גליון 1697 מתאריך 11 במרץ 1970

מש פ ר 1967

ש נה 34

ג׳ אדר כ׳ תש״ל 11.3.1970 ,המהיר 1.50

מנהל הטלוויזיה חגי פינסקר.

חיים יבין

עזריה רפפורט

גלוריה סטיוארט

לצל

מרדכי קירשנבאום

דן שילון

יצחק שמעוני

444

(( !9(1110׳חוזיהסמויזיס
מודיע על פתיחת ההרשמה
לקורסים הבאים:

סווס הכנה
נגסצועות הטלוויזיה

בימוי לטלוויזיה
צלום לטלוויזיה
הפקה לטלוויזיה

בתיבה לטלוויזיה
איפור לטלוויזיה
הגשה לטלוויזיה
קורס רנוסוס בטלוויזיה
הקורס מושתת על מתכונת למורי המבוא
בתחומי מקצועות הטלוויזיה: הפקה •
בימוי כתיבה • צלום • תסריטאות •
איפור • פרסום בטלוויזיה • מניעים פסיכולוגיים
• סקרי צפייה • הערכת עיתוי וסוגי
התכנות 0ספוטים • אותות זמן ומבזקים
• מקומה של הטלוויזיה במערכת צנורות
הפרסום.
הקורס מיועד לבעלי נסיון או זיקה מקצועית
כלשהי בתחומים: פרסום, יחסי-צבור, עתו-
נות, ניהול מכירות.

קווס לגרפיקה
ואנימציה בטלוויזיה
הקורס מיועד לבעלי נסיון או זיקה מקצועית
בנושאי גרפיקה, ציור, צלום ואמנויות
פלסטיות.
במסגרת הקורס ילמדו התלמידים על מבנה
הטלוויזיה באופן כללי, על כל מחלקותיה
וישתלמו בעבודה מעשית בנושאי גרפיקה,
אנימציה, עזרים טכניים, תפאורה.
במסגרת הקורס, יתורגלו התלמידים בעבודה
מעשית במערכת טלוויזיה במעגל סגור.
צוות המורים והמדריכים מורכב מאנשי טלוויזיה
׳שהוכשרו בחו״ל והעוסקים כיום
בטלוויזיה.
משך הלמודים ששה חודשים, פעמיים בשבוע
בשעות הערב. מספר המקומות מוגבל.
ההרשמה: החל מיום 1.3.70 בבית בני-ברית,
תל-אביב, רח׳ קפלן ,10 בימים א׳—ה׳ בשעות:
.19.00—16.00 ,13.00—10.00
נא לא להתקשר טלפונית.

באופנת לבני נשים
״בי־פרי״ המלה האחרונה
״בי־פוי״ (״היי חופשית״) ,סדרת ״תחתוני תמיכה״ ,המהווה חידוש באופנת
לבני הנשים, בעיצובה של חברת ״ביפלקס־אינטרנשיונל״ ,הוצאה לשוק בימים
אלה, על־ידי ״דיוה־אכסקלוסיב״ ,המשווקים הישראליים של ״ביפלקס״.
תחתוני ״בי־פרי״ עשויים מאריג לייקרה־טריקו אורירי ונטול־גומי. חידוש
זה מעניק לגוף חופש תנועה וגמישות .״בי־פרי״ עוטף את הגוף בעדינות, עד
כי אין מרגישים כלל בקיומו. תחתוני ״בי־סרי״ משטחים את הבטן, מדגישים
את קו המותן ושומרים על מראה צעיר של הגוף. הם נועדו ללבישה מעל
הגרבונים ומתאימים למראה השקוף־עירום־קצר של האופנה האחרונה.
את תחתוני ״בי־פרי״ ניתן להשיג בחנויות המובחרות בתוספת חזיות שקופות
תואמות בצבע העור, בשחור, בלבן, בתכלת, בוורוד ובאדום.
מחירי תחתוני התמיכה ״בי־פרי״ נעים בין — 9.ל״י (ללא דוגמא) ל־9.75
ל״י (עם דוגמא באריגה) .מחירי החזיות בין 10.50ל״י (ללא גומי) ל־11.25
(עם גומי).

בשבוע שעבר התרענו מפני סכנת הצנזורה הפוליטית. בין
השאר, הצבענו על כך, שגם כיום מוטלים לפעמים תפקידים פוליטיים
על הצנזורה הבטחונית. אחת הדוגמאות לכך קשורה במעשה
שאירע בסוף השבוע הראשון של חודש ינואר השנה.
כל עתוני ישראל דיווחו אז על המירדף אחרי חבלנים שערכו
כוחות צה״ל בהר חברון, באזור הכפר בית פאג׳ר. אף אחד מה־עתונים
לא יכול היד, אז לפרסם כי בין משתתפי המירדף היה
גם השר מנחם בגין. באותו שבוע עמדנו לפרסם את הסיפור הבא:

^ .סיביצו בציו־אום
בחצות הלילה העירו את השר מנחם בגין משנתו. הוא קיבל
הזמנה מאלוף פיקוד המרכז, האלוף רחבעם זאבי, לבוא לחזות
כיצד מבצעים לוחמי צה״ל את המירדף.
לפנות בוקר הגיע מנחם בגין לבסיס היציאה של הכוח שעמד
להשתתף במירדף, כדי להגן על חייו, במקרה הצורך, סופק לו אקדח
והוא חגר אותו.
בבוקר יצא בגין עם הכוח אל איזור המערות שבסביבת בית
פאג׳ר, שס הסתתרו החבלנים. בתום קרב של שעתיים, בו הטילו
החיילים רימונים אל תוך אחת המערות, נישבו 5חבלנים שהסתתרו
בתוכה. חבלן שישי נמצא הרוג בתוך המערה, הוא העדיף
כנראה להתאבד מאשר ליפול בשבי.
היה זה אחד המבצעים המוצלחים של ביעור רשתות החבלה בהר־חברון.
אולם השאלה היא: מה עשר! מנחם בגין באותו מירדף?
ללא ספק יכלו חיילי צה״ל להסתדר גם ללא עצותיו של מפקד
האצ״ל לשעבר, ששהה כל זמן הסירדף בעמת הפיקוד.

מירדן? הוא כסופו של דבר ציד־אדם. חיילי צה״ל
מבצעים אותו משום שזהו תפקידם חוחי חובתם.
אכל מירדן! אינו משחק שח־ממ המאפשר לקיכיצרים
להתכונן מהצד במהלכו. נוכחות מוזמנים כמירדפים.
אפילו אם הם כמעמדו של בגין, היא פגם מוסרי.

^ב״אושו ביקור בניקוור
הסיפור הנ״ל לא פורסם. הצנזורה פסלה אותו.
לא השלמנו עם פסילה זאת. ראינו בה הטלת צנזורה פוליטית,
כיון שאין שום דבר בפירסום עובדת השתתפותו של בגין במירדף
העלול לפגוע כבטחון המדינה. משום כך הגיש אורי אבנרי ב־15
לינואר את השאילתה הבאה לשר־הבטחון:
הובא לידיעתי כי במירדף אחרי חבלנים שנערך בכפר בית־פאג׳ר,
ביום , 7.1.70 הוזמן השר מנחם בגין על־ידי אלוף פיקוד-
המרכז, רחבעם דאבי, להשתתף במירדף ואף שהה כל הזמן בחבורת
הפיקוד כשהוא חגור באקדח.
ברצוני לשאול את כבודו:
. 1האם נהוג להזמין שרים ואזרחים אחרים להשתתף במירדפיסי
.2האם כדי להזמין אישים כנ״ל יש צורך באישור הרמטכ״לד
.3האם הזמנתו של השר מנחם בגין על ידי אלוף פיקוד
המרכז, נעשתה באישור הרמטכ״ל?

השבוע השיב משה דיין מעל במת הכנסת לשאילתה, בקיצור
נמרץ: לשאלה : 1לא. לשאלה :2כן. לשאלה : 3השר בגין.ביקש
לבקר בריקוד והביקוש אושר על־ידי הרמטכ״ל.
דיין התחמק מלהשיב על השאלה האם ידע הרמטכ״ל שמנחם
בגין יטול חלק במירדף, ולא רק בביקור בפיקוד המרכז?
אבל לא תשובת דיין היא החשובה. לא היינו זקוקים לאישורו
כדי לדעת את התשובות לשאלות ששאלנו. מה שחשוב הוא
שנוכחות חברינו בכנסת איפשרה לנו בפעם נוספת למנוע צנזורה
פוליטית ולהביא לידיעתך עובדות שהמישטר מעוניין להעלימן.

^חוק לשון הרע
מז החמשש ני ם אנחנו נמצאים במצב מוזר מול אותם המפיצים
עלינו שקרים. אז נתקבל חוק־לשון הרע. חוק זה היה מכמן
בעיקרו נגדנו. בעליו — אנשי מפא״י והמפד״ל — קיוד לחסלנו בעזרתו.
ההמשך ידוע. במקום להתחסל, נכנסו עורכי השבועון המסויים
לכנסת• במערכת הבחירות של 1965 מילא חוק זה תפקיד לא־מבוטל.
לאחר מכן תוקן החוק מכמה בחינות, לטובה. אך הוא נשאר
עדיין חוק חמור. היה ברור כי העולם הזה אינו נוטה להשתמש
בחוק זה. וכך נוצר במרוצת השנים מצב משונה מאד:
אויבי העולם הזה, שידעו כי השבועון המסויים סולד מפני
חוק־לשון־הרע, התחילו לפרסם השמצות יותר ויותר נגדנו, מתוך
בטחון גמור שלא נתבע אותם לדין על שקריהם.
העולם הזה, שלא רצה להשתמש בחוק לשון הרע, לא יכול
היה להתגונן בפני השמצות אלה, מכיוון שעם קבלת חוק זה בוטלו
כל שאר החוקים נגד הוצאת־דיבה.
כך נוצר מצב אבסורדי, שנתן לכל משמיץ ופסיכופאט חופש
מוחלט להפיץ שקרים עלינו. לאחרונה הגיעו הדברים לידי הפקרות
ממש, עם התחלת מסע־הלינץ׳ נגדנו בפרשת ״מיהו יהודי״.

^ש גבול להבקוות
השבוע החלטנו שיש לשים קץ להפקרות זאת. איננו יכולים
לשתוק מול האשמות־שקר, רק מפני שחוק־לשון־הרע הוא החוק
היחידי העומד לרשותנו.
בעיקבות החלטה זו הגשנו משפט על לשון־הרע נגד מזכיר־הכנסו!
ומנהלת לשכת יו״ר הכנסת, בעוון הפצת חוברת מכתבי־ההשמצה
של היושב־ראש. הודענו למערכת הצופה ופי האתון, שפירסמו
חומר שקרני ומשמיץ במיוחד, שאנו עומדים להגיש משפטים דומים
נגדם, אם לא נבוא על סיפוקנו המלא.
אחרי אלפי השמצות שפורסמו עלינו במשך השנים,
אנו אדישים למדי בשטח זה. אבל יש גבול
— ומוטב שכל השונאים הפאתולוגיים של העולם
חזת יידעו זאת.
לא ניתן לחוק — שחוקק במגמה לחסל אותנו — לכבול
את ידמו, כשעלינו להתגונן בפני מערכת־שקרים זדונית.

מכתבים
י דרוש
בית קברות חידוני
נודע לי שחללי המלחמה ממשפחות מעורבות
נקברו מחוץלגדר ולא בבית העלמין.
אני שואל את דעה הציבור החילוני:
מה יש לכם להגיד לדבר הנפשע הזה?
ואני שואל את שר הבטחון משה דיין
ואת הרמסכ״ל חייב ברלב: יש לכם מר.
להגיד לזה?
בישראל לפחות 20.000 בני משפחות
מעורבות. מדוע אין בית־קברות חילוני
בשביל אנשים שאינם קשורים עם שום
דת? ובני משפחות מעורבות הם כאלה
ברובם. זה יותר מפשע לקבור חלל צה״ל
שהקריב את החיים למען ישראל מחוץ
לגדר. יש להרים צעקה שישמעו אותה
היטב כל הארץ. יש לדרוש משר הבטחון:
או *לא לגייס את בני המשפחות המעורבות
או שיהיה יחם של כבוד מלא לחללי
המלחמה מבני משפחות מעורבות? די
להם לגזלנים שלנו.
ש. ה .תל־אביב

האם פנינו
לשלום ¥
אינני יודע מה רצון ממשלת־ישראל, אך
בטח לא שלום. לוא היו פני הממשלה
לשלום, היו חייבים לעשות את הצעדים
הבאים:
להקים מטה כללי לשלום אשר יכלול בין
השאר את ירוחם כהן, אליהו ששון עורך-
הדין סעד מלכי, ועוד כמה יוצאי ארצות
ערב אשר להם קשרים הדוקים עם שרים
שם, או אישים ידועים בארצות־ערב, כמו
ד״ר שמעון שרשבסקי ואורי אבנרי.
כי אם יפגש ירוחם כהן עם חברו לשעבר
מחמוד ריאד, שר החוץ של מצרים,
בטח לא ישוב עם ידיים ריקות.
ואליהו ששון לא
יחזור ריקם מד,מ־לך
חוסיין׳ איתו
היה ביחסים ידידותיים.
ואם
מדובר במנהיגים
ירדנים אחרים
הרי לכך מתאים
ד״ר שרשבסקי אשר
ריפא לפני מלחמת
1948 רבים מהנכב־דים
הערביים. ולנהל
משא ומתן עם אין הפלסטינאים, גולדשטיין טוב מאורי אבנרי.
מה יעזור אבא אבן עם תעודות האוק-
ספורד שלו עם אנשים המחכים למי שהוא
שיבין אותם קודם כל, שיבין את
המנטאליות שלהם. וכמובן גם תקוע יש־אר
תקוע ללא כל תזוזה קדימה, כי הוא
זר עבור הערבים, והערבים זרים לו.
כמובן, כל זה לבד אינו מספיק, יש
לתת לאותם אנשים סמכות בניהול השיחות
עם בני־הדוד שלנו.
ואם עד כה לא עשתה זאת הממשלה,
הרי אין פניה לשלום.

נורית גולדשטיין
אשקלון

₪אנחנו לא גרים
על הירח:
על־ידי קבלת החוק מיהו יהודי? נתנו
אנשי השילטון בישראל שוט בידי האנטישמיים
בעולם. וגם לא רק בידי האנטישמיים.
יגם בידי ידידנו.
אנו איננו גרים על הירח ויש לנו צורך
דחוף בידידים. יש לגמור עם ה״אתה
בחרתנו״ ,לטובתנו אנו.
בעיני רוב העולם ובעיני הרוב החילוני
היהודי, חוק מיהו יהודי? הוא חוק גזעני.
קורא, תל־אביב

! הקץ לעבודת
האלילים :

7 — 1006, 7 — 1010, 7 — 1020, 31 — 9001, 73 — 1080,

* —2001

רק 5מנורות • 16 טרנזיסטורים • 21 דיורווג • 3מישרי זרם

טריקת שטח אוטומטית על-ידי
אלומות קרנים אלקטרוניות.
מתקן למניעת כתמי אור ורעש
בעת כיונון המכשיר. ייצוב אוטומטי
של תדירות גבוהה.

אפשרויות שינוי בלתי מוגבלות.
6מנענעים לבחירה מוקדמת ל־כיונון
אלקטרוני. תמונה ברורה
ויציבה על פני שטח המסך 61 ,
ס״מ, מתקבלת הודות למסכת
קרינה תלולה.

שכלולים מיו ח די ם:

טיב הארגז ועצובו:

קשת צלילים רחבה המועברת
על-ידי 2רמקולים המצויים בחזית
המקלט. וסת־צלילים בעל

עץ משובח, עצוב חיצוני חדיש,
נוח לשמוש. הודות לקיר אחורי
מיוחד אין אוירת חום במקלט.

מ ת קני ם או טו מ טיי ם:

2א 1<£ 116- 108£ס $

מזכירה,
נשארת ללילה !
במוכן המזכירה האוטומטית.

(המשך בעמוד )8

וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

011

מכוו פסיכולוגי

ועונה לטלפון 24 שעות ביממה

הליגה למניעת כפייה דתית היא חסרת
אונים. יש להקים מיד אגודת אתאיסטים
כדי לעקור משורשה את המעשיר, התפלה
על קיומו של אלוהים!
רודפי שררה מינו את עצמם לנציגיו
של ״הבורא״ ובעזרת ״היד החזקה״ שלו
הס -נוגשים בשוטים.
כל כת דתית בעולם טוענת שאלוהים

העולם הזה 1697

היתרונות של הדגמים האלקטרוניים
החד שים 1970

בהנהלת נתן רזניק

מי אתה? .
!י? מהע תי דו ד*
קריאה בכף היד

״מרים״

טל׳ , 245703ת״א

הרפית מתח ולמוד הפנוזה
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים
ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

ראלים האלה חותמות המציינות כי הם
מהווים אישיות בלתי־רצויה.
לידיעה זו לא בא כל אישור ממקור אחר.

מעודדים השתקעות
פליטים מעזה
בגדה המערבית
צוותי ״אל-על״ מתאמנים
בדודו ובקרטה
כל צוותי־האוויר של ״אז״יעל״ קיבלו הודאה
להתאמן כג׳ודו ובקדמה. ההוראה
חלה אף על הדיילות והיא אחת המסקנות
שהוסקו לאור לקחי ההתקפה על מטוס
״אל־על״ במינבן.
חקירה פנימית העלתה כי ידיעה בקרבות־מגע עשוייד.
לעזור לאנשי הצוזתים להיחלץ ממצבים מסוכנים על
הקרקע ובאוויר. כל אנשי הצוותים ללא יוצא־מן־הכלל
חייבים לעבור קורס זה, ודיילת או איש־צוזת אחר,
שיסרבו, לא יוכלו להמשיך ולטוס.

הקורסים שהחלו בימים אלה נערכים באולם
ספורט פרטי כשהמדריכים הם ממוכי
מדריכי האימון הגופני כישראל.
קצין העיתונות של אל־על, משה אילת, שנתבקש
להגיב על הידיעה, השיב :״אין תגובה״.

ניכסוו לוחץ על ישראל
לחתום על
האמנה האטומית
מקורות כוואשינגטון סבורים, פי נשיא
אדצות־הכרית ריצ׳איד ניכסון משהה את
החלטתו בעניין אספקת מטוסים נוספים
לישראל, בעיקר בלחץ על ממשלת־ישראל
שתביע את הסכמתה לחתום על האמנה
למניעת הפצת נשק־גרעיני.
עד כה סירבה ישראל לחתום על אמנה זו. עתה,
כשגרמניה המערבית הצטרפה לחותמים ומיספרם מתקרב
למיספר הדרוש לאישור האמנה, מעוניינים האמריקאים
שישראל תחתום אף היא עליה. פקידים של
הסטייט־דפארטמנט סבורים, כי חתימת ישראל על האמנה
עשוייה לרכך את העמדה הסובייטית בשיחות ארבע
המעצמות.

מימשל ניכסוו התחייב
לספק מטוסי תחלופה
סופר הניו־יורק
תאשינגטון, טוען
לטתו של הנשיא
סקייהוק הנוספים

טיימס, המצטט דיפלומט ישראלי ב־כי
מבלי לשים־לב מה תהיה החניכסון
בקשר למטוסי הפאנטום וה־שמבקשת
ישראל, התחייב מימ-

של ניכסון בי עם סיום משלוח 50ה״פאנ•
טומים״ שישראל רפשה בבר, לא ייסגר קו
האספקה וכי ישראל תקבל מטוסים נוספים,
במטוסי תחלופה, במקום מטוסים שייצאו
משימוש מסיבה זו או אחרת.
ישראלים גורשו מצרפת1
בפאריס נפוצו ידיעות, לפיהן הוציאה
לאחרונה ממשלת פומפידו צווי גירוש ל־17
ישראלים, שרובם עסקו בעסקי־רכש בצרפת,
ופקדה עליהם לחזור לישראל. לפי
אותן ידיעות הוטבעו בדרבוניהם של היש

חלק מתושבי רצועת עזה המועסקים במדינת־ישראל
מקבלים את עבודתם דרך לישכות העבודה שבגדה המערבית.
אותם פליטים מקבלים רשיונות עבודה אך
ורק באמצעות לישכות אלה, וזאת בתנאי שיגורו בגדה
המערבית במשך כל ימות השבוע.

הלק מעובדים אלה מעדיף להשתקע בערי
הגדה וככפריה, קרוב למקום העבודה
ואף מעביר לשם את המשפחות מרצועת
עזה -דבר הזוכה לעידוד המימשל הצבאי.

התקלה ב״בט קומאנדר״
— באשמת האמריקאים
התקלה שנגרמה לפני שבועות מיספר
בעת טיסת הניסוי של מטוס המנהלים,
״ג׳ט קומאנדר״ מתוצרת התעשייה האווילא
נגרמה באשמת ה רית
הישראלית
יצרנים הישראליים של המטוס, אלא בגלל
טעות בהוראות הייצור שמסרה החברה
האמריקאית ממנה נרכש היידע לייצור
המטוס.
למסקנה זו הגיעה ועדת החקירה שבדקה את סיבות
התאונה, בה איבד טייס הניסוי של המטוס את השליטה
עליו בגלל תקלה באחד המייצבים בכנפיים, וכתוצאה
מכך נאלצו ארבעת נוסעי המטוס לצנוח ממנו ולנטשו
באודיר.

רוגז על
ששון ב״עבודה״
שר־המשטרה לשעבר, ח״ס אליהו ששון,
יעמוד במרכזו של ויכוח מדיני בצמרת
מפלגתו.
יותר ויותר ניצים מתמרמרים על שששון, מומחה
לעניינים ערביים, מזדהה עם הדוגלים בפתרון הפלס
טיני.
כתחמושת אחרונה הם משתמשים בהכרזתו השבוע,
במיסגרת התוכנית בומראנג בטלח־יזיה, כי בעת
שיחות ועדת הפיוס בלוזאן ב־ , 1952 פנו אליו נציגים
פלסטיניים בהצעה לנהל משא־ומתן ישיר לשלום.
ההצעה נדחתה על־ידי ממשלת־ישראל, שקיוותה להגיע
לידי הסדר עם המדינות הערביות והאמינה שאין
מישקל לגורם הפלסטיני.

איזו דיעה מייצגים
קוק וריקליס?
שעה שבישראל נפוצו הידיעות על כוונתם של המיליונרים
היהודים האמריקאיים משולם ריקליס והלל
קוק להוציא עיתון ערב חדש, לא המתינו שני אלה
עד להוצאת העיתון, פירסמו בעיתונות האמריקאית
הצהרה בגנות ביקורו של נשיא צרפת, ז׳ורז׳ פומפיוו,

לפי נוסח מודעה ענקית זו, המשתרעת על פני עמוד
שלם כימעט, והחתומה בידי ״אמריקאים למען שלום
במזרח־התיכון״ ,אגודה שנשיאה הוא משולם ריקליס
ואחד מחבריה הוא פיטר ברגסון־קוק, ניתן ללמוד על
מגמתו של העיתון החדש, אם ייצא לאור.

במודעה מביעים השניים את העמדה הרשמית
של ממשלת ישראל, בדיוק כמו
שני עיתוני הערב הקיימים בישראל.

אלמוגי מגבש
גוף בתור ״העבודה״
שר-העבודה יוסף אלמוגי, שבחודשים
האחרונים פימעט ולא נשמע קולו הן בממשלה
והן במפלגתו, החל לגלות לאחרונה
פעילות כתוף המפלגה במטרה לגבש סיעה,
שתתייצב מאחוריו כאשר תגיע שעת
ההכרעה לגבי המועמד הבא לראשות•
הממשלה, אחרי סיום הקאדנציה של גולדה
מאיר.
הקבוצה החדשה שהתארגנה בעבודה, קבוצת ״לשילוב״
,נראית יותר ויותר כיציר כפיו של אלמוגי. פעילים
במיוחד בקבוצה זו אנשים הנמנים על בל הסיעות
המרכיבות את המפלגה: יוסי שריד, המייצג את מפא״י
לשעבר; עדי אמוראי, איש אחדות־העבודה לשעבר;
אברהם ודלפנזון, המייצג את רפ״י לשעבר ועוזי ברעם,
המייצג את המשמרת הצעירה.
העובדה שודלפנזון מועסק על-ידי אלמוגי בחיפה
ויוסי שריד התמנה בימים אלה למנהל לישכת האקדמאים
במשרד־העבודה, מרמזת על מגמותיו של אלמוגי
לעתיד.
נראה גם שקבוצה זו עומדת לגלות בקרוב פעילות
באמצעות פירסומים.

״למזלה של המדינה -ש דרך אחרת !
לאסונה של המדינה -הממשלה 9ו 0לת אותה1״
להלן נאומו של ח״פ אורי אבנרי
בדיון שנערך על תקציב הממשלח.
אורי אכנרי: לפני שלוש שנים נחלנו את הגדול
בנצחונות ישראל, והגענו למה שנראה — בעיני רבים —
בגבולות־ביטחון אידיאליים.

והנה, כשנה הרביעית אחרי נצחון בכיר,
מונומנטלי, זה -אנו נשלם עכור ביטחון הכד
דינה סכום העולה פי ארבעה על הסכום ששילמנו
ערב המלחמה, כשעוד חיינו כגבולות
הארוכים והמפותלים של ישראל דאז!
בשנת 1966/1977 שילמנו עבור ביטחוננו 1,2מיליארד
ליי. בכך בנינו את הצבא שהרס, במכר, של כמה שעות,
את כל העוצמה הצבאית של שכנינו.
בשנת 1970/71 נשלם עבור ביטחוננו כ־ 4.5מיליארד ל*י
לפחות, וייתכן כי סכום זד, אף יגדל במרוצת השנה. אם
נקבל את המטוסים שאנו מבקשים מארצות־הברית, יגדל
סכום זד, ב־ 1.2מיליארד ל״י נוספות — סכום השווה לכל
תקציב הביטחון שלפני המלחמה!

נוסך* על מחיר הדם, מחיר הדמעות, אנו
מוציאים כיום עבור הביטחון 45 <?0מתקציב
המדינה, רבע מהתוצר הלאומי כולו 600 ,ל״י
לחודש לבל משפחה כישראל.
לכל הדיעות, זוהי רק ההתחלה. דוברי ״הליכוד הלאומי״
מודים, ואף מתגאים בכך, שתקציב הביטחון יגדל משנה
לשנה — לא במיליונים, אלא במיליארדים. המלחמה תימשך,
שום פתרון אין, שום סוף אינו נראה באופק.
זוהי הפרספקטיבה של המדיניות הנוכחית, אשר תקציב
שנתי זה הוא אחד משלביה היום אוכל הביטחון רבע מפרי־עמלנו
הלאומי, מחר הוא יאכל שליש, מחרתיים חצי.

או להשיג ערובות של ממש לביטחון ולשייט, תמורת נסיגה

אולם הצדק ההיסטורי מחייב אותנו להכיר
בעובדה שכנסיגה זו לגבולות המדינה -גבולות
הרחוקים מלהיות גבולות-ביטחון ״אידיאליים״
-קנה דויד בן־גוריון עשר שנים של
שקט יחסי, עשר שנים בהן יבול היה המשק
לצמוח ולהתעצם, עשר שנים בהן נבנה צה״ל
והצטברו יתרות־מטבע שהיוו כסיס משקנו,
ביטחוננו ונצחוננו במלחמת ששת־הימים!

היום, בגבולות הביטחון האידיאליים, לא זו בלבד שאיננו
יוצרים רזרבות חדשות, אלא שאנו אוכלים במהירות את
יתרות־המטבע ששרדו לנו מאותה תקופה.

מחצית תקציב הביטחון -שמינית מכל
התוצר הלאומי שלנו, דם התמצית של כל־
כמה עודה

במצב כזה, כבוד היושב־ראש, אין טעם רב בניהול
ויכוח כלכלי־תקציבי טכני.

כדי למנוע כל אי־הבנה בצד הערבי,
כדי למנוע בל אשלייה העלולה להיות
מסוכנת ליריבינו ולנו, אני רוצה להכריז
באופן חד-משמעי, דווקא באיש השייך
למהנה השלום: שום התשה כלכלית
לא תביא אותנו, הישראלים,
לוויתור על ביטחוננו.
אם יהיה צורך, נוותר לא רק על מכוניות
ומבונות־בביסה. אם יהיה צורך
נלך יחפים ונאכל פת-לחם חרכה, כדי
לצייד את צבאנו באמצעים הדרושים
__ לשמירת קיומנו וקיום מדינתנו.
זה מובן־מאליו. אבל חייב להיות מובן־מאליו גם שתפקיד
ממשלתנו הוא למנוע את הצורך להגיע למצב הזה•
אחרי מיבצע סיני, החליט דויד בן־גוריון להחזיר את כל
השטחים הכבושים. כולנו מותחים ביקורת על כך שלא דאג

לנו אין ראש־ממשלה בזה, באשר הגבר
מאיר זרה לענייני כלכלה לא פחות מאש
השר משה דיין או השר מנחם בגין. בהתיי
רם לפעול למען הביטחון, הם חותרים תה
אחד מעמודי-התווך של ביטחוננו הלאומי -
כלכלה המסוגלת לשאת בעומס הביטחוני.

מועצה עליונה לביטחון לאומי

היא צריבה למלא תפקיד כפול: לחוות
דיעה על התכנון הביטחוני־מדיני
לטווח ארוך, תוך בחינת המחיר הכלכלי;
ולפקח על מערכת-הביטחון מבחינת
היעילות והמשק, כטווה המיידי.

מה נבוא ומה נלין על כך שממשלה זו, המציעה לכולנו
להדק את החגורה, ממשיכה להתנפח, עד כי החגורה שלה
מתפוצצת ממש?
היכן חיסול האבטלה הסמוייה והעברת אלפי פקידים
מיותרים לענפים המשוועים לידיהם?

כבוד היושב־ראש, לא על האספירין נרחיב את הדיבור,
אלא על הסרטן.

לא יתכן כי שר־ד,ביטחון, הרחוק מכל מחשבה כלכלי
יהווה למעשה גם שר־אוצר, מכיוון ששף־האוצר הרש
הודיע במסיבת עיתונאים, שאינו מוכן אפילו לבדוק
מישאלות שר־הביטחון!
בממשלה נורמלית תפקידו של ראש־ממשלה הוא לראו
את התמונה השלמה, את הצרכים השונים של מערכות
ביטחון והכלכלה. ולקבל את ההכרעות מתוך ראייה עליוו.
של אינטרס המדינה.

מועצה זו צריכה לכלול — מלבד שרי הביטחון,
האוצר והחוץ — רמטב״לים לשעבר ואנשי כלכלה
מובחרים.

מה הטעם להציע גלולות אספירין, באשר
פרטן המלחמה אובל את כלכלתנו, כשם שהוא
אוכל את כלכלת העולם הערבי?

למען הביטחון -נלך יחפים

יש צורך שבל הכרעה מדינית וביטחוני
תעבור את כור-ההיתוך של בדיקה כלכלי
יסודית.

לפיכך, אנו מחדשים את ההצעה, שהושמעה
לא פעם: להקים בצד ועדת•
השרים לענייני ביטחון, מועצה לאומית
עליונה לענייני ביטחון.

סרטן המלחמה וגלולות אספירין

מה הטעם להניח לפנינו תקציב שהוכן לפני ״עיסקת
החבילה״ ,ושהפך כוזב עוד לפני שאושר על־ידי הכנסת?
למשל, המשכורת הממוצעת לעובד־תקן בשנת 1968/69
היתד 10,408 ,ל״י. ב־ 1969/70 היתד 11,316 ,ל״י — עליה
זוחלת של 8.40/0בתקופת השכר הקפוא. והנה, בתקציב
1970/71 היא רשומה כ־ — 11,789 תוספת של /0״ 4.2בלבד
— פחות בהרבה ממה שהממשלה עצמה כבר התחייבה
לשלם ב״עיסקת החבילה״ ,מבלי לקחת בכלל בחשבון את
זחילות־השכר הרגילות!

האם נשקלת התועלת בהסלמת החימוש ההדדי לעומת
אובדן של יתרות המטבע החיוניות לביטחוננו בטזזח אר
— והאם נשקלה לעומת זאת האפשרות לפעול למען הס
להגבלת מירוץ־החימוש ההדדי? והרי זה, אחרי ככלות ה
האינטרס המיידי המשותף העיקרי של כולנו — אמריקא
וסובייטים, מצרים וישראלים.

במצב זה אנו רואים צורך חיוני בהקמת גוף שיהיו לו
היידע, הכושר והתוקף לשלב את המרכיבים המדיניים, הצבאיים
והכלכליים של האינטרס הלאומי, במיסגרת אחידה
של אסטרטגיה לאומית עליונה, מה שנקרא בלועזית —
.01׳£111)1
לצערנו, אין הכנסת מסוגלת לכך. אין לה שום השפעה
על ההכרעות הגדולות, ואין לה אפילו היכולת לפקח על
כלכלת המאמץ הביטחוני. כאן יש רק אישור פורמלי, ללא
אופוזיציה.

ממשלה המציגה לציבור פרספקטיבה כזאת
בוודאות גמורה -היא פושטת רגל. לא רק
מבהינה כלכלית, אלא מבחינה מדינית, מח שבתית,
ביטחונית. למזלה של מדינת־ישראל,
יש פרפפקטיכה אחרת. אבל לאסונה של המדינה,
הממשלה פוסלת אותה.

היכן מטאטא הברזל שינקה את ערימת
האשפה של הביזבוז, שהצטבר במנגנון הממשלה
כמשך שנים ארוכות של שחיתות מפלגתית?

האם
כבל ההחלטות האלה ניתנה הדעת
הבסיס הכלכלי של ביטחוננו? האם דאג ש
האוצר שהתוצאות המשקיות של החלט
אלה יבואו לתודעת השרים המדיניים? ה
הוברר לאלה לפני בל הכרעה מה המחיר
מבחינת יכולת העמידה הכלכלית שלנו לט
ארוך?

* ולדה *
כלתנו -נשפכת מגופנו הכלכלי כזרם קולח.
בבל מיכחן עתידי, תהיה לבך משמעות
חמורה.
כוחנו הכלכלי הוא חלק מהותי של ביטחוננו, כשם שהביטחון
הוא תנאי מוקדם לקידום כלכלי. הכלכלה והביטחון
הם שני הצדדים של אותו מטבע. ואילו אצלנו נותק קשר
זה במידה רבה.
ההגיון מחייב שבכל הכרעה לאומית חשובה, יישמע קולו
של שר־הכלכלה לא פחות מקולותיהם של שר־הביטחון ושרד,חוץ.

האם
קיים מצב כזה אצלנו? האם אין מקבלים
באן הכרעות מדיניות וצבאיות מכריעות,
תוך התעלמות מוחלטת מהחזית הכלכלית?

ולהיפך, האם אין אנשי־הכלכלה עושים את חשבונם בלי
בעל־הבית, מבלי שתהיה להם השפעה כלשהי על הגורם המרכזי
הקובע את התקציב — תקציב הביטחון?

גולדה הורסת את בסיס הביטחון
נביא כמה דוגמאות:
מאז המלחמה, החליטה ממשלה זו כמה החלטות גורליות,
שלכל אחת מהן היתד, השפעה ישירה על החרפת המלחמה.
הוחלט על התנחלות בשטחים. הוחלט שלא להכיר ביישות
הפלשתינאית. הוחלט לחבל בכל משא־ומתן שאינו ישיר
וגלוי. הוחלט שלא לשרטט ״מפת־שלום״ ,זאת אומרת, שלא
להגיד לצד השני אם כדאי לו בכלל להיכנס למשא־ומתן
עימנו, ישיר או עקיף. הוחלט שהגברת מירוץ־החימוש היא
לטובתנו, מכיוון שלנו קל הרבה יותר לעכל מטוסים על־קוליים
מאשר לערבים. הוחלט לנקוט בצעדים מסויימים של
הסלמה צבאית.

רוצה מישהו בצמרת המדינה לספח שטחים ולטפח התנחלות,
או להסלים את מירוץ־ד,חימוש באוויר, או לפתוח
במשא־ומתן עם הפלסטינים וכו׳ — כי אז תבצע המועצה
חקר־לעומק, תבחן את כל הנתונים, ותניח על שולחן הממשלה
חודת־דעת כוללת ומאוזנת.

משולש מול משולש
כבוד היושב־ראש, בהעדר כל אלה. אנו הולכים לקראת
פשיטת־רגל לאומית, הצופנת בחובה סכנה ביטחונית חמר
רה ביותר מכל התקפות הצבא המצרי.
זוהי ההתשה האמיתית. ואין זו נחמה, ואין זו הצלו־״
שאותה •התשה פועלת גם בצד השני.

אם תימשך המלחמה -והרי מובן
מאליו בי המדיניות הנוכחית מבוססת
על המשך זה -כי אז ילך ויגדל תקציב
הביטחון, ויבלע בהדרגה את בל המשאבים
המוקדשים למטרות הקיום האד
רחי. רמת־המחייה תרד בהכרח. הפער
בין קומץ העשירים וכין המוני העם
ילך ויגדל, ואנו נעבור למישטר של מצור
טוטאלי, שיתקיים בולו על נדבות זרות.
יש במימסד חוגים הרואים בכך אידיאל. מתגבשת תוכנית
משותפת של הימין הישראלי, המבוססת על משולש שוחד
צלעות: מדיניות של התפשטות וסיפוח — כאידיאל לאומי.
הורדת רמח־המחייה — כאידיאל סוציאלי, מישטר־חירום
נצחי — כאידיאל שלטוני. כל צלע משלימה את השתיים
האחרות.

לעומת אידיאל זה אנו מציבים את משולש־המטרות
שלנו, שגם הוא שווה-צלעות: מדיניות
של שלום והשתלבות -כאידיאל לאומי;
העלאת רמת־המחייה, באמצעות שוק מרחבי
משותף -באידיאל סוציאלי־בלכלי ; מישטר
של דמוקראטיה הומאנית, סוציאלית, חילונית
ופלורליסטית -באידיאל שלטוני.

