גליון 1712 מתאריך 24 ביוני 1970

=ז2 -ז—17ד!

שלוז *4

צ׳ פיון תש׳׳ל24.6.1970 ,

המחיר 1.50

צטרף לעולם כולו
שתה

שוופס

גולדן אורנגי, לימון־ליים,
ג׳נג׳ר-אייל; ביטר לימון*,
מי-סודה* ומי טוניק״
• ס וו ״ נים לנ*ז( 1מ* 0ו נוזום8יז ל סז ק ה רחר״ף ר*הונ עליך.

,,העולם הזה״ עמד השבוע במרכז חקירתו של ח״כ יצחק
רפאל, בעת שהעיד בבית־משפט השלום בתל־אביב במהלך התביעה
שהגיש נגד עיתונאית הארץ סילבי קשת.
לפני שלושה שבועות, באותו משפט, העיד העסקן ההסתדרותי
נח מן תמיר, כי בשנת , 1950 בעת שביקר במועדון הלידו הפאריסאי,
שם מוצגות, בין השאר, גם הופעות חשפנות, זיהה בין הנוכחים
את יצחק רפאל. בכך אישר תמיר את גילויי העולם הזה שפוצץ
ראשון גילוי זה עוד ב־ ,1956 דבר שהסעיר את החוגים הדתיים
בארץ.
באותו גילוי פירסם העולם הזה גם תצלום של קופסת גפרורים,
המוענקת בדרך־כלל למבקרי הל ידו, שעל צידה האחד מופיע סמל
הלידו ועל צידה השני תצלומו של יצחק רפאל.
סילבי קשת כללה גילוי זה בכתבתה אודות הח׳׳ב, שהיוותה את
העילה למשפט שהגיש נגדה. כדי לאשר את אמיתותו הביא סניגורה
של סילבי לבית־המשפט את הפירסומאי אורי סלע, שהיה
בשנות ה־ 50 עורך־מישנה של העולם הזה, ועימד את הכתבה
שפורסמה אז על יצחק רפאל (העולם הזה .)982 בעדותו סיפר
סלע, כי הוא אישית טיפל באותה קופסת גפרורים, שלח אותה
לצינקוגרפיה לשם הכנת גלופה ולפי מיטב זכרונו היתה זו קופסת
גפרורים מקורית של הלידו, שצילומו של רפאל היה מודפס על
גבה ולא דבוק אליה.
ביום הראשון של עדותו התייחס ח״כ יצחק רפאל לאותה קופסת
גפרורים שתצלומה פורסם בהעולם הזה. למרות שלא הכחיש כי
ביקר בלידו, טען כי אותו תצלום היה פוטומונטאז׳ ואף אמר כי
״יש לי הוכחות לכך.״
ההוכחה שבידי רפאל היתה תצלום מתוך האלבום האישי שלו,
שלדבריו צולם בהונגריה, הזהה לתמונה שהופיעה על־גבי אותה
קופסת ה״לידד׳
קופסת גפרורים של הלידו.

* וזח׳ מנוסציס ט0וו1ושאו ל

| ן ן ^ ן ; הטכני מ כ ! 1טננ 1י 31י > *עיוא >

מודיע על פתיחת מגמה

להכשרת מורים
להוראת מקצועות טכנולוגיים
בבתי ספר להנדסאים ולטכנאים
בשנת הלמודים תשל״א

״העולם הזה״ אינו צד במשפט רפאל—קשת, וממילא אין
לנו זכות להתגונן בבית־המשפט נגד האשמתו של ח״כ רפאל.
משום כך נעשה זאת כאן.
באשר לטענתו של רפאל, כי הצילום היה פוטומונטאז׳ ,כלומר
הדבקת קטע של צילום על־גבי צילום אחר — זה המקום להצהיר
ולקבוע, כי העולם הזה מעולם לא השתמש ולא ישתמש בשיטה
פסולה זו בכתבות עיתונאיות.
השתמשנו, ואנחנו מוסיפים להשתמש בפוטומונטאז׳ים, בשני
מיקרים בלבד: בכתבות היתוליות וסאטיריות בהן מצויין במיקרה
של הדבקה כי הצילום הוא פוטומונטאז׳ ,ובכתבות דמיוניות המתארות
פרשיות דמיוניות, כמו בכתבה על הפגישה הדמיונית בין
הד״ר נחום גולדמן ונשיא מצרים גמאל עבד־אל־נאצר. בשום מיקרה
אחר אין העולם הזה משתמש בפוטומונטאז׳ .טענתו של ח״כ רפאל
בבית־המשפט, ממנה השתמע כאילו צילום קופסת הגפרורים הוא
פוטומונטאז׳ שנעשה על־ידינו, אין לה על מה לסמוך.
אילו היה רפאל סבור באמת, כי הרכבנו את תמונתו על־גבי
קופסת הגפרורים של הלידו, הוא יכול היה לתבוע אותנו לדין
כבר לפני 14 שנים.
הוא לא עשה זאת אז, ורק השבוע נזכר להעלות האשמה חסרת־יסוד

^ מ זכה בחדון הצילומים?
היום שלישי, ה־ 16 ביוני, נערמו בתוך תיבת־עץ גדולה,
שהוצבה על אחד השולחנות במערכת, קרוב לשתי רבבות גלויות.
היו אלו התשובות שנשלחו על־ידי הוראי העולם הזה לחידון
הצילומים שפורסם בעיתון במשך שישה־עשר שבועות.
בזמנו הבטחנו שהפרס הגדול בתחרות צילומים זו, כרטיס טיסה
לפאריס, מתנת חברת אולינזפיק איירווייס, יוגרל בין שולחי התשובות
הנכונות לחידון בתחילת חודש מאי. לא יכולנו לעמוד בהבטחתנו
זו. מיון התשובות נטל יותר זמן מהמצופה.
מבין כל התשובות הנכונות שהוכנסו לקלפי ההגרלה, הוציאה

משך הלימודים ארבע שנים לקראת התואר •8.50
לאחר תקופת עבודה ובהשלמת שנת לימודים נוספת יקבלו הבוגרים גם תואר
8-50 בהנדסה.
יתקבלו מועמדים לתחומי הנדסת החשמל והנדסת המכונות.

תנאי קבלה :
. 1בעלי תעודת בגרות במגמות ריאלית וביולוגית, בעלי ציונים גבוהים וללא
בחינות מיון.
.2בוגרי בתי ספר מקצועיים ארבע שנתיים, בעלי תעודת בגרות (או בעלי תעו
דת גמר ובהשלמת בחינות מורחבות בספרות, אנגלית ותנ״ן־) בעלי ציונים
גבוהים, וללא בחינות מיון.
.3בעלי תעודות בגרות שיעברו בחינות מיון בסכם מתאים.

שכר לימוד המועמדים יכוסה במלואו על־ידי משרד החינוד ן
כן קימת אפשרות לקבלת מילגות.
ההרשמה תתקיים עד ,15.7.70 במזכירות ללימודי הסמכה, בנין אולמן, קריה
הטכניון, חיפה.
מועמדים שנרשמו כבר לטכניון ומבקשים להוסיף מגמה זו לרשימת עדיפויותי־הם,
יודיעו על כך בכתב למזכירות ללימודי הסמכה, עד ל*.15.7.70

.העולםה זה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והפינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,360134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״ם, תל־אביב, חד פץ • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם •
העורך הראשי: אות הבנת. המוציא־לאור: העולם הזד. בזדמ•

מזכירת המערכת מוציאה את גלויית הזכייה
מזכירת המערכת, יהודית הוכלוף, גלויה אחת. הגלויה, שזיכתה
את שולחה בפרס הגדול, נשאה על־גבר, את זיהוי הצילום מיספר 4
בסידרת הצילומים שפורסמו. צילום זה היה של פסל גרוטאות־נשק,
יצירתו של הפסל יגאל חומרקין, והזוכה היה אליעזר
אהרון, משיכון מפונים מיספר 9/3בשכונת תלפיות בירושלים.
לא היה זה פלא כי מבין ארבע התשובות שהוצעו לזיהוי אותה
תמונה — אמצעי חסימה אלקטרוני נגד חדירת חבלנים: קאסיושה
טנק שעלה על מוקש ופסל מגרוטאות־נשק של תומרקין — זיהה
אליעזר אהרון את התשובה הנכונה. אהרון, כך הסתבר
כשאיתרנו את הזוכה בפרס, הוא רס״ר בצבא
הקבע, בן ,25 נשוי ואב לשני ילדים.
אנו מקווים שצה״ל יעניק לו את החופשה הרצויה.
כדי לאפשר לו לבלות בפאריס בעזרת כרטיס הטיסה
חינם בו זכה.

מיליון נוסעים בכל יום
יום יום מסיעים ביממה.
מוכתבת

לכל מקום — ובכל תנאי

נוסעים בשירותי ״אגד״ ברהבי הארץ כמליון נוסעים.
אותם כ־ 7000 חברי הקואופרטיב ועובדיו, המצויים ליד ההגה כ־ 20 שעות
שירותי ״אגד״ הם סמל ליעילות, אך התמורה עליהם איננה כלכלית, אלא
על־ידי הממשלה.

המשכורת של חבר ״אגד״ נטו מסתכמת ב־ 770 לירות.
חבר שאינו עובד שעות נוספות מקבל סכום זה בלבד. אם רצונו להגיע להכנסה
גבוהה יותר עליו לעבוד עשרות שעות נוספות בחודש.

שירות נאמו מווייב ויתורים
ומתי עובדים שעות נוספות ו — לאחר העבודה הרגילה, בערבים, במוצאי
וחגים, בימי מנוחה וחופשה לכלל תושבי המדינה וכדומה. כך, ל*של, ביום
אות, כאשר אזרחי ישראל מבלים בחיק המשפחה, נהנים מחופשה ויוצאים
באירועים השונים של החג — חברי ״אגד״ יושבים ליד ההגה ומשרתים
בהסעות למחוז חפצם.
שבתות העצמלחזות
אותם

הויתור
על חופשה וחג ועל אורח־חיים סדיר הוא המחיר שמשלמים חברי הקואופרטיב
בעד ההכנסה הנוספת, שאינה חלילה צבירת הון אלא דרושה להם לקיום
רמת־חיים נאותה, כמו רוב שכבות הציבור בישראל.

ואין זה אומר שאת המשכורת הבסיסית הם מקבלים בעד עבודה קלה.
מה חייב חבר ״אגד״ לעשות כדי להשתכר משכורת בסיסית 1
הוא קם ב־ 4בבוקר, בשעה 5הוא כבר יושב ליד הגה האוטובוס ומסיע נוסעים
בקווים המסועפים שבתיד הערים וביניהן. זאת הוא חייב לעשות בכל מקום, מכל
מקום ובכל תנאי.
וכשהוא גומר את עבודתו בצהריים — הוא חוזר לביתו לנוח ובערב הוא שוב ליד
ההגה, בעבודה נוספת, כדי להשלים את הכנסתו.

הניהול העצמי חוסר הוצאות
מאות חברי ״אגד״ משקיעים שעות־פנאי רבות בניהול הקואופרטיב. הם אינם מקבלים
בעד הניהול תוספת שכר.
משכורתם של החברים בצוות המנהל את המפעל שווה למשכורת של שאר החברים.
זה היתרון שבאגודה שיתופית, שכל חבריה שווים והניהול העצמי הוא גורם המפחית
את הוצאות הקואופרטיב.

השקעות גדולות — תמורה לוטנה
זאת — ועוד.
חברי ״אגד״ הם בעליו של המפעל. כל חבר השקיע עשרות אלפי לירות במנייה שלו
בקואופרטיב. סכום זה הושג בעבודה של אלפי שעות, בחסכון של שנים.
אילו היה חבר ״אגד״ — או כל אדם אח! --מ פ קי ד את הסכום של המנייה בבנק,
היה מקבל כריבית, בלי כל מאמץ, מאות לירות לחודש. חברי ״אגד״ אינם מקבלים
תמורה זו להשקעתם, אלא הם נאלצים לעבוד קשה על כל הכנסה נוספת.

מפעל ללא שביתות
יתרון נוסף שמעניק הקואופרטיב לציבור הוא נאמנות חבריו למפעל. בעוד שבנמלים
ובחברות־תעופה יש לעתים סכסוכי־עבודה והשבתות — גלגלי התחבורה הציבורית
נעים בקביעות וללא זעזועים. ב״אגד״ אין שביתות, אין סכסוכי־עבודה ואין האטות !
״אגד״ מוביל לכל מקום ובכל תנאי 20 שעות ביממה.

המוני חוגגים מוסעים על-ידי אוטובוסים של ״אגד״ ביום העצמאות

אמריקאית להסריט סרט טלוויזיה קצר, בו הוא מופיע
בעצמו.

העיסקה נעשתה בידי משה (״מריש״)
פרלמן, שלמרות שאינו כבר עובד המדינה,
ניצל את שירותי הקונסוליה הישראלית
בלוס-אנג׳לס לניהול המשא־ומתן עם חברת
ההסרטה האמריקאית. בסופו של המשא•
ומתן הוסכם שמשה דיין עצמו יקבל סכום
של 20 אלף דולאר תמורת הסכמתו להם־
רטה.

לחץ חסר תקדים
על -ישראל ־־
עקוב בזהירות אחרי כל הידיעות המתפרסמות בימים
אלה על הלחצים האמריקאיים המופעלים על ישראל
לקבלת הסכם הפסקת־אש. הידיעות המתפרסמות אינן
מגלות אלא טפח קטן בלבד מהמתחולל באמת. את
מרבית הפרטים לא ניתן עדיין לפרסם.

למרות כל הנסיונות להציג את הלחצים
האמריקאיים על ישראל בעניין שיגרתי
שניתן לעמוד כו, זוהי שעה קריטית. ממי
שלת-ישראל חייבת לקבל החלטות גורל*
ליות, לפני שתעמוד מול הכורח לקבל הסדר
כפוי, בהסכמה הדדית של הסובייטים
והאמריקאים.

מי יהיה השר החדש
מטעם מפ״ם?
הדיונים במפ״ם, מי יהיה שר במקום ישראל ברזילי
שנפטר, נמשכים. כבר הוחלט שהשר החדש לא יהיה

המועמד המוסכם על מזכירות המפלגה הוא נתן פלד.

לעומת-זאת, בקרב מרכז המפלגה התחיל
להתגבש רוב למען אהרון אפרת, שהוא
חבר קיבוץ המקובל יותר על היסודות
העירוניים במפלגה וגם על אנשי השמאל
בה, המתנגדים לפלד מכיוון שהוא איש
הפלג הימני במפ״ם ועושה דברה של
גולדה.

הרב גררו טרם האריר
חוזהו עם צה״ל
בניגוד לידיעות שהתפרסמו השבוע, כאילו
החליט האלוף שלמה גורן לחתום על
שירות קבע בצה״ל לתקופה נופפת, ובכר
לדהות את כניסתו לתפקיד רבה הראשי
של תל-אביב, טרם חתם הרב גורן על
חוזה להארכת שירותו בצה״ל.

שידורי טלוויזיה מלוויינים ייקלטו בישראל ב־1972
רבבות צופי־טלוויזיה ישראליים, שנאלצו לצפות ב־מישחק
הגמר של הגביע העולמי בכדורגל באמצעות
תחנת הטלתיזיה של ביירות, שהעבירה את המישחק
בשידור ישיר, רטנו והתרגזו על הטלוויזיה הישראלית
שלא דאגה להעברה ישירה של המישחק.
מסתבר, כי אפילו רצתה לא יכלה הטלוויזיה הישראלית
לשדר את המישחק בשידור ישיר. עדיין אין
בישראל את מכשיר הקליטה המאפשר לקלוט שידורי
סלוזיזיה המועברים באמצעות לוויינים. גם אילו היה
מכשיר כזה, היתה כל דקת שידור באמצעות קליטה
מלוויין צריכה לעלות כ־ 100 אלף ל״י.

צופי הטלוויזיה הישראליים יבולים להתנחם
ככד שלפחות מישחקי האולימפיאדה
שייערכו במינכן ב ,1972-יוכלו להיקלט
בישראל בשידור ישיר. אז בבר יהיה למח
לקת
ההנדסה של דואר ישראל מכשיר לקליטת
שידורי טלווזיה מלוויינים.

מסע איומים
נגד סילבי קשת
נגד העיתונאית סילבי קשת, המנהלת
עתה מערכה משפטית נגד ח״כ המפד״ל
יצחק רפאל שהגיש נגדה תביעה על הוצ־את*דיבה,
מתנהל בשבועות האחרונים מסע
הפחדות ואיומים.
סילבי מקבלת מדי יום איומים טלפוניים אנונימיים
המאיימים על שלומה ושלום בתה. כן נעשו לאחרונה
שלושה נסיונות פריצה לדירתה.
צורת האיומים אופיינית לזו בה נוקטים חוגים דתיים
קיצוניים בכל מיקרה של מערכה ציבורית נגדם, כשם
שאירע גם בתקופת הסערה סביב פרשת מיהו יהודי.

סווו

שינויים במנהלי המחלקות
בוועד הפועל
עם מינויו של חבר הודעדה המרכזת ישראל קיסר
כממונה על כוח האדם בוועד הפועל של ההסתדרות,
צפויים בקרוב זעזועים שיתבטאו בשינויים בהרכב האישי
של מנהלי המחלקות והאגפים השונים.
מזכיר ההסתדרות, יצחק בן־אהרון, העומד מאחורי
תוכניות אלה, קיבל למעשה תמיכה בביצוע השינויים,
מדו״ח ועדת סנדרסון, שמונתה כדי לבדוק את עבודת
הוזעד הפועל לכל שלוחותיו.
בין השינויים הצפויים: הפרדת תפקיד מזכיר התערה
המרכזת מתפקיד מנהל המשק והשירותים, שהיה עד
כה נתון, כתפקיד אחד, בידי שמחה אבן־זוהר, שפרש
לגימלאות.

לתפקיד מזכיר הוועדה המרכזת מועלה
שמו £ל הדובר הנוכחי של ההסתדרות,
שמואל סולר, שמזה במה חודשים נמתחת
עליו ביקורת על שאינו מצליח ליצור תדמית
חיובית יותר למזב״ל ולעבודת הוועדה
המרכזת.
במקומו שואף בן־אהרון למנות לתפקיד זה את ישראל
כהן, דובר מועצת פועלי ירושלים, ומכתבי היומון
דבר בבירה.

הסיכויים: הצמרת תיכפה את רצונה על המרכז.
השר החדש שייבחר יכהן כשר־הבריאות ואילו השר
בלי תיק, ויקטור שם־טוב, יקבל את תיק הקליטה.

הוועדה למינוי מנב״לים
הסתייגה,הממשלה — אישרה
שר־הפיתוח חיים לנדאו החליט למנות, למנכ״ל משרדו,
את יוסף ורדי 28 שהיה מנהל חברה.

הוועדה הציבורית, שתפקידה לאשר מינויים
של מנב״לים במשרדים ממשלתיים,
הביעה הסתייגות מגילו הצעיר של ורדי,
שאין לו תקדים בקרב המנכ״לים.
זאת הפעם הראשונה שהוועדה מסתייגת ממנכ״ל
שהוצע על־ידי שר, למרות שקיים הסכם חשאי בין
השרים, שהם יכולים למנות למנכ״ל משרדם את מי
שהם בוחרים.
למרות הסתייגות הוועדה, אישרה הממשלה את המינוי.

משה
דייו מכר זכויות
לסרט טלוויזיה על עצמו
בניגוד לסירובו עד כה להתיר הסרטת סירטוני־טלוויזיה
אודותיו, על־ידי חברות מיסחריות, נעתר שר־הביטחוו
משה דייו לאחרונה והתיר לחברת הסרטה

בין \זפטיט 1הסובייטי והסדן \זאנזרי\ 2אי

סטודיו רם
פ ר ! א. נו ל

בימתיים•

תלא גי ב רו עו לים. היסה

בית האופנה האקסקלוסיבי ל עו ולנער

_ורזה

הוורלת_

מכתבים
₪מכתב ש?
שומר מצוות

רבותי, נציגי העולם הזה בכנסת, זו הפעם
הראשונה שאני כותב לעיתון בכלל
ולהעולם הזה בפרט.
אין מילים בפי לשבח ולהלל אותכם.
הוכחתם את עצמכם.
אתם, הנלחמים מזה שנים נגד הכפייה
הדתית, לא חששתם לצאת בפרשת הגיור
שביצע הרב הצבאי שלמה גורן, נגד כפייה
אנטי־דתית.
על כך, כל הכבוד !

יהודי שומר מצוות,

ירושלים

₪תשעים ושבעה,
שמונים ושניים
מצורף מכתב שכתבתי למערכת קול׳•
העם, אחרי הצבעת משה סנה בכנסת בעניין
גולדמן ומאמריו בעיתונות בעניין

מובן שהמכתב לא פורסם בקול העם.
מכונת החישוב הפוליטית של ד״ר משה

מסים

בי ד! ח־ר־ 1111ר 1דיו־ הי טי -1גץ וכז־רבנבר!

סרטי־המחתרת הגיעו לישראל -
עכשיו הם יכולים להגיע אליך

באמצעות הסינמאטק־הנייד של סרטי ״המאה השלושים״ ,בתוכניתו:

פסטיבל סרטי מחתרת ישראלי—ארה׳׳ב
דוד אבידן

תום פאלאזולו

(תל־אביב)

(שיקאגו)

* זוז
* הבל אפשרי

* הכלה האמריקנית
* אמריקה בצרה אמיתית

אלה סרטים, שיש לראותם יותר מפעם אחת

(העולם הזה)

הקנה לעצמן
אישיות
עם שלוש שנים אחריות1 קנה
בראוו סיקסטנט

המען להזמנות:

^ מכונת הגילוח המשוכללת
כיותר בעולם

את התוכנית, הכוללת מקרין־צמוד־ כתנאי להקרנתה, ניתן להזמין
עם או בלי נוכחותו האישית של דוד אבידן.
— 300ל״י.
המחיר בלי הנוכחות
המחיר עם הנוכחות 550 --ל״י.
(התעריפים הנ״ל כוללים הוצאות מקרין, מקרן, מסך ותחבורה).
למעוזי־צה״ל, למחנות־צבא, להיאחזויות־נח״ל, לקיבוצים ולבתי־ספר
תיכוניים תעריף מוזל ( 250ל״י ו־ 450ל״י).

סרטי המאה השלושים, רחוב שמשון ,11 תל־אביב.

31x1301 חעההס

סנה, ידעה לחשב (במאמר שפירסם בקול
העם) כי ״ 97 אחוזים מכלל הבוחרים הצביעו
בנובמבר אשתקד נגד התחזית המדינית
של ד״ר נחום גולדמן״ וכי שמונים ושניים
אחוזים של העם יתמכו בממשלה שתשלול
״נסיגה מן השלום ונסיגה מן הריבונות,
אך מוכנים לנסיגה אל קווי גבול מוסכמים,
קווי שלום וריבונות״.
מכונת חישוב כזו יש למסור, לדעתי
לתיקון. תחזיותיו המדיניות של ד״ר נחום
גולדמן, זכו עוד לפני שפורסמו, לתמיכה
גדולה יותר מזו שמקציב לה משה סנה.
אפילו מכוני דעת־הקהל הממשלתיים והחצי־ממשלתיים
מיחסים תמיכה של כשלושים
אחוזים לד״ר גולדמן ותחזיותיו והצטרפותו
של משה סנה למקהלה הממשלתית נגדו,
אינה מוציאה בוודאי את חברי מק״י מאחוז
התמיכה הלאומי הכללי בגולדמן. אך גם
התוצאה השנייה של חישוביו המתמטיים
של סנה, מבוססת על טעות חמורה: אם
מדובר בתמיכה בנוסחה כל־כך מעורפלת
כמו ״נסיגה אל קווי גבול מוסמכים, קווי
שלום וריבונות״ הרי אין צורך בממשלה
חדשה, צריך רק שהממשלה הקיימת תצ־טופף
מעט ותפנה כסא נוסף לנציג מק״י,
אם אמנם זו היא גם דעתה של המפלגה
הקומוניסטית הישראלית כולה.
בתוך מחנה השלום הישראלי, ועד שמק״י
לא הצטרפה בגלוי למערך ולממשלת הליכוד
הלאומי הרי היא חלק ממחנה זה,
כדאי וצריך לדבר גלויות: הלנו אתם או
לצרינו? מה פירוש של נוסחאות חדשות
אלה :״קווי גבול מוסכמים, קווי שלום
וריבונות״ הרי גם תוכניות אלון, דיין,
וייצמן, בגין — כל אלה הן תוכניות שהנוסחה
הזו מצאה בהן את מקומה בשובה
ונחת. האם לממשלה כזו טוענת וחותרת
מק״י, לממשלה של סיפוחים, של ריבונות
ישראלית בשטחים הכבושים, ממשלה של
כיבושים חדשים בהזדמנות הראשונה?!
בשעה שהתנועה לשלום ובטחון מרחיבה
את שורותיה מדי יום, אחרי שהוסר המסווה
האמיתי מממשלת הליכוד הלאומי, כשברור
לעין כל שממשלה כזו לא רק שאינה
יכולה להביא את השלום כי אם
פשוט איננה רוצה בו — יש לייחס חומרה
מרובה לטכסיסים החדשים של מק״י, אם
(המשך בעמוד )8

מה אמרו נשים מסויימות ברחוב
הירקווו. לסגו ראש עיריית תל-אביב?
סגה — שי
בלי ממשל ה
הרב שמואל אבידור,
הרב של כפר־שמריהו, על עיסוקי
הגיור של הרב שלמי
מרן :״נראה מתי נשמע ברדיו
שדובר־צה״ל מודיע כי יחידה
של רבנים צבאיים גיירה
היום 10 נשים. כל הרבנים
חזרו בשלום לבסיסם״.

ח״כ אליעזר שוס־טל!
:״במקום גיור כהלכה יש
עכשיו גיור ביקב ובגורן.״
! מה קרה לסידור הרפורמי,
שהושלך ארצה על־ידי ח״כ
אגודת־ישראל מנחם פרוש?
כאשר ביקר הח״כ המזוקן ב־ארצות־הברית,
פנו אליו רבנים

מה שנראה לאיש רק״ח כנימה
ממשלתית יתר על המידה, קרא
לעבר סנה :״אתה כבר מדבר
כמו שר בלי ממשלה!״
האם שר־הדתות ד״ר
זרח ורהפטיג גבה? לא. הוא
פשוט הניח על מושב מכוניתו
שני כרים, עליהם הוא יושב.
כדי שיוכל לראות יותר טוב
את הנעשה מחוץ למכונית.
ח״כ ל״ע גדעון ה אוזנו״
חזר על סיפור ששמע מפי
אחד הרוטשילדים. מסופר על
סקוטי שזכה בפרס הגדול בהגרלה
300 :אלף דולאר. הוא
החליט להשקיע 100 אלף דולאר
ברכישת טירה; 100 אלף לשמור
בבנק, ומאה אלף לרכישת פצצות.
למה פצצות? ״כדי להפציץ
את תעלת־סואץ.״ למה
דווקא תעלת־סואץ? ״אם היש־

אלוף חיים בר־לב, מתנהג
בנימוס רב. זאת על־כל־פנים
דעתו של כתב השבועון האמריקאי
טייס, שראיין את בר־לב:
״החייל מס׳ 1של ישראל רחוק
מלהיות אדם קשוח. הוא נוהג
תמיד לפתוח את הדלת בפני
חיילות — תופעה נדירה בישראל
כתב הכתב והוסיף
גם על דיבורו האיטי של ה־רמטכ״ל
:״הוא מדבר כל־כך
לאט, עד כי אחד האלופים התבדח
וביקש, שיורשה לו למסור
דו״חות בהפסקות בין מילה למילה
היוצאת מפי בר־לב.״

א 1שי ם
! מזכיר ההסתדרות יצחק
בן־אהרון נסע לפני זמן מה
לחוצלארץ. כשהגיע לשדה התעופה
בלוד, קיבל אותו נציג
חברת אל־על, וליווה אותו למטוס.
כיאה לנוסע חשוב, הושיבו
את בן־אהרון במחלקה
הראשונה של המטוס, למרות

סתם ככה, אז אנחנו נעשה
כזאת שערורייה, שכולם יזכרו
אותנו.׳״ עמיעד ניבהל, אבל
החליט לנסות לפתור קודם את
בעיות החנייה בתל־אביב.
1גם על ניקיון תל־אביב,
חושב סגן ראש העיר. אפילו

מדוע נתקל שר־החוץ
אבא אכן ביחס טוב בביקורו
האחרון באיטליה? בגלל
תוצאת התיקו בין נבחרת ישראל
ואיטליה במכסיקו, כמובן.

מלחמת הכסאות
של בן־אהרון
על פגישה עם נשים
מסויימות ברחוב הירקון, סיפר
השבוע סגן ראש עיריית תל־׳
אביב אריאד עמיעד :״תוך
כדי סיור שמטרתו שיפור חזות
העיר, שערכנו ברחוב הירקון,
ניגשו אלינו כמה נשים העובדות
באותו רחוב במיקצוע מאוד
מסויים, ואמרו, :מר עמיעד,
אם אתה רוצה לשפר את פני
העיר, אז תקים בשבילנו רחוב

(מימין, מוחא״כף) הביא בהתנדבות

״י ״ ייייייי ן קבוצת אמנים להופעה בפני חיילי
חיזל־הים בשארם־א־שייך. לידו הזמרת בהירה שלום, ציון
מ״מצמד דרום״ ,פנינה ברגר, דני גולן השותף ל״צמד דרום״
ויהודה, ברקן. ברקע תזמורתו של דני פיטשון (מנגן באורגן)
כשאביו, דויד פיטשון (במרכז) ,שר שירים ים־תיכוניים. להופעה
הצטרף גם חיים חפר, שקרא מקמ ה על נושא הכמיהה לשלום.
שכרטיסו היה למחלקת התיירים.
כשהמריא המטוס, ניגש
הקברניט לבן־אהרון :״אפשר
לראות את הכרטיס?״ בן־אהרון
הראה והקברניט המשיך :״מצטער,
אתה צריך לעבור למחלקת
התיירים.״ בן־אהרון בלע את
העלבון, ועבר. בירור שערכה
הנהלת אל־על עם הקברניט, לאחר
שחזר לארץ, העלה כי
לא היתה שום מניעה לצעדו
של הטייס.

ך 1 ״1ן | חגיע לחגיגות יום חיל״הים בשארס״א־
! 1ן| ך ה
יייייי י ו שייך, בספינת־מיטמר צבאית מאילת,
שם הינחה יום קודם לכן את יום החיל. את הזמן הפנוי, לפני
תחילת החלק האמנותי, בילה יהודה בשחייה ובהשתזפות.
רפורמיים שאחד מהם הציע אלף
דולר תמורת הסידור המפורסם.
בשובו ארצה ניסה פרוש לאתר
את הספר בעל הערך. הוא זכר
שלפני נסיעתו מסרו לידי יו״ר
ועדת הכנסת, ח״כ ישראל
ישעיהו, אבל ישעיהו לא זכר
איפה הניח אותו. נפתח חיפוש
מקיף, עד שלבסוף גילה
אחד הסדרנים את הסידור בפינה
נידחת של הכנסת. פרוש קיבל
את הסידור בחזרה — ואין להניח
שבעתיד ימהר להשליך ארצה
בבוז כזה חפץ ששווה אלף
דולר.

ראלים מפציצים את התעלה
כבר שלוש שנים — זה בטח
עסק מצויץ!״

איך מתנהג רמטכ״ל? רב
פנינה
בוגד

או בכינוייה היותר מוכר ״פנינה הג׳ינ•
ג׳ית״ ,באה גם היא לבדר את החיילים
המשרתים בשארם״א״שייך. ניצלה את ההזדמנות וערכה שיט לאורך
חופי ים־סוף, בספינה, הצחיקה את המלחים עד כדי דמעות.

מיוחד, עם אורות יפים׳ ואז
אנחנו נסתובב רק שם וזה יעזור
גם למראה העיר. אבל אם
אתה מתכוון לגרש אותנו מפה

הצעות בנידון יש לו :״בחורה
שהולכת במיני מראה חזות
נאה. לעומתה, בחורה במקסי
ארוך תעזור לנקות את העיר.״

! בערב הראיונות של
שמואל שי, הופיע בין השאר
גם מתרגם שיער, אהוד
מנור, שעלה לבימה עם סיגריה
בוערת. תוך כדי ראיון חיפש
אהוד מקום לזרוק לתוכו
את האפר. שכראה זאת שי,
אמר :״אומנם אסור לעשן בשבת,
אבל אתה יכול לזרוק את
האפר לתוך אחת הכוסות, זה
בסדר. הרב גורן יאשר את
זה. הרי הוא מאשר בזמן האחרון
הכל.״
באותו ערב סיפר שמואל
שי :״הלכתי ברחוב וראיתי שלט
שאומר: כאן עושים ארנקים גם
מהעור של הקונה.״

! בתום הדיון בכנסת על
פעולות משרד החינוך והתרבות׳
נוכחו רק חמישה ח״כים.
היו״ר הודה להם על סבלנותם.
הוסיף אחד הח״כים :״בעיקר
יש להודות לשר החינוך, שבמשך
ארבע שעות שלמות לא
עזב את כסאו!״ השיב השר
יגאל אלון :״על כסא כזו,
לוותר?!״

כשח״כ מק״ימשה 1 סנה קיבל את רשות הדיבור
בעת ויכוח בכנסת, ותקף את
ח״ב רק״ח אמיל חביכי ב־

פארה דיבה

קיסרית איראן, אם לארבעה ילדים, נטלה
לידיה אקדח, כדי לקדם א ת פיתוח ארצה.
באירוע שנערך בטהראן, שהכנסותיו הוקדשו לבניית גתי־ספר חדשים,

השתתפה מי שהיתה סטודנטית לארכיטקטורה, בתחרות קליעה
למטרה. היא ירתה 10 יריות למטרה. אחר עלתה על המושב האחורי
של אופנוע כדרך שיושבות נשים על אופנוע, והשאח לקחה הביתה.

מכתבים
(המשך מעמוד )6

אמנם אלה הם טכסיסים, שנועדו לרכוש
אהדה מדומה בציבור, שיישר כבר את
עמדותיו לפי קווים ראדיקליים הרבה יותר
לשני הכיוונים. אולם אם אין מדובר בטכסיסים
ולפנינו הערכות ותוכניות מדיניות
חדשות, הרי מן היושר הציבורי והאינטלקטואלי
יהיה שמק״י תודיע על שינוי עמדותיה
ותוכניותיה ברבים ונדע כולנו היכן
אנו ומק״י עומדים, ובוודאי שלא עוד זה
בצד זה.

אלכם מסים,

תל־אביב

; שאלה לשוכט נשיא בית־המשפט בחיפה, ד״ר עציוני,
בפסק־דינו למנחם ברגר (מפקידי
קוננס, הביע ביקורת על ״היחס הסלחני״
שמגלה הציבור כלפי אנשים מסוגו של הנאשם׳
העוברים עבירות חמורות, בעוד הציבור
מתייחס בחומרה ומרחיק מן החברה
פורץ קטן הגיע הזמן שהציבור יוקיע
את המועלים והזייפנים ויהיו מעמדם והשכלתם
אשר יהיו.״
אם אומנם אלה דברי השופט, הרי הם
מזעזעים באכזריותם ומעוררים תדהמה לא
רק בין האסירים החוטאים אלא גם בליבותיהם
של אלה שחונכו על־פי תורת ישראל
ומסורתה המפוארת של סליחה ומחילה,
של ״אף על סי שחטא של כל הפעילות
של האגודה לאסיר והעבריין העושה
כל אשר לאל ידה להחזיר אסיר משוחרר,
ויהיה עוזנו אשר יהיה, לחיים תקינים, כך
שייקלט בחזרה בחברה האנושית ויתחיל
בחיים חדשים. אם באמת זו דעתו של השופט,
אשר פסקי־דינו הם הוראות חינוך
כשם שהם עונשי הרתעה, למה אינו דורש
לבנות מחנות ״מצורעים״ לאלו שהוא דורש
מהציבור להעמידם מחוץ למחנה? או שמא
ערי ״מקלט״ לפושעים כאלה, אשר לדעתו
אין לסלוח להם לעולם.
עברו כבר שנים רבות מאז חדלו בארצות
נאורות לתלות אנשים על חטאים כאלה.
האם מתגעגע מישהו לאותה תקופה
שבה ניתן היה להיפטר מפושע כזה אחת
ולתמיד? או שמא יש לקנא בארצות ״נאורות״
כתימן וסעודיה הקוטעים ידיים ורגליים
למועלים וגנבים ומסרסים נואפים?
האמנם יכול שופט יהודי בישראל לדרוש
חוסר סליחה ונטירת איבה, הוקעה והקאה,
גם אם הנשפט חוזר בתשובה? האין הסבנק
דיס־

הנהיגה

.איננה
מענגת-
ה ט אר
או ת ה

כריכות הווו!!

