גליון 1706 מתאריך 13 במאי 1970

מנתב גרו
של דן בן־אמוץ
לפליט מוחמ ו עבדאללח זאשט
שגו כביכול בביתו

חקירה סגיוחדת שד
״העולם הזה״ מ\דד5
^ הו אמנו ! נחסגיאס

שתקך את בו־אמו^
עומד מאחור״! *

_|פנ> שבועות אחדים, גשצ1ו•
^ נ ה שאלת התעריפים בתחבורה
הציבורית, נעשה נסיון להשחיר
את פניו של ״אגד״ ולהצגת
מצבו ותביעותיו באור
מסולף. המבקרים לא באו בטענות
על טיב השירות ש״אגד״
מספק, לא הזכירו את התנאים
שבהם פועל הקואופרטיב. בהיעדר
טענות ענייניות הם היכו
מתחת לחגורה והשמיעו רמזים
שונים, ללא ביסוס וללא הצדקה.
דמותו של ״אגד״ בעיני הציבור
מצטיירת לא על פי פרסומים
בעתונות אלא על פי טיב
השרות שמגיש הקואופרטיב למאות
אלפי נוסעיו יום יום, על
פי מיכלול השירותים, נוחיות
הנסיעה, התעריפים השווים לכל
נפש ונכונותם של החברים והעובדים
לעמוד בכל משימה הנדרשת
מהם ולבצע כל הסעה,
בכל זמן ולכל מקום.
תעריפי הנ סי ע ה בי שראל, ו ב מיו ח ד
ב שירותי ״ אג ד ״ ה ם מן הנ מו כי ם בעולם.
תעריפים אלה אינ םמשק פי ם נכונה א ת
מרכיבי ה הו צאה של ה קו או פ ר טי ב ונ ק בעי
ם מנו מ מ של תי, ה מ בי א בח שבון ל א
רק א ת מצבו של ה קו או פ ר טי באלא
א ת מצב משקהמ דינ הואתהמ דיניו ת
הכלכלית. מ שום כך אין התע ריפי ם עו מדי
ם על ה ב סי ס הכלכלי ה א מי תי ונ מו כי
ם מן הדרו ש לני הו ל מפעל רווחי.
ואם אף־על־פי־כן מ צליח ״ אגד ״ ל אזן
אתתק צי בו ה שו טף על ב סי ס מ חי רי-
ה ת שו מ ה של נובמבר — 1967 הרי ז ה
הו דו ת לי עילו ת ה מפעל, לני הו ל טו ב
ול מי צוי כל האפש רויו ת של החס כו ן
ב הו צ או ת. הגרעונות של ״ אגד ״ אינ ם,
אי פו א, תו צאה של כ שלון ני הו לי אלא
הכ רח ה מ צי או ת, שנכפתה על ה קו או פרטיב
מג בוה.
ולא רק ב שאלת התע ריפי ם שונה
״ אג ד מ חב רו ת־ ת ח בו רהאח רו ת בעולם.
אנו מ קיי מי ם שירותים ס די רי ם לכל
פינה בי שראל, ללא כל ה ס תייגו ת. שום
שיקול של אי רוו חיו ת או של סי כון
ב ט חוני לאי מנ עאת ״ אגד ״ מ ל קיי ם
אתה שירו ת לכל אתר וא תר. נו ס ף על
כך מ שמ ש צי הרכב של ״ אגד ״ א ת
צרכי הבט חון ה שוטף, כ שלכל או טו בו ס
מצטרף נהגו ה צ מו ד גם בעת גיו סו
לתפ קי די םבט חוניי ם.
שבוע

שבוע

מספ רו ת

החד שו ת

מכה מתחת לח
התק פו ת מן המארב שנערכו על או ט ובו
סי ם של ״ אגד ״ ול אאחת אנו מ שלמי
ם בד םאתמ חי רהמ שך ה שרו ת.
תנ אי םכאלה אין ל שום
בורה אחרת בעולם.

מ הי, אי פו א, האמת על ״ אג ד ״ ,או ת ה
אמת שלצורך הווי כו ח ני סו ל ה בלי ע
או תהולהתעלםמ מנ ה ן

מאזנים כפולים -
״ברווז״ עתונאי
חתהט ענו ת שהועלו ב ע תונו ת הי א,
כי ״ אג ד ״ עורך שני מ אזני ם. ט ע נה
זו לא הו שמעהמ עול ם מפי גורם
מו סמך, אלא נולד ה בד מיונו של ע תונ אי,
אשר פי רסם או תהבע תונו ו מ מנו ה ע תי קו
א ח רי ם.

• 41x1 ,

יז 3 5 5 ,
לארכקימ ; ן 0י*
ל * 1י -י מ
ין ג #לי מ

גבילנת ׳ 6** 110 שזל מ, ח * ודממט סו
ל א גו ! ר ^ נזשדמ׳ א ־ שי מ

מי ־ ג יבל בזי מ

שרותי ״ אגד ״ מגיעי ם לכל מ קו ם ברחבי י שראל

הנ הלתהחש בונו ת של ״ אגד ״ מ תנ ה
לתבאמצ עו תמחשבי. ב .מ ,.דבר
ה מ אפ שר ל קו או פ ר טי ב ל הו צי א מ אזני־ביניי
ם חו ד שיי םלב חינ ת מצבו ולה סי ק
מ ס קנו ת על־פי ה תו צ או תהתפ עו ליו ת
של כל חוד ש. גםהמ אז ני ם ה שנ תיי ם
של ה קו אפר טי ב נערכים ב מו עדו מוג שים
ל פי קו ח ול אי שור בהתאםל חו ק.
מ שום כך אינן מ דויי קו תהט ענו ת
שהועלו נגד ה קו או פ ר טי ב כ אי לו לאה כין
ול א הגיש אתמ אזניו.

חבר ״אגד״ —
אדם עובד

״ אג ד ״ מ עול םלא קיי םאלא מערכ ת
ח שבונות אחת. עובדה זו הו באה לידי-

יןין * ,8 8

חברת־ תח־

עת הציבור הן מ פי שר התח בו ר ה עזר
וייצ מן, הן מפי ה מ מונ ה על התק צי בי ם
באוצר, מר א רנון גפני, ב הו דעה לחברי
ועד תהכס פי ם של ה כנ סתו הן במכתב
ששיגרה ב רי ת -ה פי קו חבע״ מ, האחר אי ת
על בי קו רתמ אזני ה אגו דו ת ה שי תו פיו ת.

ך תוני ם שונים ו מ שוני ם פו ר ס מו ב!
-ע תונו ת גם על מ ש כו רו תי ה ם של
חברי ״ אג ד״ .הבה נבחן מי הולמעשה
חבר ה קו או פ ר טי בומההמאמץש הו א
מ ש קי עבמ שכו ר תו ה חו ד שי ת.
כדי ל קבל מ שכור ת ב רו טו של 1071
לי רו ת (כ 770 -לי רו ת נטו) חיי ב חבר
״ אג ד ״ לעבוד ליד ההגה יו ם־ ע בוד ה
מל א.
א ם רוצה חבר ״ אגד ״ ל חיו ת ברמת־ה
חיי םהמ מו צעתהמ קו בלתבמ דינ ה,
עליו לעבוד שעות נו ס פו תולהש קי ע
מאמץ רב ו שעות־עבודה מ רובו ת בי מי
חול, שבת ו חג וז א ת — ל א כדי, ח לי ל ה,
ל חיו ת ב מו ת רו ת, אלאכ די להגיע לרמת-
חיי ם מ מוצ ע ת, ש הי ר חון הסט טי סטילי
שראל, ה מו צ א על־ידי הממשלה, קבע
כי הי אהרמההמ מו צעתלמ שפ ח ת-
שכירים ב מ דינ ה.
ל א כל חבר מ סוגל, מחמת מצב ברי

תו, להש קי עמאמץ רב ב ע בודה נו ס פת•
ה כנ ס תו של חבר כז ה, ש אינו עובד
שעות נו ספו ת, נ שארת בעינה — כלו מ ר
— 1071.ל״י ברוטו (כ־ 770ל״י נטו).
וכיוון ש שירותי ״ אגד ״ ני תני ם ברצי פות
למעלהמש תי משמ רו ת בי ממה, מ־
4.30 לפנו ת בו קר ועד 12.30ב לי ל ה —
נ אל צי םהחב רי ם לעבוד עבוד ה נו ספת
ליד ההגה.
הח שבון שפו רס ם בדבר מ שכו רו ת חברי
״ אג ד ״ ,וא שר הראהס כו ם של יו ת ר
מ־ 2,000 לי רו ת לחוד ש, כלל א ת שכר
ה שעו ת הנו ס פו ת וכן אתי מי ה חו פשה,
ה תנ אי ם ה סו צי א ליי ם, ד מי ההבראהו כל
שאר תנ אי״ ה ע בוד ה, הני תני ם לכל
שכיר ב מ דינ ה, א ך אינ םנח שבי ם —
בדרך כלל — כא שר עו שים אתחש בון
שכרו.
אשר לעבודה הנו ספת — ת מו רתה
הי א ת שלום בעד השקעת שעות־עבודה
מעל ליו ם־ ה ע בו ד ה הרגיל, ומאמץ נו ס ף
איננו יכול ל הי כלל בחי שו בהמ שכו ר ת.
עובד החבר יו ת ר — מקבל יו ת ר ; אינו
עובד — אינו מ ק בל. ו מי אינו עובד
בי שראל ע בוד ה נו ספתז מו רי םמלמ די ם
שיעורים פ ר טיי ם ; רו פ אי םמקב לי חו לי
םבב תי הםלאחר שעות ע בוד תםב מו
סדהר פו אי ; מנ ה לי־ ח ש בונו ת עו שים
עבודה נו ספתלאחר תו ם ע בוד תםבמ
שכור ת ועוד ועוד. ה כל מ עונייני ם לשפר
אתהכנ סו תי הםולהע לו תאת
רמת־ חיי ה ם. מדו ע יי אסר הדבר על
חברי ״ אגד ״ 1מ ה עוד שה מפעל ז קו ק
לעבוד ת ם הנו ספתו טו ב ת ציבור הנו ס עי ם
מ חיי בתש הג ה ה או טו בו ס י הי ה נ תון
בי די נ הג מ נו סהוק בו ע ול א בידי נהג
ארעי ל שעות ספורות.
זאת ועוד. נ הגי ״ אג ד ״ ,שלא כ שאף
הציבור, חיי בי ם ב שי רו ת שבעה י מי ם
בשבוע. אין להם שבת, אין להם חג
ואףלא שב תון. כא שר כל הציבור נ ח
ב בי תו בי מי חג — נ הגי התח בו רהה ציבורית
מ מ שי כי םבמ תן ה שירו ת, כדי
להקל על הציבור א ת חגו. כ שכל הקהל
נוהר לב מו ת -בידו ר או ל אי רו עי ם מר כזיי
ם — נ הגי ״ אגד ״ הםהמ סי עי ם
או תו ל שם. ה ם אינ ם י כו לי ם, כ מו ה א
ח רי ם, ללכ ת ל בלו ת עם משפ חו תי ה ם.
א פילו ביו ם ה שבתון, יו םהב חי רו ת,
יו שבי ם חברי ״ אגד ״ ליד ההגהומ סיעים
אתה בו ח רי םלקל פיו ת.
העולם הזה 1706

נעצרים בדרך ו מ שו ם כך ב אי םאל
״אגד׳) מ ק רו ב, ומר חו קלל מו דאת שי-
טו ת־ ה ע בו דהואחזקת הרכב.

חברות־בנות —
לשם מ ה?
בק רי ״ אגד ״ משתמ שי םבחב רו תן
ה בנו ת של ה קו או פ ר טי ב כדי לנגחו.
מ הי האמת על החב רו ת־ ה בנו ת ז
כל החב רו ת״ ה בנו ת של ״ אגד ״ הו קמו
במטרה להגי ש שירותי־עזר לתח בו ר ה
הצי בו רי ת וברוב המק רי םהקמ תן ה סירה
א ת הנ של הדרו שלהשק עו ת בשירו תי
םאלה מעל הממשלהוהשל טון ה מ
קו מי.
החב רו ת־ ה בנו ת ברובן המכ רי ע הו ק מו
מכס פי ח ס כונו ת של החב רי ם ו הן שיי כו
תלמש קי עי ם בהן. מכס פי ח ב רו תאלה
הו ק מו ת חנו ת מ רכזיו ת מ שוכללו ת, מו ס
כי ם ו מזנוני ם, המשר תי םאתהקהל
ב מ חי רי ם נו חי ם.

או טו בו סי ם של ״ אג ד׳

עם מ טיי לי ם חוני םבפתח מנזר סנטהקט רינ ה ב סיני

ורה ל מ פעל יעיל
ה או מנ ם אין משמ עו ת לעובדה ששירו תי
״ אגד ״ מ ת קיי מי ם ברציפות ולל א
הפ רעו ת שנים רבות ז !

משק יעיל —
סוד השרות הטוב
ך * עובר בכבישי הארץ איננו יכול למ ן
1צו א ב צי די ה ם או טו בו ס מ קו לקל
או מו שב ת. גם הנו ס עי ם ב שירותי ״ אג ד ״
יו ד עי ם שבכל מקרה של תקלה — מי ד
יו עמד לר שותם או טו בו ס אח ר, שיי קחם
ב מ הי רו תלמ חוז חפ צ ם.

או טו בו ס של ״ אגד ״ שנשרף על״ידי מ תנ ק שי ם ברצועת עזה
האםה שחר ת־פני ם הי אהת מו רהה־נ
או תהל שירות ה טו בשמק בל ה ציבו ר
מנ הגי םאלה 1

״אגד״ כולו צבא

ן י מי חי רו ם ו בי מי מלחמה תו ר ם
״ אגד ״ אתחל קו למאמץהבט חוני
וכל צי־הרכב שלו עו מ ד לרשות ה או מ ה.
במלחמתה שחרור ה ע מי ד ״ אגד ״ לר שות
צ ה ״ ל 400 או טו בו סי ם ; במבצע קד ש
1000 או טו בו סי םובמלחמתששת־ הי מי ם
— כ־ 2000 או טו בו סי ם. ה או טו בו סי ם
של •״אגד״ שימ שו אמצ עי־ תו בל ה לגיי סו
ת, מ ש איו ת מ או ל ת רו תואף רכב־ה
תקפה, כפי ש קרה במתח מי או ם־כתף
ב ח צי־ ה אי סיני וברמ ת־ הגולן.
גם בי מי ם של אחר המלחמה נדרש
״ אגד ״ להק צו ת לצרכי הבט חון מספר
העולם הזה 1706

ניכר של או טו בו סי ם וכל או טו בו ס כז ה
יו צאלמ שי מתהבט חון יחד עם הנ הג
שלו. נהג ז ה משרת, אי פו א, ב מי לו אי ם
ז מן כפול מן הנדר ש מ מנו כ חיי ל־ מי לו־אי
ם, שכן נו ס ף על גיו סו עם ה או טו בו ס
הו א גם מ ת גיי ס כ אי ש־ מי לו אי ם בי חי-

ד תו.

שירות ללא הפסק

ני הו להמשק של ״ אג ד ״ הו א מן ה-
י עי לי םבתח בו ר ה הצי בו רי ת בעולם. מוסכי
ה קו או פ ר טי ב עובדי ם ב שי טו ת המ
שוכללו ת ביו תרוה טי פו ל ה מונ ע ברכב
הגיע לרמהכהג בו ה ה שכמעט אין
ת ק לו ת מי כניו ת ב או טו בו סי ם. סו ד ה טי
פו ל הו א בי קו רתקפ דני ת וצעדי ם מונעים,
ה חו ס כי ם תי קוני םלאחר מע שה.
מ שום כך אין ה או טו בו סי ם של ״ אגד ״

ח ס כון בבנ ק — ג ם הו א מז כהאת
בעליו בריבית. מדוע, אי פו א, א סו ר לחבר
״ אגד ״ ,שהש קי עמחס כונו תיו ב-
חב ר ה״ב ת — ל ק בל ת מו ר ה הו למת לה
שקע תו! הלאהת מו ר ה איננ המשתל
מ ת לכל אחד — אלא לכל מ ש קי ע,
ובהתאם לגודל השקע תו.

גד״ הוא מפעל כלכלי
שרותי. הוא מעניק לצי־בור
שרות טוב ומתנהל בצורה
יעילה. תביעותיו לתיקון התעריפים,
כאשר הן מועלות, מושתתות
על ההסכם הבסיסי עם
הממשלה מנובמבר 1967 ועל
האובייקטימרכיבי-ההוצאות
ביים,
הניתנים לבחינה כלכלית.
אין כל סיבה לחרוג בעת משא-
ומתן כלכלי מן המסגרת הזאת
ולנסות להשחיר את פניו של
קואופרטיב ששרותיו לציבור כל
ימות השנה — וכל השנים —
עמדו במבחן ולא הכזיבו.

מוגש על־ידי המחלקה
ליחסי ציבור ב״אגד״

ףמהפע מי ם שב תה בי שר אל התח כו ם
רהה צי בו רי תזמ אז הקמתהמ די נה
פעם אחת בלבד.
עובדה זו לע צ מה מ עי ד ה על א ח ריו ת ם
של אנ שי ״ אגד ״ ועל הי מנ עו ת ם מז עזועי
םהע שויי ם לגרום אי ־נו חיו ת לציבור.
ב אי ט לי ה, ב אנגלי ה, בצרפת ובארצות־הב
רי ת נערכות ש בי תו ת״ ת ח בו רהלע תי ם
ק רובו ת. ת ע ריפי״ הנ סי עה שם ג בו הי ם פי
שניים או שלו שה מתע רי פי -הנ סי ע ה בי
שראל.

במלחמת ששת הי מי ם שימשו ה או טו בו סי ם של ״ אגד ״ רכב קרב
לכל־דבר. ב ת מונ ה: חיי לי ם דו ח פי ם או טו בו ס ב חו לו ת צפון סיני

זזבדווחלביסודחדדדמן דנות --

*11*1111

לבטח את חיים טופול ואסי דייו דיין מתקרב מולדה
בראיון החודש עם שר
הביסחון משה דיין, ששודר
ברדיו, הועלו נושאים שונים.
בין השאר גם הצגת מלכת האמבטיה
של המחזאי חנוד לוין.
לדיין היתה דיעה מגובשת על
המחזה, אבל דבר אחד הוא לא
הבין :״ראיתי את הקהל נהנה.
ראיתי שם גם איך שגולדה
מחזיקה באבר המין של שר־החוץ.
אינני מבין מדוע?״ אמר
דיין.

| מזכירו לשעבר של לוי
אשבול המנוח, עדי יפה,
יצא השבוע להגנת מעבידו לשעבר
:״אשכול קיבל על עצמו
את ההחלטה לצאת למלחמת־ששת־הימים,״
סיפר יפה .״רק
אחר־כך שיתף את מנחם בגין
ומשה דיין בהחלטתו,״ הוסיף
בנסותו לשכנע כי ראש־הממש־לה
דאז היה, בניגוד למה שחשבו,
בעל כושר החלטה.
0בבימות ההסברה של
יום־העצמאות נאמו אלופי־צה״ל
במשותף עם פוליטיקאים. שר־התחבורה
עזר וייצמן, למשל,

בנים תיקהנה, זה לא תמיד נכון
במציאות. הזמר שלמה ארצי,
זה שזכה במקום הראשון
בפסטיבאל הזמר הישראלי , 1970
הוא יוצא מהכלל. שלמה, שנבחר
בתחרות, הוא בנו של עו״ד
יצחק ארצי, שהיה עד לפני
כמה חודשים המזכיר הכללי של
המפלגה הליברלית ושפרש מתפקידו
בגלל שלאנבחר לכנסת.

0בן אחר של אב מפורסם
הוא יורם אלמוגי. אביו
הוא שר־העבודה יוסן) אלמוגי.
זה לא הפריע ליורם
לקבל לא מזמן דוקטורט בהג־דסה־ימית.
זה גם לא הפריע
לו לתכנן עבור חברה גרמנית
דוברה, שאחרי ייצורה נרכשה
על־ידי רשות הנמלים.
! 0אגב, אלמוגי. מתברר
שאחרי הרצאותיו של אלמוגי
האבא בחו״ל, תורמים היהודים
שם כספים לקרן המגבית של
ישראל. איך הוא עושה זאת,
״על־ידי בדיחות באידיש, כמובן,״
מספר האבא בגאווה.
!4בתוכנית הטלוויזיה ירושלים
שלי, ששודרה ביום שישי
האחרון, הופיעה בין השאר

נוי ס טונו
ה מ חז מ ר

״ שיער״,

* 1 1 1ך (מ שמאל) ,א חיו של הז מ ר מיי ק ג׳אנר מלהקת־ הקצב ״ ה א בני ם
ה מ תג לג לו ת״ ,הגיע לארץ בדי להשתתףבהפקה הי שרא לי ת של
\141
שעורר ס ביבו ס ע רה עצו מה. ב ת מונ ה: כ רי ט טופ ר בשעת אחתה חז רו תלמ חז מ ר.

קובי רכט

חתנים: השחקן־זמר
עם שחקנית הסרט הוא
בשדות, אירית יוטבת,
היא גם קרובת השחקנית בת
הלך

לנצט; ועמיאל שץ
עם הלן קריגר שהגיעה כ
תיירת
וקרוב לוודאי שתמשיך
להתגורר בארץ.

01 זוכרים את פרשת
כה נאמן והחשיש? טוב, אז
השבוע היה לה המשך. החתיך
של ברכה, זה שנעצר באותו
הקשר, ג׳וי שטיין, נידון
בבית־המשפט בת״א לשנה וחצי
מאסר. אבל זה לא הכל: ברכה
הצהירה כי היא ממשיכה לאהוב
אותו והיא תחכה לו עד שישתחרר.

אוכלים

מיליארד־
0 רים?

שהגיע לארץ כאורחו של
מפקד חיל־האוויר מוטי הוד,
אוהב בעיקר ממולאים. בשבוע
שעבר הוא נראה סועד כמד,
פעמים במסעדה היפואית סקוטש
האום, כשהוא אוכל שזיפים
ממולאים, תמרים ממולאים׳
ארטישוק ממולא וגלידת־שקדים.

המיליארדר
יוג׳ין קליין,

י 111ך ^1יך ( *7 * 111 מי מין) ,רא ש״עיריית רמת־גן, חזר השבוע לזברונות מי מי ילדו תו. הי הזה בכנ ס בוגרי ״ בי ת־ הספר לבני ם על־שם
אחדהעם״ ,בתל־אביב, בו ל מד פלד, אז פלדמן, בצעירותו. בכנס, שהוקד שבחל קו לזכרו של פסח או ק שי ״

# 1 \ 1111
בפי שכינוהו תל מידיו) אוי ב ר בן, ש הי המרא שוני ה מ חנ כי ם העבריי ם בארץ ו שנפטר לפני 25 שנה, נכח גם שר המסחרוהתע שיי ה יו ס ף
ספיר ( שמאל) ,שלמד גם הו א ב או תו בית־ספר. ה כנ ס גרם התרג שות רבה ל מו ר ה (טבע, חקל או תוהתעמ לו ת) הק שי ש חיי ם קלר, שהפ סי ק
מז מן לל מד, כשפגש בו אתתל מי דיו מ אז, ביני הםהמל חין י הו ד ה שרת, אז שרתוק, א חיו של מי ש הי ה ראש הממשלהה שני של י שראל.
הופיע בחברת אלוף פיקוד הדרום
אריק שדרן ;,אלוף פיקוד
המרכז רחבעם (גנרי) זאבי
הופיע יחד עם ראש־עיריית ירושלים
טדי קולק ; ואילו אלוף
פיקוד הצפון מוטה גור, יחד
עם ראש עיריית חיפה משה
פלימן. יוצא מן הכלל היה
הרמטכ״ל רב־אלוף חיים כר״
ל ם שהופיע בתל־אביב, כשעל
הבמה יושב אומנם ראש־העי־רייה
יהושע רכינוכיץ -
שרק פתח את הערב.

שלישיית מועדון התיאטרון בפרודיה
לפי המנגינה של השיר
אברהמלית מלמד. בפרודיה צחקו
על כולם. על גולדה מאיר
ועל מנחם בגין ומשה דיין
ויגאל אלון ואפילו על אורי
אבנרי ושלום כהן. קטע אחד
בפיזמון סיפר על משה דיין
המתקרב בזמן האחרון לגולדה
— מפני שהוא מחבב עתיקות.
משום מה, בלי כל הסבר, שודרה
התוכנית בשידור חוזר ביום
השבת — בלי הפרודיה.

0 :מניין קשריו המצויינים
של הדיר נחום גולדמן עם
פרופסור הגרי קיסינג׳ר,
יועצו הראשי של הנשיא רי״
צ׳רד ניכסון לענייני ביטחון
וחוץ? זה די פשוט: בנו של
גולדמן הוא עוזרו הראשי של
קיסינג׳ר בפעולתו האקדמאית
באוניברסיטה. כשבא קיסינג׳ר
לניו־יורק, הוא מתגורר בדירתו
של גולדמן הבן, וגם בבוסטון
מקיימים השניים קשרים הדוקים.
ן 0אבות אכלו בוסר, ושיני

ברכה נאמן —
המשך

יום־העצמאות
׳ 0במסיבת
המסורתית בביתו של מנכ״ל
כור, אלוף(מיל ).מאיר עמית,
נכח גם דן בן־אמוץ. אורח
אחר במסיבה היה מנכ״ל המשטרה
לשעבר יוסף נחמיאס,
שניגש לבן־אמוץ ואמר :״אני
רוצה להגיד לך שאין לי שום

אמנון

קשר משפחתי עם
נחמיאם מנס־ציונר״״ בהתכוונו
לנחמיאס שכתב את הכרוזים
נגד בן־אמוץ. השיב דן :״אני
מוכן לממן מודעות בעיתונים
שבהן תחזור על ההודעה הזאת.״
המפכ״ל לשעבר לא נטה להיענות
לאתגר.

0חיים טופול ואפי
דיין נורא מסכנים. אחרי ש הכינו
עצמם לשחק בסרט כנר
על הגג, קיים עכשיו חשש
שהסרט לא יוסרט. הסיבה: שום
חברת ביטוח עולמית אינה מוכנה
לבטח את חייהם.
׳ 0פסטיבל אבו־גוש התחיל
כיוזמה קטנה ופרטית של אנשים
שרצו לשלב את המוסיקה
הכנסייתית הנוצרית עם כפר
מוסלמי וקהל יהודי. בינתיים
הפך הפסטיבל למאורע בינלאומי,
והשנה התכוננו היוזמים
לפתוח אותו בקונצרט־גאלה
אמיתי. אולם ברגע האחרון
היה צורך לדחות את הגא
זיגי
שטדמן,

לה. המנצח
שהוא הרוה החיה של הפסטיבל,
נפצע בתאונת־דרכים.

ששי קשת

׳ 0השחקן
פתח את הצהרון ידיעות אחרונות•
פניו חוורו. במדור מאזני
צדק היה כתוב כי ששי קשת
מלהקת פיקוד דיזנגוף נעצר
מפני שהוא נוכל ומפתה צעירות
והואשם בהוצאת כספים
במירמה. ששי, השותף עתה
לשלישייה חדשה בשם העצמות
היבשות, פישפש במעשיו ולא
הצליח להיזכר כי נעצר אי־פעם.
הוא מיהר לברר איך זד,
שכותבים עליו דברים רעים
כאלה. התוצאה: השבוע התפרסמה
הכחשה בה הוסבר שהטעות
קרתה בגלל שאחד השמות בהם
התחזה הנאשם אברהם אפל־לו,
שנעצר בגלל אותן האשמות,
היה ששי קשת.
0הקרחת משפיעה כנראה
על הבן־אדם. עובדה; שניים
ממשתתפי המחזמר קרחת מת

)32 של השח קן ג׳ו קי אר-
קין, שני שא ה לפני שנים למיליונר
צרפתי, גרה במר סי
חז ר ה
לאח רונ ה,
וה תגר שה
לארץ יחד עם אחדמ שני
י ל די ה .״ חז ר תי ל צ מי תו ת,״
הי א סי פרהה שבוע ל מכ רי ה.
ה עול ם הז ה 1706

בדעתכם לדנו ש דירה חד ש ה?!
גגליץזה אנחנו פותחים את תחרות מלכת־המים . 1970
בעמוד 36 תוכל למצוא את הסנונית הראשונה. אני מקוזה שהיא
תמצא חן בעיניו — לא רק בתור סנונית. ליזה ברין היא דוגמה
מקסימה ליצירה המפוארת ביותר שנוצרה בארץ הזו: הנוער ה ישראלי.
אינני
יודע מי מבין המועמדות הסופיות — שהחל מגליון זה
נציגן בפניך מדי גליון — תהיה מלכת־המים . 1970 אבל אני יודע
איזו השפעה תהיה לבחירה עליה.
דוגמה למה שעושה הכתר לאדם, או לבת־האדם, ליתר דיוק,
תוכל לראות אצל שרית דמיר, מלכת־המים . 1969
שרית היתד, עולה חדשה מפולין, תושבת עכו, כאשר זכתה בכתר.
לאחר היבחרה, עברה לתל־אביב, הפכה למנהלת בוטיק, נעשתה
אחת החזקות הפופולאריות בעיר הגדולה.
לפני מספר חודשים היא עמדה לממש את הפרס שזכתה בו,

לא לעיתים קרובות אתם מחליטים לרכוש דירה חדשה.
יהיה עליכם לבחור היטב לפני־כן.
חברת שיכון עובדים, מציעה לכם מבחר עשיר של דירות,
בגדלים ובסוגים שונים ברחבי הארץ,
חברת שיכון־עובדים אינה בונה דירות סתם.
בבניית הדירות מושם דגש מיוחד, על תיכנון ועיצוב מעולה
ומודרני — של הדירה, הבנין עצמו, על טיפוח הסביבה
ר יל ה•

רמת הבנייה גבוהה וקיימת הקפדה מלאה על כל פרט
עד ל״פיניש״ מושלם.
אין ספק שתחליטו — הדירה הבאה שלכם תהיה דירה
של שיכון עובדים.
פרטים והרשמה במשרדי שיכון עובדים :
ת ל ־ אכיב, רח׳ ליאוגרדו דה־וינצ׳י ,21 טל 250211 .

ירושלים, רח׳ הלל ,8טל 29771 .
חיפה, רח׳ החלוץ ,43 טל 60915 .
באר ־ שכע, רח׳ שניאור ,4טל 3542 .

שיכון עו ב די

מ ל כו ד ה מי ם 1969ע ם רהל פ רז ץ
לטוס לאירופה במטוס אולימפיק, ערב נסיעתה נפצע אחיה בתעלה,
והנסיעה נדחתה.
השבוע, סוף סוף, באיחור של שנד, כמעט, יצאה שרית לאירופה,
מלווה על־ידי אשת־העסקים ונערת־הזוהר רוח׳קה ברזין.

התחרותתיערך השנה באמצע ספטמבר, בנשף מפואר בהיכל
התרבות בתל־אביב, כשיקדמו לה שלוש תחרויות איזוריות,
בהן תיבחרנה נסיכת ים־סוף, ים־כינרת וים־תיכון.
תהיה זו התחרות ד,־ 12 במספר. נראה לי כי מכל השנים שעברו,
לא היתר, לתחרות מלכת־המים חשיבות גדולה מאשר השנה. בתוך
הרגשת אי־הנוחות, המועקה ואולי אף הלחץ, שבו נתון כל אחד
מאיתנו עקב המצב — תהווה התחרות אתנחתה לשעה קלה, את־נחתה
בר, תוכל לחזור ולזכור, לרגע, כי ישנם גם צדדים יפים
לחיי היום־יום שלך, וכי אין טעם להרשות לצבע האפור להשתלט
עליך.

* מינהג סויאה

בנן

לגבר -

אסוזס״ו א 5משדו* א 8 0
ל ה רג שהמרעמתהמש פי עהעמוקות
על כלאשה.
אכ< 8
זא*מ 0ס 60ס
״ מחסל ״ ל ח לו טיןכל רי ח גוף
ב מי וחדב קי ץ, בתוספתניחוחאפטר
שייב א . 8 0
0או 3 (4* \/א 6 0
קצף גי לו חהמרכךבמהירותאת
שיער ה פני ם, נ עי םוהר ענן.

מהמידתהקשר בין הנוער הישראלי והעולם הזה?
על שאלה זו, שלא אחת מטרידה אותנו, ניתן היה לקבל תשו־בה
חלקית בהקשבה לשידור התוכנית רדיו־עשרה בשידזרי־ישראל
לפני שבועיים.
באותה תוכנית ראיין הד״ר שלמה אהרונסון שלושה צעירים,
שתי בנות ובן אחד, תלמידי־תיכון, על מינהגי קריאת העיתונים
שלהם. הם לא היו כמובן מידגם מייצג, אן תשובותיהם היו מאלפות.
אמר
המרואיין שזוהה בשם מיכה :״אני קורא באופן קבוע את
מעריב והעולם הזה ...במעריב אני קורא את העמוד הראשון
והעמוד השני, שזה פרשנות, ואת מדור ערב ערב. ובהעולס הזה אני
קורא את כל ה עי תון ...יש הרגשה שפה העיתונות נמצאת בידיים
כאלה המוליכות שולל את קוראי מעריב וידיעות כדי לא להיות
שותף להולכת שולל, אני קורא לפעמים גם עיתונות לו עזי ת
אמרה המרואיינת ציפי :״אני קוראת באופן קבוע את מעריב
והעולם הזה. בעצם, העולם הזה — זה קצת מצחיק. בגלל שהיו
לי נטיות שמרניות יותר בעבר. זה התחיל כשהאח שלי הביא את
זה הביתה וזה נמשך בזה שאני התרגלתי עד כדי כן לכולו שזה
באמת חלק בהווי היומיומי, שביום שלישי בערב יש העולם הזח.
ואני באמת קוראת את כולו.
״בקשר למעריב אני נאלצת לצטט את מיכה אני קוראת את
העמוד הראשון והשני ואת ערב ערב ולעיתים די קרובות מזדמן י,1 לי לקרוא את הארץ. ביום ו׳ אני קוראת אותו בעיון רב.״
עצם העובדה ששניים מתוך שלושה צעירים סיפרו כי
הם נוהגים לקרוא את העולם הזה מתחילתו ועד סופו,
היא מחניפה אם לא מפתיעה. אבל מה שהפתיע אותנו
באמת היתד, עובדה אחרת: ששידורי-ישראל אמנם שידרו
את הקטע הזה.

העולם הזה 1706

ום.יזג פרסום הסגרה

הצטרפי אלינו
תהני מהכנסה
אם הנך בעלת
שכנוע הצטרפי
של לון.

ותהני...
גבוהה ומעבודה מהנה,
הופעה נאה ובעלת כושר
אלינו — היי נציגת יופי

נצלי את זמנך הפנוי •לעבודה מהנה,
ומכניסה בשטח הקוסמ טיקה, אנו נכשיר
אותך לעבודה מענינת שתדרוש ממך את
מיטב כשרונותייך, ותיתן לך סיפוק רב,
תרחיב את קשרייך, ותזכה אותד בהכנסה
הולמת.

מלאי את התלוש המצ״ב ושלחי לעיר הקרוגה לאזור מגורייך.
מל־אביב — ר ה׳ נ ח מני , 55 טל 025174 .ן

חי פ ה — רה׳ ה ר צליה , 20 טל; 527285 .