גטבילמה קיימת הכנסתן
המילה ,,פרלמנט״ מורה, במקורה הצרפתי, מלשון
ו״דיבור״ .מכל תפקידי הפרלמנט, החשוב ביותר הוא
ן״לדבר״ — ללבן בעיות גורליות מכל צד, לשמוע ריעות
שונות עליהן, כדי לגבש דיעה קולקטיבית שיש בה
|כדי להנחות את הממשלה.
אצלנו!
לפני כמה שבועות ענתה ראש־הממשלה, גולדה
מאיר, לשאילתה שהגשתי בעיקבות ראיון שהעניקה
• לטלוויזיה האמריקאית. שם הכריזה כי קיים מצב
של מלחמה בינינו ובין ברית־המועצות.
בתשובה לשאילתה חזרה גולדה על הדברים, ואף
הוטיפה להם כהנה וכהנה. אותה שעה גברה גם בצד
הסובייטי המיתקפה על ישראל. היה נדמה לנו שזוהי
בעייה ממדרגה ראשונה, בה צפונות סכנות חמורות
ביותר למדינה. בקיצור: בדיוק בעייה מן הסוג שכל
פרלמנט בעולם מצווה לתת עליה את דעתו בעוד מועד.
הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום, וכך עשו גם וזכרי־כנסת
אחרים. אך עוד לפני שהנשיאות התכנסה כדי
לדון אם זה באמת ״דחוף״ ,הודיעה הממשלה שהיא
עצמה עומדת להשמיע על כך הודעה בכנסת, שבעיק־בותיה
יתקיים דיון.
לכאורה — בדיוק מה שרצינו.
אלא מה י איך אפשר לדון בגלוי, בפה מלא, על

התקפה נגדית
נגד הכפייה הדתית

נושא זה ן בוודאי, כל אחד יכול להשמיע נאום חוצץ-
להבות, לצעוק ״פוייה״ ,לקלל את סטאלין ולהזכיר
את המן הרשע. אבל מי שרוצה לדבר ברצינות על
נושא זה, חייב להזכיר מידע סודי על עליית־יהודים,
לפרט את ההשלכות הצבאיות של הסיכסוך ולנתח
את הסכנות הביטחוניות הגורליות העלולות להתפתח
בכל רגע.
בנאיביות האופיינית לנו, חשבנו שזוהי מטרת הדיון,
וכי לשם כך קיימת הכנסת.
לכן פנינו ליו״ר הכנסת במכתב וביקשנו לקיים את
הדיון בדלתיים סגורות, בדיון כזה אפשר לדבר באופן
חופשי, כי הפרוטוקול נשאר סודי, ופירסומו אסור
באופן חמור.
יש שתי דרכים ליזום דיון כזה: או שהממשלה
דורשת זאת, או שהכנסת עצמה מחליטה על כך ברוב
דיעות, לפי בקשת עשרה ח״כים.
לכן פנינו באותו יום גם לכל סיעות הכנסת, פירטנו
בפניהן מדוע חשוב לקיים הפעם דיון סודי, וביקשנו
שיתמכו בבקשה. אולם מבין 120 חברי״הכנסת, לא
כל הסיעות
נמצאו העשרה שיתמכו בבקשה זו.
סירבו. כל הנואמים רצו שנאומיהם ההיסטוריים יפורסמו
בעיתונות.
בכך איבד הדיון את עיקר ערכו. אך העניין לא נסתיים
בזאת.

זאפאוס וטלוויזיה

נקוות ההלכה
־ השבוע הונחה על שולחן הכנסת הצעת־חוק
חסרת־תקדים• היא נשאה את המיספר
הסידורי נ״ה, ואת השם ״חוק לבחינת ההלכה
היהודית — תש״ל 1970״ ,מטעם
חבר־הכנסת אורי אבנרי.
בוויכוח על ״מיהו יהודי״ הזהרנו את
העסקנים הדתיים שהם עלולים להמיט• אסון
על הדת. בבואם לכפות על הכנסת ועל
הרוב החילוני במדינה את ההלכה היהודית
בדרן החוק הממלכתי, סופם להביא למצב
שבו יתערב הרוב החילוני בענייני ההלכה
עצמה.
הצעת־החוק שלנו באה להמחיש עובדה
זו, לעורר את המחנה הדתי למחשבה חדשה
ולעשות מעשה חינוכי ממדרגה ראשונה.
אפילו אין סיכוי כי הצעת־חוק כזאת תתקבל
בכנסת הנוכחית, הרי זהו אות לבאות.
הצעת־החוק המפורטת, שנוסחה על־ידי
אמנון זכרוני, אומרת בין השאר:
מוקמת גזה ועדה לבחינת ההלכה
היהודית.
• הוועדה תהיה מורכבת מנציגי כל
סיעות הכנסת.
• כל אחד מחברי הוועדה יהיה
רשאי להציע נושא לדיון.
9הוועדה תבחן את עיקרי ההלכה 1
היהודית, שאומצו על-ידי המחוקק החילוני,
ואשר על פיהם נוהגים בישראל.
הגיעה הוועדה למסקנה כי עיקרי
ההלכה אינם תואמים את רוח הזמן,
או שהם נוגדים עקרונות חברה חילונית
— תדווח על כך לכנסת.
9הוועדה תהיה זכאית להמליץ בפני
הכנסת לשנות בדרך של חקיקה עיקרי
הלכה הנראים בעיניה פסולים, אם
בפני העילות המפורטות לעיל, ואם מכל
טעם אחר שהוא.
• הדיווח וההמלצות יכללו גם את
דעת המיעוט.
•כמקובל, צורפו להצעת־החוק דברי־הם־
בר. נאמר בהם, בין השאר:
בעל הצעודהחוק הנוכחית גורס הפרדה
מוחלטת בין דת ומדינה, ובעיניו אימוץ
׳ההלכה היהודית בחיי יום־יום, ועל־ידי המחוקק
החילוני, הוא דבר פסול, אשר אינו
תואס את רוח הזמן, ועקרונות מדינת־חוק
חילונית.
אף־על־פי־כן החליטה הכנסת בעבר, ו־

לפתע הודיעה הממשלה. שאינה מעוניינת בכלל בשום
דיון. היא רוצה רק שאבא אבן ישמיע נאום —
וזהו זה.
עצם דרישה כזאת היא עלבון לכנסת. פירושה שאין
לכנסת מה לומר, ושדעתה אינה חשובה פלל.
כנסת אחרת היתה מתקוממת. אך הכנסת השביעית
היא צייתנית וממושמעת, והיא אומרת אמן אחרי בל
מעשי גולדה.
אם רוצים לקיים דיון אחרי הודעת הממשלה, בני גוד
לרצונה, יש צורך בדרישה מטעם 40ח״כים. אולם
כנסת זו מורכבת מ־ 104 אנוסי הקואליציה. האופוזיציה
כולה מגיעה ל־ 16 איש — שרובם תומכים אף
הם בממשלה, למרות שלא זכו לשבת בה.
וכך קרה מה שקרה: אבא אבן נאם עוד נאום
אוכספורדי שופע-מליצות וחסר-ערך, שיתפוס עוד כמה
עמודים בכרך כל-נאומי-אבן. חברי-הכנסת שימשו תפאורה
דוממת להופעת השר. ואחת הסכנות הגדולות
ביותר, המאיימות עתה על המדינה, לא נדונה בכנסת
כלל.

הגיע תורו של משה דיין לענות לשאילתות
שלנו. כין השאר:
0טדוויזי־ה כשבת. בתשובה לשאילתה
האחרונה שלנו על נושא זה, הוא
הודיע רשמית שנחלנו נצחון: לחיילים יהיה
מותר עתה לפתוח רדיו וטלוויזיה בשבת,
בהדרי התרבות והאוכל. ההגבלה היחידה :
אם הטלוויזיה היא בחדר־האוכל, אין לפתוח
אותה בשעת הארוחה, כדי להימנע מפגיעה
בחיילים דתיים בזמן ארוחתם.
@ אנשי פייגון בצה״ל. הוא אישר
כי משלחת דרום־ויאט־נאמית נפגשה עם
ראשי צה״ל וקיבלה מידע על מיבנה מש־רד־הביטחון(
.לפני שבועיים סירבה גולדה
מאיר לאשר, בתשובה לשאילתה אחרת שלנו׳
שלא חל שינוי בעמדת ישראל לממשלת
סייגון. מדברי דיין ברור, כי המשלחת הוזמנה
וזכתה לייחס רשמי, כדי לפייס את
האמריקאים ולעזור לנשיא ניכסון להתגבר
על התנגדות יהודי אמריקה למלחמת ויאט-
נאם. ביקורו של דיין בוויאט־נאם, בשעתו,
שירת את אותה המטרה).

כלכלנים

במשרד־הביטחון.

משרד זה מוציא ארבעה מיליארד ל״י בשנה
.״האם כבוד השר יכול להגיד כמה כלכלנים
מיקצועיים עובדים במשרד־הביטחון?׳׳
שאל אורי אבנרי. השיב דיין :״אני יכול
לומר שיש כלכלן ראשי, ששמו פרופסור 1 זוסמן. כמה עובדים תחתיו — אינני יודע.״
~ נאפאלט במצרים. דיין אישר כי
דיין בווייאבג־נאם
מטוסי חיל־האוויר משתמשים בפצצות נא׳
פאלם בהפצצותיהם בעומק השטח המצרי.
הוא קבע, כי בפרשת אבו־זעבל לא היה
שימוש כזה בנאפאלם.
עומדת להחליט בעתיד, על אימוץ עקבינתיים
הגשנו שורה של שאילתות
רונות ההלכה היהודית בנושאים שונים,
חדשות. בין השאר:
כגון: נישואין. וגירושין, הגדרת הלאום
9לשר־החוץ: מה היה חלקה של מט־וכו׳.
שלת־ישראל
באירגון ההפגנות נגד ריבו היא
שהכנסת
כך, על חולק אין פומפידו
בארצות־הברית?
נית לחוקק חוקים, ובתור שכזו רשאית

• לשר־החוץ: מי כלול ברשימה *
גם לבחון את עיקרי ההלכה היהודית
ש חו ר ה של משרד־החוץ, שהועברה ל־המאומצים
על־ידה, ולשנותם בעת הצורך.
קונסוליות עם הוראה שלא לטפל בדרכוני
הכנסת לא בחנה את עקרונות ההלכה
האנשים האלה מפני שרובם ״שמאלנים״?
היהודית, וליא יתכן מצב אשר לפיו יאומ•
לשר־האוצר: בגלל אילו ביזבוזים
צו עקרונות אלה ע״י הכנסת, בחקיקה
במשל! הממשלתי הודיע הממונה על
חילונית, מבלי לבדוק אותם. חקיקה ההמשק
הממשלתי על כוונתו להתפטר?
מאמצת באופן כללי וסתמי עקרונות ש•
לשר־הפנים: באילו מיקרים סירב
הכנסת לא דנה כלל בהם, משאירה פתח
משרד־הפנים להתיר כניסה לישראל לאנשים
לעיוותים, לפרשנות ולמצבים יוצאי דופן,
בטענה שהם מיסיונרים ז־שהכנסת
לא נתנה את דעתה עליהם מראש.
9לשר־האוצר: האם נכון שהממשלה
נוכח אימוץ עיקרי ההלכה היהודית ע״י
שילמה לאייזיק וולפסון 600 אלף ל״י
הכנסת, אין מנוס מבחינת ומבדיקת המעל
המחיר הנכון, עבור שתי קומות ב־הלכה
היהודית, בנושאים בהם יאומצו
סיגדל שלום בתל־אביב?
עיקרי הלכה אלה.

!111

שיר
המעלות לפעמים יש׳ בכל זאת׳ תענוגות בכנסת.
למשל, כשעולה בעיית ה״כלנתריזם״.
זה קורה כל כמד, חודשים. מישהו,
באיזו שהיא עיירת־פיתוח, וגם בעיר ותיקה,
נוהג כמו רחמים כלנתר׳ מי שהיה חבר
עיריית ירושלים. זאת אומרת, הוא עובר
ממפלגה אחת לשניה, מפיל את ראש־העיר
ומביא לבחירת ראש־עיר אחר. בדרך כלל
מאשימים אותו הנפגעים בכך שעשה זאת
תמורת כיסא, משכורת או פיצוי אחר.
למה זה מצחיק? מפני שפעם אחת שופכת
מפלגה א׳ אש וגפרית על -מפלגה ב׳,
הנותנת יד לשחיתות כזאת. בפעם השניה
שופכת מפלגה ב׳ אש וגפרית על מפלגה
א׳׳ כני ל. בפעם השלישית שופכת מפלגה
ג׳ אש וגפרית על מפלגות א׳ וב׳ ,בנ״ל.
תמיד דורשת המפלגה הנפגעת לחוקק
חוק שיביא לפיטורי הנבחר העירוני שהחליף
את מפלגתו, ולשים במקומו מועמד
צייתן יותר.
זד׳ קרה גם השבוע. הפעם האשימו ד,מפ־ד״ל
וגח״ל את המערך, שנתן יד למעשה
כזה בעיירה מעלות בגליל.
סיעתנו תבעה להסיר את כל העניין
מסדר־היום. כי:
< דווקא המפד״ל וחרות חיבלו בקבלת
החוק לבחירה אישית של ראשי־ערים
(שאנחנו תמכנו בו) .הוק זה היה שם קץ
לתופעה זו כולה.
#כל המפלגות עוסקות באותה שחי;
תות, והמפד״ל דווקא מצטיינת בכך.
׳ 9השחיתות מתחילה בכך שמפלגות
לוקחות ערב הבחירות. מועמדים שהם
ראשי־חמולות, כדי לקנות את הקולות שלהם.
אחרי שזכו בלקוחות בדרך מושחתת
זו, אי־אפשר להרשות לסלק את הנבחרים
שהביאו את הקולות, כשאלה מתנהגים
בניגוד להוראות המפלגה.
• כל חוק המשעבד נבחרים למנגנוני־מפלגות,
פסול מעיקרו, מפני שהוא הופך
נבחרים לרובוטים•
מובן שהצעתנו נדחתה פה אחד׳ על־ידי
כל עסקני־המפלגות הנרגזים. אבל ח״כ
מרדכי בן־פורת מאור־יהודה, קרא לעבר
אורי אבנרי :״מה קרה לך היום? כל מה
שאתה אומר זה בסדר.״

הם נפלו יחד-ונקברו יחד־ ודק קבר אחד מובדל ממלס-עדידי דקל המהווה מחיצה

,היה מיקרה אחד בלבד, במיבצע סיני, שנפל חייל צ ה > אשר היה בן לאב יהודי. אולם לא היה
יהודי על פי ההלכה. הוא נקבר בקבר ישראל אמר השבוע שר-הביטחון משה דיין בכנסת אר
החייל יעקב מרכוס, נקבר בחלקה הצבאית בצורה המפרידה בינו לבין שאר חללי צה״ל.
*לץ ר־הביטחון משה דיין הצהיר
השבוע מעל במת הכנסת :״כל חייל
צה״ל הנופל במערכה, אף אם אמו נוצריה
והוא לא התגייר — יובא לקבר ישראל
וייקבר בבית־קברות צבאי, אם זה לרצון
הוריו.״
כדוגמה הביא משה דיין מיקרה אחד,
שלדבריו היה המיקרה היחיד, בו נפל בשירות
צה״ל חייל שהוא בן לאם נוכריה.
״הוא נקבר בקבר ישראל!״ אמר משה דיין.

מיהו החייל עליו דיבר משה
דייך? איך נהרג ואיד נקכר? כי־

.שהעצמות לא יתערבו!

הסביר משולם זילינגר, האחראי על
החלקה הצבאית בבית־הקברות (משמאל,
מצביע על הקבר) ,מדוע נקבר יעקב מרקום בקצה השורה, כשדקל מפריד את קברו.

האחראי על החלקוה הצבאית :״מלו אותו לפני המוות!״
• הרבנות הצבאית :״הסיפור אינו נכון
לא מלו את מרקוס ושום חייל אחר, אחרי המוות!״
נפילתו הוא הובא לקבורה בבית־הקברות
הצבאי הארעי בשלח.
אלה הם כל הפרטים שניתן לאסוף אודות
יעקב מרקוס. כולם לקוחים מילקוט השירות
שלו. כי ליעקב מרקום לא נותר
קרוב ומודע בארץ, שיעלה ויפקוד את קברו
או ימסור פרטים אודותיו.
אפילו האגף לשיקום של משרד־הבטחון
שהוציא בהוצאה ׳ממלכתית את ספר יזכור,
בו מונצחים כל חללי צר,״ל שנפלו בכל
המלחמות, לא הצליח למצוא את תמונתו
של מרקום. בספר מופיעה, לצד פרטיו האישיים,
מסגרת שחורה הסוגרת על כתם לבן.

בחייהם רחמו יחד

ף* וריד של מ ר קו ס, שלפי עדות אחת
} 1התגוררו בבית־שאן, נטשו את הארץ כ־

הצבאי בחיפה. האחראים לקבורה עמדו
על כך שיקבר מחוץ לגדר.
בבית־הקברות הצבאי בחיפה יש חלקה
מיוהדת, המופרדת בלדר נמוכה משאר הקברים,
בה נקברו חיילים שאינם יהודים,
שנפלו בשירות צה״ל.
בחלקה זו אפשר למצוא את קברותיהם
של טייסים זרים, כמו סו ן ליאונרד אלמד
פיציט, טייס קנדי, שנפל בשעת התקפת־אויר
בנגב במלחמת העצמאות; או פקד-
טייס סגן פרד סטיבנסון מארצות־הברית, שנהרג
אף הוא במלחמת העצמאות. לידם
נמצאים קברותיהם של סרן פרדריק מוסרל,
פרוטסטנטי בריטי שנהרג ביוני ,1955 או
רוג׳ר טוריז, צרפתי נוצרי שנהרג בירושלים
ב־. 1948
אלה לחמו יחד עם חיילים יהודים ונפלו
לצידם. אולם כשהגיעה שעת קבורתם, נק-

נשברה לוחית שיש זו, ובמרכזה ניטע
דקל, כדי לטשטש את ההפרדה המלאכותית אולם עובדה זו אינה מצליחה למנוע
את ההתרשמות שקברו של מרקוס הופרד
משאר הקברים. בכל החלקה הצבאית זהו
הקבר היחיד המופרד משאר הקברים ברווח
בו נטוע עץ דקל.
ממורמרים על היחס כלפי בנם שנפל
במערכות ישראל, ירדו הוריו מהארץ אחרי
שהוקמה מצבתו.

מילה אחרי המוות?
ך* אחראי על החלקה הצבאית בבית

| הקברות הצבאי של חיפה מזה עשרים
שנה, משולם זילינגר 50 גילה לכתב
העולם הזה, מדוע הופרד קברו של מרקום
משאר הקברים :״מאחר שהוא אינו יהודי

(המשך מעמוד )5

צד יכלה הרבנות הצבאית לקבור
בגית־קברות יהודי גופת חייל שבל
חברא־קדישא אזרחית היתה
רואה בו לא יהודי ומסרבת לקברו
כקבר ישראל? את התשובות
לשאלות אלה יצא ,,העולם
הזה״ לחפש.

שני חללים לאמהות נוכריות
ך* ניגוד למה שהודיע משה דיין מ־ידוע
לו רק על
צה״ל כבן לאם
לאנשי הרבנות
על שני מקרים

על במת הכנסת, לפיו
מקרה אחד בו התגלה חלל
נוכריה אחרי מותו, ידוע
הצבאית של צה״ל לפחות
כאלה.
האחד מהם נהרג במלחמת ששת־הימים..
היה זה קצין בן ,20 בדרגת סגן, יליד פולין
שנהרג בקרבות ברצועת־עזה. הוא הובא
למנוחות בבית־הקברות הצבאי בהר הרצל
בירושלים, נקבר בקבר ישראל כיהודי
לכל דבר, למרות שלאנשי הרבנות היה ידוע
כי אין הוא יהודי לפי ההלכה.
היתה זו פסיקתו האישית של הרב שלמה
גורן, הרב הצבאי הראשי לצה״ל שקבעה
כי מי שהקריב את חייו למען עם ישראל,
אפילו אינו יהודי לפי כל כללי ההלכה, רואים
אותו כיהודי בשעת מותו, אם הוריו
מביעים את רצונם בכך.
לעומת זאת, לא היו הדברים כה פשוטים
ביחס לחייל השני שנהרג, אליו התיחס משה
דיין בהודעתו.

ללא קרוב או מודע
ך עקב מרקוס, כן אמיל ומתיל

ה, נולד ב־ 22 בנובמבר 1927בברלין•
הוא עלה לארץ עם הוריו אחרי

אצל הגו״ם: ח״ליס נוצרית ויחוויים שית זח בצד זח בבית קברות בריטי בבנגאז׳
שנה אחרי מותו, ירדו לאוסטרליה, בגלל
סיבות הקשורות בתהליך קבורת בנם.
העובדה שיעקב מרקוס הוא בנה של
אשר, נוכריה — ומשום כך אינו נחשב
ליהודי לפי כללי ההלכה היהודית, היתד,
רשומה בתיקו האישי. דבר ץ ה לא הפריע
לחיילו ולגייסו, אולם כאשר נפל, היוזתה
עובדה זו בזמנו מכשול בדרך הבאתו

ברו בבתי קברות שונים בארץ. פרד סטי-
בנסון ורוג׳ר טודיז, למשל, נקברו תחילה
בבית־הקברות הפרוטסטאנטי בחיפה. רק
מאוחר יותר, כאשר הועלתה הדרישה לקברם
בקבורה צבאית, הועברו לחלקה הצבאית
של בית־הקברות בחיפה. אולם גם
שם נקברו בנפרד משאר חללי צה״ל, כש-
גדר־אבן מפרידה בינם לבין שאר הקברים.
זהו נוהג העומד בניגוד לכל מה שמקובל
בעולם בבתי־קברות צבאיים. בעולם
כולו ניתן לראות בתי קברות צבאיים בהם
מתנוססות זו בצד זו מצבות עליהן חרותים
צלבים ומגיני־דוד, מתוך ההנחה ההומאנית
שאין להפריד במוות בין אלה
שלחמו ונפלו יחד.

כן־גוריון התערב
* 1חלקה זו רצ^להע^^!ם לאת

קברו של יעקב ולרנוס ׳-שנקבר בנפרד
הקמת המדינה, כשהיה בן .22 במקצועו
היה יעקב מרקוס טכנאי קולנוע. שנה אחרי
עלייתו לארץ גויים לשירות סדיר, שרת
בצה״ל כמו כל אזרח יהודי אחר. לאחר
מכן נקרא מדי שנה בשנה למילואים.
גם בפרוץ מיבצע קדש, בשלהי ,1956
נקרא יעקב מרקוס לדגל. הוא נפל בקרב
׳האכזרי על משלטי אבו־עגילה, ימים מספר
לפני שמלאו לו 29 שנים. מיד אחרי

לקבורה בחלקה צבאית של חללים יהודים.
אחדעשר חודש אחרי שנקבר בבית־הקב־רות
הזמני בשלח, נפתחו הקברים לשם
העברת הגופות לבתי־עלמין צבאיים בטכס
צבאי מלא. אז התעוררה קראשונה הבעיה
איך לקבור את יעקב מרקום•
עובדה היא שנמצא אז מי שהתנגד להביא
את מרקוס לקבר ישראל כשאר חללי
צה״ל. הוריו רצו שיקבר בבית־הקברות

/גופתו של יעקב מרקוס ולהקים בה
את מצבתו. קשה כיום לברר מי היה אחראי
לכך. שכן גם הרב הצבאי הראשי,
וגם סגנו, סגן־אלוף הרב פיתן, לא היו
אז בארץ. לפי דברי סגן־אלוף פירון, היתד,
המחלוקת נמנעת אז, אילו היו שניהם
נוכחים.
עובדה היא שהוריו של מרקום נאלצו
להפעיל לחצים כדי למנוע את קבורת בנם
מחוץ לגדר• רק בהתערבותם של ראש־הממשלה
דאז, דוד בן־גוריון, הסכימו אנשי
חברא־קדישא הצבאית בחיפה לקבור
את יעקב בחלקה הצבאית היהודית.
אולם גם אז הם התחכמו, חצבו את
קברו של מרקום בצורה המפרידה בינו
לבין שאר הקברים. קברו של מרקום נכרה
בקצה השורה, ליד השדרה. בינו לבין
הקבר הבא בשורה הושאר מקום ריק,
שכוסה בפלטה של שיש. מאוחר יותר

במאה אחוז, קברנו אותו בצורה שתמנע
חם וחלילה את ערבוב העצמות״...
איך בכל זאת נקבר חייל שאינו יהודי
לפי ההלכה בבית־קברות יהודי?
על כך היתד, למשולם זילינגר טענה
מותו.
מזעזעת :״הוא הפך ליהודי אחרי
עשו לו ברית־מילה אחרי המוות.״
מסתבר כי ברית־מילה אחרי המוות אינה
מקרה יוצא־דופן בטכס הקבורה היהודי.
חברות קדישא שונות נוהגות למול אחרי
המוות נפטרים, שזהותם הדתית נקבעה
כיהודית, אולם גופותיהם מגיעות לביתר,קברות
מבלי שנימולו.
לעומת זאת מכחישים אנשי הרבנות הצבאית
בכל תוקף כי ליעקב מרקוס נערכה
מילה אחרי המוות. הסביר הרב פירון:
״הסיפור על המילה אינו נכון. לא מרקוס,
ולא שום חייל אחר נימולו אחרי מותם!״
לסגן־אלוף פירון יש הוכחה משכנעת
לטיעון זה: גופתו של מרקוס הועברה
מבית־הקברות הזמני לבית־הקברות בחיפה
11 חודש אחרי שנקברה. במצב זה אין
אפשרות, אפילו רצו בכך, לערוך ברית־מילה.
בבית־הקברות
הצבאי בחיפה טוענים כי
המילה נערכה בגופתו של מרקום עוד
לפני שנקבר בבית־הקברות הזמני. אולם
אין כל הוכחה לכך. יתכן ומישהו, שרצה
לרכך את התנגדותם של אנשי החברא־קדישא
בחיפה לקבור את מרקוס בקבר
ישראל, שיכנע אותם כי החלל נימול אחרי
מותו, ורק אז הסכימו לקברו ליד חבריו,
החיילים היהודים.
נימול או לא נימול — ההפרדה בין
יעקב לחבריו, בשל היותו בן לאם נוכריה,
הונצחה, אפילו טען שר־הבטחון השבוע
בכנסת כי הוא הובא לקבר ישראל.

הסיגריות החדשות

010 עגונג

סא 61.£א 0 4וח\/1£ו 4

בערבות אמריקה דוהרים סוסי המוסטאנג הפראיים.
בשדות וירג׳יניה גדל הטבק המשובח בעולם. ולמעשנים
בישראל — המעדיפים סיגריה אמיתית בתערובת
אמריקנית — עכשיו הסיגריה היא מוסטאנג .

20 סיגריות

מכתבים

הספר הרא שון ו הי חי ד בארץ שכובו עברית

(המשך מעמוד )3

חפץ אך ורק ביוקרה, ועל סמך טענות־שווא
אלה שחטו ושוחטים בני האדם אלה
את אלה.
ינופץ המושג הרצחני ״אלוהים״!
הקץ לעבודת האלילים!
הבה נצווה ללא מורא: המלך הוא ערום!

חנן גן,

חולון

₪השפלודאדם
בחסות אילוהים
אין זו הפעם הראשונה שהעולם הזה
מעלה את הסקנדל המביש הזד, של קבורת
״ממזרים״ מחוץ לגדר, כאילו היו כלבים.
אני חושב שהבושה הגדולה ביותר היא
שאנו, הלא־ממזרים, מתעלמים מהשפלת
אדם זו המתבצעת בשם אלוהים כביכול
ובחיפוי ממשלתי.
הלא־איכפתיות נובעת, כמובן, מסיבות
אנוכיות; אנחנו לא מוכנים לסכן את סיר
הבשר שלנו. אפילו לא למען הגינות אנושית
מינימלית. זו גם הסיבה מדוע איש
לא קם לצעוד בעקבות שלום כהן כאשר
פרץ דרך ב״חומת־סיך בקדרעו את דף
הביזיון מתעודת־זהותו. אנו מפחדים !
פשוט מאוד.
אני לא ״ממזר״ ,אבל הביזיון הלאומי
הזה, שהוא רק חוליה בשרשרת ארוכה,
אינו נותן לי מנוח. הקורא באשוניק
מציע במכתבו (העולם הזה )1695 להקים
אגודה שתלחם לשמירת זכויותיהם של
״ממזרים״ .סבורני שאסור לנו להחמיץ
הזדמנות זו, יש להקים מיד את האגודה,
כל עוד הברזל מלובן. לא הכרחי להיות
ממזר חוקי בשביל להתקבל לאגודה, מספיק

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות ר בו ת של צילומי עירום נהדרים א ת הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסר ת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה׳׳ב.
כריכה מ הוד ר ת * פורמט אלבו מי * נייר משובח
וכל ז ה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
__ ג זו ר ושלח __
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
הזמנה /הצהרה
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה והנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

לכבוד
,,אלבית״ ,הוצאה־לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
גא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס
על בנק על סך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזח שאגי מעל גיל .1$

כתובת.

נ 7בתב

רז ^ /בו ע

שיר עד שדו

סוליפם -משחת שיניים
חדשה של ״יצהר״
ביהח״ר יצהר, הוציא בימים אלה
לשוק את משחת השיניים החדשה וה־חדישה:
סוליפס — בפסים הכפולים
(אדומים או כחולים).
משחת השיניים — סוליפם ממשיכה
את המסורת הוותיקה של משחת סולי־דוכס,
המיוצרת בעולם מזה 50 שנה
והמשוזקת בישראל מזה 20 שנה, לציבור
של עשרות אלפי נאמנים.
הפסים האדומים של סוליפס מכילים
6תשג 01ז 3010ג ^ £אשר משמש נשק
אנטי בקטריולוגי יעיל ונמרץ, בעל
פעילות ממושכת.
הפסים הלבנים שבמשחה מורכבים
מיסודות משחת סולידוכס המפורסמת,
אשר החומר הפעיל בה מ 1013ז 03
מסיר את אבן השיניים, מסלק כתמי
טבק, ומקנה לחניכיים ולפה הרגשה
נפלאה של רעננות ריחנית.
ואילו הפסים הכחולים מכילים
1)10־ ? 11101 למניעת עששת החניכיים.

מלה

חדשה

בשפה העברית:

״גמישונים״

״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי״,
שהם כה גמישים עד שהם מתאימים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.

״איך לכבס מה?״

1 0 £ 5 :י.מ? .ס נ? 3ז 7ן<סר

חוברת שימושית ונאה בשם זה,
הודפסה זה עתה ע״י חברת ״שמן״ —
במטרה להקל על עקרת־הבית להתמצא
ב״סבך״ מיני אבקות הכביסה וסוגי האריגים.
החוברת
שנערכה ע״י מומחים מבהירה
בצורה פשוטה ושיטתית את כל
הכרוך בתהליך הכביסה הביתי, ביד או
במכונת כביסה, כ״כ היא משיבה על
הרבה שאלות מטרידות כגון: איך לכבס
מהי, במה להשתמש בכביסה? ,איזה
חומר עדיף? ,באיזו כמותי, מה מותר
ומה א סו ר...
ניתן להשיג החוברת חינ ם, ע״י
פניה אל חב׳ ״שמן״ ,ת.ד , 136 .חיפה,
(עבור חטיבת השיוזק).

חשוב

ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד ג׳ז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעץ לוי,
ח0נוי קיבלת
חשבונך,
פרע גא
אותו בהקדם.

בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורטי״ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
9ר פ ־ ם: ט ל— 8.00 ( 24 74 80 .
10.00לפנח ״ צ ; 20.00 — 17.00במרב).

1כל הזמן מילחמות בלי סוף י ד שכנינו לא רוצים בשלום / .אכל אנו?
* •:מקווים שיבוא השלום ! /אמון £
**! חיילים מתים אבל /אנו גיבורים.
ן* ארץ־ישראל קטנה. חבל / .הערבים
הם במקום /קטן לא יפה שם.

דיין, בן שש וחצי, כיתה א/
בית־ספר נחשונים, בת־ים

שהמועמד
יצהיר שהוא רוצה להקבר
מחוץ לגדר. אם לא הצלחנו למוטט את
חזית הכפייה הדתית מלפנים (נשואים,
כשרות, ברית־מילה וכד) — נצליח אם
נתקוף על־ידי איגוף מאחור, נתחיל מעבר
לגדר. העולם הזה, שהתחיל במצווה, חייב
להמשיך ולסייע בהקמת האגודה. אני מצטרף,
אבקש לשלוח לי שאלון בהקדם.

חגן גולדרט,
; 1למניעת חבלות- ,
מדינה פלסטינית :

חולון

כולנו הזדעזענו מהמעשה של ארגוני
החבלה נגד מטוס סוויסאייר.
לדעתי אין די בהזלת דמעות, יש לחשוב
גם כיצד יכולים דברים אלד, לקרות ואיך
אפשר למנעם.
הדבר נובע מהעובדה שלפלסטינים אין
מדינה מוכרת ואין להם ממשלה מסוכמת,
הם אינם כפופים לכל משמעת פנימית.

סתרת 8

שלח פותרת מתאימה לתמונה
משמאל. לשולחי הכותרות המוצלחות
כיותר יחולקו פרסי ספרים.
את הכותרות יש לשלוח על נכי
גלויות בלבד לת. ד ,136 .תל*
אביב, ולציין על הגלוייה :״תן
כותרת״ .המועד האחרון למשלוח
הכותרות הוא 17.3.70

זכו בפרסים
מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה מימין,
שפורסמה בגליון העולם הזה , 1695 נבחרו
הכותרות הבאות:

• ״שמע דוכי, כדאי לף ללמוד
את תורת החסידות:״ ,בנימין בדחן,
ת .ד , 1171 ירושלים.

• על זה נאמר: שירות דוכי,

חנוך בקלש, קיגוץ בית־העמק.

• ״אגלה לך את האמת: כל
הסיפור שהתסידות מכיאות תינד
קות, הוא בלון? אחד גדול:״,

שמואל טרושמן, שינתי האלף
האוניברסיטה העברית, ירושלים.

5/4/12

• ״מה, אתה חרש ז ככר אמרתי
לך: חסידות אינן מכיאות
דובים לעולם:״ ,סוניה ויסבורד, בן־
פו7קסווגן רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס•
ווגן רנט א קר משתרעת מקרית-
שמונה ועד אילת: בבל א חת מ25-
תחנות ההשכרה עומדות לרשותך
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסווגן הקרובים
אליך.
רעיון נהדר, פולקסווגן רנט א קר.

יהודה , 185 תל״אביב.

פרסי הספרים ישלחו לזוכים בדואר.
או חיצונית, ולכן הקיצוניים ביותר קובעים
את המדיניות.
אם תקום מדינה פלסטינית (בצד ישראל)
שתהיה חברה במשפחת העמים, יהיו אזרחיה
כפופים לאחריות מרכזית. יהיה תיכנון
מרכזי לטובת העם הפלסטיני, והחורגים
ייענשו.
רק אז ידעו הקיצונים כי לא יזכו
לכל חיפוי למעשים החבלניים.
במצב כזה יהיה לפלסטיני תוכן לאומי
חיובי למענו יוכל לפעול.
אז יאללה, בואו נפעל למען דו־שיח
עם הפלסטינים ולמען הקמת מדינה פלסטינית.

יובל
אבי־דור,

חיפה
עורו נרדמים :
משהו בקשר ליהודי רוסיה:
אל מעבר להרי הקפאון /המכוסים בשלג
עד לעומסה /אל מעבר מסך אכול דכאון /
הסגור ונעול באין שום מוצא.
אל מעבר ימים
קפואים ונהרות /
מרחק מילוני מילין
מהחופש /שם קופא
הדס ומוסרות
שערות /שם שולט
ריקבון ספוג העובש.

סובלים יהודים,
מחכים כתמיד
/עיניהם אל מרום
ולבם לציון /הגרדום
למולם מאיים
להשמין /אך תקווה
בליבם מלאת חיזי
ו ן על הרי יהודה עמק ושומרון /על
שפלת הניחוח ושדות החיטה /על מורדות
התבור ופיסגת החרמון /על חורשות
אורנים ועצי השיטה.
על קיברות האבות ועל הר המירון /על
הר הזיתים ועל הר הבית /יעלו ויבואו
עד האחרון /ויחיו בשלווה בין עצי

שמואל אירון, תל־אביב

מה זה
מזכיר 7
פגשתי פד, נער קומוניסטי אוסטרלי שרצה
להינשא לנערה רוסיה. ממשלת רוסיה דחתה
את בני הזוג.
שמעתי גם שהערבים הרוצים ללמוד ברוסיה,
נתקלים בקשיים רבים בהתקרבות
אל הנערות הרוסיות.
האם זה מזכיר לכם את מדינת־ישראלז

רחל כרוך,

פאריס

עמוד הקלון
של עיריית תל-אביב
ישנם אנשים המבקשים מעיריית תל־אביב
לעשות למען זכר השואה והבאים אליה
בטענות על שהתקינה שעון על עמוד הזיכרון
בכיכר מלכי ישראל — במקום לפיד.
עיריית תל־אביב השמידה את האתר
ההיסטורי העיקרי של תל־אביב — את בניין
גימנסיה הרצליה — בעבור בצע כסף.
מעירייה כזאת אין לצפות ליחס תרבותי
מינימאלי ביותר. אני מציע להשאיר את ה־שעון
על העמוד. יהיה זה עמוד הקלון לעיריית
חל־אביב ולתושביה האדישים.

ז. ישר,

חולון
מלקק הדם
לאורי אבנרי,
חבריו ״המשחררים* רצחו אזרחים חפים
מפשע ואתה מלקק הדם מידיהם ומצדיק או־תם.
ידידיו השמאלניים מגחכים מרוב תענוג
על רצח ״ציונים אימפריאליסטיים״.
אני מצפה לרגע בו אתה תהיה במטוס
כזה !

אזרח־ הבז לך
• אורי אבנרי טס במטוסי אל־על ככל
אזרח אחר.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרכים
תמונות למכתכיהם.
איננה מענגת-
הטאד
.אותה

במדינה

מבצע

העם

המעגל נסגר
צעד אחר צעד נסגר המעגל. ישראל, תחת
שלטונה של הגברת הקשישה גולדה מאיר,
מקבלת צביון של מדינה טוטאליטארית.
אחרי שהודיעה על כוונתה להנהיג צנזורה
פוליטית, פורסמה גם התכנית הבאה
של ממשלו (,הליכוד הלא-מי: לבטל את
עצמאותה של רשות־השידור, להעמיד את
שני מכשירי התיקשורת ההמוניים הבלעדיים
של ישראל ׳— הרדיו והטלוויזיה — תחת
פיקוחו ומרותו של אחד משרי הממשלה,
כנראה יש־אל גלילי.
אחרי שנאלצה להכנע לאיומיו של אבן,
ולוותר על תוכניתה להקים משרד הסברה
נפרד, בראשו יעמוד גלילי, עומדת גולדה
להגיש במתנה לגלילי את רשות השידור.
למראית עין יהיה גלילי, לפי ההצעה החדשה,
רק שר מפקח על מועצת רשות־השידור.
למעשה יהיה פירוש הדבר הפיכת
הרדיו והטלוזיזיה ל״קול אדוניו״.
כך בשלוה ובהסתר, תחת הסיסמאות
של ״בטחון המדינה״ ו״ליכוד העם״ ,נגז־לות
החירויות הדמוקרטיות של האזרח.

