גליון 1698 מתאריך 18 במרץ 1970

מי שכותב מדור זה, עומד תמיד בפני דילמה מסויימת.
לא נעים לאנשים לשבח את עצמם. הפסוקים ״יהללך זר, ולא
פיך״ ,ו״אין הנחתום מעיד על עיסתו״ ,מדברים בעד עצמם.
אולם מה לעשות כשיש קשר שתיקה כלפי גוף ציבורי?
אין עיתון בארץ שיזכיר סקופ של העולס הזה. אין עיתון בארץ
שיזכיר, ולוא רק ברמז, שהעולם הזה צדק אי־פעם במשהו.
אולם כשאפשר לנגח אותנו בעניין הקטן ביותר — קטר מראיון
עם אורי אבנרי שאפשר לקרוע אותו מן ההקשר כדי להציגו באוי
.ייי*ץ תרץ-דרר*דד מזריימזהו רלאייח להגיש נגדנו — הרי בל
העיתונים מלאים, עם כותרות־ענק.
במצב כזה, אם לא נפרסם את הדברים החיוביים על עצמנו,
בעצמנו, הם לא יתפרסמו לעולם. התמונה בעיתונות תישאר כולה
חד־צדדית ושלילית, ונצטרך לסמוך על הזכרון הארוך שלך בכל
הנוגע לניתותינו ולנבואותינו, כלומר: לכושר־אמינותנו.
אני אישית סבור שכדאי למעט בפירסומים על עצמנו, אפילו מו,
פני ההתנכרות הכללית של העיתונים האחרים. אבל מדי פעם
אינו יכול להתאפק מלפרסם קטע עיתון, מפאת אופיו המיוחד.
פו7קסדוגן רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס־ווגן
רנט א קר משתרעת מקרית-
שמונה ועד אילת: בכל אחת מ־25
תחנות ההשכרה עומדות לרשותן
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסד מוסמך פולקסווגן הקרובים
אליך.

רעיון נהדר, פולקסווגן דנט א קר.

ביום הנהיגה
.איננה
בוענגת־־־
ה שאר
.אותה

.העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלוסות: צינקוגרפיה כספי בע*מ •
העורך הראשי: אות אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע-מ.

^ל״התקווה היחידה״כ ך פי רסבהש בו ע השבועון הגרמני הרציני ביותר,
ציים, מאמר של רוברט נוימן. נוימן, למי שאינו זוכר, הוא סופר
גרמני, אחד הגדולים שבין שתי מלחמות־העולם, לוחם אנטי־נאצי
שהיגר בשעתו לשווייץ וגר עתה בלוקארנו. באותו שבועון פירסם
ביקורת על ספר־הענק שהוציא ז׳אן־פול סארמר לפני שנתיים
בצרפת, ושהופיע עתה בגרמניה.
ספר זה מכיל את מסותיהם של הוגי־דיעות ישראליים וערביים
על סיכם וך ישראל—ערב, ונוימן מתעכב דווקא על דבריו של אורי
אבנרי. הוא כותב:

״המצב (בין ישראל וארצות־ערב) אינו חסר ־ ת קזו ה התקווה
תלוייה, בצד הישראלי, ב מפ לג תו הזעירה של אורי אבנרי, שהיא
עדיין חסרת כוח פולי טי, למרות ריבוי האוהדים אותה. בצד ה שני
תלוייה התקווה דווקא בפלסטיני ם עצמם.״

למזימה נגו החדיש
אחתהפרשות שהסעירה את המדינה לפני עשר שנים,
הגיעה השבוע לסיומה בידיעה קטנה של כמה שורות, שפורסמה
בעמודי הכרוניקה של העיתונות היומית.
פרשה זו היתה קשורה באחד הגילויים הגדולים ביותר של
העולם הזה. הדבר היה אחרי המשפט שהגיש עמום בן־גוריון, מי
שהיה אז מפקד משטרת מחוז תל־אביב, נגד שורת המתנדבים,
גוף ששם לו למטרה להילחם בשחיתות. באותו משפט העיד לטובת
עמום בן־גוריון יחזקאל סהר, מי שהיה אז מפכ״ל משטרת ישראל.
כאשר הגיע התיק לבית־המשפט העליון, קבעו השופטים כי
יחזקאל סהר הוא שקרן וכי העיד עדות־שקר. אותה שעה היה
יחזקאל סהר שגריר ישראל בחינה. אולם שר־המשפטים דאז, פנחס
רוזן, החלים להעמידו לדין באשמת עדות שקר.
ערב המשפט נרקמה מזימה בחלונות הגבוהים לטהר את יחזקאל
סהר. גילויי העולם הזה על המזימה שלורו בציטוט של מיסמכים
רשמיים, שפורסמו לפני המשפט (העולם הזה ,) 1198 גילו כי
בעיקבות נסיונות החיפוי של צמרת משטרת־ישראל, עמדה התביעה
הכללית להחליף את האישום נגד סהר מעדות־שקר לאישום המעורפל
של ״אי־וידוי במידה סבירה לפני תחילת עדותו, אם אומנם
דבריו אמת הם.״
אחרי גילויים אלה לא היתה ברירה לתביעה הכללית. יחזקאל
סהר הועמד לדין באשמת עדות־שקר, הורשע, וכך סיים את הקאר־יירה
הציבורית שלו.

ו ה עוו ל חוסן
שירותי ״ הביטחון של המדינה לא נשארו אדישים לגילויי
העזלם הזה. הם חיפשו מי העביר לידינו את המיסמכים שפוצצו
את המזימה. החשד נפל על חי
חסידוף, ארכיבר בארכיון מש־רד־המשפטים,
שם היו גנוזים
המיסמכים הנוגעים לפרשה.
חסידוף, שהיה אז בן ,21 אחרי
שהשתחרר מצה״ל שם שירת
במשטרה הצבאית, סיכן את
עתידו, פרנסתו וחירותו כדי
לחשוף קנוניה נגד המדינה. ההגיון
מחייב כי הוא עשה שירות
למען המדינה, סייע להוציא
את הצדק לאור.
אבל כשהתגלה כי הוא האיש
שהעביר את העתקי המיטמכים
להעולם הזה, פוטר חסידוף מעבודתו,
הועמד לדין בעודן עבירה
על פקודת הסודות הרשמיים,
נידון לשני חודשי מאסר.
הפרשה היתר, צוללת ודאי
לתהומות השיכחה, לולא ביקש
יחזקאל סהר לפגי מיספר חודשים
למחוק את הכתם מעברו,
פנה לנשיא בבקשת חנינה למפרע.
כלומר: מחיקת התיק שנפחי
חפידוף
תח נגדו. הנשיא נעתר לבקשתו.
כתוצאה מכך נוצר מצב מוזר: האיש שהורשע על עדות־שקר,
נוקה וטוהר. האיש שגרם בעקיפין להרשעתו ומנע קנוניה נגד
המדינה והציבור, נשאר כשכתם של עבירה פלילית בעברו.
השבוע תוקן העוול. הנשיא
נענה לפניות חסידוף, חנן אותו
באופן רטרואקטיבי. לפי חנינה
זו בוטלו למפרע האישום וההר־שעה
נגד חי חסידוף, שחזר מאז
לעבוד בשירות המדינה.

•,,הגווע ׳י
:5.העגע סו

אפישראג׳ז

* *י תסיויס תוזויס (( 11 תקזיס!
! 1 5 .4 .7 0 111

הכנס! לאחד סניפי א 1סוכני אמישראנז ברחבי הארץ ובחרו כיריים א 1תנור
ם ת1ך המבחר העצנם -במחירים החדשים המחלים.
שימו
ל עולי ם

חדש,

15 -ח 3׳ו ! 9ת !ו ח1

וזוגו ת צ עי רי ם.
הנ ח ה

מיו חד ת!

תנור -פרינס

א פי

שדא ^ז

תנוד ..אמישראגז 21׳

^***8-*8^1וזד־׳יוודץ^ך

עדיין מוקדם מדי להעריך תוצאותיה של מגמה זו,
אך התהליך יתבהר ויתגבש ככל שיתקרב מועד הוועידה
של המפלגה בסוף שנה זו.

גולדה: קשיחות
במלחמת ההתשה
השבועות הקרובים יעמדו בצל מה שיוגדר על-יר־דוברים
ממשלתיים כ״מלחמת התשה מדינית״ .הכוונה
לחידוש הגישושים הבינגושיים בדבר הסדר ישראלי—
ערבי.

עמדתה של גולדה מאיר, הנתמכת על•
ידי רוב חברי הממשלה, תמשיך להיות
קשוחה, מתוך הנחה כי עקשנות ישראלית
תכניע לכסוף את המעצמות הגדולות ותר-
תיע אותן מן הדרך של הסדר כפוי, ללא
סיפוח שטחים.
לאחרונה דחתה ראש־הממשלה הצעות, מכמה מקורות
ידידותיים, לקיים מגעי־גישוש ישירים, או באמצעות
מתווכים אירופיים, עם מנהיגים ערביים.

רוצים להחליה
את לובה
מחפשים מהליך ללובה אליאב כמזכ״ל
מפלגת העבודה. מתנגדיו מסבירים חיפושים
אלה כאכזבתם מיכולתו האירגונית.
למעשה עומדת מגמה מדינית ברורה: להרחיק
מעמדת־מפתח אדם שדיעותיו המדיניות
עלולות להיות כלתי־נוחות למרבית
ההנהגה של המפלגה, ובראשה גולדה מאיד.
לצורך זה, ייתכן אפילו הסכם בין יריבים אישיים,
כדי למצוא מועמד משותף. ייתכן אף, שיוחלט על
ביטול החלוקה הנוכחית של סמכויות המזכיר, בין
מזכיר כללי ושני מזכירי־מישנה.

מועמד ששמו הוזכר כהקשר זה: יגאל
אלון.

לא-מבבר מספר פעמים באירופה עם נציג
חברת ״פילקו״ באלג׳יר, שהזמינו לבקר
כארצו, ואף הבטיח לו ערוכות של שלטונות
אלג׳יר לביטחונו.

גולדה מזלזלת
בוייצמו כיריב

אלג׳יר היא המדינה הערבית היחידה שאינה מקיימת
חרם על מוצרי פילקו, מאחר שכמה משליטי מדינה זו
נהנים באורח ישיר מרווחי החברה.
עד עתה לא גילה ליברמן כל נכונות להיענות להזמנת
עמיתו האלג׳ירי. הוא אינו מוקסם במיוחד מהביט־חונות
של ידיד אלג׳ירי זה.

ראש־הממשלה, גולדה מאיר, מזלזלת בכוחו של שר־התחבורה,
עזר וייצמן, כיריב פוליטי.
בדיון של הוועדה המדינית של המערך, בשבוע שעבר,
הושמעו טענות כי גח״ל קיבל תיגבורת רבה על־ידי
הצטרפותו של עזר וייצמן, וכי תגבורת זו מסכנת את
שלטון מע״י בעתיד.

״פומפידו זונה!״
בהפגנה בארצות־הברית

תשובת גולדה: הוא מרשים רק בפעמים
הראשונות ששומעים אותו. יוקרתו יורדת
עם הזמן. אין לראות בו סכנה לשלטון
המערך.

עתה מסתבר, כי בין שאר הדברים שעוררו את זעמו
של נשיא צרפת, ז׳ורז׳ פומפידו, בעת ההפגנות שנערכו

ח״ב פרוש :״גולדה
היא בדיוק כמונו!״
פרשה שלא סופר עליה עד כה, והמגלה
את גישתה של גולדה מאיר לבעיית מיהו
יהודי, אירעה לפני מספר שנים. בנה של
גולדה עמד לצאת למספר שנות השתלמות
בנגינת צ׳לו בארצות״הברית. הוא היה אז
רווק, וגולדה ביקשה ממנו, בעת הפרידה,
רק בקשה א חת: שלא ישא גויה לאשה.
אישיות דתית, שסיפרה על כך השבוע, תיארה
את השיחה כן :״גולדה אמרה לבנה :
אתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה. אני
רק מבקשת ממך שלא תישא גויה לאשה.
אם תעשה זאת — אשים קץ לחיי !׳׳
המסקנה האקטואלית מסיפור זה: גולדה
לא תשנה את גישתה לשאלה מיהו
יהודי, גם אחרי מעשהו החמור של ח״כ
אגודת־ישראל מנחם פרוש.
אותו מנהיג דתי סיפר עוד, כי בעניין
הגדרת הלאום וההלכה אין כימעט הבדל
בין גישת פרוש לבין גישתה של גולדה.
פרוש עצמו הצהיר, בשיחה אחרי שהשליך
את סידור״התפילה הרפורמי :״בשיחה ה מכרעת
בשאלת מיהו יהודי, שניהלנו עם
גולדה מאיר, לא היה לנו מה להוסיף. היא
דיברה בדיוק כמונו.״

הצרפתים מציעים
לערבים טילים
נגד מטוסים מנמיכי טוס
תעשיית־הנשק הצרפתית הציגה לראשונה בשבוע
שעבר טיל אנטי־אווירי המיועד להגנה מפני מטוסים
מנמיכי־טוס, ושמחירו זול יותר מכל טיל אחר שפותח
עד כה בעולם.
המדובר הוא בטיל הרפון, שמחירו כ־ 6000ל״י בלבד,
ושניתן לירותו ממשאיות, טנקים או עמדות קרקע.
הוא מצוייד במנגנון הנחיה אינפרא־אדום אוטומטי.

הגנרל הצרפתי ז׳אן קרפין, שהציג את
הטיל, רמז על כוונות השיווק של צרפת
לגבי נשק זה באומרו :״אילו היה נשק זה
למצרים ב ,1967-לא היו הישראלים יבולים
להצליח במתקפות האוויר הנמוכות על
שרות-התען פה הצבאיים במצרים. המחיר
באובדן מטוסים ישראליים היה יותר מדי
גדול עבורם״.

כדי להפיג את חששותיהם של הלקוחות הערביים
ממערכות מסובכות, הציג הגנרל קרפין את הטיל החדש
כקל ביותר להפעלה :״אפילו גנרל יכול להפעילו בתו־צאות
מצויינות אחרי אימון של חצי שעה,״ אמר. נראה
שטילים מעין אלה ייכללו בעיסקת־הנשק הצרפתית—
לובית.

יבואו ישראלי
הוזמו לבקר באלגייר
מנואל ליברמן, מנהלה ובעליה של חברת ריפלט
בתל־אביב, שהיא היבואן של מוצרי פילקו, הוזמן לבקר
באלג׳יר.

ליברמן, יהודי שעלה מאורוגוואי, נפגש

נזפגיניגז נגר פגגזפידג ברגנז אנגירגז
בשעת ביקורו בארצות־הברית, היתד, העובדה שהמפגינים
במקומות שונים נשאו כרזות מעליבות ביותר.

כך, לכדטל, נשאו מפגינים, ישראליים כנראה,
בהפגנות גלום אנג׳לס, שיקאגו וניו•
יורק, ברזות עליהם היה רשום ״פומפידו
זונה!״ כשהמילה זונה מאוייתת באותיות
לאטיניות. מישהו טרח כנראה להסביר
לנשיא הצרפתי את משמעות הכרזה.

ספר על ההסתדרות
מעורר ויכוחים
אורי מילשטיין, שספרו ״מלחמות הצנחנים״ עורר
בשעתו סערה, השלים בימים אלה מחקר מקיף על
הסתדרות העובדים בתקופת המדינה.

הספר נמסר לעיונה של מערכת ״עם
עובד״ החוכבת עתה כדעתה אם להוציא
את הספר לאור, כיוון שהספר מכיל ביקורת
נוקבת ביותר על מנגנון ההסתדרות.
הספר כולל חומר עובדתי חדש על מספר פרשיות
שעוררו סערה בתוך ההסתדרות, ובכלל זה פירוק
הפלמ״ח, ביטול זרם העובדים בחינוך, העברת לישכות
העבודה למדינה, דיעות יוצאות־דופן לגבי הלאמת קופת
חולים ההסתדרותית ושיתוף פועלים בהנהלות מיפע־לים.
התמיהה היא שדוזקא הוצאת עם עובד ההסתדרותית
משתפת־פעולה עם מילשטיין, שגישתו להסתדרות
היא ביקורתית ביותר.

חקירה על העלמת-מס
גדולה בתל-אביב
שלטונות מס-ההכנסה משלימים כימים
אלה ניהול חקירה מקיפה נגד אחת הדמויות
התל-אכיכיות הידועות, בעליו של
בית־קפה מפורסם מאוד בעיר, החשוד בהעלמת
סכום של ב 100-אלף ל״י משלטונות
מם־ההכנסה.

מה זאת אופוזיציה? נדמה לי שהשבוע, הגיעה פעילות סיעתנו לשיא חדש, היא הראתה
זאת בכל המישורים.
• הצבענו נגד תקצ״ב המדינה — תפקידה הראשי של כל אופוזיציה. אולם רק שתי
הסיעות הקומוניסטיות עשו כמונו. ארבע סיעות המתיימרות להיות אופוזיציוניות — אגו״י,
פא״י, ע״ מ והמרכז החופשי — לא הצביעו נגד התקציב.
ס היינו הסיעה היחידה בכנסת שהצביעה נגד סידרת החלטות, שקבעה כי מ ש כו רו ת
הה ״כי מ, השרים, הדיינים וכר ייקבעו בוזעדת־הכנסת, בה כל הדיונים הם חשאיים.
תבענו, בנאום קצר, שהשכר ייקבע לעיני כל, בישיבה פומבית של מליאת הכנסת.
• היינו הסיעה היחידה שלא הצביעה בעד בחירת ח״כ קצנלבוגן, איש חרות, לסגן
יו״ר הכנסת. בנאום קצר הצבענו על העובדה המחפירה שבנשיאות הכנסת אין אף
נציג אחד של האופוזיציה, וגם על העובדה שגח״ל שולחת אליה נציג שאין לו שום נסיון
בכנסת, ופסלה את הפרלמנטר בה״א הידיעה, ד״ר יוחנן כאדר, שהסתכסך עם הנהגת
מפלגתו.
היינו הסיעה היחידה שהצביעה נגד תקציב הכנסת עצמה, בתום נאום חריף
ביותר, בו מתחנו ביקורת על הפיכת הכנסת למכשיר בידי הממשלה.
•י נאמנו שני נאומים ארוכים נגד החוק ״מיהו יהודי״ והצבענו נגדו, אחרי שנדחו
הסתייגויותינו הרבות. בעת הוויכוח הדהמנו את הכנסת בגילוי פרוטוקול סודי של
הנהלת המפד״ל (ראה כתבה) ,שהוכיח את הקנוניה בינה ובין שר־המשפטים.
•י ניהלנו פעולה נמרצת כדי להציג במערומיה את צביעות מוסדות הכנסת, שניהלו
מסע־לינץ׳ נגדנו אחרי תלישת הדף מתעודת־הזהות של שלום כהן, ושעברו בשתיקה על
המעשה המחפיר של ח״כ מנחם פרוש, שזרק על הארץ וירק על ספר־תפילה רפורמי,
שהכיל את כל תפילות ישראל. שלום כהן חישמל את הבית כשקם ממקומו, ניגש לדוכן
והרים את הסידור.
9הכרחנו את יו״ר הכנסת לפרסם מטעם הכנסת חוברת שהכילה חלק מן המכתבים
שהגיעו אליו, מצד אזרחים שגינו את התנהגותו כלפינו והעלו על נס את מלחמתנו שלנו.
בעיקבות פירסום זה, ביטלנו את משפט־הדיבה שהגשנו נגד מזכיר הכנסת וראש
לישכת היו״ר, על חלקם בפירסום חוכרת מכתבי״ההשמצה. השניים הביעו צער על
מעשה זה( .החוברת השנייה הכילה מכתב של מרצה בכיר באוניברסיטת תל־אביב, מכתי
קולקטיבי של מאה פועלי אתא־כורדני, ומכתבי אזרחים שונים).
•9מחינו נגד חו סרהנוכחות של חברי־הכנסת במליאה, על־ידי כן שתבענו את
מניין הקולות בהצבעה על נושא הנוגע לכל אזרח — מחיר הגאז. כך נקבע בפרוטוקול
שביום ב׳ ,בשעה 8.40 בערב, נכחו במליאה, מלבד היו״ר (צימרמן) ,השר יוסף ספיר
ושני חברי סיעתנו, שישה חברי־כנסת 2 ,של מפלגת העבודה (סורקים וארבלי) וארבעה
של סיעת גח״ל, שהעלתה את הנושא (נסים, מילמן, קורפו, פת).
׳ 9הגשנו שורה של שאילתות, בין השאר על הנושאים: אי־ביקורו של אבא אבן
אצל חנה מרון, מחיר הקרייה היהודית בחברון, הדירה הפרטית שניתנה לרב של

דימונה, זכותם של חיילים במרחב סיני לטוס במטוסים לחופשה, החבלה ה*
במיפעל מנועי טורבוימכה, העברת פליטיס מעזה לגדה, סירוב הרבנים
ערבים, ריכוז ענייני ההסברה, שיחדור אסירים ביטחוניים כשוחד ל!
ערב הבחירות, בסיסי טילים במצרים, אספקת ה״פאנטומים״ ,הפגיעה בת
ההשקייה בירדן, הפעולה למען יהודי ברית־המועצות, מעמדו של חיים ל
ברשות הנמלים, ריווחי רוטשילד בצינור הנפט, ועוד.
•י נענינו על כמה שאילתות, בין השאר על תפיסת חלקי ,,פאנטום״ בשווייץ
מטוס ,,ג׳ט־קומנדר״ ,הליקויים בעזרי־הניווט בלוד, שיטת־הניקוד לעב
תנועה, אי־ההכרה בגיור הרפורמי, הפשטת נשים מתגיירות במיקוזה.
9קריאות״הכיניים שלנו — חלקן מסעירות, חלקן מבדחות — יכלו לבד!
שני עמודים אלה.

אך מובן שחשובה מכל הפעולות הרבגוניות האלה היתד, הפעולה האחת שלנו, ע
השבוע הדים במרחב ובעולם: הצעתנו לסדר היום על ״גישת הממשלה לי

הפלסטינית״.

על נושא זה היתד, צריכה להשיב ראש־הממשלה, אולם כפי שהודיעה העיתונות
ששר־החוץ ישיב, כדי שלא לתת לעניין ״חשיבות יתר״ .אכן, נימוק של ממשלה!
הממשלה החליטה מראש להסיר את העניין מסדר־היום של הכנסת — עוד לפני
מעתי את נאומי. אחרי שדיברתי, קרא שריה,חוץ מן הכתב נאום־תשובה אותו ד,כ
לפני שהתחלתי לדבר. ממילא הוא לא התייחס אף לאחת מטענותינו, ותחת זאת
עם יאסר עראפאת.
עשרות חברי־הכנסת, הקרובים לדעתנו בעניין זה, פשוט לא הופיעו, בגלל !
המצפונית — ביניהם כל אנשי מפ״ם, מזכיר מפלגת־העבודה לובה אליאב, ועוד
אליעד מל״ע ורק״ח נמנעו מהצבעה — ורק״ח מסרה הודעה שתקפה אותנו בו
משה סנה הציע להעביר את הצעתנו לוזעדה — אך נזהר מלהזכיר ״אומה פלסטיני
״מדינה פלסטינית״.
ייכוח זה לא הביא רק את העניין הפלסטיני לתודעת כל קורא־עיתון ומאזין־רדי
ראל, אלא עורר תגובות בכל תחנות־השידור הערביות ובעיתונות הערבית. לה־נזונד ה
הקדיש לו מאמר ראשי, ורבים מעיתוני העולם הבליטו את הידיעה. שר־החוץ ה
חביב בורגיבה הבן, קבע למחרת היום בהודעה רשמית בבון, כי הפתרון היחיו
הסכם־שלום בין ישראל והפלסטינים.
בנאומו אמר אבן כי הממשלה מוכנה לדיון על
בעיית השלום, אך לא על היישות הפלסטינית. בו
ביום הגשנו הצעה הדשה לסדר היום — ״בעיית
השלום״ .נשיאות הכנסת. סירבה לקבל את ההצעה
— בטענה ש״המיכסה״ שלנו נגמרה.

שדרך ליוג־אה גנן הק 3 -און הנורא. דוו ה ד

דו חו שדהא מל פ
להלן נאומו של אורי אבנרי להנמקת הצעתנו
לסדר היום :״גישת הממשלה ליישות הפלסטינית״.
אורי אבנרי: כמו רוח אביו של האמלט, מרחפת
היישות הפלסטינית מזה 22 שנה על במת המרחב, אינה
מרפה ואינה נותנת מנוח.

אינני כא היום להתפלמס, לתקוף, למתוח
ביקורת. אני בא לבקש את הממשלה, להפי
ציר בכנסת, לתת את דעתה על עצם הבעייה,
לדון בה כצורה מקיפה, אובייקטיבית ותכליתית.

המדינה
שלא קמה
בחודש נובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות
להקים בארץ זו שתי מדינות ריבוניות — האחת יהודית
והאחת ערבית, כשהן קשורות ביניהן באיחוד כלכלי. על
פי החלטה זו היו צריכות לקום בארץ, זו בצד זו,
מדינת ישראל ומדינת פלסטין.
עקב התנגדותה המזויינת של האומה הערבית הפלסטינית
לא יצאה החלטה זו לפועל.
א 3א א 2ן נ מדינה ערבית, לא פלסטינית.
אורי אבנרי: אמרתי: מדינה יהודי ת ומדינה
ערבית.
במהלך הדברים קראה לעצמה המדינה היהודית
״מדינת ישראל״ ,והמדינה הערבית, אילו היתה קמה,
תיתה קוראת לעצמה, כ מו בן ,״מדינת פלסטין*,
משה ודטמן: מנין אתה יודע?
מרדכיסורקים: הוא כותב היסטוריה לבד.

אורי אבנר* :במהלך המלחמה שנכפתה עלינו, צורפו
חלקי המדינה הערבית המיועדת לישראל, לירדן ולמצריים.
בתום אותה מלחמה שוב לא היתר, היישות הפלסטינית
קיימת כממשות מדינית ריבונית. יכלו אנשים להשלות את
עצמם כי האומה הפלסטינית אכן חדלה מלהתקיים.

אולם באותה רוח במחזהו של שקספיר, לא

חדלה היישות הפלסטינית אף לרגע מלהלד
אימים במרחב.

היא נשארה קיימת במחנות הפליטים שלא התפרקו.
היא מצאה את ביטוייה בשרשרת בלתי־פוסקת של
מרידות הנתינים הפלסטיניים נגד המימשל ד,ד,אשמי, החל
מרציחת המלך עבדאללה ועד לימים האחרונים לפני מלחמת־ששודר,ימים,
כשהפעיל נכדו של המלך עבדאללה טנקים
ומטוסים נגד הפלסטינים.

היא גרמה להסלמה כלתי־פורקת של מצב
האיבה כין ישראל וכין שליטי ערב, ביניהם
שליטים שהיו מזמן כורתים שלום עמנו, אילולא
התסיסה הבעייה הפלסטינית את העולם
הערכי בולו.

היא מצאה, לבסוף, את גילוייה בקיומם ובהתחזקותם
של ארגוני־הפידאיון, שהחלו כסוכנים של צבאות־ערב,
ושהפכו עתה גורמים עצמאיים, המאיימים על מישטרי ערב
והקובעים במידה רבה את קצב ההסלמה המלחמתית בינם
ובינינו.

מעשיהם הרצחניים של אירגונים אלה, ה שיטות
הפסולות שהם נוקטים בהן, אינם
צריכים להסיח את דעתנו מן העובדה שאלה
הם אירגונים פלסטיניים, הנושאים את השם
״פלסטין״ בשמותיהם, שדגל פלסטין מתנופף
מעל למחנותיהם, שמצוקת העם הפלסטיני
היא קרקע צמיחתם, ושאיפתו לעצמאות לאומית
מספקת להם את כוח-המחץ.

מכתב לראש-הממשלה
עד מלחמת־ששת־הימים, שנגרמה במישרין על־ידי פעולות
הפידאיון הפלסטיניים משטח סוריה, לא היה קיים מגע
ישיר בין ישראל והעם הפלסטיני.
אולם בעקבות הנצחון הכביר של צה״ל, נוצר המגע
הישיר בשני המישורים — הקשר עם אוכלוסיית השטחים,
שהוא רוב העם הפלסטיני, מצד אחד; והעימות הצבאי

עם ארגוני־הפידאיון לאורך גבולותינו
מצד שני.

וברחבי

ביום החמישי של מלחמת־ששת-הימים,
פעולות־האיכה בעיצומן, פנינו במכתב ל
הממשלה המנוח, לוי אשכול, והצענו לו1
מייד בקריאה אל העם הפלסטיני, להצ
שלום של דו־קיום בין מדינת-ישראל ופ
בגבולות ה־ 5ביוני, ולערוך על כך מיש;
בשטחים שנכבשו.
לנו היה קל להגיע להצעה כזאת, מאחר שאנחנו
העולם הזה, ידענו תמיד שאין דרך לשלום אלא
ישיר עם האומה הפלסטינית. הגענו למסקנה זו
חיילים במלחמת־העצמאות, כשעמדנו פנים אל פג
הפלסטינים, עוד בטרם פלשו צבאות ערב ארצה. י
מדעתנו זו עד עצם היום הזה.

אולם מאז מלחמת־ששת־הימים פושטו
מיכה כרעיון זה הרכה מעבר לתחום ה:
תנועתנו.

קצרה היריעה מלהזכיר כאן את כל האישים ו
בארץ ובוזוץ־לארץ, שהגיעו למסקנה זו: אלופי צה
האלוף (מיל ).מתי פלד, ואחרים שאין להזכיר או
תיהם; הוגי־דעות דגולים כמו הפרופ׳ יעקב טלמון
גים במפלגות רבות, כמו מזכיר מפלגת־העבודו
הכנסת לובה אליאב ונדמה לי השר לשעבר, חבו
אליהו ששון, חבר הכנסת אברהם עופר — ומעני
אינם כאן; מוסדות כמו הארגון העולמי של הס
היהודיים, הקשור להסתדרות הציונית: אפילו
ממשלתיות סמויות, כמו זו המוציאה חוברות־הסבו
״האגודה למען השלום״.
מרדכי סורקים ז מה עם ״ה שמאל
אורי אכנרי ז אין לי ז מן להתווכח ז

מה מאחד בעלי תפיסות שונות אלה?

ההברה שאפשר לצאת מן הקפאון
ורווי־הדם שהשתרר מאז מלחמת-ש?
(המשך מעבר

זה, וכאשר רצינו — לא היתד, זו אגדה.

זשך מהעמוד הקודם)

ים ; .ההכרה שהיציאה היא באמצעות יוזמה
זראלית, המופנית במישרין אל העם הפלס*
יני; ההכרה שכדרך• זו אין מה להפסיד ואין
לסכן, אך יש סיכוי לשינוי טוטאלי של
כנו.

האם רק הכנסת לא תדון?

:בוד היושב־ראש, הוויכוח ישנו. הוא מתנהל באלפי
חות בין אזרחים מודאגים. הוא משתקף מעל דפי
חונות ומעל גלי הרדיו. רק אמש הביאה אותו הטלוויזיה
עט לכל בית בישראל.

הייתכן כי הכנסת כלבד לא תתן עליו את
{תה י? שהיא כלכד תעמיד פנים כאילו אין
כעייה קיימת, כאילו הכל ברור ומוסכם מאש,
ושוכ אין צורך לחשוב על כך כפורום
לאומי העליון?,

ידוע כי לנו יש תפיסה מגובשת, אותה עיבדנו עם
היגים פלסטיניים בשטחים המוחזקים. אולם, כבוד היושב־וש,
לא את התכנית המגובשת שלנו אנו מעלים כאן
יון. כל אשר אנו מציעים היום הוא: שבית הנבחרים
ן בכל מכלול הבעיות הקשורות בגישת ישראל ליישות
!לסטינית, שיבחן את הבעיה לכל צדדיה, שיתן את דעתו
\ כל התכניות וההצעות שהושמעו בגלוי ושלא בגלוי.

אדוני שר-החוץ, הייתכן בכלל נימוק הנני
נגד הצעה זו?

אם ירצו -אין זו אגדה
במסגרת המוגבלת של הצעה־לסדר־היום לא ניתן לקיים
הדיון, המצריך שעות רבות. אך יש ברצוני להקדים
וציג הפעם את השאלות הראשונות המזדקרות לעין,
ת לא כדי לתת תשובות פסקניות, אלא כדי להצביע
ממדי הבעיה.

(א) האם ככלל קיימת אומה פלסטינית?
לא אנחנו צריכים, ולא אנחנו מוסמכים, להשיב על כך.
גע ש־ 2.5מיליון בני־אדם רואים עצמם כאומה נפרדת,
בים מהם פועלים על סמך הכרה זו, הרי אז אומה זו
ימת.
ווקא האומה שלנו עמדה בשעתו במיבחן זה ובוויכוח

(ב) ממתי קיימת אומה פלסטינית?

השם פלסטין קיים במסורת הערבית מאז כיבוש הארץ
במאה השביעית. ישות פלסטינית נפרדת ומודעת קיימת
לפחות מאז , 1918 כאשר הונף לראשונה בירושלים, בידי
לאומנים, הדגל הפלסטיני המיוחד.
במשך כל ימי המנדט, כאשר בנינו אנחנו את יסודות
העצמאות העברית, התגבשה מולנו הישות הערבית הפלסטינית,
שזכתה להכרה בינלאומית באותה הצעת־ההחלטה
שבעקבותיה נולדה מדינת־ישראל.
אולם השאלה עצמה אינה רלוואנטית. גם אילו קמה
הישות הפלסטינית רק לפני שלוש שנים, אילו היה קמה
רק היום, גם אז היא מהווה גורם שיש להתמודד עמו.

00 אם קיימת ישות פלסטינית -מי מייצג
אותיה?
הדבר תלוי במידה לא־מעטה בנו. ארגוני הפידאיון יכולים
כיום להתיימר לייצג ישות זו ולבצע את מעשיהם
בשמה, מפני ששללנו את אפשרות הייצוג ממרבית האומה
הפלסטינית, הכפופה עתה לשלטוננו.
אינטרס חיוני הוא לישראל שתקום הנהגה פלסטינית
מציאותית, שאינה הולכת בדרך המלחמה בישראל —
כדי לסתום את החלל הריק המתמלא עתה על־ידי הנהגת
ארגוני הפידאיון.

ישראל מונעת התארגנות פלסטינית
( 0מדוע לא קמה הנהגה כזאת בשטחים
המוחזקים?
אולי זוהי השאלה שכל אחד אצלנו שואל יותר מכל.
מנהיגים רבים בשטחים דוגלים בפירוש בהקמת מדינה
פלסטינית תוך דו־קיום עם ישראל, מי בגלוי, ומי שלא
בגלוי. העתון שלנו בשפה הערבית פירסם הרבה הצהרות
גלויות של עסקנים פלסטינים בנושא זה. אך רובם חוששים
לנקוט בצעדים להגשמת רעיון זה, כגון הקמת
מנהיגות ארצית. הם חוששים שהמושל הצבאי הישראלי
יגרשם למחרת היום לירדן, שם ייענשו כבוגדים.
כל עוד עמדתה המוצהרת של ממשלת ישראל היא שלא
להכיר בעצם קיום ישות פלסטינית, פשוט לא תיתכן
התארגנות רחבה בשטחים המוחזקים למטרה זו, ואין כל
טעם שיבוא השר ויגיד שהפלסטינים לא התארגנו.
לי אמרו עשרות מהם, כי מכיוון שהמושל הצבאי גירש

;כנסתחודה!
להלן קטעים מנאומו של
אורי אבנרי על תקציב הכנסת
אורי אכנרי: אין בבית הזה סיעה
היא פטריוטית קנאית יותר מאתנו למיש־י
הדמוקרטיה הפרלמנטרית.
במשך ארבע שנים ניסיתי אני להוכיח
ות במעשי ובנוכחותי בבית הזה, ואני אמיר
להוכיח זאת בארבע השנים הקרובות,
;השמצות של כמה עתונאים לא ישנו דבר.
אני משוכנע שלא תיתכן דמוקרטיה, ולא
•תכן חרות האדם, ללא פרלמנט חזק׳ ה־סוגל
להתמודד עם הרשות המבצעת, לטיח
עליה ביקורת תקיפה ובלתי־פוסקת.

אולם, האם זוהי דמות הכנסת
לנו ביום?
זוהי שנתי החמישית במוסד הזה, ואני עד
;ידרדרות משנה לשנה, ולהידרדרות דוהרת
לנה האחרונה.
מאז עזבה הכנסת את הבית הצנוע, בית
יומין, ששכן במרכז העיר ובמרכז הציבור,
ברה לארמון מפואר זה, המנותק מן הציר
והנישא מעליו, גבר קצב ירידת חשי־תה.
די היה להקשיב כאן היום לדברי
ב הנואמים, מטעם רוב הסיעות, בדי לה־ע
למסקנה שהכנסת הזאת חולה מאוד.
ואלה סימני המחלה:

ס הוצאת הכנסת ממעגל ההב-

• חיסול גופר והולך של פודו
ביקורת של הכנסת;
• שיתוק מעשי של האופוזיצ־
, 1ששרדה ככנסת;
הפיכת הכנסת לחותמת גומי
*ישרור רצונות הממשלה, ולאה•
נה גם לתפאורה, שלפניה מש־עים
שרים הודעות שאותן השעו
קודם כמסיכות-עיתונאים.

אי־אימון ן ביגשב־ראש
:שבועות האחרונים, אולי בפעם הראשונה
ולדות הכנסת, מעשי יושב־ראש הכנסת
כו שנויים־במחלוקת, במידה גוברת והו־ז,
ונמתחה עליהם ביקורת קיצונית לא

רק מצד חברי סיעתי הקטנה בבית הזה,
כי אם מצד הוגי־דעות בלתי־תלויים, שום־
טים־לשעבר, עיתונאים ידועי־שם וחברי־כנסת
מסיעות אחרות, שאמרו כולם שמעשי ה־יושב־ראש
בפרשה שלנו היו בלתי־חוקיים
מתחילתם ועד סופם.
אזכיר רק את נאום־הגינוי מעל הדוכן,
ללא שום סמכות בתקנון הכנסת: פירסים
מכתבי ההשמצה מטעם היושב־ראש (.והעובדה
שאתמול פרוסמה על־ידי היושב־ראש
חוברת של מכתבי אנטי־השמצה אינה מכפרת
על המעשה הזה); שינוי הפרוטוקול
שלא כחוק; הספק לגבי דיוק מניין קול־ת
בהצבעה חשובה — כל זה מטיל ספק,
מטיל כתם, מטיל צל על המוסד, ויש לבדוק
את הדברים מחדש.
נפגמה העל־מפלגתיות של מוסד היושב־ראש,
שנשמרה בקפדנות רבה על־ידי היושב־ראש
הקודם. במקום יושב־ראש, שיהא הלוחם
מטעם הכנסת כולה למען עצמאותה
של הכנסת מול שאר הרשויות במדינה, מתקבל
לא פעם הרושם שיש לנו על כס
היושב־ראש נציג של מפלגה, נציג של הרשות
המבצעת.

