גליון 1704 מתאריך 29 באפריל 1970

עמנואל דודאי. היה זה יומיים בלבד אחרי הופעת גליון העולם הזה
, 1701 ובו כתבתו של דודאי על תעלומת יאשר, קאזאקוב. מהעבר
השני של הקו נשמע קול אלמוני :״אנו נשים קץ לפאשיזם! עוד
נגמור איתך את החשבון!״
לא היה זה האיום הטלפוני היחידי שקיבל עמנואל בעקבות אותה
כתבה, ועמנואל גם לא היה הכתב היחידי שקיבל איומים כאלה.
כעבור שבוע, אחרי פירסום הכתבה על מלחמת הכנופיות בתל־אביב
(העולם הזה ,)1702 הגיעו למשרדי המערכת איומים טלפוניים בנוסח
:״תכתבו את הצוואות! אנחנו נפוצץ את כל המערכת!״
אין זו תופעה חדשה. מעולם לא הטרו פסיכופאתים שרשימה זו
או אחרת שפורסמה בהעולם הזה עוררה אותם להרים את הטלפון
ולהשמיע בו איום מעורר חלחלה. אולם בעוד שבעבר היו איומים
אלה׳ נדירים, הרי כיום הם מעשה של יום ביומו. האלימות הגוברת
בישראל, המוצאת ביטוי בעליית הפשעים האלימים, פשטה גם לחוגים
שאינם קשורים דווקא עם חוגי העולם התחתון.
אין אנו היחידים הנתקלים בתופעה זו. גם עיתונאים בעיתונים
אחרים יודעים לספר על עליה מדאיגה בכמות האיומים הטלפוניים
שהם מקבלים. לא מזמן פורסם גם דבר האיום הטלפוני על הח״ב
לשעבר שולמית אלוני, יושב־ראש המועצה לצרכנות.
חדלנו מזמן להתייחם לאיומים אלה ברצינות. בעבר עוד הייני
מודיעים למשטרה על כל איום כזה. אם היינו צריכים לעשות זאת
גם היום, היה הדבר מעניק למשטרה טיפול יומי בתלונותינו. מאידך,
נקטנו בכל האמצעים שימנעו מאחד מאותם מא־ימים אלמוניים. להגשים
את איומו.
האלימות הפכה כיום לחלק מנוף הארץ הזאת וחלק מעבודתו של
העיתונאי. זוהי תופעה שאינה צריכה להישאר עוד בתחום הדיוזח
בלבד. היא עלולה להפוך לנגע שישנה את דמות החברה הישראלית.
קיים הבדל אמיתי
בין מ שחת גל 1ח

* זהה את עצמך
״ אנחנו נו ס עי ם ! אנחנו נוסעים זאת היתר, הכותרת
שפורסמה מתחת לתמונה זו של ילדים צוהלים, הנוסעים במכו־נית־שעשועים
במרכז השעשועים ביפו.
התמונה פורסמה בדיוק לפני 20 שנה, בגליון העולם הזה ,651
שהופיע ב־ 13 באפריל , 1950 הגליון הראשון בבעלות המערכת
הנוכחית. בינתיים יצאו לאור 1050 גליונות נוספים של העולם
הזה. מרכז השעשועים היפואי, שנבנה על־ידי המהנדס קרניי מניו־יורק
ונודע ברבות הימים כלונה־פארק היפואי, שבק חיים. אבל
הילדים שכה נהנו בפתיחה, ודאי חיים באיזה מקום בארץ.
אין אנו יודעים מי הם הילד והילדה המופיעים בתמונה. הם היו

10£ 8 1 0 6
של לבין כלמשחהא חר ת
משחתנלוח • 8106 וסו
•ותרע שי רהבלנולין
ונותנת כמות ג דו להשל
ק צף רך וע שיר. המרכך
אתסיב • הזקןומע ני ק
ונעים.
גילוח קל
ל ב חי רתךמשחת גילוח
מ ק צי פ ה. קרם ()01:1161
לל אמברשת נקצף ב מי כ ל
אירוסול (׳<160• 130161ח)1

ו חנ < ש\ן *

סיו צ ר בי שראלע״י ב ל מון בנג־־ם. ה ס פי צי ם: חב־ וז רי תבע ־ ם.

מחול ג׳אז ומודרני
בבית רינה ניקובה

ירושלים בהדרכת הרקדן והכוריאוגרף

התמונה מגליון 651

שמעון לוי

למתחילים ומתקדמים ומקצועיים
ולכתות ריתמיקה לילדים
בימים א׳—ג׳ ,טל 25195 .

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והפינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 סלפון
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פץ • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

260134׳

אלמוניים כאשר התמונה פורסמה, כשם שהם אלמוניים לגבינו גם
עתה. אז הם היו בני שלוש. כיום הם בני .23
היינו רוצים עתה לדעת מי הם, מה עלה בגורלם בעשרים השנים
שחלפו מאז, מה הם עושים עכשיו? אם הם בעצמם, או מישהו
מבני משפחותיהם או מכריהם יזהה אותם, הוא מתבקש לכתוב על
כך למערכת ולמסור את כל הפרטים הידועים לו.
כך אנו פותחים מדור חדש בעיתון, לציון מלאת 20 שנה למע־רכת
החדשה של העולם הזה. מדי שבוע נפרסם תמונה של אלמוני
או אלמונים, שהופיעו על דפי העולם הזה לפני 20 שנה, נבקש
מהם לזהות את עצמם בתמונות
אלה׳ ואף להוסיף פרטים מרובים
ככל האפשר.
בין אלה שיצליחו לזהות את
עצמם בתמונות תוגרל בסוף ה^ 4 שנה
טיסת־חינם לחוץ־לארץ.

העולם הזה 1704

הונו ל ם

הז ה

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1704״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.
מ או זן :
. 1פרודה .7 .מין של מעיל־גשם.14 .
ססגוני, מגוון . 16 .יפעת המראה מסביב.
.17 עשוי גריסים . 18 .אבי האב .20 .בן
אחד המיעוטים בארץ .21 .צוואר (באנגלית).
.22 תואר אצולה אירופאי .24 .חור בלי
ראש .25 .תריסר (בגימטריא) .27 .יין
(באיטלקית) .28 .אגוז אדמה .29 .גוף.
•30 לשעבר, ראש־ממשלת בורמה .31 .שמו
הפרטי של מופאסאן .32 .זעף .33 .סוד.
.34 מס .36 .בן־צבע .37 .מין בושם.39 .
עוף דורס .40 .פלג .41 .רכס הרים בירדן.
.42 לחם הפסח .43 .רצון עז .46 .סופר
גרמני נודע (ש*מ) .48 .מבלעדי .50 .אלוף
שפרש מצה״ל וחזר בו .52 .קידומת הו.56
לנדית
.53 .קרס .55.אם הפנינה..
לשעבר, נשיא דרום־קוריאה .57 .מלחין
אופרות איטלקי ...58 .וסיפא.59 .
האות ה־ 21 בא״ב האנגלי.60 .שחקנית
קולנוע הוליבודית ותיקה (ש״מ) .61 .כלי־שיט
שטוח .63 .אות הניצחון .65 .יוגשם,
יבוצע .68 .יפה .69 .מופיעה בסיוטי־הלילה
של הערבים .71 .קיבוץ בעמק .73 .מאכל
איטלקי .74 כקול שדי״ .75 .קיבוץ
בדרום•

מ או נן •:
.1ממרח צמחי .2 .מלחין רומנטי (,הקלע
החופשי״) .3 .כד .4 .מאכל צפון־אפריקני
מסורתי 5 .ויני, ויצ׳י (באתי, ראיתי,
ניצחתי) .6 .מטבע ישראלי .8 .בהמת־משא
טיבטניח על ראשה• .9יפזר, יזרה לכל
רוח (סיפרותית) .10 .מונודיסוד בפילוסופיה
ההודית . 11 .מיכל מים גדול . 12 .מה? באידיש
.13 .פילוסוף יהודי־הולנדי נודע.
. 15 אחורי הברך .18 .סופר ארמני־אמרי־קאי
מפורסם .19 .מחזאי נורווגי, אבי הדראמה
המודרנית .22 .פרי מאכל.23 .
התעטש .26 .צייר איטלקי (.)1447—1510
.29 מגיבוריה הלאומיים של איטליה
( .35 .)1807—1882 לקח כסף במטרה להחזירו
פעם .36 .כינוי לכומר נוצרי .38 .אשפה
.39 .כאב .42 .משורר ומחזאי בלגי
(״הציפור הכחולה 44 לסטים .45 .נקיק
צר ועמוק .46 .אפסר .47 .נחתום.49 .
עיר שחוברה לה יחדיו .51 .מלחמת שוורים
.54 .״ויקו לעשות ענבים, ויעש
.60 אלמוג ארגמני .62 .מקור למי־תהום.
.64 ישיר, ירנן .66 .האות ה־ 17 בא״ב
האנגלי .67 .דיון בין צדדים (ר״ת).69 .
יבחר בקפדנות .70 .זיהום של פצע.72 .
קידומת שמשמעה שניים 73 מדף•

;..ל עול ם

ה 11 1ה

נסוז

בטוח !

החדה הטוב גמלם

ה או פנו ע הנ פו ץ ביו תרבעולם
המפיצים: מ ל ־ אכיב: החברה להפצת אופנועים בע״מ
רח׳ השפלה 1פנת דרך פ״ת ,42 טל 32971 .
חי פ ה: רכב חיפה, ככר ההגנה.
הסוכנים הבלעדיים: אחים לוינסון, מהנדסים בע״מ.

תענוג

בגברעם

סכ*נ גי לו ח קינגסמן
קצףל גי לו ח 3 \/ 6ו ! 1.11x111׳^ $
מי קו לון 0 0 0 1 0 ^ 1
משחת גי לו ח רח 6 3ז 9 0חוע 3ו§ 1
מפניםלאחרה גי לוחח 3 \/ 8 1_0 * 10ר 51
דיאודורנט <1נ<!* 6 5ח 9ס 1ס 0
קרלשיער רח 3ז 9 0ח 0 8 5 1־;]דו 131־1

מו צ רי קיגגסמן 1כובתואר
״ ה מו צרהנבחר ״ 1970
* א 1^ 05 ^£ה ע 1ם ע 1כבע1
א ת הג ברהאמ רי קני

0 8א< 1ן

מכתבים בשורת הציפור

־ )6 1 1 1 3 0 3 1
פולקסווגו רנט א קר
השכרת רכב
רשת תחנות ההשכרה של פולקס
מגן רנט א קר משתרעת מקרית•
שמונה ועד אילת: בכל אחת מ־25
תחנות ההשכרה עומדות לרשותך
מכוניות פולקסווגן פרטיות, מסחריות
ואוטומטיות. פנה אל סוכנות
או מוסך מוסמך פולקסווגן הקרובים
אליך.

באביב לפני עשרים שנה הגעתי ארצה
כדי לבנות חיים חדשים. באביב לפני עשרים
שנה נולד העולם הזה. לגבי יש משמעות
לשני המאורעות הללו, כי אפשר להשוות
את העולם הזה לציפור המשמיעה את צלילה
באוויר המזוהם של החיים המדינים שלנו.
ויש השומעים את הצליל אך אינם
יודעים מאין הוא בא, כמוני למשך שנים
רבות•
וישנו הרוב אשר כה עסוק במעשיו היומיומיים
שאינו שומע את צליל האביב של
אותה ציפור.
ישנם גם הרשעים אשר מיידים אבנים
בציפור על מנת להפילה חלל. הם הצליחו
לפצוע אותה, אך את קולה לעולם לא ישתי־קו,
כי עם בוא האביב נשמע קולה ברמה
והיא נראית ביתר שאת. אז כשרואים
אותה מקרוב והנדון על כתפיה, מבינים
הנבונים שהציפור הזאת היא יונת השלום
אותה ענדתי על דש בגדי לפני עשרים
שנה ואת צלילה אני נושא בליבי מאז
ילדותי בימי מלחמת העולם השנייה.
אנו המבינים את בשורתה חייבים לשאת
בגאווה את צלילה ברמה• בהערכה רבה על
מאמציכם להגשמת המטרה הזאת.
משה כר־עמי, תל-אביב
חגיגת האימפוטנטים
מעשה הפשע החלמאי של דחייתו של
ד״ר גולדמן על־ידי חברי הממשלה הוכיח
שוב כי הללו פוחדים — בפירוש — מן
השלום, ומשתוקקים להמשיך לחגוג את
האימפוטנציה האישית שלהם כחסידי ארץ-
ישראל השלימה.
ממשלת הליכוד הלאומי היא עגלת־בוץ,
שאם לא תיטמן בהקדם בעפר כעובר מת,
תוליך לשואה הדרגתית ובטוחה.
ת. פי, רמת־גן

1הממשלה -ביתי
אחראית וטפשית
ברצוני להביע את הזדעזעותי מהתנהגותה
הבלתי-אחראית והטפשית של הממשלה אשר
סירבה להתיר לד״ר גולדמן לנסוע ולהיפגש
עם נאצר.
האם זה המקום והזמן לעמוד על גינוני
טקס ופורמאליות, כאשר יום יום נהרגים
צעירים בגבולות? לאור מקרה זה, מפקפק
אנוכי אם גולדה וממשלתה רוצים בשלום
בכנות.
ומעניין לעניין באותו עניין: במבט לחדשות
בטלוויזיה, בערב הששי לאפריל,
רואיינו אזרחים ברחוב בדבר דעתם על

רעיון נהדר, פולקסווגן רנט א קר.

.איננה
מענגת- הטאר אותה

שלח כותרת הנראית בעיניך כמתאימה כיותר לתמונה למעלה. לשולחי הכותרות
המוצלחות ביותר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על גבי גלוייה בלבד,
לתא־דואר , 136 תל־אביב, ולציין על הגלוייה ״תן כותרת״ .המועד האחרון למישלוח
הכותרות הוא .7.5.70

זכו בפרסים :
ואלה הכותרות, מתוך הכותרות שנשלחו
לתמונה משמאל, שפורסמה בגליון העולם
הזה , 1701 שזכו בפרסים:

• ,,עשה לי טובה, גרד לי קצת
כגב בועז דסאו, דוד המלך , 17 בני־ברק.

״בחייד, תוציא לי את הקוץ
שנתקע לי בישבן:״ ב. צ .יעקב, ת.ד.
,29336 תל־אביב.

• ״שמע, זאת היתה הרמה!״
— יחיאל נוגן, חדרה.

• ״הסוה יהיה שהוא יקרע לי
את המכנסיים:״ -דוד גינדי, רחוב
בן־חסד ,8שכונת־התקווה, תל־אביב.
פרסי הספרים יישלחו לזוכים בדואר.

תמונת השכוע
נסיעת גולדמן. העובדה שבלטה לעין: כל
הזקנים היו נגד הנסיעה — כל הצעירים,
מלבד אחה דתי במקרה — ,היו בעד.
מיכאל בר־אלי, חולון
תחרות הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.
היצירה נולדה בתקופת שרות המילואים
שלי, כאשר החברה השתעממו במיקצת.
הכותרת שאני מציע: צוחק מי שצוחק
אחרון, אומר חייל המילואים.
אילן להג, הוד־השרון

• וצוחק ומרוצה גס הקורא אילן להב
מדרך השרון ,27 הוד־השרון, שזכה בפרס
השבועי של 10ל״י.

שי א

השלמות

לנו לא חסר מאומה לשלמות, שכן מקלטי הטלויזיה
מיוצרים ונבדקים
2א1,011£־,4118 מכ) 1.7.7 . 8
בדייקנות על־ידי המומחים המעולים והבין־לאומיים
של הקונצרן 1.7.7 .
מומחים אלה הם שיצרו את מקלט הטלויזיה הטוב
בעולם, המצטיין ביתרונות, שלעיתים רחוקות תפגוש
גם במקלטים אחרים.
בהירות, דייקנות וחדות של התמונה, צליל נהדר,
אורך חיים, מינימום של קלקולים, קליטה מצויינת
של התחנות הרחוקות ביותר ועיצוב נאה — הנם רק
כמה מהתכונות המסמלות את פאר היצירה של
הטכניקה העולמית כיום1
לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס ללא מכס.
לפנות: כינורי בע׳׳מ הסוכן הבלעדי בישראל :
תל־אביב טל .624193 .חיפה טל.531268 .
מתיי מצורף שיר העוסק בנאומים החוזרים
ונישנים על גבולות ישראל:
עד מתי ינאסו
גדולינו ושרינו /
על עתיד הגבולות?
/הן אויבינו עומדים
הכן בשערינו/
ואוזניהם קשובות.
אמש נאס שר־הסעד
במבואות ביתי
אל /על גבולות
ישראל,
בכנס רופאים שנערך
על הכרמל /
נאם על הגבולות /
המנהל הכללי על אילץ הפריקה בנמל.
היום ינאס שר־התרבות בכנס־חרשיס /
על גבולות הקבע! /סגן שר־הפנים הדגיש
כי לא נחזור לגבולות /יוני שישים ושבע.
סגן ראש הממשלה מסך פעם נוספת /
מפה אין לסגת!
עד מתי?
שמואל איד! ן, תל-אביב

* איו רופא
כבית־החולים
ביום שני, ה־ ,23.3.70 בשעה , 14.45
הבאתי לבית־החולים הממשלתי בנהריה את
בן־כפרי (כפר עראבה בגליל המרכזי) ,אח־מד
נאיף בדראנה. האיש הרגיש רע, הקיא
דם ולא היה מסוגל לעמוד על רגליו.
לאחר שהאח־התורן בחדר־המיון רשם את
פרטיו, נתבקשתי אני לצאת להמתין במסדרון.
המתנתי שעהשלמה. כאשר נכנסתי
לשאול לשלום החולה, הודיעני האח
שהרופא עדיין לא הגיע — הוא עסוק
במקרים קשים.
כעבור שלששעות — עדיין לא
הגיע הרופא. בינתיים התאספו חולים נוספים,
ביניהם ילד בן עשר. בתשובה לשא-
(המשך בעמוד )8

בטלויזיות ״שאוב-לורנץ״ פועלות רק 5מנורות, יתר הפעולות
^! 1א 51110111^1 ?1£
מבוצעות על-ידי טרנזיסטורים יקרי ערך
כתוצאה מכך נמנעת התחממות יתר של המכשיר — דבר
המביא לאריכות ימים של המקלט 2 ,א£מס 8-1ט ^מ1.7.7. 30
והרי הדגמים האלקטרוניים החדשים : 1970
9001, 73-1080, ^ 11-2001-^.־1020, 31־1006, 7-1010, 7־7

7א[זו 10־8טמא₪180ם
חינם לכל דורש

המעוניין לרכוש את

ספר הברית החדשה
4להשכלה כללית ולהכרת הדתות בעולם
יתקשר לפי הכתובת ת. ד ,7089 .ירושלים, וישלח לו מיד.

פדיס 1ל

אבקה ־ ספריי לרגל
אנטיספטי -סופג זיעה

מכתבים
(המשך מעמוד )7
לותי, גילה לי לבסוף אח שני, ששוחח
עם האח הראשון :״צילצלנו לרופא כבר
לפני שעתיים. הבעייה היא שהרופאים אינם
רוצים לעבוד בבתי־החולים. הם מעדיפים
את המרפאות הפרטיות.״
החלטתי לא להוסיף ולמתין, ולקחתי
את החולה לרופא פרטי בכפר יאסיף,
במרחק כ־ 15ק״מ מנהריד.,

להואני מוסטפא,
אוניברסיטת בר־אילן

הסיגנון ש7
רינה נגור
הובאה לתשומת ליבי רשימה שפורסמה
אודותי בהעולם הזה , 1699 במדור הרכילות.
אני כולי התפעלות
!מדימיונה הפורה
של רחל ה־
!מרחלת• אומנם יש
לה מרגלים בכל
פינה, רק חבל שהם
לא ׳מעודכנים כהלכה.
אני מתכוונת לציטוט
־נשבר ליי
מהארץ״.
גברתי הנכבדה,
אין זה סיגנון ההתבטאות
שלי. אינני
יודעת מי לחש לאוזנך
הקטנה את המרעישה הידיעה
הזו. או אולי היד.
זה פרי דימיונך?
פנים,
על כל
ביתן שלא היו ולא
נאמרו הדברים מעולם, אני מציעה לרחל
לאסוף את הידיעות שלה ממקור מוסמך.

היו ש
1ו י ״8י

דינה גנור,
ביום ששי ובשבת אין אוטובוסים.
אז מה ז לשבת בבית 1ל א —
אם יש לך למברטה, .בלמבוטה
אתה מגיע לדיסקוטק. בלמברטה
אתה לוקח את החברה הביתה
בשעות הקטנות. בלמברטה אתה
מגיע לים ולכדורגל. עם הלמברטה
היפהפיה שלך אתה אדם חדש —
בשבת ובימי החול.

סברסה

סוכנים בלעדיים לישראל: קפריש, הפצת מכוניות בע״מ
ונ ל -א בי ב: בית הדר, דרך פ״ת ,19 טל2 623441 חיפה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .
מפיצים ראשיים: תל־אביב :״ס.ג,״ חברה להשקעות בע״מ, השרון , 10 טל • 31755 .חיפה: ש .בן־דב, הדר־הכרמל,
רח׳ ביאליק ,6טל •: 63981 .ירושלים: מוסך ״ סילון״ ,מרכז מסחרי, רח׳ אליהו שמע ,15 טל 23202 ,26940 .
• רמת־גן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי ,48 טל • 727341 .עפולה: הראל סלע בע״מ, רח׳ יהושע ,52 טל• 22195 .
בהריה: ששון, המיסדים ,22 טל • 920169 .פ״ת: מוסך אלמוג, סטרומה , 10 טל # 913635 .רמתיים: שרות קטנועים,
דרך השרון ,20 טל # 924353 .באר־שבע: מוסך ־מוטוכל״ ,טרומפלדור .81

•עו לך סכל אם סו לו 111118י ! 1 5 8 1 1 1 1

סלוו רחל לכלה
$41011 84$11£1 1 4 X 4 1 4

הסלון המיוחד לכלות
שמלות חופה במבחר גדול
הנחה מיוחדת לחיילות
הסלון פתוח מ״ 8 1ומ־4 7

תל־אביב, שדרות הר־ציון 10
מול תחנת בת־ים, חולון
761-^.37117, 10 1131-21011 0117)1 ,
טלפון 66 2 1 3 7 3ת? 110

:וחלקה מיו חדת להלב שת הכל ה ( ת ס רו קו ת, אפור וכו״)

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)

״״ל, קצרנות

עברית ו/או אנגלית
ב״אולפן גרג״ (בר־קמא).
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .
י-ם :״הפקיד״ ,בצלאל 18
חיפה: בית־הספר ״במעלה״
קורס חדש ייפתח השבוע

חםג וי קיבלת תשבונך,
פרע גא
אותו בהקדם.

תל-אביב

₪התל תות ש7
תושבי גנות
מצורף העתק מכתב למחלקה לעידוד
תאונות דרכים ועבירות תנועה:
הנידון: כפיה לעבירות תנועת בכביש
גנות•
אנו, תושבי גנות, מודים מקרב לב ל־משרד־התחבורה
ולכל הנותנים יד למפעלו
המניח לנו, מדי יום, ברירה בין עבירת התנועה
הנוחה, הזולה או המסוכנת — אחת
מן השלוש, בהתאם לשיקוליו של כל תושב.
הראשונה כוללת עבירה על תמרור אין
כניסה, מתחת לגשר חרפת המאה העשרים,
הלא הוא גשר גנות המפורסם. הסמכתו
של המהנדס אשר יצר גשר זה מן הדין
שתעבור בדיקה מחודשת, או לפחות ועדת
חקירה אשר תברר על מה זכה לבצע את
המפעל הנ״ל.
עבירה מסוג אחר היא עבירה על איסור
הנסיעה דרומה• על־פי צו משרד־התחבורה
יקיים כפר גנות את כל שיגרת חייו בישובי
הצפון בלבד. לכן נסגרה בפנינו לחלוטין
הפניה דרומה, דבר שהביא לניתוק יחסינו
הטובים עם חולון, אשדוד, ירושלים וכו׳.
אם בכל זאת יעלה בדעתו של תושב גנות
לנסוע לאחד מן המקומות הללו, יהא עליו
לעשות זאת דרך תל־אביב העמוסה ודחוקה
הכבישים, ולהוסיף למעלה מ־ 10ק״מ נוספים
לדרכו. כך הרתיחה הממשלה כמה
דברים: מחיר הדלק עלה ישירות והכנסות
המדינה עלו באופן מוסווה.
אם אין האפשרויות המפורטות לעיל
ניראות לתושב גנות, רשאי הוא לנסוע דרך
מחסומי משטרה ופקקי בוקר עד לצומת־לוד•
שם יבול הוא לעקוף שמאלה־שמאלה
את הרמזור רווי הדמים בסכנו את חייו
ואת רשיונו.
הערצתנו מובעת בזאת למתכנני הכספים
האבודים של מדינת־ישראל הצועדת עם
הזמן.

תושכי גנות (שבע חתימות)

קוראים השולחים מכתבים
מתכקשים לנפח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצר־סים
תמונות למכתכיהם.

מפקודת הח״ו, אל״מ סטלה לוי.
מב?ורת סוף־סוו* בדיסרווטה
גולדה לא לחצה
את יד הנשיא
רוב משתתפי ועידת הסופרים
ה־ 24 שנערכה השבוע,
היו מומחים. לספרות כמובן. אבל
אחד מהם לפחות היה גם
מומחה למיקרופונים. השר בלי
תיק, אייהמלצין. למה דווקא
מיקרופונים? מעשה שהיה,
כך היה: באמצע נאומו של ה־משורר
אכרהםש לו נ ס קי
התקלקל המיקרופון וסירב בעקשנות
להעביר את דבריו בבהירות
והטכנאים ניסו לתקנו.
דולצין, שהצטנע בשורה הראשונה
של האולם ולא בשולחן
הנשיאות, נתן הוראות לטכנא-ם
איך לתקן, מה לסובב ומה להזיז.
והדבר עזר.
! אגב מיקרופונים: כאשר
נתבקשו הסופרים שנתכנסו לפתיחת
הוועידה לעקוב אחרי ניסוחיו
של שלונסקי, הם החליפו
מבטים נבוכים ואחר כך עבר
המילמול בין השורות :״אי־אפ־שר
להבין, המיקרופונים
בתחילת הוועידה, כשכל
חברי הנשיאות ישבו במקומותיהם
ובמרכז ניצב כיסא פנוי
בשביל הנשיא ז ל מן שז ר, הופיע
הנשיא בלוויית אשתו ושלישו.
אז נשמעה לחישתה של
המיזנונאית :״אוי ואבוי, עכשיו
אצטרך להביא עוד כוס תה.״
אבל אשת הנשיא פתרה את בעיית
התה כשהתיישבה בקרב
הקהל.
1בסוף מושב הפתיחה, כשנפרד
הנשיא מהמכובדים ב

1ש * בו

לחיצת יד, עברה לידו גם ראש
הממשלה גולדה מאיר. שזר
רצה ללחוץ גס את ידה .״לא
צריך, גם אני הולכת,״ אמרה
גולדה בלי להושיט יד.
הפירסום בעיתונות

חמות• גם בפוליטיקת העתיד
יעסוק המופע: פלד מתכונן
להעלות את אורי אבנרי כח״כ
הצעיר ביותר בשנת .2000

מרגוט

! מה עשתה
קלאוזנר לפני הרבה שנים,
כשעוד ניהלה את אולפני הרצליה?
בשבוע שעבר סוף־סוף
נתגלה הסוד. בראיון שנתנה לעיתונאי
רן פיסלו, סיפרה מר-
גוט, כי בגילגול קודם היתר,
״פרח צהוב ונחמד על ההר ביבשת
האבודה אטלאנטיס,״

מפקדת הח״ן, אל״מ סטלה
לוי, מעוניינת שיזמינו אותה

פעם לביקור בדיסקוטק, לא עזר.
לא הזמינו אותה. אך כיאה לקצינה,
היא לא התייאשה. היא
לקחה את קצינות ורס״ליות
לישכתה והלכה יחד איתן לבלות
ערב בדיסקוטק ט-פאני. למרות
שהופיעה בדיסקוטק במדים
ועם דרגות, ביקשה ממכריה שנכחו
במקום לא לגלות לאף
אחד שהיתר, בדיסקוטק.

כמה שזזה הכובע של
הפיזמונאי דידי מנוסי אחד
האורחים בדיסקוטק טיפאני העריך
את אחד מ־ 25 הכובעים
המתחלפים על ראשו של דידי
בקצב של שניים ליום ב־50
לירות. זאת בתנאי — שדידי
יחתום על הביטנה. דידי סירב
עד כה, והוא עדיין מקוזה שהמחיר

את אבן הפינה לביתו
החדש של מבקר המדינה, י צ*
חק ככגצאל, הניחו כבר לפני
זמן רב. השבוע החלו סוף־סוף
בבניית הבית. אגב, הבית מוקם
מול הכותל המערבי בירושלים
המזרחית.
השבוע היתד, גם עליה
לרגל. לא לכותל, לביתו של שר
הפנים משה־היים שפירא.
עלו אליו רבים מעסקני המס־ד״ל.
הסיבה: למרות השמועות
על פרישתו של שפירא מפעילות
פוליטית מסיבות בריאותיות,
התאושש השר ומתכונן
לחזור לעבודתו בממשלה.
כנראה בהשפעת החזרה־בתשובה
של מק״י, ניהל מזכיר
המפלגה הקומוניסטית הישראלית,
שמואל מיקוניס, סדר
מסורתי. בסדר, בו נכחו גם
עיתונאים, הושמעו ניגונים חסי־

ךןן 1ךךךוךן \ ז ך שגריר צ׳בוסלובקיה במורביה
| 11 ן כיוס, ומי שהיה מנהיג צ׳כו־

סלובקיה בתקופה הליברלית שלפני הפלישה הסובייטית, נזרק
לאחרונה לא רק מהמפלגה הקומוניסטית הצ׳בית אלא גם מכל
תמונות הארכיב של המפלגה. התמונה העליונה, בה נראה דובצ׳ק
(במרכז) ליד נשיא צ׳ביה לודביג סבובודה, פורסמה לאחרונה
מחדש, אחרי שבוצע בה זיוף אמנותי שהעלים את דובצ׳ק מהתמונה
(תמונה תחתונה) .בתמונה המזוייפת ניתן לראות את קצה
נעלו של אלכסנדר דובצ׳ק — מאחורי דמותהנשיא סב״השיער.
דיים והוא נערך לפי כללי ההלכה.

רות
בעד ארוחה, באחד מאותם
מסעות.

! נאומו של השר שמעץ
פרס בוועידת התאחדות הסטודנטים
בשבוע שעבר, לווה בסערת
רוחות. הסערה הגיעה לשיאה
כשאחד הסטודנטים שאל
מדוע לא משדרים ברדיו יותר
על צה״ל ועל מלחמת ששת הימים
.״כן משדרים על צה״ל
ועל המלחמה!״ צעק לעברו פרס,
והוסיף :״ואל תבלבל את
המוח!״

אחרי שהעיתונאית תמר
אבידר הוציאה לאור את הספר
בעל זה דבר מצחיק, קיבלו
ידידיה את ההזמנה הבאה :״ידידים
יקרים, כבר מזמן הרגשתי
שאשתי מכינה לי, תרגיל׳ ,רק
אף פעם לא ידעתי מתי הוא
יגיע. עכשיו הוא הגיע בצורת
ספר שכתבה, והופיעה בהוצאת
מסדה בשם: בעל זה דבר מצחיק
...לא, אל תדאגו, היא
משמיצה בספרה, לא רק אותי,
אלא גם אתכם. כדי לא להשיב
לה בשיטות שלה, לא כתבתי
מייד ספר בשם: אש ה זה דבר
מזעזע, אלא החלטתי להזמינכם
להרמת כוסית לכבודה, במועדון
הלילה החדש טיפני, מלון דן,
תל־אביב (הכניסה מהטיילת) ביום
שלישי ,28.4.70 ,בין השעות
9—7בערב. אשמח לראותכם
בין אורחי, בברכה, הבעל ד,נצ־חק
— עמוס אטינגר.״

כמה שווה כובע
של דידי מגופי 7

גיגה גן

היתה דוגמנית אמריקאית ששהתה כישראל ומצאה
לה באן כעל ־— צלם העיתונות יגאל מן.
עתה הפכה מינה לרקדנית. היא תהיה הרקדנית הלבנה היחידה
כלהקת המחול שהקים החצוצרן ומלך הג׳ז הכושי ליונל המפ-
טון. הלהקה, שתהיה להקת מחול ג׳ז, מורכבת בולה, מלבד
מינה, מכושים, והיא יוצאת עתה לטיבוב הופעות ברחבי ארצות-
הברית. בתמונה נראית מינה מן בחברתו של ליונל המפטון.

העולם הזה 1704

חייו של המנהיג הציוני
ד״ר וולפגנג פון־וייזל )70
יכולים היו לשמש נושא לרומן
הרפתקאות מרתק. זאת הסיבה,
כנראה, שיוכס כ״ץ ונתן
שילה, עורכי תוכנית הרדיו
אלה הס חייך, החליטו להכין
שידור שיכלול את פרשת חייו
המופלאה של הדוקטור. בערב ההקלטה,
שנערך בבית בני־בר-ת
בתל־אביב, סופר בין השאר כי
כשפון־וייזל היה בצעירותו קצין
קרבי, הוא טס במטוס שהופל
בשעת קרב. אחרי השרות בצבא,
למד פון־וייזל רפואה, אותה
זנח זמנית כדי לעסוק בעיתונות.
כעיתונאי הכיר את
הסופר הבריטי הנודע ארתוד
קסטלר, אשר הירבה לערוך
מסעות. הפתעת הערב היתה
שיחה טלפונית בין השניים, שבסופה
לא שכח קסטלר להודות
שהוא חייב לפון־וייזל חמש לי
אגב,
במסיבת קוקטייל
שערכה לעיתונאיות בביתה של
עדה כהן, עורכת מדור הנשים
במעריב, אמרה תמר אבי־דר,
ספק בצחוק ספק ברצינות:
״בעלי כתב את הספר. אני רק
חתמתי בגלל מס הכנסה״.

תיאטרון סולן של מיקי
פלד מארגן בהיכל התרבות
חיזיון בשם העולם של מחר.
הערב יוקדש לעולם בשנת .2000
כיאה לשנה זו, יחולקו לקהל
כדורי ויטאמינים במקום סנדוזי־צ׳ים
והזמרת יפה ירקוני
תופיע כזמרת רק שלוש המל

למרות שעברו כבר
כמה שבועות מאז פרשת המכרזים,
האווירה בטלוויזיה עדיין
עגומה. אחד האנשים הבודדים
שליבו קל עליו, היא המגישה
דליה מזור. דליה, שהיא בת
להורים אמידים, אינה מעונינת
בגובה המשכורת שהיא מקבלת,
מאזנת את התקציב בעזרה שהיא
מקבלת מההורים. כאשר
המגישה ישראלה מור, ביקשה
ממנה להצטרף לדרישה
להעלות את תקציב הביגוד
מהסכום המגוחך של 60 לירות
לשנה למשהו יותר ריאלי, סר־בה
דליה :״אותי זה לא מעניין.
לא איכפת לי הכסף״ .ישראלה,
אשר נאלצה ללוות כסף מידידים
כדי להתקיים — עזבה את
עבודתה בטלוויזיה.
י רוז׳ה וויבאסק, השף
של המסעדה היפואית
סקוטש האוס, עסוק בימים אלה
בחיפוש אחרי שבלולים.
וכל זה למה? מפני שאריק

איינשטיין, בועז דוידסון
ו צ בי שיסל, מפיקי וכוכבי

הסרט שבלול, הבטיחו שבפר־מיירה
של הסרט יתנו לכל אורח
שבלול חי ואמיתי. את
2000 השבלולים הזמינו אצל
רוז׳ה, שהתחייב לספק אותם.
ן השחקן המצוי בשחקן־
זמר מוטי פליישר מפריע לזמר
שבו. עובדה: מוטי התכונן
להוציא השבוע תקליט חדש.
הכל היה מוכן, חוץ מעטיפת
התקליט. למה? כי מוטי, המופיע
עתה כשחקן בהצגת הנערים שבחבורה,
צבע את שערו באדום
לצורכי ההצגה ואי־אפשר לצלם
אותו בשביל העטיפה. עכשיו
מחכה חברת התקליטים שההצגה
תסתיים ושהצבע ירד משערו.
1מקובל שאיש רדיו יודע
את החדשות לפני שמשדרים
אותן. בדרך כלל זה נכון. אבל
ליוני נכון, אחד מעורכי גלי
צה״ל, היה יוצא מן הכלל: אשתו
של יוני נמצאת בחודש התשיעי
להריונה. זה לא עזר לו
והטילו עליו לסקר את צעדת
שלושת הימים, אך בסופו של
דבר איש רדיו הוא איש רדיו וחבריו
של יוני בגלי צה״ל הבטיחו
לו כי אם אשתו תלד, הם
יודיעו לו מעל גלי האתר. זאת
הסיבה שיוני הסתובב משך כל
הצעדה כשטרנזיסטור צמוד אל
אוזנו.

