גליון 1700 מתאריך 1 באפריל 1970

למד, חדש, גוון, את . .

חי הסין 1
כדיר הקלד רכטוהה
ומדיסקרטית ן!פ מוצרי

קטלוג א>ו

מס׳ 1

תכשירי ארוס מגונים את חיי הנשואים
ועוזרים להתגבר על חולשות ומחדלים.
תכשירי ארוס יגבירו את הבטחון העצמי שלד
וישלהבו את בת זוגתר.
אהבה ללא פחד עם מוצרי ארוס
דוגמא

תכשיר מס׳ 41080
למשחק אהבה מושלם
למשנל טמושד, לרגי שות
פכסיפאלית ול־בטחון
מהריון.

תכשיר בס׳ 41082
נותרוז לאלו חסובלים
פטתח ועימת, לחמי
הסזג שאינם שולטיר
על עצמם•

קטלוג 1 ^ 5גומ׳ 2
תכשירי עזר אפקטיביים להגברת הגירוי המיני
בקרוב!!!
^נ——^,סעז ווו!——1 11

במוצ אי שכת צילצל הטלפון בביתו של דובר תנועת העולם
הזה, פרץ עופר. על הקו ה ה איש מחלקת־החדשות של שידורי

יטראל.
״האם קרה משהו לאורי אבנרי?״ שאל.
עופר, שלא ידע אם קרה משהו, שאל מה.
איש־הרדיו סיפר לו בדאגה, כי זה עתה טילפן לקול ישראל
מישהו, שזיהה את עצמו כגיסו של אורי אבנרי, והודיע כי אבנרי
נהרג בתאונת־דרכים,
כעבור כחצי שעה צילצל הטלפון במערכת. כתב דבר שאל :״מה
קרה לאורי אבנרי?״
המערכת לא ידעה דבר. איש־דבר סיפר שמישהו צילצל אליו
והודיע לו ש״קרה משהו לאורי אבנרי״.
הטלפונאית המודאגת טילפנה לאבנרי, ומשלא קיבלה תשובה
מביתו צילצלה מייד למשטרה, כדי לברר אם אירעה תאונה. נאמר
לה שלא ידוע כלום.

להודעה לכנסת: אבנו מת
באותוז מן התקשר מישמר־הכנסת לביתו של עורך־הדין אמנון
זכרוני, מנהל סיעת העולם הזה — כוח חדש בכנסת, והודיע לו
שזה עתה התקשר מישהו עם בניין הכנסת והודיע כי ח״כ אבנרי
נהרג בתאונה. איש־המישמר, היחידי שהיה. בבניין, רצה לוודא את
הידיעה, לפני שיודיע על כך לממונים עליו.
כעבור כמה דקות צילצל כתב ידיעות אח רונות למערכת, וביקש
לדעת מה קרה לאורי אבנרי. הטלפונאית, שכבר התהילה להבין מה
מתרחש, שאלה אותו מה מקור הידיעה. מסתבר כי כתב ידיעות
אחרונות בשרון הודיע למערכת שנודע לו שקרה משהו.
עברו שוב כמה דקות, ואז צילצל איש, שלא הזדהה, אל המערכת.
הוא הודיע בקול בכייני שאורי אבנרי מת בתאונת־־רכים
בכביש גהה.
המזכירה שאלה אותו מי הוא. האיש ענה :״גיסו של אבנרי׳.

וו׳וו־־

קטלוג 1י #מק־ 3
מכלול ספרים ב־ 4שפות להרחבת אופקים,
ללימוד בעיות ומציאת פתרונות בחיי המין.

דוגמא :
הפר מס׳ 2001
8פר מס׳ 34287
צוות צלמים בינלאו 111 צלומי אהבה, נו מי
חושף בטכניקת עז, מתקדם, מגרה
בצבעים טבעיים וב צילום
נפלא אוסף עירום מלא.
יפהפיות בינלאומי. שלח — 28.ד י נצ׳ק
או המחאת דואר והפי
בעירום מלא.
^נ? את הספר,

שים לב !
מוצרינו ארוזים בחבילה אטומה ואין אפשרות
לזהוי תכנה מבחוץ.
שלח תלוש זה לקבלת פרוספהטים חינם
ש.צ.מ. נע״מ. נזפיציס דאר1ס נישראל
דחי המישנוז - 9ת״א.טי8ון.0458821
שמי --
נתובת __ עיר--

יזטליג משי

ת כ שי רי 1?11־ ו היגיינ ה ל חיי מין מו ש ל מי ם

ארוס מזמין לריקוד
את אלו שלא מכירים אותנו ו/או אלו המעונינים
לבוא ולעיין במכלול הספרים או לבדוק ולבחור
מתוך מכלול התכשירים שלנו את הרצוי להם —
לבקר במשרדנו (אנו היחידים בענף המאפשרים
זאת) ולעמוד מקרוב על כל מה שיש לנו להציע
— להתרשם ולהנות משרותינו.
ש .2 .מ?3 .ן״מ רה׳ המשנה 9שפיו 33 לי.
,אוטובוס מס׳ 14 עד התחנה הסופית) סל 443882 :
ת״א. בשעות 8.30 בבוקר עד 7בערב.

^ וצח נאמצעות מידים
ב ע בו רכמהד קו ת הופיע אורי אבנרי במערכת, כרוח־רפאיס,
הוא היה חי וקיים. באותו בוקר צולם על־ידי הברת סרטים צרפתית
ביפו, לאחר־מכן לא יצא מהבית.
מסתבר, כי כבר ביום השישי התקשר אלמוני למערכת, וביקש
לדבר עם אבנרי. הטלפונאית שאלה אותו לשמו, והיא אמר ״ליבו־ביץ״
.אך כשהועברה השיחה לאבנרי, לא אמר האיש שים שם,
אלא פתח ישר :״אורי אבנרי, יימח שמך וזכרו, שתמות!״ אבנרי
השיב לו בנימוס ״תודה רבה,״ והניח את השפופרת.
על הפרשה כולה ניתן רק לומר מה שאמר מארק טוזיין, כאשר
הודיעו לו שנפוצה ידיעה על מותו :״הידיעה היא מוגזמת במיקצח.״
מי הם הפסיכופאתים הנוקטים בשיטות כאלה? אילו דחפים אפלים
מניעים אותם?
זאת אפשר רק לנחש. ביום החמישי בערב שידר קול ישראל,
בתוכנית ה שבוע בכנסת, את דבריו התקיפים של אבנרי נגד מתנחלי
חברון. יש להניח כי הנסיון להביא לשידור ולפירסום הידיעה על
מותו של אבנרי היה מעשה־נקמה מצד חוגים פאש סטיים בעלי גוון
דתי־כביכול, שיש להם מסורת להודיע על מות אנשים מתוך אמונה
מאגית (.שהיא יותר פגנית מאשר יהודית) כי ההודעה על מות אדם
כמוה כמותו ממש.

^ טרחו אי־הסוברנות
אפשרלע בו ר על כל העניין לסדר־היום, לולא הצורך לעמוד
על הקרקע הציבורית המצמיחה תופעות כאלה.
מ׳ שהקשיב לדבריו של אבנרי ברדיו, נוכח לדעת כי כימעט ולא
ניתן לו לגמור אף מישפט אהד. בפרוטוקול הכנסת, המתפרסם
בדף הדו״ח לבוחר המצורף לגליון זה, מופיע כל כמה שניות
הפסוק :״קריאות מכל ספסלי. הבית.״
כלומר: מקהלה של צעקות, בניצוחו של הצעקן המיקצועי מרדכי
סורקים מרפ״י, ניסתה למנוע מאבנרי להשמיע את קולו של הצי־בור
הגדול המתנגד להתנחלות בחברון, ציבור שהוא — קרוב
לוודאי — רוב בארץ.
בריונות מאורגנת זו מצד מחנה ארץ־ישראל השלמה, על רבדיו
הלאומניים, הדתיים־קנאיים ואף הפאשיסטיים, וגווני־הלוואי הפסי־כופאתיים,
מתפשטת לאחרונה בארץ. היא חדרה לכנסת, ובאה לידי
גילוי במסע־הלינץ׳ רווי־השינאה שאורגן נגד שלום כהן ואורי אבנך,
בעת התימה על החוק ״מיהו יהודי״ .מה הפלא שהיא יורדת
גם לשכבות אחרות?

^ זה לץ סרו! נאן
חינם לכל דורש
המעוניין לרכוש את

ספר הברית החדשה
להשכלה כללית ולהכרת הדתות בעולם
יתקשר לפי הכתובת ת. ד ,7089 .ירושלים, וישלח לו מיד.

אי ־ אפשרלשח רד מן האחריות לתופעה את החוג׳ ם הליב־רליים
ה״טובים״ ,הטומנים את ראשיהם בחול והפוחד 1לצאת
למאבק. כאלה הם חברי־הכנסת שברחו מאולם מליאת־הכנכ ת כאשר
נערכה ההצבעה על ההתנחלות בחברון, כגון החברים המו נים של
מפלגת־ד,עבודה ואחרים. כאלה הם העיתונאים המתונים -עיתונים
מסויימים.
הפאשיזם ניצח בארצות שבהן ניצח בעיקר בגלל ..פחד. ותם של
יריביו. אולם הדבר לא יקום ולא יהיה בארץ. גם משום שהציבור
הרחב לא יניח לו לנצח, וגם מפני שיימצאו בארץ זו
לוחמים שלא יירתעו ולא יברחו מן המערכה. כל אלה
ימצאו בהעולס הזח מוקד ומכשיר.
משום כך בוערת שינאתם של כל אנשי־החושך כלפי
העולם הזה, וכלפי אורי אבנוי אישית. אולם יעשו
כאשר יעשו — הם לא ישתיקו את הקול הזה.

העולם הזה 1700

מכתבים
י הרוסים גורמים לצמרמורת אני כותב מכתב זר, לפני שסיימתי לקרוא
את גליון העולם הזה שבידי.
היבר היחיד שסיימתי לקרוא הוא הנידון:
הרוסים

באים (העולם

הזה 1699ו
קריאתו
העבירה בי צמרמורת.
אינני יודע מה זוועתי יותר: הסיכוי הנורא
של אפשרות למלחמה ממושכת של
צה״ל ביחידות מתנדבים מכל ארצות הגוש
הקומוניסטי — ואולי אף נפילת מדינת־ישראל
— או קוצר־ראותם המדהים של
קומץ האישים האחראים לעתידנו.
נחום דוכרין, רמת־גן

3ד תקווה -
במוחות שלא נשטפו
החייל גדעון רטנובסקי נהרג מפגז מצרי
בתעלה, והוא בן יחיה צעיר, מוכשר מאוד,
עדין ויפה־נפש.
שמעתי בהלווייתו, בין ציבור המלווים,

פלקו

דוברין

את הדיבורים הבאים:
״אין לנו ברירה אחרת זוהי הדרך
היחידה ...אנו רוצים לחיות — לא ניתן
להם להיכנס לתל־אביב ״.ובו׳ ובו׳.
האמנם באמת זוהי הדרך היחידה? נוער,
צעירים, בעלי מחשבה עצמאית, שמוחכם לא
נשטף — אנא, הרימו קולכם.

מאיר כלומברג,
7 68 עי. אובות -
גב ידידים
שערוריית עיר אובות

רא שון־לציון

(דופקים את הלב
נים,
העולם הזה ) 1699 מוכיחה רק לאיזה
כיוון מתקדמת מדינתנו הנאורה.

בגלל שאנשים מסויימים, האחראים על
הטיפול בעולים, מסתכלים בעין לא יפה על
מנהגיהם החברתיים והדתיים של המתיישבים
— הם מרשים לעצמם לזלזל בחוק,
להפלות את המתיישבים ולשלול את זכויותיהם.
כאן
ברצוני להזכיר שלעיר אובות יש גם
ידידים: חיים רוטמן, רב הקהילה היהודית
במיאמי, פלורידה, שהמליץ על המתיישבים
בפני הרב הראשי לישראל, איסר אונטרמן.
הרב אונטרמן עצמו, שקיבל את ההמלצה
וניסה לעזור להם בסלילת כביש למקומם.
ח״ב דויד בן־גורי/,ן, שלחם בחירוף־נפש
להשיג עבורם את זכויות העולים המגיעות
להם — ונכשל, למרבה הצער. הרב הראשי
לצד,״ל, האלוף שלמה גורן, שאמר
להם בביקורו אצלם :״אתם יהודים טובים.
היו ברוכים בעמלכם. אני מאחל לכם הצלחה
בדרככם.״ הרב שלמה קרליבף, שניסה
וממשיך לנסות לשכנע את אנשי הסוכנות
כי המתיישבים אינם טמאים, אלא
יהודים טובים וכשרים. אלוף פיקוד הדרום
לשעבר שייקה גביש, שעשה למענם יותר
מכל אדם אחר. וד״ר אברהם ברנד, קצין-
רפואה באיזור הערבה, המטפל בהם בנאמנות.

תענו
3כ 3בר ע

הל] פללן*,

באר״שבע

ן! כ? ד,כבוד לד,
חי״ב פרוש
כל הכבוד לך, חבר־הכנסת מנחם פרוש.
במעשה הנעלה והנשגב שעשית מעל דוכן
הכנסת זכית להעמיד את עצמך ואת ציבור
בוהריך במקום הראוי לכם — בשורה אחת
עם הלוחמים האמיצים, הנלחמים בחירוף־
נפש על תורת־הגזע המקודשת והצלת האנושות
ממינות ועבודה זרה.

גד פואה,
1לקחו א,ת רפואותי
כאכו־ככיר

ירושלים

בכתבה שלכם על הגיהינום באבו־כביר
(העולם הזה ) 1699 היו עוד דברים שלא
כתבתם עליהם.
אני יכול לספר לכם מנסיוני האישי. נעצרתי
בפקודת שופט ׳ לשמונה ימים. אי-
אפשר היה לישון בתא. ריח החשיש היה
מחניק. העצירים האחרים טיפסו בתור אל
החלון ושוחחו בצעקות עם הפרוצות שבחוץ.
הסוהרים בכלל לא התערבו.
כשעצרו אותי, לקחו ממני את בקבוק
התרופות שהיה בכיסי. בלילה, הרגשתי
(המשך ב ע מו ד )8

במקומות־עבודה רבים יגרום הדבר לשביתות, שיוגדרו
על־ידי ההסתדרות בפראיות.
אם יחמיר המצב, וההסתדרות תעמוד בפני מרי פועלי,
ייתכן שהדבר יגרום למתיחות ולהאשמות הדדיות
בין האוצר לבין ראשי ההסתדרות, ובעיקר עם המזכיר
הכללי יצחק בן־אהרן.

טענת ההסתדרות תהיה: הממשלה לא
עמדה בהבטחתה, והמחירים עלו הרבה
מעל למה שנלקח בחשבון בעת חישוב
הסבם־החכילה.

תיגו קי ך
גורם חדש
בחישובים הפוליטיים:
מחלתו של פנחס ספיר
בצמרת המדינית והמפלגתית שוררת עתה אח־ירה
של אי ודאות, שמקורה במצב בריאותו של שר־האוצר
פנחס ספיר.

ספיר, שנפגם תחילה לבדיקות כבית־חולים,
אושפז שוב, כעבור ימים אחדים -
חפעם לשם ניתוח של גידול בבטן.
קשה לדעת מתי יובל השר לשוב למלוא
פעילותו.
מאחר ופנחס ספיר אינו רק האיש המרכזי במערכת
הכספים והכלכלה של המדינה, אלא גם מנהיג בלתי־מוכתר
של מחנה המתנגדים לסיפוח בקרב המימסד,
צפויות השלכות מדיניות חשובות למצבו האישי.

בין השאר: היערכות חדשה של המתחרים
על ראשות הממשלה. בהיערכות זאת
מתחזק לאין שיעור מעמדו של משה דיין.

ואשינגטוו למוסקבה :
שהות אחרונה
כדאי לעקוב מקרוב אחרי כל ידיעה על מגעים
בין נציגי ארצות־הברית וברית־המועצות בעניין המרחב.
בואשינגטון גמרו אומר לעשות מאמץ אחרון לשכנע
את מוסקבה להגיע לעקרונות מוסכמים, מתוך הנחה
שגם הרוסים מבינים שהמצב בין ישראל ומצרים מתקרב
לסף עימות מסוכן לא רק בין שתי מדינות אלה
אלא גם בין שתי המעצמות הגדולות.

דיווחים דיפלומטיים אומרים, שהאמריקאים
יסבירו לרוסים שהם מוכנים להמתין
פרק זמן מוגבל לתשובה עקרונית ממוסקבה
וכי אחרי פרק זמן זה -אם תהיה
תשובת הרוסים שלילית -תחדש ארה״ב
את מלוא תמיכתה בישראל ותבטל את
הסייגים שהיא העמידה עתה לעזרה שהיא
מגישה לישראל.

ההתנחלות השקטה
של דיין

״עזר יגמור
את לסקוב!״
צפויה התנגשות בין שר־התחבורה עזר וייצמן לבין
מנהל רשות הנמלים חיים לסקוב.

בדיון פנימי של צמרת המעיד, הביע
אחד השרים המרכזיים את דעתו, בי ״עזר
יגמור עם לסקוב תלד חודש־חודשיים״ .אותו
שר הסביר את נבואתו בכך, שעזר
וייצמן הוא איש חרות, בעוד לסקוב נחשב
כמקורב לרפ״י.
אולם יש להניח ששיקולים מיקצועיים־מינהליים הם
העלולים לגרור החרפת־יחסים בין שני האישים.

אנשי טלוויזיה
עוזבים את הארץ
צפוייה ירידתם מן הארץ של מספר
גדול של אנשי טלוויזיה.
זוהי התוצאה הראשונה של השחיטה הגדולה, בעיק־בות
הפיטורים וההורדות־בדרגה של ועדות המיכרזים.
בין היורדים נמצאים לא רק אנשי־מיקצוע שבאו
מחו״ל, אלא גם ישראלים שצמחו ולמדו את מיקצועם
בטלוויזיה הישראלית.
לעומת זאת ברור, כי הדלת נסגרה הרמטית בפני
שובה של גלוריה סטיוארט לטלוויזיה. אחרי שהתפטרה
מתוך עלבון על הורדת משכורתה, הוצע לה. לקריין
בקבלנות, תמורת תשלום לכל הופעה.

התשלום שהוצע 50 -ל״י להופעה -
נדחה על-ידי גלוריה__ .

ייבוא מספרד:
פועלי בניין
במשרדו,שיכון נשלמות עתה ההכנות להפעיל תוכנית
מיוחדת, שמטרתה לפתור את בעיית המחסור בפו־עלי־בניין.
התוכנית:
להביא פועלים מספרד, שיעבדו על־פי חוזים
שנתיים.

הם יעבדו בעיקר כבניית השיכונים כ־גיבעה
הצרפתית בירושלים המזרחית. הבנייה
שם נתקלת כמחסור כפועלים ערביים,
וגם בהתנגדות של חלק מפועלי העיר המזרחית
המסרבים לעבוד בשיכונים שמטרתם
לייהד את העיר.

במקוום חסכון או מיסים
יותר בסח מהממשלה
ההצעה להעלות את המם האחיד שמשלמים
חברי ההסתדרות לא תתממש.
הצעה זו נועדה להקל על המצוקה הכספית של
הזזעד־הפועל, אולם בגלל הלחץ על שכר העובדים
והתנגדותו התקיפה של גיזבר ההסתדרות יהושע לוי —
נגנזה ההצעה.
לעומת זאת, ייתכן שהוזעד־הפועל ייטול לעצמו נתח
שמן יותר מן המס־האחיד, דבר שיגדיל את גרעונה
של קופת־חולים.

ההנחה: קופת־חולים, המקבלת תמיכה
ממשלתית, תובל לדרוש הגדלת הסובסידיה
של משרד־הכדיאות לכיסוי הגרעץ המוגדל.

סערה
צפוייה
במפ״ם
סיכסוך פנימי חמור עומד לפרוץ בתוך מפ״ם.
הגורם: גילויו של ח״כ דויד בן־גוריון בראיון
עיתונאי, כי ערב מיבצע־סיני לא הביעה מפ״ם כלל
התנגדות לכיבוש חצי־האי.
לדברי בן־גוריון, הסתפקה אז מפ״ם רק בהצגת השאלה
אם אכן מתכוונת הממשלה לכבוש את סיני,

ההסברה הרשמית של מפ״ם לעומת זאת
טענה כי מפ״ם כלל לא ידעה מראש על
המיכצע, הועמדה בפני עובדה מוגמרת.

הגילוי גרם לתסיסה חמורה בין חברי מפ״ם, בייחוד
בקרב קיבוצי השומר־הצעיר והמחלקה הערבית.

מורים ערביים
יחרימו בחירות
המורים הערביים בירושלים המזרחית, הזכאים להשתתף
בבחירות להסתדרות המורים בארץ עלולים להחריף
את הבחירות.

הסיכה פרוזאית למדי: מירדן הועברה
אזהרה אל המורים, כי אלה מביניהם שישתתפו
בבחירות לגו?,הישראלי, יפסיקו לקבל
את משכורתם הירדנית, הממשיכה להיות
מועברת אליהם כל הזמן.
תוקם ועדת־חקירה
נסיבות הריגתו של תושב שכם, שנורה לאור היום
בשעת עוצר, תבוררנה בוועדת־חקירה שתוקם למטרה זו.
בין השאר, לוחצים גם נכבדי שכם להקמתה של
ועדת־חקירה זו.

טענתם: האיש נורה כאיטר היה מחוץ
לתחום שבו הוטל העוצר.

פרשת ״הההתנחלות השקטה״ בבית־אל תעמוד במוקד
ויכוח חדש על מדיניות ישראל בשטחים.

בכית-אל, הסמוכה לרמאללה, בדרן* לשכם,
מוקמת מזה חודשים עיר חדשה, שלא
זכתה לשום פירסום או לשום ציון בדו״חות
על פעולות משרדי הממשלה.
למרות שהבנייה נועדה לקליטת משפחות
ושרותים אזרחיים, אין היא נעשית במים-
גרת תוכניות הבינוי של משרד השיכון ב-
איזור ירושלים. אחראי לה משרד-הביטחון,
והיא ידועה בתוכנית שקיבלה השראתה
הישירה משר־הכיטחון משה דיין.
מימדי התנחלות זאת עולים בהרבה על מימדי ההתנחלות
בחברון.
סערות בחזית העבודה
התחזית כשטח יחסי-העכודה לחודשיים
הקרובים: קודרת.
ברור כבר עתה, כי תוצאתה הממשית של עיסקת־החבילה
תהיה הורדה מורגשת־למדי של כוח־הקנייה.

אגזיר תגרה ררגסיים...

יקרה מדי. אולם למען הרפתקות, למען סיפוח
שטחים, למען התנחלות כחכרץ _ אך לא
טיפת־דם אחת של חייל ישראלי!
(קריאות מכל ספסלי הכית).

,כל טיפת דם למען המדינה
,אף טיפת דם אחת למעו ההתנחלות!״
במשך שבועיים דנה הממשלה בעניין חברון. הדבר
נסתיים בנצחון מוחץ של שוחרי־הסיפוח, ובמפלתם
המוחצת של השרים המתונים. יגאל אלון, בא לכנסת
השבוע והודיע על החלטת הממשלה לקדם את ההתנחלות
בחברון.
היה זה בעקבות הצעה״לסדר״היום של שמואל תמיר.
סיעתנו הציעה להסיר את ההצעה מסדר־היום, בנאום
שהיה מלווה צעקות של אנשי״סיפוח מתחילתו ועד
סופו:
אורי אבנרי: אני מציע לכנסת להסיר מסדר־היום
את הצעתו של חבר־הכנסת שמואל תמיר — מכל וכל!
— כהפגנה כלפי העולם, כלפי העולם הערבי וכלפי עצי
מנו, שלא ניתן לפגוע בכל צורה שהיא בסיכוי השלום.

כמה דם ככר נשפך, וכמה דם עוד צריך
להישפך, כגלל הרפתקה אומללה זו, של קומץ
קנאים, ובגלל כניעתה המבישה של הממשלה
בפני הקומץ הזה?
האם אני צריך להזכיר לכנסת איך נולדה ההתנחלות
הזאת? איך קבוצה של אנשים פורקי־עול רימתה את
שלטונות צה״ל

מרדכי סורקים: תתביי ש לדבר כן!
היו״ר מ. ביבי: חבר־הכנסת סורקים
חבר־הכנסת אבנר ,:אני מבקש ממך, אל תרביק תווים
לאנשים שאינם כאן.
אורי אכנרי: אני חוז ר על דברים שנאמרו מעל ה־דנכן
הזה כאשר דיברנו על פרשה זו לפני שנה ומעלה.

קבוצה של אנשים שרימתה את שלטונות צה״ל, באה ל־

טירור או חבלה בהר־חברון. עד שבאה הקבוצה הזאת ופתחה
את הר־חברון בפני אל־פתח, ומרכז הפעילות החבלנית
עבר...

(קריאות מכל ספסלי הבית).
היו״ר מ. ביבי; חברי־הכנסת, אני מבקש לתת לחבר־הכנסת
אבנרי לסיים את דבריו.

(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אכנרי ;
(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אבנרי: אינני מפחד להגיד מה

אני מסת מן על דבריו של מושל צבאי.

שיש לי להגיד,
ואתם לא ת שתיקו אותי. אתם לא ת שתיקו אותי 14 .חוד ש
היה הר־חברון שקט, עד שבאה הפרובוקצי ה הזאת

אליעזר שוסטק
מרד כי
יהודים.

סו ר קי ס :

היו״ר מ. ביבי

מסיתים את הערבים נגד ה
:חבר־הכנסת
סורקים, אבקש

אותך

לשבת.

אליעזר שוסטק

:הוא מדבר על נושא שאינו עומד

אורי אבנרי ; בעקבות ההתנחלות הזאת עבר מרכז
הפעילות החבלנית מהר־שכם להר־חברון.

מאז זורם בהר־וזכרון כאופן בלתי־פוסק דכד
נו שלנו, דם ערכי ודם של תיירים.

(קריאות מכל ספסלי הכית).
אורי אבנרי: ראשון הלך השר בגין, כבודו במקומו
מונח, ואני מבין מה הוא עשה שם. הלך אחריו השר יגאל
אלון, ואינני יודע מה הוא עשה ש ם...
יג אלאלץ ; זה לא נכון. הייתי לפניו. אינך מדווק.
אורי אבנרי: אולי אתה אפילו הקדמת. זה לא
לתפארתן. ייתכן שהקדמת אותו. אבל ב שעה שעדיין לא
שום אי שור ממ שלתי למעשה הזה, ב שעה שהם י שבו
עדיין בכח ש ובמירמ ה ובניגוד להוראות המושל הצבאי,
הלכת והב טחת להם עבודה, ופר שת עליהם את כנפיך.
יהיה היה שם אתה

בנימיןה לוין:
א לי עז רשוסטק :
או רי אגנרי ; חברי־הכנטת, האם לא היה זה חוסר־אחריות
ממלכתית ממדרגה ראשונה?
בינ תיי ם נולדו תינו קו ת ב חברון.

אתה התנגדת גם לירושלים.

״לא השתיקו אותי!״
במשך 14 חודש היה הר־חברון המקום השקט ביותר ב־ארץ־ישראל
כולה. במשך 14 חודש לא היה אף מעשה של

את מחיר הדם הוא רואה -את זאת רואים
,בעיתונים כר יום. אבל הוא עדיין לא תופס
את מחיר הבסך של מדיניות זו.
כאשר חברי־הכנסת הרימו היום את ידיהם — בחדח־ה
ובשמחה — בעד ההתנחלות בחברון, האם ידעו מה יהיה
המחיר?

אני מוברח לומר שאינני יודע איך עשו זאת
מבלי שידיהם המורמות תרעדנה, באשר ידיהם
המתרוממות גזרו קורבנות של דם ודמים
על העם הזה.

מה ד
צריך להישמר?-
עוד דקה.
אורי אבנרי: עוד לא דיברתי חמ ש דקות.
היו״ר מ. ביבי; אדוני, אל תתווכח עם היושב־ראש.
אינני מרמה אותך.
א לי עז רשוסטק: הוא מתנחל עכ שיו ען הבמה ב או פן
בלתי־חוקי.
״אורי אבנרי: יש פה הפרעות בלתי־פוסקו ת
היו״ר מ. ביבי; לקחתי את ז ה בח שבון. אבקש לסיים
בעוד דקה.

חברון לחגוג את סדר הפסח, נשארה בחברון בניגוד להוראות
המושל הצבאי, חיבלה בביטחון במקום, ולאחר מכן,
אחרי שבוצע המעשה בכחש ובמירמה — החלה התרוצצות.
מבישה בין שרי־הממשלה — מי יעלה על הגל הזה ומי
יעשה הון פוליטי מן המעשה הזה

אורי אכנרי ההתמודדות האמיתית כאן אינה
בין בעלי־ההון ובין העובדים; ההתמודדות כאן היא בין
מדיניות הממשלה, מדיניות החוץ, מדיניות הביטחון, מדיניות
הסיפוח, ובין העם כולו, אשר צריך לשלם בשביל זה
— העם אשר עדיין לא לגמרי תופס את המציאות.

חרך בל הנאומים של סגן־ראש־הממשלה, ההצבעה
כעד התנחלות בחברון היא הצבעה
כעד מלחמה, בעד אי-שלום, כעד הסלמה, אולי

על סדר־היום. עלייתם של המתנחלים שהיתה לפני שנתיים
אינה עו מד ת על סדר־היום, ולכן היושב־ראש צריך לשלול
ממנו את ר שות הדיבור.
אורי אכנרי; אתם עוד לא שולטים בבית הזה!
היו״ר מ. ביבי: חבר־הכנסת אבנרי, אני נו תן לך עוד
דקה כדי לסיים את דבריך.
אורי אבנרי: מגיעות לי חמ ש דקות. לא דיברתי אפי־לו
דקה. קריאות הביניים אינן על ח ש בון ז מני.
היו״ר מ. ביבי: דיברת ארבע דקות, ואני נו תן לך

אד־גיעברי והנזושר ן זצבאי

הצעתם של תמיו —אלון נתקבלה ב״ 48 קולות (בולל
ל״ע וכל הדתיים, מלבד ח״ב מלמד) ,ובעד הצעת אב-
נרי הצביעו רק הכוח החדש, רק״ח ומק״י. מפ״ם
נמנעה.
עוד באותו יום חזר אבנרי להצבעה זו. היה זה בנאומו
על ״מלווה החיסכון״ ,שכל עובד וכל מעביד חייב לשלם
לו ־ 47 מהכנטתו :

זאת ועוד, עד אותו יום

יצחק ה. קלינגהופד
(קריאות מכל ספסלי הבית).

:מה היה בחב רון ב שנת? 1929

יג אלאלון ; זה לא נכון. הייתי לפניו. אינן מדייק.
הכנסת אבנרי להאריך את נאנמו. אבקש לא להפריע.

סכין בגב השלום !
או רי אבנ רי: בהר־חברון נולד הנסיון הרציני, המדינאי
הראשון, לדו־שיח ישראלי—פלסטיני. ידוע ברבים שה״
שייך אל־ג׳עברי הוא ראש התנועה לדו־קיום פלסטיני—ישראלי,
להקמת יישות פלסטינית הקשורה בישראל.

והנה בא המעשה הזה, ובאה כניעת הממשלה,
ותקעו סכין בגב היוזמה הרצינית ביותר
שנולדה כארץ מאז המלחמה, לכונן פה דו־קיום

בנימין הלוי ; אתה תוקע סכין.
היו״ר מ. ביבי; חבר־הכנסת אבנרי, סיימת את דבריך.
אורי אכנרי: אני מסיים
היו״ר מ. ביבי; אתה סיימת כבר. אל תתווכח עם
היושב־ראש.

אורי אבנרי :
למען כיטחץ המדינה הזאת אין טיפת־דם
אני מסיים במשפט אחרון.

מחר כעד מאבק עם חיילים סובייטיים — ,בלי
״פנטומים״ אמריקאיים נוספים.
אני לא ייודע איך אפשר להצביע בעד דבר
כזה, בחדווה ובשמחה כזאת, מכלי שהידיים
תרעדנה !

הלוקש והלוקשן
על מילווה״החיסבון עצמו אמר אבנרי :
.. .ממשלת ישראל לא הצליחה במלחמת־ההתשה שלה
נגד מצרים — להיפך. אבל היא מצליחה עד כה במלחמת־ההתשה
שלה נגד הציבור הישראלי.
אמרו לפועלים, לעובדים, לשכירים: הנה, אנו מעלים את
שכר־העבודה — אמנם לא בשיעור של ההתייקרות, גם לא
בשיעור של עליית התפוקה, כפי שהובטח במשך שנים, אבל
קצת. המצב קשה, לכן אנו מעלים את השכר רק קצת; דובר
על /0״ ,5ואחן־כף על ־.67
מלחמת ההתשה הזאת הצליחה, כי השכירים בארץ כבר
כל־כך טומטמו בהודעות ובהבטחות והבטחות־שכנגד, באיומים
ובתיאורי־אימה של מצבנו הביטחוני, עד שבינתיים אין
הם תופסים מה קורה להם. זה יתברר להם רק כאשר יקבלו
בפעם הראשונה את ה״לוקש״ של משכורת חודש אפריל,
ב1־ במאי.
זה היה חג של 1במאי שלא היה עוד כדוגמתו. כי אן
יתברר שמכל ה״לוקשים״ שהאכילו אותם כל הזמן, איזה
״לוקש״ של שכר יוצא להם. וכל עובד יבין בסופו של דבר
שמה שקרה לו אחרי כל הבולמוס הזה, הרי זו העובדה
שהוא מקבל פחות שכר מאשר קיבל לפני העלאת השכר.
יש פה תוספת מינוס — או עלייה זעירה הנופלת -בהרבה
מעליית המחירים.

אני חושב כי תפקידי בחבר־כנסת, בנבחר הציבור
שבחר בי, הוא לומר לציבור הזה מהי
הסיבה ל״לוקש״ הזה של ה־ 1במאי. זוהי תוצאה
ישירה של המדיניות הממשלתית, של
ההתנחלות בחברון, של ההפצצות שיביאו ל התערבות
הסובייטית.
ניטים אליעד: אל תפחיד אותנו בהתערבות הסוב־.
ייטית!

אורי אכנרי ;

אתה גיבור. אתה לא רועד מפני ב כי תי

המועצות.

ניטים אליעד ; אני לא גיבור. לו היו הערבים מקבלים,
את תוכנית רוג׳רס, היה אז אולי יסוד למה שאתה אומר.
האם מקבלים הערבים את תוכנית רוג׳רס? מה אתה מפטפט?
קודם כל שהם יקבלו ואחר־כך תבוא ותדבר.
אורי אכנרי: ואתה קיבלת את תוכנית רוג׳רס? אתם
לא הייתם הראשונים שחיבלו בה?

־ד 1״ חרב .1ה ד ()19

24—26 במארס .1970 מצורף לגליון ״העולם הזה׳

איר לאפות עו1
הסיפור המונילא שד
הצלח מד יהודה מיותר
מי מכם זוכר את ועדת לבון? אותה
ועדה אשר הוקמה לפני שנים, כדי למנוע
כפילויות במנגנון הממלכתי והציבורי?
כזכור, ביקר נציג הוועדה באחד המשרדים
הממשלתים — ואתם יודעים לאיזה
משרד אני מתכוון• בחדר הראשון מצא
פקיד, ושאל אותו! ״מה אתה עושה?״
השיב הפקיד :״שום דבר לא״ .נציג הוועדה
רשם: פקיד — 1שום דבר לא.
עבר לחדר הסמוך, ומצא שם פקיד נוסף.
שאל גם אותו :״מה אתה עושה?״
גם זה השיב :״שום דבר לא.״

באשר פירסמה הוועדה את מם
בנותיה, היא פסקה: כאותו משרד
ממשלתי עוכרים שני פקידים,
העושים כדיוק את אותו הדכר.
אחד מהם מיותר, ויש לפטרו.

דרכו ש2־ אג?־\2גנג
הפקיד שלא פוטר שמו מר יהודה מיותר.
הוא נשאר על אותו תקן, באותו משרד
למרות שלא פוטר, הוא ידע שהוא
מיותר• הוא מת משיעמום, סובל תיסכו־לים
נוראים׳ וקיבל אולקוס מרוב דאגה.
אפילו תה כבר אינו יכול לשתות.

ממפעלים כושלים למפעלים יעילים ורווחים•
הסיסמה שהוצבה על קירות לשכת
השר היתה :״הקץ לאבטלה הסמוייה!״
גגיבצנג גז עיינג
הצוות הכין את התוכנית שזכתה לשם
מנ״ע — ״מיבצע ניידות עובדים״ — בעלת
חמישה סעיפים:
( )1המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה
ביזבוז משאביה, והשחתת כוח־האדם
הפורה והיוצר, אשר בו תלויים רווחתה,
חוסנה ובטחונה של ישראל.
( )2על כן יש לדאוג שכל עובד יימצא
במקום הנכון, בתפקיד הנכון.

( )3העובד עצמו לא ישא כאח ריות
לשגיאות שנעשו כתיבנון
המשק, על-ידי הקמת מפעלי-סרק
כהשקעה של מיליארדים, ועל-ידי
ניפוח המנגנונים מסיכות מפלגתיות.
המדינה
היא החייבת לשאת באחריות
פרנסתו של העובד ושל משפחתו בתקופת

אכל הוא שתק -כי ככף היתה
תלוייה פרנסתו.
כל פעם ששר־העבודה נאם על מימדי
האבטלה הסמוייה, חייך לעצמו. הוא לעג
להכרזות על פיטורי עובדים. אמנם, כאשר
שמע הכרזות אלה לראשונה מפי שרת־העבודה
גולדה מאיר, התמלא חרדה. מאז
הבין שאין לו מה לדאוג. י
השבוע קרה דבר מפתיע למר מיותר.
הוא קיבל מכתב מאת ״המינהל לניידות
וייעול, אגף כוח אדם, משרד־העבודה.״ ה־מינהל
הזמינו לראיון אישי, בשעה הנוחה

מנהל הלישכה המקומית של המינהל
דיבר אתו גלויות :״אנחנו יודעים, ואתה
יודע, שאתה מיותר. אנחנו יודעים ואתה
יודע שזה אינו בריא — לא לך אישית,
לא למדינה המשלמת את משכורתך, ולא
למשק הזקוק לכוח־היצירה שלך.״

המנהל הציע לו לעבור לעבודה
אחרת, יצרנית, שהמדינה מעוניי־נת

לפני שמר מיותר יכול היה להגיב, הראה
לו מנהל־הלישכה רשימה ארוכה של
מקצועות מבוקשים ושל מקומות־עבודה
ברחבי הארץ, הזועקים לבעלי אותם מקצועות
מבוקשים.
״באיזה מהם אתה מעונין שאל
המנהל•
האמת היא שמר מיותר היה מעונ-ין
בחצי תריסר מן המקצועות שהוצעו לו.
הוא הרגיש לפתע שנעוריו חוזרים אליו.
הנה, סו־ף־סוף, יוכל להצדיק את קיומו,
בעיקר בעיני עצמו, לעסוק במשהו מועיל
שגם יתן לו סיפוק.

