גליון 1713 מתאריך 1 ביולי 1970

בשכם, הוא נפגש בבניין המימשל הצבאי בעיר עם חברי מועצת
העירייה הערבית. בין הנוכחים היו ראש העיר, האג׳ מעזוז אל־מסרי,
קאדרי טוקאן, מי שהיה שר־חוץ בממשלת ירדן, וחיכמת אל־מצרי,
מי שהיה יושב־ראש הפרלמנט הירדני.
בין השאר, העלו בפניו נכבדי העיר את בעיית שיחרורם של
העצורים המינהליים מבני־העיר.
כאשר שאל ארתש
דיין אם יוכלו לערוב להתנהגות
טובה בעתיד מצד
הבנים העצורים לכשישוח־ררו,
השיבו לו חברי המועצה
בחיוב. אולם ראש־העיר,
האג׳ מעזוז אל־מסרי,
מצא הזדמנות לעקוץ את
השר .״הרי גם בנך חולק
על דיעותיך,״ אמר לדיין,
״גם הבנים שלנו לא תמיד
שומעים בקולנו.״
בכך התייחס ראש־העיר
לדיעותיו של אסי דיין, בנו
של שר־הביטחון, שטען לא־מכבר
כי תמורת שלום הוא
מצדד בהחזרת כל השטחים
המוחזקים, כולל ירושלים
המזרחית.
עד כאן הידיעה כפי שדיווחו
עליה העיתונים. מה
אסי דיין כשער,האדה אד עאלפז שלא דווח באותה ידיעה על
הפגישה היא העובדה שעל
שולחנו של ראש־העיר שכם, היה מונח גליון של האדה אל עאלם,
המהדורה הערבית של העולם הזה, שבשערו התנוססה תמונתו של
אסי דיין כשמעליה הכותרת בערבית :״דיין הבן, :יש להחזיר את
כל השטחים, ובכלל זה גם את ירושלים׳;״

דבר מועצת הנוער
בישיבת מועצת הנוער מיום רביעי הוחלטו ההחלטות הבאות :

*.ג ״זהו חופש הנעח!״

מחנה עבודה לחברי תנועת הנוער של העולם הזה — כוח חדש
יערך בתאריך ה 15.7.70-עד ה־ 22.7.70 בקיבוץ נווה־אור שבעמק
בית־שאן. מיספר המקומות מוגבל ל־ 25 איש.
כל המעוניינים לצאת יפנו באופן דחוף למרכז התנועה, ת.ד, 136 .
תל״אביב, או טל 265836 :ויודיעו על נכונותם.

כל החיילים המעוניינים בקבלת חומר הסברה של תנועת העולם
הזה — כוח חדש או, שבשעתו ביקשו חומר הסברה, מתבקשים
לשלוח את כתובתם האזרחית והצבאית למטה התנועה, ת.ד, 136 .
תל־אביב.

לפני אחסנת בגדי החורף
כבסי אותם ב״טקסטיל שמפו״ ,בי אין כמוהו
לטיפול בצמר ובאריגים עדינים. הכביסה
ב״טקסטיל שמפו״ מרעננת את צבעי
האריגים והופכת לבן לשלג. אבקת
״ טקסטיל שמפו״ עכשיו עם
בושם עדין.

טקס טיל 5

וזב׳ נורים בע״ם.
אמפיצים הבלעדיים:
תוצרת ביח״ר נקה בס״ס

דיעותיישלא פי, השונות בצורה קיצונית כל־כך מדיעותיי
של אביו, פורסמו לראשונה במעריב, שם נבלעו במיסגרת ראיון
גדול עם בני משפחת דיין. ספק אם נכבדי הגדה המערבית היו
מגיעים לידיעה זו, לולא צוטטה בהרחבה בהעולם הזה ואחר־כך
תורגמה לערבית במהדורה הערבית של עיתוננו.
משהופיעה הלדיעה בהבלטה בגליון של תחילת חודש יוני של
האדה אל עאלם היא עוררה הדים רחבים בכל רחבי הגדה. לא
עצם דיעותיו של אסי הם שהפתיעו את קוראי העיתון בשטחים
המוחזקים. כי האדה אל עאלם טורח בכל אחד מגליונותיו להביא
לידיעת קוראיו שלא כל הישראלים חושבים כמו ממשלתם, מציג
בפניהם את דיעותיהם של אנשי מחנה השלום.
העובדה שבנו של שר־הביטחון בישראל מעז להשמיע דיעות
הנוגדות את דעת אביו, ודיעות אלה אף מתפרסמות בכותרות, היא
שהפתיעה את ערביי הגדה .״זוהי דמוקרטיה!״ אמרו כשהם מצביעים
על תמונתו של אסי בשער העיתון ,״זהו חופש הבעה.״
במערכת האז ה אל עאלם התקבלו עשרות מכתבים מקוראים בגדה
המערבית וברצועת עזה, בתגובה על דיעותיו של אסי. כימעט כל
הכותבים משבחים לא רק את אסי דיין, אלא גם את חופש ההבעה
בישראל.
בגליונו הבא עומד האדה אל עאלם לפרסם מכתבי תגובה אלה,

^ הסי ג מרשנועון הוזסו״ם
הוא עורף שפועון מצוייר, בעל תפוצה המונית, שלחם נג<•
הקו המלחמתי של הממשלה, והטיף לידידות בין עמו ובין הערבים.
הוא צעיר בשנות הארבעים, נמרץ, מרדני, שופע רעיונות מקוריים,
בעל מדור שבועי שהוא מן המצטיינים.
הוא מטיף למישטר מודרני, להפרדת הדת מן המדינה, לפסילת
האידיאולוגיות המיושנות.
הוא נחשב לנציג הדור החוש והאינטליגנציה הצעירה.
הוא מתגרה בכל המימסד המפלגתי הישן, השונא אותו שינאת־מוזת.
הוא
נבחר לפרלמנט כנציג הכוחות הצעירים...
מי זה? כן, ניחשת. זהו ז׳אן־ז׳אק סרבאן־שרייבר.
בימי מלחמת אלג׳יריה, היו רבים שמצאו דמיון בולט בין שבו־עונו,
ל׳אכספרס, ובין העולם הזה. ישראלים בצרפת רגילים להגדיר
את העולם הזה כ״ל׳אכספרס הישראלי״.
ההבדל העיקרי בין הנסיון הצרפתי והישראלי: עורך השבועון
המסויים הצרפתי לא הקים תנועה פוליטית חדשה, כמו הכוח
החדש, אלא התלבש על מפלגה ישנה ומנודנת, הראדיקלית, ומנסה
עתה להדביק לה מצע חדש ותדמית חדשה.
ניצחונו הגדול השבוע, בבחירות־מישנה בעיר ^נאנסי,
אחרי מערכת בחירות בה הפעיל שיטות הנראות כאילו
נלקחו מנסיון העולם הזה — כוח חדש, נותנת לו את
האפשרות להפעיל את כשרונותיו גם בכנסת — סליחה,
באסיפה הלאומית.

אדמלא היה ׳אגד׳
היה צריך להמציא אותו
כמובן, אפשר לבקר את ״אגד״ אפשר אולי גם למצוא פגמים קלים בעבודתו. אבל מה היה קורה
במדינה אלמלא היה ״אגד״ קיים 7

מחירי הנסיעה היו גבוהים יותר
מחירי הנסיעה ב״אגד״ נמוכים באופן מלאכותי, משום
שהממשלה אינה מרשה להעלות או ת ם לרמה כלכלית,
אילו היתה התחבורה הבין עירונית בידי חברה פרטית
— היתה זו מעלה א ת המחירים כדי לקבל רווח סביר
על השקעתה. שום חברה כזאת לא הית ה מוכנה לעבוד
בתנאי גרעון ולא הית ה מ סכי מ ה שייכפו עליה תעריפים
שאינם ריווחיים.

הוצאות הממשלה היו גדולות יותר
אילו היה ״אגד״ שייך לממשלה — היא הית ה חייבת
להשקיע מ או ת מיליוני לירות בפיתוח רשת התחבורה,
כש׳ם שעשתה ברכבת, בנמלים ובתעופה האזרחית.
״אגד״ חוסך לציבור סכו מים אלה משום שמשק הקו אופרטיב
כולו ממומן ע״י השקעות החברים מ חסכונו תיהם.
כל חבר השקיע בקואופרטיב עשרות אלפי לירות,
שכדי ל חסוך או ת ם עבד שנים. גם פיתוח הקואופרטיב
וגידולו בעתיד יינשאו על כתפי חבריו.

הוצאות התחבורה היו גבוהות יותר
אלמלא היה ״אגד״ — היו ההוצאות הממשיות לתפעול
התחבורה הציבורית גבוהות יותר. בחברה פרטית או
ציבורית יש מנהלים, פקידים בכירים ודירוגים ה מקבלים
משכורות גבוהות.
ב״אגד״ מקבל כל חבר — מנהל ונהג כ אחד — משכורת
אחידה. רק מי שעובד שעות נוספו ת מקבל תוספת-
הכנסה. ה חסכון בהוצאות הוא אחד מהישגיו הגדולים
של ״אגד״.

היו שביתות והפרעות בתחבורה
כדאי לזכור — ב״אגד״ לא פרצה שביתה זה 15 שנה.
לעומת זא ת מה המצב בשירותים א חרי ם?

תושבי הספר היו סובלים
שירותי התחבורה היו פחות יעילים
כל חברי ״אגד״ שותפים שווים בקואופרטיב. לכן הם
עובדים בו כשם שאדם עובד במפעלו שלו. אילו היה
״אגד״ בבעלות ציבורית או פרטית וכל העובדים שכירים
— יש להניח שהעובדים היו משקיעים בו פחות
מאמצים, גם בלי לנקוב שמות יודע כל אזרח בישראל
על שירותים ציבוריים שאינם ברמה מעולה, משום
שלעובדים לא אי כפת...

״אגד״ מקיי ם שירות לכל ישוב בארץ, גם א ם מבחינה
כלכלית אין הדבר כדאי לו. א ם היתה ב מ קו ם ״אגד׳
חברה פרטית — היא לא היתה מ קיי מ ת שירות כזה,
או היתה גובה מחירי-נסיעה גבוהים בהרבה מן הנהוגים
כיום, כדי לכ סו תאת הפסדיה. גם אילו היתה התחבור ה
בידי הממ שלה — היו מקצצים בשירותים.
באנגליה, למשל, סגרה הרכבת (המולאמת) מ או ת קווים,
משום שהפעלתם לא היתה כדאית.

השיטה הקואופרטיבית של ,,אגד״ להפעלת התחבורה הציבורית הוכיחה את עצמה
זולה ביותר ויעילה ביותר — לנוסע ולמדינה. גם אם יועלו התעריפים, לפי דרישתנו,
יהיה השירות זול מאשר ברוב הארצות האחרות.

אוטובוסים בגודל מיוחד לשרות בס מ טאו ת ירושלים

״אגד׳ רוצה להמשיך לשרת את הציבור.

תביעתנו ־ תנאים נאותים לכך!

עוד בביקורו כוואשינגטון לפני חמישה
•טבועות הובהר לשר-הדווץ הישראלי מה
תהיה מהות תוכנית השלום של רוג׳רם;
אולם בשובו ארצה לא העכיר את חומרת
ההצעה לראש-הממשלה. תחת זאת, לדברי
מקורביה של גולדה, מסר דיווח אופטימי
ומטעה.
בנקודה זו התבקש גם השגריר רבין לחוות את
דעתו, בעת ביקורו האחרון בארץ.

דיין שוב
איים בהתפטרות
חילוקי־דיעות חריפים שוררים בץ השרים בקשר
לתגובתה של ישראל על הצעת השלום של רוג׳רם.
בעוד שגולדה מאיר ומשה דיין ניצבים בראש המחנה
התובע לדחות מכל וכל את התוכנית דחייה מוחלטת,
סבור שר־החוץ אבא אבן, ויחד עימו שגריר ישראל
בוואשינגטון, יצחק רבין, כי לפחות מבחינה טאקטית,
צריכה ישראל להיראות בעיני האמריקאים כמי שמוכנה
לקבל את תוכניתם, מתוך הנחה שהערבים הם שידחוה.

משה דיין אף הרחיק-לבת, איים בהתפטרות
מהממשלה, אם לא תידחה תוכנית
רוג׳רס.
בתוצאה מכד תהיה בנראה התשובה
הרשמית של ישראל לוואשינגטון דחייה,
מנומסת ומנומקת, של הצעת רוג׳רם.

על רקע זה צפויים משברים פנימיים במערך כבר
לקראת סוף השבוע, כאשר תתכנס הוועדה המדינית
של המערך, בה יתקפו אנשי מפ״ם והיונים במפלגת
העבודה את גולדה ודיין.

?!היר שוקלת
הזמנת ישראלים

קרע ביחסי
הקואופרטיבים לתחבורה
היחסים כין הקואופרטיבים לתחבורה,
״אגד״ ו״דן״ ,יחריפו. הרקע להחרפת היחסים:
כוונתם של שרי התחבורה והאוצר
להעניק לקואופרטיב התל-אכיבי קווים
כין־עירוניים, חרף התנגדותו הנמרצת של

במיקרה והמשרדים הממשלתיים יממשו את כוונתם,
יגיב אגד בשביתה כללית וייתכנו אף קרבות־רחוב בין
נהגי שני הקואופרטיבים.
בדאהררו נגד מאיר עמית
התקפותיו הבאות של מזב״ל ההסתדרות
יצחק בן־אהרון, יכוונו בלפי מנב״ל ״בור״
מאיר עמית, הנחשב כעיני בן־אהרון ב־
״אוייב מעמד הפועלים״ ,בגלל במה הערות
שהשמיע לאחרונה כגנות שיתוף פועלים
כניהול מיפעלים.

המצרים לא הורידו מן הפרק את הרעיון
להזמין אישיות ישראלית, לביקור רשמי
בקהיר.
אחרי כישלון הזמנתו של הד׳׳ר נחום גולדמן על-
ידי גמאל עבד־אל־נאצר, באה רתיעה מפני ניסיון דומה
בעתיד. אולם עתה .,כפי שרומזים חוגים המקורבים
למצרים באירופה, שוקלת קהיר מחדש יוזמה דומה.

הפעם, בפי הנראה, לא יוזמן גולדמן. המצרים
שוקלים הזמנתם של שניים או
שלושה אנשי-רוח ישראליים, הידועים כשל
עמדתם כענייני השלום.

שמעוו פרס מתבסס
במשרד הקליטה
השר שמעון פרס, המטפל עתה בענייני
הקליטה, החל מאייש כקצב גובר את משרד
הקליטה באנשים המקורבים אליו, בדי
לבסס את מעמדו שם.
הסיבה: הידיעה הכימעט־ודאית שמפ״ם תקבל לידיה
תיקים בממשלה — תיק־ הבריאות לשר החדש ותיק
הקליטה לשר ויקטור שם־טוב.

אבו צבע את תוכנית
רוג-רס בוורוד?
האם ידע אבא אבן מה עומד ויליאם רוג׳רס להציע,
והעדיף שלא לגלות את הדברים לאמיתם לממשלת־ישראל?

זוהי
השאלה שתטריד בימים הקרובים
את צמרת המערך. גולדה מאיר סבורה בי

מחסור בעובדים
במיפעל הסבת הטנקים
סדנאות שיקום השריון של צה״ל הפכו בשנים האחרונות
מסדנאות שיפוץ ותחזוקה לאחד המיפעלים
היצרניים הגדולים במדינה. תוך כדי תהליך ההסבה
של טנקים שונים הוקמו במיפעל זה קווי־ייצור עצמאיים,
שאינם נופלים מהליימים במיפעלי שיקום
טנקים בעולם.

לאחרונה, נובח לחץ העבודה במיפעל,
נוצר מחסור כבעלי־מיקצוע אזרחיים, נוכח

הפער כתנאי התשלום כין השוק האזרחי
והמיפעל הצבאי.

פרי ישראלי
מרקיב בחו״ל
נציגי המועצה לשיווק פרי-הדר פנו ל ממשלת
אוסטריה בבקשה לקבור באדמתה
מאות טונות של פרי-הדר ישראלי, שלא
נמצאו לו לקוחות ושהחל להרקיב. ממשלת
אוסטריה סירבה.
בקשה דומה הופנתה גם
סיבת הבקשות: אי־רצונו
אלוף (מיל ).מרדכי מקלף,
ארצה. נראה כי בסופו של

למדינות אירופיות אחרות.
של מנכ״ל המועצה, רב־להחזיר
את הפרי הרקום
דבר יושלך הפרי בלב ים.

אלמוגי מעוניין להיות
מזכיר ההסתדרות?
למנכ״ל רשות הנמלים, רב־אלוף (מיל ).חיים לסקוב,
נמצאו לאחרונה שני תומכים: ראש־הממשלה לשעבר
דויד בן־גוריון ושר־העבודה יוסף אלמוגי.
ביג׳י טען כי ״לסקוב הוא אדם יקר ויש לשמור
עליו,״ ואילו אלמוגי מכודן את צעדיהם של פועלי
נמל־חיפה, שלא יצאו עד כה בדרישה להחליף את
לסקוב.

על צעדו זה של אלמוגי, נשמעו טענות
בי הוא מעוניין לסייע ללסקוב המלחמתי
כמזב״ל ההסתדרות, בדי שהאחרון יסכד
עצמו. נראה שאלמוגי מעוניין בתפקיד המזכיר
הבדלי לעצמו.
קיצוץ במטבע הזר
באוצר נערכות תוכניות לקימוץ מירכי
של המטבע הזר, ונשקלת האפשרות של
הטלת הגבלות חמורות על היבוא.
למרות שיבוא מוצרי הצריכה ירד במיקצת בחודשים
האחרונים, רחוקה עדיין הירידה מלהשפיע על מאזן
התשלומים.

עובדה ריטימה של מוצרים אותם אפור
יהיה לייבא ללא רשיון מיוחד. רשיונות
כאלה יינתנו כצימצום רב כיותר. כראש
רשימת הפריטים שיבואם יופסק: מכוניות.
נוסעים פרטיות.

חזיות^ה״קליק״ של טריומף אינטרנישונל נפתחות מלפנים בקלות!
חזיות_ה״קליק״ נותנות את השיק למחשוף העמוק ולשמלה השקופה.
של טריומף אינטרנישונל
היי שיא השיק ב־״ קל י ק״

71111111׳) 111
_ו\/אכ<ו־ד/>,א מ 1 £וא 1

מכתבים

מזכירה אורטודוקסית
או רפורמית?

ו הבוז
״?כורי זאב״!

מוטב המזכירה האוטומטית
עונה לטלפון 24 שעות ביממה.

ברית ציונים מהפכניים או ברית הביריונים,
מחבר מגילת הסיקריקין, בהצהרותיו בשבו
ובכן,
מזל טוב! בשער, טובה ומוצלחת
נתבשרנו בימים האחרונים, כי בגן־החיות
הלאומני של ארצנו נולדה בריח חדשה
בשם גורי זאב.
יש להניח, כי גורים צעירים אלה כבר
הספיקו לגדל שיניים ולהשחיז ציפורניים,

וכן אנו מספקים :
* התקנת מיקרופונים והקלטות
* מכשירי האזנה
+מגבירי טלפון
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118
מבון פסיכולוגי

בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזח
טפול בחוסר בטחון ותסביכיס היא, המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

״קוקי את קרבו״
לגבר האקסקלוסיבי
רה׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(פול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

מחול וגיא!
שמעץ לוי,

הרקדן־והכוריאוגרף
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורשי־ערב
( 2שיעורים בשבוע נבל קורס)
* רסיס: ס ל— 8.00 ( 24 74 80 .
10.00ל פנ ח״ צי 20.00 — 17.00 ,בערב).

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(במשך שבועיים בלבד)

״״״ קצר־נות
עונת הרחצה
השמש מתרפקת
על החוף והים.
האם הכנת את
כל ציודך? אל
תשכחי את
סמפוני סמפקס.
טמפוני סמפקס
מיועדים לשימוש
פנימי ללא
סיכות, תחבושות
וחגורות, שיגבילו
אותך באותו יום.
טמפוגי טמפקס
מאפשרים לך
לרוץ, לשחות,
ולהשתזף בכל
יום ויום. עם
טמפוגי טמפקס
אין כל סיבה
לאבד אף יום
מעונת הרחצה.
ניתן להשיגם
בשתי דרגות
ספיגה, רגיולר

עברית ו/או אנגלית
ב״אולפן גרג״(בר־קמא).
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .
קורם חדש יפתח ב*21.6.70
חמנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בחקדס.

המה שניטרית לשימוש פנימי

להשיג בבתי סרקחוז 1בוזסחקי 1ת
ובחרות. הסשויוווז בקבלת ד1גם א!ת
וחומר הסברתי ישלחו 45 אג׳ בבולי
רואר אל היבואנים איוווסטיאיספקס
בשם, תל־אביב, רחוב ירמיהו 38

והוכיחו אח עצמם באוניברסיטאות שלנו
בפיצוץ האסיפות עם ד״ר נחום גולדמן
ובהתפרעות בהצגת מלכת האמבטיה. ואם
נוסיף ל״מעשים טובים״ אלה את נכונותם
של הסטודנטים מהטכניון והאוניברסיטה
העיברית בירושלים לשמש כמפירי־שביתה,
במיקרה ופועלי נמל־אשדוד — ״סוכני
פת״ח״ — ישבתו על־מנת להדיח את מנהל
רשות הנמלים — והרי לפנינו ציבור
סטודנטים עשוי ללא־חת, שאש הנאמנות
למדינה ולערכיה בוער בעצמותיו, והמוכן
לטאטא מדרכו במטאטא ברזל כל תבוסתן,
בוגד רך־לבב וותרן.
אכן, נראה, שגורים אלה, אין להם במה
להתבייש בפני חבריהם לרעיון בגרמניה
ואיטליה בשנות העשרים, אשר לחמו מלחמת
הורמה נגד הבוסתנים ובוגדים למיניהם,
שתקעו סכין בגב האומה. אם כי הם טרם
הגיעו למדרגה שתבע הוגה־הדיעות של

עות , 1933 באסיפה של סטודנטים מהטכניון,
בה אמר :״אין בכם הרוח הלאומנית של
הסטודנטים הגרמניים שרצחו אתראטנוי.
אין בכם אף אחד שמסוגל לרצוח בסטודנטים
הגרמניים, שרצחו את קארל ליבקנכט
ורוזה לוקסמבורג.״
כעת, לאחר ש מ לכ ת האמבטיה הורדה
והוצאה מביתנו, והסכנה שנשקפה לרוח
עמנו חלפה ללא־שוב, יש לצפות שנאמני
בית־ישראל ורוח ישראל סבא ידעו גם
לטפל כראוי במחזמר התבוסתני שיער,
שהובא אלינו מעבר לים.
האט לא די לנו במרעילי בארות ומשחיתי
נפש הנוער משלנו, מסוגם של מחבר
מלכת האמבטיה וחבר מרעיו, שאנו זקוקים
להטפה אנטי־מלחמתית, ולצפות בשריפת
צווי־גיום והדגל האמריקאי, על־ידי חבר
היפים משתוללים, מגודלי שיער, המגלים
את ערוותם ברבים, גם כאשר המלחמה
בה מדובר מתנהלת בוויאט־נאם?
בגור׳ זאב ועדרי
סומך ובוטח אני
הזאבים למיניהם שלא יאכזבו אותנו גם
במיקרה זה!

נחום סנה,

באר־שבע

מפיכת תה ותצונת
אופנה למתנדבות אקי״ם
מסיבת תר, מלווה בתצוגת אופנה למתנדבות
אקי״ם (אגודה לקימום מפגרים) בגוש

רמת ויכוח אינטלקטואלית למשורר
יודטפיו מט!

השלום

יבי

מאת.

שלום רב עליך רודף־שלום. כבכל
יום ו׳ אני מוצא שוב את שיריך
בהארץ של היום. מסתבר שעדיין
הינך חי וממ שיך לחרחר מלחמה
— במסווה של רודף שלום. יה

חזיית ״יעל״ של ״הנרי השמיני״

׳משורר־שלום יבי
ח תיכת קוויזלינג מסריח! כמה משלמים
לך הערבים בעד כל שירי
השלום? שמעתם?! הזונ ה הזה כו תב
בהארץ (בעיבריה! ב עי תון עיברי!
בארץ עיברית שהיטלד־נאצר
רוצה בשלומי. רק מה? — גולדה
מפריעה לו גולדה, שחזרת־המלחמות,
צמאת־הדם מפריע ה לנאצר
יונוד ה ש לו ס התמימה. גולדה
רוצה מלח מות — ״ולעם המלחמה
נמאסה״ — כן כו תב היבי הזה

בד,ארץ.
שמע, נא, זונה! — אם עוד פעם
תכניס את המילה גולדה לשיר. אחד
עם נאצר, אני אבוא א לין אישית
לשיר לן, אבל שיר שעוד לא שרו
באוזנייך הפיוטיות.

הבנת?!

כלי חתימה,

תל-אביב

דן — נערכה בשבוע שעבר בביתר, של
חיה פלד אשת ראש עירית רמת־גן.
במסיבה שנערכה לאות הוקרה למתנדבות
אקי״ם, על חלקן בפעולות האגודה
בחודשים האחרונים (הבאזר, הגרלת אקי״ם,
ומבצע ״גג לילד המפגר השתתפו
למעלה מ־ 50 מתנדבות מגוש דן.
תעודת הוקרה הוגשה לגב׳ ג׳ .ברנס
— רעיית השגריר הבריטי על חלקה בבאזאר
אקי״ם שנערך בתל־אביב, וכן על יתר
פעולותיה למען האגודה.
במקום נערכו שתי תצוגות אופנה, האחת
ללבני נשים על־ידי בית־החרושת הנרי
ה שמיני מתל־אביב, והשנייה על־ידי בוטיק
קפריס מרמת־גן.
יש לציין כי התצוגות נתרמו לאקי״ם
על־ידי קפריס והנרי ה שמיני ללא תמורה.
ועל כך רצוני להודות להם.

יוסף מור,
דובר האגודה, תל־אביב

10 נפשות
מחפשות דירה
לפני תשע שנים הגעתי ארצה ישר לאילת
עם שש נפשות כולל חמתי, וקיבלנו שיכון
של שלושה חדרים. כעת אנו כבר עשר
נפשות ובלתי אפשרי בחום בוער כזה
לחיות כל־כך צפופים כמו סרדינים בקופסה
כי איננו דגים מתים אלא גופות בני־אדם
חיים.
זה שלוש שנים שאני עולה ויורד במשרדי
עמידר ומתחנן לפניהם שיתנו לי
(המשך

ב ע מו ד )8

אנשים

מי אתה
מר א״א?
קורס בדיבור
לבן־גוריון

בשעת הנאום, כדי לשחרר את
הסרעפת ולהגביר את עוצמת
הקול.

ביום השני בשבוע שעבר
הופיעה במדור שיחות
הערב של ידיעות אח רונות כתבה
קצרה, בה היה כתוב בין
השאר :״אמר לי השר מנחם
כנין , :קראתי מה שכתב ב־עיתונכם
חיים חפי. איום
ונורא! איום ונו ר א ...ריבונו
של עולם, מניין השתאה התהומית
הזאת שאיננה רוצה לפוג
אצלנו ועתה חיים חפר:
איזה זבוב עקץ בו? מה הניעו
לשפוך לפתע פתאום קיתון־
שינאה זה על ראשינו, בעומדנו
כולנו בחזית המלחמה על חיינו?
לא, הדבר דורש פסיכו־אנאליט־קן!
כי אין להבין את זה בלעדיו
כותב הקטע חתם ב־ראשי־תיבות
א״א. כעבור יומיים
הופיע באותו מדור עצמו קטע
נוסף, תחת הכותרת הבהרה!.
נאמר בו :״אני מכחיש כאילו
דברים אלה, שפורסמו על־ידי,
נאמרו על־ידי השר מ. בגין,
ומצטער על כי.המערכת הוכשלה
באינפורמציה לא נכונה.״
ושוב היה חתום: א״א. מיהו
א״א? זוהי חתימתו הקבועה של
עורך ידיעו ת אחרונות, הד״ר
הרצי רוזנכלום. אבל רוזני
בלום כתב רק את הקטע הראשון.
את הקטע השני כתב
מרכז המערכת, דוב יוד*
קובסקי, אחרי שחיים חפר
נקט בצעד בלתי־רגיל ביותר:
הוא איים להגיש מישפט על
הוצאת לשון־הרע נגד העיתון
שבו הוא עובד. אולם בזה לא
נסתיים העניין: רוזנבלום כעם
על ההכחשה, הכריז על שביתה.
לשווא חיפשו מעריציו את מאמרו
השבועי ביום ו׳ האחרון.
רוזנבלום סירב לכתוב.

מה יעשו הנצים עכשיו
— נוכח הדרישות האמריקאיות?
מה יעשה, למשל, השר עז ר
וייצמן $תשובתו, כפי שניתנה
השבוע :״אסור לשכוח שנץ
תמיד יכול להיות יונה, בעוד
שיונה אינה יכולה להיות נץ.
זה כמו מטום־סילון ופייפר.
פייפר אינו יכול להגביה ולזנק
כמו סילון. אבל סילון יכול
להנמיך טוס ולטוס לאט כמו

פרט מעניין על דויד
כן־גוריון נודע השבוע באקראי.
מסתבר שלפני שהלך בן־
גוריון להתאמן אצל הד״ר
משח פלדנקרייז, שהשיב
לו את נעוריו, עבר אצל השחקן
יוסף מילוא קורס מזורז
בדיבור נכון. מילוא לימד אותו,
קודם כל, לעמוד נכון

1לא רק לאמריקאים יש
דרישות מעזר וייצמן. גם לסוחרים•
בשבוע שעבר, למשל, נפגש
עזר עם נציגי הסוחרים
במכוניות משומשות. הם הציעו
לו להיות אורח הכבוד בכנס
העולמי שלהם .״תרדו ממני,״
השיב להם וייצמן. הוא לא

ויליבואנדטוולטו אורבויכט

חולבים. בראנדט את גרמניה המזרחית |
__ אולבריכ ט את גרמניה המערבית. זא
דעתו של עיתון הסטודנטים ״פארדון״ ,בגליון לכבוד ה־ 17 ביוני — יום האחדות הגרמנית ק
אשר נחוג מאז התחולל המרד נגד המישטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית לפני 15 שנו

צמד דרוס

ודני גולן נותנים הופעות
רבות בפני חיילי צה״ל. בעיקר
בפני חיילי חיל״הים ״בגלל
שזה נותן הזדמנות לטייל
בספינות.״ השבוע הם קיבלו
גמול עבור הופעותיהם: מיב-
תב תודה מנועה, קצינת חינוך
באחד מבסיסי חיל-הים :
״החבריה מספרים עדיין ב-
שיבחפם, היה נעים מאוד.״

הספיק לגמור לסרב, קם סוחר
נוסף ואמר :״אני חבר גם
באיגוד מוכרי הפרוות המשומשות•
בחודש שעבר הצענו לשר-
האוצר פנחס ספיר להשתתף
בכנס שלנו, והוא הסכים. אולי
גם אתה מוכן לבוא?״ השיב
עזר :״תפסיקו לבלבל את
המוח! מחר יבואו אלי מוכרי
פסנתרים משומשים, ויבקשו
ממני להופיע בכנס שלהם!״
עוד וייצמן מדבר, קם סוחר
אחר ובמלוא הרצינות אמר:
״כבוד השר, אני מזכיר איגוד
מוכרי הפסנתרים המשומשים.
בעוד חודשיים אנחנו מתכוננים
לארגן כנס, אולי תסכים לתת
את חסותך?״
[ בפתיחת ועידת היהדות
הקונסרבטיבית בירושלים דרש

דב ספקטור, הרב הקונסרבטיבי
של אשקלון, מראש
הממשלה גולדה מאיר שנכחה
בפתיחה, להשוזת את זכויות
היהדות הקונסרבטיבית לזכויות
היהדות האורתודוכסית.
השיבה גולדה :״זה לא נוגע לי.
זד, שייך לעמיתי שר הדתות.״
זרח ורהפטיג, שישב ליד
גולדה, התעלם מדבריה ולן(
הגיב.
הסערה בכנסת סב־ב
גיורה של הלן זיידמן, עייפה
כנראה את ח״ב המפד״ל
משח צבי נריח, שהכניס את
מפלגתו לבוץ. במהלך הדיון
הוא נכנם לתא המזכירים הפרלמנטריים,
הנמצא בשולי אולם
המליאה, חלץ נעליו, חיבר
ארבעה כיסאות יחד ונשכב עליהם.
מרוב עייפות הוא נירדם.
כעבור כמה דקות נכנסה לתא
מזכירת אחת הסיעות וכמעט
התיישבה על הח״ב מבלי לראותו•
נריה קפץ מבוהל ממקום
מישכבו, והתנצל על גזילת
המקום.

״הבראזילאים
עושים אהבה״

ך 1י י ( 1171 *1 1מימין) חזר לארץ, אחרי משע בארצות־הברית, משם הניא מכונית שתיכנן
בעצמו ושהורכבה על״ידי מהנדס בחיל־האוויר האמריקאי. החלק הישראלי

במכונית: המיספר, הדומה למיספר הטלפון הקודם של המשטרה. רפי הניא איתו גם תוכנית
להקמת מחנה־נופש בחוף טאבה ליד אילת ופתח שותפות עם מדריך התיירים שלמה אושרוב (בתוד
המכונית) ,להקמת מחנה־הנופש, אותו יבנו לפי תוכנית ארכיטקטונית של הפסל יגאל תומרקין.