הכנסת ^ ^
מוות ב 3לא
אין דבר החייב לעורר יותר את תשומת־לב
הכנסת מאשר מותו של אדם בכלא בנסיבות
בלתי־רגילות. האיש בכלא הוא
חסר־הננה. אך חברי־הכנסח אדישים לחובתם
זו — ועל אחת כמה וכמה כשזה
נוגע לערבים.
השבוע השיב שר־המשטרה, שלמה הילל,
לשלוש שאילתות שנגעו לאותו נושא. מו־תו
המיסתורי של קאסם מוחמד אבו־חדרה.
השר קבע כי האיש נמצא תלוי בתאו
בכלא בצפון־הארץ, אחרי שהסתנן מלבנון.
הוא היה חשוד כמפעיל קבוצת־מחבלים.
המכון הפאחולוגי (הקשור למעשה במשטרה)
קבע כי האיש התאבד בתלייה.
קבורה בחשאי. הפרטים מוזרים:
הגופה נקברה בשומרון — מבלי שניתנה
למישהו מבני־המשפחה הודעה על כך.
איש מבני המשפחה לא ראה את גופת
האיש, ואיש מהם לא נכח בהלווייה. זו
בוצעה, למעשה, בחשאי. לאשתו, הכלואה
גם היא, נמסרה הודעה על מות בעלה
אחרי קבורתו•
מדוע? הודיע השר :״מטעמי בטחון.״
בהתאם לחוק, יש במיקרה זה צורך
אוטומטי בחקירה משפטית של נסיבות המוות.
ואכן נתקיימה חקירה כזאת. אולם
בחקירה זו לא ניתן למשפחה להשתתף
או להיות מיוצגת על-ידי עורך־דין. החקירה
נערכה ״בדלתיים סגורות״.
פירוש הדיר: לא היתד, כל אפשרות
לחקור את עדי המשטרה חקירת שחי־וערב.
פשוט לא היה צד שני מול המשטרה.
מדוע? קבע השר :״מטעמי בטחון.״
החוקר קבע כי המשטרה בסדר גמור.
השאלה היא: האם יבול ציבור מצפוני
לעבור בשתיקה על צורה כזאת של עשיית
צדקי

איד הולכים
300 מיליונים

״ וספה ״ בעלת השיא העולמי
ביצור קטנועים — מעניקה 10
טיולי״חינם לאיטליה.

התאריך: יום ד׳ האחרון, השעה 1

כל הרוכש ״וספה״ ישתתף בהגרלה
בה יוגרלו 10 טיולי חינם, במטוסי
״אל־על״ — חב׳ התעופה הישרא־לית
לאיטליה וביקור במפעלי
״פיאג׳ו״ ,ענק יצרני הקטנועים
בעולם.
מדי חודש תוגרלנה 2טיסות.
ההגרלה הראשונה תיערך בסוף .
חודש אפריל.

השתתפות אצל * בנמווסי אל/גל 1תיבי אויר */ישראל

פרטים וטופסי
סוכני ״וספה בכל חלקי הארץ.

(בלי מסים)

את העוברות אין לערער-״ וספה״ וווב יותר

בצהריים•
המראה: אולם כמעט ריק.
הנושא: המם הקרוי משום־מה ״היטל
הבטחון״ ,שיוסיף 150/£למס־ההכנסה של
כל משלם־מם. כלומר: תוספת למס־הכנסה.
בשנה השוטפת היתד, התוספת רק בשיעור

הסכום 300 :מיל־ון לירות ישראליות.
המהלך: יו״ר ועדת־ד,כספים הביא את
הצעת־ההוק הסופית, בנואם של כמה דקות.
נדחתה פד,־אחד הסתייגות סיעת העולם
הזה — כוח חדש לקרוא להצעת־החוק
״החוק להעלאת מס־הבנסה״ ,ולבטל את
השם ״היטל בטחון״ ,מכיוון שאין למס
שום קשר מיוחד לבטחון. נדחו גם כמה
הסתייגויות אחרות.
כשד,ועמד החוק להצבעה סופית, נדרש
למנות את הקולות. וכך נקבע בפרוטוקול
הכנסת כי בהציעה על חוק זה נכחו
חמשה ־ עשר חברי־כנסת — ח״ב אחד
לכל 20.000.000ל״י,

אביו של ספיר ואביו של ממבוש היו ידידים.
אבל פינחס ספיר לא הסכים לעזור להם. אלוף גגד אלוף
! לפני שחתם שר־התחבו־רה
עזר וייצמן על הסכם
חיסול השביתה האחרונה בנמל
אשדוד, צילצל לראש הממשלה
גולדה מאיר, כדי להודיע לה
על מעשהו. למרות שהשעה היתד
קרובה לחצות הלילה .״מה
יהיה אם חיים רסקוב יסרב?״
שאל עזר .״תפסיק את
השביתה עם או בלי לסקוב!״
השיבה גולדה.
; אחד מחברי הכנסת, הסבור
שיש להדיח את לסקוב,
אמר על כך :״טוב שיש עזר.
רק אלוף יכול לסלק אלוף!״
אגב, בעת שעזר וייצמן
מבקר בארצות־הברית, הוא פוסח
על לישכתו של שגריר ישראל
שם, יצחק רכין. הסיבה:
היחסים בין השניים אינם
תקינים ביותר.
הרבה

אנשים

במדינה

חושבים שהשר פינחס ספיר

הוא איש הגון וישר. אבל למי
שיש הוכחה לכך זהו מוכתר
עין־הוד, איצ׳ה ממסוש.
הוריו של ממבוש והוריו של
ספיר היו ידידים וטיפחו ביני־

זור לנו?״ ספיר הצעיר השיב
לאביו :״אל תכנים את הראש
הבריא שלי לרגליים החולות
שלך ושל ממבוש.״ לדברי אי־צ׳ה
ממבוש, לא יכלו ההורים
להשלים שהדור הצעיר אינו מוכן
לסייע להוריו בפרנסה.
לסידרת האלבומים של
גדולי האומה, עומד להצטרף
בקרוב אלבום על חיין ופועלו
של שר־הפנים משה־חיים
שפירא . .עורך את האלבום
כתב ידיעות אחרונות לענייני
מפלגות שלמה נקדימון.
; אחרי שגמר את תפקידו
כשר בממשלת־ישראל, פירסם
שר־המשטרה לשעבר, אליהו
ששון, סידרת כתבות בזכות
היישות הפלסטינית ונגד סיפוח
שטחים על־ידי ישראל. הגיב על
כך השבוע, שר החקלאית הירדני
לשעבר, ראשיד אל־נמר,
שלמד בצעירותו בבית־הספר החקלאי
סיקתה ישראל :״הלוואי
וכל שרי ישראל יהיו שרים-
לשעבר...״

מו 3ד מוח
בהספד שפורסם בשבועון
גרמני, סיפר הכתב שש ״י

א1111י ם

בדיחות, המהלכות כיום בבירת
מצרים, והמעידות על מצב־הרוח
בציבור שם. בדיחה לדוגמה:
־״ ברחוב אחד בקאהיר יש שני
איטליזים, זה מול זה. הקצב
האחד שמו עכד־אד־נאצר.
השני שמו דיין. נכנס לקוח
לאיטליז של עבד־אל־נאצר ומבקש
קילו מוח. אומר הקצב:
״מוח אפשר להשיג ממול. אני
מוכר רק לשון.״
בתוכנית הטלוויזיה כניסה
חופשית, הופיע המשורר
אכרהם שלונסקי. בין השאר,
ביקש ממנו המנחה, אהוד
מנור, שיגדיר את המושג
״פלירט דרך עגב׳ ו,מיטה
חטופה׳,״ השיב שלונסקי.
מטעם הטלוויזיה הגרמנית
הזמינו את ג׳ודי אכן־
חן, זאת שמדברת מהבטן, להופעה.
ג׳ורי, שאינה דוברת
גרמנית, ביקשה שישלחו לה
את התמליל על מרט של רשמקול,
כדי שתוכל ללמוד אותו
בעל־פה. הגרמנים שלחו לג׳ודי
את החומר ואת כרטיס הנסיעה
— במטוס חברת סוויסאייר שהתרסק
בשוזייץ.
; מה עושה זמרת שדלת
האולם, בו היא מופיעה, נשברת
ואי־אפשר לפתוח אותה? בשבוע
שעבר הופיעה שולמית
ליכנת במועדון ההסתדרות ב־כפר־סבא.
האולם היה מלא י־מחוסר
מקום נשארו כמה עשרות
נערים בחוץ. הנערים השתוללו
וקילקלו את דלת האולם.
אין יוצא ואין בא. בינתיים גמרה
שולמית את חלקה בתוכנית
ורצתה לצאת. הסדרנים ניסי
לפתוח ולא הצליחו. שולמית
גילתה רוח ספורטיבית, חלצה
את נעליה וקפצה מן החלון,
שהיה גבוה מספר מטרים מעל
הקרקע

הקוסמטיקאית ליזיקה
שני עומדת להוציא בשבוע הבא
תקליט. לתקליט זה אין סיכוי
להגיע למיצעד הפיזמונים,
למרות שהוא ייהפך כנראה ללהיט.
שם התקליט: טיפול בעור
הפנים. המבצעת: ליזיקה,
המסבירה לאורך כל התקליט
איך האשד, צריכה לשמור על
עור פניה.
י לאות הזדהות עם תפקידו
במחזמר קרחת, עומד אכי
רהם מור, המשתתף באחד
התפקידים הראשיים במחזמר —
לגלח את שערות ראשו.
! בכלל,
הבכורה של
בעוד כשלושה
שים כל מיני

לקראת הצגת
קרחת, שתיערך
שבועות, מתרחדברים
משונים :

לשעבר רקדנית ״לדקת כרמון״ ואשתו 1

1 1י 1ל *1 *111ך
האופנאי יצחק אדלר, שעיסקי האופו
1 / 1 1\ 11 111
שלו שיגשגו בשנים האחרונות, חגגה השבוע שימחה כפולה: הי
ילדה בפעם השלישית תוך שנתיים וחצי. בלידה הראשונה נולד
לה בת ; בלידה השנייה נולדו לה זוג תאומות ; בהריונה האחר
קבעו הרופאים שגם הפעם היא תלד תאומים. המחשבה שאל
יהיו בנות הטרידה את בני הזוג. השימחה היתה כפולה כאע
התברר שהילוד החדש הוא יחיד בלבד — והוא בן זכר. מזל טוב
את שולה חן, למשל, רואים
כבר כמה שבועות הולכת כל
בוקר להשתזף בים• הסיבה:
שולה מופיעה באחד הקטעים
עירומה ו״אני רוצה שהקהל
יראה אותי שזופה,״ היא מספרת.

קובי רכט. במשך
שבוע שלם הוא הלך יום־יום
לראות את הסרט סלח לי,
אתה נושן את צוארי (הערפ
דים)
,של רומן פולנסקי.
למה? כי במאי קרחת ז׳ילכר־טו
טופאנו שלח אותו. שילמד.
קובי מופיע בהצגה כערפד.
1גם אנשים חשובים מופיעים
בקרחת. עמי שוץ הוא אחד
מהם. בזכות אביו. הנושא בתואר
הרשמי פסל חצר המלכות
הבריטי. אגב, יום לפני
הבכורה עומד עמי, שהופיע

בתור התאווה בהצגת כל אז

להתחתן.
ולמה לקחו את הםנ
רי ת ויאולט לתכנן את ת
בושות קולחת? ככה.
המטמון בתוכנית האו
רונה של חפשו את המטס
בעריכת מרדכי נאור וזא
ענר, היה בסביבות טברי
דרכי הגישה אליו עברו דו
המושב פוריה• תושבי פור
החליטו פה אחד לזכות במו
מון ולחלק אותו בין כל חב!
המושב. א־ך עושים את זו
הם חסמו את כל דרכי הגיש
המובילים למושב באבנים וו
פסולת, כך שאף מכונית אח
לא היתר מסוגלת לעבור. הת
צאה: עיסקת החבילה של חבו
המושב העלתה את רמת־החיי
בה: הם זכו במטמון.

דוד לנגר

איש־עסקיס ישראלי צעיר, המתגורר בלוט־אנג׳לט,
זבה לאחרונה בהימור בקאזינו
״הורס-שו״ בלאס־ואגאס בפרס שאף מהמר אחר לא זבה לפניו :
בלה. ה״הורס־שו״ הוא אחד מבתי ההימורים הפחות מפורסמים
בלאס־ואגאס, אבל הוא מציג לראווה שטרות של מיליון דולאר
— 100 שטרות של עשרת אלפים דולאר כל אחד. מלבד 100 שט רות
אלה נמצאים בעולם עוד 19 שטרות מעין זה. דויד זכה להצטלם
ליד השטרות אחרי שהרוויח ליד שולחן הקרפס 940 דולאר.
אולם לידו ישנה דיילת יפהפיה של ״אמריקן איירליינס״ ,דומה
בשתי טיפות מים למיי בריט. היא חיקתה את מישחקו של לנגר,
זכתה בסוף הערב ב 115-דולאר. היא לא היתה אמנם רכוש ה-
קאזינו, אבל לנגר דרש בקומיסיון את ״ליטרת הבשר״ .הרומן
בקאזינו הפך לעסק רומנטי רציני — ובאופק נשקפת חתונה.
הם יחסי שכנות טובה. כאשר
התמנה ספיר למנהל מקורות,
בא אביו, שהיה בעל חנות עצים
בכפר־סבא, לאביו של ממבוש
והציע לו :״עכשיו הזמן שנפתח
חנות לצינורות.״ אחרי שהסכימו
ביניהם על כך, הלך מרדכי
קחלוכסקי אל בנו פיניה ואמר
:״ממבוש הציע לי חנות
צינורות. מה דעתך, תוכל לע־

עגנון המנוח אמר לו פעם שהוא
כותב רק ״כשאלוהים אומר
לו זאת.״ כשאותו כתב סיפר
זאת בשעתו לסופר הגרמני
גינתר גראס, השיב הלה:
״איזה בר־מזל! לי אף אחד
אינו עוזר!״

עיתונאי שהגיע בימים
האחרונים מקאהיר, סיפר כמד.

אויסטוטד אונסים

איל האוניות היווני, שנשא לאשה את אלמנת הנשיא קנדי, צול
לאחרונה בחשאי בתמונה אינטימית זו, כשהוא רכון על פתפ
של אשה קשישה בהרבה מז׳קלין קנדי, אשתו הנוכחית. האשה שליד אונאסיס אינה אלא רוז קנד
אמם של הקנדים, שהגיעה במיוחד לאתונה בדי לפשר במחלוקת שפרצה בין אונאסיס לבין אשת

תמרורים
מצפהלתינוק בעוד כשישה
חודשים, מידיה לארסון, רעייתו של
גינטר זאקס, שהיה בעלה של בריג׳יט
בארדו. לזאכס בן, דולף בן ,12 מנשואיו
הראשונים.
מצפהלתינוק. שחקנית הקולנוע
נטאלי ווד, שנישאה לפני חודשים
מיספר לסוכן השחקנים הבריטי ריצ׳ארי
גרגפץ. זה יהיה ילדה הראשון של נטאלי
בת ה־ ,30 שאלה הם נישואיה בשנית. לגר־גסון
שני ילדים מנשואיו הקודמים.
מנהליםרומן. הגרמניה הידועה
כאחת הצעירות היפות של עולם הבד,
כרכרה כושה, והשחקן הרמוט כר־

כרגר וכושה
ג ר. רומנים קודמים אותם ניהלה ברברה:
עם הבריטי מייקל קיין והמצרי עומר שריף.
שוחרר בבלגראד, אחרי שריצה
שלוש וחצי שנות מאסר באשמת הפצת
ידיעות כוזבות ופירסום מאמרים אסורים
בחו״ל — הסופר והמרצה היוגוסלבי ד״ר
מיכאלו מיכאדוכ 36ב־ 1965 הודח
מיכאלוב ממישרתו כמרצה באוניברסיטת
זאדאר, לאחר שפירסם בעיתון ספרותי ב־בלגראד
שני מאמרים שהאשימו את ברית-
המועצות בהקמת מחנות השמדה עוד לפני
הנאצים. על כך נידון לתשעה חודשי מאסר,
אך לאחר עירעור זוכה מאשמת הוצאת דיבה
על ברית־המועצות. ביולי 1966 כתב
מכתב גלוי לנשיא טיטו — שלא פורסם
מעולם בתוך יוגוסלביה — ובו הודיע על
כוונתו להוציא לאור עיתון ושמו הקול
החופשי שישמש גרעין למפלגה סוציאל־דמוקראטית
חדשה. יומיים לפני הוצאת העיתון
נאסר. באפריל 1967 הוא נידון לארבע
וחצי שנות מאסר, אך עונשו הופחת
בשנה על־ידי בית־המשפט העליון של סרביה
והשבוע הוא שוחרר.

נולדה לכתב עיתי״ם בשכם, חכי־עיסה,
ולרעייתו לילה, בת בכורה, רימה
(שם חיבה לאיילה) .חביב, יליד כפר ברעם,
הועבר בהיותו ילד לחיפה, שם גדל ושם

רימה ולילה עיסה
הכיר את רעייתו, גם היא ילידת ברעם,
ומורה במיקצועה. עיסה היה מועמד רשימת
העולם הזה — כוח חדש לכנסת השביעית.
נפטר בניו־יורק, בגיל ,54 לאחר
התקף־לב — השחקן היהודי ג׳ול מוג״
שיין, שנחשב לאחד הקומיקאים המשובחים
ביותר על הבימה האמריקאית. הוא
הופיע גם בסרטים, כשתפקידו החשוב ביותר
היה, למולם של ג׳ין קלי ופרנק סינט־רה,
בסרט המוסיקאלי יום אחד בניו־יורק.

1 1 -1 :1 1 1

^ ח, זה

היה נהדר 11,

השחפיאדה

השבוע הזה! שמונה ימים פג־

טסטיים!
איך הראינו לו, למנוול הזה, ימח שמו וזכרו!

ואיך היהודים האמריקאים האדה דפקו אותו
על כל צעד ושעל!
איך השמיצו אותו בשלטים ובקריאות! כל השמצה —

זהב!
וכמה מהם הצליחו להגיע אליו וכמעט ירקו לו בפניו!

איזה קאריקטורות! איזה סיסמאות! איזה
נאומים !
זה היה ממש תענוג, לראות את פרצופו הנרגז!
ואשתו רצתה לברוח לו באמצע, חזרה הביתה, כך זה
נמאס לה!
כל העולם ראה מה זה יהודים גאים, שמצפצפים על 9 נשיא•

על נשיא אחד? על שני נשיאים! הם גם
דפקו את ניכסון, שהיה צריך לרוץ אהרי
פומפידו ולבקש ממנו סליחה !
איזה שבוע! כל יום היה יותר טוב מהקודם!

בכר מזמן לא נהנינו כל־בך

באמת הנאה. הנאה ממש.

ן, זאת היתה
3אבל האם היה בזה גם שבל?

13 פעמים נדמה כי עדיין לא תפסנו לגמרי מה תפ־
/קידם של יחסי־חוץ. אולי מפני שאנחנו מדינה צעירה
ולא הספקנו עדיין לפתח בקרבנו תחושה מדינית של ממש.
אין זה תפקידם של יחסי־חוץ לספק חומר־גלם לנאומים
מזהירים של שר־החוץ.
א ין זה תפקידם להוכיח לראש־הממשלה שוב עד כמה
היא צודקת•
גם אין זה תפקידם לספק לציבור אורגאזם קולקטיבי.

בקהיליה האירופית. יש לה מהלכים בוושינגטון ובמוסקבה.
ידה בעיסקי הון, נפט ונשק, וגם בעסקי ביון.
נשיא צרפת, יכול להזיק לישראל באלף ואחת דרכים —
הרבה מעבר לאמבארגו על חמישים מטוסי מיראז׳.

קשה להפוך אוייב לידיד, או לפחות לנייט־ראלי.
הרבה יותר קל להפוך אדם עויין לאוייב
ממש, ואוייב מתון לאוייב קיצוני.

^ ין הנאות בחינם. גם לפומפיאדה זו יש מחיר.
\ | אחרי שנגמר הקארניבאל, הבה נפשפש בין השיירים
הפזורים בשטח — השלטים שנזרקו, בקבוקי הקולה ועטיפות
הסאנדביצ׳ים — וננסה לחשב כמה זה יעלה לנו.

חיבלנו בנסיונו להשיג את מטרתו המדינית המוצהרת —
לשפר את יחסי ארצות־הברית—צרפת. הכרחנו אותו להשפיל
את עצמו ולרוץ אחרי פומפידו כדי להתנצל בפניו.
נתנו סיוע רב לטענת האנטי־שמים בארצות־הברית, כי

אנחנו עושים זאת. למנהיגינו, שנולדו וגדלו בגטו, חסרה
התחושה לכך.

תחת זאת באה מעין שתדלנות הפוכה.
עדיין נשואות עינינו אל הפריץ. אבל איננו מתרפסים לפניו,
חלילה.

להיפך. אנחנו יוצאים להרגיז אותו. להעליב
אותו. להראות לו שאנחנו מצפצפים עליו, ועל
בל הגויים.
כדי להוכיח לעצמנו עד כמר, נשתנינו, עד כמה חדלנו
להיות יהודונים, והפכנו יהודים גאים וזקופים.

ואיננו תופסים שזהו רק הצד השני של אותו
מטבע -גלותיות העומדת על הראש.

ן* ל זה נכון לגבי היהודים הטובים באמריקה. אבל
^ האם זה נכון גם לגבי הצמרת המדינית בירושלים?

גזייגן ב״יריגטג! אוזחנותי׳
יהודי אמריקה נאמנים לישראל יותר מאשר למולדתם,
ופועלים על פי השראת ישראל נגד אינטרס ארצם.
בכל אלה הענקנו מתנה למדיניות הערבית.

אנחנו נהנינו. אכל הערבים יקטפו את חפירות.

הו החשבון המדיני.

אין הוא נעים. אבל הוא נוגע

| לביטחון המדינה.
יכולים אנחנו לנסות לנחם את עצמנו במחשבה: פומפידו
זה כבר היה נגדנו ממילא. מה הוא עוד יכול לעשות לנו?

זוהי שטות.

המכות שהנחילו לנו דה־גול ופומפידו היו מכאיבות.
אך אין כמעט שטח שבו אין ממשלת צרפת יכולה להנחית
עלינו מהלומות נוספות.
היא יכולה לחסום את דרכנו אל השוק האירופי המשותף.
היא יכולה לתמוך בקו הנוקשה של ברית־המועצות נגדנו.

ר ז׳ורז׳ פומפידו נבחר לתקופה של שבע שנים.
הבחירות נערכו לפני פחות משנה.

משמע: במשך שש השנים הקרובות ישלוט
פומפידו במדיניותה של צרפת.
לפי חוקת הרפובליקה החמישית, סמכויותיו של נשיא
צרפת הן רחבות יותר אף מאלה של ראש ממשלת־ישראל.
אמנם, צרפת אינה מעצמה עולמית ממדרגה ראשונה.
עברו ימי נאפוליון, וגם ימי קלמאנסו.

אכל עדיין יש לה השפעה עצומה במישורים
רכים.
היא אחת מארבעת הגדולים באו״ם. יש לה זכות־וסו

יש לנו הכוח לנהל מדיניות. אולם רק לעיתים רחוקות

באותה שעה פגענו קשה כממשלת הנשיא
ניבסון.

לשכנע מדינות זרות שכדאי להן, מבחינת
האינטרס שלהן עצמן, לנהל מדיניות התואמת
את צרכינו שלנו.

ממקורות ההנאה הרגשנית -מה הועילה לנו
הפומפיאדה הזאת ז

והנה, כדור האחרון, עם קום מדינת־ישראל,
השתנה בל זה.

דברי העסקנים היהודיים, שקראו לעם הצרפתי להתקומם
נגד ^מישטר פומפידו״ ,היוו הכרזת־מלחמה על כל גורמי
השלטון הצרפתי הנוכחי.
ניתנה תהודה עולמית לטענה שישראל היא ״מדינה גזענית
ודתית״ — הטענה העיקרית של התעמולה הערבית.
שיכנענו מיליוני צרפתים — בעלי נטיות אנטי־שמיות
מודעות, חצי־מודעות או לא־מודעות — שהעם היהודי כולו
מתייצב נגד צרפת ויורק בפני נשיאה הנבחר.

לספק למדינה מירווח של תימרון בזירה הבינלאומית.
לשפר את מצבה המדיני, הבטחוני והכלכלי. לרכוש לה
ידידים, שיוכלו לעזור לה מחר. לנטרל כוחות עויינים,
היכולים להזיק.

לאור הגדרות קרות אלה, הרחוקות בל־כך

השתדלנות היא מאמץ לרכך את לב הפריץ, למצוא חן
בעיניו, לשכנע אותו בנאמנות היהודים שלו, לשחד אותו
בכסף, לשלוח אליו נכבדים יהודיים שיעוררו את מצפונו.
יצירת־הפאר של הגלותיות היהודית — מגילת אסתר —
מספרת את הסיפור כולו.

הפכנו את האיש פומפידו לאוייב מושבע
של ישראל. זה ברור.

תפקיד יחסי־החוץ הוא לקדם את האינטרס
של המדינה.

אלה הן הגדרות אפורות. ולכן הדיפלומטים הטובים הם
אנשים אפורים, שאינם מתרגשים, המסתפקים בהצלחות
קטנטנות לטובת מדינתם.

כמקום המדיניות באה השתדלנות.

היא יכולה להגביר כהרבה את אספקת הנשק
לאוייכינו -לא רק לאוייכים רחוקים,
אלא גם לאוייבים קרובים הרכה יותר.
היא יכולה לחבל בחלק מזרם הכספים למדינה, הדרוש
לנו עתה יותר מכל. היא יכולה לסלק מעמדות־השפעה את
כל החשודים בידידות לישראל.
ואלה הם רק הדברים הגלויים. יש עוד דרכים, שלא כדאי
לדבר עליהם, מחשש עין הרע.

כל אחת מן האפשרויות האלה נוגעת לאינטרסים
חיוניים של המדינה. בל אחת מהן
שקולה כנגד שמונה ימי הנאה -כפול מאה.

^ משך אלפי שנות קיומה כעדה חסרת־מגן הפזורה
4בעולם, לא יכלו היהודים לנהל ״מדיניות״.
רק מי שיש בידיו כוח מדיני וצבאי יכול לנהל מדיניות.
ליהודים לא היה כוח כזה.

האם אין שם אך אחד שאינו מסוחרר־מנאו־מי-עצמו,
אך אישיות אחת שעיניה אינן קשורות
כצעיך של צדקנות?
בוזדאי שיש. לא חסרים בירושלים אנשים סיקחיים.

אם כן, מה קרה?
מעשה שהיה, כך היה:
כשנודע כי פומפידו עומד לבקר בארצות־הברית, החליט
מי שהחליט לאיים עליו ,״אם ייווכח פומפידו שיהודי אמריקה
יכולים לקלקל את ביקורו הממלכתי החשוב הראשון,״
אמר מי שאמר ,״הוא יתן לנו משהו כדי למנוע
הפגנות. אולי אפילו את המיראז׳ים׳.
כדי לתת תוקף לאיום זה, התחילו להתניע את גלגלי
המכונה הגדולה המפעילה את יהודי ארצות־הברית. זוהי
מכונה אדירה, משומנת־היטב, והיא התחילה לפעול מייד.

ואז קרה משהו בלתי-צפוי. פומפידו לא נבהל.
אולי לא האמין לאיום, אולי הוא פשוט
אדם כזה.

המכונה הופעלה ביתר מרץ, בתקווה שפומפידו יבין
את הרמז. הוא התעלם מכך.
יתכן שאז כבר התחיל מישהו בירושלים לחוש אי־נוחות.
אבל אבא אבן היה עסוק בכמה נאומים היס׳
טוריים, וגולדה היתד, עסוקה בלהיות צודקת.

ובינתיים נשמט העניין מן הידיים. אי-אפשר
היה להחזיר את הג׳ין לבקבוק.
האירגונים היהודיים באמריקה התחרו זה בזה. רמקולי
התעמולה רעמו, והזעם היהודי הפך להיסטריה• כל פוליטיקאי
אמריקאי עלוב, שיש לו כמה בוחרים יהודיים
במחוז־בחירתו, מיהר לעלות על המירכבה.
בשלב זה כבר נבהלו בירושלים. אבל הפומפיאדה היתד,
בעיצומה, ושום רמזים דיסקרטיים מעיר־הקודש לא יכלו
להגיע אל ההמונים הנסערים, שיצאו בהמוניהם — כך
היה נדמה להם — כדי לעזור לישראל הנצורה.

כמדינה אחרת היו מסלקים את האחראים
לאסון זה. אבל, כמו שאמר פומפידו: איננו
במו בל המדינות.

במדינה
הממשלה

0X ^0110

בן־הברית החדש

מבחינתה של גולדה מאיר לא היד, ספק,
אף לרגע, מה תהיה התוצאה. לחברי מרכז
מפלגתה, בפניהם הציגה את המועמדים
לממשלה החדשה שהרכיבה אחרי הבחירות
האחרונות, הודיעה :״בשלב זה יכנס ישראל
גלילי לממשלה, ללא תיק•״
תוכניתה של גולדה היתה: להקים משרד
הסברה נפרד, להמליך עליו את ידידה ויועצה,
ישראל גלילי, שיקבל לידיו גם את הטיפול
בהסברת החוץ מידי משרד־החוץ.
אכן נלחם. בצניעות האופיינית לה
הוסיפה אז גולדה :״אני בעד משרד־הסברה
אחיד ...אבל ישנם הברים החושבים
אחרת ...נקיים בירורים.״
ביום השישי השבוע התיצבה גולדה
בפני חברי לשכת הצמרת של מע״י והודתה
בכשלון: משרד ההסברה של גלילי
לא יקום.
נסיגה מרצון, כדי למנוע
היתד, זו
תבוסה מוחצת. שכן, בין הכרזתה לפני
לבין הודעתה האחרונה,
כי 4חודשים
הצליח אבא אבן לעשות את אשר איש
לא האמין שיעשה: הוא נלחם!
לא היתד. זו מלחמה על עקרונות, או על
תוכנית שלום. שר־החוץ נלחם על חלק מאחוזתו
המנגנונית. כאשר נערך הדיון על
נושא זה בלישכת הצמרת, כתב אבן פתק
תוך כדי ישיבה לאחד מעוזריו :״עם ביצוע
החלטתה בקשר למשרד ההסברה, תצטרך
גולדה לחפש גם שר־חוץ הדש.״
המלחמה לא הסתיימה. מאז הרגישה
גולדה בהתנגדות גוברת לעמדתה בקרב
מנהיגות מפלגתה• החלד, מתגבשת כנגדה
אופוזיציה בלתי מוגדרת, בעיקר בין
אלה שהתנגדו להתקרבותה לרפ״י ולגח״ל.
אולם ההכרעה נפלה רק כאשר הצטרף אל
אבן בן־ברית בעל מישקל: שר־האוצר פינחס
ספיר.
גולדה נסוגה, נכנעה השבוע ללא תנאי.
אולם למקורביה הבהירה כי מלחמתה באבא
אבן רחוקה עדיין מסיום.

בשיתוף עם אוניב רסי ט ת ערב אקסט רני ת, מציעים

תשנרה אקדמאית בנתב
לקראת תארים אקדמאיים מוכרים 8.80., 8 .^.

של 1¥88811¥זונ 808808 11

מינהל עסקים * מת מ טיק ה * כלכלה * ב,א. כללי *
משפטים * אנגלית * צרפתית * פילוסופי ה*גי אוגרפיה
• יחסים בינלאומיים * בנקאות * ס ט טי ס טי ק ה *
היסטוריה * מדעי המדינה * שפות * סוציולוגיה.
• הלימודים מיועדים גם לחסרי תעודת-בגרות, בתנאי לימוד
מיוחדים.
• הבחינות נערכות בארץ באמצעות ה־ .81-111811 001111011
• המסיימים יכולים להמשיך בלימודים לקראת תואר שני
באוניברסיטאות ישראליות.

חידוש בשיטת הלימוד שבכתב
נוסף על השיעורים בכתב תתקיימנה — אחת לחודש —
הרצאות רשות מרוכזות בהן יסוכם חומר הלימודים, תפ־תרנה
בעיות לדוגמה ותמסרנה תשובות לשאלות שנתעוררו.
מגמת ההרצאות ליצור — למעונינים בכך — מסגרת לימודית
ולאפשר להם קיום קשר אישי עם הבודק ולומדים
אחרים.

לקבלת פרוספקט שלח נא את התלוש : לכבוד 801-)1נ 8311 — 0ע 0186׳\ג ע״י אוניברסיטת ערב אקסטרנית
ת.ד ,11030 .תל־אביב.
אני מעונין בלימודים לקראת התואר ...

כתובת

דואר

שעותהקבלה בימים א׳ — ה׳ ,בשעות 1־־־ 9בצהרים 5 — 7 ,בערב, במשרדי
\ 0X 8 4 .8 8 ¥ 0 8 8 8 0 8 8בלבד, רחוב בר־כוכבא ( 28 ליד כיכר דיזנגוף).

״אלוהים, יד מ ה קו! ״

פרסום בינג־לינ-אל

המשור המרכזי של
ששח העולם הזה־ נוח חוש עבר לרחוב החשמונאים ,88 תל־אביב,
קומה ב׳.
על מיספר הטלפון נודיע עם חיבורו.
המשרד יהיה פתוח במועדים הבאים•. יום יום יום יום יום יום

א׳ 14.00 :עד 22.00
ב׳ 9.00 :עד 13.30
ג׳ 9.00 :עד 13.30
ד׳ 14.00 1עד 19.00
ה׳ 9.00 :עד 19.00 ,13.30 עד .22.00
ו׳ 9.00 :עד 13.00

רבבות מנויי הטלפון בישראל מקבלים
את חשבנוה הטלפון הדו־חודשיים באפטיר,
מוחלטת. לגביר,ם זהו מיסמף שאין עליו
עוררין, מה עוד שאיש אינו מסוגל לוודא
בדיוק מהי מידת הדיוק ברשום השיחות
בחשבון. רק לעיתים כשגדל החשבון ללא
כל יחם למספר השיחות המבוצעות בפועל,
פונה האזרח למפקחות הדואר על
מנת לברר את הסיבה לכך.
הברקים מפעילים מונה. זאת בדיוק
עשה בשבוע שעבר ע.ה, תושב תל-
אביב, שנדהם לראות כי חוייב בלמעלה
מ־ 200 לירות.
ע.ד. צילצל למפקחת• ״מה אפשר
לעשות, אדוני, זה קורה,״ שמע את התשובה
המעודדת .״יש כל מיני דברים
שמפריעים על המונה. יכול להיות שהיו
כמד. סופות ברקים והמונה קפץ.״

שאלוהים ישלם כשביל עצמו.

111 תנוחות אהבה סוער, מגרה, מגוון, מלמד.
הוא והיא מדגימים את התנוחות
המודרניות ומקנים מושג
חזותי מסעיר הכל אודות אמנות
האהבה.

הסברים

בעברית

2 4 0ענד בכריכה מהודרת
צילומים בגודל (.)15x20
מם׳ קטלוגי .2001
מחיר — 26ל״י בלבד
לדורשים רק מעל גיל . 18
שלח צ׳ק או המחאת דאר או
שברצונך לבקר במשרדנו בל
יום בשעות ,19—8.30 ברחוב
המשנה 9תל־אביב, שכון בבלי
(אוטובוס מס׳ .)14
ש.צ.מ. בע״מ.
א דו ם

מסתבר כי המפקחת ידעה את אשר היא
אומרת. מרבית הציוד שדואר ישראל
משתמש בו אינו מן החדישים שבעולם.
מוני־השיחות מופעלים על־ידי פעימות
חשמליות. פירושו של דבר שכל פעימה
חשמלית חזקה עשויה להקפיץ את המונה
ללא כל יחם למספר השיחות האמיתי.
פעימה חשמלית זו יכולה להיות
ברק חזק, גנרטור שכן וכדומה.
זאת ועוד — בגלל לקויים שונים בקווי
הדואר, עולות לעיתים שיחות על קו
טלפון זר. כל שיחה כזו מחייבת את
המנוי האומלל בדמי שיחה.
מה ביכולתך לעשות, כדי שלא תצטרך
לשלם עבור שיחות זרות?
עליך לבדוק היטב כל חשבון טלפון
ובמיקרה של ספיקות — לחייג 18 ולבקש
ביקורת מונה. רשום את בל השיחות המנוהלות
מהטלפון שלך פרק זמן מסויים,
ובקש אחר כך שוב קריאת מונה. אז
תוכל להשוזת בין רישומך לרישום מונה.
יתכן ותהיה בכך סירדה גדולה לדואר
— אולם לפחות לא תשלם יותר עבור
שיחותיו של ריבון עולם, כל פעם שהוא
מרעים בקולו.

ן§ מחר תשלם יותר בעד הכבד הקפוא:
§?י אפרים איליו השתלט על כל יבוא הכבד לארץ

1פגי מספר חודשים הופיע לפתע
/גורם חדש בשוק הבשר האמריקאי וה־ארגנטינאי:
לא היה זה מומתה לבשר
דווקא, שהסתובב בין הספקים והציע להם
מחירים, שעלו באופן ניכר על מה שקיבלו
עד אז מלקוחותיהם הוותיקים.
היה זה מומחה לעסקים, אשר הוכיח
כבר מספר פעמים בעבר שהוא יודע יפה

בשר בקר קפוא. בשר זה, אשר בא רובו
ככולו מאמריקה הלטינית, הוא מאיכות
ירודה ביותר.
אין זו אשמת הארגנטינאים. אין זו גם
אשמתן של חברות הבשר האמריקאיות
הענקיות — כגון סוויפט — הפועלות בארצות
אלה והמפיקות את הבשר עבור
ישראל.