אכל הוא פחד להשיב כחיוב. להתפטר
מעבודתו אחרי עשרים
שנות ותק? מה יהיה עם זכויות
הפנסיה שלו? מי יכשירו לעבודה
החדשה? ממה תחיה המשפחה
עד שילמד את המיקצוע החדש?
מנהל־הלישכה, שהבחין בדאגותיו, הסביר
לוז עם כניסת שר־העבודה החדש לתפקידו,
הטיל השר על הצוות הבכיר של משרדו
להגשים את כל הבטחות־הסרק שהושמעו
עד אז לגבי ייעול המשק והעברת עובדים

עקרון חינוכי מפורסם אומר :״אל תצווה על האשה לאפות עוגת־שוקולד. הראה לו
אשה אחרת אופה עוגת־שוקולד.״
לא פעם טוענים נגדנו שאנחנו סוטים מעקרון זה .״אתם רק שוללים כל הזמן, אב
פעם לא מראים מה צריך לעשות!״
יכך אין, כמובן, כל אמת. מאז יומה הראשון בכנסת נוהגת סיעתנו — כמו העו?נ
מאז ומתמיד — להציג את תפיסתנו מול התפיסה של המימסד. אין כימעט נושא שז
עליו בכנסת, שלגביו לא השמענו את הצעותינו המפורטות והמדוייקות,
הצגנו את הצעותינו המפורטות למיבצעי־שלום במרחב, את הדרך להסכם עם ו
הפלסטינית, את השיטה להפרדת הדת מן המדינה, את הצעותינו הכלכליות והסוציז
אולם יש הבדל בין פירוט מופשט של הצעות, ובין תיאור הדברים כפי שהיו צ
להיות. לכן הנהגנו השבוע שיטה חדשה — השיטה של תיאור העוגה.
את הנטיון הראשון עשה שלום כהן, בבואו למתוח את ביקורתנו על משרד־הע
החלטנו לטפל שוב בבעייה מכאיבה: חוסר ניידות העובדים. אך במקום למתוח את ב
תנו, שכבר הפכה לשיגרה, ושעליה חזרנו שנה אחרי שנה בדיון על משרד־העבודה,
שלום כהן ואמנון זכרוני סיפור ״דמיוני״.
ואכן, חברי־הכנסת שאין להם הסבלנות לעקוב אחרי ניתוח מופשט, הקשיבו בעניין
בהנאה אחרי ״אוטופיה״ זו. תקרא אותה בעמוד זה
לא פעם נקטנו שיטה זו בהעולם הזה, כמו ב״מיבצע ישמעאל״ ,לפני 15 שנה, בו ת
איך פתרון בעיית הפליטים יכול להביא אוטומאטית לשלום, וכמו סיפור־האזהרה על
תנועה פאשיסטית בישראל. עתה נעתיק שיטה זו לכנסת — ובוודאי ננהג בה ל•
תכופות.

מזה כמה ימים עומדת סיעתנו במרכזה של קומדיה המתרחשת בסיעת המפד״ל.
בשיא הוויכוח האחרון על החוק ״מיהו יהודי?״ שלפתי על דוכן הנואמים פרח
סודי של הנהלת המפד״ל, והוכחתי על פיו שהיה קיים הסכם סודי בין שפירא את ע
— השותפות •של שר־הפנים ושר־המשפטים — ערב הקמת הקואליציה. שפירא־מע
הבטיח לשפירא־פנים לתקן את החוק, אם יפסוק בית־המשפט העליון שהחוק הקיים
בהתאם להנחיות משרד־הפנים.
כאשר השיב לי נציג המפד״ל, ח״כ ישראל בן־מאיר, טען בלעג שהפרוטוקול בכלל
סודי, ומי יודע אם הוא בכלל אמיתי?
אולם למחרת היום התחיל ציד־מכשפות במפד״ל. נסתבר כי היו קיימים רק ש
העתקים של הפרוטוקול, ושהוא היה סודי מאין כמוהו. מאז מאשימים ראשי המפלגה
את רעהו במסירת הפרוטוקול לידי, נשכר בלש פרטי כדי לפתור את התעלומה, ועוד
חבל־ על המאצים. אני מעז להינבא כאן כי לעולם לא ייוודע איך הגיע הפרוטוקול
אולם תוך כל מהלכי הקומדיה הזאת נשכח, כמדומני, העיקר, והוא: שאומנם הבאת
ההוכחה שהיה קיים הסכם סודי כזה, בניגוד להכחשתו הנמרצת של שר־המשפטים.
בעת הוויכוח, אחרי קריאת פרוטוקול זה, הצגתי לשר־המשפטים אתגר ברור: שהוא
נמנה אישיות ציבורית מוסמכת על שנינו, ושזו תפסוק אם צדקתי בהאשמתי או
צדק בהכחשתו.
אם יפסוק אותו איש שצדקתי, חייב שר־המשפטים להתפטר — כפי שהבטיח ח!
בשעה שהשיב לי.
לעומת זאת, אם יפסוק האיש, למרות הכל, שאין ביסוס לטענתי, אתנצל אני נ
חגיגי — כפי שתבע ממני שר־המשפטים באותו נאום.
מעניין ששר־המשפטים, שהוא בדרך־כלל אימפולסיבי
מאוד, עבר לגמרי בשתיקה על האתגר הזה׳ .
וזה, לעניות דעתי, חמור הרבה יותר מאשר השאלה
מי העביר לי את הפרוטוקול.

ממקום־עבודה, שעה שהוא מפוטר או מתפטר•
הכסף יועבר אוטומטית על־ידי המעביד
לקרן הממלכתית, שתבטיח את רווחת
העובד עם פרישתו לגימלאות, ותעניק
לו גימלה בהתחשב בגודל הכנסתו ובשיעורי
הפיצויים.

ארנזגגי

שר גזגרך גשר בא...

הכשרתו המקצועית, ועד להצבתו במקום
העבודה החדש.
( )4המדינה תמצא מראש מקום־עבודה
לבל מובטל סמוי, ותשתדל לשבץ את העובד
מתוך תיאום אתו. עובד, שמסיבות
שאינן תלויות בו, לא יקבל מקום־עבודה
חדש, יזכה במענק ממלכתי מהביטוח הלאומי,
כמענק אבטלה המבטיח קיום הוגן.
( )5במקום הפיצול ה מ מני של קופות־הגמל
וקרנות־הפנסיה, תנהיג המדינה קרן
מרכזית לפנסיה, אשר אליה יועברו זכויותיהם
של כל העובדים, שנצברו עד כדי
בקרנות השונות. הקרן הממלכתית תבטיח
לכל אזרח במדינה, הפורש מעבודתו, אם
מחמת זיקנה, אם מחמת נכות, גימלאות
המאפשרת קיום נאות•

הסבריו של מנהל הלישכה הפעימו את
ליבו של מר יהודה מיותר. הוא הושיט
את ידו לחתום על טופס בקשתו להכשרה
מיקצועית — וברגע זה התעורר.

זכויוהיו של עוכר לגימלאורג לא
יהיו הלויות כמקום־עפודה כל שהו,
אלא יצטברו לזכותו בקרן
הממלכתית.
שיטה זו משחררת למעשה את העובד
מן התלות בפיצויים, שהוא זכאי לקבלם

הוא סתם חלם ליד מכתבתו כמשרד
הממשלתי בו הוא עובד.
כבוד השר, נכון, זוהי אוטופיה —
וחבל. מינהל ממלכתי לניידות עובדים הוא
חיוני לעתיד המשק. הוא דרוש כדי לשבור
סוף־סוף את השיגרה, המאבנת מזה דור
את משרד־העבודה בשטח זה.
עם כל הכבוד, אין כל הבדל בין מה
שאמר השר אלמוגי, לבין מה שאמרו לפניו
שרי העבודה אלון, נמיר, או גולדה
מאיר. מה שאנחנו מציעים הוא להתנער
מן השיגרה הזאת, לפחות בשיטה של איר־גון
העבודה, כדי לבצע העברה מאורגנת
של עובדים מענף לענף, תוך תיכנון, תוך
הכשרה מקצועית על חשבון המדינה, ותוך
שמירת זכויותיהם הסוציאליות של
העובדים•
בתקציב המונח לפנינו אין כל רמז שמשרד
העבודה מתכוון ללכת בדרך זו —

על כן כל דיבור על ניידות עובדים ו
המשק הוא אחיזת־עיניים, ושוב —

על כך ענה שר־העבודה, יוסף
מוגי :
השר ידסף אלמוגי חברי-
נכבדים. לא נוכל להתחיל ברצינות ל
בקשר עם הניידות וחיסול האבטלה
סמוייה, אלא לאחר שיהיו לנו ש?
חוקים: חוק־ביטוח־מפני־אבטלה, חוק־כ
וחוק־ביטוח־בריאות. אני חושב ששי
חוקים אלה הם עכשיו על פיתחנו.
בעזרת חוק־הביטוח־מפני־אבטלה נ׳
מקצועית אנשים מיותרים במקומות ש
ניתן להם מענקים לקיום עד אשר ים
בעבודה חדשה. זאת אפשר יהיה לן
רק לאחר צבירה מסויימת בחוק־בי
מפני־אבטלה.
את הניידות נוכל לעודד אם לכל
בישראל יהיה כרטיס עם זכויותיו הו
אליות, וזכויותיו הסוציאליות תהיינה
פות, בין אם הוא מובטל ובין אם
עובד, בין אם הוא עובד בשירותים
אם הוא עובד בייצור• זהו הדבר ו
בעקבות זאת יבוא גם ביטוח בר
זה דבר נוסף לשני אלה.
בהגשמת שלושה אלה אנחנו ע
שלושה דברים( :א) מעודדים ניידות
אפשרים ניידות. זה יהיה כדאי לעו!
וזה יהיה כדאי למשק; (ב) אנחנו מבג
את עתיד האזרחים, כל אחד לחוד!
על־ידי כך אנחנו מבריאים את המשק

העולם

הזו! 1700

תמרורים
נפטר. נתן אלתרמן, משורר־הצמרת
הישראלי במשך שלושים השנים
האחרונות, בתל־אביב, מהתקף־לב בעקבות
סיבוך בניתוח (ראה במדינה).
נולד בן בכור לכתב ידיעות אחרונות
אריה אכנרי ולרעייתו זיו ה, ב־תל־אביב.

ודח. שליטה של קמבודיה, נורו־דום
סיהאנוק, שעה ששהה במוסקבה
לביקור רשמי. הנסיך המודח הודיע כי יקבע
מושבו בפקינג.
מחליטה • חנה מרון, שהודיעה
כי תעשה כל שביכולתה על מנת להופיע

ראל, בחודש מאי הקרוב. יחד עימם יגיעו
גם שמונה ממשתתפי ההפקה המקורית בלונדון
ובנידיורק.

מתפשטת. חלית קתמור,
הילית קתמור ב״חמפין״

כוכבת הסרט ח מ סין, המופק עתה בישראל.
הלית, שחמוקיה הוצגו לקהל הישראלי בסרט
מיקרה אשה, ממשיכה לעשות זאת בלב
גלוי גם בסירטה השני.

בהצגת מדיאה בתיאטרון הקאמרי. התיאטרון
מצידו הודיע כי ההצגה תידחה עד לאחר
שחנה תוכל לנוע בחופשיות עם הפרוטזה
שתותקן לה.
יגיעוארצה. שני מחברי המחזמר
שיער, ג׳רום ראני וג׳יימם
ראדו, כדי לסייע בהעלאת המחזה ביש
הודו
בשימ וש בסמ י ם .
גדולי שחקני הוליבוד, ביניהם פיטר
סלרם, רוברט מיצ׳אם, קארי
גראנט ומריאן פייתפדל.
התפייסו. ג׳ורג׳ פפארד ו-
אליזכט אשלי, לאחר פרידה ארוכה.
החלים שר־הפנים ׳משה חיים

שפירא, לאחר שהות ממושכת בבית-
החולים הדסה בירושלים. שפירא יחזור לעבודתו
רק בעוד שבועות מספר.
חלה * שר־האוצר פינחס ספיר,
שאושפז בבית־החולים מאיר בכפר־סבא. מקורביו
דיווחו כי הוא סובל מחולשה כללית.
ספיר כבר אושפז לפני כשמונה חודשים
בבית־חולים זה בעקבות מחלה בכלי
הדם.
נפטר. בגיל , 101 הרב יחזקאל
כהן, אחד מראשי העדה הבבלית בארץ,
שעלה ארצה עם קום המדינה, בעליה בלתי-
חוקית דרך פרס, כשהוא נושא עמו מזוודות
מלאות ספרים עתיקים. בימי צעירותו
שירת כחייל בצבא התורכי, נישבה בידי
האנגלים ובילה מספר שנים בשבי בהודו.
ח״כ שלום כהן נמנה עם עשרות צאצאיו.

תודה לקהל אוהב הגלידה
שהביע בנו ₪ב את אמונ1
וזיכה אותנו בתואר

׳המוצהר הנבחר ׳1970
7׳0 //6

״נאצר יתקוח את ישראל באחד
מימי שישי, בשעה 9.56 בערב.״

א111 וים

מסיבת פורשי
הטלוויזיה

דן שידון וגלוריה סטיוארט

אחרי פרשת־המיברזים החליטו
פורשי הטלוויזיה לערון מסיבת־פרידה.
השבוע כערכה המסיבה
בביתה של המאפרת חנה כלפיו
בירושלים. בין החוגגים בלטו
גלוריה סטיוארט, חיים יבין,
דן ושולה שילון, ושרי רז.
גלוריה סטיוארט הגיעה
למסיבה בגפה והתקבלה בחמימות
רבה. על הטלוויזיה היא לא
היתה מובנה לשמוע יותר. עובדה
תמוהה שנתגלתה על פרשת
התפטרותה: את מכתב ההתפטרות
שלה, ששלחה בבמה העתקים,
שלחה גם לחגי פינס-
קי. הוא הזמין אותה אל חדרו,
והודיע לח שלא ידע דבר על
המשכורת המגוחכת שהוצעה לה.
בו במקום הציע לה העלאה של
150 לירות. הצעתו לא התקבלה,
מפני שאחד מחברי ועדת-חמיב-
רזים התנגד לה בטענח שלגלוריה
לא מגיע יותר.
כן השתתפו במסיבה חיים
יבין ואשתו יוספה. חיים היה
אחד המעטים מבין הנוכחים ש-
עלח בדרגה. לפני המיברז היח
קריין ועורך יומן השבוע, לאחריו
חפך גם עורך חדשות.
סיסמת המסיבה, בעזרתה ניחמו
הזוכים את הפורשים, הי־תה
אימרתו המפורסמת של אריה
אורגד :״היום זו מחמאה
להיות בחוץ. בחוץ נמצאים בחברה
טובה יותר״.

מתי לא נזק?
ז׳בוטיגסק
למישמר־כגוד

ליון, שבחוזה שלו עם התיאטרון
כתוב בפירוש שבמחזה לא
יוכנסו שום שינויים ללא רשותו,
יושב באולם במשך החזרות
ומשגיח שאף שורה לא תוצא.

1מתי יתקוף נאצר את ישראל?
על שאלה זו ענד. השבוע
מנהלה לשעבר של הטלוויזיה,
פרופסור אליהוא כץ, בעת
הרצאה באוניברסיטה :״נאצר
יקבע את שעת־האפס ליום שישי
בשעה ,9.56 הרגע בו צופים
90 אחוז מתושבי ישראל בהגדה
לבית פורסייט.״

חנה כדפון, שרי רז ושולה שידון

השבוע התפתחה במיזנון
הכנסת שיחה מעניינת על מינה־גיהם
של מנהיגים דגולים כאנש•
חברה. בעיקר דובר באותם יחסים
שהצניעות יפה להם. ח״כ
המרכז החופשי אליעזר שום־
טין, מתלמידיו של ז׳בוטינסקי,
סיפר על אחד מביקוריו של
מייסד בית״ר בניו־יורק. ה־בית״רים
המקומיים העמידו ליד
דלת חדרו של ז׳בו מישמר־כבוד
של איש־בית״ר במדים. כאשר
הבחין המנהיג בשומר, ציווה עליו
:״דום! אחורה פנה, קדימה
צעד!״ ז׳בוסינסקי ידע שיש פגישות
אשר הכבוד מחייב שדווקא
ל א יהיה להן מישמר־כבוד.
בישיבת הוועד־הפועל המפורסמת
של ההסתדרות, בה
התחוללה סערה סביב כוונתו של
המזכיר יצחק כן־אהו־ון להדיח
כמה מחברי הוועדה המרכזת,
ישב אחד המועמדים להדחה
ליד שולחן הנשיאות. היה
זה אשר ידלין, מנהל חברת
העובדים. בשיחה שהתפתחה הכריז
ידלין כי היה מוכן להוסיף
15 אחוז לזכויות הסוציאליות של
העובדים — בתנאי שיאפשרו לו
פיטורי־ייעול של אחוז אחד מכלל
העובדים. העיר שכנו לשולחן
:״גם בן־אהרון דוגל בפיטורים,
במיוחד בוועדה המרכזת.
אבל הוא לא מסתפק בפחות
*־ 50 אחוז.״

בעת הדיון על מילתה-
ביטחון־חובה בכנסת, סיפר ח״כ
גח״ל יוחנן כאדר :״אני אומר
שמילתה גרוע ממס. חברי-
כנסת אחרים אומרים שמס גרוע
ממילתה. אני בכל זאת עומד בדעתי,
למרות שלא הצלחתי לשכנע
אפילו את אשתי.״ אשתו
של הח״כ, לאורה מאריה
כאדר, שישבה כמינהגה ביציע
האורחים, חייכה לאישור.

דה־פיליפ, מנהלת האופרה הישראלית,
נוהג לקחת טרמפיסטים
במכוניתו. כשעצרה המכונית
ליד שורת חיילים ביציאה
מתל־אביב, הציצה לתוכה חיילת
שעמדה בראש התור, ואמרה ל־אבן־זוהר
:״מצטערת — איתר
אני לא נוסעת.״ החיילת: בתו
של אבן־זוהר מנשואיו הראשונים.

אחרי הפסקה של שבע

1מנכ״ל משרד המשפטים
צכי טארלו נראה לאחרונה
מאושר. לא מפני ששר המשפטים
יעקב שמשון שפירא
נמצא בחו״ל, חלילה, אלא מפני
שטארלו הצליח, על אף התקנונים
והחוקים, להשיג גיוס למילואים.
הוא משרת במינהל ה־מימשל־הצבאי
בעזה, וכדי שעבודתו
האזרחית לא תיפגע, עובד
הוא במישרד המשפטים בלילות
ובשבתות.

שנים, מסר עתה הסופר ׳יגאל
מוסינזון לדפוס את הכרך ה־

18 של סיפורי ח סמ בה: חס מי
בה בפ שי טו ת בתעלת סואץ. את

הספר הקדיש מוסינזון להורים
שהיו פעם ילדים קוראי חסנובה,
ואשר ביקשו ממנו ספרי ה ס מבה
חדשים, עבור ילדיהם שלהם.

המיליונר מרדכי מאייר,
מבעלי כל־בו שלום, בעבר

אחר> שבע שנים —
״חסמבה״ חדש

שחקן הפועל תל־אביב, נראה השבוע
עם שני בניו במישחק
כדורגל בבלו מפילד. כאשר גידף
הקהל את השחקנים, נזכר מאייר
:״בזמני היו הקללות פחות
נמלצות, והמישחק יותר נמרץ.״

התעד־הפועל,
מזכיר 1 שמחה אכן־זוהר, נתקל לאחרונה
בהפתעה מאוד לא נעימה.
אבן־זוהר, בעלה של אדים

) במסיבה שנערכה לא מזמן
בפאב, נכח בין השאר גם
חיים טופול. אחד מהיושבים
לידו הציע לו להיות שותף ש

באיזו עיסקה. טופול סירב,
ונימק את סירובו בסיפור הבא:
״פעם ראיתי ברחוב שני אנשים,
שאחד צעק על השני, :גנב, רוצח,
שודד! הרסת אותי!׳ אתה
רואה, ז ה מה שנקרא שותף
שקט.״
! אחד השחקנים המודאגים
ביותר בקאמרי בימים אלה הוא
יוסי גרגר. יוסי ישחק ב־מדיאה
יחד עם חנה מרון.
באחת הסצינות המשותפות שלהם
עליו לדחוף אותה בשינאה
ולהפיל אותה על הארץ. יוסי
חושש שאם ימלא את תפקידו
טוב יותר מדי, יירגם על־ידי הקהל
:״אני בטוח שהקהל לא יסכים
שמישהו יגע בחנה׳לה לרעה׳
אפילו אם התפקיד דורש
זאת,״ הירהר בקול רם כשהוא
מודאג.
! למרות שעיריית תל־אביב
התנגדה להעלאת מחזהו של

חנוך לוין,

מלכת

האמבטיה,

על במת הקאמרי, בגלל תוכנו
הביקורתי הקיצוני, החליטה הנהלת
התיאטרון להציג אותו,
להוכיח בכך שהתיאטרון שומר
על עצמאותו על אף התמיכה שהוא
מקבל. בינתיים• החלו החזרות
על המחזה, הקרוי בפי השחקנים
רוויו אל־פתח, וחנוך

! אלן אייסלין, מפיק־תוכניות
הטלוזיזיה האמריקאי,
הגיע לביקור בארץ וניקלע במיקוד,
לערב־ראיונות של שמואל
שי. אייסלין התלהב, אך
לא אמר דבר. השבוע הגיע לארץ
עורך־הדין האמריקאי וול״
טר ויינר, שבא במיוחד כדי
להחתים את שי על חוזה להסריט
כמה ערבי ראיונות עבור
הטלוויזיה האמריקאית. בחוזה
שהביא עימו, היה סעיף האומר
שהטלוזיזיה תוכל להשתמש בחומר
לכל מטרה. שי לא הסכים,
והעיסקה לא יצאה אל הפועל.

להקה חדשה שהוקמה בירושלים
ניקראת להקת
קפטריה, והיא מורכבת משמונה
סטודנטים. הלהיט בתוכניתם הראשונה
הוא שיר קצר שחיבר
דויד אכידן, ובו נאמר בין
השאר: הי־הי פל סטין /הי־הי

פיקוד

דיין מ מ תין /ה־הי אני מ ש תין
/על זיי ן ועל פל סטין

1זה שלאריה אבנרי
מידיעות אחרונות נולד בן בשעה
טובה — כולם כבר יודעים.
השבוע התכוננו להכניס
אותו לברית אברהם אבינו. אבל
זה שהילד נולד במזל תחפושות
של פורים — על זה לא
דיברו. וכך היה: אחד המשתתפים
העליזים ביותר בנשפי פורים
היה ד״ר גליק, הגינקולוג
הידוע מתל־אביב, שהתחפש
לאשה. אבל לפני שיכול היה
להסיר את תחפושתו, באה הקריאה
הדחופה, שזיוה אבנרי
עומדת ללדת. הדוקטור עזב את
הנשף, מיהר לבית־החולים, ושם
יילד את בנה של הגברת אבנרי.

מכתבים
(סוף

ב ע מו ד )3

שאני נחנק. ביקשתי שיחזירו לי את התרופה.
הסברתי שאני סובל מהפרעות בנשימה,
וריח החשיש בתא נורא בשבילי.
אף אחד לא ענה לי — במשך כל הלילה!
אבקשכם לא לפרסם את שמי. אינני רוצה
עוד צרות.

עציר לשעבר,

תל־אב-ב
תחרות הצילומים
אני מצרף בזאת תמונה לתחרות הצילו־

תמונת השבוע
מים. הכותרת המוצעת :״השמרטף הנאמן״.
לגו לא חסר מאומה לשלמות, שבן מקלטי הטלויזיה
מיוצרים וגבדקים
2זו?.4118-1,01115 מנ) 8
בדייקנות על־ידי המומחים המעולים והבין־לאומיים
של הקונצרן
מומחים אלה הם שיצרו את מקלט הטלויזיה הטוב
בעולם, המצטיין ביתרונות, שלעיתים רחוקות תפגוש
גם במקלטים אחרים.
בהירות, דייקנות וחדות של התמונה, צליל צהדר,
אורך חיים, מינימום של קלקולים, קליטה מצויינת
של התחנות הרחוקות ביותר ועיצוב נאה — הנם רק
כמה מהתכונות המסמלות את פאר היצירה של
הטכניקה העולמית כיום !

בטלויזיות ״שאוב־לורנץ״ פועלות רק 5מנורות, יתר הפעולות
מ^א^ 14 ?1ס1כ<3111
מבוצעות על־ידי טרנזיסטורים יקרי ערך
בתוצאה מכך נמנעת התחממות יתר של המכשיר — דבר
2א^ 1;8-10?£מ1.1.7. 80
המביא לאריכות ימים של המקלט
והרי הדגמים האלקטרוניים החדשים : 1970
-2001-£.מ^\ 1010, 1-1020, 81-9001, 18-1080,־1-1006, 1
חשוב אין צורן להיות רקדן

ולדוגמניות

מקצועי כדי לרקוד ג׳ז

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים טסו־רים
כושר״תנועה־ומיקצב.
קורסי״בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
פרטים: סל—8.00( 24 74 80 .
10.00 לפנה־צ; 20.00—17.00 בערב).

מכוו פסיכולוגי

י מכות
באכו־כביר
את המכות מקבל העציר באבו־כביר עוד
לפני שהוא נכנס למעצר. הבלשים מכניסים
אותו לחדר מיוחד ותוך כדי איומים ומכות
מכריחים אותו להודות באשמה. אז
אתה מדבר מהמכות, לא מהאמת.
לא לכולם מרביצים השוטרים. לאינטלי־גנטים
לא מרביצים. רק לאנשים פשוטים.
בכלל, לא כדאי להתלונן על כלום באבו־כביר.
על כל הערה או תלונה מקבלים
מכות.
האוכל הוא מועט, ורעבים כל הזמן.
ארוחת־ערב נותנים בארבע וחצי — וארו־חת־בוקר
בשש וחצי בבוקר. איך האדם
לא יהיה רעב כל־כך הרבה שעות?
עציר ששותק ועושה רושם טוב על השוטרים
מקבל שמיכות טובות. עציר שעושה
בעיות — מקבל קרועות ומלוכלכות.

עציר,

תל־אביב

י עוד מכות
כאבו־כביר
בקשר לסיפור שהופיע בעיתון האחרון
על אבו־כביר, תדעו לכם שהמכות שם זה
עניין רגיל.
הייתי עצור שבועיים באבו־כביר, וכשהביאו
אותי לבית־המשפט, נפגשתי שם עם
צעיר, שהיד, גם כן עצור שם, אותו הכרתי
מהטיולים בחצר הכלא. נבהלתי כשראיתי
אותו: בעין אחת היה לו פנס ענקי,
והוא סחב רגל ולא יכול היה לעלות במדרגות.
השוטרים היו צריכים לעזור לו.
שאלתי אותו מה קרה, והוא אמר לי :״השוטרים
הרביצו לי.״
וזה עוד לא הכל. אחר־כך בחדר־המעצ־רים
של בית־המשפט עצמו, ראיתי על ה־ריצפה
כתמי־דם. לא שאלתי מד, זה. לא
רציתי להסתבך, כי עמדתי להשתחרר.

בהנהלת נתן רזניק

״קורו את קובר׳

הרפית מתח ולמוד הפנוזה
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים

לגבר האקסקלוסיבי

ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלסון .69300 :

ברוך סתוי,

ר חובו ת

• תמונת ה שבוע מזכה את וזקורא סת־וי
בפרס ב סן עשר ל״י.

רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(פול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

אזרח שעבר את אבו־כביר,

תל־אביב

ניהיגוס -
7א רק באבדככיר
תדעו לכם שאבו־כביר, כמה שהוא נורא,
הוא לא יוצא מן הכלל. כל בתי־המעצר
דומים. אני בעצמי מכיר גם את בית המעצר
ברמת־גן, והוא לא פחות גרוע.
ברמת־גן ישנים על הבלטות הקרות ועושים
את הצרכים באותו חדר שישנים בו.
חמורים חיים כבר יותר טוב.
אני היכרתי בחור שהיד, שם שבעה־שמו־העולם
הזה 1700

נה ימים, וארבעה ימים הוא קיבי מכות
מהבלשים ח־,שוטרים על ימין ועל שמאל.
בשלושת הימים האחרונים נתנו לו לנוח
כדי שהשופט לא יראה את הסימנים של
המכות.
את השם שקי אני לא חותם, כי לא רוצה
צרות.

אזרח,

תל־אביב

! גלוריה 7א שורה
חמישה ״פאנטומים״
לדעתי הכותרת לסיפור על גלוריה סטיו-
ארט (העולם הזה ,) 1698 לפיה שווה גלוריה
חמישה פאנטומים, היא חסרת טעם וטאקט
— ביחוד בימים אלה, כשאנו במאבק מדיני
קשה להשגת פאנטו מי ם נוספים.
מה נעשה אם המימשל האמריקאי ישלח
לנו עוד תשע קרייניות חמודות כאלה ויכריז
כי בזד, נתמלאה הבטחתו של ניכסון לגולדה?
זיכרו:
לא כל מה שמתרומם — טס, ולא
כל פצצה — מפציצה.

עוזי שכטר,

תל-אביב

טלוויזיה
או מלביזיון?
השערוריות ההולכות בטלוויזיה הישראלי
לית מעלות את השאלה, אם לא היה מקום

לשנות את שם המוסד המכובד לשם הולם
יותר: הטלביזיון הישראלי?

גיל דגני,

גבעתיים

₪סיסמאות סירסומת
טיו 8ה ^ס אוו;
לרבים מאזרחי המדינה, ולי בתוכם, מהווה
יום העצמאות את החג החשוב ביותר
מבין חגי ישראל. השמעת סיסמאות פיר־מומת
ביום זה בשידורי הרדיו היא לעניות
דעתי זילזול חמור בחג ופגיעה ברגשות
אזרחים.

יונה פיק,

ירושלים

מורינו. מחנבי ם, גננות!

רשימת הקידמה
בהסתד רו ת המורים
נאבקת למען :

פעולה,
לא דיבורים
מה מועילים כל הדיבורים שלכם, בעניין
מיהו יהודי בכנסת, בעיתון, ברדיו? אתם
מדברים — והדתיים פועלים. אתם צועקים
— והם חומסים. הפסיקו לדבר, והתחילו
לפעול.

נתן לוי,

גבעתיים

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצר
פים תמונות למכתכיהם.

תן כותרת!

העל א ת המ שכורת ב־־257
שמירה על זכויות המורי ם, העלולים
להיפגע מביצוע הרפורמה
הורדת גיל ה פנ סי ה לנשים ל־ 55 שנים
ה ש תל מו ת לכל ה מורי ם והגננות ע״ח
משרד החינו ך
ה שוואת כל תנ אי עבודתם של המורי ם
הערביים עם ע מי תי ה ם הי הודיי ם
נגד פיטורי ם שרירותיים ונ ק מנו ת פולי טי
ת הנ קו טהב מיו חד כלפי ה מורי ם הערביים הגדלת תקציב החינוך למען העלאת
רמת החינו ך
חינוך הילדי ם והנוער ברוח של שלום
וידידות בין העמי ם, ל אהב ת המולדת,
נגד גל ה שוביניות ול א חוו ה י הו די ת—
ערבית

מורים, מחנכים, גננות,
הלצתם של התלמידים.־ ״להתראות על
לוח הזברוך מבטאת את תוצאות המלחמה
הממושכת, שאינה פותרת דבר ואך מחריפה
את יחסינו עם השכנים.

קיימת אפשרות לשים קץ לשפיכות
הדמים ולהגיע אל השלום המיוחל,
אם ממשלת ישראל תסכים לקבל
ולבצע במלואה את החלטת מועצת
הבטחוו מה־ 22 בנובמבר .1967
שלח כותרת מתאימה לתמונה
למעלה. לשולחי הכותרות המוצל חות
כיותר יחולקו פרסי ספרים.
את הכותרות יש לשלוח על־גבי
גלויות כלבד לת.ד ,136 .תל־אביב,
ולציין על הגלוייה :״תן
כותרת״ .המועד האחרון למישלוח
הכותרות הוא .11.4.70

ובו בפרסי
מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה מימין,
שפורסמה בגליון העולם הזה , 1967 זכו
בפרסי ספרים הכותרות הבאות:

ס .״הלו, אמא! שכחתי את הרי סים
המלאכותיים שלי בבית!״ —
שלמה זלי שניק, דרך עכו , 57 קרי ת־ טבעון

#״מה, אסור להיכנס עם נ שקי
אז אין לי מה ללבוש!״ —
א. קרת, אוסי שקין , 4קרית־מוצקין

#״הלו, מדברת חוה, מהרשות
לשמורות הטבע!״ —
מרדסי

חברי הסתדרות המורים,
חזקו את רשימת הקידמה,
לדי שתוכלו להיאבק ניתר הצלחה למען

ה שלום, שיפור תנ אי ה עבוד ה
והעלא ת רנות ה חינו ך

הצביעו ך
סלון רחל לכלה
* 11£1 1 * 8 4 1צגמ )$11101

הסלון המיוחד לכלות

המלך ג׳ורג׳ , 76 תל־אביב

#״הלו פומפידו! אם תמשיך ב מדיניות
הנוכחית, אתנגד להפסקת
מירוץ הזיון!״ —
עו ״ז ברוך איבצ׳ר, בן־יהודה , 14 נתניה

שמלות חופה במבחר גדול
הנחה מיוחדת לחיילות
הסלון פתוח מ־ 8 1ומ־4 7

#״מה אמרת קוטר האקדח שלך,
אדוני?״ —
חנוך בקלש, קיבוץ בית־העמק

#״הלו אמא, תכיני בבקשה את
האמבטיה. חזרתי כרגע ממירדף!״ —
שמואל ט רו ש מן, שיכוני האלף
, 5/4/12 האוניברסיטה, ירושלים

פרסי הספרים יישלחו לזוכים בדואר.

תל-אביב, שדרות הר-ציון 10
מול תחנת בת־ים, חולון

|י,<£ד 81ת 10 113]>210׳,ד761-^\71
טלפון 6 6 2 1 3 7 3ת 0ו? 1

מחלקה מיו חדת להלבשת הכלה ( ת סרו קו ת, אפור וכו״)

בעולם קמבודיה איו גיגה
לאנשי הביון
כשאדם משחק בדומינו, הוא מעמיד ל־פניו
את כל הכלים שלו, זה ליד זה, כש־שהוא
מוכן להכניסם למישחק.
במצב זה, די בנפילתו של כלי אחד,
כדי שכל שאר הכלים יפלו. מכאן ״עקרון
הדומינו״ ,שהפך סיסמת המדיניות האמריקאית
בדרום מיזרח־אסיה בראשית מלחמת
ויאט־נאם.
לפי עקרון זה, אסור לתת לדרום ויאט־נאם
ליפול לידי הקומוניסטים, כי אחריה
תיפול לאוס. אם תיפול לאוס, תיפול קמבודיה•
אם תיפול זו, תיפול תאילנד. אחריה
יפלו מאלדד ,,הפיליפינים, אינדונסיה, בורמה,
הודו וכר וכר וכר.
בגלל עקרון זה, נהרגו למעלה ממיליון
נפש בוויאט־נאם. זהו כוחו של דימוי.
הכלי נפל, אכל ...השבוע התנסו האמריקאים
באותו אזור בחווייה חדשה ל־

״אולי נפסיק לשחק כדומינו
ונתחיל לשהק כקוכיות ׳״*

ם או ה בי ם..

11^1£

1£5ז 6מ ^ סו 0

צ*״ יי*1-

51X6 10א* 1

גמרי: כלי אחד של הדומינו נפל, אבל
דווקא בכיוון אליהם.
וזה גרם לבהלה בוושינגטון כמעט כאילו
נפל הכלי בכיוון ההפוך.
אין ספק שההפיכה בקמבודיה אורגנה
על־ידי מומחי סוכנות־הביון המרכזית של
ארצות־הברית — אותו מנגנון־חושך עולמי,
המחזיק צבאות פרטיים, מתעלם מן
המדיניות הרשמית של הנשיא והנקרא בפי
רבים ״הממשלה הסמוייה של ארצות־הברית״.
הקו
של הסוכנות הוא פשטני, כמו
תמיד. בקמבודיה שלט הנסיך נורדום סיהא־נוק,
מלך־לשעבר שויתר על כתרו אך לא
על שלטונו. סיהאנוק הססגוני והמסתורי,
שהיה בטיפול־של־דיאטה בצרפת, לפני שערך
ביקור ברוסיה, הוא מדינאי מפוקח
וזהיר. הוא הצליח לשמור על ניטרליות
מדינתו, בשעה שבסביבה סערו המלחמות.
אך הוא לא יכול היה למנוע מאנשי הוויאט־קונג
להשתמש באזורי הגבול של קמבודיה
כבסים לפעולות.
סוכנות־הביון השתמשה בעובדה זו כדי
להסית את הקמבודים, השונאים את ה־וויאט־נאמים
מזה דורות רבים, נגד סיהא־נוק.
הוא הודח.
מבוץ לכוץ. לכאורה היו צריכים גם
שליטיה הגלויים של ארצות־הברית לשמוח.
אולם הם חרקו שיניים. אילו העזו, היו
מולקים את ראשיהם של אנשי־הביון.
מדוע? כי סיהאנוק מנע את הפיכת קמי
בודיה לשדה״קרב. זה נתן אמנם יתרונות
(המשך בעמוד )34
* קאריקטורה של ביל מולדין בניו־יורק
טיימס.

הטילה הזה חסדי

ך* שיא הקרב על בריטניה, בסתיו , 1940 היה לאחד
מגאוני ההסברה הבריטית רעיון מזהיר. הוא מצא דרך
להרים את המוראל של טייסי־הקרב הבריטיים, שעמדו אז
מול פני המתת בכל שעות היום והלילה.
על הקירות בבסיסי טייסות־הקרב הבריטיות הופיעה מודעה
גדולה, ועליה כתובת מאירד,־עיניים•

שלנו, אפילו במחיר התערבות צבאית ישירה כלשהי.
מה יקרה אם נשמיד את הטילים ואת הצוותות, שנועדו
לבצע החלטה סובייטית זו?

האם אז יגידו לעצמם שליטי הקרמלין:

״מי פוחד מפני ה,יו־״?88

דות קבל עם ועולם שצבאה הובס על־ידי מדינה קטנה.
כאשר הובס הצבא האדום האדיר על־ידי פינלנד הקטנה,
לפני 30 שנה בדיוק, הוא הוסיף להילחם עד שפינלנד
נאלצה להיכנע ולוותר על חלק חשוב מארצה.
אם יובס חיל־האוזיר הסובייטי במצרים, יוכרח הקרמלין
להפעיל שם עוצמה רבה יותר, חילות מגוונים יותר, כלי-
נשק יעילים יותר.

(היו־ 88 היה המפציץ הגרמני הסטנדרטי באותה תקופה,
והוא הפיל חללים רבים מבין טייסי־הקרב שהמריאו לקראתו).
באחד
הבסיסים רשמה ידו של טייס בריטי אלמוני, מתחת
לכתובת שחצנית זו, שתי מילים בעיפרון:
״לחתום כאן!״

ולא רק כדי לחפות על מפלה צבאית מבישה, העלולה
לערער את עצם מעמדו של המימסד הצבאי במאבקים הפנימיים
בברית־המועצות.

היו אלה אותם גיבורים אשר עליהם אמר וינסטון צ׳ר־צ׳יל
כי מעולם ״לא חבו כה רבים חוב כה גדול לאנשים
כה מעטים.״
הם לחמו. אחוז עצום מהם נהרג. לא עלה על דעת איש
מהם שבריטניה צריכה להיכנע.

אלא בדאי להשיג את אותה המטרה שלמענו
נשלחו עתה הטילים מדגם ם א״מ־ : 3להציל
את המישטר הנאצרי, ואת העמדות הסובייטיות
בעולם הערכי,

טילי התקפה? עוצבות חי״ר? אין לדעת
מראש. ואין להוציא דבר מכלל אפשרות.

תוף כמה שעות חתמו בל טייסי הבסיס.

אבל הם לא התביישו להודות שהם פוחדים.
והם בזו לאותם גאונים מאחורי שולחנות־הב-
תיבה שזילזלו באוייב וכסכנה.

* ש האומרים :״אז מה? הרי זה בדיוק המצב שאנחנו
רוצים בו! אנחנו פשוט מטמינים לרוסים מלכודת מדינית
ופסיכולוגית!

*1זכרתי בסיפור זה כאשר שמעתי השבוע את שרן.
התעמולה החדש שלנו, יגאל אלון, מדבר על התערבות
הצבא הסובייטי במצרים.

״אם תיווצר במצרים נוכחות צבאית סובייטית
תיאלץ ארצות־הברית להתערב לצידנו.
זה לא יהיה בלל תלוי ברצונה. האינטרסים
שלה חייבו זאת!