בערב הראיונות של
שמואל שי, שנערך בחל״־
אביב, הופיע בין השאר גם
ד,ניספח לענייני תרבות ועיתונות
של שגרירות בראזיל,
נחום סירוצקי, שדיבר כמובן
על כדורגל :״ביום ד,מיש־חק
הגדול לא ישנו אצלנו
בשגרירות. למרות שהיו בטוחים
בניצחון הקבוצה שלנו.״
וזה בכלל לא פלא שהבראזילאים
ניצחו. לפי סירוצקי :״כשנולד
בראזילאי הוא יודע לעשות שני
דברים: לשחק כדורגל ולרקוד
סנזבוז. כשהוא מגיע לגיל שנה
הוא לומד דבר נוסף: לעשות
אהבה. אז פלא שזכינו?״ ומה
עושים עכשיו בבראזיל? ״רוקדים
סמבה, מסתכלים על הגביע
ועושים אהבה,״ גילה סירו־צקי•

גם לשחקן נבחרת־ישר־אל,
יהושע פייגנכוים, יש

מה לומר על כדורגל. לדעו
זו הפעם הראשונה והאחרון
שישראל משתתפת בתחרויו
הגביע העולמי. כששמע זז!
שמואל שי, אמר :״אתם בכי
צריכים להודות לאלוהים שי
אסרו אתכם במכסיקו, בעו
שוטטות על המיגרש.״
! חברים זה דבר חשו
בחיים. בזאת נוכח לדעת 1
שחקן צדוק (צדי) צרפת
אחרי בכורח המחזמר שיען
הגישו לו חבריו זר של (|
שושנים וצ׳ק על סך 1150ל״
כסף שנאסף, בין השאר, אז
הזמרות עופרה פוקס
חוה אלכרשטיין, העית
נאית רני כרמל, השחקני
יעל אביב והמתרגם־שח
אהוד מנור. לצ׳יק היה מצ
רף פתק :״זה בשביל שתרה
את הדירה שלך.״ צדי לקח א
הצ׳יק, הכנים את הכסף לבני
השבוע הוא קיבל תיזכורת נ
חבריו: כשהגיע הביתה לאח
אחת ההופעות, מצא דירה ריקו
כל הריהוט נעלם מהבית. אפי
לו מיטה בשביל לישון לא הש
אירו לו. לעומת זאת, מצ
פתק :״אנחנו חוזרים מחר. תר.
יה מוכן לבוא איתנו כדי לקנו!)
רהיטים.״ בחתימת כל אלה ש,
נתנו את הצ׳יק.
) זוכרים את הסרט אדו
בעי קבו ת גורלו? עם ד,שחקני!

דנים הופר ופיטר פוני
דה. אז השבוע נתבע הופר
שגם ביים את הסרט, לדי;
על שימוש בנשק קטלני. הו*
היה מעורב בקטטה שבמהלכו
שלף אקדח ואיים לירות בו
אבל זה לא הכל: הופר גם תבן
את פיטר פונדה, שהפיק אח
הסרט, לדין על כי לא שילב
לו את ריווחי הסרט המשותף

פסוק השבוע
מזכ״ל ההסתדרות
יצחק בן־אהרון :״אני פונה
לממשלת־ישראל ואומר לה
שאין גבול ואין חשבון ש־פועלי־ישראל
מוכנים לתת אותו
בשביל משיח־ישראל, אבל לא
בשביל קבלן־ישראל.״

מכתבים
(המשך

חזק ואמץ אורי אבנרי. המשך בדרך
בה אתה הולך, כי אומנם רבים הם
המשמיצים, אך רבים מאלה הם התומכים

מעמוד )6

דירה רתחה יותר וכל הזמן אומרים לי
שאין דירות. אבל לקנות ו/או לרכוש דירות
יש כבר הרבה.
מגיע לי שתי דירות בגלל רבוי נפשות.
אני נהג בתמנע ומרויח מ־ 800 עד 1,000
ל״י לחודש ומזה לא נשאר כלום לחסוך
ולכן אין לי כל אפשרות לרכוש דירה.
אני לא יכול להמשיך כן ולא יודע
מה לעשות.

רפאל אבוטבול,
! תגובה למפתבו של
אזרח נורמלי

— צאו
מהמחבוא !

אילת

כמעט ולא עובר שבוע אשר בו אץ
מתפרסם מכתב אנונימי, המשמיץ את אורי
אבנרי.
איך אפשר להדפיס בעיתון פסולת כזו
שבמיקרה היא מכתבי
קשה לתאר שבמיקרה של המיכתב האנונימי
(העולם הזה ו ,) 171 נכתב המכתב
על־ידי שלושה עיתונאים מידיעו ת אחרונות.
איך שלא היה, מדוע אין לאותם פסיכופא־מים
עוז לחתום את שמותיהם?
יתכן אומנם שאותם כותבי מכתבים מזדהים
עם הדיעות שהם מעלים במכתביהם.
דעתו של אדם — כבודו וזכותו. אך באיזו
זכות הוא משמיץ את אורי אבנרי על
דיעותיו. דיעות שאגב מצאו להם תומכים
רבים.

אטי שואן,8

משהו בקשר לשומרי הצדק בעולם.

תלמידה, בת־ים

לא פסיבופאטיט -
פושעים ;
שלושת העיתונאים הגיבורים מידיעו ת
אח רונות ששלחו מכתב איומים לח״כ אורי
אבנרי בעילום שם, צודקים.
אורי אבנרי לא צריך לקרוא להם ולדומיהם
פסיכופאטים, אלא פשוט בשם המוגדר
בחוק: פושעים. מעיתונאים שתפקידם לחנך
ולבחון את העם, אפשר
היה לצפות לרמה
תרבותית יותר
גבוהה מאשר מסתם
פושעים רגילים.
אני מייעץ לאותם
עיתונאים לעיין קצת
בעיתונות אמריקאית
ואירופית, שם
יוכלו ללמוד מה
תפקידם של עיתונאים.
כדי
שישכילו, אזכיר
להם שעקרונות
הדמוקרטיה הם:
חופש מחשבה, ביטוי בעל־פה ובכתב, חופש
מצפון ופעילות פוליטית.

מקם ריגר,

קריית-יס

למה נאטמו אוזניכ םמש מוע /את בכי
זעקות השבר /הכאב הצורב /המ שלח
הד לכל עבר /בצריחת העורב /ובצליל
טרטורו של המנועל
למה זה נעצמו עיניכם מראות /את זרם
הדם הקולח /כמפלי העד /את נ בו של
יתום בורח /שנפגע ומעד /נתפס והולקה
בכבל שרשראות?
צאו מהמחבוא אבירי הצדק /הרפו נא
אצבעות מקת ההדק /

תל־אביב

ו ₪טבמי גיור
בסדר צבאי
העובדה שהסוציאליסטים של מפלגת
העבודה דוחפים את כולנו לזרועות הרבנות
עניין היא אולי למחקר פוליטי־פסיכו־לוגי
על מנהיגות לעת־זקנה. לסוציולוגיה
עצמה יש למרבה המזל הגיון משלה ומה
שלא עושים הסוציאליסטים בחכמתם עושים
האורתודוכסים באיוולתם והעובדה שהרבנים־
דיינים מתחילים ״לאבד את הראש״ בדרישותיהם
היא רק ביכורי האיוולת.
הציונות־הסוציאליסטית לא קמה, כידוע,
לפי ההלכה. לפי ההלכה הלכו היהודים
לוויליאמסבורג ושם אפשר לקיים גם גיור
אורתודוכסי למהדרין להנאתם של שלושה
רבנים. בישראל כבר הגענו ב״ה לכך

שטכסי גיור מנהלים בסדר ובקצב צבאי
וזוהי ללא ספק התקדמות שאולי יזדקקו
לה לא רק להצלת הקואליציה. אכן, מד,
שאין ידם של הסוציאליסטים מן העבודה
משגת מהדתיים משיגים הדתיים מעצמם. מפלאי אחד עוד הארץ הזאת.

ז. יעלי,

רמת גן

,,א3י מבבד
דתיים״
שלכם

בכתבה הרפורמים,
)1710 מצוטט כביכול
מפי ש״אינני יכול לראות
דתיים.״
מעולם לא אמרתי
דברים אלה. בין ידידי
ובני־משפחתי הקרובים
אלי ביותר, יש דתיים
רבים, ולא יחסם האישי
לדת הוא הסיבה לאהדה
או שינאה מצידי.
אם כי אינני דתי.
אני מכבד כל אדם בעל
אמונה כנה. במידה ויש
לי התנגדות לדתיים,
הרי היא אך ורק לאלה
העושים מהדת קרדום
לחפור בו.
(העולם הזה

שרגא הר־גיל,
תל־אביב

4 0 3 7 8 /4 0 4 1 8 1 1 3
סיורים באוסטריה המקסימה
־011110 1001־ ? 3001 וו 0וה/ ^ 31

5ימים 49.90 כולל הכל
6־0 8, 1615111 ן וח 3׳ו 0וז 3ק ה 3ח£1181
־70111

12 ימים 103.20 כולל הכל
ץ ט 110 וז 41א וז 13־ז£1151

2ימים 30.00 כולל הכל

וינה האצילה
4ימים — 3לילות
המחירים ה חל מ־ $ 24.00 ליחיד

״טוסטייל״ ללא דאגות
זלצבורג — עיר הפסטיבלים
המחירים ה חל מ־ $ 41.40 ליחיד כו4ימים
— 3לילות
המחירים החל מ־ $ 26.00 ליחיד ־׳ לל מכונית עם קילומטרז׳ בלתי מו גבל
ל־ 7ימים. אכסון כולל ארו ח ת
לנופש/נאות הקיט
בוקר — 6לילות, ב־ 41מ קו מו ת
7ימים ו־ 7לילות, חצי פנסיון
; נופש אוסטריים__ .
5$ 25.50ט
10ו0 0 5 1 1
פרטים מלאים בפרוספק טים אצל
ט ^-וז ^ז ^ו א
5$ 51.00ע
ידידך — סוכן הנסיעות
1£1ץ ט 7 8וו<ו
3$ 37.60ט
בשתוף פעולה עם אל7גל נתיבי אויר

5$ 37.30ט
לישראל.
0א5 31
5$ 41.80ט
3$ 61.10ט

תל־אניב רח׳ נחלת־ננימין ,52 טל•52535 .
5$ 30.00ט

) חופשה באוסטריה

במקומות ננפש נפלאים בין הרים.
י אגמים ויערות;
טיולים בחיק הטבע ובנופים מרהיבים;
׳ הסדר מיוחד של ״טוסטייל״;
סיורים בערים.
^ מטבע החוץ שלך ישרת אותך
יותר זמן באוסטריה.

הר־גיל

ההלצה שבמודעה ההלצה מספרת על אותו פיקח, אשר
איבד את ארנקו בקרן רחוב חשוכה, אך
העדיף מטעמי נוחות
לחפשו דוזקא מתחת
לפנס הרחוב הדולק.
למה הדבר דומה?
לאותה מודעה שפרסמנו
בדבר גיוס
פועלים לנמל אשהזח
דוד
(העולם
.)1711 המודעה פורסמה
בעונת השיא,
בחורף, אך כתבכם
העדיף משום מה
להעתיקה לקיץ.
מן הידועות הוא גרנות שבקיץ שורר בנמלי
ישראל שפל יחסי בכמות המיטענים ומסי־בו
זו אין אנו זקוקים לכוח־אדם נוסף.
יהושע גרנות, ה מ מונה על
יחסי ציבור, נמל אשדוד
• לעומת איש יחסי־הציבור של הנמל,
טוען ועד העובדים, כי גם עתה חסרו ת
ידיים עובדות בנמל.

המשרד המרכז של
תזועת העולם הזה ־ נוח חוש

מ ש אי ר
ו 1ודך

חלק

ל 1מ ן

יו ת ר

רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביב
קומה א׳ ,חדר .5

א דין־

טלפון מ״ספר .2 6 5 8 3 6
הקרם השויצרי
הנודע להרחקת
שיער מיותר. דפילן
פועל על שורשי
ה שיער, מחלי ש
צ מי חתם ולכן
פעולתו לזמן
ארוך יותר מכל
מ שחה.

שעות המשרד שונו למועדים הבאים !
ימים א׳־ה׳־ 16.00—9.00
״ ב׳־ג׳־ד׳!19.00—12.00
יום ו׳!3.30—9.00 5

?וראיס השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למבתביהם.

הקר ם ה קו ס מ טי
בעל הרי ח העדין
להסרת שיער
בדרך

1ההאת עצמך׳

הנשית

ללא פציעות, ללא
כאב, בצורה
היגייני ת ונעימה.
דפילן מו תיר לך
עור חלק רך
כ ק טי פ ה.
נסי ו הו כ חי גם

ד ! 11ב 0

תעריפון המנויים של

1 7 .1 2 .6 9
לשנת לחצי נח
בל־רוס בלירו*

דמי חטנוי בארץ

לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

תמונה זו פורסמה כגליון ״העולם
הזה 664 שהופיע לפני 20
שנה כדיוק. רואים בה את מנהיגי
מפ״ם בהפגנה למען קוריאה.
המפגינים העומדים ליד יצחק
שדה ז״ל (משמאל) שיזהו את
עצמם כתמונה, או כל מי שמכיר
אותם, מתבקש לשלוח פרטים
לת.ד 136 ,תל־אביב ולציין על
המעטפה ״זהה את עצמך״ .כין
אלה אשר יזהו את עצמם או
את נושאי התמונה -תוגדל
כסו!? התחרות טיסה לחוץ־לארץ.

לכל ארצות אירופח ואיראן

ליפאן, וגצואלח, ארגנטינה וברזיל

160

לאוסטרליה וניו״זילגד

176

למקטיקו, סנמח

150

לארצות־חברית ולקנדח

110

לאוגנדח, טנזנית, אתיופית, גאנח, ניגרית, קניח, ציילון,
חוף הטנחב, תאילנד

120

לדרום־אפריקח, זמביח, רודזית, גואסמלח

140

כריכו ת

ר ! 14מהזה

קוראים המעוניינים לברור את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1969 יכולים להביא את הגליונות שברשותם
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליכד ,12 תל-אכיב,
החל מיום ראשון ה־ ,24.5.70 כין 10 כבוקר לשתיים
כצהריים.
הקוראים יקבלו במקום, תמורת 14ל״י, שני כרכים,
א׳ וב׳ של .1969
עכור כל גליון חסר יש לשלם 1.50ל״י.

בעולם
ארצות־הברית
אב עובד
ממורת בן שבוי
מה היה מתרחש בישראל, לוא קם יום
אחד אביו של אחד מטייסי חיל־האויר
שמטוסיהם הופלו בקרב, והם שבויים עתה
בידי מצרים או טוריה, ומכריז :״החזירו
את בני! אני מוכן לצאת תמורתו למצרים
וללמד בבית־טפר ערבי עד תום המלחמה!״
בישראל ודאי היו קוראים לו בוגד.
מארצות־ערב הוא לא היה זוכה׳ קרוב
לודאי, בכל תשובה. אולם מה שלא יתכן
במלחמה המזרח תיכונית התרחש השבוע
במלחמה הוייט־נאמית.
ל,כלת פנים אדיבה. אלכסנדר דוקאט
בן ה־ 67 ממדינת מרלינד בארצות־הברית,
בינם השבוע מסיבת
עיתונאים בפאריס,
הצהיר כי הוא מוכן
לצאת להאנוי. להורות
שם בבית־ספר
מקצועי, אם ישחררו
שלטונות צפון
וייט־נאם את בנו,
ברום דוקאט.
ברום דוקאט,29 ,
היה טייס בחיל-
האמריקאי. האויר הוא הופל לפני אלכסנדר דול,אט
שבוי מרצון
שלוש וחצי שנים
בשמי צפון וייט־נאם.
מאז לא קיבלו הוריו או אשתו, שום
סימן חיים ממנו. אולם שמו נכלל ברשימת
השבויים האמריקאים שפורסמה בידי אחד
משלושת האמריקאים ששוחררו משביים
לפני שנה.
האב אלכסנדר, יליד סקוטלנד, הגיע
לפאריס, נפגש שם עם נציגי המשלחת
הצפון וייט־נאמית. הם קיבלוהו באדיבות,
לא השיבו לו בשלילה, הבטיחו לו כי
ימסרו לו תשובה עד סוף חודש יולי.
״אני השלמתי קאריירה מספקת וחיי
מתקרבים לשעת בין־הערביים,״ הצהיר האב
במחווה אנושית מזעזעת ,״בני כשבוי מל־ ,
חמה, רק עולה להם כסף. אני, מצד שני1 ,
מציע להם להשתמש בכישורי העשויים
לסייע להם לאמן את אזרחיהם בשטחים
טכניים שונים. לא באתי לידי החלטה זו
בקלות.״
עתה נותר לצפות לתגובתם של הצפון
וייט־נאמים. אם יאשרו את הצעת החילופין
של האב האמריקאי, עשוי מעשה זה להוות
תקדים לגבי גורלם של שבויי מלחמה >
במלחמות רבות.

יהדזת
הפלה בלי עזרת השם

באישור הנתונים
הרשמיים ומשאל ג
״המוצר הנבחר״
1970

גוב 111־ 11בינסר -הגסברתבייסר

לא רק הפורנוגרפיה היא ענין של גיאוגר־ \
פיה. גם היהדות, כך מסתבר, משתנה
בהתאם לנתונים גיאוגרפיים. כך, למשל,
בעוד שבארצות־הברית דוגלת היהדות
המקומית בהפרדה מוחלטת בין דת ומדינה,
הרי בישראל נלחמת היהדות הדתית בציפורניה
ממש על זהות מליאה בין שתי 1 הרשויות.
ואם בישראל עומדים הדתיים בראש
הלוחמים נגד ההפלות המלאכותיות, הרי
במקומות אחרים בעולם ניצבים יהודים
בראש המחנה התובע לגאליזציה של ההפז
לות
המלאכותיות.
רוב כין היהודים. בעקבות שינוי ׳
חוקי ההפלות בשתי מדינות בארצות־הברית,
ניו־יורק והוואי, מופעל עתה לחץ גם במדינות
אחרות בארצות־הברית למען ביטול
חוקי הענישה במקרים של ביצוע הפלה
מלאכותית. בסקר דעת־קהל שנערך ברחבי
ארצות־הברית על־ידי מכון לואי האריס,
הסתבר שבעוד שכ 50 שוללים את ההפלות
המלאכותיות תומכים בביצוען כ־ס׳ל.40
אולם המספר המאלף ביותר נוגע להתפלגות
בדיעות לפי דתם של הנשאלים. בעוד
שבין הפרוטסטנטים תומכים 390/0בהפלות
מלאכותיות ובין הקאתולים רק סל ,30 הרי
בין יהודי ארצות־הברית יש רוב עצום
של ׳6ל 71 בעד הפלות מלאכותיות. רק /0״18
מיהודי ארצות־הברית מתנגדים להפלות
מלאכותיות לפי הסקר, בעוד ש־״ 110/אינם
בטוחים מה היא דעתם.
העולם הזה

1715

ככר שמעת מאות פעמים
^ את הסיפור על המשרת הטיפש, שנשלח
לשוק לקנות דגים. כשהביא הביתה
דגים רקובים, נתן לו אדונו לבחוי בין
שלושה עונשים: לאכול את הדגים המסריחים,
לקבל מאה מלקות או לשלם קנס
של מאה זהובים.
המשרת החלים לאכול את הדגים. אך
אחרי שאכל את רובם, לא יכול היה ע־ד
להמשיך. הוא בחר במלקות. אך כאשר ספג
תשעים מלקות, לא היה יכול עוד לסבול,
והוא שילם את הקנס.
המצרים כמויות
לא הסהיה

כף קיבל את כל שלושת העונשים
גם יחד: אכל את הדגים
המסריחים, ספג את המלקות ושילם
את הזהובים.

הוא הזמין את גולדמן לקאהיר.

ממשלת הליכוד הלאומני נמצאת עתה
במצב דומה.

ין עוד אדם אינטליגנטי בארץ המב־
\ £חיש כי למחרת מלחמת ששת הימים
— השביעי — יכולנו להשיג שלום.

היינו אז כשיא כוחנו המדיני

במישור הפידאיני. הם המשיכו בשלהם.

הם נכשלו, כמוכן. העליונות ה־צכאית
העצומה של ישראל נשארה
בעינה.
כדי לעמוד במלחמה זו, קראו
לעזרה סובייטית. מוסקבה שלחה
אדירות של נשק ויועצים. כשזה
פיק, שלחו טילים וצווחות. כשלא
גם בכך, שלחו מטוסים וטייסים.
עבד־אל־נאצר נלחץ בין הפידאין, המאיימים
להפיל את כל המישטרים הקיימים
במרחב הערבי, ובין הסובייטים, שכוחם
בארצו הלך וגדל.
מזה כמה חודשים, משמיע עבד־אל־נאצר
תוכניות מפורטות להסדר־שלום. הוא פיר־סם
אותן ברחבי העולם. בעודו משמיע מפעם
לפעם נאום מלחמתי, כדי למנוע בעמם
הערבי את הרושם שהוא מגלה חולשה.
הוא הפעיל את טיטו, שנועד השבוע עם
גולדמן. הוא הזעיק את כל עיתונאי העולם.

אבל השעה היא עכשיו, במה
דקות לפני שעה .12 השניות ויגל־פות.
הזדמנות זו עומדת להיקבר
_ הליכוד הלאומני חיבל בתוכנית

ך* ינתיים מתבסס הצבא הסובייטי ב־ זו וסיכל את הגשמתה, בעזרתם
^ מצרים, ונוצרת הוודאות הגמורה כי האדיבה של הפידאיון.
שתישאר מאוחדת, החזרה מוגבלת מאד
של פליטים, שינויים כלשהם בגבולות ה־4
ביוני, חיסול הפידאיון.

המשך הדרך מוביל למלחמה בינו לצה״ל.
כל אדם שפוי, וכמעט כל אנשי הליכוד
הלאומני, מבינים שאין לנו שום אפשרות
לנצח במלחמה כזאת. כמו הפינים בשעתי,
ננצח בהרבה קרבות. וכמו הפינים בשעתו,
נפסיד במלחמה.

עתה באה תוכנית רוג׳רס מם׳ — 2
על רקע ההתערבות הסובייטית הגוברת
והאפשרות הקרובה שכוחות סובייטיים —
טילים וטייסים — יגיעו לקו התעלה.
יתכן שגם זו לא תוגשם, וכי יעלה
בידי ישראל לחבל בה, בעזרת הפידאיון.

כמו שאמר משה דיין בגלוי, רק
אולם בעיקבותיה תבוא אז תוכהאמריקאים
יכולים לעמוד מול נית מם׳ 3ותוכנית מם - 4 ,ובל
הרוסים.
תוכנית תהיה עוד קצת קרובה
אבל האמריקאים אינם רוצים להיכנס יותר לעמדה הערבית מקודמתה.
למלחמה עם הרוסים. אין הם רוצים להצ־ 1

היר הצהרות ולתת ערובות, שיכריחו אותם
מחר להסתבך במלחמה כזאת. אין הם רואן
זה מוביל ץ

ישראל יבלה להיענות ליוזמה
זו. היא יכלה להעמיד את הצעות

צים אפילו שישראל תסתבך במלחמה עם
הסובייטים, שמא תועמד אז וושינגטון בפני
הברירה הנוראה: להפקיר את ישראל לגורלה,
או לסכן את גורל אמריקה.

היא יכלה לומר: בסדר, אנחנו מוכנים
עקרונית להחזיר את השטחים שכבשנו,
ועכשיו נשב כדי לעבד לוח־זמנים מפ;רט
לגבי הביצוע — שלבי נסיגתנו, ערובות
הביטחון, פירוק החימוש, פתיחת התעלה,

כקיצור: ברגע שנוצרה האפשרות
של עימות סובייטי-ישראלי,
נוצר בעיני האמריקאים הצורך
המוחלט לכפות הסדר.
כאותה שעה בה מאבדת מצ

לא יקרה נס מן השמיים — כמו
מלחמה סובייטית־סינית — זה מוביל להסדר
כפוי.

הסדר שיבריח את ישראל להח•

המשוח חטינש

והצבאי. הוכחנו שאי-אפשר למגר
אותנו, שיש לנו עליונות צבאית
מוחלטת. העולם הערבי בולו
היה מוכה הלם, וכל תפיסותיו
נשכרו לרסיסים. הפידאיון היוו
עדיין גורם מבוטל. הרוסים טרם
הכניסו את רגלם הכבדה למצרים.

עבד־אל-נאצר במיבחן של הגשמה.

היה זה הרגע לעשות מחווה גדולה
ודרמאתית, הפגנה של נדיבות־לב מצד
המנצח, תוך הצלת כבודו של המנוצח.

אלא תמורת הסדר, שייכפה על
ידי האמריקאים, ושהאמריקאים
ו/או הרוסים יזכו בגללו באהדת
הערכים.

עיקרה של המחווה היתה צריכה
להיות: החזרת השטחים שכבשנו,
תמורת שלופ-אמת.
יחד עם הכרה בפלסטנים, פתרון בעיית
הפליטים וקביעת סידורי־ביטחון מוצדקים
להבטחת שלום ישראל — היה הפתרון
כמעט מושלם.

במילים אחרות: לעומת המצב לפני שלוש
שנים, למחרת המלחמה, גדל המחיר, ואילו
התמורה הלכה ופחתה.

זהו המאזן של שלוש שנות הליכוד
הלאומני, על ניציו ויוניו
ויונציו, ושאר העופות בשמי גולדה.

פיטר להתנגד להסדר כזה. בוודאי.

מבחינת הליכוד הלאומני, היה
החשבון נראה כף: אנחנו נקנה
שלום־אמת, ותמורתו נשלם בשטחים
שבהם חשקה נפשנו.

ץ ץה זה שלום־אמת?

>*י ש הרבה אפשרויות.
אפשר לצעוק. אפשר להכריז הכרזות
בכנסת. אפשר לקרוא בקול גדול ״לא!״
אפשר להזעיק את יהודי ארצות־הברית.
אפשר לאיים במצדה שניה. אפשר להתפלל
ולקרוא תהילים.

אין זו חתימה על פיסת־נייר. חתימה
אפשר לבטל תמיד, ולא חשוב אם פיסת-
הנייר נקראת ״שביתת נשק״ ,״הסדר״ או
״חוזה שלום״.

שלופ-אמת הוא דבר שבלב:
הנכונות הפנימית של שני הצדדים
להכיר איש בקיום רעהו, בזכותו
לחיות באן כשלום ובחירות.
זהו שינוי במערכות נפשיות־לאומיות.

מחווה ישראלית ביוזמה עצמית, ללא
כפייה כלשהי מבחוץ, מתוך עמדה של כוח
בולט, יכלה להשיג שלום־אמת כזה —
כי רק היא יכלה ליצור אקלים נפשי חדש.

זאת היתה ההזדמנות שהוחמצה.
עוד
ייכתבו ספרים רבים שינסו לענות
על השאלה, שתטריד את הדורות הבאים:
מדוע הוחמצה הזדמנות פנטסטית זו?

הליכוד הלאומני ויתר על הנס*
יון להשיג שלום־אמת, ותחת זאת
בחר באפשרות השנייה: להחזיק
ככל השטחים המוחזקים, להישאר
כמה שנקרא ״גבולות ביטחון״.

ך* המי^ד ידוע. הערבים לא השלימו
| | עם כיבוש שטחיהם בידי ישראל. הם
ניסו להילחם — גם במישור הצבאי, גם

זיר את בל השטחים הכבושים.
לא תמורת שלום־אמת — כי שלום־אמת
אי־אפשר לכפות.
לא תמורת הכרת הערבים שישראל נהגה
בנדיבות־לב, שהוכיחה שאינה רוצה לכבוש
ולהתפשט, ושעל כן אפשר לקבלה למשפחה
ולחיות עימה.
לא תמורת גבולות פתוחים, יחסי מיסחר
וחילופי שגרירים, כפי שהציע עבד־אל-
נאצר לפני זמן־מה בראיון עם לה־מונד.

גגרחז עם גי ודף ם יינז\\2־י טחירג שר רגגירם
פתרון בעיית הפליטים, קשירת יחסים כלכליים
ודיפלומטיים.
יתכן מאוד שבדרך זו היינו משיגים
הסדר־שלום. לא את אותו שלום־אמת חד־פעמי
ומוחלט, שהיה אפשרי ביום השביעי
של המלחמה, אלא דרך הדרגתית, שלבים׳
שלבים, של כינון יחסי־שלום.

הליכוד הלאומני לא רצה כבד.
חצי שעה אחרי בל הצעה של
עבד־אל־נאצר, הודיע משרד-החוץ
הירושלמי שזוהי מזימה חדשה,
שנשיא מצרים משקר, שכל מטרתו
היא למנוע מאיתנו ״פנטומים״.
השליחות של גולדמן טורפדה כל מי
שהציע לשנות קו זה הוכתר כ״תבוסתן״.
אני מאמין כי עדיין לא חלפה הזדמנות
זו, כי עדיין ניתן להגיע להסדר ישיר עם
עבד־אל־נאצר.

רים את עצמאותה מול הסובייטים,
מאבדת ישראל את עצמאותה
מול האמריקאים.
זהו הגיון הדברים.

•* שנה שעברה, כשרק התחיל להסב.
תמן מצב זה. גיבשו האמריקאים את
תוכנית רוג׳רם מס׳ .1

אולם אחרי בל זה, תישאר הברירה
הפשוטה: לקבל את דרישות
האמריקאים, או להישאר
לבד מול הצבא הסובייטי.
הממשלה — כל ממשלה, עם או בלי
בגין, עם או בלי גולדה — תקבל אז
את התכתיב האמריקאי.

לא תהיה ברירה.
זה לא יהיה סוף העולם. התנאים האמריקאים
— גם הנוכחיים — עדיין טובים
למדי. הם מבטיחים את קיום המדינה ואת
ביטחונה. וכמה שיפורים לעומת המצב
שלפני — 1967 מעבר בסואץ, הפסקת
הלוחמה, הכרה רישמית. יהיה זה יותר
טוב ממלחמה.

היא היתה פחות טובה מן השלום
שיכולנו להשיג על-ידי יוזמת־שלום
עצמאית כיום השביעי של
המלחמה. היא היתה גם פחות
טובה ממה שיכולנו להשיג בהם־
דר-שלום ישיר עם עבד־אל־נאצר.

אכל כל זה לא יהיה שלופ-אמת.
הפלסטינים ימשיכו לשנוא אותנו.
הם יכסוך יימשף. השטחים יוחזרו.
ונהיה תלויים כמדינה זרה שתשמור
על חיינו.

אבל היא היתד, עדיין טובה — החזרת
השטחים תמורת הסדר־שלום, הכרת הערבים
בישראל, מתן מעמד לערבים בירושלים

מבחינת מטרות הליכוד הלאומני, פירוש
הדבר — לאכול את הדגים המסריחים, לקבל
את המכות, לשלם את הקנס.

מאמ | 1§ 1 | 1י

תמרורים

הספר הראשון והיחיד בארץ שכויו עברית

אהבה

בשניים

מצפיםלתינוק. הזמר־שחקן
הצרפתי שארל אזגכור ואשתו הצעירה
אולה. לזוג תינוקת בת שבעה חודשים
בשם קטיה.
זכה באוניברסיטת קמברידג׳ ,בתואר
בוגר האוניברסיטה להיסטוריה, בציון כמועט
טוב, יורש־העצר הבריטי הנטיף
צ׳ארלס, שסיים בשנה הקודמת את לימודיו
בציון טוב. מורהו של צ׳ארלם אמר
על הכימעט טוב כי *זהו הישג חשוב,
כיוון שיורש־העצר נאלץ למלא בשנה האחרונה
את תפקידיו של הנסיך מוזילס ובמים־
גרת חובותיו אלה גם ביקור באוסטרליה,
בניו־זילנד וביפאן.״
זכתה בפסטיבל סרטים שנערך
בסן־אנטוניו, טכסאס, בפרס ראשון על מיש־חקה
בסרט מצור, השחקנית גילה אל

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רדות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות, איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חפרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2.ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
התוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מגיעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

__ גזו ר ושלח __
הזמנה /האחרח
לכבוד
,,אלבית״ ,חוצאח-לאור ת.ד ,33144 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס׳ __
׳גר בנק --ע ל סך — 12.ל״י בלבד.
אני מצחיר בזח שאני מעל גיל . 11
שם --גיל __
כתובת.
חתימח-

גילה אלמגור

יש מקום?
ממכה צרפתי?

מגור. גם בפסטיבל שנערך לפני זמן־מה
בשיקאגו, צויין לטובה מישחקה של גילה
במצור.

״סייקו״ השעון הכובש !
שעוני ״סייקו״ שכבשו את שוקי העולם בשנים האחרונות
כבשו את לב עונדי השעונים בארץ,
שעוני ״סייקו״ מיוצרים ביפן במפעלי הענק של ״סייקו״
שנוסדו בשנת 1882 ומעסיקים אלפי מומחים לייצור שעונים,
מתכננים, שענים ומעצבים.
״סייקו״ הוא המפעל הגדול ביותר בעולם לשעוני איכות,
הוא מייצר ומוכר 14 מיליון שעונים בשנה במחזור כספי
של 400 מיליון דולר.
שעון ״סייקו״ מיוצר ב־ 300 דגמים כשעון יד וב־ 150 דגמים
כשעון קיר.
במפעלי ״סייקו״ פותח עוד בשנת 1966 שעון הקוזרץ,
השעון המדייק ביותר בעולם (דיוק של 2עשיריות שניר,
ביממה).

זכה בפרס הראשון לנגינה בכינור
בתחרויות הבין־לאומיות על שם צ׳ייקוב־סקי,
הנערכות במוסקבה — הכנר הסובייטי

גדעון קרמר.

מונה למישנה למנכ״ל משרד־הע־בודה,
ד״ר גדעון נאור. יליד צ׳כיה,
עלה לארץ ב־ 1939 והיה חבר קיבוץ גבים.
ב־ 1955 נבחך •לראש המועצה המקומית
קריית־גת, וב־ 1965 נסע לארצות־הברית,
השתלם שם במינהל ציבורי וקיבל תואר
דוקטור.