עד היום כ־ 144 מנהיגים פלסטינים, ביניהם רבים המג־לים
בישות הפלסטינית, הם חוששים שאם יקומו ויפעלו
למען הרעיון הזה, יגורשו למחרת היום.
אם כבוד השר מוכן להצהיר, מעל הדוכן הזה, שלא
יאונה רע לשום עסקן פלסטיני אשר יקום וייזום התארגנות
ארצית של הפלסטינים בשטחים המוחזקים — אני אברך
אותו על כך. הבה ייאמר הדבר היום בפה מלא מעל
הדוכן הזה !*

00 האם מדינת פלסטין יא תהיה מדינת
בוכות?

לפי תפיסתנו, בהחלט לא. אין לנו שום עניין בבאנטו־סטאן
ערבית, כשם שאיננו מעוניינים ברודזיה יהודית.
הרפובליקה הפלסטינית, שאנו רוצים בה, תהיה מדינה
ריבונית, פתוחה מזרחה כלפי העולם הערבי, שהיא
חלק ממנו! פתוחה מערבה כלפי ישראל. היא תהווה
מדינת קשר וגשר בין ישראל וכל העולם הערבי, אבן־
תשתית לשלום של אמת, לקראת הסדר מרחבי כולל.

( 0האם יש לנו עניין בהקמתה של המדינה
הערכית החמש־עשרה?

בהחלט כן — אם תהיה זאת המדינה הראשונה הקשורה
בישראל בהסכם־שלום, ושיש לה גבול פתוח עם
ישראל.
7אמיספר המדינות הערביות חשוב, כי אם מהות
האיבה בינן ובינינו.

( 0האם מותר למדינה לנהל משא-ומתן עם
מי שאינו מדינה? האם אין זה מחזיר אותנו
לתקופה שלפני קום המדינה?
לפי כלל זה, אסור היה לדה־גול לנהל משא־ומתן עם
הפ.ל.ן. האלג׳ירי, ואסור כיום לאמריקאים לנהל משא-
ומתן עם הוויאט־קונג, מבלי לעשות השוואות.
כאשר יש מלחמה בין מדינה קיימת ובין מי
שרוצים בהקמת מדינה חדשה, משא־ומתן בין ממשלה
קיימת ובין הנהגה בלתי־ממלכתית, הוא מחוייב המציאות.
פשוט אין דרך אחרת.
כבוד היושב־ראש, איננו מעלים לדיון שאלות מפורטות
אלה. נשמיען באופן ממצה אם ייערך דיון מקיף ומוסמך.
אנו מעלים לדיון את השאלה הכוללת, ואותה בלבד:
גישתה של מדינת ישראל לבעיית הישות הפלסטינית.
* בדברי
הגיב על כך.

בוויכוח זה, המתקיים פעם בשנה) — ה־עובדה
שאי־אפשר יהיר. להביע בו אי־אמון
— דבר זה טעון תיקון. חייבת להיות אפשרות
בתקנון להביע אי־אמון ביושב־ראש
הכנסת, כמו לכל משרת־ציבור, כמו לראש-
הממשלה ולכל בעל תפקיד ציבורי אחר.

לא אעלים כפניכס שלוא היתה
אפשרות כזאת, היתה סיעתנו
מגישה הצעת אי־אמון לפני חודש.

גז\:שיאוו — 1וזבשיר ודפרגן זי
מצב בלתי־נסבל הוא ש־ 102 חברים בבית
הזה מיוצגים במוסד העליון של בית זר,

לקבוע אילו הצעות לסדר־היום הן דחופות,
ואילו אינן דחופות. אני מציע שלהבא כל
הצעה תובא בפני הנשיאות, לקביעה אם היא
דחופה או בלתי־דחופה, תובא בעילום־שם,
כך שהנשיאות לא תדע מי המגיש אותה,
וממילא לא תהיה ההחלטה מושפעת מזהות
המציע ומזהות הסיעה של המציע.

הבויון בן ן3ודן ז הכופת
נעבור לוועדת הכנסת, שיש לה סמכות
דומה לזו של הנשיאות.
אני רוצה להפנות את תשומת־לב הכנסת
לעובדה שביום אחד הוגשו לה שתי תלונות:
האחת נגד חבר־הכנסת שלום כהן, ואחת
נגד סגן־היושב־ראש מרדכי זר. הוועדה פעלה
תוך שעתיים נגד חבר־הכנסת כהן והגיעה
למסקנות קיצוניות.

התלונה נגד חכר־הבנסת זר היא
חמורה יותר, ובכית שרוב רוכו
ציוני היא בוודאי הרכה יותר
חמורה. הוא קרא לחכד־כנסת
אחר ״לחזור למצריים״ .התלונה
לא התבררה עד היום הזה!

אין ודופש גזצפון י

!1 /ו ז 11י זו !<

הקוורום ככנסת לא כא על תיקונו.
המליאה עדיין ריקה.

אני־ רוצה להפנות את תשומת־לב
הכנסת לעוכדה מתמיהה מאוד
שגיליתי -יושב־ראש הכנסת
הוא האדם היחידי כמדינה שאי — -הנשיאות• לכל אחד מהם נציג ואוזן בה.
ואילו ל־ 18 חברי הסיעות הקטנות אין לא
אפשר להדיח אותו מכהונתו.

ירי ר בר\2ן!

הכנסת מוסמכת להדיח את נשיא המדינה,
על פי סעיף 20 של חוק יסוד: נשיא הנודעת.
אולם תקנון הכנסת אומר שיושב־ראש הכנסת
יכהן במשך כל תקופת כהונתה של
הכנסת, ואין שום אפשרות להביע בצורה
פרלמנטרית אי־אמון ליושב־ראש הכנסת•
ראובן ארזי: גם אתה, כחבר־כנסת
אורי אכנדי: איני אומר שצריכה
להיות אפשרות להדיח את יושב־ראש הכנסת
מחברותו בכנסת. ודאי שלא. כחבר־כנסת
הוא יונק את סמכותו מהבוחרים, והוא מחזיר
אותה לבוחרים.
אבל יושב־ראש הכנסת, כאדמיניסטרטור וכאחראי
על סדרי הכנסת, שאי־אפשר למתוח
עליו ביקורת מעל דוכן הכנסת (חוץ מאשר

ת שו ב תו

התעלם אבא

אבן

מאתגר זה, ולא

נציג, לא עין ולא אוזן.
הצענו לא פעם הצעה שהיא סבירה לחלוטין:
שתינתן לסיעות הקטנות אפשרות לבחור,
תוך הסכמה ביניהן, ובאותה פרופורציה
כמו שאר חברי־הכנסת, סגני יושב־ראש
מטעמם. אם לא תהיה הסכמה ביניהן,
לא יהיה להן נציג, אך אם 18 חברי־כנסת
יבחרו את חבר־הכנסת האוזנר או את חבר-
הכנסת גרוס, הוא יהיה נציגם בנשיאות.

אני חושב שזהו מצב בלתי־נם־
כל שהנשיאות הופכת את עצמה
שופטת המוסר ומוסרת הודעות־גינוי
נגד חכרי-הכנסת, בשבנשי
אות אין ייצוג ל־ 18 חכרי־בנסת.
לנשיאות הכנסת יש סמכות חשובה מאוד:

לאופוזיציה אין היכולת להעלות, כראוי
וכרצוי, על סדר־היום של הכנסת את אותם
העניינים שממשלת ״הליכוד הלאומי״ אינה
מעוניינת להעלותם.
הבעייה הממאירה ביותר בכנסת היא חוסר
חופש־הצבעה וחוסר חופש־הבעה של חברי-
הכנסת בסיעות הגדולות. דבר זה, אולי
יותר מכל דבר אחר, מסרם את הכנסת.
ראינו זאת בדיון המצפוני ביותר שהיה בכנסת
השביעית — החוק בעניין ״מיהו
יהודי״ .רק אתמול ראינו דוגמה אחרת,
מצערת אולי עוד ויתר: ביוזמתנו נערך בכנסת
דיון על היישות הפלסטינית — ואני
רואה היום שהוא זכה להד גדול מאוד.

אני יודע שיש ככנסת לפחות
20 חברי־כנסת התומכים כדעתי
כשטח זה -אך אף אחד מהם
לא דיבר ולא הצכיע בעד ההצעה,
ורובם לא באו כלל לישיבה. זה
מגלה את מחלתה של הכנסת יותר
מאשר כל סימפטום אחר!

מכתבים
?הרחיק את
ח ״כ בורוש
הזדעזעתי ממעשהו של ח״כ מנחם פו־רוש
שזרק סדור רפורמי ארצה וירק
עליו — ועוד באולם המליאה. אין בסמכותו
של ח״כ פורוש להחליט בשאלה מיהו
יהודי ומאיזה סדור יתפלל. זו איננה התנהגות
ההולמת ח״ב, מה עוד שהוא מייצג
מפלגה דתית.
לעומת הבקורת החריפה והקטלנית שנמתחה
על ח״ב שלום כהן, שבה נטלו
חלק כל אמצעי התקשורת והתחרו ביניהם
מי ירבה ב״מצוה״ — הצניעו העתונים את
הידיעה הנוכחית בעמודים הפנימיים ובאותיות
קטנות — וקול ישראל הודיע על
המעשה בשתי מהדורות ערב שוליות לבד.
מעשהו של ח״כ פורוש חמור אף יותר
מזה של עמיתו. יש לגנותו בכל לשון
של גנוי ולהרחיקו מהשתתפות פעילה בישיבות
הכנסת לשלוש וחצי השנים הבאות
לפחות!
יופסק הוונדליזם של נציגי המפלגות
הדתיות בכנסת!
אורי ודלף, ארנון 14ת״א

ע? מה
בעצם המלחמה ץ

מזה שלוש שנים יושבים חיילי צבא הגנה
לישראל על גדת התעלה, ומחרפים את
נפשם ונכונים להקריב את עצמם. השאלה
היא למען מה?
הרי עד כה הבנו כי המאבק הוא על
שמירת בטחונינו, אך מאז מלחמת ששת־הימים
גדל והולך מספר הקורבנות אשר
אנו משלמים, ללא
כל סיבה ותכלית,
וזאת לעומת הרוג
אחד או שניים לשנה
שהיה לנו לפני
ששת־הי־מלחמת
מים.
השלום
אפשרי,
באם ישראל תחדל
לדבר על שטחים
ושלום כאחד. ברגע
שתהיה מטרת ממ־שלתינו
השלום לבדו,
אז יושג השלום,
וחיילינו ישובו
הביתה.
אולם לא ממשלה כמו הממשלה הקיימית
תדאג לעשות זאת: היא הרי התרגלה כבר
לשלושה ארבע הרוגים לשבוע.

כרנרד כאשוניק
אביו שד חייד
1תעמודת שימנה
אינני יודע אם שמתם לב לעובדה הבאה:
בעיתון מעריב מופיע כל יום שישי מדור

כזב
הזה

העולם
ברבם

הכדע
כובע

תוצרת ביח״ר גקה בע״מ # .המפיצים חב, גורית בע״מ.

ופלמ

פרסום

ברבם

זבה
־זאימרה7 :א403
=ר 0ש0

6047

3א19
78א19 0א5

3חי

באופנת לבני נשים
״בי־פרי״ המלה האחרונה

7שנ 0א

023ז 9

57נ י

״בואו חשבון״ כ״מעריב״
של תשב׳ן וחידות שונות. בין השאר יש
^ שם סוג חידה־חשבונית ד,ניקרא *בואו
חשבון״ .בעיתון של ה־ 27.2.70 הופיעה
חידת ״בואו חשבון״ אותה צירפתי.
ודאי תשימו לב שרואים בפירוש את
׳*^המילים ״נוב העולם הזר,״ .לדעתי זאת
(סוף

צלם הזה 1698

בעמוד )6

״בי־פרי״ (״היי חופשית״) ,סדרת ״תחתוני תמיכה״ ,המהוזה חידוש באופנת
לבני הנשים, ביצובה של חברת ״ביפלקס־אינטרנשיונל״ ,הוצאה לשוק בימים
אלה, על־ידי ״דיוה־אכסקלוסייב״ ,המשוזקים הישראליים של ״ביפלקס״.
תחתוני ״בי־פרי״ עשויים מאריג לייקרה־טריקו אורירי ונטול־גומי. חידוש
זה מעניק לגוף חופש תנועה וגמישות .״בי־פרי״ עוטף את הגוף בעדינות, עד
כי אין מרגישים כלל בקיומו. תחתוני ״בי־פרי״ משטחים את הבטן, מדגישים
את קו המותן ושומרים על מראה צעיר של הגוף. הם נועדו ללבישה מעל
הגרבונים ומתאימים למראה השקוף־עירום־קצר של האופנה האחרונה.
את תחתוני ״בי־פרי״ ניתן להשיג בחנויות המובחרות בתוספת חזיות שקופות
תואמות בצבע העור, בשחור, בלבן, בתכלת, בודרוד ובאדום.
מחידי תחתוני התמיכה ״בי־פרי״ נעים בין — 9.ל״י (ללא דוגמא) ל־9.75
ל״י (עם דוגמא באריגה) .מחירי החזיות בין 10.50ל״י (ללא גומי) ל־11.25
(עם גומי).
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 5 0£א 1^ 01 1£א 0 0
״גווזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,)20 טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לפי בקשר-

מכתבים
( ה מ שן מעמוד )5

איננה טעות פרוידיסטית אלא חלק מתעמולת
שיטנה מכוונת נגדכם. יתר על כן:
נידמה לי שזו איננה פעם ראשונה, אלא
שהפעם הדבר שקוף במיוחד.
קו ר א,

חו לון
תחרות הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.

שי אהשלמות
לנו לא חסר מאומה לשלמות, שכן מקלטי הטלויזיה
מיוצרים ונבדקים
^ 118-1,011£^ 2מ . 8 0ז דו! .
בדייקנות על־ידי המומחים המעולים והבין־לאומיים
של הקונצרן 1.1.1 .
מומחים אלה הם שיצרו את מקלט הטלויזיה הטוב
בעולם, המצטיין ביתרונות, שלעיתים רחוקות תפגוש
גם במקלטים אחרים.
בהירות, דייקנות וחדות של התמונה, צליל נהדר,
אורך חיים, מינימום של קלקולים, קליטה מצויינת
של התחנות הרחוקות ביותר ועיצוב נאה — הנם רק
כמה מתכונות המסמלות את פאר היצירה של
הטכניקה העולמית כיום !

תמונת השבוע
לדעתי צריכה הכותרת להיות. :הצד השני
של הפרופיל״ .מה י דעתכם?
משה לוי, טירת הכרמל
• דעתנו חיו בי ת, והקורא משה לוי,
מרחוב הפלמ״ח , 49 טירת הכרמל, זו כ ה בפרס
של — 10.ל״י.

גם 11 צדק
; 9יש

בעולם !

ב ט לויזיו ת ״שאוב-לורנץ״ פועלות רק 5מנורות, יתר הפעולות 511101114 מבוצעות על־ידי ט רנזי ס טו רי ם י קרי ערך
כ תו צאה מכך נמנעת התחמ מו ת יתר של המכ שיר — דבר
2א£מ 10־ 8ט^.מ 1.1.1. 30
ה מ בי א לאריכות י מי ם של המקלט
והרי הדג מי םהאלקט רוניי ם ה חד שי ם : 1970
.ג.־ 1020, 51.-900, 13-1080, \ 98-2001־ 1010, 1־ 1000, 1־ ׳ 1

2א £ז 8 -1 0 1טמא | 8 0

אקי״ם מברכת על הצדק שנעשה על־ידי
שני שופטים בישראל: בטבריה על־ידי כב׳
השופט מר יעקב בר־זאב ובחיפה, על־ידי
כב׳ השופט• אריה בלימור — שניהם בעניין׳
מוסדות לילדים מפגרים.
הראשון ביטל צו־מניעה שהוצא בזמנו
נגד מדינת־ישראל (קרי, משרד הסעד) בגין
הקמת מוסד לילדים מפגרים במושבה מגדל
שליד טבריה. והשני על־ידי זיכויו של
מנהל המוסד לילדים מפגרים נווה חמד ב־קריית־חרושת,
מאשמת ניהול נגריה עסקית,
שעה שעבודות חניכי המוסד אינן לשם
רווחים, אלא לצרכי לימוד והכשרה לעבודה.
מגמת אגודתנו מושתתת מאז קיומה על
הרצון לשכנע בכל הדרכים המקובלות, כי
הפיתרון לבעיית הפיגור השכלי — מבחינה
הומנית — מוטל בראש ובראשונה על
החברה בתוכה חיים כיום הילדים המפגרים
והרוצים לחיות בד, בזכות ולא בחסד.

מנחם יצחקי,
יו״ר האגודה, תל־אביב

ח שו ב

מזכירה,
נשארת ללילה !

ולדוגמניות

אין צייד להיות רקדן
מקצועי פדי לרקוד ג׳ז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולסני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספד
רים כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי״בוקר וקורסי־ערג
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
9ר : 0 ׳ 0סל—8.00( 24 74 80 .
10.00ל9נח״צ; 20.00—17.00 בערב).

״קוקי את קובר׳
לגבר האקסקלוסיבי
רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

ועונה לטלפון 24 שעות ביממה

כמוכן המזכירה האוטומטית.
וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

מי מפלג
את עם ישראל ז
זה לא נכון שכל המתנגד לברית הלא־קדושה
של גולדה—בגין—ח. מ .שפירא
הוא בוגד במדינה. משטרים באים והולפים
ומדינה עומדת לעד. זה שקר שמי שמתנגד
לסיפוחים, שמי שאינו נץ הוא יהודי
רע, זה כזב שמי שאומר: די דם, מתיי
יהיה שלום וכד הוא שונא ישראל. זה
שמתנגד לחוק שוביניסטי כמו ״מיהו יהו־די״
של שפירא את שפירא אינו מפלג א
העם. ההיפן־ הוא הנכון. אני בטוח
עוד דור ועוד דור ומדינת ישראל ף
מדינה דימוקראטית בלי כפיה דתית
(המשך

ב עו

אנשים

השר מנחם בגיו :״לא חגרתי
אקודח — ר?! הכנסתי אותו לכיס.״
גולדה עוקפת
את אבן
; למרות נצחונו של שר־החוץ
אבא אבן בפרשת ההסברה
בחו״ל, עוקפת אותו
ראש־הממשלד, גולדה מאיר.
ומעשה שהיה כך היה: גולדה
ביקשה מאבן לשלוח מיברק
לשגריר ישראל בארצות־הברית
יצחק רכין, ולהזמין אותו
להתייעצויות בארץ. רבץ קיבל
את המיברק כשכבר היה במטוס
בדרכו לארץ. התברר שלפני
שביקשה מאבן, שלחה
גולדה עצמה מיברק לרבץ, ורק
אחר־כך הכניסה את אבן לתמונה.

התכונה היתר, רבה ביום {
השישי האחרון ליד אולם הקאמרי
ברחוב פרישמן בתל־אביב.
כל זה בגלל שבאותו ערב צריבה
היתד, להיערך באותו אולם
מסיבה לכבוד יובל ד,־ 70 של
אברהם שלונסקי. כבר בשעות
אחר־הצהריים לא הירשו
למכוניות לחנות בסביבה ואנשים
מיוחדים בדקו כל פינה
חשודה. כל זה נערך לא כלבך
בשביל שלונסקי כמו בשביל
אורחת הכבוד של אותו
ערב, גולדה מאיר, שמשום מה
לא הגיעה.

; שר־ר,חקלאות, חיים
ככתיי, ממונה זמנית גם על
תיק הבריאות. לכן לא פלא
שהוא מערבב קצת בין חקלאות
ובריאות. כששאלו אותו
איך הוא מרגיש במשרד־ד,בריאות,
השיב :״זהו משק עזר לא

| מי שחשב שלח״כ יוסר
קרמרמן מגח״ל לא יהיה מה
לעשות, אחרי שוויתר על תפקיד
של שר לטובת עזר
וייצמן, טעה. קרמרמן, איש
הכספים של גח״ל, מקים עתה,
בחשאי, רשת מודיעין פרטית
לחרות. ומי אם לא כתב ידיעות
אחרונות

שלמה

נקדימון

ישמש כעוזרו ברשתי
זוכרים את הסיפור על
השתתפות השר מנחם בגין
במירדף, זה שהצנזור אישר־לא־

אישר־אישר לפרסם? אז השבוע
סיפר בגין, בחיוך, כמובן, כי
לפני המירדף נתנו לו אומנם
אקדח, אבל הוא לא חגר אותו
כפי שהתפרסם. הוא סתם הכניס
אותו לכיס. ובכלל, מה הוא
אשם שר,אקדח בלט קצתי

הצדיק
הל״ז
* אחרי ששלום כהן הרים
את ספר התפילות הרפורמי
שזרק ח״כ אגו״י מנחם
פ רו ש, הוא מסר אותו לנשיאות
הכנסת. אבל פרוש לא
ויתר על הספר. הוא ניגש ליועץ
סיעת העולם הזה — כוח חדש
בכנסת, עורך־הדץ אמנון
זכרוני וביקש ממנו שישתדל
שיחזירו לו את הספר, כי הוא
צריך אותו. כששאל אותו זכרוני
:״איך אתה יכול בכלל
להחזיק ספר כזה?״ חייך פרוש
ולא ענה.

אשד, בגיל .55 ולמה היא קמ״ט?
כי מזה שנתיים היא עובדת
בתפקידי סעד ברצועת עזה ונמצאת
תחת שילטון צבאי .,לכן
קיבלה את התואר .״טוב שלא
הסתערת וברחת,״ אמר לה
אריק.

ומה היו התגובות על
מעשהו של פרוש? התגובה החיובית
הראשונה היתד, מצד
אשתו: היא היתד, מרוצה. סיפר
פרוש לעיתונאית זיוה ירים :
״קודם כל, אשתי היתד, לצידי
כל הזמן, ואמרה לי יישר כוח.
אומנם, היא לא לחצה את ידי,
כי אינני לוחץ יד אשד.,״ המשיך
פרוש ולא לחץ גם את ידה
של יריב.

י כששמע הפיזמונאי היהי
מנוסי על כתב התביעה שהגיש
ח״כ יצחק רפאל נגד
קשת,
סי ל כי העיתונאית אמר :״עכשיו עלול להסתבר
שמספר הצדיקים גדל מ ...ל״ו

! לפני כשבוע נזרק בעזה
רימון על מכונית בה נסע קמ״ט
(קצין מטה) .הרימון התפוצץ,
אבל לא גרם כל נזק. כששמע
על כך מפהד פיקוד הדרום האלוף
אריק שרץ, הוא ביקש
שישלחו אליו את הקמ״ט,
מפני שהוא רוצה לברר איתו
אם הוא הסתער על מטיל הרימון.
שלחו. הקמ״ט הגיע ונכנס
למשרדו של שרון. ומה התברר?
התברר שהוא זה לא הוא אלא

איזה מזל ביש יש לו ש
יעקם רוטכדיט, זה שכת:
את שיר השלום. הוא נסע ל
לונדון ובשבוע שעבר היה מעו
רב בתאונת־דרכים. זה עוד ל!
כל־כך נורא. הנורא הוא ששעו
לפני התאונה הוא ניגש לסדו
את ענייניו בחברת הביטוח שלו
והסתבר שהיא פשטה את הרגל,
איך חוגגים יום־הולדי
של בן מזל דגים? יש כל מיג
דרכים: אחת מהן היא זאת שבחרו
בתיה כדק, רניי די•
טני ושלמה ניצן, אלה מאיש
חסיד היה. לחבר של בתיה,
מיכה פיינגולד, היה יום
הולדת. השלושה החליטו לקנות
לו דג קרפיון גדול ובקבוק יין.
הם קנו. וכדי שהמתנה תהי־מקורית.
הם ניסו להכניס את
הדג לתוך הבקבוק. לא הצליחו.
ניסו להכניס את הבקבוק לדג.
שוב לא הצליחו. מה עשו?
לקחו את הדג בנפרד ואת הבקבוק
בנפרד ושמו אותם באמצע
הלילה בפתח ביתו של מיכה.
צילצלו בדלת ורצו מהר למטה.
מיכה פתח את הדלת וקפץ בבהלה
חזרה למראה הדג המפרפר.
השלושה לעומתו התגלגלו
מצחוק, עלו חזרה למעלה
וחיכו עד שבתיה תגמור לטגן|
את הדג. בבוקר היא גמרה ואז
החלה חגיגת יום־ההולדת.

; האבא של קירק ח־ג־לאס
הגיע השבוע לקעגס־קלאב
בחברת המפיק עמנואל
הניגמן. זאת אינה הלצה. הכוכב
ההוליבודי ריצ׳ארד כון

711111ך 1ך 1אשתו של ארז לוסטיג, מושכת לאח־
1 1 ^ 1 1 1 1 111111 רונה את תשוממ-הלב של נהגי תל־אביב.
היא רוכבת על קטנוע מיוחד במינו: קטנוע מתקפל שאפשר
לדעת נהגים רבים יהווה
להכניסו לתא מיטען של מכונית.
קטנוע מסוג זה פיתרון לבעיית פקקי התנועה בתל־אביב.

שחקן נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר וכוכב הפועל תל־אביב
לשעבר מרים (מימין) את הקטנוע המקופל. במרכז :
אשתו אווה סוגרת את תא המיטען כשהקטנוע בפנים התא. משמאל: צורת החנייה

אח לוסטי1

הייתי

רוטשילד״,

אומר השיר. בת־שבע רוטשילד
— היא רוטשילד. אבל לא מאמינים
לה. ומעשה שהיה כך
היה: בת־שבע היא בעלת להקת
המחול בת דור. לבת דור יש
משרד ברחוב אבן גבירול ב־

תל־אביב. בכניסה לבניין יש
שלט קטן המראה את הדרך למשרד.
לפני כשבוע הגיע לבניין
פקח עירוני על־מנת לערוך רישום
השלטים, כדי לקבוע את
מס השלטים. בכניסה לבניין
שאל הפקח :״למי שייך השלט
הזה,״ כשהוא מצביע על השלט
של בת דור .״לרוטשילד,״ השיבו
לו. הפקח לא האמין. הוא
נכנס למשרד בת דור וניגש לפקידה
מיבד וייס :״למי
שייך המשרד?״ שאל אותה.
״לרוטשילד״ השיבר, מיכל .״תפסיקו
את המישחק הזה. אם זה

רוטשילד, אז אני פו ס פי ד
תפסיקו להתחכם איתי,״ הו
צעק .״ותני לי מהר את תעוד
הזיהוי שלך,״ דרש הפקח הז
עם. למיכל לא עזרו טענותיה
השבוע קיבלה הזמנה למשפנ|
האשמה: לעג לפקח והכשלת
בשעת מילוי תפקידו.

משחק בסרט ההסדר את תפקיד
האבא־של־קירק. לפתע ניגשה אל
הכוכב המצולק צעירה בשם
צילה, מהפקידות של עיריית
תל־אביב, והפגיזה אותו בשאלה־של־64־אלף־דולאר
:״אתה לא ב־מיקרה
האיש הזה שעשה סקנדל
בעניין ר,מיסיס שלו?״ האמת
היא שבון מתכוון להסריט בארץ
מערבון עם קליד כלום.

של הקטנוע כשלידו אווה ובתה דנה. קטנוע מסוג זה הוכנס לשימוש בצבא הבריטי
במלחמת־העולם־השנייה. הצנחנים הבריטיים היו צונחים איתו. במשך השנים עבר הקטנוע
גילגולים רבים, ביניהם ה״ווספה״ וה״למברטה״ .עתה משתדלים להחזירו לאופנה.

מכתבים
(המשך מ ע מוד )6

הלנה לעצמן אישיות
עם 3שנים אחריות.
בראון סיהסטנט

דימאגוגים וציניקאנים דו־פרצופיים ישלטו.
ואז דת תהיה ענין של כל פרט ופרם
ויהודי יהיה מי שירצה להיות יהודי בלי
שהרב ניסים וחיים משה שפירא יתנו
הכשר•

קורא שעדיין אינו
מוכן לחתום, תל־אביב

£8צריך לעשות
כרית ׳מילה
בהתייחס למכתבו של מר ירחמיאל פוטס־דם
מרמלה (העולם הזה ,) 1695 אינני מסכים
עימו.
״למה לכל הרוחות היו צריכים לעשות
לי ברית מילה?״ אומר פוטסדם. פיסקה
זו אינה נכונה היות ואנו עם יהודי
ונהוג מזה מאות ואלפי שנים הנוהג של
ברית מילה ולא מר פוטסדם הוא שיקבע
שאין צורך בברית מילה.
איני נמנה על הצבור הדתי במדינה, אך
מילים אלו פגעו בי קשה.
הרשטיק יוסף -צר,״ל

מרוצה

י ייז״׳י
מהעיתון

אני ילד חדש בארץ ורק כשהגעתי לארץ
המליצו לי לקרוא את עתונכם העולם
הזה. אמרתי להם כי אני צעיר, ואמרו
כי לא נורא, יהיו דברים שיענינו אותי.
ועכשיו אני כבר בן , 15 ומאוד מרוצה
מהעתון שלכם.

רמי,

תל־אביב

; 1הציגיקאים השמאדים
ש 7הקואליציה

ואתה עשוי גם לזכות בפרס!
כל חודש, כמשך שלוש שנים, ישתתף מספר תעודת האחריות
שלך כהגרלות פרסים. זכית כפרם — יוצא מספרך מההגרלה.
כל חודש כמשך שלוש שנים יוענקו: חמש מצלמות קוראי,
אינסטמטיק לקונים, וחמש מכונות גילוח כראון סיקסטנט לכעלי
החנויות שכהן נמכרו המכונות של הזוכים. להשיג ככל חנויות שקם.

51x1301 חט₪ט
הקנה לעצמך אי שיות |־ עם 3שנים א חריו ת

סוליפס -משחת שיניים
חדשה של ״יצהר״
ביהח״ר יצהר, הוציא בימים אלה
לשוק את משחת השיניים החדשה וה־חדישה:
סוליפס — בפסים הכפולים
(אדומים או כחולים).
משחת השיניים — סוליפס ממשיכה
את המסורת הוותיקה של משחת סולי־דוכס,
המיוצרת בעולם מזה 50 שנה
והמשווקת בישראל מזה 20 שנה, לציבור
של עשרות אלפי נאמנים.
הפסים האדומים של סוליפס מכילים
0מ0נ01־ 3<:101צ10־ 1אשר משמש נשק
אנטי בקטריולוגי יעיל ונמרץ, בעל
פעילות ממושכת.
הפסים הלבנים שבמשחה מורכבים
מיסודות משחת סולידוכס המפורסמת,
אשר החומר הפעיל בה 10130־031
מסיר את אבן השיניים, מסלק כתמי
טבק, ומקנה לחניכיים ולפה הרגשה
נפלאה של רעננות ריחנית.
ואילו הפסים הכחולים מכילים
? 1000)10 למניעת עששת החניכיים.

״איך לכבס מהי״
חוברת שימושית ונאה בשם זה,
הודפסה זה עתה ע״י חברת ״שמן״ —
במטרה להקל על עקרת־הבית להתמצא
ב״סבך״ מיני אבקות הכביסה וסוגי האריגים.
החוברת
שנערכה ע״י מומחים מבהירה
בצורה פשוטה ושיטתית את כל
הכרוך בתהליך הכביסה הביתי, ביד או
במכונת כביסה, כ״ב היא משיבה על
הרבה שאלות מטרידות כגון: איך לכבס
מה? ,במה להשתמש בכביסה? ,איזה
חומר עדיף? ,באיזו כמות? ,מה מותר
ומה א סו ר...

חעתות סטואופוניות 1 . ,

ניתן להשיג החוברת חינם, ע״י
פניה אל חב׳ ״שמן״ ,ת.ד• ,136 חיפה,
(עבור חטיבת השיווק).

לנצל כנסת חילונית כדי לכפות הלכה
דתית, זאת בושה גם לעסקנים הדתיים
וגם לציניקאנים השמאליים של הקואליציה.
דת ואמונה הן עניין פרטי. עניין של
מצפון. נוכח הכפייה אי־אפשר לשנות השקפת
עולם של מישהו. יודעים זאת מההיסטוריה.
לא אינקוויזיציה ולא אן.קא.וו.דח.
לא יכלו לשנות דבר בהשקפת־העולם של
בני־אדם.
גם בישראל, בכוח הכפייה הדתית של
שפירא את שפירא לא יעשו מחילונים־
מאמינים בדת משה. ההיפך — החילונים
יתמרדו.

שדמה גרסון,

חו לון
ברגשטיין מגיב
כל הבא למסעדת קיטון יודע שהנפיל־טע־פיש
אצלו כל-
כך רכים — שאפילו
עצם לא יכול לעמוד
בגרון. ושנית,
לחקות את שאגאל
צריך לדעת בכשרון
רב ומי כמוני
יודע ומכיר את המלאכה

הגועל־נפש הוא
רק מאותו כתב או
כתבנית אומללה שמוצצים
ציז׳באטים
בכדי למלא בליב־לוך
את דפי שבו־עונכם
(העולם הזה
) 1696 אני מאחל
לו לרכלן או רכל-
נית שבאכלם בפעם
הבא נפילטע־פיש
— יעמוד להם
עצם בגרון.
ברגשטיין

משה דרגשטין

תל־אביב

י גועל ג3ש התמונות המופיעות תחת הכותרת:
ה שבוע גובלות בגועל נפש.
דומני שגם אוהדי תמונות העירום אינם
מסוגלים שלא לקבל גועל ולהתקף סלידה
מתמונות כל־כך בלתי אסטתיות.
נערת

מרחביה

העולם הזה 1698

רכוש מצלמת קודאק אינסטמטיק ב 69.50-ל״י בלבד.
מינ חדלחג תנינרי
* סידור מיוחד לקובית בזק * אין מה לכוון!
הוזלת מחיר מיוחדת לחו. הפורים.
מצלמת קודאק אינסטמטיק 44
ביותר בעולם.
ה חדי ש ה

* אין מה לשכוח! * קל לצלם * הכנס סרט
אינסטמטיק.וצלם! * טובה לשלושתן:
תמונות צבעוניות. שיקופיות. שחור־לבן.
* תמונות חדות * רצועת יד לנשיאה.
חינם! אלמם כיס מרהיב של
קודאק לתמ תו תי ךתק בל עם
רכישת מצלמת קו דא ק
איוסטמטיק 44 באלבום מקום
ל־ 12 תמונות הנ שמרות היטב
ואפשר לשאתו בארנק או בכיס

,עצור את הזמן עם מצלמת קח־אק אינסטמטיק .44
דרוש פיתוח והדפסה של סרטי ״קודאקולור״ במעברות דלתה קולור, פיתוח חינם.

במדינה
העם

הפגישה שהיתה
בלתי־,אפשרית

זם אוהבים..״

י -ןןן ׳ 1י י

ב ¥ 11/ 1 1

81*10 51££

זה לא נגע לישראל. אבל לגבי כל ישראלי,
היה טמון בכך לקח עמוק.
מיפגש בין אויבים. מיפגש שלכל הדעות
היה בלתי־אפשרי. מיפגש שהפך השבוע לעובדה.
מיהו
גרמני? מאז יומה הראשון,
היתה ל״רפובליקה הפדרלית הגרמנית״ מסרה
קדושה אחת: לחסל את ״הרפובליקה
הדמוקרטית הגרמנית״.
כי לגבי כל גרמני מערבי, המדינה שקמה
בגרמניה המזרחית היתה התגלמות השקר
והבגידה. היא קמה על כידוני הצבא
הסובייטי. מעולם לא היה בה זכר לבחירות
חופשיות כלשהן. למיליוני גרמנים־מערביים
היו קרובים במזרח
— והם ראו בהם
עם מדוכא ומשועבד.
במשך
עשרים שנה
לא הזכיר שום
עיתון גרמני את
שם המדינה המזרחית.
גם בשיחות
פרטיות דובר על
״די צונה״ (״האזור״)
,קיצור של
המושג הרשמי ״א־׳ בראגדט זור הכיבוש הסובייטי״
.מנהיגי ה־
״צונה״ הוגדרו ביורשיו של היטלר.
למעשה, היה כל מיבנה המישטר במערב
מכוון למטרה האחת הזאת: חיסול המדינה
המזרחית, תחת הכותרת ״האיחוד מחדש״.
הצבא התאמן כמעט בגלוי למלחמה לשיח־רור
המזרח.
כסו ישראל— ערג. במשך שנים ארוכות
לא החליפה גרמניה המערבית נציגים
דיפלומטיים עם ישראל, מחשש פן יכירו הערבים
בגרמניה המזרחית. לפי ״דוקטרינת
האלשטיין״ ,שנקראה על שם פקיד בכיר ב־משרד־החוץ
הגרמני, התחייבה גרמניה מראש
לנתק את יחסיה עם כל מדינה בעולם
שתכיר בגרמניה המזרחית. ביצוע החלטה
זו בכמה מיקרים עלה לגרמניה המערבית
ביוקר — אך איש לא פיקפק שזה דרוש.
עוד לפני חמש שנים לא יכול היה איש
לחלום שתקום אי־פעם ממשלה מערב־גר־מנית
שתעז להפר עקרון מקודש זה.
בינתיים התקדמה והתחזקה גרמניה המזרחית.
היא לא הדביקה את גרמניה המערבית
בעושרה, אך היא הפכה למדינה התעשייתית
השביעית בעולם. מנהיגיה הנוקשים
החליטו שלא לוותר אף על קוצו של יו״ד.
מטרתם הבלעדית: להכריח את עמי המערב
להכיר במדינתם, ולנהל עימה משא־ומתן
פנים־אל־פנים.
השתרר קיפאון מוחלט — ורבים האמינו
שהוא יהיה גם נצחי, כמו הקיפאון ב0יכ־סוך
ישראל—ערב.
כוגדים ותכוסגים. אולם במשך כל
הזמן פעלו תהליכים מתחת לפני הקרקע.
בגרמניה קם דור חדש. בני המערב הבינו
כי המדינה המזרחית קיימת, ושאי־אפשר
לחסלה בכוח הנשק, מבלי לגרום למלחמת־עולם
גרעינית. גם בני המזרח היו פחות
נוקשים מאבותיהם הדוקטרינריים.
וכך, לאט לאט, השתנתה האווירה אצל שני
הצדדים. תחילה קמו במערב כמה הוגי
דעות אמיצים, שתבעו הכרה במזרח. הם
הושמצו כבוגדים וכתבוסנים. לאחר מכן
התרבו הקולות. בקרב השכבות המשכילות
פשטה הדעה כי ״דוקטרינת האלשטיין״
היא מטופשת.
ואז, בבחירות האחרונות, הודות לתזוזה
קטנטנה בציבור הבוחרים, נפלה הנהגת
הזקנים וממשיכי־דרכם. וילי בראנדט, סוציאל־דמוקרט
שלא היה עמוס שיגרת העבר, עלה
לשלטון. הוא הכריז שישתדל ליצור גשר
בין ״שתי מדינות הלאום הגרמני״.
היתד, זו הכרה גלוייה במדינה המזרחית.
אנשי הימין הקימו זעקה — אך נוכחו לתדהמתם
לדעת כי רוב העם הגרמני תומך
בגישה החדשה ומואס בקו הנוקשה הישך.
בראנדט פיתח יוזמת־שלום אדירה ורבת-
תנופה, שלח שליחים למוסקבה ולוורשה,
שינה במחי־יד את האווירה הבינלאומית.
המהפכה. וכך נקבעה הפגישה הבלתי-
אפשרית: הקאנצלר המערבי נפגש עם ראש
מועצת־השרים המזרחית, וילי שטוף.
אין זה סוף הדרך — אך זוהי מהפכה
המשנה את פני אירופה, כשם שפגישה בין
יאסאר עראפאת ומשה דיין היתד, משנה את
פני המרחב.
העולם הזה 1698

ך * שאלה הפשוטה, הממחישה את כל
| | בעיות הטלוויזיה הישראלית, היא זו:

האם הוצאו מאות מיליוני לירות
מן המשק הלאומי כדי לאפשר
לאזרחי ישראל לראות סרטי קאובוי
ככתיהפ -כמקום לראות
את אותם סרטי קאוכוי בבתי־הקולנוע?
האם
היה זה כל־כן־ חשוב שנראה את
סרטי בונ אנז ה דווקא כשהם משודרים מירושלים,
תחת לראות את אותם סרטי בונ אנז ה
כשהם משודרים מביירות?