ירו שלים — ר ה׳ כורט ,12 טל; 02588 ,20527 .

באר״ שנ ע

-ט. דרורי, ר ה׳ הוג ל ה , 25 טל. 5442 .

מדי ו שלחי

אני מעונינת לעבוד בוציות •לון• ומבקשת להתקבל לראיון׳
לכבוד

״לון״
רחוב מסי...
תל-אביב
הערות

העולם הזה 1706

מכתבים המחיר שאכהגו משלמים

עדין

כנ סי או תםב ״ טקס טי לשמ פו״ ,כי אין כ מו הו
ל טי פול בצמר ונ א רי גי ם עדיני ם. ה כ בי ס ה
נ ״ טקסטילשמ פו״ מ רעננ תאת צבעי
ה א ריגי ם ו הו פכת לבן לשלג. אנקת
״ טקסטילשמ פו״ עכ שיו עם
נו ש ם עדין.

הנפש
אל הרשע, הנבל, הנ בז ה, הבוגד
ו ה מו רד או רי אבנרי, י מח־ שמו־וזכ רו.
האקדחהט עון מו כן בידי לרצוח
או ת ך נפש בפו מבי ובגלוי לל א כל
פחד ו מו ר א.
אשרי וא שרי חורי, שזני תי בגורל
ר צי ח תו ובש פינ תדמןהטמא ות*
מ או ס לכל.
בגורל שו תפי נפלה מ רי טתז קנך,
ז קן ה תי ש, לפני י ריי תהכ דו רי ם מא
ק ד חי בגולגולתך.
לא נאצר, ל א חו סיין, לאע רפ א ת
ולא הערבים ו ה מו ס ל מי ם י כו לי ם להציל
א ת חיי ך ונפשך מי די.
נגזר על א ש תך ש ת הי האל מנ ה
ו בנין י תו מי ם ו חו רין שכולים.
א סו רלהש אי ר חיי ת״ טרףב חיי ם
אף לרגע אחדו מי חיי ת טרף יו ת ר
ממן רשע בוגד.
דמןימתקל חי כי.
ב שרן ינ ע ם לכלבים.
די לןר שע! די לןנבל! די ל ן
מורד 1די ל ן נגעל ! די לןנמאס !
די ל ן נו ג ד ! די ל ן מנוול !

טקסטיל £

וזב׳ נורית בע-מ.
?.מפיצים הבלעדיים:
תוצרת ביח״ר. נקה בע״ם

ץ ־ ררח

הרוצח השמח

את 8נברים,
אתם?

17.12.69
לשנה לחצי שנח
בלירות בלירות

ד מי ה מנוי בארץ

לכל א ר צו ת תבל, בד א ר רגיל

בארץ יש כמליון גברים מסורסים מבחינת
העוז האינטלקטואלי האינדבידואלי. הגברים
כאן מסוגלים לעשות מעשי גבורה
(המשך בעמוד )9
העולם הזה 1706

לכל א ר צו ת אי רו פהו אי ר אן
ליפ אן, ונ צו אלה, א רגנ טינ ה וברזיל
ל או סטר לי ה וניו-זילנ ד
למק סי קו, סנ מ ח
ל א רצו ת -חב רי תול קנ ד ח
ל אוגנ ד ה, טנזני ה, א תיו פי ה, ג אנ ה, ניג ריה, קני ה, ציילון,
חו ף ה שנהב, ת אי לנ ד
לד רו ם־ אפ רי ק ה, ז מ בי ה, רו דוי ה, גו אטמלה
86 160 176 150
110

120 140

רו עו ״ ד

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

ר. ו חאוח

תעריפיו המנויים של,

העובס נש

ליו רז

שילטון ושיטות של דיבוי־אימים, לא דיכאו
את עיתונאית ידיעות אחרונות זיוה יריב.

זיוה ירים

סלוס ובסבון בז־רס •ו^ראל

בימי המתיחות העוברים עלינו כעת, ובזמן
שאין לא שלום ולא מלחמה, אני
רוצה להביע את דעתי על המצב שהשתרר
במדינה. תחילה, בעיית השטחים: ממשלת־ישראל
מודיעה שתמורת שלום בר־קיימא
תהיה מוכנה לוותר על שטחים מסויימים.
אז מדוע בונים שם שיכונים, חנויות, בנינים
ציבוריים, כבישים וכד׳ ובכלל מתנחלים
שם? האם יכולים מספר אנשים להחליט
על חייהם ומותם של צעירים הנהרגים
מדי יום ביומו בגבולות המדינה? מדברים
על שלום, ומה בעצם הם עושים למען
השלום?
נשאל עצמנו אם אפשר להשתמש במלים
כמו ״אין ברירה• ו״זה מחיר שאנו מוכרחים
לשלם״? האם אפשר להשלים עם זה
ללא ויתורים מצידנו? לא ולא!
חייבים אנו להתיחס לכל הצעה שיש בה
גרעין של תקווה לשלום אשר תבוא מכל
גורם שיהיה, יארינג או פיסקו, רוג׳רם
או גולדמן, אייבי נתן או האזרח הראשון
שיבוא עם הצעה כל שהיא.
עם כתיבת מכתבי זה, אני שומע לצערי
שהודיעו ברדיו ששני חיילי צה״ל נהרגו
ועשרה נפצעו זה המחיר ששלמנו להיום׳
ומה יהיה מחר
דגיאל נילר, רמוז־גן

ה שי לו בהמהפכני
ק של פלד ה
.ופיבר 4ל ־
המכההאח רונ ה
* .ב ס פו ר ט, מיהוצים
י־ וכיבוש החלל ־
מחתהגםעלז רו ע ר :

¥ 1 5 5 0 7 510511411.

סידרל פיברגלס כרונוגרף
אטום?מים. שני מדי ימז? :דקות
ולשניות. משולש כחול? :״שייט״,
קו אדום: ל״כדורנל״ .פטנט מיוחד
של טיסו: טבעת חישוב וטכימטר.
ה מ חי ר 199 :ל״י.

סיד רל פיברגלס
אטום למים.
אלקטרוני. עם תאריכו!
ה מ חי ר

• ל מי שחי אתה קי דמה, מסמל פיברגלס מירוצי ם, ס קי,
סירו ת, מ טו סי םוס פינו ת חלל.
• מ ת אי ם ב מיו חדלאק לי ם הי שראלי: אינו מ תפ שטב חו ם
ו אינו מתכוו ץ בקור. חז קמאד, בל תי שכיר, מ חו סן
בפני פל זעזוע, אל״חלד, דו ח ה מי ם.
• טי סו־ סי דרל — יצירת הפאר ה ח די ש ה של טי ס ו —
אלקט רוני, או טו מ סי, עם ת א ריכון וגם כרונוגרף. א טו ם
ל מי ם.
• ה שילוב המהפ כני של חו מ ר חדי שוא צילי ז ה, נבחר
ע׳י מ הנ ד סינו בשביל בתי־ה שעון של טי סו־ סי ד רל.
• ״ שעון צעיר״ לצעירים של י מינו, במחיר לצעירים.
יסו. במבחר עשיר בייתר שי דגמים, הוא השעו! הנמכר ביותר בעולם.
י שעון טיפי ממופפר. דבר המאפשר מעקב שיטתי לאורך נל שלבי ייצורו.
מפר הזהות החרוט על המנגנין, נרשם בבית ההרודת בשוויץ. הוא מופיע
ו חעידח האחריות הבינלאומית, שכוחה יפה ב־ 151 ארצות ברחבי תבל.

להשיג בחנויות טיסו המוסמכות

סיד רל פיברגלס
דנם קט! יותר.
אטום למים. אוטומטי.
עם תאריכו!.
עיצוב מהודר.
ה מ חי ר 110 :ל״י.

סיד רל פיברגל ס
אטום למים.
אוטומטי. עם תאריכון.
ה מ חי ר עם רצועה 110 :ל״י
ה מ חי רעםצ מי ד 145 :ל״י

קנהש עון טי סו -והשתתףבמבצע
ה פר סי ם ה ענק ״טוס ע ם טי סו לשוויץ׳ מס׳ 8

פרס ראשון :

־ 15301־ 1־

מכונית

|יא נזיל
כזיסים!

ם ם0ם

030

זכתה בפ רסהרא שון של
מו מ חי ת ח בו ר ה בינ ל או מיי ם

פרס שני:

6פרס יטיסה לשוויץ
גאל/בל ותיבי אויר לי שראל

עיסו

צועד ע

הזמו

! בט יו למא ור ג ן, בולל מ ׳ סים !

פרס שלישי:

סו פרם

שעון ־ מעורר \2 /ו/ת\ 5

תו צרת שוו י ץ -נזהנז עו ליםבעולם

העולם הזה 1706

מכתבים
(המשך מעמוד )7
כביכול, רק תחת ההשפעה ההיפנוטית הבלתי
פוסקת של שטיפת מוחות ברדיו, בעיתונות,
בטלוויזיה ובאמצעות המונים שטופים,
המגוייסים לכל התפקידים הסמויים, שחלק
מהם טעמה זיוה יריב.
כל הגברים דנן יכולים לזרוק ביציהם
לסל המזונות, הירקות והזבל של תנובת
ו־ 24 הספירטואליסטים — מקיר אל קיר
— אותם שרי ממשלה המבקשים עיצה
מאבות שמלפני 3.000 שנה, כדי לפתור
בעיות של סוף שנות ה־ 2.000 ועידן המדע.
אכילה מאותו סל׳ והתעסקות בלהחכים
מטפשות שלפני 3.000 שנה, תחכימם באותה

אברהם נחום, תל-אביב

ן ן קריאה
,לציבור
בשנת 1966/67 עיבדתי שטח ירקות עם
בן אחותי יצחק כהן, שטח של 30 דונם
בערך, מהם 25 בניילון ליצוא.
אולם עם פרוץ מלחמת־ששת־הימים שותפי
הנ״ל גוייס לתקופה מ־ 20.5.67 עד

מובטל מעבודה, אכלנו את כל רכוש המשפחה,
פניתי ללשכת הסעד שהקציבה לי
110ל״י תמיכה חדשית שאין בה די מים
לחץ ולחם צר. אני קורא לציבור שישמע
וישפוט מה עלי לעשות כדי לקיים התלויים
בי: אני ושני ילדי?

אליהו יחזקאל,
מושב בית־עזרא
תקנון לעייפים
בהיותי במילואים גיליתי באחד הבונקרים
את ״תקנון אגודת העייפים״.
) 1תן למישהו אחר לקרוא לן את התקנון,
בכדי שלא תתעייף.
)2אדם נולד עייף, וחי בכדי לנוח.
)3במיטה נולדת, במיטה תמות, אז למה
לרדת ממנה בבוקר? כדי שתוכל לישון
בלילה.
)4נוח ביום כדי שתוכל לישון בלילה.
)5אם אתה רואה שמישהו נח, עזור לו.
)6העבודה אינה ארנבת; היא לא תברח.
)7ממנוחה רבה טרם מת איש.
)8כשבא לך חשק לעבוד, שב קצת, זה
יעבור.

זהה את עצמך

מלה

חדשה

בשפה העברית:

״גמישונים״

״גמישונים״ — זהו שמם של הגרבונים
החדשים של ״מרסי״,
שהם כה גמישים עד שהם מתאימים
את עצמם לגופך ותהיה מידתך
אשר תהיה (מגובה 1.50 מטר
עד לגובה 1.75 מטר).
4.50ל״י לזוג בלבד.
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 5 0£א 1£־ 1£01א 0כ<
״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,)20 טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברת
לפי בקשר״

תמונה זו פורסמה בגליון ״העולם הזה 655 שהופיע לפני 20 שנה
כדיוק. היא לקוחה מתוך כתבה על הנושא ״אנטוניו ורוזאריו הולכים
העירה״ שנכתבה כידי שלום כהן. הכתבה מתארת סיור של הרקדן
הספרדי אנטוניו רואיז סולר והרקדנית רוזאריו פרץ, כתל-אביב.
כתמונה: ילדים מכינים מדורת ל״ג בעומר. הילדים שיזהו את עצמם
כתמונה או כל מי שמכירם ׳מתבקש לשלוח פרטים לת.ד 136 .תל־אביב
ולציין על המעטפה ״זה את מצמד!״ בין אלה שיזהו את עצמם
או את נושאי התמונות, תוגדל כסו!? התחרות טיסה לחוץ־לארץ.
.20.6.67 בהעדרו נשארתי חסר־ישע, כי
בתור איש חולה ומוגבל לא היה ביכולתי
לטפל בירקות וכולם הלכו לאיבוד, ואיתם
השקעותי בסך 30,000ל״י, חלקם חסכונותי,
ומרביתם הלוואות מנושים שונים, אשר
הגישו תביעות משפטיות נגדי ותיקים בהוצאה
לפועל עם פקודת־מאסר התלויים
על ראשי כחרב דמוקלס.
אי ההתחשבות במצבי, אילצני לפנות למשטרת
מחוז תל־אביב עם החלטה להכריז
שביתת שבת עם כל המשפחה. הם כתבו
לי כי המשטרה לא מטפלת במתן רשיונות
לשביתות. לאחר מכן פניתי אישית למשטרה
הנ״ל והסברתי להם את עניני, ודרשתי
עצה מה לעשות, הם דחו אותי כליל.
לאחר מכן פניתי למשטרת אשקלון, ולאחר
שהבינו את כל הענין, מפקד המשטרה סירב
להתערב כי המשטרה לדעתו אינה חייבת
במתן עצות. כך שבמשך 3שנים אני

)9אם העבודה היא בריאות, אז תנו אותה
לחולים.
לסיכום: העבודה היא חיינו אבל לא
בשבילנו
מעניינת דעתם של החיילים על העבודה,
ומעניין מי המציא את התקנון הזה, יתכן
שעל־ידי השבועון יתגלה הממציא.
נ. ב .ברכות ליובל העשרים.
גדעון סמדר, רסת־גן

1 :אבצס ברדיו חדלתי מזמן להיות פטריוט, אבל כשאני
שומע איך ברדיו או בעיתונים משבצים,
ללא שום צורך, מילים לטיניות לשפה העברית
מתעורר בי החשק לשלשל.
התופעה התפתחה בזמן האחרון לממדי
(המשך בעמוד ) 10
מבון פסיכולוגי
בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזח
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים
ת״א, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ט •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע-ט.

מכתבים

;ם אוהבים

(המשך מעמוד )9
מגיפה ממש. כל נואם חושב שהוא מחוייב
לעשות רושם דווקא בעזרת ביטויים לועזיים.
כשאני שומע מילים כמו אוטנטי, רלוונטי,
אלטרנטיבה, ספציפי, פונקציה, אופציה,
קלסיפיקציה, אינטרפרטציה, קונפקציה, קונספציה,
פרויקט, פרוצס, אבצס — אני לא
רץ לחנות לקנות מילון לועזי. אני פשוט
מסובב את הרדיו לתחנה אחרת תוך
פליטת הגדרות קונטרפונקציונליות, אבל
בערבית וברוסית!

זלמן שנוקפרצקן,

חולון

״בוגד״
ושמו פישקין
לאחר שקראתי את הרשימה ״בוגד״
ושמו פישקין (העולם הזה ,) 1703 איני
יכול שלא להגיב באשר כבר מזמן לא
נתקלתי בעיוות כה גם של מסקנות לעומת
עובדות.
הבנאדם צריך להיות ארכי־דביל מושלם
כדי להאמין כי ״היחס ומעשי־התגמול בהם
זכה אלכסיי פישקיך היו בשל רצונו לחזור
לבריה־המועצות .״הרדיפות״ מהן סובל
פישקין, כביכול, נובעות אך ורק מתוך
כך שהוא, אלכסיי פישקין, נהג להשמיץ
את מדינת־ישראל זמן רב לפני שפורסם
רצונו לחזור לאמא־רוסיה.
מאחר וברשימה
אודות פישקין הוזכר
אביו של יאשה כדוגמא קאזאקוב,
מן הצד האדום, אציין
רק שמר יוסף
קאזאקוב מבקש לעלות
לישראל, ואין כנגד דבר בפיו ברית־המועצות, או
לפחות אינו מוציא של ארצו דיבת ברז׳נייב רעה. מכאן
ממש כל שאין
בהשוואה בין קאזא־קוב,
ולהבדיל פישקין.
ולסיום, בתשובה לשאלה שבסוף הרשימה
:״מי עוד יעז לבוא ולטעון באוזניו
(באוזני פישקין), :כאן לא רוסיה
התשובה היא: אני .
כאן לא רוסיה, ועובדה היא שמר פישקין
הנכבד מהלך חופשי, דבר שלא היד, קורה
ברוסיה, גם בגין דברים פחות חריפים
אילו היה אי־מי מהין להשמיע שם דברים
כנגד המדינה והמישטר.
ודבר אחרון, מר פישקין: אנא, חזור
לרוסיה. שם בוודאי יהיה לך הרבה יותר
טוב.
אכי רז, תל-אביב

ו ₪לשון
הטוב והרע
הרשה־נא לי לפנות אליך בעניין כתבה
קצרה אשר פורסמה בגליון העולם הזה
, 1705 בה הוזכר
שמי.
בכתבה הנ״ל מובאות
שתי עובדות
לא נכונות:
נושא
(א) איני
בתואר ״סגן יו״ר
אגודת העתונאים״:
שאלתי
(ב) לא
שום עיתונאית׳״מה
את עושה הערב׳׳,
כפי שמסופר ברוב
פיקאנטיות בכתבת־בן־גור

הדבר
מצוץ מן
האצבע ומהודר, לשון הרע.

מאיר כן־נור,

תל-אביב

! • העולם הזה, השואל לא פעם נערות
נאות מה הן עושות. הערב, מבקש את
סליחת הקורא בן־גור,

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמו־נות
למכתכיהם.

^ המצרים מאזזיזים שנאצו הזמין
את גורומן -והם: שמחים על נו
הנדאיון הנרסטינ״ם חוסכים את
נאצה מתנגדים לישואר א ו
פניויו

ך * רדתךמןהמטוס מכה על פניך גל־חום. עשרים מעלות מפרידות בין פאריס, בה
המריא המטוס בבוקר, ובין לוד, בה נחת כעבור ארבע שעות.
כעבור כמה דקות, כשאתה נוטל לידיך עיתון ישראלי, מכה על פניך גל שני — גל
שטיפת־המוח 180 .מעלות מפרידות בין מה ששמעת וקראת באירופה, ובין מה שמזדקר
לעיניו בעיתוני ישראל וחודר לאוזניך מהרדיו.

זוהי תמיד החווייה הראשונה של החוזר מחו״ל. הפעם היא חזקה

א ור *

אבנר׳ 1

פי כמה. כי מעולם לא היה קיים פער כה עצום כין המציאות ופין מה
שמנגנון שטיפת־המוח מתאר אותו כמציאות אצלנו.
נסעתי לחו״ל לוזעידה שנערכה מטעם האקדמיה הנוצרית של ברלין המערבית. הוועידה
נשאה את השם ״שלום (בעברית) על־ידי פדרציה — ועידה עם אורי אבנרי״ .שם
זה טעון הסבר: כמו בכל אירופה, נשחקים שוחרי־השלום בין התעמולה הישראלית הנוקשה
ובין התעמולה הנוקשה של אירגוני־הפידאיון ותומכיהם מבין השמאל החדש הקיצוני.

הם צמאים לקולות חדשים מישראל ומארצות-ערב, והם רואים
חוכת־מצפון לעצמם לעשות את הכל כדי להפגיש ישראלים עם ערכים.
בשבילי היה המיפגש הישיר עם הערבים חשוב יותר מכל ההרצאות והוויכוחים הרשמיים.
כעשרים ערבים השתתפו בוועידה בשלביה השונים — מצרים, לבנונים ואנשי אל־פתח.
היה זה תהליך מתמיד של יצירת מגע אנושי ונפשי — בזויכוחים מאולתרים בהפסקות,
ליד שולחן־האוכל, בגינה.

אילו רציתי לסכם רושם זה כפסוק אחד, הייתי אומר: אין כל קשר
כין מה שנעשה עתה כנפשם של ערכים, לכין מה שמצטייר לעיני מי
שקורא עיתונים כישראל.

ניסטי, אין אף מצרי אחד הרואה את הופעת הרוסים בארצו בשימחה.
• ההשלמה עם העוגדה שישראל קיימת, ושאי־אפשר לחסלה.
• החשש מפני אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים. אירגונים אלה חותרים תחת
כל המישטרים הערביים, הריאקציוניים והמתקדמים כאחד. הם מדברים בבוז על ממשלת
מצרים ועל עמה, בעוד שהמצרים סבורים שהם מקריבים את עצמם למען הפלסטינים כפויי-
הטובה( .הפלסטינים בוזעידה הכריזו בקול רם שעבד־אל־נאצר הוא ״בורגני זעיר״ ,שהוא
״שייך לשעברי).
• הרצון לפעול ם ון ש־סון ם למען מצרים עצמה, לשקם את מישקה ולפתח את
אוצרותיה. עם עליית כוחות פרו־מצריים לשלטון בסודאן ובלוב, קם לתחייה החזון הישן־
נושן של מצרים כראש גוש המאחד את עמק־הנילוס וצפון־אפריקה, בניגוד לחזון של
מצרים כמנהיגת ״האומה הערבית״ כולה.
כל הנימות. האלה משמשות בערבוביה, ואין ביניהן גבולות ברורים.
הישראלי התמים ישאל כאן :״אז למה הם לא עושים שלום? למה הם לא יושבים עם
ממשלת ישראל ליד שולחן אחד?״
הדברים אינם פשוטים כל־כך.
אצל המצרים, כמו אצל שאר הערבים, יש חשיבות עצומה למושג ״כבוד״ .המצרים מבחינים
עתה בבירור בין העניין המצרי והעניין הכלל־ערבי (הבחנה זו חוזרת גם בדברי
עבד־אל־נאצר עצמו, והיא אחד החידושים המהפכניים במצב־הרוח הנוכחי) .אולם שום מצרי
אינו מעלה על דעתו לבגוד בעניין הערבי הכללי.

כדי להגיע לשלום ללא כגידה, דרושים, לדעת המצרים, שני דכרים :
החזרת כל השטחים המוחזקים (פרעון חוכ-הככוד למדינות ערכ) ומתן
הזכות לפליטי פלסטין לכחור כין שיכה ופיצויים (פרעון חוב־הכבוד
לעם הפלסטיני).
הצרה היא, שאין המצרים מאמינים שממשלת ישראל מוכנה לכך. נאומיהם של גולדה,
אלון, בגין ועזר (שכל מצרי יודע אותם על־פה) מוכיחים להם כי ישראל רוצה לספח
לעצמה לפחות חלק ניכר מן השטחים המוחזקים. ההזמנה למשא־ומתן ״פנים אל פנים״,
״בלי תנאים מוקדמים״ ,שבו ״אפשר יהיה לדבר על הכל״ ,נראית להם על כן כהתחסדות
מחוכמת( .ובינינו לבין עצמנו, האם אינה כזאת? אילו רצתה גולדה להחזיר את השטחים,
היתד, מצהירה על כך מראש, לפחות עקרונית).

המצרים מאשוים הזמנת גולדמן
ף א רשת גולדמן

עמדה, כמובן, במרכז ההתעניינות של כל באי הוועידה, ושל הערבים

התצלום

במיוחד.

העובדה הבולטת כיותר לעין היא זו: אף ערכי אחד לא פיקפק לרגע
כי עבד־אל-נאצר אומנם הזמין את גולדמן, וכי הפגישה טורפדה על־ידי
גולדה מאיר.

שהדהים

לגבי הערכת הפרשה נחלקו הדעות בין הערבים באופן קיצוני:

כל המצרים והלבנונים שדיברתי עימם, ללא אף אחד יוצא מן הכלל,
שיבחו את עכד־אל־נאצר על מעשהו, וראו כו תוצאה הגיונית של הרצון
המצרי להגיע לידי הסדר עם ישראל,
כל הפלסטינים, לעומת זאת, ראו ככף קנונייה של עכד־אל־נאצר
להגיע לידי שלום עם ישראל, מאחורי גכם של הפלסטינים ונגד
אירגוני־הפידאיון.
כל מי שמדבר ברגע זה עם מצרים, מתרשם כי רצונם להגיע לידי הסדר־שלום אינו מן
השפה ולחוץ. רצון זה אינו מתבטא רק בנאומים לתצרוכת־חוץ, אלא גם בשיחות פרטיות
מלב אל לב. הוא מתבטא בחוסר מפליא של עויינות במגע אישי, ואף בגילויים של ידידות
ממש.
מי שרוצה, יכול לפקפק בכנות דבריו של עבד־אל־נאצר, שמסר לאריק רולו תוכנית־שלום
שלמה ומרחיקת לכת. אבל אי-אפשר לפקפק בכנותם של מצרים מכל הסוגים, סטודנטים
בחו״ל ואנשי הרחוב בקאהיר, שמשקיפים שונים ורבים דיברו עימם במאות הזדמנויות.

לולא ידע עכד־אל־נאצר שזהו מצכ-הרוח כרחוב שלו, לא היה מעז
להזמין את גולדמן. ואחרי שהעסק התפוצץ, לא היה מעז לסרסם
כהרחבה את דעותיו של גולדמן בעיתונות המצרית -פירסום שאישר
את דכר ההזמנה המקורית, למרות ההכחשה הרשמית.
מבחינה אחת יש דמיון בין מצב־רוח זה ובין מצב־הרוח ה״גולדמניסטי״ בישראל. אילו
ניתן לפרק מצב־רוח לגורמים, הייתי מגדיר את הגורמים למצב־הרוח המצרי כך:
• העייפות מן המלחמה וההבנה שאם לא יושם לה קץ, תהיה זאת מלחמת־נצח
בלי כל פיתרון נראה לעין. במצרים, כמו בישראל, שואל האדם הפשוט :״מה יהיה הסוף?״
• אי־רצון להפוך את מצרים למושכה סובייטית. כל מצרי מבין שאיו
מנוס מלהסתייע בצבא הסובייטי, כדי ־להגן על ארצו מפני צה״ל. אך מלבד קומץ קומו

הניואיו!

רן־ מי לו אי ם בצנח נים
רן כ הו, מ קי בו ץ
גן -שמואל, בעתהחפ-
מ ה מול בי ת ה של
ראש הממשלה גולד ה
מ אי ר .״נפ צע תי ברא שי
מ מ בו ת של מקל
מ סו מ ר ״ ,סיפר רן א חרי
ה ה פגנ ה. התצ לו
םהד הי םאת אנ שי
״ א ל -פתח ל א יכול
ל חיו ת שקצין־צבא יש ת
תףב הפגנ ה נגד מ מ שלתו
״ 1א מ רו.

(המשך מעמוד )11
לא פחות מתחסדת נראית בעיניהם דרישת
ישראל שמצרים תחזור להפסקת־האש. ר,פ־סקת־אש
בלי הודעה ישראלית על נכונות
לנסיגה — הרי זו, לדעת המצרים, השלמה
עם כיבוש ״עשרים אחוז מאדמת מצרים״
לצמיתות. כמו הישראלי הממוצע, רואה
גם המצרי הממוצע את מלחמתו כמלחמת־מגן
בלתי־נמנעת, הכפוייה עליו על־ידי ה־אוייב.

נוצר מצב שאדם ישראלי
יתקשה מאד לתפסו: המצרי ה משכיל
מאמין עכשיו בלם שלם
שעבד־אל־נאצר רוצה כשלום ועושה
את הכל למענו, בעוד שישראל
מחבלת בו. על רקע זה הוא
,מפרש את פרשת גולדמן: נשיא
מצרים ניסה להזיז את העניין
לקראת פיתרץ, על-ידי מעשה
סמלי רב־משמעות, וישראל סירבה.
מאותה
סיבה, עוקבים המצרים בהתעניינות
אחרי מעשיהם של שוחרי־השלום בישראל,
ההפגנה ליד בית ראש־הממשלה ונגד

מלחמתי של הסידאיון, שביטחונם העצמי
הולך וגדל.

אולם כניגוד לוויכוחים הסוערים,
ולעיתים אף המרים, עם
פלסטינים כמיסגרת הרשמית של
הוועידה, היו הוויכוחים הפרטיים
בהפסקות וכשעת הארוחות -כמעט ידידותיים.
בכל הוויכוחים מסוג זה, הסקרנות ההדדית
היא גורם מגשר. פה ושם הגענו למגע
אנושי ממש, על רקע ידידותי, תוך החלפת
בדיחות וביטויים ערביים.
הייתי רוצה לתת כמה דוגמאות של ויכוחים
מסוג זה דוזקא.
באחת ההפסקות האשמתי את אנשי אל־פתח
בכך שאין להם שום תוכנית־שלום
אמיתית. הרי אין הם יכולים לחלום על מיגור
ישראל בכוח הנשק, ואיך תקום, פלסטין
המאוחדת, הדמוקרטית והחילונית״ ,שהם
מדברים עליה, בדרך אחרת?
בהתאם לקו אל־פתח, השיב איש־שיחי כי
הישראלים עצמם ישתנו, יפרקו את ישראל
הגזענית וד,לאומנית, ויקימו יחד עם הערבים
את המדינה הלא־לאומית והלא־דתית.

ישראל, ולעולם לא תשכנעו אותו שהוא
צריך לוותר עליה.״
נדמה לי ששיחה קצרה זו נתנה לפלסטינים
מזון רב יותר למחשבה מכל נאומי.

וינוח ער סוגר..אד-כתח״
ך• שיחה פרטית אחרת עם קבוצה
שלמה של פלסטינים, הגענו שוב לתוכנית
הרשמית של אל־פתח להקמת ״מדינה
פלסטינית לא־לאומית, חילונית ודמוקרטית״.

הערתי
בי איש לא יאמין באופי
העל-לאומי של אירגון ״אל-פתח״.
לדעתי נובע כוחו דווקא מאופיו
הלאומי, כתנועה לאומית.
בעלי־שיחי, כולם אנשי אל־פתח, הכחישו
זאת בלהט, תוך שימוש בז׳רגון של השמאל
החדש.
הצבעתי על הסמל של אל־פתח, שאחד
מהם ענד אותו על דש מקטורנו. זהו סמל
מורכב מאד, הדומה מאד לסמל ״רק־כך״
של אצ״ל בשעתו .״הנה כתוב שיחדור
פלסטין,״ אמרתי .״פלסטין היא מילה ערבית,
שאין לה שום משמעות בעברית. זהו
שם לאומי שלכם. לא שלנו. השם הלאומי
שלנו הוא ישראל. מדוע אתם רוצים לכפות
עלינו את הסמלים הלאומיים שלכם?״

אחד הפלסטינים קרא שלא איכפת
לו שהמדינה תיקרא איקס.
״קחו את הצבעים שלכם,״ הוספתי וניתחתי
את הסמל .״ירוק, לבן, שחור. מה

״ירוק זה צבע התקווה,״ התחיל אחד
להסביר .״לבן ז ה
שאלתי בתמיהה אם אמנם אין הם יודעים
מה מסמלים צבעים אלה של הדגל הפלסטיני.
כשנוכחתי לדעת כי אמנם אין להם
מושג, נאלצתי להסביר להם כי אלה הם
צבעי בתי־הכאליפים של האיסלאם הקדום —
ירוק היה דגל מוחמד וביתו, לבן היה דגל
בית־אומייה ושחור דגל בית־עמאם .״אתם
רואים,״ סיכמתי, ,דגלכם הוא לאומי־דתי,
מוסלמי־ערבי. אני מכבד אותו בשל כך. אני
מכבד את לאומיותכם, ואני רוצה שתכבדו
את לאומיותי. עלינו להשלים עם זה שהישראלים
והפלסטינים הם שניהם עמים לאומניים
מאד, וכי דו־קיום ביניהם חייב להתבסם
על הכרה הדדית של שני הלאומים.״

מסביב לנקודה זו הסתובבו, כמובן,
כל הוויכוחים עם הפלסטינים
-הרשמיים והפרטיים באחד.
לפידאיון ולאוהדיהם פשוט קשה
לבלוע את הצורף להכיר בלאומיות
הישראלית, בי מכף נובע
הצורף להכיר כזכות הישראלים
לקיים מדינה משלהם.
בניסונם להתקומם נגד צורך זה האשימו
אותי שאני ציוני, לאומני ואנטי־מהפכני.

;!;זוע נדג חנידאיון

|ההתנחלות בחברון עשתה עליהם רושם עז
ביותר. הם מכירים את שמות הקבוצות
השונות. מאמרו של יורם שדה, שסיפרתי
להם אודותיו, עשה עליהם רושם עז.
| אין היום כל קושי לדבר עם אנשים
מצריים באופן גלוי וחופשי. באחד התיכו-
^זים הפומביים של התעידה שאל אותי אחד
המצרים שאלה עניינית לגבי מאורעות 1954
(המאבק המצרי לפינוי הבריטים מסואץ,
עסק־הביש, ברית בגדאד, ההתקפה על עזה).
עניתי לו, ובלי משים נכנסנו לתיכוח פרטי
על אותם מאורעות רחוקים, כפי שנראו
משני עברי החזית. כעבור כמד, דקות קם
אחד המשתתפים הפלסטיניים ושאל ברוגז
אם יש מקום לשיחות פרטיות כאלה, שאינן
נוגעות לנושא העומד לדיון. התפתח ויכוח
כין שנינו יחד ובין הפלסטיני, עד שקם רב
הודי צעיר מברלין ואמר שזוהי הרי כל
מגמת הוועידה — לקדם דו־שיח בין ישראלים
וערבים.

סדן צנחנים ו8ו1ן חשרוס

ך*דו*שיח עם הפלסטינים בחו״ל (להבו
| דיל מן הפלסטינים בשטחים המוחזקים)
הוא הרבה יותר קשה. לעומת מצב־רוחם
־,פייסני של המצרים, בולט מצב־רוחם ה
כשאמרתי
לו שאיני מכיר 100 איש בישראל
המוכנים לפרק את מדינתנו, הוא
הביא כהוכחה את ההפגנה ליד בית ראש־הממשלה,
שאורגנה (לדבריו) על־ידי מצפן.
קבוצת מצפן חותרת, לדעתו, לפירוק מדי־נת־ישראל.

אמרתי
לו שיש כידו טעות. אותה
הפגנה אורגנה על־ידי קכוצת
שי״ח, שהיא קבוצה ציונית מובהקת,
ישראלית־פטריוטית. הפלסטיני
פשוט לא האמין לי.
נזכרתי שיש עימי גליון העולם הזה שבו
פורסמו תצלומי ההפגנה. הבאתיו מחדרי,
והראיתי לו את תמונת השוטר המחליף
מכות עם מנהיג ההפגנה — רן כהן מגן-
שמואל.
,אתה רואה,״ אמרתי ,״הנה הטיפוס שעמד
בראש ההפגנה. הוא סרן בחיל־הצנח־נים.״
בן־שיחי
צחק בכל פה .״אתה מתלוצץ!״
הוא קרא .״איפה נשמע שקצין־צבא מפגין
נגד הממשלה שלו? אין דבר כזה!״
״אצלנו זה נשמע,״ השבתי .״אצלנו מפגינים
למען השלום סרנים של צנחנים, המתקוממים
נגד מדיניות הממשלה שלנו, המתנגדים
להתנחלות והמוכנים להחזיר לכם את
השטחים הכבושים למען השלום אתכם.
אבל,״ הוספתי ,״הוא רוצה בקיום מדינת

*ש לי כבר נסיץ מסויים בודעידות כאלה,
ולא התרגשתי מן ההאשמות. לפי
נסיוני, יש לכל מיפגש כזה שלושה שלבים:
השלב הראשון, הנמשך יום־יומיים,
מוקדש כולו למוגולוגים. כל צד נואם את
נאומיו השיגרתיים המוכנים מראש, אינו
מקשיב לצד השני. תוך כדי כך הוא פורק
את המתח הנפשי שלו. זהו שלב מעצבן.
זר, הנוכח בו, מגיע לכלל ייאוש שחור.
״אם אנשים כמוכם לא יכולים למצוא שפה
משותפת,״ אומרים הזרים תמיד ,״אז המצב
אבוד. אין פיתרון!״
אחרי שלב זה בא מעין שלב־ביניים. כל
אחד עייף מן הנאומים, ונדמה שאין בכל העניין
שום טעם. אין תקשורת. אפילו כששני
הצדדים משתמשים באותן המילים, הרי
הם מתכודנים לדברים שונים לגמרי.
ואז, לפתע, מתחיל שלב שלישי. מישהו
מקשיב לצד השני, מתחיל להבין לרגשותיו,
למינוח שלו, לתגובותיו. הוא מנסה להתאים
את דבריו שלו לעולמו הרוחני של הצד
השני. הצד השני מגיב באותה צורה.