תמרורים
נולד. לשחקנית קתרין אלגרה
( )24 ולשחקן ז׳אן־פייר קריסטדדי,
בן בכור. קתרין היא בתה של שחקנית
הקולנוע סימון סיניורה ובעלה הקודם מארק
אלגרה. סניורה נשואה עתה לזמר־שחקן
איב מונטאן•
נחוג * בתל־אביב, בליל הסדר, יום־
הולדתה ה־ 22 של הציירת (שתי תערוכות)
האדמונית שרה אסף .״הייתי שתוייה

שרה אסף
לגמרי,״ מספרת שרה ,״כי שתיתי ארבע
כוסיות בשביל ההגדה וארבע בשביל יום
ההולדת שלי.״
נחוג יום־הולדתם של עיתונאית־דבר
מידית שסיאור ( )24 ושל אחיה,
מגיש תוכניות בגל׳ צה׳׳ל יונתן שם*

מידיתשם ־ או ר

או ר 20 שנולדו באותו יום בהפרש
של כמה שנים. השניים הם ילדיה של עיתונאית
ידיעות אחרונות אורה שם־אור.

נחוג בתל־אביב, במסיבת רווקות
עליזה, יום־הולדתה ה־ 20 וכמה של סגנית־עורך
עולם הקולנוע מינה לן ידר. ילידת
פולין, עלתה ארצה בצעירותה, אחר נסעה
ללמוד במשך ארבע שנים אומנות באנגליה
ובצרפת, חזרה לארץ, התקבלה לעולם
הקולנוע ככתבת והגיעה למשרת סגן העורך.
הזכר היחיד שנכח במסיבת יום־ההולדת היה
כלבה של מינה, לארי.
נחוג בתל־אביב, יום־הולדתו של
בעל המסעדות ג׳ ק י רונן שהתפרסם תחי־לה
כבעל סטייקיה בה הירבו לאכול אנשי
הבוהמה התל־אביבית ושעתה הוא בעל מסעדת
ג׳קי.
הועלהבדרגה. ראש ענף
התנועה במשטרת מחוז תל־אביב רב־פקד
אכרהםאל מן, לדרגת סגן־ניצב. אלמן
בן ה־ 41 משרת במשטרה מאז קום המדינה
והחל דרכו כשוטר מן השורה. ב־ 959ג
קיבל את דרגת הקצונה הראשונה שלו.
נפטר בתל־אביב, ביגל ,82 האיש-
עם־הרובשקה, יו ס ף קי צי ם, שנולד באוקראינה,
היה חבר מועצת פועלי תל־אביב, ונהג
לומר: פעם היה הפועל — פועל, והעבודה
— עבודה! כיום — מי יודע?
העולם הזה 1704

ך* יפרתי בשעתו על התיירת מצרפת,
^ סופרת צעירה, שמכל אשר ראתה
בישראל רק דבר אחד עורר את זעמה:
בריכות הדגים.
*אתם שוכנים על חוף הים, ואין לכם
נהרות,״ אמרה .״מדוע אתם אוכלים קר־פיונים,
במקום דגי־ים? מדוע אתם מבזבזים
אדמה יקרה, ומים יקרים עוד יותר,
על בריכות־דגים הזרות לארצכם?״

אפשר להעכיר בדור אחד מיליוני
בני־אדם מארץ לארץ, אף
הרבה יותר קשה להעתיק את
מינהגי־האכילה שלהם מנהרות
פולין חסרת־הים לחופי ישראל
חסרת־הנהרות.
ניסיתי להסביר לה שמינהגי־אכילה, כמו

221

נדמה לי שבן־שיחי אופייני,
במידה רבה, לאומה הישראלית
בולה.

ך* שנה שעברה נפוץ בארץ שיר
^ זוועתי, חולה־נפש ממש, שנחל הצלחה
רבה.

מילותיו היו :״העולם כולו נגדנו,
אבל לנו לא איכפת״...
השיר צייר תמונה של עולם שזמם תמיד
להשמידנו, בכל הדורות ובכל מקום, ושגם
עתה כל מחשבותיו מוקדשות לביצוע המזימה.
אולם אנו, למודי נסיון העבר׳ נוכל
לו. זאת למדנו מאבותינו, וזאת נלמד
לילדינו.
איזה עברי

*222

יתייצבו נגדנו• אך זוהי עובדה מדינית, שבוודאי
אינה יכולה להאפיל על נסיוננו החיובי
בכל שלבי תקומתנו.

כמו הגע• שעומדים אינו פרי
ייבוא.

״העולם בולו נגדנו״,
פילטע פיש, והרעיון
להשמיד את ישראל,
מציאותנו. זוהי סחורת

ין כל קושי בזיהוי מקורה של תמו־

נת־זוועה זו. מקורה בניסיונם הנורא
של יהודי אירופה במרוצת הדורות, ובמיוחד
בדור השואה.
כאשר חיו היהודים בקהילות חסרות־ישע,
כאשר היו מופקרים לכל רוח־פרצים, כאשר
נרדפו מדי פעם בשל סיבות דתיות, לאו,
מיות או כלכליות, יכלה להשתרש בנקל

איך עוברים מינהגים ודפוסים ממקום למקום?
איך הם מתקיימים בהעדר המציאות
שהצמיחה אותם?
האם שבאה מפולין מכינה את הגעפילטע
פיש לבנה שנולד בארץ. חיכו של הנער
מתרגל למסעם זה, והוא בונה בריכת־דגים
בקיבוצו.
המחנך היהודי שבא מפולין הביא עימו
את הספרות היהודית של הגטו, את המסורות
ואת המינהגים. באיצטלה של ״תודעה
יהודית״ מוקנים אלה לנפשו של הנער
הגדל בארץ. מערכת המחשבות, התגובות,
הרפלקסים של בן־הגטו מתפתח בראשו
בצד המערכת הנובעת מנסיונו האותנטי
במציאות החדשה בארץ.

ביום הוא מפציץ את פרברי
קאהיר. כלילה הוא חולם חדו-

ג ע פי לטע בי ש
כל המינהגים שמקורם במסורת, משתנים
רק בקושי ובהדרגה.
הקרפיון הפולני, בדמות הגעפילטע פיש
היהודי׳ מחזיק מעמד מול הסתערותם
המרוכזת של דגי ים־סוף והים־התיכון.
בכך יש לקח בעל משמעות עמוקה —
ואולי אפילו גורלית — לגבי כל מעמדנו
בארץ.
הלקח הוא: מציאות חדשה אינה מביאה
אוטומטית לשינוי המינהגים שנולדו במציאות
הקודמת. התודעה צולעת לעיתים קרובות
אחרי ההווייה.

למדינת ישראל יש עבר של
תשעים שנה, מאז העלייה הראשונה.
במשך־ שלושה דורות אלה
זכינו למידה של תמיכה עולמית,
שהיא נדירה בתולדות העמים.
הבית הלאומי היהודי הוקם בעזרת המעצמה
הגדולה ביותר בעולם דאז —
בריטניה. משפחת־העמים, באמצעות חבר-

ההרגשה כי ״העולם כולו נגדנו״.
כדי להתגונן בפני העולם האימתני, נסתגרו
היהודים מאחורי חומת הגטו. הם יצרו
לעצמם מערכת רוחנית מפליאה, ש־איפשרה
להם להחזיק מעמד בתנאים קשים
אלה. הם למדו לחיות בעולם מתנכר׳ להרכין
ראש בשעת־הצורך, לדבוק במסורת
שהעניקה להם בטחון פנימי, לבוז לבזיהם
ולבוזזיהם.

דפוסים של רוח, מסורת ומח שבה
יכולים להחזיק מעמד זמן
רב אחרי שמתה המציאות שהצמיחה
אותם -והם יבולים לסכן
את קיומה של המציאות החדשה.

ץ ימן״מה אחרי מלחמת ששודד,ימים

ך* אם זה רע? מדוע זה רע?
| 1אני מאמין כי המערכת המיובאת מן
הגטו מסכנת את עתידנו, לא פחות מן המערכת
הנפשית העויינת של הערבים הרואים
בנו עדיין פולש זר.

שיחה זו נחרתה בזכרוני, מפני
שהתחלקה לשני חלקים שהקשר
ביניהם היה תמוה.

מדבריו למדתי שיש לנו עליונות
צבאית עצומה ונצחית, ושעל
בן תהיה זאת שטות גמורה
מצידנו להחזיר אפילו שעל אדמה
אחד תמורת שלום.
כעבור כמה דקות, התגלגלה השיחה
למהות השלום. ופה עלתה מדברי בן־שיחי
תמונה לגמרי אחרת. אנחנו אי בודד בים
הערבי. מאה מיליון ערבים זוממים לרצחנו,
והם משחיזים את סכיניהם יומם ולילה.
אם נסוג אפילו קילומטר אחד מגדת התעלה,
או מגדת הירדן, יתנפלו עלינו כהרף־עין,
וישחטו אותנו כפי שעשו הנאצים.

נטיתי להסביר לקצין הצעיר
שיש סתירה כלשהי בדבריו. או
שאנחנו מעצמה צבאית אדירה,
המסוגלת להביס בבל עת את כל
העולם הערבי ו/או הצבא הסובייטי,
או שאנחנו מהדורה חדשה
של גטו ורשה, המחכה ככל עת
שהצורר יקום עליו לבלותו.
אחרי כמה משפטים, חדלתי מנסיוני זה.
הבינותי לפתע כי שתי מערכות־המושגים
שוכנות בראשו של בן־שיחי זו בצד זו,
בלי כל קשר ביניהן. המערכה האחת היא
פרי המציאות כפי שהוא רואה אותה,
סיכום נסיון חייו. המערכת השניה היא
פרי החינוך והמסורת, סיכום הנסיון של
דורות קודמים בנכר.

מדי פעם אנחנו עדים אצלנו לאורגיות
של מאזוכיזם. נדמה כאלו נהנים אנחנו
מכך ששונאים אותנו (אפלו קיימת השינאד.
רק בדימיוננו) .כאשר מעצמות גדולות מת־נכרות
לנו, אומרים גדולי הדור בהנאה
גלוייה :״אהה, מה אמרנו לכם...״
השיר ״העולם כולו נגדנו״ אינו שיר־נכאים.
להיפך. הוא מושר בחדווה רבה.
בשבוע שעבר ראיתי בטלוויזיה שלנו שרוקדים
אותו בעליזות, עם הבעות־פנים של
טימטום מלא־חדווה•

מה מקורה של שמחה זו ז פשוט
מאד: בל מערכת נפשית זקוקה
לאישור מתמיד, ובל אישור בזה
מחזק את בטחונו הנפשי של בעל
המערכת.

( שוחחתי בבית־קפה עם קצין־מילואים,
סגן־אלוף בעל תפקיד קרבי חשוב, שחולל
גדולות במלחמה.

בחלק הראשון סיפר האיש על נצחונותיו.
תוך כדי כך דיבר בזילזול על הכושר
הקרבי של הערבים ורמתם הצבאית. מכיוון
שבשבילו זהו קנה־המידה היחידי למדידת
אדם וחברה, התבטא בדבריו בוז תהומי
לעולם הערבי כולו.

מות-ביעותים על הערבים הנוראים
שהנה-הנה פורצים לסימטת
עיירתו, קוזאקים לבושי עבאייה,
מוז־׳יקים שיכורים מעראק.

״המולגז מלו גגדגגיי — בשיר }זרו\2ד בגולגגיזיה *
הלאומים, אישרה את כינונו בעת הענקת
המנדאט.
הקמת מדינת ישראל אושרה על־ידי שני־שלישים
של האנושות המאורגנת דאז —
ארגון האומות המאוחדות. היה זה אקט
בלתי־רגיל למדי. אותה שעה התחרו ביניהן
שתי המעצמות האדירות ביותר בעולם —
ארצות־הברית וברית־המועצות — בהושטת
עזרה לנו. כמוהן עשו כמעט כל מדינות-
העולם.

רק לפני שלוש שנים, עת היה
נדמה שצפוייה סבנה לקיום מדי*
נת-ישראל, ראה העולם התעוררות
בלתי־רגילה של דעת־הקהל הנאורה
-הלא־יהודית -למעננו.
מיליונים ברחבי העולם, שאין להם כל
עניין מוחשי כאן, חרדי לגורלנו. אלילי הימין
והשמאל החדש, אילי־הון אמריקאיים
וז׳אן־פול סארטר, קצינים פולניים ואינטליגנטים
רוסיים — הביעו בצורה זו או אחרת
את הזדהותם עימנו.
אומנם, מאז הפסדנו במידה רבה אהדה
זו. אולם לכך יש סיבה ממשית: דעת־הקהל
הנאורה אינה מוכנה (בצדק או שלא בצדק)
להשלים בימינו עם סיפוח שטחים שנכבשו
במלחמה מידי עם אחר.
אם נתמיד במדיניות זו, אנו עלולים להגיע
למצב שכל המדינות העיקריות בעולם

המציאות יצרה את התודעה,
והתודעה שמרה על המציאות.
הגטו והאנטי־שמיות השפיעו זה
על זה, וחיזקו זה את זה. היתה
כאן שלמות הגיונית.
אולם הציונות היתר, תנועת־מרד. היא
התקוממה נגד המציאות היהודית ונגד התודעה
היהודית גם יחד. היא רצתה לשבורי
את שתיהן.
מי שקורא היום את כתביהם של אבות
הציונות, יווכח לדעת שהם לא היו קציני־תחבורה
אשר ביקשו להעביר אנשים ממקום
למקום, אלא מהפכנים שרצו לשנות
את אופי העם מיסודו. הם שנאו את הגטו,
בזו לתכונות היהודיות האופייניות,
חלמו על חברה חדשה ועל אדם חדש.

הציונות לא היתה חזון של
טראנספורטציה, אלא של טראנר
ספורמציה; לא של שינוי-מקום,
אלא של שינוי־דמות.
אולם כיום אנחנו יודעים שלא היה זה
כל־כך קל. היהודים באו לארץ, ולקחו
עימם את הגעפילטע פיש, את הסיוט של
גטו ורשה, ואת ״העולם כולו נגדנו״•
* למטה: כדור־הארץ שהזנזרים בועטים
בו תוך כדי שירה.

נוא 1זנ

כי הרפלקסים של גטו, שהיו
חיוניים לקיום במציאות ההיא,
מונעים בעדנו מלפתח את הרפלקסים
הדרושים למלחמת־קיומנו
במציאות החדשה.
״שפוך חמתך על הגויים״ היתה מישאלה
של אין־אונים בגטו, נחמה בימי צרה. כיום,
כשאנחנו הננו אחד הגויים במשפחת הלאומים,
מסרסת גישה זו את כושרנו למצוא
שפה משותפת עם גויים אחרים.
כאשר מספרת גולדה מאיר ש״הגויים״
אינם יכולים לסבול יהודים מנצחים, ולכן
הם מתנכלים לנו כיום — היא חוזרת על
רפלקם־מותנה של מקום ועת לידתה, קיוב
של סוף המאה שעברה.

בהשקפה של מנהיגה לאומית
בישראל של - 1970 זוהי סבנה
לאומית, מפני שהיא נוטלת מבעליה
את הכושר לעצב מדיניות
נבונה ונורמלית.

כאשר מספר משה דיין לכנס הנוער ב־רמת־הגולן
שעלינו לצפצץ על כל העולם,
כי העולם ממילא התנכל ויתנכל ליהודים
תמיד — הריהו מצלצל כמו צבר ג׳דה,
גבר לאללה, אבל אין זו אלא השטריימל
מוסווה בכובע־טמבל.
אומה אינה יכולה להתקיים אלא כשהיא
מפתחת גישות בריאות של אומה, פרי
מציאותה הגיאוגראפית, המדינית, החברתית.

מי שאוכל געפילטע פיש על
חון? אילת, לא יביא לפיתוח דייג
בים־התיבון. מי ששר ״העולם
בולו נג דנו /לא ימצא דרבים לביסוס
מדינתנו בעולם זה.

א ! 1־י

בעולם
בריטני ה

מבצע מיוחד

למוני טלוויזיה
בחדשים אסריל-מא׳

שנים אחריות
לקי חלוף חנם!*

לא נפלנו על הראש
אנו בהחלט יכולים להרשות לעצמנו להעניק לך
את תקופת האחריות הארוכה ביותר הניתנת
כיום חינם למקלטי טלויזיה בישראל!
זאת מפני שאנו משוכנעים באמינותה של טלויזיה
״מץ״ וביכלתה להאריך ימים יותר מכל מקלט
טלויזיה אחר.
אך אם בכל זאת יתקלקל חלק כלשהוא בטלויזיה
״מץ״ במשך 5שנות האחריות תקבל את חלק
החילוף האורגינלי — חינם !
קנה טלויזיה אחראית — קנה טלויזיד 2 .ז׳\ 1£

ודרוש את תעודת האחריות המיוחדת של ״רלפו״
בע״מ.
* בתנאי שהתיקונים יבוצעו במעבדות 1 2 ברחבי הארץ.

להשיג בכל חנויות השק״ם

באיכות, בשירות, בקליטה
ובקול טלויזיה 52 מעל לכל

אלגייר :
״שמועות עקשניות נפוצו כאן לאחרונה
לפיהן הצליחה קבוצה של אלמונים
לשחרר ממקום מעצרו את נשיא אל־ג׳יר
לשעבר אחמד בן־בלה״...
* מה מסתתר מאחורי שמועות
אלה.
* מה חלקו של ה״ש.ג. הישראלי
בפרשה זו.
* מה הקשר נינה לבין שחרור
מטוס ״אל־על״ ,שנחטף והונחת
נאלג׳יר.

קרא את הספר המרתק

,.החטיפה

להשיג בכל חנויות הספרים בארץ
הפצה ראשית; ״מרגליות״ ת״א
רחוב מלצ׳ט ,38 טלפון . 241224
פירוק החימוש
הוועדה לפירוק החימוש הגרעיני הלאומי
היתד, מרכז ההתארגנות של מד, שמכונה
היום ״השמאל החדש״ בבריטניה. בשנות
ה־ 60 התקבצו מסביב לוועדה רבבות ואף
מאות אלפי צעירים אידיאליסטים. אלפי
ועדות־פעולה ספונטאניות קמו לחיים. מיצ־עדי־פסחא,
נגד מרכזי הייצור של גאזים
מרעילים ונגד בסיסי־הטילים האמריקאיים
בבריטניה, הפכו לסימן־היכר של תנועה
זו, הצליחו לבנם עד לרבע מיליון צועדים
שעשו מן המאורעות הללו פיקניקי־שירה.
גם השנה נערך מיפגן־פסחא של הסי.
אן,זי .*.השתתפו בו כאלפיים עד חמשת
אלפים איש. הגוף הנהדר שריכז את כל
צעירי בריטניה האנטי־מימסדיים הציג עצמו
לראווה, בשלהי , 1970 כגופה מתפוררת
ומרקיבה.
גשם דק ומכוער ירד על מאות הצועדים,
בעלי הדגלים הקומוניסטיים. צעיר מזוקן,
הדוחף עגלת־ילדים עם תינוק, הסתכל על
המתרחש מסביבו בהומור וללא רחמים
עצמיים .״זהו זה,״ אמר כשהוא משליך
הצידה בדל־שאחטה .״השנה זה נגמר.
אפילו השמיים משתינים עלינו״.
עם תום חמשת ימי הפגנות־הפסחא של
הסי.אן.די. נערך גם מיפגן־שעשועים. הוא
נערך בגן־ויקטוריה בלונדון, פארק ציבורי
מטופח. השתתפו בו חמשת אלפי איש,
שני תריסרים להקות־קצב, והכוונה היתה
להוכיח לעולם כי אין בריטניה הבלתי-
ממוסדת יכולה ליהנות מן היומיום. כינו
את זה ״פסטיבאל החיים.״
וזבובים כפי שמכנים את שוטרי־לונדון
— לא היו שם כדי להפריע למישהו לעשן
חשיש. לו רצו לעשות כן יכלו לגשת
לכל אחת מעשרות קבוצות־הנוער היושבות
בפנים על הדשא ולהחרים ״סחורה״ בכמוו־יות־ענק.

שמרו על פתחי־הגן — שלא יפריעו
למעשנים הבלתי־ממוסדים•

ראשי העור מול מלאכי הגיהנום.
בפנים נערך באלאגן מרתק אך לאו דווקא
עליז.
יוקו וג׳ון לנון, שהבטיחו לבוא, הסתפקו
בשיחה טלפונית שהושמעה דרך הרמקולים.
״אנחנו לא יכולים לבוא כי יוקו בהריון
ואנחנו מצפים,״ אמר ג׳ון .״אבל חשוב
שיבואו לפסטיבאלים כאלה להוכיח שאנו
רוצים, כולנו, בשלום״.
לפתע הפרעה: קבוצה של ראשי עור,
צעירים, בעלי הקרחות והנעליים העצומות
וד,מסומרות, משתוללת. הם מפילים את
דוכן־הסיכות וגונבים אותן. הם דוחפים
אנשים. בקיצור, מתנהגים כמו פרחחים
ישראליים בכל אסיפה.
השוטרים נכנסים מיד לגן. בפעם הראשונה.
עוצרים 14 קירחים. מתעלמים ממעש־ני־החשיש•
לוקחים את שרוכי־נעליהם ואת
כתפיותיהם של הפרחחים כבדי־המגפיים.
אותה עת עוזרים בעד השוטרים אנשי
אירגון־הטרור מלאכי הגיהנום. נזלאכי הגי׳
הזום הם האופנוענים, שוחרי־הזור,מר,והאלימות,
שהטילו חיתתם על בריטניה ועל
אמריקה בשנים האחרונות.
גם כאן, בפסטיבאל החיים, שכרו מארגני
ד,סי.אן.די. כמה עשרות מלאכי גיהנום. הם
שומרים על הבמה, במדיהם האופייניים
ומשגיחים שאיש לא יעשה יותר מדי צרות.
צרות.
השיטות הישנות לא שוות. מה
גרם לכך שבתחילת העשור החדש עומדת
תנועת השלום האירופית על שוקת שבורה?
מסביר ג׳ון, אחד האידיאליסטים האחרונים
מפעילי התנועה:
״יש לזה כמה סיבות. חלק מן האנשים
מקדיש את מאמציהם לדברים דחופים יותר,
מגון המאבק במלחמת־וייטנאם. אחריהם
סתם התעייפו או התבגרו, שוב אחרים היו
בתנועה רק משום שיכלו למצוא בה חתיכות
לדפיקה או משום שזה היה אז מודרני.
״אין זאת אומרת שאין תקווה לתנועת־השלום
בעולם, אבל יש תקופות כאלו.
צריך לדעת להחזיק מעמד, כשגלי השוביניזם
והלא־איכפתיות עולות. וללמוד כיצד
להתחדש, כיצד להשתמש בשיטות חדשות
לגמרי• הישנות כבר לא שוות פרוטה.״
לא רק בבריטניה, מן הסתם.
(י) קומיטי פור ניישנל דיסארמאנט.

הנוו ל ח

הז ה 470/1

על הצי הסובייטי בים התיכוו הגדל בהתמדה __
ועל אפשרות השתלבותו במלחמה נגד מטוסי ישראל
ך* וך שבוע אחד, משבת עד שבת,
| 1ביצעו מטוסי חיל־האוויר המצרי. אחרי
הפסקה של שבועות רבים, לא פחות משש
גיחות הפצצה לעבר כוחות צה״ל בסיני.
בנצלם את מזג־האוויר האביבי במידבר
סיני, המגביל את הראות בצד הישראלי
בשל האובך השורר בתקופה זו במידבר,
גילו המצרים העזה רבה, ובפעם הראשונה
מאז מלחמת ששת־הימים אף שלחו מפציצי־קרב
מדגם איליושין 28 להפצצה על אל־עריש.
העובדה
שמספר האבידות שלהם בגיחות
אלה לא עמד בשום יחם לתוצאותיהם —
אובדן 4מטוסים, מיג׳ , 17 סוחוי ושני איל־יושינים
— לא שינתה את התמונה. והת־׳
מונה היתד, של מיבצע מתוכנן המכוון להשיג
מטרה מסויימת.
מה היתד מטרה זו? מה מסתתר מאחורי
גיחות ההתאבדות של המפציצים המצריים?

גירוי לפעולודתגמול
** רשנים בישראל נטו להתיחס ב־
£4זילזול אל חידוש המלחמה האווירית
מצד המצרים .״זהו נסיון להעלות את המוראל
המעורער של הצבא המצרי, להוכיח
לחיילים המצרים בתעלה כי גם להם יש
חיל־אוויר,׳׳ אמרו אחדים מהפרשנים .״זהו
מיבצע שמטרתו להקל את הלחץ של התק־

טיל 1גד מטוסים

נורה מעל סיפון אוניית מלחמה
סובייטית מדגס קינדה,
משייטת הצי הסובייטי בים׳ התיכון. האוניות מדגם זה מצויירות

במיתקני שיגור טילים מדגם גואה, שהוא הם אם־ .3טילים אלה מ
גלים לפגוע במטוסים הטסים במרחק של עד כ־ 30ק״מ מכן
שיגור, אולם מיומנותם עדיין לא הוכחה במיבצעים קרביים מט

החדה ההעוגיח

פות חיל־האוויר הישראלי באיזור התעלה,״
סברו אחרים.
אולם דעתם של משקיפים מערביים ב־קאהיר
היתד, שונה לגמרי. לדעתם, כפי
שהתפרסמה בכמה מעיתוני המערב, שולח
כיום נאצר את טייסיו להפציץ מטרות בעומק
סיני מתוך כוונה לגרות את הישראלים
ולאלצם לבצע פעולות־תגמול אוויריות
לא רק באיזור התעלה אלא בעומק
מצרים.
מתוך ידיעה ששום התקפת מטוסים ישראלית
באיזור התעלה, אפילו תימשך שעות
רבות, לא תעשה עתה רושם של פעולת־תגמול
על החדירות האוויריות המצריות,
שואף עתה נאצר למשוך את מטוסי חיל־האוויר
להפצצות בעומק מצרים.
התקפות אלה דרושות עתה לנאצר נ?-
תוך שני טעמים.

— להמשיך לערער את
בעיני דעת־הקהל העולפעולות
תוקפניות, פואזרחיות
ומסכנת בכך

#נימוק פוליטי
מעמדה של ישראל
מית כמי שמבצעת
געת גם במטרות
את השלום.
• נימוק צבאי — אחרי שהושלמה הקמת
מערכת ההגנה האווירית החדשה של
מצרים, המורכבת מסוללות סאם־ ,3סוללות
סאם־ 2ומספר בלתי מוגבל של קנים אנטי־אוויריים׳
רוצה עתה נאצר לבדוק את יעילותה
של מערכת הגנה זו. מאחר וחיל־האוויר
הישראלי לא איפשר עד כה את השלמת
המערכת באיזור התעלה והיא מוקמת
עד כה רק באיזור הנילוס, חייב נאצר,
כדי לבדוק את כושרה, למשוך את המטוסים
הישראלים לחידוש הפצצותיהם בעומק.
אולם, כפי שטוענים אותם פרשנים, אין
זה הכל. עתה, שהרוסים עברו את השלב׳

גשחתת סובייטית חמושת־טילים

מדגס קאשין, כמוה
מצויות אוניות אחדות
בצי הים התיכון הסובייטי, מיועדת בעיקר ללחימה נגד מטוסים ונגד צוללות. היא
חמושה בשני מיתקני שיגור טילים ם אם־ .3המספרים מציינים את מערכות הנשק שלה; ()1

של ייעוץ והכניסו למצרים חיילים המפעילים
את סוללות הסאם־ ,3הם עומדים
להכניס גורם חדש למלחמה, שעד כה עמד
מהצד. גורם זה, העלול לפתוח חזית חדשה
עבור ישראל, הוא הצי הסובייטי בים־ה־תיכון.

כלי שייט
ך* שבוע בו החלה כרית־המועצות

* 4בתרגיל הימי הגדול ביותר בהיסטוריה
הצבאית — תמרון משולב של כ־200
אניות מלחמה רוסיות באוקיאנוס האטלנטי,
הוסבה תשומת־הלב מפעילות הצי הסובייטי
הקטן בים־התיכון.
היתד. זו עדותו של האדמירל האמריקאי
תומאם מורר, ראש מטה המיבצעים של הצי
האמריקאי ומי שעומד להיות ראש המטות

המאוחדים של ארצות־הברית בעוד שלו׳
חודשים, שחזרה והיפנתה את תשומת־ד
לצי זה.
מאורר טען בעדותו בפני הקונגרס ד,אמו
קאי — עדות שניתנה עוד בחודש פברו
ופורסמה רק השבוע — כי הצי השי
של ארצות־הברית בים־התיכון עדיף עד
בכוחו על הצי הסובייטי בים זה ומסו
להשמידו במקרה של מלחמה. אולם !
אין בצי זה, שלפי הידיעות האחרונ
מונה כיום כ־ 60 כלי־שיט מלחמתיים, לס
את הצי השישי של ארצות־הברית, יש
כדי להוות איום דווקא על הפעילות הס
חמתית של ישראל.
עד כה נמנעו הרוסים מלערב את ה
הים־תיכוני שלהם במלחמת ישראל—ט
רים. מלבד עצם נוכחותן של אוניות מלח!
(המשך בעמוד 4

תותח אנטי־אווירי 85מ״מ מכוון מכ״ס 2שני מיתקני שיגור טילים 3מיתקן
להפעלת תותחים אגטי־אוויריים 4מיתקן מכ״ס להפעלת טילים 5כוורת טילים נגד
ללות; )6(.מכ״ם מגלה מטוטיס 7טורפדו נגד צוללות 8כוורת טילים נגד
מהירותה המירבית של המשחתת, גורם מכריע בלוחמה הימית, אינה ידועה עדיין

בחרתהמער בי ת
(המשך מעמוד )13
סובייטיות בנמלים מצריים, וסיורי ביון
לאורך החופים הישראליים הדרומיים, מחוץ
לתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל,
נשמרו האניות הרוסיות מלמלא כל תפקיד
במלחמה.
אולם עתה, כך טוענים הפרשנים המערביים׳
אחרי שהרוסים מפעילים בגלוי את
מערכת ההגנה הנגד־מטוסית של המצרים
בעומק מצרים, אין כל סיבה שהם לא
יכללו גם את אוניות הצי שלהם במערכת
הגנה זו.
מ־ 60 אניות הצי הסובייטי בים־התיכון,
קרוב ל־ 40 אינן אניות מלחמה ממש, אלה
הן אניות־עזר, טרפדות וספינות טילי ים־
ים. אולם בצי זה נמצאות גם כ־ 15 אניות
מלחמה ממש, משחתות וסיירות. כולן הן
מהסוגים החדישים ביותר של הצי הסובייטי
וכולן מחומשות בטילים נגד מטוסים מדגם
גואה. טילים מדגם גואה הם האבטיפוס
של טילי הסאם־ .3למעשה זה אותו
טיל עצמו בעל אותן תכונות.

דידכזה

^ תוצאה מכך יכולים למעשה הסוביי־טים
לספק למצרים בסיסים ניידים בים
של טילי סאם־ ,3העלולים — במיקרה שהסובייטים
יחליטו על כך — לפעול נגד
מטוסים ישראליים הטסים מעל הים־התיכון
באיזור הצפוני של התעלה או באיזור הדלתה
של הנילוס.
מובן שהפעלתם של טילים אלה מעל גבי
אוניות הנמצאות בלב־ים, אינה יעילה כמו
הפעלתם מבסיסים על גבי הקרקע. אולם,
סבורים משקיפים, בשל אי־יכולתם להקים
את בסיסי הטילים החדשים שלהם קרוב לקו
החזית, עלולים הרוסים להשתמש באוניות
הצי שלהם, אם המצב יחייב זאת.
אם אמנם ייווצר מצב כזה, בו יכניסו הסובייטים
את אוניות צי הים התיכון שלהם
למערכת ההגנה האנטי־אוזירית המצרית, עלולות
להיות למצב זה כמה השלכות.

מיפגש עם
אוניות נושאות
דגל רוסי?
ך* שעתו אמר שר־הביטחון דיין כי לנד
^ רות אי־רצונה של ישראל לפגוע ברוסים
הנמצאים במצרים, לא יהסס צה״ל לתקוף
בסיסי טילים, ויהיו אשר יהיו אלה שיפעילו
אותם. לא כן יהיה המצב אם יצטרפו או־ניות־הטילים
הרוסיות למערכה. כי בעוד שבתקיפת
בסים טילים על הקרקע ניתן יהיה
לומר כי המטוסים אינם יכולים להבחין
מי מפעיל את הטילים, תעמוד ישראל בפני
דילמה אם לתקוף אוניה הנושאת דגל רוסי,
כאשר זו תפתח באש.
קשה להאמין כי הרוסים אומנם יעמידו
את ישראל במיבחן כזה. פירושו של דבר
יהיה הפרת הסטאטוס־קוד במאזן הכוחות ב־מזרח־התיכון,
דבר שיחייב תגובה או נקיטת
עמדה אמריקאית ברורה.
אולם בצורה זו או אחרת אין זה בלתי
נמנע כי אחרי שהציבו את אנשי פיקוד־הטילים
שלהם במצרים, לא יהססו הרוסים
במיקרה הצורך להפעיל גם את הצי הים־
תיכוני שלהם לעזרת מצרים.
במדינה העם גוקאאוט מוחץ לשלום השלום במיזרח־התיכון דמה השבוע למתאגרף
בזירה שנלחץ לפינה, ספג שם נוק־אאוט
מידי יריבו, אך גם אחרי שהוכה
והופל אל הקרשים המשיך לספוג מהלומות
מידי יריבו.
שני הצדדים, הערבים וישראל, המשיכו
להנחית מכות־מוות לכל סיכוי של שלום,
אפילו כשצל של סיכוי כזה לא נראה באופק.
במצרים
יזם עבד אל־נאצר מיתקפה חדשה
של צבאו לאורך התעלה ביבשה ובאוויר.
שוב חזרו הימים של הפגזות ארטילריה
ממושכות, של פשיטות, מארבים
וצליפות מגדה אל גדה. משני הצדדים נפלו
קורבנות מיותרים על מיזבח מלחמת ההתשה
ההדדית. היה ברור כי מיתקפה זו
תוליד מיתקפת נגד שבעיקבותיה יבואו
עוד ועוד התקפות, משני הצדדים, ללא כל
תכלית וללא מטרה. הקזת הדם ההדדית
נעשתה בקצב מלא.
חוקיות מטורפת. בישראל עשתה
ממשלת גולדה מאיר את כל המאמצים האפשריים
למחות מעצמה כל צל של חשד
בדבר שאיפת שלום.
בעוד מנחם בגין נושא השבוע נאום
תוקפני נגד מבקשי השלום ובעוד הניצים
בממשלה מחדדים מקוריהם לקראת הסתערות
נוספת על היונים, עשתה הממשלה
שוב צעד שנועד לקומם את הפלסטינים

נכבדי חברון בכנס החירום
החוקיות המטורפת של הממשלה
שנשארו בשטחים המוחזקים, ודווקא את
צלולי־הדעת ומבקשי הפתרונות שבהם.
אחרי שהמושל הצבאי הודיע לראש עיריית
חברון, השייך ג׳עברי, על סגירת 3000
דונאם מצפון לעיר חברון לשם מיקום
יחידת צה״ל במקום, אי־אפשר היה להשתחרר
מהרושם, למרות כל ההכחשות, כי
הדבר נעשה כהתחלה להקמת הקריה העירונית
הישראלית בחברון.
כנם החירום של עשרות ניכבדי הר־חברון
שנערך בתגובה על צו הסגירה החליט
לפעול בדרכים חוקיות כדי להסיר את
רוע הגזירה.
ספק אם החלטה זו יש בד, כדי להמשיך
את קיום השקט השורר לאחרונה בהר חברון.
ממשלת ישראל, בחוקיות מטורפת
שרק לה פיתרונים לפישרה, ממשיכה לעשות
הכל כדי להציג את עצמה כשוחרת
סיפוח ולספק לפלסטינים סיבות נוספות
להתקומם נגדה.

