גליון 1705 מתאריך 6 במאי 1970

גורו ידחה שוב
את כניסתו לרבנות
תל־אביב
למרות הכל, ידחה הרב שלמה גורן שוב
את כניסתו לתפקיד הרב הראשי של תל•
אביב. תחת זאת ייצא לטיול ממושך בחו״ל.
רשמית נועד הסיור לפתור בעיות של קהילות יהודיות
בחו״ל, אך למעשה הוזמן על־ידי המיליונר היהודי
הדתי אייזנברג, סוחר האוניות, לבקרו ביפאן. גורן
יתעכב גם בהודו.
גולדה למסע אזעקה?
ייתכן כי גולדה מאיד תשתדל לצאת
כקרוב למסע־אזעקה עולמי, שבמיסגרתו
תרצה להיפגש עם הנשיא ניכסץ וראש־הממשלה
וילסון.
הסדנה: להזעיק את מדינות־המערב נגד סכנת החדירה
הסובייטית למרחב, כדי להשיג סיוע ונשק לישראל.
אין
תקווה רבה שממשלת ארצות־הברית תעודד אותה
לבצע רעיון זה, אחרי שנפערה תהום בין מדיניותה
ומדיניות גולדה, מכיוון שגולדה׳ סירבה להצהיר על
כוונת ישראל להיסוג מהשטחים, כדרישת האמריקאים.
קאמבודיה לרעת ישראל

טכנאי עיריית תל־אביב
מתכננים שביתה
לאחר שעיריית תל־אביב פירסמה מיכרז למישרת סגן
מנהל היחידה לשיפור חזות העיר, הוגשה מחאה מטעם
ועד הטכנאים בעיריה. הוועד רואה בצעד זה של העיריה
הפרת הסכם העבודה של הטכנאים.

בי האיש, שמועמדותו אושרה, אינו טכנאי
בכלל, והוועד רואה עלבץ כצעד זה
של העיריה.
הוועד שלח מיברק להנהלת העיריה, בו דרש לבטל
את המיכרז. העיריה לא ענתה למיברק, והוועד שוקל
הכרזת שביתה.

כניגוד להגיגי העיתונות הישראלית,
תשפיע הפלישה האמריקאית לקאמכודיה
לרעה על סיכויי התערבותה כמרחב.

זמרו. הארץ
מתכונן לעזוב את
מועצת העיתונות

צעדו של ניכסון, שבא בעיקבות ההפיכה בקאמבודיה,
עורר תגובה שלילית עצומה בארצות־הברית, ואף מאיים
על ארצות־הברית במשבר קונסטיטוציוני, בעיקבות
סירוב הקונגרס להקציב את הכסף הדרוש למיבצע
שהנשיא פתח בו.

אחרי שעזבו את ועדת העורכים, מתכוננים עורכי
הארץ לעזוב את מועצת העיתונות. הסיבה: מתממש
האיום לגנות את סילבי קשת, בעיקבות קובלנה שהגיש
נגדה כתב מתי״ם יעקב קיפר על רשימתה
גברת הממלכות.

כמצב פסיכולוגי זה, אין שום תקווה
שניכסון יסתבך כהרפתקה חדשה במרחב.

פינחס ספיר
יחתור לפירוק
ממשלת הליכוד
עם ההלמתו, יחזור פינחס ספיר במרץ
מחודש למערבה הפנימית.
כין השאר יעודד את לובה אליאב ושאר
נאמניו כמפלגה לתבוע את פירוק ממשלת
הליכוד הלאומי.
כהוגי הממשלה סבורים כי ספיר מוכן
עתה לוותר, במיקרה הצורך, גם על גולדה
מאיר, אם זו תתנגד לצימצום הממשלה.

שפירא יחזור
לפעילות ממשלתית בלבד יחד עם ספיר, יחזור גם חיים משה שפירא לפעילות
ממשלתית, אחרי שהבריא.

שפירא לא יעסוק כענייני משרד־הפנים,
אותם ישאיר כידי סגנו יוסף גולדשמידט,
וגם לא יתערב כענייני המפלגה. לעומת
זאת ישתתף כישיבות הממשלה, ויגביר
אתאג^היתיב^

מליאת המועצה שנתכנסה לפני בחודש,
רצתה לדון את סילבי לפי סעיף : 6״הסתה
על רקע לאומי״ .כעיקבות מחאותיהם
החריפות של עורך ״הארץ״ גרשום שוקן
ועורך המישנה של העיתון יאיר קוטלר,
הציע אחד מחברי המועצה להדביק לפיל־בי
את סעיף ״סיג־נון״
,שכלל אינו
מופיע בתקנון.

ענייני הכלכלה של האוניברסיטה.

מצב זה מדאיג את הסגל, המוכן לנתק
את יחסיו עם המפלגה.

חשש לטהרת מישחקי
הסיום בליגה א,
קבוצת הכדורגל של בית״ר באר־שבע, הצפויה לירידה
מליגה א /הריצה מברקים דחופים לשר החינוך,
לראש עיריית באר־שבע, להתאחדות לכדורגל ולמשטרת
באר־שבע, בהם היא תובעת לפקח על מישחקי הסיום
במחוז הדרום של ליגה זו. במיוחד תובעת הקבוצה
לשלוח משקיפים ושוטרים למשחקה בשבת הקרובה
נגד מכבי שעריים.

לדברי אנשי הקבוצה, נמסר להם כי גורמים
המקורבים לקבוצת הפועל שדרות,
עלולים לגרום לפרובוקציה במישחק גורלי
זה של הקבוצה.
כן תובעת הקבוצה לפקח גם על המיש־הקים
כין קבוצות הפועל שדרות להפועל
ראשון־לציון, והפועל לוד לבין בית״ר לוד,
בטענה כי תוצאות מישחקים אלה סוכמו
מראש.

אליהו נאווי ביקש
מיגאל אלוו להקפיא
את הליגה הלאומית
עתה נודע, כי יומיים בלבד לפני סיום
מישהקי הליגה הלאומית בכדורגל, נפגש
ראש עיריית כאר-שכע, אליהו נאווי, עם
שר-החינוך יגאל אלץ, וביקש, כשם עיריית
כאר-שכע, להקפיא את סיום מישחקי הליגה
הלאומית עקב השמועות על שחיתות
ומכירת מישחקים בסיבוב האחרון.
למחרת היום היה צריך עורך־הדין ישעיהו זמיר
להגיש בג״ץ נגד ההתאחדות לכדורגל שלא לקיים את
מישחקי הליגה.
במקביל, הגישו עסקני הפועל באר־שבע תלונה למשטרה,
על נסיונות מצד אוהדי מכבי יפו לקנות את
המישחק בין קבוצתם לבין הפועל באר־שבע.

הכאר-שבעים נסוגו כרגע האחרון מכל
הצעדים שעמדו לנקוט בהם, אחרי שהובהר
להם שהם עלולים לפגוע בטוטו הכדורגל,
לגרום למוסד זה הפסדים של מאות אלפי
לירות ולקומם נגדם את אוהדי הכדורגל
ככל הארץ.

לשם כך מונתה ועדת
מישנה שתדון בעניין• לפי
הלך הרוחות נראה
שלא יחליטו לזכותה.

המרד של

//בר-אילו
הסגל של אוניברסיטת
״בר-אילן״
עומד להתמרד נגד
המפד״ל.
דרישתו העיקרית:
למנות נשיא
לאוניברסיטה, אחרי
שבעל תפקיד
זה, הרב יוסף לוק־שן,
הפך לנגיד.
אחרי שמנכ״ל משרד
ראש הממשלה, יעקוב
הרצוג, התחמק מלקבל
על עצמו את תפקיד הנשיא,
נשאר המקום
ריק, והדבר מתבטא ב־ררהזוחח

שכר במחי

י די דו רו

חזר נלחורו

מכתבים
:המשיכו -
למען השלום !

לפני שמונה שנים בערך נפל לידי במי־קרה
גליון של העולם הזה ומאז אני
קונה אותו בכל שבוע באופן קבוע. שמונה לאחר
שנים של קריאה אני
מצטער שלא התחלתי
לקרוא בו כבר
לפני 20 שנה.
אי־לכך אני מאחל
לעיתון, למלאות 20
שנה לקיומו, איחולים
לבבים מקרב
ליבי. באופן מיוחד
לאורי אבנרי ושלום
כהן.
המשיכו במאבקים ריגר הגדולים שניהלתם
למען הדמוקרטיה,
נגד השחיתות ובעיקר למען השלום.
חיזקו ואימצו.
מקם ריגר, קרית־ים

! סיחר

₪באהבה
ליורם שדה
התנפלות טוטלית עורכים עליך, יורם,
בעיתונות. על מה? על שהעזת לצאת מ־
״התלם״ בחלת ב״מוסכמות״ ועל כך שאינך
מסכים לשואה גרעינית שמכינים לנו
הזה.)1703
(העולם
יורם, אינך יחידי, המונים יצטרפו אליך
מחר. קולך יפרוץ למרחקים. קדימה הצעיר,
ברוך תהיה.
בכל הכבוד הרב ובאהבה,
מאיר בלוסברג, ראשון־לציון
של דעתו

שבועון סובייטי
1111111

11111

למקרא דברי חה״כ אורי אבנרי בכנסת
(דו״ח לבוחר ,22 ,העולם הזה )1703
וקריאת דברי חה״כ יגאל הורביץ (לגבולות
1947 אתה מתכוון?) ,מן הדין הוא להפנות
תשומת־לב לדברים המעניינים בנידון זה
שנדפסו בנובוייה ורמייה, השבועון הפוליטי
המוסקבאי החשוב, גלירן 5בפברואר . 1970
במאמר מאת הפרשן ויקטור לאפטייב על
הסכסוך הערבי־ישראלי (פרשת־המים המזרח־תיכונית)
נאמר בנוגע לגבולות:
״בעיית הוצאתם
של צבאות ישראל
מן הטריטוריות הערביות
הכבושות,
קשורה במישרין בבעיית
הגבולות הערביים
ישראליים.
ברית־המועצות מכירה
בזכויות ובמ־אוויים
החוקיים של
כל מזינה באזור
זה. כמובן שהדבר
תובע, כתנאי בל־יעבור,
קביעת גבולות
בטוחים ומוכרים
בין ישראל והארצות הערביות. החלטת
מועצת־הבטחון (מ־ — 22.11.67א. כ,).
בהתייחסה לקביעת גבולות כאלה, פוסלת
רכישת טריטוריה בדרך של מלחמה. בהתאם
לעיקרון זה, מציעה ברית־המועצות
לקבוע את קווי החמישי ביוני 1967 כגבולות
קבועים ומוכרים בין ישראל והארצות
הערביות השכנות שהשתתפו בסכסוך יוני.
להצעה זאת מסכימות גם הארצות הערביות,
אם כי פתרון כזה פירושו ויתור מסו־יים
מצידן לטובת ישראל. שהרי ידוע,
כי קווי ה־ 5ביוני 1967 טובים יותר לישראל
מאשר הגבולות שנקבעו ב־ 947ו על
פי החלטת או״ם בדבר יצירת מדינת ישראל.׳׳
הדברים
מעניינים ביחוד מאחר שבמשך
כל השנים עמדת בריה״מ (כמוה כעמדת
מעצמות־המערב בנידון) היתה, כי קווי
שביתת־הנשק מ־ 1949 מבחינה חוקית אין
לראותם כגבולות־קבע (במפות הסובייטיות
מסומנים גבולות ישראל בהתאם להחלטת
או״ם מ־.)1947
נוכח שטיפת־המוח הבלתי־פוסקת לה נתון
יום יום הציבור הישראלי, מן הדין לפרסם
דברים אלה.
אהרון כהן, שער העמקים
(המשך בעמוד )4

לגלוח חלק ומהיר אגי משתמש
בטוב ביותר -״קצף פלא״ של
״שמן״ — ולאחריו — מי־קשיפה
״ולוטה״ .נעים! מרענן!

בחר גם אתה
במובחר ביותר!

עיכלוכא /ט׳
גינג-ויו>אד

חיש-קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
מרכז עדשות מגע

קצרנות

עברית ו/או אנגלית

מ 7£א 5 0£א 7^ 01 1£א 0כ<
״גרוזוכסקי -אישון לנס״

ב״אולפן גרג״(בר־קמא).
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .
י -ם :״הפקיד״ ,בצלאל 18
חיפה: בית־הספר ״בטועלה״
קורס חדש ייפתח השבוע

תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,)20 טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לסי בקשה.

ח&נזי קיבלת חשבונך,
פרע גא
אותו בהקדס.

מכתבים

1אוי לנו!

(המשך מעמוד )3
אני רוצה הפעם למסור את רשות־הדיבור במדור זה לאורי אבנרי.
בשבוע בו הנחיתה ממשלת־ישראל כרעם על אזרחיה את הידיעה, כי טייסים סובייטיים
התחילו להטים מטוסי־קרב במצרים בסיסות מיבצעיות — נשאלת מאליה השאלה: האם זה
היה מחוייב המציאות? האם אי־אפשר היה להימנע מהסלמה זו?
קל להיות חכם לאחר מעשה. אבל עיתון זה היה אולי הקול היחיד במדינה, שהתריע
עוד לפני שנים רבות על הסכנה כי צה״ל ייאלץ יום <!חד להתייצב מול חיילים רוסיים.
כשחזינו אפשרות כזו לפני עשר שנים ויותר, על סמך הערכת מצב לטוזח ארוך, חשבו
אותנו למטורפים. כשפירסמנו כתבות תחת הכותרות ״האם נילחם ברוסים?״ ,או ״היום
בו פלשו הרוסים לסיני,״ הם נראו כסיפורי מדע דמיוני. היו שאמרו לנו :״אתם מפחידים
סתם את עם ישראל,״ או ״הדמיון הסנסציוני שלכם אינו יודע גבול.״

* ההסלמה תישמט ₪׳דיים
שכובות מיספר אחרי תחילת הפצצות אלה בינואר השנה, בגליון 1694 של העולם
הזה מה־ 18 בפברואר השנה, פירסמנו את מאמרו של אורי אבנרי שנשא את הכותרת
״בום וגמרנו״ .אמר שם אבנרי בין השאר:
לפני נמה שבועות הוחלט אצלנו לפתוח בהפצצה שיטתית של מצרים לעומק.
הוחלט. מי החליט?
אין לדעת.
ראש־הממשלה לבדה? ראש־הממשלה יתד עם כמה שרים מרכזיים? כל הממשלה או חלק
ממנה? זרח ורהפטיג ואלימלך רימלט? עם או בלי צמרת צה״ל?
ברור כי זו אחת ההחלטות הגורליות ביותר בימינו. היא תשפיע על חיי כולנו. יכולות
להיות לה תוצאות מרחיקות־לכת ביותר, לטובה או לרעה.
מי קיבל את ההחלטה ועל סמן מה?
ברור סי לא קיבל אותה: הכנסת.
הדבר לא הובא בפני הכנסת, הכנסת לא שמעה את הנימוקים הענייניים בעד ההחלטה,
ובוודאי לא את הנימוקים נגדה.
בהמשך אוחו מאמר כתב אבנרי:

^ צחוק, צחוק,

ביום שבת, ה־ ,27.4.70 עת חלפתי עם
מכוניתי ליד הר־הרצל בירושלים, הבחנתי
במונית מרצדס ממזרח העיר, החונה לצד
הדרך ונהגה בפנים. שלושה בחורים ישראלים,
כבני ,16 לבושי חולצות שחורות
ומכנסיים הדוקים, התקיפו את המונית מאחוריה,
טיפסו עליה וירדו מלפנים. הנהג
הערבי שנבהל, יצא ממכוניתו ומיד הותקף
על־ידי שלושת הנערים, שבידיהם היו
אבנים.
בשלב זה נאספו כחמש מכוניות ישראליות

החומר המצורף יכול היה להתאים גם
למדור ההומוריסטי שלכם, אבל הוא יותר
מדי רציני:
מן העיתונות: מספר פרופסורים
מהאוניברסיטה העיברית בירושלים מטיפים
להקמת ישות פלסטינית בשטחים המוחזקים.
ביניהם טלמון ואריאלי והפרופסורים להיסטוריה
אבינרי, סימון ועוד.
תגובת העיתונות: פרופסורים רחו־

1ה ה

עצמך!

• ישנה תמיד סכנה כי ההסלמה תישמט מן הידיים, תביא להת־ערבות
צבאית סובייטית ולהגברת החימוש הסובייטי ו/או למעשי
יאוש מצד חיל־האוויר המצרי.

* אחרי המגעילים -טייסים
רק לפני חודש וחצי, בעת שנודע על הצבת בסיסי טילים מסוג סאם־ג במצרים,
כשהם מאויישים במפעילים סובייטיים, כתב אורי אבנרי (העולם הזה )1699 במאמרו ״הרוסים
באים״:
האם ייגררו הרוסים לתוך המרחב, כשם שנגררו האמריקאים לתוך ויאט־נאם בתהליך
של שלב־אחר־שלב: תחילה ״יועצים״ ,אחר־כן מפעילים טכניים, אחריכן טייסים, אחר־כך
יחידות מובחרות ואחר־נן אוגדות חי״ר במלוא עוצמתן?
החכמים בלילה אומרים: לא. כשם שאמרו עוד אתמול שלא ייתכן כלל שהרוסים ישלחו
אפילו חייל אחד.

אני אומר: כן.
אני רוצה להשמיע כאן אזהרה חמורה: תיתכן התערבות צבאית
סובייטית מאסיכית בשנים הקרובות.

...האם חשב על כך מישהו בירושלים, בשעה שהוחלט לפתוח בהפצצה לעומק שי
מצרים, כשהמטרה הגלויה היתה להפיל את עבד אל־נאצר?
אילו היה קייס בממשלת־ישראל מטה לתיכנון מדיני, בוודאי היה מניח אז לפני הממשלה

אכו־זעכל: נקודת־המיפנה
ניתוח אובייקטיבי של הנתונים הפוליטיים, בתוספת אזהרה לנהוג בזהירות רבה.
אולם אין לנו שום מטה כזה, כשם שאין לנו מטה לתיכנון הפעולה המדינית בעולם
הערבי.
יש רק ההתפרצויות הרגשיות של הגברת ראש־הממשלה, יש כל נאומי אבא אבן, יש
המחשבה המג״דית של משה דיין והמחשבה הממ־כפית.של עזר וייצמן.
ציטוט זה לא נעשה כדי להתפאר ולומר :״אמרנו לכם!״ אין בו שמץ של שמחד,
לאיד, כיוזן שכולנו נמצאים באותה קלחת.
נכנסנו להרפתקה זו בקלות־דעת עילאית, תולדת שיכרון הנצחון של מלחמת ששת־הימים.

מוכן ששום מדינאי או אלוף סובייטי לא יחליט בלב־־קל להכניס רגל
צבאית רוסית למזרח-התיכון. אך ייתכן מאוד שלדעת הרוסים פשוט
אין להם ברירה. אין הס יבולים לסבול מצב שבו עושה חיל־האוויר
הישראלי כאוות נפשו כשמי העולם הערכי, בשכל פצצה נושאת את
הכותרת :״אתם רואים? אין כל ערך לעזרה הסובייטית!״
רציתי רק לתזכר כיצד התגשמו תחזיותיו של
אבנרי אחת לאחת, הרבה יותר מוקדם מכפי שהוא עצמו
ניבא. אם עקבת אחרי מאמריו, ודאי שלא הופתעת מההתפתחויות
החדשות, כשם שהופתעה ממשלת־ישראל
היודעת הכל, שאינה שואלת אף אחד, ושלעולם אינה
טועה.

תמונה זו פורסמה כגליון ״העולם הזה 654 שהופיע לפני 20 שנה
כדיוק. היא לקוחה מתוך כתבה על הנושא ״הכדאי להיות אחות?״
שצולמה בידי הצלם כנו רותנכרג, ביום ארכיאולוג נודע כישראל,
האחיות שתזהינה את עצמן כתמונה או בל מי שמבירן מתבקש לשלוח
פרטים לת.ד 136 .תל־אכיב ולציין על המעטפה ״זהה את עצמך!״.
בין אלה שיזהו את עצמם או את נושאי התמונות, תוגרל טיסה לחו״ל.

במקום ובעליהן התאספו בחצי גורן ליד
מקום המעשה, אך לא התערבו.
הנהג הערבי הצליח להחזיק בנער אחד
ורצה להעביר אותו למשטרה ולכן קיבל מחברי
הנער אבן בראש.
מאחר ואיש לא התערב לטובת הנהג,
לא יכול הנ״ל לעצור את הנערים שהמשיכו
בדרכם.
רבותי, אוי לנו שהגענו למצב כזה, שרכוש
וכבוד ערבי יהיו הפקר. מיקרה זה
לא יקרב את השלום.
אלי פ. וך־דאם, רמת-גן

קים מפעילות פוליטית ואינם מעורים
בבעיות הביטחוניות של ישראל ואינם
מבינים את כל הצדדים של בעיית השלום.
הם תמימים מאוד, פציפיסטים, חסרי ניסיון
וכו׳.
מן העיתונות: קבוצת פרופסורים
לכלכלה קראה לממשלת ישראל להכריז
על פיחות הלירה בגלל סכנת הידרדרות
המצב הכלכלי בישראל.
תגובת העיתונות: הפרופסורים לכלכלה
יושבים באוניברסיטה בלי בעיות
כלכליות. הם מתמצאים בבעיות כלכליות
על הנייר אך אינם מעורים בעיות הכלכליות
של ישראל וכל הקשור בה.
תגידו — איפה אנחנו חיים?
יצחק לבנה (וייס) ,אשקלון

! תיאבון להקיא הארץ הוא אחד העתונים ״המכובדים״ שהיה
נוהג בזמנו להשמיץ את העולם הזח
כעתון ״פורנוגרפי״.
הנה, הפלא ופלא, עיתון כשר זה מפרסם
יום יום תמונות עירום של נקבות, לבדן
או בחיבוק עם זכרים עירומים, כמובן נגד
תשלום. אכן, הכסף יענה את הכל. למשל
בגליון של ערב פסח פורסמה תמונה בגודל
רבע עמוד של עירומה בעלת פרצוף זנותי,
ומתחתה מודפס באותיות קידוש לבנה:
״...תחבושות היגייניות״ .כושר ספיגה מעולה
...מגע רך ונעים ללא גרוי ...הרטיבות
אינה עוברת ...להשיג בבתי־מרקחת!!
ממש מעורר תיאבון להקיא.
יונה שור, חולון

₪הפתעה

3עימח
זה עתה שמעתי בגל א׳ של שידורי
ישראל, במיסגרת התוכנית
לטעמי, תוכנית
שהוגשה על־ידי
יצחק לבני, מפקד
גלי צה״ל.
אינני יודע דבר
על האיש, רק זאת:
הערב הדהימני! הנני
מזועזע — לטובה.
לא משום השכלתו
של האיש, שהרי לזה
ציפיתי.
אולם התוכנית והכרמי
הגשה
זיעזעו אותי:
אף שיר מלחמה אחד ללא שמץ הסתה!
(המשך בעמוד )8

א 1ש>ם

משה כרמל :״עזר וייצמו,
צ-ק בלי כיסוי.״
גולדה ונאצר —
חתן וכלה
ראובן

יו״ר הכנסת
ברקת מנסר, לשפר את תדמיתו
הציבורית. לשם כך הוא
העמיד לרשותו איש יחסי־צי־בור.
באופן זמני הוטל התפקיד
על קצין הכנסת יצהק
כן־גל, שבדרך כלל תפקידו
לשמור על הביטחון בכנסת. בתוקף
תפקידו החדש מתקשר בן־
גל עם אישים שונים שכתבו
מכתבים ליו״ר באמצעות מז־כירותיהם,
ומעמיד אותם על העובדה
שמישרת יו״ר הכנסת
היא השנייה במעלה אחרי נשיא
המדינה, לכן מחייב הדבר שהמכתבים
ייכתבו על־ידי האנשים
עצמם ולא על־ידי מזכי־רותיהם.
להצגת
מלכת האמבטיה
שהתקיימה בשבוע שעבר בתיאטרון
הקאמרי בתל־אביב,
הגיע שר הביטחון משה דיין.
הוא לא בא לבד. איתו יחד
הגיעו אשתו וכמה עשרות
שומרי־ראש. כשנכנס דיין לאולם
קם מרבית הקהל על רגליו
ומחא־כפיים, אולם מהשורות
האחרונות של היציע, נשמעו
צעקות בוז. המחזה, שבחלקו
מרמז על שר־הביטחון,
השפיע כנראה ע.ל דיין. בהפסקה
נראה השר ליד המיזנון כשהוא
רושם בפנקסו השגות על הדברים
שנאמרו מעל הבמה.
באחד הקטעים במלכת
נראית 11X1השחקנית האמבטיה תיקי דיין, המשחקת את
גולדה מאיר, תופסת באשכיו
של יוסי גרבר, המגלם את
א 3א אבן. היא עושה זאת
כדי למנוע ממנו למסור הצהרות
הומאניות. לאלוף פיקוד
הדרום אריק שרץ, שטרם
ראה את ההצגה, היתה דיעה,
מתוך קריאה בעיתונים,
בכלל, מלכת האמבטיה
גורמת למתח בין השחקנים.
בשבוע שעבר, למשל, בסוף
אחת ההצגות, ניגשה קבוצת
צעירים לבמה. השחקנים, שנבהלו,
הופתעו ממטר הפרחים
שנזרק עליהם.

ואיך הכיר אבא אבן

\ 1 | ״1 1 1 1 1 1 1 *1111111ד שניים מהזמרים המפורסמים ביותר בצרפת מקנים חינוך מוסיקאלי לילדיהם, החל מגיל רך.
בתמונה משמאל נראה אזנבור עם אשתו אולה, כשהם מלמדים את בתם קטיה לנגן על פסנ#
11X111
תר. בתמונה מימין מלמד אדמו, כשלידו נמצאת אשתו ניקול, את בנם בן ששת החודשים, אנטוני, למרות גילו הרך מאוד, לנגן.
את אשתו? אז זה היה כך:
בימי מלחמת־העולם השנייה היו
המשפחות היהודיות הטובות ב־קאהיר
שולחות את בנותיהן ל־בית־הכנסת
בשבתות, כדי שיזמינו
את הקצינים הבריטיים
היהודיים, למען יבלו את השבת
בבית יהודי חם. אחת הבנות
האלה היתה סוזי אמכש היפר,פיה,
בת למישפחה עשירה
בעלת בית־מיסחר לצרכי חשמל
באיסמעיליה, שגרה בקאהיר.
היא הובילה אל ביתה קצין
ביישני מדרום־אפריקה, בשם
אוגרי איכאן, ששירת ב-
אמ״ן הבריטי, אחרי שלמד ש
פות
שמיות בקאמברידג׳ .כעבור
זמן־מה הדהימה סוזי את חברותיה,
בהודיעה שהיא עומדת
להתחתן עם הקצין. החברות,
כולן בנות החברה הגבוהה, שנשאו
את עיניהן לבעלים עשירים,
יעצו לה שלא לעשות זאת.
גם על גולדה׳ יש זב־רונות.
בילדותה היא היתד, שמרטף.
סיפר השבוע ריי מו נ ד
מ קיו, סגן־נשיא רשת עיתוני
קופליי בארצות־הברית, שהגיע
לביקור בארץ .״בילדותי היתד,
לי דודה שגרה במילווקי והיחד,
שכנתה של משפחת גולדה.

כאשר דודתי היתד, משאירה
אותי בערבים לבד בבית, היתד,
גולדה באה לשמור עלי...״
! ועוד על גולדה. הפעם
במצרים. ההצעה האחרונה הנשמעת
בקאהיר: אחרי ששליחות
ד״ר כחום גודדמן הוכשלה
נותר רק דבר אחד: שגולדה
ועכד ־ א ל ־נאצר, יתחתנו.

דידי
מנוסי
והמלחמה גרוסים
מה דעתו של שר־ד,תחבורה
הקודם ׳משה כרמל על
שר־התחבורה החדש עז ר ויי*
צמן? ״זהו צ׳יק בלי כיסוי,״
לדעת כרמל .״הרי צ׳יק כזה
מתגלה בסוף,״ המשיכו השואלים
.״כן, אבל זר, צ׳יק כל־כך
יפה, שלא הולכים לבנק כדי לגבות
אותו,״ הסביר כרמל.
כשהגיע עזר וייצמן בשבוע
שעבר לוועידת תנועת החרות,
חיכו לו בפתח מיספר
עיתונאים, ביניהם כתב האר׳!
רן כסליו, שפירסם לראשונה
את דבריו של עזר על הדרוזים
שעוררו סערה ציבורית. עזר,
שלא הכיר את כסליו, ביקש
להציגו בפניו. רן חשש כי
עזר יתנפל עליו ויכלה בו את
זעמו. אבל עזר הפתיעו כשחיוך
רחב על שפתיו אמר :״אה, זה
אתה?״ והזמין את רן לשיחה.

א ר \ 1ר ן | (מימין) היא דוגמנית. השבוע היא הדגימה כובעים בשביל חברת ״אמפיסל״.
| הכובעים, העשויים רפיה, מורכבים לפי שיטה יפאנית ואפשר להכין אותם

בשיטת ״עשה זאת בעצמך״ ,במחיר 12ל״י חומר לכובע. בזמן הצילומים, אשר נערכו בבית־קפה
תל־אביבי, הצטרפה לדוגמנית אחת מן הלקוחות שישבה בבית־הקפה, בשם מרתה סקורופה.

111

! בין עובדי נמל־התעופה
לוד: מה הדבר הראשון שרואה
אדם המגיע במטוס לארץ־
ישראל השלימה? את פניו של
מנחם בגין, כמובן. למה
דווקא בגין? אה, יש סיבה: בתו
של בגין, לאה, הדומה להפליא
לאבא שלה, עובדת כדיילת
במחלקה הקבלה של הנמל.
בלש נשאר תמיד בלש.

גם הבלש דויד אלמוג, שאושפז
בבית־ד,חולים תל־וזשומר,
לאחר שלקה בהתקפת אולקוס.
ביום הראשון לשהותו שם, סיפרה
לו האחות האחראית על הביתן,
כי מדי לילה נוהג להופיע;
במקום טיפוס חשוד שמטריד
את החולים והאחיות. אלמוג,
קצין צה״ל במשטרה הצבאית
לשעבר, ביקש ממנה להודיע לו
במיקרה שהחשוד יופיע פעם
נוספת. באותו לילה, בחצות,
הופיע הטיפוס שוב. האחות
קראה לאלמוג, שנטל מטאטא
והחל רודף אחרי האיש. בינתיים
הזעיקה האחות את המשטרה,
שתססה את החשוד. ואלמוג?
כתוצאה מהרדיפה הוד;
מיר מצבו והוא נאלץ לשהותי
בבית־החולים כמה ימים נוספים.

׳ במישפט סילבי קשת;
נגד יצחק רפאל ויצחק רפאל
נגד סילבי קשת, חלה
חות: בדיון שהתקיים
בבית־המישפט המחוזי
אביב נראתה סילבי
לבושה בשימלת מידי
ואילו אישתו של רפאל
שימלת מיני. אך כיאה
ח״כ דתי, שימלת המיני
כמעט עד לבירכיה.
התפתח השבוע
בתל[ כשהיא ארוכה לבשה לאשת
הגיעה

השבוע יצא הפיזמונאי־סטיריקאן
דידי מנוסי לסיוד
באפריקה. כיאה לסטיריקאן, כתג
דידי לפני נסיעתו, כי הדבו
היחיד המעכיר את רוחו, הוא
החשש שהוא עלול להפסיד או
המלחמה עם הרוסים.
מי אמר שרוח ההתנד
בות פסוד בקרב עם ישראלי
הנה, דליה פרידלנד. את כי
הסכום שקיבלה תמורת הנחייו
תחרות הנסיך והנסיכה, תרמו
לטובת איל״ן. אגב, דליה קיב
לד, השבוע זרם מיכתבי מע
ריצים, שכתבו לה ילדים שנכח
בתחרות. אחד, בן שש, אפיל
שאל איך הוא יכול לקבר
איתה פגישה?

משטר קלגסים ״״״

מבודיה

בגדל טעות

בוריה פורץ את דלת חנותו של אזרח ויאט-
נאמי תושב קאמבודיה, כשלצידו אזרח קאנז־בודי
מיחידת עזר. דמם של אזרחים ויאט-
נאמים בקאמבודיה — הפן לאחרונה.הפקר.
ך! קאמבודיה נערך בימים אלה רצח
^ עם — בגלל טעות קטנה בשיקול
של מתווי־המדיניות.
טעות זו היא בעלת עניין מיוחד לכל
אזרח ישראלי — כי זהו בדיוק סוג הטעות

אותה טעות שגרמה
להופעת טייסים סובייטיים
במצרים — גרמה
לרצח־עם בקאמבודיה
שגרם להופעת טייסי־יירוט סובייטיים מול
חיל־האוויר, ושעלול לגרום מחר לקרבות
אוויר בין טייסים רוסיים לישראלים.
זוהי טעות שמקורה בצורת מחשבה
פשטנית, שאינה מסוגלת לחשב את המהלך
שאחרי הבא.
איש בישראל כבר אינו זוכר בדיוק

פך ה צפי -אלפי הרוג* ,שנקשרו זה
למה בעצם החלו ההפצצות לעומקה של
מצרים. אולם איש אינו יכול כיום לשכוח
שהיו אלו הפצצות אלו שגרמו להופעת
טייסי־הקרב המצריים — בינתיים, עדיין לא
באיזור התעלה או מעל שמי ישראל.
האזרח הפשוט, בכל מקום בעולם, וגם
בישראל, אינו מוכן להאמין שהאחראים

מוסד הביון האמריקאי
חשב שהוא פיקח —
למדיניות ארצו מסוגלים למעשים הנראים
באידיוטיות ממדרגה ראשונה.
אולם אם הופעת טייסים רוסיים בשכנותנו
אינה הוכחה מספקת לכך, מן הראוי לבחון
את המתרחש בקאמבודיה — בגלל טעות
דומה.

