

16—18 בפברואר — 1970 ,מצורף לגליון ״העולם הזה״ 1695

ישראל ישעיהו, יו״ר ועדת הכנסת, הודיע לנו כי הוועדה
דנה בתלונתנו וכי— :

כשבוע האחרון קדו בכנסת שורה של מילד
ריס, המעלים כצורה החריפה כיותר את השארה:
האם עדיין שוררת כישראל דמוקרטיה
פרלמנטרית ץ

הגיעה למסקנה ני בהתאם לאמור בסעיפים 60 , 5
ו־ 61ל תקנון, החלטתו של יו״ר הכנסת, לגבי קביעת תוצאות
ההצבעה, היא סופית.״

הצבעה מזוייפת -אבל זה בסדר

כלומר: למרות שהוכח מעל לבל ספק כי
התוצאה היתה מזוייפת, תוצאה זו תישאר
בתוקפה ורשומה כדכרי הכנסת, מפני שכך
קבע היו״ר.
גולדה קיבלה את ״הרוב הגדול״ שלה -אף
אוי לכנסת המתנהלת כך!

מיקרים א;ח הם רק סימנים חיצוניים להידרדרות הנמשכת
מזה זמן רב. אולם כשהם קורים יחד, זה אחר זה׳
בתקופה של כמה ימים — יש בהם כדי להזעיק כל אדם
הגון בישראל, להעמידו על חומרת ההתמוטטות, ואולי
להמריצו לקום בעוד מועד להצלת הכנסת.

כאשר הגישה הממשלה לכנסת את הצעת־החוק המחפירה,
שנקראה בפי העם ״חוק מיהו יהודי״ ,הודיעה גולדה
מראש שהיא תתפטר אם לא יתקבל החוק ״ברוב גדול״.

בדי להבטיח את הרוב הגדול, נעשו דכרים
נוראים.

לחברי מפלגת העבודה, המתנגדים להצעת־החוק, מטעמי
מצפון, נאמר שאסור להם להצביע נגד, אסור להם להימנע,
ואסור להם אפילו להיעדר! הם נדרשו בצורה חד־משמעית
להופיע ולהצביע נגד הכרתם העמוקה ביותר.
לאנשי ל״ע, המתנגדים לחוק בקולי־קולות, נאסר להצביע
נגדו. הותר להם רק, ברוב חסד, להימנע•

הצענו לדרוש הצכעה חשאית. לכף דרושות
החתימות של 20ח״כים — ולא נמצאו אף
עשרה שהעזו לחתום!

כל זה מהווה סירוס הפרלמנט, הפיכת הח״כים לרובוטים
של מנגנון־המפלגה, הפיכת הכנסת לפרלמנט של דמוקרטיה
עממית.

אכל כפל זה לא היה די כדי לספק את
גולדה.

בעת ההצבעה נערך מניין הקולות על־ידי מזכיר־הכנסת.
את התוצאות הודיע יושב־ראש הכנסת, ראובן ברקת,
שחזר כמה דקות לפני כן לאולם כדי.לנהל את הישיבה
בעצמו.

התוצאה היתה מזוייפת.
שוער הכנסת מנהל רשימה של כל הח״כים הנכנסים
ויוצאים בבניין הכנסת. זוהי רשימת־נוכחים מדוייקת לחלוטין,
שמטרתה להשיב לאורחים ולמטלפנים אם ח״כ פלוני

עוד לפני הדיון באותה הצעת־חוק עתירת בזיונות,
פנינו רשמית אל יו״ר הכנסת ומחינו על כן שחוברו
בה יחד תיקון (חיובי) לחוק־השבות ותיקון (זוועתי) לחוק
מירשם־התושבים. זוהי תחבולה, שבאה לתת אליבי למצי
ביעי־כן. תבענו מיו״ר הכנסת להפריד בין שני הדברים,
להתייחם אליהם כאל שתי הצעות־חוק שונות, שעליהן
תיערך ההצבעה בנפרד.
היה זה מיכתב משפטי מנומק של אמנון זכרוני. ברקת
ענה עליו במכתב משפטי, בהשראת משרד־המשפטים,
שהביא תקדימים וטענות שלא־לעניין. במיכתב שני, שגס
הוא נוסח על־ידי אמנון זכרוני, הפרכנו בנקל טענות
ותקדימים אלה.

כל כית־משפט היה מקכל את קביעתנו. אכל
ראוכן כרקת אינו שופט, ושום הגיון משפטי
אינו מחייב אותו.

גן־הילדים של גולדה
זה מכבר איבדה הכנסת כל השפעה של
ממש על ניהול העניינים הקובעים את חיי
המדינה ואזרחיה -ענייני חוץ וביטחון.
להלכה הועברו עניינים אלה לוועדת־החוץ־והבטחון. אבל
זוהי ועדה פיקטיבית, בה יושבים רק חבריהם של השרים
המקבלים את ההחלטות•
אך לפחות תפקיד אחד נשמר עד כה לכנסת. היא יכלה
להתווכח מדי פעם על עניינים אלה, לשמש במה לבירור
ציבורי, להתמודדות בין דיעות.

השבוע עשתה הממשלה צעד מכריע כדי
לחסל גם תפקיד אחרון

הגשנו כמה הצעות דחופות
לסדר־היום לדיון במאורעות ה־בטחוניים
החמורים של הימים
האחרונים: ההפצצות לעומק במצרים,
טעות אבו־זעבל, ההתנקשות
במינכן, המשבר בירדן.
הצעות אלה בוטלו אוטומטית,
כשהודיעה הממשלה שהיא תמסור
בעצמה הודעה לכנסת.
ואכן — גולדה מאיר קמה
ונאמה. היא לא אמרה אף מילה
אחת שלא נאמרה על־ידה עשרות
פעמים בשבועות האחרונים
לעיתונות החוץ והפנים, ברדיו
ובטלוויזיה.

אז היה צריך לגוא
תור הדיון -אבל לא
נערך שום דיון.

נמצא בבניין או לא. רשימה זו הוכיחה כי מיספר הנוכחים
בבניין הכנסת (כלומר, גם מחוץ לאולם) בעת ההצבעה
היה קטן בהרבה ממיספר המצביעים שהכריז היו״ר.

מכיוון שמיספר המצביעים נגד החוק ()15
ומיספר הנמנעים ( )23 היה קטן, לא היה בל
ספק לגביהם. ברור כי התוצאה המזוייפת
מתייחסת למיספר הח״בים שהצביעו כעד
החוק — .69

ח״כ אליעזר שוסטק, הראשון שהצביע על אי־ההתאמה
של המיספרים, לא הגיש על כך תלונה רשמית, בהתאם
לקו הכללי של קונציו־מונציו של סיעתו.

סיעתנו פנתה כתלונה רשמית אל ועדת״
הכנסת, תכעה ממנה לערוך מחדש את ההצבעה.
וכאן
קרה הדבר המזעזע הראשון של השבוע: ח״כ

לפי תקנון הכנסת, נערך דיון
כזה אם הוא נדרש על־ידי הממשלה
עצמה. או על־ידי 10׳
חברי־כנסת. סעיף זה נתקבל
כאשר מנתה האופוזיציה בכנסת
הרבה מעל ל־ .40 אך כיום מים׳
פר כל חברי־הכנסת שמחוץ לממשלה
(שרובם כלל אינם אופוזיציוניים בדיעותיהם) אינו
מגיע אף ל־ .20 כלומר: אם הממשלה עצמה אינה מציעה
דיון, אין כל אפשרות לערוך דיון.

גולדה נאמה. הממשלה לא הסכימה לדיון.
הכנסת כולה הפכה גן-ילדים, השומע בשקט
נאום של הגננת.

אחר כך הלכו כל הילדים הטובים הביתה, ובאולם
נשארו מלבדנו שבעה חברי כנסת, לדיון בהצעת־חוק
הנוגעת לכל מגדלי הפירות בארץ.

גולדה פקדה -הכנסת עוברת לדום
כשאפשר להשתמש בתקנון לשם אישור
תוצאות מזוייפות של הצבעה ולשם סתימת
פה הכנסת, הרי הוא קדוש. אכל כשהתקנון

ואב ב״תארץ יי*
מפריע למלא את פקודות גולדה, הוא שווה
כעיני היו״ר וסגניו כקליפת השום.
בעת שמיעת עירעורו שב שלום כהן על ההחלטה
הבלתי־חוקית של ועדת־הכנסת להרחיקו מחמש ישיבות
הכנסת, אסר ראובן ברקת על הטלוויזיה לצלם את הדיון
על העירעור. כשרצתה הטלוויזיה לראיין אותי באותו
יום, אסר עליה ברקת לעשות זאת — אפילו מחוץ לכתלי
הכנסת! לעומת זאת שידרה הטלוויזיה ראיון עם ברקת
עצמו, גדוש האשמות והשמצות נגדנו.
הגשנו הצעה דחופה לסדר היום, לדון בדיווח הטלוויזיה
על הכנסת. באותה שעה הגישו שש סיעות אחרות הצעות
משלהן על הסדרים בטלוויזיה, רמת השידורים, וכדומה.
הנשיאות הכירה בדחיפות כל ההצעות — בעיקר מפני
שהסיעות הגדולות רצו להעלות את ההצעות שלהן.

לפי התקנון, חייב הדיון על הצעה דחופה
להיערך תוך 24 שעות. אולם הנשיאות קבעה
אותו רק כעכור שבוע.

כשבא היום, נתברר שיש תקלה. כיום אחראית על
הטלוויזיה גולדה. אבל גולדה אינה רוצה להתעסק בזה.
השר ישראל גלילי טרם קיבל לידיו את ענייני הטלוויזיה
בממשלה החדשה, בגלל סיכסוך פנימי עם אבא אבן על
ההסברה. לא היתה ברירה אלא להביא את גולדה להשיב
על ההצעות — וגולדה לא רצתה.
מה עשתה נשיאות הכנסת?

היא פשוט התכנסה והחליטה שאין לדון
לפי שעה ככל ההצעות!
מדוע? מפני שבית־המשפט העליון דן עתה בשני צווים־
על־תנאי בעניין הפעלת הטלוויזיה בשבת.
מה נוגע עניין זה להצעות שלנו, שאף אחת מהן לא
התייחסה לענייני השבת? מה לשמיטה בהר־סיניי

אין שום קשר, לא להלכה ולא למעשה.

אבל כשצריכים לציית לגולדה הגדולה, כל תירוץ טוב.
הנשיאות פשוט החליטה למנוע את הדיון בהצעה של
סיעתנו, ובהצעות האחרות, בתירוץ אומלל ואבסורדי זה
שאסור לדון בכלל בטלוויזיה, מפנ שבית־המשפט עוסק
בעניין אחר הנוגע לטלוויזיה( .לפי אותו הגיון עקום,
אפשר לטעון שאסור לדון בכנסת בתקציב המדינה, מפני
שבית־המשפט העליון עוסק בתביעה של פלוני לקבל
אלף ל״י ממשרד האוצר).

ת ק נון

הכנסת מצד היו״ר וסגניו. אכל כך פהדה
1 1 גולדה.

הכנסת -דואר חבילות
לעומת ענייני חוץ, בטחון וטלוויזיה, מותר לדבר על
(המשך מעבר לדף)
* הציור האמצעי מתיי חס לקריאתו של ח״כ מרדכי זר
לשלום כ הן :״ חזו ר למצריים!״ .עד היום לא היתה על כך
שום התנצלות או גינוי.

כמו שאני מביט על הדברים -זמן לשבת בשקט ולנמנם בכורסה יהיה לי
הרבה בשנים שלפני. עכשיו אני מתכונן ליהנות מהחיים כמה שאפשר.
משפחה עדיין אין לי וגם אין לי כל כוונות להיות הנהג האישי של
כל הדודים והדודות. אני רוצה ^ ׳מכונית שכאשר אני נוהג בה
מכונית ספורט אמיתית. אני
אני מרגיש שאני נוהג במכונית.
ץ ומשאיר את האחרים הרחק
יושב ליד ההגה, נותן גז
על הבלמים ועצירה בבת־אחת.
מאחור. כשאני צריך-לחיצה
׳עלי כשאני עובר בקפרי שלי. אין
ולא איכפת לי שכולם מסתכלים^ 1
לי מה להתבייש לא איך שהיא׳
נראית ולא איך אני נראה.
הרבה פחות ממכוניות אחרות,
וכשאני יודע שמכונית כזו עולה
שאינן מוצלחות כמוה, תבינו מדוע
קפרי היא ה מכוני ת ב שבילי!

אינני נפרד מהפורד 1שלי...
חברה א״י לאוטומובילים בע״מ

וחק^ס
שחםל בינ סוו אי ליו צילום: מי ל ה -הו ר

מ 1ש ג

חד ש

ה ק 1בערמה

חד שה

ל ת סונו תי ךהצב שניווז:

שרות אגפאקולור
צבע גאמן לטבע • פיתוח אחראי • הגדלה מחייקת • שחת מהיר.
חומרי פיתוח ונייר מקוריים של ״אגפא; מיתקנים אוטומטיים
המצויירים בשיכלולים חסרי־תקדים בפיקוח מומחים מחלל
רק ברשת מעבדות ־שרות אגפאקולור־ בישראל. דרו ש בחנויות
הצילום את ישרות אגפאקולור־ ובדוק את סמל ־׳אגפא־־ על
גב התמונה.

נעים לדעוג שיש לך ידידים. אבל להישכח כי דווקא זדז
שחשבת אותו לאוייבך, מתגלה כידיד בשעת מיבחן, זה ממש תענוג•
כך קרה לנו בשבוע שעבר. בעיצומה של אורגיית ההסתה
נגד העולם הזה, שהתפרצה בעיקבות הלינץ׳ בכנסת, שאבנו עידוד
במפתיע ממאמר שהתפרסם ב לא, לא תאמינו, בדבר־השבוע.
דווקא המוסף השבועי של ביטאון המערך, מצא לנכון להקדיש
לנו יותר משני עמודים מלאים, פרי עטו של אחד, שלמה גרוד־זנסקי,
שכפי שהתברר הוא הספץ של מערכת דבר לענייני העולם-
הזה. אותו גרודזנסקי מעיד על עצמו ש״זה שנים אני רושם מזמן
לזמן את דיעותיהם של אנשים שונים בעניין זה (העולם־הזה)
המעסיקני משום מה. ויש שאני נוגע בו גם בשיחה עם מכרים
וזרים. הנה ואביא משם לקט מההערות האלה על כבוד חה״כ
אבנרי ופעלו.״
אילולא היו הדברים מודפסים שחור על־גבי לבן בגליון האחרון
של דבר־ה שבוע, היה אפשר לראות בהם דברי התפארות עצמית.
אבל כאן מדובר במחקר יסודי שעשה אדם במשך שנים. אי־אפשר
לחשוד בגרודזנסקי, פובלציסט ותיק שעלה מארצות־הברית, שהוא
בדה את הדברים מליבו. להלן כמה מהציטוטים שלו:

^ ״נר הוא המצב 2
דוקטור לפילוסופיה קשיש שמוצאו מדארמשטט :״אבל
הוא (אבנר׳) כל־כך תרבותי צ עי ר בן ,22 מתכונן ללמוד
אלקטרוניקה :״אין דבר, אין דבר, הוא מרביץ בהם — טוב, מה
אתה רוצה שאקרא רק את דבר?״; מרצה בכיר בסוציולוגיה
באוניברסיטה, מחברם של כמה מחקרים חשובים, קורא ותיק של
השבועון :״יחסי אליו הוא אמביוזאלנטי, ואף־על־פי־כן הטענות
נגדו הן לא־רלבאנטיות״; תלמידת בית־ספר תיכון, אינטליגנטית
ביותר :״אומר לך את האמת, הסיפורים הסקסיים שלו הם לפעמים
מדי דרסטיים, אבל אולי זה נחוץ לסקטור הפוליטי, וצריך לגמור
עם המלחמות האלה.״
...פרופסור לפילוסופיה :״אומר לך את האמת — אינני קורא
את השבועון — אני בכלל לא קורא עברית — אין זמן — אתה
יודע: העיתונות שלנו היא כל־כך פרובינציאלית — אבל זה האיש
היחיד בכנסת עם אומץ־לב, או אולי תרשה לי להיות קצת ודלגארי,
עם דם״; מדינאי, שפרש מן הפוליטיקה מאונם, בשנתו ה־:97
״אני דווקא קורא את השבועון ונהנה. כשהייתי פעיל לא היה לי
זמן. בוודאי שזה קצת המוני, אבל אתה יודע, אלה לא ימי העלייה
השנייה. אומר לך את האמת, אני מכיר את האנשים שלנו, הסיפורים
שלו עליהם אינם מדוייקים, אבל אשאל אותך: האם הסיפורים
שלנו עליהם היו כל־כך מדוייקים? אומר לך ידידי, כל אחד עושה
מה שהוא יכול. אתה רואה, אני עכשיו בפנסיה, ואני רואה את
הדברים קצת פילוסופית, כמו שאומרים. אל תדאג, הבחור הוא
בסדר, אני מכיר את הדברים מקרוב, אילו רציתי, הייתי מספר לך
איך שהתפטרו ממני, אבל באמת זה לא איכפת לי. כן, הגיעה
שעתו של הדור החדש.״
ואחרי כל זה מסכם גרודזנסקי במשפט קצר אחד: כך הוא המצב.

• ר סי סאגרב רי ס

הסתה דארימות
צריכה האמת להיאמר, שאותו שלמה גרודזנסקי היה זקוק
לטכסים מחוכם מאוד על מנת שידפיסו מאמר תהילה זה להעולם
הזה בדבו־וז שבוע.

תחילה היה עליו להעמיד פני בלעם, כשהוא שופך על
הזה קיתונות של חרפות וקללות, כשלצורך זה אינו טורח לדייק
בעובדות או להיות צמוד לאמת. כדי לשאת חן בעיני עורכיו, אף
ניסח כמה שורות שכל בית־משפט היה מקבל אותן כהסתה פרועה
לאלימות, כמו :״מודה אני כי לא פעם תמהתי, כיצד מסתבר הדבר,
שבכל השנים האלה לא נמצא אף קורבן אחד של כבוד חה״כ אבנרי
שיצא מכליו והגיב כראוי. יתכן, כמובן, שדימויים מבישים עולים
בדעתי, משום מוצאי מארץ פרימיטיבית, אם כי דמוקרטית — ואולי
זאת היא השפעתם של סרטי הראינוע הרבים שראיתי בימי ילדותי,
רובם ככולם מחיי המערב הפרוע, מקום שאין איש מוחל על כבודו
אף לעורך של עיתון־האקדח המקומי. ודאי, מאושר אני שבמדינתנו,
אף שעדיין אינה מדינה דמוקרטית וחילונית ממש, לא יעלה על
דעתו של אדם לעשות דין לעצמו. ואף־על־פי־כן, אהבת־שלום זו
שלא מדרך הטבע — הלא חידה היא.״
עורכי דבר־ה שבוע שקראו פסוקים אלה אצו לפרסמם, וכך נפלו
בפח. הם לא הבחינו כי קללת בלעם אינה אלא ברכה, כפי שמעיד
המחקר הפרטי שפירסם גרודזנסקי בסוף רשימתו.
חזק ואמץ, גרודזנסקי! יישר־כוחך! אס דבר־וו שבוע לא ירצה
עוד בעתיד לפרסם את תוצאות חקר־דעת־הקהל הפרטי שלך ביחסי
של הציבור אל העולם הזה, דע כי בית העולם הזה פתוח בפניך.
העולם

.איננה
כדענגת-
ה ש * ר

.או תה

^ וניס, ניצי ונודסר
כל ידיעה המגיעה לשולחן המערכת והמיועדת לפירסום
עוברת דרך ידיו של עורך הכיתוב. לפעמים קורה ובגלל ניסוח
בלתי מדוייק של הידיעה בידי הכתב, היא משתבשת בשעת
השיכתוב ומקבלת משמעות אחרת. כך אירע בשבוע שעבר לידיעה
שהתפרסמה במדור ת שקיף אודות המהפיכה במערכת מעריב. לפי
הניסוח כפי שהודפס בעיתון ניתן היה להבין כי כל העורכים
החדשים של עמודי הפנים במעריב הם ניצים ואנשי ארץ־ישראל
השלימה. לפירוש זה אין כל יסוד.
במקורה התכוונה הידיעה לומר, שבעוד שהעורכים
הקודמים של עמודי הפנים היו ידועים כיונים, הרי
בין העורכים החדשים גבר משקלם של הניצים.
מרוב ציפורים, השתרבב גם בולבול בין היונים
לניצים, ובילבל את היוצרות.

העולם הזה 1695

עזר וייצמו :״אם היהודים לא היו יוצאים
לגלות, הם היו נראים כמו הערבים !״ כמה שווה ח״כ 7
!ן כששאלו את שר־התח־בורה
עזר וייצמן, אם יש
לו תוכנית כדי לפתור את
בעיות המזרח התיכון, השיב:
״מה, התוכנית של הרצל כבר
לא טובה?״
:אותו עזר וייצמן ביקר
עם אשתו ראומה בחברון.
הזוג עלה על אחד הבתים והשקיף
על הנוף :״בואי, תסתכלי,״
אמר עזר לאשתו .״את
רואה את כל הערבים שם למטה?
כך אנחנו היינו נראים
אילו לא יצאנו לגלות!״

ישראלים בלונדון
להם על האסון.

כדי לספר

! בליל פציעתה של חנה

מרון, קיבל השחקן יהורם
גאון, ששהה אז בלונדון ל
צורכי
הסרטת קזבלן, טלפון
מהמלחין דופי זלצר, שהיה
אז בפאריס. אמר דובי :״שמעת
על האסון?״ גאון, ששמע כבר
על פציעתה של חנה, השיב:
״כן, שמעתי.״ המשיך דובי:
״איך הם יכלו לעשות דבר
כזה?״ השיב יהורם :״באמת,
אני לא יודע מה להגיד?״ ואז

אנננויבו 1

עם ארליך היו מתוחים, בעיק־בות
מאמר שפירסם ארליך לפני
מלחמת ששת־הימים, נגד
הצטרפות גח״ל לממשלה.
י דבר אחד העכיר את
שמחתה של איילין פת, אשתו
של הח״ב החדש גדעון
פ ת :״חבל שגדעון נכנס לכנסת
ביום שני, מפני שבאותו
יום מלאו לו .37 אם היה מתחיל
יום קודם, אפשר היה לספר
שהוא צעיר בשנה,״ אמרה.
כשדנו בלישכה הכלכלית

; בדיון בכנסת על העלאת
היטל הביטחון הצריך להוסיף
לקופת המדינה 100 מיליון ל״י׳
התלונן ח״כ אגו״י שלמה
לורנץ על־כך שנוכחים רק
15 חברי־כנסת. קרא אחד ה־ח״כים
:״שבעה מיליון ל״י על
כל חבר־כנסת.״ במשך הדיון
נכנסו עוד חמישה חברי־כנסת,
ואותו ח״ב קרא :״המחיר ירד
לחמישה מיליון לכל אחד.״
העיר ח״כ אחר :״אם היו מחלקים
את הכסף, היו כולם נוכחים!״
הסיפור
הטראגי מאחרי
פציעתה של חנה מרון הוא
שחנה בכלל לא רצתה לטוס
למינכן. יום לפני שיצאה לנסיעתה
הגורלית, טילפן אליה
חיים מו סו ל מלונדון וניסה
לשכנע אותה לבוא לצילומי
המיבחן של הסרט כנר על
הגג. חנה לא רצתה לנסוע, אמ־

מלכת המים של ישראל לשנת 1969
השתתפה בתחרות תסרוקות. היא הו
פיעה בתצוגה בתלבושת מקורית: צעיפים משערות, עגילים משע
רות וביקיני משערות. והתסרוקת? בסימון המחזמר ״שיער״ במובן

שריוז דמיו

תצא תורה ומקריית־שמונה ה־צגות־בכורה.״
£1בביתו
של עורך
גרשום שוקן, פרצה שריפה.
מימצאי המשטרה גילו חשד
בהצתה. מיד. אחרי השריפה
טילפן שוקן לעו״ד אמנון
רובינשטיין, הידוע כלוחם
מעל דפי הארץ בכפייה ה רתיח׳
סיפר לו על השריפה
והזהיר את רובינשטיין שיפקח
עץ על ביתו.

הארץ,

אנו ים קישון

טס מניו-יורק. במטוס היתה גם
קבוצה גדולה של חסידי חב״ד, שחזרו
מניו-יורק מהחגיגות אצל הרבי מלובאביץ׳ .החסידים הציעו
לאפרים קישון להניח תפילין. הוא חסכים. אם הוא עשה זאת
בלב שלם, לא ידוע 1אבל אולי זאת היתה הסיבה שהוא
ירד מן המטוס בלונדון ולא חזר אליו להמשך הנסיעה 1

שאול גבעול,

הוא תת־אלוף. הוא גם מושל
שכם. תושבי שפם מרוצים
ממנו. אחד הנכבדים בשכם
אפילו הודיע ש״אחרי שהישראלים
יעזבו את שכם, ניתן
לגבעולי אזרחות-כבוד של עירנו.״
מדוע? ״ הו א מתנהג
אלינו יוצא מהכלל,״ אומרים
התושבים בשכם. בחג אל־אצ׳חא,
למשל, הוא עבר ב-
סימטאות העיר וברך את התושבים,
והוא התיר ביקורים
בלי הגבלה לקרובי העצורים.
״ובכלל, הוא חושב אותנו ל־בני־אדם,״
מטבירים התושבים.

רה :״עברתי כבר את הגיל
של מיבחני־בד.״ אבל חיים הפציר
בה, ואמר :״אני כורע
כאן על ברכי לפני הטלפון
שתבואי ״.לבסוף, בשיכנועושל
בעלה האדריכל יעקג רפמר,
הסכימה חנה לטוס למחרת,
קיבלה את אישורו של הבמאי
יוסי יזרעאלי המביים עתה
בקאמרי את הצגת מדיאה, בה
מופיעה חנה מרון בתפקיד ראשי.
כששמע טופול על פציעתה
של חנה, הוא קיבל הלם.
במשך כל הלילה ישב ליד הטלפון
וצילצל לכל מכריו ההעולם
הזח 1695

המשיך דובי :״איך הם יכלו
להוריד את ההצגה בלי להודיע
לי,״ כשהוא מתכוון להצגת
המחזה הסוסים שהוציאו את
עם ישראל מהבוץ בתיאטרונו
של גיורא גודיק, שהוא הלחין
לו את המוסיקה. יהורם,
שהבין את הטעות, סיפר לדובי
על פציעתה של חנה. הגיב
דובי :״שני אסונות כאלה ביום
אחד, אני הרוס לגמרי.״
1אגב, יהורם גאון יהיה
האמן הישראלי הראשון שישתתף
בפסטיבל סן־רמו. הוא יופיע
שם במקום ג־׳דכי האלי
דיי, שחלה. יהורם ישיר שיר
אחד באיטלקית.

״עיסקת חבילה״ או
״עיסקת חבלה״ ?
בחתונה של פת־שכע,
בתו של ח״כ גח״ל מטעם הליברלים
שמחה אדליד, עם
יונתן כיגלמן, היו המון
אנשים חשובים. אפילו ראש
עיריית תל־אביב, יהושע
רכינוביץ׳ ,שעבר בין העיתונאים
שבאו לחגוג עם ארליך׳
והזהיר אותם :״אם תש-
מיצו אותי, אני אסגור לכם
את המים בבית!״ מפחיד, לא?
י אגב, לחתונה בא גם
השר מנחם כגין, שיחסיו

של המפלגה הליברלית על המדיניות
הכלכלית, הצדיק שר־המסחר־והתעשייה
יוסף ספיר
את עיסקת החבילה. התפרץ לעומתו
מזכיר התאחדות הסוחרים
דויד שיפמן :״זו
עיסקת חבילה? זו עי סקתחבלה!״
במיטגרת מסע הפירסום
של סירטו החדש,
גדולה, ערך הבמאי והמפיק
מנחם גו לן שורה של הצגות־בכורה
בעיירות הפיתוח. בכל
עיירה כזאת עלה גולן על הבמה
לפני ההצגה ונשא נאום
הוקרה ליו״ר המועצה המקומית•
מובן שהנוסח היה זהה.
כך קרה שאחרי ההצגה שנערכה
בקריית־שמונה, שם בירך
גולן את יו״ר המועצה דויד
מורה, קרא המפיק את אותו
הנאום גם בבית־שאן, כשהוא
מעטיר ברכות על ראש המועצה
המקומית דויד מורה. הצופים
בבית־שאן לא הבינו למי
הכוונה וגולן עצמו תפס שהוא
טעה ולמרות כל מאמציו לא
הצליח להיזכר בשמו של ראש
מועצת בית־שאן.

הפריצה ה

אגב, דויד מורה האמיתי,
יו״ר המועצה המקומית
קרית־שמונה, מצא סוף־סוף מה
יחודה של עירו: כשברך ב־הצגת־הבכורה
של הפירצה הגדולה,
אמר מורה :״כי מציון

בוע נפתח הדיסקוטק
מי לא היה בפתיחה?
יוסי וגכרי לבית

לח־בוהט

הגשש החיוור רבקה
אורי זוהר, מוטי
להקת

פיקוד

חן, פופיק,

דיזנגוף,
יעקב כנאי זוהר כרקן
שולד

בקיצור, כל הבו

הימה. אפילו דליה לביא

קפצה לכמה דקות. וכראוי לדיסקוטק
בוהמי, מתכוונים הבעלים
להקרין במקום סרטיב
— בשלוש בבוקר ולארגן 3ייפ
אוקלוק — בחמש בבוקר.

י למרות שנעצרו שני חשודים
בנסיון לפוצץ את ביתו
של ראש עיריית רמת־גן ישראל
פלד, ממשיכים שוטרים
לשמור על הבית. הסיבה: פלד
ממשיך לקבל איומים בטלפון.

אין לו מזל, לאריח
(דושק) נכון, בעל הדיסקוטק
נדאנדיס בבאר־שבע: דווקא
ביום־הולדתו ה־ 26 הוא צריך
היה לשבור את הרגל. הכל
התחיל בדיסקוטק, שם ערך את
יום־ההולדת• שם גם נשפך הוויסקי
כמו שמפניה. אחר־כך
עברו כולם לביתו של דושק
והמשיכו לשפוך את האלכוהול,
דושק החליק ושבר את הרגל.
י מיכאל רורכרג הוא
סטודנט לארכיאולוגיה ולתולדות
האומנות. הוא גם צייר.
לא סתם צייר: רוב ציוריו אי־רוטיים.
השבוע פותח מיכאל
בירושלים את התערוכה הראשונה
שלו. ומי אם לא המשורר
יכי יקרא שם משיריו?
! פרשת סינדרלה במהדורה
מודרנית וגברית, אירעה
למימון כהן, שומר־הסף במועדון
קינגס־קלאב התל־אביב־:
השחקן הבריטי ריצ׳ארד
האדים, שבא לבלות במועדון,
נתקל במימון ואחרי מיבחן
קצר החתים אותו על חוזה
לחמש שנים — כשומר ראשו.
י סוף־סוף יהיה לבוהימה
התל־אביבית לאן ללכת. הש
מרים
אניסימוב
היא זמרת צעירה שכוכבו
עולה עתה בשמי צרפת. גיל
אותה כאשר הוציאה תקליג
של שירי המשוררת הטראגיו
אלברטין סאראזין, היא קיב
לה פרס אירופי, ועכשיו הו
ציאה תקליט שני. אבל שמו
האמיתי הוא פרידמן, אביו
היה סופר אידישי בפולין
והיא עצמה נולדה במחנה
פליטים בשווייץ. עכשיו הי<
חולמת, כמובן, לבוא לישראל

מכתבים

׳דר ה כו פ ת פירס תו ברת; מכ תבי ה שמצה וד

ן גולדה
הלוהטת

למערכתה ^ 0 ! 11ה 1ה הג־עו״עשדוח מכתב עידוד.
-ובם כ כול ם בלשון אתת :

..ה מ שי כו!,, תחזקגה ידיכם
לאורי אבנרי ושלום כהן,
אל תרתעו מאיומי הכנסת. תחזקנה ידיכם,
הצעירים איתכם.

סטודנטית, חיפה

מנצח חרד
לדמות המדינה
לאורי אבנרי,
אני רוצה להביע לך את מלוא הערכתי
למאבקך־מאבקכם בכנסת.

הכנסת בטיפול בפרשה הם פי כמה יותר
חמורים מאשר המעשה הפזיז של חבר־כנסת
חדש• בפרלמנטים נאורים היו מסתפקים
בנזיפה במקום לנפח את הג׳סטה
האומללה לטרגדיה לאומית.
הטרגדיה הלאומית היא לא בתגובתו
של ח״כ ש. כהן אלא בכך שנציגי המפלגות
העיזו להחליט בבעיית כה חשובת
ובסיסית לכל אזרח ואזרח במדינה זו,
מבלי לשאול את פי הבוחרים. האזרח הפשוט
עדיין המום בראותו איך הופכים
לנגד עיניו מדינת חוק למדינה הלכתית,
— והוא חסר־אונים. אין פלא איפוא,
שבמצבים מסוג זה עשוי בן־תמותה לאבד
שליטתו ולבצע מעשה בלתי פרלמנטרי.

מ. גולן, חיפה

ימלוח ם ללוחם לשלום כהן הח״כ הלוחם האמיץ.
יישר כוח!