לפתע יש תקשורת. נזרע זרע.
אולי זרע קטן, זעיר -אבל זרע
שנזרע בבמה לכבות, שיצמיח פי־רות
בשיחות פנימיות ככל צד,
העשוי להצמיח כרבות הימים גישות
חדשות.
רעידתנו זו עברה בדיוק את אותם השלבים.
הגענו ליום השלישי, שעה־שעתיים
לפני המועד שנקבע לנעילה. ביני ובין המצרים
שררה הבנה שאפשר להגיע לידי
הסדר־שלום על־פי החלטות מועצת־הביט־חון.
ביני ובין הפלסטינים עדיין היה נטוש

ויכוח מר, ונראה היה שהוא חסר־תוחלת.
בפעם המאה חזרתי ואמרתי כי אין כל
סיכוי שהישראלים יוותרו אי־פעם על לאי״
מיותם ומדינתם, לפני שיעשו זאת שאר ה־לאומים
בעולם. כי כל דו־קיום בינינו ובין
הפלסטינים חייב להתבסם על קיום שתי
מדינות לאומיות, שיחיו יחד בארץ אחת.
בפעם המאה חזרו הפלסטינים ואמרו ש־בארץ
חייבת לקום מדינה פלסטינית אחת
ויחידה, שבד, יחיו הערבים והיהודים ב־שוויון
ובאחווה.
כאן קם רב רפורמי צעיר מבריטניה,
ליונל בלו, אחד האישים המרשימים בוועידה,
ושאל את הדובר הראשי של אל־פתח ברצי־נדת
רבה :״אולי תפרט את החזון שלכם?
איך תיראה מדינה זו?״ והוא הציג לו כ־תריסר
שאלות מעשיות — צורת הדגל,
מוסדות המימשל, וכו׳ .הפלסטיני השיב, ב־מבוכת־מה,
כי אל־פתח לא פירט את תור
ניתו, כי זוהי ״מטרה סופית״ ,וביצועה
:ודייו רחוק. בינתיים יש להילחם.

״אם זוהי מטרה סופית,״ שאי־ת״
,״האם לא ייתכנו שלבים ״
הפלסטיני אמר שבהחלט ייתכנו שלבים.
״אם כן, מדוע לא ננסה לאחד את שתי
התוכניות?״ שאלתי .״שנינו מסכימים שהארץ,
שאתם קוראים לה פלסטין ואנחנו
ארץ־ישראל, היא ארץ אחת, ושנינו רוצים
באיחודה. למה שלא תחשבו על ביצוע האיחוד
שלבים־שלבים?

״כשלב הראשון יקומו בארץ
שתי מדינות, ישראל שלנו ופלסטין
שלכם, ויכרתו ביניהן הפכם־
שלום שיבטיח את הביטחון של
שנינו, ואת חופש-התנועה של כל
הפלסטינים ובל הישראלים כבל
רחבי הארץ. נבקר בחכייז ״ 5־
רו כתל-אכיב. הגבול יהיה פתוח.
למרות קיום שתי המדינות, תהיה
הארץ אחת.
בשלב השני, כשייווצרו בהדרגה יחס ם
של אמון הדדי וידידות ביי ״ י 5״
אפשר יהיה להעביר בהם כמדי היד ת ״ו״,ל
ויותר סמכויות לגופים המשותפים -תחי
לה בצורת קונפדרציה, אחר־כך בצורת פד
רציה. עובדת־האיחוד תלך ותתרחב, מבל
שאף אחד משני העמים יחשוש לקיומו, ל
ביטחונו ולזהותו הלאומית•
שלב חד ש,׳אם המדינות הלאומיות ייאבדו
את משמעותו׳ ואם תיוי צרני־ רב?אי תיעלם
לאומיות בכל רחבי העולם -בוודאי תיעלם

י׳בכלה הנוכחים הרגישו פתאום ״׳
הנה׳ ש^ ה י׳לה 1פ?ויה״?ד?׳ נוצר
שונה מאז החלי׳ הוו עיה׳
דו־שיח של ממש _ שהתחלג!

לדבר כשפה מוכנת לשניגי•
הייאוש שתל,י את המארח ״ילוי,גנמשכד
דת?דה עוד שלושה ימים, בוודאי היינו מר__
חיבים
ומעמיקים דו־שיח זרי•
בבדאי לא היינו מגיעים להסכם תוך כמה
ימים התהליד י־ וא עיד ממוש ייק ,״י׳• י
אני משוכנע כי אין הוא חסר תו ח, ת.
אילו באתי לסכם את מצב־הרוח הנוכח ,
כפי שהתרשמתי ממנו בשיחות אלה, הייתי

אימ.י המצרים הם במצם־ריח
שלום, בתנאי שיוחזרו בל השט
חים ויימצא פיתרון לכעייד הם ;1 מי טים _ מכלי לקבל על כד
של ממש, כין שתי מדינות ני!
ב ני גוד לפלסטינים בשטחים המוחז״
י,ים המוכנים עתה לשלום -בתנאי שימדינה
פלסטינית בשטחים המוחזקים

~ רהזקים ד״פיחדון עיייז
אולם מתחיל להיווצר עתה רקע להתחלה
ללא דיכרד
במגמה פלסטינית שלללאא
הכרהדו׳ ש,ח׳ של הכרה
בקיום אומה
מצידם בקיום אומה ישראלית, הזכאית

היים מדינה משלהי

יא?י ינהל דדש ״ י

יזתבי

העולם? ,כאשי א ט ״י? מ ״ ד?
מירדפים אחריהם. אולם עם ר״
שיח כמו זה שדיאי ^ ע? $
שים העשויים מחר לפקד ע׳
מהכלים, יכול לזרוע זרע ראשון
של מחשבה על שלום ודדקיום,
ולמנוע התנקשות אחת העולה כי ;
קורבנות אדם -הרי זה מיבצע
חשוב.

בעולם
ארצות־הברית

פרחים טובים
מכדורים

הצעירה השחרחורת בת ה־ 19 עברה על
פני איש המישמר־הלאומי, שמה פרח בלוע
הרובה ואמרה :״פרחים טובים מכדורים.״
זה היה ביום א׳ .שם הצעירה היה אלי־סון
קראוזה. כעבור יומיים היתר, מוטלת
הרוגה על אדמת מיגרש הכדורגל של אוניברסיטת
קנט. יתכן שאותו חייל של ה־מישמר־הלאומי
הרג את הצעירה היהודיה, ש־

ך י< תמונה צולמה על-ידי עיתונאי
| { אפריקאי. הוא גם נתן לה את הכותרת:
״למרות תלבושתו האזרחית ובובע־הניילון
שלו, מורד זה הוא אוייב מסוכן, כשהוא
נושא את העוזי הישראלי שלו!״
התמונה והכתבה הופיעו ב־ 28 באפריל,
בעתון דיילי ניתז הדרום־אפריקאי.

כתב העיתונאי, כסיפור הנושא
את הכתוכת ״כוננו, איישם כדרום
סודאן״:
אני כותב זאת ביושבי על עץ־תמרים
פראי, ליד כיכר של עפר אפור כבוש.
לשמאלי סוכת־עשבים עגולה, בקוטר של
שלושה מטרים ובגובה של שמונה מטרים,
המייצגת את אם הפרלמנטים בעיני ששה
מיליון כושים דרום־סודאניים.

״הממשלה הזמנית
של מצרים והנילוס״
ימיני עורכים ״כוחות חדשים״ —
/נערים בני 14 עד — 20 תרגילי־רובים,
כשהם נושאים מקלות שנגזרו מעצי היערות
המקיפים אותנו.
סוכות־עשבים נוספות מקיפות אותנו מכל
עבר, כשהם מוסתרים בעורמה מעיני מטוסים.
צפרדעים מקרקרות וצרצרים מצרצרים
בנחל הבוצי הדליל הזורם מאחורי.
על פני עובר אדם הנושא שק של קמח,
שנועד להזין כמאתיים איש במשך 24
השעות הקרובות.
כי זוהי בונגו, המיפקדה הראשית של
התנועה לשיחרור דרום סודאן, הקוראת

אדיסון קראוזה
חבית אבק־שריפה
היתד, רגילה להתהלך כשחתלתולה בזרועותיה.
עימד, היו מוטלים הרוגים:
• 1סאנדי שוייער, גם היא צעירה יהודיה
בת ,20 בעלת שיער חום ארוך.
• 1ויליאם שרדר, בן , 19 תלמיד לפסיכולוגיה׳
שהתכונן לחקור את סיבות האלימות
בקמפוסים.
• ג׳פרי מילר, בן ,20 שאחד מידידיו
תיאר אותו כ״שקדן, לא מרדן,״ ובן כ־
״שקט, אינטליגנטי.״
מרד הנוער המשכיל. היריות ש
הידהדו סביב כדור־הארץ נורו על־ידי החיילים
ללא כל סיבה. הטענה הראשונה, כאילו
ירו הסטודנטים תחילה, נתגלתה כשקר.
תקרית זו באוניברסיטה, שהיתר, ידועה
כשקטה וכצנועה במיוחד, פעלה כניצוץ בחבית
של אבק־שריפה. היא גרמה לסגירת
כל האוניברסיטאות, לשביתה כללית של הסטודנטים,
להפגנות שהזכירו בעוצמתן האדירה
את המוראטוריום המפורסם.
כי כבר קודם לבן היה הכל מוכן למרד
הנוער המשכיל• הרצח האכזרי סיפק רק
את הדחיפה האחרונה.
בגידה כהבטחה. המהפכה החדשה
באה בעיקבות הודעתו המדהימה של הנשיא
ריצ׳ארד ניכסון, שהחליט לשלוח את
חיילי ארצות־הברית לתוך קמבודיה.
כמד, ימים לפני כן נאם הנשיא בפני האומה,
הודיע שהוא עומד להוציא 150 אלף
חיילים מוויט־נאם. שר־החוץ ויליאם רוג׳רם
דיבר בפני ועדת־החוץ של הסינאט ואמר
כי אין כל כוונה לפלוש לקמבודיה, מפני
שפלישה כזאת תהיה שטות.
אולם הנשיא ניכסון לא עמד בפני הלחץ
של יועציו הצבאיים, שטענו שבהעדר התערבות
צבאית מיידית תיפול כל דרום־מיזרח
אסיה. אולם לדעת־הקהל האמריקאית שוב
לא איכפת אם תיפול או לא. המלחמה
נמאסה, והחלטת הנשיא נראתה כבגידה.
״הומואים״ ו״חשישניקים״ .ניכ־סון
עצמו מואשם בהסתה לרצח. כי כמר,
ימים לפני התקרית באוניברסיטה כינה את
שוחרי־השלום באוניברסיטאות כ״שפלים״.
בכך הצטרף למסע־ההסתה של סגנו,
ספירו אגניו הידוע־לשימצה, שכינה את שו־חרי־השלום
כחבורה של ״הומואים, חשיש־ניקים,
חסרי כוח־גברא״ ,נוסף על הביטויים
השגורים בישראל :״תבוסניס, בוגדים, הורסי
המוראל׳ תוקעי סכין בגב החיילים.״
אשתו של שר־המשפטים, מארטה מיצ׳ל,
תרמה את תרומתה כשדרשה מאחד העתונים
״לצלוב״ את ויליאם פולברייט, יו״ר ועדת־החוץ
של הסינאט, מראשי היונים.
באווירה זו של הסתה והשמצה, ואחרי
תקופה ארוכה של פילוגים בתוכו, התעורר
והתאחד השבוע מחנה שוחרי־השלום ב־ארצות־הברית
במלוא כוחו, כשחלק גדול
של דעת הקהל מתייצב מאחוריו.

העולם הזה 1706

לעצמה ״הממשלה הזמנית של מדינת הנילוס״.
כעשרים
אלף חיילים ערביים בדרום סודאן
מחפשים מקום זה מזה שנתיים ויותר.
כאן מתכננים המהפכנים השחורים, בהנהגתו
של גבר שקט, קשיש ומעורר־כבוד הנקרא
הנשיא גורדון מיין, את הפלת שלטונם
של הערבים הצפוניים ואת הקמתה של
מדינה אפריקאית שחורה, שתקיף את כל־שלושת
המחוזות הנוכחיים של דרום־סודאן
— אקוואטוריה, הנילוס העילי ובחר־אל־גאזאל.

״המלך

מצרים והסודאן״
10 מעשה התחילה מלחמה זו ב, 1946-
כאשר החליטו הבריטים לאחד מחדש
את הצפון הערבי והדרום האפרקאי של
סודאן, במגמה לתת למדינה צביון ערבי
ולהכריז על פארוק כעל ״מלך מצרים
ור,סודאן״.

קצב הערביזציה גבר עם הכרזת העצמאות
בשנת . 1956 הערבים זרמו אל הדרום,
הביאו עימם את האיסלאם, ודחקו את רגלי
המיסיון הנוצרי והנוצרים האפריקאיים•
צבא ערבי ערך את מיבצע הדיכוי, בנחשול
של מעשי רצח, אונס, ביזה ושריפה של
כפרים אפריקאיים.
למעלה מ־ 200 אלף סודאנים דרומיים ברחו
לקונגו, לאוגנדה, לאתיופיה ולקניה.

השאר נשארו, כדי להתפלל ולהילחם. כאן
פועם לב המאבק.

דגל לאומי
חדש לגמרי
>* משך שכע השנים האחרונות היו
• 4חילוקי־דיעות בין המנהיגים הדרומיים,
לגבי הדרך לניהול מאבק השיחרור. כתוצאה
מכך נוצרו פלגים שונים של תנועת״השיח־רור.
כיום
קיימים שני פלגים. האחד, החוק
בהרבה, מחזיק בצבא הפרטיזני, בפרלמנט
של 30 חברים, ובמנגנון ממשלתי מקיף.
השני הוא גוף פורש של כאלף לוחמים,
הפועלים באופן בלתי־תלוי במחוז אקווא־טוריה,
והדוחה כל הכוונה פוליטית.
היום מתנופף דגל חדש ליד סוכת־הפר׳
למנט כאן. הדגל הלאומי הישן, שהיה בעל
פסים מאוזנים של אדום, ירוק ושחור,
נפסל מפני שדמה יותר מדי לדגל קניה.
הדגל החדש מסמל יותר את תנועת השיח־מר.
פס ירוק מסמל את הארץ, פס לבן
מסמל את השלום, פס אדום את שפיכת
הדמים, כוכב שחור את אפריקה, והתמונה
של השוביל, ציפור נדירה וצנועה הקיימת
רק בדרום סודאן, מצויירת בו על רקע
כחול, המסמל את הנילוס.
כשהונף דגל זה, נערכה חגיגת־ריקודים
קצרה. קצרה, מפני שאנשים אלה, במיפקדה,
הם חולים ומורעבים, ואין להם כוח לרקוד.
שר־הבריאות, ד״ר פראנסיס ואג׳ו, מי

שהיה מרצה לרפואה במיכללת אומדורמאן
ושהצטרף לתנועת־השיחרור ב־ , 1961 מטפל
בכל יום בתורים ארוכים של גברים הנ*וב־ !
לים מאולקוס, בגלל המחסור בפרוטאיך
״אין לנו ציוד רפואי. אין לי ,;.מכשירי־ .
ניתוח. אם נפגע חייל מכדור, הכדור נשאר
בגופו. אנשינו סובלים גם מקדחת, ביל 3אר־ציה,
דיזנטריה, מנינגיטיס וקאלאזאר. אני
תופר פצעים במחט רגיל״.

מי שעוזר -
הוא ידיד
1עתים קרוכות שאלתי אותם איזו
/תקווה יש להם לגבי העתיד. הם עונים
שאין זה עניין של תקווה, אלא עניין של
עצם הקיום.
הם שומרים טינה לבריטניה, שהפקירה
אותם לידי אויביהם המסורתיים במשיכת
קולמוס, וממורמרים על אירגון אחדות אפריקה
ועל העולם כולו, האדיש לגורלם.
בשנה האחרונה הם דחו בבוז את הצעתו
של האלוף ג׳עפר אל־נומיירי, שליט סודאן,
להעניק לדרום אוטונומיה מקומית. בעיניהם
היא נראתה כתחבולה ערבית לדכאם מחדש.
י הנילוסאים אינם אידיאליסטים פוליטיים.
בשורותיהם נמצאים בעלי כל הדיעות.
.״אנו זקוקים לנשק ולתחמושת, כדי להמשיך
במאבק, ולא איכפת לנו מניין נקבל
אותם — מהמערב או מהמיזרח,״ אומר
הנשיא מיין .״אנו מחליטים מי הם ידידינו
על פי העזרה שהם מגישים לנו.״

—י — 13

׳ 1הז כו־ון במדינה העם
הפעם
ה ־22
ביום ראשון, יום הזכרון לחללי צד,״ל,
ביכו את המתים. ביום החיים.

שני,

יום

העצמאות,

שמחו

וביום השלישי, התחילה ספירת המתים
מחדש.
עצמאות מוגכלת. עוד בטרם חזרו־אחרוני
החוגגים לבתיהם; לפני שנדמו צים־

צופי פטישי הפלאסטיק ולפני שכיבו את
אורות־החג, פשט כוח משוריין של צה״ל
על פתחלאנד בדרום הלבנון. פעולת התגמול
המשטרתית, שהיתה צפויה בעקבות
פעילות החבלנים מלבנון ערב חג העצמאות,
נדחתה עד לאחרי החג, כדי לא להשבית
את השמחה•
עם ההכרה שבמצב הנוכחי לא היתד,
כל אפשרות מיידית אחרת לשתק את גל
הטירור לתקופה מוגבלת, סימלה פעולת
צה״ל בלבנון באופן אבסורדי את הספק
במשמעות החג שנחוג יום אחד קודם.
היה זה יום השנה ד,־ 22 לעצמאות
משלטון זר. אבל אחרי 22 שנים לא היתה
עדיין מדינת־ישראל עצמאית בפעולותיה
ותגובותיה. בהעדר מטרות מדיניות או
מדיניות כלשהי של ממשלתה, שלהגשמתה
יכוונו פעולותיה, נגררה ישראל אחרי פעולות
שהוכתבו לה מבחוץ. הפעם, כמו בפעמים
קודמות רבות אחרות, שוב היו אלה

ת ש״ל

החבלנים שכפו עליה פעולה, שמבחינת
השלכותיה המרחביות והבינלאומיות לא היה
בה לישראל כל ענין.
יהיו תוצאות הפעולה בלבנון כאשר
יהיו, ספק אם יהיה בהם כדי לשנות את
תמונת המצב. את פעולות הטירור הם לא
יפסיקו לטווח ארוך, והמטרות היחידות י
אותן ישרתו יהיו מטרותיהם של אירגוני
החבלה הפלסטינים, המעונינים לסבו את
ממשלת לבנון ולהכניע אותה ללחציהם.
״יש כדירה!״ בניגוד לפעולת צה״ל
בלבנון היו מספר צלילים אחרים שליוו
את יום העצמאות ה־ ,22 שהיו הרבה יותר
מעודדים.
החל בהצהרתו של נשיא המדינה, זלמן
שז״ר, במועצה הציונית ערב יום העצמאות
— שם יצא נגד התגובות והחרם שהוטלו
על הד״ר נחום גולדמן — וכלה בקריאתו
של שר־החוץ אבא אבן לפלסטינים ״לפעול

למען משא ומתן בין ישראל, למדינות
ערב כדי לכונן שתי מדינוול ריבוניות בארץ
הקודש״ — הצהרה ממנה השתמע כאילו
עדיין לא נסגרו כל הדלתות בפני פתרון
של מדינה פלסטינית — ועד לנכונותה
של הממשלה לשחרר את החבלנים השבויים
שנתפסו לפני שנתיים בפעולת כראמה. כל
אלה היו סימנים לכך שתפיסת ״נגזר עלינו״
של משה דיין טרם הפכה לנחלת הכל.
מי שנגזר עליו אין לו חופש בחירה
ולעצמאותו אין שום תוכן. רק מי שמסוגל
להשתחרר מהפילוסופיה של ״אין ברירה״
רשאי להתפאר בעצמאותו.
ביום העצמאות ה־ 22 היתד, למספר גדול
יותר של אזרחי ישראל התחושה של ״יש
ברירה״ .לרובם עדיין לא היה ברור מד.
היא הברירה, אבל עצם התפיסה שלא הכל
גזור ומוכתב, ויש מקום להתקומם ולחפש
דרכים אחרות, הפיחה רוח של תקווה.

הערבי כלל לא היה
רשום בטאבו !

איו בל הוכהה שגר
אי-פעם בדירת בו־אמוץ

1011-11111919
ך יה זה יום־חג לכל אנשי ארץ־ישראל השלמה. סוף־סוף נתפס בקלקלתו אחד הדוברים
{ 1העיקריים למען ״שלום ללא סיפוח״.
זה היה ביום הרביעי. רבבות קוראי מעריב ראו בעמוד הראשון ידיעה מאירת־עיניים,
תחת הכותרת, המעוטרת במיסגרת מבליטה :״אזרח איתר (את) הערבי — בעל־הבית בו
נר דן בן־אמוץ.״
הידיעה סיפרה על האזרח אמנון נחמיאס, שנטל לידיו יוזמה ברוכה. הוא הלו לטאבו,
ראה מי היה גר בבית ברחוב נתיב המזלות 24 ביפו. אחר־כך איתר את הערבי הזה
במחנה־פליטים בעזה. עתה הוא דורש מדן בן־אמוץ להחזיר לערבי זה את הדירה.

היה זה סיפור משכנע. לא היה ספק: הנה בא דן בך־אמוץ הצבוע
והמתחסד על עונשו.

הערבי אינו רשום!
^ולם, אחרי הקריאה הראשונה, נתעוררו ספקות, שהפכו במהרה את הסיפור הפשוט
והברור לאחד הסיפורים התמוהים ביותר בתולדות ישראל.
״הלכתי לספרי האחוזה בטאבו וביררתי מי היה גר ברחוב המזלות 24 ביפו,״ סיפר
נחמיאס.
אולם בטאבו לא רשום הבית ברחוב נתיב המזלות. בטאבו רשומים רק מיספרי הגוש
והחלקה — ובמיקרה זה, גוש 7019 חלקה , 139 בחלקה זו יש עשרות דירות — ובסיפרי
האחוזה כלל אין פירוט לגבי כל דירה לחוד.
אחרי עובדה תמוהה זו, באה עובדה תמוהה עוד הרבה יותר: מובן שבטאבו לא נרשמו
מעולם דיירים, אלא רק בעלי־בתים. ממילא כלל לא יכול היה להיות רשום שמו של מי
שגר בדירה, אם לא היה בעליה.
והנה, בעל כל הדירות באותה חלקה הוא ״הוד קדושתו הפטריארך הארמני המייצג את
הפטריארניה הארמנית בירושלים.״

פשוט אין זכר בטאבו לשום ערבי ששמו מוחמר עכדאללה זאקוט.

שקר משולש
*^ 4ם כן, היתד, באותה ידיעה קצרה שקר משולש: בעל־הבית לא היה ערבי, והערבי
^ הנזכר לא היה רשום בשום צורה שהיא בטאבו, וכלל אין רישום לגבי אותה דירה.

אם רן, איך איתר נחמיאס את אותו ערכי?

בשיחתו עם כתב העולם הזה (ראה מיסגרת) ,סירב נחמיאס לגלות עובדה מרכזית זו.
אולם עצם העובדה שמצא לנכון לשקר בידיעה הראשונה אומרת דרשני.
יש רק שתי אפשרויות:
או שאותו עבדאללה זאקוט מעולם לא גר בדירתו של דן בן־אמוץ, ונחמיאס לקח סתם
ערבי אשר גר באותה סביבה ביפו, כדי לנהל את מלחמתו.
או שאומנם גר אותו זאקוט בדירה — ואז לא נחמיאס ולא שום אדם פרטי אחר לא
יכול היה לאתר אותו, כי הדבר מחייב מיבצע־חקירה בממדים אדירים.

במיקרה זה מובילות העיקבות למנגנון ממלכתי.
זאת ועוד: אפילו אותר ערבי שאפשר היה לחשוב עליו שגר באותה דירה — אי־אפשר
היה לוזדא זאת מבלי שהערבי יבוא לאותה דירה.

כי דירת בן־־אמוץ היתה חסרת־כתוכת עד לשיקום יפו העתילה, היא
נמצאת במכור של סימטאות ודירות עלומות־שם, ושום ערכי ההי
בעזה אינו יכול לזהות דירה כזאת.
(ייתכן שכאן נשמר אליבי: אם בבוא היום יובא זאקוט ויתגלה שאין לו כל קשר
לדירה, יוכלו לטעון פשוט :״הוא טעה

איך אותר הערבי?
ולם בזאת לא מסתיימת התעלומה.
\ £נניח לרגע כי אומנם הצליח נחמיאם, בכוחותיו הפרטיים העל־אנושיים, לגלות מי
הדייר האלמוני שחי באותה דירה אלמונית.

כי אז עמדה לפניו משימה בלתי־אפשרית: איך לאתר אותו?
פליטים שברחו מכפר קטן, לא מן מן הנמנע לאתרם במחנה מסויים, באשר ברחו
ונשארו ביחד. אולם רבבות הפליטים של יפו התפזרו בכל רחבי הארץ, המרחב והעולם.
מי שמחפש פליט מסויים — אינו יכול כלל לדעת היכן להתחיל. עזה אינה מקום יותר
סביר מאשר רמאללה, עמאן או ביירות.
(המשך בעמוד ) 16

ראיון מיוחד עם
אמנון נחמיאס ו•
יתיה ׳יי לזיך<:

״בן־אמוץ
הזא מס 1כ!ר
ברגע שפירסם את גילוייו הסנסציוניים
בקשר לדן בן־אמוץ, הפך שמו של אמנון
נחמיאס — עד אז אזרח אלמוני, פרדסן
מנס־ציונה — לכותרות בעיתונים. כתב העולם
הזה יצא לביתו בנס־ציונה. זהו דיווחו.
יום שישי אחר־הצהריים. נס־ציונה השמרנית
נמה את שנתה. גם אמנון נח־מיאם.
את פני מקבלת אשתו היפה והצעירה.
עיניים ירוקות, גיזרה של דוגמנית.
היא מסרבת להעיר את בעלה מתנומת אחר־הצהריים
שלו, מוכנה להסביר את העמדה
המשפחתית במקומו:
•אף אחד לא עומד מאחורינו. דן בן־
אמוץ, הצבוע הזה, פשוט עבר את הגבול.
אין לו זכות לדבר. לאורי אבנרי כן —
הוא יושב בכנסת. כל הכבוד לו על מה
שהוא עושה. אבל האיש הזה, בן־אמוץ, חי
מניצול רכוש ערבי. שישתוק. אני בעד שיח־רורם
של העצורים במעצרים אדמיניסטרטיביים׳
אבל בתנאי אחד: להכניס את בן־
אמוץ למעצר כזה. הוא יותר מסוכן למדינה.״

״הוא
מסריח״
ך* אשה מתלהטת בדיבורה, קולה
| 1נישא אל על. בעלה מתעורר משנתו,
מופיע בפתח החדר. האשה מספיקה לבקש:
.בעלי עבר התקפת־לב. אנא, לא להרגיז
אותו.״
אמנון נחמיאס ,45 .פנים עגולות, סיגריות
קנט. אשה יפהפייה, כאמור. אשתו השלישית.
מכונית מוסטאנג לבנה. פרדסים.
״אמנון נחמיאס, למה התלבשת דווקא על
דן בן־אמוץ

״הוא עלה לי על העצבים. פשוט מאוד.
לא יכולתי לסבול אותו יותר. כבדרן הוא
נחמד, מוצא־חן בעיני. אבל כפוליטיקאי הוא
מסוכן. הוא מאיים באלימות ושפיכות-
דמים, קופץ לתוך בתים פרסיים. נוסף לזה
הוא מסריח. פשוט לא מתרחץ. בכך הוא
באמת ציוני — חוסך למדינה מים.״

* * ז * הסוד שלי״
^ א ם באמת היית זה אתה, אישית,

| | שבדקת בטאבו מי הבעלים של ביתו
של בן־אמוץ — וגילית שזהו זאקוטי״
״לא, לא אני בעצמי. מישהו השיג בשבי־
,לי את הפרטים האלו.״

״מהי תגובתך לכך שבטאבו רשום כי
בעל־הבית הוא הכנסת־ ,הארמנית?״
״כן, שמעתי את זה. זה לא משנה בכלל
את הפרשה. בבית של בן־אמוץ התגורר
הערבי מוחמד עבדאללה זאקוט כדייר. אם
בן־אמוץ רוצה שתהיה לו זכות לדבר על
החזרת שטחים לערבים, שיעזוב קודם כל
את הרכוש הערבי.״
״איך השגת את שמו של זאקוט — אם
אינו מופיע ברישום בטאבו? ביפו עצמה
— או בעזה?״
.ז ה הסוד שלי. אגלה זאת רק בעוד שבועות
מספר, בבית־המשפט. אז אפוצץ את
הפצצה שלי. אני מפחד שאם אדבר עכשיו,
יפעילו לחץ על הערבי שמסר לי את שמו

זאקוט

וישתיקו אותו.״

״גבגסתי בדי רשות״

כהרת דווקא בעזה, כמקום
שיש לחפש בו את זאקוט? הוא יכול
היה להיות במאה מקומות אחרים?״
״היה לי מזל. יצא לי המספר — בדיוק
כמו בפיס.״
״האם ביקשת את עזרתו של המושל הצבאי
בעזה כדי לאתר את זאקוט?״
״לא. יש לי חברים רבים בעזה. אני עובד
למעלה משנתיים ברצועה, בייצוא פרי־הדר,
ולכן יש לי הרבה מכרים שם. ה־
(המשך בעמוד )24

(המשך מעמוד ) 15

איך מוצא אזרח פרטי פליט מסויים אחד כמקום מסד
יים? איד חלד נחמיאס דווקא? 1עזה?
לכך אין מענה, זולת התשובה שזה פיס, כפי שאמר לכתב העולם הזה.
אולם אפילו הובילה הטלפאתיה או האינטואיציה את האזרח נחמיאם דוזקא
לעזה — נשאלת השאלה איך נמצאה המחט ברעימה של שחתי

איד נמצא פליט אחד כין מאתיים וחמישים אלה הפליטים
המתגוררים כרצועה?
תשובתו של נחמיאס, שערבי חשוב עזר לו, אינה רלוונטית. גם ערבי חשוב אינו יכול
לאתר אדם במציאות זו.
א ו שהערבי זאקוט כלל אינו שייך לעניין, ונבחר על־ידי נחמיאס מפני שהיה הערבי
הראשון שנתקל בו שגר בעבר בקירבת נמל יפו,
או שמנגנון ממלכתי בעל אמצעים אדירים, שרק הוא יכול לעיין ברשימות של פליטים,
איתר איש שגר באותו גוש.
אולם נחמיאס חוזר ומתעקש בכל פעם, גם מבלי שנשאל, להכריז כי איש לא עזר לו,
ושזה מיבצע־יחיד שלו .״שוס גוף אינו עומד מאחורי!״ הכריז עוד בידיעה הראשונה.

האם כועד הבוכע על ראשו של מישהו?
או -או

א ל: מוחמד עבדאללה זאקוט

ת.ז9143201 .
מחנה פליטים נוסרט
רצועת עזה.
^ מאת: דו בו-אמוץ
יפו, גוש 7019 חלקוה 139
יום העצמאות, תש״ל

אני מוכן ראווז
את1זנצי1ווו ו
ותקום אוזר אופיולו
* !גווו ויי
אס תמו

ניתוח פשוט של הפרשה, מזדקרת המסקנה כי היא אחת מן השתיים:
נ״ /או שזהו נסיון־נפל של אזרח משולהכ, שאינו כורר כאמצעים.
לכצע רצח-אופי כאמצעים פסולים כיותר, ללא אסמכתא כלשהי ל טענותיו

או שהאזרח נחמיאם אינו אלא שלט תמים, שמאחוריו מסתתר

במכתב גלוי משיב דן

שטחים תמורת שלום
סאחר ממשה. תילימזוגי (כיזם -ס׳־וום
סח ד . 13 1אמו ודש החזרת שגו
תסודת שלוס.
הונלחנו לאתר את הערב• אשד ביחו לשעבר
משמש ביזם למגוריו של רודףהש רו

דן בן אמוץ.
שם הערב• :מחמד עבדאלה זאקוט
תעודת זהות סש׳ ,4143201 מתגורר כיום במחנה
הפליטים נושרט ברצועת עזה.

ברגע שנצליח להשיג לו רשיון. בנישה >תל—
אביב נפגיש אותו בערב ראיונות עם •פה הנפש
דן | 3אמוץ על מנת לראות איד הוא מחזיר
לו את ביתו חנויותיו ביפו.

למוחמד עכדאללה, שלום רכ,
בעצם אני חייב תודה למר אמנון נח־מיאם
מנס־ציונה׳ אשר טרח רבות לאתר
אותך ולחקוק בתודעת הציבור שם אחד
ממשי מתוך מאות אלפי פליטים אלמוניים,
המחכים עדיין לפתרון בעייתם.

המודעה הראשונה
נגנון ממלכתי אדיר, שכיצע מלאכה עצומה על חשכון הציכור, כדי
השחיר את פניו של דן כן־אמוץ -אך לא רצה שזהותו תתגלה
פרשה זו.
במיסגרת מסע־ההסתה וציד־המכשפות, העובר על הארץ מאז פרשת גולדמן ומכתב
סמיניסטים, מצטרפת פרשה זו להסתה נגד ההצגה מלכת האמבטיה, הפיצוצים המאור׳
0של אסיפות גולדמן, האיומים ברצח, ציורי הכתובות המסיתות וההודעות על הטמנת
צות.

מר נחמיאם ועוזריו לא עשו
זאת כדי להילחם את מלחמתך,
אלא כדי לנגח כעזרתך אותי,
ואנשים רכים כמוני, אשר מעולם
לא השלימו עם מדיניות מכד
שלת־ישראל כלפיך.
המטרה המוצהרת של הכרוז, אותו הפת
מר נחמיאס ברחובות ובמערכות העיתונים,

היא להפגיש אותנו ולראות איך ״יפה־נפש״
ו״רודף־שלום״ כמוני, הגורם ״שלום תמורת
שטחים״ ,מחזיר לך את ביתך וזכויותיך
ביפו. אתה מבין, הוא טוען שהבית, בו
אני מתגורר זה חמש שנים, היה פעם ביתך.
פורמאלית הייתי יכול לסיים את הפרשה
על־ידי הצגת מיסמכים המוכיחים שהבית
מעולם לא היה בבעלותך, או בבעלות פליט
ערבי כלשהו, ולהסתפק בקביעת העובדה
שמר נחמיאס הוא שקרן החייב לתת את
הדין על הוצאת דיבה.