^ הממשלה אשמה
במחיר היקר
ך יי אשם הוא במשלחת הקניות של
ן |משרד המסחר והתעשייה בניו־יורק,
אשר אחד מתפקידיה לקנות את הבשר
הזה.
מר מנחם לאור, העומד בראש המשלחת
הזאת, אינו סבור שיש להגיש לאזרח הישראלי
בשר טוב — אלא בשר זול.
ובשר זה, עד שהוא מגיע לאיטליז, כבר
אינו לא טוב ולא זול. הסיבה: הפרות
הזקנות שנשחטות, כשר למהדרין, כמובן,
בפאמפאס הארגנטינאיים, הן שמנות ובשרן
קשה. יעדו של בשר זה בשוקי העולם
הוא בדרך כלל ההמבורגר המפורסם (כעין
וימפי בארצנו).
אולם בארץ משווקים בשר זה כמו שהוא׳
ועד שמסירים ממנו את השומן והגידים׳
הוא מתייקר ומתקרב במחירו יותר
ויותר למחיר של בשר טרי — שגם הוא
לא תמיד מאיכות מעולה. מה פלא, איפוא,
שעקרת־הבית הישראלית מבכרת נתחים
שהם בשר ללא תוספות — כגון הכבד
או הלשון? בסופו של דבר, המנה אינה
יקרה יותר, ובדרך כלל טעמה משובח.
עגלי ופרות הזהב

יכואן־כשר אילין
ממכוניות קלות — לבשר כבד
מאד לנצל את מירקם הסחר והפרוטקציה
הישראלי המיוחד במינו. הוא לא פעל
בשמו, אלא בשם החברה שהקים, לאחר
שמפעלו הקודם פשט את הרגל.
שם החברה היה אשור בע״מ. ושם
האיש — אפריים אילין. אילין לא היה
!השם המפורסם היחידי בעסק: המנהל הכללי
של חברתו היה משה סרדינס מיודענו,
ח״ב לשעבר ובעל עסקים פרטיים
וציבוריים רבים מאוד. וגם בעל קשרים
טובים עם המערך, כמובן.
מה הביא את אילץ לעסק חדש זה,
לאחר שסיים את תפקידו כייצרן מכוניות?
התשובה פשוטה: הוא גילה שזה עסק
זהב•

למה דווקא

גנ דז
^ 4חד ממאכלי הבשר שהתחבבו ב-
שנים האחרונות על אזרחי ישראל הם
לשונות־בקר וכבד־בקר. מספר הפרות והשוורים
הנשחטים בארץ אינו גדול במיוחד
— קצת פחות מ־ 80 אלף ראש ב־.1969
הייצור של כבד־בקר ולשונות־בקר הסתכם,
איפוא, באלף טונות בערך. את היתר — למעלה
מ־ 2200 טונות — היה צריך לייבא
מחו״ל.
אחת הסיבות לכך שאזרחי ישראל צרכו
כמויות כה גדולות של חלקי פנים
אלה נעוצה במדיניות הממשלתית של יבוא

םהופעתם בשתי האמריקות של
21 סוחרים ישראליים אשר ביקשו לקנות
כבד ולשון, התגלה שמחיר מוצרים אלה,
כאשר הם כשרים, גבוה. אין לכך כל
סיבה הגיונית: השחיטה הכשרה אמנם
יקרה מאד, אך יוקר זה מחולק על כל
הפרה. עורות של בהמות כשרות, למשל,
נמכרים בדיוק באותו מחיר כמו עורות
של בהמות רגילות• וגם אילו היו מייקרים
את חלקי הפנים באותו יחם שבו
יקר יותר הבשר הכשר, היתר. ,תוספת
הכשרות׳׳ צריכה להסתכם ב־ 10 אגורות
לקילו בארגנטינה, וב־ 20 אגורות בארצות־הברית.
למעשה קפצה ״תוספת הכשרות״
הזאת הרבה מעל זה והגיעה, לפני כחצי
שנה, ל־ 40 אגורותהק״ג.
הסיבה: מוכרי הבשר היהודיים בחו״ל
גילו מהר מאד שיש כאן לפניהם שדה
פעולה מסחרי פורה מאד. כמות הבשר
הכשר המיוצרות בחו״ל — ולא סתם
כשר, אלא כשר גם לפי מושגי הרבנות
הישראלית — מצומצמת למדי. כמות הכבדים
והלשונות מצומצמת עוד יותר, כמובן•
מדינת ישראל נותנת רשיונות יבוא רק
למוצרי בשר כשרים. המצב אידיאלי ממש
עבור מספר המוכרים המצומצם של המצרך
הזה.

^ איליו כובש השוק
במיבצע בזק
** ד כה עמדו מוכרים אלה מול מס־
> פר מסויים של יבואנים ישראלי,{!,
אשר התחרו בינם לבין עצמם. תחרות זו
שמרה על כך שמחיר חלקי־הפנים המבו
קשים
לא ירקיע שחקים• הגדול מבין היבואנים
היתד. מחלקת סחר־החוץ של
המשביר המרכזי.

הענינים התנהלו, עד לפני מספר חודשים,
על מי־מנוחות. האזרח הישראלי לא
נהנה, כמובן, מהעובדה שתחרות המסחר
גרמה להורדת־מה במחיר הקנייה. שכן עד
אשר הגיע הכבד ארצה, הוטלו עליו מיני
מכסים, תשלומי־חובה וכוי, אשר גרמו לכך
שמחירו הסופי, על דלפק האטליז, היה פי
שלוש וחצי מן המחיר הסיטוני בחו״ל. ואם
כי אין להפרש ענק זה כל הצדקה, התרגלו
אליו כולם, ראו בו דבר נורמאלי. ביחס
למוצרים אחרים, היה המחיר עדיין סביר.
אולם בימים אלו התעוררו פתאום יבואני
הכבד הוותיקים לעובדה המצערת שאילי!
,שגילה בזריזותו המסחרית את שדה
הפעולה החדש, הספיק לקנות למעלה מ־
1500 טון כבד — יותר מן היבוא השנתי
לישראל — ולמעשה השתלט בכך על
השוק.
הוא עשה זאת בהבטיחו למוכרים תשלום
על פי מחיר הבורסה לבשר ביום המסירה
— בלוויית תוספת כשרות של 70 אגורות
לקילו. היתד, זו מחשבה נכונה: לא חשוב
באיזה מחיר הוא יקנה את הכבד — ברגע
שכל הסחורה תהיה בידו בלבד, הוא יוכל
לדרוש מהצרכן הישראלי כל מחיר שהוא.

הדרושה לארץ היתד, מקשה עליו מבחינה
כספית וגם היתר״ בסופו־של־דבר מעלת
את המחירים: עשרה יבואנים, שכל אחד
מהם מנסה לקנות 1500 טון כבד, יוצרים
ביקוש של 15,000 טון — ואין זה חשוב
שבסופו של דבר יקנו בכל־זאת רק את
ה־ 1,500 טון אליהם התכוונו ברצינות.
בשוק כל־כך מצומצם כמו זה של חלקי
הפנים הכשרים — הדבר כלל אינו אפשרי.
כל הייצור בחו״ל אינו מספיק גדול כדי
לשמש מטרה למשחק הפוקר המוצע עתה
על ידי משרד המסחר והתעשייה.
הממשלה יוצרת מונופול
ן * מ צ 3כרגע הוא, שבינתיים משתמו
| שים סוחרי הלשון והכבד ברשיונות
היבוא שכבר בידיהם ושלא בוטלו. משרד

הפקיד רוצה להיות
איש עסקים
** שלבזה התערב לאור בניו יורק.
^ זה מזמן היתר. העובדה, שמתנהל בבשר
חלקי פנים מסחר נורמאלי שלא
באמצעותו — לצנינים בעיניו.
מיהו לאור זה? בהיותו מנהל החטיבה
לסחר ממשלתי במשרד המסחר והתעשייה,
הכשיל בזמנו את הרעיון שסיטונאי־התבו־אות
בארץ יקנו את הגרעינים הדרושים
למשק המדינה בעצמם, יחסכו בכך החזקת
מנגנון יקר, בלתי מקצועי ומיותר בארצות־הברית
646,000( .ל״י בשנת הכספים הבאה
עלינו לרעה) .באחד מביקוריו האחרונים
בארגנטינה, אמר לאור שרק פקידי הממשלה
מסוגלים לשרת את האינטרסים של
הקהל הישראלי בנאמנות.
זהו לאור — ועתה באה לידיו ההזדמנות
לה ציפה. הוא הריץ ארצה דו״ח בו הדגיש
שפעולתו של אילץ תעלה למשק המדינה
הוצאה מיותרת לגמרי במטבע־חוץ (דבר
נכון כשלעצמו) ,המליץ להעביר את כל
האחריות לקניית חלקי־הפנים למשרדו הוא.

סילוק כל
המתחרים
** צ ה זו ל א נתקבלה בירושלים —
21 ייתכן מכיוון שבראש המשרד עומד
עתה איש גח״ל, יוסף ספיר, שבוודאי אין
לצפות ממנו לפעול לקראת הלאמה של
ענף מסחר שלם,
אך מכיוון שפטור בלא־כלום אי-אפשר,
המציא אחד מגאוני הדור העובדים במשרד
המסחר והתעשייה שיטת מסחר שלמה
חדשה• לפיה ייערך מיכרז בין יבואני חל-
קי־הפנים — ורק אחד מהם, אשר יוכיח
שיקבל את הסחורה זול מרעיו, יזכה ברשיון
יבוא. האחרים יצטרכו, אם ירצו
בכך, לקנות את סחורתם אצלו.
אילו הפעילו שיטה כזו בשוק שיש בו
עודפים עצומים של סחורה למכירה, ניתן
היד׳ אולי להשתמש בה לזמן־מה — אם כי
גם זה קשה לתאר. העובדה שכל יבואן
יצטרך להתקשר בחו״ל על כל הכמות

ח״כ לשעכר סרדינם
מהכנסת — לאילין

המסחר והתעשייה אינו מאריך רשיונות
אלה, אינו מסכים לבצע בהם שינויים וגם
אינו נותן רשיונות חדשים. השיטה החדשה
כנראה תופעל — והמחיר לצרכן יעלה.
ברור שעשוי גם להווצר מחסור בכבד ובלשון
בארץ.
אפריים אילין, שאיים בבג״ץ כאשר הודיעו
על הפעלת השיטה החדשה, נוכח
אחרי שיחה בירושלים שהשד אינו נורא
כל כך בשבילו. הוא יצא בימים אלה ל-
ארצות־הברית, להמשך ניהול המסחר.
אילץ אינו נבהל מעליית מחיר המוצר
— כסף לא חסר לו. יש להניח שמרבית
הסכום שקיבל עבור מפעל ההרכבה של
מכוניות בחיפה ( 18 מליון ל״י, מזה חלק
גדול במענק ממשלתי) נמצא עדיין בשליטתו.
במידה רבה מאד של הגיון טען,
שאם מדינת ישראל נתנה לו אתי הכסף,
עליה גם לאפשר לו להשתמש בו.
מה שאינו כל־כך מובן הוא — למה בשל
כך חייבת עקרת־הבית הישראלית לשלם
יותר עבור הכבד והלשון שברצונה לקנות.

סיפור שסיפר השבוע שר המשטרה בכ 01ת מטיל אור חדש ונד

גירגולה שד הפרשה
שערוריית פאנאגולים התפוצצה בנובמבר 1969 בעיר פאלרמו בסיציליה. בכנס
שמאלני בינלאומי קם פליט יווני החי באיטליה, סטאטיס פאנאגולים, והאשים בפומבי את
ממשלת־ישראל כי. מסרה את ג׳ורג׳ פאנאגוליס לידי תלייניו!׳׳

סטאטיס ונ׳ורנ, הם שני אחיו של לוחם־שיחרור יווני מפורסם,
אלכוס פאנאגוליס, שנדון למוות כעוון השתתפות כהתנקשות.כחייו
של נ׳ורג, פאפאדופולום, ראש ממשלת יוון.
ההאשמה המחרידה עשתה לה חיש־מהר כנפיים באירופה, פורסמה בעיתונים חשובים
והפכה סיסמת־היום בפי תועמלני אל־פתח וידידיהם. היא עזרה להרחיק את ישראל
עוד יותר מדעת־הקהל השמאלית והליברלית באירופה, השונאת את שליטי יוזן. היא
הוטחה גם בפניו של אורי אבנרי, כאשר עמד בוויכוח הפומבי הגדול עם אנשי אל־פתח
בפאריס, וניסה להוכיח שהשמאל החדש טועה בתארו את ישראל כידידת משטרי הדיכוי.
עם שובו של אבנרי לארץ, הגישה סיעת העולם הזה — כוח חדש שאילתה לשר־הפנים
כדי לברר אם הוסגר פאנאגולים ליוון. סגן שר־הפנים השיב תשובה מתחמקת
ואמר שהמשרד ש לו אינו יודע על פרשה כזאת. בתשובה לשאלה נוספת של שלום
כהן יצר את הרושם כי כל הפרשה לא היתד, ולא נבראה.

כו כמקום פרץ אורי אכנרי כקריאות־מחאה קולניות, כצעקו:
״זוהי שערורייה ! זו לא אמת ! אתם מסרתם אותו לתליינים!״
קול־ישראל הזמין באותו יום את אבנרי ואת סגן־השר לוויכוח על פרשה זו, אך
ברגע האחרון אסר משרד־החוץ על סגן־השר להופיע.

כעיקכות מהומה זו, הגישה הסיעה מייד שאילתות חדשות לשר
החח ולשר־המשטרה. לשאילתה שהופנתה לשר־החוץ קרה דכר

שלא היה עוד כדוגמתו ככנסת -הי אפשוטנעלמה .
השאילתה לשר־המשטרה נפסלה תחילה על־ידי יו״ר הכנסת, ואחרי שאושרה באיחור,
היתד, מונחת כאבן שאין לה הופכין. הזמן המכסימלי עד למתן תשובת השר, לפי
תקנון הכנסת, עבר מזמן — אך שר־המשטרה טען כי לא ראה אותה מימיו.

אולם השכוע קם שר-המשטרה וענה לשאילתה אחרת על אותו
נושא -שאילתה שהוגשה על־־ידי ד״ר משה סנה, ממק״י, כעיקכות
המהומה שעורר אכנרי כעת תשוכת שר־הפנים. דוכרי הממשלה
סכרו כנראה שפנה לא ישאל שאלות נוספות כלתי־נעימות -ואכן,
ד״ר סנה לא נכח כלל כאולם כאשר נמסרה התשוכה.
תשובתו של שר־ד,משטרה, המודפסת להלן, היא מלאכת־מחשבת. מובן שלא השר,
שלמה הילל, אחראי לה, מכיוון שלא כיהן בתפקיד זה כאשר אירעו הדברים, והוא
יכול היה לעיין רק בתיקים מפוברקים. לפי כל הסימנים, חוברו הדברים על־ידי משרד־החוץ,
שהתייאש מן האפשרות לגנוז את העניין, והחליט להפיץ בחו״ל הסבר שיסבר
את האוזן. מחשש סן יפוצץ אבנרי את ההסבר הזה בו במקום, באמצעות שאלות נוספות,
החליט משרד־החוץ לתלות את ההסבר על שאילתה של ד״ר סנה.

כשסיים שלמה הילל את קריאת התשוכה, קם אכנרי ממקומו -
כניגוד לנוהל ככנסת -וקרא :״כל הסיפור הזה מפוקפק כיותר.
הוא גוכל כשערורייה. היה ידוע שאחיו נאסר כיוון!״ על כף השיכ
השר :״אני מציע לחכר־הכנסת אכנרי לא לדכר על דכרים מפוקפקים,
משום שלזה תהיה תשוכה מסויימת!״
בינתיים הגישה סיעת העולם הזה שאילתות חדשות לשר־ד,משטרה ולשר־החוץ, כדי
להביא פרשה זו לבירור עד תומה.

איר לקרוא חומר 1ה :
בצד ימין מודפסת תשובתו של שר־המשטרה, שלמה הילל, לשאילתה. בצד שמאל מודפסות
הערותיו של אורי אבנרי. מן הראוי שהקורא יקרא תחילה את כל תשובת השר, כדי להתרשם
ממנה באופן כללי -ואחר־כך יקרא שוב כל קטע יחד עם דברי־ההערה, לפי סדר
הדפסתם. בצורה זו יהיה נוח לקורא לגבש לעצמו דיעה משלו על עניין זה.
שלמה הילל: פליט פוליטי ״לדבריו״
בשעה שלוש לפנות בוקר, אור ליום , 13.11.67 נתקל הזקיף של
נקודת־המשסרה בראש־ר,ניקרה באדם, שמאוחר יותר התברר, כי הוא
ג׳ורג פאנאגולים, בן ,29 יליד יתן 1938 האיש היה רטוב מכף־רגלו
עד קודקודו, כולו תשוש והדבר היחיד שאפשר היה להציל מפיו היה,
כי הוא יווני שבא בשחייה מלבנון ,.הוא נעצר והועבר לאחד מבתי־הכלא
בצפון הארץ, .
המשטרה הניתה׳ ,כי בידיה מ 0ת4ן שגיצול מסירה שניסתה לחדור ארצה
ואשר, כנראה, נטרפה בים הסוער...
האיש סיפר ני היד, סגן בצבא היווני, אך החליט לעקור לדנמרק,
בשל לחצם של השלטונות היווניים על בני־משפחתו, לדבריו, בשל
עניינים פוליטיים. לכן ערק מן הצבא וברח, ללא דרכון, לתורכיה.

א ׳ 11א בנו׳ :מה נקרא ״לדבריו״?
כנר באן מתעוררת שאלה של ניסוח. מה זאת אומרת ״לדבריו״ 1
השם פאנאגוליס כבר היה אז מפורסם, מאחר שאלפוס פאנאגוליס
נידון למוות בפרשה סנסציונית.
נבחן את הדברים לגופם: בידי המשטרה היה עציר, שחיה חשוד
כמרגל. האם לא היה זה מובן מאליו שחוקרי המשטרה פנו מייד
למשרד״החוץ, כדי לברר אם אומנם נכון שאדם בשם פאנאגוליס
נידון למוות ביוון ז האם לא מובן מאליו כי משרד־החוץ מסר
לחוקרים מייד את העובדות הידועות :
ומה פירוש המילים ״לחצם של השלטונות היווניי ם ...בשל עג־יינים
פוליטיים.״ מונן מאליו שהאיש מסר כי אחיו נידון למוות, וכי
היה צפוי לו עצמו גורל אכזרי אילו נתפס על־ידי הבולשת היוונית
והושב נאחד ממחנות־העינויים הידועים־לשימצה שם !
אחרת הרי לא היה מסתכן בעריקה ובהברחת גבול שבו יט
שמירה קפדנית!

שלווה הילל :״המעבר אינו קל
באיסטנבול פנה, לדבריו, לשגרירות האיטלקית וביקש מקלט באיטליה.
אנשי השגרירות ענו לו, כי יוכל להישאר באיטליה אם יגיע לשם בכוחות
עצמו. כעבור יומיים פנה לקונסוליה השבדית באיסטנבול באותה הבקשה,
,ולפי דבריו קיבל אותר, תשובה. אחרי זד, החליט לנסות בסוריה.
הוא נסע מאיסטנבול לעיר בשם פינדם, הגובלת עם סוריה, ובלילה
חצה את הגבול דרך יערות והגיע ללדקיה, ומשם לדמשק. בדמשק שוב
סנה לשגרירויות של דנמרק, שבדיה ואיטליה, כדי לקבל תעודת־מסע
ואשרת־כניסה לארצותיהן, אולם אלו יעצו לו, לפי דבריו, שיעבור
ללבנון, כי שם השלטונות ליברליים יותר, וייתכן ויעזרו לו.
הוא קיבל את עצתם, נסע לגבול לבנון, ולפי דבריו עבר בלילה את
הגבול לכפר לבנוני בשם סתורה, מבלי ששומרי־הגבול הלבנוני ירגישו
בו, ומשם המשיך בבוקר לביירות. בביירות שוב פנה לשגרירות דנמרק
באותה בקשה, ונאמר לו לשוב למחרת היום. הוא חזר כמבוקש ואז,
כך סיפר האיש, נתן לו פקיד השגרירות הדנית כתובתו של איש מקומי
— בננגנ נ ״ ונת זו

ולפי דבריו, אמר לו האיש כי יותר כדאי לו לעבור קודם לישראל, ומשם
יוכל לנסוע לדנמרק.
פאנאגולים הסכים שאיש זה יסיע אותו לגבול ישראל, ואמנם הגיע
במכוניתו לכפר ביאלדה, והחל ללכת לעבר גבול ישראל. במקום מסויים,
כדי לחמוק משומרי־הגבול הלבנוניים, נכנס, לפי דבריו, לים, עבר בשחייה
את הגבול כדי להסגיר את עצמו לשלטונות ישראל, ולבקש מהם תעודת־מסע
לדנמרק או מיקלט מדיני בארץ.
החוקרים לא השתכנעו מסיפורו של האיש. תאוריו של האיש על
הברחת ארבע גבולות במדינות המזרח התיכון, שהמעבר ביניהן אינו כה
קל, ללא כל התקלות באנשי־שלטון בזמן המעברים ובזמן השהייה
בארצות אלו, שיחותיו עם נציגי המדינות השונות וה״עצות״ שאלו נתנו
לו — כל אלה נראו לפחות מעוררי־ספק.

א11־׳ א בנו׳ :סיפור מעורר-אימון
כל בר״דעת, המצוי ביחסים המדיניים במרחב שלנו, יתרשם כי זהו
דווקא סיפור מעורר־אימון.
ממשלת יוון עויינת לישראל, והיא בת־בדיתן של מדינות״ערב. לכן
לא הוחלפו שגרירים או צירים בין ירושלים ואתונה. בכל זירה בינלאומית
וביטחונית מתייצבת יוון לעזרת המדינות הערביות. גם בין
יוון ותורכיה שופרו היחסים בשנים האחרונות, מאז השתלטו הקצינים
הפאשיסטיים באתונה.
לפיכך, טיבעי בהחלט שהשגרירים הזרים באנקרה, דמשק וביירות
היססו לעזור לאדם שאחיו התנקש בחיי ראש ממשלת-יוון. מן הסתם
פחדו שהשלטונות המקומיים עלולים לאסור את הפליט, ולהסגירו
ליוון. לכן יעצו לו לעבור מארץ לארץ.
נוגע ללב דווקא תיאור המאורעות בביירות. פקיד דני קישר את
הפליט עם יווני מקומי — בלי ספק אדם המזדהה עם אוייבי הדיקטטורה
הפאשיסטית היוונית. הלה נתן לו עצה תמימה: מכיוון
שישראל היא מדינה מתקדמת וחופשית, ואין לה יחסים ידידותיים
עם יוון, כדאי לו לעבור אליה, כדי לקבל שם מיקלט או אשרה
למדינה אחרת. נסתבר שאמונה זו היתה תמימה — לבושתנו הרבה.
העובדה שהאיש הבריח ארבעה גבולות שמורים היטב, תוך סיכון
חייו בכל פעם — מעידה רק על גודל ייאושו.

של 1ש הילל: לא היו תימוכי ן
החוקרים חשדו כי בידיהם מסתנן־מחבל־מרגל, שנכשל במשימתו. לכן
הואשם האיש בהסתננות והובא לפני שופט, אשר ציווה לעצרו ל־15
יום לחקירה נוספת. המשטרה ניסתה לתהות על אמינות סיפורו, אולם
לא מצאה לו כל תימוכין.

א11 108 הפרט המכריע
מה זאת אומרת, לא היו ״תימוכין״ 1הפרט המכריע, המשמש
רקע לפרשה בולה, הוא שהאיש אמר ששמו פאנאגוליס, ושאחיו
נידון למוות גיוון. אפשר היה להיווכח בנקל באמיתות פרט זה, על-
ידי שאלה פשוטה לנציג ישראל באתונה. האם זה אינו ״תימוכין״ י

שלמה הילל: החשדות נעלמו

א ׳ 11אבה ־ :

בחקירה נוספת החל האיש לספר• דברים מבולבלים לגמרי׳ גירסתו
האחת סותרת את רעותה, והתחיל להתנהג בצורה מוזרה, עד כדי כך
שחשדותיהם הראשוניים של החוקרים החלו נמוגים ותחתם גמלה בהם
ההרגשה, כי לפניהם אדם מופרע. הרגשה זו הלכה ונתחזקה, ככל
שהמשיכו לשוחח עימו, עד שנטשו את חשדותיהם כמעט לחלוטין.

א ׳ 11 אבנך: מה היתה המסקנה?
זוהי הודאה מאלפת ביותר.
משמע שבשלב זה השתכנעו החוקרים כי אין בידיהם אדם המסוכן
לביטחון ישראל. אם כן, מה היה המניע להמשך הטיפול בפרשה ן
מדוע לא ניתן לאיש להישאר בישראל, עד שימצא מיקלט מדיני
בארץ אחרת!
השר הודה בראשית דבריו כי האיש זיהה את עצמו כפליט מדיני,
הבורח מרדיפות. מאחר שנעלמו החשדות כאילו הוא מרגל, קיבלה
גירסתו המקורית של האיש אמינות גמורה. מאותו רגע היה ברור
לשלטונות ישראל, כי בידיה פליט הצפוי במולדתו לנקמה אכזרית,
באשר הוא קצין עריק מצבא יוון, ואחיו של מתנקש שנידון למוות.
לאור עובדות אלה, יש לבחון את המשך הודעתו של השר. מכל
מקום, לא היה מקום להחזיק את האיש במעצר.

שלמה הידד: פגישה עם הקונסול
לנוכח נסיבות אלו, הציע החוקר לאיש להיפגש עם הנציג היווני בארץ.
הוא הסכים, ואמנם קויימה פגישה בינו ובין הקונסול היווני בחיפה
(מר זינוביוס) .השיחה בין השניים התקיימה בנוכחות החוקר, והתנהלה
בשפה היוונית, כאשר הקונסול מתרגם את דבריו של האיש. בשיחה זו,
כפי שתורגמה על־ידי הקונסול, חזר האיש בקווים כלליים על סיפורו, אך
בצורה עוד יותר מבולבלת. הקונסול הציע לאיש להעניק לו תעודת־מסע
ולממן את נסיעתו חזרה ליוון. האיש נראה מסכים להצעה זו,
והקונסול אישר כי הוא מקבל אותה.

א11־׳ אב 11 שערורייה מאין כמוה !
תיאור נקי ונחמד. הבה ונבחון אותו.
החוקר הציע לאיש להיפגש עם הקונסול היווני. מעניין.
מה פירוש ״הציע״ ז האיש היה עצור, וגורלו היה כל־כולו בידי
משטרת ישראל. הוא כבר ידע שהמשטרה יכולה להסגיר אותו ליוונים•
אם כן, מה פירוש המילה ״הציע״ ז מה כאן ההבדל בין
״הצעה״ ו״פקודה״!
האם אמרו חוקרי המשטרה לאיש כי ממילא יסגירוהו בטרם
״הסכים״ לחזור ליוון ן !
מדוע הציע החוקר לאיש להיפגש עם הקונסול היווני ז הרי
החוקר כבר ידע כי האיש הוא פליט, עריק ונרדף מבוקש.
מדוע לא ״הציע״ לו להיפגש עם הקונסול של דנמארק, למשל,
כדי לבקש ממנו מיקלט מדיני ז מדברי השר ברור כי לא ניתן לאיש
לבוא במגע עם שום נציגות זרה, מלבד נציג הדיקטטורה הפאשיסטית
היוונית.
נמשיך: השיחה נערכה אומנם בנוכחות איש־משטרה — אבל הלה
לאהביןיוונית. השר מודה שלא הבין את המדובר, אלא
רק מת שהקונסול היווני עצמו תירגם לו. ממילא, לא יכול היה
החוקר לדעת אם הקונסול איים על האיש, או פיתה אותו, או
השתמש בכל דרך פסולה אחרת כדי לשבור את רצונו.
מנין לחוקר שהקונסול לא אמר לעציר :״שמע נא, ממשלת ישראל
הבטיחה לי להסגיר אותך ליוון. אז כדאי לך לבוא מרצונך החופשי.
אם נצטרך לדרוש הסגרתך רשמית, נדפוק אותך כשתגיע אלינו!״
שים לב למישפט האחרון של השר: הקונסול הוא שאמר לחוקר
שהעציר מסכים לחזור ליוון.
מה שמשתקף מתיאור תמים זה הוא שערורייה מאין כמוה, מיש־חק
אכזר וציני בחייו של אדם חסן־מגן, שהאמין לסיפורים על
מדינת-ישראל הדמוקרטית והמתקדמת.

׳ שדוזה הילד :״אפשר היה לגרשו1״

היחידה החוקרת דיווחה על השיחה עם הקונסול ועל תוצאותיה למחלקה
המתאימה במטה הארצי, וביקשה הוראות.
ואכן, ביום 17.11.67 הורה ראש המדור הכללי, רב־פקד אביגדור זלצמן
ז״ל, כי יש לטפל באיש לפי חוק למניעת הסתננות להרחקתו מן הארץ.
הפירוש המעשי של הוראה זו מאפשר גירושו מן הארץ.
עם קבלת הוראה זו, הודיעה היחידה החוקרת לקונסול, כי אין מניעה
מצד המשטרה כי האיש יעזוב את הארץ, וכך היה. האיש עזב את הארץ
ביום 23.11.67 עם תעודת מסע שהוצאה על־ידי הקונסול היוזני, ועם כרטיס־נסיעה
שנרכש על־ידי הקונסוליה. עד כאן קורות המיקרה.

אווי אמך: איום בגירוש

בקטע זה מגיעה השערורייה לשיאה.
מסתבר, איפוא, שהמטה הארצי של המשטרה נתן פקודה להפעיל
את ״חוק ההסתננות״ — כלומר, לגרש את האיש מן הארץ. לאן!
ליוון, כמובן. שהרי לא ניתן לעציר להיפגש עם קונסול אחר. וזה
אחרי שהסתבר לחוקרי המשטרה, לפי דברי שר־המשטרח עצמו, כי
האיש אינו מסתנן.
חוק־חהסגרה הרגיל אינו מאפשר גירוש של פליט פוליטי. הפעלת
חוק־ההסתננות — לגבי אדם שהשר עצמו מודה שלא נחשב עוד
למסתנן־מחבל״מרגל — באה פשוט לעקוף את חוק-ההסגרה.
הוראתו של המטה הארצי, אחרי הפגישה עם הקונסול היווני,
העמידה את פאנאגוליס בפירוש בפני הברירה: או להיכנע לקונסול
ולעבור ליוון ״מרצונו״ ,או להיות מגורש ליוון רשמית. ייתכן כי
מתוך ייאושו בחר באפשרות הראשונה.
בכל הפרשה הזאת לא היה לעציר הזר ייעוץ משפטי, והוא חש
בלי ספק שהוא עומד לבדו מול חומה אכזרית של התנכרות וקנוניה.
פאנאגוליס הוכרח לעזוב את ישראל כעבור עשרה ימים מאז בואו.

שלמת הילל,, :בהסכמת המשטרה״
אם כי ניתן אישור לטפל באיש לפי החוק למניעת הסתננות, לא הופעל
נגדו, בסופו של דבר, צו־גירוש, שכן הוא עזב את הארץ על פי סיכום
בינו ובין הקונסול היווני בחיפה, ובהסכמת המשטרה.

הסגרה בפועל

ברור לגמרי מה הלך כאן. הודות ללחץ המשותף של
המשטרה והקונסול, נמנע הצורך בהוצאת צו־גירוש רשמי. האיש הבין
שאם לא ״יסכים״ ,הוא יגורש בכוח ליוון, ואולי גם לא הבין את
ההבדל וחשב כי יש נגדו החלטת־הסגרה רשמית.
הפרט המזעזע ביותר הוא: כאשר ״הסכימה״ המשטרה עם הקונ־סול,
לא השיגה ממנו התחייבות בכתב, בשם ממשלת יוון, שלא
יאונה לו כל רע ביוון. האיש פשוט הופקר לגורלו — פליט פוליטי,
עריק, אחיו של נידון״למוות.

שלמה הילל המשטרה לא ראתה...״
המשטרה לא ראתה בו נרדף פוליטי, שמחפש מיקלט מדיני, אלא
תחילה חשבה אותו למסתנן שנכשל במזימתו, ואחר לאדם מופרע.

א ׳ 11 אב 1ו י: מסקנה מחפירה
מה זאת אומרת ,״המשטרה לא ראה״! על סמך מה רואה או
לא רואה המשטרה !
המשטרה ידעה שהאיש עריק, שאחיו נידון למוות, וכי חיפש
מיקלט מדיני בארבע ארצות. זה נובע מדברי השר עצמו. לפי איזו
זכות התעלמה המשטרה מכל אלה, ו״לא ראתה״ י
הרי זוהי קביעה סתמית, המגלה עזות־מצח תהומית !
המשטרה היתה זכאית בהחלט לראות באיש, תחילה, מסתנן ביטחוני•
תפקידה היה לבדוק זאת. אך השר עצמו מודה כי חשד זה
נמוג במהלך החקירה.
הטענה שהאיש היה ״מופרע״ מזכירה מישטרים מסויימים, הידו-
עים־לשימצה, הכולאים אנשים לא-נוחים בבתי־חולים לחולי-נפש.
ייתכן מאוד שהעציר לא התנהג באופן ״נורמלי״ לגמרי, כאשר
נוכח לדעת כי מנוי וגמור עם ממשלת״ישראל להסגירו לתלייניו. מי
מאיתנו — כולל השר שלמה הילל — היה מתנהג באופן ״נורמלי״,
אילו ישבנו בכלא יווני ונאמר לנו שעומדים להסגיר אותנו לבגדאד !
האם נבדק האיש על-ידי רופא-פסיכיאטר כלשהו או שהחוקר המשטרתי
הסתפק לצורך זה ב״בדיקתו״ שלו!

שלמה הילל: שום משרד ממשלתי
בדקתי את העניין היטב, עברתי על התיק המשטרתי, והגעתי לידי
מסקנה כי ראש המדור הכללי, רב־פקד אביגדור זלצמן המנוח, נתן את
הוראותיו על פי סמכויותיו החוקיות ועל פי שיקוליו, וללא שיתוף עם
אף משרד ממשרדי־הממשלה האחרים, או גורם אחר•
מאחר ורב־פקד זלצמן נפטר בינתיים, אין לי, לצערי, כל אפשרות
לבדוק מה היו השיקולים שהיו לנגד עיניו. אולם ברור לי כי הוא פעל
בתום לב, וכי הוא ראה את כל העניין כמיקרה רגיל של ספק־עבריין
וספק־מופרע, אשר הטיפול השיגרתי בו לא חייב, לפי שיקוליו, התייעצות
עם גורם נוסף.

א׳11

אבנו׳ :משרד-החוץ אחרזד !

נוח מאוד להסתתר מאחורי אדם מת, שאינו יכול להעיד.
אבל אם האיש מת — מנין לשר הנכבד הביטחון הגמור כי הוא
לא התייעץ פעמיים ביום, בטלפון, עם משרד-החוץ, מבלי לרשום
זאת בתיק ! בתחילת תשובתו מדבר השר על ״חוקרים״ בלשון רבים.
האם ״חוקרים״ אלה נחקרו על-ידי השר בטרם נתן את תשובתו!
הטענה כי לא חיה שיתוף עם משרד ממשלתי אחר — קרי :
משרד-החוץ — יכולה רק לעורר גיחוך. איך יעלה על דעת קצין
משטרה לבוא במגע עם קונסול של מדינה זרה, לנהל עימו משא־ומתן
ולהגיע עימו להסכם — מבלי שמשרד־החוץ חיה מעורב בתה ליך
זה בכל שלביו!
דווקא ההכחשה הטוטאלית — שפשוט אינה יכולה להיות אמת
— מוכיחה את מגמת מנסחי ההודעה: לגולל את כל העניין על
המשטרה, כדי לשחרר מן האחריות את הגוף שקבע והחליט באמת

— משרד-החוץ.
שום קצין־משטרה נורמלי לא היה מעלה על דעתו לקבל על עצמו
אחריות לפרשה כל-כך עדינה — טיפול באחיו של לוחם־שיחרור
מפורסם, שנידון למוות — מבלי לקבל הנחיות מפורשות ומפורטות
ביותר ממשרד-החוץ.
זה לא היה ״מיקרה רגיל״ של ״ספק-עבריין, ספק-מופרע״ ,והחוקר
המשטרתי עמד על כך, בלי ספק, אחרי השעה הראשונה של החקירה.
האיש היה מעורב בפרשה סנסציונית בעלת תהודה בינלאומית —
וכלל לא ייתכן כי טיפלו בו כאילו היה זה מיקרה שיגרתי של פלאח
לבנוני שעבר בטעות את הגבול.

אני חוזר וטוען, עיל סמף המידע שהגיע ילידי, ושאינו
קשור בהודעה השר :
בל ההחלטוה בפרשה פאנאגולים נתקבלו על־ידי
משרד-החוץ, בדרג עליון ביוהר. אין ספק ששר
החוץ היה כסוד העניין. ולא מן הנמנע שנשאלה גם
דעהה של ראש־הממשלה.
פאנאגולים הוסגר־למעשה ליוון, בדיד המהוארה
על־ידי השר עצמו כצורה שקופה למדי, מהוף נם־
יוך־סרק לרבוש אה ידידוה הקולונלים הפאשיסטיים
השולטים בה. גורלו של האיש שימש בקלח כמישחק
בלהי-מוסרי, הצריף לקומם כל כעל־מצפון בישראל,
אשר זבד סיבלוה היהודים עוד חי כליכו.
מובן שמעשה מחפיר בזה לא יכול היה לשאה
פרי. ביום מהייחסים שליטי יוון אל ישראל בעויינוה
גמורה, הצבא היווני מאמן אה אנשי חיל־האוויר
הלובי, ואין הצבעה כאו״ם שכה אין יוון מצביעה
נגד ישראל. רק הכתם נשאר, ושום הודעה מההסדר.
לא המחוק אוהו.

סגו ראש־עיר ופרש לגירו הכבוד,
מהנדסת כימאית ועובדת תה״ל —
חברו לספק לצמרת בצפוו תל-אביב
סרטים פורנוגרפיים, אברי־מיו מלאכותיים ו

מידיד שהיה מוכר שם — פקיד בכיר
במוסד ציבורי ידוע.
״כשניכנסתי, היו במקום שתי בחורות
וגבר נוסף. הציעו לי כוסית משקה ושאלו
אותי אם אני מעונין לראות סרט. ידעתי
לאיזה סרט הכוונה. אמרתי שאני לא מתנגד•
בינתיים הגיעו עוד שני גברים ובחורה
נוספת. התישבנו על כורסאות, ואחת הנשים,
צעירה גבוהה ורזה שהציגה את
עצמה בשם ליאורה, התישבה לידי. השנייה
כיבתה את האור, והתחילו בהקרנת הסרט.
״זה היה סרט פורנוגרפי רגיל. אחריו
הסריטו עוד שניים דומים. ואז שאלה אותי
ליאורה אם אני רוצה ללכת איתר. לחדר
הסמוך או שאני מעוניין בכוסית נוספת.
ויתרתי על הכוסית, הלכתי איתה, עשיתי
מה שעשיתי וחזרנו לסלון.
״היתר, שם אוירה כזאת, אני לא יכול
להסביר בדיוק — שלא הלכתי מיד מן
המקום• זה היה חדר מרוהט בטוב טעם,

מודרני קלאסי. לפני שרה לייבה התגוררו
במקום אנשי סגל דיפלומאטי מרומניה. גם
השכר עבור הדירה המהודרת מן הרגיל
היה גבוה — 450ל״י לחודש, עבור שניים
וחצי חדרים. היא עמדה ריקה זמן מד,
— עד שהופיעה הלקוחה הגוצה ונעימת
ההליכות, שהסכימה לשלם את המחיר

ללא ויכוח.
כך, מבלי שאיש מהשכנים חשד בכך, נפתח,
לטענת המשטרה, בית־זונות בבית המהודר.

אבר-מין
מלאכותי
י* קופת פעילותו היתה קצרה יחסית :
4 1שלושה חודשים. לפני כשלושה שבועות
הגיע מידע מסויים למדור המרכזי —

החשודות

אלו הן שתי החשודות בניהול בית הפגישות מול מלון הקסטל
בתל־אביב. מימין נראית שרה לייבא, מהנדסת כימאית במיקצועה,
ומשמאל עומדת ליאורה אלטית. ליאורה אינה בהריון — כפי שנדמה לכאורה מן התמונה.

