גליון 1709 מתאריך 2 ביוני 1970

אחת הפעולות השיונרתיות ביותר שלך היא ביקור במסעדה
או -בבית־קפה. אם אתה אזרח ממוצע, אתה עושה זאת
לפחות מיספר פעמים; בשבוע. בין למטרות עסקים, בין־ למטרות
בילוי.
ובאזרח ממוצע, היה גם לך ודאי לא אחת הרושם שלפעמים
מסדרים אותך עם החשבון. אלא שיש להניח שמעולם לא נכנסת
לעובי הקורה. מלבד במיקרים קיצוניים, כאשר החשבון ניראה
לך מופרז במיוחד, לא טרחת להיכנס לאי־הנעימות הזאת של
בירור חשבון עם המלצר.
עתה, ביכולתי להרגיע אותך. הרושם שלך נכון. במיסעדות,
בבתי־קפה, בדיסקוטקים — בכל מקום בו משרת אותך מלצר —
קיימים סיכויים מצויינים שמנפחים לך את החשבון בכמה לירות.
אינני אומר כמובן שבכל מקום, בכל מיקרה. אני אומר רק
שניפוח חשבון איננו דבר מיקרי או נדיר. להיפך: הוא נפוץ ומקובל.

^ ו1ינצע אישי: נחג מחחגוווו8לצו
החלטנו לעלות על הנושא ב״יקבות אימרה מסויימי)
— מלצר שאיננו גונב איננו מלצר — שניזרקה לחלל לאחרונה
בפרשת המלצרית הוותיקה ויקי זריהם. ניראה היה לנו כי יש
מקום להעלות את העובדות בנושא הגניבות על־ידי מלצרים. ברור
היה לנו שזה איננו הנושא המזעזע ביותר בישראל בשעה זו.
יחד עם זה, אמרנו לעצמנו: מה מייחד בעצם מסעדות דווקא?
מה היה הציבור אומר לוא היה מתגלה נוהג בין כרטיסני זן לגבות
כמה אגורות מיותרות מכל כרטיס?
לאחר שהחלטנו, עמדנו בפני השאלה הרגילה: כיצד עולים
על נושא כזה?
שיטה אחת היא לראיין מלצרים,׳ ובעלי-מיסעדות, לשמוע מפיהם.
שיטה שנייה, מקובלת יותר בהעולס חזה, היא — שיטת המיבצעים
האישיים — לימוד הבעייה מגוף ראשון. היה זד, פשוט נושא שבו
התבקש ממש שחבר המערכת יתחפש למלצר• ידווח על נסיונו.

ציפי חולצת נעליה מרוב עייפות
<01ו 8
״סקול פל 9״
קצף במיכל
ספריי. מיוחד
לעור יבש.

1ז 13ו01ו 81) 01 8

״סקול ריצ׳טן״
ללא שומן.
מיוחד לעור
רגיל או
שמנוני.

הסוכן בישראל בלסון בע״נז

0$()01ז40
ללא שומן
במיכל ספריי. קרם מיוחד
לעור רגיל
לעור רגיש
או שמנוני.

63111ק 81 ) 01
168נ $ 11ח 5 0

81)01 מיוחד לתינוקות ופעוטים באריזת
שפופרת.

עג 831

המפיצים חב׳ נורית בע״נז

במיקרה זה, התבקש מאליו גם הכתב המתאים. הכתבת, יותר
נכון. ציפי כסלו כבר הוכיחה את כוחה במיבצע אישי אחר, כאשר
שירתה כעוזרת־בית (העולם הזה .)1669 אחרי תפקיד כזה, היה
זה רק צודק והוגן להעלותה בדרגה לג׳וב של מלצרית.
ציפי בחרה במיסעדה מתאימה ככר פעולה, התייצבה לעבודה. אלא
שאז התברר שזה לא כל־כך פשוט להיות מלצרית. יש בעיות.
בעייה ראשונה היתד, החברים למקצוע. מקצוע המלצרית. במיקרה
של ציפי, לא היסס הקוליגה שלה, אמיל — ,מלצר אמיתי מאוד
דווקא — לנצל את יתרונו המקצועי על פני חברתו הטירונית
(עליה לא ידע כמובן כי היא עיתונאית) .הוא השתלט בזריזות
על כל לקוח שנכנס למיסעדה, ולולא עזרתו של בעל המיסעדה,
היתד, ציפי ממתינה עד היום להיזדמנות לתפוס אורח.
בעייה שניה היתד, המכרים והחברים למיקצוע השני — מיקצוע
העיתונות. אלו איימו לפוצץ בלא יודעין את הכיסוי שלה.
ראשון היה כתב ידיעות אחרונות אהרון בכר, שהופתע לראות
את הקוליגה שלו מגישה לו כוס קפה ׳ .הוא הושתק בזמן. שני
היה כתב מעריב יגאל לב :״ציפי מה קרה?״ עלתה ארשת השתתפות
בצער על פניו למראיה.״ ״הפסקת לעבוד בהעולם הזה?״
גם הוא הושתק בשניה האחרונה, לפני שנגרם נזק בל יתוקן.
מכרים נוספים שנכנסו, הושתקו גם הם למרבית המזל בזמן.
הבעייה השלישית היתה הרגליים. מלצרים אולי מרוויחים הרבה
כסף — אבל אל תקנא ברגליהם. ככתבת, רגילה ציפי להשתמש
ברגליה להליכה די הרבה. למרות זאת, הספיקו לה שלוש שעות
עבודת מלצרות כדי להפילה מהרגליים.

הנגינות -לחייו פצוע
״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והסינר,לה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס * בית־דפוס משה שהם
בע״נק תל־אביב, רח׳ פץ * 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ •
העורך הראשי* :ירי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזד. בע־הק

תוכל
את תוצאות מאמציה — מלבד הרגליים הנפוחות —
לראות בעמודים .31—30 העובדות אינן זקוקות לפרשנות: אם
טירונית טרייה במיקצוע, בעלת ותק של חצי שעה, הצליחה לגנוב
מלקוחות סכום נאה — ברור למדימהם הפיתויים בפניהם עומד
מלצר מיקצועי.
העובדות עתה לפניך. אתה יכול להשלים עימן — או לצאת
למילחמה, כל אימת שאתה נכנם למיסעדה.
ודבר אחרון: בשלושים הל״י הגנובות, שציפי הרווי־חה
ביושר בעמל כפיה, החלטנו לקנות רדיו־טרנזיסטור
במתנה לחייל צה״ל פצוע. כמובן — בהסכמת קורבנות
הגניבה.
אם מישהו מביניהם מתנגד — אנא• שיפנה למערכת.
נשמח להחזיר לו את כספו.

אמו של אלוף אריה
שרוו :״יש לי סכין<״
גולדה —
עם ובלי

שלבש השחקן הראשון שהופיע
בתפקיד ברגר על הבמה בברודווי.
ממנו עבר הבטלדרם
ל או לי כרטוכיאס, ששיחק
את התפקיד בהפקה הלונדונית
של המחזה והמשמש בהפקה הישראלית
ככוריאוגרף ההצגה.
אוליבר הביא איתו לארץ את ה־בטלדרס,
נתן אותו לגבי כסגולה
להצלחה.

:האשד, הקשישה שעלתה
על מטוס אל־על בנמל התעופה
בלוד, שעמד להמריא לארצות־הברית,
ניגשה ישר אל איש
הביטחון השומר על המטוס,
התכופפה אליו ולחשה על אוזנו
:״אתה יכול להיות שקט. אל
תדאג! לקחתי איתי את סכין
המיטבח, הוא כאן בארנק!״ ״מי
את גברתי״ שאל איש הביטחון.
הקשישה הציגה עצמה :״אני
ורה שרון מכפר מל״ל.״ היתד.
זו, כמובן, אימו של אלוף
פיקוד הדרום אריק שרון,
הידועה ברוח הלחימה שלה, מאז
השתתפה במרד תנועת המושבים.

0בתום
הוויכוח המדיני בכנסת
הגיש ח״כ מנחם פרוש
הצעת־החלטה, בה הציע לאומה
לשים את מבטחה באלוהי ישראל.
קרא אחד הח״כים :״אתה
רוצה שהכנסת תביע אימון באלוהים?״
ההחלטה נדחתה בקולות
כל חברי הכנסת, מלבד
סיעת אגו״י.
בעת ההפסקה בישיבת הכנסת,
שבאה בגלל המשבר בין
סיעות הקואליציה• ישבו ה־ח״כים
בערבוביה של סיעות ב־מיזנון,
והתבדחו על המשבר הכפול
— איומי גח״ל בגלל נאום
גולדה מאיד ואיומי המפד״ל
בגלל הגיור הרפורמי. במרכז
הבדיחות עמדו שני זוגות של
שרים: אילו פרשה המפד״ל מן
הממשלה, היו השרים זרח
ודהפטיג ויוסף מורג מאבדים
את כל ׳עולמם, כי בהיכנסם
לממשלה התפטרו מן הכנסת,
כדי לפנות את המקומות לעסקנים
אחרים. ואילו הכל הניחו
שהמשבר עם גח״ל יאפשר לשני
שרי מפ״ם חסרי־התיקים,

י׳טראד ברזילי וויקטור
שפ״טום, לקבל סוף־סוף

תיקיהם. כמה מן הח״כים
ניגשו אליהם ובירכו אותם
ראש. התלוצץ ח״כ מפ״ם

את אף מדם

חיים
טופול —
מזכיר הנועד העובד
! 0למלון החדש בשארם־א-
שייך, הגיעה בחורה :״שלום,
אני אחותה של מפקדת חיל הנשים
סטלה לוי,״ סיפרה לפקיד
הקבלה. הפקיד קיבל אותה
כראוי למעמדה: היא קיבלה
את החדר הטוב ביותר במלון.
אבל מה עושה אלוהים? יום
אחרי שהגיעה הבחורה, מגיעה
למלון אל״מ סטלה לוי בכבודה

זכין :״עכשיו אנחנו רוצים
תיק שלישי!״
י בלט באותו יום השר
פי נחסס פי ר, שחזר מחופי
שת־החלמה, כשהוא רזה מהרגיל.
התלוצץ אחד הח״כים:
״ככל שהתקציב משמין, ספיר
מרזה.״ ספיר, ששמע את ה־הערה,
הסתובב ופרץ בצחוק.

0ע קי ב א גו ס רין, לאיש
גח״ל שקרא לעברו קריאת־בי-
ניים בעת דיון בוועד הפועל
של ההסתדרות :״יש לי יכולת
לענות על קריאת־ביניים. אבל
אינני מוכן לענות על קריאות
בינוניות!״

אלית הגרה בצרפת, מתחרה
ניטראלי אחר על המקום
הראשון במיצעד הפיזמונים
הצרפתי. ריקה, עם שירה
״בלפפה״ ,נמצאת בעיקבותיו
של הזמר הישראלי מייק
בראנדט השר את ״תני לי
לאהוב אותך״ .מומחי־זמר
צרפתיים קבעו בי אחד משניהם
הוא שיגיע למקום ה ראשון,
במיצעד. מעניין מה
אנמר על בך הגנראל דה״גול ז
העולם הזה 1709

סוף־סוף הצליח איי
נתן להשיג משדר לאוניית
שלום שלו. עכשיו הוא ע
להפליג ללונדון ומשם לה,ו
כדי לערוך שיפוצים בסם
כשיגמרו השיפוצים מתכונן ן|
בי להפליג לכיוון המים הב)
טוריאליים של ישראל. בין
שי הצוות של הספינה א^
למצוא גם אינדיאני אמיתי[.
תלבושת נוצות, כמובן. א׳
פנה גם לימאים בדימוס ול
דנים בעיברית ובערבית הג
נים לעבוד באוניית השלום יי
לפנות אליו ולהציג את נ
מדותם.

׳ . 0היום חיים טוי
הוא שחקן ידוע. מה שלא
כך ידוע הוא שלפני הרבה ש;
כשחיים היה נער, הוא היה
כיר הנוער העובד של
אביב. השבוע נזכר טופול
מים הטובים ההם, ובמסי
קוקטייל שערך, כטוב ליבו
יין, נשא טופול נאום לפני
שי הצוות הטכני של ה!
התרנגול, בו הוא מככב. נ
אנטי־פרולטרי :״אם תמשיכו
שות עניינים ותמשיכו בדרי,
המיקצועיות שלכם, תהרסו
תעשיית הקולנוע בארץ.
שנהרסו בחוצלארץ, בגלל
תעשיות הקולנוע!״ דברי !
כיר לשעבר. קרא לעברו 1

08 *11 * 1ן -ך מן 11״החיפושית״ הפורשת הוציא לפני נחו־
48.1 1 # 1 ,1דש את תקליט הסולו הראשון שלו. ה־שנוע
הכריז מקרטני, שהוא מתבונן להקדיש יותר זמן למשפחתו.
געיקבות הכרזתו, ערך מקרטני סידרת צילומים עם 3תו מרי.

0באותו יום, במיזנון הכנסת,
אפשר היה לשמוע את
ח״כ א לי עז רשוסטק: אוי
ואבוי, כל הנוער עבר לעולם
הזה — כוח חדש!

ויקה!ואי ד;״

! ״על הנהר סינה, שם ישבנו
גם בכינו ישראלים בפאריס
התרגלו לאחרונה לראות
את העיתונאית זיו היריב יושבת
בבתי־הקפה בעיר, עצובה
וממורמרת. הסיבה: יריב יושבת
בעיר האורות בעל כורחה, בגלות
אמיתית. עורכי י׳ ידיעות
אחרונות שלחוה לשם כדי שלא
תכתוב בארץ מאמרים פוליטיים
נגד אנשי הסיפוח, והם
מוחקים קטעים כאלה גם ממא־מריה
הנשלחים מפאריס.

ג׳וקי למסור את התפקיד
ראשי אם לא לשחקן היה!
אמריקאי דני קיי?

! 11 דווקא לקריין הטלוויזיה
א די ה או רגד זה היה צריו
לקרות? מה חטא ומה פשע?
כשהגיש אורגד, ביום הרביעי
האחרון, את החדשות בטלוויזיה,
בהם היו כלולים חלקים מנאומה
של גולדה מאיר באותו
יום בכנסת, חל קילקול טכני וגולדה
נראתה נואמת מבלי שקולה
יישמע. אורגד התנצל בפני
המאזינים והטכנאים מיהרו
לתקן את הקילקול: כמה דקות
אחרי זה, היקרינו פעם נוספת
את גולדה — הפעם עם קול.

״דגי האדום״
פא בקיא
בקומוניזם!
מ —יוזי ״ורי
0האם יתכן כי מארכסיסט
מושבע כמו ד ני כ נ די ט ־ כ הן
אינו בקיא בתולדות הקומוניזם?
כך היה נדמה למא־ת ששמעו

את דבריו באוניברסיטה העב
רית
.״דני האדום״ טען כי לנין

קבע בבריסק־ליטבסק קו של
״לא מלחמה ולא שלום״ ,ואילו
ישראל דוגלת בקו של ״גם
מלחמה וגם שלום״ .העובדה
המצערת היא כי לנין מעולם
לא היה כלל בבריסק־ליטבסק
אלא טרוצקי — וכי היה זה
טרוצקי שקבע -את הקו הנ״ל.
הדבר גרם למחלוקת היסטורית
בין לנין וטרוצקי, מכיוון ש־לנין
פסל סיסמה זו מכל וכל —
והדבר רשום בכל ספר היסטורי
קומוניסטי.
י בהופיעו בקיבוץ גן־שמו־אל,
טען ״דני האדום״ כי ״לא
(משח) דיין ולא(אורי) אב-
נרי יביאו את השלום, אלא
קבוצת מצפן,״ נענה בצחוק
רועם של הקהל.
0ומה היה המישפט הראשון
של בנדיט־כהן כשירד מהמטוס
בלוד? ״מה, גם בתעלת-
סואץ כל־כך חם?״
0במצב לא־נעים עמד בשבוע
שעבר דני הירש, ממשתתפי
המחזמר שיער. היה
זה במיסגרת אירועי יום הסטודנט
בירושלים. על דני, ג׳ינג׳י
מגודל שיער, התנפלו כמה בחורים
צעירים, שחשבו בטעות כי
הוא ״דני האדום״ .השחקן המבוהל
נימלט מפני הצעירים והסתגר
באחד מחדרי האוניברסיטה.
רק אחרי שהוסברה לצעירים
הזועמים טעותם, הם התפזרו
ודני הירש הסכים לצאת
ולהופיע בתוכנית האמנותית יחד
עם חבריו.
01 באחד התפקידים הראשיים
בשיער, זה של ברגר,
מופיע הישראלי חבר להקת הקצב
השוקולדה, גסי שושן.
גבי לובש משך ההצגה בטלדרס
צבעוני. לבטלדרם זה יש היסטוריה:
זהו הבטלדרס המקורי

הצליח לא־רע בחו״ל. הוא ממש עמוס עבודה. לצידו של
ב״קריים״ מופיעה השחקנית קטרינה של, שזו לה הופעה
מול שחקן ישראלי. לראשונה הופיעה למולו של השחקן
ראלי אורי לוי, בסרט ״ירח אפס שתיים״ ,שצולם באנו

ובעצמה .״את יודעת שאחותך
מתארחת אצלנו,״ ממהר לבשר
לה אותו פקיד־קבלה .״מה?!
איזה אחות? אין לי בכלל
אחות!״ השיבה סטלה. והאורחת?
האורחת ששמעה כי המפקדת
הגיעה, מיהרה להיעלם.

תונאי עמנואל בר־קד
״אתה יצחק בן־אחרון
לא תהיה!״ ״אם בן־אהרו
ליח לפטר את חיים לסק
החזיר טופול ,״אני מחזי
פינקס ההסתדרות שלי, ו,
חזרה את חלקי בחברת
דים!״

0 :הפנטומימאי ג ׳וקי אר*
קין בחר לו עיסוק נוסף: הוא

כתב תסריט. תסריט על מה?
על כנר ידוע שנשלח לאושוויץ
ומשם התגלגל לפאריז, בה סייס
את חייו כקלושר. ולמי מתכונן

! 0באותה מסיבה גילה
הסרט, בו יש הרבה אירו
אורי זוהר :״כל פע
הייתי אומר אקשן, המו
של טופול היה קופץ לד!

שהוא משמש גלגל חמישי בממשלה, וכי ההכרעות
הגדולות עתידות ליפול ללא התייעצות עימו.
סולחה ביג״—גולדה?
צפוייה לפחות התפייסות אחת: בין דויד
בן־גוריון וגולדה מאיר.

תו גונ ץיך

ראש־הממשלה חלקה שבחים מופלגים לזקן, אחרי
פרישתו מן הכנסת. מקורביו של ביג׳י סיפרו השבוע,
כי תיתכן מחודה־שכנגד; או לכל הפחות הימנעות מופגנת
מלתקוף את ראש־הממשלה.
״ייתכן שהוא יוסיף כמה מילים טובות על גולדה,
תוך כתיבת זכרונותיו,״ הבטיחו.

מעורבות סובייטית נוספת במקביל לנוכחות הסובייטית הצבאית
כמצרים, תורגש כשבועות הקרובים פעילות
סובייטית אינטנסיבית כמישור המדיני.
היעד: חדירה והתבססות כשני המעוזים
המערביים האחרונים כחלק זה של
המרחב: ירדן ולבנון.
מאז פעולת התגמול הגדולה של צה״ל בדרום לבנון,
לא חדלה מוסקבה להציג את עצמה כמגינה הגדולה
של לבנון. בביירות עצמה גוברת פעילותם של האיר־גונים
השמאלניים ושל הסטודנטים הקוראים לשינוי
היחסים המסורתיים בין ארצם לבין מעצמות המערב.

גוברת שם ההכרה, בי צרפת אינה פועלת
בכוח הרתעה בלפי ישראל, ובי ארצות־הברית
לא תובל לרסן את ישראל מעבר
לקו מסויים.

על כן נישקלת ברצינות האפשרות של היענות להצעות
סובייטיות בדבר הענקת חסות.
ואילו בירדן משתדלת מוסקבה לחדור בעזרת הצעת
סיוע צבאי נרחב חינם. הרוסים השתדלו לנצל במסעם
זה את הפלסטינים, וייתכן גם שאירגוני הפידאיון יהיו
הראשונים שיקבלו ישירות נשק ממזרח אירופה.

אליאב מרגיז
את גוז״ל
מטרה להתקפות גח״ל כשבועות הקרובים:
מזכ״ל מפלגת העבודה אריה אליאב.
בצמרת גח״ל נמתחה ביקורת חריפה על אליאב, על
כי אמר בדיון רשמי של צמרת מפלגתו כי. גח״ל
מסוכנת״.
צפוייה אף פנייה ישירה אל גולדה מאיר, בטענה
כי התקפותיו של אליאב על השותפה הבכירה בקואליציה
הממשלתית עשויות לאלץ את גח״ל להגיב באותה
נימה ולהסיק מסקנות לא רק במישור הממשלתי
אלא גם בניהול מסעות. בקרב העם״.

מי יזכה
במיכרז הטלוויזיה?
תוצאות המיברז לקביעת מנהל הטלוויזיה
ייוודעו רק כיום א, הקרוב. אולם נשמעו
בכר השבוע רמזים, בי האיש שיזכה
בתפקיד הוא האיש הממלא אותו כרגע
זה זמנית: חגי פינסקר.
ההתארגנות הרחבה מדו לא תועיל, כפי הנראה, והוא
יקבל חוזה־קבע מוזעדח המיכרזים.

ידידיו של
רפאל מגששים
ידידיו של יצחק רפאל ישתדלו להביא לסיום ההליכים
המשפטיים בינו לבין סילבי קשת.
בשבועות האחרונים כבר התקיימו מיספר שיחות־גישוש
מצד מקורביו של רפאל, אולם כולן הסתיימו
בלא־כלום.
עתה, עם פניית השופט עצמו לשני הצדדים לחפש

אפשרות להפסקת הבירור המשפטי, חודשו מאמצי
הפשרה. דובר על מינוי שני בוררים שישמעו את כל
הטענות, אם כי סילבי קשת סבורה שהמוצא היחידי
הוא שרפאל יודיע באורח חד־צדדי על ביטול תביעתו.

מסתבר כי לעזרתה של סילבי התייצבו
אישים רכים מבין הציבור הדתי דווקא,
ואחדים מהם סבורים שיש למצות את
הפרשה עד תום.

משבר בענף
מכירת הטלוויזיות
בעיקבות הדרישה המוגברת לטלוויזיות, שהיתר, עד
לפני כמה חודשים, הזמינו סוחרים רבים כמות גדולה
של מכשירים.

עתה הגיע, בנראה, השוק לרווייה, והסוחרים
נשארו עם מכשירים רכים, העומדים
באבן שאין לה הופכין, כעיקר במחסני
הערובה כנמלים.
לפי הערבה זהירה יש ב־ 5000 מכשירים
עודפים והדבר בבר גורם למשבר כענף.
אחד הפתרונות לחיסול המשבר: לנסות לייצא מחדש
את המקלטים העודפים לקפריסין וליוזן, אפילו במחירי
הפסד.

ערבים ישראליים
לעזרת משרד ההסברה
במשרד ההסברה הישראלי הגיעו, כנראה, למסקנה
כי להסברה בחוצלארץ כדאי לשלוח, בין השאר, גם
ערבים ישראליים ויהודים דוברי ערבית.
בשלושת החודשים האחרונים יצאו למסעות־הסברה
שלושה מבני המיעוטים: חבר המערך הדרוזי כאמל
מנצור, הסופר מחמוד עבאסי ופעיל מפ״ם, הח״כ לשעבר
יוסף חמים.
בימים אלה עומד לצאת לחו׳׳ל מאיר ג׳ראח, מנהל
המחלקה הערבית במרכז ההסברה.
למערב אירופה יצא כבר מנהל המחלקה הערב־ת
בהסתדרות, יעקב כהן, המתכונן להשתתף במיפגשים
והרצאות על הנושא: דו־קיום יהודי—ערבי בישראל.

כב 1־ נערכים סיורי
צה״ל
בלבנון

התקפת־נגד
של הניצים

מחזה שיגרתי בגבול
הצפון: משוריין
ישראלי מתקדם
לאורך דרך הררית,

במקביל יתעוררו לפעולה גם הניצים של מע״י. הם
מתמרמרים על מה שנראה להם כפירוש יוני מדי של
הצהרת גולדה מאיר בכנסת בשבוע שעבר.
אחדים מהם טוענים, כי אם אמנם תוצג המדיניות
של הממשלה באור הרצוי לאבא אבן, יהיה בזה נסיון
להפר את האיזון העדין בקרב המפלגה בין הניצים
ליונים.

אנשי־צוותו
דרוכים ליד
נשקם.
סיורים אלה, שלא
הביאו לחיסול הפעילות
של אירגוני
הפידאיון, מתסיסים
את שכנתה הצפונית
של ישראל.

דבר זה ידחוף אותם לגבש מיסגרות עם
שותפים־כבוח מחוץ למפלגה.

מנחם בגיו —
גלגל חמישי
צפויים חיבובים קלים כין צעירי גח״ל
לבין הנהגת הגוש, כשעזר וייצמן משמש
מוקד לניגוח המימסד החרותי.
כמה

צעירים

קיצוניים

טענו

כנגד

מנחם

בגין

ביירות, שהצטיינה
עד בה
כשאננותה, יושבת
עתה על
הכית של אבק־שריפה,
העלולה
ככל רגע להתפוצץ
-ולפורר
מדינה זו.

ב? הנע עיניים יפות יותר בעגזורת תנשיר האיפור החדש
׳ 11111111111)1 1 1 0 1 1 111011 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 0 ¥ 0 1 1 1 1 0 1 £

המכיל

אי־לינר

ידוע לך ודאי כי קו דק, עדין וו 1לק בקצה
עפעפייך מדגיש את יופי עינייך. וידוע לך
גם כי עד כה היה השימוש באי-לינר מעט
מסובך, מעט לא נוח.
עתה, הלנה רובינשטיין גאה להגיש לך
את המצאתההחדשה והבלעדית
־ 6111161׳ ( 1111111111131100 ¥11101113110 ¥1101116 £

גליל מתכת פרחוני מהודר המכיל יחדיו
אי-לינר נוזלי (אשר אינו נוזל ואינו
מלכלך) ומכחול למריחתו (עשוי שער
משובח ביותר) .כל שעליך לעשות הוא
למשוך את המברשת החוצה — עליה כבר
האי-לינרהדרושה —
משוחה כמות
ולצייר קו עדין וקטיפתי, ללא גבשושיות,

1111111111131:1011
׳ 0111101 11101113110 ¥11111110 £
מתווסף לשורת תכשירי אילומיניישן לאיפור העיניים.
יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שד׳
קק״ל ,94 תל־אביב, בימים ב׳ וד׳ בין השעות 6.00—3.30 אחה״צ.

נוזלי

ומכחול

באחת.
־ ¥111011131:10 ¥1101116 £0611061

ע מי ד

ב פ ני

מים, אינו נשפך, אינו מלכלך, קל בשימוש
בכל עת ובכל מקום ונוח לנשיאה
בארנקך.
מילוי ניתן להשגה. רכשי לעצמך מילוי
בגוון נוסף מתוך 5גוונים שונים העומדים
לבחירתך: ירוק, כחול, חום, שחור וזהוב
ותוכלי לאפר את עיניך בכל פעם בגוון
התואם את לבושך ואת צו האופנה.
תני לעיניך לדבר, עשי אותן יפות, גדולות,
תמימות ופתוחות כאילו בהפתעה כפי
שאוהב זאת הגבר.
יוזכרי ! שורה שלמה של תכשירי
״ס לאיפור עיניים -לרשותך.

מכתבים
₪ממשלת הליכוד -
מכשלה1

פ ר סו םאדמוןבע ־ מ

עת לזעוק היא עיתנו. זעקה גדולה נגד
קנוניית ראשי השילטון להדמים באיבם ניצני
פרחי השלום.
אני עוקב בדריכות אחרי השקפותיכם
לפתרון הבעייה. תוכניתכם שהותוותה בשפע
של רצון טוב ובבוונות נאצלות, למצות
את הצדק של זכויות שני העמים התובעים
חזקה על ארץ־ישראל, משמשת דוגמא ומופת
לגישה לפתרון הבעייה. אף־על־פי
שקשה לומר שהיא בת־ביצוע בכללותה.
מאידך, נעלה מכל ספק הוא שהשלום
או הסיכוי למימושו, טמון רק בהוכחת
נכונות פומבית ומוצהרת מצד ממשלת־ישראל
להימוג מן השטחים הכבושים. כמוכן
ברור לכל שממשלת הליכוד היא המכשלה
הגדולה ביותר. כל השואף באמת ובתמים
להשגת השלום, חייב לקום ולהפגין
בראש חוצות למען פירוק ממשלת האסון
ולמען סילוק הזקנה העומדת בראשה, השרים
הגנראלים, והכנופיה הפאשיסטית המבקשת
את הנתיב אל השלום.
י. כ ן ־ ציץ ^ ארצות־הברית

המלד

עירום :
זוכרים את האגדה על הילד הקטן שהבריז
כי המלך עירום? זוכרים גם איך גרם
הילד לכך שכל העם יראה בסופו של דבר
כי המלך עירום?
אז השמיניסטים הירושלמים, אלה שכתבו
את המכתב המפורסם, הם הילד עם אומץ
הלב להכריז בדיוק מה שהוא רואה.
נקוות שהעם יתעורר וילך בעיקבותיהם.

קורא,

תל־אביב

!מחמאה
מצורף בזה קטע מעיתון (מלפני1
| שבוע) ובו ידיעה על הקמת רשות
חופים ארצית.

יייי ^ ס

?1^6010

השתתפו במבצט ס 1טיולים חינם לאיטליה
את העובדות אין דערער־־״וססה״טוב יותר
עד כמה שאני זוכר, היה זה ח״ב
אורי אבנרי שהציע (בבר לפני יותר
מארבע שנים) הקמת רשות כזאת,
בהביאו את כל הנימוקים לכך.
לדעתי כדאי להזכיר זאת.

אוהד אלמוני,

תל-אביב

׳ ₪מי דוא;
הזה״
^ ל״עם

ביום שישי, ה ,5.6.70-בשעה 21.00
יתקיים

מפגש חברי רג״ב
אצל

יחיאל קוטלר, רחוב הפלמ״ח ,35 גבעתיים.
חבר!
ראה הופעתך, חיונית !

היריד ה בי ד ל או מי
תל־אביב 1970

גני התערוכה —
יריד המזרח

בקרו בביתן יהודה — שומרון
ועזה בבאזאר הבין־לאומי.
היריד יינעל במוצ״ש
6ליוני 1970

הקדם ביקורך.

מעניין להיכן נעלמו לפתע כל בעלי המונופול
על הדאגה ל״עם הזה״?
ראש־הממשלה אינה מחמיצה אף נאום
מנאומיה להדגשת העובדה כי היא מדברת
בשם ״העם הזה״ .ישובי הספר עומדים
בראש מעיניהם של שרי הממשלה. כך לפחות
שחו לנו.
מי אינו מדבר בשם ישובים אלה שעה
שהוא שופך קיתון של חרפות על תופעות
,התבוסנות והניהיליזם״ הפוקדות אותנו?
אך מד. המציאות?
כבר שמונה ימים שובתים תושבי המושב
רוויה מול בניין הכנסת. בכרזותיהם
הם טוענים נגד קיפוח, הבטחות־כזב וחוסר
דאגה מינימאלית מצד הרשויות.
מסתבר שבמשך שמונה ימים לא הטריח
את עצמו אף נציג רישמי של הממשלה
לצאת אל השובתים ולבדוק מה כואב להם.
איזו התנכרות מבישה!
האם 24 שרי־ישראל כה עסוקים, עד
שאין בידם אף רגע פנאי לטפל ב״קטנות״
מעין אלה? ואולי התיימרותה של ראש־

הממשלה הנכבדת שלנו לדבר בשם ישובי
הספר אינה אלא דמגוגייה מתחסדת?

משה רעדאל,
! עלילת הדמ
ש 7״מצפן״

ירושלים

ראיתי שגיליתם את הסיפור על ״הנעליים
שנחלצו בכוח״ ואת שירו של מר אריך
פריד (בעיתון אנשי מצפן, העולם הזה .)1707
גיליתי את השיר של מר פריד לפני זמן
רב, וכתבתי על כך בעיתון וינאי. פריד
השיב, אך לא קיבל את תשובתי. לאחר מכן
נתן את כל ה״חומר״ שלו לכתב גרמני
צעיר בשם קארזונקה. איש זה כתב מאמר
מלא שינאה, שקרים וסילופים בכתב־העת
של הסטודנטים הגרמניים, לן ונקרנו.
ניסיתי להוכיח לו ולפריד שכל החומר

שלהם כוזב. אפילו הקטעים ממאמרו של
שרגא גפני בעתון הרבנות הצבאית מחניים,

שהובאו על־ידם (והתובע את גירוש הערבים
מכל ארץ־ישראל) ,עם כל היותם בלתי־סימפאטיים,
נקרעו מן ההקשר שלהם.
פריד לא השיב. קארזונקה כתב לי כדי
להודיע לי שאני פאשיסטית, וכו׳.

עדים שווארץ,

חיפה

#הקוראה שוורץ היא סופרת העיתון
ידיעות אחרונות, בשפה הגרמנית. הכתבה
מתוך עיתון־הסטודנטים הגרמני קונקרט, ובו
השקר שהופץ גס על־ידי מצפן ב-
חו״ל, כאילו הכריחו חיילי צה״ל את המצרים
לחלוץ את נעליהם ושלחום למות

— ראה תמונה.

עדיית מחירים
כמיבחני נהיגה
כתלמיד בבית־ספר לנהיגה, נודע לי כי
עד לתאריו ה־ 31.3.70 נאלץ תלמיד לשלם
בעבור הזכות לגשת למיבחן תיאוריה —
10ל״י, למיבחן מעשי 25ל״י.
מתאריך ה־ 1.4.70 המחירים הינם: מיבחן
תיאוריה — 25ל״י; מיבחן מעשי —
40ל״י. כלומר, במיקרה אחד עליה ב־ס/ס150
ובשני עליה נ־ס /ס.60
נשאלות השאלות:
א) ׳המותר למשרד ממשלתי להעלות את
מחיריו עבור שירותיו, כל אימת שיחפוץ?
ב) באיזו הצדקה מעלים את התשלומים
באחוזים כה גבוהים?
ג) האם בכלל היתה איזה שהיא הודעה
לציבור בהקשר להעלאה?

רון גירון,

תלמיד תיכון, באר־שבע

צרותיו של לווה
עם משכנתא
בשנת 1964 רכשתי דירה מ מעון לעובד
— חברה לשיכון, מיסודה של הסתדרות

העובדים הכללית ושל גורמים ממשלתיים.
לצורך זה שילמתי
במזומן 8.000
ל״י וקיבלתי הלוואה
בסך 7.500ל״י מבנק
משכנתאות לשיכון.
שילמתי עד

עד עתה קרוב ל־
5.000ל״י במיסגרת
שלי, המשכנתא ומתברר שאני חייב
היום כ־ 9.000ל״י. לבנק שילמתי
במשך שישה חודלדרמן
שים,
ללא פיגורים,
57ל״י לחודש,
ולמרות זה החוב לבנק הוא יותר גדול
ממה שהיה בשנת .1964
הבנק ממש רוצח אותי!