יגאל אלון אמר שעלינו להמשיך ולהפציץ
את המערך הנגד־מטוסי המצרי, אן? שעתה
הוא מופעל חלקית על־ידי חיילים סובייטיים.

האם לא יביא הדבר להתערבות רבה יותר מצד הרוסים?
על־כך ענה יגאל אלון שיש לקחת זאת בחשבון.
הרושם שנתקבל הוא שהנה לפנינו גבר ישר ואמיץ,
הרואה את ההסלמה הסובייטית הצפוייה, והמתייחס אליה
בקור־רוח, ואולי אף בשודיון־נפש.
כימעט ראיתי לנגד עיני את הכרזה:

״מי פוחד מפני הצבא הסובייטי?״

ך* אחד מאנשי־הצוות בנושאת־המטוסים ששמה מדי־
^ נת־ישראל, אני מוכן לחתום ראשון.

אני מקנא ביגאל אלון.
אני מקנא בקור־רוחו, בשוויון־נפשו, בביטחונו העצמי
העילאי.

״רוג׳רס אמר בשבוע שעבר שהופעת טילי ס״א־ 3אינם
מדאיגים אותו, מפני שזהו נשק־הגנה. אולם אם יופיע
במצרים נשק־התקפה סובייטי, ומיספר גדול של חיילים
סובייטיים — תהיה ההתערבות האמריקאית אוטומטית.

3זרחי3זיך 1פעמו־ \939־ •.הכרנוה
״אוי, על זה לא חשבנו. ניצ׳בו, נשבח מכל
העניין!״ -וילכו הביתה?
רק כסיל יעלה זאת על דעתו.

מי ששלח את הטילים, לקח בחשבון בי הטילים
עלולים להיות מושמדים, אם ישראל
תחליט להתקיפם. הוא הכין מראש את המהלך
הבא.

״הם יצטרכו לתת לנו, לבל הפחות, את כל
הנשק והבטה שנהיה זקוקים להם. וכמיקרה
הצורך יצטרכו להפעיל את הצי השישי ואת
מלוא עוצמתם המדינית.
״זה יביא לקיטוב ברור — ברית־המועצות וכל הערבים
בצד אחד, אנחנו והאמריקאים בצד השני. זהו מצב אידיאלי

עם בל הכבוד לבעלי דיעה זו, איני מאמין

חי מפחד חחס?
מהו?

כי אני פוחד .

גרוע מזה: אני חושב שזהו פחד בריא .
מעולם לא האמנתי כי חייל שאינו פוחד הוא חייל טוב.
החייל הטוב הוא זה היודע את הפחד, המחשב בכל מצב
את הסיכויים ואת הסכנות, המכלכל את מעשיו בתבונה
ובהגיון, תוך דבקות במשימה.
אם כן, הבה נבדוק את המצב החדש שנוצר עם הופעת
החיילים הסובייטיים במצרים — מבלי להעמיד פנים שאנחנו
גיבורים שאינם יודעים פחד מהו.

• 4ניח לרגע כי יש ביכולתנו להשמיד, בלי כל קושי, את
^ מערכת הטילים החדשים מדגם סא״נז־ ,3כשם שהשמדנו
את מערכת טילי הסא״ם־.2
הרוסם יתרגזו, בוודאי. מה גם שתוך כדי כך ייהרגו, מן
הסתם, כמה וכמה חיילים סובייטיים.

אולם כרית-המועצות היא ארץ גדולה, ויש
בה הרכה מאוד כני־אדם. אין היא מתרגשת,
כמונו, באשר נופלים חיילים.

(סטאלין המנוח סיפר פעם על קבוצת אסירים בסיביר,
שחזרה מעבודתה בליל סערה. אחת הפרדות ואחד האסירים
נפלו לנהר. האנשים עמלו קשה והצילו את הפרדה. כשבאו
אליהם בטענות, השיבו :״אנחנו יכולים לייצר אדם חדש
בכל רגע. אבל מנין נקח פרדה חדשה?״).
ובכן, לא הזעם על אובדן כמה חיילים ידריך את שליטי
הקרמלין. הם פשוט יעלימו את הדבר מאוזני העולם ועמם.

ככלל, יש להניח כי מנהיגי ברית-המועצות
לא יפעלו מתוך רוגז. הם יפעלו מתוך חשבון.
ואת חשבונם הצפוי חייבים אנחנו לבדוק.

ך* סובייטים אינם באים למצרים מתוך התקפה של
ן ן שגעון ריגעי. הם החליטו כפי שהחליטו אחרי היסוסים
רבים. הם הכשירו את הקרקע לביצוע ההחלטה במסע־תעמולה
ממושך ברחבי ארצם.
הם החליטו שעליהם להציל את מצרים מפני חיל־האוויר

ההגיון מחייב, כביטחון כימעט מוחלט, כי
המהלך הבא, אחרי השמדת הטילים, יהיה
הופעת טייסים סובייטיים כשמי מצרים -
ללוחמה פנים־אל־פנים עם טייסי חיל־האוויר.

שה דיין רמז על אפשרות זו בראיונו בטלוויזיה
בשבוע שעבר, ויגאל אלון רמז על כך בדבריו השבוע.
זוהי, אם כן, אפשרות מעשית. איך נתייחס אליה?

יש האומרים (וחזר על כך עיתון אמריקאי
חשוב) :״אז מה? הרי הרוסים אינם סופרמנים

״מאז תום מלחמת־העולם השנייה, אשר נסתיימה לפני
25 שנה, לא היתד, לטייסים הסובייטיים כל אפשרות לרכוש
נסיון קרבי. הם לא הופעלו בקוריאה או בוויאט־נאם.

״יש להניח שהטייסים הסובייטיים טובים
יותר מעמיתיהם המצריים או הסוריים, אכל
טייסינו, עתירי־הנסיון, יגברו גם עליהם.״
(ואולי יש מישהו הסבור כי זוהי הזדמנות מצויינת
להוכיח, סוף־סוף, שצה״ל יכול להביס לא רק צבא ערבי,
אלא גם צבא אירופי מעולה).
קשה לדעת, כמובן, מהי רמתם של הטייסים הסובייטיים
— אך נניח שהערכה זו נכונה. נניח שנפיל את הטייסים
הסובייטיים, אם כי במחיר גבוה יותר, בדם טייסינו.
מה יקרה אז?

שאך טענה אחת מטענות אלה עומדת במיבחן
הביקורת ההגיונית.

ך* אשית, אין כל ביטחון כי בשנות ה־סד יתערבו
ן האמריקאים אוטומאטית במיקרה של התערבות סובייטית,
בכל מקום שהוא.
מצב־הרוח האמריקאי מתרחק יותר ויותר מהתערבות
צבאית. בימים אלה, אחרי שסוכנות־הביון האמריקאית הצליחה
לחולל הפיכה פרו־אמריקאית בקאמבודיה, יש נטייה
חזקה בוזשינגטון להפקיר ארץ זו ללא סיוע צבאי, למרות
מיקומה האיסטראטגי.

מי שמובן לשים את עצם קיום ישראל על
הקלף הזה -פועל, לדעתי, כקלות-ראש.
שנית, איזה אינטרס אמריקאי יחייב את וושינגטון להתערב?
ברור שאם יצאו האמריקאים למלחמה פעילה בערבים,
יתחסלו כל העמדות האמריקאיות במרחב. בארות־הנפט
יושמדו ו/או יולאמו. המישטרים הפרו־אמריקאיים יטואטאו
על־ידי ההמונים הנסערים.

אישיות בבירה מאוד בוושינגטון אמרה לי
בשנה שעברה :״אם נאבד את כל האינטרסים
שלנו בעולם הערכי, לא יהיה לנו בל אינטרס
להגן על ישראל. בוודאי, נמשיך להתייחס
אליה כאהדה, אך לא יהיה לנו עניין לתמוך
בה בפועל״.

האם יתכנסו אז מנהיגי הקרמלין ויגידו:
״יופטוואיומאט, הישראלים האלה הם שדים.
לא בדאי להתעסק איתם. בואו נשבח מכל
העניין!״?

אולם מעבר לשיקולים הגיוניים אלה, ברצוני לשאול שאלה
פשוטה: האם אנחנו באמת מעוניינים למצוא את עצמנו
בקרוב באמצע עימות ישיר בין אמריקה ורוסיה? האם וה
המצב האידיאלי שאנו שואפים אליו — לעמוד בקרב עם
חלקים מן הצבא הסובייטי, כשעצם קיומנו הפיסי יהיה
תלוי בהחלטות יומיומיות של נשיא אמריקאי, שאיננו
יודעים מי יהיה ומה יהיו שיקוליו?

שה, קשה מאוד להאמין בזאת.
ברית־המועצות היא מעצמה גדולה. היא לא תוכל להו־

מה שנעשה היום, יקבע את המצב מחר. יש
לחשב במה מהלכים מראש!

נשבר דה בנאבלוס :

00 ערפאת!

וצה לברוח מהנוף היומיומי? להסן
תובב יום שלם מבלי לשמוע מילה
עברית, מבלי לראות ישראלים?
סע לשכם.
ביקרתי שם השבוע. נסעתי דרך קלקיליה,
במעלה הכביש המתפתל, בין גבעות וטרא-
סות. כל הדרך לא פגשתי אפילו מכונית
אחת הנושאת מספר ישראל כתום.
הסתובבתי למעלה מעשר שעות בעיר
עצמה — וגם אז לא פגשתי אפילו ישראלי
אחד. הכוונה לאזרחים, לסוחרים, למשפחות,

מאת

שדו כהן

לחזור מביקור בשכם ולא להיות מדוכא,
למה?
אתן לאחרים לדבר.

**ל ולחן״כתיבה, ספה, מספר כור*
/סאות, קופת־ברזל כבדה בפינה. במרכז:
חמדי כנען. בפעם האחרונה שפגשתיו
ישב ליד שולחן ראש העיר. עכשיו הוא

כוסות התה הונחו לפני כל אחד מהמסובים.
מישהו נכנס, שילם. כסף, הלך. מהר,
בצינעה. שהמיסחר לא יפריע לדברים הרציניים
של החיים.
ושוב כנען :״ליזום? להציע? יא סידנא,
ישבנו עם משה ששון. הצענו. מה אמר?
אמר, :תביאו אישור שאתם הנציגים הרשמיים
של העם הפלסטיני.׳ אז לא הבאנו,

אביה שד טרוריסטית

הי אלאתשב לנ צ ח !
ך • ש רד צנו ע בכיכר המרכזית של העיר. כרזות ופירטומות של עסקי
ביטוח. גבר רזה, אלגנטי, נעים־דיבור. אביה של מרים שכשיר. לא
זוכרים את השם ז אולי הכינוי יאמר לכם יותר :״נערת הקאפטריה׳ .זו
שהניחה פצצה במיזנון של אוניברסיטת ירושלים. שפוטה למאסר״עולם.
האם שאל אותה אביה מה דחף אותה להצטרף לטירוריסטים י
רוחי שכשיר :״אני רשאי לראות אותה פעם בחודש, למשך חצי־שעה.
החלטתי לא לקלקל את הפגישות הקצרות האלה. שואלים רק לשלומה.״
ומה דעתו על בית־הסוהר הישראליי
״יותר טוב מבית־המלון הטוב ביותר שיש לנו בנבלוס.״
חנופה ז העמדת־פנים ן
״בחג האחרון קבעו ביקור מיוחד למשפחות האסירות. כשהגענו, אמרה
לנו המנהלת שהביקור בוטל, כי הבנות התפרעו, עשו שביתה, צעקו. יתר
המשפחות לא רצו להשלים עם הגזירה. התחננו. המנהלת ביקשה ממני
שאסביר להן. הסברתי ויעצתי להן לשוב הביתה בשקט. המנהלת הסכימה
להעביר את הממתקים וחפירות שכל אחד הביא לבתו. אחר״כך,
לפני שהלכתי, אמרה לי , :שכשיר, בוא.׳ ועשתה לי סיור מודרך במקום.״
אז הוא מרוצה מזה שבתו יושבת שם, בתנאים כל-בך טו בי ם י
לאלפית של שנייה נצנצה פלדה בעיניו. ושוב החיוך השליו של איש-
עסקים של דור הסילון :״היא נשפטה למאסר־עולם. זה הרבה הרבה
55ך י 0
זמן. אבל היא לא תשב שם .״יום יבוא ויהיה שלום, לא?״
!:טיילים. גם חיילים ואנשי מישמר הגבול
זיתי רק בקושי.
כי זוהי עובדת־יסוד שאינך יכול להת־
!ם ממנה: שלוש שנים אחרי מלחמת
שת־הימים שוב תוחם הקו הירוק בין שני
וקי הארץ. אין מחסומים, אין גבולות,
ן צורך בתעודות־מעבר. אבל הגבול קיים.
להפסקת הביקורים בשכם ישנן תשובות
וכביר. אמור נא לי אתה: מתי היית בפעם
חרונה בשכם? ומדוע לא היית שם מאז?

1עם נהגתי להמליץ באוזני כל מכר
] וידיד :״סע לשכם. סע לחברון. סע
מאללה. בוא במגע עם ערביי הגדה.
חח איתם. שתה עימם קפה. קנה מהם
־ות. ההיכרות הזאת חשובה. השיחות
;ו גשר להבנה.״

׳היום?
זני עצמי נוסע לשטחים בלב כבד, ורק
אני חייב לעשות זאת. לא מתוך פחד:
מרגיש שם ביטחון, ומעולם לא נתקל־באי־נעימות.
זבל
לא נעים להיות שם.
ובצת אוזירת דיכאון, יאוש, התנכרות,
זטיה — וזה משפיע עליך.אינך יכול

שכשיר, נערת הקאפסריה

ואתם קבעתם שאנחנו לא מייצגים. בסדר.
אנחנו כבר באמת לא מנהיגים. דברו עם
עראפאת!״

^ ש מוסד מקודש בשכם. אם אינך יודע
על קיומו, תחשוב שהוא החאן האפלולי
של בית־החרושת הגדול לסבון. הוא תופס
צלע שלמה של הכיכר המרכזית. אבל אם
אתה מתמצא בענייניה של שכם, תדע שזהו,
בעצם, הברלמאן — הכנסת של שכם.
ראשיד אל־נימר היה שר־החקלאות בממ־שלת־ירדן.
מדבר עברית שוטפת, מזכרת
מימי לימודיו בנזיקווה ישראל. הוא איש
שיצחק רבין ביקר בביתו, שלושה ימים
אחרי כיבוש שכם.
״אמרתי לו: גנראל רבץ, ניצחתם. הוכחתם
את כוחכם. אתם חזקים במלחמה. בואו,
היו חזקים גם בעשיית שלום. הכריזו שאתם
מוכנים לסגת מייד מכל השטחים הכבושים,
בתנאי שלא ייכנס חזרה שום צבא ערבי.
שאתם קוראים לעם הפלסטיני לקחת את
גורלו בידיו ולהיוזכח שאינכם לוטשים עין
על כיבוש שטחים. הכריזו שצבא ישראל
לוקח איתו בחזרה רק ענף זית. תראו —
תכבשו את לב העם הפלסטיני ותזכו בפרס
היקר ביותר: שלום.״
״מה זה בעצם חשוב עכשיו? זה לא קרה,
וזה העיקר.״
האם הצעה זו סבירה גם כיום, בתנאים
של?1970
הוא לא ענה. מישהו אחר, חאפז טוקאן,
השיב במקומו. זהו גבר מטופח, לוהט,
לבוש בלייזר כחול ומכנסיים אפורים מגוהצים
:״אנחנו יושבים כאן בצזזארונים
מעומלנים ובחליפות נקיות. אנחנו יכולים
להיות דוגמנים בחנויות האלגנטיות ביותר
של תל־אביב. יותר מזה — כלום. אלה
שמתים בביקעה — הם רשאים לדבר. רק
הם רשאים להציע תוכניות ולקבל הצעות.״
אז מה תפקידכם אתם, ראשי הפלסטינים?
כלי היסוס :״תפקיד אחד ויחידי — לשבת
כאן על אדמתנו, להחזיק מעמד, לשמור
על ארץ אבותינו בשביל ילדינו.״

סוחר, אבל משרדו הוא טרקלין פוליטי.
יושבים גברים ומדברים על המצב.
״ובכן, יא סידי, הישגתם מה שרציתם.
הפכתם אותנו למושבה קולוניאלית. אתם
מבסוטים? לא? בטח שלא! כי אנחנו האסירים
שלכם, אבל אתם האסירים של המצב.
״אספר
לך סיפור. גבר אחד לקח משכנו
אלף דינר. לקח ולא החזיר. אכל את הכסף.
מי, אתה חושב, אינו יכול לישון?
זה שלקחו ממנו את הכסף? לא! זה ש־_^
אכל את הדינרים! הוא חושב כל הזמן,-^:
ההוא בטח לא ישכח לי מה שעשיתי...
ההוא בטח ינסה לקבל את הכסף בכוח
מי שם דופק בדלת? השכן הנגזל?״
כנען השתתק. הוא לא הרים את קולו,
לא התרגש. בשקט העביר קופסת פח קטנה
לשרת. זה התה המיוחד שהוא שומר בשביל
אורחים מיוחדים. בשביל שיחות מיוחדות.
אחד הגברים נטל את רשות־הדיבור :״אתם
חושבים שמישהו יכול לחתום איתכם? שמישהו
יכול לקיים איתכם שלום? דע לך,
אדוני, אין שום ערך לשום הסכם, לשוס
שלום — אם זה אינו מבטיח את הצדק
שלנו!״
שלנו, כמובן, הפלסטינים.
״אז תעשו משהו! תהיו אתם היוזמים!״

מיואש, ממורמר, מאוכזב: כנען. ואש העיר שכס שהתפטר

אדכסנדויה, אסואן!וקאהיו -.דא; התקרה -כן. ובתוקף!

חיל-האוויר

^ יייי

לסאם ־ ג

טבעת טילי סאם .3אף־על־פי־כן, פסקו תקיפות
חיל־האוזיר הישראלי על הבירה ופרבריה.
תקיפות אלה, שנעשו במיסגרת ההפצצות
האסטרטגיות ארוכות־הטווח, עוררו
בשעתו ויכוחים, ורבים ראו בהן פעולות
בעלות משמעות ומגמות מדיניות, נוסף ליעדן
הצבאי המיידי.
#זרימת חומרי־הבנייה היא שלב מוקדם
בהקמת בסיסי הטילים. שכן, טילי ה־סאם
,3למרות היותם ניידים, זקוקים לענן-
דות־מגן.
מכיוון שלא נתקבלה שום הודעה, שאכן
הוצבו הטילים גם באזור התעלה, אפשר לפרש
את פעילותם האינטנסיבית של מטוסי
ישראל בגיזרה זו כנסיון נמרץ להפריע לשיקום
בסיסי־טילים. ובמידה ושיקום זה
כבר החל — להרוס אותם.

מיג ו 2ער הכוונת -שנייה דנני שהתנוצץ

נשק-בזק
במלחמה סטאטית

כ ל נו ס ף למסקנות, נשאלות גם שא-
לות: האם עומד להיווצר מצב חדש,
שהערים הגדולות וסבר אסואן בפנים מצרים
יהיו מוגנים בידי הרוסים וטיליהם החדשים
— ואילו חזית התעלה תמשיך
להיות חשופה בפני מטוסי ישראלי
ואם כן — האם יהיה הדבר רצוי לישראל?
האם ייווצר הסכם אילם, שפעולות חיל־האוויר
הישראלי יצטמצמו בסיוע טאקטי
בחזית עצמה, וכי יופסקו ההפצצות האסטרטגיות?
התשובה
חייבת לקחת בחשבון את יעדי־המלחמה
של חיל־האוויר הישראלי.
הזרוע האווירית הוכנסה לפעולה על־ידי
המטה־הכללי של צה״ל בתגובה להרעשות
הכבדות של המצרים. היה זה שימוש חד־

,אלתת 12נ ח
2חדתמאץ!

ץ יל האוויר הישראלי היה עסוק
| | מאוד, השבוע, בביצוע משימתו החדשה:
מניעת הצבתם של טילי סאס 3לאורך
תעלת סואץ.
האם פגעו מטוסים ישראליים בטילים
ובחיילים המפעילים אותם?
המצרים והרוסים לא מסרו על כך דבר:
גם דובר צה״ל לא פירט את תוצאות התקיפות
האוויריות הממושכות. אפשר היה
על כן להתסמך רק על ניתוח העובדות
שהועברו על־ידי עיתונאים זרים ממצרים,
כדי לקבל תשובה.
עובדה מס׳ : 1הטילים והחיילים הסובייטיים.
מגיעים למצרים דרך נמל אלכסנדריה.
להגנת הנמל, המשמש בסיס עיקרי
לצי המצרי וליחידות הימיות הסובייטיות,
כבר הציבו הרוסים את הטילים החדשים
שלהם. עדי־ראייה סיפרו על קני־טילים שהוצבו
על לשון אדמה צרה, מול הכניסה
לנמל, סמוך לאזור מגורים.
עובדה מס׳ : 2מערכת־הגנה דומה
הוקמה סביב הסכר הגבוה באסואן, בו
רואים גם הרוסים וגם המצרים נקודת־ה־תורפה
הרגישה ביותר של מצרים.
עובדה מס׳ : 3כביש המידבר, המקשר
בין אלכסנדריה וקאהיר, נסגר לסירוגין
לתנועה אזרחית, כדי לאפשר העברת מערכות
טילים לבירה המצרית.
עובדה מס׳ : 4אלפי טונות של מלט
הופנו מפרוייקטים קודמים למטרה חדשה:
בניית עמדות ובסיסים לטילי סאס .3
התמונה המצטיירת מעובדות אלה:
• אלכסנדריה ואסואן מוגנות כנראה בטילים
החדשים. שני אתרים אלה לא הופצצו
קודם לכן על־ידי ישראל, ומאז באו

הטילים החדשים, לא תקפו אותם מטוסיו
של האלוף מוטי הוד.
ס קאהיר לא הוקפה, כפי הנראה, ב
שני.
שכן השימוש הקלאסי בכוח אווירי,
שהגיע להגשמתו המושלמת ב־ 5ביוני ,1967
הוא שבירת גב התנגדותו של האוייב, כדי

לאפשר פריצה יבשתית מהירה. ואילו במלחמת
ההתשה בחזית המצרית אין שום
כוונה מצד ישראל לפרוץ מערבה לתעלה.
על מוטי הוד ומטהו הוטל לתכנן מערכה
אווירית רצופה, שתרתום את נשק־הבזק ל־מלחמת־ביצורים
סטאטית.
משימה זו, של שיתוק הארטילריה והמו־צבים
בחזית התעלה, היתה ונשארה גם
היום משימה מספר 1של חיל־האוויר. בג־בור
ההצלחה, הוטלה גם משימה נוספת:
הפצצה לעומק, בעלת משמעות אסטראטגית,
פסיכולוגית ומדינית.
סדר־עדיפות זח לא השתנה עם הצבת ה־
!סאס .3להיפך: חישובי הסיכון והכדאיות
ישימו עוד יותר את הדגש על עדיפות הצמדת
עיקר הפעילות האווירית לזירת הקרב
ממש, לאורך התעלה.
יתכן מאוד, שבדרג המדיני־ביטחוני העליון
יגיעו בישראל למסקנה, שלא כדאי
לתקוף יעדים אסטראטגיים בעומק מצרים.
לא מבחינת הסיכון למטוסים: ולא מבחינת
הסכנה של הסתבכות ישירה עם הרוסים.
אולם במה שנוגע לתקיפת בסיסי סאם 3
לאוי־ך התעלה — נראה כי ההכרעות יושפעו
הרבה יותר מן השיקולים הצבאיים
מאשר משיקולי מדיניות. שיקולים אלה

אומרים:
• 1טילי סוים 3הם אמנם נשק הגנתי
מובהק.
י • אבל אם יותר לנשק זה להרתיע את
מטוסי חיל־האוויר, עד כדי הפסקת התקיפות
הטאקטיות הרצופות לאורך התעלה, כי
אז תשוב מלחמת־ההתשה למתכונתה המקורית.
הצבא המצרי ישוב להפעלת הארטילריה
המקובצת שלו (עד 800 קנים) לפי
הדוקטרינה הסובייטית של הנחתת־אש מא-
סיבית.
• על־ידי־כך יקבלו טילי סאס 3משמעות
התקפתית חמורה, ועל כן חייב חיל-
האוויר להקדים תרופה למכה, לנטרל את
הטילים באזור התעלה לפני שיגרמו לשינוי
מהותו בתנאי הלוחמה.

הכישלון של
״סאם 2״

ך* איזו מידה מסוגל חיל־האוויר לגבור
2על הטילים החדשים?
מומחים נוטים לשאול את השאלה אחרת:
איזה מחיר יצטרך חיל־האוויר הישראלי
לשלם כדי להכריע את סאס?3
בשום מקום בעולם אין מידע מוסמך בשאלה
זו. פרשנים מערביים רציניים אף
העלו את הסברה, כי דווקא חוסר מידע זה
עשוי לדחוף גם את הרוסים וגם את האמריקאים
לייחל לעימות פעיל בין הטילים
הרוסיים לבין המטוסים האמריקאיים שבידי
ישראל.
אולם זוהי רק השערה. מה שברור הוא,
שמאז ומעולם נמצאה תשובה חדשה לנשק
חדש. גם כאשר הוצבו טילי סאס 2במצרים
התעוררו חששות כבדים מפני הסכנה הטמונה
בהם. המידע על יכולתם של טילים
(המשך בעמוד )18

ההגיון מחייב: הצעד הבא -עימות באוויו
מערכת טילים דומה לשדה-מוקשים. היא צריכה
להגן על שטח מסויים מפני חדירת אוייב.
שדה-המוקשים כא להגן על מוצם או על גכול
יבשתי ; טילי קרקע־אוויר צריכים להגן על מרחכ
אווירי מפני חדירת מטוסים.
אבל שדה־מוקשים יעיל יכול למלא את תפקידו
רק אם מגינים עליו כאש. כלומר: לצד שדה
המוקשים חייב להיות גם מוצב, המכסה את
השדה באש. כמיקרה שהאוייב מנסה ל פי ח את
שדה המוקשים -לא די במיכשול שמהווים המוקשים
עצמם. שכן אחרי ההיתקלות במוקשים
הראשונים, יכול האוייב לאתר את השדה כולו
ולפנות את המוקשים. אם השדה מוגן גם על-ידי
כוח מסייע, אין האוייב יכול לנטרל את המוקשים,
אשר רק אז משיגים את מלוא יעילותם.
כך גם עם מערכת טילי קרקע-אוויר. עם כל
היותם מסוכנים כשלעצמם, יש בהם נקודות-
תורפה. חיל־אוויר תוקף יכול לגלות את נקודות•
התורפה, להתאים שיטות התקפה והתחמקות
שיאפשרו לו לחסל את הטילים. כדיוק כשם ש
חיל-הנדסה מאומן יבול לפרק שדה־מוקשים. זוהי

רק שאלה של אורך־זמן, ושל קורבנות הנופלים
תוך כדי פירוק המוקשים או חיסול הטילים.
על בן אין מערכת טילים יכולה להיות שימושית
במלוא יעילותה אם אין מעניקים לה גם הגנה.
הגנה זו יבולה להיות ארטילרית. ואומנם מציבים
המצרים תותחי נ״מ ליד קיני הטילים שלהם.
אך לא די כהגנה סטאטית מסוג זה. יש להפריע
למטוסים התוקפים -עוד בהיותם באוויר,
לפני שהם מגיעים ליעדם. כלומר: יש להזניק
מטוסי-יירוט לעומת המפציצים התוקפים בסיסי
טילים. עקרון זה הוא אשר הינחה את מיפקדת
חיל-האוויר המצרי להזניק את מטוסי ה״מיג״
שלה אל מול מטוסי חיל-האוויר, שמנעו שיקום
בסיסי הטילים באיזוד התעלה. אך הטייסים המצריים
לא יכלו לחיל־האוויר הישראלי, ובסיסי
הטילים נותרו חשופים.
ברור שאין בדעת הרוסים להציב את הטילים
שלהם ללא הגנה יעילה. על כן מחייב ההגיון, כי
הצעד הבא יהיה: הזנקת ״מיגים״ ,מוטסים כידי
טייסים סובייטיים, אל מול מטוסי חיל-האוויר
שיבקשו לפגוע כ״סאם 3״.

במדינה 1העם החולף והקייס ריח פרהי־ההדר מילא השבוע את הארץ.
לא רק בשדות ובמרחבים הפתוחים. אפילו
בערים הדחוסות ניתן היה לחוש, בשעות
שחר מוקדמות או ערב מאוחרות, את ריחו
הראשון של האביב. עזרו לכך כמה ימי
חמסין מפתיעים, שהכריזו בסימן קריאה
לוהט: האביב הגיע.
אכיככלל. כדרכם מדי שנה, השתלטו
גם הפעם ניצני האביב לא רק על הטבע,
אלא גם על הלב. העולם נראה השבוע
וורוד יותר אפילו לישראלי הפסימי ביותר.
צבעי השחור נדחקו לרקע והמציאות הקודרת
נשכחה קימעה. האופטימיות מילאה
את הלב — סתם כך, ללא סיבה.
למרבית הצער, טיבעם של ריחות לפוג.
וכאשר יפוגו ריחות ראשית האביב המשכרים,
הם לא יצליחו לקחת עימם גם את
הבעיות.
אלו יישארו.

ארץ־ישראל
סופו של
שקר מוסכם
אחד השקרים המוסכמים בצמרת המדינה
הוא זה :״הפלסטינים אינם רוצים ביישות

עצמאית. אחרת, למה אינם מקימים נציגות
לאומית, שתפנה אל ישראל?״
השבוע התנפץ שקר זה לעיני כל.
כג ם ל או מי. ראש הדוברים למען מדינר•
פלסטינית, על בסיס הסדר של שלום
עם ישראל, הוא השייך חאג׳ מוחמד עלי
אל״ג׳עברי, המנהיג הבלתי־מעורער של הר
חברון (ראה דו״ח לבוחר).
אחרי היסוסים רבים, החליט אל־ג׳עברי
לנקוט יוזמה בדי לכנס בפעם הראשונה
נציגות עליונה של כל הפלסטינים בשטחים
המוחזקים.
כפוליטיקאי ממולח וזהיר, היה זקוק לתירוץ
שלא יקים נגדו מייד את כל העולם
הערבי. הוא מצא תירוץ זה בסירובם של
שלטונות ירדן להתיר לפלסטינים לעבור
את הגשרים מיזרחה, אלא אם כן יש בידיהם
תעודות ירדניות ברות־תוקף.
אל־ג׳עברי קרא למנהיגים מהגדה המערבית
להשתתף במועצה לאומית, שתתכנס
בחברון, כדי לדרוש מהמלך חוסיין את
ביטול הגזירה.
הדרך חסיומה. כל המוזמנים ידעו מה
מתחבא מאחורי הזמנה זו. דיעותיו של
אל־ג׳עברי ידועות. התוכן הרשמי של הכינוס
לא היה חשוב — חשוב היה לקבוע
את עובדת קיומה של מועצה פלסטינית
עליונה, המדברת בשם הפלסטינים בשטחים
המוחזקים.
גם המושל הצבאי הבין זאת. הוא פנה
אל המוסדות המדיניים של ישראל כדי לקבל
הוראות.
כאשר התכוננו מנהיגי הגדה לעלות ל־

ראש־עיר אד־ג׳עברי
תירוץ נגד העולם הערבי
חסומה. המושל הלהם
לבוא לחברון
הרשמית :״זהו ענהוראות
מהמוסדות

חברון, מצאו כי הדרך
צבאי הודיע כי אסור
ולהשתתף בכנס. הסיבה
יין מדיני, ועלינו לקבל
המדיניים המוסמכים.״
מובן שאילו רצו אותם ״מוסדות״ —
כלומר: שר ד,בטחון והממשלה — שתקום
נציגות פלסטינית כזאת, היו נותנים את ההוראה
תוך רבע שעה .״חוסר ההוראות״
היה רק מסווה להוראה שלילית.

פאגאגוליס -הפליט שהוסגר ונל־־ידי ישראל

פוות

עוגה

והושלך

לים

** ו חו של ג׳ורג׳ פאנאגולים המשיכה
השבוע להלך אימים על פני העולם.

לה מונד הפאריסאי פירסם מכתב מאת עו־רך־הדין
הצרפתי דנים לאנגלואה, שעקב כמשקיף
אחרי משפטו של אלקוס פאנאגולים
באתונה. לאנגלואה חיבר ספר על משפט זה,
ותוך כדי כך ריכז אינפורמציה על גורל
אחיו של אלקוס — ג׳ורג׳ פאנאגוליס, הגולה
המדיני שהוסגר על־ידי ישראל לממשלת
יוון.
לה מונד הקדים למכתבו של לאנגלואה
תזכורת כי מכתב זה מתפרסם ״בעקבות

ח 0ו 1ו־ו 0ק<415
? 0000011115
; 316111ת 5 311ז 016ג 01 נן 6 , 165ז 0 1ז 0 2 8 .מ ז 16
1.ז );6 1*1218101116 )16 1*6 ¥ 3 $ 1 0מ 1 ¥ 6ז1
6ז 13118מ , 6 *6 5 1 <!116ז 1ו0 6 )3111 681 , $
6 £ 30551161 ; 611ך<;1־6 6 1( 61־165 ¥ 8 5 1 6 8 1 3 -ג ם 6 6 6 1 13מ 1ז 1׳3זמנן 1568ז ק 6ת 1

הגיע לתורכיה, מצא שם סעד אצל שגרירויות
איטליה ודניה. מאוחר יותר נראה
באיסטנבול ובדמשק, ולבסוף בביירות. כיצד
הגיע לישראל? אין יודעים זאת. האם
ביקש מחסה פוליטי או התכוון רק לעבול
שם בדרכו לארץ אחרת?

* * כד מ קו ם, הוא נעצר בידי המשטרה
}*) הישראלית, שהודיעה על כך לשרוחים
החשאיים היווניים, שכבר חיפשו אחריו. יש
להניח שההחלטה לשלול מפאנאגוליס מח
151*061
6 1 10
6 6 0 1 *9 6 5

4 10 $11116 )16 10 ?(06110011071
<1*0716 271/07771011071 $61071 10906116
— 18706116718־)1601• ׳<1 6 ?>741 <*8
1171 4 0 -

0 ?. 0 6 0 1 0 7 7 1 0 0 6 6 7 1י!

1, — 00016,11 000)156־7)67

16117 9014״?117:76 11 111 -17/77

המתות ב״לה מונך

״ישראל והיעלמו של פאנאגוליס״ — זאת
היא הכותרת חמתנוסת מעל למכתבו של
עורך־הדין הצרפתי לנגלואה. המנתב הובלט בלה מונד, במדור המוקדש לידיעות מהמרחב.
פירסום ידיעה ששני ח״כים ישראליים —
שלום כהן ואורי אבנרי — האשימו את
ממשלתם במסירתו של ג׳ורג׳ פאנאגולים
לידי הכת הצבאית של אתונה.״

סיפר לאנמיואה במכתבו:
בסוף חודש אוגוסט , 1967 כלומר זמן
קצר אחרי הפיכת הקולונלים ביוון, החליט
סרן ג׳ורג׳ פאנאגוליס בן ה־ ,30 שנחשב
למתקדם, לערוק מן הצבא היווני. במשך
ימים אחדים התחבא באתונה, חצה לאחר
מכן באופן בלתי־חוקי את נהר אברוס ו

פוליטי, ולמסור אותו לידי הקולונלים,
התקבלה במהירות על־ידי משרדי הפנים והחוץ
הישראליים. כי אתונה שיגרה במטוס
שניים מטובי הסו׳כנים שלה כדי לקבל אתי
פאנאגוליס ולחקור אותו. האוניה היוונית
אנה־מריה עגנה במיקרה בנמל חיפה; פא־נאגוליס
נמסר לידי קברניטה.
לדעת אחדים קפץ פאנאגוליס בחשיבה
מבעד לחלון, והגיע בשחייה לאחד האיים.
אחרים מאמינים כי עונה בידי המשטרה
על סיפון אנודמריה, ומת מעינוייו. גופתו
נזרקה לים והשוטרים המציאו את סיפור

הבריחה כדי שלא יאשימו אותם כי הרחיקו
לכת בחקירתם.
מה שבטוח הוא, שלמרות החיפושים הנרחבים
שנערכו מיד על־ידי הצבא והצי
היווניים, לא נתגלו עיקבותיו של פאנאגו*
לים. אומנם נימשו מן הים כמה גופות ליד
האי אג׳ינה, אבל אף אחת מהן לא תאמה
את תיאורו של פאנאגוליס.

לי ספק, אין לשלטונות ישראל מזל.
^ ״פרשת פאנאגולים״ לא היתד, קמה ל־תחיה
לולא מעשהו של אלקוס פאנאגוליס,
אחיו של ג׳ורג׳ ,ב־ 13 באוגוסט .1968 אל;
קוס, סטודנט ועריק כמו אחיו, הניח פצצה
בדרכה של מכונית הקולונל פאפאדופולוס.
כאשר נעצר, ניסה אלקוס להוליך את החוקרים
שולל, כדי לאפשר לחבריו לברוח.
על כן הציג את עצמו כאילו היה אחיו
ג׳ורג׳ ,סיפר כמה פרשיות משרותו הצבאי.
כק קרה שבמשך יומיים נחשב ג׳ורג׳ פא־נאגוליס
כאחראי לנסיון ההתנקשות.
הפרשה לובשת עתה מימדים חדשים, מאחר
שהועלתה רשמית בבית־ד,נבחרים הישראלי.
אין
זו הפעם הראשונה שמציגים שאלות
לממשלת ישראל בעניין זה. בין התשובות
שניתנו עד כה התבלטה גירסה אחת: שלטונות
תל־אביב אכן מסרו בידי השרותים
היווניים את פאנאגוליס כעריק מצבא יוון
ונאט״ו; אבל הם לא ידעו שהוא פליט
מדיני.
גירסה זו של טעות בלי־זדון אינה משכנעת
במיוחד כנראה, אם חש עתה שר־הפנים
הישראלי חובה להכחיש כי הסגיר את פא-
נאגולים לידי הקולונלים.
אבל האם באמת מנסים לשכנע מישהו,
שפאנאגוליס השליך את עצמו מרצונו לתוך
לוע הזאב, בעלותו על סיפון אנה־מריה כנוסע
רגיל היוצא לביקור באקרופוליס ובאי
קורפו?

