גליון 1696 מתאריך 4 במרץ 1970

לדעת משקיפים עברו תגובות יהודי ארצות־הברית
את גבול הטעם הטוב, עלולות להפוך את פומפידו,
שישאר בשלטון עוד שש שנים, מאנטי־ישראלי ל־שונא
ישראל מושבע, דבר שיתבטא גם ביחסו ליהודי
צרפת .״בשביל שבוע אחד של אורגיה נגד
פומפידו,״ אמר אחד המשקיפים ,״מסכנים אינטרסים
חיוניים של המדינה.״

ווווו

!!1—1111

עזר וייצמו משתלב
בעסקי המפלגה
שריד,תחבורה, עזר וייצמן, משתלב במהירות בעסקי
מפלגתו — חרות. בבחירות שנערכו לאחרונה בסניף
הרות בתל־אביב, נבחרו לצמרת הסניף חבריו הנאמנים
שסללו את הדרך לבחירתו כשר־ד,תחבורה מטעם גח״ל:
יוסף קמרמן ואברהם שכטרמן.

גולדה מאיר מתנצלת בשיחה שניהלה לאחרונה עם מנהיגי מפ״ם, ניסתה
ראש־הממשלה, גולדה מאיר, לתקן את הרושם הקשה
שהשאירה בהתנגשות האחרונה שלה עם אבא אבן,
לפני נסיעתו לאירופה, בעת שדרשה להעמיד להצבעה
את הצעתו לפתוח במיתקפה מדינית, ועל־ידי כך השאירה
אותו במיעוט.

בשיחתה עם מאיר יערי ויעקב חזן הס־כירה
גולדה כי התרעמה על אבן שלא
התייעץ עימה לפני שהביא את הצעתו
למליאת הממשלה, דבר, שלדבריה, אפילו
משה דיין אינו מרשה לעצמו.
באותה הזדמנות ניסתה גולדה לשכנע את ראשי מפ״ם
שלא חל כל שינוי בגישתה לתנועת הפועלים ולמפלגתה.

לאו נעלם
משה דייו י
שר־הכיטהון, משה דיין, בימעט ונעלב
בשלושת השבועות האחרונים מהאופק הציבורי.
כשבועות האחרונים הוא לא הופיע
כלל ככנסת, מלבד להצבעה בשאלת מיהו
יהודי, דבר שאינו רגיל לגביו, שכן דיין
נהג בעבר להופיע ככנסת לפחות כדי לענות
כאופן סדיר על שאילתות שהוצגו לו.
גם את הופעותיו הפומביות ופגישותיו כמעט ביטל
לגמרי. ממקורביו של שר־הביטחון נודע, כי הוא נמצא
במשבר גופני מאז שבר את רגלו ומאז החל לחוש
בעינו הבריאה. הוא משתדל לנוח ככל האפשר ולמעט
בהופעות פומביות.

אבא אבן
חשש לטוס דרר מינכן

למרות העובדה שכחרות טרם התגבשה
קבוצה אנטי־בגיניסטית, היתה זו הפעם
הראשונה שלמנהיג הרות, מנחם בגין, לא
היתה השפעה מוחלטת על המועמדים שנבחרו.

פינחס
לבון תוקף
את כתב״הארץ״
כיום השלישי לפני *טבוע נכנס פינחס
לבון לקפה ״סקאלה״ כתל־אכיב, ראה שם
את כתבו של היומון ״הארץ״ לענייני מפלגות,
יואל מרכוס, והסתער עליו בחרפות
וגידופים. לבון שפך על מרכוס שורה ארוכה
של כינויים מעליבים כשל מאמר שפיר-
סם מרכוס, בו ציטט את דעתו של לבון
על גולדה מאיר.
מרכוס לא השיב להתנפלות וסובב את ראשו. אשתו
של לבון, לוסי, נאלצה לגרור את בעלה החוצה, כדי
להפסיק את השערורייה. לפני שעזב את המקום הטיח
לבון בפני מרכוס :״אתה העיתונאי האינטריגאנט ביותר
שאני מכיר!״

הות של ח״ב שלום כדן, מהווה השמצה
או לא.
הדבר ייעשה בעיקבות התביעה האזרחית לפי חוק
לשון הרע שהגישו שני חברי־הכנסת נגד מזכיר הכנסת
חיים ליאור ונגד ראש לישכת יו-ר הכנסת, חיה מן,
בגלל הפצת החוברת שהכילה מכתבים ששלהי אורחים
לברקת ושבהם חזרו על ביטויים שהשמיע היו״ר עצמי
בהודעת הגינוי המפורסמת שלי.
בגוף התביעה שהוגשה מציינים התובעים כי הם
מעריכים את הנזק שנגרם להב ב־ 150 אלף ל ״י, אך
העמידו את תביעתם על סכים סימלי של 3000ל״י
בלבד.

בקרוב צפויות תביעות נוספות נג־ מפר סמי
מכתבים אלה. כין השאר, תוגשנה
תביעות גם נגד מערכת יומון המפד״ל,
״הצופה״ ,ונגד שבועון התאחדות הסטו־דנטים
״כי האתון״.

פתרון לבעלי
סירות מירוץ
פתרון מהפכני מצפה: בעלי סירות-המי-
רוץ הישראליים הנאליציב לגדרן מדי קיץ
מתל־אביב ושאר חלקי הארץ לכינרת ול*
אילת: מרכב מכונית הנושא כגופי את

הפירה (ראה תמונה למעלה) עד לאגם המיב,
שם היא ניתקת וממשיכה כשיט.
הוגה הרעיון: המהנדס האמריקאי ברוקס סטיבנס.
כטיבנס בנה את מכוניתו מחלקי פולקסוואגן בשה-א
מתוכננת כך, שבשעת נסיעה עי הכביש מפעיל מנוע
הסירה את גלגלי המרכב. הסירה ניתקת בהלות וללא
בעיות (ראה תמונה למטה) על־ידי מערכת חשמלית

האם הכינוי.בוגדים-
מהווה השמצה?
הודעת הגינוי של יו״ד הכנסת, ראובן
בדקת, נגד סיעת ״העולם־הזה-כוח־חדש״
ככנסת כעיקכות הדיון כשאלת מיהו יהודי,
תועלה בעקיפין לבירור משפטי. על
בית־המשפט יהיה לפסוק אם הטלת ספק
בנאמנותם של אורי אבנרי ושלום בהן למדינה,
על רקע תלישת הדף מתעודת הז
מיוהדת,
המונעת אף החלקה לא־רצונית בשעת נסיעה
על הכביש.

מחיר המרכב: כ־ 9000ד״י, ללא מיסיב,
כמובן.

מתיחות השתררה בין שר־החוץ, אבא אבן, לבין
הנהלת אל־על. בחוגי אל־על מתמרמרים על דרישותיי
של שר״החוץ, שנקבעו לדעתם בגלל תחושה ביטחונית
מופרזת של השר.

שר־ההוץ היה צריף לחזור לישראל מביק
ורו באירופה בטיפת ״אל־על״ שנועדה
לחנות חניית ביניים במינכן. תחילה דרש
שר־החוץ לבטל את החניה במינכן בכלל.
כאשר הסתבר לו שהדבר בלתי אפשרי,
דרש שאיש לא ייצא ולא יעלה על המטוס
כשעת החניה במינכן. כשגם דרישה זו לא
ניתנה לביצוע, ויתר אפן כליל על הטיסה,
הזר לארץ באיחור של 24 שעות בטיסה
שלא עברה כלל דרך מינכן.

וזששות מתגובת צרפת
על ההפגנות נגד פומפידו
כשגרירות ישראל בצרפת השתלטה פאניקה
בעקבות ההפגנות של יהודי ארצות־הברית
נגד נשיא צרפת, ג׳ורג׳ פומפידו,
כעת ביקורו שם. מחוגי השגרירות סבורים
כי ההפגנות היו מופרזות ובי הן עלולות
לסבן את הקשרים המעטים שעוד נותרו
כין ישראל לצרפת.

שר־וזוורן, אבא אבן, צורך בי2ן ור רטזגזי באירופה

ממס

טלוויזיה חו פ שי ת או

מכשיר
מ אז פרשת הלינץ׳ מ ד סי ע תנו ב כנ ס ת, ג עי ק־בות
הווי כו ח על ״ מיהוי הו די ז״ ,חיפ שנו דרך
ל ה תרי ע מעל דוכן הפנסית נגד שרשרת הפעו לות
הבל תי־ חו קיו ת נגדנו.
אול ם אין ב כנ ס ת פל אפ ש רו ת חו קי תלמ תו ח
בי קו ר ת על מו ס דו ת ה כנ סתעצמה. אי־ אפ שר
להביע אי -אי מון ביושב־ראש ה כנ ס ת, או ל תבוע
אתהדח תו.
לכן נ ק טנו ב שי טהאחרת: הגשנו הצעה
ד חו פהל סד ר־ היו ם לדון ב דיוו חהט לוויזי ה על
המתרחש בכנס ת. הנ שי או ת ה כי רהבד חי פו ת
ההצעה, ואח רי שדחתהאתה דיון במ שך שבו עיים
(באופן ב ל תי־ חו קי לגמרי) ,הגי עההה צעה
לדיון השבוע, יחד עם שש ה צעו תאח רו ת
שנגעו לצדדי םאח רי ם של ה ט לוויזי ה.
אורי אבנרי פתחאתנ או מו ב ק בעו :״ בניגו ד
לכל הנו א מי םהאח רי ם, ש תגעו כו לםיתרהת ערבות
ויי תרכ פיי ה על ה ט לוויזי ה, באה הצ עתנו
ל שרת אתהמגמההה פו כ ה .״ הו אהמ שי ך:

שטיפת

ופומבי על פי תקנון הכנסת. התקנון קבע לו דפוסים
הוגנים: נאומו של הנאשם, המשתדל להגן על עצמו, ונאומו
של יו׳׳ר הוועדה, המשתדל להרשיעו.

איסור הדיווח על הליך דמוקרטי הוגן זה
בטלוויזיה -כמי הוא בא לפגוע? הוא בא
לפגוע כנאשם המערער על גירושו, למנוע
ממנו להצדיק את עצמו באוזני הציבור הרחב
וזה אחרי שבאותו בוקר פיתחו עיתונים מסויימים מערבה שאפשר לבנותה רק במסע
לינץ, נגד חכר־הבנסת שלום בהן.
באותו בוקר עמד היושב־ראש גם להשמיע את נאום־
הגינוי שלו מעל כס היו״ר. הוא לא יכול היה לדעת כי אפריע
לו בכך, כי אני עצמי לא ידעתי. ואיך יך ולתי לדעת
זאת, כשלא עלה כלל על דעתי שיושב־ראש הכנסת ישתמש
בנאומו בביטויים ובגינויים שאין להם תקדים בכנסת זו,
ולא בכל פרלמנט דמוקרטי אחר?

אין ספק, איפוא, בי הטלוויזיה קיבלה פקודה
ומילאה פקודה להימנע מדיווח על עיר־

אורי אבנרי ג לפני שלושה שבועות אירעו בכנסת שו־רה
של מאורעות, בעיקבות נאומו של חבר־כנסת שלום
כהן, שבסיומן 7ן רע לאות מחאה את הדף מתעודת־הזהות
שהכיל את הפריט ״לאום״.
לא את עצם המאורעות האלה אני מעלה כאן לסדר־היום
— הלוואי ויכולתי לעשות זאת! — אלא את הצורה בה
השתקפו מעל מסך הטלוויזיה.
אני עושה זאת, כדי להצוג בפני הכנסת והציבור שתי
שאלות נוקבות, שיש להן משמעות חמורה ביותר לגבי
המשך קיום המישטר הדמוקראטי בישראל:

שאלהרא • טונ ה -האם הטלוויזיה היא
מכשיר אובייקטיבי של מידע, המודיע לאזרח
מה מתרחש, או מכשיר שלטוני כידי המס־לנה,
הממשלה 1,המישטר, המימסד?
שא י יה שנייה -י האם הטלוויזיה, הכד
הווה בישראל מכשיר מונופוליסטי שאין מ
אח ורע ככוח השפעתו, רשאית לשדר הש־מצה
על מישהו, יהיה אשר יהיה, מבלי לתת
לאותו מישהו אפשרות הוננת להשיב?
לאור שתי שאלות אלת, אעלה זה בצד זה מה שאירע
כאן, ומה שהשתקף בטלוויזיה.

היו> אסר דיווח הוגן
ביום ג׳ באותו שבוע העלתה סיעתנו הצעת א״אמון בממשלה,
על רקע כוונת הממשלה לשנות את הסטאטוסיקוו
בשאלה ״מיהו יהודי״ ולהחמיר את הכפייה הדתית במדינה.
הטלוויזיה צילמה ושידרה דו״ח אוביוקטיבי על ויכוח זה
— נאום־הפתיחה שלי נאום־התשובה של שר־המשפטים ו־נאומי
המתווכחים השונים, ובכללם אותו נאום של חבר־הכנסת
שלום כהן וספיחיו המסעירים.

ככד אך מילאה הטלוויזיה את תפקידה
במישטר הדמוקרטי, שהוא ז להראות לציכור
מה עושים נכחריו, בדי שאותו ציבור -והוא
בלבד -יובל לחרוץ את דינם, לשכט או
לחסד, בבחירות הבאות.
כך עשה גס הרדיו, שדיווח על הכל, ובכלל זה קריאה!
הציונית של חבר־הכנסת זר ״חזור למצריים!״
באותו יום לא היתה אפשרות להפעיל כפייה -על הטל״
ויזיה, מכיוון שאיש לא יכול היה לדעת שהוויכוח יחרוג
מן השיגרה. אולם מאותו רגע התחיל מכבש הכפייה לדרוס
את חופש־הדיוח האובייקטיבי.
למחרת היום, ביום ד׳ ,היו צריכים להתקיים בכנסת שני
מאורעות: נאום־הגינוי של יושב־ראש הכנסת נגד סיעתנו,
ושמיעת עירעורו של שלום כהן על החלמת ועדת־הכנסת
לסלקו מחמש ישיבות של המליאה.

אולם עוד לפני פתיחת הישיבה, נאסר על
הטלוויזיה להיכנס לישיבה זו ולדווח עליה,
והטלוויזיה נכנעה לאיסור זה ללא עירעור.
עובדה זו נמסרה בבל העיתונים, ולא הוכחשה.

עזרה למסע־לינץ׳
דבר זה כשלעצמו מהווה התנכלות ׳מחפירה בחופש־הדיווח
של הטלוויזיה — ודי בו לבדו כדי להטיל צל כבד על מגמת
השולטים בטלוויזיה.
אולם תמונה זו מתקדרת עוד יותר אם נבחן את מהות
האיסור לפרטיו.

1191

אורי אבנ״י: פסיכופאט ניכר על פי סיגנ
מרדכי זר: זהו דבר חמור מאוד. אם פסי
פאט ניכר לפי הסיגנון, צריך לחשוב הרבה מז
אורי אכנ״י: בכל זאת, אני לא אקרא לך
| זור לאיראן. אני קצת יותר ציוני ממך.

ערכתי חקירה פרטית בטלוויזיה, ונאמר
שיושב־ראש הכנסת אסר על הטלוויזיה
רק לראיין אותי בכנסת, אלא גם מ ה
לכנסת.
איננו באים כאן היום לדון את היושב־ראש — אנו ב
לדון את מנהלי הטלוויזיה שקיבלו הוראה כזאת
צייתו לה. הדבר פורסם ברוב העיתונים, ולא הול
כלל.

מכשיר של שטיפת־מוח?
כבוד היושב־ראש, לאור העובדות הא
נשאלת השאלה -באיזו זכות, מתוך א
מגמה, הסכימה הטלוויזיה לגנוז מידע ציבו
להשמיע האשמות שאין למעלה מהן בחרי
תן, עד בדי הסתה ממש, מבלי להראות :
הצד השני?
אולי יטען מישהו: אין בכלל צד שני. מוסדות הב
צדקו בכל, וחברי סיעתנו אינם אלא פושעים.
אולם הנה קמו כמה מגדולי המומחים הפרלמנטריים
ארץ — חבר־הכנסת יוחנן באדר, השופט יוסף לם,
ג׳יימס יעקוב רוזנטל, ורבים אחרים — והוכיחו בעליל
החלטת ועדת־הכנסת לגירוש שלום כהן היתה בלתי״חו!
שנאום הגינוי של היו״ר היה בלתי־חוקי, שלא לדבר
פעולות בלתי־חוקיות אחרות שיגיעו לבית־המשפט,
פירסום חוברת־ההסתה מטעם מוסדות הכנסת.

אם בן, הרי יש לפחות שני צדדים לפר
זו. היכן היה הצד השני בטלוויזיה?
עניין זה כולו, יש לו השלכות החורגות בהרבה מו
מה הצד של פרשתנו. ואלה קן:

ריין בבורוויויה.־ ויכשיר שרטווי?
עורו של שלום כהן -ובכך להעלים מעיני
הציבור מאורע חשוב שקרה במליאת הכנסת.
10 מרדכי סורקים: מאורע היסטורי...
אורי אבנרי: מאורע שאתם אירגנתם, ולא
| | אנחנו.

״חומרי־הצילום אזלו
אורי אבנרי: אולם זוהי רק התחלת הסיפור. קרה
באותו יוס דבר נוסף, חמור הרבה יותר לגבי הגינות הדיווח
בטלוויזיה.
בבוקר פנה ראש צוות הטלוויזיה, אלי ואל יושב־ראש
הכנסת, וקבע לשנינו בנפרד מועד לראיונות באותו יום,
כדי להראות בטלוויזיה את שני צירי המטבע של הפרשה,
שהסעירה באותו יום את הארץ.
בשעה שנקבעה לי, הודיע לי ראש הצוות כי --
אזלו חומרי הצילום שלו וכי הוא נאלץ לבטל את הראיון
עימי.

מרדכי סורקים :

חבל שלא אזלו בזמן שקרע

את התעודה.
אורי אבנרי: איש בבית הזה חבר־הכנסת
סורקים, אין לו ספק מה תהיה דמות הטלוויזיה אם
אתה תשלוט בה. היא תהיה כמו הטלוויזיה הסובייטית,
הטלוויזיה הבולגרית, הטלוויזיה ההונגרית;
אנחנו יודעים איך זה נראה.
באותו ערב שידרה הטלוויזיה ראיון מפורט עם יושב־ראש
הכנסת, ובו התקפות חריפות ביותר על סיעתי ועל
נציגיה במסת. לראיון זה לא היה מענה. המוני ישראל ראו
ושמעו רק צד אחד — הדברים שהאשימו אותנו כחסרי
נאמנות למדינתנו, כאנשים שפלים ונתעבים. הם לא שמעו
אף מילה אחת להגנתנו.

האם פלא הוא שבוצעו מעשי־אלימות גגד
מכוניותינו -ביניהם מעשה שאולי היה בו
כדי לסבן את חייו של שלום בהן?
האם פלא הוא שפסיכופאטים למיניהם כתבו ליו״ר הכנסת
מכתבי הסתה לרצח —! אותם מכתבים שפורסמו על־ידי
יושב־ראש הכנסת ועוזריו, ושהופצו על־ידם בעיתונות,
מרדכי ביבי: מניין לך שדודקא פסיכופאטים

(א) הטלוויזיה היא מונופוליסטית. כוח
השפעה שלה עולה לאין שיעור על זה של
רדיו והעיתונות. היא יבולה להיות מכשיר
שטיפת־מוח.
כאשר משדרת הטלוויזיה התקפות חריפות על מישהו
על חברי״כנסת, או על עסקנים בקריית־מלאכי, או על
מוניות — מבלי לתת זכות אוטומטית לתשובה, הרי
סכנה ציבורית ופגיעה ממאירה בזכויות־יסוד.
באמריקה, למשל, הנהיגו בשעתו חוק המחייב במי
כזה לתת ״זמן שזוה״ לצד השני.

(כ) רשות השידור היא אוטונומית, כבי:
פרשה זו מוכיחה שאין לכך שהר.
היא מקבלת פקודות מגורמים שלטוניים ומפלגתיים1!. ,
מנוי וגמור עימם שלא לתת למכשיר חשוב דה חופש 0
מלי.
הנאומים ששמענו כאן היום מפי כל הנואמים, מט|
להחמיר עוד יותר את המצב הזה, להגביר את הכו
השלטונית והמפלגתית במכשיר הזה.
בעוד שתוכניות מסויימות ברדיו השתפרו ברמתן
בעצמאותן, והפכו את הרדיו למכשיר עיתונאי רלוונטח
מדרגה ראשונה, שוקעת הטלוויזיה מאונס בביצה של
פורמיזם ובאנאליות.
הרדיו הופך בהדרגה לכלב־השמירה של הדמוקרטיה,
טלוויזיה הופכת לחתול־הבית של השלטון.

(ג) הטלוויזיה אינה תובעת לעצמה,
אחת במה ובמה אינה מגשימה, את חופש,
מידע האובייקטיבי שהוא חיוני בבל כלי־הו
שורת הציבוריים, במו עצם ההתמודדות
חופשית של ריעות והשקפות.
בלעדי חופש זה, הופכת הדמוקרטיה לתפאורה חיצו
אשר מאחוריה מתגבש שלטון חד־מפלגתי, ואף חד־א
חופש הדיווח בבית־הנבחרים, מרכז הדמן קרטיה,
בוודאי אבן־בוחן לחרות הטלוויזיה כולה. במה שונה
ויזיה מן הרדיו ומן העיתונות, הסוקרים כל דיון בכנס!

מה רוצים להעלים מעיני הבוחרים?
רוצים להסתיר באן מן העין האכזרית
המצלמה? ואם סוגרים עין זו, מתי יפגרו
אוזני הרדיו ופי העיתונות?
כבוד היושב־ראש, מפאת חומרתה הקיצונית של פ
זו, אנו מציעים לדון בה במליאת הכנסת, במטרה לה:
יויליח הרירירז יוזל חילזוו־ וווייוי הרוחת בטלוויזיה.

דו ״וז רטחד

לא ייאמן כי יסופר:
באחד מלילות־השבת הקרובים תוכל אתה, החייל, לגשת
אל מקלט־הטלוויזיה שבמועדון יחידתך, לפתוח את המכשיר,
וסתם ליהנות מן ההגדה לבית פורסייט.
סתם ככה, כאילו אין בארץ מפד״ל, אין גולדה מאיר,
אין קואליציה, אין הפזילה של משה דיין לעבר הקולות
הדתיים.

הסיפור שמאחורי מהפפה זו שייך כל-פולו
לסיעתנו. הוא נותן תשובה לשאלה הנשאלת
לעיתים קרובות,, :בסדר, אתם יבולים לצעוק,
להרעיש עולמות, לעשות הפגנות -אבל
מה אתם יבולים לשנות? ״

ההגדה לבית צה״ל היא בעלת שני המשכים.
הפרק הראשון נוגע לעצם שידור הטלוויזיה בשבת.
מייד אחרי הבחירות, כאשר נסוגה הממשלה מהבטחתה
לקיים שידורים בשבת, מילאה תנועתנו תפקיד חשוב בשבירת
החלטה זו.

תחילה פירסם אמנון זברוני הודעה שאנו
שוקלים פנייה לכית־המשפט הגבוה לצדק.
אזהרה זו פורסמה בעיתונות, ועודדה אנשים רבים בארץ.
ביניהם היה אותו אזרח הראוי־לשבח — עדי קפלן —
שנטל את היוזמה על עצמו, והגיש את העתירה הראשונה
לבג״ץ. בכך שיחרר אותנו מן הצורך למפל בכך בעצמנו.
כשנענה בית־המשפט להחלטה, והשידור הראשון התקיים
בליל־שבת, היה רגע כשהכל היה תלוי בחוט השערה.
העסקנים הדתיים הסתערו על הממשלה, גולדה מאיר וי.ש.
שפירא התכוונו להיענות להם מטעמי יוקרה.
תנועתנו אירגנה אז שורה של פעולות — הפגנות, עצומה
המונית — והוכיחה כי דעת־הקהל תומכת באופן מכריע
בהמשכת שידורי־השבת. הממשלה פחדה להתגרות

23—25 בפברואר — 1970 ,מצורף לגליון ״העולם הזה״ 1696

בדעת־קהל זו יותר מדי, השידורים נמשכו.

אכל לחיילי צה״ל היה אסור לחזות בהם
ביחידותיהם, בשם שהיה אסור להם להקשיב
לרדיו במועדוני היחידות.

הגענו לבנסת השביעית בתודעה מוגברת של
חובתנו כלפי חיילי צה״ל, כי הודות לקולותיהם הפכנו
מסיעת־יחיד לסיעת־שניים.
אחת מפעולותינו הראשונות בכנסת זו נגעה, על כן,
לזכותם של חיילי צה״ל ליהנות בלילות שבת מרדיו ונד
טלוויזיה.
המריצו אותנו כמה חיילים, ביניהם בנו של חבר־כנסת,
שהביאו ׳לידיעתנו מיקרה שבו נדרש קצין צעיר לתבוע
לדין את אחד מפקודיו, שפתח את מקלט־הרדיו ביחידה
בליל־שבת.
הגשנו שאילתה, שקיבלה את המיספר הסידורי — 007
השביעית במיספר בכנסת זו. כעבור שבועיים השיב דיין
כי ״אין לו מה להוסיף״ בעניין זה — כלומר, שהאיסור
יישאר בתוקפו.
וכאשר קמתי ושאלתי אותו בשאלה נוספת, אם אינו
סבור ״שיש לתת לחיילים לפחות את אותן הזכויות שהעניק
בית־המשפט העליון לאזרחים,״ השיב דיין :״לחייל־ם
יש אותן הזכויות כמז לאזרחים, אך את החיילים מחייבות
גם הוראות הפיקוד העליון, ואם יש בהוראות אלה איסור
כלשהו, הרי איני חושב שיכולים החיילים לנהוג בניגוד

לשר־הביטחון להתחבא מאחורי פקודות מטכ״ל שהוא עצמו
יכול לשנותן בכל רגע. מה גם שברור כי איש במטס׳1
צה״ל אינו נמנה עם חסידי הוראה זו דרדקא.
אותה שעה פתח אמנון זכרוני, בשם התנועה, בפעולה
כדי להביא את העניין בפני בית־המשפט.

אחד מחברי התנועה, חייל בצה״ל, התנדב
לשמש ,,שפן נפיץ״ ,ולתת יפוי־בוח לזברוני
להגיש את העתירה לכג״ץ כשמו. במסדרונות
הבנסת הודיע זברוני לפרקליטי הממשלה בי
הוא עומד להגיש את העתירה הזאת תוף
שבועיים־שלושה.
פעולה משולבת זו עשתה את שלה. ייתכן כי פרקליטי
הממשלה הודיעו לה שהיא עומדת להפסיד את העתירה,
וכי בית־המשפט ייצא להגנת זכותם של החיילים להתבדר
בשעות־הפנאי שלהם. ייתכן׳ גם שמישהו יעץ לדיין ולחבריו
שלא כדאי להם להסתבך בפרשה זו, וכי רק יעזרו
להגביר את הפופולריות של תנועתנו בצד,״ל אם יעמדו
בעקשנותם.

על־בל־פנים, השבוע הודיע משרד־הכיטחון
רשמית, בי דיין נתן הוראות לשנות את פקודת
המטב״ל, וכי להבא יוכלו החיילים לפתוח
את מכשירי הרדיו והטלוויזיה ביחידותיהם
כשבתות.
אף סיעה אחרת בכנסת לא התעניינה בפרשה זו.

מאותו רגע הפעלנו את שתי השלוחות האחרות
של פעולתנו -העיתון והתנועה.
העולם הזה ( )1689 פירסם מאמר תחת הכותרת ״פרשת
007״ ,ובו התקפה חריפה על תשובה זו של דיין. הצבענו
על כך שדיין הוא הממונה על הרמטכ״ל, וכי אין זה נאה

כלה עו ל ם -חזי ת
ל הלן נ או מי של שלים כ ה! ביוי בי ח על
ה ה תנ כ לויו ת בנ תיבי האיייי לי שראל י

טלום בהן: אם חושבים אירגוני ד,פדאיון שיפחידו אותנו במעשי רצח וחבלה, נגיד
י מעל במה זו שזוהי אשליה מסוכנת — מסוכנת קודם כל להם.

*נחנו נטוס בבל הקווים. אנחנו נחיה את חיינו. אנחנו נגן על מדיי
נו ועל נתיבותיה.

וכהנו בעבר, ונוכיח בעתיד, כי האומה הישראלית מתת
מול פני אוייב, מתחזקת בשעת צרה. התנכלויות
מנו ולקיום מדינתנו רק מגבירות את ליכודנו ואת
החלטתנו.

מיתקנים, משרדים ובל המשתמשים בבל אלה.

כבר נעשה לא מעט להבטחת המטוסים הישראליים. וכאן המקום להביע את תודת האומה
כולה לטייסים ולצודתי מטוסי אל־על, העומדים היום בקו החזית הראשון של מלחמתנו.
אולם, למרבה הצער, הגנה זו עדיין אינה מושלמת, כפי שהוכיחה התקרית במינכן.
איננו משוכנעים שמשרד־החוץ שלנו ושאר המוסדות פעלו בהיקף ובדחיפות ההולמים
את חומרת האתגר, כדי להעמיד את החברות והשירותים
הזרים על הצורך בהנהגת מהפכה ממש באמצעי הבטיחות.

אחרת קשה להבין איך אפשר היה להגניב
לדואר המיועד לישראל חבילות־תופת, מעשה
שבוודאי אפשר היה לצפותו מראש.
זה רק ממחיש את הצורך במטה מיוחד, שינחש מראש
את צעדי האוייב ויקדים את התרופות למכות. לא כאן
נרחיב את הדיבור על המעשים האפשריים הבאים של החבלנים,
ועל יעדיהם הצפויים.

מה רוצים התוקפים?
ולם, כבוד היושב־ראש, לא נסתפק בגינויים
ה ובהזדהות עם אבל המשפחות השכולות.

בהבעת

פנינו שלב חדש במלחמה בינינו וכין העו־הערבי,
ועלינו לתת את דעתנו על בך.

להפסיק את המישחק

ין כאן שרשרת מיקרית של מעשי־רצח. אירגוני החב״
פועלים על־פי שיטה — שיטה רצחנית, אך לא חסרת
מחושב.

זונת התוקפים היא להביא, כאמצעים זולים
מעט ללא סבנה לעצמם, לניתוק קשרי
וויר והים כין ישראל והעולם -הקשרים
זידים הקיימים כמצב הגיאו־פוליטי הנוכחי של ישראל.

ואב ב״\זא\־ץ״

מטה להגנה בינלאומית !

ה נעשה כדי לעמוד בפני מערכה זו?
ניות אל מצפון העולם יועילו אך במעט. קשה לדרוש מנוסע שודדי שיסכן את חייו למען
סוך שאין לו חלק בו.

וין ספק שדרושה הקמתו של מטה מיוחד לתיבנון ההגנה הביני
ימית של ישראל. העולם בולו הפך חזית במלחמה זו, ועלינו לתכנן
הגנתנו כבל רחבי העולם.
;נר, זו תצטרך להתמקד בשני מישורים:

ע מי י מ היייייי ייייייייי ז״ייי• ליי>י*יייי1מ

ריייוייייי -מהירדס_

שנית, יש לפתח גישה חדשה לגמרי גם
כמישור התגובה הבינלאומית. יש להפסיק את
המישחק המקובל, השאנן, את הטיפול הריס־לומאטי
האיטי והשיגרתי.

יש כאן סכנה בינלאומית לציבור הבינלאומי. יש לכנס כינוסי חירום באו״ם ובמוסדות
הבינלאומיים האחרים. ידענו לעשות זאת בבואנו להזעיק את דעת־הקהל העולמית למען
יי 1 יהדות ברית־המועצות.
יש לדרוש את החרמת קוזי־ד,תעופה של ארצות־ערב, את הפסקת הדואר אליהן, ועוד ועוד.

לייבש את הביצה !
אולם, כבוד היושב־ראש, כל האמצעים הדחופים האלה אין בכוחם לספק תרופה מוחלטת
לחיסול הבעייה.

סיעתנו בכנסת אמרה מאז יומה הראשון בכית הזה, ואני חוזר על
בך שוב: לא די בהריגת היתושים ! יש לייבש את הביצה, שבה גדלים
ומתרבים יתושים אלה!

__ד!^י8וד ;1י >4מיי ריייייי י -ייייי י מיי מיייי ייייססו __

מכתבים
י הפרדה בץ
הדת מהמדינה
בעניין רב ובתשומת־לב רבה עקבתי אחרי
פרשת רס״ן שליט ואחרי תוצאותיה הלא־מוצלחות.
כאחד
מהרבה ישראלים, שגאים להיות
יהודים, אני רוצה לברך אותכם על מעשה
הגבורה שלכם בכנסו{.
בין הכוחות הפרוגרסיביים בישראל, אתם
היחידים שיכולים לייצג את דיעותינו ולהעביר
אותם לציבור ברחבות, ובשל כך
אני אסיר תודה לכם.
היום נראה שאנו הפסדנו במאבק, אבל

יום אחד, אני מקווה, נוכל לבצע הפרדה
מסודרת בין הדת והמדינה.
אני מאחל לכם הצלחה רבה.
מרטין ויטה דידה, רמת־אביב

׳ 10 גטו פה;
ונטו ש18
כחבר בפועלי ציון, אני מרגיש בושה
על־כך שהגברת גולדה מאיר נכנעה ליסודות
פנאטיים־דתיים שהם מיעוט באוכלו־סיר,
של ארץ־ישראל.
כרופא שיניים, יש לי סטודנטים יש
ראליים
כלקוחות, וכולם מקווים שישראל
תתרחק מהגישה האורטודוכסית של ימי
הביניים.
אשתי ואני יהודים, והחלטנו לעלות ל־ארץ־ישראל
— אבל עכשיו אנו משנים
את דעתנו. אנחנו כבר גרים בגטו בגלות,
ואינני מתכוון להגר לגטו דתי אחר!
אני קורא פה כי פועלי ציון גם הם מגנים
את החלטת הכנסת.
אני רוצה לדעת מה הביא לשינוי דעתה
של גולדה מאיר, וגרם לכנסת לדחות את
הצעתכם באופן מוחלט כזה.
עד שלא אקבל תשובה מספקת, לא אתרום
אף שקל אחד לקופת המגבית.

האם ישראל עומדת להיות נשלטת על־ידי
כנופיית קנאים ממאה שערים?
ש. ג .שילד, לונדון, אנגליה

יבוטל טית הדין
הגבוה לצד?
אין לרדת לסוף דעתם של הגברת מאיר
ושות׳ .הכיצד מוכנים הם לסבול ״התמר־דויותיו״
התכופות של בית הדין הגבוה
לצדק, חדשות לבקרים? אסון הוא לעם
שממשלתו זקוקה עד כדי כך שבית הדין
הגבוה לצדק ישמור צעדיה — מבלי ש־
(המשך בעמוד )6
דעתוחשובת מאוד!.
אנו שמחים להזמינן לחוות דעת על טיב השירות בבנק דיסקונט
וליטול חלק במשאל דעת קהל המשולב

במבצע פרסים

יש לי ידידים בבנק דיסקננט
* ההשתתפות במבצע פתוחה לבל, ולא לבעלי חשבונות בלבד
* כהכרת תודה למשתתפים, יועלו בגורל פרסים כספיים רבים
טופס השתתפות ופרטים מענינים אחרים על מבצע ״יש לי ידידים
בבנק דיסקונט״ ,תוכל לקבל בכל סניף של הבנק

תודתנו על ה שתתפותך, נ תונה לך מראש

בנדן די כ ד דן וננו

ך -רמזים והידיעות שהסתננו בימים
| 1האחרונים לעיתונות בדבר כוונתה של
ממשלת־ישראל, בהתאם להנחייתה והכוזנתה
של ראש־הממשלה גולדה מאיר, להנהיג עלפי
החוק צנזורה פוליטית בישראל, לא
עוררו בציבור הישראלי את ההדים המתחייבים
מעצם מהותו של צעד אנטי־דמוקר־טי
קיצוני כזה.
מרבית עיתוני ״ישראל לא טרחו כלל להביא
לידיעת קוראיהם את האינפורמציה בנושא
זה. עיתונים אחרים נשארו מוגבלים
בהיקף האינפורמציה שהם יכולים להביא
לידיעת הציבור, מסיבות שאינן תלויות
בהם.
עוד בטרם נחקק החוק המבשר צנזורה
פוליטית הוא כבר קיים למעשה. כי עצם
ההגבלה בדיון נרחב על החוק המוצע והמשתמע
ממנו, תוך גילוי כל העובדות,
כמוה בצנזורה פוליטית. בגליון זה תמצא
ודאי הארות עקיפות שיאירו את עיניך בנושא׳
ואילו בטור זה הייתי רוצה לגעת
רק באחד האספקטים של העניין הנדון.