צכי לדרמן,

יח ו ב הדגל ,8
תל-אביב

#תגובתו של מנהל בנק המשכנתאות,
מיכאל קופל, לאחר שבדק את כרטיס
(המשך בעמוד )8

הנאה ממשית״.
כל בוקר וערב במקלחת של אל-סבון ״נקה 7״.
״נקה 7״ מטהר את נקבוביות העור ומאפשר
לו נשימה חופשית. לבן הוא מעניק לן יום
מלא רעננות ושנת לילה שלוה.
תוצרת ביח״ר נקה בע״ט • המפיצים חב׳ נורית בע״מ

מכתבים
(המשך מעמוד )7
התשלומים של צבי לדומן ״האיש: שילם
יפה. אין לו פיגורים. החוב שלו לבנק
גדל עקב ההצמדה.״

! אחפה אינה
נותנת חזקה!
נתגלגל לידי עתון מס׳ 52 של התנועה
למען ארץ־ישראל השלמה (זאת הארץ) ובו
מצאתי מאמרים הסותרים לדעתי את ההגיון
הבריא.
אתייחס אל המאמר שבו מואשמים ״כוחות
השלום״ ,ומודבק להם תואר של
תבוסתנים. לא אכנס להשמצות כמו כותב
המאמר (צבי שלוח) אך אשאל — מי קבע
כי הרצון לשלום הינו היתנכרות למולדת,
וכי הוויתור על שטח שנכבש הינו תים־
כול. מתי יבינו כל אותם הסיפוחיסטים
למיניהם כי האהבה למשהו (במיקרה זה
השטחים) עוד לא נותנת לי חזקה עליו.

רוני,

בין טירוף
לטירוף -באיטרה

.איננ ה
מ ענג ת־ה

או ת ה

.קייטנה -פנימייה
ההרשמה לקהל הרחב תמשך שבועיים
ת. ד 283 .נהריד.

טל 923088 .־01

שבועיים כל מחזור.

תל־אביב

^ 3*5*34

ברצוני לציין, כי המצב של ״בין טי־׳,
רוף לטירוף״ (העולם הזה ) 1707 השורר
באיטליה, אינו תופס לגבי בעיית המזרח
התיכון בלבד, כי אם לגבי מיכלול הבעיות
הפוליטיות, מוסריות, כלכליות וחברתיות
העומדות בפני אזרחי מדינה זו.
אחד מקווי־היסוד באיסטרטגיה של המפלגה
הקומוניסטית האיטלקית הוא זה של
קיטוב יוצר־מתח, אשר נועד לבטל כל
יציבות פוליטית, ולהבאיש ריחן של מפל־גות־הקואליציה
בעיני הבוחר. בפרלמנט
האיטלקי, הנבחרים הקומוניסטיים ושות׳
(פסיוס, פוטרה אופרי שוללים באופן
עקרוני כל הצעת־חוק קואליציונית, ומעלים
מצידם הצעות בלת־אפשריות, ואשר אין
להן כל אשראי של אחריות פוליטית או

ציבורית.
דומה המצב בעולם האוניברסיטאי, אשר
בו פעילים מאד ארגוני־סטודנטים פילו־סובייטיים
ופילו־סיניים (מובימנטו־סטודנטס־קו,
הדור הצעיר של פוטרה אוסריו)...
ארגונים אלה נוקטים אף הם בשיטה של
״הכל או לא כלום״ .יחסם לישראל אינו
אלא מימד אחד של מדיניות זו.
מאידך, מפלגות־הקואליציה מבינות את
עמדת־ישראל, ואישים כמו פיטרו נני ואלדו
מורו תומכים במדינה באופן עקבי. גם
הדור הצעיר של מפלגות המרכז־שמאל
והמרכז אוהד את ישראל ושולל מלחמת-

חרמה בה, אף שרואה לגיטימיות בהחלט
את תביעות ההגדרה העצמית של הפלשתינאים.
בו־בזמנית
להופעת הכרוז אשר מובא
בעיתונכם, הופיעו בפיזה שני כרוזים אחרים,
התומכים בעמדתה של ישראל; האחד,
נושא מגן־דויד, להבדיל, אף הוא, הופץ
על־ידי המפלגה הסוציל־דמוקרטית (פסו),
והשני — ע״י ועד ידידי־ישראל לא־יהודיים.
פרסום זה בא כתגובה על הכרוז הקומוני־,
סטי, והוא מתחיל במשפט זה :״ מלחמה
אנטי ־ פשיסטיתלמערכה אנ טי שמית ״ .

יצחק וכטר,

פתח-תקוווז

״מלכת האמבטיה״
הפושרת

מלכת האמבטיה של חנוך לוין באר,
ולמרבה הצלפגוע
בפרות קדושות,
שלום הפרות הקדוער
הפכו שומרי מלכת שות את
האמבטיה לפסבדו
פרה קדושה, שלפחות
היום זורם
אליה קהל כדי לראות
מהומה רבה
על לא דבר מיוחד.
הטקסט של מלכת
האמבטיה רע
מהטקסט של את
ואני והמלחמה הבאה.
הטקסט שמת
יימר
להיות תיאטרלי,
מבזה אפילו
את המילה יומרה.

רוני סומך,
תל־אביב

! ₪על מלכות
ועל אמב-
טיות ושאר אביזרים סומך
אל המחזאי חנוך
לוין: אשריך כי
זכית להיות המחזאי הישראלי הראשון
שמחזהו הורד על־ידי המימסד.
אל התיאטרון ואל השחקנים: אשריכם
כי זכיתם לטול חלק במחזה שזכה להיות
המחזה המורד הראשון — בנסיבות אלה.
מ. פ .כרמי,

ראשון־לציון

1הה את עצמך!

תמונה זו פורסמה בגליץ ״העולם הזה 659 שהופיע לפני 20 שנה
בדיוק. היא לקוחה מתוך כתבה על ביקור הכנר יאשא חפץ באילת.
בתמונה: קהל חיילים מאזין לקונצרט. החיילים אשר יזהו את עצמם
בתמונה, או כל מי שמכיר אותם, מתבקש לשלוח פרטים לת.ד136 .
תל־אביב ולציין על המעטפה ״זהה את עצמך״ .בין אלה שיזהו את
עצמם או את נושאי התמונה, תוגרל כסוף התחרות טיסה לחוץ־לארץ.

חזק
ואמץ:

1צל ״ש לדמוקרמיה
הישראלית

סתימת הפה מצליחה.
לאחר שהצהרון ידיעות אחרונות נכנע
לתכתיבים ולחצים שלמעשה הוא עצמו
יזם והצליח לבלום במידה ניכרת את
קולמוסם של כתביו ״הסוררים״ עמום
קינן וזיוה יריב, נכנע גם התיאטרון הקאמרי
בצורה מבישה לקול צווחות הדמגיגים

והחליט על הורדת מלכת האמבטיה.
תעודת עניות לתיאטרון שאך שבוע קודם
לכן הצהיר מנהלו שלא ייענה בשום
פנים ואופן לדרישה להפסקת ההצגה.
חנוך לוין, אל תכנע אתה. המשך להריץ
המחזה ולו רק למען חופש הביטוי והזכות
לחשוב אחרת. חזק ואמץ !
אברהם פידוסוף, רמת-גן

1דן בן־אמוץ -
צבוע :
בקשר לודיכוח על פרשת ״דן בן־אמוץ
— נחמיאס״ ,גם אם יתברר שלא קיים
הערבי, אשר נחמיאס טוען שהבית אשר
דן בן־אמוץ גר בו שייך לו, הרי דבר

לא נותר לי אלא, להעניק ״צל״ש״
לדמוקרטיה ולסובלנות הישראליות אשר גילו
שיתוף פעולה מפליא במבצע :״הורדת
מלכת האמבטיה״.

ארנה פלג,

בחיים

:1תחרות

הצילומים מצורפת בזה תמונה לתחרות הצילומים
שלכם.
הכותרת המוצעת — רגע חושבינן!
משה לוי, טירת הכרמל
• הקורא החושב משה לוי, ת .ד.
, 152 טירת הכרמל, זוכה בפרס השבועי
של — 10.ל״י.

תמונת השבוע
אחד הוכח מעל לכל ספק: דן בן־אמוץ
הוא צבוע, וסרסור דירות שהיו שייכות
לערבים ואין להאמין ליפה־נפש זה שהוא
באמת בעד החזרת הזכויות לערבים.

לפי דעתי אנשים מסוגו של דן בן־אמוץ
יותר מסוכנים למדינה מאשר כל הערבים
היושבים במעצר מינהלי בבית־כלא.
יצחק שדמי, דימונה

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמד
נות למכתכיהם.

$ס יזם כנ׳ סי׳

מ־50 וו 1495 - 1ן

^ :מול סכנת המלחמה הישראלית— סובייטית
מציע אורי אבנרי הצעה מהפכנית :

הסדר י שראלי-ערבי-סובייטי שישחרר
את יהודי ברית־המועצות :

1חווית חשות וישחים
ךיופעת הצבא הסובייטי במצריים הוא האיום
ן והחמור ביותר על קיום ישראל מאז הופיע המתיישב
הציוני הראשון בארץ־ישראל. היא פותחת פרק חדש לגמרי
בהיסטוריה של המרחב, ומשנה לחלוטין את אופי
מילחמת ישראל־ערב.
ממשלת ישראל מתייחסת אל האיום הזה כאל תופעת־טבע
שאין שליטה עליה — כמו אל רעש־אדמה או סערת־ברקים.

היא
מניחה מראש שאין לאל ידינו לשנות
את המדיניות הסובייטית או אף להשפיע
עליה, וכי האסון המתרגש ובא עלינו הוא
גזירה מן השמים.
כנגד סכנה זו נעשים מאמצים עליונים להשיג עוד
כמה פנטומים מארצות־הברית, או לשכנע את האמריקאים
לאיים בהתערבות צבאית משלהם נגד הסובייטים.
אילו נתקבלה דרישה זו (ואין סיכוי רב שתתקבל) —
היה המרחב כולו הופך להודרסין שניה. כוחות אמריקאיים
וסובייטיים היו מחריבים אותו תוך כדי התכתשות ביניהם.
כולנו — ישראלים וערבים — היינו הופכים בשר־תותחים
של כוחות זרים.

אני בא לטעון כי בל ההנחות האלה הן פסו
לות מעיקרן, ומובילות לאסון העלול להגיע
לממדיו של חורבן שלישי.
אני בא לטעון כי הופעת הצבא הסובייטי לא היתד,
בחזקת גזירה, וכי מדיניות ממשלות ישראל מאז , 1954
ובמיוחד מאז ,1967 תרמה תרומה מכרעת לפתיחת המרחב
בפני הסובייטים.

אני בא לטעון, כי העימות עם הסובייטים
אינו גזירה מן השמים, וכי ניתן למנוע אותו
באמצעות מדיניות יזומה, מפוכחת ושקולה.

ך ייחילה עלי להבהיר נקודה שאולי — כך אני
ן !מקווה — אינה טעונה כלל הבהרה.

איני קומוניסט. יותר מזה -אני מתעב את
כל המישטרים הקומוניסטיים שהוכיחו שאינם
יכולים להתקיים ללא דיכוי חופש־האדם, מה־נות־ריכוז,
בולשת פוליטית ושטיפת־מוח.
מעולם לא ראיתי בברית־המועצות מולדת שניה, כמו
מפ״ם, או מולדת ראשונה, כמו מק״י בימים ההם.
אני מתייחם אל ברית־המועצות ללא אהבה וללא שינאה,
כמו אל כל מדינה זרה הפועלת על פי האינטרסים שלה.

האינטרס היחידי המנחה את מחשבותי הוא האינטרס
של קיום ישראל, שלומה, ביטחונה והתפתחותה.

ברית־המועצות מאיימת כיום על כל אלה.
תפקידי, כישראלי, הוא למנוע סכנה זו ולהביא
למצב הפוך.

*\ חרי ״אני־מאמין״ רעיוני זה, יש צורך ב״אני־
\ £מאמין״ פוליטי.

אני מאמין בכוחה של מדיניות לשנות כל
מצב מדיני.

מדיניות אין פירושה להוכיח לזולת שאנחנו צודקים,
כפי שנדמה לגננת מסוגה של גולדה מאיר. מדיניות גם
אינה אמנות של נשיאת מונולוגים נמלצים, כפי שנדמה
לאבא אבן. מדיניות אינה מתבססת על ״סנטימנטים עמוקים״
,כפי שהיה נדמה לשמעון פרס, כאשר ניבא ברית־נצח

אוד׳ אבנדי
בין ישראל וצרפת. מדיניות גם אינה אוסף מקרי של
החלטות אד־הוק, כשיטתו של משה דיין.
הדרך היחידה לגבש מדיניות תכליתית היא זו:
ראיטית, לנסות להבין את המניעים של הצד השני.
כלומר: להבין את האינטרסים של הצד השני כפי שהוא
מבין אותם.
שנית, לנתח את האינטרסים של עצמנו, במאמץ למצוא
קטע בו האינטרסים שלנו ושל הצד השני עולים בקנה אחד.
שלישית, לגבש יעד מדיני ממשי הנובע משותפות
מוגבלת זו של אינטרסים.
רביעית, להציע לצד השני שותפות בהשגת יעד זה.
זוהי הדרך הקלאסית של המדיניות — דרכם של מאק־יאוזלי
ורישלייה, טאליראן וביסמארק (שאמר כי ״המדיניות
היא האמנות של הניתן להשגה״) .היא מחייבת מוח צלול,
בלתיירגשני.

היא לא תיתכן באווירה של צדקנות, שיג־אה
,״סנטימנטים״ ,מונולוגים. המדינאי והגננת
-הם דבר והיפוכו.

^ בי א רק דוגמא אחת למדיניות מוצלחת מן העבר
הקרוב שלנו והחיים בארץ זו.

עד שנת 1947 היתה ברית-המועצות אויי־כת־נצח
של הציונות, על כל גילגוליה.

איבה זו בין שתי התנועות ההיסטוריות הגדולות נבעה
מסתירה מוחלטת בין מטרותיהן, וגם מהתחרות ביניהן
על נפש האינטליגנציה היהודית הצעירה במיזרח אירופה,
לפני המהפכה הבולשביקית.
באמצע שנות ה־ 40 עלה על דעתו של גוף לוחם אחד
בארץ — לח״י — כי נוצרה שותפות־אינטרסים בין היישוב
העברי ובין ברית־המועצות. ביוזמתו של נתן ילין־מור
החל אירגון זה לחזר בשקידה אחרי מוסקבה, תוך שימוש
בסיסמאות אנטי-אימפריאליסטיות.

בסתיו 1947 הפתיע סטאלין את העולם. שר-
החוץ שלו, אנדרי גרומיקו, הצהיר כי הוא
תומד בהקמת מדינה יהודית כארץ־ישראל,
ואף השתמש בסיסמאות ציוניות מובהקות.
סטאלין לא הפך ציוני או חובב־יהודים, כפי שהוכיח
המשך הסיפור. הוא פשוט הגיע למסקנה התכליתית כי
לאורך כברת־דרך מסויימת יש שותפות־אינטרסים בין מוסקבה
והיישוב היהודי — לסלק את הצבא הבריטי מהארץ,
ובזאת לחסל עמדת־מפתח מערבית, שממנה ניתן היה אז
לשגר טילים לאדמת ברית־המועצות.
במשך שנתיים ומעלה היתר, קיימת ברית ישראלית־סובייטית
הדוקה ביותר, שמצאה את ביטוייה לא רק
בתמיכה דיפלומטית קיצונית ובהכרה סובייטית דה־יורה
בישראל (לפני האמריקאים) ,אלא גם במישלוח הנשק שהיה
חיוני לניצחון ישראל במילחמת־העצמאות.
כמו כל ברית בין עמים, מתה גם ברית זו כאשר נעלמו
הנסיבות המעשיות שהולידו אותה. הצטרפות ישראל לגוש
המערבי, הפגנת הזדהות יהודי ברית־המועצות עם ישראל,
ולאחר מכן המהפכה המצרית וההזדמנות לכרות ברית
סובייטית־ערבית — כל אלה יצרו את המצב הנוכחי.

ייתכן מאוד שישראל לא היתה קיימת כלין
ללא התמיכה הסובייטית. היא היתה דוגמה
קלאסית למיבצע מדיני מוצלח.

ך* שאלה המכרעת, שעליה יש להשיב בבואנו לעצב
( !מדיניות ישראלית כלפי ברית־המועצות, היא זו:
מהו האינטרס הסובייטי במרחבי

ליתר דיוק: מהו, לדעת הסובייטים עצמם ,
הייעד העיקרי שלהם כאן?
מה גרם להתערבות הצבאית הישירה, חסרת־ר,תקדים, של
הסובייטים במצרים?

צנחנים סוב״ט״ם נכנסים למטו ס תובל ה: סגה* סגטרת התערבותם? 0 *1 3 1 0

האם זוריי תעלת סואץ י -טאנקי אמביב״ס סובייט״ צולח׳[ נהר ברוסיה
מדוע הם מתכננים, כפי הנראה, התערבות
מאסיבית נגדנו?

ינצלו בגבולם את הסתבכות הסובייטים בגבולנו.

שום
אדם אינו יכול להשיב על כך תשובה החלטית.
אין כמעט מדינה בעולם הרגילה לערפל את מניעי מדיניותה
כמו ברית־המועצות. עשרות השנים האחרונות רצופות
בנבואות כוזבות על התפתחות המדיניות הסובייטית. אולם
בדיעבד ברור כי המהלכים הסובייטיים היו הגיוניים ותכליתיים,
אם כי לא תמיד מוצלחים.
יש שתי הערכות לגבי היעד הסובייטי המרכזי במרחב:

אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת כי ההימנעות ממלחמת-
עולם אמריקאית־סובייטית היא הייעד העליון של המדיניות
הסובייטית, והוא עדיף על כל שאר הייעדים.

ההערכה המינימלית -כרית-המועצות רוצה
לשמור בכל מחיר על קיום המישטר ה
נאצרי כמצרים, שהפן• מוקד השפעתה כעולם
הערבי ובעולם האפרו־אסיאתי בודו.
ההערכה המכסימלית -ברית־המועצות רוצה
להשתלט בהדרגה על בל המרחב, בדי
להפכו, כרכות הימים, לגוש של רפובליקות
עממיות.
לדעתי, אין כל טעם בנסיון לנחש איזה משני היעדים
הוא הקובע. יש להניח כי שניהם קיימים זה בצד זה —
הראשון כיעד דחוף, השני כאפשרות לטווח ארור, במידה
שהנסיבות (החלשת אמריקה) יאפשרו זאת. היעד הקובע,
כיום, הוא הייעד הראשון.

ברית־המועצות עלולה להיגרר למלחמה עם
ישראל בעל בורחה, וייתכן שהדבר קורה עתה
לנגד עינינו. אך יש להניח בי ה*א תעדיף
דרך אלטרנטיבית להגנה על האינטרסים שלה
אם נפתחה כפניה דרך בזאת.האם יש דרך כזאת?

ך* רור לגמרי שברית־המועצות לא תכפה על עבד־אל־
*4נאצר שלום שהוא אינו יכול לעמוד בו, שלום שיהרוס
את מישטרו במצרים, ואת יוקרתו בעולם הערבי. זהו השלום
שממשלת גולדה מאיר רוצה בו.

לעומת זאת, ייתכן מאוד שברית-המועצות
תקבל ברצון שלום שיחזק את מעמדו וביטחונו
של המישטר הנאצרי, יעלה את יוקרתו

צדדית -ישראלית-ערכית-סובייטית -יש
ליזום מיתקפת־שלום שתהיה גם היא תלת•
צדדית.
במילים אחרות: יש לגבש שתי גישות-שלום
מקבילות -ישראלית-ערכית וישראלית-סוב־ייטית,
תוך נסיון ליישב את האינטרסים של
שלושת הגורמים בהסדר-חכילה בולל.
מחשבה בכיוון זה תפתח בפנינו, כפי שניווכח מייד,
אפשרויות חדשות לגמרי. היא יכולה להפוך את המעורבות
הסובייטית מקללה מוחלטת לברכה מוגבלת.

בי המלחמה הנטושה עתה כץ ישראל
וברית-המועצות אינה מוגבלת לגדות התעלה.
היא משתרעת על כל שטח חשוב נוסף -
מצב יהודי ברית-המועצות, והתעמולה העולמית
של ישראל נגד המישטר הסובייטי.

* כחן, תחילה, את הגיזרה המצרית־ישראלית.
4בשבועות האחרונים גיבש גמאל עבד־אל־נאצר גישת

וזז

הופעת הצבא הסובייטי במצ רי ם פותחת פר ק
חדש לג מ רי בהיסטוריה של המרחב — ומשנה
לחלוטין את אופייה של מלחמת ישראל— ערב

לאור זה חייב המדינאי הישראלי לשאול
את עצמו: האם יש באן סתירה מוחלטת כין
הייעדים הסובייטיים, ובין יעדי המדיניות ה ישראלית?

* יעד העיקרי של מדינת ישראל הוא לשמור על
! | עצם קיומה ובטחונה.

אין כל סימן לכף שכרית־המועצות מעוג-
יינת בחיסול ישראל.
המדיניות הסובייטית המוצהרת היא השמירה על קיום
המדינה בגבולות ה־ 4ביוני. היעלם ישראל בוודאי היה
עשוי ליצור מצב שיהפוך את הסיוע הסובייטי לערבים
למיותר.
(מצב זה עלול להשתנות אם יצליחו הפידאיון הפלסטיניים
— בעזרתנו — להפיל את המישטר הנאצרי ושאר
המישטרים הערביים. במיקרה זה יתכן מאוד כי ברית-
המועצות תשליך את יהבה עליהם ותתמוך במטרתם המוצהרת,
שהיא הקמת פלסטין השלמה במקום ישראל.
מכאן החשיבות העילאית של גורם הזמן!).

לפי שעה נדמה, איפוא, שאין סתירה מהותית
בין הייעדים של ישראל וכרית־המועצות
לגב* עצם קיום ישראל.
האם יש סתירה מעשית ביניהם לגבי הייעד השני של
ישראל — השגת שלום?
מקובל בישראל לטעון — בשטחיות לא־מעטה — שברית-
המועצות מעוניינת ב״מתיחות מבוקרת״ ,במצב של לא-
מלחמה־ולא־שלום•

אני סבור שזהו דיכור-סרק, תוצאה של עצלנות
מחשבתית.
בהנחה זו טעונה ביקורת, יען כי:
המצב הנוכחי אמנם איפשר את חדירת הצבא הסובייטי
למצרים, ועל כן הוא נוח למוסקבה.

אולם העימות הצפוי בין צבאות ישראל
וכרית־המועצות, באוויר וכיבשה, אינו יכול
שלא לעורר בלב הסובייטים דאגה חמורה.
אין ספק שברית־המועצות יכולה לעמוד בעימות זו:
מבחינה צבאית. יש בכוחה לערער את שליטת צה״ל בשמי
התעלה, להסב לחיל־האוויר הישראלי אבידות שקשה יהיה
להשלימן, ולאחר מכן לחפות על נסיון מצרי, או מצרי-
סובייטי, לצלוח את התעלה מזרחה.

אולם לא יבולה להיות לשום מדינאי סובייטי
הוודאות שהתפתחות זו לא תישמט מן
הידיים, ש״המתיחות המבוקרת״ לא תהפוך
לבלתי־מבוקרת, שארצות־הכרית לא תיגרר
לתוך העימות הזה בעל כורחה, שהסינים לא

מאקיאוולי

רישיליה

וישים קץ לאיום הפידאיון על המימסד הערבי.
אני אומר ״יתכן״ — כי אין הדבר ודאי לגמרי. לא מן
הנמנע הוא כי ההתערבות הצבאית הסובייטית (ושוב: בעזרת
מעשי־האיוולת של ממשלת גולדה מאיר) כבר הגיעה
לממדים ההופכים את השלום לבלתי־כדאי בעיני הסובייטים,
בייחוד אם הגיעו למסקנה שאמריקה מתמוטטת ואין
מה לחשוש בפניה.

יש רק דרך אחת לוודא נקודה מכרעת זו -
והיא להעמיד את הסובייטים במיכחן ממשי.
כלומר: להציע הצעת־שלום התואמת את האינטרס שלהם
לקיים את המישטר הנאצרי, והתואמת גם את האינטרס
של ישראל — ולהיווכח אם שליטי מוסקבה יסתפקו בכך.

אני כשלעצמי מאמין בי מוסקבה תעדיף
כיום הישג מוחשי אך מוגבל על־פני הרפתקה
של הבל־או-לא-בלום. כרז׳נייב ושות׳ אינם
נראים בהרפתקנים -אלא ככעלי־חשבון זהירים
למדי.

מהי הצעת־השלום העלולה לשנות את המצב

מעיקרו?
ברצוני להעלות כאן מחשבה מהפכנית:

מכיוון שהמלחמה כמרחב הפכה עתה תלת־

ביסמארק

שלום מפורטת, אותה הוא מפיץ בעיקביות בחו״ל, ולקראתה
הוא מכשיר בעיקביות גם את הלבבות במצרים ובעולם
הערבי.

תזוזה זו כעמדת מצרים נובעת, בך יש לשער,
מן הרצון הנואש להגיע להסדר דחוף -
לפני שחירות מצרים תימחץ לגמרי בחיבוק
הדוב הרוסי.
דרישותיו של עבד־אל־נאצר מישראל הן שתיים( :א)
נסיגה מכל השטחים הכבושים לגבול ה־ 4ביוני( ,ב) מתן
זכות הבחירה בין פיצויים ושיבה לפליטי תש״ח ,״כפתרון
הבעייה הפלסטינית״.

תמורת אלה מוכן עתה עכד־אל־נאצר -לדבריו
-לא רק להברה בישראל ובגבולותיה,
אלא גם לשלום רשמי, עד כדי ״נורמליזציה׳,
הדרגתית של היחסים הדיפלומטיים והבל־בלייס.

להניח כי אלה הם תנאים התחלתיים, וכי בהמשך
המשא־ומתן (נוסח גולדמן או נוסח אחר) אפשר יהיה
לסייג את הדרישות בפרטיהן, כגון: שינויים בטחוניים מסו־יימים
בגבולות; מציאת פתרון לבעיית ירושלים שיספק את
הכבוד הערבי מבלי לקרוע את העיר לשתיים; הגבלת
(המשך בעמוד )28

תמרורים
מצפהלתינוק. הנסיכה מאלימה
29 אשתו של קארים אגא־חאן.
סאלימה היא הדוגמנית הבריטית לשעבר,
ליידי שרה קריצ׳טון־סטיוארט, שנישאה
לפני חודשים אחדים לשליטם הרוחני
של עשרות מיליוני מוסלמים. עם נישואיה
המירה את דתה ואת שמה וזכתה
בתואר נסיכה.
נישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין,
במאית התיאטרון עדנה שביט

עדנה שביט ואלבש אנסקי
ושחקן התיאטרון אלכם אנסקי.

שניהם

בפעם השנייה.
נישאו * בטאן־טרופז שבריביירה הצרפתית,
בנוכחותם של הנסיכה גריים מייד•
ממונקו, הברון גי דה־רוטשילד, שחקן
הקולנוע קורט יורגנם והגברת ולטר איתן,
אשתו של שגריר ישראל בפאריס —
מיכאל ריימון, בנו של אמן התיטרוקות
הידוע אלכסנדר והרוזנת אכלין דה*
בשאר. באותו מעמד גילתה הגברת איתן:
״במשך עשר השנים האחרונות ריימון
הוא ידיד שלי.״

תרגיעי עסנסו בלי...
טמפון ״סנפד״ החדיש, המיוצר עפ״י ידע שוויצרי — היגייני ובטוח, מותאם
למבנה הגוף ומאפשר לן תנועה חופשית ונוחה בתקופת הווסת, כמו בכל יום
רגיל — לא תרגישי כלל בקיומו.

לבחירתך :־*סנפד נורמל 55ן ל־־י •׳׳סנפד סופי 70ו ל־י
גזסיציס: סלומון לוין אתאלשט״ן ילהשע בבת• המרקחת ובפרפומריות

נ< 3ק ת 8 8

מחול ג׳אז ומודרני
בבית רינה ניקובה ירושלים בהדרכת הרקדן והכוריאוגרף

ממענו לוי
למתחילים ומתקדמים ומקצועיים
ולכתות ריתמיקה לילדים
בימים א׳—ג ,,טל 25195 .

י צ רני ת חבו שו ת הי גיי ניו תוטמ פוני ם

אל תתחתן!
מבלי להקליט את הטפם
על גבי סרט או תקליט.
הקלטות של טכסים, בר מצודת,
בחוץ או בסטודיו.
וכן אנו מספקים :
* מכשירים לתשובה אוטומטית
~ 11.ט \ 7נ
* מכשירי הגברה והאזנה לטלפון.

התקנת מיקרופונים.
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
,18ת״א, טל׳ .244118

זכו * בתל־אביב, בפרס על־שם שלמה
מרץ לשנת תש״ל, מטעם מיסדר ז׳בוטינסקי,
עמי ברקן (ביברמס ויעקב העליון.
ברקן זכה בסרט עבור רשימה בזכות טייס
מישראל שפורסמה בעיתון על המיט מר,
ואילו העליון בעד סידרת הרשימות אנשים
טובים, אנשים טובים, שפורסמה במעריב.
נ ות ח ה ברחמה, שחקנית הקולנוע
ליז טיילור. את הניתוח עברה ליז לאחר
שבבדיקות שנערכו על־ידי חברת הביטוח
המבטחת את הסרט העריק, בו היא משתתפת,
נקבע, כי היא זקוקה לניתוח קל
ברחם.
פטר בלונדון, בגיל ,36 כתוצאה
מוש מופרז בסמים משכרים ובאלכו־
,לאחר שלא הצליח במיקצועו כשחקן
׳ץ לעבוד כקצין־בידור על ספינות־
!ים -בריאן אד־לירי, בעלה של
ן נית הקולנוע והטלוויזיה ניירי־דאון
ייי ^ייי^יייי *יוחים כאייריני
נפטר ברומא, בגיל ,75 שחקו יי״
קולנוע האיטלקי סולקו לולי, אחדהמפוד־סמים
שבשחקני אי1
טליה
שקנה את עולמו
בסרטים כמו
המר או האורז שכר האימה. לפני
שהפך לשחקן קולנוע
בשנת 1946
היה לולי אחד מראשי
המחתרת ה־אנטי־פאשיסטית
באיטליה,
ניהל עוד
ב־ 1936 התקוממות
של חבשים נגד חכובשים
האיטלקיים, לולי נאסר, ברח ממאסרולברית־המועצות,
משם חזר לאיטליה
רק אחרי המלחמה.
נפטרה * ברומא, בגל ,89 לאחר
מחלה ממושכת, הצעירה באחיותיו של ה־אפיפיור
פיוס ה־ ,12 אליזברנה רוסינ
יאני פאצ׳לי, שהתאלמנה בשנת , 1948
והיתד, מאז בממזר.

העולם הזה 1709

ץ* משלתה של

גולדה מאיר התחילה

להתנדנד.

אין זה עדיין הסוף! .אכל זוהי
התחלת הסוף.
כפי שהתבטא במסדרונות הכנסת אחד
מראשי מפלגת העבודה :״העסק התחיל
להתפרק. זה יכול לקחת זמן, אבל זה לא
יחזור לקדמותו.״
הבקיעים לא נתהוו עקב הימנעות גח״ל
מהצבעה על אישור הודעת ראש־הממשלה
בכנסת, או בגלל הצרות שגורמת המפד״ל
בעניין הגיור הרפורמי.

אלה הם רק הסימפטומים של
המחלה, שמקורה במפלגת-העכו-
דה עצמה.

במפלגה: ונליית היונים
** הגרם לתזוזה 7אין ספק כי פר־
/* 1שת הד״ר גולדמן היא שיצרה את
הזעזוע הראשון, שהגיע לשיאו בעיקבות
סכנת העימות עם הצבא הסובייטי בתעלה.
כמו בציבור הרחב, כן גם במפלגת העבדתי,
דה עצמה התחילו האנשים הרציניים לפקפק ׳
בכושרן של גולדה מאיר וממשלתה. בעוד
שעד לפני כמה שבועות היו הכל מוכנים
ללכת אחרי גולדה ללא ספק כלשהו, התחילו
עכשיו אנשים חשובים בתוככי המפלגה
לחזור בלחש או בקול רם על דברים
שנאמרו עד כה רק על־ידי דוברים אופוזי־ציוניים
קיצוניים.

שר מרכזי בממשלה אמר לידידיו
:״גולדה היא אסון!״
אחרים אינם מנסחים את דעתם בצורה
כה קיצונית, אולם התחילו להשמיע ספקות
לגבי נקודות עיקריות של מדיניות הממשלה,
ולגבי הרכבה.
בתוך מפלגת העבודה התמונה עתה כך:

• הגורם האופוזיציוני כיותר
נגד גולדה הוא ציכור הסטודנטים
של המפלגה.
תא הסטודנטים באוניברסיטה העברית ניסח
כרוז השולל את קיום ממשלת הליכוד,
את ההתנחלות בחברון, את אי־השימוש במילה
״נסיגה״ .צמרת המפלגה משתדלת לשכנע
את הסטודנטים לוותר על פירסום הכרוז.
#כמעט באותה קיצוניות מתייצבים
נגד הקו אנשי המשמרת הצעירה, צעירי
התנועות הקיבוציות, וגם צעירי הקיבוץ

הוו׳ הסלעים ננו התחיל תהרו ניווק המגשוח
במה מראשיו הם אנשי ארץ־

א״י הוותיקה היא
ל יונים, כשאנשים
יר, לובה אליאב
כטאים את הש־באחדות
העבודה יש התפכחות ניכרת.
אנשים, שהיו ידועים כניצים, משתדלים
עתה לשכנע את ידידיהם כי הם יונים.
! #בחטיבת רפ״י יש כמה לאומנים
קיצוניים, כמו מרדכי סורקים, אך מישקלם
בחטיבה אינה עולה על מישקל היונים.
מוסכם כי אלה וגם אלה ילכו אחרי משה
דיין, בכל כיוון שיילך.

אולסיגסוס אמריקאי

לוקה זו של הכוחות במפלגת העבודה
— שהיא שונה מאד מזו המשתקפת
מעל עמודי הצהרונים, פירושה שמדיניות
גולדה מאיר איבדה למעשה את התמיכה
במפלגתה.

גולדה עדיין שולטת ככוח אישיותה.
אולם יותר ויותר קשה
לה לנהל את מדיניותה הנוקשה.
על רקע זה מוסבר מה קרה השבוע
בכנסת ואיך נוצר הסדק בממשלה.

גולדה מאיר קיבלה מאמריקה

דריעזדל אולטימטיגיר! לזיודיזז עז

היא מקבלת את החלטת מועצת*
הביטחון מנובמבר ,1967 כי אין
היא מתנגדת לנסיגה.
הדרישה הושמעה באוזני אבא אבן בעת
ביקורו באמריקה.