ליחה מיסודות הפאר של ישראל סבא? האם
יש להטיף לדרך הרשעים של חוסר סליחו
ולקנא בקאתוליות שטרם סלחה לעם ישראל
את תלייתו של ישו?

אסיר כחופשה,

תל-אביק

ו אמא כוזגזו
היקרה
את כותבת (העולם הזה ) 1710 כי ״הבנים
בבית מדברים ושואלים מה הולך כאן ומה
יהיה הסוף?״
מד, ענית להם?
תשובתך חשובה לי,
רגשות אם והשכל
הישר חייבים להתבטא
ברבים. נקעה
נפשי מהאמזונות. י
הרגשה היא כי הגיבור
הלאומי שלנו
הוא ״חיימק׳ה שלי״
על פי השיר של יו*
נה עטרי. אוי לנו
אם אבטיפוס זה
ינהגנו בחיק משפחת
העמים. בן
חריג נהיה עד אחרית הימים

אהרון סגד,

חיפ ה

המטורף ז־נביאינו
הגדולים, ירמיהו וישעיהו, חזו
חזיונות נפלאים, שעוד היום נשארו בגדר
חזון .״וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי
ירבץ״ (י״א־ ,)6אחד מחזיונותיו היפים של
ישעיהו, ששאף לשלום נצחי ושלום עולמי.
״וכתתו תרבותם לאתים, וחניתותיהם —
למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא
ילמדו עוד מלחמה.״ (שם־.)4
בתקופת מלחמות עולמיות, ובתוכן מלחמות
ישראל, קם ״מטורף״ שהתנגד למלחמה
וקרא לשלום ,״מטורף״ אשר חזיונותיו
לא נראו כאפשריים וכמציאותיים, הלא
הוא ישעיהו בן־אמוץ. הנביא ירמיהו, אשר
שאף לחיי צדק, לחיים יפים יותר ולמוסר
חברתי, נתקל בשינאה בקרב העם וסבל
רדיפות במשך כל חייו. האם שונה המצב
בתקופתנו אנו? .האין אנשים הרואים את
האמת? האין בני־אדם חפצים בשלום ללא
תנאים? האין בני־אדם הרואים פשעי שלי־

זהה את עצמך

י,וראיס המעוניינים לכרוך את גלידגדת ״העולם הזה״
של שנת ,1969 יכולים להביא את הגליונות שברשותם
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליכך ,12 תל־אכיב,
החל מיום ראשון ה־ ,245.70 כין 10 כבוקר לשתיים
כצהריים.
הקוראים יקכלו כמקום, תמורת 14ל״י, שני כרכים,
א׳ וב, של .1969
סבור כל גליוד הסר יש לשלם 1.50ל״י.

תמונה זו פורסמה כגליון ״העולם הזה 662 שהופיע לפני 20 שנה
כדיוק. היא לקוחה מתוף כתכה על פריצת המצור על אילת. על סיפון
האוניה ״לוצ׳יה״ מתיידדים מלחים ישראליים, סודאנייס ואיטלקיים.
המלהים אשר יזהו את עצמם כתמונה, או כל מי שמכיר אותם,
מתכקש לשלוח פרטים לת.ד 136 .תלא־אכיכ ולציין על המעטפה
״זהה את עצמך״ .כין אלה אשר יזהו את עצמם או את
נושאי התמונה -תוגדל כסוף התחרות טיסה לחוץ־לארץ.

טיהם? האין בני־אדם הזוכרים את עברנו
המר בגולה? כן, ישנם כאלה. וכפי שהיה
אז, בתקופת הנביאים, כן היום, אנשים אלה
נרדפים, נקראים מטורפים, השליטים שונאים
אותם ומנסים לסתום להם את הפה.
אנו, עם ישראל, שבמשך ההיסטוריה סבלנו
רדיפות, אפליות, גירושים ואנטישמיות,
אנו, שאיבדנו שישה מיליון מקרב אחינו בהשמדה
מידי הנאצים, האם נמשיך ללחום
בעמים אחרים כפי שלחמוהנאצים בנו,
וכפי שפרעו בנו בעבד?
האם לא חזרנו לארץ־אבותינו? האם
שאיפתנו כיום לחזור למצרים, ממנה יצאנו?
האם השאיפה להגיע למצרים לא תגביר
שינאה? הרי ממצרים חפצנו לברוח,
לצאת ממנה לחופש — מעבדות לשיחרור.
יש להסיק מכאן, כי הערבים היושבים בשטחים
הכבושים צריכים לזעוק :״צאו מארצי״
.אנו זעקנו ורצינו לצאת את מצרים
חזרה לישראל, ולכן נצטרך להכיר בזכותם
של הערבים לזעוק לשיחרורם, כדי לחיות
חיים חופשיים על אדמתם.
״ישנם האומרים, :שלום בתנאי ש ו־יישנם
האומרים, :שלום אפילו אם

ישעיהו של היום,
^ לעובדי
נמל אשדוד

בידידות ואתכם במאבקכם למען שיפור
רמת החיים של כל עובדי המדינה ובחלוקה
צודקת.
״חבר׳ה, אל תאכלו את כל העוגה לבד,
השאירו קצת לאחרים״.
חיים חסון, בת־־ת

> תחרות הצילומים מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.
היא צולמה בעיר העתיקה בירושלים.
הכותרת שאני מציע: צלבי המאה העש רים
או ישו לבית פורסייט.

דויד אנייס,
— 10.ל״י.
טעות לעולם צודקת

תל-אביב

לפני שתיווצר אצלכם הרגשה של קיפוח,
האם בררתם כמה מרוויח קצין צד,״ל בצבא
קבע המשרת בתעלה או בבקעה? או
שוטר במשטרת ישראל, או דוור או מורה
בית־ספר?
עבודה בנמל היא כל־כך קשה עד כדי
כך שאותם עובדים שעבדו בהקמת נמל

״הזהב השחור פורץ בקידוח גו חס 3של
חברת נפטא. כ־ 7ק״מ דרומית מזרחית לערד
התגלה נפטר בעומק של 1,555
מטר מעריב) 11.6.70 ,

גלעד דוידי,

תמונת השבוע
אשדוד עשו שביתות והפגנות בכדי להתקבל
לעבודה בנמל.
אתם רוצים הנחות במס הכנסה עבור
כסף שאתם מרוויחים, או שאתם רוצים

ע 1 4ץ 0 1 £ 1פ א 0 5 5 1נ 5 0 ^ 1ס _^ 1

תכנית של שלו שה שבושת
הכוללת :
דיאטה ־ על פי הוראות רופא
מומחה (שיטת ד״ר מאייר)
6אמבטיות רפואיות(שיטת קנייש 6טיפולי אמבטית אדים טיפול קוסמטי
2ב די קו ת רפואיות, ק בי ע ת
דיאטה וביקורת
6טיפולים לפי שיטת ד ד מאייר 2הרצאות המחירים החל מי$ 133.30

להרוויח יותר.
אולי תוותרו על הנחות במיסים למען
משוחררי צה״ל המשתחררים מהצבא בלא
כלום?

\ £1\1ם1ש/ץ1¥1א4ץ ץ זע8£4
תכנית בת שבועיים הכוללת:
בקורת קוסמטית כללית
אירוח מלא1א 1כל דיאטת, לפי דרישה)
החיה סאונה
עיסוי עם משחות מיוחדות,
טיפול קוסמטי אינדיוידואלי
מניקור סדור תסרוקות פדיקור בשיתנף פשלה עם אל על נתיבי אדר
התעמלות 061£

^31ו

לישיאל•
פנה לידידך סוכן הנסישת א 1אל
£3או 1ח ט /א*וו)־ו 3ט *

המחירים החל ם י$ 241.60

אילת

קוראים השולחים מבתכים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתגיהם.

תל־אביב דחי נחלת־בנימין .52 טל 53535 .
ויופייך ובויאותך

ירושלים

• הקורא דויד אנייס מרחוב הטיים ים
, 17 ירושלים, זוכ ה בפרס המדור בסך

בעולם בריטניה פגיס סמוקות פנים רבות היו סמוקות בבריטניה. פניהם
של עיתונאים, עסקנים וסתם אנשים, שניבאו
פה אחד שמפלגת העבודה תנחל בבחירות
נצחון כביר.
אך סמוקות מכל היו פניהם של בעלי
מישאלי־דעת־הקהל, שחזו נצחון זה בביטחון
מדעי.
בכל בריטניה, לא היה אף מישאל אחד
של דעת־קהל שחזה נצחון שמרני.
אל תשאל 1בישראל רגילים הבריות
להתייחם בספקנות למישאלים מדעיים־כב־יכול,
הקובעים מי בעד ומי נגד סיפוח

ראש־ממשלה הית
היטלר החדש עזר

השטחים, וכיוצא באלה. בבחירות האחרונות
בארץ, נכשלו כל המישאלים.
אך בבריטניה, כמו באמריקה, היו רגילים
להתייחס למישאלים ברצינות. עד כדי
כך, שהארולד וילסון החליט על עריכת
בחירות חדשות, שלא במועדן, אך ורק
לפי תוצאות המישאלים, שניבאו לו נצחון
גדול.
הבחירות עצמן נערכו, איפוא, בגלל ה־מישאלים.
אך יתכן כי הם השפיעו גם על
התוצאות — בכיוון הפוך.
מחוץ לן ןדר. מקובל להניח כי המיש־אלים
משפיעים על הבחירות בדרך פשוטה.
אדם נורמלי רוצה להימצא עם הרוב. אם
המישאלים מכריזים שמפלגה פלונית תזכה
ברוב, יעברו בוחרים רבים לאותה מפלגה,
אך ורק כדי להימצא בקרב הרוב.
בבריטניה קרה, כנראה, ההיפך. ביום הבחירות
קרא טיי מס הלונדוני להצביע בעד
השמרנים, מכיוון שהרוב מובטח למפלגת-
העבודה, ולא כדאי שרוב זה יהיה גדול
מדי.
אין ספק שרבים הצביעו נגד מפלגת־העבודה
מאותה סיבה. הם לא רצו להימצא
בתוך העדר.
המגצח האמיתי

שג ם התייר מתפ על סמנה
איכות בינלאומית* ת ערוב ת אמריקאית* סופר קינג־סייז-פילטר

השינוי המכריע בדעת הבוחרים אירע
בשבוע האחרון לפני הבחירות. מה
קרה ז
קרה שעסקן שמרני בשם אנוך פאוול פתח
את פיו — והפליט מתוכו זרם של רעל,
שקטל את סיכויי הארולד וילסון.
לא אדוארד הית, המתון והאפור, ניצח
בבחירות. ניצח אדם שרבים רואים בו אדולף
היטלר חדש.
עד השבוע האחרון הציג
״ זיג חיי ל
פאוול התנהגות כמו אחד מ־ 629 מועמדי
מפלגת השמרנים. הוא דיבר רק על ענייני
כלכלה משעממים, כמו כולם.
ואז, לפתע, הפר את המשמעת המפלגתית,
ודיבר כתמול שילשום :״האוייב הוא
בתוכנו יש לו טכניקה פשוטה, שהיא
בת השטן עלינו לקום ולהביס את ה־אוייב
הפנימי
*מיהו האוייב הפנימי?״ צעק צעיר מפריע
.״אתה!״ השיב פאוול, וקבוצה של
בריונים תפסה את המפריע, היכתה אותו
( הנו שן ב ע מו ד )24

העולם הזה 1712

•סיסמה ״אין כדירה!״ נולדה ב(
(אביב ,1948 בחטיבות הקרביות.
היא לא הומצאה על־ידי מומחה לתעמולה,
או על־ידי גאון ליחסי־ציבור. אפילו גולדה
מאירסון, עסקנית מועצת הפועלות, לא המציאה
אותה.

כמו כל סיסמה היסטורית גדולה,
נולדה כאופן ספונטאני, פרי
חווייתם של אנשים רכים.

ואכן, היא ביטאה את החוויה של אותו
רגע :

היינו כמצס של מלחמה. מלחמה
על עצם קיומנו הלאומי והפיסי.
ספגנו אבירות נוראות. ראינו בתצלומים
את הגויות של חברינו, שנישאו מעל לראשי
המון משולהב.
היינו מעטים, חסרי נסיון, חסרי נשק.

כל כחור מכינינו הכין כי אנחנו
מגינים על משפחותינו, על כפ
רינו ועל ערינו. פשוטו כמשמעו.

ברירה. תמיד יש ברירה. תמיד ניתן לאדם

לבחור בין טוב ורע.
מי שחוקר ׳ את תולדות היישוב העברי
בארץ, במאה השנים שעברו מאז הגיע
קרל נטר ורכש את אדמות מיקווה־ישראל,
ימצא שהיהדות צודקת.

בשנת 1949 פעלה בעיר לוזאן בשווייץ
ועדת־הפיוס מטעם האו״ם. כפי שאישר, לא
מכבר, אליהו ששון, שהיה אז נציג בכיר
של ישראל, פנתה משלחת פלסטינית נכבדה
אל המשלחת הישראלית׳ והציעה להגיע
לידי הסדר ישיר בין שני העמים.
ההצעה נדחתה בזילזול על־ידי ממשלת
ישראל. היה נדמה לה שהפלסטינים נעלמו
מן המפה. שיהיה זול יותר להשיג הסדר
עם המלך עבדאללה והמלך פארוק.
עבדאללה וסארוק נעלמו. הפלסטינים נשארו.

להבין זאת. לא כדי לחלק כתבי־אי־שום
ולא. מתוך נטייה מזוכיסטית למצוא
שגיאות בעצמנו.
אלא כדי ללמוד, להבין, להסיק מסקנות

וכל זה נאמר בשתי המילים, שצצו כאילו
מדן עד דנגור:

• אזקרה לסיסמה זו מה שקרה ל)?
סיסמות היסטוריות רבות.
היא נפלה בידי עסקנים ממולחים, תועמלנים
מקצועיים, דמגוגים זריזים.

• 9ם פרוץ מהפכת התורכים הצעירים,
ע לפני ששים שנה, התחבקו יהודים וערבים
בחוצות ירושלים. הם האמינו שהגיע
סוף העריצות העותומנית.
אולם התחילה עריצות חדשה, תורכית-
לאומנית. היו מנהיגים ציוניים, מרחיקי-

היא הזדייפה, הסתלפה, התעוותה
עד ללא הכר.

היתה כדירה. שגינו.

תמיד היתה כדירה. תמיד הי־תה
הזדמנות.

כי מה שהיה, הוא שיהיה. והוא
שהווה כרגע זה.

״אין כדירה״.

קים מאדם, סינוורו את עיניה. היה נדמה
לה שהמלחמה נסתיימה, והשלל שייך לנצח.

היתה
כדירה. שגינו.

שנת צ5ע 1פרצה המהפכה המצ-
רית, שפתחה פרק חדש בתולדות העולם
הערבי. בן־גוריון הכריז שהוא ״מוכן

היא נקרעה מן החוויה החד־פעמית שהו־לידה
אותה, כדי לשמש כיסוי לערוותם
של פוליטיקאים כושלים.

היתה כדירה. שגינו.

מחרת הנצחון הצבאי הכביר במל׳׳
,חמת ששת־הימים יכולנו לעשות מחוזה
היסטורית של צניעות ורוחב־לב. יכולנו
להכריז על נכונותנו להחזיר את השטחים
שכבשנו, להכיר בזכויות העם הפלסטיני,
לכונן מסגרת חדשה של דו־קיום ובטחון.
אנחנו דרשנו זאת ביום החמישי של המלחמה.
״אחרי
מלח מ ת ששת הימים זה היה קל
בשביל ישראל לה שיג שלום. הערבים היו
אז א חוזי פאניקה!״ הודה לפני חודשיים
הדובר הראשי של אל־פתח, כמאל נאצר,
באוזני עתונאי אמריקאי .״כנראה שאז
היתה הזדמנו ת לה שיג שלום,״ אמר לפני

׳חודש מי שהיה אז היועץ הבכיר של לוי
אשכול, אהרון כידן .״ה ח מצנו אותה, מפני

כאשר לוחם של יפתח, של גולני, של
גבעתי אמר ״אין ברירה הוא התכוון
לומר :״זהו זה! אנחנו תקועים במצב זה!
אם נובס, נושמד! עלינו להילחם ולנצח!״

שכולנו היינו מבולבלים.״

אשכול חשב שהערבים יבואו לבקש שלום
לפי תנאי ישראל — סיפוח שטחים ניכרים
למדינה. הוא סירב לנקוט ביוזמודשלום כלפי
הפלסטינים.
אולם נסתבר שהערבים אינם מבינים
את שפת־הכוח, היום נטושה מלחמה כללית,
וצפוי עימות עם הצבא הסובייטי.

הוא לא התכוון לומר :״אי-
אפשר היה למנוע מלחמה זו, אי•
אפשר למנוע מלחמה שתימשד 1 לנצח״.
הדבר כלל לא עלה על דעתו. כי נסתרי
המדיניות ורזי ההיסטוריה לא היו נהירים
לו. והם גם לא עניינו אותו באותה שעה.

היתה כדירה. שגינו.

ך ץש 1כ להכין זאת .״אין ב רי ר ה!״-
( (זו הי קריאה התואמת את שעת־השיא
הנואשת של מלחמה טוטאלית.
אין היא אומרת: לא היתה ברירה אלא
להגיע למלחמה זו.

>\פשר, כמוכן, להרחיב הרבה יותר
רשימה תמציתית זו של הזדמנויות
אבודות. היא מובילה ישר לפרשת גולדמן
ולפרשת אל־ג׳עברי, הטריות עדיין בזב־רוננו.
.תמיד
היתר, ברירה.

היא אומרת: כרגע זה, מאחר
שניקלענו לתוף מלחמה זו,
ולא חשוכ איך -אין כדירה אלא
לעמוד כה.
כי היא הוחמצה ככל פעם
ככל פעם רצינו ככל אשר השגנו
ד אותו רגע, ולא היינו מוכנים
סגת אן? צעד אחד כדי להשיג
שלום.

יכול אדם לומר ברגע כזה :״אפשר היה
למנוע מלחמה זו. הפוליטיקאים שלנו שגו.
אילו היו לנו מנהיגים אחרים, מרחיקי-
ראות, לא היינו מגיעים למצב־ביש זה. אן
מאחר שהגענו הנה — איןברירה אלא
להילחם, כדי לצאת ממנו.״

ואילו היום, כעידן גולדה מאיר,
כאה סיסמה זו לשמש מטרה אחרת
לגמרי.
היא באה לומר :״אין ברירה, ומעולם
לא היתהברירה. תמיד צדקנו. מעולם
לא שגינו. אף פעם אחת לא החמצנו
הזדמנות להשגת שלום. לא יכולנו לעשות
דבר למען השלום. גם עכשיו אין לאל ידנו
לעשות דבר למענו. נגזר עלינו להילחם,
להילחם, להילחם.״

זהו ה״אני מאמינה״ של הליכוד
הלאומני, ה״שמע ישראל״ החדש
של המימסד.

ראות, שהציעו לתמוך בערבים נגד התורכים.
ההנהגה הציונית, בראשות מכס נור־דאו,
החליטה. לתמוך בתורכים נגד הערבים.

היתה כדירה. שגינו.
במשך שני דורות, רכשנו אדמה בארץ.
לרוב. קנינו אותה מידי האפנדים. אחרי
הרכישה, גירשנו מעליה את האריסים שהתפרנסו
ממנה, כדי לפנות מקום למתיישבים
שלנו. כאשר באו הפלאחים המנושלים
לעבוד בפרדסינו, גירשנו אותם בכוח,
כדי ליצור מעמד של פועלים עבריים,
היו מנהיגים ציוניים שהציעו להפריש
חלק מן האדמה בכל רכישה, כדי ליישב
עליה את האריסים הערביים המנושלים, ול־שקמם
שם בעזרת הקרנות הציוניות. ההצעה
נדחתה בבוז על־ידי אנשים כמו או־סישקין,
שראו בעבודה הערבית ״צרעת״.

היתה כדירה. שגינו.

לטוס לקאהיר״ כדי להיפגש עם הנשיא,
מוחמד נגיב, אך לא הציע דבר לפתרון
הבעייה הפלסטינית, או לפחות לפתרון בעיית
הפליטים.
נגיב נפל, עבד־אל־נאצר תפס את מקומו.
מייד הזמין לקאהיר את ידידו, ירוחם
כהן. ירוחם (כמו גולדמן כעבור 17 שנד).
לא הורשה לנסוע.
החלום הגדול של המישטר המצרי החדש,
של הדור המצרי כולו, היה לסלק את שרידי
הכיבוש הזר — הכוחות הבריטיים שחנו
בתעלת־סואץ. יכולנו לתמוך במצריים
במאבק זה. אנחנו דרשנו זאת.
תחת זאת פנתה ממשלת ישראל אל הממשלה
הבריטית בדרישה נמרצת שלא
לנטוש את התעלה. כאשר זה לא עזר,
תמכה ממשלתנו כקיצוניים שבמפלגה השמרנית,
שמרדו נגד החלטת־הפינוי.
אולם הבריטים עזבו. נשארה השינאה לישראל,
שעזרה לכובש הזר.

השקפת-העולם היהודית היא
(כימעט ואמרתי: כדוד השם!)
זרה לגמרי לרוח זו.

ן• מלחמת״העצמאות (שהיתר ,,כמו־בן,
תוצאת כל ההתפתחות שקדמה לה)
הפכו מאות אלפי ערבים לפליטים. חלקם
ברחו, חלקם גורשו, רובם נדחפו על־ידי
נסיבות המלחמה עצמה.
בתום המלחמה יכולנו להשיג שלום,
על־ידי מחווה היסטורית של נדיבות־לב —
החזרת חלק מן הפליטים ושיקום השאר.
אנחנו דרשנו זאת.

מיד לאחר מכן החלה מלחמת־השיחרור
האלג׳ירית. יכולנו לעזור ללוחמים, לרכוש
את לבו של העם ערבי שלם בשעת מצוקתו.
האלג׳ירים ביקשו את עזרתנו, הבטיחו לתווך
בבוא היום בינינו ובין ידידיהם במצריים.
אנחנו דרשנו לעשות זאת.
ממשלת ישראל תמכה בצרפת נגד לוחמי־

בניגוד לטראגדיה היוונית, בניגוד לפאטא-
ליזם של האיסלאם, אומרת היהדות: יש

שטחים האדירים שנפלו לידינו, כשהם רי-

על מאה ציפורי־שלום על העץ. כאשר יזמו

ידו היתה תורה זו נכונה, היינו
דומים לגיבור מטראגדיה יוונית, שהאלים
גזרו עליו גורל נורא — ואין הוא
יכול אלא לצעוד לקראת סופו המר.

היתה כדירה. שגינו.

11* 7 3־ 1

*• י שאומר

״אין ברירה״ ,הוא הגרוע

בתבוסנים.
הוא מעיד על עצמו שמדיניותו היתה
אווילית — כי רק כסיל מכניס את עצמו
למצב של ״אין ברירה״.

אדם חכם ידאג תמיד שתהיה
לו כדירה כין כמה וכמה אפשרויות
-כדי שיוכל לכחור כיניהן
כריעה צלולה.

אני מאמין שברגע זה שוב יש ברירה
גדולה. העניין הפלסטיני מונח על כף המאזניים.
מצריים עושה מאמצים נואשים
להגיע להסדר־שלום, בטרם תשתעבד לצבא
הסובייטי.
אפשר להעמיד את עבד־אל־נאצר במיבחן.
עלינו להכריז על נכונותנו לסגת מן השטחים
הכבושים תמורת שלום ממשי. אם
יישאר נשיא מצריים נאמן לדבריו האחרונים,
יפתח בעיקמת הכרזה זו במשא־ומתן להשגת
השלום. אם יתכחש לדבריו, לא הפסדנו
דבר.
אפשר לומר לפלסטינים: נעזור לכם לכונן
את מדינתכם העצמאית משני עברי הירדן.
אנו מכירים בקיומכם הלאומי ובזכויותיכם.
נושיט יד לכל פלסטיני המוכן להגשים את
מטרותיו הלאומיות בשלום עם ישראל —
יהיה זה אל־ג׳עברי או עראפת.

יש כדירה .

הצרפתים את מיבצע־סיני, כדי להסיח את
דעת עבד־אל־נאצר מאלג׳יריה, הצטרפה ממשלתנו
לקנוניה בהתלהבות. וכאשר כבר
החליט דה־גול לנטוש את אלג׳יריה, תמכה
ממשלתנו בפאשיסטים של ה־או־אה־אס שרצו
להרוג את דה־גול ולהמשיך במלחמה.
הצרפתים עזבו את אלג׳יריה, והסתדרו
יפה מאד עם המורדים־מאתמול. אלה גם
אלה פנו נגדנו.

בא שר תל ך
לוו או ת ך מכשיר ג1
נ!־ לבי שול ול ת או ר ה

ק מ פינ ג

א מי שרא גז

תמרורים
נולד בבית־חולים אלי שע בחיפה,
לרחל גור, רעייתו של אלוף פיקוד הצפון
מורדכי (מוטה) גור, בן.
נבחר באסיפה הכללית של אגודת
הפסטיבל הישראלי למוסיקה ולדרמה, שנערכה
השבוע בירושלים בראשותו של
שר־ההיירות משה קול, ליו״ר המועצה
של הפסטיבל — שופט בית־המשפט העליון
ד״ר אלפרד ויתקון.
הוענ לן מטעם
פרס על־שם גרשון שץ עבור גילוי רוח
של התנדבות, לשמחה הולצכרג. מניצולי
גטו ורשה, שלא שכח ולא נתן לשכוח
את השואה הנאצית בקיימו הפגנות נגד

מיסדר ד בו טינ ס קי,

אינ ט רנ שיונ ל

מאהאלךמקומות בזכירה, שדותואספקה ,
בר חבי ה אדץ־ ב־ ם 9ארצות, בחמשיבשות

החיים טובים יותר עם
אפיעודאבז שמחה הולצכרג
השילומים ונגד מבקרים גרמנים בארץ, החל
שמחה מתמסר מאז מלחמת־ששת־הימים ל־פצועי
צה״ל, אותו מכנים רבים מהם אבא,
זכה עבור התמסרותו לפרס בסך 500ל״י,
והודיע כי הוא תורם את סכום הפרס וסכום
מקביל לפעילות שיקום של נכי צה״ל.
מנהליםרומן. הספרית ההו־ליבודית
הצעירה קאטי חאן והשחקן המזדקן
דין מרטין, שהרומן הלוהט שהתנהל
בינו לבין מלכת היופי גייל ונשאו,
הצטנן לגמרי. מרטין ניסה לחזור
אל רעייתו־בנפרד, ג׳יין, אך זו דחתה אותו
והוא החל מחזר אחרי קאטי. גם בנו
של דין, דינו. פעיל בשטח הרומנטי: דינו
בן ה־ 18 מנהל עתה רומן סוער עם השחקנית
קנדים כדגן, המבוגרת ממנו בכמה
שנים טובות, ושניהלה עד עתה רומן
עם הצעיר טרי מלצ׳ר, בנה של דורים ריי.
עומדים

להינשא. במאי ו
דנים

כוכב
הסרט אדם בעי קבו ת גורלו,
חו פ ר, וחברת להקת האט הות ו ה אבו ת

מישל פיליפס. החתונה תיערך בסוף הקיץ
ולאחר מכן יעבור הזוג להתגורר במושבת
ביטניקים בניו־מכסיקו.

הושבע לכהונת נשיא ארגנטינה,
10 ימים לאחר הפיכה צבאית בה הודח
קודמו בתפקיד, בריגדיר גנרל רו כ ר טו
מרסלו לוינגסטון בן ה־ ,50 מי שהיה
נספח צבאי של ארגנטינה בוואשינגטון.
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 5 0£א 1^ 01 1£א 0 0
״נרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, וחוב שניאור 5
טל.55029 .

שעדת קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לסי בקשה.

בלום אנג׳לס, בפעם
השלישית בשלושת
החודשים האחרונים, הקולנוע שחקנית
ליז טיילור. לפני
כחודש עברה ליז
״ניתוח גיניקולוגי
קטן״ כפי שפורסם
וחודשיים קודם עברה
ניתוח באחת החוליות
של עמודה־שידרה.

נותח

בית־חולים
בתל־אביב,
שופט השלום של טול־כרם
חאלד פישטאזזי בן ה־ ,36 שסבל בחמש
השנים האחרונות מבקע בסרעפת והיה
בטיפולים שונים ללא הצלחה והחליט
לעבור את הניתוח ב איכילו ב מפגי שזה
״קרוב למקום מגורי ומגורי משפחתי,״ כפי
שהסביר.
איכילוב

וזדררדידז וזזה 171 0

ך יורה של הלן זיידמן ארו שש
^ שעות. גיור בזק, גיור חסר־תקדים,
גיור שהדהים את העולם. אבל כשם שמל-
חמת ששת הימים לא הסתיימה עדיין, כך
גם מיבצע שש השעות של הגיור.
המחלוקת שעורר הרב הצבאי הראשי שלמה
גורן הלכה והתפתחה, הפכה למלחמה
בין הרבנים, זכתה לכינוי ״מלחמת שש
השעות״ — רמז לכך, כי מיבצע־בזק מוצלח
לא שם קץ למלחמה, אלא הפך פתיחה
למערכה ארוכה.

ך * ידיעה הראשונה על מיבצע־הבזק
1 1של הרב גורן שודרה ב שידורי ישראל
בשעות הערב של יום ב׳ האחרון. במיסדרו־נות
הכנסת ובמרכזי־מיפלגות נשמעה אנחת-

המעשה שנעשה על־ידי הרב גורן
ושני עוזריו הצבאיים יש בו כדי לפגוע
במוסר הציבורי, ויותר משהוא נובע מטעמים
דתיים הרי ביסודו שיקולים פוליטיים
שבאו לאפשר למפד״ל להישאר בממשלה.
• כאיש־ציבור, רואה שלום כהן את
עצמו נפגע — אישית וגם כנציג בוחרים
— מקנוניה פוליטית זו.

ך י• עירעור הוגש ביום השלישי בצה־
( \ ריים. רק למחרת בבוקר הסתבר כי
ח״כ כהן לא יהיה המערער היחידי. אל ה־

בחצות נוסח
המיסמד שפתח
את המערכה
__ הנגדית

מדוע היו
הרבנים מוכנים
להסתער
על גורן ו

מכל מתגייר; היא נישאה (בנישואין אזרחיים)
לכהן — נישואים האסורים על גיורת
על־פי ההלכה הרבנית (ראה מסגרת ב ע מו ד
הבא).

רווחה: הוסר המשבר הממשלתי, המפד״ל
לא תצטרך לפרוש מהקואליציה.
אבל היו גם תגובות מסוג אחר. הן
נבעו מן התחושה שכאן בוצע תעלול
מיפלגתי זריז, כדי להוציא את המפד״ל
מן המבוי הסתום שאליו נקלעה. העובדה
שהתעלול בוצע בחסות הדת, ותוך ניצול
מדי צה״ל, הוסיפה לו חומרה מיוחדת.
אבל גיור־הבזק לא מנע רק את פרישתם
של שלושת שרי המפד״ל מהממשלה.
הוא מנע גם הכרעה בדרג המשפטי העליון,
זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל,
בשאלת זכויות־הגיור של יהודים רפורמיים
בישראל. שכן היה ברור, כי תמורת הסכמת
הרב גורן לגיירה במהירות־שיא, תבקש
הלן זיידמן מבית־המשפט הגבוה לצדק
לבטל את הדיון בעתירתה נגד שר הפנים,
אשר התעקש שלא לרשום אותה כיהודיה
על־סמך גיורה בידי רב רפורמי.

ך * פ עו לההנגדית החלה מתארגנת שעד
| ( קלה אחרי השיחרור. במרכזה עמדו
ח״כ שלום כהן והיועץ הפרלמנטרי של
סיעת העולם הזה — כוח חדש, עורך־
הדין אמנון זכרוני.
תחילה אספו את כל פרטי המיבצע, שנש־

מאבק הצטרפה קבוצה שלמה — הפעם
מורכבת כולה מאנשי־דת מובהקים, רבנים
מוסמכים ודיינים. באמצעות הטוען צבי וייג־מן
הגישו 14 הרבנים עירעור דומה לעיר-
עורו של שלום כהן, ביקשו אף הם מבית-
הדין הרבני הגדול לפסול את גיור־הבזק.
על פי תקנות בתי־הדין הרבניים, חייב
בית־דין להיות מורכב משלושה דיינים, אך
יכול לשבת בדין גם מספר גדול יותר,
לארדווקא בלתי־זוגי. כך קרה ביום הרביעי:
ארבעה דיינים התכנסו באולם המשפטים,
בבית האבן המוארך שלרגלי חומות
הר הבית.
משך כל שעות הבוקר הלכה הציפיה ו
גברה.
עיתונאים, רבנים, שרים ועסקנים
צילצלו מדי פעם למזכירות בית־הדין כדי
להתעניין מתי יינתן פסק־הדין. רק בשעה
2.30 אחרי־הצהריים הודיע המזכיר, כי נפלה
ההכרעה. ההחלטה ניתנה לשני העיר־עורים
באחד, והיתד, חזייה חומר־נפץ. אר־

מרו עדיין בסוד על־ידי משתתפיו. לאחר
מכן פנו אל כמה רבנים, ביקשו מהם
חוות־דעת על מעשהו של הרב גורן .״הגיור
הזה הוא בדיחה,״ פסק אחד מהם, רב
ירושלמי ידוע .״הוא לא תופס לפי ההלכה!״
קרוב לחצות, טילפן זכרוני לביתו של
הרב בצלאל ז׳ולטי, חבר בית הדין הרבני
הגבוה, הודיעו כי יש בכוונת שלום כהן
לערער על הגיור. מיד לאחר מכן ניגשו
כהן וזכרוני אל מכונת־הכתיבה שבמשרד-
הקבלה במלון גני־יהודה, בו התאכסנו, ניסחו
את המיסמך הרשמי שנועד להיות פתיחת
המערכה הנגדית. היה זה עירעור על
מעשה־הגיור של גורן, מופנה לבית־הדין
הרבני הגדול.
תחילה נשקלה אפשרות לפנות לבית־*
המשפט הגבוה לצדק. אולם מכיוון שאיש
לא יכול היה לטעון כי נגרם לו נזק
במובן המשפטי־האזרחי, ממילא גם לא היתר,
עילה לפנייה מעין זו. לא כן מבחינת
המעמד הדתי, המופקד — על פי החוקים
החילוניים של המדינה — בידי בית הדין
הרבני. על כן הוחלט לפנות דווקא לביתר,דין
הרבני.
בעתירתו, ביקש שלום כהן לפסול את
הגיור שהוצע בידי הרב גורן. הוא טען:
#הלן זיידמן כבר גויירה ממילא בידי
רב רפורמי. יש בהחלט להקל בהליכי גיור,
והוא לא היה מתנגד להכיר בגיור של
הרב גורן — אילו נקבע כי תהליך זה
יהיה מקובל להבא לגבי כל מבקש ומבקש.

אבל מכיוון שגיור זה הינו מיוחד להלן
זיידמן, הרי הוא יוצר הפלייה בינה לבין
מבקשים אחרים.

• תהליך הגיור של הרב גורן דומה
לחלוטין לגיור הרפורמי, ואם גיור זה
מתקבל, כי אז יש להכיר בגיור הרפורמי.
אך אם הגיור הרפורמי אינו תופס, כי אז
אין להכיר בגיור שבוצע בידי הרב גורן.
#אם המיבחן לגיור צריך להיות מיבחן
ההלכה האורתודוכסית, הרי שגיור זה
יכול להיחשב כגיור כשר. הנסיבות
האישיות של הלן
זיידמן אינן עולות
בקנה אחד עם

שניו א את שניוא
שולחן הממ שלה בכנסת עם ע מי תו מן

דרישות ההלכה: בשל היותה חברת
קיבוץ לא־דתי, אין היא יכולה
לשמור על מיצודת הכשרות
ויתר המיצוות
החמורות הנדרשות

שר־המ
שפטים יעקב שמי
שון שפירא יו שב ליד
המפד״ל, שר־הפנים חיים

הסוער שהתקיים
משה שפירא. ת מונ ה זו צול מ ה בעת ה דיון
בכנסת בחו ק מיהו יהודי שעורר בז מנו סטרה גדולה, בו הובטח
להכיר בגיו ר רפורמי. שני ה שפיראיס מבינים זה את ז ה היטב• .