פני מספר שבועות נערכה בתל/אביב
מסיבת רווקים לאחד החתנים
המבוקשים ביותר בעיר, ערב נשואיו. ידידיו
של הבחור החליטו להכין לו הפתעה:
מסיבת חזקים שעוד לא היתה כמותה.
ספק אם החתן העליז סיפר על מה שאירע
באותה מסיבה לכלתו, למחרת. אבל
אם היא לא ידעה, ידעה זאת כל העיר.
מסיבת הרווקים נערכה בבית־פגישות
ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. באיזה ביוד
פגישות בדיוק, טרם ידוע, כי השבוע חשפה
משטרת תל־אביב לא פחות משלושה
בתי־פגישות, כולם בעלי אופי דומה, וכולם
ברחוב אבן גבירול בתל־אביב.
ידוע רק כי באותה מסיבה היו שתי
המארחות שתי הדיירות הקבועות של אותו
בית־פגישות. והן נאלצו להזמין כמה
מחברותיהן למקצוע, אם כי כאלה שאינן
בוררות בין בתים לרחובות, כדי לשעשע
את כל אורחי מסיבת הרווקים.
למחרת היום כבר נפוץ מספר הטלפון
של אותו בית־פגישות בכל הדיסקוטקים
בעיר. מי שעוד לא ידע עד אז, ידע
זאת עתה: בתל־אביב ניתן לבלות בילוי
מיני אמיתי בסאלונים של החברה הגבוהה,
שחוג הלקוחות שלהן כולל בעלי שמות
מצלצלים ומשרות בכירות.
יתכן שאותה מסיבת רווקים היא שהביאה
בסופו של דבר לחשיפת שרשרת בתי־

הפגישות העליזים — שהעליז מכולם היה
זה שברחוב אבן־גבירול . 155

כוסית,
סרט פו רנו-ו...
ף* רן הדחוסות אבן־גבירול ופנקס״
1/בצפון תל-אביב, מהווה מישכן למספר
רב של מוסדות נכבדים כגון מרכז המפד״ל,
משרד־הפנים, בנק־ברקלים, וכדומה. לפני
כשבועיים התגלה לציבור הרחב משהו,
שהיה ידוע עד אז רק לציבור מצומצם
יותר: קיומו של מוסד נוסף — פחות
עממי: בית־זונות לחברה הגבוהה, שעמד
על רמה בינלאומית לתפארת, בדירה פרטית
ברחוב אבן גבירול .155
בעלת הבית, שרה לייבה, היתד, ודאי
נעלבת לשמוע שמישהו מכנה את מקום
מגוריה בית־בושת. לטענתה היד, זד, מועדון
אקסקלוסיבי של חוג מצומצם מחבריה,
אשר בילו שם במה שכונה בפיה ב״אוירה
מינית תרבותית.״
סיפר לכתבת העולס הזה על האווירה
המינית התרבותית אחד הלקוחות, איש
ציבור המעורה בכלכלת הארץ:
״זה היה באמת מקום מיוחד במינו.
קיבלו אותי רק אחרי שהצגתי המלצות

חשוד מורי טוביאנה
ובעלת המקום, אשד, נמוכה ושמנמונת, בשם
שרה שוחחה איתי בנעימים די הרבה זמן
אחרי שיצאתי מן החדר. הסכום ששילמתי
גם הוא לא היה מופרז, בהשוואה עם
ההרגשה הטובה שהיתר, לי שם 100 .ל״י.

בית-זונות
מהודר
ץ אבן, המוסד האמור היה שונה
1מבתי הבושת המקובלים. היו לכך שני
גורמים. הראשון והעיקרי — בעלת המקום
שרה לייבה. אקדמאית משכילה, אשת־חברה
שנתנה לעסק צביון מיוחד. והשני —
הדירה עצמה.
בעל הדירה, ממנו שכרה אותה שרה,
הוא נגר• הוא ריר,ט את הדירה בריהוט

ובעקבותיו הופיע בפתח הדירה המהודרת
לקוח חדש. בעלת הדירה לא ידעה על כך
— אולם היה זה פסח התורכי, בלש ממפלג
המוסר. הוא אמר ששלח אותו ידיד,
ויתר על השירותים המוקדמים כגון סרט ׳
פורנוגרפי ואמצעי המרצה מיניים נוספים,
שאחד מהם היה אבר־מין זכרי מלאכותי
בגודל פנומנאלי, בעזרתו היו הבחורות
במקום עורכות הצגות אירוטיות למען הלקוחות.
פסח התורכי ויתר על כל זה
נכנס מיד לחדר־המבצעים עם ליאורה. כש־היתד,
ליאורה חצי ערומה — נכנסה המשטרה.

יש למשטרה לומר בשטח זה — ידוע
בציבור זה מכבר. אולם מהי תגובתו של
הצד השני?
בעלת הדירה, שרה לייבה עצמה, נתונה
עדיין במעצר. אולם בעלה, מורים טובי-
אנה, חופשי, הוא ניסגר אמנם בדירתו,

בית זונות נייד?

מאחורי המרצדס 280 המפוארת של מורים מוביאנוז
ניתן לראות בתמונה את חלקו העליון של קריך המגו־

סתם השתעשעה. אני לא מאמין שהיא
ורק אחרי צלצולים ממושכים ניאות לפתוח
עשתה מזה עסק. היא פתאום מצאה את
את הדלת לכתבי העולם הזה.
עצמה לבד אז עשתה שטויות• אני מוכן
בדירתו המפוארת, כשהוא יושב על כורלסלוח
לה את הכל. לקחת אותה בחזרה
סה בסיגנון לואי ה־ ,14 לבוש גופיה ומכולהתחיל
הכל מחדש. בהתחלה לא רציתי
נסיים קצרים, גולל הגבר הקשיש בעל
ילדים, אבל עכשיו החלטתי לעשות לה
השיער הצבוע לשחור, את גירסתו:
ילד שיהיה לה מר, לעשות ושלא תחשוב
״אני נדהם מכל העניין הזה,״ אמר.
על שטויות.״
״שרה היא בת 34 ואני בן .63 אין לנו
ילדים, והיא קיבלה דפרסיה לפני כמה
חודשים. היא נהגה לריב איתי. אז אמרתי
״אני געל
לה :״אולי נפירד לתקופה מסויימתי׳
בית-בושת?״
״בהתחלה רק דיברנו על כך, ואחר כך
היא אמרה שהיא באמת רוצה ללכת ממני.
שכרתי לה דירה ב־ 450ל״י באבן־גבירול,
** ה שאני לא סולח זה מה שעשתה
וחשבתי לי שהיא תהיה תקופה מסויימת
לי המשטרה,״ המשיך מורים בזעם.
לבד, ואחר כך תחזור אלי.
״באלג׳יר, בעירי בקונסטנטין, הייתי בעל
מעמד רם. שימשתי בתור סגן ראש העיר
״אני לא מאמין בכל מה שהמשטרה
עד שנת .1961 לפני זה הייתי פרש בלגיון
מספרת עליה. היא עוד צעירה ואולי היא
הכבוד של צרפת. בשנות החמישים כשרק
עשתה שמח עם ידידים. יש לנו ידיהיו
באלג׳יר פרעות ביהודים, אירגנתי קבודים
רבים שביקרו אצלה — והיא כנראה

ריס, השייך לו אף הוא. מורים ואשתו נהגו לנסוע מדי חורף לחו״ל עם המרצדם וקרון
המגורים הצמוד אליו מאחור, וסברת המשטרה היא שקרון־המגורים שימש כבית־וונות נייז
צת יהודים, רכשתי להם נשק בכספי, אי־מנתי
אותם, והם ניצחו את הפורעים הערביים.
ראיתי את זה בתפקידי. הייתי אז
ראש הפדרציה הציונית במקום ולמרות שעמדתי
מאחורי הקלעים אירגנתי את הכל.
כשמצב היהודים הלך ורע באלג׳יר, שלחתי
בכספי המוני יהודים ארצה. הכסף לא
היה אצלי בעייה. הייתי בעל מפעל״ מתכת
רבים באלג׳יר ובצרפת.
״והנה עכשיו, אחרי כל מה שעשיתי —
התנהגו איתי בצורה שפלה ביותר. למרות
שנפרדתי מאשתי, המשכתי לעזור לה בכל.
באותו יום שלישי היא צלצלה אלי וביקשה
שאבוא לתקן לד, את התנור החשמל״ .באתי
אליה, וכשפתחה את הדלת — היותה שם
המשטרה ועצרה אותי• לקחו אותי למשטרה
ואמרו לי שאני בעל בית־בושת. אמרתי
להם, :אני בעל בית בושתי יפה מאד׳ ולא
דיברתי יותר. הכניסו אותי לאבו־כבייר לתא
אחד עם כל הפושעים, וישנתי בחליפה

שלי על מיטה מלוכלכת בלי סדינים עשרו
ימים. אפילו מגבת לא היתד, לי ולא מברשו
שיניים. אמרתי להם שאני אדם חולה ב
סכרת ובמחלת־לב, אבל אף אחד לא שו
לזה לב. ואני המשכתי לשבת שם.
״אני כאן בתור טוריסט, וחשבתי להי
שאר ולקבל תעודת עולה. אבל אחרי מו
שקרה אני חושב שאני אעזוב את הארץ.׳

מחלה -עוני
וזנות־ שרה מנהלת בית
נת המשטרה. היא מד1,
דסת כימאית במקצועה, עבדה זמן ממוש;
בתה״ל. מוצאה מרומניה, אבל היא שה
תה ועבדה שנים רבות בצרפת. משעלתו
ארצה נירשמה לאולפן לאקדמאים ושו
הכירה את בעלה, ב־ .1964 הגבר ד,ממג
אף הוא מהנדס במקצועו, עולה מצרפת
קסם לה בנימוסיו ובהופעתו. הוא גם היו
בעל מפעלים בארץ, אותם הקים עוד ב
.1957 היו אלו מפעלים לייצור פרופילי:
ממתכת, שהכניסו הון רב. הגבר העשיו
שחיזר אחריה בלהט, ניראה לשרה, שהיתן
אז בת ,29 בשידוך מוצלח, למרות 0
שנותיו.
שרה לייבה ומורים טוביאנה פתחו מי
אחרי האולפן בחיים משותפים. מורים קנ
דירה בת שלושה חדרים באיזור מפוא
בתל־אביב, ברחוב בני־משה, ריהט אות
בסיגנון עתיק, כולל וילונות מלמלה ומש
וריהוט בנוסח לואי ד,־ •14 שרה נהנת
מחיי מותרות. הזוג בילה את החורפי
באירופה, בקיץ חזרו ארצה.
למורים היו חמישה ילדים מנישואיו ו
קודמים, שזיכו אותו בתשעה נכדים. ע
שרה הגיע לכלל החלטה שלא לד,ולי
ילדים.
ואז לפתע חל מיפנה בחיי הזוג. מורי
חלה קשה בסכרת ולקה בהתקף לב ת
שון. הוא נאלץ לנטוש את עסקיו, אש
ללא השגחת בעליהם ירדו לטמיון. הזו
שהיה רגיל בחיי מותרות, לא יכל להשלי
עם התדרדרותו הכלכלית ולהסתפק בוז
צנע.

זנות באר׳
זנות לאקספות

מול בית המפד״ל

זהו מקום בית־הבושת
האקסקלוסיבי לחברה הי
גבוהה, אותו ניהלו לטענת המשטרה מוריס טוביאנה ואשתו שרה

לייבה. הזוג, שנהג להעתיק את כתובת העסק מדי כמה חודשים,
למען לא יחשדו השכנים, השתכן לפני שלושת חודשים בכתובת זו,
ברחוב אבן גבירול 155 בתל־אביב — בדיוק מול בית הנופד״ל.

זוג שהתרושש היו ידידים רבי
/שמאז ומתמיד לטשו עיניים לשר
הצעירה בעלת הקימורים הבשלים• כך נ
(המשך בעמוד 12

ף מה שניים אפשר להסתוכג בעולם עם אף יהודי?
^ תגידו בטח שמה שהיה טוב ליהודים 2000 שבה, טוב גם הלאה.
אולי. אבל תודו שבמשך 2000 שנה לא היתד, להם ברירה. עכשיו יש!
על הלנה מטרויה אמרו שפניה השיטו אלף אוניות. אני, כשהסתכלתי
בראי, כל ערב, הייתי נזכרת באימרה הזאת ומקנאה. הפנים שלי יכולות
היו להשיט בקושי חמש, ובפרופיל אפילו לא חסקה. והכל בגלל האף.
נכון שהרבה אנשים עם בעייה דומה משלימים עם המציאות המרה
וממשיכים לחיות איכשהו, תוך התעלמות גמורה מהמתרחש בשטח
הספנות. אבל כאשר הסביבה מתמלאת לאט־לאט באפונים קטנטנים
וסולדים, אשר כולם כימעט אינם מעשי ידי השוכן במרומים, מתחיל
האגו להתמרד: אם כולן כן — אז למה לא גם אני?
השלב הבא ניקרא החלטה עקרונית, והוא דומה לשאלה אם עם
ישראל צריך חוקה או לא. כל כמה שנים מישהו מתעורר, אומר:
״צריך!״ וחוזר לישון בשקט. אלא שבמיקרה של האף שלי, המישהו
זו תמיד אני, כי החברות שלי טוענות פה־אחד שדודקא האף נותן
לפנים שלי את האופי, ממש כמו המפד״ל.

פליטת־הפה
הגורלית

ף* מו שאתם בטח מבינים, השלב הזה יכול להימשך לנצח, ואני
^ באופן אישי מכירה אישיות אחת או שתיים שנפטרו בשיבה טובה
כשבליבן השאלה: לנתח או לא לנתח? ניצלתי מגורל דומה ועברתי
לש.ב הבא, רק מפני שידידה שלי עברה ניתוח, והפכה בדלילה 1 מברתזון מכוער לסינדרלה.

מעונת הגוויההמה הטילה עריה מבצע

השלב הזה נקרא: התעניינות מעשית. כמה זה עולה?
לאיזה מנתח ללכת? האם זה כואב? איך זה נעשה? איפה?
למה? ועוד אלף שאלות אחרות.
ואז מגיע היום הגורלי. שנים עברו מאז החלטתי באופן
עקרוני לעשות לעצמי אף חדש וכלום לא קרה. ובאותו
יום, אולי בגלל מזג האוזיר, אולי בגלל ההורוסקופ, אולי
בגלל החתיכה המשגעת שסחבה אתמול את הנחמד ההוא
ממש מתוך הידיים, קורה המשהו שמביא את מוחמד אל
ההר.
במיקרה שלי זה קרה בישיבת המערכת השבועית. כולם
ישבו והתעמקו בשאלה, איזהו הנושא הראוי לתפוס את
שני עמודיו האמצעיים של העיתון. כולם — חוץ ממני.
אני לא חשבתי על כלום, רק עסקתי בהשוואות בין האף שלי והאף
המנותח של החברה שלי.
הגיע הרגע בו כולם אמרו מה שיש להם לומר, ורק אני המשכתי
לשבת ולחלום ולא לתרום כלום למאמץ המשותף. העורך תקע בי מבט
צונן שכולו שאלה אלימת: נו?
לפני שהצלחתי לחשוב, אמרתי: יש לי נושא. לא תאמינו — אבל
העורך קנה את הרעיון. הידד — מצאתי לי מימון לאף.

אלה 111

...ולשלישית
נשר האף...
ץ ץ ייד אחרי הישיבה, הרמתי את השפופרת וביד רועדת חייגתי את מספרו
של הרופא. מכאן מתחילה הדרך שאין ממנה חזרה — אלא עם גבס. הרופא,
שמטעמי אתיקה ביקש ממני לשמור את שמו בסוד — לפחות עד שנראה מה ייצא
מהאף החדש שלי — שאל אותי דבר ראשון אם הרעיון של הניתוח הוא שלי או שמישהו
שיכנע אותי. אחר־כך הוא שאל אם אני בטוחה שזה מה שאני רוצה, ואם חשבתי על
זה מספיק. אחר־כך הסתכל על האף שלי מימין ומשמאל, בריכוז ובתשומת־לב מחמיאה, יצילם
אותו מכל הזוויות. דיון נוסף על צורתו העתידה של האף, ואז, סוף־סוף, ניקבע
מועד התאריך, השעה, וזהו. אה, כן — וצ׳ק על אלף לירות. בבקשה.
כאן תרשו עצה קטנה לאלו מכן הנמצאות עדיין בשלבי התיכנון: אם אתן מחליטות
לנתח — אל תקבעו מועד מרוחק. עד אז לא תוכלו ממילא לישון בשקט. בתקופה הטרום־
ניתוחית, נושא השיחה היחידי הוא האף. אחת לא יכלה מאז הניתוח להתעטש, השנייה
פחדה להתנשק במשך שנתיים. ולשלישית בכלל נשר האף. בררר...

חרטה -מאוחר מדי.,
אבוד.
ך* געתי לכירדהחולים ברבע שעה איחור, למרות ליל חלומות־הזתעה שקדם לביקור
| | הגורלי. הכניסו אותי לחדר בו שכבה בחורה שנותחה ביום הקודם. פניה ניראו כאילי
עבר עליהן מכבש. במקום בו צריך היה, אורגינלית, להתנוסס אפה, היה רק גבס, ומתוכו
נזל זרזיף של דם. מייד התחרטתי על כל העסק. הסתכלתי שוב בראי ובחנתי בחיבה את
אפי. מה בעצם רע בו? כבר רבע מאה שהוא משרת אותי כהלכה, ומלבד כמה נזלות קלות

אלה זוהו בעוון

לא היו איתו שום בעיות מיוחדות. ואם הוא לא יפה כל כך, אז מהן
הרהורי החרטה שלי נקטעו באיבם על־ידי אחות בגיל העמידה אשר
נכנסה אותו רגע לחדר ובידה המזרק.
״זו זריקה שתטשטש אותך קצת,״ אמרה בחיוך מעודה והמזרק

ננעץ.
כעבור דקה כבר ראיתי את צלם המערכת שלידי מרחף בעליזות
באוויר. מעניין שעד אז מעולם לא שמתי לב כמה הוא דומה למלאך.

כך מנסרים
את חוטמי
** רוצה מהחיים ועליזה מאוד הובלתי לחדר הניתוח. איזה
3ן כיף! ועוד שואלים למה אנשים לוקחים חשיש. הזריקה הזאת
היא באמת משהו גדול.
הושכבתי על שולחן־הניתוח מתחת למנורות הבוהקות. איזה יוט
יפה!
״תעצמי את העיניים,״ אמר לי הרופא, ונעץ באפי את הזריקה
המשתקת. בבת־אחת התעוררתי מההזיות הנעימות .״איייייי
שניות אחדות של כאב, ואחר־כך באמת לא היה איכפת לי כלום.
לרגע נמצאתי בבית, לרגע במערכת. דיברתי עם חברות. הודעתי
שהכתבה תהיה מוכנה בזמן, ודיברתי — אוהו: צלם המערכת טוען
שדיברתי במהירות כזו שאי־אפשר היה לקלוט מילה.
מפעם לפעם נזכרתי איפה אני, וידעתי בדיוק מה עושים לי. עכשיו
חותכים. עכשיו מנסרים את העצם. אתם חושבים שהיה איכפת
לי? בכלל לא. זה גם לגמרי לא כאב, כאילו שניסרו וחתכו אף מעץ.
בשלבים מסויימים הרגשתי כאילו אפי חתוך לאיטריות דקיקות המחוברות בקצה, אבל זה לא
הפריע לי. הדבר היחידי שהרגשתי היה ריחו החריף של חומר החיטוי. הניתוח ארך כשעה וחצי,
וכל הזמן היו ידי קשורות. אתם יודעים מה קורה כשהידיים קשורות? מתחיל לגרד. מגרד בגב,
בקצה הרגל, ובמקומות שרק אקרובטים מעולים יכולים להגיע אליהם גם בימים כתיקונם, ובודאי
לא יצור חסר־אונים כמוני. אבל למרות הגירודים נרדמתי לבסוף, בתחושה שאני

*יוחד

!1811111

על שפת הים. כשהתעוררתי, נמצאתי כבר בחדר. עיניה של הבחורה היו נעוצות בי בתדהמה.
לדבריה ניהלתי במשך הדקות האחרונות ויכוח נלהב עם החלל הריק, בשאלה: מיהו יהודי?
הייתי מטושטשת לגמרי. בשארית כוחותי קמתי אל המקום החשוב ביותר — הראי. ראית
פרצוף 1 בתוכו אדום, נפוח׳ מ־ 1
לא גבס ותחבו־ 1
שות. חזרתי בייאוש
למיטה,
וביומיים הקרובים
לא הסתכלתי
בראי אפילי
פעם אחת.
כאן יש לי עוד
עצה לתת למנות-
חות בעתיד: אל
תזמינו את ידידי-
כם הגברים לבית־החולים.
אל תזמינו
אותם במשך כל השבוע
הראשון. עד שמורידים
את הגבס מהאף. זה
לא מראה המיועד לעיניים
גבריות ורגישות. בעצם, זה
לא מראה המיועד לעיניי?
של־ אף אחד.

ביומיים הבאים התחלפו
הבנות. במקום סטודנטית למזרחנות
תפסה את המיטה
לידי סטודנטית להיסטוריה,
שהיתר, משוכנעת בליבה, כמו
קודמתה, שרק האף הפריע לה להיות ב.ב.
החלק הכי לא סימפאטי בכל העסק זה שבוע
הציפיה, עד שמורידים את הגבס. למנתח פלסטי
לוקח בדיוק אותו זמן לעשות אף חדש, כמו
שלקח לאלוהים לעשות את כל העולם.
אז בינתיים יושבים בבית, מפחדים לנשום,
להתעטש, להזיז את הפנים וכל פעם שמישהו מספר
בדיחה, בורחים מהחדר כדי לא לפרוץ בצחוק. מנסים
לשאול לדעתו של העד האחרון, שראה את האף הישן
בחיים. אבל צלם המערכת הסאדיסט משנה כל יום את
דעתו על מה שראה בזמן הניתוח. פעם זה אצלו ״סתם
אף קטן״ ,וכשיש לו מצב רוח רע, זה ״אף קטן מאד״.
״האם הוא מתאים לי?״ ״כן״ חדש ולא משכנע .״תגיד
את האמת, איך האף שלי קטן.״ ״קטן, או קטן
מאד?״ ״ככה, בינוני.״
נו, זה בן־אדם זה? גם כן גזע, הגברים האלה.
ולחשוב שרק למענם עשיתי את כל המאמץ הזה

ת הניתוח -

ולפניו כדוגמנית צילום

1זונו ת מו להקסטל

(המשך מעמוד יו)

נותרו עוד 5שבועות
עד לסיום חידוו־הצילומים

סוס לפאר יס
חשבון הו1ת! 0הי ה
עם חברת

מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל
תשובה נכונה, בבל שבוע, מזכה אותך בהשתתפות בהגרלה.
בתום פירסום סידרת התמונות יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.

לד כנראה לראשונה הרעיון של פתיחת
עסק על חשבון קסמיה של שרה.
תחילה התרכז העסק כחוג הידידים, ורק
מאוחר יותר שכרו השניים דירה, ושרה
גייסה לעזרתה בחורות נוספות.
אולם ורכן של הבריות שהן חטטניות,
ובדרך בלל מריחים השכנים בקיום עסק
מסוג זה בסביבתם. כדי למנוע זאת, סוברת
המשטרה, נהג הזוג לנסוע לאירופה
למספר חודשים כל שנה, לנהל שם בית־בושת,
ואחר כך לחזור לארץ — לכתובת
חדשה. באירופה הם פעלו בשיטה מעניינת:
הם צרפו קרון מגורים למכונית ה־מרצדס
שלהם, לקחו איתם, בטיולם האחרון
לפחות, את ליאורה — וכך עברו
ברחבי אירופה — בית־בושת נייד.

תחנת הרכבת של ראשון־לציון
באר־שבע לפגי 1948
בית ביאליק בתל־אביב
היקב בזכרון־יעקב

טיילור, דבי ריינולדס וקרבי סטי
כנם (ביטוי יפה, אלילות־הבד).

מה הן מצאו בו? שאלתי את עצמי ביום
שני ד,שבש, כאשר ישבתי מולו בדירת-
הנשיאים במלון שרתון התל־אביבי: אדי הגדול
היה לבוש חלוק־רחצה שחור (זה עוד
כלום — ברחוב הוא הולך במכנסיים ורודים
וחולצה פתוחה עד החגורה, שכה אחיה),
מרכיב משקפיים, לא מגולח, פניו מלאי
חטטים, והוא מהמהם ללא הרף קטעים מ־כנר
על הגג — ועוד באידיש, לא פחות

__השכנים
מתחילים לחשוד
*** רה שכרה את הדירה האחרונה לפני
שלושה חדשים. מספרת קטיה, השכנה
מקומת הקרקע:
״דאינו בהתחלה שהמון אנשים באים
לבקר אותה, אבל חשבנו שאלה כולם
חברים שלהם. היא הגשה לדירה עם גבר
מבוגר שהציגה כבעלה ועם בתה, ילדה
שמנמונת כבת .19 חוץ מזה היתד, באה
אליה הרבה עוד בחורה גבוהה ויפה עם
שיער שחור•
״בבוקר היה בדרך כלל שקט אצלה, רק
בערב התחילו לבוא הרבה אנשים. בעיקר
היו אלה גברים, אבל היו באות גם הרבה
בחורות. הגברים היו לבושים אלגנטי והיו
באים במכוניות לוקסוס. הבחורות היו כולן
צעירות בגילים 25—20 ולבושות משהו
נהדר. לא חשדתי בכלום בעיקר בגלל דבר
אחד: רוב הגברים והנשים היו באים לרוב
ביום ששי בערב ובשבת בערב. אז חשב־תי
לי הם בטח באים למסיבה או לשחק
קלפים.
״אבל אחר כך שמתי לב ששרה לבושה
תמיד בבגדים לוקסוס, גם בבוקר לקניות.
וחוץ מזה היא היתר, משנה כל יום צבע
ששר. פעם שאלתי אותה איך זה יש
לה כל יום צבע אחר, אז היא אמרה
לי שיש לה הרבה פיאות מכל הצבעים.
אמרתי לה, בטח יש לך הרבה כסף אם
יש לך כל כך הרבה פיאות ובגדים כל
כך יפים. היא לא ענתה לי שום דבר
ועלתה לדירה שלה.״
קטיה שיתפה בחשדותיה את שאר השכנים.
דיירי הבית התחילו לרכל —
וקטיה מעלה השערה שאחד מהם הוא זה
שהודיע למשטרה על הנעשה במקום .״היא
עשתה ברדק כאן,״ אומרת קטיה .״ועכשיו
היא יושבת איפה שהיא צריכה לשבת, ב־בית־הסוהר.״

זנות

קולטורה

בחר אחת מן הת שובות ה ב או ת:

האכזבה הגדולה שלי, השבוע — לא נעים
לספר — היה לא אחר מאשר אדי פישר
המפורסם — גרושן של אלילות־הבד ליז

** חות שמחים על ישיבתה של קטיה
0בבית־הסוהר הם הלקוחות שלה, שנימנו
אך ורק על אנשי החברה הגבוהה! רופאים
בעלי שם, מהנדסים, פקידים בכירים ואפילו
קצין־משטרה מסויים.
אין זה פלא. המוסד של שרה היה
בעל ותק. אמנם בקסטל הוא שכן כבוד
רק שלושה חודשים, אבל היה זה כבר
המקום הרביעי שבו הוא שכן. הקליינטורה
שלה גדלה במיוחד כשניסגר בית הבושת
המפורסם שלושת הקופים, גם הסגל שלה
התעשר אז: ממועדון שלושת הקופים היא
ירשה את ליאורה, אחת הבחורות המבוקשות
ביותר בשלושת הקופים.
כאשר הובא הצוות בפני שופט השלום
בתל־אביב, נפסקו למורים עשרה ימי מעצר
באבו כביר• הוא הוחשד בחיים על רווחי
פרוצות. אישתו שרה הוחשדה בהחזקת
בית־בושת וליאורה אלטית בעיסוק בזנות.
אולם כשהובאו שנית בפני השופט דחה
בא־כוחם של החשודים, עורך־הדין אליהו
קשר, בתוקף את טענת המשטרה כאילו
התנהל במקום בית זונות. לפי גירסת החשודות
— כפי שהועלתה על־שי עורך*
הדין — שימש המקום אך ורק כמקום־
מפגש לחוג שידים סגור ואקסקלוסיבי שבו
שררה אוירה תרבותית, אם כי ללא
ספק ארוטית — ,אך זה לא הופך את
המקום לבית זונות״.
אם כן או לא — ייקבע במשפט. אך על
דבר אחד מסכימים כל הצדדים בפה אחד:
קולטורה היה שם בשפע.

אדי פישר וליז טיילור -
ולא יותר• מה הן מצאו בו, לכל הרוחות? |
יכולתי לשאול אותה שאלה בעצמי, גם
לגבי בת־לווייתו הנוכחית — יפהפייה 1
שחורת־שיער וכחולת־עיניים בשם אידה

צד שני

ז הפתעות, הפתעות — האם לא יהיה סוף 1 להפתעות הללו?
רק לפני שבועיים סיפרתי לכם אין דייל
ע מי
אל־על החתיך והדון־ז/ואן
עומד להתגרש נזאשתו, בגלל שהגיע לאוזניי
שמע מעלליו העליזים בבירות העולם,
והיא לא חיתה מוכנה להשלים עם זה* ,
לחיות את תפקיד האשה המסכנה המחכה
זי ס מן

שרה זיסטן
בצל, בשקם ובשיפלות־ווח לאלופה השובב,
וכו׳ וכו׳ וכו׳.
איפה!
השבוע גיליתי — וטוב מאוחר מאשר
לעולם לא — וסעמי לא היה השובב היחיד

ניס להן, בחיון מקסים ותמים- ,ד ל
החזייה, תופס את השד הערום, ומניח
תו בתנוחה הנכונה. אס לא הייתי יה
שזה רק למען האמנות, הייתי יכולה?

כזו ר, שקיבלה את פני, בצד,די היום, לבושה
גם היא חלוק שחור.
אדי אמנם רשם את אידה במלון כארוסתו,
אבל נראה שהוא רוצה לשמור את ה

הפחד ,״אני טיפוס של מהמר,״ הוא מסביר
.״כל נישואי היו הימור אחד גדול.
במקום להמר על קלפים, אני מהמר על
נשים.״ בסדר, בסדר — אבל עכשיו אתה
שד מקוסם הנכון של השדיים — זהו כנראה
הדבר שיקבע את גורלו, לחסד או לשבט,
של הסרט חמסין, ההולן ונוצר בימים אלה.
איזה שדיים? כל השדיים.
למה אני חושבת ככת? פשוט מאוד: מפני
שזהו הפרט שלו מקדיש הבמאי את תשורות
ליבו האיישית עד מאוד — כפי ש ראיתי
במדעיני.

הבמאי הוא וויאט רילין, בעלה של
מדיה של, והוא מסריט השבוע את המצינה
על הביטניקיס מתון הסרט. מקום
ההסרטה הוא הווילה המפוארת של רכל! ה
זיו בתל־מונד, לשם הובאו עשרות סטודנ־טיות
דוברות אנגלית ממיכללות ישראל, כדי
שתשחקנה את הביטניקיות.
ובכן, הבמאי השקדן עובר ביניהן ללא
הרף, ומסדר להן את החזה כדי שייצא בצילומים
בדיוק כפי שצרין: הוא פשונו מב־

אדי פישר וידידה גוכחית
אירוסין בסוד. מייסכ שהם הגיעו ללוד,
הוא ביקש ממלוויו שיגניבו אותה בהסתר,
כדי שתמונתה ושמה לא יופיע בעיתונים.
למה, אדי, למה? אתה הרי לא נשוי, או

במשפחה. מסתבר שגם שרה, אמנם בתנאים
קצת יותר מחתרתיים, גילתח פעילות
ראוייה לשבח בתחומים מסויימים — מאוד
לשבח: היא היתח, לא פחות ולא יותר, אחד
הרומנים הישראליים הקטנים של רישא רד
האריס, בעת שהותו בארץ.
לא ,״הקטנים״ זה לא מדוייק כל כן.
כפי שאני מבינה, הלן שם רומן של ממש.

ריצ׳ארד האריס
עד כדי כן, שמדובר אפילו על נסיעתה של
שרה לאנגליה בעקבות ריצ׳ארד.
אס כן, נשמע בקרוב מה יש לאיש שלי
באנגלית לספר על כן. רק בשורות ונחמות
וישועות, אני מקווה.

הרי לא נשוי, אז למה להסתיר את היפהפייה
שלך?
לא תחשבו עלי שאני תמימה, אני מקווה,
אם אעשה את עצמי שאינני מבינה.
אם יש משהו שמדכא אותי בחיים, זה
האנשים ששונאים פירסומת. ומה שמדכא
אותי אצלם, זה חוסר ההתחשבות שלהם:
ממה הם חושבים אני אחיה, אם כולם
ינוסו לי מאור הזרקורים?
אחד כזה שנם תמיד מהזרקורים זה טדי
שאולי, האח של רפי שאולי, הגיס של
מאגדי שאולי־רייס־ידייוויס -אתם
רואים? לזה בדיוק אני מתכוונת: לא מכי-

וויאט רילין ומריה של
שבע שהוא ממזמז אותן בצורה החזי
ביותר.
אולם נראה שגם השחקניות חוש
כמוני — שזה רק למען האמנות: כל
סטודנטיות האלגנטיות והסופיסטיקייסד
ללו, שמוכנות אני לא יודעת מה לע
אם מישהו היה מעז לצבוט בישבנן — 1
שו לבמאי הגדול להכניס להן יד לתון
חזייה — בלי לצפצף הגת.
אבל זה כבר ידוע מזמן שלמען האג
צרין להקריב קורבנות.
ומה אומרת על כל זה מריה של ה
לה? היא לא אומרת — זה מיותר.
רק מתקרבת אל בעלה, כשהיא מחייכת
החיון המפורסם ביותר בעולם — וזה
פיק. הוא מוציא את היד, ומחיין !
כתינוק שנתפס בקלקלתו.
מה שלא מונע בעדו לחזור לקלקלתו
נעימה שוב פעם ברגע שהיא מתרחקת
עד שהיא מתקרבת שנית.
אבל אני מניחה שמריה כבר קצת רן
לזה: גס בקריירה הקודמת של בעלה
סירמו הראשון) ,כשהוא היה צייר,
הירבה להיעזר בחוש המישוש בעבודת
ביחוד כשהיה מצייר פורטרטים של צע
יפות• הוא היה ממשש וממשש זממשע
אוהו!
רגע — אולי הוא סתם קצר־ראיה!

1 1 x 11(1

וזווזב הוהב
הבל היפר,
התכלית?
רים אותו בזכות עצמו, רק בזכות קרוביו
המפורסמים.
וחבל. כי כל הסיפורים שהתפרסמו, מתפרסמים
ויתפרסמו, על מעללי גבריותו המהוללת
של האח המפורסם — נכונים לא
פחות גם בקשר לאח הצעיר. ואולי, אפילו
— לוחשות באוזני יודעות דבר — יותר.
אלא מה? טדי פשוט אוהב לעשות את זה
בשקט. לא באור הזרקורים, אם להתבטא
בצורה מטאפורית•
בימים אלה מסתמן סיכוי — רק סיכוי,
אני אומרת — שיפהפיות תל־אביב תאבדנה
את אחד הגברים המוצלחים שלהן. נדמה לי,
שמה שלא הצליחו לעשות לטדי יפהפיות
נודעות כמיקי פן־קיקו, אדונה לשם
ושורה ארוכה נוספת — עשוייה להצליח

דינה כרכה.
למה אני אומרת את זה? כי את טדי עם
חתיכות כבר ראיתי הרבה — אבל אהבה

רסניח בצמרת ויצ

דינה כרכה

אני מקוות שתסלחו לי, אבל אג
יכולה להתאפק מלצחוק. אני לא >
למה, אבל זה נראה לי נורא מצחי
שדווקא בצמרת ״ויצ״ו״ גיליתי לי
זה פשוט בל־פך לא מתקשר ל
״ויצ׳׳ו״ ולסבית. אבל הנה — ע
פאקט. שחור-על־גבי-לבן. סליחה,
רמזים.
אין גיליתי אותה ן לא חשוב. ו
שגיליתי. התגלית שלי היא אחו

כזאת, כמו שהולכת בינו לבין דינה, עוד
לא ראיתי: השניים צמודים כמו אחיות
סיאמיות זה לזו 25 שעות ביממה, לא
מסירים את העיניים אשד, מרעה, והולכים
על עננים.
אחת, מכל מקום, שהיא פחות אופטימית
ממני, היא בעלת הדבר בעצמה :״בטח שאנחנו
אוהבים,״ אומרת דינה ,״השאלה היא
רק אם טדי אוהב אותי מספיק בכדי להתחתן,״
השאלה
הנצחית, בתי, השאלה הנצחית.

עשירה, גדולה, קצוצת שיער, בעלח
אה גברי, סימני־זקן זעירים על 1
— בקיצור, דמות הלסבית הקל:
היא גם מרבה לפעול כמדיום בסי:
של העלאת רוחות, אבל את פעי
הפחות רוחנית היא מרכזת ב״ויו
שם היא מפתחת פעילות פילנט
נרחבת, דואגת לנשים זנוחות, מנל
הקל על אומללותן בהא ובדא,
ובדא, ודברים דומים.
נו, עכשיו חסר לי רק לגלות
דומה במועצת הפועלות.

פעילות ״ויצ״ו״ המרכזיות.

^ סרט־המתח האכזרי שהוצג מאחורי
הסלעים של הטלוויזיה הישראלית
* ם הצופים המושבעים ביותר של
^ הטלוזיזיה הישראלית, האמונים כבר על
תקלות ושיבושים בשידורים, הופתעו ביום
הרביעי לפני שבוע. מה שראו הפעם על
המסך הקטן, עבר את כל שהורגלו אליו.
השידורים החלו באיחור, היו רצופים שיבושים
והפרעות. התוכניות המיובאות שודרו
ללא תרגום לעברית, והקריינית, דליה
מזור, לא יכלה להסתיר את המבוכה שעל
פניה, כשהתנצלה מדי פעם בהסבירה כי
התקלות הן תוצאה של הפסקת־עבודה זמנית
של חלק מעובדי הטלוויזיה.
אולם דרמת המתח האמיתית לא הוקרנה
על־גבי המסך. היא התחוללה אותה
שעה במיסדרונות ובאולפני הטלוויזיה בירושלים,
שם פרצה התקוממות של העובדים,
שבאה לידי ביטוי בהתפרצות אלימה.
סיבתה של ההתקוממות היתד, סיום עבודתה
של ועדת המיכרזים, שנועדה לקבוע
מי מ־ 320 עובדי הטלוויזיה הזמניים, עובדי
קול־ישראל וחניכי בית־הספר לרדיו של
רשות־ו•,שידודי, יתקבל לעבודה קבועה בטלוויזיה.
אולם הגורם הישיר להתפרצות
היתד, העובדה שלמרבית העובדים נודעו
תוצאות המיכרזים עוד לפני שפורסמו רשמית,
מחוך ידיעות בעיתונות.
כצעד ראשון כונסה אסיפת עובדים, שהורכבה
ממרבית העובדים שנפסלו, לפי

הידיעות, במיכרזים. כ־ 80 עובדים מתור
עובדי הטלוויזיה נטלו חלק במרד. הרוחות
סערו, כשהעוברים תובעים לשלוח מיברק
לראש־הממשלה, לתבוע ממנה להקים ועדת־חקירה
שתבדוק את פרשת המיכרזים, מאשימים
את הנהלת רשות־השידור בחישובים
בלתי מיקצועיים ובמיכרזים פיקטיביים.
חגי פינסקר, מנהל הטלוויזיה, ניסה להרגיע
את הרוחות. אבל הטיחו נגדו דברים
חריפים .״אתה מעורר בי בחילה עם
השקרים שלך!״ צעק לעברו מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום, מהעובדים הבכירים של הטל־וזיזיה,
שזכה במיכרז בתפקיד בדרגה נמוכה
״אני רוצה להקיא!״
באותה אסיפה ספונטאנית החליטו העובדים
לפתוח בשביתה מיידית. אלה שידעו
כי לא עברו את המיכרז, החליטו להפסיק
מייד את העבודה.