כשנודע הדבר לצמרת המפלגה,
נוצר לחץ חזק על גולדה להיענות
מייד לדרישה זו.
כתוצאה מכך כללה גולדה בנאומה בכנסת
פיסקה, שחזרה על הודעתו של השגריר
יוסף תקוע מיום האחד במאי .1968 הודעה
זו קיבלה את ההחלטה להלכה, אך בתנאים
שהתפרשו בעולם כדחייתה למעשה.
בשעה שאיזכרה הודעה זו, סייגה גולדה
את קבלת ההחלטה עוד יותר. תחת להודיע
שישראל מקבלת אותה ומוכנה לבצעה
באמצעות יארינג, קבעה גולדה כי ״פתחנו
את הדרך לזימון הצדדים על־ידי השגריר
יארינג, לשם דיון בכל נושא אשר אחר
הצדדים רואה צו רן להעלותו לדיון, לרבות
הנושאים המוזכרים בהחלטת מועצת •הביט חון.״

פירוש
הדבר, דחייה של ההח לטה
למעשה -כאיצטלה של
קבלתה להלכה.
גם בעניין ״הנסיגה״ לא התקדמה גולדה.
היא אמרה שכוחות צד,״ל יחזרו לגבולות
החדשים שייקבעו, אך נמנעה באופן בולט
מלהשתמש במילה ״נסיגה״.
גולדה סירבה בפירוש לקבוע מהו הגבול
שישראל רוצה בו, ולא קיבלה את
רזררזזרז

זד ח י1רז רז

ד. ריו מ?ו ה

מז אי ר

^י-י-יי ־

דיזיי־

פוח שטחים בעיקבות כיבוש. תוכן דבריה
ונימתם הוכיחו בעליל כי אין היא חולמת
כלל לוותר על סיפוח שטחים נרחבים.
בעיניה הדורשים לחזור לגבול ה־ 4ביוני
— שעליו מתבססת החלטת מועצת הבטחון
— הם ״תבוסנים״.
מכאן שלא חל שינוי של ממש במדיניות
גולדה, והיא נשארה נוקשה כפי שהיתה.
איזכור החלטת מועצת־הביטחון בא רק כדי
לצאת ידי חובה כלפי האמריקאים, ללא
תוכן ממשי.

אולם גם זאת לא היתה גולדה
עושה לולא ידעה שהרוב הגדוד
במפלגתה רוצה כשינוי הקו הנוקשה,
ובי המפלגה מעדיפה
שלום סביר, ביוזמת האמריקאים,
על פני עימות עם כרית־המועצות.

הקפיצה שר נוגד

מזה שלוש שנים ידוע כרמל כנץ קיצוני.
הוא היה השר הראשון בממשלת אשכול
שהצביע במאי 1967 בעד התקפה ישראלית,
כשכל שאר השרים התנגדו לכך עדיין.
מאז נקט בקו קיצוני, ונחשב כמקורב
לאנשי ארץ־ישראל השלמה במפלגתו.

ביום ג׳ האחרון הדהים ברמל
את הכנסת באשר תקן? בחריפות
בלתי־רגילה את ממשלת-גולדה.
אמר כרמל :״אינני מסכים שנקטנו בכל
היוזמות האפשריות בתחום ה ש לו ם ...אינני
יכול לומר שכל יוזמה שיכלה להינקט
— אמנם ננקטה.״

לאחר מכן הזכיר את הכרזת המלך
חוסיין שהוא מוכן לפתוח בשיחות עם
ישראל, בתנאי שירושלים תהיה אחד הנושאים
בשיחות אלה *.כרמל תבע להודיע
לחוסיין שישראל מוכנה לדבר גם על עתיד
ירושלים.
אך לשיא הגיע כרמל כאשר הזכיר את
הכרזת גמאל עבד־אל־נאצר בעתון הגרמני
די וולט.

ם היה למישהו ספק בכך, הרי בא
הוויכוח הכללי בכנסת והוכיח את
הדבר בצורה חותכת.

הדיווח הלקוי בעיתונות היומית
לא גילה לציבור כי בשבוע שעבר
אירעה בכנסת מהפכה בזעיר־אנפין.
האיש
שסימל מהפכה זו יותר מכל היה
ח״ב משה כרמל, איש אחדות־העבודה, לש־

אמר כרמל :״נאצר אמר שהוא תומך
בחוזה-שלום עם ישראל ברוח החלטת
מועצת הביטחון מנובמבר , 1967 וכי הוא
יכיר בגבולות ישראל מלפני מלחמת ששת
הימים ובזכותה לחופשישייט במיפרץ עקבה,
חמורת פינוי השטחים הכבושים ויישוב
הבעייה הפלסטינית על־ידי הקמת ישובים

1 22

(המשך מעמוד ) 13
חדשים לפליטים או תשלום פיצויים לאלה
שירצו בכך.
״אם אמנם נאמרו דברים אלה על־ידי
נאצר״ הרי יש בהם בכל זאת משום הסתלקות
משניים מתוך שלושת הלאווים של
חרטום*

גולדה מאיר, כמינהגה, העלימה לגמרי
את הקטע הזה בראיונו של עבד־אל־נאצר,
והתייחסה רק לקטעים אחרים, פחות חשובים.
דבריו של כרמל היו בניגוד חותך
לדבריה, כאילו נשיא מצריים לא זז מן
הלאווים של חארטום, ולמעשה הפריכו
אותם לחלוטין.

המהפכה במסת
ש* כרמל היד, הדובר הסנסציוני
2ן ביותר, מפני שקפץ בבת אחת מרחק
רב ביותר. אך למעשה חלה תזוזה בכל
מערך הכנסת.

בפי שאמר ח״כ מאנשי המערך
:״כל אחד נמצא קצת יותר

להביא להתפרקות ממשלת הליכוד
הלאומי.

אין ספק שאנשי חרות הרגישו בכך,
ומכאן תגובתם העצבנית המוזרה• מכיוון
שגולדה לא אמרה שום דבר חדש, יכלה
חרות להתעלם מדיבורי־הסרק של החלטת
מועצת־הבטחון. כאשר יצרה סערה־בצלו־חית־מים,
היא נתנה למעשה להודעת גולדה
משמעות שכלל לא היתד, לה.

״בגין יצר מלכודת לעצמו,״
אמר אחד מראשי המערך, באשר
החליטה חרות להימנע מהצבעה.
ההמשך היה אופייני למצב החדש. היה
צורך להכריז על הפסקה בלתי־רגילה בישיבת
הכנסת, כדי שהמערך וגח״ל יוכלו לנהל
משא־ומתן.

גולדה כינסה את סיעת המערך,
ושם שררה אווירה ברורה נגד בל
ויתור לגח״ל. גולדה נאלצה להס תגל
לאווירה זו.
כאשר נמנעה גח״ל, נוצר מצב בלתי־רגיל.
מבחינה משפטית, היתד, חדות רשאית
להימנע. מבחינה מעשית, הרי זה מצב
אבסורדי: הסיעה השניה בקואליציה הממשלתית
הסתייגה בפירוש ממדיניות הממשלה
בעניין מרכזי.

11׳ יבוא באקוס גורדה ז
לבחינה מסויימת, היתה זאת מעין
)2חזרה כללית לקראת ההצגה הגדולה
שתבוא בעתיד.

עם גכור ההתערבות הסובייטית,
אין ספק שיגבר גם הלחץ
האמריקאי על ישראל למען
״שלום כפוי״ -הסכמת ישראל
להסדר ברוח תוכנית רוג׳רם.

אין ספק כי הרוב במפלגת העבודה ובכנסת
מתקרב עתה לעמדה האמריקאית — י
הודעה מפורשת על נכונות לנסיגה, קביעת
״מפת שלום״ ,היענות ליוזמות־שלום סבירות.

כשלב
מסויים תצטרך חרות
(עם או כלי הליברלים) לנטוש
את הממשלה, או להתבזות.
באותו רגע ייווצר מצב העלול
להביא את גולדה להתפטרות -
כתוצאה מקביעת קו במפלגת
העבודה שיהיה נוגד את כל אשר
היא מייצגת. הקובבשעה כתרים
עידנה

זה כבר ברור לאנשים המעטים
עים את המהלכים הפוליטיים —
שהעיתונות היומית עוד מכתירה
לגולדה, דד,פופולריות שלה ברחוב
גבוהה.
בישראל קובעת דעת צמרת המפלגה,
המצוייר, בעניינים — ולא המאמרים הראשיים
של עיתוני־הערב.

משה כרמל
רחוק מהסיפוח, וקצת יותר קרוב
לשלום, מאשר לפני שלושה חודשים״
המערך
הכללי שנצטייר היה כלהלן:
+רק דוברי חרות וכמה קיצוניים אחרים
(כמו ישראל בן־מאיר מהמפד״ל, סורקים
מהמערך) נשארו בעמדה סיפוחיסטית
קיצונית.

• אנשים שהיו ידועים בציבור
כסיפוחיסטים קיצוניים, כמו קלמן
בהנא (פא״י) ,ודויד קורן (מע״י),
הכריזו לפתע שהם מובנים לדבר
על החזרת שטחים תמורת שלום,

לכן נשאלה השבוע -בשקט
אך במילים ברורות -בשיחות
פרטיות רבות בין ראשי המימסד,
השאלה: אם גולדה תתפטר, מי
יבוא במקומה?
במדינה העם מלחמת היוס ה־ 095ו
השבוע שוב עמד על הסף ד,־ 5ביוני,
בפעם השלישית מאז מלחמת־ששת־הימים —
מלחמה שהגיעה ליומה הפעיל ה־.1095
היו, מיד אחרי ששת־הימים, שבועות
רבים בהן ניתן היה להבטיח כי מלחמת
יוני 1967 אומנם תירשם בהיסטוריה כמלחמת
בזק בת פחות משבוע אחד. אולם,
כפי שאמר בשבוע שעבר אהרון כידו, מי
שהיה יועצו של ראש־הממשלה לוי אשכול
באותה תקופה :״היינו מבולבלים מדי
בשביל לנצל את ההזדמנות.״
כך באה במקום מלחמת הבזק — מלחמת
ההתשה.
״נתחכמה להם״ .מנהיגי ישראל לא
היו רק מבולבלים ביחס לניצול ההזדמנות
ההיסטורית לעשות שלום. הם היו מבולבלים
יותר ביחס לשאיפותיהם לעתיד, וגרוע
מזה ביחס למציאות המדינית כאן ובעולם.
לא התקבלה החלטה לספח את השטחים•
תחת זאת באה מדיניות של ״נתח-
כמה להם״ .מדיניות זו, שהוגדרה גם בשם
מדיניות העובדות המוגמרות, אמרה: אין
צורך להיחפז, אין צורך להציע הצעות.
הזמן פועל לטובתנו. העיקר לשבת בשטחים,
ליצור עובדות קיימות. העולם יתרגז
בשנה הראשונה, הערבים יצעקו בשנה
השנייה, ובשנה השלישית כולם ישלימו עם
נוכחותנו בשטחים.
השבוע, כשר,סובייטים לא הסתירו את
בכונותם לפעולה צבאית ישירה נגד ישראל,
היה ברור עד כמה אוזילית מדיניות זו.

יחסים מרחביים
חלוקת הלבנון
בפרבר של ביירות 12 ,קילומטרים ממרכז
הבירה הלבנונית, הצטופפו אלפי מפגינים.
היו אלה, ברובם המכריע, פליטים שברחו
מכפריהם שלאורך הגבול עם ישראל.
הם באו אל מרכז הכת השיעית המוסלמית׳
אחת משלוש הכיתות הגדולות בלבנון.
מנהיגם הרוחני, שנודע עד כה במתינותו
האבהית, היה כולו אש ולהבות .״זאת
אזהרה אחרונה לביירות!״ קרא .״אם נגזר
עלינו להיות פליטים — יהיו כל תושבי
ביירות פליטים!״
הוא נשבע, שאם תוך שבוע ימים לא
תמצא הממשלה פתרון לצאן מרעיתו, יתן
את ההוראה לעלות על הבירה, להשתלט על
ארמונות העשירים.
כין סוריה וישראל. ההפגנה הגדולה
התקיימה בהסכמתה של ממשלת לבנון. זו
קיוותה, כי בהנהגת איש־הדת המתון יסתיים
מיצעד הפליטים בקריאות־זעם, שאחריהן
יתפזרו המפגינים כל זזחד לפינתו. בוזדאי
נראתה הפגנה זו עדיפה על פעולה אלימה
יותר, תחת דגלה של מפלגת הבעת.
אלא שהאיש המתון הפך גם הוא קיצוני.

תחת לחץ ההמונים הנסערים — וכדי לא
לפגר אחרי הקיצונים — איים במרד גלוי.
אם יתממש איום זה, פירושו חידוש
מת־האזרחים.
לכל הדיעות, היתר, ממשלת לבנון צריכה
להתפרק, נוכח התסיסה. שכן היא מורכבת
מנציגי הכיתות היריבות, ולא חולף שבוע
מבלי שאגף אחד יתקוף את השני.
אולם דווקא המשבר שנגרם על־ידי חדירת
צה״ל לאזור הגבול הדרומי טייח את
הסדקים העמוקים בין מרכיבי הממשלה.
כי לפתע הובן, שכל הרעה נוספת ביחסים
הפנימיים פירושה — חלוקת הארץ. בשלב
ראשון, עלולה זו להיות חלוקה בין נוצרים
ומוסלמים: בין שמאלנים ופיאודלים.
אך מעבר לסכנה זו ניבטה סכנת חלוקה
אחרת: בין יחידות סוריות־פלסטיניות מצד
אחד, ויחידות ישראליות מצד שני.
הסורים והפלסטינים יתפסו את צפון הארץ
ומזרחה: צד,״ל יאחז בדרומה.
סכנה זו נראתה כד, מוחשית, שראש-
הממשלה הפרו־פלסטיני הודיע כי יצר את
צעדיהם של הפלסטינים• סיכויי הצלחתו
נראו קלושים ביותר .־
סטודנטים העולם הססגוני
של דני האדום
מי שמזמין אורח, רגיל לשלם את הוצאותיו.
אולם הסתדרות הסטודנטים החליטה
השבוע אחרת: היא הזמינה את דני (״דני
האדום״) בנדיט־כהן, אך סירבה לשלם את
כרטיס טיסתו לארץ.
היה זה סוף אופייני לפרשה מוזרה.
רק אחד בא. כאשר החליטה ההסתדרות
להקדיש את יום־הסטודנט השנתי
שלה לרעיון השלום, פעלה על פי בקשת
משרד־החוץ, המנחה מאחורי הקלעים את
רוב הפעילות הפוליטית של הסטודנטים.
הרעיון: להוכיח לציבור הסטודנטים העולמי
כי הסטודנטים הישראליים רוצים
בשלום, בניגוד לטענת אנשי השמאל החדש
הקיצוני באירופה.
כדי להגביר רושם זה, נשלחו הזמנות ל־אישי־שלום
ידועים במערב ובעולם הערבי.
איש מהם לא הופיע, זולת — דגי האדום.
מדוע בא דני דווקא? זה נתברר רק אחרי
בואו: הוא רצה לתרום תרומה להגברת כוחה
של קבוצת מצפן הזעירה. הסתדרות
הסטודנטים נתנה לו את מלוא העזרה לכך.
0צ אנשי ״מצפן״ .כאשר התחיל הדיון
המאראתוני על השלום ביום־הסטודנט,
נמנעו כל אנשי ארץ־ישראל השלמה מלהופיע.
שמואל תמיר בא רק לדיון השני,
מפני שהיה עסוק בבוקר במישפטים• הוא
נתקבל בהתנגדות חריפה מצד הציבור הגדול
של הסטודנטים,
בכנסת במרירות על
החאשיש והשמאל
אנשי־השלום מן
אהרון כידן וח״כ אברהם
פרופסור פורת מקבוצת
השלום, אורי אבנרי ועמור

על כך ניתנות תשובות שונות, אך כולן
באותו כיוון:
•! איש מרכזי במפלגת העבודה אמר לי
בלי הסתייגות: פנחס ספיר.
+אישיות חשובה שניה :״או ספיר או
דיין.״ ואחרי רגע של מחשבה :״או ברית
בין שניהם, אם דיין יקבע עמדה ברורה
למען השלום״.

• אישיות זהירה יותר, בעלת
עמדת־מפתח :״יהיה מי שיהיה
הוא יצטרך לקבוע עמדה מתונה יותר מכפי שקבע עד כה. לא
יכול ביום להיבחר שום מועמד
שלא יתקבל על דעת המחנה המתון״.

אנשים שפסחו על שני הסעיפים,
כמו חיים צדוק ממע״י, זזו לקראת עמדות
ברורות יותר בצד השלום.
• יעקוב חזן נכנע ללחץ הפנימי במפלגתו,
שינה את סיגנונו לגבי האומה הפלסטינית
ובעיות אחרות, אף כי לא שינה
את מסקנותיו.
י • משה סנה, העומד בפני לחץ דומה
במפלגתו שלו, ויתר על הפאתוס הלאומני
שסיגל לעצמו לאחרונה.
<•! היונים של מפלגת העבודה, כמו אליהו
ששון ואברהם עופר, הרימו את קולם
ונקטו עמדות קיצוניות בניגוד מפורש לממשלת
גולדה.

זה היה המצב השבוע — והוא ממשיך ־
להתפתח בכיוון זה .״זהו תהליך,״ אמרה
אותה אישיות זהירה מראשי מפלגת־העבו־דה
,״אשר יבשיל במרוצת הזמן.״

מי שהקשיב לוויכוח בולו בת•
שומת-לב, יצא ממנו בהרגשה כי
החלה תזוזה רבתי במערך הפוליטי
בולו -וכי המשכו מוכרח

זהו תהליך של נפילת גולדה
מאיר. איש אינו יבול להינבאיז
מתי יסתיים־ ^,אך אין עוד שום
ספק שהוא נמצא עתה בעיצומו.

הרמז היה ברור: אפילו ירצו משה דיין
או יגאל אלון לתפוס את כס ראש־הממשלה,
יצטרך להתחייב למדיניות של יונה.

בבל מיקרה בזה, תקום הממשלה
החדשה בלי חרות.

דני ־האדום כירושלים
משלהב —

עו, נתקבלו במחיאות־כפיים מעורבות ב־קריאות־בוז.
עד קרוב לסיום החלק הראשון
היה זה דיון רציני.
אז הופיע בנדיט־כהן, בלווית מישמר־ראש
צמוד של אנשי מצפן. כנאה לאורח,
ניתן לו להופיע אחרון.
לפניו הופיע חיים הנגבי, מאנשי מצפן.
המנחה, דן בן־אמוץ, שיבץ אותו בכוונה
לקראת הסוף, מתוך חשש שהופעתו תביא
לפיצוץ האסיפה.
כך קרה כי דברי קבוצת מצפן זכו להבלטה
מירבית — בחלק הסופי של הדיון.
אנשי מצפן מכל הארץ התקבצו ליהנות
משרות זה שניתן להם על־ידי ראשי הסתדרות
הסטודנטים. מכיוון שישבו בקבוצה

נואם כפני הסטודנטים
— ושטחי
אחת, ורק הם מחאו כפיים לדברי נציגם,
ניתן היה לעמוד על מיספרם: כעשרים צעירים
מכל רחבי הארץ.
שטחי, חסר הבנה. מי שקיווה לשמוע
דברי־הגות מפי בנדיט־כהן, התאכזב.
הצעיר האדמדם, נמוך־הקומה, דיבר בלהט,
וניתן היה להבין כיצד שילהב המוני
סטודנטים באירופה, אך ניתן היה גם להבין
מדוע נכשלה תנועתו וגרמה דווקא
לחיזוק הימין.
כי. בנדיט־כהן דיבר בשיטתיות מדהימה,
תוך אי־הבנה מוחלטת של המצב במרחב.
סיסמות נבובות כמו ״מיצעד ההיסטוריה״,
״מלחמת מעמדות״ מילאו את דבריו, במקום
התייחסות רצינית לבעיות הממשיות.
כאשר אמר ש״שום צבא אינו מגן על
בני־אדם, אלא רק על מימסד מעמדי,״ עורר
תגובה נימרצת גם מצד שומעים שגילו לו
אהדה אישית. היה ברור שהשקפת־עולמו
מורכבת מאוסף ססגוני של חוויות פסקניות,
אותן הדביק באופן שיגרתי לגופים ישראליים
וערביים שלא היה לו מושג עליהם.
הוא גם לא היה מוכן לשמוע דבר. כל
האינפורמציה שלו על ישראל נמסרה לו
מוכנה מפי אנשי נזצפן, שלא משו מצידו.
איך להסביר)״ מי שיצאו מגוחכים
מכל פרשת ביקורו של דני האדום היו
׳אשי הסתדרות הסטודנטים, רובם אנשי-
׳מימסד׳ •המשרתים את משרד־החוץ, וחלקם,
כ׳מו עורך הבטאון פי האתון, אנשי סיפוח.

הם יצטרכו להסביר למדריכיהם איך גרמו
לכך שיוזמתם הפוליטית הפכה מסע
תעמולה לקבוצת מצפן הזעירה.
נסיון פיצוץ נוסף. תופעה זו בלטה
ביתר שאת ביום הראשון השבוע, כאשר
דני נאם באסיפה של אנשי מצפן בירושלים.
למרות אי הרלוונטיות של דבריו, ניסתה
קבוצת בריונים לפוצץ את האסיפה,
לא לאפשר לו, ולאיש מצפן עודד פילבסקי
שדיבר אחריו, לשאת את דבריהם.
נסיונם נכשל, והאסיפה נמשכה למרות
ההפרעות, כשבסיומה ערכו אנשי מצפן
התרמה למימון נסיעתו של דני האדום.

*ה (*ס ׳1113
ר ק 1.50ל״י ת מו ר ת 20 סי ג ריו ת

ב אי כו ת בינלאומית

ברודווי 100

תערובת אמריקאית
סופר קינג ־ סייז
פי לסר יעיל ביותר
קופסת ״מכסובב׳

ויין טובה !11113

ז־ובדץ

2624

במדינה

הלו זיידמו התגיירה לפי
כל כללי הדת היהודית —
אד הרבנים אינם מוכנים
להכיר בגיור של זרם מתחרה

מזעצות׳ ,ם ק 1ם י 1ת
השעי המשוטט
של אוי־יהודה
ניסים שרעבי בן ד,־ ,40 חבר מועצת אור־יהודה,
חינו עובד בית־המשפט מזה 15
שנה. עבודתו זו פיתחה בו, כפי הנראה,
תחושת צדק, שבעטיה אין הוא מוכן לשחוק
אף על עוולות הנראות פעוטות.
משום כך פנה שרעבי, לפני כחודשיים,
לראש המועצה המקומית, יחזקאל קזז, בתביעה
שסגנו יחזיר את השער.
לדברי שרעבי, עבר לו משה אוזן, טגן
ראש המועצה, לפני כשלושה חודשים ליד
בית־הספר המקומי נתיבות, שהיה נתון בשיפוצים,
וראה את שער הברזל של בית־הספר
מוטל על הריצפה. הוא לקח את השער
איתו — והרכיבו בביתו שלו.
עתה תבע שרעבי להחזיר את השער
למקומו.
גניבה. היו״ר לא נשמע לבקשה, דחה
את שרעבי בלו ושוב. עובד בית־המשפט
הוותיק לא ויתר, פנה בתלונה למשטרת
אור־יהודה.
עתה התעורר ראש המועצה, החליט לערוך
״חקירה״ .מסקנותיה היו כי השער נש־

אך בכך בדיוק אין סוחרי־הדת בישראל
רוצים.
כי נסיבות הגורל העיוור הביאו לכך, שרישומה
של הלן כיהודיה על־ידי משרד־הפנים
עשוי לפוצץ לרסיסים את שלטונה
הבלעדי של המפד״ל בארץ.
גוייה בקיבוץ
יהי האשד! שזינקה השבוע, שלא
1*1ברצונה, בבת־אחת לכותרות, ואשר
שמד, בלבד גורם כרגע חלחלה לסוחרי
הדת?
הלן זיידמן הגיעה לישראל כתיירת לפני

פרהליט בן ־ מנ ש ת
ך* יא כת ,37 נמוכת קומה 1.60 בע־
} 1לת עיניים כחולות ותודי פנים פשוטים,
נעימים. היא ביולוגית במקצועה, קיבוצניקית
במעמדה, נשואה ואם לשני ילדים, והיא
היתד, האחרונה בעולם להאמין, כי היא
מסוגלת למוטט את ממשלת הליכוד הלאומי.
ואף
על פי כן, הלן זיידמן עשוייה להצליח
במקום בו נכשלו רבים וטובים ממנה:
בפיצוץ ממשלתה הנוכחית של גולדה.
לא שהלן זיידמן, חברת קיבוץ נחל־עוז,
מעוניינת בכך.
כל מה שהלן רוצה — זה להיות יהודיה.

שש שנים, יחד עם בתה שהיתר. אז בת
שנתיים. שמה של הלן היה אז עדיין שנין,
והיא היתר, גרושה וגוייה.
שנה לאחר שהגיעה, עברו הלן ובתה
לקיבוץ נחל־עוז, והלן ביקשה אישור לישיבת
ארעי בישראל.
במשרד־הפנים באשקלון, לשם פנתה בקשר
לבקשתה, נאמר לה שעל פי החוק
היא חייבת להצהיר על דתה. ללא הצהרה
על דת לא תוכל לקבל את האישור.
התיירת, שבשלב זה כבר החליטה בליבה
שישראל היא ארצה, הסכימה לחתום על
מיסמך שבו נרשם שדתה היא יוניטאריאנית.

מכריחים לחתום
בניגוד למצפון

** ל הסצינה במשרד־הפנים מעידה חב-
2רת נחל־עוז פיי מוריס:
״הייתי עדה כאשר הלן שנין מילאה את
הטופס לבקשת ישיבת ארעי. שמעתי מפי
פקידה בשם רוזה, שכדי לקבל את האישור
חייבת גברת שנין להצהיר על דת כלשהיא.
הפקידה אמרה זאת לאחר שהגברת שנין
הצהירה שהיא אינה דתית ואינה שייכת
לשום כנסייה.
״לאחר שהפקידה הנ״ל הפצירה בגברת
שנין, הסכימה זו, בניגוד למצפונה, לכתוב
שהיא כביכול יוניטאריאנית.״
אלא שזה קרה ב־ . 1965 מאז התערתה
הלן שנין בארץ, חדלה להיות ירוקה. עובדה
נוספת: היא הכירה חבר משק בשם
בנימין זיידמן — והשניים תיכננו להתחתן.
.אלא שנישואין ברבנות, עבורם, היו משי-

חבר־מועצה שרעבי
תחושת־צדק

אר עזוב בשטח, ואוזן שאל את עובדי הקבלן,
ששיפץ את בית־הספר, אם הוא יכול
לקחת את השער. הפועלים, המכירים את
מעמדו הנכבד של אוזן באור־יהודה, השיבו
בחיוב.
בעיקבות מסקנות אלו הודיע ראש המועצה
:״העמדנו את מר אוזן על טעותי
והשער פורק והוחזר.״
דיעה שונה היתר, לעורך־דינו של שרעבי
:״זו אינה גניבה על־ידי מציאה, אלא
גניבה מדעת,״ קבע.
שרעבי לא היסס למשל להעלות, לפני
זמן מה, עניין פעוט של 50ל״י שניתנו
על־ידי בעל מחסן עצים מסויים לאחד מחברי
המועצה המקומית. יש אנשים החושבים
כי 50ל״י אינם כסף. אולם שרעבי
חושב על העיקרון.
הוא גם לוחם בתופעה השוררת במקום
מגוריו לפיה עובדות משפחות שלמות באותו
מוסד. בניגוד לעמיתיו במועצה, אין
הוא רואה בכך מצב נורמלי, רצוי או
בריא .״יש להביא אנשים מבחוץ שיבדקו
את העניינים,״ טוען הוא.

היו״ר שולט גם כמשטרה. לא
היה זה סוף הסיפור על השער הקטן.
התפלג ממנו סיפור אחר — הקשור גם
הוא בזילזול בחוק.
״באור־יהודה שולט ראש־ד,מועצה לא רק
ביישוב, אלא גם במשטרה,״ הטיח השבוע
שרעבי. וכל-כך למה? ״ראש־ד,מועצה רץ
למשטרה לסגור את התיק על התלונה שהגשתי,״
סיפר הוא .״הוא נזף במפקח־מישנה
סיבון, על שזה העז לקבל את התלונה
שהגשתי בלי להתייעץ קודם עימו,
עם קזז. סיבון נכנע, סגר את התיק.״
בשאר איזורי מדינת־ישראל הזכות לבטל
חקירה נתונה בידי קצין־משטרה בדרגת
רב־פקד ומעלה. באור־יהודה, נתונה, כנראה,
זכות זו, גם בידי מפקח־מישנה.

דאודט-מטום ע 1ד ה

צ ץ ממשדת-ישו־אך״

בחוג משפחתה בלויבוץ נחל־עוז -
הלן זיידמו עמדה במאבק הקויברז בימי מלחמה -אר הרבנים פוסלים אותה

קשי * ריכספחת
מה בלתי אפשרית: בניימין היה כהן —
והלן גרושה.

מנסים להוציא
את הנשמה
000 ני הקיבוצניקים לא התכוננו לוו־תר
על אושרם ועתידם בגלל חוקי
הרבנות. היה זה בחודש מאי 1967 כשהלן׳
חברת משק הספר שעמד אז מול התקפות
הפידאיון, פנתה ללוחם הידוע בכפייה־הדתית,
עורך־הדין יוסף בן־מנשה.
בן־מנשה פתח במאבק ממושך — שהגיע
לשיא דרמאטי השבוע, לאחר שלוש שנים.
צעדו הראשון היה צנוע: בעצתו, פנתה
הלן למשרד־הפנים באשקלון, ביקשה למחוק
את הפריט דת שהדביקו לה שם.
משרד־הפנים לא נענה כמובן. פקידיו
אינם שוטים, והם ידעו בה כוונתה של הלן.
הם נקטו בטאקטיקת התחמקות, שכללה אימתן
תשובה למכתבים במשך חודשים ארוכים,
מתן חשובות שלא לעניין, ואלף ואחד
טריקים אחרים שנועדו להוציא את הנשמה
ואת הרוח ממפרשיה של הלן. נסיו־נותיהם
עלו בתוהו.
ו פעם
גיור
ופעמיים נישואין
ינתיים לא ישבה הלן באפס מעשה.
*4חודש לאחר מלחמת ששת הימים נישאו
— היא ובנימין בנישואין אזרחיים שנערכו
במכסיקו. נישואין אלו נרשמו ב־משרד־הפנים.
מנישואין אלו נולד לזוג ילד.
הילד נרשם במשרד־הפנים כיהודי — על
פי הצהרת הוריו.
שלושה חודשים לאחר נישואיה, התגיירה
הלן, יחד עם בתה רות (מנישואיה הקודמים)
ובנה יהודה וכאן מקור הסערה שנגרמה
על-ידי גיורה זה, שלוש שנים מאוחר
יותר: שכן הלן לא התגיירה ברבנות
האורתודוקסית, השלטת בארץ. היא התגיירה
בפני בית־הדין הרפורמי, של הקהילה
ליהדות מתקדמת בתל־אביב. לאחר
מכן ערכו הלן ובנימין עוד נישואין, נוסף
לנישואיהם האזרחיים — הפעם בפני הרב
הרפורמי משה זגר.
מיד לאחר שהתגיירה, פנתה הלן בבקשה
למשרד־הפנים להירשם כיהודיה, הציגה את
תעודת הגיור שהוציא לה הרב זגר. היה

דמבד״ד!
העותרת

הלן זיידסן 0ק בי ץ נחל צוז ,
? ״ י נ ״ כעו ״ דיוסף בן 8נחה

ת. ז 6 .ל * 1207

הלן שנין־זיידמן להסתפח לעם ישראל, ומאחר
שהיא הוכיחה את ידיעותיה בתורת
ישראל ובדיני המסורת היהודית לשביעות
רצוננו, ומאחר שקיימה את כל הדרישות
לגיור בהתאם לדת ישראל — החלטנו על
דעת בית־דין של שלושה רבנים לקבל אותה
כגיורת־צדק ולהכריז עליה כעל יהודיה
לכל דבר.״

מחירותרוסחילד , 51תלד ־ יניב
יסרכתבתולמסירתפסמכיסםס 8ם י * 0בירוחלים
ימו 36רוחליס
היאיצלעו ״ ראהרןיפי רח

הפנים,

סהרד

הפנים

בג־־צ ;7/70

זוהי הבקשה שהגיש עורך־הדין יוסף בן־מנשה לבית־הדין־הגבוה
לצדק, תוכנה: שבית־הדין יחייב את שר־הפנים
לבוא ולנמק מדוע שלא ירשום את הגיורת הרפורמית הלן זיידנון כיהודיה לכל
דבר. מיסמך צנוע זה העלה את חמת המפד״ל ואיים השבוע לפוצץ את ממשלת הליכוד.

זה באוקטובר .1967 עדיין היו בני הזוג
זיידמן אופטימיים.

הימים, וקשרה את גורלה לגורל האומה
היושבת במדינתה ישראל״.

״קשרה את גורלה
עם ישראל״

״החלטנו
שהיא יהודיה״

שרד״הפנים לא טרח כלל לענות
}*/לבקשתה. במשך שנה שלמה הפציץ
עורך־דינה, בן־מנשה, את המשרד בתביעות
לתשובה. רק לאחר שפנה למבקר־המדינה
וכה לקבל תשובה.
לא היתד, זו כמובן תשובה חיובית. היה
זה המשך שרשרת ההתחמקויות.
בן־מנשה לא ויתר. לבסוף הגיעה שעתו:
•לאחר שלוש שנות ציפיה, פנה לפני שבוע
לבית הדין הגבוה לצדק, בבקשה לחייב את
משרד־הפנים לרשום את הלן כיהודיה.
כתב בן־מנשה, בין השאר, בבקשתו:
״העותרת (הלן) מתגוררת בקיבוץ מאז
היותו קיבוץ־ספר, השתתפה במלחמת ששת־

80 וכדה זו לא הרשימה את המפד״ל,
> שבשליטתה נמצאים משרד־הפנים והרבנות.
העובדה שמישהו קושר את גורלו
בעם ישראל איננה סיבה מספקת לצרפו
לעם הנבחר.
היתד, עובדה נוספת שלא הרשימה כלל
את שליטי הדת בארץ: העובדה כי שלושה
רבנים בישראל כבר החליטו שהלן היא
יהודיה כשרה.
היו אלו שלושת הרבנים הרפורמיים של
הקהילה ליהדות מתקדמת, הרב משה זגר,
הרב טוביה בן־חורץ, והרב בצלאל וכסלר.
כתבו השלושה:
״מאחר שאנו משוכנעים ברצונה הכן של

תגובתו המבישה
של שר-המשפטים

סיבה שהמפד״ד סירבה לרשום
ן \ את הלן זיידמן כיהודיה היתד, פשוטה:
לוא היתד, עושה כן — היתד, מכירה
בכך בזכותם של רבנים רפורמיים לבצע
פעולות דתיות אחרות בישראל — והיתת
מאבדת בכך את שליטתה הבלעדית על
עסקי הדת הענפים בישראל, שהם מקור

כוחה.
הכרה בגיור רפורמי בארץ מהווה איום
ישיר — וממשי מאוד — על עצם קיומה
של המפד״ל. משום כך היתד, תגובתה כה
חריפה, כאשר הודיע היועץ המשפטי לממשלה
כי אינו מתכוון להגן על שר־הפנים
בבג״צ שהגיש בן־מנשה, וכי לדעתו יש
לרשום את הלן כיהודיה. בהתחשב בסכנה
המרחפת עליה, לא היה איומה של המפד״ל
לפוצץ את ממשלת־ד,ליכוד מוגזם מדי.
היה זה גם איום יעיל למדי, כפי שידעו
הדתיים — וכפי שהוכח בתגובתו המבישה
של שר־ר,משפטים (ראה דו״ח לבוחר —
פרשת הגיור הרפורמי).