אברהם כהניו, תל-אביב
• הקורא אברהם כהניו הוא אחת
הד מויו ת ה מפורס מו ת ב מסכת ה בי ט חון של
עם ישראל. בוגר אוניברסיטה, מילא כהניו

תומך אפילו בעניין ״מיהו יהודי״ שצריך
לדעתי להיות לפחות בדורנו לפי ההלכה
(למרות שאינני דתי) ,אך צעד זה (פירסום
החוברת) ,עבר כל גבול.
הריני מציע לכם להעמיד לדין על
השמצה וכו׳ את כותבי המכתבים, לפחות
כדי לתת פירסום ציבורי לעניין.
המשיכו במאבקכם, אך דיחלקום, בלי
תיאטרליות. אני סבור שאתם לא תמיד
צודקים אבל צריך אופוזיציה למען השם!
(אני אוהד מפלגת העבודה דווקא)•
לא חשוב השם, אז ר ח שוחר
דמוקרטיה (מורה, סטודנט) ,ירו שלים

חוק הנוגד את
מגילת זכויות האדם,
אם ישראל חתמה על מגילת זכויות
האדם של האו״ם זאת אומרת שהמגילה
הנ״ל היא חוק בישראל. אסור איפה לחוקק
חוק הנוגד את המגילה הנ״ל.
חוק ״מיהו יהודי״ נוגד את מגילת זכויות
האדם. גם העדר נישואין וגירושין אזרחיים
בישראל נוגד את המגילה הנ״ל.
אולי אפשר לעשות משהו בנידון ולא
לתת לכנסת לעשות מה שהיא רוצה?

ס. ג .טוכרניצקי,

חו לון

״אני
איתבם ; ״
אני איתכם בכל המאבק סביב
״מיהו יהודי״ ואני מצדיק במאה
את הצעדים שנקטתם בכנסת.
נדמה לי שההשפעות לטווח ארוך

1יג שטדר מן
החוקים אותם עומדים לאשר בכנסת הם
ביזיון למדינתנו ומבערים את דמותה.
:ואני חרד עד עומק ליבי לדמות זו•

זיני שטדרמן,

• הקורא זיגי שטדרמן הוא
והמנצח של פסטיבלי אבו־גוש.

רמת-גו
המארגן

מ הפגנתי ננד
דיכוי הדמוקרטיה
כל הכבוד לך שלום כהן•
במעשה הדרמטי שלך ביטאת את החרון
ורגש ההשפלה של רבבות אזרחים כמוני,
שוחרי־חופש־הפרט ומתנגדי הכפייה־הדתית.
היה דרוש מעשה הפגנתי כדי לעורר
את דעת הקהל הרדומה נגד ניסיון לדכא
את הדמוקרטיה במדינה ולפגוע ביסודות
החופש האישי.
צריך לעשות משהו: לערוך הפגנות נגד
הכפייה הדתית, להחזיר תעודות־זהות ועוד
מעשים אפקטיביים. אי־אפשר להשלים עם
הרעיון שהכנסת תחוקק חוקים הנוגעים
למצפוננו, התנהגותנו ואורח־חיינו הפרטיים.

יצחק ומרים בן־אורי, נתניה הטרגדיה הלאומית
נדהמתי לקרוא בעיתון האר׳ן שכבוד
ו״ר הכנסת אוסף תגובות על המעשה
־,תיאטרלי של ח״כ כהן, לשם פרסומן.
אני מבין שכל התגובות למעשה הנ״ל
זיו שליליות בהחלט. לשם הגיוון, אני
!בקש מכב׳ יו״ר הכנסת לצרף זלפרסם
זגובה אחת חיובית מאזרח פשוט שכיום
דנו חבר באף מפלגה או ציבור מאורגן.
לדעתי, מעשיו ומחדליו של כב׳ יו״ר

גולדה מאיר אומרת הכל בלהט.
באותו להט דיברה לפני הבחירות על
הצורך בטלוויזיה שבעה ימים בשבוע, ואחר
כך, אחרי הבחירות, דיברה בלהט שאין
צורך בטלוויזיה בשבת.
לפני מלחמת ששת־הימים דיברה בלהט
(והכל — לטובת העם ב ציון שאין
לתת תיק של שר־הביטחון לידי משה דיין.
באותו להט דיברה נגד שמעון פרם (הכל
בשם העם באותו להט דיברה באינטר־נציונל
הסוציאליסטי נגד כפייה אטיסטית
בברית־המועצות כמו שהיא דיברה בלהט
בעד כפייה־דתית בישראל.
האין זו דו־פרצופיות וציניות.
אני חושב שלמשפחות המעורבות יש
צורך דחוף להתארגן. אין לעבור בשתיקה
על הכפייה הדתית. אני חושב שעל בני
משפחות מעורבות לעזוב את צה״ל. לא
יהיו בני משפחות מעורבות שבת־גויים של
גולדה—י.ש. שפירא—יגאל אלון—ורהפטיג
—את קומפני. שילכו ללחום היהודים הכשרים
כדת — תלמידי הישיבות אם יהרגו חס
וחלילה, יתנו להם מקום בבית־ד,קברות זלא
מחוץ לג ד ר...

אחד ׳ממשפחה מעורכת,
תל־אביב

; ממזרי הארץ,
התאחדו ! 1
על אף מחאותינו, מעבירה הממשלה את
תיקון חוק השבות. ולפי חוק זה, שהוא
חוק ההלכה, הרי ויליאם נאצר וכאמל
אל־נמרי, שני מנהיגי אל־פתח בירושלים,
שהם בנים לאם יהודיה — הם יהודים
כשרים למהדרין.
ולפי חוק זה (זה חוק זה? זה חוקן!),
נכדתו של דויד בן־גוריון — היא גוייה.
אולם יש גם
כאלה אשר אינם לטעון מתביישים
שבחורי־ישיבה המשתמטים
משירות
בצה״ל הם יהודים
כשרים, בו בזמן שבני
נחום, המשרת
אי־שם בסיני, הוא
לא מספיק יהודי
מפני שאמו נוצריה.
ולפי גירסת אנשי־ההלכה
— הוא ממזר.

כאשוניק
על כן, ולאור
האמור, לא נותר לנו אלא להתלכד ולהקים
אגודה אשר תשמור על זכויותיהם של
ממזרים כמו בני (ואני מאמין שישנם
רבים כאלה).
אני מציע כסיסמה: מ מזרי כל הארץ,
התאזזדו!

ברנארדכאשוניק, גבעת שמואל

!— בריודמילח?
בשבי? מה זה טובץ!

אברה כדיניו
תפקידי פיקוד בכירים כבר בהגנ ה נווד
בטרם קמה המדינת. ב מלח מת־ העולנד ה שניי ה
הגיע לדרגת קבע של מייג׳ור בצבא הבריטי,
על מיבצעיו בעלייה ב׳ קיבל עיטור־כבוד,
לו זכן ו רק שני אנ שים אחרים בעולם.

! גישה
מת קדמת

אור מי ל ש טי־ן

הנני פונה אליכם במכתבי זה בכדי
להביע את הערכתי הרבה על גישתכם
המתקדמת להתנגד לתיקונים אשר הממשלה
עומדת לחוקק בעניין ״מיהו יהודי.׳׳

עו״ד יעקב ענבי,
הדרן -המסוכנת
של ברקת

ובכן, הודות לאמי אני יהודי!
אבל אולי מישהו יכול להסביר לי למה
לכל הרוחות היו צריכים לעשות לי
ברית־מילה?

תל״אביב

סלחו לי על צורת הכתיבה ועל הנייר,
אך אני כולי נרעש: קראתי זה עתה
בהארץ את הידיעה על דבר פירסום מכתבים
שהגיעו ליו״ר הכנסת מאזרחים ובהם
גם השמצות נגדכם (אישיות!) .אין ספק
שזה מהווה נדבך נוסף בדרך המסוכנת
שהחל להלך עלינו האיש הזה ברקת וחברים
נוספים שלו.
אינני, מזדהה עם מה שעשיתם ואני

צעדים אלה חשובים הרבה יותר מההשפעות
לטווח הקצר.

אורי מילשטיין, ירו שלים
• אורי מיל שטיין הוא מחבר
על יחידה . 101

! יישר
כז^הכס
כאזרח שלא ניתן לו להביע את אי-
שביעות רצונו מכל המתרחש בארץ במישור
הפוליטי והחברתי, אני רואה במלחמ־תכם
דרך להשגת מערכת חיים תקינה
במדינה דמוקרטית.
חוץ ממני ישנם עוד רבים שאיכפת להם,
וכמוני אינם יכולים להתבטא.
מלחמתכם היא מלחמתנו.
יישר־כוח והמשיכו בדרך זו.

איציק שקמה,

מוסד חינוכי גן -ש מואל

ירחמיאל פוטסדם,

מטולת
ההצגה מוברחה להמשדי
ההצגה שהציגו שלום כהן ואורי אבנרי
היתד, משעשעת ופיקנטית.
מי אמר שמשעמם בכנסת?
עכשיו אפשר לכתוב תסריט ולעשות
סרט על ד,ד,וזי בכנסת השביעית.

כן־ציץ כר־גיל,

תל-אביב

דורוזים
על שלוס
מידי יום ביו מו א תמה ואשאל / ,מדוע
ננולמינו כדי טפל ואכזר? /לכל א שר אלך
א שמע / ,מילת אחת: מלחמה.
מילח זו שאלה אחת בי מעוררת! /מדוע

העולם הזה 1695

נוצרת חזית עולמית /כה ברברית ואכזרית?
אולי
יצרו של האדם? /אולם הרי גם
יצר סוב לו לברנש / 1ולכן עליו לשאוף
לשלום ולמנוע קרב ^ .אך אבוי
כנראה מגמה אחרת לפניו /והמצב
בעיניו / .לכן אנו דור האוהב שלום/ ,
חייב לצאת בראש חוצות /ולהתחיל
בבניית עולם שכולו טוב /וזאת בהיותו
מן ושתת על שלום!
יעלפ ,.צפת

! לחיות,
בעד ארצנו!
בעיקבות תגובות שקיבלתי על מכתבי למערכת,
תחת הכותרת,
טוב למות בעד
ארצנו?״ (העולם הזה
,)1693 ברצוני להבהיר
שכוונתי היתה
לאמר שאין ערך
איזשהו, במיקרהזה
מדינה, שראוי למות
עליו, ולמעשה כל
מאבקנו נעוץ בכך
שאנחנו רוצים לחיות
במדינה זו.
הנהרגים, ואלה ברנשטיין
נהרגו כדי שאנחנו
נמשיך לחיות במדינה
חופשית ודמוקרטית.

דב ברנשטיין,
! 11 לבוגד הנבזה והנמאס
אורי אבנרי י. ש .ו.

תל־אביב

אורי הנגעל!
חרפה. בושה וכלימה תכטינה את פניך,
שלא נבראו בצלם אלוקים ובצלם אדם,
על עזות פניך ומצחך! פניך פני נמר
ומצחו מצח אשד, זונה.
איך תעיז לפתוח את ידיך ולקבל משבור*
תך מדי חודש בחודשו מקופת אוצר מדינת־ישראל
שאתה שונא אותה שנאת מוות?
אתה תומך בערבים והמוסלמים תומכים

בך, ובכן למה אתה מחכה לעזוב את.
ארצנו הקדושה — אתה טמא — ולהצטרף
לאחת ממדינות ערב ולהתחבר לנאצר,
לערפאת, לחוסיין וכהנה וכהנה?
כאן במדינת־ישראל ובארץ היהודים אין
לך חלק ונחלה, גם פגרך לא יזכה להיקבר
בה, מקומך בעיר מכה או בעיר מדינה!
די, די לך! הפרזת על המידה והגדשת
את הסאה במעשיך בפרט, ובפעולותיך
בכלל, כנגד אחיך בני עמך וכנגד המדינה
והארץ.
אני מייעץ ומציע לך לתת תודה לבורא
עולם בפומבי ותצעק בקול חטאתי, עוויתי
נגד עמי זנגד ארצי ומדינתי, ואת זה
עשה תעשה בהקדם האפשרי ללא כל
עיכוב ודחוי. אחרת יד קנאים תפגע בך
תיכף ומיד, ואם לא יד בן אדם, יד
שאינך מאמין בו . .
אם לא תעשה ככה, שמך אורי ייהפך
לחשך וערפל, ומשפחתך אבנרי, תהפך
לאבן נגף שתרוצץ את גולגלתך וגולגולת
חבריך הערבים האכזרים כמוך.
הברירה בידיך:
שתי דרכים קיימים בעולם: דרך החיים
ודרך המוות. או בן־אברהם, יצחק ויעקב,
או בן־ישמעאל.
או מדינת־ישראל, או אחת ממדינות ערב.
אני מסתפק באמור לעיל, כי יש ברצוני
לראותך בעתיד הקרוב, אם תימין ואימין
ואם תשמאל ואשמאילה.

אחד המלא צער עריך
ועל משפחתך
§1ן מרחל עד רחל,
לא קמה בדחל
במדורה של רחל הנזרזזלת (העולם הזה
)1692 הופיעה כתבה אודות רחל בלכמן
המתעתדת להתגרש מבעלה. בין היתר מזכירה
רחל המרחלת שרחל בלכמן היא
בת־דודה של זיוה רודן אשר שמה מהבית
הוא בלכמן.
אני משוכנע שיש לכם מספיק חומר
לעיתון ואין צורך להלביש לנו קרובות
משפחה שלא היו ולא נבראו.
יהודה כלכמן (אחיה של
זיוה) ,חיפה

תן כותרת!

חינם לכל דורש

המעוניין לרכוש את

ספר הברית החדשה
להשכלה כללית ולהכרת הדתות בעולם

יתקשר לפי הכתובת ת. ד ,7089 .ירושלים, וישלח לו מיד.

בעיות וחוסר שלום בעולם?
שלח כותרת מתאימה לתמונה זו. לשולחי 3הכותרות המוצלחות
כיותר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על-גבי גלויות
בלבד לת. ד ,136 .תל־אביב, ולציין על הגילוייה :״תן כותרת״.
המועד האחרון למישלוח הכותרות הוא .5.3.70

נכו בפר סי ם
מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה מימין,
שפורסמה בגליון העולם הזה , 1693 זכו
בפרסים הכותרות הבאות:

• זהו שנאמר :״שמחת זקנתי
בראיט חוצות!״ ,ירדן אוריאל, התע״ש

,26 גבעתיים; גדעון אילת הרוא״ה 167
רמת־גן.

• ״יופי, הדוור הביא את ה,פרי

דרורה פאר, דרך פתת־תקוה •,94

תל־אביב.

• ״תראי איזו דיירת חדשה
מצטרפת אלינו! זאת לא כולדה!״
,ירון דסקל, ירושלים.
פרסי הספרים ישלחו לזוכים בדואר.

העולם חז ה 1695

נביאי ישראל הקדימו לדון בה!.
אינך מ א מין!
אדרבא, הרשם לסדרת הלימודים אשר אנו מציעים ותראה נפלאות.
הלימודים — לימודים בכתבי הקודש, והם ערוכים בשפה קלה שכל
לומד יבין.
הסדרה כולה מוצעת לן ללא כסף וללא מחיר !
אם מעונין אתה ורוצה לקנות ידע בספר הספרים, מלא נא את התלוש
שלפניך בכתב ברור וקריא, ושלחהו אלינו.

בית־ספר ישראלי לתנ״ך בכתב בשפות:
עברית, צרפתית, אנגלית ורומנית.
ת.ד10060 .
ירושלים.
אני מעוניין בסדרת הלימודים בתג״ך שאתם מציעים,
ומבקש שתרשמוני כתלמיד.
השם ...

המעז ...

התאריך ...

תמרורים
מצפהלתינוק. בעוד כחודשיים,
הזמרת היווניה הפופולרית ננה
מושקורי, לה יש כבר בן, ניקולאם, בן
שנתיים.
מנהליםרומן השחקנית ה־יפהפיה
בריט אקלונד, שהתגרשה לפני
כשנה מפיטר סלרם והפכה מאז לשחקנית־סרטים
מבוקשת, והצלם שהוא נצר לאחת

אקלונד וליכטפלד
המשפחות האצילות בבריטניה — הלורד
ליכטפלד, שהוא גם מתכנן אופנה.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 67 של נשיא
ברית־המועצות כיקולאי
יום־ההולדת של פודגורני, הנחשב למספר
3׳ בברית־המועצות — אחרי ברז׳נייב ו־קוטיגין
— לא צויין בשום הודעה סובייטית
רישמית.

נישאו בניו־יורק, הטופר ליאון
(אקסודוס) יו רי ם 45 והצלמת ג׳י ל
פיגורי 22 הוא בפעם השלישית והיא
בפעם הראשונה, לצלילי מארש חתונה ש-
מילותיו חוברו ע״י החתן.

פודגורני.

התגרשו מלך ה תקליטים של
צרפת, אדי כרילייי, ורעייתו מארי־

כריסטין שטיינ
ברג,
שהיתה רעי־תו
השנייה. ברקליי
מנהל עתה רומן עם
ביאנקה די־מיצ׳אס
שהיתה בעבר ארוסתו
של מייקל קיין
וביקרה איתו גם
בארץ•
נישאו. ב-
תל־אביב, העיתונאי
והמבקר לאמנות הקולנוע
שערך את
הדו־שבועון הוליווד,
יונה נתן, והמו־ 1
רה צכיה ליפט־

הויז.

נידון אחרי
שהורשע בבית־מש־פט
השלום בתל־אביב,
על התנהגות
פרועה בהיותו שינתן
כור,
לשנת מאסר על
תנאי לתקופה של שלוש שנים — מרדכי
שולמן הידוע יותר בכינוי שולמן

ישלם.

נפטר בחדרה, בגיל ,62 מי שהיה
החמש הראשי של ההגנה ועד 1966 אחד
מקציני החימוש הראשיים של צה״ל, אלוף-
מישנה (מיל ).אשר פלד.
נפטר בניו־יורק, בגיל ,92 חתן
פרס נובל לרפואה בשנת ,1966ד״ר פיי־טון
רום. ד״ר רום,
שזכה בפרס על
מחקריו בתחום הסרטן
— מת מסרטן.
נפטר. בירושלים,
בגיל ,84
חבר האקדמיה ללשון
העיברית וחתן
פרס

ישראל

חנוך ילון. יליד
גליציה, עלה לארץ
ב־ 1920 והיה במשך
26 שנה מורה ללשון
העיברית בבית־המידרש
למורים מזרחי. מפעל חייו היה
ניקוד המישנה כולה, שנעשה על סמך
חקר והשוואה בין מסורות הקריאה השונות
וכתבי־יד עתיקים. בגיל 74 זכה בפ ר ס
ישראל ובתואר דוקטור־כבול לפילוסופיה
מטעם האוניברסיטה העיברית.

העולם הזה 1695

י• א הייתי מאמין

שיגיע היום הזה.

/אבל הנה הוא בא.

אני מתחיל להתגעגע לבן־גוריון בשילטון.

^ 4יני חו זרכי ממילה אחת שאמרתי או בהבתי עליו
בחיי.
אני מאמין כי כמעט בכל המיקרים צדקתי.

אבל לעומת יור שיו...
וזו הממלאה עתה את מ קו מו...
ואין זה רק עניין השוואתי .

לא רק מפני שהגמדים תפסו את מקומו,
הוא נראה עתה גדול יותר.
ולא רק מפני שיורשיו הפכו את חוסר־המחשבה לאידיאל
ממלכתי הוא נראה עתה חכם יותר.
ולא רק בגלל העקרות המוחלטת של יורשיו הוא נראה
עתה פורה יותר.

נדמה שגם כן־גוריון עצמו הולך ומחכים,
ככל שהוא מתרחק ממרכז המערבולת של
יצרי השלטון.

ך* נה, בהלווייתו של עגנון, הוא סירב לחבוש כובע.
ראה תמונה) .וכשנאלץ לחבוש כובע־גרב, טרח להסביר
לכל כי זוהי כניעה למזג־האוזיר, לא לחבר־הכנסת פורוש.

אי־חכישת כיסוי־ראש בבית־הקברות המקודש
ביותר של הדת היהודית -הרי זו מיחווה
של מחאה, חמורה יותר מתלישת דף מתעו
דת־זהות.
לעיני הטלוויזיה. לעיני הציבור כולו.
כל עדת הגמדים יכלה לומר גם עליו שזהו אכסהיביציו־ניזם,
שזוהי דרמתיות זולה, ושאר אימרות־שפר של כסילים.

אדם המזדקר כמו הר ממיר השפלה השטוחה
של מוחות באנאליים, עקרים, עלובים —
עמיתיו, יורשיו, חניכיו, חברי־סיעתו הקודמת
והנוכחית.

ץ הו אותו האיש, האומר שוב ושוב כי הוא מוכן
} להחזיר את כל השטחים הכבושים (מלבד ירושלים המזרחית)
תמורת שלום.
בניגוד גמור ומפורש למה שאומרים וחושבים גולדה,
אבן, דיין — שלא לדבר על חבר־סיעתו איסר הראל.
מדוע?

מפני שבניגוד לאנשים הקטנים, הוא מבין
את מהות ההכרעה.

ויד אובדות ההזדמנויות ההיסטוריות, ומת•
כזכזות פירות הנצחון, ונקבעים דברים לדורות
ללא החלטה מצידנו.מכל תכונות בן־גוריון, היתד. זאת אולי תכונתו הבולטת
ביותר.

הוא החליט.
היה זה הוא, כמעט לבדו, שהחליט כי ב־ 14 במאי 1947
יוכרז על הקמת מדינת־ישראל.
היה זה הוא לבדו שהחליט, כעבור תשע שנים, כי הר־פתקת־קדש
ודתה מוטעית, וכי יש לסגת.
ואף כי רבים מאיתנו מערערים כיום על נסיבות אותה

אצלו, אין זו רק כמיהה לשלום.

זוהי קודם כל ראיית הסכנות הנוראות -
סכנות בטווח של דורות.
הוא מבין מה תהיה צורתה של מדינה שיש ביד קרוב
למיליון וחצי ערבים, מיעוט עויין של 363),כיום, שיגדל
ויילר•

הוא מבין שבמדינה כזאת לא ייתכן ביטחון,
לא תיתכן דמוקרטיה, לא ייתכן סוציאליזם.
הוא מבין כי רודזיה יהודית כזאת תהיה הניגוד המוחלט
לכל האידיאלים של מייסדי הציונות ומגשימיה — החל בהרצל
ונורדאו וא״ד גורדון וז׳בוטינסקי, עבור למייסדי דגניה
ונהלל, וכלה בלוחמי תש״ח וחבריהם משיח לוחמים.
הוא מבין כי במדינה כזאת, ייעלמו תוך שנים מעטות
הפועלים העבריים, וייווצר עם־אדונים של אפנדים יהודיים,
רקובים ומושחתים, הרוכב על פרולטריון ערבי מנוצל. תהליך
זה כבר נמצא היום בעיצומו, בעידוד הנלהב של נערי
בן־גוריון מאתמול.

הוא מכין כי מלחמת־הנצח עתידה, ברבות

בן־גוריון יודע מה ערכה של מיחווה דרמא
תית כמאבק על נפש הציבור, והוא השתמש
כמיחווה זו מפני שרצה לומר משהו לציבור.
הוא רוצה לומר לנו שיש לנו ממשלה מושחתת .

ממשלה של אוכלי-חזיר, הרוצה לכפות על
הציבור את ההלכה הדתית, הלכה שהם עצמם
כופרים ומבזים אותה על כל צעד ושעל.
ממשלה שאסרה על תומכיה להצביע על פי צו מצפונם,
כאשר הגיע להכרעה עניין בעל משמעות מצפונית עמוקה
ביותר.

ממשלה שאסרה על תומכיה אף להימנע
מהצבעה, וכפתה עליהם הצבעה שנגדה במפורש
את מצפונם מכל ובל.
ממשלה של גולדה .

א היתה זו רק הפגנה נגד, אלא גם הפגנה בעד .
/נגד חוק שהוא, לדעת בן־גוריון ולדעת רבים מאיתנו,
פשע כלפי מדינת־ישראל ופשע כלפי הדמוקרטיה.
ב עד השקפת־עולם האומרת כי יהודי הוא מי שרוצה
להיות יהודי, מי שמצטרף ללאום הזה בהכרתו, מי שקושר
את גורלו לגורלה, מי שמוכן לשאת בעול החיים והמוות
למענה.
כמו כלתו מרי. כמו נכדתו גליה. כמו אן שליט וילדיה.

מדינת־ישראל אינה עוד סניף של הגולה
היהודית. אינה עוד קיבוץ יהודי מקיבוצי
הפזורה.

מדינה זו היא חודיה חדשה, מישטר־חיים חדש. כלגי ההצטרפות
אליה והפרישה ממנה אינם יכולים להיות כמו
בק״ק ברוקלין.

בן*גוריון מבין זאת, מפני שהוא יוצר־מדינה
ולא ממשיך הנטו, מפני שיש לו מבט היסטורי
המרחיק מעבר לערימת המליצות הבאנאליות
של הגננת הלאומית.
בניגוד לרוב חבריו, יורשיו וחניכיו, הוא מבין מה המשמעות
העצומה של הקמת מדינת־ישראל. לאורה הוא מוכן
לבדוק מחדש את כל האמיתות הישנות, לפסול אותן אם
אבד עליהן הכלח באותו יום גדול, לחדש את הטעון חידוש.
הוא מוכן להרוג פרה קדושה ובלה כמו ההסתדרות הציונית.

מוחו
עובד. דמיונו פועל. הוא אדם יוצר.
אדם יוצר בגיל — 83 אחד מפלאי הטבע.

הימים, להשחית ולעוות ולסרם את נפשנו
הלאומית.

ל אלה. הם שיקולים שאיש כמו עזר וייצמן כלל
אינו מסוגל אף להעלות על דעתו, ואיש כמו משה דיין
מטביע אותם במלל הניאו־תנ״כי שלו. בשביל גולדה זוהי
סינית.
כי אף לא לאחד מאלה, לשותפיהם ולמשרתיהם, אין מבט
היסטורי. אף אחד מהם אינו שואל את עצמו: מה יהיה
בעוד עשרים שנה, חמישים שנה, מאה שנה.

אף אהד מהם אינו מסוגל להבחין, מתחת
לפני האידוות הזעירות של היום, את הזרמים
הגדולים של תהליכי ההיסטוריה.
אין בן־גוריון להוט פחות אחרי הגדלת המדינה, סיפוח
שטחים, הרחבת גבולות, מאשר הגמדים.
היה זה הוא שדיבר על המלכות השלישית ב־ ,1956 שסיפח
שטחים נרחבים ב־.1948

אכל הוא רואה את השיקולים הנגדיים, את
השיקולים המכריעים.
כי הוא רואה את הדברים ממעוף הציפור.

ואף שאני רחוק מגישתו ומתפיסותיו ברוב
השטחים, אני מעדיף את עוף־השמים על
הזוחלים כעפר.

* עו דתכונה של בן־גוריון, שאני מתגעגע אליה —

| הכושר להחליט .
כבר התרגלנו, בשנים האחרונות, לממשלה שאינה מסוגלת
להחליט דבר.
ושטיפת־המוח הגדולה הביאה לכך שחוסר־החלטה הפך
בעיני הציבור לתכונה חיובית, לתמצית כל חוכמה, לשיא
של בגרות מדינית.

נסיגה — כיום, לאור הנסיון, יכולים אנחנו להבחין בגדולתה
של ההחלטה, באומץ־לבו של האיש, שהיה מסוגל
להחליט, לשכנע את הציבור בנכונותה, ולבצעה.

לעומת זה -היכן הגמדים של היום!
^ 4יני בא כאן

להניח את היסוד לפולחן חדש של בן־

^ גוריון•
איני בא להשכיח כי היה זה בן־גוריון שנכנע לדתיים
פעמים רבות, ששיחרר את בחורי־הישיבה מגיוס, שהנהיג
בארץ חוקים רבים של כפייה דתית.
איני שוכח לרגע את המחדלים הגדולים של , 1948 שזרעו
את הזרע למלחמה של היום; את התנכרותו הרת־האסון
לתנועה הלאומית הערבית, את אי־נכונותו להכיר בשורשי
הסיכסוך הישראלי—ערכי.
על כך הווכחנו עימו, לפעמים בחימה שפוכה, במשך
שנים.

אף באשר התמודדנו עם דיעותיו ידענו -
הנה איש שיש לו דיעות, ושיש טעם להתמודד
עימו.
היכן הריעות של גולדה, של דיין, של עזר וייצמן? עם
מה אפשר כאן להתמודד?

היכן כאן התפיסה ההיסטורית שאפשר להתווכח
עימה, הנותנת כיוון ומשמעות למעשים
היומיומיים?
אכן, דרושים מדי פעם כמה פסוקים של בן־גוריון, כדי
להזכיר לנו באיזה עולם של אפסים אנחנו חיים כיום.

ודרוש מדי פעם מיחווה של כן־גוריון -בן,
מיחווה אבסהיביציוניסטית, דרמאתית- :
בדי להזכיר לנו שעם כל שגיונותיו, ועם 83
שנותיו, הזקן הבודד הזה משדה-בוקר עדיין
משכמו ומעלה מעל לעדת יורשיו.

9 )1 1 9

תממשדה תוציא השנה 524 מידיון דיי׳ ע ד חינוך
ד די אדה רא קבדו מסכו זה אפירו פרוטה

הרון אזפר הוא בן עשר.
\ * ילד שקט ונחמד, העושה עליך רושם
מצויין מרגע ראשון. מדי בוקר הוא יוצא
מביתו ברחוב שלוש 16 בתל־אביב ופונה
לעבר שוק הכרמל הסמוך. לא, הוא אינו
יוצא לעזור לאמו בקניות, לפני לכתו ל־בית־הספר.
ילדים אחרים בגילו הולכים ל־בית־הספר,
אך לא אהרון: הוא יישאר
בשוק הכרמל כל היום.
אהרון מבלה את ימיו באמצע הכביש
הראשי בשוק, מוכר צנון ופטרוזיליה
מהארגז המונח לפניו על הריצפה :״אין
לי אבא,״ הוא מסביר בשקט .״הוא נפטר.
היה חולה ונפטר. אני הבן הבכור, אז
אני צריך לעזור לאמא לפרנס את המשפחה.
״אני
מרוויח לפעמים שש, לפעמים
שמונה לירות ליום. אמא מנסה עכשיו להיכנס
לקיבוץ אחד, יחד איתנו, אבל עד
אז אנחנו צריכים להתפרנס״.
אהרון סיים רק שלוש שנות לימוד.
בכיתה ד׳ כבר לא ביקר. בתנאים שונים

יצחק אברהם עוזר לפרנסת המ שפחה על־ידי ניקוי
מעיים ב שוק. עובד מבוקר עד ערב, ו שכרו עשר ל״ י

1 1 /1 1 1 2 1 1 1 /1 /1
לשבוע .״הכסף נחוץ בבית. נמאס לי ללמוד,״ הוא אומר תוך כדי נ סיונו להעלות חיוך.

— היה מסוגל להתמודד במלחמת הקיום,
לכשיגדל, מאותה נקודודזינוק ככל בני
גילו. כיום הוא איבד את ההזדמנות, יצטרך
להיאבק קשה יותר כדי להגיע למשהו.

קרוע, רעוע, מלוכלד
*** טח המחייה של יצחק אברהם
הוא, שוק שכונת־התקווה במזרח
חל־אביב. עבודתו מבוקר עד ערב: מנקה
מעיים של פרות. משכורתו — עשר ל״י
לשבוע, ארבעים לחודש :״הכסף נחוץ
בבית,״ הוא אומר בעיניים עייפות.
יצחק הפסיק לבקר בבית־הספר בגיל
עשר .״נמאס ל׳ ללמוד,״ הוא מנסה לחייך.
״למדתי מספיק.״
וכך הוא מבלה את ימיו בין הררי המעיים,
לבוש מגפי גומי ארוכות וסוודר
שחור, קרוע ומלוכלך, גדול ממידתו.
גם דליה ששון בת ד,־ ,11 מרחוב יורם
,13 תל־אביב, מבלה את י ימיה בשוק ה-

אהרון אופר בן העשר (משמאל) מוכר פטרו־
״1 1 1 1 1
זילי ה ו צנון מ תוך ארגז ב שוק הכרמל .״ אין

| | 1111111
1 .1 1 /1
לי אבא,״ הוא מסביר, תוך כדי הצטדקות .״אני הבן הבכור, וצריך לעזור בפרנסת הבית.״

מהאחרות. הן קיבלו זיכיון מבעל האטליז,
המוכר להן את שיירי העוו, העצמות והשומן
שאינם ניתוים למכירה ללקוחות.
יעלת הזיכיון משלמת 25 אגורות לקילו,
מוכרת למעוניינים בחצי ל״י הקילו.

תקווה, לפני עגלת־הילדים דירעועה מלאת־הפטרוזיליה
.״למה את לא לומדת, דליה?״
הוא מתביישת, אחר מתגברת :״אני
צריכה לעזור בבית. אבא שלי זקן, לא
יכול לעבוד. עכשיו אני גם צריכה לעזור
לסבא וסבתא שלי. הילדים שלהם, הדודים
שלי, כולם במילואים, ואין מי שיביא
להם כסף. אם לא אני, לא יהיה אוכל.״
״וכמה את מרוויחה?״
״זה כמו הפיס. פעם אני מרוויחה, ופעם
חבל בכלל על הזמן שעמדתי פה.״

אצבע מאשימה

החיימ בזב?

ן • כוימים עלובים.

עש ל״י ליום.