מה הם עשו
זה לזה לפני ! !
שהבאנו להם את הדמוקרטיה

(ביל נזולדין) ^

קוצר־ראות מדהים
ץ ם בקאמכודיה החל האסון בגלל

בת השליט

רקדנית יפהפייה
זו היא בתנ של

גנרל לון נול, האיש החזק שביצע את
ההפיכה בקאמבודיה. בהתאם למסורת השחיתות,
הפך שליט קאמבודיה את בתו
מרקדנית מן השורה לפרימה בלרינה.

^ טעות בשיקול, שלא לקחה בחשבון
את תגובת הצד השני.
גם בקאמבודיה התרחש האסון במהירות
מסחררת — כמו הופעתם הפתאומית לכאורה,
והבלתי־צפויה לכאורה, של הטייסים
הרוסיים באיזורנו: רק לפני חודש בוצעה
שם הטעות הגורלית — וכבר נראות
תוצאותיה הנוראות.

קאריקאטורה זו של ביל מולדין ב״ניו״יורק הראלד טריביון״ מצביעה על הלך-
הרוחות בארצות־הברית, המתנגד למתרחש בקאמבודיה. נושא הקאריקאטורה :
שני חיילים אמריקאיים בקאמבודיה מגיבים על מעשי הזוועות המבוצעים על־ידי
חיילים קאמבודיים ברבבות האזרחים הוויאטנאמים המתגוררים בקאמבודיה.
צורת חיסולם המקובלת של האזרחים הוויאטנאמיים: קשירתם בחבל זה
לזה, הריגתם בירייה, והשלכת גופותיהם למי הנהר( .ראה תמונה למעלה).

הטעות בשיקול בקאמבודיה היתה של
סוכנות הביון האמריקאית, שמומחיה מגלים
זה מספר שנים קוצר־ראות מדהים בתחזיותיהם.
המצב
בקאמבודיה, עד לפני כחודש ימים,
היה כדלהלן:
במדינה שלט הנסיך נורדום סיהאנוק,
שהצליח, בצורה מזהירה, לשמור על נייטר־ליותר,
של ארצו בלב האיזור סוער המלחמות.
אפשר היה למצוא ליקויים רבים
בשלטונו של טיהאנוק — שהעיקרי בהם
היה אולי השחיתות הנוראה שפשתה בכל
מיבנה השילטון — אולם לפחות שרר
השלום בארץ. לחמרים • ,המצטיינים בשיג־אתם
למלחמה ולעבודה, ובנטייתם לבלות
את ימיהם בשירה ובטלה, היה זה מימשל
אידיאלי.
המחיר שקאמבודיד, נאלצה לשלם עבור
ניטראליותה ניראה סביר בעיני סיהאנוק:
איזור גבול מסויים של ארצו היה נתון
לשליטת הויאטקונג.
היה זה אותו חלק של קאמבודיה אשר
בו עבר נתיב הו־צ׳י־מין מצפון ויאטנאם
לדרומה. לצפון ויאטנאם נתיב זה חיוני
להמשך מלחמתה בדרום־ויאטנאם, והיא
השתלטה על אותם איזורי גבול בתוך
11111

שיטות אטילה כמאה ה־סג
שוב נשאלת אותה שאלה מביכה בפשטותה,
ומדהימה בהקבלתה למצבנו בישראל:

שקאמבודיה כולה תיכבש בידי הצפון־ויאט־נאמים.
לצבא קאמבודיה הסמלי והמגוחך
אין כל סיכוי נגד צבא צפון ויאטנאם
והויאטקונג — הלוחמים המעולים ביותר
ברחבי אסיה.
ייתכן שלגאוני הסי.א״.אי היה גם שיקול
נוסף — לגרור את הנשיא ניקסון להתערבות
בקאמבודיה בעל כורחו — ממש בימים

שליט מודח נורדום סיהאנוק

ברור כי מתכנני ההפיכה בקאמבודיה לא
התכוונו לבצע רצח־עם של ממש. מאה אלף
אזרחים שלווים יישחטו סתם כך, דרך אגב,
רק בגלל שקבוצת אנשים שבידיהם הכוח
לכך, ושאינם מסוגלים לחשוב אלא במונחים
של כוח — מבלי שיהיו יחד עם
זאת מסוגלים לחשב את תגובות היריב
על הפעלת הכוח מצידם — רק בגלל
שקבוצת אנשים זו טעתה בחישוביה.
אין ספק שגם בישראל עשה מישהו
טעות, כאשר החליט על ההפצצות לעומק
מצרים. מישהו האמין בכל לב, או רצה
להאמין בכל לב, שהדוקטרינה הרוסית
שלא להפעיל כוח צבאי ישיר מחוץ לגבולות
אירופה המזרחית, תישאר לעד.
המציאות הוכיחה כי אותו מישהו טעה
טעות גסה.
על התוצאות החמורות העלולות לנבוע
מטעויות אלו, מוכיחה הטראגדיה של
קאמבודיה.

זה, נורו והושלכו לתוך הנהר
קאמבודיה שהבטיחו את שליטתה בקטע
הנתיב שעבר דרך קאמבודיה.

אלו, כאשר הוא מוציא מויאטנאם 150
אלף חיילים אמריקאים נוספים.
ייתכן ששיקול זה יפעל וייתכן שלא.
אולם אפילו יחליט ניקסון להתעלם מדעת
הקהל האמריקאית, העויינת כל התערבות
צבאית חדשה, ספק אם הסינאט האמריקאי
יאפשר לו לפעול.

ימה הם חשכו לעצמם ץ
*ץ צב זה היה נוח לכל הצדדים —

מלבד לסי. איי. אי. האמריקאי.
סוכנות הביון המרכזית החליטה — לפי
כל הסימנים, ללא אישור הבית הלבן —
לזרוק את הויאטקונג מקאמבודיה, לנתק
בכך את נתיב הו־צ׳י־מין.
הביצועיסטים שהגו את הרעיון הגאוני
לא חשבו פעמיים, ניגשו מיד לביצוע. הם
ביצעו הפיכה בעזרת גנרל קאמבודי בשם
לון נול, כאשר סיהאנוק היה בביקור
ברוסיה. נול הפך לאיש החזק במדינה

— והכניס את אמריקה
לביצה חדשה
— והפעיל מיד את צבא קאמבודיה נגד
הויאטקונג.
אלא שהחתונה נערכה מבלי לשאול את
פי הכלה.
* העם היושב בקאמבודיה נקרא חמר
(מתחרז עם באר, ער) ,כמו שהעם היושב
בישראל נקרא יהודי.

מבצע הפיכה גנרל לון נול

| ל | ך י ך | 1| 1כרזה זו הינח חלק
הלוחמת

#191
הפסיכולוגית שהפעילו אנשי מוכנות הביון
האמריקאית נגד שליטה הנייטראלי של קאמי
בוזיה, הנסיך סיהאנוק. בכרזה נראה מאד
טסה־טונג מחזיק בחבל את הנסיך טיהאנוק.
מה חשבו לעצמם אנשי סוכנות הביון
— שצבא ויאטנאם הצפונית והייאטקונג
יסכים לניתוק עורק החיים שלו? האם
לא ידעו שהם יילחמו?

הדילמה של ניקסון
*אכן, התוצאה היתה: הויאטקונג וצבא
ן ויאטנאם הצפונית נכנסו למערכה עם
צבא קאמבודיה, ואם לא יתערבו האמריקאים,
תהיה זו שאלה של זמן בלבד לפני

רוצחים 100 אלן* אזרחים
** ינתיים, גרם משחקה ההאזארדי של
•*1סוכנות הביון האמריקאית לרצח־עם
קטן בקאמבודיה.
בקאמבודיה חיים כמאה אלף ויאטנאמים.
בין בני העם החמרי לעם הויאטנאמי קיימת
שינאה מזה דורות ארוכים, בדומה
לשינאה שבין היוונים לתורכים. שינאה
זו לובתה על־ידי המישטר החדש בקאמבו־דיה.
בתגובה לנצחונו של צבא צפון
ויאטנאם בקרבות עם צבא קאמבודיה, עורך
צבא קאמבודיה טבח המוני במאה אלף
הויאטנאמים המתגוררים בקאמבודיה, וספק
אם אחד מהם יישאר לפליטה• אירוניית
הגורל היא, שצבא קאמבודיה נעזר, במלחמתו
בויאטקונג, בצבא דרום ויאטנאם. כך
יוצא איפוא שהדרום־ויאטנאמים פועלים
לצד אויביהם מדורי־דורות, השוחטים את
בני עמם שלהם.

פילים מול פגזים

יין משתמש בפילים בחלק מיחידותיו, ותמונה
זו מאפיינת את חוסר התאמתו לעמוד
מול צבא הוויאטקונג הנייד והמודרני.

מכתבים
( ה מ שן מעמוד )4

ללא שיר סיפוח! ללא שיר בוז על הצד
שכנגד!
והרי האיש הוא מפקד גלי צה״ל.
האם יש כאן עורמה, או ימי המשיחי
מ. פ .כרמי, ראשורלציון
1מיגהג פרימיטיבי ׳
חפץ אני להזכיר את ענין המוהר שהדור
הערבי הצעיר עדיין לא נפטר ממנו.
דעתי היא, וכן דעת רבים מצעירי כפרי,
שבדורנו ובמדינה דמוקרטית מתקדמת ומודרנית
כשלנו אין מקום יותר למוהר.
במיוחד קשה הדבר לאנשים המחפשים
השכלה. מאין יקחו את הסכום הרב?

שיכלי נסאד,

כפר שיבלי
מתחת לחגורה
אין ספק ש ה תי א טרון הקאמרי עשה רבות
לקידום האמנות והשלום — אך לא לקידום
הדמוקרטיה, בהציגו את מלכת האמבטיה,
משום שזה לא חינוכי לפגוע מתחת
לחגורה בכדי לסתום את הפה (כפי ש הראתה
ה ת מונ ה בג ליון העולם הזה .)1703

אני מקווה שבנות ישראל לא תשתמשנה
באמצעי הביולוגי הזה בשעת־חירום, בכדי
לסתום את פיות חברהין או בעליהן, למיק־רה
שלא יועילו אמצעי השיכנוע המקובלים.

חסידה צדקיהד,

מטולה
שיחת ילדים
אין לך הוכחה טובה יותר למידת יעילותה
של שטיפת המוח שעושה הכנסת והממשלה
לאזרחי המדינה בכל אמצעי התקשורת
העומדים לרשותה, כמו השיחה הבאה
בין שלושה ילדים במקלט באחד מישוב,
הספר בעמק הירדן:
ילד א׳ לילד ב׳ :אתה רע, אתה ערבי,
צריך להרביץ לך.
ילד ג׳ לילד א׳ :לערבים לא צריך להר־בי,
את הערבים צריכים להרוג.
כך הם מדברים היום. ואני שואל: מה הם
יעשו מחר, כשיתבגרו?

גת פואה,

לרענ נו תנפלאה •ז אג מססשס 0ש10[ 8

ירושלים

תו כ1תרת>
7ואגק 0£ם £ 0 £ 0ט_0£ 81ו
משפר את הרגשתך בכל שעה,
בכל מקום ובכל חברה.
7ואג/ח 0ם £ 0ם £ט_ו 0£ 8ו
מרחיק ריח זיעה ומציף אותך
בהרגשה קרירה ורעננה.

זא*08 סס 86
* 0רו5

זאגמסססזם

ז7ז\ 0 8 /ם £ 0 £ 0ט 0£ 61ו
תוצרת ויליאמס, ניתן להשיג
במיכל ספריי(17 וז 0 8 £ס 84¥ 0 £ 0ק )3
או בצורת מקלח נ<נ 0ו 7 37 וא^ח 0ם £ 0ם)
שניהם קרירים, נעימים,
ובעלי ניחוח מרענן.

8יז#

פרסום או־קיי

תעריפוו המנויים של

0 * 111:1היה
17.12.69
לשנת לחצי שנח
בלירות בלירות

• דמי חממי בארץ
• לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

לכל ארצות אירופח ואיראן
ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל
לאוסטרליה וניו־זילנד
למקסיקו, פנמה
לארצות״הברית ולקנדח
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף חטנחב, תאילנד 120 לדרום־אפריקח, זמביה, רודזיח, גואטמלה
140
86 160 176 150
110

מכון פסיכולוגי
בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזח
טפול בחופר בטחון ותפביפים היא, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

זכו בפר סי ם:
מתוך ההצעות לכותרות שנשלחו לתמונה
למעלה שפורסמה בגליון העולם הזה , 1702
זכו בפרסים הכותרות הבאות:

• ״זה מה שקורה כשעושים
מילואים כפסח!״ ,רוני רוזנ טל,
ה מעורר
, 4חו לון.

• ״תראי מה שנשאר ממני אחרי
שהייתי חברה כחוג שומרי
מישקל רות נ ח תו מי, רחוב תרנ״א
, 58 חדרה;
תל־אביב.

נעמי

בן־גור,

רחוב

• ״אתה רוצה לעשות

גזר

איתי

חיים מיכל פריי, רחוב ציי טלין , 11
תל־אביב.

פרסי הספרים יישלחו לזוכים בדואר.

ה עול ם הז ה 1705

ך* גיעה שעתו

של כל אדם הגון בישראל לחוש אל

| | הדגל.
הדגל היחידי המסמל את כל הטוב, היפה והנאצל בעמנו.
הדגל שלמענו כדאי להקריב את הכל.

דגל השלום.

שהוא דגל הביטחון, דגל החיים, דגל הקיום הלאומי.

* * שהו התחיל לזוז

אל הדגל!

בישראל. משהו הפותח בפנינו

האלגנטית, הסיר את המסיכה מעל פניו ונתגלה
שוב במערומיו.

קפאון ששיתק את המחשכה, שחיסל את
הוויכוח, שמנע את המעש.

מעמודי עיתונים ומדוכני נואמים בוקעת הקריאה ללינץ׳.
קבוצות מאורגנות של בריונים יוצאות לפוצץ אסיפות של
שוחרי־שלום, להשתיק דברי בעלי־המצפון. פחדנים אלמוניים
משמיעים בטלפון איומים ברצח. בצהרונים נסתם פיהם
של דוברי־השלום, שניתן להם לשמש קישוט כל עוד בטחו
אבירי־הסיפוח בעצמם.

את הדרך לעתיד.
לפני שנתיים וחצי ירד הקפאון הנורא על הארץ הזאת.

קומץ עסקנים, אשר מיקרה עיודר והרה־אסון העמידם
בראש המדינה בשעתה הגדולה ביותר, גימדו את המדינה,
את האומה, את האדם הישראלי.
כל זה בשם ״הליכוד הלאומי שאינו אלא ליכוד
עסקני המנגנונים.
ממרומי הנצחון המזהיר, שנקנה בדם יקר ושמסר בידינו
את מפתחות השלום, הם הורידונו בתקופה זו למעמקים.

דעת־הקהל! לגבש מערך פוליטי היבול לתת
למדינה ממשלה אחרת, מדיניות אחרת!

קריאת־הגנאי של הפאשיסטים ככל התקד

הם, הכנים, חייבים לפעול.
הם לא נשחקו עדיין בגלגלי המישטר הכלכלי. הם לא
טומטמו על־ידי המנגנון הגדול של שטיפת־המוח. הם
חופשיים.

הם ייקראו מחר לצה״ל. הם זכאים לומר
את דברם. הם יבולים להשפיע.
לא על־ידי האיום שלא ישרתו מחר את מדינתם במלוא
כוחם. בבוא יום צרה, כולנו נגן על מדינתנו — למרות
שהזהרנו את הציבור מפני המנהיגים המביאים עליו צרה
זו. לעולם לא נניח לכוחות־השחור להקים מחיצה בין
צה״ל — צבא ההגנה — ובין שוחרי־השלום.
אך בטרם יילך אל המעוזים ואל המארבים — יישמע נא
קולו הצלול של דור זה.

אילו נמשך קפאון זה, היינו מידרדרים במידרון התלול
של חורבן בית שלישי.

והנה בא המיפנה.

בשמו של נחום גולדמן.

ן * מיפנה קשור
| ן מובן שלא הוא הביא אותו. אך הפרשה שהוא
עמד במרכזה הבליטה, לפתע, כמו ברק
באפלת לילה, את המציאות שהיתה קיימת
בל הזמן.

למען השלום. נגד הרפתקנים. למען הביטחון.
נגד שיכורי-הסיפוח. למען המחר. נגד
הקולות הצרודים של שלשום.

^ ריאה זו מופנית אל אותן קבוצות הנאבקות זה
1/מכבר למען השלום, כל אחת בדרכה ועל פי סימונה.

״הליכוד הלאומי״ יכול היה להחזיק מעמד רק באמצעות
מערכת טוטאלית של שטיפת־מוח — מערכת הנעזרת בכל
כלי התקשורת ההמונית.
היא התבססה על סיסמה אחת, פשוטה עד כדי גאוניות:
״אנחנו רוצים בשלום. אנחנו עושים את הכל למען השלום.
אולם אף ערבי אחד אינו רוצה בשלום. לכן אין טעם לדבר
על יוזמות־שלום ועל תנאי־שלום. אין ברירה אלא להילחם.״

השעה דוחקת, והמשימה אדירה. שינאות
אישיות ומחלוקת על דברים של מה-בבך -
ואך על דברים מהותיים -אסור שיפריעו
עתה לליכוד המחנה על-פי המבנה המשותף
הרחב ביותר -השלום.

זה היה שקר. אבל הציבור לא יכול היה
לדעת שזהו שקר.

יבולה -ואינה רוצה. בי השלום האפשרי
שניתן להשיגו הוא שלום בלי סיפוח -
וממשלת גולדה, ממשלת הליכוד הלאומי, מעדיפה
סיפוח על שלום.

ך* קפאץ הגדול התחיל להימוג. ראשוני הציבור הג־
( ן דול, נאמני המדינה ושוחרי השלום, שעמדו עד כה מן
הצד נבוכים ומדוכאים, מתחילים לחוש אל הדגל.

הקומץ שהחזיק כדגל זה כימים הקשים של
תקופת-הקפאון -שוכ אינו כודד ומכודד.

מיטב הציונים מתייצבים לימין גולדמן. קולו של יצחק
שדה, יוצר הפלמ״ח, כאילו בוקע מן הקבר, באמצעות יורם
בנו. שיר השלום הנהדר של חיילי הנח׳׳ל בוקע ממעוזים
וממוצבים, ומשתיק את ההימנון המטורף של העולם כולו
נגדנו.
מכור־ההיתוך של מחר — מחנה תלמידי השמיניות —
עולה קול צעיר ונועז של דור שוחר־שלום.
שיח הלוחמים של גיבורי ששת־הימים הופך לקריאת־קרב
של הפגנות, בהן מתייצבים אותם לוחמים עצמם נגד הבוגדים
בשלום. המונים זורמים לאולמו של תיאטרון המזעזע
את צופיו בדברי־מחאה.

ארץ־ישראל החושבת, ארץ־ישראל הנאמנה,
ארץ־ישראל של שלום, התחילה לזוז. ותזוזה
זו הטילה אימה ופחד על שוטפי-המוח.

ין לכך הוכחה מעודדת יותר מאשר הצריחה ה־היסטרית
מפי אבירי הסיפוח.
מזה כמה שבועות נערך במדינה ציד־מכשפות, המתחיל
להזכיר את ימי ג׳ו מק־קארתי בארצות־הברית.

הפאשיזם הישראלי, שלבש במשך שנתיים־
וחצי חליפה מגוהצת ודיבר בשפת המתינות

ך • ריאה זו מופנית קודם כל אל הדור הצעיר.
1/היוזמה הספונטאנית של תלמידי השמיניות, שהגישו
את כתב־האישום לגולדה מאיר — יכולה להיות, צריכ1ז
להיות הסנונית המבשרת את בוא האביב.

מלחמת־נצח. הקזת־דם מתמדת. ראשית העימות
הצבאי עם מעצמה עולמית אדירה. בידוד
ישראל בעולם. פשיטת־רגל כלכלית, המתקרבת
במהירות לממדי שואה.

עד שבאה פרשת גולדמן. היא חשפה את האמת במכה
אחת — לא רק לעיני חכמים ומתוחכמים, אלא לעיני כל
אדם בעל שכל ישר.
ובאה פרשת אל־ג׳עברי, שנענש באופן ברוטאלי על כך
שהעז ליזום קונגרס להקמת מדינה פלסטינית תוך הסדר־שלום
עם ישראל. קונגרס שנאסר על־ידי שילטון הכיבוש.
שני מאורעות שלובים, האומרים שניהם דבר אחד: י ש
עם מי לדבר, י ש ערבים המוכנים להסדר, יש דרכים מעשיות
לשלום־אמת, ממשלת־ישראל יכולה להשיגו.

פעולות פרטיזניות יכולות
יעילות. מחנה לוחמי־השלום
מדי, מכדי שיוכל להרשות
לקבץ את מלוא כוחותיו —
הרוב.

השלום הישראלי-ערכי -רק ממשלה יכולה
להשיגו. כינון ממשלה אחרת -רק רוב הציבור
יבול להגשימו. גיבוש רוב זה -רק מחנה
מלוכד של בל לוחמי-השלום הנאמנים למדינה
יבול להבטיחו.

פות ובכל הארצות -״תכוסניס דפיטיס־טים
מהדהדת כרחובות.

ך* די לגבש רוב זה, יש לדבר בשפה ברורה.
ע ״הליכוד הלאומי״ הוא אסון לאומי, ויש לפרק אותו.

ך• ל זה לא עזר.
^ לכן פתחה יד מאומנת בשבוע שעבר את הברזים של
ההיסטריה המפוברקת.
הופעתם של טייסים סובייטיים במצרים שימשה להם
עילה ברגע האחרון.

א ך לא די בכך.

ממשלה אחרת היתה מכה על חטא. ממשלה
אחרת היתה כורעת כרך כפני העם ומבקשת
מחילה.
היא היתה מודה ומתוזדה שהחלטתה האווילית להפציץ
את מצרים לעומק היא שגרמה להידרדרות הרת־סכנות זו.

היא היתה מתפטרת.

לא כן ממשלת ״הליכוד הלאומי״ .לה יש חוצפה. ולה
יש מנגנון של שטיפת־מוח.
וכך יוצאת הקריאה: התלכדו סביב הממשלה! שעת־חירום
היא, ואין היא כשרה לריב פנימי!

הנער שהרג את הוריו -תובע את זכויותיו
ביתום. הממשלה שהביאה עלינו את האסון -
תובעת מאיתנו להתלכד סביבה, בגלל האסון.

^ 4בל גם טכסיס זה לא יעזור. ביצה שנשברה, איש
לא יחזיר את שלמות קליפתה. ציבור שהחל מתפכח,
שום תחבולה לא תחזיר את תמימותו.

צריכה להימשך. כי
ההתעוררות שהחלה
בה הערוכה להצלת מדינה זו.
שוחרי־השלום הם הרוב הגדול בקרב העם. ברגע שיעמדו
על דעתם, ברגע שיבינו את המתרחש — שום כוח לא
ימנע בעדם מלשנות את פני הדברים.
מי שיש לו הבנה ומצפון, מי שרוצה בשלום — הנה
תפקידו:

לדאוג שההתפכחות תימשך! להתסיס את

1׳ נ א 1זנ

להיות יפות — אך אין הן
הפעילים עדיין חלש מדי, דל
לעצמו גיוסים חלקיים. עליי
כדי לחולל את השינוי בקרב

לא נוכחותם של שרי גח״ל הופכת ממשלה זו לממשלת
מלחמה וטיפוח, אלא הנהגתה של גולדה מאיר.

המטרה הראשונה של המערכה למען השלום
צריבה להיות — הרחקת גולדה מן הממשלה.
המטרה
השנייה צריבה להיות -הקמת ממשלה
בלי גולדה, בלי גח״ל, בלי אבירי הסיפוח
הגלויים והמוסווים.
הקמת ממשלה חדשה שתתבסס על רוב בכנסת ובעם —
הרוב המעדיף את ארץ־ישראל־של־שלום על־פני ארץ־ישראל
השלמה, המוכן ללכת בכל דרך, לנסות כ ל שיטה, לוזתר
על כל סיפוח, למען שלום של אמת עם ערובה מוחלטת
לביטחון המדינה.

לכך יש רוב בעם, יש רוב ככנסת, ויש רוב
גם במפלגת-העבודה. את הרוב הזה יש לעורר,
לגבש, לשחרר, להפוך לבוה מדיני מרכזי.

1א נותר לנו זמן רב.
/בגלל צירוף של נסיבות — כשרה השעה הנוכחית
להשגת השלום, יותר מכל שעה שקדמה לה, ואולי יותר
מכל שעה שתבוא בעיקבותיה.

מחר יבול לבוא המבול, מכול של דם ודמעות.
השעה
לפעול למען השלום היא -בעת .
אל הדגל!

אנוי

תמרורים
מנהליםרומן שחקן הקולנוע
רוד שטייגר ושרלוט פורד, בתו
של איל המכוניות האמריקאי הנוי פורד.
עד לפני כמה חודשים ניהלה שרלוט רומן
סוער עם השחקן אנטוני ניולי.
מחדשנעורי־ ו. בשתייץ, ב־חזזה
מיוחדת, על־ידי טיפולים מיוחדים,
אריסטוטל אונאסיס, המתקרב לגיל

אונאסיס
.70 ידיעות בעיתונות היוונית מספרות, שהיחסים
בין אונאסיס ורעייתו ג׳קלין קנדי,
מתוחים מאוד בזמן האחרון.
נישאו במונורוביה, נשיאת עצרת
האו״ם אנג׳י כרוק 41 שביקרה לא
מזמן בישראל, ואייזאק רודולף, פקיד
מיניסטריון החינוך של ליבריה. ברוק,
עורכת־דין ובעלת מטעים, המשמשת גם כעוזרת
שר־החוץ של ליבריה, היא האשת
האפריקאית הראשונה המכהנת כנשיאת העצרת.

חוג יום־הולדתו ה־ 81 של מי
שהיה שליטה היחיד והכל־יכול של פורטוגל
משך למעלה מ־ 40 שנה — אנטוניו
סאלאזאר. בשנה שעברה פרש סאלאזאר
מתפקידו, בגלל שיתוק חלקי והתקף־לב ומאז
הוא מאושפז בביתו.
זוכה * בבית־הדין הצבאי בחברון,
מחמת הספק, מאשמת השתתפות ברצח איש
מישמר־הגבול ליד מערת המכפלה בדצמבר
- 1968 דאוד אל־ג׳עכרי 33 בך
אחיו של ראש עיריית חברון.
נקנס בבית־משפט בלונדון, ב־50
לירות שטרלינג, בעוון החזקת סמים, שחקן
במיטענו של
הקולנוע טוני קדטים.

באישור הנתונים
הרשמיים ומשאל
״המוצר הנבחר׳ 1970 קרטים
הגב

ביותר ־

הננובר

ב י1

קרטיס, שהגיע ללונדון במטוס, נערך חיפוש
ונמצאה כמות קטנה של קנבוס הודי, חומר
ממנו מפיקים חשיש. הוא נעצר, הובא למשפט
ונמצא אשם.
נפטר בחיפה, בגיל ,56 חלוץ השיטה
האור־קולית בישראל, ד״ר פאולאנוך.
יליד גרמניה, מוסמך למדעים, בוגר סמינר
למורים ורבנים בצרפת, שימש אנוך כפרו־פסור־מישנה
במחלקה ללימודים כלכליים בטכניון.

פטר בירושלים, בגיל ,94 זקן
משפחת לייבוביץ המפורסמת ומי שהיה
בעלה של פרופסור נחמה לייבוביץ —

ידידיה ליפמן־דייכוכיץ.

111

נמש ו שלוש הש1י 0האחרונות
הס סיננו את ת״הס •01׳01

ן חשנוע חם חשתחווו האתת
| היהירות התטאוות ניותו גצה״ד

ביום שבת האחרון התכנסה בבית פרטי ברמת־גן חבורת
צעירים שזופים וחסונים. היו אלה משוחררי יחידה קרבית
מסויימת מאוד, שהתאספו להרהר בקול על שלוש שנות
שירותם בקווי האש, על המיטען שרכשו, על האשליות
שנופצו, על המחיר — ועל המחר שלהם.
כתב העולם הזה שנכח בפגישה, הפעיל את מכשיר־ההקלטה
— ובזה נסתיים תפקידו. שלוש שנים לאחר המלחמה,
כך נשמע שיח לוחמים:
נו ע ם: לפני שלוש שנים בדיוק התגייסנו לצה״ל. קצת
לאחר־מכן החלה הכוננות. אנחנו הננו בוגרי מחזור
שלא עשה במלחמה כלום. במלחמה עצמה ישבנו
וראינו את ההאנטרים הירדניים טסים מעלינו.
ש מ שי ג לפני שלוש שנים התנדבנו לצה״ל. כשהתנדבנו,
קיווינו לתת לצבא וגם לקבל. קיודינו להחזיר למדינה קצת
ממה שהושקע בנו. השאלה היא: איך אנחנו רואים את
השרות: כשליחות או כסתם הרפתקה? האם הדרך בה הלכנו
נכונה וצודקת? האם המלחמה שאנו מנהלים נראית צודקת?
חנו ך 2כשהתנדבתי לצה״ל ראיתי עצמי כרודף אחרי
ערבים ומדלג בג׳יפים ברחבי הדרום.
א רי ה 2לאחר המלחמה התפתחה בארץ שינאה לכל בני
הגזע הערבי.
חנן 2כאן אתה טועה בהחלט.
א רי ה 2לגיוס הגעתי לאחר תקופת לימודים — כולל
קצת מזרחנות, אך בצבא ראיתי שמה שלמדתי לא כל־כך
תופס, במיוחד אחרי המלחמה, בזמן האחרון. אני יודע,
למשל, בחגיגות האחד במאי, אצלנו במשק, הסיסמאות הן
בכיוזן הנצחון במלחמה ולא לאחדות הפועלים. התערערו כל
מיני מוסכמות בחינוך — גם אצלנו, במשק של הקיבוץ
הארצי. המסקנה היום היא: דם־דם־דם. כנראה שכולם הולכים
בכיוון ההפוך ממה שאני למדתי.

7א מתוך שיגאה

נועם 2היום אנחנו אחרי שלוש שנות שירות. אנחנו

!197
הורגים ערבים. הערבים הורגים בנו. אני, אחרי תקופה כה
ארוכה, למדתי להכיר את הפתח בעזה, בשכם, ואת החייל
המצרי. השאלה היא אם מלחמתי מובנת לו — מאחר
ואחרי שלוש שנים — אני רוצה שלום.
חנן 2אריה, אתה אמרת שכל המגמה שלנו היא הרג
ודם.

אני לא חושב שהמטרה שלנו היא סתם להרוג.
אנחנו הורגים כדי להגן על עצמנו. אני נולדתי כאן וזו
ארצי. לכן אני לוחם. אך זה לא מתוך שינאה. בפירוש לא
מתוך שינאה לערבים.
אריה 2אני חושב שחנן לא צודק! יש בינינו רבים
שהיו מוכנים גם היום להרוג ערבים כדבר מובן מאליו.
חנן 2סלח לי, אתה לא צודק.

ן נעמוויס ארה הס מגלים את
| דעתם ער חאו״ג ועד השדות

אריה 2הרצון להרוג ערבים הוא טיבעי.
ח נן 2לא נכון.

שמשי 2השתחררתי לפני שנה וחצי, עזבתי את הצבא
עקב פציעה. זכורה לי התקופה כשהמגמה היתד, לפתוח
ניצרה ולירות. אך כיום, כשאני הולך בירושלים ורואה
ערבים, אני איני פוחד. אין הבדל בין יהודים וערבים, .אך
משהו יש בפנים. הם עושים מה שהם רוצים. אני מרגיש
שם כמו בתל־אביב, אך שם יש ערבים. ייתכן שבמיקרה
שהייתי עכשיו בצבא הייתי מרגיש אליהם אחרת. אך היום
הם אנשים רגילים, על אף שייתכן שהם פגעו בחברי. ייתכן
שבמידה שאהיה משוכנע שערבי מסויים הרג חבר שלי אני
אתרגז, אך לא אגיע למצב שאהרוג אותו.
נועם 2שימשי, אתה לפני שנה וחצי נפצעת, איך היית
מגיב היום במידה והיית חוזר לשירות? במירדף — המחבלים
בחלקם נהרגים ובחלקם נפצעים. אנשים שלנו גם הם
נפגעים. כיצד היית נוהג במחבלים פצועים, היית חובש
אותם — או נותן להם כדור בראש?
ש מ שי 2היום כשאני לא בשירות אני לא מכיר את
העובדות החיות. בבית אני. חי בשלווה, אני לא יודע מה
נעשה בתעלה, רק מה שאגי שומע ברדיו. אך גם אם אלחם
בהם אני לא אשנא אותם. אני אעשה משהו בגלל שאני

(המשך מעמוד ) 11

*דיך לעשות. אך לא בגלל שאני שונא את
מוחמד או את סעיד.
קיבלתי פקודה, אני מבין את הפקודה. זה
לא עבודה של רובוט. אני יודע מה אני
עושה. אני יודע גם למה אני עושה, למה
אני חושב ואני יודע למה אני צריך להתנגד.
ואני עושה את זה, לא בגלל שיש לי
שינאה עיוורת אליו. אם אני חוזר לצבא,
אני בתוך כלל שיש לו משימה מסויימת —
להגן על הארץ. ברגע שאני חוזר לצבא —
אני חי את זה. אם יש היתקלות אני לא
אהרוג? אני אהרוג כמו נמר! בדיוק כמו
שנהגתי לעשות. אתה בתור חייל הרגת,

״אתה מסתכל בעיניים של
המחבל, ואתה לא יכול להרוג
אותו ככה סתם!״

פצעת — אתה לא תחבוש אותו? אני הייתי
חובש אותו! ברגע שאני לוקח אותו
בתור שבוי, דבר ראשון כמו אדם.