הכנס נערך השבוע אך השתתפו בו רק
ראשי הציבור מהר־חברון. הנציגות הפלסטינית
הלאומית לא קמה. אבל די היה בפרשה
זו, כדי שרדיו אל־פתח מקאהיר יו
קיע את אל־ג׳עברי כבוגד, הדוגל ב״הקמת
מדינה פלסטינית תחת שלטון ישראל״״
אכןהשת קן. שבועיים לפני בן, הציע
אבא אבן להסיר מסדר־יומה של הכנסת
הצעד, של ח״כ אורי אבנרי לקיים דיון על
בעיית היישות הפלסטינית• באותו ויכוח
נשאלה השאלה מדוע אין הפלסטינים מקימים
נציגות לאומית למטרה זו.
אבנרי טען כי הדבר לא ייתכן ללא
אישור המושל הצבאי, כי אחרת יחששו
המנהיגים המעוניינים שיוזמתם תביא לגירושם
על־ידי המושל לעבר־הירדן, ישר
לזרועות חוסיין. בתשובה לקריאת־ביניים
קרא אבנרי לאבא אבן, שישב מולו, לקום
ולמסור מעל דוכן הכנסת הודעה מפורשת
שלא יאונה שום רע לכל מנהיג פלסטיני
שיצדד בהקמת מדינה פלסטינית.
אבן השיב בנאום ארוך ונמלץ — אך
התעלם לגמרי מן האתגר המפורש ,.הוא
התעטף בשתיקה בלתי־אופיינית•
השבוע נסתבר מדוע. פעולת המושל הו־כיחה
שכל ערבי בשטחים המוחזקים ש־יפתח
בפעולה מעשית להקמת יישות פלס־טינית,
תוך שלוח עם ישראל — צפוי ל־פעולת־עונשין
מטעם שלטונות המימשל.
עסקים יאחד מתגדב,
אחד מרוויח
בשנה האחרונה נחשפו אזרחי ישראל
לשטיפת מוח תוקפנית, שתבעה מהם להתנדב
ולתרום למלווה־ביטחון. אז עדייו לא
נרמז כמובן שהמלווה ייהפך לחובה, ורבבות
אזרחים פרטיים ומפעלים תרמו את
חלקם — חלקם מרצון, חלקם בעקבות הלחצים
שהופעלו עליהם. הסיסמה ״החלק
שלך בפאנטום״ זימזמה בחלל כלהק פאנטומים
מוכה־אמוק.
עתה מתברר, שהחלק שלך בפאנטום שימש
— ועדיין משמש — מקור לרווחים לא
מבוטלים לאלו היודעים להשתמש נכון באיגרות
המילווה שהנפיקה הממשלה. לפחות
במיקרה אחד בוצעו באיגרות אלו עיסקות
תמוהות.
״אינני יודע אם זה פשע״ .המיק־רה
האחד הזה הוא בנק־ד,פועלים — שלנד
רות התראות חוזרות מצד בנק־ישראל מנד
שיך בשלו. הצהיר הממונה על מילוות הביטחון
בבנק־ישראל, צבי בולקא, בפני
כתב העולם הזה:
״קיבלנו תלונות רבות מאזרחים על כך,
שאיגרות שנמכרו לבנק על־ידי התורמים המקוריים
— נמסרו על־ידי הבנק שוב לתורמים
אחרים. ביקשתי בפירוש פעמים
רבות מבנק־הפועלים שלא להשתמש פעם
שנייה באיגרות, וביקשתי מהם גם לא להטביע
חותמת־הסבד, של הבנק מאחורי האיגרת.
״אינני
יודע אם זה פשע או לא פשע, אם
זו עבירה או לא עבירה. אבל האיגרת עצמה
אינה מהווה כלל הוכחד, לכך, שכסף
שנתקבל בבנק מתורמים — הועבר באמת
לאוצר. לבנק־ד,פועלים יש הסדר מיוחד עם
האוצר, לפיו הוא יכול לקבל מבנק־ישראל
איגרות מילווה — ורק לאחר זמן להעביר
את הכסף תמורתן. יתכן שיש פה אי־הבנה
של איזה מנהל. צריך לבדוק כל מיקרה
לגופו, ורק כך לוודא אם באמת הועבר הי
כסף לאוצר.״
פועלים מתנדבים. זהו בדיוק מה
שעשתה חוליית כיסוי של העולם הזה: היא
יצאה ובדקה לגופו אחד ד,מיקרים — את
המיקרה של ועד עובדי מלטשת חוצ׳נר ב־תל־אביב,
אחת ממלטשות היהלומים הגדולות
בארץ.
הוועד החליט לתרום סכום נכבד למילווה
הביטחון. כל פרק זמן הועברו על־ידו אלפי
לירות לקופת האוצר — תמורתן קיבלו הפועלים
תעודות־מילווה. לפני כשבועיים הלכו
שוב נציגי הוועד לבנק־הפועלים בתל-
אביב, על מנת לרכוש איגרות מילווה. הם
(המשך בעמוד )22
* יחד עם ג׳עברי. הוקעו גם עורך־הדין
מרמאללה עזיז שחאדה. ונמשל ירושלים לשעבר,
אמור אל־חטיב, שנפגשו ביריחו.
העולם הזה 1700

נתן אלתרמן שייך לתקופה של חיינו. הוא חלק מנוף נעורינו.
ש״י עמון, שנפטר לא מכבר, לא היה שייך לדור הזה.
איכשהו היה קשה להתרגל למחשבה שהוא חי עימנו. מבחינה
נפשית היה שייך לתקופה שמתה עוד לפני שעמדנו על דעתנו.
נתן אלתרמן, לעומת זאת, היה אחד מסמלית של תקופה,
בה גדלו והתגבשו בני גילי. קשה לתאר תקופה זו בלעדיו.
שיריו שייכים אליה כמו מאה־ואחד סימני־דרך אחרים.
זכורני כי בשנים ההן — שנות המאבק ערב הקמת המדינה
— היינו עטים בכל יום שישי על שלושה טורים בעיתונות,
שלושה שהצטרפו יחד למסכת אחת.
הראשון היה טורו של י. נודד (הוא יצחק שדה) ,״מסביב
למדורה״ .לוחם גדול ואיש״מוסר גדול דיבר אלינו על טוהר
הנשק, על משמעות המאבק, בשפת ההומאניזם של אדם
כימעט מושלם.
השני היה טורו של ד״ר ישראל בר, איש התיאוריה הצבאית,
שסיפר לנו על מלחמות־שיחרור ועל לקחי קרבות, בשפת
הניתוח ההגיוני הקר והמפוכח.
השלישי היה, כמובן, טורו של נתן א. ב״דבר הטור
השביעי״ .הוא סיפר לנו על צידקת מאבקנו, על רשעות
יריבינו, בשפת הרגש הצרוף.
שדה מת ראשון — מאוכזב אך מאוזן, שלם עם עצמו. הוא
לא התאים למדינה החדשה, שקמה בידי יריבו, דויד בן־גוריון
— אדם שהיה היפוכו הגמור. הוא לא האריך בה ימים.
בר מת לפני שנים מעטות — ערירי ומושפל, אסיר בכלא,
אחרי שהסתבך בצורה שכימעט לא תיאמן. גם הוא לא התאים
למדינה החדשה, על דפוסיה הממוסדים. לפני שנפטר הספיק
להגיש לנו את מישנת־חייו, ניתוח ביטחוני מבריק ומרחיק-
ראות, שנשכח מייד.
אלתרמן מת אחרון. גם הוא לא התאים למדינה החדשה.
קולו, שהרעיד פעם לבבות, לא השפיע עוד על איש. הנוער
החדש, שנולד במדינה, בוודאי התייחס אליו כפי שהתייחסנו
אנחנו אל עמון, כאל שריד מן העבר. ובני גילי נדהמו להי ווכח,
השבוע, כי לא הגיע אף לגיל .60

משורר המאבק הוא איש של שחור-לבן. אין הוא רואה,
אין הוא רוצה לראות, את הצד השני של המטבע. אין הוא
שוקל צדק מול צדק. בעיניו הצדק הוא כולו בצד אחד —
הצד שלו. הצד השני, המתכחש לצדק זה, הוא מרושע, פר־ברסי,
התגלמות הרע עלי אדמות. המטרה היא חזון מופשט,
חסר רבב וכליל היופי.
בימי סער ודחף, ימי מרי והתקוממות, זהו הסימון הטיבעי.
היה זה סיגנונו האישי של אלתרמן. לכן התאים אלתרמן
לתקופתו. לכן התאימה התקופה לאלתרמן.
ההמונים שהסתערו על שרשרות של שוטרים בריטיים חמו-
שים, כשבפיהם סיסמת-הקרב ״ע—לייה חופ—שית ! מדי—נה
עב—רית לא חשבו על שר לקליטת עולים, עם מכונית-שרד
ודירת-שרד, ולא על לישכות ומשרדים ומחלקות ומדורים.
המציאות החדשה הולידה, בהכרח, סימון חדש. מפוכח
יותר. מאוזן יותר. התמונות הישנות של שחור״לבן שוב אינן
מספקות, ואינן יעילות.
אלוף קרבי, מחניכיו של אלתרמן, לומד את תולדות המאבק
הפלסטיני ומגיע למסקנה כי המופתי חיה פטריוט של עמו.
עיתון הדוגל בארץ־ישראל השלמה מפרסם דיעה זו בהרחבה,
בצד מאמר של אלתרמן. תקופה חדשה.

שירי השחור־לבן של אלתרמן היו אמיתיים ומרגשים, מפני
שחיה טבוע עליהם חותם של תום, של פשטות.
למחרת היום הפך התום לחמימות, הפשטות לנאיביות.
מה שחיה אמיתי ומשכנע בימי זוהרו של אלתרמן, הפך
צורם ומזוייף כיום. על כך יעידו נאומיה של גולדה מאיר
על ״העם הזה״ ,והכרזותיה התדירות שהיא ״מזו —עזעת״.
אלתרמן עצמו נשאר אדם תם ותמים. הנאיביות הטיבעית
שלו, שהיתה נשק בימי המאבק, הפכה כימעט תימהונית
בעיני דור חדש.
בשיא המאבק לטיהור צמרת המשטרה, ערב הרשעת המפקח
הכללי בעוון שבועת־שקר, קרא אלתרמן בהתרגשות לעבר
אחד ממותחי-חביקורת :״של נעליך כשאתה מדבר על המפקח
הכללי של משטרת ישראל ! ״
תום זח חיה זקוק למנהיג. אלתרמן, האדם הרך, הלירי,
הרגשני, חיה זקוק כל חייו לאיש-חכוח, שאפשר לסגוד לו
ולהעריצו. הוא היה מעריץ־גיבורים מטיבעו. לכן הלך שבי
אחרי דויד בן־גוריון, ללא ביקורת ומחשבה. הגיבור לא היה
זקוק למשורר. המשורר היה זקוק לגיבור.
לבסוף, מתוך אותו תום שהפך תמימות, הלך אל אנשי
ארץ־ישראל השלמה. היה קצת מוזר לראות את אלתרמן
בחברת טיפוסים כמו ישראל אלדד ואליעזר ליבנה. אך גם זה
היה טיבעי. אלתרמן לא חשב על ארץ־ישראל של ,1970 אלא
על ארץ־ישראל של .1946 לא על ארץ ממשית, ובה שני
עמים, השוכנת בצל טילים ועל פתח תקופה אטומית. הוא
חשב על ארץ מופשטת, הארץ של שיריו, ובה עם אחד, וצעירים
גיבורים הנושאים ״סטנים״.
ראיתיו לא פעם בחודשים האחרונים, מטייל ברחוב שקט
עם נכדו, ועל פניו הבעה של שלווה עילאית, כימעט ילדותית.
באותם רגעים מלא ליבי אהבה לאיש חזה. בראשי התנגנו
הצלילים של ״כלניות״ ו״אגי מצפת״ ,ולכמח שניות חזרתי
אל זכרונות של עבר, הנראה עתה רחוק״רחוק.

אורי אבנדי

יגאל אלון מנחם את הבת

הנשיא מנחם את האלמנה

מסע ההלווייה :״יחד עם האנשים הפשוטים...״

וו1

ישעל מסביר לאריה שמרלק, נציג משרד
הקליטה בדימונה, כי הוא וראשידה זקוקים
לדירה גדולה יותר. הסיבה: הם
התחתנו.
כהוכחה׳ מציג ישעל דף נייר מודפס באנגלית,
בו נאמר שהוא וראשידה נשואים.
על החתום: ראש מנהיגם הרוחני של העולים
המוזרים.
נציג משרד־הקליטה מסתכל במים מך המוזר,
מודיע לבני הזוג באדיבות שככר
מחר יוכלו לראות את דירתם החושה.
ממתי מכיר נציג משרד הקליטה בפיסת
נייר משונה כמיסמך־נישואין במדינת־ישראל?
״איזה מכיר, מה מכיר. לא דובים ולא

200,000

כמוה

בד מונה ומשתכר 24ל״י ליום. מימין :
אשתו ראשידה היפהפייה. מאחוריה, אחותה.
יער,״ פולט שמרלק באידיש .״את מי
מעניינת בכלל התעודה? יש לי הוראה לתת
להם מה שהם רוצים.״

^ ורנשים -
^ יפהפיות

וא שיוה ואחותה היא אחת הראשונות שבאו:

ץ ץ ־ גרס ליחס ליברלי מיוחד זה ל־עולים
חדשים אלו?
הסיבה פשוטה: עובדת היותם שחורי־עור.
לפני שלושה חודשים נדהמו ראשי הסוכנות,
משרד־הקליטה, ושרי ממשלה, לשמע
ידיעה מביכה: קבוצה של מאה גברים,
נשים וילדים כושים הגיעו לשדה־התעופה
לוד, הכריזו שהם יהודים ובאו ארצה, מ־ליבריה,
כעולים.
הגברים היו גבוהי־קומה, מזוקנים, לבו־שי־כיפות
וגימגמו קצת עברית ופסוקים
מהתנ״ך. בין הנשים היו יפהפיות תמירות
ומפליאות ביופיין. לעולים החדשים היו
שמות כמשה, עופרה, דבורה ויחזקאל.
טלפונים בין־משרדיים החלו מצלצלים בקדחתנות•
שרים הוזעקו ממיטותיהם. פקידים
ביקשו הוראות: מה עושים?
לאחר דיונים נוקבים, נפלה ההחלטה: אי־אפשר
להחזירם לליבריה, אי־אפשר שלא

רבבות כושים פארהייב
חפצי לעלות לישראל
ך • ש בו עמל או שלושה חודשים לראשית העלייה הכושית ליש!
| ראל. עלייה שעשוייה להסתכם ב־ 200 אלף איש. חוליית כיסוי
של העולם הזה יצאה לדימונה לראיין את החלוצים החדשים, לראות
כיצד הם מסתדרים בישראל של . 1970
דיווחה: בינתיים — טוב. בינתיים.

ישעל פרקר ( )39 הוא אחד העולים הכושים בדימונה, ענק עב־זקן,
העובד בדימונה כנגר, מרוויח 24ל״י ליום. אשתו ראשידה, צעירה
תמירה ויפהפיה, היכולה להתחרות ביפהפיותיה המיקצועיות של
ישראל, יושבת לידו כשהיא משתעשעת בזקנו.
בדירה הקטנה — כמה ארגזי תפוזים ועדימת גזר ענקית.

לקבלם כעולים. מה יגיד העולם — שישראל
היא מדינה גזענית הסוגרת שעריה בפני
כושים?
שר־הפנים הורה לתת להם אשרות־כניסה
לתקופה של שלושה חודשים, ומשרד ה־

אליה נטל מד,איסלאם כמה יסודות פופולאריים
כאללה, המסגד, וכדומה — ויצר
תנועה חברתית חדשה פרטית משלו.

קליטה שיכן אותם בדימונה. ניחם פקיד
בכיר במשרד־הקליטה את עמיתיו :״נקווה
שהם יתאכזבו מהן מאוד מדימונה, כשם
שהתאכזבו בליבריה.״
אלא שהעולים החדשים לא גילו כל נטייה
להתאכזב מדימונה. הם הגיעו לעיר ב־22
לדצמבר — ולמחרת כבר יצאו הגברים ל־עבודה,
הילדים לבית־הספר והנשים לקניות.
הכל — בחיוך, ברצון טוב, ובשיטתיות ו־אירגון
מדוייקים. כאילו לפי תוכנית קבועה
מראש.
הישראלים השחורים

רגליים
על השולחנות
ך* גכרים זוכים להערכת מעבידיהם, עקב
( ) חריצותם. המעבידים, רובם קבלנים פרטיים
הרעבים לידיים עובדות, מנצלים אותם,
משלמים 400ל״י לחודש לנהגי רכב
כבד או נגרים מעולים, שמשכורתם המקוב־בארץ
היא כאלף ל״י.
הנשים, ביחוד היפהפיות ביניהם, מהוות
אטרקציה בכל מקום שהן מופיעות. ואילו
הילדים הם בכלל תופעה בפני עצמה. למרות
שהחלו את לימודיהם ללא ידיעת עברית,
הריהם מצטיינים בלימודים. התנהגותם,

ך ד !1 4 | 1אחדים מילדי העולים הכושים בחצר בית־ד
ד י 71ד | 1י ד
1 4הספר רביבים בדימונה, בו הם לומדים.
1-11111 11 4 - 1
למרות שהילדים החלו את לימודיהם ללא ידיעת עברית, הריהם מצטיינים בלימודים.

ך* דיו ק 3מ ו הלאום של האיסלאם, הח־ליטר.
כנראה קבוצת כושים אמריקאיים
להקים תנועה אחרת — הלאום של ישראל
— ^ 116 £1311011 01 131-361 הם נטלו לעצמם
יסודות מהיהדות, אימצו אותם לתנועתם
החברתית החדשה. מארצות־הברית
הם היגרו לליבריה, מדינה שנוסדה כזכור
על־ידי מהגרים כושים מארצות־הברית. לאחר
שהות מה שם, החליטו שמקומם האמיתי
בישראל.
הם עלו לישראל — והעמידו אותה בפני
בעיה קשה.
היחידים שאינם מתרגשים, בכל המצב
העדין הזה, הם העולים החדשים
עצמם. הם שולחים לחו״ל מכתבים מלאי־התלהבות
על מצבם וארצם החדשה .״הם
קונים רק מאכלים טובים — נקניק, דבש,
מצות לשבת• משלמים מצויין, לא נשארים
חייבים,״ מספר אריה שמרליק, שנוסף ל־

הס וא התגי־וו ואיש חודים רני חוק השנות -
אודם הס רואים עצמת כשוחפים במדינת שואל
מאידך, גורמת למורתם בבית־הספר רביבים
פחות אושר: עליזותם הטבעית מוצאת לה
פורקן בהרמת רגליים על השולחנות, בעת
השיעור. בהפסקות וברחוב הם מרקדים ומפזזים
בקצב טבעי נהדר האופייני כל־כך
לבני גיזעם. רק לואי ארמסטרונג וחצוצרתו
חסרים שם• ילדי דימונה משתגעים אחריהם.
הם מטפסים על עצים בזריזות של
שד, קופצים למטה מגובה שלושה מטר
כמו חתולים .״איזה חיילים נהדרים שהם
יהיו,״ נאנח אריה שמרלק בהנאה.

מבהיל
או משמח?

לפתע, במאוחר קצת, השאלה: מה הולך
כאן? כמה עולים חושים מתכוננים להגיע
התשובה — אותה סירבו העולים הכושים
מדימונה לאשר רשמית — נתקבלה
ברגשות מעורבים בחלונות הגבוהים: לדברי
אריה שמרלק ופקידים בכירים ב־משרד־ד,קליטה
יש לצפות ל־ 200 אלף!
אולם בין אם מספר זה משמח או מבהיל
את נציגי מדינת ישראל — בינתיים אין הם
יודעים כיצד להגיב על התופעה המוזרה.
שר־הפנים אישר להם אשרה לשלושה
חודשים נוספים. אנשי משרד־הקליטה פנו
בבקשה להסתדרות הפועל־המזדחי לקבלם

שה כדי לא ליצור את הרושם שהעולים החדשים
אינם רצויים.

תפקידו כנציג משרד־הקליטה בדימונה הוא
גם בעל מכולת במקום.
המוסלמים השחורים

התשובות לכל השאלות
— שתיקה

1א רק השלטונות הרשמיים לא ו;ח־
/ליטו עדיין כיצד מטפלים בבעיה העדינה•
ספק גם אם האזרח הפשוט קבע

ך* ן$ולי 8החדשים נראים כפועלים לפי
( | תוכנית ברורה. הנ ׳£אינם ממהרים להתערב
בתושבים המקומיים. שבע משפחות מתוכם
יצאו לעבוד בקיבוץ. האם זוהי המשימה
שהוטלה עליהם מטעם הנהגת עדתם׳
לקראת הקמת ישוב חקלאי גדול של
תנועתם?
אין תשובה• בכלל הם ממעיטים לגלות
על תוכניותיהם. הם מתכתבים רבות עם
ארצוח־הברית וליבריה, מחליפים בבנקים
רבבות דולרים המתקבלים אצלם מחו״ל.
מי מממן אותם, אין תשובה.
״האם אתם יהודים שומרים מסורת מדורות?״
התשובה הדיפלומטית :״תשאלו את
הרב חנניה דרעי.״
״האם אתם שבעי־רצון פה?״
זוהי השאלה היחידה הזוכה לתשובה
גלויה, כנה וחמימה :״כן, מאוד.״
השאלה היא רק — אם שביעות־רצונם
תימשך גם בעתיד — כאשר ינסו להיקלט
בארצם החדשה.
שכן בישראל החדשה, המצרך הנדיר ביותר,
ההולך ונעשה נדיר מיום ליום —
היא הסובלנות.
דיעה שונה, דת שונה, מינהגים שונים,
עור שונה — אינם מקובלים בישראל.

** ח* ל א נרגעו הרוחות במשרדי ה־ממשלה
נוכח ההפתעה שנפלה עליהם
מהשמיים, והעלייה הכושית ירתה את הפגז
השני שלה:
ברביעי למרץ הגיעה קבוצת עולים שנייה

000?18

? חיי מו

תעודת נישואין ב? י
בדירתו החדשה
בדימונה. על הקיר
ניתן לראות קציה של מפת־ישראל.

טית של העולים החדשים. התעודה הפשוטה
כתובה על דף נייר פשוט, מכילה אף שני־אות־כתיב,
חתומה על־ידי מנהיג העדה. בתעודה
לא מופיעה אפילו פעם יחידה המי לה
יהודי. לעומת זאת מופיעים האומה של
ישראל וישראלים עברים, השמות בהם
מכנים בני העדה הזאת את עצמם.

מליבריה — בסודי־סודות. רק אחיהם בארץ
ידעו מראש על בואם.
.משרד־הקליטה המופתע העניק גם לקבוצה
השנייה דירות, ציוד ועבודה כל־קבוצה
הראשונה. רק דבר אחד סירב להעניק
להם: תעודת עולה• ״העניין נמצא
בטיפול,״ טענו פקידי המשרד.
שכן עם בוא הקבוצה השנייה, התעוררק

כחברים. בקשתם נדחתה. הסיבה: העולים
החדשים אינם יהודים. בקשה דומה להסתדרות
העובדים הכללית — נתקבלה בחיוב,
על־אף שמשרד־הפנים אינו רואה בהם יהודים.
מנכ״ל משרד־הקליטה יוסף גבע הסביר
לעולים מליבריה שעליהם להתגייר, אם
ברצונם להיות יהודים לכל דבר. הרב דר־עי
מיפו מטפל כבר בבעיית הגיור• הכל נע
עולה
חדש

נוער חלוצי לומד
בן ה־ , 15 מצעירי העולים,
מארטיק בחנות המכולת של
לראשו של בוי כיפה, ועל
ללא עדשות — אך ורק

כשהוא נהנה
אריה שמרלק.
אפו משקפיים
בשביל היופי.

כבר את יחסו לאזרח כושי במדינת־ישראל
י או, נכון יותר ל־ 200 אלף אזרחים כאלה.
שכן האזרחים החדשים אינם יהודים —
זה ברור.
מה הם כן, איפוא? מדוע הגיעו לישראל?
התחלת הסיפור היא בארצות־הברית•
הכושים בארצות־הברית סובלים בדור האחרון
ממשבר־זהות חריף. ברגע שזקפו
גיוום, החלו משיגים באמריקה את הזכויות
שהיו עד אז שלהם רק בתיאוריה —הם
גילו שאמריקה הלבנה מסרבת לקבלם לתוכה
כשוזים.
על רקע זה יסד מוחמד אליה את הלאום
של האיסלאם — 7116 £•131100 01131310
— הנקרא תנועת המוסלמים השחורים —
שם, אגב, השנוא על אנשי התנועה.
כל קשר בין הלאום של האיסלאם לאיסלאם
האמיתי הוא מקרי בהחלט• מוחמד
האם אתה מוכן למיזוג
גלויות

איתם*

״אד תתחבצדו
בחוית סואץ ! ״

מבצע מיו ח ד

(המשך מ ע מוד ) 13

לקוני טלוויזיה
כחדשים אסריל-מא׳

שנים אחריות
.׳ חלוף חנם!

אלה היה מצומצם ביותר, ונסיון האמריקאים
בוויאט־נאם לא יכול היה לעזור לטייסי
ישראל.
עד שבא העימות הגדול במלחמת ששת
הימים. הסיכום: אין שום ידיעה ודאית על
הפלתו של אף מסוס ישראלי אחד על־ידי
טיל סאס .2ואילו מאז מלחמת ששת הימים
הופל רק מטוס ישראלי אחד על־ידי טיל
כזד — ,דווקא פייפר איטי.
אין ספק, כי לכידת מערכת סאם 2מושלמת
בסיני סייעה בידי חיל־האוויר הישראלי
לגלות את נקודות־התורפה של הכלי
הסובייטי. אבל עיקר שיטת־הלוחמה בו פו4
תח באוויר, בתקיפות מעשיות.
איזה חלק מתורה זו תופס גם לגבי
סאס?3כמה זמן — וקורבנות — יידרשו
עד שתפותח שיטת תקיפה והתחמקות יעילה?
לשאלות אלה אין עדיין תשובות.

מה פירוש
״בכל מחיר״?

לא נפלנו על הראש
אנו בהחלט יכולים להרשות לעצמנו להעניק לך
את תקופת האחריות הארוכה ביותר הניתנת
כיום חינם למקלטי טלויזיה בישראל!
זאת מפני שאנו משוכנעים באמינותה של טלויזיה
׳״מץ״ וביכלתה להאריך ימים יותר מכל מקלט
טלויזיה אחר.
אך אם בכל זאת יתקלקל חלק כלשהוא בטלויזיה
״מץ״ במשך 5שנות האחריות תקבל את חלק
החילוף האורגינלי — חינם !
קנה טלויזיה אחראית — קנה טלויזיד^!£72 .
ודרוש את תעודת האחריות המיוחדת של ״רלפו״
בע״מ.

בתנאי שהשרות יבוצע במעבדות 2ז ^ 1£ברחבי הארץ.

באיבנת, ב שירות,
ובקול טלויזיה

מ על לכל

מוסטוג 65
במצב טוב
פרטים אפשר לקבל
בטלפון ,260-134 תל-אביב

ך רור, לעומת זאת, כי הצבת הטי-
לים החדשים פותחת מעגל־קסמים שקשה
להימלט ממנו:
בשלב הראשון אפשר להניח, שמטוסי
ישראל לא יתקפו את בסיסי הטילים בעומ־

סאס נ ער זווד״ס ~
קה של מצרים, אלא יתרכזו במניעת הצבתם
של טילים אלה בגיזרת התעלה.
אלא שאז תתעורר מייד השאלה: אם יצליחו
במשימה זו — האם לא יגבר הפיתוי
לתקוף את הטילים המרוחקים, שכבר הוצבו
בעומקה של מצרים?
ואם יצטמצמו התקיפות הישראליות לאזור
התעלה בלבד — האם יוכלו הרוסים
להסתפק בהגנה על קאהיר ואלכסנדריה,
תוך הפקרת חזית התעלה? האם לא יתעק
שו אז להציב בכל מחיר טילים גם שם?
ומה פירוש ״בכל מחיר״? לפחות במה
שנוגע להפעלת טייסים סובייטיים מערבה
לתעלה, נראית ההסלמה כדבר כמעט ודאי
(ראה מיסגרת בעמוד )13
אבל יתכן שגם תימצא פשרה כלשהי:
שבשלב הראשון יסתפקו הרוסים בהצבת
טילים והפעלתם מסביב לערים הגדולות של
הדלתה ומצרים עילית. אותו זמן יכשירו
הרוסים צוותים מצריים, שיפעילו מערכות-
טילים בחזית התעלה.
מחשבה זו מסתמכת על ההנחה, שהסובייטים
בכל זאת אינם מעוניינים בעימות
חריף ורחב עם ישראל, ואולי עם ארצות־הברית.
אלא שגם אם נכונה הנחה זו, אין
כל ביטחון כי לא תישמט השליטה מידי
הרוסים ומידי ישראל כאחת.
בייחוד מצומצמות הן אפשרויות התגובה
הפתוחות כרגע בפני ישראל: עמד על כך
השבוע הרמטכ״ל בראיון בטייס, כאשר חזר
ואישר שצה״ל יתייחס למטרות מצריות ללא
כל התחשבות בעובדה אם מאיישים אותן
חיילים רוסיים או מצריים.
עובדה זו ברורה מאליה: צה״ל, כגוף
שתפקידו לנהל את המלחמה, אינו יכול
להעניק חסינות למטרת אוייב רק בגלל
שיושב בתוכה סמל של הצבא האדום. זה
אבסורד.
אולם קרן־הזוזית שלתוכה נדחקה ישראל
הינה תוצאה של הסתמכות על צה״ל בלבד,
וגילוי אוזלח־יד מוחלטת במישור המדיני.
שכן שם, יכולות היו להיות לישראל אפשרויות
תימרון נרחבות.
ולא רק יכולות היו להיות. הן עדיין
קיימות.
הטרגדיה היא, שאין לישראל ממשלה המסוגלת
לנצל אותן.

! הנוח שערה ער הפידאיון בלבנון: אנשי הפלאשת המצריות ריו המסה

ף* ומץ פידאיון, רכוב על טנדר פתוח,
דהר לתוך הכיכר המרכזית של ביירות.
השעה היתד, שעת צהריים של יום שישי,
והרחובות המו קונים ומטיילים,
הפלסטינים ירו מספר יריות באוויר —
וגל של היסטריה שטף את העיר כולה• .הם
עולים על מטה הכתאייב*!״ נשמע הזעקה.
אבל הפידאיון לא תקפו את מרכז ה־פאלאנגות.
הם רצו רק להביע את מורתרוחם
מהתנקשות־הדמים שאירעה אותו בוקר
בשכונת חארת חרייה, ושבה נהרגו
שישה פלסטינים ונפצעו .30 התקרית היתד,
יזומה בידי חברים מזויינים של הפאלאנגות.
הפנטזיה בכיכר המרכזית גרמה לסגירתם
הנחפזת של השווקים ולהתרוקנותם של הרחובות.
היריות התפשטו מרובע לרובע, עד
שנידמה היה כי בירת לבנון כולה היא
חזית מלחמתית בוערת.
כעבור שעה שככה האש, והעיר שבה
להיות נורמלית. נורו עשרות אלפי כדורים
— כולם באוויר. נפצעו שמונה תושבים —
כולם מכדורים תועים.
כך, בצורה כמעת היתולית, באה לסיומה
מלחמה ממשית של שישה ימים. המחנות
המתנגשים: הפידאיון הפלסטיניים ותומכי*
הכתאייב הן הפאלאנגות, או הפלוגות,
אירגון נוצרי שרא שיתו כ אי רגון צבאי־למח־צה
ושהפך בינתיים מפלגה ימנית שמרנית,
ברא שותו של פייר ג׳מאייל.

הם המקומיים, כנגד אנשי הפאלאנגות.

סכנת הבחירות הקרובות
מו כהתלקחות הקודמת, מלפני
^ שלושה חודשים, נגרמה גם מלחמה זו
על־ידי התבססותם של הפידאיון הפלסטיניים
לאורך הגבול עם ישראל, והפחד מפני
פעולת־עונשין נרחבת של צה״ל.
בהתנגשות הקודמת, התייצב הצבא הלבנוני
גלויות נגד הפלסטינים. הפעם פעל מ־

הם רואים פחדירת פוח זה מזימה
סורית, שכוונתה האמיתית
היא לספח את לכנון לסוריה.
אין זו טענה מופרכת. הסורים לא השלימו
מעולם עם קריעת הלבנון מארצם. לדעתם,
הקימו הצרפתים את לבנון, כשם שהקימו
הבריטים את ישראל — כראש־גשר
של האימפריאליזם הזר.

מ דוו גו ת
טשתהיח 0
אחורי הקלעים, הסביר למדינאים כי לא
יתכן מוצא של פשרה עם מפלסטינים.
הבחירות הקרבות ובאות לנשיאות הרפובליקה
דחפו את ראשי המפלגות לעמדות
נוקשות. ובראש וראשונה: פייר ג׳מא־ייל,
ששילם אומנם מס־שפתים לאל־פתזז,
אך מיהר להאשים ״מנהיגים פלסטיניים מ־סויימים,
המנצלים את דגל שיחרור פלסטין
כדי להתנכל לחייה הדמוקרטיים השלווים
של לבנון. הם מתנהגים אצלנו כמינהג
כובשים בארץ אוייב.״
ההתנגשות הראשונה, בה נהרגו 17 פי-
דאיון מן המארב, באה ביוזמת הפאלאנגות.
השאלה היתה: האם תתפשט ההתנגשות
עד כדי עימות בין הפלסטינים והמוני לבנון?

סכנת הפלישה הסורית
**דינת למון דומה לשעון עדין. גל־גליו
הקטנים מסתובבים ומפעילים זה
את זה. אך די בשבירתו של גלגל קטן אחד,
כדי שהמנגנון כולו יתפרק.
האיזון העדין אינו כולל רק נוצרים ומוסלמים
— שתי עדות השוות כמעט בגודלן.
זהי פסיפס מורכב הרבה יותר של
עדות נוצריות שונות, מוסלמים ודרוזים,
אינטרסים משפחתיים, מעמדיים ואזוריים.
השילוב העדין בלבנון יכול, להתקיים רק
תוך הסכמה הדדית, המבוססת על הבנת כל
החלקים שיש להם אינטרס משותף בקיום
מדינה לבנונית משגשגת.

לתוך חנות זו של חרסינה מיזר
חית התפרצו הפידאיון -והם
מאיימים עתה להרוס את הכל.

איש ארינתח בפעולה

תיים1_ .זרוב, לדבריהם, מורכב מסורים, אנשי
אירגון אל־צעיקה, הכפוף לממשלת דמשק.

שיהאב,
מראשי הנוצרים, שהיה נשיא לפני
שארל חילו( .כאשר תסתיים תקופת־כהונתו
של חילו, בעוד שישה חודשים, יתכן מאוד
כי שיהאב יחזור לכהונה זו ).צבא זה הוא
קטן אך די חזק כדי לחסל את הפידאיון.
אולם מה יקרה אזי לבנון תהיה מנותקת
מן העולם הערבי, והאיזון הפנימי העדין
בין נוצרים ומוסלמים יתערער.
נוכחות הפידאיון על הגבול ממלאת את
מנהיגי הנוצרים בשינאה ובחרדה .״מה הם
עושים?״ אמר לא מכבר אחד המנהיגים ה־

המנהיגים הנוצריים בביירות טוענים כי
רק חלק קטן מהפידאיון הם פלסטינים אמי־

לכן חרדים חלמונים, ופעיקר
הנוצרים, פפני פלישה סורית, פ־איצטלה
של מסע לעזרת הפידיון.

סכנת המצור הערבי
^ כאורה יש לכך תשובה פשוטה. בי
/לבנון אינה חסרת־ישע.
אם יחדור הצבא הסורי ללבנון, יתקומם
נגדו העם הלבנוני. לא קל לכבוש ארץ של
רכסי־הרים. הצי השישי האמריקאי, המרחף
אי־שם באופק, אף הוא לא יהסס לרגע כדי
לחוש לעזרת לבנון במיקרה של פלישה.

אולם מדינאי סיירות אינם ששים
לקראת אפשרות זו. הפסיכולוגיה
שלהם שונה מאוד מזו של
עמיתיהם פירושלים.
״אם האמריקאים יצילו את לבנון ״,אמר
אחד מהם ,״תסגור סוריה את הגבולות לצמיתות.
לבנון תהיה מנותקת, כמו ישראל.
כל הבסיס הכלכלי שלה — המיסחר עם העולם
הערבי — ייהרס. סוריה תפתח את
נמלי לטקיה וטרטוז, ואלה יתפסו את מקומה
של ביירות. יהיה זה סוף בסים־הקיום
של לבנון.״

סכנת הפלישה הישראלית
* ו גם הסיפה לפשרנות מנהיגי לבנון
| כלפי הפידאיון. אין הם יכולים להתגרות
בדעת־הקהל הערבית, כי עליהם לסחור עם
עמי ערב ולמשוך את כספם לבנקים שלהם.

אילו יכלו לפעול על פי רצונם
החופשי, היו שליטי ל מון עורכים
זה מכפר טפח כפידאיץ.
הצבא הלבנוני נתון למרותו של פואד

מרכזיים לעיתונאי זר ,״הם נותנים לישראל
תירוץ לכבוש את דרום לבנון, כדי לטהר
אותה מהפידאיון. אבל אחרי שהצבא הישראלי
יכבוש חבל־ארץ זה, האם הוא ייסוג
משם? כמובן שלא!

״הישראלים לוטשים מזמן עין
על המיס של הליטאני, הדרושים
להם כדי להשקות את ארצם. ה•
פידאיון עוזרים להם להגשים את
מטרתם !״
לכן מציע אותו מנהיג לקרוא לצבא־האו״ם
לתפוס את הגבול, בצד הלבנוני.

סכנת הגבול החשוף
ף גד תפיעה זו התייצבו לא רק הן.
מוסלמים, אלא גם אחת הדמויות הססגוניות
של הצמרת הלבנונית — כמאל
ג׳ומבלאט.
ג׳ומבלאט הוא דרוזי. הוא לאומן לבנוני,
כשם שהדרוזים בישראל הם לאומנים ישראליים.
הוא בעל־אחוזות עשיר, איש שמאלי
קיצוני, ושר־הפנים. בלבנון זהו תפקיד
רב־עוצמה.
״מה יעזור לנו צבא האו״ם?״״ שואל
ג׳ומבלאט.

״ערכתי מהקר ונפתפר לי שכדי
לתפוס את הגפול שלנו עם ישראל
דרושים חמישים אלך חייל.
״האו״ם ישלח לנו לכל היותר ארבעת אלפים,
מה אלה יעזרו? ואם ישלחו 50 אלף,
מניין ניקח את הכסף כדי לשלם עבורם?״
לכן דוגל ג׳ומבלאט בהסדר עם הפידאיון,
ונראה שזה מה שאמנם יקום — אולי אחרי
כמה מרחצי־דם זעירים.

!עוות *וגו שהובאו במיוחד מאירופה, נכנסו לפעולה כערב הנתיחה של ויו

יש די ס קו ט ק ויש די ס קו טק,
ויש אפילו שטוענים כי
יש יותר מדי די ס קו ט קי ם,
לפחות בתל־אביב.
אבל אלה שנכחו השבוע
בטקסהפ תי ח ה — שנמשך
כל השבוע — של די ס קו ט ק
״טיפאני״ ,במלון ״זץ״ ב־תל־אביב,
לא יכלו להימנע
מן המח שבה, שבעלי ה די
ס קו ט ק החדש משוכנעים
כי אין די ס קו טקא חר ב כל
רחבי העיר הגדולה.

יורשי סוסו
0של דיזנגוף
ך* ימה הצדקה מסויימת למחשבה כזו:
ן | טיפאני הוא הדבר המפואר ביותר שנראה
בעיר הגדולה מאז סוסו של דיזנגוף.
במחיר 150 הלירות לשנה דמי־חבר, בתוספת
עשר ל״י למשקה ראשון, יזכה הרוקד
העליז — שהוא או סנוב או סתם בן
לאבא מיליונר — לתפאורה לא־נורמלית,
תאורה לא־נורמלית, תקליטים לא־נורמליים,
ונערות־גוגו סופר־לא־נורמליות — שאף
אחת מהן, לפחות בהתחלה, לא ישראלית,
חס וחלילה.

לעורר בול־עץ
לחיים !
נערות הגוגר האלו הובאו לערבי הפתיחה
ממועדוני טיפאני ברחבי אירופה — ו־

* [1קאטי האנגליה, היתה היפה ביו־
״11 71
1 | 0 # 1 /1 8תר בערב זה. דוגמנית־רקדנית.
זו היא ידידתה הטובה של מאודי שאולי־רייס־דייוויס.

הקוסמטיקאית ~

בלטה בשמלת־ערב ארוכה ובה תנ הגו ת ככוכבת.

מלכת היופי

מלכות־יופי

ו מלכו ת־ מי ם

בלט

בין ה:

קוטס היוש־ה החל-אביבי החוש ״טיפאני״

הטובה באירופה

סיטה בונג ה, גרמניה הידועה באירופה כאחת הרקדניות
ה טובו ת ביו תר, הוטסה ב מיוחד לפתיחה, הדחי־מה
את הקהל בתלבו שתה, בלאק השחור שעל ציפורני ה ובריקודה, שהתקבל בת שואות.

האמת ניתנה להיאמר שהן באמת מיק־צועיות:
הן מסוגלות לעורר לחיים ולריקוד
אפילו בול־עץ.
מזה אתם למדים שמועדוני טיפאני הם
רשת דיסקוטקים ומועדונים ברחבי העולם
— ועתה, תודה לאל, גם בישראל.

