גליון 1699 מתאריך 25 במרץ 1970

*** תיכתכות המתפרסמות בגיליון זה עוסקות באנשים דתיים.
\£/אין כל קשר בין כתבות אלה. האחת (אילו כולם היו כמוהו),
מופיעה בחלקו הראשון של הגיליון (עמודים ,)6—5ומגוללת את

סיפורו של בחור ישיבה שהתנדב ליחידה קרבית בצה״ל. הכתבה
השנייה (מצליחונת) מופיעה בחלק הקל של הגיליון (עמודים ,—32
,)33 מספרת על בעלת בוטיק תל־אביבי מצליח. שתי הכתבות נם

לא תוכננו להתפרסם בגיליון אחד.
אולם כשהורדנו את החומר לדפוס, שמנו לב לעובדה שיש משהו
משותף בין גיבורי שני הסיפורים, ישועה בן־שושן, תלמיד הישיבה
הירושלמי, ורחל ברזין, בעלת הבוטיק התל־אביבי ביבה. שניהם
אנשים דתיים, שומרי מסורת ומקפידים על קיום מיצוות הדת.
אף־על־פי־כן שניהם שונים כל כך מהתדמית המצטיירת לשמע התואר
״דתי״ .אלה הם אנשים שהדת היא אמונתם ולא מסחרם. מבלי
שנדברו ביניהם, כתבו מחברי הכתבות את כתבותיהם בלשון הערכה
והערצה לדמויות אלה.
יתכן וצורת הטיפול בשני נושאים רחוקים אלה יכולה להעיד על
יחסו של העולם הזה אל הדת ואל אנשים דתיים. התו שהודבק לנו

רחל ברזין ליד ה״אלפא רומיאו״ שלה
כאילו אנו ״טורפי דתיים״ באשר הם דתיים, הוא כוזב לחלוטין.
העולם הזה התנגד ומתנגד לסוחרי הדת. אבל יש בנו הערכה כנה
לאנשים דתיים, השלמים עם אמונתם.
יחס זה לאמונה הדתית הטהורה השתקף גם בפעולותיהם של
חברינו בכנסת. כאשר השליך ח״כ אגודת־ישראל מנחם פרוש את
הסידור הרפורמי בכנסת, היה זה, מכל חברי הכנסת, דווקא ח״ב
שלום כהן, שקפץ מכיסאו, הרים את הסידור והגישו ליו״ר. לא
היתד, זו מחוזה מבויימת. היא נבעה מהשקפת העולם המנחה מערכת
זו, והדוגלת בכיבוד אמונתם של אחרים, תהיה אשר תהיה.

^.י מיבצע איש
ייעוץ מקצנעי חינם
את לא זקוקה לסרבל רזה. אם ברצונך לצבוע את
דירתך במו ידיך או בעזרת צבעי מומחה, מחלק ת
הייעוץ המקצועי של טמבור תבוא לעזרתך, בכל
הקשור לבעיות צביעה וצבעים, כמויות וסוגים,
תאום גוונים וצבעים לסוגי משטחים שונים.
פני בגלויה אל טמבור, ודד 507 .ת״א, או 668
חיפה ותקבלי

ייעוץ מקצועיחינם

מבור פ*

ף* תכהנוספ תהמתפרסמת בגיליון זה, שברצוני להפנות את
^ תשומת־ליבך אליה, היאכתבתה של ציפי כסליו,
העוזרת, המתפרסמת בעמודים
.31—29
בשעתו היה זה העולם הזה
שהחדיר לעיתונות הישראלית
את הדיווח על בעיות חברתיות
באמצעות מיבצעים אישיים של
כתביו. כאשר רצה העולם הזה
לבדוק את גישתה של החברה
הישראלית להתרמות־הרחוב למיניהן,
יצאו כתבי העולם הזה
דאז, סילבי קשת ואורי דן, לערוך
התרמה ל״קרן על שם אורי
דן ז״ל.״ כשבעיית פועלי־הדחק
היתד, בעייה בוערת ומציקה במדינה,
היה זה שלום כהן שהתחפש
כפועל־דחק כדי לדווח
על חייו של פועל כזה לא ממקור
שני, אלא בגוף ראשון,
כמי שהתנסה בכך בעצמו.
עשרות מיבצעים אישיים מסוג
זה היו בעבר אחד מסימני ההיכר
של דרכו העיתונאית הציפי
כסליו
מיוחדת של העולם הזה. כתבתה
של ציפי כסליו, שיצאה במשך
שבוע ימים לעבוד כעוזרת־בית כדי להיווכח במו־עיניה מה מוכנה
עקרת־הבית הישראלית להקריב כדי להשיג עזרה כזו, היא המשך
למסורת זו.
בהזדמנות זו אנו מבקשים את סליחתן של כל אותן עקרות־הבית
שלקחו את ציפי לעבודה כעוזרת בבתיהם, נאלצו לסבול
את תעלוליה ודרישותיה המיוחדות. לא היתד, בכך כל
כוונה לפגוע בהן אישית, אלא לעמוד על שורשיה של
תופעה סימפטומטית באחד השטחים הכאובים ביותר של
חיי האשה הישראלית.
ושוב, איתכן הסליחה.
הוד מעלתה

העולם הזה 1699

״את בטח רוצה מיספר ירוק ד אמר עזר וייצמו
לבחורה במיזנוו הכנסת .״הצבע לא חשוב לי,׳׳ השיבה.
״מנה מוח
לעקיבא גוברין!״
! לא כל הסיפורים על
שר־התחבורה 7ןזר ויי צמן
נכונים, אפילו כשהוא מכחיש
אותם. למשל הסיפור הבא: במזנון
הכנסת ניגשה צעירה לעזר
ואמרה :״אני רוצה לבקש
ממך טובה נורא גדולה.״ אמר
לה עזר :״את בטח רוצה מים
פר ירוק.״ הצעירה :״הצבע
באמת לא איכפת לי!״ .ובכן,
מה שקרה באמת הוא שאותה
צעירה באמת ביקשה טובה:
שיקבעו לד, טסט מיד, במקום
בעוד שבועיים, כי היא לא
יכולה לישון מדוב פחד. עזר
נתן לה פתק :״כל הטסטים
לקבוע לה תמיד תוך שבועיים.״
׳ בתשובה לשאלה מי אשב!
במצבו הירוד של הכדורגל
הישראלי, מספר כתב
למרחב אהרן גכ?ן :״שאלה
זו הציגו פעם בכנסת לשר־החוץ
אבאא כן, כאשר כיהן
כשר־החינוך־וד,תרבות. אבא
אבן עלה על דוכן הנואמים,
ואמר בפנים רציניים :״חקרתי
בבעיה והגעתי למסקנה, שהנבחרת
הלאומית הישראלית מפסידה,
מכיוון שיריביה מרבים
להבקיע את שערה״.
[ מזכירי הסיעות בכנסת
מקיימים מדי שנה מסיבה בפורים,
כניראה מתוך הנחה שאם
במזנון הכנסת נמצאים תמיד
יותר חכ״ים מאשר במליאה,
אז במסיבה יהיו כניר
אה יותר חכ״ים מאשר במזנון.
השבוע הוכחה הנחה זו
כנכונה, כאשר מזכירי הסיעות,
חברי כנסת ועיתונאים התכנסו
בבאר של מלון הנשיא ב
ירושלים,
למסיבה המסורתית.
המנחה היה חיים גיל, איש
הטלוויזיה והרדיו, והח״כים היו
הארטיסטים.
! ח״כ לובה אליאב, מזכיר
מע״י, למשל, סיפר על יומו
הראשון בכנסת הששית,
כאשר צולם, כשהוא צוחק מאושר,
בחברתה של שולמית
אלוני. אמו, שראתה את התמונה
לא הבינה מה השינד
חה .״אתם ניראים כמו בתמונות
בעיתונים שמתחתן כתוב
״זה המאושר שזכה בפיס״.
י ח״כ המערך, איש המושבים
אברהם זילכר-
כרג, סיפר איך ניכנס לראשונה
לכנסת :״קיבלתי הזמנה
להשתתף בישיבת הוועדה המסדרת.
הסדרנים, שלא הכירו
אותי, אמרו לי, :סליחה, היום
אין קבלת קהל.׳ התביישתי
להציג את ההזמנה, וחיכיתי עד
שיתחלפו הסדרנים.״

ח״כ גח״ל יורם ארי-
דור, הציע ״תיקונים״ לתקנון
של הכנסת, כמו התיקון לחוק
המליאה :״נוכחו במליאה בין
5ל־ 20 חכ״ים — רשאים הנוכחים
להגיש תלונה על הנואם.
נוכחו בין 20ל־ 40 חכ״ים —
רשאים הנוכחים להגיש תלונה
על בעל המזנון. נוכחו במליאה
למעלה מ־ 40 חברי כנסת
— רשאים הנוכחים להגיש
תלונה על אלה שטעו בספירה.
ארידור, שהוא עורך דין, ניסח
את ״הצעותיו״ בלשון משפטית
יבשה. הצעה נוספת שלו,
העוסקת בסדר בכנסת :״קרע
ח״כ תעודת זהות — דינו
הרחקה ל־ 5ישיבות. זרק חבר
הכנסת סידור — יורחק לישיבה
אחת. היה הסידור הנזרק

של הרפורמה — יורחק חבר
הכנסת שלום לוין.
1ו מציע נוסף באותה מסיבה
היה כתבו הפרלמנטרי של
דבר בכנסת, דניאל בלוף,
שהציע גם הוא כמה הצעות,
ביניהן מנות ממולאות לחכ״ים
השונים. לרק״ח הציע קוויאר
אדום, לח״כ משה סנה, קוויאר
שחור ובו׳ .את הרעיון קיבל,
לדבריו, כאשר שמע מלצר קורא
אל הטבח במזנון הכנסת:
״*ן מנה מוח בשביל גובריך.

איך סידרו האנגלים
את *צחק דבין?
חידת השבוע נשמעה מפיו
של סגן שר־החינוך, מ יכאל
חזני: מה ההבדל, הוא
שאל, בין הממשלה לבין גג
בנין הכנסת? התשובה: גג בנין
הכנסת דולף רק בחורף.
בממשלה הכל דולף כל השנה.
ח״כ הרשימה הממלכתית
איפר הראל סיפר על
חלקו בשבת השחורה, לפני
24 שנה. איסר, שהיה אז מפעילי
הש״י (שרות הידיעות),
היה במקרה קצין תורן במטה
ההגנה בלילה, כשהודיעו לו
מודיעיו שבבוקר עומדים לאסור
את ראשי הישוב. לפי הרשימה
שמסרו לו, דאג איסר
להודיע לכל המועמדים למאסר
שעליהם להסתלק, ורבים מהם
עשו זאת. מספר איטר :״אלה
שלא היו ברשימה לא סלחו לי
שלא אמרתי גם להם להסתלק*.
י בקשר לאותם מאורעות,
סיפר חיים חפר על התכונה
שהיתה במחנה המעצר ברפיח

שושנה גל

הדוגמנית הישראלית בת ה , 20-היא אחת
הדמויות הבולטות בחוף הרחצה התל-אביבי
של מלון ״שרתון״ ,שם היא מנצלת כל רגע שמש כדי להשתזף.
שושנה, אחת המועמדות בתחרות מלכת־היופי השנה, משתדלת
להיות שזופה ככל האפשר לקראת התחרות. היא חזרה לא מכבר
ארצה אחרי ששימשה במשך שנה דוגמנית של בתי-אופנה פארי-
זאיים. בהזדמנות זו אירע לה לפגוש את שחקן הקולנוע קורד
יורגנס ואשתו, שהזמינוה להתארח בביתם. שושנה חשדה כי היא
מוזמנת באורחת אשת השחקן, ולא שלו, דחתה את ההזמנה.

להברחת העציר יצחק רכין.
הוקם קשר אלחוטי דו צדדי,
הוכנה סירה שתיקח את רבץ
מחוף רפיח צפונה. הוכנו אפילו
מדורות איתות, אולם כל
התוכנית הוכשלה ע״י האנגלים.
הם פשוט שיחררו את רבין.
במסיבה שנערכה בפאב,
סיפר כיל סי מונ ם,
המנהל האירופי של חברת ה־טלויזיה
האמריקאית אי.בי.סי,.
שהגיע לארץ לאחד מביקוריו
העונתיים, שהסיפור העיתונאי
אותו הוא חולם ״לכסות״ יותר
מכל דבר אחר הוא, ועידת
שלום בין ישראל ומדינות ערב.
העיתונאית יואלה הר־שפי
שאלה אותו אם הסיבה לעניו
הרב הזה שהוא מגלה בישראל
היא שהוא יהודי. ענה
סימונס :״חשבתי שאני יהודי
מפני שגם אבי יהודי. עכשיו,
אחרי הדיונים שלכם, איני יודע.״

במסיבה

באוניברסיטה,

פחתו החביאו את מכנסיו, שבלעדיהם,
כמובן, לא יכול היה
להילחם. צאצא של אותו אביר
אמיץ הוא ליאופולד פון
ברא דו, ניספח העיתונות ה;
חדש של השגרירות הגרמנית
בארץ. אחת מפגישותיו הראשונות
של פון בראדו, בארץ,
היתד, עם השחקנית מ רי ה
ש ד. היה לשניים ענין לברר
ביניהם. מעשה במהדורה עתיקה
ויקרה של כתבי המשורר
הגרמני גתה. כשהיה פון בראדו
צעיר, קרא את שירו של גתה
על איטליה (״התכיר את הארץ
בה פורחים הלימונים הדבר
נטע בו חשק עצום לבקר
באיטליה, אך לא היה לו כסף.
הלך ומכר את הספר היקר,
ובמחירו בילה ששה שבועות
בארץ הלימונים הפורחים. לאחר
מכן נודע לו שהספר נמכר
למריה של. עתה התענין
הדיפלומט לדעת מה קרה לספר.
נסתבר לו שאיננו. מריה
מסרה אותו למישהו, במתנה.

סיפר ד״ר אריה כפיר,

מרצה למינהל עסקים, על שר־

הפנים הראשון, יצחק גרינ־כוים
את המעשה הבא: גרע־

בוים התנגד לקיום משרד־ה־משטרה,
בטענה שהוא אלרגי לשוטרים
עוד מהזמן שכובע
שוטרים ברוסיה עורר בו סלידה.
מיד הציע אחד השרים,
שלכבוד רגשותיו של גרינבוים,
ילבשו השוטרים כובע צופים.

נעות מוסטאנג

אי-אפשר היום לעשות טובות לישראלים, אפילו לא לחלק להם מתנות.
הם הפכו חשדניים יותר מכל בני עם אחר. בעובדה זו נוכחה
הראלה מונבז, שנבחרה לשמש כ״נערת, מוסטאנג׳,״ הסיגריה החדשה שהוצאה לשוק. בתפקידה זה היה
עליה לנסוע במכונית ״מוסטאנג״ כשהיא חבושה כובע בוקרים, ולחלק סיגריות ״מוסטאנג״ לעוברים־
ושבים, כדי לערוד להם היכרות עם הסיגריה החדשה. הסתבר שחלק ניכר ממקבלי הסיגריות חשדו
שאלה הן סיגריות מתפוצצות .״ מ ה פתאום נותנים סיגריות חינם שאלו ,״בטח משהו לא בסדר
כאן.״ בנמל־התעופה לוד, שם חילקה סיגריות לאנשי המכס, הזעיקו אף את המשטרה כדי לחקרה.

,הרומאן הראשון שנכתב
אי פעם בשפה הגרמנית במאה
שעברה, נשא את השם:
מכנסי האדון פון בראדו, וסיפר
על אביר בשם זה שלא
יכול היה לצאת למלחמת שלושים
השנה, מפני שבני מש התנצלות בשבוע
שעבר התפרסמה
במדור זה ידיעה אודות
העיתונאי שלמה נקדימון,
חבר מערכת ידיעות אחרונות, לפיה
הוא משמש כעוזרו של ח״כ
יוסף קרמרמן ברשת מודיעין
פרטית שהח״ב הנ״ל הקים
למען תנועת החרות. מסתבר
שזה לא נכון. מערכת העולג
הזה מתנצלת בפני נקדימון על
דבר פרסום הידיעה הנ״ל, ומבקשת
את סליחתו ביחס לתוכנה,
וזאת לאחר שד,וברו
ללא צל של ספק, שהידיעה הי
תה מוטעית ובלתי נכונה.

ישראל תנסה לפייס
את ארצות־הברית
צפוי שינוי בולט במדיניות-ההוץ הישראלית
כלפי ארצות־הברית, בעיקבות סירובו
של הנשיא ניבסון לסכור לישראל
מטוסי-קרב נוספים. בניגוד למצופה יהיה
הקו המדיני החדש של ישראל י ד ומתון
יותר ולא ממורמר ותוקפני, כפי שדרשו
כמה שרים.
הקו החדש כלפי ארצות־הברית ינסה להציג את
ישראל בעיני המימשל בודאשינגטון כמדינה צייתנית
וממושמעת, המקבלת ברוח טובה את עצות האמריקאים.

כתוצאה מכד לא תופעל יהדות ארצות
הברית ללחצים על מימשל ניכסון לשם
שינוי מדיניותו.

ברגע זה חשובים לישראל יותר המענקים וההלוואות
שהבטיחה ממשלת ארצות־הברית, לשם פתרון מצוקת
המטבע הזר של ישראל. במגעים שיתקיימו, תנסה
ישראל להשיג עוד ועוד סיוע כספי כתמורה על הפחתת
הלחץ במישור הצבאי.

חנה מרון תשחקו ב,מדיאה׳
למרות פציעתה
למרות פציעתה החמורה בהתקפת מחבלים
ערביים בנמל־התעופה של מינכן, שכתוצאה
ממנה נקטע חלק מרגלה השמאלית,
כימעט ודאי הוא כי חנה מרון תשוב לתיאטרון
״הקאמרי״ ותופיע בעוד זמן קצר על
הבמה בהצגת ״מריאה״ ,בתפקיד עליו עבדה
לפני שיצאה למסעה הטראגי.
לפי המצופה תחזור חנה מרון לארץ בעוד כחודש
ימים, וברגע בו תותקן לה רגל מלאכותית היא תחזור
לעבוד על ההצגה. מייד אחרי פציעתה תיכנן התיאטרון
הקאמרי לדחות את הצגת מדיאה לעונה הבאה, אולם
לאחר שהתאוששה והסתבר לה מצבה, הודיעה חנה׳לה
כי תהיה מוכנה ומסוגלת להופיע בהצגה עוד העונה.
המועד המדוייק של חזרת חנה מרון תלוי בהחלטה
היכן להרכיב לה את הפרוטזה, בגרמניה או בישראל.

בינתיים נודע, כי בהנהלת ״הקאמרי״
שוקלים הגשת תביעה לביטוח הלאומי, על
הנזקים שנגרמו לתיאטרון כדחיית הצגת
״מריאה״ בעיקבות פציעתה של חנה מרון.
כהנהלה שוקלים לא רק את האספקטים
המשפטיים של תביעה מעין זו אלא גם
את האספקטים הציבוריים שעלולים להיות
לתביעה מעין זו.

ערי ערב הסעודית. תמונה זו צולמה ימים מספר לפני פתיחת ועידת ג׳דה בעיר סעודית אחרת, א־ריאד. שם, לעיני
המון רב, הילקו חיילים סעודיים בסקלות אזרח שהורשע על־ידי בית־מישפט בגניבה. בעבר היו קוטעים את ידו.

75 איש בממוצע
?!ונים כרטיסים
להצגת אופרה

סערה ביהדות אוסטרליה
סביב עיסקוה
של יעקוב מרידור

ממוצע קוני הכרטיסים להצגות ״האופרה
הישראלית״ ,התובעת עתה מיליוני
ל״י מעיריית תל-אביב ומהממשלה, כדי
להקים את משכנה החדש כבניין ״הסינר־מה״
,הוא 75 קוני־כרטיסים להצגה.

הקהילה היהודית באוסטרליה רוגשת וסוערת סביב
עיסקה שנעשתה לפני מספר חודשים על־ידי החברה
הימית להובלת פרי שבבעלותו של יעקב מרידור, אותה
חברה שרכשה את ספינות־הטילים בשרבורג.
לפני כחצי שנה רכשה החברה במערב אוסטרליה
חווה ענקית לגידול בקר, הידועה בשם מטראנקה,
ששיטחי המרעה שלה משתרעים על שטח של 160 אלף
דונאם. חודה זו מנוהלת בידי חברת קינג ראנג׳ האוסטרלית,
שהיא חברת־בת של טכסאס קינג ראנג.,

עובדה מדהימה זו התגלתה רק במיקרה על־ידי עורך
הדין אהרן מלצר, נציג הרשימה הממלכתית בעיריית
תל־אביב. בעיקבות הדיון שהתנהל במועצת העירייה
על כדאיות התמיכה באופרה, ביקש מלצר מגזבר העירייה
נתונים על ההכנסות שיש לעירייה מהאופרה.
הסתבר שהאופרה, המשוחררת ממיסים עירוניים, משלמת
לעירייה אגורה אחת עבור כל כרטיס קנוי.

בהשוואה כין הכנסות העירייה ממכירת
כרטיסים אלה ובין מספר ההצגות שערכה
האופרה בשנה, הסתבר שהכנסותיה
של העירייה היו 75 אגורות בממוצע להצגה,
כלומר שרק 75 איש כממוצע קונים
כרטיסים לכל הצגה של האופרה. אומנם
ממוצע המבקרים באופרה הוא גדול יותר,
אולם יתרת המבקרים היו מוזמנים.
כשהתבקשה אדיס דה־פיליפ, מנהלת האופרה היש ראלית,
להגיב על גילויו של עורן־־הדין מלצר, אמרה:

.מי אמר למלצר לעשות מחקרים על האופרה? הוא
יודע רק להשמיץ אותנו ולא יותר. זה לא נכון שאנחנו
מוכרים רק 75 כרטיסים בממוצע להצגה. אני לא מתמצאת
בעניינים אדמיניסטראטיביים, אבל זה לא נכון.״

יהודי אוסטרליה נסערו בגלל עובדה זו
משום שמנהל העס׳קים של החברה המנהלת
את החווה, שרכשה החברה הישראלית,
הוא סר רוברט קלארק, אחד המממנים
של אנטישמי ידוע בסידני, אריק בוטלר,
וחבר במועדון ״מלבורן קלאב״ ,שהכניסה
ליהודים אליו אסורה. היהודים באוסטרליה
אינם מבינים כיצד עושים הישראלים עסקים
עם דמות מעין זו.
יוסף בוקאי, עוזרו של מנכ״ל החברה הימית להובלת
פרי, שהתבקש להגיב על הידיעה, השיב :״הידיעה
אינה נכונה. מנהלה של חברת קינג ראנג׳ הוא פיטר

מורים, שנציגו באוסטרליה הוא ג׳ין מרטין. לנו אין כל
קשר עם סר רוברט קלארק ואיננו מכירים אותו, נכון
שקנינו את החווה, אבל אלוף־מישנה (מיל ).משה גורן,
שהיה מנהל מפעלי תעשייה בהמשביר ומנהל כיום את
עסקינו בחו״ל, מסר לי שאין לנו כל קשר לרוברט קלארק.״

סיפורו המונ׳לא טל תלמיד־יטיבה ירושלמי טהשנדב ליחידה קרבית
מובחרת בצה״ל־ הפך לדמות אגדתית טל לותס דתי
ך* כ״ט אביב שחורי, מנצרת עילית,
ן נהרג ב־ 28 בפברואר בשעת הפגזה
מצרית על עמדות צה״ל בתעלה. כאשר
ליוו אותו למנוחתו האחרונה, לחץ מפקדו
של שחורי את ידי אביו כשאמר לו :״בנך
אמנם נהרג בהפגזה, אבל הוא נפל כאשר
בידו האחת הרובה ובידו השנייה ספר תהילים״.
רב״ט
שחורי לא היה דתי מימיו. הוא לא
היה גם מאמץ. משום כך, הפליאה הודעתו
של המפקד את האב. הוא ביקש שישלחו לו
את ספר התהילים שהיה בידי בנו כשנהרג.

ישיבה שבעט במוסכמות, קם והתנדב
לשרת כצה״ל ודווקא כיחידה
קרבית מובחרת, ושרת בכך
דווקא את דת ישראל יותר
מאלפי אברכי הישיבות שתורתם
היא קרדום להשתמטותם.
פ. המפקד חזר הלילות באחד
בשעה של אחרי חצות למחנה של יחידתו
.״מישהו מחכה לך ״,אמרה מזכירתו.
״בשעה כזאת בלילה?״ השתומם פ.

הספר הגיע לידיו.
היה זה ספרון שחור בגודל של 2x3
0״מ, בתוכו מודפסים באותיות זעירות פרקי
תהילים. בתוך הספרון הזעיר היה רשום
בכתב־יד :״לאביב, מישועה.״
איש לא בדק זאת, אבל קרוב לוודאי שגם
בין חפציהם של דן אפשטיין מקיבוץ אלונים
ורב״ט יוסף בירנבוים מקיבוץ מעוז־חיים,
שנפלו לפני שבוע בעת פשיטת צה״ל
על עמדות הקומנדו המצרי בצפון תעלת
סואץ, ניתן היה למצאו את הספרונים הקטנים
והשחורים עם פרקי התהילים. הם
מצויים בידיהם של כמעט כל חיילי אותה
יחידה קרבית מובחרת, שביצעה את הפשיטה
הנועזת. אחדים מהם נושאים אותם בכים
חולצתם, ליד ליבם. אחרים שומרים אותם
בתוך החגור, בין מחסניות הכדורים.
אחדים מניחים אותם בין חפציהם האישיים.
לא, אין זו יחידה המורכבת מבוגרי גרעין
נח״ל של בני־עקיבא. למעשה, ספק אם
משרת בה כיום חייל דתי אחד. להיפך: מרבית
אנשי היחידה הם בני קיבוצים שמעולם
לא היה בינם ובין דת כל קשר אמונתי
או כל קשר אחר.
אבל אם אפשר לומר שדווקא יחידה לו־׳
חמת זו, שהקריבה כה הרבה — דווקא היא
אולי היחידה ״הדתית״ ביותר בצה״ל, דתית
במובן הנעלה והטהור של המילה, הרי זה
בזכותו של אדם אחד, לוחם מן השורה
ביחידה — רב״ט ישועה בן־שושן. סיפורו
הוא סיפור היחידה.

זהו סיפורו הנשגב והמופלא של
כחור־ישיכה ירושלמי, שגדל כסביבה
קיצונית כאדיקותה הדוגית,
ושכמו כל חבריו תלמידי*
הישיבות משוחרר בתוקף החוק
משרות בצה״ל. סיפורו שלתלמיד

מזיגה נפלאה
ף יפיתי לוגקוף אותו,״ ממשיך
!//סגן-אלוף פ .״חקרתי מדוע לא טוב

תלמיד ישיבה כן־שושן

כחוש ורזה,״ נזכר פ .״היו לו פיאות וזקן
והוא עשה רושם של חצי מת. שאלתי אותו
מה חפצו והוא אמר לי שהוא מבקש להתקבל
ליחידה. דחיתי אותו והלכתי לישון.
הנסיון שלי עם אנשים לימד או תי את
מי לבחור ואת מי לא לבחור ליחידה.
״למחרת בבוקר יצאתי מן האוהל והוא
עוד היה שם. שוב חזר על בקשתו להתנדב
ליחידה. הסברתי לו שזה לא בשבילו.
שזאת יחידה של לוחמים מעולים, בעלי
כושר קרבי גבוה, שתנאי השרות שלהם
קשים מאוד. אבל זה לא הפחיד אותו. הוא

סופיה הדתית שלו. ניסה להוכיח לי באט
צעות התנ״ך והתלמוד וכל המפרשים שה־מיצוי
המקסימלי של שליחות יהודי אדוק
כמוהו יכול להיות רק בשרות פעיל ביחידה
מסוג זה.״

״הוא מחכה כאן מהבוקר,״ אמרה המזכירה
,״אמר שלא ילך עד שיראה אותך.״

״כמו חצי מת״
״ **ץ יחכה עד הבוקר!״ אמר פ.
החלטית. כשהתקרב לאוהלו, הבחין
בדמות ליד האוהל .״הוא ר,הי צנום מאוד,

עמד על שלו שרצונו להתנדב ליחידה.
״דחיתי אותו בלך־ושוב. כל אדם אחר
במקומו היה בורח. אבל היתד, לו סבלנות.
הוא היה מחכה לי בשעות הכי קשות בלילה.
ניסיתי להסביר לו שזאת /לא יחידה
בשביל אנשים דתיים כמוהו. שיקשה עליו
לשמור על מיצוות הדת בתנאי השרות של
היחידה. גם זה לא הרתיע אותו. ישבתי
ודיברתי איתו שעות.
״זאת היתד, פגישתי הראשונה עם ישועה.
הוא התחיל להסביר לי את כל הפילו־

1״ ח ״111 סיור הזחל״מים על גדות תעלת סואץ של היחידה הקרבית המובחרת, בה
שירת גס רב״ט ישועה בן־שושן, תלמיד ישיבה שכימעט ובעט במוסכמות.

הוא חיה נוהג לערוך קבלת־שבת בתוך הזחל״ם בשעת הסיור, או על שפת התעלה.

לוחם כן־שושן
בשבילו שרות ביחידה אחרת בצד,״ל. הוא
הסביר לי שהוא רואה את הבעיה המרכזית
של העם היהודי בהגנה על ארץ התלמוד.
משום כך הוא רואה את שליחותו
בשרות ביחידה הלוחמת על שפת תעלת
סואץ.
״לבסוף לא יכולתי לעמוד בשידוליו. הסכמתי
לקבל אותו לנסיון ליחידה. האמת
היא שקיבלתי אותו ברגשות מעורבים. הכנסתי
אותו מייד לשרות המתקדם עם חיילי
היחידה, שרות קשה ביותר מבחינה גופנית
ונפשית. הכנסתי אותו לשם בכוונה שינשור
אחרי כמה ימים. אני זוכר שדיברתי עם
המפקד ואמרתי לו מייד, :אני שולח לך
בדחילו ורחימו בחור כזה. הוא בטח ישהה
אצלך יום או יומיים, ברגע, שתראה שקשת
לו — שלח אותו!
״פחדתי מישועה מכמה טעמים: לא
היה לי עוד בחור כזה ביחידה. ידעתי שבתנאים
שהיחידה חיה ולוחמת, תנאים של
נוודים, יהיה לו קשה לשמור על אדיקותו
הדתית. חששתי גם מסיבה חברתית: איך
בחור כזה יתאקלם במיסגרת שונה באופן
קיצוני — בעולם של בחורים חילוניים,
שרובם בני משקים? בעייה נוספת היתר,
בעיית הכושר הגופני. הוא עשה עלי רושם
שהוא שוקל 40ק״ג. לא תיארתי לי
איך יכול לשאת את האימונים הגופניים הקשים״.
״זהו
השרות הקשה ביותר ביחידה ומן
הקשים בצה״ל. מי שגומר אותו, מוכשר
להיות לוחם סוג א׳ — מיקצועי — לפעול
כפרט ובמיסגרת בכל צורות הקרב. קורם
הצניחה הנכלל בקורס הוא רק אחד השלבים
הקלים.״
״משום כך הופתעתי כשהבחור לא נזרק
אחרי כמה ימים. להיפך.
גליתי להפתעתי שישועה בן־שושן
(תמשך בעמוד )6

ו\^ויר
כו ל

היו
(המשך מעמוד )5

התגלה כמזיגה נפלאה של אדם, שככל שהתנאים
היקשו עליו, כן מצא לעצמו דרכים
מופלאות להביא לידי ביטוי את דתיותו יחד
עם מילוי תפקידו בצורה המושלמת ביותר.
״אינני חושב גם כיום שהוא בעל כושר.
גופני. אבל יש לו כושר סבילות, גופני
ונפשי, שאיפשר לו לעמוד בכל הקשיים.
,אחדי זמן קצר היה ישועה בן־שושן,
תלמיד הישיבה הצנום מירושלים, אחד משלושת
החיילים המצטיינים׳.

״אני לוחם דתי!״

ף י 8אחד ערך הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים
בר־לב, ביקור באותה יחידה קרבית מובחרת.
לפניו ניצבו שורות שורות חיילי היחידה
החסונים והקשוחים. בתוכם צדה
עינו של הרמטכ״ל את דמותו של חייל
צנום ונמוך, שפיאות התנופפו מעל זקנו.
,זהו סמל־הדת שלך?״ שאל הרמטכ״ל
את המפקד.
״לא!״ השיב המפקד.
״אז מה הוא עושה אצלך?״ תמה בר־לב.
״תשאל אותו,״ הציע המפקד.
כשעבר הרמטכ״ל על פני החיילים, נעצר
ליד רב״ט בן־שושן, שכנפי הצנחן עיטרו
את חזהו.
,מה אתה עושה ביחידה?״ שאל אותו
הרמטכ״ל בדיבורו האיטי והשליו.
,אני לוחם דתי!״ השיב ישועה.
כשהסתיים הטכס, בחר הרמטכ׳׳ל לשוחח
דווקא עם הלוחם הצנום עטור הפיאות,
שמשך את תשומת־ליבו. אז נגול בפני ה־רמטכ״ל
סיפורו המופלא של ישוער, בן־
שושן.
ישועה הוא בן בכור למשפחה חרדית,
שעלתה ממרוקו לפני 50 שנה. לאביו, המתפרנס
כפועל־דפום, יש עוד שני בנים
ושלוש בנות. הוא גדל בסביבה דתית חרדית,
היה תלמיד ישיבה. בגיל 21 הלך והתייצב
בלישכת הגיוס כדי לשרת בצר,״ל.
,התגייסתי לצה״ל,״ סיפר ישועה לכתב
העולם הזה ,״מפני שעם ישראל נמצא במצוקה
ולהילחם להצלת עם ישראל זו מלחמת
מיצתה, כיהודי מאמין אני טוען שיש
שתי חזיתות למלחמה — החזית הגשמית
והחזית הרוחנית, אך אין קיום לעם ישראל
מבלי לקיים את שתי החזיתות גם יחד, הדורשות
את עצם קיומה של האומד. ואת
לימוד התורה.
״כשהתגייסתי לצה״ל, שלחו אותי לשרת
בחיל־האתיר. הייתי שם חייל שרותים, אך
לא לשם כך התגייסתי. רציתי להיות ביחידה
קרבית. במשך חודשים רבים הייתי
צריך להילחם במפקדי כדי שיתנו לי לעבור
ליחידה כזאת. שנה וחצי חיכיתי עד שנענו
לבקשתי.״
האחד אחר. הכיל מפרהזמן

שמירת
השבת. נכון גם שאין ביחידות כ״
אלה בחורי־ישיבות, מסיבות המובנות למפקדי
צה״ל בלבד, ושלדעתי אין להם אחיזה
במציאות.
״לא היה לי קל בחודשים הראשונים לשרות,
ביחידה עליה חלמתי. חברי לנשק
חששו שאהיה עליהם לעול ולמיטרד ולא
אדע לעמוד במשימות הקשות של היחידה.
״בחור דתי כמוני צריך להוכיח את עצמו
פי שבע. הוא צריך להיות הראשון בראשונים
בכל מיבצעי היחידה כדי להוכיח את
רצונו והעזתו מול חשדנותם של חבריו. זמן
רב עבר עד שהם קיבלו כדבר מובן מאליו,
שבחור ישיבה משרת בתוכם.״
במשך שרותו ביחידה השתתף ישועה באינסוף
של התקלויות עם אש, מירדפים והפגזות.
הוא לא הפסיד דבר בשל עובדת
היותו דתי שומר מיצח־ת. את דרגת הרב״ט
שלו קיבל ללא קורם מ״כים, על יכולתו כלוחם.
כשהשתחרר, לפני מספר חודשים, מן
היחידה, הוא נשאר דבק באמונתו ומקפיד
על מיצווה קלה כחמורה, ממש כשם שהיה
לפני שהתגייס ליחידה. הוא חזר ללמוד, כשומע
חופשי, בישיבת הרב ניסים בירושלים.
אבל
היחידה בה שרת, שוב לא היתה
כשם שהיתה לפני שהגיע אליה ישועה. כי
בשנה וחצי בה שרת ישועה ביחידה, הוא
חולל מהפכה שלמה בהלכי רוח של חיילים
רבים בגישה ליהדות.

כאן מעשים כאלה שאין כל חשיבות לכך
אם אתה מעשן בשבת. מקומך למעלה מובטח׳.״
מיבצע
מיוחד שישועה נטל על עצמו היד,
ניחום המשפחות האבלות של חללי היחידה.
הוא היה נוהג לנסוע למקומות המרוחקים
ביותר, יושם עם ההורים השכולים
ומסביר להם עד כמה קדוש היה בנם
ושקורבנו לא היה קורבן שווא.
״אדם נולד כדי למלא ייעוד מסויים,״ היה
ישועה נוהג להסביר ,״גופו חי כדי להגשים
ייעוד זה. ברגע שהוא ממלא את
ייעודו, תפקידו מסתיים, אך מקומו בעולם
הנצח נשמר. בנכם הגשים את הייעוד אשר
לשמו בא לעולם.״
שמו של ישועה נישא כאגדה בסי בני
גדולי האפיקורסים
המשפחות השכולות.
מבקשים שיבקרם. באחד המיקרים, כשנפל
אחד מחיילי היחידה, בן קיבוץ, סרב האב
שיערכו לו הלווייה דתית ולא רצה לומר
קדיש ליד הקבר.
כעבור שנה, ניצב האב השכול ליד קבר
בנו, כיפה לראשו, כשהוא אומר קדיש.
ישועה בן־שושן עמד לידו.