^גישה דינדריח מתחשנת

6-101₪2ע):114צ

** ידוע לכל, קיימת בישראל צנזורה
ביטחונית. עם כל ההשגות שיש לנו
על יעילותה ונחיצותה של צנזורה מעין זו,
השלמנו עם הקביעה שזכותו של הגוף המופקד
על ביטחון המדינה — צה״ל, לקבוע
בעצמו את איסור פירסומן של ידיעות
העלולות לפגוע בענייני ביטחון חיוניים,
לדעתו.
כאן המקום לציין כי כמו בכל התחומים
האחרים הנמצאים באחריותו, גילה צה״ל
גם בתחום הצנזורה גישה ליברלית, ראצ־יונאלית
ומתחשבת, תוך הקפדה שלא לפגוע
במידת האפשר בסדרי־העבודה של העיתונים.
משום כך הצנזורה הביטחונית
בישראל אינה מתקשרת עם האסוציאציה
שמעורר בדרך־כלל המושג ״צנזורה״ במדינות
מסויימות.
נכון שגם בעבר עסקה הצנזורה הביטחונית
לא פעם בעניינים שאינם נוגעים ישירות
לביטחון, כמו ההגבלות על פירסומים
בנוגע לעלייה.
אבל חריגות אלה, היו ברוב המיקרים
מתקבלות על הדעת.
אולם מה שעומד לקרות עכשיו עלול
לפגוע לא רק בתדמיתה של הצנזורה בישראל,
אלא לחייב את צה״ל בפעם הראשונה,
לעסוק בעניינים פוליטיים ומפלגתיים מובהקים.

*ב*ט1ד
הדה טריטיזציה
ם יתקבלו החוק או התקנה המו־
\י £צעים, יוטל ביצועם על הצנזורה הביטחונית.
במילים אחרות: אותם קציני צה״ל
הממונים על קיום הצנזורה הביטחונית
בישראל, יהיו חייבים, בתוקף החוק, להקפיד
גם על׳ביצוע הצנזורה הפוליטית. שהרי
אין לתאר כלל שיוקם מוסד נפרד לביצוע
הצנזורה הפוליטית.

מזכירה,
נשארת ללילה !
ועונה לטלפון 24 שעות ביממה

אופנת

״הגואל״

חולצות לגבר, לנוער ולאשה

במוכן המזכירה האוטומטית.
וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגכירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות רדיו דוקטור, רה׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

אקרילן, דקרון, דיאולן, פרלון
וטטרון -גםל פי הזמנה

תל־אביב, רחוב ישראל נגארה ,9מאחורי קולנוע אלנבי
טלפון המען 235763 :

פירוש הדבר: צה״ל יהיה מופקד על ביצוע
חוק פוליטי מובהק. קציני הצנזורה
שלו יהיו צריכים להיכנס להערכות פוליטיות
טהורות ולשיקולים מפלגתיים פנימיים
בבואם להתיר או לאסור פירסום
ידיעה פוליטית.
זהו תקדים מסוכן מאוד. אם אומנם יבוצע
הדבר יהיה פירושו ביטול הדה־פוליטי־זציה
של צה״ל. המוסד הממלכתי היחיד
שהיה מעל ומעבר לסיכסוכים ולמחלוקות
הפוליטיות במדינה ייגרף גם הוא, בעל
כורחו, לתוכן.
במיכלול הסכנות לדמוקרטיה בישראל,
שמבשרת התקנתה של הצנזורה הפוליטית,
זוהי אחת הסכנות החמורות ביותר, שספק
אם הנוגעים בדבר כללו אותה בחישוביהם.

ח״כ יוחנן באדר :״אפילו
זאב דבוטינסקי ליבל גויה לבית״ו־.״

א 1שי ם

ציור ישראלי
בבית פומפידו

לעולם הזמר הבינלאומי.
; ! 0במערכון שכתב הסטיר־קאי
חנוך לוין עבור תוכניתה
החדשה של להקת פיקוד דרוס,
מעוז א. א״ מופיע איש הג״א
מטורף, האומר בין השאר, שהוא
הוריד ביריה אווירון נוסעים.
אחרי אסון שוזייץ הוצא
המשפט מתוך המערכון.

תוך כדי הדיון בכנסת
על החבלות במטוסים בשווייץ
ובאוסטריה, העלו הנואמים הצעות
שונות. ההצעה היעילה
ביותר, ללא ספק, היתר, של
ח״כ אגו״י מנחם פרוש:
הוא הציע ״לסמוך על אבינו
שבשמיים.״ קרא לעומתו אחד
הח״כים :״באמת בכל קרב אווירי
משתדל כל צד לטוס יותר
גבוה.״

) אגב, פיזמונים רבים במעוז
א. א .הם פרי עטה של
המשוררת דליה רכיקוביץ.
בין הפיזמונים ישנו אחד בשם
סיירת, אותו כתבה דליה אחרי
ביקור בסיירת בצה״ל.

במאמץ להוכיח את אהדתו
לישראל לפני ביקורו ב־ארצות־הברית,
העניק נשיא צרפת
ג׳ורג׳ פומפידו ראיו-
נות לעיתונאים רבים בביתו.
הוא טרח להציג בפני המבקרים
את אוסף הציורים שלו, כשהוא
מצביע על התמונה האהובה
עליו במיוחד: תמונה קינטית
של הצייר הישראלי המפורסם

יעקב אגם.

כל צבאה של מדינת
לוכסמבורג גוייס כדי לשמור
על חייו של שר־החוץ הישראלי
א3א אכן, בעת שהגיע
במסוק מיוחד מגרמניה למיני
מדינה זו. כל החופשות בצבא

מלכת אי ר אן, לו חצתאתי דו של הי ש ר אלי חיי ם א של ו מ עני ק ה לו ת עוד ת
ך \ 11ךןה
^ 1 1כבוד ב סיו םפס טי בלסר טי הנוער שנערך לא-מבבר בטה רן, בירת אי ר או.
^ \ 1 11 11
הי הזהאחדה שי אי םבקא ריי ר ה של א של, שהת חי ל כנער״שליח במ שרדי חברתהסר טי ם ״ מ ט רו
גולדווין מ איי ר״ ב תל־אביב, הפך ל מנ הלהחברהלאר צו תאפ רי קההמער בי תבמ שרדה בל אגו ס, ולאח רונה
ה שלי ם שירות של אברע שנים בנציג ״ מ.ג. מ.״ בטה רן. א של קי בל א ת הפ ר ס מי די פארה די ב ה
עבור הסרט ״ ספר הג׳ונגל״ .עתההת מנ ה א של בנציג חברת ״ מ ט רו גולדוין מ איי ר״ ב א רגנ טינ ה,
ו הו א הי ש ר אלי הי חי ד אשר הגיע לתפ קי דבה בכיר ב חב רו תהסר טי ם ה הו לי בו דיו ת הגדולו ת.

פים, כשהציג עמדה השונה מזו
של מפלגתו .״אם קבוצת כושים
מארצות־הברית תקום ד
תכריז על עצמה כיהודים, למרות
שלפי ההלכה הם לא יהודים,
אני מוכן לקבל אותם,״
אמר באדר .״אין אנו ממשיכים
את מסורת הדת בלבד. אנו מחדשים
ומייצרים לאום יהודי
חדש ולא רוצים לחקות את
נטורי קרתא,״ המשיך באדר וסיפר
כי ״אפילו כשפנתה בחורה
גויה, בגרמניה לזאב ז׳כו־טינסקי
וביקשה ממנו שיצר־פה
לבית״ר, למרות שלא היה
מקובל לקבל גויים לבית״ר, הוא
קיבל אותה. העיקר מה שיש
בלב!״ סיים באדר לקול תשואות
הקהל.
בערב הראיונות של העיתונאי
אייה אבניי, שהתקיים
השבוע בפתח־תקווה, נערך
עימות בין ח״ב יורם ארידור
לבין עורך־הדין יוסף בן־
מנשה. נושא העימות: מיהו
יהודי? במהלך הוויכוח כינה
ארידור, שהגן על החוק החדש,
את רס״ן בנימין שליט כבנימין
שליט״א. ואילו בן־מג־שה,
איש הליגה למניעת כפייה
דתית לשעבר, הגיע לאולם כשהוא
חבוש כובע חסידי שחור.

נבואתו השחורה — המשחק הסתיים

המנחה מני פאר הופיע
השבוע לפני חיילים בתעלה,
יחד עם האקורדיוניסט ניסן
כהן־אכרון. באמצע ההופעה
החלה הפגזה. כולם רצו לתוך
המעוז. רק ניסן והאקורדיון
נתקעו בפתח. מני, שכבר היה
בפנים המעוז, יצא החוצה כדי
לעזור להכניס את השניים. אחד
הקצינים שראה את מעשי מני,
זרק מידיו את האקורדיון ודחף
את מני פנימה. בסוף ההפגזה
יצאו החיילים מד,מעוז ומצאו
את שרידי האקורדיון שנפגע
מפגז.
י בפסטיבאל סן־רמו השנה,
התנופף זו הפעם הראשונה,
גם דגל מדינת־ישראל. אבל לא
בלי בעיות. ההחלטה על הופעתו
של יהורם גאון בפס־טיבאל,
נתקבלה רק ברגע האחרון.
ומשהתקבלה, לא מצאו
המארגנים דגל ישראלי. בלית-
ברירה הם לקחו חתיכת בד לבן
וציירו עליה פסים כחולים ומגן
דויד. וכך נכנס דגל המדינה

י הצמד צחי וי ע ל יצאו
באחד מימי השבוע לקטוף פיט־ריות,
בערב חזרו הביתה, בישלו
אותן וערכו סעודה. הפיט־ריות
היו טעימות והם נתנו
גם לחתולה שלהם לטעום.
אחרי חצי שעה החלה החתולה
להתפתל וליילל. השניים נבהלו
מחשש שהפיטריות מורעלות,
נסעו מיד למגן דויד אדוס
ועשו שטיפת קיבה. הם חזרו
הביתה וגילו כי החתולה ילדה
בסך הכל שלושה גורים.
ניסוי ראשון מסוגו בארץ
נערך השבוע על־ידי שידורי
ישראל. הניסוי נערך במים־
גרת תוכניתו של יוכב כץ,
קרן אור אל קרן זווית, שהוקלטה
בביתה של אביבה סטן,
עורכת הירחון הפאראפסיכולוגי
עולמות אחרים. באותה תוכנית
נערך מסע נפש תחת היפנוזה.
העיתונאי מירון אוריאל שהיה
נתון תחת ההיפנוזה של
הפאראפסיכולוג חנן אברהם,
ערך מסע נפש לאחד האולפנים
בשידורי ישראל בו לא׳ ביקר
מעולם. אוריאל תיאר את האולפן,
אביזריו ואנשיו, והתיאור
תאם פחות או יותר את הנעשה
באותו אולפן.
׳ | 0בשבוע שעבר ישב הצייר
משה כינשטיין במסעדת
קיטון התל־אביבית, ואכל
געפילטע־פיש. למסעדה נכנסו
שני תיירים אמריקאיים קולניים,
והתיישבו ליד שולחן סמוך.
״מי זה הצייר המחורבן הזה
שמחקה את שאגאל?״ שאל
אחד התיירים והצביע על תמונה
התלויה על קיר המסעדה.
האוכל נתקע לברנשטיין בגרון.
הוא כמעט נחנק. כי את התמונה
שעל הקיר — צייר הוא
עצמו.

איך גיצלו
צחי ויעל !׳
או ב שם היו ת ר מוכר שלו ,״ו ר די
| 1ייי 1י ״1
* 1 *11
הי פ ה ״ ,עובד עתהב״ שידורי ישר !

111
אל״• חוץ מז ה הו א נחשב במ שך שנים רבות ל״ פ ליי בוי״ של
ירו שלים. עד שהתח תן. עם שי מ רי ת אורלנד, ב תו של המ שורר
יעקב אורלנד. לזוג נולד ילד. ו כי אהל אב כ מו ורדי, מקבל
הילד חינוך טוב. ב ת מונ ה: ורדי ובנו ב סיו ר יו ם שישי אחר-
הצה ריי ם במרכז ה בו הי מההתל -א בי בי ת: בי ת ־ הקפה ״ ק לי פו רני ה ״.

לוקסמבורג בוטלו ואנשי המילואים
נקראו לשרות. בהרכב
מלא, יחד עם המילואים, מונה
הצבא הלוכסמבורגי 350 איש.
! ״מדוע אין עיריית שכם
מעמידה שלטים שיכוונו את
התיירים לקבר יוסף הצדיק?״
נשאל ראש־עירייתשכם מעזוז
אלימצרי .״בשום אופן לא נשים
שלט,״ השיב ראש העיר .״כי
אחרי השלט, יבוא המלט, היהוה
עו ל ם הז ה 1696

דים יבואו ויבנו כאן את שכם
עילית,״ הסביר אל־מצרי.
1בסימפוזיון על הנושא
״מיהוי יהודי?״ ,שנערך בתל-
אביב, בבית־הכנסת הרפורמי
קדם, השתתפו שולמית אדוני,
ח״כ ישראל כן־מאיר,
עו״ד יוסך בן־מנשה וח״ב
גח״ל יוחנן באדר. האולם
היה מלא מפה לפה ויוחנן באדר
גנב את ההצגה משאר המשתת־

11 ביום המשחק של נבחרת
ישראל בכדורגל נגד הקבוצה
הגרמנית מינשן גלדבן רצה
שמחה הולצכרג, האיש
שלא שכח הנוהג תמיד להפגין
נגד חידוש הקשרים עם
גרמניה, להפגין גם נגד קיום
המישחק. לבסוף החליט ה,ולצ־ברג,
המקדיש עצמו לאחרונה
לנכי צה״ל, לוותר על ההפגנה,
הלך לסאונה של שרתון. כשנכנס
לסואנה החליט לזעזע בדרך
משלו את הנוכחים, אמר :
״שמעתם מה היה במישחק?
הגרמנים ניצחו ,6 :0גול על
כל מיליון שהשמידו.״ הנוכחים
הסתכלו בשעוניהם, ראו כי
השעה היא שלוש אחר־הצהרים
בעוד שהמישחק עמד להתחיל
בחמש. ארבע שעות לאחר מכן
נוכחו כי הולצברג צדק ב־

בובוה סטו״סאנו

או הבתל אכול .״ ה או ש ר
הו א הז לי ל ה ״ ,הי א או ט ־
רת וממ שי כ ה לנ סו ע ב תוך ה ״ רו ל ס־ רוי ס״ שלה, בו הי א טו עמת
כל היו םמטע מי ם ניו־יו ר קיי ם: כעבי ם מ לו חי ם, ח מו צי ם כשרים,
פיצה עם נ קני ק ו בייגלה .״ א ת כל ז ה אני מ ר טי בהב מי־ סו ד ה ,״
מ מ שי כ ה ברברה. הז לי ל ה של ברברה דוו ק א די״ מו בנ ת: הי אלא
צריבה ל שמור על הגיז ר ה, הי א פ שוט סו מכת על הכי שרון שלה.

מכתבים
(המשך מעמוד )3
שריה יפעילו חוש אנושי טיבעי למידה
ולצדק — נחלת כל איש־דעת.
הצעה לי לממשלה: יכולה הממשלה
לאכוף ידי בובהטרון הכנסת שתורמנה
על בית הדין הגבוה לצדק עצמו. תעביר
נא הממשלה חוק המבטל את המוסד השיפוטי
העליון. בכח קנוניות הקואליציה
תוכל אולי ממשלתנו לעשות זאת. אני
מציע לענין זה אף לחוקק חוק מרחיק
לכת, חוק רטרואקטיבי, העונש את שופטינו
העליונים על ״פריקת העול״ (הממשלתי)
,בם חטאו עד כה — לפחות ברוח
נאומו של אותו חבר־כנסת אגו״י, שבמדינות
נאורות היה מקומו על בם נאשמים
בעוון ביזוי בית המשפט העליון.
גדעון נ. ל;,יטפל, חיפה

₪תחרות הצילומים צנחן הנימצא באוויר הוא האדם הבודד
ביותר בעולם!
כך אומרים — וזה נכון, כי לא היה

חיש־קל ובהצלחה בטוחה

1י1:

(ב־ 8שעורים של שעתיים)

קצרנו ת

ב ר_ט~י_ק

זגרית ו /י ו אנגלית

,,קוקי את קרבו״

ב־אולפן גרג (בר־קמא).

לגבר ה אקסקלוסיבי

ת ל־ א כי ב: גורדון • ,5ל23069 .
י רו ש לי ם. :היקיד״ ,מלאל •1
חי פ ח . :כמעלה׳ ,שמריהו ליין 30

ח ם נוי קיבלת תשבונן,
פרע נא
אותו בהקדם.

רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עברית
תמונת השבוע אפילו עצמי

מי שיצלם אותי, לכן צילמתי את
בזמן הצניחה.
רמי אלמגור, צה״ל
הקורא רמי אלמגור זוכה בפרס של

> ₪על יו״ר
הכגסת, להתפטר:

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.

כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו
כל תנוחה ותנוחה מלווה

ספר נועז ומתקדם ביותר

הסבר מלא ועניני בעברית

בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

אך יחד עם זאת

אלגנטי

__ ג זו ר ושלח __
הזמנה /הצהרה
לכבוד
,,אל בי ת״ ,חו צאח״ל או ר ת.ד , 33144 .תל-אביב.
נא ל שלוח א לי בדו א ר חוז ראתה ספ ר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מ ס
על בנ ק על ס ך — 12.ל ״י בלבד.
אני מ צ הי ר בז ח שאני מ על גיל . 18

כ תוב ת ...ח תי מ ה

מצורף העתק המכתב ששלחתי ליו״ר
הכנסת. מעניין לראות אם הוא יפרסם גם
מכתב זה.
אדוני יו״ר הכנסת,
קראתי בעתונים שכבודו פירסם מכתבים
שנשלחו אליו בפרשת חברי הכנסת מסיעת
העולם הזה — כ ח חדש. מאחר שהעניין
הוא בעל חשיבות ציבורית, אני מבקש
להביא גם את דעתי בעניין לידיעת כבודו,
ואני מקווה שמכתבי יזכה לפירסוס אף הוא.
האקט הסמלי של קריעת תעודת הזהות
שביצע חבר־הכנסת שלום כהן הינו מסוג
הפעולות שבשבילן
ניתנה לחברי־הכנסת
חסינות: הוא עשה
מעשה שאמנם אסור
לפי החוק, אך מעשהו
נעשה להפגין
את סלידתו בפני הצעת
החוק החדשה,
והוא מבטא את דג־שותיחנז
של אלפי
יהודים גאים ונאמנים
במדינה זו. הביטויים
הגסים שהושמעו
ונכתבו הן
רילף
ע״י נכבדים והן ע״י
פשוטי העס נגד מעשהו של הבר־הכנסת
שלום כהן הם הם הראויים לביקורת. כמו
כן ראויה לביקורת תגובתם ההיסטרית
ה עו ל ם הז ח 1696

של כמה מחבר׳ הכנסת — ובתוכם יושב־ראנט
הכנסת הנכבד. במשך שנות קיומנו
נאמרו מעל במת הכנסת דברים רבים שמוטב
היה לולא נאמרו• רק לפני ימים
מספר שמענו התקפה אישית שלוחת רסן
ורצופת סילופים על שופט בית המשפט
העליון מעל במה נכבדה זו. האם נזעקה
כל הארץ? האס נידון אותו חבר־כנסת
להרחקה מישיבת כנסת כלשהי?
אדוני יוושב־ראש הכנסת: חוששני שלא
כל אזרחי המדינה הדאת מבינים מה גדולים
וחשובים הס עקרונות הדימוקרטיה
וחופש הביטוי. לעתים נזמה לי שגם רבים
מבין חברי הכנסת והממשלה אינם מבינים
זאת. דברי ביקורת ענינייס — אפילו אם
אין אנוו מסכימים לתכנם או לחריפות
הצגתם — אינם מעשה בגידה או חבלה.
נהפוך הוא: הס הגורמים והמדרבנים את
השלטון לפשפש במעשיו, ואת הציבור
לבחון את מעשיו ומחדליו של השלטון.
על תגובתם הבלתי רציונלית של אנשים
נבערים אפשר לעבור לסדר היום
במשיכת כתף של ביטול. אבל על תגובתם
הבלתי רציונלית, ולדעת רבים הבלתי חוקית,
של יושב־ראש הכנסת יש למחות
ולהתריע בתוקף.
יושב הראש הנבחר מתוך הסיעה הגדולה
ביותר של הכנסת, ומתוך שעמדת סיעתו
ידועה בציבור, אנו יודעים שאין הוא מזדהה
עם עמדת סיעת העולם הזה — כח חדש.
אין זה מתפקידו של יושב הראש להביע
בצורה כלשהי את רגשותיו האישיים כלפי
חבר־כנסת כלשהו או כלפי דיעות כלשהן.
אם אין הוא מסוגל להתגבר על רגשותיו
למשמע דיעות הנוגדות את דיעותיו, אולי
הוא לא ניחן בתכונות הדרושות לכהונה
הרמה והנכבדה של יושב־ראש הכנסת, ואז
רצוי שיתפטר ויתן לחבר־כנסת אחר לשמור
על נוהגים מתוקנים ודימוקרטייס בדיוני
הרשות המחוקקת שלנו.
כל פרשת הדיון בהצעת התיקון לחוק
השבות וספיחיה מהווה לדעת רבים (ואני
ביניהם) כתם של חרפה לא על חברי הכנסת
אורי אבנרי ושלום כהן, אלא על
הממשלה, על הכנסת, ולצערי הרב גם
על יושב־ראש הכנסת.
ד׳׳ר בנימין רילף, תל-אביב

1השקפותיו של
מזכיר מע״י
מן הטעם הוא להעיר את הדעת לתוכנית
הרדיו לטעמי,
ששודרה ב־. 13.2.70
האורח בתוכנית היה
ליבה אליאב, מזכיר
מע״י. הרושם
שהתקבל היה כי
ליובה הוא היונה
שביונים.
אינני יודע באיזו
מידה יש כאן השפעה
של שבועון
העולם הזה ותנועת
העולם הזה — כוח כרמי חדש, אך אם מסכמים
את ראיונו של
אליאב בטייס ואת שיחתו ברדיו, נראה כי
הוא ההיפר מראש־הממשלה ואנשי המימסד.
מה מצער שלא בליובה תלוי המימסד.
מ. פ .כרמי, ראשון־לציון

ן ן התשלומים שולמו
והגנבים נגכו
אני בעל חנות קטנה למסחר בבולים,
הנמצאת ברח׳ ברזילי ,13 תל־אביב, ממנה
אני מוציא את קיומי ואת קיום משפחתי.
על מנת לבטח את עצמי הסכמתי לשלם
לחברת השמירה מדי חודש סך — 5.ל׳׳י
והנ״ל התחייבו לעמוד על המישמר.
ביום 10.9.69 היתד, פריצה בחנותי ובכל
המשרדים אשר באותו בנין. הגנבים עבדו
בשקט במשך שעות ואיש לא הפריע להם.
בטבע סחורתי, אני נפגעתי קשה ומחוץ
לבולים שנגנבו נגרמו לי נזקים.
פניתי לחב׳ השמירה אשר בחוזה שלה
התחייבה לבטח את עצמה בחברת ביטוח.
ולמרות שהם הודו שבאותו לילה, דווקא
באותו לילה, השומר לא עבד, הם לא
רוצים להכיר באחראיותם.
לפי דבריהם הם צריכים רק לשמור אך
במיקרה וקורה דבר־מה, הם אינם אחראים.
לו לפחות היו שומרים, אך גם זאת לא
(המשך בעמוד )8

־ 6 0 1 3 0 3 1־1
פו7קסווגן רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס־ומן
רנט א קר משתרעת מקרית־שמונה
ועד איל ת: ככל א חת מ־25
תחנות ההשכרה עומדות לרשותך
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסומן הקרובים
אליך.

רעיון נהדר, פולקסווגן רנט א קר.

תן כותרת!

.איננה
מענגחי
השאר אותה שלח פותרת מתאימה לתמונה זו. לשולחי 3הכותרות המוצלחות
כיותר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על־גכי גלויות
כלבד לת. ד ,136 .תל־אביכ, ולציין על הגלוייה :״תן כותרת״.
המועד האחרון למישלוח הכותרות הוא .12.3.70

ז כו וכפ ר טי ם
מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה מימין,
שפורסמה בגליון העולם הזה , 1694 זכו
בפרסים הכותרות הבאות:

• ״ניתן לו לנסוע עד המוח,
או נאכל אותו כמקום ץ״ ,דב גפר,
הנורית , 10 ירושלים.

• ״מאז שקיבלנו עצמאות חל
שיפור כהגשת הארוחה.״ ברוד

שפירא, פרופסור שור ,27 תל־אביב.

• ״זה לא מדריד הגדנ״ע החדש
ששלחו לנו מישראלץ״ ,א.

אוסטרמן, תל־אביב.
פרסי הספרים ישלחו לזוכים בדואר.

ה עול ם

הז ה 1696

,העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם י בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין 6י גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

מכתבים
(המשך מעמוד )7
עשו, אז לשם מה קיבלו ממני תשלומים
חודשיים?
אני חושב שבמידה והצדק איתם הרי
שהם גאונים מאחר והצליחו למצוא שיטה
לקבל כספים מבלי לתת כל תמורה, האם
אפשר הדבר?
דוד קורטרן רח׳ ברזילי , 13ת״א

׳ ₪הגבר חוא אוייב!
תלוי למיץ

בכתבה שלכם הגבר הוא אוייב! (העולם
הזה ,)1694 אתם מזכירים את המחזאית
שכתבה מחזה אנטי־גברי — ג׳ין אודן,
אז אני רוצה להגיד לכם: שלא פלא

דדאל
ע י ! 7ט ד

דין אודן
שהיא לא סובלת גברים, מפני שזה כנראה
הדדי.
אתם לא מאמינים? תסתכלו על התמונה
המצורפת.
משה קליגר, ניו־יורק,
ארצות־הברית

* ברווז
עיתונאי ץ
קראתי בעיון את גליון העולם הזה
, 1693 ובין היתר את הכתבה המצולמת
רטוב וחשוף שבה מצולמת הדוגמנית־שחקנית
ציונה טוכטרמן כשהיא עולה מן
המים, כשכגד הים שלה נפתח בטעות
אני נוטה להאמין לאינטואיציה ולאינטליגנציה
הממוצעת שלי — שכל זאת אינו
אלא ביום פשוט, שכן, כיצד יתכן הדבר,

ציונה כמים

ג / 1נ 7ן 7

ד 1ב ! 7

ר 1י א 7

ששערותיה של גיבורת הסיפור יבש וסרוק
כשרגע לפני כן היתד, מתחת למים?
אם טעות בידי, אנא העמידוני על כך.
יזהר גפן, גבעתיים
• התמונות שצולמו מיד אחרי שציווה
יצאה מן המים, היו נועזות וציווה סירבה
להתיר את פירסומם. לעומת־זאת היתה
נווכנה לשחזר גירסה מעודנת יותר של
התקרית.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצר*
פים תמונות למכתכיהם.

ה עו ל ם הז ה 696ן

אסתר צו ( 0 x 1ד א )
אין 11אגדה

שלגיה גרה ביער ה ק סו ם, עם עשרים ו שלו שה ג מדי ם.
הג מ די ם לא היו ת מי ד ג מדי ם. פעם ה ם היו אנ שי ם
גדולי ם, ואח די םמהם היו א פי לו ענ קי ם. אנלמ אז

נכנ ס ה שלגיה ל בי ת ם, ה ם הפכו בול ם ׳ג מ די ם ק טני ם-
ק טני ם ונ ח מ די ם־נחמ די ם.
כ ששלגיה נ כנ ס ה בפעם הרא שונ ה ל בי ת ם, ה ם נבהלו
נורא.
״ מי ש הו לקחאתהסמ כויו ת שלי קרא הג מ ד
הרא שון.
״ מי ש הו נאםאת הנ או מי ם שלי קרא הג מדה שני,
בעיברית או כ ס פו רדי ת.
ש הי אסתם פי ה, ו ש הי א תי על ם
ת חי לההםח שבו
הז מן הםה תרגלו א לי ה, ו שלגיה
במהרה. א בל במ שך
הפכה ב על ת־ הבי ת.
א ת שלגיה. ה ם עשו בל מ ה
כל הג מ די ם שירתו
הי א א פי לו ל א הי ת ה צריכה
ש הי א דר שה מהם.
לבקש, בי בל ג מד ה ש תדל לנח ש מרא שמה הי א רוצה,
ולע שות אתזה לפני ש הי אהס פי ק ה לומר זאת.
פעם בשבוע הי ת ה שלגיה או ספתאת בל הג מ די ם
הנ ח מ די םמס בי ב ל שולחן ב בי ת הג מ די ם. כל ג מד הי ה
יושב על כ ס או ה ק טן, ו שו תהמ כו סו הקטנה, ומ שלב
אתי דיו ה ק טנו ת, ומק שי ב ב אוזניו ה ק טנו ת לדברי
שלגיה.
שלגיה אמרהלהםמה הי א חו שב ת, ומה צריכים
לעשות, ו מי יע שה מ ה. כל הג מ די םאמ רו ״ בן״ וי צ או
ברוח טו ב ה, אי ש״אי שלע בו ד תו׳.
י ד חיו שלגיה ועשרים ו שלו שת הג מ די ם באו שר
ובעושר, והם היו חיי ם בך עד עצם היו ם הז ה, לול א
א ה בו הג מ די ם לפ טפט.
אולי ז ה מפני שהם היו צריכים ל ש תו ק בבי ת. ב בי
תרק שלגיה דיברה.
פעם אחת, א ח רי שישבו מ ס בי ב ל שולחן ו שמעו א ת
דברי שלגיה, יצא הג מד הרא שון ליער. הצי פו רי ם
צייצו ״ הנה ענק ! הנ ה ענק ו הג מדשמח נורא. אז
הג מד סיפ רלהם כל מ ה שאירע ליד ה שול חן, ומה
אמרה שלגיה, ו ה צי פו רי ם צייצו זאתב עליצו ת מ על
צ מ רו ת בל העצי ם.
א ח רי הג מד הרא שון י צא הג מדה שני מן ה בי ת,
נכנס ליער ופגש בארנבת .״ מהש לו מן, ענ ק גדול ז ״
שאלה ה ארנ בתב אדיבו ת ,״ומהנ שמע ז ! ״
אז הג מ ד הי הגאהמ או ד, ו הו א סיפר לארנב תמה

23-1

הג ח די ס

נשמע. ה א רנ ב ת רצח ק לי לו ת לספר זאתלא רנבו ת
האח רו ת, ובערוב היו ם ידעו בל חיו ת היער מ ה נשמע.
אבל ביער גרה מכ שפה רעה. הי אהתחפשה למו*
כרת־ עי תוני םובאהאל בי ת ם של שלגיה ו הג מ די ם.
הג מ די ם היו בעבודה. שלגיה פתחהאתה דל ת, ו ה מכ
שפה סי פרהלהמהמ ציי צו ת הציפו רים ומה מד ב רות
ה א רנבו ת.
כ שחזרו הג מ די ם מע בוד ת ם, הי ת ה שלגיה מ רוגז ת
מ או ד -מ או ד. הי אאמרהלהםמה הי א תע שה לג מד
שיילד עוד פעם וי ספ ר לציפורים ול א רנבו תאת אשר
אמרה ליד ה שול חן. וכל הג מ די ם בכו, וביק שו ס לי ח ה
יפה-י פ ה.
אבל א ח רי שבוע, כ שיצא הג מדהרא שון מן הי שי ב ה
ונכנס ליער, הו א פגש א ת או תן הציפורי ם. שוב הן
צייצו לו :״ ענ קנחמד, ענק נחמד, מהאמרתל שלגיה
הקטנה 1״ ו הג מדלא יכול הי הלהתאפק. הו א סיפ ר
ל הן אין הי ה חז קואיןדפק על ה שו ל חן ואין שלגיה
פחדהמ מנו.
כ שיצא הג מדה שני מן ה בי ת בבר חי כתה לו האר נבת,
ו הי א ש אל ה או תו מ ה נשמע. הג מדלא יכול
הי הלש תו ק, ו הו א סיפ רלהשהש מי ע ל שלגיה דברים
ח שו בי םות קי פי ם.
אבל ה מכ שפההרעהש מעה א ת הכל, ו הי א חז ר ה
לשלגיה ו סי פרהלה.
כ שחזרו הג מ די ם מע בוד ת ם, הי ת ה שלגיה מרוגז ת
עוד יו ת ר מא שר בפעם ה קו דמת. הי א הו שי בה א ת כל
הג מ די םמס בי ב ל שול חן ה ק טן, והםהח לי טו פ ה -אחד
שמעתה יכ ר תו א ת הל שון של כל ציפור ו א רנ ב ת שת פ
ר סם ביער מ ה סיפ רו ל ה הג מ די ם.
אבל הציפו רי ם יו שבו ת על צ מ רו ת העצי ם, וקשה
מ או ד להגיע א לי הן. והא רנ בו ת רצות מהר״ מהר, ואי״
אפשר ל ת פו ס או תן. ושוב מלא היער סי פו רי ם על
בי ת ם של שלגיה ו הג מ די ם, וחמתה של שלגיה בערה
בה להש חי ת.
הי אאספהאת בל הג מ די םואמרהלהםשאםלא
י פ סי קו לפטפט, הי אתאכל תפו ח מורעל ותתפטר.
אז בל הג מ די ם בי ק שו ס לי ח ה, והב טי חו ל היו ת טו בי ם.
אבל שלגיה לאהסתפקה עוד בדברי הג מ די ם. הי א
פתחהאת פי ה הענוג ואמרה :
״ג מ די ם, ג מ די ם, אתם רעים. אתםפטפ טני ם, וז ה

רע מ או ד ל היו תפטפ טן. לבן הז מנ תי עשרים ו שלו שה
ינ שופים. החל מעכ שיו הינ שופי ם ילבו לבל אשר תלכו,
וי ק שיבו לבל א שר תאמ רו. ואםי חזו ר א לי ינ שוף
וי ספ ר לי ש הג מד שלו פי טפט, אני אגרש א ת הג מ ד
הז המה שו ל חן.״
אז הג מ די ם נבהלו נורא. כל אחדלקח נייר ק טן,
ושלף עפרון ק טן, וכתב בכתב־ידו הקטנהש הוא מ ס כי
ם שהינ שוף י ק שי ב לבל שי חו תיו, ו שא ם י תג ל ה
ש הו א פי טפט לציפורי ם ולארנבו ת הו א יעזוב אתה בי ת
תיכף ו מיי ד ול א י חזו ראף פעם.
לבן לאאכלה שלגיה אתהת פו ח ה מורעל, והנסין
הי פהלאבא.

ייייי ״ אנ ד ־

€י ב נו ־י

תמרורים
מצפיםלתינוק. בעלה לשעבר
של ג׳ינר, לולובריג׳ידה, ד״ר מיל ק*
סקופיץ׳ ורעייתו הטרייה, הזמרת
אוטה פון־אייככיכלר. למילקו בן
מנשואיו לג׳ינה.