^ __2נ 1א

קה ני־
.צבא
ורחיס.

1ך י | ר \ 1ר 1ץ המיוחד בדיסקוטק טיפאני הם הצבעים המרהיבים, המוקר־
^ 1 1 1 1111 11 ניס על הקירות והמ שתנים לפי קצב המנגינה. ב ת מונ ה: סיל־ביה
פיטרי, יפהפיה שבאה ב או פן מיוחד מפאריז, עובדת ב מו ע דון דת ב תו ר מארחת.

היה שם?

ך* ריצפה בטיפאני היא מאיטליה, התק(
| רה מספרד, המוסיקה מאנגליה ומאר־צות־הברית.
בערב הפתיחה נזלו שם הקוויאר
השחור וקוקטיילים של שמפניה בנהרות
— בדיוק כמו הקהל הישראלי.
מי לא היה שם? ח״ב לשעבר שולמית
אלוני, במכנסיים ספורטיביים ובתה לצידה,
חיככה מרפקים עם נערת־זוהר מלכה רוזנ־הרקדנית
שטיין
ביהלומים ופרוות־מינק.
אביבה פז בשמלה ערבית והריון מתקדם,
הדוגמנית ליאורה לפידות, שיצאה לאוויר
העולם זו הפעם הראשונה מאז נתגלה שהיא
הצטלמה בפלייבוי. אורה בהרב, מזכירתו
של המיליונר מאייר, בחליפת־קטיפה
שחורה, ובהעדר כמה קילוגרמים שהיו לה
בעבר — ובעלה. וכל שאר המי־ומי ומהומה.
וכשיסיימו כל רבבות המששתפים־ה־קבועים־בכל־פתיחה
את השתתפותם בטקס
הפתיחה — יוכלו אולי אנשים מן הישוב
לבוא לשם כדי לרקוד.

נכנסה לטקסי, ומאז היא נעלמה.׳

** תם ״העולם הזה״ ,שהצליח לב־
^ קר בבית־הוריה של כליל שעם החטופה,
מדווח על ר איונו הבלעדי:
בבית שוררת אווירה של שבעה. נשים

רעולות־פנים באות אחת אחרי השנייה לנחם
את אמה של כליל. האב יושב על המרפסת,
מוקף קרובים וידידים. השיחה נסבה על
מכת הגורל האכזרית שפקדה אותם.
לדברי האב, אין לו כלל מושג מי יכול
היה לבצע את החטיפה. חלידה, הילדה שלא
נחטפה, סיפרה שלא הכירה את הנהג החוטף.
לדבריה, לא ראתה אותו מעולם לפני

כיצד, אם כן, היתד. מוכנה — וכליל אף
הסכימה לכך — להיכנס למכונית זרה?
התשובה היא שבמציאות של עזה, נהגי
המוניות הם דמויות אהודות ומעוררות אמון
בין התושבים — משהו בדומה לבובי האנגלי.
אביה
של כליל, איסמעיל שעט, הוא בן
,45 יליד יפו. יש לו שני בנים — שהבכור
ביניהם, בן ,22 לומד באוניברסיטת
קאהיר — וארבע בנות, שבליל היא הקטנה
ביניהן.
איסמעיל הוא סוחר־נוסע, ולדבריו אין לו
אפילו שונא אחד בעולם, שהיה מוכן לחטוף
את בתו. לדעתו, היה החוטף לא
שפוי .״הודענו מייד למשטרה,״ מספר הוא.
״אבל כבר עברו שבעה ימים ואין תוצאות.
רק אחרי שבוע פירסמו את התמונה
של כליל בעיתונים.״
הקרובים המקיפים את האב מביעים את
התמרמרותם על כך שעזה הפכה לעיר פראית.
חטיפתה של הילדה הקטנה הינה ה־

11 שטפה!

*ץ תי הילדות, אחת בת תשע וה־שנייר.
בת עשר, שיחקו להן בשלווה,
!אשר נעצרה לידן המונית.
השעה היתה שתיים אחר־הצהריים. ה-
קום: מרכז שכונת רימאל, באחד הרחו־ות
הראשיים של עזה, ממש ליד ביתן של
ילדות.
אולם גם השעה וגם המקום הבטוחים
הושיעו: אחת משתי הילדות נעלמה
תוך המכונית — ולא נמצאה עד היום.
דבר אירע ביום השני שעבר, ד,־ 23 למרץ.
סיפרה הילדה שלא נחטפה, חלידה חמד
ל־חוסייני בת העשר, לכתב העולם הזה:
״שיצקנו לנו, ופתאום נעצר על־ידינו טקסי
צבע ירוק בהיר. הנהג אמר, :תיכנסי ל־כונית.׳
רציתי להיכנס, אבל כשהתקרבתי

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

הביאו צ׳ק בסכום של — 4620.ל״י. הצ׳ק
הוכנס לבנק, הוועד קיבל תועדות מילוזה,
וחזר למלטשה.
בעשר. בבוקר חולקו האיגרות לתורמים
בהתאם לסכומי התרומות שלהם — ותוך
דקות מספר געשה כל המלטשה. העובדים
גילו לתדהמתם כי במקום איגרות מילווה
חדשות — הם קיבלו איגרות שעברו כבר
מספר ידיים. מרבית האיגרות נשאו עליהן
כתובות שונות, והיו מוחתמות מאחור בחותמת
סניף בנק־ד,פועלים בבית־שאן.
התמונה היתד, ברורה לעובדים. בנק־ה־פועלים
רכש את האיגרות האמורות במחיר
השוק — שהוא כ־ס/״ 70 מהמחיר הנקוב —
ומסר אותן עתה שנית — בערכן המלא.
כל איגרת נמכרת פעמיים. מאין
באו האיגרות המשומשות?
כבמרבית המיפעלים הגדולים בישראל,
הותרמו גם עובדי מיפעל הטקסטיל בבית-
שאן למילויה הביטחון. כשקיבלו את האיגרות׳
מיהרו הפועלים מיעוטי ההכנסה לסניף
הבנק המקומי והמירו אותן בכסף מזומן.
הבנק רכש מהם את האיגרות בשער
של כ־/6״ 70 מערכן המקורי — והעבירו לסניף
המרכזי בתל־אביב והסניף המרכזי
מסר אותן שנית לתורמים אחרים — בערך
הנקוב.

לטקסי, הוא אמר, :לא, לא אח. היא.׳ כליל

שלב האחרון בעליית גל האלימות בעיר.
גל שהתחיל במעשי שוד, והתקדם ליריות,
הטלת רימונים, מעשי רצח בדם קר — גם
של נשים וילדים — ועתה לחטיפת ילדים.

ף כית פנימה יושבת אמה של כליל.
4בשקט, ללא דמעות וללא קינות. אולי
הילדה עוד בחיים — אסור אפילו לחשוב
אחרת. אללה אכבר — והיא מקווה.
אולם בעלה אופטימי פחות:
״אם המשטרה לא מצאה את כליל כבר
שבעה ימים, למרות כל המאמצים שהשקיעה׳״
הוא נאנח ,״יתכן שכבר מאוחר מדי.
״יתכן שכבר הכל אבוד בשביל כליל
שלנו.״

פירוש הדבר הוא פשוט: כרגע, נמסרו
אותן איגרות פעמיים — והבנק קיבל עבורן
כסף פעמיים.
כיצד ייתכן דבר כזה? השיב על כך מזכיר
בנק־הפועלים, אמנון בר־נוי:
״הוועד חתם על רכישה במזומנים —
ואישור זה הועבר לבנק ישראל. בנק ישראל
מקבל את כל הסכום. אין לנו עכשיו תעודות
מילוזה מקוריות, ומה שאנו עושים
על־ידי רכישת איגרות במחיר השוק ומכירתן
בכמה אחוזים יותר, הוא חוקי בהחלט.
יש פה כנראה טעות של המחלקה. זה אולי
באמת מריח לא בסדר, אבל העובדים רצו
מייד תעודות, מפני שהם רצו כסף מזומן
לפני פורים. אז נתנו להם את מה שהיה.
התעודות החדשות שהם היו צריכים לקבל
תגענה עכשיו אלינו, כך שהכל בסדר גמור.
לגבי המועצה הציבורית למילווה הביטחון
אנחנו בסדר גמור.״

החוקיות כסדר. והטעם הטוב?
מבחינה חוקית פעל הבנק כשורה. המוזר
בכל הפרשה הוא התרגיל הפיננסי המוזר
של הבנק. אם נקבל את דברי מזכיר הבנק
כפשוטם, הרי מוסר הבנק לתורמים בתמורה
מלאה איגרות שרכש ב־ס /ס 70 בלבד מערכן
הנקוב. האם באיגרות החדשות שיקבל מ־בנק־ישראל
— יזכה את חשבונו ב־ס/ס70
בלבד מערכן? מה קורה כאן? האם מממן
הבנק את מילווד׳ הביטחון?
יתירה מזו: כשפנו נציגי הוועד טלפונית,
ביום קבלת האיגרות, לבנק הפועלים, ודר־

״החלי! שלד בסאנטום״
״עסק מעורפל נואוד״

שו איגרות חדשות במקום המשומשות,
השיב להם מנהל הסניף :״אם אתם דווקא
רוצים, אני מוכן לתת לכם תעודות חדשות
ולקבל את אלה חזרה.״ כיצד יכול היה לעשות
כן — אם לא היו בידיו תעודות
מקוריות?
את דעתם של חבריו הביע בחריפות אחד
מחברי ועד עובדי המלטשה:
״כל העסק הזה נראה לי מאוד מעורפל.
יש לי רושם שאנחנו התנדבנו לתרום —
ואחרים עושים מזה חזחים.״

פשעים!
ה״מאפיהיי ביפו
המלחמה, מסתבר, מתחילה לתת את אותותיה
גם בתל־אביב. אם עד עכשיו נהנו
אזרחים נכבדים ליישב חילוקי דעות בוויכוחים
ומכות אגרוף, או לכל היותר ירית־אקדח
קטנה, הרי שלאחרונה אמצעי ד,שיכ־נוע
הקונבנציונלי בעולם העסקים הוא רי־מון־יד.
יצחק
אבוקה הוא בעל איטליז יפואי
משגשג — ברחוב האתרוג מס׳ ,4בסביבת
רחוב שישים המפורסם. בסביבה זו גרים
ערבים ויהודים בצח־תא ובהרמוניה.
בשבוע שעבר התנפצה ההרמוניה, כאשר
חמישה רימוני־יד הושלכו בפתח האיטליז.
לדברי אבוקה — על־ידי אלמונים .״אין לי
אויבים בכלל, לא בין היהודים ולא בין הערבים,״
טוען הוא .״אין לי בכלל מושג מי
היה מעוניין לזרוק את הרימונים.״
שתיקה שווה חיים. שבוע אחרי ליל
הרימונים קרה מיקרה נוסף :״הלכנו לישון
ביום חמישי בשש בערב,״ מספרת אשתו של
אבוקה, אספרנס כחולת העיניים .״פתאום,
בשעה ארבע בבוקר, הופיע אצלנו שוטר והודיע
לנו ששוב זרקו רימונים — הפעם
בתוך החנות. רצנו לחנות, וראינו שיש בור
גדול ליד הפריג׳ידר והדלת של הפריג׳ידר
מלאה עם רסיסים.״
למרות מטחי־הרימונים, ההופכים כנראה
לנוהל־עסקים מקובל, מסרב אבוקה לפצות
את פיו. הפחד הוא דבר מוחשי מאוד בסביבתו
:״מה זה בור קטן וכמה רסיסים
בפריג׳ידר?״ אומרת אספרנס .״בור אפשר
לסתום במלט. אבל אם יהרגו אותנו — אף
אחד לא יחזיר אותנו לחיים. מי שזרק את
הרימונים — שיהיה לו לבריאות. אלוהים
כבר ישלם לו.״
רימונים על ילדות. לשכן של אבוקה,
המעדיף להישאר בעילום שם, יש גיר־סר,
שונה על הענין :״מזמן מתנהל ריב
בין אבוקה לבין כמד׳ צעירים שהיו מבקרים
בחנות שלו. שמענו מריבות אבל לא
ידענו על מה, עד שקרה הענין עם הפיצוצים.״
בעקבות
הפיצוצים נעצרו על־ידי המשטרה
שלמה אדרי, יוסף לב, עמרם אדרי
וסיד רדוטי .״אנשים אלה נעצרו סתם על־ידי
המשטרה,״ טוען אבוקה בלהט .״הם
היו בסביבה אז המשטרה עצרה אותם.
אני לא חושד לא בהם ולא באף אחד.״
הוסיפה אחת משכנותיו של יצחק אבוקה:
״אנחנו לא רוצים להיות עם הראש בתוך
הענין. יש לנו משפחות וילדים.״

רכב
אן,אס.או. יוצאת
להתקפת־נגד

המלחמה שהכריזה המועצה הי שראלית
לצרכנות על חברת מכוניו ת הדר, מייבאת
מכוניות אן.אס.או ,.גרמה לצעד בלתי־רגיל:

התערבות ישירה של משרד התחבורה.
מנהל אגף הרישוי של המשרד, אלוף
(מיל ).צבי אילון, הטיל על מנהל מחלקת
המוסכים למנות צוות טכני שיבדוק את תלונות
הלקוחות ולהסיק מסקנות.
הצוות, שהרכב מחמישה עובדים מקצועיים׳
הגיש לא מזמן את מימצאיו. כתב
אילון למנהל המועצה לצרכנות:
• בדגמים הפופולריים ה מופצים על־ידי
חברת מכוניות הדר, לא קיימים ליקויים
החורגים מן המקובל.
• ה שירותים המוג שי ם על־ידי החברה
מ שביעים רצון.
• בדגם , 80 מתוך המימצאים, יש יסוד
להניח כי אורך חיי ה מנוע (מנוע ונקל)
קצר מאורך חייו של ה מנוע הקונבציונאלי,
וכן קיי מו ת תקלות מ סוי מו ת במערכת ההצתה
אשר היצרן ו מפיציו מנסים להתגבר
עליהן. הצוות הגיע למסקנה זו על־פי בדיקת
מספר כרטיסי תי קון לרכב ב מו סךה חברה,
ולא על פי התלונה שהוג שה על
ידיכם, הנמצאת בהליכים מ שפטיים.
• מתוך החוי״ור הנזכר, ני תן להתר שם
שיש מקום ל שינויים ב שיט ת המגע של ה חברה
עם הלקו חות, ב מג מ ה להציא ל שיפור
היחסים, ועל כך נסב ת שומת־לב החברה.

המלחמהנמשכת. מד, מתבקש ממסקנות
אלה? לפחות גורם אחד ידע מה
הוא מתכוון לעשות• מנהל הדר הכריז שאינו
׳מתכוון לקפל את דגלו, אלא דווקא
להמשיך במלחמה׳ ולתבוע את עלבונו ועלבון
מכוניותיו.
הוא הורד, לפרקליטו להגיש משפט נגד
המועצה לצרכנות.

ה מו ל ח __ הז ם __ ו׳ ח 1 7

1ז 111ל ם

לאנכונהו ^ המולאטית

נ שי מ ה
אתם רואים — אז בכל זאת צודקים כל
היוני ם ו היוגו ת האלו, שאומרים שהעולם
כולנ — לא, לא נגדנו — פ שוט שהעולם
כולו עומד על נ שימה נכונה.

לזאב רווח,

הנה,
תראו מה קרה
הוא רק נשם נ שימה אחת לא נכונה.
כל הארץ —ז מותר לי ל הגזי ם קצת, לא?
— נבהלה ביו ם שני ב שבו ע שעבר, כשי
בע שר בלילה הודיע פתאום קריין הטלוויזיה
הי שראלית, באמצע התוכנית, שזאב
רווח קיבל התקף־לב באמצע הצגת ח תונ ת

ויצ׳אוד

הדמים.
אז לא דובים ולא התקף, מספר לי זאב.
״ז ה קרה לקראת סוף המערכה הרא שונה,״
מדווח הוא .״זהו, קטע חזק מאוד מב חינ ה
ריג שית, ואני ה ת מוט ט תי. אני חו ש ב שוה
בא לי מנ שימה לא נכונה. אבל אחרי כמה
רגעים לקחתי ח תיכ ת לי מון ו חזרתי.״
בינתיים ניצלו נמה חבר׳ה זריזי ם את
העניין, התחילו להפיץ ש מועו ת זוועה: שזה
קרה לו בגלל סמים — בגלל גלולה —
בגלל שהוא ה ת מז מז שם מאחורי הקלעים
עם מי שהי והתעלף מ ה תרג שות — וי, וי,
אל תשאלו.
״אני לא לוקח סמים ולא בטיח,״ מ שיב
זאב בביטול .״אני מופיע על הבמה כבר
שש שנים, בלי אף יום חופ ש. טוב לי על
הבמה, ואני לא צריך סמים ב שביל לעזור
למציאות. אחרי העסק הזה לקחו אותי
לבדיקות בבילינסון, ופרופסור א שכנזי אמר
לי שאני בריא כ מו שור, .אני משאיר את
הבדיקות ש לן אצלי,׳ הוא אמר, ,ב שביל להראות
לסטודנטים אין באמת צריך להיראות
מי שהו בריא׳.״
טוב, אז רק ת מ שין להיות בריא, חביבי.

זאב רווח

חתוכה חינוכית
מי לא היה שם, ביום רביעי האחרון במלון
רמת־אביב בתל־אביב? יפה ירקוני.

רכקה מיבאלי, רפאל קדצ׳קין,
אילי גורליצקי, דן בן־אמוץ, זאב
כ ר לינ ס קי,
כרמון,

התאומים,

הגששים,

להקת

והזמר הידוע והרווק המפורסם יואל

רק שהפעם היה שינוי קטן: יואל היה

מעוטי־יכולת-בעלי־מנת־מישכל־גבוהה־מהרגיל.
אז ברור שכקצין־חינוך עושה חתונה, אז
זאת חתונה:
זה התחיל בארוחת־ערב מפוארת — אבל
מפוארת — בעלת היקף צנוע, שמונים מוזמנים
בסך־הכל. משם עברה השימחה לדיסקוטק
של יאנוש. שם התרחבה כבר קצת
המיסגרת וכללה כבר איזה 500 מוזמנים.

קטי היא דוגמנית בריטית ממוצא מולאטי, שהיתה נשואה בזמנו לאיש
חברת״התעופה הבריטית ״בי.או.אי.סי.״ ,ואחר־בך באה לארץ כדי לשבת בל
ערב במועדון התל־אביבי ״מאנדי׳ס״.
תוך כדי ישיבה ב״מאנדי׳ס״ ,הפכה קטי לנערתו של כוכב המערבונים
ריצ׳ארד בין, השוהה עתה בארץ.
אבל תוך כדי שהיא היתה נערתו של ריצ׳ארד בון, היא הספיקה גס לנהל
באמצע רומן קטן עם טדי שאולי. למה ז למה שקטי היא בחורה דוגרי,
אומרת בלי בושה וברצינות גמורה כל מה שהיא חושבת. וגס עושה כנ״ל.
אז מה בל זה שייך בעצם לעם ישראל !
שייך, שבגלל הפלירט הקצרצר — ובחיי שהוא היה קצרצר — בין קטי לטדי,
נשבר הרומן הלוהט בין טדי ודינה ברכה, והדיבורים על נישואים ביניהם
פרחו באוויר.
ליתר דיוק, קטי היתה, כנראה, רק הגב ששבר את קש הגמל, זאת אומרת!,
הקש ששבר את גב הגמל.
ואם למישהו מכם היה בשעתו שבל להתערב איתי, כשאמרתי שאולי תצא
חתונה מהרומן בין טדי לדינה, אז הוא יכול היה להיות איש עשיר עכשיו.

יואל ורינה דן
בבר בהרבה שמחות בימי חייו — כאורח.
הפעם היו כולם האורחים — והוא החתן.
הוא התחתן עם רינה שו ר ק, אותה
הכיר כשהוא היה זמר והיא רקדנית ב־כרמון.

היתה
זאת החתונה העליזה ביותר שאני
זוכרת, אני לא זוכרת ממתי. ומה שעשה
אותה מוצלחת כל־כך היתה ידו המיקצו־עית
של האבא של הכלה — סיומק׳ה
שורק, קצין־חינוך של גייסות השריון לשעבר,
וכיום מנהל מוסד נבונים לילדים־

אחרי הזלילה התלבשה להקת כ ר מון על
המחותנים השבעים וסחפה אותה להור ה
סוערת. ומי ששיגע אותי שם הכי הרבה
היה קלצ׳קין שהצליח — בגילו, בחיי! —
לעייף אפילו את הרקדניות הצעירות והמיק־צועיות
של כ ר מון בריקודיו הסוערים.
בתוכניותיו של הזוג הצעיר, לידיעתכם:
ירח־דבש בן שלושה ימים במלון, נסיעה
לפאריס, שם מופיע יואל באולי מפיה, אחרבן
דרך מכסיקו, לביתו בלוס־אנג׳לס.

הזוג המודרני

וכאן שורש הבעייה. שכן חוג הידיד
המ שותפי ם הזה, שהוא די נרחב, גילה
אחרונה עובדה מעציבה:

מ בין שני בני־הזוג, המוכר יותר בציבו ר
הוא דווקא הגבר. הוא
קאמרית ידועה.
אשתו היפה ידועה פ חו ת ממנו בציבור
אבל לא בין ידידיהם. שם היא ידועה
מאוד — מאוד מאוד.
כי בני הזוג הליברלי הזה, שיש להם
אפילו ילדים לא רק שמנהלים רומנים צדדיים,
אלא שאפילו נהנים לספר על עלילותיהם
לכל.
לא ב פו מ בי חס וחלילה. לא. רק לכל
ידידיהם המ שותפים.

התברר להם שקיים ב תוכ ם חוג ידיד
מקורב ב מיוחד לזוג הליברלי — ולאלו מ
אה הבעל גם צילומי־עירום של אשו
שהוא צילמם בעצ מו.
וכ שאני או מרת צילומי־עירום, ז ה
בגלל שאני לא רוצה לה שתמ ש ב מילה 1
קאנטית יותר, ל מרו ת שהיא היתה מתאו
את היצירו תהא מנו תיו ת האלו טוב יוו

מנצח תזמורת

אז עכ שיו כל הידידים שאינם מקורב
ב מיו ח ד כועסים: הם לא מוכני ם לסבול !
ההפלייה הזאת.

במדינה
לבני הנוער ־ שלום!
,ביום א׳ 5.4.70 תיערך פגישה של תנועת הנוער של העולם הזה — בוח
חדש במועדון ״מיני מנדיש״ (הירקון ,)71 בשעה ,8.30 בהשתתפות ח״כ

אורי אבנרי.
חברי מועצת הנוער נפגשים במקום בשעה .7.00
בברכה,

מועצת הנוער
של העולם הזה — כוח חדש.

לנעיר׳ תנועת השרה הזה ־
כוח תוש

אתה ודאי שואל את עצמך לא פעם :״מה התפקיד שלי בהכרעה הגו*
דלית העומדת בפני המדינה?׳״
סיעתנו בכנסת משתדלת כמיטב יכולתה לעמוד על משמר השלום ולהילחם נגד
מזימות שוביניסטיות ומנהלת מאבק יום־יומי. אולם גורל המדינה לא

יוכרע בכנסת ובממשלה בלבד.

המאבק האמיתי מתנהל על דעת הציבור, בכל תא חברתי — במקום העבודה,
בבית, בחוג ידידים. זהו שדה־המערכה האמיתי.
זה מטיל אחריות אישית רבה על כל אדם במחנה שלנו. כר אחד חיים

לראות עצמו כשליח של מחנה השלום, כלוחם במערכה היומיומית
על דמות המדינה.
בימים האחרונים, חשבנו על כך לא מעט, ואנו מרגישים צורך להיפגש עם
החברים המרכזיים של התנועה, כדי לטכס עצה ולמצוא שיטות בלתי־שיגרתיות
לפעולות תנועתנו, כדי :
א) ליצור צורה קבועה של השפעת חברי התנועה בסביבתם האישית.
ב) להבטיח זרימה מסודרת של הערות, הצעות ורעיונות מחברי התנועה

להנהלה ולסיעה ככנסת.
ג) לחזק בדרך־כלל את הקומוניקציה ההדדית בין המוסדות המרכזיים

והחברים.
* לשם כך הוחלט לקיים פגישה ארצית של פעילים, שבה יידונו ההצעות שהתגבשו,
ותישמענה הצעות והערות של חברים. כן ידובר על המיפקד וההכנות לוועידה.
הפגישה תתקיים ביום השבת ,11.4.70 משעה 10.30 בבוקר עד שעה >־.16.0
לפעילים המרכזיים תישלחנה הזמנות אישיות. אם ברצונך להשתתף, ולא קיבלת
הזמנה — אנא, פנה אל משרדיו־,תנועו־.,

בברכה,

המשרד המרכזי של
תנועת העולם ־ כוח חדש עבר לרחוב החשמונאים ,88 תל־אביב,
קומה ב׳.
מיספר הטלפון יהיה ,265836 והוא יחובר בקרוב.
המשרד יהיה פתוח במועדים הבאים:
יום א׳ 14.00 :עד 22.00
יום ב׳ 9.00 :עד 13.30
יום ג׳ 9.00 :עד 13.30
יום ד׳ 14.00 :עד 19.00
יום ה׳ 9.00 :עד 19.00 ,13.30 עד .22.00
יום ו׳ 9.00 :עד 13.00
בדיחה עצובה
מאד

נוער

לילדים ובני־נוער, גרם השנה מזג־האזזיר
הסוער בפורים אכזבה עמוקה. הם נאלצו
לנטוש את הרחובות עקב הסערה, לחגוג
כמיטב יכולתם בבתים ובאולמות ציבוריים.
אולם גם במיסגרת זו הצליחו רבים מהם
לנצל את תחפושותיהם בהצלחה.
כל הממשלה על מקל. במיוחד בלטה
השנה, בתחפושות הילדים, ההתייחסות
למציאות המבוגרים. בין המוני הדמויות של
אסתר, מרדכי, המן ושאר המצחיקנים הקלאסיים,
בלטו פ אנ טו סיס וטילים. ברמתיים
התחפשו שני ילדים לזוג אוהב ומתנשק —
כשאחד מהם הוא גולדה והשני נאצר. לצד
קוסיגינים וניקסונים בלטו משה דיינים רבים
— חלקם עם טלפון ביד. עדיין ממתינים,
מה לעשות.
מוצלחת במיוחד היתד, הפורימיאדר, שאורגנה
בשבת לפני־הצהרים בקולנוע הדר
בגבעתיים על־ידי שלמה וישינסקי, אהוב הילדים
מתוכנית הטלוויזיה אליק בליק בום
ומוצלחת במיוחד, בתוכנית המוצלחת, היתד,
תחפושתו של אילן ד,לוי בן ד,־ ,11 שהתחפש
לגולדה מאיר, כשבידו מקל שאליו
קשורים 23 בלונים — כל בלון עם שמו
של שר בממשלת הליכוד הלאומי.
ליתר הבהרה, תלה אילן־גולדד, על צודארו
גם מוצץ.
לאחר שזכה בפרס הראשון, מבין מאות
התחפושות שנכחו בפורימיאדה, נשאל אילן
כיצד הגיע לרעיון ל,בחור דווקא בתחפושת

״אבל זו בכלל לא תחפושת,״ השיב בן
ר 11״זד, באמת המצב, נכון?״
עלייה עולים על העולים
העלייה, כידוע, היא ציפור הנפש של ישראל,
משהו כמו קיבוץ־גלויות, למשל.
וכמו קיבוץ־גלויות, למשל, גם איתה מוכן
כל ישראלי טוב להסכים — כל עוד אין
היא נוגעת לו ישירות.
ההגיון מחייב שהישראלי יתייחס לעולה
החדש, אם לא באהדה ובנימוס — דרישות
מוגזמות, לכל הדעות — הרי לפחות בהגינות
— אבל לפעמים גם תכונה אלמנטרית
זו כאילו נעלמת מן האופק.
המציאות היא זו: כשנופלת לידי היש־אלי
הוותיק ההזדמנות — הוא מוכן לעלות
על העולה כמו טיל — כדי להרוויח כמה
לירות טובות.
סחיטה חצופה. הוכחה לכך ניתן למצוא
במרכז הקליטה בך יהודח אשר בנתניה. המרכז,
הנמצא בחסות הסוכנות היהודית,
מפרסם על לוח־המודעות שלו הצעות ל־,
דירות להשכרה — במחירים הנעים בין ׳800
לאלף ל״י,לחודש. המדובר בדירות בנות
ארבעה חורים ברמת השרון — לא בווילות־*)/
פאר בסביון או על הכרמל.
אולם העולה החדש — ביחוד זה מהארצות
האנגלוסכסיות — אינו יודע שמחירים
אלה הינם סחיטה. הם משלמים — עד שהם
מגלים שדפקו אותם.
בדירות למכירה אין המצב טוב יותר: הן
מוצעות במחירים של עד 150 אלף ל״י —
סכומים כפולים מערכן האמיתי.
טריק אחר: המחירים המצויינים במודעה
הם סבירים. אולם כאשר מגיע לקוח ומתגלה
שהוא דובר אנגלית, או עברית מגומגמת
במיבטא אנגלי, מודיעים לו שנפלה
טעות במודעה, ושהמחיר האמיתי הוא גבוה
יותר — ״מפני שהמחיר שהודפס בטעות
הוא מגוחך ממש.״
כאשר מגלים העולים שרימו אותם, הם
אינם מהססים לזעוק חמם. אולם רבים מהם
אינם מגלים זאת — ושתיקתם של הסוכנות
ומשרד הקליטה, המרשים מודעות כאלו
תחת חסותם, אינה מקילה עליהם.
לאחרונה התארגנה קבוצת עולים שהחליטה,
לאחר התייעצויות קדחתניות, לבדוק את
העניין מבחינה משפטית.
מה שצפוי בקרוב: פנייה אל כל הגופים
המטפלים בעלייה, כדי לבער את הנגע לפני
שיתפשט למקומות יישוב אחרים.

ך ש בו עשעבר נעתר בית־המשפט ה-
• 4גבוה לצדק בירושלים לבקשה מיוחדת
במינה :
הוא הציע לשר המסחר והתעשייה לבדוק,
בעזרתם האדיבה של מומחי משרדיו,ברי־אות,
שורה של אברי־מין זכריים מלאכותיים
ואמצעי־עזר אחרים לשיפור הפעילות המינית
— ולתת את תשובתו תוך 75 יום.
בכך, הגיע לשלב חדש מאבקו של אזרח
ישראלי בשם צבי ביגלמן על זכותו לייבא
לארץ פריטי ציוד שונים שנועדו לשיכלול
הפעילות המינית. בשלב הקודם סירבו נציגי
הממשלה להרשות יבוא פריטים אלו.
טענתם :״לציוד אין ערך רפואי.״
ביגלמן פנה לעורך־הדין יהודה רסלר —
אותו עורך־דין שיחד עם עדי קפלן אילץ
את הממשלה להפעיל את הטלוזיזיה בשבת.
הפעם, אילץ רסלר את הממשלה לבדוק את
אמצעי המניעה והעידוד המיניים של בי־גלמן.
טען
רסלר בבקשתו :״המשיב( ,שר המסחר
והתעשייה) ,בסרבו להתיר את היבוא,
פוגע בחופש הפרט למצוא את פרנסתו
בצורה ובאופן הנראים לו.״
כאשר תינתן תשובתו של שר המסחר
והתעשייה, יצטרך בית־המשפט העליון להחליט
אם מותרת הבאתם לארץ של פרי־טי־ציוד
פיקנטיים אלה.

?מה דא פרוטזה
דחיי־מין?

ף* ינתיים, כעיקבות
4סומת של היבואן החלוצי לאותם פריטים
של מרכולתו שיבואם כן אושר, הוצף
משרדו בזרם לקוחות גובר וגואה.
מספר ביג ל מן הצעיר 31

עד עכשיו פנו אלי 20 אלף איש במכתבים
עם שאלות ובקשות לאמצעי־עזר לחיי-
מין. קרוב לאלפיים הגיעו למשרד בדרישה
לקנות את המוצרים. הייתי חייב להשיב
ריקם את פניהם ולהסביר שעדיין לא קיבלתי
אישור למכירה.
מגיעים אלי גברים ונשים מכל שיכבות
החברה — רופאים, עורכי־דין, מהנדסים,
פקידים, פועלים, אפילו פועלי־דחק. מגיעים
אנשים מגיל 18 עד ,75 דתיים וחופשיים
כאחד. לבד ובזוגות.
לפני שבוע בא זקן בן ,70 מהנדס בדימוס.
הוא סיפר שהוא נשוי לאשה צעירה

ממנו בהרבה. בגילו, הוא אמר, הוא כבר
אימפוטנט קצת. הוא ביקש פרוטזד, עם
משאבה לעזרת זיקפת האבר. הסברתי לו
שאני לא יכול למכור לו את התכשיר, כי
אין לי עליו עדיין אישור. הוא היה מלא
זעם:
״מקל להליכה אני יכול לקנות? משקפיים
לראייה ושיניים תותבות לאכילה כן —
ורק פרוטזה לחיי־מין לא? כמה שנים יש
לי עוד לחיות בכלל וליהנות מן החיים?״
והגיע קבלן כבן .45 השאלה הראשונה
שלו היתד — ,למה לא הגעתי לפני 20 שנה.

ב־ ת -ה מנ שפט

אני מתפלא שאצלנו בארץ מפקפקים ב-
נחיצותם של אמצעי־עזר לדברים האלה. אם
גבר נפצע ומאבד את ידו או רגלו, מרכיבים
לו פרוטזה. ומה קורה אם חם וחלילה
הוא נפגע באבר־המין שלו — לא דרושה
לו פרוטזה?

בובה לסוטי־־מין
טענה של נציגי משרד־הבריאות
)1כי האברים המלאכותיים שלי יכולים

ה ע ליון • צטדר

להחליטאמכ שי ר 1ה הו א
״עכשיו יש לי כבר ילדים נשואים,״ סיפר.
״ 20 שנה אני סובל מקרירותה של אשתי
ולא ידעתי שאפשר לעזור לנו.״

גם להארכה
וגם להרחבה
ץ* וב האנשים שמגיעים רועדים מפחד
1ומבושה. בארץ זה לא מקובל שבעיות
בשטח המין הן בעיות לגיטימיות. לפני
כמה ימים בא אלי גבר כבן ,38 מורה
בתיכון. הבעייה שלו היתד, שאשתו לא נהנית
מיחסי המין איתו, כי אבר המין שלו
קטן מדי. הוא ביקש פרוטזה להארכה ולהרחבה.
גם את פניו נאלצתי להשיב ריקם.
רבים מן הלקוחות פונים במכתבים מתי-
בות־דואר או בטלפון בעילום־שם בגלל
הבושה. בטלפון פונות בעיקר נשים. כמו
לדוגמה איזו גברת שנשואה מזה עשר שנים,
אמא לילדים — ואף פעם בחייה לא באד,

״ מי צי ר ד פו א
לשמש לאוננות. עניתי להם :״ואם אשה
קונה גזר ענק או נר נשמה ומשתמשת בזד,
לאוננות — על זה יש פיקוח?״ בגלל זד,
אני אפילו לא מגיש לבדיקה ולאישור את
האבר הזכרי הפועל על סוללה, שהבאתי.
מלבד האברים המלאכותיים מייצרת החברה
בהטה אוסה בגרמניה, שממנה הבאתי
את הציוד, בובות בדמות אשד, עם אברי־מין
מושלמים. זכורה עדיין פרשת התביעה
שהגישה ז׳אקלין קנדי נגד חברה שיצרה
בובה כזאת בדמותה.
בובות אלו נירשמות על־ידי רופאים בגרמניה
לצורך ריפוי. פסיכיאטרים קובעים
שהן לעזר רב במיקרה שגבר הוא סאדיסט
או בעל דחף מיני מוגבר.
סאדיסט או סוטר,־מין אחר יפחד לגלות
את סטיותיו — אפילו לזונה — מפחד

צבי ביגלמן והמכשיר
ליצוא ויבוא. כך — עד שהחליט לחזור
ארצה.
תחילה החליט ביגלמן להקים בארץ חברה
ליצוא פרחים, אולם ביודעו שפרחים
הם עניין עונתי, חיפש לו גם משהו שיהיה
טוב לכל עונות השנה.
מן השנים ששהה בארץ, זכר את הבורות
בישראל בשטח המין ואמצעי עזר בשטח
זה. מה גם שבאירופה ענף זה מפותח
מאוד. בגרמניה לבדה קיימת תעשיית ענק
בשטח זה, שרווחיה השנתיים עולים על 20
מיליון דולר.
לפני שנתיים וחצי התארגן איפוא ביגלמן
כך שעסקיו בגרמניה ינוהלו בפיקוח מנהלים
שכירים, והתחיל להתמסר ברצינות ללימוד
משימתו החדשה, בחברת־הענק של

כאן התחיל מחול־שדים. במשרד־הבריאות
הודיעו לו שעל המישחות והכדורים עליו
לקבל אישורים מחו״ל, הכוללים מחקרים
שנעשו עליהם.
״ראיתי שזה תהליך שיקח שנים, אז אמרתי;
,נעזוב את זה. מה בקשר לתכשירי
הגומי׳?״ מספר ביגלמן, חסיד השיפורים.
ז ה, נאמר לו, שייך למשרד המסחר והתעשייה.
הוא
הביא דוגמאות של תוצרתו למשרד
המסחר והתעשייה, גילה שעליה לעבור בדיקה
של מכון התקנים.
מתוך 14 סוגי אמצעי־מניעה שונים,
אישרו לו במכון התקנים עשרה. את היתר
פסלו: באחד היה המשקל גדול מדי, לתוך

צבי ביגלמו סונר נוטר סיני ונל די־נפיו
התעשייה הזאת בגרמניה, בחסה אוסה. הוא
למד רבות.
״קראתי עשרות, אם לא מאות, חוות־דעת
רפואיות,״ מספר ביגלמן .״קראתי גם על
התהליכים המשפטיים שעברו בגרמניה עד
שזכו ברשיון. בפני בית־המשפט בגרמניה
הוכח בדו״חות של רופאים ופסיכיאטרים,
שתכשירים אלה עוזרים ופותרים בעיות של
מאות אלפי אנשים מבלי לגרום להם את הנזק
הקל ביותר.״

עמוד הנתיחה

מתוך אחד מספרי ההדרכה המיני ת שמייבא לארץ
צבי ביגלמן. ב ת מונ ה למעלה: ביג ל מן ו מנ שיר־עזר
לשיפור הפעילות המינית, אחד מתוך שורה של ע שרות מכשירים, הפועל בעזרת מ שאבה

קיימת בגלל זה מתיחות,
לרבנות. היא אמרה שהיא
אחרון להציל את נשואיה.
א,מצעי שיכול לפתור את

לסיפוק. בבית
והם פנו כבר
פונה אלי כקש
שאלה אם יש
בעייתה.
האנשים מגיעים אלי מקצווי הארץ. ממטולה
ועד אילת. לוקחים יום חופש מהעבודה
ובאים. גם פועלי־דחק מגיעים. ממש ריחמתי
על אחד שקנה ספר ואת הכסף ששילם
ספר בלירות.
בכלל בארץ קיימת בותת מושלמת בשטח
מישחקי האהבה. בספרים שהבאתי יש
תנוחות והסברים שיכולים להביא גיוון בחיי
המין.
טלפון אחר היה מאשה שנשואה מזה
שלוש שנים, ללא ילדים. בעלה והיא עברו
בדיקות ושניהם בסדר. רק שבעלה גומר
את האקט המיני מהר מדי — בחוץ עדיין.
היא רצתה לדעת אם אני מסוגל לעזור.

שתצחק ממנו. אולם הוא יכול לעשות ככל
העולה על רוחו עם בובה כזאת: להרביץ
לה, לנשוך אותה — הכל.
ישנם גם גברים בעלי דחפים מיניים כל־כך
מופרזים, שהם זקוקים למגע מיני כל
חצי שעה. כשגבר כזה נוסע ברכבת —
כעבור שעה הוא כבר מרגיש ברע ואחוז
מתח כולו, אם אינו בא על סיפוקו. הוא
יכול להחזיק במזוודה בובה כזאת, להיכנס
לנוחיות ולהתפרק מהמתח.