מנהליםרומן השחקן האיטלקי
ויטוריו גאסמן והשחקנית הצעירה

דילמה ד׳אנדראה.

עומדיםלהתגרש הזמן-
שחקן אגדי ויליאמם ורעייתו קלודין,
אחרי נישואין של שמונה שנים ושלושה
ילדים (אחד מהם מאומץ) .השניים נחשבו
לאחד הזוגות היציבים ביותר בהוליווד.
נפטרה בצרפת, בגיל ,74 אשת
המשורר לואי אראגון, אלזה, שנודעה
בשנות ה־ 20 של המאה, יחד עם יריבתה

במפעלי ״סייקו״ מיוצרות גם המכונות המיוחדות לייצור
שעונים והן נמכרות לכל תעשיות השעונים בעולם הרחב.

שאלות יסודיות הקובעות א ם תשוב
מרוצה ורענן מחופשתן.
לפני צאתך לנופש, ח סון לעצמן
התלבטויות ושיחות חוץ, העור ב־אינפורמציה
ובנסיון של חב׳ ״קל״.
תוכל להזמין מקום לכל בית הבראה
ומלון בארץ, ללא כל תוספת.
שעותמשרד ,8.30—19.00 :ד
לנוחותך תוכל להזמין אף באמ צעות
הטלפון.
הבא מודעה זו ותקבל שי נאה.

תל א בי ב
ר תו ב גו ד דון 2 8
ט ל פון 2 2 2 0 4 2

•סייקו״ שימש כשעון הרשמי של כל המשחקים האסיאתיים
של האולימפיאדה בטוקיו ושל תערוכת ״אקספו 70״.
מבחר הדגמים העצום, האיכות המושלמת והעיצוב הדינאמי
המזהיר הם שתרמו רבות להצלחתו של השעון בשוק העולמי
ועד כדי כך שחברות שויצריות ותיקות השוקדות על שמריהן
מעתיקות את הדגמים החדישים של ״סייקו״ מדי שנה בשנה.
כיום אפשר לאמור בודאות כי ״סייקו״ הטוב והנפוץ שבין
שעוני האיכות כבש את לבות או ידי הישראלים ורבים הם
העונדים אותו נהנים מעיצובו ודיוקו.
אלזה גאלה, רעייתו של הצייר סלבאדור דאלי,
כנשים היפות ביותר של פאריז. הן שימשו
כמקור השראה לאמני פאריז של אז וכל
אמן ראוי לשמו באותה תקופה, התגאה
בכך.

ה סורים: מלחמה בכל מחיר

**ץ לושה ימים, בסוף השבוע האח־רון,
בערה רמת הגולן.
רבבות פגזי התותחים כתשו את אדמתה
והבעירו את שדותיה. שרשרות הטנקים
מלמטה ושריקת המטוסים מעל, החרידו
את שלוותה.
שלוש שנים אחרי שנכבשה הפכה הרמה
הסורית לשדה־קרב. לא עוד זירה של
התנגשויות עם חבלנים, חילופי־אש עם

מוצבים סוריים או דו־קרב ארטילרי זמני.
אלא ממש שדה־קרב בו שעטו טנקים
לקרבות שריון בשריון, בו הסתערו רגלים
כדי לכבוש מוצבים, בו לא היה עוד
מקום — ,אם זה היאחזות נח״ל, מוצב
קדמי או בסים עורפי, שהיה מחוץ לתחום
המלחמה.
גם כאשר שככו קרלות הקרב ושני
הצדדים התעסקו בשיקום הריסותיהם ושיפור
עמדותיהם, לא היה עוד ספק בכך —
קו הגבול הסורי הפך לקו של חזית פעילה,
ייתכן ולטוח קצר תחזור הרגיעה לקו.
יתכן וחילופי האש וקרבות השריון, יהיו
לסירוגין. אולם כל הסימנים מצביעים על
כך שהסורים נטלו על עצמם סוף סוף את
המשימה ממנה נרתעו במשך שלוש שנים
— פתיחת החזית השניה נגד ישראל, החוית
המזרחית.

נאצר: איו שלום בלי החזרת הגולן
תוכנית רוג-רס: הגולו יישאר בידי ישראל

בחדשים שעברו מאז, עיבו הסורים את
הקו הקדמי שלהם. הם ביצרו את מוצביהם,
העבירו קדימה מאות קני ארטילריה וכמעט
את כל כוח השריון שלהם, המונה כ־900
טנקים.
מבחינה כמותית נפלה אומנם המסה של
הצבא הסורי מזו שריכזו המצרים בחזית
תעלת סואץ. אולם בעוד שהמצרים היו
צריכים לפזר את סוללות הארטילריה וקני
הטנקים שלהם לאורך חזית של כ־160
ק״מ, עשו זאת הסורים לאורך קו גבול
של כ־ 70ק״מ בלבד. ובעוד שהמצרים היו
צריכים לבנות קוי הגנה מהתעלה עד קהיר,
במרחק 110ק״מ, הרי קוי ההגנה של
הסורים פרושים עד דמשק הנמצאת במרחק
של 70ק״מ מהגבול, כך שבאופן יחסי

הצליחו הסורים לרכז יותר ארטילריה ויותר
שריון על קילומטר מרובע מאשר המצרים
בתעלת סואץ. בזמנים אחרים, היה ריכוז
צבאי כזה מהתה עילה למלחמה, כפי שהיה
ריכוז הצבא המצרי בסיני, ערב מלחמת
ששת־הימים.
גם מבחינה אסטראטגית, היתה ריכוז
,העוצמה הסורית סכנה גדולה יותר מאשר
ריכוז העוצמה המצרית. בחזית התעלה אין
כמעט ערך מעשי למספר הטנקים שמרכזים
המצרים שם, כיון שהם יכולים להשתמש
בהם לכל היותר כתותחים מתנייעים. התעלה
מהתה מיכשול בלתי עביר לטנקים, כך שלא
קיימת אפשרות של מיתקפת שריון מצרית
גדולה ושל קרבות שריון בשריון.
שדה־הקרב הפוטנציאלי בחזית הסורית,

זה השטח המשתרע בין קו העמדות הישראלי
לבין קו העמדות הסורי המרוחק ממנו
בקילומטרים מועטים בלבד, הוא מישורי
כולו, אידיאלי לתנועת שריון.
יתרון זה ניסו הסורים לנצל לטובתם
במלחמה שפרצה השבוע בגולן.

?א רוציס 77 מוד די!ח
יי 1הלכה החלה הגיזרה הסורית
/להתלהט עוד בראשית החודש, בעת
שהסורים פתחו בהפגזה ארטילרית מאסי־בית
על מוצבי צד,״ל יהיאחזויות הנח״ל
שבגולן. אותה התקפה, בה נהרגה חיילת
בהיאחזות נח״ל־גשור, היתד, רק מעין מית־
(המשך ב ע מו ד ) 14

ריכוז עוצמה חסר־תקדיס
1.מי יישא ^ 7וכו ^ ל ^ דתה 7נ!!
/השתלשלות העניגים בחזית התעלר״
מלחמת ההתשה המצרית החלה בשלבים,
היא התפתחה מירי צלפים, מדו־קרב של
תותחי טנקים, מהפגזות מאסיביות פתאומיות׳
עד למלחמה יומיומית בלתי־פוסקת.
הסימן הראשון לכוונת הסורים להתשלב
במלחמת ההתשה, ניתן עוד בסוף חודש
ינואר השנה, כאשר ערב ועידת מדינות
העימות עם ישראל בקהיר, פתחו הסורים
בסידרת תקריות־אש וירי ארטילרי, מתוך
כוונה להוכיח למדינות־ערב האחרות שגם
הם נושאים בנטל במלחמה עם ישראל.
התגובה הישראלית לפני חצי שנה הוכיחה
לסורים כי המערך שלהם אינו כשיר
עדיין לספוג מהלומות תגובה של צד,״ל.

אש במוצבי הסודי
תוצאה

ה ת פו צ צויו ת

פגזי

סידרת פיטריו ת הע שן
המתנ שאת ב ת מונ ה, היא
הארטילריה הי שראלים על קו־

המוצבים הרא שון של הצבא חסורי ב איזור ראפיד שבגולן, עליהם
נערכה התקפת ה שריון הישראלי. הריכוך הארטילרי קדם להסתערות
הטנקים שהצליחו לה שתלט על המוצביס׳-בוסוריים, לכבשם ולהרסם.

* ! 12ברגזה
(המשך מעמוד ) 13

קפה לחימום הקנים ומישוש הדופק. צד,״ל
הגיב עליה בצורה השיגרתית — פשיטות
תגמול לעומק השטח הסורי, בהן הפגיזו
אנשי קומנדו מחנות סוריים ופוצצו גשר.
אבל מבחינה מעשית החלה המלחמה בצפון
רק ביום הרביעי בשבוע שעבר, בעת
שבשתי נקודות שונות, הסתערו חיילים
סורים בליווי טנקים על מוצבים של צה״ל
בנסיון לכבשם.
שוב עשו זאת הסורים, כמו לפני חצי
שנה, ערב כינוס ועידת מדינות העימות
הערביות, הפעם בבנגאזי. ושוב היתה מטרתם
העיקרית להצדיק את הכללתם במשימת
מדינות העימות.
אולם שני נסיונות החדירה המשוריינים
נהדפו, כשבקרב חיילי המוצבים שהותקפו
נהרג אחד ונפצעו שבעה. על מיתקפה זו
גמל צה״ל לסורים למחרת היום בהפצצה
אווירית של מחנות צבא בסביבת דמשק.
כמו בכל מקרה, קיוו גם הפעם הפרשנים
בישראל :״זה ילמד אותם לקח.״
אלא שהסורים לא היו מעונינים בלקחים.
הם היו מעוניינים לקבוע עובדות מדיניות
וצבאיות בעיני העולם כולו ובעיקר בעיני
ארצות־ערב.

זו היתד, הסיבה העיקרית לכך שממשלת-
ישראל לא הסתפקה בתגובה של הפצצת
המחנות הסוריים בעורף, שגרמה, לדברי
הסורים עצמם, להרג רב במחנות ל־25
הרוגים, ו־ 67 פצועים.
הפעם, החליט מי שהחליט, יש ללמד את
הסורים לקח נוסף, קשה יותר, כדי שלא
יתחשק לר,ם לחמם את הגיזרה ערב כל
ועידה פוליטית ערבית. אחד השיקולים שהוביל
לקראת החלטה כזו היתד. ההנחה
שנסיון פריצה משוריינת של הסורים ל־מוצבי
צד,״ל אינו נסיון חד־פעמי, שמטרתו
להגביר רק את יוקרתם של הסורים בעיני
מדינות ערב.
ההנחה היתר, שבעקבות תכנית השלום
החדשה של רוג׳רם, שהוציאה מכלל כל
הסדר את רמת־הגולן נוכח סירובם של
הסורים להכיר בהחלטת מועצת־הבטחון מנובמבר
,1967 מעונינים הסורים להפוך את
קו הגבול הנוכחי שלהם עם ישראל לזירת
קרבות מתמדת, שתכפה על המעצמות
להכליל גם אותם בכל הסדר שיציעו ל־איזור.
לאור
זאת נראה היה שדרושה מהלומה
צבאית מוחצת עוד יותר מאשר ההפצצות
האויריות, כוי להוציא מהסורים כל חשק

בידיים מורמות

ניצבת קבוצת חיילים סוריים מל אחד המוצבים שנכבש.־
בידי כוח ה ש ריון של צה״ל. בפ שיט ה מ שוריינת זו נלקמו
38 שבויים, כולם טוראים, מלבד רב־סמל אחד. הקצינים הסוריים העדיפו לברוח רא שונים,

נוסף להילחם ביחידות צד,״ל.
כך התפתח הקרב של יום השישי האחרון.
כאשר
עלד, השחר ברמה הסורית בבוקר
היום השלישי לא נראה כל סימן מהצד
הסורי שיעיד כי בכוונתם לחדש את קרב
האש. שקם שרר באיזור כולו. הפעם היה
זה צה״ל שנטל את היוזמה לידיו.
בסביבות השעה 8.00 בבוקר החלו מטוסי
חיל־האויר להפציץ את קו המוצבים הקדמי
של הסורים. היתד, זו הפצצה ארוכה
שנועדה לרכך בעיקר את המוצבים שנועדו
לשמש כמטרת הפשיטה של הכוח המשוריין
של צד,״ל.
כאן הפתיעו הסורים בפעם הראשונה.
למרות שעל סמך נסיון העבר שלהם הם
למדו שבכל פעם שהם מזניקים מטוסי

יחסית: הרוג ופצוע אחד. עד כאן : ,ללא
ספק, היתד, זו הצלחה מבצעית מבחינה
צבאית.
אולם ימה שהתרחש אחר־כך העי? על
הצלחה זו.
בשעה שכוח הפשיטה המשוריין היה בדרכו
חזרה, החלו הסורים להפעיל את הארטילריה
שלהם לעבר רמת־הגולן. הפעם
הם הנחיתו פגזים במסה חסרת־תקדים, בעוצמה
אותה לא הפעילו מעולם קודם לכן.
כתוצאה מאש זו נהרגו
תשעה חיילים נוספים ועשרות פצועים. העובדה
שבמהלך הקרב בצהרים הופלו*! עוד
שני מטוסים סוריים מדגם מיג־ , 17 שניסי
לפגוע בכוח המשוריין, שוב לא היה בד,
כדי לחפות על כמות האבירות הבלתי-
צפוייה אשר נגרמה באש הסורית.

¥ .ישראל הפריזה בתגובתה
הרוסים עלולים לבוא
גם לסוריה !
יירוט לקראת מטוסי חיל־האויר הישראלי
הם מאבדים מטוסים, לא נרתעו הטייסים
הסורים. בדומה לחבריהם המצרים שנואשו
כבר מלנהל קרבוודמגע עם מטוסי צה״ל.
הסורים הזניקו מטוסי יירוט. בקרבות ה־אויר
שהתפתחו באיזור הופלו שני מטוסי
מיג 21 ומטוס נזיראז׳ אחד של צה״ל.
בעקבות ההרעשה האוירית החלה הארטילריה
של צה״ל לפעול על קו המוצבים
הסורי הקדמי. תותחים ומרגמות הנחיתו
מאות פגזים במשך שעה שלימה על העמדות
וד,מוצבים שנועדו לכיבוש. הסורים
בחרו הפעם שלא להגיב. נוכח מכת האר־סילריה
הישראלית כמעט ולא נורה אפילו
פגז אחד מתותח סורי לעבר הגולן.

הקורבנות העיבו ע? ההצלחה
י* צהר ^ היו פהחלה ^זסתע רו ה

¥י 1ד ן * 1 0ך ן ה מפה זו מתארת את זירת המלחמה שהתנהלה ה שבוע בגולן.
11 1 1 1 1כל השטח הנראה במפה, משני עברי הגבול, היה נ תון תחת
אש ארטילרית. בעוד שהסורים ריכזו את שתי התקפות ה שריון שלהם צפונה מצו מת
רפיד, ליד קונייטרה, נערכה הפ שיטה ה מ שוריינת של צה״ל מדרום לצומת זו על־פני
חזית ברוחב של 7קילומטרים. בתום התחקירים הסתבר כי הסורים איבדו ביום אחד
של קרבות — יום השי שי האחרון — כ־ 300 חיילים, הרוגים, פצועים ושבויים.

. 1הטנקים הישראליים לעבר המוצבים הסורים.
כוח משוריין, שכלל כ־ 30 טנקים,
זינק בחיפוי מטוסים וארטילריה לעבר היעדים
שהיו במרחק של שלושה ארבעה
קילומטר מעבר לקו הפסקת־האש. מרבית
המוצבים האלה היו סביב מבנים בשטח, בהם
התחפרו רגלים במיצדיות ובונקרים, כשהם
מסתייעים בשריון ונשק אנטי־טנקי.
רק אז, אחרי חצי יום בו ספגו בשקט
וללא תגובה את מהלומות צד,״ל, החלו הסורים
להגיב. הם הפעיל ואת הארטילריה
שלהם לעבר הכוח המסתער, הזניקו קדימה
כוחות שריון שניהלו מעבר לתלולית
ואדי קרב תותחים עם השריון הישראלי.
כעבור ארבע שעות חזר כוח השריון
הישראלי לבסיסו, אחרי שהשלים את משימתו
בהצלחה מירבית. הכוח השתלט על
שישה מוצבים סורים, פגע וחיסל 49 מיצריות,
בונקרים ומקלטים, העלה באש 21
טנקים ופגע בעשרה נוספים, הבעיר שלושה
כלי־רכב, הרם 16 מבנים, הרג 67 חיילים
סוריים, פצע 78 חיילים נוספים לפי הודאת
הסורים עצמם, ונטל בשבי 38 חיילים,
תותח נגד־טנקים, משמיד מדגם ס.יו, 100 .
תול״ר אחד וכלי־נשק רבים.
הכוח המסתער עצמו סבל אבירות מעטות

לקראת שעות הערב קידמו הסורים את הטנקים
שלהם, ניסו לתקוף מוצב ישראלי.,
נהדפו ממנו כשהם משאירים בשטח זחליים
בוער ושתי גוויות.

הז מגה? רו סי ם

** שעתהה רו גי םועש רו תהפ צו *
| 1עי ם שנפגעו באש התגובה הסורית,
איפשרו לסורים להציג את מלחמת יום
השישי בגולן כנצחון אדיר שלהם. גם כשלון
ההסברה הישראלית, שהודעותיה פיגרו.
בהרבה אחרי ההודעות סוריות, גרמה לכך
שבעיתונות העולם ובתחנות־השידור הזרות
הצטיירה המלחמה, בניגוד למציאות,
כנצחון סורי. אולם לא מספר הקורבנות
וגם לא הדיווח בעולם הם שהציבו סימן
שאלה מעל כדאיות הפעולה של צה״ל ביום
השישי, למרות הצלחתה הצבאית.
השאלה העיקרית היתה: האם הרווח ש־הרויחה
ישראל בהוכיחה לסורים כי כוחו
של צד,״ל עדיף על כוח צבאם, לא יצא
בהפסדה?
הסכנה היא בכך שפרשת מצרים תחזור
בסוריה. עד כה האמינו הסורים כי שיקמו
את צבאם, הצליחו להביאו למצב בו יוכל
להתמודד עם צה״ל, לפחות במשימות הגד
תיות. הפשיטה המשוריינת המחישה לסורים
כי טעו בהערכתם. יתכן והיא תביא
אותם למסקנה כי לא כדאי להם לחמם את
החזית•
אולם, כמו עם המצרים בשעתו, כך גם.
לגבי הסורים הפעם — עלולים הסורים
להסיק מסקנות מרחיקות־לכת בהרבה. תבוסתם
עלולה להביא אותם למסקנה שאין
עוד בכוחם להתמודד עם צה״ל ולהגן על
הדרך לדמשק. בעקבות זאת הם עלולים .
לפנות לברית־המועצות, לדרוש סיוע ממה
לזה שקיבלו המצרים — מערכת טילי
סאם 3להגנה על דמשק וטייסים רוסים.
בשדות התעופה של סוריה.
אם אומנם זאת תהיה תוצאת הלקח המופרז
שלימד צר,״ל את הסורים, יהיה זה
הדבר האחרון לו התכוונו אלה שאישרו
את המיבצע.

במדינה
לדבר

העם

ולא להגיד

לקטריק שייב

.אנו מקדמים ״-בברכה כל סיוע מדיני
כנה מצד גורמים מדיניים, המנסים להשפיע
על מדעות האזור לכוון פניהם אל השלום.
להפסיק לירות ולהתחיל לדבר,״ אמרה
גולדי מא 1י׳ 33״1יי״ דקמי ום

ראש־הממ׳־לה
בכנסת. וזה נראה כקבלת תוכנית השלום

מכפיל

את פעולתה של
מכונת הגילוח
החשמלית

של״ההתחכמות להצי? ד,ם םק * י יא £ממדבר
לד,שיג חידוש די׳לחמד המלחמה נועדת ! .לקראת
ומוגבל״׳ לנאצר הדרושה ביתר שאת,״ אמרה גולדה באותו נאום
עצמו, וזה יכול היה להתפרש כדחיית
הצעת רוג׳רם.
״שלום פירושו הפסקת ההרג, הסכם
על גבולות בטוחים ומוכרים, הפניית משא־בים
יקרים ליצירה חומרית ורוחנית
אמרה גולדה בנאומה, וניתן היה להבין
מדבריה אלד, כי ישראל מוכנה לראות,
בהתאם לתוכנית רוג׳רס, גם את הפסקתי

הלוחמה כמעין שלים•
״כל עוד לא נשתנו הנסיבות, תוסיף
ישראל לנקוט בשיטת הפעולה הנקוטה
עתה,״ אמרה גם גולדה, וניתן היה להבין
את דבריה אלה כהצהרה של המשך ד,לוחמה.
כך, בנאום אחד, שלא חידש ולא אמר
דבר, המשיכה ישראל במדיניות של התחכמות׳
שנועדה לפייס את הניצים מבית
ואת היונים מבחוץ, ובסופו של דבר להמנע

מכל החלטה ומכל יוזמה
הרוב חושב :״לא ׳מספיק״ .העם
לא ידע עדיין השבוע לאן מועדות פני
ממשלתו. הוא ידע, על סמך שמועות והיל־פות,
כי אין ממשלתו מוכנה לקבל את
תוכנית רוג׳רס, אבל גם שאין לה האומץ
לדחותה, בהיותה תלויה פיזית בארה״ב.
מול הצהרתה של ראש־הממשלה כי ״כול
נו בוטחים בכוחנו ובצדקתנו ופתוחים
לקלוט כל רמז המלמד על אפשרות הש־לום,״
ניצבו השבוע תוצאות מישאל שנערך
בין הסטודנטים של האוניברסיטה העברית
בירושלים, לפיו הסתבר כי לפחות מרבית
הסטודנטים אינם בדעתה של ראש הממשלה.
בפעם הראשונה טענו מרבית הנשאלים,
,520/0כי הם סבורים שהממשלה אינה
עושה מספיק כדי להגיע להסדר שלום
עם מדינות ערב.

אל תאשים א ת מכונת
הגילוח כאשר אינה מחלי ק
ה בקלות על עורך וכש־הגילוח
אינו חלק וטוב.
מרח א ת עיין ב״לקטריק
שייב״ של ויליאמס .״לקט-
ריק שייב״ מזקיף את זיפי
הזקן ומכין את העור
לגילוח חלק ונעים.

פרשת גולדמן
זה באמת
יבול להרגיז (את מי ) 7
מאות אלפי צופי הטלוויזיה ראו את שר״
החוץ, אבא אבן, כשפניו מתעוותים בהבעה
ספונטאנית של רוגז וקינאה. אבל בקולו
הצלול הביע רק ״תמיהה מסויימת״.
אפשר להבין את הרוגז של השר, ושל
עמיתיו, עד לראש־הממשלה.
כי נחום גולדמן דפק אותם שוב.
חשיפותה של רצינות. מאז התפתד
צד, פרשת גולדמן, כשנסתבר לכל כי
הממשלה הכשילה את הסיכוי שבפעם הרא
שונה ייפגש אזרח ישראלי בכיר עם נשיא היתה מצרים לשם שיחה על השלום
לממשלה רק הגנה אחת: גולדמן אינו
רציני. איש אינו מתייחס אליו ברצינות.
הוא סתם בלופר, פטפטן הרואה מהירהורי
לבו.
בשיחות פרטיות היו גם השרים הבכירים
ביותר מוכנים לספר סיפורי־סבתא על
גולדמן, להוכיח עד כמה אין הוא רציני.
״זה הכל שטויות,״ אמר אחד מראשי
היונים בממשלה ,״איש לא הזמין אותו.
תמיד גולדמן מספר שרוצים להיפגש עימו.
זה לא רציני!״
והנה בא גולדמן — והוכיח.
יוזמת טי ט ל. תחילה באה השבוע
הפגישה עם המרשל יוסף טיטו, שליטה
הכל יכול של יוגוסלביה, ידידו האישי של
גמאל עבד־אל־נאצר. היא נערכה במישכנו
הפרטי של טיטו, באי בריוני.
עצם הפגישה אישר את הידיעה (אותה
גילה לראשונה בארץ אורי אבנרי מעל
דוכן הכנסת) כי על הזמנת גולדמן למצרים
הוחלט בשיחה בין טיטו ועבד־אל־נאצר,
בפגישתם ב־ 23 בפברואר באסואן, לפי
הצעת טיטו.
טיטו קיבל את גולדמן לפגישה ממושכת.
על רצינותה מעידות לפחות שתי עובדות:
#העיתון הצרפתי החשוב לה־נזזנד,
(תמשך בעמוד )22
הווולח הזה גידי

106 01116

״ לקס רי ק שיי ב ־
כ חי ל ־ ל 111ר • ב ש

־לקמריר! שיי ב
ל עו ר רגי ל אז
ל עו ר ש סגיני

ארבע ההתפתחויות האפשריות לגבי הגשמתה
— או הכשלתה — של תוכנית רוג׳רס החדשה

שני הצדדי מסכימים
ממשלות ישראל ומצרים יודיעו לממשלת ארצות־הברית כי הן מרכלות

״ כ או פן ע ק רוני ״ את ההצעות האמריקאיות.

בהודעת ממשלת־ישראל ייאמר כי היא מקבלת את עיקרון ״החזרת כוחותיה
משטחים ככושים, לגכוד הכטוח והמוכר.״

בהודעת ממשלת־מצרים ייאמר כי היא מקבלת את עיקרון ההכרה בקיומן, בריבונותן
ובשלמות שיטחן של כל מדינות המרחב, כולל ישראל, והפסקת הלוחמה.
על סמך שתי הודעות אלה, יחזור השגריר גונאר יארינג לשליחותו
במרחב — מתוך מטרה לסיימה תוך שלושה חודשים.
באותו זמן תיכנס לתוקפה הפסקת״האש, לתקופה של שלושה חודשים. לפי
דרישת ישראל, יוסכם ששום צד לא ישנה את מצב כוחותיו לאורך תעלת־סואץ —
ובמיוחד שלא ימוקמו טילי ם״א־ 3כקו התעלה. הושגה הסכמה אילמת
שמטוסים ישראליים יוודאו את הדבר בדרך של טיסוודסיורדצילום מעל לקו.
בפגישותיו עם יארינג, יבהיר עבד־אל־נאצר כי לא בא בחשבון מצידו לוותר על
הכללת רמת״הגולן בשטחים שיפונו על־ידי ישראל .״אני מדבר בשם כל הערבים,״
יצהיר באוזני המדינאי השוודי.
בתשובה על כך יודיע לו יארינג כי אינו מתנגד להכללת הגולן בהסכם —
בתנאי שההסכם לגבי הגולן ייכנס לתוקפו רק אם וכאשר יודיעו הפורים
על נכונותם להצטרף להסכם, על כל הנובע ממנו. לכך יסכים גם עבד;111*.

אל־נאצר.
(פירוש
הדבר יהיה שההסכם לגבי הגולן יישאר תיאורטי בלבד, לסי שעה,
אך יאפשר לנשיא מצרים לטעון באוזני עמי ערב כי לא הפקיר את אחיו בשעה
שדאג לענייני מצרים).
במשא־ומתן הבלתי־ישיר, באמצעות יארינג, יוסכם כי ההסכם יהיה ״עיסקת
חבילה״ ,וכי יבוצע שלבים־שלבים על־פי לוח־זמנים מוסכם. העיסקה תכלול
את כל סעיפי החלטת מועצת־הביטחון, כגון: הכרה בישראל והפסקת הלוחמה ;
החזרת צה״ל לגבול הקודם, עם שינויים קלים (לטרון, קלקיליה, וכו׳) :מעבד
חופשי לאוניות ישראל כסואץ וטיראן; פירוז חלק מהשטחים המפונים;
התחייבות לאי־ריכוז צבאות בסיני והגדה המערבית; החזרת הפליטים
שירצו בכך ותשלום פיצויים לנותרים (ייקבע מראש כי מיספר הפליטים שיוחזרו
לשטח ישראל לא יעלה על מיספר קבוע, כגון 100 אלף); ערוכות בינלאומיות
לביטחון ישראל, התחייבות ערבית לשתק את הפידאיץ; מישאל לגבי עתיד עזה.
ישראל תודיע כי תראה עצמה חופשית לפעול, לצורך ,,הגנה עצמית״,
אם ירוכזו כוחות מצריים בסיני, או אם תותקף על־ידי פידאיון משטח הגדה
ישראל תדרוש גם שהגבולות החדשים יהיו פתוחים, וכי ייקבע מוגיד

לכינון יחסים דיפלומטיים.
אחרי שיסוכמו נקודות אלה עקרונית, יכנס יארינג את הצדדים למשא־ומתן
עקיף כעיר נייטראלית (כגון ז׳נבה או ניקוסיה) .המישלחות ישוכנו בשני
בתי־מלון סמוכים, לשם עיבוד לוח־זמנים מפורט.
(למשל: צה״ל ייסוג 10ק״מ מן התעלה. תתחיל המלאכה לניקוי תעלת־סואץ.
עבד-אל-נאצר יודיע על הפסקת הלוחמה, והפסקת החרם הערכי.
יתחיל רישום הפליטים ובחירתם. יתחיל פירוק הצבאות הסדירים. יחזור
המינהל האזרחי הירדני לגדה. נסיגה נוספת בסיני. מצרים תכריז על הכרה
כישראל, וכו׳ וכו׳).
במשא־ומתן מייגע זה יתחילו חברי המשלחות להיפגש על בסיס לא־רשמי.
המיסמך הסופי של ההסדר (שלא ייקרא ״הסכם שלום״) ייחתם על״ידי יארינג ושני
הצדדים כמעמד משותף (״נוסח רודוס״)•
להפתעת הכל, לא יעזוב מנחם בגין את ממשלת־ישראל עם פתיחת המשא-
ומתן. הוא יודיע למפלגתו כי יש להישאר כדי ״להבטיח שהנסיגה תהיה מינימלית״
,וכי אין לנטוש את העמדה ״כל עוד לא נעשתה שום פעולה, זולת הצהרות
מילוליות.״
אי־השקט שישרור בכמה חוגים ביטחוניים, נוכח החלטת הנסיגה, יושקט
על־ידי הממשלה, ובמיוחד על־ידי משה דיין, שיסבירו באספות סגורות, כי
הפסקת מישליח הנשק האמריקאי מסוכן לביטחון־המדינה יותר מאשר
החזרת ש ט חי ס ^י ה׳׳ל חזק ומצוייד היטב יכול לכבוש את השטחים שנית, בשעת־הצורך.
צה״ל׳ חלש וחסר־נשק יעמוד במצב מסוכן מול הצבא הסובייטי, גם
בקווי הפסקת־האש הנוכחיים.״)
המשא־והמתן לא ייגמר תוך שלושה חודשים, והפסקת־האש תימשך,
למרות תקריות מקומיות תכופות. התמרדות של אירגוני־הפידאיון בירדן
תחוסל על־ידי הצבא הירדני, בעזרת יחידות מצריות שיוצנחו בירדן. הפידאיון
יטענו שהיה זה ״טבח״.
ביצוע ההסכם יתחיל כראשית .1971 מכיוון שלפי לוח־הזמנים שייקבע לא
תבצע ישראל את השלב האחרון של הנסיגה אלא אחרי שאוניות ישראליות יעברו
את תעלת־סואץ, יימשך הביצוע כשלוש־ארבע שנים, עד אחרי גמר ניקוי
התעלה. החזרת הפליטים תימשך עשר שנים — במיכסה של כ־ 10 אלפים לשנה.
כוחות האו״ם, שיתפסו את שארם־א-שייך, עזה ושטחים אחרים, יישארו
במקום בפקודת מועצת־הביטחון, עד אשר ארבע המעצמות יחליטו פה־אחד לשחררם
(וטו אמריקאי) — דבר שיקרה, לדעת הכל, רק אחרי יצירת מציאות־שלום גמורה,
עם גכולות פתוחים וכינון יחסים מלאים.
הערובה הכיטחונית של ארבע המעצמות לגבולות ישראל (שתהיה למעשה
ערוכה אמריקאית, עם הבטחה מוצהרת להגנה גרעינית) תישאר בתוקפה
לזמן בלתי־מוגבל.
העולם יופתע על־ידי השלמת כל העמים במרחב — כולל תושבי ישראל,
מצרים והגדה המערבית (מלבד הפידאיון) עם ההסדר, אחרי שכל הממשלות יטענו
כי ההסדר שהושג הוא נצחון לצד שלהן. יתברר כי העייפות מן המלחמה חסרת־התוחלת
היתר, עמוקה יותר מכפי שהניחו.

זהו ״מישחל! שלום׳׳ -לפי כללי ״מישחק
המלחמה׳׳-ניתוח שלב-אחרי-שלב של כל
המהלכים האפשריים של כל הצדדים בעלן-
בות תוכנית־השלום האמריקאית האחרונה

י שראל מסכימה,
הערבי מתנגדי
אחרי היסוסים ושהיות,
את ההצעות האמריקאיות,
תכלול הצהרה על נכונות
בעיקבות ההסדר שיושג

אל־פנים).