נולד. לכוכב הקולנוע מארלון
כראנדו ולטאריטה, השחקנית הטהי־טית
שהופיעה לצידו של בראנדו במרד
על הבאונטי, בת, הנקראת על שם אמה.
בראנדו ,45 ,טס מארצות־הברית לטהיטי
כדי להיות נוכח בשעת הלידה יחד עם
בנו הראשון מטאריטה, טהיטו בן השש.
נישא חבר הפרלמנט הירדני לשעבר,
מאזור חברון,
רשאד אל־הטיב
60 רשאה
שגורש לפני פחות
משנה מהגדה, לפי
הוראת שר הביטחון,
נשא לאשר,
אשה בת ,38 שאת
שמה שומרים בני-
בסוד. משפחתו רשאד הוא גם אחיו
של אנואר אל־חטיב,
קצין מחוז ירושלאל־הטיב

לשעבר.

תם 2 4 3 5 3 7א-ונו 11ו מודל 197
* לפילוט 3537 תמונה יציבה ורגישות גבוהה הודות
למערכות קליטה נפרדות לגלי? ¥ 9ולגלי?!!ס.
* לפילוט 3537 צליל נפלא הודות לרמקול אליפטי
גדול בחזית המקלט.
* לפילוט 3537מ סן רחב 24 אינטש ( 61ס״מ) 110
מעלות.
* לפילוט 3537 קונטרסט מצוין הודות לזכוכית מ סן
יצוקה עם צבע לסינון אור (כל סינון נוסף מיותר).
* לפילוט 3537 שנתיים אחריות למנורות המסך.

ס ד ־׳ ף ב 141ו־ 1רד
הופיע!

גליון מ ס׳ 2

הופיע!

הערפד דראקולה —

עומדים

להתגרש

אחרי

16 שנות נשואין, הכוכבת לשעבר ג׳ין
פיטרם ( )43 והווארד יוז, אחד ה
אנשים
המיסתוריים והעשירים בעולם. יוז,
שלא נראה בפומבי מזה 10 שנים, מסתגר
בחדר בבית־מלון בלאס ואגם, הודיע כי
אינו מתנגד לגירושין. ב־ 10 השנים האחרונות
כמעט ולא ראו גם את ג׳ין בציבור,
למרות השמועות כאילו ברצונה
לחזור אל הבד. אגב, על פרשת־חייו של
יוז הוסרט הסרט השאפתנים.
נפרדו אחרי רומן ממושך, יורש
העצר השוודי הנסיך קרל גופטאב והשחקנית
השוודית פיאה דנרמק. הרומן
בין השניים היה למורת־רוחם של
בני־משפחת המלוכה, אך המשפחה המלכותית
לא יכולה לנשום עדיין לרווחה,
מפני שבת זוגו הנוכחית של הנסיך היא
השחקנית לנה שוג, שהופיעה כבר בשני
סירטי־עירום.

ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי פדי לרקוד ג׳ז

כתב״העת הפאראפסיכולוגי

1עול מו ת

גיבור אל־עלמיין המרשל מונטגומרי. בעיתוני
לונדון כינו את המאורע כ״נשואי
העט והחרב״.

זכו. בפרס היוקרה של שבועון הפופ
והמוסיקה הבריטי, דיסק אנד מיוסיק
אקו, הזמרים קליף ריצ׳ארד, לולו
ומילה בלאק. קליף נבחר לזמר הבריטי
האהוד ביותר ולזמר המתלבש בטעם

ו ב סי ב

ח שו ב

נישאו. בלונדון, טסה בראו־נינג
36 בתה של הסופרת דפנה די־מורייה
ודויד מונטגומרי, בנו של

א ח רי ם

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב,

* הערפד דראקולה — אמת
או אגדה ז

* מחקר הטלפתיה בבריה״מ
* אסט רו לוגי ה באור המדע
* 1האם גחנת בתחושה״על-
חושית י
* $רוחות רפאים
י * גלגול נשמות

קו ר סי״ בו קר ו קור סי-ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קו ר ס)

3ר 0 ! 0 ׳ 0ל—8.00( 24 74 80 .
10.00 לפנה״צ; 20.00—17.00 בערב).

— אמת או אגדה 7

לה שיג בכל הדוכני ם ( ה מ חי ר 1.50ל״י) וב מע רכ ת הי ר חון :

--גזור ושלח--לכב׳ מערכת ״עולמות אחרים״ שדרות קק״ל 2תל-אביב

הנני מצרף 7.50ל״יבצ׳ ק /המחאתד אר, עבור מינוי ל־ 6חוב רו ת
של ״ עו ל מו תאח רי ם״.
הנני מצרף 3ל״יבצ׳ ק /המחאתד אר, עבור חוב רו תמס׳ 2 , 1
של ״ עו ל מו תאח רי ם״.
הנני מצרף 1.50ל״י בצ׳ק /המחאתד אר, עבור חו ברתאחת של
״ עו ל מו תאח רי ם״ מ ספ ר ...

כ תו ב ת־•
מכון פסיכולוגי
בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזה
טפול בחוסר בטחוו
ותסביכים
ת׳׳א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

לולו, קליף וסילה
הרב ביותר; לולו נבחרה כזמרת הפופ
הטובה בעולם — בעוד שכזמרת האהובה
ביותר נבחרה סילה בלאק, שנטלה תואר
זה מלולו, שזכתה בו אשתקד. אגב, סילה
מצפה בקרוב להולדת ילדה הראשון.
מונה. ליועץ מיוחד של שר־התח־בורה
לענייני תעופה — ראש מינהל התעופה
האזרחית במשרד התחבורה, אלוף-
מישנה (מיל ).משה פלד.
נבחרה ליושבת־ראש ועדת ה־

או״ם לזכויות האדם — הנסיכה אשראף
פאחלאווי, אחותו של השאח הפרסי.
ה עו ל ם הז ה 1696

הויכוח סביב התגובה הישראלית על הטרור הערבי
בחודשים האחרונים הצריכו מזזגגז הביגוזזון רהשגזרט ער
פטירות אירגוני הטרור בהחום ישראר והשבוחים הנזוחוקיים
ביריהל״נזרבד נזאשר ברצועה טוה, ירדה טטונזת פטירות
וו רגזיגזדית רפני שנוזיים. גט 2ן ווי הגבור נחם נזו נזפני חדי־רות
ארוכות שר אנשי הטרור. צהייר וורועוה הביבוחון הא־טרות
טצאו פתרונות רכר אתגר שהוצב בפניהט בתטוט
הטרוזטה בטרור. אורם פעילות הטרור נגר טטרות ישרא

מיגכלה הקשה ביותר הקיימת כפני יש!
1ראל במלחמתה בטרור, היא עובדת היותה
של ישראל בכולת־ידיים. לאירגוני הטרור אין
ממשלות, אין מדינה, אין נציגות כאו״ם. העולם
מסרב לקבל את גישתה של ישראל בי
המדינות המארחות את החבלנים אחראיות
למעשיהם. משום כף אין ישראל יבולה להפעיל
על המחבלים לחצים בינלאומיים.
לעומת זאת, כאשר ישראל נוקטת יוזמה צבאית נגד
אירגוני המחבלים במדינות בהן הם מתארגנים, מקבל זאת
העולם לא כפגיעה לגטימית בטרוריסטים, אלא כפגיעה
בריבונותה של מדינה חברה באו״ם. ישראל אינה יכולה
להרשות לעצמה, מבחינת דעת־הקהל העולמית, גינויים
בנוסח אלה שגונתה בעיקבות הפשיטה על נמל־התעופה
של ביירות.
מצד שני אין שיטות הלחימה הקונבנציונאליות יעילות
במלחמה שמנהלים אירגוני הטרור נגד ישראל. צה״ל הוא
מספיק חזק כנגד צבאות־ערב. הוא יעיל גם במלחמתו
במחבלים בתוך תחומי ישראל. אולם אין הוא יכול, בגלל
המיגבלות המדיניות, להכות את המחבלים בבסיסיהם.

ליות ואורטים ישראליים בטוייר, טעטירה את ישראל חם״
רת־אונים כיטעט. נוכט עוברה וו צצו ועלו בטטוטות שונים
ההצעות להפעיל נשם טדש לטלטטה בטרור; טרור
נגדי. טבלי להתייטט לטשטעות הטוטרית של תגובה טעין
וו, טתעוררת השאלה ; האט שיטה וו היא יעילה? להלן
טובאות שתי ריעות — בער ונגד — הטייצגות את טר־בית
הטענות הטשובות של שוללי וטטייבי הטרור הנגדי.

*ץ ין תיסכול רב יותר מאשר לשמש מטרה לפעולות־איבה,
ללא יכולת יעילה להגיב. ישראל נמצאת זה
מכבר במצב זה, מול אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים. עם
ההתנקשות הרצחנית במטוס סוויס־אייר, הגיע תיסכול זה
לשיאו.
זהו בניין משרדי הארגון
לשחרור פלסטין ב׳
ניירות, שהותקף לפני מיספר חודשים בבאזוקות מאולתרות
הלבנונים טענו שהיתה זו פעולת ישראלים שהסתננו ללבנון

תקיפה בביירות

זוהי תיאוריה הגיונית, אכל היא לא עמדה 1
כמיכחן המציאות.
ההפצצות־לעומק במצרים לא שמו קץ לתמיכת מצרים ן
באירגוני־הפידאיון. להיפך, הן יצרו במצרים מצב־רוח מל-
חמתי המתבטא, בין השאר, בתמיכת־יתר בפידאיון.
ההתקפה המוחצת על נמל־התעופה האזרחי של ביירות
לא שמה קץ לפעילות הפידאיון בלבנון. להיפך, בעיקבותיה
בא הסכם־קאהיר, שהעמיד את פעולות הפלסטינים בלבנון
על בסיס חוקי מוכר.

ברוב המיקרים הצליחו המחבלים להתחמק ולהיעלם. רק
מיבצעי־כיבוש נוספים יכולים להרחיק את מלחמת החבלנים
מגבולות ישראל. מיבצעים מעין אלה אין ישראל יכולה
להרשות לעצמה.
וכאשר המדובר הוא בפעילות טרוריסטית מחוץ לגבולות
ישראל, כמו באירופה למשל, אין צה״ל יכול כלל להתערב.

מנהיג האירגון לשיחרור פלסטין, המקייש
מישרדים בבירות מדינות־ערב ובמיספר
מדינות אירופאיות, אשר יכולים לשמש ביעדים להתקפות.
אולם פגיעה במשרדים אלה לא תפגע באירגון אל־פתח.

עואנת

| לדחוף לעמדות התגוננות 1
ן* די להילחם בטרור הערכי יש לנקוט באותן
^ שיטות עצמן. אין אומנם צורך לפוצץ מטוס אזרחי
ערבי כתגמול על פיצוץ מטוס ישראלי או מטוס שהטיס
נוסעים לישראל, אולם אפשר לנקוט בפעולות שיוכיחו
לאירגוני־המחבלים ולמדינות המארחות אותם, כי גם שיטה
זו של מלחמה היא דו־סיטרית והעניין אינו משתלם להם.

יש גורמים בעולם — וביניהם המלך חוסיין וממשלת־ניכסון
— הסבורים כי יכול להיוזצר אי־פעם מצב שבו
יוכלו ממשלות־ערב להעז לחסל את הפידאיון. אולם גם
הם מאמילים שמצב זה יבוא רק אם תחזיר ישראל לממ־שלות־ערב
את השטחים המוחזקים, כך שדעת־הקהל הערבית, ן
תראה בממשלות אלה את משחררי־השטחים. מכיוון שדבר
זה נוגד בהחלט את קו ממשלת־גולדה, אין טעם לחשוב

עליו באופן מעשי.

לות־ערב אינן עוזרות לבלום את המחבלים.
מה היה קורה, למשל, אילו בוצעו מעשי־חבלה במטוסים

של חברות־התעופה הערביות?
הדבר היה פוגע, כמובן, בעסקי חברות אלה, השייכות .
לבעלי־הון ו/או לממשלות ערביות.

לצורך זה יש לפתוח במיתקפה כללית שתכלול, בין
השאר, את הפעולות הבאות:
׳•י חצייה של הגבול על־ידי יחידות לוחמות בלתי־צבאיות
לשם תקיפת החבלנים בבסיסיהם, בתקיפה ממושכת שתהתה
הטרדה ותמנע מהם לתכנן פעולות נגד ישראל.
<• פעילות טרור בבירות מדינות־ערב, באותן שיטות
עצמן בהן פועלים המחבלים הערביים.
(המשך בעבוד )12

המציאות מלמדת שכל פעולה ישראלית נגד
מדינה ערכית, יוצרת אווירה הנוחה דווקא
לפידאיון. דעת־הקהל הופכת עוד יותר אנטי•
ישראלית, וממשלות ערב מסוגלות עוד פחות
לקום נגד הפידאיון, הנתמכים על־ידי הציבור.

1אין פגיעות עקיפות |
ל ש נם סיבה מעשית לעובדה שמכות נגד ממש־

מטרתה של מלחמת הטרור הנגדי תהיה
להעכיר את המלחמה לתחום מדינות־ערב ולהכניס
את אירגוני־המחבלים לעמדות התגוננות
במקום עמדת התקיפה שלהם.

• פעילות מחתרתית נגד נציגויות המחבלים
באירופה ונגד אותם ערבים השוהים במ*

פגיעה במדינות ערב

ך * שיטה המסורתית של ממשלת־ישראל היא להגיב !
| ) על פעולות־טרור של פידאיון במכת־מחץ נגד המדינה
הערבית ה״מארחת״.
התיאוריה היא :״הפידאיון לא יכלו לפעול, ללא סיוע ן
מדינות־ערב. לכן, אם נכה את מדינות־ערב בעוצמה מם־ [
פקת, הן ילמדו את הלקח וישימו קץ לפעולות הפידאיון.״

הפשיטות האחרונות של צה״ל בתחום ירדן
כאיזור ים־המלח, הוכיחו עד כמה אין הגיון
כמיבצע צבאי קונבנציונאלי נגד מהכלים.

הדרך היחידה שנותרה להילחם כהתפשטות
הטרור הערכי היא באמצעות גופים שלא יהיו
מזוהים עם מדינת-ישראל, שפעולותיהם לא
יפורסמו כהודעות רשמיות ושלמדינת־ישראל
לא תהיה כל אחריות לגביהם.

טיכעי שבמצב זה מושמעות הצעות שונות
לפעולה נגדית• אף לעיתים קרובות נולדות
הצעות אלה לא כבית־המלאכה של ההגיון
הקר, אלא ברצון החם לעשות משהו וכימעט
לא חשוב מה.

אולם לאירגונים הפלסטיניים לא יהיה הדבר

איכפת בלל. בעיניהם, ממשלות־ערב מהוות ן
ממילא יריב גלוי או סמוי.

1ן זהו ג׳ורג׳ חבש,
1X1 11 רור פלסטין, אירגון טרור קיצוני שבי:
רוב התקיפות על מטוסי חברת התעופה הישראלית

שום אינטרס ממלכתי, מדיני או כלכלי של ממשלות־ערב
אינו נוגע אוטומטית לפידאיון. רק תמורת שוחד כבד |
מסכימים הפידאיון, למשל, להימנע לפי שעה מפגיעה
בקוזי־הנפט, ושוחד זה מחזק, כמובן, את אירגוני־הפידא־ , 1 יון במידה רבה מאוד.

66 נגיעה באל־פחח תגביר את יוקרה האירגונים הקיצוניים* ,
66 חיסול מנהיגי הטירור -אינו אבירה שאיו לה תחליף י י

בעד
(המשך מעמוד )11

(המשך מעמוד )11
הוא הדין לגבי פגיעה בנפש. מעשים בהם נהרגים אזרחים
של מדינות־ערב אינם פוגעים במאומה באירגוני־הפידאיון.
להיפך: אלה מקווים כי פגיעות כאלה ילכדו את
עמי ערב סביבם, יחזקו עוד יותר את השפעת הפידאיון
בקרב עמי־ערב.

רינות אירופאיות החשודים כקשרים עס איר•
גוני-הטרור.

| יש להרחיק ערבים 1
ך* הייטג הגדול כיותר של אירגוני הטרור הערביים
| 1בפעילותם נגד מטרות ישראליות בחו״ל, לא היה
בגרימת נזק ישיר לישראל. הוא התבטא בכך שאותן מדינות
שמצאו את עצמן מעורבות בניגוד לרצונן בסיכסוך,
נקטו פעולות, מבלי להתחשב מי התוקפן ומי הקורבן,
להרחיק מאזרחיהן את אימת המלחמה הישראלית—ערבית.
העובדה שהעולם מקבל את הערבים כפראים וברברים
ומתייחס אל הישראלים כבני־תרבות שבפניהם אפשר להציג
דרישות מוסריות, היא רק לרעת ישראל. אולם כאשר יסתבר
לאותן מדינות, באמצעות פעילות אלימה מתאימה,
שכל מקום שנמצאים בו ערבים פלסטינים או אחרים, הוא
מועד לפורענות, ממילא תשתנה הגישה אל אותם הערבים.

יש להכריח את המדינות כהן פועלים הערכים
להטיל עליהם הגכלות, למנוע מהם תנועה
חופשית, לערוף מצודים וחיפושים אחרי כדי-
נשק. כאשר יוחזרו מאות סטודנטים ערכיים
מכירות אירופה לארצותיהם כנימוק כי אין
הם רצויים, יתחילו אירגוני הטרור להכין כי
הטרור נגד ישראל כאירופה אינו משתלם.

פצצות-נפץ למדענים

ך דמה כי אמיתות אלה נתקבלו לאחרונה על דעת
^ רוב הנותנים את דעתם על בעייה זו בישראל, ועל כן
התרבו עתה ההצעות שמטרתן לעבור ממכות־גמול נגד
מדינות־ערב אל מכות נגד אירגוני־הפידאיון עצמם.

אולם דכר זה הוא הרכה יותר מסוכר מכפי
שנראה כמכט ראשון.
בתו של מדען
טילים גרמני ש־גוייס
לשירות המצרים, שנפגעה בעיניח
בעת שפתחהמעטפת־נפץ שנשלחה לאביה.

היידי גרסה

בשעתו הופצץ משרד האירגון לשיחרור פלסטין בביירות,
הערבים טענו כי המעשה בוצע מטעם ישראל, על־ידי
זוג תיירים הולנדיים ששכר דירה מול המשרד, כונן
באזוקה בהפעלה עצמית, והסתלק לחו״ל לפני שנורה הפגז.
הדבר לא שם קץ לפעולות אירגוני החבלה, כי משרד
אירגון־השיחרור בביירות לא שירת אלא את פעולות״
התעמולה שלו.

אירגון־מחתרת אינו זקוק למטכ״ל ולביו־רוקראטיה.
ייתכן שניתן לומר את ההיפף:
יעילותו גוכרת ככל שהוא משתחרר מכיו־רוקראטיה,
מעסקונה, מ״מימסד״.
אין צורך במישרד כדי ליזום פעולות כמו פיצוץ מטוס
סמיס־אייר. לכך מספיק בהחלט חדר מחתרתי בדירה פרטית.
כבר עתה פועלים מוסדות הפידאיון במידה רבה במחתרת.
עיתונאים זרים שקיימו מגע עימם סיפרו, למשל, כי
בביירות מתקיימות פגישות כאלה במחתרת, במקומות ובשעות
שאינם נקבעים מראש, במשרדים פרטיים של עורכי־דין
ורופאים.

עוכדה היא שיחידה צכאית קטנה, שהחלה
לכצע פעולות טרור נגדי, כעיקר נגד הכפרים
מהם יצאו המסתננים מירדן, הכיאה לירידה
תלולה כפעולות־טרור אלו. הכוונה היא ליחידה
101 המפורסמת, כפיקודו של אריק שרון.

ייתכן כי אין המצכ כף כיום כעמאן, מפני
ששם מרגישים הפידאיון את עצמם מוגנים
יותר. אף אם יתערער כיטחון זה, יירדו הפי־דאיון
לחצי־מחתרת גם שם, יפזרו את מיש־רדיהם,
יחסלו את המיתקנים הכולטים, מכלי
שהדכר יזיק לפעילותם.

נכון אומנם שכתחליף לפעילות הרצחנית של המסתננים
נגררה ישראל לעימות עם צבאות־ערב הסדירים. אולם
כאשר מדובר בהתמודדות מעין זו, גלויה וישירה, ידע צה״ל
למצוא את התשובות המתאימות.
דוגמה מסוג אחר היא המערכה, ששימשה נושא לווינו־חים
רבים בתוך ישראל, סביב פעילות המדענים הגרמניים
בשירות מצרים. לאלה שאינם זוכרים, כדאי להזכיר כי
בתחילת שנות ה־ 60 ריכז נשיא מצרים בבירתו שורה של
מדענים בעלי שם עולמי, רובם ככולם גרמנים וחלקם גם
בעלי עבר נאצי, כדי שיפתחו את תעשיית הטילים שלו.
פעילותם של מדענים אלה במצרים שימשה איום ישיר
על ביטחונה של ישראל. ישראל לא יכלה להרשות לעצמה
לפעול נגדם בצורה גלויה.

אצ״ל ולח״י, שני אירגוני-המחתרת היעילים ביותר בעולם,
לא הזדקקו מעולם למישרדים או לביורוקראטיה.

מסויימת, גם לגבי פגיעה

לכך יש דרכים שונות, ויש להניח שחלק
מהן יעילות. השאלה היא: מה יושג ככך?
כמה ממנהיגי האירגונים השונים — עראפאת, חבש,
חוזתמה, ג׳בריל ואחרים — ידועים היטב. רבים אחרים
ידועים, בוזדאי, לשירותי־הביטתון הישראליים.

אולם חיסולם של מנהיגים כאלה -הריגתם,
פציעתם, לכידתם -אינה יכולה להיחשם
כפגיעה מכרעת כאירגוני-הפידאיון. כי אף
אחד מן המנהיגים האלה אינו ככחינת אישיות
חשוכה, שאין לה תחליף.

ישראל יכולה להוכיח את יעילותה גם כמלחמה
זו, רק אם תשתמש כאותו הנשק 1כ-
אותן השיטות שמלחמה זו מחייכת.

במידה

^ במנהיגים.
טיבעי הוא לחשוב על פעולות שמטרתן היא לחסל את
המנהיגים הבולטים ביותר של הפידאיון.

למרות שגם אז נמצאו בישראל עוררין על שיטת פעולה
זו, כדאי לבחון התוצאה ולשפוט אם השיטה היתד, יעילה.

** וכדה היא שכעיקכות הטרור נגד אותם מד־
3ענים גרמניים, הם פרשו אחד אחרי השני משירותם
עבור מצרים.
בעיקבות נטישתם של המדענים הגרמניים נכשלה תוכנית
הטילים של נאצר. כאשר פרצה מלחמת ששת־הימים התברר
שכל כולה לא היתד, אלא בלון אחד נפוח.
מסיבות של יוקרה אין מדינת־ישראל יכולה לפסוק עונש־מוות
לחבלנים הנתפסים בתוך תחומי ישראל. אולם מר,
שעושים אירגוני־הטרור הערביים לישראל ברחבי העולם
זוהי מלחמה גלויה. במלחמה אין מסתמכים על ספר החוקים
כשיש לפגוע באוייב. אירגוני־הטרור הם שגררו את ישראל
למלחמה זו.

פגיעות במנהיגים

ך* ל זה נכון,

כזכור, נפתחה אז מערכה מסוג אחר נגד
המדענים. פרשות מיסתוריות של התנגשויות
כמדענים, חטיפות, ומישלוח חכילות־נפץ לפי
כתוכות המדענים הגרמניים כמצרים הסעירה
אז את העולם וגם את ישראל, גרמה כין השראש
שירותי־הכיטהון
אר להתפטרותו של
דאז, איפר הראל.

אין ספק כי ישראל מסוגלת להתמודד עם הפידאיון
הפלסטיניים בכל מישורי מלחמת־הטרור. האופי הישראלי,
החינוך של צד,״ל, מסורת אירגוני־ד,מחתרת — כל אלה
מכשירים את הישראלים יותר מאשר את הפלסטינים לס־עולות־יחיד
בלתי־סדירות, מחתרתיות וחבלניות.

השאלה היא: האם פעולות כאלה ישיגו
מטרה כלשהי?

* פרונם של ישראלים רבים הוא קצר. אבל אם
,יעלעלו בעיתונים של שנות ה־ 50 הראשונות תצטייר
בפניהם תמונה שנשכחה מלב רבים. באותם ימים היו גבולות
מדינת־ישראל פרוצים לכנופיות־טרור.
גם אז עמדה מדינת־ישראל הצעירה חידלת־אונים ולא
ידעה כיצד להפסיק את גל מעשי הטרור, שלא נפל אז
במימדיו מזה המקובל היום, אי־אפשר היה לחסום את הגבול
באופן הרמטי כפי שעושה צה״ל היום.

בלון אחד נפוח

פגיעות במישרדים 1
בביירות הפשיטה
סידרת תמונות זו צולמה אתרי פשיטת
צה״ל על נמל התעופה של ביירות. למרות
שהפשיטה עברה ללא שפיכות דמים
היא עוררה תגובות נזעמות נגד ישראל.

ייתכן מאוד כי החלפת עראפאת, למשל, במנהיג צעיר
יותר תגביר את יעילות הפידאיון, במקום להיפך.
ההנחה שהצלחת כמה פעולות כאלה תפחיד את הפי־דאיון,
תרתיע אותם ובכך תעכב את פעולותיהם אינה
רצינית. הדבר לא קרה מעולם בשום מלחמת־מחתרת בעולם.
חיסולם של מנהיגים מעלה תמיד מנהיגים חדשים, לרוב
קיצוניים וצעירים יותר, הממתינים להזדמנות להגיע לצמרת.
(יש המזכירים בהקשר זה, כדוגמה הסוכה, את הריגת
אברהם ״יאיר״ שטרן, שבעיקבותיה חוסל לח״י לכמה
שנים. אולם דוגמה זו אינה תופסת כלל. האנגלים הצליחו
בראשית 1942 לחסל לא רק את שטרן, אלא את כל לוחמי
לח״י, כימעט ללא יוצא־מן־הכלל, על־ידי הריגתם או לכידתם•
הדבר נתאפשר הודות לכך שכל דעת־הקהל היהודית
פנתה אז נגד אירגונו של שטרן, ואף שיתפה־פעולה עם
האנגלים. כאשר תמכה דעת־הקהל בלח״י, בשנות , 1945/47
(המשך בעמוד )24

התיירות פאטרה. מטרת השיתוף: דילול
הרצועה מיושביה.
לדברי העיתון, הגיעו לבראזיל בשנתיים
האחרונות בלבד למעלה מעשרת אלפים
צעירים מהרצועה. חברת פאטרה מקילה
עליהם את היציאה, ומעודדת אותם, טוען
אל־אנואר, בהבטחות קוסמות שמצפות להם
משכורות בנות 400ו־ 500 דולר לחודש.
הבעייה שהביאה לכינוס הכנס היתד.
מצבם החמור של המהגרים, עם הגיעם
לברזיל: חלקם אינם מוצאים עבודה כלל,
אחרים חייבים לחלק את משכורותיהם עם
מתווכים שונים, מאחר שהם חסרים רשיו־נות־עבודה
כחוק.
בסיכום הכנס, החליטו השגרירים הערביים
לעורר זעקה גדולה בעולם, כנגד מה
שכונה בפיהם המגמה לרוקן את הרצועה.

מחריע. פ קרקעות למען ישיבה.
מארח ניכסון ואורח פומפידו בוושינגטון
למי נאמנים יהודי ארצות־הברית?

__ במדינה העם נגד מי
הס הפגינו?
מה שהתחיל בקול ענות חלושה הסתיים
בקול תרועה גדולה. הפמת־המחאה של
יהודי ארצות־הברית נגד נשיא צרפת ג׳ורג׳
פומפידו, בעת ביקורו השבוע בארצות־הברית,
שנדמה היה בתחילת הביקור כי
היא עומדת להיכשל, עלולה עוד להניב
תוצאות שאיש לא ציפה להן.
המבחן הראשון היה בעת הופעתו של
פומפידו בפני מושב בתי־הנבחרים האמריקאים.
מה שצויין בכל שופרות התיקשורת
הישראלים כנצחון לישראל לא היה אלא
כשלון אחד גדול. הפגנת ההיעדרות המכוונת
של הצירים לא הצליחה. אמנם מתוך
433 צירי הקונגרס נוכחו באולם בשעת
נאומו של פומפידו רק 285 צירים ורק
60 סנטורים מתוך ,100 אולם העתונות
האמריקאית ציינה כי זהו שיעור ההיעדרות
המקובל בעת מאורעות מעין זה.
מי נפגע כאמת? אולם מה שלא
הצליחו הנבחרים האמריקאים עשו יהודי
ארצות־הברית. בניגוד להפגנות מעוטות
המשתתפים, שנערכו בתחילת הביקור, גבר
מספר המשתתפים בהן בהמשכו. הפגנת
המחאה הגיעה לשיאה בשיקאגו, שם הפגינו
כרבבת מפגינים, הצליחו לעורר את זעמו
של הנשיא הצרפתי.
אולם יותר משהביכה ההפגנה היהודית
את נשיא צרפת, היא הביכה את נשיא
ארצות־הברית, שנקט מיד בצעדים בלתי
שיגרתיים כדי לפייס את פומפידו. לא
היתד, זו רק פגיעה במארח הרשמי של
הנשיא הצרפתי. לגבי המימשל האמריקאי
היו ההפגנות נגד פומפידו אמת־מיבחן לגבי
התגובות האפשרויות בארצות־הברית כאשר
תהיה התנגשות גלויה בין ממשל ניכסון
לבין ממשלת ישראל. לא היה ספק: יהודי
ארצות־הברית בחלקם נאמנים יותר לישראל
מאשר לארצות־הברית׳ והם עשויים להגיב
בתקיפות במקרה הצורך,

מבתיהם הוא שיגעון. אולם אותם חלוצים
וסוללי כבישים, שכיום הם שרים ואלופים
בעמם, לא למדו דבר — לא שכחו דבר :
לגביהם, ההיסטוריה היא תקליט סדוק:
הם עדיין חסידי דונם ועוד דונם. למרות
כל הנסיונות שלא לתת פירסום לדבר, כדי

ההתנחלות הזוחלת אינה מצטמצמת רק
לרצועה.
לפני כחצי שנה הודיע המושל הצבאי
של בית־לחם לתושבי ארבעה כפרים קטנים
בסביבת גוש־עציון — בית־שאחיט, באלו-
טה, בית סקאריה וסמיקה — כי עליהם
לפנות את כפריהם תוך חודש.
התושבים מיהרו אל ראש עיריית חברון,
שייך מוחמד עלי אל־ג׳עברי, בבקשת עזרה.
אל־ג׳עברי, בראש קבוצת נכבדים, נחפז
ליגאל אלון, וזה הבטיח לבטל את הנישול.
מוציאי לעז טוענים, כי הנישול עוכב
אז — לא בוטל — בגל? שהרעש שהקימו
הכפריים — בין השאר גם אצל כל
השגרירים הזרים בישראל — היה אז לא
נוח לשלטון הישראלי. הסיבה: באותה

עוד החרמה ועוד הפקעה.

המשק
על מה שבתו
הפעם באשדוד?

בניין ישיבת גוש עציץ עד אדמות בית־שאחיט
כשרוצים לנשל —

השטחים

בפסיכולוגיה קוראים להתנהגות כזו :
פיקסאציה. בתרגום חופשי׳ובעברית פשוטה
יותר זה נקרא: שיגעון לדבר אחד.
יותר ויותר מתקבל הרושם שזוהי המחלה
ממנה סובלים ראשי השלטון בישראל.
בימי העליות הראשונות, כאשר עלו
הוותיקים לפלשתינה ובנו את הארץ, הם
גילו את נוסחת־הפלאים: דונם ועוד דונם.
מאז חלפו דורות, קמה מדינה ונולד
עולם חדש: כל משקיף אובייקטיבי משוכנע
ביום שהנסיון לסלק את ערביי הקו הירוק
ה עו ל ם

הז ה 1696

תוצאות התביעה, המנוהלת על־ידי עורך-
הדין החיפאי נחמן רן, אין כמובן לנבא
מראש. אולם בינתיים, מה שבטוח בטוח:
שלטונות המימשל הצבאי הודיעו לכל
בעלי שאר האדמות באותם איזורים, כי
החל ממרץ 1970 מופקעות אדמותיהם, והם
אף לא יקבלו רשיונות־כניסה לשטחיהם
כדי לעבדם, כפי שהיה נהוג עד כה.
כך ממשיכה ההיסטוריה לחזור על עצמה;
דונם פה ודונם שם.
השאלה היא רק, האם לא יעלו לנו
דונמים אלו מחיר יקר מדי.

לעובדה זו עלולות להיות השלכות מר־חיקות־לכת•
ההפגנות ההמוניות נגד פוט־פידו
לא תרמו אולי לשינוי המדיניות
הצרפתית, אבל הן עלולות לפגוע במדיניותו
של ריצ׳ארד ניכסון כלפי ישראל.
התנחלות זוחלת

וילות ממיבנים טרומיים, שנועדו לישיבת
גוש־עציון.
תעודת־בעלות תורכית. התושבים
האחרים מסרבים, למרות כל הלחצים
והפיתויים, לנטוש את בתיהם, ממתינים
לרגע בו ינושלו. אמנם חלקם יכול להציג
בפני כל המעוניין תועדות־בעלות על הקרקע
עוד מימי התורכים, אך הם יודעים שמיסנד
כים לא יעזרו להם פה. לדבריהם, עד
סיום עבודות־הבנייה בישיבה, יסולקו כולם
משם. דאגתם הגיעה לשיאה ביום הרביעי
האחרון, כאשר ביקרו במקום גולדה מאיר
ופמליית שרים ונכבדים גדולה.
בינתיים, עד שיסולקו, מתפרנסים התושבים
מעבודות־סלילה ופיתוח מסביב לישיבה
ולהתנחלות עין־צורים — יורשיהם העתידים,
לטענתם.
תביעה על 24 מליון. הצרות מגיעות
כידוע תמיד בשלשות: בשבוע שעבר
הגישו ארבעה בעלי קרקעות ערביים, תושבי
הקו הירוק, בג״ץ לבית המשפט העליון
נגד ממשלת־ישראל ושלטונות המימשל.
העילה למשפט פורסמה בזמנו, לפני
כשנתיים וחצי, בהעולסהזה: היה זה הדיווח
על הריסת עשרות בתי פלאחים באיזור
הג׳יפטליק, צפונית ליריחו והקמת נחל ארגמן
במקום. הנזק שנגרם לישראל בדעת־הקהל
בעולם, בעיקבות השארתם של עשרות
תוחבים ללא קורת־גג, לא ניתן למדידה
בכסף. אולם הנזק הממשי שנגרם לבעלי־הבתים
— ניתן 14 .מהם יצאו לפעולה, לפני
14 חודשים הגישו לממשלת־ישראל חשבון
על סך 24 מיליון ל״י.
עקרונית, הסכים המימשל הצבאי לפצותם.
אולם העניין גווע בעודו באיבו
מחמת אי־הסכמה על גובה הפיצויים.