מזלם הרע היחידי של הדתיים הוא, ש־במצב־רותו
הקודר הנוכחי, עקב המצב הבטחתי,
אין הרוב החילוני מוכן לסבול
בשתיקה כניעה נוספת לסחיטה הדתית.
ראש־הממשלה, פוליטיקאית ממולחת, יודעת
זאת היטב — והיא תהסס לא מעט
להיכנע גם הפעם.
;כך הכניסו קיבוצניקית צנועה ועורך־
דין לוחם את ממשלת גולדה והדתיים למבוך
מביך. הדרך היחידה החוצה נראית
להיות רק בכניעתו של אחד הצדדים: או
כניעתה של גולדה לדתיים, או של הדתיים
להלן זיידמן.
צד אחד, מכל מקום ודאי שאינו מתכוון
להיכנע: הלן זיידמן עצמה.
למפד״ל, היתד, השבוע גרה זו קשה כספחת.
לעם
ישראל, היתד, היא ברכה משמיים.

על מה שקוה השבוע בתעלה — וגה שעלול לקוות
ך פעם הדך להם הכל. לנו — הכל
/ /ן 1לא הלך.״ במישפט עגום זה סיכם
בתחילת השבוע משקיף ישראלי מה שאירע
בשבת על גדת התעלה.
הסיכום בחיי־אדם היה עגום עוד יותר:
13 הרוגים, שישה פצועים, שני שבויים.
כבר קרו בעבר תקריות, בהן ספג כוח
ישראלי מהלומה מן המארב ואיבד מיספר
לוחמים. הדבר בלתי־נמנע בכל מלחמה
שהיא. אם בכל לאת שימשו תקריות השבת
נושא לניתוחים ולהסקת־לקחים במידה בל-
תי־רגילה, הרי זה מפני שהם סימנו נקודת-
מיפנה בלוחמה שלאורך תעלת־סואץ.
נקודת־מיפנה הקשורה כל־כולה בנוכחות
הסובייטית שם ובהשפעתה הישירה על
הפעולות הקרביות.
מאחר שפעולות אלה לא היו תקרית
מבודדת, אלא חלק ממיתקפת האביב של
הצבא המצרי, שהתפתחה למיתקפת־קיץ —
אכן ראוי ללמוד כל פרט בה, כדי ללמוד
מה היא מבשרת.
מעוזים בנקודות-מפתח
דרך המובילה מקנטרה צפונה, בצד
( ! הישראלי של התעלה, לא נועדה להיות
ציר־תנועה במלחמה. בפעם הראשונה
השתמשו בה למטרה זו הכוחות הצרפתיים־
בריטיים, שצנחו בסיני ב־ .1956 הם התקדמו
לאורך דרך־העפר הצרה, שמצידה
האחד ביצה טובענית ומצידה השני הפס
הישר של מי־התעלה, עד שהגיעו לקצה
הצפוני בעיר פורט־פואד.
עיר זו הינה, למעשה, חלק מן העיר ה־

בעזרה הרוסים
גדולה יותר, פורט־סעיד, המשתרעת מן
הצד השני של התעלה.
כאשר הגיעו שריוני צה״ל לגדות התעלה,
ב־ , 1967 העדיפו שלא ללכת בעיקבות
הצרפתים והאנגלים, לא נכנסו לפורט־פואד.
הם נעצרו כעשרה קילומטרים מדרום לעיר.
מאז
קפאה חזית התעלה על שלוחה זו,
הדומה לפתיל דק המחבר את קנטרה עם
פורט־פואד. הוקמו מעוזים בנקודות־מפתח
וכאשר ניסו המצרים לקצץ את קצה הפתיל
ולדחוף ביתר־שאת את האחיזה הישראלית
דרומה, כדי להרחיקה מפורט־פואד, התחוללו
קרבות מרים, שהסתיימו בכישלון ה־מיתקפה
המצרית.
מאז אותם ימים ראשונים של התבססות
בגיזרה זו, נעשו עבודות־ענק כדי לאבטח
את דרך־העפר ואת העוברים בה בין המעוזים.
קטעים ארוכים מן הדרך עברו על־
111

גבי סוללת־העפר הגדולה, שנערמה בצד
התעלה, כאשר זו נחפרה. במקומות אחרים,
היו פירצות גדולות בסוללה זו, כך שרכב
ואנשים אשר עברו בדרך זו, היו גלויים
לעיני היושבים בצד השני של התעלה. ב־מיבצע־סואץ,
השלים חיל־ההנום ה של צה״ל
את הסוללה, סלל ושיפץ את דרך־העפר
׳למרגלות הסוללה, בדי שהדרך לא תהיה
.גלוייה לעיני צלפים ותצפיות של המצרים.

דרושים -
100 אלף חיילים

^ בל לאורך הגיזרה הדרומית של התע־
\ * ל ה אין צה״ל מחזיק מערך רצוף של
קווים וביצורים, כך גם בקטע הצפוני, בין
קנטרה ופורט־תאוסיק. בצד המצרי מתמש־

וו לוחמים במארבים עדני

אברהם גורן

יוסך מופה

יוסף גמר

יהודה כרמל

יעקב רייכר

כות העמדות הצבאיות כימעט ברציפות,
לכל אורך התעלה.
היערכות שאפשר לקיימה כאשר מרוכזים
שם 100 אלף חיילים סדירים.
בקטע זה, נעשית התעלה צרה יותר מאשר
בדרומה. במקומות רבים אין רוחבה
עולה על 100 מטרים. על כן אפשר לחצותה
תוך דקות מעטות ,״בשצה״ל מפנה לרגע
את הגב.״
זה מה שעשו ביום השבת האחרונה שתי
יחידות קומנדו מצריות.

החבלנים תופסים מחסה

י• הנחה היא, שהכוח הראשון חצה
| | את התעלה עם רימדומי השחר, או
אפילו בתשעה. אבל גם לאור היום יכול
היה לעשות זאת במידה סבירת של ביטחון.
בגיזרה זו מרוכזים, נוטף ליחידות חי״ר
ותותחנים סדירים, גם גדודים של קומנדו
מצריים. כוח־הפשיטה היה מורכב, כפי הנראה,
משלוש יחידות. נשקם כלל מיספר
באזוקות ומיקלעים. הם גם נשאו מיטעני־חבלה
שנועדו להפעלה בידי מחבלים —
בניגוד למוקשי־רכב רגילים, המתפוצצים
באשר רכב עולה עליהם.
על־פי סימנים בשטח מסתבר, כי הכוח
תפס מהסה בתחתית הסוללה, לצד התעלה.
שם חיכה לבוא הכוח הישראלי, שנועד לשמש
קורבן. המארב.

שיפור יסודי
;בכושר הביצוע
שעתהצזזדיים, בערך, יצא לדרכו,
* 6מכיוון קנטרה צפונה, טור משורייך של
צה״ל. המצרים דיוזחו, לאחר הפעולה, בי
הוא היה מורכב ממיספר זחלמים וטנקים.
כדברי חייל שראה את הטור יוצא לדרכו:
״כוח לא־מבוטל בכלל. הייתי נזהר מאוד
מלהתעסק איתו.״
את מרבית הדרך לאורך הציר הפתלתל
יעשה הסיור בשלום. בקילומטר ה־ 12מ־
׳פורט־פואד, סמוך מאוד לסוף הציר, המתין
לו המארב המצרי.
אנשי המארב היו פרושים לאורך כמה
!מאות מטרים של הסוללה. עובדה זו בפני
עצמה העידה על שיפור יסודי בכושר־הבי־צוע
שלהם. שכן בצורה זו, ניסו להבטיח
׳לעצמם אפשרות לפגוע בטור כולו, או ב־הלק
גדול ממנו, תוך פתיחת אש צולבת.
בהתקרב הרכב נתן המפקד המצרי פקר
:דה לפעול. היה זה — שוב לדברי המצויים
— טנק. החבלן הפעיל מיטען־צד —
*הרבב נפגע.

בריחה מהירה
בעזרת סירות

אכרהם כונן

חיים ויסמוגנזסקי

מרדכי פוקס

יעקכ איכלר

!פו ים כמרכז הטור נכנסו אנשי המארב
^ לפעולה. הם ירו פצצות באזוקה והש־ליכו
רלמון על רכב אחר של הסיור.
יתר •אנשי המארב פתחו באש לכל אורך
הטור — אבל יותר כדי להמם את אנשי
הסיוד זלחפות על נסיגה מהירה אל מעבר
׳לתעלה — מאשר כדי לנהל קרב־הכרעה.
הפעולה כולה ארכה שבע דקות. המצרים

ניתקו את המגע, מיהרו אל הסירות שהמתינו
להם על החוף — ותוך דקות ספורות
כבר היו בצד השני. תותחים ומרגמות
שטווחו מראש על מקום־התקרית, פתחו באש
צפופה, כדי לחפות על הנסיגה.
על כך אמר אותו משקיף :״הלך להם.״
ואילו לכוח המותקף — שלא כמו במיק־רים
דומים, שאירעו בעבר, לא היתר, בידיו

דרך המארב
כאן עבר הסיור שהותקן! בשבת
על־ידי המארב המצרי. מימין:
הסוללה שנמצאת לאייר התעלה.
האפשרות להשיב באש,

והמצרים נסוגו כשהם מובלים
ישראלי.
חולייה חלשה

דשנים צבאיים, שגיתמו את הבי־
£2צוע המצרי, היו תמימי־דעים שהטיב־צע
תוכנן עד לפרטי־פרטיו בידי יועצים
סובייטיים היושבים כיום עם כל יחידה
לאורך התעלה .״הם הביאו אותם עד לסף
המים,״ אמר אחד המשקיפים.

חיי לי ם בו ד קי
שני חיילי צה״ל בודקים את
הקרקע, על גדת תעלת סואץ,
כאזור בו נערף המארב המצרי,
בביצוע המארב, בלטה העובדה כי המצרים
נמנעו הפעם מלחזור על שגיאות קבועות.
המסקנה: אותם יועצים סובייטיים לא
רק תידרכו אותם ואימנו אותם לקראת
פעולתם זו, אלא ניתחו את פעולות העבר,
השכילו להסיק את המסקנות מן התקלות
והמחדלים הקודמים — והצליחו להביא את
אנשי־המארב לידי כך שיישמו הלכה למעשה
את המסקנות.
(המשך בעמוד )26

כךבוצעהמארבלדבריהמצ רי
ציור סבימתי זה מתאר את השיטה והצורה כהן בוצע המארב, כדרף לפורט•
פואד. משמאל מתמשכת התעלה. רצועה צרה של אדמה מפרידה בינה לבין הסוללה
שלאורבה התפרשו אנשי־הקומנדו המצריים, וממנה תקפו את כוח צה״ל,

הדיסקווטקוים של צפון תל־אביב מ
התערה לדיסקוטקים של צפון
תל־אביב רחוקה הדרך. לא רק בקילו־

מטרים.
השבוע התברר כי המלחמה הגיעה גם
לדיסקוטקים אלו. מבקריהם החלו מדירים
רגליהם מהם.
לגבי רוב הציבור המבוגר, אין בכך
משמעות רבה. שונה דעתו של פסיכולוג
תל־אביבי ידוע :״המבקרים הקבועים בדיסקוטקים
— ואני מתכוון למבוגרים דווקא
— הם מדד מצויין למצב־הרוח הכללי,״
קבע הוא בתשובה לשאלת כתב העולם
הזה .״כי אלו אנשים שדעתם פנוייה ליהנות
מהחיים. כאשר גם רוחו של חלק זה של
האוכלוסיה נעכר עליו, יש בכך סימפטום
ברור לירידה במוראל״.

,לא רוצה לחשוב
על התעלה׳
ף* יור כעולם הדיסקוטקים של תל־אביב
,׳השבוע, גילה שאכן זה המצב.
ביום ראשון, כאשר נודע על נפילתם של

13 חיילי צה״ל בתעלה, סיירה חוליית־כיסוי
של העולם הזה במוקדי הבילוי בצפון
תל־אביב, ראיינה מבקרים.
בפאב ישב הפיליטונאי אפרים קישון,
״אתה מרגיש ירידה במיספר המבקרים
כאן? עליך משפיע המצב הביטחוני שלא
לבקר בדיסקוטק?״
״כן, באים פחות אנשים מכרגיל. לא,
אני אישית ממשיך לבקר כאן כמו כרגיל.״
בקינגס קלאב רוקד אלי מגן 23 טכנאי

תל־אביבי.
״כן, אני רואה ירידה במיספר המבקרים.״
אלי עצמו ממשיך כרגיל .״אינני רוצה
כל הזמן לחשוב על התעלה.״
באחת הפינות יושבת, ללא מצב רוח,
לואי גלבוע )28( ,ספרית .״אין לי חשק
לבלות היום, אחרי ששמעתי על ההרוגים

בתעלה. אבל יותר גרוע אם אני יושבת
בבית וחושבת על זה.״
בטיפאני מבלה את הערב ליד הבאר חנה
יפרח, מלכת הגוגו של פסטיבאל הקצב
. 1969״המצב הביטחוני לא השפיע עלי, למרות
שאני חושבת על מה שנעשה שם.״
כמה שולחנות לידה יושב יחזקאל מלי-
נוביץ 22 מתכנן איי.בי.אם .״כשאני נכנם
לדיסקוטק, אני רוצה לשכוח ולנוח. בגלל
זה אני פה.״
לא נפגעו מן המצב הדיסקוטקים של
מזרח העיר — בהם מבקרים בעיקר בני־נוער.
אך במקומות הבילוי של החברה הבוגרת
יותר מתבטאית ירידה ברורה בהיקף
האוכלוסיה. אפילו בערבי שישי.
בפאב של פרדריקה למשל, היכול להכיל
150 איש, ישנם ערבים בהם מבלים שם
עשרים אורחים. האווירה, שהיתר, תמיד
שקטה, סולידית ונעימה, היא כזו גם
עתה — אך השקט מודגש מדי. רוברט,
הבארמן הצעיר, מודה, למרות זהירות ניסוחיו
הדיפלומטיים, בירידה שחלה .״אין לאנשים
חשק לבקר בדיסקוטקים,״ הוא מושך
בכתפיו.
לקביעה זו שותף גם חזון פואד, בעל
דיסקוטק קינגס קלאב :״בחודש האחרון
דיסקוטק 800ל״ק
ויש לי בדיסקוס כמה ימן
משלמים
הם לא
לדבר עק

(ד יספחו!!
ואינו מון
קיימת ן
שלו. און
המקום1 .
ספק שן
מאודים| .

כל ב[
יש קשר
מאד של[
קוטק ה|
פגע במן

ירד מספר המבקרים ביותר מ־ 30 אחוז. כששומעים
ברדיו ששוב פעם נהרגו חבר׳ה
בטיפאני הצוות גדול פי כמה. דיברתי לפני
בתעלה, אין חשק ללכת לרקוד בדיסקוטק.
וגם עיסקת החבילה משפיעה. אנשים מתלוננים
בפירוש שיש להם פחות כסף
ביד.״

מצומצם
ף יי דבלי פואל, המצב אצלו הוא עדיין
/הטוב ביותר. הוא מכסה את הוצאותיו
מדי לילה. הוא עורך השתאה עם

סית ל:ק
שנהגו 1
טיפאג
ללא)

300ל״י לחודש

דני בלבורנו, צבעי( 21 ,רוקד בקינגס קלאב עם הספרית

לואי גלבוע) ,מבקר כמעט כל לילה בדיסקוטק. המחיר: נ־
.פה בדיסקוטק אני שוכח על כל מה שהולך שם בחוץ,״ אומר דני.

של דיס[
זוהי גני
במידה |
בטיפן[ אוריגינא יותר מ־י
אלמנט!
והאטרקט

~ו?ונים —
אין מצב-רוח לשטויות!״
היוקרה החדש טיפאני :״שם משלמים משכורות של
נטו לחודש. אני משלם 500 עד 600 לירות ברוטו,
וות מצומצם של חמישה־שישה איש. הצוות העובד
טיפאני הוא הרבה יותר גדול מזה. דיברתי לפני
עם הבעלים שם. רק שכר דירה בשביל המקום הם
אה אלף ל״י לשנה. אם אין להם 200 מבקרים בערב,
ווגלים לכסות את ההוצאות הראשוניות שלהם, שלא
להתחיל להרוויח.״
מתחרה חדש

טל! מאנדיס .״יש לנו יום טוב יותר ויום טוב
״ אומר טדי שאולי, מבעלי המקום. הוא אינו בוכה
דנן על המצב. לדבריו, אי־אפשר לקבוע בוודאות כידה
רצינית במספר האורחים המבקרים בדיסקוטק
1גם הוא מצפה לחודשי הקיץ, לתיירים שימלאו את
ם משנים את המצב, בכל שנה. יחד עם זאת, אין
מספר רציני של שולחנות ריקים גם בדיסקוטק
^י דיסקוטקי־היוקרה מכחישים נמרצות כי לטיפאני

לירידה התלולה במספר מבקריהם. למרות זאת, קשה
להבחין במידה מסויימת שזה דווקא נכון. כי הדיס־נק
והמפואר, המסוגל להכיל ברווחה 600 אורחים,
ה ברורה בדיסקוטקים האחרים. הוא מלא יותר, יח־

ייבוא להרמת המוראל

ספרד לטיפאני בתליאביב. מריאנג׳ שמיט לה ברטון היא צרפתיה

בת ,24 נכדה לרוזן דה ברטון, אחד מבעלי הקרקעות העשירים ביותר
בנורמנדי. ארית פומבה היא אפריקאית חסרת־כל. שתי הנערות
הן ידידות בלב ונפש, לא עוזבות האחת את רעותה כלל,

וה לקראת הלילה

אדית החטובה נתגלתה על־ידי סוכני טיפאני בספרד, הוחתמה
ו ר אן !
ייי על חוזה לחמש שנים. כנערת גוגו היא יצור לילה. כאן, מנס־
1י י ייי
4זזפת בשמש, אוגרת נו ח לליל־העמל המחכה לה. עבודתה דורשת ממנה הוצאת אנרגיה בכמות רבה.

:זרים, גם בערבי חול וגם בערבי שישי. מבקרים רבים,
־יבקר עד כה בדיסקוטקים אחרים, נראים באחרונה ב
זפק
צודק חזון פואד כאשר הוא קובע כי הוצאותיו
קוטק טיפאני גדולות יותר מאשר בשאר הדיסקוטקים.
! הסיבה, אחת מני רבות, שהוא מושך אליו אורחים
נוברת והולכת.
יני הם מקבלים רושם שהם יושבים בדיסקוטק־יוקרה
׳:יי מחוץ־לארץ — ותוצרת־חוץ, כידוע, מושכת תמיד
חורה מקומית.
מרכזי נוסף בכוח המשיכה של דיסקוטק טיפאני
יה המרכזית, הן נערות הגוגו האוריגינליות, הערומות

למחצה, המיובאות מאירופה. רק השבוע
הגיעו שתיים נוספות, ישר מטיפאני שבספרד.
וזה, בנוסף לארבע המקוריות שעבדו
במקום מאז פתיחתו. לאוזירה המיקצועית
מוסיפים גם תקליטי־המחתרת המושמעים
שם והדיסכוהן ז׳אן פייר גראציה, הנראה
יותר כטכנאי אלקטרוניקה המפעיל מחשב
מאשר מחליף תקליטים.
כל אלה יחד מצליחים, אפילו היום, למשוך
עדיין קהל.
נותר רק לראות — אם המצב הנוכחי בתעלה
יימשך — עד מתי.

מריאנג׳ בשעת פעולה בטיפאני. ההשקעות
הגדולות בהבאת נערות גוגו נזחו״ל
המשוות למקום אווירה אירופית, מצליחות עדיין למשוך קהל יותר נזלדיסקוטקים אחרים.

גם ב״טיפאני״ ,בקושי

•21י

במדינה
פרשת רפאל
כפפות לפגות
נגד כיפה שחורה

החולצה בקו האופנה החדש

כצל מעיק מנבכי העבר, חזרה השבוע
הפרשה הישנה, בגילגולה המחודש, ועלתה
בבית משפט השלום בתל־אביב, בהמשך הדיו!
במשפט רפאל־קשת. על רובן העדים
עמד גבר נימרץ — נחמן תמיר, מנהל
מחלקה במרכז התרבות של הוועד הפועל.
סיפורו של העד גרם לחלק מהקהל לחייך
בהנאה, לחלק אחר — חובשי הכיפות, מב!ב
כה ומפח־נפש.
״כמעט כל פעם שאני נמצא בפאריס, אני
מבקר בל ידו,״ סיפר העסקן ההסתדרותי.

רפאל מקשיב לעדות
חטאת נטורים —

״לתיירים הבאים לבירת צרפת דו מעץ חובה.
להיות בפאריס ולא להיות בלידו, זה
כאילו להיות ברומא ולא להיות בוותיקאן.״

לא עירומות, יש להן כפפות.
״בפעם הראשונה היה זה בשנת ,1950״ המשיך
העד .״הייתי במלון עם קבוצת ישראלים,
ויחד הלכנו ללידו. זהו מועדון לילה;
ותיאטרון כאחד. התוכנית, נמשכת כארבע;
שעות. יש בה גם סטריפטיז וגם ריקודי־עירום.
נו, נגיד שהרקדניות לא עירומודד.
לגמרי. הן לובשות כפפות ל בנו ת...״
״האם ראית משהו מיוחד באותה ההזדמ נות?״
הפסיק את סיפורו של העד, סניגור,ת
של סילבי קשת, עו״ד שלמד, ליבליך.
העד ראה. אחד מחבריו לשולחן, כך
סיפר, היפנה את תשומת ליבו כי ליד שולחן
אחר יושב יצחק רפאל — אז ראש
מחלקת העליה של הסוכנות, גיבור פרשת
תל-גיבורים לעתיד, ועסקן המפלגה הדתית
— לנצח.
אפילו על הרקע הססגוני של פאריס היה
כנראה ביקורו של רפאל בלידו יוצא דופן.
היה זה לפני 20 שנה, כשהציבור הדתי
בארץ היה יוצא מן הסתם לרחובות בהפגנות
אלימות, לוא היה מישהו מעז להביא
סטריפטיז לארץ הקודש. אפילו 20 שנת
מאוחר יותר, היה הסיפור על ביקורו של
רפאל חמור מספיק לסביבתו המפלגתית,
כדי לאלצו לכלול אותו בקובלנה שהגיש
נגד סילבי.
הוא עשה טעות יחידה — אך שלא באשמתו.
וכי כיצד יכול היה לדעת שיש

להב — החולצה המלהיבה כל גבר ואשוז

העולם הזה סחדי

׳יצחק רפאל(יד לסנטר, מימין) וסילכי קשת (שורה ראשונה משמאל) בכירדהמשפט*
— צצה לאחר 20 שנה

בוועד הפועל אדם שיזכור את הסיפור משך
20 שנה, יגלהו בבית המשפט?
״הן ןסר,גצ׳יק האדמוני״ .מזה כמה
שבועות מתרחש במשפט רפאל־קשת דבר
מוזר. צד אחד לוחם על החובה להוכיח
את האמת שבדברים שפורסמו בכתבתה של
קשת, המלאך רפאל. הצד השני — עושה

שמיניות באוויר כדי למנוע את ההוכחות.
המוזר שבדבר: הצד שדורש את חובת הוכחת
הדברים — הוא דווקא סניגורה של
הנאשמת. הצד שלא רוצה את ההוכחות —
הוא התביעה.

בוק, היה מוכן לוותר על כך. הוא רצה
שיוכיחו רק את העובדה שהמילים האלה
נאמרו על־ידי ש״י עגנון — אשר נפטר
בינתיים. לצורך זה אף שינה בא־כוחו של
רפאל את כתב־האישום שלו.

כך היה עם הקטע בו צוטט ש״י עגנון,
כאילו אמר על רפאל :״הוא אדם מוכשר
ומסוגל מאוד. מסוגל לכל מיני מעשים
לא יפים.״ עו״ד ליבליך רצה להוכיח שאמנם
צדק עגנון, ושרפאל אכן ״מסוגל
מאוד״• סניגורו של רפאל, עו״ד ברוך לוויני

״מזיין? הבחירות״ .בישיבה האחרונה
חזר סניגורה של קשת על נסיונותיו
להוכיח דברים. הפעם הוא התבסס על שירו
של נתן אלתרמן, שצוטט בזמנו על־ידי
סילבי ונכלל בכתב האישום כדוגמה להוצאת
דיבה נגד רפאל. כתב המשורר, אחרי

הן דבשוכפבות

עגנון לא דיבר על הכתבה. הוא לא
היה כבר מסוגל לדבר, לבד ממילים קטועות.
אך לדיברי העד הוא הפגין בתנועת
ידו את הזדעזעותו מהכתבה — והכחיש
בתנועת ראשו כי אמר את המילים המיוחסות
לו בסיפורה של קשת.
אך, כפי שהסתבר מייד מהמשך עדותו
של כצנלבוגן, לא הכתבה היא שהטרידה
את הסופר החולה. מדי פעם לפעם היה
חוזר, בשיחה, על מילה אחת, :חדר״ .לבסוף
הבינו המבקרים שעמון מתלונן על
התנאים הבלתי נוחים בחדר שניתן לו,
מבקש לפעול להחלפתו.
אלא שאף אחד מן המבקרים לא טרח
למלא את בקשתו הטראגית של הוגה הדי־עות
הישראלי. הרי לא לשם כך הם באו
לבית־החולים.

אחת ההוכחות לביקור המושמץ בלידו,
נוסף לעדויות. ממקור ראשון, היתה קופסת
גפרורים קטנה ותמימה שעל עטיפתה סמל
המועדון וצילומו של רפאל בכבודו ובעצמו.
קופסאות מסוג זה מקבלים מבקרי ה־לידו
במזכרות. הם מצטלמים שם במקום,
על רקע המעדון המפואר.
לרפאל היתה זאת מזכרת בעייתית למדי.
לאחר שכמה מידידיו ראו אצלו את הקופסה
המסגירה, מיהרו לספר על כך לכל מי
שרצה לשמוע.

המזכרת

ה חו ל ח

ה 7ר.

0וו 1 7

ביקורה של גברת רפאל. איו להו•_

היה זה בסוף ינואר השנה, כשמצבו של
עמון היה כבר חמור מאוד. אך לא הדאגה
לבריאותו הינחתה את תלמידו לבקר אוחו
בבית החולים לחשוכי מרפא בגדרה. היתד,
זאת אשתו של רפאל, גאולה, ששיכנעה
אותו ללכת. המטרה: לספר לעגנון על הכתבה
— שלושה חודשים אחרי פירסומה
— ולשוחח איתו אודותיה.

הגפרורים שהציתו
את האש

נערת ״לידו״

עו״ד ליבליך ביקש להוכיח כי אמנם צדק |
המשורר הלאומי — גם בתצפיותיו לעתיד.
עו״ד לוינבוק ורפאל עצמו היו מוכנים לוותר
גם על הוכחות אלה.

סגן המנהל סיפר על ידידותו והערכתו
העמוקה לסופר המנוח. הוא היה ממש בנו
ותלמידו. כאשר חלה ש״י עגנון ונפל למשכב,
ממנו לא קם עוד, הלך התלמיד
לבקר אצל מורו.

חיה דה העולם ;יותר, שפוצץ ראשון את
הפרשת החוצה, לאחר שחקר אותה וסיפק
את ההוכחות לה. הדבר היה ב* 956ו —
ומאז ועד היום מסרב העניין להיקבר, שב
וצץ מדי פעם מחדש.

הנעימה —

״זה היה למופת! העסקנצ׳יק פעל /הוא •
הראה קנאות עם יגיע כפיים! /וכעת ישנו 1
רגש לכל הקהל — שצריך למהר /ולסבול
במיים / .אבל אל ניתפש למרה שתורה/ .
נתרחץ ונמשיך. לא נורא הו*ו ילמד
כאמור ויגבר וימריא / .והיה אם ניתן לו
לפרוש כנפיים /הוא יבנה לכולנו; ;תווי 1 ציבורי /שיבוא הבלקן ויקוד כפייתו׳׳•־

כיח מה חשב באמת ש״י עגנון על יצחק
רפאל?
למטרה זו העיד השבוע משה חיים כצנל־בוגן,
סגן מנהל מוסד הרב קוק. אגב —
מוסד, בו שולט בלעדית יצחק רפאל עצמו.

לבני שנים רבות, כשיצחק רפאל היח
צעיר יותר, רזה יותר, אך דתי לא פחות —
פרחו בחוגי המזרחי והפועל המזרחי שמו עות
מוזרות• חברי המפלגה הדתית ידעו
ללחוש מפה לאוזן דברים נוראים על העסקן
הדינאמי, חתנו של הרב מיימון הנכבד.
הוא היה בפאריס, לחשו בהנאה, אך לא
ביקר שם בבית הכנסת הקהילתי דווקא,
אלא במקום בזוי ונורא: מועדון הלידו,
בו מופיעות מדי ערב נערות חמודות, לבו־ש.ו,ת,
ונצורה סמלית למדי. לעיתים — ב־כפפות
בלבד.

כאשר הכינה כתבת הארץ סילבי קשת
את החומר לכתבתה המפורסמת המלאך
רפאל, נתקלה בין היתר, בגילויי העולם
הזד, בדבר הלידו, כללה את החומר בכתבתה.

זיוף הבחירות על־ידי הדתיים בירושלים לפני
קום המדינה, בשירו מזייף הבחירות ה־ ;
אלמוני:

רפאל וגפרורי ה״לידו״
— הפכה הונחה מסגירה

* בשורה השלישית, משמאל (ממושקפת):
גאולה רפאל, אשת הח״כ התובע, משוחחת
עם בנה שילה (ממושקף).

שורה של צילומים בלעדיים מוכיחה מה?!רה

האתבט״ה
**טח האבנים הראשון ניפץ לרסי־סים
את דלתות החירום העשויות זכוכית
של האולם.
לכאלף הסטודנטים שמילאו בערב יום
הרביעי האחרון את אודיטוריום וייז בקאמ־פוס
האוניברסיטה בירושלים — לא היתה
בכך שום הפתעה. הם ציפו למשהו כזה
מרגע תחילת הצגת מלכת האמבטיה.
המתח בחלל האולם, שהיה מלא על כל
יציעיו ומעבריו, הורגש בבירור מרגע

— העיקרי — תקף מבחוץ. לאחר שניפץ
את הדלתות, ניסה לפרוץ פנימה. אחדים
מאנשיו הצליחו בכך כמה פעמים, ניתקו
את המיקרופונים וגרמו לקצר חשמלי.
בכוח זה היו גם עבריינים ירושלמיים
מוכרים, שהובאו למקום על־ידי יוזמי הפיצוץ.
הם זוהו מאוחר יותר על־ידי סטודנ־

?!רמץ־ זעיר של
מפריעים מיקצועיים
השליט טרור ב שעת

ההצגה ב אוניברסי ט ה

שהתפרע בשעת ההצגה וניצח על מלאכוז הפיצוץ הוא אחד ממוגנחלי
חברון, שלום גולדמן, שהצטיין גם בפיצוץ נאומו של ד״ר נחום
גולדמן. הוא נראה כתמונה מחזיק שקית של ביצים, אותן התכוון
לזרוק על השחקנים. שלום גולדמן הוא ותיק בפיצוץ הופעות. השבוע
הודיעו שלטונות האוניברסיטה שנקטו כאמצעים לגירושו מהמוסד.

ראשון. לא היה זה סוד כי ההצגה תפוצץ
בכוח. מזה ימים מספר ידוע היה ברחבי
הקאמפוס כי אנשי פי״ח — פאשיזם ישראלי
,חזש — יפעילו אלימות כדי לסתום את
פי האמבטיה. ברחבי הקאמפוס הופצו כרוזים
של קבוצת סטודנטים בשם גורי זאב,
שהכריזה בפירוש כי תצא נגד ״אמבטיה
של בוץ שסופה בהכרח ליהפך לאמבטיה
של דם.״

העבריינים נסוגו
איום באמבטיה של דם לא מומש.
| 1אולם מלבד הדם, היו שם, ביום הרביעי
בערב, כל הסממנים האחרים של השתוללות
הפאשיזם בצורתו המכוערת ביותר:
אלימות גסה, בריונית, ללא כל נסיון
הסוואה.
ההתקפה תוכננה בדקדקנות. כוח אחד

ס*ל פאשיסטי? ״״ק
חרש הופץ באוניברסיטה, קורא למלחמה
ב״תבוסנים״ .שם האירגון וסימלו, כמו סיג־נון
הכרוז, מזכירים דוגמאות פאשיסטיות
מאירופה. הסמל הוא חיקוי האירגון הפא־שיסטי
ההונגרי, צלב החיצים, אשר מילא
תפקיד חשוב בהשמדתם של יהודי הונגריה.

טים רבים, בעת הויכוח הסוער שהתחולל
בתום ההצגה הראשונה. העבריינים ניסו
להפעיל כוח נגד מתנגדיהם, אולם גילו
ששיקולם היה מוטעה: מספרם של אוהדי
ההצגה וחמתם היו גדולים מדי, והעבריינים
נאלצו להתקפל.
במקביל, פעל כוח שני של מפוצצים

המתנחל מו צ א מן האולם

שלום גולדמן נדחק אל הקיר על-ידי ׳ושב ראש השטדנטים לשעבר יונה יהב ־ נגרר על הארץ ומוצא החוצה -

במיוחד משתי סיבות. הראשונה: ההתקפה
היתד צפוייה מראש — והצליחה על אף
שהתכוננו לה. השנייה: הרוב הדומם לא
היה דומם הפעם, גילה חוש אזרחות למופת
כאשר מתנדבים מבין הקהל קמו להדוף
את הפולשים.
אם על אף שתי עובדות אלו הצליחו

מפוצצי ההצגה
הביאו לעזרתם
ע ב רייני ם ירו שלמיים
מוכרי ם

הגנה עצמית

הסטודנטים בשורות הראשונות (למטה
בתמונה) קופצים ממקומותיהם,
שמה שהמתפרעים קופצים על הבמה כדי לפוצץ את האסיפה.