שאלות פשטניות. אבל נכונות.

*• חל ת הטלוויזיה הישראלית חדרה
),לתודעת הציבור בגלל המיכרזים המוזרים׳
שגרמו לשחיטה סיטונית של עובדיה.

אכל אלה אינם אלא סימפטומים.
חשובה יותר המחלה עצמה.
כשאני חושב על המיסכנים, שערכו את
המיכרזים וששפטו את המועמדים, אני שואל
את עצמי: מה הייתי אני עושה במקומם?

זכיתי לפגוש בצוזתות מארצות רבות,
בעלי כושר מעולה ותקציבים מספיקים, שהשתדלו
לחדור לעובי הקורה של מלחמתנו
בדרכים מקוריות, מבלי להתחמק מנקודות
השנויות במחלוקת, שלעולם אינן נראות בטלוויזיה
הישראלית.

•1מה אצלנו? מהי המגמה העומדת לנגד
] עיני האחראים לעיצוב מכשיר אדיר־הש-
פעה זה?
כדרכם של יהודים, אפשר לענות בשתי
שאלות:

מי חשב על מגמות?
ומי ככלל אחראי?

טלוויזיה הישראלית כפופה, לו
|הלכה, ל״רשות ציבורית״ .למעשה זוהי
פיקציה.

מליאת רשות השידור מורכבת
על-פי מפתח מפלגתי. רוב חבריה

מימסד המפלגתי ככל כוחם לעצם
רעיון הטלוויזיה, בחששם שאינם
יפים די צורכם להופיע לעיני הציבור.
לפתע,
אחרי מלחמת ששת־הימים, הוחלט
להקים טלוויזיה ״לשעת־חירום״ .הכוונה
היתה לשדר באופן דחוף למאות אלפי התושבים
הפלסטיניים בשטחים הכבושים, כדי
להראות להם כמה אנחנו יפים, אנושיים,
מתקדמים, וכר.

על סמר הנחה זו הוקמה הטלוויזיה
-ואז נתברר כי לתושבי
השטחים פשוט אין כימעט מב
שירי־טלוויזיה. בעלי המכשירים
המעטים -כמה אלפים בסן־־הבל
העדיפו לראות את התחנותהערביות מעבר לקו־החזית.
איש לא הצטער על כך בצמרת הישראלית.
ממילא לא היה מה להגיד לפלסטינים,

לפי מ ה הייתי צריך לשפוט?

יצרנו גולם, ושכחנו לשאול את
עצמנו מראש: מה הגולם הזה
צריף לעשות, כעצם?
נדמה שלילית.

שהסלקציה

היא

כולה

כף נוצרת התמונה הכללית של
באנאליות. של חוסר-חשיבות.

ץ* י שנזדמן לו לראות מערכות־טלוויזיה
בארצות אחרות, גדולות וקטנות, יודע
שיש ביניהן הבדלים גדולים מאוד.

מי עמד אי־פעם מול המסך הקטן שלנו
כשהוא נסער, נפעם, אחוז חווייה עמוקה?
מי עמד מולו כשחמתו בוערת להשחית,
אחרי ששמע אתגר מחשבתי או רעיוני?
אילו נעלמה הטלוויזיה כולה מחד, לא
היתד, משאירה אחריה שום חלל ריק, מלבד
החלל הריק בזמן המאזינים.

לכל ארץ יש תפיסה אחרת, או
שילוב אחר של תפיסות, לגבי
מכשיר זה.

יש ארצות שבהן יוצאת הטלוויזיה בכוונה
תחילה לחנך את הציבור, להנחיל לו ערכים
תרבותיים, שהיו עד כה שמורים למעטים.
יש ארצות שבהן הטלוויזיה היא בעיקר
מכשיר של מידע, המוציא מיליוני דולארים
כדי שכל אזרח יידע מה מתרחש בלאום,
בדרום־אפריקה, בארץ־ישראל.
יש ארצות שבהן קיימת טלוויזיה מהפכנית,
ההורגת בשיטתיות פרות קדושות והמעוררת
את האזרחים למחשבה.

שמאשימים אותם בכך שהם פועלים ״מעל
לראשים״ של רוב הציבור. מנוי וגמור עימם
להעלות את הציבור לרמה גבוהה יותר.
כארצזת״הכרית יורדת הטלוויזיה, ה־מיסחרית
לעיתים קרובות לדרגת המכנה׳ המשותף
הנמוך ביותר, בתוכניות נוסח בו־נאנזוז.
אך יש גם תחנות השומרות על רמה
גבוהה ביותר של מתח מחשבתי וחינוכי.
באוסטריה הקים אדם אחד דיקטטורה
טלוויזיונית, המצפצפת על הממשלה והמשרתת
את הדמוקרטיה.
כשווייץ ראיתי תוכניות־תרבות שהתעלו
לרמה הגבוהה ביותר של תיאטרון וקולנוע.
בבריטניה
גורמות שתי מערכות־הטל־וויזיה,
המתחרות ביניהן, לשערוריות לאומיות
בהעלאת נושאים נועזים ביותר בלשון
נועזת ביותר.

ובמובן -בונאנזה.

אם יש איזושהי סלקציה במיבחר
| | הזה? סלקציה המעידה על מגמה כלשהי,
טובה או רעה?
ל א לשדר שום דבר שיש בו כדי להרגיז
מישהו.
ל א להתמרד נגד שום מישאלה של עם-
קנצ׳יק מפלגתי, היכול להזיק.
לא לעשות דברים שיעלו כסף.
ל א להפעיל שום אדם יוצא־דופן (,למרבה
הצער, כל אדם יוצר, בכל שטח שהוא, הוא
יוצא־דופן).
7א להעסיק שום ישראלי, אף אם נתגלה
כגאון בטלוויזיה זרה, אם יש לו דעות
פוליטיות חזקות (מה אפשר לעשות, מי
שאין לו דעות, גם אינו מסוגל ליצור דבר
משמעותי).

אפשר לקבל עובד לתפקיד, כשיודעים
מהו התפקיד. אפשר להרכיב צוות כשיודעים
מה יהיה מוטל על הצוות.
ואילו אצלנו, איו איש יודע לשם מ ה
קיימת טליויזיה. מעולם לא הוחלט מהו
תפקידה המרכזי.

ויש, במובן, ארצות רבות שבהן
הטלוויזיה היא מכשיר שלטוני
מובהק לשטיפת מוחות האזרחים,
מכשיר שבא כמקום השיטות הפרימיטיביות
של מחנות־ריכוז
ומרתפי-עינויים.
בפינלנד סיפרו לי ראשי הטלוויזיה

שעה של מנגינות ופיטפוטים של להקת־חלטורה
מהדרגה העשירית, שמקומה על
במת־החובבים של קיבוץ בעונג־שבת, אחרי
ארוחה טובה.
אמנית המספרת על עצמה בלי סוף, ב־וולגאריות
סנטימנטלית המעלה קבס.
קיטש פטריוטי המתחרה בהצלחה עם הקיטש
המקביל (והדומה לו להחריד) הנשפך
מתחנת קאהיר.
מהדורות חדשות המועתקות באיחור ממהדורות
הרדיו (למישהו נדמה, כנראה, ש־חדשות
הרדיו הופכות חדשות הטלוויזיה
אם מוסיפים להן פרצוף של קריין וכמה
תמונות סקסיות של אבא אבן).

אין אלה מחלות של ילדות. אלא
הן מחלות של זיקנה!

הס עסקנים מפלגתיים מדרגה
חמישית או שישית, שנבחרו ב־איצטלה
של מוסד זה או אחד.
בראש המליאה עומד יהודי נחמד, איש
ארץ־ישראל השלמה, ממקורבי גולדה, שכל
נסיונו הוא בשטח הפקידות הממשלתית האפורה.

זמן־מה
עסק כזה השר ישראל
גלילי, אדם החי לו בל-בולו כעבר
טרום־טלוויזיוגי רחוק.
מהר״ל קולקטיבי זה יצר את הגולם. איך
יכול היה לתת לו נשמה?

מגוח!* אף להעלות על הדעת
שקבוצה מיקרית כזאת, שצמחה
לה על העץ הזקן של המימסד המפלגתי,
תוכל לעצב את המכשיר
המודרני ביותר של תרבות סוף
המאה ה־! 20

דאי לזכור באילו נסיבות נולד גולם
מגודל זה.

במשך שנים התנגדו ראשי ה־

שהרי ממשלת ישראל שוללת את קיומם
הלאומי ולא החליטה על עתיד השטחים.
המחלקה הערבית הפכה בת־חורגת (אם כי
טובה יותר מן העברית, מכמה בחינות).
הדגש עבר לטלוויזיה העברית.

ותוך בדי כך נשבח כי מעולם
לא הוחלט, כעצם, מ ה יש?שדר
לציבור הישראלי. מה, ולשס מה.
תעמולה? חינוך? בידור? באילו מנות?
לאיזו רמה? באיזה תקציב?

ך * גולם נולד. הגולם קם על רגליו. הן
ן גולם רעב. הוא זקוק לכמויות גדולות
של מזון. מניין לקחת?
מתקבל הרושם שבמיטבח הטלוויזיה עומד
סיר־ענק, שלתוכו נזרק בחיפזון קד!ד
תני כל הבא ליד, כל מה שניתן לקנות
בזול, להכין בזול, ללא מאמץ של מחשבה
וכישרון. והכל, הכל, מיקרי לגמרי.

בונאנזה אחת גדולה.
נזרקות לתוך הסיר גם תוכניות טובות.
לא אזכירן מחשש של עינא בישא.

אכל מה נשפך מתוף הסיר כמרבית
שעות השידור?

ינני בא כאן להאשים׳את האחראים
בפועל לטלוויזיה. העמדנו אותם במצב
בלתי־אפשרי — בלי הנחייה ברורה, בלי
תקציב מתאים, בלי גיבוי של ממש.

הם נאלצים להתכופף, אם רוצים
הם להישאר כחיים כג־׳ונגל המפלגתי.

יחליפו מחר מנהל זה באחר, לא ישתנה
דבר. כל מנהל חדש יעמוד באותו
המצב.

דבר לא ישתנה אלא אם כן
נקים רשות-שידור חדשה לגמרי.
וניתן לה עצמאות מוחלטת.
ונסלק מתוכה את העסקנצ׳יקים
למיניהם, ואת הפקידים למיניהם,
ונשים במקומם אישים בלתי•
תלויים בעלי שיעור-קומה ועצמאות
מחשבתית.
ונקבץ בטלוויזיה טיפוסים יוצרים,
יוצאי־דופן בבל שיהיו, כעלי
דיעות באשר יהיו.
וניתן להם יד חופשית ליצור,
להרגיז, לשגות, להיכשל, ואפילו
להצליח.
שאם לא כן — ניצור בארץ דור שלם
של בונאנזה.

תמרורים
מנהליםרומן השחקן השמן
אורם ץ וולם 55 שהתגרש לא מזמן
מרעייתו פאולה — וכבר הספיק לנהל
כמה רומנים עם צעירות שהיו יכולות
להיות בנותיו, מבחינת גילן — והצעירה
היוגוסלבית היפהפיה בת ה־ , 18 אוג׳ה.
בשבוע שעבר הגיע תלם בחברת אוג׳ה
לרומא, שם הוא מתכונן לעשות סידרת
סרטים עבור הטלוויזיה האמריקאית.

עומדים

להינשא

אחרי

שנולדו להם תאומים,
מיאה פארו,
אשתו לשעבר
של פרנק סינסרה, התזמורת ומנצח

אנדרה

פרכין

שהודיע מיד אחרי
הלידה כי ״אנחנו
מאושרים ואני שמח
להודיע כי למיאה
שלום, ולתאומים וכי הלירה היתד,
קלה, יחסית.״ כשנשאל
אם בדעתו
לשאת את מיאה,
למרוח הודעותיה הקודמות, שאינה חושבת
על נישואין קרובים, השיב :״כן, בהחלט.
אשא אותה לאשה מייד לאחר שאקבל את
הגט מרעייתי, דורי.״
נישאו במאליבו, קליפורניה, בטקס
אזרחי, שחקן הקולנוע והבמה ג׳ייסון
רופארדם ( )47.ולואיז אורן ונר (,)26
העובדת בחברת טלוויזיה. אלה הם נישואיה
הראשונים של לואיז, ונישואיו ברביעית
של רובארדס — שהתגרש לאחרונה מלורן
באקאל, לאחר שמונה שנות נישואין.

תב ע לדין
פתי ז׳אן פול

מ מור

שחקן הקולנוע הצרכלמונדו
את שחקן הצרפתי הקולנוע
אלן דילון. השניים
הופיעו יחד
בסרט המתח בור־סלינו,
בו שימש וילון
גם כמפיק.
בהסכם שבין השג
הרו

דילון יים נקבע כי הפיר־סומות
לסרט תתפרסמנה
לסירוגין,
כשמעל שם הסרט
מופיע פעם שמו של ברמוגדו בלמונדו, פעם שמו
של וילון ופעם שם
שניהם, בגודל זהה.
כשהופיעו מודעות הסרט, פורסמו השמות
בהתאם להסכם — אך באותן מודעות בהן
היה צריך להופיע רק שמו של בלמונדו
הופיע גם שמו של דילון, כמפיק. בלמונדו
טוען כי זוהי הפרת הסכם — שכן נאמר
במפורש. שבאותן מודעות יופיע רק שמו
שלו. וילון, שלא היה מוכן להתפשר,
טען כי עבד משך למעלה משנה על הפקת
הסרט ומשום כך זכאי הוא ששמו, כמפיק,
יופיע בכל המודעות.

הספר הרא שון ו הי חי ד בארץ שכולו עברית

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מ הוד ר ת * פורמט אלבו מי * נייר משובח
וכל ז ה במחיר של — 12ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
לכבוד
בל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלבית״,
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי ־מגיעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח
הזמנה /הצהרה

הוצאח־לאור ת.ד ,33144 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את חספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מש
על בנק --על סך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזח שאני מעל גיל •.1
גיל.

,כתובת ...חתימח

נפטר בטקולה, קחליפורניה, בגיל
,80 ארל סט;לי גארדנר, מחבר ספרי
המתח, שגיבורם, הפרקליט פרי מייטון
נהפך לחביבם של מיליונים ברחבי העולם.
גארדנר, שהיה עורך־דין במיקצועו, הדהים
את העולם בפיריונו העצום: הוא הכתיב
את ספריו לשמונה מזכירות והיו שנים
בהן כתב ששה ספרים בשנה. המו״ל של
גארדנר, חברת וויליאם מורו, מסר כי
167 מיליון ספרים של גארדנר נמכרו ב־ארצות־הברית
בלבד עד 1969 ומיליונים
רבים נוספים בארצות אחרות. הספרים
תורגמו ל־ 23 שפות. גרדנר כתב 140
ספרים שמתוכם 80 עסקו בעלילות פרי
מייטון, דלה סטריט ופול דרייק.
נפטר בתל־אביב בגיל ,83 מייסד
רשת בתי המסחר להלבשה מצקין ומחלוצי
תעשיית ההלבשה בארץ — אברהם
משה מצל,ין. יליד וילנא, עלה לארץ
ב־ 1922 והקים ב־ 1929 בתל־אביב את בית
המסחר הראשון להלבשת גברים. במשך
השנים פיתח את עסקיו והקים רשת חנויות
ומתפרות לבגדים בכל רחבי הארץ.

סימטום או ושעות? נגרר 300ד״ ו חו דסא בו ת ׳שואל אחו מננס׳ ההסברה שדה

013ת גח1יח
* <-ידיעה נפלה כרעם ביום בהיר.
ן 1שום פרט מפרטי המהפיכה שבוצעה
בטלוויזיה הישראלית ואף מעשה נישול של
כתב או במאי זה או אחר׳ לא היבו גלים
של תדהמה כמו הידיעה שגלוריה סטיוארט,
קריינית התחנה הערבית של הטלוויזיה הישראלית,
הגישה את התפטרותה מהטלוויזיה
בעקבות מסקנות ועדת המיכרזים.
כי בתקופת חייה הקצרה של הטלוויזיה
הישראלית הפכה הצעירה הבלונדית מיריחו
בעיני רבבות הצופים של הטלוויזיה הישראלית
בארץ ובמרחב, לאישיות שסימלה
יותר מכל אחד אחר את החיוב שבמדיום

גלוריה היא הסיבה הישירה לכך שובבות
צופים ישראליים, שאינם מבינים
אפילו מילה אחת ערבית, נוהגים לצפות
בשידורי התחנה הערבית. היא גם היתד, הגורם
לכך שצופים ערבים, המתיחסים בחשדנות
להודעות ישראליות, היו מוכנים
לבלוע כאמת משמיים כל מילה ש־צאה
מפיה בקולה הרך והענוג, המלווה במבטי
עצב מלטפים.
מול כל הקרייניות האחרות שהופיעו עד
כה בשידורי הטלוויזיה הישראלית, שכולן
נראות כאילו יצאו מתבנית אחר, מלאכותיות
וחסרות לבביות, נעדרות ידע, נבוכות
ובעלות מבטים בוהים וחסרי־הבעה,
התעלתה גלוריה סטיוארט כדמות שנולדה
ממש עבור הטלוויזיה. מהרגע הראשון כו
הופיעה על המסך הקטן ידעה ליצור קשר
אישי חם, עמוק ובלתי אמצעי עם צופיה.

נעשים מאמצים לתקן את העוול שנגרם לה
ולמנוע את התפטרותה.
אולם עצם הגישה שהביאה להתפטרותה,
היא המהווה את השערוריה הגדולה ביותר
מכל שערוריות הטלוויזיה.
מעטים זוכרים זאת היום, אבל אם אזרחי
ישראל יבולים לברך על קיומה של טלוויזיה
ישראלית, הרי זאת בזכות התחנה הערבית.

למעשה הוקמה הטלוויזיה הישראלית, מיד
אחרי מלחמת ששודר,ימים, לצרכי התחנה
הערבית, כדי להוות מכשיר הסברה מספר
1של ישראל כלפי ערביי הארצות השכנות.
לצורך זה גוייטו גם מיטב הכוחות המקצועיים
שהיו קיימים בישראל.
בראשם עמדו ניסים רג׳ואן עורך היומון
אליום בשפה הערבית; איתן שאבי, עורן־

ממר ־ צ ־ ם ו איוווי

יי׳׳ך71׳.

ל תוך מחלקה זו השתלבה גלוריה
\! ס טיו ארט לגמרי במיקרה.
גלוריה בת וד ,25 היא ילידת יריחו; בת
לאב בריטי שהיה קצין גבוה בלגיון הערבי
הירדני ולאם איטלקיה ,.במלחמת
ששודד,ימים שהתה גלוריה, השולטת בארבע
שפות (ערבית, אנגלית* אעזלקית
ותורכית) על בוריין, בכוויית. בעקב(ת
השתדלותו של ידיד ישראלי שהכיר את
אביה, ניתן לה רשיון לחזור ליריחו.
גלוריה חזרה אל בית-הוריה. הסתובבה
כשנה ללא עבודה• היה זה אותו ידיד
משפחה ישראלי, עובד מכם, שהציע לה
להגיש את מועמדותה לטלוויזיה הישראלית.
אנשי המחלקה הערבית קפצו על הצעתה
כמוצאי שלל רב. היא היתד, בדיוק הדמות
שחסרה להם: בעלת הופעה אירופאית
המדברת ערבית מצויינת, תושבת
הגדה המערבית, פוטוגנית בצורה נדירה
ובעלת קסם אישי המוקרן מעבר למסך
הקטן.

מכשיר הסברו!
** שה להעריך את תרומתה של
[ /דמות כזאת בטלוויזיה הישראלית. לא
רק שהיא משמשת דוגמה לאישיות טלוויזיונית
מושלמת, ערכה הוא בעיקר כמכשיר
הסברה, כדמות ההופכת מילים
׳נבובות ומליצות, לטקסטים אישיים בעלי
משמעות וכושר שיכנוע.
״היא שוד, לישראל כערכם של חמישה
מטוסי פאנטום,״ היו נוהגים לומר עליה.
העובדה שהיא היתד, אחת הבודדות מבין
תושבי הגדה המערבית שהשתלבו במערכת
ההסברה של ישראל, הוסיפה משנה תוקף
למערכה.
והנה, בעקבות השחיטה של ועדות המכרזים
בטלוויזיה הישראלית, פגעה הסכין
גם בה. משום מה החליטה ועדת המכרזים
אליה נגשה גלוריה לראיון, להורידה
בורגה. כתוצאה מכך הוקטנה גם
משכורתה מסכום של 925ל״י ברוטו לחודש
לסכום של קצת למעלה מ־ס 60ל״י.
גלוריה ראתה בכך פגיעה ועלבון אישי.
למחרת פירסום תוצאות ועדת המיכרזים,
היא הגישה את התפטרותה להנהלת ה־טלוויזיה
הישראלית•
בשלב זה היא ממשיכה עדיין להופיע בשידורי
התחנה הערבית, כשמאחורי־ד,קלעים

השבועון אל־מוצוואר, סמיר דרוויש, סופר
ערבי צעיר מבקעה אל־גרביה ושלמה ענברי,
אשר הקים את המחלקה וקיבץ סביבו צוות
מעולה, בעל השכלה אשר הצליח להפיק
תכניות ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה
הקיימות בתוכניות הטלוויזיה בארצות־ערב,
שלהן נסיון של שנים.
לאילו מימדים של השפעה הגיעה התחנה
הערבית של הטלוויזיה הישראלית
ניתן ללמוד מן העובדה שבעתונות הערבית׳
בעיקר זו החופשית של לבנון,
נכתבים מדי פעם מאמרים המתריעים על
הסכנה שבקיומה של תחנה זו, למוראל
של אזרחי ארצות־ערב.
מעניין לציין כי עתוני לבנון מדגישים
כי רק בתחנה הישראלית ניתן לשמוע מפי
הקריינים היגוי ערבי נכון והיגוי מדוייק,
הרבה מעבר למקובל אצל קרייני תחנות
הטלוויזיה הערביות.

!׳ י גלוריה סטיוארט, הקריינית ה־נ
ונבת של התחנה הערבית של

טלוויזיה הישיראלית. נוצריה מיריחו, שעמדה ה שבוע ב מרכז סערה אשר איימה להביא
מו״בר את מכ שיר ההסברה מספר 1של מדינת־ישראל בלפי מדינות־ערב ה שכנות.

.גרוריה, גלוריה, הללויה!׳

תוך זמן קצר מאז החלה גלוריה לעבוד
בשירות הטלוויזיה הישראלית היא
הפכה לכוכבת. היא קבלה מכתבי מעריצים
יותר מכל אישיות טלוויזיונית אחרת בישראל.
בין
מכתבים אלה היו מדי פעם גם
מכתבי איום. היו אלה בעיקר הלאומנים
הערבים שזעמו על הופעתה בטלוויזיה הישראלית.
מכתבי האיום היו אנונימיים, או
חתומים בידי ארגונים פלסטינים בתוך הגדה•
עובדה היא: למרות כל הידיעות על
כך, לא קיבלה גלוריה מעולם מכתב איום
׳מאל־פתח, למרות שדרש ממנה להפסיק את
עבודתה בטלוויזיה הישראלית.

גוווי ח
־.משך מעמוד ) 13

רומן ע ישראלי
מרות שהפכה כץ־לילה לכוכבת
/לא סיחררה עובדה זו את גלוריה. היא
יהלה אורח חיים צנוע ביותר. גם בהו־
!עתה החיצונית בחיי יום־יום היא לא

במדינה

קביעות, ונראה היה כי גלוריה שכחה את
חברה הקבוע, ארכיאולוג יפאני ממנו
נפרדה מאז המלחמה.
מאחורי גבם ריכלו כי הם עומדים לה־תארש.
אולם הפלריט הקצר הסתיים .״אין
מה לספר על הסיבות,״ אמר יוסוף פרח,
״פשוט התברר לנו שאנחנו לא מתאימים
כמו שאומרים הצברים.״

הווי יחד 11 התינוק
ץ* אז עלתה גלוריה לכותרות, הצהי־
^ ן רה כי משאת־נפשה היא להיות כוכבת
קולנוע. לא־מכבר נדמה היה כי משאת־נפשה
זו עומדת להתגשם. באחד העיתונים סיפרה
גלוריה כי החברה המתעתדת להפיק סרט
על חיץ של המרגל הישראלי אלי כהן פנתה
אליה, הציעה לה לשחק בסרט את תפקיד
אשתו של אלי כהן. מאוחר יותר התברר
כי מישהו הפיל את גלוריה בפח.
מכל הגירסות על מניעי התפטרותה של
גלוריה נשארה בסופו־של־דבר רק סיבה
אחת: העלבון הצורב שביחס כלפיה מצד
אלה אותם שירתה בנאמנות במשך כשנתיים.
כך שפכו יחד עם המים גם את התינוק.
יחד עם ראשי המחלקה הערבית, כמו ניסים
רג׳ואן, איתן שאבי וחבריהם, שלא עברו את
ועדת המיכרזים, בה לא ישב אפילו מומחה
אחד לערבית, נטלו מהתחנה הערבית של
הטלוויזיה הישראלית את נשמתה — את
גלוריה סטיוארט.
ראשי הטלוויזיה עדיין מקווים כי יצליחו
להניעה לחזור בה מהתפטרותה. אבל השבוע
הפכה התפטרותה של גלוריה לעובדה
סופית. והאחריות הבילעדית לשערורייה זו
מוטלת על מנהלי הטלוויזיה ועל ועדות
המיכרזים שלה.

כוחות הביטחון. לצורך המיבצע הוכנו פקודות
קבע מיוחדות. הוכנה מערכת שלמה
של סימני סתר ושל הוראות סודיות. הכל
כדי למנוע אפשרות כלשהי להתנקש בחייו
של שר־החוץ הישראלי.

חסי־חוץ ביקור השגריר
ביום הרביעי שעבר פירסם הארץ בעמודו
הראשון ידיעה מאת כתבו המדיני דן מרגלית,
לפיה שוקלת ממשלת ישראל את
הזמנתו לארץ של שגרירנו בוואשינגטון
להתייעצויות בירושלים.
עוד באותו יום עצמו פירסם דובר משרד־החוץ
הכחשה נמרצת: לא דובר כלל על
הזמנת השגריר רבין ארצה, טען הדובר.
48 מאוחר יותר נחת רבץ בלוד.
טלפון מגולדה. מה שהיה לרבץ לומר
לממשלה נשמר בסוד מוחלט. היתד, זו
תופעה בלתי־רגילה לגבי דיוניה של ממ־שלת־ישראל,
המודלפים החוצה בקביעות.
על כן רווחה הסברה, כי הפעם לא היתר,
זאת גולדה מאיר שביקשה מחבריה להימנע
מהדלפות — אלא האמריקאים עצמם.
סביר היה להניח, כי בביקורו דיווח השגריר
רבץ על הנקודה האקטואלית ביותר
על סדר־היום של יחסי ישראל— ארה״ב
— מכירת המטוסים לישראל.
סביר היה להניח, כי בנוסף לדיווחו מסר
לממשלה גם הודעה מוסמכת על כוונות הנשיא
ניקסון לטווח הקרוב בשאלת הסיכסוך
הישראלי־ערבי.
היה זה חומר שלא ניתן למוסרו טלפונית
או במיברק. רבין עצמו הביע את הדיעה
שרצוי להזמינו לירושלים. ההכרעה להזמינו
נפלה ביום חמישי, בשיחה טלפונית ישירה
בינו לבין גולדה מאיר, בנוכחות שר־הביטחון
משה דיין והשר ישראל גלילי. בסיכום
השיחה הזמינה גולדה את השגריר
לירושלים — בלי שמשרד־החוץ ידע זאת.
רק לאחר השיחה מסרה על כך לאבא אבן.
זה תמך בצעדה, שיגר לרבץ מברק רשמי
לבוא ארצה,

חגורת הפלדה סביב
האישיות החשובה

*1 1 0 0 7ה

ן!#1111
זולים,

מטפלת

״ביקורו של אבא אבן בגרמניה הידק את
הקשרים בין בון לירושלים,״ ציינו הפרשנים
לפני שבועיים, בתום ביקורו הרשמי
הראשון של שר־חוץ ישראלי בגרמניה.
השבוע, בדיווחים שהגיעו מגרמניה בתום
הביקור, הסתבר באיזו מידה היה ביקורו
של אבן שם בבחינת הטרדה לגרמנים. ואלה
הפרטים שטרם פורסמו על הביקור:
מאז תום מלחמת העולם השנייה היה רק

גלוריה, בעלת עיני החתול
הירוקות, אוהבת
בהם ומשחקת עיטס.

וררה את אותן התגובות כפי שעוררה
ל המסך. היא היתד, מתלבשת בפשטות,
תגוררה בחדר שכור אצל משפחה ערבית
ירושלים המזרחית. פעם או פעמיים ב־זבוע
היתד, נוסעת לבקר את הוריה ביריחו.
לפני חדשים מספר נרקמו יחסי ידידות
ינה לבין צעיר ערבי שהכירה בטלוויזיה
ישראלית. היה זה יוסוף פרח, שחקן
עיר יליד הכפר גוש־חלב, שהצטיין בשחקו
בסרט הישראלי אסירי החופש.
יוסף עבד בטלוויזיה כעובד חפשי שלא
ן המנץ, כשהוא חולם להקים תיאטרון
רבי דווקא בירושלים המזרחית. אחרי
יכרותו עם גלוריה הם החלו לצאת ב־

הפקידים התבקשו לצאת לחופשה
מקורות מודיעין של המשטרה הגר
מנית
מסרו כי הסכנה לחייו של אבן נתונה
משני כיוונים: ערבים וסטודנטים שמאלניים•
על פעילי שני גופים אלה הושמו
מעקבים קפדניים.
מלבד מאות השוטרים שהוצבו בגלוי בכל
מקום אליו התעתד אבן להגיע, פשטו
אנשי־ביטחון בלבוש אזרחי על מקומות הביקור
מספר ימים לפני בואו של אבא אבן,
כשהם הופכים כל אבן, בודקים כל קיר
ומפרקים אפילו את הריהוט כשהם בודקים
אם לא הוכנסו מנגנוני חבלה לתוך הריפוד.
עובדי המוסדות אותם היה אבן צריך לבקר,
נחקרו חקירות קפדניות ובכל מיקרה
בו היה חשד לגבי מהימנות האדם, נתבקש
האיש לצאת לחופשה בת ימים מספר.
לרשותו של אבן הועמדה מכונית משוריינת
מדגם מרצדס .600 המכונית שמשקלה
6.4טון צויידה במנוע מיוחד ובכל סידורי
הביטחון והקשר האפשריים. בכל הנסיעות
לוותה שיירת אבן במספר רב של מכוניות-
מישמר סמויות וגלויות.
בארבעה בתי־חולים: בבון, בבאד גודם־
ברג, בפורץ ובקלן הוכרז מצב הכן משך
שלושת ימי שהותו של אבן במדינה. בארבעת
המקומות רוכזו ליטרים רבים של דם
מטיפוס 1) 11+למיקרה של פציעת השר.
אמבולנסים ובהם אחים מעשיים בעלי נסיון
רב הועמדו במצב־הכן כשצוותי המכוניות
לנים לידם. צוזתי־ד,חירום של בתי־החולים
נצטוו ללון ליד חדרי הניתוח עד לתום הביקור.
לאבן
עצמו נילוז 16 מטובי הגורילות של
שירות הביטחון הגרמני. שומרי הראש ליתר,ו
כצל. אחד מהם, יוהן שטהלברג, נועד
לחפות בגופו על אבן במיקרה של התנקשות
אפשרית. אנשי־הביטחון צויידו בציוד
אלקטרוני חדיש ביותר באמצעותו קיימו
קשר עם הממונים עליהם.
הכל עבר כשורה. המנגנון העצום שנועד
לשמור על אבן פוזר. גרמניה נשמה לרתחה.
משפט רפאל פוחד מהשאלונים אחד מכלי־הנשק היעילים ביותר העומדים
לרשות הנתבע במשפט דיבה הוא האפשרות
להציג שאלות נוקבות — ואפילו מביכות

מהכרס שליד
בית הושם
מקדימים הענבים להבשיל,
אשכול ענבים מלוא־הפה.

עננים מהכוס ריה אוכלת

שר־החוץ הגרמני (מוקף בלשים) מקבל את פני אכן
סוג הדס ]) 1-1+

נביח ביריחו

בפתח בית הוריה בירי
משק הבית הערבית.

גלוריה יחד עם עובדת
בת לאב בריטי ואם

מיקרה אחד בו היו סידורי הביטחון דומים
לסידורי הביטחון שננקטו לקראת ביקורו
של אבא אבן. היה זה כשד,שאח הפרסי ביקר
בגרמניה, ביוני .1967 אולם גם הסידורים
שננקטו אז לא הגיעו לדרגת סידורי
הביטחו ן שהונהגו עתה.
במשך שבוע ימים הועמדו המשטרה ו־שרותי־הביטחון
הפדרליים של גרמניה במצב
הכן 1200 .שוטרים 18 ,כלבי משטרה
מעולים, עשרה סוסי משטרה המאומנים ללוחמת
הפגנות, היו בכוננות מלאה. מיב־נים
שונים ברחבי גרמניה, בתי־ספר, מוסדות
ציבור, מחנות צבא הועמדו לרשות

— לתובע. אם כדי להוכיח ששמו של התובע
אינו טוב, וממילא לא היה במה
לפגוע. אם כדי להראות שלא נגרם לתובע
נזק, ולעיתים גם כדי להרחיב את יריעת
המשפט לנושאים שהתובע אינו חפץ להתדיין
עליהם.
כאשר הגיש ח״ב המפד״ל יצחק רפאל
את קובלנתו הפלילית נגד כתבת הארץ
סילבי קשת, קיווה שיריעת הבירור המשפטי
תצומצם לאותן עובדות שפירט בכתב־האישום.
קשת
נחלצה ממיטה צרה זו בעזרת תכסיס
משפטי מקורי. נגד המשפט הפלילי

זהו אירגוו הטירור הערבי החדש

שאנשיו זרקור את רימוני-היד במינכו

״אנחנו נדחמים
נגד כד העולם!״
ני מעשי הטירור האחרונים ש•
44 בוצעו נגד אזרחים ישראליים בחו״ל
— התקיפה בנמל־התעופה של מינכן והטמנת
הפצצה במטוס סוויסאייר שטס לישראל
— העלו אל מפת אירגוני הטירור את שמו

חבלני ״אירגון הפעולה״ עם תמונות מחבלי מינכן
־גר מני ה היא ארץ אוייב !׳׳

מחבל מניח מוקש בשטח ישראל

הטירור הוא נשק טהור ולגיטימי במלחמה׳
שמנהל העם הפלסטיני. זוהי צורת העימות
שהאוייב בחר לעצמו. רימוני־היד הם כרטיס
הביקור שלנו.
•זכותנו היא לתקוף את מטוסי אל־על
בכל מקום שהם טסים לשם. אל־על היא
מוסד צבאי מוסווה, המחזק את כוחה של
מדינת־ישראל. מטוסיה טסים בשירות הצבא
הישראלי וטייסיה הם טייסי חיל־האודר הישראלי.
״נילחם
בהם בכל העולם ובייחוד על אדמות
הנראות בעינינו אדמות־אוייב. גרמניה
היא אדמת אוייב. אין לנו כלום נגד בני
העם הגרמני ואנחנו מצטערים שגרמנים נפגעים
כתוצאה מפעולותינו, אבל ממשלת
בון, המסייעת לישראל בכסף ובנשק, היא
אוייבת בדיוק כמו הישראלים.
״אם הגנרל דיין יטוס מחר מעל צרפת !
או יוזן לא נפגע בו — כי אלה אדמות
ידידותיות. אבל אם יטוס מעל גרמניה נר־ ,
אה את עצמנו זכאים לפגוע בו.״

•ה טירור הוא טהור!*,

ד״ר איסעם אל־סארטוואי
״אלה

כרטיסי־הביקך ר

שלנו !״

של אירגון חבלני חדש, שלא היה ידוע עד
כה. זהו אי רגון הפעולה ל שיחרור פלסטין,
פלג קטן שהתפלג לא־מכבר מ החזי ת לשיח־
במדינה שהגיש רפאל נגדה הגישה היא נגדו תביעה
אזרחית על הוצאת שם־רע.
בקובלנתו הצטמצם רפאל למספר עובדות,
אותן בחר מתוך כתבה על פני עמו! שלם
שפירסמה סילבי אודותיו. העיתונאית היתר.
מעונינת להתדיין גם על קטעים אחרים באותה
כתבה.
גם היא יכלה להגיש קובלנה פלילית —
בתנאי שתוסר חסינותו של רפאל. אבל בקובלנה
פלילית אי־אפשר להציג שאלונים
בטרם החל הבירור המשפטי לגופו. ואילו
תביעה אזרחית לא רק שאינה תלויה בהסרת
חסינות הנתבע, אלא שהיא מאפשרת
אף הרחבת היריעה והצגת כל שאלה הנוגעת
לאישיותו, פעליו ומחדליו של רפאל.
במו בטחון הטחינה. השבוע החל
הסיבוב הראשון של המשפט הגדול. בפני
שופט בית־המשפט המחוזי בתל־אביב, שלמה
לונברג, התבררה בקשתו של רפאל
בתיק האזרחי של סילבי קשת. הוא ביקש
כי בית־המשפט יאסור פרסום הליכי המשפט
האזרחי. כלומר: למרות שהמשפט
יתנהל בדלתיים פתוחות, והציבור יוכל
להיכנס לאולם — לא יורשו העיתונאים
לדווח עליו.
עד לפני קבלת חוק־לשון־הרע, לא היה
הבדל בין תביעת־דיבה לבין כל תביעת
אחרת, לגבי איסור פרסום. אבל חוק־לשון־
הרע — שכל מטרתו לצמצם את חופש״
הביקורת של העיתונות ולהגן על אותם
עסקנים שהעבירו את דחוק בכנסת החמישית
— כולל סעיף המאשר איסור
פרסום. אין סעיף דומה לו, מלבד חוק
ביטחון המדינה.