בעל־קרקעות בבית־שאחיט מציג את כתב הבעלות
— לא יועיל שום מיסמן
י י ידו;:זי1
תקופה בדיוק החלה בביקוריה בבירות־ערב
לא להזמין לחץ מיותר — נראה כאילו
המימשל הצבאי בשטחים המוחזקים פועל
ועדת האו״ם לבירור מצב תושבי השטחים.
כסניף של הקרן־ר,קיימת.
זה היה אז. מאז, שכחה ההמולה׳ ורצועת
עזה בברזיל. לפני שבועות
תושבי ארבעת הכפרים החלו מקבלים
מספר נערך כנס דחוף של שגרירי מדינות-
מכתבי־התראה שונים — לצד הצעות פיצוערב
בברזיל. הנושא: אלפי הפלשתינאים יים. שלטים חדשים צמחו בשטח,
המגיעים ללא הרף לברזיל מרצועת עזה.
לדברי העיתון הלבנוני אל־אנואר, בגליונו
מה־ 15 לפברואר, קיים שיתוף פעולה בין
והשיא — עשרים משפחות פונו מבתיהן,
שגרירות ברזיל בישראל לבין מדינת־ישר־לאחר
שאדמותיהן הוחרמו.
אל — המיוצגת לעניין זה על־ידי חברת־על
אדמות המגורשים הוקמו כעשרים

עוד שביתה בנמל אשדוד נסתיימה בחלקה
השבוע. על מה בעצם שבתו העובדים?
מהדיווחים בעיתונות קשה היה לגלות
את העובדות. על גירסתס של העובדים
סיפר חבר ועד השובתים, עמוס בר, לנתב
העולם הזה נעים גלעדי:
הסיפורים בעיתונים כאילו השביתה פרצה
בפתאומיות הם סילוף. אנחנו חוזרים על
תביעותינו זה שנים. כבר לפני שמונה
חודשים שבתנו כדי להשיג את מילויין.
אז נאמר לנו שההנהלה תדון בדרישותינו
רק אם נפסיק את השביתה. הפסקנו —
ועד היום לא נענינו• זאת הסיבה ששבתנו
עכשיו שנית.
מי זה ״שבתנו״?
כ־ 350 פועלי בתי־המלאכה ועובדי־המיד
הל. שביתתנו שיתקה כמעט את כל הפעולות
בנמל, מלבד חלק מהטווארים, כי בגלל
השביתה שלנו מושבת כל הציוד המיכאני
ושירותי האחזקה.
מהן בדיוק התביעות שלכם?
רק אוכל, לא מותרות. משכורת
הוגנת. אנחנו לא שובתים בשביל חיי
מותרות. אני למשל׳ נשוי עם שני ילדים,
עם כל הוותק שלי ותוספות מקצועיות
שונות, מביא הביתה 700ל״י לחודש נטו.
מזה הולך לי 180 למשכנתא ו־ 200 החזרת
הלוואות אחרות שלקחתי לרכישת הבית.
נשאר לי 320ל״י למחייה. אחרים לא מגיעים
אפילו לזה.
נקודות נוספות:
• בהתאם למדיניות הכלכלית של ההסתדרות
הוחלט ב־ 1966 לשלם לנו תוספת
של 15 אחוז. קיבלנו מזה רק שמונה
אחוז — ועד היום לא ראינו את ההפרש.
• מזה חמש שנים לא הועלו דרגותיהם
של רבים מבינינו הזכאים לכך לפי כל
הקריטריונים.
• חלק ממשכורתנו הוא פרמיה. אבל
כאשר אנחנו יוצאים למילואים, או חולים,
או נפצעים, אנחנו מפסידים את הפרמייה
לאותה תקופה. ביחוד עכשיו, שאנחנו
יוצאים כל־כך הרבה למילואים, יוצא לנו
להפסיד המון מהמשכורת.
״אז למה שנפסיד?״

במדינה

רנדבעיר תמשו
העורהזה־כוחחדש

כלכלה הידוק חגורה?
האזרח, לא הממשלה
פתגם אנגלי ידוע אומר שאינך יכול גם
לאכול את העוגה וגם להחזיק בה. אבל
תקציב המדינה המוצע לשנת 1970/71
מנסה לעשות בדיוק זאת: הוא מנסה גם
לנהל מלחמה — וגם להמשיך באותה
מתכונת של פעולות ממלכתיות שהיו נהוגות
בעבר.
כתוצאה מנסיון זה נאלץ האזרח לשלם
יותר מיסים, ולהלוות לממשלה יוולר כספים
— אשר החזרתם בכלל נתונה בספק סביר,
ואשר החזרתם בזמן המובטח כלל אינה
אפשרית.

איש עסקים כראש משרד הבי
היית
שותף במאמץ הגדול של מלחמת הבחירות. יש לך חלק בהישג שהשגנו.
הישג זה פותח בפנינו אפשרויות חדשות, ומסיל עלינו אחריות גדולה.

טחון. תקציב הענק של עשרות המיליארדים
מנומק בעובדה המצערת ש־ 6.1מליארד
מתוכו קשורים בעניני ביטחון ובהחזרת

ברצוני לבקש! -לקחת חלק במערכה שלפגיגו, מערגה העשויה
להיות גורלית לנודיגה.
ביום הבחירות נקבע כי תנועתנו אינה תופעה מיקרית וחולפת, כי אם התחלה חדשה
בחיים המדיניים של ישראל. נוכחותנו בכנסת ובהסתדרות ממחישה דבר זה לעיני כל.
עכשיו הגיעה העת להסיק את המסקנות המעשיות.
מאחר שכל שאר כוחות השלום והחוגים שוחרי השינוי נחלו תבוסה במערכת הבחירות,
נותרנו למעשה כגוף יחידי המסוגל לשמש גרעין להתלכדות גדולה של מחנה השלום
והדמוקרטיה. החובה המוטלת עלינו היא להכשיר את תנועתנו למשימה זו, וייתכן שהדבר
מחייב אותנו לחשבון־נפש ולשינויים מרחיקי־לכת.
לשם כך תתכנס תוך חודשיים הוועידה הארצית השלישית של תנועתנו.

תחליטו — גדחמים או פונים ץ

כהפנה לוועידה, החלטנו להעכיר מיפי,ד בין פעילינו, על־פי הכרטי
פייה שהצטברה כמערכת הבחירות. למתפקדים יונפקו, זו הפעם
הראשונה, כרטיסי־חבר, ואלה יקנו זבות־ייצוג כוועידה.
<•! אם קיבלת את טופס המיפקד לביתך — אנא, מלא אותו והחזר אותו בהקדם
האפשרי למשרד התנועה, ת.ד ,136 .תל־אביב.
* אם לא קיבלת טופס, פירושו של דבר שאין שמך מופיע בכרטיסייה. במיקרה זה —

שר־כיטחון דיין
ומי יפקח עליו?

הננננירה הראשונה שר תנונטז \ז>1ורם י הוגז — טזז חדש
פנה אתה אל משרדנו, בכתב, והמצא את הפרטים, כדי שנוכל לשלוח לך את הטופס.

אין זו מתם ניירת. הדבר דרוש כאופן היוני כדי לאפשר לתנועה
! לדעת מי הם חבריה כעת. טל מי לבסם את תוכניות-הפעולח, כיצד
לנכש את תוכניות הוועידה ואת המוסדות להכא. .
ההתפקדויות הקודמות למיבצעים מיוחדים — כגון מיבצע הבחירות בשנה שעברה —
אינן יכולות למלא תפקיד זה.

לכן -אנא, עשה מאמץ זה! אני אנחנו
בלהביא
ך,שנים

יודע שרבים מאיתנו שונאים הוזי מפלגתי ופעילות מפלגתית. אולם אם רוצים
להשתתף בפועל בהכרעה על גורל המדינה, פשוט אין מנוס מכך. כל אחד חייב
א׳ת הקורבן. אין חברינו יכולים להשתחרר מן העול עד הבחירות הבאות, כי
שעד אז תהיינה שנות־ההכרעה.

אנא, היה־נא שות? למחש בה, לדיונים, להחלטות ולפעולה, כדי
ן כנהפוך את הצלחתנו בבהירות להתחלת מיכצע נמל של כוחו ת
;שלום והדמוקרטיה כמדינה!

ניכר על חשבון מלווה הקליטה לחצי שנה
נוספת. הנימוק — חוסר יכולת להמציא
לבעלי הזכויות את אגרות־החוב הממשלתיות
— הוא מופרך. הסיבה האמיתית היא: הרצון
להחזיק בכספי האזרחים מחצית שנה
נוספת.
לקצץ את השרים. על־פי השיטה
שהונהגה על״ידי ממשלת־ישראל, אין לתש־לומי
הריבית ולהחזרת החובות בפנים
הארץ שום משמעות תקציבית. שר האוצר
עושה מה שכל מזכיר קיבוץ או מושב
עושה בשעת הדחק — הוא ״מגלגל חובות״•
פירוש הדבר — הוא משלם הלוואה
ישנה עם הלוואה חדשה. אפשר היה גם לבטל
את כל חובות המדינה לאזרחיה —
ומבחינת הכלכלה הלאומית (וגם מבחינת
כיסו של האזרח) לא היה משתנה דבר.
אמנם לא היו מחזירים לך את מלווה הקליטה
מלפני חמש שנים — אך גם לא היו
גובים מלווה בטחון חדש.
בתקציבי המשרדים השונים יש, כמובן,
הרבה מקום לחסכון — אילו באמת רצו
להנהיגו. זה מתחיל במבול השרים והתת-
שרים שלרובם אין תפקיד ממשי שלא ניתן
להטילו על פקיד בכיר רגיל (ההוצאה היא
קרוב למליון ל״י רק על תת־שרים ועל
שרים ללא תיק) — ונגמר בהוצאות של
מאות מליונים רבים על הקמת בנינים
ציבוריים ותשלומי סובסידיות שונות התומ־כות
בענפי משק שמוטב היה לצמצמם
או לחסלם.

חובות — שני סעיפים שהמדינה אין לה
כל השפעה עליהם. אך טיעון זה פשוט
אינו נכון.
על תקציב הביטחון הענקי יש מעט
מאוד פיקוח: הוא אחד הסודות השמורים
ביותר במדינת־ישראל• לאחרונה יצאו מספר
כלכלנים ממשלתיים, אשר מתפקידם
לעבוד בשטח זה, בהאשמות חמורות שהעיקרון
המשקי מוזנח מדי במערכת הביטחון.
מצב
דומה שרר בארצות־הברית כאשר
הנשיא קנדי המנוח נכנם לתפקידו. קנדי
העמיד אז בראש משרד ד,בטחון איש
עסקים — את רוברט מקנאמארה, מנהל
מפעלי פורד — אשר הנהיג למגינת ליבם
של הגנרלים השונים (ושל ספקי הנשק,
כמובן) ,שיטות מדעיות חדישות, הבוחנות
את שיעור התועלת הצבאית מכל פריט
של הוצאה. שיטה זו, הלקוחה מכלכלת
הייצור המודרנית, הוכיחה את עצמה בכל
מקרה שהופעלה.
צה״ל אינו עובד לפי שיטה זו: בראש
משרד הבטחון עומד איש שעברו צבאי,
ועתידו בעיני עצמו — מדיני. בעסקים
מבין דיין מעט מאוד: דבר זה עוד זכור
היטב מכישלונותיו במשרד החקלאות, למשל
בפרשת עגבניות הנזעימייקר. וחבל: אין
ספק שעל־ידי הפעלת שיטות מודרניות
במערכת הבטחון ניתן היה לחסוך בהוצאות
ניכרות.

לאזרח לא חייכים להחזיר כסף.
נוסף לכך כלולים בתקציב משרד הבטחון
פריטים שאין להם שייכות רבה להגנת
ישראל, כך קיימת, למשל, הוצאת ספרים
ותחנת שידור, שכבודם במקומם מונח, אך
שהפעלתם בעיתות חרום אינך, המשימה
החשובה ביותר בעולם( .גם הסכומים המוצאים
על פעולות אלה סודיים בהחלט, כמובן)
.לומר שכל לירה המוצאת במסגרת
תקציב הבטחון היא קדושה, ושמפיקים
ממנה את התועלת המירבית, זו פשוט
שטות. אילו לכנסת היתר, סמכות של
ממש בשטח זה, אין ספק שניתן היה
לקצץ אחוזים ניכרים מתקציב הבטחון.
נכון, כמובן, שריבית יש לשלם ושחו־בות
יש להחזיר. אך למעשה, אין הממשלה
עושה זאת תמיד. רק עכשיו נדחה תשלום

עידוד הייצוא יעלה לנו השנה קרוב ל־400
מליון ל״י (הדיו עוד לא יבשה על דפי
הצעת התקציב כאשר שינו פריט זה על
ידי תוספת עוד מאה מיליון ל״י) .אלה
הם 120 מליון ל״י יותר מאשר בשנה
הקודמת. סך הכל הייצוא של סחורות
ושירותים צריך לעלות על פי תחזית הממשלה
ב־ 130 מליון דולר מ־ 1969 עד . 1970
פירוש הדבר (בתנאי שתחזית זו תתאמת)
שכל דולר נוסף של יצוא יעלה לנו לירה
נוספת של תמיכה. למעשה משלם האזרח
הישראלי מם יצוא של 30 אגורות על כל
דולר ייצוא. זה, כמובן, אבסורד גמור,
שנוצר על ידי ההרגל שכל יצואן עושה,
כאילו, טובה למדינה שהוא מוכן לייצא.
תקציב הפיתוח — מדובר כאן בעיקר
בבנייה מכל המינים — עולה הפעם מ־1.2
מיליארד ל־ 1.4מיליארד ל״י. גם זה אבסורד
לגבי עם הנמצא במלחמה של ממש. אין
דוגמה לכך שבמשק מלחמתי כלשהו ביצעו
השקעות לא־מלחמתיות בקנה־מידה דומה.
בזמן מלחמת־העולם השנייה לא ניבנו באנגליה
בתי־ספר ואוניברסיטאות (ובוודאי
לא מוסדות דת) וגם לא הקימו בניני־פאר
חדשים למשרדים ממשלתיים.
יגאל אלון איים. גם התקציבים
השוטפים של המשרדים השונים ניתנים
לצמצומים• אמר לפני שבוע שר החקלאות
חיים גבעתי, אשר עמד בראש הוועדה
שהיתר ממונה על קיצוץ התקציב :״גם
אילו צימצמנו את שירותי הממשלה בחמישים
אחוז, איש לא היה מת בארץ הזאת.״
מה שלא אמר היה, שיגאל אלון איים בהתפטרות
כאשר ניסו לצמצם את תקציבו
של משרד החינוך ( 524 מיליון ל״י —
המשרד ״העשיר״ ביותר בין כל המשרדים
האזרחיים) בסכום פעוט יחסית.
מסתבר, איפוא, שגם לדעת כמה מחברי
הממשלה ופקידיה הבכירים אפשר היה
לצמצם את תקציב עשרת המליארדים בשניים
עד שלושה מליארד ל״י — מבלי
שאיש היה מת מכך• אילו אמנם עשו כן,
היה התקציב מגיע לרמתו מלפני שנתיים
— מבלי שעניני הבטחון היו נפגעים, מבלי
שצריכים היו לפגוע ביציבות הלירה הישראלית
על־ידי הדפסה המונית של שטרות
ללא כל כיסוי ממשי. הדבר היה גורם
גם לצמצום במנגנון הממשלתי — דבר
שהיה משחרר, בסופו של דבר, כוחות
עבודה לפעולות חיוניות יותר מהדפסת
מכתבים הכוללים איום לרצוח חברי־כנסת
אופוזיציונריים.
רק האזרח יהדק החגורה. הדבר
לא נעשה — ולא ייעשה מכיוון שאיש
מבין חברי הממשלה אינו מוכן להקריב
אותו קורבן שהוא אינו מהסס לדורשו
מן האזרח הפשוט: לוותר על העוגה כדי
שלחם קיומנו יהיה מובטח. הדבר לא
נעשה — ולא ייעשה׳ — מכיוון שאין בישראל
שום גוף פרלמנטארי המסוגל לרסן
את הוצאות הממשלה.
ואילו החשבון לתשלום מוגש, כרגיל,
לכל אחד מאיתנו.

ד א ונ דהדחם דבד־ו יחיו המא פיו ת
כ ר רמי 8 0אדף תו ש בי

ה דינו של אדם הגונב לחמם של 80
אלף איש, יום יום, במשך שנים?
בעלוב׳ החיים, זכה אדם שגנב כיכר לחם
בודדת להתגולל בבתי־סוהר כל ימיו,
אלא שזה היה בצרפת, במאה שעברה.
בישראל, דין אדם כזה ליהפך למיליונר.
זהו בדיוק מה שקורה בימים אלו בבאר־שבע:
קבוצת אנשים גורפת לכיסה הון
תועפות על־ידי גניבת אחוז מסויים מהלחם
הנמכר בבירת הנגב.
אלו הם יצרני הלחם — בעלי המאפיות.
השערורייה התפוצצה בכנס איזורי של
נציגי מועצות הפועלים ופעילי המערך
בעיירות הפיתוח בנגב, שנערך ב״. 19.2.70
דויד שורק, פקיד בכיר בעיריית באר-
שבע, קם והטיח בפני אוריאל אברמוביץ,
חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות, את
דעתו שעיסקת החבילה רק דופקת את
הפועל :״ההסתדרות אמנם שומרת שמחירי
מוצרי מזון בסיסיים לא יעלו — אך אין
בכוחה לשמור על איכותם ומשקלם של
המוצרים. כמו הלחם למשל.״
כך יצא המשל מן השק.

0 0 *1ן 1ך זהו אוריאל אברמוביץ,
חבר הוועדה המרכזת של
011 /
ההסתדרות, שמתפקידה לדאוג לקיום המינימאלי
לפחות לפועל ׳:כיכר הלחם.
בעל מאפייה מקבל על כל טון קמח 50
ל״י סובסידיה ממשלתית. הוא מייצר מטון
קמח 15 אחוז יותר לחם, עקב שימוש
במים. הרווח הסביר ברוטו, אם כן, על כל
טון קמח עבור לחם כנ״ל מסתכם במאה
ועשר לירות.
גירעון במשקל של !00 גרם במומצע
מסתכם בשלושה טון קמח רווח לכיכר מכמות קמח זו מייצרים 4,615
ליום.
לחם, הנמכרות ב־ 1,384.50ל״י. כיכרות בשנה מרוויחות המאפיות בדרך זו מעל
415 אלף לירות — נקיות ממס! מאחר
שהן לא מדווחות על זה למס הכנסה.
וכל זה אמור רק בשני פריטים בלבד של
תוצרת המאפיות.

איך להרוויח
רבבות ל״י
^ אן כדאי

להכניס לסיפור את אליהו

גולדשטיין.
אליהו גולדשטיין מוכר בכל רחבי הנגב,
ובאופן מיוחד בבאר־שבע, עקב תפקידו הרם

תביעות, תביעות -
ותוצאות איפה?

זוהי תמונה שצולמה השבוע בבאר־שבע: כיכר לחם נשקלת בשעת
ןךן
קנייתה והחץ במישקל מצביע על כך שמישקל הכיכר הוא 650 גרם
ולא 750 גרם, כפי שמחייב החיק• ־ 507 של הלחם נמכר בלי כל סימון.ובלי פתקי היצרנים.

אחת מבנות המשפחות
מרובות
הילדים בבאר־שבע, שהלחם משמש מיצרך
עיקרי בסל־המזונות שלהם, ושהם הנפגעים
העיקריים מההתייקרות העקיפה. האחרונה.

על חשבונם

לשעבר: הוא היה פקיד השומה באיזור,
עד יוני . 1966
באוגוסט 1966 נטש גולדשטיין את הממשלה׳
הצטרף למשרד ליעוץ בענייני מס־הכנסה,
בניהולו של זלמן ידלין — אף
הוא לשעבר פקיד חשוב במם־הכנסה.
בספטמבר 1966 התחיל גולדשטיין לארגן
את המאפיות בבאר־שבע, ותוך זמן קצר
הפך לאיש המרכזי בענף, האחראי על גביית
הכספים עבור המאפיות ויועצם בענייני מס.
לדברי הקימעונאים, חולקה באר־שבע
בעקבות כך לאזורים סגורים, והקימעונאים
אעם יכולים להעדיף יותר מאפיה אחת
על פני אחרת. הופסקה כל התחרות בין
המאפיות, טוענים בעלי חנויות המכולת.
יודעי דבר החלו מציגים את השאלה:

מאיפה לפקיד ממשלתי לשעבר האמצעים
הכספיים כדי לרכוש 12.570 מהמניות של
מלון זוהר בבאר־שבע השני בגודלו בבירת
הנגב, כיצד הפך לשותף בתחנת דלק פז
בדימונה? וכיצד הפך גולדשטיין לאיש
מרכזי בעסקים שונים נוספים מאז עזב
את תפקידו כפקיד שומה?
דבר אחד ברור: מאז שגולדשטיין התלבש
על המאפיות, הן החלו עושות כסף.
וגם הוא. לדוגמא: מחזורה החודשי של
מאפיית 1רור מגיע לכ־ 85,000ל״י, והשנתי
למעלה ממליון לירות. גולדשטיין גובה
מהלקוחות בין 45ל־ 50 אחוז מסכום זה.
כתמורה הוא מקבל 13,000ל״י דמי עמלה.
הכנסתו של גולדשטיין משלוש מאפיות
מגיעה לכ־ 40,000ל״י לשנה.
אין ספק שסכומים כאלו לא היו מוכנות
המאפיות לשלם עבור סתם גבייה — ללא
תוספת יעוץ מקצועי בענייני מס הכנסה.
זוהי הסיבה שתושבי באר־שבע מתפעלים
לא מעט מהצלחותיו העסקיות של פקיד
השומה לשעבר. אולם שאלה אחת מתמיהה:
איך הוא יכול להמשיך ולפעול כיועץ
לעניני מס הכנסה — בזמן שמתנהל נגדו
משפט על העלמת כספי ציבור?
שכן ב־ 31.1.69 נפתח תיק נגד גולדשטיין,
ידלין ושני גובי מס הכנסה — על העלמת
והשמטת הכנסות. המשפט נגד גולדשטיין
וידלין טרם הסתיים.

במקום 750 גרם
רק ! 650ץ הו גולדשטיין -המארגן הגדול
1של ענף המאפיות בבאר־שבע. מה
קרה, בתקופת שלטונו זו, ללחם בעיר הנגב?

בעקבות תלונתו של דויד שורק בכנס,
ביקר כתב העולם הזה בסופרמרקט רמב״ס
ובמרכז הנגב, השייכים לאגודה הצרכנית.
יחד עם בעלי המכולות מסמן וסגל ברחוב
ביאליק. כן בדק הוא את סימון הלחמים
בסופרמרקט של המשכיר לצרכן במרכז
העיר העתיקה• זה היה יום ששי בין
שבע לשמונה בבוקר: התברר שלחם אחיד.
שחור ולבן, החייבים בהתאם לחוק לשקול
750 גרם — שקלו רק 650 גרם. חלות
שמשקלן החוקי 500 גרם — שקלו רק
420—350 גרם. וזאת בזמן שהלחם והחלה
עוד היו חמים מתנור האפיה.
כ־> 607 של הלחם הנמכר בחנויות ובסופרמרקטים
הם בלי כל סימון ולא מודבקים
עליהם פתקי היצרנים. אם עקרת
הבית מוצאת גוף זר כגון חתיכת עכבר
בלחם, אין לה נגד מי להגיש תלונה.

חצי מיליון
לכיס

ך* באר ״ טכע פועלות כיום שלוש
מאפיות; נחשון, שרכשה את מאפיית
הנגב ומייצרת קרוב ל־ 15,000 ככרות לחם
ליום, דרור — כ־ 8,000 ליום — וטוב טעם
— כ־ 7,000 ליום. יצור הלחם האחיד —
השחור ולבן — מגיע ל־ 30,000 בערך.
מחזורן הכספי של שלוש המאפיות נע
בין שלוש וחצי לשלוש ושלושת רבעי מליון
לירות לשנה — וסכום זה אינו כולל את
ההכנסות הסמויות המצטברות עקב הגניבה
ממשקלם של כיכרות הלחם•
אפייה של כ־ 30,000 לחמים אחידים, במשקל
750 גרם, צורך 22 וחצי טון קמח.

ין אולי, משום כך, להתפלא על
שבעל המאפיה הגדולה ביותר בבאר־שבע(
,נחשון) ,ליאון בן משה ברגר, לא
הגיש לפקיד השומה הצהרת־הון כפי שנדרש
לעשות זאת ליום — 31.3.68 ועל כך
הוגשה נגדו תביעה בחודש דצמבר אשתקד.
לא היתד, זו התביעה היחידה בענף:
י• נגד מאפיות מספר הוגשה תביעה
משפטית על הגבל עסקים בשנת , 1966
שבוטלה עקב חנינת מלחמת ששת הימים.
ס ב־ 16.8.67 הוגשה תביעה חדשה באותו
עניין. במשפט זה מתדיינים עתה מאז
מרץ .1968
• ב־ 17.11.69 נפתח תיק שלישי נגד
המאפיות — שטרם הגיע לדיון, ונמצא
כרגע בידי היועץ המשפטי של משרד
המסחר והתעשיה.
• בדצמבר 1968 החרימה רשות המזון
שליד משרד הבריאות מחוז הדרום כ־
500 כיכרות לחם, עקב אי סימון ותת
משקל. גם דבר זה נמצא כרגע בידו של
היועץ המשפטי של משרד הבריאות.

דופקים את
האזרח התמים
**ץ מונים אלף נפיט קונים מדי יום
רבים מהם עולים
*/ץ לחם בבאר־שבע.
חדשים, בעלי משפחות מרובות ילדים,
והכנסה נמוכה, שמזונם העיקרי הוא הלחם.
כעשרים אחוז מתושבי באר־שבע קונים
לחם עד לחם וחצי ליום למשפחה• שמונים
האחוזים הנותרים — צורכים ששה עד
שמונה לחמים ליום.
האזרח התמים יכול היה לצפות לכך,
שאנשים אלו יזכו להגנת הממשלה׳ —
המחזיקה מנגנונים מנופחים למטרות אלו
בדיוק — מפני נוכלים העושקים אותם.
אולם האזרח התמים הוא באמת תמים
אם הוא יאמין בכך. המציאות מוכיחה
ש־ 80,000 העשוקים לא זכו להגנת הממשלה.
הם זכו רק — על חשבון ילדיהם ולחמם
הצר — להגדיל את חשבון הבנק של
מספר תעשיינים זריזים, מאורגנים בצורה
מיוחדת, בחצי מליון לירות לשנה.

ממרדמוות אפפה את שדר,־ה תעופה

/בלוי•
המטוס שנועד להביא את ארונותיהם
של הנוסעים היהודים שניספו בהתקפת
המחבלים על מטוס סוויסאיר בשוויץ, לפני
עשרה ימים, צריך היד, להגיע ללוד
רק בתשע בערב, ביום השני השבוע.
אולם דממת־המוות אפפה את שדה־התעופה
כבר שעות לפני כן.
ראשונות הגיעו המשפחות, במכוניות
פרטיות וברכב של אל־על, מכל קצוזת
הארץ. הן רוכזו באולם ההמתנה של
ארקיע. פנים קפואות, עיניים אדומות.

אט שבוזה מתע?פת
אולם ההמתנה המתינו גם ה־

משאיות צה״ל טעונות ארונות המתים עטופי דגלים, ליד המטוס שהביאם

*1צלמים והעיתונאים. אף כאן שררה
דממה והרגשת אי־נוחות, על כי בעוד דקות
ספורות ייאלצו להפריע לאבל השכולים.
דקות ספורות לפני השעה תשע החלו הקרובים
להיכנס לאולם. תהלוכת אבל מחרידה.
שניים שניים, בקבוצות, בודדים. התיישבו
בכורסאות ההמתנה, בסדר, ללא הגה.
כאילו המתינו לבוא טיסה שיגרתית.
כך בדיוק הם המתינו לפני עשרה ימים.
אז הייתה האווירה אחרת. אז אחזו בידיהם
זרי פרחים. שמחו, וציפו, עד שהגיעה
הידיעה הנוראה.
הצלמים החלו מצלמים. כמה מבני המשפחות
קמו והיפנו פניהם. אחרים הביטו
נוכח עדשות המצלמות כאילו לא היו קיימות.
אם שכולה חשה ברע, והרופא שהיה
במקום חש לעזרתה. אחרים החלו לבכות,
בשקט, ללא הגה. רק העיניים זולגות והפה
רוטט. דיילת אל־על הזילה דמעות ללא בושה.
קצין משטרה בכיר ניפנה לפינה :״אני
לא יכול לראות את זה,״ אמר. עתה הגיע
למקום גם שר התחבורה, עזר וייצמן, בש־כיפה
שחורה לראשו.

טיסת סוויסאיו
-303חסוף!

ךמטו 0ה גי ע. מטוס קרוול של חברת
| !סודסאייר — מטוס־מיטען מיוחד, ובו,
פרט לאנשי הצוות, נוסע אוד• בלבד: הרב
שלמה גורן.
המלאכה האכזרית החלה. מנוף מיוחד
מוריד את הארונות שלושה, שלושה. כל
ארון נלקח בנפרד על־ידי צוות של הרבנות
הצבאית אל משאיות שהמתינו. משמר־כבוד
משטרתי חולק כבוד. הארונות נעטפים בדגלי
הלאום. למרות הפעילות הרבה, שוררת
דממה מחרידה. כל ארון המונח על ריצפת
המשאית חורק בקול שלא מן העולם הזה.
תוך דקות ספורות תמה המלאכה. עשרים
הארונות הורדו, הקרובים דחלו לרדת למסלול,
כשעיניהם נשואות לארגזי העץ הלבנים
על המשאיות.
איש לא ניסה להתפרץ. איש לא ניסה

קרובי משפחה מוכי יגון מקבלים את פני ארונות יקיריהם. בתמונה משמאל: אחת האבילות התעלפה

דממה מחרידה

במדינה פשעים חיי ־ לי ל ה
בוערים ביום השלישי לפני שבוע נסגרו שערי
הדיסקוטק עינבר, ברחוב אבן גבירול בתל־אביב,
בשעה 4.00 אחר חצות, אחרי שאחייני
האורחים הסתלקו מהמקום ועובדי ה־נקיון
ניקו את אולם הדיסקוטק. כעבור
שעה פרצו להבות אש ותימרות עשן מתיך
הדיסקוטק הנמצא במרתף. מכבי״האש שהגיעו
למקום הצליחו רק למנוע את התפש-
טות השריפה. הדיסקוטק כולו עלה באש.
רכוש של רבע מיליון ל״י התנדף בעשן.
בחקירה שנערכה בין השרידים המפוייחים
הסתבר כי אלמונים פרצו לדיסקוטק אחרי
סגירתו, שתו בירה קרה מתוך המקרר,
עישנו סיגריות מתוצרת חוץ שהיו במיזנוי
וכשגמרו את הבילוי, הציתו את עינבר. י
כל מאמצי המשטרה לגלות את המציתים
עלו בתוהו, כשם שעלו בתוהו כל מאמציה
לגלות את מבעירי 13 הדליקות שפרצו בדיסקוטקים
בתל־אביב מאז שנת .1967

שמים אשר שרף ובת־עמי אליישיב: א!
לשפוט לפי רמת־חייהם הצנועה עד להד
הים של השניים — ודאי שלא לכיסם.
השבוע, עם הארכת מעצרו של שרף, העי
לה עורך־דינו משה נחשון מספר שאלוו
מעניינות, כגון: מי אשם בכך שבהבימו
לא נערכה ביקורת־ספרים זה עשרות שנים
שמעולם לא נערך בה מאזן שנתי? כיצד זו
קרה שתמיד היה התיאטרון הלאומי בגרעון
תקציבי? האם יודע מישהו לאשורו מד
נעשה כל אותן השנים במיליוני הלירות שזרמו
לתיאטרון? האם יודע מישהו לאשורו
את הנעשה שם בתחום תשלומי האשל,
אחזקת הרכב, ייצוג, נסיעות וכדומה?״
מי עוד שוח!? לפשע? ״חכו, חכי
אם• רק יפתח שרף את פיו — תראו מה
יילך בהבימה,״ איים מקור מקורב לפרשה.

־זלז

״רוצחים מסתוכבים חופשים!״

הצתות של דיסקוטקים ומועדוני־לילה הפכו
כבר סימן לוואי למקומות בילוי אלה. כל
דיסקוטק מועד להצתה. בדיסקוטק של פרדי
פרצו שלוש שריפות בשנים .1967—1968
מועדון הלילה כליף עלה באש פעמיים.
מועדון הלילה אריאנה — פעם אחת. דיסקוטקים
כמו מקום בצמרת והצוללת הצהובה
סיימו את חייהם הקצרים בלהבות של אש.
באף אחד מהמיקרים לא הצליחה המשטרה
לעלות על עקבות המציתים. לדעת החוקרים
עלולות להיות שלוש אפשרויות:
9הצתה בידי מתחרים או שליחיהם,
הרוצים לפגוע בדיסקוטק משגשג ומצליח.
כל חיסול של דיסקוטק בעיר מעלה מייד
את מספר האורחים בפוטנציה של הדיסקוטקים
האחרים.
9הצתה בידי מבוטחים הרוצים לזכות
בסכומי ביטוח גבוהים, בהם מבוטחים מקומות
הבילוי שלהם.
• הצתה בידי אורחים בלתי קרואים,
כנראה אנשי העולם התחתון, ששומרי הסף
בדיסוקטקים מונעים מהם את הכניסה.
הגיב דובר משטרת מחוז תל־אביב, עמוס
אריכא, על חוסר היכולת של המשטרה ל
חשוד
שרן? בכית־המשפט
איפה הכסף?
״רבים וטובים בהבימה — ודודקא מבין הדמויות
הידועות ביותר — ימצאו עצמם
במצב מביך מאוד. חתימת קבלות היתה
עסק פורח שם.״
בהקשר זה, ניתן לראות את מעצרו הממושך
של שרף כנסיון מצד המשטרה
ללחוץ עליו לגלות את כל הידוע לו .״אם
יסכים שרף לשתף איתכם פעולה וידבר,
האם תשחררו אותו?״ שאל נחשון את
חוקר המשטרה, סמ״ר פישלביץ. זה סירב

ארונות הניספים מורדים ממטוס־המיטען
לרוץ אל הארונות. איש לא ידע היכן טמון
יקירו. כולם הסתדרו בחצי גורן סביב הרב
גורן, שהסביר בפנים עגומות מה עשה
בשווייץ ומה טמון בארונות.
בשעה 9.24 פילחה צפירה את האוויר.
המלאכה שבתה לדקת התייחדות. טכס קצר,
תפילת אל־מלא־רחמים, קדיש מפי החזן הצבאי
הראשי ומפי רב צבאי בכיר. ליד
הארונות משמר־כבוד. טייסי ודיילות אל־על,
אנשי סודסאייר, ביניהם טייסי המטוס שהביא
את הגופות, חיילי צה״ל, שוטרים.
כולם דוממים. כולם שותפים לאבל הכבד.

אי־אפשר לזהות
** י הוטמן ׳בעשרים הארונות? מדוע רק
עשרים? מה הביא להחלטה לקבור את
השרידים בירושלים? מספר הרב שלמה גורן:
כשהגעתי לשווייץ ביום שני שעבר, חיכו
לי כבר בשדה נציגי הקונסוליה שלנו ונציגי
קנטון ארגאו. הם הסבירו לי מייד
במה המדובר. לפני שיצאתי למקום שוחחתי
טלפונית עם השגרירות וביקשתי לדעת פרטים
נוספים, ומייד לאחר ׳מכן יצאנו למקום.
כשהגעתי ליער וראיתי את הנעשה, הבנתי
שאני עומד לפני בעייה הלכתית מסובכת.
כדי לפתור אותה הצעתי לנציגי הקנטון ולנציגי
השלטונות שני פתרונות: להעביר את
כל שרידי הגופות לישראל ולקברם בחלקת־קבר
מיוחדת, חלקה גויטראלית, מפני שהבנתי
שאי-אפשר כלל לזהות בבירור את
חלקי הגופות• והרי לא היו כאן רק יהודים.
היו גם קתולים פרוטסטנטים, ואפילו
בודהיסט, ולא רצינו לפגוע ברגשות איש.
אפשרות שנייה היתד, לנסות ולזהות את
הלקי גופות היהודים ולקברם במדינת ישראל.
אני מוכרח לציין ששלטונות שודייץ גילו
הבנה מלאה וטאקט רב לעמדתנו. הם היו
מוכנים ללכת לקראת האפשרות הראשונה

— של קבר אחים כולל בירושלים. אולם
כשהתקשרה הנהלת סוויסאייר עם משפחות
אנשי הצוות הסתבר כי כמה משפחות רצו
שיקיריהם ייקברו בשווייץ.
אפשרות זו ירדה, איפוא, מעל הפרק,
וניגשנו לביצוע הפרדת שרידי הגופות.
זו היתד, מלאכה נוראה. מאות מתנדבים
מרחבי שווייץ פשטו על היער ועסקו במלאכה
הקדושה. מזמן לא ראיתי גילויים כאלה
של התנדבות.
היו לנו כמה הנחיות לגבי זיהוי הגופות.
אזור הפיצוץ חולק לשישה חלקים, לפי
אזורי הישיבה במטוס. תחילה הפרתו את
אזור תא־הטיים, ולאחר מכן את אזורי הישיבה,
כשאנו נעזרים ברשימת הנוסעים י־מקום
ישיבתם. השתדלנו לזהות כמיטב
יכולתנו, כשאנו פועלים בהתאם למסורת
ולהלכה. אני יכול לומר שיש יסוד רציני
להניח שהחלקים שהבאנו בעשרים הארונות
הם שרידי הקורבנות היהודיים.