שומרי האוניברסיטה וסטודנטים אחרים מגרשים אותם משס. מימין
נראים בלי־נגינה ותפאורת ההצגה. באמצע מחבקת סטודנטית את
החבר שלה, בנסיון למנוע בעדו מלהתערב במהומה שהשתררה.

הלאומנים האלימים במשימתם, מראה הדבר
רק עד כמה הם מסוכנים.
פיצוץ האמבטיה היה רק אופייני למתרחש
כיום בארץ, בקנה־מידה גדול יותר.
ומי כשלום גולדמן ידע זאת: כאחד ממת־נחלי
חברון, הוא נוכח הרי מנסיונו האישי
כיצד קומץ קנאים, הנוטלים את החוק
לידיהם, יכולים לעשות כרצונם, לצפצף
על צה״ל ועל הממשלה כולה.

עדיין לא השתמשו החבר׳ה הטובים באלימות.
שלב זה הגיע רק עתה.

ראש

ה ך | 1 1 1ז י, אחד המתפרעים ש־פרץ
לאולם עלה על
הבסה והתחיל לנגן את התקוזה, כדי להפ סיק
את ההצגה. טכסיס פאשיסטי נושן
זה לא הצליח, והפאשיסט המתפרע סולק.

^11131/1911

המפוצצים נזרק החוצה

ך* תי אוםעם התוקפים מבחוץ, קם
^ גולדמן לפתע ממושבו, השליך רסיסי
זכוכית אל הבמה. הפעם לא שיחק לו
מזלו כבעבר. הוא נלכד מייד על־ידי יונה
יהב, יו״ר התאחדות הסטודנטים שסיים
לאחרונה את תפקידו. לאחר שניסה להתנגד,
הושלך בכוח, הצטרף לחבריו התוקפים
מבחוץ.
מול הכוחות התוקפים התייצבו שומרי
האוניברסיטה, שחוזקו בסטודנטים מקרב
הקהל. הפורצים נתקבלו במטחים ממטפי
כיבוי אש, נסוגו כל פעם נוכח מספרם
:הגדול של הסטודנטים שקמו נגדם. יחד עם
׳.זאת, הצליחו חדירותיהם ומטחי האבנים
שלהם להפסיק את ההצגה מספר פעמים.

!מתוך האולם. בראשו עמד גיבור
!הסטודנט שלום גולדמן, ממתנחלי חברון.
בולדמן הינו בעל נסיון בפיצוץ הופעות
באולם וייז: הוא היה אחת הדמויות המרכזיות
בפיצוץ הרצאתו של ד״ר נחום גולדמן
באולם זה, לפני שבועות מספר• אלא שאז

בתמונה למעלה משמאל סשחילח
תיקי דיין את ידה מבעד לרגליו
של יוסי גרבר, בסצינה בה היא מגלמת את גולדה וגרבר את אבא

מחיאות כפיים

היא חודשה כל פעם בעיקבות מחיאות
הכפיים הקצובות שרעמו באולם, אשר
באמצעותן הביע הקהל את אהדתו לשחקנים,

מסוכנים :
111111

וי ד

הדדח

** מפוצ-ים השיגו את מטרתם בהצ־
1נד. השנייה. הצליחו למנוע את העלא־

אבן. על הבמה, מאחורי השחקנים, ניצב המישמר המאולתר של
הסטודנטים, המגינים על הבמה מפני מתפרצים. בתמונה למטה
מוחאים הסטודנטים כפיים כדי לשדל את השחקנים להמשיך בהצגה.

תה. לאחר שעתיים של היסוסים ושידולים
החליטו השחקנים סופית על סירובם להסתכן
במנה שנייה של אבנים. גם שאגותיהם
הבלתי פוסקות רו־צים הציגה, רו־צים הציגה
של מאות סטודנטים לא שינו את דעתם.
פיצוץ האמבטיה השבוע הראה בצורה
קלאסית כיצד יכול קומץ זעיר של קיצונים,
שאינו מהסס להשתמש בכוח, לכוף את
דעתו על הרוב, הדוגמה הפעם חמורה

הסיבוב האחרון בקרבות יום ד׳ שעבר
נערך בצורה הולמת — בבית־השימוש של
אולם וייז. אנשי הביטחון גילו שם קבוצת
תוקפים שהתבצרה במטרה להסתער משם
ברגע המתאים, הם ניטרלו את הנצורים,
ניתקו להם את החשמל.
אלא שניצחון פעוט זה לא הועיל הפעם.
בקרב בץ מלכת האמבטיה לאבירי בית־,
השימוש, ניצחו האחרונים

ק״ץ חס
(המשך מטמוד )19

סימן־ההיכר הסובייטי בלט פעם נוספת
באותו היום. הפעם: עם ערוב היום. שוב
הניחו המצרים מארב באותה גיזרה, אך
קרוב יותר לקנטרה. ושוב השיגו את מלוא
ההפתעה. הפעם הסתכם מאזן־האבידות בארבעה
חיילי צה״ל הרוגים ובעוד שבוי
אחה
ז ״הנצחון הגדול ביותר שהיה לצבא המצרי
מאז תום קרבות ששת הימים!״ הריעו
אמצעי־הוזיקשורת של קאהיר.
הם גם ניצלו חוליה חלשה במנגנון הפיר־סום
הישראלי. שכן ההודעה המצרית הראשונה
על המארב שודרה כימעט חצי־יום
לפני הודעת דובר־צה״ל, והמסקנה שהמצרים
ביקשו להסיק ׳היתד״ כי צה״ל מנסה
להסתיר מכה נוראה.
היתד. זו תוצאה ממדיניות אנושית מאוד:
חוק הוא, כי אין מודיעים בשבתות להוריהם
של הרוגים. דוחים את הבשורה המרה
עד צאת השבת. ומכיוון שלא נמסרה
הודעה להורים, לא פורסמה גם שום הודעה
על התקרית כולה ועל האבידות.

״שלב
השיחרור״

ך* מה מתכטאת מעורבות זו כבר כ־
2״ יום, ולאן היא עלולה להגיע?
בשלב זה מופנה עיקר תשומת־הלב ל־מיטרייה
האווירית הסובייטית על ערי מצרים
ומוקדיה האסטראטגיים. מיטרייה זו
תתפשט — כימעט ללא צל של ספק —
גם על חזית התעלה עצמה. השלב הראשון
בכיודן זה: הקמת בסיסי סאס ,3ליצירת
מרחב אוזירי מוגן בשמי התעלה. צעד
נוסף: טיסות מיבצעיות עד לתעלה עצמה.
אבל לא רק באוויר נוטלים הסובייטים
חלק ישיר במערכה. זמן רב לפגי כן חיל-
חלו עד לדרגים הנמוכים ביותר של הפיקוד
המצרי היבשתי. תחילה עסקו בעיקר בהדרכתו
ובאימונו מחדש של הצבא המצרי
המובס. הם פיקחו על מיבצעי התותחנים
בתעלה, ניסו להחדיר בצבא הסדיר בקודים
רוודלחימה כלשהי שתאפשר להם לעמוד
בפני התקפות־האוזיר וההפגזות של צה״ל.
אבל כל אותו זמן אימנו באורח אינטנסיבי
יחידות מובחרות, שיהוו ראש־חץ למה
שעכד־אל־נאצר כינה ״שלב השיחרור״ —
כלומר השלב בו יחצו את התעלה וינסו
להשתלט בחזרה על מרחבי סיני, או לפי
חות על הגדה המזרחית של התעלה.

מי רוצה
ף• ריית־שמונה היא נקודת היישוב ה־ראשונה
מאז מלחמת העצמאות
בפני הסתערות הערבים.
אמנם — היא לא נכבשה פיזית.

״קיץ חם
בתעלה״

ר,צג המטורף של תקריות וסעו־
! _ לות־קרב, דחקו מאורעות־דמים חדשים
את מארבי־השבת מזרקורי האקטואליות.
קאסיושות על בית-־שאן, מוקשים בגבול
לבנון, היתקלויות בביקעה, הפגזות והפצצות
בתעלה — חזית רצופה משלושת
עבריה של ישראל געשה והתפתלה. אבל
חזית התעלה נשארה החזית החשובה ביותר,
ומה שיקרה בה בשבועות הקרובים
יטביע את חותמו על־פני המרחב בעתיד
הקרוב.
כי בחזית זו עלולה המעורבות הסובייטית
להעלות את המתח הצבאי, ולאמת את
תחזיתו של משה דיין ל״קיץ חם בתעלה״.

ער המתרחש בקויית־שמוש -עיר
תגובת ארצות־הברית?

*אם סגורים המצרים ובני־בריתם ה(
1רוסים כי שלב זה מתקרב? הזהו יעדה
של מיתקפת הקיץ? ואם התשובה לשתי
השאלות היא חיובית: האם יוטל הביצוע
המעשי על החיילים המצריים בלבד — או
שמא יתערבו גם חיילים סובייטיים ביבשה,
בחסות האוזירייה הסובייטית באוויר?
ההדלפות בעיתונות האירופית, כי ברית־המועצות
גמרה אומר להשתלט על הגדר.
המזרחית של התעלה, ולפתוח את נתיב־המים
לשיט בחסותה, נועדו ללא ספק כהכנה
פסיכולוגית; ואולי גם כדי לבחון את
תגובתה של ארצות־הברית למיקרה זה.
שאלות אלה עולות בהרבה, בגודלן וב־חשיבותן,
על שני המארבים של השבת
האחרונה. אולם הלקחים שצה״ל הסיק משני
מארבים אלה מאירים באור מיוחד את
התחזיות של הקיץ החם.

שש עד עשר נפשות מתגוררות בדירות
בנות חדר וחצי. ילדים הרואים את הוריהם
באים ביחסי־מין, בחדר המשותף לכל
המשפחה, הינם תופעה נפוצה. התוצאות
ניכרות בבני הטיפשעשרה. שלום יוסף,
איש הנוער העובד במועצת הפועלים במקום,
יודע לספר מנסיונו האישי על תופעות
העזובה החמורות בקרב הנוער המתבגר,
בגילים 14 עד גיוס. כ־ 600 בני נוער
כאלו נידונים לחיי שיממון, ריקנות וייאוש.
״אני עצמי מכיר לפחות שלושים נערות
שעוסקות בזנות כבר מגיל — 14 לא
בשביל הכסף, אלא בגלל השיעמום,״ אומר
יוסף.

הנוער לצאת לעבודה. אולם עבודה יש רק
כשמונה חודשים בשנה, כי התעסוקה העיקרית
באיזור קשורה בעונות החקלאיות.
שאר ארבעת החודשים הם קודש לבטלה.
שולחנות הביליארד תפוסים לא רק בערבים,
אלא גם כל שעות היום.
התוצאה: כ־ 70 אחוז ממשוחררי צה״ל
בני קריית־שמונה אינם חוזרים הביתה
בתום שירותם, מוצאים את עתידם במקומות
אחרים בארץ — בהם יש עתיד.
את התמונה העגומה משלימה שערוריית
המקלטים: העיירה המופגזת ביותר בצפון
הארץ — חיה ללא מקלטים. המקלטים הקיימים
הם בזיון שאין כמותו, ביזבוז כספי
הציבור. הם
ללא תנאים סאניטאריים, חשמל או מים.

ועל־יסודיים, מבכר

נוסף לקטיושות -
מלחמוולאחים

אין מקלטים, יש ביריארד

מעט כסף־יאוש

ט רו ת שי קיי מי סבמקמ ^וסמחר
חינוך מקצועיים

ך* מצב החמור מתבטא
:מחירי הדירות בקריית־שמונה

התמוטטו, מאז תחילת ההפגזות, ב־ 30 עד
40 אחוז מערכם הממשי. רבים הרוצים
למכור את בתיהם, אינם מוצאים קונים
אף במחירים ירודים אלו,
הסיבה לאי יכולתם של תושבי העיירה
היפה והשלווה, השוכנת במישור ירקרק
ברו־ !
ומוקפת הרים,
רה לגמרי: חוסר מוראל.
קריית־שמונה,
עיר הייאוש. בהתחשב במצבם היא המחפיר של התושבים,
רובם המכריע של תושבי המקום עובדים
— ותמיד עבדו — כפועלים פשוטים
בקיבוצי ומושבי הסביבה, בין במפעלי
התעשייה שלהם ובין כפועלי דחק. מלבד
רמת ההכנסה הנמוכה — 450ל״י לחודש
למשפחה נחשבת כבר כהכנסה יפה —
הוסיפה להם עובדה זו את ההרגשה המוצדקת
שהם משתייכים לתחתית הסולם גם
מבחינה חברתית.
רמת הכנסה נמוכה הולכת, ברוב המיק-
רים, יחד עם ריבוי צאצאים. קריית־שמו־מאשים
מורח
נה אינה יוצאת מהכלל. מיצוות פרו ורבו
מקויימת כאן בהתלהבות רבה. לעיירה
הקואליציה מקיר־אל־קיר, בקריית-
השיא הארצי באחוז ילודה גבוה — אלף
שמונה היא עבודת טיוח, שפיכת דלי
לידות לשנה. בזאת הם שברו את השיא
שמן על פני חמים הגועשים. מתחת
הקודם, שהיה לפני כן בידי דימונה.
לשמן סוערת המערבולת, מאיימת לחזור

ולפוצץ החוצה את המאבק המר על ה גגות
14 זזגות -משיעמום
שלטון בעיירת הצפון. ובמרכז המערבולת
עומד מכתב התלונה של מורה נגד
ופעת העוני וריבוי הילדים אינה
נזרי. כותב עורך־דיו א. שמואלי, שערן
סוד. בקריית־שמונה היא זועקת לשמים:

בעולם צרפת
איגצלקלופדיה
של סירחון
• דה־גול — ללא טיפת דם אצילי• סופר
עלוב שהמיט אסון על צרפת. את אינז־רתו
המפורסמת ביותר — גנב ממישהו
אחר.
• הצרפתים — עם מלוכלך. אמריקאיות
בפאריס אינן מסוגלות לקנות שמלות בבתי
האופנה בגלל הצחנה הנודפת מבית-השחי
של הזבניות.
• צרפת היא קירקס ענקי, והליצן הראשי
שס הוא גנראל דה־גול.
• האקדמיה הצרפתית — המוסד האינטלקטואלי
המרומם ביותר בארץ זו —
אינו אלא כנס של הומוסקסואלים.
• נער ערבי יפה־תואר הצליח לשכנע
מדינאי צרפתי, הומו ידוע, מתחת לקבוצת
עצי תמר ליד קרעיר, כי הערבים עדיפים
על היהודים.

ישראלים־זועמים, שלא שכחו עדיין מה
עשר, הגנראל דד,־גול למדינת־ישראל ב-
,1967 ילקקו בוודאי את אצבעותיהם למקרא
סיפרו החדש של רוג׳ד, פאירפיט, צרבתים,
ממנו נלקחו הציטטות האנטי־צרפתיות.

פאירפיט, סופר ידוע ושר צרפתי לשעבר,
כתב בעבר את היהודים, ספר בו הממיר
מחמאות מפוקפקות מאוד על בני דת
משה וישראל, אם כי ״כמד, מידידיו הטובים
הם יהודים״ .אז האשימו אותו באנטישמיות,
אלא שבמשך הזמן הסתבר שהוא
פשוט אנטי: בספר מאוחר יותר התייחס
באותה צורה לאמריקאים, ומה שעשה עכשיו
לצרפתים, לא היה עולה אפילו על
דעת אויביהם המושבעים ביותר.
לניכוים -נייר־עיתון. קודם כל,
מציין פאירפיט בהנאה רבה, שהצרפתים הם
עם מלוכלך שאין דוגמתו, והכוזנה פיזת
גרידא• ״אמריקאיות אינן מסוגלות לקנות
שמלות בבתי האופנה הפריזאיים רק בגלל
הריח הנודף מבית השחי של הזבניות. כדי
להתגבר על־כך, ניסתה אמריקאית אחת להזמין
את הזבניות לחדרה, לאחר ששפכה
בו לפני כן כמויות עצומות של בושם, ואילו
אחרת, המתגוררת בפלורנם, הביאה
אותן לארמונה והכריחה אותן לטבול באמבטיה.״
אבל אין צורך להשתומם, קובע
פאירפיט, הליכלוך הוא מסורת בצרפת .״הנר,
הרביעי נהג לכתוב לאחת מפילגשיו:
״אל תתרחצי, אני בא הערב.״ אנאטול
פראנס השתמש באמבטיה שבביתו כדי לאכסן
בה מכתבים ישנים ואילו הצייר
ג׳ורג׳ מתיא מתגאה שדוגמת לואי הארבעה-

^ מלי למצבה של העיירה הוא מראיה
בערב: עיר מתה. ב־ 8.30 בערב כבר
אין נפש חיה ברחובות. שני בתי־הקולנוע
ריקים מאדם, המרכז העירוני שומם, וב־בתי־המלון
קשה לקבל אחרי עשר בלילה
סגורה נגד

נ 1ד י :
את החקירה נגד נזרי לפי הזמנתו של
מורה :״להשקפתי יש גמימצאים אלו
עבירות על החוק, גיניהן אף המסווגות
כפשע, שעונשן למעלה משלוש שנים״.
אלו עיקרי ההאשמות הכלולות במכתב,
שהיה סודי עד פירסום כתבה זו:
• נזרי, ניו״ר המועצה המקומית, הש תתף
בישיבות ועדת המיכרזים העירונית —
שעשתה עסקים עם חברה לעבודות עפר
בשם חלץ. חצי מהמניות של חברה זו שייכות
לנזרי עצמו, והוא שליט בה.
העונש הצפוי, אם תונ ח העבירה: שנה
מאסר או 5000ל״י קנס.

עשר, יש בביתו שלושה חדרי אמבטיה
אך הוא אינו מתרחץ לעולם ״.ובאותו הקשר,
מזכיר פאירפיט במקום אחר שאחת
משגרירות צרפת, לוקחת עימד, תמיד נייר־טואלט,
כאשר היא יוצאת לבקר אצל גיסה,
מנהל בכמה חברות גדולות בצרפת.
הסיבה: איש העסקים אינו משתמש אלא
בנייר עיתון.
הומוסכסואליות -נגע כללי. ומן
הגוף, לרוח. האקדמיה הצרפתית, המוסד הרוחני
הנאצל ביותר בצרפת, הוא בעיני
פאירפיט כנם של הומוסכסואלים בחשאי,
הרוקדים לפי חלילים פוליטיים, שמוכנה
תמיד לסלק כמה מחבריה כדי לגרום נחת
לשלטון. אחת הדמויות בספר, רוזן בעל
תעשיית־טקסטיל מתלונן בלי־הרף שבכל
פעם, כשנפטר אחד מחברי האקדמיה ושלושים
ותשעת האחרים צריכים לבחור ב־ממלא־מקום,
עולה לו הדבר בשבעים ושמונה
בדים — לחברי האקדמיה ובנות זוגן.
כל זאת, משום שרוזן הטקסטילים רוצה
להיות חבר באקדמיה ואינו מצליח.
וכדי לסלק כמה ממחשבותיו הפרטיות,
שם פאירפיט בפי רוזן זה שורה של השמצות
על כל הסופרים הגדולים של צרפת,
מסארטר ועד פול ואלרי, עם קיטון מיוחד
של גידופים לעבר מאלרו ,״הבלוף הגדול
ביותר של הספרות הצרפתית,״ שבתוקף
תפקידו כשר־הסברה הקים קופה מיוחדת
לספרות המטילה מסים על הסופרים כדי
שיוכל, לדבריו להביא למצב בו ״מו״לים
גרועים יוכלו לפרסם יותר ספרים רעים.״

הקאסיושות והיאוש

סוד?
כוס תה. העובדים ממהרים להסתלק לבתיהם
מוקדם ככל האפשר, כדי להיות עם
משפחותיהם במיקרה של הפגזה.
חוסר מזל הוא מחלה מידבקת. קריית-
שמונה היא עיירה ללא טיפת מזל — בכל.
כמו בית־שאן, היא סובלת לא רק מהקטיושות
מבחוץ, אלא גם ממאבק מר מבפנים
— מאבק המחבל בחייה התקינים.
בלילות, כאשר התושבים יושבים בבתיהם
ופוחדים מהפגזה, עוסקים מנהיגי העיירה
והפוליטיקאים שלה בבישול שערוריות.
בעיירה שני יריבים לראשות המועצה,
העומדים בראש שני מחנות. שום קואליציה
מקיר־אל־קיר לא תצליח לחסל יריבות
זאת. היא רק הקפיאה אותה.
דויד מורה מייצג את הרשימה למען
קריית־שמונה, זכה באלפיים מתוך 5000
בעלי זכות הבחירה בבחירות האחרונות.
אשר נזרי, איש רפ״י לשעבר וראש המערך

קריית שיעגום

שלוש בנות טיפשעשרת אלו סובלות
מהנזגיפח הנפוצה בקריית־שמונה:
השיעמוס והבטלה. כשאר בני גילן, הן מסתובבות באפס

כיום, זכה ב־ 1750 קולות. בין שניהם נמצא
האיש החזק בעיירה, אברהם אלוני.
כוחו נובע משני הכיסאות עליהם הוא יושב:
מזכיר מועצת הפועלים וחבר המועצה
המקומית מטעם המערך. היריבות בין ה־

התע שרות
בעזרת
המישדה נאשם נזרי
• נזרי חתם על מיסמכים מזוייפים,
הרשה לחברתו להקים בניינים ללא רשיון,
בניגוד לחוק, עבר על החוק בפרטים רבים
נוספים בכל הקשור לזכיות חברתו במיכר־זים
רבים לאספקת אדמה חקלאית, בניית
גני ילדים, הקמת מיגרש כדורגל, סלילת
כבישים ומידרכות, ועוד כהנה וכהנה.
• נזרי קיבל מהמועצה כספים שלא כ־

ההומוסכסואליות מתוארת כנגע הכללי
והנפוץ ביותר בצרפת, ואין איש־ציבור או
דת, שלא לדבר על אצולה, אשר לא חטא
בכיוון זה. המשתנות הציבוריות המפורסמות
של פאריז, מספר פאירפיט, הם מקדשי
התפילה של ההומוסקסואלים וקשה למנות
את כל התפקידים הראשיים בתיאטרון, את
כל משרות המזכירים ואת כל הביקורות
הספרותיות הנלהבות, אשר צמחו מבין
כתליו של מוסד מכובד זה. אפילו יחסי
ישראל־צרפת סבלו מסיבה זו: נער ערבי
הצליח לשכנע מדינאי צרפתי, מתחת לעצי
התמר של קהיר, כי הערבים עדיפים על
יהודים.
המשטרה מאזינה לשיחות. הכלכלה
הצרפתית זוכה גם היא למנת חלקה.
״אתה מרוויח יותר מן הרבית של כסף
שאתה מפקיד בבנק שוויצרי, מאשר ממפעל
שאתה מחזיק בצרפת, שלא לדבר על הצרות
שיש לך עם איגודי הפועלים. כש־כספך
מופקד היטב, אתה יכול להסתובב
בשאנז־אליזה ברולס־רויס שלך, בדיוק כפי
שמנהיגי האיגודים מטיילים להנאתם במכוניות
רוסיות מפוארות בכל פעם שהם
יוצאים לחופשה בברית־ר,מועצות.״ וסיבת
נפילתו של אנטואן פיניי בשנת 1957 מן
השלטון, מסביר פאירפיט, נעוצה בגורם
אחד: הוא איים לחקור ביסודיות את טיבן
של ההשקעות הממשלתיות למיניהן. כאשר
הועלתה הצעה דומה בימי הדגול, היא הוסרה
מיד מן הפרק.
וכמובן, בראש כל השערוריה, ישב לו

חוק (עונש: עשר שנות מאסר); הגיש ל־צה״ל,
עבור עבודות שביצעה החברה שלו,
חשבונות לא נכונים; קיבל תשלום פעמיים
עבור אותת עבודה; הוציא כספים מתקציב
המועצה ללא אישור חוקי; נתן הלוואות מכספי
הציבור ללא אישור חוקי; השתמש
במכונית המועצה ובנהגה לעסקיו הפרטיים;
לקח לעצמו רכוש המועצה וסירב להחזירו.
• הפסל יגאל תומרקין, שהקים עבור
המועצה קיר אמנותי, הגיש על עבודתו זו
ח שבון בסך 3000ל׳׳י. נזרי העלים את הח
שבון מידיעת חברי המועצה, העביר החלטת
לשלם לאמן 5000ל*י.

דה־גול עצמו. שנה לפני עלייתו לשלטון,
תיכננו אנשיו לרצוח את הגנראל סאלאן,
מנהיג או.א.אס. באלג׳יר, כדי לגרום לתסיסה.
היוזם היה לדברי פאירפיט מישל
דברה, והמוציא לפועל, סוכן חשאי אלמוני
בשם הובאץ׳ .המזימה נכשלה, ודברה
רץ אל פרנסואה מיטראן, שר־המשפטים
באותה תקופה, בבקשה שלא יחקור בפרשה.
בסופו של דבר זכה לחנינה דווקא מן השר
לענייני אלג׳יר באותה תקופה. לאחר עליית
דד,־גול, הובא הסוכן קובאץ׳ למשפט, והוא
הציל את עורו רק אחרי שאיים לגלות

דה־גול
אציל? סופר עלובו

מעשה, אפס מסרה, אפס יוזמה, ביקשו מכתב העולם הזה לצלם
אותן — ״סתם ככה, בשביל לשבור את השיעמוס,׳׳ הן אמרו.
אחד המחדלים בהם מואשם נזרי הוא הזנחת הנוער בעיירה זו.

שניים, בתיווך השלישי, התפוצצה בשערורייה
שהרעישה את כל הארץ, הצריכה
את התערבותם של גולדה ודיין.
נזרי הוא איש עסקים משגשג, שהתחיל
בלא־כלום לפני כעשרים שנה והגיע
כיום לרבות וגדולות. בין עסקיו: חברה
מקומית לעבודות עפר, חלץ, ומלון שהוא
מקים בהשקעה של חצי מיליון ל״י, לדבריו,
ללא כל מילח־ה ממשלתי. לדבריו, מתנכל
לו מורה מקינאה על הצלחתו .״לוא
היה שמץ אמת בהאשמותיו של מורה, היי
כבר מגישים נגדי משפט,״ אומר נזרי.
״מצפוני נקי. זה שמונה שנים שרודפים
ומשמיצים אותי, התייעצתי עם עורך־דין אם
להגיש משפט על הוצאת דיבה, אבל הוא
יעץ לי נגד. הוא אמר לי שאראה מה
קרה במשפט מלחי״.
בין הרדיפות שמהם סובל נזרי: שאלתו
החוזרת ונשנית מזה שנים של יריבו מורה
— שהוא, אגב, מורה במקצועו: למה לא
גויים נזרי לצבא אפילו ליום אחד כל השנים.
שאלה זו פופולארית מאוד בקריית־שמונה.
תשובתו הצודקת של נזרי :״זה
ענייני הפרטי ואיני חייב לגלותו, אפילו כאיש
ציבור. שישאלו את הרמטכ״ל מדוע
צה״ל שיחרר אותי.״

דאג נזרי לבנות מיקלטים כיאות. הטחה
אחרת: כיצד יכול נזרי לתבוע את ראשות
המועצה כשהוא אינו יכול להציג אפילו
תעודת סיום של בית־ספר עממי.
מובן שהאשמות כאלו פופולאריות מאוד
בקרב כל קהל בוחרים. עד כדי כך פופולאריות,
שבפני כתב העולם הזה התייצב אחד
התושבים, אשר שמו וכתובתו שמורים במערכת,
והצהיר בנוכחות עדים כי הוא מוכן
לחתום על התחייבות לתרום אלפיים ל״י
אם יגלה נזרי את סיבת שיחרורו מצה״ל
וממילואים — ואלפיים נוספות אם יצליח
להציג תעודד, כי סיים בית־ספר עממי.
אולם האשמות אלו הן שוליות, נועדו
יותר לעשיית רושם מאשר לגרימת נזק
ממשי. לגרימת נזק רציני יותר נועד מכתב
ענק, בן כחמשת אלפים מילה, ששלח דוד
מורה, לאחר שנכנס לתפקידו כראש המועצה,
לפרקליט מחוז חיפה והצפון.
במכתב זה בפרט מורה רשימה ארוכה של
עבירות פליליות שבוצעו לדבריו על־ידי נזרי
ואחרים, בעת שנזרי היה ראש המועצה
לפניו. מכתב זה הועבר באפריל 1969 על־ידי
פרקליט הצפון למשטרת צפת לשם
חקירה בתלונה.
לדברי נזרי, הוא לא ראה מימיו את
מכתב התלונה, אינו יכול משום כך להגיב
על ההאשמות הכלולות בו.
עם פירסום כתבה זו (ראה מ־סגרת) יתאפשר
הדבר בידיו. העתק המכתב נמצא
עתה במערכת.

ששר־המשפטים החדש בממשלה, הלא הוא
דברה עצמו, היה מעורב בפרשה. קובאץ׳
נשלח בחשאי לספרד אחרי שהבטיח לשתוק.
ועוד בהקשר לאלג׳יר, מסתבר שדה־גול
גילה חיבה רבה כלפי כל אלה אשר עזרו
לו להוציא לפועל את המשפטים של מנהיגי
או.א.אס ,.ואת אותו השופט אשר שלח
כמה מהם אל המוות, הוא העלה בדרגה,
על־אף העובדה שאשתו ופילגשו השוודית
נהגו להחליף מהלומות בציבור והוא עצמו
הואשם בהפרת הבטחת נישואין.
דה־גול — מטומטם. זאת רק הקדמה
למה שיש לפאירפיט לומר על דה־גול .״על
אף שמו ידוע לכל שאין בו טיפת דם
אצילי. זהו סופר עלוב שהמיט אסון על
צרפת, ומה אפשר בעצם לצפות ממי שכתב
עוד לפני שישים וחמש שנה דרמה
בחרוזים? את אימרתו המפורסמת ביותר
במלחמת־העולם־ד,שנייה ״צרפת נוצחה בקרב
אך לא הפסידה את המלחמה״ גנב
מתוך מחזה בשם ז׳אן ד׳ארק של רנה
ברויאז.״ וכאן מתחיל פאירפיט לצטט אחרים.
הארולד וילסון מספר שדה־גול גילה
בפניו דאגתו לאפשרות מלחמת־עולם־שלי־שית,
אשר חייבת לפרוץ לאחר שהרוסים
פסקו לבקש את עצותיו. נשיא איטליה
לשעבר גרונקי, מגלה שדה־גול הרגיע אותו
:״אין לך מה לחשוש לגורל אירופה.
אירופה זו אני.״ ואילו מן הבית הלבן,
הגיע הסיפור על מברק של. דד־,־גול, ביום
השנה לפלישת כוחות־הברית לנורמנדיה,
מברק בו הוא מודה לאייזנהאיאר על שיתוף

הפעולה. זאת, לאחר שהכל יודעים כי בין
כל מנהיגי כוחות הברית היה דה־גול היחידי
שלא ידע כלל את תאריך הפלישה.
ולסיכום, הגדרה של גנראל ואיגלאנד על
דה־גול :״איש צבא שאינו חייל, קאתולי
שאינו נוצרי, מעמיד־פנים צמא־דם שיתגלה
בסופו של דבר כמטומטם גמור.״
כדאי להיות נגד. הנקודה היהודית
צפה גם היא מדי פעם בפעם. למשל, האם
ידוע לכם שמנהיגי מהפכת הסטודנטים היו
ברנשים בעלי שמות כמו כהן־בנדיט,
גליקסמן, הרצברג, מנדל, לייבוביץ, שוורץ
וכדומה? אם לא, פאירפיט מוכן להזכיר
לכם ,־ בתוספת ציון :״היהודים מיטיבים
להרוס מיסגרות: ישו שם קץ לעולם העתיק,
מארקס הרס את הנצרות, מארקוזה
חופר בור לרגלי הקאפיטליזם והקומוניזם.״
בקיצור, צרפתים הוא קטלוג־חי של בל
המחדלים שיכול היה רוג׳ה פאירפיט למצוא
במולדתו ובמשטרים השונים שעברו
עליה. אילו היד, דה־גול עדיין בשלטון,
קרוב לוודאי שהיה מעמידו לדין( .פאירפיט
מציין בהבלטה רבה, שכשמונים ושתיים השנים
שקדמו לדה־גול נתבעו תשעה אנשים
לדין על פגיעה בכבוד השלטון, ואילו ב־אחת־עשרד,
השנים של דה־גול, עלה מיס׳
פרם לשלוש־מאות וארבעים ושבעה),
הספר יצא לאור, אבל קשה לומר
שיש בו משהו לטובת מישהו. כנראה ש־פאירפיט
גילה כבר את הסוד: כשאתה
נגד, אתה מוכר הרבה יותר ספרים מאשר
כשאתה בעד.

4000ל״י תמורת גילוי סוד
י* אשמה נוספת של מורה נגד נזרי:
1בתקופת כהונתו כראש המועצה, לא

יהודים חמורת שטחים
;משך מעמוד )11
יספר הפליטים שיותר להם לחזור והארכת
זמן לקליטתם, פירוז שטחים נרחבים, ערוות
לשייט, וכו׳.
בהודעותיו האחרונות הסכים עבד־אל־נא־ר
שהפליטים החוזרים לא יוכלו לשוב
בתיהם הקודמים. הוא גם לא קבע עמדה
שמית לגבי השאלה למי יוחזרו שטחי
לסטין: לירדן או למדינה פלסטינית חדשה.
מנגד טוען המחנה הלאומני בישראל —
:ראשו גולדה מאיר — כי אין כל ממש
הודעות אלה, וכי עבד־אל־נאצר משתדל
זרוק אבק בעיני העולם.

על כך יש תשובה הגיונית
וחת: אם רוצים בהסדר על פי
;ווים אלה, יש להעמיד את עבד־ל-נאצר
במיבהן המעשי. אם אין
וצים בו, אין כוונותיו של עבד־

ול-נאצר רלוונטיות.

י שמעדיף שלום על פני שטחים, מי
1,שמוכן לוותר על סיפוחים — אם מתוך
כרה פנימית, אם מתוך ראיית התהום ש
טנק
שב״ט׳

במידבר

יה הוביל אותנו הסיפוחיזם — יראה ב־המתיו
של עבד־אל־נאצר צעד חשוב בון
הנכון.

*ולס אין להתעלם מן הקשיים
וסיבולוגיים והמעשיים הברוכים

:א קל יהיה לדעת־הקהל הישראלית לב:שיבה
— ואפילו שיבה מסוייגת —
הפליטים. אמנם יש לאחרונה התעוררות
זרית מסויימת לגבי בעיית הפליטים (פר־דן
בן־אמוץ, למשל) ,אך בעיני רוב
טראלים, ודווקא בעיני רבים משוללי ה־זח,
יש חשיבות רבה לגורם הדמוגרפי.

!ישראלים רוצים במדינה בעלת
:מוצק של יהודים דוכרי־עב־ואפילו
יהיה המיעוט הת

כה שותף מלא ושווה*

אותו רוב יהיה קל יותר להשלים עם
ון הנסיגה לגבולות ה־ 4ביוני, אם תהיה
:ה זו מלוזה בחיזוקה הפנימי של ישרא>
גבי שתי נקודות אלה טומנת המציאות
ישה של המעורבות הסובייטית אפשרו-
חדשות לגמרי.
ני מציע לחשוב על גישת־שלום תלת־ית
על פי הקווים הבאים:

#הוצאת הבוהות הסובייטיים
המיכצעייס ממצרים,
הגבלת משלוחי הנשק לארצות המרחב.