אך אין לי כל רצון לסלק את
הכעייה העקרונית, המתעוררת
עקכ האתגר המצפוני שאותו פרדסו
הציג לפני. להיפך, כמו ככל
הזדמנות אחרת, אני שמח לעשות
שוכ את חשכון־הנפש שלי עם
השאלה שנתעוררה מחדש.
ני מאמין שההשמצה הגסה של מר
^ נחמיאם אינה מכוונת נגדי אישית.

היא מכוונת נגד כל האנשים
הנלחמים זה 22 שנה את מלהט־תך,
שעה שהם מתגוררים ככיתך
ומעכדים את אדמותיך.
ההאשמה הספציפית, אותה מטיח מר נח-
מיאס נגדי, היא אמנם נטולת כל יסוד, אך

״אני מוכו להיות
הראשון וגם היחידי
שיחזיר את הרכוש !״

רישום בטאבו

זוהי התעודה הרשמית מטעם
מדינת־ישראל, המוכיחה כי חלבה
שוכן ביתו של דן בן־אמוץ — הינה

בבעלותו של ״הוד קדושתו הפטריארך הארמני ויורשיו בשם
הפטריארכיה הארמנית של ירושלים״ — ולא מוחמד עבדאללה
זאקוט, כפי שטען האזרח הישראלי אמנון נחמיאס בעיתונות.

אינני מוכן להישבע שמעולם לא אכלתי
לחם מחיטה שהבשילה באדמות נטושות,
שלא התהוללתי בבתים של שבניך למחנה,
שלא שתיתי יין מכרמים שבעליהם נמלטו
על נפשם ב־49׳ ,ושמעולם לא ערכתי פיקניק
תחת גפנך ותאנתו, מר זאקוט.
אחרי הכל אני חי במדינת ישראל, וה־

בן *אמוץ להא שמות נג דו
מדינה הזו כולה, או רובה הגדול, יושבת
על אדמות ערביות נטושות.
השאלה, איפוא, אינה אם אי־פעם התגוררת
גם אתה בגוש 7019 חלקה , 139 השייכת
זה 400 שנה לכנסייה הארמנית. השאלה
היא פוליטית ומצפונית, ולא ויכוח על עובדות
פורמאליות.

אני מניח שהעצם מר נחמיאס
ואנשים כמותו, המאמינים שב
טאכו־של-מעלה יש להם יקושאן
ניצחי על ארץ־ישראל השלמה,

,,כשראיתי את הפלי־טים
שברחו מעידהוד
מכרתי את דירתי שם!״
היו רוצים לדעת איד הייתי נוהג
ומה הייתי אומר לו היו בירד הד
כהות שהכית כו אני גר אכן
כיתד הוא. זו שאלה לא קלה, אף
אנסה לענות עליה מכלי להתחמק.
ודם

אני רוצה למנות לפניך חלק

1/מ״חטאי״.
אני מודה שערכתי פקיניקים תחת גפני־הם
ותאנותיהם של אחיך הפליטים. אני
מודה שאכלתי תפוזים מפרדסים נטושים.
אני מודה שקיבלתי לא אחת שכר עבור
הופעה בקיבוץ המעבד אדמות נטושות. אך
בחטאים פעוטים אלה — שאין אזרח במדינה,
נדמה לי, המוכן להישבע שהוא נקי
מהם — לא די.
בשנת 1950 הקמתי בירושלים צריף שוודי,
על מיגרש ריק במושבה הגרמנית, שמעולם
לא טרחתי לברר מי היו בעליו המקוריים.
במשך
שנים מיספר ניהלתי תיאטרון ו־מועדון־לילה
בדזמאס, שאמנם רשום בטאבו
כנכס של אחת הכנסיות הנוצריות, אך אין
ספק ששימש במשך שנים רבות אותך ר
פליטים אחרים ביפו.
ואם לא די ב״חטאים״ אלה כדי להטיל
ספק בכוונותי הטובות כלפיך׳ הרי לך עוד
פצצה: במשך שנים מיספר היה לי בית
בכפר הערבי הנטוש עין־הוד. כן, כן.
אינני יכול לענות למר נחמיאס איך הייתי
נוהג אילו באת יום אחד לתבוע את הבית
שהוא כביכול ביתך, מבלי להעלות את פרשת
הבית בעין־הוד. את הבית רכשה אשתי
לשעבר, ואף כי מעולם לא נרשם בספרי־האחוזה,
על שמנו, אינני בא לטעון שמבחי־

זכותה של הממשלה -זו הייתה
גם הוכתה.
** צפתי היה שקם, איפוא, כאשר רכש־
0נ ו את הבית והתחלנו לעסוק בשיפוצו.
יצקנו גג חדש על גבי החורבה, הוספנו
לו חדרי שירותים׳ ריצפנו את החצר, תיקנו
את החומה סביבו, ונטענו מיספר עצי־פרי
ושתי בוגונביליות לוהטות.
אהבתי מאוד את הבית הניצול, אך על
אף הנימוקים ההגיוניים שגייסתי כדי לסנגר
על עצם הימצאותי בבית ערבי נטוש, הוטרדתי
לא אחת על־ידי המחשבה הבלתי־נעימה
שיום אחד יתייצב אדם כמוך בפתח,
יביט בפנים קפואים סביבו ויאמר :״בבית
הזה, שבו צוחקים ילדיך, נולדו ילדי, המתגוללים
עכשיו במחנה פליטים.״

התשוכה שעניתי לד אז תופסת
גם עתה: אם יש כידיד
הוכחות שהכית הוא שלך, אם
אינך מוכן להסתפק כשכר-די-
רה שאותו אשלם לך כרצון,
אם אתה עומד על זכותך ל התגורר
ככית שלד, ואם השלטונות
יאפשרו לד לעשות
זאת -תואיל כטובד לשלם
לי את הכסח שהשקעתי כשיפוץ
ושיפור הנכם שלד, ואני
אורז את חפצי ומוכן לעכור
למקום אחר עוד לפני שתיפתר
כעיית כל הפליטים הערכיים,
ולפני שיושג הסדר של שלום
כין ישראל וארצות־ערכ.
לא רק שאני מוכן להיות הראשון
שיחזיר רכוש נטוש ל-
כעליו -אני מוכן גם להיות
היחידי.
את הבית בעין־הוד נטשתי (מכרתי) לאחרים׳
מבלי שאיזה נחמיאס יאתר בשבילי
את בעליו בגלל מיקרה קטן שבבת־אחת
הרס את כל הנימוקים ההגיוניים י שהצדיקו
את מגורי שם.
יום אחד, תוך כדי טיול ברגל לדליית־אל־כרמל,
בחברת אחד ממייסדיו של כפר־האנד
נים, עברנו על פני מיספר חושות ומיבנים
ארעיים, שהיו פזורים על רכס הכרמל סביב
שלושה עצי דקל, ולראשונה נודע לי שבמרחק
של כחמישה קילומטרים מעין־הוד
מתגוררים חלק מתושביה המקוריים של עין־
הוד (ביניהם משפחת מוכתר הכפר) ,הנחשבים
ל״נפקדים־נוכחים״ שאינם זכאים לחזור
לכפרם, רק משום שלא נכחו בו ב־15
במאי . 1948

עם עוכדה חדשה ונוראה זו לא
הייתי מוכן להשלים. התפטרתי
מהבית ועכרתי לגור כיפו.
השאלה הראשונה ששאלתי את מר דן
ברלי, מנהל חברת פיתוח יפו העתיקה,

,צריר לשכוח את צדקו המידבר

של עין תחת עין׳
(ורמאלית לא הייתי בעליו. לא רק שלא
1דתי ליוזמתה של אשתי — עודדתי או־
^ללא שום נקיפות־מצפון לרכוש את השעל
שיפוצו עבדתי חודשים רבים.

איד זה מתיישב עם תכיעתי
^הציבורית לפתרון צודק לבעיית
׳,פליטים?
׳הכפר הערבי עין־הוד, שנידון בתום מל־ן
מת העצמאות להריסה, כמו הרבה כפיים
! ושים אחרים׳ ניצל מבולדוזרים וחומר־נפץ
1ק הודות לעקשנותו המטורפת של הצייר
1אר 0ל יאנקו, אשר דפק על שולחנות ו־
1קים שערוריות, עד שנכנעו לו והרשו לו
|־,פוך את החורבות לכפר־אמנים.
]עקרונית לא התנגדתי מעולם לשימוש בנים
נטושים, כפי שמעולם לא התנגדתי
] נא, מסור זאת למר נחמיאם) לעיבוד פרים
נטושים ולהנאה מפירותיהם.

[כמקום שבתים ייהרסו על־ידי
וולדוזרים או יתמוטטו מאליהם
1חוסד שימוש, מוטב לשפצם ול־
1/ל בהם ילדים. לא רק שזו היתה

היתה :״של מי הבית?״ ורק כאשר הובטח
לי שהבית שלך־כביכול היה מאז ומתמיד
רכושה של הכנסייה הארמנית — חתמתי
על חוזה החכירה.

ך* בעייה, כפי שאתה רואה, מר זאקוט,
( ן היא סבוכה מאד.

מצד אחד אינני מתנגד עקרד

מכונית מצויינת זו.

נפשי

מוכן לרכוש
חצוייה, איפוא.
שלא כמר נחמיאס, אני אינני שלם עם
עצמי. הוא, ואנשים כמוהו, מאמינים בלהט
היסטרי שאתה יושב במחנה נוסרט אך ורק
באשמתך, ושחובת פיתרון הבעייה שלך אינה
חלה עליהם.
הם מתנגדים להחזרת שטחים אפילו תמורת
שלום.

הם מוכנים לשפוד את דמם
ואת דמי כהגנה על ״אכנים־עם-
לב־אדם״ ,ובטענה שאין כדירה.
הם מתעקשים לספח כל קילומטר בו
עבר ג׳יפ עברי ביוני 67׳.
הם חוזרים אל שארם־אל־שייך, אל קבר
רחל (ראי רחל, ראי, הס שבו אל גבולם —
של אחרים) ,אל רפידים והר סיני.

בעיניהם, המינוס היחידי של
סיפוח רצועת עזה הוא עצם
קיומך שם.
מר נחמיאם, אני משער, היה מוכן להקריב
הרבה מאד, כדי להעביר את פרדסי
הרצועה לסטאטוס של רכוש נטוש. אתה
אינך מטריד את מצפונו, משום שהוא אינו
מוכן כנראה להכיר בך כאדם, ובאחיו הערביים
כעם הזכאי להגדרה עצמית. הוא
היה שמח מאד אילו הסכמת לפנות את ה־

??אנחנו צריכים להילחם יחד
נגד הנחמיאסים שלכם ושלנו !״
נית שאנשים יגורו בבתים נטושים,
ומצד שני לא הייתי יכול
אני עצמי לגור בכית כזה.
בדיוק כפי שאין לי דבר נגד אנשים שנוסעים
בפולקסחאגן, אף כי אני עצמי אינני

רצועה מנוכחותך המציקה, ולעבור לעיראק
או לדרום־אמריקה. הוא היד. עושה נשף,
אני מניח, לו היית מצליח לקחת איתך גם
אותי.

אל תטעה כו, כפרדסן הזה!

הוא משלח אחתך נגדי, כדי לסתום
לי את הפה, וכדי שאפסיק
להילחם ולהסית אחרים למלחמה
על זכויותיך. הוא לא יסכים כשום
פנים ואופן שאתה תחזור
אל ביתך. הוא רק רוצה לסתום
את הפה לכל מי שאינו יושב כלב
שלם, ומצפון נקי, בכיתך.
אך נחזור רגע לענייננו הקונקרטי. נניח
שהממשלה הסכימה להחזיר אותך לביתך
ואישית, כפי שאתה רואה, אין לי שום
התנגדות לכך. אך מה יהיה עם שאר הפליטים?
(ואני רוצה להאמין שהבעייה שלהם
מטרידה גם אותך!).
אנו לא נוכל בשום פנים ואופן להחזיר
את כולם לבתיהם׳ משום שלנו אין לאן
ללכת. האנשים שהגיעו הנה מאז קום המדינה
נטשו מאחוריהם בתים ורכוש באירופה
ובארצות־ערב, כדי למצוא כאן בית ו־מיקלט
שממנו לא יסלקו אותם יותר.

אני לא מוכן לתקן עוול אחד
על-ידי יצירת עוול שני!

ץהלא יפתור דבר, ורק יגביר את ה!
סיכסוך הקיים שנים רבות כל־כך בינינו.
נניח לרגע, לצורך הוויכוח בלבד, שממשלת
ישראל מסכימה להחזיר את כל הפליטים
לגבולות המדינה. האם הייתם מוכנים אז
לקבל על עצמכם אזרחות ישראלית, על כל
הזכויות והחובות הנובעות מכך, ולוותר על
קיומכם הלאומי?

הדי מכאן התחילו כל הבעיות!
מר זאקוט, בוא ונציץ יחד בהיסטוריה
שלנו. נעזוב את אברהם אבינו ואביכם׳ אח
דויד המלך, סלאח־אל־דין ומי ישב קודם
ואיפה.
נתחיל מתנועת שיבת ציון, שהיתר, תהליך
בלתי־נמנע בהיסטוריה העגומה של העם היהודי•
אילו יקבל אותנו העולם הגדול כאורחים
שווי־זכויות לכל דבר, יתכן שהיינו
(המשך בעמוד ) 18

מכתב גלוי
(המשך נוענזוד ) 17
ממשיכים לחזור עוד אלפיים שנה על המשפט
״לשנה הבאה בירושלים״ וייתכן שהחלום
המיסטי הזה היה נשכח מליבנו, כפי
ששכחנו את חלום מלכות בית־דויד.
קיומו המפוזר של עם ישראל בעולם יכול
היה לשמש לאנושות כולה דוגמה מאלפת
לקיום עם קוסמופוליטי, שהאחווה המקשרת
בינו היא מעבר ומעל לגבולות ודגלים. אך
העולם הפרימיטיבי הזה אילץ אותנו, בעזרת
פוגרומים וכיבשנים, לחזור אל המישח־קים
הלאומיים המגוחכים של דגלים, הימני־נים,
גבולות ונקודות־מכם — מישחקים שחדלנו
לשחק בהם לפני אלפיים שנה.
המישחקים האלה, מר זאקוט, אינם מוצאים
חן בעיני. לפעמים, כשאני רואה את
דגלי האומה מתנופפים בפתיחת תחנת־בנזין
חדשה, כשאני שומע פאנפארות ממלכתיות
בטקס הנחת צינור־ביוב, כשאני רואה. את
שרי הממשלה המעומלנים יוצאים מבניין
מיקדש הכנסת הניאו־קלאסי, ונכנסים למכוניות
השרד שמזנקות לדרך בניפנוף דגלונים
ובליווי אופנועים מייללים — אני נתקף
בחילה.

אלוהים אדירים, אני אומר לעצמי,
תראה מה שהעולם האידיוטי
הזה עשה מאיתנו! הוא פסל
את תעודת הבגרות שלנו והחזיר
אותנו לכיתה אל״ף, כדי שנהיה
עם כפל העמים וניראה מגוחכים
כמוהם !
זה מאד לא מוצא חן בעיני. אך, לצערי,
אין אפשרות אחרת, מר זאקוט• העולם הנאור
הזה מנהל את מישחק היום בצ׳יפים
ששמם עצמאות לאומית, ריבונות וממלכתיות,
ומי שאין לו צ׳יפים — יוצא מה־מישחק.
מוטב, איפוא, לשחק מישחקים מטופשים
בעזרת צ׳יפים ומטבעות מזוייפות,
מאשר להידרס על־ידי היושבים סביב שולחן
הרוליטה.

הבדל אמיתי
בין משחת גלות
810£

של ^ 1111* ^ 5
לבין כ ל משחה אחרת
משחתגלוח 106 8106
יו תר ע שי רהבלנולין
ונותנת כמות גדולה של
קצף רך ועשיר. ה מר כ ך
את סי בי הז קן ו מ עני ק
גילוח קל ונעים.
לבחירתך משחת גילוח
מ ק צי פ ה. קרם () 0111161
ללא מבר שת וקצף ב מיכל
אילוסול () 1 131(16 חג1וה)1

אני מככר להיות אזרח קוסמופוליטי
של העולם, ללא דרכון וללא
דת, אך עוד יותר מזה אני־מככר
להישאר בחיים כין ידידי
הספורים, גם אם לשם השגת מטרה
אלמנטארית זו עלי לשחק כחיילים
ודגלים.

^ /ז 1 8יז!

1ז 111!31 או
מיוצר בי שראלע

ב ל מו! ב ע־ ם. המפיצים: חב׳ נורית ב ע־ ם

ב 4 0 0 -ל״

ובטז נזזזצוע
וברנסה

פתיחת הקורס
17.5.70
ריינס ו, ת׳׳א (ננר דיתנוף) טל 226066 .
׳׳הוותק, הנסיון, והמוניטין שלנו טחנת להצלחתו!

ם כן, היתה קיימת פעם אפשרות
\ £שאתם תבינו את הכורח ההיסטורי ש בתנועת
שיבת־ציון, ותסכימו לחיות איתנו
בשלום בארץ הזו, שהובטחה לשנינו.
האפשרות הזאת לא נוצלה, ושתי תנועות
לאומיות, שמטרותיהן הצודקות מתנגשות,
קמו זו נגד זו. בגלל קוצר־הראות של
מנהיגי שתי התנועות, אשר לא השכילו לעצור
בעוד מועד את הדהירה לקראת העימות,
הלכה והעמיקה בינינו תהום הזרות,
החשד והשינאה.

״עלינו לעצור את
התהליד השטני״
כששתי תנועות לאומיות אינן
מובנות לחיות יחד במקום אחד,
אין ברירה אלא לקבל את עקרון
החלוקה.
חלוקה כזאת הוצעה ב־47׳ ,נתקבלה על־ידי
ההנהגה שלנו, אך לא נתקבלה על־ידי
ההנהגה שלכם׳ וכתוצאה מכך אתה יושב
במחנה פליטים ואני מבכה תחת תאנתך את
רעי שנפלו בוויכוח הרעיוני שנערך בינינו.
נוצרה עובדה, אך את העובדה הזו אני
אינני מוכן לקבל כשיטה מדינית, לפיה
ניתן לחסל סיכסוך אך ורק על־ידי קביעת
עובדות היוצרות סיכם וך חדש, שאותו יש
ליישב שוב על־ידי יצירת עובדות חדשות,
וכך הלאה עד אין קץ.

אני חושב שעלינו לעצור את
התהליך השטני הזה, כאיזה
שהוא מקום, לפני שגשם רדיו־אקטיכי
ישטוף את שנינו מעל
פני הארץ היפה, המובטחת וה
מקוללת הזו. ומשהו עדיין ניתן

הכית שלך, אלא מה יהיה עם
הכית הלאומי שלך.
הרי אנחנו כבר מכירים קצת אחד את
השני, ואני מניח שאתה לא תסכים לחיות
במדינת ישראל ללא זכויות לאומיות מלאות,
גם אם נבטיח לך במקומן חשמל, טלפון ו־מיזוג־אוויר,
בדיוק כפי שאני לא אסכים לחיות
במדינה פלסטינית, ללא זכויות לאומיות
מלאות, גם אם תרשה לי להניח תפילין ליד
הכותל ולהשתטח על קברי האבות במערת
המכפלה.

אין ברירה אלא לשכוח את
צדק המידבר של עין־תחת-עין,
ולחזור לעקרון הצודק והנאור של
חלוקה.

״בית לאומי משותר
לשני העמים״
אין פיתרון אחר, חביבי, משום שאני ל עולם
לא אקבל את הפיתרון של אל־פוזח,
כפי שאתה ודאי לא תקבל (ובזה אני איתך)
את הפיתרון של ארץ־ישראל השלמה.

אני מאמין באמונה שלמה שבגבולות
ארץ־ישראל ההיסטורית
יש מקום לשני בתים לאומיים,
עם דשא ומיגרש מישחקים משותף
לשניהם.
ומה יהיה עם הפליטים?

במיסגרת הסדר השלום שיושג
כין דיירי שני הבתים הלאומיים,
יש לאפשר לפליטים במוך, מר
זאקוט, לבחור כין אזרחות ישראלית
ואזרחות פלסטינית.
אם תבחר לחיות בין אחיך במדינה פלסטינית
שתקום, תקבל את מלוא הפיצויים
עבור הרכוש שהשארת בידינו׳ ואם תבחר
לחיות במדינת ישראל כאזרח שווה־זכויות־וחובות,
נבנה לך שיכון מכוער כמו כל השיכונים
שבהם גדל מיטב הנוער שלנו, ו־נשכח
אחת ולתמיד את העבר המחורבן.

אגב, אם המדינה הפלסטינית
הריבונית תסכים להקים חברון
עילית עבור אותם יהודים המתעקשים
לגור בקירכת מערת-המב-
פלה, לא מן הנמנע שממשלת-
ישראל הריבונית תסכים להקים
יפו-עילית עכור ערכים המתעקשים
לגור ליד הים.
** כשיו לא נותר לי אלא לסיים את
ז ג מיכתבי הפומבי בתקווה קטנה אחת.
כמו שאני נלחם למען הכוה בזכות קיומך
הפיזי והלאומי, כך הגיע אולי הזמן שאתה
תתחיל להילחם למען זכות קיומי הפיזי
והלאומי•
אני יודע שזה לא כל כך קל, ואני מודה
שלמנהיגים שלך אין מונופול בלעדי על
טפשות, קוצר־ראות, עקשנות וקנאות חשוכה.
אבל, מר זאקוט׳ הגיע הזמן שתשמיע
את קולך.

ובינתיים בוא ונסתער על הנח־מיאסים
שלי ושלך המנסים להשתיק
את שנינו. תמיד חיפשתי
אוייב משותף שילכד את שד
התנועות הלאומיות שלנו. נד
לי שהנחמיאסים הם התחלה
רעה.
הייה בריא, מוחמד עבד*
זאקוט. אם אתה מגיע ליפו,
לביקור קצר. אני גר בגוש ,7019 חלק
( 139 נתיב המזלות ,)24 ואם לא איכפת
לך לשתות קפד. אשכנזי — אהלן ו־סהלן.
הייתי
רוצה להראות לך את התוכני
שלי לשלום עם מצרים. לא רק העולם
אפילו אתה תופתע לשמועו על הוויתו
רים הטריטוריאליים שלהם אני מוב
להסכים תמורת הבטחה של הן צדק
שלום של אמת

באהבה ולא בש
אה, אלא סתם ברצ
טוב לחיות איתך בלום,

תחיל כך. שמגיעים לך פיצויים מלאים
^ עבור רכוש שהשארת בידינו — על כך
אין כל ויכוח (בינינו לפחות).

אך השאלה איננה מה יהיה עם
ה עול ם הז ח 06

העירייה תבהיר, שתמיכתה הבספית כ־
״קאמרי״ מותנית בסילוקו של וינברג וב*
מינוייו של מנהל לתיאטרון שיהיה מקובל
על דעת העירייה.

ימנץ ־ ף משה דייו —
מועמד היונים?
בחוגי היונים כמפלגת־העבודה ובציבור
מתגבשת לאחרונה תקווה חדשה: שמשה
דיין יהפוך מנהיג המחנה המתון ויבוא
במקום גולדה.
חוגים אלה מייחסים חשיבות מרובה לכמה מעשים
ומחדלים של דיין בשבועות האחרונים, כגון (א) שיחתו
עם נחום גולדמן, בה הביע תמיכה זהירה ביוזמתו,
וביקור־הפרידה ההפגנתי אצל גולדמן בחדרו בבית־המלון,
ערב צאתו לחו״ל( ,ב) הימנעותו
מכל התבטאות נגד גולדמן, בניגוד
לגולדה, אבן ואלון( ,ג) ביקורו בהצגת
בלכת האמבטיה, בניגוד לשאר שרי הממשלה(
,ד) דבריו המפוכחים על סכנות
המעורבות הסובייטית במצרים, ועל
חוסר־התקווה לעזרה אמריקאית ממשית,
(ה) ההדלפות האומרות שדיין התנגד
מלכתחילה להפצצת מצרים לעומק0
שיחות פרטיות בהן השמיע דיין הער־כת־מצב
שונה מאוד מזו המשתקפת בתעמולה
הרשמית.
על רקע זה יש גם להבין את ההתק פות
הכימטע־גלויות של אנשי חרות על
דיין, וההיסטריה שאחזה בחלק מהם.

״אמנסטי״ ימשיר
לפעול בישראל
פעילותו של אירגון אמנסט־ למען האסירים המדיניים
בישראל — תתחדש.
בניגוד להודעת שר־המשטרה בכנסת, שממנה השתמע
כאילו ניתקה ממשלת־ישראל את קשריה עם
אמנסטי, לא נמסרה הודעת־ניתוק לאירגון עצמו. ה־אירגון
מצידו רואה חובה לעצמו להמשיך בפעולה.

בימים הקרובים יגיע לארץ שליח מיוחד
של ״אמנסטי״ ,עורך־דין שהוא חבר הפרלמנט
האירי, שזבה בתמיכת הבוחרים היהודיים

הצעת אמנסטי: שממשלת־ישראל עצמה תמנה ועדת־חקירה,
או חוקר יחיד, לבדיקת התלונות על עינויים
בשעת חקירת עצירים.
בממשלת־ישראל חלוקות הדיעות לגבי הצעה זו, והרוב
פסל אותה. תחת זאת הוצע לאירגון שכל תלונה
תיבדק תיבדק לגופה, במיסגרתה המיוחדת — למשל
על־ידי משפט חוזר לנאשם הטוען כי הורשע על־סמך
הודאה שנסחטה ממנו על־ ידי עינויים.
גיוס בחורי הישיבות
צפוי גיוס חלקי של כחורי הישיבות. בל
בחורי הישיבות שקיבלו עד עכשיו דחיות,
יחוייכו לצאת לאימונים מקוצרים של חודשיים
כמחנות מיוחדים שיעמדו תחת פיקוח
דתי של ראשי הישיבות. לאחר-מכן
ישובצו ביחידות מילואים.

עיריית תל־אביב
נגד ישעיהו ויגברג
עיריית תל־אביב תעשה צעדים שקטים להדחתו של
ישעיהו וינברג מהנהלת הקאמרי.

אנשי התנועה למען ארץ־ישראל השלמה שרשימתם
בבחירות לכנסת השביעית נחלה כישלון מוחץ, מקווים
לנצל את הפירסומים האחרונים על דן בן־אמוץ.

אנשי ״בן״ מתכננים הצבת מישמרות ליד
ביתו של בן־אמוץ ביפו ומקווים לנגח בכד
את מחנה השלום הישראלי.

ירידה בהכנסות
המגבית בארצות-הברית
צפוייה ירידה ניכרת בהכנסות המגבית היהודית המאוחדת
באמריקה.

המשכר בבורסה האמריקאית יפגע במישרין
בהכנסות המגבית.
בין הנפגעים בנפילת ערך המניות בוול־סטריט —
יהודים רבים שהיו תורמים חלק מחד־חיהם
במניות למגבית היהודית המאו־חדת
ונפטרו על־ידי כך מתשלום חלקי
של מס־ההכנסה.

ועדת חקירה בראשותו של מנהל יכין,
בני קפלן, שנתמנתה כדי לחקור כיצד
קרה שנשלחו לחו״ל תפוזים רקובים
במאות אלפי לירות, גנזה את הדו״ח
שלה.

הדבר עורר תגובות חריפות
כקרב הפרדסנים, הטוענים כי
תיכנון לקוי, הקשור כמנכ״ל
המועצה לשיווק פרי הדר, רב־אלוף
(מיל ).מרדכי מקלף, גרם
לעיכוב במישלוח הפרי.

ידוע, כי הד״ר נחום גולדמן תומך ברעיון
זה, מתוך הנחה כי דיין הוא
האדם היחידי בצמרת שהוא די מפוכח
כדי להבין את מצבה האמיתי של ישראל,
וכי הוא גם האדם היחידי היכול
לתת את פקודת הנסיגה בבוא העת, מבלי
שהדבר יגרום לזעזועים עמוקים.

המיכשול העיקרי לרעיון זה: ההערכה
הכללית שדיין הוא אדם שאי־אפשר לדעת מראש
מה יעשה בכל מצב שהוא, והחשש להפקיד את גורל
המדינה בידיו.

ארץ ישראל השלמה
נגד מחנה השלום

תפוזים רקוובים
נשלחו לחו״ל

אם יתחברו משה דיין ופי נחס
ספיר, אין בל ספק שיהיה
בידיהם הרוב כמפלגה, וכמיק*
רה זה תקום ממשלה מתונה,
בראשות דיין, ללא חרות.

הוא מסתמך על הדוגמה ההיסטורית
של שארל דה־גול,
שהגיע לשלטון בתמיכת החוגים
הלאומניים וברת את הם־
בם־השלום עם אלג׳יריה העצמאית.

החדש
לגייס את בל ציבור הסנזודנטים
נגד ישראל.

על רקע זה החריף גם הסיכסוך בין
רשות הנמלים והמועצה לשיווק פרי
הדר, הטוענת כי בגלל השביתות בננד
לים מתעכבות האוניות והפרי המיועד
למשלוח נרקב.

א ת גזי וובוזיו ה חז רי ר?
כין נציגי ישראל כחו״ל רווחת הריעה,
בי הממשלה טיפלה כפרשת ״אמנסטי״
ברשלנות וכחום ר־בישרון, ויש נטייה להגיע
לידי פשרה.

בו־נתו לפאריס —
הכרזת מלחמה על
השמאל החדש
הכוונה למנות את אשר בן-נתן לשגריר
ישראל בפאריס, כמקומו של ולטר איתן,
מעוררת דאגה חמורה כיותר כין ידידי
ישראל בצרפת.
בן־נתן הזדהה בגרמניה עם הימין הקיצוני, והכריז
מלחמה על השמאל החדש כשקרא לאנשיו. ניאו־נאצים״
ו״פאשיסטים אדומים״.

אם יועבר לצרפת, בטוח שתקופת כהונתו
שם תהיה מלווה במהומות כלתי-פום-
קות של חוגי השמאל החדש נגדו. הדבר
יעזור לתומכי הפידאיון שבקרב השמאל
שערורייה באגודת-ישראל
עומדת לפרוץ שערורייה בקרב אנשי אגודת־ישראל.

מתברר, כי מאחורי מיפעל מיסחרי ש־פירסם
מודעות מלוות בצילומי־עירום, עומדים
גורמים מאגודת־ישראל.
אחדים מראשי המפלגה ינצלו זאת כדי לנגח את
יריביהם במפלגה.

מיליונר יהודי
גגד הרוסים
המיליונר היהודי האמריקאי ברנרד דויטש, שעמד
מאחורי הצום של יאשר, קאזאקוב, ימצא לו עיסוק
חדש.

דויטש יארגן פטיציה המונית אל האפיפיור
לצאת במערבה נגד הסכנה של
השתלטות סובייטית על ארץ הקודש.
אזרחים בעולם כולו יתבקשו לחתום על עצומה
המופנית אל היושב על הכס הקדוש ברומא, להת ייצב
מול מזימה סובייטית זו.

השניות הראשונות. עופרת בת ה־ 8מחבקת בבכי את אמת יי וקוראת ״אמא׳לה אמא׳לה!״ .חנה, שעדיין לא הספיקה

לצאת מהמכונית מחבקת אותה בפנים קורנות. לאחר־מכן עברו הילדים לזרועות בעלה.

,אמה נאה!

ישר מן המטוס נכנסה דנה למכונית, בה המתינו לה אמה ובני־
*1 ^ 11 *1 ״11 * 11
ייי * 1משפחתה, ונסעה הביתה לילדים. הקהל שהמתין לה באולם הי

המתנה לא ידע שחנה׳לה נסעה והמשיך להמתין לה שעה ארוכה — עד שהתייאש.

ךןןךןןןןךן שלושת הילדים חיכו לחנה בבית,

11 11 אך ברגע בו נשמע רעש המכונית

המגיעה פרצו החוצה והתנפלו על אימס בחיבוקים ונשיקות. דפנה בת
הארבע, שלא תפסה עדיין מה קרה, מתעניינת בדובון שאמא הביאה לה.
במשך החודשים שחלפו נהגו הילדים להציף את אימם בדואר יומיומי.

טוו ח!31111

חניתה

יד עתב דיו קלמה לצפות.
יד עתב דיו ק איך זהי הי ה.
ובכל זאת —
ברגע שנפ ת חה דלתמ טו ס ״ א ל־ ע ל״ ,בלוד, ב מו צ אי־ שבתהאח רונה,
ו ר אי תאת חנ ה׳ להמ רון על מקל — חשתד קי ר ה בלב.
ח שת, ב או תו רגע, כ אי לו גם אתה אי בדתמש הו לנצח.
כ מו שיכולת ל ר או תאתה סי מ ליו ת ב כן ש חנ ה׳ ל ה חז רהה בי ת ה
בערב יו ם־ הזיכ רון.
אבל אז הרמתמבטןמהמקללמעלה, א ל פניה.
ו אז יד עתשהמקל הו א ש טו ת. ה עי ק ר הן ה עיניי םהא לו, ה ח יוך
הז ה —
ו ש חנ ה׳להזכתהל חזו ר ה בי ת ה.

! 1 ״111111 אחרי שנרגעה עופי
| | רה — מחתה דמעה
ועזרה לאביה להכניס את המיטען.

1 1 *1 1 1נושא הביתה את
1המיטען העצוב —
כשעל פניו ניכר היטב הצער.

סוף סוו!

אמנון בן היוו עוזר לאמו להיכנס לבית, שקושט כולו לכבוד הבאים.
בין זרי הפרחים מתנוססים ציורים, מכתבים ו״הפתעות״ שהילדים
הכינו לכבוד שובה של אמם. על הדלת תלוי שלט גדול ומקושט :״ברוכים הבאים״.

עודד סירב להודות בכר שאביו נהרג. כל בול!(־,
כשהיה מתעורר, היה ניגש למיטת אביו הריקה
ואומר,בוקר טוב, אבא ,.עד שיום אחד
הפסיק, :אני אומר לו כל יום בוקר טוב
והוא לא עונה לי ,.אמר בעצב.

״העולם הזה״
מארח את
עודד טובי בו החמש
ביום־העצמאות

* 1 1 *1 ^ 11 1111 במיסגרת קבלת־הפ־י
י \ י | 1 /נים ליום העצמאות,

נפגש עודד עם אלוף (מיל ).שייקח גביש.