עזר וייצמן זועם
ך* ארונות מכילים את שרידי גופותי־
1ן הם של חמישה עשר הקורבנות הישר־ליים,
שני אזרחים קנדיים, שני אזרחים
אמריקאיים ואזרח גרמני — כולם יהודים.
במטוס היו ארבעה נוסעים יהודיים נוספים,
אולם בני משפחותיהם ביקשו לקברם במק״ס
מגוריהם, קנדה וארצות־הברית.
חוסר הוודאות המוחלטת לגבי זהות הגופות
הביא להחלטה לקברם בקבר״אחים,
בהר־המנוחות. הסביר זאת למשפחות הרב
גורן :״אני מקווה שכל אחד מכם יראה
בקבר אחים; זה את קבר יקירו. זה מ שיש
לי להגיד לכם.״
הגיב שר־התחבורה עזר וייצמן, שעמד ב־סמור,
בזעם עצור :״את מה שיש לי

להגיד — אומר

דיסקוטק ״עינבר״ אחרי השריפה
שלנש אפשרויות

גלות את מציתי הדיסקוטקים :״יש גם
רוצחים שמסתובבים חופשים והמשטרה אינה
מצליחה לשים ידה עליהם. עניין ההצתות
הוא עסק של העולם התחתון או
חשבונות שיש לאחד עם השני. ידוע לנו
גם על מיקרים שבעלי מועדונים שרפו אותם
בעצמם אך. אין לנו מספיק הוכחות כדי
להביאם לדין׳.״
מה שבטוח הוא: מבקרי הדיסקוטקים ב־תל־אביב
ייטיבו לעשות אם יצטיידו בצאתם
לבלות בבגדים חסיני־אש.

מסך־עשן
ב״ הבימה״
סימן השאלה הגדול ביותר המרחף עדיין
מעל פרשת המעילה בהבימה הוא: להיכן
נעלמו 100 אלף הלירות שבסילוקן מוא־

להתחייב :״קודם שידבר ואז נראה,״ השיב.
לנפץ את קירות הזכוכית. ואכן,
האם ידבר שרף — זוהי השאלה המרתקת
כרגע, לא רק את המשטרה, אלא גם דמויות
רבות בעולם התיאטרון. האודירה כרגע
מסביב לפרשה עכורה ומתוחה, ועם חלוף
הימים מתגבשים לאט־לאט שני מחנות —
יריבים של העצור ואוהדים שלו. היריבים
דאגו להפסקת תשלום משכורתו ברגע שנעצר,
הותירו את אשתו, אמו ושלושת ילדיו
ללא פרוטה בכים. האוהדים הביעו אח
אהדתם, במסדרון בית־המשפט, כאשר נודע
על המשך מעצרו, באיומים לנפץ את קירות
הזכוכית החדשים של התיאטרון.
ושני המחנות גם יחד צופים במתח לקראת
האפשרות שאשר שרף ידבר — אפשרות
העלולה לגרום למפולת מחרישת־אוזניים.

פוחדים ממנה, מעריצים וגם שונאים אותה -
יצחק ופאל פחח נגדה במשפט שירע
מ* היא בעצם סילבי קשת ־ ע
לגבי לוינבוק ושולחו — פרשת תל־גיבורים
הסתיימה בכי טוב. השאלה ש־רפאל
עצמו פתח אותה לרווחה, בהגשת
הקובלנה, היתה: האמנם כן? או שמא
תיפתח פרשת תל־גיבורים לאורכה ולרוחבה,
אגב בירור הקובלנה נגד סילבי
קשת?

עד מה התלונן?
^ ם על פרשת תל־גיבוריס בחר
רפאל לעבור בשתיקה, בכתב־האישום,
הוא תבע את עלבונו על כמה סעיפים
אחרים של הכתבה, העיקרים שביניהם:

כמובן עם הסופרים. התברר בתחילה שהפועל המזרחי
סה מוחצת במעוזו העיקרי — ירושלים. אך לא א
ייתפס לתבוסנות .״חכה,׳׳ אמג ברוח־נבואה פתאומי
עליו, לשכנו, עסקן מפא״י :״נידמה לי שבקלפי של
לנו הישגים יותר טובים.׳׳
אם התפלא אותו עסקן על תחוית מוזרה זו, שה
תנובה לא היתה דתית במיוחד, נדהם כליל כאשר הו1
פי. כמעט כל הפתקים נשאו את האות ו׳ ,סימנו ע
המזרחי. שערוריה. הבחירות כולן נפסלו. ורפל לא ה
ועד הקהילה.
למזייף־הבחירות האלמוני כתב אז נתן אלתרמן בט1
שלו:
...העסקנצ׳יק ביצע את עניין הזיוף /בצורה מג
טעם וריח / .הוא צריך עוד ללמוד קצת קלות ומע

חץ>סיובי
יצחק רפאל
ך * ש בו ענפתח הדף הראשון של משן
| פט, העשוי להירשם כאחד מן המסעירים
והסנסציוניים בתולדות המשפטים
בישראל: ח״ר המפד״ל יצחק רפאל הגיש
קובלנה פלילית פרטית נגד סופרת הארץ
סילבי קשת. העילה: כתבה שהיא פירסמה
במוסף הארץ, לפני שלושה וחצי חודשים,
תחת הכותרת ״המלאך רפאל״ .משום־מה
לא תבע את העיתון עצמו, כפי שנהוג במקרים
אלה, אלא הסתפק בעתונאית.
מי שקרא עתונים בשנים האחרונות,
נתקל לא־פעם בשמו של יצחק רפאל. לעיתים
— בקשר למעשיו כעסקן בכיר של
המפד״ל. לעתים נדירות יותר — כיו״ר
הנהלת מוסד הרב קוק. אך הסיכויים היו
כי קרא עליו בהקשר פחות סימפטי: סיפורים
על מעלליו וגבורתיו בעניינים שאין
להם כל קשר עם התורה או הפוליטיקה.

על מה קבל רפאל?
הוא אמנם צירף את כל הכתבה לכתב־האישום,
אולם בקובלנה עצמה הסתפק
בכמה מסעיפיה, שלדעתו היוו הוצאת שפרע.
סילבי ייחדה כמעט שליש מכתבתה
לפרשת השוחד של בית־החולים תל־גיבו־ריס.
אך דווקא מחלק זה העדיף רפאל
להתעלם בתביעתו. קבע פרקליטו, בנימין
לוינבוק, בצאתו ממזכירות בית־משפט השלום
בתל־אביב :״נושא זה התברר כבר
עד תומו בבית־המשפט. הגברת קשת
בחרה לצטט ב,אובייקטיביות׳ קטע מדו״ח
ועדת־חקירה של יחיד שחקרה את העניין,
אך התעלמה לחלוטין מחקירת המשטרה
אשר לא מצאה במר רפאל כל דופי, ומה־זיכוי
שזוכה בבית־משפט של שלושה
שופטים, לאחר שהתביעה ביקשה את
ביטול המשפט מאין חומר־אשמה בידה.״

סילבי עם1רב־אלוף חיים בררב

• ציטוטים המהווים עבירה על
חוק לשון הרע.
כדברי הכתבה, שצורפה לכתב־האישום:
עגנון נוהג לומר עליו: הוא מוכשר
ומסוגל מאד. מוכשר לכל מיני מעשים לא
יפים,

• הנאשמת מייחסת לקובל זיוף!
כחירות לוועד הקהילה בירושלים,
בימי המנדט הבריטי.
כדברי הכתבה, שצוטטה על־ידי רפאל
בכתב־האישום:
אם האיש הוא באמת כל־כך בר־לבב
ונקי־כפייס מדוע מזכירים את שמו בקשר
לפסילת הבחירות לוועד הקהילה
בירושלים בימי המנדט?
...בערב ספירת הקולות, כאשר נאספו
פחי־הקלפיות החתומים לספירת הקולות,
נימנה ורפל (שמו הקודם של רפאל)

־ עם שמשו פרס

-ועם הבעה ומשקפיים

התוהים מניין הדוקטוראט הפתאומי הוא
משיב, שזה לא מכבר כתב עבודה על
ספר המינהגים של רבי אברהם הירחי.
בתב־יד עתיק מהמאה ה־ .13 הוא התחיל,
לדבריו, באוניברסיטת לונדון וסיים בסמינר
התיאולוגי בניו־יורק.

11 את הארץ ־
סואה נעם חיה שנ״וו?
ל תבו־כוורפל
שצלחה

יחיו
שכונת
׳ ייקל׳ הפועל לראש
השביעי
ת. בלי

מלאכה שכזאת יש הכרח / .אבל אל
ניתפס למרה שחורה / .הוא ילמד, רבותי,
לא נורא.
...הוא ילמד, כאמור, ויגבר וימריא/ .
והיה אס ניתך לו לפרוש כנפיים /הוא
יבנה לכולנו הווי ציבורי / ,שיבוא הבלקך
גיקוד־אפייס!

• התחזה ומתחזה בתואר אקדמאי
שאינו זכאי לו...
כדברי הכתבה, שצורפה לכתב־האישום:
עוד לפני 15 שנה התחנה בנסיעותיו וו־רבות
בחזץ־לארץ נדוקטוו רפאל. כעת
הוא מקשט תואר זה בשמו גם כאן. לאלה

• בי יש לו ידידויות מוזרות
עם אנשים מפוקפקים מאוד, שאינם
מתאימים למעמדו (בנקאי
הקשור עם המאפיה, חכר קלפן
ומכריח, איש הקשור לעולם הת

כדברי הכתבה עצמה, שצורפה לכתב־האישום:
ידידויות
מוזרות עם אנשים מפוקפקים
מאד, כאותו איש שנתגלה לא־מכבר כבנקאי
הקשור במאפיה, ואשר השיג עבורו
דרכון־שירות ישראלי; חבר, קלפן ידוע
לשעבר, שהסתבך ופוטר ממישרתו בבנק,
ואשר עסק בהברחות בין בריסל, וינה
ומינכן. או ידיד, הקשר בין העולם התחתון
ומשטרת מרסיי, שרפאל דרש עבורו
מעמד קונסולרי. משרד־החוץ, אחרי

חקירה נמרצת, הוריד את ההצעה מסדר
היום.

ה וא מכקר במקומות-כי-
דור מפוקפקים, שבהם הוא זוכה
ליחס מיוחד תוף זניחת משפחתו.

כדברי הכתבה המקורית, שהעתקה צורף
לתביעה:
נוכל רק לחייך בפליאת למראה קופסת
הגפרורים שקיבל ממועדון הלילה הפא־ריסאי
לידו, הידוע בסטריפטיז שלו, ואשר
בו מתהלכות ׳שיקסות עירומות רחמנא
ליצלן. קופסה, שבצידה האחד נושאת את
תווית בית־השעשועיס, ובצידה השני את
תמונת פני התינוק התמים של יצחק רפאל,
ווי לעיניים שכך רואות. כמובן שיש
בעניין יותר יראת־שמים ושמירת קדושת
המשפחה היהודית, מאשר התבוננות בטלביזיה
בליל שבת, אלוהים ישמור.

מה דחן? את רפאל?

של דוכסית ספרדיה

ין צורף להיות נביא, או שונאו וד
מובהק של רפאל, כדי לקבוע שהוא
עלה על דרך מלאה חתחתים. פרקליטו
עצמו, בחופשיות ראוייה לציון, הכריז באותה
הזדמנות חגיגית, בצאתו ממזכירות
ביתיר,משפט ואחרי שהגיש עותקי קוב־לנתו
:״דרך הבירורים המשפטיים בענייני
הוצאת־דיבה היא דרך קשה וארוכה, והיא
מרתיעה במיוחד עסקני ציבור.״
מדוע בכל זאת בחר בה, לדברי פרקליטו?
״מתון רצון להפסיק את שרשרת הבריות
נגדו, שאירגנו סביבו אויבים פוליטיים
ושוחרי רע, ולהפריכן.״
צדק עורך־הדין שעה שהזכיר ״אויבים
פוליטיים״ .אבל הוא נשמע תמים מדי.
שכן דווקא עסקנים משופשפים, המתמצאים
היטב בתככי המפד״ל, לחשו את שמותיהם
של אויבים אלה. אבל לא בתור ״מארגני
שרשרת ד,בדיות״ .אלא דווקא בתור שעזרו
לדחוף את רפאל להגיש את המשפט.
אין ספק שהשאלה הראשונה שהתעוררה
אצל משקיפים רבים, ברגע שנודע על
הגשת הקובלנה, היתה: מדוע עשה זאת?
היו שתי סברות:
#מפני שמלחמת״ד,ילושה על מנהיגות
המפד״ל מתקרבת להכרעה. כדי לנצח בה
— חייב רפאל לטהר אח שמו. חיים משה
שפירא לקה לא מזמן בהתקף־לב ובמפלגה
מדברים בגלוי על היום בו יצטרכו לבחור

• ל ב קשת
לו מחליף. שפירא עצמו נתן לרפאל
לעלות בסולם המפלגה — עד לנקודה
מסויימת. ערב כינון הממשלה הנוכחית
דרש רפאל כי המפלגה תציג אותו כמועמד
לתפקיד שר• דרישה זו פילגה את
הצמרת, הקימה חזית נוקשה נגד רפאל.
שפירא עצמו מיאן להכריע במאבק זה. את
העבודה עשתה בשבילו גולדה מאיר. כאשר
הופיעה כתבתה של סילבי, ניפנפו אויביו
של רפאל בכתבה, כנשק במלחמתם.
רפאל נכנע, אבל הוא לא ויתר. הוא
חיכה לרגע שייראה לו נכון, כדי לחדש
את הסתערותו. רגע זה בא, לדעת המשקיפים,
עם מחלתו של שפירא. אבל
מכיוון שלא שפירא לבדו היה המכריע,
אלא גם גולדה התנגדה לצירופו לממשלה
בטיעון מוסרי־ציבורי, הרי שהיה על רפאל
לפתח מיתקפה גם במישור המפלגתי וגם
במישור ראש־הממשלה. את נסיון־ההש־תלטות
על המפלגה פתח בתנופה, זכה
בנצחון ראשון לפני שבוע כאשר נבחר
ליו״ר הוועד הפועל*; את המערכה לטהר
את שמו בעיני הציבור — ובעיקר בעיני
גולדה — פתח על־ידי הגשת התביעה
נגד סילבי קשת.
#הסברה השנייה אמרה, כי לא מחם-
שי־טובתו של רפאל דחפוהו להגיש את
התביעה, אלא דווקא שונאיו המיפלגתייש:
מתוך הנחה שלעולם אין לדעת מה תהיה
תוצאה של משפט, ועל כן קיים סיכוי כלשהו
שרפאל יינזק; או מתוך חשבון שב*
הבחירה היתה זמנית בלבד, לשבועיים,
ברוב של חמישה קולות. השבוע
יתכנס מחדש הוועד הפועל. של המפד״ל,
ובז צפוייה מלחמה מחודשת, תוך הסתערות
נואשת של כל מתנגדי רפאל.

כל משפט מסוג זה משליכים כמויות עצומות
של בוץ. כך או כך, חשבו יריביו,
כדאי לסבכו במשפט זה. לכל הפחות, יהיה
מעתה הארץ רב־ההשפעה במחנה האנטי־רפאלי.
שכן
אין להניח שאפשר לתבוע לדין
כתבת בכירה של עתון המכבד את עצמו,
מבלי שעתון זה יתייצב כל כולו לצד
הכתבת הבכירה. והרי אין ספק שסילבי
קשת אינה רק כתבת בכירה של הארץ —
היא כוכב בעתונות העברית.

ב 7העוזב אוהב אוהכיב
ץ נ *ודעה צנ ״ ע ה בהעולם הוה אמרה:
דרוש מגיה לעיתון. זה היה לפני 18
שנים.
אל משרדי המערכת, במרתף שברחוב
גליקסון בתל־אביב (ברבות הימים נועדה
סילבי קשת לקרוא לו ״מרתף העינויים״)
נכנסה נערה ביישנית, מסמיקה מעצם ההעזה
שבהופעתה במקום כזה. היא לבשה
מכנסיים חומים ואפודה צהובה, ונראתה
כבת . 16
בקול קטן היא ביקשה את העורך. היא
התקבלה לשיחה, ובקושי רב הצליח אורי
אבנרי להציל מפ-ה כי באה בתשובה
לאותה מודעה. הוא שאל אם היא יודעת
מה זה מגיה. היא הסמיקה וענתה :״לא...״
כך נפתחה הקאריירה העתונאית של
סילבי קשת•
היא החלד, את עבודתה בין פועלי־הדפוס
הוותיקים, לקול שאון המכונות
המסתובבות, ולשאגות מנהל־העבודה שצרח
כל הזמן שהעתון לא יצא בזמן. ל־נערונת
העדינה, שביקשה כל־כך יפה מה־

(המשך מעמוד £19

שנראה למראית עין.
אלפי קוראי העולם הזה, שהם כיום
בורגנים טובים, בעלי־משפחות ועסקים,
או קצינים בכירים בצבא, אינם יודעים
בפני מי שפכו את ליבם במכתבים לדמות

אינה המקלט האידיאלי ליהודים. הם עלו
ארצה עם שלושת ילדיהם: ז׳אק הבכור
(כיום מהנדס בניו־יורק) ,סילבי וז׳ורז׳ט.
בארץ נולד הרביעי, יוסי, העובד במיפעל
מתכות במיפרץ חיפה.
בילדותה חלתה סילבי בדלקת־פרקים חזקה׳
היתר, רתוקה כשלוש שנים למיטה,

פועלים לעבוד עוד ועוד, היתד. השפעת־קסם.
עד כדי כך, שאפילו המערכת הרחוקה
שמה לב לכשרונותיה. היה ברור
.שמקומה לא בחברה הגברית של בית־הדפוס,
אלא בחברה הגברית שערכה את
העיתון.
את הכתבה הראשונה שלה כתבה ב־עילום־שם.
מקובל בהעולם הזה, שהקוראים
אינם 1יודעים מי כתב מז ./שכן העיקר
הוא מסירת האינפורמציה, לא מסירת שם
מביא האינפורמציה. מה שאינו מקובל, הוא
שגם העורך אינו יודע את זהות הכותבים
׳ בעתונו. והעורך לא ידע כי אותה כתבה
נכתבה בידי סילבי.
היא השתדלה מאוד שהעורך לא ידע,
כיוון שחיפתה על חבר־לעבודה. אותו חבר
לטיול עם ידידה ולא רצה שאיש נעלם ידע על כך. הוא גילהאת סודו רק ל-
סילבי, ביקש ממנה שתיגש במקומו ל-
בית־המשפט, תכתוב במקומו את הכתבה.
״מילא,״ אמר לה ,״כתבה מחורבנת אחת
לא תקלקל את שמי במערכת. אומר להם
שלא נחה עלי המוזה אותו בוקר.״
סילבי, שאחת האימרות האהובות עליה
היא כל העולם אוהב אוהבים, נחלצה לעזרתו
של הכתב הוותיק. בישיבת־המערכת
של אותו שבוע שאל העורך את הכתב:
״מה קרה לך השבועי איזה מין כתבות
מתחיל להכניס לעתון?״ אתה הכתב התחיל להתנצל, ראה את עצמו
מועמד לרשימת הקלון של אותו כבר גליון, כשלפתע קבעו יתר חברי־המערכת
שדווקא כתבה זו ראוייה לציון־לשבח.
הסמקתה של סילבי הסגירה אותה.
בכלל, היא נהגה להסמיק לעתים קרושתיים
מתמונותיה של סילבי קשת, שבאמת מהן
בות באותם הימים• לתענוגם של חברי־היא
נראית כנערה שובבה המתגרה בכל העולם
המערכת — כולם אז ממין זכר — היתד,
ואילו בשנייה כאשת החברה האלגנטית והמקסימה, הלבושה תמיד בהידור ובהקפדה.
מבקשת שלא ינבלו את פיהם בנוכחותה. מ-
היא הצליחה, אבל רק אחרי שהעלתה כמה
עלומה בשם ״רותי״; ומיהי א תה רותי כשהיא משותקת כמעט לחלוטין• השנים
שהפכה את מכתביהם לפנינים של אירוניה עברו עליה בקריאה. היא היתד, הופכת
ודקירות מרושעות• סילבי, ששנאה את את דפי הספרים. שקראה בסנטרה, כיון
מעמדה כעורכת הראשונה של המדור שלא יכלה להשתמש בידיה. כתוצאה מכך
מכתבים לרותי, לא יכלה להאמין שככל עוצב ד,מיבנה המיוחד של סנטרה.
כמו כל ילד שהביא עמו שם לועזי
שהתעללה בשולחי־ר,מכתבים — רב מספר
אכזוטי לארץ, נתקלו סילבי וז׳ורז׳ט בהפונים
אליה.
להט המעברת של מוריהן בבית־הספר.
כאשר תיכתב הביוגרפיה המוסמכת של
סילבי־קלייר שניידר הפכה, למורת־רוחה,
סילבי, ייתכן שייקבע שבמכתבים לרותי
בצו העליון של המורה לתנ״ך באלינס
חידדה סופית את ציפורניה הספרותיות.
שבהדר הכרמל, לחלוצד, עברייה בשם

חיה שניידר. שם ששנאה, וניערה אותו
רק שבע כיתות
מעליה ברגע שסיימה את שירותה בגדוד
ך * ק א ריי רההעתונאית של סילבי 22 של חטיבת כרמלי.
1 1התקדמה מאונם מערכתי אחד לשני:
בבית ממילא לא הכירו בשם המפואר
אנסו אותה לערוך את המכתבים לרותי;
הזה• מי ששאל על חיה, היה נתקל באנסו
אותה להיות מבקרת הקולנוע; אנסו תשובת ההורים :״לא גרה פה כזאת.״
אותה להיות עורכת־כיתוב. לבסוף —
בצבא היתד, סילבי, משך זמן קצר
להוסיף חטא על פשע — אנסו אותה
חיילת יחידה בגדוד. אין פלא שעיני הלכתוב
מדור סאטירי שבועי בשם עולם
לוחמים — רובם סטודנטים בטכניון —
קטן. ולא סתם מדור — אלא חתום בריצדו
אחריה. יותר בחיבה מאשר בחמדנות.
שמד, היא.
פעם שבתה׳ שלושה ימים שביתת־רעב
היא אהבה לקרוא. תמיד טענה :״אני
מפני שנהג שרק אחריה ואמר לה׳:״חתימעדיפה
לקרוא מאשר לכתוב.״ ביוגרפיות,
כה!״ היום היתה בוודאי שובתת־רעב
רומנים, ספרי־הסטוריד-
אילמלא אמרו לה זאת.
תחילה קראה בשתי שפות: עברית ואחד
מזוגות־ד,עיניים הגבריים היה שייך
צרפתית. אנגלית למדה בעצמה על-ידי למפקד־מחלקה גבוה, שחרחר ומשופם.
קריאה• כיום היא כבר קוראת גם גרמנית
— וגם שפה זו למדה בעצמה בעזרת
ספרים .״אני שונאת לקרוא תירגום כאשר
אפשר להשיג את המקור,״ היתד, מסבירה.
היא אינה סובלת שמדברים לידה שפה
שהיא אינה יודעת אותה. כך למדה לפטפט
פולנית, וכך היא מתקדמת בתחילת
הקאריירה העי
18 ערבית (״כדי שהטלוויזיה לא תרגיז אותי!״)
תונאית סילבי לפני
ומאיימת ללמוד רוסית וספרדית.
שנים היתה כמגיהה בדפוס שהדפיס את
סילבי, שסיימה רק שבע כיתות של
העולם הזה. בתמונה: סילבי בשעת עבודה.
בית־הספר היסודי כל ישראל חברים בחיפה׳
היא עתה בעלת אוצר עצום של
עשרות פעמים סומק על לחייה. פעם
ידע• האינטליגנציה הטבעית שלה הופכת
אפילו פרצה בדמעות.
אוצר זה למאגר, שממנו היא דולה את

הרעל הספרותי וההיסטורי לחיציה.
מנתביב דרותי
כאשד כתבה על גולדה מאיר בשבוע
שעבר שהיא ״מבלבלת את המבקר ב־ץ
ץעולםלא כתבה ברצון• היא הם־
פנתיאון הלאומי; האם היא הארה, אתאנה,
כימה לעבור לכתיבה רק כאשר לקתה
ואסטה, נמזים או התגלמות שלוש הבהרעלת־עופרת
מעבודתה בדפוס, וקיבלה
פוריות ביחד״ — יכלה באותה הלות
תיפרחת על עורה החלק .״פצעים על הלכתוב
הרצאה על המיתולוגיה היוונית.
פרצוף?״ אמרה ,״מוטב לכתוב!״
על כיום
חבריה־למערכת — הנימנים
מ״מ ביבם צבי
צמרת העתונות, הקולנוע והפוליטיקה —
עודדו אותה בלי הרף.
י*לר נשארה סילבי בעיר מולדתה
היא לא היתד, ריפורטר, כתב היוצא
ליל, העיר התעשייתית הגדולה בצפון
למקום־האירוע ומדווח — רצוי בצורה צרפת בה נולד צרפתי חצוף אחר בשם
העובדתית ביותר — על מה שראו עיניו שארל דר,־גול. היו היום ישראלים רבים מושמעו
אוזניו. ייחודה היה בסגנון האישי,
אושרים.
הספקן והאירוני. היא לא היתר, מוכנה
הוריה, שהיגרו לשם מגרמניה בסוף
נראית בתמונה שצולמה. לפני 16 שנים יחד
לקבל שום דבר כמובן־מאליו, או כפי
בעת מיבצע יום סרט לזכר אורי דן עצמו,
שנות העשרים, הגיעו למסקנה שגם צרפת

שת פנים לסילבי

היה זה צבי קילשטוק, צבר תל־אביבי שלמד
בטכניון לפני שקרבות תש״ח תל-
יי־והו ׳מספסל הלימודים.
התנגדותה האחרונה של סילבי לחיזוריו
היתד, שמית :״עם שם כזה אני מסרבת
להתחתן!״ על כן הפך קילשטוק לקשת,
וחיה חזרה שוב כדת וכדין להיות סילבי.
השם סילבי קשת נולד מתחת לחופה
צבאית בחיפה• נשאה אותה אשד, בת .18

מבקשת בית מבן־כוריון
ף 1חיים כחדר קטן בדירת הוריה,

ן § כשצבי ממשיך בלימודי ההנדסה י־סילבי
עוזרת לו וממשיכה בעבודתה כפקידה
בחברת החשמל י ־ עבודה בה החלה
עוד בהיותה בת — 14 נראו כהרפתקה
גדולה. הבית צר מדי? צריך לדאוג לדירה
בתל־אביב, בתום לימודיו של צבי? אין
בסף בשביל שיכון? לסילבי היד, רעיון:
היא כתבה מכתב לדויד בן־גוריון (את הכתובת
לא ידעה; כתבה רק תל־אביב על
המעטפה) ,בזו הלשון:
״קראתי בעיתון שהממשלה החליטה לעבור
לירושלים. בעלי ואני, שלחמנו ביחידה
קרבית ולא היינו במקומות שבהם אנשים
תפסו דירות נטושות, ואיננו מכירים
אנשים חשובים, ואפילו איננו חברי מפלגה,
התואיל להשכיר לנו את ביתך, העומד
עתה להתפנות? אבקשך רק לזכור שאין לי
כסף לדמי־מפתח.״
כעבור חודש התקבלה התשובה. סילבי,
אז בת ,19 חשבה שזה נורמלי. כתב הזקן
:״אני מודה לך מאוד על פנייתך והאמון
האישי שגילית. לצערי אינני יכול
להשכיר דירתי או לתתה לאיש, מאחר שכידוע
לך אני משמש גם שר הביטחון,
ומשרד הביטחון לא עבר מטעמים מספיקים
לירושלים. לכן עלי להימצא שלושה
ימים בתל־אביב. תביעותיו לדירה הן
צודקות בהחלט, ונתתי הוראה למשרדי
לעזור לך בחיפוש דירה. אינני מבטיח
אותך כי יעשו זאת, אך ישתדלו.״
עם מכתב כזה ביד, ראתה סילבי את
עצמה בדמיונה בעלת וילה מטופחת בתל־אביב.
תחת זאת הופיע כעבור חודש ב־מקום־עבודתה
בחור מטיל־אימה שקרא לה
החוצה, לא הציג את עצמו אלא רק שלף
את מכתבה לבן־גוריון ושאל אותה :״את
כתבת את המכתב הזה? אוי ואבוי לך אם
תדברי על כל העניין!״
הוא ביקש את מכתבו של הזקן בחזרה,
אך סילבי התנצלה ואמרה כי השאירה
את המכתב בבית .״לפחות זה,״ היא נהגה
להתנחם .״דירה לא קיבלתי, אבל המכתב
הזה יהיה שווה פעם משהו.״

״טבחית איומה!״

ך) ידיעת אספני מכתבי שרי־ביטחון
/בישראל: לסילבי יש מכתב מעוד שר־ביטחון.
כתב לה משה דיין, בכתב־ידו המפותל,
עם צאת ספרה חץ מסילבי קשת לפני
כשנה א ת היית לפירמה ...על אף
ואולי למרות היותי לא פעם נפגע מחיצייך,
אראה את נופנו הציבורי מידבר ורוד בלעדיהם.״
כאשר
שכבה בגלל אולקוס בבית־החולים
אסותא, לפני שנה, הדהים אותה דיין ב־

המגיחה

יום סרט לזכר אווי דן

בתקופה שעבדה כעיתונאית בהעולם הזה
עסקה

סילבי

בשטחים

שונים.

כאן

היא

עם אורי דן, כיום כתב הצהרון מעריב,
שנועד לבדוק את תגובת הקהל להתרמות.

ביקור־פתע. תגובתה הראשונה :״מה, כאת
לוודא שאני באמת חולה?״
כי סילבי של שנת 1959 היתד, כבר
תוצר חד ומלוטש. שוב לא אותה נערונת
בעלת השיער הערמוני המתולתל והגזוז,
העיניים הירוקות העצומות־למחצה, המכנסיים
ההדוקים, והסומק הבא בקלות.
בשלב הנוכחי שלה היא אשת־העולם, מדברת
בקול עמוק, שגורם לה לא-פעם להסמיק
מכעס כשאומרים לה בטלפון ״כן, אדוני.״
היא מקפידה על הופעה אלגנטית, עיניה
מאופרות בדיסקרטיות, שפתיה לא צבועות
ועור פניה חלק וורוד .״איזה אשה מקסימה!״
נאנחים אחריה הגברים — עד שנודע
להם שהיא סילבי קשת הנוראית.
״מקסימה, מקסימה,״ אומרת בתה שרון
בת ה־ , 14 תלמידת הכפר הירוק ,״אבל
טבחית איומה!״
משפט המזהיר, כי בעוד שנים אחדות
צפויה לעיתונות העברית קשת נוספת, שתסבול
את חיציה ברעל שבהשוואה אליו
ייראו חיציה של קשת א׳ טבולים בדבש.

שרון עורכת כבר עתה את המווספון של
בית־הספר, מדהימה את מדריכיה, המסרבים
להאמין שזה בא לה באופן טבעי, ושהיא
אינה קוראת את יצירות אמה.

תכופה?רומאגימ: חיוך
ך * אשהה זו הרת, שחיוכה מושן גבן
| רים כפי שמושכת אש פתוחה את ד׳.
פרפרים, נראית כהתגלמות הגרושה העליזה.
לאמיתו של דבר, מנהלת סילבי — מאז
התגרשה בידידות מצבי לפני שמונה שנים
— חיים הרמטיים כמעט. היא איננה נראית
במקומות־בילוי, כמעט ואינה הולכת להצ־גות־בכורה,
מגבילה את סיבוב קניותיה לסופרמרקט,
לחנות־ד,ספרים ולבוטיק.
החיים החברתיים הגלויים שלה מתמקדים
בעיקר בבית סוקולוב, מיפגש העיתונאים,
הידוע גם בבורסה לידיעות.
היא שומרת בקנאות על מעטה מיסתורין
המרגיז את הרכילאים. לכל הניחושים על
רומאנים היא משיבה בחיוך משועשע.

מה בעצם קורה בדירתה השכורה בת
שלושת החדרים, בקומה השנייה של אחד
מרחובותיה השקטים יותר של תל־אביבי
אין לה חדר־אורחים: יש לה טרקלין.
רהיטים מסוגננים, שולחן־כתיבה בסיגנון
בארוק עמוס לעייפה. הטלפון נראה כטעות
מודרנית של במאי־סרטים גרוע בתוך
התפאורה העתיקה. על שולחן נשי ומצועצע
זה, שלעולם איננה מסדרת אותו (״אני
פורחת בבאלאגאן כותבת את יצירותיה.

,,לקפוד את קיסר
ך* י ל בי טוענת שחלום חייה הוא ״מצב
^ אופקי רגוע, ספרים, עיתונים ושוקולדים
ממולאים,״ ושאביר חלומותיה הוא
״אלוף עצלני תבל הספרותי אובלומוב.״
אפשר היה לחשוב, שהיא מבלה את מרבית
שעותיה בחדר־השינה הסגול. היא
איימה לתבוע לדין מי שיקלקל את שמה הרע
ויפרסם את האמת עליה: שהיא, בעצם,
אשד, העובדת קשה מאוד.
ספק אם מישהו בעיתונות העברית מש
קיע
מספר רב כל כך של שעות־עבודה,
של שיחות־טלפון, של פגישות ושל חקירות
בכל מילה מודפסת, כפי שעושה זאת סילבי.
מקורותיה מגוונים: שרים, בלשי* עסקנים
מתוסכלים, אנשי־ביטחון, כוהני־דת, פרופסורים
ושגרירים. לא תמיד היא הפונה אל
המקורות; לעיתים קרובות מצלצל אליה אחד
מהם ומפציר בה :״את מוכרחה לטפל באיש
הזה.״
כעבור שבוע, או חודש, או אולי שנה,
היא מטפלת באיש• ביסודיות, במהימנות,
ברישעות אלגנטית.
אילו הסכימה לומר מה היתד. רוצה שיחקקו
על מצבתה, היתד. בוודאי בוחרת
בפסוקו של מרק אנטוניוס, בנאום־ההספד
ליוליוס קיסר#. :אתי לקבור את קיסר —
לא לשבח אותו!״
אבל היא לא א^רה זאת. השבוע אי־אפשר
היא להוציא ממנה מילה אחת לפירסום. היא
סירבה לדבר על פרשתה ועל משפט רפאל,
אפילו עם חבריה־לשעבר. היא חזרה על
משפם ששמעה לא פעם מפי אחרים :״אץ
תגובה.״ אפשר היה להישבע שהיא נהנית
לומר זאת.

כי בל פה לך יודה —
וכל חיוך יעלה יפה־יפה
כאשר השיניים הן לבנות ובריאות
וההרגשה בפה היא נעימה ורעננה מאד
עם הטעם הטוב
הטעם המוכר והאהוב עליך...
וכל זאת הודות לטפול נאמן וקבוע במשחות השיניים
של ״שמן פלואוריד — למניעת העששת כלורופיל
למניעת דימום החניכיים שמנתול — בטעם מסטיק ;
• 6ז!11׳ו\ז6קט — 5מלבינה מאין כמוה.

ביגג>-יגי>#

לגוון החיים האינטימיים שרך!