(המשך מעמוד ) 13

בעת הדיינים הקדימו בפתח דברם:
״השאלה הטרומית היא: אם המבקש הוא
בעל־דין בענייו זה, למען יהא לו המעמד
להגיש עירעור, או שאין למבקש מעמד
בעל־דין בנידון.״
הם העדיפו לא לפסוק לפי שעה בשאלה
זו, אך בסוגריים נתנו לעצמם את ההנמקה
להכרה במעמד המערערים כבעלי־דין :״עיין
בתשובת הרשב״ש סימן מ״ו, שבעניינים
מסויימים כל ישראל בעלי־דין הם.״
שיטה זו איפיינה את כל החלטתם, כאשר
בכל נקודה שהם כביכול לא רצו להיכנס
לבירורה — פסקו בעקיפין את דעתם.

• כשאלת סמכותם דדון ב־עי
ר עו ר :״בתקנה קי״ט בתקנות הדין של
בתי־הדין הרבניים בישראל תש״ך, שהותקנו
על־ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל,
נאמר: כל פסק־דין וכל החלטה של בית־דין
אזורי ניתנים לע־רעור לבית־הדין הגדול.

״כלומר: פסק־דין והחלטה של בית־דין
אזורי המוסמך ומוכר בישראל, ואשר בהר
פרטי,
אין לה תוקף אלא אך ורק אחרי
שבית־דין אזורי דן בה.״
פירוש ההחלטה: אין לגיור שבוצע בידי
גורן כל תוקף.
בזאת יכלו ארבעת הדיינים להסתפק. אבל
הם בחרו לקבוע מראש לכל בית־דין מוס־

כבו, שהורכב כדין, יושבים שלושה דיינים
המכהנים כדיינים בישראל, ולא בית־דין פרטי,
שאינו מוכר כבית־דין וחבריו אינם
מכהנים כדיינים.״
מבחינה פורמלית, היתה זו דחיית עירעו־רם
של שלום כהן ו־ 14 הרבנים. אבל תוך
כדי כך, קבעו ארבעת הדיינים כי ביתר,דין
של גורן כלל אינו בית־דין, באשר
לא ישבו בו שלושה דיינים מוסמכים. שני
הקצינים, שישבו עם גורן, אינם דיינים
כלל! ואילו גורן עצמו, שבתוקף בחירתו
כרב ראשי של תל־אביב יכול היה לזכות במעמד
אבי אבות בתי־הדין בתחום שיפוטו,
לא נכנס לתפקידו באשר העדיף להמשיך
ולשרת בצד,״ל. הוא לא נשבע אמונים בפני

באיזו פעילות מפלגתית
מותר לחייל לעסו? ?
ומה זה נוגע לגורן ו

עידוד צה״ל
לתככים פוליטיים
וניצול יוקרתו
לצרכים מפלגתיים

מך, שבפניו תובא פעולתו של הרב גורן,
שעליו למעשה לפסול את הגיור.
הם קבעו :״(הגירות תאושר) אחרי שביתר,דין
דן בה, מברר אם בגירות הזאת היו
כל המעשים, כולל קבלת מיצוות כדין, אשר
לפי ההלכה, הפסוקה בשולחן ערוך יורה־דעה
סימן רס״ח, הם מהווים תנאי בל־יעבור
בעצם הגירות.״
מכיוון שהלן זיידמן היא חברת קיבוץ
חילוני, ומתוך נימוקים רבים אחרים המנוגדים
להלכות השולחן ערוך (ראח מיסגרת),
היה פירוש החלטה זו — הנחייה לביודהדין
האזורי לפסול את הגיור.
במטח מרוכז זה, פגעו הדיינים פגיעה
אנושה בתקפות המעשה שנעשה על־ידי הרב
גורן. פרשת הלן זיידמן, שלפני יומיים

נשיא המדינה, ועל כן גם הוא אינו דיין
מוסמך.
• על עצם הגיור :״גירות המבוצעת
שלא לפי הסדר, אלא לפני בית־דין

ף י מסכת ״גרים״ שבתלמוד נאמר :״חביבה ארץ־יש־
*4ראל שמבשרת גרים,״ אך תלמוד לחוד ומציאות לחוד,
והמציאות אומרת: לא חביבה ארץ־ישראל שמכשלת גרים.
לכאורה אין דבר פשוט מזה: גבר או אשד, מחליטים
לקשור את גורלם עם גורלו של העם היהודי. הם מוכנים
למה שלא מוכנים הרבה יהודים־ציוניים טובים — לעלות
לארץ־ישראל. הם מוכנים למה שלא מוכנים רבים מאזרחיה
היהודיים של ישראל — לחיות בקיבוץ־ספר. הם מדברים
עברית טוב יותר מרבים מחברי־הכנסת. בניהם ובנותיהם
עתידים לשרת בצד,״ל. אף־על־פי-כן קשה להם לקבל את
אישורה של המדינה, שאומנם יהודים הם.
אישור כזה ניתן ללא־יהודי רק על־ידי משרד־הדתות,
הפועל לפי תקנה של ממשלת המנדט, פקודת המרת דת
משנת .1927 ואילו משרד־הדתות מוכן להוציא תעודה
כזאת רק לאחר תהליך גיור שבוצע בידי רב אורתודוכסי.
כאן מתחילה דרך הייסורים של כל אותם אשר החליטו
ברגע מסויים לעשות את הצעד המכריע ולקבל על עצמם
את היהדות.

הרם ג
חיצונית — כמו אהבת אשה, ממון, השגת עמדה, השגת
רישום או זכות־ישיבה במקום כלשהו — אין מקבלים
אותו.

איד מגיירים?
ך* כתובת לגיור היא בתי־הדין הרבניים האזוריים,
| 1הפועלים בירושלים, תל־אביב, חיפה, רחובות, אשדוד,
באר־שבע, פתח־תקווה, צפת וטבריה. הרוצה להתגייר מגיש
בקשה לבית־דין איזורי. הדיינים פותחים בחקירה ודרישה
אחר המניעים האמיתיים של רצון הגיור. מכיוון שעל־פי־

מעשיות הי?ד הזקן
ך* שנה מלאו אלפיים שנה מאז נבחר בישראל נשיא,
| ן איש דתי בהחלט, אפילו אורתודוכסי. שמו היה הילל
הזקן, והוא עמד בראש הסנהדרין ובראש הנהגת העם, בימי
הבית השני. הוא העמיד שושלת של נשיאים, ששלטה
למעלה מ־ 300 שנה.
יחסו לגיור היה בכל זאת ליברלי. פעם בא אליו נוכרי
וביקש ממנו שיגיירו על־ידי שילמד אותו את כל התורה
כולה על רגל אחת, הילל לימד אותו את הפסוק ואהבת
לרעך כמוך, והסביר את תוכנו :״את השנוא עליך אל תעשה
לחברך.״ כאשר למד הגוי תורה קצרה זו מיהר הילל
לגיירו.
פעם אחרת בא אליו נוכרי ואמר לו, כי הוא מוכן להת־גייר
בתנאי שימנו אותו לאחר־מכן כהן גדול. למרות שהילל
ידע, שכהן גדול יכול להתמנות רק מי שמתייחס אל הכהן
הגדול הראשון, אהרון, גיירו. בהזדמנות שלישית גייר
הילל נוכרי שהצהיר בפניו, כי הוא מוכן לקבל רק את
התורה שבכתב ולא את התורה שבעל־פה. הילל הזקן עשר.
זאת, למרות שהוא עצמו נחשב לאבי התורה שבעל־פה.
כיום מוכן רק רב אחד בישראל להצהיר על נכונותו
ללכת בעיקבות הילל הזקן. זהו רבו הראשי של צה״ל׳
האלוף שלמה גורן. יתר הרבנים האורתודוכסיים של ישראל
מתייחסים אל התקדימים של הילל הזקן כאל אגדות משע־שעות
בלבד. בפניהם קיים השולחן ערוך, שפסקי־ר,הלכות
שלו הופכים את דרך הגיור לנתיב־ייסורים. אין הרבנים
יכולים לסטות מהלכות אלה, כשם שאין שופט אזרחי יכול
לסטות מן האות הכתובה של ספרי החוקים.
גם גורן עצמו מוכן היה לסטות מחוקי השולחן ערוך
פעם אחת בלבד, בבחינת פיקוח נפש של קואליציה דוחה
הלכה. אך לעתיד בוודאי יישאר גם הוא צמוד לסעיפים
היבשים של השולחן ערוך.
מה אומרים סעיפים אלה?
מי שנולד לאם יהודיה יישאר לעולם יהודי, גם אם יקבל
עליו דת אחרת, יתנצר או יתאסלם, גם אם לא יקיים אף
אחת מתרי״ג מיצוות התורה ויעבור על 365 האיסורים
הכלולים בתורה. לעומת זאת, מי שנולד לאם לא־יהודיה,
ורוצה ליהפך ליהודי, חייב לקבל על עצמו את כל 613
המיצוזת.
ההלכה ברורה וחד־משמעית: גר המקבל עליו את כל
התורה כולה, על איסוריה וחומרותיה, ומסתייג ממיצודד,
אחת בלבד, אין מקבלים אותו.
הלכה אחרת קובעת: גר המקבל עליו את כל המיצוות,
אבל המניע לכך אינו ההכרה בערך המיצוות אלא סיבה

בלבד נראתה כמחוסלת סופית, חזרה להיות
בוערת — ומסובכת פי כמר. מכפי
שהיתר, לפני גיור־הבזק.

ך* אשר הגיעו שלום כהן ואמנון זב־רוני
לבית־הדין בעיר העתיקה, היתה

השעה קרובה לשלוש אחרי־הצהרים, מועד
סגירת משרדי בית־הדין. אולם המזכיר
נעתר להפצרותיו של זכרוני, המתין דקות
אחדות עד שהוא ניסח בו־במקום שתי בקשות
נוספות לבית־הדין:
• שבית־הדין ידון בכל זאת בעירעור,
מבלי לחכות שבית־דין אזורי יפסוק בו
תחילה!
• שבית־הדין יוציא צו־מניעה, אשר יאסור
על שר הפנים לרשום את הלן זיידמן
כיהודיה על סמך הגיור של גורן.
ממשרדי הרבנות יצאו השניים, אליהם
נלוו עתה עיתונאים ואנשי־שידור, שהידיעה
המדהימה הזעיקה אותם למקום, אל ביתו
של שר הפנים חיים משד, שפירא. על דלת
הדירה, בבניין המפואר בו גר גם ד״ר

יירבר!
רוב מתברר כי המניעים אינם דתיים טהורים, מתחילים
למשוך את הדיון בתיק במשך שנים, כדי שלמועמד או
למועמדת יימאס כל העניין ויוותרו על הבקשה.
אם אי־אפשר להוכיח שהמניע הוא חיצוני, מטילים על
המועמד או המועמדת לגיור תוכנית־לימודים ארוכה ומסובכת,
ואורח־חיים שספק אם ראשי המפד״ל עצמם מקיימים
אותו. כמובן, שמועמד לגרות הגר בקיבוץ שאינו נימנה
עם הזרם הדתי — לא יגוייר. שהרי במיקרה זה בטוח
שאין הוא מקבל עליו מיצוות, ואינו מתכוון לשמור מיצודת.
לא עמד המועמד בבחינות בידיעת היהדות, תוטל עליו
תקופת־לימוד נוספת. באותו הזמן הוא יעמוד תחת פיקוח
ובילוש, כדי לוודא באיזו מידה הוא מקיים מיצודת ומתנסה
בקיומן.
אם אומנם הצליח המועמד לעבור את כל דרך החתחתים,
מגיע תהליך הגיור עצמו. הגבר עובר מילה, שלגבי אדם
מבוגר הינו ניתוח המחייב אותו להישאר בבית־חולים לפחית
שלושה ימים. במיקרה שהמועמד סובל מסכרת או
ממחלה אחרת המונעת ניתוח, אין לו כל סיכוי להתגייר.
לאחר הסרת העורלה וריפוי הפצע, מביאים את הנימול
למיקוזה. הוא טובל במעמד שלושה רבנים, יבעודו ניצב
בתוך המים הוא משמיע הצהרה על קבלת כל התורה, על
מיצוזתיה, איסוריה ומינהגיה. הרבנים מזהירים אותו, כי
אי־קיום התחייבותו מבטל מלמפרע את תוקף גיורו.
אשה עוברת גם היא את כל הבחינות, ואם אכן היא
מצליחה להשיב על כל השאלות המסובכות ששואלים אותה,
עליה להיכנס לתקופת ההבחנה. זוהי תקופה של 91 יום,
בה אסור לד, לבוא במגע עם גבר — לוא גם הוא בעלה
החוקי, המתגייר יחד עימה. במשך תקופה זו נבדק אם
האשה אינה בהריון, ואם כלי־הרחם נקיים מכל זרע, כדי
לוודא שלא תלד לאחר הגיור ילד מזרע שקלטה לפני
הגיור.
אחרי תום תקופת ההמתנה היא מובלת למיקווה, וכשהיא
עירומה, ללא כל כסות, היא נכנסת לתוך המים. פורשים
סדין על־פני המים, והיא מוציאה את ראשה מבעד לחור
בסדין. שלושת הרבנים עומדים ליד ד,מיק1זה ושומעים מפיה
את ההצהרה על קבלת היהדות. לאחר־מכן היא צוללת
שלוש פעמים מתחת לפני המים, ובצאתה היא מגויירת כדת.
אך גם במיקרה כזה עדיין אין היא ככל אשד, יהודיה,
אלא דינה כדין זונה, האסורה בנישואין לכהן. שהרי על
הכהנים נאמר ״אשה זונה וחללה לא יקחו״.
יחסי־הקירבה בין זוג מתגייר מתבטלים, ועל הזוג להינשא
מחדש. הדין הוא: גר שנתגייר, כקטן שנולד. לכן אם
התגיירה אשה עם ילדיה שנולדו לה לפני הגירות, אין היא
נחשבת על־פי ההלכה כאם של ילדיה. אם יש לה בן ובת
— מותר לשניים להתחתן זה עם זו. מותר אפילו לאם
להינשא לבנה, ולאב לשאת את בתו.

הירד הו\2ן ( 3לן ר שר

עתה לוחצים ראשי המפד״ל והשרים הדתיים על הרבנים
לזרז את תהליכי הגיור, ולקבל גם גרים הרוצים להתייהד
לאו־דווקא מסיבות דתיות טהורות. ייתכן שכמה מבתי־הדין
הרבניים יתחילו לבצע גיור כזה, אולם גם אז לא
יבטלו את הלכות ה שול חן ערוך. ואילו חלק גדול מן
הרבנים בישראל — כולל דיינים רשמיים של מדינת־ישראל
— יתייחסו אל הגרים הללו שיירשמו כיהודים בתעודת־הזהות,
כאל גויים.

נחום גולדמן, היה כתוב: נא לא לצלצל בין
השעות .4.30—2השעה היתר חמש. זכרוני
צילצל בדלת.
תחילה פתחה רעייתו של השר, וזו הזעיקה
את בנה יהודה, נכה המתנועע על
כיסא־גלגלים. הבן סירב בכל תוקף לקבל
לידיו את המכתב שזכרוני ביקש למסור לו.
היתד זו פנייה אל השר, שיימנע מרישום
הלן זיידמן, בהתחשב בהחלטת בית־הדין הרבני.
לפנייה צורף צילום של החלטת בית־הדין.
יהודה
שפירא הסביר כי השר מצונן ושוכב
במיטתו, טען כי הפנייה לביתו הינד,

שר־הפנים
ניסה להתחמק!
מלקובל את צו־המניעה

פלישה.
לבסוף התערב אחד העיתונאים,
ביקש ממנו לבל יתחמק ויקבל את המכתב.
רק אז נאות הבן לעשות זאת.
למחרת היום ניתן היה להבין את נסיון
ההתחמקות. שכן שר־הפנים גמר אומר להתעלם
מהחלטת בית־הדין, ולפעול על־פי הגיור
שבוצע על־ידי גורן. נוח היה לו להעמיד
פנים כי לא ידע כלל על החלטת ארבעת
הדיינים. כשנמסר לו בכל זאת המכתב,
התעלם מהחלטתם, וביום החמישי הוצאה —
במהירות־הבזק שתאמה את גיור־הבזק —
תעודה להלן זיידמן, במשרד הפנים באש־קלון.

צם זה גרם לתסיסה עצומה לא רק
^ /ב צי בו ר הרחב, אלא בראש וראשונה
בקרב הרבנים והציבור הדתי. נוכח החלטת
ארבעת הדיינים, היה ברור כי הגיור של
הרב גורן נבע משיקולים מפלגתיים מובהקים׳
ולא היה לו כל קשר עם ההלכה.
המפד״ל ניצלה תמיד את הדת למטרותיה
המפלגתיות. אך מעולם לא הרשתה לעצמה
פגיעה כה מעליבה בעצם עקרונותיה של
הדת, כפי שעשתה עתה. לכן חיוני היה
בשביל מנהיגי המפלגה לסיים את הפרשה
בכל המהירות — ובכל מחיר.
שר הדתות נכנם לפעולה. יחד עם הרב
גורן ועמיתו הספרדי הרב עובדיה יוסף,
החליטו שיש להקים מייד בית־ד׳ץ אזורי שיאשר
את גיור־הבזק.
וזה בדיוק מה שקרה. הרב יוסף מינה
בית־דין המורכב ממנו עצמו, מהרב שלום
מזרחי ומהרב שמואל תנחום רובינשטיין.
אולם בשעה היעודה לישיבת בית־הדין לא
הופיע הרב רובינשטיין. הם חיכו לו, התקשרי
עם ביתו — ולבסוף הבינו שהדיין
השלישי פשוט מתחמק. מכיוון שבער להם
לגמור את המלאכה, החליטו שבמקום רובינשטיין
ישב כדיין שלישי הרב גורן עצמו.
אילו לקח בית־דין זה על עצמו לבחון את
הלן זיידמן ולגיירה — אפשר היד, להבין
את הרכבו. אבל הוא הורכב כדי לאשר את
מעשהו של הרב גורן. ובהרכב כזה, היתה
השתתפותו של הרב גורן עצמו פגם מוסרי
חמור, שגבל עם חוצפה וביזיון.
התוצאה היתה צפוייה מראש: בית־הדין

^ הדיינים?!בער:
הרב גררו אינו
דייו מוסמר

האזורי אישר את הגיור שבוצע בידי גורן.
לביזיון הראשון נוסף עתה ביזיון שני,
כשבשני המיקרים זועקת כפייתו של האינטרס
המפלגתי על הדת.

פ עו ל תו ש ל הרב גורן היתד, גם הש־
/לכה נוספת, מלבד ההשלכה הדתית.
היתד, זו שאלת מעורבותו של צד,״ל בפרשה
מפלגתית מובהקת.
על כן פנה שלום כהן במכתב אל שר
הביטחון, בו אמר:
אני רואה התערבות זו כתקדים
הרה־סכנות, העלול לפרוץ את הסכר של
אי־עירוב צד,״ל במהלכים ובמחלוקות פולי־טיים־מפלגתיים.
מה עוד שמטרתה השקופה
של התערבות זו היתד, להוציא את המפלגה
הדתית הלאומית מן המבוך הפוליטי אליו

מלחמות הרבנים

ז׳ולטי

ישראלי

ויינמן

ך• רכנות הראשית, ובבית־הדין הגדול לעיר דין המוסמך להופיע רק בפני בתי־דין רבניים. הוא
** עורים של הרבנות, לא מחבבים ביותר את צעיר חיפאי, מראשי חבר הפעילים, שהתפרסם
הרב הצבאי שלמה גורן. מכנים אותו בשם ״הרב
בעיקר באיסוף חומר על פעולות המיסיונים בארץ,
עם השופר״ ,״הצנחן״ ,או סתם ״גורונצ׳יק״ בשמו היה בין מארגני ההפגנות נגד המיסיון בחיפה, כאהקודם.

ביריוני חבר הפעילים פרצו לחצר המיסיון
מדוע הם שונאים אותו? מקורביו אומרים: מתוך
וערכו שם פוגרום.
קינאה. הוא מפורסם יותר מכל הרבנים, הוא למדן
12 שעות אחרי שח״כ שלום כהן הגיש את עיר־מכל
יותר
מכל הרבנים, הוא נוסע בעולם יותר
עורו לבית־הדין הרבני הגדול הופיע שם גם ויינמן,
הרבנים. לאחרונה הוא גם מחזיק בשתי מישרות
אותו והגיש עירעור זהה, בשמם של 14 רסנים.
מכובדות, מבלי לדעת איזו מהן הולמת
שמות ד,־ 14 לא נמסרו לפירסום, אבל לא היה ספק
יותר: אם תפקיד הרב הצבאי הראשי, או תפקיד
כי הם ייצגו הלך־רוח כימעט־כללי בין הדיינים
רבד, הראשי של תל־אביב.
והרבנים, שרגזו על מעשהו החריג של הרב הצבאי
למתנגדיו של גורן יש סיפור אחר לגמרי. הם הראשי.
טוענים כי תאודת־הפירסום שלו קודמת ללמדנותו;
בן־הברית היחידי של גורן — שגם ניסה להוציא
כי זילזולו ברבנים זקנים, כולל שני הרבנים הראשיים
איסר יהודה אונטרמן ויצחק גסים, חסר־ אותו מן הבוץ — היה עמיתו לרבנות בתל־אביב,
מעצורים. הוא מסוגל להיות גם מחמיר קיצוני עד הרב הראשי הספרדי עוסדיה יוסף- .
מאז נכנס לתפקידו, התגלה הרב הלמדן כגרורם
כדי לא להשתמש בביתו בחשמל בשבת ולהדליק
מנורות נפט, מכיוון שבתחנת החשמל המספקת את של אנשי המפד״ל בתל־אביב, לא הצטיין בעצמאות
או באומץ־לב בשום שטח. עתה, בלחץ עסקני ה־הזרם
עובדים יהודים בשבת; ויחד עם זאת מסוגל
מפד״ל, מיהר להתייצב לצידו של גורן, הקים בית-
הוא לפסוק הלכה שמותר להדליק ולכבות חשמל
דין איזורי שאישר את גיור־הבזק הצבאי. הוא ציבשבת.
גורן
יודע מה היחס של רוב הרבנים כלפיו, רף אחד הדיינים, ש לו ם מזרחי, הכפוף גם לו
והוא מגיב על כך פעם בזעם ופעם בליגלוג. כאשר וגם לגורן, והלה הצטרף לפסק־הדין.
הוא זועם, הוא מכנה את הרבנים כאנשי הגלות,
דייז יליעי, הרב שמואל תנחום רובינ*
.כשונאי המדינה, כאבות של בנים ובנות משתמטים
הידוע אף הוא כמקורב למפד״ל, התחמק
מצד,״ל, ואפילו כמקבלי־שוחד וכמספרי־רכילות. כא *?ך המינוי שקיבל לשבת בבית־הדין האיזורי הזה.
שר נחה עליו רוח הלעלן^
״הוא אומנם נתון למרותו של גורן, אבל הוא לא
בטענה שהם בורים ועמי;
רצה להמרות את הנחיות בית־הדין הגדול לעירעד
מחמירים שלא לצורך,
רים. על כן נעדר מן הישיבה. הסבירה אשתו:
האוהבות חומרות ואי6
״הוא נסע באוטובוס ולא עלה בידו להגיע בזמן
השינאה והבוז ה ד, דדייז 1עליו הת לדיון.״
נהלה השבוע מלחמת־רבנים, שכמותה לא ידעה
הארץ מזה דורות. אלה מול אלה התייצבו רבנים,
כשאחד מטיח בשני האשמות הלכתיות חמורות.
את הפצצה הגדולה הראשונה הטילו ארבעה
** יפה עמדו שני הרבנים הראשיים לישראל,
דיינים, חברי בית־הדין הרבני הגדול, השוכן לבמלחמה

מרגלות הר־הבית, מוקף בורות ומערות שנחשפו
הרב הספרדי, יצחק נסים, התעטף בשתיקה.
בחפירות הארכיאולוגיות של הפרופסור בנימין מזר.
מקורביו רמזו שהוא נגד גורן ושהוא בעד גורן.
הדיינים פסקו, כי הגיור שגייר הרב גורן —
הוא עצמו רק הצהיר, כי לא השתתף בישיבת בית־אינו
נחשב כלל, ואין אפילו להתייחס אליו. בלט
הדין הגדול שפסק נגד גורן, מאחר ואין הוא נוהג
בין הארבעה הרב שאול ישראלי, מי שהיה
לשבת שם בימי רביעי. הכרזה שהולידה את השרבו
של כפר הרא״ה, והנימנה עם ראשי חבר הרבמועה,
כאילו תמך מאחורי הקלעים בהחלטת הדיינים
של הפועל המזרחי. לכאורה צריך היה ישראלי
נים.
לסייע בידי גורן בהצלת הקואליציה. אך מכיוון שגם
הרב האשכנזי, יהודה איסר אונטרמן, מיהר
הוא וגם גורן רואים את עצמם כיורשיו של הרב — עם פירסום ההודעה על גיורה של הלן זיידמן,
הראשי לישראל, יהודה איסר אונסרמן, המתקרב
לברך את גורן ב״יישר כוח״ .אולם משהחלה ההת־לשנתו
ה־ ,85 מנעה תחרות זו מהרב ישראלי לעקפה־הנגדית
במלחמת הרבנים, ובית־הדין הגדול
צום את עיניו על הפרת־ההלכה שביצע גורן.
הוציא את החלטתו, נסוג אונטרמן והחל משמיע
דברי הסתייגות.
הדיין השני, הרב כצלאל ז׳ולטי, הינו חבר־שם
גדול אחר בעולם הרבני הוא זה של הרב
נעורים של גורן ולמד עימו בישיבת חברון בירוצכי
יהודה קוק, בנו של מי שהיה רבה הראשי
שלים. אבל מאז כעשרים שנה הוא שונאו ויריבו.
של ארץ־ישראל. קוק בן ד,־ 85 קרא אליו את הטוען
שני הנותרים, הרב אליעזר גולדשמידט
הרבני ויינמן, ובנוכחות כל היושבים בדירתו החל
ויוסף אלישיט, נחשבים לנייטרליים במישור
מקלל אותו, איים כי הקללה תרבץ עליו עד סוף
האישי, במה שנוגע לגורן.
כל הדורות, אם לא ידאג להביא לביטולו של
דמות לא פחות מעניינת במלחמה זו הוא צבי
ויינמן, הנושא בתואר ״טוען רבני״ ,כלומר עורך־ העירעור.

נקלעה ולאפשר לשריה להמשיך ולכהן בממשלה.
״דאגתי,
בפנותי אליך, נתונה יותר לדמותו
ולמעמדו של צד,״ל מאשר להתנצחות
הפוליטית סביב פרשת גיורה של הגב׳
זיידמן. שכן התערבותו של האלוף שלמה
גורן הטילה, זו הפעם הראשונה בתולדות
מדינת ישראל, את שם צה״ל לתוך מערכה
פוליטית.
״עד היום לא העז איש — בתוך הצבא
ומחוצה לו — לערב את צה״ל בתככים
פוליטיים, ולנצל את יוקרת השרות הצבאי
וסמכויותיו לצרכים מפלגתיים שנויים במחלוקת.
״מתוך
הכרת ערכי הי סו ד״ ש ^ ה״ ל, ומתוך
אמונה שיעשה הכל כדי לשרש מיד
ניצני תופעה זו, הריני פונה לכבודו ומבקש
כי יצווה על הקמת ועדת חקירה בדרג
הרם ביותר, כדי לקבוע מד, אחריותם של
האלוף גורן ושני הקצינים שעסקו בפרשה
זו, ולהסיק מסקנות לגבי פגיעה חמורה זו
בנוהלי צד,״ל ובמעמדו העל־מפלגתי.
״עד למינוי ועדה זו וקבלת מסקנותיה,
יש, לדעתי, להשעות את האלוף גורן ואת
שני הקצינים מתפקידם הצבאי.״

**ץ לום כהן לא היה היחידי שדרש מס*
/קנות משר הביטחון. אזרחים רבים,
שלא התרגשו מן הצד הדתי של העניין,
רגזו על עירוב צד,״ל. על כן ראה משד,
דיין את עצמו חייב תשובה ציבורית. הוא
בחר לעשות זאת באמצעות מכתב למערכת
הארץ. עיקר תשובתו: הסתמכות על חוות-
דעת של הפרקליט הצבאי הראשי.
קבע הפרקליט הצבאי :״לא נראה לי כי

במעשה האמור של האלוף גורן ישנה חריגה
מלשון פקודות המטכ״ל. פקודת מטכ״ל
אוסרת אמנם על חייל לעסוק בעבודה פרטי
ת ...שנהוג לקבל עבורה שכר או תמורה.
ניתן לפיכך לראות את עניין הגיור

הדייו השלישי
התחמקו

מלבוא לבית-הדין
כקיום מיצוזה דתית, שאין בצידו תמורה
ולא עבודה או עיסוק לשם עשיית רווח
חומרי.
פקודת מטכ״ל אוסרת על חייל פעילות
פוליטית, אך זאת אך ורק באגודות
או מפלגות. פעולתו של האלוף גורן, גם אם
היתד, לה משמעות פוליטית רבה, לא כך
נערכה.״
ההתחמקות המילולית היתה שקופה, אך
דיין קיווה כי בכל זאת תשים קץ לוויכוח
הציבורי על הצד הצבאי של פעולת הרב
גורן.
ואילו במישור הרבני נעשה נסיון נמרץ
עוד יותר לשים קץ לוויכוח. הופעל לחץ על
14 הרבנים שיסוגו; לוויינמן שייצג אותם
אם הוא יבטל את העירעור. וזה בדיוק מה
שד,־ 14 עשו: הם הודיעו כי על־ידי הבאת
העניין לבית־הדין האזורי, הם רואים את
הפרשה כמחוסלת.

אבל היה זה עדיין רחוק מלהיות הסוף.
בפני בית־הדין הגדול עוד עמד עירעורו
של שלום כהן. הדיינים הערימו מיכשולים
טכניים, דרשו משלום כהן שיציג בפניהם
חמישה העתקים של החלטת בית־הדין ה־איזורי.
רק אז, הודיעו, ידונו בעירעור .״
מזכירתו של עורך־הדין אמנון זכרוני פנתה
לבית־הדין בתל־אביב, ביקשה העתק של
החלטה, דבר שיגרתי ומקובל בכל בית־משפט.
מזכירו של הרב עובדיה יוסף הבטיח
למסור את המיסמך בשעה .11 אולם
כאשר שבה המזכירה, נמסר לה כי הרב
יוסף עצמו החליט שלא למסור את ההחלטה
המבוקשת.
מה קרה בינתיים? בשעה שחלפה הספיק
הרב יוסף לקרוא בידיעות אחרונות את
נימוקיו של גורן לגיור. וכפי שמסר אחד
ממקורביו של הרב, עוררו נימוקים אלה
הסתייגויות אצל הרב הראשי הספרדי מעצם
הגיור. כאשר ביקש עיתונאי לוודא את הדבר,
וסילפן לביתו של הרב יוסף, הודיעו
לו שאינו יכול לדבר עימו. הרב, ששעה
קלה קודם לכן עוד היה בלישכתו, היה
עתה, לדברי בני ביתו, חולה.
נוצר מצב מוזר: בית־הדין הגדול בירו־שלים
דרש העתק של החלטת בית־הדין ה־איזורי
בתל־אביב, בית־הדין האיזורי בתל-
אביב סירב לתת את המיסמכים. האם ניסו
רבני תל-אביב למנוע, בדרך זו, דיון ב־עירעור
בירושלים? זכרוני איים לפנות ל-
בג״ץ וביקש גם מבית־הדין הגדול שיצווה
על בית־הדין בתל־אביב להעביר אליו את
המיסמך הדרוש. כי מנוי וגמור היה עם
שלום כהן שלא להניח לעניין, עד אשר
ייקבע סופית שהדת וההלכה שימשו בפרשה

זר רדור־מ>מחה רי רי ד-יזיתרלדיומ_י*-י**ז

מ נ 1ה ד

הרבנים עשו כחש בנפשם למעו עגל הכסח של המפד״ל!״
״נתנו פקודה צבאית לרבנים לובשי־מ דים לעמוד דום ולגייר!״
..שר-המע?פטים אשם בהונאת הכנסת ובהשגת הצבעה בטענות-שווא 1״
במשך בל השבוע שעבר, פעלה הסיעה באופן קדחתני בפרשת הלן זיידמן.
ביום ב׳ נודע לנו לפתע — ממקור מהימן, ועוד לפני שהדברים הגיעו לאוזני
שאר חברי״הבנסת — בי ״בית־דיוושדה״ של הרב גורן גייר את הלן זיידמן, בדי
לנעוץ סכין בגב הרפורמים, ולמנוע החלטה של בית־המשפט לטובת הגיור הרפורמי.

״מלכת
שלום כהן: מעשה מחפיר נעשה בישראל היום.
יותר מכל מלכות האמפטיה, מהווה פרשת
הלן זיידמן פארודיה המוקיעה את הצביעות
והציניות של המימפד הקיים, הדתי והמפלגתי
כאחד. אפשר לכנות טרגי־קומדיה זאת בשם
״מלכת המיקווה״.

סובבו את הכנסת בכחש
במי פוגע מעשה מביש זה?
הוא פוגע במערכת השיפוט הישראלית, כי כאן
תחבולה כדי לעקוף את בית־המשפט, ולמנוע פסיקה אשר
האינטרס הציבורי חייב אותה.
הוא פוגע בחופש המצפון, המובטח במגילת־העצמאות,
שעל שמירתו מופקדים בתי־המשפט וגם שר־המשפטים.
הוא פוגע בכבוד הכנסת, אשר סובבוה בכחש, ואשר
שר־המשפטים השפיע על הצבעתה בטענות־שח־א.
הוא פוגע ביהדות הרפורמית, בדרך של קנונייה עלובה
ופחדנית.
אבל בראש וראשונה פוגע מעשה זה ביהדות האורתודוכסית
עצמה, שעסקניה המפלגתיים — בשיתוף עם עסקני
מפלגת העבודה — ביזור, והשפילוה ורמסוה עד עפר.
נרק_,

ביום ג׳ ניצלנו את ההזדמנות הראשונה — הדיון על משרד״המשפטים — כדי
לחשוף את משמעות קנונייה זו. בנאום חריף ביותר, שהוכן בקפידה, ושחברי הכנסת
האזינו לו בדממה דקה, ניתחנו את הדברים מבחינה מוסרית, דתית, משפטית
ופרלמנטרית — ותבע:ו את התפטרות שר־המשפטים, שברח באמצע הנאום.

טח מה שהיה נדמה לכנסת שהובטח, הרי יש
באן ביזוי הכנסת, ביזוי הממשלה והפרת
אמונים המחייבת את השר להתפטר.
אורי אכנרי: ח שוב שיירשם ב
הכנסת, שלשר־המשפטים לא היה אונזץ־תי
את הדברים האלה, ו הוא יצא מה?
נאמרו.
,קי**מיו הלוי: הוא היה נביא; הוא
4הן: הוא התחיל לשמוע. אבל ה
קודם לכן הרבה דברי־שבח, גם מפ
זה הספיק לו.

פייה אנטי־דתית
חמורה לא פחות הפגיעה בדת.
סיעתי לוחמת בכפייה דתית, יותר מכל גוף אחר במדינה.

אולם מעומק הכרתנו אנו רואים את עצמנו

אנשים בחפזון, שאינם מסתפקים בחצי שנה של הכנה
כמו הרפורמים, שהם רוצים להשתכנע שהגיורת אומנם
תקיים את כל המצוות. לפי תפיסתם, חבר קיבוץ חילוני
יכול להתגייר כלל, מאחר ומישטר־חייו אינו מאפשר
מצוות, קיום מיטבח כשר וכו׳.

קרה בן לילה? כאשר היתה צפוייה
לבסאות, לתקציבים, לג׳ובים, בקיצור:
יל הב -אולי עגל הכסף -של המפד״ל
:על לחץ על הרבנים לעשות כחש בנפ*
ולעשות מלאכת רמיה. וכאשר זה לא
הועיל -הקימו בית־דין־שדה, בית-משפט
צבאי ממש, נתנו פקודה צבאית לרכנים לוב־שי־מדים
לעמוד דום ולגייר.