היו לו עימו שני קיטבגים. הקיטבג
הכיל את ציודו האישי, כמו כל חייל
הקיטבג השני, ששקל ודאי פי ארבע,
ספרים: תנ״ך, תלמוד, וכל מיני ספרי
שים. בכל רגע פנאי היה מנצל את
להתעמקות בספריו ולקריאה.
״היתר, לו מערכת סירים נפרדת. משך כל
השרות שלו ביחידה הוא בישל לעצמו, כדי
להקפיד על כשרות מושלמת. במיקרים הגרועים
ביותר, היה אוכל ממנות הקרב.
,כאשר הצטרף אל שורות הלוחמים,
חששתי קצת מחבלי הקליטה שלו במיסגרת
היחידה שלי. ואז קרה נס. הגבר הזה,
בדבקותו באמונתו, יצר בסביבתו ובין
חבריו ומפקדיו תחושה שהם בעצם אדוקים
ודתיים לא פחות ממנו ומשרתים את
מטרות הדת לפחות כמוהו, אם לא יותר.
,אתם ממלאים את המיצווה הגדולה ביותר,׳
היה אומר להם, ,אתם מגינים על שלום
עם ישראל. השאר לא חשוב,.
״הוא היה עובד מלוחם אחד לשני ובלשון
נועם, באווירה לבבית, מסביר להם
כמה הם קדושים וכי בליבם ובנפשם פני׳
מה, למרות שאינם מכירים בכך, הם יהודים
אדוקים.
געגועים לזחל״ם
,בהתחלה התפתחו נגיפי־נגד מול התיזות
שלו. אבל לאט לאט החלו האנשים להתקרב
אליו ולהעריץ אותו. לבסוף הם היו מצ*
שועה כן־שושן השתחרר מן היחידה
טופפים סביבו בהמוניהם כדי לשמוע אותו
1בתום שרותו וחזר לישיבה בירושלים.
וללמוד ממנו. מעולם לא התגרה באף אחד
נוסף להיותו תלמיד־ישיבה, הוא מצוייד גם
ולא כעס. הוא קיבל בדרכי נועם את ה־בתעודת־בגרות
ובהסמכה של מורה לכיתות
נסיונות לשסע אותו, להתגרות בו ולחלוק
סעד לאפיקורסים
תיכוניות ט׳ די׳ במיקצועות בוטניקה, ביועל
דעותיו. אני לא יודע אם לבסוף קיבלו
לוגיה, כימיה, גיאוגרפיה וחינוך גופני.
את התיזות שלו. אבל עובדה היא: האנשים
אל בחורי הישיבה, שאינם מתגייסים לאהבו
אותו ודרכו נוצרה ביחידה אווירה של
* 1פ;י יציאה לקרב או לסיור, היו צד,״ל, מתייחם ישועה בזהירות. לדעתו,
אהבה לדת.
/לוחמים קשוחים, בני קיבוצים, ניגשים
בחור־ישיבה בדרגת פוסק ובקיא יכול ו״לא
היתה שבת, חג או מועד אחר, שהוא
אליו ואומרים :״ישועה, בוא תתפלל לשלוצריך
להתגייס לצד,״ל. לעומת זאת, בחורי-
לא היה נשאר יחד עם חבריו, ומבצע עימם
מנו.״ רובם שמרו על ספרי התהילים הישיבה
מן השורה אין להם, לדעתו, הכושר
את כל המוטל עליהם. אני לא חושב ש קטנים שחילק להם.
לעמוד במיפגש ובחיים יחד עם חילוניים.
מישהו מחיילי היחידה יכול לשכוח מחזה
מסביר המפקד פ. את פשר התמורה
״אין לגייס בחורי־ישיבה שטרם סיימו
כדוגמת זה: ערב שבת, סיור על שפת השחולל
ישועה :״כשאתה במלחמה, ולא חאת
ספסל הלימודים,״ הוא סבור. אבל הוא
תעלה. לפתע נעצרים הזחל״מים. ישועה
שוב באיזו דרגה אתה — אתה בעצם אדם
עצמו אינו מוצא לו מנוחה בחייו האזריורד,
פורש מפה לבנה על החול, ממש על בודד. אפילו אם אתה בדרגת פיקוד גבוהה,
חיים. הוא מסרב להתקשר לעבודה קבושפת
תעלת סואץ, ועורך קידוש של שבת הרי כשאתה בא להחליט החלטה, שאתה
עה, נשאר קשור ליחידה בה שירת ובה הוא
ולא חשוב איפה זה היה. הוא היה עושה יודע שחיי אדם תלויים בה, אתה זקוק למשרת
גם במילואים. הוא נוסע מדי שבוע
זאת בתעלה, או בכל מקום אחר.
מילה כמו, :אלוהים, עזור לי!׳ או, אלוהים,
להלוויות של חיילי היחידה ומתגעגע לואז
האנשים היו מצטרפים אליו בזמירות-
חלץ אותי מזה!׳ או, אלוהים, תן לי אתי
חבריו ביחידה.
שבת. ז ה היד, משהו.״
הכוח להחליט נכון!׳
״איך אפשר לשבת בבית בירושלים, כש״אחר
כך אתה ניצב מול העולם הקר
החברים ממשיכים את העבודה לבדם?״ הוא
ומול הדתיות הקיימת בו ושואל את עצמך:
אומר. רב״ט (מיל ).ישועה בן־שושן רוצה
״כאב לי שצחקו ממני!״
,איך אני והדתיים האלה הולכים ביחד?׳ היה
לחזור לשרות פעיל. משפחתו וסביבתו מתזה
ישועה שיצר בנו את ההכרה שאין זו
נגדים לכך. אבל הוא חולם על היום בו
בושה לפנות אל כוח עליון העומד מעלינו.
יעלה שוב על הזחל״ם, כשסיאותיו מתץ*
ספר ישועה כן־שושן, :בשבי הדת שהוא ייצג לא היתר, דת כובלת.
נופפות מתחת לקסדת הפלדה, ויצא לסיור
ל ן קשתי לעבור ליחידה קרבית, כאב לי
״מתוך יחם כבוד אליו לא עישנתי לידו על גדת התעלה.
שצחקו ממני. נכון, אינני נראה כאיש לוחם
בשבתות. פעם ניגש אלי בשבת כשעישנתי.
הציעו לו לעבור קורם ולהיות קצין־חינוך
ונוסף לכך לא התלהבו מהרעיון של קבלת
ביקשתי את סליחתו וזרקתי את הסיגריה.
ביחידה. ישועה דוחה את הרעיון, .אם
בחור־ישיבה ליחידה קרבית. חששו שאגרום
ואז הוא אמר לי, :אם אתה מרגיש שאתה
כבר,״ הוא אומר, ,אז אחזור ליחידה בתור
בעיות הקשורות בשמירת הכשרות או ב צריך לעשן — תעשן. הלוא אתה עושה
קצין קרבי״.

זמירות־שבת מעבר לגבול
ך * י סו רו של ישועה בן־שושן אינו מס־תיים
עם קבלתו לשרות ביחידה הצבאית.
למעשה, רק שם מתחיל הסיפור.
מספר המפקד פ הוא היה חייל מן
השורה, כשהוא משתתף בכל מיבצעי היחידה
— סיורים, מירדפים, מארבים וכל שאר
התפקידים. הוא התגלה כחייל החרוץ והמסודר
ביותר. כמעט אף פעם לא היה נח.

ךןןןךןק ישועה בן־שושן (מזוקן, עומד שני מימין) עם חיילי
| ) ן יחידתו בשעת אימונים בשדה. למרות שהיה החייל
הדתי היחיד ביחידה, המורכבת בעיקרה מבני משקים, ולמרות ש־

תחילה התייחסו אליו בהסתייגות ובלעג, הצליח החייל הדתי להת־חבב
על כל הלוחמים, חולל מהפכה בגישת כולם אל דת ישראל. הס
קיבלו ממנו ברצון את ספרי התהילים הזעירים, הצניעוס בכליהם.

מכתבים גדודיה בכל מחיר

יש ד׳ הפתעה בשנירו יקירתי

פרשת גלוריה (העולם הזה ) 1698 הינה
שערורייה שאין לעבור עליה בשתיקה.
בימים אלה, כשאנו מפסידים במאבק ההסברתי
על דעת־הקהל בעולם, וכשאפילו
שוטים שבשוטים יכולים לראות את הקשר
בץ כישלון זה לבין אי־אספקת הפאנטומיס
— אנו מרשים לעצמנו לאבד את אמצעי
השיכנוע החזק ביותר
שלנו כלפי
שכנינו הערביים.
אם חבלני אל־פתח
היו חוטפים או רוצחים
את גלוריה כדי
לשתק אותה, היינו
רואים בכך מעשה
חבלה. מדוע, כאשר
ועדת־המיכרזים של משיגה הטלוויזיה
אותה תוצאה —
עלינו להתייחס לכך
בסלחנות? יש לייפות
מייד את כוחו
של מנהל הטלוזיזיה להחזיר את גלוריה —
בכל מחיר!

דנה אברמוביץ, חיפה

₪הבזה
ביהודי רוסיה
החוק מיהו יהודי (חזרה לגטו! העולם
הזה ) 1698 הינו חבלה אכזרית בנסיונותיהם

של יהודי ברית־המועצות לעלות לישראל.
הגזענים שלנו עוזרים לאנטישמים הבולשביקים
ברוסיה על־ידי חוקי הכפייה הדתית
בישראל.

משה בנקר,

בת-ים

! ₪הוקי הכפייה
דא ישיגו מטרתם
החוגים הדתיים טוענים כי חקיקת חוק
שיכפה הליכי־גיור על עולים יהודיים בני
זוגות מעורבים, תמנע נישואי־תערובת.
הטענה אווילית: אף יהודי יחיד בתפוצה
לא יתחשב בהלכה האורתודוכסית בבואו
לשאת את בחירת־ליבו. כן קשה להניח
שיתנה את נישואיו בכך שהיא תתגייר
ותעמוד בהשפלה ובעינויים של התהליכים
האורתודוכסיים.

עוזי שטראוס,

,חיפה

:״מיהו יהודי״ -
7א מעניין
מלחמתכם בחוק מיהו יהודי היא מלחמה
אבודה — למרות שלולא הייתם ממלאים
את חובתכם הקדושה ויוצאים למלחמה זו,
הייתי בז לכם.
המלחמה היא אבודה
מפני שהנושא
לא מעניין את הישראלים.
הוא לא
נוגע לכיסם, לא לשירותם
במילואים.
רובם המכריע ישתייך
לגזע העליון
גם אחרי חקיקת־ה־חוק
— ולכן הם
אדישים.
חבל שהם אינם
מסוגלים לראות ממנ

עבר לאפם, ולהבין היום שמלחמתכם
אינה רק למען הצדק והמצפון — אלא
גם למענם ולמען ילדיהם.

דני מנחם,

תל־אביב

1יחי החוק
״מיהו יהודי״
מלחמתכם נגד החוק מיהו יהודי לא
תעזור לכם. זהו חוק אמת וצדק — והוא
יחקק וישלוט בעם הקדוש. אתם יכולים
להתל ככל שתחפצו, אבל עם ישראל הוא
העם הנבחר, עם אדוני, וחובה מוסרית
עליונה היא לנו לשמור על טהרתו. איננו
מכריחים להישאר בינינו איש בכוח. כל
הרוצה — יקום ויעזוב את מחננו.

דויד טרייביש,
(תמשו בענווד )5

ירושלים

סוליפם -משחת שיניים
חדשה של ״יצהר״
ביהח״ר יצהר, הוציא בימים אלה
לשוק את משחת השיניים החדשה וה־חדישה:
סוליפס — בפסים הכפולים
(אדומים או כחולים).
משחת השיניים — סוליפם ממשיכה
את המסורת הוותיקה של משחת סולי־דוכס,
המיוצרת בעולם מזה 50 שנה
והמשווקת בישראל מזה 20 שנה, לציבור
של עשרות אלפי נאמנים.
הפסים האדומים של סוליפם מכילים
ט11ט( 01ז10נ< ^ 3אשר משמש נשק
אנטי בקטריולוגי יעיל ונמרץ, בעל
פעילות ממושכת.
הפסים הלבנים שבמשתה מורכבים
מיסודות משחת סולידוכס המפורסמת,
אשר החומר הפעיל בה 101311־031
מסיר את אבן השיניים, מסלק כתמי
טבק, ומקנה לחניכיים דלפה הרגשה
נפלאה של רעננות ריחנית.
ואילו הפסים הכחולים מכילים
^)1־ ? 11101 למניעת עששת החניכיים.

הפ תעה נעי מה הי א לקבל
טלויזי ה. בייחוד כשזו טל־ויזי
ת שאוב־לורנץ! מקלט
ה ט לויזי ההטובבעולם ,
במבחר של 7דגמי ם חד שים
,1970ה מיוצרי ם על־ידי
הקונצרן הבין ל או מי 1.7.
א ח ריו ת של 7שנים להספק
ת חלפים.

״איך לכבס מה?״

״קול!י את קובו״
לגבר האקסקלוסיבי

רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג),
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

חוברת שימושית ונאה בשם זה,
הודפסה זה עתה ע״י חברת ״שמו״ —
במטרה להקל על עקרת־הבית להתמצא
ב״סבך״ מיני אבקות הכביסה וסוגי האריגים.
החוברת
שנערכה ע״י מומחים מבהירה
בצורה פשוטה ושיטתית את כל
הכרוך בתהליך הכביסה הביתי, ביד או
במכונת כביסה, כ״כ היא משיבה על
הרבה שאלות מטרידות כגון: איך לכבס
מה? ,במה להשתמש בכביסה? ,איזה
חומר עדיף? ,באיזו כמות? ,מה מותר
ומה א סו ר...
ניתן להשיג החוברת חינם, ע״י
פניה אל חב׳ ״שמן״ ,ת.ד• , 136 חיפה,
(עבור חטיבת השיווק).

מכתבים
(המשך מעמוד )7

7ימ/׳ק! 7־ ב ה חל ט ־ יוה ה מ קל ט!

1אכנרי-שפירא -
מי צדק זו
השבוע זרק אורי אבנרי אתגר בפניו של
שר־המשפטים שמשון שפירא, לאחר שקרא
בפני מליאת הכנסת קטע מפרוטוקול סודי
המוכיח שאכן הי ת ד, קנונייה לבטל בכוח
חוק מיוחד את פסיקתו של בית־המשפט
העליון בפרשת רס״ן שליט.
אבנרי הזמין את שפירא להתייצב יחד
איתו בפני בורר
מוסכם על שניהם
— ויחליט הבורר
אם חייב שפירא להתפטר
— כפי שהבטיח
שאכן יעשה,
אם יוכח שצדקה הקודמת האשמתו
של אבנרי בדבר ה־קנונייה.

המשפטים שלנו
הוכיח לאחרונה,
לא בהזדמנות
אחת, שהוא מהיר- ראוכני תגובה וחימה בצורה
מפתיעה ליהודי בגילו ובמעמדו, משום
מה לא מצא הפעם לנכון להגיב. על־אף
שנכח בכנסת כאשר זרק אבנרי את הכפפה
בפניו, שתק השר הרתחן כדג. נדמה לי,
שאין צורך בהוכחה טובה יותר מי צדק.

דן ראובני,

׳תשלים

! ת ח רו ת הצילומים אני מצרפת בזאת תמונה לתחרות הצילומים,
ומציעה את הכותרת:

וזכו׳לויזינז ה מבוק ש ת ביותר בארץ
111 ני 1י| * מ 5מן1ש־

״האומנם באמת מסריחים האוטובוסים
של אגד בגלל הדגים?״

צילה שגיכ,

/־בחירתו 2דג מי ם*- 8002 :מזנ<£ק 5

ירושלים

• עבור תמונת השבוע, שזכתה לכותרות
הנוספות ״מה זאת — אפלייה בשירות הציבורי?״
ו״מת יש, הדגים חייבים ללכת
ברגל זוכה הלן וראה שגיב בפרס של

— 10.ל״י.

צלומי־פספורט
בין־רגע 111
הצטלם — שלם — ודא עם
צלומי־פספורש מצוינים והבל
תוך פחות מחמש דקו ת!
העתקת-מסמכים נו במקום ! !
מהירות — איכות — סודיות!

גזע אדונים
כישראל

קורס לפירסום
ויחסי־ציבור

בפולין הקומוניסטית הסיסמה היום היא:
הלאה היהודים. בישראל הסיסמה היום
היא: הלאה בני משפחות מעורבות.
שלמה זלמן שרגאי כתב בפירוש שבני
משפחות מעורבות הם מרגלים. השר זרח
ורהפטיג הכריז בפירוש שישראל היא מדינה
יהודית — והלאה הגויים. עתה הצטרפה
גם גולדה לחברה הטובה הזו, נתנה
ידה ללהקה השוביניסטית של שפירא את
שפירא — נגד משפחות מעורבות.
לבני המשפחות המעורבות — ״מרגלים״
ו,גויים״ — נותר לעשות מה שעושים קורבנות
האנטישמיות בפולין: לעזוב את הארץ
הרודפת אותם.

ייפתח כ29.4.1970-
הקורס מיועד להעניק הכשרה עיונית ומעשית כענפי הפרסום
ויחסי־הציכור, תוך כדי עכורה מעשית ותרגילים, כתחומים
כגון: דעת־קהל, ניסוח מודעות, הכנת מכצעים ואירועים,
קשר עם ציכור, יחסי־עתונות וצינורות תקשורת, ועוד.
הקורס יימשך ששה חודשים, ויתקכלו מועמדים כעלי השכלה
תיכונית.

כת לאם לא יהודיה ולאכ יהודי,

פרטים מלאים והרשמה:
ח ם גוי קיבלת תקיבונך,
ברע גא
אותו בהקדם.

בי ת

הספר

תל־אביב

מי יעמיד לדין
את ח ״כ פרוש זו

לעתונאות

כית ציוני אמריקה, רחום דניאל פריש ,1תל־אכיכ, כל יום
ג׳ ,ה /גם בין
כין השעות 1-9לפני־הצהריים, וכימים א/ /
השעות 7-4אחרי־הצהריים.

האם יעבור העם בשתיקה על מעשהו של
ח״כ מנחם פרוש? האם כל אלה שנזעמו
מהקריעה המפורסמת של ח״כ שלום כהן,
ימחו גם עתה — או שלדעתם תעודת־זהות

היא קדושה יותר מספר־דת הקדוש למיליוני
יהודים?
אילו היה גוי בחו״ל עושה דבר דומה
לסידור יהודי, יש להניח שח״כ פרוש לא
היה מהסס לפנות לשגרירותה של אותה
מדינה בתביעה להעמיד את העבריין לדין.
מי יעשה דבר זה אצלנו — לפרוש?

עדי אנושכיץ,

שדה־בוקר

כם א3י קרעתי
את דרכוני

גולן, בגדה, רק אז, במותכם, תזכו לקבורה
כדת משה.

כן לאם נוכריה, חכר
מפא״י לשעכר,

תל-אביב

ההפצצות -דווקא
לחיזוק נאצר
ברצוני להביע דיעה שונה מזו של ח״ב
אורי אבנרי בחנידון שלו בום וגסונו (העולם
הזה הזה .)1964

שנים רבות לפני שח״ב שלום כהן קרע
את תעודת־הזהות שלו, עשיתי גם אני מעשה
דומה בדרכוני.
זה היה בשנת־הדמים תרצ״ח, כאשר מט־שלת־פלסטינה
הפקירה את דמינו לערבים.
הכנתי הצהרת־התנכרות בממשלת־הוד־מלכו־תו,
בה האשמתיה בשפיכת דם נקיים, כתבתי
בדרכוני שאני מבטלו, ושלחתי את הדרכון
וההצהרה לנציב־העליון.
על־כן נענשתי בשלילת דרכוני לחמש
שנים — עונש שיכול היה להיות חמור
הרבה יותר.
מאידך, אני מתנגד למעשהו של שלום

בעולם הרחב אין נוטים לקבל את הפצצת
אבו־זאבל כטעות. לה־מונד, בכותבו על
הפרשה, כתב את המילה טעות במרכאות.
גם עיתוני־חוץ אחרים הרחיבו בהקשר לכך
את הדיבור על רמתו המעולה של חיל־הא־וזיר
הישראלי — מתוך מגמה לרמוז שהטעות
לא היתד, טעות כלל.
המסקנה פשוטה: ישראל איננה מקוזה
להפיל את נאצר באמצעות ההפצצות לעומק.
ר,היפו הוא הנכון: ישראל יודעת, וכמוה גם
ארצות־הברית — כי ההפצצות רק תחזקנה
את רוחם של המצרים, ונאצר יהפוך בעיניהם
לצ׳רציל חדש. בכך מקוות ישראל
וארה״ב למנוע את נפילתו של נאצר —
ותפיסת השלטון במצרים על־ידי קצינים קי־

תן כו תרת!

פו 7קסווגן
רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס־מגן
רנט א קר משתרעת מקרית־שמונה
ועד אילת: בכל א חת מ25-
תחנות ההשכרה עומדות לרשותך
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסווגן הקרובים
אליך.

שלח כותרת מתאימה לתמונה מימין. לשולחי הכותרות המוצלחות
כיותר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על־גכי גלויות
כלכד לת. ד ,136 .תל־אכים, ולציין על הגלוייה. :״תן כותרת״.
המועד האחרון למישלוח הכותרות הוא .4.4.70
1כ ו

בפרסי

מתוך הכותרות שנשלחו למעלה משמאל,
שפורסמה בגליון העולם הזח , 1696 זכו
בפרסי ספרים הכותרות הבאות:

• ״נו, ועכשיו תתלונני עוד אס

אקרא לך, בלכה יוסף שוורץ,
וחוב עזרא , 14 בני־ברק.

• ״מוישה, אמרתי לך שתהיה
לנו שלישיה!״,

אלברט ואנונו, שיכון

חולות ,55 יבנה.

• ״אני יודעו! שהם לא שלך,
אכל אתם כל כך דומים:״ ,מ. שנר,

ת. ד 3325 .ירושלים.

פרסי הספרים ישלחו לזוכים בדואר.

כהן שקרע את תעודת־הזהות שלו מפני
שנרשם שם בטעות שהוא יהודי. האם הוא
מתבייש להיקרא יהודי?

עורך־דין יצחק דויד,

אילת

• חבל שהקורא דויד הספיק כבר לשכוח
מה היתה הסיבה שח״כ כהן קרע דף מתעו־דת־הזהות
שלו.

! ₪הזכות לחיות
כעד המולדת
הנה לכם, בני משפחות מעורבות המשרתים
בצד,״ל, ידיעה מלאת ששון ושמחה
מפי כבוד השר משר, דיין: הרבנות
מסכימה שחללי מלחמה מבני משפחות
מעורבות יקברו בבית הקברות ולא מחוץ
לגד ר עץ חוצץ בין דם לדם, העולם הזה
.)1697 אמנם לחיות לא נותנים לכם אבל
לכו בהמוניכם לחזית ותיהרגו בסיני, בהעולס
הזה 1699

צוניים יותר — אולי אף מקורביו של יאסר
עראפאת.

משה פ. כרמי,

ראשון־לציון
השידורים כערכית
בשבועונכם נכתב ״שראשי רשות־ד,שידור
צימצמו לאחרונה את מיבסת השידורים הערביים
בשלוש שעות ביממה״...
לא היה ולא נברא. השידורים בערבית
לא צומצמו כלל.

משה חוככ, דוכר רשות השידור,
ירושלים
• שני הצדדים טועים: השידורים צומצמו
נם צומצמו — אך לא בשלוש שעות,
אלא בשעה אחת בלבד: חצי שעה בבוקר
(משבע עד שבע וחצי) וחצי שעה בערב (משמונה
וחצי עד תשע) .הדבר בוצע לפני
שנח ,

.איננה כלענגתר השאר
.אותה

במדינה הע צרות
בשמיים

פורים תש״ל היה לאזרחי ישראל סורים
עצוב. מתחת למסיבות, מאחורי החיוכים,
מעבר לצרימתם של פטישי הפלססיק, הילכו
הדאגות. לא רק מזג האויר החורפי
הסוער העכיר את שמחת החג. סערות מסוג
אחר, הקשורות אף הן בשמיים, היו
הסיבה העיקרית לדאגה.
הידיעות על אספקת טילי ״סאם *3
סובייטיים למצרים (דאה עמודים ) 16— 17
ועל החלטתו של המימשל האמריקאי שלא
לספק בשלב זה מטוסי־קרב נוספים לישראל,
הן שגרמו למפח הנפש.
בטווח קצר לא היוו שתי עובדות אלה
איום ממשי על בטחונה של ישראל. לא
היתר• שום עילה לפסימיות המוגזמת של
כמה פרשנים אמריקאיים, מאוהדי ישראל,
שהחלו כבר להספיד את ישראל במאמריהם.
עליונותה הצבאית של ישראל על סני אר־צות־ערב
היא בלתי מעורערת למרות מה
שנראה כהפרה בולטת של מאזן הכוחות.
הסכנה האמיתית של מניעת מטוסי הפאנטום
הנוספים מישראל לא היתד, בתחום
המוחשי, כמו בהשפעה שהיתר, לסירוב האמריקאי
על הלכי הרוח בקרב צמרת השלטון
הישראלי.
לבבוש את אלכסנדריה ז מד,
היתד, סכנה זו? הגדיר אותה אחד מחשובי
הפרשנים האמריקאים, ג׳וזף אלסופ, במאמר
שפירסם בהרולד סריביון :״לטווח
ארוך תלוי קיומה של ישראל בקבלת המטוסים
שביקשה. לישראל אין שום מקור
אחר לאספקת מטוסים מלבד ארצות־הברית.
ואם אתה אומר לאדם אמיץ, או לעם אמי׳ן
שעורק החיים שלהם ינותק תוך שנה, מהי
התגובה שאתה יכול לצפות לה?
״התגובה המצופה, כמובן, היא פעולה
מונעת. לישראלים יש כבר יותר מדי סיבות
לשקול מהלומה מונעת שכוונתה לכבוש
את אלכסנדריה במצרים, מהלומה
עליה המליץ מזמן עזר וייצמן.״
במילים אחרות, ג׳וזף אלסופ חושש, כמו
רבים אחרים, כי משמעות אי אספקת המטוסים
הנוספים לישראל, עלולה להיות
מלחמה נוספת, יזומה בידי ישראל, כדי
למנוע מצב בו יהיה לערבים יתרון צבאי
על ישראל.
שיקולי היועצים. יש להניח כי שיקול
זה היה גם מול עיניו של הנשיא
ניכסון כשהחליט להשיב בשלילה על בקשתה
של ישראל למטוסים נוספים. נראה
שליועציו של הנשיא ניכסון היו מספיק
סיבות לבטוח, כי גם במצב החדש לא
תיחפז ישראל לצאת למלחמה חדשה, על
מנת למנוע את התעצמותם של צבאות־ערב.
החידה
היא אם שיקולים אלה הם טובים
גם ליועצים לא־אמריקאיים שמסקנותיהם
לא תמיד מבוססות על ניתוח קר והגיוני
של הכוחות הפועלים בעולם.

יחסי־חוץ
הנקודה שהכריעה

כאשר הודיע נשיא ארצות־הברית, ריצ׳ארד
ניכסון, בתחילת חודש פברואר השנה, כי
תוך 30 יום יקבל את החלטתו בעניין ההיענות
לבקשתה של ישראל לאספקת מטוסי־קרב
נוספים, היו הדעות בירושלים אופטימיות
לגבי מהות ההחלטה.
הדיודחים שהגיעו מארצות־הברית, בעיקר
מחוגים יהודיים רבי השפעה, דיווחו כי
קרוב לוודאי שהחלטתו של ניכסון תהיה
חיובית. מצב־רוח אופטימי זה עמד בעינו
עד שקרבו לסיומם 30 הימים האמורים. רק
אז, כשהתברר שניכסון אינו מתכוון לעמוד
בהבטחתו להודיע על החלטתו במועד שנקבע,
החלו להתגנב הספקות. אל ספקות
אלה נוספות דיווחים כי כאשר תפורסם ההחלטה,
היא תהיה שלילית.
מה גרם לשינוי הקיצוני תוך חודשיים
ימים?
פגיעה אישית. אין ספק כי בהערכת
המצב של מאזן הכוחות באיזור בין ישראל
לארצות־ערב לא חל כל שינוי בחודשיים
אלה. מה שהשתנה, לדעת משקיפים בוושינגטון,
הוא יחסו האישי של ניכסון אל מדי־נת־ישראל
ואל יהודי ארצות־הברית.
היה זה ביקורו של נשיא צרפת, ז׳ורז׳
(המשך בעמוד )16

העולם הזה 1699

** וד נבואה שחורה

אחת שלנו מת-

׳ ג חילה להתגשם.
השמענו אותה תחילה בלחש, ב מז. חזרנו
עליה בחשש גובר והולך מעל דוכן ה־הכנסת.
קיווינו בכל לבנו שאנחנו טועים.
לא טעינו.

הרוסים גאים.
הידיעות מספרות על 1500 חיילים סובייטיים,
מפעילי הטילים הנגד־מטוסיים החדשים.
אולי המיספר הוא מוגזם. אולי להיפך.
מיספר המפעילים גדל. אך לא זהו העיקר.

השאלה היא: האם יסתפקו ה רוסים
גרף? או שמא יבואו ב
עיקבות צוותות אלה טייסים להטסת
ה״מיגים״ מעל אדמת
מצרים, וכעיקבות אלה יחידות לתפיסת
הקו?

ברית-המועצות הזרימה למרחב
חלק ניכר ממשאביה המוגבלים.
היא סיפקה לערבים נשק חדיש, על חשבון
האספקה לצבאות גרודיה, ואולי אף
לצבאה שלה. היא מימנה מיפעלי־ענק, כמו
הסכר הגבוה באסואן. היא לא חסכה במאמצים
מדיניים.
כאשר נשבר המערך המצרי במלחמת־ששת־הימים,
הגיבה ברית־המועצות במהירות
ובתקיפות. היא החישה למצריים נשק
חדיש ויקר עוד יותר, במקום הציוד שירד
לטמיון. היא נקטה קו מדיני קיצוני הרבה
יותר מאשר לפני כן, ניתקה כליל את

הערבי כולו, הוא צו מוחלט של המדיניות
הסובייטית. יש לכך עדיפות ראשונה־במעלה,
בגלל מאורעות השנים האחרונות.

בשנים אלה ספגה כרית־המוע-
צות מהלומות מוחצות במעט בבל
רחבי ״העולם השלישי״ ,שדה*
הקרב הגורלי בו נערכת ההתחרות
כין שני הגושים האדירים.
באסיה הדרומית נפלה אינדונזיה, ועכשיו
גם קאמבודיה, לידי האמריקאים. כאשר
הצליחה סוכנות־הביון האמר קאית להפיל
תחילה את לומומבה בקונגו ולאחר־מכן את

אין הם יכולים לסבול מצב שבו עושה
חיל־האוויר הישראלי כאוות נפשו בשמי העולם
הערבי, כשכל פצצה נושאת את הכותרת
:״אתם רואים? אין כל ערך לעזרה
הסובייטית.״

פועלים לגביהם אותם המניעים
שהכניסו את ארצות-הכרית לבוץ
הוויאט־נאמי.

אולם מצריים חשובה למוסקבה יותר
מכפי שהיתר, ויאט־נאם לוושינגטון.

ירושלים עדיין אומרים :״הם
^ לא יעזו! הם אף פעם לא עשו זאת
במקום אחר!״

הם דיברו על ״סימן שאלה״ המרחף
על קיום מדינתנו. הם כתבו
מאמרים בעיתוניהם הרשמיים.
גנרלים ואדמירלים נאמו.
לאחר מכן התחלה בברית־המועצות מערכתי,הסתה
הגדולה נגד ישראל, לפי כל
הכללים המקובלים: אסיפות בבתי־חרושת,
מבול של כתבות, מסיבות־עתונאים.

אצלנו התעלמו מכל הסימנים האלה. אנו
רגילים לאיומים ערביים, שאין מטרתם אלא
לתת סיפוק לרגשות ההמונים, ושאין בהם
כל ממש. מנהיגינו לא רצו לתפוס שבין
הרוסים והערבים אין כל דמיון מבחינת האופי,
הסימון, המישטר והשיטה.
המעצמה הסובייטית אינה רגילה להשמיע
איומי־סדק. היא רגילה לכך שיתייחסו ל־איומיה
ברצינות.

בהצטבר איומים אלה, היה צריף
להידלק אור אדום במרכז-הבקרה
של המטב״ל המדיני בממשלה.
(אילו היה קיים מרכז־בקרה כזה, ואילו
היה קיים מטכ״ל מדיני כזה. למרבד, הצער
קיימים רק 24 יהודים טובים, הנואמים
ונואמים ונואמים).
אך קיים גם מיבחן אובייקטי לבדיקת
האפשרות של התערבות צבאית סובייטית
במרחב. זהו מיבחן האינטרס הסובייטי.

ך השקעה הסובייטית במרחב הו
וערבי היא עצומה.
בשנת ,1955 לכל המאוחר, החליטו הצארים
האדומים לנצל את הגל הגואה של
התנועה הלאומית המערבית, כדי להגשים
את החלום הנושן של הצארים הלבנים: לחדור
אל הים התיכון והאוקיינוס ההודי,
ואל המיזרח התיכון.

ההמנון הוא ״העולם כולו נגדנו, אבל
לנו לא איכפת.״ הסיסמה היא: לא חשוב
מה יאמרו הגויים, חשוב רק מה עושים
היהודים.״

אף יתכן מאוד שלדעת הרוסים
פשוט אין להם ברירה.

* * זה כמה זמן משמיעים הרוסים אזה-
^/רות מפורשות, בלשון זהירה אך ברורה.

מערבה בזאת באה, כדרר בלל,
להכשיר את דעת-הקהל הסובייטית
לקראת מיפנה חשוב כקו הממשלה.

נכנסנו
להרפתקה זו בקלות-דעת
עילאית, תולדת שיכרון־הניצחון
של מלחמת ששת-הימים.

לא יחליט בלב קל להכניס רגל צבאית
רוסית לתוך הביצה המיזרח־תיכונית.

אני רוצה להשמיע כאן אזהרה
חמורה: תיתכן התערבות צבאית
סובייטית מאסיכית בשנים הקרובות.

עוד
מצלצלות באוזני הכרזות־המלחמה
של גולדה מאיר על ברית־המועצות, שרכשו
לה פופולריות כה רבה.

למרבה הצער, חשוב מאוד מה
יעשו הגויים, ואפילו מה הם יאמרו.
ואם העולם כולו יהיה נגדנו,
יהיה איכפת לנו מאוד-מאוד מה
תהיינה התוצאות לביטחון ישראל.

ובן ששום מדינאי או אלוף סובייטי

האם ייגררו הרוסים לתוך המרחב, כשם
שנגררו האמריקאים לתוך וויאט־נאם, בתהליך
של שלב־־אחרי־שלב: תחילה ״יועצים״,
אחר־כך מפעילים טכניים, אחר־כך טייסים,
אחר־כך יחידות מובחרות, ואחר־כך אוגדות
חי״ר במלוא עוצמתן?
החכמים־בלילה אומרים: לא. כשם שאמרו
עוד אתמול שלא ייתכן כלל שהרוסים
ישלחו אפילו חייל אחד.
אני אומר: כן.

דה בקיוב האוקראינית, ושגדלה
במילווקי האמריקאית. יש בל־נאו•
מי-אכא-אבן. יש המחשבה ה-
מג״דית של משה דיין, והמחשבה
הממ-בפית של עזר וייצמן.

אולם ברית-המועצות לא היתה
אף פעם במצב כזה במקום אחר.
יחסיה עם ישראל, והניחה את כל כובד
מישקלה על הכף הערבית של המאזניים.

תמורת השקעה זו, השיגה הישגים
מרשימים.
החלקים הדינאמיים ביותר של העולם הערבי
קשורים עימד, עתה לחיים ולמוות.
הצי שלה התמקם בים־התיכון, ולולא סגירת
התעלה היה מתמקם מזמן במיפרץ הפרסי
ובאוקיינוס ההודי. היא תוכל לשים את
ידה על האוצרות העצומים של הנפט הערבי,
אם וכאשר תהיה זקוקה להם בעתיד.

עוד לפני עשרים שנה אי-אפשר
היה לחלום על בך. אין ספק בי
החדירה לעולם הערכי הוא ההישג
הגדול כיותר של המדיניות
הסובייטית בדור הזה.
רק כסיל יעלה על דעתו כי שליטי הקרמלין
יוותרו על השקעות והישגים אלה.

ך* סובייטים לא יכלו לנצל חדירה
1 1זו כדי ליצור תשתית איתן של מפלגות
קומוניסטיות ערביות. התנאים הרוחניים
והמדיניים במרחב אינם מאפשרים זאת.

אנקרומה בגאנה, אבדו עמדות לסובייטים
כמעט בכל רחבי אפריקה השחורה. התקדמותם
באמריקה הלאטינית נבלמה, ואפילו
קאסטרו התרחק מהם.
מהלומות אלה מגבירות פי כמה את
חשיבות העולם הערבי בעיני הקרמלין. כי
שם נמצאת ברית־המועצות בהתקדמות מתמדת,
נחלה את הצלחותיה הגדולות בלוב ו־בסודאן.

אילו
נפל עכד־אל־נאצר מחר, ואילו
הקימה סובנות־הביון האמריקאית
מישטר ימני -היתה זאת
בשביל מוסקבה שואה מדינית,
קבורת מאמצים של עשרים שנה.

ך * אםחשב על כך מישהו בירושלים,
ן | בשעה שהוחלט לפתוח בהפצצה־לעומק
של מצריים, כשהמטרה הגלוייה היתד, להפיל
את עבד־אל־נאצר?

מסופקני.

לבן תלוי גורל כל ההשקעות וההישגים
של כרית־המועצות כמרחב
במישטר אחד, וכמעט כאיש
אחד: גמאל עבד־אל-נאצר.

אילו היה קיים בממשלת ייי־ראל מטה
לתיכנון מדיני, בדומה למטהו של הנרי
קיסינג׳ר בבית הלבן, בוודאי היה מניח אז
בפני הממשלה ניתוח אובייקטיבי של הנתונים
הפוליטיים, בתוספת המלצה לנהוג
בזהירות רבה.
אולם אין לנו שום מטה כזה, כשם שאין
לנו מטה לתיכנון הפעולה המדינית בעולם
הערבי.

אפשר לקבוע כי קיום מישטרו של עבד־אל־נאצר
במצריים, וההגמוניה שלו בעולם

יש רק ההתפרצויות הריגשיות
של הגברת ראש-הממשלה, שנול
יייייי

ויש
האומרים לעצמם, בסתר ליבם :״הלוואי
שיעשו זאת! זה יכריח את האמריקאים
להתערב לצידנו, לספק לנו נשק!״

אולם אין זה בטוח בלל וכלל.

בוודאי, יש גורמים אמריקאיים השמחים
על כניסת ברית־המועצות לאותה מלכודת,
שבה תקועים האמריקאים בוויאט־נאם. לאלה
לא איכפת שנשפוך את דמנו מול
חיילים סובייטים, כשם שלא איכפת לרוסים
שחיילי האנוי שופכים את דמם מול החיילים
האמריקאיים.

אד טעות נוראה היא לחשוב בי
האמריקאים יתערבו אוטומאטית
אם יתערבו הסובייטים.

העם האמריקאי הוכה בהלם בוויאט־נאם
זה עתר, נסער עד מעמקי לבו כשנתגלה
שיש התערבות אמריקאית בלאוס. האמריקאים
לא רוצים עוד להתערב בשום מקום
בעולם. תהיה התקוממות אדירה נגד כל
התערבות צבאית אמריקאית במרחב.

פרשת ה״פאנטומים״ מוכיחה
שממשלת ניכסון התרגזה לא רק על
הסתבכותה בפרשת ההפגנות נגד
פומפידו, אלא גם על המדיניות
של גולדה, העלולה למשוך את
אמריקה לעימות עם רוסיה.
משה דיין הבטיח השבוע כי בקיץ הקרוב
לא צפוייה לנו עדיין סכנה מן המערך
הסובייטי.

הלוואי והיו לנו מנהיגים שהיו
מסוגלים לחשוב גם על מה שיקרה
אחרי הקיץ הקרוב:

אסרי

תמרורים
נחוג יום הולדתה ד,־ 58 של פט
ניכסץ, רעיית נשיא ארצות־הברית, במסיבה
צנועה בחוג המשפחה אחרי שסירבה
לערוך קבלת־פנים רשמית בבית־הלבן בנד

* #ו לו גי ת
* ס 73111

!! ס בו ס ה
כשיש לך למברטה, אתה יכול
להס תכל על העולם בעיניים
א ח רו ת: לרשותך רכב יפ הפ ה
ו מ הי מן, קל במ שקלו ומצויד
במעצורי דיסק. היציבות על
הכביש פנ ט ס טי ת, כי המנוע
במרכזהקטנוע. אין שום
״מ שיכות״ הצידה אפילו בשיא
ה מהירו ת. הגלגל הקד מי בתוך

מזלג כפול. וכל זה לא עולה אף
פרוטה אחת יותר מסתם
קטנוע! א ח ריו ת ובת שלומים
נו חי ם!