רור פל סטין ואינו מוכן לקבל את המרות
של אירגון־הגג של אירגוני הטירור הערביים
— ה אי רגון לשיחרור פלסטין.
אירגון הפעולה הוא שהודה כי אנשיו הם
שזרקו את הרימונים על הנוסעים בנמל־התעופה
של מינכן, והוא שטען, לפני שחזר
בו, כי הוא אחראי לפיצוץ מטוס סוויסאייי.
בעיקבות שתי פעולות אלה זכה אירגון
זעיר זה, שמיפקדתו ברבת־עמון, בפירסום
עולמי. מפקד אי רגון הפעולה, הד״ר איסעם
אל־סארטתאי, הפן לדמות מצולמת ומרוא־יינת
לא פחות מיאסר עראפאת או ג׳ורג׳
הד״ר סארטאווי מצהיר, כי הוא יליד
עכו, שלמד רפואה בארצות־הברית, שם גם
התמחה בניתוחי־לב. בראיונות שהעניק לאחרונה
הסביר סארטוזאי את האידיאולוגיה
של אירגונו.
״עראפאת ושאר האירגונים המסתייגים
מהטירור נגד אזרחים, הם בוגדים במהפכה.

עזר וייצמן מחולל שערורייה;

פירסום הידיעה עורר סערת רוחות בכפרי
הדרוזים. כבר בשבת החלה שם החתמה
המונית על עצומת מחאה נגד דבריו
של השר. הח״כ הדרוזי שייך ג׳אבר מעדי,
תבע מבגין עריכת חקירה בקשר לדבריו של
וייצמן. עבור חרות היו דבריו של וייצמן
פגיעה עצומה, שכן מפלגה זו קיבלה אלפי
קולות מקרב בני המיעוט הדרוזי.
ביום הראשון השבוע בצהרים נערכה פגישה
בין בגין לוייצמן, שכתוצאה ממנה
פורסמה הכחשה, לפיה לא אמר וייצמן מעולם
את הדברים שיוחסו לו ובה צויין כי
וייצמן הוא ״בעל יחם חיובי וידידותי לדרוזים.״
אולם
ההכחשה לא שיכנעה את כתב
הארץ. רן כסלו הוסיף לעמוד על שלו:
•וייצמן אמר את הדברים שפורסמו. הידיעה
הגיעה אלי מפי אדם ששמע את הדברים
במו אוזניו ושאין לי ספק לערער במהימנותו.״
ידידיו
של וייצמן משוכנעים כי אין זו
ההכחשה האחרונה הצפויה מסיו בעתיד הקרוב.

״שהדרוזים
ירכו! לג ב ר דו ח!״

שר־תחבורה וייצמן
״לא ההכח שה האחרונה״

^ חת התכונות שהיקנו פופולאריות
רבה לעזר וייצמן בימים בהם שרת ב־צר,״ל
היתר, לשונו החריפה. לעזר היתר,
תמיד על קצה הלשון אימרה מבריקה או
בדיחה, בתגובה על כל שאלה. בדיחותיו המפולפלות
ואימרות־הכנף שלו, חלקן, באידיש,
הפכו לשם דבר. לעיתים קרובות
הן עוררו גם שערוריות, כיוון שעזר אינו
בורר במילים ואין הוא מהסס להשמיע
ביטויים הנחשבים כ״גסים״.
משום כך תמהו רבים מידידיו כיצד יצליח
עזר להשתלט על לשונו בתוקף מעמדו
החדש כשר. השבוע, חודשים מעטים
בלבד אחרי שקיבל את מישרת שר־התח־בורה,
הכשילה אותו לשונו פעם נוספת.
הדבר אירע במסעדת ציון בכרם התימנים.
עזר סעד שם ארוחה והיטיב את
ליבו ביין. הוא הפך מייד למרכז ההתעניינות,
ואחד מפעילי המחלקה הערבית של
העבודה ניצל את ההזדמנות לשאלו לדעתו
על היישות הפלסטינית.
עזר, שהיה שתוי במיקצת, אמר• :אם
תשאלו אותי, לי יש פיתרון ישן: לשלוח
את כל הערבים לארצות־ערב ואת הדרוזים
לג׳בל דרוז; במיקרה שהתה אותה שעה
במסעדה קבוצת חיילים דרוזים. אימרתו של
וייצמן גונבה לאוזניהם. הם התרגשו וזעמו.
הידיעה נמסרה לכתב הארץ רן כסלו, ש־פירסם
אותר, בעיתונו ביום השישי האחרון.

בתב כבדו
״הידיעה —

מ מקור

מ הי מן ! ״

ה ס קנ דאל המתוכנן שד רו״כ פרוש הסיח אתהדעת מהעיקר
החוק ״מיהו יהודי״ מערער א ת יסוד הציונות
מאות אלפי הודים הורחקו מישראל

עיין בר״ הכנפ ת מנ ח ם פרוש מאגו״י עמד על הדוכן, קרא ״טפו! טפו!״ ותוך כדי
( ן יריקה זו זרק על הארץ את סידור־התפילה של היהדות הרפורמית.
בשערורייה מכוערת ופחדנית זו (הוא מיהר ״להסתייג״ ממעשהו, כדי למנוע הענשה),
הסיח דובר האורתודוכסיה הקיצונית את דעת הציבור מן המשמעות. ההיסטורית של קבלת
החוק ״מיהו יהודי״ באותו יום.

כין ישראל ובין מאות אלפי הזוגות המעורבים כארצות־הכרית, כ־ברית־המועצות
ובשאר ארצות הפזורה.
לכל אלה נאמר: מ1תר לכם לבוא לישראל, אבל אינכם שייכים ללאום השולט בישראל.
כי לאום זה יש לו רק הגדרה אחת: דתית־אורתודוכסית. בישראל תהיו אזרחים ממדרגה
שנייה, לא תוכלו להתחתן ולהתגרש, ובתעודת־הזהות שלכם תישאו את אות־קין של ״נכרי״.

באותו מעמד נקבר, למעשה, הרעיון הציוני -לא בדי לפנות מקום
לשלב חדש ומודרני בתולדות המדינה, אלא כדי לחזור אל הגטו
הטרום־ציוני.

אילו היה הרצל שומע על כך, היה מתהפך בקברו -יחד עם כל בניי
דור המייסדים של הציונות.

הרצר נזתהפך ב 2ןבח
*ס יתונאי בריטי חשוב,

וזה אווזה זזהן ״(זיהו יתגדי״

שביקר אותו יום בכנסת, הביע את השתוממותו במלים

^ חוק שנתקבל ביום ג׳ נקרא ״חוק השבות (תיקון מספר )2״ .שם זה הוא חצי־שקר,
| 1מפני שרק מחצית החוק עוסקת בחוק־השבות, ואילו החצי השני עוסק בעניין שאין לו
בכלל שום קשר לכך — חוק מירשם האוכלוסין.

2אלה :״אינני מבין אתכם. לפני שבוע התרגזתם על פו מפידו, שאמר נ י ישראל היא
מדינה דתית וגזענית. הרי היום הוכחתם שפו מפידו צדקו״

זוהי המשמעות כלפי חוץ -פגיעה נוראה בתדמית ישראל בעולם
המערבי, הצדקת התעמולה הערבית הארסית כיותר, כריתת גט לדעת־הקהל
הנאורה שתמכה בהקמת ישראל מתוך אמונה שתהיה זאת
מדינה ליברלית חילונית.

השקר בא בדי לחפות ככמה תיקונים חיוביים (בחוק השבות) על
מעשה־הבגידה הבלול כתיקון חוק המירשם.
הסעיפים העיקריים קובעים:
• לצורכי חוק השבות וחוק מירשם האוכלוסין — ״יהודי״ הוא אדם השייך לדת
היהודית לפי ההלכה (נולד לאם יהודיה, או התגייר) .סעיף זה סוטה מן ההלכה בפרט אחד
— ודווקא לחומרה. לפי ההלכה, יהודי שהמיר את דתו נשאר יהודי. לפי החוק, יהודי
שהמיר את דתו ״מרצון״ — אינו יהודי.
• בני משפחתו הלא־יהודיים של יהודי יוכלו ליהנות מחוק־השבות (זכות אוטומטית
לבוא ארצה, והתאזרחות אוטומטית) .זהו תיקון חיובי.
י• פקיד הרישום הוא המחליט את מי לרשום כיהודי — והרישום ייעשה אך ורק לפי
אותה הגדרה של ההלכה.

אולם הרבה יותר חשובה היתד, המשמעות כלפי פנים.
עד לקום הציונות, ראתה היהדות את עצמה כעדה דתית. הציונות היתה מהפכה נגד
תפיסה זו. היא העמידה מולה אידיאל חדש — לאום יהודי, משוחרר מכבלי הדת.

הכוונה היתה לפרוש מן הגטו, ליצור אומה נורמלית בארץ־ישראל,
״ככל הגויים״.
מדינת־ישראל קמה על ברכי רעיון זה. חלוציה ומייסדיה החשובים היו — כימעט ללא
יוצא־מהכלל — בלתי־דתיים ואנטי־דתיים. הרצל עצמו, נורדוי (שנשא אשד, נוצריה) ,וייצמן,
דבוטינסקי (שדגל בשריפת גופות, ושחינו את בנו ברוח אנטי־דתית מובהקת) ,בן־גוריון
— לכולם היה ברור כי הכוונה היא להעביר את היהדות מדפוסים דתיים לדפוסים לאומיים,
תוך מהפכה נפשית.
העובדה שהם כרתו ברית, מטעמי נוחיות, עם חוגים דתיים מתונים, לא שינתה עובדה
זו. גדולי הדת היהודית, כימעט ללא יוצא־מן־הכלל, קמו נגד הרצל בחרפות ובגידופים.
הם הקימו מכשיר מדיני — אגודת ישראל — במטרה מפורשת להילחם בציונות, כדי
לשמור על היהדות כעל עדה דתית.

מובן מאליו בי יהיה קשה לשכנע יהודי לבוא לישראל, אם יידע
מראש שאשתו הנוצריה וילדיו לא יירשמו באן ביהודים, וממילא לא
יהיו מוחזקים כשייכים לאומה שלו, אלא אם בן יעברו טכם דתי שבו
יצטרכו לעשות שקר בנפשם.

החוק החדש מוחק כמחי־יד היסטוריה של 75 שנה.

וזברה דהיוז או הברה ראווזיון?

למעשה הוא מוחק כליל את המושג ״לאום יהודי״ .כי בהעמידו פנים כי ״לאום יהודי״
ו״דת יהודית״ הם היינו ר,ך, וכי ההגדרה היחידה לשניהם היא ההלכה הדתית, הוא מרוקן
את מושג הלאום ממשמעותו, והופך אותו רק מילה נרדפת לדת.

ת מוקד הוויכוח הגדיר אורי אבנרי כאשר נימק את הסתייגויותיו. לפיהן ייחשב
כ״יהודי״ לפי חוק־השבות ״מי שרואה עצמו כיהודי״ ,ואילו במירשם־התושבים יימחק
כליל ציון הפריטים ״דת״ ו״לאום״ ,כמו ברוב ארצות המערב. אלטרנטיבית הציע אבנרי

המשמעות המעשית היא חמורה לא פחות. במכה אחת נפערה תהום

פרוטוקול

סוד׳

סנ ס צי ההא מי תי ת בוויכוח על חוק ״מיהו
• 1יהודי״ לא היה השקנדאל הוולגארי של ח״כ
פרוש. תיא היתה כלולה בקטע מנאומו של אורי
אבנרי, שחישמל את הבית, אך כימעט ולא דווח
בעיתונות.
בעת הוויכוח הראשון על הצעת-החוק טען אבנרי
כי אין שום סיבה לאי־טחיקת הפריט ״לאום״ מתעו־דת״הזהות,
כפי שהציע בית־המשפט העליון פה״אחד,
על דעת השופטים החילוניים והדתיים כאחד.
הסיבה: קיום הסכם חשאי בין השרים י״ש שפירא
וח״מ שפירא, ערב הקמת הקואליציה.
הדבר הקפיץ אז את שר״המשפטים, שיצא בנאום
תקיף נגד האשמה זו. אבנרי חזר עליה בו ביום, בהודעה
אישית, בה הביא תימוכין מן העיתונות. מייד
לאחר־מכן מסרו שני השרים שפירא הודעות משלהם.
שר־המשפטים הכחיש את הדברים, תבע מאבנרי להתנצל,
אחרת ״תדע הכנסת עם מי יש לה עסק״ .הוא
הכריז באופן חגיגי שיתפטר, אם יוכח ששיקר.
שר־הפנים מסר הודעה הרבה יותר מאופקת, הכחיש
קיום ״הסכם״ ,אך רמז כי היתה הבנה בין הצדדים.
בנאומו הפעש שלף אבנרי מיסמך מדהים :
אורי אבנרי: הבעתי בפעם שעברה את דעתי מהו
הצורך בחוק הזה. יש רק צורך אחד — והוא נעוץ באותה
הסכמה שהושגה בין השר יעקב שמשון שפירא והשר משה
חיים שפירא לפני הקמת הקואליציה, שאם בית־המשפט
יפסוק בעניין זה לפי בקשת שליט, כי אז ישנו את החוק.
כבוד השר יעקב שמשון שפירא, בהתרגשות רבה, הכחיש
זאת, והוא אף התמרמר על כך שאינני מתנצל.
והנה אני מחזיק בידי פרוטוקול מישיבת הנהלת המפד״ל

מגלה

האמת:

מיום 4בנובמבר .1969 אחרי ששר־המשפטים דרש ממני
להתנצל בצורה כל־כך קיצונית, נקטתי באמצעים כדי לחקור
את הפרשה עד תומה. כתוצאה מכך אני מחזיק בידי פרוטו־

למייןמסבנוסזהכברעברוחלףסןהעולםסלנו. אבל גנז

* חיי בסםםל * םופו * הגיסבג וספהפתחל קו תהרעותועלול לצ*!ת
ל תופ ר. תעופהסהיחהלנו

יופ לי ס ה עם בן

לגולדה. הי ב רי כהלרעה, ע 1םהעגין
י פ סו קככח,

גוריון. ואפההיז !.הגס

הזה. אם ביתתפספס

נגד פה ס פ קי בלהיום, זהפוציאאוחגו

ה ע ליון

פןהס -נסלה.

לא נוכללחיותבפססלהכסספחיחליפוסאפסרללכתב צו ח ד. דרןסרבו
ללכתכחלפגי 12א י 11סגה •
ו אני

בדיןל * ם ר * סרחפספסיספביןסאוד אח

ה ענין

הז ה.

אני

לאופה. אסתיאחב סרן• להתפלגעםפנקספיופדסליהודיםדח
יסליהודיםלא ד תיי ם ״ ואניבפותסגסזחיסתדר .
ו י סנ ח

ה סי בו ת,

ו טו ב ס לו ל *

הסוו!!הנווסוסוו הסוד
קול של ישיבת הנהלת המפד״ל, עמוד , 12 שם מופיעים
דבריו של שר־הפנים משה חיים שפירא.
׳ישראל שלמה בן־מאיר: מי מאמת זאת?
אורי אבנרי: גם דבריך מופיעים בפרוטוקול זה. אני
מאמת את הפרוטוקול. אני יודע מאיפה קיבלתי אותו. אני
מוכן שתקרא אותו, ואחר־כך תגיד בעצמך אם אתה מאמת
אותו.
אני קורא מהפרוטוקול את דברי שר־הפנים :״אתמול

היתה קנוניה!

(לפני הקמת הקואליציה) היתד, לי שיחה יחד עם שר־המש־פטים
בעניין של מיהו יהודי. נמצא יהודי אחד בשם שליט
והוא הגיש בג״ץ, ושם מתחלקות הדיעות ועלול לצאת
פסק־דין (הקובע) שהצדק עם שליט, ולא עם משרד־הפנים...
ואני צריך לומר: שר־המשפטים מבין מאוד את העניין הזה...
אני חושב שבזה הוא לא נבדל מאיתנו. הוא גם כן רואה
בעניין זה אסון לאומה ...ואני בטוח שגם זה יסתדר.״
האם זו איננה ההודאה הקיצונית ביותר שיכולה להיות?
ראש מפלגה בא לישיבה סודית של הנהלת מפלגתו, ואומר:
יש הסכמה עם שר־המשפטים בעניין זה. אם זו אינה הוכחה,
אז אינני יודע מה זה.
כיוון ששר־המשפטים אמר שהוא יתפטר, אם יימצא שנכון
מה שאמרתי, והוא דרש ממני שאתנצל אם יימצא שנכון
מה שהוא אמר — אני מוכן ששר־המשפטים ואנוכי נבחר
באישיות מוסמכת על שנינו, שהיא תפסוק מי צדק. אם אני
צודק — יתפטר שר־המשפטים, כפי הבטחתו. אם הוא צודק
— אתנצל אני.
שר״המשפטים נכח בכנסת כאשר אבנרי השמיע אתגר
זה — אך בניגוד למינהגו במיקרים כאלה, לא עלה
על הדוכן ולא הגיב כלל.
רק ישראל בן־מאיר מהמפד״ל ניסה לטעון, בנאומו,
כי הציטוט שהביא אבנרי אינו מוכיח קיום הסכם.
אולם דברי מנהיג המפד״ל בצירוף מעשי הממשלה
שהביאה את החוק וכפתה אותו על הכנסת בכוח —
תשכנע כל אדם בר״דעת היכן האמת.
חשוב לציין שבן־מאיר, אחרי שעיין במיסמך, לא
הכחיש את אמיתותו. תחת זאת פתח בחקירה כדי
לברר איך הגיע לידי אבנרי

שהפריטים יירשמו רק אם הנרשם עצמו רוצה בכך, או שכל נרשם יוכל לבקש שלא לרשום
פריטים אלה אצלו.
אולי אבנרי: זו מול זו עו מדו ת כאן שתי תפי סו ת:
גישה תיאוקרטית מול גישה ל אומי ת;

גישה מן המאה שעברה, במזרח אירופה, מול גישה של סו!! המאה
ה־ ,20 במדינת־ישראל הריבונית;
גישה אכסקלוסיבית מול גישה אינקלוסיבי ת;

גישה האומרת :״קשים גרים לישראל כספחת״ ; מול גישה האומרת
״בל הרוצה לבוא אלינו -ברוך בואו״.
הגישה הדתית, הגישה התיאוקרטית, אשר את בי טויה הקיצוני שמענו וראינו היום אצל
זזבר״הכנסת פרנ ש( ,שאינו שונה מאחרים, הדוגלים באו ת ה דיעה בצורה קצת פחות בוטה),
אומרת :״עם לבדד י שכון״ .ב תוך העם הזה תיע שינה בדיקו ת על־גבי בדיקו ת, כדי לווז׳א
למי מותר להשתייך אלינו, למי מותר להינת עי מנ ד מנוי וג מור עימה לדחות כל אדם
הרוצה לבוא אלינו, שאינו כשר למהדרין מבחינ ת ההלכה האורתודוכסית.
וכנגד זה הגישה הלאומית האומרת: מי שרוצה לק שור את גורלו עם גורלנו, להצטרף
אל ע מנו /להגן על מדינתנו, לשלם את מיסיננ — אנחנו רוצים בו, הלוואי שיבוא. איננו
רואים שענמדים בתנר.
הגישה האחת אומרת: אנחנו קהילה יהודית ו תו לא, עוד פזור ה אחת מן הפזו רו ת, ואין
הבדל מהותי בין יהודי כאן לבין יהודי בב רוקלין, בין קהילה כאן ו בין קהילה בברוקליו,
בבואנוס־איירס, בפריס ובכל מקום.
הגישה ה שנייה אנמרת: ברגע שחזרנו להינת לאנס בארץ הזאת, והקמננ את מדינ תנו
בארץ, קרה דבר גדנל, חלה מוטאציה בעם הזה, נכל צורות־הק שר בינינו ה שתנו ב מ הו תן.
כאשר אדם בא הנה — שום הלכה לא תקבע את הצטרפו תו אנ אי־הצטרפותו אלינו. הוא
בא אל הלאום, נהלאום מקבל פניו.
ר בו ת /לאן נגיע עם הגישה המוצעת לנו פה על־ידי הממ שלה, ו שחבר־הכנסת פרו ש פוסל
אנתה מפני שאינה די קיצננית בעיניו?

שיבלנו שישה מיליון יהודים ! איבדנו שליש מן העם היהודי ! האם
אנחנו נבוא היום ונדחה מאיתנו את אלה הרוצים לבוא אלינו, מפני
שאינם בשרים לפי ההלבה? האם נדחה אותם?
הם רוצים לבוא לחיות איתנו, הם רוצים לבנות את מדינתנו, הס רוצים לשרת בצבאנו.
אנחנו נדחה אותם?
ראיתי ה שבוע ת מונ ה שזיעזעה אותי עד עומק הנ שמה. היתה שאילתה של אחד מחבר ״
הכנסת ל שר־הביטחון, אין קוברים חיילים לאבות יהודיים ואמ הו ת ״נכריות״ .דיין אמר:
קוברים אותם כדת ישראל, קוברים אותם קבורה ישראלית.
לבדוק זאת. מצאנז דבר מזעזע. מצאנו קבר של חייל
שלחתי את חוקרי העולם הזה
שנהרג במיבצע־סיני. נכון, קברו אותו בבית־קברות יהודי.

אבל שם שתול עץ, העץ היחידי כפל בית־הקברות, והוא שתול בינו
לבין בל שאר הקברים כאותו כית־קברות. הוא משמש מחיצה. האם
זה לא מזעזע? האם זו הגישה של העם כישראל?
יצחק נכון: בדקת מי שתל, למה שתל?
אורי אכנרי: כן.
יצחק נבון: נהעץ אמר לך שהנא נמצא שם כדי לשמש מחיצה?
אורי אבנרי: בדקנו. שאלנו את הרבנות הצבאית. פירסמנו דין־ו ח שבון ממצה בהעולם
הזה. לא הייתי מעלה את הסיפור המחריד הזה לולא בדקנו או תו עד תנמו.
ישראלשלמהבן ״ מאיר: זה נעשה לפי חו ק ה שבות?
אורי אבנרי: אני מדבר על כל העקרון היסודי המתבטא בחו ק הזה, על כל סעיפיו.
האס אותם הבאים אלינו, הבאים לשרת בצבאנו ולק שור את גורלם אל גנרל העם הזה
נהלאנם הזה —׳ האם נדחה אנתם? האם נדרוש מהם לעבור מכסים שהם אינם רוצים
לעבור אותם? או שנאמר להם: אתם קו שרים גורלכם ב תו ם לב לגורלנו, ברוכים אתם
בבואכם.

אבנרי היה היחידי בוויכוח שהעלה את הבעייה העקרונית. אולם גם ח״כים אחרים נשאו
נאומים מרשימים על פרטים פחות־עקרוניים. הצטיינו ביניהם גדעון האוזנר, שמואל תמיר
ומשה סנה.

היה זה אופייני למעמד פולו שהנואם היחידי של סיעות הממשלה
היה בן־מאיר -שהביא את החוק הממשלתי בנאום שנשא אופי של
דרשה בבית־פנסת. נאום־תעמולה אורתודופסי זה, מטעם האיש שייצג
למעשה את הממשלה, סימל את פגיעתם של שרידי הציונים הוותיקים
להשקפת־עולמו של הגטו הטרום־ציוני.
וזצבי ^ גזבעניין גז ר פ גג עזי ס
*•שערורייה הצינית של פרוש נגעה לפרט אחד של החוק החדש — פרט שהיה
ן | ג ם הוא סמל של צביעות והתחסדות.
בהנחיות ששלטו עד כה במשרד־הפנים, ושבוטלו על־ידי בית־המשפט העליון במשפט
שליט, נקבע כי יהודי הוא גם מי שהתגייר ״כהלכה״ .דבר זה הטיל ספק בחוקיות הגיור
הרפורמי.

פדי לוודא זאת, הגיש שלום בהן הסתייגות, שאמרה כפירוש פי
הגיור לפי החוק פולל גם גיור רפורמי וקונסרבטיבי.
כמוהו עשו נציגי מפ״ם, ל״ע והפלג החילוני של הליברלים. לעומת זאת הגיש פרוש
הסתייגות הפוכה, שבאה להחזיר את המילה ״כהלכה״.
על מה שקרה לאחר־מכן סיפר שלום כהן, כאשר נימק מעל הדוכן את הסתייגותו. שלום
כהן משך לפני כן תשומת־לב כללית כשהיה חבר־הכנסת היחידי שפעל אחרי מעשהו השפל
של פרוש: הוא קם באופן ספונטאני ממקומו, עלה על דוכן הנואמים, התכופף והרים את
הסידור שהושלך.

שלום כהן: לפני חוד ש — בנסיבו ת שלא שלטתי ב הן — י שבתי למעלה ביציע ולא
באולם, כדי ל ש מוע את הדיון על הצעת ה תי קון לחוק ה שבות.
דובר על דברים המ שלימים הרחבתו ו ת חו ל תו של חו ק ה שבות גם על בני־זוג וצאצאיהם.
״ הב טחת סדרים מתוקנים ב תחו ם הגיור, לרבות ההכרה בגיו ר שנע שה על־ידי רבנים קונסרבטיביים
ורפורמים.״ אמר זאת חבר־הכנסת ישראל י שעיהו, יושב־ראש ועדת הכנסת ונציג
מוסמך של מפלגת הרוב בממ שלה.
כבוד שר־המ שפטים אמר :״ו אז אנו אומרים שמי שיבוא עם תעודת־גיור של קהילה
יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת — הוא יתקבל כיהודי. מה פירו ש יתקבל
כיהודי? — הוא יזכה לכל הזכויו ת של חוק ה שבות, והוא יירשם ב תעוד ת־ הז הו ת שלו
כיהודי, וזה מדובר על תעודת־גיור של קהילה יהודית כלשהי.״

הז הו ת שלו. אז קפץ ח״ כ פרו ש מכסאו וצעק צעקות־אימים. ה שבוע עשה פרו ש מעשה
ח מור מאין כ מו הו, כשזרק סידור־תפילה וירק עליו, בע ת נ או מו מעל דו כן הכנסת.
הכנסת, אשר ערכת תוך שעות מסע־לינץ׳ נגד ח״ כ שלום כהן, לא עשתה ב מ שך
חמי שה ימים דבר, כדי ל מחות נגד המע שה שאין לו תקדים של ח״ כ פרוש בכנסת.
מה שכתוב בחו ק עצמו. דברי ההסבר הנאמרים על־ידי מגיש החוק, או מליידי כל חבר־כנסת
אחר — אינם מחייבים.

כנושא המצפוני החמור כיותר של העם היהודי ושל מדינת־ישראל,
אנו הולפים לחוקק חוק שהנקודה העיקרית בו אינה ברורה. האס
תחוקק הבנסת חוק פדי שמחר ישאל פל בית־משפט ״מיהו יהודי״?
פדי שמחר יריבו כרחובות?
ממה אתה מתלהב?
מרדבי כן־פורת
שלום בהן: אני מתלהב, כי אני גאה בהגדרת הדת שלי כיהודי, אס כי איני הולך עם
כיפה, ולא חב ש תי ספסלי החינוך העצמאי, אך גם לא זרקתי ספר תפילה.

איננו מספימים לטישטוש. איננו מסכימים למצב בו בל אחד משותפי
הקואליציה יופל לבוא לבוחריו ולומר: הנה הצלחנו. הדתיים יבואו
ויטענו: אין בחוק דבר תופם בקשר לגיור רפורמי וקונסרבטיבי. מפלגת
העבודה תבוא ותטען: אתם רואים, זה לא לפי ההלפה.
אם אתם רוצים להעביר את החוק הזה, תעבי רו הו כן שיהיה ברור. אל תתחמקו. תכריעו.
אשר למע שהנ של ח״כ פרנ ש: אמרתי שאיני חנב ש כיפה, איני חבר מפלגה דתית, לא
לאומית ולא אנטי־לאומית. אבל אחת לשנה, שבוע אחד ב שנה, שלנש פעמים בינם ב או תנ
שבוע, אני מתפלל ״קדי ש״ לזכר אבי המנוח.
המילים ״יתגדל ויתקדש שמיה רבא״ נמצאות בסידור־תפילה זה של הרפורמים. ה אינן
קדו שות? האינן יהודיות? והמילים ״ברכו את ה׳ ה מבורך״ — האינן קדו שות? האינן
יהודיות? ו״ מי כמוך באלים ה׳ ,מי כ מ ון נאדר בקוד ש, נורא תהילו ת עו שה פלא״?
ימי שזרק את ספר־התפילה אמר, כי עשה זאת מפני שהוציאו ממנו את הזעקה לירושלים
ולציון. אבל הנה כ תוב :״ שיר המעלות לדויד, שמחתי באומרי ם לי בי ת ה׳ נלך: עומדות
היו רגלינו ב שעריך ירו שלים: ירושלים הבנוי ה כעיר שחברה־לה יחדיו: שאלו שלום
ירושלים י שליו אוהביך: יהי־שלום בחילך שלווה באר מנו תין״.
האס זה השלום, שרוצה חבר־הכנסת פרוש להנ היג בחילנו? זה ה שלום שרוצים חברי־הממ
שלה להנ היג בקרב העם הזה?

בקריאת־כיניים קראתי: נראה עכשיו כיצד מסלקים אותו מחמש
ישיבות. אני חוזר כי מהקריאה הזאת ומהדברים שאמרתי.
נכון, זה מע שה פלילי, אפילו צי טטתי סעיף מהחוק הפלילי, המדבר על ה שחתת ספר
תפילה. אני חוז ר בי. איני רוצה שתע שו בו שפטים, ואיני רוצה שיעמוד עוד מי ש הו כילד
רע בפינה.
אן רוצה אני להזהירכס, לא חלילה בכעס, לא מ תון נקמה ובוודאי לא מ תוך שינאה.
רוצה אני להזהירכם בכאב: אל תעבירו את החוק הזה! מחקו את הגדרת ״הלאום״ ממיר שס
התושבים! ת שאירו לעס הזה, בדור הזה, לחיו ת את חייו, ואולי יכריע מי ש הו בדור הבא
בשאלה זו של מי הו יהודי. אל תאנסו או תו עכ שיו!

למעשה השאירה הכנסת לבית־המשפט לקבוע אם הגיור הרפורמי תופס או לא. אף אחת
מן הסיעות החילוניות לא הצביעה בעד הסתייגותנו, וכך לא קבעה הכנסת, בפירוש, כי
הגיור הרפורמי הוא חוקי.

רנזה וה דחט? 1
דינת״ישראל עסוקה כיום בעניינים הנראים הרבה יותר חשובים מוויכוח זה, הנראה
מופשט וצדדי. צעירים נהרגים בגבול, בידוד ישראל בעולם הולך וגובר. האזרח הרגיל
שואל :״בשביל מה היה צורך בכל העניין הזה עכשיו?״ על כך יש שתי תשובות:

• לא האופוזיציה החילונית העלתה את הצעת־־החוק, אלא הממשלה,
בהתאם להסבם הסודי שנפרת ערב הקמת הקואליציה כין המפד״ל,
גולדה ושר־המשפטים. האופוזיציה החילונית היתה מופנה בהחלט
להשאיר את הסטאטום־קוו, פפי שהוגדר על־ידי כית־המשפט כפרשת
שליט.

רבותי, הכרי-הפנסת, איפה זה מופיע כהצעת־־החוק אשר לפנינו
היום? הבטיחו, התחייבו! האם עלי לומר עפשיו שהם מרמים, שרימו?

• אין זה עניין מופשט וצדדי. המעשה שנעשה על־ידי הקואליציה, מהמפד״ל ועד מפ״ם,
ושחיסל את רעיון־היסוד של הציונות ושל הלאומיות הישראלית גם יחד — יש לו השלכות
מעשיות עצומות לגבי עתיד המדינה.
אף שמפ״ם הצביעה נגד החוק, יחד עם סיעת העולם הזה — כוח חדש וכמה סיעות
אחרות, אין זה משנה את העובדה שהחוק לא היה מובא כלל אילו איימה מפ״ם בהתפטרות
מן הממשלה — בדומה למפד״ל. ההצבעה נגד, מסיבות אלה, אינה אלא מישחק תיאטרון.

אתמול ו היום פנו אלי חברי־כנסת מסיעות קואליציוניות, שגם להם י שנן ה ס תייגויו ת
בהק שר לגיור הרפורמי. הם אמרו לי: חבר־הכנסת פרו ש הציע הס תייגו ת האומרת שכגיור
ייחשב רק גיור על־פ׳ ההלכה. מכינון שתיפול ה הס תייגו ת של פרו ש, יוצע לבטל את ההסתייגו
ת שלנו. בחוק אומנם לא יהיה כתוב שהגיור הרפורמי תופס, אבל ייאמר בעל־פה
בוויכוח שזו הי הכוונה. לכן, הציעו לי — תסיר גם אתה את ה ס תייגו תן לגבי הגיור.
רבותי, אינני מ שפטן, אבל אני חו שב שהמ שפטנים בבית הזה יודעים שמחייב אן ורק

נחמה אחת נשארה: אפשר לחוקק חוקים, אך אי־אפשר לחוקק את
החיים. החוק החדש מחזיר את ישראל, מבחינה חוקית, לגטו המיזרח־אירופי.
אולם הלאום שקם במדינת־ישראל לא יחזור לגטו. הוא יתקדם
לקראת תפיסה לאומית ישראלית בריאה, ושום מעשה של המימסד
הזקן לא יעצור את החיים.

ל פ רו תסדההכח שו ת -א ל תו פתע

׳ 1ב ס רו ס על פיחות !
שר-חאוצר עלול
ך ביוב וזששישי ששבר פששו ששושווז שששויווז ברשוב
רירינברוש בוזר־אביב ובשרכויש וזאשריש שר וזששר בדו־רריב
שבוריב, רפיוזן יוכרו וזפיזזווז רששרוז, ביוב וי ה־גו
רשרץ, אבר־וזצוזרייב. אפירו וזבורבוז וזרששיו! וזודב\2וז
בשייחן הבהרה.
בתבירה השבוב הנוכבי שבו וורגנוו וזששיריש בשרמי
הבצביב הפיונבייב — אורב רא הרובוה.־ יוהר ויוהר שוש־ביב
גואגויניב, כי הפיבוה בוא יבוא. המגרב הגדור הגא.־
גותי.
^ כר מוזר קורה לאחרונה לדולרים
( רבים שישראל מרוויחה מיצוא: הם
אינם מגיעים ארצה.
הדולרים משתהים בבנקים, אצל הקונים
בחו״ל, ואולי גם במקומות אחרים, פחות
מתקבלים על הדעת — כגון בכיסיהם של
נציגים של חברות־יצוא מסויימות מאוד.
ההוכחה: היצוא התעשייתי של ישראל,
פרט ליהלומים, הסתכם בשני החודשים הראשונים
של 1970ב־ 50 מיליון דולר. זהו
בדיוק הסכום שבו גם הסתכם היצוא באותה
תקופה אשתקד.
לעומת זאת, הודיעה הסטאטיסטיקה של
ייצור סחורות על תוספת של כ־ 8אחוזים

מדוע לא מתבטאת תוספת זו בדולרים
שנתקבלו מיצוא?
מכיוון שהמחירים בחו״ל למוצרי תעשייה
לא ירדו — להיפך, בשוק הגרמני, למשל,
אנו מקבלים עתה כ־ 1570 יותר עבור מרבית
הסחורות וכל השרותים — מתבקשת
רק מסקנה אחת אפשרית:
קיימת הברחת דולרים בסקטור היצוא התעשייתי,
בסכומים של כשלושה עד ארבעה
מיליון דולר לחודש.
זהו סכום נכבד מאוד, אם לוקחים בחשבון
שחלק ניכר של היצוא התעשייתי מבוצע
על־ידי חברות ממשלתיות כגון דשנים
וחומרים כימיים, מיכרות הנחושת בתמנע
ומפעלי ים המלח. נראה שההברחה הזאת
מקיפה בין 15ל־/0״ 25 של היצוא של
מפעלים מן הסקטור הפרטי וההסתדרותי.
חלק מן הדולרים שקיבלו היצואנים ב־חו״ל
הוכנסו למקרר מתוך רצון להרוויח
מפיחות הלירה — לו הם צופים. רווחי המפעלים
המייצאים יעלו, כמובן, אם יונהג
פיחות, באותם אחוזים בדיוק שבהם ירד
ערך הל״י בשוק הכספים הרשמי.

שוז רש, בשצש,
בהברשת דוג־ריש?
•ץ וצאה זו, מן הציפייה לפיחות, מסבה
£ 1נזק ישיר לכלכלה הישראלית, מונעת
את מטבע־החוץ הדרוש לפעילות המשק ולרכישות
השוטפות של מערכת הביטחון.
לעומתה, אין המשק ניזוק במישרין מן
השוק השחור לדולרים שברחוב לילינבלום.
שוק זה ניזון ממקורות רבים ומגוונים —
תיירים, עובדי שגרירויות זרות, ימאים זרים
וישראלים החוזרים מחו״ל עם מטבע זר, שבדרך
כלל נרכש מן האוצר, במחיר הרשמי,
והרוצים להרוויח את ההפרש בשער
החופשי — כעת .1570
הממשלה, שהשתמשה לעיתים בעבר בשוק
שחור זה לצרכיה היא, מתירה פעילות
זו, הנוגדת את החוק, מתוך הנחה שממילא
לא היה מגיע כסף זה לקופת האוצר.

שהש השישוריש
בשר שישות?
ך • הדת הפיחות ניזונה בתחילה מ־
^ שורה ארוכה של הכרזות מצד כלכל

נים מאוניברסיטאות ירושלים ותל־אביב.
טענו הפרופסורים, ובראשם דן פטנקין,
דיקן בית־הספר (הפקולטה) לכלכלה ולמינ־הל
ציבורי ע״ש קפלן בירושלים: שער ה־ל״י
הגבוה יחסית מעודד את היבוא, אינו
מדרבן את הייצוא.
לדבריו, אם כל דולר של מיצרכי־יבוא
יעלה חמש ל״י או יותר, תוקטן הצריכה
של מוצרים אלה בארץ. אם כל דולר יצוא
יזרים לבים היצואן הישראלי חמש ל״י
במקום ( 3.85 בפועל) כיום, יגרום הדבר
להגברת היצוא.
על טענות אלה חוזרים הפרופסורים זה
למעלה משנה, מביאים מדי פעם מומחים

תלוייה בהחלטות הסינדיקאט העולמי למסחר
באבנים יקרות, ולא ברצונם של היצואנים
הישראליים. מוצרי מחצבים ודשנים
שונים אף הם מיוצרים כאן בכמויות מעל
לצריכה המקומית, ויימכרו כמעט בכל מחיר.
הכל בכל — למעלה ממחצית היצוא הישראלי
לא ניתנת להגברה כלל על־ידי
פעולה כלשהי של ממשלת ישראל — כולל
פיחות.
נוסף לכך, טוענים הכלכלנים הפרו־ספי־ריים,
יאפשר הפיחות ליצואנים להוריד את
מחירי מוצרי ישראל בחו״ל — במטרה
להגביר את כושר התחרות שלהם. אולם
דווקא צעד זה יקטין את, זרם הדולרים ה
מחו״ל,
כגון מילטון פרידמן או פריץ מח־לוף,
המזדהים עם דעותיהם על כלכלת ישראל
כבר במסיבת העיתונאים הראשונה שלהם
בשדה־התעופה בלוד.
בשבוע שעבר נפגשו פרופסורים אלה עם
ראש־הממשלה — שהמתה בכלכלה הלאומית
אינה עולה על זו של כל גננת אחרת
— כדי לשכנעה ששר־האוצר שלה אינו
צודק בהתנגדותו העיקשת לצעד המוצע.
שיחה זו — שאין לה כל משמעות לגבי
גיבוש המדיניות הכלכלית הישראלית —
גרמה לתנודות האחרונות בבהלת הפיחות.
האמת היא, שפעולה נגד ספיר הינה הדבר
האחרון שגולדה מאיר תהיה מוכנה
לעשות במצבה המסובך הנוכחי: הכרעה
שלה נגד ספיר היתד, מעמידה אותו בצורה
חד־משמעית בצמרת האופוזיציה המתגבשת
נגדה במפלגת העבודה.