מכתבו של בני שליט
יורשה לי לקרוא כאן מכתב שהגיע אלינו רק היום.
הוא נשלח על־ידי רב־סרן בני שליט לחברי לסיעה חבר־הכנסת
אורי אבנרי, בנוגע לסוגייה זו של התערבות הקצינים
האלה בעניין.
כותב רב־סרן בנימין שליט :״ חבר־ מסת נכבד, ב שע תו
פנה אחד מחברי־הכנסת של סיעה מסויי מת ב שאילתה, אין
יכול רב־סרן שליט, כאיש צבא, להציע הצעות פולי טיו ת
.:וכף. נראה לי שהיום המקו ם ל שאול; אין יכול אלוף גורן
לבצע מעשה, כאיש־צבא, בעל מ ש מעו ת פוליטי ת עמוקה,
ובעניין אזרחי טהור? האם קיבל אי שור לפ עול תו האזרחית?׳

הבטחה
מפורשת לכנסת
נטפל תחילה בשר־המשפטים.
לפני מיספר שבועות הביא השר לכנסת הצעת־חוק, שמגמתה
היתד, להחיל כפייה דתית חמורה על האזרחים, ולשלול
מהם את ההגדרה החופשית של לאומיותם ודתם —
וזאת חרף פסיקת בית־המשפט העליון.

פקודות מפד״ל ופקודות מטב״ל

בדי להמתיק את הגלולה, הבטיח השר לציבור
הקלה אחת: שלהבא יכירו כגיור הרפורמי
לצורף רישום הלאום היהודי.

כנסת נכבדה, לולא היה זה מביש הרי היה זה היתולי.
כי מה יהיה הצעד הבא? גיור בטלפון — כפי שקרא
חברי אורי אבנרי בקריאת־ביניים?

גיור על-פי פקודת המפד״ל או המטכ״ל,
מטעם הרב-אלוף או האלוף־רב?

השר הבטיח במפורש לכנסת, ועל דעתו חזר והבטיח
זאת, בשם ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר־הכנסת חיים
צדוק.
הבטחות אלה היו כוללות וחד־משמעיות, ולא עשו שוס
הבחנה בין גיור רפורמי בארץ, לבין גיור רפורמי בחוץ־
לארץ.
על סמך הבטחות אלה הצביעה הכנסת כפי שהצביעה.
למרות שהיזהרתי אותה כבר אז, שאין ליחס ערך להבטחות
כאלה.
והנה, בניגוד מפורש להתחייבויות אלה, הלך שר־המש־פטים
והבטיח בכתב לעסקנים הדתיים שלהבא יתנגד, באמצעות
היועץ המשפטי לממשלה, להכרה בגיור רפורמי
שנעשה ב אר ץ .

אני קורא תגר לשר־המשפטים: אדרבא,
בדברי תשובתו, שיצביע על מילה אחת כחוק,
או בדברי הסיכום שלו אז, המוכיחה בי
דובר על הבדל כין גיור כארץ ובחוץ־לארץ.

השר שפירא בורח
על סמך מה ניתנה הבטחה זו של שר־המשפטים לשרה,פנים?
בעלי
הפילפול טוענים, כאילו באותן הצהרות שניתנו
בכנסת לא נכלל הגיור הרפורמי שנעשה בישראל, וכן
שיש חוק מנדטורי י שן השולל ממילא אפשרות של הכרה.
אין אמת בזאת. אולם אני רוצה להציע לשר־המשפטים
עוד אתגר מפורש, ואני דורש בשם כבודה של הכנסת
תשובה חד־משמעית:

אם התכוון השר אז להבדיל כין גיור רפורמי
בארץ ובין גיור רפורמי כחוץ־לארץ, והגניב
זאת בתחבולה כלתי-מכוכדת, על־ידי
מישחק מילים, הרי זו הונאת הכנסת והשגת
הצבעה בטענות-שווא.
(באן קם שר״המשפטים באופן הפגנתי ממקו•

מו ויצא מהאולם).
כי שום חבר־כנסת לא הבין את הדברים כך. הכנסת
כולה, הציבור והעיתונות קיבלו את הרושם הברור כי
יוכר כל גיור רפורמי.

אולם אם לא היתה זו תחבולה, ובאמת הוב
וז2־ן
ן ייך נז\ ויודיגז
מצווים להילחם כאותה מידה נגד כפייה אני
טי-דתית.
והנה יש לפנינו כפייה אנטי־דתית כפולה.

ראשית: הכפייה על הגברת הלן זיידמן, על־ידי
הפעלת לחצים בלתי-הוגנים מטעם מפלג־תה
ותנועתה הקיבוצית, שבעליה לא נרתעו
אף לשתף בהם את את נשיא המדינה ואת
ראש-הממשלה.
כך הוכרחה הגברת זיידמן לנטוש את הזרם הדתי המתקדם,
שבחרה בו ולהיכנע לזרם דתי שהיא מתנגדת לו —
לא רק באמונתה, כי אם בכל הילכות־חייה בקיבוץ. זה
הוכח על־ידי נישואיה האזרחיים לכהן, בהיותה גיורת.

״בית-דין־שדה״
שנית: יש באן פגיעה מבעיתה בחופש הדת
האורתודוכסית.
כאשר סירבו הרבנים האורתודוכסיים לגייר את הגברת
זיידמן, הם פעלו על־פי מצפונם והכרתם הדתית, ואנו
מכבדים אותם על כך.
אנחנו דוגלים בהפרדת הדת מהמדינה גם כדי שדתיים
יוכלו לחיות עלפי אמונתם החופשית, מבלי שהדבר יפגע
במי שאיננו רוצה לקבל את הלכתם.
כל הפרשה המבישה הזאת לא היתד, מתעוררת, אילו
היתר, גברת זיידמן יכולה להינשא באופן חופשי בנישו־אין
אזרחיים בארץ, ולהירשם באופן חופשי במירשם התושבים,
על־פי הגדרתה העצמית והחופשית.
נאמר לנו שהרבנים האורתודוכסיים אינם מוכנים לגייר

יש כאן הוכחה חותכת ליעילות תורת ההתחרות החופשית•
ברור שרק הקונקורנציה הרפורמית היא ששברה את
כללי המונופול האורתודוכסי, והורידה את מחיר הגיור
הרבה מתחת למחיר המינימלי של הרפורמים עצמם.
אבל צחוק בצד. מתעוררות כאן שאלות דתיות, מצפוניות
ומשפטיות.
האם מוכנה המפד״ל להכיר בגיור, אילו נעשה על־ידי
הרב טוביה בן־חורין הרפורמי לגברת זיידמן בניו־ג׳רסי
או בניקוסיה, אך פוסלת את אותו הגיור, של אותו רב
בן־חורין, לאותה גברת זיידמן, בתל־אביב?

האם זו הציונות החדשה? האם זאת ציונות
-או ציניות?

יתפטר שר־המשפטים!
בשעתו האשמנו את שר־המשפטים וגם את שר־הפנים,
בקנוניה כדי לעקוף הכרעה של בית־המשפט העליון בפרשת
שליט, ואף הוכחנו זאת במיסמך סודי של הנהלת
המפד״ל, שחברי אורי אבנרי קרא מעל דוכן הכנסת.
עכשיו נעשתה קנוניה נוספת על־ידי המפד״ל והמערך
כדי לעקוף שנית את החלטת בית־המשפט.

שר־המשפטים נתן ייד לכף. על כן אין לנו
מנוס אלא לחזור ולהביע בו אי־אמון.
אנו תובעים ממנו שיתפטר כדת וכדין.

בנאום־התשובה שלו התעלם שר־המשפטים לגמרי
מאתגר זה, ולא הזכיר בלל את דברי שלום כהן.
כשסיים את דבריו :

אורי אבנרי: הא שימו פה את השר בא שמח מסויימת,
ואני רוצה לציין שהשר לא ענה עליה.
שר־המשפטים שפירא: עניתי למי שראויים לתשובה,
בלי יוצא מן הכלל!

על בך הגיב שלום כהן למחרת היום ב״הודעה
אישית״ ,מעל הדוכן :

בעצם מהות המי שטר
פניתי אל השר
סטיטוציוני מובהק
קנה: שתיקה כהודאה.

זו הי קביעה חמורה ביו תר, הפוגעת
הפרלמנטרי, והדמוקרטיה בכללה.
בהא שמה חמורה, בעלת אופי קונלא
נותר לי אלא להסיק את המס

נאומו שד אור׳ אב1ר שעורר
סערה כדדית באוד
ושהביא להצבעה משותפת שד
סיעתנו וסיעת אגודת שראד

המפלגות הדתיות, לסתור מה שאני
עומד לאמר עכשיו.

נים — ז ה הכל אין בזה שום צורך!
אתה יכול לדבר גם מבלי לע שות זאת!
אורי אבנרי: כבוד היו שב ראש, אני
מ שתומם ה ש תו מ מו ת ע מוק ה ביו תר, שכבוד
שר־המ שפטים או סר קדיאה מן התלמוד
מעל דו כן הכנסת. הוא, כאיש מלומד, ודא
שם לב לכך שמה שקראתי עכ שיו הוא
מן התלמוד.

נסים אליעד: ב שביל מה אתה בא
לחרחר ריב? ב שביל מה ז ה דרוש? האם
זה מוסיף בריאות למדינת ישראל? —
אני שואל אותך, חבר הכנסת אבנרי.

היו״ר כן־ציון קשת: חבר־הכנסת
אורי אבנרי, כעת נודבר אני. אני הר שיתי
בהצעה זו, גס למציע הרא שון, וגם לך,
לצאת מגדר הז מן המוקצב. אני אבקש לא
לנצל את ז ה ולסיים את הצעתך.

לך לעניין.
זה בא כדי לבסס את דעתי הנחרצת, ש המדינה
הזאת ז קו ק ה להפרדת הדת מה מדינה,
על דע ת שני הצדדים; ואני רוצה
לשכנע את החברים הדתיים שלטובת דת
ישראל עליהם להסכים להפרדה זו.
משהנסים: לא במסגרת של הצעה־לסדר־היום!
היו״ר
בן־ציון קשת: חבר הכנסת
אבנרי, אבקשך לא לנסות לשכנע ב מסגרת
זו, אלא להתייחס להצעתך.

אורי א מ רי: עם כלי הכבוד, כבוד
היו שב ראש, אני חו ש ב שאני נמצא ב תחו ם
זמני. קריאות הביניים של חבר־הכנסת סור־קיס
וחברים אחרים, הן מחוץ לזמן. אבל
אני מסיים.

הגיור אינו תופס
הגיור הזה אינו תופס, כי לפי ההלכה
היהודית — גר שיש לו מניע חיצוני להצטרף
לדת היהודית — אין גיורו גיור.

למחרת היום העלתה סיעת אגודת־ישראל הצעה־לסדר־היום על הנושא :״מצב
הסטאטוס-קוו בענייני דת במדינת־ישראל״.
ניצלנו הזדמנות זו כדי להביא בפני הכנסת, על רקע המאורעות המסעירים, את
גישתנו העקרונית למען הפרדת הדת מן המדינה. אחרי שח״כ שלמה לורנץ נימק
את הצעתו בסימון מתון, ואחרי ששר־המשפטים השיב תשובה חסרת כל תוכן, קם
אורי אבנרי והציע להעביר את ההצעה לדיון בוועדה. הדבר גרם, כמובן, להפתעה
כללית.
היה זה נאומו הראשון של אבנרי מאז הניתוח בגרונו, שגזר עליו אלם של
שבועיים, והוא נאלץ לדבר בקול נמוך. אולם אחרי הדקות הראשונות פרצה סערה
* של צעקות מספסלי המערך והמפד״ל כאחד, וזו ליוותה את הנאום בלי הפסק
מתחילתו ועד סופו.
שיתוף־הפעולה בין כל חלקי הקואליציה, שהיתה להם מטרה משותפת לשמור
על המימסד על״ידי קנוניות ותחבולות, עמד מול ההצבעה המשותפת של סיעתנו
.וסיעת אגודת־ישראל, שהיה להן עניין משותף להביא לבירור אמיתי של הסוגייה
ולהכרעה כנה. הדבר כונה מייד בפי כל ״קואליציה בין העולם הזה והעולם הבא״.

אורי א מ רי:

שאלה

לעניין,

וא שיב

.לא רוצים לשמוע!״
הגיור הזה, לא בא אחרי 91 יום, ימי אבחנה׳
כפי שדורשת ההלכה.

גיירו אדם שאינו יכול ואינו

השד הזה -והשד הבא
אורי אכנרי

:אדוני היושב־ראש, כנ

נכ בד ה...

יוחנן בדר: מה יש לן ולסטטוס־קוו?
זה הסכם קואליציוני!,
אורי א מ רי: אענה לן על כך.
מה שהממ שלה עו שה נוג ע לכל אדם במדינת
ישראל, וב שביל זה אנו יו שבים
כאן.

כבוד היושב־ראש, אדבר בקול שקט —
לא רק מסיבות אישיות, אלא מפני שאני
רוצה להגיד כמה דברים שבעיני הם מהותיים
מאוד.

להפריד בין קודש וחול
אין ספק, כבוד היושב־ראש, שהסטטוס־קוו
במדינה מופר באופן מתמיד, הן בכיוון
של כפייה דתית, הן בכיוון של כפייה אנטי־דתית.
על כך יש לדון בכנסת, במליאה

ובוועדה.

אנחנו, סיעתי, מתנגדים כאותה
חריפות לכפייה דתית ולכפייה
אנטי־דתית, באשר שני הדברים
הם כדיוק אותו דבר -פגיעה
במצפונו של האדם. בפייה זו, שישנה
כמדינה, נגרמת על־ידי עוב•
דה אחת ויחידה והיא -אי־ההפרדה
כין הדת והמדינה.
אני מאמין שיבוא יום והחברים הדתיים
בבית הזה — לא רק אנשי אגודת ישראל,
כי אם גם אנשי המפד״ל — יגיעו למסקנה
שאי־הפרדה מתנקמת לא רק במדינה,
אלא באותה מידה, ואולי יותר, בדת ישראל.

אין
מנוס מכפייה דתית, ואין
מנוס מכפייה אנטי־דתית, כאשר
מוסרים חלק מענייני המדינה לרשויות
דתיות.
כי כאשר מוסרים עניינים של המדינה
לרשויות דתיות, אין מנוס מלכפות על
מוסדות דתיים את האינטרסים של המדינה,
שהם חילוניים ולא דתיים.

כצורה כזאת אתם מכריחים את
שני הצדדים לעשות שקר בנפשם.

חבר־הכנסת לורנץ אמר שיש גבול בין
קודש לחול. ואני רוצה לחזור על כך ביתר
תוקף: את הגבול הזה בין קודש וחול יש
לציין ולקבוע רשמית, על־ידי מסירת ענייני
הקודש לרשויות הקודש, וענייני החול לרשויות
החול. וזוהי ההפרדה בין הדת
ובין המדינה.

הרבנים צדקו!
אני רוצה להשתמש בשתי דוגמאות כדי
להבהיר מה קורה כאשר אין הפרדה.
דובר אתמול על שתי החלטות של רבנים,
שאסרו על יהודים דתיים לבצע דברים המוטלים
עליהם מטעם המדינה.

במיקרה האחרון אסרו הרבנים על יהודי
דתי לרשום כיהודי מי שנתגייר בגיור מטעם
רב רפורמי( .לא גיור רפורמי, כי אין גיור
רפורמי, יש גיור מטעם רבנים רפורמיים).

הרבנים, לדעתי, צדקו בהחלט.
הוכתם של הרבנים היא לפרש
את ההלכה לפי מצפונם ואמונתם.
אם שר־הפנים הדתי לא יכול למלא את
תפקידו מטעם המדינה בגלל אמונתו בהלכה
הדתית — עליו להתפטר. אבל אין לשלול
את זכות הרבנים לקבוע מה, לפי דעתם
שלהם, ולפי מצפונם, אומרת ההלכה הדתית.
ואיפה נפתח מכאן האסון?

האסון נפתח באשר הרבנות
מתמנה על-ידי המדינה, וסמכויותיה
נמסרות לה על־ידי המדינה.
בי אז אי־אפשר לסבול שאותה
רבנות תפסוק הלבה בניגוד
לענייני המדינה.

אורי א 3נרי

בדיוק

שאני

עושה.

ובכן, גיור שאיננו מטעמים פנימיים, אלא
מטעמים חיצוניים — איננו גיור לפי הי
הלכה.

שנית:
הגיורת, גברת זיידמן,
גיורה אסור לפי ההלכה, באשר
היא נשואה לכהן, וגיורת אסורה
לכהן.

כל גיורת היא ״זונה״
אקרא לכם קטע קצר מהאנציקלופדיה התלמודית.
עוזי שמירת
יום?

פיינרמן:
מה הם הסדרים לנוהלים
במסגרת הצעה לסדר ה
זוהי
דוגמה קלסית לכך שאי־הפרדת הדת
מן המדינה גורמת לכפייה אנטי־דתית.

שכיבה על הכביש -למה?
הדוגמה השניה, שהיא לדעתי חמורה
עוד יותר, היא עניין הגיור של הגברת
זיידמן.
אני, שאני עם־הארץ, בכל זאת ניסיתי
ללמוד קצת סוגייה זו, ואני משוכנע לחלו־לין
שגיור זה אינו תופס לפי ההלכה הדתית.

לסיום,
פרשה זו מוכיחה בעליל לאן מו־ליכים
הדברים, כאשר כופים על רבנים
לפסוק משהו, מפני שאדם רוצה להירשם
במירשם התושבים.

מנחם ידיד: רב חדש בישראל!
מרדכי סורקים: אתה עושה את ה־ג־נסת
לצחוק! אתה מבזה את הדת!

עד אשר תמחקו את הפריט
״לאום״ ,כפי שכית־המשפט העל יון
ביקש מכם - ,וזה החטא הקדמון,
שלא קיבלתם את הבקשה
הזאת של גית-המשפט! -אתם
מבריחים את החילוניים להכריח
את הדתיים לעשות מעשים כניגוד
להלכה.

חבר הכנס ת

סורקים, נא לא להפריע!

מרדכי סורקים: מת זה כאן
הצגה? הם מבזים את הדת!
אבנרי ו״הרב״ שלום כהן!

״הרב״ אורי

היו״ר כן־־ציון קשת: ר שות־הדיבור
נתונה לחבר־הכנסת אורי אבנרי.
אורי אכנרי: קודם כל, אני רוצח
ל מחות על דברי חבר הכנסת סורקים. מעולם
לא ע שיתי בחיי מועשה נגד הדת, ולא
ביזי תי אותה. כל מע שי הס נגד הכפייה
הדתית.
מרדכי סורקים: שכבת על הכביש
כדי שיותר לנסוע ב שבת!
אורי אכנרי: שכבתי על הכבי ש
מ שוס מלחמה בכפיי ה הדתית, מעולם לא
עלה על ז ע תי לבזות את אמונ ת ם של אנשים
דתיים, המאמינים בקדו שת השבת.

אמרתי קודם שאני, בעם־הארץ,
הגעתי למסקנה זו, באשר התייעצתי
עם אנשים שאינם עמי
ארצות, ואני קורא תגר על הגאונים
הדתיים היושבים באן, מכל

מוע פה מפיך שיעור.
אורי אכנרי: גברת טובה סנהדראי,
הרי זה מ שונה מאד שדווקא החברים הדתיים,
או הפסבדו־דתיים, בבי ת הזה, מתנגדים
לדיבורים על ענייני דת מעל דו כן
הכנסת.
טובה סנהדראי: אבל לא מ פין.
מיכאל חזני: לא רוצים ל ש מוע שי־עור
תורה מ פין.
אורי אבנרי: כל ז מן שאמלא תפקידי
כנבחר העם, מעל דו כן הכנסת, ב מסגר ת
תקנון הכנסת, אומר מה שאני רוצה לומר.
וזכו תכס ל ש מוע או לאטום את אוזניכם.
מרדכי סורקיס: איזה מין דיבור
הוא זה — לאטום את אזניכס?
היו״ר בן־ציון קשת: אני מבקש
לא להפריע ולא להאריך את ז מנו של הנואם.
מררבי
סורקים: הוא מחרף את ה מדינה.
היו״ר
כן־ציון קשת: חבר-הכנסת
סורקים, האם אתה באמת עו ש ה הכל מה
שמותר? אני אבקשך לאפשר לחבר־הכנסת
אבנרי לסיים.
אורי א מרי: כ שחבר־כנסת אחד אומר
לחברו שהוא אינו סו כן ל שמוע, אני עונה
לו שלא ישמע.
טובה סנהדראי: ב עניין זה -לא
אורי א מ רי: בכל עניין.

שתי מרכבות -שני שבילים

(סעדיה כללית באולם)

היו״ר בן־ציון קשת:

מתכוון לחיות לפי מצוות ההלכה,
בניגוד מפורש להלכה.
טובה סנהדראי: איננו מעוניינים לש־

אתמול הביא חבר־הכנסת גרוס (מאגו״י)
דוגמה יפה מאוד מדברי חזון־איש:
שתי מרכבות נפגשות בשביל צר —
או זו או זו צריכה להיסוג.

הרב גורן
היו״ר כן־ציון קשת:

אבקשך לג

לסיום הצעתך.

אורי אבנרי :״בגדר הפסול של גיורת
לכהונה נחלקו :״יש סוברים שהאיסור הוא
משום זונה, שאסורה לכהן, ואפילו פחותה
מבת שלוש לדעת חכמים, שאינה ראויה
לביאה, מכל מקום איכורה משום זונה

שר המשפטים י״ש שפירא :

אדוני היו שב ראש, האם באמ ת צריך אזרח
המדינה שיכנו או תו כך מעל במת הכנסת,
ואפילו אס זו א שה שהתגיירה?

נסים אליעד

:אתה פ שוט מחרחר מד־

באשר יש מצב כזה, חבר־הב־נסת
גרוס, התשובה נעוצה בפתרון
אחד: לסלול שביל שני, בדי
שהמרכבה הדתית תנוע על השביל
הדתי, והמרכבה של המדינה
כדיר המדינה.
כך נפריד בין שתי המרכבות. ויפעל
כל אחד משני המחנות לפי מצפונו והבנתו,
מתוך הבנה ביניהם.
אני חוזר ומציע לכנסת להעביר לוועדה
את ההצעה לסדר־היום בנושא :״מצב ה־סטטום־קוו
בענייני דת במדינת ישראל״.

במדינה
ס פגישת הכרים ואוהדים
אדישות מסוכנת

פעם אהיה
ש ח קני ת

עם חכר המרכז

אמנון זכרוני
ביום ד׳ 1 ,ביולי, שעה 8.30
בערב,

אצל בן־גלנטי,

שדרות

ויצמן 8ד, קרית חיים (הכניסה
מכביש עכו).

או מו סי ק אי ת

לגבר הצעיר
עם שיער מסולסל.
החלקת שיער עם תכשיר
חדיש ממוצרי
״מלה״ ה מ פו ר ס מי ם
במספרת ״קוסטיף
ת״א, רה׳ דיזנגוף 240
טלפון .241726
מבון פסיכולוגי

בהנהלת

נתן רזניק

הרפית מתח ולמוד תסגוזח
טפול בחוסר גטחון
ותסביכים
ת•* המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

אל תתחתן!
מכלי להקליט את הטכס
על גכי סרט או תקליט.
הקלטות של טכסים, בר מצרת,
בחוץ או בסטודיו.
וכן אנו מספקים !
* מכשירים לתשובה אוטוט-
טית ^ 7 0 —11.
* מכשירי הגברה והאזנה לטלפון.

התקנת מיקרופונים.
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118

העם

הסכנה שארבה מעבר לפתח היתר. אדי?

שות.
היו שראו בהשלמה עם הגורל ובשיגרת
החיים האפורה שנמשכה למרות המשכה
של המלחמה, סימן לבגרותו ולרוחו האיתנה
של העם. מעטים היו עוד הדברים השבוע
שהיו מסוגלים לזעזע ולהוציא מן השיגרה.
בתעלת סואץ נהרגו 5חיילים מהפגזות
המצרים. אזרח מת מפצעים שנפצע לפני
שבוע מיריות הירדנים באיזור אל־חמה.
חייל צה״ל נהרג ברמה במארב סורי.
כוח צה״ל פשט שוב, אחרי הפסקה ארוכה,
מאחורי קווי המצרים בגיזרת מיפרץ סואץ.
אבל לעומת מאורעות החודש הקודם,
נראו אלה ידיעות שבשיגרה. אפילו הידיעות
המדאיגות על הגברת הלחץ האמריקאי
על ישראל לקבלת הסדר מדיני־צבאי או
הידיעות על כוונת הממשלה להטיל מיסיס
נוספים על אזרחי ישראל עוד בשנת הכספים
הנוכחית, לא היה בהם כדי להתרגש.
תרועומ למשחקי הגכיע. כמו
מאות מיליונים ברחבי העולם רותקו גם
אזרחי ישראל השבוע למקלטי הרדיו והטלוויזיה
שלהם, עקבו במתח ובחרדה אחר
מהלו משחקי חצי הגמר והגמר במיסגרת
משחקי הגביע העולמי בכדורגל.
בליל יום החמישי בשבוע שעבר, כאשר
נערך במכסיקו משחק חצי הגמר המלהיב

סילבי קשת, המשמשת עילה לתביעתו של
רפאל, כאילו נהג לבקר במועדון בחברת
נשים זרות, הציג רפאל עצמו בפני בית-
המשפט תמונה שצולמה בעת אחד מבילוייו
במועדון ד,לידו הפאריסאי.
בתמונה נראה יצחק רפאל מסב במועדון
ליד שולחן ועליו בקבוק שמפניה, בחברת
גאולה ואליעזר אונגר, ששימשו עמו באות
עת במחלקת העליה של הסוכנות בפאריס.
על־ידי הגשת התמונה רצה רפאל להוכיח
כי אם ביקר בלידו, הרי עשה זאת בחברת
הזוג אונגר ולא בחברת הגברת אתגר
בלבד. אולם בחקירתו, על ידי עורך־הדין
ליבלין, פרקליטה של סילבי קשת, הודה
רפאל כי מלבד אותו ביקור בו צולמה
התמונה, ביקר עוד מספר פעמים י באותו
מועדון. מאותם ביקורים, שכל אחד מהם
הסעיר בזמנו את היהדות הדתית בישראל,
לא נשארו בידו צילומים כדי להוכיח מי

היה אז בחברתו.
סודה בכוסית יין. התמונה שהגיש
יצחק רפאל עצמו לבית־המשפט, אחרי שהוא
עצמו טען בבית־המשפט כי צילומו על
גבי קופסת הגפרורים של הלידו אינו*״
אלא פוטומונטאז׳ (ראה קורא יקר) ,נתנה
לסניגוריה הזדמנות לחקור את רפאל על
ענין שונה לגמרי.
בחקירתו נשאל רפאל אם נהג לאכול
או לשתות בעת ביקוריו במועדון הלידו.
אילו היד, משיב בחיוב, היה בכך כדי
לבזותו בעיני הציבור הדתי בישראל, שלא
היה מסוגל להבין כיצד מנהיג דתי כמוהו,
סועד במסעדה שאינה כשרה.
רפאל ידע זאת. לכן השיב כי לא אכל
ולא שתה דבר במועדון הלידו ,״כיוזן שידע־

או מרגלת בינלאומית
לפני שאת כובשת את הבמה
בסערה, עליך ללמוד להיות
שחקנית — זה ברור. הגיוני גם
שיהיה לך קל יותר להיות אשה
בוגרת ומלאת חן, א ם תלמדי
עכשו דברים מסוימים, כגון :
עמידה נכונה, דבור נאות
ונימוסים. קיימים גם דברים
אחרים המקילים על הנשיות.
טמפוני סמפקס, למשל. ההגנה
ההיגיינית לשימוש פנימי,
שפותחה ע״י רופא.
טמפוני ט מפקס עשויים צמר
גפן טהור. שפופרת ההחדרה,
ה חל ק ה נמ שי, מאפשרת
הכנסתם בתנאים היגימים
וסילוקם הנוח. ידיך לעולם אינן
נוגעות בטמפון. לא תצטרכי
להבא חגורות, סיכות או
תחבושות, המגבילות אותך
בבחירת לבושך.
נסי א ת טמפוני ט מפקס.
הם אחד מ אותם הדברים
הקטנים, שעשויים ל הקל עליך
להיות אשח מפורסמת.

חמה סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי סרקחת זבתסרוקיות
מובחרות. הסעתינזח בקבלת ד1נם א!ת
וחוסר הסברתי ישלחו 45 אד בבזלי
דואר אל היבואנים אישסם־אים פקס
בע־ם, חל־אביב, רחוב ירמיהו 38

יצחק רפאל (משמאל) כמועדון ה״לידו״ עם הזוג אונגר
אין מפקח כ שרות

בין נבחרות גרמניה ואיטליה, אפשר היה
לראות ברחובות תל־אביב ובמועדוני־הלילה
שלד, תופעות שעוררו את האשליה כאילו
נבחרת ישראל עצמה נוטלת חלק במשחק
זה. אנשים צהלו ברחובות, נהגים השמיעו
תרועות צופרים, אוהדי הנבחרת הגרמנית
התעלפו או התהלכו במפח־נפש.
לא היה רע בכך. להיפך, עצם ההשתלבות
הספונטאנית במאורע כלל עולמי היד, בד,
משום זריקת עידוד נוכח תחושת הבדידות,
ההתבדלות והניתוק שאיפיינד, את אזרחי
ישראל לאחרונה.
אולם הסכנה שבאדישות שאיפיינה את
אזרחי ישראל השבוע היתד, השקפת־העולם
הפאטאליסטית העלולה לנבוע מהרגשה זו.
דווקא בשבוע בו התרחשו דברים גדולים
מאחורי הקלעים הפוליטיים, העלולים לקבוע
את גורלה של המדינה בעתיד, היתד,
העירנות התכונה הדרושה ביותר לישראלים.

משפט
מה שותים
ב,,לידר? ,
השאלה אם נהג חבר-הכנסת יצחק רפאל,
ממנהיגי המפד״ל, לבקר בעת שהותו בפאריס
במועדון הלידו, בו מוצגות הצגות
חשפנות, לא היתד. עוד שנויה במחלוקת.
רפאל עצמו הודה בכך.
עתה נותר לבית־המשפט השלום, בו מתבררת
פרשת התביעה שהגיש רפאל נגד
העיתונאית סילבי קשת, לברר עוד שאלה :
מי נהג לבקר עם יצחק רפאל במועדון זה?
כדי לד,זים את מה שנכתב בכתבתה של

הכום שליד רפאל
שמפניה או

סודה?

תי שאין שם משגיח כשרות,״ אמר בחיוך.
אולם הוא שכח כי בתמונה שהוא עצמו
הגיש לבית־המשפט נראים לידו בקבוק
שמפניה וכוסית המלאה על חציה. כשנשאל
מד, היה באותה כוסית, השיב :״סודה.״
היתד, זו תגלית מוזרה שבמועדון מפואר
כמו הלידו מגישים סודה בכוסית המיועדת
ליין בלבד. אולם הצילום גילה רק שרפאל
אמנם שתה בלידו. מה שבדיוק שתה,
זאת לא יכול היה הצילום לגלות.
ה סו ל ח הז ה? . 71

השסקוו א ש או סנ חמ ה?
** משלת ישראל ניצבה השבוע
בפני דילמה נוראה.
להבדיל אלף הבדלות, דמה מצבה למצבו
של הנידון למוות שניתן לו לבחור בין
הוצאה להורג בתליה לבין הכסא החשמלי.
היה עליה לבחור בין שתי אפשרויות,
שכל אחת מהן כללה איום חמור של עימות
צבאי עם הצבא הסובייטי המוצב על אדמת
מצרים. האפשרות האחת היתה זו
שהוצעה, אם לנקיט בלשון עדינה, למט־שלת־ישראל
על־ידי ארצות־הברית: לתת
את הסכמתה להפסקתיאש בחזית התעלה.
מבחינה מדינית היה זה בדיוק הדבר
שביקשה ישראל. אולם מנקודת השקפה
צבאית הסכמה כזו כמוה כנסיון התאבדות.
מבחינה מדינית היתה הפסקת־האש בחזית
המצרית בדיוק הדבר אותו מבקשת ישראל
מאז הכריז נשיא מצרים על ביטול הפסקת-
האש ועל מלחמת ההתשה. אולם מבחינה
צבאית לא יכלה ישראל להסכים כיום
להפסקת־אש כזאת.

שמירה על
מאזן הכוחות
ך* יום, למרות ההבדל העצום ביחסי הכו־חות
בין שני הצדדים בחזית התעלה,
מצליחה ישראל לשמור על מאזן כוחות
בחזית זו בעזרת העליונות האוירית שלה.
העדיפות של חיל־האויר הישראלי מבטלת
לחלוטין את היתרון הכמותי של המצרים
במספר החיילים שהם מחזיקים לאורך הקו,
במסת השריון שלהם ובכמות הארטילריה.
מזה שלושה שבועות שמטוסי חיל־האויר
מפציצים יום־יום, שעות רבות בכל יום,
את קוי המצרים לאורך התעלה. הפצצות
אלה אין בכוחם לשתק את הירי הארטילרי
של המצרים, אולם הן זורעות מבוכה
ואנדרלמוסיה במערכת הצבאית המצרית,
מונעות ממפקדיה לחשוב על נסיונות של
צליחת התעלה.
אם תסכים ישראל להפסקת־אש זמנית,
כפי שמוכן לה כיום נשיא מצרים, פירוש
הדבר הוא שישראל תאבד בעתיד את העליונות
האוירית שלה בחזית התעלה. אין
כמעט ספק שהמצרים, בעזרת יועציהם
הכובייטים, ינצלו את תקופת הפסקת־האש
לשם שיקום מערכת ההגנה האנטי־מטוסית
שלהם בתעלה, שנוטרלה עד כה. הרוסים
יכניסו טילי סאס 3לאיזור התעלה ואולי
אף יתבססו בה בעצמם, בעזרת יחידות
שדה, שריון וארטילריה.
כאשר תגיע הפסקת האש לקיצה ימצא
צה״ל את עצמו בחזית התעלה לא רק
מול הגנה אנטי־מטוסית חדישה ויעילה, אלא
גם מול חיילים סובייטים במערכי הגנה.
כל ירי לעבר הגדה המערבית של התעלה
פירושו הסתכנות בפגיעה בחיילים רוסיים.
מצב כזה אין צה״ל יכול להרשות לעצמו.
משום כך, כשהיא מודרכת על ידי השיקולים
הצבאיים, אין ממשלת ישראל מוכנה
להסכים לכל הפסקת־אש זמנית.
תוכנית סובייטית-אמריקאית
ך* צרה היא שעל ידי אי־הסכמתד,
ן | להפסקת־אש מסוג זה, מסתכנת ישראל
באותה סכנה עצמה.

העולם

הזה 1712

ה ך ך 1 | 1| 1 1שלו שת הנזיבניס הוראים בצי-
ה י 1*11
לום־אוויד זה אינם אלא מוסכים

מוסווים ו מוגני ם של מיגים, לצד הכביש קהיר— אלכסנדריה. מטוסים

השבוע הסתבר כי התכנית להפסקת־האש
הזמנית אינה המצאה של המצרים או
הסובייטים. היא התקבלה גם על דעת
ממשלת ארצות־הברית. נראה שבמגעים הסודיים
בין נציגי ארצות־הברית וברית־המוע־צות
התגבשה איזו תוכנית של שיתוף
פעולה לשם כפיית הסדר באיזור. ,עליה
לא דיווחו הנציגים האמריקאים לישראל.
מספר משקיפים בוואשינטון סבורים כיו,£
כי לא תהיה זו הפתעה אם יתברר שהחדירה
הסובייטית למצרים לא רק שנעשתה בידיעת
ארצות־הברית, אלא גם בהסכמתה, כחלק
מהתוכנית של פתרון כפוי.
האמריקאים מאמינים כי הפסקת־אש, אפילו
זמנית, עשויה לשפר את הסיכויים
למציאת פתרון מדיני. הם אינם נוטים
לייחס בחשיבות לטיעונים הצבאיים של
ישראל בדבר הסכנות הטמונות לבטחונה
של ישראל מהפסקת־אש כזו.
הסכנה שבלחץ האמריקאי אינה טמונה
דווקא באיום כי לא יספקו מטוסי־קרב
נוספים לישראל אם לא תפסיק את האש.
הסכנה היא בכך שארצות־הברית תשחרר
את עצמת מכל התחייבות לאיום נגד נקיטת
עמדה פעילה יותר מצד הרוסים.
במילים אחרות: ייתכן והאמריקאים יאמרו
בקרוב לממשלת־ישראל — ״או שאתם
מסכימים להפסקת־אש או שתישאו בתוצאות
בעצמכם.״ והתוצאות פירושן עימות
צבאי עם הרוסים.
לא מן הנמנע כי אחרי שישראל תסרב

אלה יכולים לה שתמ ש בכבי ש כבמסלול המראה. הסובייטים בנו
מערכת שלמה של שדות־תעופה מוגנים. אם תסכים ישראל להם־
סקת־אש, עלולים הסובייטים לבצר כך את החזית המצרית בתעלה.