הדגה ובוגד מדגימים

100

תנוחות אחנה

נוכח ה בי קו ש ה עצו ם אנו מ מ שי כי ם גם במ שך חוד ש מרץ לספק ספר

מיו חדזהבמ חי ר ה מוז ל של 14.80ל״י ( ב מ קו ם 20.50ל״י).
אלתח מי ץאתה הז ד מנו ת לרכוש ספר בלתי־רגיל זה, שהנו רב־המכר
מ ס׳ 1ב אי רו פ ה מז הכמה חו ד שי םוה מו פ ץ כעת — הפצה מוג בל ת
ל מבוגרים בלבד — גם בי שראל. בספר 279ע מו די ם — 100 צי לו מי ם
ה מ לווי םהסב רי ם ב־ 4שפות (אנגלית, גרמנית, צרפתית, עברית).
מל אאתה תלו ש הרצ״בותק בל בד אר חוז ראתה ספ ר שילמדך א ת כל
ה סו דו ת של חיי ם אי נ טי מיי ם מ או שרי ם !
לכבוד שריתי הפ צה גיל־רון
ת.ד — 1236 .תל־אביב
נא שלחו לי בדאר חוזר, ב א ריז ה א טו מ ה עו ת ק/י ם של ה ספ ר
״ ה לנ ה וברנד מ דגי מי ם 100 תנו חו תאהבה ״.
רצ״בהמחאה בנ ק אי ת ( או המחאת דאר) ל פ קו ד ת ״גיל־רון״,
שרותי הפצה, על ס ך 14.80ל״י, סךה כו ללאתמ חי ר הספר,
ה א ריז הוהמש לו ח. אני מ צ הי ר /ה כי גילי הו א מ על ל־ 18 שנה.

כ תו ב ת

כ א מו ר השפר יי שלח

ב א ריז ה

חלקה

לל א

סי מני

הכר

חי צוניי ם.

קורסים יום ת\ו ב
פתיחת הקורס

1.3.70
יינס ו, ת״א (נכר דיזנגוף) טל 226066 .
שזק. הנטמן, זהמוניטין שלגו ער 11ה להצלחתו!

;מצטיינים בקורס יישלחו להשתלמויות חינם באירופה!.

קי בל ת ח שבונך ל חידו ש ה מינוי, פרע נ א
או תו בהקדם. ע קב ה בי קו ש לעי תון, ל א
נוכל לאפ שר כל מ שלו חללאתשלום

תל־אביב
סקנדל ושמו
תחנה מרכזית
כשחוטה תוכנית האב של תל־אביב,
סברו כל מתכנניה כי רצוי שהתחנה המרכזית
החדשה של העיר תהיה בצפונה של
העיר. גם תוכנית נתיבי איילון בנויה על
נתיבי תנועה החוצים את העיר מצפונה
לדרומה כשמקום החיבור האידיאלי לכבישים
הבינעירוניים נמצא בצפון׳ ליד תחנת
הרכבת לחיפה ובדרום ליד מקוה ישראל.
אולם לא כך סברו העסקנים המחליטים
בחוסר הגיון מוחלט כיצד תיראה תל־אביב.
הם דאגו לכך שהתחנה המרכזית החדשה,
שנועדה לפתור בעיות תחבורה בתל־אביב
של שנות השמונים — תוקם דוזקא ברחוב
לוינסקי, במרחק של מאות מטרים מהתחנה
הקיימת, הנחנקת מחוסר דרכי גישה.
אבי רעיון הקמת התחנה במקומה הנוכחי
היה אריה (בית אל על•) פילץ. פילץ, שהיה
בעל אחד מבתי־הקפה הידועים של תל־אביב,
בא לעיריה בהצעה להקים על
חשבונו תחנה מרכזית חדשה ברחוב לויג־סקי.
ההצעה קסמה לראש העיר יהושע
רבינוביץ׳ — מה גם שלא הייתה כרוכה
כלל בהשקעה ברכישת הקרקע. לכך דאג
פילץ במשך השנים, שעה שרכש במחירים
אפסיים קרקעות מבעלי המגרשים בסביבה.
כור עמוק. עם תחילת העבודות נמכרו
כל החנויות ובתי העסק המיו־ן!
עדים לקום בתחנה החדשה. המחיר היה 85
כ־ 70.000ל״י ליחידה, ולבעלי החנויות ננד ^
סר כי הן תמסרנה לרשותם בסוף 1971
כיום ערכה של חנות, במידה וניתן להשיגה׳
כמאה אלף ל״י. לדברי הקבלן•
פילץ, לא תסתיים הבניה לפני סוף .1972
מהנדסים וקבלנים שביקרו במקום בימים
האחרונים טוענים כי אין כל סכוי שהבניה
תסתיים לפני .1974 הסיבות לכך נעוצות
בגורם אחד: כבישי הגישה למקום, שסליל-
תם כמתוכנן, באיזור המיושב בצפיפות,
תהווה בעיה עצומה, שספק אם ניתן יהיה
לפתור אותה בכלל.
בינתיים מתקדמת הבניה במקום. המציץ
מעבר לגדר הקרשים החוצצת בין הכביש
לבין אתר התחנה, יכול לראות בור ענק
פעור, כששלדי הבטון מטפסים כלפי מעלה.
בור בעומק גדול מזה חייבים לחפור ברחובות
הסמוכים. במידה ולא ניתן יהיה
להעמיק ברחובות אלה, הן בגלל סכנת
התמוטטות והן בגלל חוסר יכולת להתמודד
עם צנרת המים החשמל והביוב, לא תהיינה
כל דרכי גישה לתחנה.
פרוטקציה. כיצד הצליח פילץ לשכנע
את העירייה להקים את התחנה במקום זה?
התשובה לכך נעוצה במיבנה המוזר של
הוזעדה לבניין ערים בתל־אביב. הוועדה,
המורכבת בעיקרה מעסקנים פוליטיים, יכולה
להכריע בעד או נגד מבצעי ענק בתחום
הבניה בעיר. הפונים לועדה יודעים כי
טובת הנאה כל שהיא לנציג בועדה לא
תזיק לקידום הגשמת הרעיון. הגיב על כך
פקיד בכיר בעיריה: אינני סבור שיש
כאן חריגה מגדר המקובל במה שקרוי
פרוטקציה בישראל.
אבל פרוטקציה מיוחדת זו מותירה בכיי
זאת מספר שאלות תמוהות:
• כיצד הצליח פילץ למכור למפא״י,
במחיר גבוה ביותר, את בית הקפה שלו
ברחוב הירקון?
• מדוע אין כל פיקוח צבורי על
הצד העסקי של התחנה המרכזית, דבר
המאפשר לפילץ להקצות מניות בתחנה
לאנשים שהוא חפץ ביקרם?
>• מה הקשר בין היחסים האישיים
ההדוקים בין פילץ לבין אברהם בויאר,
סגן ראש העירייה ויושב־ראש הועדה־לבנין־ערים
— לבין אישור הקמת התחנה?
ככל מפעלי הענק האחרים של תל־אביב,
אף מפעל זה, שיועד לכאורה לשמש מנוף
לפיתוחה של העיר, הסתבך והסתאב כתוצאה
מחוסר תבונה ומאי־יכולת לבדוק
בצורה מדוייקת נתוני בנייה ונתונים הנדסיים.
ניתן רק לקוות שהתחנה המרכזית
החדשה לא תהיה פיל לבן נוסף, כמגדל־שלום
בשעתו.
דבר אחד ברור: התחנה המרכזית לא
תהיה מוכנה במועדה. וכשתהיה מוכנה —
תעלה למשלם המיסים מיליוני לירות מעל
למתוכנן. כל זאת — שעה שרשות נתיבי
איילון מתכננת להקים במרחק של שני
קילומטר מתחנתו של פילץ, מיפגש רב־מפלסי,
שישמש גם כתחנה מרכזית לאוטובוסים
ולקוי הרכבת.

צמד דוגמנים יפאניים מציג
בגדי־יס ותלבושות־חוף מתוצרת
ישראל, לעיני קניינים יפאלייס.

של טולן יו, שם נער־

כה תצוגת האופנה

הישראלית, הוצגו גם בגדי־עור ישראליים.

פלפל בטוקיו ״״.

שנראה בעיני היפאנים כמאכל לאומי ישראלי.

הישראלי גדעון קדרי
ערכה של ישראל בעיני

ניך הזר המפורסם ביותר מכל הזרים הלומדים

^ רץ השמש העולה היא גם ארץ
הפחד היורד. דווקא היפאנים, שיצרו
לעצמם תדמית של אנשים נועזים, נרתעים
יותר מבני כל אומה אחרת מפני החרם
שהכריזו מדינות־ערב על ישראל.
משום כך יש להעריך נכונה את הפסטיבל
הישראלי שנפתח בטוקיו ב־ 10בפברואר
וימשך עד אמצע חודש מרץ. אחד
המרכזים של טוקיו, מלון הילטון המפואר,
הפך למשך זמן זה למושבה ישראלית. מכל
כתלי המלון מציצות תמונות של נופי
ישראל. ומכל פינה נשקפים דמויותיהם
של יפה ירקוני וצמד הפרברים שתמונותיהם
הודפסו על כל מים מך, על כל כרטיס וכל
קופסת גפרורים של הילטון.
הפסטיבל, הוא אמנם צנוע. הוא כולל
הופעות מדי ערב של יפה ירקוני וצמד
הפרברים, בהן אסור להן להזכיר את שם
ירושלים; תצוגות אופנה ישראליות בהן
מציגים בגדי־ים של גוטקס ודיוה ובגדי-
עור של בגד־עור. בנוסף לאלה הוקם
בהילטון מטבח מזרחי אמיתי, בו מגישים
פלפל טחינה וחומוס לכל המעוניין. האוכל
מוגש בפתח המועדון, שקושט כדוגמת
מועדון אהלים בהילטון של תל־אביב, בידי
טבח יפאני שמן שאינו מפסיק ללקק את
אצבעותיו בתאווה, כשהוא טועם ממאכליו.

בטוקיו את
הוא הח־
׳ודו וקא־

ראטה. הוא מחזיק בשלוש חגורות שחורות ובשיא 3גבוה ביותר
מכל מה שהושג עד כה על־ידי זרים ביפאן. בתמונ !1הוא נראה
מפצח קורות עץ עבות במהלומת־יד אחת בשיטת הקאראטה.

הזמרת יפה ירקוני וצמד הפרברים, המופיעים יחד עימה, בפסטיבל
הישראלי שנערך במלון הילטון בטוקיו. השלושה לבושים אומנם בקימונו
יפאני, אך למרות איומי החרם הערבי, הגניבו לתוכניתם מדי ערב את השיר ירושלים של זהב.

בידור

האטרקציה האמיתית של הפסטיבאל היא
השוטרת מיכאלה זיו המעוררת את התפעלותם
של היפאנים׳ למרות שגם בטוקיו
לא חסרות שוטרות במדים. העובדה שהיא
זרה הופכת אותה למרכז ההתענינות בכל
מקום בי היא ניצבת לכוון את התנועה.
וברחוב המרכזי של הגומה, בו יש כ־12
מסלולים, יש גם מה לכוון.

עשרות עיתונאים וצלמים מקיפים את
השוטרת הישראלית מיכאלה, מרמת־גן,
.שהצטרפה לשוטרי טוקיו בהכוונת התנועה הסואנת ברובע הגינזה.

האטרקציה

במיכאלה מצאו היפאנים דמות מופלאה: אשה, זרה וגם במדים.
בכל מקום בו ניצבה מיבאלה הצטופפו המונים לחזות בה וגרמו
לפקקי־תנועה. למרות שגם בטוקיו משמשות שוטרות במדים.

נצחונות רצופים. לעומת היפאנים נמוכי
הקומה, מרשימים מימדיו של גדעון. זו 1
הסיבה שהוא זוכה להערצתן של הנערות
המקומיות.
למרות מימדיו הצנועים ניכר הפקטיבאל
הישראלי בטוקיו הענקית. העתונות היפאנית
לא הירבתה אמנם לכתוב עליו, לשבח
או לגנאי, אולם לדברי יודעי־דבר זה
כלשעצמו הישג. שכן העתונים כפופים
לאינטרסים של החברות הגדולות שרובן
ן וחרימות את ישראל•
המעט שנכתב היה אוהד מאוד. העובדה
שבין המבקרים בפטטיבאל היו הנסיך והנסיכה
מיקמה, הרמטכ״ל היפאני, שר־החוץ
ואנשי־שם רבים, היא הישג חשוב כשלעצמו
בנסיונה של ישראל להציב דריסת רגל
ביפאן, ולהחזיר את שם ישראל לתודעת
האזרח היפאני.

1ט רו רנג די
(המשך מעמוד )12
לא הצליחו הבריטים עוד לפגוע בו פגיעה
של ממש).
טרור אישי המופעל נגד אנשים מסויי־מים,
יש לו סיכוי רב להחטיא את היעד.

מ לו א
הסקטות
הנ א ה?

| פגיעה בפחות־קיצוניים |
* ש לכעייה זו עוד צד, הנשכח בדרך־
כלל בוזיכוח. בישראל מדברים על ״חבלנים״
,״טרוריסטים״ או ״פתחים״ בלשון
כוללת, כאילו כל הפידאיון עשויים מעור
אחד. למעשה שונה המצב, ויש כמה וכמה
אירגונים שונים, מתחרים ואף יריבים.
כששוקלים טרור־נגדי, צריכים לחשוב
היטב: במי מאלה פוגעים?

תהנה מתערובת משובחת זו,
העשויה מטבק היבוא המעודן
ביותר ב״סגנון הולנדי עתיק״.
״היילנדר״ עשיר בטעם ורב-
ארומה ועם זאת כה עדין וקריר
במיוחד. גם אשתך וידידיך יעריכו
את ניחוחו היחיד במינו.

ככל שהאירגון קטן יותר. הוא
כדרך־כלל קיצוני יותר. וככל שהוא
קטן יותר, הוא גם פחות
פגיע. פגיעים דווקא האירגונים
הגדולים, שהם פחות קיצוניים.
למשל: ההתנק שויות האחרונות בוצעו
על־ידי אירגונו של ג׳בריל (״החזית העממית
לשיחרור פלסטין — המיפקדה הכללית״)
.זהו אירגון קטן יחסית, שקשה
יותר לפגוע בו.
בוודאי קל יותר לפגוע באל־פתח שהשתלם
על האירגון הפוליטי הרשמי הקרוי
״האירגון לשיחרור פלסטין״ .לאירגון פוליטי
זה יש מישרדים רשמיים במקומות
רבים בעולם הערבי — אבל יושבים בהם
בעיקר ביורוקראטים, תועמלנים, עסקנים
למיניהם.

50 גרם 3.50 -ליי•

פגיעה כ״אל־פתח״ עלולה להשיג
את המטרה ההפוכה מזו שרוצים
להשיגה: מתן יתר חופש
ויוקרה לאירגונים היותר קיצוניים.
מבין
כל אירגוני־הפידאיון, אל־פתח הוא
הפחות קיצוני. אין אמת בטענתו שהוא
מתנגד עקרונית לפגיעה באזרחים. אנשיו
מטילים פצצות בבתי־מגורים בישראל. אולם
נכון כי עד כה לא עסק אל־פתח בהתנקשויות
במטוסים, ואף לא במעשי־הטרור
הרצחניים ביותר, כגון הפצצות בשופרסל
ובקפטריה של האוניברסיטה. כל אלה בוצעו
על־ידי פלגים שונים של החזית העממית
לשיחרור פלסטין.

מבאן, שהאינטרס הישראלי הוא
קודם בל לפגוע ביריכי ״אל-פתח״,
הקיצוניים יותר. אך דווקא אלה
ממוסדים פחות, ועל כן פגיעים
פחות.

י ע 3ר ל ^ זר־ י ^ י ן -ער/3מ

!־״סיזוף של ״אל-פתח״? |
* •1רינות אחרות, שעמדו בפני בעייה
דומה, הגיעו לא פעם למסקנה כי רק
כוח אחד יכול לחסל אירגוני־טרור: אחד
מאירגוני־הטרור עצמם.

מלה ח דש ה

בשפה העברית:

״גמישונים״

*גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי״.
שהם כה גמישים עד שהם מתאי מים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.

ביום א׳ ,8.3.70 ,בשעה 20.30 בערב
תשודר התוכנית:

אחת הדוגמות הבולטות לכך היתה ה־
״סיזון״ — פעולת ההגנה נגד אצ״ל.
על רקע זה מעניינת עובדה בעלת משמעות
רבה ביותר:

בומרא* 1ז
(ויכוח־ פ תו ח)

בטלוויזיה הכללית
בה יופיע גם

ח׳׳כ אורי אבנרי
נושא הוויכוח :

היישות הפלסטינית

לא פעם קרה שאירגודטרור
גדול אחד חיסל גופנית את כל
יריכיו, אחרי שהצליח למשוך ל•
צירו את דעת־הקהל כשם אותן
סיסמות שגם האחרים דגלו בהן.

עד בה לא בוצע אן 5מעשה-חב-
לה אחד כמטוס צרפתי או בנמל־תעופה
צרפתי.
ידוע שקיימים מגעים חזקים בין אל־פתח
וממשלת צרפת, וכי עראפאת מקווה להשיג
מממשלת־פארים הכרה רשמית, או רשמית־למחצה,
כמו הוויאם־קונג. יש להניח כי
התנהל משא־ומתן סודי בין פאריס ואל־פתח,
אולי בתיווך מצרי, כחלק מן המערכה
הצרפתית שכללה גם את עיסקת־ד,מטוסים
עם לוב.
על־כל־פנים, בצרפת פועלים היום אנשי
אל־פתח באופן חופ שי במישור המדיני
והתעמולתי — כנראה תמורת התחייבות
שלא לעסוק שם במישור הצבאי.

זה מוכיח לפחות דבר אחד:
שיש בכוחו של ״אל־פתח״ כיום,
לבלום גם את פעולות האירגונים
האחרים, כשהוא מעוניין בכד,
וכשהוא יכול להצדיק זאת על
רקע הישגים לעניין הפלסטיני.
דוגמה זו מובילה לכיוון ההפוך מן המחשבה
על טרור נגדי. היא מובילה מן המחשבה
על טרור־נגדי חזרה למישור המדיני,
ולבעיית הכללית של יוזמה מדינית ישראלית
כלפי הפלסטינים עצמם.
העולם הזה 1696

תקליטים
שירי רחוב

הצגה חדשה
שליח השטן
מלבן יצריס

להקת המחול כת־שבע ,
(אולם נחמני, תל־אביב) — מציגה תוכנית
חדשה של יצירות באלט מודרני, בה משולבים
גם קטעי מחול מתוכניותיה הקודמות
של הלהקה. מי שנחון במידה רבה של
דמיון ורגישות ויודע מראש למה הוא
מצפה מלהקת מחול מודרנית, יוכל לשאוב
הנאה רבה מתוכנית זו.
כל אחת מהצגות הלהקה מורכבת מכמה
קטעים שונים באופיים, לא כולם בעלי רמה
שוזר, של ביצוע, אך כל הקטעים מעוררים
עניין.
תנועות, לדוגמא, הוא קטע כוריאוגראפי
ללא מוסיקה של ג׳רום רובינם (במאי

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

ד עו לםר!ה
ומתאר תקופה בה יהיה תפקיד האדם
מפוקפק בחברת רובוטים משוכללים ממנו.
קולנוע נשיקות גנובות

(איריס,

ת״א) — סרט מעודן עשוי בטוב טעם
(פרנסואה טריפו) ומשוחק בקלילות (ז׳אן
פייר לאו, דלפין סייריג, מישל לונסדאל)
על צעיר שלא מצא מקומו בצבא ומחפש
אותו בחיים האזרחיים, בפאריס של היום.

אדם כעיקבות גורדו

(סטודיו, ת״א) — מסע של זוג רוכבי
אופנועים מלוס אנג׳לס לניו״אורליאנס, חושף
אמריקה גדושה אחייליות, צרות־מוחין,
דיעות קדומות ואלימות חסרת־טעם. אהבת
אדם לרעהו היא דבר נדיר בנוף זה. סרט
משכנע נגד הגירה אל מעבר לאוקיאנוס.

קאובוי שד חצות (גת, ת״א)

— עוד סרט שאינו מפאר את אמריקה, מתאר
את אשפתות ניו־יורק, בהם שורצים
הומוסקסואלים, גברברים למכירה, נרקומנים
ועוד עלובי חיים למיניהם, שאין להם
גואל ומושיע. בימוי מבריק ומישחק יוצא־מן־הכלל
של ג׳ון וויט ודאסטין הופמן.

+*+החיים המתוקים

(גורדון,

ת״א) — סרטו של פליני שעורר בזמנו
שערורייה בגלל האורגיות שתיאר. היום
האורגיות הן עניין שבשיגרה. לעומת זאת
אפשר להתפעל שוב מן הסימון הקולנועי
של הבמאי האיטלקי הגדול.

פדה די, אבד אתה נושף

אותי (פריז, ת״א) — פארודיה על סרטי
אימים למיניהם, גדושה הומור מאקאברי,
מבויימת להפליא על־ידי רומן פולנסקי ומשוחקת
היטב על־ידי ג׳ק מקגורן ואלפי
באס. מומלץ למי שאינו סולד מערפדים.

אהבת החיים

רינה גלוק ורקדני ״בת־שבע״
סיפור הפרברים) ,המצליח ליצור על הבמה
תחושה של קצב, לתאר יחסים אנושיים ואפילו
להביע הומור, כל זאת מבלי לחרוג
מן המיטגרת המקובלת של תנועות באלט
וכאמור, ללא עזרת צליל כלשהו.
חזרה (כוריאוגרפיה: נורמן מורים) מתאר
באלט משלבי הכנתו בחזרות ועד להעלא־תו,
בצורתו הסופית לפני קהל. המוסיקה
של מונקיו־רוואלטס אינה מקורית ביותר ב־מיקצביה
הדרום־אמריקאיים, אבל יש בה
תנופה רבה, ואילו הכוריאוגראפיה מדגישה
את שינויי האווירה, מן הקלילות העליזה
של תחילת החזרות דרך המתח ההולך ועולה
לקראת ההצגה.
הקטע המרשים ביותר של הערב הוא
לפתח חטאת רובץ, בו חוזר קין מתוסבך,
מעוות, שאינו משלים עם המציאות, ורוצח
את הבל אחיו, סמל הקונפורמיזם הרכרוכי
במיקצת, כששליח השטן מלבן את היצרים
האפלים.
אפשר אולי להתווכח על התפיסה הפילוסופית,
לעומת זאת צריך לציין את העוצמה
הדרמאתית הרבה שבכוריאוגרפיה של משה
אפרתי ובביצועם של שלושת הרקדנים:
אהוד בן־דויד (הבל) ,נורית שטרן (השטן),
ואפרתי עצמו (קין) .המוסיקה של נועם
שריף, המבוססת על מישחקי קצב המושגים
בעזרת מכשיר אלקטרוני ואפקטים אלקטרוניים
מוזרים, משרה אווירת אימה משכנעת
כל כך, שילדה נפחדת בקהל פרצה
בבכי מר• התפאורה המאופקת של דגי
קרוון והתאורה של חיים תכלת מסייעים
אף הם להשגת האווירה המתאימה.
להקת בת־שבע חסרה עדיין את ההומוגניות
המאפיינת להקות באלט גדולות, אולם
יש בה רקדנים מחוננים מאוד, תוכניתה
תרבותית ומומלצת בפני כל חובבי
המחול.

(מירון, חיפה)

— סרטו של פרנסואה רייכנבאך על אישיותו
ואמנותו של ארתור רובינשטיין, מצליח
להקסים את הצופים בעיקר בחיוניותו המופלאה
של האמן הישיש.

001צ -י אודיסיאה כהדד
(ירושלים, ירושלים) — אחד הסרטים המדהימים
ביותר מבחינה ויזואלית שנעשו
אי־פעם, משקיף אל העתיד בעין ספקנית,

הפסיכי (אורלי, חיפה) —

סרט חובה לכל חובבי אימים ומתח, ולכל
אוהבי הקולנוע לשמו. אחד ההישגים המופלגים
של אמן־המתח אלפרד היצ׳קוק.

-דרורה חכקין

(ם י.בי.אם אוסף פיזמונים חביב מבוצע
בטעם רב על־ידי דרורה חבקין עם ליווי של
צמד הגיטריסטים דן ומיגל. דרורה אינה
אולי זמרת במובן המקובל של המילה, אבל
היא יודעת לתבל שירים אלה בפילפל פרטי
משלה, בקריצות ממזריות ובדיקדוק עברי,
שהוא אמיתי דווקא משום שהאקדמיה ללשון
בוודאי לא היתד, מאשרת אותו. השירים
שאספה, הם שובבים ועליזים ומגלים לעיתים
צדדים בלתי צפויים בלחנים מוכרים
לכל, למשל: בין הרים ובין סלעים כשיד־אהבה.
תקליט יוצא דופן וראוי בהחלט להאזנה.
לאד
זאפאלין (אטלנטיק) — קצב רועם,
צליל קשה, אפקטים אלקטרוניים; בקיצור,
תקליט־חובה לחובבי הרוק המתקדם•
הלהקה, שהיא על גבול הממתרת וה־מסחריות
שוברת שיאי מכירה בתו״ל, מערבלת
בהצלחה את כ -מר, שניתן להשיג .
מכלים אלקטרוניים ומשיכלולי להקה. בין
הפיזמונים !-נקליט, הלהיט המון אהבה.

נערות קילימאגג ארו -מיילס

תיאטרון
הנערים בחכורה

(בימות)

— עולמם של הומוסקסואלים מספק למחזאי
מארט קראולי חומר תיאטרוני מרתק,
כשהוא מציג את גיבוריו כדמויות אנושיות
ולא כנושאים לבדיחות וולגריות, כפי שנהוג
בדרך כלל. הביצוע של תיאטרון
בימות מוכיח שוב שהצגה יכולה להצליח
גם ללא סובסידיות.
כדאדם (תיאטרון החאן הירושלמי)
— מחזה מוסר מימי הביניים ששימש
בין היתר גם כהשראה לפאוסט, זוכה לביצוע
המדגיש דווקא את הצד הקאבארטי־הבידורי
שבו. רמת המישחק חובבנית למדי,
אולם ההצגה עשויה לעניין את חובבי התיאטרון
שזוכים רק לעיתים נדירות לחזות
בחומר ספרותי מסוג זה על בימותינו.

דייבניס (סי.בי אט — 1קשה להעלות על
הדעת הרכב אינסטרומנטלי מגובש יותר בעולם
הג׳ז מחמיש׳ית מיילס דייביס׳ .השילוב
בין הכלים השונים מושלם, האילתורים
תמיד מעניינים• בתקליט !ר, מתבלט דווקא
המתופף טוני וי7יאסס, אבל שאר הנגנים
מספקים רקע עשיר מאוד להמצאותיו.
עולמה של מריאן פייתפול (פאקס)
— צרור פיזמונים מוכרים מאוד( ,רק אתמול,
ציפור קטנה זו, עם חלוף; הדמעות

ועוד) בביצוע רך וענוג של הזמרת הבריטית
שהיתר, לאחרונה גם לשחקנית. הליווי
מעודן והתקליט בכללו נעים לאוזן. הערה
אחת: רצוי לרשום באיזשהו מקום את
שמות המחברים והמעבדים, אם על מעטפת
התקליט או על התווית. יש מי שמתעניין
גם בכך.
בידזר חיי כדב

(התיאטרון העממי) —

גדי יגיל מראה את כוחו בשיר ובפיזמון.
החומר אינו כליל השלמות, אולם גדי מוכיח
את עצמו כבדרן המשעשע והמסוגנן ביותר
שלנו, ומחפה בכשרונו על כל הליקויים
האחרים. ערב מהנה•

איש חסיד היה (בימות)—
אם טרם ראיתם, כדאי לכם לחזות בדרך
בה מפרשים צברים את הלחנים ור,טיפוסים
החסידיים המסורתיים.
* * דהקת פיקוד דיזנגוף (תיאט־רזן
דני דגן) — שיחזור הצלחתן של להקות
צה״ל, הפעם בהשתתפות בוגרי להקות
שפשטו את המדים.

תערוכות
אלעזר גלעד

(גלריה צ׳מריג-

סקי, תל־אביב) — תערוכת יחיד ראשונה,
מפתיעה בבשלותוז. צבעי שמן בסולם צבעים
פלסטי, שדוזקא בגלל צימצומו, הוא
עשיר ביותר. רוב התמונות עוסקות בדמויות
מרומזות, עשויות אין־סוף של מריחות
מכחול בעלות תנועה זורמת• התמונה, סולמות,
הכוללת מספר דמויות בצבעוניות רכה
על מישטח לבן — היא הטובה שבתערוכה.
ציורים רגישים של אמן בעל כתב־יד אישי.
מומלץ.

יוסף קוזקובסקי

דר״פום דוקדקנקו
בסרט המפיקים העלה
זיר:־ מוסטל
על בימות ברודוויי
מחזמר דמיוני על
חיי האהבה של היט־לר.
רעיון פרוע פחות,
אן גרוטסקי
כשלעצמו, ה פן לאחרונה
מציאות בפאריס,
שם מוצגת
הלאו׳מי
בתיאטרון
של צרפת, האודי״
און, אופרה קומית דרייפוס מחרה על פר״
שת דרייפום. שם האופרה הוא רציתם אור?
בבקשה! ומחברה הוא קלדד פריי.

קהל פיזמונים סאטיריים נוסח ברכט־וייל,
המציגים את משפט דרייפוס, את האנט״
שמיות שהקיפה אותו ואת הלכי־חרוח הפוליטיים
באותה תקופה, באור אבסורדי לחלוטין.
אולם את עיקר ההנאה שואבים
הצרפתים מן הרמזים האקטואליים שהם
מוצאים בשיחזור המשפט. עכשיו כדאי אולי
לחשוב גס על מחזמר לפי משפט בן־ברקה.

האופרה מתוארת על־ידי יוצרה כ״פארו־דיה
בשני משפטים״ והיא שולחת עקיצות
לכל הכיוונים, גם בטקסט וגס במוסיקה
שלח. ההצגה, אשר הועלתה לפני כשנה
באחת מערי־השדה של צרפת, משכה, בזמנו
תשומת־לב מועטת, כקוריוז, אולם עתה מתפעלים
הכל מן השנינות והפיקחות שהם
מוצאים בתוכה, ורואים בה מין חידוש ימי
הזוהר של האופרה הקומית נוסח אופנבך.
ההצגה עצמה צנועה מאוד. על הבסה
ניצבים תזמורת קטנה וחמישה זמרים:
ארבעה גברים ואשה. הם מטיחים בפני ה
(בית-האמ-

נים,
תל־אביב) — נציג נדיר של ״יהדות
הדממה״ הרוסית, שזכה לחיות בישראל
ארבעה חודשים ונפטר לפני חודש ומחצה.
ריאליזם אקדמי, בנוסח הרוסי הידוע. אמן
מגמתי, שנלחם בעזרת מכחולו נגד הנאציזם
ונגד כבלי הקומוניזם. תיאטרליות דרמטית
העומדת מעט מעל לביקורת רגילה, כיוון
ששימשה מכשיר לחימה פוליטי־פנימי. רוב
הנושאים: דויד וגוליית, פליטי חרב יהודיים,
אמהות ועולליהן, ידידות בין לוחמים.
לרוב חיתוכי הלינול מצורפות סיסמאות
באידיש :״שלח את עמי״ ,״לא לשכוח״ וכו׳.
מומלץ.

ציור של קוזקרבסקי

סרטים מין וצבע
** שני גברים ודירה

אחת

(אסתר, ת״א ארצות־הברית) מבהיר בצורח
שאינה משתמעת לשתי פנים, כי בעית
הגזע אינה בעיה אמריקאית בלבה ותושבי
לונדון, הנאורה׳ צריכים לעשות גם הם
את חשבון הנפש.
פרסומאי צעיר (רובין פיליפס) לבן, מסכים
לחלק דירתו עם פרקליט כושי (הל
פרדריק) העובר את תקופת הסטאז׳ שלו
בלונדון. בעלת־הבית אינה מוקסמת מן
הרעיון אולם מיקצועו של הכושי מרגיע
את מצפונה במידה מסוימת. כל זאת עד
שמסתבר לה שלכושי יש חברה כושית
והשניים מבלים יחד תחת קורת הגג שלה.
שני כושים יחד, זה כבר יותר מדי בשבילה
והיא מגרשת אותם.
עד כאן, בעיות גזע. אלא שאז מסתבר
כי הפרסומאי הצעיר, נצר למשפחת אצילים

עלילתו מתרחשת במלחמת העולם השניה.
יחידה אמריקאית קטנה מתמקמת בסירת
מפוארת בבלגיה, בה מתגוררים דוכס
אימפוטנט (סמל מובהק לאצולה שנדונה,
לכליה) ואשתו היפהפיה. מפקד היחידה.
הוא מייג׳ור שתום עין (הרטיה היא באופנה,
לאחרונה) ,סמל למיליטריזם המביא חורבן
על העולם התרבותי, ופיקודיו, שנועדר
להציג חתך של בעיות העולם: שוחר
האמנות; הסופר שמתרשם יותר משהוא חין
האיסטניס המנסה להשתחרר מחינוכם האם-
תני של הוריו; הכפרי הפשוט המתאהב
בפולקסוואגן, עוד סמלים חיים.
בין כל הסמלים הללו, שקובצו יחד
בסרט אחד, קשה למצוא אפילו דמות אחת
שאפשר להתלות בה או להאמין לה,
ולוליא עסיסיותו הטבעית של פיטר פוק,
בדמות אופה שכל מאפיה היא ביתו וכל
אשת אופה היא אשתו, לא היה הסרט
מעלה אפילו חיוך אחד לכל ארכו.
משפטים ב־מכסטים. אמנם לא לחיוכים
התכוון טירת הגיהנום. אם יש לו
מטרה כל שהיא הרי זו הטפה נגד המלחמה
הרומסת ברגליה אנשים חפים מפשע,
תרבויות, שהן אולי נחלת העבר אך ערכן
נצחי ועומד, וכל ההרס בשל אינטרסים
שאיש אינו זוכר אותם בלהט הקרב. אין
ספק, נושא אקטואלי ומזעזע. אבל מה
שנראה בסרט הוא מעין משחק מריונטות
בסימבולים ומאחר והפצצות, הבזוקות, ה־טאנקים
ושאר כלי הרס מחסלים בסצינת
החורבן הסופי סמלים ולא אנשים (כי
אף אחת מדמויות הסרט אינה מעוררת
רושם אנושי) הרי שכאב־הלב אינו גדול
כל כך.
הדיאלוגים גדושים במשפטים בומבסטיים
שנאמרו כבר בצורה דומה בסרטים רבים
אחרים. הבימוי והמשחק יעילים הרבה
יותר בסצינות של הנפת אגרופים וקרב
מאשר בקטעי ההתפלספות למיניהם. נקודת
אור בולטת: העובדה הטכנית• העריכה
לקראת סוף הסרט דינמית, התפאורות
מרשימות, והצילומים (הנרי דקא) יוצאים
מן הכלל. חבל שלא היה מי שינצל אותם.
היציקיק והמרגלים

דייזי ב״שני גברים ודירה אחת״
מין אינו תלוי בצבע

מתנוונת, אינו כל כך גבר כפי שהוא
נראה, ונהיתו אחרי בעלי עור כהה ממנו,
יש בה מן התקווה הסמוייה ליטול מהם
משהו מגבירותם המפורסמת• כאן מצפה לו
אכזבה, כאשר הוא מגלה שבושים ולבנים
אינם שונים בהרבה זה מזה בלב הדברים,
אפילו אם הם חיים בחלקים שונים של
הכרך, מבלים בצורה שונה או מדברים
בניבים שונים.
שני גברים ודירה אחת משתדל לטפל
בשני הנושאים הללו בעת ובעונה אחת,
ואולי משום כך הוא נראה לעתים מבולבל
ואינו מעמיק די הצורך. הבמאי טד
קוצ׳ף העלה אמנם כמה תמונות אמיתיות
מחיי לונדון, יחד עם זאת. גלש לעתים
לשיגרה בעיקר במה שנוגע לעניין הגזע.
שחקניו, ובעיקר רובין פיליפס, כצעיר
הבריטי, משרתים אותו היטב לאורך הסרט.
בסך הכל, דראמה מעל הממוצע, על
נושא אקטואלי שחריפותו גדולה מכפי
שמעזים להראות בינתיים בקולנוע מסחרי.
המלחמה נגד המלחמה
* טירת הגיהנום

(חן, ת״א, אר-

,צות־הברית) אם הדרך לגיהנום רצופה
בכוונות טובות, הרי סרט זה מספק לסליל-
תה אבנים רבות. קשה לתאר סרט יומרני
יותר עם תוצאות רחוקות כל כך מן
הכוונות הנעלות שלו.