נכנסים לאוצר המדינה. זה, על כל פנים,
מה שקרה בפיחותים הקודמים-.
מסקנתם: הפיחות הוא אשלייה — במידה
ורואים בו פיתרון לבעיות הכלכלה
הישראלית.

שה השישוריש
נגר שישות
*.עומת המצדדים בפיחות, אומר
/ספיר — ואומרת חבורה אחרת של
כלכלנים, שאינם קשורים למימסד האקדמאי:
פיחות
היה גורם אוטומאטית לייקור היצוא,
מכיוון שמרבית מוצרי היצוא הישראליים
תלויים בחומרי־גלם, בדלק או ב־שרותים,
העולים לנו במטבע־חוץ. מרכיב
מטבע־החוץ במחיר הייצור והשיווק של מו־צרי־היצוא
הישראליים הוא ־ 157 בהדרים
ובחלק משאר היצוא החקלאי — ומגיע ל-
8070 במוצר היצוא מספר אחד של ישראל
— היהלומים.
ייקור הייצור בגלל פיחות היה לא רק
מקפיץ את מחירם של מוצרי־היבוא — אלא
גם את זה של תוצרת ישראל שנועדה
ליצוא. הרווח נטו למדינה היה קטן מלכתחילה,
אפסי לחלוטין אחרי זמן קצר יחסית.
הפיחותים הקודמים הוכיחו שהמשק הסתגל
אליהם תוך שנה, העלה את מחיריו, ודבר
— לא ביצוא ולא ביבוא — לא השתנה.
הסיבה למצב זה נעוצה במיבנה המשק הישראלי,
התלוי כל־כולו ביבוא. לעומת זאת,
היצוא ( 684 מיליון ל״י) ברובו אינו תלוי
בכלל ברווח של היצואן.
את ההדרים, למשל, יש לייצא בכל מחיר
— אין מי שיאכל אותם בארץ. זה נכון גם
לגבי חלק גדול של שאר היצוא החקלאי.
כמות היהלומים שישראל מוכרת בחו״ל
במדינה רפואה
הפלה הפכה לגבי

הנוסע מטול־כרם בואכה לשכם, ספק אם
יבחין בכפר הנידח
כבוד — השוכן על מיסעף ג׳נין. ישוב
צנוע זה לא זכר. מעולם להתבלט במאומה.
עד השבוע, בו הידהד שם הכפר ברחבי
הגדה המערבית והמזרחית כאחד.
הסיבה לתהילה הפתאומית היתד. חוצ׳רה
יוסוף מסעוד בת ד,־ ,15 ילידת הכפר, שהפכה
לגבר בעזרת ניתוח של רופא מקומי.
מכות לשוטר. חוצ׳רה היתד, כבר מילדותה
מקור לדאגה להוריה הפלאחים. התנהגותה
היתה מיוחדת במינה. תמיד הרביצה
לכולם, כולל הבנים. פעם אף שמה רגל
לשוטר ירדני והפילה אותו. פעם אחרת
הובילה שור צעיר בקרניו לשדה׳ אחרי
שלא מצאה חבל מתאים בבית. בקיצור,
חוצ׳רה היתד, בריר. משונה.
ההורים המודאגים נערכו להתייעצות,
נוכח התנהגותה של הצעירה• כאשר נזכרה
האם שבעצם לא שמעה דבר על המחזור החודשי
של בתה, הוחלט לפנות לרופא.
אלהיט הופך אשה לגכר. האם
פנתר. עם חוצ׳רה לרופא בטול־כרם. הבדיקה
לא עלתה יפה. חוצ׳רה החלה משתוללת,
ולא חסר היד, הרבה שהרופא שוא־הפנים
יספוג ממנה בעיטה בישבנו.
התוצאות היו חיוביות יותר בבית־החולים
בשכם. מנהלו הצעיר ( )42 של בית־החולים,
הד״ר סמיח טקטק, בדק את חוצ׳רה —
וגילה את הבעייה: חוצ׳רה נולדה אשת
בטעות, נועדה בעצם להיות גבר. טקטק
החליט לערוך בחוצ׳רה ניתוח לשינוי המין.
אמנם העומס בבית־ד,חולים היה גדול,
כששבעה רופאים בלבד נאלצים לטפל בסד!
החולים — אולם בעקבות העזרה הרבה
שקיבל מהמימשל הצבאי נראה מצב
ריר שרף — מנזר ה
יהיה
או 2־א יהיה
שישות?
יקרה, איפדא?
לפי ההיגיון הפשוט, וגם לפי דבריו
הפומביים של פינחס ספיר — לא כלום,
בעצם.
בעיות הכלכלה הישראלית נעוצות במיב־נה
הטפילי שלה — ובצורך להשקיע שליש
מן התוצר הלאומי הכולל כדי להבטיח את
גבולותיה של ארץ־ישראל השלמה.
במיבנה הטפילי אין שר־האוצר רוצה כל־כך
לגעת. דבר זה אפשר אולי להבין —
הוא עצמו יצר חלקים נכבדים ממנו במו־ידיו.
את מצב הגבולות היה שר־האוצר
אמנם מבקש לשנות — הוא יונה מוצהרת
— אבל ספק אם בממשלת גולדה—
גלילי—אלון—בגין—וייצמן יינתן לו הדבר.
מכיוון שממצב זה אין מוצא — אין
עושים לעת עתה כלום.
ספיר מרבה לאחרונה לאיים באמצעי־חרום,
לאור המצב העלול להתפתח. נאום־
הסיכום שלו בכנסת לקריאה הראשונה של
תקציב 1970/71 היה זהה, במפתיע, לנקו־דות
רבות שהעלה העולם הזה עוד בנובמבר
, 1969 כאשר, לדברי האוצר, היה הכל
שפיר.
כעת מודיע לפתע ספיר, שאם תימשך
התרוקנות קופת המדינה מדולרים, יינקטו
אמצעים חריפים מאוד, שיפגעו קשות ב־רמת־החיים
של הישראלי.
האמת העגומה היא, שאילו ננקטו אמצעים
כאלה בזמן הנכון, לא היו צריכים
להיות חריפים כל־כך. אלא שאז, כמובן,
היה המערך מפסיד עוד כמה מושבים בכנסת,
בבחירות.
האמצעים החריפים יופעלו כנראה במשך
הקיץ הקרוב, וינפצו כמובן את ״עיסקת
החבילה״ לרסיסים.
ודאי הוא שהם יכללו מיסוי נוסף, על-
מנת לצמצם את הצריכה הכוללת בארץ.
בהחלט יתכן גם שהם יכללו פיחות.
לבעלי זיכרון טוב, לא תהיה בכך משום
הפתעה: פינחס ספיר כבר ביצע פיחות אחד
בעבר — בניגוד לדעתו המוצהרת.

ד״ר סמיח טקטק
״ מ תקנים את עבוד תו של אללה

זה בעיני טקטק כאידיאלי, לגבי ימי השלטון
הירדני. מלבד זאת, הוא ראה בניתוח
אתגר.
יותר מכולם היד, מודאג אביה של חוצ׳־
רה: הלא הוא הבטיח אותה כבר לאחד
מבני־אחיו. מה יהיה על מילת־הכבוד שלו?
לבסוף נכנע :״זהו רצון אלד,ים,״ נאנח בכבדות׳
כשהוא מתנחם בעובדה שלפחות
יחזיח עתה בן נוסף — ויפסיד בת: השיג
לא מבוטל, אחרי הכל.
כולס גאים כגכר החדש. השבוע
בוצע הניתוח הראשון בהצלחה. ד״ר טקטק
הצהיר שלחוצ׳רד — ,ששמה עתה חיצ׳יר
— יש כבר בבירור משהו המוכיח על
גבריותה — כלומר גבריותו• לאחר הניתוח
הבא, בעוד שלושה חודשים, יהיה חיצ׳יר
גבר מושלם לכל דבר.
ד״ר טקטק גאה מאוד במלאכתו, ואין
הוא היחידי. גאים גם חיצ׳יר ואביו, כל
בני כפרם — ונראה שגם כל תושבי השטחים.
אמר השבוע תושב שכם לכתב
העזלס הזה :״מה זה בית־חולים הדסה בירושלים?
שום דבר. תראה מה אנחנו
עושים בבית־חולים שלנו בשכם? מתקנים
את מעשה ידיו של אללה הרחמן.״
העולם הזח 1698

נ ״ דייבו 1י
מבלה ארו
על רקע הנוף הפראי של הרי יהודה, לא רחוק מירושלים, ניצבת
קוני טרנר, כשהיא מפקירה את גופה החשוף לרוח המידברית, כשרק
מעיל קצר לכתפיה. תמונה זו פותחת את הכתבה על נערות ישראל,
שפורסמה בגליון ה״פלייבוי״ של חודש אפריל, שהופיע בשבוע זה
בניו״יורק. קוני בת ה־ , 23 מוצגת ב״פלייבוי״ כמתנדבת באחד הקיבוצים
בעוד שלמעשה היא משמשת בארמנית במועדון ״סוראמללו״ בירושלים.
התמונה התחתונה לקוחה מתוך כתבה על קוני שהופיעה
ב״העולם הזה״ לפני שמונה חודשים (״העולם הזה״ .)1663

ישראד

השלם ואה את ישואל מחפשטת־וענ

אחת המועמדות הרציניות ביותר לתואר מלכת
היופי של ישראל השנה, היא תלמידת תיכון ח־פ־אית,
המתעתדת לדברי הפלייבוי להיות מורה להתעמלות, גם עירית התפרסמה

עירית לביא

צולמה על רקע עיר מגוריה — חיפה, באחד מיערות הכרמל. לאח
בת ה־ ,25 היא דוגמנית שהשתתפה במרבית תחרויות היופי
שנערכו בארץ. בזמנו היא נבחרה כמלכת־היופי של חיפה, ומושכת תשוסת־לב גם כיום.

לאה ורדי

דאה

עידית

^ ש בו עיצא לשוק ברחבי ארצות־הב־
( | רית גליון אפריל של ירחון היוקרה
והמין האמריקאי פלייבוי.
לשבעת מיליון קוראיו, זהו מאורע שיגרתי,
החוזר על עצמו מדי חודש. אולם לגבי
מספר ישראליות, עשוי השבוע להיות
נקודת־מיפנה בחייהן.

בל חיילות
כאשר יגיע העיתון לישראל, בעוד חוד-
שיים־שלושה, יהיה כבר ידוע, מן הסתם,
מי זכתה בחוזה שמן להופעה בסרטים, או
לפירסום עולמי בדרך אחרת.
שכן, גיליון אפריל הוקדש ליפהפיות ישראל:
והן מופיעות בו חלקן לבושות, חלקן
ערומות.
שוק החתיכות

ןלךן * ד מדוגמניותהצמרת
ר ן *|1ד
של ישראל. היא

אמנם הופיעה בפלייבוי, אך תחת שם בדוי.

^ ״פלייבוי״ הוא ירחון־יוקרה הדור,
1 1ענקי ויקר, הפונה לכל הגברים האמריקאיים
בעלי הטעם ההדור והיקר, והמוקדש
לכל הטוב והיפה בחיים — מאב־

לראשונה מעל דפ
בתחרות מלכת־הו
זכתה עירית בכת

צולמה על חוף הים מדרום לתל־אביב. הפלייבוי

ך * ^ן ין ך ןן
מגדיר את כריסטין־מרי כשחקנית, ילידת צרפת,

שירשה את כישרון המישוזק שלה מאמה הרקדנית ואביה האופנאי. לישראלים

מוכרת כריסטין־מו
קוטק מאנדי׳ס ואד
על־ידי מפיק־סרטיו

גם את הישראליות

העולם הזה, כאשר ה שתתפה לפני שלוש שנים ב ת חרו ת
הוכתרה בתואר נסיכת הים התיכון. לפני שנת
של מים אלגנס. אכן, יש בה מ שהו, בלי כל ספק.

1דוגמ ני ת ו שחקני ת קולנוע, מי שהיתה
נערת העירום של העולם הזה בסידרת
פארודיות מצול מו ת על נו שאים ציבוריים, היא הי שראלית שהתפר־

אן טסאייו

לים, משקאות, בגדים, מכוניות־ספורט —
וחתיכות.
בעיקר חתיכות.
חתיכה המופיעה בפלייבוי — ביהוד בעירום
— זוכה לתשומת־ליבו הקפדנית של
כל מגלה־כוכבות וחתיכות ברחבי ארצות־הברית
ואירופה.
שני עמודי האמצע הכפולים של הירחון,
מוקדשים תמיד לתמונת־עירום אמנותית של
חתיכת החודש. חתיכות האמצע של הפלייבוי
זכו כמעט ללא יוצא מן הכלל לתפקידים
בסרטים, בדוגמנות, ובמטעי פיר־סוס
מכניסי הון־תועפות.

איך רדף
אחריהן, איך
יותר כ מול אטית הנאה, שהיתה מארחת תחילה בדים־
בקינגס־קלאב. רבים ה ש תו מ מו שעד כה לא נחטפה
בעל־תו שיה. אי שיותה הפו טוגני ת מר שימה ב אופן מיוחד.

מקכיל להופעת הגיליון השבוע ב־
1ארצות־הברית, שוהה בימים אלה, בחדר
1016 בהילטון בתל־אביב, האיש האח-

סמה ביו תר בפלייבוי. מכל הי שראליות ה מו פי עו ת בכ תבה, זכ ת ה
רק אן ב ת מונ ת ענק המ שתרעת על פני עמוד שלם, כשה עי תון מציין
את העובדה שאן היא ילידת לנינגראד והי תה מקפלת מצנחים בצה״ל.

ראי לכתבה — הצלם האמריקאי אירווין
נוימן. הוא שוהה עתה אצלנו אמנם לצורך
כתבה שהוא מכין על ישראל בשביל עיתון
הצילומים האמריקאי לוק, אך כל אותן צעירות
שצולמו ולא זכו להופיע בפלייבוי,

לה אלמגור, יעל אביב, קלרה יקל — סירבו
בכלל. יהודית סולה, ציונה טוכטרמן
וליאורה לפידות הסכימו — אך לא בעירום.
יהודית סולד, לא זכתה כלל להיכלל בגיל-׳
יון. כמוה נפסלו גם דינה ברכה ודליה

״אוץ זנת חלב ודובשניות׳
יכולות לנצל את ההזדמנות כדי לשאול
אותו למה.
אלו שהופיעו, יכולות ללכת להודות לו.
יש לקוות רק שאירווין לא יזכור לישראליות
לרעה את המרורים שהשביעוהו, עד
שזכה לעשות את כתבתו (״פלייבוי״ מחפש
חיילות — העולם הזה ,)1658 וכמה שנאלץ
לרדוף אחרי אחדות מהן עד שהסכימו. גי-

לווינבוק — גיסתה של דליה לביא. ציונה
טוכטרמן שוכנעה לסגת מנוקשותה, מום״
עה בעיתון עם שד אחד מפואר חשוף לתפארת
— דבר שסירבה כל השנים לעשותו
למען הישראלים (בתמונות, זאת אומרת).
ליאורה לפידות, מאידך, הצליחה גם לשמור
על תומתה וגם לא להיפסל.
(המשך בעמוד )22

ציונה טוכטומן

אחת הדוג מניו ת הי שראליות ה מפורס מות ביותר, לא
הסכימה מעולם להצטלם בארץ בעירום מלא, למרות
שהצטלמה ח שופה למדי (ראה למעלה) ,עבור הפלייבוי הסכימה ציונ ה טוכ מר מן לחרוג
מהרגלה, לחלוץ לפחות שד אחד בת מונ ה (משמאל) אשר צולמה על חוף ים המלח.

(המשך מעמוד )21

לעומת זאת, לא הופיעו כלל אחדות מאלו
שהסכימו כן להצטלם בעירום מלא,
כמו השחרחורת האכזוטית סמדר דרור.

ך * צילומים נערכו בשיטה האמרי־
| 1קאית — מזומנים ביד. בתום כל יום
צילומים, חולק מייד הכסף לנערות: עם
בגדים — 150ל״י. עם שדיים גלויים —
350ל״י. תעריף קבוע, אין להתמקח.
למרות הקשיים שנערמו בפניו, הצליח

אירווין להוציא מתחת ידיו כתבה מוצלחת
במיוחד: בכתבת־תצלומים רגילה בפלייבו׳
נכללים בדרך כלל כעשרה אחוז בלבד מן
הצילומים. כאן זכו להתפרסם כחצי מן החתיכות
שצילם. זה היה ביוני — בדיוק
לפני תשעת ירחי לידה.
אולם במקום אחד נחל הצלם כישלון
מוחלט: בצה״ל. כל נסיונותיו לכלול חיילות
צה״ל בכתבתו עלו בתוהו. אף אחת לא
הסכימה להצטלם — אפילו לא עם בגדים,
שלא לדבר על בלי.
כיצד נמצאו החתיכות?

אירווין ועוזרו הישראלי, צלם־העיתונות
הוותיק אברהם ירון, פנו תחילה ללאה
פלטשר. זו הודיעה להם שהיא מתמחה בביגוד,
לא בחשיפה. וזה — למרות ההמלצות
החמות שהביאו השניים ממקורוול
רמי־דרג.
בלית־ברירה נאספו הצעירות מפה ומשם.

ודאי מוסיפות עוד 2—1—3למידותיהן מרוב
נחת.
מספר הפלייבוי לזאב האמריקאי:
״הישראלית, כפי שתגלה כשתהיה שם,
היא מורכבת ופשוטה כאחד, מאחדת בתוכה
סופיסטיקציה ונאיביות, נשיות מזרח־תיכו-
נית חמקמקה יחד עם כוח רב, עניין במת־

״גישתן רמץ חיא ישירה ובלי חוכמות״
חלקן מאוניברסיטת תל־אביב, לאחר פירסום
מודעה הולמת. אחת נתגלתה כשנאספה בטרמפ,
אחרות בכל מיני חורים אחרים.
המיבחן היה מדוקדק, כי הפלייבוי אינו
משתמש בסתם עירום. הוא מקפיד על עירום
בעל רמה — רמה גבוהה אפילו. חתיכה
שלדעת הצלם האמריקאי לא הגיעה לרמה
— ולא חשוב כמה מדהים היה היקף
החזה שלה — נפסלה. אירווין הסיט את
עפרונו מעל השולחן, וזה היה הסימן לירון
לפטור אותה בשלילה.

ששונה מגן
בתחרות

שנערכה

בתלבו שת בדואית מקורית על רקע נופי
ב שנת 1969 נבחרה שו שנה מגן כסגניתה של

הנגב

הפראיים.

מיס

אלגאנס.

״גישתה למין היא לעיתים ישירה ובלי
חוכמות, לעיתים פוריטאנית עד זוועה. במילים
אחרות — אין לך שום דרך לדעת
מה מצפה לך.״
ואם זה לא מספיק, אז יש עוד :״הצעירה
הישראלית, מהתימניה הזעירה בעלת העור
החום־כהה ועד הבלונדינית הארוכה ו־הוורדרדה,
מהווה סוג חדש של אשה, סוג
של אשה הנמצא עדיין בשלבי התגבשותו
הסופית.״ מי היה מאמין.

** ררנקת אולי לא פחות מצילומי־ה-
] עירום הנהדרים בפלייבוי היא הכתבה
הנלווית אליהם.
דוגמני ת ופקידה חיפאי ת בת , 20 צולמה על־ידי צלם הפלייבוי

רחש בעולם לצד גאווה עצומה על היותה
ישראלית.

היה זה בן־גוריון שקבע בזמנו שלא
חשוב מה יגידו הגויים. אולי זה באמת לא
חשוב — אבל זה ודאי מבדר: לוא היו
הישראליות שומעות כמה שהן נהדרות, היו

אליו מוכן שמבין כל החתיכות ה*!
ישראליות, המהפנטת בי־תר את הקורא
האמריקאי היא חיילת צה״ל.
למרות כשלונו להשיג תצלומי־עירום טובים
של כמה קצינות קומנדו, עם סכין
בין השיניים ושדיים מזדקרים אל־על, יודע

29 יפהפיות שואריות בכתבה
על פני 20 עמודים ב״פל״בוי״

אסתר זבקו חנה פרידמן
הידועות בישראל, מוכרת ברחוב
כאתי- ,שהיתה מארחת ב מו ע דון

דיזנגוף

מאנדי.

בודדות שצול מו בפלייבוי שלא בעירום, על
רקע קקטוס, כדי להמחיש את אופיה הצברי.

שהצטלמה בעירום מלא עבור
בעולם הזוהר הישראלי. ני תן
של הפלייבוי בקרב נערות ישראל. לפי הפלייבוי יעל
ריקודי־עם העוסקת ב ה תע מ לו ת כתחביב. היא לומדת

יעל ירדני

אותה כ״דוג מני ת מיקצועית ילידת רומני ה״ ,צולמה כשהיא מ ש תזפ ת על רקע נוף הנגב.
נראה שצלם הפלייבוי הלך שולל אחרי ח מו דו תי ה הטבעיות — כולן מתנת הבורא.

הפלייבוי לספר רבות על הגזע המיסתורי
והנהדר הזה:
״אחרי שעות העבודה, חופשיות החיילות
להחליף מדים, ללבוש מיני ולבלות בערב־ריקודים
במועדון המשותף. או אם היא
חפצה לצאת לשחיית־חצות או לפיקניק, על
הקטנוע של החבר שלה, אף קצין לא יגיד
לה לא. ואם השחייה או הפיקניק נמשכים
לתוך השעות הקטנות, ובשובה היא מוצאת
את שערי הבסיס סגורים, זו לא בעייה
בשבילה לקפוץ מעל הגדר — ביחוד כשידיו
של החבר עוזרות לה מכיוון הישבן.״
לישראליות יש גם אופי, לא רק יופי,
אל תחשבו. וביחוד לחיילות צה״ל.
אחת מהן, יודע הפלייבוי לספר, הגיעה
לבסיס לאחר, שנסגר השער, ובמקום לקפוץ
מעל הגדר הסכימה להצעת החבר שלה
לישון בחדרו — בתנאי שהוא לא יגע בה.
החבר הסכים — אבל היצר הטוב גבר עליו,
והשניים ״עשו אהבה״ ,כדברי הכתוב. הלילה
היה ארוך ונהדר, מתמוגג העיתון,
אבל למחרת בבוקר הודיעה החיילת לגבר־בר
שהיא לא רוצה לראות אותו יותר.
״למה? היה נדמה לי שנהנית,״ כך הוא.
״בטח נהניתי, אבל אתה לא קיימת את המילה
שלך.״ כך היא.

אילו ישראלית אחרת -חיילת לן שעבר, כנראה — נקלעה למצב דומה —
אלא שהפעם הגבר דווקא כ ן קיים את
מילתו, ולא נגע בה לטובה. מאליו מובן
שהוא לא היה ישראלי, אלא אורח מחו״ל.
בבוקר, שאלה הגבוה:
״למה לא ניסית להתחיל איתי?״
״אמרת לי שלא, והתרשמתי שאת מתכוונת
ברצינות.״
״הא! לוא היית ישראלי, היית כבר מתפרץ
בכוח לחדריה,שינה שלי.״
״ומה היה קורה אז?״
״הייתי מסרבת אז לראות אותך יותר
(המשך ב עמוד )24

הפלייבוי היא ד מו ת בלתי־מוכרת
לומר עליה שהיא התגלית היחידה
היא סטודנטית למדעי־הרוח ורקדנית
עי תונ איו ת באוניבר סיטת תל־אביב.

אחת הרקדניות המפורס
מות בארץ ו שחקנית
הקאמרי, סירבה להתפ שט, אולם
הסכימה להצטלם בחולצה רטובה בעין־גדי.

אביבה מ

מדויו
לתייר: איו לצוד
אותן?

תג׳ אלוני

סרטים, שניים בחו״ל

אחת מנערות זיזנגו ף, מתוארת בפלייבוי
כ שחקנית קולנוע שה שתתפה כבר ב שלו שה
וכציירת שתחביביה איסוף בולים ומטבעות.

(המשך מעמוד )23

לעולם. איפה אתה מתכונן לישון הלילה?״
במחיר הדולר שמשלם הזאב האמריקאי
תמורת הפלייבוי, הוא זוכה לקבל עצות לעניין:
הוא לומר שבתור זר יש לו יתרון
על פני הישראלים. ושהמקום הטוב ביותר
להתחיל את סיורו בתחום החתיכות הוא
תל־אביב. ספציפית — דיזנגוף:
.בדיזנגוף תמצא תערובת של השדרה החמישית
של מנהטן, שדרות מישיגן של
שיקאגו, קינג׳ס־רוד בלונדון וסנט־ג׳רמיין
בפאריז*.
אה, אה, אם דיזנגוף הזקן רק היה שומע
את זה.
הקיבוצניקית והסקס
ך*משף הייעוץ המיקצועי: דיזנגוף הו
|נהדר טוב רק בשביל העיניים. בשביל
דברים רציניים יותר — רד לדיסקוטקים.
שם, אל תחשוש לבקש כל חתיכה שתרצה

אורנה שגולביץ,

לרקוד איתך. גם אם היא תסרב, היא לא
תיעלב.
זאת — בהגבלה אחת: לא כאשר החבורה
היא מבין יוצאי ארצות־המזרח. שם, לא
מעודדים ריקודים של נערות עם זרים.
אם תפסת חתיכה בדיסקוטק — המקום
הבא ללכת אליו הוא הפאב. כאן נפסקות
העצות בנושא החתיכה, מתוך אמונה שבשלב
זה יצליח כבר התייר האמריקאי
להסתדר לבדו.
העצות, לעומת זאת, עוברות עתה לנושאים
כמו אתרי־תיירות, מסעדות, מועדוני־לילה.
מוזכרים שמות כויה מאריס, טו טון,
ג׳אנט, עוסר־כיאם, כאליף.

במיוחד מוזכרים לטובה הלילות בעין־
הוד, לשם באות צעירות מקיבוצי־הגליל.
והקיבוצניקיות, מדריך הפלייבוי את קוראיו,
למרות חינוכן החופשי ושהייתן במחיצת
בנים וגברים כל חייהן, מוגבלות יותר
בהשקפתן על המין מאשר ישראליות אחרות.
הקיבוץ, כנראה, מעניין אותן תמיד
יותר מהסקס. משהו ברוח, :נו, גמרת
כברז בוא נחזור לקטיף.״
הנה כישלון ההסברה האמיתי של יש־

ואל!

על רקע הר־הבית, ב תל בו ש ת בדואית וליד גמל
כורע, צולמה הסטודנטית למדעי הסדינה באוניבר־סיטח
העברית בירושלים. לדברי הפלייבוי חלומה של אורנה הוא להיבחר כחברת־הכנסת.

- 24 —1

ליאורה לפידות
לישראליות

שצולמו שולמה

דוגמנית המסלול מספר 1של ישראל, צולמה בחצאית
שקופה בלבד על אחד מסלעי המלח שבחוף ים־המלח.
התמורה בהתאם למידת ה תפ ש טו תן, על־ידי צלם הפלייבוי.

ש סנו סנו

ת ע רוכו ת

חדש בגלריות

אביב) .תערוכה נדירה של אחד הידועים שבציירי
ישראל. ציורי השמן מעידים על ההשתחררות
מההשפעה החזקה של הצרפתי
פרננד לנ׳ה, ועל השתחררות מנושאים
״יהודיים״ שאיפיינד, את הצייר בעבר הלא־רחוק.
הקומפוזיציות נהיו פשטניות ומרוכזות
יותר ויותר, כשרובן סובבות סביב
מרכז אמצעי אחד, על רקע של מישטח צבע
חלק ואחיד. ישנה הרגשה שציורי־השמן הם
שלב מעבר לעשיית ״אובייקטים״ ,או ציורים
תלת־מימדיים צבועים, מעץ וממתכת,
ונראה שהצייר יגיע למסקנה זו בעתיד הקרוב.
רוב הנושאים: מיפגשים בין דמות
לבין חפץ, בין גבר מסוגנן בחריפות לבין
צמח מיתולוגי ובו׳.

נפתלי 3ז ם (גלריה מבט, תל־

ז׳יל (פינחס) פאסקין

לריה
בעט, תל־אביב) .אחד מארבעת ״הגדו לים״
של אסכולת פריז היהודית, שהתפתחה
בין שתי מלחמות העולם. שאר השלושה:
מודליאני, שאגאל וסוטין. יהודי
בולגרי 1930—1885 שנדד הרבה באירופה,
אמריקה, קובה ואפריקה הצפונית והשאיר
אחריו הרבה רישומים ותחריטים על
חוויות הדרך שלו. בתערוכה מוצגים שני
נושאים עיקריים: עלובי החיים (סרסורים,
יצאניות, אצילים, בעלי־הרמונות) והאשה־ילדה.
רישומיו מביב־השופכין האנושי הם
סאטירה של איש העולם־הגדול, המלגלג
על חולשות אנוש. ואילו דמויות הנשים
שלו (בין אם הן טוניסאיות מלאות־גוף או
נערות אינדיאניות מקובה) ספוגות חושניות
בריאה של הים־התיכון. הנשים המצויירות
נוצרו לאהבה, לאמהות, ספוגות בצבעי
פסטל רכים וקווים רוטטים ועטופות אווירת
אגדה מזרחית. התערוכה היא נסיון נוסף
לבסס את ישראל כמרכז עולמי של אסכולת
פריז היהודוית.
בשיא תהילתו, התאבד הצייר ביוני , 1930
באטלייה שלו בפריז. מומלץ.

יאיר גרבוז

אבו לצדיקים
* * חבורת הזאבים
סרטים לכופרים הידד
שכיל החדה (תכלת, תל-
אביב) .הבמאי הספרדי הוזתיק לואים בונואל
לא החמיץ אף פעם הזדמנות לתקוע סכין
בגבה של הכנסיה הקאתולית. לא נמצא
כמעט סרט, שיצא מבין ידיו מבלי שיזכי-
רה לגנאי. הפעם, הקדיש לה הבמאי את כל
שביל החלב והחליט להוכיח באופן שיטתי
שזהו מוסד אבסורדי, מרושע וממיט אסון
על האנושות.
גיבוריו של בונואל בשביל החלב הם שני
קבצנים היוצאים ברגל, מפאריס לעיירה
ספרדית בה קבור קדוש כלשהו, תוך תקווה
שליד קברו יוכלו לאסוף נדבות בשפע. בדרכם,
נתקלים השניים בכל תיאוריות היסוד
של הכנסיה הקאתולית ובכפירות השונות
שנולדו מתיאוריות אלה. לשם כך,
מדלג בונואל מתקופה לתקופה, בוחר לו
צימוקים מתולדות הכנסיה ושני קבצניו
משוחחים באופן טבעי ביותר עם ישועי מן

(גלריה גורדוך,

תל־אביב) .התערוכה מצביעה על הכיוון דד
חדש שפונה אליו הצייר: סיגנון חריף וגרוטסקי
של דמויות גברים ונשים, ההופכים
לגושים אנושיים חד־מיניים, למרות ההדגשה
החזקה על אברי־המין שלהם. הציורים
מוכיחים את לבטי המעבר בין ה
סיגנון הנאטורליסטי, המבוסס על הדפסות
ריאליות של צילומים בסולם צבעים קיצוני
כהה־בהיר, לשלב של צבעוניות ורודה־אפו־רה,
כשלתוך קוי־המיתאר של הגופות נדחסים
אלמנטים שונים וצבעוניים מאוד. פית״
רון ציורי דומה נמצא בדמויות המופשטות
של הצרפתי ז ׳ן דוכופה. התערוכה היא
עדיין עירבוב של שני הסיגנונות השונים
וחסרה את הקיצוניות של גישה אחת ברורה.

לסיום, מילת אזהרה: ידיעה מסויימת של
המחשבה הקאתולית והתמצאות בבעיות דתיות
יכולים לעזור בהבנת סרט זה. בלעדיהם,
קשה להניח שההנאה תהיה שלמה.

ציור שמן שד נפתלי כזם

המאה השבע־עשרה או רועה עיזים מן המאה
הרביעית.
אנשי הדת כמשוגעים. כשהוא מטפל
במהות הגוף והנפש, מביא בונואל טכס
דתי מראשית ימי הנצרות, של כופר בשם
פריסציליאנוס, אשר האמין שהגוף הוא עונש
לנשמה ולכן יש להשפיל אותו בתענוגות
בשרים בימי חייו, כדי שהנשמה תעפיל
לשמיים לאחר המוות.
כשמדובר בבחירה החופשית של האדם
בין הטוב והרע, מוצגים ישועי ויאנסניסט
(בן כת כופרת נוספת) ,המצחצחים חרבות
הלכה למעשה תוך כדי ויכוח תיאורטי. אותה
שעה יושבים הקבצנים בצד, לוגמים יין,
אוכלים פת לחם, משוחחים על אותו נושא
בצורה הרבה יותר פשוטה וללא כל צל
של איבה, ומתבוננים בשני אנשי הדת כבשני
משוגעים המוכנים להרוג זה את זה
בגלל עניינים הנהירים להם בלבד.
בצורה דומה חולף בונואל על פני תולדות
הכנסיה הקאתולית תוך כדי מסע הקבצנים,
ומגיע בסופו של דבר למסקנה שאם
יש פגם בדת, הרי זו הדרך בה היא מוצגת
על־ידי הכנסיה. לוא היתה הבחירה בידיו
של בונואל, היה מעמיד את האפיפיור אל
הקיר ומוציא אותו להורג יחד עם כל מה
שהוא מסמל (זאת מדמיין לעצמו אחד הקבצנים
לנוכח אחת מתופעות אי־הסובלנות
הרבות של הכנסיה, בהן הוא נוכח).
דעה אישית. הסרט מכה את הכנסיה
בשוטיה שלה. כל הטקסטים לקוחים מספרי
הקודש ובונואל התעניין פחות באמיתותם
הפילוסופית, כשעיקר מטרתו להציג את האבסורד
שיש בהם בחיי היום-יום. אשר לצד
החזותי של הסרט, הצילומים והסצינות אותם
מרכיב בונואל ביד אמן, באים להביא
את חוות דעתו האישית על טקסטים אלה.
לדוגמא: רב־מלצרים מרביץ תורה נוצרית
ומשמעת קאפיטליסטית באנשיו, שעה שהוא
דואג לסידור חדר אוכל מפואר לקראת
ארוחת־צהרים.
הפשטות בה מתקבל כל מעבר מתקופה
לתקופה ומדמות לדמות מעוררת אף היא
התפעלות, צילומי הצבע של קריסטיאן מא־טרס
(טרז דסקירו) שובים את העין ופס־הקול
המורכב מקולות ואפקטים בלבד, שוב
פרי דמיונו הקולנועי של הבמאי, תורמים
לשלמותו של אחד הסרטים החשובים של
השנה.

הצגת בכורה ארצית
שני גברים שגדלו יחדיו האחד מפקח והשני פושע,
מי יבלע את מי?!
סרטו של סרג׳ו גובי (״הזרה״)

1ו1( 1ווווונ1>!:ו1
1 015101(?$

ויונה ויזי
ר11 רח1סיי1
שאול אחננו בצבעים מסך ענק
לכל הגילים.
חניה חפשית
קוניו פילם
.9.30 — 7.1$

(סינומה, תל־

אביב) .בדור הנוכחי לא כדאי כבר להיות
שוטר. לא זו בלבד שהמשכורת עלובה.
אפילו אהדת הציבור אינה נתונה לבעל מקצוע
זה. האם אין זה משעמם לחבב שוטר
עיקש, נציג של חוק חד־גוני ואפור, שעה
שאפשר להעריץ גנגסטר נועז, נורא ומתוס־בך,
מלא דחפים אסלים, שכיסיו עמוסים
כסף?
כך, בכל אופן, סבור בשנים האחרונות
הקולנוע, המקים פולחן חדש לכבודם של
הלוחמים בחוק. סרג׳יו גובי (הזרה) ,במאי
הרוצה בכל מאודו להיות מודרני, לא יכול
היה להתעלם מנסיה זו, ולכן החליט לעשות
גם הוא סרט מלא אלימות ודם, כפי
שדורשים היום הצופים, בו גנגסטר שהוא
גם רוצח פאתולוגי, הנרדף על־ידי גורלם
של עמיתיו האמריקאיים המוקדמים יותר,
נרצח באורח ברוטאלי על־ידי החוק, לאחר
שרצח באורח מתוסבך אך ברוטאלי לא
פחות את כל מי שעמד בדרכו.
ואם לא די בכך, מחליט גובי להכניס לפרשה
רבדים נוספים: הגנגסטר והשוטר הלוכד
אותו הם בעצם חברים מילדות וכבר
אז הסתמנו חילוקי הדעות ביניהם — הם
שיחקו תמיד בשוטרים וגנבים. צילומי ילדות
חוזרים ומופיעים תוך כדי השתלשלות
העלילה, כנראה כדי לצבוט לב צופות רגישות
שלא הוממו עדיין מכל הגוויות שראו
קודם לכן.

הפושעים נהנים מהחיים.

חבורת

הזאבים צריך היה להיות סרט גנגסטרים עם
בשורה, סיפור על פסיכופאט המתרץ את
מעשיו בטענה ש״אנו הפושעים נהנים מן
החיים מאחר ואנו יודעים שאנו יכולים למות
בכל רגע.״ כאשר הוא נלכד ומוצא את
מותו, מסתבר שהציבור סביב לו חולני -,
צמא־דם לא פחות ממנו.
כל הצרה בסרט היא שהבשורה מפריעה
בעצם לפעילות, והפעילות לבשורה. תוך
רצון להיות חדשני ובעל משמעות, מנסה
גובי מדי פעם לספק רקע פסיכולוגי קלוש
לגיבורו הגנגסטר, הנשאר בסופו של דבר
אותה מיפלצת שהופיעה בסצינה הראשונה.
זאת משום שבין הסבר אחד למישנהו, שולח
אותו גובי למשימות שבהן הפראות והאכזריות
תופסות את מקום הפיקחות וההמצאות.
הסרט נשאר תלוי אי־שם באמצע,
בין ריפיפי לבין ללא משפט.
המישחק, בעיקר של כמה מבעלי תפקידי
המישנה, משכנע בהחלט. רובר חוסיין הוא
רוצח מיקצועי, כרגיל, אולם שארל אזנבור
(המשך בעמוד )26

תדריך 0
(המשך מעמוד )25

הוא השוטר המיסכן ביותר שנראה על הבד
מזה זמן רב ודירגה ליסי מסתפקת בתפקיד
של קישוט בלונדי.