^ עשר ל״י לשבוע.
אבל בשביל מאות ילדים אלו בשוק
הכרמל והתקווה ובעשרות מקומות אחריש,
לירות עלובות אלה הן ההבדל בין בטן
שבעה לריקה. למען לירות עלובות אלו
מפסידים מאות ילדים בארץ את בית־הספר,
ממשכנים את עתידם, ומבלים את ההווה
בסביבה מדכאה והורסנית לגופם ולנפשט
כאחד — כגון שוק הכרמל של תל־אביב.
אפילו לעקרת־הבית המגיעה לשוק לשעתיים
קניות, אין השוק מקום מרגיע.
רחובו הראשי הוא מערבולת רותחת של
גברים ונשים אחוזי דחף־בלתי־ניתן לריסון:
לקנות, לקנות — ובזול, בזול. את
התרנגולת הרכה יותר, העגבניה הגדולה
יותר, הצעיף הזול יותר. כאן אין מלחמה,
אין מצב בטחוני, אין עיסקות חבילה. כאן
יש רק סלים.
אולם יצחק ואהרון ודליה ומאות אחיהם
לגורל אינם רואים רק את הרחוב הראשי.
הם מכירים גם את הסימטאות. ה־סימטאות
הצרות, המלוכלכות, מלאות הזוהמה
— ולא רק הפיזית: ערימות אשפה,
עצמות, ראשי תרנגולות, מעיים וסתם פסולת
— הכל מגואל בנוצות, דם וסחי.

המונות הצעירה

דליה ש שון בת ה־וו מוכרת פטרוזיעיה ב שוק
שכונת התקווה. חנו ת ה כוללת אונו סחורה מוו־כב
על שלד עגלת־תינוק. כמה היא מרוויחה? זה כ מו פיס, פעם מ שהו ופעם חבל על הזמן.

ף* ך מתבצע חוק חינון־חובה בשוק ה־כרמל,
ובעשרות שחקים ומרכזי מלאכה
ומסחר אחרים ברחבי הארץ. זהו הנוף
הפיזי והחברתי לו חשופים מאות אזרחי
המחר של ישראל.
נכון שלא כולם נמצאים שם בגלל
מצוקת הפרנסה בבית. נכון שישנם ילדים
שסתם ברחו מבית־הספר. אולם הרוב הוא
שם בעל־כורחו, ילד נורמלי לא יבכר
להיות במצבם של יצחק ודליה — במקום
לשבת נקי ומצוחצח בכיתה, בין חברים.
העובדה שהם נמצאים, במקום בכיתה,
בשוק הכרמל, ושישראל של — 1970 בת
הוקצבו 524 מליון ל״י לחינוך חובה
לא מצאה דרך לספק להם את ה לי רו ת ^ ₪
ספורות שהם מרוויחים מבלי שיי#מ $8
לעזוב את בית־הספר — מהווה האשמת •

חמורה נגד ישראל זו.

עלובי החיים

ך* תור בל זה חיים הילדים — ואף

*4יותר:
הם רואים את האשה הבלה, הלבושה
מעיל ארוך ועלוב, הנעצרת ליד ערימת
אשפה ומתחילה לחטט בתוכה, כשאחריה
כבר ממתינה אחרת בתור.
זהו שוק המציאות האמיתי: מהרגליים
של התרנגולות אפשר לעשות מרק לשבוע
שלם. יש צורך רק להתכופף לתוך הערימה
ולחטט. גבר זקן, שומר לילה לשעבר
שהפסיק לעבוד לאחר התקפת־הלב שלו,
מגלה שד,מטעם האהוב עליו, מתוך האשפה,
הן דווקא עצמות עמוד־השדרה של
בעלי־בקר. תימניה עטופת־שבים, חמרת־גיל,
ממלאה את סל־הקנבס שלה בשרשרת
אינסופית של מעיים. בזמנו, היא נהגה
להאכיל בזה את החתול שלה. מאז שנפטר
בעלה והפרנסה אפסה, גילתה שהיא יכולה
להצטרף לארוחתה של החתול.
ויש בזבל גם בעלות־יוזמה שהשתלטו
על ערימות אשפה מסויימות, מובחרות

שסי אלמוניות אוסנות רסנו מזון מהוו הפשרת שנזרקה בשו0

החברה הנוראה נמשו
סרו או
ש?ן ה 13.00 בשדה קלוטן שליד ציריך.
( | נוסעי טיסה 330 של סוויסאייר ללוד החלו
צועדים לעבר מטוס הקורונאדו. טיסתם איחרה
לצאת ברבע שעה. איש לא ידע להסביר
מה הסיבה. איש גם לא התעניין. איחורים
קלים בימות החורף, הם דבר שיגרתי
למדי. הנוסעים הסתכלו איש על רעהו.
קיבוץ של בני עמים ולאומים שונים שנועדו
לבלות יחד את השעות הבאות עד
לנחיתתם בשדה־התעופה של לוד.
חיים גולן החל אותה שעה להתכונן
לצאת לנמל התעופה. שעה קודם לכן ליווה
את אשתו רות למונית שהובילה אותה ל־קלוטן.
מזה שנים נהגו שני בני־הזוג שלא
לטוס בצוותא. הפעם החליטו שרות תקדים
לצאת ותטוס במטוס סוויסאייר. חיים יקח
את טיסת בי.או.איי.סי. שעמדה לצאת כשעה
לאחר מכן.
בתל־אביב התכונן הלמוט פרוידנברגר לסיים
את עבודתו כמנהל מחלקת התיירות
של סוויסאייר מוקדם יותר. אשתו פראג־סואז
עמדה לחזור מציריך, והוא רצה להספיק
להגיע לנמל־התעופה לקבל את פניה.
ברמת־גן התכוננו בני משפחת אלנצודייג
לצאת לנמל־התעופת כדי להיות שם דקות
מיטפר לפני השעה ,17.30 השעה בה יועד
המטוס להגיע.

ן־ . 13.1 /קלוטן. דלתות המטוס ננעלות.
1 /מכונאי הקרקע מרים בוהן זקורה.
מנוע מיספר ארבע מותנע. שריקה מיבבת,
ושאר המנועים מותנעים בזה־אחר־זה. המטוס
מתנתק מהגנרטור שעל הקרקע. מיזוג
האוויר מופסק לדקות מיספר. יחודש רק
כשיגיעו מנועי המטוס למלא עוצמתם.
מיגדלי־הפיקוח מודיעים לקברניט באלחוט
כי הוא יכול להמריא.
. 13.14 הלוותאדו, המכונה באזל לאנד,
ממריא. אנשי מיגדל־הפיקוח עוקבים בקפידה
אחר ההמראה. המטוס מגיע לגובה רב
במהירות, נעלם מתחום ראייתם. הקברניט
מודיע כי כל המכשירים פועלים כשורה.
הנוסעים ישבו עדיין במושביהם כשהם חגו־__
רים בחגורות הביטחון, בפיהם עדיין הסוכריות
החמוצות שקיבלו מהדיילת לפני
ההמראה.
— .13.18 הדראמה מתרחשת: התורן
במיגדל־הפיקוח בקלוטן נחרד לשמע ההודעה
שהגיעה מטיסה : 330 התפוצצות
אירעה בתא המיטען של המטוס. פרצה
אש. עשן החל חודר לתא.
בקלוטן הוזעקו מייד שירותי החירום.
לקברניט שודרה הודעה לחזור. אנשי מיג-
דל־הפיקוח הפעילו מייד את אמצעי העור
לנחיתה עיוורת, בתקוזה להנחית את המטוס
מהקרקע באמצעות המכ״ם.
.13.20 הקברניט היפנה את חרטום המטוס
לכיוון ורום־מזרח, לעבר קלוטן, כשהוא
משדר תוך כדי כך הודעות נוספות
בדבר העשן שהחל חודר לתא הטייס ומקשה
על הראייה.

אשה זו צינתה בנ8דהתעובח דוד ובואו שר בעלה משוויץ
זה עתה שמעה על מותו ־ פורצת בבני כשהילדים בזרועותיה

** כ שי רההקלטה שבקולטן ממשיך
לקלוט את התשדורות האחרונות של
הקברניט.
— 13.24 הקברניט מודיע שקלושים הסיכויים
שיצליח להנחית את המטוס בציריך.
הוא אינו יכול כבר לראות את לוח המכשירים.
בקלוטן
מוצבים הכן אותה שעה כל שירותי
החירום. אנשי השדה עוקבים בחרדה
אחר הדראמה במרומים, מקווים לנס.
עובדי הכור האטומי שבווירנלינגן מבחינים
במטוס מעלה עשן המס במהירות
כשחרטומו כלפי מטה.
אזרח שווייצרי, נוסע אותה שעה על הכביש
המוליך מקובלאנץ לבאדן. לפתע הוא
רואה מטוס חולף במהירות לעבר היער
הסמוך.
: 13.25 קולו הנרגש של הקברניט נשמע
במכשיר הרדיו שבקלוטן. עובדי־השדה
הנידהמים שומעים את דבריו בדומיית
מוות :״שלום לעולמים. תודה, שלום. קרוב
לוזדאי שזו קריאתנו האחרונה.״
נהג המכונית ההמום שומע התפוצצות
מחרידה, לרגע הוא עוצר, ולאחר־מכן מנד
י שיך לנסוע כמטורף להזעיק עזרה.
תושבי ווירנלינגן שומעים גם הם קול התפוצצות
אדירה. המטוס התרסק אותה שעד,
בזווית תלולה ביער שליד הכפר. הפס ה־

יסוויסאיר גרפה את השלם
המערבולת ־ ופגעה לראשונה בישראל

שוטרים שווייצים מובילים ארון מתים אל תון
דיון ך

היער בו נפל המטוס, כדי לאסוף לתוכו את שרידי
* 111
מכל 47 האנשים שהיו ב מ טו ס לא נשארה אף גווייה שלימה אחת שני תן לוהותה.

ארוך אותו הותיר המטוס המתרסק השאיר
מקום לסברה כי הטייס ניסה בכל זאת
להנחית את המטוס, לנסות להציל אתנוסעיו.
תושבי הכפר הסמוך החלו לזרום במהירות
לעבר היער. כשהגיעו למקום האסון
נרתעו. מחזה הזוזעות שראו החרידם, מנע
מהם להתקרב לשברי המטוס.
למקום החלו להגיע הכבאים, לא נותר
להם אלא לכבות את האש שליחכה עדיין
את שברי המטוס וחלקי הגופות שהיו מפוזרים
על־פני שטח עצום.

** וצאי שבת. השעה חמש. קריין שידורי^
) ישראל פותח את מהדורת החדשות בהודעה
נרגשת בדבר התרסקות מטוס סזניס־אייר
שהיה בדרכו מציריך לישראל. בלוד
ידעו כבר הקרובים הממתינים על האסון. כאן
אירעו מחזות מרגשים, קורעי־לב. הכל בכו.
מי בגלוי ומי בסתר. הקרובים. עובדי השדה,
השוטרים. המטוס יועד אומנם להגיע
בשעה ,17.35 אולם רשימת הנוסעים הגיעה
באמצעות הטלקס מקלוטן רק בסביבות
השעה שבע.
השמות הגיעו אחד אחד. כל פרק זמן
נודע על שם נוסף, בכי נוסף. לבכי ולאבל

אבא איננו

כשיוזלד ילדה של א שה הרה
זו, הוא לא יראה את אביו.
אביו ניספה ב א סון מטוס סווייסאייר ב שבוע שעבר. האשח
ה מזועזע ת, שזה עתה קיבלה את הידיעה, מוחה דמעותיה.

האשח של שניהם

שני גברים אלה,
גולן וזינדר, ק ו
נ שואים לאותה אשה. גו לן התחתן עימה אחרי שהתגר שה
מזינדר. רות גו לן נהרגה בנזמוס. שני הגברים בוכים.

נילוד גילויי שימחה, שעה שמקבלי־פנים
נוכחו לדעת כי יקיריהם יגיעו בטיסה אחרת,
ניצלו באורח נס.
בשעה שבע בערך נחת מטוס בי.או.איי.סי.
בו הגיע חיים גולן. רעייתו רות ניספתה
במטוס. נציג סוויסא״ר ניגש אליו לבשר
לו את הבשורה המרה. גולן שומע את הבשורה
וממשיך ללכת. כאילו ממאן להאמין.
בקרחת היער 35 ,קילומטר מערבית לציריך,
מתנהלת כבר החקירה בעיצומה.
החוקרים הנוקשים נדהמים למראה עיניהם.
המטוס התרסק לרסיסים קטנים. הגדול שבהם
אינו עולה על חצי מטר. חלקי הגופות
מפוזרים בכל מקום. על הקרקע. על
העצים. בינותם מגלים השוטרים גם כמה
חלאות־אדם שבאו לבזוז את השרידים. במטוס
היה מיטען זהב גדול, אומרת השמועה.
בשווייץ
מפסיק הרדיו הממלכתי את שידוריו
הרגילים, משדר מוסיקת־אבל. בישראל
מקשיבים מיליוני אזרחים בחרדה לשידור
המזעזע מנמל־התעופה בלוד, קולטים,
כשדמעות בעיניהם, את זעקות־השבר
של המשפחות המוכות.
תריסר הרוגים.
תריסר משפחות, מאחריהן ניצב כל העם.

הילדה עוד צוחסת

אבל אמה, היומ
אחוריה שבת כבר ממררת בבכי• הילדה, שהיתה עדה לדראמה בלוד, לא
תפסה את המתרחש. ידיד מ שפחה מנסה ל שעשעה ליד אמה.

אחת שגעה את הבשורה. אחת גחנה בחרדה. אחדים שואלים בדאגה ונתקווח.ישעחן שהנקידים בודקים אתנחושיגה

המער בו ל ת
פיצוץ מטוס ״סוויסאייר״

פותח שלב חוש במלחמת

ישראל־ערב.
עוד שלב.

אולי השלב האחרון. אולי השלג שלפני־האחרון.

השלב הראשון של הסיכסון התחיל עם ראשית ההתיישבות
היהודית החדשה באדץ־ישראל.
אז לבש אופי כפרי־מקומי — סיכסוכי קרקעות בין כפר לכפר.
פיכסוכים בין עובדי־אדמה יהודיים ורועים ערביים, שעלו על
אדמותיהם. התנגדות של אריסים אשר איבדו את מקור־פרנסתם,
עם מכיוח האדמות לקק״ל• בידי אפנדים ערביים. וגם פעולות של
בריונים וסחטנים סתם, שרצו לרדות ביהודים החדשים.
לא היה זה עדיין סיכסוך כללי, ואף לא סיכסוך בעל אופי
לאומי מוגדר. הוא דמה לסיבסוכים שהתלקחו במקומות רבים
בעולם בין מתיישבים לבנים ובין בני האוכלוסייה המקומית.

היה בו אות לבאות -ראשית הפצע.

גם מבחינת הנשק היה זה סיכסוך תמים — מקלות, סכינים,
ורק לעיתים רחוקות אקדחים ורובים.

השלב השני של הסיכסון־ נפתח עם הצהרת בלפור, ובא
לידי גילוי ברור ב״מאורעות״ .1920

היה זה סיכסוד ברור בין היישוב היהודי החדש
וכין האוכלוסייה הערבית, שהתחילה להגדיר את
עצמה כ״פלסטינית״ (עד אז לא היה תהום כל־כד
ברור בין ״פלסטין״ ובין ״סוריה״).
סיכסוך זה מצא את ביטויו ב״מאורעות״ שפרצו כל כמה שנים,
עם גבור גלי העלייה היהודית. הוא הגיע לשיאו ב״מאורעות״
,1936—1939 אשר הערבים קראו להם ״מרד״ .בצד המאורעות
הגדולים אירעו אלפי סיכסוכים מקומיים קטנים, לא פעם סביב
עקרון ״העבודה העברית״ ,שבגללו סולקו פועלים ערביים ממקומות־עבודה
יהודיים.
במרוצת שלב זה התגבשה בצד הפלסטיני מנהיגותו של חאג׳
אמין אל־חוסייני, ואילו בצד העברי התגבשו ארגוני־המגן הגדולים
— ההגנה (על גילגוליה השונים) ,אצ״ל ובסוף לח״י.
הנשק הצטמצם עדיין בתחום הכלים האישיים — רובים ואקדחים.
רק לבסוף החלו מופיעים מיקלעים ומרגמות קלות.

השלב השלישי התחיל במאי , 1948 עם התערבותם של
צבאות המדינות הערביות.
מעטים ביישוב היהודי ציפו לכך. בינואר 1948 קבעו כל
המומחים של הסוכנות היהודית, בהתייעצות שנתקיימה בבית
בן־גוריון, כי אין לצפות להתערבות מדינות ערב, וכי האוייב
היחידי הוא ערביי פלסטין, המתנגדים לחלוקת הארץ.
זמן קצר לפני החלטת־החלוקה עוד הופיעה התזמורת הפילהרמונית
הישראלית (אז ״הארץ־ישראלית״) בקונצרט חגיגי בקאהיר,
ונתקבלה בברכה על־ידי ראש ממשלת מצריים, נחאם באשא. מזכיר
הליגה הערבית, עבד־אל־רחמן, הצטלם כשהוא לוחץ את ידי משה
שרת.

מאז מאי 1948 נגרפו כל ארצות־ערב לתוף הסיב־סוד,
כזו־אחר־זו, עד שכיום אין ערבי בין האוקיינוס

האטלנטי וגבול איראן שאינו צד במאבק למען ״זכו
יות העם הפלסטיני״.
הנשק התקדם למטוסים על־קוליים, שריון משוכלל, סוגים ראשונים
של טילים.

ככל שהתקדם השלב השלישי, התחיל והתפתח בצדו השלב
הרביעי. בשלב זה נגרפו לתוך הסיכסוך היהודים בעולם כולו.
יהודי העולם מתייחסים באהדה טבעית לישראל. כשנראה היה
שישראל נחונה בסכנה, נולד בין יהודי העולם הרצון הטבעי
להושיט לה כל העזרה האפשרית. הדבר בא לידי גילוי בולט
במאי ,1967 והוא מקיף עתה את כל המישורים הכלכליים, המדיניים
והצבאיים.

במקביל גברה נטיית הערבים לראות בבל יהודי
העולם בן־ברית לישראל ואוייבי הערבים.
אף כי הערבים עומדים על טענתם שהם מבחינים בין *ציונים״
ו״יהודים״ ,ניטשטש הבדל זה במציאות. נוצרו קשרים בין אירגונים
אנטי שמיים וגורמים ערביים שונים. התחילו התנקשויות במוסדות
יהודיים.

ההתנקשות במטוס סוזיסאייר (אם יוכח סופית שהיתה זאת
מלאכה של חבלנים פלסטיניים) פותחת שלב חמישי, בו נגרפת
אוכלוסיית העולם כולו לתוך המערבולת.
אופיינית ביותר לשלב זה טמינת הפצצה בשק־דואר, שהובל
במיקרה במטוס אוסטרי בין שני יעדים אירופיים, בדרכו לישראל.
דדטיס יא ה־ה בדרך לישראל, ושום ישראלי לא סם בו. אילו
רצליחה ההתנקשות, ריר נהרגים אך ורק זרים — כשהמטרה
היו,.־ה היא לחבל בקשרי־הדואר של ישראל.

אגרוף קמוץ נכד״יד?,

בשעה שנודע לה כי קרוב משפחה ניספח
במטוס. היא ממררת בבני באגרופים קמוצים.

אם תתפתה מגמה זו, עלול בל אדם בבל ארץ
בעולם ליפול קורבן, באורח מיקרי, לסיכם וך שאינו
נוגע לו, ושהפך עתה מאבק עולמי.

ייתכן עוד שלב שישי — השלב של מלחמת־עולם.
מדינאים אמריקאיים מדברים על כך בגלוי, ריצ׳ארד ניכסין
הזכירו באחד מנאומיו, ולדעת האמריקאים מדאיגה אפשרות זו
גם את הסובייטים.

הפחד הוא כי הסיכסוף יסתבר עד כדי כף, עד כי
שתי מעצמות־העל ייגרפו לתוכו, ולוא גם במיקרה,
בשעה שאחת מהן תנסה להציל את קיום מדינת״
החפות שלה -כרית־המועצות את מצרים הנאצי
רית, או ארצות־הברית את ישראל.
אף כי כרגע נראית,אפשרות זו רחוקה, הרי היא תיתכן בהחלט
מבחינה תיאורטית. עם הופעת נשק גרעיני במרחב, בצורה זו
או אחרת, בעתיד הנראה לעין — תגבר אפשרות זו, של מלחמת-
עולם, שבעתיים.

הסיכסוך הישראלי־ערבי דומה למערבולת, שמוקדו הוא הסיכטוך
הפלסטיני, והגורף לתוכו את כל סביבתו, במעגל מתקדם והולך.
אפשר להשוותו גם לסרטן, שהתחיל כפגע קטן, ולא זכה לטיפול
במועדו. הוא מתרחב והולך, עד שכל הגוף העולמי יהיה נגוע בו.

אם רוצים לעצור את התפשטות הנגע הקטלני,
יש לרפא את מקור המארה.

אוד• אבנר•

שחומים

אשה בהריון שרועה
מעולפת למחצה על
אחת הכורסאות בנמל־התעופה בלוד. קרובת
משפחה יושבת לידה, מנסה להרגיע אותה.

במדינה
העם
מי שולט
בארצות־הבדית?
הידיעה המעניינת והמשמעותית ביותר
של השבוע לא פורסמה בכותרות ראשיות.
היא נחבאה בין דברי פרשנות וידיעות
חוץ, כשהנושאים המסעירים של השבוע
מאפילים עליה לגמרי.
ממשלת ארצות־הברית, נאמר באותה
ידיעה, פנתה לאחרונה אל ממשלת־ישראל
בבקשה מיוחדת במינה. האמריקאים, המודאגים
מתגובתם הצפויה של יהודי
ארצות־הברית בשעת ביקורו הקרוב של
נשיא צרפת, ג׳ורג׳ פומפידו, ביקשו מממשלת
ישראל שתיפעל ותשפיע על יהודי
ארה״ב למתן את זעמם והסגנותיהם, כדי
לא לפגוע ביחסי צרפת וארה״ב.
היתד, זו בקשה חסרת תקדים. לא היה
תקדים לכך שממשלה אחת תפנה לממשלה
שניה בבקשה שזו תפשיע או תצווה על
אזרחיה שלהמד, לעשות. בעקיפין היתר.
זו מעין הכרה בכך שממשלת־ישראל היא
השלטת האמיתית של יהודי ארצות־הבוית.
בעולם מצטיירת ישראל לפי הידיעות
שהיא תופסת בעתונות ובחדשות הרדיו
כמעצמה עולמית, היה זה פארדוכם נוטף
לפיו נזקק מימשל חלש כביכול כמו זד,
של הנשיא ניכסון, לעזרתה של גולדה
מאיר, כוי להשתלט על אזרחיו.

נביא בעירו

אילו היה שמואל יוסף עגנון צ׳צ׳קס
מת לפני שלוש שנים, היה האבל נשאר
בתחום משפחתו וחוגי הספרות בישראל.
היו מציבים את ארונו בפרוזדור בית
אגודת הסופרים, ומביאים אותו לקבורה
בחלקת הסופדים בהר המנוחות. ימים
מעטים לאחר מכן היו בוודאי מופיעים
מכתבים־למערכת, כתובים בידי מעריצי
הסופר, ובהם תלונה קשה ומרה שההמון
לא ידע לחלוק כבוד לסופר הקשיש, ורק
עשרות אנשים טרחו לבוא ללווייה.
כך קרה לרבים מחבריו ובני־דורו של
עגנון. אבל מותו של הסופר בן ה־83
בשבוע שעבר הפך להיות מאורע מרכזי
במדינה. הכנסת עמדה דום לזכרו, הממשלה
ערכה לו הלווייה ממלכתית.
הכבוד הממלכתי האחרון ניתן לסופר
המוכשר לאו דווקא מפני שבשלוש השנים
האחרונות כתב את מיטב יצירותיו! או
שבשלוש שנים אלה למד העם להכיר את
כתביו. אלא שלפני שלוש שנים זכה ש״י
עגנון להכרה, ששום ישראלי לא זכה לה
בכל שטח שהוא: הוא הוכתר כחתן פרס
נובל לספרות.
הלשון הסאטירית. חמישים שנה
ישב עגנון בארץ־ישראל. הוא פירסם סיפורים
בעלי נימה קפקאית, היה מקובל
כגדול הסופרים העבריים. אך לשונו הרבנית
המיוחדת, והנושאים של העיירה
במזרח־אירופה שהיוו מקור־יניקה עיקרי
ליצירותיו, לא נקלטו אצל הישראלי הרגיל
רק בעלי חוש לספרות קלאסית
יכלו ליהנות מסיפוריו של עגנון. בפני
רוב בני העם נשארה יצירתו חתומה.
הפירסומת הרבה שליוותה את קבלת
הפרם העמידה את עגנון מעל למיסגרת
המקובלת של מעמד הסופרים בישראל.
לפתע היפנו אזרחי המדינה את מבטיהם
לעבר בית האבנים בשכונת תלפיות בירושלים,
בו התגורר הסופר מאז שנת
.1924 כתבו עליו, צילמו אותו, הקליטו
אותו. דמותו של הגבר הקשיש, שחבש
תמיר לראשו כיפת קטיפה, נכנסה לחדשות.
שוב לא הפריעה העברית שבפיו, שנשמעה
כלשון הקודש בניגון של יהודי
גליציה. רק עתה גילו הישראלים כי הסופר
הדתי, שדווקא לא נטה אהבה מיוחדת
לדתיים הרשמיים במדינה, נחון גם בחוש־הומור
חריף ובביקורתיות נוקבת.
עגנון לא מנע את לשונו הסאטירית
מרבי המדינה, שרים ומנכ״לים, שנעשו בן־
לילה ממקורביו. מאחורי כל נאומיו הרשמיים,
שהמכסים חייבו אותם, ביצבץ
הומור לעגני כלפי המימסד.
בכך היה ש״י עמון דומה לידידו וחברו
הוותיק, פרופסור מרטין ברבר המנוח.
שניהם זכו ליותר הבנה בעולם הגדול
מאשר במדינתם ובעירם.
העולם הזח 1695

^ מה דעשודו אםיש תל טעדאפאת בירדן?
^ דהציע שדוס? דבבו ש? ל ת פו ס עמדות?

ך כל רגע עלולה ממשלח ישראל לעמוד בפני החלטה גורלית
— •£החשובה מאז ויתנה ביוני 1967 פקודת ההתקפה ״נוע! נוע!״

הדכר יקרה אם ינסה ויצליח יאסי עראפאת, כשם
אירגוני הפיז־איו־ן, להפיל את המישטר ההאשמי
כירדן, ולהקים כה מטשלת פידאיון.
זה יבול לקרות בעוד שבוע. בעוד חודש, בעוד כמה חודשים.
אבל זה יכול להרות גם הלילה.

וכאשר זה יקרה, ייווצר מצכ חדש כתכלית.

במקום הקיפאון ־ א 1כציה
^ מעשה, קפוא המצב מאז תום מלחמת ששת הימים.
/ממשלת־ישראל, בעיקבות המדיניות של אשכול וגולדה, סירבה
להשתמש באחת משתי האפשרויות שהיו לה כדי להפשיר את
הקפאון: או להיכנס לדו־שיח עם הפלסטינים, או להיענות ליוזמת
המעצמות על פי החלטת מועצת־הבטחון.
ממשלות ערב, מצידן, לא הצליחו להפשיר את המצב גם כשקיבלו
להלכה את החלטת מועצת־הבטחון, והתופעה הדינאמית היחידה
בעולם הערבי יחיא עלייתם של אירגוני־הפידאיון כגורם מדיני.

כף נוצר קיפאון מדיני מוחלט, המוסווה על־ידי
ההסלמה הצכאית כחזית המלחמה. שום סיכוי להפשרת
קיפאון זה לא נראה כאופק.
מלכד הסיכוי האחד: שהפלסטינים יככשו את
השלטון כעמאן, ועל־ידי כף ישמידו את המצכ הקיים
ויעניקו לישראל אופציה חדשה.
כל כוחות הצמרת הישראלית, המתנגדים לסטאטוס־קוז, מייחלים
למהפכה של עראפאת — אם כי מסיבות שונות ואף הפוכות.
לעומת זאת, הכוחות המרכזיים בצמרת פוחדים פחד־מוות מפני
הצורר לסכל הכרעה. והם משתדלים לשמור על המצב הקיים.

שמירת המצכ הקיים פירושו -שמירת שלטונו
של המלך חוסיין.

לנהל עימו משא־ומתן מבלי לוותר על העקרון (המקודש של
ממשלת ישראל) שישראל מנהלת משא־ומתן רק עם ממשלות! ,
ולא עם תנועות־מחתרת.

• ככף אפשר להגיע לפתרון הכעייה הפלסטינית,
שהיא מוקד המלחמה בין ישראל והעולם הערכי1 .
• יהיה לעראפאת פיתוי חזק מאד לקבל את ההצעה, כדי לבסס
ולקיים את שלטונו, וכדי לצרף למדינתו הפלסטינית את הגדר,
המערבית. ברור שימיקדד כזה יצטרכו גם למצוא לירושלים י
פתרון שהערבים יוכלו לקילו.

• תימנע הפיכת ׳ירדן לבסיס המלהמה נגד יש•
ראל, מכלי שיהיה צורף בכיכוש נופף שיקים את
העולם נגד ישראל ויאשר את טענת הערכים שישראל
שואפת לככוש את כל ארצות ערב.
י • עבד־אל־נאצר יוכל לקבל הסדר, שישא את החותמת של
עראפאת ואירגוני הפידאיון, וכך יושג שלום כללי.
!• אפילו לא תתקבל ההצעה, תעשה רושם גדול בעולם ותשנה
באופן מהותי את יחס דעת־הקהל לישראל.

האבשוות השלישית: רא ודא
^ שנה, כמוכן,
אפשרות זו מופיעה גם כאיצטלה קצת שונה:
להתקדם כמידה מספקת כדי להוריד את הלחץ
ממשקי־הספר, דמשל על־ידי כיבוש הרכסים הראשונים
שממולם.
אפשרות שלישית — והיא לא לעשות דבר.

מעשה כזה לא ישנה את המצב מעיקרו, ולא יפשיר את הקפאון
הנוכחי, אלא רק יביא לשינוי צבאי טאקטי בגיזרה מסויימת.

כדור שכמיקרה זה תהפוף ירדן למדינת־פידאיון

הדיר היעיל ביותר שיכולה ממשלת ישראל לעשות כדי לקיים
את שלטון חיסיין הוא להכריז בפירוש או במרומז כי ישראל
תפלוש לירדן במימרה שיתמוטט שלטון המלך.

וזאת כדיוק עשה השכוע הדוכר המרכזי של
גולדה והממשלה: השר ישראל גלילי.
הוא אמר — בלשון דיפלומטית, אך בצורה החלטית — שישראל
חצטרר להגיב אם ישתלטו בירדן כוחות ״זרים״ .הכוזנה לפלסטינים.
(יש כאן סתירה פאראדוכסית. ממ שלת ישראל רגילה ל ט עון כי
הפלסטינים הם ירדנים, ועל כן אין מקום ליי שות הפלסטינית. הפעם
טוענת הממ שלה את ההיפך: שהפלסטינים הם זרים בירדן).

התי־ייה היא שאיום מפורש כזה יפחיד את עראפאת וגם את
עבד־אל־נאצר. איש מהם לא ירצה לקבל על עצמו את האחריות
לסיפיק תירוץ לפלישה ישראלית, שמא ייאמר עליהם שבגלל
אמביציות אישיות גרמו לאובדן ארץ ערבית נוספת.

למעשה נוקטת ישראל כקו זה מ49-ו ,15 והוא מירא
תפקיד מרכזי כקיום המישטר ההאשמי עד היום.
אך הפעם יש חשש כי האיום לא יעזור.

ואז תעמוד הממשלה כפני הצורף הדחוף כיותר
להחליט: מה לעשות?

האבשהת האחת: כיבוש
ך י< חוגים מדיניים מתגבשות שתי גישות הפוכות למיקרה כזה.
* 1האפשרות האחת היא לממש את האיום -ולכ•
כוש את עיקר שיטחה של עכר־הירדן.
מי שסבור כר יכול למצוא לכך כמה נימוקים טובים:
• ייעלם הלחץ על קיבוצי־הספר מדרום לכינרת.
י • תימנע הפיכת ירדן למדינת־חבלנים, בסיס למלחמה בישראל.

+תימנע הענקת מעמד כינלאומי לחכלנים.
• יהיה בידי ישראל עוד שטח עצום, שאפשר להניחו על
השולחן במשא־ומתן לשלום, ותמורת זה לאפשר סיפוח שטחים
בגדה המערבית ובעזה.

• אם לא יהיה שלום, תוכל ״ארץ־ישראל השלמה״
לכלול את שתי גדות הירדן -כחלומם של
חסידי ז׳כוטינסקי מאז ומעולם.
• כיבוש עבר־הירדן ישבש סופית את הקשר הגיאוגראפי
בין הערבים המיזרחיים ובין הערבים המערביים.

האנשווה השנייה: הצעת שרום
נגד הסכורים כף, מתגבשת הגישה ההפוכה.
^ גישה זו דוגלת כהכרה מיידית כמישטר של ערא־פאת
כמדינה פלסטינית, כרגע שתצליח ההפיכה,
והצעה דרמאתית לפתוח כמשא-ומתן לשלום עימו.
גם לכך יש כמה וכמה נימוקים טובים. בין השאר:
• עראפאת יעמוד אז בראש ממשלה אמיתית, ואפשר יהיה

קיצונית, מוכרת עד-ידי העמים, והמלחמה תימשף
כחריפות רכה עוד יותר.

זה בוא בתאום
ץ כיוון שכל זה ברור מראש, ייתכן שעראפאת עצמו ישתדל
^ 1למנוע את הברירה.
הוא יכול להשתדל, למשל, לתפוס את השלטון בירדן מבלי
לבצע מהפכה שתיתן עילה דרמאתית לפלישה.

הצעה כזו ככר הושמעה על־ידי עראפאת לאחרונה:
שהמלך חופיין ימשיך לכהן, ככוכה חסרת-
השפעה, כעוד השלטון הממשי יעכור לידי ממשלה
שתמונה על-ידי אירגוני-הפידאיון.
אולם ספק את המלך יתן את ידו למישחק כזה, הנוגד את חוש־הכבוד
שלו כצאצא משפחת הנביא. ועצם ההתפתחות עלולה
להיות כל־כך מהירה, ששום תימרון מחושב לא יוכל עוד לעצרה.
כך או כך, הצורך בהכרעה עלול להגיע בפתאומיות גמורה.