י*•* טופאז (אופיר, ת״א) — באחד
הראיונות הרבים שלו, סיפר פעם היצ׳קוק
שמדי כמה שנים הוא מרגיש צורך לעשות
סרט ״בטוח״ ,סרט שאינו מבוסס על רעיון
פרטי משלו או מפליג לעולם דמיונות כמו
הציפורים אלא שלאגר שיחזיר את כל הכסף טופאז שהושקע בו בריבית משולשת.
צריך כנראה להיות אחד הסרטים הללו.
היצ׳קוק בחר ברב־מכר של ליאון יוריס
דווקא משום שהיה רב־מכר ובכך הבטיח
כבר קהל פוטנציאלי גדול. הסיפור, המבוסס
על עלילה אמיתית — חדירת הביון
הסובייטי עד לשלבים הגבוהים ביותר של
שרותי הבטחון הצרפתיים, ומשבר הטילים
בקובה, מעורר כיום עניין מחודש עקב
היחסים המוערערים במקצת שבין ארצות-
הברית לצרפת.
כל הצרה היא שטופאז הוא סרט ריגול
שנכתב כרומן סנסציונאלי בהמשכים לעתוני
נשים, מלא חשיבות עצמית מופרזת וחסר
שנינות. היצ׳קוק, משום מה, בחר להישאר
נאמן לרוח המקור, במקום להפוך אותו
מטרה לחיציו הסרקסטיים, כפי שעשה
בעבר, ומשום כך אינו יכול להימנע מכל
הפחים שטמונים בדרכו: סצינות מלודרמ-
טיות שדופות, רגשנות מיותרת, שטחיות
מרגיזה.
עם כל זאת, עדיין ימצאו להם אוהדי
היצ׳קוק נקודות עניין רבות, בעיקר אם
ישלימו מלכתחילה עם העובדה שאין כאן
הפתעות מקפיאות דם, תפניות מדהימות
או תעלולים טכניים בלתי צפויים. היצ׳קוק
בחר דווקא בבימוי קונבנציונלי, אולם קשה
שלא להתפעל מן הדרך בה הוא שומר על
קצב אחיד ומצליח ליצור מומנטים של
מתח דווקא בגלל קצב זה, ומובן שהחוש
האסטטי המיוחד שלו בא שוב לידי ביטוי
בולט. כל צילום מתוכנן כציור, צבע
של חליפה חייב להתאים לקיר שמאחוריו
ולחלוק הנשי שלידו. וצילומיו של ג׳ק
הילדיארד משרתים אותו היטב.
בסך הכל, סרט ריגול מקצועי שבודאי
ימלא קופות, אם לשפוט לפי ההצלחה
המקבילה של הספר שאינו משובח יותר,
אבל מהיצ׳קוק מותר לצפות ליותר.

ן ־ ן ן 1ןךן | 1 1 1 4 1 7ח אחת מן הדיירות בבית המשותף הרומאי, שבכל
חדר ודירה בו מתגוררת סטייה מינית מסוג אחר.
בית זה, בסרטו של פליני סטיריקון, הוא המשמש סמל למשמעות של העיר המודרנית.

ך איוס פטרוניום היה אהוב נפשו של
נרון קיסר. הוא סיפק לקיסר את בנוח
;ובני לזזייתו המשובחים ביותר. הוא המציא
עבורו את השעשועים והאורגיות המוזרים
ביותר, ויש אומרים שלא היה עוד איש
.בעל טעם מעודן כמוהו במאכלים, בתענוגות,
ובהפקדות.
בעצם, כך מספרת האגדה, לא היה נרון
מעיז לחוות דעה בשום נושא מבלי לשאול
פיו של פטרוניוס, ומשום כך העניק לו
גם את התואר ״ארביטר״ .זאת, עד ש־הוגנבה
פעם לאזנו של הקיסר המטורף
השמועה כאילו זומם ידידו הנאמן לרצחו
נפש. מיד שלח שליחים וציווה עליו להתאבד,
ולא — יהרגוהו חייליו. פטרונייס
נכנע לצו, אולם קודם כל ערך משחה
ענקי, ואחר כך, שעה שהדם נטף מעורקי
ידיו, ערך בעליצות רבה, יחד עם כל המסובים,
קטלוג מעודכן של כל מעשי ההפקר
של נרון בחייו.
יתכן שאיש לא היה מציין עוד את שמו
של האציל פטרוניום, פרט לספרי ההיסטוריה,
אילולא כתב בחייו ספר בשם
סאטיריקון, שמה שנותר היום ממנו מהווה
בקושי חלק עשירי מן המקור. אבל יש
בו מספיק כדי להעמיד בצל את פאני היל,
חוגו של סרטן או מועקת פור׳טנוי גם
יחד.
פטרוניום מתאר בספרו את מסעותיהם של

שלושה צעירים על פני רומא של תקופתו׳.
תאוריו צבעוניים, עשירים וססגוניים כל
כך שמפליא עוד יותר הוא שפטרוניוס
השתמש בתאורי התועבות הגדולות ביותר
בשפה. לטינית מושלמת כל כך, שזכה לכינוי
״הפוריסט המלוכלך ביותר״.
סאטיריקון היה מאז ומתמיד שמחת
לבבם של כל לומדי הלאטינית שקצו בשינון
פעלים מבוקר עד ערב וקראו אותו
מתחת לשולחן. וכך הגיע אליו גם פליני.
״בהתחלה״ כך הוא מספר ,״קראתי את
הספר עם כל הסקרנות והתאוה של בן
טיפש־עשרה, צמא לגלות סודות אסורים.
התיאורים החיים הותירו עלי רושם עמוק
וגירו את דמיוני זמן רב• באשר חזרתי
אחרי שנים לפטרוניוס, גליתי לפתע שרומי
לפני אלפיים שנה, היתה דומה להפליא
לרומא של ימינו.
״התשוקה שהיתר, לי במשך שנים להפוך
את הספר לסרט, היתד, לעובדה קיימת.״
והתוצאה, כפי שמעיד פליני עצמו, בצניעות
הלטינית הידועה שלו, היא ״עשרים אחוז
פטרוניום ושמונים אחוז פליני.״
״זהו הסרט הקשה ביותר שעשיתי עד
היום. בכל סרטי האחרים היתד, לי אחיזה
כלשהי במציאות. כאן הייתי צריך להמציא
את הכל, להקים עולם שלם על
רגליו ללא משענת כלשהי, ולסמוך רק
על דמיוני.״ למראה הסרט, שעורר תגובות

(הרכב משמות האלים הרמס ואפרודיטה) .הוא יצור שחציו ילד
וחציו ילדה, מין מיפלצת שתושבי רומא הקדומה היו מקריבים

לה קורבנות —! מתוך אמונה בכוחות המרפא העל־טבעיים שלה, ביחוד בשטח האהבה.

״סאטיריקוו״ — סרטו של פליני המגיע
לישראל — עשוי לעורר תגובות נסערות

נל חסזויות
שניחת(חסה

ך 1סצינות עירום המוניות מען
¥1ר 11111 \ 1 1*1
1 1 1 1 1 1 .1 1 1 111 זו, בה נראים תושבי רומא, גברים
ונשים, מתרחצים יחדיו במרחצאות, הן אופייניות לסרטו של

קיצוניות בכל מקום בו הוצג, ויוקרן בקרוב
גם בישראל, מסתבר פעם נוספת כי
פליני ניחן בדמיון מדהים ומטיל אימה
שכמוהו לא נראה עד כה על בד הקולנע.

זהו גיבור סרטו של פליני, העבד שעלה לגדולת
ומרך בכספו את האורגיות המפוארות ביותר לתושבי
רומא. כאן הוא נראה בחברת שניים מנעריו, שהיו מחליפים את הנשים במיטתו.

טויגארניו ונעריו

מוזרות שבציורי פיטר ברויגל והירו־נימוס
בוש, בודאי יזבר בהם, למראה הסרט.
כל פרט מכוון מראש. התאורה בבל
צילום מתוכננת להשגת אפקט מסויים.
האיפור, התלבושות, הכל נראה כאילו
רצה פליני להציג שורה של ציורים נעים.
ואשר לאזניים: פס־קול הסרט מטיל
אימה לא פחות מן התמונות. השאון הנוראי
שבבית הרומאי המשותף, הזעקות
הקצובות של הקהל הצופה בקרב גלדיאטורים,
רעש מחריש אזניים של משתה
תאווה, כל אלה באים כאילו להוסיף מימד
שחסר בתמונה ולהכניס את הצופה לתור
עולם דמיוני שבודאי אינו רחוק
מזה של מעשני הסמים, כאשר הם שוקעים
בעולם ההזיות שלהם.
הסברים, ניתוחים, הרצאות בעד ונגד
מאטיריקון יושמעו בודאי לרוב. באיטליה
כבר סוערות הרוחות מסביב ל״תועבה״
וצדקנים דורשים להסירה מיד מן הבד
ומפיקי הסרט אף נתבעו לדין. אולי הדמיון
למציאות מפחיד אותם. הסבר מדויק
של הסרט כולו, עשוי למלא כרכים רבים.
בכל אחת מן הסצינות בסרט יש פרטים
אין סוף, ומדם ראוים להסבר, מה עוד
שרבים מהם ניתן לפירוש ביותר מדרר
אחת.
אולם לגבי הצופה הממוצע, זה אשר
אינו מחפש פירושים וניתוחים, הסאטיריקוך
הוא מכת הלם, חזיון שלא ישכח, מן
ביקור חטוף בגהינום, שלדעת פליני הוא
חלק בלתי נפרד מכל אחד מבני המאה־העשרים.

פליני,
סטיריקון. למראה כל כך הרבה עירום, משתוקק הצופה׳
לראות לפחות אדם אחד, לרפואה, לבוש כהלכה. הקיצוניות של
פליני באה להשוות בין רומא המשוחחת לחברה המודרנית של היום.

מכריח אותם גם לבלוע את חרוזיו ה־שדופים,
ואוי למי שאינו מביע את התפעלותו
מאלה.
סצינה אחרת. ביקור בבית משותף
נוסח רומי שלפני הספירה: מרפסות ערוכות,
פתחים ללא דלתות, ומכל פתח
מציצה סטיה אחרת של המין האנושי.
יצאניות מכל הסוגים ומכל הצורות שוחרות
לטרף, זקנים בלים נושמים נשימותיהם
האחרונות עלי אדמות, סאדיסט־ם.
מאסוכיסטים, נארקיסיסטים, כולם מצטופפים
יחד לפי מיטב המסורת של המגורים
המודרניים. בלוק דירות ברומא של היום.
בעצם, קשה להעלות על הדעת טירוף
או סטיה אשר פליני לא כלל בסרטו. ייש
להניח שאפילו הדמיון הפרוע ביותר לא
יוכל להמציא כמה הברקות חושות שטרם
חשב עליהן. גמדים שאבריהם עקומים,
נשים שפניהן אכולות תאוה ועיניהן
מתות, זקנים חמדנים, אצילים בעלי חזות
של מופרעים, משחקי רצח ואוכלי־אדם,
אליל בדמות הרמפרודיט (חצי ילד חצי
ילדה) אליו באים להתפלל נימפומניות
וקטועי איברים, סרגינות שלידן אפילו זו
משמונה וחצי נראית כתינוקת חמודה וחייכנית,
בקיצור, דבר לא חסר בסאטי־רילוון
של פליני.

*** לו ש ת הצעירים של פטרוניום
^ חוזרים ומטיילים על פני רחובות רומי
העתיקה דרך עיניו של פליני. אולם מראות
הזוועה, האורגיות, הפולחנים הברבריים,
שפיכות הדמים, לובשים משמעות מודרנית
ומפחידה,
באחת הסצינות הראשונות, נוכח אחד
הגיבורים בהצגת תיאטרון דאז. השחקן
הראשי מתחיל בכך שהוא מוציא בקול
רם את הגזים המיותרים שהצטברו בקיבתו,
להנאתם המלאה של הצופים. אחר כך
הוא מעלה על הבימה גנב, ומראה בדרך
דרמטית כיצד מענישים אותו על מעשיו.
הדיין מניף אל־על ובמהלומה אחת כורת
את היד. ריאליזם בשיאו. אפילו תיאטרון
האכזריות המודרני אינו יכול לשכנע יותר.
בסצינה אחרת — שהיא דרך אגב, החלק
החשוב ביותר ביצירתו של פטרוניוס
— נוכח אותו גיבור במשתה של טרי־מלכיו,
עבד משוחרר שהתעשר, קיבץ
סביבו להקת גרודים, וקבע עצמו בתוקף
הממון, לפטרון האמנות, הפיוט והטעם,

אף כי למעשה אינו אלא נואף זקן, מפונק
וטיפש.
— ייימות הקבלות רבות בין ה-
הוא מגיש לאורחיו צלופחים ענקים ו חברה הרומית שקמה לנצרות לרומא
שחורים, חזירי־ענק שכרסם ממולאת בשל
ימינו: הציניות, האדישות, השחיתות
בשרים נוטפי שומן, ודב שלם על מגש
וחוסר הערכים, היו אפיינים לחברה דאז
אימתני. אם האורחים טרם שבעו, הוא
ולחברה האנושית במאה־העשרים. שתי ה
תקופות
הן תקופות שיא זוהר, שאחריהן
בא המשבר. הדת והפילוסופיה התמוטטו
ובמקומם באו דפוסים חסרי־ערך, המדע
הפך לשעשוע או למעגל סגור שמאיים
להרוס הכל. כולם עובדים היום כאז לאל
אחד: ממון,״ אומר פליני.
״את גיבוריו של פטרוניוס ניתן לפגוש
בנקל בכל בירה מערבית גדולה, יושבים
על המדרגות הספרדיות ברומא, מסתובבים
בפאריס או ישנים בכיכר פיקאדילי בלונדון.
כמו הביטניקים של היום, הם
נודדים ממקום למקום, מוכנים להתנסות
בכל חחיייה ללא חרטה וללא היסוסים. הם
חיים אך ורק למען היום, אינם מוכנים
להתחייב בשום רגשות, מתקיימים מן היד
אל הפה ולעיתים קרובות חורגים במיקצת
מן החוק. כלל אחד מאחד את כולם: אכול
ושתה כי מחר נמות. מה שלא הספקת היום,
לא ישמור איש עבורך לקראת יום המחרת.״
פליני
שעבד על הסרט תקופה ארוכה,
ערך מחקר מקיף לא רק על הסאטיריקון
אלא על כל הספרות הרומית מאותה תקופה,
שבכולה ניתן לפגוש במוטיבים דומים.
אמנם כוונותיו היו מודרניות לגמרי, אולם
הוא רצה ליצור עולם שלם, מכל הבחינות,
עולם פרי דמיונו בהשראת הימים
ההם.
קשה לכתוב על סרט כמו סאטיריקון
משום שהוא נועד בעיקר לעיניים ואוזניים.
כל אחד מצילומי הסרט הוא יצירה בפני
עצמה, עד שנדמה כאילו אף פעם לא
היתד, האמנות השביעית קרובה כל כך לציור.

שמכיר את הדמויות המעוותות וה־

גן התענוגות

שהוא אחד מגיבורי סרטו של פליני, בגן־
התענוגות הפרטי של המשורר שהתעשר.

היצקוק

נותרו עוד 6שבועות
עד לסיום חידוו־הצילומים

ו י על ח ש בון הונו בםגוה

מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל
תשובה נכונה, בכל שבוע, מזכה או תן בהשתתפות בהגרלה.
בתום פירסום סידרת התמונות יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.

פודויק סטאפווד דני רובין ג׳והן וונון קאוין דוו
המ.ם יקה: מורים לאו
מישל פיקודי פי7־יפ נואוה

ליאון!1ריס

ביפי רבהמכרמאת

גילויים אקטואליים וסנסציוניי טל שטרורית הריגול הסובייטי בממשלת צרבת

הצגת בכורה ארצית השבוע
בעת ובעונה אחת

״אופיר״

ירו שלים

בצבעים

אוניברסל אינטחשיתן

בי ת־הספר המרכזי ללימוד נהיגה

מציע לך הנ אי ם טו בי ם ונו חי ם ב שי ט ה
מה שעור הרא שון לו מ די םבמס לו להטטט.

לימוד

תאוריה

קלה

ו מ הי ר ה.

ח י נם !

שיט ת ה לי מו ד מאפ שר ת לך ל ח סו ךלפ חו ת ־ 407מ הו צ או ת
הרשיון. ת הי ה נבון ותק בל ת מו רהמלאה לכספך.
הת שלום :־ 207ב מזו מן וה שארבת שלו מי ם נו חי ם ללא
ריבית.

הקץ לבעיות רשיון הנ היג ה
למד בבית־הספר לנהיגה המרכזי

,שמחי
רח׳ שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוסים .88 ,89 ,29 ,93

מי הו האי ש המנגן בפ סנ תר?
בחר אחת מן הת שובות ה ב או ת:

ארתור רובינשטיין.
ח״כ יצחק רפאל.
דניאל בירנבוים.
נשיא יוגוסלביה, המרשל יוז׳ף טיטו.
יהודי מנוחין.

תלוש מסי 11

שינויכ ווו 3ת —
מגה המבקש לקנות את כתובתו מתבקש
להודיע. על־בך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתוו למען החדש

ה ת שובה

מצעד הפזמונים של

הווו 0 9הוה
מבוסס על מכירות תקליטים בשבוע שבין
.27.2.70 — 22.2.70

תקליטונים

)1ואנוס — כחול מזעזע (אי. אם. איי),
12 אני נכר — שיקאגו (סי. בי. אס).
)3קראי לי מספד אחד -הטרנר
לום (סי. בי. אס).

נולד להיות פרא —

ה״ 313 יי מת תח מוס־הת המחתרת ר

\אנשי חחח תו ת
המבטיחה ביותר של השנה. היא מורכבת

שהתפלא לאן נעלם לאחרונח המשורר־סופר־

הבס

זאב הער
בות
(אי. אס. איי).
)5ככר אחרי חצות -אילנית
(הד־ארצי).
)6כן כר מזל — תחיית קרידנם

קלירווטר (סי. בי. אס).
ל) מוחות חשדניים — אלבים פרם־ #
לי (אר. סי. איי).
)8התרוממות — שלום חנוך (,פשנל
—סי. בי. אס.).
)9הסירי את כנדיך — פיטר סאר־סטד

)10 איתי, איתן* ,אתמול -סטיבי
וונדר (טאמלה מוטאון — סי. בי. אס).

ארוכי נגן

ווילי והילדים העניים —

תחיית

קרידנס קלירווטר (סי. בי. אס.).
)2קרוסל — מצעד הפזמונים הישראלי
(סי. בי. אס.).
)3היפים כהופעה חיה — היפים
(אי. אס. איי.).

קו הרקיע של נאשוויל -

בוב

דילאן (סי. בי. אס).

פולי

— אריק אינשטיין (הגר —

פונודור).
)6מצעד הצמרת - 7 0פזמונים
ישראליים (התקליט חיפה).
)7דרן* אכי — החיפושיות(אי.אם.איי).
יהורם )8לילה של פריחות
גאון (סי. בי. אס.).
)9דם יזע ודמעות — דם יזע
ודמעות (סי. בי. אס.).
)10 ארץ הכאיו — תחיית קרידנס
קלירווטר (סי. בי. אס.).

ממי

שלא עשה עדיין היכרות עם
רה ירדני דרך מצעד הפזמונים, בוודאי
שמע עליה רבות ד רן פרישותיה התדירות
מצמדים ושלישיות. כי ממירה שהחליטה

להקת ״היפים״
*•* י שמנסה להתעלם מן העובדה
שבעולם המוסיקה הקלה מתחוללת לאחרונה
מהפכה שלמה — כאילו טומן
את ראשו בחול. מסתבר שהמוסיקה המודרנית
נמצאת בהתקדמות מתמדת והיא
פושטת ולובשת צורה כל כמה שנים.
אולם מאז ימי הרוק־אנד־רול, או ימי הזוהר
של החיפושיות, לא התחוללה מהפכה
כזו המאיימת ברצינות לא רק להכניס
סגנון חדש למוסיקה אלא גם לבטל
כליל את המונח הקרוי ״מוסיקת
פופ״ .האנשים המטילים את חתיתם על
ממלכת הפופ הם חברי להקות המחתרת
למיניהן. והמוסיקה שהם מנגנים נקראת
פשוטו כמשמעו: מוסיקת מחתרת.

ץ* הי מוסיקת המחתרת ץ אנשי
)•1להקות המחתרת עצמם מתבקשים להגדיר
את סוג המוסיקה אותה הם מנגנים
ודעותיהם סותרות לעיתים האחת את
רעותה. ניתן להגדיר את מוסיקת המחתרת

מי אני אוהבת״ כבש את הצמרת. כשהשתחררה
פגשה בעורר (אלכסנדרה ועודד)
זמיר, והס החליטו להקים צמד.
כבר בפזמונס הראשון ״אופק אדמוני״,

מפרקת הצמדים והשליעתות
בימים אלה ל הפון לזמרת סולנית, השיגה
שיא בכל מה שנוגע להקמת !פירוק
להקות זמר.
את היכרותה הראשונה עם מצעד הפזמונים
ערכה טמירה בעת ששרתח ב־להקת־פיקוד־מרכז,
ופזמון הסולו שלה ״את

טמירה ירדני

הצליחה טמירה לחזור לצמרת מצעד הפזמונים,
אולם ז מן מה לאחר מכן התפרק
הצמד.
טמירה ניצבה אז בפני פרשת דרכים,
ולאחר לבטים מרובים החליטה להקליט
לבדה את הפזמון ״שיר לילדים גדולים״,
שזכה להצלחת ניכרת במצעדים. בעת ובעונה
אחת הצליחה להקים גס שלישית
זמר חדשה ששמה היה טמירה אודי ו־הנרי,
טס הגיסריססיס אהוד כן־אכ־רהם
והנרי מאירוכיץ ׳ .לסרבה ההפ־תעה
התפרקה השלישיה לאחר כמה הופעות.
טמירה החליטה להקליט לבד, ובמה שנוגע
להופעות היא הרכיבה להקה כלית המלווה
אותה בעת ההופעות ונקראת ה־קלאסיקנים,
והמורכבת מנגנים מעולים:
הגיסריסס שמואליק ארו ך, האורגניפט
יעקכ נגר והמתופף ניסים.
אומרת היא :״בעולם המוסיקה קיימת תמיד
רוטציה וכבר הוכח פעמים רבות שכל
להקה טובה מתפרקת לבסוף כיוון שחבריה
הגיעו לנקודת שיא והם רוצים
להתפתח הלאה במיסגרת אחרת. זו הסיבה
שאני בעד החלפת מסגרות ומקימה
להקות חדשות לעיתים קרובות. אני רק
מקווה שמצעד־הפזמונים ימשיך להאיר לי
פנים בדרכי החדשה.״

כסגנון מוסיקלי המנוגד לסגנון המוסיקה
המסחרית, מוסיקה שאותה מנגנות הלהקות
לא משום שהקהל אוהב אותה אלא
משום שחברי הלהקות אוו בים אותה ומרגישים
צורך לנגן אותה. משום כך
נקראת מוסיקה זו ״מוסיקת מחתרת״ .בשנתיים
האחרונות היא לא -עלתה על פני
השטח אלא ניגנה במרפתים חשוכים שאליהם
באן אנשים שרצו לשמוע מוסיקה
טובה.
מוסיקת המחתרת שמקום מרכזה היה
צד לפני כשנה בחוף המערבי של ארצות־הכרית,
עברה לפתע לאנגליה, שבה זכתה
להכרה מלאה במצעדי הפזמונים. אחת
מלהקות המחתרת המצליחות באנגליה היא
להקת היפים המורכבת משלושה נגנים
שהפכו תוך זמן קצר מקבצנים למליונרים.
קיית אמרסון מנהיג הלהקה מגדיר את
מוסיקת המחתרת כפי שהוא רואה אותה:
״הצלחנו לשלב שני סגנונות מוסיקליים
קיימים: ביט ומוסיקה קלאסית. לדעתי
זוהי כוחה של המוסיקה המחתרתית, שכן
ביכולתה לשלב בעת ובעונה אחת מספר
זרמים מוסיקליים״.
כמו קיית אמרסון כך גם מומחים שונים
בעולם הפזמונים גורסים שהמוסיקה המחתרתית
היא אותה מוסיקת קצב המשלבת
בתוכה ריתם־אנד־בלוז, ג׳אז ומוסיקה
קלאסית.
לגבי להקת לד צפלין הנחשבת כיום
ללהקה המתקדמת ביותר בעולם הפזמונים,
מוסיקת המחתרת אינה מהווה שילוב של
סגנונות קיימים אלא המצאת סגנינות
מוסיקלים חדשים. מנהיג הלהקה, ג׳מי
פייג׳ ,הצליח להמציא את הקצב הכבד
שבעזרתו מזעזעים חברי הלהקה את כל
מצעדי העולם. הקצב מבוסם על תיפוף
חזק וצריחות אימים, כשגיטרות חשמליות
מלוות ברקע, כלומר נוצר מבנה כילי
הפוך מכל מה שהיה ידוע עד היום.

*י• ורה אחרת שר מוסיקה מהתר^
תית בא לידי ביטוי על־ידי הלהקות
המשתמשות בכלי נגינה בלתי שגרתיים
ועל ידי כך יוצרות צליל חדש. ג׳ון
מאייל שהיה ידוע עד לפגי זמן קצר כנגן
בלוז מושבע הריח את העומד להתרחש.
פיטר מלהקתו את המתופף וצרף
במקומו סקסופוניסט. בצורה כזו יצר
את להקת הקצב המוזרה ביותר רעולם
— להקת קצב ללא מתופף, המפיקה
צלילים מגיטרה חשמלית כלי נשיפה ו־מפוחית

אולם אין ספק שהנשק הסודי של מוסיקת
המחתרת היא להקת גיטרו ט1ל,
המסמלת בעיני כל חובב פזמונים מושבע
את מוסיקת המחתרת בהא׳ הידיעה. להקת
ג׳טרו טול, שכבשה השבוע את צמרת
המצעד האנגלי, נבחרת ללהקה האנגלית,

קליב

גיטריסט גלן קורניק, נגן
באנקר והסולן יאן אנדרסן.
אם היו עורכים תחרות לבחירת האנשים
המכוערים ביותר באנגליה אין
ספק שהיו בוחרים את חברי הלהקה, שכן
נוסף לחוסר יופיים הבולם מצטיינים חברי
הלהקה בהופעה מרושלת ובלבוש מרופט
לחלוטין. יאן אנדרסן למשל מופיע על
הבמה במעיל מקסי קרוע ונעלי בד מהוהות•
אך כשהוא ניצב על הבמה על רגל
אחת כחסידה ומחלל בחליל — מתעלפות
כל יושבות השורות הראשונות מרוב
התרגשות. שכן החליל הוא כוחה של להקת
ג׳מרו טול.
ויאן אנדרסן מסביר :״לדעתי המוסיקה
המחתרתית היא אותה מוסיקה המושמעת
מכלי נגינה בלתי שיגרתיים כגון חלילים,
אבובים, כנורות חשמליים, נבל וכדומה״.
יאן אנדרסן מצליח לשלב בצורה יוצאת
מהכלל את שריקות החליל עם קצב הגיטרות
והתופים. ואם הגענו לימים שהכלי
הדומיננטי בלהקת קצב הוא חליל —
כנראה שהגיעו באמת ימי המחתרת.

הקצב האלקטרוני
של דוד אבידו
שתי להקות צמרת בריטיות — אשר
התפרקותן גרמה זה לא מכבר לסנסציה
בעולם הפיזמונים — החלימו השבוע להתאחד
מחדש. כארי ומורים גיס ימשיכו
כצמד הבי ג׳יס, ואולי אפילו יצרפו
חבר שלישי, ואילו כרים ווד וגייס
קאפאלדי הודיעו על הקמתה מחדש
שחקן השל
להקת טראפיק.
חולל הפתעה מרעיקולנוע

במיצעד הפיזמונים האנגלי כאשר פיז־מונו
כוכב נודד, שהוא לכל הדיעות
פזמון גרוע לחלוטין, הגיע לצמרת ה־לס-
מיצעד
בשתי קפיצות מנקיות.
המשורר״סופר־נעלם לאן התפלאבמאי
דוד אכיל] ,הרי התשובה: אבירן
עסוק ביסים אלה בהשלמת הליהוק של
להקת־קצב חדשה אותה הוא מקים, וש־תכנס
בקרוב לאולפן הקלטות כדי להקליט
את תקליטה הראשון. אבידן החליט לה
מ ס לעולם הקצב, לאחר שהתיאש מהמוסיקה
של להקות־הקצב הישראליות. לדבריו
ניצב עולם הפזמונים כיום בפני
עידן חדש, ויש להביא את המוסיקה החדשה
לתודעת המאוין הישראלי. הקצב
החדש שאותו תביא להקתו של אבידן,
המורכבת אגב מכמה סטודנטים השולטים
במספר רב של כלי נגינה, יהיה קצב
אלקטרוני, שצליליו יופקו הן סכלים בלתי
שיגרתיים והן ממכשירים אלקטרוניים חדשים
ג׳ינגיר כייקר, חבר להקת
הקצפת לשעבר, הנחשב לסתופף הטוב
ביותר בעולם הקצב, וזתיאש כנראה
מלהקתו הנוכחית גורל עיוור שעתידה
מוטל בספק. הוא הצליח לאסוף סביבו את
טובי הנגנים באנגליה, ולהקים את להקת
העילית הקרויה תזמורת חיל האויר
של ג׳ינג׳ר בייקר, ובה חברים בין השאר
ילד הפלא של הפופ האנגלי סטיכי
ווינווד, דאגי ליין, סולן המודי בלוז
לשעבר, ריקגרץ׳ מלהקת המשפחה ונגן
הגימאדה ההודי רמי קאכאקה. אגב הלהקה
מונה עשרה נגנים.

לי מארווין

האם גזצנגצגנגים שר ירדך גזם גכנים? גזאם גזם נוטדיגז בארצות־הברית — ההגה גזיגבאים רישראר צנגצגנגים בה־רגרגם
רפצינגגזו? מוווזו?
וזוניהם — התפוצצה זה נוהה שערורייה מהדהדת •.פוצץ
כר צעצונו המיוצר בישראר ח־ייב—תיאגרבגיה רפגזגגז— אותה רארף נארר — ווווזוזה הבבויווות וזם פר ו שם, האיש
רההאים לדרישות ה\2ן 562 שר מ מן הגזיי ם הישרארי. שהתפרם ם כאשר יצא בורד רוזרזזתה בתנושיית־המכו־ת2ן
ן רשגזי וה נושר רהבבגים שהצנגצוט־ ,במ2ן ומ תענוג — ויות האדירה וניצוז אותה, בזזושפו בפני תיריוני אמרתן־
רא יגרגם לאמן.
אים נזוונווננים את הזירוור בבבויוזות שגירו היצרנים.
באיוג גזירה ממיתו הת2ן ן? באיגג מירה ומכרתו בוזמיות
ננתה פירם ם נאדר רדתו ננר תגנשיית־הצננצוננים, בו הוא
צגגצגנגים ממוכוימ? הותונימ בישראר אעם גזראים, אולמי מבנו.־ צעצועי יררייך אינם בבווח־ים דיים.
ף לדך מטפס 7ן ל עץ, נופל, ושובר
7יד; מישהו יורה ברוגטקה ופוגע בעינו;
בתך משחקת תופסת על המדרכה,
מדלגת לרחוב, ונדרסת על־ידי מכונית:
אלו התמונות שאת רואה לעיני רוחך,
כאשר את חושבת על משחקים מסוכנים.
אולם ישנו סוג אחר של משחקים

אסטרונומיות —
ייצורו.
הסיבה: איגוד הצרכנים הגדול ביותר
בארצות־הברית פסל אותו לשימוש, המבחן
שנערך לצעצוע גילה שהפיצוץ בשעת
ההפעלה ליד אוזנו של הילד, והדף
האוויר הנפלט מד,לוע, הינם מסוכנים מדי,

מסוכנים — ודווקא במקום שנראה לך
הכי בטוח: בחדר־הילדים.
שם, בין צעצועיו, עלול ילדך להינזק
לפעמים לא פחות מאשר ברחוב הפרוע.

עלולים לסדוק את עור התוף של הילד.
למרות הפסקת הייצור, המשיך הצעצוע
להימכר ברבבותיו, עוד י זמן רב, מתוך
המלאי של היצרן ושלי אלפי המוכרים
ברחבי המדינה.
באזוקה זו יצורה על־ידי אחד מגדולי
יצרני הצעצועים בארצות־הברית. אולם,
למרות 300 המהנדסים המועסקים במפעל,
הצליח היצרן לייצר צעצוע שלא עמד
בדרישות הבטיחות האלמנטריות ביותר.

שלפתע

הופסק

ו\לדים בדרך־בלל עושים ההיפך ממד, שנראה
נורמלי בעיני מבוגרים: ילדים רבים,
במקום לנשוף החוצה, נשמו פנימה —
והחץ נתקע בגרונם. עד שבהתערבות
משרד־הבריאות האמריקאי הוסיף היצרן
לצעצוע שסתום־ביטחון שמנע את בליעת
החץ, הספיקו להימכר שש מליון חתיכות
מהדגם הלקוי.
700 אלף פגיעות לשנה מצעצועים —
זוהי הערכתו של משרד־ד,בריאות האמריקאי.
ברור שחלק מפגיעות אלו נגרם
רק על־ידי השתוללותם של הילדים. אולם
באיזה חלק אשמים היצרנים? לדברי נאדר
— בחלק גדול מדי:
#בובת פלסטיק נהדרת, שניתן היה
לשנות את מצב אבריה כך שתשב, תעמוד,
תשכב, ומה לא — נתגלתה כגורם ל־שריטות
וחתכים זבי־דם: כאשר הילד
טיפל בה, התגלה שמקצות ידיה ורגליה
בלטו חוטי־ברזל חדים.
#קשת שתוארה כ״בטוחה לילדים״

נתגלתה כמסוגלת לשלח חץ בכוח כזה,
שהיה ביכולתו לחדור לגופו של אדם.
חוד הגומי של החץ ניתן להסרה בקלות,
הפך את החץ לנשק מסוכן.
<• צעצועים רבים מיוצרים מבד או
מחומר פלססי מתלקח — עבירה מפורשת
על חוקי הבטיחות.
• טיל חללי שסנפיריו חדים כסכינים.

רעל אפילו
במוצצים
** שרמתוך 42 רכבות צעצוע ש־
> הוצאו לשוק בשנה האחרונה בלבד
נפסלו כמסוכנות על־ידי איגוד הצרכנים.
האיגוד כינה כ״בלתי ניתנת להצדקה״ את

זזמינלצות שלי[
השבוע נפתח בצורה לגמרי לא שיגרתית
ומשעממת, כאשר אריק הגיע מבית־הספד
עם חולצה קרועה, שפה פצועה, פנס בעיו,
ושערו, ראשו וכל בגדיו מלאים חול ואבק.
פעם ראשונה שזה קורה לי. לא ידעתי
מה לעשות, אז לא עשיתי כלום. שתקתי.