ג ל בלו ם•

קובל במאורעות מעין אלה. ליום הולדתה
קיבלה פט במתנה מבעלה, ריצ׳ארד
ניכסץ, טבעת זהב קטנה ועליה סמל
נשיא ארה״ב והודיעה כי היא עומדת לקצר
את שמלותיה ב־0 2״מ.

הורד

סוכנים בלעדיים לישראל *
קפריש הפצת מכוניות 1ע״מ. תל״אביב.
בית הדר, דרך פ״ת ,19 טל2 623441
חיפה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .
מפיצים ראשיים :
תל-אביב :״ס.ג.״ חברה להשקעות בע״מ,
רח׳ השרון ,10 טל # 31755 .חיפה: ש .בן-
דב, הדר־הכרמל, רח׳ ביאליק ,6טל 63981 .
>• ירושלים: מוסך״סילון״ ,מרכזמסחרי,
רח׳ אליהו שמע ,15 טל• 23202 ,26940 .
רמונ-גן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי ,48 טל.
• 727341 עפולה: הראל סלע בע״מ, רח׳
יהושע ,52 טל • .22195 .נהריה: ששון,
רח׳ המיסדים ,22 טל.920169 .

מו ל ה -הר מ ת*

פט ניבסון

מהצלב. כן גופי,

פאקיר מצרפת, שניסה לצלוב את עצמו ב־גן־העצמאות
בירושלים אחרי שתקע בידיו
וברגליו מסמרים, כאקט של הזדהוט עם
יהדות ברית־המועצות.
התגרשו החצוצרן ומנהל התזמורת
הארי ג׳יימס ( )54 וג׳ון כויד,
אשתו השלישית, אחרי שנישאו לפני שלוש
שנים, מסיבות של אי־התאמה, בלאט־ואגאס.

ישאו. כהן הדת ג׳יימס אדמם,
,106 מי שהיה הכומר של הנשיא רוזבלט,
וכרברה הולדר, היא בפעם השנייה,
הוא בפעם הרביעית.
נפטר. ארתור אדאמוב,)61( ,
מגדולי מחזאי האוואנגארד, יליד רוסיה,
מהדמויות הידועות בגדה השמאלית של
פאריס, ידידם של סמואל בקט, יוג׳ין יונסקן
וז׳אן פול סארטר.
נפטר באוסלו, בירת נורבגיה, בגיל
,72 טרז׳י ופאס, מגדולי סופרי סקנדינביה,
מחברם של 25 רומנים רבי־מכר, שהמפורסם
בהם הוא ארמון הקרח.
חשוב אין צורך להיות רקדן

ולדוגמניות

מקצועי כדי לרקוד ג׳ז

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לדי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־חנועה־ומיקצב.
קורסי-בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
פרטים: סל—8.00( 24 74 80 .
10.00 לפנח״צ; 20.00—17.00 בערב).

נפטרה מהתקף־לב בפאריס, הנסיכה
אירינה יוסופוף 74 אלמנתו
של הנסיך פליכס יוסופוף, מי שהיה רוצחו
של הכומר רספוטין ובן־דודו׳׳של הצאר ני־קולאי
השני, שזכתה לפני 36 שנה בסכום
של 125 אלף דולר בתביעת דיבה שהגישה
בבריטניה נגד חברת הסרטים מטרו־גולדוויך
מאייר, בעיקבות הסרט רספוטין והקיסרית,
בו הוצג כיצד היא נאנסת על־ידי רספוטין.
מכון פסיכולוגי
בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזה
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים
ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

מזכירה,
נשארת ללילה !
ועונה לטלפון 24 שעות ביממה

כמוכן המזכירה האוטומטית.
וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

נפטרה בוואשינגטון, בגיל ,87
אדית גוד, אחת מראשי אירגון הסופר־ג׳יסטיות,
שפתחה ב־ 1913 את מסע־הצלב
למען זכויות האשד, בארצות־הברית, והקימה
את מפלגת הנשים הלאומית.

נרצח. בגוואטמלה, ראש המשטרה
החשאית לשעבר שם, חוזה ברנאבה
ליזארס. ברנאבה נורה ונהרג בידי יחידת
מהפכנים, בנסעו במכוניתו באחד הרחובות
הראשיים של העיר גוואטמלה. אירגוני
הגרילה טענו כי בתאבה בן ה־ 65 היה
אחראי למות אנשים רבים ב־ 14 שנות עמדו
בראש המשטרה החשאית, לכן התנקמו בו,
הווולו־ז הז ח

^ *:ישבתי כבית ה

מסחר לטלוויזיה שבו אני
שותף. זה קרה בשעות ה־
5צהריים. הגיעו למקום שני
שוטרים במדים, ביקשו מנד
^ |8ו ני להזדהות. ולבוא איתם
| 1לכמה רגעים לתחנת ה־

״ משטרה, לשיחה עם הקצין.

כשהגענו, הכניסו אותי לחדרו של הקצין׳
הוא חקר אותי, וסיפרתי לו כל מד,
שהיה לי לספר. מאוחר יותר התברר לי
שוברי הזיקו לי. לא היה לי אפילו מושג
שיש לי אפשרות להתקשר עם עורך־דין.
לא אמרו לי זאת. האמת היא שלא
איפשרו לי בכלל להתקשר עם איש. כעביר
מספר שעות הודיעו לי שאני עצור.
רציתי להודיע לאשתי, אך הדבר נאסר עלי.
החזיקו אותי בתחנת־המשטרה עד שתיים
בלילה, ואז העבירו אותי בניידת, יחד
עם כל הזונות שהמשטרה צדה באותו לילה׳
לאבו־כביר. אחרי שערכו חיפוש מדו״
קדק על גופי, הכניסו אותי לתא־העצורים.
כשראיתי את התא — חדר עם שש מי-
טות שעליהן שכבו גברים בלתי מגולחים,
על שמיכות ללא מצעים — הבנתי לראשונה
את מצבי.
זאת היתה מכה איומה: הסירחון כמעט
עילף אותי. הראו לי על מיטה פנויה בקצה
החדר. ניגשתי אליה — ולא יכולתי
להתישב עליה. השמיכות היו ממש קשות
מרוב הליכלוך,

סוחבים את החוטים
מהמזרונים
ך* כ סו ףגברה עלי העייפות ושכנתי
/לישון. בשמיכה אחת נאלצתי לכסות
(המשך בעמוד )14

הדהטס

׳נעצרתי לחמישה ימים בלבד -
(הנזטך מעמוד ) 13

את י המזרון המתפרק, אחת שמתי מתחת
לראש, כי אני רגיל לישון עם כר, ונשארה
רי רק שמיכה אחת להתכסות. לא נרדמתי
כל ד,ללה מרוב קור.
אחרי יומיים בתא הזה הביאו אותי בפני
שופט, שם האריכו את מעצרי בעשרה
ימים נוספים.
באיזה אופן שהוא נודע לאשתי שנעצרתי
— לא באופן רשמי — והיא הגיעה לביתר,משפט.
היא הביאה איתה תיק עם מגבת,
סבון כלי גלוח, משחת־שיניים וכלי־מיטה.
כשהשופט פסק לי עשרה ימים נוספים,

הנוחיות והמקלחת נימצאים בתוך חדר
המעצר רק מופרדים במחיצה. את החדר
עצמו אומנם שוטפים מדי יום, אבל את הנוחיות
והכיור מנקים רק פעם בחודש.
שופכים עליהם מי־אש ושוטפים במים.
ביאפרה באבו־כביר
^ ימים הראשונים כמעט לא אכלתי.
1חדר־האוכל באבו־כביר מיועד ל־80
עצורים. בדרך־כלל נמצאים שם בין 130
ל־ 150 איש.

זה עלול לקורות לר !
מה תעשה אם מחר כבוקר, לפני צאתך לעבודה, יתייצבו בפתח
ביתך שני שוטרים ויודיעו לד שאתה מתבקש לסור עימם לשעה קלה
לתחנת־המשטרה?
אם אתה אזרח ישראלי ממוצע, שומר חוק ומורגל למשמעת צה״ל,
לא תהסס בלל, תתלווה לשוטרים מתוף אמון מלא כדבריהם.
זו יכולה להיות טעות גדולה מצידך.
כי העובדה שאתה חף* מפשע -איננה ביטחון מספיק שלא תמצא
עצמך, לאחר ״השעה הקלה״ עליה דיברו השוטרים, ככית־חמעצר
ל 48-שעות, ואחר־כף כפקודת שופט, עד אפילו 30 יום.כל זאת -ללא משפט, לפני המשפט.
לשם כף, מספיק שהמשטרה רק חושדת כף שעברת על החוק.
כאשר מתדפקת המשטרה על דלתו של פושע ותיק, הוא יוצא לדרך
מצוייר בבל הדרוש, מבחינה פיזית, אך כעיקר -מוכן מבחינה פסיכולוגית.
כשיישלח לכית־המעצר, ימצא עצמו כמקום מוכר, כין מפרים
ותיקים -מכין העצורים והסוהרים באחד.
אכל כאשר אתה תגיע לשם -היה נבון לקבל הלם קשה:
לפתע, ללא אזהרה, תושלך ממיסגרת חייך השלווים והמסודרים
לחיים תת־אנושיים: מזון פישפשים וזוהמה נוראה -אכילה כידיים ללא כלי־אובל
מוגש ברגליים -אלימות ללא הגנה (רק לפני שבועות מספר התפרסמה
בעיתונים שערוריית הצעיר החשוד ברצח הגינקולוג התל-אכיכי,
ששני הומוסקסואלים ניסו לאנוס אותו כתא המעצר כאכדככיר, הי־כוהו
מכות רצח -כלי שהסוהרים חשו לעזרתו) -העלמת זכויותיך
החוקיות ,-ניתוק הקשר עם המשפחה ועורך*הדין -שלילת טיפול
רפואי מחולים -ענני-חשיש ממלאים את האוויר -זוהי התמונה
כאשר המשטרה, כמקום להגן עליך, יוצאת נגדך כמטרה לשכור אותך
ולהוציא ממך הודאה.
ככתבה זו מובאים כלשונם סיפוריהם (ששולבו לצורך הכתבה כסיפור
אחד) של עצירים שכילו בכית-המעצר הידוע כיותר לשימצה
כארץ -זה שכאכדככיר, ככניסה המזרחית לתל-אכיב.
אחדים מכין המרואיינים הינם פושעים מועדים, אחרים -אזרחים
שהיו מהוגנים עד שנתפסו לראשונה. אחדים מהם מפורסמים -אחרים
אלמונים. אכל מהסיפורים של כולם באחד מצטיירת תמונה ברורה -
הגהינום ששמו אכו־ככיר.
ביקשתי מהשוטר שילווה אותי לגשת לאשתי
לקחת ממנה את החפצים. הוא ענה
שאין אפשרות לכך — הוא ממהר.
פניתי לשופט, והוא השיב — לתדהמתי
הרבה — שהדבר תלוי בשוטר, אם השוטר
אינו מאפשר לי זאת — משמע שאין לו
זמן.
הזדעזעתי מתשובת השופט. חשבתי ב־ליבי
:״אם השופט המכובד היה נמצא בתא
המזוהם ההוא 48 שעות ללא מגבת י ו־מברשת־שיניים,
לא היה חס כל-כך על
שלוש דקות ״.אבל לא אמרתי. חששתי
מבזיון בית־הדין.
עשרת הימים הבאים היו גהיגום. את השמיכות
היו מוציאים מחוץ לתא כל בוקר
בשבע וחצי, שעה אחרי ההשכמה, ומאותר.
שעה, במשך כל היום, הייתי יושב קופא
על המיזרון החשוף.
המיזרון הוא סיפור בפני עצמו. כל החוטים
הוצאו ממנו: העצורים שלפו אותם
כדי לתלות כביסה או להדק את המכנסיים.
החגורות לוקחים בזמן החיפוש. עשב-
הים במזרון היה מגובב ערימות ערימות
מתחת ליוטה המוכתמת. הדבר נראה. כשק
מזוהם וחסר־צורה.

בשבע בבוקר מתחילים להכניס את העצורים
לארוחת־בוקר. לפני השולחנות
ישנו אשנב דרכו מקבלים את האוכל. חצי
ביצה, רבע משולש גבינה מותכת, ריבה
ורבע כיכר־לחם שחור, בלתי פרום. הכל
באותה צלחת פלסטיק. חוץ מזה נותנים
לך נוזל שצריך להיות קקאו או קפה דלוח
— לא ברור מה. אבל הנוזל מעולם לא
חם. מחלקים אותו בספלים בהתחלת הארוחה,
ועד סופה הוא כבר קר.
כלי־אוכל לא נותנים, העצורים חייבים
לאכול בידיים. למדתי מעצורים ותיקים איך
עושים זאת: לקחתי את הקרום הקשה של
הלחם ובעזרתו מרחתי את המרגרינה והריבה.
את הביצה והגבינה אפשר תמיד
לאכול בידיים.
אחרי ארוחת־הבוקר מתחיל סדר היום:
יוצאים לטיול לחצי שעה בחצר קטנטונת
מוקפת חומה — עד שמוציאים את השמיכות
מן החדרים ומנקים אותם. אחר
כך חוזרים לתא ויושבים בבטלה עד ,12
זמן ארוחת־הצהריים.
בארוחה זו מגישים אוכל קר, מלבד המרק,
שהוא בדרך־כלל חם וטעים. עם המרק
מגישים גם כף.

דיו שהתקמטו מן הלילות של שינה בהי.
כשהגיע זמנו להיות מובא בפני שופט,
לאחר עשרה ימי מעצר, שכחו להכניס אותו
לרשימה לגילוח. בבית המעצר אסור להתגלח.
את העצורים מגלחים רק לפני שהם
מובאים בפני השופט.
שרף הופיע בפני השופט עם זקן בן
עשרה ימים, בגדים מקומטים ועיניים אדומות
מחוסר־שינה. לדעתו, הסכים השופט
להאריך את מעצרו בעשרה ימים נוספים רק
בגלל הופעתו העלובה, שלא תאמה את מעמדו
כמנהל אדמיניסטרטיבי של התיאטרון
הלאומי.

נתפסו כשהם זורקי* חשיש דרך החלון ל-
עצורים. הקצין הכני• אותם פנימה בליוזי
שוטרים — אבל סיפל בהם באופן אישי.
הוא בעט בהם ודחף אותם. בעיקר הוא התעלל
בצעידה אחת. הוא דחף אותה עד שהיא
נפלה, ואז בעט בה כמה בעיטות הגונות.
הצעירה קמה והתחילה ללכת שוב,
והוא נתן לד, דחיפה נוספת, הפיל אותה
והמשיך בבעיטות. עורך־הדין שלי הסב את
ראשו כדי לא להיות עד למתרחש.
עורך־הדין הוא הקשר היחידי של העצור
עם העולם החיצון. לבני המשפחה אסור
בדרך כלל לבקר בבית־המעצר. עורך־הדין,

שופט תוהה את אבו־כביר
יצחק אנגל נעבר על־ידי המשטרה כחשוד בקבלת שוחד במיסגרת תפקידו במנהל
מחסני הדואר באבו״כביר. הוא נכלא בבית״המעצר באבו״בביר, הוננ ט שם לבידוד,
ורק לאחר שנשבר והודה, הורשתה אשתו לבקרו. בעת משפטו, בו הגן עליו עורן־
הדין חיי ם קאזיט, התייח ס כבוד השופט המחוזי בתל״אביב, בנימין כהו, לנעשה
באבו־כביר. הרי תמצית דבריו :
11 יום חיה הנאשם עצור, וביום ה־12
מסר הודאתו.
במשך ב? 11 הימים עד מתן ההודאה
היה הנאשם עצור באותו חלז! של בית־הכלא
המשנודתי באבויבביר הידוע בתור
בידוד.
נראית משכנעת בעיני הטענה, שתנאי הבידוד
במשך 11 יום -ז עם סיכוי ל־14
— השפיעו על הנאשם
ימים נוספים גאלו ־
לפצות את פיו, נם בעניין שבו לא רצה
גלל לפצות את פיו.
1ק כאשד הוצא מן הבידוד והועבר לחלק
אחר של ביס־המעצר — .לאחר. שמיר

רק שלוש פעמים. כלומר — שלושה ימים
רצופיס, ואולי אפילו ארבעה, הוא נשאר
•נור בתאו,
המשטרה טוענת שהבידוד הוא לצורך
חקירה, כדי שחש ודי• לא יעבירו ידיעות
אחד לשני. אולם אפשר לתאר בידוד, אם
זו המטרה — שלא יצוין מניעת טיול
בחצר.
אבל למה לי לנחש ניחושים? לפי סעיף
86 לפקודת בתי־חסוהר, בידוד הוא אחד
העונשים על עבירות בבית־סוהר.
אן גם כעונש אסור להחזיק עצור באופן
רצוף בבידוד יותר משבעה ימי•• .ניהל

לא להשאיר עצירים בידי המשטרה
את הודאתו — נודע בכלל לנאשם שכלל
העצירים סוחזקי• בתנאי• אחרים — לא
בבידוד במומו.
למרות ידיעתי שמילים אלו שאני עומד
להוציא מפי הן קשות — הרי שהגעתי
לכלל דיעוז שהבידור קיים כדי שתנאיו ילחצו
על נאשסים טסויימיס זיכבידו עליהם.
אינני מתכנון נעת דווקא לעובדה שממנה
נתדסמתי קשות, והיא: שאת האוכל נחנו
להגיש ס ס על־ידי דחיפת הקערה ברגל
מתחת לסורג הדלת, כוונתי לכן, שעציר
שהוכנס לבידוד — לא הוצא אפילו לטיול
יומי, ולא יכול היה לראות מאומה זולת
ארבעה קירות.
התובע אומנם ציין שהיו לוקחים את הנאשם
כימעט יומ-וס למטה המחוז של ה־משטרה,
כך שהבידור לכאורה לא הורגש
על ידו. אולם הוצג בפני תיק־המעצר, ואני
רואה שבמשך תקופת בידודו הוצא הנאש•

• שווו — ווח מו שו
בארוחת הצהריים ביצעתי את הגניבה
הראשונה שלי. גנבתי את הכף כדי להעזר
בה בארוחות ערב ובוקר.
העצורים חייבים כולם להישאר בחדר־האוכל
עד חוט הארוחה. דבר זה גורם ל־תוהו־ובוהו
ורעש איום.
כאשר כולם גומרים אפשר לקבל תוספת.
האוכל הוא כל־כך מעט, שהגברים
מתנפלים על החלון וחוטפים •כל. הבא
ליד בשאגות איימי• וקללות. ממש כמו
ביאפרה.
אחרי ארוחת־ר,צהריי• שוב •יול בחצר,
ואחר־בך לתאי• עד • ,4.3זמן ארוחת־הערב.
ארוחת־הערב היא כמו זאת של הבוקר, בשינוי
יחידי — תה במקוס קפה.

,,אתה חושב
שבאן בית-כנסת!״
ך* לילות ה קשי ביותר באנו־
| { 1כביר. נוסף לקור בחורף ולבעיות האישיות
של העצור, ישנו שם הטלפון..
הטלפון הוא כינוי של הדו־שיח המתנהל
בין העצורים לבין עמיתיהם או ידידותיי,ם
מעבר לחומה. בערך בשמונה בערב מתחילים
להגיע המבקרים ואז מתחילים הדיאלוגים:
״יחזקאל,
השגתי לך עורך־דין!״ מגיעה
שאגה מלמטה. יחזקאל נחפז לחלון ועונה
בשאגה:
״תגיד לשוש שתבוא לבקר. אם לא

תבוא, תרביץ לה מכות שהצטער שנולדה.״
עצור אחר שומע את קול חברתו הקוראת
לו וצועק בחזרה :״מה אח עימות
כאן? תלכי לעבוד ותשלמי לעורך־דץ!״
על הסוהרים אפשר להגיד שהם בדרך-
כלל בסדר. יש ביניהם כאלה שמוכנים לעזור,
ואפילו לצלצל לעורך־דין או לאשה.
מאידך, יש אחרים שהעצור בעיניהם איננו
כלל בן־אום.
היה מיקרה בזמנו שנהג־מונית נעצר בגלל
קטטה. לפני טיול הבוקר הוא שאל א•
מותר לו להשאיר על יד הסמל התורן מגבת
וחולצה שזה עתה הגיעו אליו מן הבית.
הסמל הסכים — אך כשחזר הנהג מטיול
הבוקר, נעלמו הדברים .״לא היית
צריך להשאיר אותם כאן,״ ענה הסמל .״כול
גנבי• .בטח שלקחו אותם• .ה אתה
חושב, כאן זה בית־כנפתז״
בעיטות לעצירה
סי* ג רו ע מכול הוא הסדיסט — קצין
| | בכיר בכלא.
הסדיסט ממש נהנה כשהוא יכול להכניס
מכה לעציר. הייתי פעם עד למחזה שלא
אשכח.
עורך־הדין שלי הגיע לביקור אחרי שבוע
ימים. ישבתי איתו בחדר־הקבלה, כשפתאום
נשמעו צעקות: ארבעה צעירים וצעירות1

••־ו״.יוזגך הי״>זינ *

בית המעצר העיד אצלי שלעול• לא ושזיק
אדם בתא מבודד אלא לפי הוראת היחידה
החוקרת. מדוע לא — אם הבידוד איננו
אלא מנורים בתא נפרד, שמטרתו מניעת
התקשרות עט שותפים לעבירה?
הפירוש המתבקש הוא: מנוזל בית־המע־צר
נזקק לניסוי למשהו ששכלו אומר לו
שהוא פסול.
יש לי הרגשה ששר־המשטרה אינו נותן
דעתו די על הסיבה שהניעה כבר את המחוקק
המנדטורי לחוציא את מינהל בתי־הסוהר
מידיו של חמפקח־הנללי של המש טרה.
הטעם הוא, שלגמרי לא בריא הדבר
שאדם עצור יהיה במישמורת היחידה החוקרת
אותו.
הנסיון מראה שמוטב היה לשופטים אילו
בדרך-נלל ציוו שמעצר עצירים יהיה במיש־מורת
מנהל בתי־היוהר, ולא ב*ישקורת
המשנורה. כן תימנע השפעה מופרזת ל
חוקרי־ה* 9#ירה על תנאי המעצר.

מבקר את שר־המשטרה
לעומת זאת, רשאי להביא בגדים, עיתונים,
סיגריות דדבריימתיקה.
לעצור זבות לשיחת טלפון אחת אחרי
שנעצר — שהיא בדרך־בלל לפרקליטו. השוטרים
מעלימים זכות זאת. אם העצור
עומד על דעתו — מסבירים לו שאץ א•־
שתת לצלצל. את זאת הם עושים כמובן
כדי להוציא הודאה בטר* נועץ העצור ע•
•רקליטו. עצות העשויות לעזור לעצור —
נראות מיותרות בעיני חוקרי המשטרה.

מנהל ״הבימה״
הסתובב כסהרורי
• יורק, וקט של אבו־כביר שפגשתי
\ /בו שט היה אשר שרף, החשוד במעילה
בהביטה.
גם לו, כמו לכולם, הודיעו כשעצרו אותו,
שרוצים לשוחח איתו למספר דקות׳.
הוא עזב את ביתו בידיים ריקות. בתחנת
המשטרה חקרו אותו, הוא מסר הודאה,
ונעצר.
הוא הסתובב בבית־המעצר כמו סהרורי.
אפשר היה לראות עליו שהוא לא מבין כלל
מה קרה לו. הוא נהג לשבת כל היום על
מיטתו החשופה, כשהוא רועד מקור בבג־

הגילוח בבית־המעצו הוא שערורייה בגני
עצמה. סכיני הגילוח הם הזולים ביותר, ושלושה
עצורים מתגלחים באותו •כין, כך
שהאחרון ממש נשחט.

עצירים וסוהרים —
ידידים ותיקים
•קנה שח • קוד #שמותי כאבו־

| ן כביר: ככל שהעצור הוא •זשע גדול וותיק
יותר — התנאי• ש• •ובי יותר
בשבילו.
ראשית, הוא אינו מדבר עד שלא •פגי־שים
אותו עם עורך־דין. שנית, הוא בא
•צוייד בכל הדברים הנחוצי• לו בדי להקל
עליו את החיים. בתוך הכלא הוא מכיר כבר
את הסוהרים, מסתדר לקבל מיזרונים חדשים
יותר ועל־מנת להימצא עם עצורים שנוח
לו איתם.
עצור שנעצר לראשונה, לעומת זאת, עולמו
חרב עליו. עצור ותיק מגיע למקום
מוכר לו. לעצור חדש מצפה הלם אכזרי.
וזאת, לדעתי, בדיוק מטרתם של חוקרי
המשטרה.
״נעצרתי לחמישה ימים בלבד — אזדקק
לפאר, שנד, כדי להשתחרר מהסיוט ששמו
אבו־כביר!״

במדינה
(המשך מעמוד ) 10

סומסידו בארצות־הברית, שהיוזד, את נקודת
המיפנה. ספק אם פומפידו הצליח לשכנע
את ניכסון לשנות את מדיניותה של־ארצות״
הברית במיזרח־התיכון ולהתקרב לעמדה הצרפתית.
לא דבריו של פומפידו הם שהכריעו,
אלא התנהגותם של יהודי ארצות־הברית
כלפיו.
לפתע התגלו יהודי ארצות־הברית כאזרחים
שנאמנותם לישראל גדולה מנאמנותם
לאינטרסים האמריקאיים. ההפגנות נגד ם ונ7
פילו שאילצו את ניכסון לעשות צעד חסר־תקדים,
לטוס מוזשינגטון לניו־יורק כדי לפייס
את פומפידו, היוו פגיעה בניכסון הן
מבחינה אישית והן במעמדו כנשיא ארצות־הברית.
נראה
שישראל הפריזה בביטחונה העצמי
ובאמונתה בכוחם של יהודי ארצות־הברית.
ההפגנות נגד פומפידו השיגו בדיוק את ה
מטרה ההפוכה לה התכוונו. ברור, שהם לא
היו הנימוק היחיד להחלטתו השלילית ש<
ניכסון. אולם במצב העדין בו נמצא, כשהוא
נתון ללחצי יועציו למניעת עימות עם ברית־המועצות
בכל מחיר, היה בתופעה זו כדי
להסות את כפות המאזניים לכיוון של שלילה.
המלחמה הטילים

ומה הלאה 7
״טילי ס.א.מ 3.אינם נשק מאגי,״ הסביר
שר הביטחון משה דיין, בראיון הטלוויזיוני
שלו בערב־שבת. והוא הוסיף: צד,״ל ימשיך
את התקפות־האוויר על מצרים גם אחרי
הצבת הטילים החדשים.
הכרזה זו תאמה את התדמית הציבורית
של דיין כ״גבר״ .מבחינת האססרגטגיה המלחמתית
של ישראל, ספק אם אמנם נדיג
דיין בתבונה. כי הצבת הטילים החדשים
חייבה בחינה מחודשת — ולא על רגל אחת
— של הנתונים ושל האסטרטגיה. לא רק
בשל הסכנה המיידית הגלומה בטילים, אלא
בשל סכנת ההסלמה, והאפשרות כי:
• התשתית הטכנית והאלקטרונית, המופעלת
בידי מומחים סובייטיים, תשמש
בסיס לזרוע אווירית קרבית, מופעלת אף
היא בידי סובייטים,
!• טייסים סובייטיים ייכנסו לזירת־ה־קרב,
לפחות כדי לספק מיטריה אווירית למצרים,
מערבה לתעלת סואץ.
מול סיכונים חדשים אלה, התחייבה השאלה:
האם רצוי -או כדאי -לצה״ל
להמשיך בהפצצות האסטרטגיות בעומק השטח
המצרי?
פושטים מול מפציצים. ההכרעה
להשתמש בחיל־האוויר כזרוע הפעילה במל־חמת־ההתשה
בחזית המצרית נפלה לפני כשישה
חודשים. עד אז סמך צה״ל, מבחינה
מיבצעית, על כוחות הפשיטה שלו, שחדרו
אל מאחורי קווי האוייב, הלמו ביעדים מוגדרים,
ושבו לבסיסם.
הדוגלים בקו זה, שזכו להגדרה ״הפושטים״
,היו הראשונים שהדגישו את העובדה,
כי בתנאים החדשים של החזית המצרית
ספק אם יכולות פשיטות חד־פעמיות לערער
במידה מספקת את המערך המצרי, ולשמש
תגובה למלחמת ההתשה.
כנגד ״הפושטים״ ניצבו ״המפציצים״ ,שטענו
כי הזרוע האווירית מסוגלת יותר מכל
זרוע אחרת בצה״ל להלום בהתמדה במערך
המצרי, להשיב ברציפות למלחמת ההתשה.
הסיכון העיקרי שניראה אז באופק: התערבות
סובייטית, בייחוד אם יותקפו מטרות
רגישות כמו פורט סעיד ומיתקניה. לבסוף
הוכרעה הכף לטובת ״המפציצים יי
מיטריה ׳אווירית? ייתכן שדווקא
הצלחתו של חיל־האוויר סיחררה את ראשם
של קברניטי המדינה, דחפה אותם להרחיק
לכת הרבה מעבר לרצוי. מבחינה מיבצעית,
היתד, המערכה האווירית ראוייה לציון. היא
הקיפה בו־זמנית מיכלול משימות:
• סיוע טקטי לכוחות המחופרים לאורך
התעלה, על־ידי שיתוק מקורות־האש המצריים;

הפצצת ריכוזים מצריים בקו השני
של חזית התעלה;
+חיסול שיטתי של מערכת ההתראה
וההגנה האלקטרונית של הצבא המצרי,
תקיפת תחנות מכ״ם בדייקנות של קליעה
למשרה! דבר זה איפשר —
• חדירה לעומק שמי *צרים, תקיית
*טרות *ובחדות בפרברי קאוויד ובמעמקי
ע*ק הנילוס.

השלב האחרון של המיתקפה האווירית
נועד — על אף ששום אחראי בישראל לא
יודה בכך — להנחית מהלומה פסיכולוגית
על תושבי מצרים. אך דווקא כאן היתד, הטעות
הגדולה. כי לא זו בלבד שההפצצות
סביב קאהיר לא עירערו את המוראל של
המוני מצרים, ולא גרמו לנפילתו של עבד־אל־נאצר,
אלא שהפצצת מיפעלי אבו־זעבל
סיפקה למישטר המצרי זריקת־כוח׳ בפנים
מצרים וקלף תעמולתי ברחבי העולם.
תוצאה בעלת משמעות גדולה עוד יותר:
הסובייטים החליטו להעניק למצרים מערכת
טילי ם.א.מ.3.
עתה ברור, כי מייד אחרי ההפצצות בפרברי
קאהיר טס עבד־אל־נאצר למוסקבה.
הוא שהה שם שלושה ימים, כפי שהודלף
לעיתונים המערביים. נשיא מצרים עצמו לא
אישר ידיעה זו, והסובייטים אף הכחישוה.
אך עתה ברור, כי בביקור זה התחייבו הסובייטים
לצעד החשוב הראשון, במה שמשה
דיין הגדירו השבוע כ״סובייטיזציה
של המלחמה״ .הטילים והחיילים החלו זורמים
למצרים לפני חודש ימים, ברכבת־ה־אוויר,
שגם אותה הכחישו הרוסים.
ויאט־נאס שנייה? ס.א.מ 3.לא נוסה
עדיין בתנאי קרב. הוא גם לא הוצב מיבצ־עית
בשום מדינה מחוץ למדינות ברית־וארשה.
על כן אפשר להעריך את יכולתו
רק על־פי הנתונים הרשמיים או המודיעינים
שנאספו בידי אנשי־מיקצוע מערביים ;ראה
מיסגרת) .אבל אפשר בהחלט לקבל את
קביעתו של שר הביטחון, כי אינו נשק
מאגי. אפשר גם להניח, שטייסי צד,״ל ימצאו
דרך להתגבר עליו. השאלה תהיה רק:
באיזה מחיר?
שאלה זו חמורה שבעתיים — ואפילו גורלית
— נוכח סירובם של האמריקאים להבטיח
מישלוח חדש של מטוסי־קרב, על־קוליים
לישראל.
כאשר מדובר במיתקפה צבאית כוללת,
בה משמש חיל־ד,אוויר כוח־מהץ המפנה את
הדרך בפני השיריון והחי״ר, הופכת מערכת
טילי קרקע־אוויר לסיכון אחד מיני רבים,
במיכלול השיקולים של המיתקפה. במיכלול
זה, אין הטילים יכולים להיות גורם מכריע,
או אפילו בעל מישקל נכבד.
אולם אין להניח שצה״ל עומד בעתיד הקרוב
לצלוח את התעלה ולעלות על קאהיר
ואלכסנדריה. אותם חוקים שקבעו את מדיניות
צה״ל מאז. תום מלחמת ששת הימים
ימשיכו לקבוע את התנהגותו בעתיד הנראה
לעין. כלומר. :ניהול מלחמת התשה, משני
ציוי החזית הקבועה של התעלה.
מישקלה של מערכת הטילים החדשים, בסוג
זה של מלחמה, עלול להיות שונה לחלוטין.
על כן חייבת שוב להישאל השאלה:
האם מדיניות ״המפציצים״ מוסיפה להיות,
גם בתנאים הקיימים, התשובה הנאותה למדיניות
ההתשה המצרית? או אולי ״הפושטים״
הם אשר צריכים לתת את התשובה?
או שמא אין ביכולתם לא של ״המפציצים״
ולא של ״הפושטים״ לתת חשובה —
באשר שוב לא תיתכן תשובה צבאית גרידא,
אלא מתקרבת השעה בה חייבת ממשלת
ישראל להחליט על תשובה מדינית?
אחרת לא יהיה מנוס מהסלמה מסוכנת
יותר ויותר, עד כדי הפיכת המרחב לוויאט־נאם
שנייה, בה ישחקו המעצמות תפקיד
הפוך: הסובייטים יפעילו גייסות ומטוסים;
האמריקאים יספקו נשק.

דרכי־אדם שגייס שיחזרו יחיים
חנאן מוחמד עבד אלד,אדי בת השבע
ישבר, בחצר ביתה במחנה הפליטים בעזה,
ממתינה למים על הפרימוס שירתחו, כ-אשר
נשמעה התפוצצות אדירה והיא איבדה את
הכרתה.
הדבר היה לפני ארבע שנים, תחת ה שלטון
המצרי, וסיבת ההתפוצצות אינה
ידועה. אולם תוצאותיה ידועות: לאחר
מאמצים רבים, הצליחו הרופאים להציל
את חייה, אך כאשר החלימה, נראה היה .
כי מאמציהם היו לשוא. הילדה הקטנה .
איבדה את רצון החיים בגלל צלקות הכוויות
המרובות שנותרו בפניה ובידה.
ירופא יוצא ל״זלחמה. הצלי את
חיי חנאן הקטנה ד״ר אמיל ג׳אקי׳ הרופא
הבלגי של סוכנות הסעד והפליטים.
הוא סירב להשלים עם האדישות שתקפה
את הילדה, הורה לאמה להלבישה תמיד
(המשך בעמוד )19

*< וח רעה הילכה השבוע אימים בישרו
אל, הרוח הרעה של ס.א.מ ,3.כינויו של
טיל קרקע־אוויר סובייטי חדש, שלפי הידיעות
שפורסמו בעיתונות העולם, הוא השלב
האחרון של הסלמת מירוץ החימוש ב־מיזרח
התיכון, שהפך למין מילה מאגית
מעוררת חרדה וחלחלה.
בעוד שמלכתחילה נועד ס.א.מ 3.להפחיד

גם ממקורותיו שלו. יש להניח כי ידיעות
אלה מסופקות לעיתון על־ידי אחד משרותי־הביון,
שיש לו עניין בפירסומם.
האינטרס בפירסום ידיעות מעין אלה אינו
טמון בשמירה על עקרון חופש האינפורמציה,
או כדי לספק את סקרנותם של קוראי
הניו־יורק טיימם. מאחורי פירסום ידיעות
אלה קיים אינטרס פוליטי ברור, ש

מה מסתחו מאחור הידיעות
עד הצבת סיר ״סאם 3״
מארשים בסירנים סוב״סים
ער אדמת מצרים?
בעצם רק את הדוד סאם, להניעו מלספק
עוד מטוסי פאנטום לישראל, הוא הפך לגולם
שהפחיד את תושבי ישראל עצמם.
לפתע נדמה היה לאזרחי ישראל, שרובם
ככולם לא הבינו במה המדובר, שהכנסתו
של ס.א.מ 3.למערך הצבאי המצרי עלולה
לבטל את העליונות הצבאית של ישראל,

כוונתו להפעיל לחצים מדיניים, באמצעות
הפירסום דווקא בעיתון חשוב זה, שהוא
אולי החשוב והמהימן שבעיתוני העולם.
בהקשר זה אסור לשכוח שלמרות הערכותיהם
הביקורתיות מעת לעת של עורכי
הניו־יורק טיימם לגבי ישראל, ידוע עיתון
זה באהדתו לישראל.

,סאם 3״ במיצעד

כך הוצגו טילי סאם 3החדישים בנובמבר
1967 במיצעד בכיכר האדומה במוסקבה. על־

גבי השריונית נראים שלושה טילים מדגם זה. בצירי הטילים נראות הרקטות המסייעות
להגברת התאוצה של הטיל, לפי הוראות הניתנות מהמחשב הנמצא ב תוך הטיל עצמו.

למחוק את השליטה האווירית שהשיג חיל־האוויר
הישראלי בשמי מצרים.