תודיע ממשלת־ישראל כי היא מקכלת ,,עקרונית״
ומוכנה לשאת־ולתת עליהן עם השגריר יארינג. ההודעה
להחזיר את הכוחות לגבולות המוכרים והבטוחים,
במשא־ומתן (לא תהיה דרישה שהמו״מ יהיה פנים ,

החלטת הממשלה תושג אחרי שחלק מן השרים יהיה משוכנע שלפי כל הסימנים
לא יקכלו הערכים את ההצעות, ולכן ״אין מה להפסיד״ .שרים אחרים
יטענו כי אסור לישראל, בשלב זה, להיכנס לשום סיכסוך עם ארצות־הברית,
שיעמיד בספק את אספקת המטוסים והתמיכה הכספית, נוכח המצב
הביטחוני והכלכלי.
תמורת הסכמה זו, תקבל ישראל התחייבות מפורשת להספקת המטוסים, וכן
הכרזה אמריקאית ברורה לגבי המעורבות הסובייטית.
מנחם בגין לא ינטוש את הממשלה בשלב זה, בניגוד לתקח־ת כמה משרי
המערך.
לעומת זאת לא יקבל הנשיא עכד־אל־נאצר את ההצעות האמריקאיות.
יגרמו לעמדה המצרית שני גורמים:
• התקפת־הנגד החריפה של אירגונייהפידאיץ, שישכנעו את דעת־הקהל
שההצעות הן מזימה אמריקאית־ציונית־ריאקציונית לחסל אותם. ברגע המכריע
יחשוש עבד־אל־נאצר מלהיכנס למאבק עם הפידאיון, ביודעו שתהיה זאת מלחמת*
אזרחים ממשית, בו יצטרך צבאו לחוש לעזרת צבא ירדן.
• התעקשות האמריקאים שלא ידובר על רמת־הגולן, עד אחרי שהסורים
יכריזו רשמית שהם מקבלים את החלטת מועצת־הביטחון. הסורים לא יעשו זאת,
ויאשימו את נשיא מצרים בנכונות להפקיר אומה ערבית לוחמת כדי להציל את
עורו.
הסובייטים לא ילחצו על עבד־אל־נאצר כדי שישנה את עמדתו, ויכריזו גם
הם על התנגדות להצעות האמריקאיות, בניגוד לרמזיהם הקודמים.
המצב כתעלתיסואץ יחמיר. אחרי הודעת האמריקאים על החלטתם לספק
לישראל 125 מטוסי פאנטום וסקיי־וזוק, ולהשלים בנוסף על כך את כל האבידות
הישראליות באוויר, יתחילו טייסים סובייטיים להופיע מעל לתעלה. ייערכי
קרבות ראשונים אוויר־אוויר.
בעיקבות ההסכמה הישראלית לתוכנית רוג׳רס, תגבר בדעת־הקהל האמריקאית
הדיעה שיש להבטיח את קיום ישראל הלכה למעשה, על־ידי הודעה חד־משמעית
מצד נשיא ארצות־הברית שארצות־הברית תתנגד ככוח להתערבות צבאית
סובייטית נוספת במרחב.
כך ייווצר מצב של עימות אמריקאי־סוכייטי ״על הסף״ .הדבר ירתיע
את הסובייטים במידה מספקת כדי להביא לחידוש מגעי שתי המעצמות, לשם
גיבוש ההסדר וכפייתו.
שתי המעצמות יפרסמו מיסמך שיקבע את הדרך לביצוע החלטת מועצת־הביטחון.
בהסכמת שתי המעצמות האחרות, יפורסם מיסמך זה כהחלטת מועצת־הביטחון,
להשלמת ההחלטה מנובמבר .1967
—נאצר יודיע המנהיג הסובייטי לנשיא המצרי כי
בפגישה חשאית כרז׳נייב
בתנאים החדשים אין ברית־המועצות יכולה עוד להגביר את נוכחותה הצבאית
במצרים, וכי מלבד הטילים ושאר הנשק שסופק, אין לו לצפות לתמיכה צבאית
ישירה. מצרים תצטרך להגן על עצמה לבדה.
בשורה של קרבות עקובים־מדם לאורך התעלה, יונחתו מהלומות מוחצות על
הצבא המצרי. צה״ל יתפוס זמנית קטעים שד הגדה המערבית, כדי
להוכיח את עליונותו.
במצב זה, יתחילו המעצמות לכפות את ההסדר על שני הצדדים. השגריר
יארינג יהפוך ממתווך לנציג התכתיב של מועצת־הביטחון, ולמעשה יחלק פקודות
לשני הצדדים.
ישראל, שהחזירה לעצמה במהלך התפתחות זו חלק מתמיכת דעת״הקהי
העולמית שאיבדה קודם לכן, תהיתי במצב חזק יותר לעמוד על שלה, ויחולו
שורה של תיקונים לטובתה בתוכנית הסופית.
גם במיקרה כזה, תהיה זאת עיסקת״חבילה, שתבוצע שלבים־שלבים.

ההמשך -ראה מיסגרת א׳.

הערכי מסכימים,
י שראל מ תנג ד ת
ממשלת־ישראל תיתן לאמריקה תשובהמתחמקת, ברוח ״אנו שוקלים״.
אחרי לחץ אמריקאי נוסף ותקיף, תודיע ממשלת־ישראל שהיא רואה בהצעות האמריקאיות
סכנה לקיום המדינה, ומסרבת לקבלן.
ההחלטה תתקבל אחרי שנח ״ ל יאיים בפיצוץ הליכוד הלאומי, ואחרי שנסתבר
כי כל שרי הממשלה מתנגדים להחזרת צה״ל לגבולות הקודמים.
לעומתי זאת יודיע עבד־אל־נאצר כי הוא מקבל את ההצעות ״באופן
עקרוני, מאחר שאינן שונות במהותן מהחלטת מועצת־הביטחון.״ הוא יודיע כי
מנוי וגמור עימו לכלול את פינוי רמת״הגולן בכל הסדר שיושג.
בעיקבות סירוב ישראל להסכים להפפקת־אש מחודשת, לא תיכנס זו
לתוקפה.
במצב זה, יתחי. עימות אמריקאי-ישראלי שלא היה כדוגמתו מאז
הפסיק ג׳ון פוסטר דאלם את התמיכה הכלכלית בישראל, בגלל הטיית מי־הירדן
מצפון לכינרת, בראשית שנות החמישים.
ישראל תזעיק את יהדות אמריקה, וזו תארגן שורה של עצרות־מחאה רבות-
משתתפים. תהיינה סצינות נוגעות־ללב של הזדהות עם ישראל, וגם כמה הפג*
נות״רחוב סוערות, מן הסוג שקידמו את ביקור פומפידו בארצות־הברית.
כנגד התעוררות זו, יודיע הנשיא ניכסון כי סירובה של ישראל להסכים להצעות
האמריקאיות ״המאוזנות״ עלול להביא לעימות סובייטי—אמריקאי במרחב ולמל*
חמתיעולם, בו יאבדו את חייהם 100 מיליון אמריקאים. בשידור דרמתי לאומה,
יאשים ניכסון בגלוי את ״נוקשותה של ממשלת־ישראל״ ביצירת הקיפאון המסוכן
במרחב.
במישאל שייערך בארצות־הברית, יסתבר כי הרוב המוחלט של העם
האמריקאי מתנגד לכל הסתבכות אמריקאית במלחמה במרחב, ותומך במדיניות
הנשיא ניכסון( .התוצאות תהיינה בערך 65 בעד ניכסון 25 נגד ניכסון,
״/״ 10״אין דיעה.״)
ארצות־הברית תודיע כי הפסיקה את מישלוח המטוסים לישראל.
גם מישלוח המטוסים שאספקתם כבר הובטחה ״יתעכב מטעמים טכניים בלתי־צפויים.״
הדבר
יגרום להתפרצות חדשה של זעם יהודי בארצות־הברית. כתוצאה מכך
יודיע ויליאם פולברייט, יו״ר ועדת־החוץ של הסינאט, כי יש בידו הוכחות ני
התעוררות זו אורגנה בעזרת כספים שהועברו להסתדרות הציונית על־ידי המגבית
היהודית המאוחדת, בניגוד לחוק, וכי יש בדעתו לפתוח בחקירה חדשה לביטול

שיחדור התרומות למגבית ממס־ההכנסה.

במצב זה יתחילו מטוסים סובייטיים להופיע מעל לתעלה, כדי ליירט את
מטוסי צה״ל. בשורה של קרבות אוויריים תהיה יד צה״ל על העליונה, אך העלייה
החדשה במיספר המטוסים שייפגעו (למרות המיכסה 3:1לטובת ישראל)
תתחיל להדאיג את הממשלה, נוכח אי־קבלת מטוסים חדשים.
לקראת סוף 1970 ייווצר מצב חמור של לחץ אמריקאי. בדרג הדיפלומטי יהיו
היחסים מתוחים ביותר, והשגריר רבין יישאר בישראל אחרי ״שהוחזר לצורך
התייעצויות.״ התמיכה הכלכלית תצטמצם עד כדי סכנת הפסקה.
מנהיגים יהודיים מארצות־הברית יגיעו לישראל ויתחננו בפני הממשלה,
בשיחות חשאיות, למתן את עמדתה, כדי למנוע מצב בו ייראו יהודי אמריקה
כמעדיפים אינטרס של מדינה זרה על האינטרס של מדינתם. הם יצביעו על סימנים
מדאיגים של אנטישמיות חדשה בארצות־הברית.
באותו זמן יתקבלו ידיעות ראשונות על תכונה סובייטית לתמוך בהתקפה*
רבתי מצרית בתעלה, תחת מיטרייה אוזירית סובייטית ובעזרת יחידות מ
קרקע סובייטיות. הסובייטים יכריזו כי המשך סגירת התעלה הוא בלתינסבל
למשפחת־העמים, כשהוא בא בגלל סירובה של ישראל לקבל את החלטות
האו״ם.
באוזירה של משבר גובר, ייערכו בצמרת המדינה התייעצויות קדחתניות.
הרוב הגדול של הממשלה יקבע כי נעשה הכל כדי להעביר את רוע הגזירה, וכי
עתה אין ברירה אלא לקבל את הדין. גולדה תתפטר מן הממשלה, ותיערך
התחרות בין משה דיין ויגאל אלון על הירושה. שניהם יבטיחו ״מדיניות
מאוזנת״ של תקיפות ואחריות — שפירושה, למעשה, היענות לדרישות

האמריקאיות.

חרות תפרוש מן הממשלה, ותנסה לעורר את המוני העם נגד הקו החדש,
אולם תיתקל בדעת־קהל שתסכים עם עמדת הממשלה שאין מנוס מלחפש פשרה
עם האמריקאים. הפגנות סוערות של חרות יסתיימו כמו ״הפגנות השילומים״
של .1952 אלופיסילשעבר יכריזו כי אספקת הנשק לצה״ל חשובה לביטחון
המדינה לאין שיעור יותר מהחזקת שטחים, וכי יש לעשות את הכל כדי לחמש
מחדש את צה״ל. להפתעת הכל יתייצב גם עזר וייצמן על בסים זה, ויישאר
בממשלה יחד עם משה דיין והליברלים.
הממשלה החדשה תודיע על קפלת ההצעות האמריקאיות. גונאר יארינג
יחזור למרחב.

ההמשך -ראה מיסגרת א׳.

הגורם המרכזי במצב: הנוכחות הגוברת של
הצבא הסובייטי וסכנת העימות העולמי

שני הצדדי מתנגדי
בין ממשלות ישראל ומצרים תיערך התחרות — מי תהיה האחרונה

להודיע על סירובה לקבל את ההצעות האמריקאיות.
שני הצדדים יעסקו בתכסיסייהשהייה, יטענו כי הן ״מעיינות בהצעות,״
״עורכות התייעצויות״ וכו׳.
בפופו־של־דבר יהיה ברור כי שני הצדדים מסרבים לקבל את

הההלטות.
הפסקתיהאש המוצעת לא תיכנס לתוקפה, והשגריר יארינג

לא יחדש

את שליחותו.
בריתרהמועצות תסרב ללחוץ על מצרים לקבל את ההצעות, והאמריקאים
יקבעו כי יוזמתם נכשלה.
ויליאם רוג׳רס לא ימסור הודעה חדשה על אספקת מטוסים לישראל,
ייוודע באופן בלתי־רשמי שארצות־הברית תספק לישראל מדי פעם בפעם כמה
מטוסים, כדי להשלים את אכידותיה — אך לא כמות שתתקרב להזמנה
הישראלית.
בחזית התעלה יגבר הלחץ הסובייטי. אחרי כמה חודשי הכנה יתקרבו
המטוסים הסובייטיים עד לקו התעלה, ותהיינה התנגשויות ראשונות באוויר.
תחת מיטרייה זו יושלם מערך ה ״0א*צ הסובייטיים לאורך התעלה — ותתגבש
בפעם הראשונה סכנה מוחשית למיתקפה מצרית רבתי לאורך התעלה,
ללא עליונות אווירית ישראלית.
במצב זה תפציר ישראל בממשלת־ניכסון לפרסם הצהרה שתזהיר את
הסובייטים ותבטיח התערבות צבאית אמריקאית במיקרה של התערבות סובייטית.
הדבר ייתמך על־ידי יהדות אמריקה ושורה של סינאטורים.
הנשיא ניכסון יכריז כי אין בדעתה של ארצות־הברית להסתבך במל-
חמת־עולם במזרח־התיכון, ויזכיר את סירוב ישראל להסכים להצעות האמריקאיות.
הצהרות פושרות אמריקאיות, ללא התחייבות ממשית להתערבות, לא
יעשו שום רושם על הסובייטים.
עם החרפת הקרבות בין ישראל ומצרים, התערבות סובייטית גוברת
כפעולות הצבאיות, והופעת סימנים ראשונים על התבססות צבאית
סובייטית בסוריה, הקמת ממשלה פרו־פידאינית בעמאן והתערערות
המישטר הלבנוני, תכריז ארצות־הברית על פתיחת יוזמת־שלום חדשה, כד־למנוע
מלחמה כללית במרחב ועימות אמיריקאי-סובייטי.
בסוף השנה יפרסם ויליאם רוג׳רם את תוכניתו השלישית — שתהיה הפעם
קרובה יותר לעמדה הערבית. בתוכנית זו יכלול גם את הפינוי של רמת־הגולן,
החזרת ירושלים המזרחית לירדן והחזרת מיספר גדול יותר של פליטים
לישראל.
על סמך הצעות אלה — שתהיינה פרו־ערביות במידה מספקת כדי לזכות
בתמיכה מצרית וסובייטית, יתחיל מחדש שיתוף־הפעולה בין שתי המעצמות,
במגמה ברורה לכפות את ההסדר על הצדדים.

ההמשך -ראה מיסגרת א/

נ1ו שר עזו ו״צמן ] 3צע וושנוע בנווו נואשו בחערה

החסן שהפך לטרגדיה מוסיקה צ₪־ה
הרוונוז כריסם־נוו
פאולוצי, מרכיבה מישקפי־ראייה, יורדת
לחוף־הים כשהיא נו שאת ע־מה טייפרקורדר
טרנזיססורי וקופסה של סרטי הקלטה.

ף יום השני השבוע, כאשר ראש-
^ הממשלה גולדה מאיר עמדה לשאת את
נאומה המדיני בכנסת, בו עמדה להגיב על
תוכנית השלום של רוג׳רס, רגשה הכנסת
כולה, משולחן השרים ועד לאחרון הסדרנים.
לא היה זה נאומה הצפוי של גולדה
שהסעיר את הכנסת. היתד, זו ידיעה שהתגלגלה
כרעם במסדרונות וכמליאה. תחילה
ידעו עליה רק חברי הממשלה. היה זה
בששר־התחבורה עזר וייצמן, עזב לפתע,

בעיקבות קריאה טלפונית, את הכנסת, נכנס
למכונית שלו ודהר במהירות ל־לבית־החולים
הדסה בירושלים. בעיק-
בותיו נטש את שולחן הממשלה גם גיסו,

שר־הביטחון משה דיין. שרים תפסו בראשיהם
כהלומי רעם. חברי סיעת גח״ל נראו

המומיה ומזועזעים.
לשאר חברי־הכנסת נודעה סיבת הסערה

הכנסת. בני משפחתו של שאול מיהרו מיד
לבית־החולים לשם פונה אחרי היפצעו, עקבו
בחרדה אחרי מאמצי הרופאים שטיפלו
בשאול הפצוע בראשו.

״שאול ו״צמו, בנו של עזר ו״צמו, הוא בחור
מקסים. התיידדנו מאוד. אני לימדתי אותו
אנגלית והוא אותי — עברית,׳׳ מספרת הרוזנת היפהפיה

מקווה עדיין לפגשו, הסכימה הרוזנת
פאולוצי לספר לכתבת

ה 111 שאול וייצמן, בנו של שר
התחבורה עזר וייצמן, כפי
שצולם לפני שנה בעת שסיים את לימודיו
בבית־הספר תיכון חדש בתל־אביב.

״העולם הזה״ על יחסיה עם בנו
של שר־התחבורה. מדווחת כתבת
״העולם הזה״ ששוחחה עימה:
המיליונרית געת ריקוד סו
סף בדיסקוטק תל׳
אביבי,
רות

לבושה

הספורטיבי

אחד

הביא

קפה,

אח י הביא ם ירות׳

שלושה אחרים נאבקי
על הזכות לקלף בש־בילה
מילון.
עתה הצטרף לרוזנת זוג

מכרים שהכירה בישראל: אחיינו
של שר־הביטחון, יהונתן גפן,
ואשתו נורית, לשעבר מקובר. הרוזנת
אוחזת בידו של יהונתן
ומבקשת הצלה, כשהיא מצביעה לעברי:
.מה עושים עם העיתונאים האלה? אני
לא רוצה לדבר והם לא מרפים ממני.״
יהונתן מגיב בשתיקה דיפלומטית, והרוזנת
מתרצה לבסוף, מסכימה לענות לשאלתי
כיצד פגשה את בנו של עזר וייצמן:
״פגשתי את שאול בשנה שעברה אצל
ידידים בניו־יורק. הוא הגיע לשם לביקור
לפני גיוסו לצבא, ובגללו התאהבתי בישראל•
הוא נגע ללבי, הזכיר לי את נעורי
שלי. התיידדנו מאוד. אני לימדתי אותו
אנילית והוא לימד אותי עברית.
״לדעתי, עם הנתונים שלו, בעוד עשרים
שנה הוא יעלה על אביו פי מאה. כי הוא
לא רק דומה לעזר, אלא שגם יש לו את
המשהו המיוחד הזה שאין לעזר. איזה
מכתבים שהוא כתב אלי לאמריקה. איזו
שירה. מכתבים כאלו הם אוצר ממש לאשה.״

פגישה על שפת־הים
במיקרה

שנפצע

עזר ויי צ מן וא שתו ראומה, כ שמאחוריה הבן שאול,
1 1 1 1 ^ 1 \ 111 | 71
ה שבוע בתעלה. עזר, המעריץ את בנו, שומר את תמונוזו במש־

רזו. לא מכבר אמר :״כ שנולד שאול קיוויתי שהוא לא יצטרך לה־לוזט רמוני.״

אם עצוב לקונטסה כריסטינה פאולוצי
על הנשמה בגלל ששאול וייצמן שוהה
בתעלה ואינו יכול להגיע להרצליה, או
בגלל שאביו הביע :.ת התנגדותו לקשר
ביניהם — היא מצ1יחה להסתיר את
עצבותה כהלכה. פגשר. ת כריסטינה על
שפת־הים באפולוניה? ,נישה ביקיני ושזופה
כמו כושית, כשהיא נ_לאה בחביבות אז
תפקיד בודו׳,אצולה: ל ות משורתת על-יד*
הפלבייס, שהיו ב ״יז ה דנן מה שנראה

בעיני כמו כל המצילים של הוף הרצליה,
בתוספת תיגבורת מדן ועד א לת.
הפגישה הגורלית

ך* תהתרוצצו סביבה וסביב שני
דור־
1ו י; :ד, הבלונדיניים כאשר הם
לשרת
כ-חאש על רעהו בלהיטותם

ץ {? 0לאכזבתה מספרת המיליונרית
^ באותו גילוי־לב :״כשהגעתי לארץ,
נודע לי ששאול משרת בתעלה. אני מתר.
לבקר שם, אבל אני מבינה שרק אנשים
כמו עזר יכולים לסדר לאיש סרטי כמוני
ביקור שם. אבל אני חוששת שזה הדבר
האחרון בעולם שעזר יהיה מוכן לעשות.״
היתד, גם קרן אור בודדה באפלה .״מאז
שאני בישראל, נפגשתי פעם עם שאול.״
וכיצד אירעה הפגישה המשמחת? מסבירה
הנסיכה בפשטות, כשהבעתה תמימה
ואומרת כנות:
״נפגשנו על החוף. לגמרי במיקרה. הוא
נראה כל־כך נבוך, התנצל שהוא עייף
מאוד״.
ומה יחסיה עם אבי הנער? ״עם עזר
לא היו לי שום התנגשויות מיוחדות,״
מתנסחת הרוזנת בדיפלומטיות שלא היתד,
מביישת אפילו את שר־החוץ .״נפגשנו מספר
פעמים, בין היתר באכדיה, והוא שאל
לשלומי. ובקשר לכל הסיפורים האלו כאילו
הידידות במי ובין שאול תזיק לקריירה
שלו — נו, מד. אני יכולה לעשות?״

הרוזנת חביבה
מאוד. היא מס•־־
1 1111^ /
גלת לספר ב־

^ §§1 כיצד שלוות־נפש׳
הספיקו כבר, ב־
^י | 1ן
שהותר, הקצרה ביש־ראל,
לשדוד אותה, אל־מונים
פרצו ביום החמיש׳
האחרון לחדרה במלון, גג־בו
ממנה תכשיטים בסכום של
אלף דולר — שלא היו מבוטחים.
אחרי הכל, היא לא יכולה
לטרוח לזכור כל תכשיט קטן שעובר
בין ידיה.
לדבריה, יודעת כבר המשטרה אפילו
מי הגנב: צעירה שעבדה פעם — במשטרה
דוזקא, ופוטרה לאחר שנתגלתה כקליפטומא־נית.
כמיליונרית כפול מי יודע כמה, מתייחסת
כריסטינה לכל הפרשה כאל בידור
משעשע. מרוב חביבותה היא מסוגלת
ללטף את יהונתן היושב לצידה, בנוכחות
אשתו, בדיוק כמו שהיא מלטפת את ילדיה.
נורית מזהירה אותה — בצחוק, אני מתארת
לעצמי :״יהונתן הוא רק בשבילי.״ ״אל
דאגה,״ עונה הרוזנת .״איני אוכלת ילדים.״
״יהונתן, הולכים הביתה?״ נזכרת פתאום
נורית, בעברית, בקשר לשום דבר מיוחד.
״עוד קצת, רחמנות,״ עונה יהונתן. גם כן
בעברית .״בעלי מגיע השבוע לכאן ״,אומרת
הרוזנת, באנגלית. גם כן בקשר לשום
דבר מיוחד .״אולי מישהו יצליח להסביר
לו איזה דייסה בישלתי כבר כאן?״
בערב יום שני השבוע, כאשר נודע לרוזנת
פאולוצי דבר פציעתו של שאול,
היא לא יכלה עוד לעצור בעד רגשותיה.
היא לא תיארה לעצמה כי הרומן שלה
עם בנו של שר־ד,תחבורה יסתיים בצורה
כה טראגית. בקושי היא הצליחה להתגבר
על בכיה ולומר :״זה נורא. ואני אפילו לא
יכולה להיות על־ידו עכשיו.״

זו ה ר מר1

זוהר נולד

יומיים אחו׳ הלידה

יומיים אחרי שילדה את בנה, לבשה חדוח זו ה ר
בגדי אלמנות שחורים ונסעה לב־ת־הקברות בעפולה

להלוויית בעלה, סרן יוחנן זוהר, שנהרג ביו ם השי שי הא חרון מפגיע ת פגז סורי. ב ת מונ ה נראית
,חדוה מוחה דמעותי ה ליד הקבר. ב ת מונ ה למעלה מי מין נראים אמו ו א חיו של יו חנן דוהר.

כ שהוא ניצב ליד האלמנה העוצמת את עיניה שעה שארונו של
בעלה מורד אל הקבר, לא יכול היה הרס״ר הק שוח מיחיד תו

^ יום השישי האחרון, בשעות ה־
^ ערב, כרעד, חדור. זוהר ( )22 ללדת ב־בית־החולים
ליולדות שבעפולה. כשאחזור,
ציריה ללדת באותו בוקר, היא היתד, מתוחה
וחרדה. היא ידעה ברמת־הגולן, לא
רחוק מביתה שבנצרת עילית, מתנהלים זה
היום השלישי קדבות דמים עם הסורים.
היא ידעה שבעלה, סרן התותחנים יוחנן
(ג׳וערי) זוהר, נמצא שם. אולם מזה יומיים
היא לא קיבלה ממנו כל ידיעה.
״זר, ילד, בן זכר!״ הודיעו לה הרופאים

תוך דקות ספורות, בטיפולם המסור של
הרופאים, שב הילד לחיים, החל לנשום
והיה לתינוק בריא לכל דבר.
איש מהנוכחים, לא היולדת, לא בני משפחתה
ולא הרופאים והאחיות, לא היו
יבולים לדעת כי בנו של ג׳וערי נולד
יתום. שעה לפני שיצא לאויר העולם, כשאמי
נאנקה בציריה, נהרג אביו שפקד על
יחידת תותחים ברמת־הגולן מרסיס פגז
סורי שפגע בו. יוחנן זוהר היה בן 29
במותו ולא זכה אפילו לשמוע את הבשורה
כי בן נולד לו.
46 שעות אחרי הלידה ניצבה חדוה זוהר
בבית־הקברות בעפולה כשהיא לבושה, שחו־

שישי בקרב הארטילרי ברמת
הגולן ילדה אשתו בן, מבל
שידעה כי הוא נהרג,

*ילדים בשמחה כאשר יצא תינוקה לאויר
5ולם .״ג׳וערי ישמח,״ הספיקה עוד חד)
ללחוש כשכולה סחוטה ממאמץ הלידה.
י לזוג זוהר, שהתחתן לפני כשלוש שנים,
1לדד, לפני שנה ושלושה חדשים בת, סי־
!ל. עתה הגיע גם הבן המיוחל.
התינוק עצמו נולד במצב די קשה. הוא
־,יה כחול גולו וללא נשימה, כנראה כ
רים,
ניצבה ליד קברו הפתוח של בעלה.
אפילו הקשוחים שבגברים שנוכחו בהלויה
לא יכלו להתאפק ופרצו בבכי. אבל חד־וה
ניצבה זקופה. בקושי זלגו הדמעות
מעיניה.
היא לא התבוננה כיצד מורידים את הארון
אל הקבר. היא לא שמעד, את דברי
ההספד של הרב גורן, או לפחות לא
עשתה מאמץ כדי לשמוע את המתרחש
סביבה. היא ניצבה שם בעיניים עצומות,
כשהיא רואה מול עיניה את יוחנן שלד,
שהלך ואת תינוקה הנולד, הדומה לאביו.
יוחנן הלך. ובאותה שעד, עצמה נולד

של סרן יו חנן זו הר לעצור בעד שטף ד מעו תיו. ב מיט פח ת שבידו מנגב הרס״ר את עיניו
הדו מעות כ שהוא ממרר בבכי על מפקדו אשר נהרג שעה אחת לפני הולדת בנו,

במדינה
!משך מעמוד 15ז
ודיע שאחד מיעדיו העיקריים של שר־אוצר
הצרפתי, ואלרי גיסקאר־דאסטן,
ביקורו ביוגוסלביה, היה ״לקבל מידע
פי המרשל טיטו על פגישתו עם גולדמן.״
ז־מונד הקדיש לכך כותרת מיוחדת.
• שר־החוץ היוגוסלבי, המבקר במערב־ימפה,
ה&תמך בהכרזה פומבית על ״מח־
; השלום בישראל״ ,שהוא גורם חשוב
מצב הנוכחי.
יוזמת זזסן. כאילו זה לא הספיק
וי למלא׳את כוס־התרעלה של אבא אבן,
׳טיטו מסרב בעקשנות להיפגש עימו, הרי

מאח1ו הקרעים שר הפרו

מלחמת ויאטנאם עוזרת לשודדים.

הם חזרו, למקום שממנו יצאו, כשבכליהם
330 אלף ל״י. למזלם הטוב, היתד. מכונית
הברינקס שהגיעה אותו בוקר לסניף הדואר
ברמת־השרון, לא אחת מ־ 11 המכוניות
המשוריינות שמפעילה החברה ברחבי הארץ,
אלא מכונית ויליט מסחרית רגילה, שעל
חלונותיה סורגים. היה זה בעיקבות קיל־קולה
של המכונית המשוריינת.
ברינקס סובלת כיום ממחסור במכוניות
משוריינות, לאחר שהזמנתן של ארבע מכוניות
נוספות מארצות־הברית מתעכבת. בעיק־בות
מלחמת ויאסנאם הואט ייצורן של
מכוניות משוריינות אלו.
אליאב ממתין לשודדים. לדעת
אליאב, בוצע השוד הנוכחי על־ידי אותם
מיקצוענים שביצעו גם את השוד הגדול
בסניף תנובח בתל־אביב. הוא גם מאמין
שאין זו הפגישה האחרונה בינם לבין
אנשיו, ויש לצפות לפגישה נוספת.
את המקום והזמן של אותה פגישה
נוספת יקבעו השודדים. אך את תוצאת
הפגישה מנסה אליאב להכריע לטובתו:
הוא אסר המשך העברת כספים במכוניות
לא משוריינות, תיגבר את צוותות

תמונות עירום אלה משנות ה־ ,50 עמדו
להיות מוצגות בבית־המשפט כהוכחה ל׳

מר 3171111
בפאריס
*(•שפט הדיבה המסעיר ביותר של עשר השנים האחרונות הגיע לשיאו. העדויות
שהושמעו מעל דוכן העדים בבית־משפט השלום בתל־אביב, שם התבררה תביעת
הדיבה שהגיש ח״ב המפד״ל ד״ר יצחק רפאל נגד כתבת הארץ סילבי קשת, נעשו יותר
ויותר פיקאנטיות. ודווקא אז, כשהתעניינות הציבור במשפט היתד, בשיאה, באה ההפתעה
הגדולה. שני הצדדים הודיעו בשבוע שעבר לשלושת השופטים שניהלו את המשפט, כי
הגיעו ביניהם להסכם־פשרה והם מבקשים לסיור את התיק תוך התנצלות הדדית, שלאיש
מהם לא היתד, כוונה לפגוע אישית בחברו. היתד, זו החלטה מפתיעה. מה גרם לה?

אליהו סדץ בכית־חולים
לירות כדי להרוג —

— ,לחיות בשביל ההרפתקה

אה הפצצה השניה: גולדמן נפגש עם
נהיג ערבי מהשורה הראשונה, המלך
סן ממארוקו, מראשי המחנה הערבי המתון.
ולא סתם נפגש. אלא לפי ההודעה הפומית,
הוזמן גולדמן על־ידי חסן, שישב
ימו במשך שעה וחצי, החליף עימו דיעות
ל הדרכים להשכנת שלום במרחב.
אבא אבן אינו מעז לחלום על פגישה
זאת גם בחלומותיו הוורודים ביותר.
המסקנה המתבקשת: לא רק גולדמן רצי,:אלא
גם יוזמת־השלום היא רצינית.

המכוניות, עומד לספק לאנשיו עוזי במקום
אקדחים, והחשוב מכל — הוציא הוראה
מפורשות :״לירות על־מנת להרוג.״

פשעים
!מיקצועגיס
רמת־השרון

!יוסף מלול ויוסף כהן הפסידו השבוע
) 5,0ל״י וטיסה לארצות־הברית כל אחד.
}ו הפרס שחברת השמירה ברינקס נותנת
*חד מאנשיה המצליח להרוג או לפצוע
ודד בשעת שוד. כאשר שני היוספים,
]נהגו במכונית הברינקס שנישדדה השבוע
יד סניף הדואר ברמת־השרון, הרימו
יהם ונכנעו לשודדים, הפסידו את הפרס.

בעלי ניסיון כמיבצעים כאלה.

* ששני היוספים מצטערים. הם אמנם
ן סידו את הפרם, אך הם משוכנעים כי
יוויחו את חייהם. ולא רק הם משוכנעים.
:ע יעקב אליאב, מנהל החברה בארץ:
״השוד היה מתוכנן בצורה מושלמת.
|#ודדים לא עשו אף שגיאה אחת ויחידה.
פ תפסו את עמדותיהם בצורה מושלמת,
:זהירות מפתיעה, הם ניצלו עד תום גם
1הגורם הפסיכולוגי, כאשר ירו בין
ליו של הנהג כדי למנוע ממנו בריחה
שבור את רוח־ההתנגדות שלו. הם היו
קצועניים בכל מאת האחוזים.״
אליאב נטה להסתפק בהערכה זו, נעתר
;חר לחץ לגלות טפח יותר :״היו אלה
שים בעלי ניסיון עשיר בתיכנון מיבצעים
לה. לדעתו של פרופיסור לקרימינולו-
ז בפאקולטה למשפטים, היו אלו אנשים
,ביצעו את השוד, וחזרו
קום ממנו יצאו.״

דרכי־אדם
זעזוע־מוח
לחופי הזהב
השבוע עשה אליהו סמן, האיש העומד
בראש מחפשי מטמון המיליונים בטייבה,
הפסקה קלה במירוץ אל הזהב הניכסף.
היתד, זו הפסקה מאונם, לאחר שהקונטסה
בה נסע התנגשה בפולקסחנן. סמן, שישב
ליד הנהג, נפגע קלות, ביקש להמשיך
בדרכו מיד לאחר שנחבש. בדיק־ .נוספת
גילתה בי הוא סובל גם. מזעזוע מוח,
ורופאי בית־ר,חולים תל-השומר ד־זליטו
להשאירו בינתיים.
10 מטר חול על הזהב. סמן לצר־הרוח
ניסה להתמרד, נכנע לבד־.־ זל:־ת
הרופאים. מטמון המיליונים נראה >ו בך־
כה קרוב, שחבל לו על כל רגע .״נשא! ך
רק שעות ספורות עד חשיפת הזהב,״
גילה השבוע לכתב העולם הזה .״אחרי
שהוצאנו מהבאר טונות של אבנים, הגענו
השבוע לחול, זה הסוף. הקצין התורכי,
זה שקבר שם את המטמון לפני 52 שנה,
סיפר לנו שהוא הורה לחייליו לשפוך על
ארגזי הזהב חול בגובה עשרה מטר.״
העיקר ההרפתקה. מה יעשה עם
הכסף, כשימצאו, אם ימצאו? ״אצלי זה
לא בשביל הכסף,״ אומר הגבר שבמלחמת-
השיחרור הקים נקודת־ישוב חדשה בשם
אור־יהודה, על שם חברו יהודה פיינגולד
שנפל בקרבות .״אני עושה את זה בשביל
ההרפתקה. אני אוהב הרפתקאות.״
אולם הרפתקאתו הנוכחית, אם תעלה
יפה, תכניס לו משהו יותר מסיפוק. לפי
החישוב יעלה בחלקו בלבד חצי מיליון
ל״י. סדון אינו מתרשם ,״ב־ 1951 הייתי
חייב במכולת 53ל״י,״ מספר הוא ,״ולא
היה לי לשלם. היום יש לי קרוב למיליון
ל״י. מהבאר יבוא עוד חצי מיליון? תפאדל,
שיבוא.״

ך 1ך 1ך 111| 711ץ |
^ 1 1-1-1 1141

גס ת מונ ת עירום זו, בה נראות שתי ח שפניו ת בפולי
ברז׳ר ב תחילת שנות ה־ , 50־נועדה להיו ת מיצג ב בי ת

המשפט. רפאל, שרצה להימנע מחקירה על ת מונו ת אלה, המדיף לס ים את המ שפט בפ שרה.