כמקום פרחים
יצד הגיע ביגלמן לקריירה של לוחם
למען חופש התיקון המיני?
האיש הצעיר הוא תושב חוזר, ששהה
שבע שנים בגרמניה. שם לא עסק בשטח
זה, אלא היה בעל שתי מסעדות וחברה

מכון התקנים בודק
אמצעי־מגיעה
פני שנה וחצי הגיע צבי ביגלמן
ל ארצה — מוכן ומזומן להתחיל במצוזה.
תחילה דיבר עם עשרות רופאים ובעלי
בתי־מרקחת ברחבי הארץ. כשאלה שמעו
במה מדובר, טענו כולם פה־אחד שלא יצליח,
שהוא הולך עם הראש נגד הקיר. הם
לא ידעו עם מי יש להם עסק.
״אבל אני הייתי עקשן. אני יודע שאת
הקידמה אי־אפשר לעצור,״ מכריז ביגלמן.
״כשבאתי בפעם השנייה לארץ, הגעתי עם
שלוש מזוודות. הבאתי איתי כדורים למניעת
הריון, מישחות, פרוטזות, אברי־מין
מלאכותיים, קוסמטיקה לחיי־מין, כמו ספריי
לאמבטיה, מי־בושם, ולבוש לילה מיוחד לנשים.
למעשה, כל מה שמסתובב סביב חיי
מין מושלמים, ושנועד להפוך את חיי־המין
למשהו יפה.״
בקושי הראשון נתקל היבואן הטרי בחיפה•
במכס לא רצו לשחרר את אוצרותיו,
העבירום למשרד־הבריאות.

השני לא נכנסו 300 סנטיליטר מים הקבועים
בתקן, ושאר פגמים מיקצועיים.

פסיביאטרים ישראליים
מתערבים
** ל התכשירים האחרים -שאינם
) ג אמצעי־מניעה אלא תכשירי־עזר מגומי,
נאמר לביגלמן שצריכה לקום ועדה מיוחדת
שתדון באישורם. בנוסף לכך יש לקבל חוות״
דעת ממשרד־הבריאות אם לתכשירי־עזר אלה
יש בכלל ערך רפואי.
״עליתי לירושלים ארבע פעמים בשבוע,
כדי לקבל תשובה ממשרד־הבריאות,״ מתאר
ביגלמן .״כשחזרתי כעבור חודש למשרד
המסחר והתעשייה, הודיע לי פקיד בשם
פלטיאל בורנשטיין, שמשרד המסחר והתעשייה
הודיע שאין לזה ערך רפואי והוא
לא מאשר את היבוא.״
כתוצאה מסירוב זה הגיש הלוחם העיקש
את הבג״ץ שלו. הוא צירף לבקשה חוות־דעת
של פסיכיאטרים ישראליים, שאישרו
את ערכם הרפואי של המוצרים.
בחו״ל נוהגים לבדוק תכשירים כאלה
על־ידי סקסולוג מוסמך, המורסם לזוגות
מתנדבים ובודק את השפעתם. בארץ יעברו
התכשירים בדיקה תיאורטית בלבד, על־ידי
רופאים שימנה משרד־הבריאות.
עד סיום הבדיקות, וקבלת החלטתו של
בית־הדין העליון, יצטרכו היוזם הנחשוני
— ויחד איתו מי יודע כמה ישראלים מל-
אי־תקווה — להתאזר בסבלנות.
בינתיים, אין ספק שמדי פעם עולה ה־הירהור
במוחו של ביגלמן, אם לא מוטב
היה להישאר בעסקי הפרחים.

ץ?ו9ו-01 וו0
וותמ בישראל!
אזעקה! סירנת 1נז גני1ומ ו ע. וחצות איר*1

מנן עז 4הדזתות
מנסה המנוע
ותא המגוען

מבצע דינג
שלכלממ^ת

אל תתן להם לקחת את מכוניתך
לסוף שבוע. היא שלך.
התקן סירנת אזעקה על מכוניתך
עוד היום.

במשך חודש יזכה
אחד מכל חמישה קונים
של אחד ממכשירי גרונדיג
!רדיו,סלויזיה,רשמקול
או מערכת סטריאו!

במ.ר.שחינם

המחיר כולל הרכבה — 295.ל״י.

מנורה רדיו שעון
1בנין אל על וח בו יהודה

פרטים והרכבה אצל

אלי שיטרית
תחבורה וחלקי חילוף.
רח׳ המסגר 35׳ תל־אביב, טל.35487 .
יבואן ראשי: דוד בקשט, ת.ד 11461 .תל־אביב

סוכנים באשדוד

:משד, מצליח, רח׳ הרב קוק 744 עיי מרכז ב׳
טל 055—22287 .
055—32805

אי ל ת: יצחק ביטון ,״אוטו סטרנד, איזור תעשיה חדש

ירושלים

טל 059—2489 .
059—3278

:יוטוף אבו־אמנה, טל.02—63343 .

ועב עו !
0ו לזוז ^ן 9 1זמש £ 5ס
יגואר אמיתי ...3/4 ...מוקסין מקורי...
לחובבי צעדות וסיורים...
הנעל האוהבת לטייל ולטייל...
היחידי בישראל המיוצר ב הסכם ידע עם א£סו\ו \44ו 841.4

בינג־ליניאל

32ת א 585:2 58671 70
חניה *77 תשלום

תיאטרון
הצגה חדשה
* * תל־אגיב

הקטנה

(בימות)

היא הצגה מחודשת של תיאטרון
שתיראה בוודאי שונה בעיני הדורות השונים
של תל־אביבים אשר יבקרו בה.
הצעירים יותר, אלה אשר לא חזו ב־גילגולים
הקודמים של ההצגה, לא הספיקו
לראות את יוסי, חזקי ויונה בגני־התערו־כה,
ואפילו לא את אורי זוהר, אריק איינ־שטיין,
רחל אטאס ועליזה רוזן — עבור
אלה תהיה זו הצגת־בידור חביבה. וזאת—:
בעיקר בזכות התמלילים של דן בן־אמוץ
וחיים חפר, המשלבים בהצלחה בלתי רגילה
נוסטלגיה, הומור חם ואנושי וטיפוסים ססגוניים,
תוך שימוש בלשון עסיסית לאללה.
שני האברכים, חנן גולדבלט ואושיק לוי
מן התאומים, מצחיקים לרוב. חבל רק ששתי
יעלות־החן מתחנחנות במקום להיות
חינניות.

בנאי ואבנר חזקיהו מיצו את כל שהיה במערבונים
של חפר ובן־אמוץ, אורי זוהר
הצחיק את הקהל עד לדמעות בחמאם, והנפש
ממש יוצאת לזכרה של יונה עטרי כמלכת
העדלאידע שהוצאה בינתיים מן ההצגה,
בנראה משום שלא היה מי שיגלם אותה
כראוי.
אשר לקהל המבוגר ממש — זה יפליג ללא
ספק בזכרונות למראה תמונותיו של

ושו 1ו ₪ 1ו
הושקעו בו — ולזכותו יש לומר שמרגישים
זאת היטב. זוהי הפקה מהודרת, מפוארת
ונוצצת לפי מיטב המסורת של עיר,

הצנזורה משתוללת שוב

אווגייודסמיס כ״מור״
מי שראה את תל־אביב הקטנת בגירסות
הקודמות, לא יוכל להימנע מהשוואות. כאן
יוצאת ההצגה הנוכחית בשן ועין. יוסי

הצלם סוסקין המוקרנות על המסך, ויעלה
חיוך נוסטאלגי לנוכח דמויות שהכיר אישית.

סרטים

תיאור
המירדף אחרי האינדיאני הצעיר
הוא חוט השדרה של המירדף הגורלי. אולם
תוך כדי התפתחות הסיפור, נורות מדי פעם
סטירות לעבר העיתונות רודפת הסנסציות,
טימטומם של אנשי החוק למיניהם, הצביעות
החברתית, הגזענות, ובעיקר החברה
אשר רואה זכות לעצמה לכפות את
חוקיה על עם אחר — זכות שהיא בעיקר
זכותו של החזק על החלש.
משחקם של רוברט רדפורד בדמות השריף
ורוברט (בדם קר) בלייק, בדמות האינדיאני,
ראוי לכל השבחים. שניהם מאופקים,
ועם זאת הם מצליחים להביע תוך
ניד עפעף אחד, או הרמת גבה, יותר מש־עושים
אחרים בהתפרצות היסטרית.
המירדף הגורלי הוא סרט־פעולה בלתי-
רגיל, המעורר מחשבה במי שמוכן להציץ
אל מאחורי עלילת המתח.

צדק צדק
תרדוף
המירדף הגורלי

(מוגרבי,

תל־אביב) — צעיר אינדיאני חוטף את אהד
בתו ורוצח את אביה, ושזה מנסה לעצור
אותו בכוח הזרוע. לפי מושגי שבטו, המעשה
מוצדק בהחלט ואין בו כל דופי. אלא
שהימים הם ימי תחילת המאה שלנו, ורך
אינדיאנים אינם חיים עוד לפי החוקים וול־מסורת
שלהם. הם סגורים בשמורות כחיות
מאולפות, תחת פיקוחה ה״אוהד״ של
הממשלה הפדרלית. ועל כן, כאשר אך
נודע מעשהו של הצעיר, נשלח השריף ללכוד
אותו ולהעמיד אותו לדין — דינם של
האנשים הלבנים, כמובן.
השריף עצמו הוא איש החוק, מבצע את
מה שמוטל עליו, גם כאשר אינו מתלהב
מכך. אם הוא מעז חלילה להתמהמה, מאיצים
בו הסובבים אותו, אזרחים מכובדים
וצמאי־דם וציידי אינדיאנים ותיקים, המחכים
לכל מירדף בכליון־עיניים.
העולם

הזה 1700
מחזמר ללא מוסיקה
¥ ¥הלל דולי

(פאר,

תל־אביב) —

המוצר היקר ביותר שיצא בשנה האחרונה
מאולפני הוליווד. עשרים מיליונים דולרים

עלים בכל מיקרה ומיקרה. למ של: הם
אסרו את נתיבי תהילה של קובריק בטענה
שהסרט עלול לפגוע ברג שות צר־׳
פת — שעה שבצרפת עצמה הוא הוצג
ללא הגבלות.
אותו הגיון בריא ובלתי מעורער היג־חה
אותם גם ב איסור מור (סז.)\ 10
מור הוא סדט על סמים, על צעירים שלוקחים
או ת ם — והורסי ם את עצמם
ואת כל הסובבים אותם. הסרט נעשה
ב סיגנון כמעט תיעודי, כיו מנו של נרקו
מן צעיר, המתקדם יחד עם ידידתו משימו
ש ב מרי חו אנ ה ועד להרואין.
קשת להניח שני תן לתאר בצורה מפ חידה
או מעוררת חלחלה יותר את תוצאות
ה שפעת הסמים על האדם. עו צ מ תו
של הסרט ט מונה ב כן שאינו מטיף מוסר,
אינו מנסה ל שכנע בדר שות — אלא
מראה עובדות. אלו מ שכנעות יותר מכל
נאום חו צ ב להבות.
אלא מה? יש כנראה מי שחו שב, במועצה
שלנו לביקורת סרטים ו מ חזו ת,
שיש סכנה בעצם הזכרת המילה סמים.
הרי ידוע לכל, לא! כן, שאס אין מזכירים
סמים — סי מן שאינם קיימים! לכן,
ראתה הצנזור ה את מור — והחליטה
שהסרט מסוכן לשלום הציבור.
מור זכ ה לשבחים בכל העולם. הוא
מו צג בכל הארצות ה מער ביו ת: אבל
את מי זה מחייב? אנחנו, כידוע, עם־
סגולה, ולנו יש הגיון משלנו.
חבל דק למסקנה הגיונית אחת עוד
לא הגענו: לפסול — ומהר — את המועצה
לביקורת הצגות וסרטים.

סאטיריקון

חדש בתקליטיה ^
יפה ירקוני (סי,בי.בל היונים
אס אוסף של שירים חדשים שעשויים
להיראות חדשניים מדי לאוזני מעריציה של
יפה ירקוני מימים עברו, ומיושנים במיקצת
לצעירים יותר. שני השירים ההולמים ביותר
את קולה וסיגנונה של יפה הם רחל
של הכינרת ואדם על אי בודד של תיאודו-
רקיס.
גלוריה (אי.אס.איי קצב מתוצרת
הולנד הוא באופנה לאחרונה. אם לשפוט
לפי תקליט זה, אין בכך כל דופי. גלוריה
היא להקת־קצב נעימה מאוד לאוזן, מזכירה
במיקצת את הבי. ג׳יס (אף שרה כמה משיריהם)
.אמנם קשה לעתים להבחין בתרומתם
האישית של חברי הלהקה, הנבלעים
בתזמורת ומקהלת ענק, אבל כאמור התוצאה
עהגנה לאוזן, בעיקר קטע בשם שבעה
ימים אחרונים.

סן־רמו ( 19/0סי.בי.אט גירסה
סוג ב׳ של הפסטיבל האחרון. אמנם תמצאו
כאן את קטרינה קאסלי, ג׳יליולה צ׳י-
נקואטי ומאריסה סאניה באוריגינל, לעומת
זאת שירו של אנדריגו תיבת נוח זוכה לביצוע
כושל, ובעל הפרס הראשון, בלי

אביב) — פדריקו פליני מתאר את סטיו־תיה,
פולחניה ומאווייה של רומי העתיקה,
ומתכוון בעצם להציג את רומא של היום.
חווייה ויזואלית מדהימה וחד־פעמית. אל
תחמיצו.

שכיל החלב

(תכלת, תל־

אביב) — לואיס בונואל מציג בשיטתיות
את האבסורד התהומי המסתתר מאחורי המוסד
המכונה ״הכנסיה הקאתולית״ .להבנת
הסרט דרושה ידיעה מסויימת בתולדות
הנצרות.

הזאבים

(גורדון,

תקליטים

אשר התמחתה בזמנו בסרטים מוסיקליים.
מלבד כסף, הושקעו בסרט גם כוחות
נכבדים. הבמאי הוא ג׳ין קלי, מגדולי הכוריאוגרפים
והרקדנים של הוליווד. הבורי,-
על־ידימייקל קיד,
אוגרפיה עצמה הוכנה
אשר שיתף פעולה בעבר לא פעם עם קלי.
הכוכבת הראשית היא ברברה סטדייסנד,
המציאה היקרה ביותר של הבימה המוסיקלית
האמריקאית בשנים האחרונות. מולה
ואלטר מתיאו, קומיקאי מחונן כל כך, שאין
סרט אשר מצליח לעמעם את כשרונו. כל
אלה נמצאים כאן בשיא כושרם, לכן השירה,
הריקודים, הבימוי, הצילום (יזארי סטראד־לינג)
והמשחק הם הנאה לעין ולאוזן.
המוסיקה היא החלק העצוב ביותר בסרט.
היא נשמעת כאילו נכתבה על מכונת כתי־׳
בה, תוך הצצות חטופות בנסיונות קודמים
של בל מיני מלחינים, כולל נסיונותיו של
ג׳רי הרמן עצמו. פרט לפיזמון הנושא את
שם המחזמר, שהיה ללהיט בזכות עצמו,
קשה לציין אפילו לחן אחד שראוי כי ייזכר
או יירשם בתולדות המיוסיקל.
לולא המוסיקה, היה זה אחד הסרטים
המבדרים ביותר של העונה. למרות המוסיקה,
זה עדיין סרט מוסיקלי שכדאי
לראותו, בזכות הביצוע.

(ס טודיו ,

רוקו ואחיו

אביב) — סרטו רחב־המידות של לוקינו
ויסקונטי על משפחה איטלקיה עניה שעולה
צפונה למצוא פרנסתה. רבים מצאו בסרט
משמעות נוצרית עמוקה, אחרים טענו שזהו
הסרט שסתם את הגולל על הניאו־ריאלזים.

בי מו ת,

הצנזורה ה א מנו תי ת היא מוסד אשר
הוסמך לקבוע מה מותר ומה אסור לנו
לראות על בד הקולנוע ובי מ ת התיאטרון.
מי הסמיך את האנ שים ב מו סד ז ה
למטרה נ שגבת כל כך, ו מי קבע שטעמם
אנין יותר וכו ח שיפוט ם מע מי ק
יותר מזה של האדם ברחוב, היא שאלח
שלא הובררה אף פעם.
אחד הקווים המאפיינים את הצנזורה,
המכונה אצלנו המועצה לביקורת סרטים
ומחזות, הוא ה הגיון הצרוף בו הם פו
חסרי
ישע מול האלימות, המלחמות והמוות
הסובב אותם מכל צד.

(אורלי,

חיפה) — סרט נוסף של אינגמר ברגמן,
על עקרותם של האמנות והאמנים, העומדים

גולדכלט ולוי
ג״תל־אכיב הקטנה״
עבודה אין אהבה, אינו מופיע כלל. להשלמת
התמונה תזדקקו לתקליטונים נוספים
שיופיעו ודאי בקרוב.
נינה סימון (פונדור) — אחת הזמרות
הכושיות המקוריות ביותר, המשלבת באמנות
רבה ג׳ז עם שירי־נשמה ובלוז. אלא
שבתקליט הזה הכניסו אותה משום מה ל-
מיסגרת מסחרית, בחרו עבורה רפרטואר
שאינו הולם אותה במיוחד, כשמאחוריה
תזמורת מנופחת. אמנם צריך לדעת שלה
שונה מן המקור של אזנבור, אבל יכול
היה להיות מעניין הרבה יותר לוא היה
מלווה כרגיל בהרכב הקאמרי הצנוע שלה
ובעיבודיה.

אנגלברט הומפר! ינק

> 3אקס)

קולו העמוק המתנגן של מלך הבלדות המסחריות
של אנגליה נמרח כחמאה רבה על
נשמותיהן של נשים ענוגות, בצרור של
להיטים המבוצעים במיקצועיות מושלמת.
מעריציו של הומפרדינק ישאבו הנאה רבה
מעולם החורף של האהבה או ממה שמת לי
בקפה, בשפה האנגלית.

במדינה
תחבזרד,
״שלא יקח אותנו
למקום אחר״
האם יכול אזרח ישראלי הקונה כרטיס
נסיעה במונית מתל־אביב לחיפה, להיות
בטוח שלא יגיע למקום אחר?
אם אתה נוסע מתל־אביב לחיפה באחת
המוניות של חברת המוניות אביב, ובמונית
נשארו מקום או שניים פנויים, יש לך כל
הסיכויים להגיע דוזקא — לשדה־התעופה
דוב. שם תתעכב עד שהנהג ימלא את המקומות
הפנויים.
מתערלים בנוסעים. חברת אביב
אינה נוהגת להודיע לנוסעים הקונים כרטיסי
נסיעה במשרדה בתל־אביב, שהמונית
בה הם עומדים לנסוע לחיפה, תיכנס בדרכה
לשדה־תעופה של ארקיע ותמתין עד
נחיתת המטוס. ללא הודעה מוקדמת נוטשת
המונית את כביש ת״א—חיפה, ונכנסת
לדרך הצדדית המובילה לשדה־דוב .״קיבלתי
הוראה לקחת נוסעים נוספים לחיפה,״ מסביר
הנהג באדישות לנוסעים הממורמרים.
כאשר מגיעה המונית לשדה־התעופה, יורד
הנהג והולך לחפש את המטוס שיביא
לו את שני הנוסעים הנוספים לחיפה. אם
מתברר שהמטוס עדיין לא הגיע לשדה, מתחיל
הנהג, בעזרתם האדיבה של עובדי
ארקיע, להרגיע את נוסעי המונית המבקשים
להמשיך בדרכם לחיפה. מתחילים טלפונים
למשרד אביב בתל־אביב, מתקשרים
עם מיגדל הפיקוח של שדד,־התעופה —
אבל כל הרעש הזה נועד רק להרגיע את
הנוסעים הנרגזים. המונית עצמה לא תזוז
עד שהמטוס לא ינחת.
משרד־התחבורה יחקור. פקידי
אביב בתל־אביב מנסים לטשטש את השערורייה,
בטענה שהדבר נעשה לפי הוראות
משרד־התחבווה ובאישורו.
בתגובה לגירסה זו של חברת אביב, הכחיש
עוזי ליאון, עוזרו של המפקח על התעבורה
במשרד־התחבורה, כל קשר של
משרדו לפרשה. לדברי ליאון, יתחיל מש־רד־התחבווה
לחקור בעניין מייד לכשיקבל
פרטים נוספים בנידון.
איך שרה להקת הנח״ל :״שלא יקח אותנו
למקום אחר.״

דופקים
את הנהג׳׳

כיב! את משתוקקת להתחדשות, ליופי ולנשיות! את בש1רת האביב
:וצאי בקולקצית האביב החדשה של ״טריומף אינטרנשיונד, המציעה
־ מבחר עצום של דגמים בשלל גוונים. בשיטה המיוחדת של ״טריומף
נטרנשיונל׳ חובלי לבחור לך את הרגם ההולם את גזרתך, את טעמך,
ז מידותיך ואת אישיותך. כי החזיות של ״טריומף אינטרנשיונל״ ,הן
דוש מהפכני בישראל המבוסס על ידע מקצועי מעולה וחריש שיובא
? מכבר מאירופה והמאפשר לך להנות מחזיות באיכות מעולה וברמה
נלא 1מות. היי אביבית, היי נאה, היי אשהבכלאבריךעםהחזיותשל ״טרינבזף אינטרנשיננל ־ .

אינפורמציה מסחרית: טלפון 52641 ; 54769ת״א

הופיע!
הופיע!
גליון מס 3 ,של

מן חתופן :

* הרוח הזהירה את חנה
מירון :

סבנה מעבר לים!

רוחות רפאים
המיספרים משקפים את אישיותך לינקולן חזה את מותו
האורה באור המדע
אנטומיה של נבואה
גניבת־דעת ושמה ספירי-
טואליזם

מוסף אסטרולוגי ענק! |
המחיר 1.50ל״י — להשיג בכל הדוכנים

מזכירה גם
עוזרת בבית !
ועונה לסלפון 24 שעות ביממה

כמוכן המזכירה האוטומטית.
וכן אנו מספקים:

* מכשירי האזנה
* מגכירי טלסון

רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טלפון .244118

האם ייתכן במדינת ישראל מצב בו ינסה
משרד התחבורה להניא בעלי־רכב מל־שכלל
את מכוניותיהם — רק בגלל שהממשלה
תפסיד הכנסות ממיסים עקב

בשבוע שעבר נתבשרו מאזיני תוכנית
הרדיו לנהג, אור ירוק, מפי מומחה הרכב
ג׳ו קריידן, כי אביזר מסויים אינו כדאי.
המדובר במיתקן הנקרא מערכת הצתה אלקטרונית.
לדברי קריידן, התקלות באביזר
זה מרובות, והתועלת היחידה היא התנעה
קלה — בטמפרטורות מתחת לאפס. קריידן
אף טעה עובדתית בדבריו, כאשר אמר כי
״אין משתמשים בפלטינות״ כאשר מורכב
המיתקן ברכב.

תוספת תאוצה, חיסכון כהוצ
אות.
לעומת דעתו של קריידן, קיימת
בשוק הרכב גם דיעה הפוכה, של אלה
המוכנים להוכיח את התועלת במערכות
האלקטרוניות — ביהוד בדגמים החדישים
שלהן, כגון הדגם המגנטו־אלקטרוני.
לדברי המצדדים באביזר החדש — כמעט
כולם נהגים שבמכוניותיהם הוא מותקן —
נותנת המערכת החדשה תוספת תאוצה
בזינוק ובעלייה, חיסכון בדלק ובשחיקת
פלאטינות מצתים, ומאפשרת התנעה מיידית
בכל מזג אוויר שהוא.
מישהו התערב ז־ כל היתרונות האלו
לא הפריעו לאיש על שלפתע נתגלה
יתרון נוסף: שמערכת ההצתה האלקטרונית
מאפשרת במרבית המכוניות, מעבר לשימוש
בדלק בעל אוקטן ,83 במקום ה־ .91 לגבי
משרד האוצר, משמעות הדבר הפסד ניכר
בבלו על הדלק.
בעוד שמרבית המעורים בענף התחבורה
בארץ משוכנעים כי ג׳ו קריידן הביע באותו
שידור את דעתו הכנה, קיימת לעומת
זאת דיעה מגובשת כי היוזמה לשידורו
באה מגבוה.
עתה יעמוד עורך התוכנית גל ירוק, גדעון
הוד, בפני הדילמה החמורה — האם לאפשר
בתוכניתו השמעת דעתו של הצד שכנגד,
המצדד באביזר הנידון. תהיה זו הדרך
היחידה לחסל את הלחישות הלא־סימפטיות.
העולם הזה 1700

גלודת־העיקור כבה הומצאה — אולם הלבליט פ!פד1דימ פ!נ(נה

**ירוץ ורמאסי מיו בש1ים ז * ד
רונות ברחבי העולם: זוהי תחרות בין
המדינות השונות — מי מהן תשלים ראשונה
פיתוח הגלולה לגבר — ההמצאה המהפכנית
ביותר מאז הגלולה למניעת הריון.
ניצחה בתחרות, לפני שנה, דווקא איטליה.
מזה שנה שהגלולה המהפכנית קיימת, במעבדות
אורמה שבפומציה, ליד רומא.
מיטב החוקרים ברחבי העולם השקיעו
מאמצים נכבדים בפיתוח גלולת העיקור.
תפקידה הוא כשל הגלולה נגד הריון של
האשד — ,אולם לוקח אותה הגבר. היא
גורמת לעיקור זמני, מבטיחה מניעת הריון.
הסיבה העיקרית להשקעת המאמצים הרבים
לפיתוח גלולת העיקור טמונה בעובדה,
שנשים רבות אינן יכולות להשתמש בגלולה
נגד הריון, בשל שורה ארוכה של מחלות,
שאשר, הסובלת מהן — הגלולה אפו־רה
עליה. הפיתרון למצבים אלה, כמובן,
היא הגלולה הגברית.

פגיעה ככושר המיני
** לגד איטליה, לא הצליחה עדיין שום

מדינה לייצר את גלולת־העיקור. רק
לאחרונה התגלה כי בעת ניסויים שנערכו
בגלולה בארצות־הברית, השתנה לוורוד צבע
עיניהם של הגברים שנטלו אותה לניסיון
— בדיוק כעיניו של שפן.
משמע — הגלולה עדיין רחוקה משלמות.
על כל הקשיים הללו התגבר פרופסור
ג׳וליאמו סבריג׳יה, מנהל מעבדות אורמח,
— המעבדות הוותיקות ביותר באיטליה לייצור
גלולות. הוא המציא, ראשון בעולם,
את גלולות־ד,עיקור.
ניסויים ממושכים, תחילה בבעלי־חייס
ואחר־כך בגברים, הוכיחו לא רק את יעילותה,
אלא גם את בטיחותה מפני כל השפעות
שוליות שליליות.
אלא שניצחונו הנהדר של הפרופסור האיטלקי
התגלה כניצחון מר: ההמצאה ה־פנטאסטית
נשארה עד היום ללא שימוש, לא
שווקה ברחבי איטליה.
הסיבה איננה התנגדות הכנסייה הקאתו־לית
או ממשלת איטליה, אף לא הפגנות־מחאה
של אירגוני נשים קיצוניים. הסיבה
הרבה יותר פרוזאית — ועגומה:
גברי איטליה מסרבים להשתמש בה.
כל ההבטחות וההוכחות אינן משכנעות
אותם ולא רק שהם פוחדים שהיא תפגע ב
הממציא

כושרם המיני — הם אף טוענים שהדבר מנוגד
לטבע: מניעת הריון הוא תפקידה של האשד״
לא הגבר!
הגלולה לגבר אינה שונה בעיקרה מהגלולה
לאשה, לדברי ממציאה. היסודות
וההורמונים בשתי הגלולות זהים. הגלולה
לגבר היא רק פיתוח המצאתו של פרופסור
פינקוס האמריקאי, ממציא הגלולה
לאשה.
לאחר השלמת פיתוחה של הגלולה לגבר,
החליטו מעבדות אורמה לערוך מישאל בקרב
הצרכנים — הגברים האיטלקיים. ופה
נכונה להם הפתעה מרה.

הם לא זכו לעולם לשאול את שאלותיהם
— מלבד הראשונה. התשובות לשאלה הראשונה
הפכו את השאלות הבאות מיותרות.
התשובות
לשאלה הראשונה היו, ללא
יוצא מהכלל, שליליות.
החוקרים סירבו לפרט בדו״ח הכתוב את
פרטי התשובות. לדבריהם לא היו אלו
ראויות לדפוס. תשובה אחת לדוגמה, בכל
אופן, הסכימו לכלול: בתשובה לשאלה הראשונה,
ענה איטלקי אלמוני את התשובה
שתירשם בהיסטוריה :״לא תודה, יש לי
שתי גלולות משלי — וזה מספיק לי.״

האם תגלה לאשה?
ך* חוקרים פנו ^ג ג רי ^ כ ^ כ בו ת

הגלולה מצוייגת -

ן ) האוכלוסייה, רצו להציג בפניהם את
השאלות הבאות:
#האם אתה מעדיף לקחת גלולה כזאת
אחת לחודש, או כל יום?
#האם משנה לך צורת הגלולה?
#האם משנה לך צבע הגלולה?
!• האם תגלה לבת זוגך כי לקחת גלולה,
והיא משוחררת מדאגה לביטחונה?
#האם מחיר הגלולה הנלקחת אחת
לחודש( ,בלירה וחצי ישראלית) נראה לך
סביר?
אלו, מכל מקום, היו השאלות אותן תיב־ננו
החוקרים לשאול, כדי להתאים את הייצור
לדרישות השוק.

אך לא כשבילי
י• לך מחשבתם של הגברים האיטל־ן
ן קים בא לידי ביטוי באחדים מהמכתבים
שקיבל הפרופסור:
לדעת הכותבים, כלדעת המשתתפים ב־מישאל,
הרי עיקור — אפילו זמני, אפילו
מכודן — פירושה פגיעה בגבריות.
כתב לפרופסור סבריג׳יה תושב רומא:
״תבורך על הגלולה שהמצאת. היא מתת
משמים. לי עצמי היא היתר, יכולה להיות
הפתרון האידיאלי לבעיותי. אני נשוי שלוש
שנים, ויש לנו כבר ארבעה ילדים. אשתי
מסרבת להשתמש בגלולה או באמצעים אחרים
למניעת הריון. אבל אני אינני מסוגל

ריג׳יה האיטלקי, הרא שון בעו לם
שפיתח את גלולת־העיקור.

לקחת את הגלולה. אני ארגיש את עצמי
כנכה, כאילו איבדתי את גבריותי, אם אעשה
כן. מוטב לי להתאבד.״
כתב אחר :״לא הייתי מתנגד להשתמש
בגלולה כאשר אני מקיים יחסים עם אשתי.
אבל אינני מוכן לקחת אותה בעת קיום
יחסים עם הפילגש שלי. איתה — אני
רוצה להיות גבר שלם.״

אובדן 3ושר בדמיון
* פסיכולוגיה המדהימד^זוללכל
) 1חה עצמה גם בניסוי שערך הפרופסור:
הוא נתן את הגלולה לשתי קבוצות גברים.
לקבוצה הראשונה לא סיפר מהי הגלולה
שהם נתבקשו לבלוע, לקבוצה השנייה
גילה שזוהי גלולה נגד הריון.
שתי הקבוצות נתבקשו לקיים פעילות
מינית, לדוזח אם היתד, לגלולה השפעה
כלשהי על כושרם המיני.
התשובות היו פנטסטיות: חברי הקבוצה
הראשונה, שלא ידעו מהי הגלולה, דיוזחו
בחלקם שכושרם המיני נשאר ללא שינוי,
אחדים אף דיווחו על הגברתו.
חברי הקבוצה השנייה, ללא יוצא מהכלל
דיווחו על ליקוי בכושרם המיני — או אף
על אובדנו המוחלט — בעת המישגל.
בניסוי אחר, קיבלו שתי קבוצות את הג־

מה אומרים הגברים הישראלים?
כתב העו׳ ״ םהזה, שפנה לגברים
ישראלים ב שאלה :״האם תהיה מו כן
להשתמש בגלולת־עיקור — ב מקו ם בת־זוגתך?״
— קיבל את ה ת שובו ת הבאו
ת — חלקן בעילום שם:

• א. ג ,)40( .נהג מראשון־
לציון :
אני, שאקח גלולה? לא. אני אדם
נשוי. אישתי צריכה לדאוג לגלולה,
אם היא לא רוצה לגדל יותר ילדים.
ואם מזדמן לי משהו מחוץ לבית, אני
יודע איך להסתדר. יש לי פאטנט משלי

• יעקב גבאי 17 פועל מ־רמת־גן

גלולה לגבר פעם. בחודש? דבר גדול.
איך אפשר להשיג את זה?

היוצרים

בפ מזציה, ליד

ז הו התצלום ההיסטורי של טכנאי מעבדו ת אורמה
רומא, איטליה, בעת ייצור הסידרה הרא שונה בעולם של הגלולה למניעת
הריון ה מיועדת לגבר. המסכות נועדו להבטיח אפס־זוהמ ה בחלל אולם הייצור.

• י. מ )31( .פקיד מתל # -א. ד ,)30( .פקיד מתל־אביב

אביב:
גלולה לגברים? שטויות! איך אני
אקח גלולה? איזה ערן־ יהיה או לגבר?
יש לי רושם שהגלולה עלולה לפגוע
בכושר המיני שלי.

• ויליאם סער ,)20( ,צלם
מתל־אכיב :
אני מוכן לקחת את הגלולה. מדוע
לא? פעם אחת בחודש, זה דבר נפלא.
אישתי עלולה לשכוח לקחת את הגלולה
כל יום, ואז זה יעלה לנו ביוקר.

בשום אופן לא! אני לא אקח
את הגלולה. אני פוחד שהגלולה תשפיע
עלי, ואני אתחיל להשמין ולקבל
פצעים על הפנים. ראיתי מה שקורה
לנשים שמשתמשות בגלולות.

• ברוך ח ,)26( .מנהל חשבונות,
מתל־אכיב:
אני לא אשתמש בגלולה. אישתי לא
תסכים לזה. כבר דיברנו פעם על
העניו הזה, כששמענו שעומדים להמציא
את זה. היא פוחדת שאם אני
אשתמש בגלולה, אני אנצל את היתרונות
שלה מחוץ לבית וזה נכון.

לולה — ונאמר להן מהי. אולם קבוצה
אחת לא קיבלה את הגלולה האמיתית, אלא
סוכריות מוסוות.
שתי הקבוצות — גם לוקחי הסוכריות
— דיווחו על פגיעה בכושרם המיני, אובדן
תשוקתם המינית, נדודי־שינה, ושאר
חוליים ומדוזים שונים.

חבל על שנותי

49 מסקנה היתה ברורה: לגלולת העין
! קור אין כל השפעה פיזית שלילית.
אולם את זאת ידע פרופסור סבריג׳יה
כבר מזמן.
עובדה שנעלמה ממנו, כאשר פיתח את
המצאתו הגדולה, היתד״ השפעתה הפסיכולוגית
השלילית — על אלה שלמענם הוא
יצר אותה.
ונגד זה — לא יכול היה הממציא המאוכזב
לעשות מאומה. הגיב הוא בעצב:
״חבל שהשקעתי בגלולה ארבע שנים
מחיי.״

במדינה עסקים הפיצה המרה
משה כרובי וגרשון קרני, בעלי סטיקיה
ברחוב המסגר בתל־אביב, החליטו יום אחד
לפתוח מסעדה איטלקית מעולה, הם לקחו
להם לשותף את דני בן־אב, שנסע לאיטליה,
הביא טבח איטלקי אמיתי, לואיג׳י באננה.
העסקים של הסיגריה החדשה, מי ומי,
החלו לפרוח, אך כרובי וקרני לא היו
מרוצים. הם רצו שהעסקים יפרחו עוד
יותר, הורו לדני, שהיה הממונה על יחסי־הציבור
במקום — שיאפשר לאנשים לשבת

טפח לואיג׳י כאננה
״לי לא יגידו, מהר יותר׳ ״

במלאת לו שבע
זכה״נקהד׳ בתואר המוצר הנבחר
70 עו

עשר דקות בלבד, כדי שיגמרו לאכול ויפנו
את !מקומם לאחרים. גם לשף האיטלקי,
לואיג׳י, אמרו שיעבוד מהר יותר.
איטלקי מעפולה. לואיג׳י לא היה
מוכן לכך. בוקר אחד ארז את המזוודות
והסתלק לאיטליה, אחרי שהודיע לבעלים
שאינו מוכן לעבוד כמו בסטיקיה, ושהוא
לא רגיל לשיטות כאלו.
בעלי־הבית לא הודאגו מנסיעתו של
לואיג׳י. הם המשיכו לפרסם מודעות בנוסח
:״לואיג׳י מזמין אתכם לאוכל איטלקי,״
ומצאו לו מחליף בדמותו של עובד
הסטיקיה סמי, שמוצאו לא כל כך מפירנצה,
אלא מעפולה.
כאשר היה לקוח מתלונן שהפיצה תוצרת
סמי היא לא בדיוק פיצה, היה נענה
שאם זה לא מוצא חן בעיניו, שלא יבוא
יותר.
דני בן־אב עשה כמיטב יכולתו כדי להציל
את העסק, הזמין בין השאר אורח
קבוע לפיצה על חשבון הבית, כדי לפצות
אותו על איזשהו מחדל. למחרת, כשהגיע
למסעדה, נוכח דני ששותפיו החליטו להענישו:
הוא לא הצליח לפתוח את הדלת.
שותפיו החליפו את המנעולים. דני פנה
למשטרה, הגיש תביעה ובמשפט חייב השופט
את קרני וכרובי לשלם לו פיצויים.
למרות כל הצרות לא התייאש דני, מתכוון
להמשיך בעסקי מסעדות. הוא אפילו
מתכנן להביא חזרה את לואיג׳י :״שתהיה
כאן סוף סוף פיצריה אמיתית״.
משפט הטריק לא פעל

״ מז ה 7״
תוצר ת ביח״ר נקהבע׳־ מ
המפיצים: חגי נורית בע*מ

ברוריה גבאי היא אחת הפרוצות הידועות
בבירת־הנגב. היא מוכרת בבית־המש־פט
לא פחות מאשר ברחובות העיר או
בדיסקוטק השייך לדדה שם היא אוהבת
לרקוד בזמנה הפנוי.
לאחרונה הופיעה ברוריה בפני שופט
השלום י. בנאי. האשמה: היא מסרה עדות
סותרת, שכתוצאה ממנה שוחרר ממאסר
אדם שהיה צריך לשבת בכלא.
כשהעיר לה השופט כי על עבירה כזו
היא עלולה להיענש למאסר בפועל, ענתה
ברוריה ללא היסוס ובחוצפה :״אז תשלח
אותי מהר עם בני, תינוק בן שלושה חודשים,
לאן שתרצה״ .השופט בנאי לא היסס,
פסק לה בו במקום ארבעה חודשי
מאסר בפועל וארבע חודשים נוספים על
תנאי. חלונות בית־המשפט הזדעזעו מצעקותיה
ההיסטריות — אך זה לא עזר
לה. בארבעת החודשים הקרובים לא יראו
אותה רוקדת בדיסקוטק של דדה.
העולם חזה : 700

ראהוב א שה אזז\ז ברבר
וג ברברינת — כי וה נש שה
שר ר שבה כר הארדנגז.
ניט שה
ולכם מכירים את גילה.
היא מציצה אליכם יום יום מעל
דפי העיתונים, ומוכרת לכם בעזרת
חיוכה מוצר זה או אחר.
גילה היפהפיה היא דוגמנית צילום ידועה
ומבוקשת, ובנוסף — בחורה פיקחית,
אינטיליגנטית ומקסימה.
כאשר גילה יוצאת לבלות ומישהו מנסה
לחזר אחריה, מנענעים הזאבים הוותיקים
יותר את ראשם בהשתתפות בצער. הם
מכירים אותה. הם ניסו כבר מזמן והת־ייאשו
.״אולי היא לסבית״ הם מנחמים את
המחזר הטרי אחרי שהשתכנע שאין סיכוי
שילך לו איתה.
גילה איננה לסבית. היא פשוט לא מעו־ניינת,
מפני שהיא מאוהבת מעל הראש בגבר
אחד ויחיד. גבר הנשוי לאשר, אחרת.
״שבוע אחרי שהכרתי אותו ידעתי שאני
הולכת להתאהב בו״ מספרת גילה. לא
ידעתי מה לעשות, וטילפנתי לחברות שלי
להתייעצות. סיפרתי להן שהוא נשוי, ושתוך
הכרה מלאה ובראש צלול אני עומדת
להכניס את הראש הבריא שלי למיטה חד

אלה ווהן־

לה. החברות שלי אמרו לי מה שידעתי
ממילא — שעלי להפסיק מיד להיפגש
איתו, ושלא אחפש לי צרות.
״הפסקתי. במשך חמישה ערבים רצופים
ישבתי בבית וחשבתי עליו, ובערב השישי
יצאתי עם אידיוט אחד שטילפן אלי, כי
רציתי לשכוח קצת את ההוא. הבחור שיצאתי
איתו לא הפסיק לטמטם לי את השכל
במשך ערב שלם ואני לא הפסקתי
לחשוב על הנשוי ולערוך השתאות. זה
הספיק לי. למחרת אמרתי לעצמי שיילך
הכל לעזאזל וטילפנתי אליו״.
גילה באמת התאהבה בנשוי שלה כמו
שחשבה, והיא עדיין אוהבת אותו והוא
עדיין נשוי. מאז עברו ארבע שנים. גילה
מבוגרת יותר, חכמה יותר ואפילו יפה
עוד יותר. רק עיניה הגדולות עצובות,
עצובות.