ובוודאי יש אנשים המעוניינים שההחלטה, לכאן
או לכאן, תתקכל מראש, כדי שאפשר יהיה להגיב
על התפתחות פתאומית כתגובה פתאומית.

במדינה אלי. מומחים ישראליים מארגנים כיום את
בנק־הדם הראשון של חבש, מפתחים את
התעשייה הסרמצבטית, תעשיית הדייג, וענף
הבניין. כן אחראים הם לעריכת הסקר
הגיאולוגי הראשון במדינה מאז שלטון איטליה
בחבש, לפני שלושים שנה, בעוד
שרופאות ישראליות עוזרות בהקמת מרפאות
לבריאות הילד.
החלק הלא־אזרחי של העזרה הישראלית
נרחב אף יותר, קובע מארדר. יועצים ישראליים
נמצאים בכל דרגי וחיילות הצבא
האתיופי — על־אף שזה מצוייד וחמוש
בנשק וציוד אמריקאיים. לדעת משקיפים
מערביים באדים־אבבה, טוען הכתב האמריקאי,
מנוהל כל שירות־הביון החבשי בידי
ישראלים.
כאשר נשאל דיפלומאט ישראלי בדבר
נכונות השמועה שבחבש שוהים כיום אלפי
יועצים ישראליים, פרץ בצחוק לגלגני* :מי
יאמין שישראל מסוגלת לוותר על אלפי
בעלי מיקצוע מעולים — אפילו למען
מדינה ידידותית?״
אולם מה שחשוב יותר ממספרם של
הישראלים בחבש, היא איכות פעילותם

קשרי חוץ
שלמה ומלכת שבא —
פרק ב׳
מהם בדיוק הקשרים עליהם מסתמכת הידידות
בין ישראל לחבש? האם זהו רק
המשך הידידות המסורתית שהחלה ברומן
הגדול בין שלמה המלך למלכת שבא —
או שיש פה משהו נוסף?
לדברי מאריי מארדר, כתב הוואשינגנוון
פוסט, היתד, הידידות אולי התחלת הקשר,
אבל ההמשך הוא נכבד הרבה יותר —
למרות שרובו נשאר סמוי מתחת לפני ה־שטח,
בהתחשב במצבה הגיאופוליטי של
אתיופיה, הנמצאת בליבה של אפריקה המוסלמית.

הביון
החבשי -כידי ישראלים.
מד,נדם־ד,תנוער, ומהנדס־ד,כבישים הראשי ב־אדים־אבבה
הם ישראלים, קובע מארדר. האחראי
על תחזוקת נמל מאסאווה _ ישר

שר־הפו׳ ניסה לפשר
* גולד ההתעקשה:

אלון זספיר עז ם בכעס
את ישיבת-הממשלה1

ומעמדם שם. בזאת, אין להם מתחרים, בין
אלפי היועצים הזרים מארצות־הברית, שוודיה,
גרמניד,־המערבית ובריטניה. וזוהי אולי
אחת הסיבות לקביעה המושמעת שוב ושוב
בשיחות פרטיות בחוגי השלטון באדים־
אבבה* :אתיופיה היא כמו ישראל — אי
מוקף על-ידי ים ערבי.״
כדי לקשר בין שני האיים, פתחה זד,
עתה אל־על קו־תעופה ישיר בין לוד ל־אדיס־אבבה.
שמו, כמובן — קו מלכת־שבא.
כלכלה עיסקת החבילה
לפגי המפוצצות
מספרים שבאחד מימי התשלום במיפעל
חרושתי גדול, התפלאו הפועלים כאשר
הסתכלו בחשבון שקיבלו. שכר־העבודה שלהם
עלה לפתע בעשרות אחוזים. אחר־כך
התברר שבטעות שילמו להם את הניכויים.
זו, כמובן, בדיחה. אבל השבוע היא הפכה
למציאות: תקציב המדינה יהווה $׳70
מן ההכנסה הלאומית של ישראל בשנת־הכספים
•1971/70 הניכויים יהיו יותר
גדולים ממה שנשאר.
הממשלה מתכוננת להוציא בשנת־הכספים
הקרובה כמעט עשרה מיליארד ל״י —
ומזה בערך (המספרים המדוייקים לא פורסמו)
שמונה מיליארד בארץ. זה סכום עצום
— ההוצאה בארץ מהווה בערך חמישים
אחוזים מכל הפעילות של המשק הישראלי.
אותם שמונה מיליארד יישאבו ממשק הארץ
בצורת מיסיס והלוואות. מרבית הסכום
הזה יבוא, בצורה זו או אחרת, מכיסך
אתה.
כיצד ייגבו שמונה מיליארד אלה? לדברי
פינחס ספיר, בנאומו בכנסת ב־ 16 לפברואר,
שעה שהגיש את התקציב, יגויים הסכום
מבלי להעלות את המיסים מעל למה
שנקבע בעיסקת החבילה המפורסמת. דהיינו
— יגבו ממך עוד 56־ 5מם־הכנסה,
קצת יותר מיפים עקיפים על רכישת מכוניות
ועל הרשיון לאחזקתן, על סיגריות־חוץ
ועל משקאות. כן יכפילו וישלשו את
דמי הביטוח הלאומי מבלי להגדיל את
זכויותיך באותה מידה, יגבו ביטוח אבטלה
נוסף, יגבו 8עד 10 אחוזים משכרך
עבור אגרות־בלוף שונות — וגם יוסיפו
לך, במידה ואתה שכיר, עד 28ל״י לחודש
במזומן. כל זה, בצירוף עוד כמה
דברים *בלתי חשובים״ ,יכניסו שמונה
מיליארד לירות.
חד וחלק — אבל, לצערך, איננו נכון.

התלן ציב -חלומות כאספמיה.

פגיעה +עלבון

} חסה של ראש״הממשלה אל שר״החוץ הוא חד־משמעי: במישור המדיני
היא מתנגדת לדימויו כיונה, מתייצבת בראש חניונים ; במישור האישי היא
אינה מחמיצה הזדמנות לנגחו ולהקניטו.

בעבור ימים אחדים הוסיפה גולדה סטירת״לחי לעלבון. היא גייסה את בל
מכשירי התעמולה בדי למסור הודעה מדינית בבנסת, שאם יפסיקו הערבים את
האש, תכבד גם ישראל את הפסקת״האש.
הצעה נדושה, שבבר הועלתה בחצי־תריסר ראיונות עיתונאיים והברזות י—

קבעו כלכלני בנק ישראל ואנשי הרשות
לתיכנון שבמשרד ראש הממשלה: נתוני
האוצר, שהתפרסמו ב־ 22 כרכים כחולים,
אינם מציאותיים. הם מטעים והתקציב, בצורה
בה הוגש לכנסת, אינו ניתן לביצוע.
חוות־דעת זו של כלכלנים בשרות ממשלת
ישראל היא חסרת־תקדים ומהווה, למעשה,
מרד גלוי נגד שיטותיו של פינחס ספיר.
מאחר והדבר נעשה במסיבת עיתונאים
פתוחה, לא היתד, כל אפשרות לטשטש את
הרושם הקשה שמרד זה עשה על הציבור.
אולם האוצר התאושש מהר מן ההפתעה
הבלתי נעימה והעיתונות היומית הסכימה,
כדרכה, להשכיח את העניין כבר כעבור
יומיים־שלושה.
הסיבות למרד הכלכלנים היו, בין היתר:
תקציב ההכנסות של האוצר בנוי על ההנחה
שמגמות ההתפתחות המשקית של
תשעת החודשים הראשונים של ( 1969 על
היתר לא היו מספרים בידי אנשי האוצר,
כאשר הכינו את התקציב) ,יימשכו גם לכל
אורך שנת .1971/70 פירוש ההנחה הזאת,
למשל, שישוזקו גם בשנה זו 220,000 מקלטי
טלוויזיה, שתצרוכת הסיגריות תעלה
שוב ב־56־ ,10 שמספר הנוסעים לחו״ל יעלה
ב־ .37<56 פירוש הדבר, שהאוצר מניח, כביכול,
שעיסקת החבילה לא תשפיע בכלל
על המשק הישראלי.
הדבר עומד, כמובן, בסתירה גמורה לכל
מה שאמר ספיר כאשר נחתמה העיסקה. לפי
דבריו אז, תעזור עיסקת החבילה לצמצם את
הצריכה דווקא בפריטים הנ״ל, העולים למשק
במטבע זר רב. אף כלכלן בעל שיעור
קומה אינו יכול לחתום על שטות כזאת.
ג ם ההוצאות אינו נכונות. מם-
הקנייה צריך להכניס, לפי תקציב ספיר,
56־ 42 יותר ממה שתוכנן לגבי השנה ה־

שוטפת. לפי תחזית המרכז לתיכנון —
שלא פורסמה ברבים — אין הדבר אפשרי
אלא אם כן יעלו את מיסי העקיפין בהרבה
מעבר למוסכם בעיסקת החבילה.
גם בצד ההוצאות לא התחשב ספיר בחבילה.
לפי הנתונים של חוברות התקציב
אפשר לחשב את המשכורת הממוצעת של
עובדי המדינה. סכום זה בולל, כמובן, את
התנאים הסוציאליים, את תשלומי המעביד
לביטוח לאומי, וכו׳ .ב־ 1969/68 היתד, המשכורת
הממוצעת 10,408ל״י לשנה. ב־
1969/70 הגיעה משכורת ממוצעת זו ל־
11,316 לירות — תוספת של /0״8.4׳ ללא
כל עיסקת חבילה, ובתנאים של הקפאת־שכר.
תוספת זו היא, איפוא, רק תוצאה
של תוספת ותק, ו׳עליגת בדרגה. העניין
אמנם קצת תמוה, במיוחד כאשר האוצר
יצא בשצף־קצף נגד האוניברסיטאות, למשל,
ששילמו לעובדיהן תוספות בסדר גודל דה
בערך, איים להפסיק את ההקצבות למוסדות
ההשכלה הגבוהה שיעזו להפר את הקפאת
השכר.
לפי הצעת התקציב לשנת ,1970/71 תגיע
המשכורת הממוצעת לסך 11,689 לירות לשנה
(כמעט אלף ל״י לחודש) ,וזו עלייה
של 56־ 4.2בלבד. לפי עיסקת החבילה,
צריכה המשכורת (ללא תוספת תשלום לביטוח
הלאומי על-ידי המעביד) לעלות ב־
56־ 7בערך — ועל זה יש להוסיף, כאשר
עושים את חשבון עובדי המדינה, את תוספת
הוותק ואת תוספות הדרגה.
המסקנה הפשוטה ממספרים אלה — גם
של מיסי העקיפין וגם של משכורת עובדי
המדינה — היא, שפינחס ספיר אינו חושב
אפילו בחלום לקיים לאורך זמן את תנאי
עיסקת החבילה. היא תתפרק בהקדם —
וכבר רמז שר האוצר על אפשרות זו. יש
להניח שאיזו קבוצה של עובדים או מעבידים
יספקו לו בקרוב את העילה להטיל
כל אותם המיסים שחלקם כבר נמצא בהצעת
התקציב של עשרת המיליארדים.
הלוואות, הלוואות. יש גם נתונים
נוספים בצד ההכנסות שאינם מתקבלים על
דעתו של איש• האוצר מתכוון לגבות למעלה
משני מיליארד לירות הלוואות, ויחזיר
באותה תקופה (אם אמנם יחזיר) רק 373
מיליון. פירוש הדבר שמלבד המיסים השונים,
ישאבו 1.7מיליארד לירות מן המשק
1.350 .מיליארד מזה יהיו מילוות־חובה,
העברות מתוך קופת הביטוח הלאומי
ומקרן הארנונה (האוצר כנראה בטוח
שלא יצטרך לפצות אזרחים עבור נזקי־מלחמה
סכום של 650 מיליון לירות
נותר כהלוואות מרצון -על־ידי המילייה
קצר המועד, למשל, או על־ידי צורות אחרוה
של מילוות, בדרך כלל באמצעות הבנקים
השונים. זה בערך הסכום שנכנס לקופה
האוצר ממקור זד, בשנת הכספים השוטפת.
אין איש בר־דעת מניח שבתנאים
של חסכון־חובה בממדים המתוכננים, ישקיעו
סכום נוסף זה בניירות־ערך ממשלתיים.
הוויכוח,
בסופו של דבר, אינו כין כלכלנים
של האוצר, שיש להם דעה אחת,
לבין אנשי בנק ישראל ורשות התיכנון,
שיש להם דעה אחרת• האמת היא שכלל
אין ויכוח. ספיר אינו מאמין בשום תיכנון
מראש •,מזלזל גם בקביעת תקציב בטוח.
הוא אמן האילתור. אילתוריו עולים למשק
המדינה מדי פעם סכומים עצומים — למשל,
שעה שהקים, בניגוד לדעות כל אנשי
המיקצוע, תעשיית טקסטיל עצומה, המתקיימת
עד היום על קיצבות ממשלתיות. הוא
מאמין שהפתרונות יימצאו איכשהו. הוא
נוהג להתגבר בכוחותיו הוא על מיכשוליס
(כך נסע עתה לחו״ל כדי לגייס את 200
מיליון הדולרים שהיו נחוצים כדי להסתדר
שנה נוספת בנוחיות יחסית) ,ושונא כל
התערבות, הן של בעלי המיקצוע והן של
מה שנקרא משום־מה *נבחרי העם״ .הוא
הרגיל זה מזמן את הכנסת, ואת הציבור,
שהגשת התקציב לדיון היא צורה החסרה
כל תוכן ממשי. הכנסת הפכה לחותמת גומי,
המאשרת אוטומאטית, ועל־פי־רוב עוד לפני
שמתקיים דיון כלשהו, כל דבר המוצע על־ידי
שר האוצר. לכן מבוזבז מרד הכלכלנים
על לא־כלום.
איו כל סכנה שהרוב בכנסת — אשר
למרבית חבריה חסרה ההכשרה המיקצועית
המינימאלית לד,מן במה מדברים פה —
ירים את קולו או את ידו בניגוד להצעת
הממשלה. הכנסת הזאת תבלע את הלוקש
של ספיר — על ־חשבונך.
העולם הזה 1695

יועץ־המשפטי לממשלה. הננו מבקשים להבהיר
כדלקמן:

בית־המשפט העריוו הוציא
צו ער תנא
נגד רשכת שוני הדין
האם עורן־־דץ
במצב צריך
עורך- הדבר בטנק

הגיש תביעה נגד עורך־דין אחר.
זה, כשאזרח חסר השכלה משפטית
להתמודד בעצמו בבית־המשפט נגד
דין, ללא כל סעד משפטי, דומה
למי שיוצא להתמודד בידיים ריקות
חמוש׳
לטענת לישכת עורכי־הדין אין הבדל ב־

עורכי־הדין שמואל תמיר ושרגא בירן.
המדובר הוא בסיכסוך עסקי פשוט ביותר.
סוכן־הביסוח צבי גבירץ, מסביין,
עשה לדבריו עיסקה לפני שמונה שנים,
שבקשר אליה מגיעים לו, לטענתו, כספים
מתמיר ומבירן. ככל אזרח רגיל, נקט צבי
גבירץ בצעדים הרגילים שכל אזרח אחר
שהיה נקלע למצבו, היה לבטח עושה במקומו:
הוא פנה אל עורך־דין — ביקש
ממנו שיגיש בשמו תביעה נגד עורכי־הדין
שמואל תמיר ושרגא בירן. אין זה
משנה כרגע אם יש ממש בטענותיו של
גבירץ או לא. בית־המשפט הוא המוסמך
לקבוע זאת.

.1ההחלטה באם להגיש תביעה כלשהיא
לבית־משפט או לאו היא בידי הלקוח והפרקליט.
.2חוות־דעת
של הוועד, על סמך החומר
שהיה בפניו, היא כי הגשת תביעה
לבית־המשפט במסיבות האמורות תהיה
לכאורה עבירה נגד כללי האתיקה המקצועית.״
ברור
שלאור חוות־דעת זו לא יכול
היה כספי להגיש את התביעה.

ולס כספי רא הסתפק ככף.
בעקבות מכתב לשכת עורכי־הדין הוא
פנה אל היועץ־המשפטי לממשלה וגולל
בפניו בפעם נוספת את פרטי טענותיו של
גבירץ.
כספי כתב ליועץ־המשפטי, כי בלי אישור
הלישכה לא יוכל להגיש תביעה לבית־המשפט,
והוסיף על כך כי לא ניתנה לו
האפשרות להראות את החומר שבידי גבירץ
ללישכה.
כנגדו טענו מלישכת עורכי־הדין, כי ישבו

אולם אז הסתבר לגבירץ, לדבריו, כי
אינו יכול להגיש תביעה נגד שמואל תמיר,
ולא בגלל חסינותו כח״כ. הוא טוען, כי
לישכת עורכי־הדין העניקה לשמואל תמיר

פרקליט 3 0 3
* •1ויעליתנאי שהוציא לפני
£שבועיים בית־המשפט העליון
בשבתו כבית־דין גבוה לצדק׳
לא זכה לפירסום כצוים־
על־תנאי אחרים שמוציא בית־המשפט
העליון מדי פעם. אולם
דווקא אותו צו, שניתן בעניין
משפטי יבש וחסר עניין לכאורה,
חשף לראשונה עובדה מדהימה:

במדינת־ישראל מעמד מיוחס
של אנשים המחוסנים מפני
תביעות אזרחיות. הם אינם חב-
רי־כנסת או שרי־ממשלה. אלה
מחוסנים, לפי החוק, מתביעות
פליליות כל עוד לא מוסרת
חסינותם. אולם כל אזרח יכול
להגיש נגדם תביעות אזרחיות,
כדי שבית־המשסט ישפוט ויעשה צדק. כי
בפני בית־המשפט כולם שוזים.

** י שמחוסן מפני תביעות אזרחיות
כאלה הם עורכי־הדין. אמנם, כך התברר,
אין כל מניעה לאזרח להגיש תביעה
אזרחית נגד עורך־דין. אולם הוא עלול
להתקשות במציאת עורך־דיו שייצגו במשפט
כזה. לשכת עורכי־הדין, האיגוד
המקצועי של אנשי־החוק במדינה, יכולה
פשוט לאסור על כל אחד מחבריה ל

ובעג בי ד ץ
חסינות שאינה קבועה בחוק, גם נגד תביעות
אזרחיות, וכי במשך ארבע שנים, מיום שפנה
אל עורך־הדין כספי, לא אופשר לגבירץ
להגיש את תביעתו באמצעות עורך־דץ
לבית־המשפט.

פרק לי ט ת מי ד
נידון זה בין פרקליט לבין אזרח, ותביעת־סרק
נגד אזרח מסכנת את הפרקליט־התובע
בעבירה על האתיקה המיקצועית.

** ובדה זו התגלתה דרך אגב,
׳ ג כאשר הוציא בית־המשפט העליון צו
על־תנאי נגד לישכת עורכי־הדין, שתנמק
מדוע לא תתיר לשכת עורכי־הדין לאחד
מחבריה לייצג אזרח בתובענה אזרחית נגד

תחילה פנה כספי, לטענת גבירץ בעתירתו,
אל שרגא בירן בדרכי־שלום, כדי
לנסות לפתור את המחלוקת ביניהם. בירן
השיב לעורך־הדין כספי, כי זהו ניסון סחזאת,
מצידו
של גבירץ. בכל טנות ביקש כספי מלשכת עורכי־הדין היתר
להגיש תביעה אזרחית נגד תמיר.למרות
שבתקנות האתיקה של עורכי־דין אין
צורך בקבלת רשות כזאת, זהו הנוהג המקובל
בלשכת עורכי־הדין.
בעקבות פניה זו השיבה לשכת עורבי־הדין
לכספי :״נציגי הועד נפגשו עם ה־

ושמעו את טענותיו של גבירץ, גם מפיו
וגם מפי פרקליטו.
מדוע סירבה לישכת עורכי־הדין להתיר
לכספי להגיש בשם גבירץ את התביעה
נגד תמיר ובירן? על כך קיים מיסמך של.
הלישכה עצמה, האומר :״הרינו מתכבדים
להודיעו כי ועדת־האתיקה בדקה בעיון רב
את כל החומר שהובא בפניה בעניין
נובע מהחומר הנ״ל כי בשנת 1964 נעשה
הסדר סופי בין הצדדים וכן ניתנו אישורים
ותצהירים בקשר לכך במסיבות אלה
ומאחר ולדעתנו הלישבה ממונה על שמירת
כבוד המיקצוע, לא נראה לנו שיש מקום
לתת את האישור המבוקש.״
בכל זאת התעקש גבירץ להגיש את התביעה,
אך בהעדר פרקליט לא הצליח לעשות
זאת עד כה.
עורך־הדין ויתר אלו במסיבות מיכאל כספי על הטיפול בעניינו של גבירץ,
ולזה לא נותרה הברירה אלא להגיש בעצמו
עתירה לבית־המשפט העליון, כדי שזה
יקבע אם אמנם רשאית לישכת עורכי־הדין
למנוע ממנו הגשת תביעה נגד עורכי־הדין
תמיר ובירן. הלישכה עומדת להגיש את
תשובתה לעתירה, ובינתיים ביקש עורך־הדין
בירן לצרף תצהירים מטעמו.
מכל מקום — יצטרך בית־המשפט העליון
להכריע אם אמנם רשאית הלישכה לאסור
סיוע משפטי מאזרח כלשהו.

בנתיחת שנוע האוטה ה׳שואדי:

מיני-מידי-מאקסי, לא חשוב
1״ •יי|,י,ייי|ייי.

ח ע• ח ו -ה

חלק מו הדגמים בתצוגת שבוע האופנה.
שמלת־מכנסיים ללא חזייה, מחשוף עד המותן

״מאקסי, מידי, מיני ובגד־ים — כולם ללא חזייה

* *3מעמד צריך היה להיות עליז,
| $קליל, מבדר, משעשע — ורווחי נד
בחינה מסחרית.
וכזה הוא אכן היה: בא־זפ־הנשפים של
ההילסון התל־אביבי, לצלילי מוסיקה עליזה,
הציגו ביום א׳ השבוע הדוגמניות לעיני
העולם את אופנת ישראל לשנה הקרובה,
ב שבוע האופנה ה;שראלי — האירוע
המרכזי שנועד להכניס למדינה
זרם דולרים מיצוא תעשיית הביגוד.
ואולם אופייני יותר לישראל — על
אף שספק אם הבחין בכך העולם — היתד,
עובדה אחרת:
לא היתד. זו העובדה שהמעמר השמח
נפתח בהתייחדות לזיכרם של הרמי מט־פ
סוויסאייו: שמונה מבין ההרונים דיו
קניינים בדרכם לטקס זה. שניים מבין השמונה
היו יהודים, שזו צריבה היתר,
להיות הפעם השישית לבואם אוצר, למטרה

העובדה האופיינית לישראל היתה אחרת :
היתר, זו ההחלטה הנחושה שלא להרשות
לאבל ולצער לפגוע בחיים. משום כך לא
בוטלה התצוגה, נערכה כמתוכנן.
הקהל הנוצץ כלל אופנאים ואופנאיוח,
עיתונאי־חוץ ומקומיים, יצרנים וסוחרים, וסתם
המון רב שבא לאירוע העליז ושוטט
לפני התצוגה ולאחריה בשלוש הקומות ב־הילטון,
שבהן השתרעו היצרנים והמציגים
השונים, כשכל אחד מנסה לעניין את הקניינים
מחו״ל. בעוד שבתצוגה עצמה לא נראה
ולא נשמע נושא המחירים — הרי ש־

זממד

בגדי־ים: הבגד היחיד שבו לא נחשף החזה

במרכז — שמלת־ערב עשויה מבד ריפוד
יממי

דווקא הם היו הנושא המרכזי בשלוש הקימות,
בהן נערכה העבידה המעשית

ך• תצוגה הרב־גוונית הראתה כמו
1עט את כל מה שיש לישראל להציג
— א* לגלוח. ליר.ר די ל;

היה ~־אית גיוון ענקי של *צירות ביקי,
ד . :צהר־ים ולילה. במיני׳ ניידי. מאקסי
ובל• השאר — עיבדה אה ת זעקה לעג־־ב
החזה נשאל חשוף.
בדגמים אחדים היא היה נ־ מ ש חש
— ללא כל 1סופיסטיקאציה. דגמים אחר־ם
כיסיהי בבד שליף. לי.פ: ארת המליצה.
דגמים שמרניים יותר כיסוהו בבד אטים.
ובולם באחד הקפידו על בלל ברזל:
החופש מהחזייה.
היתה זו החלטה נבינה: דתקא הדגמים החשופים.
חסרי החזייה, משב.׳ את השי
ליבם של הקניינים מהו״ל.
שעבורם, אחרי הכל, נערך בל העסק.

נית מלאת פתחים עגולים

שתי שמלות־מכנסיים, סגורה ופתוחה, מודגמות בריקוד

בגד־ים שקוף, מלבד בכיסים

עמירם לביא 34 התחזה בקציו־ביטחוו כדי להפיל בפח חיילות צה״ל,
במקום לטיפול רפואי נשלח למאסר — וחזר לסורו ברגע ששוחרר
** מידם 1לביא הוא גאון.
> הצעיר בן ה־ 34 יכול היה כיום להיות
מדען מבריק, קצין בכיר בחיל־הים,
מנהל מפעל משגשג. הוא בורך במנת-
מישכל ,156 שאך מעטים בעולם זוכים
לה, ואלה שזוכים — ניקראים גאונים.
אולם במקום קריירה מבריקה, נגזר על
עמירם לבלות בבית־הסוהר — בגלל מחלת
הנפש שלו.
ההפרעות הנפשיות נתנו את אותותיהן
בעמירם עוד מנעוריו. למרות מוחו המבריק׳
לא הצליח לסיים את התיכון. חוסר
השלווה הפנימית והלבטים הנפשיים לא
איפשרו לו להתרכז בלימודיו.
אולם בתום שירותו הצבאי נראה היד,
שהוא מוצא את דרכו. הוא התקבל ל-
קורס־קצינים בחיל־הים, התבלט שם בכשרונו
ובאהבתו את הנושא.
ואז אירע לו אסון: לפני בחינות־הגמר
נפטר אביו. פרנסת המשפחה נפלה על
כתפיו והוא נאלץ ליטול על עצמו את
ניהול המיפעל שאביו הוריש אחריו.
עמירם שקע כולו בניהול העסק. על-
ידי המצאותיו המבריקות בשיכלול מכונות
והכנסת חידושים וייעול, הצליח להביא
מפעל שעמד בפני פשיטת רגל לעסק נו־שא־רווחים.
אולם הוא לא היה מאושר:
הצעיר שנאלץ לוותר על שאיפת חייו —
להגיע לדרגת קצין ועמדה בצבא — חש
שהוא נקבר בין ארבע קירות המפעל.
לבסוף לא יכול היה יותר לעמוד במתח:
הוא נטש את המפעל המצליח, את מעמדו
הבכיר — והפך לסוכן־ביטוח•

ך • מ ק צו עהחדש הביא גם להתנגשו-
| | תו הראשונה עם החוק.
באחת מנסיעותיו אסף עמירם חיילת
טרמפיסטית, פתח איתר. בשיחה ידידותית,
החל לשאול אותה פרטים על שירותה,
על המחנה שלה, על קצינים המבקרים במקום.
לאחר
שהחיילת הפטפטנית ענתה על שאלותיי׳
הציג עמירם עצמו כקצין־ביטחון־
שדה של צה״ל, הודיע לה שמתפקידו למסור
אותה למשטרה בגלל מסירת סודות.

אוון נ1ית סו הו
החיילת הנדהמת התחילה להתחנן ולבכות
— כפי שניתן היה לצפות. עמירם בישר
לה שהוא מוכן לוותר הפעם, אבל פטורה
בלא כלום אין: הוא יעניש אותה בעצמו.
החיילת הסכימה. עמירם עצר את המכונית,
הורד, לה לרדת, ולהרים את חצאיתה,
וכיבד אותה במכות נאמנות באחוריה בשוט
שהוציא מתא־המטען של מכוניתו•
מקרה זה אירע ב־ ,1962 והוא הראשון
שהגיע לידיעת המשטרה. בסופו של דבר
הגיעה אליו המשטרה. הוא נעצר. בהתחשב
בעברו הנקי פסקו לו השופטים
שלושה חודשי מאסר־על־תנאי לשנתיים.
לאחר המקרה עם החיילת — אולם לפני
שנתפס על ידי המשטרה — התחתן עמירם.

מרות המאסר שאיים עליו, למי
/רות ההלם והבושה שנבעו מגילוי מעשיו
בפומבי, לא יכול היה עמירם להתגבר
על הדחף הפנימי שלו, הגיע שש פעמים
נוספות לבית־המשפט. האשמה: התחזות
כקצין־ביטחון ואיומים.
השופטים קבעו שעמירם יעבור טיפול
פסיכיאטרי — בלי ששללו ממנו את החופש•
הם התרשמו לא רק מהופעתו המרשימה
השונה כל־כך מזו של הפושע הרגיל,
וממצבו האומלל — אלא גם מעמידתה
האיתנה לימינו של אשתו ארנה —
על אף הבושה הנוראה.
חזר
אך למרותהטיפול הפסיכיאטרי,
עמירם שוב ושוב לסורו. ב־ 1967 הוא
ניצל ממאסר בפועל רק בגלל החנינה ה
כללית
שהוענקה אחרי מלחמת־ששת־הימים.
הוא המשיך בטיפול פסיכיאטרי אינטנ־

סיבי אצל ד׳׳ר מישל בחיפה, החזיק מעמד
זמן מה, אולם לאחר מספר חודשים שוב
איבד את השליטה על עצמו. כשנעצר שוב,
טען ד״ר מישל שהאיש חולה — אך ניתן
לריפוי, והתשובה למצבו תימצא לא במאסר,
אלא בטיפול רפואי נוסף.
בית־המשפט החליט להעביר את עמירם
לטיפולו של רופא אחר׳ ד״ר ראובן מאייר,
מנהל בית־החולים בבאר־יעקב, אליו הועברו
גם מימצאיו של ד״ר מישל.
עמירם גם החליט מרצונו הטוב לתלות
במכוניתו שלט :״עמירם לביא, סוכן־ביטוח״,
מתוך תקוזה שהדבר ירתיע אותו.

ע מי רםל בי א

ף* עקכות תלונתה של הנערה נשלל
2רשיון־הנהיגה של עמירם. גם פרנסתו
נשללה בכך — שכן מהו סוכן־ביטוח
ללא רכבז אך הכל האמינו כי בעיקבות
סנקציות אלה והפרסום הנרחב בעיתונים,
לא תהיה לעמירם כל אפשרות לחזור על
מעשיו.
היתה זו תקוות־שודא. עמירם חזר לסורו,
הפעם ללא רכב, ושוב נעצר, בעיקבות
חמש תלונות נוספות.
הפעם פסק לו בית־המשפט שלושה
חודשי־מאסר בפועל. לבקשת עורך־הדין
שלו, צבי לידסקי, נידחה ביצוע פסק־הדין
כדי לאפשר לעמירם לנסוע לקבל טיפול
רפואי בחוץ־לארץ.

ף* טיפול שנמשך פחות מחודשיים,
ן | לא נשא תוצאות. מיספר ימים אחרי
שחזר מחוץ־לארץ, שב עמירם וניתפס

אשתו שד עמיו־ם לביא מבקשת :

״תנו ל להציל אח בעל!״
בראיון עם כתבת העולםהזה, בביתה
הנעים בבנימינה, הגיבה ארנה, א שתו של
עמירם לביא, שנשארה לעמוד לימינו בשעות
הק שות, על הפרשה הטראגית;

אם יש דבר כזה — בעל יותר מדי
טוב — הרי שזה היה תמיד עמירם. וכזה
הוא גם היום.
מראשית דרכנו יחד בנינו את חיינו
על שיתוף מלא ושוויון זכויות. הוא הבין
תמיד באינסטינקט את כל הרצונות והשאיפות
שלי.
ואותו יחס של הבנה ואהבה הוא גילה
גם כלפי בתי מנשואי הראשונים. היא
כמו בתו — ויותר מזה. על תיכנון וריהוט
החדר שלה בילה שעות. אין עזרה קטנה
או גדולה שהוא אינו מוכן להושיט לה.
כשנישאנו, לא ידעתי דבר על המחלה
שלו. כשנודע לי, קיוזיתי שנתגבר בכוחות
משותפים. אבל עדיין לא הצלחנו.
עמירם נתפס לראשונה כמה חודשים
אחרי שנישאנו. ואז נודע לי הדבר. כששאלתי
אותו בהיותו עצור למה לא סיפר
לי על המעשה שעשה לפני שניתפס, הוא
הסביר שהוא לא היה מסוגל. הוא לא רצה
לגרום לי כאב וצער, ולראות אותי סובלת.

היום קשה לו מאוד לדבר על זה
איתי. אבל אחרי שהוא ניתפס ואני שואלת
אותו פרטים, הוא מספר לי את הכל. למשל׳
היה המיקרה של הבחורה שהוא
פגש באבן־גבירול, הציג את עצמו בפניה
כקצין־בטחון, חקר אותה ואיים עליה. היא
התלוננה עליו במשטרה — אבל היא למחרת
חזרה אליו. עמירם סיפר לי שהם
קבעו ביניהם שהוא יחזור למחרת —

היא חיכתה לו.
הדברים הנוראים
היא קבעה איתו
לו והלכה איתוז
קיוותה שיתפתח

אם הוא איים עליה בכל
שהיא מספרת — אז למה
פגישה, למה היא חיכתה
אני יודעת למה: אולי גם
מזה איזה רומן.