להסכים להפסקת־אש, יראו הרוסים את
עצמם רשאים לצאת להתמודדות צבאית
גלויה עם ישראל. מטוסיהם יחדרו לקו
התעלה כדי לתת מטריה אוירית לנסיונות
להקים שם מערכת התגוננות אנטי־אוירית.
אם אמנם יתקלו בקרבות־אויר עם מטוסים
ישראליים הם עלולים אף לחצות את
קו התעלה ולהפציץ מוצבים ושדות־תעופה
ישראלים בשטח סיני. הם לא יחדרו מעבר
לקו הירוק, יטענו כי הם. מפציצים רק
אדמה. ערבית כבושה שישראל מסרבת
לפנותה בכל הסדר מדיני שהוא.
כלומר, גם על ידי סירובה להפסקת-אש
עלולה ישראל למצוא את עצמה במצב
של עימות צבאי מלא או חלקי עם הסובייטים.
הברירה העומדת כיום בפני ישראל
אינה ברירה של הימנעות מהתנגשות עם
הרוסים. הברירה היא בין עימות עם הרוסים
ללא הפסקת־אש או אחרי הפסקת־אש.

לא קיים
פתרון צבאי
^שראל מובנה להפסקת־אש מץ ד —
אך בתנאי שתהיה זו הפסקת־אש סופית
מוצהרת. שום מנהיג ערבי לא יכול לקבל

תנאי זה, שפירושו השלמה עם הכיבוש
הישראלי.
אלה האחראים להערכות המצב סבורים
עדיין שסירוב להסכים *1הפסקת־אש זמנית,
סירוב שהוא מוצדק מבחינה צבאית, לא
יגרור התעיב ת סובייטית פעילה במלחמה.
הם מבססים את הערכתם זו על כך שאר־צות־הברית
לא תרשה התערבות כזו.
אולם בימים האחרונים התברר שאין
לארצות־הברית כל כוונה או יכולת למנוע
מעורבות צבאית רוסית. כיום כמעט ברור
לחלוטין שארצות־הברית לא רק שלא תתערב
באופן צבאי אם תהיה התנגשות בין
כוחות ישראליים ורוסיים, אלא שספק אף
אם תפעיל איזה לחץ פוליטי על הרוסים
להפסיק התנגשות כזו.
המבססים את
משים כך עלולים אלה
הערכתם על התערבות אמריקאית להתאכזב.
מעניי־ שאלה הם אותם האנשים שהעזו
בזמנו׳ להעריך כי לא תהיה בל התערבות
סובייטית במצרים, אפילו כזו הקיימת שם
כבר עכשיו.
האסון הוא שעמדותיה והחלטותיה של
׳ הממשלה מבוססות על מעריכי־מצב אלה.
כי מבחינה צבאית אין נראה כיום שום
פתרון של המנעות מהתנקשות עם הצבא
הרוסי המוצב במצרים.
הפתרון היחיד הוא פתרון מדיני. ואליו
אין ממשלת ישראל מסוגלת להגיע.

ועכשיו -גם בישראל !

בעזרת נערות עירומות
יי• עיתונים המיקצועיים כעולם,
\ 1המוקדשים לבעיות הפירסום, אינם מרבים
להתייחס לישראל. כי עם כל התקדמותו
בשנים האחרונות, עדיין מפגר ענף
הפירסום בישראל מהזרמים יהשיטות המקובלים
בארצות המערב המפותחות.
אולם לאחרונה, מצא אחד מעיתוני ה־פירסום
המיקצועיים הגדולים בעולם, האד־ברטייסינג
א ״ ג׳ האמריקאי להקדיש לישראל
כתבה שנשאה את הכותרת :״מודעת
העירום פולשת לנוף הפירסום הישראלי.״
המאורע שבגללו בחר העיתון המיקצועי
להקדיש מאמר לישראל היתד, אותה מודעה
שפורסמה לפני שלושה חודשים ויצרה,
למעשה, מהפכה בתחום הפירסום הישראלי
— מודעת העירום של לסברטוז, בה הופיעה
חשפנית עירומה, ושמיספר עיתונים
סירבו לפרסמה אלא אם כן יכוסה חזה
של החשפנית בחזיה מצויירת.
אותה מודעת עירום היתה הסנונית הראשונה.
היא פרצה את הסכר. בעיקבותיה
הוצפו עמודי המודעות של העיתונות הישראלית
בשבועות האחרונים בשפע של
מודעות, שהנושא המרכזי בהן היה גופות
חשופים של דוגמניות ודוגמנים ישראליים.
המהפכה לא נשארה רק בתחום המודעות
בעיתונות. על מסכי הקולנוע יכלו
צופי הקולנוע הישראליים לחזות בסירטון

-״אנחנו לא מוכרים מצרכים,״ מסבירים הפירסומאים ,״אנחג

פירסום של מישחת־שיניים חדשה, שהציג
לא פחות ולא יותר מאשר שלישייה —
גבר ושתי נשים — המתעלסים בעירום
מתחת לסדין. היה זה ללא ספק סרט ה־פירסום
האירוטי ביותר שנוצר בישראל.
הדברים הגיעו עד לידי כך שהפיליטונאי
אפרים קישון סירסם במדורו מודעת פיר־סום
לתשלום מיסים לעיריית תל־אביב, ש־האלמנט
העיקרי שבה היה גוף עירום של
אשה.

פגייה ליצרים מודחקים
ך* תופעה״^זכירד^או^זה״שלת
( | בארצות־הברית בתחילת שנות ה־,50
בעת שהעיתונות האמריקאית הוצפה בשפע
של מודעות עירום.
השימוש באמצעים של מין, אירוטיקה
ועירום לפירסומת אינו המצאה של המאה
העשרים. היה זה הצייר הצרפתי הידוע
טולוז לוטרק, כפי שמזכיר הפירסומאי
אליהו טל, שהשתמש ראשון, בימים בהם
רעב ללחם, בציורי עירום למודעות של
בתי־קפה וסבוני־רחצה.
בגילגולה הראשון היתד, למודעת העירום
מטרה מוגבלת ביותר. היא נועדה
בעיקר למשוך את עינו ותשומת־ליבו של
הקורא בעיתון, העובר בריסרוף על עמודי

שעוני־יד

מודעה של חברת פירסום י שראלית המפרסמת שעונים
יפאניים. הזוג בעירום ה מופיע ב ת מונ ה הם הרקדן
אהוד בן־דויד מלהקת המחול בת־שבע, וא שתו נעמי בן־יוסף. מודעות מ סוג
זה מיועדות ליצור ל שעונים תדמית של מוצר המבוק ש בעיקר עליידי צעירים.

משחת־גילוח

זו ללא ספק מודעת־העירום
הנועז ת ביו תר שפורסמה בישראל.
היא מציגה סצינה אירוטית, כפירסו מת למשחת־גילוח.
הדוגמנים: סמדר דרור, אהוד בן־דויד ונע מי בן־יוסף.

כדי לשכנעו לקנות בקבוק זה במקום אחר.
עיקרון זד, נוצל גם במודעות הפירסומת.
באמצעות תמונות עירום אירוטיות, ניסו
המפרסמים לקשור בתודעת הצרכן מוצר
מסויים עם אסוציאציה מינית מודחקת. ההנחה
במיקרה זה היא שצרכן יעדיף לרכוש
מוצר שבחת־הכרתו נותן לו סיפוק לדחף
מיני בלתי־מודע שלו. כך למשל, הרחיקו
המפרסמים לכת, וניסו לקשור מוצרים אפילו
עם דחפים סאדיסטיים או הומוסכסוא־ליים
בלתי־מודעים, כמו באותה מודעה בה
נראה גבר מתקופת המערות, הולם באשה
עירומה וגורר אותה בשערותיה לתוך
מערתו.

קגוצות־דחץ דתיות
** מו כשטחים אחרים פיגרה ישראל

^ גם בשטח זה לפחות ב־ 15 שנים, אחרי

וכלי-עבודה מתפרסמים
קוונים את הלקוחות!״
המודעות. מאחר שטרם הומצא דבר דמושף
את עיניהם של גברים ונשים כאחד, יותר
מאשר גוף עירום חטוב של צעירה יפה,
היה זה רק לגיטימי שינצלו אמצעי זה כדי
לשכנע את הצרכנים להציץ במודעה זו
או אחרת.
הסיסמה שהתנוססה לעיני המפרסמים
כאשר הפכה התופעה לאופנה בעולם הפיר•
סוס, בעיקר זה האמריקאי, היתד :,״אנחנו
לא מוכרים מצרכים. אנו קונים לקוחות.״
קניית הלקוחות באמצעות סממנים של
מין ועירום נעשתה בעיקר בהסתמך על
שני עקרונות. העיקרון האחד היה התדמית
של הצרכן על עצמו וחלומותיו הכמוסים.
כך למשל, אם הצליחה חברת פירסום מסו־יימת
ליצור לסבון הרחצה שהיא מפרסמת
תדמית של תכשיר שבו משתמשות כל כוכבות
הקולנוע הנערצות, או תכשיר באמצעותו
יכולה נערה להשיג את גבר החלומות
שלה, מובטח היה לה שהיא תגביר
את מכירות אותו מוצר בחוגים מסויימים.
העיקרון השני הוא הקשר האסוציאטיבי.
הדוגמה הבולטת לכך היא תבנית הבקבוק
בו משווק משקה הקוקה־קולה. מתכנני הבקבוק
עיצבוהו במתכוון בצורה המזכירה
חמוקיים של אשה. ההנחה היתד, שעצם
צורת הבקבוק, תעורר אצל הקונה אסוציאציה
של גוף אשה, תפעל על תת־הכרתו

מה שמקובל בארצות הרתחה. היה צורך
שהעירום יזכה קודם כל למידה של ליגלי־זציה
בעיתונות ובקולנוע, כדי שהמפרסמים
יעזו להשתמש בו גם במודעותיהם.
אולם בישראל קיימות קבוצות־לחץ דתיות
חזקות. זו הסיבה לכך שקיימים עוד
עיתונים המסרבים לפרסם מודעות עירום
ויצרנים שאינם מוכנים לפרסם את מוצריהם
בשיטה זו. חברת ארקיע נאלצה לא
מזמן לגנוז את אחד הפלאקטים שלה, משום
שהגופות החשופים יתר על המידה שבו,
עלולים היו, לדעת מנהלי החברה, להרגיז
את החוגים הדתיים.
אופנת מודעות העירום שהשתלטה על
עולם הפירסום הישראלי עדיין אינה מר־חיקת־לכת.
היא מנסה בשלב זה למשוך
את עינו של הצרכן ולא יותר מזה. אך
אפילו בהגבלה זו היא מהתה צעד גדול
קדימה.

!111:

טרוויייה

ב מודע תפר סו מ ת זו,
בה מצול מת הדוגמני ת
אן טוכמאייר בעירום, מנסה התמליל במודעה
ליצור למכ שיר הטלוויזיה אירוטיו ת :
״היא נותנת ...היא קולטת ...היא יפה...״

xח01

18€ט ^ 10181 -

ח 3116ח) €1ח 0 8 8 3

עט נובע

אחת הדוג מאו ת לעירום
שהשתלט על מודעות
הפירסונזת בארץ -מודע ת פירסוס לעט־נובע
ובה צללית של גוף אשת עירום.

פאוודיה

מודעה גרמנית
שכמו בי שראל
בארצות־הברית לפני שנים מעטות.
מתנועע — וגם יש לו אוויר.

זו היא פארודיה על גל פירסוס העירום בגר מניה,
הוא סובל מפיגור ב־ 15 שנים אתרי מה שהיה מקובל
התמליל ה מופיע ב מודעה אומר :״ תקוע ! מתאים 1
ברגים של יינטש — בכל הגדלים המתאימים.״

במדינה

זהו סינוו האהבה הסנסציוני של השש
רוזנת מיליונרית
בת 3

^ רוזנת כריסטינה פאולוצי, מנן
ן שות החברה המפורסמות ביותר באר:צות־הברית,
מולטי־מיליונרית ולשעבר דוגמנית
צמרת, הגיעה לישראל לפני כשבועיים
ללא כל הודעה מוקדמת. היא באה
עם שני ילדיה, אך ללא בעלה, המנתח
הפלאסטי הווארד בלין.
לעיתונאים שהופתעו לגלותה בנמל־התעו־פה
של לוד, אמרה רק שבאה לבלות
חופשת קיץ בישראל. ואילו לכתבת העולם
הזה, היחידה שהצליחה לראיין אותה, גילתה
הרוזנת, שזכתה בעיתונות האמריקאית
לכינוי ״אחרונת הנועזות״ :״פגשתי מישהו
מישראל ...הוא התחיל לספר לי על
הארץ, .מה יש לכם פה?׳ הוא אמר לי.
,קירות ותמונות. לי יש משהו לחיות
למענו.׳ הוא דיבר כל כך הרבה על הארץ
שהתחלתי להתעניין ברצינות. במשך תשעה
חודשים למדתי הכל על הארץ וגיליתי מה
שעשיתם פה.״
זה היה סיפור נכון, אבל לא כל הסיפור.
הרוזנת היפהפיה בת ה־ 30 שמרה
בבואה לישראל סוד כמום, אותו לא היתד,
מוכנה לגלות לאיש. היא באה לישראל לא
כדי לבלות חופשה אלא למען גבר. למען
אותו גבר שלימד אותה לאהוב את ישראל,
היה זה הגבר שהביא אותה להצהיר :״אני
רוצה לבנות לי כאן בית, ליד המלון.״
מאחורי הצהרה זו הסתתר סיפור אהבה

נן זטחים

סנסציוני העתיד עוד להסעיר את עולם
החברה הזוהרת הבינלאומית.
כי הגבר בו התאהבה כריסטינה פאולוצי,
אשד, נשואה ואם לשני ילדים, לא היה
אלא שאול וייצמן, בן ה־ 18 וחצי, בנו של
שר־התחבורה עזר וייצמן, המשרת עתה
כטוראי בחזית התעלה.

אז מי בכל זאת
האוייב האמיתי?
השבוע הופץ בערי הגדה כרוז בחתימת
המפלגה ה קו מוני ס טי ת הירדנית בגדה המער

כנו הבכור של עזר, הוא
צעיר גבה קומה וחייכן. בביתו של
אב שהיה איש־צבא מאז נולד, גדל שאול
עצמו כאיש־צבא. ספק אם יש צעיר בגילו
המתמצא כמוהו בנשק.
עוד לפני שנה היה שאול וייצמן תלמיד
בית־הספר תי כון חדש בתל־אביב. חלומו
להתגיס לצה׳׳ל, לעבור קורס־טייס היה ולהיות טייס כאביו. אולם בשל ליקוי
בעיניו נמנע ממנו להתקבל לקורס־טייס.
בקיץ של השנה שעברה, אחרי שסיים
גיוסולצד,״ל, נסע
לימודיו ולפני את שאול לחופשה בארצות־הברית. בין השאר
אירחו אותו שם ידידיו של אביו. ביניהם
היו אנשי מח״ל לשעבר, שהפכו לאילי־הון.
באמצעותם התוווודע שאול באחת
התאהבה בנה שרהשו המסיבות של חוג הסילון הבינלאומי לרוזנת
כריסטינה פאולוצי.
מה שאירע ביניהם שם יכול לשמש רק
נושא לניחושים. אולם דבר אחד ברור:
הרוזנת התאהבה בבחור הישראלי, הצעיר
ממנה ב־ 12 שנים. קשה להאמין שדווקא
העובדה שהוא בנו של מי שהיה אז אחד
ממצביאי צר,״ל עטורי התהילה, וששר היא הביטחון משה דיין הוא דודו

בית, שגילה סוף־סוף לערביי השטחים מי
הוא אוייבם האמיתי החדש.
עד השבוע היה אויבם החיידק הציוני.
כך סיפרה, וחזרה וסיפרה, המפלגה לערביי
השטחים מאז תום המלחמה. ואילו המלך
חוסיין, למרות קשריו עם האימפריאליזם
האמריקאי הטרף, היה דווקא טלית שכולה
תכלת.
בוגד, שכיר, פרא. השבוע — קצת
באיחור, לאחר שהקרבות בין המחבלים
לחוסיין כבר שככו — יצאה המפלגה
הקומוניסטית בכרוז חדש בערי הגדה, בו
נשכח האוייב הציוני. האוייב האמיתי היה
עתה חוסיין, לא הציונים.
״בני עמינו,״ זעק הכרוז.״ בניכם ומש
פחותיהם נפגעים לא בכדורי הציוני
פצצות הפאנטו ם של האמריקאים,
בכדורי שלטון הבגידה בעמאן. שלטו
חשף עתה את שינאתו השחורה לי
כיוון את תותחיו לעבר מחנות הי
כדי להרוג מאות מאחינו, נשים
וטף. השילטון המלכותי השכיר
בעל ההיסטוריה הגדושה פשעים
עמנו, נע היום בכל פראיותו כדי לח*
את הכוחות הלאומיים בעמאן.״ וכן הלא
וכן הלאה עד בלי סוף.
לכן הפר שחור. כרוז זה נועד כמוב!
לאפשר למפלגה הקומוניסטית להגדיל את
השפעתה בקרב המחבלים ותושבי השטחים
גם יחד. אולם כיצד להסביר את השינוי
המוזר שחל לפתע בחוסיין, שבעקבותיו
הפך בן לילה מכשר לטמא?
פשוט מאוד: לא מסדירים, ומקווים שהקוראים
התמימים לא יקדישו תשומת־לב
מיותרת לפרט זה. אחרי הכל, צריך לזכור
תמיד המטרה מקדשת את האמצעים.

צנחן בן 18
בנו של
עזר וויצמן
שהשפיעה על הרוזנת. קרוב לודאי שהיא
התרשמה מאישיותו שהיתה שונה מכל
מה שהכירה עד כה.
מאז הפכה הרוזנת פאולוצי לידידת
ישראל. בהזדמנות הראשונה הגיעה לארץ,
מתוך כוונה להשתקע כאן ולהמשיך את
הרומן עם שאול וייצמן שהחל בארצות־הברית.
אולם היא נתקלה באכזבה. שאול
וזיצמן משרת ביחידה קרבית בחזית התעלה.
את החופשה הקצרה שקיבל במשך
שני שבועות שהותה של הרוזנת בישראל
ניצל כדי להודיע לה שבנסיבות הקיימות
עליהם לנתק מגע ולהפסיק את הרומן
ביניהם. הוא איחל לה שתהיה בריאה ונפרד
ממנה סופית.
בשבת האחרונה עוד סעדה הרוזנת יחד
עם אביו של מאהבה הצעיר במלון אכדית.
האם ניסתה להשפיע על עזר שישכנע את
בנו כי יחזור אליה? זאת אין לדעת. תוכן
השיחה נשאר בסוד.
ליום הראשון השבוע תיכננה הרוזנת
מסיבה גדולה בה היו צריכים להשתתף
קצינים גבוהים. היא ביטלה את המסיבה
ברגע האחרון, אולי בעקבות הודעתו של
שאול וייצמן כי ״הכל נגמר״.
האם נואשה הרוזנת וקיבלה את הודעתו
של בן השר כסוף פסוק, או שהיא מתכוונת
להשאר בישראל ולהלחם עליו?
הדבר יוזדע רק בימים הבאים.

פשעים הקורבן האחרון
של דיק סקוט
״הייתי רעב. לא היה לי כסף לקנות
אוכל, והייתי מיואש ומבולבל. ואז הציע
לי דיק סקוט לעשות לי טובה. הוא הסכים
לקנות את הדרכון שלי. זה היה הרכוש
היחידי שהיה לי, והאמנתי שהוא מציע
את זה כדי שלא לבייש אותי, שזה לא
ייראה כאילו הוא נותן לי נדבה. נתתי לו
את הדרכון, והוא נתן לי 52 דולר. הוא
אמר שאין לו יותר.״

הסגרה על הברחת סמים. כך פתר
השבוע ג׳ון וורוויק את התעלומה שהעסיקה
את משטרת ישראל מאז הצליח דיק סקוט
להיעלם מהארץ. סקוט, שהגיע מארצות־הברית
וקיבל מיגאל אלון זכיון בלעדי
לפיתוח החרמון, נאלץ לחדול מתוכניותיו
המפוארות כאשר הגיעה תביעת הסגרה
מארץ מולדתו, בקשר למשפטו כחשוד בהברחת
סמים. הוא נעצר, שוחרר בערבות
10,000 דולר — ונעלם. המשטרה הבינה
כי סקוט הצליח להניח ידיו על דרכון
כלשהו, לזייף את התמונה, וכך להתחמק.
השאלה היתד, רק — דרכון של מי?
52 דולר כמקום אלף. האיש שסיפק
את הדרכון הוא היפי צעיר )24} ,פרוע
שיער ובגדים, שהגיע ארצה כתייר בספטמבר
בשנה שעברה, בילה מאז במושבת
ההיפי׳ ט באילת. כאשר מכר לסקוט את
הדרכון שלו גילה וורוויק תמימות רבה, לכל
הדיעות: דרכון בריטי בר תוקף נמכר כיום
במזרח־ירושלים ב־ 750 עד אלף דולר.
וורוויק עבר גם עבירה נוספת במכרו
את הדרכון, מאחר ששהותו החוקית בישראל
נסתיימה. בפני שופט השלום יעקב
גנן הודה ה היפי האנגלי במעשהו, טען
כי לא ידע כלל על פרשת סקום, ועל
כך כי סקוט עמד להיות מוסגר לארצו.
״לא חשבתי שהוא יברח עם הדרכון,״
ייבב בפני השופט .״חשבתי רק שהוא עשה
לי טובה״.
השופט התרשם יותר מדברי התביעה,
הוציא צו מעצר נגד וורוויק. הוא יישאר
עצור זמן ממושך. הסיכויים כי יימצא
מישהו שימציא עריבות עבורו קלושים.
אלא שזה לא עניין את דיק סקוט, בעת
שהפיל בפח את הקורבן האחרון שלו.

עזר, שאול וראומה וייצמן

הרוזנת כריסטינה פאולוצי

מחוג הסילון —

— לחזית התעלה

העולם הזה 1712

פושי המטמון, כבר איבדה הקבוצה בדרך
הזו ג׳ים וטנדר. אתה מגיע למסקנה שהרבה
יותר נעים לראות את הבהלה לזהב בסרט
המכורים לזהב מאשר במציאות.
המציאות, כשאתה מגיע אליה, אפורה:
ביקעה רדודה מוקפת גבעות נמוכות. ליד
בית־בד עתיק חצוב בסלע כמה כלי רכב
מאובקים, פתח של בור עמוק, מעליו מנוף,
בעזרתו יורדים החופרים למעמקי הבור
הצר, חופרים שם לכיוון׳ המליונים.

,אמצא לאשתך
בעל טוב יותר׳-
ןץנאי העבודה קשים: החופר היורד
( ^לבור נכנס לתוך מעין חבית קטנה,

קוציו ירדני עבר לישראל, ויחד עם קוציו תורכי שהחביא שישה
מיליוו דולר לפני 52 שנה, מחפש עתה את המטמון
111111 11^111111 יי 11111111ו 1* ^ 1
לדברי הקצין, נודע לו הסיפור ישירות
מפי האיש שטמן את המטבעות במקום
מחבואן — קצין תורכי. הקצין התורכי
ובן־דודו של הקצין הירדני אף חדרו
לישראל לפני שמונה שנים, איתרו את
מקום המחבוא בבאר חרבה. כאשר נוכחו
שהבאר נסתמה עם השנים ולא יוכלו לחלץ
את המטמון, הכניסו לפיה פגר פרה׳ כדי
שהצחנה תרחיק מהמקום סקרנים מיותרים.
סמן שמע את הסיפור, שכח ממנו.
מלחמת ששת הימים שינתה את התמונה.
הקצין הירדני השתתף במלחמה, נפצע
ונשבה. עם החלמתו העדיף להישאר עם
קרובי משפחתו. בטול־כרם. לאחר שווידא
כי לא יוחזר לירדן, התקשר עם סמן
המופתע.

11171 )*11 71 אהד מחברי קבוצת ט־חפ
שי הזהב יורד למע||

מקי הבור, בעזרת המנוף המ של שלו למטח.
המחפ שים עובדים ב תח תי ת הבאר בצוותווז
של שניים, והס מתחלפים כל שעה וחצי

ת האיש הזה אסור לצלם. לא
לצלם ולא לזהות.״
זאת היתה, עד השבוע שעבר, ההוראה
החמורה שקיבל כל מבקר באתר חפירת
מטמון המליונים בחירבאת ג׳ובארה 12 ,
ק״מ מזרחית לכפר טייבה.
האיש המיסתורי היה הקצין הירדני הנמנה
על קבוצת מחפשי המטמון.
החל מהשבוע שעבר בטלה ההוראה.

שבקושי אפשר לדחוק לתוכה את הרגליים,
והמנוף משלשלו למטה. שני חופרים עובדים
יחדיו, מוציאים כ־ 300ק״ג אבנים
ועפר ליום. מדי שעה וחצי הם מתחלפים.
לא הכי נעים שם למטה.
אליהו סדון, ראש מועצת אור־יהודה
לשעבר, והאיש שיזם את המיבצע, משוחח
בטלפון הפנימי עם אחד משותפיו, זלמן,
הנמצא בתחתית הבאר. זלמן הוא מומחה
לחפירות כאלו, לפני המטמון עבד בסיני,
הרוויח 200ל״י ליום. עכשיו החליט שהמס־מון
שווה יותר.
מהשיחה הטלפונית ניתן להבין כי זלמן
עצבני קצת. סדון מרגיע אותו :״בערב
נשתה ויסקי, יא זלמן.״ אלא שהערב, אצל

חופרי המטמון, מגיע מאוחר. הם עובדים
משש בוקר עד חצות.
״אליהו, מה אם יקדה משהו לאחד
השותפים שלך שם למטה?״
״זה בסדר״ ,מחייך סדון .״הבטחתי להם
למצוא לנשים שלהם בעל יותר טוב.״
כיצד הגיע אליהו סדון למטמון?
הסיפור המרתק החל למעשה לפני שמונה
שנים. באחד מביקוריו בירדן, לרגל עסקי
הבשר שלו (ראה מיסגרת) ,פגש סדון
בקצין הלגיון, התיידד עימו. לאחד פגישות
נוספות, סיפר לו הקצין הירדני אודות
מטמון ענק במטבעות זהב הקבור אי־שם
בישראל. מובן שהוא סירב לגלות את
מקום האי־שם.

הקצין התורכי
הובא לישראל

* פעם נשאה השיחה אופי מעשי יותר
ן מאשר הצ׳יזבאטים של ימי העבר! .

כר זה התחיל

אליהו סזון, ראש מועצת אור־
¥1171ה
יהודה ל שעבר, שיזם את חיפוש
המט מון ואירגן את קבוצת המחפשים,
מרווה את צ ט אונו באתר החיפו שים הלוהט.

הקצין הירדני יצא מאלמוניותו, הפך למפורסם
לאחר שרדיו רבת־עמון הוקיע אותו
כבוגד על שיתוף הפעולה שלו עם הישראלים.

ג-יפ
וטנדר
כבר התהפכו
* א קל ל הגי ע למטמון המפורסם
< ביותר במדינת ישראל ואולי גם הגדול
;יותר. עצמותיך משתקשקות ונשמתך פודות
בג׳ים מיטלטל וגונח, הזוחל במהירות
ומישה קמ״ש ונאלץ להשתמש, לאורך
וב הררך־לא־דרך, בהנעה קדמית. אתה
נוכל ענני אבק, מתפלל שהנהג לא יעשה
זעות. בשלושת השבועות מאז החלו חי־

^ יצד גילה אליהו סדון, האיש העומד
בראש קבוצת מחפשי אוצר המליונים
בטייבה, את סוד האוצר?
מסתבר שעסקי הזהב התחילו בעסקי
הבשר. לפני כעשר שנים עלה במוחו של
סדון — אז עוד סעדון — רעיון מסחרי
מבריק: לייבא בקר מארצות ערב השכנות.
למרות שהדבר נראה כמשימה בלתי
אפשרית, לא נרתע סדון הנמרץ, הסתער
על המיכשול העיקרי, הבירוקרטיה, החל
מתדפק על דלתות משרדי הממשלה.
ביוני 1961 זכה לתוצאה החיובית הראשונה•
היה זה אישור ממנהל השירותים
הוטרינאריים, ד״ר ש. גויר, לשלטונות המימי
של הצבאי, בוי נאמר:
מר אליהו סעדון מ עוניין לייבא בעלי
חיים (בקר, צאן, וגמלים) מעבר לגבול.
אין לנו התנגדות מטעמי ם וטרינאריים
ליבוא הנ״ל, בתנאי שבעלי החיים יועברו
י שירות מהגבול לאחת מתחנות־ההטגר שלנו,
שם יו חז קו בהסגר, י סו מנו וייבדקו
בהתאם לתקנות.
מובן שעל הנ״ל לקבל גס הסכמתכם
והסכמת שלטונו ת המכס.״

תה החלו העניינים זזים. כעבור
3/חודשיים כבר אישר ד״ר גור במכתב
לסדון כי תחנות־ההסגר בבאר־שבע ובית־שאן
תעמודנה לצורכי הסגר ובדיקות המיק־נה
שסדון ייבא מעבר לגבול.
מכתב נוסף שסדון קיבל: אישור רשמי

מא. הלוי, מנהל חטיבת המזון במשרד
המסחר והתעשיה, בו נאמר:
בהתאם לבק שתך הנני לאשר כי אין
מצידנו התנגדות שתביא ארצה, מהארצות
הערביות ה שכנות, בקר וצאן ל שחיטה,
בתנאי שתשלם ת שלו מי מם חו ב ה ודמי־מכס
כ חו ק לפני המסת כל מי שלוח ארצה.
לידיעתך, המיסים הקיימים כיום הם:
ת שלומי חובה, כולל מכם — 1,300ל״י
לטון משקל חי.
כדי שתוכל לג שת לביצוע מע שי, עליך
להסדיר את הדברים הבאים:
א. לקבל אי שור מהמימ של הצבאי.
ב. לקבל הסכ מ ת משרד האוצר בק שר
לאופן העברת התמורה עבור הסחורה.
ג. לקבל הסכמת משרד החקלאות.
ד. לקבל אי שור הגהלת המכס והבלו.

כתבים אלו פתחו בפני סדון את
/* 1הדרך( ,לפני שמונה שנים הוא הפך
ליבואן בשר מארצות ערב. בשמונה השנים
הבאות היה חוצה אחת לחודשיים את הגבול׳
הביא לישראל מסוריה וירדן מאות
טונות מיקנה. הוא היה מלווה בורכו על-
ידי בדווים ישראלים, זכה גם לחסותם של
השייכים המקומיים שבאדמתם היה עובר.
עסקים אלו הכניסו לכיסו, לדבריו, כ־300
אלף ל״י — לאחר תשלום המיסים.
לא היה יזה הרווח היחיד. באחד מביקוריו
בירדן פגש קצין ירדני בכיר, התידד איתו,
ושמע מפיו על האוצר הגדול.

הקצין הירדני? -

הקצין הירדני שעבר לישראל, גילה לסדון
את סוד האוצר ת מור ת שו תפו ת בו, הוכרז
בגלל זה כבוגד על־ידי רדת רבת־עמון.

תמורת שיתופו במטמון, שלף הקצין הירדני
את מפת האוצר ואת שמו וכתובתו
בתורכיה של הקצין התורכי.
סדון הסכים מיד, צירף לסוד מספר
אנשים נוספים שניראו לו חיוניים להצלחח
המיבצע. לאחר שהקבוצה אספה את המימון
הדרוש, הם ניגשו לצעדם המעשי
הראשון: הבאתו לישראל של הקצין התורכי,
הוא הובא לארץ לפני כחודש ימים, הוסע
מיד למקום המסומן במפה. כאשר הגיעו
לבאר החרבה, החלו דמעות זולגות מעיניו
״זה המקום,״ אישר בהתרגשות .״פה קבר
תי את המטבעות.״
הוא חזר ואישר את הסיפור שסדון שמן
(המשך בעמוד 26

במדינה
בעולם חינזך

( ה מ שן מעמוד סז)

וזרקה אותו החוצה — שם צעקה מקהלת
סטודנטים שמאלניים :״זיג הייל! זיג היילג״
כושים וסטודנטים. בשורתו של פא־רול
היא פשוטה: המהגרים הכושיים והצבעוניים,
שהגיעו לבריטניה מג׳אמייקה, מקניה
ומארצות אחרות, הורסים את הארץ.
על בני הגזע הלבן לגרש אותם. הוא משמיץ
כושים, קומוניסטים, סטודנטים ושוחרי־שלום
בנשימה אחת.
זוהי תורה גזענית מתוצרת נאצית, מהולה
בטכניקה של ג׳ו מק־קארתי. פאוול
טען שיש ״סוכנים״ בממשלה, המעלימים
את האמת מעיני העם.
מנהיגי מפלגת השמרנים מסתייגים ממנו,
מגיבים במבוכה על תעלוליו. אבל הם לא
גירשוהו מן המפלגה — והיו מוכנים בהח־
המקצץ הגדול מרחובות קיצוץ פיאותיהם של יהודים היה מאז
ומתמיד תחביב חביב על אנטישמים ברחבי
העולם. השבוע קם קיצוץ הפיאות לתחייה
בגירסה ישראלית — וכלל לא על יד
אנטישמים, אלא דווקא על־ידי יהודים טובים•
או קיצוץ _ או בחינה. היהודי
הטוב היה אהרון מזיא, מנהל בית ספר
אורט ברחובות. הוא אילץ עשרים מתלמידיו
לקצץ את פיאות־לחייהם עד לגובה קו
העין -באיום שאחרת לא יורשו לגשת

אגו!־ פאוול
זיג הייל1

לט לקצור את פרי ההסתה הגזעית. עתה
הוכיחה בריטניה שגם בה יש יסודות גזעניים
חזקים.
פאוול הכפיל את הרוב שלו במחוזו.

דייי ח מו רי ה.

השיטה החינוכית המודרנית הוכחה ניעי״
לה: התלמידים, שבסתיו הקרוב כבר ילבשו
מדי צה״ל, ניסו בתחילה להתווכח, טענו
כי המנהל חורג מסמכויותיו ופוגע בזכויו־תיהם.
המנהל לא נכנע. היו אלה התלמידים
שנכנעו וקיצצו.
נמר של נייר. היתד, זו כניעה חפוזה
ומיותרת, כפי שלמדו המקוצצים חיש מהר.
אחד התלמידים, דויד גרינברג, התגלה כגבר,
סירב לקצץ, תבע מהמנהל אישור בכתב
כי הוא מסרב להכניסו למיבחן בגלל אורך
פיאותיו. מזיא מצידו נתגלה כנמר של
נייר, נסוג בפני הגבר הצעיר, איפשר לו
להיבחן — עם הפיאות והכל.
דווקא עובדה זו חרתה לתלמידים ביותר.
״חלק מהמורים שלנו צחקו מאיתנו אחר
כך,״ סיפר אחד המקוצצים לכתב העולם
הזה .״,איזה מן גברים אתם,׳ הם אמרו
לנו.״
בעיקבות חרונם של התלמידים, עלה
המתח בבית־הספר. כל טרוניותיהם של
הנערים החלו צצות החוצה. המנהל מלא
היוזמה ניסה לפתור את הבעייה על־ידי
קיצוץ מסוג אחר: הוא אסר על התלמידים
לפגוש עיתונאים.
עיתונאים מחבלים .״מדוע אסור לעיתונאים
להיכנס לחצר בית־הספרי״ נשאל
מזיא על־ידי כתב העולם הזה.
התשובה המאלפת :״קיימות הוראית
שנועדו למנוע חדירת מחבלים לבית־הספר.