אתגר ותגובה
ארנולד טוינבי הוא אחד מגאוני הדור —
היסטוריון שחיבר יצירה מונומנטלית, חובקת
זרועות מאז שחר דברי־הימים, לדעתו,
ההיסטוריה כולה היא שרשרת של אתגרים
ותגובות, כשכל תגובה כבר נושאת בחובה
את האתגר הבא. ואוי לחברה שאינה מוצאת
תגובה מתאימה לאתגר חדש.
לפני שנתיים פנה אליו הרברט מייסון,
פרופסור אמריקאי שהגה את הרעיון לפרסם
ספר שיכיל מחקרים ומסות של הוגי־דיעות
ישראליים וערביים, זה בצד זה, ודבריהם
של כמה מומחים עולמיים. מייסון הציע ל־טוינבי
להשתתף.
השיב ההיסטוריון הקשיש :״אשמח להעלות
על הנייר כמד, הירד,וריס בלתי־רשמיים,
כתרומתי לספר. לא אכתוב כדי לתמוך באחד
הצדדים — אם כי, כידוע לך, אני

התחיל הויכוח על ה״נסיגר.״

מונשלת־הליכוד בסכנה
בה .״גולדה תאכל חצץ,״ הבטיח אחד
מראשי היונים. דיון זה, שיבוא כהקדמה
לדיון הכללי במרכז המפלגה, יקבע ללא
ספק את ההנחיות שתיתן מפלגת העבודה
לראש־הממשלה.
• במפ״ם מתגבשת הדיעה, שאסור
להתפשר ולוותר. הלחץ מלמטה, של צעירי
השומר־הצעיר המתמרדים בהנהגה הקשישה,
דוחף לא במעט את מאיר יערי וחבריו.
על כן לא יניחו לפרשה זר, אך ייתכן
שיציעו לגולדה נוסח פשרני, שיספק את
האמריקאים ויתקבל גם על דעת הניצים.
#הדתיים גם הם מפולגים, אולם הסיכוי
הסביר יותר הוא שיושפעו מעמדתו
של מנהיגם שר־הפנים חיים משה שפירא.
ייתכן שלקראת ההכרעה בממשלה, ישוב
כבר שפירא לישיבות.
#הליבראלים העצמאיים יצדדו, גם הם
לאחר ויכוח פנימי חריף, במתן ההצהרה
המבוקשת על־ידי סיסקו.
• גח״ל תדבר בשני קולות. קולו התקיף
של מנחם בגין, נגד כל הצהרה על
נכונות לנסיגה, וקולם המטושטש של
הליבראלים. הם יטענו, כי כל עוד אין
סיכוי ממשי להסכם קרוב עם המצרים, לא
ינקטו קו שיהיה בו כדי לפלג את המפלגה.
ייתכן שדווקא עמדה זו — בצירוף ההנאה
שיש מישיבה בממשלה — תמתן גם את
עמדת חרות, וזו תסכים לנוסח פשרה.
עד אז ימשיכו בגין ואנשיו להשמיע איומים
על פירוק ממשלת הליכוד, ו״הסקת
מסקנות אם יוחלטו החלטות מסויימות״.

1לחץ האמריקאי הרציני על ישראל
| | לא החל עדיין. מה שג׳וזף סיסקו הפעיל,
בעת ביקורו בארץ לפני שבועיים, היה
רק מבוא למערכת־הלתץ. הוא דרש בסך
הכל הצהרה על נכונות לנסיגה.
בין מוסקבה לוואשינגטון הגיע השלב,
שבו כל צד דורש מהצד השני מעשה ממשי
מהלקוח שלו. הרוסים הודיעו :״הבו
לנו הצהרה ישראלית על נכונות לנסיגה \
— ואנו נביא ממצרים נכונות לשלום.״
ברור, כי הצהרות אלה — אם אומנם
יינתנו — אין פירושן הסכם ישראלי־ערבי.
אבל כרגע הן ניראות לאמריקאים כנקודת־מוצא
לכל הסכם אפשרי. ללא הצהרת ישראל
על נסיגה, סבור סיסקו, לא תהיה
כל ־ התקדמות.
ברגע זה עומדת גולדה בכל כוחה בצד
הניצים (ראה מסגרת בעמוד .)17 אבל שלא
כבפרשות אחרות — כגון התנחלויות, השקעות
בשטחים, הקמת הקריה בחברון —
לא די בהחלטתה של גולדה כדי להסיר
את העניין מעל הפרק. היונים עירערו על
החלטת גולדה, התכוננו לקרב ולהכרעה.

ין ספק שבעיקרו נועד הצי הים־תיכו־
\ £ני הרוסי המוגבר להוות גורם מרתיע.
באפשרויות של פריצת מלחמה חדשה בין
הערבים לישראל, ספק אם אחד הצדדים הלוחמים
יוכל התעלם בהערכת המצב שלו
מנוכחותו של צי זה, שבוזדאי לא ישאל׳
אדיש ולא יעמוד מהצד כפי שאירע במלחמת
ששודד,ימים, כשנפח אוניותיו וכוח האש,
שלהן בים התיכון היה מצומצם ומוגבל.
זהו גורם המבשר למעשה פתיחת חזיוד
חדשה עבור ישראל, מצד הים — החזית ה|

מערבית.

די עו ת

ך* חזית זו, קשר, למתוח קו מוגדר.
^ קשה לקבוע שמיפלגה מסויימת ניט־צאת
כולה במחנה היונים או במחנה ה־מספחים.
אבל ראשית ההתמרדות איפשרה
לערוך השבוע מאזן־כוחות ראשוני:
במערך המשיכה ״קבוצת ספיר״ להתגבש,
על אף היעדרו של שר־האוצר.
ח״כ אברהם עופר חתר בעקשנות למעמד
של מוקד מחנה היונים, הפליג בפולמוס
נגד גולדה מאיר. אבא אבן חזר והדגיש
שיש צורך להפיס את האמריקאים, הציע
כדרכו פשרה מילולית שתספק את שני הצדדים.
אבל יתכן ש״יקבל דם״ ,כהגדרת
אחד מראשי קבוצה זו. יגאל אלון החל גם
הוא מפלרטט עם הקבוצה, חותר לעמדת-
ביניים, ניפגש כמה פעמים עם ספיר החולה.
המצב יזכה לליננון ראשון ביום שבת
הקרוב, כאשר תתכנס מזכירות מע״י לישיבה
סגורה בבית ברל. חברי המזכירות.

גולדה כעיני המערב*
שהוזמנו לשעה עשר בבוקר, הוזהרו שהישיבה
עלולה להימשך זמן רב. לא נקבעה
שעת־סיום, ונאמר למשתתפים כי ייתכן
שיצטרכו לאכול ארוחת־צהריים תוך ר,ישי-
קאריקטורה שהופיעה בניו־יורק טיימס.

ץ ולדה מאיר, הרגישה מאוד להלכי־
^ הרוח במפלגתה, ואשר סקרי דעת־הקהל
הזהירו אותה מפני פער־אמינות בינה
לבין הציבור בעניין השלום. תיזהר מנקיטת
עמדה עקשנית מדי, שלא יהיה ממנה מנוס.
ובינתיים תמשיך ממשלת־ד,ליכוד להתנדנד;
בין איומי פילוג לבין מאמצי פיוס. הסיכוי
הסביר: הממשלה לא תתפרק בינתיים, תקבל
נוסחת־פשרה שתוצע כפי הנראה על-
ידי אבא אבן.

* איש החזק
11 חולה.

ביותר שד ממשלת־ישראד

עצם העלאת האפשרות כי פנחס ספיר עלול,
כגלל מצב בריאותו, לצאת לחופשה ארוכה
ולמסור את ניהול אוצר המדינה לאחרים -
מעורר את התחושה, בי במצב כזה לא יהיה
מנום מפיחות. יבוא מי שיבוא כמקומו של
ספיר, הוא לא יובל לעמוד בלחצים להכרזת
פיחות.

שר־האוצר פנחס ספיר אינו רק האיש החזק של הממשלה
מבחינה פוליטית — כמי שהכתיר את גולדה מאיר כראש-
הממשלה מיד אחרי מותו של ראש הממשלה הקודם לוי
אשכול, וכמי שנחשב למועמד הבטוח לרשת אותה,
לפני משה דיין ויגאל אלון.
פנחס ספיר, בן ה־ ,63 הוא אולי גם אחד האנשים החזקים
בממשלה מבחינת הופעתו החיצונית. בגופו החסון,
בקולו הרועם, בכושר העבודה שלו ובמנהגי האכילה
והמנוחה שלו — יצר פנחס ספיר לעצמו תדמית כשר
הנמרץ, החרוץ והפעיל ביותר בממשלת ישראל, בה רבים
האנשים הישישים והחולים,
והנה לפתע נעלם פנחס ספיר בחודש האחרון מעל
הפעילות המדינית, המשקית והמפלגתית. שמו לא נכלל
בויכוחים הסוערים שניטשו במדינה בחודש האחרון. קולו
לא נשמע בסוגיות המדיניות והמשקיות שהעסיקו את
צמרת המדינה בשבועות אלה.

השמועות על אפשרות כזו מעוררות אי־שקט במשק,
גורמות להתרגשות ולניחושים ספקולאטיביים.

חשש לחיי השר
מה מצבו של פנחס ספיר באמת?
הנוהג שפשה בישראל, לשמור כאחד מסודות המדינה
הכמוסים את מצב בריאותם של ראשי המדינה — נוהג
שאין לו למעשה תקדים בשום מדינה דמוקרטית, בה יודעים
האזרחים על כל הצטננות או ניתוח של מנהיגיהם — נוהג
זה חל גם ע, פנחס ספיר.
מתוך התנגדותו למינהג זה אין העולם הזה נוהג להשתתף
בקשר השתיקה לגבי מצב בריאותם של המנהיגים. העובדות
בקשר למחלתו של פנחס ספיר הן כדלקמן.

בי כמשד החודש האחרון היה פנחס ספיר
רתוק למיטת חוליו בכית־החודים ״מאיר״
ככפר-סכא, ליד ביתו. לא היה זה סוד כי שר־האוצר
אושפז בכית-החולים. אולם אחד הסודות
הבמוסים כיותר במדינה היה מה אירע
לו בבית־החולים.

אי פול ב בי ת־ ה חו לי ם

שר־האוצר פנחס ספיר
ניתן להתקרב. איש־בטחון מיוחד מופקד על שמירת
השר, ישן בחדרו ונמצא שם יומם ולילה, מתיר רק את
כניסתם של מוזמנים.

* ידיעה הראשונה עד ההרעה שחלה במצב
ן ) בריאותו של פנחס ספיר פורסמה ב־ד 2בחודש מרץ
השנה. נאמר בה כי יום קודם לכן עזב שר־האוצר את
בית החולים מאיר בכפר־סבא אחרי שאושפז בו למשך
24 שעות. באותה ידיעה נאמר כי ספיר אושפז אחרי שהרגיש
חולשה פתאומית בגלל עומס העבודה בו היה

נתון בשל הכנת תקציב המדינה החדש וסיום עיסקת 1
החבילה.
** עטה מיסתורין זה שירד על מצב בריאותו
לא היתה זו הפעם הראשונה בה אושפז ספיר בבית־של
כ /של פנחס ספיר גרם לשרשרת של שמועות
החולים מאיר, שרופאיו בודקים את מצב
בריאותו היה שפשטו בחוגים שונים במדינה. אותן שמועות
ספיר בקביעות. אולם בדרך כלל, אם סבל ממשהו,
ידעו לספר, בי מצב בריאותו של השר הוא
זה ממחלת השושנה באחת מרגליו.
הפעם היה זה משהו שונה לגמרי. שלושה ימים מאז הרכה יותר חמור ממה שנמסר וכי ספק אם
פורסמה הידיעה על שיחרורו של ספיר מבית־החולים יובל לחזור לעבודתו בממשלה.
הוא הוכנס אליו שנית. הפעם נאמר כי שר־האוצר נמצא
היה מי שהיה מעוניין בהפצת שמועות אלה. בימים
בטיפול בבית־החולים לשם הוצאת פוליפ מבטנו. לדברי
בהם ניצבת הממשלה בהתמודדות מכרעת בין יונים וניצים
אותה ידיעה היה עליו לד,שאר בבית־החולים מעשרה
וערב כינוס הוועדה המדינית של המערך בו עתידים לצוץ

ימים עד שבועיים.
חילוקי ריעות חמורים בין יונים וניצים במפלגת העבודה
בראשון באפריל פורסמה ידיעה נוספת על מצב ברי—
היתד, חשיבות למצבו של פנחס ספיר. כי ספיר הוא
אותו של שר־האוצר. נמסר בה כי פנחס ספיר נותח
ללא ספק הדמות החזקה ביותר בין היונים הן בממשלה
בבטנו וכי הוא מרגיש יותר טוב אחרי הניתוח. כשנשאלה׳
והן במפלגת העבודה. בזכותו העזו יונים אחרות, שמעמדן
הנהלת בית־החולים מתי עשוי השר לצאת את בית
הוא חלש בהרבה משלו, לצייץ ולהשמיע את דיעותיהן.
החולים ולשוב לעבודה, השיב דוברה :״מוקדם עדיין
דיעותיו של ספיר מהוות גיבוי ותמיכה לרבים מהם.
להגיד.״

ש מזעז תממ חנ ה הניצים

הידיעה האחרונה על ספיר כבית־החולים
פורסמה לפני שלושה שבועות ונאמר כה רק,
פי שר־הביטחון משה דיין ביקר את פנחס
ספיר ככית־החולים. מאז הוטל איפול מלא על
מצבו של ספיר ועל סיכויי החלמתו. שום ידיעה
לא נמסרה לפירסום. בשהתעניינו עיתונאים
בכית־החולים בשלומו של השר, הם נתקלו
בקיר אטום.
כל מה שיכול היה לומר להם הד״ר עמיאל ינאי. המנהל
הרפואי של בית־החולים הוא, שהשר ספיר מרגיש בטוב
ובקרוב יעזוב את בית־החולים. הוא סירב להיכנס לפרטים
רפואיים של מצבו של השר. לחדרו של ספיר עצמו לא
מאמין כי באופן בסיסי הצדק הוא עם הערבים
— אלא בדי לעשות משהו שיעזור
להציל את הערבים והישראלים גם יחד
מסיבלות נוספים.״
השבוע הופיע הספר• יש בו מחקרים של
פרופסור יהושע בר־הילל ואורי אבנרי הישראלים,
הפרופסורים סאמיר ענבתווי ו־עבדאללה
לארוי הערביים ואישי־רוח בינלאומיים
כמו הפרופסורים חומסקי היהודי־אמריקאי
וז׳אק ברק הצרפתי. אך מסמר

אין ספק כי השמועות שספיר עתיד להיות
רתוק למיטתו עוד זמן רב, כוונו להחליש את
מחנה היונים ולעורר מורך־לב כקרב אלה ש־מהססים
להשמיע בגלוי את דיעותיהם כהיעדר
גיבוי מצד אישיות במו ספיר.

גורמים אחרים שהתיחסו בדאגה לבריאותו של ספיר
ולסיכויי החלמתו היו גורמים משקיים. אין זה סוד כי פנחס
ספיר הוא הבלם הגדול ביותר נגד הכרזת פיחות במטבע
המדינה. בניגוד לדעתם של מומחי הכלכלה, פקידי האוצר
וגופים משקיים רבי־השפעה — הטוענים מזה מספר חדשים
כי רק פיחות מהיר עשוי לפתור את בעיות מאזן התשלומים
המדאיג של האוצר הישראלי, נלחם פנחס ספיר
בכל כוחו נגד הכרזת פיחות כזה.

הספר הוא, בלי ספק, המסה של טוינבי.
היום השביעי. טוינבי חוזר על טענתו
כי בהימלטם מזרועות הנאצים, עשו היהודים
עתל לעם הפלסטיני. הם הקימו להם
בית לאומי על אדמתו, מבלי שתהיה להם
זכות ממשית על כך. הוא גם מנבא שאם
תימשך המלחמה תוסיף ישראל לנצח ולכבוש
שטחים, כמו הפלשתים והצלבנים,
אך בסופו של דבר יפסידו את הכל.
טוען טוינבי: יומה הגדול של ישראל

פנחס ספיר אושפז ככית־החולים ״מאיר״
לא כגלל הצורך להוציא פוליפ מבטנו, אלא
אחרי שהתגלה גידול מסובן בקיבתו.
אחרי שנותח הסתבר בי הגידול בקיבתו של
ספיר אינו גידול ממאיר. בלומר: אחרי שהוצא
הגידול אין נשקפת סבנה להתפתחותם של
גידולים נוספים, בפי שהיה יכול לקרות כ־מיקרה
של גידול ממאיר.
ימים מיספר אחרי הניתוח חלה, אומנם,
הטבה כמצב בריאותו של שר־האוצר. אולם
לפתע, כיום חמישי׳ ה־ 16 באפריל, מיספר ימים
לפני ליל הסדר, חלה תפנית מדאיגה במצב
בריאותו. חומו של השר עלה מעל 40 מעלות
והרופאים המטפלים בו חששו לחייו.
מיד הוזעקו רופאים נוספים לקונסוליום על המשך הטיפול
בשר. היו כמה רופאים שיעצו להעביר את השר
לבית־ד,חולים תל־השומר. אולם בסופו של דבר הוחלט
להשאירו בבית־החולים מאיר ולנתחו בפעם שניה, על מנת
לבדוק מה גרם להרעה במצב בריאותו.

בך בוצע בפנחס ספיר ניתוח שני. הסתבר
בי ההרעה כמצבו אירעה כתוצאה מזיהום
שנגרם בנראה בעת ביצוע הניתוח הראשון.
אחרי הניתוח השני שוב השתנה מצבו של
ספיר כצורה קיצונית -הפעם לטובה. תוך
24 שעות הוא החלים מסימני הזיהום והחל
לאט-לאט להתאושש ולחזור לאיתנו.
כיום נמצא ספיר במצב בו מוכנים הרופאים לשחררו
מבית־ד,חולים תוך מספר ימים, אם ימשיך מצבו להשתפר
כשם שהשתפר עד כה.

מנוחה ארוב ה
ולם כעוד שפנחס ספיר עומד על כך שמיד אחרי
שיתירו לו לצאת מבית־החולים הוא יחזור לעבודתו,
ממליצים הרופאים על כך שיצא לחופשה ולהבראה ממושכת
לפני שיחזור לעבודה.
כמה מהרופאים אף ממליצים על כך שלהבא יצטרך ספיר
להישמר ולהקפיד יותר באורח החיים שלו. כלומר —
פחות שעות עבודה ביום, יותר מנוחה, ויותר זהירות
במנהגי האכילה שלו, שהפכו לשם דבר.

להשיג שלום היה היום השביעי של מלחמת
ששת־הימים, כשיכלה לעשות מחוזה דרמתית
כלפי העולם הערבי .״יתכן מאד כי הישראלים
יכלו להשיג שלום ביוני ,1967
אחרי שהפתיעו את הערבים במלחמת ששת־הימים,
אילו הפתיעו את הערבים על־ידי
בקשת שלום ביום השביעי, ואילו גילו לשם
כך את אותן תכונות של יוזמה, מרץ
וחזון שהשקיעו בהשגת הנצחון במלחמה.״
״אי״צדק עצום״ .האם איחרה ישר

את המועד? טוינבי מאמין כי גם עתה
עוד יכולה ישראל לכבוש את לב הערבים.
לשם כך חיבר טוינבי נאום דמיוני, שאותו
צריכים הישראלים לנאום באוזני הערבים.
הנה לשונו:
״ערבי פלסטין, אנו מכירים ומודים בעובדה
שעשינו לכם אי־צדק עצום. עכשיו
אנחנו עומדים לנסות כמיטב יכולתנו לתקן
את העוול שעשינו לכם, תוך התייעצות
(המשך בעמוד )16

רגלים יוצאים מארמוניותם רק
/.אחרי שהם נתפסים. שני המרגלים ה־טראלים
המפורסמים ביותר, הם השניים
!נתפסו בארצות בהם ריגלו. האחד היה
לי כהן, המרגל הישראלי שהצליח להסתנן
ול צמרת הממשלה הסורית, נתפס והוצא
הורג. השני הוא וולפגאנג לוץ, שנתפס
מצרים.
על אלי כהן כתבו ספרים אחרי מותו.
לילותיו של וולפגאנג לוץ רואות אור ב־ייו.
הוא בעצמו כתב אותם והם מתפר־מים
עתה בספרים אשר יופיעו בישראל
בכל רחבי העולם. לוץ, שמקום מושבו
תה הוא בלתי ידוע, מכר אף את זכויות
הסרטה של ספרו לחברת סרטים אמריק־ית.
כפי שנמסר הוא קיבל עבור הזכו־ות
סכום של 250 אלף לירות ישראליות.
אך בעוד שתעלומת אלי כהן נפתרה אחרי
;ותו, לא נפתרה תעלומתודלפגאנג לוץ
ופילו אחרי הופעת ספרו.

^ וולפגנג לרז ריגל למען ישראל במצרים,
^ הוחלף תמורת אלפי שבויים מצריים
| עתה פתח את פיו וגילה שיטות פעולתו

משדד בחדר האמבטיה
! ולפגאנג לדן נתפס במצרים ב-
1965 בעת ששידר במכשיר קשר משוב־
!ל שהיה טמון במאזני־מישקל בחדר ה־
!מבטיה שלו, שידור לישראל. ביוני אותה
סנה הוא הועמד לדין, יחד עם אשתו וול־זרוד
יעוד מספר אזרחים גרמנים, הואשם
:י בין השנים 1962ו־ 1965 ריגל במצרים
׳טובת ישראל העביר לה ידיעות בטחוניות
זשובות וכן היה זה ששיגר ממצרים את
ועטפות הנפץ המפורסמות למדעני הטילים
;גרמנים של נאצר.
בשנים בהן שהה במצרים, כגרמני ואיש
ז. ס .לשעבר ומשוגע לסוסים, התגורר
׳וץ בחוילה מפוארת באחד מרובעי העש״
ים של קהיר, ניהל בית־ספר לרכיבה, קשר
ן שרים עם גדולי המישטר במצרים, בתוכם
!פקדי הצבא, ראשי הביון ומושלי מחוזות.
מהלך המשפט כפי שתואר על ידי סוב־ויות
הידיעות היה דרמטי. באמצעו קיבלו
;שופטים לפתע הודעה מיסתורית מגרמניה
ה נמסר להם כי לוץ למעשה איננו גרמני
לל ולא שירת מעולם בס. ס .וכי אינו
לא קצין מודיעין ישראלי. אילו היתה מתמתח
ידיעה זו. היה גזר דינו של לוץ
זרץ בוודאות למוות. אולם בדרך כלשהי
צליח לוץ לערער את אמון בית־המשפט
;מצרי בידיעה זו. הוא נדון למאסר עולם.
שתו, הגרמניה וולטרוד לוץ אותה נשא
מצרים, נדונה ל־ 3שנות מאסר.
אלא שהזוג לא נשאר בכלא שנים רבות.
חרי מלחמת ששת־הימים הסכימו המצרים
סחרר את בני הזוג לוץ.
בפברואר 1968 עזבו השניים את מצרים
מאז לא הצליח איש לגלות את מקום מו־בם•
עתה, שנתיים אחרי שחרורו, מגלה
יץ את פרטי פעילות הריגול שלו במצרים,

במיסמך ספרותי מרתק יותר מכל ספרי
הריגול הדמיוניים.

כפיסי טילים כשלופה
1אחד הפרקים בספרו מגלה לוץ
4כיצד הצליח לאתר את מקום בסיס הטילים
המצרי בשלופה שליד תעלת־סואץ.
לממונים עליו היה ידוע קיומו של בסיס
כזה אך לא היה להם כל אישור לכך. הוא
קיבל הוראה במשדר לוודא בביטחון את
את מיקום בסים הטילים.
המיבצע היה קשה במיוחד כיוון שהבסיס
שכן בין הכביש הראשי ומסילת הברזל
שלאורך תעלת־סואץ, בשטח צבאי סגור
שאין כל נקודת תצפית לעברו, ושזקיף
מופקד תמיד על דרך הגישה היחידה אליו.
לוץ, שידע להכיר את טבע המצרים, מצא
דרך מקורית להסתנן בלי חשד אל הבסיס.
הוא יצא עם אשתו לפיקניק מדומה באגם
המר במכונית הפולקסוואגן שלו. כאשר
הגיעו להצטלבות בה ניצב הזקיף המצרי,
ניצלו רגע בו יצא הזקיף לעשות את צרכיו,
חלפו על פניו במהירות בידעם שהוא
יזעיק תוך דקה את המישמר לעצרם.

לןןןןןךןן וולפגאנג ו־וולטרוד לוץ בצאתם מהכלא בקאהיר, בלוויית שוטר מצרי.
| | 1111111 השניים שוחררו חודשים אחדים אחרי מלחמת ששת־הימים, כחלק מהסכם
בו היתה מעורבת ממשלת מצרים. הם הוטסו מקאהיר לגרמניה, ומאז נעלמו עקבותיהם.

הם המשיכו בנסיעה כמה מאות מטרים
ואז׳ בעיקול הדרך, הורידו את המכונית
מהכביש ותקעו אותה בחול, המתינו שם
לבוא השוטרים המצרים.
אלה אומנם באו, לא האמינו לסיפור התמים
של ההיתקעות בחול, לקחו את בני
הזוג, כצפוי, לחקירה אל תוך המחנה של
בסיס הטילים.
בעזרת קשריו עם מפקדי צבא בכירים
הצליח לוץ לנקות את עצמו מכל חשד
ולהשתחרר. אבל החקירה הקצרה הספיקה
לו לוודא שאומנם המקום הוא בסים טילים
מצרי סודי.

הרפתקה כמרס־א־מטרוך
•ץ יפדר אופייני אחר של לוץ, אינו
^ מעיד כל כך על כשרונות הריגול שלו
כמו על טבעם של מפקדי הצבא המצרי.
באחד הימים, מספר לוץ, נסע לפיקניק
עם ידידים באיזור מארס־א־מטרוך, שבמידבר
המערבי. למרות הפצרות המושל, ידידו,
לבוא ולהתארח בביתו, התעקש לוץ להתגורר
באהל בקמפינג. אבל המושל העמיר
לרשותו משמר מיוחד.
על אף המשמר הסתבר כי מאהלו של
לוץ נגנבו מספר חפצים אישיים חסרי ערך.
כששמע זאת המושל התעוררה בו חמתה
להשחית, הוא ציווה לסגור את האיזור
ולערוך חיפוש אצל כל תושביו.
שלושה ימים לא העלו דבר. לוץ עזב בינתיים
את הקאמפינג ונסע חזרה לקאהיר,
כשהוא מזכיר למושל שבלילה ישהה באלכסנדריה.
רק הגיע לבית מלונו באלכסנדריה
התבקש להתייצב במטה המישטרה.
הסתבר שמושל מארס־א־מטרוך, הגנאל יוסף
ביי גוהארב. הזעיק את המישטרה לחפשו•
למחרת נקבעה לו פגישה עם המפקד,
הגנראל בישבישי.
בפגישה סיפר לו הגנראל כי הגנב שגנב
נתפס. היה זה אלוף השחיר,
את חפציו
המקומי. הגנראל אף ציין בסיפוק כי סיכם
כבר עם השופט שיטיל על הגנב עונש
של חמש שנות מאסר.
הפרט הפיקאנטי של הסיפור התגלה
רק אז. כאשר התגלה הגנב והמושל רצה
להודיע על כך ללוץ, הוא גייסאת כל
משטרת אלכסנדריה לאתרו. גם אחרי שמצאו
את לוץ והוא כבר ישב במטה המשטרה
נמשכו החיפושים אחריו. מאחר
שרק הגנראל בישבישי היה מוסמך להודיע
על הפסקת החיפושים, והוא שכח לעשות
זאת משום מה, המשיכה משטרת אלכסנדריה
לחפש אחר לוץ גם כשכל שוטר
ידע כי הוא יושב במשרדו של הגנראל
בישבישי.
עלילותיו של לוץ במצרים יוסיפו ודאי
לשגע את העולם ולהביך את המצרים. אולם
התעלומה שלוץ אינו מגלה בספרו
היא: מיהו בעצם וולפגאנג לוץ?

במדינה
(המשך מעמוד 115
עימכם, אם תרצו לדבר עימנו בחסות מתווך
נייטרלי.
״תחילה, הרשו לנו להסביר לכם מה
הביא אותנו לעשות את העוול הזה. הסיבה
המקורית והבסיסית נעוצה באמונתנו,
שהארץ ניתנה לנו, היהודים, על־ידי האל
שגם אתם הערבים, כמוסלמים בנוצרים,
אימצתם אותו לעצמכם באלוהיכם. אנו היהודים
מאמינים כי הארץ היא, ארץ־ישראל׳
על פי החלטת אלוהים.
״אולם אנחנו יודעים כי איננו יכולים
להוכיח לכם את האמת שבאמונתנו זו, שבדי
אנחנו מאמינים בלב שלם. מאידך, אם
אתם סבורים כי זוהי רק אגדה יהודית ללא
בסים עובדתי, איננו יכולים להפריך את
אמונתכם זו. מכיוון שאינכם מאמינים בזכותנו
המקודשת על הארץ הזאת, הרי
העובדה שאנחנו מאמינים בזכות זו אינה
מצדיקה בעיניכם את העוול שנעשה לכם.
״מנוחה ובטחון״ .״אולם המיתום שלנו
אינה הסיבה היחידה לכך שלקחנו מכם
את ארצכם בכוח. היתה גם סיבה שנייה.
מעשית ודחופה. בניגוד למיתוס שלנו, אפשר
להוכיח אותה.
״תחת שלטון הנאצים, תחילה בגרמניה
ולאחר מכן ביבשת אירופה כולה, בוצע
רצח־עם נגדנו. לפי חשבוננו, רצחו הנאצים
בדם קר ששה מיליון יהודים. יהודי אירופה,
שהצליחו להימלט, היו מיואשים. בריטניה
וארצות־הברית יכלו לתת להם מיקלט, אבל
הן לא פתחו את שעריהן בפנינו. למען האמת׳
גם אילו היה נימצא מיקלט לכל יהודי
אירופה בארצות הדוברות־אנגלית, לא היינו
חדלים ממאמצנו לפתוח את שערי הארץ
בכוח•
״את זאת. עשינו. בחרנו בארץ־ישראל כ־עיר־המיקלט
שלנו, בגלל המיתום שלנו. אולם
הנסיון הוכיח לנו עכשיו שלא נמצא
בארץ מנוחה ובטחון, כל עוד לא תוקן ה־עוול
שעשינו לכם, ערביי פלסטין, שארץ
זו היא מולדתכם, לא באגדה אלא במציאות.
״אנו מבקשים מכם לבדוק, יחד עימנו,
את כל הדרכים והאמצעים המעשיים לתיקון
העוול שנעשה לכם• מציתו יש רק תנאי
אחד: אנא, השלימו עם קיומנו בארץ זו,
לצדכם. אל תדרשו מאיתנו לנטוש ארץ
שאתם יכולים לטעון, בצדק, שהיא שלכם.
נוכחותינו בארץ היא עתה עובדה מוגמרת,
ואין לנו לאן ללכת.״

יחסים מרח ביי ם
״יהודים —
.אל תחזרו לעיראק״
הודעתו של המישטר החדש בעיראק, מלפני
ימים מספר, היתר, מוזרה למדי: הוא
פירסם קריאה ליהודי עיראק לשוב לארץ
זו, תוך הבטחה שיוחזרו להם כל זכויותיהם׳
רכושם שהוחרם ומשרותיהם הישנות.

פשר החביבות הפתאומית הזו, מצד
הטבחים שזיעזעו את מצפון העולם ב־תליותיהם
ההמוניות?
קובע סגן ראש עיריית רמת־גן, ד״ר
ניסים עזרא ניסים, מראשי יהדות עיראק
בישראל:
״זהו סתם תכסיס מדיני של ממשלת אל-
בכר, שמטרתו לזכות באהדה בעולם• התקו־ממותה
של דעת הקהל העולמית נגד מעשי
הטבח של הכת השלטת, שרצחו מאות
אזרחים רק בגלל שהיו יריביה הפוליטיים,
מדאיגה את ראש הכת הצבאית השלטת.
אחמד חסן אל־בכר, והוא מנסה לתקן את
הנזק שניגרם.״
ממשיכים בעינויים. ספק רב אם
יימצא יהודי עיראקי יחיד שיאמין לקריאתם
של המרצחים מבגדד• מחשש שמא בכל זאת
יימצא מישהו, שלח נ.ז ,.מכתב אזהרה לארץ.

הוא יהודי יליד עיראק, השוהה כרגע
בבירה אירופית. הוא שוחרר מכלאו
בבגדד לפני ימים ספורים, ממתין לעלייתו
לישראל• במכתבו הוא מסיר את המסווה
מעל הכת השלטת בעיראק:
כותב נ.ז:.
כדי לשפר את תדמיתם בעיני העולם,
הביאו שליטי בגדד את הרב ששון כדורי
למסיבת עיתונאי חוץ, כדי שיעיד בפניהם
על חייהם של היהודים בגן העדן העיראקי.
אותם עיתונאים לא יכלו כמובן לדעת כי
בנו של הרב, שאול, היה עצור כבן־ערובה
בשעת השידור, ושוחרר לאחר מסיבת העיתונאים•
העינויים
שהמשטר הנוכחי מענה יהודים
(המשך בעמודי׳ )25

היא חיבלה
בנסיעת גולומן

דתתה את
פניית סיסקו

סיכלה את
גישושי נאצו

מה מפחיד
ך * גרח מו ר קרה לגולדה מאיר בשבועיים האחרונים:
( היא נאלצה ללחום — נגד ״העם הזה״.
היא גייסה את הטלוויזיה, הרדיו, שני הצהרונים וכל
הכתבים המקורבים לחצרה, שיסייעו לה במלחמתה.
היא שבה והסתערה על נחום גולדמן, אותו הגדירה כ־
״דמות טראגית״ .היא קבעה בפעם המאה־ואחת כי עבד־אל־נאצר
חולם על דבר אחד בלבד: לחסל את ישראל. היא
יעצה לידידים זרים מסוגו של ג׳וזף סיסקו שלא יתערבו בעניינים
שבין ישראל והערבים, מאחר והיא יודעת מה זה
ערבים ואיך יש לטפל בהם.
והעיקר — היא שפכה את חמתה ולעגה על כל מי שהעז
לומר כי ייתכן שלום עם הערבים.
״רק מי שחייב להחליט יום־יום על הדבר היקר ביותר —
על החיים,״ השתפכה מעל מסך הטלוויזיה ,״יודע שצריד
להיזהר מכישלון.״
מכיוון שדיברה על שאלת השלום, היה ברור כי ביקשה
ממאזיניה לשמוע בערך כך:
״אין דבר מסוכן יותר מאשר לדבר על שלום. כי דיבורים
על שלום הם רק אשלייה — ואסור להיתפס לאשליות. אני
יודעת זאת. אני מחליטה יום־יום החלטות הנוגעות לחייהם
של חיילים בחזית. אתם יכולים לסמוך עלי כאשר אני אומרת
לכם שאין סיכוי לשלום.״
באותו נאום, ששודר מוועידת הסופרים בתל־אביב, לא הזכירה
את ד״ר נחום גולדמן. אבל היה ברור, כי התקפתה
על מפיצי אשליית השלום היתד, תולדה ישירה של פרשת
גולדמן. פרשה שהטילה צל כבד על ממשלת ישראל כולה,
ועל גולדה מאיר במיוחד. שכן, המוני ״העם הזה״ ,שעד
לאותה פרשה האמינו להצהרותיה של גולדה מאיר, כי היא
עושה הכל כדי לנצל את הסדק הצר ביותר לשלום, נוכחו
לדעת לתדהמתם כי היא הכשילה במזיד גישוש מצרי לשלום.