אחרי שנודע לי בפעם הראשונה
^ ) ע ל מחלתו, אחרי מעצרו, החלטנו ש־עמירם
יעבור טיפול פסיכיאטרי. הגענו
לד״ר א. מישל בחיפה• עמירם נהג לנסוע
אליו שלוש פעמים בשבוע. אני לא יודעת
כמה עלה כל הטיפול, אבל בסוף זה הסתכם
בסכום אסטרונומי. ובכל זאת לא
עזר. לדעתי השיטה הזאת של טיפול על־ידי
שיחות הוא לא יעיל לעמירם. להיפך.
רוב המיקרים שלו קרו לו כשחזר משיחה
עם הרופא. כנראה שהשיחות האלה דווקא
עוררו אצלו משהו, במקום לעצור בעדו.
גם ה מיק רה האחרון, שעליו נעצר לפני
חמישה שבועות, קרה אחרי שהוא חזר
משיחה עם ד״ר פלדמן מחולון.
יחד עם זה, לטיפול הפסיכיאטרי יש
בכל זאת איזו השפעה עליו, כי המיקרים
שלו נעשו פחות ופחות חמורים. אם בפעם
הראשונה — והיחידה — הוא השתמש
בשוט והיכה את החיילת, הרי בפעמים
האחרות הוא רק איים עליהן. ובפעם
האחרונה הוא רק התחיל בשיחה בעינייני
בטחון, ולא המשיך לחקור את הבחורה.
השיחות ביני ובין עמירם היו תמיד
גלויות. הוא סיפר לי על יסורי מחלתו ועל
אי יכולתו לשלוט בה.
ד״ר מאייר הדגיש, עוד בבית המשפט,
שמבחינה טכנית טיפול בבית סוהר הוא

בלתי אפשרי. מחלת־נפש היא כמו מחלה
גופנית: אם לא מטפלים בה, לא רק
שהיא לא נרפאית, אלא שמצב החולה
הולך ורע. אני חוששת שזה גם מה שקרה
עם עמירם.
ב מע שיהו לפחות היו לאסירים תנאים
טובים באופן יחסי. אבל עכשיו הוא נימצא
בבית־המעצר באבו כביר שם התנאים
הם מתחת לכל ביקורת. כשראיתי אותו
בפעם האחרונה לפני כמה ימים נבהלתי:
הוא ירד מאוד במשקל, עגולים שחורים
עמוקים הסתמנו לו מתחת לעיניים — ממש
צל של אדם.

אחיי שיצא מנזעשיוזו היו לנו
י שבועיים נהדרים. זו בדיוק היתד, תקופה
של מסיבות מורים: עמירם בא איתי לכל
מקום, חברי לעבודה גילו כלפיו יחס אוהד׳
והוא הבריק בשיחה והיה אהוד בכל
מסיבה.
בכלל עמירם היה איש חברה מקובל.
גם בגלל שיחתו האינטליגנטית וגם בגלל
טוב ליבו. לא היתד, פעם שהוא יסרב
לתת מכונית לחבר שביקש. או אם חבר
היה במצוקה כספית ופנה אליו, עמירם
היה מסוגל לתת לו את פרוטתו האחרונה.
ויחד עם זאת, כל השנים, מחלתו רדפה
אותו. מלבד תקופות קצרות כששהה בחוץ
לארץ.
הוא עבר קורס למדריכי תיירים והצליח
מאד בעבודתו זו. הוא הדריך קבוצות
צעירים שיצאו לטיולים מאורגנים לאירופה.
מהטיולים האלה קיבלתי מכתבי־הוקרה מהמשתתפים,
ובעיקר מהמשתתפות. כל ה
בנות
העריצו את עמירם. לא רק ששום
תלונה לא הגיעה על התנהגותו — אלא
הגיעו אלי מכתבי הערצה מהבנות. הן
אפילו שלחו לי תקליט ועליו פונה אלי
אחת הבחורות בזו הלשון :״יש לך בעל
ניפלא. כל הבנות משתגעות אחריו. אנחנו
כולנו מעריצות אותו ומקנאות בך.׳ כנראה
שטיולים אלה השפיעו עליו לטובה.
בעבודתו כמדריך תיירים הוא הרגיש טוב.
הוא היה החשוב והאחראי ואליו היו חייבים
כולם לפנות להדרכה.
כל הפסיכיאטרים אחידים בדעתם בנקודה
אחת, והיא: שאחד המניעים העיקריים
של עמירם לסטייתו זו היתד, אם שתלטנית
ואב חלש. אצלנו, בישראל, הצבא מסמל
את הכוח. ומי חזק וחשוב יותר מקצין־
בטחון של צד,״ל? ומשום כך הוא התחזה
לאיש חזק כזה. בטיולים, בהיותו מדריך,
הוא היה בין כה האיש החזק בקבוצה ולכן
לא היה זקוק לשום דבר נוסף.
מצבו הטוב בזמן עבודתו כמדריך תיירים
נתן בי את התקווה האחרונה. אני
חושבת שהפיתרון בשביל בעלי זה לנסוע
לתקופה ממושכת לחוץ־לארץ. ראשית, אין
שם כל הענין הזד, של צד,״ל. ושנית, שמעתי
על שיטת־ריפוי חדשה. נאמר לי שבאירופה
משתמשים בהיפנוזה לריפוי מח־אני
מאמינה
לות־נפש כמו של עמירם.
בכל לב שאם ניסע והוא יעבור טיפול
אינטנסיבי במשך כמה שנים — הוא ירפא.
מכל מקום, דבר אחד ברור: בית־סוהר לא
שלא ירפאו — אלא אף ירע את מצבו,
לכן יש לי רק בקשה אחת:
שלא ישלחו אותו לבית־סוהר — שירשו
לי להציל אותו!

שוב. הפעם פסק לו בית־המשסט שנתיים
מאסר. עורך־דינו, לידסקי, עירער בפני בית-
המשפט המחוזי. בפני השופטים מרדכי קנת,
אליהו מני ויצחק דולב הציגו שני הצדדים
מימצאים רפואיים סותרים. לידסקי טען ש־המימצאים
מוכיחים שעמירם הוא חולה הזקוק
לאישפוז רפואי ולא למאסר. התביעה
הציגה את הדו״ח של ד״ר מאייר, שקבע
כי עמירם הוא אומנם בעל אישיות ניאו־רוטית,
אך מסוגל לעמוד לדין ולשאת בעונש.
אולם ד״ר מאייר הדגיש, שבין כותלי
הכלא אין אפשרות להגיש לנאשם את
העזרה הרפואית הדרושה לו.
בית־המשפט החליט לקבל את דעת התביעה,
שלח את עמירם ל־ 18 חודשי מאסר
בפועל, המליץ על המשך הטיפול הפסיכיאטרי
לעמירם בזמן מעצרו.
הטיפול הפסיכיאטרי לא ניתן. עמירם,
שהיה אסיר למופת בנזטשיהו, זכה להפחתה
בשליש בגלל התנהגות טובה, השתחרר
כעבור 14 חודש — מבלי שראה רופא.
קשה לדעת אם היתד, זאת תמימות, או
סתם אדישות מזעזעת, מצד אלה שהאמינו
כי אחרי 14 חודשי מאסר נרפא עמירם
ממחלתו: שבוע אחרי שיחרורו, בדרך־חיפה
פינת ארלוזורוב בתל־אביב, נפגש עם חיה
הורוביץ. הפגישה הגורלית שבעיקבותיה
נעצר בפעם האחרונה.

פגישה בין חיה הורוביץ לבין עמיו
! רם אירעה בקרן הרחובות ארלוזורוב
ודרו־חיפה בתל־אביב, ב־ 15 לינואר השנה.
חיה, צעירה שמנמונת ממשפחה דתית,
שחצאיתד, כיסתה את ברכיה, לא חשדה
במאום כאשר האלמוני בעל ההופעה מעו־ררת־האמון
פנה אליה בשאלה תמימי״ ו־עוד
שאלה, עד שהשאלות הפכו לשיחה.
השיחה הנעימה נקטעה כאשר האלמוני
הממושקף הציג במפתיע את עצמו כאיש-
ביטחון, החל חוקר אותה בנושאים ביטחוניים
— לדבריו, במסגרת תפקידו. חיה
השיבה.
שבועיים לאחר תום השיחה, התלוננה חיה
במשטרה: היא נזכרה מיהו האלמוני.
היא נזכרה בסיפור שהתפרסם בעיתון בדבר
צעיר שנהג להתחזות כאיש ביטחון,
ללכוד חיילות פטפטניות ברשתו, ולאיים
עליהן אחרי זה בעונשים גופניים שונים.
24 שעות מאוחר יותר נעצר עמירם לביא,
בדיוק עשרים יום לאחר שהשתחרר מכלא
הקנקן וגם מה שיש בתוכו...
״טקסטיל שמפו״ החדש, המשופר הוא לבן כשלג,
הוא גם יותר פעיל ומכיל בושם עדין.
״טקסטיל שמפו״ ארוז עתה באריזה חדשה —
גם היא לבנה כשלג, אבל ...היא עדיין נושאת את אותו
כתיב מסחרי ואת סמל ילדון ״טקסטיל שמפו״ המוכר לו•
שימי לב לכך בקנותך ״טקסטיל שמפו* ודעי כי
,טקסטיל שמפו״ מקורי אינו קיים כנוזל או כמשחה.
רק הקופסה הלבנה עם סמל ״טקסטיל שמפו״ מכילה
אבקת טקסטיל שמפו מקורית — האמצעי האידיאלי
לטיפול באריגים עדינים,

מעשיהו.

כאשר הובא בפני השופט, טענה הסניגורית
שלו, עורכת־הדין נירה לידסקי, כי
עמירם הינו חולה, לא פושע — חולה־נפש
שאינו מסוגל לשלוט במעשיו. העובדה
שנעצר שוב כחשוד על אותן עברות
שביצע בעבר, עשרים יום בלבו אחרי
14 חודש בבית־הסוהר — ,הינד, הוכחה
ברורה לכך, לדעת הסניגורית.
השופט דוב לוין קיבל את טענתה, הורה
לשלוח את לביא להסתכלות פסיכיאטרית.

צורה כה ביצעה המשטרה את הוד!
ן את השופט היתד, בבחינת לעג־לרש:
בחודש שיבתו במעצר בבית־המעצר הנודע
לשימצה באבו־כביר — זכה עמירם לראות
פסיכיאטר מספר פעמים בודדות, בזה
הסתיימה ההסתכלות.
ובכך, למעשה, באה לידי ביטוי השערורייה
הציבורית הקשורה בפרשת עמירם
לביא.
כל הצדדים המעורבים בפרשה — כולל
התביעה — מסכימים שעמירם לביא הוא
אדם חולה הזקוק לטיפול.
אבל למדינת־ישראל אין כל תשובה למקרים
כאלו: במקום לטיפול — היא שולחת
אותם לבית־סוהר.
כך קרה גם עם עמירם — כאשר כולם
מסכימים שהוא אינו פושע במובן המקובל,
שבית־הסוהר אינו בשבילו, ושר,מעגל הארור
של מאסר־שיחרור־עבירה־מחדש־ומאסר
מחדש יימשכו כל חייו, אם ימשיכו לשלוח
אותו לבית־סוהר במקום לרופא.
נראה שאת הפיתרון הנכון מצא השופט
דוב לוין, בהיפתח ביום שלישי השבוע
משפטו של עמירם בפניו:
הסניגורית נירה לידסקי ביקשה לאפשר
לעמירם לנסוע לאנגליה לטיפול אצל פסיכיאטר
נודע. עד לנסיעתו, ביקשה לשחררו
בערבות, תוך קביעה שהוא לא יעזוב בפרק
זמן זה את מקום מגוריו אלא בלוויית אשתו,
וגם זאת — רק כדי לצאת לחדרה כדי
להסדיר שם את דרכונו.
השופט, שגילה הבנה מלאה לעובדה שלפניו
עומד אדם חולה, שיחרר את עמירם
בערבות עצמית ושל אשתו בסך 2000ל״י,
וגזר־הדין יינתן ב־ 17 למרץ.
עמירם יתייצב אז בפני בית־המשפט, כשבידיו
דרכון וכרטים־נסיעה — נכון לצאת
לדרך, לקראת עתיד חדש.

תוצרת ביח״ר נקה בע״נז.

המפיצים היחידים: חב׳ נורית בע״נו.

מזכירה,
נשארת ללילה !
ועונה לטלפון 24 שעות ביממה

האגודה לפאראפסיכולוגיה
בישראל -ת״א
מציגה :

במובן המזכירה האוטומטית.

המדיום הנודע
מרטיו
ג׳והו
מסקוטלנד

וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים
והקלטות

רואה ושומע הנסטר הראשון בישראל דברי פתיחה:

רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

גב׳ מרגוט קלאוזנר -
מרכז עדשות מגע

פסלונים מכל העולם
מבירת לחנויות
ישר מהיבו אן:

מ 7£א 3 0£א.07 1£ונ 7א 0כ<
״גרוזוכסקי -אישון לגם״

״סכם״

תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,)20 טל.55029 .

דוד המלך ,9ירושלים
טלפוו 25752

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לפי בקשר״

יו״ר האגודה
לוח מופעים :
20.2כפר סבא ״בית הנוער
21.2נהריד ,״צוותא״
23.2ירושלים ״האוניברסיטה העברית״
אולם ויקם
24.2תל־אביב ״בית ציוני אמריקה״
26.2אשקלון קולנוע ״רחל״
27.2חיפה ״שביל״
ארגון הופעות טל 224864 :ת״א.

״הלכתי לעורר־דיו שיסדר את הילד שלי לאימוץ —
הוא ביקוש ממני 250 לירות אמרתי לו :״אם היו לי
^ 250 לירות, לא הייתי נותו את הילד שלי לאימוץ!״
״לחינוך תינוק ממשפחה בריאה. אימוץ אפשרי. לטלפן .03-615618״
זה היה נוסח המודעה שהתפרסמה במיספר עיתונים יומיים לפני
כחודש ימים -כ־ 14 וב־ 19 לינואר, ליתר דיוק.
המודעה המזעזעת הסתתרה אי־שם בתחתית העיתון, חבוייה בין
מודעות שהציעו למכירה בתים, אביזרים, שירותים שונים -ותינוק.
בך, בפשטות מדהימה, הציעו זוג הורים עניים למכירה את תינוקם,
כישראל של .1970

מובן שהמשפחות שהתקשרו באמצעות
משרד התיווך תבעו שהילד יאומץ על־ידן
מיד עם היוולדו, כחוק, ולהוריו הטבעיים
לא תהיה שום זכות עליו.
בלשים ממשרד הסעד
שלב זה כמעט ופוגל התייאש, הציע
. 4לאברהם לפנות לעורך־דין אחר.
״כבר הייתי לפניך אצל עורך־דין אחר,״
סיפר לו הצעיר בהבעת ייאוש ,״אבל ההוא,
כששמע את הבקשה שלי, תיכף ביקש
ממני 250ל״י — לפני שהוא בכלל מתחיל
לטפל בענין. אמרתי לו שאם היו לי

הסכים מיד, וביקש פרטים על משפחת
התינוק וכתובתם.
דבר זה נראה לפוגל חשוד. הרי הוא
הבהיר מראש ששני זוגות ההורים לא
ידעו פרטים אחד על השני. הוא סירב
כמובן למסור את הפרטים. אז הזדהה
הגבר, גילה שהוא נציג משרד־הטעד, ובסמכותו
לדרוש פרטים על המיקרה.

אסור להורים
לראות את ילדיהם
עניין הועבר לטפולו של בית(
| המשפט המחוזי בתל־אביב. השופט
יצחק שילה מינה לתינוק שלא נולד עדיין

היא פידסמה בעתון מודעה זו

״העוד ה1ה״ יצא לחקור
מה מס ת תר מאחוריה

ן* צעיר השחרחר שנכנס למשרדו של
| | עורך־הדין שלמה בצלאל פוגל, ברחוב
אלנבי ,92 בתל־אביב, נראה נבוך ונחוש־החלטה
כאחד :״אשתי ואני, שנינו מתחת
לגיל ,20״ פלט בפני פוגל .״אנחנו נשואים
כבר שלוש שנים ויש לנו שני ילדים.
עכשיו אשתי שוב פעם בהריון. אני לא
עובד ואין לי שום אפשרות להשיג עבודה,
אין לנו דירה, אנחנו גרים בתנאים קשים
בחדר שכור. את הילד שאשתי בהריון
איתו עכשיו אני רוצה למסור למשפחה
טובה ומכובדת. שהוא יגדל ויתחנך אצלה
בתנאים טובים.״
עורך הדין המופתע לא ידע מה להשיב,
אחר במקומו היה אולי מציע ללקוח ללכת
עם אשתו לרופא ולבצע הפלה מלאכותית.
אבל דבר זד, מנוגד להשקפותיו של פוגל,
הוא השיב לצעיר שיתעניין בדבר, ביקש
ממנו לחזור אליו כעבור כמה חודשים.
בסתר ליבו קיווה שבינתיים תלד האשד,
ועניין האימוץ ירד מהפרק.
באני ליסי ליי שידיי יוזזיח ר*מן ממקום
שים יסיע מצעיר* ,ברהם, שוב בוישרדו.
מסעם •י בבד פבגמל .״אש, בבימ״מולים

ביפו.

סידרו

אותה

ממשרד־הסעד.

מגורינו, שהקרובים והאנשים בסביבה לא
ידעו שמסרנו את הילד. העניין כבר דחוף.
תעזור לי.״

מסירה לשנתיים,
לא אימוץ
ורך*הדין הציע לאברהם להתקשר
3/עם משרדי־תיווך. הצעיר טען שאין
הוא מכיר משרדים כאלה. פוגל, נחוש
בהחלטתו לעזור למשפחה האומללה, הרים
את שפורפרת הטלפון, התקשר עם משרד
לתיווך דירות וקרקעות.
המשרד הראשון התפלא על ההצעה
המוזרה, השיב שאין הוא מטפל בעניינים
כאלה. פוגל המשיך וניסה, מצא לבסוף
משרד שהסכים למצוא משפחה מתאימה.
המשרד מצא כמה משפחות — אולם
כולן חזרו בהן, אחרי ששמעו את תנאי
האימוץ: שהילד יימסר לחינוך לתקופה
של שנתיים. בתקופה זו תפקיד המשפחה
המאמצת 3000ל״י על שם אברהם. כתום
שנתיים יוכלו אברהם ואשתו לקבל את
ילדם בחזרה• אם יסרבו — להורים המאמצים
תהיה אופציה לאמץ את הילד כחוק.

250ל״י, לא הייתי מוסר את הילד שלי
לאימוץ. אתה הוא האדם היחידי שיכול לעזור

פוגל החליט לנקוט בצעד חדש — לא
פחות בלתי־שיגרתי מהקודם: פירסום מודעה
בעיתון. ב־ 14.1.70 התפרסמה המודעה הראשונה
במעריב, ב־ 19.1.70 בלוח הכפול
בהארץ ובידיעות אחרונות.

המודעות הביאו זרם תשובות מרחבי
המדינה ומחוצה לה.
הופיעה אשה, נשואה לבעל מקצוע חופשי.
זוג אמיד• האשד, סיפרה שיש לה
בן בגיל 20 אבל היא אינה יכולה ללדת
יותר.
הופיע זוג מבוסס וכבוד־פנים, הנשוי
כבר שמונה שנים — ועדיין אין להם
ילדים.
הופיע זוג לבוש הדר שחזותם העידה
בם שהם תיירים. הם סיפרו שהם כרגע
אזרחים צרפתיים — יהודים כמובן —
אבל חושבים לעלות לארץ תוך זמן קצר,
אחרי שיסדירו את העברת רכושם —
הם היו מוכנים לשלם את 3000 הל״י
הנדרשות מייד׳ ואף הסכימו לקבל את
הילד לחינוך לשנתיים בלבד, בהבנה שאולי
אחרי תקופה זו — יצטרכו להחזיר אותו
להוריו.
והופיע גם גבר כבן 40 בלתיית צעירה
בהירת־שיער. הגבר סיפר שהם זוג חשוך
ילדים, וברצונם לקבל את התינוק. עורך-
הדין הסביר להם את תנאי־האימוץ. הגבר

אפוטרופוסית מטעם משרד־הסעד — בנוסף
להוריו•
בתחילה ניסתה האפוטרופוסית להשפיע
על אברהם ואשתו לוותר על הילד לגמרי.
הם התנגדו. בתגובה, הורה משרד הסעד
לבית־ד,חולים שלא להראות את הילד להוריו.
פוגל הצליח לבטל חלקית הוראה זו,
ואחר הולדת הבן איפשר לאביו לראותו.

נישואין —
בגיל שש־עשרה
**ה יבול להניע הורים לוותר על
), 3ילדם? לאיזו שפל מדרגה עליהם להגיע?

מדווחת כתבת ״העולם הזה״,
שביקרה בכיתם: סיכות שלוש בגדיה מלבד

האם הטרייה ישבה כשבשערה
ליישור שיער. למרות שעברה כבר
לידות, היא ניראית כנערה בת .14
ישנים ובלויים• החדר ריק כמעט,
שתי מיטות סוכנות וארון ישן.
כשהתחלנו לדבר על הילד התחילה לבכות
בקול חרישי :״החלטנו לתת את
הילד לאימוץ כשעוד הייתי בהריון,״ יבבה.
״המצב שלנו נורא קשה. אנחנו לא יכולים
לגדל עוד ילד. גם שתי הבנות שלי, בת
שלוש וחצי ובת שנה וחצי, נמצאות אצל
חמתי.
״היכרתי את בעלי כשהייתי בת .13 הורי
תמיד נורא הקפידו ולא נתנו לי לצאת

חדרים מרוהט־ ם ^ ־
הודעות

• דחוף, דרו׳ט חדר מיי־־והט
בת״א והסביבה בתנאים טובים•
.625774

,מסטררם • ,הועדה המקומית?תכנון
ולבניה ״המרכז״ ,רח׳ עליה
שניה ,2ם תת־תקוה, טלפון
הודעה • דחור׳ דרושה דירה מרו.916547
ניחנת בזה
כי הוגשה לועדה המקומית הטת /ר יקה, מוכן לתנאים
לדיון, בקשה לתוספת לבית טובים בתל-אביב והסביבה.
קיים בסימטת החרמש בסב 625774
יון בנוש 6723 חלקה 3 • 154 ברמודגן וגבעתיים ,400
( ) 1058ע״ י א. שפיו* ומהווה 3ביד״אליהו £ ,350י 2ביד־חריגה,
היינו הקלה בשטח אליהו טלפון לוקסוס ,300
הבניה. כל המעונין, אם כ *4בצפון וברמת אביב ,300
^בכביש־הבטחון — 250
בעל ואם מבחינה אחרת, בקרקע,
בבנינים או בנכסים :״תועלת 621689
אחרים שהתוכנית משפיעה 1בהרצליה 2י חדרים ט* משעה 739939
אליהם, יוכל לעיין בהעתקי לו הטים,
התכנית במשרדי הועדח ה| ].15.00—30.00
מקומית בשעות העבודה ׳ ז 1
רגילה ולהגיש התנגדויות ל
תוב;ית הוד 14 יום מתאריו
פרסום זה. ע .לאלו, יו״ר
• דרושה דירת 3—2 *6
בשכ״ח בחולון לתקופה ארו־
*3־ מ <848447 •5מ־.19—16
•י לחינוד תינוק סמשפחק,
בויאה אימוץ אפשוי לטלפן
.) 03( 015618

ד־רותמרוהטותו

:בערבים, אפילו לקולנוע. בכל זאת פעם
:הסכימו שאצא בשבת למשחק כדי־רגל עם
:חברה. ראיתי שם בחור נורא יפה, ושאלתי
מי זה? החברה שלי אמרה שהיא מכירה
:אותו ומוכנה לעשות בינינו הכרה.
,״היא הכירה לי אותו למחרת, ומאז
התחלנו לצאת יחד. הוא היה אז בסך
הכל בן .14 אחרי שנה ההורים שלי שמעו

שיש משפחות שמוכנות לחנך ילד. הוא
אמר לי שזה רק לחינוך, לשנתיים. אחר
כך נסתדר ונקבל את הילד בחזרה. עושים
חוזה. אצל עורך־דין•

זה ואביו לא מודה בכך .״אנחנו עומדים
לתת אותו לחינוך!״ פסק אביו של הילד
בקול בוטח .״את יודעת, אני לא הסכמתי
למסור אותו למשרד־הסעד כמו שהם רצו,
לא בגלל הכסף, בחיי שלא.

״לגמרי לאימוץ אני לא רוצה למסור
אותו. הכסף לא מעניין אותי. אני רוצה
את הילד. את הכסף אני אבזבז ולא יהיה
לי מזה כלום. אבל הילד יישאר.״

״אני רק פוחד שמשרד־הסעד יכניס לי
את הילד לאיזה מוסד והוא יהיה כמו
יתום,״ מוסיף אברהם ואומר .״אני יודע ש
ובכל
זאת הילד עומד להימסר לאימוץ
למרות שאמו לא רוצה אפילו לחשוב על

הילד שלנו יימסר למשפחה טובה והוא יגדל
בתנא ם טובים ויקבל חינוך טוב. ומי

יודע, אם אנחנו נסתדר עוד שנתיים, ניקח
אותו אלינו יחד עם הילדות. היום אני
במצב של יאוש. אני לא עובד. אני יודע
ומבין שבתור אדם נשוי ונורמלי הייתי
צריך לפחות לעבוד. הילדות היו צריכות
להיות אצלי ולא אצל ההורים שלי או
במוסד. אני רואה אותן רק פעם בשבוע.
אני מתבייש לבוא יותר להורי.״
בינתיים קשה לראות כיצד הזוג יסתדר.
״אני לא עובד עכשיו כבר שלושה חודשים.
אחרי שגמרתי את הצבא עבדתי והרווחתי
500ל״י לחודש. אבל הכסף הזה היה מספיק
בדיוק בשביל הקיום ולשום דבר יותר.
עבדתי כמו חמור ולא יצא מזה שום דבר,
אז הלך לי החשק לעבוד. עכשיו עובדת
רק אשתי ומזה אנחנו מתקיימים.״
דבר בלתי־נמנע
* 1מרותהייאוש יש לאב תוכניות ל־
/התקדמות .״אני חושב על שני דברים:
ללמוד טכנאות טלביזיה בקורס. אבל אז
אני אהיה משהו רק בעוד כמה שנים. כי
מה שאני יכול ללמוד זה רק קורס מזורז
והמיקצוע הזה דורש לימוד יסודי של כמה
שנים. מצד שני אולי אני אחתום על קבע
בצבא. עברתי הכשרה מיוחדת לתפקיד מיוחד
וכבר קראו לי לראיון מהצבא. אבל
זה יסתדר רק בעוד חצי שנה.״
האב רואה את מסירת הילד כדבר בלתי-
נמנע למרות שהוא מודה שאין הוא שלם
עם מצב העניינים בכלל.
״לנוכח המצב הקיים לא יכולתי לעמוד
במעמסה הזאת,״ אמר האב .״בגלל זה החלטתי
למסור את הילד לחינוך אצל משפחה
טובה יש לו סיכויים הרבה יותר
טובים.״
״אחרי שהייתי אצל העורך־דין פניתי ל־^
משרז־הסעד וסיפרתי להם על המצב ובי־׳
קשתי מהם מקום לידה לאשתי רחוק ממקום
המגורים שלנו. משרד־הסעד הסכים
לקחת את הילד אבל הם דרשו שאני אחתום
שאני מוותר עליו והוא יישאר אצלם. לזה
לא הסכמתי בשום אופן. רציתי לדעת בדיוק
מה יקרה עם הילד.״

״כושי
קטן ורזה״

אב מכחיש שהוא מקבל איזה שהוא
} ן כסף מהמשפחה המאמצת .״אני לא מקבל
שום כסף. המשפחה שתיקח את הילד
מפקידה אצלי את הכסף רק לתקופה של
שנתיים, אחר־כך אם אני מקבל את הילד
בחזרה עלי להחזיר את הכסף. אבל בינתיים
עוד לא מצאנו משפחה.״
על זה והתנגדו. הם אמרו שהוא פרחח
ופושע ואנחנו משפחה מכובדת. אבל אני
בכל זאת אהבתי אותו והלכתי איתו בלי
שהורי יידעו.
״יצאנו שלוש שנים ואז נכנסתי להריון
והייתי מוכרחה להתחתן. עוד הייתי בבית־ספר
עממי כשהתחתנו. פחות מ־ 16 הייתי
והוא היה בן -. 17
התינוק עדיין למסירה
ע^חרי שהתחתנו עזב בעלי את
\ 4/י * הלימודים והתחיל לעבוד ברצפות
אצל אחיו• אני למדתי בקורס מזורז לתפירה
אבל עזבתי את זה. שכרנו את החדר הזה
ב־ 40ל״י. כאן נולדה הילדה. כמה חודשים
אחרי שהיא נולדה היא חלתה, הקירות
כאן עם מים. אז חמתי באה ולקחה לי
אותה.
״שנתיים אחריה נולדה לי עוד בת. גם
היא חלתה, אז גם אותה לקחה חמתי.
בעלי כל הזמן, פעם עובד ופעם לא. אני
עובדת במשק־בית עכשיו. בזה אנחנו
מתפרנסים.
״כשנכנסתי להריון בפעם השלישית בדיוק
עמדנו לקנות דידה. בעלי התחיל לעבוד
ולהרוויח, וגם האבא שלו הבטיח לעזור
לנו לקנות דירה של שני חדרים, אבל
עם עוד ילד ידענו שלא נגיע לזה. אז
החלטנו למסור אותו לחינוך. בעלי שמע

אשתו אפילו לא יודעת שהיו בינתיים
משפחות רבות שהתקשרו עם העורך־דין.
את הכל מסדר בעלה. כשאמרתי לה שרבים
רצו את הבן שלה לאימוץ, היא אמרה
בפליאה :״באמת? לא חשבתי. מי ירצה
כושי קטן ורזה כזה?״
בסתר ליבה אולי היא מקווה שלא תימצא
משפחה והיא תקבל את בנה בחזרה.
לעומתה איתן בעלה בדעתו למסור את
הילד והעניין נמצא בטיפולו של השופט
יצחק שילה.
ברגע שהגיע העניין לבית״המשפט מונה
אפוטרופוס מטעם משרד־הטעד והשופט הזמין
את הורי הילד לשיחה. בשיחה הוא
שאל את האשה אם היא מסכימה למסור
את הילד לאימוץ ואם העורך־דין שלה
ביקר אצלה בבית ומתעניין בה? היא ענתה
בחיוב והאב הסביר את מצבם ואת מניעיו
לכך שפנה לעורך־דין וצורת ההסדר.

כפי שצולם ליד ביתו, באחת מ מו שבו ת השרון. ההחלטה למסור את התינוק

— ב שלב רא שון ל שנתיים — נתקבלה ב מ שו תף על־יד׳ הבעל וא שתו, אך

היה זה הבעל שביצע אותה. ב ת מונ ה, מו סתרת על־ידי העץ ב מרכז — כתבת העולם הזה.

השופט בחן את המשפחות שהציעו לאמץ
את הילד ומכולם עשה עליו רושם הזוג
מצרפת. הוא שאל אותם מדוע לא אימצו
ילד בצרפת והזוג השיב שהם רצו בילד
יהודי ודבר זה הוא כימעט בלתי־אפשרי
שם• אבל הם חושבים לעלות ארצה. השופט
פסל אותם בכל זאת והודיע להם שברגע
שיתיישבו בארץ כבר ימצא סידור מתאים
כדי שיוכלו לאמץ ילד.
ובינתיים, עדיין לא בחר השופט יצחק
שילה במשפחה טובה כזו, מבין כל המועמדים׳
אשר הציעו את עצמם לטפל בילדם
של הזוג.
התינוק עדיין עומד למסירה.

קולנוע
תנועת העולם הזה -כוח חדש החליטה לשתף־פעולה עם גורמים
:יבוריים אחרים כהחתמה המונית על עצומה נגד התיקון כחוק
זירשפ התושכים, המונח על שולחן הכנסת.
אף כי עמדת התנועה היא שיש למחוק כליל את הפריט ״לאום״
גמירשם וכתעודות־הזהות, לפי הצעתו המקורית פה־אחד של בית•
;משפט העליון, הסכימה התנועה לנסח עצומה כלהלן, כדי לאפשר
טיתוף־פעולה רחכ ככל האפשר כין גופים כעלי השקפות שונות.
התנועה קוראת לכל ח*ריה ואוהדיה לחתום על העצומה הזאת,
׳החתים עליה מירכ ידידיהם ומכריהם, ולהחזיר את הטופס החתום
׳מזכירות התנועה, ת.ד ,136 .תל־אכיכ.

סרטים נועזים
נוסח גולן
הפריצה הגדולה

(הוד,

תל-אביב;

ישראל) — דבר אחד יש לומר לזכותו של
מנחם גולן: שעה שכל יהודי שפוי בדעתו
מדיר רגליו מכל מה שקשור לתעשיית
הסרטים הישראלית, וכולם מסכימים פה
אחד שהענף במשבר חמור, ממשיך גולן
לעשות סרטים באילו לא קרה דבר.
באשר לסרטו האחרון, אין הוא שונה
בהרבה באופיו מסרטיו הקודמים. גולן

*ני החתום מטה פונה לכנסת שלא לאמץ לעצמה את מיכחן ההלכה
זדתית כקנה־מידה כלעדי לקכיעת הלאום היהודי.

!דורי

מם׳ ת.ז.

שם ומשפחה

חתימה

קאובוי שד חצות

(גת, ת-א)

תיאור אפור ומדכא של אשפתות ניו־יורק,
בהם שורצים גנבים קטנים, גברברים למכירה
ונרקומנים מיואשים. משחק משובח
את דאסטין הופמן וג׳ון וו.יט׳ במוי מלוטש
של ג׳ון שלזינגר.