איך נוצרה הפאניקה?
ך* היסטריה סביב ד,ט.א.מ 3.נוצרה
( | בסוף השבוע שעבר, כאשר פירסם העיתון
האמריקאי המהימן והחשוב ניו־יורק
טיימס את הידיעה כי ברית־המועצות החליטה
לשגר למצרים טילים נגד, מטוסים מטיפוס
ס.א.מ ,3.היעילים נגד מטוסים מנמי־כי
טוס ולאיישם במפעילים סובייטיים. לפי
ידיעה זו הגיעו או יגיעו יחד עם הטילים,
כ־ 1500 חיילים רוסיים, שיפעילום.
ניו־יורק טיימס הוא עיתון בעל מקורות
אינפורמציה חשובים ביותר. אף־על־פי־כן,
אין לו רשת ביון צבאית הפרושה על פני
כל העולם. מעת לעת מפרסם דווקא עיתון
זה ידיעות ביון בעלות חשיבות ראשונית
במעלה, שאין כל ספק שלא יכול היה להשי
משום
כך אין זה מיקרה כלל שסקופ בינלאומי
כמו עיסקת הרכש הצרפתית—לובית
התפרסם על גבי עיתון זה דווקא, ערב
ביקורו של נשיא צרפת ז׳ורז׳ פומפידו ב־ארצות־הברית.
אין זה מיקרה גם שהניד
יורק טיימס פוצץ את הידיעה, הנכונה כשלעצמה,
שהסובייטים מחמשים את צבא מצרים
בטילי ם.א.ס ,3.דווקא ערב מתן ההחלטה
האמריקאית בדבר אספקת מטוסי־קרב
נוספים לישראל.
כדאי אולי לזכור שאין זו הפעם הראשונה
שהניו־יורק טיינזס מפרסם את הידיעה
על כוונתם של הרוסים לשגר טילי ס.א.נז3.
למצרים. לפני שבועות מספר, בעת שהפצצות
חיל־האוויר הישראלי עמוק בשטיח מצרים
היו בעיצומן, היה זה אותו ניו־יורק
טיימס שפירסם את הסקופ בדבר נסיעתו החשאית
של נאצר לרוסיה, כדי לבקש מן
הסובייטים את אמצעי ההתגוננות האנטי-
אוויריים החדישים.
אז גם פורטם שנאצר ביקש טילי ס.א.מ3.
כנגד המטוסים הישראליים מנמיכי הטוס,

בהם אין מערך הטילים הקיים שלו, המוש־תת
על טילים מדגם ס.א.מ ,2.מסוגל לטפל
ביעילות.
אז לא עוררה ידיעה זו כל התרגשות,
ולא נראתה כאיום מיידי על ביטחונה של
ישראל. כי באותם ימים עדיין האמינו שהנשיא
ניכסון ייענה לבקשת גולדה מאיר
למטוסים נוספים.
מה שלא פורסם אז היתה העובדה ש־חיל־האוויר
הישראלי כבר סיכל בהפצצו־תיו
את הנסיונות לבנות לטילים מדגם זה
לאורך התעלה.
אותה ידיעה עצמה הפכה למבהילה ומעוררת
דאגות רק כשהתברר שתשובתו
של ניכסון תהיה כנראה שלילית.

מה זה ״ס.א.מ3.״?

ך* נשקהמאגי המכונה ס.א.מ 3.הוא
ן \ בעצם בעל כינויים ושמות רבים. מהו
השם המקורי שלו, בו משתמשים הסובייטים
עצמם, לא ידוע. המונח ״ם.א.מ.״ הוא
מונח טכני של המערב, המורכב מראשי התיבות
של המילים האנגליות סארפייס אייר
מיסיל, שפירושן טיל שטח־אוויר.
מכאן בא גם שמו של הטיל האנטי־אווירי
הקודם, ס.א.מ .2.כדי להקל על עצמם את
זיהוי כלי־הנשק הסובייטיים, שלא כל השמות
שלהם ידועים, נוהגים מפקדי ברית
נאט׳׳ו להדביק לכלי־נשק רוסיים חדישים
שמות קוד.
כך, למשל, כינו בנאט״ו את הטיל ד,סוב־ייטי
הראשון שנוצר אחרי מלחמת העולם
השנייה בשם העברי. גולם״ .את הטילים
שייצרה ברית־המועצות לאחר מכן, כינו בשמות
אחרים, כשלכל הטילים האנטי־אווי-
ריים מדביקים שמות המתחילים באות
״ג׳.״ כך, למשל, מוכרים טילים אנטי־אווי-
ריים ס׳ובייטיים בשמות גריפין וגילד. כינויו
של ס.א.מ 2,בנאט״ו הוא גילדיין ואילו הכינוי
של ס.א.מ 3.הוא גואה. טיל אנטי־אמירי
עוד יותר משוכלל, ר,ס.א.מ ,4.מכונה
בצבאות נאט״ו בשם גאנף. ההיגוי של
כינוי זה מזכיר את הביטוי האידישאי גאנב,
שאינו אלא גנב בעברית.
ם.א.מ , 3.או הגואה, הוא טיל נגד־מטוסיס,
אשר יוצר בברית־המועצות נגד מטוסים
מנמיכי טוס. הוא הומצא אחרי שנתגלו חסרונותיו
ומיגרעותיו של הטיל האנטי־אווירי
הסטנדרטי הקודם של הרוסים — ס.א.מ.2.
ס.א.מ 2.הוא נשק מיושן למדי. הוא נכנס
.לשימוש בצבא הסובייטי עוד לפני 18 שנים.
כבר בתחילת שנות החמישים היה ידוע שהוא
הוצב מסביב למוסקבה, כחלק ממערך
ההגנה האנטי־אווירית של הרוסים. אולם למדינות
המערב לא היה מושג על תכונותיו
ויעילותו, עד ליוני ,1965 כאשר הוכנס בפעם
הראשונה למערך ההגנה האנטי־אווירית
של צפון־ויאט־נאם.

שיעור הפגיעה־ 15:1
)9פני שנתקלו בס.א.מ 2.בפעולה מיב־
/צעית, היו ההערכות של מומחי הצבא
האמריקאיים לגבי ד,ס.א.מ 2.מוגזמות ביותר.
כדאי להתעכב על הערכות אלה, כיוון שהן
דומות מאוד להערכות הקיימות עתה לגבי
ס.א.מ ,3.שטרם התגלה למומחי המערב בצורה
מיבצעית.
הדעה המקובלת בין המומחים הצבאיים
בעולם היתר, שס.א.מ 2.יעיל ב־־׳ל .100 כלומר:
שכל שיגור של טיל כזה פירושו אובדן

מטוס, שכן אין הוא מסוגל להחטיא את
המטרה.
לתיאורטיקנים של הפנטגון היתה דעה
אופטימית יותר. אחרי שנעזרו במחשבים
לצרכי הסקת מסקנות, הגיעו להכרה כי
במציאות עשויים רק ׳^ס 50 מטילי ס.א.מ2.
לפגוע במטרתם.
למרבה המזל, התבדו כל ההערכות. על
סמך הנסיון שצבר חיל־האוויר האמריקאי
בהפצצות על צפון־ויאט־נאם, הסתבר ששיעור
הפגיעה של טילי ס.א.מ 2.הוא קצת
למעלה משישה וחצי אחוזים. כלומר, מכל
100 טילים כאלה הנורים לעבר מטוסים
תוקפים, רק כשישה וחצי פוגעים במטרות.
יחם זה, של ,1:15 הוא אומנם התקדמות
עצומה לעומת 8500 הפגזים של תותח נ״מ
משוכלל שהיו צריכים להיירות במלחמת העולם
השנייה, כדי להפיל מטוס אחה אולם
הוא משאיר למטוסי הקרב המהירים יכולת
תימרון רחבה מאוד.
חשש דומה לזה של האמריקאים בוויאט־נאם
היה גם בישראל לפני מלחמת ששת־הימים.
היה ידוע כי מערכת ההגנה האנטי-

שלושת הסאמיס

שירטוט זה מראה את צלליות שלושת הטילים ה־אנטי־אוויריים
המצויים ברשות ברית־המועצות. מ־שמאל
נראה הטיל ם.א.מ ,2.שהיה עד כה ברשות המצרים. משמאל נראית הצללית של
ס.א.מ( 3.גואה) ,המופעל מעל גבי משאית. במרכז נראית הצללית של טיל משוכלל יותר,
כנראה הס.א.מ ,4.המכונה גאנף, המופעל מעל גבי שיריונית. בניגוד לטיפוסים הקודמים,
שהם דו־שלביים, זהו טיל חד־שלבי. לא ידוע אם הרוסים יפעילוהו גם־כן מבסיסים מצריים.

כלל נג מטוסים מנמיכי־טוס. כתוצאה מכך
הם הצליחו להתחמק מטילים אלה ולהוריד
את שיעור אבידותיהם.
חולשתו של הס.א.מ 2.נובעת ממערכת ה־הנחייה
שלו. בכל בסים טילים כזה חייבת
להיות מצורפת לטילים עצמם מערכת מכ״ם
מסובכת ביותר. מערכת זו מורכבת ממכ״ם
האזהרה המוקדמת, המגלה את המטוס המתקרב
ומזעיק את מרכז הפיקוד. רק אז
מתחיל מרכז הפיקוד להפעיל מכ״מי הארה
ועיקוב אחר המטוס המתקרב. כל הנתונים
המתקבלים מועברים למחשבים. כאשר מוציאים
המחשבים במהירות הבזק (תוך מספר
שניות) את נתיבו של המטוס המתקרב,
משולח הטיל לעברו. כאשר נמצא הטיל
באוויר, ממשיכים מכשירי המכ״ם לקבל

ל ל 111^1ל 0 1*111 *1

רישום זה מתאר את צורת פעולתה של סוללת

~ טילים מדגם סאם .2מכ״ם האזהרה המוקדמת (ו)
^#111

מגלה את המטוסים התוקפים, שולח אזהרה למרכז הפיקוד 2מכאן׳ מופעלים מכ״ס׳
ההארה ( )3והעיקוב ( )4האוספים נתונים על נתיבי ומהירויות המטוסים התוקפים. לאחר
עיבוד הנתונים במרכז הפיקוד משוגרים הטילים מבסיסיהם לעבר המטוסים 5מכ״ם
העיקוב המיוחד ( )6ממשיך לשגר לטיל בשעת מעופו נתונים על המטרות. בציור נראים
שני טילים הסוטים מעם המטרה וטיל שלישי הפוגע בה. מתחת לשני הטילים שהחטיאו
את המטרה נראה מטוס, המצליח לחמוק מן הטילים תוך תמרון של טיסה בגובה נמוך.

אווירית המצרית מצויידת במערכי טילים

בתום המלחמה היה לישראל יתרון שלא
היה לאף מדינה בעולם. ברשותה היה בסים
טילי ס,א.מ 2.שלם, שנתפס בסיני. לפיו ניתן
היה ללמוד את כל סודות מערכת זו.
ההשמדה הכמעט טוטאלית של כל מערך
הטילים הנגד־מטוסיים של המצרים בגיזרת
תעלת סואץ בחודשים האחרונים, הוכיחה
כי ס.א.נו ,2.ממנו חששו כל כך, אינו אלא
עוד כלי נשק שניתן למצוא נגדו את התשובות
שישתיקוהו.

איך מתחמקים מטילי נ״מ?

יו אלה האמריקאים בוויאט־נאם שגילו
לראשונה כי ס.א.מ 2.אינו יעיל

נתונים משתנים על המטוס, משגרים אותם
לטיל בשעת מעופו, ומנחים אותו לעבר
מטרתו.
למרות שיכלולה, זאת מערכת מסורבלת.
כי מטוסי הקרב המהירים, מהירים יותר מן
הזמן הנדרש למכ״ם לחשב את הנתונים
ולשגרם אל הטיל. כאשר מצליח המטוס
להתחמק, בטיסה נמוכה, מהמכ״ם המתריע,
הרי כל מערכת הס.א.מ 2.היא עיוורת.
חסרון נוסף של מערכת הס.א.מ : 2.היא
מופעלת מבסיס קבע מוצק, שקשה להסוותו.
בסים כזה משמש מטרה מצויינת ו־חסרת־אונים
למטוס שהצליח להתחמק מן
המכ״ם המתריע.
כתוצאה מליקויים אלה הפך ס.א.מ ,2.בעיקר
בוויאט־נאם, לנשק מלכודת במקום
נשק מחסל מטוסים. טילים כאלה נורים לעבר
מטוסים אמריקאיים לא בדי לפגוע
בהם, אלא כדי להכריחם להנמיך טוס, ו
להיות
פגיעים יותר למערכת תותחי נ״ט
צפופה.
את כל הליקויים האלה ניסו הסובייטים
לתקן כשייצרו את הס.א.נו.3.

שלילת היתרון!
ך* .א.מ ״3.הוא טיל בעל טווח הר-
״ * 1בה יותר קצר מס.א.נו .2.כ־ 20ק״מ
לעומת .45
שינוי חשוב אחר: בניגוד לס.א.מ ,2.מורכב
הס.א.נו 3.על גבי שיריוניות או משאיות
ומופעל מהן. ניתן להעבירו ממקום למקום
במהירות ולהסוותו ביעילות גם מתחת לקרקע.

כה טרם התגלה טיל מסוג זה בשעת
פעולה מיבצעית. אולם לאור הלקחים וה־נסיונות
שהיו לאמריקאים עם הס.א.מ,2.
ניתן לומר כי גם הס.א.נז 3.אינו טיל קסם,
המפיל כל מטוס שלעברו הוא משוגר. זוהי
מערכת שטרם עמדה עד כה במיבחן מיב־צעי.
מאחר
שהוא תלוי במכשיר המכ״ם המגלה
שלידו, ומאחר שנמצאו כבר בעולם
שיטות אלקטרוניות לשיבוש פעולותיו של
מכ״ם כזה, הרי המלחמה צריכה להתנהל
בין המטוס התוקף לבין תחנת המכ״ם,
לפני שהטיל משוגר.
מכ״ם מסוג זה, לגילוי מטוסים מנמיכי
טוס, הוא בדיוק מכשיר המכ״ם שנלקח על־ידי
צה״ל בפשיטה על תחנת המכ״ם בחוף
סואץ. יש להניח שמומחי צה״ל הספיקו
ללמוד את תכונותיו של מכשיר זה, את
יתרונותיו ואת מיגבלותיו.
בסופו של דבר זהו טיל דומה מאוד בתכונותיו
לטיל החוק האמריקאי האנטי־אווי־רי
המצוי בידי ישראל. יתכן רק שמהירות
הפעלתו גדולה במיקצת מזו של טיל החוק.
המצאותו של טיל כזה בידי מצרים, או
אפילו הפעלתו על אדמת מצרים בידי טכנאים
או חיילים של פיקוד הטילים הסובייטי,
אינה משנה בצורה מהותית את התמונה,
מבחינה צבאית. ברור שהוא מהווה חיזוק
למערך הגנה האנטי־אווירית של מצרים.
אולם כדי להגן על מצרים בצורה הרמטית
באמצעות טילים כאלה, יהיה צורך בכמות
כזאת של טילים, שספק אם פיקוד הטילים
הסובייטי יכול להרשות לעצמו להציב במצרים.

יצליחו המצרים, בעזרת הרוסים, להקים
מערכת כזאת לאורך תעלת סואץ —
דבר שחיל־האוויר ינסה למנוע מהם — הם
עלולים לשלול מישראל את היתרון האווירי,
שהודות לו נמנעת מהמצרים תוקפנות־יתר
בתעלה. ספק אם צה״ל יסכים שישללו ממנו
את היתרון האווירי בחזית התעלה.
מעל הכל קיימת הסכנה של נפילת טיל
כזה בידי ישראל, דבר העלול להסגיר את
כל סודותיו למערב. משום כך ספק אם הסובייטים
יסתכנו להציבו בקווים הקדמיים
ממש, או ישתדלו לשמרו רק להגנה על
מטרות חיוניות בעומקה של מצרים.
המשמעות המדינית שבהצבת מפעילים
רוסיים על אדמת מצרים מול ישראל, היא
עניין אחר. אבל מבחינה צבאית טהורה אין
כל סיבה לחששות מוגזמים מפני נו.א.ם.3,

רק פעם אחת ותרגישי בהבדל מיד...

ה שמפו לכל המ שפחה מיוצר מתמציות טבעיות
של צמחים
מחיר שפופרת

ו ה תנ די תהחדשהוהמק סי מ ה
של ה בד •

אלי נז קגר או

רב* המכר מאת

היה של1ם,
ק1ל1מבוס

355י ע ^ ן י ״1100001[, 0011(0808
ב7ן 1לנו ע״ א 1ל נ 11י״תלאביב
בקר 1ב״:מאי״חיפה,״ח ״ 1י־ם

המשרד הוגרכז׳ שר
תנועת השרם הזה־ כוח חוש עבר לרחוב החשמונאים ,88 תל־אביב,
קומה ב׳.
מיספר הטלפון יהיה , 2 6 5 8 3 6והוא יחובר בקרוב.
המשרד יהיה פתוח במועדים הבאים: יום יום ב׳ 9.00 :עד 13.30
יום ג׳ 9.00 :עד 13.30
יום ד׳ 14.00 :עד 19.00
יום ה׳ 9.00 :עד , 13.30
יום ו׳ 9.00 :עד 13.00

א׳ 14.00 :עד 22.00

בתכנית הרדיו ״הזמן עושה את שלו״ זכו עד עתה — 40 חברי משקים בשעונים.
40 שעוני סיטיזן נמסרו ע״י מנכ״ל חברת סיטיזן בארץ — מר ויסבורד (שהוא
עולה חדש מארגנטינה) לנציגי המשקים: אפק, גונן, להב, ועין צורים.
19.00 עד .22.00

נציג עין צורים מסר ש־ 9מתוך 10 השעונים בהם זכו חברי המשק נתרמו
על ידם לוועד למען החייל.
השעון ה־ 10 שייך לפועל בניין שכיר אשר השתתף גם הוא בחידון וזכה.

ו מו ל! חזה

במדינה
(המשך מעמוד *)1

בשמלות ארוכות שרוולים כדי לכסות את
הצלקות בזרוע.
אולם הבעייה הקשה יותר — הצלקות
בפניה — דרשה מיתרון קשה יותר. ד״ר
ג׳אקי לא נרתע, החליט לצאת למשימה בל־תי־אפשרית:
להשיג עבור הילדה חסרת־הכסף
ממחנה הפליטים — אפשרות לניתוח
פלאסטי.
החלטתו האמיצה, ככל שניראתה בלתי־מציאותית,
השיגה מיד תוצאה ראשונה:

¥הודעת הגיוס היא תוצאת *שגה •שואל
* חחרסה הות־אסוגות א־בשוה אותה

מ אחראי?
ך• עשיית הנחמות עבדה במלוא הן
*קצב .״זה לא בדיוק סירוב.״ ״זה יכול
להשתנות.״ ״מקבלים כסף ״.״בעוד כמה
חודשים הכל יהיה אחרת.״
אולם הציבור הישראלי, המוכן לבלוע
כמעט כל דבר מפי דובריו המוסמכים, הגיב
הפעם באי־אמון בולט.
כי הודעתו של ויליאם רוג׳רם, מזכיר המדינה
של ארצות־הברית, נגעה לציפור־נפ־שו
של כל ישראלי: הנשק. לכן הבין כל
ישראלי את המשמעות של המילה ״לא״.

בינלאומי, במישור הערבי, במישור הכלכלי,
ועוד ועוד.

רה, לאור העליונות הפנטסטית של מטוסי
ישראל.
בעיני רבים בישראל, היתרי אי־אספקת ה־פאנטומים
הנוספים התוצאה החמורה ביותר.

אסונה של ישראל בשנת 1970
הוא שאין הממשלה הנוכחית מסוגלת
לכף.
לצה״ל יש מטכ״ל מיקצועי, מאומן ומאוזן.
יש בו נוהל סדיר של גיבוש נתונים וקבלת
החלטות. אפשר לסמוך עליו שברום
המיקרים תהיה עצתו המיקצועית סבירה ונכונה.

י \ 2צועיו \ זגזורחובבים

הדבר היה פשוט לגמרי. וגם הסיכה
הנראית־לעץ היתח פשוטה
לגמרי. בל ישראלי הבץ אותה:
ההפצצות.

ך* מדינה דמוקרטית רגילה, היתד.
1״ .שגיאה הרת־אסונות כזאת מביאה לנפילת
ממשלה, או לפחות להדחת שר אחד
או שניים.
שום דבר כזה לא יקרה בישראל. הפדרציה
של 24 עסקני־המפלגוח, המהווים את

אולם אין שום מכשירים באלה
לממשלה.
משרד־החוץ אינו מסוגל לגבש מדיניות
של ממש, ועצתו המיקצועית נתקלת ברוב
המיקרים באי־אמון מוחלט מצד ראש־הממ־שלה
ושאר השרים. שום שר בממשלה אינו
אחראי לענייני ערבים, ואין מטה המסוגל
לגבש נתונים והמלצות במישור זה.

נזידרה שר אגזגנוו!

עייאש וחנה מעזה

בסופו של דבר מושפעות החלטות
הממשלה על־ידי הריעות הקדומות
של עסקני-מפלגות כלתי•
מיקצועיים, על-פי מצכי־רוח חולפים,
אידיאולוגיות מפלגתיות,
בריתות ושינאות אישיות בין השרים,
ושיקולים כלתי־רלוונטיים
דומים.

ניתוחים פלאסנוייס בהולנד

היא הפיחה בילדה האומללה תקווה, השיבה
לה את רצון־החיים. ד״ר ג׳אקי הפך לגואל
המושיע שלה.
מוקש בפרצוף. תוך כדי התכתבויותיו
של הרופא הבלגי עם גורמים שונים
ברחבי העולם, התווסף לו לקוח חדש. היד.
זה עייש מוחמד מוצטפא בן השבע, אשר
נפגע לפני שמונה חודשים כאשר התפוצץ
מוקש בשדה בו שיחק, בכפר ג׳באליה ברצועה.
פניו של מוחמד הושחתו, והילד
סבל קשות ממצבו. עתה אירע הבלתי־אפש־רי.
מאמציו של הרופא — שספק אם היה
מצליח בתור רופא בקופת־חולים — הסתיימו
בהצלחה: השבוע היה ביכולתו להודיע
להורים, כי הוא עומד לנסוע עם
חנאן בת וד 11 ומוחמד בן השבע להולנד,
הוא מצא אגודה פילנסרופית שהסכימה
לממן את הוצאות הנסיעה והניתוחים
שלהם.
סטודנטים פאקולטה למין איש עוד לא ניסה לערוך מחקר מדעי
מוסמך על חיי המין של הסטודנט הישראלי.
אם מישהו היה מנסה, ספק אם
היה מצליח בכך, שכן הסטודנט הישראלי
המצוי חש במעצורים כשהוא מדבר על
מין. אבל השבוע ניתן היה לקבל מושג
מה על חיי המין של הסטודנטים באוניברסיטה
העברית בירושלים.
היה זה אחרי שפי האתון, שבועון הסטודנטים
היוצא לאור על־ידי הסתדרות ה־סטונדטים
של האוניברסיטה בירושלים,
פירסם ראיון עם יצאנית ירושלית המוגדרת
כ״זונה פשוטה, לא אקדמאית בהחלט״ היכולה
בשקט לשאת את התואר של ה־פאקולטה
למין שליד האוניברסיטה בירושלים.
סיפרה
היצאנית, המכונה ח :.״בהתחלה

ך • עולם לא קרה בתולדות ישראל ש־
^ 1החלטה ממשלתית הוכחה כמישגה נורא
בצורה כה חותכת, תוך זמן כה קצר,
כמו ההחלטה להפציץ את מצרים לעומק.
תוך חודשים מועטים התברר כי החלטה
זו גרמה לסידרה שלמה של אסונות:

• היא הכריחה את כרית-ה-
מועצות להתערב כפעם הראשונה
־ התערבות צכאית ישירה בסיב־סיד
הישראלי-ערבי, לשגר למצרים
לא רק טילים חדישים כיותר,
ן אלא גם חיילים מפעילים (ראה הנ
משום
כף קיימת תמיד סכנה כי
העצות הצבאיות -שהן נכונות
במישור הצבאי הצי, א ף לא כהכרח
במישור הבולל, הרחב יותר
תתקבלנה כימעט אוטומטית,פשוט מפני שלא עומדת מולם
שום עצה מיקצועית אחרת.

דון).

כך נוצרה הסכנה המוחשית שפצצות
צה״ל יהרגו חיילים סובייטיים במיספרים
ניכרים — עם כל התוצאות העלולות לבוא
בעיקבות זאת.

• היא סיפקה לאמריקאים את
התירוץ הבולט כיותר לסירוב אספקת
ה״פאנטומים״.
ההפצצות־לעומק הוכיחו לעיני כל את העליונות
העצומה של חיל־האוויר הישראלי,
שיכנעו גם את דעת־הקהל האמריקאית שאין
צורך להתחייב כיום לאספקת מטוסים

נוספים.
הציבור האמריקאי רגיש במיוחד לד,פצ־צות־לעומק,
אחרי שאלו נכשלו כליל ב־ויאט־נאם
ועוררו מורת־רוח עצומה. הליכת
ישראל בעיקבות ממשלת ג׳ונסון בוודאי
הקלה על ניכסון להחליט כפי שהחליט.

• היא לא חייסלה את מישטרו
של עכד־אל־נאצר.
כמו בכל המיקרים הדומים בעולם עד כה,
הביאו ההפצצות לחישול המישטר ולליכוד
ז/עם סביבו. לדעת כל המומחים, התחזק
מעמדו של עבד־אל־נאצר מאוד, וזאת אחרי
שנראה קרוב להתמוטטות ערב התחלת ההפצצות.

היא הגבירה את אהדתם שד
רכים כעולם למצרים, כעיקר אח רי
המישגה הפאטאלי כאכו-זעכל.
• היא הקהתה את העוקץ של
תגובת העולם המערבי על הבגי דה
הצרפתית.

אני לא יודעת שזה (הלקוח) סטודנט. הוא
ניגש אלי ושואל, כמה?׳ אני אונורת 20
ל״י. אם הוא אומר אני סטודנט אני לא
תמיד מאמינה ...אז הוא מוציא תעודה ומראה
לי. יש להם לסטודנטים כאלה כרטיסים
צהובים או לבנים עם תמונה ושם
כתוב שהם סטודנטים.

שבילי, אבל כמעט תמיד אין זמן בשבילם.״

״יש כל מיני סטודנטים, עשירים ועניים.
אני עושה הנחות לכולם, רק שיראו תעודה.
הם קליינטים טובים, כאלח לא עושים
בעיות. הסטודנטים גם אוהבים לדבר. יש
להם סיפורים לספר ויש להם הצעות ב

האתון :״דווקא כל הסטודנטים ששכבו
איתי לא אומרים לי שלוס ברחוב. ואלת
שלא שכבו אומרים שלום. ואפילו נעמדים
ומדברי כמה מיליי.

העולם הזה 1699

באווירה זו של חוסר־מיקצועיות, יש לעצות
הצבאיות המוסמכות מישקל עצום—
דווקא מפני שהן נובעות מתהליך של מחשב
מיקצועי ועיקבי.

אספקת מטוסים ללוב נראתה פחות חמו

אומרים שלום!״ .המשיכה
ח. לספר על חוויותיה עם הסטודנטים ב
איש
איגו אחר&י
שר־זזוץ רוג׳רס
ראשית המיפנה: ההפצצות

הממשלה, לא תתפלג על רקע זה. כל השרים
אחראים זה לזה, כי כמעט כולם נושאים
באחריות להחלטה.

אולם האזרח חייב לשאול את
עצמו: איך יכלה ככלל להתקבל
החלטה כזאת?
מובן מאליו שהיו סיבות צבאיות טובות
מאוד להתחלת ההפצצות. השיקול הצבאי
הטהור היה סביר: לצמצם את הלחץ המצרי
על מוצבי ישראל בתעלה, להכריח את
מצרים לפזר את כוחותיה ולערער את המוראל
של הצבא המצרי.
תפקידם של חיילים הוא להציע הצעות
על פי שיקולים צבאיים מיקצועיים, לשם
פיתרון בעיות צבאיות מיקצועיות.
אולם תפקיד הממשלה הוא לשקול את השיקול
הצבאי מול שאר השיקולים המשפיעים
על הביטחון הלאומי — במישור ה

...יש סטודנטים שבאים אלי כאילו להזדיין,
אבל בסוף אני מגלה שהם מחפשים
משהו אחר. אחד סטודנט אמר לי, בסדר׳
כששאלתי אותו אס חוא רוצה. אז לקחתי
אותו לכניסת לבית והוא אמך לי, :אתן לן
50 לירות אס תשיגי לי סיגריה עם
חשיש יש הרבה סטודנטי שבאי! אלי

ך• פרשה של החלטת ההואיות־לעומק
| ן היא הדוגמה הטובה לכך.
השיקול הצבאי הצר היה נכון, והוא הייה
חייב להישמע במלוא מישקלו.
אולם תפקיד שר־החוץ היה להצביע על
התוצאות העלולות להיגרם בארצות־הברית.
לגבי צורכי הרכש של צה״ל, שהם חשובים
גם במישור הצבאי יותר מאשר הקלה
זמנית באזור התעלה.
תפקידם של שרי החוץ והביטחון היה
להביא בחשבון את סכנת ההתערבות הסובייטית.
תפקיד
השר לענייני המרחב (שאינו קיים)
היה להביא בפני הממשלה את ההשפעה ה־צפוייה
לגבי התבססות המישטר הנאצרי.

רק אז, יבולה היתה להתקבל בסוף
החלטה שקולה, נכונה ומאוזנת.

אולם תהליך כזה אינו קיים בממשלת
ישראל.

לבן אין הממשלה יכולה למלא
את תפקידה בראוי. פרשת ההפצצות
אינה הדוגמה היחידה, או
החמורה ביותר, המוכיחה זאת.
אכל היא הבולטת כיותר.

לקבל סמים, אבל אני לא נותנת לכולם.
זרי לא המקצוע שלי.
״באמת אני לא מבינה את הסטודנטים.
יש להם כל כן הרבה בחורות באתיברסיטה
והס באים אלינו הזונות. את המלועריס
אני עוד מבעה אבל יש ביניהס כל כן

התושליס
סירבו דסילחם
והתעדח

בתרנגולות

חוחודחואוח־קיט־
וחופר
בלי ידיים, ברוטוס•

בקינג׳ס קלאב נערך נשף סטיריקון, עובדי
המועדון הסתובבו בין הרוקדים כשבידיהם כדים
מלאים יין, והשקו אותם תוך כדי ריקוד. כשהאווירה התחממה רקדו החוגגים במעגל.

1 1ך 11111 1דוקטור עדן מסתכל בהנאה איך
\ | 1 1אחת האורחות במסיבה של נע#

מי אדווה עושה * 1רי* 8יז, כשלראשת פאה בצבע ירוק.

היראו לי נינה

ף ! ישאמר שפורים איננו חג, לא
1י* הכיר כנראה אח הישראלים השו-
בבים. בשבילם, אפילו פורים יכול להיות
חג — העיקר שיהיה תירוץ להתברבר
קצת. ואם לשפוט לפי מה שהלן
ברחבי תל־אביב, למשל, הרי שהם הת־ברברו
אפילו הרבה, לא רק קצת. הבע-
ייה היחידה שלהם, בשלושת ימי לפני,
ואחרי פורים, היתה איך להס ב
פיק
לרקוד על כל החתונות יחד.

חברתה של אתי, שהגיעה למסיבת אינקוגניטו,
הצטרפה לחברתה והתפשטה גס היא.
הקבלן הנלהב בצלאל, שמר טל הנוכחי* וזנזשולהגיג, ז&ג *לא ישלחו ידיי*.

כבר בליל יום ה׳ האחרון הצטופפה
הבוהימה התל-אביבית, בתוספת דוקטור
או שניים, במועדון תל״אביבי פרטי
קטן ואינטימי, במסיבה של נעמי אדווה.
מעת לעת נדחקו פנימה גם שוטר או

איצייהדאנה

גאו

מושבעים,

לנינה ולאתי לא טנזצאו 1
שבל מי שרקד איתך• התעיין
לב*וף פתרו השתיי* את הבעייה ורקדו זו ננס זו.

את עיניו כאילו לא ראה אף פעם דבר

לא רק הדוקטור היה מבסוט. גם
שאר המסובים. זה עשה להם מצב רוח.
הארכיטקט אלדר שרון חיבק את אשתו
(המשך בעמוד )24

1.ך 11ך 11 במאנדי׳ס נערך קרב תרנגולים. זאת אומרת כימעט
נ| | 14 1^ 1נערך, מפני שהנוגעים בדבר התגלו כפאציפיסטים
יא הרימו זה על זה יד או רגל, למרות ההפצרות ועידודו של

הקהל. גם תרנגולת שהובאה במיוחד לזירה, כדי להלהיט את יצרם לא
הועילה. בתמונה — התרנגול קוסיגין וידידו מאו לוטשים עיניים. לפני
תחילת ה״תחרות״ הימרו החוגגים על נצחון קוסיגין שעשה רושם מאיים.

שניים שנשלחו על־ידי השכנים. אצלם
— פורים לא מתחיל כבר ביום חמישי.
אולי אצלסחוא אף פעם לא מתחיל.
האווירה התח ממה כאשר שתי גברות
שהגיעו אינקוגניטו החליטו לעשות סטריפטיז.
הבלונדינית המלאה (״קיראו לי
נינה״) וחברונטית השחרחורת (״קיראו
לי אתי״) ,לא היו כל־כך לבושות בעצם,
אפילו בהתחלה, אלא אם כן אתם קוראים
למכנסי הרמון שקופים, או לפאה
הירוקה של אתי, לבוש.
הראשונה הורידה את החזייה ועשתה
עיניים לפאתולוג דוקטור עדן — שלטש
בה את עיניו כאילו לא ראה אף
פעם דבר כזה. השנייה ישר התחילה
לקנא והורידה גם כן את החזייה ועשתה
עיניים לאותו פאתולוג שלטש בה

י־זוג הולמים, מפני
הרבה הרבה לפניהן.
צלילי מיסיקס יוונית.

הראשונה שהתפשטה היתה אתי. נינה לא פיגרה הרבה אחריה. המעניין
הוא, שעייפותם של הגברים, שנפלו, כשלו, קרסו בעת ריקודם עם השתיים
פגה למראה שלפניהם והס נראו כאריות השוחרים לטרף כשטיניהס יוקדות.

קרב התרנגולים הנורא

1 1 ״1י | 1ך נ 1 1סרט האימים של רומאן
1\ 111 פולונסקי השפיע על מתחפשים
רבים, שתקעו לפניהם נ:בים וניסו
בשובבות לנשוך כל מיני חתיכות בצוואר.

בעל הדיסקוטק לשעבר, משה ינוקא, היה הרוח החיה במסיבה
שנערכה במאנדי׳ס על הנושא חומה ומיגדל. עד לתחילתו של
— השתעשעו ינוקא וחלק מידידותיו בחברת התרנגולות.

חיים חפר
שהוא התחפש

בלבוש של שיין, הגיע הפיזמונאי לנשף הסטיריקון בקינגס קלאב.
לכל מי ששאל אותו למה הוא לא נראה כרומאי הסביר חיים חפר
לאורח מזרחי בחצר הקיסר. גם אשתו רותי לא התחפשה לרומאית.

נביאן וקתמוד
היתה בין האורחות

השחקנית הצעירה מירי פביאן הגיעה למסיבה של נעמי
אדווה בחברת הלית קתמור, וידיד חדש של הלית. מירי
השקטות ביותר, ובילתה את רוב הערב בהתבוננות בוותרחש .

מנוי שאורי

כאשר התרנגולים סירבו להילחם, הציעה מנדי להכניס לזירה
את התרנגולת כדי לעורר את היצרים. התברר כי למנדי יש
נס ון רב בעניינים כאלה מפני שהסבא שלה היה מגדל בביתו תרנגולי־קרב להנאתו.

חזי כומר

כתב מעריב, בחברת אשתו היפה, רני, שלבשה פאה בלונדינית
א־לה־רומא .׳ למרות האווירה החופשית מאוד של הנשף, לא
נפרדו השנייי ובילו את כל הערב כשהם מחזיקים ידיים. ככה זה כשמאוהבים באמת.

(המשך מעמוד )21
אילנה, יגאל תומרקין שוחח * 8בוסי, הלית
קתמור, יהודית סולר ויוסף מונדי ישבו בחדר
השני, כדי להחליף בשקט חוויות על
המתרחש,

של תרנגולים נלחם איש ברעהו. ככה בכל
אופן סיפרו לרפי. תשאלו למה בן־אדם
מחפש תרנגולים, שנלחמים איש ברעהו?
למה שבתור בעל דיסקוטק העומד לערוך
בפורים נשף על הנושא ״חומה ומיגדל״ —
אין לו ברירה. וכי ראיתם פעם נשף כזה
בלי שייערך בו קרב תרנגולים לפי מיטב
המסורת החלוצית?
לבסוף נמצאה המציאה — במושב ריש־פון.
שישה תרנגולים כתומים עם כרבולת
אדומה כדם. כדי שלא ישעמם להם בדרך,
קנה רפי גם חלק ניכבד מהנשים שלהם.
אנשי רישפון, שמכרו לרפי את הסחורה
נשבעו שאלה התרנגולים האמיתיים היחידים
שנשארו במדינה.
בקיצור — בבוקר של המסיבה הגיע רפי
הנאיבי עם כל הכבודה למועדון. לכבוד
הנשף בנו בכניסה למועדון חומה ומיגדל,
שבלטו מאוד בשטח, וניגלו גם לעיני אלד,
שלא שילמו 25 לירות לראש תמורת הזכות
להיכנס פנימה. לעשירים שנכנסו מחופשים
לחלוצים, נתנו לאכול חסה. בלי רוטב. למי
שאוהב את זד — ,היה גם קש.

מריה הקדושה
בהריון
ך* יום שישי כבר התחממה האמירה
^ יותר, נערכו מסיבות סימולטניות בפאב,
אצל הצייר פנחס שער, ואצל אברהם
פילץ — הבן של הפילץ, בביתו בנמה־מגן.
בפאב התחככו המי ומי במי ומי באמירה
אלגנטית. אצל פנחס שער השתוללה הבו־הימה
שהספיקה לנוח מליל יום חמישי
אצל נעמי. כל האוכל הגיע ישר מג׳קי, יחד
עם ג׳קי שהגיש אותו. גילה אלמגור ובעלה
יענקל׳ה אגמון רקדו חבוקים, בדיוק
כמו שולה חן ואבי קורן. היחידה שלא
יכלה להתחבק היתד, העיתונאית עדית נוימן,
הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים, כי
זה קצת מפריע. עדית ניצלה את מצבה
בצורה מקורית והתחפשה ל מריה הקדושה.
השמחה
הגיעה לאחד משיאיה במאנדי׳ס.
במשך שבועות אפשר היה לפגוש את
רפי שאולי, בעל הדיסקוטק מאנדי׳ס, נוהג
במכונית ומחפש בכל הארץ תרנגולים. תרנגולים
על אמת — כאלה שיש להם. כאלה
שהייעוד שלהם בחיים זה להביא לעולם
הרבה תרנגולות. למה? מפני שרק מין כזה

ריצ׳ארד בון

! ממשש ישבנים
חרוצה וחיננית, מאחורי
הבאר -ז עמדה כל ה111/15/
ערב
ג׳ינג׳ית תמירה העונה לשם אידה.