באקדח שרון
ף* שנוכח לדעת כי תוכנית השידורים
^ עשוייה לא לצאת אל הפועל, החליט
חגי פינסקר להפעיל את הטלוזיזיה בעצמו
מחדר הבקרה, כשהוא נעזר על־ידי ארנון

כר נערפו ראשיהם של רבים
וטובים מעובדי הטלוויזיה
צוקרמן, סמנכ״ל רשות־השידור, ובני גל,
המהנדס הראשי של הטלוויזיה.
פינסקר הורה לקריינית דליה מזור להיכנס
לאולפן ולהודיע לצופים על תקלות
בשידורים. העובדים לא מנעו מדליה להיכנס
לאולפן. הם ידעו כי היא עובדת רק
חודשיים כקריינית, והיה ברור להם כי אם
תסרב לציית להוראה, תפוטר למהרת היום.
אולם כאשר למדו העובדים כי פינסקר
מתכוון להפעיל את השידור למרות השביתה,
החלו לנסות למנוע זאת. הם עשו
זאת על־ידי הוצאת פקקי חשמל, ניתוק
כבלים וחבלה בציוד. אל הבניין הוזעקו
אנשי שירות־הביטחון שהופקדו לשמור ב־נקודות־מפתח
על המתגים ועל פקקי החשמל.
באחד
המיקרים אף נשלף אקדח, כאשר
אחד השומרים הבחין כי ברגע שניגש ל־מיזנון,
ניסו להוציא את הפקק עליו הופקד.
עובדים אחרים עלו לגג הבניין, ניסו
לחבל שם בצלחת המשדרת את המיקרו־גל
לתחנת השידור באיתנים, אולם הסתבר בי
ברגיה הודקו בצורה בלתי ניתנת להזזה.
מה שהתחולל במיסדרונות בניין הטל־רויזיה
דמה לקטע מתוך בונאנזה המשודר
בטלוויזיה, אבל התגלה לעובדים לבסוף
כקטע מתוך משימה בלתי אפשרית. בניגוד

לפעם. הזמניות הפכה למעין קביעות. אנשים
נטשו עבודות אחרות שלהם, עברו
להתגורר בירושלים, עבדו במשכורות זעומות
מתוך הנחה שזהו הקורבן שהם מקריבים
עד שיזכו לקביעות.
במרץ 1969 עברה הטלוויזיה לידיים חדשות•
שמואל אלמוג נתמנה מנכ״ל שירות
השידור וחגי פינסקר כמנהל הטלוויזיה.
פינסקר, שהצטיין בקול־ישראל שם בנה
את מאגאזין החדשות היום הזה, עורר תקוות
כי ישנה את פני הדברים בטלוויזיה,
שהיתה עד אז אנמית וכושלת. אולם שום
דבר לא השתנה. הטלוויזיה נשארה באנאלית׳
ללא חוט שידרה וללא רמה או מטרה
מוגדרים.
לא היתד, וו אשמתו האישית כמו תוצאת
המצב. לאיש לא היתה קונצפציה ברורה
מה צריכה להיות הטלוויזיה הישראלית.
למרות עצמאותה למראית עין נשארה ה־טלוויזיה
מכשיר ממשלתי, בה פחד כל אחד
מכל אחד וכל אחד פחד להחליט.
הכישרונות האמיתיים לא הגיעו אליה.
יש בחו״ל הרבה אנשי טלוויזיה ישראליים
מצליחים. אולם רובם נשארו בארצות שם
הם עובדים. כי שם מוענקת להם עצמאות.
אף יוצר עצמאי המכבד את עצמו אינו
מסוגל לעבוד בטלוויזיה, בה הוא רק מכשיר
טכני, שאינו מורשה להביע את הש־

למה שהציגו בטלוויזיה היתה הפעם המשימה
בלתי־אפשרית באמת. למרות התקלות
והשיבושים, בוצע השידור.
היה זה שיאו של משבר האימון בין
עובדי הטלוויזיה לבין הנהלתה, משבר העלול
לתת את אותותיו בטלוויזיה הישראלית
עוד למשך זמן רב. כדי להבין את
רקעו, כדאי אולי לסקור בקצרה את השתלשלות
הדברים בטלוויזיה.

קפותיו ודיעותיו העצמאיות באמצעות המדיום
שבידו.

בלי מסרה
ך* ל דידתה וקיומה של הטלוויזיה
^ הישראלית עמדו מן הרגע הראשון הסימן
של כישלון. במשך שנים, כאשר עמד
דויד בן־גוריון בראש הממשלה, הוא התנגד
להכנסת מדיום זה לישראל. כאשר שוכנע
בצורך להקים טלוויזיה, הטיל את תפקיד
תיכנונה על חנוך גבתון, מי שהיה
מנהל קול־ישראל.

מי הושלו? מי ניצול?

עובדי הטלוויזיה הישראלית ממתינים בבית
הטלוויזיה לתוצאות המינרזים, ש־יקבעו
את עתידם. ביניהם נראים יורם רונן, ראש מחלקת החדשות, ומרדכי לזירזזזנבאיוט,

זי —יי• 2 4

היה זה לוי אשכול שהחליט בעד הקמת
טלוויזיה והוצאתה מידי אנשי קול־ישראל.
הוא הטיל על ישראל גלילי להרכיב את
צוות ההקמה של הטלוזיזיה. גלילי מינה
את האלוף אלעד פלד, מי שהיה אז ראש׳
המכללה לביטחון־לאומי לעמוד בראש צוות
ההקמה.
בינתיים פרצה מלחמת ששת־הימים. מייד
לאחריה. הוחלט על הקמתה המהירה של
הטלוויזיה״ היה זה הפרופסור אליהו כ״ץ
שהיה מופקד על ההקמה. כך קמה הטלוויזיה
בצורה כימעט פרטיזנית, כשהיא
מגייסת עובדים מכל הבא ליד.
כ־ 300 איש נמנו על צוות הטלוויזיה. היו
בהם אנשי קול־ישראל לשעבר, ישראלים
שחזרו מחו״ל, אנשים שהתמחו במיקצועות
הטלוויזיה ומומחים שגוייסו מארצות־זרות.
לכולם נאמר שהעסקתם היא זמנית בלבד,
עד לחלוקת המישרות הקבועות באמצעות
מיכרזים.
אלא שהוצאת המיכרזים נידחתה מפעם

הטיהור הפר לשחיטה
יה כדור כי בדי להעמיד את ה{
ן טלוויזיה על רגליה יש לערוך בה טיהור
גדול, כדי לברור מתוך הערב־רב של
עובדים שהתקבצו בה, באופן מיקרי, את
הטובים והמוכשרים ביותר, לאייש את
המקומות שהתפנו באנשים חדשים. הצרה
היתד, רק שאיש לא קבע מראש כיצד ייעשה
הטיהור. כך הפך הטיהור לשחיטה.
הדבר נעשה באמצעות מיכרז פנימי בין
עובדי הטלוויזיה, שידוריזישראל וקורס הרדיו
של רשות־השידור. המקומות שלא
אויישו במיכרז פנימי יאויישו במיכרז חי־צוני,
בו רשאים להשתתף גם אלה שנפסלו
במיכרז הפנימי וגם כל אזרח אחר החושב
את עצמו מתאים לתפקיד המוצע.
הפגם הראשון היה, בעצם, הרכבן של
ועדות המיכרזים, שריאיינו את המועמדים
וקבעו את גורלם לשבט או לחסד.
בוועדת המיכרזים היו נציגים קבועים
כמו נתן שחם מרשות־השידור, ארנון
צוקרמן, סמנכ״ל רשות־השידור לענייני
מינהל, חגי פינסקר ושמואל אלמוג; וכן
נציגים מתחלפים כמו העיתונאים דניאל
בלוך (ובר) ,אריה צימוקי (ידיעות אחרונות)
,יוסף חריף (מעריב) ,חנה זמר (דבר),
לוי יצחק הירושלמי (מעריב); ואישים בגבריאל
צפרוני (מנהל הבימה) והד״ר ירמיהו
יובל (שידורי־ישראל) .איש הסרטים
ברוך דינר והבמאי ז׳ילברטו טופאנו.
ספק אם הרכב זה של ועדות המיכר־זים
יש לו את המומחיות הדרושה כדי
לקבוע על סמך ראיון אישי מי מתאים
או לא מתאים לעבוד בטלוויזיה( .על עצם
עבודתן של הוועדות, ראה מיסגרת נפרדת).

ואז, עוד בטרם נמסר למשתתפי המיכרזים
רשמית מה הן התוצאות, פורסמו מרבית
התוצאות בעתונות. לפיהן הסתבר כי מבין
335 האנשים שהציעו את עצמם במיכרזים
(כולל למישרות הטכניות) נמצאו רק 105

מתאימים למישרות שהציעו את עצמם
להן ואילו 50 נוספים נמצאו מתאימים
למשרות נמוכות יותר, משביקשו לעצמם.

אין להם מושג
להפתעה היתה גדולה כאשר התן
| ברר בי רבים מבעלי התפקידים הבכירים
נכשלו במיכרזים. ביניהם:
• אפרים !?גא, איש רשות השידור
ובמאי תוכניות הטבע בטלוויזיה.
יורם רונן, מנהל מחלקת החדשות
בעברית, נפסל.
#ו יצחק שמעוני, מנהל התוכניות
בעברית.
<• ליאור רותם, במאי, בעל תואר
מ. א .בבימוי טלוויזיה.
• אכשלום כ״ץ, המפיק־במאי הותיק,
איש קול־ישראל מזה עשר שנים.
• חגי מאוטנר, במאי שביים תוכניות
מבנו לחדשות ובמוקד, בעל תואר
ב. א .בבימוי טלוויזיה.
עזריה רפפורט, במאי תוכניות־הבידור.

עמק פרי, הקריין שזכה לשיא
הפופולאריות מקרב קרייני קול־ישראל.
• שרי רז, הקריינית הראשונה של
הטלזדיזיה.
• מתי רכן, מפיק ובמאי שזכה השנה
בפרס רשות־השידור.
• יוסף סוקר ודן רכיב, כתבי
מבט לחדשות.

ועוד רבים אחרים.
כדוגמא לחוסר כל אמת־מידה בבחירת
המועמדים, מציינים עובדי הטלוויזיה את
מה שאירע במיכרז לעבודות האיפור. מתוך
שלוש המאפרות שעבדו בטלוויזיה התקב־לה
מחדש רק המאפרת, עדה ליזרוביץ׳.
לעומת זאת, מאפרת ותיקה, שרכשה את
נסיונה בטלוויזיה הצרפתית, לא נמצאה
מתאימה לתפקיד .״לאף אחד מחברי הועדה
אין מושג באיפור טלוויזיה,״ קבלה ד,נכ־שלת
,״הם אפילו לא באו לראות אותי
פעם אחת בשעת עבודה, כדי לראות אם
אני יודעת לאפר או לא,״

מת היה ססוד ומגוחך בועדות המיברז, בטלוויזיה

קומדיה שד מיכרדם
ך* ״טבח״ שנערך כסוף השבוע החולף בקרב
| | עובדי הטלוויזיה פגע, יותר מכל (פרט ל־ 3מתוך 4
מנהלי מחלקות, ובכמה אנשים במחלקת החדשות) ,במפיקים
ובבמאים. בלומר, דווקא באנשים שעבודתם היתה בבחינת
טלוויזיה ממש. במחלקות הטכניות והאדמיניסטראטיביות
היה אחוז העריפה קטן בהרבה.
לכאורה, צריכה היתה להיות סלקציה של האנשים בעלי
התפקידים היוצרים בטלוויזיה עניין פשוט והוגן־לחלוטין.
שכן, מה הגיוני יותר והוגן יותר לדרוש מן המועמדים
הללו להראות בפני ועדה של אנשי־מקצוע סידרה של
סרטים, תוכניות־אולפן וכתבות שהכינו במרוצת עבודתם
במוסד? ואם כי ניתן להניח כי לא כל הדיעות היו
— עדיין ניתן
שוות לגבי טיב עבודתם שלהמועמדים
היה לצפות לשיפוט מניח את הדעת: זה וזח עשת עבודת
בינונית; זה וזה עשה עבודה גרועה, זה וזה עשה עבודה
טובה, ואף, במקרים נדירים, מעולה•
לגבי עובדים אלה, אשר
הפראדוקס הוא כי דווקא
לכל אחד מהם תיו באמתחתו הוכחות של ממש מעבודתו
— נעשו כמה משגים חמורים, ובסן־הכל נעשה לרבים עוול,
אחוז העריפה בין הבמאים והמפיקים היה עצום — כי!8570

בלי קריטריון

^ יו לבך שתי סיכות עיקריות, פרוצדורת|
| שיפוט בלתי־נכונה, והרכב ועדת־מכרזים בלתי־מספיק.
בבחירת הבמאים והמפיקים לא עמד לרגלי הועדת שוס
קריטריון אחיד. אלה שנשארו לאחר הסינון — אין מציינת
את כולם תכונה־יסודית משותפת אחת. לא איכות
עבודה גבוהה. לא חריצות מופלגת בכל המקרים. דאף.
למרבית השמחה — לא תמיד כושר ליחסי־ציבור ולהאדרת
הפופולאריות שלהם.
אם ניתן לאפיין את ה״ניצולים״ באיזה מכנה משותף
שהוא, הרי. אפשר לומר על כולם כמעט( ,עט אחד או
שניים יוצאי־דופן) כי כולם טיפוסים אפורים, הולכי־בתלם
ובינוניים־ביותר ממרבית הבחינות. היה זה כאילו נטלה
ועדת המיכרזים מקצועה, הקציעה בעזרתה כל יוצא-
דופן לטוב או לרע כל מי שבלט בקרב עובדי הטלוויזיה
בגלל כשרון או בגלל טיפשות — נזרק. נשארו רק
הבאנאלים והבינוניים.
בפרסומי־עיתונות שונים נמסר מפי מנהלי הרשות וה־טלווייזה
כאילו קנה־המידה היחידי היה ״הכושר האישי״

של המועמדים. אין ספק שכושר אישי נמדד, בראש ובראשונה,
על־פי איכות המוצר שיצא מתחת ידיהם של
העובדים. זהו הדבר היחידי המעניין את קהל־הצופים. זוהי
אמת־המידה העיקרית שהיתה צריכה לשמש את הרשות.
אם כן, עמדו בפני ועדת־המיכרזים שתי אפשרויות:
• להקדיש לכל אחד סן המפיקים או הבמאים שעה של
הסתכלות בתכניותיו, כתבותיו, או סרטיו.
• לערון מבחניס־של־ממש לאנשים — מבחנים שיכללו
מבחני אינטליגנציה ותרבות כללית. ובעיקר — מבחנים
מקצועיים: ניתן היה להעמיד בפני כל הבמאים, למשל,
אתגר אחד ולראות כיצד יתגברו עליו. כן ניתן היה
לדרוש מכולם להכין סרטון של דקה אחת או שתיים על
נושא מסויים, כשלרשות כולם עומדים אותם תנאים: אותה
כמות פילם; אותו מספר ושעות־צילוס; וכך. ואז —
היה קל ביותר להשוות את ההישגים, ולהגיע לשיפוט צודק.
דרן זו לא ננקטה. אף לא ננקטה הדרן הקלה יותר
— לצפות בתכניות ובסרטים שהם עשו בטלוויזיה.
כן אירע שבמאי־אולפן בעלי נסיון. של שנים רבות
— כדוגמת הבמאי העולה מרומניה, אנדרה קלדשו,
אשר הפיק תכניות בידור שזכו לשבחים רבים — נפלו,
בעוד שהושארו ״במאים״ אשר כל תפקידם היה לביים
חדשות מן האולפן; כלומר, לפקח על עבודה טכנית פשוטה.
כן קרה שנפלו לפחות שני במאי סרטים מעולים —
רמי לוי ורחל חלפי. לוי (שהפיק וביים סרט נחמד
על משחקי־מזל וסרט טוב על ״חתנים, כלות וכל השאר״,
ועוד כתבות מספר ליומן ״השבוע״( ,ושסרט אחר שלו
נפסל מטעמים פוליטיים) זכה לביקורות טובות ועשה
עבודה טובה — ולא נבחר. רחל חלפי (שהפיקה וביימה,
בין השאר, את הסרט המשעשע ומלא־הפעלולים איך את
נראית, ואת הסרט הדוקומנטארי הארון שידוכין) זכתה
בביקורות נלהבות־ביותר אף מפי הקפדניים שבמבקרי־הטלוויזיה
— הביקורות הטובות ביותר אשר זכה בהן
איזה משדר־טלוויזיה שהוא — וגם היא לא נבחרה.
כלומר, לא איכות המוצר, היא שהכתיבה את הבחירה.

שיפוט ברכילות

יתןלחשוכשכמות הייצור — היא ששימשה כ־
_ קנה־מידה. אן לא היא. למשל, מפיקה חרוצה כנעמי
קפלנסקי שהפיקה סידרה ארוכה של תכניות (אם כי

לא תמיד משובחות) ,ומפיקה פעלתנית אחרת — אורגה
ספקטור גם הן לא נבחרו. לא נבחר גם במאי־סטודיו,
פיטר פריישטאט, שביים, בין השאר, את הסידרה
הארוכה של תכניות לחישה בערבית. לא נבחרו עוד
כמה במאי־פילם אשר הוציאו מתחת ידם מספר ניכר
של רפורטאדות, אשר אס כי אין להאשימן באיכות־יתר,
הרי אי־אפשר להתעלם מכמותן — אילו אכן קנה־המידה

היה, הכמות .
חגי פינסקר, מנהל הטלוויזיה, צוטט כאילו אמר שנוסף
לאיכות העבודה של האנשים נלקח גם בחשבון גורם
כ״עבודה בצוות״ .לא דובים ולא יער. המרואיינים לא
נשאלו ע״י הוועדה לגבי טיב יחסיהם עם אנשי צוותם.
כיצד ניתן לקבוע אם אדם הוא עובד־צוות טוב, מלבד
ע״י בחינה מדוקדקת שלו ע״י מומחה ו/או פסיכולוג
תון כדי עבודתו?
אם אמנם הובאה נקודה זו גם היא בחשבון — הרי
הדרן היחידה שבה ניתן היה למי מאנשי הוועדה לנחש
אם המועמד הוא איש צוות או שאינו איש צוות —
היתה לחיות מפי השמועה והרכילות. מן הידועות הוא כי
מפלצת השמועות והרכילות בין כתלי הטלוויזיה היתה
אכזרית, טורפנית ולא תמיד שיקפה את המציאות• אף
אחד מאנשי הוועדה לא עבד בצוותא עם המרואיינים,
ולכן גם לא יכול היה לסתור את הרושם שהתקבל
על מי מהם מפי השמועה או הרכילות.
בסיכומו של דבר: בפני הוועדה לא עמד קריטריון אחיד.
היתה תערובת של שיקולים מבולבלים. לא ננקטו הדרכים
,המינימאליות לאפשר בדיקות איכות עבודתם של האנשים,
או כל מבחן שהוא שישקף את אישיותם. לא היה שום
קריטריון משותף לבחינות ולא נקבע מראש מה בדיוק
בוחנים ומבקשים מהמרואיינים.
סיכון הרמה

ך* העדר קריטריונים כדורים ואמות־מידה אובייקט
טיביות, היה גם הרכב הוועדה בלתי־מספיק. מלבד
המנהל בפועל של הטלוויזיה, חגי פינסקר, ובא־כוח רשות
השידור, נתן שחם (לו כמעט ולא היה כל מגע אישי
עם מרבית העובדים) היה נוכח בועדה גם א. צוקרמן,
שהוא הסמנ״כל של הרשות לענייני אמרכלות, ועניינו
העיקרי הוא הצד האדמיניסטראטיבי והכספי של הרשות;
כן היה נוכח בא־כוח אגודת העתונאים, דניאל בלון.
את הצד המקצועי־ממש ייצג רק אדם אחד — ז׳ילברטו
טופאנו, במאי הסרטים והתיאטרון. טופאנו שאל את
מרבית המועמדים רק שאלה אחת, וכמה מן הנשאלים
העידו כי יתר חברי הוועדה לא נראו קשובים ביותר
בעת שנשאלה השאלה המקצועית•
כיוון שכבר בעת פרסום. המכרזים הודיעה הנהלת

(המשך בעמוד )26

־* 11111111

מבחר עשיר ורב גוני של
תנורים וכיריים — שיא
השכלול לכישול, אפיה
וגריל.
לעולים חדשים — הנחה
במסים.
לאנשי כוחות הבטחון—
הנחה מיוחדת !

איכותמעולה. עודו ת י עי לואספקה
דייקניתמוכיחיםב•

(המשך מעמוד )25
הטלוויזיה על כוונתה לקצץ במספר משרות,
וכיוון ששעור התקנים למשרות של במ־אים־מפיקים
היה קטן פי שניים־שלשה
ממספר הבמאים והמפיקים בפועל המועסקים
בטלוויזיה — ניתן היה לשער כי
הניפוי יהיה דרסטי.
הוסיפו לכך את העובדה שאף במכרזים
הפנימיים הגישו את מועמדותם רבים נוסף
על אלה שמילאו בפועל תפקידי הפקה
ובימוי (למשל — לעשרה תקנים של
במאים ניגשו 60 מועמדים במרכז הפנימי
בלבד; ל־ 13 תקנים של מפיקים ניגשו 100
מועמדים) — ונקל יהיה להבין כי ממילא
צפויה היתד, סלקצייה שתקצור ראשים
רבים.
השערורייה נובעת מכך כי הועדה אף לא
מילאה את מיכסת התקנים המועטת ממילא
ביחס לנושא־ה,תפקידים בפועל, וביחס למספר
הרב של המתמודדים עליהם במכרזים
הפנימיים. מתוך 217 המישרות שהוצעו,
אויישו במיכרז הפנימי רק •155 כך,
מתוך 12 תקנים של מפיקים, מולאו ע״י
מפיקי־טלוויזיה בפועל רק 4תקנים. עוד
שניים הוקצו לשני עובדי־רדיו 6 .תקנים
נותרו עדיין ריקים, ומצפים למכרזים החיצוניים.
דומה
המצב לגבי הבמאים.
בכך יש לא רק עשיית־עוול למועמדים
מקרב עובדי הטלוויזיה, אלא גם סיכון
רמתה של הטלוויזיה. היא יוצאת, כאילו,
מתוך הנחה שבמאים ומפיקים שעד עתה
לא עבדו בטלוויזיה או ברדיו, שורצים
להמוניהם ברחוב, וכי עליה רק לבחור
במעולים שבהם.
האמת היא אחרת. אנשי־טלוויזיה ממש
כמעט ואין בנמצא בארץ. מרבית הישראלים
שלמדו או התעסקו בטלוויזיה שוהים ועובדים
בחו״ל• ישנם לא־מעט אנשים שעסקו
בסרטים. אך המעולים שבהם לא יבואו
עתה לטלוויזיה לעבוד בשכר המגוחך שהיא
מציעה. והאחרים — מי אומר שאם ירשימו
את הוועדה לטובה, הם גם יוכלו להוכיח
את עצמם בעבודה בתנאי־הטלוויזיה?

יבול• לסמור
בינ ג -ליני א ל

סטודיו־ אקל1
צלמי סטודיו אקט חושפים יופי פראי
בחיק הטבע בסידרת צילומי עירום
מסעירים, וסוחפים אותך אל עולם של
ארוטיקה עדינה ויופי מסחרר.
דוגמניות עירום יפהפיות • נופים
מרהיבים • זויות צילום חדשות
כל אלו הופכים את האלבום הצבעוני
המהודר של סטודיו־אקט לחויה בלתי
נשכחת לחובבי אמנות העירום.
כריכה מהודרת, נייר משובח, צילומים
בגודל .22x30
מם׳ קטלוגי — 34266 מחיר — 28.ל״י.
בקר במשרדנו או שלח מכתב בצרוף
צ׳ק או המחאת דאר.

רחוב המשנה 9ת״א, טלפון .445882

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

תהלוכת- אבל יוון שהנהלת הטלוויזיה ידעה
^ מראש, כי ברצונה לאייש אחוז קטן
מן המשרות המוצעות, וכי בהכרח יביא
הדבר לפסילת אחוז כה גדול מן הבמאים
והמפיקים — היה עליה להעמיד את כל
עניין המכרזים בצורה אחרת.
היה עליה לומר לעובדים :״רבותי, כיוון
שרק מתי־מעט יעברו את המכרזים, וכיוון
שאין לצפות לשיפוט שיהיה נכון באופן
אבסולוטי, ואף לא אבסולוטי־למחצה —
הרי שעל כולנו להכיר באחוז ההסתברות
הגבוה לטעויות בשיפוט, או לפסילת אנשים
לא משום שהם היו ראויים לפסילה. אלא
פשוט משום שאץ לנו תקן בשביל אותם
אנשים.
״אם כך, הבה נקרא לילד בשמו: הבה
נכריז על כל הפעולה כעל מעין־הגרלה.
אלה שיפלו — יפלו. זו תהיה מעין הפלת־פור,
עם אחוז גבוה של הסתברות לטעות,
ועם הרבה מקריות. מי שלא יפול בגורלו
להמשיך ולעבוד בתקן — אל יראה עצמו
כמנופה, שכן, למען האמת, בהרבה מקרים
לא היתד, כאן כל פעולת ניפוי״.
כך היתר, צריכה להציג את העניין הנהלת
הטלוויזיה. אז לא היתד. מציגה קומדיה
מגוחכת במעטה רציני של ״מכרזים״ .כך
היתד, נמנעת הדבקת תוויות של ״נכשל״
על מספר אנשים מוכשרים, ועל מספר רב
יותר של אנשים שעשו מלאכה בינונית או
סבירה, שבודאי לא תיפול מזו שיעשו אלה
שיתקבלו במכרז החיצוני.
הטלוויזיה זקוקה בלאו הכי לכוח־אדם
רב יותר מזה שיספקו לה היושבים־על־התקנים.
בלאו הכי היא תצטרך להעסיק
עובדים רבים על חוזים זמניים, ועובדים
רבים אחרים כפרילאנסרים.
במקום לקיים תהלוכת אבל אל חדרו
של חגי פינסקר בסוף השבוע החולף, שם
מסר להם המנהל כי הם ״נכשלו״ —
צריך היה להזמין את כל אלה שלא היה
מגיע להם להכשל, ולמסור להם כי מפאת
הנסיבות, זכו רק מתי־מעט בתקנים המיוחלים
— וגם זאת, לא תמיד בצדק! —
וכי, חרף זאת, תמשיך הטלוויזיה להעסיק
את אלה שהוציאו תחת ידם מלאכה טובה
באופנים אחרים.

השב הוו:

11131

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

קולנוע

אדם

בעקבות

גורדו

(סטודיו, ת״א) שני רוכבי אופנועים צעירים
עזברים את אמריקה לרוחבה ומגלים בה
צרות אופקים, ריעות קדומות, אלימות ובורות
לרוב, ולעומת כל אלה, רק מעט
מאד הכנה ואהבת אנוש• סרט מדכא ו־מעניץ.
פיטר פונדה.
החיים המתוקים (גורדון,
ת״א) סרטו של פליני אינו יכול אמנם לעו־רר
שערוריות היום, כבימים עברו, אולם
שוס חובב קולנוע לא ירצה להחמיץ הזדמנות
לראותו שנית, מה עוד שאפשר להבחין
בו בבירור בסימנים המבשרים• את
יותר, כולל המאוחרים סרטיו כל סאטיריקון.
קאובוי של חצות (גת, ת״א)
ניו״יורק של אשפתות, שורצת גנבים קטנים,
סוטי מין, גברברים למכירה ונרקומנים,
חונקת את יושביה ומשרה אוירה של
דכאוך בצופים בה. במוי מבריק של ג׳ון
שלזינגר, משחק יוצא מן הכלל של ג׳ון
וויט ודאסטין הופמן.
הפגיעה כו ל (ירון, ת״א)
סרט מתח יוצא דופן, מצולם ומבוים בדרן
בלתי צפויה על־ידי הבריטי הצעיר
ג׳ון בורמן, על עולם הפשע של סן
פרנציסקו. לי מארוין בתפקיד הראשי.

תפדה לי אכל אתה גושן
אותי (פאריס, ת״א) פארודיה על סרטי

אימים, מלאת הברקות במוי (רומן פ1לנ־סקי)
ומשחק (ג׳ק מקגורן ואלפי בס) .לאלה
שאינם מפחדים מערפדים.
יום הדין (צפון, ת״א והבירה,
ירושלים) עיבוד קולנועי נאמן לספר של
ברנארד מאלאמוד על פרשת מנדל בייליס.
עצמתו של הסרט נובעת מתיאור אי סובלנות
הקיימת היום בעולם בדיוק כמו בימים
ההם.
*•* חור כלכגה (תכלת, ת״א) סרטו
הראשון והמטורף ביותר של אורי זוהר
שנתן פורקן חופשי לדמיון, סיפק המון
המצאות קולנועיות, פחות או יותר מקוריות,
בעזרתה הפעילה של כל הבוהימה
התל אביבית.
* * טופאז (חן, ירושלים, אופיר,
ת״א) ספרו של ליאון יודיס הובא לבד
בנאמנות גדולה מדי, ומשום כך חסר את
הפלפל האופייני להיצ׳קוק. עם זאת, עולה
הסרט על מרבית סרטי הריגול האחרים
מסוגו.

תיאטרון
הנערים בחכורה (בימות)
עולמם של ההומוסקסואלים מספק למחזאי
מארט קראולי חוסר תיאטרוני מרתק,
כשהוא מציג את גבוריו כדמויות אנושיות
ולא כנושאים לבדיחות וולגריות,
כפי שנהוג בדרך כלל. הביצוע של תיאטרון
בימות מוכיח שוב שהצגה יכולה
להיות מוצלחת גם ללא סובסידיות.
** כלאדם (תיאטרון החאן הירושלמי)
מחזה מוסר מימי הביניים ששימש בין
היתר השראה לפאוסס, זוכה לביצוע המדגיש
דווקא את הצד הקבארטי־בידורי שלו.
רמת משחק חובבנית למדי, אבל ההצגה
עשויה לעניין את חסידי התיאטתן לשמו,
הזוכים רק לעתים נדירות לראות חומר
מעין זה על הביסה.

בידור
* * ח!יי כלג (התיאטרון העממי) —
גזי יגיל בשיר ובפזמון• החומר אינו תמיד
כליל השלמות, אולם גדי מחפה בכשרונו
על כל הלקויים ומספק ערב של
בידור מהנה.
איש חסיד היה (בימות) -
אם טרם ראיתם, כדאי לכס לחזות בדרן
בה מפרשים הצברים את הלחנים והסיפורים
החסידיים המסורתיים.

--תיאטרון --

גן־־העד־ן1האבוד
#הלוף חזור (הבימה) — ימים טובים
באו לעם ישראל היושב בציון, ימים שטופי
שמש וחסרי דאגות, ימי אושר, שלווה
ושלום. מחזאי ישראל שוכבים פרקדן לאור
השמש בבטן חשופה, ורוקמים משלים פילוסופיים
על אדם וחח־ה, ומהרהרים להם
בניחותא במהות האנושית ובאפסיותה.
מה רע בכך? מאומה, בתנאי שהכותב
הוא שקספיר או יונסקו, מולייר או ברכט.
למרבה הצער, ישראל אלירז, אשר כתב
את המחזה האחרון המוצג באולם הקטן
של הבימה אינו נמנה על חבורה נכבדת זי,
ולמראה מחזהו, רשאי הצופה לשאול את
עצמו, מדוע בעצם בחר מי שבחר בחומר
מעין, זה, ומי האיש שנתן את ההוראה
להציג אותו.
הלוך חזור צריכה להיות קומדיה פיקחית
ומשעשעת, עם מומנטים דרמאטיים, בשלוש
מערכות שנדחקו לצורך ההצגה המודרנית
לשתיים.
מערכהא׳ :קומדיה נוסח רוסן (הבקתה
הקמנה) :אדם וחווה בגן־עדן. היא משתעממת,
חושקת בפירות אסורים ובכל מה
שאינה יכולה לראות. הוא שמרני, מעדיף
להתמיד בבורותו, אבל מי יכול לעמוד מול
הפצרות אשה?
מערכה ג׳ 5הטוב, הרע והמכוער הם
קין והבל הנפגשים בפונדק במערב הפרוע.
שניהם גם יחד טובים, רעים וגם מכוערים.
מי הרוצח ומי הנרצח? אין זה חשוב. זהו
רק משל. והנמשל: כל אחד מאיתנו הוא
פושע וקורבן בפוטנציה בעת־ובעונה־אחת.
לחימום האוזירה, מחליפים השניים מהלומות
נוסח ג׳ון פורד (האיש השקט).
מערכהג׳ :הו, כלכותה בא להבימה.

אדם וחוזה חזרו לבקר בגן־עדן אחרי היעדרות
ארוכה. היא מתהלכת במערומיה (מתחת
לגרב שקופה וזוג תחתונים אימתני),
הוא מתפעל מהישגי צאצאיו, אבל מוטרד
בעצם מן היבלת שברגל יותר מאשר מהתפוצצות
אוכלוסיית העולם. לבסוף, נותרים
השניים עירומים כביום יציאתם את
הגן, והנחש מתפתל מצחוק, על גחונו.
אם כל זה אינו עושה רושם מקורי, חכו
עד אשר תשמעו את הדיאלוגים. הם מזכירים
אלף ואחד דברים שכבר שמעתם, ובהבדל
אחד: הם אינם מצחיקים, משעשעים
או מבדרים. דוגמאות להומור :״את רוצה
לצאת, סימן שאת יצאנית״ ,או ״טינוף
מבורווז״ (מלשון ברווז מטונף) .איפה אתה,
נסים אלוני?
אחרי כל זה, מי יעז עוד לומר לשחקנים
שאינם טיבעיים, שתנועותיהם מגושמות או
דיקלומם עילג? אפשר רק לרחם על אלכם
אנסקי שנראה נבוך בדמות אדם, או על
נעמי גרינבוים, שאזרה אומץ וגילתה את
מרבית חמוקיה לראווה.
הבימוי של ארנון תמיר היה נאמן לשיג־רתיות
המחזה הן בהעמדה והן בהעמקת
התפקידים (אם בכלל אפשר היה לעשות
דבר כזה).
ואם רעיון הגרב השקופה במערכה האחרונה
צריך היה להבטיח את הצלחת הקופה,
לא נותר אלא לומר :״הו, הבימה! לו הת־קנאת
באמת בכלכותה, מוטב היה לוותר
על הגרב. ולו היה מישהו בהצגה זו ניחן
בחוש הומור, אולי היה העירום הופך ב־סופו־של־דבר
לקומדיה.״ אבל מי חשב
כאן על קומדיה.
מעניין, מה היה קורה אילו תיאטרון
מיסחרי היה מעז להעלות הצגה מעין זו.

גרינגוים ואנסקי ב״הלוף וחזור
מאוד שמה עושה הנוער הערב? עשוי
לעניין.
אלימות ברומא
** רומא נוסח שיקאגו

(אלנבי,

תל־אביב; איטליה היום כל גנגסטר

זקוק לפסיכיאטר״ מתלונן גיבורו הראשי
של הסרט, הדוגל עדיין בדיעה ששוד יכול
להיות בהחלט מיקצוע מכובד ונקי, כשיודעים
כיצד לעסוק בו ונשמרים היטב
מפגיעה בנפש. אלא שהצעירים חמומי־המוח
של ימינו, אינם יודעים עוד להעריך מיק־צועיות
אמיתית מה היא. האצבע שלהם
רוטטת על ההדק, הם מפזרים הרוגים על
ימין ועל שמאל וסופם כמובן להיהרג
כמו כולם.
זהו בערך נושאו של רומא נוסח שיקאגו,
סרט מתח ופעילות מבולבל למדי, שאינו
מנסה לבנות דמויות אלא בובות שעווה,
ומנסה להסתיר את כל מה שחסר לו כמו
המצאות דרמאטיות, או מתח אמיתי, על־ידי
עריכת מצודים נרחבים לאורך רחובות
רומא והאוטוסטראדות העוקפות אותה.
בדרך־כלל, נהוג לומר שיש סרטים המזלזלים
בקהל. הפעם מזלזל הסרט דווקא
בגיבוריו, ואמו מרשה להם אפילו מידה
נחותה של הברקה. הגנגסטר המנוסה ונקי־הכפיים
(הוא רק שודד אבל אינו רוצח)
מתכנן פשעים שרק בנס, ולא מתוך כוונה
איש אינו נפגע בהם.
צילומי רומא של אלדו טונטי יפים מאוד.
השמלות שתיכנן פיארו גרארדי (איש ־,תלבושות
של סליני) ישמחו לב נשים, ומעלותיהם
של שני אלה בולטות עוד יותר
על רקע הבינוניות המשוועת של כל היתר,
בינוניות המזכירה את סרטי הטלוויזיה שאפשר
לראות בבית.

תחרות הפורנוגרפיה
בשבוע האחרון נפתחה בלונדון תערוכת הרישומים האירוטיים של פאבלו פיקאסו.
התערוכה כוללת 374 רישומים שונים, פרי עבודתו המאומצת של האמן, המתקרב לגיל
,90 בחורף שנת . 1968 אם מרבית הרישומים מהווים שיר הלל לאהבה הגופנית בכל
צורותיה, הרי עשרים מהם נועזים עד כדי כך שאפילו בפאריס, שם נערכה תערוכה
דומה לפני כמה חודשים, לא העזו להציג אותם.
לונדון, שהיא כנראה היום הרבה יותר חופשית, כללה נס את עשרים הרישומים
הללו והאגודה למען אמנות מודרנית, המארגנת את התערוכה, גורפת כבר ממון רב
מכרטיסי הכניסה בעלי המחירים הגבוהים מאוד שנקבעו במיוחד להזדמנות זו.
אם יש מי שאינו שבע־רצון מן העניין, הרי זה החיפושית ג׳ון לנון. גס הוא ערך
לפני זמן־מה תערוכה של ציורים אירוטיים, ביניהם תיאורים גראפיים מאוד של
התעלסויות בינו לבין יוקו, אולם המשטרה סגרה את התערוכה עד מהרה. אומנם היו
שמועות שגס לפיקאסו צפוי גורל דומה, אבל בינתיים לא קרה דבר. כועס לנון:
״מדוע לו מותר, ולי לא?״ נו באמת, מה ההבדל בין לנון לפיקאסו?