פרשת גולרתן שירשרה את האוזעות
כל גולדה יוד?ן ת׳ שאי־אפשר לחשוף מחשבות כ
אלה בפני העם — אותו• עם המבכה מדי יום את בני
הנופלים בחזית. היא ידעה כמה עמוקה כמיהתו של ד,ענ
לשלום — והחליטה לפרוט על נימה זו עד תום .״אנחנ
רוצים בשלום! אין עם מי לדבר,״ הפכה מנגינת־קבע בפיה
המיקרה המצער של ד״ר גולדמן פגע בתדמיתה. עתה באד
דרישת סיסקו — ועימה הוויכוח — והוסיפו שמ
למדורה. היו זמנים, שדי היה להשמיע בטלוויזיה את ה
מליצות הנדושות על ״העם הזה״ כדי ש 92 ממאויניו
יתנו אמון בלתי־מסוייג בהנהגתה המדינית. אולם חקר דעת
הקהל הוכיח, כי בעקבות פרשת גולדמן עורער אמון זק
שוב לא היה די בהופעה או שתיים בטלוויזיה. היה צור)
בשטיפת־מוח מאורגנת ורצופה. היה גם צורך בקו תעמו
לתי חדש, שלא יסתפק בחזרה על הכרזות השלום הנושנות
הקו נמצא — ושטיפת־המוח החלה. אם קודם לכן ניצלו
התעמולה את התקוזה לשלום, פרט הקו החדש על נימוו
אפלות — בעיקר הפחד. לא רק הפחד מפני אוייב חיצוני 1-
אלא גם מפני אוייב פנימי. ביום שישי האחרון נשמעו
הנימה החדשה מפי שניים ממבטאי התמיכה העיקבית ביותו
בשאיפות הסיפוח. כתב אברהם שווייצר בתארץ:
״מצב זה טומן בחובו סכנה בחזית הפנימית, להבדיל מ
הסכנות הגדולות האורבות לנו, בחזיתות עם ארצות ער:
והמחבלים. ההקבלה עם מה שהתרחש בדעת־הקהל האמריק
אית בקשר למלחמת וייאט־נאם מתבקשת מאליה.״

שטיפת־הנזוזז עושה א\ז שרה 1

י לו ניתנו לגולדה שבועיים של שקט, היתה אולי מצ־
>£ליחה למחוק את הספיקות החמורים מלב המוני העם.
היא היתד, מתריעה עוד כמה פעמים נגד האשלייה כאילו
ייתכן שלום! היתד, משמיצה עוד פעמיים־שלוש את נחום
גולדמן ומעמידה בספק את יושרו, את שפיות־דעתו ואת
נאמנותו לישראל! היתד, מעניקה עוד ראיון או שניים ל־צהרונים,
בהם היתד, מפריחה רמזים על נסיונות־סתרים
שהיא עצמה עשתה כדי להגיע להידברות ישירה עם עבד־אל־נאצר.
שטיפת־המוח
היתה עושה את שלה, ובאין־ברירה היה
״העם הזה״ נותן לה ליהנות מן הספק, במר, שנוגע לרצח
הסיכוי הקלוש לשלום שהיה טמון בהזמנת גולדמן על־ידי
עבד־אל־נאצר.
אבל לגולדה לא ניתנו שבועיים ללא־הפרעה. עוד בטרם
שככו הדי פרשת גולדמן — הגיע ג׳וזף סיסקו לביקור.
וכשם ששופרות התעמולה של ראש הממשלה יצאו מגדרם
כדי להוכיח שפרשת גולדמן היתה רק בלון נפוח, כך גם
לגבי ביקורו של סגן שר החוץ האמריקאי במרחב: שופרו־תיה
של גולדה הלעיטו את קוראיהם ומאזיניהם בהצהרות,
כי הביקור היה כישלון חרוץ! כי עבד־אל־נאצד לא הותיר
בפני האמריקאים שום פתח להסדר.
למעשה, הסבירו שופרות אלה, לא נותרה ברירה בפני
האמריקאים אלא לקבל את הקו הישראלי, להפסיק לדבר
על הסדר מדיני כפוי, ולספק בעתיד הקרוב את ר,פנטומים
שישראל ביקשה לא־מכבר.
האמת היתד, שונה, והיא מצאה את ביטויה בהכרזתו של
סיסקו עצמו בהגיעו לרומא, בדרך חזרה לוושינגטון. הוא
הכריז, כי ייתכן הסדר מדיני בין ישראל והערבים — אך
הדבר יצריך זמן ממושך.
על מה שוחח סיסקו עם גולדה מאיר ואבא אבן?
#בראש וראשונה דרש מתינות בתחום הצבאי. הוא
חזר והזהיר מפני הסתבכות ישירה בין צד,״ל לבין הרוסים.
!#הוא גם דרש מישראל שלא תיצור עובדות מוגמרות
בשטחים, שיש בהן משום פעולות סיפוח. הדאיגה אותו
תוכנית הקמתה של קרייה יהודית בחברון, נרגע רק במעט
לשמע הבטחותיו של אבן כי לא הוחלט על קרייה כזו,
אלא רק על תוספת חסרת משמעות מדינית של 250 משפחות
למחנה המתנחלים הנוכחי.
#הוא יעץ לגולדה להיות גמישה יותר, לנקוט ביוזמות
ובמחוות שיפגינו את נכונותה של ישראל לשלום! והעיקר
— לפרסם הצהרה שישראל מוכנה לסגת תמורת
שלום.
עד כה דיברה ממשלת ישראל על ״היערכות כוחות מחדש״
ולא על ״נסיגה״ במיקרה של שלום. ודווקא עצה אחרונה
זו, היא שעוררה ויכוח גדול בקרב שרי הממשלה —

איפה תיסוג ישראל? הוויכוח לא יהיה בכלל על שלום!״
דברים אלה כללו את כל תורתה המדינית של גולדו|
מאיר. נשקף מהם חוסר־אמון מוחלט באפשרות של שלום
באשר מדינות ערב ״שואפות להכחיד את ישראל״ .ותו|
קפיצה לקיצוניות שניה: אסור לעשות את הצעד הראשון|
שיאפשר פתיחת דו־שיח עם הערבים על מפת השלום.
כי פחדה הגדול של גולדה מאיר הוא לשרטט מפת שלום[
שכן מפה זו פירושה נסיגה כמעט מוחלטת מכל ד,שטחיו
הכבושים. והיא אינה מוכנה שיירשם בהיסטוריה של ״הע^
הזה״ כי בימי כהונתה של גולדה מאיר נסוג צה״ל, וח?
פילוג בעם — ומי יודע? אולי כל זה יהיה בשביל להשי,
הסדר זמני, או אשלייה של שלום?
היא מעדיפה לשבת בחיבוק ידיים, רואה במלחמה המת
משכת את הרע במיעוטו, מחיר שכדאי לשלמו כדי להימנז
ממישגה היסטורי אפשרי. היא החליטה לקבוע עובדות מוג
מרות, שאולי יתקבלו על־ידי העולם בכלל והעולם הערב,
בפרט. והיא רוצה, כמובן, לשמור על ממשלת הליכוד ה
לאומי ולמנוע קרע בין אזרחי ישראל.

גולדה?
ובעקבותיו החריף עוד יותר חוסר־האמון של האזרח בטיב
שאיפות־השלום של הממשלה.

\ ן זושר־אנזון באפשרגת שר שרגש |
ה עמד מאחורי ההצעה שישראל תכריז על נכונותה
לסגת תמורת שלום?
היא הועלתה על־ידי שני אנשים, תוך פחות משבוע ימים.
הראשון היה סיסקו. אחריו הלך שר החוץ של הולנד, יוזף
לונס. שניהם עשו זאת אחרי שיחה עם עבד־אל־נאצר ב־קאהיר.
ושניהם מאותה סיבה: אחרי שנשיא מצרים התעקש
בדעתו, כי אין ממשלת ישראל מוכנה לעשות את הצעד
הקטן ביותר לקראת שלום, הוא הסכים לשקול עמדתו
זו מחדש אם תצהיר ממשלת ישראל בצורה חד־משמעית
שהיא מוכנה לסגת תמורת שלום.
סיסקו — כמו שר החוץ ויליאם רוג׳רם לפניו — הבהיר
לנציגי ישראל, כי ישראל לא תידרש לסגת אפילו סנטימטר
אחד ללא הסכם שלום רשמי, שיושג ישירות בין הצדדים.
הוא גם הבהיר, שאין כל ביטחון כי הכרזת ישראל על
נכונותה לסגת אמנם תהודה נקודת־מיפנה שאחריה יבואו המגעים
המעשיים בין ישראל והערבים. אבל הוא הבהיר, כי
אחרי שנשיא מצרים העמיד דרישה זו כמיבחן כוונותיה של
ישראל, טוב תעשה ישראל אם תשמיע הכרזה כזו — ובכך
תעמיד במיבחן את כוונותיו של עבד־אל־נאצר עצמו.
בדיונים על השיחות עם סיסקו, היו שצידדו בהכרזה על
נכונות ישראל לסגת תמורת שלום. אך לא גולדה מאיר. היא
התנגדה לכך בתוקף, עמדה כרגיל בראש מחנה הניצים .״אין
בהודעה כזו כדי לקדם את השלום,״ הצהירה ,״מפני שלא
העדר הודעה כזאת מטעם ממשלת ישראל הוא המעכב את
השלום, אלא כוונותיהן של מדינות־ערב להשמיד את ישראל.״
את התנגדותה להצהרה זו היא נימקה גם בהנמקה טאק־טית
:״אחרי שתודיע ישראל כי היא מוכנה לסגת, לא תבוא
הודעה מצד מדינות ערב שהן מוכנות לעשות שלום. אלא
אחרי שיתקבל עיקרון הנסיגה, תבוא תביעה חדשה: עד

עורך ידיעות אחרונות, ד״ר הרצל רוזנבלום, כדרכו, הר
חיק־לכת עוד יותר. תחת הכותרת הקומץ המשתולל, כתב
״בכל העולם כולו נהוג, שבשעת חירום משתדלים שופרוון
התיקשורת הלאומית לחזק את רוח העם, ובכך אין הבד!
בין הדמוקרטיה והדיקטטורה ...כי הבעייה החלה בוערת
ויתכן, שחיזוק מערכות הפנים שלנו דחוף הרבה יותו
כרגע מחיזוק מערכות החוץ שלנו.״
כל המדבר על האפשרות להשיג שלום נקרא היום תבוס
תן: מחר יוקע כבוגד.
אבל לא רק כותבי־המאמרים יירתמו למסע החדש. גולח
מאיר מתכוננת לעשות חלק גדול מן המלאכה בעצמה. הי:
תעשה זאת בשני המישורים בהם היא שולטת: בצמרת ה
מפלגה והמערך, ובממשלה.
>• בתוך מפלגתה תנסה גולדה לשבור את חזית ה
יונים. ההזדמנות: הוויכוח המדיני הגדול, שנקבע לשבוי
הבא. תחילה התנגדה לעריכת הדיון, אולם אחרי מרד היוני!
בעקבות פרשת גולדמן, הודיעה למזכ״ל לובה אליאב שהי[
תקדם דיון כזה בברכה. היא משוכנעת, שיהיה בכוחה להע
ביר את הקו הניצי, אם יהיה צורך, תוך איום בהתפטרות
גם את מפ״ם, שותפתה במערך, היא מתכוונת להכניז
לרצונה, אולי תוך איום בסילוקה מן הממשלה.
בממשלה תתן גולדה גיבוי לברית דיין—בגין, תסכי:
ליצירת עובדות בשטחים, תדחה כל הצעה ליוזמת־שלוג
מפורשת מצד ישראל. היא אף תתנגד להצעת כמה שרים
כי ממשלת ישראל תחזור על הצהרת נציגה באו״ם בבמאי
, 1968 שהיא מקבלת את החלטת מועצת הביטחון
איומיו של מנחם בגין, כי במיקרה של פירוק ממשלו
הליכוד הלאומי תהפוך מפלגתו לאופוזיציה קיצונית, וב
אנשיו יתחילו בקרוב אף הם להפגין ברחובות, לא הי
מכווונים נגד גולדה מאיר. להיפך: הם נועדו לתמוך ט
ולחזק את מעמדה במפלגתה, נגד מחנה היונים המתחזק.
השאלה שקשה היה לתת עליה תשובה היתה: מה תעשו
גולדה במישור הבינלאומי? כיצד תגיב ללחץ האמריקאי ו/א!
סובייטי — אם וכאשר יבוא לחץ זה?

מחריפים חילוקוי־הדיעות
בצמרת מלו״י חוסר לאחרונה
בכנסת.
מים את

מנהיגה השני
נוטה להסתייג
לאחרונה הד״ר
נאומיו •טל סנה

ת ט קי ף

עיין ״לה מונד״ לענייני המרחב,
אריק רולו, שוקל אפשרות של הגשת
תביעה משפטית נגד מנחם בגין.
העילה: הוצאת שם־רע.

צפה לצעדים מצריים נוספיים כרוח פריטת
הד״ר גולדמן, שכוונתם תהיה להציג
את ממשלת־ישראל כמי שאינה מעוניינת
כהסדר אפשרי כדרכי שלום עם המצרים.

בכנס של מועצת חרות בתל־אביב, הגדיר
בגין את רולו כאיש המודיעין המצרי, אמר
שהוא יהודי מן הסוג שגזמן הכיבוש הנאצי
היה מסדר את היהודים בגטו, כדי לשלחם
לאושוויץ.
רולו, יהודי יליד קאהיר, שמילא תפקיד
מרכזי בפרשת הזמנתו של ד״ר גולדמן עליי,
עבד אל-נאצר, רואה את עצמו כידידן
של מדינת״ישראל ושל מצרים כאחת, אם
כי מתח ביקורת על מדיניותה של ממש-
לת־ישראל.
אם אומנם יחליט רולו להגיש תביעה
נגד מנחם בגין לפי חוק לשון הרע, יצטרך
בית־המשפט לשקול אם במיקרה זה חלה
חסינות של חבר־כנסת על בגין. אם יחליט
בית־המשפט שהדברים שאמר בגין נאמרו
במיסגרת תפקידו כח״כ — יהיה על
הכנסת לשקול הסרת חסינותו של בגין.
גם אם לא תשלול הכנסת את חסינות
בגין, תיוותר לרולו אפשרות של הגשת תביעת
פיצויים אזרחית, לפי חוק לשון הרע.

אחרי שזכו ביתרון עצום בדעת־הקהל העולמית ב־עיקבות
פרשת גולדמן, עומדים המצרים לנקוט בעוד
כמה צעדים המיועדים להביך את ממשלת גולדה מאיר
ולהעמידה בפני החלטות שיציגוה בממשלה שואפת
סיפוח ומתנגדת לשלום.
המצרים עצמם ממשיכים לנפח את פרשת גולדמן.
לפני שבוע פירסם השבועון המצרי אל־מוצוור 5עמודים
על הפרשה, כשבמרכזם עומד מאמרו של עורך
השבועון בהיי א־דין, הנושא את הכותרת: גולדמן נגד
גולדה, ונכתב בצורה אוהדת ביותר לד״ר גולדמן.

יאשה קאזקווב
לפעילות מפלגתית י
שתי המפלגות הן גח״ל והמפד״ל, המקוות
בי בעזרתו של יאשה יובלו לגייס
לצידן כעתיד קולות של סטודנטים ועולים
מארצות מזרח אירופה. מחוגי צעירי ה
מפד״ל אך נרמז ליאשה בי אם יצטרך אליהם
יש סיכוי להצבתו ברשימת המועמדים
כבחירות לכנסת הכאה.

תחרות סוסים בינלאומית

של מק״י, שמואל מיקונים,
מכמה הצהרות שהצהיר
סנה ואן? דרש לעכור על
לפני שהוא נושא אותם.

ארי? רולו יתבע
את בגיו לדיו ;

המצרים יוזמים
״פרשות גולדמו״ נוספות

שתי מפלגות מחזרות אחר הסטודנט העולה מרוסיה,
יאשר, קאזקוב, בנסיון לרתמו לפעילות מפלגתית, ב־עיקבות
הפופולאריות לה זכה אחרי שביתת־הרעב שלו
ליד בניין האו״ם בניו־יורק.

האמון ההדדי והחשדות בצמרת מק״י גברו
נוכח הופעותיו של ח״כ מק״י משה סנה
כתוצאה מכך קיימים במק״י גורמים המאשיסנה
בכך שהוא חותר לפירוק המפלגה.

שם חדש
למעצרים מינהליים

חרת־פרשים ישראלית לנבחרת־פרשים של הצבא הבריטי בקפריסין.
בתמונה נראים שופטי התחרות. אחד מהם הוא איש הצבא הבריטי,
והשני, במגבעת הלבנה, הוא מומחה הסוסים הישראלי זאב גור־אריה.

המערכה הבינלאומית נגד המעצרים האדמיניסטראטי־ביים
בישראל מדאיגה את הממשלה, ובעיקר את הממונים
על ההסברה בחו״ל.
גל המחאות, שהחל בארץ בעיקבות מעצרם של משכילים
ערביים ישראליים, התפשט לחו״ל — בעיקר
לאירופה המערבית. פרופסורים, אנשי־רוח ואישי־ציבור
חתמו על עצומה נגד מעצרים אלה.

נוש עם ענינה

משרד-המשפטים שוקל אפשרות לבטל
אה המונח מעצר אדמיניסטראטיכי, אולם
לא את הנוהג עצמו. גס לאחר הכיטול
יימשכו מעצרים מינהליים ללא משפט, אולם
יימצא להם שם אחר.

שר-החוץ
יפרסם ספר
שר־החוץ אבא אבן עומד להוציא בקרוב לאור ספר
שכתב, בו יגן על צעדיו ועמדותיו לפני מלחמת ששת־הימים,
לאור הביקורת שנמתחה עליו בפירסומים שונים.

לצורך זה קיכל אכן מצד כמה מאנשיו
מכתכים חתומים המאיטריס את גירסתו
שלו במקום הגירסות שהושמעו כספרים
שונים על המלחמה. את הספר של אכן
יסגנן ויערוך הסופר אהרון אמיר.

יהודה גיא יתמנה
זווזרו של שר־התחבורה
יהודה גיא. מי שהיה בזמנו המפקח ה־ארצי
על התעכורה ולאחרונה עמד כראיט
המינהל לבטיחות כדרכים, עומד להתמנות
כעוזרו האישי של שר-התחבורה עזר
וייצמן לענייני תחבורה יבשתית.
אחד מצעדיו הראשונים של וייצמן בתפקידו החדש
היד, לפרק את המינהל, אולם הוא הכיר בתכונותיו
והכשרתו של גיא, שהוא אחד ממומחי התחבורה היבש־תית
בארץ, ומינהו לתפקיד שהוא אחד הבכירים ביותר
במשרד־התחבורה.
המינוי נעשה למרות שגיא הוא בלתי מפלגתי, דבר
ששימש לו לרועץ בימים בהם היה משרד־התחבורה
בידי אחדות העבודה.

סבידור רוצה
לחזור לרכבת
מנחם מבידור, שנבשל בבחירות לראשות
עיריית תל-אביב במועמד מטעם גח״ל, ושהיה
כזמנו מנהל רבבת ישראל, חותר לח זור
למשרד-התחבורה ולקכל לידיו שוב את
ניהול רבבת ישראל.
כפי שהתבטא אחד ממקורביו של השר עזר וייצמן,
הרי ״מה שוייצמן יכול להציע לו זה את ניהול רכבת־השדים
בלונד,־פארק.״

הפרשים הבריטיים הופיעו לתחרות שנערכה באיצטדיון. בגבעתיים כשהם
לבושים במיטב המסורת הבריטית, עם כובעים עגולים ועניבות, בתמונה
נראה אחד מאנשי נבחרת־הפרשים הבריטית כאשר הוא מדלג — עם סוסו — מעל אחד המיכשוליס.
בסיכום התחרות ניצחה נבחרת הפרשים הבריטית בהפרש של ארבע נקודות בלבד, את הנבחרת הישראלית. רבים
מן חצופים התמרמרו על שנעדרו מן התחרות המירוצים, שלא ניתן היה לבצעם בגלל מימדי המיגרש הקטנים מאד.

קסעים מתוך הדו ח החדששלמבקר־המדינה

ן • הוצאות לביטחון המדינה״ ,כותב מבקר המדינה הד״ר נבנצאל, בהק״
״ 1 1דמה לדין וחשבון השנתי העשרים ,״הן הסיבה העיקרית לכך שכיסוי התק ציב
הממשלתי עודנו דורש חלק גדול במיוחד מן ההכנסה הלאומית וכל אזרח
בישראל חש במשקלו. חסכון, יעילות ותקינות בניהול הפעולות הממשלתיות חשובים
בזמני חירום לא פחות אלא אף יותר מתמיד, כדי להבטיח שההוצאה לא תעלה
על הדרוש באמת ותהיה לתועלת מירבית.״
חסכון ויעילות. האומנם ן
קריאה בדו״ח העבה ( 9000 עמוד) מוכיחה, כי המשק כולו אינו מנוהל בהתאם
לכללים המנחים בדרך־כלל מדינה הנמצאת, כמלחמה עקובה מדם זה שלוש שנים.
הביקורת הקטלנית של המבקר אינה פוסחת כימעט על אף משרד ממשלתי. החל
במשרד־הביטחון וכלה במשרדי השיכון והעבודה. בכל מיקרה עומדת הביקורת
על תופעה חמורה אחת: עיסקות כספיות ומינהליות מסובכות, נעשות על דעת
גורם או אפילו אדם אחד בלבד, שיקולי אדם זה אינם תואמים תמיד את טובת
הציבור.

מבקר־ ה מ דינ ה, ד״ר־ 1ב 1צאד

* יהול וארגון פסטיכד־המחולות
^ בדליה במסגרת חגיגות שנת ד,־ 20למדינה,
מהווה גילוי מדהים של חלמאות
וחוסר ארגון.
כשהחלו הדיונים על ארגון הפסטיבל המליצה
ועדת חגיגות שנת־העשרים לערכו בחולדה
שבמרכז הארץ. בלחץ ההסתדרות,
שעמדה בתוקף על קיום הפסטיבל בקיבוץ
דליה, ומאחר ולא תוכנן כל אירוע מרכזי
לצפון הארץ, הוחלט לקיים את הפסטיבל
במשק דליה. ולצורך כך הוקם מסה בו
היו חברים נציגים של שלשת השותפים באירוע:
ראש־הממשלה, המרכז לתרבות של
הסתדרות העובדים הכללית וקיבוץ דליה
וכן משרד לחינוך־והתרבות והמועצה ה־איזרית
מגידו• סוכם כי הוצאה תכוסה ברובה
מדמי הכניסה למופע ואילו הוועדה
וההסתדרות יקציבו סכום של 50,000ל״י
כל אחד. משרד החינוך הודיע אף הוא על
השתתפות בסך 20,000ל״י. התוכנית בכללה
התבססה על אומדן הוצאות של
410.000ל״י.
לאחר שנתברר, שלא יהיה במקורות המימון
הצפויים כדי כיסוי אומדן הוצאה
של 410,000ל״י והואיל והשותפים נקבו
בסכומי השתתפות מוגדרים, החליט המטה
לצמצם את היקף ההוצאה ולהעמידה על
אומדן של 350,000ל״י.
לסוף שנת התקציב 1968/69 הייתה רשומה
בספרי משרד ראש הממשלה הוצאה בסך
410,000ל״י• מלבד זאת תלויה ועומדת
בבית המשפט מאז אמצע 1968 תביעה של
קיבוץ דליה מהמשרד על סך 36,547ל״י
לכיסוי הוצאות הקיבוץ, במיוחד שכר סדרנים.
דמי
הכניסה שנתקבלו הסתכמו ב־
134.000ל״י בלבד. ממשרד החינוך נתקבלה
השתתפות בסך 20,000ל״י, ומהסתדרוח
העובדים הכללית 504(00ל״י. יתר ההוצאה
בסך 206,000ל״י נזקפה לחובת הפרט התקציבי
״חגיגות שנת ה־20״ של משרד
ראש הממשלה, בעוד שההקצבה לפסטיבל
מפרט זה, כפי שקבעה התעדה, היתד,
50.000ל״י בלבד. הסתדרות העובדים הכללית
לא נענתה לדרישת משרד ראש
הממשלה לשאת בחלק היחסי מהגרעון.
הכרטיסים הופצו באמצעות סוכנות פרטית.
הביקורת העלתה, שהברטיסים נמסרו
להפצה 20 יום לפני המופע — זמן קצר
יחסית בהתחשב, בכך, שהמדובר הוא בהפצה
ברחבי הארץ. משנתברר, שהיקף המכירה
של הכרטיסים במחיר הגבוה מצומצם,
החליט מטה הפסטיבל שבוע לפני
המופע למכור חלק מהכרטיסים במחיר ייתר
נמוך. נמכרו 3,868 כרטיסים במחיר

מוזל לחיילים ולנשי ההתיישבות העובדת.
בעוד שבאמפיתיאטרון היו 25,000 מקומות
ישיבה, ז.א 50,000 .מקומות לשני ערבי
המופע גם יחד, לא נמכרו לשני ערבי המופע
אלא 27,550 כרטיסים בלבד.
המסקנה: כל צופה בפסטיבל עלה למדינה
למעלה מ־ 15ל״י!

זילזול בזכויות
איש המילואים
ך• התאם להוראות רשאית יחידה
4לקרוא את חייליה לשירות רגיל לשם
ביצוע תכנית העבודה, שאושרה על־ידי המטה
הכללי או המפקדה הממונה, ובמסגרת
מיכסת ימי המילואים שהוקצבו לה. גיוס
לשירות מיוחד טעון אישור של אגף המטה
הכללי או אגף כוח אדם במטכ״ל• בטל
מקרה יש לשלוח לחייל הודעה מוקדמת
על מועד השירות, לפחות שישה שבועות
לפני תאריו ההתייצבות. במקרים יוצאים
מן הכלל מותר — באישור מפקד חיל או
ראש אגף במטה הכללי — לקרוא לחייל
להתייצב תוך תקופה קצרה יותר.
כל היחידות, שבהן נערכה הביקורת, הח-
זיקר בלא רשות חיילי מילואים בשירות ב״
משך תקופות ארוכות מאלה שנקבעו בחוק,
או מאלה שאושרו בהיתר לשירות מיוחד.
הביקורת העלתה מקרים, שחיילים שירתו
עד עשרה ימים מעל התקופה המותרת, ו108
ששירתו 11 עד 26 ימים ואף יותר
מעל המותר.
ארבע יחידות פיצלו את השירות של חיילים
לשלוש עד ארבע תקופות.
חלק ניכר מהיחידות, שבהן נערכה הביקורת,
קראו לחיילי מילואים לשירות בהודעה
מוקדמת קצרה בהרבה מהתקופה,
שנקבעה בפקודות המטכ״ל, בלי שקיבלו
אישור מגורם מוסמך. יחידה אחת קראה
12 חיילים בהודעה מראש של שלושה ימים
בלבד — ולתפקידים שגרתיים לא־מבצעיים.
יחידה אחת קראה לשירות שלושה חיילים
ויחידה אחרת חמישה חיילים, שלגביהם
ניתנה הוראה על־ידי מטכ״ל/אכ״א, שאין
לגייסם באותה תקופה, בגלל היותם חיוניים
במקום עבודתם•
בדרג היחידה לא תמיד נעשה הוויסות,
אף כי לא הייתה סיבה סבירה, שלא ייעשה.
בחמש מהיחידות שנבדקו שירת חלק מהחיילים
מעל המכסה הרגילה או יותר מתקופת
שירות אחת, אם כי היו מוצבים
בהן חיילים אחרים במקצועות זהים, שלא

״העולם הזה״ הקפיד תמיד להתריע על גילויי בזבזנות ושחיתות במינהל הציבורי.
פרשיות רבות שהסעירו לאחר־מכן את המדינה כולה נתגלו לראשונה על־ידי צוותי
חקירה של ״העולם הזה״ .מתוך אלפי מימצאי הביקורת בחרנו הפעם בקשת
נושאים, הנוגעים לעצם קיומו וחייו של האזרח הקטן .״העולם הזה״ נמנע מהע-
לאת פרשיות כלכליות סבוכות המוזכרות בדיו״וחשבון. צימצמנו עצמנו בגילוי פכים
קטנים של ביזבוז, מחדלים משוועים וזילזול באזרח — זילזול בעצם זכותו ליהנות
משרותי המדינה. זהו זילזול שאינו נובע לרוב מכוונות רעות אלא מהזנחה, טיפשות,
והגרוע מכל — שאננות לגורל כספי הציבור.

שירתו באותה שנה או ששירתו מספר
ימים בלבד.
לפי תקנות שירות מילואים, תשכ״ד —
, 1964 אין לקרוא חייל מילואים לשירות
לפני תום שישה חודשים מיום השחרור
משירות סדיר. בשתי יחידות העלתה הביקורת,
שנקראו לשירות 16 חיילים לאחר
חודשיים ושלושה חודשים ממועד השחרור.
צינוק בלתי-חוקי
ך* ביקורתו על שירות בתי-הסוהר,
^ קובע !מבקר המדינה: אחד ממפקדי
בתי־הכלא העניש בניגוד לפקודות הקבע
בכליאה במבודד עם תזונת עונשין. יש להתייחם
בחומרה לעובדה של הענשת עצורים
בכליאה במבודד בניגוד לפקודת המשטרה.
בדיקת מעקב העלתה, כי מפקד בית־הכלא
ממשיך להעניש עצורים בכליאה במבודד
עם תזונת עונשין.
לא היה נוהל אחיד לקבלת אוכל מהחוץ.
בחלק מבתיהכלא ניתן לעצורים לקבל אוכל
מהחוץ פעמיים בשבוע; ובאחרים — פעם
בשבוע בלבד. בעקבות הביקורת הוציא המטה
הארצי של המשטרה תיקון פקודות
הקבע, שלפיו יש לאפשר הבאת מזון מהחוץ
לעצור לפחות שלוש פעמים בשבוע.
בבתי־המעצר שנבדקו מאפשרים הבאת
מזון מהחוץ לעצור לפחות שלוש פעמים
בשבוע, פרט לבית־הכלא המחוזי ביגור,
שבו מאפשרים להביא מזון מהחוץ רק
פעם אחת בשבוע.
יש להתייחס בחומרה לכך, שאחד מבתי־הכלא
המחוזיים אינו מקיים את פקודות
הקבע בנוגע להענשת עצורים ולהבאת מזון
מן החוץ, שנועדו להבטיח את זכויות האזרח
בעת מעצרו. כדי למנוע הישנות מיקרים
כאלה, על הדרגים הממונים להגביר
את הפיקוח על ביצוע פקודות הקבע בבתי־הכלא.

קנסות
בלתי-חוקיים
בגרירת רכב
יזה כעל־רכב אינו מתלונן על שי־טת
גרירת המכוניות החונות במקום
אסור על־ידי המשטרה? אולם האם ידעת
כי סכום הכסף שהנך משלם עבור הגרירה
אינו חוקי?

יתירה מזו: הנתונים מוכיחים כי משעה
שעברה הגרירה לידי קבלן פרטי, נגררו
מכוניות במספר העולה פי שלוש על מספר
המכוניות שנגררו על־ידי המשטרה עצמה.

יוני 1968 נגרר הרכב במרחב מחוז
תל־אביב באמצעות מכוניות גרר של המשטרה•
לאחר הטלת אגרת גרירה לפי התקנות,
נמסר ביצוע גרירת הרכב לידי קבלן,
הקשור בחוזה עם משטרת ישראל. לפי
החוזה הוא חייב לפעול על פי הוראותיה
של המשטרה בכל הנוגע לגרירת רכב, ביטוחו
ומסירתו לבעליו החוקיים.
בשנת 1966 נגררו באמצעות מכוניות הגרר
של המשטרה 2,876 כלי רכב ( 240לחודש
בממוצע); בשנת 2,478 — 1967 כלי
רכב ( 207 לחודש בממוצע); ואילו באמצעות
מכוניות הגרר של הקבלן נגררו, בשנה
הראשונה להפעלתן (מ־ 14.6.1968 עד
8,701 )30.6.1969 כלי רכב ( 825 לחודש בממוצע)
.באותה תקופה שולם לקבלן הגורר
סך של 181,240ל״י. ההכנסות המשוערות
מאגרת הגרירה מסתכמות בכ־ 260,000ל״י.
לפי פקודת התעבורה (סעיף 70א 3
הוצאות הפעולות בקשר לגרירת רכב מוטלות
על בעל הרכב ,״והוא יהיה חייב להחזיר
אותו סכום לאוצר המדינה.״ מאחר שהמשטרה
משלמת לקבלן האזרחי בעבור הגרירה
17ל״י בלבד, עמד מבקר המדינה
על הסטייה בין גביית אגרה בסך 30ל״י,
כפי שנקבע בתקנות התעבורה, לבין הוראות
הפקודה• בעקבות הביקורת ביקשה
משטרת ישראל ממשרד התחבורה לעיין
מחדש בעניין גובה האגרה.
בעקבות תלונות, שנסבו על הגרירה על־ידי
קבלן, מינה ראש אגף האירגון במטה
הארצי של המשטרה, במאי ,1969 צוות־מחקר
מורכב משלושה קציני משטרה לבדיקת
הנושא. הצתת המליץ לקיים את הסדר
הגרירה על־ידי קבלן אזרחי; לבדוק לעיתים
מזומנות את ההנחיות לגרירת רכב כדי
לייעל אותן ולהתאימן למצבים המשתנים;
לתדא החלפת אנשי המשטרה המועסקים
בגרירה לפחות אחת לחודש ולהרחיב את
ההסברה בקרב הציבור, בכל אמצעי התקשורת,
בנושא גרירת רכב.
גרירת רכב מהווה שימוש בכוח, בתוקף
מעמדה הממלכתי של המשטרה; היא נועדה
לצורך השגת מטרה ציבורית, ועם זה רגישים
כלפיה בעלי הרכב במיוחד. על כן
עדיף היה, לדעת הביקורת, אילו ביצעה ה־
(המשך בעמוד )22

שילה ואגוו

אחרי התחרות נערכה הופעה של כלבים מאומנים, בה בלט הי
ק1לי היפהפה אמור, שנשמע לבעליו שילה בלי היסוס. כלבים אח
ריס שהדגימו את ידיעותיהם היו ממושמעים הרבה פחות, עוררו לעיתים רעמי צחוק בקהל.

ך* מדשאה הענקית של גני־התערוכה
| | המתה מרוב כלבים. חלקם טיילו, חלקם
היו שרועים על הדשא לצד בעליהם,
ואי אפשר היה לדעת מי מהם עייף יותר.
אחרים סתם בהו באדישות בחלל, והניחו
לבעליהם להבריש את פרוותם בפעם האלף.
דוכן הווימפי הפך מזנון לכלבים. והבריכה
במרכז המדשאה ל״פאב״ .כולם חיכו לתורם
להיכנס לאחד בארבעת הביתנים, בהם
עמלו השופטים לדרג את רמתם של הכלבים,
כל אחד בהתאם לגזעו.
הכלבים הגיעו לתערוכת הכלבים הביו־לאומית
ב־ 7בבוקר, ונישארו במקום עד
5אחרי הצהרים, השעה בה חולקו הפרסים
לזוכים. הם נאלצו לסבול את הרעש, החום;
הנביחות, ואת כל הטילטולים, ועמדו במבחן
בכבוד, כי בסופו של האירוע לא
נושך איש.
בעליהם המאושרים של הזוכים החזיקו
בגאווה בגביע, אך הזוכים עצמם היו מוכנים
לוותר על הכבוד.
זהו סיפורה הבלעדי של הכלבה, אשר זכ

בפרס הראשון בתחרות זו:

יפים אף מטומטימים
ני אומדת לכם, קשה להיות כלב

בארץ הזאת. במיוחד אם לבעלת־הבית
שלך יש אמביציות בקשר לקאריירה. זאת
אומרת בקשר לקאריירה שלך .
כבר התרגלתי לזה שבעלת־הבית קוראת
לי פוצי. ושהבת שלה קורת לי קוקי, למרות
ששמי יולאנדה אוף מאטיניון• כבר
התרגלתי לכך שלא מניחים לי לנהל אח
חיי האהבה שלי כרצוני, למרות שאני בת
,3וחיה במדינה דמוקראטית. כבר התרגלתי
לנשיקות וחיבוקים, ואפילו לרצועה המרגיזה
שקושרים לי מסביב לצוואר. אבל לקחת
אותי לתערוכת כלבים, זה עובר כל גבול.
הנחמה היחידה שלי היא שהצרה הזאת
היתד, צרת רבים. כך התברר לי ברגע
שהגעתי לגני־התערוכה. השעה היתה 7
בבוקר, ועשרות מאחי לצרה עמדו כבר
בתור לבדיקת הווטרינר. הכלב שעמד לפני

סליאו וג׳]יפר

אורית ודין

אורית לב?
מרמת־גן, שתיהן עולות מאנגליה. לשלה,
שזב
אחרונה גדל מספר כלבי הקולי ב־ארץ,
למרות שהאקלים החם אינו מתאים להם, והם סובלים קשות. במקום כלבי־תפנוקים, בחרו רוב

ביסוד הומטכ״ל

עם הגיעו לתערוכה הוקף רב־אלוף בד־לב בקהל עצום,
בגללו קיצר את ביקורו. לבר־לב עצמו כלב דני ענק.
בצאתו פגש הרמטכ״ל בחיילות אילנה ואריאלה שוואדרון, ואת הכלב האפגאני שלהן דנדי.

היה אפגאני יפהפה, שבצד השני של הרצועה
שלו קשור מין טיפוס משונה עם שיער
ארוך ומשקפי שמש. בירכתי אותו בנימוס,
והוא ענה במיבטא ייקי בולט :״בוקר טוף.״
״אתה תיירי״ שאלתי, פשוט מתוך אדיבות.
״אני מנצח תחרויות מקצועי, זה הכל,״
ענה האפגאני בשחצנות והיפנה אלי בגסות
את אחוריו. החלטתי ללמד אותו קצת
דרך־ארץ, וחשפתי את שיני בהבעה מאיימת.
האפגאני נסוג בבהלה ויילל :״אם היית
יודעת מאיזו משפחה אני, לא היית מעיזה
להתנהג אלי ככה״.
בטח שאני יודעת מאיזו משפחה הוא.
כולם יפים, אבל מטומטמים אחד אחד,
״סנוב מחורבן,״ הפלטתי לעברו, והפניתי
את תשומת ליבי לשכני מאחור — צ׳או־צ׳או
חום וסימפטי שהתנשם בכבדות.
״חם היום״ נאנח הצ׳או־צ׳או .״הארץ הזאת
לא בשבילי״ .ניענעתי את זנבי לאות השתתפות
בצער. צ׳או־צ׳או מסכן, זה ממש
אכזריות להביא אותו לאקלים חם, אחרי
שהוא רגיל לחיות באירופה הצפונית. בשעתו
הכרתי כמה מבני סוגו. אך כולם מתו
בגיל צעיר, בגלל החום. כנראה שגם בעל־הבית
שלו קארייריסט.
בינתיים הגיע תורי להבדק, ומשם עברנו
לתחרות עצמה. עמדתי עם בעלי־הבית שלי
ליד שאר הבוקסרים, ונאלצתי להקשיב לשיחה
שבעלי־הבית שלי ניהלו עם בעל-
הבית של בוקסר מגעיל בגיל העמידה,
שכל הזמן נעץ בי מבטים עוגבים. ועל
מד׳ אתם חושבים שוחחו ׳ אם לא על שידור
ביני ובין הדון ז׳ואן המזדקן הזה? הכל
בגלל שהוא ממשפחה טובה. חשפתי את

אשר ונילי הראל, באו!