ף* ולם רקדו במתח וחיכו לקרב התר-
** נגולים. כולם חוץ משחקן הקולנוע
האורח ריצ׳ארד בון, שישב עטוף בחתיכות
מכל הצדדים, מלמטה ומלמעלה. כטוב
ליבו ביין נתגלה סוף־סוף הסוד — מה

אוהב ריצ׳ארד בון הכי הרבה בחיים, חוץ
מלהופיע בסרטים בתפקיד מנוול.
מה שריצ׳ארד אוהב זה חתיכות עם טוסיק•
לא טוסיק, אלא טוסיק. בגלל התחפושות
לא יכל ריצ׳ארד המיסכן לראות
כלום, ולכן העדיף למשש. כדי להיות בטוח
במאה אחוז, גם העיף לאותו מקום מיסכן
בעיטה. מה יש? שיהיה. בשעה אחת כבר
לא היה לריצ׳ארד במי לבעוט, מפני שכל
החתיכות הלכו לראות את קרב התרנגולים.
הקרב התנהל ככה: בתוך זירה שנבנתה
במיוחד למטרה זו עמד ינוקא והצחיק מאוד,
כדי שהאווירה תתחמם לכבוד בעלי השימ־חה.
אחר־כך הגיע מאו טסה טונג, והקהל
הימר עליו איזה עשרים לירות. קוסיגין
הנורא למראה, שזקף באיום את כרבולתו,
זכה להצלחה מיידית, וההימורים היו 2
ל־ 3לטובתו. לבסוף הגיע הרגע הנורא. קו־סיגין
ומאו נכנסו לזירה.
השניים הסתכלו זה על זה בשלווה. בחנו
בעיון את הנוכחים, ד,ירד,רו קצת ושקלו
את המצב, ולבסוף החליטו שהעסק לא
בשבילם. מאו גם איבד קצת את השליטה
העצמית, ובהיסטריה קלה התעופף לכיוון
בלתי ידוע. בשלב קריטי זה הגיעה מאנדי,
והציעה להכניס לזירה תרנגולת, כדי שלשניים
תהיה סיבה להילחם.
איפה? קוסיגין העיף בה מבט אדיש, מאו
היפנה אליה בסלידה את זנבו. התרנגולת
עשתה קצת חיינדאלעך, קוסיגין העיף בה
מבט נוסף ולחש למאו באוזן :״אחריך,
אדוני.״ מאו החזיר לו בלחישה :״חלילה!!

דנם 2 ^ 3 5 3 7אינטש 1 9 7 0 * 1111
לפילוט 3537 תמונה יציבה ורגישות גבוהה הודות
למערכות קליטה נפרדות לגלי? £1¥ולגלי?:עס.
* לפילוט 3537 צליל נפלא הודות לרמקול אליפטי
גדול בחזית המקלט.
לפילוט 3537מ סן רחב 24 אינטש ( 61ט״מ) 110
מעלות.
* לפילוט 3537 קונטרסט מצוין הודות לזכוכית מסך
יצוקה עם צבע לסינון אור (כל סינון נוסף מיותר).
* לפילוט 3537 שנתיים אחריות למנורות המסך.

בנד־יף ־ 1113 תודזג

ו ב טי ב

111

סיפורו האישי
של הצייר הישראלי
על ביקורו
בשבוע שעבר אצל
חנה מרון
ליד מיטת חוליה

במינכן

דגי קרוון
כיקוד שלי אצל חנה׳לה מרון היה
| ן ביום חמישי לפני שבוע.
בפעם הראשונה רציתי לנסוע אליה תיכף
אחרי שנפצעה. אני ידיד קרוב גם שלה
וגם של יעקב רכטר, בעלה, איתו אני גם
עובד יחד.
הייתי אז בפירנצה. צילצלתי אל יעקב,
אבל הוא אמר לי :״לא, אל תבוא עכשיו.״
כשצילצלתי בשבוע שעיר, הוא ביקש מאוד
שאבוא. קמתי ובאתי.

שבעה מדורי גיהינום, כפי שהבנתי מדבריו.
של יעקב. כאבים, זריקות, ארבעה ניתוחים,
טיפולים בתוך הוזריד כדי להוציא קריש־דם
מתוכו, בנסיון להציל את הרגל. הרום־

מאת

דני קרוון
אים הודו גלויות שלולא היתה זאת חנה
מרון, היו קוטעים את רגלה מייד לאחר
שהובאה לבית־החולים. ואכן חנה׳לה ויעקב
אסירי־תודה להם.

^ ל! עכש יו התחילה חנה׳לה להתאושש
1קצת. היא מאוד נרגשת, וחיה חזק את
כל מה שמתרחש בארץ. ערימות מכתבים
מגיעות אליה, ביניהם מאנשים שהיא בכלל
לא מכירה. רבים מהם חיילים שנפגעו, ה־כותבים
אליה כאל שותפת לגורל, מספרים
לה על רגשותיהם ומעודדים את רוחה.
הרבה מכתבים מגיעים אליה גם מגר־מניה
עצמה, מיהודים ומגרמנים כאחד. וגם
מתנות. מישהו, זר לה לחלוטין, שלח ארגז
אשכוליות מהארץ. אחר שלח ארגז תות־שדה.
נהנה מהמתנות בעיקר צוות־המחלקה
— מה כבר יכולה חנה׳לה לעשות עם אר־גז־תות
בעצמה?
כשהייתי שם הגיעה צעירה מישראל, ה־ביאה
במתנה ספר. היא סיפרה שהאמא שלה
למדה עם חנה׳לה יחד בכיתה א׳ ,והשביעה
את הילדה לבקר. לפני שאני הגעתי היה
אצלה חיים טוסול, וביום שני צריך היה
להגיע רודנסקי. גולדה מאיר טילסנה למסור
ד״ש. מנהל הקאמרי שייקר, וינברג התגלה
כידיד גדול, כאיש הנכון בזמן הנכון. אל־על
מביא לה כל יום מכתבים ועיתונים.

רזתה מאוד
ך* נד!זלה נמצאת בקומה העליונה של
1 1בית־החוליס, בחדר לא גדול, כולו
שלה. מבעד לחלון רואים כנסייה וכמה מבתיה
של מינכן. השלג עדיין מכסה את
הגגות.
חנה׳לה שכבה במיטה כשנכנסתי, לבושה
בתלבושת בית־החולים. סניה היה רזים
מאוד. ניכר היה בה שעבר עליה סבל רב.
יחד עם זד, הבעתה היתה רגועה ושלווה.
יעקב לא היה אותו רגע בחדר, והוא בדיוק
יצא להביא משהו מהעיר.
לאחר ששככה קצת התרגשות הפגישה,
הסתכלתי סביבי. החדר היה מלא פרחים.
על הקיר ממול למיטה תמונות וציורים של
הילדים ומכתבים שלהם. הילדים, מסתבר,
ידעו הכל מהתחלה, והתנהגו למופת. הבכור
אף התעלה בבית־הספר להישגים חדשים.
במיטה
היו מיתקנים שונים לחיזוק הש
רירים. בחדר נמצאו גם טלוזיזיה וטרנזיס•
טור, ומיטה קטנה נוספת, מלאה ערימות
מכתבים. עד לפני שבועיים ישן במיטה הזו
יעקב. הוא שהה ליד חנה׳לה 24 שעות
ביממה. עכשיו מחליפה אותו בלילות אחות,
והוא ישן במלון ממול לבית־החולים.

מ תנו ת גם

ובב? זאת, נוע תנוע

שבעה מדורי גיהינום
^ יה זה י?ן קכ שהציל בעצם את חייה.

| | ברגע שהוא שמע שאשתו נפגעה, הוא
יצא לשדה־התעופה, משם הוא צילצל לשותף
שלו :״אני משאיר עליך את הילדים,״ הודיע

כשהוא טס למינכן, הוא ידע רק שחנה׳לה
פצועה. מה, איך — לא ידע. כשהגיע לבית־החולים,
קיבל הלם. היא היתד, אז אחרי
הניתוח הראשון שלה. היא נאבקה באותו
לילה על חייה — ולידה היתר. בסך־הכל
אחות יחידה.
יעקב הפך את בית־החולים על ראשו,
הזעיק את כל הרופאים. רק אז הפכו הרופאים
ערים למיקרה המיוחד שבידיהם.
למרות כל הטיפול הנפלא, עברה חנה׳לה
אחריך אתה, אדוני.״ כך נסתיים הקרב בלא
שהתחיל.
ב״קינגס קלאב״ נערך נשף סטיריקון
— ואיזה נשף
המועדון נראה כלקוח מקח־ואדיס. בכל
מקום הסתובבו רומאים עטופי טוגות וסדינים,
עם זרי דפנה על מצחם.
באמצע המועדון עמד שולחן, וכל רבע
שעה עלה עליו זוג אחר. לפעמים זה לא
היה בדיוק זוג במובן המקובל של המילה
בימינו, אבל אצל הרומאים אתם יודעים
הרי איך זה היה.

מנ ד מגי ה

ך״ 11ן ן -ךןךו חנה ויעקב ונ טר בתצלום מלפני שנה בקירוב. מייד כשנודע -על
פציעתה של השחקנית במינכן, מיהר בעלה לשדה־התעופה בלי להי>1
1 1 1 1 1 ,1 1
פרד מאיש, נשאר ׳לידה 24 שעות ביממה — עד שעברה את המשבר ועלתה בדרן להחלמה,

העובדים לבשו טוניקות קצרות, שלהת־כופף
בהן זו ממש סכנה, והסתובבו בין
הרוקדים עם כדים מלאים יין, והישקו אותם
תוך כדי ריקוד. ואיך רקדו? ממש כמו
ברומא. אפילו את הריקודים השקטים. לבסוף,
בתור פשרה, רקדו הכל במעגל, כדי
שכולם יוכלו להתחבק עם כולם בבת־אחת.
יוליום קיסר אחד צעק כל הזמן לברוטוס
בלי ידיים, ודמויותיהם המטושטשות התמזגו
עם התמונות האירוטיות מהסרט טטי־ריקון
שהוקרנו כל העת על הקיר, בצבעים
טבעיים ובגודל קינג סייז. הדייל ז׳יל תמיר,

שהספיק כבר לראות את הסרט, הביא איתו
עז, והסתובב בחברתה בכל קצווי המועדון.
מה שעלה במאנדי׳ס ובקינג׳ס כסף
— ניתן חינם, ממש באותה שעה, במסיבה
של רוחק׳ה ברזין, שנערכה בארבעת
החדרים של המתפרה של הבוטיק שלה
ביבה.

רוחק׳ה הזמינה 150 איש, אבל לא כולם
הגיעו, רק איזה .250 כל ההמון הזה ד,צ־טופף
והשתולל בין הקירות, שהיו מצופים
בחתיכות. עירומות מהפלייבוי. למסיבה לא
היה נושא, וכל אחד התחפש איך שהתחשק

ף י אישית היה זה הביקור הראשון
/שלי בגרמניה — ואני מקיזה שגם האחרון.
תמיד סירבתי לבוא לשם. כשירדתי
מהמטוס בשדה־התעופה במינכן, הרגשתי
כאילו אני על מיגרש־מיסדרים של הוזר־מאכט
הנאצי, לנוכח סמל הנשר הגרמני
במשרד. משום כך אולי היטבתי לחוש עד
כמה חנה׳לה מתגעגעת לחזור — לארץ,
לביתה, לילדיה.
חנה׳לה ויעקב מתכוננים לחזור ארצה
בעוד חודש בערך. היא הצטערה קשות,
לאחר קטיעת רגלה, על שלא תוכל לגלם
יותר את מדיאה, להעניק לה את האינטרפר־טיציה
שלה, שנועדה להיות מלאת־תנועה
וקצב.
היה זה יעקב שבישר לה שהיא אכן תוכל
לנוע׳ לאחר שהוברר להם שלא יהיה צורך
בקטיעה נוספת.
ואם חנה׳לה תוכל לנוע — היא תוכל
גם לשחק את מדיאח.
לו. בלטו בשטח דוקטורים בתחפושת של
לא דוקטורים, ולא דוקטרים שהתחפשו
לדוקטורים ולאחיות. היו גם כמה ערפדים
סימפטיים, והרבה מאוד חתיכות. לא כמו
על הקירות, אלא אמיתיות, בשר־ודם. בין
אלה בלטו בעיקר רוחק׳ה עצמה, השחקנית
אתי אולמן, ליאורה לפידות ומלכת המים
שרית דמיר. אה, היה שמה עוד דבר —
אוכל לא נורמלי, והרבה שמפניה.
עכשיו אתם רואים כמה מגוחך היה לטעון
שפורים איננו חג?
אלא מה — יום כיפור זה חג?

הצגה חדשה

11^1-111111
ילדי כתי ספר

אמריקה, תל־אביב) .אין פרחים, אין
מות, אין נאיביות. התערוכה מלאה
סיה כפי שרק ילדים יכולים לדמיין
מחולקת לשניים: ציור מגמתי, וציור

* עליתו ונפילתו שד ארתורו
אוי (הבימה) — למחזותיו של ברטולד ברכט
תכונה המרגיזה את כל מי שאינו מזדהה
עם דעותיו הפוליטיות: מכולם נודף ריח
חזק של תעמולה. במחזות הטובים יותר
(הנפש

הטובה

מסצ׳ואן,

מעגל

חגיר ה־

קאהקזי) נבלעת התעמולה בכל החוויר, ה־האנושית
שמתאר ברכט ובטיפוסים התלת־מימדיים
המרשימים בהם הוא עוסק.
למרבה הצער, אין אן תורו אוי שייך
לסוג זה. זוהי פארודיז /מאקאברית על
עלית הנאצים בגרמניה ובאוסטריה. המחזה
מתאר כביכול קורותיו של גנגסטר איטלקי
בשם אוי, בשיקאגו המתחיל כפושע קטן
וחנפן באשפתות־העיר ועולה לגדולה כאשר
בעלי הון, נציגי הקאפיטליזם, משתמשים

(בית־ציוני

חדש בגלריזת
אוזיאש הופשטטר

ריה
דוגית, תל־אביב) .רישומים בשחור־לבן,
בנוסח של אקספרם יוניזם־סוריאליסטי. הרישום
עשוי בדומה לרומן החדיש: סיפור
בתוך סיפור בתוך סיפור. עלילות מיסטיות
שבהן מובילה דמות אחת לאשכולות של
דמויות נוספות, על רקע נופים שקופים,
מרומזים בעדינות. הדמויות המרחפות באויר
מעוזתות, נפוחות, בעלות פרופורציות משתנות
לסירוגין: גופות דקים וראשים גדולים
ולהיפך. הכל נתון באוירה קשה של חולניות,
פחדים ופסימיזם. תמונות השמן המועטית
הן בעצם רישומים עשויים בצבעי חום־
שחור. תערוכה נדירה.
תמיפנטוהיא אישי.

ציורים
אלו מתארים את סוף המאה, את
הרובוטים, המדע הדמיוני, אברים מלאכותיים,
ילדי מבחנות, לווינים, פצצות אטום.
האנשים בסידרה מגמתית זו הם אנשי חלל,
מפלצות נוסח ,1984 יצורי מאדים. הערים
הן מפלצות דחוסות באנטנות של טלוויזיות,
והצבעים הם צבעי יסוד חריפים שנלקחו
מהסיפרות המצויירת: צהוב, אדום, כחול
ושחור.
ד,סידרה האישית, מתארת רובה ככולה
פחדים בנוסח סוריאליסטי: ערימת גולגלות,
חבל תליה, דמויות שסועות. החלק הגרוע
שבתערוכה: העבודות של החוגים לציור,
שבהם דוחסים לתלמידים את הכללים ה־מונוטונים
של ציור, מקצועי״ מבלי לפתח
את אישיותם.

מרוסיה -בפוונוגופיה
קשה להאמין, אבל המוצר האחרון של המחתרת הספרותית ברוסית, הוא
סידרת סיפורים מצויירים בעלי גוון פורנוגראפי מופגן, אשר הוגנבו לאחרונה אל
המערב ויוצאו כנראה לאור בקרוב.
הסיפורים, המורכבים מ־ 150 ציורים וכעשרים וחמש אלף מילים, מתארים
את הרפתקאותיה של אוקטיוברינה (על שם מהפכת אוקטובר) ,נערה שהיא
התגשמות התורה המארקסיסטית, הנאבקת בכוחות האופל האימפריאליסטיים.
במשימותיה הרבות היא נודדת ממידבר גובי ועד לקובה, ונאנסת בין היתר גם
על״ידי גורילה.
״הרפתקאותיה של אוקטיוברינה״ הם פרי עבודה משותפת של יותר ממאה
אנשי״עט סובייטיים, שמסרו יחד עם כתב־חיד גם את הסיבה ליצירתם :
״חיפשנו מיפלט אירוטי כדי להסתתר מפני המציאות ה״יפהפיה׳ של ברית-
המועצות, מציאות אפורה ומשעממת שאין דוגמתה.״
חם רואים בסידרת הסיפורים מעשה ״פוליטי״פורנוגראפי מתקדם״ ,ומשלבים
בהנאה רבה תמונות אירוטיות נועזות עם ט קס טים מארקסיסטיים כבדים, שהם
בבחינת קדושים ברוסיה :״ההגיון וקארל מארקס הם כאין וכאפס לעומת ישבנה
של אשת.״
הספר, שחדברח למערב בידי אדם ממדינה מזרח־אירופית, יוצא לאור בארצות-
הברית. על הזכות להוציאו לאור מתמודדות הוצאות מכובדות, ביניהן ההוצאה-
לאור של ״פלייבוי״.

מישה אשרוכ כ״ארתורו אוי״
נו לקידום האינטרסים הפרטיים שלהם. ב־גופו
של דבר משנה להם הגולם שיצרו
ן!ת גבו׳ ויחד עם חבר מרצחיו משליט
פרור גם על אלה שעזרו לו להעפיל לשלטון.
1הדמיון בין גיבורי ארתורו אוי לבין היט־
|ר וסגניו גלוי לעין׳ אך הדמויות במחזה
|ומות יותר לקריקטורות גרוטסקיות מאשר
לאנשים חיים. העלילה מתימרת לתאר ב־
|עג מר את השתלשלות המאורעות ב־ן־מניה
ל*ני מלחמת העולם השניה, אבל
8ה לומר שהיא מנתחת אותם לעומק —
עיקר כאשר היא שמה בפי דמויות שונות
ליצות שנלקחו ישר מכתבי מארקם או
היא מציגה את העם הגרמני כאוסף
יות תמימות, שנפלו בפח שטמן להם
1מץ פושעים חסרי מצפון.
|רק השחקנים לא יוכאו. אולם
ן כט הוא בכל זאת ברכט, ואף כי ארתד
אוי רחוק מלהיות שיא יצירתו, יש בו
|מר מספיק להצגה מרתקת, בתנאי שה־צוע
מצליח להעביר לקהל את הסרקזם,
(גלוג והאימה הטמונים גם יחד בסיפור
|יות זה.
ן זבימה לא הצליחה במבצע זה. היא
יצרה תפאורות מרשימות מאד ובמאי
לה לשבחים בלונדון. הצרה היא ש־
|מה לא הביאה גם צוות שחקנים. כי
שמופיעים בהצגתו החדשה של ה־
1טרון הלאומי מצליחים להיות מגושמים,
| י תנועה ופה חושפים בכשרון רב את
מגרעותיו של המחזה. כך שבמקום
חריפה ומקוממת, מוגשת לקהל הצגה
כה ומייגעת.
[יחידי מבין: השחקנים שהראה נכונות
|עמק בתפקידו היה מישר, אשרוב. הוא
את אוי כפחדן שפל, מוג לב, היסטרי,
בצע וכבוד. כל אלה הן אמנם תכו־חיוניות
לדמות, אולם חסר היה בה
מימי של כח עצור אשר בעזרתן
לט אוי על אקדחניו השכירים ובסופו
לבר על אומה שלמה.
קולנוע סרטים
עולם הבלהות
של פליני
סאטיריקון

(סיוודיו,

אביב) הוא בטוי להשתוללות הדמיון הפרועה
ביותר שנראתה עד האום על הבד.
כאילו לקח מישהו את ג׳זליאטת של הרוחות,
הוציא מן הסרט כל סממן מציאותי
ומובן והותיר אך ורק את סיוטי הבלהות.
ואם לא די בכך, הכפיל והשליש את ע״מתן
עד כדי כך, שכל צופה נורמלי חייב לצאת
המום ומבולבל מאולם הקולנוע.
סרטו החדש של פדריקו פליני מבוסס
בצורה רופפת על סאטיריקון של סטרו־ניום
ארביטר, רומאי שהיה רב הנואפים
של נירון קיסר ותיאר בעסיסיות רבה את
כל הסטיות, הזרוית, האורגיות והפולחנים
הדתיים של התקופה.
השלד העלילתי של הסרט הוא די פשוט.
שני נערים חולשים על פני רומי העתיקה,
אינם משמשים אלא תירוץ כדי לעבור מ־אפיזודד,
אחת לשניה, כשכל אתת מאפיזו־דות
אלה עומדת בפני עצמה ומשקפת צד
אחר מן המציאות דאז (או אולי של היום)
בעיניו של פליני.
אין טעם להתחיל ולפרש כל אחת מן הסצינות
בסרט. פליני העלה בכמה דימויים
מופשטים עד כדי כך שאפשר להדביק להם
הרבה יותר מפירוש אחד, באותה מידה של
הצלחה• כל נסיון לתאר במילים את אשר
מעלה פליני על הבד נועד מראש לכשלון:
כל צילום וצילום גלוש בסמלים ותסריטים

סאטירירן ץ
טירתו המטה לנפול. במקום לבקר באיטליז
של הכפר, הוא חוסך כסף וצד את כל הכלבים
והחתולים שבסביבה, המוגשים בדיאטה
קבועה ליד שולחנו. רודנותו בבני
ביתו גדולה כל כך עד שבנו הופך נפחד
ומגמגם, חסר בטחון וחסר אופי.
כל זאת, עד שהאציל הנכבד מגלה את
פרנסים הקדוש, ידיד החיות וכל בריות
הקב״ה. מאותו רגע והלאה הופכת המשפחה
לצמחונית, הוא מיעד את פרוצת הכפר
להיות אשת בנו וקופץ באותה קנאות
מקיצוניות אחת לשניה.
הבמאי מתיחס לכל העניו ברצינות גמורה.
פילים נוארה מגלם את האציל בריאליזם
משכנע, והתוצאה היא שרודנותו
הקנאית, בשני הכוונים, היא מפחידה יותר
משהיא משעשעת.
הדמויות הקומיות באמת נמצאות בין
בנייד,כפר — הכומר שאינו מבחין בניסיס:
השכן שאינו מוכן לספק לאציל כלבים לאכילה;
.הנוטריון רודף הכבוד ובנותיו, וה־יצאנית
בעלת לב־הזהב והנשמה החמימה
מאחורי החיצוניות הגסה.
טיפוסים אלה אינם מקוריים במיוחד אבל
הצלחתם מובטחת תמיד• חבל שהם מהיוים
רק חלק צדדי בסרט שאינו קומדיה של
ממש ואף לא דרמה של יממש, אלא מין
מוצר ביניים שבו השחקנים, כמה הלצות
ויזואליות טובות ומוסיקת הרקע• ,ובים
מן התוכן עצמו.

שעצמתם הויזואלית גדולה כל כך, עד
שבלתי אפשרי למצוא לד, הקבלה ספרותית,
וכוי לתפוס באמת את מה שנעשה על הבד,
חובה לראות את הסרט יותר מפעם
אחת.
אפילו מי שירבה לפנות עורף למשמעות
האקטואלית של סאטיריקון לא יוכל להתעלם
מן הצד החזותי שבו. הצילום, התאורה,
האיפור, התפאורות והדרך בה בנוי
כל צילום וצילום בפני עצמו, נותנים תוצאות
שלא היו מביישות את גדולי הציירים
של הרנסנס. פס הקול מהזזה יצירה
בפני עצמה, משלים לעתים את הצילו
ולעיתים מהווה לו ניגוד מכודן.
זהו סרט שאף אוהב קולנוע לא ירצה
להחמיץ, ושרבים יראוהו יותר •י עי א
יעמוד בהם הכוח.
האציל כעני וצרוד
* * המאושר והיצאנית (ארנון-
דוד, תל-אביב) — א לשפוט לני הבנאי
(איו רובר) וכוכב הסרט, פילי• נוארה
ולפי השם שניתן לסרט בעברית, הוא
נועד להיות המשך להצלחה הגדולה של
אלכסנדר המאושר. אלא שעל הצלחות מעין
אלה אין חוזרים בקלות. זוהי אזהרה לצופים
המתכוננים לחזות בהצגה חיח־רת
של הומור כפרי בריא.
אמנם גם המאושר והיצאנית מתרחש בכפר
צרפתי .,אלא שהעלילה מתגלגלת בצבעים
קודרים הרבה יותר• גבור הסרט
הוא אציל שירד מנכסיו המעביד את משפחתו
בפרך, אך מסרב בעקשנות למכור את

הונו ב ס

שכיל החלכ

(תכלת, ת״א)

— סאטירה ארסית של לואים בונואל על
הכנסיה הקאתולית וכל מה שעומד מאחוריה.
התמצאות מסוימת ברזי הכגסיר, רצויה
לשם הבנת הסרט.

תסלח לי, אכל אתה נושך
את צואו־י (פריז, ת״א) פארודיר,
על סרטי האימים למיניהם מבוימת בהברקה
רבה (דומן פולונסקי) ומשוחקת להפליא
(ג׳ק מקגדרן ואלפי בל) .למי שאינו מפחד
מערפדיס.

המירדף הגורלי

(יוגרבי,

ת״א) דיעות מוקדמות ומוסר מיושן מוליד,
אלימות שאץ מנוס ממנה, בסרט
מרתק ומעניין של אברהם פולונסקי, במאי
אמריקאי שנודה במשך עשרים שנד, מן הבד
ע״י רדיפות מק־קארתי. משחק משכנע
של רוברט רדפורד ורוברט בלייק (בדם

היה שלום, קולומכו• (אמ-

בי, י״א) — סיפור אהבה של פילי רות
(מועקת פורטנוי) על אינטלקטואל יהודי
צעיר המתקשה לבחור בדרכו בחיים, ונערה
יהודיה שעל אף התנהגותה החיצונית נשארת
בורגנית בעומק נשמתה, מועבר אל הבד
בזריזות רבה ע״י לארי פירס (תקרית
בניו־יורק) ,תוך נסיון לחקור את הסממנים
שגרמו להצלחת הבוגר. הנסיון הצליח.

רוקו ואחיו(גורן ון, ת״א) —
סרטו הגדול של לוקינו ויסקונטי הביא את
הניאוריאליזם לשיאו, וגם אל קיצו. לספור
על משפחה דרומית עניה העולה צפונה
לחפש פרנסה, מצאו מבקרים שונים משמעות
דתית עמוקה. אלן ז*׳ילון ואני ג׳ייראדדו.
• עו ל

7י מ \

בזק — בו ^ו״/מו 7ו ס /ע ו

בונד עד
אין הבדל בין המדיניות ובין הכלכלה. באמצעות המי סים מגיעה המלחמה לתוך
כל בית בישראל. מי שמקבל את המדיניות הממשלתית, חייב לקבל גם את תקציבה
ומיסיה. ולהיפך: מי שמצביע בעד התקציב, מקבל למעשה את מדיניות הממשלה.
השבוע עמדנו שמונה פעמים ליד דוכן הנואמים — ו מ תון זה ארבע פעמים כדי
לשלול חוקים כלכליים, המהווים חלק מתקציב הממשלה. תוך כדי כך עמדנו על
כך שנותרנו, למעשה, כאופוזיציה הלא״קומוניסטית היחידה בכנסת :
אורי אבנרי ; ברצוני לומר משהו מהותי על הרכב הכנסת, לאור ההצבעות על התקציב.
בכל פרלמנט דמוקרטי בעולם יש שלטון — לפעמים קואליציוני, לפעמים של מפלגה
אחת — ויש אופוזיציה.

כאן, בכית זה, נוצר סוג שלישי, סיעות שהן לא כאופוזיציה ולא
בקואליציה.

^ ד׳/אל׳צ.׳ד7
דייק מ7ז׳צ.׳ד.י 0יבה
בצו 21־ 7727נ 71 ~13ך 7/ן> 1י.ב

את המצב עצמו מקבלים במעט בל הנואמים בדבר מובן מאליו, באילו
,,מן אללה״ ,גזירה מן השמים. ונשאר לנו רק לדבר איך להמציא את
הכסף בדי להתקיים כמצב הזה.

חמפדל

רקיח

7/ 7, 7111בזך 1חו מ עוי

אילו היינו
שנים — אז
היום צריכים
השלום נשלם

נמצאים במלחמה רגילה, מלחמה שתסתיים בעוד שנה, בעוד שנתיים או שלוש
מילווה כזה יש לו משמעות. כי אז אנו אומרים: אנחנו נמצאים במצב־חרום.
להקריב את הכל למען המלחמה. מחר יבוא השלום, המשק יתאושש, מפירות
את הוצאות המלחמה. זהו הרעיון של מילוזה מלחמה. זה סביר.

אבל הרי הממשלה אומרת שלא יהיה שלום לפני שנת - 2000 אם
כן, ממה נחזיר את המילווה? זוהי הונאה עצמית, זוהי הונאה ציבורית:

הו 1ולח

תזוז1 1

הזה, שהוא הגיוני מאוד, שכל דיון על הצעת־חוק ממשלתית נפתה על־ידי נציג הממשלה,
ומייד אחריו בא נציג האופוזיציה שתפקידו — לא זכותו, אלא תפקידו — הוא למתוח
ביקורת על קו הממשלה. זהו תפקידו — לשם כך קיימת אופוזיציה בבית זה. בבריטניה
יש ״המנהיג של האופוזיציה המלכותית״ ,המקבל משכורת בעד התפקיד הזה, מפני שקיום
אופוזיציה בפרלמנט הוא חיוני לקיום המישטר הפרלמנטרי הדמוקרטי.

אין אנעזנו נמצאים במלחמה נורמלית. אנחנו נמצאים במלחמה שאנחנו לא יודעים מתי
התחילה — אולי לפני 50 שנה; אולי לפני 80 שנה — ואיננו יודעים מתי תסתיים.

השנה תממנו זאת כדרכים אלה. ומה כעוד שנה? מה כעוד שנתיים?
איזו מחשכה כלכלית שמענו ככנסת מעבר לחודשים הקרובים, מעבד
לסתימת החורים?

3־12

המערך

אין ג זו כנטזרש רו ם

מהי המחשבה הכלכלית הנובעת מזה? וכאן אני מגיע לעניין עצמו. באים אלינו עם שפע
של מיסים חדשים; חלקם גלויים, חלקם מוסווים, כמו המס המוסווה שאנו מדברים עליי
עכשיו. חלקן של הוצאות הביטחון בהכנסה הלאומית הולך וגדל משנה לשנה. והוא מוכרח
לגדול בשנים הקרובות. אילו מסקנות אתם מסיקים מכך?

אעודת ׳ 12/ר אל1

ע דו׳

ן—ן /ח7/׳7ן׳צ:׳ההס ± /ב י 71/ך
1עגז־ וזי ^ קציב

מסביבנו מתרגשים מאורעות גורליים, גורליים לקיום המדינה. עליהם אין דיון בכנסת.
אנחנו מתבשרים בשורות מדאיגות ביותר על יחסי ישראל—אמריקה. האם האמריקאים מת־כוזנים
להטיל אמברגו על ישראל? האם ישראל תעמוד בפני אמברגו עולמי?
האם הענף הבינלאומי האחרון שעליו אנחנו יושבים מתחיל להתבקע, כפי שהזהרנו מעל
דוכן זה לפני שנה ולפני שנתיים? אזהרותינו נתקבלו בצחוק, כשם שנתקבלו אזהרותינו
כאשר ניבאנו שצרפת תיהפך מידידה לאוייב.
מהי המחשבה הכלכלית הנובעת ממצב זה? אומרים לנו: אנחנו נמצאים במצב של מלחמה,
לכן יש להשוות את הוצאותינו עם הוצאות של מדינות אחרות במצב של מלחמה. עשו
השוואה בין אחוז התוצר הלאומי שלנו שאנחנו מוציאים על המלחמה, לבין האחוז שהוציאה
בריטניה בשיא מלחמת העולם השנייה. זוהי השוואה שאינה יכולה להתקבל.
מלחמה רגילה מתחילה ביום מסויים, ומסתיימת ביום מסויים. בריטניה נכנסה למלחמת
העולם השנייה ביום מסויים. ידעו, שמלחמה זו יכולה להימשך ארבע, חמש, שש שנים;
אבל ידעו שיום אחד תסתיים.
האם אנחנו נמצאים במצב כזה?
יגאל הורוביץ; האם יש הצעה לסיים את המלחמה?
אורי אכנרי: לנו יש. אתם סירבתם לדון בה.
הגישה הזאת לגבי השלום, האמונה שלא יכול להיות שלום, הרי זו הסכנה שבסכנות.
מכל הסכנות המאיימות על המדינה המסכנה הזאת — זו הסכנה הנורא ביותר.

כרכרה שר הונאה טצגזית י

סיעת אגודת ישראל, סיעת פועלי אגודת ישראל, גם סיעת המרכז החופשי — אינני
יודע אם הן יכולות להיחשב כאופוזיציה לאור הצבעתן — לא זו היום, כי אם ההצבעה על
התקציב כולו. הן מצביעות בעד תקציב הממשלה, ולא חשוב מה הסיבה בפיהן. יכול
מישהו לומר: יש מצב ביטחוני

הבנסת השביעית

אורי אבנרי: הדיון הזה אופייני למצבה של הכנסת בימים אלה.
מדברים על מילווה ביטחון; אין מדברים על הביטחון. מדברים איך לממן מצב, מבלי
שיהיה דיון בכנסת איך נוצר המצב, האם אפשר לשנות את המצב.

כמצב בזה -אגי אומר עבשיו רק מה שהממשלה חושבת -אין
השלום נראה בעתיד. המלחמה תימשך זמן רב; הרבה מאוד זמן.

ואילו אצלנו נוצר מצב שונה. יש סוג שלישי של סיעות המצביעות
כעד התקציב, א ך משום־מה הן מסווגות רשמית כסיעות האופוזיציה.

למה זה חשוב? — זה חשוב לגבי הסדרים הנהוגים בבית הזה, הקשורים במעמד
הקואליציה והאופוזיציה. כבר הזכיר חברי־לסיעה, שלום כהן, את סדר־הדיון הנהוג בבית

ונ לחמה בד סו ד!

בא נציג הממשלה, השר עזר וייצמן, ומנבא שלום בשנת .2000 שנת — 2000 בעוד 30
שנה! ומוסיף השר וייצמן, שאלה מחבריו בממשלה שלא אומרים זאת בגלוי כמוהו, הם
צבועים. נדמה לי שזה הפסוק היחיד מדברי השר וייצמן שאני מסכים לו.
הגב׳ גולדה מאיר, ראש־הממשלה, יש לה ניסוח אחר. היא אינה נוקבת בתאריכים קרובים.
כמו שנת .2000 היא אומרת :״יבוא יום והערבים יתפכחו.״
אני לא הכי קשיש בבית הזה. יש בבית הרבה יותר קשישים ממני. אני שמעתי את הדיבור
הזה לפני שלושים שנה. מזה שלושים שנה אני זוכר :״יבוא יום והערבים יתפכחו.״
ואני בטוח שיושבים בבית אנשים הזוכרים מזה ארבעים שנה וחמישים שנה את הפסוק:
״יבוא יום והערבים יתפכחו.״ למה יתפכחו? מאללה, מהשמיים. מבלי שזה תלוי במעשינו.
אבל מאז נגרפנו אנחנו לתוך מלחמת־נצח; נגרפו כל ערביי פלסטין, נגרפו ערביי כל הארצות
השכנות; נגרף כל העולם הערבי, נגרף כל העולם היהודי למלחמה הזאת. ומלחמה זו
לא זו בלבד שאינה מסתיימת; היא מתרחבת משנה לשנה.

בכל מקום בעולם, המיבחן האמיתי לגבי ההשתייכות לקואליציה ולאופוזיציה הוא —
ההצבעה על התקציב. אין מיבחן יותר מובהק. מי שמצביע בעד תקציב הממשלה, נמצא
בקואליציה ; ואין זה חשוב אם יש לו כסא בממשלה או לא. כי ההצבעה בעד התקציב
היא הצבעה בעד מכלול התפיסות, התוכניות והמעשים של הממשלה.
מי שמצביע נגד התקציב נמצא באופוזיציה.

שמואל תמיר: מתי הצבענו בעד?
אורי אכנרי: אתם נמנעתם מההצבעה על כל תקציב .1970/71 היו סיעות ״אופוזיצ־יוניות״
כביכול שהצביעו בעד התקציב, והיו סיעות ״אופוזיציוניות״ כביכול שנמנעו.
מותר לכל סיעה להצביע בהתאם להבנתה ולמצפונה. אבל זה מסווג אותה בחלוקה בין
קואליציה ואופוזיציה.

נאומים כלכליים הם ״משעממים״ .מכינים אותם בעמל רב, אחרי עבודת־צוות
שעליה מנצח אמנון זכרוני, נושאים אותם בפני אולם ריק, איש אינו טורח לדווח
עליהם. כן גם קרה לארבעה הנאומים הכלכליים של סיעתנו השבוע — שניים של
אורי אבנרי, שניים של שלום כהן.

אן* אחד מנציגי המדיניות הרשמית אינו מעמיד אפילו פגים כאילו
יש לה סיום כאיזה שהוא עתיד הנראה לעין, לא בעוד שלוש שנים, לא
בעוד חמש שנים, גם לא בעוד עשר שנים.

— >*7.גורך* * 7קיון ,,ה עו קסוזזה

עמסו

לפרלמנט ולציבור כולו צריבה להיות האפשרות לבחור ככל עניין
בין שתי תפיסות מנוגדות.

אצלנו התערער הדבר לגמרי. האופוזיציה האמיתית ששרדה בכנסת משמיעה את דבריה
בזנב של כל הוויכוח. פותח את הוויכוח נציג אגודת ישראל, כנציג ״סיעת האופוזיציה״
הגדולה ביותר. איזו אופוזיציה? סיעת אגודת ישראל מצביעה כימעט בעד כל הצעות
הממשלה, יש לה הסתייגות רק בענייני דת. כל הכבוד. לסיעת המרכז החופשי יש הסתייגות
בענייני סיפוח והתנחלות, מדיניות הממשלה, שגם היא בעד סיפוח והתנחלות, אינה די
תקיפה ועיקבית בעיניה.
בוודאי, כל סיעה חופשית לגמרי לקבוע את עמדתה, לפי הבנתה. אבל אני שולל את
הנוהל שלפיו סיעה, שהיא במיקרה אינה בקואליציה, אבל שבוודאי אינה באופוזיציה, פותחת
את הדיון, כך שקולה של האופוזיציה האמיתית נשמע רק בסוף הוויכוח.

מרבית הוויכוח מתנהל משום־־כך ללא דיעה נגדית, וממילא אין זה
עוד ויכוח של ממש.