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי -לראות
הוכה לראות

השיטה של בוגי הקלידה — כול

(ארצות־הברית;

ירון, תל־אביב) .לי ממוין נשאר לי מחוץ,
וכל מי שמעריץ יורש זה של האמפרי(בוגי)
בוגארט, ימצא בסרט זה את כל הסממנים
האופייניים.
ודקר (לי ממוין) ,נטול שם פרטי, מוזעק
על־ידי חברו להשתתף בשוד בטוח, בלי
סיכון, אבל העניינים מתפתחים אחרת. החבר
אינו מהסם, לאחר שחיסל בדם קר שני
שומרים של שוד־הברחה בשווי 93,000 דולר,
לשלוח גם כמה כדורים בשותפו.
עתה מתחילה פרשה של מירדף לשם נקמה,
כשברקע כלא אלקטרז הנודע לשימצה
ואישיותו הכובשת של פיירפקם המיטתורי
(קינאו וזין).
לעלילה משתלבת גם אנג׳י דיקינסון חטובת
האברים, המפגינה מיבצע פיתוי כדת
וכדין, לפני שמרווין תופס את החבר שבגד
במצב מביך ולפני שאתה מעכל את המצב
הפיקנטי, טס גוף ערום של גבר מעל דירת
פנטהאוז של מגרד שחקים ניו־יורקי.
פיצוי בכל מחיר. ווקר השלים את המשימה
רק בחלקה והוא יוצא לבקש לו את
הפיצוי המגיע לו על הכדורים שנספגו בגופו.
הוא לוחץ את מעסיקיו של החבר־הבוגד
אל הקיר ודורש פיצוי.
העלילה מגיעה לשיאה באי ההברחות שליד
י אלקטרז. ודקר עומד על סף נצחונו והכסף
מונח לפניו, אבל סיום בוגרטי בלתי־טיפוסי
משאיר אותו עומד בצל, נבוך,
מושפל — וחי.
קולמע אדם

גורלו

כעקבות

(סטודיו, ת״א) .שני רוכבי אופנועים תרים
את אמריקה לרוחבה ומגלים ארץ שטופת
אלימות, אזזילות וצתת־מוחין, בה אהבת
אדם לרעהו היא תופעה נדירה ביותר. פיטר
פונדה.

החיים המתוקים

(גורדון,

ת״א) .רומא של תחילת שנות השישים כסמל
להתדרדרות מוסרית ואנושית, בעיניו
של אחד מגדולי הבמאים של ימינו, פדריקו
פליני.

קאוכוי של חצות (גת, ת״א).
תיאור מדכדך ואפור של אשפתות ניו־יורק
על חלאת האדם, הנרקומנים, הגברברים למכירה
והגנבים הקטנים השורצים בתוכם.
בימוי ומישחק מבריקים.

תסלח לי, אבל אתה נושף

את צווארי (פריז, ת״א) .פארודיה על
סרטי האימים, גדושה המצאות בבימוי (רומן
פולנסקי) ובמישחק (ג׳ק מקגורן ואלפי
בס) .לאלה שאינם מפחדים מערפדים.

**+יום הדין

(צפון, ת״א, הבירה

ירושלים) .ג׳ון פראנקהיימר עיבד בנאמנות
לקולנוע את ספרו של ברנארד מלמוד על
פרשת מנדל ביילים, ויצר תעודה משכנעת
מאוד נגד אי הסובלנות באשר היא. אלן
בייטס.
טופאז (אופיר, ת״א, חן, ירוש
לים)•
אין זה הסרט המבריק ביותר של
היצ׳קוק, אך חובביו ימצאו כמה מסממניו
האופייניים, ואחרים יגלו סרט ריגול מעל
הממוצע.
תיאטרון מאגדי רייס־דייווים־שאולי ב״הנשים

נשים בעיני אשה
הנשים והתיאטרון האנגלי הקטן,
באנגלית) .אויבה הגדול ביותר של
האשה הו א ...ידידתה הקרובה ביותר, ואיש
אינו מיטיב לדעת זאת מן הנשים עצמן.
מאחר וכך הוא, אין כל פלא שהנשים,

מחזה לגלגני וארסי על המין החלש, נכתב
בידי אשד, בשפה סרקסטית שמעטים הם
הגברים אשר היו מעזים להשתמש בה.
המחברת, קלר כות לום, יכולה בהחלט
להתפאר בכך שהיא מכירה את בנות מינה
מכל הזוויות. היא היתר, מארחת מפורסמת
ושגרירת ארצות־הברית באיטליה, עורכת

מי מפחד מן המבקר? ובכן, כאשר שמו
רקם ריד, מסתבר שאיש אינו מפחד ממנו.
ובעצם, זה מה שמגיע לו על שהסכים
להופיע בסרט הוליבודי בשם נזיירת ברקני
רידג.,
טיירה ברקנרידג׳ הוא סרט השערוריה
החדש של השנה. מבוסס על רב־מכר מאת
גור וידאל, זהו סיפור על גבר שהופך

שלושה תסריטים נוספים הוכנו בחופזה,
אלא שבינתיים הסתבר שמאי וסט רשאית
לקבוע מה היא תאמר בסרט, וכמוה גם
ראקל ולש ורקס ריד. ולכן, היתר, בידי כל
אחד מהם גירסה נוספת לתסריט אפשרי.
אין פלא, שכאשר החלו כבר הצילומים,
סנה הבמאי מדי יום לצוות עובדיו בשאלה:
.אולי ידוע לכם מד, מצלמים היום?״ לדברי

מפחד
ממבקר

לאחר ניתוח לנערה יפר,פיה המשתמשת בגופה
כבכלי נשק כדי להשיג את כל מד,
שליבה חפץ. בתפקיד הראשי בסרט מופיעה
ראקל ודש, הבמאי ג׳ון יוסטון מגלם
כוכב קולנוע בדימום, ומאי וסט, פצצת־המין
של שנות השלושים, חוזרת לבד כדי
לגלם אמרגנית טורפת גברים. ריד עצמו
מופיע בדמות הגילגול הגברי של מיירה,
עימו היא משוחחת בדמיונה לכל אורך הסרט.
לכאורה,
כל הנתונים הדרושים ליצירת
סרט קופה: הנושא גדוש מין עד גדותיו,
הכוכבים מפורסמים, הסיפור מדיף ריח של
שערוריה. אלא שנזיירה ברקנרידג׳ זכה למנת
שערוריות שלא קיווה להן כלל. ראשית׳
בא הבמאי מיילן סארגה (ג׳ואנח),
הטיל לפח את התסריט של גור וידאל וכתב
גירסה משלו שכללה סצינת עירום
המונית במידבר וסצינת סירוס בבורסה. גם
תסריט זה הגיע לפח האשפה.

הסר טי ם?

ריד, לסארנה עצמו לא היה איכפת במיוחד
מה מסריטים, כל זמן שאפשר בצורה כלשהי
להשמיץ את אמריקה.
האווירה על בימת־ד,צילומים היתד, כמובן
הולמת. ביום הצילומים הראשון עזבה
ראקל ולש את בימת־ד,צילומים באמצע העבודה,
ובימים שלאחר מכן השתדלה לבלות
את כל זמנה בפני המראות בחדר ההלבשה
במקום לעמוד לפני המצלמות. ג׳ון
יוסטון הסתגר בחדרו ושכח לצאת, ורק
מאי וסט היתד, אדישה לכל, כי לדברי ריד
.היא לא התעניינה בדבר, פרט למאי וסט.״
ריד אינו יכול עוד להתאפק. אמנם הבטיח
לא לכתוב על הסרט, אך איש אינו
יכול למנוע ממנו את זכות הדיבור. :אם
ראקל תהיה מגוחכת בסרט, לא יופתע איש.
מאי וסט ממילא אינה צריכה אלא להיות
מאי וסט, איש אינו מצפה ליותר. ג׳ון
יוסטון יקח את הכסף וילך לעשות סרט.
אבל מה יאמרו עליז״ אבוי למבקר.

עיתון וחברת הקונגרס האמריקאי, ומעל
לכל, דמות ציבורית מצוטטת מאוד בד,ברקותיה.
הנשים
— מחזה שנכתב לפני למעלה
משלושים שנה, אינו יצירה עמוקה. אין בו
כדי לזעזע את אמות הסיפים או לשנות
ערכי עולם ואפילו מבחינה דרמטית היה
סובל שיפורים, בעיקר בכמה מן המומנטים
הסנטימנטליים המעטים שלו. עם זאת, זכה
להצלחה מיידית עם עלותו על הבמה, והוא
ממשיך להיות אקטואלי עד היום, משום
שכל אשד, מזהה מייד את כל ידידותיה, על
הרעל שנוטף מהן, בין הדמויות שבעלילה.
הופעה בתחתונים. הסיפור מזכיר
טור רכילות עמום לעייפה. נשים מכובדות
מתגרשות מבעלים עייפים, נערות שאפתניות
לוכדות אותם, הנשים החוקיות לומדות
את תעלולי הקונקורנציה וזוכות שוב
בגברים. מוסר־ההשכל בורגני בהחלט: האשד,
האידיאלית היא בורגנית כבודה, בהריון׳
נהנית ממה שיש לה ואינה שואלת
שאלות.
הדיאלוגים, לעומת זאת, הם בהצלפות־שוט
סאדיסטיות. חיצים מורעלים מתעופפים
לכל רוח בלשון חדה והרסנית, שרק אשד,
יכולה היתד, להמציא. מאחר והמחזה מאוכלס
נשים בלבד, זה נשמע טבעי, שנון וחריף,
וכל אחד מודה לאלוהים ששורות
אלה לא כוונו אליו.
לקראת הצגה זו, הפסיק התיאטרון האנגלי
להיות קטן כל כך. הוא מעלה על
הבמה צוות מגוון של שחקניות, תפאורות
צבעוניות של אלי סיני ושלל בגדים צבעוניים.
הבמאית נדי לנסון (שיצרה גם
את התלבושות) ,מחפה על חוסר מקצועיות
מסויים אצל כמה מן השחקניות, על־ידי
הכתבת קצב עירני להצגה כולה והיא
מנצלת את ההופעה החיצונית הנאה מאוד
של כמה מן המשתתפות (מאנדי שאד
לי, גי׳לג׳י רותפילד ועוד) בבגדיהן
התחתונים, כדי למשוך גם את עיני הקהל
הגברי.
בסך הכל, זוהי הפתעה נעימה. מחזה
בלתי יומרני, קליל ועליז, בביצוע חופשי,
פשוט וטבעי של שחקניות, אשר הנאתן
ממלאכתן ניכרת לעין, והחובבנות (הן אינן
מקבלות תשלום על הופעתן) לא רק שאינה
פוגמת, כי אם מגבירה את ההרגשה שכדי
לעשות תיאטרון, צריך קודם כל לאהוב
אותו. וזה הרבה יותר ממה שמקבלים היום
מן התיאטרונים המיקצועיים.

* +הזוג המופלא

(ארמון דוד, ת״א).

קומדיה מפתיעה לטובה על גנבת יהלומים
המלמדת שוטר נוקשה ליהנות מן החיים.
הסרט אינו בנוי אולי כהלכה, אבל מספק
בידור בלתי־מחייב.

נשיקות גנוכות

(רון, ירו
שלים)
.סרט מעודן להפליא של סרנסואה
טריפו, על לבטי ההתבגרות של צעיר צרפתי
בפאריס של ימינו.

אומץ

אמיתי ( ציון, ירושלים).

מערבון בו הומור ואלימות מתחלפים לסירוגין
ונותנים לג׳ון ויין הזדמנות להפגין
פעם נוספת את עליונותו הבלתי־מעורערת
על כל הבוקרים האחרים של המערב הפרוע.
* * ארוטיסימו (אורה, חיפה) .קומדיה
על צרותיו של הגבר הצרפתי המצוי
עם מס ההכנסה, ושל אשתו, עם אמצעי
הפירסומת הרומזים לה בלי הרף שלא תהיר,
נשית עד שלא תרכוש את כל המוצרים שבאופנה.
ז׳אן יאן ואני ג׳ירארדו.

תיאטרון

הנערים שכחכורה

(בימות).

עולמם של ההומוסקסואלים מספק למחזאי
מארט קראולי חומר תיאטרוני מרתק, כשהוא
מציג את גיבוריו כדמויות אנושיות
ולא כנושאים לבדיחות וולגריות, כפי שנהוג
בדרך כלל. הביצוע מוכיח שוב שתיאטרון
טוב יכול להצליח גם ללא סובסידיות.

כלאדם

(תיאטרון החאן הירושל

.מחזה מוסר מימי הביניים, אשר שימש
בין היתר גם כהשראה לפא וסט, זוכה לביצוע
המדגיש דווקא את הצד הקאבארטי־בידורי
שבו, כשרמת המישחק חובבנית
למדי. ההצגה עשויה לעניין את חובבי התיאטרון
שזוכים רק לעיתים נדירות לראות
חומר מעין זה על בימותינו.

חיי

בידור
כלכ (התיאטרון העממי).

גדי יגיל מתגלה כבדרן בחסד, בשיר וב־פיזמון.
החומר שנכתב עבורו אינו עומד
על רמה שווה, אולם כישרונו מחפה על כל
הליקויים האחרים. ערב משעשע.

איש חסיד היה

נבימות).

אם טרם ראיתם, כדאי לכם לחזות בדרך
בה מפרשים הצברים את הלחנים והטיסו־סים
החסידיים המסורתיים.

* * להקת פיקוד דיזנגון?

(תיאט
רון
דני דגן) .שיחזור הצלחתן של להקות
צר,׳׳ל בהשתתפות בוגרי להקות שפשטו לא־מכבר
את המדים. החומר המושר עולה בהרבה
על המערכונים.

במדינה
עת1נ 1ת שופר האימפריה הישראלית
,ישראל ודרום־אפריקד — .שני מחסומים
להשתלטות הרוסית״! ״הגירה ערבית —
עניין של הגיון״! ״ספר לבן חדש של השר
שמעון פרם״ — אלו הן אחדות מהכותרות
המתנוססות בטיימס אוף ישראל — שבועון
ישראלי באנגלית, שהחל מופיע לאחרונה
מחדש, לאחר הפסקה של חודשים מספר.
הטייטס אוף ישראל הוא עיתון ימני
קיצוני, המיועד בעיקר ליצוא. המלים פלס־תינאי
וגדה מערבית מופיעות בו רק במרפאות,
ואחד מספקי המאמרים הנלהבים
שלו הוא כמובן הד״ר ישראל אלדד, קנאי
מלכוודישראל.
התקפות ארסיות. במאמר אופיני
מה־ 20 לפברואר מכנה אלדד ב״בוגדים
זדוניים, מומרים, אנטי־ישראלים, פסיכופא־מים,״
את אלו שאינם חושבים כמוהו בשאלת
מיהו יהודי. אף שופטי ישראל אינם
מחוסנים מפני להטו של חוזה האימפריה
הישראלית הגדולה :״חמישה שופטים, שמאחורי
מסווה הפורמאליות קבעו תקדים

בהתחשב במרחק הזעום, הרי הצורה שבה
הוא חי, בהשוואה לשכניו, דיירי צפון
תל־אביב, ראוייה באמת לציון:
בחורף חודרים מי הגשמים והשטפונות
לביתו, והחולות הנודדים מאיימים לכסות
את הבית. יש צורך בטרקטור כדי לגרפם.
בקיץ ניצלים בנימין ומשפחתו בחום הלוהט,
כשנחשים ומקקים מטיילים בלילות
על המיטות. בכל העונות גם יחד בוערות
מול ביתו ערימות זבל מצחינות, המוסיפות
את ריחן לריח בורות־השפכים הפתוחים.
חשמל אין בבית, ובמקום חלונות יש לו־חות־עץ.
הסוס
קודם לילדים. כך חיים בנימין
ומשפחתו זה תשע שנים, כמעט מאז עלה
ארצה מתורכיה, לפני עשר שנים. בנימין
מפרנס את משפחתו מעבודתו, שבעה ימים
בשבוע, כעגלון במחסן לחומרי־בנין הסמוך
לביתו. הכנסתו כ־ 400ל״י לחודש, והוא
מחלק את תקציבו בצורה מדוייקת בין
שבעת בני המשפחה וסוסו 1.70 :ל״י ליום
לנפש אדם, שלוש ל״י ליום לסוס. כדי
שיחובר לרשת־החשמל במדינת־ישראל, צריך
מונטקו לשלם לחברת החשמל 2000
ל״י. ברור אם כן למה הוא יושב עד היום
ללא חשמל.
מאז שנכנס לביתו לפני תשע שנים, לא
זכה מונטקו אף לביקור יחיד של נציג כל קורס לעתונאות
ייפתח
כ־29.4.1970
הקורם מיועד להעניק הכשרה עיונית ומעשית כמקצוע
העתונאות תוך פדי עבודה מעשית ותרגילים בתחומים כגון :
בתיבת ידיעות וכתבות, ראיון, החקירה העתונאית, סיקור
ודיווח על אירועים, העבודה במערכת, ועוד.
הקורם יימשך ששה חודשים, ויתקבלו מועמדים בעלי השכלה
תיכונית.

פרטים מלאים והרשמה:

בי תהספרלעתונאות
בית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש ,1תל־אכיב, כל יום
בין השעות 1-9לפני־הצהריים, ובימים א /ג ,,ה /בין
השעות 7-4אחרי־הצהריים.

פנה לשיחה אישית
וליעוץ אל

המאפר ואמן הפיאות

אורי גרום
אנטי־יהודי ואנטי־ציוני זה שופטים מרושעים
המנצלים פתח בחוק,״ כותב הוא.
ככל עיתון ימני קיצוני, מאופיין גם
הטיימס הלזה בחוסר־סבלנות מוחלט לכל
דיעה מנוגדת. העורך, אחד סטנלי גולדפוט
מדרום־אפריקה, מילא את ארבעת הגליונות
של העיתון שיצאו עד עתה בהתקפות ארסיות
על כל מה שאינו נראה בעיניו, ובשבחים
ללא קץ לכל אספקט של השליטה
בשטחים וחסידיה. לצד זילזול תהומי בערבים
(,נדמה שהלקסיקון הפוליטי והצבאי
של החשיבה הערבית אינו כולל את
המילה הגיון״) מופיעים הלל ושבח לשר-
התחבורה עזר וייצמן, וכן ראיון עם חייל
צה״ל בתעלה, עולה מארצות־הברית, המבשר
לעולם כי היה מוכן להילחם גם ב־ויאטגאם.

חבלה
בהסברה.

ה טיי מס אוף ישראל

אינו מגביל את חיציו רק לישראל. המנצח
ליאונארד ברנשטיין, למשל, זוכה להתקפה
מוחצת על תמיכתו בפנתרים־ה שחורים, הגוף
הכושי האמריקאי השואף לפעול בכוח
להשגת זכויות הכושים.
כך, מצליח העיתון למלא את משימתו
בשלמות — ,ייצור הרושם בעולם שהנה
מוצדקות כל טענותיו של אל־פתח, לפיהן
ישראל היא מדינה גזענית, לאומנית, שואפת
להתפשטות אינסופית, בזה לערבים
שסביבה ומתעלמת מחוגים ליברליים בעולם.

שלטון מקומי
אזרחים
או כלבים׳־
בנימץ מונטקו גר במרחק של עשרה
ק״מ בדיוק מתל־אביב — עשר דקות נסיעה
איטית במכונית.

שהו של הממשלה, העיריה, או גוף אחר
שמתפקידו לדאוג להקל על סיבלותיו של
אזרח במדינה זו.
האידיאל -לעבוד כמזכלה. אחד
משכניו של בנימין מונטקו הוא מרדכי אק־שוטי,
רוכל באלטע־זאכן. משפחת אקשוטי
מונה שמונה נפשות. הקירות בביתם מטים
לנפול, ואיתני־הטבע משתוללים ביניהם בחופשיות.
עקב הרטיבות, המחנק, והריחות
המרעילים, חולים כל בני המשפחה במחלות
כרוניות שונות — ביחוד הילדים. אחת הבנות,
רינה בת ה־ , 14 סובלת ממחלת בלוטות,
ומשקלה כבר כיום יותר מאשר, מבוגרת.
אחיה פסו בן ה־ 18 מסתובב בטל
לאחר שלא נתקבל לצה״ל :״הם אמרו שאני
לא נורמלי,״ מספר הוא. תוכניותיו :״אני
אלך לעבוד במזבלה כאן.״
מי אשם כפשע *׳ כאלו הם החיים
בשכונת מולדת — פרבר של חולון, העיר
התוססת, הנקייה והפורחת, בה משתווים
כמעט מחירי מגרשים ובתים לאלו של
תל־אביב.
כיצד תיתכן שערורייה מחרידה כזו —
שאזרחים יחיו בתת־רמה מחפירה בליבה
של העיר העשירה?
אומר ראש עיריית חולון פינחס איילון:
״אין לי שותפים לפיתתן הבעייה של
מולדת. אין לי עם מי לדבר. בעלי הבתים
והקרקעות נמצאים בחו״ל. אינני יכול להרוס
את הבתים. אפילו אם נעביר את הדיירים
מכאן, יבואו אחרים במקומם. הפית־רון
ייתכן רק בעוד שנתיים־שלוש, כשה־בנייה
בקריית־שרת הסמוכה תתפשט עד
מולדת. אני מבקר במולדת כמה פעמים בשבוע,
אבל בינתיים, לדאבוני, אין פיתרון
מיידי״.
אנשי מולדת, הכועסים על ראש־עירם,
טוענים אחרת :״הוא בכלל לא מבקר אצלנו,״
אומרים הם בזעם .״איך אפשר להזניח
אותנו ככהן״

רח׳ גנסין ז, תל־אביב
ליד קולנוע הוד. טל 24 .־69־24
שעות הקבלה 1—10 :לפנה״צ,
7—5אחה״צ

)••ן א(ן ס? א צ) 9וו *י) ח 0

קורס לפירסום
ויחסי־ציבור
ייפתח ב־29.4.1970
הקורם מיועד להעניק הכשרה עיונית ומעשית בענפי הפרסום
ויחסי״הציכור, תוך בדי עבודה מעשית ותרגילים, בתחומים
כגון: דעת־קהל, ניסוח מודעות, הכנת מבצעים ואירועים,
קשר עם ציבור, יחסי־עתונות וצינורות תקשורת, ועוד.
הקורם יימשך ששה חודשים, ויתקבלו מועמדים בעלי השכלה
תיכונית.

פרטים מלאים והרשמה:

בית הספר לעתונאות
בית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש ,1תל־אביב, בל יום
בין השעות 1-9לפני־הצהריים, וכימים א׳ ,ג /ה /כין
השעות 7-^4אחרי־הצהריים.

מ ר חל תני פ ק חו1ולט
מיליונר ,
ג די להשוות
התכונה החביבה ביותר של הישראלי המצוי
היא השוויץ שלו. כשיש לו דופין,
הוא מרגיש עצמו כמו דופין קטן! כשיש
לו לארק, הוא בכלל אדון עולם! וכשהוא
באמת עשיר, הוא באמת בלתי־נסבל.
משום כך אני כל־כך נהנית לפגוש ישראלי
שהוא גם מיליונר וגם בן־אדם. כמו ה־קלוצמנים,
למשל, שהמיליונריות שלהם לא
השפיעה עליהם אף פעם לרעה.
ביום רביעי השבוע עמדו להינשא דוג
שלם ויותי קילוצמן. ואיפה הם עמדו
להינשא? בסך־הכל ברבנות בתל־אביב, בחופה
צנועה.
דוב הוא פקיד־קבלה באודה. לא, זה לא
הוא המיליונר. הוא יהיה רק הבעל. המיליונרית
זו האשה. רותי היא בת־הזקונים
של האדון קלו־צמן זכרונו־לברכה, בעל
המפעלים המהולל לסכיני־גילוח, ומאביד,
ירשה כנראה הבת כמה תכונות טובות.
ולא רק היא: גם אחיה אדי, הנשוי לזמרת
ערכה גורן, התחתן בזמנו ברבנות,
בלי רעש מיותר.
למד־וז־ניקים, אחד אחד.

השבוע היה שבוע היסטורי לעם הזה.
בעוד שההגדרה ״מיהו יהודי״ צימצמה
את הזכאים לבוא בקהל־אדוני, הורחבה
בו בזמן המיסגרת המגדירה עולים חדשים.
החל מיום ב׳ השבוע היא כוללת
גם כלבים.
הכלב הראשון שזכה למעמד של עולה
חדש, וקיבל כרטיס־טיסה חינם מהסוכנות,
הוא פודל שחור שהגיע במטוס מלונדון
ביום שני האחרון עם שחר.

עסקים מטורפים
״זאת תהיה החתונה המטורפת ביותר
בארץ,״ מבטיח בו עז דווי דזץ בן ה־.26
הוא מתכוון לחתונה שלו בעצמו. זאת או־מרת,
שלו עט כדוריה אמכר, דיילת
אל־על ובתו של אלוף־מישנח אמבר, מפקד

מפיק צכי שיסד
המיטען — הסבירה בעלת הפודל באידיש
רהוטה :
״הסברתי לסוכנות במכסיקו שאני רוצה
לעלות לארץ, אבל אני לא מוכנה

כרטיס עו ל ה ־ לכלב
עם העולה החדש הגיעה גם עולה
חדשה — הלא היא גבירתו, יהודיה
כבת 35 שעלתה ממכסיקו. לשכניה במטוס,
שתמהו לראות את הפודל לידה
— בניגוד להוראות חברות־התעופה, המאפשרות
הטסת בעלי-חיים רק בתאי-

אין נסף
לג רשאת דק >
רוצים לשמוע מה הבדיחה האחרונה בפרשת
תעלוליה של דקי סיקלם, נערת־הזוהר
האמריקאית, ידידתו של צדוק
קראום, שנשפטה יחד עימו על טיפול
סיטוני מדי בחשיש ונידונה לגירוש מן
הארץ?
הבדיחה היא שלמשטרה אין כסף לגרש
אותה.
כאשר הוציא השופט את גזר־דינו, הצליח
סניגורה של ז׳קי, עורך־הדין צכי לידס־קי,
לקבל ארכה של שלושה שבועות, כדי
שהיא תצליח לחסל את ענייניה כאן.
לפני שבועיים תמה הארכה, וז׳קי ציפתה
לגירוש בכיליון־עיניים. אם כבר נמוגה הקריירה
שלה בארץ, מה איכפת לה לחזור
לארצות־הברית על חשבון הברון? לפי החוק,
אדם שנידון לגירוש מקבל כרטיס נסי׳
עה חינם על חשבון הממשלה — ולז׳קי
באמת לא היה כסף למותרות כאלו. אחרי
הכל, צריך לזכור שהמשטרה, אחרי שתפסה
אותה, החרימה לה את כל החשיש, אז
ממה נשאר לה כבר לחיות?
אבל היא חיכתה לשווא. זה שבועיים שהיא
יושבת על המיזוודות — בלי תוצאות.
כאשר פנה השבוע עורך־דינה בתזכורת עדינה
למשטרה, שהנה יש שם אחת מסוכנת
שצריך לגרש מהארץ, ויפה שעה אחת קודם,
הודיע לו הקצין האחראי:
״מצטער — אין לנו עכשיו תקציב לכרטיס.
שתחכה.״
זה יחם זה?

לבוא בלי הכלב שלי. אז הסוכנות נתנה
לשנינו כרטיסי־טיסה בחינם.״ נורא פשוט.
אני מקווה שלפודל יהיה מספיק שכל
לנצל את הזכויות שלו ולהביא לארץ
פריג׳ידר ואוטו בלי מיסים. עולה או
לא עולה ן
אינני יודעת לאן פני הנוער מועדות. אס
לאן שאני חושבת, אז אוי לנו. אי-אפשר
נבר לסמוך כנראה על אף אחד.
קחו למשל את ז׳אק דה־פרק: הומו
לתפארת, רציני, אחד שעושה את זה מתון
הכרח מצפונית עמוקה, לא סתם הומו. שהכריז
קבל עם ועדה, בהגיעו לפני שנח
לביקור בארץ הקודש: אני הראשון כאן
שלא מתבייש( ׳.וידויו של הומו, העולם
הזה .)1650
והוא באמת לא התבייש: היה ניגש לסי
שמצא חן בעיניו, ואסר לו דוגרי שהוא
מוצא חן בעיניו. בקיצור — גבר של הומו

הג״א, מן הקצינים הוותיקים ביותר המשר׳
תים כיום בצה״ל.
בועז הוא הבמאי והתסריטאי של הסרט
השבלול, אותו הוא עושה כעת, והוא עומד
לבצע את הטירוף השני — הנישואין —

ממש בערב־הפרמיירה של הטירוף הראשון
— הסרט. הטירוף השני ייערן בנראה על
חוף הים בתל־אביב, למרגלות השרתון.
הטירוף הראשון ״ערך בנראה באיזה אולם

בועז• היה בעלה הראשון של ב תי ה
אפולו, אשתו הנוכחית של דן כן־אמוץ.

את זאת שהוא יהיה בעלה השני הוא הכיר
בלונדון, כשהוא נסע ללמוד שם סרטים.
הפרמיירה והחתונה לא תהיינה השמחות
היחידות באותו ערב. גס צכי שיפד,
מפיק הסרט, מתעתד להתארס באותו ערב
— עם אלן רייטס, בת יהל-ומן מדרום־
אפריקה. גס היא קשורה לסרט; הוא הכיר
אותה באילת, כשהוא נסע לשם כדי להכין
את המוסיקה לסרט.
איך שהשבלול הזה מסבך בני־אדס.

כמאי כועז דווידסון וכלה כדוריה אמכר

השחקנית שהניעה רחוק
תמיד ידעתי שהיא תגיע רחוק. והנר,
עכשיו זה עומד להתגשם.
אני מדברת על אכיטל פז כמובן, התגלית
הגדולה של מנחם גולן, שחקנית-
הקולנוע שהשתתפה בסרטים ידועים כמו
הסרט הישראלי טוביה ושבע בנותיו, הסרט
היפאני הנמל והילד, הסרט ה— לא, זה
הכל בינתיים.
אביטל גם נסעה לגרמניה כאורחתו של
מפיק־הסרטים הגדול ארתור בראונר,
ולרומא כאורחתו של מסיק הסרטים הישראלי
הגדול אלכם הכהן, דל — לא, זה
הכל בינתיים.
וזה הספיק לה, בינתיים. היא התייאשה
מעולם הסרטים (את רואה, פז: לא כל

(או הומו של גבר — מה נכון יותר מבחינה
דיקדוקית?) ,אחד המעטים שאפשר
לסמוך עליהם בבראנג׳ה. לא פלא שהוא
הפך לשם־דבר בניו־יורק עירו, שם היח

הנוצץ הוא פז — סליחה, זהב) ,ובשבוע
שעבר קיבלה את כנפי־הדיילת באל־על.

דיילת פז ומפיק כראונר
כמו שתמיד אמרתי — היא תגיע רחוק,
הצעירה הזאת:
ללונדון, ניו־יורק, נאירובי, אדיס־אבבה.

//נשברלי

להיות הומו״

הומו ז׳אק דח־פרק

משמש לפרנסתו כרב־סלצרים במלון פייר
— לפני שהפך לשותף בשני בוטיקים מצליחים.

גם בארזים נפלה השלהבת: קם לו תהומו
שלי יום אחד — והולך להתחתן עס
אשה. כן — אשה. לא איש — אשה, אמרתי•
ולא סתם אשה, אלא כמובן יהודיה
יהודיה אמריקאית טהורה בשם סוזי. או
אם תרצו, סתם שוש.
מה קרח, ז׳אק? הזדעזעה בתדהמה מחצית
ניו־יורק .״פשוט נשבר לי,״ הסביר
הגבר .״הבנתי שהכל היה שטות אחת
גדולה.״
סתם גועלי אחד. תדע לך שאתה יכול
להתבייש לך, דאקי. פויה.

נם בקיבוץ תובעים מזונות?
כשהצייד אורי. ליפשיץ החליט שהוא
הולך להתאהב בעדה הורוביץ, הוא
ידע שאשתו לא תתמוגג מנחת, אבל הרבה
ברירות לא היו לו. הוא פשוט התאהב.
אבל הוא מעולם לא היה מאמין שזה
יגיע לידי מה שזה הגיע.
ההפתעה הגדולה החלה כשאורי רצת
להתחתן עם ידידתו: התברר שזת קצת
קשה, ני אשתו החוקית, אמם של שלושת
ילדיו — שהקטן ביניהם היה בן חודשיים
כאשר עזב אורי את !*.בית — מסרבת
לת לו גט.
טוב, גם זה עוד היה צפוי. אבל המכה
האחרונה היתה באמת מתחת לחגורה: השמועה
אומרת, שהאשה דורשת מזונות.
אה, זה כבר באמת לא יפה: סה לחברת
קיבוץ גבעת־השלושה ולמזונות? מה, הוא
צריך גם לשלם בשביל התענוג?

מה הם חייו של ילד ללא הורים, הנאליז
לחיות במעון? אם לשפוט לפי מעון ״טוב״
— המסקנה המתבקשת היא בלתי נמנעת :
ורון• השחרחר בן השלוש הגיע
1לכאן אחרי שאמו ניסתה לשחוט
אותו בסכין מטבח. הוא ניצל ברגע האחרון
הודות לשכנה שנכנסה במקרר לדירה.
רני בן השנתיים, עגלגל וחייכני, הגיע
לכאן, כשכל גופו, מכף רגל ועד ראש,

עדיין. כאשר נשאלה מדוע היא חוזרת
ונכנסת שוב ושוב להריון, בלי לדעת
לעולם מי האב, בלי להיות לעולם לאם
— השיבה במשיכת כתפיים :״הסרסור
שלי לא מעוניין שאני אעשה הפלה.״
לא כל הילדים במוסד לטיפול באם

מכוסה סימנים אדומים וכחולים — סימני
ההתעללות של אמו.

וילד של ויצו בתל־אביב, הם חסרי־הורים.
יש גם כאלו שיש להם אב ואם — אך
המוסד אינו מרשה להם לראות את הוריהם.
כמו שמואליק בן הארבע, שאמו היא
זונה מכורה לסמים. בפעם הראשונה שהיא
לקחה את בנה למספר ימי חופשה בבית,
נזקק הילד לחודש ימים כדי להירגע
ולחזור למסלול החיים הנורמלי במוסד.

האמא -זונה
ומכורה לסמים
ך* ינה בת הארבע, בלונדית ויפהפייה,
הגיעה לכאן לאחר שהמכונית בה נסעה

עם הוריה התנגשה במשאית. שני ההורים
נהרגו. בבית־החולים בו אושפזה רינה
עת מממושכת התברר כי אין לה קרוב
אחר בעולם.
שרה׳לה בת השנה, צנומה ושתקנית כל-
כך, הגיעה לכאן לאחר שאמה או הוריה
נטשו אותה על מדרכה ברחוב.

הבלתי-
רצויים
כמו מיקי בן החמש: אמו באה ל־בקרו
והביאה לו ממתקים. מיקי הזדרז,
בשמחה וגאווה, לכבד את חבריו — ואמו

ועצוב

• ! 1 ^ 1 1 1 1 1לדה ב מוסד לטיפול באס ובילד של ויצו, ליד שול חן האוכל. נלה מנו ת
מוג שות בצלחת אחת, עס כף בלבד, עובדה שאינה תורמת להפגת עצבותם
של הילדים ללא הורים, הכמהים ללטיפת יד אם או הב ת ולאהבה ח מימה של הורים.

ובעוד חמישה חודשים יגיע לכאן ילד
נוסף, חסר שם עדיין. בנה של אותה פרוצה
הנמצאת היום בחודש הרביעי, אשר כבר
הזדרזה להזמין מקום לילד שלא נולד

שמות הילדים שונו לצורך הכתבה.

הסתערה עליו במכות אכזריות, עד שהיה
צורך להזעיק עזרה כדי להפריד ביניהם.
כזאת היא, פחות או יותר, האוכלוסיה
של המוסד לטיפול באם ובילד בתל־אב־ב.
של ויצו: תחנת־מעבר לילדים שהוריהם
הפקירו אותם, מקרים סוציאליים, אמהות

ילד זה, גם הוא חני ך המוסד, מ ס תו בב ב שעת צהריים של יום חורף
קריר כ שהוא יחף עדיין. ה מטפלו תהע מו סו ת לא הספיקו לטפל בו.

חולות־רוח, הורים מפגרים, ילדים מחוץ
לנישואים 150 .ילדים, מבני יום עד גיל
שש, שנשלחו לכאן על־ידי לשכות הסעד
של תל־אביב־רבתי.
150 ילדים ללא בית — מרוחקים מאם
ואב — רבים מהם לא רצויים על־ידי אם
ואב — רבים מהם בכלל בלי אם ואב.

הנערה הטרודה בחופזה .״קודם שב לאכול,
ואחר כך תלך להתנקות. אתה כבר גדול
ויודע לעשות את זה לבד.״ הזאטוט
מוחה את דמעותיו בהשלמה, ונפנה לשולחן
האוכל — במכנסיים מלאים.
הילדים במוסד מתגוררים שמונה־תשעה
בחדר. לילד אין צעצוע פרטי, בגד פרטי,

לעיתים נלקחים אחדים מהם לאימוץ —
ולעיתים הם גם מוחזרים, כאשר ההורים־
המאמצים מחליטים שהם אינם רוצים בילד.
שלקחו, בוחרים אחר במקומו.
המוסד לטיפול של ויצו נחשב למוסד
טוב. מוסד שבו משתדלים להעניק לילדים
לפחות מעט ממה שזוכה לו ילד הגדל
בבית הוריו. הילדים נעזרים בעובדת סוציאלית,
פסיכולוגית, גני ילדים, והכל משקיעים
מאמץ אמיתי לעשות למענם.
אולי דווקא משום־כך, בולטת כאן עוד
יותר האמת העצובה, כי מעון איננו בית.

מגירה משלו: הכל משותף. תינוקות בני
שבוע וילדים גדולים — באותו חדר,
״בכוונה,״ מסבירים מנהלי המוסד :״כדי לתת
לילדים אווירה משפחתית.״
באותו חדר ניתן גם למצוא ילדים נורמליים
ומפגרים יחדיו .״בכוונה,״ מסביו
שמעון שרשבסקי, מנהל המוסד :״המפג
רים קשה מוצאים בכלל מהמוסד. אלו
שנשארים הם מפגרים קל, וזה משפי!
עליהם לטובה, להיות בחברת ילדים נורמ
לים. לוא היה לי ילד מפגר, גם אני היית
מעדיף שהוא יישאר עם ילדים נורמליים.״
אולם מהי ההשפעה בכיוון השני -
על הילדים הנורמלים? והסכנה? האם אי
סכנה שילד מפגר יזיק לתינוק או ליל
קטן ממנו הגר בחדרו? לא, לדברי ההנ
הלה. בניגוד למצב בין אחים ואחיות, בביו
רגיל, אין הילדים במוסד מרביצים, אי
בעיות משמעת — הם פשוט אוהבים אח
את השני.