ח נן: גם הערבים וגם אנחנו בני־אנוש.
נולדנו שווים ונמות שווים. זה שאנחנו נמצאים
משני עברי המיתרם, זה רק בעייה
שלנו ושלהם.

״שיחיה
כמדינד ^ רכית ^5
חנו ך: אתה מוכן שערבי יסתובב לך
בין הרגליים?
חנן: מבחינה תיאורטית נניח שהייתי
מוכן. אבל אם לזכור את כל תולדות הערבים,
אם נתחיל מהאיסלם, יש שם שינאה
ליהודים. ואת האיסלם אי־אפשר לשנות.
(קריאה: זה לא אנלת, חנן!)
חנן: זה אמת, כי אם תפתח פעם ספר
קוראן, תראה שיש שם הטפה לשינאה
ליהודים.
נו ע ם: כל דת רואה את עצמה כדת
הנכונה היחידה. גם הנצרות, גם היהדות
וגם האיסלם.
חנן: אבל היהדות לא מטיפה להשמדת
עמים אחרים.
נו ע ם: לא להשמיד עמים אחרים, אלא
להשמיד את המאמינים באיסלם.
חנן: הערבים מוכנים לחיות איתנו ב־שלום
כשהם ישלטו פה וכל יום שני־שלישי
יעשו איזה פוגרום קטן. כך הם מוכנים
לחיות. אבל כך אני לא מוכן לחיות.
אני רוצה לחיות כשלבנים שלי יהיה
טוב פה, וביטחון, וששום ערבי לא יתנכל
לחיי. ואם הערבי לא יכול להתאפק, וכל

בבית לא דתי, אני חונכתי בבית דתי. אז
אתה לא בן־אדם בגלל שחונכת בבית לא
דתי? זאת השאלה.
ח נן: שמשי, אני מסתכל להם בעיניים
כשווה אל שזזה, והם מסתכלים עליך
בצורה אחרת. כי הם קיבלו חינוך לגמרי
שונה. זה ההבדל.
שמשי: נכון.
חנ ך: אז זהו. אבל זה לא אומר שבגלל
שהוא מתנהג כמו פרא־אדם גם אני אתנהג
כפרא־אדם.

ד,סיורים בתעלה וכל דבר אחר בלי לשנוא
אותם.
אני שונא אותם, בגלל זה אני יכול לה־נוכל
למלא את תפקידנו בנאמנות.
אמיר: גיורא, אני רוצה להגיד לך
משהו. אנחנו יושבים פה, בעצם, כמו שהיה
בשיח־לוחמים. גם שם דיברו אנשים
המון על המחשבות שלהם. אני חושב
שאם אתה לא שונא את האנשים שאתה
נלחם נגדם, אז. אתה לא יכול לעשות את
זה ביעילות, זה דבר ראשון. דבר שני,
אני לי יודע איך אתה יכול לעשות את

״דיברת פעם עם
י־׳־0־ 1איש, פחחי 7״
שמשי: אני לא אומר שצריך להיגרר
אחריו. אני רק טוען שהפתח הם חלאת־אדם.
המטרות שלהם זה לא מטרה.
חנן: מנין לך? אתה דיברת עם איש
פתח פעם?
ש מ שי: אני לא דיברתי, וזה לא מעניין
אותי.
חנן: אז מאיפה אתה יודע?

וו ע
רוג אותם. מפני שהם הרגו את החברים
שלי, ומפני שהם עולים על החברים שלי,
בגלל זה אני שונא אותם.
(קריאות ביניים),
עכשיו שמע הלאה. ייתכן שיש לי תכוני׳
בהמית או לא בהמית, אבל על־ידי זה
שאני הורג ערבים...
(קריאות ביניים).

פקודה בקשר:
ש מ שי אחד המירדפים אנחנו אספנו
את נל קפצונים וההרוגים שלהם. קיבלנו
דרך הקשר לאסוף את
פקודה

הזמן הוא רק מתנכל לחיינו, אז שיחיה
במדינה ערבית ולא במדינת־ישראל.

״ ל, פתח׳

מתנד כי ם

^ ״ב שם י?^סן^

כל ההרוגים. לייזר ז״ל אמר לי, :אם יש
עוד פצוע או מת שלהם — אני מת גם
כן, מעייפות.׳ הגענו למצב כזה שלא יכולנו
כבר לסחוב.
אבל אם היו פצועים —
העלינו את כל הפצועים, וגורן חבש אותם.

אתה לא יגול
להרוג סתם
חנן: אתה מסתכל במחבל, אתה רואה
את העיניים שלו, ואתה לא יכול להרוג
אותו ככה סתם. זה כמו דו־קרב — בלי
נשק אתה לא יכול להרוג אותו.
זה לא עניין בעצם אף אחד אם הוא ימות
או לא.
שמשי: נכון, אבל לא הרגו אותו,
נכון? הוא יגלה את המוקשים, יגידו לו
תודה רבה, ויעזבו אותו. לא יהרגו אותו.
הוא יהיה שבוי. תסתכל בבתי־הכלא —
הכל מלא. אתה וההורים שלך משלמים
מיסיס כדי שהם יהיו בבתי־הסוהר. ככה

* המארח, נפצע לפני שנה וחצי על־ידי

יו אל

שמשי*

י שי: צריך לזכור שיש הבדל בין חייל
מצרי ובין פתח. חייל מצרי עושה את זה
בעל כורחו. מפני שאין לו ברירה. לא פעם
היינו מסתכלים עליהם מבעד הטלסקופים.
אתה רואה שזה בסך־הכל איזה פלאח
מסכן. אולי עכשיו רמת החיילים קצת עלתה.
אבל הפתח, לדעתי, הוא חלאת־אדם

יואל: לא נכון, הפתח הוא לא חלאת-
אדם. הם בדיוק אותם אנשים כמו הפלאח
הערבי, אבל יש להם אידיאלים.
י שי: שמעתי דיעה שכל הפתחים עושים
את זה בעד כסף.
(קריאות ביניים).
ש מ שי: אתה יודע למה הם חלאת־אדם?
כי הם לא נלחמים נגד צבא.
חנ ך: רגע, האצ״ל תמיד נלחם רק בצבא
הבריטי?
ש מ שי: אבל אין להם מטרות בכלל.
אם הם יהרגו זקנה, זה מטרה? הם יעזרו
למישהו? הם יעזרו לעצמם?
חנן: כן, הם חושבים שעל־ידי זה הם
יצליחו למוטט את מדינת־ישראל, וזו המטרה
שלהם — לא משנה באיזו דרך. נכון,
מבחינה הומאנית זה לא מוסרי. אבל בשביל
זה צריך להבין את המנטאליות הערבית.
ולכן
אתה לא יכול להתייחס אל הערבי
כמו אל אדם כמוך.
ש מ שי: אני אשאל אותך, אתה לפני
כמה דקות אמרת שערבי ויהודי זה אותו

חנ ך: לא אמרתי אותו דבר...
ש מ שי: כולם בני־אנוש, נכון? אז אל
תסתכל על המנטאליות שלהם אתה חונכת

ש מ שי: עובדות, עובדות*..
ח נן: אלו עובדות?
שמשי: כשאתה קורא בעיתון שהם
הגיעו לאיזה בית ותינוקות נהרגו, ואשה
זקנה נהרגה. עובדות כאלו.
חנן: כפר קאסם אומר לך משהו?
(קריאות ביניים, צעקות).
חנן: אני לא מקבל את זה כדוגמה,
אבל הפתח יביא לך את כפר קאסם כדוגמה
מצידו.
אריה: שמע, אתה פה מערב תחומים
שבכלל לא שייכים לעניין הזה. תן לי להסביר
לך מה אני חושב על העניין הזה.
אם להשוות בין הפתח והאצ״ל והלח״י,
אז זה היה ככה: האצ״ל והלח׳׳י דפקו
בעיקר את הצבא האנגלי. את ההגנה הם
דפקו רק כשלא היתד, להם ברירה, ולא
מתוך כוונה תחילה.
אבל המטרה המוצהרת של הפתח היא
לגרום לדמורליזיציד, כמד, שיותר גדולה
בקרב העם, זאת אומרת לתקוף את הקיבוצים,
לתקוף את יישובי־הספר, להרוג כל
מי שבא ליד: זקן, צעיר, ילד, אשד— ,
להרוג כמה שיותר. וזה בניגוד לצבא הערבי
שיוצא לדפוק את הצבא שלנו.
לכן, את הפתח צריך להרוג ולרצוח ול
״אתה
מוכן שערבי יסתובב
לך בין הרגליים?״

חסל כמה שיותר — שלא כמו את הצבא
המצרי או הירדני הסדיר שבו אנו נלחמים.

״אסור לזכור
ש מו לג ^ בךאדם ^
גיורא: נועם שאל קודם אם הסתכלת
פעם על החייל המצרי, אם גם הוא אדם.
אז לדעתי אסור לנו, בתור חיילים, לנגוע
בבעייה הזו, משום שאם אתה נמצא במצב
מלחמה, ונתחיל לגלוש לנושא אם החייל,
האדיב, שניצב מולנו, הוא גם כן אדם —
אז אנחנו פשוט לא נוכל למלא את מה
שאנחנו צריכים למלא, בנאמנות.
נו ע ם: לדעתי — בדיוק להיפך: רק
אם נזכור שמולנו ניצב גם כן אדם —

״אינני מוכן להילחם
^ ^ שלושיםשנוד,
גיורא: רגע, אני דודקא בכלל חושב
אחרת. אתה אומר שאני לא יכול לעשות
את הסיורים ואת כל המיבצעים בצבא בלי
לשנוא את האוייב. אז זה לא כך.
אם אני מכיר בזה שאני ממלא את החובר׳
שלי למולדת, או לא נקרא לזה מולדת
— אם אני מכיר שאני עושה את מה שאני
צריך לעשות, אני לא צריך בכלל לשנוא
את האוייב שלי.
להיפך. זה אולי נותן פתח ותקווה לעתיד׳
כי אני בטוח שאף אחד פה לא מוכן
להמשיך ולהילחם, אולי חוץ מחנן, כמו
שהוא אמר קודם, עוד עשר ועשרים ושלושים
שנה. אנחנו רוצים שאם לא אנחנו,

״רק אם נזכור שהאוייב מולנו
הוא אדם — נוכל להילחם
בנאמנות!״

אז לפחות הבנים שלנו יחיו פה במדינה
נורמלית, בלי מלחמה.
אבל אם אנחנו חיים, ונלחמים, תוך כדי
שינאה, אז זה לא יוכל לבוא. אני מאמין
שגם החייל המצרי שנלחם מולנו לא נלחם
מתוך שינאה, אלא מתוך זה שהוא חייל,
מתוך זה שהוא ממלא את מה שאומרים

אמיר: אני רוצה עכשיו להעיר בקשר
לדבר נוסף. אני חושב שלבעייה של הערבים
אין בכלל סוף. נוצר מין מצב כזה
בארץ, אולי אתם לא יודעים מזה. אבל
ככל שאתה מנסה לפתח יותר את הערבים,
כך הם יותר שונאים אותך. הערבים בארץ
שונאים אותך, כי הם יודעים שלעולם לא
יצליחו להגיע לאיפה שאתה נמצא.
(קריאות ביניים).

״אהרוג
נשים~ו ילדים״
רג ע, חכר׳ ה, אתם מדברים בלי לדעת.
אני לא מסלף שום עובדות. תתעניינו קצת

במה שקורה. בכל הנסרים אצלנו באיזור,
במשולש, בונים להם בתי־ספר, נותנים
להם הכל — והם ממשיכים לשנוא אותנו.
לכן, הערבי זה לא רק הבעייה של החייל
המצרי או הירדני, הערבי זה בעייה כללית.

יכלו לשחוט אותנו בארץ, הם היו
עושים את זה. וזו עובדה שאין בכלל מה
להתווכח עליה. ערבי שיכול להציק לנו
בארץ עושה את זה. לכן, צריך את הבע-
ייה הזו לפתור בדרך אחרת לגמרי.
גיורא: נכון שיש בעייה שנקראת ה־בעייה
הערבית, בינינו לבין הערבים, בכל
המרחב. אבל הבעייה שאנחנו העלינו פה
היא אחרת: איך, בתור חיילים, אנחנו מרגישים
את כל המצב הזה. אני חושב שאסור
לנו לערבב את שני הדברים. משום
שאם אתה חייל, אתה צריך לעשות מה
שאומרים לך. אם אתה בצבא, אסור לך
לחשוב ולגלוש לנושאים האלה.
אני אשאל זאת בצורה קיצונית יותר:
אם אתה חייל ויש לך הוראה להרוג, תהרוג
או לא תהרוג?

״אני שונא אותם בגלל שהם
הרגו את החברים שלי!״

חנן:
נועם

בעכו ובירושלים. בערים קיימים חיים בצוותא
בין ערבים ויהודים.
אמיר: באמת? אולי תגיד לי מה ה־

״פציעתו של אחי רק שיכנעה
אותי כמה חשוב השלום!״

מיקצועות של הערבים בעכו ובירושלים.
(קריאה. זה לא משנה!)
א סי ר: אל תגיד לי זה לא משנה.
אתה יודע במה הם עובדים? אתה לא
יודע. אז מכסימום הם מוכרים בחנויות,
לא יותר. אתה לא יודע כמה שהם שונאים
אותך. תלך פעם לכותל המערבי ותראה

(קריאה: אתה לא ראית)..,
שמשי: אני במקרה, גרתי גם בעכו.
לא שונאים. גרתי שם וחייתי במחיצת ערבים.
עבדתי ליד ערבים ולמדתי ליד ערבים
וידעתי מי הם, אבל לא התייחסתי
אליהם כאל ערבים, אלא בדיוק כמו אל
יהודים.

״זועזעתי

נו ע ם: יהודית, כאחותו של חייל שנפצע,
האם שונה לרעה יחסך לעם הערבי?
יהודית ( :אחותו של שנזשי) פציעתו
של שמשי רק העמידה אותי במקומי. כמובן
שזועזעתי מעצם הפציעה. אך ביחסי ל-
בעייה לא חל שום שינוי. להיפך, רק
הועמדתי במקומי. שוכנעתי כמה חשוב
השלום.
נועם: את״ש^נאת ערבים?
יהודית: לא, אין לי יחס כזה לערבים.
אני משוכנעת שמצבה של אם של חייל
ערבי לא שונה ממצב אמו של אחי.
נועם: האם לדעתך שווה להחזיק את
השטחים תמורת הקורבן שאנו מקריבים?
יהודית: באשר לעניין החזרת השטחים,
במידה שזה שורש הבעייה, אני מוותרת
על הכל זולת ירושלים. אך זאת

״הם יהרגו

גיורא: בשביל זה במיוחד אמרו לנו
בצבא שפקודות שהן כנגד המצפון שלך
וכנגד המצפון שאתה חושב שהוא נכון,
אתה יכול לסרב. זאת בעייה. זה דברים
שקורים.
(קריאות ביניים)
שמשי: אם הפיקוד העליון יגיע להחלטה
שצריך להרוג נשים, טף וזקנים
אני לא מאמין שיגיעו ל זה וזה׳ גם
לא נראה אבל אם זה כך, אתה תהרוג?
(קריאות ביניים)
חנן: שמע, לך לעזה, תראה איך שהילדים
הקטנים שונאים אותך.
(קריאה: אז מה? קריאות ביניים)
אמיר: דע לך דבר אחד: כל הילדים
הקטנים האלה, כמה שתנסה לפתח דור
חדש, עם הדיעות שלך, זה שטויות! כי
זה היה ככה כל הזמן, מלחמת השיחרור,
מלחמת סיני, ועכשיו. כשהם יהיו גדולים,
הם ינסו להרוג אותך.
(קריאות: סע לעכו! תראה נזה הולך בעכו!)

יהודים
וערבים חיים יחד
וטובש משי: בעכו, למשל, כבר לפחות
עשר שנים, גרים יהודים וערבים יחד, והם
חיים טוב. וגם בחיפה ובסביבה. והיום,
אם אתה רוצה דוגמא, דווקא מאחרי המלחמה׳
תיסע לירושלים. שם מתנהל מיסחר
יהודי־ערבי, אין כבר שום יחס מיוחד. אתה
לא מתייחם אליו כאל ערבי.
(קריאת: סע למשולש!)
אני לא מתייחם עכשיו למשולש.
גיורא: במשולש אנחנו לא באים במגל
עם הישוב הערבי אלא רק בתור
פועלים שלנו. וזה יוצר מצב אחר לגמרי
מאשר בערים. במשולש הערבים לא חיים
בעיר אחת יחד עם יהודים. זה משהו אחר
לגמרי. הם נמצאים כל הלילה במשולש,
באים לעבוד ביום אצל בעל־הבית העברי.
זה יוצר. מצב אחר. במיוחד שהמצב שלהם
לא טוב כמו המצב אצל העירוניים, כמו

״אני משוכנעת שמצבה של אם
ש? חייל ערבי לא שונה
ממצבה של אמו של חייל
שלנו!״

רמת־החיים של האוכלוסיה המקומית אך
צריך לזכור שיש להתייחס גם לשיכבה
המשכילה.
גועם: אני בעצם כמעט לא מכיר את
הצעיר הערבי, אז איך אוכל לדרוש ממנו
להתנהג אחרת כשהוא גם לא מכיר את
הצעיר הישראלי?
לצעיר הערבי נראה הישראלי כאיש הטכניקה
המתקדמת, שרוצה להתפשט ולהרחיב
את גבולות הארץ הציונית ולהשתמש בערבים
כבכוח עבודה זול לעבודה שחורה.
לא רק יכולנו להביא לתודעתו שמה שאנחנו
רוצים זה לחיות בשלום, וכל מה
שאנחנו עושים, כולל מדיניות הבטחון,
זה בעצם בגלל החשש מפניו, פשוט מפני
שאנחנו לא סומכים על דיברתו.
גיורא: מה שעשינו, לא עשינו מספיק.

בטח, אני אהרוג. ת לוי...
:אני לא.

של גולדמן למצרים? האם זה לא בזבוז
של סיכוי, ולוא גם הקטן ביותר, לשלום?
שרגא: אני לא מוכן לתת לאדם ש-
ישראליותו עומדת בספק לייצג אותי בשיחות
עם נאצר.
יואל: גולדמן לא מייצג את העם בישראל,
ובוודאי לא את הנוער.
א רי ה: אישית, לא איכפת לי שיסע.
ש מ שי: מצידי, שיסע, רק שישתדל
לא להזיק לעניין הישראלי.
נועם: לדעתי, רק הפסדנו מזה שהוא
לא נסע.
שרגא: לדעתי, אם לחזור רגע לנקודה
הקודמת, אחת הנקודות העקרוניות בסכסוך
זו הבעייד, של הערבים המקומיים
בשטחים. זה שהנוער הערבי זורק רימונים
ומתנדב לפתח, זה סימן שאין לו מה
לעשות• קשה לדרוש מבוגר תיכון שיעבוד
בתיקון כבישים. נכון שאנחנו מעלים את

״האם אין אגחגו

גיורא בעכו אין לך ערבי ויהודי, בעכו אתה חי
בדיוק כמו שפה. אותו דבר. אתה לא מת
מזה, ואתה לא מקבל פחות אוויר.

רק בבטחון מלא ובוודאות שיהיה שלום.
פרט נוסף שצריך לזכור, שייתכן שאינו
ברור כל־כך לכם, הגברים: איך תיראה
הארץ הזאת בעוד כמה שנים, כשבכל כמה
ימים ממשיכים ונפצעים ונהרגים חיילים?
תחשבו על זה.

נועם: אולי נסכם במשהו אישי. היום,
עם השחרור, נראית לי בעייה נוספת, שהיא
לא פחות חשובה לדעתי, וייתכן שאף
מטרידה יותר. הבעייה היא: איך ניבנה
את עצמנו אחרי ד,שיחדור? אנחנו משתחררים
כשחלק מאיתנו רוצה להמשיך וללמוד,
חלק אחר חושב על רכישת דירה או
אולי להתחתן.
והיכן אנו עומדים? מה היכולת להשיג

״אם תקבל פקודה להרוג נשים
וילדים -תהרוג?״
ישי: אתה מדבר באופן כללי. תסתכל
מה הילדים הערביים בחיפה עושים. מה
הם עושים כשהם מגיעים לגיל? 18 , 17
מה הם ממשיכים לעשות? הם לא מתפתחים,
הם לא לומדים, הם לא ממשיכים ללמוד.
לא נותנים להם ללמוד. לא נותנים להם
שום דבר. הם נשארים למכור, לצחצח נעליים,
לשבת בקפה שלהם, להיות משרתים
אצל היהודים.
(קריאות ביניים)
אתם לא יודעים כמה המצב חמור. התעניינו,
תסעו לשם!
(קריאות, סוערות)

״אינני מכיר את

נועם: עוד בעייה: איך אנחנו מתייחסים
לאי־הסכמתה של הממשלה לנסיעתו

את המימון הדרוש? הרי כדי להשיג ולרכוש
דירה, ולוא גם צנועה, צריך לעבוד
שש עד שמונה שנים. למימון שלוש שנות
לימוד באוניברסיטה צריך לעבוד שלוש
שנים.
עבדנו שלוש שנים, השקענו כל שיכולנו,
כמעט את חיינו אפילו. אנו לא מבקשים
פרסים, בפירוש לא. אבל מדוע לא נקבל
מהמדינה את האפשרות לעבוד ולהרוויח
יותר משזכאי אזרח רגיל?
מדוע לא יינתן לחיילים משוחררים לקבל
פיטור ממס־הכנסה לתקופה שתאפשר להם
להרוויח ולחסוך סכום כסף שיממן לימוד
אקדמאי? נראה לי כי אנחנו, החיילים
המשוחררים, זכאים ולא לחלק מההקלות
להן זכאי עולה חדש.
בסך הכל נתנו למדינה יותר משנתן
עולה חדש__ .

אחד מאנשי היחידה, שלא זכה
להשתחרר ולשוחח כשיח, היה
לייזר קנדלשטיין, חבר קיבוץ
גבעת-השלושה.
לייזר נפל לפני שנה בדיוק, כראשון
למאי .1969 שני פגזי מרגמה
82מ״מ פגעו במוצב שלו.
הוא נפצע יקשה, פונה עד־ידי פ,.
מפקד היחידה שהיה אז בדיוק
בסיור במוצבים. לאחר זמן, סיפר

״שעתיים עברו עד שיכולתי לפנות
אותו. כשעתיים אלו החזק
תיו כזרועותי -והוא, הפצוע, ניסה
לעודד אותי, :תדע לך שאני
חזק,׳ אמר לי, .אין לך מושג אילו
כאבים עוברים עלי, אבל אני אחזור
ליחידה. אני חזק. אנחנו מוכרחים
להיות חזקים.׳ 12 שעות
מאוחר יותר, מת מפצעיו.
״אילו הייתי יודע שלייזר יילקח
מבינינו, אולי הייתי מקליט או
רושם כל מילה שיצאה מפיו. בדי
שיבינו מהו מחיר הגבורה שאנו
משלמים.
״לייזר היה אגדה של בן ההתיישבות
העובדת, שבל שירותו
חיפש מה יובל לעשות בשביל הצבא,
ולא מה יוכל הצבא לעשות
בשבילו. אומץ ליבו וכושרו איפ
יינו אותו כלוחם. חזיתי בו עת
עבד במחיצתי במירדף אחרי חב
לנים
באיזור הפידאן. שם ראיתי
כיצד האיש שהטיך כדיבור, ריחך
כין המצוקים ונלחם בארי.
״אחרי המירדך נפגש עם שר־הביטחון,
ששאלו, :האם אתה
נשאר בצבא הקבע?׳
״לייזר הלך מאיתנו, ונשאר כינינו,
כדמות של לוחם נועז, מנהיג
ומחנך. נדמה לי שהוא בינינו יומם
ולילה, מלווה אותנו במופת
מעשיו, וכלפיד מאיר דרכנו.״
ובך, איפוא, השתתך לייזר, למרות
הבל, בשיח חבריו. באלם,
ללא מילה. דמותו החקוקה בליכם
דיברה מפיהם.להלן קטעים ממכתביו -מלפני
גיוסו, ומתקופת שירותו.
ביום השנה למותו, ישיחו הם
במקומו, בשיח לוחמים .1970

יש לי נושא מעניין שאני כולי שקוע בו
עכשיו — עזבון הבנים*,
מציקה לי עכשיו מאוד השאלה, כיצד
לראות את החבר׳ה שנפלו במלחמת השיח־רור
ובמלחמות אחרות. כיצד עלינו להעריך
אותם. קשה להשתחרר מתגובת הרגש, מן
ההזדהות עם אלה שנפלו. אנו בדרך־כלל
* בקיבוצו, לפני׳גיוסו, הכין לייזר עבו־דת־גמר,
על הנושא עיזבון הבנים. הוא
לא זכה לסיימה.

ייהשה להשלים שהמטרה היא ללמוד
איו להרוג בצורה הטובה ביותו!״

אהיה

אדם

1ר 7י

זיכרון ובבית הורים שכולים. כל־כך הייתי
רוצה להכירם.

זוכרים אותם כגיבורים, כאלה שהיו מוכנים
להקריב עצמם.
אנו חייבים להשתחרר מהרגש — אני

יודע שזה קשה — ולבחון אובייקטיבית.
לזכור למשל גם את דיר־יאסין וכפר־קאסם.
לזכור בזיונות של המלחמה.
אין זאת עדיין דיעה מוגדרת. יש בי מאבק.
מצבי סוער. אני עוצם את עיני וראשי
מסתובב. אני רואה אותם מול עיני —
נורית, שלום.
ואולי לא הם ממש, אלא אותן איגרות,
לומר את האמת, אני עכשיו במצב־רוח
אותם מכתבים מופלאים לחבר או לחברה
מזופת, לבדי בחדר. כולם בחזרות לחג
— ואני מרגיש כמוהם.
המחזור.
ולמה לא הצטרפתי? הם שכחו משום
בתפיסתי את מלחמת הקוממיות איני רומה,
החבר׳ה והמנהלים שלהם מלמעלה,
אה סתירה בידיעה שהיו משתמטים, שהשהערב
חל יום־הזיכרון. איני מוצא לנכון
נוער לא התייצב כולו. אלה הם דברים
לקפץ־לדדות שם על הבמה כבכל ערב רגיל.
טיבעיים, בהיות האנשים בקשת־גוונים רחבה
של מוצא, חינוך, מיסגרת־חיים והודי׳ .אני רואה בזה עוול לא ישוער. והאמיני
לי, שאין לי כל רצון לעשות רושם, או
העולם נשען תמיד על המתנדבים. אין
לצאת מן הכלל. אבל לאחר כמה חודשים
המונים נועזים. יש יחידים רבים מהם, טושאני
עוסק בנושא עיז בון הבנים, אחטא
בים כל־כך, יכולים היו לתרום לארץ הזו.
למצפוני, אם לא אשתתף בעצמי ביום האבל
הם נפלו וזיכרם מועלה רק ביום ה
+שכחו

הנופלים

לדגבקיסץ

חייל ! ״

אחרכך
יחיד בו מועלה זיכרם.
מה נשמע בבית הרחוק? אני נורא מתגעגע.
יש לי רצון לשוב, לחטט במקרר,
לעבוד בכותנה. בקיצור, לחזור אליכם. אבל
ישנם דברים שצריך לעשותם — לכן אני
כאן.
כאן כרגיל אין חדש. החורף מתקרב ואנו
ב״ברן״ כמו אצל פלחים. רק כאן מרגישים
באמת את חוויות הגשם. כאן אתה מרגיש
מה משמעות יש למים. הלוזאי שיירד מעט
גשם, והכל יהיה ירוק בעיניים.

• דרר אגב?
אני בצנחנים
ביום ראשון זה
תקבלי את המכתב
לפחות שם לא צריך
קשה לי להשלים

חנ־ך מצט״ן

אני הולך לצבא. כש־ודאי
כבר אהיה שם.
לחשוב, אלא רק לבצע.
שהמטרה היא ללמוד

איך להרוג בצודה הטובה והיעילה ביותר.
את כל הרגשות והזיכרונות, חוויות מימים
יפים יותר אני משאיר בצד. דרך אגב, אני
בצנחנים.
את שואלת אם זה כדאי? כרגע אין לי
תשובה, ימים יגידו.
שוב מכתב, אבל הפעם כאילו עברו
ימים רבים. מלחמה התחוללה באמצע*.
מלחמה קשה — והיום מודיעים שהיא נגמרה.
אם דאגתם לי במשך השבוע האחרון.
היה זה ללא צורך. הייתי בעורף, בבסיס
אי־שם, עדיין טירון.
מצב הרוח עגום, עכור, בגלל תוצאות
אותה מלחמה אכזרית. איני מתרשם עדיין
מהנצחונות הגדולים. אני אבל על המתים.
הטובים מבין ידידי כבר אינם. רציתי להשתתף
במלחמה הזאת. לא כדי להרוג או
לרצוח, אלא כדי שאוכל לדעת שגם לי יד
וחלק בהצלת קיומנו, שגם אני עושה משהו
(המשך

* מלחמת ששת־הימים

ח״ל לדוג מ ה

בעמוד )23

במדינה
העם
צה״ל במוסקבה?
רק בלית ברירה!
״אס בעיקבות החדירה הסובייטית למצריים
עלולה לפרוץ מלחמה בין ברית־המועצות
וישראל, וצה״ל ייאלץ לכבוש
את מוסקבה — תיפול מלוא האחריות על
כך יעל ממשלת ברית־המועצות. ממשלת
ישראל מנערת מעלית מראש כל אחריות
להתפתחות זו!״
הודעה זו לא הושמעה השבוע בירושלים,
או אילו הושמעה לא היתד, מפתיעה איש
כי דברים ברוח זו, אם כי קצת יותר צבו־עים׳
נשמעו בפי דוברים ממשלתיים.
״נדפוק אותם!״ אפשר היה להבין את
תגובתם האינסטינקטיבית של אזרחי ישרי
אל, שהגיבו בצורה ריגשית על האיום הסובייטי
החדש. כמו כל ציבור בריא העומד
מול איום, היתה התגובה :״נדפוק אותם!״
לא קשה היה להסביר כי מבחינה עניינית
טהורה יכולים טייסי צה״ל להתמודד בהחלט
עם הטייסים הסובייטים, שאינם סופר־מנים
(ראה מסגרת) .אולם זהו הגיון מוגבל. ני
בניגוד לישראל ולצד,״ל, שמשאביהם מוגבלים,
עומדים לרשות הסובייטים משאבים
בלחי־מוגבלים. אין ספק כי מתכנני הקרמלין,
שהחליטו על התערבות הכוחות
הסובייטים, לקחו זאת מראש בחשבון.
מה לשם מה 1אחת התגובות הפחות
הגיוניות היתד, השימחה על כך שהמצב החדש
״יכריח את אמריקה למסור לנו את
הפנטומים שדרשנו.״
אין כל בטחון בכך. ממשלת ניבסון איגד.
רוצה להסתבך׳ אין היא תלוייד, בקולות
היהודים כמו קודמתה, והיא חוששת מאד
בפני עימות עם הסובייטים. מכיוון שהיא
מאמינה כי ההתערבות הסובייטית באה אך
ורק בגלל השגיאות של ממשלת גולדה, ש

ביום
ששי ובשבת אין אוטובוסים.
אז מה 1לשבת בבית זלא —
אם יש לך למברטה. בלמברטה
אתה מגיע לדיסקוטק. בלמברטח
אתה לוקח את החברה הביתה
בשעות הקטנות. בלמברטה אתה
מגיע לים ולכדורגל. עם הלמברטח
היפהפיה שלך אתה אדם חדש —
בשבת ובימי החול.