במצב זה, אין פלא שהנוכחות בכנסת בכל הוויכוחים האלה ירדה שוב כימעט
לנקודת״האפס. רוב רובם של חברי־הכנסת, ובכללם אותם שזה עתה באו ולא הספיקו
עוד לחמם את הכסאות, פשוט אינם באים למליאה, בשעה שנדונים חוקים שיוציאו
מכיסי האזרחים מאות מיליוני לירות — עשרות לירות מכיס כל משפחה בחודש.
פתחנו את תחד מנאומי התקציב כך :
אורי אבנרי; כבוד היושב־ראש, כבוד סגן־השר, כבוד שבעה שאר חברי־הכנסת
הנוכחים
יצחק ה. קלינגהופר: מדוע אינך נוקב בשמותיהם?
אורי אבנרי: בהחלט: חבר־הכנסת כרמל, חבר־הכנסת הרינג, חבר־הכנסת באדר, חבר־הכנסת
קלינגהופר, חבר־הכנסת פרידמן, חבר־הכנסת טובי, חבר־הכנסת קורפו.
מובן שאנחנו נצביע נגד חוק תקציב־הביניים. מי שמצביע נגד התקציב כולו, בוודאי אינו
יכול להצביע בעד חלק ממנו. דבר שהוא כולו טרף, אינו הופך לכשר מפני שהוא מוגש
במנות קטנות
זה היה בעת שדיברתי על ״ חוק תקציב הביניים״ ,הקובע את מימון השבועיים
הראשונים של שנת־התקציב הקרובה.
שעתיים לפני כן, בשעה 7.45 בערב, נדון תקציב״נוסף, בסכום העולה על 300
מיליון לירות. באותה שעה דיבר שמואל תמיר, ומלבד היושבת־ראש (סנהדראי),
סנן־השר (דינשטיין) ושני חברי סיעתנו נכחו באולם שמונהח״כים נכבדים :
שלושה מ־ 60 אנשי המערך (כרמל, רוזן וששון) ,שניים מ־ 26 חברי גח״ל (גולדשיין,
ניסים) ,אחד מבין 12 אנשי המפד״ל (פרידמן) ,אחד מאגו״י (לורנץ) וד״ר סנה,
שהמתין לתורו לדבר. נעדרו כליל סיעות ל״ע, ע״מ, פא״י, רק״ח.
גם זה מוכיח משהו על טיב האופוזיציה.

.זריקת אבנים

מכל הוויכוחים שלנו, המעניינים ביותר
הם לעיתים קרובות ״השאלות הנוספות״
ו״התשובות הנוספות״ בעיקבות תשובות
שרים לשאילתות שלנו• הדבר מחייב ריכוז
רעיון במישפט אח1״ וכשהיריב הוא אבא
אבן, זה מאפשר לא פעם עקיצות משני
הצדדים.
בשעתו נמסר שמנכ״ל משרד־החוץ איים
לנקום באמצעיים נגד אורי אבנרי על כי
אמר, במסגרת ויכוח מר עם השמאל החדש
בגרמניה, שהשגריר־לשעבר אשר בן־נתן
הוא ״אידיוט גמור״ ,ואין המדינה אחראית
לכל מעשיו.
שאלנו את אבן מד, הבסיס החוקי לאיומי
מנכ״לו. אבן האשים את אורי אבנרי
בהשמעת ״גידופים והשמצות״ ,אך נסוג
באופן אלגנטי מן האיומים, באמרו שלא
ינקוט בשום פעולה, ושמכתבו ליו״ר הכנסת
היד, רק הבעת־דיעה של אזרח.
אולי אבנרי: כבוד השר, אם אינך
מסתייג רק מנסיבות חוות־הדעת שלי על
מר בן־נתן, מדוע לא הענקת למר בן־נתן
מישרה דיפלומטית חדשה, המתאימה לכשרונותיו?
אכא
אגן: שר־החוץ והממשלה רש אים
להעריך אזרחים, בלי להציע לכל אלה
שמעריכים אותה מישרה דיפלומטית. מר
בן־נתן הועסק בחוזה שנסתיים. הוצע לו
תפקיד, והוא לא קיבל אותו.

על פרשת הקצין היווני ג׳ורג׳ פאנאגולים,
שהוסגר למעשה ליוון, לא רצה אבן לדבר.
הוא פשוט הזכיר את תשובת שר־המשטרה
לשאילתה קובמת שלנו, בה טען שמשרד־החוץ
לא היה מעורב כלל בפרשה.

שלום בהן: מאחר ששר־וומשטרר״ בתשזבה
לשאילתה הנ״ל שלי, הודה שהגולה
פאנאגוליס הובל״ בהיותו במעצר, על־ידי
קצין־משטרה בכיר לשיחה עס הקונסול היווני
— האס צריך להבין מתון־כן שקצין־
משטרה בכיר מוביל עצור לנציג של מדינה
זרה, ללא כל התייעצות עם משרד־החוץ?
אכאאכן: אברר את הנושא. אני רק
יכול להודיע שלא היתה הוזיעצות אתי
בשום שלב של הנזשא.

כלומר: אבא אבן לא הכחיש שהיתה התייעצות
במישרד־החוץ. הוא רק שיחרר את
עצמו מן האחריות לכך.

מדוע הזמין משרד־החוץ משלחת פרלמנטרית
של ממשלת־סייגון? השיב אבן: כל
מי שרוצה לבקר בארץ, מאפשרים לו.
ש לו םכהן: האם תהיה היענות חיובית
כזאת גם לבקשה דומה לביקור גם
מצד ממשלת צפון־ו״טנאם, או ממשלת ה־ויאט־קונגז
אבא
אכן: אני מציע שתבוא ההזמנה
— ואז תתברר התשובה. אולם, העקרון
חיובי: איננו שוללים בואם של מבקרים
מפאת נתינותם, ואי־קיום יחסים דיפלומטיים
בינינו לבין מדינה כלשהי איננו מהווה
עילה מספקת למניעת זכות הביקור.
שלום כהן: האם חל שינוי כלשהו
בעמדתה של ממשלת ישראל לגבי קשירת
יחסים דיפלומטיים מלאים עם ממשלת
דרום־וייטנאם?
אכא אכן: נושא זה לא הועלה כלל,
לא על ידינו ולא על־ידי ממשלת ויאט־נאם
הדרומית.

שאילתה ברוח הומוריסטית, על בעיה בעלת
משמעות רצינית:

שלום כהן: במאמר אשר נתפרסם בידיעות
אחרונות מציע מר מרדכי בנטוב,
שר־השיכון לשעבר, לשגר לחוץ־לארץ מש לחת
רחבה, בראשותו של השר בגין ובהרכב
האישים הבאים: אורי צבי גרינברג,
משה שמיר, עובד בן־עמי, אברהם יפה,
ד״ר ישראל אלדד, איסר הראל, אליעזר
ליבנה, והשר עזר וייצמן, על־מנת לברר
אם ניתן לזכות בתמיכה מרבית מדינות ה עולם
לתוכנית מדינית המבוססת על סיפוח
כל השטחים המוחזקים.
אכא אבן: את הצעותיו ורעיונותיו
של מר מרדכי בנטוב קראתי בעתון, כפי
שעשה זאת השואל הנכבד. אינני מתנגד
לנסיעת האזרחים המוזכרים לחוץ־לארץ.
אילו אחד מהם זכה לתמיכה בתוכנית הנזכרת,
ודאי לא היה מהסס להודיע על כך.

מאז אמר
תלוייה כאן.. .

שלמה לורנץ: האם אתה באמת מאמין
שהצהרה, אם אנחנו אסיאתים או אירופים,
בה תלויה התנגשות או לא?
אורי אכנרי: הדבר הרבה יותר עמוק
מאשר הצהרה מן השפה ולחוץ. השאלה
היא עצם מעמדה של חברתנו החדשה בהתנגשות
העולמית בין העולם האירופי וצאצאיו,
לבין העולם האסיאתי ושותפיו.
אכא אכן: אין התנגשות עולמית. יש
שיתוף עולמי.
אורי אכנרי: יכול כבוד השר לקוות
לשיתוף, אבל חוששני שאנחנו כבר נמצאים
בתוך ההתנגשות, ושההתנגשות תחריף ותלך.
זה עניין של ויכוח.

לפעמים, בלי שום הכנה, באה הזדמנות
לומר בכנסת כמה דברים יסודיים
ביותר, אגב עניין צדדי.
ח״כ חיים צדוק, יו״ר ועדת־החוץ־
והביטחון, העלה הצעה־לסדר״היום על
היעדר היענות השוק האירופי המשותף
לבקשת ישראל להצטרף אליו. אבא אבן,
חבר מפלגתו, השיג בנאום שבו הביע
את אמונתו שישראל שייכת מבחינה
כלכלית לאירופה, מפני שהיא חלק ט־
״אגן הים התיכון״ ולא מ״המיזרח ה תיכון״.
נמנענו
מהצבעה, כדי שנוכל להביע את
דעתנו, ואמרנו :
אורי אבנרי: מה שאמר כאן השר
היום הוא המשך לקו שהוא, אולי, החטא־הקדמון
של הציונות:

הפניית הגב למרחב שבו שוכנת
ארצנו, והפניית הפנים ליכשת
אירופה.
אחד מגדולי המדינאים האסיאתיים, השגריר
פאניקאר מהודו, סיפר לי פעם, שערב
מלחמת־העצמאות שלנו הלך מי שהיה אז
מזכיר הליגה הערבית, עבד־אל־רחמן עזאם,
לנשיא וייצמן המנוח, ואמר לו: אולי יש
עוד אפשרות למנוע את ההתנגשות הצבאית
המתרגשת עלינו; אולם הדבר העיקרי הוא
שתגדירו את עצמכם כשייכים לאסיה, לא
רק מבחינה גיאוגרפית אלא גם מבחינה
רוחנית, מבחינת ההשקפה הפנימית שלכם.
וייצמן השיב לו: אדוני, זה בלתי־אפשרי;
אנחנו חלק מאירופה, ונישאר חלק מאירופה.
אליהו ששון: הנשיא וייצמן המנוח
לא נפגש אף פעם פס עזאם.
אורי אכנרי: אני מספר עכשיו מה

ח>1ונה היסטן ן־ין ן זו צלמח ב

והופיעה
י* 1947

אז על שער העולם הזה. נראה בה מזכיר
הליגה הערבית, פבד־אל־רחמן עזאס (שמאל),
כשהוא לוחץ את ידו של משה שרת.

אמר לי פאניקאר, לא על־מנת לקבוע אם
הסיפור על פגישה זו הוא אמת היסטורית
או לא. הסיפור משקף את הלך־רוחו של
מדינאי אסיאתי בכיר לגבי מעמדה של מדי־נת־ישראל.
בכך החשיבות של הדברים.

ט פו! ט פו ! ט פו!
חלק ניכר מפעולתנו נכנסת אינו
מגיע לידיעת הציבור, מכיוון שהוא מתנהל
במנאבים למוסדות הכנסת.
מכתב אחד, למשל, נוגע למילה
״טפו״ .אמר אותה חבר־הכנסת מנחם
פרוש, כשזרק את סידור־התפילה הרפורמי
בעת נאומו. היא לא הופיעה בפרוטוקול,
למרות שנשמעה בבירור בקטע
ששודר מעל גלי הרדיו. פנינו במכתב
ליו״ר הכנסת ותבענו שהמילה תופיע
גם בפרוטוקול.
החקירה שנערכה העלתה שהקצרנית
פשוט לא קלטה את המילה, בהתרגשות
הרגע. האחראית על הפרוטוקול, סגנית-
מזכיר־הכנסת קלארה ארן( ,אשתו של
שר-החינוך לשעבר) ,בדקה ומצאה שבמילון
אבן־שושן אכן מופיעה המילה
״טפו״ כ״מילת-קריאה, המשמשת תח ליף
ליריקה.״ המילה הוכנסה לפרוטוקול,
בהתאם לדרישתנו.
יותר קשה היתה קביעת עמדתנו לגבי
החלטת ועדת״הכנסת לגרש את פרוש
מישיבה אחת. גדול היה הרצון להצביע
נגד פרוש. אבל איננו מוכנים להתפשר
עם חובתנו לעמוד על מישמר הדמוקרט יה
בכנסת, גם כשזו מנוצלת על-ידי
מטיפי-שינאה.
לכן, כשהתכונן יו״ר הכנסת לקרוא
הודעת־גינוי לפרוש, קם אורי אבנרי וביקש
להשמיע ״הצעה לסדר״ .בנאום
קצרצר קבע כי הודעת-גינוי היא בלתי״
חוקית, כשם שהיתה הודעת־הגינוי נגד
שלום כהן.
נמנענו מהצבעה על עירעורו של פרוש
נגד סילוקו, ונימקנו זאת בנאום הבא.
מעניין לציין כי היינו היחידים מבין כל
סיעות-האופוזיציה שנמנעו( ,מלבד שמואל
תמיר, שנימק את הימנעותו בנימוק
של מה״בכך — שנוסח דבריו של יו״ר
ועדת״הכנסת לא מצאה חן בעיניו).
אורי אכנרי: לא הצבענו נגד גירושו
של חבר־הכנסת פרוש מהכנסת, באשר
איננו יכולים לעבור לסדר־היום על מעשה
מחפיר ומביש המחלל את אמונתם של למעלה
ממיליון יהודים, כיהודים וכבני־אדם,
והעלול להשפיע בצורה שלילית ביותר על
אהדתם ועלייתם לישראל.

מעשה זה, כשהוא כא אחרי
עשרים שנה שיו התנכרות ממש״

מייסד

הציונות,

שתמונתו

לות ישראל יויהדות הרפורמית,
ושלילת זכותה האלמנטרית, עלפי
מגילת העצמאות, לחופש דתי
ולשוויון -אין חמור ממנו.
אני גם רואה בחומרה את הדברים שאמר
כאן עכשיו חבר־הכנסת הרב נריה. אם
נבדוק מי התנכר יותר לציונות ולהרצל —
ראשי המחנה האורתודוכסי דאז או ראשי
המחנה הרפורמי דאז — הרי האורתודוכסים
הם שינצחו בהתחרות זו.

אולם לא יכולנו להצביע בעד
גירושו של הבר-הכנסת פרוש, כאשר
החלטת ועדת־הכנסת נוגדת
את תקנון הכנסת והינה בלתי-
חוקית בעליל.
לפי סעיף 69 של התקנון מותר להרחיק
חבר כנסת ממילוי תפקידו רק בשני מיקרים
מפורשים: הפרעה למהלך הישיבה, או
פגיעה ביושב־ראש הישיבה. תפקידו של
חבר־הכנסת ביבי, יושב־ראש הישיבה בשעת
מעשהו של ח״כ פרוש, היה להפסיק את
דברי חבר־הכנסת פרוש מייד עם עשיית המעשה
המחפיר, או לקרוא אותו לסדר, או
אף להפסיק את הישיבה. יש לתמוה על
כך שלא עשה זאת. אך משלא עשה זאת —
אין כל אפשרות וכל זכות לוועדת הכנסת
לפעול על־פי סעיף ( 69ב) ,הקשור כל־כולו
לסעיף ( 69א).
לדיעה זו, שהובעה על־ידי חברי, חבר־הכנסת
שלום כהן, בשעה שנימק את העיר־עור
שלו על גירושו ממליאת הכנסת, הצטרפו
מומחים בעלי שם, ביניהם חבר־הכ־נסת
ד״ר יוחנן באדר, השופט יוסף לם,
הפרשן יעקב ג׳יימס רוזנטל ואחרים.

מעשים אלה שיו ועדת הכנסת
חמורים בעינינו ביותר, מכיוון שיש
בדבר הפיכת מוסד פוליטי,
המורכב מנציגי מפלגות, למעין
בית-דין משמעתי, דבר המוכרח להוביל
להטלת הצנזורה של הרוב
הקואליציוני על סיעות-מיעוט או-
פוזיציוניות.
עצם המעשה של ועדת־הכנסת הוא בלתי-
חוקי, חבר־הכנסת תמיר, ולא הדברים שבאו
לנמק אותם. פסול עצם המעשה של ועדת־הכנסת,
שאתה הצבעת בעדו בפעם שעברה,
בפרשת ח״ב שלום כהן.

מאז כתב מייסד הציונות, שתמונתו
תלויה באולם הזה, כי מדינת היהודים תה־וזה
חלק מחומת התרבות האירופית נגר
הבארבאריות, כלומר הבארבאריות של אסיה,
הלכנו בדרך שהיתר — ,כפי שאנחנו
יודעים היום — הרת אסונות. ואם צריכים
לסלוח זאת למייסד הציונות, שגדולתו ההיסטורית
היא כל־כך עצומה, שחי באירופה
והיה חלק מן העולם האירופי, הוא בוודאי
לא עמד בשתי רגליו במציאות של אסיה —
האם אפשר לסלוח את זה היום, ב־, 1970
לשר־החוץ של ישראל, שנאם עכשיו נאום
שכל־כולו כמיהה להצטרפותה של ישראל
לאירופה — לא הצטרפות כלכלית, אלא גם
הצטרפות תרבותית, טכנולוגית, פוליטית
וכלכלית?

הצטרפות זו היא מיראז׳ המתרחק
מאיתנו, תרתי משמע, ותוך
כדי בך — הפניית הגב למרחב
באנו נמצאים כו. העובדה שכבוד
השר משלם מס־שפתיים, פשוטו
במשמעו, בכמה מילים, למזרח•
ה תיכון...
אבא אכן: אולי זה מס לב, או נפש?
אורי אבנרי: כבוד השר, הקשבתי
בדריכות רבה מאוד למה שאמרת, וגם
לדברים שאמרת בפעמים אחרות. אם אני
שוקל היכן כאן הנפש, היכן הלב והיכן
השפתיים, אין לי מנוס מהמסקנה שהנפש
הפוליטית והלב הפוליטי שלך הם באירופה,
והשפתיים הן במרחב.

אולם, בלי קשר לצד החוקי,
חייב אני להביע את השתוממותי
העמוקה על ההבדל העצום בין
טיפול מוסדות הכנסת כפרשת
חבר-הבנפת שלום בהן ובין טיפולה
בפרשת חבר*הבנם ת פרוש.
אז נוצרה בו־במקום אוזירה של כימעט־לינץ׳
,הייתי אומר--

היו״ר ר. ברקת: סלח לי, אי־אפשר;
זוהי מילח לא־פרלמנסרית, לכל הדיעות.
אורי אכנרי: ובכן :״אווירה ננויינת
ביותר.״

...הנ שיאות וועדת־הכנסת התכנסו ושפטו
תוך שעות מועטות, ופסק־הדין הוצא־לפועל
למחרת היום, וזאת למרות שלפי
דעתנו עשה חבר־הכנסת שלום כהן מעשה
שהוא לגיטימי בהחלט, כמחווה של מחאה
בנסיבות שהיו. למעשה מסוג זה יש, כבוד
היושב־ראש, תקדימים רבים בתולדות הפרלמנטריזם,
החל במעשה המפורסם של הסנטור
גאריסון שקרע, מעל דוכן הסנט
של ארצות־הברית, בשעת נאום, חוק שחייב
הסגרת עבדים שברחו — לפני מאה שנה.
והנה, בפרשת מעשהו של חבר־הכנסת
הרב פרוש, שהוא בלי ספק מביש ומחפיר,
ושלא יכול להיות לו שמץ של לגיטימיות
אף כמחווה של מחאה, מעשה שעליו מוסל
בחוק הפלילי עונש של שלוש שנות מאסר
— התמהמהו מוסדות הכנסת במשך שבוע
ימים, אף שכימעט כל חברי הנשיאות וזע־דת־הכנסת
נכחו בבניין־הכנסת בשעת מעשה,
לאחר מכן החליטה הוועדה על הרחקתו
מישיבה אחת, בעוד שחבר־הכנסת שלום
כהן הורחק לחמש ישיבות. והטענה כאילו
זה נעשה מפני שחבר־הכנסת פרוש אמר
שפעל בעידנא דריתחא — הרי יושב־ראש
ועדת־הכנסת עצמו הפריך אותה מעל הדוכן!

כל זה מוכיח, כבוד היושב-ראש,
בי יש בכנסת יחם עדין כמיוחד
לסיעתנו, יחם המתבטא גם במישורים
אחרים, והנובע מחששותיו
של המימסד, על כל מפלגותיו,
מפני השקפותינו החדשות.
בפרשת חבר־הכנסת שלום כהן ביקשו
מפלגות הכנסת להעניש אותנו על השקפותינו,
ולא על מעשינו.

מדחלח
גיסה היתר. מעמידה את היידע החברתי
שלה לרשתוה של מרים בקבלות־הפנים הרשמיות.
שמעתי אפילו סיפור שבאירועים
רשמיים נזקקו האשבולים למערכות כלי־האוכל
המפוארות של גיסה.

תנוחו-
המיליונרית לא מתגרשת
היא מתגרשת, היא מתגרשת, פרחו השמועות
ברחבי החברה הגבוהה בשבועות
האחרונים. והייתם צריכים לראות באיזה
ניצנוץ בעיניים העבירו החבר׳ה הטובים את
החדשה המסעירה מאוזן לאוזן.
היא -הכוונה כמובן לגיטה שמכר,
אשתו של המיליונר מיילם שמכר, קיבוצניקית
לשעבר, מארחת מספר 1של ישראל
בהווה, בעלת הווילה — בירושלים —
הכי יפה אולי בארץ. מסיבות יום־העצמאות.
בבית השרוברים הפכו כבר מזמן למוסד
מפורסם — יותר מספר המי ומי שמתפרסם
בארצות־חוץ. מי שמוזמן למסיבה זו, נחשב
לשייך לצמרת. מי שלא מוזמן — לא שייך.
מי שהוזמן בעבר ולא הוזמן אחר־כך —
בכלל לא כדאי לדבר עליו.
מה שמזכיר לי — לאן בעצם נעלמה ידידתה
הטובה של גיטר״ מרים אשכול?
גיסה ומרים היו בזמנו ידידות טובות, ו

1ולם
עד לפניי שבועיים, הייתי מוכנה להתערב
איתכם שהזוכה תהיה אירית לביא.
לא בגלל שיש לי חוש נבואי או משהו,

מ> תזכה בתחרות מלכת־היופי?
אלא שבגלל שככה אמרה לי חוות־דעתי ה־מיקצועית.
אירית
זכתה בתואר נסיכת־הים־התיכון
בתחרות מלכת״המים לפני ארבע שנים, זב־

תה בתואר מיס אלגאנס בשנה שעברה, וזכתה
וזכתה.
כל זה — עד לפני שבועיים. היום, אני
כבר לא מוכנה כל־כך להתערב.
הסיבה: התמונות של אירית שהתפרסמו
בפלייבוי, ושניתן היה לראותן לראשונה בארץ
בגיליון האחרון של העולם הזה.
בעיקבות הפירסום בפלייבוי, עמד עיתון

אורה בדזרב (משמאל) ווולפסץ (מימין)

המשכורת של המזכירה

גישואי התעשיין
והעיתונאית
יש לי חדשות טובות. רותי וסמי עומדים
להתחתן, בשביעי לאפריל.
רותי (ליפשיץ־שגיא) היא, כפי שכולכם
יודעים, אשתו לשעבר של כתב הארץ
יהושע שגיא, כתבת־האופנה של ידיעות
אחרונות, בת ,30 יפהפייה, שחרחורת, מתב־ננת־אופנה,
אחת הנערות הפופולריות בעיר
הגדולה — רגע, רגע, מה אני משתפכת בכל
המעלות האלה? הלא הם כבר מתחתנים,
הרי לא צריך כבר לשכנע אותו יותר.
ולכל המודאגים — זה בסדר, היא תפסה
חתן טוב. סמי דרלס הוא יפה, חכם, ומה
שיותר חשוב — בעל מיפעל לשימורים.
שמר אותה היטב, סמי.

הפלייבוי בסיכוייה של אירית.
כל סיכוי שירד מאירית, יתווסף אוטומאטית
ליהודית מילר, בעלת הסיכויים
הרבים שאחריה. יהודית היא מאוד פוטו-

אלא שלאחרונה עבר איזה חתול בין שתי
הידידות. חבל שלא הוצאתי אותו מפיהן.
אבל נחזור לסיפור. כל המשמיצים וה־מלעיזים
יכולים לקפוץ :״אנחנו לא מתגרשים,״
הרגיעה אותי גיטה .״לא חסרים טיז
פוסים רעים שמקנאים ולא מוכנים לראות
שלמישהו טוב. אני מאחלת לכל אדם את
האושר שיש לי.
״כמובן ששמעתי את השמועות שאנחנו
מתגרשים. מה לעשות? שידברו. אני אפילו
לא כועסת. רק זה? ושקיבלתי תואר דוקטור
לא הדביקו לי? התחילו לקרוא לי פתאום
דוקטור. לי, שאפילו תיכון לא גמרתי׳.
״כנראה שכל הפרופסורים שמסתובבים
אצלי החליטו שאני צריכה לעלות בדרגה,
איזה שטויות. טוב, תסלחי לי, אני ממהרת.
ליאונרד ברנשטיין מחכה עם הקונצרט
שאירגנתי לו כאן בירושלים.״
סלחתי.

יהודית מילר

יש אנשים מוצלחים יותר בחיים, ויש
מוצלחים פחות.
כל מי שאני מכירה, למשל, כולל
אני, לא מצליח אף פעם להשתדר עם
המשכורת. לא שהמשכורת קטנה מדי.
פשוט החודש ארוך מדי.
אבל יש אנשים מוצלחים, שדווקא
מצליחים להסתדר יפה עם משכורתם —
ועוד איך.
קחו למשל את אורה גהרב.

לאש ה, המארגן את תחרות מלכת״היופי,
בפני דילמה קשה: מותר או לא מותר לאחת
כזאת להשתתף בתחרות מלכת״היויי —
מה גם שתמונתה כמועמדת לתחרות כבר
התפרסמה בלאשה?
לאש ה החליט להיות ליברלי, ולהשאיר את
זכות ההחלטה בידי שופטי התחרות. עכשיו
מעניין באמת לראות עד כמה יפגע

אורה היא המזכירה של המיליונר
הידוע מוטקה מאיר, מהאחי ם מאיר.
וכפי שאתם יודעים, משכורת של מזכירה
זה תמיד דגר צנוע — אפילו עם
הוותק של 15 שנה שיש לאורה אצל
מוטקה.
ובכל זאת, למרות המשכורת הצנועה
שלה, ושל בעלה העובד כפיזיוטראפיסט
ב״חפועל תל־אביב״ ,מצליחים הבחרבים
לחסוך יפה.
ממשכורתם למשל נוסע חבעל ב״וא-
ליאנט״ כחול־כסף, לפני כן הוא נסע
במכוניתו לשעבר של הבוס של אשתו,
״ואליאנט״ לבן. אורה בעצמה נוסעת
ב״קאפרי״ מהודרת, ולבושה תמיד כאחת
תנשים חאלגאנטיות ביותר בעיר.
היא לובשת שמלות אוברזון אני
קונה אותן בתשלומים עדויה בתכשיטים
נהדרים, ארנקי קרוקודיל, ואוספת
חפצי״שן בדירתה חנאה.
האמת היא שכל הרמה הגבוהה חזו
איננה סתם בשביל הרושם. מזכירה במעמדה
של אורה חייבת להתערב —
ומתערבת באמת — בחברה שבה מס-
תובב הבוס שלה, הכוללת שטות נוצצים
כמו השר קיאו דולצ׳ין, המיליונר ה־יהודי
האנגלי סר אייזיק וולפסון,
וכמותם.
צריך לדעת לחסוך, רבותי. צריך לדעת
לחסוך.

אירית לגיא
גנית, אבל גם מאוד גבוהה ( 188ס״מ) ,ולעניות
דעתי המיקצועית גם פחות יפה מאירית.
בכלל,
מה שהפירסום בהעולס הזה על ה־פירסום
בפלייבוי עשה לבנות שהתפרסמו
שם. זקני העם הזה היקרים והליברלים
הטילו עליהן חרם דרבי־צדוק. מזה שבוע
שהן נעלמו מהרחוב. כשהן מוציאות את
האף — הן זוכות למבטי־רצח מצד כל מי 1
שמזהה אותן.
לשיא בשטח זה הגיעה לאה ורדי,
מלכת חיפה לשעבר, שתמונתה התפרסמה
בפלייבוי כשהיא מגלה לעולם את זוג שדיה
המקסימים על רקע עיר־העמלים: היא זכתה
לכך שאשה אחת ירקה עליה בליווי |
קללה עסיסית.
זה נקרא להקריב למען האמנות.

דדינה גנור
נשבר מהאוץ

רינה גנוו
השבוע עמדה לעזוב את הארץ, בדרכה
חזרה ללונדון, רינה גנור.
מה, לא ידעתם בכלל שהיא הגיעה לארץ?
נן, זהו בדיוק, היא הגיעה לפני שבועיים,
התגוררה אצל הוריה, הסתכלה בערבים בטלוויזיה,
ראתה כמה סרטים והצגות —
וחוזרת לאנגליה, וכן, היא קישקשה גם
קצת בטלפון עם האיקס שלה, פולי
(פוליאקוג) מד,גששים.

משהו קורה בימים אלה לרינה
ברור לי. אבל מה?
לפני שנה היא עוד היתה מהשתקניות
המבוקשות ביותר בקולנוע ובתיאטרון בארץ,
אשתו של כוכב פופולארי — בקיצור,
על הגובה.
ואז פתאום, בעקבות מחלת כליות פתאומית,
היא נטשה את הקריירה שלה, הסתלקה
ללונדון, התגרשה מבעלה — לאחר
שהיו זוג מהשמיים חמש שנים — ואף לא
מציגה את עצמה בלונדון כשחקנית. למשל,
בלונדון היא התיידדה עם ג׳ו היימן,
במאי הסרט בלומפילד, ורק כשהוא הגיע
לישראל, נודע לו שרינת היא שחקנית בכלל.
אין שהחיים מלאי הפתעות.
״נשבר לי מהארץ,״ טוענת רינה בת ה־

האומנם רק מהארץ?

במדינה עלייה דופקיס
את הלבנים
איזה אזרחים, במדינת ישראל׳ הם כשרים
ומשתייכים לסוג א׳ — ואיזה לסוג
ב׳ ,שאותם מותר לדפוק?
הביטוי דופקים את השחורים הצביע עד
היום על התשובה לכך: הישראלי הממוצע
— האשכנזי כספרדי כאחד — האמין שהשחורים
הם הדפוקים בארץ.
עתה מתברר שגם את הלבנים אפשר
לדפוק.
המדובר בלבנים כשרים, עולים חדשים
מארצות־הברית, לכאורה סוג א׳ ,מכל בחינה
— מלבד אחת: דתם שונה מהיהדות
המסורתית. בגלל זה רודפים אותם מוסדות
מדינת־ישראל, מציקים להם, מתייחסים

הם הקימו לעצמם ישוב בלב הערבה,
מספר קילומטרים מדרום־מערב לעין־יהב.
הקימו במקום אוהלים ולאחר מכן בנו
ביה מאבנים לא מסותתות שנמצאו בשטח.
כשביקשו לקדוח באר מים על חשבונם
הפרטי, נתקלו בקשיים שונים. הם חיים במקום
בשלושה אהלים ובית אבן, ללא כל
תנאי סניטציה או חשמל, ואינם נהנים
מהקלות כלשהן הניתנות לעולים ולמתיישבים
בערבה.
כעבור זמן הקל עליהם ביוזמתו אלוף
פיקוד הדרום לשעבר, ישעיהו גביש, אשר
התיר להם להתגורר באחד המחנות הצבאיים
באזור, ולהינות מחשמל ומים. בכל
זאת אין הם נהנים מסיוע של משרדי
הממשלה.
המחנה בו הם מתגוררים מכיל מספר
בנינים קטנים, ישנים, סדוקים וחסרי סידורים
סניטריים. נבנה שם בית־שימוש
כדוגמת בית־שימוש שדה צבאי (בור ב
״ממתי
גולדמן כבר אחראי לבטחון מדי־נת־ישראל
יותר מאלוף גביש?״ שאל אחד
המתיישבים.
שר החקלאות, חיים גבתי, בביקורו בנחל
צופר לפני זמן מה, אמר :״אינני
רוצה להיות מעורב בענייניכם ובבעיותיכם,
עליהם ידוע לי היטב. אינני מעונין לתת
לכם עזרה כל שהיא.״

תעמולה פראית ואכזרית.

בשי

עם כתב העולם הזה בעיר
סיפר שמחה פרלמוטר, מראשי המתיישבים,
שהוא ואנשיו השקיעו עד בה כ־ 35 אלף
רולר במפעלם — וזה לא כולל את דמי
הנסיעה של כ־ 6,000 דולר, אותם שילמו
עבור עליתם ארצה• לא רק שלא קיבלו
כל עזרה, לא כספית ולא מוסרית, אלא
שמוסדות המדינה מסרבים להכיר בהם כעולים,
וקיימת נגדם תעמולה פראית ואכזרית.

מוסד לא הודיע רשמית או בלתי
רשמית שאנו נחשבים ללא יהודים. לעומת
זאת כל המוסדות איתם אנו באים
במגע דוחים אותנו ובתירוץ פשוט וחד־משמעי
— שענייננו בטיפול ושאנחנו נקבל
תשובה בהתאם. לתשובות אלו אנו מחכים
קרוב לארבע שנים.״
״אנחנו מיסיונרים״ .״נכון שאנחנו
מיסיונרים ומשוגעים לדבר אחד בלבד,״
ממשיך פרלמוטר בלהט .״וזאת: הבאת יהודים
למדינודישראל. בכוחנו להביא עד 200
משפחות — בתנאי שנקבל את אותה
עזרה שמקבלת כל התיישבות חדשה.
״לוא היו לנו אמצעים כספיים — היינו
פונים לבג״צ, בכדי לדרוש צו על תנאי
נגד הסוכנות היהודית, משרד הפנים, משרד
החקלאות והמועצה האזורית תמר,
שיסבירו את ההפלייה ואת אי־מתן זכויות
שוות ליהודים הקושרים את עתידם בעיר
אובות.
אובות

שלט עיר אובות
— חיפשו עתיד בערבה

מועצה האזורית תמר מנסים להכשילם ככל
האפשר. אנשי עין־חצבה סגרו להם את
המים לפני שנה, משך שלושה שבועות,
בחודשי יוני הלוהטים. המתיישבים חוששים
שדבר זה יקרה להם גם השנה.
בעין־יהב, שם למדו ילדי המשפחות של
עיר אובות עד שנת־ד,לימודים שעברה, הם
חשו הפלייה מכוונת נגדם. עד כדי כך שהירי
הילדים נאלצו להוציאם משם, והשנה
הקימו בית־ספר ארעי משלהם במקום.
המועצה האזורית תמר סירבה בכל תו־קף
לספק לאנשי עיר אובות ציוד עזרה
ראשונה לשעת חירום, בטענה שהם אינם
התיישבות מוכרת בהתאם לחוק. מרפאת
קופת־חולים הקרובה, במשק חצבה, אינה
מוכנה לטפל בהם. כשהם חולים — חי-,
בות האמהות לחפש טרמפ כדי להגיע ל־באר־שבע.
אף קרה שיולדת היתה זקוקה
לאמבולנס של חצבה — ושילמה 270ל״י

כל תושבי עיר אובות
היהודים המאמינים בישו —

אליהם בצורה חזירית — במגמה ברורה
לסלקם בהארץ.
האלוף הציל. לפני כשלוש שנים
הוקם בערבה מושב עיר אובות. המתיישבים,
שהגיעו לישראל מארצות־הברית, הם
בני כת יהודית שהוקמה במיאמי: בתוספת
לאמונתם היהודית הרגילה, הם מאמינים גם
בבואו הקרוב של ישו שנולד ומת כיהודי
— ללא קבלת עיקרי -נצרות, שנוצרה
לטענתם אחרי מותו•
בני קבוצה זו הגיעו לישראל, קיבלו
אזרחות ישראלית ובתעודת־הזהות שלהם
בפריט לאוס נרשמה המילה יהודי.

אדמה המכוסה בלוח עץ עם מושב מאולתר)•
עומדת לרשותם מקלחת יחידה (המחוממת
בסולר) ,שאינה מספיקה לצורכי
המקום שגדל בינתיים באוכלוסייתה בעיקר
בתינוקות וילדים. גם המינים הנמצאים במחנה
אינם מספיקים, ומצוי שם זוג נשוי
המתגורר באוהל. הגברים עובדים בעבודות
חוץ; המשק אינו מתפתח מחוסר אמצעים
וייעוץ• לא פעם בשעת צרה ומצוקה דאג
האלוף גביש למשלוח מזון, להצילם.
צי דמכש פו ת. מאז הקימו את עיר
אובות, נרדפים העולים החדשים ללא הרף.
אנשי הסביבה בעין־זזצבה ובעין־יוזב וה־

נוב וג׳ואן מתחתנים בעיר אובות

בית־הססר

מדור ראשון של נרדפים —

— לדור שני של נרדפים

שמחה פרלמוטר ושתי נשותיו
מותר לפי ההלכה

עבור שירות האמבולנס שלקח אותה לבית
היולדות באילת•
חיזרו מאין שבאתם. גם לאלוף
אברהם יפה חשבון עם המתיישבים. במקום
נמצא בית הרוס, אותו שיפץ זוג
צעיר מביניהם, הפכו למקום מגורים.
מיבנה זה שימש במשך שנים ארוכות בתור
סככה. אולם לפתע החלו העניינים להסתבך.
פתאום החל המיבנה הזה להפריע
לאלוף, והוא הודיע למתיישבים שהמבנה
עומד להריסה מיידית — מאחר והוא
מפריע מבחינה אסטטית לנוף בו מבקרים
אלפי תיירים.
רענן ווייץ, ממחלקת ההתיישבות של
הסוכנות היהודית, הודיע למתיישבים בשפה
פשוטה וחדמשמעית כי ״הבייבי שלהם.
נולד מת — מוטב שיחזרו מאיפה
שבאו.״״
נחום גולדמן, נשיא התנועה הציונית
העולמית, גם הוא הודיע להם שאינו רואה
את התיישבותם במדינת ישראל בעין יפה.
מכתב זה נמצא בארכיונו של דויד בן־
גוריון. כתב גולדמן במכתבו :״בשום פנים
ואופן אינכם יכולים להתנגד להחלטתם
של מוסדות המדינה ולהתיישב או להקים
התיישבות עצמאית בנגב — וזאת לא
רק בגלל שחייכם יהיו בסכנה אלא גם בגלל
שאתם מסכנים את בטחונה של המדינה.״

יתכן דבר כזה, שעוזר שר החקלאות
יכתוב לנו שהרכב הקבוצה מבחינת
כח־אדם אינו יכול לשמש כבסים להקמת
ישוב חקלאי ובתנאים המיוחדים
לערבה.
״נכון — יש לי שתי נשים. אך זה לא
מעניינו של אף אחד, כי זה מותר לפי
ההלכה. אלו שמנצלים לסיפורי השמצה
את העובדה שאני חי עם שתי נשים יכולים
לבוא ולראות איך אנו חיים יחד. גם
לתימנים ולמרוקאים היו שתי נשים —
ואף אחד לא ראה בזאת פגם כל-כך גדול.
אף אדם לא הוכיח עד כה שאנשי עיר
אובות אינם יהודים טובים או שהם עוס־קים
בעבודה מיסיונרית כלשהי. לעומת זאת
ידוע במשקי הערבה שהם פועלים נאמנים
וחרוצים. רובם אף אינם מחוסרי ברירה
או יכולת למצוא לעצמם תעסוקה ועבודה
בכל מקום אחר בארץ — או בחוץ לארץ.
כמעט לכולם השכלה אקדמית .״מה יש,
אסור להיות ולחשוב אחרת משחושב
הרוב במדינת ישראל?״ מתמרמר פרל־מוטר
.״בכלל, הדתיים האורתודוכסים אינם
הרוב הקובע• החילונים הם הרוב המוחלט
כאן״.
אולי — אבל כפי שמוכיח החוק נזייזו
יהודי, מצליח המיעוט הדתי־האורתודוקסי
להשתלט על הרוב החילוני.
חינולי הזה יי*1

כתבת ״העולם הזה״ יצאה לעבוד
כעוזרת כדי לבדו?
כמה מובנה עלרת־הבית הישראלית
להלריב׳י בדי להשיג עוזרת־בית

העזתה
חש 1ו ת
ראוור שגיב ארומת שר כבר כע\ 2ר\ז־בית ישראלית
הת\2\2ת רשירותיה שר מורת־בית ישרארית —
וכתה ראוורתת כתבת ״העורב תותיי רפיצגי תתו1 \2
רהיות ב גו צתה מורת.
ררגר ווג־ הפוריוו, התירה גוריה התגורכת את הוו־שיתה
רנובוד ככוורת בתשך שבונו יתית בבתית שונית,
רהציג דרישות תופרוות, רהתנורר בגווורות־הבית
— כרי רגרות את התצב הרא־יאותן השורר
בש תת וה.
רהרן ריוותה ה תמרד גור תצב־האותה תתרותי
האוריתפות שר נווורת־הבית.
--מאת

צ>פ> כסלו
>*ך י מו םקל, על יבש — זהו מה שן)
נזקקתי לו, כהקדמה לקריירה החדשה
שלי כעוזרת־בית. משום כך החלטתי להתחיל
אותה ליד הטלפון.
שורת המודעות בעיתון שביקשו עוזרות
עם לינה היתד, ארובה כאורך הגלות. בחרתי
מתוכה את משפחת אלרון מרמת־אביב וצלצלתי
אליהם. הצגתי את עצמי כבחורה
שרוצה לעבוד במשק־בית בתשובה למודעה
שלהם.
בת־שיחי מעבר לקו הסבירה לי את התנאים
בקול נעים ובנעימה מבטיחה עולם
ומלואו:
״אצלנו יהיה לך חדר נפרה מרוהט יפה,
אוכל בצורה חופשית, ו־ 350ל״י לחודש.״
״מעט,400 .״ יריתי בחזרה.
״אפשר לדבר — רק תבואי,״ ודתה התשובה.
עתה
התעניינתי בחדר:
״אולי אפשר לקבל רדיו?״
״כמובן.״
״מה עם הטלפון? אולי אפשר ל. תקין

לי שלוחה?״ האשד, הסבירה שהם זוג פקידים
עם שני תינוקות, וזאת תהיה הוצאה
גדולה בשבילם. אבל אם אבוא ונסכים על
כל השאר — אפשר לדבר .״רק תבואי.״

טלוויזיה פרטית -
בחדר הפרטי

ך * מו מהקצת מחוצפתי שלי, התו
! קשרתי למשפחה השניה בשורה —
משפחת רוזנצוזייג מהרצליה־פיתוח.
כאן השתפרו התנאים לעין שיעור: גברת
רוזנצוויג הסבירה לי שאצלה יהיו לי תג־נאים
אידיאליים .״אני לא עובדת ובעלי
נמצא רוב הזמן מחוץ לבית,״ סיפרה ,״יש
לי שלושה ילדים אבל שניים מהם בגיל
בית־ספר• חוץ מזה את תקבלי עזרה פעמיים
בשבוע לעבודות הקשות. אנחנו בונים
כרגע את הבית, ויהיה לך חדר עם
כניסה לחוד, נוחיות ומקלחת.״
איזה מיד חדר? ביהשתי לדעת .״החדר

יהיה מרוהט ברהיטים כמעט חדשים, ספה,
שתי כורסאות, שטיח פרסי, כוננית לרדיו,
רדיו שולחן קטן, כוננית לספרים, ומיזוג־אוויר.