במשפם ונאל-קשת
ך• אחד מימי המשפט, אחרי שכבר
נשמעו עדויות שלא נעמו ביותר ל־ח״כ
שיצא לתגן על כבודו, התבטא יצחק
רפאל בפני אחד מידידיו :״אני דומה למהלך
על תבל שהגיע בדיוק לאמצע החבל;
מסוכן להתקדם עד הסוף ובאותה מידה
מסוכן לחזור לנקודת המוצא• צריך למצוא
איזה סולם״ ,נאנח הח״ב ,״שיעזור לרדת
מהחבל בכבוד״.
את הסולם לירידה מהחבל הציבו לרפאל
שלושת שופטי בית־המשפט השלום בת״א,
שלחצו ללא הרף על שני הצדדים לסיים
את המשפט בפשרה. רפאל ניצל מצב זה,
הודיע כי בגלל המצב הביטחוני החמור
הוא מוכן לגלות רוחב־לב, לבטל את הקובלנה
הפרטית שלו נגד סילבי קשת.
ההיענות ללחצם של השופטים היתד. רק
העילה החיצונית להסכמתו של רפאל לבטל
את התביעה נגד סילבי קשת. הסיבה
האמיתית שהניעה אותו לנטוש מהר עד
כמד, שאפשר את ניהול המשפט, טמונה
היתד, בתיקיו של עורך הדין שלמה ליבליך,
פרקליטה של סילבי קשת.
עוד בשלבים הראשונים של המשפט
עשה ליבליך כמה צעדים שנועדו לש־

ופאר מבלה״בוידרד־״; זצע;
כ מוצג לבית־המ שפט, על־מנת ל הוכיח כי בילח בלידו

בחברתם

של בני הזוג אונגר ולא בחברת אשח בלבד, ה
רפאל, הביאה לה שתל שלות אשר בסופה הסכים
אשר זיכתה ב סו פו של דבר את סילבי ק שו

בעת ביקור משותף ברומא.
בינתיים נקפה ההגנה במהלך נוטף: יצחק
רפאל עצמו הועלה לדוכן העדים. בחקירתי
על־ידי עורך־הדין שלמה ליבליך הודה
רפאל, בין היתר, כי ביקר במועדוני הלילה
לידו ופול׳ ברג׳ר בפאריס, והיה נו־ !
כח שם בעת הצגות־עירום. רפאל הסתבך ן
בעדותו, כאשר טען תחילה כי ״לא אכל
ולא שתה״ במועדון־הלילד, והודה לאחר* ן
מכן כי ״שתה רק סודה״ .ליבליך העלה
לדוכן ׳העדים מומחים כדי להוכיח כי בריס
הנראית ליד רפאל בתמונה שצולמה 1
בלידו, ואשר הוגשה כמסמך למשפט, מגישים
רק שמפניה ולא סודה.
ככל שהוסיף רפאל להעיד נתגלו סתירות
קשות בעדותו. הוא טען כי מעולם לא
היה פעיל בבחירות לועד־ו־,קהילה בירושלים !
ואילו בא־כותה של סילבי הגיש מסמכים :
אשר הוכיחו את פעילותו האקטיבית של
רפאל בבחירות הללי•
פשרה פושרת

העירו ב,,פולי בחיר
מופעים שראה בלידו ובפולי ברז׳ר

יי אחרי שיצחק רפאל
טען בעדו תו כי ההיו
תרבותיים ולא כללו

בור את קו ההתקפה של רפאל. בזמן ש־רפאל
עשה הכל כדי לצמצם את התביעה
רק לנקודות מעטות שלגביהן חש עצמו
חזק, התאמץ ליבליך להרחיב את יריעת
המשפט דין לגבי פרטים אחרים הקשורים
בכתבה של סילבי קשת, והן על ידי הכנסת
עובדות שרפאל חושש מפניהם.

מעשים
לא יפים
ך* כר כיום הראשון של המשפט הודיע
^ ליבליך כי הוא עומד לנצל את העובדה
שרפאל תובע את סילבי קשת על שכתבה
כי ״עמון נוהג לומר עליו, :הוא מוכשר
ומסוגל מאוד. מוכשר לכל מיני מעשים
לא יפים׳״ .טען ליבליך :״על הנתבעת להוכיח
לא רק אם עמון אמר את הדברים
אלא גם את תוכן הדברים״ .כשהוא נתלה
במשפט ״כל מיני מעשים לא יפים״ ,הבטיח

ח שפנו ת, הכין סניגורה של סילבי ת מונ ה זו, שנשלחה על־ידי
הפולי ברז׳ר מתוך ה תוכנית אשר הוצגה שם בתחיל ת שנות
41־ .50ה סניגו ר, התכוון לחקור את יצחק רפאל על תמונה זו.

פרקליטה של סילבי להוכיח כי רפאל עשה
שימוש לרעה בכספי־ציבור, ביצע מעשי
הונאה, חשוד במעשים שיש בהם גניבת
רכוש צבורי.
ליבליך גם החל להעלות עדים להוכחת
טענתו. העד הראשון היה זאב בלומנצזזייג,
בירושלים. קוק הרב מוסד מנהל
רפאל משמש כיושב ראש ההנהלה ש /מוסד
זה, ובלומנצוויג נחקר ארוכות על מעשיו
של רפאל במוסד.
רפאל ישב אותה שעד, באולם בית־המשפט.
הוא הבחין לאיזו נקודה מוליך
ליבליך את העד, מיהר להעביר הוראה
לפרקליטו, עורך־הדין בנימין לוינבוק, לתקן
את נוסח הקובלנה. לוינבוק קם והודיע
כי התביעה אינה מבקשת מהנתבעת להוכיח
״מעשים לא יפים״ ,מסתפקת בכך אם
יוכח שעגנון רק אמר את הדברים האלה.
היתד, זאת הנסיגה הראשונה מצד יצחק
רפאל. השופטים אמנם הסכימו למחיקה

ובכך צומצם קו ההגנה של סילבי קשת.
אולם, זאת לא היתד, הנסיגה האחרונה של
רפאל במשפט שהוא עצמו יזם תחילה.
באותה ישיבה עצמה נפתח מגע בין פרקליטי
שני הצדדים בדבר שמיעת עדותה של
יפהפייה בלונדינית, שהוזמנה להעיד מטעם
ההגנה. באמצעות אשד. זו, רצתה ההגנה
להוכיח קטע אחר בכתבתה של סילבי.
הפעם נועדה ההוכחה לגבי הטענה של
סילבי כי רפאל אינו נקי ממעשי־הוללות.
זה הסכימו ביניהם
כתוצאהממשא־ומתן
הצדדים לדחות את עדותה של אשר. זו
לאחר השלבים האחרונים של המשפט.
רפאל אומנם הוסיף לנהל את המערכה
אבל הוא ידע מה מצפה לו. הוא חשש כי
הבלונדינית לא תהיה היחידה אשר תועלה
ההגנה לדוכן העדות. בתיק בית־על־ידי
המשפט
כבר הופיעה אותה שעה הזמנה
העדים אשר נתבקש להביא עמו לאחד תמונות בהן נראה רפאל עם גברת ידועה

ך חץ השופטים על שני הצדדים לה׳
/ ,תפשר היה עתה המוצא היחידי לגבי 1
רפאל. היה לו נוח להפסיק את המשפט
ברגע שהוא טען כי בלידו ובפולי ברז׳ר ,
היו המופעים תרבותיים בשעה שהוא נוכח
שם ולא לחכות עד שפרקליטה של
סילבי קשת יגיש צילומים של מופעי העירום
בתוכנית של אותה תקופה, שבוודאי
אינם הולמים את נוכחותו של מנהיג דתי! .
צילומי העירום שעמד ליבליך להגיש כמו־ י
צגים לבית־המשפם, היו מאלצים את רפאל |
לתמרן נואשות כדי להגדירם כתרבות.
רפאל העמיד פנים, טען כי עליו לנהל את
המשפט למען בני ביתו וצאצאיו שלפחות |
רק הם יידעו את האמת. אך בליבו היה מלא ן
חששות דוזקא מכך שאשתו ובנו, ישמעו
פרטים מלאים על מעלליו.
גם מצבה של סילבי היה לא קל עתה,
לפחות לגבי נקודה אחת של התביעה. היא ,
האשימה בכתבתה את רפאל בזיוף הבחי־ י
רות לוועד־הקהילה בירושלים בשנת 1 .1944
אולם עדי ההגנה שהובאו ע״י טילבי, חלק !
מהם עסקני המפד״ל בירושלים, ביכרו לטעון
בבית־המשפט שהם אינם זוכרים שום
דבר. אחד מהם, פייבל מלצר, שהיה אז ה־ !
מועמד הראשון של המסד״ל ואחד הפעילים |
הראשיים במערכת הבחירות, אפילו טען
בעדותו שאינו זוכר כלל שאי פעם נערנו ן
בחירות.
לסילבי נעשה ברור כי לפחות בנקודה
זאת היא עלולה להפסיד את המשפט•
יחד עם זאת מנוי וגמור היה עם
סילבי, שלא להסכים לשום פשרה אשר
תחייב אותה להתנצל או לחזור בה מהפרטים
הכלולים בכתבה הנולאן רפאל ש,
היוותה
את הרקע לתביעה.
הפרשה נסתיימה בין כתלי בית־המשפט, י
אך ספק אם בכך בא גם הקץ לצד הציבורי 1
שלה• בחוגי המסד״ל טענו השבוע יריביו 1
של רפאל, ני למעשה לא הופרכו האשמות
שהסיחה סילבי כלפיו, כך שרפאל פסול
מלשמש מנהיג של המפלגה ואין סיבה
שדווקא הוא יכהן כשר מטעם המפד״ל; .
ייי

ידידתם הישראלית
של פרנק סינטרה
ויול ברינר, נתפסה בדירתה
התל-אביבית כשברשותה
כמות של חשיש

חסרות חתיכות, ואפילו יפהפייות: להיטותה
לפגוש שמות מפורסמים.
הצעירה, בת יחידה לאב בעל חנות צורכי
חשמל ואם עקרת־בית, גדלה באווירה זעיר־בורגנית
וצנועה. ייתכן כי לוא היתד, נולדת
קילומטר רחוק יותר, היתר, היום עקרת־בית
ואם לילדים כמו מרבית חברותיה.
העובדה כי נולדה צעדים ספורים מכיכר
דיזנגוף שינתה הכל. היא נמשכה לזוהר
שנראה לה כל כך זוהר, הסתקרנה מאד
תמיד לדעת כל מה שהולך, להכיר כל מי
שהולך.

מונה (במרכז) ,רוקדת במסיבת־פו־
1 1 *1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1
1 1 1 1 11 | 1ריס עליזה בדיסקוטק מאנדי׳ס. לבוש
מקורי וססגוני מאפיין את נערת החברה הזוהרת לא רק ב ת מונ ה

ץ * ה כדיול! היתד. הסצינה שניגלתה
. 1*4לעיני השוטרים שפרצו בשבוע שעבר
לתוך דירתה של נערת הבוהימה הרמונה
(מונה) זילברשטיין, ברחוב לוריא 10ת׳׳אז
כבהרבה אירועים היסטוריים, גם כאן
קיימות שתי גירסות:
הראשונה, שנלחשה על־ידי רכלנים באולם
בית־המשפט בו הובאו מונה ושני ידידיה
להארכת מעצרם, היתד. עסיסית ביותר:
מונה ושני ידידיה נתגלו במיטה ערומים
כביום היוולדם, בעיצומה של אורגיית מין
וחשיש משולהבת.
הגירטה השנייה היתד, צנועה יותר: לפיה,
מצאו השוטרים בדירה רק את מונה וידידה
הקבוע, מתופף הג׳אז האנגלי ג׳ון בנקם.
כלל לא ערומים ואפילו לא במיטה. מאחר
שמטרתם של השוטרים היתד. לגלות חשיש,
החלו עורכים חיפוש בדירה, גילו שלוש
אצבעות — כמות שנועדה בדדו כלל
לשימוש עצמי, לא למטרות מיסחריות.
לפני שהסתלקו השוטרים, הגיע לדירה
ידיד משותף של מונה ודון, תייר אמריקאי
בשם דויד קרקראור. השוטרים לא התביישו׳
חיפשו גם אצלו, מצאו עליו שלושה
גרם חשיש — כמות המספיקה בקושי
לסיגריה בודדת. כך הגיעו אל השופט,
להארכת מעצרם, שני גברים ונערה.

או בדיסקוטק, אלא גם בחיי היום־יוס. מונה היא רא שונה לכל
אופנה חד שה: מיני, מאקסי, מגפי־עור או כל שיגעון אחר.
הבנות האחרות ב ת מונ ה —! הן מבקרות מיקריות בדיסקוטק.

ך* ראשון שהכירה ברצינות היה הזן
1מר הידוע לארי ח־קר, איתו יצאה
מונה תקופה ממושכת. אולם הוא לא היה
השם היחידי שהכירה.
לא היה אירוע ׳חברתי ממנו נעדרה.
כשהגיעו לישראל פרנק סינטרה ויול ברינר
לפני כחמש שנים, ערך פרנקי מסיבה ב־שרתון,
בה השתתפו הארכיטקטית והמאר־

סה לסוס0 *1
מסתובבת בדיזנגוף מגיל ,16 הפכה עם
הזמן מיודדת עם כל אוכלוסיית הרצועה
הזוהרת, ביניהם דן בן־אמוץ, אורי זוהר,
שייקר, אופיר ושאר השמות הגדולים.
מונה המדונה הפכה למוסד ידוע בהוגי
הבוהימה. בתי־קפה, מועדוני־לילה, דיסקוטקים,
עין־הוד — ,מסביב לאלו נסבו חייה
של הצעירה השחרחורת.
כאשר התגייסה לצה״ל לא נעלמה מונה

מהנוף הקבוע, נראתה תכופות במרכזי
הבידור. השינוי היחידי: מלוויה הפעם היו
חיילים — מטוראים ועד קצינים בכירים.
כאשר השתחררה, חזרה מייד לחייה הקודמים.

* יתה סי כ ה נוספת לעובדה כי מונה
( | זכתה למעמד בולט בדיזנגוף, בו לא

חת פדריקה סגל, רוזי נתן, גרושתו של
אייבי נתן, הזמרת הצרפתיה ז׳וסלין ז׳ו־סייה,
וכמובן גם יול ברינר. וכמובן גם
מונה.
בהזדמנות אחרת, כאשר הגיעו לארץ
המיליונר האנגלי נורמן רווזווד ומרעיו,
והאמרגן דני בן־אב ערך לכבודם מסיבת־ענק
בדירת־הגג שלו הזמין אליה את כל
חתיכות תל־אביב — היתד, שם גם מינה.

ך י יחידים שיכלו לספר את האמת
— 1 1השוטרים שפרצו לדירה — שתקו
כדג, ויוסיפו מן הסתם לעשות כן עד
המשפט עצמו. הגיב על כך דובר המשטרה,
עמוס אריכא :״לא המשטרה היא זו שהפיצה
כי הנערה נמצאה עירומה. אולי היתד. זו
גירסת התובע, אבל אני לא יודע על כך,״
אולם כל מי שמכיר את דון
החתיך, את קינאתו הלוהטת למונה

״השוטרים גילו
אותה עירומה
במיטה עם שני גברים.״
היפהפייה, ואת דויד המסורבל — חייל
משוחרר מויאט־נאם — משוכנע עד כמה
מגוחכת הגירסה הראשונה.
הבוהימה התל־אביבית משוכנעת כאיש
אחד בנכונות הגירסה השנייה. הכל מאמינים
כי את גירסת העירום והאורגיה הפיץ
אותו אלמוני או אלמונית או אלמונים,
אשר גם הלשין בפני המשטרה על עישון
החשיש בדירתה של מונה — הלשנה
שהביאה לתפיסתם.
אולם מעניינת הרבה יותר מנסיבות מעצרה
של מונה, היא מונה עצמה. כי מונה
זילברשטיין הצליחה להגשים את חלומן
של צעירות רבות — אולי רבות מדי.

ך • גיל , 23 מונה היא כיום אחת מנע-
^ רות החברה והבוהימה הידועות ביותר
בתל־אביב. היא לא הגיעה למעמדה זה
בין יום. היפהפייה, בעלת העיניים הירוקות
והגוף החטוב והבשל מגיל מוקדם, החלה

ע פינק
בעת

המסיבה

שערך בשרתון

ת ^ חנבק ״ ק ל ^ למתה:
נא שר

ביקר

בי שראל

לאחרונה.

נערת ״טיפאני׳
אביבי טיפאני.

מונה ב תפקידה הא חרון — מנ1
הלת
הבוטיק בדי סקוט ק התל־לסניה:
הסחורה. מצידה, במ שקפי שמ ש: יו חנן זראי.

כזו היא לגיטימית הן מבחינת החוק והן
מבחינה ציבורית.

ך* מצב שונה כאשר שוטרים מתפרצים
( ! לדירה פרטית, תוך פגיעה בולטת
בחופש הפרט, כדי לתפוס מעשני חשיש
בלבד ולא כאלה העוסקים או החשודים
במיסחר והברחה. קשה להבין מה עניינה
של המשטרה לתפוס אדם מבוגר, העומד
ברשות עצמו, המעשן חשיש ללא כפייה,
מרצונו הפרטי, בדירתו שלו. ובמקרה כזה
אינו עומד במיבחן אפילו הנימוק של גרימת
נזק לחברה.
לפי אותה מידה של הגיון המנחה את
שוטרי ישראל, הם יהיו רשאים וזכאים
להתפרץ גם לדירותיהם הפרטיות של אנשים
החשודים בהומוסכסואליות, על מנת
להפתיעם בשעה שהם עסוקים במישכב־זכר
בביתם.
אבל בנושא זה הגיעה החברה׳הישראלית
למידה של בגרות וליבראליות הנותנת לה
להבין כי חיי־המין של אנשים מבוגרים,
הנעשים ללא כפייה, בביתם הפרטי, הם
עניינם הבלעדי כשהחברה, ובוודאי לא

המשטרה מוצאת
כוח אדם כדי
הפרט.
לפלוש לתחום

מי יילחם בבריונות?
במדינה מיצפה רם1ן

גוססים,
גוססים

לפני כשלושה שבועות זכתה ערבה הזן,
,11 ילידת מיצפה רמון, בהפתעה נעימה:
בגלל שמה, אירחה אותה התעשייה האווירית,
הציגה לפניה, בין היתר, את תינוקה
שלה, של ד,תעשיה — המטוס ערבה.
חושבים אותנו לאידיוטים. היתד,
זו אחת הפעמים הנדירות ששמה של מיצ־פה
דמון, העיירה שכוחת־האל בצפון הנגב,
עלה לכותרות, אף אם לכותרות הקטנות.
בעתיד הקרוב קיימים סיכויים כי האירוע
יחזור על עצמו — והפעם בכותרות גדולות
יותר: תושבי מיצפה רמון מתכוזנים
לעורר מהומה בארץ — בשלב ראשון,
באמצעות הפגנות ליד הכנסת ובנקודות
רגישות אחרות.
״במוסדות הממשלה בין כה חושבים
אותנו לאידיוטים בגלל שאיננו מפעילים
לחץ כדי להשיג את שלנו. אז בסדר, נפעיל
לחץ,״ קובע שמואל איכר, מזכיר מועצת
הפועלים במקום .״נעלה להפגין בכנסת —
ולא הייתי ממליץ שהמישמר יתנגש בנו.״
מישהו מעוניין לחסל אותנו. דברים
חמורים. אך בהתחשב במצב — לא

המשטרה, אינה רשאית להתערב בהם, אפילו
אם מבחינת ספר החוקים מהתה הדבר
עבירה על חוק מיושן.

*** שהגם להאמין שבתקופה הנוכחית
1/תתפרץ משטרה למרפאתו של רופא
פרטי, כדי לתפסו כשהוא מבצע הפלה
מלאכותית, למרות שביצוע הפלה מלאכותית
מהווה אף הוא עבירה על החוק.
אילו היתד, המשטרה נוקטת כיום בפעולת־מנע
באמצעות התפרצויות לבתים פרטים,
נגד הפלות מלאכותיות, היתר, מתעוררת
סערה ציבורית ששר־ד,משטרה היה נאלץ
לשלם בכיסאו בעטיה.
אבל למרות שמבחינה סוציולוגית מהווה
עישון החשיש תופעה דומה להומוסכסואל־יות
ולהפלות מלאכותיות — תופעה שכל
חברה מודרנית למדה להשלים עימד, מבחינה
משפטית — עדיין מתייחסת משטרת
ישראל אל מעשני חשיש כאל פושעים
מסוכנים.
אופיינית לגישתה של המשטרה לנושא היא
תגובתו של דובר המשטרה :״ברגע שהכנסת
תחליט שהשימוש בחשיש הוא חוקי, תפסיק
המשטרה לפעול נגד המעשנים.״ הטענה הנגדית
לטענה פורמלית זו היא כי קיימים
חוקים רבים שאינם נשמרים — והמשטרה
היא הבוחרת איזה לכפות ומאיזה להתעלם.

2ה*טה** ה11ה?

כתוצאה מאותה מסיבה, אגב, התחתן רוזווד
עם הדוגמנית שימעונה שוורץ.

ץ* רדיפתה אחרי השמות הנוצצים,
1 1מצאה גם את האהבה. לפני כארבע
שנים נקשרה לשם מפוצץ חדש — ג׳ון
בנקם, צעיר אנגלי מגודל שיער, אחד
המתופפים י הטובים ביותר באנגליה. להקתו,
מרדי ביסס, סיפקה באותה תקופה שני
מיצעד הפיזמונים האנגלי
להיטים לראש
ולא ירדה מהכותרות.
מאחורי השם הנוצץ היה גם גבר, ומונה
התאהבה בו. בארבע השנים האחרונות מתו
עבורה כל שאר נערות דיזנגוף. היא הפכה
לנערתו הבלעדית של ג׳ון. הם נסעו לשנתיים
לאנגליה, פתחו שם בוטיק, חזרו לפני
כחצי שנה לארץ, עברו לגור בדירה משותפת
— הדירה בה נתפסו בשבוע שעבר
כשברשותם חשיש.

ך כאן אולי 1השוטרים שטיין?

המקום לשאול: מה עשו
בדירתה של מונה זילבר
מבחינה
חוקית יבשה הם לא סטו למעשה
מהוראות החוק.
אין זו גם גם הפעם הראשונה בה
מתפרצים שוטרי תל־אביב לדירות פרטיות
במטרה לגלות עבריינים על פקודת הסמים
המסוכנים. בכמה פריצות כאלו נתפסו
בזמנו אחדות מהדמויות הידועות בעולם
הבוהימה הישראלי, כמו צדוק קראום, אחיו
של הזמר שמואליק קראום והדוגמנית
תפרוץ מחר

המשטרה לדירותיהם
של הומוסקסואלים
ורופאים המבצעים הפלות?
האמריקאית שהיתר, בחברתו, או השחקנית
ברכה נאמן.
אולם בכל אותם מקרים לא היתד, כוונתה
של המשטרה לגלות מעשני חשיש, אלא
לתפוס מחזיקי חשיש שנועד להברחה. ממרה

זוהי תופעה בלתי נסבלת. היא פותחת
פתח למסע הדדי של הלשנות בתוך חברה
מסויימת, כשדי למישהו, הרוצה לפגוע
באחר, להלשין במשטרה כי ההוא מעשן
חשיש בביתו.
מפליא שדווקא משטרת־ישראל, המתאוננת
השכם והערב על מחסור בכוח־אדם, שאין
לה מספיק שוטרים כדי להתגבר על משימות
ביטחוניות שוטפות או להילחם בבריונות
אלימה — דווקא אותה משטרה מוצאת תמיד
מספיק שוטרים כדי לערוך פשיטות על
דירות פרטיוון במטרה לתפוס מעשני חשיש
שאינם מסוכנים ואינם מטרידים אף אזרח
אחד ממנוחתו.
זוהי תופעה חולנית האומרת דרשני.
אלא שכאשר מדובר בהתנהגות פוריטא-
נית צבועה — נמצאת משטרת־ישראל
בחברה טובה: החברה הישראלית. כאשר
חזרה מונה, לאחר שאביה שיחרר אותה
בערבות של אלף ל״י, למקום עבודתה,
הדיסקוטק התל־אביבי טיפאני, שם ניהלה
את הבוטיק — זכתה להפתעה לא נעימה.
מעבידיה לא רק פיטמה, אלא בכלל גירשו
אותה מהמקום, אסרו עליה לחזור בלשון
חד־משמעית.
היתד׳ זו תגובה מוזרה מאוד מצידם. אולם
זהו כבר רקע לסיפור נפרד.

ערכה הזן ליד מטוס ,״ערכה״
מי מעוניין לחסל?
מופרזים. מיצפה רמון היא נקודת ישוב
אשר לא רק גוססת מעצמה — אלא אף
נעזרת בתהליך זה על־ידי גורמים מבחוץ.
תושביה, חלקם הגרים במקום 14 שנה,
ואשר הגיעו לשם עקב הבטחות הממשלה,
אינם רואים כל סיבה להסכים לכך.
בתחום הגשמת ההבטחות, לעומת זאת,
סובלת העיירה מבצורת חמורה. סיפורה
נשמע כסיפור איוב. מכות נבחרות:
>• חוסר התעסוקה במקום הביא לכך
שכ־ 400 דירות עומדות ריקות. נשארו במ4
קום כ־ 270 משפחות בלבד. כדי לשכנע בעלי
חנויות וספקי שירותים לא לברוח, נאלצת
המועצה המקומית לסבסד אותם בצורה
בלתי־חוקית. הצרכניה היחידה נסגרה, נפתחה
שוב לאחר שערורייה. הקולנוע היחיד
סגור 1800 .התושבים מקבלים רק חצי
רופא. עמידר וחברת החשמל צימצמו את
שירותיהם לחצי.
הממשלה עצמה דופקת. בעוד
שהסיבה העיקרית למצב החמור הוא חוסר
מקורות פרנסה, מונע מרכז ההשקעות
ממפעלים הרוצים בכך, לעבור למיצפה
דמון. דוגמה: מפעל המתכת הר-גל בחולון.
דוגמה נוספת: משרד הפיתוח עצמו,
שהתחייב בשעתו לעזור לחברה אמריקאית
להקים במקום מפעל פוספטים, אינו מקיים
את הבטחתו. דוגמה נוספת: צה״ל, שתיכנן
להעביר את כל בתי־הספר שלו לעיר
הבה״דים הסמוכה, ליצור מקורות תעסוקה
רבים, העביר רק את בית הספר לקצינים.
#1טמידר סירבה לאשר תקציב פיתוח
מתורם בסך רבע מליון ל״י לעיירה, מאחר
שאינה רואה בה מקום המיועד לפיתוח,
פנחס ספיר. הבטיח שיחדור ממם הכנסה
ומיסים עירוניים — וההבטחה לא קויימה.
משרד השיכון מסרב לשפץ 140 דירות
ריקות הזקוקות לשיפוץ. מאחר שהן בין
כה לא מנוצלות, למה ישקיע כספים ב*
שיפוץ?
#בכל העיירה נהנים רק ארבעה תושבים
מתמיכת סעד.
את כל זאת נחושה עתה החלטת התושבים
לשנות. אם לא תועלנה ההפגנות,
יש באמתחתם תוכניות נוספות.

ריצ׳ארד דאדמן, עיתונאי מ
ואשינגטון, הינו מומחה נודע לענייני

שהה
בהודו״סין ב־ 19$9וכן תקו פות
ממושכות בויאטנאם. הוא

הודעת הנהלת תנועת
העולם הזה-כוח חדש

היה

סגיף הקריות מודיע:

ביום השישי ,3.7.70 ,בשעה 9.00 בערב׳
בביתה של אורה ישורון, רחוב
כצנלסון ,32 פתח־תקווה, יתקיים

פגישת חברים
ואוהדים

חוג בית

עם חבר המרכז

בהשתתפות חבר המרכז

אמנון זכרוני

אלכם מסים
חברים ואוהדים מוזמנים !

בשליחות

ויאטנאם

הנהלת תנועת העולם הזה־כוח חדש בישיבתה ביום 26 ביוני
1970 קבעה כי עתה היא השעה האחרונה לפתח יוזמה עצמאית
להשגת שלום באיזור.
אם לאי תנוצל הזדמנות זו, לא תהיה לממשלת ישראל
ברירה אלא לקבל א ת ההסדר שייכפה על-ידי ארצות-
הברית.
הנהלת התנועה קוראת לראש הממשלה להודיע מעל דוכן הכנסת,
על נכונות ישראל להחזיר את השטחים המוחזקים תמורת שלום
אמת, ולקרוא לממשלות ערב ולעם הפלשתינאי לפתוח מיד במגעים,
בכל צורה שהיא.
הנהלת התנועה קובעת, כי במציאות הנוכחית, ומול
סכנ ת העימות עם הצבא הסובייטי, הברירה היחידה העומדת
בפני המדינה היא בין יוזמת שלום ישראלית לבין
קבלת יוזמת השלום האמריקאית.

בפתח תקווה

דרוס״מזרח

אסיה.

הוא

ביום ד 1 ,ביולי, שעה 8.30 בערב,
אצל גלנטי, שדרות וייצמן ,78 קרית
מוצקין (הכניסה מכביש עכו).

ישיבת המרכז

יחד

ימים בשבי, פירסם דאדמן דו״ח

ריצ׳ארד דאדמן
•ס מבט לאחור, היה זה טפשי מציד־נו
שלא הבחנו כי משהו לא בסדר:
הכביש נעשה לפתע שומם, האיכרים נעלמו
מהשדות. אפילו הטבע דמם. הדבר היחידי
שנע בשטח היתד, מכוניתנו שהתקדמה
אותו בוקר של השבוע במאי , 1970 לאורך
כביש מספר 1מסייגון למרכז זירת הקרבות
בקמבודיה, פנום־פן. היינו בדרכנו לכסות
את המלחמה החדשה.
״גילינו שאנחנו בצרה רק כאשר הגענו
לגשר מפוצץ. חייל ויאטנאמי צץ במפתיע
מאחורי גזע עץ, כיוון לעברנו רובה
אוטומאטי סיני.״
כך, במקריות סתמית כזו, נולד מה
שעשוי להתגלות כאחד האירועים ובי-
המשמעות ביותר במלחמת ויאטנאם. במכונית
שנעצרה היו שלושה כתבים מערביים.
בשבוע שעבר נתפרסם סיפורו של אחד
מהם, ריצ׳ארד דאדמן, בניו־יורק הראלד
טריביון, אחד מחשובי העיתונים בעולם.
הטריביון הקדיש לסיפור מקום ענק,

סדר היום:

רק יוזמת־שלום תמנע הסדר כפוי !
באופק הסיכסוך הישראלי־הערבי הולכות ומסתמנות שתי אפשרויות של
התפתחות קרובה;

כפיית הסדר מדיני אשר יושג בין מעצמות־העל,
על המדינות המעורבות כסיכסוד.
או, במיקרה שכפייה כזו לא תתאפשר:

החרפת המלחמה על השליטה כתעלת־סואץ, בלווית סבנה
גוברת של עימות צבאי כין ישראל לבין ברית־המועצות.
רוסי- שאיש אותו,
מסוג

שתי האפשרויות נושאות בקירבן סכנות רבות לישראל. עימות
ישראלי יסחוף את המזרח־התיכון, ואולי לא רק אותו, להתדרדרות,
אינו יכול לדעת היכן תיעצר. הסדר כפוי ישרת את עניינם של הכופים
ובכל מיקרה יביא לישראל הרבה פחות משהיתה משיגה במשא־ומתן
כלשהו, אם רק היתד, היא שותפת בו.
את שתי האפשרויות חייבת הממשלה להשתדל למנוע, והדבר׳ניתן בדרך
אחת בלבד:

על הממשלה לפתח מיד יוזמת־־שלום רבתי:
א. אין להסתפק בשלילת הצעות שלא נוכל לקבלן; יש לנסח בבהירות
הצעות שכנגד על בסיס החלטת מועצת הביטחון מנובמבר
,1967 אשר ראש הממשלה שכה ואישרה זה לא כבר את
התחייבותה של ישראל לקבלה.
ב. יש לחתור לחידוש מאמצי התיוזך של ד״ר גונאר יארינג, ולאפשר את

מימושם על-ידי הסכם להפסקת אש מוגבלת ומבוקרת היטב,
אשר לא תנוצל לרעה על־ידי המצרים.