שלום

ישראלי-מצרי

רשמי,
נסיגה לגבול הקודם, מעבר
חופשי בטיראן וסואץ, פירוז וערוכות
בטחוניות, קביעת מועד לכינון
יחסים כלכליים ודיפלומטיים מלאים
בין שתי המדינות.

• פתרון הבעייה הפלסטינית
על־ידי החזרת הגדה המע
רבית
ורצועת עזה לאומה הפלסטינית
(שתחליט אם להקים בה מדינה
משלה או לחזור לירדן) ,גבול פתוח׳
בין שתי המדינות, חופש־תנועה,
ערובות בטחוניות, ירושלים כבירה
משותפת, מתן זכות־הבחירה לפליטי
תש״ח בין שיבה ופיצויים.

• הסכם ישראלי-סוכייטי

במדינה

ליהודי

על חופש עלייה
ברית״המועצות, והפסקת מל־חמת־החעמולה
בין ישראל והגופים
היהודיים העולמיים הקשורים עימה,
לבין ברית־המועצות והתנועות הקומוניסטיות.

קביעת מיכסה שנתית
משולבת של עליית יהודים
סובייטיים ושיבת פליטים
פלסטיניים, בצורה שתשמור
על הצביון הכללי של מדי־נת־ישראל.

תדון ככיוון זה מקל על כל הצד־
* 2דים להגיע להסדר, מבחינה מדינית
ומבחינה נפשית כאחת.
מצרים תוכל לטעון כי השיגה נצי
חון מדיני גדול, שיחררה את האדמות
הערביות הכבושות, פתרה את בעיית האחים
הפלסטיניים, שמה קץ לטרגדיה של הפליטים.
אותה שעה תשתחרר מצריים מן
הצורך בנוכחות הצבא הסובייטי על ארמי

משפט
החי הנמר הנוראי
ברחובות תל־אגיב

האשת ששיגעה
,את הבנאי

העוברים ושבים, בצומת מסילת הברזל
בכניסה לשכונת־התקווה, לא האמינו למראה
עיניהם: לתדהמתם זינק לפתע, מתוך ג׳יפ,
נמר גדול ושמן, החל משוטט הלוך ושוב
בצומת הסואנת. כמה אנשים זינקו בעיקבו־תיו
מהג׳ים בנסיון לתופסו, אולם מאמציהם
ניראו מגוחכים. הנמר פשוט התעלם מהם
בבוז.
מקרקסים את הנמר. היה זה בצהרי
יום השישי האחרון. העניין התחיל בתהלוכה
שאירגן ברחובות תל־אביב הקירקס
הבולגרי, במטרה לעודד את אזרחי העיר
לבקר באוהלו הענק. אחת מנקודות המשיכה
בתהלוכה הססגונית היה הנמר המאולף,
שישב בג׳יפ פתוח ליד מאמנו.
לאורך כל רחוב דיזנגוף ואלנבי סבל
הנמר את הקירקס שהתנהל מסביבו בשקט.
אך לקראת סוף המסע נשבר לו כנראה.
בזינוק קליל הוא ניתק את החבל שקשר
אותו, פרץ לתוך התנועה הסואנת.
הנמר מעליב את המאמן. כרגיל
אצל יהודים, גרמה הופעת הנמר לא למנוסה,
אלא להתקהלות דווקא — ממרחק
מכובד כמובן — כשכל אחד נותן עצות.
המשטרה שהוזעקה נאלצה לטרוח קשות
להרחיק את הקהל. רוכב תלת־אופניים
שסירב לוותר על אופניו ולהתרחק מהמקום
מצא את עצמו כשגבו אל הקיר ופניו אל
הנמר — קרוב מדי. השניים החליפו זמן
מה מבטים מלאי מורת־רוח, עד שהנמר
החליט שהאיש לא רציני מספיק בשבילו.
היה זה, בסופו של דבר, הנמר עצמו
שהחליט כי כל האנשים האלה משעממים
אותו. הוא התמסר מרצונו לידי מאמנו,
תוך ניפנוף זנבו בבוז מופגן.
המאמן הנעלב גילה, מכל מקום, ריאליזם
למופת: כאשר החזיר את הנמר לג׳יפ,
הוא לא טרח כלל לקשור אותו מחדש.

עשרים שנה היה צלח עבד, בנאי תושב
שכונת־התקווה, חבר נאמן בחרות. בימים
אלו, כפרם על נאמנותו למפלגה, מצא
עצמו על ספסל הנאשמים.
צרותיו החלו ערב הבחירות האחרונות
לכנסת, כאשר ידיד ביקש ממנו לבנות לסגן
ראש מועצת רמת־השרון, זאב אבידן, מחסן
ליד ביתו שברחוב הגפן 6ברמת־השרון.
״תעשה לו את זה, יא עבד, למה הוא
איש חשוב במפלגה,״ הסביר הידיד.
אל תתחצף, יא עבד. הסכים עבד.
סיכם כי יקח על
עצמו המלאכה תמורת
סך צנוע של
600ל״י, והתחיל
בעבודה.
כאן נכנסה לתמונה
אשת־הסגן. זו
לא יכלה להחליט
באיזה צד היא רוצה
את דלת המחסן.
שינתה דעתה
מדי יום .״תשמעי,
גברת, זה לא מקר־טון,״
התפוצץ עבד
כ: אי ע בד
לבסוף, סרב לשנות.
אה, מתחצפים? התגמול היה מיידי: סגן
ראש המועצה סירב, לדברי עבד, לשלם לו.
היה זה יום שישי, ולעבד חיכו בבית,
לקראת השבת, שבעה פיות רעבים. מה
עשה? נטל כמה בלוקים מעל המיבנה, ולקחם
עימו.
על מעשה זה מצא עצמו בפני שופט־השלום
התל־אביבי מנחם אילן.
עבד הודה במעשהו, לא הוסיף מילה
להצדקתו. במקומו נשא דברו כבוד השופט׳
שלא היסס לקבוע כי היה כאן קינטור
מצד אשת הסגן, דן את הבנאי לעונש סמלי
של 15ל״י קנס, תוך שהוא קובע :״מפלגה
לחוד — ועבודה לחוד.״

המצוי 1פגש:עם משק
תה, והיא תחזור להיות מדינה עצמאית.
הערבים בכללם יבואו על סיפוק
דרישותיהם המתונות (להבדיל מן התביעה
הקיצונית לחיסול ישראל) ,הבעייה הפלסטינית
תיעלם כגורם מתסיס וחתרני, והפחד
מפני העלייה היהודית ייעלם, מאחר שעלייה
זו תהיה קשורה בהחזרת פליטים ובנסיגת
צה״ל.
ישראל תתחזק במידה ניכרת, תשמור
על צביונה תוך החזרת חלק מהפליטים,
ותגשים מטרה המקודשת על כל
הישראלים — הצלת יהודי ברית־המועצות
ממצוקתם הגוברת. בעלי האידיאולוגיה
הציונית יוכלו לטעון שזהו פתרון ציוני.
ברית ־ המועצות תצא בכבוד
וברווח מן ההרפתקה המצרית, תיפטר מעודף
יהודיה הבלתי־מרוצים מבלי לבגוד
באידיאולוגיה הסובייטית ומבלי שהדבר יערער
את מעמדה בעולם הערבי, תשים קץ
לתעמולה היהודית הפוגעת בה קשה, המהווה
כיום חלק חשוב של המלחמה הקרה
המערבית נגדה.

^ חשבד ! זו אינה מובאת בתרופת*•׳
פאטנט, אלא כדרך לתיכנון ולפעולה,
תוך מתן תשובה על האתגר החדש המסכן
את קיום המדינה.
היא מבוססת על ההנחה שברית־המועצות
עדיין רוצה בהסדר, שיספק את האינטרסים
המוגבלים שלה, ואינה מוכנה להסתכן כאן
במלחמת־עולם.

כעל תלת-אופניים מבוהל נסוג מפני הנמר
הנמר סבל בשקט —

הנחה זו אינה ודאית, כאמור.
אולם יש לעשות מאמץ עליון יו־וודא
את נכונותה מייד, לפני שזה
יהיה מאוחר מדי.
המאמץ עצמו יכול רק להועיל. אם יצליח,
יהיה זה רווח והצלה לכל. אם ייכשל,
נדע לפחות כי עשינו מאמץ עליון, וכי
באמת ״אין ברירה״.
הכוונה היא, כמובן, לפעולה חשאית,
וכאן מבצבץ שוב, כאילו מאליו, שמו
של נחום גולדמן.

התנאי המוקדם הוא, כמובן,
סילוק ממשלת הליכוד, סילוקה
של גולדה מאיר וכל חבורת נוש־אי־המונולוגים,
הקמת ממשלה המסוגלת
לחשוב ולפעול.

הנמר חוזר לג׳יפ ומובל הביתה
— את הקירקס שמסב-בו

במדינה עסקים למי מותר
לגנוב בסופרמרקט?
אברהם כלף ( )29 התחיל את הקריירה
שלו כזבן במחלקת הרהיטים בסופרמרקט
המפואר של המשכיר לצרכן בכיכר דיזיג־גוף
בתל־אביב. מובנת, משום כך, היתר.
שמחתו, כאשר הציעו הממונים עליו לקדמו,
להעבירו לתפקיד של קצין ביטח־ן.
היום, כאשר הוא מביט לאחור על פרק
זה בחייו, יכול כלף רק לחייך לתמימותו,
להצטער על כי לא נשאר בשקט במחלקת
הרהיטים. שכן לאברהם כלף היה המזל
הביש לגלות את מעשיהם של אנשים שאת
מעשיהם אסור לגלות.
גנבים נכונים ולא נכונים. השלב
הראשון של הקריירה של אברהם כקצין

...מה גם שאתה נהנה. מתעריף מיוחד אם אתה בעל מכונית פרטית
(מכל הדגמים) והיא תקועה במוסך או אצל הפחח. הבא אתך אשור
כלשהו מהמוסך שלך ובכל אחת מ־ 26 התחנות של רשת
פולקסווגן להשכרת־רכב תיהנה ממחיר מיוחד. פנה
לסוכנות או מוסך פולקסווגן הקרוב.
מיוחדים גם לבעלי רכב
מגויס ולזוגות בירח הדבש. נא

להביא מסמך מאשר).
קצין ביטחון כלך
״קצין חיפוי על סירחון״

ביטחון, בסופרמרקט בכיכר דיזינגוף, היה
הצלחה מלאה. על כדי כך, שהוא הועבר
לאחר כמה חודשים לסופרמרקט הענק
והחדיש של אגודת הצרכניות ברחוב אלנ־בי.
עם העברה זו זכה כלף, יליד תורכיה
שעלה ארצה ב־ ,1956 להעלאה בדרגה, מונה
לקצין ביטחון בכיר.
גם כאן הצליח כלף בתפקידו, גילה את
הגנבים הנכונים. כאשר חזר, לאחר זמן,
מנסיעה לחו״ל, נתבקש לעבור לסניף המרכזי
בחולון, שם נעלמו סחורות באלפי ל״י.
״שים עין על הכל — ללא יוצא מהכלל,״
היתד, ההוראה.
כלף ניגש למלאכה. תוך חודשיים וחצי
גילה את כל מקורות הדליפות. הוא הכין
דו״ח מפורט, כולל שמות ושיטות.

החשודים

היו

הספר הראשון והיחיד בארץ שפולו עברית

מנהלים.

היה זה דו״ח טעון חומר נפץ: החשוד
העיקרי בדו״ח היה מנהל הסניף בכבודו
ובעצמו. שני חשודים נוספים היו מנהלי
מחלקות הבשר והירקות.
לדברי הדו״ח, נהגו שלושת החשודים
לקחת איתם סחורות בשווי פי חמש מהסכום
ששילמו עבורם בקופה. בבדיקה אחת,
דיווח כלף, גילה שהשלושה לקחו חבילות
בשווי עשרות ל״י, שילמו בקופה שלוש
וחצי ל״י. בבדיקה אחרת גילה כי קיים
גם שיתוף פעולה עם קופאית מסויימת.
כלף לא התרשם ממעמדם של האנשים.
בעיניו, חשוד היה חשוד. הוא הניח את
הדו״ח הקטלני על שולחן הנהלת האגודה,
ביקש מצוקה האחראי על המנגנון, אישור
לתפיסתם בעת מעשה, כדי להמציא
נגדם את ההוכחות הדרושות•
מחפים על החשודים. כאן גילה
כלף לראשונה כי עלה על דרך חתחתים.
לדבריו, התחמק צוקר מנתינת האישור,
הסכים לבסוף רק בלית־ברירה.
כאשר בכל זאת הסכים, יצא כלף לפעולה,
הצליח לאחר מעקב מייגע לשים ידו
על הנהג שהוביל את הפרי האסור .״טילפנ־תי
למר צוקה״ מספר כלף .״הייתי משוכנע
כי ביצעתי את המוטל עלי על הצד הטוב
ביותה ביקשתי ממנו הוראות.

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תין חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח.
הזמנה /הצהרת

לכבוד
,,אלגית׳ /חוצאח־לאור ת.ד ,33144 .תל־אגיג.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מש׳ __
על בנק --ע ל שך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזה שאני מעל גיל .18
שם --גיל __
כתובת_
חתימח-

(המשן בעמוד )32
העולם הזה 1709

כתבת ״העולם הזה״ התחפשה
למלצרית כדי לבדוק; אם אפשר
לרמות את הלהוחות וגילתה :
ת הגניבה הראשונה שלי בחיי בי־צעתי
ביום החמישי האחרון ב־8.30
בערב.
הקורבן היה אלמוני בשנות השלושים שלו,
לבוש חולצת טריקו, שהתיישב לתומו
במסעדת ג׳קי התל־אביבית כוי להשיב את
נפשו הגוועת מרעב• ניגשתי אליו מעדנות,
מחופשת כמלצרית•
שני סלטים ומנה קבאב עם צ׳יפס הספיקו
להחיות את נפשו. הגשתי לו חשבון בערמומיות
מקצועית: את מחיר הפיתות ואחוזי
השרות רשמתי כמו שצריך. אבל למחיר
הסלטים הוספתי חצי ל״י, לקבאב
לירה, למשקה חצי ל״י. סך הכל 11.70 :
ל״י — במקום .9.20

גם מלצר גונב
זה דבר טוב
** יפיתי במתיחות לתגובה. הייתי
£מוכנה לשאלות מביכות, לשערורייה, גם
לצלחת בראש. באותן שניות גורליות החל־

עלי המערכת לעבוד כמלצרית, כדי לראות
כיצד יכולים מלצרים זריזים לסדר רבבות
מבקרי מסעדות ובתי־קפה.
בסופו של אותו ערב יכולתי לעשות לעצמי
סיכום פשוט — ודי מרתק: ללא כל
נסיון קודם — לא במלצרות ולא בגניבות
— הצלחתי, תוך חמש שעות עבודה, לגנוב

מהלקוחות כשלושים ל״י. הכפלתי את הסכום
בשניים כדי לקבל תוצאות יום עבודה
שלם, הכפלתי את התוצאה ב־ 25 ימי־עבודה
— וקיבלתי סכום שהסביר לי מדוע
יש אינפלציה בארץ הזאת.

״)•סחור
לתש! גם אוחו!

טתי שהרבה יותר נעים להיות קורבן לגניבה
מאשר גנבת.
איפה, שום דבר. הקורבן עבר על החשבון,
כשהבעת פניו מעידה בו שהוא
מבין גדול. הוא לא דיבר מילה, שילם
את המחיר המלא, שכלל 2.50ל״י גנובות,
ואפילו הוסיף לי שישים אגורות טיפ.
היה זה הראשון מתוך שורה של קורבנות
אותו ערב, במסגרת המשימה שהטילה

ויש לזכור שאני עסקתי בגניבות רק מלקוחות
— בעוד שכל מלצר־גונב הגון
המכבד את ייעודו בחיים גונב גם מבעל־הבית
שלו, אם רק אפשר•
ובמרבית המקרים זה אפשר. כאשר מלצר
רוצה לגנוב ממעבידיו — ולמזלם של המעבידים
לא כל המלצרים הם כאלו —
הרי שום שיטת פיקוח של בעל המסעדה
לא תוכל לו. הוא יגנוב.

גם כאשר המעביד מגלה שהמלצר שלו
גונב, הוא ניצב בפני הבעייה להוכיח זאת.
וגם אם הוא יכול להוכיח זאת, לא תמיד
הוא מעוניין. מלצר או מלצרית טובים
שווים את משקלם בזהב — על אף הגניבות•
לאחר
ברירה בין מספר מסעדות תל־אביביות,
החלטתי לבחור דתקא במסעדת
ג׳קי. בעל־הבית ניאות לשתף פעולה ורק

הוא ידע את משימתה האמיתית של המלצרית
החדשה שהתייצבה לעבודה ביום החמישי
בערב.
קורס בגניבה
0*1קודם לכן התכוננתי למשימה בשני
7מישורים: למדתי בעל־פה את תפריט
המסעדה, כדי להכיר את המנות — ובעיקר
את המחירים. ולא פחות חשוב: קיבלתי
קורס מזורז מיעל מיקצוע ותיק בנושא :
כיצד גונבין ואין נתפסין.
מצויידת בידע חיוני זה, ניגשתי לעבודה
במוראל מרומם, נחושה לפעול בסיסמה
תפוס כפי יכולתך.
אלא שמיד התברר שאי־אפשר לתפוס
כלום.
למה? בגלל אמיל.
אמיל היה הקוליגה שלי, המלצר השני

״מלצרים גונבים -
כי הלקוח מרשה להם״

כתבת העולם הזה (עומדת, ב־
. 1*111191
£ . 4 0מרכס בעבודתה כמלצרית ב1111\
/ 1 111
מסעדת ג׳קי התל־אביבית. בשטח מדרכה מצומצם זה יכול מלצר

— 30י

זריז, המוכן לגנוב מהאורחים, לעשות בקלות כחמישים ל״י ליום.
שני האורחים הממושקפים (שולחן שני משמאל) הזמינו ארוחה
ב־ 12.60ל״י, שילמו עבורה 15ל״י. וישנם רבים רבים כאלה.

שעבד בג׳קי אותו ערב. בניגוד לי, אמיל
הוא מלצר אמיתי, וזריז במו שד• יחסית
אלי, בכל אופן. כל לקוח שהיה מגיע —
אמיל היה מצליח להתייצב ראשון ליד
שולחנו.
כשעברה חצי שעה מבלי שזכיתי לשים
ידי על לקוח אחד ויחיד, הזעקתי לעזרתי
את ג׳קי. הוא הקציב לי שלושה שולחנות,
הסביר לאמיל שגם המלצרית החדשה

גיין

4 - 6 0

יף ךרד ך י) $

0י 5״ ג \

ס 41-0

חשבון נחב

אחד החשבונות המנופחים שהגישה כתבת העולם הזה שהתחפשה
למלצרית. לידו — החשבון הנכון. ההפרש בסך 3.50ל״י,
הלן לכיסה. פעולה של השוואת החשבון עס המחירים שבתפריט היתה מגלה ללקוח שנדפק.

צריכה להתפרנס, בתוספת כמה פיקפוקים
בקשר לעתידה המיקצועי.

האורח פוחד
להיראות קמצן
^ אחרהגניכה הראשונה, החלו ה/עסקים
משתפרים בקצב. הקורבן הבא
היה זוג צעיר שתפס מחסה באפלולית שמאחורי
אחד העמודים. הבחורה הסתפקה
במיץ אשכוליות, הבחור: סלט מעורב, קארי
עוף, בירה. על גרגרנותו שילם עשר ל״י
במקום שמונה. בנוסף ללירה טיפ שהשאיר

החשבון מנופח — אבל לא נעים להם
להתחיל להתווכח בגלל כמה ל״י, להיראות
קמצנים בעיני הקהל. או ימה שיותר גרוע,
בעיני ידידותיהם.
היחידי שגילה חוש אזרחות למופת, מבין
כמה עשרות האורחים אשר נפלו ברשתי,
היה בעלה של הדוגמנית ונערת־הזוהר ציונה
טוכטרמן.
ציונה הזמינה טוסט ושתייה. לא היה
טוסט. הבעל, כג׳נטלמן אמיתי, הורה לי
להורות לג׳קי שיילך בטובו ויזמין את

הבא בתור. שתי נשים בסביבות ה־.30
הזמנה צנועה: סלט מעורב, פיתות, שתייה.
שילמו אצלי שמונה וחצי ל״י במקום שבע,

ווו :111x71 טו4 .

בהירה שלום
מקבלת הזמנתה מהמלצרית המדומה. המחיר
ששילמה לא ריאלי 14 :ל״י במקום . 10.90

״שני הצעירים הבחינו שגנבתי
מהם, אבל לא היה להם נעים
בגלל החברות שלהם״

זאת — בתנאי אחד: שרגליו נושאות
אותו. כי זוהי פרנסה מפרכת. ביחוד לרגליים.
לאחר כמה שעות עבודה, חשבתי
שזה סופי. משימה או לא משימה. התיישבתי
על כסא לפוש, לחלוץ נעל ולהקל
לרגע את העומס מעל רגלי המסכנות.
היה זה ג׳קי שסיפק עבורי את הרגע

ולא הבחינו בכלל בניפוח. לא נתנו לי
סיפ סתם מתון קמצנות, לא כנקמה.
עם התקדם הערב, וכן למחרת, בערב
השני לעבודתי נוכחתי באמת הפשוטה, אותה
מכיר כל מלצר מתחיל: מלצר המוכן
לגנוב יכול להצליח — רק בגלל שהקליינט
מרשה לו.

״הקליינט התווכח אתי על חצי
לירה -ולא שם לב שסחבתי
ממנו שתי לירות״

בעלה של נערת-זוהר
-אזרח למופת

הקומי במשימה הזו. הוא נכנס כבר כל־כך
ראשו ורובו למשחק, ששכח שאינני מלצרית
של ממש. ברגע שהתיישבתי, הוא
הצביע על קבוצת לקוחות שהתקרבה והאיץ
בי בקסדנות:
״קומי, ציפי, קומי. אין ומן לשבת. לכי
תכיני להם את השולחנות.״

גחינה זו נחלקים אורחי המסעדות
/3לשניים: אדישים לנושא, שלא מעניין
אותם אם הם משלמים, על הוצאה של
20־ 30ל״י, עוד שתיים שלוש ל״י. וישנם
אלו שמכירים את המחירים, מבחינים ש־

גם לתיירים אין חסינות. קבוצת תיירים זו קיבלח
מכתבת העולם הזה, תמורת הזמנתם (שישליק, ויסקי,
משקאות קליס) ח שבון על 30ל״י —! שהיח מנופח ב־ 3.50ל״י. גס במציאות, מלצר
אשר גונב מלקוחות מקומיים, בוודאי ובוודאי שאינו נרתע, מלעשות זאת גם לתיירים.

הומאות3.50 :

ך ־ ןןעךו \ ך ד אצל סועד זח שכחה ה־מלצרית
הטירונית לכי
לול בח שבון שתי ל״י עבור בקבוק בירה,
יצאה בכל זאת ברווח של 50 אגורות.

||11\ 1711.1

הטוסט עבור אשתו במסעדה הסמוכה. בסוף
התפשרנו על סנדוויץ צרפתי: לחמניה
ארוכה ממולאה בנקניק יקר.
כשהגשתי את החשבון, הוספתי למחיר
הסנדוזיץ (שש ל״י) לירה בקשיש, לירה
מיותרת לשתייה, וחצי ל״י לאחוזים שלי.
בעלה של ציונה החליט שהמחיר מופרז
— בדמי־השתייה שלי .״האחוזים שלך צריכים
להיות בחצי לירה פחות,״ אמר בדייקנות
.״טוב,״ משכתי בכתפי בחוסר־אונים.
״אם דווקא מהאחוזים שלי אתה רוצה להוריד
לי.חצי לירה.״ את שתי הל״י האחרות
שהוספתי הוא בכלל לא ראה. הוא

שילם את החשבון פחות חצי הל״י שהוריד,
וטיפ לא קיבלתי.

עוד בוס
על הראש
* ׳קי טוען שמלצר מרוויח בחודש
— יחד עם הטיפים ומה שהוא יכול
לסחוב מלקוחות — כאלפיים ל״י. נסיוני
האישי, ביומיים בהם עבדתי במקצוע, מושך
| 1 .ך | .ץ 1ך 1או רחם אלת
כיח שהוא צודק. מלצר חרוץ יכול להיות
אחים — מבחינים שו
איש עשיר בארץ הזאת — בחסדי אדישותם
ח שבון מנופח, אן עוברים על כן בשתיקו
של הלקוחות.
בגלל ידידותיהם. ניקמתם: לא נתנו טי

במדינה
(הנושך מענווד )29
״להפתעתי הגדולה, השיב לי צוקר:
,עזוב אותו. תשאיר את זה בינתיים.׳״
תגובתו של מנהל המנגנון נראתה תמוהה
בעיני קצין הביטחון. כלף היה משוכנע
כי צוקר אינו שותף למעשי החשודים —
ולא הבין מדוע הוא מחפה עליהם.
קשר עם אחת העובדות .״התחלתי
לחקור,״ מספר אברהם ,״וגיליתי כי לצו־קר
היו קשרים עם אחת העובדות. קשרים
אלו היו ידועים למנהל.״
הדבר חרה לבלף .״כשבאתי לסניף היה
מינהג שהעובדים הירשו לעצמם לקחת
מיצרנים בחינם, עבור ארוחותיהם במקום,״
סיפר .״חיסלתי את הנוהג הזה, והעובדים
חויבו לשלם עבור העוגיה׳ הזעירה ביותר
שהיו לוקחים. אבל מה שנאסר על העובדים
הפשוטים, לא חל כנראה על מנהלים.״
כתב העולם הזה ביקש את תגובת הנהלת
האגודה הצרכנית השיתופית להאשמה זו,
קיבל את התשובה הבאה:
״מנהלים ומנהלי מחלקות נוהגים לקנות
בשר וירקות שטיבם ירוד, במחיר סמלי.״
״תתנצל רסני הגברת.״ לא היה
זה הבזיון היחידי שגילה קצין הביטחון
החרוץ מדי. דוגמאות אחרות:
#הוא תפס לקוחה שגנבה חפיסת
שוקולד. כאשר התברר שהיתר. זו אשת
חברה מפורסמת, הגיבה ההנהלה, לדבריו,
בצורה מוזרה: הוא נתבקש להתנצל בפניה.
+הוא גילה מקרה כאשר לקוחה ענייה
ביקשה כבד טרי כתרופה עבור ילדה
החולה והקצב נתן לה כבד קפוא —
במחיר של טרי. כאשר העביר כלף ידיעה
זו לאיש הביקורת, הגיב זה בליגלוג:
״אדוני, תתעסק בתפקיד שלו ואל תתערב
בענייני מכירות.״
תגובת ההנהלה, בפני כתב העולם הזה:
״לא מתקבל על הדעת. אפילו ילד יודע
להבדיל בין כבד קפוא לטרי.״
שערוריה בנוכחות הקהל. הקריירה
של מנהל הסניף הגיעה לקיצה —
אך לא בגלל גילוייו של קצין הביטחון.
באחד הימים אירע סקנדל בסניף, בנוכחות קהל.
אחת הקופאיות פתחה בצעקות על המנהל:
״אתה לא מתבייש, גנב שכמוך? הצעירים
שלנו נהרגים בתעלה ואתה גונב ומתעסק
עם הבנות?״ בעיקבות השערורייה הגיעו
למקום אנשי ברית פיקוח. בספירת מלאי
שנערכה נתגלה חוסר, והמנהל הועבר,
כעונש, לסניף קטן יותר• מנהלי מחלקות
הבשר והירקות הושארו בתפקידם.
אדם נוסף שהועבר לסניף הקטן: כלף.
קצץ־חיסוי על הסירחון. היה זה
עבורו הסימן הראשון שחריצותו אינה
נראית בעין יפה גם בחלונות הגבוהים.
לאט לאט החלו מגיעות לאוזניו שמועות
כי מחפשים איך להיפטר ממנו. ואכן,
הדברים הגיעו לידי כך שכאשר התריע על
המצב באחת ההזדמנויות, בשיחה בעל־פה
עם אחד מחברי ההנהלה המרכזית, ענה
לו זה :״אתה יודע מה? תתפטר — ואנחנו
נמצא לך תפקיד יותר טוב.״
לבסוף הבין כלף את הרמז, הגיש את
התפטרותו .״הבנתי כי צריכים לא קצין
ביטחון, אלא קצין חיפוי על הסירחון,״ אמר.
עקבי להתנהגותו עד כה, סירב לקבל
את ההצעה ״לתפקיד טוב יותר״ — והחליט
לפרסם את הפרשה .״אני יודע שיהיה
לי קשה לקבל ג׳וב חדש מתאים,״ אמר
השבוע .״אבל המצפון יהיה שקט.״

דרכי חיים
יהודי דע
ליהודיה טובה
מאז ומתמיד היתד. אורנה שרון נשמה
טובה, שהאמינה בלהט כי גם כל האחרים
טובים. כאשר הגיעה עם משפחתה לפני
ארבע שנים ארצה מעיראק, בדרך לא דרך,
היה חוזר הביתה ממשרדי הסוכנות
דמקונן על קשיי קליטתו, היתה זו אורנה
שהיתר, מנחמת ומרגיעה אותו :״הכל יסתדר.
הלא אנחנו בין יהודים, יהודים טובים.״
היא נכנסה לאולפן מסדה בבאר־שבע,
החלה לומדת עברית בשקידה כדי שתוכל
לצאת מוקדם ככל האפשר לעבודה, לעזור
בפרנסת המשפחה. למען מטרה זו, היתד,
מוכנה אפילו להתעלם מחיזוריו הלוהטים
של חבר לספסל הלימודים• עולה חדש
כמותה בשם ולדלן כוגן, יוצא אוקריינה.
חמה נגד כלה. אורנה סיימה את
לימודיה, הצטרפת למשפחתה בתל־אביב
והם החלו מתבססים בארצם החדשה. עתר,

ולדלן ואורנה שרון
הנשוי הפך לרווק, והנשואה — לעגונה
נתפנתה לולדלן, שהמשיך כל הזמן לכתוב
לה בלהט. לפני שנתיים נערכה החתונה.
עם הזמן הסתבכו החיים בין אורנה לאם
בעלה, שלא סבלה את כלתה יוצאת עדות־המזרח.
העניינים הידרדרו עד כדי כך, שאורנה
היתד, מוכנה להודות שאולי קיים
דבר כזה כמו יהודי לא טוב — או יהודיה
לא טובה, יותר נכון.
שנה לאחר הנישואין נולד הבן הבכור.
ימים מספר לאחר הלידה הסביר הבעל
לאשתו כי עליו לנסוע לבאר־שבע. אמו
סבלה התקף־לב.
מי אחראי לשערוריה? כאשר בושש
ולדלן לשוב, נתקפה אורנה דאגה. לבסוף
השאירה את התינוק בידי הוריה,
ירדה לבאר־שבע. שם גילתה כי גם ולדלן
וגם אמו נעלמו, הבית הוחזר לעמידר, וכל

הרהיטים נמכרו.
חקירה קצרה העלתה, לתדהמתה של אורנה,
כי בעלה היגר לבראזיל. פרט אחר
שהדהימה: הוא יצא בדרכון בו נרשם ברתק
— למרות שבתעודת־הזהות שלו נרשם
במפורש כי הוא נשוי.
כיצד זה הוציא משרד־הפנים תעודת חזי
קות לאדם נשוי? משרד הפנים עצמו לא
היד, מסוגל לענות על כך. אולם מעשהו
מעורר התמיהה הותיר את אורנה עגונה,
עם תינוק, כשהכנסתי, מסתכמת ב־ 110ל״י
לחודש.
ולדלן האוהב, בינתיים, פטור מדאגה ל־משך
ארבע וחצי השנים הבאות. רק אז
יפוג תוקף הדרכון, אותו קיבל באדיבותו
הרבה של משרד־הפנים.

דרכי אדם
אנדרטה —
תמורת פוס מיס קדים
תקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים
העיקה על העצבים ודיכדכה את המוראל
לא רק לאזרחים בעורף, אלא גם
ליחידות המגוייסות. הקל את הלחץ יחסם
הנפלא של אנשי הישובים בצפון הנגב.
כבמקומות אחרים, גם תושבי מיבטחים
פתחו את ליבם וביתם בפני חיילי היחידות
שחנו לידם, פינקו את החבר׳ה כאילו היו
בניהם, הציפו אותם במקלחות, עוגות, משקאות
קרים, וכל טוב. כמוהם נהגו גם הישובים
ישע ועמיהוד.
זונות כדוגמניות. עתה, באיחור של
שלוש שנים, הגיעה תודתם של החבר׳ה
למארחיהם — בצורת מרכז בידור ענקי,
אותו הקימו חיילי היחידות ששהו במקום
ערב המלחמה. המרכז כולל מגרש כדורגל,
בריכת שחייה ומבנים נוספים, כשבמרכזו
אנדרטה ענקית.
את האנדרטה הקים, בהתנדבות, אחד המילואימניקים
— הפסל יצחק שמואלי.
שמואלי בן ה־ 29 הוא דמות מעניינת לא
פחות מהאנדרטה שהקים תמורת המים הקרים
והלב החם של אנשי מיבטזזים. מגודל
שיער כהיפי למופת, מפורסם בין רעיו בכוחו
הרב, שירת בסדיר בקומנדו הימי,
חי באילת ב־ , 1956 כאשר היתר, עדיין עיר
לא מתורבתת. את דרכו האמנותית התחיל
בציור דווקא. בעודו עובד כהגאי על ספינות
דייג, היה מנצל ירידות לחוף, שוכר
זונות כדוגמניות״
מצייר — ושורף. לאחר הצבא החליט
ללמוד אמנות, עלה לבית־ספר ידוע
לאמנות בירושלים, הגיש את עבודותיו.
״כשביקשו ממני תעודת־בגרות,״ מספר
יצחק, שלא סיים אפילו בית־ספר עממי,
״הבנתי שהם מחפשים אינטיליגנטים, לא
אמנים.״

הוא עלה על אוניה, יצא לשוטט במזרח
הרחוק .״הייתי יורד לחוף, רץ למוזיאונים,
משם רץ לבתי־זונות, משתכר, וכך היו
סוחבים אותי חזרה לאניה.״
הוא נרגע לאחר ארבע שנים, חזר לארץ,
התחתן .״אשתי קנתה לי בדים בססי)
5,ל״י,״ הוא מתחייך .״ציירתי תמונות
בגודל ששה על ששה מטר׳ ואחר־כך
שרפתי אותן• לא הייתי מוכן להכיר בהן,
נהגי המשאיות שהיו מובילים לי את התמונות
לשפת הים, לשריפה, היו מתחתנים
שאתן להם אחת. אבל לא הייתי מוכן
שהן תישארנה. כך התקדמתי.
מה מכינים גנרלים כאמנות זו מציור
התקדם יצחק לפיסול — ודעתו על
המצב בשטח זה מוחצת :״יושבים כאן בארץ
כמה זקנים שמחלקים פסלים אחד
לשני, ובזה נסגר העסק. האסון הוא שאין
מיכרזים פתוחים למונומנטים גדולים.
יש קבוצה של פסלים שהם כמו פרות
קדושות, רק אותם מזמינים תמיד. בספורט
יש תחרות — למה אין בפיסול? כך לא
מאפשרים התקדמות לכוחות הצעירים, דבר
שגורם לתסיסה ביניהם. רבים מהם, ודווקא
המוכשרים ביותר, עוזבים את הארץ.״
אין זה האסון היחידי לדעתו של הפסל
הזועם :״אסון הוא גם שרוב עבודות הפיסול
הגדולות בארץ נקבעות על־ידי אנשי
הצבא. מאחר שרוב עבודות הפיסול הם
אנדרטות לזכר הנופלים והמלחמות וכדומה,
יוצא באופן טבעי שאלופי צד,״ל נהיים הקובעים
בענייני פיסול. מה מבינים גנרלים
באמנות?
לזכור הנופלים -כשמחה. שמואל,
שזכה בשני פרסים של משרד השיכון,
מתנגד לתפיסה הקיימת בארץ בפיסול —
הנובעת לדעתו ממנטאליות הגטו שעדיין
לא השתחררנו ממנה .״כולם יוצרים פה
פסלים כמו בגטו וארשה,״ מטיח הוא.
״במקום להקים אנדרטה לזכר הנופלים בצורת
מזרקה בתוך גן שוקק חיים, מקימים
פסל שחור וקודר כמו מציבה. ובאמת
בדיוק בגלל זה לא הסכמתי לקחת לי בית
ביפו.
״לא רציתי לגור בתוך הגטו של ה־אמנים.״

פסל
שמואלי ויצירה
גטו של אמניס

העולם הזח 1709

המועמדות הסופיזו!