7־ 11¥1
בפרס. מספר הפקינזים
#1ע| 1111

טיבטיים, דאקלים ודאלמטים. שלא כמו בעלי כלבים אז

חמי, בוז׳ וחנוה

הוא סטר אירי נוסף שזכה בפרס. בין הגזעים אשר
השתתפו בתחרות בלמו הכנענים, שהם גזע שפותח
בארץ על־ידי הפרופסור רודולפינה מנצ׳ל. הם הוצגו לראשונה אשתקד, בתחרות בירושלים.
שלנו על סף הגשמתה המעשית, אך בעלת־הבית
שלי הגיעה בדיוק ברגע המכריע,
ובעזרת בעליו של הסטר הפרידה בינינו.
״להתראות,״ קראתי לעברו בעת שסחבו
אותנו לכיוזנים מנוגדים. הוא החזיר לי מבט
עצוב, שלא היה מבייש גם קוקר ספאניול.
ככה זה כשאתה כלב. כל אחד מנהל
את חייך. לאף אחד לא איכפת מה שאתה
חושב, או מה שאתה מרגיש. העיקר שתהיה
יפה וממשפחה טובה. כאשר חזרנו
הביתה׳ בערב. החלטתי להראות סוף סוף
לעולם מה דעתי על העסק. נכנסתי לסאלון
ועשיתי פיפי על השטיח. שיידעו להם.

מזהירה ליליאן טאריקא בת ה־17
את כלבתה ג׳וי לפני הראיון, ליליאן

יא דוגמנית, וגיוי טרייר יורקשיירי, אשר זכה בתואר ״מנצח״.

:לי פוליטיקה

שיני והודעתי לו שישכח מזה, אבל הוא
חייך בלעג ואמר :״ניראה

* פרצז/ה של ״כור,סר״
בינ תיי ם הגיע תורנו להישפט.

נה תלבושת, נשבזרועחזיהס שני הפקינזים שלהם, שזכו
שהשתתפו בתחרות היה קטן מאוד, לציזם של טריירים
רים — לא הירשה הזוג הראל לאיש ללטף את הפקינזים.

^ הוכנסתי לזירה המאולתרת, וניתבקשתי
להסתובב. כמובן שלא היו לי שום כוונות
לשתף פעולה, ותקעתי את רגלי חזק ב־אדמה.
בעלת־הבית שלי ניסתה למשיו או־תי,
אבל אני לא זזתי. השופטים ויתרו
על הסיבוב והתחילו לבדוק אותי מכל הצדדים,
כשהם נותנים לכל אבר מאברי
ציונים :״שיער — חום כהה נוטה לקוני־אק.
עיניים — יפות וכהות. חזה יפה
ומשוך לאחור, אך יכול להיות יותר נמוך״.
(מה הם מבינים בזה. שיישאלו את רקסי).
בחוסר טקט משווע בחנו את רגלי השמאלית,
זו שהיתר, שבורה פעם .״רגל
שמאל נימשכת מעט,״ הודיעו בקול רם.
״ואת? בתולה זקנה אחת. אפשר לחשוב
שאת מושלמת, הא?״ נבחתי בזעם לעבר
השופטת, אך היא לא הבינה.
״ראש יפה. אף מספיק רחב. שפתיים
גדולות מדי,״ המשיכה להכתיב למזכירה,
והוסיפה :״זוויות אחוריות קצת פתוחות״.
נעצתי בה מבט מאיים. אך היא בשלה:
״הבעה טיפוסית של בוקסר״ .זה היה הקש
ששבר את גב הגמל .״ואיזו הבעה את
רוצה, לעזאזל, שתהיה לי,״ נבחתי בזעם,
״של בריג׳יט בארדו?״.
בעלת־הבית הוציאה אותי מהזירה, וניסתה
להרגיע אותי בדיבורי נועם. אך לי
נישבר באופן סופי, וברחתי. הוצאתי את
כעסי על שני טריירים ופודל גנדרן, ואחר

הזאב של זוהו

ליהם נזתיוחסים לכל העניין כאל מישחק,
ממלאים את הפקודות בהנאה, וניכר הבדל
רב ביניהם לבין כלבי הצבא והמשטרה. עם
סיום ההופעות, ניסו המארגנים לחלק את
הפרסים לזוכים בין הגזעים השונים, אן למרות
עזרתם של חברי תנועת הצופים, שגויסו
למטרה זו, לא הצליחו להשתלט על
הקהל — והחלוקה התקיימה באמפיתיאטרון.

כך הלכתי לראות את תחרויות האילוף,
אבל היה כזד. באלאגאן שלא ראיתי כלום.
אשה אחת התלוננה שמה שהולך זו שע־רוריה,
והשופטת אסתר כהן ענתה לה:
״גברת, את כלב? אם את לא כלב, אז תעמדי
מחוץ לגדר, כי אין לך מה לעשות פה.״
תיכף ראיתי שזה לא עסק בשבילי, והלכתי
לצד, לשבת ליד סטר אירי חביב.
תוך שתי דקות עמדה הסימפטיה ההדדית

הדרמטי המפונק

שיין לסטודנטית
כלילה
המפל, שקיבלה אותו שר מאנגליה.

ביז בוו, מחבלים חי לוו ל1
ומשו מעמוד )19
שטרה את פעולת הגרירה שלא בעזרת
ירם עסקי•

לבוא במגע בתוקף תפקידם, גדי לעודדם
להשתמש בשירותיה של חברה פרטית
מסויימת.

__לאן
נעלמו הסמים?

אי־סדרים
במשרד־הביטחון

י• דו״ח על משרד־הבריאות, מעורר
מבקר המדינה את פרשת הסמים הסוכנים:
בכמה
בתי חולים לא חתמו הרופאים על
רישומים, שניהלו האחיות במחלקות על
שימוש בסמים מסוכנים. חתימה זו הברית׳
כדי שרוקח בית החולים יוכל לוודא,
השימוש בסמים נעשה על פי אישורו של
ופא. במיקרים רבים אין הרופאים מקפי•
ים לאשר בחתימתם את השימוש בסמים
ל־ידי המחלקות.
אחד מבתי־החולים הגדולים הנהיג שיטה
שוטה לפיקוח על השימוש בסמים במח־קות,
ואילו בבתי החולים האחרים לא היה
יעוד על ביצוע הפיקוח במחלקות מטעם
וקח בית החולים. הביקורת הציעה, ששרד
הבריאות יתן את דעתו על ההסדר
נהוג בבית החולים האמור, ואם ייווכח,
ויש בו כדי לענות על צרכי הפיקוח, יד
יג אותו בכל בתי החולים.
משרד הבריאות לא נתן הוראות מחייבות
בתי החולים הממשלתיים בתחום זה.
בכמה בתי מרקחת ובכמה מחלקות של

*ץ חד הפרקים החמורים ביותר בדו״ח
מבקר המדינה. מתייחס למערכת הנהלת
החשבונות של משרד־הביטחון, שתקציבו
הוא הגדול במשרדים הממשלתיים.
כותב המבקר: במשך שנת 1968/69 ולאחר
סיומה לא הצליח משרד־הביטחון להדביק
את הפיגור בניהול חשבונותיו, ואף
הצטברו פיגורים גדולים מאלו שבעבר בבדיקות
חשבוניות וברישום הפעולות. כתוצאה
מכך החמיר המצב המתבטא בכך, שאין ל־משרד־הביטחון
אמצעים יעילים לקיום של
מעקב תקציבי ושל בקרה על היחסים הכספיים
השוטפים עם ספקים וקבלנים. המשרד
מתקשה לסכם את חשבונותיו גם מחמת
פיגורים בהשגת דו״חות כספיים וחשבונות
הספקה על־ידי גופים, שהוא קשור עימם,
וזאת בשל מהות מערכת היחסים הכספיים
שבינו לבינם; המדובר בעיקר בתעשייה האווירית
בע״נז, ואלתא בע״נו.
בנובמבר 1969 הודיע משרד־הביטחון למשרד
מבקר המדינה, שהדו״ח הכספי לשנת
1968/69 יסוכם רק במארס .1970 לפי 1ה
גם לגבי שנת הכספים , 1968/69 לא נתאפ

בלתי־חוסי

בביקורתו על משרד־הסשטרה קובע מבקר המדינה, כי
הקנסות שמטילה משטרת מחוז תל־אביב על בעלי רכב
מכוניותיהם נגררו בשל חניה במקום אסור, הוא בלתי־חוקי בחלקו. בעוד החוק מתיר
!וסריס לגבות 17ל״י, גובה המשטרה 30ל״י, כלומר — 13ל״י בלתי־חוקיות.
ועשה, יכולים הנקנסים לתבוע את המשטרה לדין על גביית 13 הלירות הבלתי־חוקיות.

ך החולים לא התאים מלאי הסמים בעין
ולאי הרשום, לגבי פריטים אחדים. בבית
(ורקחת של בית חולים גדול נמצאו חפוזים
ניכרים ביותר בין המצאי של מספר
:ים לבין הרשום בכרטסת המלאי ולבין
שום בספר הסמים. במחלקות שונות של
ה בתי חולים נמצאו הפרשים קטנים בין
אי הסמים לבין הרשום בספר הרישום
:סמים מסוכנים•

המלצות של
עובדי־מדינה
י חד מגילויי השחיתות המעטים
4המתפרסמים בדו״ח החדש של מבקר
]דינה, הוא המיקרה הבא:
שני עובדי מדינה בכירים, העוסקים ב־
|קידי בינוי, פנו בדצמבר 1968 במכתב
ומי זהה אל כ־ 50 יצרנים של מוצרי
]יה, ובו המלצה, שהיצרנים יפרסמו את
צריהם בקטלוג של חברה פרטית מסדי.בפנייה
הדגישו, שפירסום באמצעות
טלוג של החברה הפרטית יסייע להפצת
יצרים, וציינו, שבמידה שיתגלו קשיים,
יהיו מוכנים להגיש את מלוא עזרתם.
י העובדים הסבירו למשרד מבקר המרי-
שמטרת פנייתם היתה להבטיח את
מו של קטלוג שלם ומעודכן ככל השר,
שהוא כלי־עזר חשוב בידי כל חוקים
בנושאי בינוי.
נשרד מבקר המדינה הודיע לנציב שירות
וינה שיש לראות טעם לפגם בכך, עודי
מדינה בכירים פונים בצורה רשמית
יצרנים, שאיתם הם באים או עשויים

שרה בדיקת חשבונות מערכת הביטחון, יבזה
נפגעה שלמות הביקורת על חשבונות
הממשלה בכללותם. יתר על כן, אף הסכומים
הכוללים הנוגעים לתקציב הביטחון ש־בדו״ח
הכולל של האוצר אינם מבוססים על
דיוזח סופי ומחייב של המשרד האחראי להוצאה,
אלא על הערכה.
מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את המצב,
שנוצר עקב חוסר העדכניות של מערכת
החשבונות של משרד־ר,ביטחון, בשל
השפעתו על קיום סדרי ביקורת תקינים ברוח
הוראות חוק מבקר המדינה, והוא הצביע
על כך בדו״חות מספר בעבר, לאחרונה
בדו״ח שנתי .19 נפגעת לא רק הביקורת על
ביצוע התקציב, כפי שהוא משתקף בדו״ח
הכספי השנתי של המשרד, אלא אף הביקורת
על פעולות המשרד — על תקינותן ומשמעותן
הכספית.

הפסד של
700,000ל״י
**ץ יא הביזבוז לפי דו״ח מבקר המדי־נד,
החדש, הושג על־ידי המועצה לשיווק
פירות וירקות. כותב המבקר:
ציוד חקלאי, שנרכש על ידי המועצה לשיווק
פירות וירקות ונמסר לתחנות. עלה
כ־ססס 675,ל״י; מזה היה בשימושן ציוד
שעלה כ־ססס 600,ל״י. עד למכירתו של הציוד
עברו כשש שנים, והריבית על השקעה
זו מסתכמת בלמעלה מ־ססס 360,ל״י;
יחד עם מחיר הציוד הסתכמה ההוצאה בנד
מיליון ל״י. יוצא, איפוא, כי הטיפול הלקוי
בהזמנת הציוד ובמסירתו למפעילים גרם
למועצה הפסד של כ־ססס 700,ל״י.

במדינה
ג 1ר ל 1ת
מכות במ קום כטף

| —1111
פים בכפר פיס בעיר, פיט חופן עני לעשיר•
מי לא מכיר את סיסמת הפירסומת
הזו? בולם. גם תושבי שכונת פג׳ה בפתח־תקווה.
בתקווה
שהסיסמה תתגשם, הקציב שמעון
שוקרון, תושב פג׳ה שעלה לארץ ב־1962
מאלג׳יר 18 ,ל״י לשבוע, לרכישת ששה
כרטיסי־פיס. שמעון, אב לשבעה ילדים, העובד
כפועל בניין, השתכר בדוחק לקיום
משפחתו• למרות זאת המשיך וקנה כרטיסים׳
גם לפני חודש. אז פגש ליד דוכן ה0׳
3את חברו אברהם שרלי .״תן לי כרטיס
מספר אחד אחרי שדלי,״ ביקש שמעון.
40 אל ףתמורת 30אדף. ביום שישי׳
ה־ ,28.3.70 יצא שוקרון את ביתו כרגיל
לעבודה. הוא קבע פגישה עם אשתו מרגו,
בכיכר המרכזית של פתח־תקווה לשעה יותר
מאוחרת. הזוג נפגש והלך למשרדי ליש־כת
העבודה בפתח־תקווה, שם השיג שוקרון
עבודה בקוי טלפון• כשיצאו מהלישכה ראו
השניים את אברהם שרלי רץ לקראתם.
״שוקרון, מגיע לי מאה לירות. אתה זכית
ב־ 30,000ל״י בפיס,־׳ קרא שרלי בהתרגשות.
מאושר
על זכיתו, קנה שוקרון כמה בקבוקי
קוניאק והזמין את חבריו לשתייה.
בינתיים עברה השמועה על הזכייה בכל
השכונה. כמה מתושביה האמידים של פג׳ה
באו לביתו של שוקרון, בדקו את הכרטיס
והציעו לבעל הזכיר, לקנות ממנו את כרטיס
הפיס תמורת 40.000ל״י. שוקרון סירב.
חשד שמנסים לסדר אותו. כי מדוע יחפוץ
אדם נורמלי לקנות דבר השווה 30.000ל״י
ב־ 40.000ל״יז מישהו ניסה להסביר: כדי
להלבין כסף שחור.
שוקרון החליט לא לעשות עסקים בכרטיס׳
להפקיד את הזכייה כמו שהיא בבנק.
שבועיים במעצר. למחרת ניגשו שמעון
ומרגו לבנק הפועלים, שם יש לאשר,
חשבון. מסרו את הכרטיס וביקשו להפקיד
20.000ל״י בחשבון סגור ואת השאר בחשבון
עובר ושב. כמה מפקידי הבנק בדקו
את הכרטיס, בירכו את בני הזוג על הזכייה
ומסרו להם קבלה על הסכום.
ביום רביעי ד,־ 1.4.70 בשעות הבוקר הופיעו
מרגו ושמעון בבנק. נאמר להם להמתין.
הם חיכו עד הצהריים בבנק. ב־12.30
נסגרו שערי הבנק והופיעו שני שוטרים
בלבוש אזרחי .״הכרטיס הזה שלך,״ שאל
השוטר את שוקרון והציג בפניו כרטיס מודבק
בצורה גטה .״לא,״ השיב שוקרון .״אתם
עצורים,״ הודיע אחד השוטרים לשוקרון
ואשתו. לא עזרו לבני הזוג הטענות:
״מדוע, למה, מה עשינו?״ הם נלקחו לחקירה.
שבועיים
נשאר שוקרון במעצר. על מה
שעבר עליו שם סיפר שוקרון לכתב העולם
הזה :״אתה רואה מה קרה לשיניים שלי?
כך הם ניסו להוציא ממני שהכרטיס הקרוע
הוא שלי. במכות.״ אמר והצביע על פיו
בו נראו מספר שיניים רופפות .״אבל הכרטיס
לא היה שלי. אני חותם על כל
כרטיס שאני קונה. בכרטיס שהראו לי לא
היתד, חתימה,״ הוסיף.
בינתיים חלה התפתחות נוספת: בעל
חנות־ירקות מפתח־תקודה, שלמה קלדרון, פנה
למשרדי מפעל הפיס והציג כרטיס שמספרו
זהה למספר של שוקרון. מפעל הפיס
שילם לקלדרון תמורת הכרטיס.
עכשיו מחכה הזוג שוקרון לקיום משפטו
בעוון זיוף כרטיס פיס. אך נשארו כמה
שאלות המאירות על הפרשה באור משונה:
9איך זה שעובדי הבנק לא הרגישו בזיוף,
אם אמנם היה?
׳ 9מדוע נראה הכרטיס מושלם לאנשים
שרצו להלבין את כספם באמצעותו?
• האם טעה בעל הדוכן?
$איך זה שלאברהם שרלי יש כרטיס
קרוב במספר אחד למספר הזוכה של שו־קרון?
האם גם הוא טעה?
י• מדוע לא ערכה המשטרה חקירה ריש־מית
לשרלי, שהודיע כי הוא מוכן למסור
עדות כי הכרטיס נמכר בנוכחותו והוא ידע
איזה מספר יש לשוקרון?
• ואחרון־אחרון, מדוע לא עיכבה הנהלת
מפעל הפיס את תשלום הזכייה עד אחרי
המשפטי
על שאלות אלה תצטרך התביעה להשיב
בבית המשפט. ושוקרון? שוקרון החליט
להפסיק בינתיים לקנות כרטיסי־פיס.

חנה מרון -הכאב

חנה מרון -הסבל

חנה מרון -הסקרנות

חנה מרון -החיוך

ליל־הסדר

בדרכו לוועידה שנערכה לכבודו באקדמיה
אורי אבנרי בערב הסדר במינכן, כדי לבקר
אבנרי הביא לחנה ולבעלה חבילת מצות
אלה הוא מתאר את ההווי בליל־הסדר בחדר

מאת

הנוצרית בברלין המערבית, התעכב
אצל חנה מרון.
ובקבוק יין אדום ישראלי. בעמודים
בית־החולים.

אוד• אבנר•

י• פנים הסשל אשד, שסבלה הרבה.
} | פנים של אשה שהתגברה.
זהו הרושם הראשון. כאלפית השניה אחרי
שהקשתי בדלת, שמעתי ״יבוא!״ ונכנסתי,
מול פניהם המופתעים של חנה ובעלה.
העיניים צהובות, עור־הפנים צהבהב גם
הוא — סימנים לצהבת הקשה ממנה סבלה
בשבועיים האחרונים.
צהבת זו — מחלה מתישה מאוד — באה
כתוצאה מעשרים עירויי־הדם שקיבלה חנה
מרון מאז האסון.
בית־החולים רכטס דר איזר (״מימין לנהר

שולחו השירטוט

ברלין( .היא מדברת גרמנית מושלמת. רב־מר,
הצבר, למד קצת גרמנית בארץ, והשתלם
יפה בשהותו כאן מאז האסון).
האם אפשר לנסוע? אפשר, אבל את
הפרוטזה רוצים להתאים במינכן — מקום
הידוע באיכות האברים התותבים. כדי להתאים
פרוטזה מושלמת, יהיה צורך בניתוח
קטן נוסף, שגם אותו יש לבצע במינכן,
בעוד חודשיים־שלושה.
חנה היתר, רוצה לחזור הביתה בעוד
כמה ימים׳ לקבל פרוטזה זמנית, לחזור
למינכן בבוא העת. להישאר בגרמניה עד

מתבן, בין׳מי ט ת חוליה של חנה לבין החלון. על שולחן זה

איזר״) אינו מזכיר שום מוסד דומה בארץ.
חסר בו ריח התרופות ותכשירי הניקוי.
מסדרונות מרווחים, חלונות גדולים. מלבד
החלוקים הלבנים המעטים זה יכול היה להיות
גם בניין משרדים.
אין איש מפריע לנכנס• השוער הוא רק
פקיד מודיעין. היכן גרה הגברת חנה מרון?
״גברת חנה מרון־רכטר!״ הוא מתקן בדייקנות
גרמנית ,״קומה ד׳ מימין.״
על כל דלת — מסגרת ובה שם החולה.
על חדרה של גב׳ מרון־רכטר שלט נוסף:
״נא לא לבקר בלי הסכמה מוקדמת של
הרופא.״
המיטה נמצאת במרכז החדר. בינה לבין
החלון הגדול — שולחן־שירטוט של אד־ריכל.
שם יושב הבעל יעקב רכטר שלא
זז מצידה מאז למחרת האסון. הוא מרים
את עיניו מעל שירטוט של אחד מבנייני
האוניברסיטה שצריך להיבנות על הרד,צופים,
כשיהיה הכסף לכך.

ציורים על הקיר
^ הרי האפתעה הראשונה ובחינת
המצות (״הרסת את שלום המשפחה
שלנו! החלטנו כבר שלא נאכל מצות!״)
קולחת השיחה. מפעם לפעם מתפשט צחוק
ספונטאני על פניה של חנה.
על מחלתה היא מדברת בסיגנון ענייני,
ללא אשליות. הצהבת מחייבת מנוחה נוספת.
לפני כן כבר ירדה קצת מן המיטה,
התגלגלה על כסא־ד,גלגלים לקומה תחתונה,
לתרגילים פיסיותראפיים.
שאלת השאלות — מתי לחזור הביתה?
חנה רוצה לנסוע במהרה. מזג־ד,אוויר כאן
מדכא מדי. לא נעים לשכב חולה בארץ
זרה — למרות שחנה נולדה בארץ זו, ב

הקיר בחדרה בבית־החולים במינכן תלויים תמונותיהם
וציוריהם של שלושת ילדיה של חנה מרון, כשבעלה,
האדריכל יעקב רכטר, ניצב לידם. הצילום על הקיר משמאל הוא של אמנון, עופרה ודליה.

ציווי הילדים

מתכנן יעקב רכטר את תוכניות האוניברסיטה החדשה אשר
תיבנה על הר־הצופים. הבעל אינו מש מחדרה של חנה, ממשיך
בעבודתו לידה. רק שלוש פעמים יצא מבית־החולים, לקונצרטים.

גמר כל התהליך — היא סולדת מן הרעיון.
הבית, הידידים, מזג־אוויר חם, הילדים.
הילדים שמכתביהם וציוריהם מודבקים בדבק
על הקיר מול עיניה — הציורים הילדותיים
של דליה בת ה־ ,5כולם עם שמש
זהובה ענקית (,הגננת הוסיפה בכתב־ידד,
את אשר אמרה הילדה :״זאת אני דליה״,).
הציורים המופשטים של עופרה, השירטוטים
המעשיים של אמנון בן ה־ , 11 עם מגיני־דויד.
לחזור הביתה. את הפיסיותראפיה תוכל
לעשות בצריפין .״כמו כל החיילים,״ היא
אומרת. את המסמרים התקועים בעצם הירך
יהיה צורך להוציא רק בעוד שנה.
ליד המסמרים יש מנגנון עדין, שהומצא
לא מזמן על־ידי בית־חרושת לשעונים.
לחזור הביתה. הביתה ולתיאטרון.

הוא לא אוהב לדבר על עצמו. גם לא
להצטלם. צריכים לשכנע אותו( .חנה שולפת
בינתיים תיבת־איפור קטנה. כמו תיבת־צבעים
של ילד בבית־הספר, ומכינה את
עצמה קצת למצלמה).
רק שלוש פעמים יצא יעקב רכטר מ-
בית־החולים בערב, לקונצרטים.
על הארץ הם יודעים את הכל. העיתונים
מגיעים תוך יומיים־שלושה. הם יודעים על

״מלכת האמבטיה״ בקאמרי, מקשיבים בדריכות
לסיפור על התקריות בהצגת הבכורה,
ועל תוכן השירים .״חשוב מאד
שדבר כזה מוצג בארץ,״ אומר רכטר .״שהקהל
מרגיש שהתיאטרון נוגע לחיים, שהוא
אומר לו משהו.״
הם רוצים לשמוע על פרשת גולדמן .״זה
הזיק מאד לשמה של ישראל כאן,״ אומר
רכטר בדאגה .״ממילא כבר מתחילים כאן
למתוח ביקורת על ישראל.״
ויכוח קטן בינו ובין חנה על מידת
ההסתייגות בחוגים הליברליים בגרמניה.
מפעם לפעם נכנסת נזירה, במדים לבנים,
פעם נכנס הרופא לכמה דקות, לבדיקת
הצהבת. הפיסיותראפית מתעכבת בחדר,
כדי לקבוע מועד לתרגילים• ״היום
לא,״ אומרת חנה .״היום פסח״.
מה זה פסח? הרכטרים משתדלים להסביר
לגרמניה את משמעות החג, מה זה מצות
(״אה, מאצעס,״ היא אומרת, נוגסת ,״זה
לא כל־כך רע!״) איך אופים אותן, ולמה.
בין שלושתנו קיימות כמה גירסות שזנות.
חנה מתעייפת. עוד מעט יטלפנו הילדים
מהבית, שיחה של ליל־סדר.
ישו, שתמונתו תלויה מעל לדלת, מזכיר
את נצרת. הפסוקים נגד לשון־הרע, בעברית
מסולסלת, מזכירים אח ירושלים.
״להתראות בבית. אולי בעוד שבועיים־
שלושה.״
״המונים יבואו לקבל אותך. יהיה פסטיבל
לכבודך. אין לך מושג כמה אוהבים אותך.״
חנה מחייכת, חיוך עייף ־במיקצת.
״היה דרוש אסון כדי שתדעי זאת. זה
בכל זאת מחיר גבוה מדי בשביל הידיעה.״
צל של סבל חולף על פניה, לרגע.
המחיר היה יקר.

מדיאה צולעת
ץ* אי לו כ צ חו ק אני מספר לה על ה-
^ סיפורים והבדיחות המתהלכים בארץ.
״אמרו שלא היית מסוגלת לשחק את מריאה.
שהיה חסר לך העומק הדרמאתי. ועכשיו,
אחרי כל הסבל, תוכלי לשחק את זה.״
חנה צוחקת .״מה שחקנית לא עושה
למען התיאטרון! אפילו מארגנת לעצמה התנקשות!״
ואחרי רגע :״מדיאה צולעת?״
התנקשות. באחד הרגעים, בלהט השיחה,
היא מתחילה לספר :״ראיתי שזה בא. נשכבתי•
אילו שכבתי הפוך — הראש איפה
שהיו הרגליים — הייתי נהרגת. הרסיסים.״
ופתאום היא משתתקת .״פעם אספר את
זה. עכשיו לא. בבקשה.״
בעלה מתערב :״היא לא יכולה עדיין
לדבר על זה. זה מחזיר את הכאבים
רכטר הפך שם־דבר במינכן. הבעל האידיאלי.
הבעל שלא זז ממיטת אשתו הפצועה.
בטלוויזיה ראו שהוא יפר,־תואר.

צחוק נ חוו החולים

למרות סיבלה וכאביה פורצת חנה מרון
מדי פעם בצחוק ספונטאני לבבי, בו קנתה
את לב מעריציה. ליד מיטתה נראה ח״כ אור אבנרי, כשפל השולחן ניצבים בקבוקי יין.

^ מיכרה זהב נתגלה בנס־ציונה -כדורגל של נשים

* ס קרה כנם־ציונה.
^ 22 מנערות העיר חוללו מהפכה בעיר.
ואם לא יעצרו בעדן, תתפשט המהפכה
אל כל חלקי הארץ, ותעמיד בסכנה את
המופעים מושכי־הקהל הגדולים ביותר בארץ
— מישחקי הליגה הלאומית בכדורגל.
המהפכה התחילה לפני מספר חודשים,
כאשר בפתיחה למישחק כדורגל של ליגה
א׳ שנערך בנס־ציונה, עלו על המגרש
של סקצית הכדורגל המקומית שתי קבוצות
נשים שהחלו לשחק ביניהן את ה־

האוצר של נס־ציונה

לות של סקציית הכדורגל בנס־ציונה. אלה הלבושות בלבן שייכות

לקבוצת בנימין ואלה הלבושות בשחור לקבוצת עמוס. שתי הקבוצות
מתחרות זו בזו, מקוות להקמת קבוצות נשים נוספות, כדי
שתוקם ליגה מסודרת. במרכז ניצב מאמן שתי הקבוצות מוני עטר.

מישחק הגברי. מנהלי האגודה המקומית
לא האמינו למראה עיניהם. אפילו אם היו
עורכים מופע סטריפטיז על המיגרש, ספק
אם היו מושכים קהל כה רב כשם שבא
למישחק זה.
בדרך כלל מופיעים למישחק באיצטדיון
המקומי כ־ 1400 צופים. הפעם מילאו את
האיצטדיון יותר מכפליים ממספר זה. בעוד
שבשבת רגילה, בה משחקים גברים בלבד,
מסתכמות הכנסות האגודה בכ־ 1500ל״י,

§ אורלי יצחקי, הכדורגלנית הצעירה ביותר של הקבוצה, בת ה־וז, בועטת לעבר
5שערה של השוערת מרים ג׳נח, שוערת קבוצת הבנות הבוגרות — ומבקיעה
אורלי הקטנה היא האטרקציה של קבוצת הנשים, מגלה כשרון מבטיח בשטח זה.

הרי הפעם הכנים המישחק לא פחות מ־
6000ל״י.
רק אז הבינו מנהלי סקצית הכדורגל
בנס־ציונה איזה אוצר בלום עומד לרשותם.
אפילו אלה שהתיחסו עד אז בזילזול
גלוי אל הרעיון להקים קבוצת כדורגל של
נשים ליד האגודה, הבינו שהם עומדים
על פתחו של בור שומן העשוי לחולל
מיפנה. כל ההסתייגויות הוסרו. כל האישו־
(המשך בעמוד )26

משח ורניק, מזכיר סקציית הכדורגל נס־ציונה, משתתף בעצמו באימון

\ - 1י | 1/1קבוצות הבנות של האגודה. כאו הוא נראה שעה שהוא נותן הסבר לבתו
דוידה בת ה־ , 14 המשחקת כחלוצה מרכזית בקבוצת הבנות, ואף מבקיעה שערים לרוב.

במדינה
(המשך מעמוד )16
ולא רק יהודים — אין להם דוגמה בעולם. ישנם כמה בתי סוהר, כגון זה שב־אלוזיריה
שבבגדד, שרק מעטים יודעים על
קיומם.
נתלה על מאוורר. לעולם בחוץ אין
מושג על מה שנעשה בבתי־סוהר אלו, הם
תלו שם פעם יהודי על מאוורר גדול, כזה
שתלוי מהתיקרה, ושכחו להוריד אותו בזמן.
כשנזכרו בו הוא היה כבר מת. גופתו
הוכנסה לקירור, ונמסרה למשפחתו רק
כעבור ארבעה חודשים ו־ 21 יום.
מקרה אחר: כאשר יהודי בשם דווד זבי-
דה מת גם הוא מעינויים, הזמינו את אשתו
לכלא, החתימו אותה על ערבות, כאילו
הוציאוהו לחופשי, ורק אחרי שחתמה נמסרה
לה גופתו.
יהודים רבים נוספים מתו שם מעינוייהם
— נוסף להרוגי המלכות הרשמיים, כמי
אלביר נונו, אשר הואשם בהשתתפות בנסיון
ההפיכה לפני כחודשיים — למרות שישב
עצור כל השנה האחרונה; ושני עולי הגרדום,
יחזקאל יעקב רפאל בן ה־( 72 שמת
למעשה שעה לפני תלייתו( ,והעיראקים תלו
את גופתו) ויצחק צלאח בן ה־.43
מהארמון -לבית הקברות. אכזריותה
של הכת השלטת אינה מוגבלת ליהודים
בלבד. אין זר, נכון שבעת הפיכת
הנפל נורו למוות רק 48 ממנהיגי המורדים.
האמת היא שלמעלה מאלף איש הומתו אז.
:ארמון רחאב, משכנו לשעבר של יורש־העצר,
הפך לתחנתם האחרונה של אלפים,
שהובאו אליו ללא משפט, נחקרו ועונו, ויצאו
משעריו המפוארים רק בדרך אחת —
לבית־הקברות. הארמון נקרא היום בפי העם
קצר אלנהאיא — ארמון הסוף.
עוצרים את מי שרוצים. חיי היומיום
בעיראק אפופי פחד. מלבד שוטרי־תנועה,
אין שוטרים ברחוב• במקומם סור״

בגלל מחדלים
בירוקרטיים נמשכת
זריקת עודפי ירהות
ופירות משובחים
למזבלות ולרפתות במקום למסרם
לילדים רעבים

אגש, ר ע בי ם-
בהמות שבעות!
*** למה ועקנין, מרחוב שופטי יש־
/א ראל 89 ביפו, הוא אזרח עני.
לשלמה ואשתו 13 ילדים — ואילו הכנסתו
מסתכמת ב־ 285ל״י לחודש. משום
כך מורכב תפריטה של משפחת ועקנין מלחם,
בצל, וזיתים — וגם אלו בצמצום.
לא אחת, בעיקר לקראת סוף החודש, חשים
הילדים את טעמו של הרעב.
אולם ילדיו של שלמה — כאותה ילדה
אלמונית מבית־שאן, שזיעזעה בזמנו את
המדינה כאשר הכריזה ברדיו :״אני רעבה״
— וכאלפי ילדים אחרים בישראל החיים
סמוך לסף הרעב, וגורלם נגזר לגדול
כחושים וחלושים כתוצאה מתת־תזונה —
כל הילדים האלו היו יכולים להיות שבעים
— למרות שלהוריהם אין כסף להאכילם

לשובע.

הסיבה היחידה לכך, שהם ממשיכים לרעוב:
אדישות,
חוסר־יוזמה, אוזלת־יד וטימטום
מצד המנגנון הממשלתי.

לילדים לא -לפרות כן
*** בן כשנה האחרונה, בה לא טעמו
^ ילדיו של שלמה ועקנין אפילו תפוח
או אגס יחיד — השמידה המועצה לשיווק
ירקות 200 אלף טון עגבניות משובחות.
השבוע בלבד היא השמידה 39 טון ירקות.
המועצה לשיווק פירות השמידה בשלוש ולשנים
האחרונות 20 אלף טון פירות*.
השמדת הירקות והפירות נעשית בשתי
דרכים: האחת — זריקתם למזבלות סוד
היהודי
נתלה על המאוורר

העולם הזה 1704

מוכנים לתת -ואין לוקח
^ תשובה מדהימה בסיכלותה. אומר
י 1אחיעם בן־יעקוב, מנהל המועצה לייצור
ושיווק ירקות:
״אני רק מחכה לטלפון ממשרד הסעד או
ממושל רצועת עזה כדי לתת להם עשרות
טון של עודפי ירקות, אותם אנו שולחים
כעת מחוסר ברירה לרפתות.״
מדוע אין בן־יעקוב, ועמיתו יוסף גרוס,
מנהל המועצה לייצור ושיווק פירות, מקבלים
טלפון זה?
תשובת משרד הסעד :״אנו דנים במצב,
אולם אין לנו עדיין פיתרון.״
מה פירוש ״עדיין דנים,״ כאשר מצב זה,
שבו מצד אחד ילדים רעבים, ומצד שני
עודפי מזון חינם — נמשך כבר שנים?
מה פירוש ״אין פיתרוך׳ — כאשר הפיתרון
מוגש על מגש? מה יש כאן לדון כל כך
הרבה?
תשובת משרד הסעד ראוייה להירשם בהיסטוריה
של הבירוקרטיה:
״אין לנו המנגנון הדרוש.״

נשיא אחמד אל״בכר
קים את הרחובות צעירים חמושים לבושים
אזרחית. אלה הם אנשי המישמר הלאומי —
חברי מפלגת הבעת כולם.
הם עוצרים כל מי שנראה להם — יהודים,
נוצרים, ומוסלמים• כללי המעצר והמשפט
הנהוגים במדינת־חוק — אינם חלים עליהם.
סמכויותיהם האבסולוטיות נובעות מכך שהם
המגינים על המשטר מפני הפיכת־נגד
— פחדה הראשון במעלה של כל כת שלטת
בעיראק. הכת הנוכחית הכינה אפילו לעצמה
תחנת־שידור לשעת־חירום בארמון הרפובליקה,
למקרה שהפיכה חדשה תשתלט
על התחנה הרגילה•
אל תפלו בפח ! ההכרזה בדבר שיבת
היהודים לעיראק היא בלוף אחד גדול. אם
העיראקים מוכנים לקבל את היהודים חזרה,
למה הם מענים אותם? היהודים שנותרו
עדיין בעיראק ושאינם אסורים אינם חופשיים,
הם עובדים אומנם בעסקיהם, אולם
מוגבלים בחופש התנועה שלהם ובמשיכת
כספים מחשבונותיהם בבנקים.
כל עניין ביטול החוקים האנטי־יהודיים
נשאר ברובו המכריע על הנייר בלבד. רק
שמץ מהרכוש היהודי שהוחרם — הוחזר.
וגם מעט ההקלות שניתנו, הן זמניות בלבד.
הן הושגו, בין היתר, בהשפעתו של אסר
עראפאת, המאמין כי ככל שירבו יהודים
לחזור מישראל לארצות ערב, יקטן הרוב
היהודי בישראל.
משום כך, אל תתפתו להכרזת ממשלת
עיראק.
זוהי רק מלכודת•

יות, השנייה — מסירתם חינם לחקלאים,
המאכילים בהם את משק החי שלהם.
וכך, בעוד ילדיו של שלמה ועקנין ואלפי
ילדים אחרים סובלים מתת־תזונה, אינם
זוכים לאכול פרי או ירק, ואלפי משפחות
נוספות נאלצות להסתפק בתוצרת זולה,
סוג ב׳ ,נהנים סוסים ופרות ברחבי ישראל
מאגסים, תפוחי־עץ, אפרסקים, עגבניות —
כולם סוג א׳ א׳.
מדוע אפשר לתת את עודפי הירקות ו־הפירות
האלו חינם לבהמות — אך אי-
אפשר לתיתם חינם לילדיו של ועקנין, ,לי
אלפי משפחות נזקקות הסעד בישראל, למחנות
הפליטים ברצועה?