תפתח הממשלה את מתקפת השלום הישראלית הגדולה
בטרם תיעשה ישראל לגורם פאסיבי, הנאלץ לקבל על
עצמו גזר־דינם של זרים.
התנועה לשלום ולביטחון, ת .ד ,29244 .תל־אביב

כתב

וכתבת

קנדיים.

מיד לאחר שיחרורו, לאחר 40

פירסמו בשישה המשכים — עובדה המצביעה
על החשיבות שייחם לו.

)1ועידת התנועה.
)2הרחבת המרכז.
)3המצב המדיני.

כאשר נישבה

בחודש

מאי על״ידי כוחות קומוניסטיים

השבויים נקשרו בחבל אל
אופנוע, נצטוו לרוץ
אחריו בעיניים קשורות.

תתקיים ביום ה׳ ,2.7.70 שעה 8.00
בערב, במערכת העולם הזה, רחוב
קרליבך , 12 תל־אביב.

עיתונו

בדרום

ין ספק: סיפורו של דאדמן עשוי
^ להיות בעל השפעה מכרעת על המשכה
של מלחמת ויאטנאם — ומשום כך גם
על הנעשה באיזורנו בו מושפעת התגובה
האמריקאית בין היתר, גם מויאטנאם.
כיום ברור כבר כי מלחמת ויאטנאם
תוכרע לא בויאטנאם, אלא בדעת־הקהל
בארצות־הברית. לקהל זה מגלה דאדמן,
לראשונה מאז פרצה המלחמה, מהי דמותו
האמיתית של האוייב הקומוניסטי, כפי
שהכירו בארבעים ימי שיביו.
דאדמן, כתבו בואשינגטון של הסנט-לואי
פוסט האמריקאי, נשבה יחד עם אליזבט
פונד ומייקל מורו, שני כתבים קנדיים,
בשטח־הפקר בין הכוחות האמריקאים וכוחות
הגרילה הקומוניסטיים בקמבודיה.
השובים הקומוניסטיים חשדו בשלושה כי
הם סוכני הסי.אי.איי ,.החזיקום בשבי עד
ששוכנעו בטעותם. מבין 23 הכתבים המערביים
שנעלמו בקמבודיה, דאדמן ושני רעיו
הם עד כה היחידים שחזרו.

ף חייל שעצר את שלושת הכתבים
/הצטרפו נוספים. תחת איום בנשק
הובלו שלושת השבויים, בצעדה מהירה,
לתוך הצמחייה. לאחר מסע מזורז של
כחמישה ק״מ הגיעו לכפר קטן. שני
הגברים נתבקשו להסיר את מכנסיהם
ונעליהם. לאחר חיפוש מדוקדק קיבלום
בחזרה, בתוספת כוס־תה, וחקירתם הראשונה
החלה.
האווירה הנוחה השתנתה לרעה בתום
החקירה, כאשר השלושה הוסעו
במשאית, מערבה, לעומק קמבודיה. החיילים
ששמרו עליהם לא הסתירו את איבתם
לאמריקאים. בכל כפר בו עצרו, בשעות
הארוכות של מסעם בדרכי הג׳ונגל, גילו
שוב ושוב את שינאת התושבים לאמריקאים.
הנסיעה במשאית נסתיימה. שני הכתבים
הורדו, עיניהם נקשרו, ידיהם נכבלו. כל
אחד מהם נקשר בחבל לאופנוע, והם נצטוו

מלא על חוויותיו.

לרוץ אחרי האופנוע. למרות נסיעתו האיטית
של האופנוע, היה זה מסע אימים.
הם חלפו שוב על פני מספר כפרים, כשהתושבים
לצידי הדרך חובטים בהם ומגדפים
את האמריקאים השנואים. מספר דאדמן :״הייתי
בטוח שלוקחים אותי להוצאה להורג.״
הוא טעה. הם הוכנסו לחדר, הוממו
במכת אלה על ראשם. כאשר התאוששו,
החלו נחקרים מחדש, בגסות ובאלימות.

** כך הגיע הסיוט לקיצו. לאחר
^ היום הראשון המפחיד הזה, זכו מכאן
ואילך השלושה ליחס אדיב, ולבסוף אף
ידידותי, במשך כל 39 ימי שיביים הנותרים.
זמן
קצר לאחר שהחלה החקירה האלימה,
הגיע למקום קצין־גרילה ויאטנאמי בכיר.
הוא התנצל על האלימות, הסביר כי האיכרים
הקאמבודיים שונאים את האמריקאים
בגלל ההפצצות, המכוונות אמנם נגד לוח־מי־הגרילה
— אך פוגעות בעיקר באיכרים
ובמשפחותיהם .״הם חושבים שכל האמריקאים
רעים ״,אמר .״אנחנו הויאטנאמים
יודעים כבר שישנם גם אמריקאים טובים.״

י* דעת דאדמן, היה הקצין שלא הז-
/דהה, המפקד הויאטנאמי הבכיר באמור.
הוא הפקיד את שלושת השבויים בידי
קבוצת חיילים שהפכו למלוייהם הקבועים
כל שיביים, ונפרד מהם.
עם רדת הלילה התיישבו השבויים ומלוויהם
לתוך לנד־רובר ישן, ויצאו לדרך.
לאחר לילה של נסיעה הגיעה הקבוצה
לכפר אלמוני. השלושה אוכסנו בביתו של
זוג איכרים. הם נשארו להתגורר שם
יומיים, התיידדו עם בתם בת הארבע וילדה
אחרת, בת שבע, בתם של שכנים אשר
נהרגו יום קודם בהפצצה אמריקאית.
ביום השלישי פונו דאדמן ורעיו בבהי־לות
מהבית, דקות ספורות לפני שהמקום
הותקף על־ידי יחידה דרום־ויאטנאמית. מאו־חר
יותר נודע להם כי זוג מארחיהם נהרג.

התושבים המקומיים
שונאים את האמריקאים,
רואים בלוחמים הקומוניסטיים
ידידים ומשחררים.
הילדה בת הארבע ניצלה, אך איבדה את
זרועה.

ך• שבועיים הבאים הפך הלנד־רובר
. 4לביתם של השבויים, במסעותיו הליי־ליים
מערבה, כשהוא חולף על פני טורים
אינסופיים של הולכי־רגל. לאור הירח
או זיקוקי זרחן ממוצבים אמריקאיים סמוכים,
יכול דאדמן לראות שהצועדים היו
לוחמי גרילה, נושאי אוסף מגוון של כלי־נשק
קלים ובינוניים מתוצרת אמריקאית,
רוסית וסינית.
לא רק לוחמים היו שם. גם מאות
איכרים קמבודיים צעדו שם, נוהרים
מערבה, לעבר העורף הבטוח יחסית, נושאים
בידיהם, כדרך פליטים מאז ומעולם,
כלי־בית ותינוקות. כותב על כך דאדמן:
״מסע המוני זה ביטא, לדעתי, את כל
משמעות הטרור העובר עתה על ארץ
אומללה זו. חשתי באחווה שנוצרה בין
בני העם ללוחמי הגרילה. האיכרים הסתכלו
עליהם כעל ידידים. כאן, במסעות ליליים

השבוע הסתיימה ההרפתהה האמריקואית בהמבודיה
דו״ח של שבוי אמרילואי מגלה את הצד השני של המטבע

לאחור. עד היום אני זוכר את מבטה
המופתע, לגלות שלושה אמריקאים רצים
לידה.״
ההפצצה החלה דקות ספורות לאחר שהכל
מצאו מיקלט בג׳ונגל. הליקופטרים ריחפו
ממש מעל הראש, מחפשים מטרות, מלוויהם
של השבויים הוציאו מכיסיהם פיסות
צמר־גפן, נתנו גם להם כדי לסתום את
אוזניהם.
לאחר ימים סיפרו המלווים לכתבים כי
ההתקפה כללה 110 טנקים ו־ 3000 חיילים
אמריקאים ודרום־ויאטנאמיים, חלפה במרחק
קטן ממקום מחבואם.
החל מיום ההפצצה החלו השובים והשבוי
יים לאכול יחדיו.

פלאקאט אמריקאי נגד ההתערבווו ברן מבודיה
אלו, היתר. טמונה לדעתי המשמעות הגדולה
ביותר לגבי המדיניות האמריקאית בדרום-
מזרח אסיה. בכל כפר שעצרנו ראיתי
איכרים עוזרים מרצונם ללוחמים, מגישים
להם מזון. לרוב, היה האורז ניתן חינם.
עבור ירקות, תרנגולות, ובשר כלבים, שילמו
הלוחמים.״

אלא שגם לחקירות הגיע הקץ. מספר
דאדמן :״הרגשתי בשינוי באווירה מסביבנו
כאשר באחד הימים ירד המלווה שישב
לצידי מהלנך־רובר והשאיר את אקדחו
לידי. האמת היא כי מעולם לא חשבנו
להימלט. לאן׳ ,בלב ארץ זרה שתושביה
עויינים לנו? התחלנו לחשוב על מלווינו
כעל מגינים, לא שובים, ועל הלנד־רובר

ך* תרשמותו של דאדמן מלוחמי הויאט־
( | קונג ונאמניו של סיהאנוק היא כי
אלו לוחמי חופש, הנלחמים ללא כפייה,
מתוך הכרה שהם משחררים את ארצם
מהכובש האמריקאי .״כל זמן שיישאר
אפילו אחד מאיתנו, הוא ימשיך להילחם.״
משפטים כאלו שמעתי שוב ושוב מפי
הגרילות. והתרשמותי היא שהם מתייחסים
לאימרה זו כאל קביעת עובדה, לא סיס•
מה,״ כותב הוא.
יותר מכל דבר אחר, אנחנו מתגעגעים
למשפחות שלנו,״ סיפר לו אהן־קי,
אחד המלווים, בהזדמנות .״אבל יש לנו
משימה: לעמוד נוכח התוקפנות האמריקאית.
רק אחרי שננצח, נחזור הביתה.״
מלווה אחר, אהן־טו, הראה לדאדמן
את תמונת אשתו שנהרגה בהפצצה.
ידידים מגדלים מאז את בתו הקטנה, דבר
שחורה קשות לטו אך הוא מסרב לנטוש
את המהפיכה.
הגדילות סיפרו גם לעיתונאים כיצד
נראות ההפצצות מהצד השני של המטבע.
פצצות ה־בי 52-הענקיות נחשבות על־ידי
האמריקאים לנשק קטלני. אכן, במטרות
גדולות הם זורעים הרם נורא. אולם נגד
חי״ר גרילה הן חסרות־אונים .״רק פגיעה
ישירה יש לה ערך,״ הסבירו המלווים ל־דאדמן
,״ורדיוס הפגיעה הישירה הוא באמת
קטן יחסית.״
שוב ושוב הבחינו הכתבים בדגש ששמו
הלוחמים על שיתוף־פעולה עם האוכלוסיה.
באחד הלילות סטה הלנד-רובר מהכביש,
נתקע בשדה אורז מוצף מים. לאחר כשעה
הגיעה קבוצה גדולה של צעירים מכפר
סמוך, סחבו את הרכב בידיהם חזרה
לכביש. המלווים מיהרו להצביע על כך
בפני הכתבים כסימן לידידות בין העם

** וכדה נוספת שדאדמן מצא לנכון
( 2לציין: שומריהם נהגו לישון על האדמה
החשופה, בין העמודים שעליהם בנולוחמי
הגרילה הקומוניסטיים סיכנו חייהם
יות ביקתות האיכרים בכפרי קמבודיה, בעוד
כדי להציל את השבויים בעת התקפת הליקופטרים
ששלושת הכתבים קיבלו לרשותם את חדר־האורחים
בכל בית בו התאכסנו. בעלי
הבית, כמעט ללא־יוצא מהכלל, נהגו לצאת
עם בוקר לעבודתם בשדות, בלי לחשוש
ללוחמים. לדבריהם עשו זאת הכפריים
העמום כלי־נשק, תרמילים, ולעיתים כלוב
להשאירו בידי לוחמי הגרילה. בערבים היו
בהתנדבות.
תרנגולות, כעל ביתנו.״
האיכר והשומרים יושבים בצוותא, מנסים

ללמוד קאמבודית וויאטנאמית זה מפיו של
ך* הזדמנות אחרת, כאשר סירבו

ך* .ע 1למאי זכו השבויים במתנה: גוש
^ תושביו של כפר מסויים להרשות
לוחמי: הויאטקונג היו מומחים בקניית .* 1אורז ממותק שדמה בטעמו לפופ-קורן לקבוצה להשתכן בבתיהם, הסבירו זאת
ליבה של האוכלוסיה שבקירבה חיו ולחמו,
עם סוכר. הסיבה לשימחה: יום־הולדתו של
המלווים בכך שדרכי הקשר אל הכפר נותדוגמה
שדאדמן מביא: למרות היותם מרהו־צ׳י־מין.

והכפריים לא ידעו מראש על בואם.
קסיסטים אדוקים, ומשום כך אתאיסטים־,
ככל שחלפו הימים, השתחקו מחיצות
כאשר ראו אותם בחברת אמריקאים, סירבו
התחשבו הקומוניסטים בריגשותיהם הדתיים
האיבה והזרות בין שני הצדדים. האמריקלהאמין
כי הם גרילות.
של, האיכרים, נהגו להסיר את כובעיהם
אים החלו רואים את לוחמי הגרילה באור
דאדמן וחבריו חטבו כלי שח מענפי
כל אימת שחלפו על פני פאגודה.
שונה.
עצים, לימדו את שוביהם את המישחק.

בוקר, דקות ספורות לאחר שישכבו
הלוחמים נתגלו כמהירי תפיסה, אינטיליגנך•
ד ככד עם התקדמותם מערבה לישון, אחרי נסיעת לילה שלם, הוקמו
טים, ולוחמים עקשניים. שהמשיכו להילחם
• 2נמשכו גם ללא־הרף החקירות על־ידי דאדמן, הכתב והכתבת האחרים בבהיגם
כאשר מצבם ניראה מיואש.
צוותים שונים שהמתינו להם לאורך דרכם.
לות. יחד עם מלוויהם הם החלו נסים לכיוון
בתשיעי ליוני, חודש לאחר שנישבו,
למרות אויבות מלוייהם, היו החוקרים
הג׳ונגל .״לידינו רצו כל בני הכפר,״ מספר
עברה על שלושת הכתבים חווייה נדירה:
תקיפים והחקירות בלתי נעימות — גם דאדמן .״אשד, צעירה, שרצה לפני כשתינו־שוביהם
סיכנו את חייהם כדי להציל את
אם לא אלימות.
קה בידיה, היפנתה במקרה את מבטה
חייהם.

היה זה כאשר הם הסתתרו בצמחייה,
בעת התקפת הליקופטרים נוספת. כדי להרחיק
את ההליקופטרים התוקפים מהכתבים.
התרחק אחד המלווים, אהן־בה, מהקבוצה,
החל יורה ברובהו האוטומאטי, מ6-י אמריקאי׳
לעבר ההליקופטרים כדי למשוך את
אישם .״נשק חלש,״ הגיב לאחר ההתקפה
בזילזול.״ לוא היה לי אק־ * 47 הייתי פוגע
כבר בהליקופטר.״ לדבריו, האק־ 47 יכול
לפגוע במטוס או הליקופטר מגובה 500
מטר.
אהן־בה גילה, לאחר כמה ימים, לדאדמן,
כי לוא היו השבויים מנסים לזנק לשטח

הגרילות של הקומוניסטים
מאזינים ל״בי.בי.סי.״
לעיתים תכופות יותר
מאשר לרדיו וייטנאם
פתוח, שם יכלו ההליקופטרים מנמיכי־הטום
לזהות אותם ולהצילם משיביים, היה יורה
בהם .״אבל ידעתי שלא תעשו את זה,״
אמר בגילוי־לב .״אני כבר יודע שאתם אנשים
טובים.״

** יונים פוליטיים וצבאיים ממושכים
ן ניהלו השובים עם שבוייהם. דיונים
אלו נשאו יותר אופי של מונולוגים בהם
סיפרו המלווים, בתרגומו של מייק, כיצד
נראים הדברים בעיניהם. לוחמי הגרילה
התגלו כמבינים גדולים ומנתחים חריפים
ביחס למצבה של ארצות־הברית — כולל
המאבק הפנימי המתחולל בה.
חלק רב של המידע שלהם מגיע אליהם
באמצעות שידורי הבי.בי.סי. בויאטנאמית,
להם הם מקשיבים אפילו יותר מאשר
לרדיו ויאטנאם הצפונית.
מבחינה צבאית אין לוחמי הויאטקונג
מתרשמים מהאמריקאים :״קל לנו להגיב
על האסטרטגיה שלהם,״ סיפרו לדאדמן.
״הם תמיד מתרכזים במקום אחד. אתה
ראית הרי איך אנחנו חיים. תמיד בתנועה.
כשהם באיזה מקום, אנחנו לא שם. במקום
שהם אינם — אנחנו שם. הם — בשום
מקום. אנחנו — בכל מקום. כל מה שהם
עושים, זה לטוס באוירונים ולבזבז תחמושת.״

אשר
השתכנעו הויאטקונג כי דאד־
^ מן וחבריו אינם סוכני סוכנות הביון
המרכזית, נקטו מיד בצעדים לשיחרורם.
שלושת השבויים לא ידעו זאת עד לאחר
ששוחררו, אולם לשיחרורם הופעל לחץ
בינלאומי כבד מצד גופי־שלום שונים,
כתבים בינלאומיים נודעים, וגורמים נוספים.
לקראת
שיחרורם ביקשו הויאטקונג משלושת
הכתבים את תגובתם בכתב על
חוויותיהם, הודו בגלוי כי הם מעוניינים
בחומר זה למטרות תעמולה. אולם הם
לא הפעילו על הכתבים השבויים כל לחץ
בקשר לתוכן דבריהם.
מרצונם החופשי חיברו השלושה מיסמך
משותף, בו סיפרו על חוויותיהם. הם סיכמו
את המיסמך בקטע הבא:
״בהסתמך על כל מה שראינו, אנו מאמינים
כי הפלישה לקמבודיה בידי כוחות
אמריקאיים ודרום־ויאטנאמיים אינה יכולה
להצליח. תוצאתה היחידה תהיה: הטבעת
מרירות בליבה של ארץ אוהבת שלום,
הארכת המלחמה — ופגיעה נוספת בסיכוי
להשגת שלום במלחמה בהודו־סין.״
* רובה אוטומאטי סיני.

תחל>ףאתה שם, בן־ אד ם
אילן רם־אל, שנשפט השבוע באנגליה
לשבע שנים קלבוש בגלל נסיון להבריח
במכוניתו חשיש לאירלנד, מחזיק, לעניות
דעתי, בשיא עולמי.
ואני לא מתכוונת לשיא של חשיש שתפ־

השבוע ערכו השעירים חגיגת יום־הולדת
שכמוה עוד לא נראתה בארץ: ממש בתוך
הצגת־תיאטרון.
אני מתכוונת לשחקני שיער כמובן. וכי

יות ההצגה. וכי מה הם יכלו לדעת? אמרו
להם הרי שזו הצגה משוגעת.
ביחוד זרקו השעירים את הקרם על
אלים אורמסביגור, בתו של הלורד
הארלך — זה שהיה צריך להיות בעלה
של ז׳אקלין קנדי לפני שאונאסים
תפס לו.
ומה היה התפקיד של בעל השימחה, ז׳אן.
בכל ד,שימחה? לו חילקו את התפקיד השמח

מהם כתב לו, אחרי מעצרו שיבקש אוכל
כשר בבית־הסוהר, ואז יעיפו אותו משם,
במקום להסתבך איתו. חבל רק שאילן
הוא בחור ישר ולא אוהב טריקים אלה.
דרך־אגב, במכתב התשובה שלו הוא הם־

חח בת הלורד

אילן רם־אל(במרכז) וידידים פתל־אכיב

סו אצלו, ישנם ישראלים שעלו עליו בזה.
לעומת ה־ 15 קילו שתפסו אצלו, יכולה
ישראל להתגאות בדויד מלמד שנתפס
בלוס־אנג׳לס עם 20 קילו, או בצדור!
קראום שנתפס בתל־אביב עם 30 קילו׳.
1לא, אני מתכוונת בכלל לשיא אחר: שיא
של חוסר־מזל.
לפני שאילן עיברת את השם שלו, קראו
לו אומגליק. ולאלו מיכם שלא יודעים
אידיש, אני יכולה לגלות שאומגליק פירושו
אסון. ואם אתם חושבים שאני מתלוצצת,
תרשו לי להוכיח לכם שאולי אני מתלוצצת
— אבל לא ריבון־עולם. איך שלאילן
זה לא הולך בחיים — ממש אסון.
תיקחו למשל את פרשת נסיון ההברחה
שלו ותיראו מה זה מזל של כלב:
קודם כל, הוא נתפס בצד הבריטי של
הגבול עם אירלנד. לוא היה נתפס בצד
האירי, לא היו עושים לא כלום. באירלנד
אין להם עכשיו לא זמן ולא כסף ולא
השק להתעסק במשפטים על חשיש.
אבל זה עוד כלום: מה שיותר מצחיק,
נוי ואבוי לצחוק, זה שבאותו מקום שאילן
,תפס, אף פעם לא עשו חיפושים. הוא חצה
נת הגבול בנקודה שהיתר, בטוחה במאה
נחוז. אבל מד, רוצה הגורל? דווקא אז
זחלו המהומות הידועות באירלאגד, והברי־וים
החלו מחפשים בגבול אחרי מבריחי
שק למורדים. אז כמובן שהם מצאו את
־,מזוודה עם החשיש שלו.
אבל מה? לפחות ידידים טובים יש לו
אילן, שלא זונחים אותו בשעת צרה. אחד

ביר שהוא נכנס לכל פרשת ההברחה הזאת
רק כדי לממן את לימודיו באוניברסיטה.
ואתם יודעים מה הוא רצה ללמוד? לא
תאמינו: משפטים.

הגיבורה של תוכנית ה״גומרנג״ האחרונה
בטלוויזיה בשבוע שעבר, על ענייני
מין, היתה, כפי שכבר קבעו כולם,
ליזה ברין( .״העולם הזח״ ,1706
״הנערה שאיכפת לה״) .בניגוד לזוג
ההומוסקסואלים שהופיעו בתוכנית כשפניהם
מואפלים, הופיעה הירושלמית
החתיכית הזו ללא מורא, אמרה בגלוי

להרגיש את עצמי, אם-כך, החל מרגע
זה כפושע״.
מי שהציל אותנו מהדימוי של ציידי
מכשפות חשוכים מימי־הביניים היתה
ליזח. היא קבעה ברורות שאינה רואה
כל רע ביחסי-מין לפני הנישואין, וב-
פלירטים צדדיים גם אחרי הנישואין,
ושיש לה בעצמה כמה חברים הומואים

ליזה כרין

כל מ* ש מ אונן
־ ל בי ת סו ה ר

ווה הדומו
נול דיי ה לביא
הרומן שלה עם מנחםג פן אני מתכוו־ז.
האהבה הגדולה דעכה — לפחות למג־ם.
עכשיו דליה לביא מנהלת רומן
פ המנהל האמנותי שלה.
ומנחם? מה עם מנחם? זה בסדר, אין
:ם מה לדאוג למנחם. הוא חזר מאנגליה,
יחב המחייה של דליה, לארצו הישנה,
!ראל — ולהובי הישן שלו: הגרושות.
הגרושות, אצל מנחם, כולל בעצם גם
!זואות. וגם רווקות, בינינו לבין עצמנו.
:רושה התורנית שאיתר, מנהל מנחם רומן
הט כרגע, אינה גרושה בעצם.
זוהי דוגמנית, אחת היפות בארץ.
יבר הראשון שמנחם עשה, כשהוא חזר,
ה להסתגר איתר, במלון אויה שלושה
ים ושלושה ללות. רק אחרי תקופת
:סגר הזאת הוא שיחרר את עצמו לחלל
ונגוף. כמו האסטרונאוטים.
על שמה של הדוגמנית אני מציעה לוותר
ועם. אני יכולה רק לתת לכם סימן היכר
זף: יש לה בעל נורא קנאי.

איזה שעירים אחרים יש לנו כאן, בהשוואה
אליהם?
אז למפיק הצרפתי של ההצגה, ז׳אן
לאדים, מלאו השבוע .30 הלכו השעירים
וקנו כמה בקבוקי שמפניה ועוגת־קרם
ענקית. וכשהתחילה ההצגה, במקום להתחיל
אותה לפי הטקסט, הם התיישבו על
הבמה, התחילו לשתות שמפניה, לאכול
מהעוגה, ולזרוק אחד על השני קרם,
כשהקהל חושב כל הזמן שככה צריכה לה־

ביותר: הטילו עליו ללקק את כל הקרם
מגופה החשוף, פחות או יותר, של בת
הלורד. מזל שהוא אוהב קרם.
רק אחר־כך התחילה ההצגה האמיתית,
אבל זה לא היה הסוף. היה עוד סיום
נאות ליום־הולדת: בסצינת ההתפשטות ההמונית
השיל גם חתן־ר,שימחה את בגדיו
והצטרף לחשיפה. מה שלא הירשו לו
בבית ביום־ד,הולדת הראשון, הוא עשה
עכשיו, השובב.

מנחם גפן ודליה לביא

באוזני העם הזח מה שפל אחד יודע
בסתר, עושה בסתר — ומפחד להגיד.
בוודאי שלא בטלוויזיה.
בהתחשב במה שהלך באותה תוכנית,
אפשר לומר שהיא הצילה את המולדת.
נגדה ניצב אליעזר ליבנה, שהשמיע
דיעות רעננות כגון שההומוסקסואלים
גרמו לנפילתה של רומא ויוון, ושכל מי
שמאונן במדינת־ישראל, בימי חירום
אלו, מן הראוי שיושלך לבית־סוהר. וגם
לא בימי חירום, בעצם. טענה שהביאה
לתגובה מצד המנחה, אמנון רובינשטיין,
הראוייה להיכנס להיסטוריה
של אמצעי חתיקשורת :״אני מתחיל

שהם בכלל לא אוכלי-אדם, אלא אנשים
נחמדים לגמרי. ושאר דיעות דומות שגרמו
לליבגה להחליף צבעים ולחפש
אוויר.
הפדיחה הגדולה היא, שהפייטרית
הנועזת הזו לחופש המין היא חרבה
יותר מוסרית וצנועה, באופן פרסונלי,
מהרבה בנות טיפשעשרה מודרניות, שאומנם
לא תעזנח מעולם לדבר כמוה,
אבל מגשימות את התורה יום יום,
שעה שעה, בגופן: היה צורך להקליט
את ליזה פעמיים לקראת התוכנית. היא
סירבה בתוקף לדון בחוויותיה המיניות,
הסכימה רק להביע את דיעותיה.

רצוי לד לשוב ולחי־צמד
אל ידידיך הישנים
המתגעגעים לחב־רתך.
לידם תרגיש שוב
יותר. עלין לשכוח
את חילוקי-חדיעות שאירעו
ביניכם לאחרוו
2ב מר ס -
נה. ידידיך יקנו לך
20 באפריל
ביטחון שחסר לך
מאוד בימים טרופים
אלה. הגיע הזמן שתפסיק לנדוד ממקום
עבודה אחד לשני. חשוב עד עתידך.

11 וו!

אל תחששי מדברי לעז.
ידיזי ם טובים שומרים
עליך, את יכולת לסמוך
עליהם. דעתם חיו בי ת
עליך. בעיו ת בתיי ה שצצו
בעבר
ני שואין
הלא רחוק ייעלמו בבת
אותה
פ ת או מיו ת
הופיעו. בנו ת שור, הס811171117 זה מסביבכן, תכמה מצוי
לידכן, אל תחפ שנה לשווא את המוש שבוע
אידיאלי.
לם שאינו בנמצא. סוף

הנך טרוד יתר על המידה
בענייני עבודה
ומזניח את בני״משפח־תך.
היזהר, בו מזל
תאומים, בת זוגך עדיין
בכושר מלא, מחזריה
עדיין זוכרים או ׳1.0111:1
תה. אומנם היא יצאה
מהמישחק לזמן-
מה, אך היא עדיין
אשהובמלואפריחתה. פנק אותה והקדש
לה תשומת לב רבה ככל האפשר.

אם תוכניו תי ך כוללות
נסיעה למרחקים, עכ שיו
הז מן לממ שן. רו מן ש אתה
חו ש ב שהוא מסת מן
באופק, מפיח בך רוח
חדשה. אל תתלה תק יעשה

וות, הז מן
;11 ביוני -
שלו. ידידות שנרקמה
ך ביולי
זה מכבר בינך לבין ב ת
זגי ם עוזרת לך רבות
בימים אלה, הי נן ניזון ממנה, אל תזלזל
בה, הרבה בי מים הקרובים לעסוק בכתיבה.

1010

בן אריח, נסיעה קצרה
עשויה לרענן אותך
מלחצים שאינם מרפים
ממך, למרות שאתה
חושב כי טומנים
לך מלכודת. מבחינה
עסקית צפויה
לך הצלחה, אך היא
לא תספק את מא ווייך.
הימנע מחתרג-
שויות״סרק. מצבך ילך ויתבהר בהמשך
הקיץ. תפסיק להיות אימפולסיבי.

בעייתך העיקרית הש בוע,
תהיה איך ל שמור
על שלוות נפשך, נובח
התקריות הפו לי טיו ת ה אחרונות.
לא יהיה זה
עבורך ה שבוע הטוב ב.׳־•1 לכתוב הרבה
יותר.

מיוחד ענה על מכ־
22ב אוגו ס ט -
22בספטמבר
אות ה
תוכני ת
תבים.
תיכננת לבצע מז מן —
אין סיכוי שתתגשם. אך אל ייאוש, החיים
.לפניך. היז הר בנ היג ה ב שעו ת הח שיכה.

נתולו 11

אם אתה אדם יוצר, תצטרך לרסן ה שבוע
את יצריך, כדי להביא לסיום מוצלח של
עבודה מסויימת. אתה מגזי ם ב טיפו ח ביתך
על ח ש בון עבודה אמי
נו תית שהינך מצפה לה
ז מן רב והע שוי ה להביא
לך מחמאות. התלבטויות
יתר במצב הרומנטי
שאתה שרוי בו עכשיו
עלולו ת להביאך ל־דכאון
נפשי. עליך ל (
2ב ספ ט מב ר -
היענות לאהבה שמצי22ב
אוק טוב ר
עים לך עכ שיו. אל תח־מיצי
הזדמנו ת שלא תחזור
לך שנית. הגיע הז מן לדאוג לעונה
הבאה. אל תגזי מי ב שהייה בשפת־הים.

1קף השל!,-ח״
בסרט הישראלי צרפתי

*• זאו מרה

(״פאן טוחס״)

1הפרובוקציה 1

()1חנ״0

תוכלי השבוע
ביבך. פגישות

להרבות ולהתמסר לתחמעניינות
עם אנשים חדשים
יעלו את שאיפותיך
על פסים מציאותיים.
הרבי לצאת לבלות,
זוהי תקופה
נהדרת בשבילך. את
רעננה, שזופה ופורחת,
נצלי את הרגשתך
למטרה מועילה.
הגיע הזמן לרדת מן
האולימפוס, אליו את
מתנשאת. עסקי בשי׳
עליו את חולמת מאז
בדרך להצלחה ולאושר.

סן ת

טח האמנותי
ומתמיד. את

ורום פי ל ם ־

דאגה הולכת ודאגה באה, קחי את החיים
בקלות. את מזניחה את בעלך ודואגת ל ילדיך
יתר על המידה.
בעלך עלול להיפגע ול חפש
ת שומת־לב ב שדו ת
זרים. הוא יתחיל להיעדר
מהבית לפני שתי־פקחנה
עיניך. כוח ההרגל
פועל ה שבוע ל רעתך.
מו טב היה לו
הקד שת פעם ת שומת־לב
> 2בנובמבר -

ולאפ שרויות
לחידו שים
20 בדצמבר
בלתי מקובלות. שימרי
על דיאטה קפדנית. אל תזני חי את מראיך.
שני את הבסיס ה תזונ תי של מיטבחך.

מחלה קלה ממנה סבלת, חלפה. כל
זאת הודות לטיפולה המסור של בת-
זוגך. זה מוכיח לך
עד כמה אתה חשוב
לה ומה רבה אהבתה
אליך. התייחס אליה
קצת יותר בעדינות.
זה מגיע. לה. לך, בת
גדי, תבוא הישועה לא לגמרי מכיוון צפוי. התעוררי וקחי
ו 2בדצמבר •
סו בינואר
את החיים ברצינות.
לא תמיד יהיה מי ש-
יוציאך מהבוץ בו את שוקעת. הרבו
ביציאה לאוויר החופשי והתרחצו בים.

מצאת גבר אבהי שנו תן לך יחס עדין וחם,
הוא עוזר לך לפתור את בעיותיך. הינך
מתגדרת בבעיה אחת
ומזניחה דברים העשו יים
להסב לך או שר רב.
שמחה שמצאת ב מקום
עבודתך החדש, תפיג
את דכ אונך כליל. סעי
לחופ שה קצרה עם בני
ביתך. הקדי שי להם את
מלוא ת שו מ ת ליבך ו ^1.
תבואי
בע תיד על שכ 1 1
רך. מי שהו מבני מש פחתך
יצטרך לטיפול רפואי — עזרי לו.
שימרי על יופיך: הוא כרטיס הביקור שלך.