נורמלים ומפגרים
בכפיפה אחת

שיתי קקי במכנסיים,״ מבשר פעוט
בן שלוש בדמעות־שליש למטפלת
שנכנסה זה עתה לחדר .״אין דבר״ ,משיבה

(המשך בעמוד 50

(המשך מעמוד )29
לב מוחלט לצד הפסיכולוגי של פעולת
שונה דעתה של אחת המטפלות במקום _ האכילה .״ילד שאינו אוכל — דוחפים לו,״
מספרת המטפלת .״ואם הוא בכל זאת
— אשר ביקשה להישאר בעילום שם :״ה מתעקש
— זורקים את הארוחה. בארוחה
שילוב בין מפגרים לבין בריאים יוצר מצב
הבאה כבר יהיה לו תיאבון.״
בלתי נסבל. יש להשגיח עליהם ללא הרף
נוסף לטיפול בילדים עובדות התלמידות
שלא יזיקו — משימה בלתי אפשרית בהתגם
כפועלות־נקיון: שוטפות רצפות, מריחשב
בעומס הרב.״ היא הוסיפה :״רק
חות כלים, מכבסות, מגהצות, מתקנות
לפני כמה ימים נמנע אסון בנם,״ היא
בגדים — הכל. פועלות־הנקיון האמיתיות
מספרת .״ילד מפגר, בן שש, רב עם ילד
מנקות רק את המסדרונות, המדרגות והאחר,
וזרק עליו נעל, הנעל פגעה בשמשה,
משרדים. ייתכן שזוהי הסיבה שב־ 12 בצהואני
לא יודעת איך הילדים לא נפצעו
רים ניתן עדיין לראות ילדים מתרוצצים
מהרסיסים.״
יחפים בחדרים ובמסדרונות, ואת בתי-
חדר־האוכל איננו עליז. אף ילד לא יוצא
השימוש מזוהמים עוד מהיום הקודם. ממרעב,
אבל המזון חד־גוני, למרות שמשביע.
פרט מטפלת־מוסמכת זהבה ניגויס:
הילדים אוכלים את כל ארוחתם מתוך
״אני עובדת במוסד כבר שנתיים, והמשצלחת
אחת, בכף בלבד. קיים חוסר תשומת־

כורת שלי נטו זה 414ל״י. לפי העבודה
שלי פה, הייתי יכולה להרוויח כפליים.״
למה אם כן אינה מחליפה מקום? ״מה
שמחזיק אותי כאן זה הילדים,״ היא אומרת.
״התקשרתי אליהם.״

חסכון יקר מדי

דוע חייב להיות עומס כזה על
המטפלות והתלמידות, עד שאין ביכולתן
למלא את תפקידן האמיתי — לתת
לילדים תשומת־לב וחיבה?
״זה נכון,״ מודה שרשבסקי ,״אבל צריך
להבין שכמו שאמא עושה את כל עבו-

דות־הבית, כך גם המטפלות חייבות לעשות
את כל הדברים האלו. אי־אפשר שעל־יד
כל מטפלת תעמוד פועלת נקיון.״
זה ברור — אבל מדוע אי־אפשר להגדיל
את מספר המטפלות, כדי שהעומס עליהן
יקטן? התשובה: אין תקציב.
קשה להימנע מהשאלה, אם אכן בדיוק
כאן הוא המקום לחסוך: תקציבו של המוסד
הוא מליון וחצי ל״י לשנה — שפירושם
700ל״י לחודש לכל ילד. האמנם
באמת אי־אפשר, מתוך סכום ענק זה
להגדיל את מספר המטפלות, לגוון את
התפריט, ולהכניס חיוך לחיי ילדים אלו?
נכון כי מעון איננו בית —
אך יש לעשות הכל, ויותר מהכל, להשכיח
עובדה זו מלב הילדים חסרי המגן.

גם דעתך
חשובה דנו מאד!
אלפים רבים כבר נענו ל הז מנ תנו לחוות א ת דעתם על טיב השרות
בבנק די ס קונ ט, במסגרת מבצע הפרסים ומ שאל דעת הקהל

יש לי ידידים בבנק דסקננט
גם דעתך חשובה לנו.
סור נא לסניפנו הקרוב, בקש אתה שאלון ו מל א או תו. אתה
יכול למסור או תו לסניף הבנק או לשלוח או תו על־ידי הדואר לפי
הכ תו ב ת: בנק די ס קונ ט לישראל בע״מ, תל־אביב.

מבצע ״יש לי ידידים בבנק די ס קונ ט״ נועד לכל הציבור, הן לל קו חו תינו
והן לאלה שהיה להם מגע מקרי בלבד עמנו. כהכרת תודה
למ שתתפים במבצע זה, י חל ק הבנק פרסי כסף רבים שיועלו בגורל
בין כל המ שתתפים.

הפרס הגדנל 1.000 :ל״ י
לזובח ש״סוה סד בסר׳ החשבון בבנק דיסקונם ( 011 יחרה
של 1,000.-לי״ או •ותר• ,ב-ס.7נ1.נ) ׳ 111111 פרס נב ו ל !
הגרלת הפרסים תערך לא י או ח ר מיו ם 15 באפריל 1970 /בפקוח
רואה הח שבון של הבנק, ה׳׳ה ה אפ טאתה אפ ט.
פרטים

נוספים

תוכל

לקבל

בכל

סניף

הבנק.

בנ דן דיק־ק־ונבו

מחסרים פסיבודוא״ס
שנערכו לאחרונה מגלים:

שנבע-
המסתת

•* י סוי מעניין נערך לאחרונה בארצות{
הברית:
קבוצת נשים נתבקשה לענות לשאלה
איזה צעיף, מתוך ששה שהוצגו בפניהן,
הוא היפה ביותר לדעתן.
75 אחוז מתוכן הצביעו על צעיף מספר

עתה נערך ביניהן משחק תחרותי, כשפרם
הזכייה הוא צעיף כבחירתן — באחת
משש הדוגמאות שהוצגו בפניהן קודם —
התוצאות היו מאלפות:
10 אחוז בלבד בחרו בצעיף כדוגמת
מספר .6שאר 90 האחוזים בחרו בחמש
הדוגמאות האחרות.
המסקנה :״יפה״ לחוד — ו״אוהבת״
לחוד.
ניסוי זה הוכיח שוב למכון למחקרים
בצבע, שערך אותו, את העובדה המדעית
שנקבעה לאחרונה:
כדי לקבוע את אישיותך — ובמקרים
מסוימים גם לרפאו — צריך גם לגלות
את יחסך לצבעים.
הבעייה היא רק: לגלות את הצבע שאת
באמת אוהבת.

צבע נגד
סחרחורת
צכעהפך כבר מזמן נושא להתעד
( | יינותם של פירסומאים ומומחי שיווק,
שגילו את כוחם של צבעים כאמצעי לעידוד
מכירות.
אולם לאחרונה הפכו הצבעים גם לנושא
התעניינותם של רופאים, פסיכולוגים ואפילו
אנשי הקרימונולוגיה החלו מגלים עניין בנושא.
ההתעניינות
החלה במקרה: ד״ר סמואל
פיליפס, רופא משיקאגו, הבחין ששינוי
בצבעי הריהוט והקירות של חדר־המיטות

של אחדים מחוליו עזר להחלמתם במהירות•
מאוחר יותר גילה ששינויים ב־בצבע
גורמים אף לשינוי בלחץ־הדם ״ ־
דופק•
אגו־הוא
פירסם את מימצאיו בביטאון
דת הרופאים האמריקאית — וכך החלה
ההתעניינות הכללית בנושא.

התגלית הבאה היתד. של פסיכו־ניאורולוג
בשם קורט גולדשיין: הוא מצא כי מצבן
של חולות שסבלו מסחרחורת הורע כאשר
לבשו שמלה אדומה, הוטב כאשר השמלה
היתד, כחולה או ירוקה.
רופא נוסף, ד״ר ססיל סטוקס, גילה כי

עני על השאלות במהירות, בלי להתעכב ולחשוב עליהן. אם
תתעכבי — עלולים שיקולים זרים להסתיר את נטייתן האמיתית.
.1דמייני
לעצמך מיטבח לבן כולו, ושני טלפונים — כחול וכתום. באיזה
מהם היית מעדיפה במיטבח הלבן י
. 2דמייני לעצמך שני סוודרים — אדום־חמים וירקרק־קריר. את מת-

גלי את א91״ך
ב0בחן=צבע זה
עתדת לבלות את אחר־הצהריים לבדך בדירה. איזה מהם תעדיפי !
.3את נמצאת בסופרמרקט כדי לקנות מגבות. הן נועדו לשימושך הפרטי.
אף אדם לא יראה אותן. לפנייך באיצטבאות מגבות אדומות, חומות, ורודות,
כתומות, צהובות, כחולות, כחולות־ירוקות, ארגמן. באיזו תבחרי !
.4דמייני לעצמך כיסוי מיטה בשילובי״הצבעים הבאים: חום וירוק ן
סגול ושחור ; חום־אדמדם ואפור ן חום־אדם דם וירוק ן כתום וקרם ; כחול
וקרם. צבע הקירות בחדר־השינה שלך אפרפר־בהיר. באיזה כיסוי תבחרי ן
.5דמייני לנגד עינייך שני פנקסי־כתובות: אדום ושחור. איזה מהם
תבחרי לשימושך הפרטי ז
(הת שובות — ב ע מו ד )34

חולים בבית־חולים צבאי נעזרו בהחלמתם
בעיקבות התבוננות בזרם אינסופי של שלל
צבעים, שהוקרן בפניהם על־ידי מכונה
מיוחדת שהוא פיתח, או ר שון.

יפה ואהוב -
לא אותו דבר
ולס הרופאם גם גילו כי צבעים
שונים משפיעים באופן שונה על
חולים שונים. וכאן נכנסו לתמונה הפסיכולוגים,
כדי לגלות למה.
הם פיתחו לשם כך מבחנים שונים לניתוח
אופייך באמצעות צבעים. שכן הקושי
בקביעת יחסך האמיתי לצבעים ועל־ידי
כך גילוי אופייך — טמון בעובדה
שיחסך מושפע על־ידי גורמים חיצוניים,
כמו שנתגלה באותו ניסוי עם הצעיפים:
הצבע הנחשב בעינייך ל״יפה״ ביותר —
איננו תמיד הצבע שאת אוהבת.
ניסוי אחר שערך המכון למחקרי צבע,
כדי להוכיח נקודה זו: הוא עקב אחרי
נוהגי לבושן של קבוצת נשים. אחת מהן
לדוגמה, לבשה, במשך חודש ימים, שלוש
פעמים את מעילה הכחול 21 ,פעם את
מעיל הבז׳ .היא הסבירה שאת הכחול
קנתה בגלל שהיה מודרני, אבלאת הבז׳
היא אוהבת בגלל צבעו.
לשם כך בדיוק נועדו המבחנים הפסיכולוגיים
השונים: לנטרל את השפעות האופנה,
הפירסומת, החברה — להעלות החוצה
את יחסך האמיתי לצבעים השונים
— ולגלות את קווי־האופי העיקריים
שלך.
מיבחן־צבעים לדוגמא מעין זה מופיע
במסגרת. עני עליו. האם את מסכימה לתוצאות?

*יייי**

ך* תחלתי לגסות, והוא אמר לי :״עכו
1שיו אין לך מה לבכות, רק להוריד הבגדים
ולשכב על המיטה.״ כשלא רציתי, הוא
הכניס לי אגרוף בפנים וקרע לי את המכנסיים
והחזייה. על־ידי מכות הוא הצליח
להוריד לי את כל הבגדים והשכיב אותי
על המיטה.
אחרי זה ציון התפשט עירום ונשאר רק
עם גופייה, ועלה עלי. ניסיתי לדחוף אותו,
אבל הוא הרים מקל מהריצפה ואיים שאם
לא אתן לו שידפוק אותי, יירד עלי עם
המקל עד שאמות. אז אני פחדתי והרשיתי
לו לעשות הכל וגם פתחתי את הרגליים
וציון (כאן בא תיאור מפורט ט ל מגע מיני).
באמצע התחלתי להשתולל וניסיתי לדחוף
אותו מעלי אבל לא הצלחתי.
אחרי שציון גמר, נתן לי מטפחת לבנה
והוא בעצמו ניגב במטפחת חומה. אז אמרתי
לו שיתן לי את הבגדים, והוא אמר לי
אל תעשי לי אבו עלי.
פתאום נכנם החבר של ציון, רחמים,
לתוך החדר ודיבר עם ציון. אז ציון אמר
לו :״אני עוד לא גמרתי ואתה נכנסת
באמצע. אז החבר יצא ואמר :״טוב, תגמור

1111״

| 11|1

114! \ 1

1וגימ

נזיפור וה פווזה בפניך הרך רנוורב הבידור 2113־ הגור הפר־ברים־
,גור כר וזה שנז\זחזש בו.־ ארינוווז, פטוגוינו, פראות־.
בעיני האורה הנזנזובנו, דיב\2וט \2הוא נזגן וב נזפואר, שבו
נובריה ונהניה אנשי צנזרוז באווירה הוערו! אורי — אך
תרבותית; כארה הה באנזוז הדיההובוגן יה בצפון הר־אביב.
ישנה גה דיההובוהיה אהריה — בתורה תר־אביב. ושה
\2ייתת אווירה שונה — תרבות שונה — עורה שונה.
ב־ 9ו רתרץ 969ו הועי2ץ ה רינה ב. את התשבורה. רינה,
צנתרה רווהה, או בת 8ו, ירירת תרתן ו ותושבת באר־ שבע
שהתגוררה ועבדה ברתת^גן כתבופרת, התרוננה שברירה
\2ודה, בתשך כר״־שעות הרירהיוהבוגן ר נאנהה ער־ירי
שרושה צעיריה ראהר בירוי בריההובוגן.
בהיפור וה, שהוא פרותוהור ערותה בתשתרה, תתארת
דינה — ברי שהתכוונה רכך— ת ה תתרהש בעורה שונהוה.

שלא יתערב, והוא הלך.
ציון אמר לי לקום. אני לא רציתי, אבל
כשראיתי שהחבר של ציון מסתכל עלי,
פחדתי שירביץ לי, אז קמתי והלכנו לידידה
של ציון שגרך, בסביבה של הבית שלו.
ישבנו שם עד שעה שלוש וחצי בלילה
בערך, וכל הזמן הידידה של ציון היתר,
מציצה החוצה ואמרה לנו שהחברים עוד
מחכים למטה.
בשעה שלוש וחצי, כשהם ראו שהחברים
הלכו, אז ירדנו למטה וציון אמר לי שנלך
עד החדר שלו, כדי לראות שאין אף אחד,
ואחר־כך יקח אותי במונית ספיישל עד
הבית.
הלכנו לחדר הזה, ושם הוא אנס אותי.

כיסיתי בידי
את אבר מיני
מו שסיפרתי קודם, אחרי האונס
^ נכנם רחמים, הניח שני ספלי תה על
הרצפה וכיבה את האור. אז ציון פנה אליו
ואמר :״דחילק, מדוע אתה מפריע באמצעי״

באמצע הדרך המונית עצרה, וציון אמר
לחברים שלו לרדת, ושהם ייפגשו באיזה
מקום שאני לא יודעת. ואחרי זה שמעתי
את ציון שאמר לנהג לנסוע לכפר שלם.
הגענו לתחנת דלק בכביש הטייסים וציון
רצה שנשתה כוס קפה ואחרי זה ישלח
אותי הביתה במונית ספיישל עד הבית.

שם הוא
אנס אותי
^ ני לא רציתי לרדת, כי פחדתי
שהחברים שלו יגיעו לשם ואני פחדתי
מהם. המונית המשיכה לנסוע כימעט עד
הבית שלו ושם ראה ציון קפה קטן, ואמר
לי :״כאן אנחנו יורדים, בלי בעיות ודיונים.״
אני סירבתי, אבל כשראיתי שציון עומד
להרביץ לי, אז ירדתי. נכנסנו לבית־הקסה,
וכשהתחלנו לשתות ראיתי את החברים של
ציון נכנסים.

כאן זההתחיל

חטף

אות ה

ציון

לליל

רחמים התפשט, הוריד את מכנסיו ותחתוניו
ונשאר רק עם סוודר. הוא קיפל את
מכנסיו והניח אותם על הכסא, ואז מכנסיו
של ציון נפלו. אז ציון אמר לו:
״חתיכת פרייר — את המכנסיים שלך
אתה יודע לשים, ואת שלי אתה מפיל?״
ציון התיישב הצידה ורחמים התקרב ועלה
למיטה.
הוא תפס אותי בכתף. הייתי לבושה
בסוזדר וחצי גופי התחתון היה עירום לגמרי.
התביישתי וכיסיתי בשתי ידי את
אבר־מיני. גם דחפתי את רחמים, כדי לא
לתת לו אפשרות לתפוס לי את החזה, והוא
באמת לא נגע.
הוא רק פנה אלי ואמר שעכשיו הגיע
גם הזמן שלו. ביקשתי ממנו טובה שירחם
עלי ויעזוב אותי. אמרתי לו שאני עייפת
מאוד ושבורה לגמרי מהמכות שקיבלתי
מציון וגם ממה שעשה לי ציון, ובכיתי.
אז רחמים אמר לי שהוא לא לוקח מבנות
בכוח, רק בקלות. אבל ביקש ממני הבטחה

ז הו הבאר של דיסקוטק החיפושיות הנמצא ברחוב המסגר
בתל־אביב. באן נפג שו דינה וציון, ו מכאן — לדברי דינה
האונס, לאחר שהחבר שלו היכה בה ב אגרופו ב שיניה.

ואני אחזור ואביא לכם תה.״
ניסיתי לקום ללבוש משהו, אבל ציון לא
נתן לי.
פגישה בדיסקוטק

ללכת, כי בעל־הבית יצעק אם אני אאחר
לחזור הביתה.

מה שאומרים
הגברים

ך • יחד עם ציון, שאני מכירה אותי
מהדיסקוטק, היה גם חבר שאת שמו
^ סיוט התחיל ביום שלישי, בשעות אני לא יודעת, אבל אם אני אראה אותו
| | הערב.
אוכל להצביע עליו. אני ניסיתי להתקדם
אני עובדת מזה ארבעה חודשים אצל לתחנת האוטובוס קו ,60 אז הוא אמר לי
משפחת דינו כהן ברמת־גן, שדרות ירוששזה
רק יקח שנייה אחת ואני אוכל ללכת.
לים• אני מטפלת בילדים שלהם וגם לנה
אז הסכמתי לדבר איתו ואמרתי לו שאני
וגרה אצלם. אני נוהגת לצאת לבלות פעמוכנה,
בתנאי שאף אחד לא ילך אחרינו.
מיים בשבוע ומדי פעם גם נוסעת לבאר-
הלכנו לצד, והחבר של ציון בא אחרינו.
שבע, שם גרים ההורים שלי.
כשראיתי שהחבר הולך אחרינו עזבתי את
ביום שלישי, שזה ערב חופשי שלי, שניהם והלכתי לכיתן תחנת האוטובוס. לפיצאתי
מהבית ברבע לפני שמונה בערב
ני שהגעתי תפס אותי החבר של ציון
לדיסקוטק ה חיפו שיו ת ברחוב המסגר. שם
והכנים לי אגרוף בשיניים. בדיוק אז עבר
הייתי צריכה להיפגש עם החבר׳ה שלי ול שם אבישי, אז הוצאתי כסף מהכיס וביבלות
את הערב איתם.
קשתי ממנו להתקשר למשטרה. ציון והחבר
שהיכה אותי עמדו לידי, והיו איתם
באוטובוס פגשתי את אבישי, שאני מכירה
אותו בשם שלו. הוא גר ליד הבית שבו עוד חברים כשדיברתי עם אבישי. אז אביאני
עובדת. נכנסנו לדיסקוטק ובילינו ביחד שי פחד לקבל את הכסף ולהתקשר למשטרה,
כי פחד שהם יתנפלו עליו.
את הערב.
בגמר הערב היתה השעה חמש דקות לפבמקום
עברה מונית והחבר של ציון
ני .12 כל האנשים ירדו מהדיסקוטק וגם וציון בעצמו עצרו אותה והכניסו אותי לאבישי
יעם החברים שלו.
תוכה בכוח. אני פניתי לנהג המונית ואמרכשהייתי
למטה ניגש אלי ציון ותפס לי
תי לו :״תיסע לתחנה המרכזית או תעמוד
את הכתף, ואמר שהוא רוצה לדבר איתי במקום.״ הנהג ענה לי :״אני עושה מה
משהו בצד. אני עניתי שאין לי זמן ורוצה
שאומרים הגברים״ — ונסע.

מקום האונס

אלו שרידי הצריפון שבו, לפי עדותה של דינה, ביצעו בה
שלושה צעירים מע שי אונס ב מ שך כל הלילה. ב ת מונ ה נראית
המיטה שעליה ביצעו את זממם ואחד מקירות הצריף הרעוע שעדיין נשאל על תילו.

הם התוזכחו ביניהם, ואני בכיתי. אז בא
בעל הקפה ושאל אותי :״מה קרה?״ אבל
אני פחדתי לענות. אז ניגשה אשתו ואמרה

בעתי לו שאתן לו בהזדמנות אחרת.
באותו זמן ישב ציון ולא עשה שום דבר,
רק היה מאיים במילים כדי שאתן גם

ו!וונו
לעבוד ולחיות איתם כל הזמן.
הצעתי להם לבוא איתי. אמרתי להם שיש
לי כסף ובגדים והסברתי להם שהלבוש
שלי לא יפה ויש לי בגדים אחרים ואני
רוצה לגשת איתם ביחד לקחת אותם ממקום
עבודתי.
הם השתכנעו. רציתי שהם יהיו עוד יותר
משוכנעים, וביקשתי מהם שישיגו לי עבודה
אחרת, כדי שאוכל להיות איתם. ואז יצאנו
ארבעתנו — שני האחים וציון ואנוכי לכיוון
האוטובוס מס׳ 60 ונסעתי עד שדרות
ירושלים וירדנו על־יד המספרה של דינו.

ניסו להתנפל
עלי בניידת
^ יף שנכנסתי למספרה, בכיתי ומייד
לקחתי מסרק כדי להסתרק, היות והשערות
שלי היו מאוד פרועות. לפני שאס־תרק
פניתי לבעל־הבית שלי, דינו כהן, וביקשתי
ממנו מייד להזמין משטרה. דינו
שאל אותי :״מה קרה?״ השבתי :״קודם כל
תזמין מייד משטרה.״

לרחמים. אני בכיתי חזק ורחמים אמר לי
שכל הדמעות של הבנות זה רק דוואוויך,
אבל האמת היא שהוא לא שכב איתי. לאחר
שהבטחתי בשבועה שאתן לו בהזדמנות
אחרת, הוא ירד מהמיטה והתלבש וקילל
בצרפתית ואמר קונטרס פינן טרס זפזיונ קו.
הוא היה מאוד מעוצבן שלא רציתי לתת
לו, והוא הוסיף ואמר :״נשבר לי בגללך.״

ביקש שאשכב
עם החבר שלו
^ 4חיי האונס הראשון הזה, אני בי-
קשתי מהם לישון אבל ציון לא נתן
לי. אחרי שהם שתו תה, רחמים יצא החוצה,
ואז ציון התפשט בפעם שנייה ועלה
עלי שוב פעם (כאן בא שוב תיאור
מפורט של מגע מיני) עד שגמר וקם, אז
הוא התלבש. אבל לי הוא לא נתן להתלבש.
נשארתי עירומה במיטה.
אחר־כן נרדמתי מעט והתעוררתי, ואז
ציון אמר לי שעוד מעט יבוא החבר שלו
ונעשה חפלה. בערך בשעה שמונה, שמונה
וחצי, הופיע החבר של ציון ודיברנו קצת.
זה היה חבר אחר, שלא ראיתי אותו בכלל
קודם — לא בדיסקוטק ולא בשום מקום.
את שמו אני לא יודעת בכלל ולא שום פרטים
עליו. כרגע הוא נמצא במשטרה כאן,
ולפי תעודת־הזהות אני רואה שקוראים לו
שמעון. ציון ניגש אלי וביקש שאשכב עם
החבר הזה ואני סירבתי. איימתי שאצעק אם
יבוא אלי.

הוא עלה
עלי בכוח
*** ניהם יצאו מהחדר ון אז נכנם החבר
ז \ 6הזה שקוראים לו שמעון לבדו, וסגר
את הדלת אחריו ודיבר איתי ואמר שאני
צריכה לתת לו את הסיפוק שלו. אני לא
הסכמתי וגם הוא איים עלי שיעשה מה
שעשה ציון. הוא הבטיח שיגמור מהר.
פחדתי, והסכמתי לתת לו, וגם הוא בא

איתי במגע מיני ממש.
לקראת הבוקר הופיע אחיו של רחמים.
ציון היה יחיד איתי בחדר — וזה היה
בדיוק כשגמר בפעם השלישית. ציון, שהרגיש
שמישהו מתקרב, אמר לי :״תעשי
את עצמך יושנת.״
אני עשיתי את עצמי יושנת ופתאום ראיתי
את אחיו של רחמים, שאני הצבעתי
עליו בזמן שנעצר על־ידי המשטרה. אחיו
של רחמים שאל את ציון :״מי זאת?״
וציון ענה :״מישהי״ .ואז שמעתי שאחיו
של רחמים אומר לציון :״נעשה משהו
הבוקר.״
שניהם עזבו את החדר ואמרו לי לסגור
את עצמי בתוך החדר בבריח ואני סגרתי,
כי הם פחדו שאנשים יראו אותי בפנים.
אני מייד ניצלתי את ההזדמנות שהם היו
בחוץ ולבשתי את המכנסיים הקצרים שלי
ושכבתי חזרה במיטה.
אחר־כך דפקו בדלת ואחיו של רחמים
נכנם לחדר ונשאר איתי לבד ואז הוא ביקש
ממני לשכב. הייתי שבורה ולא יכולתי בשום
פנים ואופן לתת לו, אבל פחדתי ממנו
כי הוא פתח זוג עיניים מבהילות ופחדתי
שירביץ לי מכות. התחלתי לשכב במיטה,
אבל עשיתי את זה לאט, אז הוא נתן לי
דחיפה. נפלתי על המיטה, והוא הוריד לי
את המכנסיים בכוח. התחלתי להתנגד, והוא
נתן לי אגרוף ובכוח עלה עלי. לא יכולתי
יותר להתנגד, כי הוא בחור גבוה והוא
נשכב עלי (כאן בא תיאור מפורט של מגע
מיני).

לא ידעתי־איך
לברוח

הרי האונס הזה, שהוא היה גם
האחרון, נכנס ציון חזרה לחדר. שאלתי
אותם אם הם לא מתכוונים לתת לי כבר
ללכת, והם ענו שלא. הם אמרו לי שהם
רוצים שאני אשאר כל הזמן בחדר. לא
ידעתי איך לברוח משם, לכן החלטתי לדבר
איתם כאילו שטוב לי איתם ושאני מוכנה

הוא התחיל לחייג ואני סיפרתי לו שבחוץ
נמצאים שני בחורים לבושים בסוזדרים
אחד צהוב ואחד לבן. דינו ביקש ממני להיכנס
מהדלת השנייה, ולעזוב את החנות,
כדי שהבחורים לא ירגישו שאני הייתי
אצלו, כי הוא פחד שהם יתנקמו בו. סיפרתי
לו שכל הלילה קיבלתי מכות ואנסו
אותי הבחורים האלה.
אחרי עשר דקות בערך הגיעה הניידת.
אני עליתי לניידת והשוטרים שאלו אותי
מה קרה. אני סיפרתי להב בקיצור רב
שקיבלתי מכות מבחורים ואנסו אותי והם
נמצאים פה בסביבה.
אחרי סריקות בסביבה מצאתי אותם עומדים
ליד מכונית פרטית ומשוחחים עם הנהג.
אני הצבעתי עליהם והשוטרים ירדו
ותפסו אותם. בניידת הם ניסו להתנפל עלי
ואז השוטר התיישב על־ידי ושמר עלי.
נסענו למשטרת רמת־גן, ושם מסרתי
עדות על מה שקרה במשך כל הלילה. ומר,
שסיפרתי זה נכון. ייתכן מאוד ששכחתי
לספר איזה פרטים, כיוון שהייתי מאוד
מבוהלת וכל גופי היה כואב מהמכות שקיבלתי.
שינויים במקום
האונס
חר״כך נסענו למקום האונס. בזמן
שאנסו אותי, עמדה בתוך החדר מיטת-
ברזל ישנה עם מיזרון ישן. על המיטה
הזו נאנסתי. בהתחלה לא היו שם שמיכה
וסדין, ציון הוא שהכניס את הסדין והשמיכה.
היה שם כסא שבור ורגל אחת
שבורה מונחת בצד. גם עמד שם ארון
שבור ועל שברי הארון היתד, מונחת חתיכת
בד לבנה ואני ניגבתי בבד הלבן אחרי

כל פעם שהם אנסו אותי.
לחדר דלת שהיתר, נסגרת עם בריח. בכל
פעם שאנסו אותי סגרו את הדלת עם הבריח.
כאשר
באתי בפעם הראשונה עם השוטרים
מרמת־גן, יותר נכון שוטר אחד, והצבעתי
לו על המקום ועל כל מה שהיה
בחדר, מצאתי שהכל היה מונח במקומו כפי
שעזבתי. אבל כאשר חזרתי בפעם השנייה
עם סמל ביטון מיפו, מצאנו שינוי גדול
בתוך החדר הזה.
המיטה הוצאה החוצה, פיזרו את שברי
הארון, הכניסו גם גלגלים ישנים בתוך החדר
והיה נראה חדר כמו מחסן עזוב. וגם
מצאתי קיר שבור — ומקודם לא היה קיר
שבור.
אני מייד סיפרתי לסמל ביטון שהחדר
לא נמצא באותו מצב כפי שהיה קודם
לכן והסברתי לו במקום בדיוק איך שהוא
היה נראה. ואז התערבה אמם של שני האחים
ושיקרה לי בפנים שהמיטה אף פעם
לא היתד, בחדר וכי כל המצב של החדר
נהיה כך מהרוח החזקה.
שאלת החוקר :״האם היכרת את כל אלה

שאנסו אותך, לפני כן?״
״לא, לא היכרתי. רק את ציון, שפגשתי
לפני שבועיים. הוא ניגש אלי, רצה לדבר
איתי ולרקוד ואני סירבתי. הוא כעס והרביץ
לי בדיסקוטק.״

החזייה נקרעה
באונס השני
ך י> אםאת יכולה להצביע על עדים שמ
י 1ראו בזמן שהכניסוך בכוח למונית?״
״היו סדרנים של החיפו שיו ת. אני חושבת
שאוכל להצביע עליהם.״
״האם זה נכון שבפעם הראשונה שציון
שכב איתך בחדר, נתת לו לשכב איתך מרצון?״

נכון. הכל היה נגד רצוני, ורק תחת
מכות ואיומים לא היתד, לי ברירה כי פחדתי
שיחסלו אותי.״
״מי קרע את ד,חייה שלך?״
״ציון קרע את החזייה. באונס השני
הגומי נקרע.״
״מה הסיבה שבאת לעבוד בתל־אביב כמטפלת,
בזמן שאת יכולה לעבוד בעבודה
זו בבאר־שבע?״
״אנחנו משפחה מרובת ילדים 11 האבא
לא עובד, הוא סובל מאולקוס ועובד רק
לפעמים, והמצב בבית קשה מאוד. לכן
הדודה שלי נתנה לי אפשרות לישון אצלה
ברמת־גן, ומצאתי את העבודה בתור מטפלת
בעבודתי הנוכחית. אני מקבלת משכורת
של 20 לירות, כולל אוכל ולינה. ובזמן
החופשי הייתי מבקרת בדיסקוטק ה חיפושיות׳
וגם בכמה דיסקוטקים אחרים.״
״נכון שאת לא היית בתולה לפני האונס?״
״נכון. זה מהחבר הקבוע שלי. אבל זה
היה מרצון.״

בעיקבות עדותה זו במשטרה -עליה חזרה אחר־בך בכית־המשפט
נעצרו שלושת הצעירים עליהם הצביעה דינה, הואשמו באונם וב*
חטיפה.
כפני בית־המשפט טענו השלושה כפשטות :״לא אנסנו אותה. היא
שבכה איתנו מרצונה.״
מאבקו הנמרץ והבלתי־מתפשר של סניגורם, עורד*הדין הצעיר דרור
מקרין, ממשרדו התל־אביבי של עורך־הדין חיים קאזים, הביא לזיכויים
של השלושה מאשמת האונס והחטיפה. רק אחד מהם שהופיע בבית
המשפט יחד עם אשתו הנמצאת כהריון, נמצא אשם, כעיקבות הודאתו,
בתקיפה, נשפט לשלושה חודשי מאסר־על־תנאי. קבעו שלושת
השופטים בפסק-דינם :״יש לנו ספיקות אם המגע המיני נעשה כניגוד
לרצון הנערה, ואיננו מוצאים סיוע לטענתה שהכעילה נעשתה בכוח.״

הצבעו אי שיו ת ר

מתבגרים

(המשך מעמוד )31

נותרו עוד 4שבועות
עד לסיום חידוו־הצילומים

טוס לפאריס
על חשבון

העוו! הוה

החשובות למבחן
• אנשים המבכרים צבעים. קרירים׳׳ —
כחול וירוק — הינם לרוב קרי־רוח, מאופקים,
מתחשבים, ממעטים לדבר ולהתערב
בחברה, צלולי־מחשבה וחברים נאמנים.
• צבעים. חמים״ -אדום וכתום
— אהובים על־ידי טיפוסים פעלתניים, רגשניים
,״קפצניים״ ,המעדיפים מסיבה עליזה
מאשר ישיבה שקטה בבית. לרוב הם טובי״
לב, לעיתים חמומי־מזג.
אם בשאלות 1ו־ 2ענית תשובות מעורבות
— כחול ואדום או כתום וירוק —
את טיפוס ביניים נדיר, בו משולבות תכונות
שני הטיפוסים.
• אדום מועדף על־ידי טיפוס שופע־מרץ,
חובב התרגשות ומתח. כאשר הוא
בוחר באדום לריהוט וצביעת ביתו, למשל,
מטרתו לרוב לעשות רושם על אורחיו.

• חום, אדמדם, ערמוני -אי
שיות
רגשנית שדוכאה על־ידי הורים נוקשים,
סבל בחיים, בעל (או אשר ),עריצים.

זה חדש. זה מלהיב.
זה עלול להיזת גם
קצת מסובך. אולם.
הקשיבי. החיים ׳נולים
להיות קלים יותר
בשבילך. סמפוני
סמפקס ־ ההגגה
ההיגיינית המודרנית
לשימוש פנימי ־
מסלקים ומשכיח׳ם
.ימים קשים׳־.
יתכן שאינך יודעת
זאת, אולם סמפוני
סמפקס פותחו ע׳יי
רופא. למען נערות
כמותך ל פנ׳ סג שנ ה
ומעלה. אינך יכולה אף
להרגיש בהם נאשר
הם מונחים במקומם
כראוי.
אולם, הקוב ביותר
בהם הוא,
ירא סינו ת
ווא חחנושות
אולי, ני דבר
ללא ה חוו ת
אינו מפריע
ללא ויח

לך בפעילותך
השיגרתית. את
ממשיכה לעשות
כלמה שברצונך-
ללא כל הגבלות.
את מרגישה תמיד
בסוחה וחפשיה.
זכרי, הן הסמפוו
קמפקס והן שפופות
ההחדרה, ניתנים
לסילוק ב שס׳פה. אין
פשוס מזה.

מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל
תשובה נכונה, בכל שבוע, מזכה או תן בהשתתפות בהגרלה.
בתום פירסום סידרת התמונות יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.

נסי נעת סמפוני
טמפקס. ניתן להשיגם
בשתי דרגות ספיגה,
רגיולר וסופו.

אנדרטה לזכר ונום באתונה,
פסל של אוגוסט רודן.

ציור של פיקאסו.
סמל תערוכת ה״פורנו״ בדנמארק.

תלוש מס׳ 13

ה סניטרית לשימוש פנימי
זיג בנ תי מרקחת ונוזסרוקיות
וזרות. המעודתת כקבלת רונסאות
ור הסברתי ישלחן 4$אג• במל,
ר אל היבואנים אישסט־אימפקס
ם, תדאביב, רחוב ירמיהו 38

• ורוד: שאיפה לעדינות ורכות. ב־מיקרים
רבים, קיים באישיות כזו רצון
לשכוח את המאבקים הקשים לאורך הקריירה
שלה.
• כתום: טיפוס עליז וחביב הרוכש
בקלות ידידים וחיבה.
• צהוב: אינטלקטואל בעל נטייה
לתחום אמנותי כלשהו ולדעות קיצוניות
וחורגות. חיבה לאמנות מודרנית. אישיות
כזו תבכר תמיד שיחה רצינית על בידור.
לא מפריע לה להיות בודדה. בילד מראה הנטייה
לצהוב על התנהגות ילדותית ונטייה
לסמוך על מבוגרים יתר על המידה.
• ירוק: טיפוס סובלני, רחב־אופקים.
בעל משמעת עצמית. בריהוט הוא יבכר
נוחיות על רושם. בבידור הוא יבכר קלפים.
באוכל הוא יבכר — הרבה. אצל ילדים מצביעה
הנטייה לירוק על בגרות ושיווי־מישקל.

ירוקיכחדל: יקד. קפדן, שאצלו
מוכרח הכל להיות בדיוק במקום. קפוא־הבעה׳
קריר בהתנהגותו, אך בעל אופי
נדיב. שונא כשמורים לו על נדיבותו —
ומבקש בעצמו עזרה או עיצה לעיתים
רחוקות בלבד.

בחר אחת מה ת שובו תהב או ת:

כהונתו

יקה קפדן,
קפוא-הבעה

בלי־חוכמותניק

#כחול:
טיפוס הדור ורגיש. מחבב
עתיקות בביתו, או לפחות ריהוט שמרני
וקלאסי. יתחשב שלוש פעמים לפני שפותח
את הפה. אצלו ערב נעים פירושו שיחד,
שקטה בבית עם כמה ידידים ותיקים.
>• ארגמן: צבע מוזר. המחבב אותו
הינו לרוב מיסתורי לא רק למכריו, אלא
גם לעצמו. עשוי להסתתר בקירבו גרעין
של אמן — או של נוכל.
<• חום: רציני, בלי־חוכמותניק, ניתן
לסמור עליו. נשאר תמיד ברקע, לא מעוניין
לרוץ אחרי כל חידוש, עיקש וקמצן לפעמים׳
אבל מילה זו מילה אצלו.
#חום וירוק: סולידי ורכושני. טי013
בעל־ביתי, חושב קודם כל על ביטחון,
חריף בענייני כספים.
#פגול ושחור: בחירה נדירה. טיפוס
פסימי וקודר.

מי פוחד
מאדום י

חום־אדמדם ואפור: טיפוס

היודע להסתדר תמיד, לצאת מכל בוץ.
• חום־אדמדם וירוק: מודאג תמיד
ממה שיחשבו עליו. מנסה תמיד לעשות
רושם טוב.
• כתום וקרם או כחול וקרם הם
שילובי־הצבעים בהם יבחרו 90 אחוז מן הקוראים.
כחול וקרם מצביעים על אופי נינוח׳
וטוב־לב, כחול וקרם מצביעים על התייח־סות
קרירה יותר לאחרים — או שניהם גם
יחד אינם קיצונים, ומתאימים למיבני־האופי
המקובלים.
• ולבסוף -אם כחרת כפינקם
ה ש חו ר, יש להניח שאת טיפוס יהיר
מאוד. הרוב מבכר אדום. התנגדות לאדום
יכולה להיגרם על־ידי התחנכות בבית פוריטני׳
כשהאדום מסמל חטא, קלות־דעת, או
טעם רעשני.