כן — זוהי אחותו הקטנה של אברהמ׳לה
שטמברג, המגן של מכבי תל־אביב. היא
בת ,20 ועוד ימים מיספר גומרת את הצבא.
עיניים חומות, שיער שחור. ילידת
הארץ, מדברת למרות זאת גם פולנית, נוסף
לעברית ואנגלית, ואוהבת מוסיקה,
טיולים ושחייה.
היא חברה טובה של מלכת־המים אשתקד,
שרית דמיר, ויש לה חבר כבר שש
שנים, וכמובן שהם נורא אוהבים. נורא.
והיא גם משתגעת אחרי יוסי בנאי.

תח ש

בלי פחד ממיס

רוחה שטמברג מדגמנת את האיי ליינר החדיש של
הלנה רובינשטיין, שחר הקיץ, אשר יצא זה עתה
לשוק, והמהווה חידוש סנסציוני ומפתיע בכך, שהוא מחזיק מעמד ואינו יורד במים.

רוחה מציגה את בלקי, שאיננו כלב, אלא בגד הים הסקסי החדש של חברת
ן -ן * ךין
גוטקס, רוחה המיניאטורית הרגישה את עצמה באותה מידה כדג במים גם

במגרשי כדורגל וגס בבריכת השחייה. כדורגל — בגלל אחיה; לשחות — היא סתם אוהבת.

מגן מכבי תל־אביב, אברהם

| 1| 1ך ך 11ך 1ן 1 : 1ך ן רוחה, אחותו של
! ) 11 1 11 1/1 ^ 1שטמברג, רגילה להיות מוקפת
תשומת לב בכל מקום בו היא מופיעה. היא משתמשת בספריי מיוחד של ודלה פלקם לשערה.
גברים,

מושכת

אמנות תדריך תיאטרון
איזון עדין

(הבימה) — מחזה
של אלבי (וירג׳יניה וולף) על בדידות, אנוכיות
וצביעות בבורגנות האמריקאית, מבוצע
היטב על־ידי מרים זוהר, סטלה אבני
ושאר משתתפי ההצגה. תיאטרון טוב.
המכשפה (תיאטרון גודיק) —

המחזה של גולדפאדן בלבוש צבעוני ובקצב
מודרני של יוסף מילוא (במאי) ונועם שריף
(מנהל מוסיקלי) .לחובבי הצגות־ראווה.
** מלון פלאזה (ה!2אמרי) — שלושה
מערכונים בשניים המתרחשים כולם באותו
חדר מלון. דיאלוגים מלאים בדיחות
מקצועיות ומישחק מהנה של אבנר חזקיהו
ועדנה פלידל.

* * נדנדה כשניים

( -התיאטרון ה
צעיר)
— גבר ואשד, נמלטים מן הבדידות
זה אל זרועות זו. משחק טוב של שולמית
אדר.

לאכירינט

(בימת צוותא) —

האדם כנמושה הנדרסת על־ידי המרויות
השונות, במחזה אוזנגארדי של הספרדי
אראבל, ובבימוי משכנע של אהובה ליאון.

בידור
** תל־אביב הקטנה (בימות; -
שיחזור שלישי של ימי תל־אביב הראשונים
בזמר ובמחול. אושיק לוי וחנן גולדבלאט

חורבה, והוא מרים אבן ומוצא מטבע של
זהב. והבחור שמח ועליז וצוחק.
אבל החכם מימון הרי חכם הוא. מבשרים
לבחור על ירושה הוא נעשה הכי
דאוג בעולם. והוא עצוב ודואג ובוכה...
מאוד פוזל. על שלד סיפור זה, בערך,
יתפור הצלם, שהוא הפעם גם הבמאי,
דוד גורפינקל, חליפה לפי מידותיהם
של הגששים,בצבעים ובשלושים וחמשה
מילימטרים.
בינתיים — שני פזמונים חדשים מתבשלים
בסיר, וכמו שניתן לצפות, יהיו אלה
שתי הצגות מיניאטוריות.
מנגינה לאחד מהם נכתבה על־ידי גראצי־ני,
והמלים של נסים אלוני ,״בעלי המקצוע״:
ביום
ראשון בבוקר /הגיע הזגג / ,בחור
פוזל, מאד פוזל /שבא פה מבגדד/ .
חיבר את האנטנה /לאוזן של הבת /
וכשניסה את זו ד הכביסה /נשארו בלי
אמבט / .שה שה שה, שה שה שה, זה
לא נורא /זה קורה בכל דירה.
במשך כל החושך / ,ירד ברד עיקש/ .
צילצלנו למרכז האו״ם / .ולמכבי האש/ .
בשתיס־עשרה הופיע /סייד מאד נרגש /
והוא סייד את הילדים /ואחר־כך את
הג׳ז / .שה שה שה, יש לו אולקוס מקנו־קז.

השיר
השני הולחן על־ידי יאיר רוזנבלום,
ויש לו ריח בראסנסי עם ארומה אבסורדית־אלונית
טיפוסית:
כשהייתי חייל, כשהייתי חייל / ,תמים

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1709״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך :

.1מגווני האדום .5 .יונק מקרין.8 .
פסיעה במקום ,13 .נוחל •14 .נגד־מטוסי
(ר״ת) .15 .יונתן ה על שמו רחוב ב־ת״א)
.16 .חניך .18 .רב לין .19 .סימוי,
עיוור .20 .שר, מזמר• .21 חפצי קודש שהיו
קבועים בחושן .22 .אות, סימן.24 .
רץ למרחקים ארוכים .26 .מותך .28 .דרך
(לטינית) .29 .בירת הוזאלסים .32 .כפוריות.
.34 דוגמנית, בלע״ז .36 .לחץ, מחסור.
•37 מאזניים .38 .עזר, סייע .39 .מחלקי
היממה .40 .של פני השטח .43 .שר בממשלת
לבנון •45 .כזב, צ׳יזבט .46 .ג׳מום.
.48״...הסוסים שיוציאו את עם ישראל מהבוץ״
.50 .לקחו כסף על־מנת להחזירו.
•52 אות הנצחון .54 .מזכיר מפלגת העבודה•
.56 געיית הפרה .57 .קרטל.59 .
בירת מאלטה •60 .סחורה, מרכולת.62 .
אחד המימדים .63 .מלוחמי החופש האפרי־קניים
בתקופתנו (ש״מ) •64 משקה מתיק
וחריף .65 .שולחן־איפור .66 .התערב! .67
מטריצות•

1מזלו, לא הצליח •2 .מחבר ״הנפש
הקסומה״ (ש״מ)• .3עצם .4 .מסית, מפתה.
.5הצגת־הישגים של קאובויים .6 .הנפשה.
.7הורג אותה (תנכ״ית) •9משם באה
אבישג .10 .מחבר ״רובינזון קרתו״ (ש״מ).
•11 רגולציה •12 .סירופ . 17 .מספריו ה.19
מהפכן ומשחרר
נודעים של דיקנס.
דרום־אמריקני .23 .משורר ישראלי (״אוחזת
ענף שקד״) .25 מגדולי הסופרים הפולניים
(״קוו ואדים״) .26 מושב בשרון
התיכון .27 .קריאת צער .30 .מכינויי השכינה
.31 .ראשוני .32 .בא לפני.33 ...
אשפת חיצים .34 .אופי, טבע .35 .התערער,
נהרס .41 .קרם .42 .מדינאי וסוציאליסט
יהודי־צרפתי (1950־ •44 .)1872 אחד השוו־אים
.46 ,ישימון .47 .סופר והוגה־דיעות
צרפתי .49 .הקרוס העוטף את הכבד.51 .
רוכנת, מתכופפת מעל .53 ...יתמלא אור.
.55 העלב, העטה קלון •56 .הורידו את הראש
.58 .חייך בלגלוג .61 .כמו 28 מאוזן.

״הגששים״
״חיבר את האנטנה, לאוזן של

חשב? 1709

נחמדים בתפקידים הראשיים. לאלה שלא
ראו את גילגולי־ההצגה הקודמים.

׳והי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
!עולות הכפל, החיסור והחיבור, עליך למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל בריבוע.

חיי כלב

(התיאטרון העממי)

— גדי יגיל מתמודד בהצלחה עם חומר שאינו
תמיד מן המעולים ביותר, ומוכיח את
כשרונותיו המגוונים כשחקן, בדרן, ליצן,
ומגיש פזמונים.

בידור
׳מגששים, סגששים

ז התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי
.לויה: תשבץ .1709 הפתרון צריך להכיל את בל התרגיל במיספרים. המועד האחרון
זישלוח הפתרון — .11.6.70

בין הפותרים נבונה יוגרל פרס כספי של 20ל״י ועוד 3פרסי ספרים.

השלישיה המצחיקה ביותר במדינה רוכבת
שוב. עושים סרט חדש.
רעיון מרכזי כבר יש: החכם מימון, ששמו
הולך לפניו מקצה השווארמה ועד
קצה הקנטטה, אותו חכם מימון, רופא־אליל
הוא, ויושב בירושלים (שייקר, לוי ).וישנו
בחור אחד הסובל מעודף שמחה (פולי) .כל
היום מסתובב כשחיוך על פניו. אפילו
העתונים לא מצליחים להרגיזו.
המשפחה מודאגת. נערך כנם. נופלת החלטה:
הבחור המיסכן ירד מן הפסים. רק
חכם מימון יעזור.
נציג המשפחה (גברי בנאי) עולה לרגל
אל החכם, ושניהם מחליטים לדכא, להעציב,
להרגיז ולהדאיג את העלם העליז. אבל מה
לעשות והבחור נשאר עליז? מראים לו

כמו אופנה ישנה /אז אמרו לי כולם: רוץ
קדימה חייל / ,כי זאת מלחמה אחרונת/ .
טוב, אז לחמתי כמה שיכולתי /את כל
את כל המלחמה הזאתי / .כמו אריה /
הגז / .שה שה שה, יש לו אולקוס מקווקז.
רק מה ל׳שות /זה לא נגמר / .המלחמות
המלחמות /טוב מה לישות /
שאין מיספר /למלחמות החדשות.
מחול קצב?צעירים
עכשיו (ג׳ז פלוס) היא תוכנית המיועדת
אך ורק לצעירים ברוחם, ואין למבוגרים
כבדי־ראש וכבדי־מחשבה מה לחפש בתוכה•
שמעון בראון, האיש שניצב מאחורי
הלהקה, הסביר כבר מספר פעמים לפני כן
שהוא מנסה להשתמש בתנועות בסיסיות
ככל האפשר של הריקוד, ובמוסיקה המדברת
אל בני־הנוער של היום. זאת הסיבה
שנטש כמעט לגמרי את הג׳ז, שאיפיין את
להקתו עד עכשיו, ופנה אל להקות מחתרת
כמו ״השזיפים המחושמלות״ ולהקות פוס
נוסח ״פליטווד מק״ ,כדי לבנות על פזמו־ניהם
את הריקודים לתכניתו החדשה.
ההצגה אינה אולי חווייה מרעישה, אבל
ההופעה נעימה, מבדרת ברוח הזמן, ועונה
בהחלט על הכותרת — עכשיו.

קולנוע התרוממות כלפי מטה

תיייה
תל־אכיב
* * פריחה ושלכת (אוריוך, אנגליה)

התרוממות (סטודיו, תל-
אביב, ישראל מה רוצים
כל האנשים, אם לא לחם, אהבה
ופנטסיה ז״ שואל אורי זוהר, בסרטו ״התרוממות״
באיטלקית ישראלית מאוד, ומלווה את המילה האחרונה
בתנועה רב־משמעית.
תשובה אחת יכולה להיות שהאנשים רוצים סרטים
יותר טובים, וקצת יותר יחס של כבוד לאינטליגנציה
שלהם, וזה מה שקשה מאוד למצוא בסרטו של אורי זוהר.
החומר צולם כולו ב 16-מ״מ והוגדל אחר־כך לסטנדרט
של 35מ״מ, והתוצאה היא סרט שתמונותיו נראות בהתחלה
אמנותית מאוד, בכוונה׳ ,ובהמשך מעייף את העיניים.
העלילה, בצורה רופפת מאוד, צריכה לתאר את לבטי
התגברותם של שלושה גברים על סף שנות השלושים
(הגששים) ,צמאים לאורגיה בתיאוריה אך נרתעים מייד
כשהמדובר בשיתוף נשותיהם הלכה למעשה. כמה מן
הבדיחות נמשכות הרבה מעבר לפואנטה שלהם. כך, למשל,
מעסים את ציפי שביט (ויש מה לעסות) עד שגם
הצופה עצמו מזיע.
אשר להברקות הצילומיות: נראה כי השתדלו כאן
למצוא בכל מיקרה את הזווית הפחות מתקבלת על הדעת:
כדי לצלם פנים מציבים מצלמה בין בהונות הרגליים.

— מלודרמה משפחתית על אב קפדן וצאצאיו,
המנסים להשתחרר ממוותו. מיש״
חק טוב של ג׳יימס מייסון.
הפרחח

(בן־יהודח,

ארצות

הברית) — שני פועלי חווה, נער בן 12
ומכונית צהובה יוצאים למסע, שממנו
חוזרים כולם חכמים יותר. אווירה רומנטית
ומישחק טוב.

שמונה לחצי

(גורדון, איט
ליה)
— לבטיו של במאי־קולנוע בשעת
יצירה, בסרט מעולה של פדריקו פליני.

* * פרח הקקטוס

(דקל, ארצות־

הברית) — קומדיה טרקלינית על רופא
שיניים רודף שמלות ומזכידתו הנוקשה,
הפורחת כמו קקטוס. קליל ומתאים לקיץ.

הדוגמנית (פריז,

ארצות־הברית)

— סרטו הראשון של ז׳אק דמי (״מטריות
שרבורג״) בארצות־הברית, אטי, כבד וחוזר
שוב על נושאים של סרטים קודמים. העניין
היחיד: צילומים של לוס־אנג׳לם שונים
מכל מה שנראה עד עכשיו על הבד.

חיפה
היה שלום קולומבוס

תנו ש אנ ס
לשגעון

ירושלים
משחקים אסורים (סמדר,

המשוגעת משאיו (גת, תל-
אביב, אנגליה) — מחזה של הסופר
הצרפתי הידוע ז׳אן ג׳ירודו,
שנושאו אמנם אקטואלי, אך דרך הטיפול בו רומנטית,
אידיאליסטית ומזכירה דרמות מליציות של טרקלין מיושן.
הנושא: כיצד לשמור על צלם אנושי, על אף נסיונותיהם
הבלתי-פוסקים של הצבא, הדת, המדע, העסקים, הקאפי-
טליזם והקומוניזם להפוך את צאצאי חווה אמנו לרובוטים.
המשוגעת עצמה, רוזנת הקוראת את עיתוני תחילת
המאה, וחיה בעולם של הזיות פרטיות, שומעת במיקרה
שכוחות האופל הנ״ל גילו נפט מתחת לפריס, וזוממים
להפוך את עיר-האורות לשלוחה של טקסס. הרוזנת מגייסת
את ידידותיה התמהוניות כמוה (אחת מטפלת בכלב
שאינו קיים, שנייה מאורסת לגבר שאינו קיים, ושלישית
מפגינה למען זכויות הנשים שניתנו כבר מזמן) ואת
פשוטי העם המיוצגים כאבות־טיפוסים (המלצרית, הקב-
צן, הלוליין, הזמר וכו׳) ועורכת משפט לחורשי״המזימות.
פסק־הדין —־ מוות, והוא מוצע לפועל להנאת הכל,
והסרט מסתיים בהמלצה: אהבו זה את זו לעד, ובתיז־כורת:
המשוגעים שפויים לעיתים יותר מן הבריאים
ברוחם. הצילום של קלוד (״נאהבי טרואל״) רנואר ובארנט

צרפת) — סרט אנטי־מלחמתי ־מזעזע על
ילדים, המשחקים בקברים שעה שהמבוגרים
משחקים בהרוגים.

פו פי

ארצות־הברית) —

מלודרמה על אב פורטוריקאי, המנסה להוציא
את בניו מפרבר־העוני, בו הם מתגוררים.
אלן ארקין ראוי לשבח בתפקיד הראשי.
כוכבים זקן
גאון ושובב
מישל סימון הוא בן .75 והדבר אינו
מפריע לו כלל. מי שעקב אחרי הקריירה
שלו יודע ודאי כי לא נראה אף פעם צעיר
באמת. היום, כשקמטיו התעמקו וסנטרו
הכפול מתנדנד ביתר חופשיות, קיבלו עיניו
ברק של חריפות לגלגנית עוד יותר מאשר
בעבר. בצרפת רואים בו את אחד מגדולי
הבד והבמה, ובצדק. לאחרונה הוא מופיע
בסרט בשם הבית של ג׳ראר בראך (התסריטאי
של פולנסקי) סרט המצולם כולו בטירה
עתיקה, המטה לנפול וצמחי־בר מטפסים
על קירותיה, וסימון דרש לישון במקום
כדי לספוג את האווירה וכדי לחסוך
את הנסיעה היומית מן העיר הקרובה.
ההסרטה מתנהלת כסידרה, אם כי מזמן
לזמן מתפרץ סימון בהתקפת עצבים, כדי
להזכיר שאכן הוא כוכב. ובסוף כל התקפה
כזו, אומר לו דראך :״אתה גאון. לא
ראיתי עוד איש שישחק כך התקפת עצבים.״

(״בוני וקלייד״) גופרי יפה מאוד, והבימוי של בריאן
פורבס משרת את התמליל בלי להעמיק אותו. אפשר
ליהנות ממיצעד כוכבים בראשות קתרין הפבורן ודני קיי.

נוסע (.ובר בגשם

מישל סימון

הנזשוגכות זפבור\ וגזס־ינה

מתח, ע צגי ם
וחיוכים

הגנרל מפריע לישון

אמנם יש מיספר הברקות חזותיות (זוג נעליים מתקדם
על סרט נע, ובעיקבותיו נערה יחפה) ,המזכירים שאורי
זוהר הוא בכל זאת כוח יוצר שאין לבטל אותו. לכן,
מוטב היה שיתחיל גם הוא להתייחס אל עצמו ברצינות.

מדאי,

ארצות־הברית) — סאטירה רומנטית נוסח
״הבוגר״ על היהדות האמריקאית האמידה.
להיט קופתי.

(ציון,

״הגזרונזנזות״ *.גיווי כץ גשייגן ה ר1י

תל־אביב, צרפת) — הוא סרט-
מתח של הבמאי הצרפתי הידוע
מאוד רנה (״מישחקים אסורים״) קלמן. הסיפור מורכב
משורה ארוכה של הטעיות, כשבכל פעם נדמה לו לצופה,
כי הנה הוא כבר מבין את המתרחש לפניו, כדי שהסצינה
הבאה תוכיח לו את ההיפך הגמור.
רנה קלמן מיטיב להשתמש בכל סממני המתח של
הקולנוע, בוחר לתפקידי״מישנה טיפוסים, שאין כל צורך
שיפתחו את הפה כדי להבין מי הם. חריקות הנשמעות
ברקע שעה שגיבורת הסרט היא לבדה בבית, יוצרות מתח
המזכיר לעיתים קרובות את אלפרד היצ׳קוק בשיאו, אבל
ללא חוש־הומור של אמן־המתח עב-הכרס.
אנדראס וינדינג מצליח להמחיש, בעזרת מצלמתו, את
האווירה המיוחדת בכל סצינה וסצינה, בין אם המדובר
ברחוב גשום בעיירה צרפתית נידחת, או בחוף־ים אפור
״הגוגזע בגשם־יי: דובר אזזרי האוגנג
בשעת בוקר מוקדמת.
ציארלס ברונסון, הוא גברי ונוקשה לפי דרכו, מרלן
החלק הפחות מבריק בסרט הוא התסריט שנשען לעיז׳ובר
נראית נפחדת במידה הנכונה, ואילו אני קורדי,
תים קרובות מדי על חיוכו המפורסם של ברונסון ונעזר
זמרת קברטים ידועה, מגלמת את אמה הצינית בכל הנובסממני
אלימות גם כשאינם חיוניים. אבל בסך״הכל, זהו
גע לענייני גברים.
סרט־מתח המבויים, המצוכם והמשוחק במיקצועיות רבה.

וסימון שולח אליו חיוך שמרמז כי כל העניין
לא היד, רציני כל־כך.
בין צילום אחד לשני, מוכן סימון לחלק
חוויותיו והגיגי־ליבו עם המבקרים אותו. למשל׳
הוא טוען כי רוחו של גנרל אשר

גר פעם בטירה, מתנכלת לכל הישן בה.
״פעם התמוטט מתחתי כיסא, ופעם כמעט
נחנקתי. מה יש, אתם אינכם מאמינים ב־רוחות־רפאים?״
וכשנותנים
לו מנוח, עולה השחקן הישיש

לחדרו. אם מתבוננים בו הוא עושה זא
בצעדים כבדים ומדודים. אך אם נדמה ץ
שאין צופים בו הוא יקפץ במעלה המדו
גות כנער. את דמות הזקן הוא שומר
מטרות יצוגיות.

עצות כיד ה...רותי
הנני על סף יאוש,״ כותב לי ח.א ,.בן
1וחצי מרמת־גן ,״הורי נסעו לחוץ־
•ץ ואני עשיתי מסיבה. הזמנתי הרבה
־׳ה שאת רובם איני מכיר, אפילו, עד
כך שחמישה מהם מסרבים לעזוב את
ית שלי למרות שעברו כבר ארבעה
ם מיום המסיבה.
,אני חושש לבקש את עזרת החברים
השכנים, שמא הם יספרו חלילה להורי.
:י לי מה לעשות!״

ז שו בהג נראה לי באילו עדיין לא
ת לגיל בו אפשר כבר לסמוך עליך
מעשיך, ולהשאיר אותך לבד בבית.
;פשטות, אינך יכול לצאת מהבוץ
! שנקלעת אליו ללא כל עזרה. רוץ
זירות אל החברים או השכנים ואו-
אפילו הזעק את המשטרה. אשר
הם בוודאי מכירים היטב את
ומובטחני שיסלחו לך.

הנו בן .20 גם עלייך בעצם לא הרבה
לכתוב. כל רצונו הוא בנערה חביבה שתוכל
להלוות אליו בטיולי השבת שלו אל
חיק הטבע.
אני מקווה שהצלחת לקבל קצת מושג.

תבונות דומות
מוכרחים להיות כמה צדיקים בסדום שיאות!
לכתוב, בכל זאת. ל , 67/70 בן
ה־ .24 מה גס שהוא בחור יפה העוסק ב־תחומי
התיאטרון והקולנוע• הוא מעוניין
להתקשר עם בחור בעל תכונות דומות
למטרות הכרות וחברות.
יש מועמדים?

הנערה בשבילי
משורר הבדידות
מוכרחים פשוט לשמוע את זה:
ממושקף, ענותן
מסתכל דוקא בקנקן,
שבאורח טבעי
בראי —
הסתכל בזקנקן!״
,כרטיס הבקור׳ של 64/70 אשר
לזקנקן ולאוסף החמשירים יש לו
חוש הומור, אוסף תקליטים, אמונה
הרבה אהבה לבני אדם ובדידות
שהינה כנראה גורלי ומנת חלקי בד,זה
(בלי מרכאות).״ לך סיכוי לז־באוצר
באם לא עברת את גיל ה־25
אם את נמנית על חוגי האנשים,
כ״חיים מחוץ למסגרת החברתית
שאלות?

רק לנערות חמד
מה יש לנו כאן, כומתה אדומה
עם חיוך צנחני כמו שלו, יש

כתבי ל־ 68/70 טוב? פשוט נמאס לו
לבלות את חופשותיו מהצבא בגפו. הוא
כותב :״מה שאני מחפש זו נערה תל־אביבית
בת , 19—17 בעלת שיער גולש
ועיניים יפות שאפשר לפגשה יום יום ב־דיזינגוף
בין 5ל־ 7אחה״צ כשהיא מפגינה
לעיני החבר׳ה היושבים בווימפי או במילק
בר את המיקרו הנועז או האוברול הסקסי
שרכשה בבוטיק ממול. היא אוהבת מוסיקה
מחתרתית, תיאטרון מודרני, דהירת חצות
מטורפת במכונית בכביש החוף, קולנוע
ולפעמים גם דיסקוטק.
בשעות שלפני הצהריים היא מבקרת בתיכון,
או שכבר סיימה את חוק לימודיה

עתה הגיע תורי להציג את עצמי: בן
19 פלוס, אשר בקצה 186 הס״מ שלו ניתן
למצוא זוג עיניים חומות במסגרת של
שיער חום. המצויים יחדיו אי שם על גדות
התעלה.
כן אני אוהב את כל אותם דברים ש־
,הנערה בשבילי׳ אוהבת, כאמור לעיל.״

עיטקה גדולה, אותה
החלטת להתחיל —
תיכשל. אומנם לא באשמתך.
אבל מה זה
משנה. תפסיד כסף
רב ויקח לך זמן רב
111(11
עד שתחזור למצב
ו 2במרס -
סביר. לך, בת טלה,
20באפ רי ל
מחכה אכזבה קשה.
אך אל תגידי שלא
הזהירו אותך ! לא רק בעסקים לא
גם בקלפים תפסיד.
ילך לך, טלה,

בת שור, זהו שבוע של
הרבה אירועים. את נמצאת
במתח, אולם המצב
רק זמני. אל תכנסי
לוויכוח סוער ש יעורר
ב בן־זוגן תרעומת
— ותרי לו. קבלי
את החיים כמו שהם.
סכום גדול יבוא לן בקלות.
הזהרי שלא יהפוך
או תן לפזרנית. אדם חדש אותו תכירי
תוך כדי קשרי עבודה יגלה בך התעניינות.

חברך לעבודה מנסה
להתנכל לך. הוא רוצה
לרשת את מקומך. הבה הילחם בו !
אפילו מתחת לחגורה.
גם הוא לא בוחר באמצעים
במלחמתו בך.
את, תאומה, עומדת
השבוע בפני פרשת-
דרכים. חישבי היטב
לפני שתיבחרי את הדרך בה את חושבת
ללכת. אם תבחרי נכון, תהיי מאושרת.

411)9
י*1י?
11(10

מלאות לדרוש ממך, באס תואילי
;ת עפרונך ולכתוב לו, להיות נערת

נסי, מה איכפת לך? חוץ מזה הוא באמת
נשמע חבוב!

שכחתי, רען המיועד הוא בן 9ו

סתם שמיניסטית

כל1

^ ק צו ^נמרץ

כולתי להציל הרבה מעטו של
כל מה שנתן לי להבין הוא ש
בקיצור
ולעניין 69/70 :היא סתם
ניסטית והיא רוצה להתכתב עם סתם
הז, שיהיה סתם בן יותר מ־ .19 כי
כבר בת . 17 ולא איכפת לה שיהיה
חייל, ואפילו סתם מאי שם.
אז אתה יכול סתם לכתוב לה.

שמימיש־היא
סתם

מאזנייס

חשבת לרגע שזהו זה — תתאכזב.
בימי סוף השבוע את צפוייה לזעזוע
שיתן בך את אותותיו.
זו השעה לערוך
הנפש.
את חשבון
טעות בענייני עבודה
צפוייה לך ביום שישי
הקרוב, שתביא אחריה
סיכסוך עם ה ממונים
עליך. במישור
הרומנטי אין שינוי,
ידיד ישן ממשיך
להתחזות כמאהב; אל
תאמיני לו. לכן הזהרי מלהיענות לפיתויו.
המשיכי בדיאטה. לבשי שחור.

אם לא תתחיל בדיאטה מיד — לא תוכל
לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך
ורע מיום ליום. זה רק
באשמתן! הגיע הזמן על לשמור שתתחיל מצב בריאותך
עצמך.
לקוי. שוב באשמתך !

אתה חושב שחוסר־שי־נה
יגרום לך לפרוח 7
אתה טוע ה! לן, בת
קשת, יש יותר מזל השבוע:
את עליזה, רעננה
זמלאת חיים. המשיכי
להתנהג באותה צורה בה התנהגת
בזמן האחרון והדרך להצלחה פתוחה לפניך.

11 שת

לכס, סרטנים, משני המינים,
מצפה משבר בחיי
האהבה שלכם. השתדלו
לוותר לבני־זוגכם,
אולי זה יגרום לכך שהמשבר
שיתחיל — יעבור
הלאה. הרבו בקניית
מתנות ובהצעות־
״ -ז?; ביוני -
כ) 2ביו לי
בילוי מפתות. מחוץ לבית
יש סיכוי שתוצאותיו
של המשבר יפחתו. בצעו את הטיול
אותו אתם דוחים כבר ז מן רב מדי

צנחן 65/70

שבוע רע לשתיית משקאות אלכוהוליים.
הס ישפיעו עליך לרעה. גם העישון מזיק
לך. השתדל להתאפק! תוכנית, עליה אתה
חזשב זמן רב , ,הולכת
ומתגשמת. המשיך לעבוד
קשה. זה ישתלם
לך בסופו של חשבון,
לך, בת מאזניים, מצפה
הפתעה לא־נורמלית. אבל
כשתקבלי אותה אל תרהתפעלות.
סימני אי התנהגו
בטיבעיות, השתדלו
לשמור על מראי-
כם החיצוני והרבו לחייך
לאנשים איתס אתם באים במגע יום״
יומי. במישור הרומנטי שבוע 1ן גיל בהחלט.

אל תחשוב שזה שא תה
בוגד באשתך, נשאר
רק הסוד שלך.
בסופו של דבר זה
ייוודע לה, ואז —
אוי אז, תחול הסערה
הגדולה. לך, לביאה,
ייגרם השבוע אושר
לא מצופה ודווקא
מבן מזל סרטן, ממנו
לא ציפית לשום דבר. קבלי את הצעו-
תיו נראה שאתם מתאימים אחת לשני.

אתה מגזים בהוללות־יתר.
התמכרות מופרזת
תביא או תן לידי חוסר אתה בדבריך. הגיון שוב פוזל ללא־הרף לצדדים.
התרכז באובייקט
אחד. השבוע תק רא
ספר מרשים, זה
יעורר אותך לנסיונות
חדשים. היכרות עם אדם
חשוב, תביא אותך לפגישה עם אנשים רציניים;
אדם קרוב לן חושב עליך מעבר לים.

השבוע אתה מתחיל סוף־סוף לצאת
מהמתיחות שהיתה לך. אתה שוב מרוצה
מהעבודה ומהבו-
סים. קח את עצמן
בידיים. זה לא שבוע
מתאים להוצאות כספיות
מיותרות. הסבם

לתוכניתו של
זוגן; גורלן בלאו״הבי

קשור בגורלו. נסיעה
קצרה מעבר לים ת21ב
דצמבר -
בינו אר
ביא לך בסופו של
דבר אושר רב ובלתי־צפוי.
שמורעל בריאותך בימים אלה,
ועלול להצטנן.
אתה רגיש בעונה זו

השבוע, צפוייה לן, בן דלי, פגישה שתהפוך
את עתידן למזהיר ביותר, אם תדע
לנצלה כראוי. את, בת
דלי, תשתתפי השבוע
במאורע שייחרת עמוק
עמוק בליבך וישפיע באורח
ניכר על עתידן.
נצלי את בן־זוגן לטוב
תן, הוא לא ירגיש
בכן. בני דלי משני המינים
— הרבו בטיו•11י
לים
אל מחוץ לעיר,
בעיקר בחיק הטבע, ובמסעות
ברגל. הוא אוהב אותך, אך אין
בו העוז להודות. קחי את היוזמה לידייך.

בעייה אישית שהציקה
לן בזמן האחרוו
הולכת ובאה על פתרונה.
אומנם אתה
נמצא עדיין במתח,
אולם הוא הולך ונמוג.
אל תקח את החיים
יותר מדי ברצינות
ואל תראה בל
זבוב במו פיל. בת
מזל דגים, השבוע בן מזל גדי יאיר לך
פנים. קבלי אותו ברוך ובאהבה —
זה ישתלם לך. לבשי לבן, ואל תזניחי
את עצמך מכל הבחינות. שימרי על
*1ו* י *יי י י

יי * ר ״י י-

לצבי׳קה לופוביץ יש כמה מכו-
נות שעושות אותו מעניין במיוחד :
קודם כל, הוא קבלן אמיד שמתגורר
באפקה בווילה של המשוררת רחל
איתן, הנמצאת עכשיו באמריקה.

הב אורגיות. פשוט מת עליהן. בייחוד
מאז שהוא התגרש — רק אורגיות
תנו לו.
את האורגיה האחרונה שלו הוא איו-
גן בעזרתה של גרושה ידועה, שסיפ
חולים
בחיפה, שתי לסביות תל־אבי־ביות,
מנהל דיסקוטק ידוע, ועוד
נערה הידועה בכך שאינה בוחלת בשום
תענוג. אבל שום!
טוב, על האורגיה עצמה אין לי הרבה
מה לספר לכם. אורגיה היא אורגיה.
השתתפת באחת, השתתפת בכולן.
משקאות חריפים, הצגה של לסביות,
ושאר ירקות. שום דבר מיוחד.