מבד

סוכנים בלעדיים לישראל: קפריש, הפצת מכוניות בע״ני
תל-אביב: בית הדר, דרך פ״ת ,19 טל2 623491 חיפה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .
מפיצים ראשיים: תל־אביב :״ס.ג.״ חברה להשקעות בע״מ, השרון , 10 טל • 31755 .חיפה: ש .בן־דב, הדר־הכרמל,
רח׳ ביאליק ,6טל •< 63981 .ירושלים: מוסך ״ סילון״ ,מרכז מסחרי, רח׳ אליהו שמע ,15 טל 23202 ,26940 .
#רמת־גן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי ,48 טל • 727341 .עפולה: הראל סלע בע״מ, רח׳ יהושע ,52 טל• 22195 .
נהרייה: ששון, המיסדים ,22 טל • 920169 .פ״ת: מוסר אלמוג, סטרומה ,10 טל 913635 .י• רמתיים: שרות קטנועים,
דרך השרון ,20 סל • 924353 .כאר־שכע: מוסך •מוטוכל״ ,טרומפלדור .81

1,עו לך הגל * ס יעו לו

0 1 1 3י ו 1 1ז 1י 1 3

ג! ! גי מנ סי ה

רי א לי ת

ח ״כ חזן

ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ב

בוגדים לאומיים

וייניז *יוני נאגארוז תיכון מקצועי במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוניקר.
אופנה
ציור
ריאלית טלויזיה ־ תעופה
פקידות

פתחה בהפצצת מצריים לעומק, גם אין היא
מרגישה התחייבות מוסרית לצאת מגידרה
לעזור.
אך /חשוב יותר שיקול אחר 50 :ה*
פאנטומים יכלו לשנות באופן מכריע את
המאזן האווירי הישראלי־ערבי, אך לא את
המאזן הישראלי־סובייטי. אם הפנטומים יביאו
לתיגבור חיל־האוויר, ובעיקבותיו שאר
החילות של ברית־המועצות במצריים, ייצא
שכרם בהפסדם.
לא פעם שוכחים מעריצי־הפנטומים אמה
פשוסה אחת: מדינת־ישראל אינה קיימת למען
הפנטומים, אלא הפנטומים למען מדי־נת־ישראל.
אין
הפנטומים מהווים מטרה בפני עצמם.
המטרה היא ביטחון.
רמזיו שד דיין. מצבה של ישראל לא

כל המגמות כוללות הבנה לבחינות בגרות
חוראח על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיין * סטיפנדיות
רטים,
ד.רשפד*
8־1 ,5־9

ת ל -א בי ב
ברגר 17
אסנת אלנבי

חי פ ח שמריהו לוקס*

רמת ־ גן
ביאליק נ4
בית האזרח

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 68

מתח ־ ת קו ח
בר״כוכבא!

חברון 22
מסנת מוריעץ
77ר*ג

בכר ו \ עימו
חיו האוויר שרנו
להיתקל בו

אכל הממשלה עדיין היוותה
שהדבר יישאר בנדר עניין שבינה
לבין הממשלה האמריקאית.
רק כאשר היה ברור שהידיעה
ככר מודפסת -ניבהלה הממשלה
לניסוח ההודעה הכלתי־שקו־לא
היתד, זו חדשה כי טייסים סובייטיים
נימצאים במצריים. הם נימצאים שם מזה
זמן רב׳ בתפקידי אימון והדרכה, ומטיסים
מטוסי־סיור שנועדו לעקוב אחרי אניות
הצי השישי האמריקאי. החידוש היה בכך
שהם החלו להטים מטוסי מיג 21 במשימות
הגנה — והשלימו בכך את מערכת-
ההגנה האנטי־אווירית שהקימו לאחרונה בלב
מצריים.
אבל בעיקבות ההודעה הממשלתית נוצר
רושם מפחיד ומדכא. אזרחים האמינו כי
מאחורי הפירסומים מסתתרים דברים חמורים
ומסוכנים הקשורים בחיל־האוויר הרוסי.

יילחם?

חיל
ללא מיסתורין
מעשה, אין שום דבר סודי או

ילד יבדה ממשלת־ישראד להם־
תיר את הידיעה מאזרחיה, ולסווגד,
כסוד ביטחוני חמור, אין ספק שהיתר,
עושה זאת. לא היה שום עניין לממשלת
גולדה מאיר לפרסם ידיעה שתעכיר את
האווירה בארץ, העכורה כבר בלאו הכי,
ולערער את מוראל העורף האזרחי, שספג
גם לפני ידיעה זו מהלומה אחר מהלומה.
אבל לא היה מנוס מכך. האינפורמציה
כי הטייסים הרוסיים, המוצבים על אדמת
מצריים, החלו לעסוק במשימות מיבצעיות,
במטרה ליירט מטוסים ישראליים החודרים
לעומקה של מצריים, כבר נמסרה לארצות־הברית.
כפי שנימסר שם, שימשו כהוכחה
לאינפורמציה זו שיחות מוקלטות בין טייסים
רוסיים באוויר, בינם לבין עצמם, ובינם
לבין בסיסי הקרקע שלהם.
בארצות־הברית אין צנזורה. משהודלפה
הידיעה לידיעת עתונאים והניו־וורק טייסס
עמד לפרסמה, הוציאה ממשלת ישראל בשעה
של לפנות־בוקר הודעת־חירום בעניין,
שאישרה ידיעות שנפוצו שבועיים קודם.

הממשלה נתפסה לבהלה
** צ ם צו ר ת פירסום ההודעה הממשל^
/תית יצרה בהלה. אבל ממשלת ישראל׳
לא יכלה להימנע מפירסומה. שכן, כאשר
נימסרה הידיעה לאמריקאים, נעשה הדבר
במטרה לאלץ את הנשיא ניכסון לחזור ולעיין
בבקשת ישראל למטוסים נוספים. אילו
היתד, הידיעה על כך מתפרסמת בעתונות
האמריקאית בלי הודעה ישראלית, היה
מקום לפקפק במהימנות האינפורמציה הישראלית
— אותה מסרה הממשלה לאמריקאים
אך העלימה מאזרחי ישראל.
חייב השבוע ייאוש או דכאון. אבל הוא
חייב מחשבה יסודית חדשה•
למרבה הצער, לא נראה כל סימן לבך
אצל רוב שרי ממשלת ישראל. היחידי שאצלו
ניכרו רמזים כלשהם של מחשבה
מפוכחת היה דווקא משה דיין, שהוכיח לפחות
דבר אחד: שהוא אינו חי בגן־עדן
של טיפשים.
העולם הזה 1705

/מיסתורי בחיל־האוויר הסובייטי. כל הנתונים
עליו נמצאים בידי שירותי המודיעין
של ארצות־המערב. הרוסים עצמם, למרות
שאינם מרבים בפירסומים על הזרוע האווירית
של צבאם, אינם עוטפים אותר. במעטה
של סודיות• מדי פעם נערכות בברית־המו־עצות
תצוגות אוויריות, בהן מוצגים הדגמים
החדשים של מטוסי־הקרב שלהם.
מבחינת התיכנון של מטוסי העתיד, הצליחו
הרוסים להשיג את מדינות המערב.
הם מייצרים כבר מטום־קרב בעל כנפיים
משתנות, שייצורו מהווה עדיין בעייה חמורה
עבור חיל־האוויר של ארצות־הברית.
מטום־הקרב החדיש שלהם, המכונה במערב
מיג־ ,23 גם הוא בעל תכונות העולות על
מטוסי־הקרב החדישים של מדינות המערב.
אולם המטוסים הנמצאים בשירות ממשי
בחיל־האוויר הסובייטי, ובחילות־האוויר של
המדינות הקומוניסטיות, הם בעלי תכונות
שוות־ערך בביצועיהם ובחימושם לאלה המקובלים
במערב.
חיל־ד,אוויר הרוסי עבר תמורה יסודית
בתחילת שנות ד,־ ,60 בתפיסותיו ובמיבנהו
האירגוני. עד אז היתד, התפיסה של הכוח
האווירי מבוססת בעיקר על כך שהוא
מהווה מעין ארטילריה ארוכת־טווח. בשנות
ה־ 60 הראשונות הוא הפך לזרוע צבאית
רבת־משימות. מערכת של כאלף שדות־תעופה
חדישים נבנתהבברית־המועצות
עצמה, ובמדינות מיזרח־אירופה. במקביל
לפיתוח׳ המטוסים עצמם התרכזו הסובייטים
בפיתוח מערכות ראדאר, בעלות אתראה
מוקדמת, וטילים נגד־מטוסים, במיספרים
גדולים.

ברשות ברית-המועצות נמצאים
ביום, לפי הערכה, כ־ 15 אלף
מטוסים כפעילות מיכצעית, שרובם
הם מטוסי סילון.
הם מופעלים בידי חיל המונה כחצי
מיליון חיילים, שכל אחד מהם משרת ארבע
שנות שירות חובה — בניגוד לשתי
שנות שירות־החובה בחילות־הקרקע.
חמשת המרכיבים העיקריים של חיל־האוויר
הסובייטי הם כדלהלן:

• כוח משימה איסטרטגי להפצצה,
המונה כ־ 1200 מטוסי־הפצצה

מדגמי טופולב ונזיאשישב.

• כוח ההפצצה הטאקטי,

המור

מכ־ 5000 מטוסי־הפצצה קלים.

• כוח מטוסי הקרב והיירוט^-

שעוצמתו כ־ 7500 מטוסים, רובם ככולם
כאלה הטסים מעבר למהירות הקול.
• כוח הפצעה ימי, שבסיסיו על
הקרקע, המיועד בעיקר ללוחמה ימית, והכולל
כאלף מטוסים.
• כוח של מטוסי תו5לז 7שגם
הוא מורכב בעיקרו ממטוסים סילוניים.

כושרו של טייס רוסי
^ולס, עוצמתו של חיל־האח־יר ה־

רוסי אינה מהודה, לפי שעה, גורם
לגבי חיל־האוויר הישראלי, שכן עדיין לא

מפלגות
מפ״ם פה,
מפ״ם שס
״מי שהלך להפגין נגד ההתנחלות בחברון,
בשטח המוחזק על־ידי צה״ל, הוא

רף נו^1ר\ז צנזור ה
שר הצבא ה^בייט־י-.
טייבה, בב נזבוגבי הח־יר
ברן בובהצב,
נוצר מצב בו תצטרך ישראל להתמודד עם
חיל־האוויר הרוסי. מה שצריך לקחת בחשבון
היא רמתו של הטייס הסובייטי ה־ממיצע,
כאשר יישב במטוסי־הקרב הנמצאים
ברשות חיל״האוויר המצרי.
בנקודה זו אין שום ידיעה ברורה לגבי
איכותו של טייס רוסי, כשם שאין ידיעה
לגבי איכותו של טיים־קרב בריטי או צרפתי.
איכות כזאת ניתן לקבוע רק בשעת
קרב של ממש. וכמו מרבית הטייסים בעולם,
לא השתתפו טייסים סובייטים בקרבות
של ממש מאז מלחמת־העולם השניה.
ניתן
להניח שכושרו הטכנולוגי של טייס
רוסי עולה בהרבה על כושר כזה של
טייס מצרי. אולם רמה של טיים־קרב אינה
נקבעת רק לפי יכולתו להטים את מטוסו.
היא מורכבת ממיכלול גורמים שונים, כמו,
למשל: תירגול, נסיון, הכרת מטוס־האוייב,
הכרת המיגרעות של המטוס שבידו, הכרת
השטח, מוטיבציה לקרב, נכונות להתמודדות
פנים־אל־פנים, ועוד אלף ואחד מרכיבים.
מבחינות
אלה, הרי עצם הטענה כי לטייס
ישראלי אין מה לחשוש מפגישה באוויר
עם טייס רוסי, אינה בבחינת התרברבות.
שכן השוואה אובייקטיבית של הנתונים,
מראה את היתרונות שיש לטייס הישראלי
בכל אחד מהמרכיבים הקובעים את איכות
הטייס — לפחות בשלב הראשון.

אפשרויות ש 7תיאוריה

} ל אלדבר על הניסיון הקרבי והמו־
^ותזיבציה, הרי גם מבחינת האימון וה־תירגול
יש לטייס הישראלי יתרון על טייס-
הקרב הסובייטי. משימתו של כוח מטוסי-
הקרב והיירוט של חיל־האוויר הרוסי היא
להילחם נגד מפציצים, העלולים להופיע ולהפציץ
את ברית־המועצות. למשימה זו
הוא אומן ותורגל.

סי־קרב סובייטים למטוסי־קרב
אחרים, היא קטנה ביותר.
אין כל ספק בדבר כי שני הצדדים אינם
מעוניינים לבחון הנחות תיאורטיות אלה.
ישראל אינה מעוניינת לבוא במגע עם טייסים
רוסיים בקרבו.יי־אוויר, יהיו אשר יהיו
תוצאותיהם. יש לקוות כי גם הרוסים
עצמם לא יהיו מעוגיינים להכניס את טיי-
סיהם למיבחן מעשי העלול לסבכם עוד
יותר — אם כי אין זה בטוח. יתכן שירצו
לבחון את כליהם, ולהקנות נסיון
קרבי לטייסיהם.
לעומת זאת, סומכים הרוסים על כך כי
עצם נוכחותם בעומק מצריים, ועצם הידיעה
הישראלית כי טייסים רוסים עשויים
לקבל משימות יירוט נגד מטוסים ישראליים,
דיה כדי להרתיע את ישראל מלשגר את
מטוסיה לעומק מצריים.
מצב זה מקנה כמה יתרונות למצריים.
מכל היתרונות האלה היתרון הברור ביותר
הוא זה שהוקנה לחיל־האוויר המצרי. אם
עד כה חששו טייסים מצריים לצאת למשימות
התקפה על עמדות ישראליות, מתוך
ידיעה שמטוסי־קרב ישראליים יכולים לראחריהם
עד לבסיסיהם ולהפילם שם, דוף הרי עתה השתנה המצב.

טייס מצרי המגיח לכיוון התעלה,
יודע כי אם יצליח לחזור כ
50ק״מ לתוך שטח מצריים, הוא
בטוח שם. מטוסי ישראל לא ירדפו
אחריו, מתוף חשש להיתקל
במטוסים רוסיים.
הסכנה שבמצב זה היא, שבאוויר אין
העניינים מתרחשים כשם שהם נראים בתיאוריה.
יכולים הרוסים להגביל את טיי-
סיהם במצריים, שלא להיכנס לאיזור התעלה
ולהימנע מהיתקלות במטוסים ישראליים שאינם
במשימות הפצצה בעומק מצריים! ויכולה
ישראל להגביל את חדירת מטוסיה
אל תוך שטח מצריים — תמיד קיימת אפשרית
כי למרות כל ההגבלות שמטילים
שני הצדדים, מוצר מצב בו יירו טייסים
ישראליים וטייסים סובייטים זה בזה, ומישהו
משני הצדדים ימול.

לעומת זאת, הוקדשה הרבה
פחות תשומת־לב באימונו להתמודדות
עם מטוסי־קרב. שכן, בגלל
המרחקים הארוכים, הסבי-
רות טל קרבות־אוויר בין מטו•

אפיטרות עזו -ומה שיקרה בעקבותיה,
זו הסכנה האמיתית.

בוגד לאומי!״ קרא יעקב חזן, המנהיג הקשיש
של מפ״ם. רעם קריאות־ביניים נזעמות
שיסע את דבריו.
זה היה השבוע בגבעת־חביבה, שם התכנסה
מועצת הקיבוץ הארצי. כל הנוכחים
ידעו מיהם ה״בוגדים״ :חברי קיבוצי ה־שומר־הצעיר
שפרשו ממפ״ם, הקימו את 1 קבוצת שי״ח (שמאל ישראלי חדש),

מכיוון שכל אנשי שי״ח הם חיילי-
מילואים, ורבים מהם קצינים ביחידות קרביות׳,היה
הזעם מובן. אפילו חזן הבין
שהגדיש את הסאה. בהודעה אישית חזר
בו מדבריו׳ מכיוון ש״אמר דבר חמור״.
שתי הפגנות. אף אחד מן הנוכחים
לא ידע כי כמה ימים לפני כן פירסם
(המשך בענזוך )25

^ דוגמנית הצמרת?!אריו דוגסקי עשתה
את הכל הדי לתבל את התפקיד
הראשי במחזה העירום ״שיער״
היא הצטלמה לראשונה בתצלומי-
עירום סנסציוניים
^ בעלה איים להתגרש ממנה

* 71א

ד״עמ׳דד,

וראשונה -עירום

צילום עירום ראשון של דוגמנית־הצמרת ואשת•
החברה קארין דונסקי בעירום מלא, וחלקי (בתמונה
משמאל, לבושה בגד־עור שקוף ועטורת הפיאה הנוכרית מתוך המהוה, שהובאה מאנגליה).

ןןןןןןןךץ1 \ 1־ 1ס בתמונה למעלה — סצינה מתוך
שיער בה מציגים השחקנים וה1111111 71 שחקניות
את אברי־המין שלהם ישר לתוך פרצופיהם של הצופים.

בתמונה למטה — שתי שחקניות על הבמה בכתונת־לילה אוורירית.
לדברי הבמאי פאטריק גלאנד — ההתפשטות בהצגה היא
זכות, לא חובה. מי משחקני ישראל ינצל זכות מיוחדת זו?

ג ם קארין דונסקי התפשטה סוף־
^ סוף.
במשך שנים סירבה דוגמנית הצמרת ו־אשת־החברה
התל־אביבית לחשוף את גופה
הנהדר, עמדה בפני הצעות מפתות לדגמן
בעירום, לא התפתתה — מה גם שעבודת
הדוגמנות שלה היתד, מתוך אהבת המקצוע,
לא לצרכי פרנסה.
אך לבסוף, כשהיא הסכימה להתפשט —
התברר שזה היה לשוא.

נורא. עברתי שלוש בחינות, האחרונה במשך
כשעה עם הכוריאוגראף האנגלי. נאמר
לי שעברתי את כל הבחינות — ופתאום
קיבלה אחרת את התפקיד שאני נבחנתי
עליו.
,זה לא נכון שאני מתגרשת. בעלי התחיל
להשלים עם זה שאני עושה מה שאני
רוצה — אפילו צילומי־עירום. מקור השמועות
על המריבות בינינו היא פשיטת־הרגל
של אבי־בעלי, דויד דונסקי, בעל המפעל
תלווה מודל.
״למזלי, בעלי כבר יצא מזמן מהסינור של
אביו — ויש לו שני מפעלים פרטיים משל
עצמו.׳׳
למה אם כן, למרות העירום הנהדר והבחינות
הממושכות פיספסה קארין?
את האמת העצובה גילה אחד ממנהלי
ההצגה:
״מה שהפריע לנו — היה הקול הצרוד
שלה.״
אז אי־אפשר היה להגיד לה את זה לפני,
שהיא התפשטה?
הבעל התנגד
•יא הסכימה להתפשט למען הסיכוי
ן ! לקבל את התפקיד הראשי, זה של
שיילד״ במחזמר שיער העומד להיות מופק
בארץ.
היא הצטלמה בעירום, הראתה את הצילומים
— וכמעט קיבלה את התפקיד.
היא היתר, מוכנה אפילו ליותר מצילומי־עירום,
למען המטרה הנכספת: להתנגש עם
בעלה עד כדי איום בגירושים. הבעל התנגד
לכך שאזרחי ישראל כולם יראו את
אשתו עירומה כביום היוולדה.
אולם הכל היה לשוא, ואת התפקיד קיבלה
מירנה סטרום, ששיחקה בארץ במחזה־הכשל
הקולוסאלי לחיי הסוסים שהוציאו
את ע ם ישראל מהבוץ.
מימה אפילו לא נאלצה להתפשט
לשם כך.
למה הכישלון?

חן זנתה!

ספרת קארין:
״הבמאי פאטריק גלאנד התלהב ממני

העולה מאמריקה

טירנה סטרום, שחקנית תיאטרון ניו־יורקית, שעלתה
לארץ לפני שבעה חודשים, ושיחקה במחזה
הכשל לחיי הסוסים, זכתה בתפקיד הראשי במחזמר שיער — בלי שהתפשטה כלל.

הנר חוששים 18 בנ השב״טיזציה הצבאית במצוים !-אך בינתי מ*״ 1ש

¥ה קרה השבוע:
1הכיתה עסקה בשיעור למאתמטיקה. לפתע נפתחה הדלת. שני תלמידים מכיתה אחרת
נכנסו. יחד עימם נכנס המנהל.
המורה, שלא הופתע, הפסיק את השיעורים .״אני מבקש להקשיב לכמה רגעים,״ אמי
ומסר את רשות־הדיבור לאחד הנכנסים. הלה הזכיר מכתב של קבוצת תלמידים נגד
מדיניות הממשלה, תבע מהנוכחים לחתום על עצומה המביעה הזדהות מלאה עם הממשלה.

״איננו מפריחים אן? אחד לחתום ״,אמר המנהל .״אביו אני חושב
שצריכים לחתום״.
העניין כולו נסתיים בכמה דקות. כל התלמידים חתמו.

טרור בבתי־הספר
* הלאקרה בברית־המועצות. זה קרה בישראל.
\ העצומה המקורית, של כשבעים תלמידים ירושלמיים, היתר, התעוררות ספונטאנית
בעיקבות פרשת גולדמן. היוזמה יצאה מידי ארבעה צעירים, ביניהם בנו של השר המפ״מי
ויקטור שם־טוב (שתמך בעמדת הממשלה) ,ובנו של הפרופסור (לכלכלה) דן פטנקין.
ייתכן כי הם הושפעו ממכתבו — גם הוא ספונטאני ואותנטי — של יורם שדה, בנו של
אלוף הפלמ״ח.
המעשה היה ספונטאני. התגובה היתה מפוברקת.

היא אורגנה מלמעלה, על־ידי שר החינוך והתרבות, יגאל אלון. במב

זה הגדיש את סאתם של רוזנבלום וחבריו. לפי מיטב השיטות הסובייטיות,
התארגנה פעולה ספונטאנית של עובדי העיתון, שהגישו אול טימטום:
לשים קץ למעשי התכוסנים בעיתון. אחרת, הם איי מגי ת־

פטרו בולם בצוותא.
התוצאה לא איחרה לבוא. השלושה נקראו אל העורכים. נמסרה להם הוראה: מעתה
יוכל כל אחד מהם לכתוב רק מאמר אחד בחודש, שיתייחס לעניינים פוליטיים. את שאר
מאמריהם עליהם לייחד לנושאים של מה־בכך.

בדי להמתיק את הגזירה, נשלחו כל השלושה לגלות ממושבת כחו״ל.
ביום א׳ יצאה זיוה יריב לסיקור פסטיבל קאן, תמשיך אחר־כך לספר לקוראי העיתון
על הנעשה באירופה. בעיקבותיה ייסע עמום קינן. חיים חפר ייסע לאמריקה. העיתון
נשאר נקי מתבוסנים התומכים רד״ר גולדמן, והמתנגדים לסיפוח ולהתנחלות בחברון.

סילופים ברדיו
1ריעות אחרונות״ הוא
״ נפשו — (אם כי יש בארץ
התעמולה של האגף הסיפוחיסטי
אולם חמור עוד יותר השימוש

מיפעל פרטי, והוא זכאי לקבוע את מדיניותו כאוות
מונופול לשני הצהרונים, וכאשר שניהם נרתמים למסע־בממשלה,
פירושו של דבר הוא שטיפת־מוח).
במכשירים המובהקים של הממשלה: הרדיו והטלוויזיה.

השבוע אירעו במה מיקרים, שהוכיחו בי חל שם שינוי, ובי שניהם
הפכו עתה מכשירים מובהקים של מנגנון־התעמולה הממשלתי, עד בדי
סילון! עובדות, העלמת עובדות והפצת שקרים גסים.
הד״ר נחום גולדמן הופיע בפני הסטודנטים הירושלמיים באולם וייז, המכיל כ־500
מקומות. מה אירע שם?
לפי מהדורות החדשות של הרדיו, נסתבר כי לא ניתן לגולדמן לדבר, וכי הקהל נחלק
שווה בשווה בין תומכיו ומתנגדיו. על אותה גירסה חזרו, למחרת היום, כימעט כל העיתונים.
מי שהסתכל באותו ערב בדיווח בטלוויזיה, בתוכנית מבט לחדשות, ראה אמת שונה
לגמרי — כי את המצלמה קשה לרמות.

רובו המכריע של קהל הסטודנטים צידד בגולדמן, הפסיק את דבריו
בל במה דקות כמחיאות־בפיים סוערות. המפריעים היו קבוצה זעירה
של בריונים, שבאה להרצאה ככוונה ברורה לפוצצה.
דיקאן הסטודנטים, שישב לצידו של הד״ר גולדמן, פיקפק אם המפריעים הם סטודנטים.
אחרי כל הפרעה פנה הקהל כגוף אחד לעבר המפריעים, ניסה להשתיקם, ובכך הוסיף
למהומה. צלם הטלוויזיה אף הצליח לצוד את אחד ממנהיגי הבריונים, הנציח את פעילותו.

מה שפוצץ את האסיפה לא היו חילוקי-הדיעות בין תומכים ומתנגדים,
אלא נסיון יזום של ביתת-כריונים מאורגנת לסתום את פיו של
המנהיג הציוני הקשיש, למנוע כעדו מלהביע את דעתו.
לשם מה בא הסילוף המכוון של הרדיו? המטרה היתה מובנת מאליה: לערער על העובדה
שציבור הסטודנטים תומך ברובו המכריע ביוזמת־השלום של גולדמן, ולעורר את הרושם
שחלק חשוב ממנו תומך בממשלה בפרשה זו.

דחליל לשם הסתה
חק ממערכת העולם הזה, בסיסמה :״אורי אבנרי ושלום כהן — פרובוקטורים״.
כמו־כן צויירה בצפון תל־אביב הכותרת :״אבנרי עוכר ישראל — ימח שמו.״

שיר שימש גוך הבפוך בולו למשרד החינוך: מועצת העורבים הארצית
של עיתוני תלמידים ונוער בישראל (מעת״י) -מוסד מובר על־ידי
המשרד, והנתץ למרותו ולתבתיבו.
הביצוע היה באמצעות המנהלים והמחנכים. אמר חיים בן־יקיר, מנהל בית־ספר עמל,
בדרך פתח־תקווה בתל־אביב :״אצלנו החלו בהחתמה לפני כמה ימים. עד סוף השבוע הבא
נגיע למלוא מיספר התלמידים — 500 במיספר. היוזמה התחילה בעידודנו. איננו מכריחים
לחתום, אבל הרוב חותם.״
מדוע בוצעה החתימה בשעת השיעורים? המנהל :״כי מחוץ לשיעורים קשה לתפוס
אותם.״ סיבה סבירה יותר: בשיעור, לעיני המורה, לא יעז שום תלמיד לסרב, מחשש פן
יבולע לו בבואו לקבל את תעודת־הבגרות.
היה זה, איפוא, מסע־טרור מאורגן ומפוברק, לפי מיטב המסורת הסובייטית. בשבוע
שבו דיברו הכל על הסובייטיזציה של מצרים, עם הופעת הטייסים הרוסיים שם, התחילה
גם הסובייטיזציה של ישראל, עם הופעת שיטות שלא נודעו כדוגמתן בישראל הדמוקרטית.

אולטימטום לעיתונאים
ך * פטיציה הקומסומולית בבתי־הספר לא היתד, הסימן היחיד או הבולט ביותר
ן | לתהליך זה. חמור עוד יותר היה מה שאירע השבוע באחד מכלי־התיקשורת ההמוניים
החשובים ביותר במדינה — הצהרון ידיעות אחרונות.
בראש הצהרון עומד ד״ר הרצל רוזנבלום, מחסידי זאב ז׳בוטינסקי לשעבר, מראשי
התומכים כיום בסיפוח כל השטחים המוחזקים, ובעונש־מוות לחבלנים. רוב עובדי העיתון
תומכים בדיעותיו. כמה מהם — כגון הכתבים ברוך נאדל ואליהו עמיקם — הם מתומכיו
הקיצוניים של הד״ר ישראל אלדד־שייב.
אולם בצהרון עובדים גם כמה אנשים, הדוגלים בקו אנטי־סיפוחיסטי. שלושה מאלה —
חיים חפר, זיוה יריב ועמוס קינן — כותבים דרך־קבע בעמודים המרכזיים בגליון יום ־׳.
לפני שבוע כתב הרצל רוזנבלום מאמר חוצב־להבות נגד ה״דפיטיסטים״ ,התומכים בד״ר
גולדמן. הוא שפך עליהם אש וגופרית. למחרת היום זכה לתשובה מעל עמודי למרחב.
העיתון של אחדות־העבודה הזכיר לו כי עיתונו שלו דווקא נותן מקום נרחב לתבוסנים
אלה, השורצים בעמודיו.

^ שם אותה מטרה באו סילופים נוספים במשך השבוע. אחד הבולטים בהם: מסירת
/ידיעה מגמתית ושקרנית בצהרי יום שבת. נאמר בה, כי אנשי מצפן והעולם הזה —
כוח חדש הפגינו ליד כלא דמון נגד המעצרים המינהליים, וכי טרחו מראש להזמין לשם
טלוויזיה אמריקאית.

העובדה היסודית אינה נבונה: איש מכין חברי תנועת העולם הזה -
כוח חדש לא השתתך בהפגנה זו דווקא. איזבור שם התנועה בהקשר
זה בא במטרה שקופה לזהותה עם קבוצת ״מצפן״ ,השנואה׳ על
הציבור, ובכך להבאיש את ריחה.
לא פחות מאלף החלק השני של ה״ידיעה״ .הרדיו קבע במפורש, כי המפגינים הביאו
את צוות־הטלוזיזיה — ומכאן הרושם כי ההפגנה אורגנה כדי לנהל תעמולה בחו״ל. מסר
ראש צוות הטלוויזיה של האן־בי־סי, היחידי שהיה במקום, לכתב העולם הזה :״איש לא הזמין
אותי. רציתי לצלם הפגנה. חקרתי אס יש הפגנות, נודע לי כי׳יש הפגנה, ונסעתי לשם.״

הסיפור בולו, בניסוח זה, אינו ידיעה, אלא תעמולת-השמצה במסווה
של חדשות -כמנגנון ממשלתי מונופוליסטי, שאינו מפרסם הכחשות.
השיטה החדשה, לחבר את שמה של קבוצת מצפן הזעירונת לכל גילוי של התנגדות
לקו הממשלה, נפוצה השבוע בכל דברי חסידי־הסיפוח. פתח בה מנחם בגין, כאשר נאם
על ״הליגה האנטי־לאומית״ ,בה כלל את גולדמן, הפרופסורים, התנועה לשלום וביטחון,
העולם הזה — כוח חדש, שי״ח, וכמובן מצפן ורק״ח.

באילו על פי פקודה מגבוה, חזר נוסח זה, בדיוק מוחלט, כעשרות
מאמרים ונאומים של חסידי הסיפוח. הדבר הזכיר אך הוא תופעה
סובייטית מובהקת: צירוך התואר ״טרוצקיסטים״ ,ולאחרונה ״ציונים״
,לבל מי שמוחה נגד מעשי המישטר.

האמת היא שכל הגורמים הפועלים למען השלום מסתייגים בחריפות מקבוצת מצפן,
בגלל סימן־השאלה החמור המרחף מעל פעילות חבריה באירופה. החבר היחידי של הנהגת
מצפן שנשאר בארץ, חיים הנגבי, הורחק מכנם של קבוצת שי״ח, אליו הופיע מבלי שהוזמן.

סילוף נאום נאצר
ץ ימוד יותר מכל השקרים והסילופים שנגעו לענייני פנים, היה הסילוף שנגע לידיעות
ן | חיצוניות בעלות חשיבות מכרעת.

מאז פרשת גולדמן, חרדה הממשלה מפני כל גילוי של דוח-שלום

העלול לבוא ממצרים, ושיאפשר אח״מהימנות ההערכה של גוילדמן.
כך, למשל, לא פירסם אף עיתון ישרא לי•!־ את העובדה שהשבועון המצרי הנפוץ
ביותר, אל מוסוור, הקדיש בשבוע שעבר כתבת־ענק של חמישה עמודים, ברוח אוהדת
בולטת, לנחום גולדמן, כמנהיג ישראלי וציוני הדוגל בשלום עם העולם הערבי. לגבי המוני
מצרים, היה זה כמובן אישור לעובדה שגולדמן הוזמן לקאהיר.
לכן היה ברור, כי מסבירי הממשלה ציפו בחרדה לנאומו של עבד־אל־נאצר, שהיה צריך
להינשא באחד במאי. מכיוון שהיתר, זאת שעת־שיא של צפייה בטלוויזיה — בערב שידור
הפרק האחרון של ההגדה לבית פורסייט — הוזמן מראש שמואל שגב, פרשן הידוע באי־אהדתו
לערבים, כדי להגיב על הנאום.

ואכן -כשעה שנאום עכד־אל־נאצר עוד נמשך, מסר שגב תיאור
מגמתי ביותר של הדברים, העלים את העובדה שהיה זה הנאום
שוחר־השלום כיותר שנאם הנשיא המצרי מעולם, ובי יש בו אישור
מוחלט לקו שהביא להזמנת גולדמן (ראה מיסגרת).
אחרי שטיפת־מוח זו של הטלוויזיה, הלכה כעבור יומיים כל העיתונות היומית, שהעלימה
את עיקר הנאום, הסתפקה במסירת הדברים שהתייחסו למאורעות בקו־החזית.

סיגנון, דר שטירמר*
^*יומו של מנחם בגין ״לצאת לרחוב״ לא מצא את הגשמתו רק בפיצוץ האסיפה
>£עם נחום גולדמן. ימים מעטים לאחר־מכן אירע מיקרה דומה בהצגת המחזה מלכת
האמבטיה, שמשך אליו את החיצים המורעלים של מחנה־הס־פוח כולו.
ביום א׳ בערב, אחרי כמה הצגות שקטות של המחזה (שבאחד מהם נכח משה דיין עם
פמלייה גדולה) אירע סוף־סוף הפיצוץ המאורגן.

ארבעה בריונים פרצו באמצע ההצגה לעבר הבמה, השתלטו על
המיקרופון וזרקו פצצות־סירחון. גם הפעם קם הקהל בולו נגדם -אך
הבריונים הצליחו להפסיק את ההצגה.