נשוי, לא נשוי ־
תופסים מה שיש
דון{ מסכימה נערה להיות פילגש?
ומדוע זה קורה דווקא לנערות
היפות, הפקחיות, והמשפילות
ביותר?

התשובה פשוטה: אץ להן ברירה.
מיבחר הרווקים בארץ הוא דל ועלוב.
המיעוט המוצלח עף בעליזות כמו פרפר
מפרח לפרח, לא מוכן להסתפק בדיבשו
של אחד, כאשר כל השדה קורץ לו. על
הרוב הלא מוצלח לא כדאי לבזבז מילה.
אלה מוצאים את הלא מוצלחות וחיים
באושר.
נערה שלא מוכנה לפשרות, ומעדיפה לשבת
בבית מאשר לצאת עם איזה נודניק
— יושבת בבית. היא בודדה ורע לה. היא
מחפשת מישהו שימצא חן בעיניה, ולו
רק כדי להוכיח לעצמה שהתיקווה לא אפסה׳
ושעוד יש כאלה. אשר היא פוגשת,
אחרי חיפושים רבים, גבר שמעורר בה
ענין ושחברתו נעימה לה — לא תוותר
עליו בקלות.
אם היא פוגשת את הגבר הזה אחרי
שבועות של ישיבה בבית או הליכה לקולנוע
עם חברות — אם היא פוגשת את
הגבר אחרי סידרה של פגישות לא מוצלחות
עם אחרים — היא לא תוותר עליו
למרות שהוא נשוי.
אם היא מושכת אותו באותה מידה —
לא יוותר גם הוא עליה, למרות שהוא
נשוי.
וזו ראשיתו של סיפור, אשר סופו —

יהיה מה שיהיה — הוא תמיד עצוב.

אשתי לא מבינה
__אותי ז״ל
י ש חו ש ב שהאימרה הקלאסית
אישתי לא הבינה אותי עדיין בשימוש,
הוא סתם נאיבי.
הגברים הפסיקו כבר מזמן להגיד
דברים כאלה. הם מצאו שיטה הרבה יותר
מחוכמת ויעילה. בעזרת השיטה החדישה
הם מחסלים בבת אחת את רגשי האשמה
שלהם וגם האפשרות שהמאהבת
תבוא אליהם אחר כך בטענות.
כל זאת — בלי להסתכן באיבוד המאהבת.
השיטה
עובדת כך: אחרי התעלסות סוערת
במיוחד פלוס שיחה חמימה מלב אל
לב, שוכב הנשוי בלי נוע, נועץ בתיקרה
מבט פאתטי, ובקול חסר־הבעה שבתוכו
שזורה נימה קלילה של סבל הוא אומר:
״אני אוהב את אשתי ולא אתגרש ממנה
לעולם.״
שלוש שניות של דממה עמוקה, ואז
הוא פונה לעבר אהובתו, מסתכל לתיך
עיניה באהבת אין קץ, מלטף ברוך את
שערה, ובתנועה פתאומית ניצמד לחזה
בייאוש עיוור ואומר: אני אוהב אותך!!! אני
לא יכול לחיות בלעדייך!!! את מעניקה

(המשך מ ע מוד )31

לי את השעות המאושרות היחידות בחיי
את הינך כל מה שיש לי וכו׳
ונו׳.
אחר כך הוא הולך הביתה, בלב שקט
ובמצפון מטוהר. הוא אמר את שלו, בבירור
ובקול רם. היא לא תוכל לעולם
לומר שהוא נטע בליבה אשליות.

עשרים שנה
פילגש

מאהבת נשארת במיטה, מתן
״ רפקת על חומו הנעים של המותק
1 1שלה, וליבה עולה על גדותיו מ*
״ רוב רוך וחיבה ליקיר המסכן. אוהב
את אישתו? מה פתאום. הוא סתם
מנסה באלגאנטיות להציל את כבודה של
הניבגדת, כי יש לו אופי חביב כזה. היא
לא מאמינה לדבריו אפילו לרגע. היא מעדיפה
להאמין למה שהוא מעדיף שתאמין
— לעיניו.
האמונה הזאת היא אחת התופעות המוזרות
בעולמנו. לעתים היא נמשכת הרבה
יותר מארבע השנים של גילה. האגדות
מספרות על עשר שנים, עשרים שנה
ואפילו יותר• ההתפכחות מהאשליה היא
איומה, ועוצמתה עומדת ביחס ישיר למספר
השנים בהן האמינה המאהבת שאו
סו טו הוא מתגרש, כי לא ייתכן שיעדיף
לחיות עם אחרת כאשר הוא כל
כן אוהב או ת ה.

המאהבת -האשה
והאשה -המאהבת

ך כל נקדים את המאוחר.
בינתיים המאהבת לא מפוכחת מכלום,
אלא אוהבת, נילהבת, ומאמינה
בכל ליבה בעתיד תרוד ו־

וחשק לטפל בעצמה יותר מדי״ .וכף קורה,
שהאישה המצטיירת בדימיונה של הפילגש
כיצור מנוון׳ חסר תרבות ועלוב למראה.
מתגלה לבסוף כאשד, בשלה, במלוא פרי־חתה,
ובתוספת חוכמת־החיים העדינה שלה.
הפילגש מנסה להתחרות באשה, כי היא
מכירה בעמדת החולשה שלה עצמה. ל

באמת, הוא רוצה ממנה? אין נראים
הדברים מהצד השני של המטבע?
מספר בוגד יזוע ועיקבי איך זה התחיל
אצלו ואיך זה גדל לממדי־ענק:
לאשתי ולי יש אותן דעות על המצב
הפוליטי׳ על בעיות האנושות, ועל מיהו
יהודי. אבל מה׳ אשתי אוהבת ללכת לישון

ידעתי שהוא נשוי כנסת׳ נואש בריא לגיסה חודה
אין איתו שום חוזה, ומפתיע הדבר כמה
מכבדים הגברים חוזה זה.
היא יודעת שהיא אוהב אותה במידה
מסוימת למרות רצונו, ושאהבתו זו מסבכת
גם את חייו. לכן היא לא בטוחה בעצמה,
ומפחדת שאם תאמר לו באמת את
אשר בליבה, אם תתחיל למרר לו את החיים
כמו שמתחשק לה לעשות — יקום
ויילך. היא לא מוכנה לקחת סיכון כזה,
כי היא מאמינה שהגט שלו זו רק שאלה
של זמן. עד אז היא משתדלת להתאפק,
להיות נחמדה, נעימה וחביבה ככל האפשר.
היא יכולה להחזיק מעמד בהעמדת הפנים
הזו זמן רב יותר מאשה נשואה או
בחורה האוהבת רתק, רק מפני שהיא דואה
את הגבר שלה לעתים רחוקות הרבה
יותר, ולזמן קצר יותר.

אחרי 18 שנות נישואין
התאהב באשתו

^ ירה, יפהפיה בלונדית אשר תמיד
ן היו כרוכים אחריה עשרות מחזרים,
^ הפכה לאשר, אחרת לגמרי מהרגע
בו התאהבה בנימרוד׳ פוליטיקאי שבשנים
האחרונות החל כוכבו לזרוח.
היא היתר, אוהבת נאמנה ומסורה לו ב־

בשעה תשע עם חלון פתוח, ואני אוהב
ללכת לישון בשעה שתיים עם חלון סגור.
בשנה הראשונה אחרי החתונה הייתי
יושב בחדר השני וקורא ספר, עד שהגיע
היום הגורלי בו לא היה לי מה לקרוא.
השעה היתד. רק ,11 והחלטתי ללכת לבקר
ידידים.
כעבור ימים מספר הלכתי אליהם שוב,
ופגשתי בביתם צעירה נחמדה בת .20למרות
שמאז עברו הרבה שנים, אני אפילו
זוכר את שמה. קראו לה אילנה.
אילנה ואני שוחחנו ומצאנו חן באופן
הדדי, אך אז אפילו לא העליתי בדעתי
לנסות משהו. אחרי חודש נפגשנו במקרה
ברחוב, והזמנתי אותה לכוס קפה. בפעם
הבאה היא הזמינה אותי לכוס קפה —
אצלה בבית.
היא היתה הראשונה. בבחורה ה־ 28בערן
התאהבתי.
למה? חוסר התלות שלה נתן לי תחושה
של אתגר אינטלקטואלי. בחירתה בי
מתוך כל הגברים בעולם החניפה לגבריות
שלי. היתד. לה עצמאות מחשבה והשכלה.
והיא כמובן, חידוש.
אלישבע לא כל כך עולה על אשתי,
כפי שהיא שונה ממנה. אשתי אחראית,

אחו׳ 3שנים שורת׳ נירגשו־הוא פתאום התאהב באשתו
משותף. הוא לא מתגרש ובלי שירגישו
בכן, נכנסים היחסים לשיגרה משלהם, שנוחה
לו וצרה ולוחצת לה.
הוא ממציא תירוצים קבועים פחות או
יותר לשעות הקבועות פחות או יותר בהן
הוא מבלה איתה. השעות המשותפות
תלויות במקצוע שלו, כי הפילגש היא
תמיד זאת שמתאימה את עצמה לזמניו.
הוא מתרגל לקבל את זכויות־היתר שלו
כדבר מובן מאליו, והיא מתרגלת להסתפק
במה שהוא מציע לה, כלומר באהבה, חיבה,
הבנה וכו׳ .הוא לומד כמה הדרישות
שלה צנועות, והיא לומדת מה וכמה הוא
מוכן לעשות למענה, אם כי ברוב המקרים
היא מגזימה בהערכת רצונו הטוב.
בינתיים היא משתדלת לא ללחוץ, לא
לנדנד, ולהפוך את השעות המעטות של
השהייה בצוותא לנעימות ככל האפשר,
כדי שירצה לחזור, ומהר.
היא גם עושה כמיטב יכולתה להיות
הד,יפו הגמור מאשתו, כפי שזאת מצטיירת
בדמיונה. לפעמים היא מצליחה, כמו
במיקרה של ליאורה.
ליאורה היא גרפיקאית בת ,31 המנהלת
רומאן עם עורך־דין ירושלמי ידוע. מספרת
היא, :את ארוחת הצהרים אני מבשלת לו.
את הכפתורים שנופלים מהחולצה, אני
תופרת לו• את הצרות שהיו לו בעבודה
אני שומעת, ואת בעיות הנפש שלו אני
פותרת. ולזה עוד קוראים מאהבת. והוא
מעז לומר לי שהוא מרגיש כאילו אני
אשתו ואשתו היא המאהבת שלו. נו, מה
הפלא. לי הוא מספר הכל. ממנה הוא
מפחד יותר מדי״.

האשה -יפהפיה
גדולה מהפילגש
ה עושה האשה בינתיים? היא
כמובן יודעת, או חשה, שבעלה
מתרחק ממנה• היא מפחדת לאבד
^ י אותו ומתחילה לפעול במרץ. חשבונות
המספרה, הקוסמטיקאית והתופרת
מתנפחים בקצב מטורף, ויום אחד היא
מופיעה כחתיכה מפתיעה.
הפילגש המאוכזבת שבורת־הלב עושה
לבעל את המודת כדי שיעזוב את אשתו.
ומפני שהיא גם עובדת, לא נשאר לה זמן

שנה. אשתו באמת התנהגה אליו יוצא
מהכלל, מפחד שמא יעשה לה שוב תרגיל
כזה. חייו המשיכו להתנהל בשובה ונחת,
כאילו כלום לא קרה. אלישבע לעומת זאת,
שנתנה לו שש שנים מחייה, נישארה לבד,
ובת .30 היא עדיין לבד.
מי שלא מצוי בעסקי משולשים ולא מבין

משך שלוש שנים, אך בין הפגישות היתד,
מטפסת על הקירות מרוב סבל, געגועים
ורצון שיעניק לה בית משלה.
כאשר נימרוד היה מגיע לאחד משני
הערבים בשבוע בהן היה מרצה כביכול
לאוהדי המפלגה, היתה מתנהגת לדוגמא,
כדי שחם וחלילה לא ירגיש שלא בנוח.
היא ניסתה להיות בדיוק מה שהוא רצה
שתהיה, ואמנם הצליחה בכך, לנימרוד לא
היה אפילו מושג כמה סבל הוא גורם לה.
כשיום אחד התפרצה סוף סוף וסיפרה לו
על הימים האיומים שעברו עילה, סירב
להאמין.
סיבה נוספת למרורים שאכלה בגלל
נימרוד היא אהבתו הפתאומית הגדלה והולכת
לאשתו .״כאשר הרומאן שלנו רק
התחיל״ מספרת נירה ,״שאלתי אותו אם
הוא אוהב אוהב אותה. נימרוד ענה שהוא
לא אוהב את אישתו, לא אהב אותה אף
פעם, ובכלל, אף אדם לא יקר לו בעולם
כמוני״.

הפילגש החניפה
לגבריות שלי
יא, שהיתה מאושרת לתפוס את
כל ליבו הפנוי, קפצה ראש לתוך הן
| רומאן, שעלה לה ב־ 3שנות סבל.
״ ״שנה שלמה הכריז נימרוד כי
אני האשה היחידה בעולם שהוא אוהב,
אהב, או יאהב. ואז פתאום הוא התחיל
להתאהב באשתו, אחרי 18 שנות נישואין,
לא פחות ולא יותר. שלא לדבר יעל הילדים.
כשפגשתי אותו הוא בקושי זכר
איך קוראים להם. היום לא רק שהוא לא
מפסיק לדבר עליהם --אלא הוא מאחר
לפגישות הנדירות שלנו כדי שיוכל לעזור
להם להכץ שיעורים.״
״לוא היה מספר לי,״ אומרת נירה הממורמרת
,״כשעוד יכולתי טוב מאד להסתדר
בלעדיו, כי הוא אוהב את אשתו
ומשוגע אחרי ילדיו, ובכלל, שהוא איש
משפחה מובהק כל כך, לא הייתי בכלל
שוכבת איתו. הייתי אומרת לו מה שאני
אומרת היום לכל גבר נשוי שמנסה להתעסק
איתי :״אם אתה לא אוהב את אשתך
— התגרש. אם אתה אוהב אותה — או
לך אעיד .,מה אתה רוצה ממני?״.

מסורה, אמא טובה, ובשלב מסויים —
מספקת ביחסי מין.

שש שנים לפילגש -
__ וחזרה לאשה

^ ^ יד התחיל

הרומאן הגדול הזה

באופן מעשי?
אלישבע ואני עבדנו באותו משרד,
ולא חיבבנו אחד את השני תקופה
ארובה. היא בכלל שכבה עם מישהו אחר,
שהכניס אותה להריון.
יום אחד באה אלי שאעזור לה, לא ב־כסף
אלא באופן מוסרי, כי הניבזה ההוא
התנהג אליה באופן איום• עזרתי לה באופו
מוסרי אולי ארבעה חדשים, ורק או
שכבתי איתה.
היא לא היתר, במיטה משהו גדול, אך
חברתה היתר, נעימה לי. כאשר עזבתי את
המשרד ופתחתי עסק עצמאי, לקחתי את
אלישבע איתי.
עבדנו יחד שש שנים. בחמש השנים הראשונות
היינו רואים אחד את השני בל
היום במשרד ואחרי העבודה היינו הולכים
לדירתה. הביתה הייתי חוזר רק בשע־ת

בגיאומטריה, מצייר בדמיונו פלגש של אדם
עשיר כיפהפיה אכסוטית הגרה בדירת פאר
וטובעת ביד,לומים, פרוות ושאר מותרות
מהסוג הזה.

הכסף -לאשה,
לא לפילגש
אמת, כרגיל, הרבה פחות רומד
טית. יש גברים הסבורים שלמאהבת
1 1שלהם מגיעים חיים טובים. בעלת
9י בוטיק ותיק בתל־אביב, למשל, קיבלה
את החנות במתנה מידיד כזה. מאהב
של שחקנית תיאטרון ידועה קנה לה מכונית.
איש־עסקים ידוע נוהג לקחת את
ידידתו כל כמה חודשים לטיול לחו״ל,
קונה לה כל מה שמתחשק לה.
אלה מקרים יוצאי דופן. כאשר המאהב
הממוצע חושב מה לעשות עם הכסף שלו,
נמצאים צרכיה הגשמיים של הפילגש כמעט
בתחתית סולם העדיפויות• הכסף משמש
לו כמכשיר לפצות את אשתו על מה שהוא
עושה לה.
ידועים מקרים רבים של גברים חסכניים,
שברגע שמצאו מאהבת, פתחו את חשבון
הבנק שלהם בפני רעיותיהם בלי שום תנאים,
והרעיות פיזרו את הכסף לכל רוח
בלי שהבעל יעז לפצות פה ולצפצף.
במקרים נדירים, תומכת המאהבת בגבר,
כמו הידידה של קבלן שעסקיו התמוטטו
בזמן המיתון. היא הוציאה מן הבנק את
חסכונותיה במשך שמונה שנים, ונתנה לו
את הכסף עד לפרוטה האחרונה.
לשם ההגינות יש לציין שהוא החזיר
לה את כספה כאשר רווח לו.

כה בודד
להיות פילגש

^ 4ם המאהב נמנה על החסמים
— אין לפילגש ברירה אלא להנד
^ ^ 1שיך לעבוד. אם יש לה שכל, הרבה
נסיון, וכוח רצון, היא ממשיכה
לעבוד ומנסה אפילו לגלות עניין בעבודתה,
ועושה ככל יכולתה להישאר
בלתי תלויה, ולו רק קצת.
אם אין לה שכל, נסיון וכוח רצון ולמאהב
שלה יש כסף מיותר, היא חיה על
חשבונו, לפחות תקופת מה. בתקופה זו
היא מאבדת את כל הקשרים שהיו לה
עם מחזרים, ידידים, וסתם מכרים׳ ולא
רוכשת אחרים במקומם.
״פעם מצאתי חן בעיני מישהו שפגשתי
במסיבה,״ מספרת פילגש ותיקה במיקצוע.
״ידיד שלי, היודע על הפרשה שלי עם

האשה הבינה שנעלה זקוק לפילגש
הקטנות, כדי לישון. בשנה השישית עברנו
לגור ביחד, וחיינו כך שנה.
בשנה הזאת החיים שלי לא השתנו כמעט.
אולי רק בזה שראיתי אז את המשפחה
שלי יותר מכרגיל. לפני כן הייתי
מבלה את הערבים עם אלישבע, וחוזר
הביתה רק לישון. כשעברתי אליה, הייתי
מבקר בבית יום יום, משחק שעות עם הבת
שלי ומשוחח עם אשתי.
מה עשתה אשתי במשך כל התקופה
הזאת?
כלום. היא שתקה וקיוותה שזה יעבור.
לפי התנהגותה הבנתי שאני יכול לחזור
הביתה מתי שאני רוצה, ללא הסברים וללא
וויכוחים.
וזה בדיוק מה שהרומיאו עשה, כעבור

מנחם, דווקא עודד אותו לגשת אלי כי
קיווה שאולי סוף סוף אצא ממה שהוא
קורא הצרות שלי. הגבר לא העיז אפילו
לנסות לשאול אותי אם אני רוצה להיפגש
איתו. הוא אמר למישהו שאני סנובית,
ושאם ישאל, בטח אצחק לו בפרצוף״.
לא עובר זמן רב, ולמאהבת נשארות רק
החברות שלה. בניגוד לאמונה הרווחת על
ידידות בין נשים, חברות הן על פי רוב
נאמנות, דואגות ומוכנות לעזור. היא מבקרת
אצל החברות שלה בעיקר בערבים, כשהוא
נמצא בבית עם אשתו ״לשמור פאסוף.
היא לא הולכת כדי לראות אותן ולשמוע
מה שלומן, אלא כדי להעביר את הזמן
איכשהו, ומה שיותר חשוב, כדי לדבר,
סוף סוף עליו. היא לא נהנית משום דבר

שאינו קשור בו, ולא מתעניינת בשום נושא
מלבדו.
נושאי השיחה המוגבלים שלה מסתובבים
על פי רוב סביב השאלה הבוערת אם מוי־שה
יענקל שלה יטלפן או לא יטלפן, ואם
יבוא אליה מחר או לא יבוא. החברות מקשיבות
חודש, חודשיים, לפעמים אפילו שנה.
הן מנסות ללא הצלחה לגרור את הידידה
שסרחה למסיבות ולהכיר לה גברים.
הן משתדלות לשחרר אותה קצת מן ההערצה
העיוורת הבלתי־פוסקת שלה אליו.
בסוף נימאס להן. לדעתן היא מתנהגת כמו
מטומטמת, ומסרבת לעמוד מול האמת, או
לענות לשאלת 64 אלף הדולר: אם הוא
כל כך אוהב אותך, אז מדוע, לעזאזל, הוא
לא מתגרש?
המאהבת המאוהבת, מצידה, לא מוכנה
בכלל לשמוע דברי כפירה כאלה. לא לשם
כך באה. כעבור זמן נוצרת בינה לבין
ידידותיה עוינות, ואפילו הקשר האחד הזה,
האחרון, נעלם.
אסירה מרצון
ן פילגש מתחילה לשבת בבית,
והרבה. היא תלויה לגמרי בזמנו
1הפנוי של המאהב, מפחדת לקבוע
י מראש אפילו ללכת לסרט עם חברה

לקשר החשוב ביותר שלה עם העולם, שב־מיקרה
זה פירושו — הוא.

איך זה
נודע ברבים?
אווה היא עיתונאית, בת ,28 ויש
לה דירה משלה. במשך מחצית השנה
הראשונה נהג המאהב שלה
לבלות אצלה את שעות אחר הצרי־ריים.
נאווה לא סיפרה על הרומאן שלה
לאיש, הוא כמובן שלא סיפר, ושניהם

לך, ולשמו הטוב״.
כיוון שהיא רווקה, וגאה בגבר שלה, ועמוק
בליבה רוצה שהפרשה תצא לאור,
כדי שאשתו תרצה להתגרש, לא ויתרה על
ארוחת הערב האחת הזאת, ולא התחשבה
בתוצאות.
בינתיים הגיע שמע הרומאן לכל החברות
שלה, לכל החברים שלו, ולכל מי שהיה
מוכן לשמוע.
היחידה שלא ידעה היתרי אשתו. אף אחד
לא רצה להביא אליה את בשורת האיוב.
אחת מהנשים האלה, שגילו את האמת רק

הסוו ־ תעיד עצוב
חשבו שהסוד שמור לפחות כמו היהלומים
של אשתו בכספת.
עד שיום אחד הלכה נאווה למסיבה. היא
פגשה במסיבה חברים שלה שלא ראתה
כבר כמה חודשים. השאלה הראשונה ששאלו
אותה היתה: מה שלומו של משה?
איך נודע להם? כיצד קרה ששלושה חו־דשים
אחרי־כן, כבר חדל די הרכילות עליהם,
מפני שהעניין התיישן?
הסיבה איננה, כמקובל לחשוב, בממדיה

כאשר הבעל הודיע שהוא עוזב את הבית,
לא מוכנה לשכוח ולסלוח לידידיה שלא
סיפרו לדי על המתרחש:
״לו ידעתי, הייתי יכולה לעשות משהו,
הייתי משתדלת,״ אומרת היא .״כך חייתי
לי בגן־עדן של טיפשים, ולא העליתי בדעתי
שבעלי התאהב באשה אחרת. בהתנהגותו
לא גיליתי שום שינוי, ושבוע לפני
שעזב את הבית עוד אמר לי שהוא אוהב
לשכב איתי יותר מאשר עם כל אלה ששכב

הקטנים של ארצנו ובאופי החטטני של
תושביה. עובדה שיחסים בין גבר נשוי ואשד,
נשואה עשויים להישמר בסוד אפילו
שנים ארוכות, פשוט מפני ששני הצדדים
מעוניינים בכך במידה שווה.
נאווה, לעומת זאת, לא יכלה להתאפק

איתן לפני שהתחתנו. לא תיארתי לעצמי
אפילו בחלומות הזוועה שכעבור שבוע יבוא
הביתה, שיכור ומבולבל, ויודיע לי שהוא
עוזב את הבית.״
עובדה מוזרה וראויה לציון, היא הדיסקרטיות
של המזכירות. בעצם, הן אולי אלו

אולם מה קורה כאשר האשד, יודעת?

טיול משותף ע1
האשה והפילגע
^ וסף היא קבלן בניין. יש לו אש
/וארבעה ילדים, דירה נאה, שתי מכו
ניות ועוד כל מיני נכסי ניידי ודל
ניידי. כדי לפרנס את המשפחה ולק
מור על כל הדברים הטובים האלה, עוב
יוסף קשה מאוד, ומחפש עבודה לא ר
בעירו, נתניה, אלא גם במקומות אחרי
בארץ.
אחד המקומות בהם מצא יוסף הרב
מאוד עבודה, הוא באר־שבע.
לשם נוחיות, התרגל יוסף לבלות את כ
השבוע בבאר־שבע ולחזור הביתה רק ב
סופי־שבוע. לשם נוחיות, הוא גם מצא ל
ידידה.
הידידה הזאת היא גרושה בת ,28א
לילד בן שש. לאט לאט התהדקו היחסי
בין השניים, ויוסף שכר לידידתו, לשם נו
חיות, דירה, בה חי לו הזוג באושר מיו
ראשון עד יום שישי. שאר הזמן חי יוס
באושר עם אשתו וארבעת ילדיו בנתניה.
במשך השנים הגיע דבר הידידות ההדוק
עם הבאר־שבעית לאוזני אשתו. זו הפעיל
את ההגיון הבריא שלה, הבינה מייד ק
בעלה לא יכול לישון לבד חמישה לילות נ
שבוע, ושהוא זקוק לחברה נשית. ואם ז
ככה, אז למה לכעוס? האשד, המבינה אפי?
התיידדה עם הפילגש מבאר־שבע וקיבל
אותה באופן נפשי לתוך המשפחה.
יוסף המאושר מרוצה מאוד מהסטטוג
קוו. לפעמים, בשבת, הוא לוקח לטיול א
שתי המשפחות שלו בצוותא, כדי לחם!
בנזין. המחזה הזה, של האשד, והבעל וו[
ידידה פלוס כל הילדים שלהם בחיק הטב
מעורר התפעלות לא מעטה בקרב אלה ק
מכירים את הסיפור. אך השלישייה מצפצפן
על דעת הקהל, וממשיכה לחיות בשו5
ונחת.

האשה יודעת 1
ובולעת את הצפרד

— שמא הוא יתפנה. לפעמים, כמו במיקרה
של רותי, היא לא יוצאת בגלל קינאת הגבר.
רותי עובדת בתרגום, ויכולה לעשות את
עבודתה בבית. במשך השנתיים האחרונות
היא מנהלת רומאן עם איש ציבור ידוע,
שבנוסף למעלותיו האחרות, מקנא לה. מם־
פרת היא:
״פעם ישראל טילפן אלי, ולא מצא אותי
בבית. למחרת שאל אותי וחקר אותי איפה
הייתי ועם מי. לא רציתי לריב איתו, והתחלתי
לשבת בבית. ישראל אמר שאם יוכל
לצאת מהבית בלי שאשתו תרגיש, יטלפן
אלי כל ערב כדי לשאול מה שלומי, אבל
הרגשתי שמה שמעניין אותו זה מה אני
עושה כשהוא איננו.
״מתוך 20 ערבים הוא טילפן אולי פעם
אחת, ואף פעם לא בא באופן לא צפוי.
אך אני התרגלתי בינתיים לשבת בבית ליד
הטלפון. הייתי עובדת כל היום ויוצאת החוצה
רק כדי לקנות לעצמי אוכל. כאשר
ישראל הפסיק לגמרי לטלפן באופן בלתי-
צפוי, המשכתי לשבת בבית. אולי בכל זאת
יתחשק לו, מי יודע?״
כך הפך הטלפון להיות המכשיר החשוב
ביותר בחייה של הפילגש. היא משתדלת
לא לטלפן אליו לביתו, גם אם הדבר לא
נאסר עליה במפורש, ומחכה שיטלפן הוא
אליה. היא לא יוצאת כדי להיות בבית כש-
יטלפן, ולאט לאט נעשה המכשיר הזה

שה מכינה עד כדי כך היא מיי
רה נדיר. נדירה גם הקיצוניות ו
שנייה — כאשר האשה אומרת לב}
לה הבוגד שיילך לעזאזל או ל}
שמתחשק לו, ושהיא גמרה איתו את ו
עניינים.
כך, למשל, עשתה אשתו של רוקפל!
כאשר בזמן שריפה פתחה את הכספת ע
בעלה ומצאה בה צרור מכתבים לוהט׳
כאש מאהובתו. היא פשוט נסעה להוריו
הגישה מייד בקשה לגט ונשארה ברוגז ן
רוקפלר עד היום. הבעל המגורש נשא א
אהובתו, הגרושה גם היא, לאשה, וו
חיים באושר ועושר עד היום.
תגובתן של רוב הנשים אינה קיצוני
כמו זו של אשתו של יוסף או הגבר
רוקפלר. על פי רוב הן בולעות בשקט 4
הצפרדע ועושות ככל יכולתן כדי לשמו
על הבעל, כאשר הוא אינו עוזב את הבי
אלא מנהל את ענייני האהבה שלו בדי!
קרטיות, הנטייה של האשה היא לשתו
ולחכות עד יעבור זעם.
מצב זה עלול להימשך שנים, מפני ש
משך הזמן מגלה האשה שהרומאן הצד
אינו נפסק, ואז היא שותקת, לאבגללטעמ
של דיפלומטיה, אלא מפני שהיא מפח!
לשאול שאלה שהתשובה עליה יכולה
היות: זה נכון, ואני רוצה להתגרש.
וכך קורה שהאשה יודעת, שבעלה יו|

אם הוא אוהב אותו -דמה אינו מת\וש מאשתו
לא לשתות עם משה קפה ברחל, וביום ההולדת
שלה עמדה על כך שיאכלו ארוחת־ערב
בצוותא במסעדה אינטימית. משה, שלא
רצה להיראות בפחדן עלוב, לא ביקש
ממנה להתכופף מתחת למושב כשנסעו במכונית,
וכמובן שנאווה לא יכלה להתאפק
ונעצה בו מבטים מאוהבים.
כולם ראו.

למה אף אחד
לא מגלה לאשה?
וא היתד! נאתה נשואה, לא היה
משה מוציא בחברתה את קצה אפו
לרחוב, בתירוץ המשכנע: יקירתי,
אני לא דואג לעצמי, אבל אני דואג

היודעות ראשונות על פרשת האהבים של
הבוס שלהן. מדוע אינן מגלות זאת לאשה?
מספרת נאווה :״אינני יודעת בדיוק כמה
יודעות המזכירות של משה על הפרשה,
אבל הן יודעות שאנחנו מאוהבים. באיזה
חוש שישי, שלא היה מבייש שום דיפלומט
או מרגל, הן יודעות איך לנהוג. כאשר
משה חולה, למשל, ואני מטלפנת למשרד,
הן לעולם לא מעבירות את ההודעות שלי
עם שאר ההודעות לביתו של משה. מעולם
לא ביקשתי מהן לנהוג כך, אך מאז שהתחיל
כל העסק, לא נגרמו למשה שום צרות.
כשאני באה לבקר אותו במשרד, אני מרגישה
שהן מחבבות אותי, אלוהים יודע
למה.״
כך קורה שכל העולם יודע ושותק.

שהיא יודעת, והיא יודעת שהוא יודע שד
יודעת, אך שניהם אינם אומרים על הנוי
המעסיק את מחשבותיהם יותר מכל
אפילו מילה אחת.
היסטרי נסיון התאבדו
ם הגעל עוזב את הבית -
תגובה שונה לחלוטין, ומשתנה
התאם לאופי של האשה. היסטרי!
נסיונות התאבדות, שימוש בילד
כל האמצעים כשרים כדי לשמור על הג
פחה, ולו רק כלפי חוץ.
הרבה נשים מסכימות במצב זה שד,נ
(המשן בענזוך

בעולם
וך מעמוד )33

ה עם פילגשו ויעשה כל מה שהוא
,בתנאי שיחזור כל ערב הביתה.
ות־חברה תל־אביבית ידועה, שבעלה
אותה ומתגורר עם אהובתו, אומרת שה
הנישואים שלהם אינם הרוסים:
עלי אומר שהנישואים שלנו הם כמו
שנשבר. אפשר להדביק את השברים,
*י־אפשר לאחותם לעולם. אני אומרת
לא כך, אלא כמו גידול ממאיר שלהסירו
על־ידי ניתוח. נכון שנש־צלקת,
אך במשך השנים היא עוברת.״
פיון מוכיח שהיא צודקת. כאשר הגבר
מתגרש מאשתו, הוא לעיתים קרובות
אליה, ושניהם מתחילים ביחד דף חדש.
קרה, למשל, לשחקן תיאטרון ידוע,
את אשתו ואת שני ילדיו ועבר לגור
שחקנית תיאטרון צעירה ויפה.
1תו לא אמרה נואש, סירבה לתת לו
המתינה. כעבור שנה הלכה לדבר עם
תו, ושיכנעה אותה להחזיר את הבעל
י ולילדיו. הבעל חזר, לזוג נולד עוד
והמשבר לא הרם את נישואיהם.

אחרי תקופה זו החליטה דורית שמספיק
לה, ארזה את מזוודותיה ונסעה ללונדון.
מהגולה לא כתבה לאהובה אף מילה, ורק
חברותיה ידעו כי למרות כל הנסיונות לא
הצליחה דורית למצוא מישהו אחר.
אך יום אחד, כשנה וחצי אחרי שעזבה
את הארץ, נשמעה דפיקה בדלת, בפתח
עמד המאהב הנטוש עם זר פרחים בידו.
הוא היה נחפז מכדי לומר אפילו שלום.
״הינשאי לי!״ זה כל אשר אמר.

נדידה בין
האשה לפילגש

אשר הגחורה נמצאת רחוק,
והוא רוצה אותה, הפיתרון הוא ני-
שואין, כי אחרי הכל, גם המאהב
הלוהט ביותר, לא יטוס שלוש פעמים
בשבוע ללונדון כדי לבקר את שאוד
בה נפשו.
כאשר היא עוזבת אותו ונישארת לגור
באותה עיר — הסיפור שונה לגמרי. אפילו
אם הוא עוזב את הבית אין זאת אומרת
שלא יחזור אל אשתו. ילדים רעבים
איך מתחיל
לאהבת־אב, סיבלה של האשד, הנעזבת —
זה ועוד אלף סיבות אחרות עלולות להחהסוף?
זיר
אותו לביתו. ידועים מקרים בהם נדד
להיות
^ ניע. הי ו ם, שבו מתחיל
הבעל בין אשתו והאהובה במשך כמה
ך ברור לשני הצדדים שכך אי אפשר שנים, עד שהחליט לבסוף היכן יישאר.
1להמשיך, ושצריך להחליט לכאן או
לא תמיד מסתיים הרומאן בפרידה טבי
לכאן. מתי מגיע היום הזה, זו עית או בנישואין. לפעמים הסיום הוא
של אופי. נערות צעירות ואימפול-
עצוב הרבה יותר.
ת מגישות את האולטימטום שלהן
מקרה אחד היא הפרשה של נעמי, עו•
שנה בערך. נשים בוגרות יותר ו־ בדת בכירה בחברת מחשבים אלקטרוניים.
ות — מחכות לפעמים חמש, עשר,
כאשר היתד, נעמי בת ,20 הכירה את
ו 15 שנה. ידידתו של אדם מפורסם אהובה. אחרי שנתיים — עבר הזוג לגור
הבוהמה התל־אביבית חיכתה 25 שנה, ביחד. הם חיו כבעל ואשה במשך 15
זו כמובן מיקרה יוצא־דופן.
שנים תמימות, אשר בסופן ארז הוא את
ה לפעמים שהפילגש מוצאת לד גבר
מזוודותיו וחזר לאשתו, עימה הוא חי מאז,
שמוצא־חן בעיניה, והפעם רווק. אך
זה ארבע שנים. כל הידידים המשותפים של
:השכיחה ביותר היא שהיא רוצה י נעמי ושלו עברו עימו למשפחתו, והיא
זן, רוצה ילדים, רוצה בית, בקיצור נשארה בלי ידידים, בלי רכוש, בלי אהבה,
יא רוצה דברים שהמאהב לא יכול בלי ילדים, ובלי כל אותם דברים אשר
ז רוצה לתת לה. יהיו היחסים בין נותנים את המשמעות לחיי אשה בת .37
טובים ונעימים ככל שיהיו — שוב
לה להסתפק בהם. פילגש תחילת הסוף.
ר,ם קשורים מאוד אחד לשניה. בעצם,
בסכנת־מוות
זה לזו להרגל. קשה להם להיפרד,
קרה אחר הוא של בחורה אשר
קשר ביניהם הולך ומתנתק מאליו,
ך מכאיב של גסיסה איטית וממושכת. ן 7הרומן עם הגבר הנשוי היה ודי
^ 1אהבה הראשונה בחייה.
מוצאת לה עבודה חדשה׳ מכרים
״ י רינה, אשר נולדה בקיבוץ, לא
,ולאט לאט הם עוברים משלוש־פגישות
לשבוע לפגישה אחת, או שבה אליו אחרי שסיימה את הצבא, ועברה
לשיחת טלפון. היא מתחילה לעמוד לגור בתל־אביב. היא לא הכירה איש בעיר
הגדולה, וכאשר פגשה מהנדס מצליח וחתיך
גל רגליה ומרשה למצב זה, שפעם
עיניה בלתי אפשרי, להימשך.
כבן ,40 התאהבה בו מעל הראש.
וה, מפני שסוף סוף עמדה המאהבת
הם נפגשו יום יום, ואחרי חודשים מס*מת
המרה: הוא לא יתגרש בשבילה, פר עבר המאהב של רינה לגור איתה
לבנות לה חיים חדשים.
בדירה השכורה.
הם ניהלו ירח דבש שנימשך שלושה חוכן
פרידה
דשים• גדעון נהג מפעם לפעם ללכת לבקר
את הילדים. באחת מהפעמים האלה לא
לא פרידה חזר. רינה התקשרה למשרדו, אך אמרו
לה שהוא איננו. היא נשארה בבית, ישבה
רידד! כזאת לא מתרחשת תוך וחיכתה לטלפון ממנו. הציפיה ליד הטליום,
ואינה תמיד סופית ומוחלטת.
פון הפכה אצלה לשיגעון. היא חששה כמה המאהב יכול לגלות פתאום
לצאת מהדירה אפילו לרגע שמא הוא
קשה לו להסתדר בלעדיה, וחוזר. יטלפן בדיוק כאשר תהיה בחוץ.
ז לא מוצאת ממלא מקום, מעדיפה
ששה שבועות אחרי שנעלם, פרצו ה;
ן במעט שהוא נותן לה מאשר להי־שכנים,
שחשדו שמשהו לא בסדר, לדירה.
:לא כלום. השניים יכולים להיפגש
הם מצאו את רינה חסרת־הכרה, סובלת מ־
־ פעמים רבות.
תת־תזונה והרעלת־דם חמורה. כאשר הובלה
ים, לפעמים נדירות ביותר למען
דווקא הפרידות האלה מצליחות לבית־החולים, לא חשבו הרופאים שתצליח
להתגבר.
מה שבכיותיה של הפילגש לא ד,צ־אך
רינה היתה צעירה, וחזקה, ולאט
זמאהב מרגיש לראשונה איך זה
בלי אהובתו, מחליט שאינו יכול, לאט החלימה. המאהב שלה, כששמע מה
שקרה לה, שלח לה יום־יום זר־פרחים ענק,
את הבית.
אך רינה לא רצתה לקבל את מתנותיו.
מבעלי חברת־ענק בארצות־הברית
הוריה, שמרו את מיטתה, לא נתנו לו
שעת ביקור־עסקים בארץ צעירה, ולבקר
אותה, וכאשר רינה הבריאה, חזרה
:בה. מפלירט קצר הפכו היחסים ל־עם
הוריה למשק.
!מוקה. האיש קיבל את הפיקוח על
אחרי שנתיים עזבה שוב את הקיבוץ, ובמזרח
התיכון, כדי שיוכל להיפגש
כתו לעיתים קרובות ככל האפשר. עברה לתל־אביב. ימים מספר אחרי שהגיעה,
זו נימשכה שלוש שנים. האהובה פגשה את המאהב שלה ברחוב. הוא רצה
׳בסוף שהאיש לא יסכן למענה ל -לדבר איתה, אך רינה סרבה להחליף איתו
ז עמדתו החברתית והכלכלית ה מילה, ומאז לא ראתה אותו. כיום היא
היא עזבה אותו, ותוך שלושה נשואה ומצפה לילד.
זה מקרה יוצא־דופן, תודה לאל, אחרת
נישאה למישהו אחר.
עוד שנתיים. האיש ואהובתו לש־׳ היו בתי־החולים מלאים בפילגשים מאוכ זבות,
ובנשים שניטשו בגלל אשה אחרת.
גשו במיקרה בארצות־הברית, ולאך
גם במקרים שאינם יוצאי־דופן, אין
וו היתה משמעות הרת־גורל —
ש ימים השיג כל אחד מהם גט מצבה של הפילגש מעורר קינאה. ייתכן
שאימרתו של ניטשה נכונה, ולאהוב אישה
והם נישאו זד, לזו.
אחר הוא של דורית, דיילת ב־ אחת זו באמת בארבאריות.
אם כן, הרי שלאהוב שתיים, זו בארבא־
׳*שר ניהלה רומאן עם גבר נשוי
ישע שנים ארוכות.
ריות כפולה.