לנסיך

לפני כחודשיים צילצל הטלפון במערכת ״העולם הזה״ .היתה זו שיחה מבאר•
שבע. האשה מעבר לקו ביקשה לרשום את בנה לתחרות ״הנסיד והנסיכה״.
הוסבר לה שמועד ההרשמה נסתיים .״אנא ״,ביקשה האשה .״אולי תוכלו בכל
זאת. בעלי נפל כמלחמת ששת־הימים, וזה נורא ישמח את הילד להשתתף כתחרות.״
הילד הוכנס לתחרות. עלה על הכמה לצד שאר המועמדים הסופיים. חכר־השופטים
לא ידע דבר על כך (מלכד שרה פלד, אשת ראש עיריית רמת־גן) .משום רף היתה
בכך שימחה כפולה, באשר זבה הילד כתואר ״נסיר ישראל 1970״.
בעיקבות סיפור זה, יצאה כבוקר יום־הזיכרון כתבת ״העולם הזה״ ציפורה כסלו
לבאר־שבע, לביתם של עודד טובי ואמו רחל.
היו לה שתי משימות: האחת -לאדה את הנסיך ביום העצמאות -ככל אשר
יחפוץ ליבו. דיווח על אירוח זה תוכל לקרוא במיסגרת משמאל.
משימתה השנייה היתד, פחות שמחה; לשמוע את סיפורה של אלמנת המלחמה
אמו של הנסיך.
הצעירה,
זהו סיפורה של רחל טובי. אך הוא אינו סיפורה בלבד. הוא גם סיפורן של צעירות
רבות כמותה ברחבי הארץ.
כיום העצמאות תש״ל, האפיל סיפורן על שימחת החג.
^ לוד, כעלי, היה בג׳יפ הראשון שהב־
| /קיע את שערי עזה כשפרצה מלחמת
ששת הימים.
ברגע שהם התקרבו לעיר, התחילו להפגיז
אותם. הג׳יפ של קלוד נפגע בפגיעה
ישירה. הוא היה מלא בזוקות, ועלה מיד
באש. שני הקצינים שהיו עם קלוד בג׳יפ
ניצלו מהלהבות. אחד ניכווה קשה בכל
גופו, ולשני נקטעה הרגל. אבל הם נשארו
בחיים.
אצל קלוד לא מצאו אפילו את הדיסק־יות.
רק מאוחר יותר, אחרי שפינו את
השטח והזיזו את הג׳ים שנפגע עם דחפור,
מצאו מתחתיו חלקי גופה שרופים
— כל אבר במקום אחר. ידעו שזה צריך
להיות קלוד, אבל בגלל שלא יכלו לזהות׳
את הגופה, קברו אותו בקבר אלמוני מספר
5בבארי.
כשהודיעו למשהייתי
בבית־חולים הבן פחה שלי. זה עתה ילדתי את

השני שלנו. המשפחה פחדה להודיע לי.
כשנגמרה המלחמה, שוחחנו בינינו, היולדות,
בבית־החולים. שאלתי כמה נהרגו.
״368״ אמרו לי. אלוהים עזר, אמרתי.
חשבו הרי על אלפים שייהרגו. ככה אמרתי,
ולא ידעתי שבין המעטים שנהרגו היה
גם קלוד.
כשחזרתי מבית־חולים ראיתי שהבית מלא
אנשים. לא הבנתי מה קורה. נכנסתי לחדר
והינקתי את התינוק. כשיצאתי, שאלתי:
״מה קורה פה?״ פתאום אני רואה שאחותי
מתעלפת והאח שלי בוכה .״מה קרה?
קלוד נפצע?״ צעקתי. ואז ניגש אלי אחי
ואמר לי :״לא, קלוד נהרג.״

זוג בוגה את עתידו
כרתי את קלוד כשהייתי בת . 13
ן | הו א הגיע מטוניס בגיל ארבע והיה
כמו צבר. אני גם כן כבר 14 שנה בארץ,

אבל קלוד היה משהו מיוחד. מין צבר
עדין. כל־כך התאהבתי בו שלא רציתי
בכלל לשמוע מלימודים. בגיל 18 נישאנו.
התחלנו הכל מהתחלה.
בן .21 רק השתחרר מן
רצה להוכיח את עצמו.
בקרית־גת בבית־חרושת
בשנת . 1960 הוא הרויח
נחשב אז להרבה כסף.

מאפס. קלוד היה
הצבא. אבל הוא
הוא הלך לעבוד
לסוכר. זה היה
אז 500ל״י, וזה

אבל הוא לא הסתפק בזה. הוא עבר
לעבוד במשרד הביטחון בצנרת. עשיית צנו־רות״
הוא עבד הרבה שעות נוספות, וב־
1963 הוא כבר הרויח 900ל״י. למרות
שהייתי כבר אמא לילד, המשכתי לעבוד
כפקידה אצל עורך־דין. התקדמנו בחיים.
החלפנו דירה, ריהטנו אותה ורכשנו את
כל כלי־העזר למשק הבית, ממיקסר ועד
מכונת־כביסה. בשנים האחרונות בעלי הרוויח
(המש!־ בעמוד )26

הגון חוגג ״״י י:׳

יום העצמאות באמצעי הפופולארי הנפוץ
בין הילדים — פטישים מוסיקאליים.

הקברות, ושמעתי את סיפורה. עם עודד
יצאנו לרחובות השמחים בערב יום העצמאות.
הילד
התקשה להתגבר על המעבר המהיר
מאווירת האבל לשימחה .״למה כולם כלבך
שמחים?״ שאל לשמע המנגינות העליזות
שבקעו מהרמקולים .״היום יום עצוב.
יום הזיכרון״.
הסברנו לו שיום הזיכרון עבר חלף .״גם
יום העצמאות עצוב,״ הגיב עודה כשהוא
משפיל ראשו :״שניהם ימים עצובים. הרבה
חיילים יצאו למלחמה ולא חזרו. הרגו

קצת, אני, אמו ודודתו סימונה ממוססות.

עננת עצב
על פני האלוף
ך * ביקורנו כמלון נאות המדבר כבש
עודד את ליבו של אלן באידר, איש
יחסי־ד,ציבור של הסרט מאדרן המוסרט
בערד. באידר נטש את ציוותו, הצטרף
לחברתנו.

עם השייך

כוכב אחר שפגש עודד במיסגרת האירוח מטטם העולם הזה —
והפעם דווקא ישראלי — היה השייך הבידואי המפורסם סוליינון,
שהיה גס הוא בין המוזמנים לקבלת הפנים שנערכה בבאר־שבע לכבוד יום־העצמאות תש׳׳ל.

עודד טוב
ב עי קבו ת ב חי ר תו כנ סי ך י שר אל ,1970
זכה עודד טו בי בן החמשל חיו ת או רח
ה של מערכת ״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ביום-
העצמ או ת. מ דוו חתהמארחת, כתבת
״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ציפורה כ ש לו:

בולם אוהבים
לפנק אותי
לפי חוץ, לא ניכרים בעודד הצלקות
שנחרתו בו בעקבות נפילת אביו. הוא
בן חמש היום — ושלושה ימי עצמאות
כבר חגג ללא אביו. בחיי היום־יום, הוא

עודד נפגש
עם ראש עיריית באר־שבע אליהו נאת/
בקבלת־הפנים החגיגית לרגל יום העצמאות.

עם ואש העיר

אותם. גם את האבא שלי, ואת הדוד שלי
במלחמת סיני״.

אותו ילד נהדר שעלה על במת התחרות
וזכה במקום הראשון: עירני, חביב, מתח בב
בקלות על אחרים. תכונותיו האופייניות:
ביטחון עצמי נהדר ונימוס רב. לאחר
שנבחר, הוא מרשה לעצמו להתפנק קצת
יותר מכרגיל :״כולם מפנקים אותי• גם
אמא,״ הוא אומר .״אז מה אפשר לעשות?
אני מפונק קצת.״

למה כולם
כל-בך שמחים?

** ם אמו של עודד נפגשתי עוד בצהרי
׳ ג יום הזיכרון. נסענו יחד לטקס בבית

עם הכוכב והנוכבת

פטיש ודגל
ושאר דברים חשובים
לא שככל ילד בריא, מהירים גם
אצל עודד המעברים. ד,שימחה ברחובות
סחפה אותו — ומצוייר בפטיש ודגל הוא
השתלב בשמחה, סחף אותנו בעיקבותיו
בין מעגלי רוקדים, דוכני מאכל, גמלים
וחמורים לרכיבה, ושאר דברים חשובים המעסיקים
זאטוטים.
הסיור

נסתיים

במיסגרת האירוח מטעם העולם הזה היו גם שחקן הקולנוע האמריקאי
ריצ׳ארד בון והשחקנית־הכונבת הצרפתיה־אמריקנית לסלי

בחצות,

כשעודד

עייף

לאחר סיורים ופעילויות מגוונות במשך
כל שעות הבוקר והצהרים של יום־המתרת,
נחתנו בחמש אחר־הצהריים בקבלת־הפנים
הרשמית לרגל יום־העצמאות שערך ראש־עיריית
באר־שבע אליהו נאווי. ראש־העיר
הניף את הנסיך על זרועותיו, הציגו בפני
קהל הנכבדים.
כאשר הגיע תורו של עודד לפגוש את
אלוף (מיל ).שייקר, גביש, לחץ האלוף את
ידו, שאל פרטים על משפחתו, התעניין
היכן נפל האב.
כאשר סיפרה רחל כי בעלה היה בג׳ים
הראשון שנכנס בשערי עזה, חלפה עננת־עצב
על פניו של מפקד חזית הדרום. שניות
ארוכות, הוא ניצב דומם, ניבט באם
ובבנה ללא אומר.

קארון, השוהים בתקופת זו בארץ לצורך הסרמת הסרט החדש
מאדרון, המוסרט בימים אלה בדרום הארץ, בעיקר בסביבות ערד.
עודד הקטן התרוצץ בבאר־שבע והסביבה משך יום שלם, כשהוא
מגלה מרץ טיפוסי לנסיכים קטנים, השאיר את מלוויו חסרי־אונים.

23י

י־נשבץ

נחמיא

הוגולם הו ה

1706

(המשך מעמוד )15
ערבי מספר אחד בעזה עזר לי למצוא את
זאקוט.״
״האם ביקשת רשות מהמימשל הצבאי
להיכנס למחנה הפליטים? הרי זה מקום שאסור
לישראלים להיכנס בו.״
״לא, לא ביקשתי רשות. נכנסתי ללא
רשות. אני מדבר ערבית מעולה, וכפי שאמרתי,
יש לי שם חברים רבים.״

מבה מתחת לחגורה
^ מה אמרת שתגלה את שם האיש
שגילה לך את שמו של זאקוט רק
בבית־המשפט?״
״כי נפגשתי הבוקר במיקרה עם דן בן־
אמוץ ביפו, והוא אמר לי שהוא שוקל את
האפשרות להגיש נגדי תביעה משפטית, שיגיש.
אני אפוצץ אותו.״
״החלפתם ביניכם דברים חריפים?״
״לא. בן־אמוץ שאל אותי אם אני חושב
להרוס את הקריירה הפוליטית שלו, וביקש
לדעת מדוע אני מכנה אותו בשמו הישן
דווקא.״
״הסברת קודם מדוע עלית דווקא על בן־
אמוץ. אבל מדוע בכלל יצאת למלחמה
הזו?״
״שלחתי יותר מ־ 15 מכתבים למערכת
ידיעות אחרונות. ביקשתי למחות בהם על
האוריינטציה של זיוה יריב ועמוס קינן ודומיהם.
לא קיבלתי אפילו תשובה.״
״איך הגיב הקהל על התקפתו על בן־
אמוץ?״
״אני מקבל טלפונים ומכתבים מעודכנים
מכל חלקי הארץ. אחרים שולחים מכתבים
נגד — בלי חתימה, .נתת מכה מתחת לחגורה,׳
כתב אחד.״

פיתרון התשבץ יש לשלוח לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על המעטפה :״תשבץ 1706״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.
*וזן )1 :אדומות במקצת )7 .אתר ידוע
ימצה מימי מלחמת העצמאות )14 .עיר
מית לתל־אביב ) 16 .מסרטיו הראשונים
פלמי ,״לילות 17 .חומר־
!וי דמוי שעוונית ) 18 .מעגל )20 .מדי-
תורכי )21 .זריז )22 .על־אף )24
• — בספרדית )25 .שם סמלי לעם
ל שיקום באחרית הימים )27 .ברור,
זר )29 .הכניסום בברית אברהם אבינו.
כלי־טיס חסר־מנוע )33 .חושב, שוקל.
הבאי )36 .חבל ארץ בדרום )38 .יופי,
)40 צד דרום )41 .מחצית מישחק לים•
)42 מסולם התווים )43 .רב, כביר.
מוקף ימים )45 .משתה, כרה.

הורידו אותו מן המסילה.
י ביבשת אפריקה )50 .היה תיאטרון ב י׳
״לי 52 עיר נמל עתיקת
ץ )54 .ממשל משלים בתנ״ך )57 .חובב
ות )61 .הרפובליקה שקדמה לרייך ה־
!ני )64 .היד. סגנו של היטלר )65 .מהו•
)67 מתפשטת, משתרעת )69 .הנגינה
מקצועו )70 .טקסט מקורי )71 .חבר
!ים )73 .סוכנות של האו״ם )74 .בעל
יה למוסיקה )75 .מעיין ליד שדר,־בוקר.

ח שב?

מאונך ) 1 :ניחוח )2 .העתקת דבר מזמנו
)3 .שחקנית קולנוע איטלקיה ...
ויטי )4 .קודש הקודשים בבית־המקדש.
)5מנגד )6 .סיומת לרבות )8 .יכה, יהלום.
)9שיכבה ) 10 .ייעשה מר )11 .עיר בסרביה,
נקודת־המוצא למלחה״ע הראשונה.
)12 יפחד ) 13 .מין קוץ )15 .מראשוני התיאטרון
העברי ) 18 .כעסנית מוח.
) 19 סופר רוסי נודע (ש״מ) )22 .מידת־לח
קטנה )23 .אות, סימן )25 .מנצח בינלאומי
דגול (ש״מ) )26 .בדרן צעיר ומבטיח בישראל
)27 .מין אגוז קוקוס )28 .קיים.
)31 להבה )32 .אינו מעיד על עיסתו)33 .
סל )35 .מחבר ״המרד על הקיץ״ )37 .דומה
ל — )39 נעשה בקלות )45 .ממציא הטלפון
)46 .ירוק )47 .אופנבך חיבר עליו
״סיפורים״ .48 .קרס )51 .משורר יווני
קדום ).53 .גרשווין חיבר אופרטה עליו
ועל בם )55 .שם בכה הנביא יחזקאל.
)58 רגל מלאכותית )59 .מטבע יפנית.
)60 ממעוזיו של יוסיפום פלאוויוס)62 .
אשתו של יופיטר )63 .התעופפתי בקלילות,
)65 סטארטר )66 .פילבוקס )68 .מה שאין
לבגין )70 .הפנה, הטה למקום אחר)72 .
תבלין מזרחי לקפה )73 .מכינויי האלוהות.

1706

י חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
לות הכפל, החיסור והחיבור, עליך למצוא איזו ספרה מייצג כל סמל בריבוע.

״אגי בער חופש הבימוי״
תה הרי אינך פחדן. מדוע, אם

כן, אתה מסרב שאצלם אותך?״
״ט וב תצלם. אבל תבחרו את התמו־

ך־יאשחשפסעה בצעדים מהירים לאו־
* 1רך המסדרון בבנין הרבנות הראשית
בתל־אביב, בבוקר יום החמישי האחרון,
לבשה חצאית מיני ירוקה ופיאה בלונדינית
מתולתלת כצו האופנה האחרונה. לצידה
פסע גבר נשוא־פנים, ומאחוריה, במרחק
מה, גבר שני בעל הופעה מרשימה, שזוף־
פנים וגבה־קומה. העוברים ושבים שחלפו
על פני השלישייה לא הבחינו בהם בשום
דבר מיוחד.
ואכן, קשה היה להבחין בכך שהאשה
עומדת, תוך רגע, לאבד את השליטה על
עצמה. סצינת־הפתיחה של השערוריד. הסוערת
היתה שלווה ורוגעת — כאילו תוכננה
על־ידי במאי.
הסצינות הבאות היו פחות שלוות.

״ א ל שין

במס

ה כנ ס ה ״

ך־* אשההיתה זיוה רובינשטיין, מורה
} בת .35 הגבר שלידה היה עורך־דינה,
חיים בסוק, סגן ראש עיריית תל־אביב.
הגבר שמאחור היה מאחורי זיוה לא רק
במסדרון, אלא גם בחייה: היה זה בעלה
לשעבר, עקיבא רובינשטיין ( )37 טרקטוריסט,
קוסם ובדרן.

אשתו של גחמיאס
״לבעלי היתה התקפת־לב״
נר, הכי טובה. לא התכוננתי לדבר הזה.״
״מה לדעתך צריך להיות הפיתרון למצבנו
הפוליטי?״
״על הכורסה הזו שעליה אתה יושב כ־רגע,
ישבו ערבים רבים מהרצועה. דיברת,
איתם רבות וגלויות, על מלחמה ועל
שלום. הם רוצים רק דבר אחד: שנחזור
למצב מלפני . 1947 איך אפשרי דבר כזה?
אני מוכן להחזיר שטחים — אבל רק
עבור שלום מובטח. בכלל, אני בעד חופש
הביטוי. אני בעד מלכת האמבטיה, למשל.״
״לאיזו מפלגה אתה משתייר?״
״אינני חבר מפלגה. הייתי ברפ״י ועזבתי.
יש לי את חברי שלי. למשל, דוק מאירי
ביץ׳ .אתה מכיר אותו אולי? בחור עליז.
נפגשים אצלי בימי שישי, מדברים על המתרחש
במדינה.״

עוד שערוריות
**ה השלבים

התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי
ייה: חשבץ .1706 הפתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון
<1לוח הפיתרון — .20.5.70
ין ה פו ת רי ם צפונה יוגרל פרס פ ס פי של 20ל ״י ועוד 3פרסי ספ רי ם.

האשה: זיוה רובינשטיין

הבאים שלך במיתקפה

נגד בן־אמוץ?״

״אני יוצא בכרוז חדש נגדו. אחרי זה אני
פותח בחקירה חדשה לגלות את עיקבותיי
של הערבי אשר התגורר קודם בביתו של
דן בעין־הוד. מלבד זה יש לי לספר על
שערורייה אחרת. ב־56׳—57׳ רכש בן־אמוץ
אדמה ערבית בירושלים, במושבה הגרמנית,
ובנה שם צריף. אחר־כך הוא מכר את זה,
והרתיח יפה.״
״האם האדמה עליה עומד ביתך, אמנון
נחמיאס, איננה שייכת לפליט ערבי?״
״כן, זה נכון. המגרש היה שייך לערבי.
אבל אני לא מבקש החזרת שטחים סתם,
כמו בן־אמוץ.״

ההתפוצצות אירעה ללא כל התראה
מוקדמת: לפתע, במהירות הבזק, הסתובבה
זיוה לאחור, ניצבה נוכח בעלה לשעבר,
ופרצה בצעקה היסטרית.
״אני אהיה מחר במס־הכנסה ואגלה להם
בדיוק כמה אתה מרוויח. אני אוכיח להם
שאתה מרוויח 4,000ל״י לחודש.״
ההתקפה הפתאומית הפתיעה את הגבר,
אולם הוא לא נשאר חייב :״ואני אהיה
מחר בבית־הספר שלך, ואספר איזה עניינים
את מנהלת עם המנהל שם, שכל המורים
יודעים על זה,״ שאג בחזרה.
״תעשה כבר משהו,״ צרחה זיוה —
וללא כל קשר לטקסט העיפה, שוב בפתאומיות
מפתיעה, סטירה מצלצלת בדיוקנו
של אהוב־נעוריה.

״ --שכמותך ״
ו ב, כמוקודם /הופתע עקיבא, אך
167 הוא התאושש במהירות. התאוששותו
באה לידי ביטוי בסטירה נגדית על לחי
אשתו, שצילצלה גם היא לא רע .״15
שנה לא הרמתי עלייך יד,״ צעק הגבר
בזעם ,״למרות כל מה שעשית לי — ועכשיו
את מעיזה להרים עלי יד שכמותך.״
לשמע השם המפורש, הקשור לסיווג מיק-
צועי מסויים מאוד ועתיק, איבדה זיוה את
עשתונותיה כליל. בתנועה אלגאנטית ומלו־טשת
— אך שוב, מהירה כבזק — הורידה
את נעלה, הושיטה ידה לאחור — והנעל
התעופפה באוויר, כטיל גבריאל בזעיר־אנפץ,
לעבר ראשו של עקיבא.
הפעם היה הגבר כבר מוכן להפתעות.
הוא הספיק להתכופף בשנייה האחרונה.
הנעל המשיכה במעופה — ונחתה בקול
פיצוץ עמום בראשו של רב הדור־פנים;
שעמד וצפה בעניין רב בויכוח המשפחתי.
זה כבר היה יותר מדי. הרב הפגוע
הזעיק את אחד משוטרי בית־הדין הרבני,
וזה הפריד בין עקיבא וזיוה, לאכזבתם
העמוקה של הצופים.
סצינת הסיום התקיימה באחת בצהריים

הבעל והאשה הלכו
מכות לעיני הציבור

נעל האשה נחתה
על ראש הרב

הקוסם הפופולרי לא __
הצליח לקסום את אשתו המורה

71111| £0
במשטרת צפון תל־אביב, שם הגיש עקיבא
תלונה על תקיפה נגד אשתו.

יהלומים וקלפים
ך* דרמה המשפחתית של בני הזוג
| 1רובינשטיין היתה במידה רבה עניינם
הפרטי, על־אף שהם בחרו להציגה בפני
קהל. אולם הסיפור שמאחורי דרמה זו
הוא בעל משמעות ציבורית נרחבת. סיפור
גירושיהם של זיוה ועקיבא הינו דוגמה
קלאסית כיצד — עקב חוקי הרבנות הנו־טים
כולם לצד האשה — יכולה גרושה
להפוך את חייו של האקס שלה לגיהינום,
למרר את חייו ולהציק לו לא הרף שנים
ארוכות לאחר הגירושים.
זיוה ועקיבא היו זוג מוכר בחוגי החוג
הנוצץ התל־אביבי. הם הירבו להופיע ולשחק
בקלפים עם אברהם וחיה קצורין (טח־גות־קמח)
,עם יוכבד ואורי לוין (טקס
מים.
נישואיו האחרונים — היו לרבקה,
בתו היחידה של בז׳ארנו. נישואים אלו
נמצאים כרגע בשלב מעניין: שטאובר עזב
את רבקה ואת בתם בת השנה, מוכן לתת
לה גט — תמורת מאה אלף ל״י.

ערכים, עיקולים, צווים
קיווה עקיבא שהגירושין יביאו לו
את המנוחה המיוחלת — גילה כי טעה.

זיוה הגישה תביעה נוספת לצו־עיכוב —
הפעם לרבנות. היא דרשה חמישה ערבים,
טענה ששלושה אינם מספיקים.
עקיבא סיפק חמישה ערבים. אז תבעה
זיוה מעקיבא ביטוח חיים על־סך 60
אלף ל״י, ואחרי זה צ׳ק בנקאי על אלף

גם את זאת סיפק עקיבא. אולם זיוה
עדיין לא נרגעה: היא תבעה לעקל את
מכוניותיהם הפרטיות של הערבים ואת
הטרקטורים של עקיבא, הוציאה אחרי זה

הבעל: עקיבא רוכינשטיין
לא היתד, זו הפעם היחידה שזיוד, שילחה
את שליחיה של משטרת ישראל בעקיבא :
לפני חמישה חודשים הודיע הבעל לגרושתו
שתשלום המזונות הבא יתעכב בשלושה
ימים, עקב קשיים כספיים. למחרת מועד
התשלום, בחמש בבוקר, הופיעה זיוה עם
שוטר בפתח־דירתו של עקיבא ברחוב

טיל) רותי ויוסף בוצנאצקי (יהלומים) ז׳אק
ושלי חביב (נעלי חביב) ,ושמות־חברה
ידועים אחרים. עקיבא התפרסם בחברה
כבדרן ולהטוטן, זיוה התפרסמה בפרוותה
ויהלומיה, ושניהם יחד התפרסמו בוילה
המפוארת שלהם ברחוב האשל ברמת־גן,
שעלתה למעלה ממאה אלף ל״י, ושהריהוט
עבורה הובא במיוחד מדרום אפריקה.

100 אלף תמורת גט
ך* שגייס הכירי לפני 17 שנה, כש־
( | זיוה היתד, אחת החתיכות הידועות
בגימנסיה גאולה. ב־ 15 שנותיהם יחדיו,
עלו נישואיהם על שרטון לא אחת. עקיבא

קצין בידור

מלבד היותו בעל טרקטורים, היה עקיבא
רובינשטיין גם קוסם ובדרן פופו
לארי.
כאן, עמל במלאכתו כקצין־בידור על אחת מאוניות צים,
מימין גרושתו זיוה.
כשהוא מלמד שתי נוסעות ריקוד חדש.

בשלב ראשון הוציאה נגדו אשתו לשעבר
צו־עיכוב־יציאה מהארץ, אותו דאגה לחדש
נת־סטופ. מאחר שעקיבא עובד מדי פעם
כקצין־בידור על אניות צים, היתה בכך

צוי־עיכוב־יציאה מן הארץ נגד חמשת הערבים.
הסיוט מורט העצבים נמשך שבוע
תמים, ורק ביום האחרון לפני נסיעתו
הצליח עקיבא להשתחרר.

פגיעה חמורה לגביו: כל אימת שרצה
לעלות על אניה, נאלץ לרוץ לרבנות.
בפסח למשל היה צריך לצאת ל־ 11 יום
באניה נילי. זיוה הגישה תביער, למס־הכנסה
עם בקשר, לצו־עיכוב. עקיבא הביא
שלושה ערבים — והצו בוטל בו ביום.

או שכך היה נדמה לו. לאחר שעלה על
האניה, התברר שזיוה בכל זאת ניצחה:
שוטרים עלו על האניה ועצרוהו. לפני
שבוע הוא נידון על נסיון ליציאה בלתי־חוקית
מהארץ, קיבל חודש מאסר־על־תנאי
למשך שנתיים.

כהנשטאם בתל־אביב, דאגה לכך שייעצר
עד שעה שמונה, עד שמשרד הדואר הסמוך
נפתח, וביכולתו היה להמציא כסף.

״אשתף יותר מוצלחת מאשתי״
ן ץ ביעתה האחרונה של זיוה: תוספת
^ 1של 1800ל״י לשנה, נוסף ל־ 6000 שהיא
כבר מקבלת. היה זה לאחר דיון בבקשתה
זו שאירעה באותה סצינה עגומה, בה חטף
כבוד הרב נעל בראש.

היד, עוזב את הבית, שב לאחר ההתפייסות.
לפני כשנתיים אירעה ההתנגשות אחרונה,
ואחריה הגירושים.
הקש ששבר את גב הגמל, מבחינתו של
עקיבא, היה אפריים שטאובר. שטאובר,
יהודי יוצא רומניה, היה נשוי שלוש פע־

השנאה בין בני הזוג הגיעה לממדים
אבסורדיים. עקיבא יצא תקופה מסויימת
עם רבקה, אשתו־בנפרד של אפריים שטאד
בר. ואילו אפריים יוצא עם זיוה. כאשר
נפגשו שני הגברים, הודיע עקיבא לאפריים:
״אתה יודע, בעצם אשתך הרבה יותר
מוצלחת מאשתי״.
והשאלה היא, אם היחסים בין בני הזוג
היו מדרדרים לשינאה כה לוהטת — גם י לולא צעדיה של זיוה.
צעדים שהתאפשרו אך ורק עקב חוקי

הרבנות.

־ביגווים

מחים־
(המשך מעמוד )23

כבר 1300— 1400ל״י לחודש.
קלוד היה בעל אוהב ומתחשב מאין
כמוהו. ביום ההולדת ה־ 22 שלי הוא שאל
אותי מה אני רוצה ליום הולדת. אמרתי
לו שאני רוצה ללמוד לנהוג. למחרת היום
התחלתי בשיעורים והוצאתי רשיון נהיגה.
אבל למרות שהיה לי רשיון, התנגדתי׳
לקנית רכב. החלום שלי היה בית לא
בשיכון, כי אם על קרקע פרסית. בית
משלי ולשם כך חסכתי. לא יצאנו הרבה.

עם הצבא לא עדשים חוכמות
ך • ג)נ ניכנסתי שוב להריון. עם הצי־פיה
לילד השני, התכוונו להגשים את
החלום לרכישת בית. התכוונו לקחת הלוואות,
וביחד עם החסכונות ומכירת הדירה
היה מתאפשר לנו.
עמדנו כבר במשא ומתן לקביעה סופית
של הקניה. קבענו פגישה ל־.20.5.1967
אבל הפגישה הזאת אף פעם לא התקיימה.
שלושה ימים לפני כן, ואני בחודש־התשיעי,
קראו לו למילואים.
זה היה בשתים לפנות בוקר. דפקו בדלת
דפיקות חזקות. אמרתי לקלוד שלא יפתח
את הדלת. שיגיד להם שאני בהריון ועומדת
ללדת כל רגע•
אבל קלוד לא שמע לי. הוא אמר שעם
הצבא לא עושים חוכמות. הוא פתח את
הדלת. שני אנשים במדים נתנו לו ליד
צו־קריאה. ניסיתי להתערב, אמרתי שאני
עוד מעט הולכת לבית החולים, אבל הם
ענו לי :״את יכולה ללדת בזה הרגע —
לנו זה לא משנה. בעלך בא איתנו*.

במלחמה אין הבד 7בין כ?ב וביגי
ך • שיצא, הצצתי דרך החלון וראיתי

^*או טובוס מלא אנשים. מלא אנשי מילו אים.
כל אנשי השכונה היו שם. הם כולם
שרו ומחאו כפיים.
כשראו את קלוד מתקרב התחילו בשריקות
וקריאות שימחה :״הנה עוד אחד בא.״
כשראיתי אותם כך זה עודד אותי. חשב תי
לי טוב שהלך. מה בעלי צריך להיות
שונה מאחרים.
מאותו יום לא ראיתי אותו עד ה־.3.6.1967
ביום שבת הוא פתאום הופיע. כזה יפה,
עם שיער ארוך כמו טרזן, שזוף ועם
מדים מנומרים. שמן בצורה לא נורמלית.
התישב. בדיוק כל המשפחה היתה, והיה
נורא שמח. פתאום הסבתא שלי שאלה
אותו :״יא בני, מה השרשרת הזאת על

י 1 1 1ה 1 1ך ך | 1רחל (מ מין) ואמת
באמצע) ליד קיברו
1 1 1 111
של קלוד, ביום הזיכרון שנת תש״ל.

מתבגרים

הצוואר, כאילו היית כלבי״ אז הוא אמר
לה :״השרשרת היא בשביל שאם אני
אמות, אז יידעו מי אני. במלחמה באמת
מתים כמו כלבים. אין הבדל במלחמה בין
כלב לביני״.
הוא ביקש דגל. הוא אמר :״אני יודע
שאנחנו נכבוש את רפיח. אני בג׳יפים
של הסיירת ואני יודע שאני אכנס ראשון,
אז אני רוצה להיות הראשון שמביא את
דגל־ישראל לרפיח.״
אבל קלוד לא הגיע לרפיח. הוא גמר
את הדרך שלו בשערי עזה.

המוות נודע במקרה
היא שעל מותו של קלוד

ן י * אמת
( ן לא הודיעו לי רשמית עד היום• זה
בכלל נודע למשפחה במיקרה. שבוע אחרי
המלחמה נפגש אחי בחבר שלו, זה שעובד
יחד איתו. החבר הזה ניגש אליו והביע
את השתתפותו בצערו של אחי. אחי צחק:
״איזה צער?״ ״על גיסו קלוד שנפל,״
אמר החבר.
אחי חשב אותו בהתחלה למשוגע. ואז
החבר סיפר שהוא היה עם קלוד באותה
יחידה, ועל הג׳יפ של קלוד שנשרף, והכל.
רק כך זה נודע למשפחה, התחילה חקירה,
והצבא הודיע לנו שקבר אלמוני מספר 5
בבארי זה הקבר של קלוד כנראה.
אבל על כל זה שמעתי רק הרבה יותר
מאוחר. באותו רגע שאחי אמר לי שקלוד
נהרג, לא ידעתי מה נעשה איתי. תפסתי
שגעון והתפשטתי. הורדתי את החלוק והתחלתי
לצעוק. האבא שלי נבהל. הייתי
כמו שד. רצתי וצעקתי והעיניים שלי כאילו
יצאו לי מן החורים. כך מספרים לי.
הברית היתד, שלושה ימים אחרי זה
רצו שאתן לתינוק את השם של אביו. אבל
אני ואמי לא רצינו• השם הזה יזכיר לנו
יותר מדי. נתנו לו את השם דויד.

ראו את פעלי חי
ך* די לקב /רשות לקבור את קלוד
תחת שמו ולא להשאיר אותו בקבר
אלמוני, התגייסו כל הגברים של המשפחה
לחפש אותו, אולי הוא חי, או לוזדא על
בטוח שהוא נפטר. הם קיבלו רשות מהצבא
לסייר בהליקופטרים ובג׳יפים לאורך הגבול.
בינתיים התחילו להגיע שמועות שקלוד
חי. חבר אחד שלו לעבודה סיפר שפגש
את קלוד שבוע אחרי המלחמה בקיוסק,
נתן לי מכה על הגב ואמר, :מה שלום
הבן שלך?׳ סיפר החבר, והסכים ללכת
לשלישות הצבאית לחתום שראה את קלוד
בחיים.
אחר כך בא מכר שני שסיפר שואה
את קלוד כמה ימים אחרי המלחמה בסיני
ואפילו סיפק דלק לג׳יפ שלו. גם הוא
חתם בשלישות.
היתר, חסרה רק חתימה אחת נוספת

שראו את קלוד חי — ואז היו מכריזים
בודאות על קבר מספר 5כאלמוני׳ ואני
הייתי מאבדת את כל זכויותי כאלמנה.
אבל יחד עם זה רציתי להאמין שהוא
חי. כל אחד שסיפר שראה אותו —
האמנתי לו. בסוף הגיע אדם שלישי, יצחק
וידוסקי. קלוד עבד אצלו במשך שמונה
שנים בכל מיני עבודות קבלנות בצנרת.
הוא בא ואמר שראה את קלוד ודיבר איתו.
לפני שוידוסקי חתם גם הוא, בא אליו
הרב הצבאי ודיבר איתו• הוא אמר לו:
״אתה רוצה להרוס את החיים של האלמנה
ושל הילדים שלה? אם אתה תחתום היא
תאבד את כל הזכויות שלה. היא תישאר
גם בלי בעל וגם בלי אמצעי קיום.״
אבל וידבסקי עמד על שלו שהוא ראה
אותו והוא בחיים וצריך רק למצוא אותו.