המשטרה הוציאה אותם, ואז סיימו השחקנים את ההצגה בלי מיקרופונים.
למחרת היום פונו הצופים מן ההצגה בעיקבות הודעה על הטמנת פצצה*.
מי כיוזן בריונות זו? השבוע טרם נתגלה הדבר. אך העיקבות הובילו למחנה מסויים —
אותו מחנה שניהל נגד המחזה מערכת־הסתה פרועה שלא היה כדוגמתה בארץ.
דוגמה לכך הוא מאמר שפורסם במעריב לנוער, והועתק במעריב עצמו. נאמר בין השאר
במאמר החינוכי של העיתון החינוכי, פרי עטו של העורך ראובן ינאי:
״ הצנזורה התירה (את המחזה) על מנת שאנחנו, קהל הצופים הרגיל, נטאטאאת
הזוהמההזאתמעלהבמה כיצד מלמדים לקח לכלב שעשה צרכיו
בסאלון? נוטלים את ראשו וטובלי ם יפה־יפה במעשה ־ אחוריו אשרי מי שיאחז
בציצית ראשו של המחבר וי שקיעו ב תוך אותה ערימה — כדי שיבין כי ל מען הטלת
פרש, יעד האדם מוסדות סניטריים ולא במה ציבורית.״

סיגנון בזה נדיר אפילו ב״פראכדה״ .הוא מזכיר יותר את ״דר
שטירמר״.
כדי לא לפגר אחרי הבריונים והמסיתים, נתעורר גם המימסד הגח״לי הרשמי. מנחם
סבידור, האיש עתיר־הכשלונות שבגללו הפסיד גח״ל את עיריית תל־אביב, פנה לעירייה
בתביעה להפסיק את הצגת המחזה, באיום של הפסקת הסיוע ל תיא טרון הקאמרי.

סכידור ביקש בינום־חירום של מועצת־העירייה. שימוש זה כמילה
״חירום״ מלמד הרכה על הפסיכולוגיה של כעליה.

פרשת גורדגזן, נזרכרו האנזבבויה, הגיגזגויגזטיסי
(דוש ב״מעריב״)
״!הדרי \זפ גזגזזזידיגז רתת 3נצב\\ ״
ההסברה הממשלתי, לצאת למלחמה נגד שוחרי־השלום. כמו הבריונים, הדביק גלילי את
תווית הדחליל של מצפן על כל החוגים המתנגדים לקו הממשלה, תבע ״ תגו ב ה ציבורית
רחבה, חריפה ו שקולה כלפי כל גילוי של תרעלה, החורג מגדר ביקורת מקובלת ב מדינה
דמוקרטית, והמכרסמת ביסודותחיינו, באחת ה תקופו ת הק שות ביו תר ל קיו מנו.״

ה״תרעלה״ שהוא התכוון עליה: מבתם התלמידים, הצגת התיאטרון,
מאמרים של שוחרי־השלום.
לא פיגר אחריו השר אבא אבן, שאיבד בפרשת גודלמן כל צלם של מדינאי מתון ושוחר-
שלום. קרא הוא :״ ה קי צוניו תוהתבוסנות, שחודרות באחרונ ה בקרב הציבור ב מדינה,
מהווים סכנה גדולה לשלום

ולביטחון ישראל.״

כאשר איש כמו אבן משתמש במילה פאשיסטית מובהקת כמו ״תבוסנות״ (שהוטחה
אלפי פעמים כלפיו על־ידי קבוצות־שוליים בריוניות) ,וקובע שהיא מסכנת את ביטחון
המדינה — הריהו מצטרף במלוא פה לציד־ד,מכשפות.

גלילי ואבן דיברו אחרי שבבר קרו מעשי הכריונות -ודבריהם
מהווים מתן גושפנקה רשמית לכריונות זו, וקריאה להחרפתה.
בסוף השבוע היו התוצאות גלויות לעין. על הקירות בתל־אביב הופיעו סיסמות של
הסתה לאלימות :״גו ל ד מן ב מ קו ם רוזנווסר״ ,״אורי אבנרי ו שלום כהן — פרובו ק טו רי ם״,
״אבנרי — ימח שמך!״

גושפנקה ממשלתית לטרור
ך* תהליך בולו לא היה מסוכן כל־כך, אילו היה מוגבל לשולי הבמה המדינית,
ן ן לקבוצות של בריונים, או למפלגות ימניות־קיצוניות.

אך השבוע הבהירו שרי הממשלה, בי הם עצמם מנצחים על המלאכה.
בנאום־הסתה בלתי־רגיל תבע השר ישראל
גלילי, מי שהיה אחראי עד לא מכבר למנגנון
* איום דומה נתקבל בטל פון ב מערכת
העולם הזה, אך המערכת התעלמה ממנו.

במו כרחובות מוסקבה, קיוב ורוסטוב,
אולם היה לנסיון זה של סובייטיזציה בישראל צד חיובי אחד, ואולי מכריע: עצם
ההשתוללות של שוטפי־המוח, הבריונים והליגה הלאומנית הוכיחה, כי לדעתם התחיל
מחנו,־השלום בישראל להזזת גורם מדיני המאיים על שילטונם, ומעמיד בספק את המשך
מדיניותם.

ציידי המכשפות כישראל, במו עמיתיהם כברית־המועצות, מוטב
שיהרהרו בפסוקו של איליה ארנכורג :״גם אם יכסו את העולם
בולו באספלט, יצמחו גבעולים ירוקים ויכקיעו את האספלט.״

מה באמת אמר נאצר *
והשלום. רצינו בסילוק האנגלים, כדי שנהיה חופשיים
ונחיה בכבוד. אן ישראל, המדברת תמיד על השלום,
וחושבת על אדמות הערבים — הפריעה לנו תמיד*.

בגין, וייצמן ודיין

כדי להצדיק את עמדתה בפר שת גולדמן, עשתה
הממ שלה את הכל כדי לתאר את נ או מו של גמאל
עבד־אל־נאצר ה שבוע, ביו ס האחד במאי, כנאום
מלחמתי תוקפני.
הנאום עצמו שונה ל חלוטין מזה שתואר בעי תו נים׳
ברדיו ובטלוויזיה של ישראל. ח שוב לזכור
כי הוא ננאם ב אוזני העם המצרי, והועבר בכל
תחנות הרדיו והטלוויזיה המצריות. הוא נועד, על
כן, להמוני מצרים עצמה — ,ולא לתצרוכת חיצונית
בלבד.
הנאום מוכי ח בעליל כי לדעת עבד־אל־נאצר רוצה
העם המצרי ב שלום, וכי לכן עליו להוכיח
לעמו כי אכן הוא פועל ל מען השלום.

אנשים מכריזים על סיפוח. מנחם בגין טוען ש״זו
ארצנו״ ,ומתכוון לגדה המערבית והגולן, לסיני ולעזה.
(עזר) וייצמן אמר כי אסור לומר ״שטחים כבושים״,
מפני ש״זו ארצנו״ .וגם דיין אומר זאת.
אך גולדה מאיר ממשיכה לדבר על שלום, על רצונה
במשא־ומתן ישיר. אולם על מה לדבר ז הרי גולדה
מאיר טוענת, כי לדעתה לא קיים עם פלסטיני, שירושלים
אינה נושא למיקוח, שעזה אינה נושא למיקוח,
שהגולן אינו נושא למיקוח, שחברון ובית״לחם אינן
נושא למיקוח, שקלקיליה וטול-כרם אינן נושא למיקוח.
אם כן, על מה נלך לשבת איתם לדבר 1
אנו תמיד רצינו בשלום, פעלנו למען השלום, אן
פתאום, בחודש פברואר , 1955 הפגיזה ישראל, לאור
היום, את העיר עזה, ללא כל סיבה, אלא כדי להפריע
לנו בבניין השלום**.
גם בהתקפה המשולשת (מיבצע סיני) לא היתה כל
עילה וכל הצדקה לישראל ללחום בנו. לאנגלים היו
אינטרסים, כי הלאמנו את התעלה, שרוב מניותיה
היו עד אז בידי האנגלים. לצרפתים היה הגיון להיל-

זה לא התחיל ביום בו הופצץ מיפעל אבו־זעבל.
זה התחיל עוד ב־ .1948 כי הציונים לא רצו מעולם
בשלום עם הערבים. הם תמיד רצו באדמות הערבים.
גם בשנת ,1949 לאחר שביתת״הנשק, סופחו לישראל
שטחים שלא היו שייכים לה לפי תוכנית־החלוקה.
כשביצענו את ההפיכה (המצרית משנת ,)1952 עמד
לנגד עינינו השלום, וצעדנו לקראתו בכל כוחנו. רצינו
בבניין למען השלום, בפיתוח החקלאות למען החיים

* ה מזנ ה, כנראה, לפניית ישראל ב שנת 1954 אל ממשלת
ברי טני ה בדרישה שלא תפנה את בסיסיה באזור
תעלת־סואץ.
** הכוונה להתקפת צה״ל על עזה בסוף פברואר , 1955
ימים מעטים אחרי שבן־גוריון חזר לתפקיד שר־הבטחון.
ב שעתו הו שמעה הטענה שמ מדי התקפה זו נקבעו על־ידי
משה דיין בלי הסקמת הממשלה.

זג׳ג-יי-י׳ר־ד ׳.י

חם נגדנו, כי הם לחמו באלג׳יריה, ואנחנו סייענו לעם
האלג׳ירי לסלקם משם. אולם מה היה ההגיון בהשתתפות
ישראל בהתקפה זאת ן
פשוט מאוד, אצלם זוהי כבר מגמה, שהתחילה
בדיר־יאסין, ושנמשכה בקיביה, בכפר-קאסם, בעזה
ובדיר-אל-בלח וחאן־יוניס, באבו־זעבל, ולבסוף בהת״[
קפה על ילדינו בבית-הספר בחר אל־בקר.

ייתכן שלום בלי סיפוח
מועצת הביטחון קיבלה החלטה. אנחנו קיבלנו על
עצמנו לבצע את ההחלטה. אמרנו כי אנו מעוניינים
בשלום, והחלטת מועצת הביטחון היא ערובה לשלום.
אם ישראל תקבל החלטות אלה, אז יקום השלום!
הישראלים טוענים שהם רוצים בגבולות בטוחים
להבטחת שלומם. אבל הם מתכוונים לנהר הירדן.
ראש ממשלת ישראל טענה בשבוע שעבר, כי אין היא
מסכימה בשום פנים להודיע על הסכמה לנסיגה*.
כמה שבועות לפני כן הכחישה את עצם קיומו של
העם הפלסטיני **.זה נובע מן ההגיון הישראלי הישן-
נושן — סיפוח שטחים, חיסול האוכלוסייה.
ישראל רוצה להתפשט. אין היא רוצה בשלום. אם
ישראל רוצה בשלום, ובאותה שעה היא רוצה בסיפוח
— פירוש הדבר שאינה רוצה בשלום. ואני אומר לעולם
כולו: אנחנו פועלים למען השלום, החיים והבנייה,
אן לא ייתכן שלום עם סיפוחים.
כשישראל מבקשת משא-ומתן, בשעה שהיא מתפשטת,
הרי היא רוצה לכפות עלינו את תכתיב הסיפוח
והתבוסה. היא רוצה לספח לעצמה את השטחים האלה
— בהסכמתנו.
* הכוונה להצהרה מילולית, לפי הצמוז סיטקו, שאחרי
שיו שג הסדר־שלוס תחזיר ישראל את השטחים.
** ב ת שובה ל שאילתא של ח״כ אורי אבנרי.

תיאטרון
הצגה חדשה
החלל

שגקרחת
* קלחת (תיאטרון סולן) .צריך להיות
ביטוי למחאה צברית נגד אמצעי התקשורת
למיניהם המבלבלים את חושיהם

טאלגית על ימיה הראשונים של תל־אביב
אושיק לוי וחנן גולדבלאט חביבים, מיועד
בעיקר למי שלא ראה את ההצגה בגילגוליה
הקודמים.
* * חיי בלב -גדי יגיל (התיאטרון
העממי) — גדי מתגלה ככישרון בידורי
ממדרגה ראשונה בתכנית שעיקר מעלתה
היא נוכחותו שלו על הבימה, תנועותיו
המסוגננות והדרך המיוחדת בה הוא מגיש
אפילו חומר שאינו לעילא ולעילא.
** קאנטטה לשווארמה (התיאטרון
העממי) — הגשש החיוור, שלושת
המצחיקנים הראשיים של המדינה, בתוכנית
המוכרת כבר היטב משידוריה התכופים
טטססנו מיספר פעמים למיצעדי הפיזמונים. הקולות
ערבים למדי( ,בעיקר של יעל) אבל הרפרטואר׳
מורכב לרוב משירים פרי עטם,
בינוני מאוד, והביצוע פושר. התרומה המקורית
והמעניינת ביותר בתקליט — של
המעבד אלכם וייס.

פנטסיה חדשה -לאלו שיפרון
(וורו) — אוסף של קטעים קלאסיים או
כמעט קלאסיים בעיבודי ג׳אז לתזמורת גדולי׳•
אם כי זה מקורי פחות מתקליטו המפורסם
שיפרין/סאד, הרי העיבודים מלוטשים׳
ומעניינים, הביצוע מופתי, וכדאי
מאוד להאזין לו.

דייג קארול ורביעיית סינג סינג
(סי.סי.אס אומנם תמצאו כאן להיטים
בשפע (ונום, ג׳ינגל גיאנגל, עשיני א׳ ועוד),
אולם העיבודים דלים, ההקלטות עלובות,
וכל העניין ניראה מיותר בהחלט, מה עוד
שהיום אפשר כבר להשיג את מרבית
הלהיטים במקורם.
כילי סטרייהורן (סוליד סטייט) _
יד ימינו של דיוק אלינגטון במשך שנים
רבות, סטרייהורן היה אחד המלחינים והמעברים
הפוריים של הג׳אז האמריקאי ב-
שנות הארבעים והחמישים. בתקליט זה
מצביע־ על כישרונו כפסנתרן, היוצר סביבו
אווירה רגועה, ויודע להפוך סל אימפרובי-
זציה לחלק אורגני וטבעי של המנגינה
עצמה. לאוהבי ג׳אז שיודעים להקשיב לשיריה
(בתקליט אין כלל תופים).

סימרו וגרפונקל -גשר על מים
שולה חן, אמיר בץ ואברהם מור כ״קרחת״
של אנשים פשוטים ואת כוח שיפוטם, מעוותים
בזדון כל יוזמה מבורכת ומהווים
בכלל את האוייב הגדול של האנושות.
הדרך בה בחר יהונתן גפן להביע רעיונותיו
היא — בפרינציפ — לגיטימית
בהחלט: מחזמר משהו מודרני, קצת ברוח
המחאה האמריקאית, עם אפקטים של
אור וקול ותפאורה הרומזים לאווירה פסיכדלית
ותלבושת אחת לפחות שהושאלה
ישר מן הסרט הצרפתי מיסטר פרידום.
אלא שבמקום התרחשות ממשית כלשהי
על הבמה. מסתפק קרחת בהצגת קטלוג
של צרות הנובעות כולן מן ההתערבות של
הרדיו, הטלוויזיה או העתונות בחיי הפרט.
הקשר בין הקטעים השונים הוא רופף
למדי, הפיזמונים אינם צומחים בטבעיות
מתוכם, והיו יכולים להוות הופעת זמר ללא
כל מלל נוסף. ואשר למלל — הוא מתחכם
יותר משהוא חכם. אמנם יש כמה מישחקי
מילים משעשעים, אולם המחאה מתבטאת
דווקא בצורה מבולבלת, בהכרזות מוכרות
מדי, ואמיתות לעוסות למחצה נוסח :״אני
יודעת מה זה ישראל, אך איני יודעת
מה זה אלוהים״ (בהצגה — במבטא אנגלי)•
גם על האינטליגנציה של הקהל אין
סומכים. לדוגמא, אם אומרים על הבימה
מישפט כמו ״צעד קטן לאדם, צעד גדול
לאנושות״ והקהל המזהה את המקור מגיב
בצחוק מיידי, בא תיכף גם הסבר, שמבטיח
כי הכל יודעים שהמישפט נאמר על הירח.
הבימוי של ג׳ילברטו טופאנו (גבעת
ספון ריבר) גם הוא אינו מגובש יותר,
והתנועה היא מגושמת ברוב הזמן. התפאורה
של גילה שקיין היא צבעונית מאד, אך
אפשר היה לצפות לרעיונות מטורפים יותר.
החלק היותר מוצלח בהצגה, היא המוסיקה.
גם כשאינה מקורית במיוחד, יש
בה סממנים מודרניים, בעיקר בגלל העיבודים
של מישר, סגל. כמה מן הפיזמינים
(פר פרפר, תנו לנו לצאת) יכולים אפילו
להפוך ללהיטים, בעזרת יחסי־ציבור נכונים
בתחנות השידור. מבין המשתתפים
קובי רכט, בדמות מפיסטו מודרני השולט
על אמצעי הקומוניקציה, מגלה יכולת קומית
וקול ערב מאוד, ושולה חן משקיעה
מאמצים רבים בתפקיד אבסורדי, ומגלה
שיפור ניכר ביכולתה מקולית.

בידור
* * תד־אכיב הקטנה (בימות) —
גילגול שלישי להצגה ההומוריסטית נוס־

ברדיו. ד,מערכונים מוצלחים מאוד, הפזמונים
פחות.
תקליטים חדש בתקליטיה
צחי וי?$ל (סי.בי.אס צמד שמופיע
כבר כמה שנים, וזכה אפילו להיכנס

לפגי ב3ודוז
המקום: אלהמברה, כניסה אחורית,
קומה שנייה, חדר הלבשה.
הזמן: שבועיים אחרי ההרצה,
שבועיים לפני הבכורה.
התפאורה ׳ מיטה צבאית, ראי

פרעי ם (ם י.ב׳.אס מומלץ לכל או־הבי
הפיזמונים הטובים. הסיגנון האישי
מאוד של הצמד׳ התיזמורים הכתובים ב־טוב־טעם,
הטקסטים שיש בהם יותר מאשר
״בובה בואי נתאהב״ ,כל אלה יחד הופ3ם
את התקליט לחוויה נעימה.
צ׳ט בייקר — (סוליד סטיים) _ היד,
לפני כעשרים שנה אחד החצוצרנים הגה-
לים של התקופה, וסיגנונו האישי מאיד,
תרם הרבה להצלחת הרביעייה ההיסטורית
שהקים אז עם ג׳רי מאליגן. ההקלטות כאן,
נעשו קצת יותר מאוחר 953—1955ו־שמות
את הדגש דווקא על בייקר הזמר,
בעל קול ערב והיגוי מעניין, אולם מקורי
וחשוב הרבה פחות מבייקר החצוצרן. חבל
שהקטעים, בעלי אורך מיסחרי סטאנדאר־טי,
אינם מרשים לו להפליג באימפרובי־יציות
כיד דמיונו הטובה עליו.

העוו! דוה
סטיריקון (סטודיו,
אביב) — חלום ביעותים של פרדריקו
פליני, המתאר את רומי לפני אלפיים
שנה ומתכוון לרומא היום. חובה לאוהבי
קולנוע.
נמל התעופה (חן, תל־אביב)
— סופרמרקט של בעיות ותסביכים לפי
מיטב הנוסחאות של רבי המכר האמריקאיים׳
מוגש במיקצועיות ואינו משעמם
לרגע. יש מה לראות אין מה לזכור.
המכורים לזהב (סינרמה, תל־אביב)
— מערבון ללא אקדחים, עם פיזמו-
נים ומישחק וירטואוזי של לי מרווין,
על חופרי־זהב בקליפורניה לפני מאה שנה.

חידון בחרוזים (שדרות) -

סרט מתח נוסח היצ׳קוק, עם טכניקה מאלפת
של הבמאי סטנלי דוכן ומישחק
קליל ושובה לב של אודרי הפכורן ו
קרי
גרנט.

** כנופיית הסיציליאנים (תל-
אביב) — סרט פשע מהוקצע הנשען על
קסם כוכביו (גאכן, ונטורה, הלון)
ועל כמה רעיונות מבריקים, כמו חטיפת
מטוס בלתי־רגילה ובריחה מתוך מכונית
המסיעה אסירים.

** הסוד של סנטה ויטוריה
(נזוגרבי, תל־אביב) — עיירה איטלקית מסתירה
מיליון בקבוקי יין מן הכובש הנאצי
בסרט שזוכה להצלחה קופתית רק בגלל
הופעתם התוססת של אנטוני קוויו ו

אנה מניאני.
סלח לי אבל אתה נושף

א! ת (ארנון, ירושלים) — פארודיה על
סרטי אימים׳ עם מישחק (ג׳ק מקגרו,
אלפי בם) ובימוי (רומן פולנסרי)

מבריקים. לאוהבי ערפדים.

האנסמבל הגדול, זה משך אותי. שמעתי
שנועם שריף יטפל במוסיקה וידעתי
שיהיה ביט. זה נישמע מעניין. לשחקן,
יש כל מיני שיקולים כשהוא לוקח
תפקיד. כמו לכל אדם. יש גם סיבות
פרטיות, כן, כך, אין מה להתבייש.
השחקן הוא בן־אדם כמו כולם. יש לו
מישפחה משלו, ורצונות משלו. לפעמים

יזו צמאך בל* פ אי אלעד...
גדול, בקבוק עם כריזנטמח ענקית, כובע
חוס, שלייקעס, קפה שחור.
הנפשות הפועלות: יוסי־שחקן־
בדרן־במאי־זמר־בנאי( .בקול צרוד ועייף,
מתעורר והולך, מתבהר ומחייך)...
״די פחדתי מהוצמאן. זהו מין אחד
שכבר הפך לחלק מהקהל. ההורים של
שמעון בר כבר ראו עשרים ואחר
הוצמאכים. בשבילם אני ההוצמאך העשרים
ושניים. אני בעצמי ראיתי את
חלפי באהל. לא, אצלי זה לא אאידישע
הוצמאך. יש מקום, במחזה המקורי בו
חותכים להוצמאך פאה אחת, אני לא
רציתי שיהיו לי פאות. לא רציתי לחזור
על אותו דבר זח חסר טעם
וזה לא אני בכלל, לפי דעתי, אס
כבר לסחוב את המכשפה הזקנה מן
הארכיון, ישנה רק הצדקה אחת, להעלות
אותה בטמפו, בקצב של שמפניה
תוסס ורענן ( .הרמ קו ל ז ״הקשיבו,
משתתפי בית המכשפה. כולם עם
נייר ועיפרון — למיזנון. פפו מחכה

״הוצמאך שלי מישתנה כל הזמן.
זה לא תפקיד סולו מוחלט מראש. ודווקא
בגלל זה בחרתי בו. כשאמרו
ליי, :המכשפה׳ ,קראתי את הטכסט וראיתי
נגד עיני את פפו מביים, את

הוא עייף ואין לו כוח לטלטל את עצמו
עם איזה תיאטרון קטן לשתולה או
לעפולה ערב אחרי ערב, יש גם סיבות
פרנסה. אפילו שיש עיתונאית אחת
שאוהבת לשאול שחקנים: כמה אתה
מרוויח
״מה שבאמת הרגיז אותי היה בן־עמי
פיינגולד, זה שעל סמך תוכנית טלוויזיה
אחת עשה אותי אפס מוחלט. הוא
שכח את כל מה שעשיתי בתיאטרון
ואסף דווקא את הפרטים הקטנים ביותר
כדי שיהיה לו נוח לעלות עלי. אני
עניתי לו במיכתב. ככה בהומור. הרי
לא אנסה להוכיח לו שאני שחקן. זה
מגוחך. אני לא צריך אותו כדי לדעת
שאני שחקן. אני יודע את זה לפי ה־תפקידים
שאני מקבל וכשאני עובר
על המדרכה ברחוב.
״שלחתי את המיכתב לידיעות אחרונות.
בטח שלא הדפיסו אותו. כעסתי.
אמר לי חיים חפר: מה אתה חושב.
ככה זה הולך בעיתונים, בא העורך
ומראה לעיתונאי שאליו המיכתב מכוון
את המיכתב ושואל: אתה מסכים שידפיסו
את זה?
״או, לפעמים אין למבקרים פשוט
מושג על מה שהם סדבדיס. כתב עלי
פעם מישהו, דווקא ביקורת טובה, אבל

יוסי בנאי כ״המכשפה״
אמר: אין אהבות שמחות, שיר של
בראסנס זכו׳ וכו׳ — ואמנם בראסנס
כתב מנגינה אחת, לשני שירים שונים,
ודווקא המילים שאליהן התייחס המבקר
לא נכתבו בכלל על־ידי בראסנס
כי אם על־ידי לואי ארגון.
״אני חושב: מה אני לובש. אין
אני ניראה. אני מסתכל על המכנסיים
שיש לי, אם אני עם שלייקעס או
בלי. אני משתדל לראות אין אני ניראה
בתוך כולם. אם אני הולך עם הקצב
של נועם. אם אני מתאים לסביבה.
דווקא הייתי צמא לדבר כזה. לנסים
אלוני לא היה לי עכשיו הכוח. אנחנו
צריכים קצת חופש אחד מן השני,
ואחר־כן מתגעגעים יותר. הנה מחכה
לי דבר שתמיד חלמתי עליו: לשחק את
פר גינט בהביטה״ עם יוסי. יזרעאלי,
במאי מוכשר — ומוסיקה מודרנית,
מישה סגל כניראה.
״בינתיים, ניראה אין תצליח המכשפה
ואם יאהבו את הוצמאן. והרי זח
בסופו של דבר מה ששחקן רוצה כשהוא
על הבמה — שיאהבו אותו.

נהמשתתף של א די ב ר

(המשך מעמוד ) 15

למען המדינה הזו. אבל החמצתי.
אני יודע שגם את מדוכאת על מותו של
דני ורדון. איני יודע איך לנחם אותך ואת
עצמי. איני רוצה להשתפך. אני שונא לעשות
זאת על־גבי נייר. אך אני אבל.
אתמול הייתי בין היחידים שיצאו לחופש׳
מפני שהייתי טוב. מפני שאני עוזר
לחלשים, לאלה שעדיין קשה להם. הבטיחי
שאינך מקבלת זאת בשחצנות ודברי רהב.
אני עדיין לא תופס שידידים שהיו קרובים
לי ביותר, אינם.

פ ס טי בלה חנ ט רי ש
עתה היחידה הזו 20 אלף ל״י.

משהו נסגר בתוכי מבחינה פיזית אין השד נורא כל־כך.
הקושי הוא בתחום הרגש. אתה מרגיש איך
נופלים עקרונות עליהם התחנכת. בשבילי
הצבא עד עכשיו הוא מאבק נפשי.
מדי פעם, ותמיד דווקא במיסדרים, אני
חוטף התקפת־צחוק. ואז אני חוטף, כמובן.
לאחר שעשינו טיול גדול עם אלונקות,
הגענו לאיזו גבעה, היינו עייפים, היה
מיסדר. אני עומד ורואה איך החבר׳ה ישנים
בעמידה. נו, תארי לך. החבר׳ה הרוגים,
עייפים, רוצים לישון — ואני צוחק. לא
נעים, נכון?
משהו ניסגר בתוכי. איני מסוגל בכלל
להביע דברים בכתב. אני אטום וסגור,
עצוב ועייף. אבל ממשיכים. ממשיכים להיות
חיילים. ממשיכים ומקווים ליום בו
אפשר יהיה להגיד שלום לצבא ולחזור להיות
אזרח.
אני שונא לקטר, אבל קשה לי המיסגרת
הצבאית הנוקשה. היחסים בין מפקדים לחיילים.
כעת
אני נמצא כבר בקורס־הצניחה. כשתקבל,
את המכתב, ודאי אהיה אחרי כמה
צניחות. מפחד? — כן. מי אינו מפחד?
כשאתה עומד בפיתחו של מטוס, טיבעי
שתפחה החוכמה היא להתגבר. אני מתגבר
וקופץ.
יודעת את, אני לעולם לא אהיה חייל
בור, בלי מחשבה, המוכן לבצע כל דבר
בגלל שזו פקודה. תמיד אני חוזר ואומר
לעצמי: קודם תהיה בן־אדם ורק לאחר־מכן
חייל.

אסתר עומרים
רא ותקנוה

• מדוע לזחול תחת אש
— ולחלץ פצוע
אני אוהב את העבודה שבה אני עוסק.
אני אוהב את הדהירות במרחבים העצומים.
אני אוהב את ריח הסכנה.
אבל אני אוהב גם את הבית, את המים,
את הירוק, את הפרחים. ולזה אני זוכה
להגיע לעיתים רחוקות.
היום חנוכה, ואני איני מרגיש שחג. אין
נרות, אין בגדים נקיים, אין אודירת־חג.
אם ייצא לך, הדליקי נר בשמי. את יודעת,
בהיותי ילד היה חנוכה החג הכי אהוב
עלי. הייתי אוהב לשבת ולהביט בנרות.
נלחמים כי צריך. כמו שנופלים כי פגע
בך כדור. השאלה היסודית היא: מה מניע?
מה דחף את דני מס ללכת לגוש עציון?
פקודה? ודאי. אבל האם רק זאת? מדוע
לזחול תחת אש ולהוציא חבר הרוג או
פצוע? מפני שאולי מחר גם אתה תהיה
במקומו? חינוך?
אנחנו ננהג ביתר חוכמה. לא נשב על
הר גבוה ונצעק, :מתת — מוות׳ ,נקום
וננסה לעשות משהו.
למען עולם טוב יותר.
לאבא ואמא, שלום רב.
אומנם יום ראשון היום, וכרגיל אני כותב
בשבת, אבל אתמול לא היה לי זמן,
ולכן אני כותב לכם כמה מילים היום.
ראשית אין מה לדאוג. אצלי הכל בסדר,
נמצאים במקום שקט ויום רודף יום. הכל
כרגיל.
איך ביליתם את יום העצמאות? מה היה
במשק? חבילה עדיין לא הגיעה מכם. רק
את הגלויה קיבלתי.
מתי אבוא הביתה איני יודע. אולי בקרוב.
מה שלום עדינה ורן?
אסיים. שלום ולהתראות.

ולס הסיכות לאי הופעתה של אס־תר
ושל האחרים אינן דומות.
אסתר לא תופיע — כי הנהלת שידורי־ישראל
מסרבת להסיר מעליה את החרם שהוטל
עליה עקב שהותה הממושכת בגרמניה.
הגיב על אי־הופעתה האמרגן אברהם
(פשנל) דשא :״איזה מזל. אם היא היתה
מופיעה בפסטיבל, היא היתר, זוכה בכל
שיר שהיתר, שרה. זה כאילו היו מביאים
לבנייני־האומה את פרנק סינאטרה.״
אך הסיבה לאי־הופעתם של שאר זמרי
הצמרת בארץ שונה.
לפי תקנון הפסטיבל, יכול כל אזרח להגיש
שיר משלו לפסטיבל וועדה מיוחדת
קובעת את 12 השירים שנבחרו — ומחברי
השירים קובעים באיזה זמר הם רוצים שישיר
את שירם.
ולזאת מתנגדים הזמרים. הם אינם מוכנים
להופיע באירוע כה מרכזי, בפני קהל
עצום, עם שיר אלמוני, שלא חובר במיוחד
עבורם, ושייתכן שאינו מתאים להם —
ולהסתכן בכישלון.

אריק אי נשט״ן
סירב להופיע

כ 7דמיון מקרי כהחלט

יהורם גאון
סירב להופיע
*י תור פסטיכל,

לא רוצים סתם שי ר

הוא יהיה מוזר ב־

ך* יכה נוספת: התוצאות המוזרות של
0הפסטיבל.
בפסטיבל בשנה שעברה זכה בלדה לחובש
במקום ראשון — ולמרות זאת הוחרם
על־ידי שידורי־ישראל בגלל סיבות
״מוראליות.״
על בפיו יביא של רבקה זוהר במקום
רביעי בלבד — אך במצעדי הפזמונים, בחודשים
הבאים, זכה במקום הראשון.
בפסטיבל לפני שלוש שנים ל א זכה
ירושלים של זהב, עם שולי נתן, במקום
הראשון.
בתנאים אלו, מסרבים אמני הצמרת להופיע.
ואלו
שכבר מוכנים — לא תמיד יכולים:

פה *1־113
סירבה להופיע

^ יותר.
פסטיבל הזמר , 1970 שיתקיים במוצאי־יום
העצמאות בבנייני־האומה בירושלים וישודר
ברדיו ובטלוויזיה, צריך היה להיות
האירוע המוזיקלי־עממי המפואר ביותר במשך
השנה.
אולם דווקא גדולי הזמרים בארץ הודיעו
על סירובם להשתתף בו.
יהורם גאון, אבי טולידאנו, אריק איינש־טיין,
יפר, ירקוני, שולה חן, השלושרים
— לא יופיעו בו.
אסתר עופרים לא תופיע בו. למרות שהיא
תופיע בבוקר אותו יום במופע באמפיתיאטרון
ברמת־גן ותקבל עבור ר.ופ־
הגשש יופיעו בפעסנהדאשעה בתחרות
מדי שנה זוכה אחת מחברות התקליטים ב־מיכרז
להוצאת תקליט הפסטיבל. אשתקד
זכתה סי.בי.אס — .והחברות המתחרות סירבו
לאפשר לאמנים שהיו חתומים איתן
להופיע. השנה זכתה הד ארצי — ו ״
0י.בי.אם. אסרה על שמונה מזמריד, להופיע.

מרירות כפסטיכד השימחה

חוה אדבד שט״ן
תשיר בהריון

ך 4 ,״מכצעים שכן ישתתפו בפסטיבל:
1 £רבקה זוהר, אילנית, חוה אלברשטיין,
— בתחילת הריונה — דליה עמיהוד, צילה
דגן, יגאל בשן, הגששים, ליאור ייני, שלישיית
המעפיל, צמד ז רו ם, הפרברים ושלמה
ארצי.