מ* עזלא ריצה תעיק
בעקבות הדיווח שמסרתי לכם בשבוע שעבר
על מסיבת הפרידה העליזה שנערכה
לד״ר הצעיר, בעל הצל״ש׳ יזהר חרתי,
לרגל צאתו להשתלמות בארה״ב, נתבקשתי
על־ידי מקורות מוסמכים שנגעו בדבר להבהיר
את הפרם הבא, בהאי לישנא:

שלא תלד לאורגיה...
אפרים

אחרי זה, הוא הגיש של
קישון. זאת אומרת קישון נשוי לאחותו
של צבי׳קה.
ומלבד זה הוא גרוש טרי, מזה כמה
חודשים, לאחר שהיה נשוי קצת.
ומלבד זח הוא נוהג לצבוע את שא ריות
שערו באופן קבוע במספרה. ועוד
במספרת נשים.
אבל מה שהכי מעניין זה שהוא או-

קה לו את החתיכות. כאשר התייצבו
שתי החתיכות שהגיעו ראשונות בווילה
שלו, פתח לחן צבי׳קה העליז את הדלת
כשהוא לבוש בתחתוני שלושת-רבעי
ורודים, כשעל שערו רשת. שכה אחיה.
רשת.
לאט לאט הצטרפו לשתיים הראשונות
גם שאר המשתתפות: לסבית
ידועה, העובדת כאחות רחמניה בבית-

13 ברמן ־
רואי א ת הגט!
חרוזי
.הסרטים הפורנוגראפיים לא היו בכלל
סרטים פורנוגרפיים. מה פתאום פורנוגרפיים?״
טוב,
מי אני הקטנה שאתווכח על דבר
קטן כזה?
מה אתם
>ודע>ם

די ד
ה\ 7בע?
את הדיון הפיקאנטי ביותר שתוכלו למצוא
בימים אלו בבית הדין הרבני בתל־אביב
— דווקא לא תוכלו למצוא. כי הוא
מתנהל מאחורי דלתיים סגורות על פי צו
מפורש של השופט, ואולי מחשש לעינא
בישא.
הסיבה לדלתיים הסגורות היא טענתה של
האשה, בתביעת הגירושין שלה, שכעלה
רוצה לבעול אותה שלא כדרך הטבע. ואילו
היא, כאחת שגדלה בכפר, למדה שרק
החיות עושות את זה ככה. וגם בהמות,
בגלל זה היא לא מסכימה. מה היא פרה?

״הוא כמו כלב שיש לו עצם. הוא לא
רוצה אותה בעצמו, אבל לא רוצה גם לוותר
עליה,״ אומרת במרירות העצם — סליחה,
האשד — ,של הזמר כני כרמן .״במקום
שמישהו אחר ישתמש בעצם, הוא עושה
בור וקובר אותה.״
בכך כמובן מתכוונת הלן כרמן לעצמה
ובשרה. ובגלל חזון העצמות היבשות הזה
שלה גיליתי שבני והלן בכלל לא גרושים
עדיין.
מסתבר שבני עזב את הארץ באוקטובר
, 1969 והשאיר כאן את הלן, שמצאה לעצמה
עבודה כמטפלת בחיות בגן־החיות ב־תל־אביב
.״הוא פשוט קם והסתלק לו יום
אחד,״ אומרת הלן ,״ומאז הוא שולח לי
בקושי מאה ל״י לחודש בשביל הבן שלנו.
הגשתי בקשה לגט לפני כמה חודשים כבר,
אבל הוא מסרב לגשת לרבנות בניו־יורק
לחתום על הגט ששלחו לו מכאן הרבנים
של ישראל.״
וכך, משמע, התחלפו היוצרות. בהתחלה
היתד, זאת הלן שישבה בניו־יורק, ובני שישב
בארץ. לפני שמונה שנים באה הלן
לכאן כתיירת, התיישבה בוקר אחד באיזה
בית־קפה, שהיא לא ידעה אז ששמו כסית,
והאדם הראשון שהתחיל איתר, בארץ היה
— בני ברמן• כך נולדו הנישואין.
עכשיו כאשר נולדו הגירושין, יושב בני
שם, והלן פה.
לא שהיא מתלוננת על ישיבתה בארץ.
״השנה האחרונה, בלי בעלי, היתה המאו־

כנגד קובלנתה המרה של האשה, יצא
עורך־דינו של הבעל בטענה מוחצת. הוא
הזכיר לרבנים ששיטת בעילה זו מוזכרת
אפילו בתלמוד .״אני מכינה לו שולחן והוא
הופך אותו,״ ציטט הפרקליט המלומד. היה
זה מיותר כמובן להזכיר לרבנים המלומדים
לא פחות, שהתלמוד מאשר את זכותו
של הגבר להפוך את השולחן, ולא רק את
השולחן, אלא אפילו את האשה, אם כך
מתחשק לו. אחרי הכל, הוא הגבר בבית,

אז הרבנים לא קיבלו את טענת האשה.
מאחר שבני הזוג לא נהגו בצניעות מיוחדת
גם בנוהגים אחרים בחייהם המשותפים,
לא ראו הדיינים סיבה מיוחדת שינהגו
בדרכי קדושה דווקא בפרט קטן זה.
הם פסקו כי הבעל הינו נבל — אך ברשות
התורה.
לתשומת ליבכם•
וליבכן.

שרת ביותר בחיי,״ היא מספרת .״יש לי את
ילדי ואת העבודה שלי עם החיות, שעושים
אותי מאושרת. אני מוצאת לי זמן גם לצייר,
לחנוט חיות, ובכלל להיות עם עצמי
ולחיות לי את חיי. רק שישלח כבר את
הגט הארור הזה סוף סוף.״
נו, נו, בני. מה בנוגע?

החידוש המרענן היחידי חיה שבתום
הערב מצא עצמו צבי׳קה עירום
על הדשא בחצר הבית שלו. האחות
החיפאית החליטה שהוא מיותר לפעי-
לות מסויימת, והשליכה אותו החוצה
בלי גינונים של טכס.
אה כן, והיה עוד סוף מעניין. האורגיה
התחוללח לפני חודש בערך. אז
לפני כמה ימים מצלצלת אחת היפה פיות
שהשתתפו בה לאחותו של צבי׳קה,
הלא היא אשתו של אפרים קישון, ומבקשת
את עזרתה. לדבריה, הכניס אותה
צבי׳קה באותה אורגיה להריון.
אז גברת קישון ענתה לה שאחיה
כבר מספיק גדול לטפל בעצמו בהריונות
שלו, ומלבד זה, אם היא לא רוצה
להיכנס להריון, שלא תסתובב באורגיות.
בחיי שגם אני הייתי עונה לה ככה
בדיוק, אפילו צבי׳קה היה אחי.

יהודיה כמובן, חתיכה לא נורמלית (איזה
צעירה איננה חתיכה בהוליווד?) ,כשיום
אחד מתייצב במשרדו — אביה של החתיכה.
ללנגר
נהיה לא טוב. כשהאבא מופיע
ככה במשרד, משהו לא בסדר. ביחוד אבא
כזה, שהוא מיליונר גדול ואחת הדמויות המרכזיות
בחיי הקהילה, תורם גדול וציונ
ידוע (מרחוק, אבל בכל זאת ציוני ידוע).
אבל מה מתברר חיש קל? הכל לטובה.
האבא רוצה בסך־הכל לחתן את בתו. ועם
מי? עם לנגר כמובן. אחרת מה הוא עושה
במשרד שלו? ואיך? ־או, פה החלק המעניין.
כאיש עסקים אל איש עסקים, פונה האבא
אל דויד ואומר לו דוגרי: חביבי, אם
אתה מתחתן עם הבת שלי, אתה מקבל
שני מיליון דולר קש על השולחן. קש. אתה
שומע? קש!
בסדר, בסדר, לא צריך לחזור עשרים
פעם. דויד לא חרש. הוא רק נהייה חיוור
קצת וקיבל אלם
לכמה שניות. שני
מיליון דולר לא נשמע
מרשים אולי לקורא
הישראלי, כי
מוחו

הלן וידיד
דויד ל:נר הוא ישראלי כשר היושב
במקרה בהוליווד, בשנים האחרונות, ועושה
שם עסקים. כאיש־פסקים יעיל, הוא מרבה

המוגבל

מסוגל בכלל לתפוס
מה זה, אבל דויד
תפס יפה מאוד.
הוא עשה כמה
קלקולציות מהירות,
נזכר ב־ 280 אלף הדולר
שהוא הפסיד
בשבועות האחרונים
לנ ג ר
בהתמוטטות הבור־סה
ובעוד כמה הפסדים קטנים יותר, ובכלל
בכל מיני דברים שאיש עסקים מוצלח מסוגל
לעשות בשני מיליון דולר, והמספרים

איך להפסיד 2.000.000
להיעזר בסטטיסטיקות והסטטיסטיקה הכי
שימושית עבורו היא זו האומרת שבהוליווד
יש תריסר חתיכות על כל גבר.
בתור ישראלי, יהודי, צעיר, ורווק, חתיך
ואיש־עסקים מצליח, דויד נחשב כשידוך
אידיאלי בעיני האבות והאמהות של הקהילה
היהודית המקומית. רק שכמה אידיאל׳
לא ידע לנגר בעצמו, עד לפני שבועות
מספר.
הוא ניהל אז רומן סוער (ואיזה רומן
לא סוער, בהוליווד?) עם צעירה מקומית,

התגלגלו לו בראש במהירות מסחררת, וחישובי
הסטאטיסטיקה שילהבו אותו, ודימ־יונו
פעל, נפעל והתפעל —
ואז פתאום נכנסה לחון הנירזואנה ה־פינאנסית
הזאת סטאטיסטיקה נוספת. נו, כן,
ברור 12 :חתיכות על כל גבר.
הוא נשם עמוקות, הזדקף במושבו, ובחיוך
מלא תוגת עולמים השיב בשלילה
לאב המצפה.
אולי שוטה, אבל גבר, אתם מוכרחים
להודות.

ד ״ 1ה *3

נאומו שד אור׳ אסרי בדיון ההד׳!׳ הגדוד עד הודעת ראש הממשלה

ממשלת הליכוד הביאה עלינו את הסכנה
הגדולה ביותר מאז ימי מצדה
רוחם של הלוחמים לא נשברה
נשבר להם מממשלה זו !

מיסד ח ) וח •!

אולי אבנרי ז מלאו שלוש שנים לממשלת הליכוד.
לפני שלוש שנים היה זה ליכוד לאומי. העם התלכד
על סמך הכרזת ראש־הממשלה דאז, שאנן יוצאים להגן
על מדינתנו מפני הזוממים להשמידה, שאין פנינו לכיבושים•
זה היה בסים הליכוד הלאומי — ה״אני מאמין״ של
החמישה ביוני, אותו נשאו בליבם היוצאים לקרב:

לפני שנה אחת בדיוק, בפתיחת מושב־הקיץ של — 1969
״האס אתם מוכנים ברצינות לעמוד בפני התערבות צבאית
סו ביי טי ת ...אם יהיה ברור מראש שהאמריקאים לא יחושו
לעזרתנו 5.5.69 והוספתי באותו שבוע ( )7.5.69 מעל

— אלא לא רק תבוסנות, אלא הפיכת תבוסנות לדגל.״
איסר הראל: זה נכון גם היום.
אורי אכנרי: כאשר אמר הנביא ירמיהו את
דבריו על המצב המדיני האמיתי — ואני לא רוצה
להשוות את עצמי אליו — אתם -זרקתם אותו לבור
של טיט*.

חירופים, גידופים, השמצות — ,ובינתיים באה הסכנה
שאפשר היה למנוע אותה, שעוד היום אפשר למנוע
אותה — ושהליכוד הלאומני, בגלל גישתו והרכבו ומנחי־היגתו,
אינו מסוגל אלא להחריפה.

עד טיפת-הדם האחרונה למען הגנוז המדינה,
אף! לא טיפת־דם אחת למען כיבושים
וסיפוחים.
לפני שלוש שנים.
מה יש היום, אחרי שלוש שנים? מהי ממשלת־הליכוד,
אשר בשמה מסרה הגברת מאיר את הודעתה אתמול?

יריקה בפני האמריקאים

לא ממשלת ליכוד לאומי, אלא ממשלת
הליכוד הלאומני .

כימי הליכוד הלאומני נוצר קצר כיחסי יש־דאל-אמריקה.

היא
מייצגת את הברית שהתגבשה בשלוש שנים אלה —
הברית בין מספחי־הכל, מספחי־כמעט־הכל . ,מספחי־הרבה,
מספחי־קצת־פחות. ברית ששיתקה והשתיקה את הרוב הדומם
במפלגת העבודה, במערך, בכנסת, ובעם כולו —
הרוב הרוצה בשלום במקום שטחים.

בעוד מעצמה עולמית אדירה אחת מתייצבת נגדנו בשדה־הקרב,
איבדנו את הבטחון שהמעצמה האדירה השניה
תחוש לעזרתנו.
גם זה לא בא מעצמו. בעוד ההסלמה בחזית מחריפה
את הסכנה הסובייטית, מצא הליכוד הלאומני לנכון לירוק
בפני המדיניות האמריקאית, לפסול מכל וכל את תוכנית
רוג׳רס, להכריז על ההתנהלות הפרובוקטיבית בחברון,
בניגוד חותך לרצון האמריקאים — וזה ביום ששולחים
את אבא אבן ביש־המזל לבקש פנטומים מניכסון.

שלוש שנים של ליכוד לאומני -ואיזה מאזן
שחור!

סכנת הצבא הסובייטי

פנטומים אלה -וגרופתדהפלא לכל ! בוודאי,
25 פנטומים יכלו לשפר את מצבנו הכטחוני
כשעמד מולנו חיל-האוויר המצרי. אף כאשר
מתייצב מולנו הצבא הסובייטי -הרי זה כמו
אספירין למלחמה בפרטן.

כימי הליכוד הלאומני כאה עלינו הספנה
הגדולה כיותר מאז ימי מצדה -סכנת המלחמה
עם מעצמה עולמית אדירה.
הגברת מאיר דיברה אתמול על ״תוכנית זדונית שהיא —
ברית המועצות — זוממת נגד ישראל.״ בכך העלתה
בפירוש את האפשרות של התקפת הצבא הסובייטי על
ישראל. והשר דיין חזר על כך בצבעים קודרים עוד
יותר בישיבת המערך אמש.

במעשיה קלי־הדעת, ובמחדליה הטראגיים,
סייעה ממשלת הליכוד הלאומני להידרדרות
הנוראה, שפתחה את הפתח לחדירה הסובייטית.

לא היה בלתי־צפוי. הזהרנו בפני סכנה זו, ונענינו
בבית הזה בצחוק רועם ואווילי. אמרתי מעל במה זו,

עזרה ישירה לפידאיון

הנביא ירמיהו
עמודי העולם הזה :
פנים ואופן למצריים
ישראל מה לעשות
או יבשתי של הצבא
מצריים?״

״ברית־המועצות לא תניח בשום
לנחול תבוסה צבאית חדשה מידי,
במיקרה שכוח אווירי, ימי, טילי
הסובייטי יתערב בחזית ישראל

על כך השיבה הגברת ראש־ד,ממשלה :״היתה פה הופעה
יוצאת מגדר הרגיל, שהיתה מורכבת מתבוסנות מובהקת;

נגו התבוסנות שר ״אין בויוה!״
תשם מגשלה של הרוב הרוצה בשלום!
בתום הדיון המדיני, ודברי־תשובה הארסיים של גול־דה
מאיר לאורי אבנרי, הגיש שלוםכהן בשם סיעת
העולם הזה — כוח חדש את הצעת־קהחלטה הבאה.
היא נדחתה ברוב גדול, כאשר רק שני| קולות הסיעה
ניתנו בעדה.

הכנסת דוחה את הודעת ראש הממשלה

וקובעת שלא היתה בה אף תשובה אחת לאתגרים
החמורים של המציאות החדשה.
( )2הכנסת קוראת לפירוק ממשלת הליכוד
הלאומי, שההתפתחות של היום מטילה עליה צל
נוסף, ולהקמת ממשלה שתתבסס על הרוב המוצק
בעם ובכנסת השואף לשלום במקום שטחים.
( )3הכנסת מגנה את הדפיטיזם של הטוענים
כי אין ברירה, אלא להגיע לעימות צבאי עם הצבא
הסובייטי ולהפיכת ישראל לשדה־קרב בין מעצמות
העולם. הכנסת קובעת שתבוסנות זו יש בה כדי
לגרום לדמורליזציה בעם.

<| ויוון1

—11 11

בימי הליכוד הלאומני הפך הגבול השקט
האחרון של ישראל לחזית של מלחמה.
חוסר כל תשובה לאתגר הפלסטיני — מחדל הנובע מעצם
הרכבו של הליכוד הלאומני ויומרתו. לארץ־ישראל
השלמה — מסר את ירדן, ועכשיו גם את ׳ לבנון, לידי
הפידאיון.

בל תגובות הליכוד הלאומני עוזרות לפי•
דאיון במישרין -מחלישות את ממשלת ביי רות
עד בדי סכנת נפילתה, מחסלות את ההשפעה
האמריקאית, מגרשות את האוכלוס-
יה האזרחית מן הגבול ויוצרות בצפון, במו
במזרח, ארץ פנויה שלמה הנתונה לשלטון
הפידאיון.

הפגיעה במוראל הלאומי

הכנסת מכריזה כי ישראל מקבלת את הח ()4
לטות
מועצת הבטחון מיום 22 בנובמכר ,1967
כרוחה וכלשונה, וכי אין ישראל שואפת לסיפוח

ואולי חשוב מבל -בימי הליכוד הלאומני
נשבר הליכוד הלאומי, נפתח פער של אי*
אימון וחשד בין הנהגת המדינה וכין ישראל
החושבת, ישראל הנאורה, ישראל הצעירה.

( )5הכנסת קוראת לממשלת מצריים לפתוח
מייד בהליכים דחופים לשם השגת הסדר״שלום
על סמך החלטת מועצת הבטחון, כדי להוציא מ-

הגברת ראש הממשלה עצמה מרגישה בכך, ולכן הביאה
אתמול לבית משהו שלא היה הצהרה מדינית, שלא היתד,
בו אף תשובה אחת לבעיות המחרידות של העם, משהו
שהיה אוסף מפוקפק של אנקדוטות היסטוריות, סיפורי־סבתא
לילדים.

שטחים.

המרחב את האימפריאליזם המערבי והמזרחי, ולמנוע
את הפיכת המרחב שלנו להודו-סין שניה.
( )6הכנסת קוראת לממשלה להצהיר מיד כי
ישראל מכירה בקיומה ובזכויותיה הלאומיות של
האומה הפלסטינית, קוראת לה להקים נציגות
לאומית, ולפתוח בהידברות עם ישראל לשם כינון
שלום של דו-קיום: בין שתי האומות בארץ זו.
( )7הכנסת קוראת לממשלה להפסיק מיד את
ההתנחלויות בשטחים.

המאזן השחור
111 111111

שלוש שנים של ליכוד לאומני — התערבות צבאית
סובייטית, חוסר סיוע אמריקאי ממשי, מלחמה לאורך כל
הגבולות, סכנת התמוטטות כלכלית, פגיעה במוראל העם.
* ירמיהו ל״ח :״ויאמרו השרים אל המלך: יומת־נא את
האיש הזה, כי על כן מרפה הוא את ידי אנשי המלחמה
הנשארים בעיר הזאת, ואת ידי כל העם, לדבר אליהם
כדברים האלה, כי האיש הזה איננו דורש לשלום העם הזה,
כי אס לרעה ...ויקחו את ירמיהו וישליכו אותו אל
ה בו ר ...וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים, כי
אם טיט, ויטבע ירמיהו בטיט.״

כל זה כמקום ניצול ההזדמנות הפנטסטית
לשלום שהיתה למחרת המלהמה, ופגיעה בכל
הסיכויים וההזדמנויות שכאו מאז, עד פרשת
גולדמן ופרשת אל-ג׳עברי.

מתעלמים ממנה ממשלתנו מכוונת את
שסיכויי השלום מוחמצים.״

מדיניותה כך

ובראיון עתונאי:
״אנחנו מוכנים לוותר על כל השטחים המוחזקים, נם

נגד הלאומנים
.הבנים
—זו — וו ו

כנגד הליכוד הלאומני הזה קם החלק החושב
של הדור הצעיר, קמים הכנים שלכם, קם
דור המעוזים.

אסי דיין, בנו של שר-הבטחון, נגד הליכוד
הלאומני :

דור זה אינו נמצא בכנסת, אבל הוא משמיע בראש
חוצות דברים אשר חובה היסטורית היא להנציחם בדברי
ימי ישראל, בפרוטוקול של הכנסת,

״אני מתנגד בתוקף למילה הזאת (סיפוח) ,ולמה ש משתמע
ממנה. כל מה שנוגע לשטח־אדמה, בתור שכזה,
אינו מקודש אצלי. הייתי מעדיף שנקדים ככל האפשר —
לפחות מבחינת הבעת נכונות — ,לוותר על כל השטחים,
לרבות ירושלים והגולן. אני אומר זאת בהדגשה, שזה
המחיר שאני מוכן לשלם תמורת שלום אמיתי. מה ש מפחיד
אותי הוא שיוצרים בארץ איזמיס שונים סביב
הנושא, סיפוח׳.
״...יו צ רי ם רושם כי אס יחלקו את ירושלים מוניציפלית
יהיה בזה משום הפקרת דמם של אלה שנפלו למענה.
אני פוחד מכך שבמרוצת הזמן נטה ונטעה את כוונותינו
האמיתיות לגבי המלחמה, כאילו המלחמה נערכה למען
שטחים, ולא למען עצם קי ומנו ...הצעקנות נוסח, אף
לא שעל׳ ,יהיו הצועקים מי שיהיו, היא, לדעתי, דבר
נורא.״

יורם שדה, כנו של אכי אלופי צה״ל, נגד
הליכוד הלאומני:

״אין מנוס ממסקנה קשה לבליעה, וקשה יותר לעיכול —
ממשלת ישראל אינה רוצה בשלום. וזוהי מסקנה
איומה נזעקתי לזעוק היות והושמט הבסיס המוסרי
להיותי ישרא לי ...אס אכן המליצה, פנינו לשלום׳
שקר היא — האם לא משתנה פירושה של, מלחמת
ה תגוננו ת אין זו שאלה אקדמית לגבי מי שמוזמן
להשתתף ב כן חודש בשנה סליחה, רבותי — אינני
מאמין בכם עוד יורם שדה, הארץ .19.4.70

שמואל שם־טוב, בנו של חכר הממשלה,
וארן פטנקין, בנו של מורה כלכלני המימסד,
יהד עם 56 מועמדים לגיוס כצה״ל, נגד הליכוד
הלאומני:
״עד עתה האמננו שאנו הולכים להילחם, ולשרת ב מ שן
שנים, כיוון שאין ברירה. לאחר פרשה זו (פרשת גולדמן)
— הוכח שגם כאשר יש ברירה, ולוא גם הקטנה ביותר,

יריב בן־אהרון, כנו של המזכיר הכללי של
ההסתדרות״ ,בעיתון ״דבר״ ,נגד הליכוד הלאומני

״אין מיפלט מאשר לנתק את בריחי מלכודת הליכוד
בממשלה, את אווירת הכזב הקדוש המשתררת ומאפילה על
חיינו ההסדר חייב להתבסס על עיקרון מדיני־מדסרי
של חלוקת ארץ־ישראל השלמה בין יהודים ובין ערבים
פלסטיניים.״ יריב בן־אהרון, דבר .10.5.70

וו 3— 05— 11

על מזרח ירושלים, בתנאי של שלום־אמת.״ שמואל שם־
טוב וארן פטנקין, הארץ .1.5.70

זהו קולם של הלוחמים. המוראל שלהם גבוה,
והוא יישאר גבוה. לא רוחם היא שנשברה -
נשבר להם מהליכוד הלאומני.
שמואל שם־טוב

אדן פטנקין

* אחד מעורכי שיח לוחמים, קצין קרבי בצה״ל.

״האם אין זו דמגוגיה שפלה?״

ההשמצות עול גורדה
הנאום של סיעת העולם הזה — כוח חדש, בודיכוח המדיני הגדול,
נתקבל על־ידי הכל כנאום העיקרי של האופוזיציה. בניגוד לפעמים׳
קודמות נישמעו הדברים בשקט מוחלט ומתוח על־ידי חברי הבית,
ואפילו המפריעים המיקצועיים נאלצו הפעם לשתוק כימעט לגמרי.
גולדה מאיר, שישבה במקומה, לא הגיבה. אך בקומה להשיב
לוויכוח, יעדה את הדברים החריפים ביותר לאורי אבנרי, והפעם
הגיעה לשפל המדרגה של השמצה זדונית:

גולדה מאיר: לא כדי להיכנס לוויכוח עם חבר־הכנסת אבנרי,
אבל רק לציין: רוסיה, מצריים, לבנון, ירדן — אף מילת־ביקורת
עליהן. גם על לבנון אין מילה, מת שמתבקש מאליו עכשיו, כאשר
מזכירים את שם לבנון, גס להזכיר עניין אביבים, גם להזכיר
עניין קריית־שמונה.
אמר פת חבר־הכנסת קורן היום: עוד לא עבר שבוע מאז
היינו עדים לקבר־אחיס של ילדים, של תינוקות. אף מילה; אפילו
לא השתתפות בצער
אורי אכנרי: האם זו איננה דמגוגיה תפלה? האם זו איננה
דמגוגיה שפלה? הכנסת כולה עמדה דום לזכרם!
גולדה מאיר: ממשלת לבנון לא מביעה צער, וחבר־הכנסת
אבנרי לא מביע צער.
ש רק דרישה אחת — אלה הם ויתורים מישראל, אך ורק
ויתורים. אבל אין להתפלא על כך. מי שוויתר על מה שנקרא
ציוניזציה של מדינת ישראל, מי שרואה את עצמו מנותק מעם
ישראל בגולה. מי שאינו רואה בעליית יהודים את המטרה היסודית
והעיקרית של מדינת ישראל, אין פלא שהוא מוכן לוותך. כי
בעצם על מה הוא מוותר?
אורי אכנרי: חשובה עלובה מאוד, גברתי!
קריאות: אינך יכול לדבר בנימוס?
גולדה מאיר: אל תדרשו ממנו נימוס ליהודים! רק לגויים!,

היה זה אופייני לסיגנונה של גולדה מאיר. אחרי
אביבים עמדה הכנסת כולה דום לזכר החללים,
הביע בשם הכנסת, כולה, את הזדעזעותו המאוחדת
הרצחנית. היה זה שיא של חוסר־טעם, אילו התחרו
הכנסת בהבעות של הזדעזעות פרטית.

״פגיעה ובזיון הכנסת״

פר שת הגיור הרפורמי אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות
הכנסת התחוללה השבוע — וסיע־תנו
היתד, היחידה שנקטה צעדים כדי ל־חשפה.
כשאך
נפתחה ישיבת הכנסת, ניצל אורי
אבנרי הזדמנות כלשהי — הצבעה על חוק
החוקרים הפרטיים — כדי לעלות על הדוכן
ולומר את הדברים הבאים:

אורי א 2נרי כאשר נתקבל החוק
״מיהו יהודי״ ,נמסרה מעל הדוכן הודעת
מפורשת, מטעם ועדת־החוק־חוקה־ומשפט —
שלפי חוק זה יירשם כיהודי כל מי שהתגייר
בגיור רפורמי.
מאז חלפה תקופה קצרה, והנה נודע

הטרגדיה של
ויו״ר הכנסת
מן ההתקפה
ביניהם חברי־

ואכן, איש לא עשר, זאת — מלבד מאיר וילנר, וח״כ קורן
המייצג את היישובים השכנים.

שיטתה הרגילה של גולדה — שלא להשיב באופן ענייני על
האשמות המוטחות בפניה, ותחת זאת להסיח את הדעת בהשמצות־סרק
— לא הופעלה רק כלפי אבנרי,
בהמשך הוויכוח תקפה גולדה בחריפות את ח״ב אברהם עופר,
נציג האגף המתון של מיפלגת העבודה.
עופר ישב ולא ענה, אך אבנרי עשה זאת במקומו:
אורי אכנרי: כרגיל ראש־הממשלה אינה. מתווכחת על דברים
שנאמרו, ומתווכחת על דברים שלא נאמרו.

לפני כן תיקן אבנרי את גולדה, כאשר סילפה דברים. למשל:

גולדה מאיר החלטת מועצת־הביטחון (הטילה על יארינג)
לעזור להפגיש את הצדדים, להגיע להסכס־שלום.
אורי אכנרי: איפה כתוב ״להפגיש את הצדדים״? זה לא
כתוב בהחלטה!
גולדה מאיר: הציטוט המדוייק של תפקידו של יארינג:
״לקיים מגע עם המדינות הנוגעות בדבר כדי להגיע ולעזור במאמצים
להביא להסדר שלום מוסכם.״

כך הופרך הסילוף בו במקום. אין בהחלטה זכר על הפגשת
הצדדים, וגם לא על חוזה־שלום, כפי שטענה גולדה.

סילוף אחר של גולדה נגע לחברון ולהתנחלות בחברון:

גולדה מאיר נניח לרגע — כניראה לפי רצונו של חבר־הכנסת
עופר — שבהסכם־שלום וגבולות מוסכמים יוסכם שחברון
חוזרת לירדן. איפה זה כתוב שאסור ליהודים לחיות בחברון,
אפילו היא תהיה ירדנית אנחנו צריכים מרצוננו, חגיגית,
לקבל שיהודים — היותם בחברון אסורה? מדוע?
אורי אבנרי: מפני שהם הולכים לחברון כדי לחיות שם
במדינת־ישראל !
מנחם בגין: הפעם הראשונה אחרי דבריך אני אומר ״אמן״:
גולדה מאיר: חברי״הכנסת, אם לא תעזרו לחבר״הכנסת אורי
אבנרי — אוכל לגמור את דברי מבלי לשים לב לקריאות־ביניים!

השבוע שהיועץ המשפטי לממשלה טוען
שההגדרה ״יהודי״ לא תחול על מי שהתגייר
בגיור רפורמי בישראל• כאילו יש הבדל
בין מי שהתגייר בישראל ובין מי שהתגייר
בחו״ל.
דבר זה לא נאמר בשעתו מעל דוכן
הכנסת. נאמר בפירוש ההיפך: שהכנסת מצביעה
על סמך ההנחה שיירשם כיהודי, ועל
דעת משרד־המשפטים, כל מי שהתגייר בגיור
רפורמי, היכן שזה יהיה.
באותו ויכוח הזהיר חברי, חבר־הכנסת
שלום כהן, את הכנסת שאין ערך להצהרות
כאלה, הנשמעות בעת הדיון, אם אין ה־דבר
כחוב במפורש בחוק עצמו. לצערנו,
מוכח עתה הדבר. בעליל!
למחרת היום הפנינו מכתב רשמי מטעם
הסיעה ליו״ר הכנסת, ראובן ברקת, לאמור;

ב״מעריג״ של היום נמסר, כי שר־המשפטים
הציע לשרי המפז־״ל לאשר
להם בכתב, כי א ם יתעוררו להבא בע-
יות בדבר רישום כיהודי בפנקס מירשם
האוכלוסין על סמך גיור רפורמי, ייאבק

היועץ המשפטי לממשלה נגד כל הכרה
בגיור רפורמי.
הצעה זו מהווה, למיטב הערכתי,
פגיעה ובזיון הכנסת.
כזכור, כשהועלתה השאלה הוצהר,
כי הממשלה תכיר בכל סוגי הגיור,
ועל סמך זה החליטה הכנסת כפי שהחליטה.
לבוא
עתה ולהתכחש לחלוטין להצהרות
שניתנו בפני הכנסת — ללא אישורה
— מהווה פגיעה בתקינות החיים
הדמוקרטיים והנוהלים הפרלמנטריים.
אם ייכתב המכתב הנ״ל — י היה
הדבר בגדר התעלמות מוחלטת מצד
הממשלה ממעמדה הראשון במעלה של
הכנסת. נוכח סכנה זאת מצאתי לנכון
לפנות א לין ולבקשך ליזום פעולה להגנת
מעמד וכבוד הכנסת. אם תתקבל
ההצעה עלול הדבר להיות תקדים הרה־סכנות,
ולפיכך חייב יו״ר הכנסת —
המופקד על שמירת כבוד הכנסת —
להתייצב להגנתה כנגד המעשה החמור.
מדוע נרצח
הרופא ז
בדיון הכללי על תקציב משרד-הברי-
אות נגע שלום כהן בשורה של שערוריות.
בהסתמכו
על חוות־דעת של מומחים,
חזר וקבע שקיום קופות־החולים ושאר
מוסדות-הבריאות הנפרדים גורם לביז־בוז
נורא. הוא תבע שוב להקים שירות
רפואי ממלכתי חינם לכל, תוך הלאמת
קופות״החולים.
כן דיבר על זיהום המזון בתעשיית-
השימורים, הכישלון של אגני הביוב,
סידורי התורנות של הרופאים.
תוך כדי כך נגע בנקודה כאובה ביותר:
ההס ת ה הפרועה של חוגים דתיים
נגד הרופאים :
שלום בהן שלשום נדרם למוות
רופא בפתח־תקוזה. חשוד נעצר ויואשם,
כניראה, בגרימת מוות בכוונה תחילה, בך צח
הרופא.
מבלי לחרוץ דין, יש להניח שפסיכופטים
נמצאים בכל חברה, ופסיכופטים ימצאו
טרוניות נגד רופאים, ואף יחליטו לרצוח
אותם.
אולם גם פסיכופטיה צומחת על רקע
כלשהו, רקע ציבורי; ולמרבית הצער, פסי־כופטיה
זו צומחת על רקע של תעמולה
המתנהלת זה שנים נגד הרופאים בישראל.
מדברים על ועדה להגנת כבוד האדם.
הוועדה הזאת היא ועדר, לרמיסה כבוד
הרופאים, לפגיעה, לזילזול ולהסתה. אם
יכולים לכנות רופאים בישראל בשם ״רוצחים״
,״נאצים״ ,ו״מעוללי זוועות״ — מה
הפלא שהדברים הביאו לפני שנה להתפרצות
לביתו של מנהל בית־חולים בירושל־לים,
להכאת אמו? מה פלא שחולה־נפש
יידבק גם הוא באותה שינאה פסיכולוגית
לרופאים?
אברהם וורדיגר: זה שדרס את הרופא,
נהג במכוניתו בשבת.
אליעזר שוסטר : ,כל מי שנוהג בשבת
הוא פסיכופט?
שלום כהן: לא אמרתי שהוא שייר
לך; אמרתי שאיש כזה מושפע על־ידי הדברים
שלכם.
בשעה שדיבר שלום כהן, נכחו באולם
— מלבדו ואורי אבנרי, השר והיו״ר —
חמישה חברי״כנסת, מהם שניים שחיכו
לתורם לנאום (שוסטק וסנה),
אחד שזה עתה סיים את נאומו (ורדי-
גר) ,ורק שני ח״כים אחרים — מטילדה
גז וניסים אליעד.

הרוסי מפק די ו 1ל

פאן נערך המארב הנוצר

בגלל אשה זו מאיימת המפד״ל לפרוש