צריף לדעת מתי להתפשט
-קולנוע --

בחינות בגרות־מעית
מה עושה הגוער הערב ז

(אוריון, תל־אביב; בריטניה) — קלייב דונר

ג׳ודי ג׳יסון ב״מה עושה הנוער ץ״

הוא במאי בריטי ממולח מאוד המנסה תמיד
לרכב על גלי ההצלחה שבאופנה. אם, למשל,
קומדיות מטורפות הן שנמכרות היטב,
הוא עושה את מה חדש חתלתולה? בזמנו,
היה אפילו אחד הראשונים שהביא את סיג־טר
אל הבד (סוכן הבית) .וכאשר ראה מה
יודע דיק לסטר לעשות עם מיקצבי ד.מיצ־עדים
ועם כוכביהם בסרטי החפושיות, החליט
לנסות גם הוא את כוחו ממש באותה
רוח.
התוצאה היא מה עושה הנוער הערב?.
המוסיקה לסרט נכתבה על־ידי שתי להקות
קצב, הטראפיק וספנסר דייבים, שצמחו
אחת מתוך השנייה. אולם דונר החליט,
כנראה, מתוך היכרות קרובה, שחברי להקות
אלה אינם מסוגלים לעשות על הבד
את מה שעשו החיפושיות, משום כך הוא
הסתפק בנוכחותם רק כרקע מוסיקאלי לסרט.
לעומת
זאת בחר אוסף של פרצופים צעירים
ופוטוגניים, רובם אלמוניים, אותם
שיבץ בתוך עלילה רופפת על בני־נוער
המתמודדים עם בחינות־בגרות ועם בגרות־מינית
בעת־ובעונה־אחת, ויכולים לשתיהן
בקלות רבה מאוד.
בסופו־של־דבר, מה עושה הנוער הערב?
הוא סרט ורוד, מתקתק ועליז, מין גירסת
נעורים של סרטי דוריס דיי. מכאן ועד
לדמותו של נוער העולה לבריקאדות נגד
מלחמת ויאט־נאם, מעשן מריחואנה ונמצא
בקרע גלוי עם עולם האתמול, המרחק הוא
רב מאוד. בעצם, קשה אפילו למצוא רמז
לכך. ההורים, לדוגמא, הם זקנים, קצת
מטומטמים, אבל נסבלים בהחלט ואפילו
חביבים לפרקים.
אם חן הנעורים של שחקנים כמו בארי
אבנם וג׳ודי ג׳יסין (הטרמפיסטית) יכולים
להשכיח ליקויים יסודיים מסוג זה, ייתכן

שארלוט מורמן היא נננית צ׳לו אמריקאית שהתפרסמה פחות בשל יכולתה המוסי
קאלית, ויותר בגלל חמוקיה החטובים. וזאת לאחר שזכתה לתהילה כאשר הופיעה
בקונצרט פומבי בחזה חשוף ,״מאחר וכך דרשה הפרטיטורה״.
לאחרונה הופיעה הגברת מורמן ברביעייה מיוחדת במינה שנכתבה על־ידי יוקו אונו
(גברת ג׳ון לנון) .היצירה הקאמרית המשונה נכתבה לצ׳לו, פסנתר, קול אדם ושימ־פחה.
כאשר שאלו את הצ׳לנית המיקצועית, מה בדיוק תפקיד הקוף בכל העניין,
הסבירה :״הוא מספק אילתורים.״
פעם נוספת חזרה הגברת מורסן לחדשות, כאשר יצא קיצפה טל כל מיני מחקות
עלובות, המנסות לגזול ממנה את תוארה כצ׳לנית הבליקינית הבילעדית .״שוו בנפשכן,
ארבע נשים החליטו יום אחד לנגן במערומיהן, רביעיית מיתרים של דביוסי. מה
פתאום? זהו חיקוי,וולגארי והמוני, חסר כל טעם. א 8אני מתפשטת, הרי 1ה רק למען
האמנות ולא הסנסציה.״
מעניין אם גם הקהל שבא לשמדע (לראות) אותה חושב על אמנות, ואם כן, על איזו
אמנות בדיוק?
תערוכות חדש בגלריות
אטליה 17

(מוזיאון הנגב,

באר־שבע) תצוגה של קבוצה קוסמופוליטית
של תסריטאים הלומדת בפריז, בהדרכת
פטלי הייטר. בית־ספר לגרפיקה אמנו־תית
שנוסד ב־ 1927 ושם לו למטרה לפתח
לדרגה מכסימלית את הטכניקה של התחריט•
מתוך שלוש קבוצות עיקריות של
אנשי הממרח הרחוק, אמריקה הדרומית
ארצות־הברית, בולטות שתי הראשונות.
היפנים השתלטו על ״המופשט״ ,כולל
צורות פיסוליות של טו כ שי, מיסטיקה של
מיבנים ערפיליים של האסאכאווה, צבעוניות
פופ חריפה של שי׳ לו נ ג, וגמור
בפרספקטיביות סוריאליסטית של מדע־דמיו־ני
של מאצוטאני.
קבוצת האופיארט מאכזבת במיכניות חסרת
הדמיון, כולל מנהל האטלייה — סטנלי
הייטר. הדרום אמריקנים משלבים את הברוטאליות
של הזמן החדש עם הטכניקה
של שכנתם — ארצות־הברית. המבריק שבחבורה:
אוחאניו טאלאז (צ׳ילי) ,ב-
אירוניות על המתח שבין האדם למכונה.
הישראלי אכרהס אילת בולט לטובה ב־

מיפלצות־בשר קפקאיות
מיבנים גיאומטריים•

הפורצות

מתוך

פסלים קטנים מאמריקה

(מרכז התרבות של ארצות־הברית, תל־אביב)

חתך לא מייאג של הפיסול האמריקני של
היום. אמנים טובים רבים חסרים ואלו המשתתפים
שלחו ברובם יצירות סוג ב׳.
בולסות שתי מגמות עיקריות: שימוש ב־חמרים
מלאכותיים שונים, ובעיקר בפלאס־טיק,
ושילוב בין הטכנולוגיה המודרנית
לפיסול המודרני, כשרוב הפסלים מבוססים
על צורות ראשוניות של עיגול, מרובע,
קונוס וכו׳ .״פיניש״ טכני מעולה כשהמגע
האישי של האמן הולך ונעלם והיצירות
מקבלות את טביעת ידו של המהנדס. בולטים
בתערוכה: פרדריק אכר פלי ב מינ ס־רה
צבועה בצבעים שקופים, אלכם גרוס
בתיבת־עץ מוארת, המזכירה את כדור הארץ
מנקודט מבטו של אסטרונאוט. אר״
תו רהונד בחצי כדור שעליו ניצבים
תשעה מלבנים בעלי מישטחים צבעוניים.
עיבוד טכני מופלא בדיוקו. יוסף לוי ב־תיבת־אור
קינטית המבוססת על עיגול בתוך
ריבוע, מעניינת בפשטות העשירה שלה.
מטוטלת בצבעי שחור־אדום של צ׳רלס
מאטוקם, אחת מהטובות שבתערוכה.
קלאוז אולותכורג, אחד מהפסלים הטובים
ביותר בעולם, מאכזב מאוד. הפתעת
התערוכה: האדישות שמתקבלות כיום המצאות
טכניות שונות, שהדהימו בהעזתן לפני
חמש שנים בלבד.

ן; הטכ ני ! !

במדינה

נו כחט כנו לו בי ׳לישראל
הקיבוץ אין להצליח בעסקים —
עם אידיאולוגיה?

נמשך רישום מועמדים לשנת
הלימודים תשל״א 1970/71
הרישום ימשך עד יום ו׳ ב״ו אדר ב׳ .3.4.70

״הקיבוץ הארצי (,של קיבוצי השומר הצעיר)
מציע למכירה שניים ממפעליו —
נעמן( ,חרסינה) ואסקר״ (צבעים) — מסיבות
אידיאולוגיות,״ הודיע בשבוע שעבר רפאל
אלון, מנהל חברת־האם של שני המפעלים.
הוא גם פירטי את הסיבות :״איננו יכולים
להרשות לעצמנו להחזיק שני מפעלים המעסיקים
450 פועלים שכירים, מחוץ לתחומי
הקיבוץ, כשרק המנהלים שם הם חברי
קיבוץ. הדבר איננו בריא.״
הפסדי מליונים. דבר נוסף שאיננו
בריא הוא מאזנם של שני המפעלים. לנעמן
ואסקר 14 מליון ל״י חובות. בשנה שעברה
שילמה חברח־האם 2.4מליון רק ריבית —
וההפסד של נעמן הסתכם בשניים ורבע
מליון ל״י.
בתנאים כאלו, נראה ברור מדוע נכשלו
עד כה מאמציו של אלון, הנמשכים כבר
ארבע שנים, למכור את הפיל הלבן שבידיו.

בחינות המיון יערכו בתאריכים הבאים! —
מתימטיקה: ביום ג׳ ל׳ באב תש״ל — 1.9.70
פיסיקה: ביום ד׳ א׳ באלול תש״ל — 2.9.70
ציור (למועמדים לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים)!
ביום ה׳ ב׳ באלול — 3.9.70
פרטים נוספים וטפסי הרשמה אפשר לקבל בין השעות 06.30 — 13.00
במשרדי הרישום :
בחיפה: קרית הטכניון, בנין אולמן חדר מס׳ 411
כתל־אביב: משרדי הטכניון, רח׳ לייסין 14
בבאר־שבע: אוניברסיטת הנגב, בית הייאס

בזמנו כבר היה כור מוכן לקנות את
אסקר, תמורת 4.5מליון ל״י, אולם הקיבוץ
הארצי סירב, התעקש על עיסקת חבילה
— הטוב, הרע והמכוער יחדיו. לכך
התנגד כור.
ואז, בעוד הקיבוץ הארצי ממשיך במאמציו
להיפטר מנעמן ואסקר מסיבות אידיאולוגיות
— הוא עשה מעשה מפתיע:
רכש מפעל נוסף לצבעים, סולנוך, במחיר
400 אלף ל״י. הסיבה, כפי שהסביר אלון:
״אנו נמכור את סולגון לכור, יחד עם
התשלובת אסקר־נטמן. קנינו את סולגון
רק כדי שטנזבור (מתחרהו של אסקר) לא
ירכוש אותו.״ אין ספק שהעניינים האידיאולוגיים
הללו סבוכים במקצת.

תחבורה

בית־הספר המרכזי ללימוד נהיגה

שמחי׳

מציע לך תנאים טובים ונוחים בשיטה קלה ומהירת.
מהשעור הראשון לומדים במסלול הטסט.

לימ וד

תאוריה

ח י נם :

שיטת הלימוד מאפשרת לך לחסוך לפחות ־ 407 מהוצאות
הרשיון. תהיה נבון ותקבל תמורה מלאה לפספן.
התשלום :־ 207 במזומן והשאר בתשלומים נוחים ללא
ריבית.

הקץ לבעיות רשיון הנ היג ה
למד בבית־הספר לנהיגה המרכזי

/ /שמחי״
רח׳ שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוסים .88 ,89 ,29 ,93

עסקים מפוקפקים מאד

מהי הסיבה האמיתית, שבגללה נכנע שר־התחבורה
הטרי בקלות רבה כל־כך לתביעותיה
של אגד? זוהי השאלה המרחפת בחוגים
נרחבים בענף התחבורה — במיוחד
בהתחשב בעובדה שעזר וייצמן מוכר כאישיות
שאינה חוששת מהתמודדות.
ייתכן שהתשובה טמונה בעובדה, שהממשלה
עצמה אשמה בחלק מגרעונותיו
של הקואופרטיב — ובתור כזו ודאי שאינה
יכולה להגן על הציבור.
משרד החח התערב. במקרה אחד
לפחות גרמה ממשלת־ישראל לאגד גרעון
של 1.2מליון ל״י. בשנתיים האחרונות
הזמין אגד 663 אוטובוסים אצל חברת
ליילאנד אשדוד, אולם עד תחילת שנה זו
קיבלה רק 206 מתוכם. הסיבה לא היתד,
נעוצה בכושר ייצור לקוי של ליילאנד.
אדרבא — ל״לאנד ייצרה במלוא תפוקתה.
אלא שבלחץ ממשלתי נאלצה להתכחש
להתחייבויותיה לאגד — ולמכור במקום
זאת את האוטובוסים האלו לרומניה. משרד־החוץ
היה מעוניין לפתח את קשרי המסחר
עם ארץ זו — בכל מחיר.

המחיר, עד עתה, הגיע־ל־ 1.2מליון ל״י.
אגד, שניתן לו להבין שהזמנתו לא תבוצע,
ושהפיגור באספקה סיכן את כושרו המיבצ־עי,
נאלץ להזמין 120 אוטובוסים בל״לאנד
בהולנד, במחיר 75 אלף ל״י אחד —
לעומת 65 אלף ליחידה מתוצרת אשדוד.

הולנד, יוון

-רק לא ישראר.

הצעה נוספת, לחסוך בדמי־ההובלה היקרים
מהולנד לישראל, וכן מישראל לרומניה,
נתקבלה גם היא בהתנגדותם של
גורמי ממשלה :״אנחנו רוצים שעל האוטובוסים
יהיה כתוב מיוצר בישראל,״ טענו.
עד עתה קיבל אגד מהולנד שלושים אוטובוסים
בלבד, נאלץ להזמין מאה נוספים
ביוון. מחירם של אלו נמוך אמנם מאלו
המיוצרים באשדוד בכ־ 8.000—7.000ל״י
ליחידה — אך גם עליהם צריכה ישראל
להוציא דולרים, שכה חסרים לה עתה.
כך נתבקש האזרח — שאליו, בסופו של
דבר, מגיעים גרעונות אגד — לממן את
פעילותם המדינית והמסחרית של פקידי
ממשלה מבריקים. ייתכן אמנם שבסופו של
דבר אין באמת נפקא מינה באיזו דרך
משלם האזרח — כי הרי הוא תמיד משלם.
אבל אולי רצוי היה, סתם למען הסדר

הטוב, שמשרד החוץ יפעל רק במיסגת תקציבו,
בלי להגיש לאזרח חשבונות צדדיים.

דרכי־חיים

אמצעי שיכגוע

מה מחפשת בחורה אצל אביר חלומותיה?
יפי־תואר? פיקחות? נימוסים? אבירות?
לא אף אחד מאלה, לדעתו של אריה
פורת הדון ז׳ואן התל־אביבי המזדקן, שבאי
הדיסקוטקים בעיר מכירים אותו כרפי
בעל מכונית הקומט הכחולה וההדורה,
והמוקף תמיד בלהקות של בתולות צעירות
ויפהפיות. לדעתו של רפי, מה שבחורה
מחפשת בגבר מתבטא במילה אחת: כסף.
את דעתו זאת אף אמר רפי לצעירה
העונה לשם אורה הורוביץ, כאשר התברר
לו כי היא עומדת להינשא לצעיר בן ,26
משה כהן, אף הוא דמות מוכרת בהווי
הדיזנגופי :״עזבי אותו״ .ניסה רפי לשכנע
את אורה העקשנית ,״אין לו גרוש על
הנשמה! בואי אלי ויהיה לך טוב,״ הבטיח.
אורה שדחתה באדיבות את ההצעה, סיפרה
עליה לארוסה, משה כהן. זה מיהר להתקשר
עם רפי, והודיע לו שאם יחזור על
הצעה זו באוזני ארוסתו הנוכחית, או כל
ארוסה אחרת — יאלץ לשבור את ראשו.
למחרת פסע רפי לתומו ברחוב דיזנגוף
בדרכו לכסית, כמנהגו מדי ערב. כשעבר
על פני המילק־באר סופר, הבחין לפתע
במשה כהן מסב שם בחברת ידידים שופע
חיוכים .״רועה זונות,״ צעק רפי לעברו.
משה כהן, כך הסתבר, החליט שלא
לפתור את הסכסוך באמצעים אלימים. וכך,
מצא את עצמו השבוע רפי — אריה פורת,
מנהל מחלקת הצביעה של פורד יושב
באולמו של שופט בית־משפט השלום יוסף
מגורי־כהן, כנאשם בהוצאת שם רע.
בבית־המשפט הסכים רפי לסיים את העניין
על ידי תשלום 500 לירות לכהן — בתנאי
שזה יתרום את הסכום לקרן נכי צה״ל.
כהן לא הסכים. השופט דחה את המשך
המשפט והצדדים מנסים בינתים למצוא
מחיר הולם לשמו הטוב של כהן הנעלב.

#711 בו נו
כרגע, אופות הרוה הטשוף עריץ
טגטגטט -.טש\ז רדעת אגו היא תתפשט
ברוזוב (האופנה^ או תישאר תורת
ההיעטוריה שר הטירוף הנשיי.
אך אט תוכרע הכף — כרוטר הוו־וייה
— תטצאי את עצתך ברירטה
טטורה שר גירוי־רב• האט רצאת ר־

רחל אטאס

גילה אלמגור

רטוב בטורצה שטופה ררא טוייה— או
ר ש טור ער אוצרותייך רעצטך ורהטת־כן
רהיראות טצטיטה ורא טודרגית.
כרי רטבר טושג בטה תבטרי, ערך
״מורט האשהיי טישאר־בוט רא ייצוגי
-.״אט טטר תתפ שט אופות הטוה
הטשוף — התהיי טוכוה רהצטרף?״
• פקידה עדינה כהן: בחזה
חשוף? אולי כן. אני רק מפחדת שאם
יתחילו בזה, החזה יחדל לעניין את
הגברים נאוי ואבוי!).
• רקדנית לארי פרמטום: בחזה
חשוף לא אלך• אבל בלי חזייה אני הולכת
תמיד.
• פקידה מתי ורדי: בלי חזייה
— בטח. כבר היום אני הולכת. עם חזה
חשוף אלך רק אם כולם ילכו.
• שחקנית מרים גכריאלי: אלו
בחזה חשוף או בחולצה שקופה רק אם
כולם ילכו• בינתיים אני לובשת חזייה
שקופה עם חולצה הדוקה רגילה( .חוכמה
גדולה).
• מלחינה דרורה חבקין: אני
בכלל הולכת בלי חזייה. אשר לחזה חשוף

זירמן אוניקובסקי

+זמרת שושנה דמארי: בשבילי
אישית, זה בלתי אפשרי ללכת בחזה
חשוף — או אפילו בלי חזייה (והמבין

יבין, ומי שלא מבין, שיראה את שושנה

בפרופיל) .אבל בפרינציפ אני בהחלט לא
שמרנית בנידון. אלא מה? יש להעמיד
תנאי אחד, לדעתי: אנא, רק לא חזה תלוי.
>• שחקנית רחל אמאס: מתנגדת
להופעה בחזה חשוף. אפילו לחולצות שקופות
אני מתנגדת. אני אדם שמרני.

• שחקנית גילה אדמגור: לא
מעוניינת — לא מעוניינת — לא מעוניינת.
(בסדר, בסזר — לא צריך לצעוק).

• אשת

ראש־העיר

ברוריה

נאווי: בחזה חשוף? כן. תלוי אבל באיזו
שעה של היממה.

• שחקנית ז׳רמן אוניקובסקי:
בהחלט מוכנה ללכת בחזה חשוף אפילו
אם ילכו ערומים, אלך גם אני. להיות
טבעי זה יפה• מה יש, באפריקה לא
הולכים ערומים? (כן הולכים?) בינתיים,
אני הולכת כך בלי חזייה.

• פקידה יהודית כף בסט: לבעלות
חזה יפה, זה יפה. לאחרות — לא
כל כך אסטטי. אני עצמי מעדיפה כרגע
את הצניעות.
• חיילת חנה קודק: כן. חזה
חשוף זה מקורי ויפה. זה רק לא אסטטי
כשהסחורה לא טובה( .נו, הסגנון של

• אשת־שחקן אחרונה דיין:
מה? בחזה חשוף? מי, אני? אה אה

יהודית בן־בסט
אני —

בחזה

חשוף?

אהרונה דיין

(הבנתי, הבנתי — לא צריך להסמיק. מותר
לבן־אדס לשאול, לא?)

הגדול, היפה
והמכוער

חנה קודק

— לא גיבשתי לי דיעה עדיין. אולי כדאי
לשמור על משהו בלעדי. בכל זאת?
• מורה רותי להב: אני שמרנית
ולא מתביישת בבושה. בחזה חשוף לא
אלך. חזייה שקופה עם חולצה רגילה —
כן. גופה הערום של אשד, יפה — אבל
לא ברחוב.

• מורה?בוטניקה יונה עפרון:

״מישטח נהדר
לתכשיטים״

בהחלט מסכימה ללכת בחזה חשוף ובחולצות
שקופות. כיום אני הולכת בדרך כלל
בלי חזייה. אין לי התנגדות לחופש ולטבע.

• משוררת רות דורון: לא אלד
בחזה חשוף. למה לי שיידעו כולם אם יש
לי חזה יפה או לא? אבל בלי חזייה אני

אני מוכנה לכל. רק שיתחילו ללכת —
אני מיד אצטרף.

• אשת־שחקן מיקי אמדורסקי :

שושנה דמארי

הולכת בלי בעיות. זה גם חוסך לי בתקציב(
.שיטת חיסכון נהדרת. בדאי להמשיך
את המחשבה עד הסוף).

• עקרת־כית דרורה סוסטיאל :
כן, אני מוכנה ללכת בחזה חשוף. כבר
כיום אני נוהגת ללכת בלי חזייה. זה פשוט

נוח.
• ציירת שרה אם!? :אני אקבל
את האופנה החדשה בידיים פתוחות, והייתי
מציעה את זה לכולן. לבחורה לא שמנה
זה יפה וסקסי, פרקטי מאוד לקיץ ונותן
מישטח נהדר לתכשיטים. בינתיים ביום
אני הולכת בלי חזייה בכלל.
• דוגמנית עלים רודינסקי: חזה
(המשך בעמוד )31.

אם היו לך
א׳ פעם סיבות מדוע לא להשתמש בריסים מלאכותיים -
הלנה רובינשטיין מבטלת אותן.זו אחר זו.
חדיש, מיוחד: מצמד רסיס בעזרתו
כה קל להדביק ריסים.

ריסי 1110011031100 של הלנה רובינשטיין
קלים להדבקה, מקשטים את עיניך
מבלי שניתן להבחין בהם.

בשני גוונים: חום ושחור. לבחירתך
ריסי 111110110311011 חצאים, טבעיים,
מלאים או שעירים.

שימוש מסובך? לא בריסי ם ס״גמ
הם חתוכים למידה, מעוצבים לפי קו
העין, מעוגלים תמיד, עמידים בפני
מים.
כבדים? לא ריסי !! ס הבסיס
הדקיק והגמיש התומך בהם עושה
אותם לקלילים להפליא.

נ סי

11111111111311011

.החדישים. הם ייראו טבעיים כאילו היו
ריסייך האמיתיים.

1/1)16113 11111111151:6111

יעוץ קוסמטי ניתן חינס במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל 94 תל־אביב, בימי ב׳ ד ד /בין השעות 6.00—3.30 אוזה״צ.

עול האשה
(המשך מעמוד )29
חשוף ברחוב זה לא אסטטי. מנסיוני אני
יודעת כי מה שהאשה מסתירה יותר,
הסקרנות גדולה יותר( .ראה המלכה וק־סוריה,
וכה וכו׳) אבל לחזייה שקופה
עם חולצה רגילה אין לי התנגדות.

• פועלת־טקסטיל נאורה שעשוע:
השתגעת? עם החזה שכולם יראו?
אחי יהרוג אותי. החבר שלי יהרוג אותי.
מה פתאום שאני אראה לכולם? מה אני,

53^323? 1

גם כשהביאו לארץ את הבליקיני, אני
הייתי אחת מאלו שהסתובבו עם זה על
שפת־הים• היית צריכה לראות את הבחורים
שם — חשבתי שהם ימותו.

• עקרת־כית

ורדה

רחמים:

לא — אם אשאר אפילו האחרונה בארץ
שתסתיר את החזה. אולי זה מתאים לפר־פרות
הצעירות — אבל לאמא לילדים?
מה הם יגידו על זה?

• סטודנטית כשמינית אביגיל

זהרה בכתם בדבר הסכנות ה־אפשריות
הטמונות בגלולה למניעת
הריון, תצורף בקרוב לכל חפיסת גלולות
שתימכר ברחבי ארצות־הברית. זאת —
בעקבות צו של מינהל המזון והתרופות
האמריקאי:
״הגעתי למסקנה, בי המידע המצורף
כיום לגלולות נגד הריון הנלקחות דרך

הנלולה לההורמונים
בין
חיות,
לגבי בני-

הכותרת מח מליין לדעת על
מניעת הריון, מזכירה גם כי
בגלולה נתגלו, כגורמי סרטן
למרות שאין כל הוכחה לכך
אדם.
בהתאם למסורת האמריקאית של משחק
הוגן, מציינת האזהרה — הגלולה אחרי
רשימת כל האסונות שהיא מזכירה —

הגדודה תימכר ־
בדווית אזהרה
הפה, איננו מספיק,״ הכריז השבוע ראש
המינהל בפני ועדת חקירה של סינם
ארצות־הברית.
צעד זה הינו ללא תקדים בארצות־הברית,
ולמרות שלייצרני הגלולות יש
הזכות לערער עליו, מעריכים אנשי ה־מינהל
שהם ישלימו איתו, עקרונית, גם
אם ינסו לשנות חלק מניסוחו.

רות דורון

עליס רודנסקי

מתי ורדי

כץ: לא, אני חושבת שלא. למרות שקשה
לדעת אם יהיה לי כוח להתנגד לאופנה
הכללית, אם היא תתפשט. הנה אני הולכת
בנעלי סבתא, מכוערות, רק בגלל שזה
באופנה, וקניתי גם שמלת מאקסי שהיא,
שיא־הכיעור בעיני — גם כן בגלל שזה
באופנה. אז קשה באמת לדעת. אבל אני
מקווה שהאופנה לא תכריח אותי ללכת עם
שדיים גלויים. אני חושבת שאני אף פעם
לא אתרגל לזה.

• סטודנטית בשמינית נחמה
לוי: בטח, אני אצטרף ברצון. אני זוכרת

ייי

לפני שלוש ארבע שנים, כשהייתי עוד
פספוסית, לא הבנתי איך בנות יכולות
ללכת ברחוב עם מיני, כשכל ישיבה
והתכופפות רואים להן את הכל. והנה
היום אף אחד כבר לא חושב שמיני זה
משהו. אני חושבת שאותו דבר יהיה עם
חזה שקוף. יתרגלו. מה יש, מה כבר
ההבדל בין ישבן ושדז

שרה אטף
הצגה? אפילו שכל תל־אביב יילכו ככה,
אני לא. מיני־מיני — כן. אבל זה לא.

ישבן, שד -
מה ההבדל?
• עולה חדשה לטיח דוכרקין:
אוי, אני באמת לא יודעת מה לחשוב.
באמת לא חשבתי על זה. את המיני אני
נורא אוהבת. מאז שבאתי לארץ אני
הולכת תמיד רק במיני. אבל שיראו לי
את החזה? כן — בעצם אני חושבת שכן.
אם כולם יילכו — אז גם אני. אני חושבת
שאם כולם יילכב ככה, אז זה לא יהיה
יותר בושה, נכון?
• מלצרית חנה דבשי: כמו כלום,
למה לא? את יכולה לראות שאין לי
במד, להתבייש, נכון? כשרק יתחילו בזה,
אני אקפוץ בשמחה לתוכו. תדעי לך,

מרים גבריאלי

לארי פרמטון

יונה עפרון

ך• אזהרה נועדה לשמש תיזכורת
( | לצרכנית, והיא חוזרת למעשה על
אזהרות הרופאים, היא מזכירה לצרכנית
כי סכנת התקרשויות דם גבוהה בין המשתמשות
הוא פי שש מאשר בין הלא־משתמשות.
היא מזהירה מפני השימוש
בגלולה על־ידי נשים הסובלות בקרישים
בדם, מחלות כבד, כליות, אסטמה, לב,
לחץ־דם, סוכר מיגרנה ודיכאון.
האזהרה בת 700 המילה, הנושאת את

כי הגלולה הינד. אמצעי יעיל ובטוח למניעת
הריון.

ך* דו״ח של ראש המינהל הציל מן
| מצוקה רבה את יו״ר ועדת החקירה
של הסינט, שהואשם כי דיוני הועדה שלו,
שהתפרסמו בציבור, הפחידו הלק ניכר
משמונה וחצי מיליון האמריקאיות המשתמשות
בגלולה — וגרמו למאה אלף
הריונות לא רצויים בשנה האחרונה.
בשבוע הבא מתכוננת משלחת של מינהל
המזון והתרופות האמריקאי לצאת לאנגליה,
לבדוק שם תוצאות מחקר הקובע
כי גלולות המכילות פחות מחצי
מיליגראם אסטרוגן מזיקות פחות מגלולות
בעלות תכולה גבוהה יותר.
אם ישתכנעו האמריקאים בנכונות המסקנות
אנגליות, תיאסר הפצתן בארצות-
הברית של גלולות בעלות תכולת אסטרוגן
גבוהה.

המינדצוו! ש
הפעילות הפדאגוגית המגוונת י של יוצאי־חלצי
הולכת ומתגוונת יותר ויותר, ואני
מרגישה שהיא נעשית לאחרונה קצת מגוונת
מדי בשבילי.
אריק במרומי כיתה ח׳ שלו, בכלל

סלקטואלי קולוסאלי: גס לזכור את ה־תשובה
הנכונה, גם לכתוב אותה במקום
הנכון, וגם להתחיל כל תשובת בשורה
חדשה ־ -אוהו, כמה דרישות.
לבסוף נשמעה גניחת־הקלה גמרת/״

פואמה פדגוגית תוצרת עצמית
כבר נמצא בספירות עליונות. אני מוכנה
להישבע שאני בשמינית גימנסיה לא למרת׳
במתמטיקה מה שהוא לומר היום. או אולי
למדתי ושכחתי? כך או כן הוא כבר לא
בשבילי.
מה שאינני יכולה לומר על רוני, בכיתה
ו׳ :שם עוד יש לי קצת הבנה במה שהולך
— מלבר בריקרוק. רק שרוני מסרבת
להאמין לי ששכחת את מעם הדיקדוק
שידעתי מ*ד אחרי הבחינה. היא בטוחה
שאני סתם משתמטת מלעזור לה. כן,
אס תשאלו לדעתי, מתחיל פער חדורות
שעליו מקוננים כולם בימינו.

המצב קצת יותר טוב אצל דנה. את החומר
של כיתה א׳ אני עוד מבינה. כאן,
אין לי בעיות. הדבר היחידי שעדיין לא
התרגלתי אליו, זה לראות אין הס כותבים
בימים אלו חלק בדפוס וחלק בכתב, בגלל
שהם לא למדו עדיין את כל הא״ב
בכתב.
השבוע הביאה ל׳ דנה בנאתה את מחברת
העברית שלה: זו הפעם הראשונה
שתמורה נתנה להם שלוש שאלות בבת
אחת. עד היום הם קיבלן רק שאלה אחת
ליום.
אני קוראת את התשובות — ונהיה לי
חושן:
״זנה׳לה,״ הסברתי לה ,״צרין לכתוב
את התשובות לפי הסדר של השאלות. אאפשר
לענות תשובה ראשונה לשאלה השלישית,
וליהפן. וגם צרין להתחיל כל
תשובה בשורת חדשה.״
,׳מה באמת?״ לא היה קץ להשתוממותה.

היא התיישבת למחוק ולעשות את הכל
מחדש, ולפי הלשון בחוץ והמצח הקמוט
נראה בבירור שמתרחש כאן מאמץ איני

כסה

שניות דומיה

מכריזה הסטודנטית,
— ולפתע יללת־זעם:
״אמא, עניתי את כל השלוש תשובות
— אבל יש לי רק שתיים. אני לא יודעת
איפה השלישית.״
נזעקתי לעזרה ראשונה, וגילינו את השלישית:
היא פשוט התחילה בהמשך השנייה,
במקום בשורה חדשה.
הילה של אושר ירדה על בתי המזהירה,
ובחדוות יצירה היא התיישבה למחוק —
רק בפעם השלישית — את התשובות
ולכתוב הכל מחדש.
הפעם, במזל טוב, זה הצליח.

במדינה
דרבי־חיים
עוד ממזר
באשמת הרבנות
כאשר, בעוד ארבעה חודשים ייוולד ל-
אדוארד ליבובק׳ בן ה־ 24 בנו הבכור
כשהוא ממזר — יוכל אדוארד להודות
לרבנות בחיפה.
אדוארד הוא ימאי וצייר. אגנם בת ה־22
היא סטודנטית, בתו של מורה קתולי מאנטוורפן.
שם גם הכירו השניים, התאהבו
ממבט ראשון. אדוארד החל מבקר בביתה
של חברתו, התחבב גם על הוריה. כאשר
החליטו להתחתן, נתנו להם הוריה של
אגנם את ברכתם, הסכימו אפילו שבתם
תתגייר.
הצרות התחילו ברבנות. אדוארד
המאושר חזר לאונייה, כשהוא מתכונן להתחתן
בקרוב. כדי לחסוך כסף, התחיל למכור
את ציוריו בנמלים בהם ביקר. לבסוף
עזב את עבודתו, שב לבלגיה כדי לשאת
את אגנס. לא היה דבר שימנע זאת ממנו.
או כך, לפחות, חשבו בני־הזוג.
הצרות התחילו ברגע בו טילפן אדוארד
לאביו בישראל, בישר לו את החדשה, ביקש
ממנו להוציא עבורו תעודת־רוזקות.
הרבנות סירבה להיענות לבקשה, הודיעה
לאב כי אדוארד לא יקבל את התעודה עד
שלא יופיע במשרדי הלישכה בעצמו. אד־וארד
פנה לקונסוליה הישראלית בבריסל.
הקונסול הבטיח לטפל בעניין. עברו חודשים
— והתעודה המיוחלת לא הגיעה.
בשלב זה החליט הזוג לבוא לישראל.

י בי -פךי ־
במח תוז •
העש וי יםם *0ב או די ר • חדיש .
מ ת אי מי ם ב מי וחדלל בי ש ה סננ לגר בוני ם.
את מאהב • אתטצמךב ־ לי ־ קךי ־ ש ל • בי -פלקס ־

ייאנת•

נדז 111 ווין*3ז ב*ו1וד־<יוד

הפושטית

יותר לחקות: דמות הפושט הישראלי המצוי
— בעל ההופעה הרשלנית והשחצנית.

חגית ואדואדד לייכוכיץ׳
בחודש הרביעי להריון

הקט די ל דוו טבט ־ טמחהטלו או- 1

חווסים ין ם
פתיחת הקורס

5.3.70ו
רייש , 1ת״א (נכר דיזננוף) טי 226066 .
הוותק. חנטי!! ,יההתיטין שלנו טחנה להצוחתך!

המצטיינים בסורם יישלחו להשתלמויות חינם באירופה1 .

הם היו בטוחים כי בארץ ייפתרו כל הבעיות.
בדצמבר 1969 הגיעו לחיפה. אגנם
התאקלמה בארץ מייד. משפחתו של אדוארד
קיבלה אותה בזרועות פתוחות. היא שינתה
את שמה לחגית, ועד מהרה חשה עצמה
כישראלית לכל דבר.
למה האכזריות?׳ בינואר 1970 פנתה
חגית לבית־הדין הרבני בחיפה, הגישה בקשה
לגיור. בית־הדין נתן לבקשתה את
המיספר /1639 של, פסק כי יטפל בפרשה
רק בסוף השנה. דחייה זו לא היתד. אולי
טראגית כל־כך, לולא היתה חגית בחודש
הרביעי בהריון. היא רצה לרופא, קיבלה
ממנו אישור בכתב, ושבה לבית־הדין. התשובה
לא השתנתה: בית־הדין לא יטפל בבקשתה
עד חודש נובמבר, הריון או לא
הריון. התוצאה: ביום בו תידון הבקשה
לרבנות, יהיה כבר הילד בן חמישה חודשים.

פחדתי לבוא לישראל למרות שיש
כאן־ מלחמה,״ אומרת חגית .״לא פחדתי
להתחיל בחיים חדשים לגמרי בארץ זרה.
הרגשתי רצויה לגמרי — עד שפניתי לרבנות,
אני רוצה להתגייר. אני רוצה שלילד
שלי יהיה אב. אני רוצה שהוא יהיה יהודי.
מדוע דוחים אותי? למה האכזריות הזאת?״
מוסיף אדוארד במרירות :״אם בארצי
שלי אני לא יכול לשאת את אם־בני לאשה
ולתת לתינוק את שמי, אסע לקפריסין לעשות
זאת. לרבנות אולי לא איכפת מהאשה
והילד שלי. אבל לי איכפת.״

•ץ כורת החיילים הגדולה רעשה.
| | בקושי ניתן היה לשמוע את הנערה
הג׳ינג׳ית שליד המיקרופון, שניסתה לחקות
מונולוג של ילדה קטנה. הג׳ינג׳ית
היתד, נבוכה• לפתע היא הפסיקה את המערכון
שלה׳ הצביעה לעבר אחד החיילים
שהרעיש במיוחד.
״שמע! בקשר אליך יש לי בדיח ה...״
אמרה הג׳ינג׳ית. האיש השתתק. כמוהו
עשו גם חבריו• בקריצה ממזרית, כשחיוך
שובב בקצה פיה סיפרה אז הג׳ינג׳ית:
״בבית־המשוגעים עשו מסיבת־פורים. ערכו
תחרות תחפושות והמשתתפים עלו על
הבמה. שלושה מהם עלו עירומים לגמרי.
,למה התחפשת?׳ נשאל האחד, .לפצצת
אטום,׳ השיב.
,ולמה התחפשת אתה?׳ נשאל השני.
,לפצצת מימן.׳
כשנשאל השלישי למה התחפש, השיב:
,לפצצת זמן!׳
״שמעו זאת שאר המחופשים ומיד החלו
לברוח כל עוד נפשם בם. שאלו אחד
מהם, :כשאחד הודיע שהתחפש לפצצת-
אטום — לא ברחת. גם מפצצת־המימן לא
ברחת. למה ברחת מפצצת־הזמן?״
״מה זאת אומרת?״ השיב הנשאל,״ ראיתם
איזה פתיל קצר היה לו.״
החיילים צחקו. יותר לא היו הפרעות.

השמנמונת מהשומר־נינה
כרגר 24 שאף אחו אינו
^ מכיר אותה בשם זה, אלא בכינוי
״פנינה הג׳ינג׳ית״ ,יוצרת על הבמה תדמית
הקשורה למה שאנשים מתארים לעצמם
שיש בג׳ינג׳ים: חריפת־לשון, חסרת מורא-
ציבור, שחצנים וללא מעצורים.
אבל מאחורי הדמות הזאת של הג׳ינג׳ית
הטיפוסית והצברית המצויה מסתתרת דמות
קצת שונה. של נערה רגישה, ביישנית לפעמים׳
חסרת מרפקים עם הרבה התלבטויות
והמון חלומות.