״אבא שלי 7א כיבוד,,
*< ינתיים, נשאה חקירת המשפחה,
* 1בסיוע הצבא, פרי. אומנם לא את
הפרי המקווה — אבל לפחות גורלו של
קלוד נודע בודאות.
שני הקצינים שהיו איתו בג׳יפ נתגלו
בבית חולים. שניהם היו פצועים קשה ולא
יכלו לדבר. הביאו להם את התמונה של
קלוד. הקצין שנכווה בכל גופו, דמעות

של אביו ואומר , :בוקר טוב, אבא׳ —
כאילו קלוד היה חי, עד שיום אחד הפסיק
להגיד. שאלתי אותו למה, ענה :״אני אומר
לו כל יום בוקר טוב אבל הוא לא עונה.״

קשה להיות אזמגה צעירה
ודד הוא ילד חזק מאין כמוהו. אף

פעם הוא לא בכה אחרי מות אביו.
רק פעם, כשלקחתי את הקטנצ׳יק על
הידיים והתחלתי לשיר לוי כדי להרדים
אותו, פתאום הוא ניגש אליו ותפס אותי
והתחיל לבכות :״מה נגיד לילד הקטן,
מה נגיד כשהוא ישאל איפה האבא שלו?״
בכה.
היום זה כבר שלוש שנים. לא קל
לאלמנה צעירה. בהתחלה כשבאתי הביתה
לבשתי שנה שלמה שחורים. כל השכנים
ריחמו עלי. קראו לי האשד, בשחורים. כולם
ניגשו אלי ורצו לנחם אותי.
אחר־כך, כשראו שאני עובדת ורכשתי
מכונית, התחילו לדבר שפה אחרת .״היא
קברה אותו ועכשיו היא מסתובבת על
ארבעה גלגלים,״ התחילו להתלחש .״מסכן
הוא. עוד מעט היא תתגבר, תתחתן ותשכח
שבכלל היד״״ היו אומרים.
גם החברות שלי הפסיקו לבקר אצלי. כל
אחת פוחדת שאקח לה את בעלה. אפילו

כל פעם שעובר אווירון עודד היה מנפנף בידיו וצועק, :׳שלום
אבא״ .״אבא בשמים וגם אווירונים שם, אז הוא בטח שומע אותי״

-היה מסביר

עלו בעיניו כשראה את התמונה. הוא עשה
תנועה בידיים שהאיש בתמונה מת.
קלוד הועבר לבית העלמין הצבאי בבאר־שבע,
ועל הקבר נרשם שמו: קלוד מנחם
טובי. בן 27 היה במותו.
שלושה חודשים נשארתי אחרי הלידה
אצל ההורים עד שאזרתי אומץ וחזרתי
לדירה שלנו. לעודד הקטן היה קשה להבין
שאביו הלך לבלי שוב .״את משקרת אמא.
אבא יחזור. תסתכלי כמה חיילים יש בחוץ.
גם אבא שם,״ אמר יום אחד. הוא חשב
שאם אביו נהרג, אז גם כל החיילים
היו צריכים ליהרג• בכל חייל הוא חיפש
את האבא שלו.
גם את גבורתו של אביו סירב עודד
לקבל .״אבא שלי לא גיבור ״.היה אומר.
״אם היה גיבור לא היה מת. לא היה נותן
שיהרגו אותו. גיבורים לא מתים.״
לאט לאט נכנם לתודעתו שאביו מת.
הסבירו לו שהוא בשמים. כל פעם שהיה
עובר אוירון, הילד היה מנפנף וצועק
,שלום אבא׳ .״אבא בשמים ושם גם האוי־רונים,
אז הוא בטח שומע אותי,״ היה
מסביר.
כל בוקר כשהיה קם, היה ניגש למיטה

חברה אחת שנשארה לי — חברה הכי
טובה שלי השתנתה. היא התחילה לקנא
בי שאני מסתדרת מבחינה כספית. אני
עובדת חצי יום אצל עורך־דין ומתיחה
שם 430ל״י. מהצבא אני מקבלת כל
חודש 520ל״י. אז החברה הזאת אמרה
לי :״כן, את יכולה להרשות לך אוטו,
אנחנו לא. לי אין שתי משכורות.״
נידהמתי, ורק אמרתי לה :״על המשכורת
השניה אין לך מה לקנא. אני לא מאחלת
לך אותה.״
גם לצאת עם גבר אי אפשר• לאלמנה
שומרים על כל צעד. אם אני רק מדברת
עם גבר, הרכילות היא מקצה אחד של
באר־שבע ועד הקצה השני .״הוא עוד לא
התקרר והיא כבר מחפשת לה,״ אומרים
אם רואים אותי — אפילו ברחוב —
מחליפה מילה עם מכר.
אבל מי חושב על גבר. יש לי שני
ילדים, ואני רצה מהעבודה אל הילדים.
המשרד, הארוחות לילדים והטיול איתם
— זה כל היום שלי.
אולי פעם, אחרי הרבה זמן, אני אמצא
בעיקר בשביל הילדים. שיהיה להם אבא.״
מישהו.

זה חדש. זה מלהיב.
זה עלול להיות גם
קצת מסובך. אולם.
הקשיבי. החיים יכולים
להיות קלים יותר
בשבילו. טמפוני
טמפקס ־ ההגנה
ההיגיינית המודרנית
לשימוש פנימי ־
מסלקים ומשכיחים
.׳מים קשים*.
יתכן שאינך יודעת
זאת, אולם טמפוני
טמפקס פותחו ע״י
רופא, למען נערות
כמותך לפניסג שנה
ומעלה. אינך יכולה אף
להרגיש בהם כאשר
הם מונחים במקומם
כראוי.
אולם, הטוב ביותר
בהם הוא,
אולי, כי דבר
אינו מפריע
לך בפעילותך
השיגרתית. את
ממשיכה לעשות
כלמה שברצונך־
ללא כל הגבלות.
את מרגישה תמיד
בטוחה וחפשיה.
זכרי, הן הטמפון
טמפקס והן שפופרת
ההחדרה, ניתנים
לסילוק בשטיפה. אין
פשוט מזה.
נסי כעת טמפוני
טמפקס. ניתן להשיגם
בשתי דרגות ספיגה,
רגיולר וסופר.

חמה סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת ובתסדוקיות
מובחרות. המעונינות בקבלת דוגמאות
ותומר הסברתי •שלח 45 1או־ בבולי
ד1אר אל היבואנים איוווסם־אים פקס
בולם, חל אביב, רחוב ירסיהו *3

^ הזמר אוהד ישראל
חזר ארצה למסע הופעות
ך* 5ל פעם שאנריקו מסיאם מגיע לארץ,
הוא זוכה לקבלת־פנים, שאפילו אלבים
פרסלי מתחיל לקנא. כי מבין כל זמרי הפופ
בעולם, אנריקו הוא אוהד ישראל מס׳
, 1והנערץ ביותר על ידי הקהל בישראל.
״ביקרתי בישראל כבר 3פעמים, ובכל
פעם שאני מגיע אני נתקל בקבלת־פנים כ־

אנריקו

אנריקו מסיאם הוא יהודי יליד קוסנסט־נטין
שבאלג׳יר. כיום הוא בן ,32 נשוי
ואב לבת. את השכלתו המוסיקלית החל
רוכש בגיל . 12״התחלתי אז לנגן על גיטרה,״
מספר אנריקו ,״וכעבור מספר שנים,
בגיל , 18 ערכתי את הופעותי הראשונות
במועדוני־לילה. יותר מאוחר התחלתי לעסוק
גם בהוראה בבית־ספר, אבל אז החלה המלחמה
האלג׳ירית ונאלצנו לעזוב את הארץ
יחד עם יציאת צפון אפריקה.״ רבים ממכריו
ומעריציו של אנריקו הנמצאים כיום בארץ

זו שאינני זוכה לה בשום מקום,״ מתוודה
אנריקו. ואל לכם לחשוב שבמקומות אחרים
בעולם הוא איננו מתקבל בהתלהבות רבה.
בצרפת נחשב אנריקו מסיאם כיום לזמר
השנסונים הפופולרי ביותר, ובשטח זה של
מוסיקה קלה הוא תופס את מקומם של
איב מונטאן וז׳אק ברל. אפילו בביקורו השני
בארץ, בתקופת הכוננות שלפני מלחמת־ששת־הימים
כשכל הארץ היתד, צבא, נמצאו
מספיק אנשים שבאו לקבלו בנמל התעופה.

מצעד הפזמונים של
הווו!!

הזה

סיס מ א במיטה
בתוך שפע האמנים השוהים השבוע בארץ לרגל חגיגות יום־העצמאות, נפקד מקומו של
הזמר האיטלקי כוכי (צועניה) סולו, שהיה אמור להגיע ארצה ערב יום־העצמאות, אן
ביטל את הופעתו ברגע האחרון עקב המצב המתוח באיזור. בינתיים נודע שנעשים
מאמצים להביא בקרוב לארץ את אליל הזמר הצרפתי ג׳וני האלידיי, שלפי התוכנית
המקורית היה אסור אף הוא להופיע ביום־העצמאות. לפי שמועות שנפוצו לאחרונה
מתכונן אמרגן ישראלי יזוע להביא ארצה
בקיץ הקרוב את להקת האבנים המתגלגלות,
במיסגרת סיבוב הופעות שיערכו חברי ה•

להקה במדינות המזרח הרחוק.
לאן נעלם הצמד סרג׳ גינזבורג -
ג׳יין כירקין? מסתבר שלאחר פיזמון
המיטה המצליח שלהם, עשו גם סרט מיטה
בשם סיסמא, ממנו הוציאו את תקליטונס
השני הנקרא אף הוא סיסמא. הפיזמון נחל
כישלון מחפיר, אבל בינתיים נסתיימו צילומי
הסרט שעתה מתחילים בעריכתו. לפני
שיצא הזוג בשבוע שעבר לחופשה ב־בראזיל
הבטיח סרג׳ שהסרט יכניס לא
פחות רווחים מאשר התקליטון אני אוהבת
אותך — אני כבר לא. מה יש: שלושה
וחצי מיליון עותקים זה רען
החיפושיות אומנם התפרקו, שבל שניים
מהם הצליחו לחזור השבוע למיצעד התק־ליטים
מאריכי־הנגן באנגליה. פול מקר־ת
נ י נכנס בזינוק הישר למקום השני ב־מיצעד
עם תקליטו מקרתני, ואילו ריננו
0טאר מתקרב לעשרת הראשונים עם תקליטו
מסע סנטימנטלי. מעניין מה חושבים
על כך ג׳ון לנון ויוקו אונו, שתקליטס
מאריך־הנגן הראשון שלום חי בטורונטו
נחל כישלון מחפיר באנגליה דבבירקין
וגינזבורג ב״סיסמא״
רים מוזרים מתרחשים לאחרונה במיצעד
הפיזמוניט הבריטי. לאחר שפיזמונו של לי מרווין כוכב נודד עזב את המקום הראשון
במיצעד, הגיע אליו הזמר התימהוני בעל חוות התרנגולות נורמן גרינבאום עם הפיזמון
רוח בשמים, בינתיים מתקרבת אל הצמרת נבחרת הכדורגל הלאומית של אנגליה, שלקראת
יציאתה הקרובה למישחקי הגביע העולמי במכסיקו, הקליטה והוציאה לשוק פיזמון בשם
בחזרה הביתה.

לפי מכירת תקליטים בשבוע שבין
8.5.70 — 3.5.70

תקליטונים

בעוד להיטס האחרון
משגע את הארץ, הגיעו אלינו

)1( .1וונוס — כחול מזעזע (אי.אם.איי).
)4( .2דרךאגס — הטרמלוס
(סי.בי.אס).
)2( .3להקה נודדת — תחיית
קרידנס קלירווטר (סי.בי.אנז).

הטומלש

4מרי צועקת הצילו -

האריות (פונדור)

)9> 10

מה אתה עושה כשאתה

קם כשוקר — אריק איינשטיין
ושלום חנוך (הגר־פונדור)
השתקפויות חיי -המרמלדה
(פאקס)
שלום קאנדי היפה -ז׳אן
פרנסואה מישל (התקליט — חיפה)
רכבת הכוקר — עוזי
והסגנונות (הד־ארצי)
אני גבר — שיקאגו (סי.בי.אס).
דרכים נלוזות -סנטה
(סי.בי.אם).

מאריכי נגן
) 1( . 1היי ג׳וד — החיפושיות
(אי,אם.איי).
)2( .2צ — 1 0 /2חוזה פליסיאנו
(אר.סי.איי).

)3( .3איפה את אהובה -יהורם
גאון (סי.בי.אט).
)6> .4גשר על מים סוערים -
סיימון וגרפונקל (סי.בי.אם).
) 5( .5לד צפלין 2אטלנטיק)

)4( .6פסטיבל סאן רמו - 1970

דרך אבי

(התקליט חיפה)
— החיפושיות
(אי.אם.איי).

8א )8( .ישתות דמו — האבנים
המתגלגלות (פאקט)
8ב נשמת פליסיאנו -חוזה
פליסיאנו (אר.סי.איי).
)10( .9סנטה־סנטה — (סי.בי.אס).

)9> .10 ווילי והילדים העניים -

תחיית קרידנס קלירווטר (סי.בי,אס).

אנו־יקו מסיאם
זוכרים אותו מהתקופה של היציאה ההמונית
מצפון־אפריקה, ומאזינים לשיריו בהנאה ובגעגועים.
אנריקו החליט להשתקע בצרפת,
ושם נתגלה על־ידי ריימונד ברנרד, אמרגנו
של הזמר ז׳ילבר בקו.
אנריקו הוחתם על חוזה הקלטות בחברת
פאטת־טארקוני ובמשך השנים הבאות יצר
להיטי צמרת רבים כאנשי הצפון, או גיטרה,
גיטרה, לבי שב אלין ועוד. אחד מפזמוניו
הפופולריים בעת האחרונה הוא ירושלינז
של זהב אותו ביצע אף בהופעתו השלישית
בארץ לפני כשנתיים. באותה הופעה התפרץ
קהל ההמונים שישב בהיכל התרבות
לעבר הבמה, והמשטרה הצליחה בקושי לחלץ
את אנריקו מידי מעריציו.

״הטרמרום״

ובכן, הם שוב כאן. ארבעת השובבים
של הלולה, הלולוז וקראי לי מספר
אחד, שכאילו בדרך־אגב כובשים עתה
את מצעדי הפזמונים שלנו בלהיטם
האחרון דרך אגב. בפעם האחרונה
שהיו בארץ, ביום־העצמאות לפני שנה,
הם היו עדיין ארבעה טרמלוס רווקים,
ואילו היום כולם נשואים ובעלים בעמיהם,
ומבקשים סליחה מהמעריצות שלהם.
אומר הטרמלו צ׳יפ (המצחיק) האו־קס
:״אנחנו אוהבים את הישראלים,
ואנחנו שמחים לכל הזמנה להופיע כאן.
המצב המלחמתי בו אתם שרויים לא
מפחיד אותנו, כמו את ידידינו מלהקת

הופעות בההנדבוה
ך* ימים אלה עורך אנריקו מסיאם מסע
^ הופעות נוסף בארץ, במסגרת חגיגות
יום־העצמאות. עם בואו הבטיח לערוך מספר
הופעות בהתנדבות לפני חיילי צה״ל, כשם
שערך בעת הכוננות ועם תום מלחמת
ששת־הימים. עתה גם נודע שבעקבות ביקוריו
התכופים בארץ הכניסו אותו מדינות-
ערב, שבהם נמצא חלק לא מבוטל מקהל
המעריצים שלו, לרשימה השחורה שלהן,
והוא אף קיבל איומים מכמה ארגוני חבלה
ערביים. אך הדבר אינו מרתיע את אנריקו
מסיאם והוא מבטיח :״ישראל שמורה בלבי
תמיד במקום הראשון.״

המרמלדה שהיו איתנו כאן בשנה שעברה,
סירבו השנה לבוא לישראל. אבל
הם מוסרים לכולכם דרישת־שלום חמה
וחג שמח. ומה הפלא
שהטרמלוס כל־כך אוהבים
אותנו, אם כל פיז־מון
שלהם מגיע אצלנו
למקום הראשון במצעד?
נראה שהשנה האחרונה
לא רק גרמה לשינוי
באורח חייהם של אר בעת
הטרמלוס, אלא גם
הביאה לשינוי בסיגנו־נם
המוסיקלי .״אפשר
לחלק את הקריירה שלנו
לשלושה חלקים,״ אומר
הגיטריסט המוביל ריקי
ווסט ״תקופת המרסי
ביט (הקצב המתקתק)
של השנים 1965—1963
שבהם ניגנו עם בריאן
פול, תקופת הזוהר שלנו
בשנים 1968—1967
שבהן כל פזמון שלנו
הגיע למקום הראשון באנגליה, והתקופה
הנוכחית שבה התבגרנו ללא־ספק
והתחלנו לחבר ולבצע מוסיקה יותר
רצינית ומורכבת. הפזמונים קראי לי
מספר אחד ודרך אגב הם בסגנון החדש

שלנו.״
הטרמלוס הגיעו אלינו עם מטען
עצום של פיזמונים ישנים וחדשים שבוודאי
לא נזכה לשמוע את כולם. אבל
המתופף דייב מונדן מבטיח :״כשיהיה
שלום ביניכם ובין הערבים, נבוא אליכם
לסיור של חודש ימים ונביא איתנו
את כל להקות הצמרת הלונדוניות, ואז .
באמת נוכל לעשות שמח״.

ן •1 1 1 1

במדינה
מ שפט החלב המד
״חלפה התקופה שבה היתנו קניית עגב־ניד.
בקנייה נוספת של צנון וכרוב,״ ציין
שופט בית־משפט השלום בבאר־שבע יעקב
גנן בגזר דינו, במשפט המדינה נגד הסיטונאי
עזריאל שמעון.
נגד שמעון, שהוא הסיטונאי הבלעדי ב־באר־שבע
של מוצרי חלב מתוצרת טנא־נוגה,
הוגשה תלונה על־ידי 15 קימעונאים
מקומיים. הם התלוננו על כך שבמשך תשעה
חודשים רצופים סירב עזריאל שמעון
למכור להם חלב מעוקר, אלא אם יקנו גם
מוצרים אחרים מתוצרת טנא־נוגה.
מפרט כתב האישום:
״בתקופה החל מ־ 1.6.69 עד 31.3.70 או
סמוך לה היתנה הנאשם הנ״ל תנאי לקמעונאי
מזון בבאר־שבע, שהקונה חלב־מעוקר
של טנא־נוגה יקנה ממנו עוד מצר כים
אחרים, כגון שמנת של טנא־נוגה או
מוצרי חלב או מצרכי מזון שהציע למכירה,
אחרת לא ימכור לו חלב מעוקר (מפוסטר).״

עבירה זו הרשיע השופט את הנאשם.
מצב הירום. בקשר לעונש שהוא מם־ל
על הנאשם, כתב השופט :״למרות שאין
לו הרשעות קודמות, בקשני התובע להחמיר
בעונשו של הנאשם. התובע הדגיש בפני,
כי החוק מטיל על הסיטונאי למכור את
המצרכים ברי־הפיקוח הנמצאים במלאי שלו
ואסור לסיטונאי לצרף כל תנאים למכירה
כזו. צירוף תנאים הינו סירוב סביר למכירה.
״עוד
הדגיש בפני התובע, כי אנו נמצאים
כיום במצב של חירום ומאחר ובידי הנאשם
הסוכנות הבלעדית של תוצרת טנא־נוגה
בבאר־שבע, הרי שיש לראות בחומרה
רבתי את מעשיו של הנאשם.״
כשהגיע תור הנאשם, דיבר הוא לקולת
העונש• טענותיו לא נראו לשופט. בעדותו
סיפר שמעון כי לא הוא אישית היה זה
שסירב לבעלי המכולת ולסיטונאים ולא
הוא שהיתנה את התנאים. לדבריו, היו אלה
אנשיו האנשים העובדים עימו.
״טענה זו אין בידי לקבל ולא רק משום
בך בלבד שהנאשם בהיותו המעביד של עובדיו,
מוטלת עליו אחריות להורות להם
שלא ינהגו בניגוד לחוק השיב השופט.
טענה נוספת, אותה ניסה להעלות שמעון
לזכותו, היא כי שירת במילואים ולכן לא
יכול לפקח על אנשיו. גם טענה זו נדחתה
על־ידי השופט :״קשה לי להעלות על הדעת
שהנאשם שרת תקופה של תשעה חודשים.״
השופט גזר על עזריאל שמעון קנס
כספי בסך 500ל״י או 50 ימי מאסר
תמורתן.

מדע וזתקשזרת
מדע התקשורת הוא אחד
האמצעים שאיפשר לאדם את השליטה על כדור
הארץ ובעזרת האלקטרוניקה הוא אף שואף לכבוש את
החלל. נסיון רב ערך נרכש תוך כדי תכטן ובנית הציוד האלקטרוני
הדרוש לתכניות החלל.
הבינלאומית, שהיא אחת
״שאוב־לורנץ״ קשורה בחברת
מן החברות הגדולות בעולם לאספקת ציוד אלקטרוני. חברה בינלאומית
זאת אף לוקחת חלק חשוב בפיתוח המרכיבים האלקטרוניים לתכניות
לכן, התאפשרו שכלולים כבירים כגון מעגלים אלקטרוניים מהפכניים, קבלי
טנטאלום זעירים וטרגזיסטורים ^ א ^0 *1-? 1ז 1<:ע ,51 העמידים בפני חום _
שכלולים המנוצלים גם במוצרי ״שאוב־לותץ״ החייבים לספק את הדרישות
הקפדניות ביותר.
כשאתה רוכש ציוד ״שאוב־לורנץ״ אתה נהנה גם מהנסיון בתחום טכנולוגית
החלל.
לכל מקלטי טלויזיה ״שאוב־לורנץ״ אותן תכונות: ביצוע יוצא מן הכלל
שהושג על־ידי תכנון טכני מתקדם, אחריות ועיצוב מרשים.
והרי הדגמים האלקטרוניים החדשים 1970
^ 11— 2001 7 — 1006 , 7 — 1010 , 7 — 1020 , 51 — 9001 , 7 5 — 1080 ,

לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס ללא מכם על־ידי
הסוכן הבלעדי לישראל כינורי בע״מ
תל־אביב, טלפון 624193
חיפה טל 531266 .

הספר הראשון והיחיד בארץ שפולו עברית

אהבה

בשניים
תיירות ייסורי
אכטודוס 1970
סנוב אמיתי, מאלו המוכנים
גם בארץ, לא רק בחו״ל, פתו־האפשרות
לערוך במשך יום
באנייה היי דרומה, לאורך חואילת,
מאילת לשארם־א־שייך

אם אתה
עדיין לטייל
חד, בפניך
וחצי שייט
ס, מפרץ
וחזרה.
זהו טיול שבמבט ראשון נראה כעשוי
להיות מעניין. כאשר אתה מסיימו, אתה
מגלה שהוא באמת היה מעניין — אך לא
מסיבות הקשורות בנוף דווקא.
בעלה של היי דרומה הוא רב־החובל
יצחק (אייק) אהרונוביץ׳ ,מפקדה לשעבר
של אניית־המעפילים אקסודוס המפורסמת.
עובדה זו באה לידי ביטוי במסעה של
היי־דרונזה. סיבלותיהם של הנוסעים ב־היי־דרומה
אומנם לא עולים על אלו של
מעפילי אקסודוס, אבל יש בהם כדי להזכיר
אותם ימים נעימים.

הבטחות

אוכל

אין.

החוויות מתחילות ברגע בו עולים על
כבש האוניה, במשרדי החברה מבטיחים
לנוסע — שלעיתים תכופות מגיע לאילת
לאחר כמה שעות טובות של נסיעה מייגעת
— ארוחת־צהרים. אלא שתקווה גסטרונומית
זו נמוגה על הים. אין ארוחת־צהריים.
למה? למה הבשר ״הוא כל־כך קפוא שלא
היתד, אפשרות להפשיר אותו עד לשעת
ארוחת־ו־,צהרים״ .נאום המלצר מרסל.
מי שחושב שלקראת הארוחות הבאות
(המשך בעמוד )30

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים וניד חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
בתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח
הזמנח /הצהרה
לכבוד
,,אל בי ת״ ,חו צאח״ ל או ר ת. ד , 33144 .תל״אביב.
נא ל שלוח א לי בדו א ר חוז ראתהספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב סי קמס׳ __
על בנ ק --עלסך 12.ל ״י בלבד.
אני מ צ הי ר בז ח שאני מעל גיל . 18
שם --גיל --
ח תי מ ת —
כתובת..

במדינה
משא*ר
עודך חלק
ל1בזן יוחד

אדי־ך
הקרם השויצרי
הנודע להרחק ת
שיער מיותר. דפילן
פועל על שורשי
השיער, מחליש
צמיחתם ולכן
פעולתו לזמן
ארוך יותר מכל
משחה.
ווו חקרם חקוס מ טי
בעל הריח העדין
להסרת שיער
בדרך הנשית
ללא פציעות, ללא
כאב, בצורה
היגיינית ונעימה.
דפילן מותיר לך
עור חלק רך
כקטיפה.
נסי והוכחי גם

בינג-ליניאל

(המשן מעמוד )29
הפשיר כבר הבשר, אינו אלא טועה.
וזה — למרות שאת הכרטיסים לארוחות
קונים שעות לפני כל ארוחה. התבטא אחד
הנוסעים הממורמרים כלפי הצ׳יף (ראש
מחלקת העובדים) :״מה זה פה? אתם נותנים
לנו לחכות כמו עניים בפתחי״ לאחר הנוסעים הלכו מכות. הרוצה כאלו מייגעות ארוחות
נוסע
הייגע במנוחה קלה. הוא יכול לזכות
בה בתאים קטנטנים או על הסיפון. באחת
הנסיעות הלכו הנוסעים מכות בינם לבין
עצמם כיוון שפשוט לא היה מספיק מקום
לכל הנוסעים שלהם נמכרו הכרטיסים. גם
בתאים מתקלקל לא פעם מזגן־האוויר —
ואז בכלל אפשר לשכוח מהמנוחה.
אם מצליח הנוסע המאושר לעבור את
תלאות היום בשלום, ובלילה מתחשק לו
לשבת בבר על כוסית משקה תוסס —
גם כאן נכונה לו אכזבה. כי בבר שולט
ברמן המפגין את שליטתו ביחס ובמשקאות
פושרים. משקה קר ויחס חם הם
בבחינת בל־יימצא.

ביטניקים

מזלזריס

נאש פישר
ך* ידיעה הטלפונית מהמודיע חמשו
| טרתי, תושב העיר העתיקה, שהתקבלה
במשרדי הבילוש במשטרת ירושלים, היתד,
לכאורה די שגרתית.
נאמר בה כי שני אלמונים דוברי אנגלית
קנו זה עתה כמות גדולה של חשיש
אצל אחד מסוחרי הסם שבעיר. השניים,

היה סמוך לחדר של שני הצעירים. פתאום
שמעתי צעקות היסטריות, :משטרה! משטרה!
מה אתם רוצים מאיתנו! תנו לנו
ללכת!׳ ניגשתי לחדר וראיתי שני צעירים
היסטריים צועקים ומנסים לברוח.״
סיפר רס״ל רוזנטל :״אחד מהם ניגש
אלי ודחף אותי בכוח. הוא רצה לברוח
מהחדר. ניגשתי ושמתי לו אזיקים על
הידיים.״
לדניאל פרלוב ( )22 גירסה משלו על
מה שהתרחש בחדר המלון מרגע שניפרצה
הדלת. העיד הוא:
״הם התפרצו לתוך החדר ואחד מהם,

בנוסעים.

צוות העובדים באוניה מורכב כמעט כולו
מביטניקים ישראלים וזרים, המפגינים יחס
מזלזל בנוסעים. כשפונים אליהם בשאלה
אדיבה, כמו למשל :״למה, לכל הרוחות,
אין מים במקלחת?״ ,הם מגמגמים שאינם
מבינים עברית. לאלו שמבינים עברית יש
תשובה יותר קולעת :״יש לך תלונות —
תפנה לצ׳יף.״
לזכות ההנהלה ייאמר, שהיא מספקת לא
רק את הצד הטראגי במסע זה, אלא גם
את הקומי:
לקראת הסיום, מחלקים טפסים לנוסעים,
בו הם מתבקשים להביע את דעתם על
הנסיעה.
הלב החצו

״נכו! שתלמידי

הוסיף המודיע, עלו בשער שכם למונית
ערבית שהביאה אותם למלון טירת בת־שבע,
שברחוב המלך ג׳ורג׳.
דקות ספורות לאחר שהתקבלה הידיעה,
מיהרו שניים מחוקרי המחלקה, רס״ל יוסף
רוזנטל ורס״ל משה מזרחי, לעבר המלון.
השעה היתד, אחת אחר חצות כאשר הציגו

אני חושב רוזנטל, נתן לי כמה מכות
בפה ובבטן. אחר כך הוא בעט בי וזרק
אותי על המיטה.״ פרלוב גם האשים את
החוקרים בגניבת 100 דולר השייכים לו.
כך או כך, כנראה שהיתה לשניים סיבה
טובה להיות היסטריים. על השולחן, בתוך
קופסת גפרורים, נמצאה כמות קטנה של

מנגנון

ספרו של העיתונאי יגאל לב, באלוהים,
אמא, אני שונא את המלחמה, שהופיע
לפני כשנתיים, זכה להצלחה רבה: הוא
תורגם לשש שפות והופיע בהולנד, שבדיה,
נורבגיה, אמריקה וגרמניה. בארץ יצא הספר
ב־ 10 מהדורות ונמכר בלמעלה מ־30.000
עותקים.
ההצלחה דירבנה את המחבר. הוא החליט
להוציא גם מהדורה ערבית של הספר.
לב פנה לראש המחלקה הערבית בהסתדרות,
מרדכי טביב, והציע שהוצאת הספרים
של ההסתדרות תוציא את המהדורה
הערבית• בשל זה החל מסע היסו־רים
של העיתונאי בן ה־ ,34 המשרת כקצין
מילואים.
לאחר שטביב נתן הסכמה עקרונית, כונסה
ועדה מטעם ההסתדרות שהחליטה גם
היא לאשר את הוצאת הספר .״כאן החלו
לעוף לחצים,״ סיפר השבוע יגאל לב.
״כינסו את הוועדה, שמנתה שמונה חברים,
פעם נוספת וערכו הצבעה חוזרת. התוצאה:
ארבעה בעד וארבעה נגד.״
נימקו המתנגדים: הספר מציג את החייל
היהודי כבעל רגשות וכאדם היודע פחד
מהו. לעומתם, טענו המחייבים כי הספר
יראה לערבים כי היהודים אינם חיות.
בסיכום ניצחו המתנגדים, והוצאת הספרים
של ההסתדרות החליטה שלא להוציא
את הספר לאור.
לב לא התייאש. הוא פנה להוצאות ספרים
ערביות בחיפה, עכו ונצרת. תחילה
הסכימו בעלי ההוצאות להוציא את הספר.
אחד אפילו התלהב ממנו. אך כעבור
מספר ימים שונתה הנימה :״הספר גדוש
שינאה לערבים,״ אמר אותו מתלהב. מדוע?
לפי לב :״כנראה שהפעילו גם עליו לחץ.״
נשאלת השאלה מדוע מפעילים לחץ על
ספר שכתב קצין קרבי על המלחמה .״כנראה
מפני שזהו הספר היחידי שמראה כי
לחיילי־צה״ל, שאומנם ניצחו במלחמה, היו
רגשות אנושיים. אני, שהשתתפתי במלחמה,
ראיתי פחד, ביישנות ובכלל, רגשות אנושיים
רגילים ביותר,״ מספר יגאל .״וזאת
לעומת שאר הספרים שתיארו את הישראלי
רק כלוחם העשוי לבלי־חת,״ המשיך יגאל.
לבסוף מצא יגאל הוצאת ספרים חיפאית,
בבעלות יהודי, שהסכים להוציא את התרגום
הערבי של הספר.
כשנשאל יגאל לב, מדוע, למרות הלחצים,
הוא עומד על כך שהספר יופיע בערבית,
השיב :״מפני שאני הייתי מאוד רוצה לקרוא
ספר על חייל מצרי שנלחם נגדי ולא
ממשיך לשנוא אותי!״

ןןןך 4 1ה משמאל, הרב מרזב׳ גולדשטיין, ראש הישיבה בה נעזרים חלק
1 1 1 1 1 1 1 4מהתלמידים בחשיש כדי לזכות בעילוי־נשמה, לידו יונתן יובל, 1 איש משרד־הדתות, הנלחם, לצד הרב גולדשטיין ,״על כל נפש מישראל״ ,אפילו חשישניקית.

השניים את תעודותיהם בפני פקיד הקבלה
הנידהם, ביקשו ממנו להתלוות אליהם לחדר
מספר ,3בו התאכסנו שני החשודים.
סיפר על כך רס״ל מזרחי:
״דפקתי על הדלת בעדינות. קול מנומנם
ענה לי: מי שם? עניתי שאני דוור, שהבאתי
מכתב רשום דחוף מארצות־הברית. בקשתי
ממנו לפתוח את הדלת כדי לחתום.
הוא ענה שאדחוף את המכתב מתחת
לדלת והוא יחתום על הטופס למחרת היום.
ראיתי שהטריק הזה לא הלך, אז אמרתי
לו בפשטות שאנחנו מהמשטרה ורוצים
לעשות ביקורת.״
בתוך החדר השתררה דממה. רס״ל רוזנטל
הציץ דרך חור המנעול .״ראיתי איך
אחד מהצעירים ניגש לחלון וזורק דרכו
חבילה עטופה,״ סיפר לאחר־מכן בהודעתו.
תנועה חשודה זו הספיקה לחוקרים. הם
פרצו את הדלת בכוח.

״השוטר בעט בי
וזרק אותי על המיטה״
** ל מה שהתרחש אותו זמן בחדר
סיפר דורון אמיר, סטודנט מרחוב
החלוץ 26 בירושלים:
״אותו לילה באתי לבקר חתיכה אמריקאית
במלון טירת בת־שבט. החדר שלה

חשיש. בגן שמאחורי המלון, בתוך חבילה
עטופה, נימצאו עשר סוליות חשיש.
אומר על כך אחד מחוקרי המשטרה:
״היה ברור לנו מההתחלה שמדובר כאן
בהברחה. זו כמות גדולה מדי לשם תצרוכת
פנימית. אבל האמת היא שבמשך עשרות
שנים בעבודתי במחלקה לא הייתי
נידהם כמו במיקרה זה.״
מד, שגרם לתדהמתו של אותו חוקר
וחבריו היד, עיסוקם של דניאל פרלוב
ומוטי פישר, שנעצר יחד עימו:
השניים הם בחורי ישיבה.
כאשר נשאלו לשם הישיבה בה הם קונים
תורה ודעת, ענו בלי היסום :״ישיבה
תפוצות הגולה שעל הר־ציון.״
מזה כמה חודשים שבירושלים מתהלכים
סיפורים על אודות ישיבה זו ועל כך
שתלמידיה, בצד עיסוקם הרוחני המיועד
לעילוי־נישמתם במדרגות התורה, עוסקים
גם בסוג אחר של עילוי־נשמה: בסמים
משכרים.
בחורי הישיבה ניראים לעיתים תכופות
בעיר בחברתם של טיפוסים מפוקפקים
הידועים כמשתמשים בסמים. כן ניראו לא
אחת במחששות המפורסמות של העיר
העתיקה. סיפרו גם על מסיבות־סמים סוערות
הנערכות בין כותלי הפנימיה, המסתיימות
בשעות הקטנות של הבוקר — ואשר
ישר מהן הולכים בחורי הישיבה להתפלל

הישיבה עישנו סמים! אמר הרב גולדשטיין

במנין תפילת שחרית.
גם אלו מבין תלמידי הישיבה שהכחישו
את התמכרותם לסמים, היו רחוקים מתד־מיתו
של בחור הישיבה הישראלי המקובל,
נהגו לבלות עד לשעות הקטנות של הלילה
בדיסקוטקים•

מעצר נוסף.
הפעם-דרכונים גנובים
ניאל פרלוג לא הכחיש את העוב־
1דה שהחשיש שנימצא בתוך קופסת
הגפרורים שייך לו. הוא וחברו הכחישו
לעומת זאת כל קשר לחבילה של עשר
סוליות החשיש שנמצאו בגן המלון.
לאחר שנעצרו השניים ושוחרר בערבות
הרב שלמה גולדשטיין, רבה של ישיבת
תפוצות הגולה, אירע מקרה נוסף בישיבה
שדרש את התערבות המשטרה.
יומיים אחרי שיחרורם בערבות, ניגנבו
דרכוניהם של שני בחורי הישיבה. חוקרי

אומר הרב גולדשטיין העומד בראש הישיבה
:״נכון שהם עישנו סמים משכרים. אבל
הם רצו להתקרב לדת ולאלוהים — ולא
רציתי לדחות אותם בשל כך• מה יש? אם
אחד גונב ורוצח יש לו תשובה — אז
אחד שמעשן סמים אין לו דרך חזרה?״
הרב גולדשטיין, לוחם לח״י לשעבר,
טוען שהתורה ניתנה לכל בית ישראל,
חשישניקים או לא.
״כל פעם שמישהו היה ניתפס אני
הייתי הולך להוציא אותו מהמשטרה. אתה
יודע שרצו לזרוק את ילדי מבית־הספר,
כי אמרו שאני מנהל ישיבה לחשישניקים?
אבל אני לא אכנע. מי שאומר שאני סוחר
בסמים הוא טיפש. תראה — יש לי עשרה
ילדים, ואני חי בדחקות עצומה. אם הייתי
סוחר חשיש — ותאמין לי, אני יודע הכל
על סמים — אז הייתי היום עני מרוד?
״אני פשוט מבין את רוח הזמן,״ אומר
הרב ,״ויודע שסמים זו הבעיה הכי גדולה
של הדור. בפרט אצל צעירים אמריקאיים.
אבל אני חושב שצריך לקרב אותם ולא

ו מ תו ח ב
המשטרה שהגיעו קישרו מיד את שני
המקרים, חקרו את פרלוב ופישר על גניבת
הדרכונים. בידי המשטרה היתה גם ידיעה
על מזייף דרכונים בשם אבי העומד לזייף
שני דרכונים.
סיפר מרדכי נודלמן 19 תלמיד הישיבה
שדרכונו נגנב:
״גנבו ממני את הדרכון, אבל אני לא
חושב שפרלוב ופישר עשו זאת. גם העדתי
על כך בבית־המשפט.״
יומיים לאחר שפרלוב ופישר נעצרו על
גניבת הדרכונים, ושוחררו, הוחזרו הדרכונים
אנונימית לישיבה. בול הדואר היה
מוחתם בחותמת מחיפה.