עם אמבטיה?״ שאלתי בצניעות.
״בינתיים רק מקלחת,״ ענתה גברת רו־זנצוויג
בקול רווי־צער.
״אז איך יהיה?״ הקשיתי .״אני רגילה

עקורות־בית נואשות מציעות לכתבת ״העולם
טלוויזיה, טלפוו, משכורת שמנה, ולמעשה -

בשוק העוזרות

העוזרת המדומה (בחולצה לבנה) ממתינה בשוק העוזרות
בכינר־מגן־דויד, יחד עם שתי עוזרות אמיתיות,
כאשר מגיעה למקוס מעסיקה פוטנציאלית, גברת אירנה סלומון (מרכיבה מישקפי שמש),

האשד. הצעירה החווירה כסיד .״עיתונאית?״
פלטה בקול חלוש• ״בכלל לא עוזרת?״
היא לא רצתה להאמין לנזישמע
אוזניה .״אולי בכל זאת?״ מילמלה ב־נסיון
נואש לשכנעני. טפחתי על כתפיה
והרגעתי אותה, ככל שאפשר היה בנסיבות
הקשות. היא התישבה בכורסה וכבשה את
ראשה בין ידיה.
כשהתאוששה, סיפרה לי שהיא עובדת
כל יום בסטודיו שלה, נותנת שיעורים לבלט•
היא נמצאת ללא עוזרת מזה שלושה
שבועות. עד אז היתה לה בחורה שעבדה
אצלה שנה וחצי. לפני חודשיים היא הלכה
לצבא.
מאז עברו אצלה ארבע עוזרות. האחת
הבטיחה לחזור בשמונה בערב ׳ ,וחזרה בשתיים
בלילה. כשקיבלה על כך הערה קלה,
נעלמה למחרת.
השנייה נהגה להביא את כל הידידים

(המשך מעמוד )29

ך* שלגזה החלטתי לרדת אל העם.
התקשרתי אל הגברת אידה פיסרף, מ־רמת־חן,
שפירסמה גם היא מודעה שהיא
מבקשת עוזרת, וקבעתי עמד, פגישה.
הבית היה וילה יפה ומרשימה. הגברת
פיסרף סיפרה לי בטלפון שהיא מורה ל־רקודים,
אבל כשנכנסתי לבית היה בה מעט
מאוד חשק לרקוד.
בפתח הסלון המרווח זהמרוהט בטוב־טעם
ישבה תינוקת, לידה ילדה כבת תשע,
ועוד אחת גדולה יותר בצד. עקרת־הבית,
בלונדינית דקת־גיזרה לבושה בסינור, הח־זיקה
בידה האחת בקבוק חלב אותו דחפה
לפיה של התינוקת. בידה השנייה היה ספר
חשבון, מתוכו הסבירה איזו שאלה מסובכת
לבת התשע. הגדולה, בינתיים, התלוננת
בקוצר־רוח :״אמא, נו מתי כבד
צהריים? אני אאחר לשיעור.״
הייפלא איפוא שברגע שראתה אותי, זינקה
גברת פיסרף ממקומה, נתנה את הבקבוק
לבת הגדולה, הניחה את ספר החשבון
מידיה, ורצה לקראתי בזרועות מושטות
:״את ציפורה?״ פלטה באושר.
״חיכיתי לך. בואי נשב, ואחר־כך אראה
לך את הבית.״׳
הצעתי לה לחכות עד שתגמור להאכיל
את התינוקת, אבל היא אפילו לא רצתה
לשמוע על זה. קרובת־משפחה שהגיעה
בינתיים השתלטה זמנית על הילדות. גברת
פיסרף סרה עמדי, למטבח, הוציאה כלי
חרסינה יפים והגישה לי קפה ועוגות.
לרשותי׳ גילתה, יעמוד חדר לחוד, עדיין
לא מרוהט, אבל היא תרהט אותו לפי
טעמי, עם חדר נוחיות וכניסה נפרדת. המשכורת
בין 350ל־ 400ל״י .״,450״ קבעתי,
בטון שאין עוררין עליו. קשה, אמרה
האשד״ אבל היא תשלם.
בבית היו שלושה חדרים מרוהטים יפה
וסטודיו־ענק לריקודים. זו נועדה להיות

״כך נשארתי בלי עזרה, ונוסף לכל עוד
בעלי כועס עלי ואומר לי שזה באשמתי. אם
הייתי נותנת להן לעשות מה שהן רוצות,
אז הן היו נשארות• אבל באמת יש גבול
למה שאני יכולה לסבול. כשראיתי אותך
נורא שמחתי. ראיתי שאת בחורה שקטה,
והייתי מוכנה לתת לך כל מה שהיית
מבקשת — העיקר שתשארי.״
הרפתקאות בכיכר מגן דויד
^ ד א כוני, לא יכולתי להישאר. ה/פיתוי
היה גדול אמנם — חיי מלכה
בארמון, עבודה שקטה ונעימה, פרנסה יעתיר
בטוחים לנצח — אך קול החובה
דחפני הלאה, הלאה.

אחרי יום עבודה קשה לטבול באמבט. זה
מפיג את העייפות.
״זה יהיה בסדר, נבנה לך אמבט.״
שאלתי הבאר. היתד. בקשר לטלפון :״יש
לנו כמובן׳ תוכלי להשתמש בו.״
״אבל זה יפריע לכם. הייתי מעדיפה דלוחה
בחדר.״
גם לזאת הסכימה גברת רוזנצוויג.
על הטלוויזיה, לעומת זאת, ניטש ויכוח
קטן .״הייתי רוצה גם טלוויזיה בחדר, שי
היה קצת בידור אחרי יום עבודה,״ אמרתי.
״יש בבית — אין בעיות,״ הבטיחה.
״אבל זה יפריע לכם. יבואו אליכם אורחים,
ולפי נסיוני האורחים באים בשעת התכניות
הכי מעניינות. אם אתם כבר משקיעים
כל־כך הרבה על הבית, כפי שאמרת
יהיו שם שבעד. חדרים, אז מה זה הוצאה
של עוד אלפיים לירות?״
״בסדר,״ נכנעה גברת רוזנצוזייג .״מתי
את גאה?״
״רגע — והמשכורת? על זה עוד לא
דיברנו.״ גברת רוזנצודייג הציעה 400ל״י
לחודש. ביקשתי .450 היא הסכימה ללא
היסום.

בקבוק חלב
וספר חשבון

ראו אותה מטיילת. היא עבדה אצלי בלי
לינה. כששאלו אותה מה קרה, הסבירה
שהיא זקוקה למעט חופש. כשחזרה, היא
הודיעה שהיא עוזבת, אבל דרשה תשלום
עבור ד,־ 14 ימים שהיא נעדרה.

ה 11 \ 141ה

לב — כל

אחת

המעסיקה הפוטנציאלית הפכה למעסיקה בפועל, שכרה את כתבת העולם
הזה כעוזרת במשק הבית. השתיים יוצאות מייד לדרכן, שמחות וטובות־מסיבה
אחרת

לחלוטין.

בשלב זה

נמנע עדיין הצלם

מלהתגלות.

נשמעתי לקול החובה, ויצאתי הלאה,
הגעתי לשוק העוזרות בכיכר־מגן־דויד בתל־אביב.

נוכחתי לראשונה שעוזרת אמיתית
כנראה לא אהיה לעולם. מרגע ראשון ש־התייצבתי
שם לשלב הבא במשימתי, לבושה
מכנסי ג׳ינם עתיקים וחולצת טריקו מימי
איכה — בלטתי בשטח כמו צנונית צהובה.
העוזרות הותיקות הריחו מיד שאני מ־זוייפת,
אך כל הכבוד להן — הן שתקו.
דווקא הגבירות לא שתקו. ברגע שהת־ייצבתי
על משמרתי, ניגשה אלי אשד, גוצה
בעלת שיער אדמוני פרוע עם סל־ניילון
ביד.
״מה יש לך, חביבה, למה את עומדת
כאן?״ שאלה כשהיא מלטפת את פני ברחמים.
השבתי
שאני מחפשת עבודה במשק-בית.
״למה את לא הולכת להיות פקידה במשרד?״
היתר. השאלה הדיסקרטית •הבאה,
היא נתנה בי מבט מלא־הבנה.
הסברתי שאני לא מדברת עברית טוב,
וזקוקה באופן דחוף לכסף. הרחמנית המקצועית
לא נכנעה, קיבצה את העוזרות
סביבה להתייעצות כיצד להצילני ממר־גורלי.
עוזרת
שחרחורת נמרצת יצאה להגנתי,
היא נעמדה לפני כתרנגולת המגינה על
אפרוחיה :״מה יש? היא רוצה לעבוד, יש
לה רשות לעמוד כאן כמו לכל אחת,״

ן ״ ןןךןן ^ כתבת העולם הזה מגלה את מומחיותה בניקוי סירים, מיקצוע שלמדה
! 11 1 1 .1 1 /1בהיותה בשרות בקיבוץ במיסגרת הנח״ל, במאפיה של אהרון סלומון.
לשמאלה עומדת בעלת־הבית, כולה זורחת מאושר למראה עבודתה הסיקצועית של העוזרת.

ממלכתי .״פעם בשבוע״ ,הסבירה לי ״יש
לך יום חופש, וכמובן כל יום אחו־הצהריים
ובערב, חוץ מפעם פעמיים בשבוע
כשאנחנו רוצים לצאת.״
החולה הסתובבה ברחובות
ך* שלגזה התוודיתי בפני אם השלושה
שאני, בעדדנותי הרבים, עיתונאית.

והידידות שלה׳ הושיבה אותם בסלון, הוציאה
את כל הליקרים והעוגות של ה־משפחה
וערכה מסיבות. את זאת עוד היתד,
אידה מוכנה לסבול. היא נשברה ביום שישי
בבוקר, כשבאמצע העבודה הבוערת נעמדה
הבחורה לנהל שיחת טלפון עם ידידה במשך
שעהועשריםדקות. אידה נזפה
בה, והבחורה עזבה.
״השלישית נעלמה ל־ 14 יום, והביאה לי
אישור שהיתר, חולה. אבל ידידות שלי

ה ח 4ך? 1כתבת העולם הזה לבו־
| | 11/11111 שה במדיה החדשים, זוכה
לארוזזת־בוקר ענקית חינס בבית־הקפה
הונגריה, השוכן מעל המאפיה שבה עבדה.

היתה זו לה הפתעה מרד, כשהודעתי לה
שגם אני יכולה ללכת. היא לא הצטערה
כל כך על שזה מיבצע עיתונאי — אלא
על ביזבוז כשרונותי הנהדרים :״הרי את
עובדת כל כך יפה,״ חזרה ונאנחה בצער.
ממש רציתי לנגב את דמעותיה.

;זה״ חדר פרטי, רדיו,
;כל, העירור: ר? שתבוא !
הכריזה .״אין מה להתבייש בעבודה שלנו.״

גברת
לוין
לא כשרה מספיק

אני עולה בדרגה -
למאפיה

ך* זחלאנגמרו החתחתים. אך נעלמה
*2מושיעה מספר — 1הופיעה מספר : 2
מבוגרת, לבושה בטוב־טעם, העיפה בי
מבט חד, וניגשה אל העוזרות ושאלה מספר
שאלות. אחר־כך ניגשה אלי :״אסור לך לעמוד
כאן, בחורה יפה וצעירה כמוך. מי
יודע לאיזה זנות יורידו אותך. בואי איתי.
אני אקח אותך למשרד של עוזרות, שם
יתנו לך עבודה בלי כסף.״
״גברת״ הסברתי לה בבוז מקצועי .״במשרד
־משלמים שלוש וחצי לירות שעה.
כאן אני יכולה לקבל חמש. את לא מבינה?״
לבסוף באה הגאולה, בצורת אשד, ש־קרבה
אלי שאלה אם אני רוצה לעבוד.
״כמובן,״ אמרתי ויצאנו לדרך.
בדרך התברר שהיא צריכה עוזרת־מאפיה.
לרגע היססתי. רציתי להפסיק את המשחק.
יש גבול גם לייצר ההתנדבות שלי, לא?
אבל החלטתי להמשיך. לאחר ההצעות בבתים
פרטיים, היה מעניין לראות מה מציעים
בעסק.
די הרבה, כפי שנוכחתי. הגברת הסבירה
לי שאני יכולה להופיע לעבודה כל יום
ב־ 11 ,10 בבוקר, לגמור לנקות תוך שלוש,
ארבע שעות, וללכת .״ובכל יום שישי
תקבלי חבילה עם עוגות הביתה, וכמובן
בעבודה את יכולה לאכול כמה שאת רוצה.״
הודיתי לה מקרב־לב.

ך* מאפיה נמצאה מתחת לקפה הונן
{ גריה ברחוב נחלת־בנימין •46 גבר

מ׳ כאן העוזרת?

אידה פיסרף (עומדת) ,עקרת־בית ומורה לריקוד
מרמת־חן, למדה כבר סנסיונה המר שלעוזרת
יש להתייחס בנימוס. כשהגיעה אליה העוזרת החדשה, מיהרה להושיבה בסלון, להגיש כיבוד.

כשהאשה שגעה שאני עיהוגאית ־ היא החווירה נסיו
מבוגר, שנתגלה כבעלה של גבירתי, עמד
ליד שולחן־ענק וחתך עוגות קרם לריבועים.
מן התנורים הוציא פועל מיני מאפה.
הריח היה משגע. הבעל הסתכל עלי במבט
תוהה, האשד, מיהרה אליו ואמרה בהונגרים;
״מצאתי בחורה נחמדה נורא. תדבר
איתר, ותשכנע אותה שתישאר אצלנו.״ איך
היא יכלה לדעת שאני מבינה הונגרית?
הבעל, אהרון סלומון, לא ביזבז רגע .״כאן
אין הרבה עבודה ויהיה לך טוב,״ גילה את
אוזני .״יש כאן רק לנקות את הסירים של
העיסה, ד,מיקסרים והתבניות, לרחוץ את הכלים
ולטאטא ולשטוף את המקום. זה הכל.״
״כמה
אתם משלמים לשעה?״ הגעתי לתכלית.
״שלוש
וחצי לירות.״
״בכסף הזה אני אפילו לא מזיזה אצבע,״
עניתי.
״כמה את רוצה?״ שאל, כשאשתו מסתכלת
סביבה ביאוש.
״חמש לירות, כמו שמקבלים.״
אימה ואהרון סלומון הסתודדו ביניהם:
״בסדר.״

הגברת משרתת
את ה עוזרת
^ ירנה רצתה להוביל אותי לסירים ה־מייחלים,
אבל אני לא מיהרתי:
״גברת, עוד לא אכלתי ארוחת־בוקר,״
הודעתי.
״סליחה, כן, בוודאי. מייד אכין לך. את
יכולה לאכול למעלה בבית־קפר״״ התנצלה
אירנה.
עליתי למעלה והתיישבתי ליד אחד השול־

חנות בקפה הונגריה, כשאני לבושה כבר
בסינור ועל ראשי כובע אופים. אימה הופיעה
עם לחמניה ענקית, ביצה ועגבניה,
וכוס קפה מהביל.
״עם אוכל כזה אי־אפשר לעבוד. זה לא
כמות בשביל אשד, עובדת,״ התלוננתי. מייד
הופיע סנדוזיץ׳ דומה.
״סליחה גברת, אבל אני רגילה לאכול
גם שתי ביצים בבוקר,״ המשכתי להתעלל
באשה היקרה. שתי ביצים הופיעו על השולחן
במהירות .״ומשהו מתוק לקפה?״
עוגה רצינית הובאה לשולחני .״אבל גברת,
אני לא יכולה להתחיל לאכול בלי כוס
מיץ.״ סבלנותה של האשד, המסכנה לא ידעה
גבול. לשולחן הגיעה כוס מיץ תפוזים.
ממש תאווה, לעין רעבה.
שתיתי את המיץ, נגסתי כמה נגיסות
עדינות בסנדוויץ׳ ובביצה, והודעתי לגברת
המצפה :״אני צריכה לאכול כל שעה. אצלי
משהו לא בסדר עם הבטן. אני מבקשת,
תביאי לי את האוכל הזה למטה איפה שאני
עובדת, ואני כל פעם אוכל מזה קצת.״
מיצוותי נתמלאה בזריזות.
סוף־סוף ניגשתי לעבודה. הסרתי את
שעון היד, הפשלתי שרוזלים וניגשתי לסירים.

זה סירים — כל סיר יאוש. הייתי
יכולה להיכנס לתוכו יחד עם עוד מישהו.
החלטתי שעוד מוקדם מדי להתחיל לעבוד.
הסתכלתי סביבי והכרזתי :״יש פה רק
סבון. חסר כלי־ניקוי, ליפה, ברזלית, מברשת,
אור, מי־אש וכלור. ואם את רוצה שאנקה
אחר־כך גם את הריצפה, כדאי לך
לקנות מטאטא חדש.״
הגברת מיהרה לרוץ ולקנות את הציוד,
ואני התיישבתי וחיכיתי בסבלנות עד שחזרה,
נושמת ונושפת, ידיה עמוסות לעייפה.
אותות המאמץ ניכרו עליה.
התלבשתי על הסירים. סירי־ענק הם המומחיות
שלי עוד מימי הנח״ל בקיבוץ.

מירקתי שני סירים והחזרתי להם את חן־
נעוריהם. הגברת אירנה התמוגגה מתענוג
נוכח הביצוע המעולה. לקראת סוף הסיר
השלישי — הצהירה תוך הבעת אמון טוטאלית:
״אני
רואה שאת יודעת את העבודה, אז
אני יכולה ללכת.״

ספונגיה עדינה

ך* קורבן הגא שלי היתה גברת לוין.
| | למרות המחסור החמור בעוזרות־בית,
לא ויתרו בלישכת העבודה הממשלתית לעוזרות,
ברחוב ארלוזורוב בתל־אביב, על
הפורמליות. לפני שיכולתי להיחשב עוזרת
רשמית, היה עלי להביא תעודת־זהות ושתי
תמונות.
החלטתי לנקוט בפעולה פרטיזנית. יצאתי
מהמשרד וארבתי לגברת הראשונה שתופיע.
היתד, זו גברת לוין — נמוכת־קומה, חטובה,
אלגנטית. לפני שהספיקה להיכנס לחצר,
יצאתי לקראתה :״את מחפשת עובדת?״
היא היתד, מופתעת קמעה.
״כן,״ ענתה .״כמה את לוקחת שעה?״
~ ״רק בקבלנות,״ עניתי .״נראה את הדירה
שלך ואחר־כך נדבר על כסף.״ גברת לוין
הסכימה בלי להסס רגע, ונכנסנו למכוניתה.
סקרתי במומחיות את הדירה הנהדרת
בת ארבעת החדרים, השוכנת ברחוב בלוך
— ודרשתי 40ד״י.
גברת אורנה לוין ניסתה להקטין את
הנזק :״אני אנקה את חדר־ד,ילדים, ויהיה
לך חדר אחד פחות לעבודה. כמה תקחי?״
שאלה.
הסכמתי להוריד לה עשר לירות, והתכוננתי
למלאכה.
הגברת היתר, בסדר. היא ביקשה להכין
לי ארוחת־בוקר. שאלתי בחשש ״האם כשר
אצלך?״ לפני שהסכמתי להתיישב לשולחן.
בכל זאת, כשהביאה את האוכל, שתיתי
רק תה ואכלתי לחם. גברת לוין שאלה,
מודאגת, לפשר הדבר .״אני רואה אצלך
רק כיור אחד,״ הסברתי. אז אני פוחדת
שזה לא לגמרי כשר.״
היא ניסתה לשכנע אותי שכל ארוחה
הם אוכלים או בשרי או חלבי, כך שזה
לא משנה אם זה באותו כיור. וחוץ מזה
משפשפים את הכיור אחרי כל ארוחה ב־ברזלית
ושוטפים במים רותחים.
אחרי עשר דקות השתכנעתי, גם אם
בקושי — ומיד הודעתי שאני דורשת
ארוחת־צהריים חמה. אחרת אינני מסוגלת
לעבוד.
הסתבר שבדרך כלל יש לגברת לוין אוכל
חם בבית, אבל דווקא היום בעלה
לא חוזר בצהרים — ״אז נצטרך להסתפק
בחביתה וסלט.״
עשיתי פרצוף אומלל ומילמלתי לעצמי
(המשך בעמוד )34

העוזרת המדומה הרשתה לעצמה אמנם לדרוש 40ל״י
תמורת פחות מחצי־יום עבודה — אולם גילתה שאינה
חייבת לתת תמורת זה עבודה רצינית. עבודת הספונז׳ה שלה נעשתה באיטיות וברשלנות,
בלי לפנות את הריצפה כהלכה ואף בלי לטאטא אותה קודם — ולא היה פוצה פה ומצפצף.

ב״נ 1עקיבא״ ,א1י
שומות השבת
חיתיות -
מגרה חח;! ז! ברזי!
נעות?והו
ואשת־עסקים
מבריקה
ץ* כונית אלפא־רומיאו חדישה ולבנה
דוהרת לאורך דיזנגרף. ליד ההגה צעירה
זוהרת, עטופה בתלבושת לא נורמלית,
שהגיעה ישר מרחוב קרנבי בלונדון. היא
מרכיבה משקפי־שמש מודרניים ענקיים, לעיניה
מבט סקסי, ועל שפתיה חיוך ממזרי.
ג׳ינג׳ית שאיננה בת ,18 אבל נראית כמו
בת 18 ומתנהגת כבת , 16 רוקדת במרץ
בקצב מושלם בדיסקוטק, כשהיא מצליחה
לרכז בהופעתה המרשימה את תשומת־הלב
של כל הנוכחים.
אשד, עייפה ומרוכזת — שחרחורת הפעם
— יושבת לתוך השעות הקטנות של
הלילה ליד שולחן עמוס ניירות וחשבונות,
כשהיא מסכמת את תמונת עסקיה לחודש
החולף.
אשה רצינית ואלגאנטית — הפעם בלונדינית
— מקיימת ישיבה ממושכת עם מנהל
סניף גדול של אחד הבנקים החשובים. נושא
הדיון: בקשתה להלוואה של עשרות
אלפי לירות. היא מקבלת אותה.

נערות־זוהר
נצר לרבנים
ל הדמוייות האלה הן דמות אחת
ויחידה: רוח׳קה ברזין, בעלת הרבה

ךון 0וךןץן ־ 1ץןן ״ ן ך רוח׳קה ואלפי במיטת בסימון קלא-
^ 1 1 1 11 1 1 1סי, גם הוא פרי תיכנונה של רוח׳־
קה. מן המיטה יכולה בעלת־הבית להפעיל את מערכת הסטיריאו,

להכין קפה, לטלפן ולשלוף את המכתבה הניידת. גם בצילום זה,
כבשאר צילומיה, התעקשה רוח׳קה לשטות בעולם, לבשה בגד־גוף
בצבע העור, היוצר את הרושם כאילו היא מצולמת בעירום מוחלט.

במיקצב יוצר

(הראשון זח אמבטיה),

הדבר השני המסוגל לעו רה
את רוח׳קה מיעייפותה
הוא ריקוך טועה ומלהיב.

ל?אי ואן׳

החתיכה לבושת המיני, מנהלת את עסקיה
משולחן הכתיבה שלה בטיגנון לואי ה־, 15
פרי תיננונה של רחל ה־ .1גס שאר רהיטי הבית תוכננו על־ידה.

עסקים או תענוג?

בסיטגרת פעילותה
העסקית, מר־בה
רוח׳קה לבלות בחוגים סגווניט. כאן: בשימלת־ערב;

פנים, הרבה צדדים, והרבה פיאות נוכ סב את נכדתו, שעד היום היא שומרת שבת
ריות. זהו סיפור הצלחה ישראלי של נערה — לזיכרו .״מכל השיכבה שלי בבני־עקיבא,
שהתחילה מלא־כלום — ותוך שנה הצליחה אני היחידה ששומרת עד היום שבת,״ היא
להקים שורת עסקים מצליחים.
מתחייבת.
איך היא עשתה זאת?
ההסבר הפשוט ביותר הוא זה של ירימיליונים
ביד
בותיה בעולם הזוהר — ויריביה בעולם
העסקים:
כל יום
״יש לה מאהבים שנותנים לה כסף. הרבה.
עשרות אלפים.״ (לירות או מאהבים?)
י* סבא לא היה השם היחיד במשפ־בתור
השמצה זה מוצלח, אך בתור הס-
| חה. אביה ז״ל המציא שיטת הנהלת־

הצוחוש
בר — חלש, טוענים מכיריה ואוהדיה הרבים.
לדבריהם, הסיבה הרבה יותר פשוטה:
מאחורי התדמית הקלילה של נערת־זוהר
מסתתר מוח מבריק.
רוח׳קה, ילידת ירושלים, היא נצר ל־13
דורות של רבנים. סבה, אברהם בורשטיין,
היה הגאון מטבריק. עד כדי־כך הרשים ה
חשבונות,
שיטת ברזין, הנלמדת עד היום.
דודה, ראובן ברקת, הגיע למשרת יו״ר הכנסת.
אמה גידלה בגן־הילדים שלה תלמידות
בדליה פרידלנד ואילנה רובינא — ילדה
את רוח׳קה, בתה, בהיותה בת .45
רוח׳קה עצמה היא בעעלת זיכרון פנו־מנאלי,
מסוגלת לבצע בראשה פעולות חי-

ישו מראש הנונבח

הדבר הנורא שלראשה של רוח׳קה הוא כמובן
פיאה נוכרית, אותה היא קיבלה ישר מראשה
של מרשה האנט, כוכבת המחזמר שיער. גם את הבאר דמוי החזית תיכננה רוח׳קה עצמה.

מה מתבשל נאן
עקרת בית

חמים וסייר

האמבטיה הנפולה המקורית, בדירתה של רוח׳קה, נועדה להפגת
מתח כתחליף ל־ 8שעות שינה, שמעולם אין לה. אמנם, הרעיון
הוא לא שלה, אולם רוח׳קה משתמשת בשתי האמבטיות, אחת למים חמים ואחת למים קרים.

צחוק הגורל הוא שדווקא תחיקה הרווקה תיכננה לעצמה
מיטבח־חלום, העשוי לעורר את קינאתה של כל
אין אבזר משוכלל, או פטנט מודרני, הנעזר ממיטבח משוכלל ונוח זה.

שוב במהירות עצומה, השתתפה פעם בתחרות
חישוב נגד מכונות־חישוב — וניצחה
אותן .״אבל מוח אצל אשה מפחיד את הגברים,״
היא אומרת .״התדמית של נערת־זוהר
עוזרת לי להסתיר אותו — דבר חשוב
מאוד בעסקים.״
המוח המבריק פעל כבר מגיל צעיר. בגיל
17 היתה מורה בבית־ספר. היא למדה מיש־חק
אצל פיטר פריי, נבחרה למלכת־ירוש־לים.
מאוחר יותר נכנסה לעבוד כפקידה
קטנה במיפעל יהלומים קטן. כעבור שבע
שנים היתר, מנהלת ענף המיון במיפעל, שהיה
עתה אחד הגדולים בארץ — הצלחה
נדירה במיקצוע גברי זה. משכורתה היתה

אגדתית, תחת ידה עברו מיליונים מדי יום-.

״העזתי -
והצלחתי״
יי* קריירה היחלומנית שלה נסתיי-
ן | מה כשהתפטרה מסיבות אישיות. היא
נסעה ללונדון . ,למדה שם עיצוב־פנים,
הכירה מקרוב את ענף הביגוד והאופנה,
עשתה שם חיים משוגעים, הגיעה עד סף
הנישואין לעורך־דין יהודי בשם דויד רסמן
— ונרתעה מכך ברגע האחרון.
(המשן בעמוד •)24

הוד מעלתה העוזרת׳
קורם לעתונאות

(סוף מעמוד )31
משהו חמוץ .״טוב, אלך לקנות שניצלים,״
הזדרזה גברת לוין להחיל את פני.

כסא-כבוד
לעוזרת

ייפתח 29.4.1970*3
הקורם מיועד להעניק הכשרה עיונית ומעשית כמקצוע
העתונאות תוף פדי עבודה מעשית ותרגילים כתחומים בנון :
בתיבת ידיעות וכתבות, ראיון, החקירה העתונאית, סיקור
ודיווח על אירועים, העבודה כמערכת, ועוד.
הקורס יימשך ששה׳חודשים, ויתקבלו מועמדים בעלי השכלה
תיכונית.

פרטים מלאים והרשמה:

בית

לעתונאות

הספר

בית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש ,1תל־אכיב, כל יום
כין השעות 1 -9לפני־הצהריים, וכימים א /ג ,,ה /גם כין
השעות 7 -4אחרי־הצהריים.

היום החלה ההרשמה לקורס שיתקיים בירושלים .
פרטים מלאים והרשמה:
כל יום בין השעות ,7—4בית העם, רחוב בצלאל , 11 ירושלים.

*מני וכיה חלפה כחצי שעה בטלה
בשיחה ואכילה .״ועכשיו לעבודה,״
עודדה אותי הגברת.
״אבקש כפפות,״ הכרזתי. הגברת מביאה
לי כפפות.
״שני זוגות בבקשה״.
״מדוע שני זוגות?״ תמהה גברת לוין.
״אחד למטבח לכלים, ואחד לאמבטיה.״
גברת לוין ירדה לחנות וקנתה לי עוד
זוג כפפות, דווקא נחמדות, ורודות כאלה.
במטבח ציפתה לי ערימה רצינית של
כלים. כשראיתי אותה, דרשתי מיד כסא
גבוה. הסברתי לגברת לוין שהרגליים שלי
כואבות ויש לי נסיה לורידים.
לגברת לוין לא היה כסא גבוה בבית,
והיא השיגה אחד אצל השכנה.
רחיצת־הכלים לקחה לי בערך שעה. בינתיים
הספיקה הגברת להוציא את השטיחים
מכל החדרים, לשטוף את חדר הילדים, ולהתחיל
לטאטא את שאר החדרים.
ירדתי מעל כסא הכבוד שלי וניגשתי
לשטיחים. הבעתי, בביטוי קולני למדי, את
דעתי על כך שאין לה שואב־אבק, ואיך
היא חושבת שאוכל להרים כובד כזד, ש?
שטיחים? גברת לוין נחלצה לעזור לי
בניעור השטיחים. כששתינו התעייפנו, הביאה
לי מקל ומברשת וביקשה ממני בקול
רפה ומהסס שמא אסכים להמשיך לבדי.

טעות חייה
של גברת לויי

לליל

חדי השטיחים טיאטאנו בכוחות
משותפים את הדירה. בשלב זה היתד,
הגברת לוין כבר ממוטטת למדי.
ניגשתי לשטיפת ר,ריצפה. הצפתי את
הסלון במי סבון עד גובה הקרסוליים, ואז
העפתי מבט רב־משמעות בשעון .״השעה
12 וחצי,״ הכרזתי .״צריך לאכול צהרים.״
גברת לוין לפתה את חזה בידיה, כאילו
חשה לפתע בליבה. היא ניסתה להשפיע
עלי שאגמור לפחות את החדר .״מה יהיה
אם מישהו יכנס ויראה את הדירה במצב
כזה?״ התחננה.
״שייכנס גברת. בן־אדם עובד מוברח
לאכול. בלי בנזין העבודה לא הולכת.״
הגברת מיהרה למטבח והכינה לי שני
שניצלים, צ׳יפם, סלט ותה. נגסתי מהשניצל
— והבחנתי שהוא של הודו .״למה
שניצל מהודו?״ קוננתי .״הבשר הזה כמו
קש. לא נותן כוח. רק בשר של פרה
נותן כוח.״ גברת לוין הבליגה בשפתיים
קמוצות.
אחרי ארוחת־הצהרים סיימתי לשטוף את
הסלון, והתלבשתי מחדש על הגברת לוין.
ניגשתי לחדר־השינה, הארון היה פתוח.
״יד,־בד,־יה, איזה בלגן בארון שלך, גברת.
אולי אני אסדר לך?״ גברת לוין עשתה
את טעות חייה והסכימה.

כלולותיכם

הרשו לעצמכם את הטוב ביותר!
הזמינו כבר היום חדר זוגי לליל
כלולותיכם ובו יצפה לבם בקבוק
שמפניה על הקרח, סל פירות לארוחת
לילה וארוחת בוקר במיטה. כל זא
במחיר של — 75.ל״י*
כתבו או צלצלו ל״דורית״ טל,445111 .
מלון שרתון — תל-אביב ותקבלו אשור
בדואר חוזר.
* כל יום נוסף — 65ל״י (בולל ארוחת בוקר).

( )8מל1ן ש1ת1ן תל א111

הווו* 0הוה

תעריפון המנויים של

17.12.69

למנח?חצי סנח
בלירות בלירות

דמי חמנוי בארץ

לבל ארצות תבל, נדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ גדאר אויר

לבל ארצות אירופה ואיראן

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

לאוסטרליה וניו־זילנד

176

למקסיקו, פנמה

150

לארצות־הברית ולקנדח

110

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

120

לדרומ-אפריקח, זמביה, רודויח, גואטמלה

140

אין גבול
להתעללות

ך י• לצא תי על המיטה את תוכנם של
| | שלושה תאים, והתחלתי. בתחתית אחת
הערימות מצאתי תמונות משפחתיות. הגברת
לוין עם בעלה. הגברת לוין עם
שלושת ילדיה. תמונות חתונה. שאלתי את
הגברת לוין לזהותם של כל אחד מהאנשים
בתמונות. התפעלתי מן הבעל, הילדים, התלבושות,
והגברת לוין עצמה ככלה צעירה.
מכאן עברתי לספר על משפחתי שלי,
קרובי הרחוקים והקרובים, החתונה והילדים.
הגברת
לוין עמדה להתפוצץ — אך
אני המשכתי :״ומתנות הממזרים האלה,
החמש־מאות אורחים שלי בחתונה, לא
הביאו אפילו בשביל לכסות את ההוצאות,״
גיליתי את אוזנה .״בטח גם אצלכם העשירים
זה ככה, רק באים לאכול, הא?״
דמעות עמדו בעיניה של האשד, המיוסרת,
והיא עזבה את החדר בחופזה.
סידרתי לה את הארון למופת תוך שלוש
דקות — וניגשתי אליה לשחרר אותה מ־סיבלותיה.
כמו
שאמרתי, גברת לוין היתד, בסדר
— למרות הכל, היא ניסתה לשלם לי את
30 הלירות.
כל הכבוד לך, גברת לוין.
לך, ולכל עקרת־בית הנאלצת להיעזר
בעוזרת.

₪מ צליווונ ת
(סוף מעמוד )33

היא החליטה לממש את קשריה בעולם
האופנה של לונדון, השיגה אשראי מתאים,
חזרה לארץ, ופתחה בוטיק בשם ביבה בצפון
תל־אביב.
זה היה לפני שנה .״פתחתי את הבוטיק
בלי גרוש על הנשמה,״ מספרת היא .״אף
אחד לא נתן לי כלום — ולא היה לי
כלום, מלבד חובות. את הדקורציה בניתי
בעשר אצבעות. הכנסתי לשם מוסיקה, שקו־פיות
בחלונות, תצוגות־אופנה עם ריקודים.
אבל העיקר — הייתי הראשונה בארץ שהבאתי
לארץ את אופנת לונדון הנועזת.
העזתי — והצלחתי. הישראליות קיבלו את

שחור וזהב
בבית־השימוש
חד מסודות ההצלחה

של ביבה,

\ £מלבד חוש עסקי נכון, העזה וראש
מצויין, היתד, העובדה שהיא נמצאה על
מישור אחד עם הקונות הצעירות. לא היה
בגד בבוטיק שהיא לא העזה ללבוש בעצמה,
יהיה חשוף ומשוגע ככל שיהיה.
כשביבה הפך להצלחה, החל מכנים רווחים,
החלה רוח׳קה בונה לעצמה דירה בבית
בו גרה — בניין עתיק בן שלושים
שנה. היא לקחה פועל, ומדי ערב תיכננה
לו על הנייר את עבודתו למחר — בלי
שתדע בכלל מה תהיה התוכנית למחרתיים.
התוצאה הפנטסטית: מהמיטה ניתן להכין
קפה ולהפעיל את מערכת הסטריאו והרמקולים.
מעל האמבטיה ישנה שידה מיוחדת
למנוחה אחר הרחצה. במיטבח שולטים סגול,
טורקיז וחרדל. בית־השימוש שחור וזהב.
החדרים זוהרים ורוד עתיק, זית, זהב וקרם
— והכל משתלב בצורה אמנותית למופת.