משאית עמוסה עודפי ירקות חונה ליד רפת, פורקת ירקות
סוג א׳ כמזון לפרות. בתמונה למעלה: משאית טעונת עודפורסת
את מיטענה במיזבלה — סימן מובהק ואופייני של חברת־השפע המודרני!

ושת לנוות
אשק לון מסע גגד הדב

לתושבי אשקלון אין מבחר של מקומות
בידור. מרביתם מבלים את זמנם הפנוי
בבתי־הקפה אשר בעיר. השבוע, בחג הפסח,
רגשו כל יושבי בתי־הקפה, כאשר צעי
רים
חובשי־כיפות עברו ביניהם וחילקו
כרוזי פלסתר.
הכרוזים לא היו אנונימיים. היו חתומים
עליהם כל מוסדות הדת בעיר, החל מוועד
ארגון המורים הדתיים, המשך בחברי מועצת
סניף המפד״ל בעיר וכלה חברי המועצה
הדתית.
האיש ששימש נושא לחיצי התקפתם
היה לא אחר מאשר הרב מאיר וולנר,
רב העיר, יוצא הונגריה ואב לחמישה
ילדים.

* המועצה קונה את עודפי הפירות והירקות
מהחקלאים, משלמת להם עבורם,
ומשמידה אותם, כדי למנוע הצפת השוק
בעודפי סחורה, דבר שיגרום לירידת המחירים.
הרב
נגד המנהל. המשמיצים האשימו
את הרב וולנר ביצירת אוירה של חוסר־אונים
בעיר, מריבות, שנאת־חינם בין עדות
והורדת קרן הדת, תבעו להקים גוף ציבורי
שיפעל להרחקת הרב ממשרתו.
במכתבים ששיגרו למערכות העתונים,
האשימו מתנגדיו של הרב את וולנר בשורה
שלימה של האשמות, שכל אחת מהן דיה
להוות לשון הרע.
(המשך בעמוד )35

אמר* 1אתב בגוי ט ה
המאושר הוא דויד בלאסנר, סטודנט ישראלי
בן ,25 גבוה, ושחרחר, הלומד בלונדון
הנדסת טכסטיל• כאשר ריקי, יחד עם
שאר המועמדות, הגיעה למלון בלונדון,
הוא כבר חיכה לה שם. ומאז, במקום
המלווים החתיכים המיקצועיים שהוצמדו
לשאר המועמדות, היה לריקי מלוזה משלה.
״הפעם החלטנו שזהו זה, ויומיים אחרי
הבחירה הודענו שאנחנו מאורשים.״
מאז הגיעה הביתה, אין לריקי רגע של
מנוחה ומרגוע. הטלפון אינו מפסיק לצלצל,
הפרחים ממשיכים להגיע בקצב מסחרר, וחברותיה
ממשיכות להגיע כדי לשמוע חוויות
ולראות את המתנות.
השאלה הראשונה שהן שואלות היא, מה
עם מכונית הספורט שהובטחה לזוכה?
מתברר שאנשי חברת הסרטים יוניברסל,
שאירגנו את התחרות, פשוט טעו.
״בתחרות מוקדמת, שנערכה לפני חודש
בפאריס,״ מספרת ריקי ,״סיפרו לנו המארגנים
על המכונית. כל המועמדות, כולל
אותי, שמחו על הבשורה, ושאלתי אפילו
אם החברה תשלם גם את המיסים. התשובה
היתד, חיובית• הם ישלמו הכל.
אחרי חודש, בתחרות הגמר בלונדון, התחילו
להתעניין בסוג המכונית ובמודל.
״איזה מכונית? מה פתאום מכונית? אין
מכונית ! 1״ אנו לנו המארגנים ,״בכלל
לא שמענו על דבר כזה. הפרס הוא נסיעה
להוליבוד. מבחן־בד, וחופשה במרוקו״.
כשהתעקשנו על כך שהמכונית הובטחה
לנו, אמרו לנו שזו היתד, כניראה טעות.״
וכך הפך מיבחן הבד לפרס הגדול.
לריקי אין בינתיים כוונות להשתמש בו.
אין לה שאיפות להיות כוכבת קולנוע,
ולעשות סתם טיול היא יכולה ממילא, כדיילת
קרקע של אל־על.
ובכלל, התואר שזכתה בו, על כל הכרוך
בו, לא סיחרר את ראשה של המלכה, היא
לא רכשה לה גינונים של נערת־זוהר, ונשארה
אותה נערה מקסימה, בעלת אישיות
והתנהגות כובשת לב, שהיתר. מקודם. היא
חזרה לעבודה כרגיל, ממשיכה לכתוב מכתבים
ללונדון, ומחכה לרגע המאושר, בו
דייהוח יתר. תונח ניל אצבצה טבצת.

ריקי כן־כסט

מתנה היפה כיותר שהמלכה

* 1הבינלאומית הראשונה של ישראל מזה
אלפיים שנה, הביאה איתר, הביתה אינה
הכתר, התואר, או מיבחן־בד הוליבודי.
המתנה׳ איננה החופשה במרוקו שהועברה
לקיסריה, או מכונית הספורט שהובטחה

ולא ניתנה לריקי בן־בסט, שזכתה לפני
שבוע בתואר ״מלכת נמלי־ר,תעופה 1970 ,״.
״כל זה לא חשוב״ היא אומרת בהתרגשות,
כשהיא יושבת בין ערימות המתנות
הממלאות את חדרה .״מה שחשוב
זה שאני מתחתנת״.

היחידי שהפסיד מכל העניין הוא הצלם
הישראלי אברהם ירון. לפני שנסעה לתחרות
הבטיחה לו ריקי, בתמורה על התמונות
שהכין לה, שעון מיוחד במינו. היא
חזרה בלי השעון .״כשהחלטנו להתארש,״
סיפרה ,״נתתי את השעון לדויד.״

(המשך מעמוד )24
רים ניתנו. כיום יש לסקציית הכדורגל
של נס־ציונד, לא פחות משתי קבוצות נשים
עם 50 כדורגלניות, שהצעירה בהן היא
בת 11 והגדולה בת .21
בינתיים הן מתמודדות בינן לבין עצמן,
אחרי שהקימו להן כבר קהל מעריצים מקומי,
אבל הן משוכנעות כי לא ירחק היום
וקבוצות כדורגל נואפות תקפוצנה על ה״
רעיון ותקמנה קבוצות של נשים. אולי
בעקבות כך תקום בארץ ליגת כדורגל של
נשים, שתפתור את הבעיות הכספיות של
הרבה אגודות.

7א הופעות קרקס
•ייפאטנט של מישחקי כדורגל
| | בין נשים אינו המצאה בלעדית של
נס־ציונה. עוד לפני עשר שנים כבר שיחקו
נשים בארץ כדורגל• אלא שאז היו
אלה חיילות בשירות־חובה, שנאלצו לעשות
זאת כתחביב במיסגרת מישחקי הספורט
של צד,״ל. להתחלה זו לא היה כל המשך.
עתה המדובר אינו בהופעות קרקסיות
אלא בכדורגלניות של ממש, שתלמדני, את
המישחק ותתאמנה כמה פעמים בשבוע,
כמו כל קבוצת כדורגל גברית.
גיבור הרעיון בנס־ציונה הוא מוני עטר,
,24 צעיר שחרחר ושקט, עקשן שאינו מסיר
לעולם את החיוך מעל פניו.
לפני חמישה חודשים התייצב מוני בפני
מזכיר האגודה משה ורניק, סיפר לו על
רעיונו להקים קבוצות נשים. ורניק — אביה
של דוידה, אחת החלוצות בקבוצת הבנות —
לא איבד עדיין, בגיל ,38 את הקשר עם הדור
הצעיר.

ההיסטוריה חזרה ער עצמה
יו רגיל! התעמל! בבעייה. הוא ידע היסב

( שמכבי נס־ציונה, בעלת העבר המפואר
עוד מלפני קום המדינה, ירדה פעמיים מגדולתה.
אחרי שניטשה על־ידי שחקנה המהולל
דניאל ילובסקי (שעבר לבית״ר תל־אביב)
,ירדה הקבוצה אל הליגה השנייה.
בשנות ד,־ ,60 ועתה בשמה החדש, הסקציה,
העלו צעירי המושבה את הקבוצה אל הליגה
הלאומית, שם החזיקה מעמד שנתיים
בלבד.
אולם בשנה שעברה הסתלק אברמלה
שטמברג למכבי תל־אביב, גברי בן־שמעון
קיבל שיחרור לבית״ר תל־אביב ומבקיע השערים
אליעזר צווייג חזר במפח־נפש לאר־צות־הברית,
אחרי שלא נמצא פיתרון לבעיותיו
האישיות. ורניק החליט לומר: כן.
מוני החל מקבץ בנות. בשבוע הראשון
הופיעו עשר, מהססות ונבוכות. בשבוע השני
כבר היו לו ,22 ובשלישי — ארבעים.
היום יש לו ,50 בנות 11 עד ,21 פייטריות
אחת אחת, נלחמות על הכדור עד טיפת
זיעתן האחרונה, ונהנות מזה יותר מקהל הצופים.
ולאגודות הספורט בארץ יש מיכרה
זהב חדש, שימשוך רבבות למיגרשים.

סוציאליזם כרגליים

;מלכה גבית

בדירתה בתל־אביב נראית הדיילת
ריקי בך־בסט בשמלת חתונה מ־קיבלה
במתנה כאשר זכתה בתואר

״מלכת נמלי־התסופה״ .משמאל נראית ריקי משחקת כדורסל עם ילדים
בשכונתה, בבית־הספר הקליר — הסמוך לביתה. ריקי בת ה־23
טיפוס של נערת־זוהר, מסתכלת על החיים באורח מעשי לחלוטין.

•יי א רל! הכנות נהנות. גם ההורים
/מרוצים. כשהבנות מתרוצצות על המגרש,
הן אינן מתרוצצות ברחובות — וזה
כבר שוזר. הרבה.
להרפתקה הנם־ציונית יש גם משמעות
חברתית: בתו של משה ורניק הפרולטר
מחככת מרפקים ומחליפה בעיטות עם דפנה
ואורנה פלדמן, בנותיו של הפרדסן עתיר־ההון.
בדרך כלל לא קיים קשר בין בנות
עשירים לבנות שכבות אחרות. אך על ה־מיגרש
הירוק, מאבד המעמד את משמעותו.
פה מדברות רק הרגליים.
איזה מין בת הולכת לשחק כדורגל? בטח
אחת גברית כזאת, שלא הולך לה עם בנים,
ושמחפשת תשומת־לב, לא?
לא. לא דובים ולא יער. צריך רק לראות
את הכדורגלניות של נס־ציונה, כדי להיח־כח
שהן חתיכות.
כמו דוידה ורניק, יפהפייה בלונדינית ו כחולת
עיניים בת ,14 שעשתה היסטוריה
כשהבקיעה את שער הנשים הראשון בישראל.
או מרים ג׳נח 17 שתרחורת ארוכת־שיער
ובעלת עיניים רושפות. או אחותה
אביבה בת ד.־ .14 או אורלי יצחקי, בובה
בלונדינית קטנה ועדינה, זריזה על המגרש
כשד, שלראדתה משחקת זו חווייה: משחקה
דומה יותר להופעת ריקוד.
כולן צעירות, כולן חתיכות, כולן נשיות.
אז בכל זאת, בשביל מה זה טוב, הכדורגל?
בפי
הבנות שתי תשובות — נורא פשוטות.
האחת: המשחק התובעני, המעייף, נהדר
לפיגורה יותר ממאה דיאטות והתעמלו־יות.
והשונייה :״אנחנו יכולות לעשות בל
מה שהב,גים יכולים. אנחנו שזזת להם.״

ט ר 7ן ט 1ו
לו אי

מה מפריד ין ע 1רללס קו ב!

עזר וייצמן סועד עם חיים לסקוב (בעיגול -תמונוג יעל וייצמן־אליגגהם כיום ובצעירותה)
כל הארץ היתד, בטוחה כי כאשר יתמנה
עזר וייצמן כשר־התחבורה, הוא יצליח
סוף סוף להסתדר עם האנפן־טריבל של כל
שר־תחבורה — ראש רשות הנמלים חיים

דסקוב.

תים בצה״ל.
היא כיום בת .49 לסקוב הוא בן .51
מה שהיה בנעוריהם נשכח. אבל אם יש

משהו שמונע מלסקוב לדבר חופשית עם
עזר וייצמן, הרי זה אותו משהו שהתרחש
לפני כשלושים שנה.

ה־14

כמה בנות אתם מכירים שחולמות לעשות
קאריירה של שחקנית? אם חסרים לכם
כמה ברשימה, אני יכולה להוסיף לכם.
מספיק שתספרו את אלה הצובאות על פתחי
התיאטרונים ומחתימות שחקנים וחושבות
שלהיות שחקנית זה לכבוש את כל
העולם.
אז בשביל אלה יש לי סיפור עם מוסר־השכל.
אסנת שדה עלתה לארץ לפגי
עשר שנים מפולין. בפלין היא שיחקה
בתיאטרון של אידה קמינסקה וגם בארץ
המשיכה להיות שחקנית.
עד שיום אחד החליטה שלבחורה בלונדית
נאה ואלגנטית כמוה, מישחק זה לא
סחורה בארץ• במשך תקופה ארוכה ניהלה
אסנת רומן עם קבלן שיכול היה להרשות
לעצמו להעניק לה במתנה דירה ברחוב
שלומציון המלכה בתל־אביב.
אבל רק נגמר הרומן, נגמרה גם הדירה.
אסנת הגיעה למסקנה שדירה זה דבר טוב,
אבל לא מכנים כל כך. היא מכרה את הדירה
שהשאיר לה הקבלן. וקנתה תמורתה
טרקטור העובד איישם בביצורים בסיני.
עכשיו יש לאסנת הכנסה נקיה של כ־5000
ל״י בחודש והיא לא צריכה להתאמץ ולהיות
שחקנית, לנדוד בדרכי הארץ ולחזור
מאוחר בלילה הביתה•
השבוע חזרה אסנת מטיול בקונגו, לשם
נסעה עם מיליונר גרוש. לחברותיה, שהיו
בטוחות שד,מיליונר ישתגע להתחתן עם
אחת שיש לה טרקטור מכנים, נכונה אכזבה
,״זה לא זה,״ אמרה אסנת.
.עכשיו היא נמצאת בלי מיליונר וגרה בדירה
שכורה ברחוב כ״ט בנובמבר. הדירה
אומנם לא שלה, אבל רהיטי לואי ד,־14
שבה הם כולם שלה•
אז אני שואלת אתכם, לכמה שתקניות
בארץ יש טרקטורים ורהיטי לואי ה־? 14

אבל עזר התמנה כשר־התחבורה והעניינים
עוד לא מסתדרים כל כך טוב. אומרים
שגם עזר, שהיה פעם פיקודו של לסקוב,
עדיין לא מוצא איתו שפה משותפת. אבל
במיקרה זה לא עזר אשם. ללסקוב, כך אומרים,
יש מעצור פסיכולוגי מכל מה שקשור ;
עם משפחת וייצמן.
תחילת הסיפור נעוצה באיזה מקום בסוף
שנות השלושים או בתחילת שנות הארבעים.
חיים לסקוב, שהיה אז אחד מאנשי
הפו״ש של ההגנה, היה אז מאוהב באהת
היפהפיות של חיפה, יעל וייצמן, אחותו של
עזר, שהיתר, אז בשנות העשרה שלה ובגיל
15 כבר היתד, חברה בהגנה• הרומן
ביניהם הגיע לשלב כזה שיום אחד אזר לס־קוב
הצעיר עוז והלך לבקש את ידה של
יעל מידי אביה האגרונום יחיאל וייצמן,
אחיו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל
חיים וייצמן. הוא נענה בשלילה.
לסקוב לא שכח לעולם את הפגיעה ש־פגע
בו יחיאל וייצמן. כשפרצה מלחמת העולם
השנייה, התגייס לצבא הבריטי, בו
הגיע לדרגת מייג׳ר. ואילו יעל, היא עברה
לירושלים ללמוד כימיה אורגאנית באוניברסיטה,
פגשה בקצין בריטי שנפצע בקר־טוברוק,
בשם קונל אלינגהם, ונישאה לו
ב־ ,1943 אצל מושל המחוז הבריטי בירושלים.
ב־ 1945 עזבה יעל את הארץ, התגוררה
מאז בבריטניה, ילדה לבעלה בן ובת.
לסקוב
עצמו נישא גם הוא בינתיים, לשולמית
חן. אבל הפצע שנפצע בלבבו באהבת
נעוריו לא נרפא•
לאחרונה, אחרי 25 שנים, חזרה יעל ועלתה
לארץ עם בעלה הבריטי. היא עובדת
כמדענית במכון וייצמן וילדיה משר־

מרגלית חזרה לפני במה שבועות לארץ,
גרושה, וחזרה מייד לבמה. היא התקבלת

חזרה אד הבמה
לצוות שחקני המחזמר שיער.
מי שחושב שמרגלית תתפשט בהצגה,

חי בטעות. בהצגה הזאת לא מכריחים אף
אחד להתפשט ולא עושים חזרות על זה.
נכון ׳שמי שנכנס לאכסטזה תוך כדי הצגה
מתפ(ו1ט, כמי שזה קורה בכל מקום בעולם
כמעט, ולא אומרים לו שום דבר רע ודא
מורילים לו מהמשכורת.
אבל קשה׳ להאמין שזה י יקרה דווקא למרגלית
אנקורי.

ח תונ הבמ ספר ה
ספר האופנה התל-אביבי, דייב אבר-
ג׳י, נגמר. נערות״הזוהר של תל-אביב
יכולות עוד לטפח אצלו את שערן ולהוציא
מתחת ידיו את המודל האחרון
של התיסרוקת הבינלאומית, אבל לק-

דיסקוטק ״מאנדיס״ והיתה החברה
הכי ממושכת של דייב. האשה שזכתה
בו היא דיאנה, דוגמנית גרמניה צעירה
ובלונדינית, שקישטה בחודשים האח רונים
את חיי״הלילה של תל־אביב.

מרגלית אנקורי
חמש שנים בילתה מרגלית אנקורי
בגלות. אס מישהו לא זוכר בדיוק את השם,
כדאי להזכיר לו שמרגלית אנקורי
היתה בזמנו זמרת ושחקנית קומית די
ידועה. היא עזבה הכל בשביל בעל טוב.
הבעל הטוב חי בארצות־הברית והיה ספר־נשים
ידוע ומצליח, וכל פעם שמרגלית
באה לביקור בארץ, היו לה המון פיאות
לא רק פיאות היו לה מהבעל. היה גס ילד..
נוכריות שעוררו קינאה אצל כל חברותיה.
אבל כמו כל הדברים הטונים, גם זח נגמר.

כמן ב״אפולן 13״
אם היתה ישראלית שעשתה שיזון טוב אז זאת היתה בטח רותי וויטנברג.
1957 נישאה רותי, בתו של פרופסור לשפות ומי שהיתת פעם ידידתו של אורי זוהר,
לנאזא יאסטרוב, אחד נזנוומחי החלל של ארצות־הברית.

בדצמבר

הוא לא היה מסוג המדענים הנחבאים אל הכלים. הבעל בן ה־ 40 פלוס הוא אחד ממנהל׳
סוכנות החלל של ארצות־הברית, דמות ידועה המרבה להופיע בטלוויזיה ולכתוב ספרים
על הנושא. לרותי, ישראלית אינטליגנטית ושואפת הרפתקות, שבילתה שנה באוסטרליה
בין מקרקפי גולגלות, היה נדמה כי באה אל המנוחה ואל הנחלה. היא נישאה בבית־הכנסת
הפורטוגזי בניו־יורק ונסעה לבלות את ירח הדבש באיי הבתולה דווקא.
לאחרונה היא הגיעה לארץ. אבל לא בתור גברת יאסטרוב אלא כרותי וויטנברג. הנשואים
עם גאון החלל נגמרו אי־שם בחלל. יש אומרים כי הסיבה נעוצה באמו של הגאון הצעיר.
אחרים טוענים כי תקלות כאלה קורות. אם זה יכול להתרחש באפולו , 13 למה שזה לא
יקרה גם אצל מדען מלל?

דייב ודיאנה
בוע עימו פגישה, או לצאת לבלות אי-
תו ז זה כבר לא בא בחשבון.
כי דייב, שהיה אחד הרווקים המבוקשים
בתל-אביב, התחתן. סופית ולגמרי.
הכלה המאושרת אינה דווקא אותה
יפהפיה בריטית, זו שעבדה כמארחת ב־

דייב נסע עימה לגרמניה, כדי לבקש
את ידה מהוריה, כמו שכתוב וחזר
משם לא רק עם האישור אלא גם עם
הטבעת. מה שבטוח הוא שלדיאנה יכלו
להיות התיסרוקות היפות ביותר בעיר,
אבל היא מעדיפה שיער גולש וחלק.

ש ע שינו

ליחה להפיח רוח נכונה בשחקניה, ובעיקר
בזיוית, המגלמת את הדמות הנשית המוזרה.
על הבימה נוצרת אומנם תחושה של
אבסורד שיכול בעצם להיות ממשי ואפשרי
מאד. חבל רק שבסוף ההצגה, לא

הודגשה יותר הרגשת האשמה המתחילה
להיווצר בגיבור המחזה.
מי שאינו חויסש מתיאטרון האבסורד יוכל
למצוא כאן חומר מעניין למחשבה בביצוע
המפתיע לטובה.

סרטים

לית: בשביתה שפרצה בקיץ של שנת 1931
בעיירה אדלן שבשוזדיה, ושהסתיימה במרחץ
דמים.
וידרברג עוקב אחרי התפתחות השביתה,
התמודדות הפועלים עם המעבידים, הופעת
מפירי השביתות, ההתנגשות בין הפועלים
למפירי השביתה וההתנגשות הסופית ביניהם
ובין המשטרה והצבא.
מצד שני, הוא מציג, זה לעומת זה, את

המהפכה השוודית
אדלן ( 31 תכלת, תל־אביב) —
הוא סרט שזיכה את הבמאי בו וידרברג
(אלווירה נזאדיגן) בפרס בפסטיבל קאן בשנה
שעברה. הסרט, לפי צו האופנה של הקולנוע
האירופי הצעיר, עוסק בבעייה סוציא־

קארן במיבחני ״שיער״
לא מן הנמנע כי הדוגמנית קארן
דונסקי תתקבל ככוכבת הגירסה הישראלית
של המחזמר ״שיער״ .קארן הש-

של זימרה. לפני חודשים לא רבים ערכה
את הופעת הבכורה שלה כזמרת.
קארן המתקרבת לגיל ,30 היא ילידת
שוודיה, שעלתה לארץ בשנות ה־,50
נישאה לפני כשש שנים לשלמי דונסקי,
בן למשפחת דונסקי המפורסמת, יוצאת
דרום־אפריקה. אביו של שלמי הוא מנהל
בנק ״יפת״ וראש-המועצה של כפר
שמריהו.
קארן היתה הדוגמנית הישראלית הראשונה
שהצטלמה לפני חצי שנה בצי*

מת. סצינות העירום בהצגה הישראלית
יקוצצו עד למינימום.

הדוגמנית קארן דונסק*
תככב במחזמר ״שיער״ ?
תתפח השבוע במינחנים, הציגה לראשונה
את יכולתה כזמרת וכרקדנית. מפיקי
ההצגה מתלבטים עתה בבחירה בינה
לבין צעירה אמריקאית השוהה בישראל,
ושהיא עדיין אלמונית.
רק מעטים ידעו כי בצד הופעותיה
כדוגמנית-מסלול וכדוגמנית-צילום, עוסקת
קארן דונסקי גם בלימוד אינטנסיבי

לומי עירום, וצילומי העירום המסחריים
שלה מופיעים בשבועות אלה במודעות
פירסומת בארץ.
בגירסה הישראלית של ״שיער״ תוכל
אולי קארן, אם יוחלט סופית להציע לה
את התפקיד, לגלות את כישרון הזימרה
שלה. אבל היא לא תצטרך לחשוף את
גופה כפי שהיא עושה בצילומי הפירסו־

תיאטרון

,גדע וןזינ גר יהיה
דון קישוטבמחזמר
״איש למאכשה״ בברודוויי

הצגה חדשה

גדעון זינגר, שיצא לפני למעלה משנה
לתקופה של שלושה חודשים כדי להופיע
בתפקיד הראשי במחזמר איש למאנשה בהמבורג,
נאלץ שוב לד־1
חות את שובו לארץ.
זינגר סבב עם
ההצגה בשווייץ, אוסטרית
וצרפת. לפני
שבוע החל להופיע
בתפקיד הראשי בקומדיה
המוסיקלית
הבטחות, הבטחות
של ניל סימון בברלין.
באוגוסט עומד
זינגר לטוס לניו־יורק,
שם יופיע בתפקיד
דון־קישוט בזינגר
מחזמר
איש למאנשה
בתיאטרון מרטין בק בברודווי׳ ,תפקיד אותו
מילא בהצלחה בגירסה העברית שהוצגה בהבמאי

תיאטרון גיורא גודיק
מנחם גורן יצא לדנמרק כדי לביים שם
קומדיה קולנועית הנקראת בשם גזר. לקומדיה
זו אין שום קשר לישראל והיא עוסקת
בנערה ג׳ינג׳ית המשגעת עיירה שלמה.
הגירסה האנגלית של המחזמר חישראלי
קזבלן, בכיכובו של יהורם גאון,
תוצג בפרמיירה בלונדון בחודש אוגוסט.
מפיקי ההצגה עדיין משלימים את הרכבת
הצוות וטרם הוחל בחזרות.

מוצא

ללא
הלבירינט (בימת צוותא) .מזכיר
ברגעים רבים את המשפט של קאפקא,
ואין בכך כל פלא, מחבר המחזה, הספרדי
פרננדו אראבל, אחת הדמויות הבולטות
בתיאטרון האבסורד, יוצאמהנחה דומה
מאד לזו של הסופר היהודי הצ׳כי: האדם,
במחזותיו נמחץ תחת מרות שאינו מבין
את פשרה כלל ועיקר, או את משמעותה,
הוא אינו יכול לערער עליה ואינו
מסוגל להתקומם נגדה.
בהתחלה יש לו, לאדם הקטן( ,אטיין ב־לבירינט)
מעט תקוה. הוא כבול באזיקים
אך בידיו משורית, והוא מנסר במרץ.
אולם כשהשרשרת ניתקת הוא מוצא את
עצמו במבוך של שמיכות, שאין ממנו מוצא.
יצור נשי — אולי פרי דמיונו —
מצית בו זיקי תקווה חדשים ומכבה אותם
מיד בהדגשת חוסר הישע שבמצבנו.
אדון רם מעלה, שהטיל אותו לשבי, מודיע
לו שיעמוד למשפט; השופט מוצא
אותו חייב בדין, וכל זאת מבלי שיוכל
להבין את המתרחש סביבו. מה שחמור
מכל הוא שבסופו של דבר אינו יודע
עוד אם הוא באמת חף מפשע או לא.
ההצגה, כפי שהעמידה אותה אהובה.
ליאון׳ מעבירה בצורה משכנעת את רעיונותיו
של אראבל אל הקהל. הבמאית ד,צ־

צורת החיים של מעבידים ופועלים, כשה־נוקשות
הקרה, החמורה והמאופקת של בעלי
ההון בולטת במיוחד על רקע האח־ירה
החמה והפנים המחייכים של בני המעמד
העובד. ולבסוף, יש בסרט תיאור מלבב
ממש של נערים׳ בגיל ההתבגרות, ההופכים
לגברים בעל כורחם, כשהוריהם נפגעים בכדורי
הצבא.
הצרה בסרט היא שהוא יפה מדי. צילומי
הצבע הנפלאים והמעורפלים במיקצת בנוסח
אלווירה מאדיגן מקסימים כל כך עד שקשה
להתייחס בחומרה של ממש למה שמתרחש
בתוכם. רק לקראת הסוף, בעזרת התנועה
על המסך והעריכה, מקבל הסרט מימד
טראגי ממש, ותורתו הסוציאלית מפסיקה
להישמע כתעמולה מילולית בלבד.
לעומת זאת, בכל הקשור באוזירה, בהצגת
תום נעורים, בחיבה בין הורים וילדים או
בין הילדים לבין עצמם, מצטיין הסרט ברגישות
הראוייה לשבח. אם אין זה הסרט
הסוציאלי הגדול אליו התכוון וידרברג, הרי
שכדאי בהחלט לראות אותו בזכות העדנה
בו מתוארים היחסים האישיים בץ הדמויות
השונות ובזכות סצינת ההתנגשות בין הפועלים
לצבא.

איך לא להצליח בעסקים,
במאמצים גדועים
* * קח את הכסף וברח (ארנוון־
דויד, תל־אביב) — הוא הסרט הראשון שביים
הקומיקאי האמריקאי ודדי אלן. עד עכשיו
השתתף בכתיבת תסריטים (מה חדש,
חתלתולה) ובמישחק (קאזינו רויאל) וסרט
זה אינו אלא המשך טבעי בדרכו של מי
שנחשב היום לאחד האנשים המצחיקים ביותר
באמריקה.
הסרט כולו עשוי בצורה של תוכנית טל־

ויזיה המספרת כביכול את קורות חייו של
השודד הפחות מוצלח שפשט אי־פעם על
היבשת האמריקאית.
וירג׳יל סטארקוול, זה שמו של האיש. המסוכך,
הוא צעיר קטן קומה, מצומק,
ממושקף וחסר ישע (אלן מגלם אותו בעצמו)
,הבוחר במלאכת השוד רק משום שאינו
מצליח בשום דבר אחר.
דרכו בעולם הפשע מספקת לאלן אפשרויות
רבות להמצאת בדיחות ויזואליות ומילו־ליות.
למשל, וירג׳יל מנסה לשדוד בנק, הוא
כותב פתק ובו הוא מצווה על הקופאי למסור
לו מייד את כל הכסף. אלא שבמקום
זאת מתחיל הקופאי להתח־כח עימו על שגיאות
הדיקדוק בתוכן הפתק, ותוך זמן קצר
מצטרף הבנק כולו לדיון על ניסוח ופירושו
הנכון של התוכן.
הליקוי העיקרי של הסרט הוא חוסר האחידות
שלו. הוא בנוי קטעים קטעים, חלקם
מצחיקים יותר, חלקם פחות, ההומור
שבו אינו נהיר תמיד לקהל ישראלי, שאינו
רגיל לסוג זה של תוכניות טלוויזיה או ל-
השקפות־העולם באמריקה (לדוגמא: הדרך בה
מראיינים את הוריו של וירג׳יל) .לא פעם
מורגש החיסכון בכסף, באיכות הצילומים או
בתפאורה, ואלן עצמו, כבמאי חסר נסיון,
משתמש במצלמה בעיקר כדי להבליט את
עצמו ואת תעלוליו.
לעומת זאת מומלץ הסרט בפני השולטים
בשפה ״האמריקאית״ ובאווירה השוררת מעבר
לאוקיאנוס.

קוצייו המהפכן
* ¥טפפה (אסתר, תל־אביב) — הוא
אחד מאותם המערבונים האיטלקיים המצולמים
בספרד, שעלילתם מתרחשת במקסיקו
ושחקניו הראשיים לוקטו מבני כל אומות
העולם. גיבורו של הסרט הוא שוב האיכר
המקסיקאי, העני המרוד שאינו יודע קרוא
וכתוב, המצטרף לכל מהפכה.
טומאס מיליאן, שהיה בזמנו שחקן רציני
בסרטי אזזירה איטלקיים וזכה להצלחה קו־פתית
פושרת בלבד, לבש את דמות קוצ׳יו,
שסכיניו זריזים מכדורי אקדח, וכבש בזאת
את לב הקהל הרחב.
כאן אומנם שינה את שמו. קוראים לו
ספסר״ והוא אינו משליך אפילו סכין אחת.
אבל חיוכיו צחורי השיניים מבהיקים ושובבים
כתמיד, רעמי צחוקו מהדהדים שוב
ושוב, וגם פליטות הפה, במיבטא מקסיקני
מתנגן, אינן נעדרות ממקומן.
מובן, שאין צורך להתייחם ביתר רצינות
לסרט מסוג זה. ההרכב כבר ידוע מראש:
כך וכך מעשי אונס, כך וכך כפרים
עולים באש, כך וכך רציחות וכך וכך מעשי
אכזריות, ונבל אחד ראוי לשמו — ב־מיקרה
זה דמותו האימתנית של אורסון
ידלם, שמבטיו הערמומיים וקולו העמוק כמעט
וגונבים את ההצגה בסצינות המעטות
בהן הוא מופיע.
אבל בסוסו של דבר, זה סרטו של תומאס
מיליאן, מעריציו מקבלים באהבה ובצחוק
כל מה שהוא עושה (אפילו כשהוא מתיימר
להיות רציני) ויש להניח שחובבי סרטי הפעולה
ימצאו את מבוקשם בעלילות טפפה
בערבות מקסיקו.

תערוכות
חדש בג ל ריו ת
* * פורמטים קטנים נגלריה גור־דון,
תל־אביב) .עשרים ושבעה אמנים המיוצגים
ברובם בעבודות ישנות מן האוסף הפרטי
של הגלריה. אין הפתעות.
* * תערובת קיץ (גלריה נזבט, תל־אביב)
.עשרה ציירים בתערוכה ללא מכנה
משותף, ביניהם פייר אלשינסקי הבלגי
ופוטו הודנצואלי, המיוצג בליטוגרפיה. מי•
כאל ארגוג בתמונות חדשות מהסידרה
שתייצג אותנו בביאנלה של ונציה בנוסח האסכולה
האיטלקית, משה קופפרמן בשלוש
תמונות בנויות בספונטניות מתוכננת,
איון שויבל, המוכיח שוב את שליטתו
הטובה ברישום. המנתח הפלסטי יוסף
וינשטיין מפתיע בתחריטים צבעוניים.
* * תערובת קיץ (גלריה בינט, תל־אביב)
.ציירי הגלריה, ביניהם חנה טיכו
ברישומי עיפרון ואקזדרל, טובה כתמיד.
רפאל וחש מצויין בשתי עבודות קטנות
המעידות על כתב־יד אישי.
* * יעל דויד (גלריה דוגית, תל־אביב).
ציורי פסטל המוערכים בהדבקות. שתי גישות
שאינן מתחברות להרמוניה אחת, כשמצד
אחד ישנו רישום קליגרפי ולעומתו
מישטחים גאומטריים נוקשים.
העולם הזה 1704

ה אם בעלך כיוס— הוא עדיין אותו אדם אוהב מאז?
בכל אחת מהשאלות הבאות, סמני את
התשובה הנכונה ביותר לגביין.

. 1כאשר את מעירה שאין לד
מה ללבוש, בעלך -

עונה, :אל תשתטי׳.

ב. מציע שתלבשי את השמלה הכחולה
ההיא, שכה הולמת אותך.

בוחן בחשד את תוכן הצלחת.
אומר, :את יודעת הלא שאני שונא
כבד.׳
נזכר לשאול מדוע את אף פעם לא
עושה את השקשוקה הנהדרת הזו
שאמא שלו תמיד עושה.
אומר שאת טבחית נהדרת.