אלוהים אוהב
גם חשישניקים
^ שיפת ההיפים״ ,כפי שכונתה ה**
ישיבה בעיר הקודש, קיימת זה שנים.
היא הוקמה מיד אחר המלחמה על־ידי
קבוצה של אינטלקטואלים אמריקאיים,
שעישנו, לפי גירסת הכל, סמים משכרים.

לדחות אותם. זו הסיבה שאצלי אולי היו
תלמידים שמעשנים סמים. כי אני רוצה
לקרב אותם.״

רימו
את הרבי?
אשר שואלים את הרב גולדשטיין
על המקרה של פרלוב ופישר, הוא
ניצת בכעס:
״אני הייתי טוב כלפי שניהם, אז ככה
הם משיבים לי,״ צעק .״הם באו ואמרו לי
שאין להם מה לאכול ואין להם מקום
לישון, אז אמרתי בבקשה, בואו אצלנו.
״הם בכלל לא תלמידים של הישיבה.
הם התארחו בסך־הכל יומיים שלושה בישיבה
ואז תפסו אותם עם החשיש. אני אפילו
הלכתי לשחרר אותם בערבות. עכשיו תגיד:
זו אחריותי שנמצא אצלם חשיש? בגלל
שאני רציתי לקרב אותם לדרך האמת?״
לפי גירסה זו של הרב גולדשטיין, רימוהו
השניים• כי אם אומנם לא היה לפר־

״המצמיח חשישוועשב וב־

ביבול שופע של חשיש, בעת המתנתם למשפטם: עומד מוטי פישר, יושב דניאל פרלוב.

לוב כסף כדי לשכור חדר או לאכול —
מנין מצא את הכסף לשכור חדר במלון
מפואר כמו טירת בת־שבע?

שר-הדתות
נגד היפי׳ס בישיבה
* ם יונתן יוכל, עובד משרד הדתות
*4ועוזרו של זנגוזיל כהנא, הממונה על
כל המוסדות בטריטוריה הר־ציון, מכחיש
כל קשר בין הישיבה לסמים. אומר יובל:
״אני ברגע הראשון הייתי נגד קבלתם

של היפים לישיבה. אבל לרב גולדשטיין
יש לב רחמן וגדול. הוא רוצה לעזור
לחשישניקים. כל בחור אצלינו הוא יקר.
רוצים לקרב אותם לאהבת התורה והארץ.
״אצלנו זה לא עוול לגדל שערות ארוכות.
הרב כהנא קיבל כמה פעמים נזיפה
משר־הדתות שאמר לו שזו ישיבה של
היפים. אבל גם אני וגם הרב גולדשטיין
נילחם על כל נפש מישראל.״
בין בחורי הישיבה ישנה גירסה אחרת
ללהיטות זו לקרב נפשות סוטות תחת
כנפי השכינה — גירסה הקשורה בעובדה
כי רוב תלמידי הישיבה הם עולים חדשים
שהובאו על־ידי הסוכנות.
סיפר מרדכי נרלדמן :״כל הענין כאן זה
ביזנס. מקבלים כסף מהסוכנות ועושים
על חשבוננו ביזנס. עכשיו רוצים לגרש
אותי מהישיבה. אם הם כל־כך טובים —
הם יודעים ודאי שאין לנו לאיפה ללכת.״

גילוי-ראש
ובחורות

״בורא פוי הקנבוס״ ״״י:.״355
בה נוהגים חלק מתלמידי החכמים ליהנות מפרי־הקנבוס — הלא

הוא החשיש. רמז לאווירה המתירנית השוררת בישיבה זו, ניתן
למצדא בתמונה המודרנית התלוייה על הקיר, המנוגדת לאווירה
המחמירה והשמרנית אשר שוררת בישיבות רבות אחרות בארץ.

מספר צבי ר 180
״הרב שיחק איתי במשך שבעה חודשים.
הוא הבטיח לי שיעזור לי לגמור את
הבחינות׳ ודרש שאפסיק לעשן חשיש.
הפסקתי. הוא דרש שאסתפר, ובאותו לילה
הסתפרתי. כשהורי באו ארצה ורצו לקחת
אותי, הוא שיכנע אותם שהכל יסתדר.
אבל רק הם נסעו הוא אומר לי לעזוב
את המקום.״
מגיב הרב גולדשטיין :״יש גבול למה
שעושים בשביל בחורים. מרדכי וצבי הולכים
בגילוי־ראש לידי. דווקא כדי לעצבן
אותי. הם אוכלים חמץ בפסח ומביאים
בחורות. זה כבר ממש להכעיס, ועל זה
אני לא אעבור בשתיקה. אם תישאר כאן
עד 6בערב, תראה איך תבוא המשטרה
ותסלק אותם.״
אם נכונה גירסת הרב, מוכיח הדבר
רק את תמימותם של תלמידיו• הם פשוט
אינם מסוגלים כנראה להבין את ההבדל
הדק:
אם הישיבה כל־כך מודרנית שמותר לעשן
בה חשיש — מדוע אסורות בה בנות?
שאלה טובה.

י ת קו פ ה עליזה
נה. דוו קאמ שום-
א סו ר לך ל הג-
יאתה אינ ט ר סי ם
הכל
ה שבוע

־ .אםאתה סבור
1בניגוד לאופייך,
ד שגם אתה אינך
1ב בדידו ת. אלת ני
ב סו ב בי ם או ת ך
הםח שו בי ם לך. עוד תז ד ק קי להם.
צרונך ה א מנו תי עוד י תגל ה ברבים.

זהו חודש מסובן ומוטב
שתתחילי אותו ברגל
ימין. הצעת עבודה חדשה
מסתמנת לקראת
סוף השבוע. זה לא
יהיה נוח במיוחד; אבל
אם אתה רוצה, אתה
יכול להסתכן. זיכרי ש האיש
שפגשת בדרכן
אינו כפי שאת רוצה
אולם כדאי שתפיקי ממנו את מלוא
עלת. סוף השבוע מבטיח לן אושר.

נוע הז מן לתת דין
וגון על מעשיך. א ם
ע ס קי ם,
אי ש

ך ל קבל החל טו ת
;יות. אלתהסס !
נ יו ת ר בי ט חון יו ׳
לבל ת חו מי ה ח-
שלך. שחה עם
ם. ב ת מז ל תאו־
,1סי מ כי על בני
א רי ה. ב ת חו םהאהבה, הי א עוברת
ן, אך ת ח מי צי או ת ה. שבוע רו מנ טי.

המשך לשמור על שיווי
המשקל שלן ועל
ההכנסה הכספית הבלתי
צפויית בה זכית השבוע
— היא תביא לן
פירות בבוא הזמן. עצתו
של אדם מבוגר
עשוייה לעזור לן. ליל
שבת ושבת הם הימים
הטובים ביותר לרומנ־ולפגישות
מעניינות. אתה עשוי להי־בהשפעה
נשית חזקה שתשפיע עלין.

א ת עו סקת בשני
נים מ ק בי לי ם, ה־הז
מן לגמור עם
־ מהם. ה ש תדלי
ית יו תרעצמ אי ת.
ז מ חו ״ ל עו מד ל־ניעך
ב ת חי לתה *
.היי אדי ב ה כל־טפלי
בו והק די-
לו אתמ לו א תשו-
ליבך ומירצך. לקראת סו ף ה שבוע
יו תר ב בי תוהפ סי קי עם הריצות.

ד. למרות הכל זהו חודש
חיובי. אתה מלא מרץ,
אולם נמצא במתת. יש
לן סיבות טובות ורבות
לכן. השתדל לא ליפול
ברוחך. הייה חברותי,
חם ורגיש כשאתה בא
במגע עם קהל. יום א׳
הוא היום המתאים לג־סיעות.
אל תישא מש־י

כבדים.
זוהי תקופה של הצלחות וא־כוח
להתמודדות בעתיך הקרוב.

עצור! אתה עלול להיכנס לאהבה בלתי־נוחה,
בלת־־פורייה. אתה בונה בניין קל־פיס.
הגיע הזמן לחשוב על עתידן. אל
תדחק את חוסר מנו
חתן על־ידי אירועים
שוטפים. התחל להגות
תוכניות, לחשוב על
דברים חדשים. עבודתן
ממשיכה להיות פורייה.
המשין להקדיש לה את
מלוא תשומת הלב —1
המאמץ כדאי. הקפידי
23בספטמבר ־
:22באוקטובר
על לבוש מתאים, ההז נחה
היא בעוכריין. אס
יש לך מכונית — הכנס אותה לבדיקה.
שמון על הבריאות והיזהר מדלקת בגרון.

1זאזנ״ס

המתחה הו ל ך
א סון. מצב-רוח

א די בהוה אי רי
תני לתס בו ליין

וגובר א צ לן, הו אהרה-
קרבי הולך ו אופ ף או ת ך
בי מי םאלה. דו מ ה,
שככל שאתמש תדל ת
לצאתמה בי צהה סמי
כ ה הז א ת, בן א ת
שוקע ת יותר. מהש מרגיז
אותן הו א שה כישלון
ה קו רהלןה שבוע
אירע לןפ חו ת
או יו ת ר — ב הז ד מ נויו
ת קו ד מו ת. נ סי
ל טו ב תן ל היו ת נ שית,
פנים ל סוב בי םאותן.
להתבטאבת חו םאחר.

והי תקופה מייגעת ואפילו משעממת.
אולם אל תוותר ואל תפקיר את האינטרסים
שלן. עשה הכל
במו יזין. אל תסתנוור.
מוטב שתיזום דברים
חדשים ובעלי עתיד. בסוף
השבוע תפגוש את
האדם לו ציפית. אתה
אישיות רומנטית, אל
תחמיץ את ההזדמנות.
הקפד להחזיק בדיאטה,
זה יהפון אותן לבן-
אדם חדש. אל תתלבש
ברישול. הבוס מרוצה מעבודתך ומובטחת
לן עלייה בדרגה, אן אל תתנכר לחבריך.

א ם יש ל ן הז ד מנו ת ב חיי ם, ה שבוע הז מן
לנצל או ת ה. במי שור ה א מנו ת —
בצורה
אתה מרגיש

מ סויי מ ת, אןה שינוי
תלוי בן. אםאתה
רוצה בהי שגי ם, שנה
א ת קו הי צי ר ה. א ל
ת ח לי ט שום דבר בי
חפזון. כושר ה שיפו ט
שלן הו ל ן ומ שתפר!1
לקראת סו ף
השבוע* •.

או ת ה,
או ה ב
אתה
או לםלא נו תן ל ה

אתת שומ ת״הלב ש הי א ר אויי הלה.
הי א ז קו ק ה ליו תרמ חב רו ת, פנ ק או ת ה.

השבוע גדלים הסיכויים שלן להיות מאושרת.
זה תלוי ביכולתן לשלוט בעצביין
ובמצבי הרוח שלן. אתה
מתרגז במקום עבודתך,
אולם לא בשל סיבה
הגיונית^ .אל תתני דעתן
לצדדים השליליים
הסובבים אותן. החום
האנושי של הידיד האמיתי
הקרזב לן יעזור
לן לאזן את המיפנה
לטובה בדרן חיין. שים־

רי על מראן, אל תדמי
בנפשן שאם כבר השגת אותו, את יכולה
כבן להזניח את עצמן. ליבשי פירחוני,
אםאת חו שב ת עליו
ברצינות, מו ט ב שתד-
חי אתההחל טו ת וא
תהמע שי ם — ל מו עד
מ או ח ר יו תר. ככלו
ת הכל, מ ה יש ל ן
להפ סי ד, ישה רבה
דגים בי ם. ה שבוע הז מן
המת אי ם לבילו יי
ם, שע שועים ותענו גות.
עם זאת עזרי לבן״זוגן לה פיג א ת
המתח בו הו א שרוי עקב עבודתו. א ל
תר אי לו שאת נפגעת מ מנו, ה ע מי די
פנים ל א אי כ פ תיו ת. ה ס בי רי לו פנים.
אי כ לי טו בוהמ שי כי ל א הו ב חז ק -חז ק1 .

ספרים
ם ק 1ר
דמעה למאיר
גער שב מן הצבא (שירים מאת יצחק
שלו; הוצאת א. לוין־אפשטיין) 61 עמודים
כולל ספר חדש זה. את 43 העמודים הראשונים
אסור להחמיץ בשום מחיר.
הספר, והשיר הראשון בו, מוקדשים למאיר,
בנו של המשורר שחזר נכה מצה״ל:
אותו הקיץ, בני שלי, הלכת לצבא/ .
וחזרת, בני שלי, ברגל נקובה/ .
ולא נעלה בהר, ילדי, בעמק לא נלכה /
והיא תוגת ימי, ילדי, והוא יגון חייך/ .
לא רק למאיר מוקדש הספר. הוא מוקדש,
בדמעה לכל הנערים החוזרים מהצבא קטועי־אברים
— ולשאינם חוזרים.
כותב שלו בשירו הרופא;
מה פריכה היא גווית הנערים/ ,
מה שביר הוא הפח המקומר במיצחם /
להגן על מוחם/ .
...אין חורכת האש שיכבת השיער /
החוצצת בינם לבין תופת פגזי הזרחן
מת יציבו מול חוד הקלעים? /
רק פור נעורים חלבי אז זיתי או ש חו ם/
רק עצם רכה, ס ידנ ית
...מה קשה העולם לנערים/ ,
ומה זול הוא זמם האוזל מפניהם חיש
מהר/ .
ואתה מקבלם בזרועות זהירות, אמיצות/,
...מחזיר אדמומית ללחיים /
ולחיים — לאימם הנושקת בבכי הודיה/ .
מחזיר חיק לזו ששכבת בו /
גולגזלת — לאצבע לוטפה/ .
הנה היא עוצרה ופוסקת מלטף/ :
״מה יש לן שמה, ב תון השיער?״ /
— ״צלקת, ילדה/ .
חותמת ידו של רופא בשולי המלאכה״/׳.
על כן נערים יהודון/ ,
אתה המתקן את שגיאות המדינאי, ה מצביא/

ומבטל הזמנות ששלח השטן לקבר! ,ל׳
מספיד/ ,
ולחוקק אותיות מצבה

המאבק נגד הזיקגה
מאניה ביאליק, אשתו של המשורר חיים
נחמן ביאליק, היא כיום בת ,94 צלולת־דיעה
שפעילותה סובבת סביב בית האשה
שהקימה בחצר בית ביאליק בתל־אביב. בגיל
זה עדיין זוכרת מאניה כיצד הכירה את
ביאליק כשהיתה בת •17
״בא אלינו השדכן הידוע אהרלצער, והציע
בשבילי שידוך עם נכדו של יעקב
משה ביאליק מז׳יטומיר בעיני אבי
מצאה ההצעה ח ן הוא נסע לז׳יטומיר
והתוודע אל הבחור, שעשה עליו רושם
טוב מאוד (״הוא באמת למדן גדול ולבוש
נקי ובקפדנות ונועל מגפי לכה גבוהים
אני ראיתי צעיר כבן ,20—22 קומתו בינונית,
אבעבועות בפניו, פוזל במקצת,
אבל בכל זאת בעל מראה נעים ושערותיו
חומות בהירות.״
מאניה ביאליק היא אחת מגיבורי הספר
איפה הם היום? (מאת שמעון סאמט ;
הוצאת אל״ף; 207 עמודים) .סאמט, מותיקי
העיתונאים בארץ וחבר מערכת הארץ, קיבץ
אל דפי ספרו רשימות עיתונאיות, באמצעותן
עקב אחר דמויות שבשל גילן
נעלמו מזרקורי ההתענינות הציבורית.
כדל 0־ - 11 כלי סיגריות. כך,
למשל, פגש סאמט במשורר אביגדור הנד
אירי זמן קצר לפני מותו, כשהיה מאושפז
בנית־האבות רמת אסא׳ שקוע כולו בדמדומי
העבר, יושב שעות על המרפסת ב־תנוהו,
בלתי משתנה ופיו ממלמל מילים
נ טעית.
לעומתו מצא סאמט דמויות אחרות ש־הזיקנה
אינה נותנת בהם את אותותיה,
ולמרות גילם הם ממשיכים בפעילות. כך
למשל, הפרופסור מאכס מארכוס, המנתח
בעל־השם בן ה־ ,76 או הפרופסור בן־ציון
דינור, מי שהיה שר־החינוך בישראל, הממשיך
בגיל 86 לעבוד על ספרו תולדות ישראל.
הזקן בגיבורי ספרו של סאמט — המתאר
פגישות עם שלושה תריסרים מאלה
שעמדו במרכז הפעילות הציבורית בישראל
ונאבקים עתה עם הזיקנה — הוא
יצחק לבקוביץ׳ בן ה־ , 106 מוותיקי רחו בות,
שעלה לארץ לפני 85 שנים. את סוד
אריכות הימים שלו מסביר לבקוביץ, העומד
לשאת בקרוב אשה, אחרי שאשתו נפטרת
לפני שנים מספר: כל ימיו התנזר מאלכוהול
ובהגיעו לגיל 100 חדל לעשן סיגריות.

בבית-הקפה
ך• אורחים הקבועים
המפואר סקאלה, מול היכל־התרבות

בתל־אביב, שמו לב לעובדה כי מזה מספר
שבועות חסר משהו במקום. יותר נכון
מישהי. זוהי המלצרית היפהפיה וחטובת־הגו
ויקי, שבמשך שנים היתד, כאילו שייכת
לתפאורת המקום.
אילו היתד, נערכת תחרות לבחירת מלכת
המלצריות בישראל, היתה ויקי בת ה־28
זוכה בה ללא צל של ספק, לא רק בגלל
יופיה אלא גם בשל זריזותה. אבל ויקי
זריהם לא תוסיף עוד לשרת את לקוחות
סקאלה. היא נעצרה על־ידי המשטרה אחרי
ששני בעלי בית־הקפה, משה (מוניה) שפירא
ומאיר פלוקסמן, הגישו נגדה תלונה לפיה
היא חשודה בגניבת אלפי ל״י מכספי בית־הקפה
בשנה האחרונה.
מספר מוניה שפירא:
שמנו לב שבשנה האחרונה ירד הפידיון

באלפי לירות• הדבר היה תמוה בעינינו,
מפני שמספר המבקרים בקפה עלה וכמו
שאומרים העסק הולך טוב. לפי סימנים
אלה ההכנסה היתד, צריכה לעלות ולא
לרדת.
הבענו את התמיהה שלנו באוזני המלצרים.
יום אחד ניגשה אלינו אחת המלצריות
וסיפרה על סיבת חסרון הקופה. לדבריה,
אחת החברות שלה לעבודה, המלצרית ויקי,
מזייפת את פיתקאות הצריכה.

״אלשיו
למס־ הכנסה ! ״
ץ! ל מלצרית רושמת את ההזמנה של
הלקוח על שני העתקים. כלומר, יש לה
פינקם עם נייר קרבון ושם היא רושמת
את אשר האורח מזמין. האורח משלם לה
לפי הפתק ואת ההעתק היא מוסרת לקופה,
ולפי זה היא מוסרת בטוף היום את הפיד־יון•
לפי
סיפורה של המלצרית, היתד, ויקי
משתמשת בשיטה פשוטה ומחוכמת. היא

סידרה את נייר הקרבון כך, שרק חלק מן
החשבון עבר להעתק שהיא מסרה לקופה.
את הסכום שלא עבר היתה נוהגת לקחת
לעצמה.
החלטנו לבדוק את כל העניין. ראשית,
שמנו לב לזה שהיא מנהלת רמת־חיים
גבוהה. מתלבשת בשמלות יקרות,
מספרת על ארוחות־ערב במקומות יקרים
ועל נסיעות לאילת. יום אחד שאלתי או תה,
:ויקי מאיפה יש לך כסף לכל הדברים?
את גונבת?׳ כמובן שזה היה כאילו
בבדיחה. אבל ויקי ענתה׳ :כן. ניראה
שתתפסו אותי.
אחרי שהתחלנו לחשוד בה אמרנו לבאר-

תיראי, אנחנו מרויחים מעט, מפרנסים על־ידי
מתן תעסוקה 12 משפחות. תחזירי את
מה שלקחת ולא נימסור אותך למשטרה.
על כך ענתה ויקי :״להחזיר? קדחת!
הייתי מורידה למאיר ומוניה את המכנסיים.
אם תקחו כסף ממני אלך להלשין למס-
הכנסה.״
היות ואנחנו בסדר עם מס־ההכנסה,
האיום שלה לא עשה עלינו רושם, כפי
שקיוותה. להיפך. זה ניראה לנו כסחיטה
ופלוקסמן החליט למסור את העניו לטיפול
המשטרה.
זה לקח לשוטרים שעה עד שהבינו במה
הדברים אמורים. אחרי שהבינו והתלונה

׳ 1-כת המלצריות של תל־אביב טוענת:
?לצר שלא גונב

-לא שווה כלום!״

־<זוציא את המנות לשמור ולזכור
7או יותר מה ויקי מזמינה לאור-
*׳ידי שלפי זה נוכל אחר־כך לבדוק
•הקאות. יום אחד זכר הבארמן שהוא
בשביל ויקי שמונה סטייקים. בדקנו_ן קס ההעתקים שלה ובמקום שמונה
;*מצאנו ברישום שלה לא יותר מ־

התקבלה, היא נעצרה וכמובן הפסיקה לעבוד
אצלנו•
היא הרויחה יפה מאד 500 :ל״י משכורת,
ועוד כ־ 600ל״י מטיפים. אני לא
מבין לשם מה היתד, צריכה את כל זה?

׳?המיקרה הזה הכנו לה מלכודת —
הפרשים בין 80—130ל״י. אני
באותה תקופה בית־החולים, אבל
שלי מאיר פלוקסמן ניגש להתלונן
ריחמה עליה ולא רצתה להס־היא
פנתה אליה ואמרה לה:

שלא גונב!״
* ירסתה ש ל ויקי על הפרשה שונה
לחלוטין. לדבריה התנכלו לה אחד
הבארמנים ומלצרית. הם, בעזרת הבעלים,
הכינו לה מלכודת והפילו אותה בפח.
״הדברים שבהם מאשימים אותי לא היו
יכולים לקרות לעולם.״ מספרת ויקי היפה־פיה
.״הפתקאות נימצאות ליד הדלפק של
הבארמן. הוא ומלצרית עומדים תמיד מול
הפתקאות, והיו רואים אם משהו לא היה
בסדר. מלבד זאת יש מיקרה שפתק נאבד
ואז דורשים את ההעתק שנימצא אצלי. אני
לא יכולה לדעת מתי נאבד פתק ומתי
יבקשו ממני העתק, אז איך אני יכולה
לזייף?״
ויקי מוכנה לגלות דבר נוסף :״אין מלצר
או מלצרית שלא גונב. אבל גונבים רק
מן האורחים. כל מלצרית מוסיפה לחשבון
של הלקוח בין 20—50 אגורות. הלקוח
לא מרגיש בזה ואין בעיות. זה בדם של
המלצר• מלצר שלא גונב הוא לא מלצר.
בעל בית־קפה ידוע, כשהיה מקבל מלצר
לעבודה, השאלה הראשונה שלו אליו היתה:
״אתה גנב?״ אם המלצר ענה בשלילה הוא

פאר בגלוי :״את המכונית הזאת עשיתי אצל
ג׳קי,״ או ״את הדירה הזאת קניתי מקליפורניה.״
ישנם
מלצרים הנוהגים לגנוב מלקוחות,
כשהם מנפחים את חשבונותיהם. אולם שללם
של אלה הוא מועט והם נתונים לסכנת
גילוי מתמדת, כיוון שתמיד קיימת סכנה
שהלקוח ישודר, את החשבון עם המחיר
בתפריט ויגלה את התרמית.
מרבית המלצרים הגונבים נוהגים לגנוב
מבעלי־הבית. אלה האחרונים, המציאו אלף
ואחת שיטות כדי למנוע זאת: קופות רושמות,
בונים, מפקחי־קופות. אולם לכל שיטה
נמצאה מייד דרך — לפעמים פשוטה ולפעמים
מחוכמת — להערים עליה.
ד,עקרון הוא תמיד: להוציא אל הלקוח

אחר את תמורתו הוא מצרף אחר־כך להכנסותיו.
אחרי
שהוגשה נגדה התלונה — נעצרה
ויקי ונחקרה. לדבריה, ארך מעצר זה
16 שעות רצופות, שוחררה בערבות עד
לתחילת משפטה.
״אני בסקאלה לא גנבתי,״ אומרת ויקי,
״הרווחתי שם טוב. היה לי ביום בין
40ל־ 50ל״י. מכל השנים שעבדתי בסקאלת
הצלחתי לחסוך בסך הכל איזה 700 לירות.
זה כל מה שיש בחשבון שלי בבנק. אז
איפה כל האלפים שהם אומרים שאני
גנבתי?״
ויקי עברה דרך ארוכה עד שהגיעה לסקאלה.
לפני 14 שנים עלתה ממרוקו,
היתד, חברה בחברת־הנוער בקיבוץ עין־

/1ושחח בשם!
לא היה מקבל אותו לעבודה. זה מפני
שמלצר חייב להיות ערמומי וזריז. אם
הוא לא מסוגל לגנוב — איזה מין מלצר
הוא?״
משחק החתול והעכבר
**אימרה ״מלצר שאיגו גונב -
( ) אינו מלצר,״ אינה המצאתה של ויקי.
יתכן וזוהי תכונה של מלצרים בכל העולם
ובכל הזמנים, אולם בתל־אביב י ש.ל ה
משמעות מיוחדת דווקא בשנים האחרונות;
בין בעלי בתי־הקפה והמסעדות לבין חלק
מהמלצרים בעיר מתנהל משחק של חתול
ועכבר, אחרי שסיפורי המלצרים בתל־אביב
עשו להם כנפיים.
מספר מלצרים למשל, אחרי כמה שנות
עבודה, הפכו לבעלי מסעדות או מזנונים
בעצמם. אחרים, המתגוררים בדירות חדשות
או נוסעים במכוניות פרטיות, נוהגים להת
מנות
מבלי ידיעת בעל־הבית, לשלשל את
תמורתן לכיס. רק באותם מקומות בהם
בעל־הבית עצמו עורך את החשבונות ללקו חות
וגובה מהם את הכסף, ניתן למנוע
גניבה• אבל מעטים הם בעלי העסקים
שיהיו מוכנים לשבת 20 שעות ליד הקופה
ולנהל את כל גביית הכספים. אלה מתקשים
בדרך כלל גם למצוא מלצרים לעבודה.

,איפה
כל האלפים/־״
• */וב גמיוחד הוא מצבם של מלצרי
הדיסקוטקים. עליהם קשה מאד לפקח.
כך, למשל, זכאי כל מבקר בדיסקוטק
למשקה חריף בתוספת משקה קל תמורת
כרטיס כניסה. במקרים רבים אין הלקוחות,
בעיקר הנשים שבהם, שותים משקאות חריפים
ומעדיפים להזמין משקאות קלים בלבד.
תמורת
התלוש שלהם מקבל המלצר
משקה חריף, אותו הוא מגיש ללקוח

חרוד. בגיל 18 התחתנה עם הבארמן של
מלון שרתון, שנה אחר־כך ילדה לו בת.
כאשר חלה בעלה בשחפת והפסיק לעבוד,
לפני ארבע שנים, היא החלה לעבוד כמלצרית.
לפני
שנתיים התגרשה ויקי ולקחה עימד,
את בתה• היא מתגוררת אצל משפחה
בצפון תל-אביב ומחזיקה מטפלת קבועה
לילדה.
״אם עובדים במקום טוב ומרויחים כמו
שאני התחתי,״ אומרת היא ,״זאת לא
בעיה להיות לבד ולגדל ילדה. אפילו שאני
אשה גרושה — אין לי בעיות. אני מתיחסת
בנימוס ללקוחות אבל שומרת על דיסאטנם.
לכן לא נטפלים אלי.״
בקרוב מתכוננת ויקי לחזור לעבודה.
ברור שלא לסקאלה. ובינתיים היא מחכה
לתחילת משפטה.
אלא שלא רק היא; כל בעלי בתי־הקפה
והמסעדות בתל־אביב ומלצריהם יעקבו
אחר המשפט בעניין. שכן יהיר, זה בירור
פומבי ראשון של ההאשמה נפוצה ומקובלת,
שעד כה טרם הצליחו להוכיחה.

עכשיו גם בישראל־ חידוש אין שני לן בארץ!

קוסמטיקה לכלים
דרשי שד היום את בקבוק הפלסטי הורוד
המכיל את הפתהן לניקוי כלים קל 1ם ושלם
בעל הריח המעודן והשומר על שר ידייך.
ש 0פו

ל כ לי

״ ב י 1־ [ י ת ״ בוזמלר, של 700 סם ק

תמרורים
יום־הולדתה ה־41

נחוג ברומא,
של שחקנית הקולנוע
הנשואה לפסיכיאטר האיטלקי בן ה־30
ד״ר אנדרי דוטי, ממנו יש לה ילד בן
שלושה חודשים.

אודרי הפבורן,

למיס אלמם הישראלית

נבחרה
לשנת , 1970
רית גרי ילידת של בתה
נהלל.
השחקנית פנינה גרי, להשתחרר עומדת
בעוד כחודש משרו־תה
בצה״ל כקשרית
בצנחנים, מתכוננת
לעיסוק חדש, דוגמנות
צילום, אחרי
שלמדה ריקוד בבית־הספר
של ליאורה
חכמי ודוגמנות אצל
קארין דונסקי. תח־ביבה:
רכיבה על
סוסים.

נפרדו
לאחר שחיו זמן
ממושך יחד, במאי הקולנוע השבדי אינג*
מר ברגמן 51 ושחקנית הקולנוע
השבדית ליב אולמן. ברגמן, שהיה נשוי
ארבע פעמים והוא אב לששה ילדים, מהם
ילדה מליב אולמן, מנהל עתה רומן עם
מאלין אך, שחקנית בת .24
הוענקו בטכס רב־רושם, בנוכחות
ראש־הממשלה גולדה מאיר, אזרחות
הכבוד ה־ 48 וה־ 49 של תל־אביב, לשחקנית
חנה רוביגא, עבור ״מיפעל חייה בהבי־

רובינא

שלונסקי

מה,״ כפי שהסביר ראש עירית חל־אביב
יהושע רבינוביץ! ולמשורר
נפקי, במלאות לו 70 שנה ועל תרומתו
ל״ביסוס העוצמה התרבותית של העיר תל־אביב״.

אברהם
שלד

בנתניה, כנראה משטף-
נפטרה
דם במוח, בגיל ,52 הציירת מרגיט כר*
צקי. הגופה נמצאה במיקרה על־ידי אדם
שראה את דלת הבית פתוחה, נכנם ומצא
את המנוחה מוטלת במיטתה כשפניה מגואלים
בדם. מרגיט, שהציגה לפני כמה
שנים את תמונותיה בלונדון, תיכננה פתיחדשה
בביתן האמנות שבחת
תערוכה
נתניה.
נפטר בתל־אביב, בגיל ,66 הצייר
הנודע חיים גליקסברג. יליד פינסק,
קיבל חינוך מסורתי
ולמד באקדמיה לאמנות
של פינסק.
עלה לארץ ב־1925
והתגורר בירושלים
עד , 1928 שנה בה
עבר לתל־אביב והפך
יוצעו של ראש
העיר דאז מאיר
דיזנגוף, ביסוד מוזיאון
תל־אביב. כישנים
במשך הן כמזכיר
אגודת הציירים
וזכה פעמיים גליקסברג בפרס דיזנגוף לאומנות.
תערוכתו הראשונה התקיימה ב־, 1927
בירושלים.
נפטרה במישיגן, ארצות־הברית,
בגיל ,71 לאחר שהיתה מעורבת בתאונת־דרכים,
מדריכת הטניס שבין תלמידיה היו
שליטים ומלכים — ג׳ין הוקסי. לזכותה
של ג׳ין רשומים יותר מ־ 300 מכוכבי
הטניס של ארצות־הברית ובין תלמידיה
היו השליט הספרדי גנראל פרנקו, ג׳קלין
קנדי־אונאסיס, פאול מלך יוון ונכדו של
פארוק מלך מצריים.
העולס הזה 1706

מחול ג׳אז ומודרני
בבית רינה ניקובה

ירושלים בהדרכת הרקדן והכוריאוגרף

למתחילים ומתקדמים ומקצועיים
ולכתות ריתמיקה לילדים
בימים א׳—ג׳ ,טל 25195 .