ידוע לנו שהמחבלים מחפשים במיוחד לפגוע
בצעירים העומדים להתגייס לצה״ל.״
״האם קיימת תקנה בבית־ספר אורט
לפיה אסור לגדל פיאות מתחת לקו העין?״
״כך נהוג ביחידות צה״ל.״
״מה הקשר בין הוראות צה״ל לאורט?״
״לגדל פיאות ארוכות זה לא עניין של
אופנה, אלא של אופי.״
סותמים לנו את הפה. איסור הפיר־סום
של מזיא היה בתוקף, למרבית המזל,
רק בין כותלי ממלכתו. על המידרכה הגיבו
התלמידים בפני כתב העולם הזה במרירות
רבה:
״הוא סתם השפיל אותנו,״ אמר אחד
מהם, שביקש לא לפרסם את שמו מחשש
הפתעות לא נעימות בימי הלימודים האחרונים.

לנו מורים שמגדלים בעצמם פיאות,
אז להם מותר ולנו לא?״ אמר ישעיהו
מוסקוביץ, שלא חשש מגילוי שמו.
״העניין של הפיאות אופייני לכל היחס
אלינו,״ הגיב תלמיד אחר .״לא מקשיבים
לנו ולא נותנים לנו לפתוח את הפה.
הארץ גדושה בבעיות גורליות, יש לנו שאלות,
ואין ממי לקבל תשובה. השבוע ביקר
ברחובות יגאל אלון לרגל חגיגות היובל.
רצינו לדבר איתו. בלי נוכחות המורים,
כדי שנוכל לדבר בחופשיות. לא הצלחנו.
לא נתנו לפתוח את הפה. אלון דיבר על
המצב הביטחוני, ואחר כך מיהר לבקר
ביריד. זו לא דרך. מזה שמתעלמים מבעיות
לא פותרים אותן. ההורים שלנו ניצחו
במלחמת־השיחרור בגלל שלחמו בשביל
אידיאל. אני לא רוצה שנגיע למצב שאנחנו
ננצח רק בגלל שיש לנו פאנטומים.״
סיכם תלמיד שחרחר וצנום :״מחר אנחנו
נשב בתעלה ונילחם במצרים ולמנהל
שלנו אין משהו חשוב יותר לעשות, רק
להילחם בפיאות שלנו.״
אבל לא רק בפיאות נלחם המנהל בעל
רעמת השיער השופעת. הוא גם מתנגד
שתלמידיו יחזו במחזמר שיער.
כשניסו השבוע מפיקי שיער להזמין את
התלמידים שהוכרחו לגלח את פיאותיהם,
נתקלו בתשובתו הפסקנית של המנהל:
״אני לא נותן המלצות לתלמידי לראות
הצגות. אם ילכו, ילכו על דעת עצמם.
ובכלל, אני לא מעוניין להמליץ בפניהם
ללכת לראות הצגה כזאת!״

אינדונזיה

מות הגואף

ב־ 1955 היה אחמד סוקארנו אחד האישים
המפורסמים ביותר בעולם. כמנהיגה של
האומה החמישית בגודלה בעולם, לפי מספר
האוכלוסיה, עמד אחמד סוקארנו, שליטה
של אינדונזיה, בראש המחנה של העולם
השלישי. בתום ועידת באנדונג המפורסמת,
סברו משקיפים רבים כי הוא יהיה מנהיג
המחנה שיחצוץ בין שני הגושים הגדולים.
השבוע 15 ,שנים מאז הגיע אחמד סוקאר־נו
לשיא תהילתו, הוא נפטר, גלמוד ובודד
בתוך ארמונו, בו היה נתון במשך חמש
השנים האחרונות במעצר בית. הכוח השלישי
אותו חלם ליצור, שבק חיים הרבה
שנים קודם לכן.
צילומים פורנוגרפיים. סוקארנו, בנו
של מורה עני ביאתה, הצליח ב־ 20 השנים
בהן שלט ב־ 100 מיליון תושבי אינדונזיה,
לעשות מה שלא הצליחו מנהיגים רבים
אחרים. הוא איחד אלף שבטים לעם אחד.
הצלחתו זו כיפרה על חולשותיו האישיות.
כי בחייו הפרטיים התפרסם סוקארנו
כבעל תאתה בלתי ניתנת לריסון לנשים.
הוא נשא אמנם שלוש נשים בלבד, אולם
מאות נשים נוספות ברחבי המזרח טוענות
כי היו פילגשיו.
הסיפור המפורסם ביותר אודותיו נפוץ
בברית־המועצות. שם, כך אומרים, הצליחו
סוכני־ביון סובייטיים לצלם צילומים פורנו*
גראפיים של המנהיג עם נשים רוסיות שסיפקו
לו. כשהציגו בפניו את התמונות בתקוה
לסחוט ממנו ויתורים, הוא הגיב בצחוק
ואמר :״יפה מאוד. שילחו לי העתקים מזה,
מזה ומזה.״
סוקארנו הודח משלטונו במהפיכה שאיר־גנה
סוכנות הביון האמריקאית, ערב נסיונה
של המפלגה הקומוניסטית האינדונזית, הנוטה
לסין, לתפוס את השלטון ב־.1965
מדיחיו לא העזו להוציאו להורג בידעם
את הערצת העם אליו. הם הניחו לו לחיות
בשקט בארמונו כשהם מותירים לו להינות
עד סוף ימיו מהתענוג הגדול שלוז נשים.

תלמיד מוסקוביץ לפני התספורת
אסור 1

״כאשר זורם הדס, זורס
גס הכסף — אומר מנהיג ציוני״ —
כותרת בכתגה.
י א בדאי לפטר פקיד היודע יותר
? מדי. כל מעסיק יודע זאת. החודש למדי
זאת ראשי האירגון היהודי בני־ברית.
הפקיד הוא אחד שאול ג׳ופטס 55 מי
שהיה מזכ״ל המועצה הבינלאומית של בני-
ברית. הוא פוטר אחרי שרות של 22 שנה.
עתה הגיש כמה משפטים על הוצאת דיבה
נגד המנכ״ל של האירגון, הרב ג׳יי קאופמן.
עם הגשת המשפטים, הגיש ג׳ופטס ל־בית־המשסט
סידרה של מיסמכים, שיש בהם
כדי להביך ביותר את ממשלת־ישראל, לספק
חומר־תעמולה ממדרגה ראשונה לאויי-
ביה — אם יימצאו מהימנים. בירור המשפטים
עלול, בבוא היום, לספק הרבה חומר
נוסף.

כי ג׳ופטם מאשים את ״כני
כרית״ ,ואת ממשלת-ישראל, בהפרת
החוק האמריקאי ועיסוק
בשורה ארוכה של פעולות כלתי•
חוקיות.

>נ עו1דמן המיסחווית
^ נה, למשל, פרשת הגברת אייוויס
| 1שולמן, מטרונית ועקרת־בית משכונת
ריוזרדייל המהודרת בניו־יורק, אלמנתו של
רב ידוע שנפטר לא־מכבר.
על הגברת שולמן הטילה הקונסוליה הישראלית
בניו־יורק לארגן ״תדריכים לעומק״
ליהודים היוצאים לביקור בברית־המו־עצות,
ולספק לממשלת־ישראל מידע על כל
היהודים הנוסעים לברית־המועצות או הבאים
משם.

מפעולה זו נודף ריח מובהק של
ריגול.
במיסמך שהוגש לבית־המשפט, קבעה
הגברת שולמן, כי ״אירגונים יהודיים, ובעיקר
בני־ברית, יכולים למלא תפקיד מועיל
במיוחד,״ על־ידי אספקת ״בסיס פעולה״.
היא ביקשה תואר, משרד, נייר־מכתבים
וטלפון. לשם כך הציעה ״להמציא״ ועדת־מישנה
דמיונית, כדי שהיא תשמש כמזכירה
שלה, ויהיה לה ״שלט שלא יהיה בולט
מדי, אך שיהיה שימושי.״
הפקיד האחראי על משרד בני־ברית ליד
האו״ם (שם יש לאירגון בני־ברית מעמד
רשמי של ״גוף מייעץ״) דיבר על כך עם
אנשי הקונסוליה הישראלית בניו־יורק, בנובמבר
.1960 ישראלים אלה כונו במים־
מכים בשם הצופן ״הידידים שלנו״ (וזוהו
לאחרונה כבנימין אליאב,

לאחר־מכן הודיע הפקיד כי ה ישראלים
דורשים שהגברת שול
מן תדווח אך ורק להם, וכי אנשים
מעטים בכל האפשר בתוך
״בני-ברית״ יידעו על מעשיה.
מכל זה ברור שהיתה זאת פעולה
מחתרתית.

ג׳ופטס התנגד לפעולה זו, בטענה כי
תזיק לפעולות בני־ברית בארצות נייטרא־ליות.
במיסמכים פנימיים היפנה את תשו־מת־לב
הממונים עליו לחוק האמריקאי בדבר
רישום סוכנים זרים.
כתוצאה מכך חוסלה פעולת הגברת
שולמן במיסגרת זו כעבור שנה. אך הסיב־סוך
בין ג׳ופטם ובין הממונים עליו נמשך
מאז. הוא הוזהר על־ידי ויליאם וכסלר,
נשיא בני־ברית, שמעשיו מעוררים את זעם
השגרירות הישראלית .״ניתן לי להבין כי
עלינו לשרת מדינה זרה,״ מתמרמר ג׳ופטם.

״הסוטים הזרים״
יי* רגישות המיוחדת של נושא זה
| | נובעת מחוק שנתקבל בארצות־הברית
בשנת , 1938 כדי להילחם נגד פעולות הסוב־נים
הנאציים בקרב האמריקאים ממוצא גר־מני.
הוא נושא את השם החוק לרישום

תלמיד מוסקוביץ אחרי התספורת
סותר 1

סוכנים זרים.

חוק זה נועד ״לגלות בפומבי אנשים ה־מנהלים
תעמולה למען או מטעם ממשלות
זרות״ וגופים זרים אחרים, כדי שהאמרי־

עסקו ׳הורי הסתבסר עם א־דגון ״בר־ברין!״ -ערס לסערה באמריקה
בהאשימו את הסוכנות ואת מדינת ישראל בבעולות רי&וד והברות חוק
קאים יוכלו ״להעריך את דבריהם ומעשיהם•״
מטרת החוק להבהיר מהי פעולה
אמריקאית, ומהי פעולה של גורמים זרים.

בשעתו נאלצה ,,הסוכנות היהודית
כע״מ״ להירשם כסוכנת זרה.
אך כשנמצא שזה מסבך את זכותה להעביר
תרומות המשוחררות ממס, הוקם
אירגון חדש, הקרוי ״הסוכנות היהודית —
המחלקה האמריקאית״ — וזה נרשם כסוכן
זר. באופן אישי נרשמו שניים מראשי איר־גון
זה כ״סוכנים זרים״ .אחד מהם הוא

6 1 0 8 0 0 0 6 7א #661011 /

+הסוכנות היהודית לישראל -
המחלקה האמריקאית, המשקיעה את

הכספים בישראל.

1שק משוחח־ ממס
ך* אם חלוקה זו היא אמיתית, או שן
4נועדה רק לצורכי הסוואה?
שניים משלושת האירגונים שוכנים בבית
אחד — פארק אוזניו מס׳ ,515 השייך כולו

דרישה זו הסתמכה על סעיף
החוק לרישום סוכנים זרים, המחייב
סובנים זרים לגלות באיזו
מידה ,,משגיחה, מנחה, מפקחת,
מממנת זנו מסבסדת אותם ממשלה
של מדינה זרה בלשהי״...
ועדת־החוץ של הסנאט האמריקאי התעוררה
עוד קודם לכן. היו״ר שלה, ויליאם
פולברייט הנודע, כינה את הביקורת הישראלית
על תוכנית רוג׳רס ״התקפה בלתי־

7/£ 84710X41
80X07101 4

ו 13, 970

21011184 14010 111 11.8.
11׳661ת¥ €0ר6ז1131868 18
ויגסטון צ׳רצ׳יל קרא לאיטליה, במלחמת־העו-
לם השנייה, בשם ״הבטן הרבה של גרמניה / ,
באותו הגיון אפשר לקרוא כיום למגבית היהו•
דית המאוחדת בארצות-הברית בשם ״הבטן הר•
כה של ישראל/ ,
כוחה של המגבית לגייס כספים המשוחררים
ממס-ההכנסה האמריקאי הוא מרכיב חיוני ל-
מיבנה המימסד הישראלי.
כל התקפה על המגבית היא, איפוא, פגיעה

068871(6)1

001711(071]}, 1710. 4 1 1

( 0 0 X 0 007168 £

]111111
1ף ך

ממדרגה ראשונה בממשלת ישראל פגיעה כזאת
ישנה עתה

מתגלגלים הדברים מעל עמודי העיתונים
החשובים ביותר בארצות־הברית.
בין גילוייו של מושר:

• הסוכנות היהודית עוזרת לממן
את מועצת האירגונים היהו־דיים,
שאירגנה בינואר עצרת•
מחאה נגד מדיניות הנשיא ניבסון
כמיזרח התיכון.
מכיוון שהסוכנות היא ״סוכן זר״ ,זוהי
הפרה של החוק. הצתת שאירגן את העצרת
קיבל משרד בבניין הסוכנות.
• 1אדם בשם קינן, לשעבר שכיר הסוס־נות,
חילק למשתתפי העצרת חוברת, ובה
הטענות שעליהם להציג לנציגיהם בקונגרס,
וגליון־תשובה בו נדרשו לרשום את תגובת
חבר הקונגרס. את הגליון נתבקשו
לשלוח לקינן. המטרה המובנת מאליה: ל־הפעל
לחץ על חברי הקונגרס.
#הסוכנות שילמה כ־ 5מיליון דולאר
למועצה הציונית האמריקאית, כדי להש־פיע
על דעת־הקהל האמריקאית לטובת המדיניות
הישראלית. כאשר גילתה ועדת־החוץ
של הסינאט את הקשר, הביאה לסיומו. אולם
התעמולה נמשכת, כמובן.

העלולים לשנות את פני הדברים.

הד״ר עמנואל ניומן, המנהיג הציוני היהודי.
האירגון
הקודם עבר כמה גילגולים עד
שהוא נקרא עכשיו בשם ״המגבית הישראלית
המאוחדת״ .המטרה המוצהרת של שינוי
זה: לתת לו צביון אמריקאי מובהק,
כדי להרגיע את השלטונות האחראיים לגופים
המשוחררים־ממס.
כך קיים עתה מיבנה מורכב, שמטרתו
העיקרית היא לספק את שלטונות־המם של
ארצות־הברית. הגופים העיקריים:

<• המגבית היהודית המאוחדת,
האוספת את הכספים. עיקר הכספים נועדים
לישראל, ומיעוטם למטרות צדקה בארי
צות־הברית עצמה.

#המגבית הישראלית המאוח דת,
המקבלת את הכספים מן המגבית היהודית,
ומעבירה אותם לידי הסוכנות.

המנהיגות של בל שלושת האיר
גונים זהה כמידה רכה, כשאותם
האנשים ממלאים תפקידי־מפתח
בשלושתם.
בשנה שעברה התעורר פרופסור אמריקאי
בשם מאליסון, משפטן מאוניברסיטת
ג׳ורג׳ ואשינגטון, לטפל בעניין. הוא גילה
כי פעולות הסוכנות נוגדות את חוזה־ה־ידידות
שנחתם בין ארצות־הברית וישראל
בשנת ,1954 בו התחייבה ישראל להימנע
מ״פעילות פוליטית״ בארצות־הברית.
בעיקבות פירסומיו של הפרופסור, התעורר
משרד־המשפטים. באוגוסט האחרון
תבע מן הסוכנות בניו־יורק להגיש לה את
האמנה הקיימת בין הסוכנות ובין ממשלת־ישראל.

זה נוגד את תקנות המיסים
בארצות-הברית .״תרומות אינן
משוחררות ממס ״,קבע אגף ההכנסות
של משרד-האוצר האמריקאי
,״אם נתרמו לאירגון המשמש
רק כצינור להעברת כספים לאיר־גון

דם זוום

מתאימה״ ,לאור המגבית בסך 500 מיליון
דולאר שעורכת כעת המגבית היהודית המאוחדת
בארצות־הברית.

ציץ פולכרייט כרמז דק: התרומות
למגבית ״הן משוחררות
ממם ...ומוסיפות ליתרת מטבע
החוץ של ישראל, המשמשות לרכישת
כל דבר, בולל נשק.״

נעווות נות חוקיות
ץ ילוייו של ג׳ופמס עלולים להביא
^ למסע ציבורי חדש לשינוי מצב זה.
השבועון רב־היוקרה ניישנל אובסרבר, שהוא
בטאון ימני־מתון של וול סטריט,
פירסם בחודש שעבר בהבלטה רבה מחקר
ממצה של מומחה בשם לורנס מושר. כעת

• 1אירגון בני־ברית השתמש בכספיו ה־ [
משוחררים־ממס כדי לממן, באמצעות סניפו
באוסטרליה, את הקמת האגודה לידידות 1
ישראל—הודו, המפיצה תעמולה ישראלית
אנטי־ערבית בהודו.

כך, למשל, הבליט השבועון
״ניישנל אוכסרבר״ את אימרתו
הבלתי-נבונה של גוטליב האמר,
סגן יו״ר המגבית הישראלית:
״באשר זורם הדם, זורם גם הכסף

למגבית הישראלית. הסוכנות נמצאת בקומה
,12 המגבית בקומה .11

• הסוכנות חילקה דו״ח ובו
פירטה את מאמציה ״ליישב יהו* 1
דים בשטחים המשוחררים״ כ־ארץ־ישראל,
דבר הנוגד את מדי* >

ניות ארצות-הכרית.

ץ * שום כך שוררת עתה בצמרת האיר^
/גונים הציוניים בארצות־הברית דאגה,
הגובלת בבהלה.
לא רק הגילויים עצמם מדאיגים אותם,
אלא גם הפירסומת המלווה אותם.

-בסידרה של משפטים ומאמרים

ך ן 1ןתוו קאויקטורה זו של העיתון
הלבנוני דיילי סטאר ליוותה
את הכתבה אשר הופיעה בע תון אוב־כובע
אמריקה.
סרבר: גולדה על

הבהלהלזהב 86 0יי ₪

האתיברסיטה הישראלית מקמן יס אקסשז״ם
הלימודים בת״א בבנין גמנסיה הרצליה, ז׳בוטינסקי • 106 ובחיפה בבנין בי״ס במעלה, שמריהו לוין 30

ההרשמה לשנת הלימודים הבאה ללימודי ערב המכינים לתארים אקדמאיים מוכרים של
111511־ 116 81ז 0.£.1.-
5ח1)10ו)5)1ח661׳!(1{<1ח£1ח£

אוניברסיטת לונדון
8.80.בלבלה או
מנהל עסקים

8 .^.כללי
8 .^.מדעי המדינה
או סוציולוגיה
* 8.80.מתימטיקה
8 .^.שפות :
אנגלית, צרפתית

אגודות המהנדסים הבריטיות
* הנדסת כנין

* הנדסת אלקטרוניקה

* הנדסת מכונות

* הנדסת ייצור

* הנדסת חשמל

* הנדסה ימית

תלמידים החסרים תעודות בגרות יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים
פרטים והרשמה במשרדי האוניברסיטה: תל״אניב, רח׳ ברנר ( 17 מפנת אלנבי ,)55 בשעות 1—9בבוקר,
8—5אחה״צ. תל־אביב, רחוב ז׳בוטינסקי ,106 בבניו גמנסיה הרצליה, בשעות 8—5אחה״צ בלבד.
חיפה — רחוב שמריהו לוין ,30 מפנת הרצל ,14 בשעות 1—9בבוקר 8—5 ,אחרי־הצהרים.

(המשך מעמוד )23

מפי הקצין הירדני. ב־ ,1918 כאשר הצבא
התורכי נסוג מפני הבריטים, שימש הקצין
התורכי כקצין תשלומים. לפי פקודה השליך
ארבעה ארנזים מלאי מטבעות זהב לתוך
לבאר הזו, כיסו אותה באבנים כדי שלא
יפלו בידי הבריטים.
המטבעות נועדו לתשלום כספים לחיילים.
הנוהג אז בצבא התורכי היה לשלם משכורות
מדי ערב, אחרת היו החיילים עורקים.

בעל הקרקע
איים להתאבד
ך* קצין התורכי נתקבל גם הוא לן
ן שותפות. השקעתו בעסק הסתכמה באישור
הסיפור ובזיהוי הבאר. מאז הוא
מתגורר אינקוגניטו במלון תל־אביבי, מסייר
להנאתו בארץ בליוויו הצמוד של אחד
השותפים, אברהם אבשלום.
התורכי היא היחידי שעושה חיים בעסק.
כל שאר השותפים שוהים באתר חופרים
קשה לפרנסתם.
זוהי חבורה מוזרה. מלבד הקצין הירדני
והתורני, ישנם שם עוד 12 ישראלים —
11 יהודים וערבי אחד. הערבי הוא בגיוברה
אלקטם, תושב טייבה שלו היה שייך השטח
בו נמצאית הבאר. אחד השותפים הישראלים,
סעדיה אבשלום, קנה ממנו את
דונם האדמה המקיף את הבאר. בתחילה
האמין אלקאסם שעשה עיסקה מצויינת.
מה יש כבר באדמתו מלבד אבנים? כאשר
שמע, מאוחר מדי, אודות המטמון, איים
להתאבד, נרגע רק כאשר צורף לעיסקה
והובטחו לו חמישה אחוז מהאוצר.

מי הם
מחפשי המטמון?

געוואלד!!!

שרות הפלגות שבועי,
אקספרס לנוסעים
ולמכוניות

לרגל הקנסות הכבדים ללא תקדים שהוטלו
על המפגינים נגד קרית־חברון 3000 ,ל״י או
20 חדשי מאסר מצטברים לשמונת הנאשמים,
שיופעלו ב־ ,22.6.07 מבקש שי״ח סעד דחוף
לקופתו האומללה, על-פי הכתובת־איתן
מיכאלי, רח׳ וולטה־עילית ,1ירושלים.

באנית־המעבורת
אבילאום ( 6,000 טון הדחק)
הפלגות בכל יום ו׳ בשבוע מחיטה
— ללימסול, רודוס, פיראוס ו־ברינדיזי
(איטליה).
פנה לכל סוכני הנסיעות או ל־

אלאלוף ושות׳:

תל־אביב, רחוב אלנבי ,94
טל 611757 ,613389 .
חיפה, רחוב כיאט ,6
טל 67753 ,67752 .
סיווג הב טיחות כפי שנקבע
מנהל אגף הספנות והנמלים
״אכילאוס״ ( 1939״ג״).

ישראלים כחבורה הם אוסף
( 1מגוון: יצחק ביבאס 50 בעל חוות־כותנה
ברמת־אביב, שותף של אליהו סדון
לא מהיום. ברוך נתן ( )27 אייזיק שפירא
( ,)36 מכפר שמואל. אחרים אינם מעוניינים
בזיהוי כרגע. יש ביניהם איש עסקים
מפורסם, בעל־מסעדה, פועל בניין. הצעיר
בחבורה הוא אהרן קבבגראן בן ה־.17
אביו הוא הטכנאי שהתקין למחפשי המטמון
את הטלפון בתוך הבאר. הוא סידר
לבנו עבודה בחיפושים — וחלק ברווחים.
כשיהיו רווחים.
סימנים ראשונים לאוצר גילו חופרי-
הזהב עוד בתחילת עבודתם. הם העבירו
את המטבעות שגילו לידי המשטרה. לפי
החוק נחשב המטמון במציאה, ועליו להישאר
במשטרה פרק זמן מסויים כדי לאפשר
לבעליו לתובעו. לאחר זאת, אם לא
תבעו איש, הוא נמסר לידי המוצאים.
ברגע שנמסרו המטבעות הראשונים לידי
המשטרה, ניסה אגף העתיקות להשתלט
על המיבצע. נציג האגף הופיע בשטח,
תבע להפסיק את החפירות. ביבאם לא
נבהל, הודיע לפקיד שיביא צו מבית־משפט,
עורך־דינה של הקבוצה, אליעזר מלחי,
הבהיר שלאגף העתיקות אין כל סמכות
בעניין, כי המדובר במטבעות מלפני מאה
שנה, ולאגף סמכות רק לגבי עתיקות
מלפני 250 שנה.

אין זה
האוצר היחידי

יהנסיה רי א לי ת
חוזרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ב

ייי*ז עיווי נ811 וח תיכון מקצועי במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוניקה
ציור א ופ נה
ריאלית טלויזיה ־ תעופה
פקידות
בל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
תוראח על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיו! * סטימנדיות
פרטים,
הרשמה,
8־1 .5־9

ת ל ־ א כי ב
ברגר 17
ספגת אלנבי

חי פ ה שמריהו לוקס*

רטת ־ גן
ניאליי) *3
בית האזרח

כתי־ים
רוטשילד 33
עיי המצבה

חולון
סוקולוב 68

פתח ־ ת קו ח
בר־בוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
7דר*ג

•* 8כירתזהס היא אולי דבר מלהיב,
! 1אך גם משעמם. תוך כדי חפירה, כבר
גיבשו לעצמם החופרים תוכניות מד, יעשו
בחלקם באוצר.
את מאה המטבעות הראשונות ימסרו
לקרן הפאנטומים. על זה הסכימו פה-אחד.
בשאר יתחלקו. ברוך נתן למשל יעשה
טיול מסביב לעולם, יקנה לעצמו בית
ואולי יתחתן. גם לאחרים תוכניות דומות,
גרנדיוזיות כולן.
החופרים יכולים להרשות לעצמם תוכניות
גרנדיוזיות. בזמנו, כאשר נקבר, היה האוצר
שווה כששה מליון דולר. ערכו כיום אינו
ניתן להערכה.
הסולידי בחבורה, לפחות מבחינת תוכניותיו,
הוא אייזיק שפירא. הוא פשוט
יכניס את הכסף לבנק, ימשיך עם סדון
לחפש את האוצר השני.
כן, מסתבר שיש אוצר שני. ואפילו
שלישי. בידי סדון מפות של שני אוצרות
נוספים, אחד ליד קלקיליה, השני ליד
בית־שאן.
כל מה שנותר עתה, זד, למצוא רק את
האוצר הראשון.

* ביע זהר קטן הלהיב השבוע את ה׳
^ אנושות כולה יותר מאשר הטיסה הראשונה
אל הירח. יותר אנשים ברחבי העולם
צ8ו בטלוזיזיה במהלך משחקי נביע העולם
לכדורגל ממספרם של אלה שעקבו אחרי
טיסת אפולו .11 המתח אחר מהלך הכדור
על מגרש הכדורגל במכסיקו היה גדול
יותר מאשר המתח אחר גורלה של אפולו
13 בעת שנגרמה בה תקלה בחלל.
היה זה אחד האבסורדים של האנושות על
סף המאה ה־ ,21 אולם היה זה אבסורד משמעותי
מאוד. אנושות שותתת רם, עייפה ממלחמות,
חרדה מסכנות העתיד, היתד, מוכנה
לרכז את כל מטען המתח המתח הסוציאלי
והלאומני שבה,
להתפרק מכל מיטען החרדה
תוך הזדהות עם
11 כדורגלנים אלה או
אחרים, שריכזו את המאבק
האנושי במלחמה
על הכדור להבקעת שערים.
וכאשר
נטלה השבוע
נבחרת הכדורגל הברד־

מעצמה במישור הפוליטי או הצבאי. מלבד
הקפה, הכדורגל הוא תרומתה הגדולה ביותר
לאנושות. ואין הכוונה לעצם נצחונו־תיה
וזכייתה בגביע הכדורגל, אלא לצורה
בה משחקים שחקניה מישחק זה, המעניק
לו את כל היפה והנשגב הקשור בהתמודדות
ספורטאית.

סיכה לגאווה לאנושות
ץ ז וד יותר מזאת. ההזדהות עם ה־

^ נבחרת הברזילאית לא היתד, קשה במיוחד
למאות מיליונים ברחבי העולם, משום
שאולי יותר מכל נבחרת כדורגל אחרת, אין
הקבוצה הברזילאית צ!זת לאומני, אלא חבורה
אנושית של וירטואוזים אינדיבידואליים,
שמשתקם הוא שיר תהילה לאדם.
לא בזכות היותם סופר־מנים, אלא דווקא
בזכות אנושיותם זכו כדורגלני ברזיל
לתהילת העולם. רוח הספורט והלחימה שלהם,
כושרם לנצל נתונים פיזיים הנמצאים
בהשגת כל אדם בריא — ולא חשוב
אם הוא בן חברה מתפתחת או מפגרת —
כושר הסבל שלהם, חיוכיהם הבלתי מעו־

תג בי ס
סול סל ח
לאית, בפעם השלישית ולצמיתות את הגביע
העולמי על־שם ז׳יל רימא, לא היה איש
שלא צהל על כך, קצת פחות מאשר היה
צוהל אילו היתה זוכה בגביע נבחרתו הלאומית
שלו.

השכל נכנע ללב
והדי הספורט בישראל, שעקבו ב־

נשימה עצורה אחרי משחק הגמר, היו
חצויים ברגשותיהם. הלב ציודה להחזיק אצ־

שים גם בשעת מצוקה ופגיעה — כל אלה
עשו אותם ראויים יותר מכל נבחרת כדורגל
עולמית אחרת לזכות ראשונים בגביע
הכדורגל לצמיתות.
גדול מכולם, והאחד שמיזג בתוכו את כל
תכונות הנבחרת הברזילאית גם יחד היד,
סלה ,״הפנינה השחורה״ של הכדורגל, נערך,פלא
של משחק הכדורגל מאז תחילת ההיסטוריה
שלו.
הכושי רחב האף והחייכן, בן ד,־ ,29שמשקלו
70 קילוגרם והמתנשא לגובה של

פלה כוכש את השער הראשון כמשחק הגמר נגד איטליה
בעות לברזיל, שכוכביה פלה, ג׳אירזיניו,
ריבלינו, גרסון וטוסטאו קנו להם מעריצים
בכל פינה נידחה של הארץ.
השכל דיבר אחרת: מנקודת־מבט לאומית
היה מביא נצחונה של איטליה במשחק הגמר
לעליית קרנה של ישראל בכל רחבי־תבל.
הכוכבים
האיטלקיים ריבה, ריברה ובו־נינסיינה,
שמחצו את מכסיקו ( )1:4ואת
גרמניה במשחק־אדירים 3:4לא יכלו להגנתה
הבלתי־נודעת של ישראל, שכללה
שמות בלתי מוכרים בעולם כמו ויסוקר,
פזודגר, בלו, רוזן, פרימו ורוזנטל. לצידה של
אורוגואי שנפרדה גם היא בשלום מן האיטלקים
המזהירים, קיוותה ישראל לשאת בתואר
היומרני ״הנבחרת שלא נכנעה לאלופת
העולם החדשה״.
אולם כל אלה היו חלומות. ובחלומות
אלה לא שותפה המלכה — ברזיל.
כי ברזיל, מעצמת־העל בכדורגל, אינה

1.74 מטר, הנחשב לבחיר כדורגלני תבל
בכל הזמנים — הגיע להישג ששום כדורגלן
אחר לפניו לא זכה לו. הוא עצמו נטל
חלק בשלושת הטורנירים של משחקי הגביע
העולמי, שזיכו את ארצו בגביע. ב־
,1958ב־ 1962 כמו ב־ ,1970 היד, פלה כוכב
הנבחרת הברזילאית, האיש שיותר מכל שחקן
אחר בקבוצתו הוליך אותה לנצחון הספורטאי.
השער
ד,־ 1028 שלו, אותו הבקיע במשחק
הגמר נגד הנבחרת האיטלקית ( 1:4לזכות
ברזיל) ,הפך אותו לאיש שתרומתו האישית
לספורט לא נפלה מתרומתם של אישים כמו
איינשטיין למדע או בטהובן למוסיקה.
העובדה שאדם כהה עור, פשוט הליכות,
חייכן וטוב־לב, הפך בעשור השלישי של
המאה העשרים לגיבור האנושות, בזכות
פיקחותו הטבעית ויכולתו הנרכשת, היתד,
אחת הסיבות המעטות שהיו לאנושות להתגאות
בעצמה.

הרווקות
הנ שו או ת
של ״אל־על־בין
השמועות למציאות: השני מטר
ועשרה גובה היו רק מטר שמונים. ה־צרפתיה
היתה בסך־הכל גרמניה. וזה
שהיא הגיעה במיוחד לתל-אביב היה
נכון, אבל לא בגלל ח״כ ישראלי בשם
רפאל, אלא בגלל מיליארדר צרפתי.
הדבר היחידי שנתגלה כנכון זה שהיא
בלונדינית ויפהפייה. וכמובן, שהיא
חשפנית אמיתית ב״לידו״.
אז שמה הוא ברברה מרטיו. והיא
מחשפנת ב״לידו״ זה ארבע שנים. לא
סתם מחשפנת, אלא אפילו ב״בלו״בל״

המפורסם. הודיתי על בורותי שאינני
יודעת מה זה ח״בלו־בל״ .״מה, לא
שמעתם פה בארץ על ה,בלו-בל היא
שאלת בתימהון. מיהרתי להבטיח לה
שישנם כמה ישראלים שלא רק ששמעו
על ה״בלו-בל״ ,אלא אפילו ראו אותו,
וגם את כל שאר הפעמונים, רק שאני
הקטנה לא ביניהם.
״ה,בלו־בל׳,״ הסבירה ברברה ,״מפורסם
יותר ממגדל, אייפל׳ .זה ריקוד ב-
סימון שנות העשרים המבוצע על-ידי
רקדניות גבוהות במיוחד, והמובחרות
ביניהן מופיעות בעירום. והכוכבת של
ה,בלו-בל׳ ,זו אני,״ סיימה בגאווה.
לישראלים וליהודים לא היה לה
מעולם קשר, אפילו לא דרך אביה, שהיה
חייל גרמני במלחמת העולם השנייה•
סתם חייל פשוט, מבהירה בתו.
אלינו היא הגיעה כבת־לווייתו של ידידה,
מריו מראלי, מיליארדר צרפתי,
שהוא ידידו של בעלה של יעל דיין,
אלוף־מישנה דוב שיאין. מריו הוא
תורם גדול למדינת־ישראל, למרות שהוא
גוי. הוא פשוט אוהב אותנו, מה לעשותן
בכלל,
הוא אוהב לתרום, מריו זה :
בשעתו הוא התפרסם בעולם כאשר תרם
שלושה בתים בדרום־צרפת לשלושת האסטרונאוטים
האמריקאים הראשונים
ששהו בחלל.
אז עכשיו שלח דוב — שיושב כזכור
בפאריס, שם הוא משמש כנספח
צבאי שלנו בשגרירות — את מריו להתארח
בארץ. וככה הגיעה גם ברברה
לכאן.
על עצמה היא ממעטת לדבר, ברברה
זו. החיים שלה כל-כן שיגרתיים,
אם תשמעו לה. עובדת כל לילה עד
שתיים וחצי, פעמיים בשבוע חזרות
אחרי הצהריים. משתכרת 2000 פרנק
לחודש. אין לה שום קשר עם הלקוחות,
ובכלל אין לה זמן לגברים.
הכל טוב ויפה. אבל בשביל זח
רצתי ז איפה הסקופ העולמי שלי ן
ניסיתי את מזלי שוב :
״ואת רפאל אינך מכירה, באמת!״
״לא. מי זה ! אני בטוחה שאני לא
מכירה אותו. אבל אולי הוא מכיר
אותי ! ״
אה. שאלת <4אלף הדולאר.