. 9אגיזרי הרחצה
שלו כוללים -

ג. נותן לך כסף לקנות משהו חדש.
ד. מפרט בדיוק מושלם את כל הבגדים
שקנית מיום שהתחתנתם.

. 2התבשמת

כבושם

חדש.

שואל מה הניחוח המוזר הלזה.
לא מרגיש כלום.
מתנשם לרוויה ואומר, :אה, איזה
בושם מגרה.׳
אומרו, או, אני רואה שקנית אותו
בושם כמו המזכירה שלי.׳

. 1 0במה פעמים, כשנה האחרונה,
זכית לקבל ממנו ארוחת
בוקר כמיטה ז

. 3בעיניו בילוי ערב טוב פירושו

לא השתנה.
השמין כמו חזיר.
חתיך הוא מעולם לא היה.
נעשה דווקא סולידי ומרשים.

סוף־סות נסתם
הכיור במטבח
. 5על שפת־הים הוא -

אומר לך, :נו, תעשי משהו.׳

פעם אחת מסכנה.
כל שבת.
״ארוחת בוקר במיטה? יצאת מדעתך״
מפעם לפעם.

. 11 אתם יוצאים למסיבה. הוא
ככר לכוש, מובן /ררך, ו- -
כשנישאת, היה בעלך אלוף נעורייך: אהבת אותו, הערכת אותו,
ונהנית מאהבתו והערכתו. אולם אצל זוגות רבים, עובדת חיים
יסודית היא -אך אם עגומה -בי האהבה פגה עם השנים. כמקומה
באים ההתמדה, ההרגל, הנוחיות, הרגשת הביטחון -אפילו
האשליה העצמית.
כה קל להסוות את בל אלה כאהבה -האם כזהו המצב גם
אצלך? האם במקום האיש האוהב לו נישאת, מסתובב היום כבית
יצור אדיש ומשועמם, הנראה לפעמים באילו הוא מתאמץ להיזכר
מי את בעצם?,
האם אתם בתחילתו של תהליך עצוב זה -באמצעיתו -בסופו ף
כדי לקבל תשובה אובייקטיבית, עני על המישאל הבא.

אפולו — חטוב ושזוף, תאווה לעיניים.

—188
סבון
ורכרוכי כמו שבלול, לא מש־18 ^.
תדל בכלל לשמור על פיגורה.
עדיין מזכיר לך את השחקן האהוב
ב. ניגש לעבודה ומתחיל לפרק את העלייך•
צינור
מלמטה.
לא נורא, בהתחשב בגילו, אבל ברור
ג. מצלצל לשרברב.
שלא מה שהיה פעם.
ד. בא בטענות שאילו היית נזהרת •תר
במה שאת זורקת לשם, זה לא היה
קורה.

. 6הכיור במטבח נפתם סוך־
סוה, אחרי שאת מדברת על
זה כבר שבועיים. ב עלן

ארוחה במסעדה והצגה טובה.
סרט קולנוע הכי קרוב לבית.
בילוי ערב עם חברים ש ל ובילוי
בית עם כמה ידידים קרובים
שלכם.

. 4מאז שנישאתם, זה מה שהחיצונית
: להופעתו קרה
הוא -

דיאודוראנט.
סבון משובה ומי־קולון לגברים.
דיאודורנט, אפטר־שייב, בושם לגברים,
ברילנטין לשיער.
כלום. לדבריו — ,בל הדברים האלה
מגוחכים, לגבר.׳
ארוחודבוקר במיטת הכלולות

מה זה
ערב טוב?

האישיים

. 7ביום
הוא -

השנה

לנישואיבם,

תמיד מביא מתנה.
מעולם איננו זוכר אותו.
מזמין אותך למסעדה.
מביא לך פרחים ומברך אותך —
שלושה ימים לפני או אחרי התאריך
הנכון.

. 8את מגישה
הוא -

את האוכל.

א. אומר שאף פעם לא סבל את ה־שימלה
הזאת.
ב. מביט בשעון ומעיר, :צריכים לזוז
כבר׳.
ג. אומר שאת ממש חלומית.
קנית אותה.

. 12 בשאת נזכרת במחזרים
שלך מלפני נישואיכם, הוא -

מגיב כאילו המחזרים האלו היו אידיוטים
לא רגילים.
אומר שמזל שהוא נכנם לתמונה —
לפניו היה לך טעם זוועתי.
מתחיל מיד להיזכר בחברות שלו
מלפני הנישואין.
אומר בהנאה שהתחרות היתה חריפה,
אבל לזכות בך היה שווה את המאמץ.

אוהב, לא אוהב,
אוהב, לא אוהב
. 1 3הוא אומר לד שהוא אוהב
אותך -
א. לעיתים תכופות.
ב. אף פעם .״בשביל מה? אם את עד
(המשך בעמוד )30

(המסוך מעמוד )29
היום לא יודעת שאני אוהב אותך,
כבר לא תדעי אף פעם.״
ג. רק כשאת שואלת.
ד. לפעמים.

. 1 4הזמנתם את הבום של
בעלך ואשתו לארוחת ערם אליכם

בעלך משבח אותך על הארוחה המוצלחת
ועוזר לפנות את השולחן.
משאיר לך את כל העבודה והולך
לישון במצפון שקט.
אומר שהצלחות יכולות לחכות עד
מחר.
עוזר לך לרחוץ את הכלים ולגמור
את כל העבודה.

טבלת הדירוג
בטבלה הבאה רשומות מספר הנקו־דות
שבהן מזכה אותן כל תשובה.
סכמי את הנקודות טל נייר נפרד.

25 עד 42 נקודות :
;־•*נינ*ינינ״ני2י4ני^^
לא פלא שאת מאושרת. בעלך אוהב
מבין ומעריך אותך בצורה לא רגילה. לעולם
לא תשתעממי איתו. הוא נהדר היום
כמו ביום שנישאתם. ייתכן שאפילו השתפר
עם השנים! את ברת־מזל מאין כמוך.

5ו עד 25 נקודות:
משדותעיוניס ר׳ ייי /ס —

נזבללה 16ז;יו 0״וז 5״ 0ווח .5*0מגינה ע ל העוני בפני דר,בון

אחת
בישראל והיא של 1סומן בינג ליניאר

את אוהבת עדיין את בעלך, אבל אינך
יכולה להימנע מההרגשה שהוא יכול היה
להרשות לעצמו להתאמץ קצת, מדי פעם,
ולהיות יותר נחמד. הוא שוזר, עדיין את
אהבתך, אבל צריך להזכיר לו לפעמים שהוא
די בר־מזל לתפוס אחת כמוך. אולי
איזה פלירט קטן ותמים — כדי לעורר
את גחלת האהבה, הרוחשת אצלו שם כמוסה
מתחת למיטען האפרוריות של חיי
היומיום?

פחות מ־ 5ו נקודות
הכי טוב יהיה לשבת ולשוחח איתו —
אבל מלב אל לב. הוא אינו יותר האיש
שלו נישאת ושאותו אהבת — וזו עובדה!
הוא נהפך פשוט לאגואיסט קטן, ושוכח
שגם את שם חיה לצידו. רע.

שגעונותה־ 7 0
הכד וזרברים ע2־ טזנגוז ה־סד, נזגזפריגז רגו ער ה־צפוי
בהן, עושים כמסיים־ ,וזסיגזיס אפירו 1זי\2צמן
נזיוזזר דשם בך — נווזידיודוגיוז. אך מזרווז כד ואו,1
עשה דהבין וזה הם רוצים; ואיך וריר בעשור הבא.

האמבטיה האלקטרונית
רים. כיום צריכה נערה עדיין אומץ רב
להופיע כך על שפת־הים. בעוד שנתיים —
יהיה זה מראה מקובל.

מיטבח המחשבים
איך נחיה — לא בספירות עליונות של
עתיד גרעיני וטיסות לחלל — אלא את חיי
היום־יום שלנו, בבית, במיטבח, ברחוב.
שלוש התמונות בעמוד זה מיישמות את
העיקרון כי טוב מראה עיניים ממישמע
אוזניים, מצביעות לפנייך למה תוכלי ל
צפות
בשנים הקרובות.
בגד היום האוורירי בתמונה מימין הוא
פרי יצירתו של אופנאי־הצמרת הצרפתי
קוראג׳ ,ככל שהיחס אל המין והעירום
ייהפך טבעי ונינוח יותר, כן ירבו האיזו־רים
החשופים בבגדי־הים — כבבגדים אח־

בתמונה למעלה מודגם מיטבה העתיד,
המופעל על־ידי מחשבים אלקטרוניים ביתיים׳
שיהיו קשורים למחשבים מרכזיים.
מיטבח זה מוצג כבר היום באקספו 70׳ בטוקיו.
עקרת־הבית שבו בדגימה כיצד מכיסאה
הנוח במרכז, היא מפעילה את מיר־כות
הבישול, החימום, הניקוי, מיזוג־האוויר
והטלוויזיה הפנימית.
בתמונה משמאל נראית האמבטיה האלקטרונית,
המוצגת גם היא באקספו 70׳ :את
נכנסת לתוך הסיר הגדול הלזה, זוכה בו
לאמבטיה, מרחץ זיעה ו/או אדים, עיסוי,
ניקוי העור — והכל כמובן לקול מוסיקה
כבקשתך.
שגעונות נעימים למדי, ניתן לומר.

]המינלצוו! שלי
ביום שני קמנו כולנו בחמש בבוקר ללוות
את אבינו לשדה־התעופה. הילדים היו
נרגשים, אני ניסיתי לא להראות שאני קצת
מתוחה( ,״מדוע אתה מוכרח לטוס? אתה
לא יכול להגיע ללונדון דרך־הים? אז יקח

ימים, מאז שהוא בטעות הודה בפניהן שהו
א קיבל לא מספיק בבחינה בהנדסה.
גם בבית הרגשנו כולנו בחסרונו של אבא.
בערב, כשהילדים נכנסו למיטות, הבטחתי
להם שמחר בבוקר הם כבר יתרגלו .״אתם

גגוב הכלב הח> מהכלב המת
עוד שבוע, מה יש?״ ״אוהו, ניצה, אולי
תפסיקי לנדנד?״ פלא שהילדים חצופים, כשהם
שומעים את אביהם מדבר כך אל אי־מס?).
היחידי
שנראה שליו׳ היה בעלי. אפשר
לחשוב שהוא טס כל יום. האמת היא שזאת
הפעם הראשונה שהוא יוצא בכלל לחו״ל
מאז שהתחתנו.

כשהמטוס נהפך לנקודה קטנה בשמיים ו־אחר־כך
נעלם בכלל, חזרנו למכונית שקטים.
גס נשארנו שקטים כל הנסיעה. אפילו
דנה ורוני הפסיקו את התעללותן באחיהן
הבכור, שנמשכה כבר נונ־סטופ שלושה

יודעים,״ הסתכלתי בשעון ,״אבא הגיע מזמן
לאנגליה, ובטח שלח לנו כבר מיברק.״
יכולתי לראות שהרעיון מוצא־חן בעיניהם.

באחד הלילות התעוררתי לגלות את דנה
ליד מיטתי כשהיא בוכה בשקט :״
״הוא מת, הוא מת, אמא,״ התייפחה ברגע
שפתחתי את עיני.
״מה פתאום, ילדה?״ מיהרתי לחבק אותה
.״הוא רק מם באווירון לכמה ימים
ויחזור בריא ושלם אין לך מה לדאוג.
בטח רק חלמת חלום מבהיל, נכון?״
״לא אבא, אמא. ליום מת.״
ליום הוא הכלב שלנו.

אחרי שהתגברתי על היצר העז, הראשוני׳
הפרימיטיבי, הבלתי־ניתן־להתגרות, להפליק
לח. סטירתולחי מצלצלת בגלל התקפת
הלב שהיא גרמה לי, הלכנו יחד לראות
מה קרה לליוס. הוצאתי עליו את כל
הפחד והכעס שהיו בלבי, וכיבדתי אותו
בבעיטה טובה. המת התעורר לתחייה אחת־שתיים,
ומבעד לענן דמעותיה של הילדה
זרחה לפתע קשת של חיוך מאושר, למראה
שובו של אהוב־נפשה לארץ החיים.
״איזה מת על ראשך?״ זה מת זה?״
הוצאתי עליה את חמתי.

מה התברר? הילדה התעוררה באמצע הלילה
צמאה וקמה למטבח לשתות. בדרך
היא עברה ליד ליום הישן, וחרדה אחזה
אותה לפתע שאולי הוא מת. מחשבה די
מובנת, בהקשר לטיסתו של אביה בבוקר.
שלא לדבר על זה שליום באמת נראה כמו
מת כשהוא ישן, עם פרוותו המדובללת.
מה עשתה הקטנה? הלכה והביאה פנס-
כיס, והאירה לתוך עיניו של הכלב, לראות
אס הוא חי. ראיתם פעם עיניים של כלב
שמאירים לתוכן בלילה, כשהוא ישן, בפנס
ניס? נו, וזה שיכנע אותה שהכלב מת.
שכה אחיה, אס הכלב הדבילי הזה יעשה

עוד פעם חוכמה כזאת, הוא באמת יהיה
מת אצלי

13 הווועמדי הסוניים לתוארו הנסיך והנסיכה 70 על רקע האגם;בפארס נומת-גן

ימי רנ סי רו ה שי כו
^ חידה, שלא נפתרה בתום התחרות הראשונה ״הנסיך והנסיכה״ אשתקד —
1 1נשארה חידה גם בתום התחרות השנייה, שהתקיימה בבוקר יום החמישי
האחרון בפארק הלאומי ברמת־גן. חידה זו תישאר לא פתורה גם בתחרויות הבאות.
החידה היא — מי מתרגש יותר: המתחרים, בני השלוש עד שש — או הוריהם.
יוצא מן הכלל אחד, השנה, היה גבר בן חמש מבאר-שבע — עודד טובי, שאכן

זכה לבסוף בתואר הנסיך. הוא אכל בתיאבון מעוגתו, הודיע שהוא מתכוון לשיר
שני שירים כשיעלה על הבמה להציג את מועמדותו. כשהוסבר לו שמותר לו לשיר
רק שיר יחיד, ענה בשלווה :״כשישמעו אותי, יתנו לי לשיר גם את השיר השני״.
הפעם היחידה ששלוותו של עודד נפגמה והוא התרגש, היתה כאשר, לאחר
הכתרתו, שר למענו — במיוחד למענו — גדי יגיל, את ״זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו.״

התוכנית המגוונת כללה, בין היתר, הופעת
בכורה ארצית של הקירקס הישראלי. בתמונה
מימין: הליצן וימפי מרתק את מאות הילדים. ג׳ודי ואודי (בתמונה במרכז) ,זכו

למחיאות כפיים סוערות ולהתפעלות אין קץ מצד הילדים, שזכו סוף־סוף לראותם בחיים,
לא רק מעל מסן הטלוויזיה. ואילו גדי יגיל (בתמונה משמאל, ברגע הכתרת הנסיכה)
שהוזמן, להכתרה בלבד, נסחף בהתלהבות הפספוסים, השתתף באופן פעילברימוס מצב הרוח.

כוכבים לאוו היום

^ ננוס הגדור זנו וס
ש *1דדים -אולם נשו
^ הבחירה העלי! היה
^ מסיבת חג ענסיוו דאונים נוסכים

הנסיך של ישראל לשנת , 1970 עודד טובי בן
ך וך ון ך 1ך\8ך ן ןן ך ןן
11X * 11,41111 ^ 13 החמ ש, מ שיב ל שאלותיה של דליה פרידלנד,
| 11111
אשר הינחתה את המופע, ללא ת מורה כל שהי, וכבשה את לב הקהל ב הופ עתה החיננית.

קהל 3,000 הילדים והמבוגרים שנכח
בתחרות נהנה מהתוכנית, ממזג״האוויר
הנהדר, ומהאווירה הכללית של קרניבאל
ששררה בנשף הבחירה — אולי לא
פחות מאשר מעצם התחרות.
הפתעה בין הילדים עוררה אורית
כרמוש, כאשר סיפרה שאין להם בבית
טלוויזיה :״אז אין היא רואה, אליק
בליק בום׳?״ תמהה ג׳ינג׳ית קטנה בקהל
בקול רם.
הניחושים בקהל גברו והלכו, ככל שתאריכו
השופטים בהתייעצויותיהם. הפעם
היה הרכב השופטים מגוון במיוחד :
שרה קריניצי, אלמנת אברהם קריניצי
ז״ל, שרה פלד, אשת ראש עיריית רמת-
גן, ד״ר ישראל פלד, לאה תשבי, מנהלת
מדור גני הילדים בעיריית רמת-גן, מיכאל
בר-נתן, נציג ח,ברת ״אביר״ ,עודד
באומן, נציג חברת ״עלית״ וח״כ שלום
כהן.
אולם כאשר בחרו השופטים, בתום
התחרות, את עודד טובי כנסין ואת
אפרת טל המקסימה (עיניים כחולות,
שיער שחור) כנסיכה, פג המתח, ונשארו
רק חוויות הבידור. נראה היה שהבחירה
מתקבלת על לב כולם — גם על
לב המאוכזבים הקטנים, שלא זכו בכתר.
כאילו חידהדו עדיין באוזניהם דברי ד״ר
ישראל פלד, ראש עיריית רמת־גן :
״כל ילדינו חמודים, וכולם נסיכים
ונסיכות.
״גם אלה שלא נבחרו״.

המעמד חמומת׳

הנסיכה מאשקוו

אפרת טל בת החמ ש, כחולת העיניים ו שחור ת
השיער, הנסיכה של ישראל לשנת , 1970 מוכ תרת

בכתר הנסיכות — אשר הו כן׳ ב מיו ח ד על־ידי חברת עלית ו הע שוי כולו טבלאות שוקולד.

הרגע הגדול — הנסיך 1ה־ .
נסיכה מוכתרים בכ תרי השוקולד
שלהם, אוחזי ם בידיהם את מגילות הקלף ה מזכו ת או ת ם

ב שתיית בירה אביר חינם שנה תמימה. ה שופטים, מי מין לשמאל —
עודד ב או מן, לאה תשבי, שרה קריניצי, חי ה פלד, מיכאל בר־נתן.
שופט נוסף, אשר אינו מופיע ב ת מונ ה הוא חבר־הכנסת שלום כהן.

סין עם בני״משפח־
* עשויים להעסיק
תן עד מעל לראש.
י מתרכזת אן ורק
לדין, אינן שמה לב
יאש המשפחה. הפגה
נעימה צפויה לן
זמצע השבוע. אל
ו 2במרס -
;זים בהשקעות ל20ב
א פ רי ל
יוה ארון. אם תעשה
ן אתה עלול לאבד ברגע אחד הזדמ-
ת שלא תשוב משן שנה או יותר.

בנימוס, באלגנטיו ת ובשקט,
את מסוגלת בהחלט
למרר את החיים
לאלה הסובבים אותך.
מוטב שלא תע שי זאת
זווקא השבוע. קחי את
בני משפח תן וצאו לטיול
בחיק הטבע. תוכי
: 1 21 אפריל -
:20 ברואי
ניו תין יז נ ו להג שמה
מלאה אם רק ת שמור
ל קור רו חן ב שעת התרג שות. אל תסתבך
אהבה קלה ומטורפת, אינן בנוי לכן,

שוו

אתם נמצאים על פרשת דרכים, השתדלו
לשקול היטב את הצעד או תו אתס עומדים
לנקוט. טעות קלה תהיה גורלית. היזהרו.
לך, בת מאזניים, מצפות __״
ב שבוע זה נמה היתקלויו
ת לא נעימות. אם
תדעי אין לטפל ב מקור
הרע, תיחלצי מכל אי־נעימות.
אבל אם תנהגי
בפזיזו ת, המצב י לן
לסיום ה ויחמיר

טראגי. ועוד פעם — 23בספטמבר -
22באוקטובר
היזהרי 1במי שור הפי־נאנסי
מ צ בן ה שבוע לא
מזהיר ביותר. אם ל פנין עיסקה כלשהי,
ח שוב היטב לפני שאתה נכנס לתוכה.

חאז]״0

הרושם הוא זה שהשבוע שלכם עקרבים•
עד כמה שאפשר לראות מצפות
לכם הפתעות נעימות
ביותר. בכל השטחים.
קבלו אותן בזרועות
פתוחות והשתדלו לנצלן
עד הסוף• אבל
זה לא אומר שאתם
צריכים לקפוץ מעור-

כם. התחלקו בטוב לו
זכיתם עם אנשים
11ב אז ת טי בי
קרובים אליכם. לן,

עקרבה, מצפה השבוע
האהבה.נצי
הצלחה לא-נורמלית בחיי
ליה. לא כל פעם מזדמן מזל כזה.

1:111

שבוע התרכז עד
מה שאפשר בעכו-
תך. בעוד שבוע״שגו-
יים תוכל לעבור ל־עשים.
השתדל לתקן
]שרים שניתקת. הת*
כז בסילוק חובות
טנים ומטרידים וס-
ק כל מיכשול מה־רך.
עשה הכל בכו-
ות עצמן ואל תהיה תלוי ברצונות של
הרים. צפוי לך רומן עם בן מזל קשת.

תאומיס

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך כ ן הר בה
זמן. עליכם להי שמר לא לעבור את את ולהפקיד הגבול הגורל.
עתידכם ביד
תקופת הפרידה ש לן מאדם
קרוב א לין תימ שך
מעבר למצופה, אבל בסופו
של דבר הוא י שוב
אלין. קבלי אותו כ מו
שהוא וה שלימי עם גורלן.
את לא הצליחו ב23
בנו במ בר -
שום פנים ו או פן ל שנות ! 20 בדצ מ בר
או תו ורק תזיקי ב כן.
הקנייה הגדולה אותה תיכננת זה ז מן רב,
תידחה פעם נוספת. לב שי בגדים רועשים.

11 שח

בתחילת ה שבוע שב בהשתדל
לצבור
שקט.
הבא
ב שבו ע
מנוחה.
כו חו תי ך
תזדקק לכל
הפיזיים והנפשיים. גם
לן, סרטנית, כדאי הש בו
ע להפסיק להתאמץ.
בין כה וכה לא תראי
ו 2ביוני -
.20 בימוי
עמל ב טי ר ח תן. יחד עם
זאת כדאי לנ ס, סרטנים,
התחיל ל ח סון לשעת מצוקה. לעו מת הבורות
הרעות עתידכם צופן ב חו בו אושר.

ושבוע זה הזמן שלם
לשאוג, אריות.
שתדלו להתבסס ב-
וקום עבודתכם, הרו
בפעילות והרחיבו
ת תחומי התעניינותם.
עמלכם לא יהיה
שווא. אתם תקצרו
21 ביולי ־
21 באזגז׳סס

ת הפירות. נסיעה
ותה אתה מתכנן
זן רב, תתבצע סוף־סוף השבוע. הפ-
עה לא נורמלית, תגרום לן נחת.

אהבת חיין מגיעה. קבלי
או תו בז רו עו ת פתוחות.
הוא ב ש בילן. אי־תו
ת מ שיכי לחיו ת חיים
מאושרים. ח ב רין למקום
העבודה מנסים לנצל את
כי שלונן, הילחם בהם.
אל תוותר. הרי ב סו פו
2.ב או גוסט -
22בלזרייויגר
__ ש ל דבר אתה הוא החזק
ולא הם. התייחס ב־

ןזאפ קו ת לבני משפח תן ואל תיגרר לפרו־
! ק צ תו ח ^ו חז חזד^ להרבות ב מ סעו ת ובטיולים.

אם יהיו לן הפתעות השבוע, הן יהיו
כולן טובות. הממונים עלין תולים בן
תקוות — אל תאכזב
אותם. השתדל להוכיח
את אחריותן ואת
כשרונותין. הדבר
לא ייעלם מעיניהם. המרגיזות ההשפעות
הלוחצות עליך השבוע
עשויות לפוג — אם
רק תחזיק מעמד. צא
21בדצמבר -
10 ביוו א ר
בסוף השבוע לטיול
באוויר החופשי. יש

להיזהר מהצטננות. אתה מאוהב — ואם
תתמיד באהבתן, אתה בדרן לאושר.

אכזבה ניכרת תגרום לן ידידות עם אדם
שהיכרת מזמן. בלה את סוף ה שבוע ב חוג
המשפחה, רסן את יצ ריך,
והפנה את מי ר צן
ל שיגרות בונו ת וברו־כות.
הה שפעו ת המר גיזות,
הלוחצו ת עליך
השבוע, ע שויות לפוג
אם רק לא ת שקיעי עצמן
במלח מו ת ב טחנות־רות.
אינך יכול לתקן
20בינואר ־

את העולם, ז הו טיבם
$ובפב רו א ר
יי ז,
של החיים. ואין מה לע־שות
נגד זה. היה אדיב בע בוד ה והיה•
נכון לוויתורים, נ י זח א ן ורק ל טו ב תן.

הישמרי ביחסיין האינטימיים
עימו, אם
אינן נשואה לו ואם
לא תיכננתם חיי״מש־פחה
לעתיד. הוא אוהבן
בכנות. השתדלי
להיות מבינה ולהתאזר
בסבלנות, כי בסופו
של דבר זה יש־תלם
לן. השבוע תוכ־׳

ליהנות יותר בעזרת חושיין. האזנה
למוסיקה טובה וביקור בתערוכות יופי עו
לפנין במימד חדש. העצות שמציעה
לן חברתן הקרובה ביותר נאמרת בכנות.
אתה דג, היזהר בנסיעות ארוכות.

אהבה, שנאה...
אתן מוכרחות, פ שוט, ל שמוע את זה:
״לכל הנ מרות: שחושבות שהן מו של מות.
וב מיוחד לאלו שיודעות שאי אפשר להיו ת
,מו של מת .,ושכל זה אינו מפריע להן לאהוב
יום, טבע, הפלגות וטיולים ...וגם את חווה
אלבר שטיין
אוהבות את החיים, ו שונאות צבא, מ שטר
ומיליטריזם בכלל. ויחד עם זאת מוכנו ת
להכיר או להתכתב עם חייל קרבי המ שרת
לחוף הים הכי מקסים בעולם פרט ק טן
וחשוב, הן צריכות להיות בנו ת 19 ומטה
אבל בבקשה לא יותר מדי, ומטה׳ .לאלו
שתשלחנה ת מונ ה — ת שובה דומה,..״
לא איכפת לי לומר לכן של־ 39/70
קוראים רמי.

כנראה שהוא מסתפק עדיין במיליון הראשון
שלך.
אבל כן איכפת לו מהסקם־עוצר־ד,נשימה
שלך, הזהה בדיוק לזה של שכנתו הנשואה.
מחריד ממש! החמדנות הזו!!!
כן איכפת לו שלא־תהיי־בת־יותר־מ־29־
שנים• כן איכפת לו האנטי־דתיות־המוחלטת
שלך. ואיכפת לו מאד ״ראשך הפתוח״ לכל
הכיוונים!!!
עיקר שכחתי: ל3/70-י 4יש אופניים.

חורפים עוד מכתב אחד כזה ואני מתחילה לגמגם.
תראו מה הכינה לכס : 44/70
״ עו פו ת (נציים מאד) צייצו לי את מעל־ליין
הטובים — להם. ואני עפה להצטרף

לאהוב בצבעים
קודם כל אני רוצה להסביר^^ד/סגללוא
צנחן. אבל לא סתם צנחן, אלא צנחן עם
עיניים כחולות ושערות שטניות. קצת דמ-
ייו׳ ואתן כבר רואות אותו בצבעי אדום-
כחול־צהוב, עם הכומתה כמובן.
אבל למה הוא מעוניין רק בבנות עם
עיניים תכולות? זה אני לא הצלחתי להבין.
בטח בכדי לחבוש להן את אותה כומתה
מפורסמת, כשהוא חוזר הביתה מהצבא.

בין המינים
מזל טוב. ל״ 41/70 מלאו כבר 28 שנים.
ואני מוכרחה להזהיר או תן מראש שהוא
יכתוב לן מילים כמו התקופה שעברתי
בה הרבה, בבית־הספר שנקרא החיים
או הרי נאמר שהחיים מלמדים
את האדם וכהנה וכהנה דברים מסוג

חוץ מזה הוא הנה עד לפני ז מן קצר בן
מו שבה נידחת, והיום, ב היו תו בעיר, מ שעמם
לו נורא( .איפה נשמע דבר כזה?).
כן, הוא נימנה על הגזע החזק, הגבו ה
והנאה. את הצלתו היא מחפש בד מו ת המין
החלש, לאו דווקא יפה, אף לא גבוה, אן

בין הגילים .25— 20
מעט המכיל את המרובה, הייתי אומרת.

בן אי לא?
מעניין אותי רק למה התכוונו 0ד ,41/בני
ה־ 23 וה־ 22 בציינם :״אנחנו בחורים נחמדים
שאוהבים לבלות, ואשר הרוח הצעירה
המפעמת בנו דורשת את ביטויה,״ האם
התבטאות הנפש באד, לידי גילוי בהכרת
נשים בגיל?40—35
זה אולי לא יפה כל כך לומר, אבל לא
איכפת לי אם הם יצליחו או לא.

״התבונה הטהורה״
אני נאלמת דום, לנוכח כחול עטו של הירושלמי
הלז:
״לו תהי אי־בזה איימי /
אשר ב חינניו ת לבבה /
אדלג, אחלוף, מעל־ומעבר לחו מת /
הבדידות, ה שעמום, הריקנות; /
כי לא רעם פלאי־צליליו של ב ט הו בן /
ימלא חלל הריקנות/ ,
לא להט רי שפי־חרוזיו של שקספיר /
יכרכר מפץ חו מ ת הבדידות/ ,
לא זיקת־מעוף ״ ה ת בונ ה הטהורה״ של
קאנט /
יאלום תיקתוק השעמום.
״את באשר את שם, ותקיעת קרן־יער /
אז שאגת לביא מ מכור תו קטעה את /
ד׳ אמות מח שבותייך, היגלי ואמצי /
מי לו תיין אלי־מחבואי.״
אני מרשה לעצמי לנחש שאס תדעי לספר
ל־ 42/70 על מרקוזה, תבוא לו הגאולה.

כן/לא איכסה לו
לא איכפת לו שאת מכוערת. לא איכפת
לו גם אם אין לך מיליארד לירות בבנק.

הגל שחידון הצילומים של ״העולם
הזה״ נגמר. מתתי להכניס שם את התמונה
הזאת ואחת למאה שלא הייתם
מנחשים לעולם מי זאת. הגברת השמנמונת
שבתמונה אינה אלא — לא, אל
תתעלפו! — דיאנה דורס, מי שהיתה
עוד לפני עשר שנים פצצת־המין של הקולנוע
הבריטי, אם אתם זוכרים. למי
שלא זוכר אז: מה שמרלין מונרו היתה
לבריטים וב.ב. לצרפתים, היתה דיאנה
לאנגלים. עכשיו, בגיל ,38 היא החליטה
שמידותיה הטובות אינן צריכות להפריע
לה לחזור אל הבד. אם לא בתור פצצת
מין אז בתור פצצה סתם. היא תעשה
זאת בקומדיה ״אחרי שלושה חודשים״.
לחלקת התקוות שלך — מקווה לפריחה מתאימה.
״הרצפט:
פר שת גופי — רחב. דו פן חיצוני
ת סלקטיבית. צמחיה שדופה מתלתלת
לכתפיו. מבעי פרצופי — אינם ניתנים
להאמר כאן ב מבעיו הרבים (רמזורים) .תוכי
— חורף תמיד.
״בק שת רצון היו תו — ח צוב חזק. נ שוב
רוחות אחרות מאלה הנו שבו ת לידינו בפשרה
חמימה. אוהב ת את הארץ הזאת לנדוד
בה. להחיו ת את אד מותיה לחיו ת בהן.
וחורף תמיד כ מובן, כ מז בן.״
אין צו רן לספר ש־ 44/70 היא בת ירושלים,
זו שחוברה־לה־יחדיו.
אז אצל מי נדלק האיתות?

למכירה
מד, שאתן אוהבות:
אחד הקולגים שלי• ממוספר כ־ .45/70 לו
זקנקן 24 ,שנים, שפע של בדיחות דעת,
מיקטרת וחסרון־כיס כרוני.
רוצה לקנות?

במדינה
(המשך מעמוד )25

מדוע נזעמו לפתע אנשי המפד״ל באשקלון
נגד רב העיר?
הסיבה לכך קשורה במנהל בית־הספר
הדתי במקום, חיים ברץ, שהואשם בעשיית
מעשה מגונה באחת מתלמידות בית־הספר.
אבל ברץ הוא מפעילי המפד״ל, ואילו וול-
נר אינו כזה. כאשר
התארגנו הורי תלמידי
בית־הספר הדתי
כדי להגן על המנהל.
היה זה רב
העיר ששלח מכתבים
למשרד החינוך,
למשרד הדתות ול־ראש־העיר,
תבע לסלק
את ברץ מעבודתו
עד שלא תוכח
חפותו.
לדעת אנשי ד,מפ־הרב
וולנר
דיל עשה זאת וולנר
משום שיו״ר המועצה הדתית סרב להיכנע.
לדרישותיו למנות את בני משפחתו למשרות
רבניות בעיר ללא מכרזים. אולם תושבי
העיר, שאינם נמנים על אנשי המפד״ל,
התיחסו בהסתייגות להאשמות אלה.
הרב וולנר עצמו לא התרגש נוכח מסע
ההדחה שמנהלת נגדו המפד׳׳ל .״אין אני
שש לריב ומדון,״ אמר* ,הבריות הם שישפטו
ואני אקבל את הדין.״

ד ר כי־ אדם
עדות החמור עדיפה באחד הלילות לפני שבועיים יצא אלברט
כהן, תושב המושב מצליח שליד לוד, אל
העיר לוד כשעגלתו עמוסה ירקות לעייפה.
למחרת עמד להיערך בלוד יום השוק, ו־אלברט
רצה להקדים ולתפוס מקום טוב
לדוכן הירקות שלו.
אותו לילה, כמה שעות אחרי יציאתו לביתן
השוק של לוד, הופיעה המשטרה בביתו
של אלברט כהן. אחרי שלא מצאו
אותו בבית הזמינו אותו לבוא ולהתיצב
במשטרה. למחרת עשה אלברט כפי המצתה
עליו. עוד בטרם ידע מה רוצה ממנו המשטרה
הוכנס לחדר החקירות, נלקחה
ממנו טביעת אצבעות והוא הואשם בגניבת
כבלי־נחושת.
מסתבר כי המשטרה מצאה בעגלתו השניה,
אשר נותרה במושב כאשר יצא
לשוק, כבלי נחושת גנובים. בשדה מצאו
החוקרים את עקבות חמורו של אלברט.
״אונם כשהייתי קטן:״ .אלברט
כהן נשבע באלוהים, ברבי שמעון בר־יוחאי
וברבי מאיר בעל הנם, שאין לו כל קשר
לנחושת שנמצאה בעגלתו. לטענתו יכול

הסנדל לקיץ, לבית ולשפת הי ם...
קל ...נעים ...נו ח ...עיצוב נאה...
לכל הגברים בכל הגילים מותאם לפרי
הרגל (אורטופדי יציבות לרגל...

רי טי גקר ־

בינג־ליניאל

חשוד אלברט כהן
למה מאמינים לחמור?

היה כל אחד לקחת בהעדרו את עגלתו
השניה, שנותרה במושב, ולהעביר בה כב־לי־נחושת
גנובים.
אבל בידי החוקרים היתד, עדות משכנעת:
עקבות חמורו של אלברט.
״איך זה י״ תמה אלברט* ,אתם מאמינים
לחמור ולי לא?״
השופט ציווה לעצור את אלברט לשבעה
ימים.
*אינני אשם,״ ניסה אלברט לטעון* ,אין
לי כל תיק במשטרה.״
״ומה עם ענין האונס?״
*זה קרה לפגי שמונה שנים ובאמת לא
נחשב. אז הייתי קטן. חוץ מזה יצאתי ללא
משפט, כי גם אז לא אני עשיתי את זה.״

נסתיימה תקופה במוסיקת ה״פום״ :

״החיפועזיות״ ־ 10ף! חתונ ת הצ׳רצ׳יל
כאילו לא הספיקה

בשבוע שעבר היתה לונדון כמרקחה.
עם בוקר הופיע הדיילי נזירור כשכותרת
עבה מתנוססת על עמודו הראשון :״פול
מקרתני יפרוש היום מהחיפושיות.״ מיד
עם צאת העיתון לאור, החלו אלפי אנשים
לזרום לעבר בית חברת התפוח שברחוב
סאוויל. המצור הסתיים בשעה 2בצהרים
כשמנהל החברה אלן קליין כינס מסיבת
עיתונאים והקריא בפניהם הודעה מודפסת
שנשלחה אליו על ידי פול מקרתני. וזו
לשון ההודעה :״בעקבות חילוקי דיעות
מוסיקליים שנתגלעו ביני לבין ג׳ון לנון,
ובעקבות חוסר היכולת להתגבר על הריקבון
הכלכלי שפשה בחברת התפוח, אני

מודיע בזאת על סיום עבודתי בלהקת
החיפושיות ועל חיסול עסקי חברת התפוח,
מעתה ואילך אראה את עצמי חופשי
לפעול ככל העולה על רוחי, ולא אקיים
יותר שום מגע עם שאר חברי הלהקה״.
הודעה זו, שפירושה המעשי הוא התפרקות
החיפו שיות, האפילה על כל אירועי
סוף השבוע בבריטניה, ואפילו על משחק
גמר הגביע בכדורגל שנערך למחרת. קשה
היה למצוא אנגלי טוב אחד שההודעה לא
הכתה אותו בתדהמה ומילאה את לבו
בצער, וזאת למרות שהשמועות על קיצה
הקרוב של להקת ה חיפו שיו ת ריחפו באוויר
כבר כחודש ימים.