שמעון לוי

ח 2£ו י קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

הלכת הסיס 70

השוה

שאיננה

ך• אשר הניפו פרשי המשטרה את אלו־תיהם
על ראשי המפגינים, בעת ההפגנה
הסוערת ליד ביתה של ראש־הממשלה,
בפרשת גולדמן, הם או־טו־טו כמעט ופגעו
גם בראש עטור רעמת־שיער שחור^גולש,
שהשתייך למפגינה סוערת ונזעמת.
הפיספוס שלהם הציל את פתיחת תחרות
מלכת־המים במועדה. לוא היתר, זוכה ב־אלת־המשטרה
בקודקודה, ספק רב אם ליזה
ברין היתד, מצליחה להשתתף בתחרות.
אך היא עברה את ההפגנה בשלום, הגיעה
במלוא הדרה 169 ,22 הופעה סקסית,
שיער שחור, עיניים ירוקות — ונכללה בשלב
המועמדות הסופיות.
המאפיין ביותר את הירושלמית היפהפייה
— בת לאב דיפלומאט לשעבר ומהנדס־בניין,
ואמא העובדת כמזכירתו של פרופסור
שטיין מהפאקולטה לפיזיקה וכימיה — הוא
רב־גוניותה. על ליזה ברין קשה לשים
חותמת.

ן* יא השתתפה בהפגנה כי איכפת לה
( מה שהולך בארץ הזו, והיא לא מוכנה

ליזה ברין לומדת שנה ראשונה באוניברסיטה
העברית בירושלים. המיקצוטות :
אמנות, ספרות וצרפתית. כתחביב היא מתעניינת בארכיאולוגיה,

הסטודנטית

משתתפת בחפירות ברחבי הארץ. בעת החפירות — משאירה ליזה
ברין בבית את חצי תריסר הטבעות שלה, ויוצאת לעבודה הארכיאולוגית
הקשה. שערותיה מטופלות בליף טקס בלזה של חברת וולה.

להשאיר רק לאחרים לעשות את המלאכה.
היא סטודנטית — כי היא החליטה ללמוד
אמנות וסיפרות• והיא אסיסטנטית של גאולה
דגן, היוצרת תכשיטים מאבנים עתיקות
וכסף — כי זה, מעניין אותה. דברים נוספים
שמעניינים אותה הם אנשים — הרבה
— ריקוד, ספרים, שחייה וטיולים. עקב
עבודת אביה היא שהתה שמונה שנים באירופה
והמזרח התיכון, שולטת באנגלית,

1111111

111

׳ -5ד 0

ד י * 1ד 1 1ז 1 1זהי שמו של בגד־הים שלובשת ליזה — אבל למי יש זמן
ה 1י
לשים לב לבגד־הים, כשהמועמדת למלכת־המים מפגינה סי עון

ריצה קלאסי כזה? בגד־הים שהיא לובשת הוא דגם חדש מתוצרת בית־החרושת גוטקם.

בעוד שאין זו דמותה הטיבטית, היומיומית, יודעת ליזה, כשצריך,
ךןןןן? * 1ן ן
גם להיות זוהרת. עם הופעה, גיזרה ופרצוף כשלה, אין צו רן במאמצים
רבים במיוחד. היא משתמשת במייק־אפ הנוזלי החדש של מפעלי הלנה רובינשטיין.
צרפתית, עברית וקצת פרסית וערבית. במלחמת
ששודד,ימים היתה מזכירתו של
מושל בית־לחם. השכלתה כוללת שבע שנים
נגינה באבוב, עשר שנים ריקוד בלט וג׳ז.
נישקה הקטלני ביותר הוא לאו דווקא מה
שרואים בתמונות, אלא לשונה, המופעלת

נת־סטופ על־ידי מוח חריף ומידה גדושה
— אוי, כמה גדושה — של ביטחון עצמי.
דוגמה? בבקשה :״הגברים הישראלים הם
בעלי ביטחון עצמי רב מדי בחברה — ומתגלים
בחולשתם מיד כאשר נשארים אי־תם
לבד.״

של עירית
עירית ל אז זאת בבל ביא

תז כ ה כנ ראה
בשום תו א ר.
לאחר שלא זכ תה
ב תור ״ מלכת
היו פי״ ,נ אל צהלה
סתפקרק בסג נו
תהרא שונ ה, נח
שבה עי רי ת כמו
עמדתהב טו ח ה
ביו ת ר לזכו ת לפ חו
ת ב תו א ר ״נ ערת
ישראל״ ,ש הי
אהתח רו ת ה שנייה
הנע רכ ת א חרי
ת ח רו תמלכת
היו פי, עם או תן
משת תפו ת. מתברר עכשיו
שגם ז ה בנ ראה
פרח לה•
ובכלל ל א בא
שמתה. כי מ ה
לקראת
קרה!
ת ח רו ת ״נערת יש ר
אל״ התברר ש יש
בה הכל
מלבד עשרים י פה פיו1ת1
פהע׳ו
היי
מ ה פיו ת.
שה ש ת תפו
״ מלכ ת־ו
רות
פי״ היו
קצת ככ ה׳
אםזה לא מ ס פי
ק לצרות, אז
מ הן תשע עוד
עי רי ת ל בי א
נשברו, ו סי רבו, א חרי
סיו םתח רו ת ״ מלבת־ היו פי״ ,להשתתף גם בתח רו ת ל תו א ר ״ מל ב ת־ישראל״.
ב עי קבו ת כך הו חלט על גיו סמשתת פו תחד שו תלתח רו ת ״נערתישר אל״ — בין
הי תר מהס חו ר ה של ת ח רו ת ״ מיסא לגנ ס״.
מי אמר שלא צריך מזל, ו שיופי מ ס פי ק ב חיי ם !

שיטה להיפטר מהא שה
יוסי ינאי, לאלו שאינם מכירים אותו,
הוא עיתונאי ופירסומאי רב מעללים ועלילות.
בימים הטובים יותר שלו הוא היה
ידוע בחתיכות המפוארזת שפיארו את ציוו
כמו מלכת־היופי רונית רינת, רותי
לדמן היפהפייה, המופיעה כיום בג׳אז״
פלוס, עדית קמחי ועוד כמה.
אבל אלו כבר סיפורים ישנים. הסיפור
החדש והטרי ביותר בקשר ליוסי זה שהוא
מתגרש.
וחדשה זו ע שו״ה להפתיע מספר רב
של עלמות־חן נאוות, שלא ידעו עד היום
שיוסי נשוי בכלל.
ולא בגלל שהוא הסתיר את זה, אלא
בגלל שהתנהגותו הליבראלית לא נתנה כלל
מקום למחשבה שהוא נשוי. לחברים שהיו
מתעניינים ללמוד ממנו את הסוד, אין הוא
מצליח להמשיך לשמור על החופש הטוטאלי
והאבסולוטי שלו למרות שנתיים נישואים,

זאת אומרת, לא לי באופן אישי, אלא
שני הריונות לספר לכם עליהם.
האחד זה אצל אירית לד (רזילי),
אשתו של ארטיק לוי. אמנם הוא רק
עכשיו התחיל (ההריון) ,אבל הוא בכל זאת
הריון.
מה שמוכיח רק שכשהולך — אז הולך
בכל השטחים: הקשיים בנישואים שהיו
להם, לאירית ואושיק, הסתדרו — אושיק

(לאשה בשם ליאורה) ,היה יוסי עונה:
״יש לי שיטה מקורית להשיג גט. אני
אשלח לאשתי מחברת ובה רשימת הבגידות
שלי, כולל תאריכים ומקומות מדויי־קיס.
שום אשה לא תסרב אחרי זה לתת
לי גט.״
מה שנכון נכון. רק אני, במקום יוסי,
הייתי קונה ספר, לא מחברת.

הקתולית הנכה לזמרת ישראלית
רת במיני? לא שמעתם. אז עכשיו תשמעו.
אני מדברת על סלסה צ׳קוכסקה. לא
מכירים? אז שמה הישראלי אומר לכם
יותר: זהכה קפאין, אשתו עד לאחרונה
של דני קפאוך — שני הזמרים המהווים
את צמד הנוודים.
עד לגיל 18 היתד, זהבה בכלל לא זהבה,
אלא סלבה. היא היתה בת למשפחת צ׳קובס־קד,
הנוצרית הפולנית, הלכה כל יום א׳
לכנסיה, חגגה את חג־המולד ושאר ירקות.

זהכה קפאון
בגיל , 13 הגיע יום אחד לביתם בוורשה
אדם זר עם כובע ופיאות. סלבה סולקה
מהחדר. אחרי שהאיש עזב, הסבירו לה
הוריד, שזה היה דוד שלה. ושהוא •קח
אותה לחופשה.
טוב, סלבה הסכימה. אמנם היה חבל לה
להפסיד מלימודיה בקונסרבטוריון למוסיקה
ושירה שם למדה, אבל חופשה זה תמיד
חשוב יותר.
בשדה־התעופה חיכו לד, עוד אנשים עם
פיאות וזקן. הם הכניסו אותר, לאחד הביתנים,
הלבישו אותה בבגדים שכיסו או תה
מכף רגל ועד צוואר, ובישרו לה שהיא
יהודיה, בסך הכל.
התברר שבמלחמת העולם השנייה התחבאו
זהבה והוריה היהודיים בביתה של משפחת
צ׳קובסקה הנוצריה, שהיו ידידיהם. כשהילדה
היתד, בגיל חודשיים, נרצחו ההורים
ברחוב על־ידי הנאצים, והצ׳קובסקאים אימ־

שהיא נוסעת לקנדה והעלו אותה בנחת על
המטוס. כשהיא ירדה ממנו התברר לה
שהיא בלוד, ושלוד נמצאת בכלל לא בקנדה,
אלא בארץ היהודים.
הצעירה המבולבלת נלקחה צ׳יק־צ׳ק לביתו
של יהלומן תושב בני־ברק, אב לשבעה
ילדים. היא נשלחה לאולפן עקיבא
ללמוד עברית, אבל זה עוד לא היה הכי
גרוע .״בקיץ התהלכתי עם שרוולים ארוכים
וגרביים,״ נזכרת זהבה. אבל אפילו זד,
עוד לא היה הכי גרוע .״הביאו לי חתן ן
ובלילה דאגו לסגור אותי על מפתח.״
בררר...
יום אחד נשלחה זהבה החסודה והצנועה
לפנסיון הדתי רייך בירושלים כדי לעבוד
קצת. היא חיכתה להזדמנות הראשונה, ו נמלטה
מבעד לחלון הראשון.
בזמנו, באולפן עקיבא, היא הכירה נפש
אחת ויחידה — בחורה שהיא ידעה עליה
שהיא קיבלה שיכון באילת. טבעי מש־ם
כך, שזהבה פנתה אילתה.
״שם במועדון סוף העולס, הכרתי את
בעלי,״ מספרת זהבה .״זה היה לפני חמש
שנים. התחתנו מיד, ויצרנו את צמד הנוודים׳
מאחר ששנינו היינו זמרים.״
החתונה שיחררה אותה מהחתן שהיה
צפוי לה בבני־ברק, מהשרוולים הארוכים, ומשאר
יסורים. המעל שנים היא בילתה עם
בעלה כנוזדת — עד שהשבוע הם הגישו
את הבקשה לגט.
הם החליטו על הגירושין כבר לפני כמה
שבועות. כאשר זהבה חזרה מסיבוב הופעות
מוצלח בפאריס, גילה לה דני שהוא מכר
את דירתם המשותפת וחסל סדר פסח.
אלא שבינתיים עברו בכל זאת כמה שבועות,
ולבן־אדם מותר לשנות את דעתו, לא?
אמנם הגירושין, גירושין, אבל דני וזהבה
החליטו שהם ימשיכו להופיע כצמד.
ומאחר שדני בכל זאת בחור טוב, ב־מעמקי־ליבו,
הוא החלים לפייס את גרושתו
הטרייה, והעניק לה דירה של שני חדרים,
עם ריהוט בתוכה ומכונית למטה, וטבעת־יהלום
על האצבע.
כמו שאמר הסבא, הרב הרשל:
״נסתרים דרכי האל, בתי.״

ח>דון
בלי חרוזי ם

יוסי ינאי
רק בהתחלה, אך כבר בקרוב יחדל גופה
הערום לעטר את מודעות הפירסומות. וה־

יש לי שני הריונות
צועד עם שיר בראש מצעד הפזמונים (וזולה
לך ברח) — והסניורה נמצאת בהריון,
א־בראבו.
וההריון השני שלי הוא של סמדר
דרור, הדוגמנית הדקיקה. גם אצלה זה

בפעם הבאה כשאומרים לכם שהמציאות
עולה על כל דמיון, אל תחייכו כמו שוטים.
הנה לכם דוגמה חיה: שמעתם כבר על
בעל שנותן לאשתו טבעת־יהלום כמתנת
גירושין? או על פולניה קתולית שנהפכת
לחסידה צנועה בבני־ברק — ואחרי זה לזמי

או אותה. כן התכרר שהיא היתה לא סתם
יהודיה, אלא ממשפחה דתית מאוד. סבה
היה לא אחר מאשר הרב הרשל הורוביץ
(מי זה בעצם?)
כשסלבה שמעה את הבשורה הרעה —
היא קיבלה הלם- .לא כל־כן־ בגלל זה שאני
יהודיה,״ היא מספרת ,״אלא בגלל שפתאום
לא היו לי הורים.״
כשמלוויה המזוקנים נוכחו שהצעירה מתמרדת
נגד מר גורלה, הם הרגיעו אותה

שאלה היא רק לכמה זמן: כי אני נזכרת
עכשיו שסמדר הודיעה, כשהיא התחילה
לפני זמן קצר, שהיא רוצה חצי תריסר
ילדים.
כנראה שהיא התכוונה לכך ברצינות.

תוכ מעל אתם בעזאת

בתור
צופי ט לוויזי ה, ו ד אי שלא
לו שלא ל שים לב מעתהל הי עד ר ה
המסך של ה ק רייני ת עדנה ריס.
יו דעי ם, ה ק רייני תהשחר חו ר ת הזו
לתהשמץ־חיוך והמבטה חוד ר. כן,
ב דיו ק.
עדנה הי תהה תג לי ת של חגי פינס-
קר, ו מ אז ש הו פי ע ה לר א שונה הי ת ה
חי ד ה לצופים, שלא יבלו להח לי ט כי צד
ל ה תיי חסל הו פעתה הרציני ת.
אז, ב מ קו מהתק ריין מעתהשוש
עטרי 20א חו ת ה של יונה עטרי.
ביו ם שישי הו די עו ל ה סו פי ת ש הי א
התקבלה. שוש, כפי ש תר או בע צ מכ ם,
הי א ב חו רהיפה פיי ה, עליז ה, ולקראת
ה שלב ה חד שבק ריי ר ה שלה א פילו הו רידה
15 קי לו. ומה שהכי מ פ תי ע —
הי א יו דעתגםלק ריין. היי תםמא מי ני

והוסוו —*!

סמדר דרור וכעדה

אמנות בידור קדימה לפסטיבלים עוד לא שככו הדי פסטיבל־הזמר בירושלים,
והנה כבר יוצאים אמנים ישראליים
למרחבי העולם, להשתתף בפסטיבלים בינלאומיים
שונים,
להקת איש חסיד היה נמצאת כבר באירופה,
והופיעה כבר באנטוורפן, אולם לאחרונה
נודע כי נוסף לסיבוב ההופעות שנק־

אילן ואילנית
במקום העופרים?
בע להם מראש, תיסע הלהקה גם לרומא כדי
להשתתף בפסטיבל התיאטרון פרסיו רומא.
אנשי בימות ימצאו עצמם שם בחברה
מכובדת מאד: ז׳אן לואי בארו יעלה במס
הצגת
בכורה:

משה 1גדול באורם 101111
איזון עדיך׳ (הבימה — האולם הקטן)
בחזרה אל זירת הקרב של אדוארד אלבי, שהנחילה לו את
הצלחתו הגדולה מי מפחד מוירג׳יניה חלף: עולמו של הבורגני
האמריקני האמיד. הפעם זהו ביתו של איש־עסקים, שיצא לגימל־אות,
וחי עם אשתו התקיפה והשתלטנית, גיסתו האלכוהוליסטית,
בתו המתגרשת בקביעות כל שלוש שנים, וזוג ידידים מוזר שבא
לבקש סיקלט מן האימה שתקפה אותם בהיותם לבד בדירתם.
הבית הופך עד מהרה לגיהינום אמריקאי משפחתי, לפי מיטב
המסורת של אלבי: גיהינום מאופק ומרוסן יותר מזה של וירג׳יניה
וולף, אבל בכל זאת גיהינום. מצד אחד שולטת כאן הבדידות
המפרידה בין הנפשות, מצד אחר קושרים אותן עבותות שאלבי
אוהב לתאר: כבלים של אהבה ושינאה גם יחד, שלדעת אלבי
אינם אלא שני צדדים לאותו קלף. ולכל אלה מטרף הפחד: פחד
מפני המוות, פחד מפני החיים, פחד מפני שבירת מוסכמות ישנות,
פחד מפני איבוד־עשתונות מוחלט.
אלבי נוטל שוב את כלי־הנשק האהובים עליו: שכרות, היסטריה,
חלל סגור של חדר אורחים. את כל אלה הוא מתבל ברפליקות
חריפות ושנונות, בשפת רחוב מדוברת, המזכירה לצופה שהבמה
אינה רחוקה כל־כך מן המציאות.
בקיצור: מחזה כתוב היטב שחסרונו העיקרי הוא הופעתו
אחרי וירג׳יניה וולף, שהיה מגובש, אורגני ומזעזע יותר, מה
עוד שכאן חוזרים כמה תכסיסים דרמטיים על עצמם,( ,השתמטות
מכוונת ממתן תשובות לשאלות מביכות) והסמליות היא לעתים
שקופה מדי (הסיפור על החתול השונא את אדוניו).
אך הצורה בה מועלית ההצגה מטשטשת את מרבית ההסתייגויות.
התפאורה, שהקימה לידיה פינקום־גני על הבמה האינטימית של
האולם הקטן, אידיאלית בצורתה ובצבעיה ליצירת אווירת המחזה,
ותלבושותיה של אניה שנל מתאימות לה להפליא. שמעון פינקל,
כראש המשפחה, ססלה אבני כאשתו, ומרים זוהר כאחותה השתיי-

גרת הפסטיבל את גירסתו הפסיכדלית לחיי־ראבלה,
מארצות־הברית מביאים מחזה חדש
של לרוי ג׳ונס (רכבת תחתית) ,והאנגלים
שולחים להקה שתבצע את מאקבת והכושים
של ז׳נה, והאיטלקים ייוצגו על־ידי מחזה
קלאסי של מקיאוולי.
בחברה שונה, אך מכובות לא פחות,
ימצא עצמו יגאל בשן, אשר הוזמו
על־ידי עיריית פאלרמו להשתתף בפסטיבל

מרים זוהר ב״איזון עדין״
נית טובים, ואולי אף עושים כאן את הטובים בתפקידיהם מזה
זמן ארור, רפאל קלצ׳קין, עדה טל ויעל דרויאנוב סוגרים את
המעגל בצורה משכנעת. בקיצור: ההפתעה הנעימה ביותר שהכינה
הבימה לקהל מזה זמן רב. כנראה שאלבי מביא לה מזל.

פזמונים וג׳אז שייערך שם באמצע הקיץ.
יגאל, הנחשב לפופולרי בין זמרי הארץ,
נבחר על־ידי מארגני הפסטיבל, לאחר שהאזינו
לסידרה שלמה של תקליטים ישראליים.

יגאל יופיעו גם האבנים המתגלגלות,

נורית לצמד הניב עד עתה פירות מוצלחים
כמו בעקבותיך, בשנה הבאה (שהקליטו
גם בגרמניה) וטרזה דימון, השיר שנכתב
לפסטיבל הזמר הישראלי. תקוותם כמו
כן שהעבודה המשותפת תישא פרי גם
בספליט.

לפני בכורה:

המיבגוא של גולדה
גולדה הצעירה מגיעה לארץ. קבוצת
חלוצים מקבלת פניה .״אין דבר״ ,אומר
אחד מהם ,״תוך כמה חודשים והמיבטא
יעבור לך כמו כלום.״
האחרים שואלים עצמם מה יעשו עש
העלמה. לדחוף מריצה אינה מוסגלת .״אולי
מזכירת־חוץ״ ,מציע אחד .״השתגעת״ ,מתנפלים
עליו .״בשביל זה צריך להבין בפוליטיקה.
אתה מאמין שייצור עדין כזה
יכול לשבת בחברת גברים? הלא ירמסו
אותה לגמרי.״
כך משחזרים חברי תיאטרון יובל את

בעזרתם האדיבה של שאול ביבר, גיל
אלדמע (אנציקלופדיה חיה לשירי הישוב
העברי) ויאן טימן, שהעמיד לרשותם את
ארכיון המטאטא. תלבושות בנוסח הימים
ההם הכינה, בעלת הבוטיק — רחל ברזין.
בין המשתתפים, כמה מצחיקנים מקצו־

ציפי שגיט ב״סרפך

״איש חסיד היה״
יחד עם ז׳אן לואי בארו

נכי עמרני ב״סרפן״
עלייתה לארץ של גולדה מאירסון, בהצגתם
החדשה הקוקו והסרפן. ההצגה, שצריכה
לנצל את החיבה הבלתי־נדלית שיש לישראלי
המצוי אל תולדות הישוב בארץ,
משחזרת בזמר ובמערכונים את קורות
ארץ־ישראל מאז ימי הביל״ויים ועד למלחמת־השחרור.
ומאחר ואותו תיאטרון, עם אותו
במאי (יואל זילברג) ואותו התמלילן (דן
אלמגור) העלו הצגה נוסטאלגית אחרת,
ירושלים שלי, נמצא כבר מי שהציע לקרוא
להצגה החדשה ארץ־ישראל שלי.
.ההבדל בין השתיים״ ,מציין יואל זיל־ברג,״
הוא בכך שלגבי ירושלים, השתמש
דן אלמגור בדוקומנטים, ואילו כאן נכתבו
המערכונים מתחילתם ועד סופם.״ החומר
להצגה נאסף על־ידי אלמגור וזילברג,

עיים שכוחם יפה במערבונים, כמו ציפי
שביט וגבי עמרני, וכמה שכוחם יפה,
בשירה, כטמירה ירדני, שהתפרסמה יותר
כזמרת הקלטות. מירושלים שלי נשאר כאן
יאיר קלינגר, מאת ואני והמלחמה הבאה
הגיע לכאן גד קינר, רפי קינן היה המאהב
בפנטסטי ואילו גיסה שחורי באה מן החוג
הדרמטי של האוניברסיטה.
הקו העובר לאורך כל ההצגה ומקשר
בין התקופות השונות היא תגובת הזקנים
שטענו תמיד, כדברי פזמון הפתיחה והסיום:
א—ברוך /אין על מי לסמוך / ,הנוער
של היום / ,הנוער של היום / ,זה לא מה
שהיה /פעס / .כך אומרים הביל״וים, ובני
העליה הראשונה והעליה השנייה והעלית
השלישית ועד עצם היום הזה.
הצגת הבכורה של הקוקו והסרפן נערכה
בערב יום העצמאות באולם הביסה. סוף־סוף
זכתה הבימה העברית הלאומית גם לחומר
ישראלי מקורי.

תזמורתו של דיוק אלינגטון, ג׳ון באז,
ו״עולמו של ארתור בר אוך (אש) .התחלה
לא רעה לצבר שטרם מלאו לו עשרים,
היוצא לראשונה את גבולות הארץ.
ועוד פסטיבל, הפעם בעיירת הקיט היוגוסלבית
ספליט. לשם נוסעים אילן ואילנית,
שכוכבם החל דורך לאחרונה ברצינות
בשמי אירופה, מאז עשו כמה הקלטות
אצל חברת תקליטים גרמנית גדולה,
ואף הופיעו שם בכמה מיצעדי פזמונים.
בגרמניה ישנם המנבאים לצמד שיירש את
מקומם של העופרים, והפסטיבל בספליט,
המקפיד מאד על רמת משתתפיו, יכול
להוסיף להם מוניטין במידה ניכרת.
ועוד נוסעת, לאותו הפסטיבל, המלחינה
נורית הירש. היא כתבה את השיר
אותו יבצעו אילן ואילנית, היא עיבדה אותו
והיא גם תנצח עליו. שיתוף הפעולה בין

יגאל כשן
אחרי דיוק אלינגטון
העולם הזה 1706

קולנוע
י שראל

שיעור בפדגוגיה שימושית
סרטים למאה השלושים
קולנוע המחתרת הגיע לארץ.
המשורר דויד אבירן, שביקר מיספר פעמים
באמריקה, והשתלב שם ב״מחתרת״
במולדתה, הביא אותה גם לישראל, והוא
מארגן עתה פסטיבל שלם, בו מוצגים ארבעה
סרטים מוזרים ובלתי־צפויים, בליווי הסבריו
של אבידן עצמו.
באמריקה מבטא קולנוע־המחתרת את ההתקוממות
נגד המימסד ונגד תעשיית הסרטים
הענקית, המטילה מרותה על כל
הסובכים בצילה. כל מיני אמנים, משוררים,
ציירים ופסלים, שמצאו באומנות השביעית
אפשרות נוספת להביע את עצמם, עושים
שם סרטים באורכים מדקה ועד שמונה
שעות, כשהם נותנים פורקן להזיות ולדמיון הפרוע ביותר, תוך התעלמות מוחלטת מכל
שיקול מסחרי.
אבל מה קורה בישראל׳ שאין בה תעשיית
סרטים להתקומם נגדה? כאן לדעת אביין,
המחתרת צריכה להיות ביטוי לאינדיבידואליזם,
שהוא המושג האנטי־מימסדי ביותר
בארץ* .אינדיבידואליזם, בארץ, זה משהו
בין מותרות לעבירה ביטחונית.״ נאום דויד
אבידן.
הזכות לא להכין. בין ארבעת ד-
סרטים שהוא מציג, שניים הם כמובן שלו
עצמו* ,זוז״ ו*הכל אפשרי״.
שני הסרטים עוקבים אחרי תהליכים של
הינתקות בין בני־אדם, סאדומזוכיזם (מושג
חביב על אבידן) והשתוללות לשמה׳ תוך
שימוש בכל מיני טכניקות קולנועיות, שבחלקן
חדרו גם לקולנע המיסחרי (צילומים
כפולים ומשולשים, עריכה בקצב מטורף).
הסצינות קשורות ביניהן בקשר אסוציאטיבי,
שאינו נראה לעין כלל, והפסקול גדוש
פעלולים, ומוסיקה אלקטרונית מכל הסוגים.
התוצאה
מבלבלת, ואם אבידן מעניק לקהל,
בדברי הפתיחה שלו, את הזכות לא
להבין, אין ספק שרבים מן הצופים משתמשים
בזכות זו.
גם מי שבא בבר מוכן לחוויה מעין זו,
מוכה תדהמה. כמה רעיונות מצליחים להיקלט
מן הפעם הראשונה שרואים את הסרטים,
למשל בהכל אפשרי — כאשר יוליוס
קיסר קם להרוג את הקושרים נגדו׳ רוצח
אותם אחד אחד ומסיים בברוטוס, במילים
:׳׳גם אתה, ברוטום!״
מי שרוצה לקלוט יותר, מוטב שיילך
לראות את הסרטים עוד כמה פעמים, ומי
שמצפה כאן לערב קולנוע מקובל, מוטב
שיישאר בבית.
כדברי אבידן. :אם באת להרוג את הזמן,
עשה זאת כשגבך אל המסך.״ המחתרת
דורשת מן הצופה לפח־ת אותו מאמץ שהשקיע
בו הבמאי׳ אם לא יותר.
נוסף לשני הסרטים של אבידן, מוצגים
גם שני סרטים של צייר אמריקאי צעיר
בשם סום פאלאצולו, שהם אופייניים לגל
ההלקאה העצמית הפושט בין המשכילים
מעבר לאוקיאנוס. פאלאצולו מצלם חומר
תיעודי, אבל עורך אותו בצורה כזאת שבמקום
הנצחת־מאורעות פשוטה, מתקבלת
תמונה עגומה מאד של המבוך הרוחני,
המוסרי והמצפוני של ארצות־הברית. זה
לפחות הרושם הראשון. אבל יכולים להיות
גם פירושים אחרים. הרי זו מחתרת.

תדריך
תל־אכיב
* ¥טופאז (אופיר, ארה״ב) — ריגול
רוסי בצרפת מתגלה דרך ניו־יורק וקובה.
במאי: היצ׳קוק•

היה שלום מר צ׳יפס סנפין, תל־אביב, ב רי טני ה) הו א ספר
סנ טי מנ ט לי ש הי ה לרב־מכר ב אנג לי ה, בין שתי מלח מו ת־ ה עו ל ם.
מו רהב רי טי שמרני מ א מין כי יש ב מי ק צו עו שלי חו ת ק דו ש ה,
אך אינו מ צ לי ח ל הג שי ם או תהאלא בעזר תאהבתה ועזר תה
של אשהמע רי צ ה. הספר הי הלסרטמצ לי ח לפני שלו שים
שנה, ו הו א חוז רעתה בגי רסהמ חו דשת, על מסך ענק, בצבעים
ט ב עיי ם, עם פיז מוני ם לא כל־כך מ קו ריי ם ברקע, ועם פי ט ר
או׳ טו לבתפ קי ד רא שי. ו ת כונ האח רונ ה זו ש קול ה כנגד כל
ה ס צינו תהמתקת קו ת, סיו רי ה תיי רו ת, ו שאר ה מי ס חו רי םשה
ם תופע ת־ קב עבסר טי םיק רי ם מ סוג ז ה. או׳ טו ל יוצר א ת
אחתהד מויו ת ה סי מ פ טיו ת ביו ת ר שלו עד היו ם על הבד, ו אין
ל מצו א דופי באף מי להאחת היו צאת מפיו, ול אבק טנ ה שב תנו
עו תיו. משתת פי ם עוד: פ טו ל ה קל׳יי׳ -ו מיי ק ל רדגרייב.

דם ואש במכסיקו
טפפה ( אסתר, תל-אביב, אי ט לי ה) — מערבון אי ט ל קי, מצו לם
בספרד, עם ש ח קני םמכלה עול ם, ו עליל ההמתרחשתבמ
כ סי קו. טפפה, גיבור הסרט, הו א איכ ר, עני מרוד, המצטרף
ב ח דוו ה לכל מ ה פי כ ה, תוך א מונ ה ת מי מהלמ די, ש הי א ת בי א
ג או ל ה, ו פונ הלה עורף כשמסתבר לו שממ שלו ת נופלות, אך
ה מי שטרהוה מי שטר לעול ם עו מ די ם. תו מאס מי לי אן, בתפ קי ד
ז ה, רוכב על גלי חיו כיו המב הי קי םוצ חו קיו המצל צלי םבה
צלחה רבה, ו פ לי טו ת -הפה שלו, ב מי בטאמכ סי ק אי מ תנגן,
מעוררים גלי -צ חו קבקהל. פרט לז א ת, מערבון אי ט ל קי טי פו סי:
הרבהדם, א לי מו ת בשפע, אונ ס ורצח ה מוני כ אוו ת-
נפשכם. ל א צריך ל ה תיי ח ס ברצינו ת ג דול ה מדי. בתפ קי ד הנבל,
או ר סון וו לסע צו ם־ ה מי דו ת, כמעט גונב אתהה צג ה ב קו לו
ה ע מו קובמב טיו הער מו מיי ם. אך ב סו פו של דבר מיו עד הסרט
ל מעריציו של מי לי אן הרבים, ל חו בבי א לי מו תוהרפת קו ת,
המתרח שי םתחת שמי מ כ סי קו ה לו ה טי ם — תוצרת ספרד.

קחאת הכסף וברח ( או ריון, תל־אביב, א רצו ת־הב רי ת) —
קו רו ת חייו של וירג׳יל סטאר קוו ל, הנער ה פ חו ת״ מו צלח בש כונ
ה, שהח לי ט ל היו ת שודד, מ שו ם שנכשל בכל ה עי סו קי ם
האח רי ם. או ס ף של ב די חו ת חזו תיו ת ו מי לו ליו ת, פרי ד מיונו
של הבד רן־ ש ח קן -ת ס רי ט אי -ב מ אי וו די אלן, הנ ח שב ל אי שהמ
צ חי ק ביו תרבאמ רי קהב שנים האח רונו ת. הסרט הו אסא טי רה
על פול חן הפשע, ה מ קו בלבאמ רי ק ה, ו הו א עשוי בצורה
של תו כני ת ט לוויזי ה ה מנ צי חהאתה שלבי םבהתפת חו תו של
הפושע ה ש לו מי א לי, ב ליווי הסב רי ם ״ מ ע מי קי ם ״ .למ של: ויר-
ג׳יל הי ל ד מנגן על הצ׳לו ( ח רי קו ת נו ר איו תנש מעו ת בפ ס קול)
מ שו ם שגופו של הכלי מסמל עבורו ח מו קי אשה, ו אי לו ה ק שת,
סמל לגבריות. א ם כי בחלק מן ה ב די חו ת רצוי ל ה בין
אנגלי תולה כי ראתה אווי רההאמ רי ק אי ת, והסרט אינו מ עודן
ב מיו חדמב חינ ה ט כני ת, א ך יש בו בי דו ר ושעשוע בשפע.

הנאווה (גורדון,

קאובוי של חצות >גת,
ארוז״ב) — אשפתות ניו־יורק ועלובי־הנפש
השורצים בהם, בסרט עטור אוסקרים. מיש-
חק משובח. סרט בעייתי.

המכורים לזהב (סינרמה,
ארה״ב) — מערבון מזמר על מחפשי־זהב
בקליפורניה. לי מארווין מבריק.

סטיריקון (סטודיו, איטליה) —
הזיות מטורפות של פליני. חובה לחובבי־הקולנע.

אדלן ( 31 תכלת, שהדיה) —
שביתת־פועלים מצולמת בסיגנון רומאנטי,
אסתטי מאד. פרס פסטיבל קאן.

גבירתי

העולם הזה 1706

תזנזאגז וויריאן: אדנזה גח־ג־גדן

איד לא לשדוד בנק

נמל התעופה (חן, ארה״ב)
— סופרמרקט של בעיות ותסביכים לפי
מיטב הנוסחאות של רבי המכר האמריקאיים׳
מוגש במיקצועיות ואינו משעמם
לרגע. יש מה לראות, אין מה לזכור. בורט
לנקסטר, דין מרטין והלן הייס.

ארה״ב) — מחזמר מפואר ורב־מכר, ביצוע
מלוטש. רקם הריסון ואודרי הפבורן.

אגיבוגר ג2ן ראר \2נזט־ייריגז בפזגזפיי

כנופיית

גירגייר גזבזארגזזזר •.גזבתזטז וזי או גזז!
הסיציליאנים

(תל־אביב, צרפת) — סרט־פשע מקצועי.
אלאן דלון, ז׳אן גאבן, לינו ונטורה.
ז ׳ול ת׳ים (פריז, צרפת) —
משולש-אהבה־וידידות יוצא דופן, עם ז׳אן
מורו ואוסקר ורנר. במאי: פרנסואה טריפו.
סרט קלאסי•

ירושלים
החיים המתוקים (ארנון,
איטליה) — רפוטז׳ה קטלנית על רומא בת
זמננו. בימוי מבריק של פליני.

ספר ה ג׳ ונגל (תל־אור, אך־
ה״ב) — סרט מצוייר לפי סיפורי קיפלינג. ו מתאים לצעירים ומבוגרים.

היפה
אלכסנדר המאושר (מוריה,
צרפת) — כיצד להתבטל באושר. לקח
אנטי־סוציאלי, עם פילים נוארה בתפקיד
הראשי. קומדיה.
ר ץ אדם, רוץ (גיל, איטליה)
— תומאם מיליאן משליך במרץ סכינים,
במערבון משעשע יותר מאשר מותח.

שר עקיבא רוב7גש\7יין ואשתו סיימו להתדיין בפני הרב פרצה המהומה

ומנות ברמות