גברים
מציעים
עולם ומלואו
וטיק ביבת היה כבר מבוסס, וה־
^ דירה גמורה. מה עושים עכשיו? נע-
רת־הזוהר, הרגילה לעבוד 15 שעות ביממה
בקצב רצחני, ניגשה למיבצעד. הבא:
רכישת מסעדה, בה רשומות הקלוריות ליד
כל מנה בתפריט — מסעדה ״מיוחדת לנשים
שאינן מסוגלות להיכנס לבגדים של
ביבר שזכתה לגיבוייה של אגודת
שומרי מישקל.

השבוע, במלאת שנה לשיבתד, לארץ, חגגה
את המאורע ברכישת חנות חדשה מול
רוול, שתשמש סניף חדש לביבה, וקניית
מכונית אלפא רומיאו יקרה, מודל .70
״דבר אחד אין לי בעסקים — שותפים,״
צוחקת רוח׳קה. .במיסגרת העסקים אני
פוגשת לא פעם גברים מבוגרים שמציעים
לי עולם ומלואו. אבל מי מעוניין? אני
רוצה להיות עצמאית לגמרי — מבחינה
אישית ומבחינה כלכלית. אני לא רוצה להתחתן
כדי לנוח. להיפך. זה סיפוק עצום
לעבוד לבד, להשיג לבד. ככל שאני בונה
יותר, אני נהנית יותר. זד, לא הכסף שאני
מרוויחה. הכסף לא מעניין אותי. זו עמדת־הכוח
שמושכת כאן.
כסף, כוח, הכל טוב ויפה — אבל מה
עם הרומנטיקה? נערת־זוהר המוכרת ברחבי
תל־אביב — בלי רומנים?
״בגלל שאני שקועה כולי בעבודה, אין
לי זמן לפלירטים. בכלל, אני לא בנוייה
לפלירטים. בענייני אהבה אני נורא מיושנת.
אני מסוגלת לא לצאת עם גבר במשך
חודשים — עד שאני מתאהבת ממש. עם
החבר הראשון שלי, למשל, יצאתי עשר
שנים.
״אצלי זה תמיד — או הכל או לא כלום.
״כך באהבה — וכך בעסקים•״
זוהי אולי התכונה המופלאה ביותר של
רוחק׳ה — מצוייר, למדי אצל גברים, אך
נדירה אצל נשים: העוז וד,חוצפה להסתער
על מכשולים לא מוכרים. נשים רבות אינן
יכולות לתקוע בעצמן מסמר בקיר. רוחק׳ה
מסוגלת להתלבש על חדר ולצפותו טפטים
במומחיות למופת — בלי שעשתה זאת
לפגי כן מעולם. כתחליף ליידע ונטיון היא
משתמשת בעקשנות, הגיון וידיים של
זהב.

.אני סון וווז שלא שבס\זס א\ז רוסי
וזסובה שלנס. נח שלא וזראיוזי נזינזני
סייס נושך ננז\ סח( ,נריי\ אסגר לוזזז־שב
לי בסעטוס בלסי ניסוסי. סיג
סיבנה \
אנ בנאנ נדלג גנל סננו ההנו שיס
נשנב גרפרף בסגירת הנזנהביס. הנה
הה שוליהי בכף יד אהה.
נ. ב ,.הרשה לכס לכהנב לי ולצרף
ההנננה. אסרסם לסי סרר הגיגנס ל־הננרכה.
אן בבון שס ז

לבנות הדרום!
1/70 נמנה על אלה שאינם אוהבים
להרבות דיבורים על עצמם. כל
מה שפרט במכתבו היה שהוא חייל
בן 21 שנה מהעיר באר־שבע. הוא
חושב שבכל זאת יצליח לעניין נע רה
כבת ,19 יפה וסימפטית.
ובכן?

פגש איתה פנים אל פנים, לא כך.י!

מ. שי

והתוצאה׳...

עד כמה שאני מכירה אתכם, אתם
משתגעים אחרי סוג כזה של מכתבים.
כותבת : 7/70״מי אני? בראש

וראשונה אני — אני ועוד הרבה
דברים אחרים. מין אלף אנשים באחת.
אבל יש לי רק פרצוף אחד.
..״כן, ניסיתי למצוא אחד שיהיה
כמעט כולו שלי, אך למצוא קשה,
ואפילו מאד. בקשתי עלם צעיר שיכול
להיות מבוגר בגיל ,22 ושיהיו
לו חסרונות, רק לא הרבה, ושיהיה
פיקח ונבון. מותר שיהא לו גובה
ולא של ננס. ומותר לו להיות לא יפה.
ואם מכוער, אז בעל כעור יפה.
״אפשר לו להיות רחוק ממני, במ־

לאחר הגלות

אני כבר רואה אותך בעיני רוחי
מכרסמת את הגלובוס שלך וכותבת
אל .2/70 וכל כך למה? בגלל מכ תבו,
שהוא חורג במקצת מהשגרה :

..״לאחר שנות לימודים ארוכות ב ניכר
הגעתי הביתה. או כך חשבתי
עד שגיליתי, כמה נוכרי יכול למצוא
עצמו אדם בארץ בה נולד, לאחר
מספר שנות גלות!״
אז כתבי אליו, אל בן ה־ ,27 ואמ רי
לו שאת אשה אמיתית עם מעט

עדנה !

מלבד נערת הדיסקוטקים
אם חסר לך באוסף שלך חייל בן
20 שנה, מדוע לא תכתבי ל־ .3/70
הוא חושב שבכל זאת יצליח לעניין
אותך, אם את בגיל 19— 18 שנה,
נאה, בת חיפה אך לא נערת דיסקו טקים.
בתמורה הוא מבטיח שעם בוא
האביב, עונת הפריחה וחידוש החיים,
ישתף אותך בבילוי חופשות השבת
שלו.

מצילים, הצילו!
מוכרחים להיות כמה צדיקים ב
סדום שיאותו לכתוב ל ,4/70 כי נו רא
משעמם לה. היא רוצה אותך כ תפקיד
מציל אשר יואיל להוציא או תה
מהבית ביום שמש אביבי לטייל
ולשוח.
אם גובהך פחות מ־0 170״מ אין
לך בכלל מה לכתוב לה.
ואם זה עוד מעניין אותך, אז היא
בת 22 חורפים!

מספר 39

5/70 מעוניינת להודיע לכם שהיא
בת 16 שנים ושיש לה אף קצת
סולד, עיניים בהירות שלפעמים מח ליפות
צבע, משקפיים מספר 4ו חצי.
היא מדגישה שבמיוחד שהיא
לא חתיכה ושהיא מרקדת עם נעל
מספר .39 גם על זה שהיא מפריעה
בשעורים לכל המורים היא לא שו כחת
להכריז. אבל היא לוחשת בשקט,
שאולי רצוי שתגור בסביבות חיפה,
כי יתכן ובסופו של דבר תרצה לה־
הססריי האינטימי
בעל המוניטין
הבינלאומי

1ד א 4ז 1 8 1א

האלמונית של 7/70
קום מושלג כחרנדון והרמה. או ב מדבר
לוהט. כלומר, הוא יכול להיות
חייל. אפשר שיחיה עליז ואפשר רצי ני.
העיקר שיהיו לו מכתבים יפים
שיש ב!הם שקט מסעיר.
״יש לי להציע לו את מלוא 18
השנים 5 ,החודשים ו־ 5הימים ש עברו
ביום הולדתי. אני אהיה נערונת
כמו כולן, שיש בה המון: מראה סימפטי
למדי ואף יותר מזה בלי להצ טנע,
מנת מישכל לא נמוכה והמון
עניין בשטחים שיתגלו כמשותפים,
והתמודדות, לאו דווקא באגרוף, אה בה
לים, אותבה לג׳ז ולספר.
האם יש צורך להבהיר שהסוזכת־בות
לא תשאר רק בגדר התכתבות?״

הקטלי

לדרוש בט־טמויה שלךאת -

אז מה אתה מחסה?

מתגלגלות
מציאות ברחוב,

נערות כמוה
אבל רק כתמונות.
מד. שברור, המוצא, אמנם, קטף
אותה, אבל היה מוכן לקטפד, לא רק
כתמונה. אז אולי תתני אות חיים ו תאמרי
לנו מי את, כדי ש־ 7/70
יוכל להזין את עיניו גם באוביקט
החי?

יי״ ״זז יום זערג
פתיחת הקורס
1.4.70

ריינס , 1ת״א (ככר דיזנגוף) טל 226066 .
הוותק. הנסיון, והמוניטין שלנו עחנה להצלחתו!

המצטיינים בקורס יישלחו להשתלמויות חינם באירופה!.

מצעד הפזמונים שק

(מבוסס טל מכירת תקליטים בשבוע שבין
)21.3.70 — 15.3.70

תקליטונים

)1( .1וונוס

— כחול מזעזע

)6( .2להקה נודדת —

(אי.אם.איי).

תחיית קרדינס

קליחזטר (סי.בי.אס).

( )2נה נה, הי הי, נשקיהו דש•
לום — קיטור (פונודור)
( )3אני גכר — שיקאגו (סי.בי.אס).
( )-שלום קאנדי היפה -ז׳אן
פרנסואה מישל (התקליט חיפה)

6השתקפויות חיי -

המרמלדה
(פאקס)

)5( .7הרוק אנד דוד הישן והטוב

— חמישיית דייב קלארק (אי.אם.איי).

)4( .8הסירי את כגדייך — פיטר
להקת ,,מחיית קרידנס קלירווטר״

פארטר ( 0י.בי.אס).

)9( .9הכה נעכור יחדיו -

תום

משומר (ם י.בי.א).

)10( 110 אני רוצה אותך חזרה -

חמישיית ג׳קסון ( 0י.בי.אס).

אריכי נגן

)1( .1לד צפלין
10/23 )6( .2

לד צפלין
(אטלנטיק)

— חוזה פליסיאנו
(אר.סי.איי).

)2( .3ורידי והילדים העניים
צרפתי במיצעד הבריטי
אל רשימת הלהקות המוזרות הצטרפה
השבוע להקה אנגלית חדשה ושמה ציפור
טהורה, שנכנסה למיצעד הבריטי בפיזמונה
הראשון, אהדה. הלהקה מונה ארבעה חב
ג׳ין
וינסנט
״אם אני לא אחזיר את הווק־אנד־וול
לגדולתו, אף אחד לא יעשה זאת״ — כן
הצהיר ג׳ון פוגרטי, מנהיג להקת תחיית
קרידנס קלירווטר, כאשר פיזמונה הראשון,
מרי הגאח, נכנס בדיוק לפני שנה למיצעד
הפיזמונים האמריקאי. היה זה הפיזמון הראשון
בקצב הרוק־אנד־רול שהצליח לחדור
למיצעד האמריקאי, לאחר כעשר שנים שבהם
נעדר הרוק־אנד־רול ממיצעד זה.
היה זה בעצם פיזמון בקצב ״הרוק הקשה״
(ך,ארד רוק) ,שאותו המציאו ארבעת
חברי הלהקה, ושזכה במשך זמן לכינוי
״באיו רוק״ ,על שם ארץ הבאיו בקלי־ י
פורניה, שממנה באה הלהקה. בעזרת קצב
זה, והפיזמונים זריחת הירח הרע, נהר
ירוק ובן בר מזל — הצליח ג׳ון פוגרטי
להחזיר את הרוק־אנד־רול למיצעדי ד,פיזמו־נים.
הצעירים
בוודאי זוכרים שקצב הרוק־אנד־רול,
שהומצא באמצע שנות החמישים ופתח
את תקופת מוסיקת הפופ, נשבר בערך בשנת
1960 וכעבור זמן קצר נעלם ממיצעדי
הפיזמונים. אלביס פרסלי היה בצבא ושהה
שנתיים בגרמניה, ריצ׳רד הקטן עזב את עולם
הקצב והסתגר במינזר. באדי הולי, ענק
זמרי הרוק בכל הזמנים, נהרג בתאונת
מטוס ביחד עם שני זמרי רוק מצויינים,
ריצ׳י ואלאנס ובופר הגדול. לשני מלכי
הרוק־אנד־רול, אדי קוקרן וג׳ין וינסנט,
ארעה תאונת דרכים באנגליה, שבה קיפח

רים ואין בד, גיטריסט מוביל. לעומת זאת,
מנגן אחד מחבריה, דייב קופינטי, על
פסנתר חשמלי. כמו כן נשמעים בפיזמון,
המתקדם במהירות לעבר הצמרת, צלילי
קלרינט ופעמונים פיזמון חדש לזמר
דייוויד (תעלומה בחלל) בואי, והוא
נקרא כוסב יפה. אגב, תופתעו לשמוע ש־לבואי
עין שמאלית בצבע כחול ועין ימנית
בצבע שחור. ברנש רב־תעלומות הוא
בואי זה הזמרת מספר אחד של
אנגליה, דאסטי ספרינגפילד, הקליטה
ביחד עם אחיה טוס פיזמון בשם בוקר,
אנא אל תבוא. דאסטי וטום היו חברים בלהקת
הספרינגפילדס, שהיתר, עד להתפרקותה
בשנת 1963 להקת צמרת כריטית. זוהי
התמודדותם הראשונה בצוותא עם מיצעד ה־הפתעה
גדופיזמונים
מאז הפירוק.
לה בעולם הפיזמונים הבריטי: הזמר הצרפתי
סאשה דיסטל הצליח לחדור למיצעד הבריטי
העויין ולהגיע תוך שבוע אל בין
עשרת הראשונים עם הפיזמון טיפות הגשם
ממשיכות לרדת על ראשי, שהוקלט במקורו
על־ידי הזמר האמריקאי כי גי תוסאס,
והוקלט במיוחד עבור השוק האנגלי על־ידי
הזמרת כוכי (לעולם לא אתאהב שנית)
ג׳נטרי. אגב, פיזמון זה מלווה את הסרט
קין וקאסידי,

אדי קוקרן את חייו ואילו ג׳ין וינסנט
איבד את רגלו השמאלית (אגב, מאז הוא
ידוע כ״זמר בעל רגל העץ״) .לביל ד,אליי
ולג׳רי לי לואים לא היה יותר מה להציע
למאזיניהם והם נעלמו ממיצעדי הפיזמונים.
הרוק־אנד־רול, שרבים זוכרים אותו עד
היום לטובה ואפילו מעריצים אותו בצורה
עיוורת, נעלם כאמור מהמיצעדים לתקופה
של עשר שנים בערך, עד שבאה להקת
תחיית קרידנס קלירווטר ובפיה בשורת ה־רוק״אנד־רול
החדש. להקה זו קיימת כבר
כעשר שנים, אך מיצעדי הפיזמונים לא
האירו לה פנים. לפני כשנה החליטו חבריה
לשנות את שם הלהקה ואת סימונה, ולעבור
לקצב הרוק־אנד־רול. בימים אלה משגעים
האחים ג׳ון וטום פוגרטי, הבסיסט

סטיוארט קוק והמתופף דאג קליפורד את
מיצעדי הפיזמונים בכל רחבי העולם בעזרת
פיזמון רוק־אנד־רול סוער, הנקרא להקה
נודדת, ושפרשני פיזמונים מעמידים אותו
בשורה אחת עם רוק בבית־הסוהר וסאלי
הארובה והגבוהה הזכורים לטוב.
מה שברור הוא, שבארצות־הברית חזר
הרוק־אנד־רול לגדולתו. תקליטי הלהקה נמכרים
במיליוני עותקים, ויצרני התקליטים
ד,ממולחים החלו להוציא לשוק להיטי רוק־,
אנד־רול ישנים, הנחטפים במהירות על־ידי
חובבי הקצב מכל הגילים. לאחרונה נראה
שהשיגעון עבר גם למיצעד הפיזמונים האנגלי.
חמישיית דייב קלארק, אשר הקליטה
תשעה פיזמוני רוק־אנד־רול קלאסיים על
תקליט אחד, זוכה להצלחה שלא ידעה כמותה
מעולם. התקליט קרוי בשם הרוק־אנד־רול
הישן וחטוב, ולאור הצלחתו המדהימה,
נראה שהרוק־אנד־רול הישן והטוב חוזר
גם לאנגליה. ועל כך נאמר: קצב בא וקצב
הולך, אבל הרוק־אנד־רול לעולם עומד,

תחיית קרידנס קליחזטר (סי.בי.אס).

פתי —׳

אריק איינשטיין

)5( .5דרך אבי —

׳(הגר — פונזדרר)

החיפושיות

(אי.אם.איי).
סנטנה — סנטנה (סי.בי.אס).

7ישתות דמו — האבנים המתגלגלות
;(פאקס)
)8( .8להקה ושמה סמית -סמית

8( .9ב) רפסודה ככחול -

(אי.אם.איי).

להקת

חיל הים (הד ארצי)

10ג׳יימס כראון כמועדון אפולו
— ג׳יימס בראון (פולידור)

שלישיית השוקולדה מבטיחה:

1ביט ישראלי סחור

מי אמר שאנחנו מפגרים אחרי עולם ה¥קצב
המערבי? יש לנו כבר את האריות ואת
הצ׳רצ׳ילים, המביאים לנו פיזמוניס לועזיים
על טהרת הביט, יש לנו את השלושרים,
המבצעים פיזמונים ישראליים בקצב ישראלי
מקורי, שניכרת עליו השפעתם של
החיפושיות, ולאחרונה אף קמה שלישייה
חדשה ששמה לה למטרת לבצע פיזמונים
ישראליים מקוריים בלבוש קצב מערבי. זוהי
שלישיית השוקולדה, שהנוסחה שלה היא: השוקולדות מילים עבריות, קצב מערבי סוער, והתוצ־;׳,
אה: ביט ישראלי שיכול להתחרות בכל קצב
החליטו השלושה לשנות סיגנון ולעבור לאנגלי
או אמריקאי מודרני.
ביצוע והקלטת רפרטואר ישראלי בלבד. ה־שלושת
חברי השוקולדה הם דמויות מוכבעייה
היתח כמובן שבשטח זה לא חסרו
רות לחובבי הפיזמונים הישראליים. הסולן
מבצעים ישראליים. החידוש נמצא בעזרת
* גכי שושן, הגיטריסט שוקי לוי ו-
מזיגת הפיזמון הישראלי עם הקצב המערבי.
צכיקה פיק, הפורט על גיטרה בעלת 12
הקשה, הנעזר בצלילי גיטרות רעשניים, וש־*
מיתרים, נפגשו לראשונה בלהקת ר,שוקולדה
מטרתו להרקיד את המאזין. ואכן, מי שהמקורית
שמנתה חמישח חברים, ושהוקמה
יאזין לפיזמונה הראשו של שלישיית ה־
1על־ידי ״מלך להקות הקצב״ האמרגן חיים
שוקולדה, הנקרא מריאן, יחוש מייד בהבדל
סכאן. עז להתפרקותה לפני כחצי שנה,
שבינו לבין הפיזמונים הישראליים שאנו
$נחשבה הלהקה ללהקה עילית, כאשר ניגנו
מורגלים אליהם, אך יחד עם זאת קיים כן
בה בצוותא חברים לשעבר בלהקות קצב
מובן גס הבדל מפיזמונים מערביים בכך,
? ישראליות ותיקות. עם התפרקות הלהקה,
שמילות הפיזמון הן עבריות.

הנסיך והנסיכה של ישראל
1970

מטעם מערכת

ל שנת
הנ 09111ה 1ה ויצרני מאל! ט

ובח סו תו האדיבה של

ד״דישראל 3ל ד

התחרות תיערך בחג הפסח .23.4.70
כרטיסים במכירה מוקדמת ניתן להשיג במערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליבך ,12ת״א, בין השעות .9.00— 13.00

אירית שקדי
בת ( ,4אנילביץ , 33 בת־ים

סיגלית שקדי

יעקב מרלי

בת ^ ,3אנילביץ , 33 בת־ים

גן , 4הגפן , 366 דימונה

חברת ״עלית״ ,יצרני הממתקים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

העיליתבע 1וקולד

גם לד יש כבית צכר או צכרית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם כציון השם,
הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אכיב (עכור תחרות הנסיד והנסיכה).
עדיפות תמונות כשחורי־לבן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש כלכד.

מאלט אביר -משקה אדיד י

זמרל

ו 1שבץ

הווו 05

1699

סבלנות. אל תיתן ליחסים
המתוחים עם
אדם קרוב אליד לדכא
אותך — או-טו-טו ה כל
יסתדר. הכרות ח דשה
נ שטח הקרוב לעבודתך
תסייע לך להתקדם,
למרות זאת
אל תזלזל בידידים ישלא
בנים,
ובמיוחד
ידידות ישנות. שים לב לאופי ולא להו פעה.
בשטח הרומנטי, רק אחרי פורים.

הגיע הזמן שתגיד לבוס
מה אתה חושב עליו.
ובכלל, תפסיק לפחד.
פעל עשה את המעשה
החשוב שאתה דוחה
כל הזמן, כל הש הייה
נוספת תהיה ב־עוכריך.
למרות שאינן
ביכולתן — מאמין תצליח. בת שורו אל
תבגדי בבן זוגן, לפחות עד לחודעח חדשה.
שום דבר טוב לא ייצא מזה.

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה ״תשבץ
1699״ .בין הפותרים נבונה יוגרלו שלושה פרסי טפרים.

מאוזן :
.1מהימנות; .8בית־מלאכה לחרושת ברזל;
. 13 נצנוצי אור; .15 עצה רעה, עצת
. 16 עוף־טרף; .17 מודעת־אבל; . 18
אבקה המכילה אנזימים; .19 נישא; .20 מסמר
זזסר־ראש; .21 בגיל זה נכנסים בעול
מצוות; .22 משטרה צבאית; .23 אמיתי; .25
שם תמונה על הקיר; .27 ודאי; .28 תג״
זיהוי; .30 כלי להחזקת נוזלים; .32 רוח,...עצבות;
.33 קרטל; .35 קליינטית; .37
מחבר המרד על חקיין; .38 רקיטה; .39לגבר
גרוש יש סיכוי לעוד אחת כזו; .42
כפול עשר סאות; .45 מייד; .46 נערצת; .49
הקצעה; .51 אגם גדול; .52 בעל ערך רב;
.53 קטל; .54 פקודה; .55 קול הפרה; .56
כינוי לאלוה; .58 מזון המלאכים; .59 סל;
.61 יצירה מאת סמטאנח; .63 מזלו של חודש
שבט; .64 קוי; .66 אבי המהפכה בהודו״
סין; .68 כאן, שם (ארמית); .69 משקה ג׳ין
וורמוט.
פגישת בקריות

לרחוב החשמונאים ,88
תל-אביב, קומה ב׳.

31 במרס ,1970

המשרד יהיה פתוח במועדים :

יום א׳.22.00—14.00 :
יום ב׳.13.30—9.00 :
יום ג׳.13.30—9.00 :
יום ד׳.19.00—14.00 :
יום ה׳.2200—19.00,.,13.30—9.00 :
יו ם ו׳ג .13.00—9.00

אל תניח לדמויות מן
העבר להטריד אותך,
והיזהר במיוחד מנערות
היסטריות. אל
תתן לעייפותך הברו נית
להשתלט עליך, כי
תזדקק לכל מרצן, א ם
רצונן להצליח ברומן
החדש. למרות נטייתך
לשבת בני ת — צא
לבלות, ותפסיק, בשם האל, לדאוג בל
הזמן לעסקים. השבוע את תפגשי אותו.

מאונך :
.1אילן־נוי נפוץ בארץ; .2אמינות; .3
פלט כדור; .4מילת זירוז; .5מחבר ספרי
הרפתקאנת לנוער; .6תשבי יתרץ קושיות
ובעיות (ר״ת); .7רדיוס; .8פסולת מתכת;
.9בה דורכים את הענבים; .10 מרבית; . 11
הופעה חיצונית נאה (שתי מילים); .12 היא
שווייצריח; . 14 שרוי בעונש צבאי; . 15 עלה
ברכב־אש השמימה; .24 יצירה מאת לונג־פלו;
.26 צמר כבוש; .27 הילולת שיכורים;
.29 תו; .30 כזב; .31״כלבתה״; .32 כמו
4מאונך; .34 עוף בית; .36 מי חיטוי; .39
צמח־בר ממשפחת הנרקיסיים; .40 מחפש;
.41 הלם; .43 בעירה; .44 חומר שימור; .45
גלימה; .47 ראשוני; .48 יקום; .50 גדול ה״
כנרים; .55 נישא כלפי מעלה; .57 חובתו
של הגיס; .60 מילת תחינה; .61 יחידת המהירות
האווירית; .62 הסב צרות; .63 שתיקה;
.65 כינוי לאלוהים; .67 יזיז, יפנה.

המשרד המרכזי של
תנועת העולם הזה
— כוח חדש עבר

על מיספר הטלפון נודיע עם חי׳
נורו. עד אז, נא להשאיר הודעות
במט. 260134 ,

ביום ג׳,
8.45

בערב,

תיערך

חברים ואוהדים

זמיר,

שדרות
בשעה פגישת

אצל שלום
השופטים 91

(מול המועצה) בקרית־מוצקין.
(הכניסה מהחצר).

הכרים ואוהדים מוזמנים.

את רואה שזה משתלם לסבול קצת כדי
להיות יותר יפה 1תמשיכי לטפל בעצמן
ואל תאבדי את המרץ.
תשתדלי לצאת בחברת
גברים המבוגרים מ מן
בלא יותר מעשר שנים.
בן עקרב — תפסי
ק לחשוב בל הזמן
על בעיות כספיות. ה כל
יסתדר על הצד ה טוב
ביותר — למרות
שהשפל עלול להימשך
עוד שבוע. אל תעשה
עיסקות גורליות. היה זהיר. צפה למיכ-
תב חשוב השבוע, שישנה א ת עתידן.

סוף סוף יתחיל ללכת לן באהבה. מספיק
סבלת. הפעם יאהבו אותן על באמת, יפנ־קו
אותן ויפצו אותן.
מחו״ל
מכתב שיגיע
יביא עימו בשורה לא
כל כן נעימה. מה לעשות?
אי אפשר להצליח
גם באהבה וגס בעסקים
באותו שבוע.
כן בפירוש אומרים הכוכבים.
בת קשת —
> / 2ב נו במבד -
:׳;י 2 0בדצמבר ׳
אל תקנאיו אפילו אס
הוא בוגד בן קצת —
הוא יחזור אלין ויאהב אותך עוד יותר.

ן ןשה

מותר לך סוף סוף
להתאהב, אן תיזהר לא
לאבד את הראש. אל
תחליט החלטות גורליות
בענינים כספיים,
ואל תיכנס לויכוחים
מיותרים עם חבריך לעבודה.
סרטנית — אם
לא הספקת לבזבג את
כל הכסף שלן במכי־רות
סוף העונה — עשי זאת עכשיו. לא
תיכשלי בקניותיך — הכוכבים בעדן.

חברים ואוהדים

למה את מתבטלת? למה את לא מטפלת
בעצמן? תסתכלי טוב בראי ותתחילי לתקן
את כל מה שצריך תיקון — אפילו אם
התיקון כרוך בהוצאות.
בן מאזניים — נצל את
המרץ שיש לן ואת ההעזה
שנחנת בה באופן
טבעי. אל תפחד מחבריך
לעבודה — הם לא
יכולים לשים לן רגל אפילו
אם ינסו. נסיעת
שלי אדם קרוב תביא ל )6812313X 2
תוצאות טובות. צרות
עם מס הכנסה ייגמרו בסופו של דבר
מתקבל על בפתרון לטובתך.
הדעת

למרות שעסקיך נראים
השבוע בשפל המדרגה,
אל תדאג. בשבוע הבא
$ישתפר המצב. כדאי
לן לחדש את היחסים
עם ידידה לשעבר, ולהשאיר
אותם על מי שור
ידידותי. מצפה לך
נסיעה קצרה שתביא
בעקבותיה תוצאות טו בות.
השבוע אינו מתאים לצעדים דראסטיים.
ה ח תין שהיברת עתה לא בשבילן.

העסקים כרגיל. אן היזהר
לא למתוח את החבל
יותר מדי, כ י הוא
עלול להיקרע. ימיי שני,
שליש י, ורביעי מתאי־מים
להיכרויות ר1מנ־טיות
— למרות שב־סופו
של דבר שום דבר לא ייצא
מזה;
הגיע הזמן שתקדיש יו־תר
תשומת לב לאשה ולבית. בת בתו־לה
— הזהר׳
מזלן.
מגברים בני

נסיעה קצרה תני א עימה תוצאות טו בות
— בתנאי שתחשוב היטב על מה
שאתה עושה. אל תגרום
צער לאנשים ה קרובים
אלין — ו הק דש
להם הרבה תשו-
מת-לב. תפסיק לדאוג
להתקד מותן בעבודה
— הבל יסתדר. שבוע
לא מתאים להתקשרו יות
רומנטיות חדשות.
בת גדי — למרות ש הבל
נראה לן עתה
שחור — הצלחה גדולה במסיבה תרים

ה מו ראל.

תכנני

לקראת

ה קי ץ.

אל תאשים אחרים בצרות שהבאת על
עצמן, ותעשה! מת שצרין כדי לצאת מהן.
הגיע הזמן שתתבגרי, בת
דלי — היופי זה לא
הכל, ובמקום לדאוג להופעתן
החיצונית — פעם שתקראי
כדאי
,ספר. ידיד ותיק שייכנס
לחיין שוב — יביא
עימו שיפור במעמדן
החברתי. אל תתני להצלחה
הצפויה לן לסובב
לן את הראש. מוסיקת
קלאסית תועיל לן .״החוג הנוצץ*
שלן הינו מזויף ויגרום לן אכזבה.

אתה אדם רגיש, ודו אג
בל הזמן ליקיריך
ברגע שהם עוזבים את
שדה ראייתן. הירגע,
חביבי, הירגע. הם מס תדרים
טוב גם בלע-
דין. הגיע הזמן שיהיה
לן קצת אמון
בבני אדם. חופש קצר
מאדם קרוב לן מאד
מאד יביא לן תועלת. בת-דגים — זה
השבוע שלן. תצאי, תבלי, עשי חיים, ו אל
תקחי את החיים כל כן ברצינות.
לזה יהיה לן זמן די והותר בחודשיהבא.
אז תצטרכי לשיקול דעת עמוק ואחראי.

גאולת העולם התחילה בגלל יתוש.
איך הגיע היתוש לתא־הטייס ממוזג האוויר של המיראז׳ 2

הישראלי — לא הצליחו לגלות ועדות־החקירה שהוקמו
אחרי כן. מה שהוכיח שהדתיים צדקו כשטענו שריבון עולם
בכבודו ובעצמו התערב בעניין.
אולי. איך שלא יהיה, היתוש עקץ את טייס הנזיראז /זלמן
זיתוני, וזלמן המופתע לחץ בלא־משים על הדק משגר־הטילים.
הטיל
המופתע פגע במחפורת טילי סאם 3והרג את ארבעת
אנשי הצוות הרוסיים שם.
היה זה אסון פאטאלי. ההיסטריה שאחזה בממשלה היתה
מוצדקת. חמש שעות לאחר ההפצצה הגיע לירושלים אולטי־מאטום
רוסי: אם תוך שלוש שעות לא יוחזרו ארבעת החיילים
הסובייטים לתחייה — תפעל ברית־המועצות באופן
ישיר לחיסול התוקפנות הציונית המחורבנת. נמאס כבר
מכם.

חמשת אלפי הצנחנים הרוסיים הראשונים כיסו את שמי
ישראל למחרת בארבע בבוקר.
בשש כבר היה מפקדם, קולונל יעקב אברמוביץ סחרוב,
במטה הכללי של צה״ל, כשהוא מעמיד לרשות צה״ל את

אלפיים היהודים מבין אנשיו 3000 .האחרים סירבו להצטרף
לצה״ל, ביקשו רק מיקלט מדיני.
בעקבות עצתו של קולונל סחרוב (שהפך החל משעה שש
בבוקר לרב־סרן יעקב (ינק׳ל) ירחי, מפקד לגיון מתנדבי
חוץ־לארץ) ,שוגר שדר בהול לוושינגטון, ובו בקשה לרכבת
אווירית עם מיצרכי מזון. אמצעי זהירות זה הוכח כנבון.
בשלוש היממות הבאות תקפו את מדינת־ישראל כוחות סובייטיים
מגוונים שהסתכמו ב־ 180 אלף חייל. מלבד שלושה
צנחנים ששברו את רגלם ולוחם מארינס אחד שטבע בשעת
הירידה מהנחתת }התברר שהוא לא ידע לשחות, אך פחד
לפתוח את הפה כשחיילו אותו למארינס) ,רוכזו כל השאר
במחנות הארעיים לפליטים פוליטיים שהוכנו למענם בחופזה.
וההמשך הוא כבר נחלת ההיסטוריה: מהפכת 1970ברוסיה,
הבחירות שם, שבהן הוצאה המפלגה הקומוניסטית
אל מחוץ לחוק, מישאל־העם שבעיקבותיו הצטרפה ברית־המועצות
כמדינה ה־ 53 של ארצות־הברית, וקבלת חוקה
כתובה ראשונה במדינת־ישראל, בה נאמר ברורות שהיתוש
שהוציא את עם ישראל מהבוץ היה מעשה ידיו של הקב״ה,
ולכן כל יהודי לא־דתי יהיה מעתה אזרח סוג ב׳ — עד שיסכים
לגדל פיאות ויביא אישור מהגבאי שהוא מתפלל
שלוש פעמים ביום.

שד ר דגיקסון
משרד ראש־הממשלה, הקריה, ירושלים.
ש ר ״ החוץ :״שמעת מה שניכסון אמר? אין פאנטומים!״

ראש־הממשדה:

שר־החוץ

ראש־הממשלה ז ״איך הוא הודיע על כך? מה
הוא הנוסח?״
שר״החוץ 1״הנה הנוסח המדוייק. הנשיא ניכסון
אמר: אומה אינה יכולה להישאר גדולה, אם היא בוגדת
בבעלות בריתה ומזניחה את ידידיה. הכישלון שלנו והש־פלתנו
במיזרח־התיכון יגבירו ללא ספק את חוסר האחריות
של אותן מדינות קטנות שטרם זנחו את יעדיהן
להשתלטות על העולם. זה יצית אלימות בכל מקום בו
עוורות התחייבויותינו לשמור על השלום.״

ראש־הממשלה :״אבל זה בדיוק מה שניכסון
אמר כאשר הבטיח לי אה הפאנטומים!״
שר״החוץ :״הוא רק לא אמר לך אז מי הן בעלות-
בריתה של אמריקה.״
ראש״הממשלה :״והערבים, מה הם אומרים?״
שר״החוץ: נשיא מצרים, נאצר, שלח לניכסון את
השדר הבא, :הנשיא רוצה לברך אותך על הנאום רב־המשמעות
שלן ולהביע את תקוותו כי תצליח במהרה
בהבאת השלום במיזרח־התיכון. נאום נשיא ארצות־הב־רית
מכיל גם משפט שמעודד ומחזק מדינות קטנות שוחרות
חרות בעולם כולו, החותרות לקיים את עצמאותן
והנושאות עיניהן לאותה דמוקרטיה גדולה — ארצות׳
הברית׳.״

נוסעי למחשבה
מישלוח ראשון של פאראפראזות על אימרות
מזכה את הקוראה דינה לבטוב בפרס של סו ל״י.

המרעה — זזז ט1י י
בווב אריה מה מכרב וזי עושך י
איזוהי זוכתה? — היודעת את האבא
ש2־ הבורר י
בשרושה דבריגז הארגז ניכר — בכיגזו,
בכועו ובבוביעת האצבעות שרו.
וישתן ישורון — ויעשה ריאתה.
כשות בריות בשתן — ואר תזד \2\2ר
דינה לבטוכ, תל-אביב
נברות

ראש״הממשלד! :״אבל זה בדיוק נוסח השדר ששלחתי
לניכסון בעניין ויאט־נאם!״
שר־החוץ :״את לא רוצה להגיד שאת מתחרטת על
השדר ההוא דווקא עכשיו?״
ראש״הממשלד! :״אני? מה פתאום מתחרטת? הנה
מה שאמרתי בכנסת בנובמבר 1969ל א חשוב,
נקבל פאנטומים — נקבל. לא נקבל — לא נקבל. זח

יומן השבוע
(מן העתונות)
יוסש לי שי :״הפלג הליברלי של גח״ל מצהל משא-
ומתן עם הליברלים העצמאיים לקראת אפשרות של
פירוק גח״ל ופרישת חרות מהקואליציה הממשלתית.״
יוםר בי עי :״הרשימה הממלכתית דנה בהק מת
מערך עם הליברלים העצמאיים.״
יום חמישי :״הליברלים מכחישים בי גח״ל עומד
בפני פירוק. לעומת זאת בוחנים הליברלים אפשרות של
שיתוף פעולה עם הרשימה הממלכתית•״
יום שי שי :״הליברלים העצמאיים, הרשימה ה ממלכתית
והמרכז החופשי עשויים ל הקים גוש מלוכ
ד גח״ל תהיה מובנה לקלוט פלג מהליברלים ה עצמאיים.
הפלג השני יצטרף למפלגת העבודה״.
יום שבת ( :מוקדש למגעים וניסוח הכחשות).
יום ראשון :״הליברלים העצמאיים השיבו בשלילה
לפניית המרכז החופשי להתאחד עימם. הרשימה
הממלכתית הודיעה כי לא תתאחד עם גח״ל״.
יום שני :״חרות הודיעה כי גח״ל לא יתפרק. ה ליברלים
הודיעו כי ידונו בהצעת הליברלים העצמאיים
להתמזג עימם״.
יום שלישי :״גח״ל הודיעה על הסכמתה להתאחד
עם המערך. מפ״ם הודיעה שלא תסכים להתמזג עם
פועלי אגודת-ישראל. הרשימה הממלכתית מנהלת משא-
ומתן להצטרפות לרק״ח. מק״י מקיימת מגעים עם
המפד״ל ל הק מ ת גוש פרלמנטרי משותף. המרכז החופשי
מעיין באפשרות להתפלג אל גח״ל והליברלים העצמאיים.
הליברלים העצמאיים מובנים לשמור על עצמאותם
בתנאי שרפ״י לשעבר תצטרף אליהם. מפלגת
העבודה מוכנה להצטרף אל סיעת הקידמה והאחווה.
השיתוף ו ה חקל או ת מאיימים בפילוג.״

בכלל לא דבר חשוב!״

נערת השבוע