תסלח לי, אבל אתה נושך
אותי (פאריס, ת״א) פארודיה מא-

יהורם גאון כ״הפריצה הגדולה״
משתדל תמיד לקלוע לטעמו של הקהל,
זהו סיפור על חולית קומנדו ישראלית
החודרת לכלא סורי, בלתי חדיר לכאורה,
כדי לשחרר משם חמישה מחבריה השבויים
שם. בחוליה יש כמובן לץ אחד, בריון
אחד, חבלן אחד, וכר, העבודה מחולקת
ביניהם ביעילות רבה, וממבט ראשון אין
בעצם על מה להתלונן.
אלא שאם תשימו לב היטב, הרי בכל
פעם שצריך לבצע פעולה מסובכת באמת
על הבד, משתמט הסרט מלהראותה, ובמקומה
חוזים מיד בתוצאה. למשל: כיצד
מצליח אסיר פצוע שנמלט מן הכלא, לעבור
מרחק של חמישים קילומטר עד הגבול
הישראלי! זאת מותר לכם לפרש כרצונכם,
הסרט אינו טורח להסביר זאת. הדיאלוגים
אינם מצטיינים בפיקחות או בחריפות רבה,
לא התסריט, לא הבמאי ולא השחקנים,
מצליחים להקנות עומק או אופי מוגדר,
לדמויות השונות. ואם בכל זאת בולטת
אחת מהן, הרי זה יוסף שילוח כמייג׳ור
הטורי רב התככים ונבל בכל רמ״ח איבריו.
הצילומים הצבעוניים של יעקב קלח
נקיים אך אינם מהוים חויה ויזואלית. לעומת
זאת, הפעלולים (התפוצצויות, הריסת
גשרים וכיוצא בזה) משכנעים מאד.

סופו
של פרקליט
הנוכל (תל־אביב, תל־אביב) סקס
רצח צחוק כך לפחות מבטיוזה מוד־עת־הפירסומת.
ובכן: רצח יש. הצחקות יש.
אפילו שניים־שלושה רמזים לסקס יש. ובין
כל אלה — שממון גדול במנות הגונות.
מעשה בפרקליט לא ממולח ולא יוצלח
המוכן לשלוח את לקוחותיו למאסר ובלבד
שיוכל לנאום להגנתם לפני כס המשפט.
מובן שלאחר נאומיו מובטח ללקוחותיו
שלא יזכו עוד לצאת מכתלי הכלא.
פרקליט זה נופל קרבן למזימות שונות
הנרקחות על ידי תעשיין עשיר, פילגשו
הדוגמנית ואשתו המוזרה.
הבמאי ג׳יורג׳יו קאפיטאני ניסר,
בכל כוחותיו לטשטש את אויליות הספור
שנזרק לידיו• לשם כך הניע את המצלמה
בלי הרף, הציג תפאורה כתערובת של
ריהוט מכל התקופות, והלביש את הדוגמנית
כאילו פסעה לה על מסלול תצוגת
האופנה. אבל אין בכל אלה נחמה ל-
ויטוריו גאסמן המשתדל בתפקיד הראשי
להיראות בלתי אפשרי כבל האפשר,
אולי כדי להוכיח את יחסו שלו לתפקיד.

נשיקות גנובות

(סטודיו, ת״א) מסעם של שני רוכבי אופנועים
מלום אנג׳לס לגיו־אורליאנם מגלה
להם כי חופש אין לקנות בכסף וכי באמריקה
של היום אין לקנות חופש כלל.
הנוף המרהיב, אין בכוחו לטשטש את צרות
המוחין, השנאה והידיעות הקדומות השולטים
בכל מקום.

קאברית על סרטי האימים, מלאה הברקות
במוי (רומן פולנסקי) ומשחק (ג׳ק מקגורן,
אלפי בס) .לאלה שאינם מפחדים מערפדים.
יום הדין (צפון, ת״א) פרשת
מנדל בייליס משוחזרת לבד לפי ספרו שק
ברנארד מאלאמוד. סרט כבד, מזעזע בתיאור
חוסר סובלנות שהוא אקטואלי
תמיד׳ ובמשחק המשכנע.
** הגנגסטר המקסים (מקסים,
ת״א) קומדיה קלילה על אצילים שירדו
מנכסיהם והופכים את טירתם למלון, ועל
גנגסטר שנקלע לשם בטעות. חינם של
השחקנים והברקותיו של הבמאי פילים דה-
ברוקה מחפים על ליקויים בתסריט.

לכבוד
יו״ ר הכנסת, ירושלים רחוב

אדם

בעקבות״*זדד£ו

( או רי ט,

ת׳׳א) סרט בעל נימה אוטוביוגרפית של
הבמאי פרנסואה טריפו ( 400 המלמווז) על
שלבי ההתבגרות של צעיר המשוחרר מן
הצבא בגלל חוסר התאמה. מבויים ומשוחק
בטעם רב.

מופע חדש
כלב לבלב —
בן־אדס
חיי כלב ( התיא טרון העממי) גדי
יגיל הוא כנראה הבדרן המצחיק ביותר
שיש לנו בארץ. רמזים לכך כבר ניתנו
בתכניות רדיו כ תוחי ם־וחיוכי ם או שלכם
לשעה קלה. חיי כלב היא ההזדמנות הראשונה
שלו להוכיח את מלוא כוחו על הבמה׳
שכולה שלו, כחיקויים, ספורי בדיחות׳
הגשת פזמונים והצחקות לשמן.
התכנית מורכבת ממערכונים ופזמונים
תפורים לפי מידותיו של גדי.
נעשה כאן נסיון לדחוס את מקסימום
ההצחקות במינימום הזמן בלי מאמץ להיות
בררנים או אניני־מחשבה. לכן יש
קטעים מוצלחים יותר כמו המערכון צלם
ה ח תונו ת או מונו לוג
של כלב ואילו
ממערכונים אחרים,
כמו המציל או המוכס,
נודף ריח של
״כבר שמענו״ .לזכותו
של גדי יגיל ייאמר
כי כאשר החומר
חלש יותר, הוא
מחפה עליו בחיוניותו
הרבה.
גם פזמוני הערב,
שנלקחו כמעט כולם
מן הרפרטואר של
איב מונטאן ושארל
אזנאבור, אינם עומדים
על רמה שמה.
כמה מן התרגומים
עלו יפה, כדוגמת
הפזמון בו ק סינג ג ו
(של דן אלמגור) אי
הרקדן (של יורם
טהר־לב) אך לעומת זאת את מגזימ ה (דן
אלמגור) אינומשכנע ביותר, אם כי גם
הוא אינו נמנה על הפנינים במקורו המובחרות של אזנאבור.
הפתעת הערב היא לגלות שגדי יגיל
אינו רק מצחיקן מן השורה כי אם גם
בדרן היודע היטב כיצד להתנועע על הבמה.
תנועותיו מסוגננות ומזכירות לעתים את
השאנסונים היותר טובים של צרפת. אין
זה מיקרה שבמאי התכנית הוא יוסי בנאי
שהושפע לא מעט משאנסונירים אלה וגם
הביא רבים משיריהם אל המאזין הישראלי.
אמנם בתכנית מעין זו קשה להבחין בין
תרומותיו של יוסי בנאי להמצאותיו הפרטיות
של גדי המבצע, אולם לזכות התוצאה
יש לומר שהיא מבדרת מאד. מצחיקה
לעתים עד דמעות ומספקת ערב של
שעשוע עממי מהנה מאד.

444

אמנות רבה ומהוים שיא מוסיקלי בכל
מערכה.
וינצנטה סארדיגרו בעל קול עמוק
ונעים, אך כבד במקצת לתפקיד הלוליני
של פיגארו. סרגריטה רינלדי (רוזינה).
שולטת היטב בקולה ומתגברת ללא קושי
על קטעי הקולורטורה, אבל חסרה את
הגוון הכהה יותר שדרוש בתפקיד זה, אשר
נכתב במקור למצו־סופרן. אנצו דארה
(ברטולו) הוא בס טבעי בעל יכולת קומית

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חוגה לראות
שירי־עם שונים. אולם דרך ביצועו של
ג׳וש וייט ראויה בהחלט להאזנה.

חדש בתקליטיה
— הקלטת ההופעה החיה של הזמר ה־ולשי
המפורסם במועדון פלר מינגן בלאס־וגאם,
נופלת אולי באיכותה מהקלטות
אולפן, אולם החיוניות האינסופית של
טום ג׳ונס היא פצוי נאות על כך. זאת
ועוד: באיזה תקליט אחר משלו תמצאו,
בכפיפה אחת, את כל להיטיו הגדולים,
מאי! זה בלתי רניל ודלילה ועד לא

אופרה

#טום ג׳ונס בלאס־וגאם (פאקס)

אתאהב יותר ואהביני חלילה.

#תחיית קלירנס קליירווטר
(פאנטאזי) — תערובת הפולקלור והקצב
של להקה זו הוכיחה כבר את יכולתה
המיסחרית העצומה. עם זאת — במיסגרת
של תקליט ארוך נגן, הסגנון מתחיל לחזור
על עצמו. בין הקטעים שבתקליט, כמה
מלהיטיה, וכמה שירי־עם כמו שדות־כותנה,
ונזידנייט ספשיאל

#ג׳וני קאש בכלא סן קואנטין
(סי.בי.אס ההופעות של ג׳וני קאש
בין כתלי בתי־הכלא באמריקה זכו להדים
נרחבים. קאש, שהיה גם הוא עבריין בנעוריו,
הוא אחד הזמרים המצליחים ביותר
באמריקה. אף כי שיריו, אותם הוא כותב
בדרך כלל בעצמו, רחוקים מאוירת הפסיכדליות
האופנתית, הם נוגעים לכל בגלל
כנותם, פשטותם והביצוע המיוחד של קאש
עצמו.

#עולמו של ג׳וש וייט (פאלן ס!
— הזמר הכושי שנפטר לפני כשנה, היה
מגדולי המבצעים של שירי הבלוז בכל
הזמנים. תקליט זה, אף כי הוא מתימר
לשקף את עולמו של וייט, הוא רק במיעוטו
שירי בלוז; שאר הקטעים הם

7ן צבימן הבירה!
ירושלים עיר

הקודש

היתה

ה שבוע ל־

ירושלים עיר הקצב, כאשר נערך בבית־העם
פסטיבל של להקות קצב מ קו מיו ת,
הצריך

לשמש

תחרות

מוקד מ ת

לפסטיבל

להקת הכיפקויטים
הכל־ארצ׳ ה מאורגן מדי שנה על־ידי העולם
הזה. י #שתי הלהקות שזכו ב מ קו מו ת הראשונים
בירו שלים, הביסקויטים והפינג־וינים,
אינן מוכרות עדיין היטב, אולם מי
יודע? הצלחתן הקנתה להם כרטיס כניסה
לפסטיבל שייערך בס תיו הבא ברמת־גן,
׳ואולי אלה הם צעדים ראשונים לקראת
הצלחה גדולה, ולאו דווקא ב ת חרו ת הארצית.
• ת שומת־לב מיוחדת בפסטיבל הירו שלמי,

חיפה, מארסיי
והים שביניהן

משכה להקת הבירה. זא ת להקה המורכבת
כולה מנערים עיוורים, חניכי המוסד ל־חינוך־עיוורים
בירו שלים. להקה זו זכ תה
לפרס מיוחד מטעם העולם הזה. להקת
אחרת שה שתתפה בפסטיבל, עוררה ענין
מ שוס שכל חבריה ח ב שו כיפות. אלה
הם סטודנטים דתיים, שלושה ממוצא אמריקאי
ושניים ישראליים. שם הלהקה, כיאה
לאופי חבריה, אבני הכותל• 9שינויי ם של מקונוה את בלהקת-פיקוד־דיזנגוף.
צילה דגן, שה שתתפה ב תכני ת מרא־שיתה
תופסת לאחרונה אופירה גלום־
קא. השתיים שרו בז מנו יחד בצוות ההווי
של הנח״ל (בין היתר גס את חורשת
האקליפטוס) .אופירה עברה לאחר מכן
ללהקת הנח״ל, לשם סיפקה את קול הרקע
הנ שי ב שירו של מוטי פליישר
החיים היפים. בטרם הצטרפה אל להקת
פיקוד דיזנגוף, הספיקה אפילו לה שתתף בקירבה
יתרה

פסטיבל הזמר החסידי.
לראקל זאלש עלולה להיות מסוכנת.
כך מסתבר מידיעה שהגיעה ממקסיקו
סיטי, שם צילמה כמה סצינות עבור
תכנית הטלויזיה שהיא מכינה. לבעלת
פטריק קורטיס, נדמה היה שאחד ה־צלמים
התקרב יתר על המידה לרעיתו,
שעה שזו ביצעה ריקוד סוער מאד לפני
המצלמות. הוא הניף אגרופיו, פרצה קטטה
שבסופה נפל קורטיס מהבימה המאולתרת
עליה ניצב. תוך הזדהו ת רוחני ת ע מו,
הריס מיד במאי התכנית, דוד וינטרס,
את הכיסא הקרוב אליו וה שליך אותו בצלם
של לשכת התיירות המקסיקנית, כש הוא
מלווה את מע שיו בצעקות וגידופים.

רובת של מליצות ונבולי־פה פושרים, שאין
בהם כדי לתת שמץ של זכר מן
השנינות של המקור.
בקיצור, המשותף בין חיפה למארסיי
הוא הים־התיכון. אלא שזה גם מה שמפריד
ביניהן, ובין פאני של פאניול להצגה
של התיאטרון החיפאי.

בתוכניה. אמת ויציב, אלא שמשום מה
נעדר הגיבור מן ההצגה של התיאטרון
העירוני בחיפה.
פאני, כשני המחזות האחרים בטרילוגיה

הפילהרמונית) — לאוהבי האופרה בארץ
יש הזדמנויות מעטות בלבד לזכות בחוויות
מוסיקליות, וקשה להניח שמבנין הסיג־רמה
י תבוא הישועה. משום כך, בכל פעם
שמועילה התזמורת הפילהרמונית לארגן
אופרה קונצרטנטית, נחטפים הכרטיסים
במהירות הבזק.
הספר מסביליה אינו נופל משאר האופרות
שהעלו עד היום בהיכל התרבות. לא
כל הזמרים שייכים לשורה הראשונה של
מבצעי האופרה בעולם, אך קולותיהם מרשימים
בהחלט ולשם שינוי הם יודעים
גם לשחק ונראה כי הם יודעים גם לשחק
ונראה כי הם נהנים הנאה רבה מביצוע
פארסה מוסיקלית גאונית זו, שכתב רוסיכי
בגיל 23 ואשר היקנתה לו שם עולם.
מבחינה מוסיקלית, אם רוצים דוקא לדקדק
ולהתעלם מן התפריט האופראי המקובל
בישראל, הרי הביצועים של התזמורת הפילהרמונית,
וזמריה, לא הכל זהב. המנצח
אלברטו זדה לא מיצה את כל ההברקות,
העליצות והערנות שבמוסיקה, ותחת שרביטו
נעלמו לעתים קולותיהם של הזמרים,
באנסמבלים, מאחורי צלילי התזמורת.
וחבל, משום שאנסמבלים אלה כתובים ב־

ניצוצות

הצגה חדשה
* פאני (התיאטרון העירוני, חיפה) —
גיבורה האמיתי של הטרילוגיה מאריוס־פאני־ציזר
הוא נמל מארסיי. כך כתוב גם

הספר מסביליה (התזמורת

תיאטרון

#טומי רו -סחרחר (ארמון) —
אין זה תקליט שנועד לחולל מהפכה מוסיקלית
בעולם ד״,פופ״ ,אולם כל מי שמחפש
מוסיקה מתאימה להרקדת ה״חברה״
ביום שישי, ימצא חומר מתאים בלהיטים
כמו סחרחר, שילה, זמר העם ועוד.

ניכרת, אך קולו אינו אחיד בכל המרווח
שלו. הטובים ביותר בצוות הזמרים, הם
גם המפורסמים ביותר: הבס רפאל אריה
(בזיליו) ,גאוות יהדות בולגריה, והטנור
אוגד ככלי (הרוזן אלמיזיוזה).
כל זה, כאמור, אם רוצים דווקא להעמיד
פני איסטניס ולשכוח מה הם פני האופרה
בארץ בכל ימות השנה. אולם במבט אובייקטיבי
יש לומר שבסך הכל הביצוע נקי
מאד, מבדר מאד ועליז מאד.

הנערים כחגורה (בימות)
— ההומוסקסואל כדמות אנושית ולא כ־מופרע
מצחיק, מספק חומר דרמטי מרתק
למחזאי סירט קראולי. הביצוע של
תיאטרון בי מו ת מוכיח שוב שאם רוצים
ויודעים, אפשר להעלות בארץ הצגות מאלפות,
אפילו ללא סובסידיות.

כלאדם

הירו שלמי)

(החאן

מחזה מוסר מימי הביניים העשוי לעניין
את חובבי התרבות של אותה התקופה,
אם כי הבמוי כאן מדגיש דוקא את הצד
הקאבארטי בדרמה שהיתר, אחת ההשראות
לפאוסט, והביצוע הוא חובבני למדי.

תערוכות

חדש בגלריות
עודד פיינגרש
בן־זאג ומיכל בת־אדם כ״פאני״
של מארסל פאניול מתאר הווי, טיפוסים
ואווירה אופיינ ת לעיר מארסיי. גיבורי
המחזה מקסימים באנושיותם, מעוררים
אהדה ואפילו בהתפרצויות של מזג ים־
תיכוני חם, מתבטאים בפשטות כבני עמך
אך דבריהם ספוגים תמיד חכמת חיים,
ושיחותיהם גדושות עוקצים מפולפלים. כש־מוצג
המחזה כראוי, אפשר לנשום את
ריח מרק הדגים המפורסם, המתערבב בריחות
הים, כשמוסיקת הרקע הן צפירות
האניות הנשמעות למרחוק.
צפירות שומעים גם בהצגה בחיפה, והים
כמובן אינו רחוק, אולם במקום ניחוח
מרק הבויאבאס, עולה כאן ריח של זיעה,
זיעתם של אנשים שעידו אמנם קשה ובחריצות
כדי להעלות את פאני על הבמה,
אבל שכחו כי תיאטרון אינו רק ענין
של עבודה קשה ותו לא.
אף אחד מן השחקנים אינו חודר לנשמת
גבוריו של פאניול. כולם מדקלמים בשק־
׳דנות אח שורותיו, מבלי להפיח בהם חיים
ובלי לד,עזר חלילה באישיותם שלהם. יוצאת
מן הכלל יחידה: חינה רוזובסקה
בתפקיד פעוט, בדודתה של פאני. הבימוי
מקצועי ונקי אך נעדר כל השראה, דמיון
או מקוריות, ואינו תורם מאומה למחזה
שמטבעו נועד לטיפוסים שעסיסיותם צריכה
לנבוע מתוכם ולא מהוראות מוכתבות
מבחוץ.
הנסיון להעביר את העלילה לימינו (שמלות
מיני, מטבח מודרני, בסגנון אמריקאי,
שיר של אדאמו ואפילו חטיפת מטוסים)
מיותר בהחלט. אין להניח שמיריוס ופאני
היו מתנהגים בחצי השני של המאה העשרים,
כגבוריו של פאניול.
התפאורה והתלבושות אינם מתחילים
אפילו להזכיר את מארסיי, שלא לדבר על
כך שדירתה של מוכרת־דגים בשוק נראית
בורגנית לגמרי, ואילו היא עצמה לבושה
כבעלת חנות גלנטריה.
התרגום של חמדה אילץ הוא תע־

(גלריה דוגי ת,

.תל־אביב) .״פסיכו־רישומים״ על סופרמנים
עפים, זוגות מתנשקים, קוסמים ומכשפים,
סוכנים חשאיים, קרבות של קאובויים והצעות
שונות ומשונות לשנוי כיכר דיזג־גוף.
תערוכה על ״עולם המחר״ שבו ר,מכו־

רישום של פיינגרש
נות יוצרות הכל והאנשים המובטלים משתעשעים
באלימות. כל סמלי הכוח הפרימיטיבי
והמין ד,ממוסחר כפי שהם מופיעים
בספרות הפופולארית שהיא סמל מובהק
לצריכה תרבותית פאסיבית. מומלץ.

יצחק דנציו״ר

(גלריה. מבט,

תל־אביב) .אחד מחשובי הפסלים בישראל.
סידרת רישומים משנת 1938 ועד היום
ובהם שרטוטים טכניים של מונומנטים, ו״
השתעשעויות אקספרסיוניסטיות של דמויות
בעלי חיים דמיוניים. את תחילת דרכו
החל בחיפושים באבן ובנסיון לקשר בין
האמנות המודרנית לבין הפיסול העתיק
של המזרח הקרוב• עבודתו המפורסמת
״נימרוד״ שימשה בזמנו אידיאל וסמל ל־
״כנענים״ בארץ. תערוכה נדירה של אמן
שממעיט להציג, ועוסק כיום גם בהוראה
בטכניון ובעיצוב נופים, כשמטרתו היא
ל״שפר״ את הטבע על־ידי האדם.

רצתה להיות יפה לבעלה, רצתה להפתיע
אותו מחדש. לשם כך היא אפילו קצצה
בהזדמנות את שעיר, הנהדר. בקיצור —

בולים
ברומא נחום גולדמן, נשיא ההסתדרות
הציונית מאז שנולד הרצל ועד לפ ני
זמן־מה, הוא אישיות מוכרת לנו.
אני הרי לא צריכה לספר לכם עליו.
אתם בטח יודעים.
מה שאני רוצה כן לספר לכם, זה
איך שכל ההשמצות האלה על וזומר״
קומוניקציה בין זקני־ציון לצעירים
הם השמצות בלבד. הנה, למשל,
גולדמן בן השבעים־ומי־יודע־כמה לא
חדל להתעניין עד עצם היום הזה
בדור הצעיר, אשר לא ידע את בנימין
זאב תיאודור הרצל.
בדירתו ברומא, למשל (יש לו יו תר
דירות בעולם, מכפי שיש לי חדרים
בדירה) מתגוררת בימים אלן

נשים

לא.זוכרים את דייל אל־על עמי מו ר,
לשעבר זיסמן? לא זוכרים. בשעתו הוזכר
שמו בפרשת הבולים המפורסמת של אברהם
שניאור. עמי אפילו נעצר אז על
העברת בוקים, אבל לא משהו רציני.
זה היד, אז, ועכשיו עומד עמי לקבל
את גירושיו מרעיתו שרה, לשעבר קרי־שמן,
אחרי שנתיים נישואים.
שמועה פופולארית רווחת בעם הזה —
ועל מידת נכונותה יותר טוב שלא אוסיף
לכם פרטים — שדיילי אל־על הם חבר׳ה
עליזים מאוד, מבחינת קשריהם עם המין
השני. ומכל הדיילים, מספרת האגדה, אין
כמו עמי שלנו לניסים ונפלאות.
וכר, נפוצה האגדה עד שהגיעה לאוזני
אשתו בארץ. שמעה זו על מעללי אלופה
— והחליטה שהיא לא הטיפוס שמוכן
לסבול את זה. מה שמובן בהחלט, בהתחשב
בזה שהיא חתיכה רצינית, ויש לה
אבא קבלן עשיר.
בשנתיים נישואיהם עברה שרה תחת
ידיהם של כל ספרי תל־אביב: תמיד היא

עמי ושרה מור

פועלי כל הכם1ת. התאחד!
המיקצוע הכי מבוקש בימים אלה, בין צעירים בעלי אמביציה, הוא להיות פתגל במה.
אני מכירה אי שית כמה נמרים צעירים שמסתובבים כרגע ומחפ שים דרך להיכנס לברנג׳ה.
הסיבה היא שמה שהצליחו לע שות כמה פועלי במ ה בז מן האחרון, לא הצליחו גדולי
הזאבים של תל־אביב :
זה שבדרך־כלל מתנהלים רומנים בין שחקניות וכוכבו ת־זו הר שלנו לבין פועלי במה, חש מלאים
וכדומה — זה כבר ישן. אבל לני שואין של ממש הגיע הפרול טריון רק לאחרונה.
לפני שבועיים התחתנה חווה אלכרשטיין עם עמירס טננבאום, פועל הבמה
1שעכד על הבמה שלה ב מופעי ם שלה — ועכ שיו נראה שגם רבקה׳דה זוהר הולכת
בדרכה: היא נראית צמודה ו מאוהב ת בחת ך גבוה ובלונדי, שעבד ב הצגות שלה בצץ וצצה.
ההליכה הצמודה הזאת היא רצינית מאוד, מדברים כבר אפילו על נישואים. היחידי שלא
כל־כך מאושר הוא היועץ -של רבקה׳לה, שייעץ לה שזה לא עסק ב שבילה. פ שוט לא
נאה למעמד של כוכבת.
הרושם שלי הוא, שהפעם לא תק שיב רבקה׳לה לעצת היועץ.

חת ר,כסף!
דשיוע הוארך מעצרם של

כ תי ע מי

א ליי שי ב: אשר שי!? ,מנהלי הבימה,
לעשרה ימים ניספים. בימים אלה יהיה להם
מן הסתם זמן להרהר בתהפוכות הגורל.

נחום גולדמן
אילנה רובינשטיין, חיפאית צעירה׳
דשנה, סקסית, שעבדה בזמנו בכור,
ואחר־כך היתה מזכירתו של
טדי קולק, שם היא פגשה את
גולדמן, או אולי להיפך.
מה עושה אילנה בדירה של גולד־מן
בבירת איטליה? מה זאת אומרת,
היא לומדת ברומא טלוויזיה, כמובן.
והכי מצחיק זה העוזרות האיטלקיות
האלו, שם בדירה: הן קוראות לה
״סניוריטת גולדמן״ .איזה מטומט מות

האהבה בערה. אבל כאשר התחילו הרינונים,
נשבר לה, ועוד לפני כמה חודשים
הם נפרדו לראשונה, אבל חזרו והשלימו.
ועכשיו
הם נפרדו סופית, יואימו של
עמי הגיבה על זה :״מה הוא צריך אותה,
כשיש לו מליונרית אמיתית?״
אשר, כלבבי, האמא הזאת. אשר, כלבבי.

התר,פוכר, העיקרית היא יחסם של חב!
ריהם• איש מהם לא בא לראותם בבית־המשפט
כשהאריבו את מעצרם. כאשר נודע
לחברי הבימה שהמשטרה עומדת לחקור
עוד 25 איש, החלו כולם לשקשק. כל אחד
פחד שהוא אחד מהנבחרים בעם, וכולם
יחד סתמו את הפה ופחדו לדבר על הפרשה.
ואם
זה לא מספיק, אז עוד בא שליח
של התיאטרון לבית המעצר באבו־כביר,
ביקש מאשר שרף להחזיר לו את המפתחות
של המכונית של הבימה שברשותו,
ומסר לו מכתב־השעייה מתפקידו. שרף
הודיע, בתגובה, שהוא יחזיר את המפתחות
רק כשיצא מבית־הסוהר.
דבר אחד ברור בינתיים, לכולם: אם
מעלו דשניים — לא לכיסם הם מעלו. בת־עמי
גרה בדירה שכורה צנועה, ובעלה
עובד ישכיר בשמן. שרף גר בדירה של
שניים •חצי חדרים עם אשתו, שלושה יל-
דיב ואמו הקשישה•
אז לאן בכל זאת הלך הכסף?

דיוני ם,
דיוני ם
אם מישהו מכם המתין בשבוע שעבר
ב״שדה־דוב״ לעלות למטוס ,.ארקיע״
שיובילו אינני״יפולה״לדאבוני־לצייו־לאן,
וכעבור רבע שעה של איחור שמע הודעה
שיהיה עיכוב נוסף, כי נתגלה קילקול
במטוס — אז יש לי הפתעה בשבילו :
המטוס היה בסדר גמור.
מה שהתקלקל זה משהו אחר לגמרי.
בדרך־כלל נוהגות חברות״התעופה לא סוף
את אנשי הצוות מבתיהם .״אר־קיע״
אינה נוהגת כך — וכאשר התברר,
כשהגיע מועד הטיסה האמורה, שהטייס
והדיילת נעדרים, נשלחה מונית
בהולה לחזעיקם מבתיהם.
בבית הראשון לא מצאה המונית איש,
אבל בבית השני מצאו — את שניהם:
הטייס והדיילת, לבושים לא בדיוק לפי
הוראות החברה, נתגלו במיטה. קרה
להם א סון: הם נרדמו.
עכשיו מתנהלים ב״ארקיע״ דיונים
קדחתניים איך להגיב על העסק. שאלה
עדינה במיוחד, בגלל שהטייס נשוי.
מה יהיה הסוף, מכל הדיונים האלה?

דופק שדוני במוזיאון כשאתם שומעים את המילה מוזיאון
אתם בטח מתארים לעצמכם מופו רציני
ונישא שמנוהל על־ידי פרופיסורים אנטי.־
קות שבקושי גוררים את וגליהם.
מה שמוכיח כמה שאתם כבר מבינים
באמנות ובמוזיאונים.
המנהל האמנותי של מוזי און ישראל
למשל הוא ד״ר יונה פישר (בנו של
מורים פישר ז״ל, לשעבר שגריר ישראל
באיטליה) ,וכמו שדוא דוקטור, וכמו
שהוא מנהל מוזיאון, ככה הוא נחשב
על־ידי חתיכות עיר־הקודש לאחד הרווקים
הוא בן שלושים
המושכים ביותר שם.
ומשהו, בעל קסם שאין לעמוד בפניו,
ונוסף לזה יודע גם כנראה לנהל מוזיאונים,
כי בזמנו אפילו הציעו לו לנהל
את המוזיאון באמסטרדם.
לפגי שמונה חודשים בערך התחילה לעבוד
במוזיאון יפהפייה בת 19 בשם
דנים, שהתאהבה בדוקטור המקסים ו־להיפך,
דבר שהוליד רומן בין כותלי המוזיאון.
אבל זה עוד כלום:
ישנו שם במוזיאון עוד דוקטור אחד —
ישי שחר. בערך בן־גילו של פישר, אבל
לא מנהל אמנותי, אלא רק מנהל אגף די־חנוכיות.
שני הדוקטורים לא מדברים
ביניהם, אבל זה לא הפריע לדוקטור שחר
להתאהב בחתיכה של דוקטור פישר. עד
כדי כך, שכשדנים נסעה לבקר את הוריה
בשוויץ, נסע שחר אתריה.
מה היה בדיוק בשוויץ אני לא יודעת.
אבל מה היה בארץ אני כן יודעת: לפגי
חודשיים הסתיים הרומן בין פישר ודנים,
ואז שחר הזדרז מיד להיכנס לתמונה —
ולפני חודש התחתן עם העלמה.
ומה היתד, הפקודה הראשונה שקיבלה הכלה
הטרייה מהחתן הטרי? כמובן: שאסור
לה להראות את עצמה יותר בנדוזיאון
ישראל.
אלא מה?

מי מס תתר באמת מאחורי הגבר שלד? את הרי ודעת, שמאחורי המטיפה הגברית ישנה אישיות שונה, מוסווית.
מיבחן זה — ה מבוסס על ההכרה שהגישה למין מגלה את אופיו האמיתי של האדם — נועד לחשוף את האמת.
ברצונן לדעת או ת ה? הכריחי אותו לענות על 50 השאלות המובאות בעמודים אלה והעמידי אותו במיבהן.
לפניך 50 שאלות. נ כון — ה מון, אבל
מה לע שות? תתנחם בעובדה שפסיכואנא־ליזה
לו קח ת יותר ז מן. ס מן בכל שאלה את
הת שובה הנכונ ה או הקרובה ביותר.
תיאטרון מתארגן בשכנותך חובבים, בו אתה נוטל חלק.
אתה מגלה כי:

א. כדאי פעם לנסות להיות שחקן.
ב. אתה יכול להיות מנהל מצויין ללהקה.
ג. אתה יכול לעזור מאחורי הקלעים.

אתת עומד לפגוש את נערתן
תוך חצי שעה. אתה מסתכל
בראי ו —

לאחר מגע מיני, אתה —

א. אתה שמח שאתה נראה סוב יותר
מרוב הגברים שאתה מכיר.
ב. מקווה להיראות סוב יותר ורזה יותר
(או שמן יותר).
ג. ניגש מייד לייפות את עצמך (תסרוקת,
תגלחת וכדומה).

א. מסתובב לצד השני ונרדם.
ב. מדליק סיגריה ומהרהר.
ג. קורא עד שעיניך נעצמות.
היית רוצה שידידיך והקרובים
לך יראו בך :

עליך לחיות גוכח בפתיחה ה חגיגית
של גאלריה לאמנות
מודרנית. מרבית האורחים מש תייכים
לעילית החברתית של מקום
מגוריך. אישית אינם מוכרים לך. אתה —

א. מנהיג מלידה.
ב. אדם אמיץ.
ג. אינדיווידואליסט.

א. תשתדל לעשות רושם שאתה מבין
במתרחש ומעוניין להתערב בקהל.
ב. תגלה אדישות, אולם תתנהג כשורה.
ג. תגלה כי האנשים אינם מעניינים
אותך כלל.
כשאתה נכנס
אשה, אתה —

למיטה

אתה רוצה להתחיל עם נערה
במקום עבודתך. תכבוש אותה
על־ידי :

א. גבריות וחן.
ב. ידידות ועזרה.
ג. נימוס וטקט.

נתגלה ליקוי בדיווחי-חמס שהגשת
ובשעת הבירור רועדות
ידיך ולחות וליבך החיש פעי מותיו.
אתה —

א. נכנס עירום, מפני שבין כה וכה זו
המטרה הסופית.
ב. לובש פיג׳מה, מפני שזה הרגל ומפני
שכולם עושים כך.
ג. נכנם בלבניך.