הדו בדמו -הנה ד ר הגט1

מידה אברך, הטוראית הידועה של
ידיעות א חרונו ת, המתמחה בכיסוי אישים
בחדשות, הוכיחה לאחרונה כי היא חזקה
לא רק בהתמודדות עם אח״מים אלא גם
עם כלבים חשובים מאוד. בעימות בינה
לבין גיוס, כלב דוברמן ענק ואימתני, יצאה
מירר, בתוצאה .1 : 1
הכל התחיל דווקא מפגישה עם איש,
לא עם כלב. מירר, קבעה טלפונית פגישה
עם רייטו גייטאנו, מנהל נויפאני בישראל,
כדי לראיינו. השנים, שלא הכירו
אישית, קבעו להיפגש בפאב של פרדריקה.
מירד, הגיעה לפגישה והתיישבה לקשקש
קצת עם פרדריקה, שישבה וקישקשה
מצידה עם איזה גבר. השלושה קישקשו
יחד על דא ועל הא, עד שלמירה נמאס
לחכות סתם, והיא קמה כדי להסתלק.
כמו שהיא קמה, התחוללה הסערה. ליד
פרדריקה ישב כלבה הנוראי, גיוס, ולעס
איזה עצם של פיל. משום מה היה נדמה
לגיו ס שמירה עומדת להתנכל לארוחת
הצהרים שלו, והוא תפס את רגלה במלתעותיו.
מירר,
נבהלה והתחילה לצרוח, ואני
רוצה להבטיח לכם שגם אתם הייתם צורחים
במצב דומה. צריך לראות את גיוס
כדי להאמין שיש דבר כזה. כלבם של בני
בסקרביל היה גור לעומתו.
אבל נצחונו של גיוס היה זמני. לאחר
שמירה ביקרה אצל רופא, שאישר לה
שלגיוס אין כלבת ולה אין שום דבר
היא הגישה תביעת פיצויים נגד חברת־הביטוח
של הפאב, וזכתה ב־ 750 לירות.
נציג חברת הביטוח אריק שפיגלמן,
לא רק שילם — אלא אפילו כג׳נטלמן.
כאשר הוא נפגש אחרי המקרה עם מירד״
בעת שהיא הופיעה בפאב לסעודת צוהרים

השמועה הפנטסטית שהגיעה לאוזני
היתה פנטסטית: חשפנית ה״לידו״ הגיעה
במיוחד מפאריס לתל־אביב, למשפט
יצחק רפאל — סיכבי קשת,
כדי להיפגש עם רפאל פנים־אל-פנים.
ואיזו חשפנית. לא סתם אחת: יפהפייה
בלונדינית לא נורמלית. שני מטר ועשרה
גובה. צרפתיה נהדרת. בקיצור —
אל תשאלי.
טוב, לא שאלתי, רק יצאתי בהולה
לצוד את הסקופ הגדול של חיי.
הסקופ הגדול של חיי הצטמק קצת

היו

זוכרים שסיפרתי לכם לאחרונה על
כרמן, א שתו בנפרד של הזמר כני
לדמן, שהכל יש לה בחיים — מלבד גט
מבעלה?
אז ה שבוע קיבלתי ב שבילה גם את הגט.
איך אני?
הגט הגיע בצורת מכתב מניו־יורק ששלח
לי בני. כותב הזמר:

בהעולם הזה האחרון את
בכותרת: בני ב ר מן —

נדהמתי לקרוא
הכתבה שהוכתרה
רוצים את הגט.
היות ואינני מעוניין לכבס את כביסתי
בפומבי, אגלה רק עובדה אחת: לפני
כשנה הגשנו, הלן ואני, בקשה לגט ברבנות
בתל־אביב — והיתד, זאת אשתי שלא
הופיעה במועד שנקבע. גם אחרי זה, למרוח
נסיונותי, היא סירבה בכל תוקף לדון
בנושא.
אני מודיע בזאת בפומבי כי אשמח לחתום
על כל מיסמך שישחרר אותה ואותי
חוקית, והיא יכולה לראות מכתב זה
כהסכמה מלאה — נוספת — מצידי לגט.
אני — מוכן.
שמחתי לקרוא כי היא חיה באושר. אני
מאחל לה כל טוב מכל לב ולכולנו —
סיום הפרשה בהקדם האפשרי.

ד!לך

כ ר מן

וכאחת שגרמה כבר לני שואין וגירו שין
כה רבים, אני יכולה רק ל חזור על מה
שאמרתי תמיד:
גירו שין יפים, תמיד יפים יותר מני שו אין
יפים.

אף פעם לא הבנתי את הסידור הזה, לפיו
חיות דיילות אל־על מסויימות בדירות משותפות
עם גברים. זאת אומרת, ידוע לי
שקורה לפעמים שחזק ורווקה חיים יחד
באותה דירה. וידוע לי שדיילות אל־על
הן בנות נורא מודרניות. אבל בכל זאת
נראה תמיד הדבר בעיני כתופעה מעניינת.
השבוע גיליתי שהתופעה באמת מעניינת.
אפילו יותר ממה שחשבתי. מה שגיליתי
זה שהדיילות האמורות בכלל לא רווקות.
וגם לא הגברים שאיתם הן חיות יחד.
אלו פשוט זוגות נשואים וכשרים. רק
בגלל שלדיילות אסור להינשא, הן קופצות
לקפריסין, נישאות שם בנישואין אזרחיים,
וחוזרות לארץ כשבתעודת הזהות שלהן
כתוב עדיין שהן רווקות. ככה יש להן גם
בעל וגם ג׳וב כדיילת.
האחרונה המצטרפת למסורת היא דיילת
שאת שמה לא אגיד לכם, כדי שלא יפטרו
אותה. היא עומדת להינשא בקפריסין ל־מוטלה
ציגלה, ידידה לשעבר של
גאולה נוני, שעליו סיפרתי לכם בשבוע
שעבר. ואכן, בעיקבות אירועי השבוע שעבר
החליט מוטלה סופית, ועבר מענף ה־זימרה
לענף התעופה.
עופי עופי ציפורי.
עם השגריר הבריטי, התעניין אריק :״בשביל
עוד 750 לירות, היית מרשה גם לי לנשוך
לך ברגלי״ תשובתה של מירר, לא נרשמה.
ומה עם אותה פגישה שלא נתקיימה,
שבגללה התחיל כל העסק?
אז מסתבר שאחרי שמידה הנשוכה עזבה
את הפאב, והרוחות רגעו, קם הגבר
האלמוני שישב וקישקש עם פרדריקה, ואמר
שהוא חושב שלא כדאי לו לחכות יותר,

מיוה אנון־ -
גיוס אווסוס 1:1
העיתונאית שאיתר, הוא קבע פגישה כבר
לא תבוא בטח.
״עיתונאית? איזה עיתונאית?״ שאלה ״רד־ריקה,
כשחשש עמוק ממלא את ליבה.
״קבעתי פה פגישה עם עיתונאית שרצתה
לראיין אותי,״ השיב לה האיש.
היה זה כמובן רייטו גייטאנו בכבודו
ובעצמו, שישב כל הזמן ליד מירה, ולא
ידע שזו היא, כמו שהיא לא ידעה שזה הוא.

גיוס אורסוס

במדינה

הספר הראשון והיחיד בארץ שכובו עברית

אהבה
הזוי בוקוגזה
זה לא בלוף
השם בוקובזה היה, בעשר השנים האח־רונות,
תעלומה לרבבות מאזיני גל־ ציז״ל
והגל הקל. לא היתר, תוכנית פיזנזונים כבקשתך
אשר בה לא נכלל ד״ש מאיזה
בוקבוזה או לאיזה בוקבוזה — ולפעמים
גם יותר מבוקובזה אחת. מאזינים רבים
החליטו מזמן שזוהי בדיחה פרסית של הקריינים,
המתמשכת מדור קריינים אחד לשני.
האזנה
לרדיו 16 -שעות. השבוע
התגלה כי בוקובזה כלל איננו בלוף.
זוהי משפחה חיה וקיימת, שכנותיה (דינה,
שרה, שושנה, אשדה, רבקה, ברוריה ויוכבד,
ברוך השם כן ירבו) חיות וקיימות,
ועיסוקן היחיד מאז שהן עומדות על דעתן
— משלוח גלויות וד״שיס לתוכניות ה־פיזמונים.
״בהתחלה
שלחנו רק למצעדי הפיזמונים

בשניים

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים ומאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מ הוד ר ת * פורמט אלבו מי * נייר משובח
וכל ז ה במחיר של — 12ל״י בלבד

הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
•־.תוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

תעריפוו המנויים של

גזור ושלח
הזמנה /חצהרח

לכבוד
,,אלבית״ ,הוצאח-לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
נא לסלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״ אהבהב שניי ם ״ .ר״ב שיק סס׳ __
על בנק --על סך — 12.ל״י בלבד.
אני מבחיר כזה שאני מעל גיל .1$
שם --גיל __
כתובת..
התימה.

הווו ל 0הז ה
17.12.69
לשנה 7חצ־ •נח
בל־רוס בלירום

אחיות דינה ושרה בוקובזה
16 שעות ביום ליד המקלט

כדי לזכות בתקליטים,״ מספרת דינה בו־קומה,
נערה דתית נחמדה, העובדת כמזכירה
בביודספר ברמלה .״אבל אחר־כך ראינו
שאין לנו זמן להקשיב לתקליטים, כי
אנחנו שומעות רדיו משמונה בבוקר עד
חצות. גם לקולנוע לא הולכות בגלל הרדיו,״
האזנה לשתי תוכניות יחד. היא
בכלל לא מתבדחת, דינה. גם לא שרה
אחותה. הן צמודות לטרנזיסטור ללא הרף,
גם בשעות העבודה. גם שאר בנות המשפחה.
רק לשושנה יש כרגע בעייה. היא
טירונית. בתנאי קרב אלו היא נאלצת לפעמים
להפסיד תוכנית, לא עלינו.
אבל יש להניח שהיא תמצא פיתרון. בשביל
הרדיו, הבוקובזות מוצאות תמיד פי־תרון.
למשל: כשיש שתי תוכניות באותו
זמן, הן יושבות ומקשיבות לרדיו ולטרנ-
זיסטור כאחד. לא פלא, לאור הדוגמה החינוכית,
שיוכבד בת השלוש החלה כבר
שולחת גם כן גלויות ד״ש לקריינים.
רככות אוהדים ומשמיצים. מאליו
מובן שהבוקובזות הן שם דבר לא רק בין
קרייני התחנות, אלא גם בין המאזינים
הקבועים. כשקריין גל־ צת״ל אריה גולן
השתחרר מצר,״ל ומהתחנה, הוא נפרד במילים
:״הרשו לי להשתחרר אישית גם
ממשפחת בוקובזה.״
המאזינים חלוקים: יש שאוהבים את ההגדה
לבית בוקובזה, יש שמחרפים אותה.
״את בטח נמנית עם משפחת בוקובזה
הידועה שתקפה את הרדיו,״ הגיב חייל
שלידיו הגיע מכתב של אחת מבנות השבט.
גם המחרפים וגם האוהדים יוכלו לנשום
לרווחה, עתה שהמיסתורין נפתר, ומשפחת
בוקובזה נתגלתה כקרן קיימת.
את התודה על התגלית הסנסציונית הם
יכולים לשלוח למערכת בלדר, שבועון הסטודנטים
של אוניברסיטת תל-אביב, שגילה
בגליונו האחרון את הסוד בראיון עם דינה
ושרה בוקובזה.
ולמי שאכן יחליט לשלוח תודה — אנא,
רק בלווית ד״ש עם שיר.

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

*6 160 176 130 110

120 140

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

לכל ארצות אירופה ואיראן
ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל
לאוסטרליח וניו-זילנד
למקסיקו, פנמה
לארצות-חברית ולקנדח
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד
לדרום־אפריקח, זמביה, רודזיח, גואטמלה

יש מקום?
ממכה צרפתי?
בוחמי&מוד?

המשרד המרב!* של
תנועת העולם -כוח חוש
רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביב
קומה א /חדר .5
טלפון נדספר .2 6 5 8 3 6
המשרד פועל במועדים הבאים:
יום א׳ 14.00 1עד 22.00
יום ב׳ 9.00 :עד 1330
יום ג׳ 9.00 :עד 13.30
יום ד׳ 14.00:עד 19.00
יום ה׳ ז 9.00 עד 19.00 , 13.30 עד .22.00
יום ו׳ 9.00 :עד 13.00

שאלות יסודיות הקובעות אם תשוב
מרוצה ורענן מחופשתך.
לפני צאתך לנופש, חסוך לעצמך
התלבטויות ושיחות חוץ, העזר באינפורמציה
ובנסיון של חב׳ ״קל״.
תוכל להזמין מקום לכל בית הבראה
ומלון בארץ, ללא כל תוספת.
שעותמשרד ,8.30—19.00 :ו־לנוחותך
תובל להזמין אף באמצעות
הטלפון.
הבא מודעה זו ותקבל שי נאה.

חל -א בי ב
רחוב גודדון 20
טלפון 222042

הוביעיה התפוקה ־ אבר הארבעה חיים
כת והמסתלטלת, או מפליגים בדימויים
פיוטיים (״מילים דולפות כמו סיפות גשם,
לתוך ספלי הנייר שבידינו״) ,או מנסים
כוחם במשהו המזכיר מאד שירי־נשמה
(״שיהיה״) ,נושא כל שיר את חותמם המיוחד,
ויש הרגשה שבעצם אין דרך טובה
או נכונה יותר לבצע אותם. חוץ מזה, מי
מלבדם היה מסוגל להפוך פיזמון בעל קצב
רועש כמו עצוב בגללך לשיר עדין?
זה קורה כשהם עובדים כולם יחד. אלא
שקשה מאד לשכנע אותם לעבוד יחד .״מאז

שלושה תקליטים
חדשים מגלים את
הפנים החדשות של החיפושיות
הלך מר אפשטיין לעולמו, לא עשינו שום
דבר פוזיטיבי,״ אומר פול מקרטני .״אין
איש שיאמר לנו, אתם חייבים לעשות זאת׳.
כאילו נשארנו מיותמים. אמנם התלוננו אז
על המשמעת, אך בסוסו של דבר עשינו משהו.״
והיום? ״וכי לקראת מה אנו צופים? עוד
תקליט? ואחר־כך עוד תקליט?״ טוען ג׳ון
לנון. החבר׳ה עייפים מתקליטים ,״זה כבר
באמת כמו עבודה קשה, ואני בעצם לא
רוצה לעבוד,״ נאנח ג׳ורג׳ האריסון. והמסקנה:
הם נפרדים.

** אז באו שני התקליטים האחרים, ש־אחד
מהם כבר יצא לאור בארץ, והשני
יופיע בקרוב. הראשון מוקדש כולו
לכשרונותיו הרבים של רינגו סטאר, בדמות
זמר של שירי־סטנדרט. כלומר, רינגו, ש־

רינגו סטאר
חזרה ל״אלטע זאב!״

ה חי פ 1ע 1*1ת

ה חי 10 עו* 1ת
פור מקרטני
יורשו של קארי גראנט

לא התיימר אף פעם להיות זמר, בחר לעצמו
אוסף של פיזמונים ישנים ומוכרים,
כמו גבעת האהבה, אבק כוכבים ועוד, בחר
לעצמו כמה מן המוסיקאים הטובים ביותר
משני עברי האוקיאנוס (קרינסי ג׳ונס, לס
ריד, אלמר ברנשטיין, אוליבר נלסון ועוד),
ויצא להוכיח שבעצם זמר אינו זקוק לקול
כדי להצליח. מספיקה לו האישיות. במיק־רה
של רינגו, הדבר נכון בהחלט.

* * י ש רו צ ה להבין מה קרה לחיפוי
) שיות, ומדוע בעצם החליטו לפרק את
המכונה היעילה ביותר לייצור כסף של
המאה העשרים, שעה שהיתר, עדיין בשיא
הצלחתה, אינו צריך אלא לאזין לשלושה
תקליטים חדשים, כולם מבוצעים על־ידי
ארבעת המופלאים, אבל שונים זד, מזה
תכלית השוני.
התקליט הראשון הוא שיהיה, מתוך פסקול
סרט באותו שם, שעשתה הלהקה. אותם
שציפו מן החיפושיות למשהו מהפכני,
שונה ומוזר יותר מכל מד, שעשו קודם,
מכת־הלם שתשנה את פני עולם־הפיזמונים
נוסח סרג׳נט פפר — יתאכזבו.
כי השירים בשיהיה הם׳ שירים נורמליים
בהחלט. אמנם ברמה גבוהה הרבה יותר
מן המקובל במיצעדים, אך בשים פנים ואופן
לא מהפכניים.

עומתזאת, מעריצי הביטלס ימי
/צאו סיבות רבות ללקק את שפתותיהם.
וזאת משום שהארבעה מצליחים שוב
להישמע פשוטים וטבעיים, גם כשהם עושים
דברים מסובכים ביותר. בין אם הם
שרים פיזמונים רומנטיים כמו הדרך הארו־

ג׳ון ויוקד
מלחמה ל מען השלום

הוא נשמע כאילו הוא נהנה מכל רגע שבעבודתו,
מפזם רק את מה שהוא אוהב,
ונעזר בטכנאים המגרשים את כל החיספוס
הזכור בקולו מהתקליטים של החיפושיות.
אמנם אין כל קשר בין מה שיש בתקליט
זה לעברו החיפושי של מר סטארקי
(שמו האמיתי של רינגו) ,או לקצב בכלל,
אבל הוא בא להוכיח שאת מקום החיפושית
תפס בדרן שעתידו מובטח.

ך * תקליט היטני הוא פרי יצירתו ה(
| בלעדית של פול מקרטני. פול כתב
את השירים, מנגן על כל הכלים בליתי,
ומצליח סוף־סוף לשים חייץ ברור בין
תרומתו שלו לחיפושיות לזו של דון לנון.
התקליט. החדש מתאים ברוחו ובלחניו
לפיזמונים קודמים כמו רק אתמול או
נזישל, ופול מבצע את שיריו באלגנטיות
ובעדינות, ההולמת בהחלט את מי שכונה
״יורשו של קרי גראנט״.
התיזמורים צנועים, האווירה אינטימית, וכל
זה נשמע רחוק מאוד מלו סי ש שטה
ב שמים על ענק יהלומים. ומובן שכל דמיון
בין תקליט זה לתקליט של רינגו הוא
מיקרי בלבד — אם כי מקרטני כתב את
אחד העיבודים המוצלחים ביותר של רינגו
(אבק כוכבים) .ומה עם שני האחרים?
דון מצא כבר משהו חשוב יותר מתקליטים.
הוא מתמסר למלחמה למען השלום•
ואילו דורג׳ האריסון מתכנן נסיונות מוסיקליים
חדשים, בחברת גיטריסט מפורסם
לא פחות ממנו, אריק קלאפטון.
אומנם נראה שבא הקץ ללהקת הקצב
המפורסמת והמעניינת ביותר של התקופה,
אבל אין זה סוף פסוק לארבעת חבריה.

אמנות תדריך תיאטרון
איזון עדין (הבימה) — אדו־ארד
(וירג׳יניה וולף) אלבי מתאר שוב
את הצביעות, הבדידות והאנוכיות של הבורגנות
האמריקאית האמידה, במחזה המבוצע
היטב על־ידי מרים זוהר, סטלה
אבני ואחרים.

** נדנדה בשניים

(התיאטרון ה
צעיר)
— גבר ואשה מחפשים מפלט מן
הבדידות בכרך הסואן. מחזהו של ויליאם
גיבסון כתוב במקצועיות רבה. שולמית
אדר מגלמת היטב את דמות הרקדנית היהודיה.

המכ
שפה

(תיא טרון

גודיק) —

ציור באופניים. מאכס ארנסט, אחד
מאבות הסוריאליזם, החליט גם הוא להיות
יוצא־דופן ובתערוכתו האחרונה הציג סידרה
של כלובי ציפורים, פשוטים וריקים.
את השאר צריך לספק דמיון המבקר.
ג׳ורג׳ לה־גלופיה לקח בחשבון את ההתפתחות
הטכנולוגית של העולם. הוא
בנה מכונה מסובכת ומורכבת מאוד, עם
המוני גלגלי־שיניים ומנופים. כל מבקר בתערוכה
הוזמן להפעיל את המכונה בעזרת
שתי דוושות־האופניים שהיו מחוברות אליה
ולאחר חריקות ושיעולים רבים, לחצה המכונה
על מיכל צבע, משם ניגרה טיפת
צבע על הנייר. האמן מיהר לחתום עליו,
והנה יצירת־מופת חדשה.
ציור במיטה. אמן אחר, בן ווטיה,
מצא גישה אחרת לעריכת תערוכה. נש־

האופרטה של גולדפאדן בעיבוד מודרני צבעוני
מאוד, בו בולטות התפאורות של שמואל
בק, הבימוי מלא־הקצב של יוסף מילוא,
והמצאותיו המוסיקליות של נועם
שריף.
* * שיער (אואזיס) — הרבה תנועה
הרבה קצבים ,״הפנינג״ בימתי המאבד חלק
מערכו, מאחר ולא מבינים את תמליל השירים,
וקולות הזמרים אינם מן המצטיינים.
אולם לעין, זו חווייה.

בי דוי
* * תל־אכיב הל,טנה (בימות) -
גילגול שלישי לסיפורי ייסוד תל־אביב• ,הפעם
עם חנן גולדבלאט, אושיק לוי ורחל
אטאס (השתתפה גם בגילגול הקודם) .הביצוע
מקצועי, אבל חסר את הברק של
שלישיית בנאי־חזקיהרעטרי, מן הימים הטובים.

חיי

2 / 5ה תיא טרון העממי) —

גדי יגיל מוכיח עצמו כאחד הבדרנים המצחיקים,
המגוונים והמאומנים ביותר בארץ,
כאשר הוא מצליח לסחוט רעמי צחוק גם
מחומר שאינו עומד תמיד על הרמה הגבוהה
ביותר.

ציור
זה אמנות זה 7
פייר פינוצ׳לי הוא אמן צרפתי, שהגיע
לשיא הקריירה שלו כאשר השליך דלי מלא
צבע בפניו של אנדרה מאלרו, שר־התרבות
הצרפתי, מי שהיה השר הנאמן ביותר של
דה־גול.
אחרי שעשה זאת והתגלה לעיני העולם,
המשיך פינוצ׳לי בדרבו המקורית: בתערוכה
אחת, הציג במקום ציורים את עצמו,
מצוייר מכף רגל ועד ראש. בתערוכה אחרת,
ניסה להצית את הדוגמנית כדי להשיג
חווייה אמנותית. הוא מחלק לחמניות מקושטות
בציורי־שמן לנכנסים לתערוכתה
לשיא מיוחד במינו הגיע, לדעתו האישית,
כאשר שחט חזיר בשדרה הראשית
של ניצה, והתקשט בראשה של החיה.

אייריני

פלר

פרסים — מ שני צידי האוקיאנוס

באו המבקרים לראות את יצירותיו החדשות,
מצאו באולם התצוגה מיטה גדולה,
עליה היה שרוי וזטיה עצמו, עטוף היטב
וישן כתינוק.
מה זה? ״למה לי לטרוח לצייר,״ טוען
ווטיה ,״כאשר ידוע לי שיצירתי היפה ביותר
היא אני עצמי? וזאת היצירה שהצגתי.״
צורכי
האמנות. כאשר הזמינו אצל
הצייר האיטלקי פיירו מאנצוני ציור חדש,
הוא הודיע שבכוונתו להכין את הציוד הארוך
ביותר בעולם• ואכן, נטל סרט נייר
באורך 33 מטר, וצייר ׳לאורכו קו עיפרון,
וכך הגיש את ״יצירתו״ למוזיאון שהזמין
אותה. וכדי להבהיר את גישתו למוזיאונים
עוד יותר, הציע מאנצוני למנהליהם של
כמה מן המוזיאונים הגדולים באיטליה את
פסליו החדשים, שצורתם הזכירה קופסות־מתכת
מעוצבות בצורה סולידית מאוד.
מנהלי המוזיאונים, מופתעים מן הסימון
הקלאסי־כמעט, פתחו את הקופסאות, גילו
שמאנצוני עשה בהם את צרכיו, בטרם
שלח אותן אליהם.
יחי אנחנו. המשוררים גם הם אינם
מפגרים. הבריטי יאן המילטון פינליי הוקסם
יום אחד מיפי המילה ״אנחנו״ ,והקדיש
לה שיר שלם, שבו לא הופיעה כלל
מילה אחרת. ואילו משורר צרפתי בשם
ז׳וליאן פארן מצא שלהקדיש שיר לסתם
מילה זה ביזבוז, כאשר אפשר להקדיש
אותו לשמו שלו. ואכן, מה יכול להיות
יפה יותר בעיניו של ז׳וליאן פארן, מאשר
השם ז׳וליאן פארן?
הסרט האוונגארדי הגיע לשיא חדש: הסרט
ללא תמונה, ללא סרט וללא מסך. כך
הוא הוצג בפסטיבל במינכן, על־ידי אמן-
מחתרת, שהציב כוכבנית עם חזה חשוף,
מאחורי ארגז סגור בוזילון. כל מי שרצה
לחזות בסרט צריך היה להזיז את הווילון,
למשש את מה שיש בפנים, ולפנות את
המקום לבא אחריו, בהישמע פקודתו של
הבמאי דרך רמקול נוסח הוליבוד.

שחקנים
ג ס פו ד סי י ט
ב א צי לי ם
משפחת פורסייט נכנסה סוף־סוף, באופן
רשמי, לחוגי האצולה הבריטית.
הובר קרה בשבוע שעבר, כאשר חילקה
מלכת בריטניה את תוארי האבירות החדשים
לשנה זו, ורשימתה כללה את ניידי
דאון פורטר (אייריני) ואת מרגרט טיסק
(ויניפרד) ,בת שלישית למשפחה, סוזן
המפשייר (פלייר) באה על שכרה מן הצד
השני של האוקיאנוס, כאשר זכתה ב״אמי״,
ה״אוסקר״ של הטלוויזיה האמריקאית, על
תפקידה בסידרה.
שתי השחקניות מן ההגדה לבית פו ר ס״נו
לא היו הנציגות היחידות של עולם התיאטרון,
הקולנוע והבידור באותד, ד,זדמ־העולם

הזה
1712

אכירת־המיסדר ג׳ודי דנץ׳
תואר? כ מו שימלח ב ארון

נות. בראש הרשימה ניצב סיר לורנס
אוליבייה, שהועלה בדרגה, הפך עתה לאביר
מלא של האימפריה הבריטית, בעל
זכות מלאה לשבת בביודהלורדים. הגיב
אוליבייה :״אני אבקר שם לעיתים, בעיקר
אם ישוחחו על תיאטרון או על אמנות.״
וכנראה כדי לחוג את תוארות החדש, מכין
לורד אוליבייה בימים אלה הצגה חדשה
עבור האולד ויק. הפעם לא יהיה זה מחזה
קלאסי של שקספיר, אלא ברנ שים וחתיכות
של דיימון ראניון. הוא עצמו יגלם
את נתן דטרויט, מארגן מישחקי־הקוביה,
שבדמותו הקולנועית הופיע פרנק סינטרה.
כמותושע רי ס. עוד שניים שעלו בדרגה,
אך לא הגיעו עדיין לצווארו הרם
של אוליבייה: ריצ׳ארד ברטון, והבמאי ג׳ון
(קאובוי של חצות) שלזינגר.
ג׳ודי דנץ׳ ,אחת השחקניות הצעירות המוכשרות
והנועזות ביותר של התיאטרון
הבריטי, שהופיעה לאחרונה בגירסד, בלתי־שיגרתית
בהחלט של חלום ליל קיץ, הגיבה
לבשורה שגם היא כאצילים :״תואר — זה
כמו שימלה מפוארת, שתולים בארון, ואיש
אינו יכול להתפעל ממנה או להעריך אותה.״
צופי הקולנוע בארץ ראו את ג׳ודי
בארבע לפנות בוקר, סרס בריסי מעניין,
י שהוצג בארץ לפני כמה שנים.
בין שאר הנאצלים החדשים, מוכרים יותר
שמותיהם של דויד פרוסט, מראיין־טלוויזיה
שנון וחריף, שזכה גם ל״אמי״ בארצות־הברית;
גורדון בנקס, שוער הנבחרת הלאומית
של אנגליה, וג׳וק שטיין, מנהלה
של קבוצת הכדורגל הסקוטית סלטיק.

המסקנה: העיקר להיות שחקן. אם לא
בתיאטרון, לפחות בכדורגל.
בידור המחאה
של דגי האדום
אילו היו מעלים על הבמה את הסצינות
המתחוללות מאחורי־הקלעים של ההפקה הישראלית
של מחזמר־המחאה שי ע ר, היה
הדבר מוסיף לעלילה ולהבנת ההצגה.
אנשי צוות ההצגה רואים את עצמם כשבט
של היפיס גם בחיים. הם מתלבשים וחיים
מחוץ להצגה כמו על הבמה. השבוע,
כאשר החלו מפיקי ההצגה להקליט את
שירי המחזה עבור תקליט, הם החליטו לצרף
לצוות כמה מזמרי מקהלת רינת, כדי!
לשפר את האיכות הקולית של ההקלטה.
לא היתד, זו המצאה של המפיקים הישראליים.
גם כשהוקלטה ההצגה המקורית
הוסיפו זמרים מיקצועיים לצוות. אבל אחד
משחקני ההצגה הישראלית, האמריקאי דני
הירש, החליט למחות על שבהקלטה שרים
גם זמרים שאינם שייכים לצוות.
צורת המחאה: הוא התיישב על הארץ
ושר בכל מהלך ההקלטה בישיבה.
לדני הג׳ינג׳י היו סיבות טובות למחות
השבוע. אחרי ששילב בהצגה סצינת התפשטות
משלו, שאינה כלולה במחזה המקו־ן
רי, ושלא הוצגה בפני הצנזורה, הודיעה השבוע
המועצה לביקורת סרטים כי היא או־|
סרת את הופעת העירום הפרטית של דני1.

וייה לך הממוטטות
גמיעה — דווקא
וטח ממנו היית
וצה עד כה. נהג
חירות. פקח עיניך.
ל תהיה להוט 1מ-
נווד. אם תישמר
וויכוחי סרק, תוכל
כות להערכה מחו־שת
של הסוגגים
תך, ואף לעלות שנית בסולם החברה.
זחשב ברגשותיה של בת״זוגך. ותר לה.

בני־מ שפתתך, לטובת גלה נ לפי הםת שומת־לב.
הם יעריכו את זה.
אף על פי שהם לא
יביעו זאת כלפי חוץ.
בת־שור, נכונה לן הפתעה
יוצאת מן הכלל
מכיוון שלגמרי לא ציו>ק•.׳

פית כי תבוא. ה שבוע
תשיגי הישגים ניכרים,
תדעי לנצל את כוחותיך לדברים מו־ים
ולא לדברי הבל. ליב שי ירוק בהיר.

נ-זוגן מאוכזבת ממך.
כי הדרך הטובה
תר היא להגיד את
ומת ישר בפרצוף.
נף בחוויותיו את
ונשים הקרובים א
ישנם בל הסייס
להחזירה ל-
קך. אתה עומד בפ-
תקופת רגיעה. נג-
ו ההסתבכויות שלך ברוב השטחים.
גומר מהחלטות עסקיות חפוזות.

*11־01
יויי־

ה שבוע כל תוכניו תי ך
תתגשמנה. אנשים שוב
יתנו בןא מון מלא.
אמצע ה שבוע הוא הז מן
המתאים לפעילות והישגים.
ח תו ם על החו זים
וההסכמים עליהם ,
21 ביוג״ -
לחתום ב שבוע היססת 20ב טלי
שעבר. היזהר מאדם המתחזה
כידיד טוב וה־ז
להילוות א לין לכל מקום. תחת הרו מן
תבוא סערת אהבים.
זעמם שניהלת,

בוע מתחיל בסימן
ם. אל תריב עם
ונביס אותן. אתה
וה להתגבר על
ן ות הזעם שתוקן
אותן. אתה יכול
ום לנזק חמור ל-
זוגן. עליך להבין
נה, ולהיות נוח
גיה. אל תשקיע
וים בעסקים חדשים בזמן הקרוב.
:ה בנסיעות וביציאות מן הבית.

זו תקופה טובה לכיש־רון
היצירה שלן. זו
השראה אשר תקופת תגרום לן סיפוק. אתה
מנסה לעשות גדולות,
אך בצעדים מהירים סדי.
לן צעד אחר צעד כדי
להגיע למטרה הנכספת.
ב או גו ס ט - בספטמבר תזכה לת שבחות מאנשים
שהיו פעם יריביך.
!תעמיד בנ סיון את חבריך לעבודה. ב תו—
ה מ שיכי את עלילת האהבים שלן.

כל ה מזלו ת ה שבוע מראים חודש אידיאלי.
אתה יודע לצחוק וליהנו ת מהחיים. ה ס שן
ב ד רן בה התחלת. העזרה לה ציפית מבת־ז
וגן מתג שמת. בחיים
הרומנטיים הצלחה. היחס
הקריר, או תו קיהולך

ב ת־זוגן
בלת את הקפא
ומתחמם.
תו כניו תין העסקיות לחודש
הקרוב, אפילו אם
נדמה לן שזה הז מן ל }
2בספטמבר -
הגשים אותן. הימנע מ22ב
או ק טו ב ר
הימורים ב שבוע זה. אל
עצמך.
ב ע רן תפריז בסופו של דבר אתה עוד תנחל אכזבה.
מגיעה לן מנוחה. על כן צא לחופ שה.

מאזניים

איבזבת בשעתו ידיד הקרוב לך, הוא
לא יסלח לן על כן אלא אם בן תפצי
אותו. השבוע תהיה
לן הזדמנות לזאת.
אם אנשים הקרובים
אלין מרגישים הסתייגות
בלפין, אל
תופתעי, אם אינן נותנת
לאנשים להתקרב
אלין. בחיים הרומנטיים
מצפה לן
הצלחה, אולם אין לן
מה להשתחץ, היא
זמנית. צעד מכריע וגורלי בחיין יתחיל
בקרוב להראות תוצאות. אל תסתפרי.

ען ןת

ה שבוע רבת עם ידידה טובה הדורשת
טובתך. לא היתה לה כל כוונה לפגוע בן.
אל תתן לרגשות הזעם
ש לן להתפרץ על לא
דבר. גלה יותר סבלנות
לאנשים הסובבים או תן.
הטה אוזן לעצות טובות
שישיא לן בן מזל
גדי. צפוייה ל ן פגי שה
סנטימנטלית עם אשה
המבוגרת מ מן בשנים
,מיספר. אל תחמיץ את
ההזדמנות. גלה יותר
ערנות אפילו אם היא מו שכת או תן מטעמים
ה מ שן בדיאטה אותה התחלת.
אחרים.

אתה עומד על סף התמוטטות. הבל
באשמתן. מי אמר שאתה צרין לעבוד
כל״בן קשה ! האם
מישהו מערין את
עבודתן ן האם אתה
מרוויח יותר ! לא
ולא. לכן, מתן מעט
את עצמן. הקדש יותר
תשומת-לב לבני־משפחתן
ולאנשים הסובבים
אותן. מהם
21 בד צמבר
? 1ביגואר
יבוא לן האושר האמיתי.
לן, בת גדי,
מצפה שבוע די שיגרתי בשטחים רבים.
מומלצים בפניכם ללבוש בגדים רועשים.
111*1
*111:11111

1 1 1 1־ 1 1ן ״מחלקה דום!״ ״ידיים צ מודות ל תפרו -״מבט גא לפ־
! 1 1 1 -1 1 1נים!״ הקריאות החדות חוז רו ת ו מהדהדות כיום שוב ב/
גרמניה,
כ שהפקודיס הם נערים מבני שבע ומעלה — חניכי הנוער ההיטלראי החדש.

סצינה היתד! !מוכרת, נראתה כ(
) לקוחה מיומני התעמולה של גרמניה
הנאצית. קבוצת נערים לבושי חולצות צבאיות,
מכנסי עור וחגורה צבאית השתפשפה
בת״ס. המפקדים הנוקשים והצרחניים
לבשו מכנסיים קצרים, פגיונות נוער היט־לראי
בחגורותיהם. המפקדות הקפידו על
הוראות הלבוש של ברית הנערות הגרמניות
של היטלר. העסק כולו נראה מגוחך.
היחה בסצינה זו רק עובדה אחת מפחידה:
היא נערכה לא ב־ ,1940 אלא ב־.1970
העולם מנסה לטמון את ראשו בחול,
להתעלם מעובדה אחת: בגרמניה המערבית

חזר וקם לתחייה הנוער ההיטלראי.
תשומת־הלב חזרה והופנתה אליו בימים
האחרונים, בעת הפגישות בין שריר,חוץ
של גרמניה המערבית והמזרחית.
אחד הויקינגי ם, ורג גייסלר בן ד,־ ,29 התפרץ
לעבר המרצדם המשוריין בו נסעו
ווילי ברנט ווילי שטוף, בנסיון לעצור את
המכונית, לסמל בכן את הנסיון לחבל בשיחות
השלום בין שתי הגרמניות.
הנוער ההיטלראי החליף את שמו ואת
צלב־הקרס — אך אלו הדברים היחידים
שהוא החליף. כל השאר לא השתנה.
שוב מהדהדות כיום בגרמניה הקריאות

אנשים רבים מדי מתערבים ב חיין הפרטיים.
הגיע הז מן שתהיה לך גם דיעה משלך.
עד מתי תמ שיך להיו ת
ילדותי? הרי לכל דבר
יש גבול. ה שבוע מכין
לן הגורל הפתעות ותמורות.
מ שהו חדש יתחולל
סביבן. דע לנצל
שינויים אלה ולה שתמ ש
בהם ל טו ב תן. סע למקום
בודד לסוף שבוע
לבדן. אל תתפתה לקחת
אותה אי תן. עשה
ח שבון נפש ולמד שלא למזור על שגי״
אותיך. יש לן כל הסיכויים להגיע רחוק.