״שולמו רדה אחרי עירום כביום
היוולדו, בהשמיעו שאגות נוראות
ך• די להכריע את שמשון הגיבור מ־
^ עזה, היה צורך בדלילה. אולם כדי לגבור
על מרדכי שולמן מתל־אביב, לא הספיקה
דלילה אחת. היה צורך בשתיים כדי
לבצע את המלאכה. הוכחה נאותה לגבורתו
של האיש.
שתי הדלילות אף לא שיתפו פעולה ביניהן.
אדרבא — הן נלחמו על הזכות להיות
הבלעדית של שולמן. בלהט הקרב, הצליחו
שתי האוהבות הלוהטות להכריע את הגיבור,
שהגיע בגללן לבית־המשפט, לאחר שמילא
בשבועות האחרונים את כותרות העיתונים
במעלליו הסוערים.
בין כל הטיפוסים הצבעוניים והציוריים

ספק אם ישנו אחד המוכן להתחכך ברצון
עם שולמן ישלם.

ש תי נשים

שנה האחרדגה התגורר שולמן עם
^ צעירה מלאת־גוף וגדולת עיניים בת 22
בשם רינה אברביה. עובדה שלא הפריעה לו
לפקוד מדי פעם את מעונה של ידידתו מזה
20 שנה, יהודית רוסו.
אולם רינה הצעירה, העובדת בספרית
ברחוב איבן־גבירול בתל־אביב, הוכרה כ־

שת הדלילו ת

שולמן המשלם
המאכלסים את הכרך הצבעוני והציורי, ספק
אם ישנו אחד צבעוני וציורי יותר ממרדכי
שולמן — המוכר מזה דור ומעלה בכל
מקומות־הבידור בתל־אביב כ״שולמן ישלם״
—המארח הנדיב המזמין על חשבונו את
הכל במסעדות, בארים ומועדונים, בסיסמא
המהדהדת: שולמן ישלם.
מלבד אהבתו הגדולה לשלם — ולפעמים
דווהא לא לשלם — מוכר שולמן בעיר ה־׳
גדולה גם כאחד הגברים החסונים שבה. הוא
מסוגל לגבור על ארבעה יריבים כשידו האחת
קשורה מאחור. גברים רבים ישנם ב־תל־אביב,
ביניהם קשוחים ומיקצועיים, אך

ידידה הרשמית, ובזמן האחרון אף כאשתו
לעתיד של שולמן. מאידך, לא התייאשה גם
יהודית ממנו, נהגה להשאיר בסטייקיה בה
נהג שולמן לבלות, פתקים והזמנות למים־
גש אינטימי בדירתה. כך התנהלו הדברים
פחות או יותר על מי־מנוחות, כשהגברא־רבא
מנווט את ספינתו בניחותא בין השתיים.
זאת, עד ליום בו שוחרר בערבות
לפני חודש ימים, לאחר שנעצר בגלל קטטה.
שולמן חזר באותו יום לביתו בגבעת
רמב״ם, כשהוא מתכונן לדבריו לחגוג את
המאורע עם רינה. אולם רינה לא היתר, בבית
באותו זמן. מה עושים, כשהלב שמח
ורוצה לחגוג? הלך שולמן אצל ידידתו השנייה
— יהודית רוסו.
תחילת השמחה היתה דווקא מעודדת מאד.
יהודית פתחה לו את הדלת כשהיא לבושה
בחלוק־בית בלבד, ללא לבנים מתחת, ושול־מן
בישר לה בשמחה רבה על שיחרורו בערבות.
יהודית הסכימה שמאורע כזה מצדיק
חגיגה רצינית, אבל לדאבונה היא לא־ציפתה
לו, ולא היה לה שום דבר בבית
במה לחגוג.
שולמן, שהוא ג׳נטלמן אמיתי, התעניין,
כדרכו תמיד, מה עליו להזמין. אהובתו
ענתה שהיא דווקא אוהבת הכי הרבה סלט
חצילים.
שולמן ירד לרחוב, חזר אחרי רבע שעה
עם ידיים מלאות סלטים, נקניק, בשר כבוש,
אגוזים, שוקולד, עוגות, וויסקי וקוניאק.
השניים התיישבו למלאכה. תוך כדי אכילה
ודברי חיבה נשכח כליל קיומה של רינה
מליבו של הגבר.

יחסי־מין
שלא כדרך הטבע
ץ• תום הסעודה החליט שולמן ש־

! • ך 71 *1רינה אברביה, עליה מצהיר
11 שולמן ני היא תהיה אשתו
בעתיד, חוזרת חפויית ראש לבית־המשפט,
נדי לשמוע על מעללי חתנה עם יריבתה.

^ הגיעה העת לדברים רציניים יותר.
אחרי הקדמה של חיבוקים ונשיקות, כשהחלוק
הקליל עמד לנשור מעל גופה החטוב
של יהודית, אירע לפתע בין השניים
תקר שעכר את האווירה. וכאן מתפלגות הגייסות.
לדברי
שולמן, הוא הרגיש בשלב זה
בריח לא מעודד הנודף מגופה של יהודית,
הציע לה להיכנס להתקלח. יהודית חטפה
היסטריה צעקה עליו שיסלק את אישיותו
מן הבית. שולמן ניסה להרגיע אותה —
מה עוד שבשלב זה כבר היה ערום כביום
היולדו — אך יהודית עמדה על דעתה.
כשראה שהיא מתכוונת ברצינות, התחיל
הגבר הנעלב ללבוש את בגדיו. אולם בטרם
הספיק לרכוס את מכנסיו הופיעה המשטרה,
ונציג החוק ביקש ממנו להתלוות
אליו לתחנת המשטרה הקרובה.
יהודית לעומת זאת מספרת סיפור שונה
במיקצת. לדבריה הופיע שולמן ללא הודעה
מוקדמת בביתר — ,ונגד רצונה. אולם אחרי
שידולים ודברי־נועם, הסכימה היא להרשות
לו להיכנס. את החלוק ללא לבנים מתחתיו
היא מתרצת בכך שהיא היתה לבדד, בבית
ורצתה להרגיש בנוח. היא מודה ששולמן

שולמו המשלם

שולמן המשלם בפתח בית־המשפט בתל־אביב, מנסח
לשכנע את כלתו לעתיד, רינת אברביה, לחזור אל
אולם בית־המשפט, שס התבררה התביעה שהגישה נגדו יהודית רומו, חברתו לשעבר.

אכן ירד לקנות אוכל ומשקאות, אבל לדבריה
כשחזר, החל לשתות, ואחרי כמה
כוסיות פתח בהצגה הגדולה: הוא הסיר
את בגדיו, נטפל אליה, ודרש ממנה לקיים
עמו יחסי־מין בדרך הטבע — ושלא בדרך
הטבע.
לדבריה היתר, יהודית מזועזעת מאחר
ומעולם לא באר, עימו ביחסים כאלו. כש־סירבה
לו, היא מספרת, עלה שולמן על
הספה, התחיל לקפוץ ולהשתולל. היא
נבהלה מהתנהגותו, ברחה החוצה כדי לצלצל
מהחנות הקרובה למשטרה. שולמן,
שהיה תחת השפעת האלכוהול, רדף אחריה
עד הקומה השניה כשהוא ערום כביום
ד,יולדו, נכנס חזרה לדירה רק כשיצאה
שכנה מאחת הדירות והקימה זעקות־אי־מים
למראה הגבר הערום הרודף אחרי
יהודית כשהוא משמיע שאגות נוראיות.

׳11 הוא מלש?
יפה מאוד,
ך* כית־משפט־השלום בתל-אביב, שם
* 1התברר השבוע משפטו של שולמן,
הזמין הנאשם כעדת הגנה את רינה אבר־ביה.
רינה ידעה לספר לבית־המשפט כי
יהודית נהגה להתקשר לדירתם המשותפת,
ולהשאיר פתקים לשולמן. היא סיפרה שכאשר
עמד שולמן למשפט, לפני כחודש,
על קטטה בסטיקיה והפרעת הסדר בשרתון
, 24 ניגשה אליה יהודית במסדרון בית־המשפט,
גילתה את אוזנה שלא כדאי לה
להמשיך להתגורר עם שולמן, כי הוא אוהב
רק אותה, כלומר, את יהודית, וכי הוא
מתייצב אצלה כל אימת שהוא מתקוטט
עם רינה .״היא אמרה לי את הדברים
האלה, אבל בצורה הרבה יותר
גסה,״ הדגישה רינה בבית־המשפט. סיפוריה
אלו נועדו לשכנע את בית־המשפט
כי יהודית היא זו הרודפת אחרי שולמן,
ולא להיפך.
לעומתה הציג תובע המשטרה, סמל
עמנואל זלינגר, את גירסתה של יהודית.

כדי לחזק את דבריו ולהוכיח את אופיו
האלים של שולמן, שאל את רינה :״נכון
ששולמן נתן לך מכות נאמנות מדי, פעם?״
אלא שפה הוא ספג בקפ״ר :״מכות אף
פעם,״ ענתה רינה בבטחה .״הוא רק מלטף.
הוא מלטף יפה מאד״

הסגת גבול
גם אצל אהובה
** ילצולה של יהודי ת למשטרה מ־
£החנות הסמוכה, ולא מדירתה, למרות
שהיה מצוי בה טלפון — זו היתד, לגבי
השופט מנחם אילן העובדה המוכיחה שאכן
הפך הביקור של שולמן, בשלב מסויים
מאוד, לבלתי רצוי לחלוטין ליהודית האוהבת.
בהכרעת־הדין
שלו, קבע השופט שלגבי
טיב היחסים הכלליים בין שולמן ויהודית,
הוא מאמין לגירסתו של שולמן. אולם לגבי
האשמה בהסגת גבול — הוא מוצא
את שולמן אשם, למרות ששולמן נכנס
לדירה ברשותה של הגברת. החוק רואה
הסגת גבול לא רק אם נכנס אדם ללא
רשות למקום כלשהו — אלא גם אם
הוא שוהה ששם נגד רצונו של בעל ד,״
בית, אף אחרי שנכנס באופן חוקי. לכן,
אין זה חשוב אם יהודית גירשה את שד
למן בגלל שהתחיל להתפרע — או בגלל
ששלח אותה להתרחץ. השופט מצא את
שולמן אשם. את מתן העונש דחה לתקופה
מאוחרת יותר.
בשלב זה נסתיימו חייו ואהבותיו של
שולמן המשלם בהפי־אנד. אמנם בתום ה*
משפט רצתה גם רינה ידידתו לעזוב אותו
לנפשו. מעלליו בדירתה של יהודית לא
נראו לה באף אחת משתי הגירסאות. אולם
שולמן בן ד,־ 47 דלק אחריה כצבי, חיבק
אותה ונישק לה בהתלהבות נעורים. והשניים
חזרו למזנון היכל־הצדק חבוקים
ואוהבים, כדרכם של זוג אוהבים אחרי
קטטה טובה.
הפסקה, עד לפעם הבאה.

* להקת ״כחול מזעזע״ היתה הראשונה. בעקבותיה באה :
להקה חדשה המתכוננת לפרוץ מהולנד, להקת
המערבבים, שפזמונה הראשון, שה לה
לה, אני זקו לך, נמצא כבר חודש במקום
הראשון במצעד הפזמונים ההולנדי.

כטלפון אחד
* * הגרם להצלחתן המפתיעה של הלה־קות
ההולנדיות? מנסה להסביר אבשלום
רובין, מנהל חברת התקליטים אי.אס.איי.
שהריחה את העומד להתרחש, והזדרזה לחתום
חוזה עם חברת התקליטים ההולנדית:
,ללהקות ההולנדיות יש תרשים בדוק להצלחה,
והוא נקרא מסחריות. לוקחים מילים
אנגליות פשוטות ומרכיבים עליהן לחן עליז
וקליט, שאיננו נעזר באמצעים אלקטרוניים
ובכלי־נגינה מסובכים.
חברת אי.אם.איי• הצליחה להוציא לשוק
במהירות את הלהיט ונוס ואת תקליטד, של
להקת גלוריה, והתוצאה היא — מכירת
תקליטים מעל למשוער. ההישג שייך ללא
ספק למנהל חברת התקליטים ההולנדית המייצגת
את הלהקות ההולנדיות החדשות,
ושלפי דברי אבשלום, מנהל את עסקיו
בכל רחבי העולם מתוך חדר שגודלו

להקת ״בחול מזעזע״
ככן, זה קרה — ההולנדים הבטיחו
| £וקיימו. נראה ששנת הפזמונים 1970
מצעד הפזמונים של
| תהיה שייכת כולה ללהקות הקצב מארץ
£טחנות־הרוח, ובכך תתגשם נבואתו של
| תיאו רום מנהל חברת התקליטים בוומה,
•* שאצלה חתומות מרבית הלהקות ההולנדיות
*1ד!11 • 1-111־1-111
| המצליחות כיום לכבוש את כל מצעדי ה(מבוסס
על מכירת תקליטים ב שבוע שבין ין• פזמונים בעולם.
| בסוף שנת 1969 נפל דבר בממלכת ה־
)13.3.70 — 8.3.70
ן פזמונים האירופית. להקה אלמונית מהולנד
£ששמה החתולים הצליחה לפרוץ את גבו־תקליטונים

לות הולנד בפזמונה השני מדוע, שהושר
)1( .1וונו ס — כחול מזעזע
£באנגלית, וכבשה במהירות את כל צמרות
(אי.אם.איי• ).י. מצעדי הפזמונים באירופה (להוציא את
)3( .2נה נה, היי היי, נ ש קיהו
אנגליה) .הפזמון היה להיט מצליח אף בלשלום
קיטור (פמודור יי• ישראל והגיע אל בין עשרת הראשונים
)2( .3אני גבי — שיקאגו
£אצלנו. אך דריסת הרגל של להקת החתולים
(סי.בי.אס) .י. אל מחוץ לגבולות הולנד היתד, כאין וכאפס
)5( .4ה סי רי א ת בגדייך — פיטר ן• לעומת מה שהתרחש בחודש שעבר.
סארטד
(סי.בי.אס* ).ן* אין ספק שאת פזמון השנה הביאה להקה
<7( .5הרוק אנד רול הישן וה
£הולנדית חדשה, להקת בחול מזעזע, המורטי
ב — חמישיית דייב קלארק כבת מזמרת יפר,פיה ממוצא צועני העונה
(אי.אם.איי לשם מאריסקה וורס, ומשלושה בחורים
6להקה נודדת — תחיית
קרידצס קלירווטר (סי.בי.אס ).י• מגודלי שיער ונאי מראה, הגיטריסט רובי
ואן ליון, הבסיסט קלאוס ואן דר ואל וה)4
( .7כבר א חרי חצות — אילנית
(הד־ארצי) י!• מתופף קורנליס ואן דר ביק. פזמונם ונוס
)6> .8ק ר אי לי מספר אחד — שהוקלט באמצעים תכניים פשוטים.

הטרמלוס (סי.בי.אס1 ).
שבוע לפני החורכן
9הבה נעבוד י ח דיו — חום !•
משומר (סי.בי.אס
<10> .10 אני רוצה או ת ך חזרה וד לא הספיקה ונוס היפה לרדת
חמישיית ג׳קטון (סי.בי.אס).
> .מן הצמרת האמריקאית, והנה כבשה או
1*1תה חברתי היפה. זהו פזמון עליז ומסחרי,
אריכי נגן
•!• המבוצע בידי חמישה צעירים הולנדיים ה־
)2( .1לד צפלין — 2לד צפלין £מתקראים בשם חבורת טי. מוצאה של ה(אטלנטיק)
להקה מכפר קטן ליד האג, ומנגנים בה
)1( .2ווילי והילדים העניים 1שניים מהנגנים המעולים ביותר בהולנד: ה;!
אורגניסט הנם ואן־אייק והמתופף ג׳ופ בלום.
תחיית קרידנס קלירווטר
(סי.בי.אס משלימים את ההרכב הסולן פיטר טטרו
)3( .3סנטנה — סנטנה (סי.בי.אס ).ן׳ והגיטריסט דיל דנינק ופרנקלין מדג׳יד, שן
הוא אינדונזי בעל אזרחות הולנדית. ה)4(
.4פוזי — אריק איינשטיין
(הגר — פונודור) ? פזמון חברתי היפה משגע כרגע את כל
| ; אירופה והוא מתקרב לצמרת מצעדי ה)7(
.5דרך אבי — החיפושיות
(אי.א .0איי ).י< פזמונים האנגלי והישראלי בצעדי ענק.
— 1 0 /2 3 )6( .6חוזה פליטיאנו !! וזו עדיין לא כל רשימת הלהקות ה(אר.סי.איי
הולנדיות. תקליט זהב מצליח יש כרגע ל)5(
.7היפים בהופעה חיה להקה הולנדית המתקראת יחידת גלוריה.
היפים (אי.אם.איי זהו הפזמון שבעת הימים האחרונים וזד
<8( .8להקה ושמה סמית מספר על השבוע האחרון בעולם לפני הסמית
(אי.א .0איי חורבן. הפזמון הוא בקצב סלו קלאסי,
8ב )10( .רפסודיה בכחול — להקת ומלווה אותו ברקע מקהלה בת 80 איש
חיל־הים (הד־ארצי ותזמורת בת 40 איש. הפזמון לקוח מתוך
9הרוכב קל הדעת —
11 תקליטה מאריך הנגן הראשון של הלהקה
(אי.אם.איי).
פסקול הסרט
>< הנקרא גלוריה חיה, שהספיק אף לצאת ה)
10 קום — ג׳טרו טול (ליטראטון שבוע בארץ.
לתקליטי זהב בצרפת ובתחנת השידור

הפלישה ה ה מנוי ת
של לוכסמבורג זכו להקת היוצאים מן הכלל
בפזמון הסימפוניה החמישית המשלב
קטעים קלאסיים עם ביט מערבי סוער, ו־א־,קת
ג׳ינג׳ר אייל בפזמון בוץ. על סף
השלושים הראשונים במצעד האנגלי נמצאת
להקת עגילי זהב בלהיט עוד 45 מילין, ו־

ארבעה מטרים מרובעים, ובעזרת טלפון
אחד.
חתונת המכוער
הזמרת האנגליה מ רי הו פ קי] זכתה למנוייה
מיוחדת במינה, כאשר הוזמנה לסעודה
על־ידי ראש ממשלת אנגליה, האדולד
וילסון, בלישכתו שבדאונינג סטריט .10
אגב, מרי מצליחה מאוד בימים אלה במצעד
הבריטי בפזסונה החדש נמל טאמה,
והפעם לא היה אף אחד מן החיפושיות
מעורב בצורה כלשהי בהצלחת הפזמון. כנראה
שמרי הופקין למדה כבר את המקצוע
0 .מסתבר שילד־הפלא של הפופ
הישראלי, המלחין־מעבד־מנצח מישה סגל,
חזר ארצה מגרמניה לא רק כדי להלחין ולעבד
את פזמוני המחזמר קרחת. יתכן שתוך
כדי שהותו הקצרת בארץ ישא סוף־
סוף לאשה את חברתו מזה מספר שנים, כדי
שלא יצטרך להשאירה בארץ שנית, עם שובו
לגרמניה בעוד כחודש 000 .״האיש המכוער
ביותר של הפופ האנגלי ׳,הסולן י־החלילין
של להקת ג׳טרו טול, יאן אני
דרסן, נשא לאשה בשבוי שעבר צעירה
יפהפיה בת , 19 העונוז לשם ג׳ני פרנקס.
ג׳ני הכירה את יאן במסגרת עבודתה כמזכירה
בחברת התקליטים קריסליס, השייכת
ללהקת ג׳טרו טול, ונישאה לו למרות אזהרת
הוריה שהבטיחו לה חגיגית לזרוק את
יאן אנדרסן מביתם 0 0 0 .ג׳ון לנון ו-
אשתו יוקו אונו עומדים לערוך בסוף החודש
״פסטיבל שלום״ ליד חומת ברלין. להקות
סגול כהה, ג׳ולי דריסקול וספנסר דיי־ווים
כבר נתנו את הסכמתן להופיע בפסטי־

אנדרסן וכחירת ליבו
בל, שכל מטרתו להעביר את בשורת השלום
של ג׳ון ויוקו למזרח ברלין0 0 0 .
חברי להקת הקצב הישראלית עוזי והסגנו־נות
יצאו השבוע לאנגליה כדי לקדם את
מכירת תקליטונתס, שיצא שם לשוק, ועליו
הפזמון רכבת הבוקר. המו׳ל, לורנס גלר,
הצליח לארגן להם הופעה בטלוויזיה האנגלית
במסגרת התוכנית ״להיטים חדשים״ ,ומעניין
כיצד יצליח פזמון זה באנגליה, לאור
כישלון הפזמון אהבתנו היא דבר צומח
של להקת האריות, בדיוק לפני שנה• 000
להקת קצב ישראלית אחרת הנמצאת בחדשות
היא להקת הצ׳רצ׳ילים. חמשת חברי הלהקה,
שכבר החלימו לחלוטין מפציעות
תאונת־הדרנים שארעה להם בחודש שעבר,
הקליטו פזמון של להקת לד צפלין, הנקרא
לחיות ולאהוב, המצוי על מאריך־הנגן המצליח
של הלהקה, שיצא לשוק בארץ לפני
כשבועיים. אולי הפזמון הזה יחזיר סוף־
סוף את הצ׳רצ׳ילים למצעד הפזמונים שלנו?

׳יי יגי׳

•יי ר ל! :ל:יל;

הנ סי ך ו הנ סי כהשלישראל לשנת מטעם

מערכת 5115105111151

ובח סו תו האדיבה של ד״ר

1970

ויצרני

מאלט אביר
א 3יר

שדאל פלד

דניאל שרון
בן ,5כפר הנוער מאיר שפיה

אייל בר

שקלי בתח

בן ! ,4יציאת אירופה ,7חיפה

בת ,4חדרה, בניין אמכר

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

ל ע העילית בשוקולד

גם לך יש כבית צבר או צברית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם בציון השם,
הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אביב (עכור תחרות הנסיך והנסיכה).
עדיפות תמונות בשחור־לבן. התחרות פתוחה לבל ילד וילדה מגיל שלוש עד שיט כלבד.

מאלט אביר -משקה אדיר

בי ת־הספר המרכזי ללימוד נהיג ה

.״ שמחי ׳

מביע לך תנאים טובים ונוחים בשיטה קלה ומחירה.
מהשעור הראשון לומדים במטלול הטסט.

לימ וד

חינם !

תאוריה

שיטת הלימוד מאפשרת לך לחשוך לפחות ־ 407 מהוצאות
הרשיון. תהיה גבון ותקבל תמורה מלאה לכספך.
התשלום 07 במזומן והשאר בתשלומים נוחים ללא
ריבית.

הקץ לבעיות רשיון הנ היג ה
למד בבית־הספר לנהיגה המרכזי

״שמחי״
רח׳ שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוסים .88 ,89 ,29 ,93

מלה

ההצלחה לא האירח
לך פנים השבוע. אל
יאוש, בשבוע זה ישתפר
המצב. עבודה
גדולה אותה קיבלת
על עצמך, תישא תוצאות
טובות. היא תשפר
את מצבך תבלבלי.
את, בת טלה,
השתדלי להתגבר על
יצר הקינאה שלך. אם לא, צפוי לך ריב.
אסון כבד עלול להשפיע על מהלך חייכם.

כדאי שתקדיש מח שבה
לעתידך. אתה עו מד כב
שבוע ז ה על פרשת־דרכים.
שקול היטב את
צעדיך. הם י שפיעו על
מהלך חייך בעתיד. לך,
ב ת שור, מראים הכוכבים
הצלחה ב מי שו ר ה־עיסקי
ו קי פ און חיו בי
במי שור הרומנטי. העיס־קה
הגדולה שתיכננת, מת חילה לקרוס עו ר
ועתידה להצליח ב תנאי שתתמידי במע שיך.

חדשה

בשפה העברית:

״גמישונים׳׳
׳״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי״,
שהם כה גמישים עד שהם מתאי מים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.

אתם צריכים ללמוד
מכשלונות העבר שלבם,
ולתכנן את חייבם
לפיהם. בייחוד במישור
העיסקי. העובדה
שהמן פזרן, מוסיפה
לך אומנם כבוד, אבל
בדאי שתציץ לחשבון
הבנק שלן. זה יגמול
אותך מפזרנות. במיעלולה
להיות תקרית שורהמשפחתי קטנה, אם תפעל במחשבה, תתגבר.

׳1^ 12
בושם השורט
רבו1ב 1־ ד 1ביד 1־

א 81ט, 1

להשיגבנל הפופומויש
המונחתת!

ביו! סנו גבוה לציוד
מודיע על פתיחת

קורם הכנה לבית הספר
ביסודות הרישום והצבע לשנת הלימודים תשל״א. משד

אס תיכננת להחליף בשבוע
זה את מקום
ע בו ד תן או את דירתך,
כדאי לך להמ תין עוד
שבוע־שבועיים. אבל לעומת
זה, רכוש את ה ריהוט,
ובכלל, הרבה בקניות
קטנות השבוע.
;21ביוני
כ) 2ביו? ׳ ז
גילוי מעניין ע שוי לה ביא
לך רווח גדול, אפילו
אס תנ הג בצורה לא הוגנת. לן, סרט״
נית, מצפה ה שבוע הפתעה נעימה ביותר.

סוס1

לאמנים שבין האריות
מצפה השבוע הפתעה
מגורם
לא־נורמלית,
לא צפוי לחלוטין. מתנה
אותה תקבלי, לביאה,
תגרור אחריה
שורה רצופה של אי רועים
עליהם לא תהיה
לן שליטה. הרבי
בנסיעות מחוץ לעיר.
את תפגשי אנשים מאוד מעניינים, אליהם
תתקשרי לתקופה קצרה וחולפת.

הקורם 5חודשים פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים.

פרטים והרשימה במזכירות בית־הספר, רח׳ הגרא ,26 תל־אביב,
טל ,31868 .בין השעות 9עד 1בצהרים ו־ 7עד 8
בערב, ביום ששי מ־ 9עד 1בצהרים בלבד.

מעשה דראסטי אותו את מתכננת, לא
ייצא בשבוע זח לפועל. לא נורא. זה
לטובתך. בזמן הנוטף
לא זכית, בדאי לן
לחשוב פעמיים. אל
תחשבי שלהתחתן זה
הכל. בחיים יש דברים
נוספים. ואם כבר
להתחתן, תלוי עם מי.
לבם, עקרבים, מצפה
של הצלחה. שבוע אבל ההצלחה
בכל.
ואין מה היאזמנית לעשות נגד זה. בכל אופן נסו לנצל
אותה עד תום. הפקידו על לבוש הולם.

כדאי לכם להתחיל לח שוב גם על המראה
ה חיצוני שלכם. אם ת מ שיכו בדרך זו, של

הזנחה, תגיעו למצב בו
אף אחד לא ירצה את
גם אנ שים
קירבתכס.
אותם ח שב תם לידידים
שלכם. ולך, בתק שת,
כדאי להחליף את מיק-
צועך. אחרת תתנווני.
ואת הרי יודעת כי את הרבה לתרום
יכולה
ב נו גמבדד

20בדצמבר
יותר ממה שאת נותנת.
קצת אומץ. עברי את
הג שר ו החליפי את העיסוק. איפת הטעם
הטוב ש לן, לא מה שמתאים לכולם יאה לך.

!1ש!1

״ איווד-הבוטם הצופחי
(!ויניח נו חח נטווים
כי א ר ־יבד

לבעלי הנטיו תהא מנו תיו ת שביניכם, מ
סיכוי ל הגיע ב ש בוע ז ה להישגים. אבל רק
בתנאי שתמ שיכו בהת מד ה אותה אתם מגלים
כבר כמת שניט.
בעלי ה מי ק צועו ת החופ זאת,
לעז

שיים,
ב רוב
ה שבוע יבשלו מעשיהם. ואל תח שבו
גם ש מספיק להזכיר בכל
הז ד מנו ת ש מו ת מפו צצים.
זה לא יעזור
לכם. נהפו ך הוא, אתם
סמאיסים עצסם בסנוב־יות
שלכם ואנ שי ם מש תדלים
להתרחק מחברתכס. לך, בת מאזניים,
צ פוי שבוע רווי מתח שיפוג בסופו.

שאפתנותך הרבה אינוז
מוצאת סיפוק בחייך ה מ
שפחתיים. לעו מת זאת
אתה מצליח יפה מאוד
בחוץ. אבל זה חולף.
לכן כדאי לן להתחיל
לדאוג גם לבני־משפח־תן.
אתה הרי ת חזו ר
בסופו־ של־דבר. אליהם במי שור הכלכלי — ה מצב
ירוד, בא שמתך. לך, ב תול ה יקרה, יהיה
ה שבו* אחד הגורלייס בחייך. מזל •ו ב !

הפירוד בינן ובין בת המין השני, הוא
זמני. אתה עוד תחזור אליה. ותתפלא
— היא תחבה לך.

ומה הפלא ז היא הרי
אוהבת אותן. זה שהיא
לא מראה זאת!
זה בגלל אופיה הסגור.
לד, בת גדי, מצפה
שבוע שיגרתי ביותר.
אבל בשבוע שאחריו
מחכה לך פעיז
2בדצמבר ־
־>< 1בינואר
לות עניפה בשטח האהוב
עליך. הרבי ב׳

שבוע
הבא בקניות וביציאות מחוץ לב,״
.מספיק הסתגרת בבית, עת לבלות.

ז ה שאתה מקדיש את מרבית ז מ נן לעבודה
ולקידום הקאריירה שלך, רק יזי ק לחיי אבל שלן.
המ שפחה
אתה עצמך ב חר ת בעיניים
פ קו חו תבד רן זו
ואין סיכוי שת שתנה.
לך, ב ת דלי, מראים ה כוכבים
הצלחה חלקית
ב תחו ם העסקים והצלחה
מרובה ב מי שו ר ה רו מנטי.
כואב לך שנפרדתם,
20 בינו א ר ־
18בפברואר
בפרט ש ח שדו תיו היו
לשווא, אך אל דאגה
ממלא מ קו מי כבר ישנו. תכירי או תו בי מי ם
הקרובים, והוא יפצה או תן על כל סי בלן.

הפרידה מאהובן היא
זמנית. הוא יחזור
אליך אחרי שיסיים
את שליחותו. הוא יודע
שאת רוצה בו.
תופתעי לשמוע, אבל
גם הוא מעוניין בן.
המשיכי לשמור לו
אימונים, בי אם תסטי
מהדרך — זה יוודע
לו ואין זה בטוח שהוא יסלח לך. הרי
את יודעת עד כמה הוא קנאי. לך, בן
דגים, תהיה השבוע אכזבה מאדם אותו
חשבת לידידך הטוב. אך אל תקח זאת
יותר מדי ללב, לדאבוננו זה קורה.

הרב

אזרחים רוגע! ובימביץ

ענקלביץ׳ מבקש סליחה

הכנסת, ירושלים .18 ,חבר־הכנסת הרב יענקלביץ׳ עורר אתמול תגובות אהדה כלליות בשעת הטפתו
מעל דוכן הכנסת. הרב יענקלביץ׳ פתח את דבריו באמרו :״כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה. ביודעי את מצב
עצבי הרעוע ואת חוסר שליטתי העצמית, הנני מודיע מראש כי אין אני אחראי למעשי. אי־לזאת, מאחר שאיני
יודע למה אני מסוגל להגיע בעת נאומי, אני מבקש סליחה ומחילה מראש על כל דבר שאומר ואעשה בשעת
נאומי. דעו לכס כי אין לי כל כוונה לעשות את אשר אעשה, ואני מודה לכם מראש בעד התחשבותכס.״
אחרי דברים אלה ירד הרב יענקלביץ׳ מעל הדוכן, ניגש למושב היושב־ראש, בעט בעכוזו ומרט את שערותיו.
בדרכו חזרה למושבו ירק על שולחן הממשלה, בלע את המפה שלפני שר־החוץ, והפך ברעש גדול את כל מושבי
השורה בה הוא יושב.
הכנסת קיבלה במחיאות כפיים סוערות את מעשיו. ועדת הכנסת, שהתכנסה לישיבה מיוחדת, החליטה כ
אין פגם במעשיו של הרב יענקלביץ׳ ,כיוון שהוא הקדים וביקש סליחה לפני מעשיו.

קטעלס מתוך מגילו 3העצמאות,
כפי שתראה גשגת תשמ״ד () 1984

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הדתית,
הרוחנית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית־דתית,
בה יצר נכסי תרבות דתית־לאומית ובלתי מפלגתית
והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי וכן של רס״ן דניאל
שליט ובניו שנולדו לו עד 1970 להיות ככל עם ועם, עומד
ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך התכנסנו, אנו חברי המועצה המצומצמת
של המערך והמפד״ל בקואליציה, ב-
תוקך זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד
החלטת עצרת האומות המאוחדות ומועצת
גדולי התורה, אנו מכריזים בזאת על הקמת
מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל
(יענקלה).
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית מצד האם

ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת רוב תושביה,
תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק, הרבנות הראשית
והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל — אלא אם
כן יחולו שינויים בקואליציה, תקיים שוויון זכויות חברתי
ומדיני גמור לכל אזרחיה היהודים בלי הבדל דת, גזע
ומין, ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. פיסקה
אחרונה זאת ניתנת לשינוי ברוב רגיל, כולל ח״כים שעומדים
בפינה.
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי
בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
אין להסיק מכן שנקבל אותם.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות — כולל
רס״ן דניאל שליט ובניו שנולדו עד — 1970 להתלכד סביב
הישוב בעליה ובבנין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על
הגשמת שאיפות הדורות לגאולת ישראל.
אנו קוראים לתושבי פתח־תקח־ה ורמת־גן לא לבקר
בשבת בגן החיות. אין חניה.
מתוך ביטחון בצור ישראל ומושיעו בעת צרה וצוקה אמן
כן יהי רצון ובכלל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על
הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת
בעיר תל־אביב.

חתימות :

אנו, החתומים מטה, אזרחים מכל שכבות הציבור, ללא
אינטרס מפלגתי וללא אינטרס כלשהו אחר, הרואים לנגד
עינינו את טובתה של תל־אביב בלבד, קוראים בזה לתושבי
תל־אביב להתלכד סביב אישיותו הדגולה של מר יהושע
רבינוביץ׳ ,ולתת לו ביום הבחירות את קולם. רק יהושע
רבינוביץ׳ מסוגל להיות ראש־עיר היודע לדאוג לצרכיהם
של תושבי עירו. לכן: רבינוביץ׳ לראשות העיר!
גיורא גודיר, אמרגן.
מנדל כרמן, אדריכל.
זלמן פרלמוטר, בעל קיוסק.
לייכלה פרצ׳יק, סופר.
פרופסור זיגמונד פוחצ׳כסקי, מנהל אוניברסיטה.
ד״ר הוגו זילברשמידט, קצב.
עדינה כהן, בעלת דיסקוטק.
שמעון זרגגי, גורר מכוניות.
פנהם שוחט, משלם מיסיס.
מרץ 1970

ובינובץ רוגע! האזוחים
אני, ראש העיר תל־אביב—יפו, ראש העיר הראשון ללא
אינטרס מפלגתי או אינטרס כלשהו אחר, הרואה לנגד עיני
את טובתם של האזרחים בלבד, החלטתי בתוקף סמכותי להעניק
לאזרחי תל־אביב היקרים, שהוכיחו בגרות ציבורית,
את המענקים כדלהלן:
לגיורא גודילן, אמרגן — הלוואה של 100 אלף ל״י לצב
שנים.
למגדל סרמן, אדריכל — פרס ראשון על תיכנון תוכנית
ק׳ של עיריית תל־אביב בסך של 50 אלף ל״י.
לזלמן פרלמוטר, בעל קיוסק — רשיון בלעדי לפתיחת
מיזנון באיצטדיון בלומפילד ואיצטדיון יד־אליהו.
ללייסלד! פרצ׳יק, סופר — את פרם תל־אביב לספרות
יפה בסך 10,000ל״י.
לפרופסור זיגמונד פוחצ׳ובסקי, מנהל אוניברסי־טח
— מענק של 2מיליון ל־׳י לפיתוח האוניברסיטה.
לד״ר הוגו זילסרשמידט, קצב -רשיון למכירת
חזיר.
לגברת עדינה כהן, בעלת דיסקוטק — רשיון לפתיחת
הדיסקוטק שלה עד שעה 4.00 בבוקר וחיסול כל
הדיסקוטקים המתחרים בסביבתה.
לשמעון זרגג־י, גורר מכוניות — זיכיון בלעדי לגרירת
כל המכוניות החונות במגרשי החנייה העירוניים.
לפינחס שוחט, משלם מיסיס — פטור לחמש שנים
מתשלום מיסים.

לאור מצבה הכספי החמור של העיריה
בגלל עיסקת החבילה, יופסקו החל מהשבוע
השירותים הבאים: פינוי האשפה מהבתים,
תאורה ברחובות החל משעה 9.00 בערב,
אספקת המים לדיירי הקומות העליונות בימים

יהושע רבינוביץ׳
ראש העיר

נערת השבוע

(אין כל האמור במגילה זאת מחייב אותנו ביחד, ו/או כל
אחד לחוד, לגבי תכנה בשום צורה שהיא, ביחוד אחרי הפני
קו רנ ב רו ט

בחירות).

(בלדר, שבועון הסטודנטים של אוניברסיטת ת״א)

נו ס עי םלמחשבה
להלן כמה פאראפראזות של אימרות מפורסמות. קוראים מתבקשים לשלוח
פיתגמים דומים. בין שולחי הפיתגמים שיפורסמו יוגרלו חמישה פרסי ספרים.
?זל דורי הוו! זוז בא — וזגירז לן שאזי לן* .גביזד \
שלוו לזזתך נזל 3זי תזזית — בי תבדות זזזז>זזזזזז זזזזזזי!\ז את זזזזזבלזז זזן*זזירית.
אזזזיית, לבזתל — אז אזי תגבר וירה \
זז?זל?זיל ינז?ב, ז הי ריי ת ...תז ריר את היריית תיירז
בלבתך אל הטזזת — אל תטזבת את זזוזשזז \
הכה נזל הברזל בוזזרז תת — אך אל תשאיר תביתת־אצבוזזת \
התר זבה?זראת לגזב י
זאהבת לרעך בתזך — בתזאי שגת הזא הזתז ז
הבל היזתי, ש?ר הת\ — היזת ר? תתיכזת ה\ תתזרה.
אתזר לי תי התברית שלך — זאזי אזתר לך תי התברית שלי.
איזהז תנת י הרזאה את האתא של הזזלר.
העולם הזה 1698

מספר 1698

י׳אדר כ׳ת ש״ל18.3.1970 ,

הפוחיר 1.50ל״י

שר מתחת מכבש
הדבוס מאמריקה

פלייבוי
ו!,שואף ות

מכרסם המוסת עיחם
שר נעוות הצמות

לאה וולפסון