מסירותך חרבה לבן-
זוגך תישא תוצאות.
הוא מעריך זאת וישנה
יחסו אליך לטובה.
אבל, למען השם,
הפסיקי לנדנד לו.
הוא משתגע מרוב דיבורים.
למרות זאת
סו בפברואר
20ב מר ס
הוא קשור אליך בכל
רמ״ח אבריו. ואת
היא זאת התופסת מקום ראשון בליבו.
לך, דג, מצפה נסיעה גדולה לחוצלארץ
ממנה תחזור אדם אחר לגמרי. עצביך,
המתוחים מאוד בזמן האחרון, יירגעו
מתנה לגת-זוגך.
שם.אל תשכח להביא

רחב •¥לו׳בודר¥בביבד *

הצגת גרורה ארצית החל מהשבוע
בעת ובעונה אחת ככתי־הקולנוע

תל־אביב |,,פאר״ ״תל־אור״ 1 ירושלים חיפה

* 6 8 8 9 61

הנהיגה

.איננה
נזענגת־הטאר
.אותה

ה ן 1לםהזד ,׳.שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 סלפון 260134׳
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמסרס • בית־ופוס משה שהם
בע׳׳מ, תל־אביב, רח׳ פץ • 6גלופות: צינקוגרפיה בססי בעיט •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״נב

סופר ׳ 27

במדינה

״קרם הקרמים״ החדש יצי רתה מו פ ת
בעול םהתמ רו קי ם של ״רבלון״

׳ 4 2 7ן? 8 8י 1פ

בסיס־איפור מרווה המלחך את עור הפנים ומקנה
עדנה, זוהר ורעננות במשך כל שעות היום.
משפט תתגרש פעס —
תשלם פעמייס
השבוע נולד במדינת ישראל עיקרון
משפטי חדש, כמוהו לא נודע עוד בעולם:
בעל מתגרש נתבע לשלם לאשתו מזונות
פעמיים, לפי צו של שני בתי־משפט שונים.
הבעל המאושר הוא מאיר שטמברג ()40
שהחליט לאחרונה כי אשתו גילה, לה נישא
בנישואין אזרחיים בגרמניה לפני 15 שנה,
נמאסה עליו. השאיר מאיר לגילה את ביתם
על רהיטיו, ופרח לו מהבית.
שיטת הנקניק. גילה פנתה לביתי,דיו
הרבני ברחובות בבקשה לדמי־מזונות.
מאחר ונישואי הזוג היו אזרחיים, לא יבול
היה בית־הדין לאלץ את הבעל• אלא שמאיר
נתגלה כבעל ישר, גם אם לא אוהב, הסכים
מרצונו לשלם 80ל״י לחודש.
גילה, מצידה, נתגלתה כשנוגה יותר
מבעלה. לאחר שהשיגה את הסכום הראשוני,
פנתה לבית־המשפט המחוזי בתל-
אביב, תבעה מחדש דמי מזונות. שטמברג
זעק חמס, טען כי הוא משלם כבר פעם,
טענתו לא הועילה .״הייתכן לשלם פעמיים
מזונות?״ תמה סניגורו עורו־הדץ ישעיהו
לויט .״כן,״ השיב השופט משד. בייסקי בפשטות,
וחייב את שטמברג לשלם שוב —
הפעם 150 ,ל״י לחודש.
תשובתו של השופט הדהימה את שטמ-
ברג וסנגורו, השניים החליטו להגיש ערעור
לבית המשפט העליון.
גיחוך נוסף. לשטמברג לא נותר אלא
להתנחם בעובדה כי יש לו אח לצרה:
אזרח חיפאי, ששמו לא ניתן לפירסום,
מצא גם הוא בזמן האחרון את עצמו
מגוחך לא פחות: במאבק על גירושיו
בפני בית־הדין הרבני והחילוני, קבע
בית המשפט העליון כי הוא חייב לשלם
מזונות, ואילו בית הדין הרבני — כי אינו
חייב. עתה ממתין אותו אלמוני בלב רוטט
לראות לאיזה בית משפט יחליטו פקידי
ההוצאה לפועל להישמע.

באד־שבע הסימפוניה הגלתי־גמודה
י £ 8 X 4 27י 1׳ £י*;•,י
קרם עיניים מעודן להחלקה ולמניעת קמטי־הבעה
הנטבעים באזור העיניים.

סוליטב 1יק1ם

׳ 8 1 8 8 x 4 27י
קרם צואר עשיר בשמני־הזנה מעדני־עור לרענון
חלקת הצואר ולייצוב עוד קמוט ונפול.

האתיבוסיטה הישראלית מימודם אקסשז״ם

הלימודים בת״א בבניו גטנסיה הרצליה, ז׳בוטמסקי • 106 ובחיפה בבניו בי״ס כמעלה, שמריהו לוין 30

ההרשמה לשנת הלימודים הבאה ללימודי ערב המכינים לתארים אקדמאיים מוכרים של
6 01*1) 1511ו 11־ 0 1.
5וו) 10 וו) 5 ) 1ח{> 1ח, 1ו166ז 1י)ח£

עזו$ח£׳\וא 10*00110

אגודות המהנדסים הבריטיות

אוניברסיטת לונדון
* 8.80.כדבלה או
מנהל עסקים

* הנדסת בנין

* הנדסת אלקטרוניקה

8.4 .כללי
8.4 .מדעי המדינה
או סוציולוגיה
* הנדסת מכונות * הנדסת ייצור
8.80.מתימטיקה
8.4 .שפות :
אנגלית, צרפתית
* הנדסה ימית
* הנדסת חשמל
תלמידים החסרים תעודות בגרות יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים

פרטים והרשמה במשרדי האוניברסיטה: תל־אביב, רח׳ ברנר ( 17 מפנת אלנבי ,)55 בשעות 1—9בבוקר,
8—5אחה״צ. תל־אביב, רחוב ז׳בוטינסקי ,106 בבניו גמנסיה הרצליה, בשעות 8— 5אחה׳יצ בלבד.
חיפה — רחוב שמריהו לוין ,30 מפנת הרצל , 14 בשעות 1— 9בבוקר 8— 5 ,אחרי־הצהרים.

**נו* כתונת —
מגוי המבקש לשנות תת כתובתו סזון?*
להודיע קל״לז שבועיים מראש, על״מנין
לסגול עיכוב כמשלוח חעתוו למען החדש

111

הסימפוניה הבלתי גמורה נולדה בבאר־שבע
לפני 11 שנה. כשנולדה, תיכננו אמנם
שתהיה גמורה דווקא. אולם תיכנון לחוד
ומציאות לחוד. המיבנה הענק במרכז באר־שבע,
שזכה לתואר המוזיקאלי, בנוי מארבעה
קירות בלבד. תיקרה אין, התקציב,
בסך 900 אלף ל״י, לא הספיק כבר לתיקרה.
שלושה מימון בשביל שלד. הבניין
נועד להיות בית־כנסת מרכזי לכל
העדות. חישבו ומצאו כי 900 אלף הל״י
שהושקעו לפני 11 שנה שווים כיום כשניים
וחצי מיליון, בנוסף למיליון וחצי הדרושים
כיום להשלמת המיבנה. ארבעה מיליון ירדו
לטמיון בגלל מחדלי העירייה והמועצה הדתית.
חישוב
זה אינו מטריד את האחראים.
לפני זמן מה פנו אנשים מסויימיס אל
ראש העיירה בהצעה קוסמת: הם היו נכונים
לקנות את השלד המכוער במחיר
שלושה מיליון ל״י, ראש העירייה לא נעתר
להם. הסיבה: היו אלו נציגי הקהילה הרפורמית,
שרצו להפוך את השלד למרכז קהילתם.
״עיון פעיל״ .אליהו נאווי לא היד.
מעוניין, בגלל כמה מיליונים עלובים, לקלקל
את היחסים עם נציגי המפד״ל ואגודת ישראל
במועצת העירייה, שבעזרתם נשמרת
הקואליציה. הוא אף הוציא מתוק מעז,
לא ענה לרפורמים בשלילה מוחלטת, אלא
״שוקל״ מאז את הפנייה ״בעיון פעיל״.
גם אהבה היא ׳תפילה. בינתיים
מהווה הקלף כתם מכוער במרכז העיר.
החרדים בעיר הקימו לעצמם ככר, מזמן
בתי־כנטת לעדותיהם השונות. נאווי עצמו
מעוניין להקים במקום את בית •ד׳לבנים
העירוני — ואילו המועצה הדתית הודיעה
שמצידה יכול הבניין לעמוד כך עד ימי
המשיח. היא לא תרשה שיוקם שם שוש
דבר מלבד בית־כנסת.
הנהנים היחידים ממלחמת התי־בית הם
צעירי באר־שבע: המיבנה המכוער משמש
מזה שנים אתר משיכה לזוגות רומנטיים,
וגם לא רומנטיים, המוצאים את השיליב
הנדיר של קירות מסביב וירח ממעל כאידיאלי
למטרתם.
העולם הזה 1713

ה מו ע מדו ת
הסופיות

דלה דדוורץ
בת יהדות
הדממה
> פני שלוש שנים בלבד היא
/השתייכה עדיין ליהדות הדממה,
וליבו של כל עם ישראל המה לה.
בעוד כחודש יהמה לה ליבו
של כל עם ישראל שוב, אבל
מסיבה שונה: היא תעמוד
אז לפניו בבגד־ים, תנסה
לזכות בכתר מלכת־המים.
לילה זידודרץ ,20 ,נולדה
באוקראינה, בברית־המועצות
אם אתם רוצים לדקדק דוז־קא.
היא עשתה שם מה
שעושים שם כל נערי העמלים,
ובתוספת לכך גם התאהבה
בתיאטרון. בגלל
אמא שלה, שהיתר, שחקנית
תיאטרון בפולין
לשם הם עברו מרוסיה מאוחרת בתקופה
יותר.
את אהבתה זו
היא הביאה איתר,
לישראל,
והביקורים

בתיאטרון עזרו לה
ללמוד עברית. אל
תצטטו אותר״ אבל
מה עוד יש בתיאטרון
העברי
מלבד דיבורים?
שירים, לעומת
זאת,
היא ממשיכה
לכתוב עדיין בלע״ז. אבל על הפסנתר
היא כבר מנגנת בעברית.

ךיאעובדת כיום בכלבו
\ 1בתל־אביב, גרה בבת־ים, ויש לה
שיער בלונדיני, עיניים חומות, גובה
,169 שלוש כיתות בגרות ואחות נשואה.
המועמדת
מיספר 8למלכת המים,
כמה שלא נעים לספר, לא יודעת עדיין
לשחות .״איך לדעת?״ היא עונה בעברית
של ביאליק שלה .״אין שם ים.״
טוב, אבל פה בארץ יש ים, לא?
״כן, אבל פה אני כל הזמן עסוקה.״
במה עסוקה? או. זהו בדיוק.
אבל אם אתם חושבים באמת שהיא
עולה חדשה, תנוחו. חלום חייה הוא
לנסוע לטיול לחו״ל. לא סתם לחו״ל.
לסקנדינביה.
ואם זה לא מוכיח שהיא נהפכה לישראלית
גמורה, אז מה כבר כן?
שלום

1 ( 1 1 1 1זהו בגר־היס, מתוצרת חברת
1 * 1 1 ! /גוטקם, אותו לוב שת לילה
ובו תופיע בתחרות. הוא ע שוי מבד מ שבצות.

סיפור בעיניים

הוא סיפורה של צעירה שעלתה נזברית־ה
מועצו ת לפני כשלוש שניס. לילה ששערה
צבוע בציבעי וולד״ למדה שעם האיפור של חברת הלנה רובינשטיין
היא גס יכולה לה שתכשך במים ללא כל חש ש שהאיפור ״ ר ד מפניה.

וידויה של יהודית גולני — ״היצאנית־הבתולה!״

כך היא פיתתה אות•

כתב־־האישום שהוגש השבוע גגד חמדה עדן היה ממצי*
וגי ויבשו היא הואשמה כניהול כית־פגישות כצפון תל־אביב,
שם העסיקה נערות טלפון. בנוסך לכך עסקה שם
גם היא עצמה בזנות.
אלא שמאחורי פתב־האישום הלאקוני הסתתר סיפור
אנושי מזעזע: סיפורן של שתי הנשים המעורבות כפרשה.
את סיפורה של חמדה, ועל הדרך בה הידרדרה הצעירה
הדתית לזנות, תופל לקרוא במיסגרת כעמוד הבא. אולם
מזעזע לא פחות הוא סיפורה של יהודית גולני, נערת־הטלפון
שהועסקה על־־ידי חמדה. בווידויה זה בפני כתב
״העולם הזה״ מגלה יהודית את הפרטים המלאים פיצד
פיתתה אותה חמדה, הפכה אותה ליצאנית.

ך • גבר הראשון ששכבתי איתו בשן
| ביל כטף היה גם הגבר הראשון שלי
בחיים.
אבל אני לא חשבתי באותו הרגע על זה
שאשר, ששוכבת בשביל כסף היא זונה.
חשבתי רק על הבתולים שלי. חשבתי עוד
אז שצריך ניתוח בשביל לבתק את הבתולים׳
ונורא פחדתי מהכאב שהגבר הזה
יעשה לי. בסוף באמת לא נתתי לו לקיים
איתי יחסים עד הסוף, רק בין הרגליים.
ככה עשיתי גם עם כל הגברים שעברו
עלי. ועד היום אני בתולה.

כעבור זמן קצר מצאתי את עצמי בין
זרועות הגברים.
היום אני מבינה שהיא עבדה עלי בשכל,
שלבים־שלבים. בהתחלה היא בכלל לא דרשה
ממני כלום. רק כשהיו באים הגברים
אליה, היא היתד, שולחת אותי עם הילד
לטייל.
אחר־כך בא השלב השני. כשהיא ראתה
שאני שותקת, היא התחילה לקבל את הגברים
כשאני בחדר הסמוך.

מודעה בעיתון
הזמינה לזנות
ז נו תהגעתי בגלל מודעה קטנת
/בעיתון. היה כתוב שם שמציעים מקום
לינה וכלכלה תמורת עזרה במשק־בית,
בכתובת מסויימת בתל־אביב. זה בשבילי,
אמרתי לעצמי, כי חיפשתי אז עבודה בתל-
אביב.
אני נולדתי בירושלים, לפני 19 וחצי
שנים. ההורים שלי נפרדו כשהייתי בת
חמש, וכאילו המכה הזאת לא הספיקה
באה עלי עוד מכה. אבי התחתן עם אשד,
אחרת שלא הסתדרתי איתה. כשהייתי עוד
קטנה, לא היחד, לי ברירה וסבלתי. אבל
ברגע שהתבגרתי קצת, עזבתי את הבית
שבו נולדתי.
עברתי לגור אצל קרובים בכפר ולמח־ייתי
עבדתי במשק־בית. בתחילת השנה
הזאת החלטתי לעבור לתל־אביב, כי שמה
מרתיחים יותר. ואז קראתי את המודעה.

,,מה איכפת לך
שישכבו איתך?״

לא הבנתי למה
היא מ תעק ש ת
ך* בתוכת שבמודעה פתחה לי את
1הדלת אשר, שחרחורת, לא צעירה ולא
מבוגרת. היא היתה בת .30 זאת היא בע־לת־הבית,
חמדה עדן*.
אמרתי לה שבאתי בגלל המודעה. היא
הכניסה אותי וכיבדה אותי בתה, וסיפרה
לי שהיא גרושה ויש לה ילד בן שש,
הילד היה בבית.
היא סיפרה לי גם שהיא מורה, אבל לא
עובדת עכשיו במיקצוע. היא לא סיפרה
לי במה היא כן עובדת עכשיו.
אני סיפרתי לה שאני בודדה ואין לי
בית, והיא אמרה שהיא תשמח לקבל אותי.
ובאמת ראיתי שהיא שבעת־רצון מדברי.
אבל אז עוד לא הבנתי למה. רק שמחתי
שמישהו מוכן לקבל אותי.
סיכמנו בינינו את הפרטים, מה אני צריכה
לנקות, והכל, וקבענו שהיא תטלפן אלי
למחרת בבוקר למקום שבו עבדתי ותודיע
לי מתי לבוא. אמרתי לה שאני מוכנה
לטלפן אליה לשאול, אבל היא התעקשה
שהיא תטלפן אלי, אז נתתי לה את הטלפון
של המעבידים שלי. רק אחרי כמה ימים
* כל ה שמות בכתבה זו מוסווים. מאחר
שהפרשה נידונה עתה בבית־המ שפט, עלול
זי הוי המעורבים לגרום ל בזיון בית־המ שפט.

בית הנגישות

זהו הבית הנמצא ב שכונת מגורים אכסקלוסיבית ב צפון
תל־אביב, אשר באחת מדירו תיו פעל תקופה ארוכה בית־הפגי
שות, בלי שהשכנים יבחינו בגברים הרבים המבקרים בו, או יחשדו כי בעלת״
הבית ה שחרחורת והדיירת שלה, יהודית גולני, מ שמ שות למע שה, בתור נערות־טלפון.

הבנתי למה היא כל־כך התעקשה על זה.

גיליתי שהיא
מקבלת גברים
1מחרת היא צילצלה והודיעה לי
/שאני יכולה לבוא מיד. אספתי את החפצים
שלי, ובאותו לילה לנתי כבר אצלה.
התוכנית היתד. שאני אמשיך לעבוד עוד
שבועיים אצל המעבידים הקודמים שלי, אבל

חמדה ביקשה ממני למחרת להישאר איתר,
כל היום. היא אמרה שהיא חולה, וגם לא
הירשתה לי להודיע למעבידים שלי שאינני
יכולה לבוא לעבודה.
אחר־כך גיליתי מהם שהיא צילצלה אליהם
ואמרה להם שאני מלוכלכת והשמיצה
אותי והיא מתפלאה בכלל איך הם קיבלו
אותי לעבודה. בגלל זה היא רצתה שאני
אתן לד, את הטלפון שלהם. הכל היה
מתוכנן אצלה. ככה היא ניתקה את דרכי
חזרה, וכשרציתי להימלט לא היה לי לאן.

ך אז, כשהיא ידעה שאני כבר יודעת
1על מעשיה, היא התחילה לעבוד עלי.
היא סיפרה לי שיש לה חבר בשם יחזקאל
שהוא נורא עשיר, ואם אני אסכים לשכב
איתו הוא יתן לי דירה ועשרים אלף לירות.
היא אפילו אמרה שצריך להיזהר בדברים
כאלה, ושהיא תיקח אותי לעורך־דין
שיכין חוזה ושיחזקאל יחתום עליו.
דבריה חדרו לליבי. ההצעה נורא משכה
אותי. כל־כך הרבה כסף לא ראיתי בחיים
שלי. אבל בסוף דחיתי את זה.
אבל היא לא התייאשה והמשיכה לפתות
אותי. היא אמרה שהוא יתן לי מתנות יקרות
והכל, רק שאתן לו לשכב איתי, ואמרה
למה אני טיפשה כזאת, מה איכפת לי
שהוא ישכב איתי.
בסוף היא שיכנעה אותי ואני הסכמתי.
רק פחדתי מזה שהוא יבתק את בתולי.
בסוף, כמו שסיפרתי, נתתי לו רק בין
הרגליים.
הוא הביא לי באמת קצת מתנות, אבל
לא הרבה כמו שחמדה הבטיחה. ועל הדירה
והעשרים אלף לירות בכלל שכחנו.
אחרי יחזקאל היא הביאה לי גבר אחר.
בהתחלה שוב פעם לא הסכמתי, אבל היא
אמרה שזהו בעל בית־חרושת לזכוכית. איש
עשיר מאוד, והוא ישלם לי 150 לירות בשביל
לשכב איתו.
שוב פעם היא שיכנעה אותי וקבעה
פגישה עם האיש לשש בבוקר. שכבתי
איתו, והוא באמת שילם 150 לירות. את
הכסף הוא נתן לחמרה. גם לו נתתי רק
בין הרגליים. ואולי בגלל זה הוא לא חזר
יותר.

מגע מיני -
תמורת תיקון פריג׳ידר
הרי זה כבר לא התחיכחתי איתה,
והיא התחילה להביא לי הרבה גברים.

בערך ארבעה ליום,
עם הגברים הייתי שוכבת בעיקר אצלנו
בבית, אבל לפעמים גם אצלם.
אני זוכרת פעם ביום שישי התקלקל
לה הפריג׳ידר, והיא פחדה שהוא יישאר
מקולקל לשבת. אז היא לקחה מונית ונסענו
ביחד למתקן הפריג׳ידרים. בדרך היא סיפרה
לי שהמתקן הזה הוא רווק חתיך וצעיר
ובשבילי הוא יהיה מוכן לתקן את הפרי־ג׳ידר
לפני שבת.
כשנכנסנו לבית־המלאכה, היא קרצה לי,
אבל אני נבהלתי. הוא היה מבוגר ובכלל
לא חתיך. אבל כבר לא היתר, לי ברירה.
היא קבעה איתו שהוא ישלח פועל לתקן,
ואני אבוא אליו בחזרה בשעה שתיים, אחרי
שהוא סוגר את העסק.
ובאמת ככה עשיתי, ושכבתי איתו בבית-
המלאכה שלו, ברחוב לוינסקי.
אבל זה היה מיקרה יוצא מהכלל, בגלל
שחמדה רצתה לתקן באופן דחוף את הפרי-
ג׳ידר. היא היתה צריכה אותו כי היא השכירה
חדר לתיירים. אבל התיירים אף פעם
לא היו נשארים הרבה זמן אצלה, כי הילד
היה מפריע להם ושובר להם דברים.

אחרי כל הגברים
נשארתי בלי בסף
אט לאט השתנו הדברים לרעה. חמי
/דה היתד, מביאה לי יותר ויותר גברים
— וכסף היתה נותנת לי כל הזמן פחות.
בהתחלה הסכמנו שאנחנו מתחלקות בכסף

חצי חצי, אבל הגברים היו משלמים לידיים
שלה, ואני אף פעם לא ידעתי כמה.
בהתחלה היא אמרה שישלמו מאה ו־150
למיספר, אבל לאט־לאט המחיר ירד. בסוף
ראיתי שזה לא כדאי לי והחלטתי לעזוב
אותה.
כשהיא שמעה את זה, היא התחילה להתחנן
שאני אשאר לפחות עד שהיא תמצא
מישהי שתחליף אותי. הסכמתי, ונשארתי
עד שהיא הביאה את רותי.
אז עברתי לדירה אחרת. שילמתי את
שכר־הדירה בבית החדש בשעון־יד שלי,
כי לא היתר, לי פרוטה. אפילו את מעט
הכסף שחמדה נתנה לי, היא היתד, מוציאה
ממני בכל מיני דרכים. למרות שעברו
עלי כל־כך הרבה גברים, ששילמו לה את
התמורה המלאה, יצאתי ממנה בלי כסף.

במקום לבנק -
הגענו למקום אחר
* ום אחד, לפני סורים, היא הופיעה
אצלי שוב פעם. היא סיפרה לי שהיא
הפסיקה עם זה ושאין לה כסף, וביקשה
ממני הלוואה.
היה לי קצת, אבל סירבתי לתת לה. אז
היא אמרה שלא כדאי לי להחזיק כסף
בבית, יכולים לגנוב אותו, כדאי להכניס
אותו לבנק, ושהיא מוכנה ללוות אותי מיד
לבנק.
השתכנעתי שהיא צודקת, ויצאנו לבנק.
אבל במקום לבנק היא לקחה אותי לחנות
רהיטים ברחוב שינקין. היא קנתה שם
ארון, אבל חסרו לה עוד 250 לירות, אז
היא לקחה ממני והבטיחה להחזיר. לי. לא

היה נעים לי לסרב לה בנוכחות האנשים,
ונתתי לה.
אחרי כמה ימים היא באה אלי שוב פעם
ואמרה שהיא לא יכולה להחזיר לי, אין
לה כסף, אבל היא מוכנה לקבל אותי בחזרה
לעבודה אצלה, ואז היא תחזיר לי
מהרווחים שלה.
התברר שהבחורה שבאה במקומי ברחה
ממנה אחרי שבוע, ולא היו לה בחורות.
בחורה אחרת שבאה אליה לפי המודעות,
אחות במיקצועה, לא רצתה להתעסק בזה.
על בחורות אחרות שבאו, חמדה החליטה
בעצמה שהיא לא רוצה להציע להן לעבוד
בשבילה. במיקרים כאלה היא היתד, נפטרת
מד,דיירות החדשות בכל מיני תירוצים.

אה שם את מיספר הטלפון של האהוב
שלה. היא הזהירה אותי לא להתקשר איתו
יותר ואיימה עלי שהאחים שלה ירביצו לי.
כשעזבתי אותה, חשבתי שנפטרתי ממנה
לתמיד. אבל טעיתי.
יום אחד היא הופיעה בבית שלי והתנפלה
עלי. היא לקחה ממני את המשקפיים,
שבלעדיהם אני לא רואה כלום, והתחילה
לבעוט בי ולהרביץ לי.
השכנה שלי נכנסה וניסתה להפריד בינינו,
ואז היא השמיצה אותי שאסור להם
להרשות לי לגור שם, כי אני מביאה גברים
הביתה. זה היה שקר גמור, ואני
הלכתי מיד למשטרה וסיפרתי להם שם את
כל הפרשה מהתחלה.

איימה עלי
לא להתקשר עם אהובה

ך ייאיתי שאין לי סיכוי לקבל בצורה
1אחרת את הכסף שלי בחזרה, והסכמתי
לחזור אליה. שוב פעם היא הביאה לי
הרבה גברים, אבל שילמה לי רק קצת,
וזה היה בכלל הכסף שלי. ואת החוב היא
בכלל לא החזירה. כשראיתי ככה, החלטתי
שוב פעם לעזוב אותה.
לפני זה היה עוד עסק עם האבא של
הבן שלה. בזמנו היא סיפרה לי עליו, ושיש
לה משפט איתו. הדבר הזה עניין אותי
מאוד, והחלטתי להיפגש עם האיש.
צילצלתי אליו ונפגשנו. הוא ביקש ממני
להעיד נגדה, אבל אני סירבתי.
באחד הימים, קצת לפני שניתקתי איתה
את היחסים, היא חיטטה בארנק שלי ומצ־

לשכוח
את העבר

י* יום קראתי בעיתון שהביאו את
( )חמדה למשפט באשמת זנות והעסקת
נערות־טלפון. משום כך באתי למסור את
הסיפור שלי. אני מקודד, שכל בת שרוצה
לעזוב את בית ההורים תקרא אותו ותדע
מזה להיזהר שלא ליפול בפח כמוני.
שמי האמיתי הוא תעודת
זהות מיספר ,--וזו חתימתי. אני
מבקשת לפרסם את הסיפור תחת השם הבדוי
יהודית גולני, ולהסוות את תמונתי.
אינני רוצה שיזהו אותי.
אני עושה הכל כדי לשכוח את העבר
ולפתוח דף חדש בחיי.

101171־¥11
ך• גורלה של חמדה עדן, שהואשמה
^ השבוע בזנות ובר,עסקת נערת טלפון
ניתן תפקיד מפתח — למודעה הקטנה.
פעמיים שיחקה מודעה זו תפקיד דרמאטי

האהבה היתר, הדדית. לא עבר זמן
רב והמורה והתלמיד עברו לגור יחד.
מבחינתה של חמדה היתד, בכך תעוזה
רבה. היא היתד, בת למשפחה דתייה מאוד.
אחיה למד בישיבה, אחיותיה בבית־ספר דתי.

המאושר פשוט לא הופיע לחופה.
כשהתאוששה חמדה מהמכה, נשבעה שלא
תחזור לראות את השפל הזה לנצח.
היתד, זו שבועת־שוא. האהבה היתד, חזקה
ממנה. היא בלעה את התירוץ המטופש

ועדיין האמינה לו חמדה. היא המשיכה
להאמין בו גם כאשר נלקחה בחודש השישי
לבית־החולים עם הסתבכות, פירפרה בין
חיים למוות — ואהובה אף לא הופיע
לבקרה.
רק כאשר, לאחר התאוששותה, באה
לבקרו, והוא לא רצה לראות אותה —

היא היתה מורה דתית תמימה, כשהתאה־בה
באחד מתלמידיה, ילדה לו בן מחוץ
לנשואיו, עמדה פעמיים מתחת לחופה —
והחתן לא הופיע. השבוע היא הואשמה ם ־
נות ו 3ה?וה?ות נערת־טלפוו בבית־פגישות.

חמדה עדן
בחייה, ובשתי הפעמים הביאה עליה דק

אסונות.
בפעם הראשונה היה זה לפני שש שנים.
חמדה פירסמה אז מודעה קטנה בעיתון,
הציעה בה את שירותיה כמורה לאנגלית.
אחד ממכתבי התשובה היה של אלמוני

היה ברור לה מך, תהיה תגובת המשפחה
אם יגלוה. היא שכרה לעצמה דירה בתל׳
אביב. סיפרה בבית כי קשה לה לחזור
כל ערב לבית ההורים הסמוך לבני־ברק.
לאחר חודשים מספר נכנסה׳ להריון,
הסכימה, לדרישת אהובה, לעשות הפלה,
נכנסה למשבר נפשי חמור. הוברר לה,
לראשונה, כי דויד אינו מתעתד להתחתן
איתר .,למרות אהבתה הלוהטת, החליטה
שאין בזה עתיד,־ מצאה בנפשה את הכוח
הדרוש לעוזבו.

לא שכעיני דויד לא מצאה הפרידה
חן. כעבור ימים ספורים חזר אל

,דויד צילצל לתופר,ת שלי, ביקש ממנה להרחיב
את שמלת החופה בגלל ההריון שלי.״
בשם דויד אלייקים, שרצה ללמוד אנגלית.
השיעור הראשון התקיים בבית התלמיד,
חמדה הופתעה לגלות דירה ענקית ועשירה.
אף יותר מזה הופתעה לגלות, בתום
השיעור, כי התאהבה בתלמידה. היא היתר,
אז בת ,24 דויד בן .40

חמדה, החל מתחנן ומבקש סליחה, הבטיח
לשאתה.
חמדה המאוהבת היתד, המאושרת באדם.
השניים נרשמו ברבנות, שלחו הזמנות,
זדויד קנה לכלתו את שמלת־החופה.
האושר הגדול הפך לאסון משפיל. החתן

של דויד כי לא הגיע לחופה בגלל שלא
הרגיש טוב, המשיכה לחיות איתו.

אעכ רו חודשים רבים והיא נכנסה
/שוב להריון. ושוב סירב דויד לשאתה.
חמדה חזרה לבית הוריה בחודש השלישי,
גילתה להם על ההריון.
ההורים רצו אל החתן, התחננו לפניו
לשאת את בתם, ולוא גם על מנת לגרשה
למחרת החופה — העיקר שלא תלד ממזר.
דויד נעתר. שוב קבעו מועד ברבנות,
שוב הזמינו אורחים ורב. דויד אפילו זכר
לצלצל לתופרת אצלה הזמין בשעתו את
שימלת החופה, ביקש ממנה להרחיב אותה,
מאחר שהכלה בהריון.
ערב הנישואין ביקשה חמדד, למודת־הניסיון
אישור בכתב מדויד על נכונותו
לשאת אותה. הוא הסכים, אישר גם כי
הילד בביטנה הוא שלו.

ף אפילו האישור לא הועיל. דויד
\ * חזר שנית על התרגיל הקודם, לא
הגיע שוב לחופה. בפני המשפחה והרב
שהגיעו אליו בהולים הכריז בדרמאטיות:
״עשיתי עוול לאשר, זו, אבל אני לא יכול
להתחתן איתה.״ לדבריו, הוא פשוט אינו
מסוגל עדיין לעכל את הרעיון כי יהיה
איש נשוי. הוא צריך זמן נוסף להתרגל.

דויד אלייקים
החלה אמונתה מתערערת. היא ניסתה לעורר
אח רחמיו על בנו שייוולד ממזר, אך
מאום לא הועיל. עתה הבינה אף סוף
כי איננה רצוייה.
היא הגישה נגד אהובה תביעה לתשלום
מזונות עבור הילד ו־ 150 אלף ל״י פיצויים
על הפרה כפולה של הבטחת נישואין.
ן מרות סיומה הטראגי של המודעה.
/הראשונה, לא היססה חמדה להיעזר
במודעה גם בפרק הבא בחייה — לתוכו
נידרדרה בעיקבות אכזבתה הקשה מאהבתה
וההשפלות שעברו עליה:
היא פירסמה מודעות בעיתונות בהן
הציעה מגורים וכלכלה בדירתה לנערות
— תמורת עזרה במשק־בית.
גם מודעה זו הביאה עליה אסון: לדברי
התביעה, השבוע, היה משק־הבית בו נתבקשו
הנערות לעזור — עיסוק בזנות.

אמנות
מראים ממילא.

* * תל־אכיכ הקטנה

(בימות)

שיחזור שלישי של ימי תל־אביב הראשונים,
במערבונים ופזמונים שכולם מוכרים מאד.
פחות מוצלח מן הגלגילים הקודמים של
ההצגה, אבל אינו מאכזב את המשתוקקים
למעט נוסטאלגיה ברוח טובה.
+* +ג׳אז פלוס (דגן־אורי) — תכנית
המיועדת בעיקר לצעירים, ומביאה את
הדי הדיסקוטקים לבימת הבאלט.
חיי

כלכ (התיאטרון

— גדי יגיל מתגלה כבדרן
שר מאד, בתכנית בה הוא
עות מעל ההומר שהוא
להצחיק את הקהל על ידי
על הבימה.