של פול מקרתני,
החיפו שיות, יצא יום
פיטר גדין, מנהיג
ליחה ביותר בבריטניה

הצהרתו המדהימה
בדבר פרישתו מ־אחד
לאחר מכן
להקת הבלוז המצפליטווד
מאק, בד,צ־

במחזמר

המשתתפת להקת הקצב
גארלנד התרשם ביותר מיכולת הבצוע
שלהם הזמר האנגלי טוני כו*
רום שולף הפתעות חדשות לבקרים. ד,ש־ה
שוקולדה,

שלושת

חברי

שהבמאי פטריק

״החיפושיות
מצעד הפזמוגים של

ה עו ב ט הו ה
מגירת תקליטים בין 26.4.70—20.4.70

תקליטונים
)1( .1וונוס — כחול מזעזע (אי.אם.איי).
)3( .2השתקפויות חיי — המרמלדה
(פאקס)

)2( .3להקה נודדת — תחיית קרידנס
קלירווטר
)4( .4שלום קאנדי היפה -ז׳אן
פראנסואה מישל (התקלים־חיפה)
)6( .5אני נכר — שיקאגו (סי.בי.אם).
(סי.בי.אם).

)10( .6מה אתה עושה כשאתה קם

בפוקר? — אריק איינשטיין ושלום
חנוך (הגר־פונודור)
)7( .7כלת קוסמי — ג׳אנים ג׳ופלין
( 0י.בי.אס).

)5( .8צלצול פעמונים

הארצ׳יס( א ר. ם י. איי).

)9( .9הוא לא ככד, הוא אחי -

(.10־) רככת

ההוליס (אי.אס.איי).
הכוקר — עוזי והסנוניות
(הד־ארצי)

מאריכי-נגן

י! — 1 0 /23 )1( .1חוזה פליסיאנו(אר.סי.איי).
)5( .2היי גלד — החיפושיות (אי.אס.איי).
)2( .3לד צפלין צ -לד צפלין
(אטלנטיק)

)4( .4פסטיכל סאן־רמו

1070

(התקליט־חיפה)

)8( .5איפה את,

אהובה ז׳ -יהורם
גאון (סי.בי.אס).

)3( .6יש תות דמו — האבנים
)6( .7דרך אבי

המתגלגלות (פאקט)
— החיפושיות

)9( .8ווילי והילדים העניים -
תחיית קרידנם קלירווטר

(סי.בי.אס).

.9ס גשר על מים סוערים -
)7>10

סיימון וגרפונקל
פסטיבל סאן רמו 1070

(סי.בי.אס).

(סי.בי.אס).

את פרישתו הסנסציונית של פול מקרת־ני
מהחיפושיות ליוד שני מאורעות שקרבו
את הקץ• יומיים לפני הפרישה העמיד פול
מקרתני למכירה את מניותיו בחברת התפוח,
והקים חברה חדשה ושמה הפקות
מקרתני בע״נז. בשבוע האחרון שלפני
הפרישה נסתיימה הדפסתו של תקליט הסולו
הראשון של פול, הנקרא בפשטות
מקרתני, ועליו 14 פזמונים שאת כולם
חיבר פול בעצמו. פרט מענין: את הרקע
המוסיקלי ערך פול מקרתני בעצמו׳ שניגן
על גיטרות, אורגן ותופים, ובישל לאחר
מכן את ההקלטות באולפנות הפרטי, אותו
הקים בתוך ביתו.
ומה היתה תגובתו של ג׳ון לנון לכל
הפרשה? אמר לנון :״פול מקרתני מקשקש
סתם שטויות. הוא לא פרש בכלל
מהלהקה. אני פיטרתי אותו מהלהקה לאחר
שהסתגרותו בביתו, והוצאת תקליט הסולו
שלו לא מצאו חן בעיני.״

להקת ״הצ׳רצ׳ילים״ בחתונת חיים רומנו וגליה כהן
הרה לא פחות סנסציונית בדבר פרישתו
מהלהקה. לדבריו, המוסיקה של הלהקה
נמאסה עליו ובדעתו להקים להקת קצב
חדשה. השבוע השחור של חובבי הפזמונים
באנגליה נסתיים בהתפרקותה המרעישה של
להקת ספוקי תו ת׳ אחת מלהקות הצמרת
של מוסיקת המחתרת. שמועות שהחלו
לפרוח השבוע מרמזות אף על התפרקותה
הקרובה של להקת היפים. מה אוכל את
להקות הקצב האנגליות?
י לאחר הבחינות הראשונות שנערכו
למועמדי המחזמר שיער, כמעט ברור
שלתפקידים הראשיים יבחרו הזמר דני
כן־ישראל והזמרת מיכל פרס, שהופיעו
זה לצד זו במחזמר המלך ואני.
מועמדים רציניים למנהיגי חבורת ההיפים

הסרחתשדקובי וכס
אם תפגשו בזקן מטורף, בעל שיער
שיבה ארוך, מתרוצץ ברחובות תל־אביב
וממלמל משפטים חסרי שחר, אל תמהרו
להזמין ניידת של בית־משוגעים. זהו בסך
הכל הזמר קובי רכט, המוכר ממצעדי
הפזמונים בזכותה של ליידי נוקבת, ששימשה
כנושא לפזמון המצליח שנשא את
שמה, ושהושר בפי קובי. אין זו בדיחה
פרטית של קובי רכט, אלא תפקידו החורג
מגדר השיגרה במחזמר קרחת.
אין ספק שקובי רכט הצליח להשיג
תוך תקופה קצרה יחסית, מה שלא מצליחים
זמרים וזמרות ישראליים ותיקים להשיג
במשך שנים. שנה וחצי בלבד לאחר
שהשתחרר מלהקת פיקוד מרכז, שבה ביצע
את הלהיט גבעת התח מו שת, קיבל את
אחד התפקידים המרכזיים במחזמר הישראלי
המקורי קרחת שחובר בכוחות משותפים
של הגאונים התורנים בשטח הפזמון הישראלי,
הלא הם יהונתן גפן, אלונה טוראל
ומישר, סגל.
מספר קובי :״למעשה, רציתי תמיד לה־כנם
לעולם התיאטרון ולשלב משחק וזמרה•
צעד ראשון בשטח זה עשיתי במסגרת
המצומצמת של הקברט הסטירי קטשופ

שחובר על ידי חנוך לוין. בהצגה הזו
היה קשה להתבטא בשירה בגלל אמצעים

קוכי רכט

.בקול ששון ושמחה, ובמזל טוב, התחתן
הצ׳רצ׳יל חיים רומנו, עם בחירת לבו
העונה לשם דליה כהן. שאר הצ׳רצ׳ילים
היו מיוצגים בחתונה בהרכב מלא לאחר
שהחלימו כליל מפציעות תאונת הדרכים
של החודש שעבר. אבל וחפוי ראש הסתובב
במקום מיכאל גבריאלוכ, שנאלץ
לקצץ את רעמת שערו בגלל חתך עמוק
בראשו. בינתיים התברר שרוכרט האק־סלי
עדיין סובל מתוצאות לוואי של התאונה.
הוא הוחש לבית־חולים לפני מספר
ימים לנתוח דחוף, לאחר שאיבד את כושר
ראייתו בעין אחת. כל המאורעות הללו
לא הפריעו לחברי הלהקה לסיים את
הקלטת פזמוני סרטו של אריק איינש־טיין,
שבלול, ואת תקליטם מאריך־הנגן.
טכניים לא מספיקים, ונעזרתי רבות בנסיון
שרכשתי בהקלטות פזמונים.
אחר כך עברתי לתפקיד הראשי בהצגה
לא ביו ם ולא בלילה, וזו היתה עבורי
התמודדות קצרה עם תפקיד רציני, התמודדות
שאותה אני מקוה, עברתי בהצלחה.
בשלב זה הקלטתי גם מספר פזמונים
שסגנונם חורג קצת מגדר הרגיל הן
בתוכנם והן בקיצבם. השילוב של משחק
רציני וההסתגלות למוסיקה המודרנית, מעניק
לי את ר,יידע הדרוש לתפקיד המסובך
במחזמר קרחת.
הדמות אותה מגלם קובי רכט בקרחת
היא של ד״ר אברהם קש, מדען מטורף
שהמציא את אמצעי התקשורת המודרניים
ומתכונן להשתלט בעזרתם על כל העולם.
מסביר קובי :״התפקיד של דוקטור אברהם
קש חורג קצת מהמקובל, בגלל הרעיונות
המטורפים שאותם הוא מייצג. התפקיד
גובש במשותף על ידי הבמאי ג׳ילברטו
טופאנו ועל ידי.״ נראה שקובי רכט נהנה
במיוחד מהתפקיד המותאם עליו בצורה
יוצאת מהכלל.
בקרחת יש מספר פזמונים שכבר הפכו
גלובליים וקיצבם מערבי מודרני, כמו הפז״
גלובליים וקצבם מערבי מודרני, כמו הפזמונים
פר ופרפר ו־איש מזג־האויר. שני
הפזמונים מבוצעים על ידי קובי במסגרת
תפקידו כדוקטור אברהם קש׳ ומהיותם
קרובים לסגנונו האישי של קובי, מובטחת
להם הצלחה מרובה•

ך—העולם

בד>ח 1ת
גולדה
• בכנסת מתלחשים פי לאחרונה נחתם הסכם חשאי
בין גולדה מאיר לבין המלן חוסיין, לפתרון בעיית
עבר־הירדן. חוסיין יתן את הירדן ואילו גולדה תיתן
את העבר.

• בשעתו, כאשר הוצע לגולדה מאיר לעברת את
שמה מלועזית לעברית ולהיקרא במקום גולדה —
זהבה, דחתה הגברת הקשישה את ההצעה בשתי
ידיים .״זהבה יש הרבה,״ נימקה את סירובה ,״גולדה
יש רק אחת״.

• אייקה שופיר (סליחה, שייקה אופיר) ,זה שסובל
מפלונטרים בלשון, אתם מכירים אותו — זה שגר
בכרדס־פץ, שלמד בפאקס־מיין, בקיצור — אייקה
שופיר, היה הפחות מופתע מכולם, כשנודע לו כי
מולדה גאיר (ושוב סליחה, גולדה) נבחרה לראשות
הממשלה .״זה היה ברור לכל,״ הסביר למקורביו,
״אין שהיא נולדה ראו עליה שהיא לגדולות גולדה ! ״

• עם כניסתה לתפקידה החדש כראש־הממשלה
הועמדה לרשות גולדה מאיר סוללה שלמה של בתבניות,
קצרניות, מזכירות, וסתם פקידות. האנשים של
משרד ראש-הממשלה הזדרזו ומצאו להן שם הולם :
״גו-גולדה גירלס!״

• אבל ההברקה הגדולה ביותר שייכת בוודאי לאותו
שר־ממשלה חדש, שלזכר אותה גברת נועזת מהאגדה,
שהקריבה את עצמה למען אזרחי עירה, הציע
לשנות את שמה של ראש־הממשלה ל ליידי גול-
דיבה.

יצחק פחימה,

ז׳בו טינ ס קי , 60 בני־ברק

הקורא פחי מה, ש שלח את ב די חו ת גולדה, זו כ ה
בפרס ה שבועי של 20ל״י. קוראים מתבק שים לשלות
חו מר למדור. מדי שבוע יוענ ק פרס לאחד
המ שתתפים, בסך 20ל״י__ .

האלמנהלוין חחטי
מאת חנוך

נוסעים למחשבה
• במקום שבעלי תשובה עומדים — הסירחון
הוא עצום.
• במקום שבעלי תשוקה עומדים — צדיקים
יכולים לעמוד בצד.
• נאה דורש — ונאה מכייף.
• כל הפוזל — במומו פוזל.
• כל ישראל ערבים זה לזה — אבל מי יפרע
את השטרות?
• לשקר אין רגליים — אבל גם עם פרוטזה
אפשר להגיע רחוק.
• הבורח מפני הכבוד — עלול לקבל פלאטפוס.
• כל הטורח בערב שבת — עייף בשבת.
• צדיק ורע לו — גם רשע רע לו, אבל הוא

לא מתלונן.
• אל תהיה ראש לשועלים וגם לא זנב לאר יות
— אם אינך רוצה לגמור את הקאריירה שלך
בגן־החיות.
יוסף שוורץ, רחוב עזרא ,14 בני־ברק

• גולדמן שאג — מי לא ירק?
• דע מה שתשיב — בתנאי שזו לא היתד,
הלוואה.
• על שלושה דברים העולם עומד — על התורה,
על העבודה ועל מפלגת העבודה.
• אם אין קמח — אין עוגה.
• יש נאה דורש ויש נאה מקשקש — אך מי
בכלל מקיים?
+גם זו לטובה — אף על פי שגם הקודמת לא
היתה מאכזבת.

איתן הירש,

נערת השבוע

(קטע מ תון כתב־היד של ״ מ לכ ת האמבטיה״)
(האלמנה וז ח סי יו שב ת לבדה בחדר, ראשה
ש מוט על כתפה, ומנ מנמ ת. דפיקה בדלת)

ח טי( :קמה) יבוא! (נכנסת כלמנסע,
כולה אנרגיה וחביבות).
כלמנסע: שלום. האלמנה וזחטי?
וז ח טי: בבק שה.
כלמנסע: אני ה שחקנית כלמנסע, אני צריכה
לגלם את תפקיד האלמנה בסרט ״ שכול
ברעננה״ .באתי אליך כי אני מרגי שה ש נחוץ
לי לעמוד מקרוב על ה תנהגו ת ה של
אלמנה א מי תית כדי לבנות את התפקיד.
דפיקה בדלת. נכנסים שלו ש ת חברי הרע דה
האמנותית).
עקיבא: שלום. האלמנה וזחטי?
וז ח טי: כן. זו אני.
כלמנסע( :רואה אותם ממו שבה) הו, הנח
הוועדה האמנותית( .לוזחטי) הם באים אתי.
תכירו בבק שה.
עקיבא: עקיבא•
יונה. יונה.
נ ח מיה: נחמיה.
וז ח סי: נעים מאד ,.וזחטי.
כלמנסע: שלו שתם מומ חים בעלי תואר
שוייצרי לעיצוב תפקידי אלמנו ת וי תו מי ם,
הם ג מ רו לא מז מן ה שתלמות בביאפרה.
אם את לא מ תנגדת הם יצטרפו אלי להסתכלות,
כולנו מתחייבים לא להפריע( .ל־׳
וועדה) זהבא מת לא נעים, האלמנה וז חטי
נמנמ הכש הגעתי, אנחנו ני תן לה להמ שיך
לנמנם כאילו לא היינו פה.
(השלושה נשארים בחדר ועו שים פ עו לו ת
רוע שו ת ה מפ ריעו ת לאלמנה לנמנם).
עקיבא: בה חל ט בהחלט. ה מ שיכי בבק ש ה
לנמנם.
וז ח טי( :קמה) טוב, אני בכל או פן גמרת
לנמנם.

כלמנסע: למה, באמת!
וז ח טי: לא, אני באמ ת גמרתי, אני לא
עייפה.
כלמנסע: את ב טח עייפה ואנחנו הפרענו

וז ח טי: אני נ שבעת שאני לא עייפה. נמנמתי
מספיק( .פ אוזה של מבוכה)
כל מנסע: אז מה את עו שה עכ שיו?
וז ח טי: עכ שיו אני נבוכה).
כל מנסע: תהיי טבעית, ב אמת, תהיי חופ-
שיה, זה ח שו ב לי לראות מה את עו שה
עכ שיו לבדך. מה את עו שה עכ שיו, אחרי
שגמרת לנמנם?
וז ח טי: עכ שיו אני אחרי שאני מנ מנמת
אני נכנסת רגע את יודעת
לנוחיות.
כלמנסע: הו, ז הו בדיוק מה שתארתי
לעצמי. אדם קם מה שינה ונכנס לנו חיו ת.
זה הכי טבעי. אל תפריעי לעצמך בבק שה,
הייתי רק רוצח להצטרף, בלי להפריע כ מובן,
פ שו ט כדי להסתכל.
עקיבא: גם הוועדה ה אמנו תי ת היתה רו צה
פ שו ט להסתכל•
וז ח טי( :נבוכה) אתם מוכרחים לסלוח
לי, זא ת אומרת, אני מבינה שהכוונה שלכם
היא א מנו תי ת ט הור ה׳ אבל זה לא ש אני
לא רוצה, אבל ז הו פ שוט ח ד רון קטנטן
עם מקו ם י שיב ה אחד, לא נוכל להידחק
לשם כולנו.
נ ח מיה: אנחנו ב א מת שלושה פורצאלאך
קטנים, אנחנו יכולים להיכנס ב שקט לכל
חור.
וז ה טי ( :שאיבדה את סבלנותה) לכל חור?!
אז אולי תכנסו לי לתחת כולכם עם הצנזור
ה ביחד ונג מור סוף סוף את המערלוך
הזה?!

רחוב אייזנברג ,38 רחובות

ספרים
ם ק 1ר
שיחת
גש* ס
בעל זה דבר מצחיק (מאת תנזר
אבידר־אטינגר;

הוצאת

מסדה; 190

עמוד)

נועד להיות תחליף לשיחת נשים על בוס
קפד. ועוגת־קצפת ברוואל. כל מי שתתה
על מה משסוגלות נשות רוואל לשוחח משך
שעות, או כל מי שהיתר. רוצה לקחת חלק
בשיחה כזו, וזמנה אינה פנוי לכך, תוכל
למצוא את התמליל המדוייק בספר, הכתוב
בצורה מענגת וקלילה.
למעשה חושף הספר את עולמה של
עקרת־הבית התל־אביבית הצעירה הממוצעת,
את בעיותיה, את דאגותיה ואת התלבטו־תיה•
זאת היא האשה שעולמה מצטמצם
במשפחתה, בביתה, במכוניתה, בשכניה ובחברה
הסגורה שלה. האסון הגדול ביותר
שלה עלול להיות שמישהו יצעק עליה
״מטומטמת״ כשהיא נוהגת במכונית, או
שתיתקע במעלית. יש לה טענות חמורות
מאוד על אי־התקנת מתקני חימום בדירות
ישראליות ועל אי־עמידתם של בעלי־

ך• ימים אלה הגיעה לארץ היצירה האח-
^ רונה וד,חדישה ביותר על מלחמת ששת
הימים, פרי עטו של סופר אנגלי בשם וו. א.
באלינגר, המגלה סוף סוף לעולם מדוע
ניצחנו במלחמה, ומה באמת קרה ביוני 67׳.
שמו של הספר הוא אהבת ששת הימים,
והוא הוצא במהדורת־כיס המונית, על־ידי
ההוצאה האנגלית הידועה מייפלאואר. ניתן
להשיגו במחיר המגוחך של שלוש לירות.
העלילה מתחילה בבוקר של ד,־ 4ליוני. הסמלת
ליילד, פלדברג מנתניה קמה ומתחה
את גופה העירום והחושני. בעלה, הפרופסור
האימפוטנט בן ה־ ,50 המשיך לנחור, אדיש
לתשוקותיה של אשתו בת ד,־ .25 הסמלת

ליילה לבשה את המדים והתייצבה לפני ה־תת־אלוף
ג׳וב, לו שימשה נהגת.
באותו יום עמד העיתונאי האמריקאי המפורסם
אלי סוסבאום מול הראי בחדרו
במלון ירושלמי, ושתה כל הזמן בורבון, והסתכל
מבעד לחלון על שער מנדלבאום.
בזמן שהוא עשה את כל הדברים האלה, הוא
גם חשב על זה שלא יהיה לו סיפור, ושאולי
כדאי לעלות על אונייה ולפרוץ באופן
אישי את ההסגר. אבל מה שהוא באמת
רצה, עמוק בתוך הלב שלו, זה לכתוב סיפור
על קיבוץ, לחקור לעומק את החברה
הקיבוצית שנתקעה בין שני המחנות היריבים,
בשעה שכל מה שהיא רוצה בחיים זה
לזרוע בדימעה ולקצור ברינה, ולא איכפת
לה בכלל מי ינצח במלחמה.
אלי זה הוא עיתונאי אמיתי, ולכן גם
אשתו בבית משוגעים, בחוץ־לארץ.
תת־האלוף ג׳וב, שלא מקבל פיקוד קרבי
בגלל זה שתמיד רצה להרוג את כל הערבים,
משתכנע שמה שיעזור לו לקבל כזה
פיקוד זה פירסומת, ורוצה שאלי יכתוב בעיתון
האמריקאי שלו ככה :״למה ישראל
אינה משתמשת באחד מחייליה הגדולים ביותר,
ונותנת לו רק לטפל באספקה?״
אחר־כך, כדי למצוא חן בעיני העיתונאי,
מלביש עליו התת־אלוף את הנהגת שלו
ליילד ,,אבל לא לפני שהוא לוקח אותה למשה
דיין.

סופרת אכידר ומשפחתה *
בלי עט מורעל

המלאכה הישראלים בהבטחותיהם• נוסף לכך
בעייתה העיקרית זה הבעל.
לא רע ואינו די טוב .״כמה פעמים
מתחתן הבנאדם? מינימום פעם, מקסימום
שלוש, כשהמדובר הוא בתחום החברתי אותו
אנו מכירים ופוגשים,״ כותבת תמר
אבידר .״להינשא לגבר הרי זה תמיד כאילו
קנית לעצמך משהו שראית בחלון
ראתה והוא מאוד מוצא־חן בעיניך, בעודו
בחלון. אבל כשהוא מוצב, על כן, בבית
— את נובחת לרוב כי אין הוא בדיוק
נדבק אל יתר החפצים שבחדר ...כשאני
שותה את הקפה בבוקר, בגפי (הילדים כבר
יצאו והבעל עדיין ישן) אני ממשיכה להרהר
בו, בבעל שאינו רע במידה מספקת
ואינו די טוב, שהוא ישר מדי כשלא צריך,
עצל מדי, רגיל מדי; חברתי מדי ומצחיק
מדי.״
נשים רבות ודאי יגלו חלק מתכונות
בעליהן בתיאוריה העליזים של תמר. חסרונותיו
אינם דווקא ישראליים טיפוסיים. אמד
יינים למעשה לכל הבעלים בעולם. קשה רק
לגלות מה מצחיק או מגוחך בהם.
כי כתיבה הומוריסטית או סאטירית צריכה
להיעשות בדרך כלל בעט מורעל. עטה
של תמר אבידר — עיתונאית במעריב, נשואה
לפיזמונאי עמוס אטינגר ואם לשלושה
ילדים, שניים מהם מבעלה הראשון —
אינו טבול ברעל• כתיבתה היא לבבית, אנושית,
פשוטה וחביבה.
היא אינה יודעת לשנוא ולא לכעוס. אפילו
את כל אותם הדברים שהיא מתקוממת
נגדם בבעלה, היא מקבלת באהבה.
אפילו את זה שהפילגש הרשמית של
עמוס אטינגר היא קבוצת הפועל רמת־גן.

״בכל יום מששת ימי המלחמה הם נפגשו
והתעלסו בהרגשה כי המוות הוא בלתי-
נמנע ; אהבתם להטה באש מלתמת-הבזק !״
רומו בריטי חדש מספר על חיילות צה״ל,
הנאנסות על-ידי 500 פידאיוו

שירתו של הבולבול
יילה ואלי מבלים בקוקטייל של עי/תונאים
וגנרלים, וליילד, כל הזמן חושבת
שהיה יותר טוב אם הגנרלים היו דואגים
לצבא ולא לפובליסיטי שלהם. גם אלי
חושב ככה, אז ליילד, מספרת לו איך גדלה
בקיבוץ, ואחר־כך הם יושבים מחובקים מתחת
לעץ־זית, לקול שירתו של הבולבול.
״תגידי לי, קומראד, האם גמרת את הנורמה?
איך עובד היום הטראקטור?״ מתלוצץ
אלי, וישר מכניס את היד שלו למיכנסיה.
ולמה אתם חושבים ליילה נתנה לו רק
קצת ואחר־כך אמרה :״לא״? למה שהרגישה
שזה לא יפה ליהנות באופן פרטי כאשר ישראל
עומדת לפני מלחמה.
אחר־כך, כמו שאתם יודעים, פרצה המלחמה,
וליילד, אפילו מספרת על זה לתת־אלוף
ולאלי, כשהיא מסיעה אותם לתל־אביב.
הבחורות כולן נולדו בקיבוץ, חוץ מהחיילת
בינאברה, שהיא תימניה ולסבית, מפני
שהאח שלה אנס אותה, וחוץ מליילה,
שהאמא שלה היתד, זונה בגטו בהונגריה.
פרסים זבאיים ושמה רזון, הן שתי קיבוצניקיות
ולסביות רק קצת, מפני שהאח
שלהן לא אנס אותן, אבל לאה לום הקטנה
היא מאד מאד לסבית, כי אותה אנסו 12
פידאיון בבת־אחת, כשהיתה בת 12 אביבים.
המלחמה מתחילה דווקא יפה מאוד, כי
כאשר כל הבחורות־החיילות הולכות לעשות
פיפי, אז עובר בדיוק נויראז׳ ,וכדי לראות
להן את הטוסיק הוא טס כל כך נמוך, שאפשר
היה לראות את ברק שיניו של הטייס.
רק אחרי זה מתחילות הצרות. השיירה
לא מוצאת את החטיבה, כי החטיבה ברחה.
בהתחלה רודף אחריה התת־אלוף ג׳וב לפי
עיקבות הצמיגים, כמו וינאטו אחרי ה־קומאנצ׳ים,
אבל אחרי שהוא הורג כמה
פידאיון, בעזרתו של העיתונאי אלי, הוא
מחליט להציל את הקיבוץ זאפראלי, שהות
שער

הספר
״ א הב ת ששת־הימים״

קף על־ידי פידאיון אחרים, לא אלה שהתת-
אלוף הרג כבר. הדרך לקיבוץ מלאה מוקשים,
ונהגת אחת נהרגת, אבל אף אחד לא
שם לב לזה, ולאף אחד אין זמן לקבור
אותה. כולם פשוט עוזבים את המכוניות
ומתחילים ללכת ברגל — שנאמר: לרוץ יחפים
בין מוקשי הנעל.
״הקשיבו,״ אומר התת־אלוף לחיילותיו.
״אני מוכרח עכשיו לספר לכן מה המשימה
המוטלת עלינו. הקיבוץ זאפראלי הותקף
על־ידי פידאיון. אין שום יחידות של הצבא
שלנו ברדיוס של 200 מיל. אף אחד מלבדנו
לא יציל את הקיבוץ. ואנחנו נציל אותו.״
מאז מתחיל להיות שמח. ליילד, שוכבת
עם אלי, ובינאברה הלסבית עם לאה. אולינד
פס נקב לא שוכבת עם אף אחד, אבל כולן
נאנסות לפי התור על־ידי פידאיון וצבא
מצרי סדיר. גם מילואים.

הפושי זיבק ע 7הנ׳יגג׳ית
ך* אונסים מגיעים כל הזמן עם טנקים
1 1ועוד כל מיני דברים, ואלי, שמונה על־ידי
התת־אלוף לסגן־מישנה, מנהל את ההתקפה
על הטנקים האלה. התת־אלוף צופה
בהנאה בקרב מרחוק. איך נלחמים בטנקים?
אז תשמעו :״נ שים ...חשב אלי בקדחתנות.
זהו הנשק היחיד שהיה ברשותו

ולא ברשות הערבים ...פרסים זבאיים התנדבה,
והחלה צועדת לעבר הטנקים המתקרבים.
חולצתה היתד. פתוחה, ואחרי כמה
צעדים הורידה אותה וצעדה עירומה עד
מותניה. גופה היה חום והתנוצץ ב שמ ש...
זה בגלל שערה האדום, חשבה פרסים בליבה.
זו הסיבה לכך שר,סגן בחר אותה
מתוך כולן. לשיער אדום יש קסם מיוחד
בעיני האיסלם, כי הנביא מוחמד היה ג׳ינג׳י.
האם הרגישו קדושים במיוחד כאשר שכבו
עם ג׳ינג׳ית? פרסים נבהלה ורצתה לברוח,
אבל היה מאוחר מדי. מתוך הטנקים בקעה
שאגה, ושני אנשים זינקו לקראתה. אחד
מהם היה כו שי...״
ובו׳ ,וכו׳ ,לכל אורך 189 העמודים, עד
שכולן נהרגות, חוץ מליילה ואלי, ועד ש־ליילה
עוזבת את אלי, כי בעלה הזקן,
סולומון, צריך אותה באמת .
זה היה אולי מצחיק, לולא שזה היה כל
כך עצוב. במיוחד כשאולימפס נקב ובינאב־רה
הולכות לאכול בשוק חשישפשים
הספר גם מוכיח שאין לנו במה להתבייש,
כי כאשר אריות המוזה הישראליים כתבו
על פ רויי ליין שולץ ושאר הסטאלאגים למיניהם,
הם טרחו לפחות לתת לגיבוריהם
שמות גרמניים אותנטיים, ואצלם לא אותתה
שום שיירת אספקה בראי, מפני שהם שמעו
כבר על הרדיו. אבל מי שם לב לפרטים
קטנים כאלה, כאשר בסופו של דבר מוצגת
ישראל באור כל כך חיובי?

בעלה, הפזנוונאי עמום אטינגר ובנם.

העולם הזה 170

במדינה עיתונות הגלולה
ותנועת הפועלים
האם השימוש בגלולה למניעת הריון
עלול לסכן את הקיום הפיזי והרוחני של
העם היהודי? לפי משה א. גלבוע — לא
ולא!
את דעתו זו כתב גלבוע בעיקבות מכתב
למערכת דבר לאחר שאם בי שראל זעקה
חמס מעל עמודי העיתון על אם אחרת בישראל.
הצעקה באה על כי האם השנייה
סיפרה בשידור בגלי צה״ליכי ״בתה מקיי־מת.
יחסי־מין עם החברים שלה בביתה,
בידיעת הוריה, כדבר מובן מאליו.״
המכתב הרגיז את גלבוע, שהשיב במדור
רשות. הדיבור של דבר, לאם מספר .1אחרי
פתיחה לגלגנית על אומץ לבה של האשד,
שלא חתמה על מכתבה, הגיע גלבוע למסו ר ת ולמקורות היהודים. לחלק המיני שבהם:
״אכן, היתד, טהרת משפחה בישראל, והתורה
וההלכה גזרו באיסור חמור על פרצות בחומה
בצורה זו. אך מיכלול המסורת הלאומית
יודע תופעות יוצאות דופן, כמו אברהם
•ויצחק אשר שלחו את אמהותינו, לצחק׳ עם
פרעה ועם מלך גרר.״
• ההבדלים בין -המגעים. גם ב-
מיכלול היחסים בין יהודים לגויים מטפל
המאמר. מסתבר כי הגבר היהודי •הועדף
על האשה: מותר לו לבוא אל נוכריה .״ש־.
כן לא חל לגביהן האיסור מן.התורה של
אשת ריעך.״ פירוש נוסף לאיסור: הסכנה
שד,אשד. הלא־נשואה תהרה. סכנה זו מתבטלת,
לפי גלבוע, בזמננו, בגלל הגלולה
למניעת הריון :״משעה שקיימת הגלולה,
מדוע לאסור על נערה מה שמותר לנער,
מדוע מותר להתנשק ולהתחבק ותו לא?
אין כל הבדל פיסיולוגי בין מגע למגע:׳,
פרט לסכנת ההריון והבריאות.״
ובכלל, למה צריך להתנזר? אפילו מנהיגי
תנועת העבודה, לה שייך דבר, לא התנגדו.
מסיפן ךיהם של יוסף חיים בתר, שמעון
קושניר ופרשיות האהבה של ברל כצנלסון
עם שרה שמוקלר, אנו למדים שהחיים בגורן
היו די סוערים בימים הטובים ההם.
לאתנאף 1מאמרו של גלבוע גרר
שרשרת תגובות למערכת. רבים הזכירו את
לא תנאף! אחד, מ .עתידיה, לא שכח גם
להזכיר את העולם הזה קשה להניח
כי כבוד ישראל יגדל בעמים עם פרסום
תצלומיהם של 25 בנות ישראליות, חלוצות׳
בעירום מלא תמונות, שעיתון בארץ (ש־עורכו
חבר־כנסת) טרח להעתיק — ודאי
כדי לזכות בהן את ישראל.״ בהתכוונו לכתבת
העולם הזה על התמונות בפלייבוי.
קורא אחר החליט כי גלבוע הוא מומחה
מין, שאל לדעתו על בעיות ההומוסכסוא־לים.
גלבוע השיב. מעל עמודי דבר כמובן.
כחודש לאחר הופעת המאמר הראשון,
בעוד הוויכוח מעל דפי היומון נמשך, השיב
גלבוע על התגובות במאמר נוסף, ללא
פולחן וג׳ונגל, בו חזר על טענותיו הקודמות,
ניסה להוכיח כי חיי נזירות אינם
מוסיפים לקידומו של עם, והראה שלמרות
התקדמותו של האדם, החיות הן הרבה
יותר שמרניות מבחינה מינית.
ואם רוצים לשמור על מוסריותו של עם
ישראל, צריך לאסור על הטלוויזיה, הישראלית
לשדר, מסביר גלבוע באירוניה. ביחוד
אסור לשדר את ההגדה לבית פורסייט:
״שומו שמים, מדי שבת בשבתו מציג
לפנינו גולסוזרתי את הנוקשות ואת הצביעות
שבחיי המשפחה המסורתית בבריטניה. הוא
שולל את זכותו של הבעל לנהוג כחפצו
בביתו, ככתוב בהלכה, ומכנה את מעלליו
בין
״היחסים״
בשם ״אונס״ ,ואילו
איירין הנשואה עם אהוב לבה ובין ג׳וליון
״הצעיר״ עם אהובתו — מוארים באור
אידיאליסטי, כאפשרות לצמיחתם של היי
אמת וטול״ר מוסריים. לשיא ״החוצפה״ הגיעה
הטלוויזיה בליל שבת (כ״ו באדר ב׳).
היא האירה את מרג׳ורי ״החפשית״ באור
חיובי ותיארה כאילו גם דעת הקהל הבריטית
הצטרפה אל מוסריותה המצפונית
בבית־המשפט, כאשר מרג׳ורי שללה את
האפליה בין גבר לאשה, ולא הכחישה בפומבי
שקיימה יחסי־מין לפני נישואיה.
מסקנתו :״ככל האפשר שומה עלינו ועל
המדינה לעצב את חיינו ואת לבושם בהתאם
להיסטוריה היהודית ולכל גילוייה,
דורותיה ושכבותיה. העיקר הוא בשלמותנו
עם מצפון פעיל, עם מוסר הומאניסטי ועם
חופש בחיים הפרטיים של כל יחיד.״
נותר רק לקוות שהגלולה לא תפלג את
תנועת הפועלים הישראלית.

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עכרית

אהבה

בשניים

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תיד חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
<כריכה מ הו דרת * פור מטאל בו מי * נייר מ שובח
וכל זהבמ חי ר של — 2.ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלבית״,
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח
הזמנה /הצהרה

הוצאה־לאור ת.ד ,33144 .תל-אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מש׳ __
על בנק— --ע ל סך — 12.ל״י בלבד.
אני מבחיר בזח שאני מעל גיל .18

כתובת --חתימת.

מלה

חדשה

בשפה העברית:

״גמישונים״

המשור המרכזי שר
תחעת העולם ־ נוח חוש
רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביב
קומה א׳ ,חדר .5

״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי/,
שהם כה גמישים עד שהם מתאימים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטו
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.

טלפון מיספר .2 6 5 8 3 6
המשרד פועל במועדים הבאים,
יום א׳ 14.00 :עד 22.00
יום ב׳* 9.00 עד 13.30
יום ג׳ 9.00 :עד 13.30
יום ד׳ 14.00 :עד 19.00
יום ה׳ 9.00 :עד 19.00 , 13.30 עד .22.00
יום ו׳ 9.00 :עד 13.00
מכוו פסיכולוגי

פתיחת הקורס
3.5.70

בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפגוזת
טפול בחוסר בטחון
ותסביביס

וייש , 1ת״א (נכר דיזננוף) טל 226066 .
״הו 1תק.הנסי 1ן, והמוניטיו שלנו טחנת להצלחתו!

ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה. טלפון *69300 :

אורי אבנרי מדווח מבית-החולים במינכן:
״להתראות בבית-אולי בעוד שבוע-שבועיים!״