הודיתי לשלוש המפלצות שלי ובירכת•
אותם בחזרה. איחלתי להם שיזכו בעצמם
לילדים נחמדים כאלה, ושירוו מהם רוב
נחת. אריק ורוני זרחו מנחת, ורק דנה
פרצה בבכי.
״מה עכשיו?״ שאלתי. תמיד מחכה לי

סתם שבוע של חול -הרב ה חול
בלון מפוצץ עין
ךופ ני ז מן מה הגיעה לבית־החולים
/בעיר מורטון, פנסילבאניה, ילדה קטנה
שנפגעה בעינה• היא נפצעה כאשר שיחקה
בצעצוע יקר וחדיש, שהוצא זה עתה לשוק:
קטר רכבת מפלסטיק, שעל ארובתו
היו מורכבים בלונים. האוויר שיצא מהארובה
היה מנפח את הבלונים, והילד
שהבלון שלו התפוצץ ראשון היה המנצח.
משחק יפה, נכון? אלא שד,בלונים
התפוצצו בכוח כזה, שעינה של הילדה
נפגעה.
אחד הלהיטים הלוהטים ביותר בין ילדי
ארצות־הברית, לפני ארבע שנים, היה
צעצוע דמוי באזוקה. הוא נמכר בכמויות

רעל, חנק
ך* פידאדלפיה נפצעו 11 ילדים,
^ חלקם בצורה חמורה, לפני שהשלטונות
האחראים גילו את הצעצוע שגרם
לכך: צינורית חלולה, שעל־ידי נשיפה בפד,
היתד, יורה חץ. בקצהו של החץ היתד,
כיפה של גומי, אולם זה לא מנע בעד
הילדים לנעוץ בכיפה סיכות ומחטים.
עובדה אחרת שהיצרן שכח היתד, שהצעצוע
נועד לילדים, לא למבוגרים —

כשהוא ראה שאני שותקת, הוא התחיל
להיות מודאג ברצינות ונימה להרגיע אותי:
״אמא, בחייך, תפסיקי לעשות מהומה
מכל דבר. סתם הלכתי מכות מס איזה
מרקום אחד.״
״אריק, לא אמרתי מילה, איזה מהומה
אני עושה? מלבד מה שאני רואה עליך,
אתה בסדר?״
״בסדר, בסדר, לא קרה כלום.״
״יופי, אז ת מ שין ככה תמיד. מי זה
מרקוס?״
״זה לא מי, זה מה. א־דיוט. מטומטם.
פסיכי.״
״למה מרקוס?״
״אוף, ככה קוראים להם בצבא. כשבאים
טירונים אנאלפבתיס, אז שולחים אותם אחרי
הטירונות לבית־ספר מרקום בירושלים.
ללמוד לקרוא ולכתוב. אלה הם המרקוסים.
ומלבד זה, תני ל י לספר לאבא מה קרה
לי, כשהוא יבוא. אם את תספרי, רק תקלקלי
הכל, כמו תמיד.

למחרת, לשם שינוי, זכיתי לקבל מאריק
ומשתי אחיותיו ברכות ומתנות ליום האם,
מה שלכל הדיעות הגיע לי.
המקורית ביותר היתה הברכה של דנה:
כולה היתה כתובה באותיות דפוס, מלבד
י׳ ,ו׳ ,וח׳ :אלו בינתיים האותיות היחידות
שהם למדו לכתוב בכתב.

איזו הפתעה כזאת.
״לא רוצה שיהיו לי ילדים,״ יבבה הקטנה
.״אם יהיו לי ילדים, אז את תהיי זקנה
ותמותי. לא רוצה, בוהההההה

החלטת הייצרנים להוציא מוצרים אלו לשוק.

ילדים אוהבים לעקור את עיניהן של
בובות ולהכניסן לפיהם. שעועית־רעל
שימשה למחרוזות ועיניים לבובות. שעועית
יחידה כזו הנבלעת על־ידי ילד עלולה
לגרום למותו.
#מערכות משחקים אלקטרוניות וכימיות
נפסלו מחמת סכנות של חישמול.

4זיקוקין די־נור, אשר דמו עד־כדי־בו
לממתקים . ,שהילדים לעסו או ליקקו אותם
— בתוצאות חמורות.
<• צעצועים עשויים פלסטיק רעיל, שכאשר
הילד הכניסו לפיו, גרמו להרעלת
קיבה.
• אפילו מוצצים נתגלו כמסוכנים:
טבעת הפלסטיק נתגלתה כמכילה מים עם

מיעזתו לא אוו:ב

זוב, ו?

הז׳רביטון הידוע העשוי על פי ידע צרפתי בלעדי
ע״י מחלבת שטראוס בנהריה.
ז׳רביטון רך, נמס בפה, ולכן, האם יש מישהו
שאינו אוהב ז׳רביטון?

חיידקים מסוכנים, כתוצאה מתהליכי־ייצור
לא סאניטריים.

עשה ניטרוגליצרין
__במו־ידיך
< | מסוכנים

לכל

בין צעצועים
מוצר מסוכן אחר:

צעצוע הוא המוצר היחידי שהמשתמש בו
אינו מסוגל לקרוא את ההוראות והאזהרות
שעליו. נכון שבחג הסורים יכולים
לעשות זאת — אבל ההורים אינם יכולים
לשבת כל היום ליד הילד ולהשגיח שיתנהג
כמבוגר.
משום כך חייב ייצרן לתכנן את
מוצרו כך, ששום שימוש לא רגיל, לא
(המשך בעמוד )32

—י* צעצועי אסורים 0 1
(המשך מעמוד )31
הגיוני, פרוע ומטופש — לא יגרום לילד
נזק.
היצרן הממוצע, בארצות־הברית לפחות,
רחוק מאוד מכך: אותה חקיקה חלקית
הקיימת, גילה נאדר בדו״ת שלו, נשארת
ברוב המקרים על הנייר בלבד, נוכח
התנגדותם החזקה של היצרנים. כדוגמה
קלאסית לזילזולם של הייצרנים בבטיחות,
הביא נאדר את השימוש בצבעים המכילים
עופרת לצביעת צעצועים ורהיטי־ילדים.
הילדים המלקקים או נוגסים חתיכות
צבע כזה מורעלים על־ידי העופרת.
אולם איגוד יצרני הצעצועים טען להגנתו
את הטענה הטפשית, שליקוק הצבע פירושו
שימוש לרעה בצעצוע, ושהצבע לא נועד
לליקוק.
כדוגמא קיצונית יותר להתנהגות חסרת
אחריות מצד היצרנים הביא נאדר חברה
המציעה ״ 200 נוסחאות מפוצצות״ —
והכוונה למפוצצות ממש: אחת הנוסחאות
היתד — ,כיצד לייצר ניטרוגליצרין בשיטה

עצמית.

תחרות

הנסיך ווזנסיכה
של ישראל $70ו
ב ח סו תראש־ עיריי ת

רמיז־גו •ע1ראל פלד
ניצול מחפיר
חת התוצאות של יוזמה מסחרית
^ מעין זו אירעה בשנה שעברה, כאשר
שני אחים בני 13ו־ , 14 שעסקו בהכנת
מתכונים כאלו במרתף ביתם, גרמו להתפוצצות:
אחד מהם איבד את שתי זרועותיו,
השני שלוש אצבעות ואת תווי פניו. ילדים
רבים אחרים נהרגו, בנסיבות דומות של
משחקים.
״מכירת חומרים ונוסחאות כימיות, בעיקר
באמצעות הדואר, לבני נוער, בשם
קידום המדע כביכול,״ קבע האיגוד האמריקאי
למלחמה בשריפות ,״מהווה ניצול
מחפיר של שם המדע. אנשים אלה מנצלים
את הסקרנות הטבעית ללימוד של מוח
צעיר, אבל במקום ידע מעניקים לו מוות
ונכות.״ אפילו התקפה חריפה זו לא
זיעזעה את יצרני הצעצועים לפעולה.
הממונה סירב
^ א ם שו נ ה המצב בישראלי קשה לן
| דעת. מבחינה רשמית, חסרים נתונים.
בניגוד לארצות־הברית, אין משרד־הבריאות
בארץ מטפל כלל בנושא, משום מה. ב־משרד־המסחר
והתעשיה קיים תפקיד של
ממונה על התקינה, שמחובתו לפקח באיזו
מידה מקפידים יצרנים על תקנים
מחייבים — בכל הענפים. לא רק בענף
הצעצועים. אולם מידע זה אינו עומד
כנראה לרשות הציבור: הממונה על התקינה,
אינג׳ינר גלברט, סירב למסור
לכתב העולם הזה פרטים על הנעשה בתחום
תעשיית הצעצועים — גם לאחר
שקיבל לכך אישור ממשרדו של דובר
השר.

חנה סגל

ערן פרידמן

בצלאל יפ ה ,4תל־אביב

בן , 3רה׳ בני מין , 3בי ת״ הכ ר ם, ירו שלי ם

אל תשתקי -
התלונני
ך פ מכחינה ציבורית לא ברור המצב:
^ ״איננו מקבלים תלונות בנושא זד״״ גילה
עוזי ביתן מהמועצה הישראלית לצרכנות.
גם שרה גל, מהארגון להגנת הצרכן ב־ועד־הפועל
של ההסתדרות הכללית, גילתה
שאין בידיה תלונות.״ אולם, הוסיפה ,״העובדה
שאין תלונות איננה סימן שהכל
בסדר.״
זו גם דעתו של ראלף נאדר :״הורים
רבים נוטים, מיד כשקורה משהו לילד,
להאשים את עצמם או את הילד,״ קבע
הוא בדו״ח .״כמעט אף פעם לא עולה
בדעתם שייתכן שהאשמה היא בייצור לא
נכון של הצעצוע — וחבל. רצוי שכל
אב ואם יתחילו לחשוב על כך, וכשהם
חושבים שהמקרה מצדיק זאת — ש־יתלוננו.
תלונתם עשויה להציל חיים צעירים.״

תלונתך.

יוסי דקל
בן , 3$שכונת גורדו! , 253 בי ת -ש אן

גם לך יש צבר או צברית — לא פ חו תמק סי מי ם. שי ל חי
אתת מונו תי ה ם — בשחור־לבן — בציון השם, ה כ תו ב ת
והגיל א ל מערכ ת ״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ת.ד 136 .תל־אביב

בועז היקרי
בן , 3כפר הנוער מ אי ר, ש פי ה

(עבור ת ח רו ת הנ סי ך ו הנ סי כ ה) .מ די שבוע י פו רסםבמ דור
ז ה מי בחרהתצ לו מי ם. ת ח רו ת זו פ תו ח ה לכל ילד
ויל ד ה — החל מגיל שלוש עד גיל שש שנים בלבד.

התחרות תיערך בפסח ה״.23.4.70

והיד׳

עול האשה

להקה של יפהפיות בינלאומיות יובאה במיוחד כוי להמחיש ראשה הישראלית:

מה חדש בתחתונים?
ך* הפתעה שנתקלתי בה — במקום
| ) שבאמת לא ציפיתי בו לשום הפתעה
— היתר, האווירה הסקסית.
אני רגילה לאווירה סקסית במסיבה של
החבר׳ה — אחרי שכל מי שלא שייך ל־חבר׳ה
כבר הסתלק! במכונית של האבא
של החבר שלי, אחרי חצות, כשאנחנו (אני
והחבר, לא אביו) בודדים בתוכה! לפעמים
אפילו בסרט מוצלח. אבל זו הפעם הראשונה
שמצאתי אווירה סקסית בתצוגה חזקא.
היה זה ביום החמישי שעבר, באולם
הנשפים של ההיטלון בתל־אביב. את ה־אווירה
יצרו ענני הבושם שרוססו באולם
כל שתי דקות, יחד עם ענני עשן הסיגרים
והסיגריות והאורות העמומים. הוסיפו לכך
את מיצעד היפהפיות שחלף ללא הרף על
הבמה, כשכל אחת לבושה פחות מהשנייה,
ותבינו את ההשפעה על הגברים באולם.

מחובים, בגדי־ים, וחלוקים שקופים. כדי
לפרסם את תוצרתו, אירגן ד,ייצרן 22
יפהפיות, והן עורכות תצוגה מעופפת
ברחבי העולם, כשהן מזנקות מהמטוס
למסלול וחזרה למטוס.

החזיר הישראלי המצוי

שר־הבטחון?א מעונין
חד הנכרים שלא הושפע דווקא
היה שר־הביטחון משה דיין, שבאי״*
צולע בדהרה, העיף מבט והסתלק. ראש?
עיריית גבעתיים קובה קרייזמן לעומתו,״
החליט שהעסק נראה לו, נשאר עד הסוף^.
כנ״ל גם שר המסחר והתעשייה יוסף
ספיר. אולם כבוד השר — לא נעים
להשמיץ, אבל כך התרשמתי — נראה היה
כמהרהר במשהו אחר. הייתי יכולה להישבע,
לפי מבטו המאומץ ומיצחו הקמוט,
שהוא מחשב בעל־פה כמה דולרים יכול
להכניס עסק כזה למדינה.
העסק הזה — התצוגה — נועד להביא
לישראלית את המושגים האחרונים בלבני
נשים, כשהמושג כולל חזיות, תחתונים,

גזיגזין דש\זאר דבוש

ן זז־ייה וגזכמזייגן שגן רפים־ —

לאיור נזבורה בריגקו?

ן* ראה היה שהתוצאה הצדיקה את
4המאמץ 500 .הנוכחים הביעו את שביעות
רצונם במחיאות־כפיים עליזות• גם
הגברים וגם הנשים. שני הצדדים ניראו
מאושרים מתחתוני המחר: קלילים, חצי־שקופים,
בצבע העור ושקופים כליל.
המבוגרת בין הדוגמניות, לילי, נועדה
להמחיש לצופות בנות הארבעים פלוס
שהיופי החדש לא נועד רק לבנות הטיפש־עשרה.
בהתחשב בכמה תגובות גבריות
ששמעתי מסביב, היא הצליחה לשכנע.
מארגני התצוגה, אנשים שמבינים עניין
לכל הדיעות, הוכיחו את חוכמת־החיים
שלהם עד הסוף. זאת אומרת, גם אחרי
הסוף. הם הבינו שלא על היופי לבדו
יחיה האדם — והקהל, שנהנה עד עתר,
מדברים רוחניים (ואיך אחרת אפשר לכנות
חזייה שיש צורך בעין של רנטגן כדי
לדעת אם היא קיימת בכללי) הוזמן עם
סיום התצוגה לקוקטייל קל.
ההזמנה התקבלה בהתלהבות: הגבירות
העדינות והגברים האלגאנטיים הסתערו בקצב
שריון על השולחנות. נתחי בשר התעופפו
על מחשופים, מרפקים נידחקו לתוך
צלעות, כרסים, ולאן לא, שיכמיות מינק
נדרסו על־ידי רגליים שועטות, ופיאות
נוכריות התעופפו באוויר.
הישראלי הזולל נכנס לפעולה.

רוזמזגן; מוזזוך בצבג^ האגד ; זזוו \2ש\2וף נזעד זחייה ון זדון זונים־ ; בגר־יס־־^זזדגר

תשבץ העולם הזה

שבוע מ עניין מ או ד.
בי קו רי ם רבים ו הי כ רויו
ת חד שו ת. ה ש תדל
לנוצל פגי שה עם אדם
או תו תפגוש ב סו ף ה שבוע.
א ם תדע • לנהוג
נבון, ת הי ה לפגי
שה זו ה שלכו ת מר-
חי קו ת -לכת. לך, ב ת-
טלה, מ ר אי ם הכוכבי
ם גילוי כ שרונות. כנ ראה יגלו בך, או
שתגלי אתבעצ מן כשרון עליו לאחלמת.

הצלחה, הצלחה, ועוד
פעם הצלחה: בעסקים
— כסף רב; במישור הרומנטי
— היכרות חדשה
שתישא תוצאות
מרחיקות לכת. אהבה
ישנה מתחילה להראות
תוצאות מאכזבות, אבל
21באפריל
20 ברו אי
אל דאגה: הוא עדיין
אוהב אותך. לך, שור,
לא מצפה שבוע טוב. אתה תהיה ממורמר
ועשוי לריב קשות עם כל מי שסובב אותך.

א ל תח שוב ש קל כלבך
ל הגי ע לליבה. צריך
להתאמץ בשביל לפצח
או ת ה. מ ה עוד
שהי א מ בינ ה עד כמה
אתה רב-צדדי וחפכ-
פן. על כן תצטרך ל חזר
א ח רי ה ובעי ק ר
— להר או תלה שוב
כי אי נןכהמ סו כן
ובלתי-יציב כפי ש הי א חו ש שת. לן, ת או מ
ה, בי ד קי הי ט ב לפני שאת קונ ה.

את פתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1696״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :

.71 שושלת מלכים אשר שלטה במצריים.

.1מחבר ״הפואמה הפדגוגית״ .7 .שכונת
מגורים בירושלים .14 .שמו הפרטי של
משורר הזעם הרוסי .16 .מכוסה באבק.
.17 פרח המסמל טוהר ותום .18 .תהיה.
.20 שניתן לשבותו .21 .דייק 22 .איסוף
לערימה .24 .כן .25 .נישא על פני המים.
.27 טל .28 .מכשיר עינויים .29 .מנעול
פטנטי .30 .קרם .31 .שייך ל .32 מרכז,
טבור .33 .ספר מאת גורקי .35 .סכין קצבים.
.36 פנורמה .38 .אש 39 .קינוח .40 .בירת
בורמה .41 .גדר דוקרנית .42 .תיקו.44 .
פלומת הנוצות .45 .נם .47 .משמש למדידות
שונות .49 .בן־אדם .50 .סידרי המישנה.
.52 קהילת קודש (ר״ת) .53 .מסולם התווים.
.54 טיול רגלי ספורטיבי סביב ירושלים,
.56 כינוי לאלוה .57 .אויב .58 .אהובתו
של רומיאו •59 .סיומת סיפרותית ללשון
רבים .61 .האובייקט שלהם .64 .צינה.65 .
מעדן קיצי •67 .קדוש נודד .69 .כינוי לאלוהים
.70 .צמח־בר ממשפחת השושניים.

מאונך :

. 1משמר אזרחי 2 .האות ה־ 17 בא״ב האנגלי
.3 .אסמוך על, אתן אמון ב .4
סדיר .5 .גוץ .6 .נשיא דרום־ויטנאם.8 .
מקווה מים גדול .9 .משתוקק .10 ,הר אגדי.
.11 כור היתוך .12 .מק . 13 .פואמה גדולה
של ביאליק .15 .בן כת שמרכזה העולמי
בחיפה .18 .סוחזאלואציה .19 .שופט ביהמ״ש
העליון .22 .מאמן נבחרת ישראל שנפטר
לא מכבר בארצו .23 .ביילורוסיה .26 .דגים
.28 .איזור ביוון .34 .מתנדבי חוץ־לארץ.
.35 נצר •37 .מסטינג .38 .דג .41 .משקה
ערבי .43 .ייאלם דום .44 .מביא שבר.
.46 מחבר ״הנסיך״ .48 .בתשוקה לשתות.
.51 אריג צבוע ארגמן .55 .הנה, לכאן.
.57 עץ המצוי בניו־זילנד בלבד .60 .מפקדתו
הראשית של הצבא• .62 כחל .63 .מפולת.
.65 טנא לפירות .68 .״מי בערבית.
.69 כיוון ש

זכו בפרסים
ואלה הפותרים, שפתרונותיהם הנבונים
הועלו בהגרלת הפרסים וזיכו אותם בפרסי
ספרים,

תשכץ מספר 1691
• תמר בדר, המלך ג׳ורג׳ ,76 תל־אביב.
• חוג הפותרים, ת .ד ,425 .באר־שבע.
• ישראלה דורי, אברבנאל ,36 תל־אביב.

תשבץ מספר 1692
פסלונים מכל העולם
מכי רהל חנויו ת
ישר מ הי בואן:

״סבם״
דוד המלך ,9ירו שלים
טלפון 25752

י• רס״ל יעקב קשנסקי, דואר־צבאי ,2297
צה״ל.
• פרץ ושרה ספוסניקוב, הגיבורים 24ב׳,
חיפה.
• יצחק א׳ דגני, ת .ד ,305 .טבריה.

תשבץ מספר 1694
• ברוך שפירא, דואר צבאי ,2408 צה״ל.
• שפימוב בבתי, רחוב שתולים ,57
שכונת־התקוה, תל־אביב.
• רבקה מורחיים, חדרה.

כתוצאה מהתחייבות שהתחייבת לבצע עבודה
גדולה, יתערער מצב בריאותן. צפויים
לן כסה שבועות של ריתוק למיטה. הישמע
להוראות רופאיך — אחרת
תסתבן. על אף
מאמציך, בת מאזניים,
לא תצליחי להפשיר את
הקיפאון שנוצר בינן לבין
בן־זוגן. הוא לא
יסכים לפשרה. לכן, עלייך
להחליט כבר עכשיו
באיזו דרך חדשה
23בספטמבר ־
22באוקטובר

את מתכוונת ללכת. ו־אל
תפלי ברוחך, כי לא
.בוכים על חלב שנשפך. לאנשי העסקים בני
מאזניים: השבוע יש להיזהר מפזיזות־יתר.

מאזניים

ידידן כו ע ס — אגללא נורא — ז ה
יעבור לו. כ שבוע זהמר אי ם ה כו כגי ם
שינוי דראס טי. מ ה
שח שבת שלא יהיה
בסדר — יסתדרב סופו
של דבר. בכל
השט חי ם. ז הו כנ ראה
ה שבוע שלכם, עקרבים.
בלו הי ט ב, טיי לו
הרבה, ב עי ק ר בחי
קהטבע ונצלו א ת
ה חיי ם. אלת שי מו לב
למה שה שכנה מ מו ל
או מרת. מ ה הי א כבר מ בי נ ה ! חוץ
מז ה, הקנאהמע ביר ה או ת ה על דעתה.

הנ סי ע ה או ת ה תיב־ננת
תי דחה. ב מ קו מ ה
תצליח לעניין א ת עצ מ
ןבמש הו שונה ל גמרי.
הי כ רו ת עם ב ת
מזל גדי, תי ש א תוצהי

או ת חיו ביו ת.
תגרום ל ן שתנצל א ת
מלו אכש רונו תין בה
א הו ב ע לין, שטח אשר יג רמו ל כן ש ה אנ שי ם ה סו ב בי ם
אותןמ חד ש.
אותן יעריכו ויכבדו

לאחרונה חלה נסיגה בעסקיו,
אבל לעומת זאת
נחלת הצלחה לא־נורמ־לית
במישור הרומנטי:
הרומן אותו התחלת לנהל
לפני ז מן מה ,״ משן,
אבל אל תחשוב
לעצמך שהוא רציני. א22
באוגוסט -
22בקפטוובר
תה תחזור בסופו של
דבר אל אשתך. השאלה

היא אם היא תקבל או תן מחדש. לכן,
עליך לכלכל מעשיך במחשבה בשאלה זו.

הבטחה שקיבלת — תתגשם. תקבל, כנראה,
מתנה שהתייאשת ממנה. ודווקא מבן מזל
גדי, סמנו לי ציפית לכלום.
התנהג בחביבות
לבת־זוגך, זה ישתלם
לן בסופו של חשבון.
הרבח במסעות מחוץ
למקום מגוריך ובזבז
את מה שהרווחת. אין
לך מה לדאוג לעתיד.
כסף ימשיך לזרום. אס
אתה בהיר־עור, עליך
להיזהר השבוע ב שטח
הבריאותי; אך לכתי־העור צפוייה השבוע
הרפתקח מעניינת בשטח הבידורי והחברתי.

כושריהשיפוט שלך ית־ערפל
השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה עם
גורמים שאת טיבם אינן
מצליח לקלוט. את, סר־טנית,
תני לחוש ההומור
שלך חופש. צחקי,
הצחיקי ונצלי כל רגע.
כי האושר שלך הוא
רק זמני, בסופו של
דבר. חוץ מזה צפויה לן בשבוע זה פעילות
בלתי־רגילה, שאינה תלויה במין השני.

ב חי רהבל תי -מו צלחת — תיג מר רע.
היז ה ר ! הי א רוצה ללכוד אותן, לכן
הי א מ תנ הגתכל -כן

יפה. אגל אין ז ה פר צופה
ה א מי תי. זאת
לא הי א. הפרצוף ה א
מי תי י תג להלן בזמן
ה ק רו ב. לכן, עוד
הפ ע ם: היז ה ר ! א ם
אתה צייר — החלף
מהראתה מי ק צו ע!
21בדצמבר ־
10בינואר
אחרת עוד תגווע בר עב.
ברירה אחרת —

ל מד לצייר. לאעתה הז מן לדרו ש העל
א ה בדרגה, ה מ תן בסב לנו ת ל הז ד מנו ת.

השותף שלן לא מרמה אותן. הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמוך. לכן החיכוכים, מוטב
שתנסה להיות, יותר ותרן.
את, בת דלי, הש תדלי
לנהל את השבוע
על מי־מנוחות. שום דבר
לא בוער. התייחסי
בסובלנות לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלן, או מישהו
המקורב אלייך. כל
בני דלי הרווקים עשויים
להתיקל השבוע ב־מיכשולים
בשטח הרומאנטי. אן אל דאגה,
העתיד הקרוב צופן בחובו הפתעה משמחת.

ה שבוע הו א ש לן, ב ת
דגים: אהבה, אהבה
ועוד פעם אהגה. מרי ב
הקטנה עם בן־זוגן,
ת ס תיי ם טו ב. ה ה תפיי
סו ת תבו אבמהרה
ו חיי כםימ שי כו ל ה תנ
ה ל על מי״ מנו חו ת.
לן, בן־דגים, מצפה
שבוע מפרך. אבל בסופו
ת קצו ראתהאתה תו צ או ת ה ברוכות.
ה ש תמ שבמוחן ול א ב כו חן.
במי שור ה רו מנ טי צ פויו תלןה שבוע הפתעו
ת, אןזהת לוי אןורקבןאם
הן תי פולנ ה כפרי בשל ל ת ון ז רו עו תין.

מו הלת

עזרה בסנטימטרים
מכל הטענות והמרוניות שהעלו בשבוע
חבוי־הכגסת נגד הטלוויזיה, דווקא הטענה
החשובה ביותר, איך שהוא, בכלל לא צץ
ולא צצה.
הנענה היא — שדווקא את הדברים
המעניינים ביותר שמתרחשים אצלה, שומרת
הטלוויזיה לעצמה.
המהדורה המעניינת ביותר של הדברים
המעניינים האלו היא סיפורו של אחד
השמות הידועים ביותר בטלוויזיה,
המנהל כעת רומן עם המזכירה שלו.
בכך, חוזרת קצת ההיסטוריה על עצמה,
כי אשתו הנוכחית היא מזכירתו לשעבר,
אותה הוא נשא לאשר, אחרי שהתגרש
מאשתו האורגינאלית.
בכלל, מקצוע — כלל לא עתיק —
הכי מושך בטלוויזיה היום, הוא להיות
עוזרת־הפקה. ואתם, הנאלצים להסתפק כל
ערב רק בראיית שמותיהן של עוזרות־ההפקה,
המפיק, הבמאי וכר, על המסך
— אינכם יודעים מה אתם מפסידים. כי
את מה שהיי צריכים באמת להראות לכם
זה את בעלות־האוב בעצמן. כולן כמעט
ללא יוצא מהכלל יפהפיות מקסימות.
מה זה עוזרת־הפקה או עוזרת במאי,
אתם שואלים? -ובכן, מוטב שלא אתחיל
להסביר לכם כאן ביותר מדי פרטים.
מכל מקום, הסטאטוס ההכרתי האחרון,
בחוגים מסויימים בארץ — זה לעבוד
בטלוויזיה. וכדי להשיג סטאטוס זה, נוהרות
יפהפיות מכל רחבי הארץ אל עיר־הקודש
ומציפות את אנשי הצוות. ברוכות המזל
מתחילות לעזור להם, פה ושם — עד של-
בסוף הן זוסות לראות את שמן על המסך.
והחבר׳ה של הטלוויזיה, היודעים לקרוא
בין השורות, יודעים לקבוע לפי גודל
האותיות שבהן מופיע שמה של כל
עוזרת, עד כמה היא עוזרת טובה.
הם פשוט מודדים את זה בסרגל: כל
סנטימטר נוסף, פירושו עזרה רצינית יותר.

אחדהש מו תהמרת קי ם ביותר, לכל דיי ל ת ״ אל־ על״ ש הי ת ה
מגי ע ה ללונדון, הי ה ארנולד. א רנולד איננו כל־בו או חנו ת
ת מ רו קי ם, אלא מיליונר י הו די צעיר וי פהפה, פליי בוי נוצץ
בעיר הערפל, ו הל פני א ח רונ ה ש אי ת ה הו א נצץ הי ת ה דיי ל ת

״אלעל״ א תי קנר.

ה רו מן בין ארנולד ו א תי נמשך עד שנגמר, ואח ריו ה ת חי ל
ה מי ליונ רלצאת עם חברה שלה ל מי ק צו ע, דיי ל ת ״ א ל -ע ל ״

שנת רשעים
ל א תקן ם
רחל׳ה שוורץ, ח תי כ ה שחרחור תוסק סי ת,
ה מו ע מ דו תבתח רו תמלכת־ ה מי ם .1964
א תי קנר, ש הי ת ה כבר בעלת נ סיון, ני סתה בכל מ או ד ה
ל הז הי ראתרחל׳ ה מפני הגורל המר הצפוי ל ה, מ ש הו ב נו
ס ח :״ אתמ בז בז תאת הז מן ש לן ל חינ ם, לאכד אי לן, הו א
רק ישכב אי ת ך ויז רו ק או ת ך ״,ושאר דברים מ עו ד די ם מ סוג

ש הי ת ה

אחת

מ ה מי ליונ ר

אל א שרחל׳ה שוורץ הי ת ה כל־כך מ סונוו ר ת
המק סי ם ש הי אלא שעתה לעצות ה טו בו ת.
ובגלל זהאתם יו ד עי םמהקרהלהז לא, לא מהשאתם
חו שבים. מ ה שקרה ל ה, ז ה שביום ח מי שי האח רון הי אהתח
תנ ה עם ארנולד ברבנות בלונדון.
לןתס מו ך על בני -אד ם.

?צוו, אני חצה לרדת

ישראל גדריון

•אצל שחקנים, אומרים, ההזדהות עם
התפקיד היא כל־כן גדולה, שהם מאבדים
לפעמים את הגבול בין דמיון לבין המציאות.
וזה
כנראה מה שקורה בימים אלו ייייויי לישרא 7*4גורי!
ישראל, התחתן בשעתו עם בת עשירים
שוויצרית בשם אדרסללה, שאותה הוא
הכיר בעת סיבוב באירופה, בימים כשהוא
היה עדיין דוד מהדודאים. הוא הביא אותה
לארץ, ופה היא שמרה עליו, וטיפלה בו
בעדינות ובקפדנות שווייצרית טיפוסית —
בדיוק כמו בצעצועים והבובות והשעונים
שבביתה. והכל היה שפיר — עז שפתאום
היא קמה לפני זמן מה ונסעה לביקור
אצל הוריה בשוויץ.
אלא מאי? יש חשש לרגליים, שהביקור
איננו כל־כן ביקור כסו פרירה• מה שמזכיר
לי שישראל היה כוכב ההצגה עצור

עי סקת ־ ה ח בי ל ה התפרקה זוכ רי ם שסיפר תי לכם ב שעתו על דיי-
ל ת ״ א ל -ע ל״ אסתר דניאל, תו שבת
י הו ד, שהתח תנ ה עם מלןהסר טני ם ה

העולם, אני רוצה לרדת. האם זה מה
שאמרה לו אשתו עכשיו?

הדון הרא־שקט מתחתן
אם זה מעניין אתכם, אז ביום שישי האחרון
חזר לארץ יואר דן חוליו.
לאותן עשרים או שלושים רווקות בכל
רחבי ישראל שאינן מכירות אותו, אני מו״
כנה לגלות שחוליו, עד שעזב את הארץ
לפני שנה, היה לא רק זמר טוב — זה כאמת
לא חשוב כל־כך — אלא גם אחד הגברים
המבוקשים ביותר בתל־אביב. כל־כך
מבוקש, שהוא אף הוזכר במשפט גירושין
ידוע בתור הגורם לאירוע החגיגי.
אבל אל דאגה: חוליו עומד להתחתן עם
רקדנית יפה מלהקת כרמון בשם באייר.

פעם, בשסבינו וסבותינו היו צעירים ונחמדים,
הם היו מתחתנים ביניהם בצורה
מקצועית — בעזרת שדכן. הרבה רומנטיקה
אולי לא היתד, בזה, אבל לפחות גם גירושים

היום כולנו בזים לשדכן, ומי הולך
אליו כבר? רק מי שלא מצליח למצוא את

רק מי שאין לו טלוויזיה. היא התחילה
מהופעה בסרטו של אורי זוהר שלושת
ימים וילד, עברה לקריין בטלוויזיה, והפכה
פרצוף מוכר בעם הזה. מלבד זה היא גם
יפה וחתיכה, נאה וחסודה.
ולמרות כל זאת, החסודה הזאת כבר
עברה מזמן את ד 18 וחתן לא נמצא

ע\>דוך

לכוכבת

גרושתו העתידה בכוחות עצמו. הרומנטיקה
פורחת — ואיתה פורחים גם הגירושים.
יבבל
זאת, למרות כל הליגלוג על נישואי
שידוכים, מסתבר שהם עדיין קיימים —
ולא רק בין יורשות זקנות ופירחחים
צעירים, אלא אפילו במקומות שלא הייתם
מאמינים.
כמו למשל אצל יהודית סודה.
את יהודית סולה לא מכיר היום בארץ

לה. כיוון שכך, התלבשו כמה ידידות
שלה על העסק, והתחילו להכיר לה גברים,
גברים, גברים. זו היתד, אולי תחרות
לא הוגנת לשדכנות המקצועית — אבל
תוצאות זה הביא: אחד הגברים הנ״ל
היה דני הסיד*? ,בנו של אהד מבעלי
קבוצת בנק־דיסקונט, ואיש־עסקים מצליח
בזכות עצמו, ואם לא יקרה שום פנ׳צר
— טפו טפו טפו — אז תראינה עינינו
חתונה בקרוב.

לאה כן־נפתלי
א מ רי ק אי, א ח רי ש הכי ר ה או ת ו בעיר*
הנופש המכ סי ק אי תאקא פו ל קו י
אז ה סי פו ר הז הכל -כן מצא -חן ב עיני
ח ב רו תי ה של אסתר, ש הן ה ח לי טו לנסו
ת גם כן. אתאקא פו ל קו.
וכך ביו ם שלישי האח רון י צ או ל שם
עוד שתי דיי לו ת ״ א ל -ע ל״ — לאה
בן־נפתלי — גם הי א מי הו ד — ויעל

כהן.

לאה הי ת ה בז מנו, לפני כ שנה ו חצי,
החברה של י הו ר ם גאון, ל מ שן איז ה
שמונה חו ד שי ם. א ח רי ז ה הי איצאה
עם ק פ טן א מ רי ק אי, ואח רי ז ה, כ שי הו־רם
ג און מכר אתה ״ מו סטאנג ״ הי רו ק
שלו ליצחק יאנוש, הי אהצטרפהל-
״ מו סטאנג ״ ,ונ היי תהחברה של י אנו ש.
כןזכהי אנו ש ל תו א ר ״ ממלאהמ קו ם ״.
אול ם, כ מו עי סקת -ה ח בי ל ה של ספיר,
גם עי סקת ״ ח בי ל ה זו התפרקה, וה שבוע
יצאהלאה, עם יעל, ל שדו ת־ מיר עה ירו קי
ם יו ת ר, כ שיאנו ש בכבודו ובעצמו
מ בי א או תהואתחברתהל שדה״ ה תעו־פה.
ב ״ מו סטאנג ״ הי רו ק, כ מו בן.

שנ ה 3 4

מספר 1696

כ״ז אדר א׳ תש״ל4.3.1970 ,

המחיר 1.50ל״י

גולדה מאיר שונאת אותה!
יצחק רפאל רואה לשלחה למאסר!
אמרת המדינה רועדת ממנה!

סי ל בי
קשת