בין המחברים ששלחו את יצירותיהם
פסטיבל נעדרו השנה מלחינים כמו נ
שמר, שלום חנוך או אלונה טוראל.
וחבריהם אינם משתתפים בפסטיבל, כי
דעתם הפרם בסך 1000ל״י לשיר הרא
הוא מגוחך. לשם דוגמא בלבד, כל
של נעמי שמר נמכר למבצעו בסכום
1500ל״י — והיא גם יכולה לבחור
יהיה הזמר שיבצע את שירה.
באולם המהודר, במוצאי יום העצמז
יהיה זה הקהל שיקבע אלו מהשירים
בפרס. אבל בין הפזמונאים, המלחינים
מבצעים בישראל שוררת מרירות בלפי
שמתרחש מאחורי הקלעים של הפסט
״זהו פסטיבל החנטריש!״ קבע אחד מו

נססיבר הו*!־ ש״עוו בעוד שנוע יהיה אוסר מיקר ע

אליעזר.

מכתב זה נתקבל בבית ההורים (ראה
ת מונ הבע מו ד 15 למעלה) ב־ 30 לאפריל.
למחרת נהרג לייזר.

העולם הזח 1705

שידים וזמרים -אחו שהגווריס סירבו והופיע

הפסל הירושלמי שלום הראובני
מאמיו בדת ובלס״ד

מימצא נוסף: ארבע מזוודות ריקות, מהן
נדף ריח חשיש, וכן חצי אצבע חשיש.
מאחר והמשטרה אינה יכולה להביא מודיע
אל בית־המשפט לעדות — יהיה
עליה להוכיח את הקשר בין פיסלי החשיש
שניתפסו לבין הראובני בדרכים אחרות.

^ השבוע נעצר כחשוד בהברחת
חשיש בתור פסלים בשווי 800 אלר• ל״י

הצדדים, בערבות 7.500ל״י, והפסל חזר
לביתו — להמשיך בקריירה שלו, שניפסקה
לעשרה ימים. בשלב זה לפחות.
היתה זו קריירה מרתקת: כאמנים רבים
אחרים, הראובני בן ה־ 32 הוא אדם חסר
מנוחה. גבה קומה, בעל בלורית אדמדמה
וזקן ההולם את פניו הצנומות. ביתו המיוחד
בבית־הכרם הוא בית ערבי שניתן
לו על־ידי עיריית ירושלים תמורת שיפוצו.

מחוששים

טענת המישטרה בפני השופט היתר, כי
העיצוב האמנותי של הפסלים המחוששים
דומה לצורת עבודתו של הראובני — ו־ ־
אילו המזוודות הריקות בעלות ניחוח החשיש
והפסל החלול שנמצאו בביתו מדברים
בעד עצמם.
סניגורו של הראובני, עורך־דין צבי
לידסקי, ניסה להפריך טענות אלו :״אמנם
רבים מעצבים בצורה דומה,״ טען
הוא .״אין אפשרות למצוא קשר בין הפסלים
לבין הראובני לא במקום, לא בזמן
ולא במוצר האמנותי. הראובני יושב בירושלים,
ואילו הפסלים ניתפסו בלוד.״
אשר למזוודות הריחניות — הרי שהראובני
מצא אותן בעין־כרם, והן משמשות אותו
ליצירות פופ, שכידוע משתמשים בהן בכל
מיני חפצים ישנים, טען הסניגור. ומה עם

החשיש בבית? זה היה לשימוש עצמי.

הפסל עשה
פחי־זבל

יתיהמשפט החליט לשחרר את ה־ראובני
ממעצרו, לאחר שמיעת טענות

הראובני הוא יליד נס־ציונה, בן למשפחה
ותיקה בארץ. אביו היה פועל פרדס במשך
שנים רבות.
במיקצועו שלום הראובני הוא בעצם
מסגר ומדריך נוער. הוא גמר את בית־ספר
מקס פיין ומידרשה למדריכים בביוז־ברל.
אולם הראובני מעולם לא מצא את מקומו
במקצועות שיגרתיים• הוא עזב את
עבודתו בתור מסגר במיפעל לייצור פחי
זבל .״כן, עשיתי פחי־זבל,״ הוא מחייך,
״אבל לא הרבה זמן.״

1״חז לא חלור
הקאובוי הפך לפס?

ידיעה שהתקבלה במשטרת ישראל,
} 1בתחילת חודש אפריל, היתה קצרה:
״פסל ירושלמי עומד להבריח לחו״ל, בן
תוך פסליו, כמות חשיש גדולה.״ המודיע
סירב למסור את שם האמן.
חוקרי מיפלג הסמים מכירים כבר דרכים
רבות להברחת חשיש. אולם פסלים
היו דבר חדש עבורם.
] ההודעה הועברה לתחנת המשטרה בלוד.
| ואכן תוך מספר ימים הגיעו ללוד שלושה
פיסלי מתכת. אנשי המשטרה היססו לפתוח
את היצירות האמנותיות — למרות
ההלשנה: אם יתברר שאין אלה אלא
פסלים רגילים, יהיה בכך השחתת דברי
אמנות.
אולם היו אלה הפסלים היחידים שהגיעו
למישלוח לחו״ל אחרי ההלשנה. החוקרים
החליטו להסתכן.

^ ח רי שנה בפחי הזבל ירד שלום
לנאות הכיכר, עבד שם בתור קאובוי.
מנאות־הכיכר נדד שלום למיפעל הברום
בים המלח. הרגשת המוות במקום דיכאה את
רוחו ,״עד שיום אחד נשארתי במיטה שלושה
ימים רצופים. הרגשתי שזה הסוף
שלי, שאני חייב לעזוב את המקום.״
הוא עבר לבאר־שבע, החליף את המידבר
הרוגע במועדון הלילה ההזדמנות האחרונה,
החליט שזה לא זה, עבר צפונה, לטבריה.
תחילה עבד כצבעי אצל הפסל אלכסנדר
פיליפס. שם, לראשונה, בא במגע עם הפיסול
והאמנות. הוא התחיל לצייר ולפסל
בעץ .״הייתי סמוך על שולחנו של פיליפס.
עבדתי בגלריה שלו כמוכר ולמדתי ממנו
איך לא לקלקל עץ.״
שם גם פגש שלום את אשתו הראשונה,
הזמרת תמי אדלר. אחרי שנה של היכרות
ועבודה אצל פיליפס עזבו השניים את
טבריה, עברו לירושלים שם נישאו.
ב־ 1968 התחיל שלום לפסל במתכת.
״כיום אני עובד הכי הרבה במתכת, אם כי
גם בעץ,״ אומר האמן. אולם מפיסול קשה
להתפרנס, וחלק נכבד מפרנסת המישפחה
נופל על כתפי אשתו הנוכחית, לאה, העובדת
בסידור דפוס. ב־ 1968 התגרש שלום
מתמי אדלר, נשא מיד אחרי זה את לאה.
לפסל הנודד ראיית עולם משלו. הוא בעל
נטיות דתיות חזקות ומושרשות. בשימוש
בלס״ד הוא רואה אפשרות לאדם להגיע
לידי התגלות מיסטית דתית — אם לא
הגיע לכך בדרך אחרת .״הלס״ד פותח דלתות
ניסתרות ותחומי התעדנות חדשים
שהאדם טרם נתנסה בהם,״ קובע. הוא.
הוא מסכים כי אפשר להגיע לאותה התגלות
גם על־ידי ״קריאה מעמיקה של ה־תנ״ך
— מתחילתו ועד סופו.״ גם בשימוש
בחשיש אין הוא רואה כל רע.

1מופשטת אן לא חלולה. נכל אמן מודרני,
נם להראובני פסלים שאין מבינים פישרם.

אדם וניתן

הפסל בסלון ביתו המרווח בעין־כרם בירושלים, המלא תמונות,
פסלים, ספרים וחפצי אמנות. למרות הופעתו ומיקצועו הבוהמייס,
מנהל שלום הראובני חיי משפחה של אזרח סולידי, והמעצר נפל עליו כרעם משמים.

נתגלה הפסל
החלול
ך• יצירה הראשונה -פסל מתכת
( ן בצורת דינוזאור — ניפתחה. ברגע
שנבקע, נשפכו מתוכו חבילות חשיש.
בעיקבות זאת ניפתחו שני פיסלי המתכת
הנוספים. גם הם נימצאו מחוששים מכף
רגל ועד ראש. כמות החשיש שניתפסה
היוותה את אחד מניסיונות הברחת החשיש
הגדולות ביותר בישראל: ערכה הכספי היה
800 אלף ל״י.
זמן קצר אחרי כן נעצר הפסל שלום
הראובני, תושב בית הכרם, ירושלים. תובע
המשטרה טען בפני בית משפט־השלום בירושלים
כי ההברחה קשורה לרשת בינלאומית
של מבריחי חשיש, והחוטים מובילים
להראובני.
את החקירה נטל על עצמו קצין משטרה
צעיר, מפקח אפרים לוי. הוא ערך בביתו
של הראובני שלושה חיפושים — ובעקבותיהם
גילה מימצא מרשים: פסל מתכת
חלול. הפסל הוחרם בו במקום.
כן גילתה המשטרה כי לפני מיספר שבועות
שלח הראובני פסל ללקוח בחו״ל.
המשטרה חושדת שהפסל היה ממולא חשיש.

״הצרה היא שבארץ משתמשים בחשיש
כמו חזירים. מעשנים בלי גבול ובלי עיתוי.
אם משתמשים בחשיש בצורה נכונה —
הוא לא מזיק.״

בני המשנחח מרס

האשח לאה, הבן בן החודשיים, הכלב, החתול,
יצירה מופשטת ומטילי ברזל — חומר גלם
לפסלים עתידים — ממלאים בעירבוביה ססגונית את חצרו הגדולה של הראובני

ואילו על סיבת מעצרו, ומציאת הפסלים
המחוששים, מסכים האמן — לפחות עד
משפטו — לומר רק מילה אחת:
״שטויות״. .

במדינה
(המשך מעמוד ) 17

העתון הצרפתי לה־מונד הודעה רשמית מטעם
המשרד האירופי של מפ״ם״ .את ההודעה
מסר שליח מפ״ם בפאריס, צעיר
גבה־קומה בשם בן־גל.
׳הודיעה ״-מפ״ם בפאריס :״ מפ״ ם מצאה
את עצמה ב מרכז הפגנות לתמיכה בד״ר
גולדמן, יחד עם כל כוחות־ה שלו ם בארץ
כולה המארגן האחראי היה מר לטיף
דורי, ה מזכיר הכללי של צעירי מפ״ם...
טעות גמורה היא לייחס הפגנו ת גדולות
אלה של הימים היאחרונים למצפן ולרק״ח.׳׳

הודעה זו באה בעיקבות דיווח קודם של
לה־מונד, שהתייחס לשתי הפגנות: זו שהתחילה
ליד משרד ראש־הממשלה בירושלים,
לתמוכה בד״ר גולדמן, וזו שהתחילה
בחברון ועברה לביתה של ראש־הממשלה,
שנועדה לתמוך בגולדמן ולמחות נגד ההתנחלות
בחברון. פיזור שתי הפגנות אלה
על־ידי המשטרה עוררה הד עצום ברחבי
אירופה.
דבריו של חזן היו מכוונים להפגנה השניה
— אותה הפגנה שדובר מפ״ם בפאריס
טען כלפי דעת־הקהל האירופית ש־מפ״ם
עמדה ״במרכזה״.
(באותה הודעה גם ציין הדובר כי מפ״ם
נמנעה מהצבעה על הצעת אי־אימון לממשלה
— דבר הנוגד את האמת).
קודש וחו״ל. ההודעה מוזרה שבעתיים
לאור תקרית קטנה שאירעה בכנסת ערב
צאתה לפגרת הפסח.
ח״ב איטר הראל תקף קשות את ההפגנה
בחברון ובירושלים. בפנותו אל אנשי מפ״ם
שנכחו בישיבה׳ טען כי חברי מפ״ם השתתפו
בהפגנות אלה•
אישום נורא זה עורר זעם קולני מספטלי
מפ״ם. ח״כ שלמה רוזן קרא ממקומו בהתרגשות
כי אין זו אמת, וכי איש מאנשי
מפ״ם לא השתתף בהפגנות.
בדי לפשר בין השניים, קרא אורי אבנרי
ממקומו שהיו אלה חברי־מפ״ם לשעבר,
מקבוצת שי״ח, שאירגנו את ההפגנה בחברון
(בה השתתפו גם אנשי הכוח החדש.:
אולם אנשי מפ״ם לא מצאו מנוח. הם
פנו אל הראל בבקשה למחוק את כל הקטע
הזה מן הפרוטוקול — ובהסכמת כל הנוכחים
בדבר בוצעה המחיקה.
הודעה הפריסאית מסבירה מדוע. המחיקה
מאפשרת למפ״ם לגנות את ההפגנות
בישראל כדי למצוא חן בעיני גולדה. להתפאר
בהן בחו״ל, כדי למצוא חן בעיני השמאל
האירופי.
בוהינוה בלי קליפורניה לאחר עשרים שנה שהיא מציקה למדינת־ישראל
ומאיימת על עתידה, התפוצצה עתה
בעיית הפליטים ופגעה בלב המדינה. השבוע
הרגישו גם אזרחי רחוב דיזינגוף בתל־אביב
את התענוג להיות פליט.
או אנשי הבוהימה ונספחיהם, ליתר דיוק
הבורסה השבועית המתנהל בקפה קליפורניה,
מדי יום שישי בצהרים, חוסלה
ביום השישי האחרון, כאשר התברר ש־קליפורניה
יוק. קפה הבוהימה התל־אביבית
היה סגור ומסוגר. כלומר, פתוח ופרוץ

הקפה ההרוס
והעירבוביה אשר נעשו

הלית קט מור ניצבת יתומ ה ו שו ממה, בו ה ה ננכאה, נוכח
טורי מירצפות, ערימו ת של כיסאות, ושאר סימני ההרס
למטרת ההתחד שות של קפה מבו הי מח התל-אביב, קליפורניה.

לכל רוח: מנהלו, משה ינוקא, החל עורך
בו שיפוץ כללי, וחלל הקפה ומדרכותיו
נמלאו הררי ליכלוך שהוצאו מבפנים החוצה,
וחומרי בנייה שנועדו להיכנס מה
חוץ
פנימה.
התוצאה הסופית אולי תשביע את רצון
תושבי־הקבע של הקפה, אולם בינתיים ־לא
ישוער סיבלם: ביום השישי האחרון הם
הסתובבו מסביב לקפה כיתומים, התיישבו
על המעקות בסביבה, עמדו בוהים לתוך
החלל כעקורי מלחמת העולם השניה ביום
השיחרור, ובכלל היוו מחזה עגום לכל
עין צופיה.
ועוד אומרים שאנשי הבוהימה אינם טיפוסים
יושבי־בית•

הבוקר אימפרוביזציה
הגדנלה,

מנעים

חברה

המדרכה,

המארח המושלם, משה ינוקא (משמאל),
מנהל קליפורניה והאחראי לכל ה מהומ ה
בין ערי מות החול, לחני פריד מן ו שייקה אופיר.

תל־אביב החברה לפיתוח
המזכירה
ן-יש—!זו 11ו ו —..וווו י
ראש עיריית תל־אביב, יהושוע רבינו־ביץ׳׳
יודע להעריך את משמעות המצב הפיננסי
החמור בו נתונה העירייה. כאשר
:עמדה העירייה, לפני חודשים מספר, לרכוש
עבורו מכונית מפוארת ויקרה, ויתר רבינו־ביץ׳
על ההוצאה המיותרת, הודיע כי ימשיך
לנסוע במכוניתו הישנה.
דן ברלי, אמנם איננו ראש־עיר, אבל הוא
בוס של חלק מתל-אביב• הוא מנהל החברה־לפיתוח־יפו־העתיקה,
המשותפת לעיריית תל־אביב
ולמשרד התיירות, ובתוקף תפקידו
זה יישק על פיו כל דבר במה שהיה פעם
״השטח הגדול״ .כאשר רצה דן ברלי במכונית
חדשה, לא עניינו אותו בעיות החסרי
בי ת וקורת־גג, עזובי ם לחסדי הטבע, התמק מו שניים מפליטי
חיסכון. במכתב למועצת המנהלים של הקליפורניה,
חנן גולדבלט ומרגלית אנקורי, על המעקה הסמוך ב קרן
החכרה איים כי אם לא תרכוש עבורו ההרחובות
פרי שמן ודיזנגוף כ שבעיניהס שוכנת עצבות ומבטם הבוהה מביע צער אין קץ.
חברה מכונית חדשה, יסיק את המם קנ!יח
ואולי יתפטר. אותה עירייה שרצתה ל־^
לחסוך את !מחיר המכונית החדשה של
נה לזוג תל־ורד מסיבות הידועות רק לדן
מזכירתו של דן ברלי, ירדנה תל־ורד, לעראש־העיר,
הוציאה שלושים ושתיים אלף
ברלי•
זוב את מקום־עבודתה ב־ 27 במרץ השנה.
לירות כדי לקנות מכונית תלוו למנהל
בשיחה עם כתב העולם הזה אישר דן
למרות שעזבה את העבודה מרצונה הטוב,
החברה־לפיתוח־יפו־העתיקה.
ברלי כי המהנדס תל־ורד פגע במכוניתו
או מרצונו של בעלה, קיבלה את מלוא
לא מעניינו של הציבור. לדן ברלי
והפך את משרדו .״אם היה איזה־שהוא אסהפיצויים
שהגיעו לה, בסך שלושת אלפים
תיו סיבות טובות לרצות במכונית חדשה,
פקט ציבורי לכל העניין הזה,״ אמר ״אני
לירות.
;כי לפני שבועות מספר התנגש בעלה של
מבין שזה יבול היה לעניין את הקהל. אבל
לא היו אלה הפיצויים היחידים שמשפחת
:מזכירתו הפרטית, מהנדס המכונות בנימין
בלי זה — אינני חושב שכדאי לכתוב על
תל־ורד קיבלה עבור השיפוצים שביצע התל־ורד׳
במכוניתו שלו, והשאיר בה כמה

בעל במכוניתו ובמשרדו של ברלי. הם
;צלקות. המהנדס תל־ורד לא הסתפק במבצע
לשאלה מדוע קיבלה מזכירתו המתפטרת
קיבלו גם חנות למכירת תכשיטים באיזור
הנדסי זה, פרץ למשרדו של ברלי ואירגן
חנות־תכשיטים׳ ידע ברלי להשיב כי בהמסחרי
של יפו העתיקה למרות שלא עסשם
את הרהיטים בצורה שונה מהתכנון
אישור שניתן לזוג תל־ורד לפתיחת העסק,
קו מעולם בעסקי תכשיטים. זכות זו, הד,מקורי.
צויין
שעליהם להכניס לעסק אדם בעל מקמוקנית,
בדרך־כלל, ליחידי־סגולה בלבד, ניתכתוצאה
משתי היתקלויות אלו, נאלצה

הפליטים

השגה

היחידי היה טיו טו, כלבה
הפקינזי של העיתונאי ת מכרמל,
שניצל את החול לצרכים שימו שיים.

צוע, המתמצא במכירת תכשיטים. בדי להבטיח
שעובדות אלו, שאינן מעניינו של הציבור,
לא יגיעו אומנם לידיעת־הציבור,
טרח דן ברלי, באמצעות עורכי־הדין של
חברת־יפו־העתיקה, להודיע כי במיקרה של
פירסום העובדות, צפויים בלי ספק הליכים
משפטיים נוספים.
מה שאולי עשוי העניין את הציבור הוא,
כיצד מרשה לעצמד, החברה־לפיתוח־יפו־העתיקה,
אשר מאזנה בשנים האחרונות אינו
מצביע על רווחים דווקא, להיכנס להוצאות
שאפילו העירייה, השותפה בה, אינה מרשה
לעצמה•

במדינה
שיכון
מיוחדים לאירופה
18 -יום

מס ע דבש לאניני טע ם
פלמה דה מיורקה, לונדון, פרים
היציאה ,27.5.70 :חזרה 13.6.70
המחיר 1,375 :ל״י $175.00 +

איטליה, צרפת, אנגליה, שוייץ* 24-יום
היציאה ,20.7.70 :חזרה 12.8.70 :
המחיר 1,495 ל״י $245.00 +
איטליה, שוייץ, צרפת * 26 -יום
היציאה ,24.7.70 :חזרה 18.8.70 :
המחיר 1,500 ל״י $245.00 +
שוייץ, אנגליה, צרפת, אי טלי ה* 27-יום
היציאה ,7.8.70 :חזרה2.9.70 :
המחיר 1,540 ל״י $245.00 +

רות עקומות ומטפטפות, שהגיעו אל קצה
גבול הסבלנות.
עניין אותם יותר לעבור לדירות אנושיות
— ומה שיותר מהר.
חגיה ממשלתית מסדרת אזרחים

בידור

בדרך כלל מצפה האזרח, במגעיו המסח־ריים־פיננסיים
עם הממשלה, ליושר מוחלט
מצידה. בניגוד למישור הפוליטי, שבו אין
האזרח מופתע כאשר הוא מגלה שהממשלה
רימתה אותו .,הרי כאשר הוא קונה משהו
מגוף ממשלתי, ליבו סמוך ובטוח בהגינות
העיסקה.
לאחרונה זכו מאה משפחות ישראליות, להפתעה
וחידוש גם בתחום זה: הם גילו כי
חברה ממשלתית מכרה להם סחורה פגומה
— ומסרבת לפצותם, למרות שקיבלה הוראה
בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים
להחזיר להם את הכסף.
הריצפות התקפלו. המדובר בחברת-
הבנייה הממשלתית שיכון ופיתוח, אשר מכרה
למאה משפחות — מהן 58 משפחות
עולים חדשים — את הדירות בשני רבי-
קומות שבנתה ברחוב אלי כהן 16ו־20
בבת־ים.
מייד לאחר שנכנסו לדירותיהם, גילו מאה
הדיירים החדשים שהם נכנסו לבוץ עמוק:
פטריות אחרי האש תופעת הטבע החסונה ביותר בנוף הישראלי
הם כנראה הדיסקוטקים. אין אסון טבע
שיוכל להם, ואחרי כל שריפה הם צצים מחדש
כפטריות אחרי האש.
דוגמא אופיינית לכך הוא הדיסקוטק התל-
אביבי עינבר, שעלה כולו באש לפני כחודשיים
— והשבוע כבר חזר ונפתח מחדש.
האיש המאושר ביותר בפתיחה היה
זלמן זמק, אחד הבעלים, שנחשד בתחילה
על-ידי המשטרה בביצוע ההצתה, לאחר שביטח
את המועדון ב־ 200 אלף ל״י.
אולם זמק שוחרר לאחר שהמשטרה עצרה
שני חשודים אחרים — יהודה אודזי
( ,)27 העובד כשומר־סף בדיסקוטק סאני, ועזרא
שבתאי 19 שניהם תושבי שכונת־התקווה.
לדברי המשטרה היו בידיה ידיעות
כי לאוזזי הוצעו על־ידי מתחרים מסחריים
6,000ל״י תמורת ביצוע ההצתה. מאוחר
יותר שוחררו שני העצורים מחוסר הוכחות

• הטיולים הנ״ל מיועדים לצעירים בלבד
המחירים כוללים: כרטיס טיסה הלוך/חזור מחלקת
תיירים, מס נסיעות, אכסון בבתי מלון מעולים, סיורים
מודרכים והעברות.
לקבלת פרסים נוספים פנה לסוכן הנסיעות שלך או אל

7104

חיפה — טל : 535610 .ירושלים — טל 21516 .
תל־אביב — טל.51212 .
ביום הנהיגה

רבי־הקומות ברחוב אלי כהן ככת־ים
הצינורות התפוצצו
צינורות המים מתחת לרצפות התפוצצו. המים
דלפו מהם לתוך הקירות ולתיקרות
הדירות שמתחת. הריצפה, העשוייה חומר
פלסטי, התקפלה. הקירות התגלו כערומים.
כאשר פרצה השערוריה, התגלתה הסיבה
לכל זאת: חומרי הבניין בבניינים היו נסיו-
ניים.

.איננה מענגחד הטאד
.אותה

— כמו ששוחררו החשודים השונים בעשר
הצתות של דיסקוטקטים אחרים בעבר.
אורחי הכבוד בפתיחת עינבר היו צוות

הסכם סודי. לדברי עורך־הדין יואל
לוי, המייצג את הדיירים, הורה משרד השיכון
לחברת שיכון ופיתוח לפנות מייד
את הדיירים משני הבניינים — ולהחזיר
להם את כספם. החברה סירבה למלא את
הדרישה.
_ מתוך מאה המשפחות, הגיעו בינתיים 15
להסדר סודי עם שיכון ופיתוח, ו־ 85 הנותרות
תובעות כרגע מהחברה פיצויים בסך
עשרת אלפים ל״י לדירה. החברה, לעומת
זאת, מוכנה לתת להם 1,200 בלבד — סכום
שאינו מכסה אפילו את ההוצאות של התיקונים.

אומרת על כך שיכון ופיתוח? היא
אינה אומרת. מנכ״ל החברה, אברהם קנוב,
שנתבקש על־ידי כתב העולם הזה להגיב,
התגלה כעסוק מדי. הכתב נתבקש לפנות
למשרד השיכון. דובר המשרד, יהודה ליש,
גילה כי החברה והדיירים הסכימו לפנות
לבורר, אולם בתשובה לשאלת כתב העולם
הזה, לא הצליח הדובר לזכור כי משרד
השיכון תבע מהחברה לפנות את הדיירים.
מאידך, הוא לא הכחיש — כשם שגם שיכון
ופיתוח לא הכחישה — שאכן היתה תביעה
כזו מצד משרד השיכון.
אולם הניסוחים הזהירים והמחושבים לא
עניינו כל־כך את 85 המשפחות החיות בדי־

תזמורת מועדון ״עינבר״
איזה אורקסטרהו
הכבאים שהצליחו להשתלט על האש, ואת
פני הבאים קיבלה — תזמורת מכבי־אש.
אולם היתר, זו תזמורת מזוייפת, גם אם לא
מזייפת. מזכיר עיריית תל־אביב, צבי אבי-
גיא, סירב להרשות לתזמורת האמיתית לנגן
בפתיחה, והבעלים נאלצו להזמין תזמורת
סתם, להלביש את חבריה בתלבושת מכבי־אש.
העולם
הזה 1705

במדינה
בוגג 11ן

לראות אותו כאן יותר!״ הודיע השבוע
שר התחבורה, שלא הצליח להסתיר את
כעסו.

כשנשאל רולניק על־ידי כתב העולם הזה
לאמיתות הסיפור, השיב במילה אחת:
להד״ם.

התבלבל
שר־ד,תחבורה אלוף (מיל ).עזר וויצמל
ידוע כבעל לשון חדה וקולחת. לכן התפלאו
בוודאי חברי הכנסת וצופי הטלוויזיה שהאזינו
לפני כחודש וחצי לנאומו של השר
על הצעות משרדו. עזר קרא את הנאום מתוך
דף כתוב במכונת כתיבה. באמצע הנאום
התבלבל, גימגם כמה מילים, הפסיק
לכמה שניות והמשיך בקול רוגש מהמקום
בו הפסיק.
מד, גרם להתרגשותו של עזר וויצמן?
ששה משרדי פירסום. קדם לאותו
נאום אומלל, מינוי של עזר לשר־התחבורה,

דרכי־אדם תרופה 1לתרופה

״אני גוסס! עזרו לי! אתם בני אנוש.
עזרו לי מכתב בנוסח זה הגיע השבוע
למערכות העיתונים. על המכתב חתום בערבית
באסים מוחמד סאלים אבו אלזהו.
״נולדתי בעיר ג׳נין לפני 24 שנה,״
ממשיך מוחמד במכתבו .״מאחר ולא היתד,
עבודה בעירי, יצאתי, במו רבים מצעירי
עירי לגולה, כדי למצוא עבודה ועתיד
יותר טוב,״ מפרט הצעיר הפלסטיני, בעל
ההופעה המצודדת.
מוחמד הגיע לגרמניה המערבית. בפרנקמצא
עבודה כפועל בבית־חרושת, פורט באותו מפעל עבדו ערבים גולים נוספים.
היחסים עם העובדים המקומיים לא היו
משופרים• מדי פעם פרצו מריבות. גם
לתיגרות־ידיים הגיעו. בתיגרה שפרצה לפני
כשנתיים נפגע מותמד קשות באוזנו. הוא
מיד לבית החולים המקומי שם הועבר הפסיק הרופא את שטף הדם והזריק למו־חמד
זריקה .״זה חלק מהטיפול ״,הסביר
הרופא.
מוחמד עזב את בית החולים וכעבור

נאום אומלל

לוח חדשה. מה עושה איש־צבא לשעבר
כשהוא ניתקל בבעייה? מתגבר
עליה• גם עזר התגבר. הוא בלע את אי־מילוי
הוראתו, המשיך לקרוא את הנאום
עד סופו.
ימים מספר אחרי הנאום פגש וויצמן את
רולניק במסדרונות משרד־התחבורה :״סידרת
אותי, ממזר. נרנו אמררולניק בחיוך.
רולניק, שהסתובב עד אז מודאג מעט
ממעשהו, קיווה שבזה נסתיימה הפרשה,
קיבל בביטול את הרינונים על כך שעזר
ממשיך לכעוס עליו.
תקוותו יכולה היתד, אולי להתגשם, לולא
כתבה של אלי אייל על משרד־התחבורה,
שהופיעה בשבוע שעבר במעריב. במיסגרת
הכתבה רואיין גם רולניק, שסיפר כי הוא
היה זה אשר כתב את אותו נאום לעזר
ווייצמן.
זיל ביזיון כזה לא יכול היה מפקד חיל-
האוויר לשעבר לעבור בשתיקה. הוא, הנחשב
בציבור לשר הדינמי ביותר שהכניס
רוח חדשה למושג ששמו שר בישראל, שלו
יכתבו נאומים!? לא ולא! ״אני לא רוצה

ו 1ו נ 1 -1נ ד ־
1-1דידייר ו

משתתף בסרט ״הנטושים־ של חברת קולומביה.
כ ל האסטרונאוטים ...ל ר בו תהח לו צי םשצעדו ראשונים
ע ל הירח ...עונדים שעוני או מג הספידמסטר כרונוגרף.
א ת אוחו ה ש עון. אשר גם אחהי כו ללר כו שבכלאחת
מחנויות או מג ה ה מו ס מ כו ת, אפשרלר או תכש הו א ענוד
ע ל ידיהם ש ל גרגורי פק. רי צי רד קרנה. דוד ינסן.
גיימס פרנ צי סקה וגיין הקמןבסרט ־הנטושים־.

חינם! כ ל קניה ש ל שעון או מג ה מז כהאותך -
ל ת קו פ ת זמן מוגבלת -בזוגכר טי סי םלסרט •הנטושים־
ב בי ת ה קולנו ע ־ דקל ; י הו דההמכ בי . 94ת ל ־ א בי ב.

שלתה בתרועה גדולה. פסטיבל וויצמן מצא
חן בעיניו של השר החדש. לכן, בין שאר
פעולותיו החליט לד,עזר בששה משרדי פיר־סום
ויחסי־ציבור. כאחראי על הפירסום ב־משרד־ר,תחבורה,
מונה עמוס רולניק (,)32
תמורת 2500ל״י לחודש.

רולניק ניסה לשכנע בצידקתו בנושא,
אך עזר התעקש. רולניק לא ויתר, הכניס
את סעיף המיבחן השנתי לתוך הנאום שהכין
לשר. אותו נאום בו התבלבל עזר,
שעלה לדוכן הנואמים בכנסת, בלי לקרוא
אותו תחילה.

ה ר ו 11111

בחמווה: שנהם של האסטרתאזטים 2 .כפתורים 4 .לוחות.
שנון אומגה ספידמסטר -מחשב יד. מורד זמן שלף -
בשנ!ח, בדקות זבשניות. קופסא מפלרח אל-חלד, דוחה מים.
צמיד ה1לם..

פירסומאי רולניק

רולניק, בן קיבוץ עין־שמר, ממנהלי
פירסום דחף ובעל חברת פירסום פרטית,
משמש כיום כמנהל האגף למידע ופירסומים
במשרד־ר,קליטה. זה לא הפריע לו להתלבש
ברצינות על עבודתו החדשה, הכנת תוכניות
שונות למשרד־התחבורה. חלקן התקבלו
וחלקן נפסלו על־ידי וויצמן. בין השאר פסל
עזר את הצעת רולניק לערוך מיבהן שנתי
לבעלי רשיונות־נהיגה.