פני םחד שו ת

ר.וו 1ו

הוה מציג :

ת*אסדסליה
בינתיים היא מחלקת את עצמה. מרבית
הזמן היא יושבת בית, בדירתה שברמת־אביב,
שם היא מגדלת ילדה ג׳ינג׳ית בת
.3אבל בלילות היא נודדת על פני הארץ,
נוסעת למקומות הנידחים ביותר כדי ל־התיצב
מול זרקורים מאולתרים ולהצחיק
קהל בתוכנית של מערכונים וחיקויים.
״אני מחקה מאז שאני זוכרת את עצמי,״
מספרת פנינה .״ביום הראשון בבית־הספר

פנינה ברגר
כבר עיקמתי את הפה וחיקיתי את המורה.
אמא אמרה לי אז, :את תלמידה טובה
כבר לא תהיי׳.״ אמא צדקה.
מה שהיה חשוב מכל היתד, תנועת־הנוער.
מי זאת פנינה הג׳ינג׳ית? כולם ידעו —
נערה שמנמונת עם חולצה כחולה ושרוך
׳לבן, הג׳ינג׳ית של השונזר־הצעיר, שנזרקה
ומבית־הספר התיכון מפני שהמורה לפיסיקה
:היה החבר שלה. גם הוא נזרק.
אבא עבד בתיאטרון הבינות. פנינה יכלה
לראות הצגות תיאטרון בלי סוף. את
!אירמה לח־דוס ראתה 14 פעם• בעזרת קש־ירי
האבא ניסתה להתקבל לבית־הספר ה־דרמאתי
בבית־צבי. פאני לוביץ׳ החליטה

התנדבות במוצבים

״אין דבר שאני יותר אוהבת מאשר להופיע
בהתנדבות בפני חיילי צה״ל,״ אומרת פנינה. באך
היא נראית בשעת הופעה בפני חייל צה״ל בביקעת הירדן, כשלידה ניצב הזמר רמי ניר.

שהיא לא תהיה אף פעם שחקנית וסילקה
אותה משם. שחקנים ותיקים ניחמו את
פנינה :״אם זה מה שאמרה לך פאני
לוביץ׳ אז את שחקנית כן תהיי.״
אבל זה היה קשה להיות. היא הגיעה
לזה דרך מבחן ללהקת פיקוד מרכז כש־היתר,
עוד בת . 17
שם גם הכירה את בעלה, גדעון, שהיה
האקורדיוניסט של הלהקה .״הוא לא שם
עלי ולא רצה להיות חבר שלי,״ נזכרת
פנינה ,״אז החלטתי להתלבש עליו. סיפרתי
לו שיש לי אבא עשיר.״ אחרי שהשתחררו
הם נישאו. גדעון הפך לכלכלן. פנינה ל־עקרת־בית•
אבל הג׳וק של ההופעה על
הבמה לא ד,ירפה ממנה.

?א מכירה אגשים
^ .י א הרכיכה לעצמה תוכנית

ג״יוג׳יח 1ה עורי

סבורה פנינה, שמאז ילדותה סבלה בגלל העובדה ששע־

( ) קטנה משלה: מערכונים, אחד מהם שכתבה
בעצמה, חיקויים ומונולוגים של טיפוסים
שונים. עם זה היא מסתובבת בארץ
ומופיעה בחלטורות. היא שונה מה־קולגים
שלה בבראנז׳ה ואוהבים אותה מהרגע
שהיא עולה לבמה. אלה שמכירים
אותה צועקים :״את מוכשרת! מוכשרת!
למה את לו דוחפת את עצמך?״
אבל אז מתגלה פנינה הביישנית .״אני
לא מכירה אנשים,״ היא אומרת ,״אני לא
יושבת במקומות הנכונים ולא מסתובבת
בין הבוהמה. אז מה פתאום שאני אלך
ואציע את עצמי. אם היו ממליצים עלי או
באים אלי, זה משהו אחר.״
עד שיבואו היא ממשיכה לחלום על
הופעות בתיאטרון, על משחק בסרטים, אפילו
יהיו אלה רק סרטוני פירסומת. היא
מכינה לעצמה תוכנית חדשה, מזמינה חומר
אצל מחברים• תוססת, מליאת עליצות ושמחת
חיים, יודעת פנינה: יום יבוא ועוד

הרדה

פנינה בשמלת הבלה שלה.

פרסוםגלנל 1םימולה -הרמתי

ע כ שיו,י ש למברטה חדשה1 ,ס
דגם 970ו, עםי תרונו ת לא נור מליי ם:
ה ק סנו ע הי חי ד ב עו לםעם מעצור*
דיסק. קל ב כ ־ 3 0ק״ג. ה מנו ע
במרכז הקטנוע (ישיבה הרבה יותר
נו חהלבת־ ה לווי ה!) .הגלגל הקד מי
ב תו ך מזלג כפול. ה שילד ה מ צנורו ת
פלד ה אי תני ם. בולמי ז עזו עי ם כפולי
הי צי בו ת על ה כ בי ש פנטסטית, בלי
שו ם ״משיבות״ ה צי ד ה אפילו ב מ הי רו ת
20ו קמ״ש. ה עי צו ב ח די שומק סי ם.
וכל זהלא עול ה אף פרוטה אחת
יותר מ ק קנז עי ם רגילים ו פ שו סי ם!

יש לד הבל אם י2/ולו

סו כני םבלעדייםלישראל :
הפריש הפצת מכוניות בע־־מ
ת ל ־ אביב: בית הדר, דרך פ״ת 9ו,
סל 2 6 2 2 4 4 1חיפה: רחוב
העצמאות .98 על•527059 .
מפיציםרא שיי ם :
ת ל ־ אביב :״ס.ג.״ חברה לה שקעות
בע׳־מ, רח׳ השרון סו. סל • 21755
חיפה: ש .בן־דב, ה דר -הנר מל, רח׳
ביאל׳ק ,6סל • 62981 .ירוש לי ם:
מוסך ״סילון״ .מרכז מסחרי, רח׳ אליהו
שמע $ו. סל • 26940 .דמת ־ ג ן :
צבי רון, רת׳ז׳בוסינסקי ,48 סל• ! 72724
• עפולה: הראל סלע בע׳ימ. רח׳
יהושע ,52 סל• . 22195

6 1 1 3ח 111ז י 1 3

דדאשונה 3ארץ: חברה מיסחרית
מפרסמת מודעת עירום!

111 וווי׳ 1

0 1 0 11

לידת מודעת העירום הראשונה בישראל, לא נאה בקלות.
מספר מולה הרמתי, שווייס על־ידי ״פירשום גלבלום״ :הצענו
לכמה דוגמניות ישראליות להצטלם בעירום. הן סירנו. נעשה
עוד נסיון אחד: לחפש חשפנית מיקצועית. מולה הצלם
החל בסיבוב בבארים של תל־אביב. ב״כליף״ נעצר. עינו צדה
את וירג׳יני אליסה. טולה סיפר לה על המודעה. היא הסכימה
שבעירום שלה ימכור ״למברטות״ ,אך דרשה 1000ל״י.
״היא היתה שווה כל לירה שקיבלה,״ אמר הרמתי.
״צילמתי אותה במשך חמש שעות והיא לא נחה אפילו רגע.
להיפן, היא זירזה אותי בעבודה.״ הבעייה הראשונה נפתרה :
יש תמונות עירום ויש מודעה. עכשיו צריך לפיסס אותם.
הבעייה היתה: האם יסכימו עיתוני ישראל לפרסם את
המודעה ז ל״הצופה״ לא מסרו מודעה, כנראה מפני שקוראי
עיתון זה אינם משתמשים בקטטעים .״מעריב״ ,לעומת זה,
הסכים, בתנאי שישימו פס על החזה. האחרים עדיין שוקלים.

שעשתה השבוע

היסטוריה ביש־
11111 1
אליטת, שתמונות העירוס שלה

קישטו לראשונה מודעות מסחריות בעיתונות הארץ.
וירג׳יני מופיעה כחשפנית במועדון־חלילה כליף,
דוגמניות ישראליות סירבו להתפשט לצורך מודעה זו.

ם מישהו לא שם לב לכך, כדאי שיתחיל
לעשות זאת מעכשיו. השבוע התחוללה מהפיכה
בעולם הפירסום והעתונות הישראלי. בפעם הראשונה
פירסמו עתונים יומיים מודעות שבהן
מופיעה נערה בעירום מלא. האשד. שחמודותיה
משכו את עיני הקוראים היא וירג׳יני אליסה.
כי וירג׳יני אליסה היא סטריפטיזאית. אבל לא
תמיד היא היתד, כזאת. קודם בפאריס, היא למדה
דוגמנות אצל ז׳אק אסטרלה המפורסם ואחר־כך,
היא טרקה אל תור ההאריירה.

היא קיבלה תפקיד ראשי בסרט הסטריפטיזא-ת
ומנהל העסקים של מועדון סקסי הפאריסאי ראה
אותה והציע לה חוזה שמן עם משכורת שמנה.
אחרי סקסי, עשתה סיבוב הופעות באירופה
והגיעה למונטו קרלו. שם היא פגשה בז׳אן אליסה,
קרופיה של הקאזינו. השניים התחתנו.
לארץ הגיעו השניים לפני כחודשיים. להופעה
במועדון הלילה כליף. שם גם גילה אותה הצלם
מולה הרמתי, שהציע לה להצטלם, עבור מודעת
סירחוח לדטנווזי לתררווה. היא הסריטה.

התמונה שרא פווסמה
ד1וה הורסילז״י ,1זלף וה ויו

אחת התמונות ש
צולמו לצורך המו׳

גל של להקות־קצב חדשות פיקד את מצעד הפיזמוגיס הגריטי. אלו הן;

חנויות התקליטים
נגד ״פופ־שופ
פיזמו! חדש בפיו של ג׳ו (עשיני
אי) מלאן והוא נקרא אשד, יפת מראה.
גם לטרמלוס פזמון חדש הנקרא דרו
אגב. פיטר סארפטד הפתיע את שוק
התקליטים האנגלי בפזמון חדש; שיצא
זמן קצר בלבד לאחר שפזמונו האחרון
הסירי את בגדייך הוחרם לשידור. שם הפזמון
ללא חשכה, ובחוגי הפזמונאים
מתלוצצים שהפעם יזמין סארסטד את המאזינות
להתפטש באור, נדי שיוכל לראות
שוק התקליטים ה־יותר
טוב•
ישראלי נמצא בשבועות האחרונים בתסיסה.
בעלי חנויות התקליטים בתל־אביב
החליטו להתארגן נגד חנות התקליטים
פו פ״ שו פ, המנוהלת בידי שני משקיעים
זרים המוכרים תקליטים במחיר מוזל ביותר
ועל ידי כך שוברים את השוק. השניים
מצליחים לבצע זאת מאחר והם
קונים מיצרני התקליטים, וביחוד מחברת
סי.בי.אם. כמויות ענק של תקליטים בבת
אחת, ובתמורה הם משלמים ליצרנים מחיר
זול יותר מאשר החנויות. השבוע נבהלו
בעלי חנויות התקליטים באמת נאשר ה־פ
1פ ־ שו פ החלה למכור את תקליטיו של
יהורם גאון בשליש מהמחיר הרגיל.
בעלי החנויות דנים באפשרות להטיל חרם
עיל תקליטי 0י.בי.אם. כדי ללחו׳ן על החברה
לחזור מהרפתקת הפופ״ שופ, וכמו
כן להגיש תביעה משפטית נגד בעלי ה־חנות
על מסחר בלתי הוגן השסועות
האחרונות בעולם הפופ הבריטי
יודעות לספר על משבר הפוקד את לה״
קת מתבודדי הרמן, הלהקה המחזיקה
בשיא הזמן של הופעה ביחד
ללא, התפרקויות או שינוי הרכב. מתברר
שהרמן (פיטר נון) החליט לעזוב בקיץ
הקרוב את הלהקה ולפתוח בקריירח
להקה מתפרקת
של זמר סולן.
ולהקת חדשה קמה: קיית רדף, מנהיג
להקת ציפורי החצר, התקנא בהצלחת
חבריו בלהקה, ג׳ימי פייג׳ (לד •יפליו)
אריק קלפנון (גורל עיור) וג׳ ף כק
(להקת ג׳ף בק) ,והחליט גם הוא להקים
להקת מחתרת חדשה בשם רנאסאנס,

.ץ צעד הפזמונים הבריטי ידע כבר
שגעונות רבים. לא מכבר הצליח להשתחרר
מטרוף מקצב הריגאי שהשתלט עליו
כליל והנה הוא מוצף כבר על ידי להקות־קצב
שכל מטרתן היא ליצור להיט מסחרי
יחיד שיכבוש את הצמרת׳ ולהעלם לאחר
מכן מהנוף. השבוע התברר שהדבר הפך
לאופנה באנגליה.

העקרון המנחה ב־

האלקטרוניקה אנדי (״הרועם״) ניומן בן
ד;־ >29 הקים לפני כחצי שנה את להקת
ניומן הרועם• השלושה נכנסו לאולפן הקלטות
ובעזרת שני כלי נגינה ואמצעים אלקטרוניים
משוכללים יצרו את הפזמון משחו
באויר, שהיה דוגמה קלאסית של ״להיט
חדש שמצליח תוך שבוע
זבנג״ (פזמון
להגיע לצמרת מצעדהפזמונים. מה שנקרא
באנגלית ״סמאש היט״) השלושה לא
הסתנוורו מהצלחתו המדהימה של תקלי־טונם,
חילקו ביניהם את ההכנסות ופירקו
את להקתם הפיקטיבית.
את הפטנט תפסו
אנשים המעורים יותר
בעולם הפזמונים,
כמו גרהם
^נאש שפרש מלהקת החולים או

אריק

נד, הראשון אך קשה

ומשפיל יות י יייא

ג׳ימי מקדוק

כאשר להקה שעברה
נסיון זה בהצלחה, איננה מצליחה בשום
פנים ואופן לחזור על הצלחתה שנית. זה
מה שנקרא ״משבר להיטים״ .רוצים דוגמאות?
בבקשה: לפני כשנה הצליחה להקה
אלמונית בשם ״חבורת כונזו דוג״
לכבוש את צמרת מצעד הפזמונים הבריטי
בפזמונה אני איש חלל עירוני. סכומי הכסף
העצומים שזרמו לכיסי חברי הלהקה בעקבות
הצלחת הפזמון בוזבזו במהרה, אולם
פזמוניה הבאים של הלהקה נכשלו לחלוטין.

להקה הראשונה שהוקמה במן
| טרה מוצהרת להקליט פזמון אחד
ויחיד היתד, להקתו של ילד בן— 15 ושמו
ג׳ימי מקלוק, שמאחוריו ארבע שנות
לימוד על גיטרה מובילה. ביחד עם אחיו,
המתופף דק מקלוק, ועם שכנו טכנאי

קרפטון

שפרש מלהקת הקצפת•
נגנים מעולים
אלה הקימו להקות
שכונו בפי פרשני
פזמונים בשם לה־

קות עילית, באשר
|;רה ם
הורכבו מנגנים מעולים
מלהקות שונות. להקות העילית מקלי-
טות תקליט מאריך נגן אחד שזוכה בדרך
כלל להצלחה מסחרית עצומה, ואחר כך
משנות את הרכבן ושמן או מתפרקות.

ם אריק קלפטון, הנחשב לגיטריסט
הטוב ביותר בעולם, מסוגל לעשות
״עסקי אויר״ מעין אלו, למה לא יוכל
לעשות כך גם זמר מתחיל בטוני כורוס ץ,
טוני בורוס הוא כרגע הדמות המדד /
ברת ביותר בעולם הפזמונים הבריטי, אך \
גם המושמצת ביותר. כנגד משמיציו1,
המדביקים לו את התואר ״רמאי״ מתגונן
טוני ואומר ״נכון שהקלטנו שלושה פזמונים
בהרכבים פחות או יותר דומים
וכולנו ביחד מהוזים להקה אחת גדולה, אבל
האם היד, סיכוי שתחת שם אחד נזכה
לשלושה להיטים במכה? חוץ מזה, אף

להקת ״מישטחים לגנים״
(טוני בורום, ראשון מימין)

אחד לא אוסר על להקה להחליף שם או
לשנות הרכב לכל פזמון שהיא מקליטה״.
האם תהפוך אופנה זו לסגנון חדש
בעולם הפופ, ולסימן היכר של שנת
הפזמונים?1970 ימים יגידו. מה שבטוח
הוא שבינתיים הספיקו הלהקות של להיט
להיכנס להיסטוריה של מצעדי הפזמונים.

מצעד הפזמונים של

׳1י1יי ^ 1-1-11י1
מבוסם על מכירות תקליטים בשבוע שבין
.6.3.70 — 1.3.70

תקליטונים

)1( .1וונוס — כחול מזעזע (אי.אמ.איי).
)2( .2אני גבר — שיקאגו ( 0י.בי.אס).

גגי ברלין, הזמר העוסק בהוראה, קובע בפסקנות•.

״מיצעד הפזמוניס־איננו מסחרי!״
הזמר גבי ברלין, שבחייו האזרחיים
הוא מורה לביאולוגיה בבית־ספר תיכון,
איננו מקיים את עצמו מהוראה בלבד. למרבה
הפלא, גם ממכירת תקליטיו הוא
אינו מתפרנס וזאת למרות שכמה מ־פזמוניו
היו להיטים במצעדי־הפזמונים
שלנו. אין זה סוד, שאפילו זמר ישראלי
מצליח איננו מוכר כמות כזו של תקליטים
היכולה להביא לו רווחים. עיקר רווחיו
של זמר ישראלי הם מהופעות, ועל
כן מקדיש גבי זמן מרובה להופעות אותן
הוא מקיים בכל רחבי הארץ בליווי תזמורת
קטנה אותה הקים לאחרונה.
גבי ברלין, מוכן גם להסביר את הבעיה
:״מי שמוציא בארץ תקליטים לא
עושה זאת כדי להפיק רווחים אלא כדי
להכניס את הפזמונים שעל גביהם למצעד
הפזמונים. מצעד הפזמונים שלנו, בניגוד
למצעדי פזמונים ברחבי העולם, נועד לשקף
פופולריות של זמרים ולא כמויות
מכירה של תקליטים. כאשר זמר הופך
להיות פופולרי בעזרת התקליטים שהוא
מוציא לשוק ושמצליחים להכנס למצעד
הפזמונים, הוא מתחיל להיות מוזמן להופעות
וכאן למעשה מתחילה המסחריות.״
זמר
״הסגנון השקט״ .בניגוד לזמרים
ישראליים אחרים. משקיע גבי

ברלין מאמץ רב בהופעותיו, שכן הוא
מגיע להופעות לאחר יום הוראה מפרך
הכולל בעיות משמעת, בדיקת בחינות ופגישות
עם הורי התלמידים אותם הוא

גבי ברלין

מחנך. הוא הולך לישון מאוחר בלילה,
וקם מוקדם בבוקר כדי להגיע לבית־הספר.
אין ספק שגבי ברלין מהווה
תופעה מיוחדת במינה בעולם הפזמון הישראלי,
כשם שהוא מהווה תופעה מיוחדת
במינה לתלמידיו, שלא ׳ בכל יום
זוכים לראות בזמר ממש.
גבי ברלין החל את הקריירה שלו כזמר
לאחר שהשתחרר מלהקת השריון
והחל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה. הוא
הופיע עם רביעיית הטיילת ולאחר מכן
בלהקת שבעת המינים עד שהחליט להפוך
לזמר סולן. עד היום הצליח להעמיד
להיטים כ־שיר לאלמונית (מקום ראשון
במצעד) ואנחנו לא נשכח. פזמוניו האחרונים
שובי הביתה ואשוב מחר הם
בעלי סגנון קצבי מאוד בניגוד לסגנון השקט
של פזמוניו הראשונים וגבי מודה
שהוא משתדל לשנות סגנון מפזמון לפזמון
במטרה למצוא את הסגנון המתאים
לקולו ״עד עכשיו הייתי בשלב של חיפוש
אחר סגנון שיתאים לגוון הקול שלי.
ניסיתי סגנון רוגע וסגנון קצבי, ואף
סגנון דיבורי בנוסח בראסאנס בפזמון
עוד שבועיים לחיות. הגעתי עתה למסקנה
סופית שמתאים לי הסגנון השקט
והסנטימנטלי, ואני שמח שהגעתי להחלטה
סופית, שכן הדבר היוזה לגבי בעייה.״

3נה נה, הי הי, נשקיהו לשלום
— קיטור (פונודור)
)5( .4אחרי חצות — אילנית (הד־ארצי)
)9( .5הסירי את בגדיך _ פיטר
סארסטד (סי.בי.אס).

)3( .6קראי לי מספר אחד

רמלוס (סי.בי.אס).

7הרוק־אנד־רול הישן והטוב
— חמישיית דייב קלארק (אי.אם.איי).

)4( .8נולד להיות פרא -זאב הערבות
(אי.אם.איי).
*5 .)6( .9כר מזל — תחיית קרידנס
קלירוזטר (ם י.בי.אס).

10 אני רוצה אותך חזרה -
חמישיית ג׳קסון (סי.בי.אם).

אריכי נגן

)1( .1ווילי והילדים העניים

יית
קרידנס קליחזטר (סי.בי.אס).

2לד צפלין צ

לד צפלין

(אטלנטית
3סנטנה -סנטנה (סי.ב׳.אס).
)5( .4פוזי — אריק איינשטיין (פונודור)

)3( .5היפים בהופעה חיה

-היפים

(אי.אם.איי).

— 10/23 6חוזה פליסיאנו

(אר.סי.איי )

)2( .7קרוסל — מצעד הפיזמונים הישראלי
(סי.בי.אם).
7ב ( )7דרך אבי — החיפושיות

(אי.אם.איי).

)8 8להקה ושמה סמית

-סמית

(אי.אם.איי).

9מפגש צמרת — בלומפילד קו*
פר וסטילם (ם י.בי.אם).
10 רפסודיה בכחול -להקת חיל
הים (הד־ארצי)
^ המיספרים בסוגריים מציינים את
מקומו של התקליט במיצעד בשבוע שעבר.

הנסיך והנסיכה של ישראל
לשנת
מ ט עם מערכת1ג 111גםי מי *

1970

ויצרני מאלט אביו

ובחסותו האדיבה של ד״ד ישראל פלד

דלית שמיר
בת | ,3הרצליה ,32 חיפה

חנה דדון

סיגל עזר

בת ,4קרית־ים בי, רחוב גיורא יוספטל 16/28

בת ,5קיבוץ האון, עמק הירדן

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

עלית
ה עי לי ת בעונקולד

גם לד יש בבית צבר או צבריה -לא פחוה מקסימים. שילחי אה תמונותיהם בציון השם,
הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל״אביב (עבור תחרות הנסיד והנסיכה).
עדיפות תמונות בשחור־לבן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש בלבד.

מאלט אביר -משקה אדיר

מתנה בלתי״צפוייה מ קרוב
משפחה או מ ידיד
קרוב. קבלי או תה
והחזירי לו כגמולו.
לן, טלה, מצ פה
שבוע מלא חוו אותה
יות.
פעולה
!1111
אתה מתכנן בבר במה
במרס ־

חודשים, תתבצע ה- באפריל שבוע לשביעות רצונן.
סוף השבוע מתאים לנסיעות ארובות.
זה גם יפיג את המתח שהצטבר בן.

נסיעה אותה תיכננת
לקראת סנף השבנע,
תידחה בגלל סיבנת ש אינן
תלויות בך. לא נורא.
עוד צפויות לך

נסיעות רבות. עיסקה
גדולה, בה הייתם שותפים,
לא תצא לפועל.
: 1 21אפריל ־
0׳ :במאי
באשמתכם. לכן, אם
מעונייניס אתם להמשיך
במיקצוע בו בחרתם, מלינם יהיה להתאמץ.
אחרת מצבכם הכלכלי ילך וייעשה רע.

שוו

בריאותן הלקוייה לאחרונה
תלן ותשתפר.
אבל אל תעז לאמץ
את עצמן יותר מדי.
אחרת תקלקל את

תאומה,

הכל.
צפוייה פגישה עם בן
מזל אריה. פגישה זו
ו 2במאי -

תשפיע על מ הלן חיין
20ביוני
בעתיד. במקום העבו דה
צפויה התקדמות, א ם תצליחו להת גבר
על מיכשול שינסו לשים בדרככם.

וואשיס

את פתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1697״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :

.1קו־צהריים .7 .שילטון עליון.14 .
קטן בכמות ורב באיכות (ביטוי תנ״כי, שתי
מילים 16 שם משפחתו של שחקן וזמר
ישראלי .17 .סגי־נהורים . 18 .נאלם.20 .
גבירה כבודה .21 .יזיזם ממקומם (כתיב
חסר) .22 .יחידה צבאית גדולה .24 .ישחק.
.25 מאיי הודו המערבית• .27 כנף העוף.
.29 משחק קלפים .30 .בירת הוואלסים.
אחד ההורים .34 .קללה .36 .לו

הקריבו ילדים רכים .38 .הזחל של עש-
הבגדים .40 .רוח־מרד .41 .מרח בסיד.42 .
חומר־ציפוי שקוף .43 .שינה .44 .נרו
יאיר (ר״ת 45 השקעת כוח רב.47 .
אום היא אילת .49 .היסטוריון ישראלי
שנמצא אשם בריגול .50 .מכושף .52 .גמל
לו כגמולו .54 .הסתירה היטב .57 .צעק
(שתי מילים) •61 .ענן סיפרותי .64 .מין
דג, דומה לסרדין .65 .מכשיר־לחץ ליישור
בגדים .67 .קילקול מרוב שימוש.69 .
חדר־כנסיה .70 .אקספרטי .71 .ארץ תלאו־בה
.73 .חטטנית .74 .חוזת הגדנ״ע שבערבה•
.75 מכינוייו של עם־ישראל.

מאונך :
•1נהדר ונפלא .2 .חידה .3 .חג, מועד

(שתי מילים) .4 .שוקלים וטרים .5 .יעמיד
על תילו .6 .קידומת המציינת שלילה.8 .
מיכסה המיבנה .9 .פגם . 10 .מלחין־אופרות
איטלקי נודע• .11 פיסיקאי אנגלי דגול.
. 12 יושם .13 .נדה בראשה לחיוב.15 .
אראה לכם דוגמא . 18 .״שמוני את
הכרמים, כרמי שלי 19 מריבות• .22
מידת שטח מטרית .23 .קינה •25 .תוארו
של גאנדי, למשל (כתוב מלא) .26 .צלילי
תאגיד ( -שתי מילים) .27 .״שייך שם
ערבי של מקום בעמק יזרעאל .28 .נישא.
.31 יכה .32 .הגורם .33 כן יהי
רצון״ .35 .עוף־טרף גדול .37 .מחוז
בבריטניה — משם בא ריצ׳ארד ברטון.39 .
הזדקף מרוב פחד .45 .קולה של הפרה.
.46 צהלת הסוס .47 .מגבר־קול• .48 כינוי.
.51 אי בקירבת חצי־האי סיני (כתיב מלא).
.53 בליטה בתבנית חצי־כדור •55 .סקלו
אותנו באבנים .56 .תפילת ערבית.58 .
מחציתו של 47 מאוזן •59 .יחידת המתח
החשמלי .60 .מבעירה בכוונה תחילה.62 .
רם .63 .שם־משפחתו של תיאודור, במאי
״הקיץ״ ב״הבימה״ .65 .כלי־דישה קדום.
.66 הטיל פחד וחרדה .68 .ארגו .70 .שמו
הפרטי של הסופר ברוד .72 .כלי־מאור קטן.
.73 ישן.

תעריפוו המנויים של

פעפעון?זזז
17.12.69
לשנה לחצי שנה
בלירנת בלירות

דמי המנוי בארץ

לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ גדאר אויר

לבל ארצות אירופה ואיראן

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

160

לאוסטרליה וניו״זילנד

176

למקסיקו, פנמח

150

לארצות־הברית ולקנדה

110

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

120

לדרוס״אפריקה, זמביה, רודזיה, גואטמלה

140

המסע לא יתבטל, ואם יתבטל — תבוא
במקומו הבטחה קוסמת. עיסקה גדולה אותה
החלטת לבצע, תצא סוף־סוף לפועל.
היא גם תישא רווחים
גדולים. נסה להשתמש
בכסף שתרוויח פעם נוספת,
אבל בזהירות. אל
תתן להצלחה לסנוור 9
אותך ושקול כל צעד י
בטרם ביצעת אותו. את,
בת מאזניים, עירני בשבוע
זה את כל הק23ב
ספטמבר ־

ניות שתיכננת. במישור
!2נבאוקטובר
הרומנטי אומנם צפוייה
לך הצלחה, אך היא חולפת. האהבה האמיתית
היא רק זו שמגלה לך ידידך הוותיק.

1זאזנ״ס

שבוע שיגרתי למדי. עבודה רבה ברגיל.
חיי אהבה די פושרים. יחסי״אנוש, שטח
בו אתה מצטיין, ישאו
מרחיקות- תוצאות לבת. אבל לא השבוע.

ידידות פושרת תהפון
לאהבה לוהטת. לן,

עקרבית, מנבאים ה כוכבים
שבוע של אה דה
מצד הסובבים או 11)111

השתדלי לנצל
22באולזטונר
22 בניבי־ילד
אהדה זו לטובתן. א ן
רצוי שתעשי זאת ב•
טוב
טעם ובטאקט. שאם לא בן את
עלולה להזיק לעצמן יותר משתועילי.

התקדמות בעבודה. אבל רק בתנאי שתדע
מה רוצים הבוסים שלן במקום העבודה.
אס תיכנע לדרישותיהם,
תצא נישכר. מצב בריאותן
הלקוי, משתפר.
אבל המשך להיזהר עוד
כמה ימים. את, בת
קשת, השתדלי ליהנות
מהיכרות חדשה. היא
זמנית. לכן השתדלי לנצל
כל רגע במחיצתו.
23בנובמבר -
20בדצמבר :
אתה מנסה לשכוח אותה
אך אין הדבר עולה
בידך. ובצדק. היכן תמצא אחת שתסבול
את כל מצבי־רוחך? חזור אליה וזהו.

השינוי שחל במראה
פניך, סרטנית, יוסיף לך
מבחינה חברתית. אם
ברצונך לשמור על ה־
.הצלחה החברתית —
המשיכי לטפח את מרי.ג..

אתה, סרטן, מצפת
להכרת־תודה מצד מע21ב
יוני
20ביו7יי
בידיך. הס לא יתנו לך
אותה. אבל למרות זה
הם מערכים את עבודתך. התאזר בסבלנות.
עבוד במסירות ועוד תקצור את הפירות.

סוס1

הצלחה בקאריירה ה אישית.
כישלון בחיי
המשפחה. רומן צדדי
אותו ניהלת, התגלה
לבעלן. הוא ינסה לעבור
על כן לסדר ה יום.
אבל הוא לא
יצליח. הדבר מטריד
את מוחו. הוא כועס
עליו. בסוף השבוע
יצופו מחשבות נקמה בליבו, ואז יבוא
המשבר הסופי ביחסים שבינן לבינו.

עצבים חזקים! זה מת
שאתה צריך השבנע.
שב על אחוריך וחכה.
השתדל לא לקפוץ מעל 3 לקורקבן. השתמש במה
שיש לך, אחרת תגיע
111111],
למצב ממנו לא תצא
בקלות. חסוך לשעת!
27ב אוגוס ט -
22בססטרובר
צרה. כי היא עומדת בפתח.
ומי הוא חכם, הי־

רואה
את הנולד. לך, בתולה מראים הכוכבים
שבוע של אהבה ובילויים רבים.

חיא אוהבת או תן. למרות שהיא מש ח
ק ת את התפקיד של הקשוחה, ליבה
שיין לן ורק לן. מח ״.

קלה עתידה לפקוד
או תן לקראת
סוף השבוע. הימנע זי מיציאות רבות מהבית
בעיקר בערבים. אתה
יבול לחלות שוב ואז
לא תצא מזה בקלות.
בת גדי, לן מצפה ה 21ב
דצמבר -
סר בינואר
שבוע הפתעה לא-נור-
מלית. דווקא מאדם
אשר ממנו לא ציפית לבלום. מדוע אינן
מאמין לקטנה שלן! היא אוהבת או תן.

1 1 *0,
נזי

הידידות החדשה שגילית תלך ותיפרח למשהו
ניפלא. אף אם תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בן דלי,
התכונן לנסיעה ארוכה.
היא תוסיף לאישיותן.
ואם תרצה, גם לכיסך.
קינאה של חבר לעבודה
לא תצליח לשבש את
דרכך. סיכסוכיו ייכשלו
והבוסים שלך יתנו דווקא
לן את הג׳וב עליו
.20בינואר -

18נ ו ׳ ניואר
חלמת. חתול שחור עבר
בין שניכם והיחסים. בניכם
התקלקלו. שניכם מצטערים על כן אן
מתביישים להודות בכן. היה גבר והודח.

מחלה קלה, בה לקית
בתחילת השבוע, תעבור
בלי להשאיר אח ריה
עקבות. בחיי ה אהבה
שלן חל משבר
קטן. גם עליו תתגברי.
אבל רק אם תדעי
אין להתנהג. פנקי
אותו ותני לו להבין
כי הוא האחד ויחיד
בחיין. אחרת הוא עוד עלול לעזוב
אותן. לן, דג, צפוי שבע יבש. לא תצ ליח
בשום דבר: לא בעבודה ולא בחיי
המשפחה. אין לן ברירה אלא להשקיע
את בל כולן בלימודי השפות שלן.

נ 5״ £ 0ס נ 5פ£3
רשות השידור

מיכדו מיוחד
(מיועד לבעלי עצבים חזקים בלבד)
התפקיד: מנהל הטלוויזיה הישראלית.

הכישורים הנדרשים:
.1כושר גופני (נפח שרירי היד, מינימום 24ס״ט) כדי שיוכל ״ללכת מכות״ עם
עובדים ממורמרים.
.2נסיון בחשמלאות, מכונאות, פחחות, הסרטה, איפור, פריצת דלתות, למיקרים
מיוחדים בהם יצטרך להפעיל את הטלוויזיה בכוחות עצמו.
.3יכולת עריכה של חוברות משוכפלות על־מנת שיוכל לכתוב, להדפיס ולפרטם עיתון
פנימי פרו־רשותי; למיקרה שהעובדים יוציאו עיתון אופוזיציוני חריף.
.4חברותו במפלגת העבודה תיחשב כיתרון. קשרים עם חוגי אחדות־העבודה יגבירו את
הסיכויים.

הערות :

התפקיד כרוך בנוכחות באולפן השידורים מדי ערב, כדי לבצע אילתור מתאים בעת
התקלה היומית הקבועה.
ועדת הסיכרזים מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר.

רשות השידור

מיפעל ויציאוד כהו
מודיע:

רק אצלנו

מזון טהור
ללא מגע ז־־אדס
לאור ההשמצות הפרועות שפורסמו
לאחרונה בבמה עיתונים על סידורי הנקמן
וההיגיינה במיפעל השימורים שלנו,
הננו להודיע לקהל הצרכנים הנכבד,
כי רק במיפעלנו הוכנסה לשימוש מכי־נת
השימורים החדישה ביותר, המבטיחה
היגיינה מקסימלית של הבשר המוגש
ללקוחותינו. מכונת השימורים החדשה
שלנו מבטיחה כי לעולם, באף שלב
משלבי הייצור וההכנה לא תבוא התוצר״
של מפעלנו במגע עם יד־אדם.

נערת השבוע;

ממנת השימורים

11 , 1,1-11,ע111, 1
שה של מיפעל ריצ׳ארד כהן
המבטיחה הזנה טהורה לנמר ללא בקטריות, ללא וירוסים, ללא
חיידקים וללא בני־אדם בכל שלב משלבי הייצור. משמאל נראה

להזנת העופות. העופות גדלים במכונה, מטילים בה ביצים. הביציו
מתפתחות בחממה בתוך המכונה, וכשהן מתבקעות, נכנסים האפרו
חים לפיטום ומשם ישר לגריל — בכלל, בכלל, בלי מגע יד־אדם

״ הישראלי הוגצו׳ קונה 8גמנ*ת
ההרפתקה הגדולה החלה כשבעלי פירסם מודעה בעיתון בדבר מכירת המכונית שלנו.
הוא אומנם פירסם את המודעה, אבל את הטלפונים קיבלתי אני.
הטלפון הראשון כבר בישר על מה שמצפה לי:
״אתם פירסמתם את המודעה על המכונית?״
״אנחנו.״
״זה את אשתו?״
״כן, זה אני אשתו.״
״אז תגידי לי, לפני שאני מתעניין בכלל בפרטים — אפשר לעמוד איתו על המקח?
״אני באמת לא יודעת,״ ניסיתי עדיין להיות אדיבה.
״איך זה את לא יודעת? הרי זה בעלך, את לא מכירה אותו?״
״כן, אני מכירה אותו, אבל אף פעם עוד לא קניתי ממנו מכונית.״

וככה זה נמשך. מתעניין אחר ביקש פרטים על השנה, החודש ויום הלידה של המכונית,
צבע, ריפוד, ותצרוכת־דלק. רק תאונות לא :״תאונות אני אברר בעצמי בחברת־הביטוח,״
בישר לי בקול מלא אזהרה נסתרת. האינקוויזיציה נמשכה חמש דקות תמימות, כאשד
בסוף שאל:
״מה עם מיסים? משולמים?״
״משולמים. לגמרי. עד הגרוש האחרון.״
״אה, אז לא, תודה. אני מחפש מכונית בלי מיסים, עם מיספר לבן.״

וככה זה המשיך להימשך — שלושה ימים אינסופיים. הסוף בא ביום השלישי בערב,
כאשר מצלצל אלמוני קיבל את מלוא הפרטים, כולל תאריך הטסט, צבע הריפוד, חימום,
בלי מיזוג אזזיר אבל עם הרבה אודיר בלי מיזוג,״ כך אני) ,ובסוף שאל:
״האוטו של בעלך, גברת?״
״של בעלי, אבל הוא באמת נתן לי רשות למסור לך את כל הפרטים.״
האירוניה הושחתה לריק. ההוא היה עסוק מדי בקניית מכונית :״אז אני רוצה לדבר
איתו.״
״אבל הוא לא בבית.״
״מה זאת אומרת? תשמעי גברת, זה באמת לא בסדר שבעלך לא בבית.״
זה כמובן היה השיא. הנחתי את השפופרת בעדינות, באמצע הנאום, וניתקתי את הטלפון
מעתה ועד עולם.
ליתר דיוק, חשבתי רק שזה היה השיא. השיא האמיתי היה חצי שעה מאוחר יותר
כשבעלי החביב נכנם הביתה במאור עיניים :״מכרתי את המכונית,״ הכריז מדושן עונג
״עוד בצהריים. רציתי להודיע לך, אבל לא הצלחתי. כל הזמן היה הטלפון תפוס. עם מ
דיברת כל־כך הרבה?״

שד החברה הגבוהה בתל־אביב

שרה לייבה וליאורה אלטית החשודות
בניהול בית־בושת מהודר, בו הוצגו
סרטים פורנוגרפיים ונערכו אורגיות

גוודרו ךדסומת הווירו ס