(המשך מעמוד ) 10

לוויאט־קונג, אבל זה חסך גם הסתבכות
נוספת מאמריקה.
עתה יתכן מאד שקמבודיה תהפוך ל-
שדה־קרב. הקומוניסטים ינסו להפיל את
הממשלה הפרו־אמריקאית. זו תנסה לגרור
את אמריקה למלחמה, על־ידי פעולות קרב
מצדה נגד הוויאט־קונג. כל זה בשעה שהאמריקאים
משתדלים באופן נואש להיפטר
ממלחמת וזיאט־נאם ולצאת מן הבוץ. ואחרי
שדעת־הקהל הנזעמת גילתה שצבא ארצות-
הברית לוחם בלאום.
השבוע ניסו אנשי ניכסון בכל כוחם
למנוע הידרדרות למלחמה חדשה. הנשיא
עצמו, ובעיקבותיו שר־החוץ ויליאם רוג׳־
רס (באותה מסיבת־עתונאים בה הודיע על
מניעת הפאנטומים הנוספים לישראל) רמזו

ארצות הברית חתוגת ההומואים
הכומר ניצב מול שני בני הזוג באולם
הקולנוע ההוליבודי שהפך לכנסיה. השניים
ציפו נרגשים לסיומו של הטכס, לרגע בו
יהיו נשואים כדת וכדין, האזינו לדברי הכומר
המנהל את הטכס בכובד ראש:
״פרד, האם תסכים לשאת את ג׳והן בלב
שלם?״
״כן,״ עונה פרד.
״ג׳והן, האם לבך שלם עם צעד זה, שאתה
עושה, ואתה מוכן לבוא בברית־ה־נשואין?״

משיב ג׳והן.
המנגן באורגן מנגן את מרש החתונה,

טכס הנישואין של פרד וג׳ון
הכומר ה הו מו

נשיקה הכלולות של פרד וג׳ון
— משיא הו מואי ם ולסביות

לשליטים החדשים בקמבודיה שאל להם
לבקש עזרה צבאית מארצות־הברית.
אולם ספק אם זה יעזור. המצב החדש
עלול להכריח את האמריקאים לשלוח נשק,
ואחריו חיילים — כפי שקורה עתה לרוסים
במצריים.
תחת לצאת מבוץ אחד, עלולה אמריקה
להיכנס לבוץ שני.

השניים מחליפים טבעות — והכומר טרוי
פרי מסיים את תפקידו. שני הגברים נשואים
זה לזה.
נם הכומר הומו. עלילת סרט? חזון
לעתיד? לא ולא. סצינה זו מתרחשת מדי שבוע
בכנסיה היחידה בעולם המשיאה הומוסכסו־אלים
ולסביות. הכומר העומד בראש ה־כנסיה
הליברלית הזו הוא טרוי פרי,29 ,
הומוסכלואל מוצהר, המצהיר כי הוא חי
העולם הזה 1700

בחטא עם צעיר מקסיקני בן ,21 בביתו המפואר
בפרבר הוליבודי.
פרי, הנראה עצמו ככוכב קולנוע, טוען
כי השיא כבר 12 זוגות של הומוסכסואלים
ושמונה זוגות של לסביות. היו לו י גם
מיקרים של נשואים רגילים, אלא שאלה היו
בני , 15 שהיו כבר הורים לשני ילדים מחוץ
למיסגרת הנשואין.
לפרי אף מפעלים אחרים. אחד מהם הוכיח
עצמו לא מעט בחודשים האחרונים.
זהו קו אדום העומד 24 שעות ביממה לישות
מוכי־גורל ומתאבדים פוטנציאליים.
פרי הצליח להניא לא מעט מתאבדים מלבצע
את זממם.
בדבר אחד אין ספק -אולם הקולנוע
של פרי הוא מיפלט נדיר לחריגי החברה,
המחפשים לעצמם מיסגרת.

חיי 504 איש
תלויים בשופט חדש
502 גברים ושתי נשים כלואים כיום ב־תאי־המוות
בבתי־כלא שונים ברחבי אר־צות־הבדית.
ביצוע גזרי־דין המוות שהוטלו
עליהם תלוי כרגע במינוי של שופט חדש
— החבר התשיעי בבית־הדין העליון של
ארצות־הברית.
זהו הרולד קרסוול מועמדו של הנשיא
ניקסון לכהונת שופט בית־המשפט העליון.
אלא שמינויו של הנשיא זקוק לאישורו של
הסינאט האמריקאי — וכרגע סוער סינאט
ארצות־הברית, ואתו יחד האומה כולה,
בויכוח מר בין המצדדים במינוי והמתנגדים

גל שד הוצאות־להורג. בשנים
1968ו־ 1969 לא בוצעה אף הוצאה־להורג
בארצות־הברית, למרות מאות הנידונים־
למוות המחכים לביצוע גזר״דינם. הסיבה:
עירעורם של אחדים מהנידונים מונח ועומד
לפני בית־המשפט העליון — ועד
שזה לא יפסוק בהם, מתעכב ביצוע כל
שאר גזרי־הדין.
אם יחליט בית־המשפט־העליון לדחות את
העירעורים — ישטוף את ארצות״הברית
גל של הוצאות־להורג שלא היה דוגמתו.
וההנחה הסבירה היא, שאם אכן ייבחר
קרסול — יחליט בית־הדין לדחות את ה־ערעוררים.
הסיבה, כל המשקיפים בארצות־הברית
מסכימים, כי הגורם לדחיית הכרעת
בית־המשפט הוא חילוקי־דיעות בקרב חבריו
— כשארבעת שופטים בעד דחיית הערעורים
וארבעה נגד. במצב זה, תהיה
זו דעתו של השופט החדש שתקבע.
ודעתו של השופט קרסוול בנושא ידועה
לאמריקאים.
כזיון חמור לנשיא. מבחינה זו דומי׳
המצב להפליא למצב שנוצר בבית-
המשפט העליון בישראל, בעת הדיון בבקשתו
של רב־סרן שליט לקבוע כי ילדיו
יהודים• גם שם נחלקו דיעות השופטים
שווה בשווה, וההכרעה התעכבה חודשים
ארוכים — עד שכבוד השופט אליהו מני
הכריע את הכף.
אלא שבארצות־הברית חמורה הפרשה
פי כמה: לא רק שהמדובר בחייהם של
מאות אנשים, אלא שמעורבת בפרשה גם
יוקרתו האישית של הנשיא ניקסון.
יוקרה זו נפגעה קשות כאשר סירב ה־סינט
לאשר את מועמדו הקודם של הנשיא
למשרה זו, קלמנט היינסוורט, אשר
מונה בעקבות התפטרותו של השופט העליון
אייב פורטאס, לאחר גילויי שחיתות
שהיו קשורים בו. היה זה צעד חסר־תקדים
כמעט בהיסטריה של ארצות־הברית, שה־סינאט
יסרב לאשר מועמד של הנשיא ל־בית־המשפט־העליון.
הויכוח הסוער עתה
סביב מינויו של קרסוול מחמיר פגיעה זו•
שופט אפור. הסיבות להתנגדות החזקה
למינויו של קרסוול הן רבות —
ותלויות בעיקר באישיותו ומעותיו. מתנגדיו
מצביעים על העובדה ש־ 59 אחוז
מפסקי־הדין שלו בוטלו על־ידי בתי־משפט
גבוהים יותר — שיא ששופטים מעטים
הגיעו אליו. עובדה אף יותר חמורה לדעתם,
היא טענתם של אוהדיו דווקא :״יש
מליוני אנשים אפורים ובינוניים בארצות״
הברית,״ אמר סנטור רומן רוסקה, מאוהדי
קרסוול .״מדוע שלא יהיה להם נציג בבית־המשפט,
בדמות שופט בינוני ואפור כ־קרסוול?״
כרגע,
הסיכויים הם שהאנשים האפורים
לא יזכו בנציגם האפור. השבוע הודיעה
משלחת סנטורים לנשיא ניקסון כי למתנגדי
קרסוול מסתמן רוב בסנאט, והסיכויים
הם שבהצבעה ידחה הסינאט גם את מועמדו
השני.

הגברתוה אדון

מין ן1לי1סקי
ש ת הי ס ל הו די ע
עלהפ תי חהשל :

החמת ההדשח
גי״יזיוננוו 127

בחודש הפתיחה
הנחה של.לסו
על נעלי

״באלי״

הידועות בטיבן,
ועל מבחר
נעלי איטליה וישראל

7 ׳ 11ן 1לי 01 קי
ביאנקה הונה
הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עברית

אהבה

בשניים

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מ הוד ר ת * פורמט אלבו מי * נייר משובח
וכל ז ה במחיר של — 12.ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
״אלבית״,
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

^ גזור ושלח__
הזמנה /הצהרה

הוצאה״לאור ת.ד ,33144 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס׳ __
על בנק --על סך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזח שאני מעל גיל .18

כתובת --חתימה --

פולקסווגן
רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס•
ומן רנט א קר משתרעת מקרית
שמונה וער אילת: בבל אחת מ25-
תחנות ההשכרה עומדות לרשותן
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסווגן הקרובים
אלין.

איי כבר לא יכולה להתאפק מלספר לכם
על י. ל ,.שבאמצעות מכתבים לרדתי שלי
הכיר את ח. ל ..הברנש התחתן עימד, מאהבה
ואז גילה לפתע שכלתו הסתירה את
עובדת היותה מיליונרית, כדי למנוע מציירי
ממון לרדוף אחריה.
רק תגידו שהוא לא בר־מזל. הלוואי על
כולנו מזל כזה.
ואתם חושבים ששיחק לו קלף רק בשטח
זה? כראי שתשמעו את אשר יש לי לומר
בנידון: ראשית כל, קל מאד לזהות את
בר־המזל הלז: הוא החייל אותו גייסו לצבא
באותו בוקר שבו נגמרה המלחמה.
הוא האדם שסולק ממסעדה מפוארת בגלל
שאינו עונב עניבה, דווקא באותו ערב בו
שלושים־ושישה אורחי המסעדה קיבלו הרעלת
קיבה.
ואני בטוחה שהוא בקושי יופתע כאשר
חברת הנפט בה הוא משמש כמנהל לא
תצליח להפיק נפט מהאדמה בגלל שיש בה
יותר מדי זהב.
כל זאת משום שה״אני מאמין״ שלו הוא
פשוט כזה :״לעיתים יש לך מז ל ...ולעיתים
יש לך מז ל
הוא גם בר־מזל שאני בכלל כותבת עליו.
ואני רק חוששת מדבר אחד. שהעורך
שלי עוד יגיד לי שגם אני ברת־מזל שהוא
פירסם את הקישקוש הטפשי הזה שלי כש־רשימות
הרבה יותר טובות שלי נמצאות
בסל הניירות! אז בואו נראה מהר איזה
מכתבים הכנתם לי ! !

רעיון נהדר, פולקסווגן רגט א קר.

״אני אוהב טיולים בארץ ומחוצה לח,
וכן הצגות וסרטים עם ארבעה כוכבים ויותר.

כל המעלות אני מוכן להשמיע ולספר
לנערה נחמדה מסביבות תל־אביב,
אשר תזמין אותי ליום הולדתה ה־ו 2לכל
היותר.״
הייתי אומרת משהו, אבל אני לא.

13/70 כמעט עושה טוטו: מה כדאי, לשרוף
את הזמן בבית כשהוא בא לחופשות
מהצבא, או לשרוף דלק ולהגיע אלייך על
מנת לשרוף את ליבך?
מספיק שאומר לך שהוא צנחן כדי שאת
תדעי את התשובה. אך הוא לא הסתפק בזאת,
ראי מה כתב לך בן עפולה זה:
״גובה לא חסר לי ( )1.81 וקילוגרמים
מיותרים לא נכללים ברשימה הארוכה
שאני יכול לתת לך. כמו כן דווקא אין לי
עיניים כחולות וצבע שערי אינו בלונדיני.
״מה שאני רוצה ממך זה בסך הכל שתהיי
נחמדה ושתביני עניין.
״כמעט שכחתי לציין שיש לי סימפטיה
לחיפאיות או קרייתיות. אך גם אם אינך
מסביבה זאת רצוי שתכתבי. כי על בטוח

בבוא הזמן

אני מוכרחה להזהיר אותך מראש: ל-
,8/70 בן ה־ ,24 אין תואר דוקטור או
פרופסור. אבל הוא נורא אוהב להעביר
את זמנו הפנוי בטיולים, בקולנוע ובתיאטרון•
ואם את מבטיחה שאינן טיפשה, ואינן
מכוערת ואת אפילו גרה בעיר תל־אביב או
בסביבתה, אז הוא יבטיח לן כתמורה, להבהיר
לן את שאר הפרטים אודותיו בבוא
הזמן.
אני מקווה שהצלחת לקבל קצת מושג.

ימעט, מעט
כל מה שאמר 9/70 על עצמ^היה!לטהוא
לא משהו מיוחד וקשקשן רציני. גם עלייך,
בעצם, לא ד,ירבה לדבר. כל רצונו הוא להתכתב
איתך.
אולי תעזור לך עובדת היותו בן קריית־טבעון?
נסי,
מה איכפת לך?

עוקצני וחריף

.איננה סענגחר הטאד
.אותה

0/70ו היא צברית, אחת מאיתנו. אך ההבדל
נעוץ בעובדה שהיא מצויה בארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות — ארצות־הב־רית.
ואני
מבטיחה לך שזה לא מפחית מדרישותיה:
עלין להיות עוקצני, חריף ובעל
חזש הומזר כדי לזכות לקרוא את כתב יוה.
כתוב! אן ב תנ אי ...שמלאו לן לפחות
חצי יובל שניסו

אולי 1

רוצה להתכתב עם צעיר ערבי־נוצרי??זי!
איפוא, לעשות זאת עם ,11/70 הטוען, כמו
כל יתר בני גילו התל־אביביים, שכל המכונים
להיכרויות הכזיבו אותו, ועד היום
לא הצליח להכיר מישהי.
לא איכפת לי להגיד לך שהוא בנוי מ־
62ק״ג ומ־ 172ס״מ של יופי אוניברסיטאי.
שכחתי לציין: הוא בן .25

יוס הולדת עשרים־וא חת
2/70ו מאמין ב״יהללן זר ולא פין״,
אך מאחר ששום זר לא ניקרה על דרכו
(״כולם מסביבי ידידים״) ,החל בן פתח-
תקווה זה לטפוח על שכמו:
״ובכן, עברו כשבע שנים מאז חגגתי
עשרים אביבים ועוד ידי נטויה,
״אני עצמאי שמעורר קינאת רבים בסביבת.

הכי גבוה, ומוגדר כנאה.

דודי מ־14/70
שההפסד יהיה שלך אם את לא כותבת.
״אז את עוד חושבת בכלל אם לכתוב
הרגע או בעוד חצי שער
גזל לי את כל העבודה, ואת עוד מהססת?

לא טתכיטמת :
נערת השבוע, או נערת השעה, או נערת
הרגע. בכלל לא משנה לו לאלמוני ששלח
אלי את תמונתה, תחת איזו כותרת אציג
את האקדוחנית הזו.
אבל פרטים אודותיה• הוא כן שלח. למשל,
שקוראים לה דולי. הוא גם כותב לי, ובמרץ
רב :״רצוי שתקשקשי קצת פרטים
עליה, כי תמזנה בלבד לא מספיקה.״ מזל
שלא כתב כמו כולם, שהוא מצא אותת
מתגלגלת ברחוב כתמונה, כי הוא יודע לספר
עליה :״אז עד כמה שאני יודע, הנ״ל
אוהבת לרקוד, לשיר ובעיקר לפרוט על
פסנתר
״הנ״ל אוהבת לשחק. היא היתה אחת
המועמדות לקבלת תפקיד בסרט להט במים.
אן זה שאמרו לה להתפשט לא מצא חן
בעיניה, והיא אמרה, לאו׳ יפה וגדול.״
כן או לא, רולי או הנ״ל, אני אמספר
אותן כ־ 14/70 ואבקש ממן יפה יפה לשלוח
לנו את כתובתן, היא חיונית מאוד, כיוון
שאני יכולה כבר עתה לקבוע שתקבלי המון
מכתבים!! 1

הנסיך והנסיכה של ישראל
^גשי

לשנת 1970
מטעם מעיכת הווו 0 1מייע ויציני מאלטאביך
ובח סו תו ה אדיבה של ד״ר ישראל פלד
ראש

עיריית

ומת־גן^:

התחרות תיעדן בחג הפסח .23.4.70
כרטיסים במכירה מוקדמת ניתן להשיג במערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליבך , 12ת״א, ביו השעות .9.00—18.00

דודו מן
בן ,51 צפניה ,62 ירושלים

יעקבי קיזרמן
בן ,51 מושב קדרון

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסיפיים•

דינה אסלנוב

בת ,41 שדרות ירושלים ,31 בת״ים

העילית בע 11ק1לד

גם לד יש בכית צבר או צכרית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם כציון השם,
הכתוכת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אביב (עכור תחרות הנסיך והנסיכה).
עדיפות תמונות כשחורי־לכן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש כלכד.

מאלט אביר -משקה אדיר

תפסיק לריב עם חג־ריך
לעבודה. בשביל

נותרו עוד 3שבועות
עד לסיום חידוו־הצילומים

סוס לפאריס
על חשבון ה עול ם הוה

יה איתד תיזבה הש״

בוע לתשובה ולהסבר.
אם אתה מעשן —

אל תגזים. קופסה |
אחת ליום זה מספיק.
השבוע תהיה לך הצ־לחה
רומנטית, בתנאי
שתפסיק להיות מתוח ועצבני. לך, בת
״טלה״ — כדאי שתשבי קצת בבית.

המרץ שיש לך יעזור
לן לפתור כמה ב עיו ת
המטרידות אותך מזח
ז מן רב. למרות זאת
הגיע הז מן להקדיש קצת
ז מן כדי ל בחון דרכים
להגברת יעילותך. נדיבותך
ויו שדך יזכו הש בוע
להערכה מתאימה.
אל תהמם לתת לידידיך
עצות — כאשר תתבקש לע שות זאת. כש את
נוהג ת היי זהירה ו שימרי על מצב רוחך.

מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל
תשובה נכונה, בכל שבוע, מזכה אותך בהשתתפות בהגרלה.
בתום פירסום סידרת התמונות יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.

^ 26293
*ודסל

ךןיךןו*ז
מדי שטחים במקום
להתרכז במה שחשוב ־ 131 ! 1811 !5
לך נאמת. קרוב מש־

פחה הגורם לך לדא־גה
מזה זמן רב יפטיק
להדאיג אותך. אתה עלול להסתכסך עם
אדם שתוכניותיו אינן כמו תוכניותיך.

אל תהיה שיטתי, אל תתלהב ואל תסתנוור
מברק חיצוני. אל תא מין להבטחו ת של אדם
הק שור בעבודתך, ובדוק היטב את העובדות.
ה שבוע יוסר ה־מיכ
שול שמנע את התפתחותם
של י ח סין עם
אדם קרוב מאוד. נצל
את זה, והתקרב ל או תו
ארס. ה שבוע אינו מתאים
לפגי שות רו מנ טיו ת
עם אנ שים ש אינן מכיר
היטב, וז מן רב. ב ת
מאזניים — החברה שלך
מסדרת אותך. ב מקום
לדאוג לעניינים שלך, היא דואגת לעניינים
שלה. האביב ב שער, חד שי מלאי מלתחתך.

הרגע שאתה מצפה לו יגיע השבוע, ותהיה
לך הזדמנות לנצל אותו לטובתך.
בתנאי שתשמור על
צלילות דעתך ועל כושר
הניתוח שלך. בת
״עקרב״ — הפסיקי
להתלהב מכל בחור
חדש שאת פוגשת, ולהדביק
לו את כל התכונות
הטובות שאת
רוצה למצוא. בדאי
שתקבלי את הגבר שתפגשי
השבוע כמות
שהוא, ותחסכי לעצמך שברון לב. הפסיקי
לחשוב שכל העולם הוא נגדך.

אל תהיה כז ה בררן.
אין בני־אדם מו שלמים.
כדאי שתתחיל לע שות
כמה פ שרות בעניינים
רומנטיים. נסה להסתפק
ב מצוי ואל תחפש נ ל
העת שלמות. ריב עם
אדם שאתה מכבד מאוד
פ עי לו תן.

י שפיע
כדאי שתבדוק אס הסי״
בה לריב אינה נעוצה בן. מכתב שיגיע מא־דם
שלא. שמעת ממנו ז מן רב, י שמח אותך.

בחר אחת מהת שובו ת הב או ת
. 1בניין הוועד הפועל של ההסתדרות.

בורסת היהלומים, רמת־גן.

בנייני האומה, ירושלים.
מגדל שלום בת״א.

תלוש מס׳ 14
השולח --

התשובה
צעדים תעשה אל דראסטיים. חכה עוד

קצת לפני שתבצע את
החלטתך. בת ״אריה״
— לא תפגשי השבוע
את נסיך החלומות,
למרות שבסוף השבוע
יהיה נדמה לך שפ 3 3 3 3 0 1
גשת. כדאי שתנצלי
את השבוע כדי לשפר
את הופעתך. התחילי בדיאטה, שני את
התיסרוקת, והיי יפה במה שרק תוכלי.

אל ת שקיע את כ ס פן
בעיסקו ת מפוקפקות. ובכללה
חכה עוד קצת
לפני שאתה מחליט מה
לע שות בו. היחסים המתוחים
עם אדם קרוב יותר אותך מטרידים מדי — כדאי שתוותר
21 באוגוסט -
22 בס 0ל 1וו ך ר
קצת כדי שהיחסים יש תפרו
ו ש מו חן יתפנה
לדברים ח שובי ם יותר. בת ב תול ה —
בריאותך היא גבס יקר. אל תזלזלי בה.

אם ת שקיע את כל המרץ שלך בעבודה, אז
אולי תצליח ב ע בו ד תן, אן תיכשל בדברים
אחרים. חלק את תשו־מ
ת־ ליבן בצורה הוגנ ת
בין הקריירה ו בין האנא
לין, הקרובים שים
מפני שבקרוב תצטרך
את עזרתם ואת עידודם.
יריבים, עליהם ת שפיע
במע שה מסויים — ית ייחסו
אליך ב חו סר אה דה
אבל ברספקט. בת
ק שת — את נמצאת על
הדרך הנכונה. אם ת מ שיכי בדרך זו —
כי אז קו פי דון יעזור לך להגיע לליבו.

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידיך,
אחרי כל מה שהם עשו למענך. ייתכן
וייגרמו לך קשיים בהגשמת
תופניותיך. אם
אין העניין דוחק ־—
מוטב שתמתין קצת
ולא תעשה שום דבר
גורלי. מכתב שיגיע
אליך ישנה את דעתך
על אדם קרוב אליך.
בת ״גדי״ — אל תהיי
ו 2בדצמבר -
סי בי נו א ר
כל״כך ותרנית. הגיע
הזמן שתלמדי לעמוד
על שלך. זה ישתלם לך בסופו־של״דבר.
אנשים מעריכים בעלי ריעות עיקביות.

תתחיל להתרגל להצלחה שזכית בה. אם
תתנהג ב קו ר רוח ו ב הגיון — ת מ שיך להצליח.
אל תזלזל בעצו ת שהוא מאדם
שתקבל
כי מעט זר לן, ו ת תח שב
בדיעותיהם של אחרים.
לא ת מיד אתה הוא ה נ
הג ב סו ב לנו ת
צודק.
עם חבריך לעבודה, אפילו
אם הם אינם מחזי רים
לך יחס כזה. בת
דלי — היזהרי לא להסתבך
עם גבר מבוגר
מ מן ב שנים רבות. ב עיו ת בריאו ת ייע שו
אקטואליות ה שבוע, בעיקר לקראת סופו.

אל תחשוש להציג את
דיעותיך ולעמוד על
שלן, אפילו מול אדם
חשוב ורם מעלה. הסבר
את עמדתן וסמוך
על הבנתם של האחרים.
בת ״דגים״ —
אל תחשבי שאת יכולה
לסדר את כל ה עולם,
בסופו־של-דבר
יגלו האנשים הקרובים אלייך את מה
שאת עושה — וינקטו באמצעים חמורים.
כראי שתעשי קצת חשבון־נפש ותח-
לישי מה חשוב לן באמת. שבוע זה
הוא טוב מאוד לאלה מכם המהמרים.

הקצב הכבד של לד
אין ספק שהתקליט הנמכר ביותר כיום
משני צידי האוקיינוס האטלנטי, הוא תקלי-
טם מאריך הנגן השני של ארבעת חברי
להקת לד צפלין. הלהקה הצליחה כבר ל־לצבור
עבורו תקליטי זהב באמריקה, באנגליה
ובאירופה, וכנראה שרק תקליט
חדש של החיפושיות יוכל לשבור את בולמוס
הקנייה של התקליט, שמכירתו עברה
בבר את המיליון השני.
מה יש בלהקת לד צפלין, שבקושי מלאה
שנה לקיומה, שאין בלהקות־קצב אחרות?
ברור שחלק לא מבוטל מהצלחתה חייבת
הלהקה לסולנה רוברט פלנט המכונה ״מלך
שואגי הקצב״ ,אולם הסוד האמיתי טמון
בקצב שנא לאויר עולם הפזמונים עם הק׳
מת הלהקה, ושהומצא על־ידי מנהיג הלהקה
ג׳ימי פייג׳.
מסביר ג׳ימי שהוא הגיטריסט הראשי
של הלקה, וגם מחבר פזמוניה, והיה בעבר
חבר בלהקת הצמרת הבריטית ציפורי
החצר :״לאחר שנפרדתי מידידי הציפורים
ניגנתי כשנתיים בלהקות קצב שונות ולבסוף
התגלגלתי ללהקתו של ג׳ף באק שניגן
בשעתו גם כן עם ציפורי החצר. באותה
תקופה הגעתי למסקנה שהמוסיקה
דורכת על מקומר, כבר כחמש שנים. והקצב
הקיים כבר נמאס על קהל המאזינים.
הדבר התבטא בצורה בולטת עם מעברם
של חובבי פזמונים רבים למוסיקה המחתרתית•

היה רעיון לשנות את המוסיקה על־ידי
שינוי המבנה הבלי היוצר אותה. בלהקתו
של ג׳ף באק פגשתי את נגן הבאס
ג׳ון פול ג׳ונם ואת המתופף ג׳ון בונהם,
וכשסיפרת, להם על הרעיון, הסכימו להצטרף
אלי לשם הקמת להקה. היה חסר
לנו רק זמר ס! לן, ובחרנו את רוברט
פלנט שהיא האיש בעל מיתרי הקול החזקים
ביותר שאיי מכיר. הקצב הכבד
מבוסם על שילוב של שירה, שאגות קוליות,
ותיזמור, שהכלי המוביל בו הוא
התוף כשהגיטרות החשמליות מלוות ברקע״•
המבנה
הכלי של להקת לז צפלין הוא
אומנם הפוך מכל מה שהיה ידוע עד כה,
אולם את האפקט הכבד של הקצב ניתן

מבוסס על מכירת תקליטים ב שבוע
22.3.70־־־ 27.3.70

ט ב ין *.

תקליטונים

)1( .1ונו ם — כחול מזעזע(אראם,איי£ ).

)2( .2להקה

נודדת

קרידנס קלירווטר

(סי.בי.אס£ ).

שלום קאנדי היפה

פרנסואד, מישל (התקליט — חיפה

)6( .4השתקפויות חיי
המרמלדה (פאקס) £
)4 5אני נכד — שיקגו (סי.בי.בי).

<3> .6נה נה, היי היי, נשקיהו £
ליטלום — קיטור (פונדדור) *

ד צלצול פעמונים -
(א רסר איי).

הארצ׳יס

(אי.אם,איי)

מ שומר

(סי.בי.אס).

ג׳ופלין

(סי.בי.אס).

)7( .8הרוק אנד רול הישן והטוב £
— חמישיית דייב קלארק

)9( .9הכה נעבוד יחדיו -
חום

10 בלוז קוסמי

-ג׳אנים

מאריכי נגן

)1( . 1לד צפלין
לייחס ללא ספק, מלבד לרעם התופים, גם
לקולו החוק של הסולן רוברט פלנט• מי
ששמע את שני תקליטיה הראשונים ׳סל
הלהקה, או את תקלימונה ה מון אהבה,
לא יוכל להכחיש את העובדה ששאגות
צרחניות מעין אלו עדיין לא נשמעו אצל
אף להקה•
בשעה שהלהקה מופיעה על הבמה, משתמש
רוברט במיקרופון ובמגבר מיוחדים,
כדי שלא יקרע בצריחותיו את הבד המכסה
על הרמקולים הענקיים.

צ — לד צפלין
(אטלנטיק)
פליסיאנו (אר.סי.איי).

להקת לד צפלין

להקת לד צפלין עורכת עתה סיור הו־פעות
באירופה, ובהופעה פתוחה שנער־כה
בהמבורג שבגרמניה, הצטופפו לא
פחות ממאתיים אלף ציפים. הצלחתה י הי
עצומה של הלהקה בהופעות ובמכירת
תקליטים מזכירה לא במעט את הצלחתם
של החיפו שיו ת, לפני שמונה שנים, ותעיר
על כך בחירתה של הלהקה באנגליה ל׳
להקה המבטיחה ביותר של שנות השבעים.
מענין יהיה לדעת אם הקצב הכבד אבן £

יד, ה הקצב של שנות השבעים.

עם צאת תקליטוגם החדש, גברו החששות:

—10/23 )2( .2חוזה
0 ( •3ישתות דמי -האבנים
המתגלגלות (פאקס)
)3> .4ווילי והילדים העניים -
תחיית קרידנס קלירווטר (סי.בי.אס).
)4( .5פוזי — אריק איינשטיין

)5( .6דרך אכי

(הגר — פונודור)

— החיפושיות
(אי.אס איי).
(סי.בי.אס).
(סי.ביא ס).

.7פסטיבל סן רמו 1970
)6( .8סנטה — סנטר,
)10( .9ג׳יי מם כד און במועדון
אפולו — ג׳יימס בראון (פולידור)
10 מיטם להיטי אכי
טולדאנו ( אי. א ם. איי).

פול מקרתני יפרוש מ״החיפושיות!״

תגושאנסד ..ש ע דיי
האם תביא ת ספור תו הקצרה של ג ׳ ו ן
לנץ קץ על אופנת השיער הארוך ה שולטת
בעולם הפז מוני ם מאז דרך כוכבם של החיפושיות?
לאחרונה החלו מגדלי־שיער רבים
באנגליה להסתפר ב סיגנון הקצר של ג׳ון
ויוקו, וה שבוע ה לן ב עי ק בו תיו של לנון
גם ה מתופף ריננופטאר שקיצץ את
רעמת שערו עד למינימום 6 0 • .הזמר
• אביטולדאנו חזר לארץ לחופ שת מולדת
בת מספר שבועות. אבי יצא לצרפת לפני
כחוד שיים כזי לערוך שם סיבוב הופעו ת
וכרי להתגלות בקנה־מידה בינלאומי. עם
שובו התברר כי לא קיים בינתיים כל הופעות,
אך לעומת זאת הצליח לחתום חוז ה
הקלטות של חברת־הענק הצרפתית פאטה
מרקוני שאצלה ח תו ם גם הזמר הצרפתי
אדמו. אבי יחזור לצרפת כדי להקליט את
תקליטו הרא שון ברגע שתושלם כתיבת
6 6 0מי שהו
הפיז מוני ם שיופיעו עליו.
עדיין זוכר את נער־הפלא ראם קונואי
שתביא למיצעד הפיזמוני ם הבריטי לפני
למעלה מעשר שנים את הלהיט רולט, שהיה
אחד התקליטוניס הנמכרים ביו תר בהיסטוריית
הפיזמונים? ה שבוע החליט קונואי לחזו
ר לעולם ה שע שועים ב פיז מון חדש הנקרא
פולונז. לשם כן ערך מסע פירסומ ת חסר־תקדים,
ואף שילם כמה אלפי לירות שטר לינג
כדי לקנות את השער של ש בו עון
הפופ הבריטי רב־התפוצה, ניו מוזיקל

צפלין 1 העוה הי ה
מצעד הפזמונים של

להקה הולכת ולהקה באה —
״החיפושיות״ לעולם עומדים. האם
זיקו ״החיפושיות״ מעמד ביחד
נוספת, או ששנת 1970 תראה את

יח שנה

אקספרס
6 0 0 . .כנראה שיהיה לנו בכל
זאת סיכוי לראות את מחזמר הקצב שיער
על בי מו תינו, וב שפה העברית. לאחר שמס־פר
מפיקים מקומיים התייא שו מ מנו, החליט
בעל קולנו ע אלנבי בתל־אביב, מר ו רדימין,
לייבא ולהפיק את שיער בארץ בכו חו ת
עצמו. בי מי ם אלה כבר עוסק ה פיז מונ אי
אהודמנירבת רגום התמליל ו הפיזמונ-ם
לעברית, ובקרוב אף יוחל בלי הוק הצוות
שי שתתף ב מחז מר. הפתעה נוספ ת ש מכין
ורדי מון: כנראה ששיער תהיה ההצגה הרא
שונה שתועלה על ב מת קולנו ע אלנבי
0 @0אחז
שיהפך בקרוב לתיאטרון.
מ שלי שיות הצמרת הי שראליות שלישיית
התאומים, התפרקה לאחרונה. פופילן מת כונן
להמ שיך כסולן, ואילו הנן גודד״
בלאט ואושיק לוי הצטרפו החודש לה צגה
ה מ חוד שת של תל־אביב הקטנה. בינתיים
מצליח או שיק ב מיצעד הפיז מוני ם
העברי של שלום ח נ ון חוזה, לך ברח.
0 6 0הפתעה לבל, מעריצי החיפושיות:
חברת אי.אם.איי ,.שתוציא בקרוב בארץ את
תקליטס מ א רין־ הנגן החדש של החיפושיות,
שייקרא חזור או שיהיה, תצרף אליו ספר
צבעוני בן 80ו עמוד, שיכיל צילומים חדשים
ל חלוטין של ארבעת המופלאים. הספר
״ובאב מיו ח ד מאנגליה, ו כ מו בן שצירו פו
של הספר יכפיל את מחיר התקליט ואף
לבטח יעזור גם במכירתו.

פול מקרתני
פה של להקת־הקצב המפוארת ן
בשבועות האחרונים שו,נ גברו השמועות
שמשהו יקרה בקרוב במיטבחם של
״החיפושיות״ .תקליטם מאריך־הנגן החדש,
שאמור היה לצאת לפני חודשיים,

נדחה כבר דחיות אין קץ. בינתיים יצא
לשוק תקליטון חדש, ועל גביו הפיזמון
״שיהיה״ ,שהספיק כבר להגיע למקום
הראשון במיצעד הבריטי. תקליטון זה
נשא, בחובו הפתעה מרעישה: הפיזמון
חובר כולו בידי פול מקרתני, אשר
גם עיבד אותו וגם הקליט אותו בעצמו.
אך העיקר הוא כמובן שרק קולו של
פול נשמע מעל־גבי התקליטון, ואילו
ג׳ין לנון איננו מנגן בפיזטון כלל. למעשה
יכול היה התקליט לצאת תחת
שמו של פול מקרתני בלבד, ולא תחת
שם ״החיפושיות״ ,כפי שיצא לשוק.
למאורע זה יש להוסיף מספר התרחשויות
שקרו בחודשים האחרונים. פול
מקרתני מסתגר בביתו כנר זמן רב, ולפי
השמועות הוא מכין חומר לתקליט
מאריך־נגן שאותו הוא מתכונן להקליט
בעצמו. רינגו סטאר שקוע רובו ככולו
בתעשיית הטרטים, אולם לא זנח את
עולם הפיזמונים. בשבוע הבא הוא עומד
להפתיע את מעריצי ״החיפושיות״ בתק ליט
מארין־נגן פרטי משלו הנקרא ״מסע
סנטימנטלי״ ,ושעליו יישמע גם קולו של
מוריס גיב מ״הני ג׳יס״ .ג׳ון לנון
עסוק בשגעונותיה הפרטיים של אשתו
יוקו אמו, ומקדיש את מירב זמנו
לפיתוח חבורת אונו הפלאסטית. ואח רון
ואחרון חביב, ג׳ורג׳ האריסון,
שעדיין לא זנח את עיסוקיו ההודיים,
והוא שוקד עתה על הכנת מאריך־נגן
חדש בביצוע להקת קרישנה ההודית.
היה זה דווקא ג׳ורג׳ שהגיב השבוע על
השמועות בדבר פרישתו של פול באומרו
״ארבעתנו קרובים אחד לשני יותר מא שר
אי-פעם, ואין בדעת אף אחד מאיתצו
לפרוש מהלהקה.״