ריו ±ו 1 -1ו ן

פלסטיני אכו־אלזהו
עתיד טוב יותר
מספר ימים החל מרגיש ברע ״בחלקים
מסויימים מאוד בגופי ״,כפי שסיפר .״עברו
עלי לילות זוועה,״ הוסיף.
פניות חוזרות ונשנות להנהלת בית
החולים לא עזרו .״זר, יעבור לך,״ השיבו
לו. בינתיים הלך מצבו והחמיר. לנוכח
סירוב הרופא לשוב ולבודקו, החליט מוחמד
לחזור לביתו. לג׳נין. במעט הכסף שחסך,
קנה כרטיס לאוניה וחזר לגדה .״את כל
הכסף שנשאר לי הוצאתי על רופאים בגדה
ובישראל,״ ממשיך המכתב. זה לא עזר.
הרופאים טענו כי תרופה להפסקת פעילות
תוכן הזריקה, נמצאת רק בגרמניה.
מכריו של מוחמד כבר אינם מצליחים זה
זמן רב למצוא דרך איך להעלות את מצב-
רוחו של הצעיר האומלל. כמה מחבריו אף
התארגנו כדי למנוע ממנו לבחור בפיתרון
של ייאוש.
״אני כבר חדלתי להיות גבר מושלם.
נבצר ממני להוליד ילדים ואני בסך הכל
רק בן !25 אין אני דורש פיצויים כספיים,
אינני רוצה להתנקם, אני רק רוצה שיביאו
לי תרופה נגד אותה זריקה מקוללת!״
מבקש מוחמד ומוסיף :״אנא, פנו לאחראים
בצירות גרמניה, אולי יפעלו כדי
למצוא את אותו רופא כדי לשאול אותו
לתוכן הזריקה ואיך אפשר למצוא את
התרופה הנגדית.״
נשאר לקוות שאנשי השגרירות יטו ליבם
לפנייה זו, של צעיר שכל עולמו חרב
עליו בגלל זריקה•

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע׳׳מ•

במדינה
דרכי חיים האיש האוהב ג׳וקיס
ישנם אנשים שאוהבים כלבים, וישנם שאוהבים
חתולים, וישנם אפילו תמהוניים שאוהבים
בני־אדם.
גם ליענק׳ל רמז, ישיש תל־אביבי בן ,90 ד ישנה אהבה משלו: הוא אוהב מקקים
עכברושים. הוא אוהב אותם עד כדי סך, שחדרו
מלא מהם: קירות דירתו בבית המשותף
ברחוב שיינקין 43 בתל־אביב, מכוסים
מקקים ממסד עד טפחות. אלפים ורבבות
מהם.
אוכלים ספרי הורה. אולם במקרה
של יענק׳ל, לא התקיימה בו המימרה כי
כל העולם אוהב אוהבים. שכניו של יענ׳קל
הסתכלו בעין מאוד לא יפה על אהבתו. ה־טיפטוף
המתמיד של מקקים, ומפעם לפעם
גם עכברים׳ מכיוון דירתו לעבר חדר־
התקשורת מדע התקשורת הוא אחד
האמצעים שאיפשר לאדם את השליטה על כדור
הארץ ובעזרת האלקטרוניקה הוא אף שואף לכבוש את
החלל. נסיון רב ערך נרכש תוך כדי תכנון ובנית הציוד האלק טרוני
הדרוש לתכניות החלל.
״שאוב־לורנץ״ קשורה בחברת. ז׳ 1.7.הבינלאומית, שהיא אחת
מן החברות הגדולות בעולם לאספקת ציוד אלקטרוני. חברה בינלאומית
זאת אף לוקחת חלק חשוב בפיתוח המרכיבים האלקטרוניים לתכניות החלל.
לכן, התאפשרו שכלולים כבירים כגון מעגלים אלקטרוניים מהפכניים, קבל׳
טנטאלום זעירים וטרנזיסטורים ^ 11 זל? 1 1ס ז 0ס ,51 העמידים בפני חום —
שכלולים המנוצלים גם במוצרי ״שאוב־לורנץ״ החייבים לספק את הדרישות
הקפדניות ביותר.
כשאתה רוכש ציוד ״שאוב־לורנץ״ אתה נהנה גם מהנסיון בתחום טכנולוגית
החלל.
לכל מקלטי טלויזיה ״שאוב־לותץ״ אותן תכונות: ביצוע יוצא מן הכלל
שהושג על־ידי תכנון טכני מתקדם, אחריות ועיצוב מרשים.
והרי הדגמים האלקטרוניים החדשים 1970
1 — 1006, 1 — 1010, 1 — 1020, 51—9001, 15 — 1080, 1^ 8 —2001-

לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס ללא מכם על־ידי
הסוכן הבלעדי לישראל כינורי בע״מ
תל־אביב, טלפון 624103
חיפה טל 531266 .

האשת ברחה, הנזקקים נ שארו

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עברית

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות *אין־ לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2ן ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח
הזמנה /הצהרה

לכבוד
,,אלגית״ ,חוצאח־לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס׳ __
על בנק --על סך — 11.ל״י בלבד.
אני מצחיר בזח שאני מעל גיל .18
כתובת --חתימח __

המדרגות ולדירות השכנים, הניאם לפעול.
ביום הרביעי האחרון הגיעה לדירתו של
יענק׳ל חוליית פועלים ממחלקת־התברואה
של העירייה — במטרה להביא לחיסולם
הטוטאלי של ידידיו.
מלאכתם לא היתד, קלה. רבבות המקקים
— שהיחס הגס אליהם, לאחר שנים רבות
של התנהגות ידידותית, הבהילם — פרצו
לחדר המדרגות, שטפו את הבניין. הם יצאו
ממגירות ומהקירות׳ נפלו מהתיקרד. על ראשי
הפועלים, התעופפו באוויר. עכברושים
מבוהלים זינקו מחגווי הסלע, התרוצצו
מבוהלים כה וכה. רק לאחר מאמצים נואשים
ונסיגות מספר נוכח האוייב, הצליחו
עובדי העירייה להוציא אל הרחוב את כל
רהיטיו של רבי יענק׳ל — כולל את אוסף
ספרי־הקודש שלו, שנתגלה במזונם העיקרי
של ד,מקקים.
האיש ממש נורמלי. יענק׳ל רמז,
שאשתו נשטה אותו לפני כי 15 שנה ונסעה
לאמריקה (״בגלל המקקים?״ משיכת כתפיים
).הביט במחזה האכזר בחוסר־אונים.
בישיש, שלא נגע מימיו לרעד, בזבוב, לא
הבין את הטעם באכזריות הזו .״אם לא
נוגעים בעבברוש או במקק לרעה׳ הוא לא
מזיק לאף אחד,״ הסביר בעצב את הפילו־סופיה
שלו. היגיינה? סכנה לבריאות? יענק׳ל
רמז משתומם. הוא עצמו לא התרחץ כבר
מי יודע כמד, שנים, והנד, הוא בריא כשור.
לאחר הפוגרום המזעזע שנערך בידידיו,
סירב יענק׳ל לעזוב את דירתו, לעבור לדירה
שהציעה לו לישכת־הסעד העירונית.
הסיבה: הוא מקווה שבמהרה תתמלא דירתו
בידידים חדשים, במקום אלו שהלכו לעולמם.
ברור לו שבדירה זרה לא ירשו
לו לנהוג כרצונו. מנהלת לישכת הסעד
פולה ד,לפרץ נאלצה להרים ידיים, לאפשר
ליענק׳ל רמז לנהוג כרצונו.
הסיבה: כאשר נשלח על ידד, לבדיקות
פסיכיאטריות, עקב חשד, משום מה, שהוא
אינו שפוי — התגלה יענק׳ל כנורמלי לחלוטין.
ולאדם
נורמלי מותר לאהוב אפילו מקקים.

נורית פיו־אביב, בת ה־ ,24 צלמת הסרטים והטלוויזיה
הישראלית, היא האשה היחידה במיקוצוע גברי

א]י717X1 ,
צרפת. בבית־הספר אידק בפאריס .״הייתי
שם בחורה יחידה בכל בית־הספר, אבל
לא ראיתי בזה שום דבר יוצא־דופן, מאחר
שזה היה המקצוע בו רציתי,״ היא אומרת.
אולם היו אחרים שראו בזד, דבר יוצא״
דופן. ההסתייגויות כלפיה היו מרובות. היו
במאים שבפירוש סירבו לעבוד עם צלמת
ממין נקבה. צילום קולנוע וטלוויזיה כיום
איננו מה שהיה בעבר: פעם היה הצלם מבצע
פעולה טכנית גרידא, כשהוא ממלא את
הוראותיו המדויקות של הבמאי. במאים
רבים סירבו להפקיד תפקיד כה נכבד בידי
צעירה אלמונית.
עשתה היסטוריה
* הסתייגדיות לא הרתיעו את ד,סטו!
דנטית הישראלית. ואכן, היו גם במאים

נורית פץ־־אכיב וידידה
דליקה הענקית שהשתוללה לפני
ן | כשנה בבית־ד,חרושת קרגל התגלתה
כאתגר מיקצועי קשה לעיתונאים והצלמים
שדהרו ללוד ובעיקבות מכבי־האש: כיצד
לחדור למפעל הבוער ולסקר את האירוע.
שכן ההנהלה סגרה את השערים בפני
העיתונאים — אין יוצא ואין בא. בעלי היוזמה
מבין הכתבים החלו מקיפים את הגדרות
בתקווה למצוא חור בגדר. רובם
נכשלו במאמציהם.
בין הבודדים שהצליחו היתר, צעירה קט
נד, וצנומה, שהצליחה להידחק עם מצלמתה
מבעד לחור שהספיק בקושי למעבר חתול,
וששום גבר לא יכול היה לעבור בעדו. היא
הגיעה לאתר השריפה היתד, הראשונה שהביאה
משם צילומים.

במנהיים, והבחורה הצלמת החלה כובשת
את מקומה.
לאחר סיום לימודיה עבדה נורית חצי
שנה במינכן, בצלמת ברשת הכלל־ארצית
של הטלוויזיה הגרמנית. היא עשתה היסטוריה
כאשר צילמה סרט באורך של 45
דקות על הנושא הנוער הג רמני מתמרד.
״עד אז לא היתד, מעולם אשד, בשטח צילום
סרטים — ואפילו לא גבר צעיר. היה
זה ג׳וב נכבד שניתן רק לצלמים מבוגרים
ובעלי נסיון. העובדה שסרט ארוך ניתן לראשונה
בהיסטוריה לאשר״ ועוד צעירונת,
גרמה שם לשערוריה בין הצלמים. רבים
מביניהם חדלו לדבר איתי.״

סרט על
״דני האדום״
** ל אן? ההתנגדות, והשמרנות, וה־
21 קינאה המקצועית, המשיכה נורית בהתקדמותה.
לאחר פירטה הראשון, קיבלה לצילום
סרס ארוך שני׳ מאורעות נואי 68׳,
ויל הפגנות הסטודנטים ודני האדום. הבמאי
הנודע כרים מרקר (הצד ה שלי שי של המטבע)
התלהב כאשר ראה את הסרט, עזר
בהפצתו.
מדוע ביקשה להמשיך וללמוד אף לאחר
שסיימה כבר את בית־הספר איזק? האם
לדעתה עדיפים לימודים בביודספר על עבודה
מעשית?
״בית־הטפר יכול להיות דבר מצויין, אם
הוא מאפשר לתלמיד לעשות ניסויים,״ אומרת
נורית .״בעבודה ממש לא תמיד זה
ניתן. אולם האמת היא שמעט מאוד בתי־ספר
עונים על דרישה זו.״
בודדה בין גברים

״מתסכלים
צעירים״

ך יי יתד! זו הפעם הראשונה בקריירה של
ן | נורית פין־אביב שהיא הצליחה במקום
שאחרים !נכשלו — בגלל ממדיה.
אולם בהחלט לא היתד, זו הפעם הראשונה
שהיא הצליחה — ולאו דווקא בגלל
גיזרתה הדקה. בגיל ,24 נורית היא כיום
צלמת הטלוויזיה והקולנוע היחידה בארץ,
צלמת הסרט שבלול המבויים בימים אלו
על־ידי אורי זוהר בכיכובו של חיים טופול,
ובעלת מיטען פרטים על הישגים בחו״ל,
שצלמים רבים וותיקים לא זכו להם.
לא רק בארץ נורית היא בחורה יחידה
במקצוע גברי מובהק. כזה היה גם המצב
בהיותה בחו״ל. אולם לא כאן ולא שם לא
השפיעה עובדה זו על נורית לרעה. כשמדובר
בצילום והסרטה, נמצאית הצעירה
הדקיקה על קרקע מוצקה — כבר משחר
ילדותה.
״התחלתי לצלם בגיל חמש,״ מספרת נורית
.״בת שש פירסמתי את הצילום הראשון
שלי בעיתון ילדים. מאז לא נפרדתי
מהמצלמה״״

*** לא כישראלים רבים אחרים, לא
התפתתה נורית על־ידי המשכורות
השמנות. המקובלות באירופה, חזרה ;ארץ
לפני כשנה, עובדת כיום בטלוויזיה, בעיקר
במבט לחד שות והחדשות בערבית. היא
נשואה, מלבד למצלמה׳ גם לבעל — צייר
טכסטיל בשם שלמה אביב.
במסגרת המשברים המתחוללים כיום בטלוויזיה
וההתקפות על רמתה הירודה, כדאי
אולי לשמוע את דעתה של בעלת מקצוע
מעולה. לדעת נורית, העובדה שהטלוויזיה
קונה את מרבית הסרטים בחו״ל מהווה נזק
חמור לעתידו של המדיום .״בזאת,״ קובעת
נורית ,״הטלוויזיה לא רק שאינה מעודדת
צעירים לצילום. היא מתסכלת אותם.״
מפי צעירה שהמצלמה היא חלק מעצמה,
יש לדברים אלו משקל מיוחד.

גנעולה בגרמניה
בפעולה

באירופה,

גרמה

נורית

נורית בעת צילום סרט בגר מני ה על הפגנות
הסטודנטים ודני האדום. בכל מקום בו הופיעה
לסנסאציה, ב היו ת ה אשה רא שונה ב מי ק צו ע זה.

אחרים — והתוצאות לא איחרו
לבוא.
בתחרות הסרטה בינלאומית,
שנערכה על־ידי הטלוויזיה הגרמנית
בנושא הנוער בי מינו —
זכה הצוות הצרפתי, בו השתתפה
נורית, בפרס ראשון. הסרט
הוצג לאחר מכן בתחנות סל-
וויזיה ברחבי אירופה ובפסטיבל

לא רוצים
בחורה
ך* גורם לכך היה אביה, יצחק פין, מן
| צלמי העיתונות הוותיקים, שהחדיר בה
את האהבה למקצוע ומרגע שעמדה על דעתה
ידעה הילדה התל־אביבית הנמרצת ובעלת
המבט הנוקב באיזו קריירה לבחור.
לפני ארבע שנים. בערך, בגל ,20 זכתה
נורית במילגת לימודים מטעמה של ממשלת

נורית, בת ה־ ,24 בעלת ותק של 19 שנה במקצוע, מצלמת במומחיות בכל תנוחה, בכד מצלמה

בשבוע שעבר הגיש
רך עורע האשוד־הישאר
שהעד רהבהיר רך אע
בערך כיוע הוא אכן עדיין
אותו ארע אוהב כהו או,
כאשר התוותנת איתו —
או שבנזעוגזו העתובב
עתה בבית יצור אדיש
וגזשוענוע, הגראה רפע־תיע
כאירו הוא עתאעץ
רהיוכר תי את בעצע.
. 9מאז שנישאתם, את -
המשכת לעסוק בכל תחביבייך הקודמים.
גילית התעניינות בנושאים חדשים.
הרחבת את חוג ידידייך.
בקושי מספיקה לטפל במשפחתך.

. 14 בעלך מספר בחברה סיפור
לא נורמלי -ששמעת ככר אל!ז
פעם. את -
מסיימת אותו במקומו.

ממד
מ אז ד ע * אז־ן
בכל אחת מהשאלות הבאות, סמני את
התשובה הנבונה ביותר לגבייך.

. 1לקראת השינה, את -

מכסה פניך באיזו עיסת־יופי מגעילה.
מתעטפת בחלוק שקוף וסקסי.
לובשת פיג׳מה או חלוק בייבי דול,
המשווה לך מראה של ילדה קטנה.
משרה אווירה רומנטית, כגון חלוק
ארוך וסרט בשיער.

. 5האיפור, בבוקר, גוזל ממך -

. 6בעלו צילצל להודיע לך שהוא
יאחר, אבד השעה בבר אחת
בדילה והוא עדיין לא חזר. את -

. 2בשעת הקימה בפוקר, את -

מדלגת בעליצות מן המיטה.
מרגישה קודרת ובמצב רוח מחורבן.
עייפה כמו שהלכת לישון, אך משלימה
עם זה בלי לרטון.
שלימה, מאושרת ונכונה להתייצב מול
יום חדש.

. 3בעלך שפח את יום השנה ל*
נישואיבם. את -

נפוחה כל היום, ופורצת בבכי כשהוא
שואל למה את נפוחה כל היום.
מעמידה פנים כאילו גם את שכחת.
קונה לעצמך מתנה על חשבונו —
מכינה לארוחת ערב תפריט שהוא אוהב
במיוחד — ומגישה זאת לאור נר.

. 4תסרוקתו היא

זו שהוא כל־כך אהב כשהתחתנתם.
משתנה כל חצי שנה.
משהו שאין לך זמן להתעסק איתה.
יצירה פשוטה, קלה להכנה אך חיננית,

חצי שעה.
עשר דקות.
לא גוזל: אינך מתאפרת.
שניות ספורות.

מגדפת אותו בליבך בכל קללה שאת
יודעת, ומכינה לו שערורייה כזו, כשיחזור,
שהוא לא ישכח אותה.
מצלצלת למשטרה, לבתי־חולים, למכבי־אש.
מצלצלת
לידידים, לשאול אולי הוא שם.
אומרת לעצמך שהוא כנראה מבלה יפה.
אז אין טעם שלא תלכי לישון בנחת
— וזה בדיוק מה שאת עושה.

. 7איך את נוהגת לקרוא לפעלו?

בשמו הפרטי.
ב. יקירי או שם חיבה אחר.
ג. אבא.
ד. היי, שמע.

. 8כשאת מצלצלת לעבודתו, זה
כדי -

לבשר לו שמשהו לא בסדר בבית.
לקבוע פגישה איתו לארוחה בחוץ.
לתת לו רשימת דברים שאת רוצה
שהוא יקנה בדרך הביתה.
סתם להגיד לו שלום ולקשקש איתו
כמה שניות.

. 1 0בעלך מציע לך להצטרך
אליו למישחק כדורגל. את -׳

מצטרפת בהתלהבות (כלפי חוץ לפחות).
נזכרת פתאום שאת מוכרחה לבקר את
אמך.
מציעה שיקח איתו חבר במקומך.
מסכימה — בתנאי שיסכים לקחת אותך
מחר להצגה שאת רוצה לראות.

. 11 כשהוא חוזר מהעבודה, את
מקבלת את פניו כך:

מונה בפניו את כל הצרות שהיו לך
כל היום.
בג׳ינס וחולצה ישנה, אך בחיבוק גדול.
בשלום חטוף — את עסוקה ראשך
ורובך במלאכה איזושהי.
לבושה, רחוצה, מסורקת ורעננה.

. 12 איפורך הרגיל כולל

הכל: ריסים מלאכותיים. איי ליינר,
מסקרה, שפתון.
שמץ אבקת פודרה, מסקרה ושפתון.
מאומה: בין עבודות הבית והילדים,
אין לך זמן להתאפר כלל.
שמץ פודרה על קצה האף, ושמץ שפתון
על השפתיים.

. 1 3כים או כבריכה את לובשת

ביקיני.
בגד־ים אלגאנטי מחתיכה אחת.
שמלה או מכנסיים — אינך סובלת
את עצמך בבגד־ים.
את בגד־הים שקנית בקיץ שעבר.

ב. צוחקת עם כולם כאילו שמעת אותו בפעם
הראשונה.
ג. מעירה בקול, כך שכולם שומעים :״אוי,
תמיד הוא מספר את אותו סיפור.״
ד. נהנית מזה שהוא נהנה מהסיפור.

טבלת הדירוג

בטבלה זו מופיע מספר הנקודות שבהן
מזכה אותך כל תשובה. סכמי את הנקודות
על נייר נפרד.
י״יי!

11 11^ 11

0 1 ^ 411

!< ן ז 0ג׳ 1 9 9ן 1 1ן 0 ^ 11

ז^׳ זס 16^1־ 012״ ^19ק ׳

X 0א! 100

14;11ט ׳ 14.! 0פ :!£גת 1<; 1ם
<*11111 1! 1 ׳ £411 01׳:ז 4שא 11<;-

X140ש

:א 0 1)0 004,00א 0)!01 שש 00׳ 0ש00 0
.שא 41׳ 0א4!010.0140 0ש10,1)10 1001101 1
).א )10101 401101׳ (0[0>)4101 •4 0
08)61.

4 0 0 )0

׳101) 110

8 10-4ז <;11 011114 0 -ס 0
140414 0044111 4114

־׳ 0 ) 4110

1*4 4 1 1

01¥5א צ 8¥מ3ד ¥1צ¥1¥
0 1 4 4, 4 , 0 4 , 1 4

00110

41x0

1) 0 1

4 ) 4 0 0ם,

400 00ש 00 0)1,01 40! 01)10׳ש00 ,
— 001)0א)! 4א ׳)4 04)0שא)1 041 4
!!04ש400 )111)) )041)) )1101)) 1ש 401040X1 1(11! !14 0101 4 104!)) 00110מ׳ 4!!041א 85.41 80 10 4ס!01א014110 0
׳1)4 00100 01) 0א1X8 05010 404 4! 4
04א ׳1X0( 018 ׳001 01(1 0(01 04א0 ! 1
01 0000110 00 86,4!,0ם00ש0ש 014 011
!04ש 0 !)0 101א׳ 0110 0אטא ׳40ש 01410
)1 00450 141 )4110 01)0א 0א 0 !0א
0שש ׳!10 0,011 — 14! )4!10א 014104
1 .) 0ש 0 )0א010X0 00141110110 ״1
״׳ 1! 808א״
10)0 0)010 00 0000
׳״0)1א!1 41 01א !10.01410

; 0150 £01:01, ?4,14 0
* 113 <1141 < €411

־׳110410
014״ 0 !(11
:ש 0 0 0 ,1 0 0 0

0 411

1)1(10 01011׳ 14! )1110 000)0׳ 81 ,1)101׳,.
)) 1 48 ) 0 ) 1 4א 1) 0׳ 4 .ש 0 0 , 0 0א 01ש
׳ 1 11 ) 0ש 0 10א

! 0 1א 5 0 0נ 1א ! 0 1 4 0א ש ־ 0 0 41104״
־׳ 4 0 0ש 1100א ׳ 11X0 0 0 0 ״ ׳0 ( 0410 0 0
0 0 1 0״ 1044א 11X0א 010 0 0 ,1 0 4 0 0 410ש ! 1 014א 6 0 0נ! א 04 0 0 — 41א

01101 011 0 1 1 0 .0 1 4 1 0

0״010ש 1010 8.14 01 16)1א 0א 1׳״00

4שא 0 10 00א 11X0 0 ! 0) 11 0,1)10א״
׳!010010ש 0)1101000 )1! 0׳.00 11)1ש0

־!1)1£ 11* 1^ 11
׳!• 0 ! 4 0 ! 4 0 0ש 00X 0 18.1 4 0־ 0004 001
״ 4 0 0 0 1 ) 0 4 0 ,1 ) 0ש ))110א ׳ 0 6 0 0ש 0 1 5
• 104א 0 ) 1 40011א 010 01א 41 4ש 0 0 ) 0

41410) 0 1

011.4^)0 ) 0

״׳ 0410 סש !0 )1 400א4ש 000׳ 1100,״
׳401 אש ־41)04
0 01164)0 00,101א 0א 00י0א ׳ 11)1״
•0101

010,0ם.ז10011:0 004

>)וז )0 0

1111 41010 11014011410 0 1 (111 >40111 0110
0 0 0 1 1,0) 10 104101 4,0111 >40 >401 01001

01ש 0

40100

0x00ש 0

0 10א 4)4100א0,ש 1א 00,ש 04 0א
׳0 1)0 000) 1) 0א 1 0400 4001,1שאש
64)0אס0X01110 1(11 0ש 101א 1׳18)11

— 011א41,0 1101.0 01010 18.\ 40 01
0 000 000א01410 04ש 40X01 !10א! 0׳4 00 1:1000 11)0ש 01410
100 00100 01)0א 0א0100 11)1 001 אש
01א 4׳4! 01)0 10101 0010ש 01411)10
4 00ש 0 6)10א 4110401״010׳ 0011100-א 11X0א0 000 4א ׳1)0,40״

42—25 נקודות
׳01(4 0011010 >400011 010 04 1110
״׳0010410 01010 >40010110/1X00 >4001101

׳ ¥11.1! 1 1 1 1 1 ^ 1 1 1 1

את באמת משהו נדיר. לא רק שנשארת
אותה אשר, אהובה שאותה הוא נשא אז,
אלא שאף השתפרת. הוא מעולם לא התחרט
על שהתחתן איתך: נשארו בך כל התכונות
שהיו לך בשעתו, והתווספו חדשות: בגרות,
טאקט, הבנה, וכל אותם נימים חדשים הקושרים
שני בני־אדם העושים דרך ארוכה
יחדיו. התפתחת והתבגרת יחד איתו — בלי
לאבד את הקסם וחדוות החיים שמשכו אותו
לראשונה.

תנה מאז שנישאתם. האינך סבווה שהתיס־רוקת
והאיפור מלפני חמש שנים ניראו אז
יפים יותר מאשר כיום? לא איבדת את התכונות
שמשכו אותו אלייך אז, מלבד אחת
אולי: הכושר להישאר בפורמה, להתאים
את עצמך לאופנות הביגוד, האיפור, וההליכות
המודרניות. היזהרי לבל תהפכי
מיושנת.

פחות מ־ 5ו נקודות

חבל. אינך — בפירוש אינך — הנערה
המקסימה, המתוקה והמבינה שהיית כאשר
בעלך מצא אותך והתאהב בך. כדאי ש25—15
נקודות
תכירי בעובדה. אין טעם שתכריזי :״זו אשמתו,״
כדאי יותר שתשאלי את עצמך מה
את יכולה לעשות לשיפור נישואיכם. וזה
שהם דורשים שיפור — בכך אין ספק.
את עדיין אותה נערה שאיתה הוא התאבל
— לפני שאת נכנסת לדיכאון טוטאלי,
חתן פעם — אך האם לא הירשית לעמל
סכמי עוד פעם את הנקודות שלך. תמיד
היום־יום להכהות קצת את רוחך? כדאי
יש עוד סיכוי אחרון, שסתם טעית בסיכום.
שתעצרי רגע ותסתכלי סביבך: משהו הש(10)0..1ש
0010 0שט 14118. 80נ0 0! 1א. ש)05
— !£11! £2.111110182.112 £.

811111 81

111 2X1121

! 1111 0181111׳ 8 1 £.8ש

2.1115116 £1811 2.8 ! 11101
1* 11 11111 01111111 £1111111

£11* 11811 £018111 81111
181! 01£1111111111 811
111111 81111121 — £1\ 11.
011! * 11111׳ 8111! 0111.
812.11 2X2. 110X 11 !01

ש 1ץ ר1וול 0הוה

1705

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1705״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :
.1הצגה ישראלית המעוררת ויכוחים.
.11 נזכר למעלה (ר״ת) .13 .ארצות־הברית
מסתבכת שם .14 .אי בו ביקר לאחרונה
האפיפיור .16 .אחד מכינוייו של אפרים.
.18 הרמטכ״ל הראשון .1 .מילת סירוב.
.20 ינערו אותם .21 .בת קול .22 .יסור
הצידה .23 .שם מקום (במידבר כ״א, י״די—
י״ט) .25 .הביא בבריתו של אברהם.26 .
מיהר .27 .שקט, מנוחה .28 .חלק התלמוד
המבאר את המישנה •30 .קרובים .31 .מנגינת
אשכבה .33 .היה נשיא קוריאה הדרומית
.34 .התקרב! .36 ממלכה- .37 .בפומבי.
.40 כאב .43 .אחד מאתרי עיראק .44 .בישוף
הולנדי במאה ה־ , 17 אבי התנועה הדתית
הנוצרית ינסניזם הנקראת על שמו.
•46 אסטרולוג צ׳כי קדום. שמו הראשון—
טיכו .47 .מורה דרך .49 .משקה אדום.
.50 עבורו .52 .אחת מהטיות השורש שוט.
.53 קרס .54 .הפה שלי .55 .התיחסות
של גועל ובוז •58 .אתה באנגלית .59 .מבריק,
מצוחצח .61 .אדמירל אמריקאי, עומד
להתמנות לראש המטות המאוחדים של צבא
ארצות־הברית .63 .תכונה נשית .65 .משורר
ומחזאי הולנדי ידוע במאות ה־ 17 וה־.18
שמו הפרטי פיטר. כתב מחזה בשם דון
קישוט .66 .אמצעי למאור .67 .ניענוע.

.68 לנהר גדול יש הרבה כאלה•

מאונך :
. 1אחד מתוארי האפיפיור .2 .צמר כבוש.
.3כהה־עור .4 .הן ידעו .5 .הצלה עם
הא הידיעה .6 .אלוהי החושך והרע באמונת
הפרסים הקדמונים (כתיב־חסר).7 .
קולות עבים •8 .לפני .9 .מצבת זכרון.10 .
תרועת שימחה .11 .קיבוץ בדרום.12 .
פיזמוני מצעד הפיזמונים .13 .מידת מישקל.
. 15 מילת האצה .17 .אלה מקבלים שיכון
חינם .21 .עיתון עברי בראשית המאה.
.24 מחלה בדרכי הנשימה .26 .אשר; ף
אותו .27 .מדינאי איטלקי. היה ראש ממשלת
איטליה בין השנים .29 .1945—1953
פרס .32 .תבונה קולית .35 .אחד מסיפרי
התנ״ך• .38 שמו הפרטי של החצוצרן האמריקאי
אלפרט .39 .מייסד התורכים הצעירים
.41 .מצבו של בנק במדינה קומוניסטית
.43 .בירת 13 מאוזן .45 .באופן
מוחלט .48 .סופר צרפתי ידוע .51 .מפקד
פלוגה במישמר הגבול (ראשי תיבות).54 .
מדבר בפשטות .55 .חבר לעסק .56 .ברחנו.
.57 בית אופנה פאריסאי .60 .פעוטות.
.61 כלי הקשה .62 .נחל אכזב .64 .היה
ראש ממשלת בורמה.

השוקולד החדש לנוסע

ב ב די כ 1וץו בו ו!1±־נריך
ברי *11111־ תעםה
ב ב די *וו בן בו רב•־1-1
ב ב די לזד ץ! בו דבבד 1ב*ו

הדבר הטוב של צ וו

שודן
ולד־ רדריב-
ו_ 1רנה ב ח פי ס ה הבדקור־בזכדר!
ניר!ן לה שיג בבל רזדן ובד ב*ו1־יזור 1שרי ססד גרם
המחידם ם.ר ל־•

הגיע הזמן שתגיד ל-
בוס מה שאתה חושב
עליו. החנפנות לא
תשתלם לך. הייה
תקיף ועמוד על דע-
תך. את, בת טלה,
הרבי בקניות בשבוע
זה, בייחוד מתנות לו
2ב לו ר ס -
ידידיו הקרובים. אדם
__20באפריל
קרוב אליך יתגלה כ-
בוגדני ושפל ויגרום לך לאכזבה גדולה.
לעומת זאת תופתעי מכיוון בלתי צפוי.

11 וו 11,

ל מ רו תשעד היו ם, היאדם הי חי דשזכה
ל מ תן ע צו תממ ני, היי ת י אני, ה רי מ אז 11־
ני תקלתיבכלבעיותיכםהמועלותבכתב ,
מצא תי לנכון שג םאתםי כו ליםלה נו תמח
וכמת׳ הרבה. אז לדרך:

מרשם לשינה עריבה

הכיעור עדיין לא הצליח לכסותני לגמרי,
כי היה לו קשה לטפס לגובה של 175ם״מ
ובמיוחד כשעיניים ירוקות מביטות בו, אז
ברור לך שהוא פחד( ,בטח פחד, מה׳־
ז׳תומרת?)
״כפי שאת בודאי מנחשת, אין אני בחור
משועמם וגם לא משעמם, כי אני, חולה׳
במצב רוח מרעם, כמעט כרוני. וב׳כמעט׳

כותבתל.ג כאשרהער תי ש איני י כו ל ה
ל הרד ם ב לי לו ת, באהאמא עם מ ת כון מ צוין
ל שי נ ה , :ס פ רי אתמספרהפר חי םשעלהט
פ טי ם, ה כ פי ליבעשר, ה פ חי תי אתמספר
ה בי ת, הוסיפיאתמספרהב תי םשבר חו ב,
חלקיבמספרהבנות, בנות ־ גילןב בי ת ־ הספר,
הוסי פי אתמספרהחלונותב בי ת, הוסיפי
אתס כו ם ה גי לי םשלבניהמשפחהוהכ פי לי
במספרהחד רי ם של ה בי ת.׳
״ ל חו סרמזלימ עו לםלאהגעתילתשובה
הסו פי ת, אןגםלאנרדמ תי — לקחל כל
ה לי להעדשנזכרתימההפעולותשע לי
ל ע שו ת. מהאתמ צי עהלע שו ת? ״

מוכרת למדי
ש־ 4 7 /7 0

קו ד ם כל אני רו צהלהס בי ר
הו אבעל די רהפרטיתלגמ רי.

הו אלא צי רףתמונה כי ״ התצלוםהא
ח רו ן ש לי הנמצאברשותי הו א מ גי ל הי ל דו
ת ה מו קדמת, וזהבהחלטלאיהיתהוגן
כ ל פי הקוראות ,״ אבלמאידן הו אגסשכח
לצרףת מו נ ה של ה די רההפרטיתש לו. ב א
מתלאמת אי םלב חו רבן , 23מהעודשכ
פי ש הו א מ עי ד על עצמו, הו אעד ין, נאה
ואינטיליגנ טי. ואםזהע דיין לאמס פי קלן ,
הו אגסמתענ יי ן ב שי ר ה, קולנועוצ לו ם.
אשר לך, הו א רו צהאותןחמודה, כנ ראה
ע ס קי ה צ לו ם דו ר שי םזאת, ע די נתנפש, או לי
לצורןעס קי ה שי ר ה, ו ר צו י לו ש ת הי י
עז־סקת ב ציו ר או מ חו ל, משתלבעםאהבת
ה קו לנו ע, היי תי או מרת.
א סו ר

ב קי צו ר
ה מו כ ר ־ מ די.
כ אי לו שאת,

ל ה יו ת

נערה

אחרת,

רמת ־ גן !