סוף־סוף עומדים להתגשם
תיקוותין. ה שבוע
יש אפילו סיכוי
שתרבשי את מה
שאת חולמת עליו
מזה מיספר שבועות.
תתפלאי, אבל רכישתן
תגרום אושר גם
19 בפברואר
20במרס
לבן-זוגן, שאגב, עדיין
ממשיך לאהוב אותן
למרות התנהגותו החזירית. אתה,
דג, עומד השבוע בפני החלטה קשה
ביותר. לא תצליח לפתור את הבעייה
לבד. המתן עוד קצת, אולי בכל זאת
היא תיפתר מעצמה. אל תקח ללב.

1X 11X 1111־ 1*1 1אסיפה של הנוער הויק-נגי. ב מקום צלב הקרס יש
1 ^ 1 ^ 111 11 - 1 1 1 1 - 1להם סמל חדש, אך מלבד זח הכל מוכר: הדגלים
המתנופפים, החצוצרות והתופים. כאן מטיפים לנוער 1970 כי היטלר לא היה אשם בחטאיו.

ילד המ שתייך לנוער הויקינגי, לבוש מדיו ועונד סמל ה תנועה,
| מתא מן בירי ברובה אוויר, כ שחברו מקבל הסבר מפי המדריך.
אימנניהם נועדו״ למלחמה באויבים רבים, החל ב שמאלנים ובליברלים נכלה ב מנצחי גרמניה.

אימן] ,קליעה

המוכרות ״חזירים בולשביקיים!״ ואיציק —
כינוי הגנאי הנאצי ליהודי. ליד המדורות,
במחנה האימונים, נשמעת בפי בני עשר

גירסה מחודשת של הימנונים ישנים: שמע,
ריבצאל /את קינאתנו /עם ומנלדת אינם
חופ שיים עוד /הנף את האלה כבימים
עברו /רטש את ברנדט ואת שטוף״/ .

מגפיים ודיעות -
מה־ס.ס.
*גוער ההיטלראי של היום -הן
| ננער הנאמן לעם — והוא אירגון גג
של פלוגות הנוער הויקינגי והננער החדש
של אירופה. הוא מונה כ־ 3000 בני נוער.
מארגניו הם טיפוסים מוכרים: גרמני לאומני
קנאי השולח את בנו בן השש להשתפשף
באימונים כדי שילמד משמעת כיאות.
פושע נאצי בן 50 העומד למשפט על עברו,
ואשר הביא, לגרמניה של היום, מלבד
את מגפי הס.ס. שלו, גם את דיעותיו מאז.
בעל מכולת שהסופרמרקט החדש שהוקם
ברובע היכה בפרנסתו. פקיד המחפש ב־סופי־השבוע
ביער פיצוי לחייו חסרי־הטעם.
בניהם של נאצים ותיקים, וטיפוסי־שוליים.

לא קיצוני מספיק
__פון־תאדן
•* ויקינגים החדשים אינם מסתפקים
ן ! באימונים קדם־צבאיים ושטיפת־מוח.
לדעת מנהיגיהם בשל כבר הזמן לפעולה.
לא רק פעולות סמליות כהתפרצות לעבר
מכוניות. בשעתו הם הקימו גדוד עזר
ערבי שהורכב מלגיונרים, גרמנים ותיקי

קרבות ומחבלים ערביים.
אלילם של הויקינגי ם החדשים איננו, כפי
שאפשר היה לחשוב, אדולף פון־תאדן, ראש
המפלגה הנאצית החדשה. פון־תאדן מתון
מדי בשבילם. אליל חלומותיהם הוא פראנץ
יוזף שטראום. ואילו ברשימות השחורות
של הבוגדים במולדת, אותם יחסלו כאשר י
יעלו לשלטון, נמצאים סוציאל־דמוקרטים
כחיילי ברנדט ועיתונאים שמאלניים כרודולף
אוגשטיין, עורך ה שפיגל.

לא היטלר
אשם במלחמה

הדגלים מונפים שוב

צועדים בני הנוער הויקינגי כשבראשם מדריכיהם, מנפנפים דגלים

ולוב שים מכנסים, חגו רו ת וכ תפיו ת מעור — כמו בימים הטובים.
למסיבנתיהס הם מז מינים את גיבורי העבר המפואר של מלחמת העולם
ה שנייה — וביום אבל לאו מי הם עולים אל קברות הס.ס.

* אשר הם מופיעים בפני עיתונאים,
ע* מנמיכים הויקינגים את הטון קצת.
בני־הנוער מקבלים צו־שתיקה. מדריכיהם
חוששים שהם ישתמשו בחופשיות מדי בסיסמאות
שהם קונים באימוניהם. אולם
מהחומר שאותו אין הם חוששים לפרסם
ניתן להסיק על השאר: הנערים לומדים
על עברה המפואר של גרמניה, שהגיע
לשיאו באדולף היטלר. כן, העניין עם היהודים
היה מצער, נכון, אבל צריך לזכור
שהיו אלו האנגלים שהקימו ראשונים מהנות
ריכוז במלחמת הבורים.
לא היטלר האשם בפרוץ מלחמת העולם
השנייה, אלא בנות־הברית שדדו את גרמניה
המפוארת ב־ .1945 גזלו ממנה שטחים,
רמסו אותה, והשליטו בה חינוך קלוקל.
נגד כל אלה יוצאים הנוער ההיטלראי
החדש ומקימיו ללחום. כרגע, הם מעוררים
בגרמניה רק גיחוך :״זיעת הרגל של
החברה בדרכה קדימה אל העתיד,״ כינה
אותם מדינאי גרמני.
בהתחשב באיש מגוחך אחר, שכל העולם
גיחך למראהו ולמישמע נאומיו ההיסטריים
עד שהיה מאוחר מדי, מן הראוי
שגרמניה תגחך פחות, תשים לב יותר.

ביצים סרוחות על השנואים

תה זריקת ביצים מסריחות על ת מונו תי ה ם של או־תאנט, קוסיגין, דה־גול, גולדנזן,

בניפוץ פסנתרים (למטה)
ובהטלת ביצים
על פרצופיהם של
שנואי המימסד (למעלה)
החלו הסטודנטים
של הטכניון את

אהרון, ספיר, נאצר, חו סיין וערפאת. ת מורת 10 אגורות יכול היה כל סטודנט שרצה
בכך, לרכוש ביצה ולהשליך אותה. התור היה א רון וסטודנטים זריזים ניצלו את
ההזדמנות כדי לע שות מזה כסף, רכשו ביצים רבות ומכרו או תן בי 50 אגו רו ת האחת.

ך* סטודנטים ככר העולם, מורדים.
| | גם בארץ. אבל בהבדל קטן אחד:
שלנו יותר אמיצים. אלד, של הטכגיון בחיפה,
בכל אופן.
בחגיגות יום הסטודנט שנערך השבוע ב־

ובריקודים, וברכיבה על חמורים ובבחירת
מלכת־היופי, שהביאה בסופו של דבר
למסמר הערב, כפי שהכריז הרמקול :״מי
שיצליח לשכנע חמש בחורות להוריד את
החזיות שלהן ולמסור לו, יזכה בפרס של

,מי שיצליח להביא חמש חזיות,
יסע לחוצלארץ,״ הודיע הרמקול.
ארבעה סטודנטים הצליחו.
החיפאי, הם העזו אפילו לזרוק קמפוס ביצים. על דה־גול ועל נאצר, על חוסיין
ועל פינחס ספיר. אפילו פניו של מזב״ל
ההסתדרות, יצחק בן־אהרון, לא יצאו נקיות.
כל הכבוד. זאת באמת גבורה גדולה.
ביחוד שאלה שספגו את הביצים, אינם
פופולאריים כל־כך בזמן האחרון.
אבל לא רק בביצים גיבורים הסטודנטים
גם בנשיקות. לכן התנדבו רבים
שלנו.
מהם להשתתף בתחרות הנשיקות הגדולה.
ושם עפו נשיקות. מה זאת אומרת נשיקות?
כמעט כמו ביום הסטודנט שנערך
לפני מספר שבועות בירושלים.

נסיעה לחוצלארץ.״ ארבעה סטודנטים התגלו
כמשכנעים, וזכו בנסיעת חינם לחבש.

ך חלק הנכרי שבין הסטודנטים נית־
/נד. הזדמנות מיוחדת להוכיח עצמם :
ערכו ביניהם תחרות ריסוק פסנתרים. היה
מה לראות כשהעדינים האלה התנפלו ב־שצף־קצף
על הפסנתרים המיסכנים• רק בהתחלה.
כי אחר־כך לא נשאר זכר למה
שהיה פעם פסנתר.
בקיצור, היה שמח ביום הסטודנט של
הטכניון, אליו באו כמה אלפי סטודנטים,

תחרות הומות
הסטודנט תפסה תחרות ריקודים הי תולי ת,
בה רקדו הסטודנטים כאשר הם נוש שלהם. החברות אים
בז רועו תי ה ם את

מסנוים בפומבי

התחלת תחרות הנ שיקו ת בוצע ה בעמידה ליד המיטות.
המ שתתפים נשאו מיספרים על גבס וזכו לקריאות
עידוד מצד הקהל הרב. המארגנים לא שכחו לדאוג לאמבולנס, במיקרה של התעלפויות.

של הסטודנטים ב ט כניון
ד 1 *1 ^ 1ה
היא דינה שביט, שנב|||

חרה מארבע מו עמדו ת וגבר שהתחפ ש לאשה.

הנשיקה הפכה כבר למסורת ב חגי|

נו ת יום הסטודנט. תלמידי הטכניון

גילו שאפשר להתנ שק גם במיטה. תוך נ די נשיקה נכנסו יחד עם

שהסתובבו רוב הזמן בין הביתנים עם ה־מישחקים
והמיזנונים המאולתרים. ועשו
חיים כשאכלו גלידה.
כל זה עייף את הסטודנטים והם ניצלו
את החלק הרוגע של הנשף, כדי להשתרע:
זוגות זוגות על הדשא של הקמפוס, כשהם
ממלמלים: אוף, איזה ערב משגע1 .
רק חבל שהמודד הגדול מצרפת, דני!
כהן־בנדיט, לא נשאר כמה ימים נוספים[
בארץ. הוא יכול היה ללמוד מהסטודנטים1
של חיפה כיצד מורדים.

בנו ת־זוגן למיטה, ו ה תכסו ב שמיכה. אחדים מהם אפילו נהנו מכן
נשיקות נו ספו ת בוצעו בעמידה ותוך כדי ריצה. הפרס הרא שון
טיול לתורכיה וליוון. לתחרות זו נרשם המיספר הגדול ביו תו

במדינה משפט אהבתו הקומית
שק הפקיד הבכיר
״לא הייתי מאמינה שגבר יכול להשתטות
כך, אחרי 25 שנות נישואין. הרומן
שלו עם אהובתו, רחל גבריאלי, הרם את
כל חיינו. הדברים הגיעו לידי כך שנאלצתי
בוקר אחד להרים אליה טלפון, .רחל,׳ ביקשתי
ממנה, .אנא, תפסיקי לשלוח את בעלי
הביתה בשלוש לפנות בוקר. הוא מפריע
לכל המשפחה לישון. או שתשאירי
אותו אצלך כל הלילה או שתשלחי אותו
מוקדם יותר.׳ ,אני לא קראתי לו, הוא בא
לבד,׳ היא ענתה לי.״
״כשפניתי לבעלי וביקשתי ממנו שיפסיק,
כי התנהגות כזו אינה הולמת גבר בן 52
ואב לבנים מבוגרים, הוא ענה לי, :אני
לא יכול. יש לה רגליים מקסימות וחזה
משגע. את יודעת הרי שאני מת אחרי דברים
כאלה.׳״
קומוניסט -וסגן־אלוף. גירושין
אינם אף פעם אירוע עליז. ביחוד לא גירושין
לאחר 25 שנות נישואין. אולם כאשר
מלכה אלכסנדר מספרת על פרשת משפט
גירושיה, קשה להימנע, למרות הטרגדיה,
מלהעלות חיוך.
בעל הדבר, ראובן אלכסנדר, הינו מנהל
המחלקה המסחרית באחת החברות הידועות

לה כבר בתחילתו .״הסימן הראשון שלי
היה שכל המתנות שהוא היד, מקבל ממקום
עבודתו — הפסיקו להגיע הביתה.
״הסימן השני: הוא היה מגיע הביתה
עליז ושמח, שורק ושר. היה נכנס לשעות
לאמבטיה, יוצא מצוחצח ומגונדר כחתן לחופה.
במשך חודש אחד הוא הוציא אלף
ל״י על בגדים.
״בין היתר הוא קנה חולצות משוגעות
של נערים, והיה שואל אותי אם הן משוות
לו באמת את המראה הצעיר. הוא היה
מסתגר בחדרו, שם תקליטים על הפטיפון,
ולפי קול הצעדים משם הבנתי שהוא מתאמן
בריקודים.
״כשניסיתי להעמיד אותו על כסילותו,הוא ענה לי שאני זקנה מדי בשבילו, ואינני
מתלבשת לפי צו האופנה המודרני.״
מקרה פתולוגי. את ההוכחה הסופית
גילתה מלכה בכיסו של בעלה: תמונות
של אהובתו .״היו אלו תמונות עירום וחצי
עירום,״ מספרת היא.
היא נכנסה לדיכאון, פנתה לעזרת פסיכיאטר•
לאחר מאמצים הצליחה לשכנע את
בעלה להצטרף אליה ״אחרי שהפסיכיאטור
ראיין את שנינו, הוא אמר לי שבעלי הוא

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1712״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.

מאוזן

מאונך :

.1מכלי־המיתרים בתזמורת, בטנון.6 .
תושבי ראשון־לציון •12 .מהלך־הנצחון בשח
.13 .מבירה, מחיר .15 .ספר .16 .ליצן,
בדחן •17 .מלחין פיני .20 .שוקל .22 .מסולם
התווים .23 .משקה־מלחים משכר.24 .
נהר באפריקה .26 .פרוסה .27 .שבועה
חמורה .29 .צייר וסופר־ילדים ישראלי וותיק
•31 .שמשי .33 .קריאת התלהבות 34 .
עצם .35 .שירות קנטינות ומזנונים.37 .
תנחומים •38 .אסיר בה״א הידיעה.41 .
מיישר־זרם .43 .קרס .44 .כלל פעולות הבנייה
•45 .מילת הכללה .46 .תנועה סיבובית
.48 .נורמה .51 .קריאת־שבר.52 .
זרקו אבנים •54 .אביו של יהושע כובש
הארץ .55 .בן־זוגו של המיץ בשק״ם.57 .
בן־דמותו של שלמה המלך .59 .יימשח בסבון•
.61 קיבוץ בגליל העליון .62 .ערכה
בגימטריא — .63 .40 מרנן .65 ורבו
ומילאו את הארץ״ .66 .שמא .67 .צף על־פני
המים• .68 שר־הדתות (ש״מ) .71 .בן
אחר לאותם הורים .73 .שן־חיבור בקרש.
.74 ערך .76 .שן־הפיל .77 .בירה אסיאתית.
.78 מהלהקות הצבאיות הראשונות בארץ.

.1חצי-אי בבריה״ט .2 .יחידת הספק
חשמלית .3 .מחצית תוף אפריקני .4 .פרפו.
•5ודאי, ברור .7 .עוף אוסטרלי, דומה
ליען .8 .אזרו, חגרו .9 .קריאת שמחה או
תמהון .10 .מנעול פטנטי .11 .מכלי־ההקשה
בתזמורת . 14 .פרי עץ האלון .18 .אלמתכת
מקבוצת ההלוגנים . 19 .יגשים .21 .נביא,
חוזה .22 .בהשאלה: אומץ .25 .רטוב.26 .
התירה, גילתה• .28 קיבוץ בחוף הכרמל.
.29 גיבור לאומי איטלקי .30 .מנהלה החדש
של הטלוויזיה (ש״פ) .32 .קומפוזיטור
יהודי נודע (״חלום ליל קיץ״).34 .
גוף• .36 מסולם התווים .39 .נהר גדול ב־בריר,״מ
ובפולין .40 .יוצא־חלצי .42 .וכה...
.46 דמות מפורסמת מפראג .47 .אות הניצחון
.49 .פרוטה יפנית .50 .הבדל.51 .
מלך השדים .53 .קטנוע .54 .אלה, בערבית.
.56 עושה־להטים .58 .מציאות .60 .משורר
וסופר יהודי גרמני (1945־ .61 )1890 מאכל
אבותינו במדבר .64 .שם־משפחתו של 30
מאונך .66 .טמבון .69 .ממישחקי הקלפים.
.70 אבי־דוד .72 .שוע, אציל .73 .ארג עדין
ויקר, נזכר בתנ״ך .75 יתן שכם .76 .חס
וחלילה (ר״ת).

ח שבץ 1712

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
פעולות הכפל, החיסור והחיבור, עליך למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל בריבוע.

את ה ת שובו ת יש ל שלוח על־גבי גלויו ת בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי
הגלויה: ח שבץ . 1711 הפ תרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון
למי שלוח הפ תרון 1.7.70

נין הפותרים נכונה יוגרל פרס פספי סל 20ל״י ועוד 3פרסי ספרים.

ראובן אלכסנדר
תעלולי

לגרום

א ה בו תיו — נ די

ה ת חרות

מלבה אלכסנדר
בין האשה —

בארץ. יליד גרמניה, עלה ארצה במסגרת
עליית־הנוער, התחנך בקיבוץ גבעת השלושה.
הוריו נפרדו כשהיה בן שלוש, והילד
גדל ללא הורים. בן 18 ניסה להתקבל לאוניברסיטה.
מחוסר תעודת בגרות נדחתה
בקשתו.
באותם ימים היה גם פעיל מאוד במפלגה
הקומוניסטית, אך לאחר זמן פרש, התגייס
לבריגדה וממנה לצד,״ל. על־אף עברו הקומוניסטי
הגיע לדרגת סגן־אלוף בצבא.
כאשר השתחרר, התקבל לעבודה בחברה
בה הוא עובד ביום, בתפקיד מנהל־מנגנון,
כשהוא מציין שם את השכלתו כאוניברסי-
טאית. עקב עבירה על אחת מתקנות החברה,
הועבר לתפקידו הנוכחי.

הרבנות והמאהבת -כקצב שונה.
בפברואר 1969 הגיש אלכנסדר נגד
רעייתו תביעת גירושין, בטענה כי בעקבות
מצבה הנפשי היא מזניחה אותו ואת
הבית. לפיכך הוא מבקש להכיר בה כמורדת
ולחייבה לקבל גט.
כך — הניסוח הרשמי היבש. קצת על
מה שהתרחש מאחורי הניסוח הרשמי היבש
מספרת האשה:
״זה למעלה משנה שהרומן של בעלי
נמשך. לאחרונה מצפה כבר המאהבת שלו
בקוצר־רוח שהוא יתגרש ממני ויתחתן אי־תה.
אבל הרבנות לא עובדת בקצב שלה.
״כדי להיפטר ממני טוען בעלי בתביעה
שלו שאני משוגעת ובלתי נסבלת לחיים
משותפים. פתאום, אחרי 25 שנה של חיים
משותפים, הוא נזכר. הוא רץ כימעט כל
יום למשטרה באמתלות־שוא כאילו אני
והילדים מרביצים לו ולא נותנים לו להיכנס
הביתה.״
קונה חולצות שר צעירים. מלכה
אלכסנדר גילתה את הרומן החדש של בע

רחל גבדיאלי
— למאהבת
מקרה פתולוגי. כל תעלולי הרומן שלו נועדו
להביא אותי ואת המאהבת לידי כך
שנתחרה עליו. דבר זה נותן לו הרגשת
עליונות, שכפי הנראה נפגמה אצלו.״
משבורת של מיליונר. למרות הבנתה
הרבה לנפש בעלה, לא התכוונה מלכה
אלכסנדר להיכנע לתביעת הגירושין
שלו. היא הגישה באמצעות פרקליטה, עורך
הדין אבנר מנוסביץ, תביעה נגדית לשלום־
בית — ועד אז למזונות.
וכאשר במשפחת אלכסנדר מדובר על מזונות׳
הרי שמדובר על סכומים נכבדים. הבעל
המאוהב משתכר 1,500 פלוס 130
דולר לחודש — פלוס 250ל״י פנסיה
מצה״ל — פלוס 300ל״י השתתפות באחזקת
מכוניתו — פלוס פיצויים מגרמניה
— פלוס הקלה במס הכנסה — פלוס הוצאות
אש״ל, מתנות ונסיעות חינם לחו״ל.
למלכה אלכסנדר נראה, כי אם לא יהיה
שלום־בית, לפחות מגיע לה משהו מכל
הפלוסים הללו.
העולם הזה 1712

האפנינג המוני
סרטי מחתרת
פסט יבל הקצב 1970
מלכת הגוגר 3דיסקוטקים כוכבים מחו״ל
מיפגשי מעריצים
ערבי גיאז
מיצעד פיזמונים חי תערוכות תצוגות־אופנה
האפנינג לציור ופיסול תחרויות

ידיד הפופ הבינלאומי הראשון
בי שראל

יתקיים בימים
ד׳— ה׳ מוצ׳׳ש
11,9 ,8ביולי
בכל שטח
גני התערוכה
רחל־אריר.

* 15 תזמורות

* האריות

איוו! הבידור הנ חו ביותו נחותות ׳שואל

ההמוני יעשה את
הופעת״הבכורה שלו

בין באי הפסטיבל יוגרל אופנוע
1הונדה1

בתחרות הזלילה

מסי ם משולמים

קנה כרטיס
לפוס 70
והשתתף בהגרלת
שני כרטיסי טיסה

לחיילים במדים
כניסה חינם

לבעלי גיטארות

בנג׳ו?

המזון הגסטרונומי

במסגרת יריד הפופ

לאדים אבבה,
בירת אתיופיה האגדית

(שגם יודעים לנגן)

כניסה חינם

אתה חושב
שאתה רקדו?

הירשם לתחרות הריקו דים
ב ח סו ת חברת טיסו
המנצח והמנצחת יקבלו שעוני
״ טי סו ״ חדישים אוטומטיים,
נגד מים, עם תאריכון

מי היא הלהקה
הטובה ביותה
שתזכה בפרס
שרביט הזהב
1שרביט ״פז״ 1
בפסטיבל הקצב 1 70

חני פרידמן 7

המועמדות הסוניות

ך* ני פרי (פרידמן) ,מועמדת מיספר ,7
| | נכנסת לתחרות מלכת המים כשעל
ראשה שני כתרים קודמים: ביום השלישי
האחרון היא זכתה בתואר סגנית נערת
ישראל. ובצעדת שלושת הימים האחרונה,
הוכתרה כמלכת הצעדה מטעם העולם הזה.
חני היא צברית בת 17 וחצי, עיניים

לחני יש שיער חום שבעי, אן לקראת התחרות יוסיפו לה פסים של בלונד, אשר יוכנו עבורה במספרת דוד וליזה, אשר
תשתמש במוצרים של חברת מלה. בתמונה זו היא נראית בתטרוקת מיוחדת שהוכנה במספרה זו. כנערה שחיה, היא מבלה
מירב זמנה ליד הים, מתאימה חני למקצוע הדוגמנות, מה גם שצבעי השיזוף הכהה מתאימים לה במידה יוצאת מגדר הרגיל.
שרת המפרטיות
כחולות, שיער חום 172 ,ס״מ ו־ 50 קילו. מידותיה
מושלמות .88—58—88 :נוסף לזה היא גם יפהפייה.
היא גרה בבת־ים, במרחק 17 מטר בדיוק משפת-
הים. בת 14 היא זכתה במקום שלישי בליגת הנשים
בריצת 400 מטר. כיום היא חותרת בחסקה כמו גבר,
צוללת כמו גבר, שוחה כמו גבר, ורוכבת על סוס
כמו גבר. אבל את כל אלה היא עושה רק דרך אגב.
התחביב שלה זה שיט במיפרשיות מדגם .420
היא חברה בסניף בת־ים של אגודת זבולון,
והתפקיד שלה במיפרשית זה ״איש־חלוץ׳׳
.כלומר, היא ממונה על ה־מיפרש
הקטן שבחרטום הסירה,
ולא שזה התפקיד החשוב
ביותר, אבל לה לא איכפת:
בשבילה לשוט
בסירה זהו כיף
לא־נורמלי.

חני יודעת להתאפר. לאחר שנתגלתה על־ידי הלנה רובינשטיין, ויגרה קורס מייחד
של החגרה. כנוסף לכך, חני היא ספורטאית השוהה שעות במיס של חוף בת-ים
ומרבה לצלול שם .״אני חולמת על שעון צלילה משובח,״ סיפרה, והיא עשויה לזכות בו.

חני, הנחשבת לאחת מהדוגמניות המצליחות ביותר כיום, לבושה בבגד החוף
המקסים דיגן, כאשר מתחתיו היא לובשת בגד ים מותאם משל חברת
גוטקט. בכלל, בכל הקשור לים, חני מרגישה כמו דג במים — ובלבוש.

תדריך
תד־אב^ב
* * חניבן*> בלול,ס

(אוריון, אנג־

ליה) — קומדיה מלחמתית על חייל בריטי
ופיל, הנמלטים יחד מן השבי הגרמני. עם
אוליבר ריד והפילה אאידה.

גוסע עוכר כגשם

(אסתר,

צרפת) — סרט־מתח המחפה על ליקויים
בתוכן, בבימוי מבריק (,רנה קלמן) ובמיש־חק
משכנע (צ׳רלם ברונסון, מרלן דובר).

(בן־י הוזה,

ה פי רחח

ארצות־

הברית) — תיאור נוסטלגי מלא־הומור של
החיים על גדות המיסיסיפי, בתחילת המאה.
שחקן כושי בשם רופרט קרום גונם כימעט
את ההצגה מסטיב מק־קווין.

המשוגעת

משאיו ( ג ת, אנגליה;

— מלודרמה יומרנית על משוגעים המצילים
את העולם מידי השפויים, בסרט עטור
כוכבים, אבל שטחי למדי.

פרח הקקטוס

(דקל,

ארצות־

הברית) — קומדיה על רופא־שיניים רודף
שמלות, ועל מזכירתו הקוצנית, הפורחת
בסופו של דבר כמו קקטוס. אינגריד ברגמן,
ואלתר מתאו וגולדי האון.

ג׳ץ ומרי
ירושלים נשן 5מפכי האש

(אורגיל,

צ׳.כיה) — מילוש פורמן מתאר נשף חגיגי
של מכבי־אש בעיירה קטנה, וחושף בדרך
זו את כל המחדלים האנושיים הקטנים, שהם
נחלת היושבים בשני צידי מסך הברזל.

פריחה ושלפת

(ארנון, אנגליה!

— מלודרמה משפחתית חביבה על אב
תקיף, המנסה להטיל מרותו על צאצאיו
שהגיעו לגיל ההתמרדות. מישחק משכנע של
ג׳יימס מייסון, בתפקיד הראשי.

היפה

יום הדין

(רון, ארצות־הברית)

— עלילת־הדם של מנדל ביילים מתחילת
המאה, משמשת לבמאי ג׳ון פראנקהיימר
אמצעי להילחם באי־סובלנות על כל צדדיה.
מישחק מרשים של אלן בייטס בדמות היהודי
הנאשם על לא עוול בכפו.
כוכבים אלזה רוצה
להסתובב בעולם
לאחרונה
ב אלזה
מרטינלי הופיעה
סרטו של אנדרה קאיאט
בתפקידה של אשת־חברה הגורמת, בגלל
קלות־הדעת בהתנהגותה, לכך שבנה יעזוב
אותה וייצא עם היפים אחרים בדרך לבירת
נפאל, המקום היחידי בעולם בו מותר
לעשן חשיש.
לאחר שסיימה צילומי סרט זה, יצאה
אלזה לריו, ושם הודיעה בפני עיתונאים
כי בכוונתה לפרוש לתקופה מסויימת מ־עולם־הבד,
משום שהיא רוצה להכיר את
כל הארצות בהן לא הספיקה ערייך לבקר.
בהתחשב בקריירה שלה, שהובילה אוהד,
מרומא לעובי הג׳ונגל האפריקאי ולמגרדי־השחקים
בניוניורק, לא נותר לה עוד הרבה
מה לראות. ובכל אופן, היא מתכננת
לממן את נסיעותיה ממכירת הווילה שלה
בסאן־טרופה. המחיר: קצת יותר מ־ססס 400,
דולר. לידיעת המעונייגים.
הדח־ לקאטמנדו,
חזרה לעולם הקופים
כוכב הקופים היה, כזכור, סרט מצליח
מאוד, בו הגיע אסטרונאוט לכוכב בו
שולטים הקופים, ובני האדם הם החיות ש־העולם
הזה 1712

סרפינו (סטודיו, תל-אביב,
איטליה) — זהו סרטו האחרון
של פיאטרו (״גירושין
נוסח איטליה״) ג׳רמי, במאי שמשימת חייו האחרונה
היא להוכיח את כל אווילות המין האנושי.
גיבור סרטו זה הוא רועה־צאן סימפטי, מאושר מאוד
כאשר מספקים לו את צרכיו היסודיים (מזון, שתייה,
מין) שאינו מבין מדוע יזדקק בן־אדם ליותר. את עולמו
האידילי הופכת על פיו הבשורה כי ירש לפתע הון קטן.
סרפינו חושב כי הכסף נועד להספקת עוד מזון, שתייה
ונשים, ואילו קרוביו ה״מהוגנים״ טוענים שכסף צריך
לצבור, ולא לבזבז. והנה הקרקע כבר מוכנה לחיציו המור׳
עלים של ג׳רמי, הנשלחים בתאווה רבה, אל עבר הקמצנים
הכפריים, ואל החוקים העוזרים לכסף להפוך ערך מקודש.
את הטיפוסים הססגוניים שלו בסרט מחלק ג׳רמי
לשניים: אווילים אנטיפאטיים, רודפי־בצע, המוכנים לטל׳
טל את גוויית הדודה המתה מכל המדרגות, כדי למצוא
את צוואתה — ולעומתם האווילים הנחמדים, אותם המאמינים
עדיין כי מטוס היא ציפור-פלדה המטילה מימיה
לפני שהיא נוחתת ארצה, אבל מבינים בעצם שהעיקר
הוא ליהנות מן החיים ולא להיות עבד לממון.

צירג&עג; רהב \2בתגרה2 ,־שאג 1וגגה
ההומור של ג׳רמי אינו נמנה על המעודנים ביותר, אולם
הוא מצחיק לעיתים קרובות מאוד, וחבל רק. שכושר
ההמצאה שלו התדלדל בכמה מקומות, והשאיר את
העלילה תלויה על תמונות״נוף יפות, ובדיחות שדופ(ן ז.

(פאר, ארצות־הברית)

— זוג עושה היכרות במיטה ומברר אחר
כך, במשך יום תמים, מה אפשר עוד לעשות
אחרי התחלה כזו. סיפור אהבה הומוריסטי
עם דאסטין הופמן ומיאה פארו.
אירמה אהוכתי (תכלת, אי־טליה)
— תרגום מטופש ל״צעקה״ של
אנטוניוני, אחד הסרטים הרגישים ביותר
שעשה על נושא הבדידות המפרידה בין
אנשים, הפעם במעמדות הנמוכים ולא בחוגי
הבורגנות אליהם פנה מאוחר יותר.
כדאי מאד לראות.

הכסף מ שגע
א ת בניוז אדם

מתח עם
ק>שום> אופנה
ביי ביי ברברה (אלנבי,
תל״אביב, צרפת) — הוא בעצם
סרט-מתח, המסבך בעלי-
לה מורכבת עיתונאי-ספורט, מנהל תיאטרון המתנהג כ-
ראשימאפיה, אשתו, ובתו החורגת. אלא שהסיפור, על
רציחותיו הממשיות ועל תאונותיו המדומות, אינו כל־כן
מפתיע, וגם אינו מעורר אמון רב. לעומת זאת עשויים
רבים לשכוח בכלל את העלילה, ולהיתפס לסיגנון, לאווי-
רה, ללבוש או לזוויות-צילום שובות עין. ואין בכך פלא.
נראה שהצמד מישל דויל — נינה קאמפנז, שעשה כבר
בעבר סרטים רבים (״בנז׳מן״ ,״השקרנית״ ועוד) מקדיש
את כל מעייניו לסיגנון.
״ביי ביי ברברה״ מציג סידרה יוצאת מן הכלל של
חדרי-מלון מפוארים ומרוהטים בטוב טעם, דירות-פאר
הראויות לשבחיו של כל אדריכל-פנים, ואפילו דירה צנועה
של עיתונאי, מקושטת בציבעוניות המסוגלת לעורר
קינא תו של כל עיתונאי ישראלי מצוי.
תלבושותיהן של אווה סוואן (המזכירה בקלסתר פניה
את מרי לאפודה) ושל אלכסנדרה סטיוארט, תוכננו בהשראה
אופנתית רבה. הופעתו של ברונו קרמר, כמנהל התיאטרון,
מלאת-ביטחון עצמי, ואילו פיליפ אברון ומישל
דושוסואה, מייצגים את עולם העיתונות בפיקנטיות רבה.

נגגואן גגזבגיגארבג.־ רבגש גגגררי־פאר
אפילו פיזמון־הרקע, בשמו נקרא הסרט, בנוי לפי אותו
עיקרון: אווירה מיסתורית, מוסיקה רגועה ותמליל שכימ-
עט ואין להבחין בו. כפיזמון כן הסרט. נעים לחזות בו,
נעים לשמוע אותו, וקל לשכוח אותו.

מונה ליזה ב ת
שבע>ם ו שמונה
ן י 1התמהוני (גורדו! ,תל״אביב,
} ישראל) — הוא צעיר חולמני בשם אלי, העובד בבית-
זקנים בצפת, ונראה כאילו נולד בו ואף ימות בו.
אנשים אומרים עליו שהוא ״לא בסדר״ ,כי מיהו הצעיר
השפוי שיעדיף זקנים על סף המוות, על-פני הנעורים
ודופק־החיים המודרני ! למי, חוץ מאלי, יש סבלנות לניד-
נודים נוסח :״אתה חושב שיתנו גבינה לארוחת-הבוקר י״,
מי עוד מוכן לרחוץ זקן סרבן, בגיגית, או לצייר בלי הרף
את פניה חרושות״הקמטים של זקנה (ברטה ליטוינה),
שעברה כבר מזמן את גיל הדוגמנות!
לרגע, כאשר מופיעה נערה צעירה (ליאורה ריבלין)
באופק, נדמה כאילו יסחפו הנעורים את אלי, אבל זה רק
רגע חולף, ולבסוף יד הזקנה על העליונה. כי אלי, הטיפוס
המוזר, לו מוקדש הסרט כולו, הוא ילד בנשמתו.
יש בסרט כמה רגעים מזעזעים מחיי זקנים, כמו הסצינה
בה מגיש מלצר קשיש קפה לחדר בבית־מלון, ומת־יישב
ליד השולחן יחד עם המזמינים. כאשר גוערים בו,
הוא מתנצל בעקשנות :״אבל יש משפחות שמרשות לי
לשבת איתן ועוד יש בסרט צילומים יפים של סצינות־אהבה
בצבעים חמים, ואווירה כימעט פיוטית.

בכלובים. כרגיל, כל הצלחה מולידה צאצאים.
חזרה מכוכב הקופים מחזיר את אותו
אסטרונאוט (צ׳רלטון הסטון) אל כדור-
הארץ.
כאן הוא מגלה שארצו נחרבה במלחמה
אטומית. במערות מוזרות הוא מגלה שרי
ארי

:ס־יפורי
נזבגזא

חבל רק שהפיוט אינו שורה גם על הדיאלוגים הפשטניים,
על המוסיקה המעצבנת. ליטוינה מאירה את הבד
בהופעתה, ובחסרונה מתעורר לעתים הרצון להתבונן בשעון.

דים אחרונים של המין האנושי, בעלי מות
מפותח מעבר לרגיל, הנתונים להשפעת הקרניים
הרדיו־אקטיביות שנותרו לאחר ההפצצה.
בתוך
המערות מנסים יצורים אלה להקים
מחדש את המין האנושי, אולם סכנה חמו

אורבת להם: כנופיות־ענק של גורילות
לבושות מדים, המתנהלות בסדר צבאי ,,מנסות
להשמיד אותם.
הנמשל ברור: גם היום מנסות הגורילות־במדים,
במקומות שונים בעולם, להרוס את
אשר יצר המוח האנושי.

^ סצ! תורני