שלא

אתה הולך עם ידידה למסיבה
ומגלה לפתע שהיא יוצאת עם
גבר למרפסת ומבלה עימו
שעה ארוכה בשיחה. אתה —

א. משתומם מה מצאה בו ומי בכלל
המטומטם הזה.
ב. מתרגז, נפגע והולך להטביע יגונך
בכוסיות מספר.
ג. לא מתרגש כלל.

א. שמח לראות איזו אשר, דואגת יש לך.
ב. אינך רואה זאת בעין יפה, אולם
מוותר — שניים מרוויחים יותר מאחד.

א. מהנים ביותר.
ב. משחק באש — הגבר צריך להיזהר.
ג. דבר קדוש.

אתה לבדך בבית ולפתע אתה
שומע שיר אהבה מושמע בקול
גשי מקסים. אתה :

כמה משכניך עוסקים בחילופי
נשים. לך ניתנת הזדמנות לי טול
חלק בפעילות זו. אתה —

א. מאמין שהשיר מיועד לך, ואתה נזכר
באהבותיך הקודמות.
ב. עצוב ובודד.
ג. מקשיב בעניין, וחושב שהשיר סנטימנטלי
ומתקתק.

דלים

למה אתה
יוצא איתה?
זח חודש שאתה נמצא במקום
עבודה חדש, אולם איש מחבריך
החדשים לעבודה לא הז-
מינך לאירוע חברתי. אתה חושב:

א. הם מקנאים בי בגלל חריצותי.
ב. במה שגיתי?
ג. אני מצפצף עליהם.

כשהיא מאבדת
עניין במין -

ארושתך מספרת לך כי היא
חושבת להמשיך לעבוד גם לאחר
נשואיכם. אתה —

אתה מאמין שחיי״מין הם :

משתתף, אולם פוחד כל הזמן מסקנשיפריעו
לך במקום העבודה.
משתתף ללא סייגים.
שולל את כל העניין.
סבור יבחינו
מקודד,
מגולל

שזו תגובה טבעית, משתדל
בכך.
שהפקיד יתחשב בך.
את האשמה על פקיד־המס.

אתה יוצא עם נערתך הנוכחית
מפני שהיא —

א. צועק וצופר עד שהוא מוותר.

מחפ ש לך בשלודה מקום אחר.

ג. מתרגז אולם מוותר.
כשאתה חוזר מנסיעה, אתה
מגלה כי נערתך מצאה ידיד
אחר. אתה —

וכה

כועס, אולם מניח שזה היה בין כה
קורה במוקדם או במאוחר.
מרגיש אבוד.
משוכנע שהנערה בעלת אופי פגום.

א. יפה ומרשימה.
ב. טובה ונאמנה.
ג. אינה מטרידה. במיוחד ואינה גורעת
מחירותך.
איזה מהמילים הבאות חשובה
לך במיוחד:

א. פופולריות.
ב. אהבה וידידות.
ג. כבוד.

אתה רואה נהג אחר מחנה
מכוניתו בדיוק במקום שרצית
להחנות את מכוניתך. אתה —

ג. מסרב — למרות שאתה דוגל בשוויון.

אחרי מגע-מיני
אתה -
״ץ ידיד תך סבורה שרק בעלי ה י

1 1 3מרפקים הם המצליחים, והיא
- 8־*־ י אומרת לך זאת. אתה —

א. מסכים עם דעתה ומנסה לשנות התנהגותך.

אתה מזועזע ושואל את עצמך אם
הערכת אותה נכון.
ג. אתה מסכים עם דבריה אבל אינך
מנסה לשנות דבר.

לאחר מגע מיני אתה מצית
סיגרית. בת־הזוג שואלת אותך
אם הדבר חיוני. אתה —

צריך לקנות תרסיס

א. תמה אם אינך

ב. תוהה אם אינה מלגלגת לכושרך.
ג. מהרהר במה שאמרהוחושב שמא
כדאי באמת להפסיק לעשן.

אתה מבלה במקוס-נופש. בע-
1ד | רב אתה יוצא לבלות לבוש
— י הדר. אתה —

א. בטוח שמספר נשים שמות־לב אליך.
ב. תוהה אם אין בגדיך מדי יוצאי־דופן.
ג. מחליט שהנוכחים שתויים ובלתי־נסבלים,
וכי אתה מעדיף לראותם בבוקר.
ץ פוטרת מעבודתך. הבנק מסרב.
| ר ר | לתת לך אשראי. לפניך שתי
הצעות־עבודה. באיזו תבחר —

א. בזו
ב. בזו
ג. בזו
עקרונות.

שתחניף לפרסטיז׳ה שלך.
שתתאים לכשרונותיו הטבעיים.
שתיראה לך הולמת מבחינת ה•

ה מ שן ב ע מו ד )30

בת 801 ועוד ווקות
** פר מיוחד

במינו עומד לצאת בקרוב

ע ) לאור.
זהו סיפור חייה של מרגרט מורים,
רקדנית אנגליה בת — 80 הממשיכה לרקוד
עד עצם היום הזה, וחושבת להמשיך
ולרקוד — עד אין סוף, לדבריה.
כשאת מסתכלת בתמונתה (משמאל) ,ב־גיזרתה
בגיל — 80 והקמטים באמת לא
חשובים — וקוראת את סיפרה, את נוטה
להאמין שהיא כנראה באמת תרקוד לנצח.
הסוד
שלה — כמה שלא נעים לספר
זאת שוב, בפעם המיליון — הוא דיאטה.
האשד. שרקדה והרקידה במשך 70 שנים
רצופות, היא צימחונית: עם השכמה —
מיץ לימון, ואחריו תה עם דבש. ארוחת־בוקר
— תה, דבש, ריבה. ארוחת־עשר —
שוב מיץ־לימון. לצהרים — פירות, סלט־חסה,
וכמובן מיץ־לימון. וכמובן תה.
הארוחה העיקרית, בערב, היא כבר
רצינית יותר: ירקות — ולימון.
מפעם לפעם מרשה מרגרט לעצמה ל
השתולל,
וזוללת גם פה מרק, שם חביתה
בודדה, כאן גבינה או ביסקוויט. אבל זה
באמת הגבול. בארבעים השנים האחרונות
היא לא נגעה בבשר, דגים, או סוכר.

** רנרט היא אמנם בת ,80 אבל גופה,
רוחה ומוחה צעירים עדיין. השקפותיה
על העולם המוזר של שנות ד,־ 70 מוכיחות
על מוח רענן — לצד חוכמת־חיים עמוקה.
לאותן המעוניינות ללמוד מנסיונה, היא
מציעה פשוט ללכת בדרכה — אך להתחיל
לאט ובהדרגה. התוצאות שוות את המאמץ,
לדבריה.
השאלה היא רק אם כך גם חושבת
עקרת־הבית הממוצעת — בבריטניה אי
בישראל. כי עקרת־הבית הממוצעת, בדרר־כלל,
מוכנה לוותר על התענוג להיראות
בגיל 80 כמו מדגרט מורים, לרקוד כמוה,
וללבוש ביקיני כמוה — במחיר זלילה
טובה ע ד גיל .80
ומי כמוך יודעת.

£המבול נמ שך

לחלוחית של ״אנסאלג*

ספק אם ישנה תעשייה אחרת בעולם
ובארץ המציפה את לקוחותיה בניבול
בלתי״פוסק של מוצרים חדשים כתע-
שיית־היופי.
חורף וקיץ — גאות ושפל —
מלחמה ושלום — שום דבר אינו מסוגל
להפסיק את המבול האינסופי הזה.
שני חידושים שהפיק לאחרונה המבול
הם ״ הקוס מ טיקה הרטובה״ של חברת
,,אנסאלם״ וריסים חדשים של חברת
״הלנה רובינשטיין״.
חברת ״אנסאלם״ הוציאה לאחרונה
קו חדש של מוצרים קוסמטיים מכי לים
לחות, שלאחר השימוש בם יש לך
סיכוי להיראות במו הדוגמנית מימין
(כן, אבל איזה סיכוי הלנה רו בינשטיין״
הוציאה לשוק ארבעה דגמי
ריסים חדשים משוכללים בעזרת מצמד-
ריסים מיוחד, הפועל בערך כמו מצמד
של מכונית: לחיצה קלה — וזה מתחבר.

שבאן רצוי ללחוץ ביד, לא ברגל.

המיפלצות טלי
אס יש נזה שאני שונאת, ז ה שבוע
בו נו ח תו ת כל הצרות על הראש ביחד.
בהתחלה נכנסתי לסצב־רוח עקום
בגלל חנו.׳לה מרון. אחר־כך רבתי עם
אריק: ררשתי ממנו שיפסיק לרכב על
האופניים שלו, אחרי הידיעה ב עי תון

העצבים מתחילים דהשחנשו סצח
שילד בן 13 נדרס למוות כ שרכב על
אופניים. כ מו בן שהוא הכריז שאני
קוקו. מה שכנראה היה נכון בהחלט.
אחר־כן רוני חל תהב שפעת, ו באופן
אוטומ אטי רנה התחילה לנדנד לי,
בגלל שהרגישה עצמה פחות ח שוב ה :
״אמא, מה לע שות?״ התחילה לרוץ
אחרי בכל החדרים.
״תציירי תרנגולת עם אפרוחים,״ ניסיתי
בכו חו תי האחרונים.

מפעילת מצמד של ״היונה רובינשטיין״

הרג שתי נורא א שמה, והצלחתי בסוף לפייס
או תה :״עכ שיו תציירי לי ילדה
רוכבת על אופניים,״ הצעתי. פרויר בטח
היה מלקק אצבעו תלש מוע את זה.
שוב פעם קניתי שקט לעשר דקות.
שקט יחסי, כ מובן, שניצלתי אותו ל־

זה השתיק אות ה — לעשר רקות.
כשהיא הראתה לי את היצירה, לא יכול תי
לא לצחוק, למרות מצב־רוחי: פיקאסו
לא היה עושה תרנגולת יותר מוצלחת.
רנה נעלבה וקרעה את הנייר בכעס.

הגיש לרוני את המרק למיטה. זה לקח לה
בדיוק שלוש שניות לתפוס את הצלחת
עקום ול שפוך חצי על ה שמיכה. נש ארתי
בחיים, אני לא יודע ת איך, ו חזרתי
למטבח. ב מ קו ם את הפטרוזיליה, כמעט
קיצצתי לעצמי את האצבע, ואז הופיעה
רנה מחדש כ שהיא מציגה ב פני בפרצוף
ח מו ץ רף ועליו שני עיגולים;
״ציירתי רק את הגלגלים, אני לא יודעת
יותר,״ הכריזה .״הלכתי אפילו אל המרפסת
להסתכל על האופניים, אבל זה
קשה אפילו להעתיק. באמת, אמא תפסיקי
לח שוב על דברים כאלה קשים.
תגידי לי מ שהו קל.״
ערפל אדום מילא את ה מי טבח :״אולי
תציירי מקל של מטאטא?״ שאגתי, ו־

ב״שרות

ך• אשר המציא מי שהמציא —
^ אמריקאי כמובן — את הסופרמרקט
הראשון, ואיתו את השירות העצמי,
ספק אם חשב כי יבוא יום וה־פטנט
שלו יעבור גם לשטח ההפלות.
אבל עובדה — גם זד, קרה: כל
צעירה אמריקאית מעוניינת יכולה כיום
להיכנס לאולם הרצאות ולשמוע
הדרכה — חינם אין כסף — כיצד
לבצע הפלד, מלאכותית לעצמה. הגיף
המקיים את ההרצאות, ה אי רנון׳ לביטול
חוקי־וזהפלה, מספק למעוניינות גם תיק־מכשירים
לדבר.
פטרישה מאגיני, האחראית לנושא
מטעם האירגון, כוללת בהרצאותיה גם
הוראות־בטיחות בקשר להתנהגות לאחר
ההפלה, וכיצד על הנערה להתחמק
מתביעה פלילית נגדה.
האירגון לביטול חו ק -ההפלה נלחם
לביטול חוקי־ההפלה המיושנים הקיימים
במדינות השונות בארצות־הברית, והנתמכים
במרץ ובתוקפנות על־ידי ה־כנסיה
הקאתולית. עד היום, למרות
עשרות ההרצאות שלד, ברחבי ארצות־הברית,
לא הצליחה המשטרה בשום
מדינה לשים ידה על פטרישה, כי ל־אירגונה
ייעוץ משפטי מצויץ — מורכב
גם הוא מעורכות־דין מתנדבות.
״איננו אומרים כמובן לנערות שהפלה
בשירות־עצמי היא הפיתרון האידיאלי,״
מסבירה פטרישה .״כמובן
שזה איננו הפתרון האידיאלי —
אבל הוא טוב יותר מילד לא רצוי.״
מכון פסיכולוגי

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
וג־ 8שעורים של שעתיים)

ק צ רנווו

בהנהלת

עברית ו/או אנגלית

הרפית מתח ולמוד הפנוזה
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
תל-אכיג: גירית ,5ייל.

נתן רזניק

ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

ירושלים :״האקיד״ ,בצלאל *!
חי ם ד 1ג. במעלה* ,שמריהו לוין 36

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עברית

אהבה

בשניים

שעטתי החוצה מ ה מט בח — ומהבית.
גועל־נפש. שאני אע שה דברים כאלה?

זוג מורים דניים מדג מים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל אודות

״איך לעשות אהבה״

הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופד, וארה״ב.

כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12ל״י בלבד
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי הספר שאין
כל תנוחה ותנוחה מלווה

הסבר מלא ועניני בעברית

בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

צורך להתבייש בו או להסתירו

--מור ושלח __הזמנה /הצהרה
לכבוד
,,אלבית״ ,הוצאה־לאור ת.ד , 33144 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס ...
על בנק ...על סך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזה שאני מעל גיל . 18

כתובת ...חתימה...

(המשך
1 ז601303־

מעמוד )27

הצרפתית.

התקבלת למישרח הדשה. את הראשונה תוצאות עבודתך
עליך להראות לממונה עליך.
הרגשת ז אתה —
מצפה לשבחים.
חושש שמא אינו מרוצה.
אדיש.

תוכל ללכת לשיעור
מוותר ונשאר כדי —
א. להראות לה עד כמה אתה הוגן.
ב. אינך רוצה לריב איתה.
ג. גם התחייבותה התחייבות, לדעתך.
כשאתה מקיי ם י חסי מין אתה
חושש ש —

א. אינך כה טוב כמו זה שקדם לך.
ב. הגעת מוקדם מדי לסיום.
ג. לא שיחקת מספיק מישחקי אהבה.

כשידידתך מאבדת כל עניין בטקס,
אתה —

פו7קסווגן רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקט-
ווגן רנט א קר משתרעת מקרית־שמונה
ועד אילת: בבל אחת מ25-
תחנות ההשכרה עומדות לרשותך
״ מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסווגן הקרובים
אליך.

רעיון נהדר, פולקסווגן דגט א קר.

א. חושש שהאשמה היא בך.
ב. מאמין שכל התשוקות נחלשות מפעם
לפעם — גם המינית.
ג. משכנע עצמך שידידות היא יותר ממין.

שכורה -
__למיטה

תלוי

ך התקיימה מסיבה, ש-
ליווית לביתה חברה
.1בהיותה שתויה חס-
כימה להיכנס איתך למיטה. לאחר-מפן,
במשרד, אתה מתעלם ממנה. אתה —
א. חש אשמה ומקווה שאינה כועסת.
ב. לאחר זמן־מה מזמין אותה לארוחה.
ג. יודע שהמצב הנוכחי הוא תוצאה
צפוייה של מיקרים כאלה.
אתה משוכנע שהחברה שלך
עשויה לחסוך כסף רב כתוצ אה
מהצעת יעול שהצעת, אך
היא נידחית. כיצד תגיב!
א. אתה מתרגז. הממונה עליך מסומטם
ואינו מבין דבר.
ב. הוא צודק. הוא הממונה עליך והוא
מתמצא יותר ממך.
ג. תעביר את התוכנית להנהלת החברה
מעל הבום שלך.

חיי הנישואין שלך יחיו
מאושרים, לדעתך, מפני ש —
א. אדם מוכשר יכול לפתור כל בעייד,
בקסם והגיון.
ב. תוכל תמיד להתגבר על כל משבר
באמצעות פשרות והבנות.
ג. נשאת את אשת חלומותיך. לא יהיו
לך בעיות.
אתה מבקר בתצוגת מכוניות,
ורוצה לרכוש מכונית חדשה.
אתה בוחר בה לפי הנתונים —
א. יופי ונתוני המכונית.
ב. מחיר.
ג. האם נחוצה בכלל מכונית חדשה.

א. אתה נמצא בחברה זרה, שם אין מקדישים
לך תשומת־לב.
ב. מגזימים בהערכת חריצותו.
ג. אתה יודע שמתייחסים אליך באגו־איזם
מוחלט.

ת במסיבה ונוכחת שה רה
מתייחס אליך בקרי .:אתה

א. ניגש אליו ושואל אותו במה שגית.
ב. חושב ומנית ששגית במשהו.
ג. נעלב.

ריינס ו, ת״א (כנר זיזננוף) טל 226066 .
יהוותק. הנס 1זהמתיטין שלנו טחנה להצלחתו! __

!המצטיינים בקורס יישלחו להשתלמויות חינם באירופה!.
חדשה

בשפה העברית:

״גמישונים״

״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי׳/
שהם כה גמישים עד שהם מתאימים
את עצמם לגופך ותהיה מיד תך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.

היא מחליפה בגדים
חלוק בית. אתה -

ןין נשואיך יגיעו לידי משבר שעה

. 3.70ו

מלה

חיי חמיו המודרניים מחשי בים
מאוד את מישחק האה בה
המוקדם לגבי מידת הסיפוק
חאשח. אתה —
משתדל להרחיב את הרפרטואר שלך.
מישחק האהבה אומר לך מעט מאוד.
אתה מאמין שהסיפוק של האשה
יותר בד, מאשר בך.

כשאתה עומד להינשא אתה
בוחר א ת אשתך לעתיד לפי
הקריטריונים הב אי ם:
א. היא תסייע לקריירה שלך.
ב. תוכל לדאוג היטב לבעלה ולילדיה.
ג. היא טיפוס לוקח ברצינות בעיות.

אתה מרגיש אי נוחות כא שר

•ו״״ים יום וטוב
פתיחת ה7ן1וס

קוומעים ונהגים
מרשמי קול
גדונדיג
ה מ בו ק שי ם ביותר בעולם מבחר דגמים וגדלי ם

א. אינך יכול להביא את אשתך לידי
סיפוק.
ב. אשתך נמאסה עליו במשך הזמן.
ג. הנשים המודרניות מקדישות מדי תשו־מת־לב
למין.
ן ן ארושתך מבשרת לך שלאחר
1 0 0 1הנשואין היא תענוד טבעת
< 7־*^ 1נשואין באופן קבוע. אתה —
א. קונה טבעת אחת בלבד — יוצאת
דופן — רק עבורה.
ב. מוצא שצודקת וקונה שתי טבעות.
ג. ההערה שלה מפריעה לך.
בדיעותיך הפוליטיות אתה מס־כים
עם מועמד מסויים בבוזי־רות
— ואמרת זאת. מסתבר
לך כי חבריך אינם מסכימים איתך וכי
ערכך ירד בעיניהם. אתה —
א. מוצא שאתה נבון יותר מכולם.
ב. מצטער על שפתחת את הפה ומבטיח
לעצמך לא להביע יותר בפומבי את דיעותיך.
ג. מחפש נימוקים לשכנע את ידידיך.

לא מספיק
מישחק-אהבה
סו כנו ת ג רונ דיג בי ש ר אל: ת־ א טל 54466 .

המנוי
קיבלת תשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

בתוצאה מ הפסקת חשמל בערב
הבחינה לא יכולת להתכונן
למיבחן חשוב. ביום המיבחן
חשת שלא הצלחת. אתה חושב לעצמך:
א. הייתי מצליח הרבה יותר טוב אם
החשמל לא היה נפסק.
ב. בין כה לא הייתי מוכן היטב, ולא
הייתי מצליח יותר.
ג. עלי ללמוד טוב יותר. הפסקת חשמל
אינה תירוץ.
אתה רוצח ללכת למישחק

| ל 1 3כדורגל. אשתך מבקשת ממך
י לשמור על הילד כדי שהיא

אתה

— 1יחסך ל״חיפי׳ס״ הוא :

כנגד

יעזרו

סובלני, אבל אינך מתייחם ברצינות.
נייטראלי — ״ילדים אלה מוחים
עולם לא־אנושי*.
ביקורתי :״תוכחה ואמבטיה חמד,
לפתור אח הבעייה.״

אתה יוצא לראשונה עם נערה
נאה. בסיום הערב את ה מלווה
אותה לביתה. היא מזמי נה
אותך להיכנס פנימה, להרגיש בנוח.
בינתיים, היא מחליפה בגדיה לחלוק
בית. תגובתך:
א. גאודה על שגבריותך הוכיחה עצמה.
ב. שימחה מלווה בתמיהה: איזו מי
נערה זוז!
ג. אינך מרגיש בנוח. בפעם הראשונה
שיוצאים עם גבר אין מתנהגים כך.
כשאתה נזכר בימי
אתה נזכר ש —

ילדותך,

א. היית גאוות הבית.
ב. הוריך התנהגו אליך בסלחנות גמורה.
ג. הוריך ציינו אותך על אומץ ליבך.
.רופא השיניים יעץ לך לבדוק

סדיר.
באורח
1 ^ 2 1את שיניך
אתה

א. הולך אליו לעיתים מזומנות — רוצה
בשיניים בריאות.
ב. מתחייב ללכת באורח סדיר, אבל
שוכח.
ג. הולך. רוצה לתת דוגמא טובה לילדיו.

לקנות

ג. נעלב מכך שידידתך מאוהבת באום
שאינה מכירה את אופיו.

אשתך ואת ת הולכים
מיטה. אתה מעדיף —

א. מיסה זוגית בגודל לא רגיל. אבל׳
גוחה למישחקי אהבה.
ב. מיסה זוגית רגילה.
ג. שתי מיסות נפרדות. לא רומנטי, אבל
נוח מאוד לשינה.

אתה מתגורר בדירה נוחה.
במשך הזמן אתה מניח ש-
שכניך —

יכולת לבחור לעצמך מיקצוע
מחדש. היית בותר בעיסוק

א. תנהל מיפעל, או תהיה מנהל כוח״
אדם במיסעל גדול.
ב. רופא, או כל עבודה אחרת, בה תוכל
לעזור לבני־אדם.
ג. עבודת מחקר, או עבודה משרדית.
ן ו 6ו י 6 * 1

לקחת מחברך הטוב א ת נער תו,
אולם החזרת לו מייד.
אתה — :

א. תדאג שכולם ידעו על כך, תפגין
את הגינותן.,
ב. תהיה לך הרגשה רעה, גם אם לא
היתה זו אשמתך.
ג. ייסורי מצפון של ממש.
אתה מעדיף י חסי ם עם נערה

א. חושבת שאתה מושלם.
ב. מושלמת בעצמה.
ג. יש לה שגיאות, אבל מוכנה לתקנן.
.בששת החודשים הראשונים

1 4 7 1בחם אתה מקיים י חסי ם עם
י— י 1אהובתך, אתה —

א. מנסה את כל התנוחות שב״קאמא־סוטרא״.

מנסה את כל התנוחות שנערתך רוצה.
ג. שמרנות מוחלסת.

רות

ידיד טוב הרגיז
איתך. אתה —

אותך

ורב

משיב לו כגמולו — נותן לו אפשלהשלים.
אינך
מתפייס. מעיר לו על מחדליו.
אינך רוצה להתפייס•> .

נערתך מעריצה שחק קולנוע.
אתה

א. מסביר לה שהוא הומו — ככו ל ם...
ב. בודק — שמא תכונותיך האישיות
אינן מושכות.

1התשובות 1
נית על כ 50 7השאלות? יופי.
י ג סכם על דף נפרד את התשובות: כמד,
תשובות א׳ יש לך, כמד, תשובות ב,,
כמה ג׳.
לאחר שסיכמת, צייר את הנתונים בדיא־רגאמה
התחתונה, הריקה, לפי לדוגמה ש־בדיאגראמה
שמעליה. כך תצטייר לך תמונה
מדוייקת של אישיותך.
כבכל אדם, גם באישיותך ישנם קווי אופי
שונים. האדם אינו מחשב אלקטרוני, ש־סוגו
נקבע בדייקנות מתמטית. אולם אורך
הקווים יראה לך בבירור איזה קו אופי
שולט בך, ולאיזה קוים יש השפעה משנית,
ובאיזו מידה.
טיפוס א׳ הוא כמובן זה שענה על מקסימום
תשובות א׳ ,סיפום ב׳ על תשובות
ב׳ ,וכנ״ל לגבי ג׳.

הנסיך והנסיכה
של ישראל
ל שנת 970ו
ב חסו ת ראש עיריית רמת־גן ישראלפלד

ה מו ע מ די ם

־טיפוס א,־ 1
זיגמונד
כי הפסיכזיאנאליזה,
^ פרויד, היה מגדיר אותך כדון־ז׳ואן.
אתה מעריך נכון — ויודע לנצל
— את קיסמך, מקדיש תשומת־לב מרובה
לחיי־המין שלך ולהופעתך החיצונית, ואינך
מחמיץ הזדמנות לשכלל שיטות החיזור שלך.
אולם מה שנערותיך אינן יודעות זה
— שתכונות אלה עלולות להעיד גם על
חוסר־בטחון עצמי: אתה אוהב תשומת־לב,
נעלב בקלות כשאינך זוכה לה.
האמת היא שגם אינך סיפוס פעל במיוחד
בחיי־העסקים. אתה משתמש בכוחי,גברא
שלך כבאמצעי להשגת דברים.
יחד עם זאת אתה עשוי להיות אב
סוב ובעל נאמן.

1טיפוס ב[ ,
*^ותך היה פרויד מגדיר כטיפוס
אוראלי — פיך עסוק תמיד: אוכל,
מעשן, לועס גומי־לעיסה, מדבר, כוסס
צפורניים, נושך את קצה העפרון. מאחר
ואתה חושש שאינך יכול להגיע לסיפוק־מיני
עם בת־זוגך, אתר. מסביר לה כל
הזמן כי מה שאתר, מחפש בה הוא בעיקר
ידידות ולא רק סיפוק מיני זו ל. אתה
ניתן לניצול במידה ואינך יכול לעמוד
על זכויותיך. אינך מנהיג, אלא טיפוס
מונהג, בעיקר.
אתה אוהב לגרום עונג כשאינו יכול
לגרום אושר לאשתך רואים זאת בעיניך.
במקרים כאלה אתה גם מחפש לעצמך
פורקן באד,בד, קלה.
בחיי המשפחה אתה גבור בנעלי־בית. אשתך
מנהלת את החשבונות והכספים, ובכלל
המחליטה ביניכם.

ברכה אבן־צור
בת ,41 רה׳ עזרה , 10ת״א

1טיפוס ג׳ 1

א. מתרשמים ממך מאוד לסוכה.
ב. חושבים שאתה מסודר סוב מהם.
ג. חושבים שאתה רציני ושקול.

ת ח רו ת

ך -גכיך מהווה המין בעיה. אתה טי־
/פוס מוסרי, ובעיניך המין מנוגד למוסס
אינך גמיש, אתה בבד־תנועה —
הן בגוף והן במחשבה. יש לך בעיות
רבות בחיי המין, גם אם אינך מודה בכך,
ואתה גם חושש להשתמש בגופך. בקצרה
— אינך יודע כיצד ליהנות מהמין.
הבעיה שלך מחמירה כשאתה מגיע לגיל
מבוגר יותר. לגביך לעבור את גיל הארבעים
זו טרגדיה.
אבל — יחד עם זאת רוצה אתה לטעום
מתענוגות־החיים. לכן אתה מעדיף ללכת
לפרוצות ולהשתולל שם — ,במקום לנסות
זאת עם בת־זוגך•
מובן שאתה ראש וראשון למשמיצי הזנות.
ביהוד אחרי שאתה מבקר אצל זונה
— אז אתה מגנה את הליכלוך והזוהמה
שבזנות, בשצף קצף.
אפשר למצות את תכונותיו במשפט אחד:
לוחם תמיד למען המוסר, הצדק והיושר
— אבל קל ביותר להטות אותך מדרך זו.

עוזי משולם
בן , 3שדרות העצמאות 27א׳ בת־ים

גם לך יש צבר או צברית — לא פחות מקסי מים. שילחי את תמונותיהם —
בשחור-לבן — בציון השם, הכתובת והגיל אל מערבת ״חעולם הזח״ ,ת. ד,136 .
תל-אביב (עבור תחרות הנסיך והנסיכה) .מדי שבוע יפורסם במדור זה מיבחר
התצלומים. תחרות זו פתוחה לכל ילד וילדה — מגיל שלוש עד גיל שש בלבד.

התחרות תיערן בפסח ה־.23.4.70

יש לה ארבעה ילדים מארבעה בעלים — היא
אוהבת לאהוב, לזעזע, בזה למוסכמות החברתיות
ומשגעת כבר שנים את בירתה של הנגב -זוהי

מיד! של
1ש-ש1ע
ך • ליה מבאר־שבע היא לא סתם בואדם.
היא מוסד. שימעה יצא בכל הארץ•
כאשר איש בוהימה תל־אביבי, למשל,
נעלם ליום־יומיים מהנוף הדיזנגופי יחד עם
חתיכה, הסיכויים הם אחת לעשר שהזוג
נסע לבאר־שבע, לעשות חגיגה אצל דליה.
בבאר־שבע יקח אחכם אליה כל נהג
טכסי. בלי שתצטרכו לתת לו את הכתובת.
כל ילד יספר לכם את עלילותיה, שלא לדבר
על נערות־בארים, מארחות או סתם
פועלים, שדליה היא האלוהים שלהן.
חלק ממכיריה מעריצים אותה. האחרים
שונאים אותה. וחלק קטן אומר: דליה? היא
סתם חאנטאריש.
כשהיא הולכת ברחוב, האנשים מביטים
אחריה. כשהיא נכנסת לבית־קפה, מתלחשים
כל היושבים ומראים עליה באצבע, כי
דליה היא הגראנד־בוהאם של באר־שבע. אם
יש חיים בוהימיים בבירת הנגב, ואם יש
גם חגיגות בעיר העצובה, ברוב המיקרים
דליה אחראית לכך.
היא עושה מה שמתחשק לה, בגלוי, בפרהסיה
ובראש מורם. היא מתידדת עם
גברים, נשים, או שניהם ביחד. היא תוקעת
לכל אדם בפרצוף מה שהיא חושבת עליו,
מטיחה בפני העולם את פילוסופיית החיים
שלה ומחכה בהנאה לראות את עיקבות
הזעזוע. דליה אוהבת לזעזע אנשים.
היא מתגוררת לבדה בדירה קטנה ונקייה,
באחד משיבוני העולים בקצה העיר. על
השולחן — ערימת נובל אובזרווטר. על
הקיר — שושנים מיובשות ופלאקט מהסרט
השועל, המספר על אהבה בין שתי לסביות.
דליה לובשת סארי הודי, פותחת לרווחה
את עיניה הירוקות הנהדרות ומספרת:
״העניין הוא שאם בן־אדם משפיע מספיק
על העולם — אז שום דבר לא יעזור להם.
אני מרגישה שחם בריצפה או קר בריצפה,
ולא דואגת לפנקס קופת־חולים שלי. אני
שייכת לקבוצה של גארז׳אייב, הפילוסוף.
הוא אומר שיש שלושה דברים שצריך להתגבר
עליהם, :קינאה״ מתת וזיקנה.׳
״להתגבר על הזיקנה זה הכי קשה. אני
אף פעם לא מקנאה. מה יש לי לקנא? יש
לי כסף. היו לי ארבעה בעלים. יש לי ארבעה
ילדים, אני יפה, יש לי מיטה, יש לי
פריג׳ידר, שמלות, ויש לי ידידים.״
״אני אוהבת לאהוב. ומה שחשוב זה ליהנות
מאהבה, מה זה חשוב עם מי. אני,
למשל, אוהבת נורא ילדים. את הנאיביות
הזאת שיש בהם.״

ילד מכל בעל
ך * פיקה בדלת. דליה מפסיקה לדבר,
1ופותחת אותה לגבר חסון בגיל .40
הגבר הנבוך עומד בפתח ואומר שלום.
״שלום,״ עונה דליה .״אני מכירה אותך?״
״דיברנו ברכבת ביחד,״ הוא עונה במבוכה
.״עכשיו אני פה, במילואים.״
״אה,״ נזכרת דליה .״אבל אז היית עם
מישקפיים והרבה יותר זן ותיך.״ הגבר ה־

~״ 3 2י

מיסכן נהיה קטן באיזה שני מטר, ופניו
מחליפות צבעים.
״למה באת?״ מתעניינת דליה.
״באתי פשוט לבקר אותך, אמרת שיש
לך כל מיני דברים יפים.״
״מה פתאום דברים יפים?״ מתמרמרת
המארחת ,״אני יפה. אם באת אז תיכנס.״
הגבר הנבוך יושב על קצה הכיסא ומחכה
לראות מאיפה תבוא המכה הבאה.
דליה ממשיכה לשוחח ומתעלמת ממנו
לחלוטין :״יש כאלה שצועקים, וייטנאם׳.
יש כאלה שצועקים, המזרח־התיכון׳ .אנחנו
נצעק האנושות וזה כבר יהיה גלובאלי.״
הגבר על הכיסא מתרשם,׳ ודליה מרוצה.
השיחה חוזרת לנושאים פחות גלובאליים,
כמו בעיותיה החברתיות של דליה :״הבית
שלי פתוח אבל אני לא מוכנה לקבל תמיד
כל ידיד. זה תלוי במצב שלי. אם המצב
טוב — אני בכלל לא רוצה לראות אנשים.
יש כאלה שמחכים כבר 12 שנה להיות
החברים שלי.״
דליה הצליחה סוף־סוף. הגבר על הכיסא
זועזע. הוא קם, מתנצל, והולך.
לא עוברות שתי דקות ובמקומו מגיע
זוג. הוא שמן ומכוער והיא רזה ומכוערת.
הוא יושב ושותק והיא בולעת את דליה
בעיניה, כולה הערצה.
בינתיים מתרוצצים -הילדים בכל הבית. יש
לדליה ארבעה ילדים, ילד מכל אחד מארבעת
הבעלים שהיו לה. במטבח על הכירה
עומד סיר מרק, מי שרוצה — אוכל, מי
שלא רוצה — לא אוכל. הילדים מעדיפ-ם
לאכול שוקולד צרפתי, אותו מהבלת דליה
בחבילות מחו״ל. את התינוק אלדד, בן 4
החודשים, הרגילה דליה לאכול שלוש פעמים
ביום, ואינו בן ד,־ 8ופילים בן ה־ 5מאכילים
אותו. הם גם יודעים להחליף לו חיתולים,
ואלדד נראה די מבסוט מכל הסידור.