מ ה סו ג ־
שחרור פניה כזו כשל 48/70 הייתי צריכה לקבל
לפני חמישה שבועות, אבל לא חשוב, היא
נשמעת לי אקטואלית גם עכשיו:
״סוף סוף חזרת אלינו! כמעט התיאשנו.
אך כנראה שהרגשת בכך והצלחת ברגע
האחרון להציל את כל, לקוחות׳ מדורך מ־רווקותם
ומרעבונם למכתבי, הצלה׳ משע-
מום־עולמנו הקטנטן.״
נכון או לא נכון?
ובהמשך הוא נותן לי מתכון אישי על
מנת שאבשל את מועמדותו במיטב טיבולי
הניתוח שלי, אך מכיוון שהוא נראה לי
לגמרי לא רע ואולי אף ערב לעין, הנהו
כלשונו :״ראשית כדי שלא תגששי באפילה
וליתר דיוק לא תגששנה הקוראות באפלה.
מצורפת תמונה מקורית שצולמה אומנם
לפני חמש שנים כשהייתי עוד צעיר ויפה,
כי היום אני כבר, זקן׳ בן 25 פלוס, אשר

11 אותי0

שני ם,
כו תבת לי ש. ס :.ל פ ני כ ש לו ש
הבכור, קנה לי ב ע לי,
כאשר נו לדבננו
קופסהמלאהשוקולזות. מאזלאז כי ת י
יו תרלמתנהכזוממ נו. נ י סי תילרמוז לו
בכלהדר כי םהאפש ריו ת, א ך הו א ליא ה בי ן
אתהד מזי ס. האםאתי כו ל ה לי ע ץ לי כי צ ד
ל נ הו ג? ״

כתבי ל־ ,46/70 טוב? הוא גברי ועדין כאחת׳
וכבר בן 38 שנים ויש לו 178ס״מ
של מעלות.
ואל תחשבי שזה סתם, הוא מת להתחתן!
או־קי?

י מי ם ק שי םאךטובים
עו ב רי ם ע לי ך. אתהוד
עזאת ; אבלאינןמס וג
לעד יי ןלהעריןאת
מ לו א ־ המאמץ הנ דרשמת
קו פהבה
מן. זו הי
מו טבלח שו בהרבהלפ ני
כלצ עד. עכשיוהזמן
להק די שאת כל ת שו־מ
ת ־ לבךלע בו ד ה. פרשה
להט רי ד
ע לו ל ה
נשכחת,
או ל ם
מ כ אי ב ה,
אותן. צ אי ל אווי רולשמש — זהיע זו רלן .

מצבך הנפשי מוסיף
להשתפר וזאת בזכות
היכרות חדשה ועבודה
מעניינת המרתקת או$

הפסק לפזול לצדדים
בלי־סוף ואל
תתן לבנות המין היפה
לשגע אותך. רוו
2במאי -
מן זמני הולך ונרקם
20בטני
בינך לבין בת מזל
אריה. תיהנה ממנו אך אל תתייחס
אליו ברצינות. אל תזניח את עצמך.

רמזים

תשובה: הוסיפי צמר־ גפן לאוזניים והחסידי
את עצתה של אמא.

תשובה: יכולות להיות שתי סיבות לכך
שבעלך התחמק מהרמזים ולא קנה לך שוקולדות:
או שמאז אותן שוקולדות טעימות
עלית במשקל, או ש ...הגיע הזמן לתינוק
נוסף.

/70א4

סיפור מתח
ז ה הי ה ב דיו ק ל פני שנ ה. אבלמוטב
מ או חרמאשרל עו ל ם לא. כותב : 4 9 /7 0
״ הבלונדיתשאכלהס טיי ק ב לוויי ת הו רי ה
א צל, ויקטור׳ ב מו צ אי ־ שבתבחצות, ואשר
נעלמהלפתעבמכוניתמדגם קורסייר א פו ר
ב הי רמס 256— 514 .מ ב לי להש אי רעיקבות ,
מתבקשתלהתקשרא לי ( ר צוי ד חו ף ).
״ בן, זהאנוני, המזוקן שנ עץבןעיניו .״
״ טלפון 746033ר ״ ג — א ו רי .״
ע לו ללה יו תמרתק, הייתיאומרת !

ח רי פי ם. היי שקולהו־ת
ר בי

נ די ב ת ־ ל ב.
לצאת בי ח י דו ת. אללך
23בספטמבר ־

ברג שו תיו
לז לז ל
22באוחטיבר
הדבר

ו תי ק
י די ד
ע לו ללהס תיי ם ב צו רהבלתיר צוי ה לן
מיכתבממרח קי םיבאלןב שו רהמשמחת

השבוע תכנן הכל בקפיידהד אם אתו
בעל עסקים, עכשיו הוא הזמן להחליט
סוף השבוע, זה הזמ 1 ליצור היכרויות חד
שות. אם את בודדו
השבוע, אל תמצא
פתרונות־דחק. חכי ב

סבלנות להזדמנות גדו
לה, היא בדרן אליך
11וןת
ידיד ישן מאיר ל;
פנים — קבל זאת בברכה
והשב לו כג־מולו.
בנוגע לקניוו

שאת מתכננת זה זמן רב, השבוע הוד
הזמן לבצע זאת, אן נהגי בחסכנות
שי שפע

י בו או
ב ת חי לתהש בו ע
בו חן ומר
אתהמש קי עאת
הזדמנ וי ו ת .
מי שתלםלן. ה מ מונייו
צןבע בו ד ה, ז ה
ע לי ך רו אי םזאתומ ערי
כי ם או ת ך. בקרוב תי ש
לחלהשתלמות מי ק צו ־
בחו ״ לשת בי א ל־עי

העלתןבד רג ה. נוחהמ שי
כההגב רי המצויבן ,
הולןו גו ב ר.
בן ־ קשת,

ת טי לעל יו

יהבןבקשרעםהה צלח
ההמ קוו ה. די אטהח רי ־
פ ה, התעמלותובילויב אווי ר
סי פו לבריאותן. נפשב רי א ה

( 2בנו ב מ בר ־
20נ ז ־ צמבר

אני מתכוון לכך שבחלק משעות היממה
כשאני מוכרח להרויח את לחמי, ממש קשה
להיות כל כך עליז.״ הפטפטן הזה׳ עדיין
לא סיים בנקודה זו:
הוא לא שכח לציין שהוא סולד למדי
מכל אלו המפרסמות בקביעות במדורי שידוכין
את המודעה 22/168, :עליזה, יפה, חכמה
ועשירה מחפשת בן־זוג מתאים למטרות
רציניות בלבה׳ כמשקל נגד לזאת הוא רוצה
אותך נערה פשוטה וחמודה ואין את
מוכרחה להיות מועמדת לתואר מלכת־היופי,
כמו כן אין את צריכה להיות אקדמאית
או אפילו חצי דוקטור, כדבריו, ואם
אין לך אבא מליונר, לא יהיה בכך כל
אסון. והאיש העליז הזה, כתב לי עוד
משהו, כך שהייתי שמחה אם היית משחררת
אותי כבר מנוכחותו!!

היכ רו תחדשהתשנהאתמהלךחיין
השקפתן. הרומןהצד די ה סו עראותואת
מנ ה ל ״ כנםל שי גרה. זותקופהבהמוט
ל ח שו בהרבהלפ ני כ ל
צעדכ די ל ה בי א ל סיו ם
מו צלחשלעבודהמסו ־
״ מ ת. היזהרממחלות ממאכל

ב קו ת, ומדברי

צל ״ש

עוד בקשה ישנה, אך תמיד אקטואלית,
בפרט אם אהבה ממבט ראשון תלויה ועומדת
על בלימה. אני לך לעזר 50/70 ,
החביבה:
״ובכן, אני קוראה מושבעת של העיתון
במחנה וכשפורסם הגליון עם תמונות מקבלי
הצל״שים מצאתי בין הדפים תמונה
של בחור נחמד בשם יוסי לפר. ומכיוון
שגדלנו, גם בגילים, ,אני משתוקקת להתכתב׳
עמו ואיני יודעת כיצד לעשות זאת.
מכתב זה הוא, ההצלה׳ היחידה שלי.
אני מאוד אוהבת סרטי פעולה וספרי
מילחמה ואולי הרוח הקרבית שלי היא
שמדרבנת אותי לעשות מעשה זה. אינני
בטוחה שהוא יקרא כתבה זאת, אולם
אחד מחבריו הרבים, בטח יתקל בה ואני
תקווה שהוא יפנה אותו אלי.״
אז נא לרתום את הרוח החברית לפעולה.
אולי עוד יצא מזה משהו.

חברהקנ אי תעלולהלקח
ת או תו מ מן. אםאת
באמתאוהבתאותו, ה ראי
לו ש אי כפתלן, ו ה
ח שו בים
ד ב רי ם
שי ש
מו ט ב
אפי לו מגאוו תן .
י די ד.
לעצת
שתשא לי
קבלעלעצמןאת מי ש־ו
2ביו ני -
20 ביו לי
ה ד רו ש ה.
מעתהע בו ד ה
להעל א ת־סי
כ וי י ם

שכר או להכנסהגדולה יו ת ר. צינעהוש

ה ש בו ע
סי סמת
י היו
ענוו ה

השבוע נקראת למחובתך.
את לא אתה
טרוד בגלל העסקים
שהשארת. אל
דאגה, בעזרת האנשים
הקרובים לך תצליח
למצוא פיתרונות לבעיות
האירגוניות המט21
ביו לי -
ו 2באוגוסט

רידות אותך. פגישה
רומנטית חדשה מוסיפה
להטריד את מנוחתך. הדרך הטובה
ביותר היא לתת לזמן לעשות את שלו.

חדש, אןשט חי,
היז הרמתאונת

בעיותאירגוניותמט רי דו
תאתמ נו ח תן. מו ט ב
האנ שי ם

ש ת תיי ע ץ
ה ש בו ע
ה נו געיםבדבר.

ר ב־ פ ע לי ם.
י הי ה
ת גי עלהחלטות ני מהרות
שאחר ־ כןלאתוכלל חזו
ר מ הן. ר כז א ת כל
הכוחותוהכישרונות הט
מו ניםבך. רסןאתיצ ריך.
קשרחםעםי די ד
תגלהלפתעכבעלחשיבות.
ב ז הי רות.
וסע
ד ר כי ם

החופשי יו
בגוףב רי א

אינן יכול להתעלם מן ההכרח לנקול
בצעד מכריע. נדמה לן שאתה יכול גס
להבא לחיותמרגע ל

רגע — כל מה שתע
שה השבוע יהיה בעי מרחיקות השלכות
לכת. במישור הרומנט
נכונה לך אהבה גדו
לה. שמור על ברי
אותן ואל תזלול מב
הבא ליד. דיאטה קל
ו 2בדצמבר •
0וביויאר
לא תזיק לן. אל תו
מר השבוע בכל מחיו
אל תתן בכוס בעיניך והתרחק מאלט
הול. הייה אדיב ונדיב לאהובים עליז

דאגההולכתודאגהבאה — או לםבסופ
שלןופיתרונןת לו
של דברהצ רו ת
אןורקבמהשאתהמתנווןלעשות עו
ע צ מן. לבת מז ל ד לי,

ע צ מן,

ב לי
י ר ענן אותןמלח צי ם ש אינ
םמר פי םממן, שמש
ו מי יםישפי עו עליןל —
חשש

אתי בו להלבגוד בו. ג ם

הו א אי נו נמנעלק רו ץ
20בינואר -
ל מי ןהש ני. הגיעהזמן
*ובפברואר
שתגלי לו מהאת חו ־
שבתאודותיו, שלאיחשובשאתתמי מו
בל כ ן. ב ן מי שפחהי עו ץלןעצהטובה

נכנסת לתקופה טובו
מאלו שקדמו לה. אג

את רווקה, אין סיכוי
שתשארי בודדה. ה׳
קיץ החנז ישפיע עלי[
לטובה, בייחוד בתחום
העסקים. אם או
רוצה לסדר מחדש או
ריהוט הדירה, ראשיו
חוכמה הבטיחי הש

בוע את עצמן וביחוד את הכסף הד
רוש לשם כן. ידיד טוב עושה הכי
לטובתן. הוא עושה זאת בתום לב בל<
כל כוונה לקבל משהו בתמורה. לבש
אדום־ורוד סגול. את בדרן לאושו

הלהקוה מס 1 ,של ישראל מכריזה מלחמה על מוסיקת הפופ :

מחתות
| נוסח

מצעד הפז מוני ם של

העולם ח ה

לפי
מכירת תקליטים בשבוע
שבין 1.5.70 — 16.4.70

תקליטונים
) 1( . 1וו נו ס — כחול מזעזע
)3> .2להקה נודדת — תחיית
קרידנם קלריווטר (אי.בי.אם).
)2( .3השתקפויות חיי -המרמלדה
( אי. א ם. איי )

( פאקס)

4דרךאגס — הטרמלוס (סי.בי.אנז)

צ ״ חנ ״י ל
לו היה שומע מנהיגה הדגול של בריטניה,
זדינסטון צ׳רצ׳יל, שבישראל קיימת לה־קת־קצב
הנושאת את שמו, היה מתהפך בוודאי
בקברו פעמיים• אולם עובדה זו איננה
מסריעד, לצ׳רצ׳לים לעורר רעש מחתרתי המקדם
אותם בצעדי ענק לעבר צמרת מיצעד
הפזמונים, ולהקים חברת תקליטים פרטית
משלהם הקרויה ויסטון צ׳רצ׳יל (הנון הושמטה
בכוונה).
לאחרונה נמצאת להקת הצ׳רצ׳ליס תכופות
בחדשות, אם זה משום תאונות־דרכים
וחתונות, ואם זה משום הישגים מוסיקליים
ככתיבת מוסיקה לסרטים, נגינה בצוותא עם
אריק איינשטיין ושלום חנוך, והוצאת תקליטי
מחתרת. דבר המלמד ללא ספק על מעמד
הצמרת שאליו הגיעה הלהקה.
תחילתם של הצ׳רצ׳ילים בג׳ונגל של להקות
הקצב שהציף את המדינה לפני כארבע
שנים• אז הם נקראו מתבודד׳ צ׳ך צ,יל וניגנו
מוסיקת פופ מסחרית טהורה. יותר
מאוחר חלה אצלם התקדמות מוסיקלית, והם
השאירו את שאר להקות הקצב הישראליות
בפיגור ניכר מאחוריהם. השם השתנה ל־צ׳רצ׳ילים,
והצטרפו אליהם שני נגני חוץ
מעולים: הסולן הקנדי סטן סולומון, והגיטריסט
המוביל רוברט האקסלי מאנגליה.

( )6מה אתה עושה כשאתה
קם כבוקר — אריק איינשטיין
ושלום?
חנוך (הגר — פונודור)
( )4שלום קאנדי היפה -ז׳אן

פרנסואה מישל (התקליט — חיפה).

) 10( .7רכבת הבוקר — עוזי
והסגנונות
)6( .8אני גבר— שיקאגו (סי.בי.אס).
9דרכים נלחות -סנטה

ה ד ־ א ר צי)

)9( .10 הוא לא כבד,

(סי.בי.אס1

הוא אחי

ההוליס (אי.אם.איי).

מאריכי
נגן

היי ג׳וד —
החיפושיות(אי.אס.איי! ).
— 1 0 /2 3חוזה פליסיאנו

איפה את אהובה

-יהורם

גאון (סי.בי.אס).

(התקליט־חיפה) ••

)4( .4פסטיבל סאן רמו 1070ן?

.5לד צפלין - 2לד צפלין

גשר עלאבי מים סוערים — •ן1
דרך
(אטלנטיק)

סיימון וגרפונקל
— החיפושיות

(סי.בי.אס.ך

להקת ה״צ׳רצ׳ילים״
באותה תקופה החלה גם השותפות עם אריק
איינשטיין, שותפות שהניבה פירות מוצלחים
ביותר עבור הפזמון הישראלי. לפני כ
אריק
קלפטון נבחר ע\וב ל־

מלך הגיגוריסטים
הוא בן .24 צנוע ומתרחק מפרסומת,
בעל שיער חום וארוך ועיניים בצבע אפור
ירקרק. מוסיקאים בעלי־שם מעריצים אותו
ובנות הטיפשעשרה משתגעות אחריו. הוא
— אריק קלפטון — האיש שניגן במספר
הרב ביותר של לה־קות־קצב,
והמוכר
מזה כשנתיים ב־גיטריסט
הפופ הטוב
ביותר בעולם מאז
ג׳ימי הנדריקס.
מספר אריק :״אני
מנגן בגיטרה מגיל
.6בגיל 10 החזקתי
את הגיטרה החשמלית
הראשונה שלי
ומאז עברו תחת ידי
כל סוגי הגיטרות.״
אריק קלפטון מצקלפטון
טיין
בנגינה על גי-
סרת ריתמית וגיטרת בם, אולם עיקר
מומחיותו בגיטרה מובילה. בנוסף על
שליטתו הוירטואוזית בסוג זה של גיטרה,
היה אריק קלפטון סולן קולי בכל הלהקות
בהן ניגן. הוא גם כותב פזמונים שסגנונם
נע בין הפסיכודלי למחתרתי, ושרבים מהם
הפכו ללהיטי־זהב, כגון שיקוי מוזר, זוהר
אהבתך וסמל.
כיצד הגיע אריק קלפטון למעמד ״הקצב
המהלך׳ כפי שמכינים אותו מעריציו? מס

ביר
אריק :״הנסיון של מוסיקאי בא
במשך שנות נגינה רבות עם נגנים מעולים.
משך עשר השנים האחרונות עבדתי
קשה, בצוותא עם נגנים הרבה יותר טובים
ממני שלימדו אותי את סודות המוסיקה,
וסגנונות קצב שונים.
בשנת ,1962 בהיותו בן 16 בלבד, הקים
אריק קלפטון יחד עם שלושה חברים
מכיתתו להקת־קצב שנקראה התרנגולים,
אותה שנה ראתה את צמיחתן של להקות
הקצב הראשונות, שחוללו תמורה עצומה
בעולם הפופ. מלהקה אלמונית זו זינק
אריק אל זרקורי התהילה כאשר הצטרף
בראשית 1964 ללהקת ציפורי החצר, הנחשבת
עד היום ללהקת הקצב בה׳ הידיעה.
בדיוק לפני חמש שנים כבשו ציפורי החצר
את המקום הראשון במיצעד הפזמונים
הבריטי בפזמון הקלאסי למען אהבתן.
עתה ניצב אריק קלפטון בפני הצעד
האחרון שיעמיד אותו בפיסגה. עם פרישתו
של פול מקרתני מהחיפושיות, גברו השמועות
שלנון יפרק את חבורת אונו הפלסטית
ויחזור לעבודה סדירה עם ג׳ורג׳
האריסון ורינגו סטאר. במקרר כזה יתפוס
אריק קלפטון את מקומו של פול מקרתני
ונוכל לראות בהמשכה של להקת החיפושיות,
ולהכיר צמד מחברים חדש בשם
לנון־קלפטון. אולם בינתיים מס.תפק אריק
קלפטון בתואר ״הגיטריסט הטוב ביותר״
שהוענק לו השנה פעם נוספת.

ישתות דמו

(אי. א ם. איי).

האבנים המתגלגלות (פאקס)

חצי שנה פרש סטן סולומון מהלהקה לאחר
שהתייאש משוק הפזמונים הישראלי, והוחלף
על־ידי דני שושן שהיה סולן להקת
תחיית קרידנס קלירודטר (סי.בי.אס).
האריות. כיום מורכבת הלהקה מדני, רוברט,
10סנטה — סנטה (סי.בי.אס).

,הגיטריסטים חיים רומנו ומיקי גבריאלוב והמתופף
עמי טרייביש. מטרתם המוצהרת של ־•:יג**(*ג*ג*ג*ג*ג***1ג*ג״*:ליג ג״^*גי
חמשת הצ׳רצ׳יליס: לשבור את נהירת הקהל
הישראלי אחרי המוסיקה המסחרית, ולהחדיר
לתודעתו את מוסיקת המחתרת שהם
מפיצים ומטפחים.
מה הניע את הצ׳רצ׳ילים לשנות סגנון,
ולעלות על דרך חתחתים, שספק אם הקהל
הישראלי יסכים לה? מסביר עמי טרייביש:
״אנחנו מרגישים שהשגנו את כל האפשרויות
הקרע הסופי בחלקת הבי־ג׳יס אירע הבתחום
הקצב הקל, ואנו פתוחים עתה להת
מו שבוע עם צאת תקליטונו הראשון של מו־קדמות•
בכל העולם מתחוללת מהפכה
ריס גיב לשוק. הפזמון שעל גביו נקרא
סיקלית עצומה, ורק בארץ צועדים על המסילת
ברזל והוא נכתב והופק על־ידי מומקום״.
רים
עצמו, שמנגן גס על כל הכלים בפזמון
צעד ראשון לקראת ההתקדמות עשו ה־זה.
בינתיים עובד מורים גיב על תקליט
צ׳רצ׳ילים כשהוציאו את תקליט הסרט מקמאריך־נגן
שייצא בקרוב לשוק. מהלהקה
רה אש ה שחלק מפזמוניו היו מחתרתיים.
המבטיחה ביותר של השנים האחרונות נשהתקליט
נתקבל כזכור ברגשות מעורבים,
אר עתה רק בארי גיב המתכונן לעבור
וקשה לומר שנחל הצלחה.
לעולם הסרטים אחת ההפתעות הגדולות
בעשר שנים האחרונות היה הכרמה
מתכוננים הצ׳רצ׳ילים לעשות לאור
הנסיון? אומר דני שושן :״אין בכוונתנו
זתו של אלכיס פרסלי בדבר נסיעתו הלנטוש
את מוסיקת המחתרת• אבל החלטנו
קרובה לאנגליה כדי להופיע בה הופעה
ללכת אל הקהל בדרך הקלה. יש במוסיקת אחת לפני מעריציו האנגלים. אלביס לא
המחתרת כיוון שניקרא מחתרת מסחרית,
הופיע מעולם מחוץ לארצות־הברית, והכמו
למשל חלק מהפזמונים של להקת לד
פעם היחידה שיצא מגבולות ארצו היתה
צפלין. התלקיט החדש שלנו הוא בסגנון
כשעשה את שירותו הצבאי בגרמניה לפני
כזה. הפזמון נקרא לחיות ולאהוב. והוא 11 שנה. אלביס סובל כידוע מפחד טיסה,
וגס אינו אוהב להופיע לפני קהל, אולם כבקצב
כבד אך קליט.״ אגב, פזמון זה
הוא של להקת לד צפלין.
זכור חידש את הופעותיו לפני מספר חודובינתיים,
עד שתתקבלנה תגובותיו של שים בבית־מלון בלאס־ווגאס לאחר שהוצע
לו סכום אסטרונומי של 8מיליון דולאר
הקהל הישראלי, ממשיכים הצ׳דצ׳ילים לע•
להקת חדשה הוקמה על הריסותיהן
בוד עם אריק איינשטיין. הם מבצעים את
הרקע המוסיקלי לסרט שבלול, וכמו־כן מל של להקות פינת האמן והעדר, והיא ניק־ראת
בשם המוזר יהודד, המקפץ. בלהקה
ווים אותו בהופעות. וכשהצ׳רצ׳ילים מבצעים
עם אריק איינשטיין את פזמוניו של מנעים טרבור וויליאמס ו א לן ג׳ונם
מלהקת פינת האמן עם אנדי באון ושלום
חנוך, אנו שומעים פזמונים נהדרים
הגרי ספינטי מלהקת העדר. סזלן ־־
שאף זמר ישראלי איננו מסוגל להגיע לרמתם,
כמו הפזמון מה אתה עושה כשאתה להקה הוא צעיר בן , 16 הנקרא אדדריאן.
קס בבוקר, שהוא ללא ספק הפזמון הישראלי
היפה של השנים האחרונות.

)8( .9ווילי והילדים העניים -

אלביס לאנגליה

0 ₪ה] : 1ל ט

מרחלת

הוא אושפז שם אחרי שלקה בהתמו טטות
עצבים, בעיקבות המיכרזים שהיו
קצת למעלה מכוחו.

מה עושים
עס וחשה השגריר?
הבן־אדם שלבי הכי הומה לו בימים
אלו הוא שגרירנו לשעבר בפאריס, ואלמי

איתן.

ולמה הומה י בגלל שואלטר, שהגיע לאחרונה
לארץ, לאחר אחת־עשרה שנה בפאריס,
נמצא היום, כמו אחד־העם, על פרי
שת־דרכים.
הטבעי ביותר היה שיקבל איזה ג׳וב
טוב בארץ, כמו למשל נשיאות מכון וייצ־מן
או האוניברסיטה, שעליהן רמזו לו
בשעתו.
ובאמת זה מגיע לו. הוא בן־אדם מנומס,
מתורבת, מצוחצח, מגונן — מלא גינונים,
זאת אומרת — זוכר קמיד ימי הולדת,
ודברים כאלה. אתם יודעים למה אני מתכוונת.
ולאחרונה הוא גם הסתפר, קיצץ
את הבלורית שמאחרי הקרחת, הוריד די
הרבה במשקל, ובכלל נהיה חתיך. בקיצור,
מה אני צריכה לדבר הרבה. מגיע לו ודי.
אבל כאן מתחילה הבעייה. זאת אומרת
האשה.
אשתו של ואלטר (היא השנייה) לא כל־כך*)
נלהבת לגור בארץ.
בטי (ככה קוראים לאשר ),היא אדריב-
לית־גנים במקצועה, אמריקאית עשירה
מאוד במעמדה, בתו המאומצת של בעליה
של אחת מהוצאות הספרים הגדולות באמריקה
ובעולם, סיי נזו ן את שו ססר.
רוב הזמן היה ואלטר כמעט תמיד בלעדיה,
כשמשרתו מבשל בשבילו ומטפל
בו. גם בקבלות־הפנים הרשמיות שהוא היה
עורך הוא היה מארח לבדו, כי האשד, לא
היתה•
הסיבה שהיא לא היתה היתד, שהיא ישבה
כמעט תמיד בניו־יורק, והיתה מגיעה
לפאריס רק לעיתים רחוקות, כמו לפתיחת
העונה או לסגירתה. וגם או היא היתד,

מיכרזי הטלוויזיה ממשיכים להכות
גלים, למרות שנדמה שהרעש כגר שכך.
רק נגמר הסיפור על יצחק מחג׳-
ניק, העובד האומלל שנפטר מהתקף-

מבלה כל יום חצי יום אצל ספר האצולה
אלכ סנ ד ר.

אז זה די טבעי כמובן שאשר, שמיימית
כזו תסרב לבוא לגור בג׳ונגל, בין הילידים,
באסיה הרחוקה. ועוד בתוך מלחמה
פראית.
אז עכשיו אתם בטח מבינים את הדילאמה
של השגריר.
ואגב, יש עוד דבר. לשון רעה אחת,
אבל יודעת דבר, גילתה לי שהאהבה הפושרת
בין הארץ לבטי היא הדדית ושאשת
שר החוץ, סוזי אכן, לא תתאבל מאוד
אם בטי איתן לא תשתכן בארץ. סוזי, טוענת
הלשון הרעה, נחשבת כיום, בתוקף
אישיותה ומעמד בעלה, גברת מספר 1
בחוגי המושבה הדיפלומאטית בארץ, ולא
היתר, רוצה כלל להיאלץ להתמודד על
מקום זה עם המיליונרית האמריקאית.
התמודדות, מסיימת הלשון הרעה, שהיתר,
יכולה להיות מעניינת ביותר.

כן, בדיוק כך. ואני מתכוונת לורד!
אליישיב, לשעבר כתבת דבר בלונדון.
ורד. היא בת ,42 היתר, נשואה פעם
לחגי אשד, אבל לא כיום — וההריון
שלה כבר בשלב מתקדם.
ורה מתגוררת בלונדון מזה שנים. כרגע,
לדבריה, היא עושה יחסי־ציבור לשגרירות
שלנו שם — בהתנדבות.
אבל ברור שלא זה מה שהביא להריון.
סביר להניח שהביא לכך ג׳ון כירקר־צייק,
ארכיטקט אנגלי־לא־יהודי-יפהפה,
הנראה כבן ,20 שעימו חיה ורה בבית
מקסים. ג׳ון נשוי אמנם לאשר, אחרת,
אבל רק על הנייר. הוא נפרד ממנה מזמן,
ופשוט לא קיבל עדיין את הגט.
בסדר. קורה. לא צריך להתגרש, ושיהיה

ו!ש 81 סשנעת,
הטלוויזיה הזאת
לב לפני כשבועיים, לאחר שפוטר מעבודתו
בעיקבות המיכרזים, וכבר צצו
שני סיפורים חדשים.
סיפור מיספר אחד איש הטלוויזיה,
מעובדי תוכנית ״מבט לחדשות״
,חזר זה עתה מבית משוגעים.

מערב פרוע
מאד בערד
ה כו כ בי ם. רי צארדבון. שממלאת מי דתפ קי
די נבל, וג םנראהכאחד, אוהבמאוד
מ חו ץלאת רי

ל ה תנ הג
להמ שי ך
ההסרטה. ל ס לי הי אצרפתיהע דינ ה, שלא
סובלתפר אי־ אדם. וכשהיא, כוכבתעולמית
מז ה ש ני ם, ניסתהבעדינותלה עי ר ו ליי ע

?א נשואה,
נה- 12
{ונהרו!

סיפור מיספר : 2לפני שבוע חזרה,
בדיוק מאותו מוסד, פקידה העובדת
בטלוויזיה. אומנם היא חזרה בגלל
שבמוסד קבעו שהיא כבר נרגעה, אבל |
מייד עם שובה היא קיבלה התקפת־

עצבים חדשה, והתפרצה בזעקות־שגר
היסטריות על מזכירתו של אחד האישים
הבכירים במוסד :״כולם יודעים
שאת בסך־הכל זונה,״ זעקה בקול גדול.
עכשיו שוקלים אם שובה מהמוסד לא
היה קצת מוקדם מדי.
הגיב על כן אחד העורכים הוותיקים
במדיום :״על צוות הטלוויזיה אפשר
להגיד היום שיש שני סוגי עובדים :
אלה שהשתגעו כבר ואלה שעוד לא.״
טלוויזיה משגעת, בחיי. למה מתלו ננים
שהיא משעממת ן

יהזרם גא1ן
לא יתפשט
הו הו בנות ישראל המסכנות — איזו
אכזבה: גם הפעם לא תיזכו לראות את
יהורם גאון בעירום. כולם בסרט החדש
שלו יתפשטו — מלבדו. איזו טרגדיה.
אני מדברת על גז ר, הסרט החדש שמג־חם
גולן הולך לעשות בדנמארק• למה
בדנמארק? כי לפי התסריט הוא צריך שם
את כולם ערומים — וזד, אפשר כיום
לעשית הכי טוב בדנמארק.
והיחידי שממנן לא דורש התסריט להתפשט
זה דווקא הגיבור — יהורם שלנו.
אתם יכולים — וביחוד יכולות — ,לתאר
לעצמכם את החיזיון הזה — יהורם מסתובב,
כשחזהו השעיר חשוף, בין כל
הדניות והדנים הסבונים האלו? יא, אפשר
להתמוגג מתענוג רק מהמחשבה.
ו מ״זו
הבדרן התורן

ריצ׳ארד גון
אי נני יודעתאםמאד רון, המוסרט
ו רי צארד
בערד עם? סדי
י צ לי חלשקףבנאמנותאת רו חהמערב
ה פ רו ע.
א בל דבראחד אני כןיודעת: שלפחות
פ רו עו ת
פ ר עו ת
הו ל כו ת ההסרטה באתר
מ או ד.
הי דהדו
ה ש בו ע

שבק עו
הצע קו ת
בכלמרח בי ה מי דבר, ולס לי הזועמתאפי לו
צי לצלהלארצות ־ ה ב רי תלבעלה, מ פי ק ־ הסר ־
שי בו א
טי סהאמ רי קאי
מי דלכ אן, כי הי א לו* מוכנתלס בו ל יו ת ר
אתהדבר הז ה? הדורהזההיא

קארון

מייק לוהלין,

כ רג ע

בון,

לסלי קרון
מ ש הו לבון — שזהוהסרטהראשוןבו
הו א י הי הכוכב — קי בלבוןאתהדב רי ם
ב רו חרעה, והגיבב צו רהאופייניתלב רנ־שי
ם ר עי ם.

הבדרן התורן הנוכחי בבית־סוקולוב,
בית העתונאים בתל־אביב, הוא מאיר
כן־ג״ר, סגן יו״ר אגודה העיתונאים.
מאיר מספק בימים אלו בידור חינם לכל
באי הבית .״את יודעת שאני גרוש? מה
את עושה הערב?״ הוא מקדם את פניה
של כל עיתונאית פנוייה, בבשורה המרעישה.
הגרוש הטרי• בן ה־ 53 הוא אביה של
העיתונאית נעמי בן־גור, וגירושיו הטריים
השפיעו עליו משהו לא יאומן: האיש
חידש עלומיו כקדם, חזר לחיים, פורח