זה פרטי, נשואות שיושבות בבית. מה
שר לעשות? בחורה צריכה להתלבש, ואם
בעלה מרוזיח 600 לירות לחודש, אז אין
לה ברירה רק להרוויח מהצד. בבאר־שבע

יש מספיק קליינטים, כי גרים פה הרבה
אוריינטאלים. אוריינטאלים אוהבים סכם,
יותר מהאירופאים. אירופאים עושים את זה
בגלל סיבה היגיינית.״

״דא זוכרת שום דבר״
* *6ליה מחליפה את הסארי שלה לחצן
אית מפוספסת, לובשת אדרת מפתות־כבש
— ונוסעת העירה. השמן המכוער והרזה
המכוערת נוסעים הביתה .״פעם היינו ,
חברות, אני והיא,״ מספרת דליה .״הייתי
חברה שלה בגלל שריחמתי עליה.״
בית־הקפה בבאר־שבע מלא. הגברים ק־דימים
לדליה שלום, שואלים מה שלום הילדים,
ומתייחסים אליה בכבוד. דליה מפלרטטת
עם כולם, מתעניינת בבעיות שלהם,
והם מדברים איתר, כמו גבר לגבר. אחד
מספר על הבעיות שיש לו עם המשטרה,
השני מחליף איתר, דיעות על קציני המשטרה
הגבוהים ועל האופי שלהם. האחרים
יושבים ומתבוננים בהנאה.
״בבאר-שבע.״ היא מסבירה ,״אפשר למצוא
כל מיני טיפוסים, אבל אין חיי חברה.
אני יודעת ש איש באר־עבע ידוע ומך
ךןו 1דליה יו שבת בחדרה, המרוהט בטעם רב, ואוכלת את המרק אשר עמד
כובד) מתעסק עם כל הזונות בעיר, אז איך
1 1כל היום על הכיריים. הילדים העדיפו * לאכול שוקולד, אבל לדליה לא
יכולים להיות חיי חברה? יש בבאר־שבע
איכפת כלל :״ שיע שו הילדים מה שהם רק רוצים! אצלי יש חופ ש ג מו ר,״ או מר ת היא.
שמונים זונות באופן רשמי, אבל 99 אחוז

אחרי ההסבר הזה< גומרת דליה את התה
והולכת קצת לטייל. ברחובות — רק כמה
ציפורי־לילה, אנשי־צבא ושיכורים הנזרקים
לרחוב מבתי־הקפה והמסעדות הקטנות. גברים
מסוממים מחשיש יושבים ובוהים בחלל.
בינתיים מגיע איזשהו ידיד במכונית. דליי׳
מצטרפת לטיול קטן. במכונית יושבים
שני גברים ונערה, ומעשנים חשיש. אחד
הגברים מנסה להתחכם עם דליה,
״תגיד, מאיפה אתה?״ היא שואלת אותו.
״אני מפרדם־חנה,״ הוא עונה.
״באמת?״ עונה דליה .״דווקא חשבתי שאתה
מתל־ירוחם. אתה נראה ככה.״ הגבר
ממשיך לנסות ולהתחכם. אחרי עוד שלוש
מילים לעניין מפי דליה, היא גומרת אותו.
שאר הנוסעים מתפקעים מצחוק והוא מתחרט
על כל העסק.
הטיול הלילי נגמר. דליה יורדת לבקר

אוהבת רק ילדים יפים ולא מכוערים.״
״בחוץ־לארץ היה לי חבר מצרי, ועשו לי
צרות בגלל זה, כי לפני שנסעתי עבדתי
במשרד־הבטחון. בצרפת גרתי חצי שנה
עם ז׳ולייט גרקו.״

מלכה בבאר־שבע

יי הנשואים של דליה אינם נמשכים
אף פעם יותר משנה. היא אוהבת
להיות עצמאית .״חבל שהגברים כל כך
משתנים,״ היא אומרת .״רוצים להיות בעלים
טובים, לא נותנים לאשר, שלהם לצאת
לבד. אני לא יכולה לסבול קינאה. כל גבר
רוצה אחרי שנה שנתיים שקט, בית, ואני

תוך כדי דיבור, שולחת דליה את האורח

יי ״אני אוהב ת שגעון, ואני אוהב ת חלו מו ת. אני חיה.
אני קיימת. אני מרגישה שחם או קר בריצפה. אני עו שה |[
מה שמתח שק לי.״ מלבד גלימה יוונית, יש לה גלי מו ת סארי הודיות, הלבו ש החביב עליה.

,אני מצנצנת

אובל את זה במקום. במשך כל החודש
שהייתי שם דיבר כל הכפר על הזרה
שאכלה 12 מנות טורם, וזה הכניס להם
עניין בחיים.״
״בכלל, אני תמיד אומרת לאנשים את
האמת בפרצוף. בכריסמס, למשל, הלכתי
למסיבה. היו שם כל הגברים שאני מכירה
עם הנשים שלהם, וכמה מהם פחדו לומר
לי שלום• ניגשתי ונישקתי את כל הגברים
וגם כמה נשים, וכולם קיבלו הלם.״
״אף אחד לא מעיז לעשות לי כלום,
כי בכל עיר שאני גרה אני דואגת להיות
ביחסים טובים מאד עם ראש־העיר ומפקד-
המשטרה. אני לא מפחדת מאף אחד.
חוץ מזה השכנים צריכים אותי. מי יקרא
להם את המיכתבים שלהם, יסביר להם מד,
החוקים בארץ ובעולם? מי ילך איתם ל־לשכת־הסעד?
אנימלכה פהבבאר־שבע,
אז למה אני צריכה לחיות בעיר אחרת?״

אלת-ה׳ם

השם

בכרך

דליה עם בנה בן ה־ , 8אינו, ואלדד הקטן בן ארבעת החודשים. לאינו
היא קראה על שמה של אלת־הים מ ה מי תו לוגי ה היוונית .״ מצא תי
השני של המט מו ר פווו ת של אובידיו ס,״ היא אומרת נו ל ה גאווה.

שתי ידידות שלה בבאר קטן. איתן נמצאת
מארחת חדשה, שאינה מסירה מדליה את
עיניה. דליה והיא מבינות זו את זו.
״אני אוהבת להתחבר עם מי שאני
רוצה״ היא מסבירה .״יש לי מספיק השפעה
כל מי שאני רוצה, יהיה חבר שלי.״
בינתיים מגיע זמן האוכל של התינוק
ודליה חוזרת הביתה. בבוקר השכם מתחילים
להגיע כל מיני ידידים לביקור, עולים
אליה לרגל מכל רחבי הארץ, אבל זה לא
מפריע לה לספר את תולדות חייה :״נולדתי
במארוקו במשפחה מאד אדוקה. למדתי
בפאריס בסורבון, אבל לפני כן למדתי
בבית־ספר פרטי כזה, של בנות. אחר כך
התחתנתי עם סטודנט אחד ובאתי לארץ.
אני לא יכולה לספר בדיוק כי אני שוכחת
את הכל. לא זוכרת שום דבר. כשאזקין ולא
אתאמץ להיזכר.
אוכל לעשות חיים
״מבעלי זה יש לי בת בת ,14 והיא נמצאת
עם האבא שלה בקיבוץ. תמיד ברחתי מהמשק
לטבריה, תל-אביב וחיפה, ועשיתי
מה שרציתי• בסוף ניגמרו לי התירוצים
בשביל לתת למשק על הנסיעות ונפרדנו.
״אחרי שנתיים באתי לבאר־שבע. התחתנתי
עוד שלוש פעמים, ומכל בעל יש
לי ילד. את הבת הגדולה שלי לא ראיתי
10 שניט, אבל מספרים לי שהיא בסדר.
אני לא מאמינה ברגש האמהות. יש הורים
ששונאים את הילדים ולהיפך. אני אוהבת
את הילדים שלי בזכות עצמם, ואני

הנוכחי למסור את החיתולים של התינוק
לכביסה, לקנות חלב ולקרוא לבייבי־סיטר.
הגבר הולך ועושה כל מה שהיא אומרת,
ומסביר בהתנצלות :״היא חושבת שאני
בא בגללה, אבל אני בא בשביל התינוק.
דליה אומרת :״מה, זה.כל מה שאתה יכול
לעשות? למה אתה משקר?״
הגבר המסכן רוצה לקבור את עצמו
באדמה, אך לא אומר דבר.
בינתיים מגיע עוד אורח — שנישלח
מייד להביא סיכת־בטחון. דליה מסבירה:
״אני אוהבת לעבוד על אנשים. אח
זה כל כך טוב ! אני גם מצליחה בזה,
דרך אגב. בגלל זה אני יושבת בבאר־שבע.
גם בתל־אביב אני מצליחה לעבוד על
אנשים. עוד לא ניתקלתי במישהו שיסדר
אותי. כניראה שאני עושה את זה בצורה
כל כך נחמדה שהם לא לוקחים ללב, או
שהם בכלל לא מרגישים.״ דליה מעיפה
מבט חטוף בגבר שחזר עם סיכת־הבטחון,
ומוסיפה :״יש גם כאלה שאוהבים שינצלו
אותם״.
״אני אוהבת לזעזע אנשים• הם כל כך
בודדים ועצובים, ואם עושים להם הלם,
הם מתחילים לחיות. פעם ביקרתי בעיירה
קטנה בנורמאנדי. כולם עבדו בבית הזיקוק
שהיה שייך לבעלי השלישי. הלכתי לקונדיטוריה
וביקשתי 12 מנות טורט. שאלו
אותי אם לארוז את זה ואמרתי שלא, ש־

היא משמיעה פזמון אחר לגמרי.
אבל דבר אחד ברור: בלי דליה לא
היתד, באר־שבע בעיני רבים מתושביה,
מה שהיא היום עבורם.

כ? יומ , -מסיבה
אורחים מתחלפים. כל היום מת-

ך ^ קיימת בביתר, של דליה מסיבה אחת
גדולה. הילדים ממשיכים לאכול שוקולד,
לטפס על התקליטים, ולבקש 25 גרוש
בשביל ארטיק. לדליה לא איכפת. שיעשו
מה שהם רוצים. היאממשיכה לספר על
דיעותיד, על החיים ובכלל, ומרבה להשתמש
בציטטות מכל מיני מקורות, הדל מסלוואדור
דאלי וכלה בשפינוזה. הציטטות מצוטטות
לא כל כך נכון ובמקומות הלא נכונים,
אבל למי איכפת?
ומד, תעשי כשתהיי זקנה?
״אני לא רוצה לחשוב על זה. כמו
שאני שוכחת מה שהיה אתמול, כמו שאני
לא חושבת על מה שיהיה מחר. אולי
אתחיל אז לד,זכר בחיים שלי, ואני לא
מתחרטת על כלום.״
עד כאן דברי דליה.
האם להאמין לה? האם באמת טוב
לה ככה? האם באמת זה מה שהיא רוצה,
או שאין לה כבר ברירה?
מי יודע? בינתיים היא ממשיבה לשגע את
באר־שבע, לרכב על כל מי שמשכיל
פחות ממנה ואינו מסוגל לעמוד מול אישיותה
החזקה, ולזעזע את העולם. לבדה עם
ארבעת ילדיה, היא חיה חיים עצמאיים,
מבלי להיות תלויה באיש•
בגיל ,34 דליה לוגאסי( ,או רבינוביץ׳ —
על שם בעלה האחרון) ,היא עדיין אשה
יפה, מושכת, שביתה דומה לסאלונים של
נשות החברה באירופה במאה שעברה.
ידידים טובים שלה טוענים שדליה מנסה
לשכנע את עצמה ולא את האחרים כשהיא
מדברת על חייה בבסחון העצמי שלה.
הם טוענים שכאשר רע לה ועצוב לה,

שלושה ושד אחת
דליה מ שתע שעת עם שני בניה הגדולים.
השלישי, תינוק, י שן ב מי ט תו, הרביעית היא
בת, הגרה עם אביה בקיבוץ .״ אני או הב ת
אך ורק ילדים יפים״ — או מר ת דליה.

תשבץ הו1ו^ 0

עננים סוערים יכסו
לקראת סוף השבוע
את חיי האהבה שלך.
אם אתה נשוי — תפרוץ
מריבה סוערת
בינך לבין אשתך. אם
יש לך חברה — תי1
פרדו.
גם את, בת-
: 1 21מרס -
טלה, לא תלקקי דבש
1 20נאפריל
השבוע: א ת תיפרדי
לזמן ארוך מאדם הקרוב מאוד אליך.
שתייתך המופרזת תרחיק מעליך ידידים.

(וון!

17 1

261

301

361

611

ת פתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1695״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים,

ואוזן :
. 1קינרם .7 .תירוצים 2 .14 סוגי
יקות המשמשים בתבלינים . 15 .חולת
חפת .16 .תאריך חשוב בחודש נובמבר.
.יגאל . 18 .מזה מת אלכסנדר מוקדון.
אויב .20 .אללי! .21 קידומת הולנדית.
צוק המתנשא מעל לכינרת.16 .23 .
.2נהר בסיביר .26 .יונק מסידרת ה־ברסמינב
.28 מגרעת בסלע .29 .יתן
;אורד .30 חומר המשמש בתעשיית הירד .31 דומה ל .33 ...ערימה של גרגרי
נבואה .34 .מאכל מפרי־הים .36 .ראה
2מאוזן .37 .התקין בצק בתנור.39 .
רש כסף וזהב .41 .כלי לעבודה בגינה.
.4מכשיר לתפירה עם קוף בקצהו.44 .
לוץ 45 ישמח לבב אנוש .48 .דפי-
דרות מיובשים .50 .הזזה .52 .קצפת.
.5פרח נאה .56 .הרוח החיה ב״חלום
יל קיץ״ .57 .פרי חמוץ ממשפחת ההדרים,
.טהרו! .60״שתיל״ בפוטנציה.61 .
,לציום .62 .האות החמישית בא״ב ה־ברי
.64 .ישן .65 .אנדרטת זיכרון.66 .
;ך מתייחם מעיל־גשם למים .67 .ירק
ינד״ .69 קידומת שלילה .70 .היד ה
שבוע
טוב לביצוע עיס־קות.
בייחוד לך, בת־שור.
אבל כסף שנננ ט
בקלות, יוצא בקלות.
עיסקה שהתחלת ב שבו ע
שעבר, תסתיים בהצלחה.
השתדל להתרכז באובייקט
אמד, ואל תפזול
21באפריל
20ב מ אי
לצדדים. ז הו הז מן לקנות
את החפצים ב הס
חפצת. קינ א תן הרבה ל שכנתך היפהפיה רק
תעביר את מצב רוחך ותגרום לך סבל.

בעייה אישית המציקה
לך מזה זמן רב, תיפתר
בעזרתו של אדם
קרוב לך. שאלת השכר
תצוף שוב על פני
השטח — אל תיכנע
לסחטנות, וסמוך על
כושר שיפוטך. במישור
הרומנטי — תיתקלי
את, תאומה, באופן
בלתי צפוי לחלוטין בבן מזל דגים, לו
תהיה השפעה רבה על המשך חייך.

תאומיס

קובעת בפוקר .72 .עצבני משוגע.74 .
בין העצים״ .75 .פירות מיקשה.

מאונך :

.1פרי גדול ממשפחת ההדרים .2 .שיגרה
.3 .קול התוף האפריקני .4 .משורר
השלום הישראלי .5 .כעסו מאד .6 .יולדת
במרץ .8 .קיבוץ בגליל העליון .9 .זמם
.10 ירק־גינה . 11 ,לאן? .12 שמו הפרטי
של מחבר ״עלובי החיים״ .13 .מזכיר־מישנה
.18 .מסודרים .22 .אחד ההורים.
.25 קלם .27 .ראשי־תיבות של ראשי־תיבות״
.28 כמו זה .30 .חלוק קצר.32 .
במאי־סרטים צרפתי .35 .צמח־תבלין ממשפחת
הנוריתיים (ישעיהו כ ח< ,37
קיטור .38 .תוצרת העץ .40 .מאפה קמח
ושמן (פלצ׳ינטה) .42 .ירק־גינה .43 .סופה
של תרנגולת .46 .דג .47 .בני ארץ אדום•
.49 פרי־עץ אדמוני ומתוק .51 .מחילתו.
.52 הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות.
.53 משוררת ישראלית .55 .מייסד בנק
״דיסקונט״ .58 .מזון המלאכים .61 .תכי
שיר־נקוי מהפכני .63 .אמת־מים .66 .כינוי
לכתב העברי הקדום .63 .אספו דבש.71 .
מנעול פטנטי .73 .מכונית מסחרית.

מקום סגור בו תבלה
ב שבועו ת הקרובים, יאפשר
לך לח שוב ולע שות
מאזן מסכם של חייך.
המסקנו ת שתסיק ממאזן
ז ה יעזרו לך לשפר
את תנאי חייך בעתיד.
לך, סרטנית, מצפים קש־
21 ביו ני
_ 20 ביו7יי
על־ידי
כלכליים.
__ יים
עבודה מאו מצת יש לך

סיכוי לצאת מק שיים אלה. אל תיכנעו —
אבוד. נראה למרות שהקרב
הילחמו,

11(10

חוג בית
בקרית־חיים
בהשתתפות חברי ההנהלה

פרץ עופר
ראובן קריץ
חברי התנועה ואוהדיה מוזמנים לחוג־בית, שייערך ביום
חמישי 26 ,בפברואר, בשעה 8.45 בערב, אצל יוסף קלבי,
רה׳ אנה פראנק (רח׳ ל״ט) , 18 בין שדרות ורבורג ופסי הרכבת
(ע״י הצרכגיה לשעבר).

ברמת־גו
ביום ראשון ,1.3.70 בשעה 8בערב, תתקיים פגישה של
חברי התנועה ואוהדיה, בהשתתפות

אלכס מ סי ס

בקפה ״עצמאות״ ,גן המלך דויד (מאחורי קולנוע ״אורדע״).

בלתי-צפוייה פגישה תהפוך אותך לפזרן.
לטווח ארוך זה לרעתך.
מצפים לך ימים
קשים. חברה לעבודה
החלה מגלה כלפיך
סימני התעניינות —
אל תפנה לה עורף.
21 ביולי -
ו 2באוגוסט
הקדש לה תשומת-לב,
כי בסופו של דבר זה
ישתלם לך. צפוייה לך עגמת-נפש מ אדם
אשר חשבת אותו לחבר אמיתי.

כפות המאזניים מתחילות
לנטו ת לכיוונכם.
המאבק או תו התחלתם
לפני שבועות מספר —
ואשר נראה כי יזיק
לכם, הוכיח את עצמו. מתחילים אתם דווקא לקצור את הפירות. ולא
22באוגוסט -
22בספטמ
__ברבמו שנראה בהתחלה.
אל תהססו לה שתמ ש ב *

מרפקים
כדי לפלס את הדרך הנראית לכם
כנכונה. במי שור הרומנ טי, הצלחה כרגיל.

מי שהו שח שבת או תו כל ה שנים לידידך
הטוב, יתגלה ה שבוע כ אוייב בנפ ש, ה מסוגל
לכל על־מנת לה שמיץ אותך בעיני ה ממוני ם
על שניכם. ה ת אפ קו ת
מצידך תקדם את עניינך,
לכן היזהר מכניע ה
לדחפים בלתי מרוסנים.
הרבו בנ סי עו ת מחוץ ל עיר
ב שבו ע זה. שם יש
לכם סיכוי טוב לפגו ש
אדם שי שפיע לטובה על
המשך חייכם. לא כל ה;
2בספטמבר ־
22באוקטובר
נוצץ ז הב הוא — לכן
הי שמרי מפני זה הנראה
לן מבריק ונוצץ בחברה. זיכ רי, אין תוכו
כברו. לא אליך הוא מתכוון, אלא לכספך!

חאזנ״ם

לן, עקרבית, מראים הכוכבים: חתו נה
באופק. ודווקא עם אדם ממנו לא
ציפית כי יעבור את

הגשר — ויציע. המ שיכי
לשמור על עצמך
ונתקי מייד כל מגע
עם הגבר הקשיש אי-
תו ניהלת, בלית-ברי-
רה, רומן ארון. הוא
בטח לא בשבילן ן ב ייחוד
עכשיו כשאת
22באותטוני -
2 2ביוב •*,כ י־ י
מתחילה להיראות כמו
כוכבת קולנוע הו ליוודית.
אם תרוויחי כסף — אל תה ססי
למוסרו לאדם המוסר לן הודעות.

עקוב

התנהג ב ח בי בו ת לחבר לעבודה, אחרת הוא
יגרום לסילוקך מ מקום העבודה. התחנף

אליו! שבוע לא־נורמלי
לבילויים וטיולים ב חי ק
הטבע. ה שבוע לא כדאי
לתת את הדעת לבעיו ת
כספיות. הם בין כה וכת
לא ייפ תרו ואם תח שבי
עלי הן רק תגרמי לעצמך
עוגמת־נפ ש רבה ו הבעיות
על מקוס ם יי שארו.
? 2בנובמבר ־
20בדצמבר
ערב ניפלא יביא לביקורו
של רופא. אל תסכי
מו להיכנס לבית־חולים. בנוג ע לבעייה
המטרידה אתכם, אל דאגה, היא תיפתר.

שבוע נפלא מחכה לן. בייחוד ביחסיך
ההולכים ומשתפרים עם בת״זוגתך ש החליטה
להיות בסדר
איתך. קבל אותה בזרועות
פתוחות. במי שור
הפיננסי הכל מתנהל
כשורה. המשיך
לבזבז, אתה בין כה
וכה עומד לזכות בבת־א
ח ת בסכום ניכר של
כסף. המשך לעבוד ב21ב
דצמבר
סי בינואר
נאמנות ובמסירות. ה בוסי
ם שלך מעריכים

את זה. לן, בת גדי, מצפה שבוע
שכולו רצוף תענוגות. נצלי א ת זה.

שבוע טוב לע שיית עסקים. כל עסק שתגעי
בו ב ש בו עזה — י הפו ך מיכרה זהב. אדם
קרוב א לין עזב או ת ך
זמנית. לא נורא, הוא
ותמ שיכו לנהל
י חזור
חיי ם מ שו תפי ם יחדיו מאושרים. אבל בינ תיי ם
את יכול ה לנצל את המצב
להרפתקאו ת חול פות.
לך, בן־דלי, מצפת
ה שבוע הפתעה לא־נור־
20בינואר ־
__בפב רו א ר

מלית. חטו ף אותה. רק

דחילק, אל תהסס, ה־הססנות
היא בעוכריך. עוד לא פורים ואת
מתלב שת כ מו בפורים. איפה הטעם שלן?

את יכולה להאמין בכוכבים.
הם לא משק רים.
וא ם הם אומרים
לך שכדאי לך להתנהג

טוב לבן מזל גדי, הת-
נהגי אליו בחביבות
ומלאי א ת כל מישא-
לותיו. זוג מכריך ינסו
להוריד או תן מהדרך
בה את הולכת שנים.

הם סתם שמרנים. מה יש? אפשר גם
להתהולל לפעמים. א ם לא עכשיו אז
אי מ תי! העיקר לשמור על הטעם הטוב
בכל התנהגותן. ועליך יש לסמוך בהח לט.
מדוע ה פסק ת לקרוא בזמן האחרון !

ל שכת יושב־ראש ה כנ ס ת

מכתבי דחס -בכנסת

דריח פנ>מ*
של מבקר
בית־ברל
המבקר הפני מי של מפלגת העבודה המלו כדת
פירסם בי מים אלה דו״ ח על המתחד ש
במרכז הרוחני של המפלגה ״ביוד ב רל״.
המימצאים העיקריים של הדו׳׳ח מעידים על
מצב שפיר ומ שביע־רצון, כלהלן:

ו*ו הפעילות הרוחנית של הבית בשנת
1569 הוגבלה למופעים אמנותיים מסחריים,
שהתקיימו באמפיתיאטרון הענק. בדרך־כלל
השתתף במופעים אלה קהל רב, אם כי רובו
לא שילב דמי־כניסה. מרבית הצופים היו
אמנם עויינים לתנועת־העבודה והשתייכו
לקופוודחולים של מכבי, הציונים הכלליים
והלאומית, אבל פעילות רוחנית הייתה.
בשנה החולפת התקיימו באולם הענקי׳
המכיל 700 מקומות ישיבה, לא פחות
מארבעה ימי־עיון על הנושאים הבאי:
״מדוע אין תיקים לשרי־ג-פ״ם גולדה
לאן כיצד הפך הרוב המפא״יי למיעוט
במערך?״ ו״המשביר־לצרכן — למשרד־החו ׳ואי׳
עמשרד־ד,הסברה?״ .יש לציין כי בכל
ימי־העיון היו כל שלוש השורות הראשונות
מלאות עד אפס מקום.
ס הובאו לידיעתי הנושאים המפלגתיים
שנדונו בכנסים שהתקיימו בבית־ברל. הנושאים
היו :״בעיות משק־העופות בישראל״;
״האירוזיה האיאולית בהרי חברון״;
״חסינות נגד מחלת הפה והטלפיים״ .הוצאות
האיר! ה וד,כיבוד בסך 2,034 970ל״י,
לא חרגו מתקציב המפלגה.
ס לאור פעילות נמרצת זו של ה מוסד
הרוחני של המפלגה, הכינה הנהלת בית־ברל
תוכנית פיתוח לשנה הבאה. התוכנית
כוללת, בין השאר: הקמת איצטדיון ל־90
אלף צופים למירוץ בין משה דיין ויגאל
אמן. השקעה של 19 מיליון. ל״י לבניית
תחנת־שידור לפי תוכנית מיגדל אייפל; הקמת
רכבל ממיגרש החנייה אל ראש בית־התרבות,
בהשקעה של 800 אלף ל״י בלבד;
הרחבת מגרש החנייה עד כדי יכולת קליטה
של 7000 מכוניות, לצרכי יובל המפלגה
שייערך ב־ ; 1982 בניית שדה־תעופה להלי־קוכטרים
מטעמי ביטחון.
כל ההשקעות יכוסו מכספי משרד־הקלי־מה
ומשרד־השיכון.
לאור זאת אישרתי את המאזן.

הכדים יקרים. מכתבים אלה התקבלו השכוע כלשכת
יו״ר הכנסת. יו״ר הכנסת שמה להעבירם
לידיעת הכתבים הפרלמנטריים, כדי שאלה יביאום
הפוליטית המייעצת ביוני : 1949
^ כמו
״בני העם יראו כי גורל האומה
טדומפדדור :
נתון בידיהם של בני־העם, ואז,
יושב־ראש. גם אנחנו יושבות,
אבל לא בראש. אבל אנחנו
איתך. אתה גבר, אתה. הצלת
את כבוד העם היהודי. דע לד,
כי למרות כל ההשמצות, אנחנו
לצידך. אתה יכול לסמוך עליני
תמיד. אתה בטח מכיר את ה־

כמו השמש העולה במזרח, הם
יטאטאו כל שריד ופליט מן המשטר
הריאקציונרי, יחבשו את
פצעי המלחמה ויבנו רפובליקה
חדשה, חזקה ומשגשגת.״
אני שולח לך 120 טפסים של
הספר האדום שלי לחלוקה בין
הח״כים.

מאד מאד,

לידיעת הציבור. היו״ר מקווה שפירסום המכתבים
החשובים כרבים, יתרום להגברת התודעה היהודית
וערכי המוסר. כדאי שהח״כים ילמדו ממכתבים אלה.
לחנך אנשים לכבד יושבי־ראש. 8לתלות טיפלתי כבר בעשרות מיקרים
כולם: את ואני יכול גם להביא לך המלאדוני
היושב־ראש. איזה מין
כנסת אתה מנהל? חבר־הכנסת

סלבית

צות. אינני רוצה להרבות בפרטים,
אבל אחרי טיפול קצר,
יקפצו כל חבר׳ ־הכנסת מייד |
כשיראו אותך, לדום, ויריעו:
״יחי היושב־ראש!״
אם זה לא יעזור, אני יכול
להציג בפניך את המכשירים אצלי
במחסן, שהועילו גם במיק־רים
הרבה יותר מסובכים. יש

את הה״פית
אדוני היושב־ראש!
אתמול ראיתי איך חברת־הב־נסת
קורנפלד מטיילת בכביש
חיפה, ליד רמת־אביב, ועוד עם
חצאית מיני. אינני יכול להבין
כיצד אתה מתיר לחברות־הכנסת
שלך לעשות מעשים כאלה המבזים
את שם הכנסת בראש
חוצות. חברת־הכנסת קורנפלד
היא פרוצה. המחשופים שלה
מבלבלים את דעתכם ומונעים
מכם שיקול נכון בעניינים מדי
שלישיית
המעריצות
מדריכה רוזה? היא לא מפסיקה
לדבר עליך כל היום. היא אומרת
שמאז טרומפלדור לא היה
עוד גיבור כמוך. מי שיעיז להפריע
לך תעשה לו מה שעושים
אצלנו. מתי אתה בא לביקור?

שבאבו
הוא רוצח! ח״ב פישר־מן
הוא אנס קטינות! ח״כ זליג
שניאור הוא י כייס באוטובוס
מספר .4את ח״כ קינדרמאכר
פגשתי רק לפני שבוע אצלנו
במוסד. אמו של ח״ב וונדר־קינד
היתד, גנבת תרנגולות עוד
בגליציה. לפזר את הכנסת!
לתלות את כולם!

משה ׳טפוי, מיבצר עכו
^ מתגדב
עם עגר עשיר

•טלישיית המעריצות,
צופיה

הרשה לי להציע לך את שירותי
הטובים לטיפול בחברי־הכנסת
שאינך סובל במיוחד.
יש לי שיטות ואמצעים שונים

! 8מיושב־ראש
אל ידטב־ראש
כיושב־ראש אל יושב־ראש
אני מביע בזאת הצהרת סולידאריות
עימך. סוף סוף מצאתי
תלמיד נאמן לכתבי. חבר יושר.־
ראש, אנחנו כולנו גאים בך,
על מיפעלך ומאמציך. הרשה לי
לצטט מתוך נאום שנשאתי בפני
הוועדה המכינה של הוועידה

*טפוי

39 כיתת־־יורים
ניים. אשמח מאוד אם תואי־לאשר
להעביר את הטיפול :־
ח״כית קורנפלד לידי.

פאניה רייך־ראץ׳ נוה־תרצה

באר־יעקב

יו שב־ראשהכנסת

ע. ערפדי,

נערת השבוע

להלן דף אחד מתוך שני פנקסי חשבונות שמנהל קואופרטיב לתחבורה בישראל. הדף
מספר 1לקוח מתוך הפנקס המיועד לברית־הפיקוח ההסתדרותית. הדף מספר 2לקוח
מתוך הפנקס המיועד לביקורת משרד־התחבורה.

דן 6מספר .1

ק? מספר 2
הוצאות

שוטפו ת 1968/69
ה שכירים

שוטפו ת 1968/69

3.500.210ל״ י

העלאת

שכר

מיסיס

להסתדרות

תרומה למפלגת העבודה
בב חירות לכנסת־ה שביעית 1.000.000ל״ י

נסיעה איטית של או טובוסי ם
בגלל קשיי תנועה בכבי שים 3.50,0.210ל״י

הוצאות מיוחדות
בגלל תחרות ה מוניו ת

2.703.820ל״י

ה שתלמות נהגי
הקואופרטיב

1.000.000ל״י

2.703.820ל״י

תרומה ל מפלגות הפועלים
בב חירות להסתדרות

750.000

או טובוסים חינם ל ח תונו ת,
הלוויות וכנסים של אנ״ש

500.000

ס ה״ כ

8.454.030ל״י

עובדיה סרגוסה, שאטה

הייתי עד ראייה כשחבר־הכנסת קינצליך קרע בחוסר זהירות
התראה שנשלחה אליו ממם־הכנסה, ותוך כדי כך פגע בסמל המדינה.
אני דורשת מייד להקים כיתת־יורים שתעמיד את חבר־הכנסת
קינצליך אל הקיר. אנא, שלח לי הזמיר, לטכס!

פנקסנות כפודה

הוצאות
סרגוסה גרזנים, גיליוטינות, לפידים וכל
מה שצריך. אתה יכול לסמוך
עלי. רק תגיד.

החתום: י—<

לא ניתן לזיהוי

שיפורים בספסלי
ה אוטובוסי ם

750.000

תשלום עבור קנסות לנהגים
עברייני ם( שלא באשמתם)

500.000

סה״ב

8.454.030ל״י
על החתום

לא ניתן לזיהוי

עורד־דין שמואל תמיר