העממי)

מסוגנן ומוכמתעלה
בקבימגיש
ומצליח
עצם נוכחותו

הופעת אורח
טוויגג

ג׳וני האלידיי
חסידי יגאל כשן
דיילת יפהפית

תיאטרון
איזון עדין (הבימה) -אדו־ארד
(וירג׳יניה דולף) אלבי מתאר בקוים
קודרים את הבורגנות האמריקאית האמידה,
על האנושיות, הבדידות והקרתנות השולטים
בה. ביצוע משכנע של מרים זוהר,
מטלה אבני ושאר חברי הצוות.
המכ שפה

סיום מרשים

לא לחינם מכנים את להקת
— תושבים־חוזרים. מאז 1966 ביקרה
הלהקה בארץ שלוש פעמים. בפעם הנוכחית
גם הביאה לצופה הישראלי אותה ידידות
בתוכנית עצמה: שלושה שירים חסידיים•
אומנם במקום יא־באם־באם־באם סיל־סלו
הסווינגלס דא־בא־דא־בא-דא, ובמקום
האוי־יו־יוי של נירה רבינוביץ׳ ושלמה ניצן
(האם למדו הסווינגלס את הניגון מתק־סווינגל
וינגרס

נעימים, אלגנטיים מאוד בתלבושות החדשות
של פייר בלמיין (חבל רק שבלמיין
לא לקח בחשבון את אקלימה של ישראל,
אומר וורד סרוינגל, זה יפה, אבל זה חם)...
מצלצלים כמו תזמורת חיה, ומעל לכל:
מיקצועיים למופת, ואפילו מי שמפחד ממוסיקה
קלאסית מתרכך מיד כשכריסטיאן
(מטריות ש ר בו ת) לגראנד משמיעה את
הדא־בא־דא הראשון שלה.

בירור

(תיאטרון גוך יק) —

האופרטה האידישאית הידועה בגירסה מודרנית
עם בימוי תוסס של יוסף מילוא,
תפאורה מרשימה וניהול מוסיקלי נמרץ
(נועם שריף) .בידור למעלה מן הממוצע.
* * מלון פלאזה (הקאמרי) — שלישה
מערכונים מצחיקים מאד של ניל (יחפים
בפארק) סימון, המתרחשים כולם באותו
חדר מלון, בביצוע משעשע של אבנר
חזקיהו ועדנה פלידל.

** נדנדה כשניים

אסנת פז —
גדרן חזרה
ארתה פרנקלין

(התיאטרון הצ
עיר)
— גבר ואשה, שא־נם עוד צעירים
כל כך, מחפשים מפלט מן הבדידות, זה
בזרועות זו. מחזה כתוב בכשרון רב, עם
משחק טוב של שולמית אדר.

כידור
שיער (אואזיס) — הפנינג ענקי,
עם מוסיקה נפלאה, שמטרתו להמחיש את
מרד הנעורים האמריקאי בפני הצופה הישראלי.
הביצוע יפה, כל עוד לא מצפים מן
הצעירים על הבימה שיידעו גם לשיר וגם
לשחק, בנוסף לפעילות הקדחתנית שהם

אורי זוהר, אילי ויונה, רבקה זוהר, ולהקה
מוסיקלית שהורכבה לשם כך במיוחד על־ידי
המלחין־מעבד דויד קריבושי (אורגן,
באס, גיטרה, תופים) .רביעיית הכלים כבר
נושאת את השם ״קריבושיות״ ומתכוזנת
להוסיף אליה שני כלים נוספים, אחד מהם
פסנתר חשמלי, שבלעדיו, לדעת קריבושי,

״ שירי נ שמה״

ליטם של שני הישראלים?) יש כאן קנון
מסוגנן על רקע קונטרה־באס ותופים, אבל
הקהל הלך שבי אחרי שמונת הסווינגלים,
ביקש הדרן, קיבל, ביקש עוד וקיבל שוב
את הניגונים החסידיים. בקיצור, במקום
הופעה אחת בתל־אביב תהיינה עוד שתי
הופעות גדולות.
ובאמת, למה לא? יש לזמר סווינגל כמה
תכונות נדירות מאוד בימינו, ומבוקשות
מאוד בארץ. הם מגישים ערב מוסיקלי־תרבותי,
אבל לא תרבותי יותר מדי. הם

לאחר שנתיים בארצות־הברית, שבה לארץ
הזמרת אסנת (שלכת אדומה) פז. שמואל
פז, שהוא האפוטרופוס האמנותי שלה
הגיע לארץ לפניה ותיאר את הפגישה המרגשת
ביותר שהיתר, לאסנת עם הקהל האמריקאי
:״בקונצרט האחרון שלה באולם
קרנגי־הול שרה אסנת את ב תי את בוכה
או צוחקת, באנגלית. הקהל קם על רגליו
ומחא־כפיים, במשך חמש דקות רצופות.
״היה לי החשק לרוץ לבמה ולחבק אותה,
היא היתר, כל־כך נהדרת.״ שמואל הוא גם
בעלה של אסנת.

הבידוד והקירוי

נינו פדר

האמרגן אברהם (פשנל) דשא מכין תכנית
בידור גדולה, בהשתתפות: הגשש

החיוור,

שונדוריה ב״הבימה״

הלו, מרכזיה
לא ייתכן היום ליווי מודרני ראוי לשמו.
ההופעות נועדו לחודש אוגוסט, והיש
משהו שהישראלי זקוק לו בחודש זה יותר
מיקצת קירור וקצת בידור?

ישראלי בפאלרמו

האי ששצעקמב לי
לחכותלבי קו ר ת
זה קרה בהצגה הראשונה (הבכורה הלא־רשמית) של החגיגה,
מחזהו הזועם למחצה של הבריטי דיויד סטורי, המועלה באולם
הקטן של הבימה. ההצגה מתארת התנגשות בין שלושה בנים,
שבאו לחגוג עם הוריהם את יום השנה הארבעים לחתונת ההורים.
אחד הבנים (שמואל עצמון) הופך את חגיגת היובל לחשבון־נפש
עם הבית, עם אביו (נחום בוכמן) ועם אמו (שושנה דואר).
המתרחש על הבימה לא מצא חן בעיני אחד הצעירים שישב
באולם, ולפי מראהו לא היה זה פירחח שנקלע במיקרה לתיאטרון,
כי אם בחור צעיר וזועם שלא יכול היה להכיל בקירבו את תגובותיו
על הנעשה על הבימה.
בתחילה, הגיב הבחור בתזוזות עצבניות ורועשות בכסאו. אחר־כך,
הוסיף לכך הערות נרגנות, ולקראת סוף ההצגה, כאשר המתח
עולה על הבימה, החל הצעיר בקריאות־מחאה לועגות שליוד כל
משפט שנאמר על הבמה.
הקהל באולם נחלק לשניים — בעד ונגד הצעיר: החבורה שהיתר,
איתו, שנראתה כחבורת סטודנטים, והסביבה המוכרת של קהל
שוחר־כבוד־תיאטרון, שהכינה מיתקפת נגד. כאשר הסתיימה ההצגה(
,ובאותו ערב לא היו מחיאות־כפיים רועשות ביותר) פרץ
הצעיר בשריקות בה מחרישות אוזניים לעבר השחקנים שיצאו
לבמה להשתחוזת.
האופוזיציה המכובדת התנפלה על הבחור :״פרא אדם״ ,״פירחח״,
״לך לכדורגל מה זה כאן? מלכת אמבטיה״ צעקה אשה אחת
והדגימה את דבריה באגרופים. צעירה אחרת קראה :״קודם תחכה
שתהיה ביקורת — ואז תשרוק.״
אבל נחום בוכמן בעל התפקיד הראשי בהצגה, חזר אל הבמה
נדהם ונעלב ופנה לקהל :״אני רוצה למחות בכל תוקף על ההתנהגות
המבישה ...עוד לא שמעתי דבר כזה שבתיאטרון הלאומי
— מצפצפים

המיבחן הקשה ביותר לישראל בחוץ־לא-
רץ, מאז נבחרת הכדורגל במישחקי הגביע
במכסיקו, צפוי לזמר יגאל בשן, בפסטיבל
פאלרמו.
פסטיבל זה, הנערך ב־ 16 ביולי בבירת
סיציליה, יהיה מעין ״וזדסטוק של אירופה״
— פסטיבל ג׳ז, רוק ופופ במתכונת המונית,
תחת כיפת השמיים, בהשתתפות אט־נים
מכל הגילים, מכל הסוגים ולכל הטעמים•
יופיעו בו בכפיפה אחת אמני ג׳ז ותיקים
וידועים כדיוק אלינגטון ותזמורתו, עם
זמרי להיטים מובהקים כטוני הקטן, או
להקות־קצב מחרישות אוזניים בעול מו של
ארתור ב ראון (אש).

_ ההופעות מתחילות בשבע בערב, כשכל
להקה או זמר מגישים תוכנית בת חצי
שעה. במרכז הערב — מופע־חצות עד אור
הבוקר. מופע זה יוגש בערב הראשון על־ידי
דיוק אלינגטון, בערב השני תהיה זו
מלכת שירי הנשמה ארתה פרנקלין, בערב
השלישי — נינו פרר (הטלפון) ולסיום מרשים
נבחר ג׳והני האלידיי.
על מיבצע זה ממונה אמרגן בשם ג׳ו
נאפולי, שהוריו אומנם נולדו בסיציליה
אבל הוא עצמו בילה את רוב ימיו באנגליה,
הירבה להתעסק עם להקות מחתרת
כמו שלי שיית בריאן אוגר וג׳ו לי דריסקול.
נאפולי, ששמע את תקליטיו של יגאל
בשן לפני שהזמין אותו, משוכנע בהצלחתו.
הוא הבטיח לזמר הישראלי ליווי
של שישה נגנים ״מן הטובים שבאיטליה״
ו־״דיילת יפהפיה״ .כיצד יעמוד הצעיר,
שטרם מלאו לו עשרים ושזו נסיעתו הראשונה
לחוץ־לארץ, מול האריות האחרים —
זאת יוכיח רק הנסיון.
״פירחח, לך לכדורגל!״

קולנוע
שערוריות באולימפיאדה

תדריך
תל־אביב
** כיי כיי כרכרה

(אלנב׳ ,צרפת)

— סרט־מתח מסוגנן המקדיש תשומת־לב
לצורה האסטתית ולסממנים חיצוניים יותר
מאשר למתח עצמו. נעים לעין.

נוסע עוכר כגשם (אסתר,

צרפת) — עוד סרט־מתח, הפעם עשוי
לפי כל חוקי היצ׳קוק, תוך שימוש מבריק
בכל אמצעי הקולנוע. צ׳רלס ברונסון בתפקיד
הראשי.

(בן־י הוזה,

ה פי רחח

ארצו ת׳

הברית) — שיחזור ימי תחילת המאה
על גדות המיסיספי, בסרט מלא נוסטאלגיה
לימים הטובים והומור לבבי. מטיב מקוזין.

* * פרח הקקטוס

(דקל,

ארצות׳

הברית) — קומדיה על רופא־שיניים רו־דף־שמלות,
ומזכירתו הקוצנית. ואלטר מתאו,
אינגריד ברגמן וגולדי האון טובים
גם מן הבדיחות וגם מן הבימוי של
הסרט.

** סראפינו

(סטודיו,

איטליה) —

קומדיה כפרית על קרובים רודפי־בצע,
המנסים לנשל רועה עליז מירושתו. בדרך
כלל התסריט סרקסטי מאד, אבל יש כמה
מקומות רדודים.

ו מ רי

(פאר,

אנטוניוני־זאכרים קי

(צפוו,

ארצות־הברית) — אמריקה אלימה, מכורה
לפרסומת ולכסף, אינה מבינה את צעיריה,
אמריקה כפי שהיא משתקפת בעיני אחד
הבמאים הגדולים של אירופה.

•ירושלים
נשן 8מבכי האש

(אורגיל,

צ׳ביה) — הבמאי מילוש פורמן מציג
דרך נשף, בעיירה קטנה, את כל הקרתנות
והקסנוניות של האדם, לא רק מאחו־י
מסך־הברזל.

לכשה

שחורים

(ירושלים, צרפת) — אשר, רוצחת בשיטתיות
חמישה גברים, בסרט־מתח עשוי היטב
ע״י פרנסואה טריפו עם ז׳אן מורו בתפקיד
הראשי.

חיפה
**+המידכר המתעורר

(אורה,

ארצות־הברית) — סרטו התעודי המפורסם
של דיסניי, מלא מראות מופלאים ומוסיקת״
רקע, המשלימה אותם ומספקת להם לעתים
גזזן הומוריסטי.

יום הדין

(רון,

}פירה הרץ.־ השוזיתות בפפגרט
ובא שר למסקנהה סו פי ת, שלא ההשתת פו תאלא הנצ-
חון הו א ה עי ק ר בעיני ה ס פו ר ט אי ם של היו ם, ז ה כבר אינו
חידו ש. ח בל ר ק שלא ני סו ל הו כי חזאת בדרך מ עניינ ת.

ארצות־הב־

רית) — סיפור־אהבה המתחיל במיטה
והנמשך בהיכרות בין השניים. מיאה פארו
ודאסטין הופמן טבעיים בתפקידים הראשיים.

(תל״אביב, המשחקים אביב, אנגלי ה) — מנ סהלתאר
בצוירה דרמ טי ת דר כ ם של כמה
מן המתח רי ם במירו ץהמר תון ב או לי מ פי אדת רו מ א (לא
ה א מי תי ת, אלאמ תו כננ ת עבור הסרט).
ה סי פו רי םהם, כ מו בן, ד מיוניי ם, א ם כי כמהמהם נש ענים
ב מי ד ה ני כרת על ה מ צי או ת, למ של ה סי פו ר על הרץ
הצ׳כי, קו לונ ל בצבא, שאולץ בגיל ארב עי םואחדלהשתתף
במירוץ שמעבר ל כו חו תיו — והר מז לז א טו פ ק הו א ברור.
סי פו רי םאח רי םמתא רי ם חל בן אנגלי צעיר, הנו פ ל לידי
מ א מן מ תו סבך, ה חו ל ם לה שיג דרך חני כיו א ת אשר ה ח מיץ
בעצ מו; ס טו דנ טאמ רי ק אי שחצן, שאינו מ ת עניין
ב ס פו ר ט, אלארק בנ צ חונו תיו ה אי שיי ם ; כושי יליד או ס ט
ר לי ה ה מנו צל על-ידי מהמ רי םחס רי -מ צ פון, וכו׳ וכו׳.
אםלא די בכך, יש כ אן גם מ הו מו ת של ״ ה כו ח הש חו
ר״ ,שימוש בסמים, התמכ רו תהס פו רטלא מצעי ה קו מו ני
ק צי ה ( קו ב עי ם שעת-מירוץ לפי דרי שו תהט לוויזי ה, תו ך
התעל מו ת מן ה חו ם הכב דהמס כן חיי המשתת פי ם) ועוד.
בקי צור, ז הו סלטס סגוני ורדוד ל מ די, ש טיפו סיו שיג•
ד תיי ם ו צילו מיו ר חו קי ם מ או ד מן הרמה של הסרט הדוקו
מנ ט רי על או לי מ פי אדתמכסיקו של קון אי צ׳י ק או ה.
דיסניי מדבר עב רית

ניקי כלב הפרא ( אוריון,
א ביב, א ר צו ת -ה ב רי ת) — הו א
ואלט
ל אול פני
או פייני
מוצר
די סניי, המע די פי ם ת מי דלה פנו תאתמצל מו תי ה ם לעבר
חיו ת, ול ה ש אי ראת בני ״ האדםב רק ע.
הפעם ז הו סי פו ר על כלב אסקימוסי, ש אי תני־ ה טב ע
הפרידו או תו מ א דוניו, ו הו א נודד במ שך חוד שי ם א רו כי ם
ביערו ת קנ ד ה, כ ש הו א ק שור לדובון צעיר. ה שניי ם לו מ די ם
ל חיו תיחד ולצוד יחדומ תיי ד די ם, עד אשר באה חו רף,
הדוב הול ך לנו םאת שנתו ה מ סו רתית, והכלב, שנשאר
בגפו, נו פל ב סו פו קו ר בן לציידי מ ל כו דו ת, ש תו פ סי ם או תו
ורוצי םלהשתמש בו במלחמתכל בי ם.
או לםמאחרוהמ דו ברבסרט של די סניי, ה מי פנ ה ל טו-
בה אינו מאחרל בו א, וני קי ה כל ב מו צאאתא דונו, הופך
לגיבור א מי תי, ו ה שניי ם ימ שיכו ל חיו תיחד באו שר ובעו שר
עד סו ף הי מי ם.
מ ר בי ת צילו מיו של הסרטמע לי ם על נסאת נופ ה של
קנ ד ה ( א ם כי בצור ה מר שי מהפ חו ת מן ״ המל כו ד ת ו ה־חיו
ת שבו עו לו תבהרבה על המשתת פי ם ה אנו שיי ם. נדודי
הכלב ו ה דובון ה ם, כ מו בן, החלקה מו צלח ביו תרבסרט,
והם מגיעי ם ל שיא כא שר מ צ לי חי ם ה שניי םלה תג ב ר על
דוב ז קן ורגזן, ולגלגל או תו ב מו רדההר, ב תו ך גזע־עץ.
א ם כי הסרט מיועד לי ל די ם, יש בו כמה קיטעי״ציד

הכרב וגזדגב\ •.זא}שיפ גזיגגזריגן
הע שויים להר תי ע מי ספר צופי ם פו טנ צי א ליי ם. ל עו מתזאת,
ה סינכ רוניז צי ההעב רי תתקל על אלהשק רי אתהת רגו ם
קשהלהם עדיין, מ ה עוד ש חיי ם טו פו למספראתה עלי ל ה
ב רו ח צברי ת וגדעון שמר מג ל ם הי טבאת הצייד ה טו ב.

ארצות־הב־

רית) — סיפור עלילת־הדם של מנדל ביי־ליס,
בתחילת המאה ברוסיה, הופך בידי
הבמאי ג׳ון פראנקנהיימר להתקפה מוחצת
נגד אי־הסובלנות באשר היא.
כוכבים טוגות השתיים הצלחתם של סרטים כמו חבורת׳ הסיצילי
אניס ולאחרונה בורסלינו (עם דלון ובלמונ־דו)
הוכיחה למפיקים הצרפתיים מעבר לכל
ספק ש״מרבה כוכבים, מרבה רווחים״ ,ועתה
עוסקים כולם במציאת זיווגים חדשים עבור
הבד.
אחת התוכניות המעניינות ביותר היא
זו שצריכה לשתף בסרט אחד את אני
ג׳ירארדו ובריג׳יט בארדו. הראשונה צריכה
לגלם אשר, קלת־דען ז, המנסה לגייס לעזרתה,
בניצול המין הנגדי, נערה שעזבה את
המינזר, תפקיד המיועד לבריג׳יט בארדו.
במהלך הסרט מסתבכת העלילה, ובסופו
של דבר מגיעות השתיים דווקא למינזר —
אבל לא למטרות דתיות, חס ושלום.
השם המתוכנן לסרט הוא הנזירות, אולט
כבר עכשו מדברים על אפשרות לשנות
אותו. שם כזה עשוי לבלבל את הלקוחות.

זעקת
אנ שינזבו ד די ס
( תכלת,
אירמה. המתוקה
תל״זגביב, אי ט לי ה) — ס ר טיו
של מי כל אנג׳לו אנ טוניוני אינ ם
או פ טי מיי ם או עליזי ם ב מיו ח ד, אבלא פי לו ביני ה ם בו ל ט
״ הז עקה ״ (שמו ה א מי תי של הסרט המוצג ב ״ תכלת ״)
כמדבא, א פו ר ו מיי א ש מן הרגיל.
עם זאת, אין ספק שזהו אחדהסר טי ם ה טו בי ם ביו ת ר
של הבמ אי, ו או לי המרג ש שב הם. אל דו, מ כונ אי בבית״
חרו שתל סו כ ר, נעזב על״ידי אשה, עי מ ה חי ב מ שך ש מונ ה
שנים, ו הו א יוצא לנדוד עם ב תו הקטנה, ללאמטרה,
מעייר האחתל שנייה, ב איזו ר ה תע שיי תי הצפוף שעל גדו ת
הנ ה ר פו. ככל שנמ שכת הד רך, הו לכתב די דו תו וגוברת.
ו מו ע ק תו ה אי שי תמת מזג ת ב מו עקההכל לי ת, ב ה הו אנתק
ל על כל צעד ושעל.
הנו פי םוה אנ שי ם א פו רי ם, חסרית קוו הומ נו ת קי םזה
מז ה, ו פל ד מו תחדשה מדגי שה עוד יו תראתת חו ש ת
חוסר״הי שע — בין א ם זו א רו ס תו מל פני שני ם של אל דו,
שלא ה שכיל הלמ צו אלה בעל, או ז קן, שבתו מכרהאת
חוו תו, ו הו א אינו י כו ללס בו למראה אנ שי ם ה כו ר תי ם
עצים ש הו א טי פ ח, או ק בו צ ת חולי״רו ח, ה מ תנ הלת לצידי
הכביש כעדר, או נערה ה מו כרתאת עצמה ת מו רתא רו ח ה.
כדרכו, אין אנ טוניוני מרבהלהשתמשב די א לוגי ם, או ל ם

אדרו ובחו.־ בזזגרה גזגזורגז *ורג\ן ה
ה צילו מי םבש חור -א פור מדב רי ם ב תו ק ף גדול יו תרמכל
טקסט קיי ם, ו אילו הקצבה אי טי והמ דו ד של הסרט הו א
חיוני לי ציר ת ה אווי רהה מיו חדת שבו. סרט עצוב אבל
מ שובח, מיועד ל מי שמצפה מ ה קו לנו ע ליו תרמסתם בידור.
אפולו מזדקן
מי שרוצה לאכול צריך להתפשט, זהו
היום החוק בעולם ד,ק ׳לנוע, ונראה שאפילו
מושגים של ״הדרת פ:י זקן״ אינם תופסים
בנידון. הנה, לדוגמא, נודע כי דייויד ניבן,

המופיע לאחרונה בסרט בשם הפסל, יצטרך
להצטרף לשורה הארוכה של הנודיסטים
על מסך הכסף.
ואמנם, באחת הסצינות יעמוד ניבן באמ

כיכר לונדונית גדולה, עירום כביום
היוולדו, כשסביבו על הדשא, עורכים ילדי
השכונה פיקניקים. דרך אגב, הכיכר נמצאת
בדיוק מול השגרירות האמריקאית בלונדון.

ומה אומר על כך ניבן? ״זה שאני
עירום, זה עניין של אופנה. מדאיגות אותי
יותר היונים של לונדון. הרי ידוע לכל
איך הן מתייחסות לפסלים!״

11ו!ו 1ץ

ה עול ם הז ה

במדינה

1713

ארכיטקטורה
^גרי קופד הישראלי ידיעה קטנה שהתפרסמה השבוע בעיתונים
ובטלוויזיה עוררה הפתעה נעימה בלב
כל: נאמר בה כי אדריכל ישראלי זכה בתחרות
בינלאומית, קיבל את עבודת הענק
של עיבוד תוכנית־אב לפיתוח העיר מונטריאול
שבקנדה.
מי הוא הישראלי הזה שניצח אדריכלים
מפורסמים מכל רחבי העולמי
שמו, צבי הקר, לא מוכר לאיש ברחוב.
אך בחוגי המקצוע בארץ ובעולם הוא מוכר
גם מוכר. סיפור מאבקו במימסד של

של עיר הבה״דיס. כאן נרתע אפילו משרד־הביטחון
מחדשנותו, ביקש את אישורו של
הרב הצבאי הראשי שלמה גורן. גורן הופתע
בתחילה, אחר אישר. כאשר נשאל הקר
כיצד השיג את אישורו, ענה :״אמרתי לו
שהמיבנה שונה בתכלית מהשק״ם, ומשום
כך איש לא יטעה בזיהויו.״

הרמטכ״ל אישר את הצבע. אלא
שלא היה זה סוף הפרשה. כאשר הגיעו לשלב
של צביעת המיבנה קמו זעקות אימים
חדשות מצד כל בור שחשב עצמו למומחה
והצליח להשמיע קולו. כמיבנה עצמו,
היה גם ציבעו חדשני לגבי בית־כנסת:
ירוק־לבן.
שוב הוזעק הרב גורן — והפעם לא
הצליח הקר לשכנעו אפילו בסיפורים על
השק״ם. הצבע הבהיל את הרב, ובלי אי-

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1713״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים,

מאונך :

מאוזן:

.1מנהלו החדש של ״קול־ישראל״.6 .
כוך, מערה תת־קרקעית . 12 .נהר באפריקה.
.13 בן הנכד .15 .סופר צרפתי נודע, אבי
המדע הבדיוני .16 .מטום־ריגול אמריקני.
.17 שם התקיימו משפטי הנאצים.20 ,
עלוב, נדכא .22 .מסולם התווים .23 .פיקוד
הדרכה (ר״ת^ .24 בהשאלה: מרכז, תוך.
.26 מילת ברירה .27 .נועץ מבט מזוגג.
.29 תפיחה חולנית בחלל האף .31 .מלחין
צרפתי (״פאוסט״) .33 .מחוללת־רעה,
אסון .34 .מסולם התווים .35 .מדינה
באפריקה .37 .מעצמה באסיה .38 .חרק
קפצני .41 .חלוק־נשים קצר .43 .מבני נוח.
.44 פריצת אוויר וגזים דרך הפה .45 על
..פרסה* .46 .הגשרים שלו .48 .מד, שתזמו־רת
מספקת לזמר (כתיב מלא) .51 .אבי
הנצרות .52 .מישנה לראש .54 .עמוד על
רגליך! .55 צמח, שגשג .57 .עמק בארץ.
.59 אמוניאק .61 .טעות שלא בכוונה תחילה.
.62 מבני יהודה .63 .שר, מזמר .65 .יבחר
בקפידה .66 .מושח טיח .67 .בתוכו.68 .
שתי המילים הראשונות של ביל״ו .71 .בכי,
מיספד .73 .עצם .74 .נהר ברוסיה.76 .
יבשה בלב ים .77 .צמח־בר ממשפחת
השושניים .78 .אמצעית.

.1יצירה מאת סמטנה .2 .הסר נעליך!
.3יופי, נועם .4 .בירה אירופית .5 .יוצא־חלצי
.7 .עמודה בעיתון .8 .מיפעל גדול
בארץ לאריזות קרטון .9 .תואר הולנדי.
.10 בתוכי .11 .חומר אורגני פעיל בגוף.
.14 עומד בראש קבוצת עובדים .18 .מן
הדמויות המפורסמות של הצנחנים.19 .
מתכת זולה .21 .הכרח, צורך גמור.22 .
בשבילה .25 .מנת אוכל .26 .עוף ביצות.
.28 הפנינג .29 .צייר נודע שחי בטהיטי.
.30 הווי־עם .32 .לוחמי־הגרילה בדרום־
ווייטנאם .34 .פרוטה צרפתית .36 .קול
גברי .39 .סיום, השלמה .40 .עירבב נוזל
בנוזל .42 .ולא עוד לא .46 .היאחזות
נח״ל חדשה .47 .כן, באנגלית .49 .מפריד
בין יבשות .50 .חקלאי .51 .מכשף, מנחש
עתידות .53 .אישיאס .54 .מנתק, מבתק.
.56 כתם־אור .58 .מאור קטן .60 .קודש־הקודשים
.61 .כינוי למלך פרם .64 .את
כרמו ירש אחאב במירמה .66 .תנור פרימיטיבי
לאפיית פיתות .69 .עיר־נמל עתיקה
בארץ .70 .שופט מוסלמי .72 .בהמת־משא
טיבטית .73 .בוסתן .75 .מילת זירוז.76 .
חיה יללנית, תן.

ח שבץ 170
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
הפעולות של החיסור והחיבור, עליך למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל בריבוע.

.יייוו

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין טל־גבי
הגלויה: חשבץ .1713 הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון
למישלוח הפיתרון — .8.7.70
בין ה פו ת רי ם צכונח יוגרל פרסכס פי של 20ל״י ועוד 3פ ר סי ס פ רי ם.

כירדהבנסת בעיר הכה״דים מ ב חו ץ-
משרד הבי טחון נבהל —!

האדריכל המורד מזכיר את הסרט כמעיין
המתגבר, בו שיחק גרי קופד את תפקידו
של הקר.
שפך צבע בנוכחות השר. הקי־
( )39 שוהה במשרדו בישראל רק חמישה
חודשים בשנה. את שבעת הנותרים הוא
עושה בקנדה, שם הוא משמש כמרצה לארכיטקטורה
באחת האוניברסיטאות. הפלא
הגדול הוא, שהארכיטקט השובב, והגאון
הצעיר, כפי שמכנים אותו, שוהה בכלל
בישראל, בהתחשב ביחס לו זכה כאן.
שמו מעורר עד היום חלחלה בקרב פקידי
משרד־השיכון וראשי הטכניון. אלו זוכרים
עדיין את החוויה המזעזעת שעברה
עליהם בעטיו לפני שנים מספר. היה זד,
באשר השר פנחס ספיד התכבד לחנוך את
פתיחת הפאקולטה למכונאות ואווירודינא־מיקה
בטכניון. כל האח״מים כבר הגיעו,
ספיר הגיע, דגלי הלאום התנופפו ברוח
— כשלפתע הופיע איש צעיר עם דלי ומברשת,
החל ללכלך בצבע את קירות הבניין
החדש. היה זה צבי הקר, האיש ש־תיכנן
את בניין הפאקולטה, ושבדרך זו
החליט להביע מחאתו על נסיונה של הנהלת
הטכניון לשנות את הבניין שלו. שלא
לדבר כבר על אי־תשלום שכר עבודתו.
רוצים רק בינוני. הקר הוא ללא
ספק חלוץ הארכיטקטורה המודרנית בישראל.
רק טבעי הדבר שליוצר בעל דמיון
ומעוף כמותו יהיו בעיות בארץ השיכונים.
פה הולכים בלוקונים, לא דברים משוגעים.
גם כאשר הדברים המשוגעים טובים יותר,
יפים יותר. משרד־השיכון אף מודה בכך
בגלוי :״אנחנו רוצים משהו בינוני. אנחנו
לא הכתובת למיבנים כאלו.״
אלא שלאחרונה הוכית משרד ממשלתי
אחר כי דבריהם הבל. משרד הביטחון, שוודאי
אינו בונה דברים משוגעים או מיותרים,
הקים את עיר הבה״דים* שלו ואת
בית־הספר לקצינים שבה, ליד מיצפה רמון,
לפי תוכניותיו של הקר ושותפיו, הזוג
פרוסיסור אלפרד נוימן ורעייתו נעמי.
ביודהבנסת שונה מהשק״ם. האדריכל
החתיך תיכנו גם את בית־הכנסת

ומבפנים
— הרב גורן אישך
שור הרב סירבו האחראים במשרד־הביטחון
לאפשר להקר לסיים עבודתו.
במר־ליבו עליו תינה הקר אח צרותיו בפני
ידידיו. אחד מהם היה הפסל יגאל
תומרקין, ששלח מכתב לרמטכ״ל, חיים בר־לב,
בו הביע את הזדעזעותו מהשערוריר,
המחפירה. המכתב עזר, והצבע אושר. כל
הפרשה הציבעונית הזו נמשכה שלוש שנים
רצופות לפני שבאה לסיומה המוצלח.
היה זה אופייני לצפרדעים אותם נאלץ
הקר לבלוע בדרכו המיקצועית בישראל.
״אני מנסה להתגבר,״ התבטא לאחרונה
בפני ידידים .״אבל אם יתנו לי כאן את
ההרגשה שאני לא נחוץ בכלל, אעזוב לגמרי
— וחבל.״
בסיסי

הדרכה.
העולם הזה 1713

* האירוע הבידורי
סרט 1מחתרת ¥
! ¥תא 3נינג המוני
ת ח רו תלה קו תהקצב ¥
במשך שלושת ימי היריד יופיעו לסירוגין
( 24 כן, עשרים וארבע!) להקות, מכל
רחבי הארץ. ואלד, הן:

ריכוז כזה של אמנים, להקות, כוכבים
ומיתקני בידור עוד לא התקיים בישראל.
במשך שלושה ימים, בסוף השבוע הבא,
ילבשו גני התערוכה של תל־אביב דמות
שתזכיר את הפסטיבלים הבינלאומיים האגדיים
של האי וייט ושל וודסטוק.
במרכזו של כל ערב תעמוד תוכנית
מרכזית, שתוגש מעל במה פתוחה. בלב
המידשאות של גני התערוכה.

ג׳ו דולו

+האריות * הצ׳רצ׳ילים * עוזי
והסגנונות * הברנשים של פיאמנטה
* הפמגומים * מגדל אייפל * כוכבי
ציון * חמישית וויסקי 4)-אחים
הזהב * ג׳ו והרוחות * הקטיפה *
הלימונדה * הגולגלות * האיקסים
* ההדים * הבמה החשמלית
צפורי האש * העכבישים * פעמוני

(כוכב המיצעד מאנגליה)
להופעה אחת ויחידה

* בערב הראשון, יום ד׳ 8ביולי,
ייערך מעל במה זו האפנינג המוני, בהשתתפות
להקות הצמרת מישראל: האריות,
הצ׳רצ׳ילים, להקת האמנות הפלסטית ועוד.
111־ 7 1
אורחת מיוחדת מחו״ל:
7 178 מאנגליה.

סוני * פופ סטרס +החתול המסטול
* חברי הכנסת * נערי האושר הוורוד
* הנשמה +

^ בערב השני — המופע שכבר כבש
את מקומו בעולם הבידור: פסטיבל הקצב,
בו תיבחר הלהקה הטובה ביותר בישראל.
בערב זה יופיע הזמר האורח מאירלנד,
כוכב מיצעד הפזמונים ג׳ו דולן, שיטוס
במיוחד בשביל הופעה אחת ויחידה.
+בערב השלישי — מיבחר מצמרת
הבידור של ישראל: מיצעד־פזמונים חי, של
כוכבי המיצעד באותו שבוע.

אבל זה לא הכל. כי במקביל לבמה
המרכזית יפעלו בכל שטח גני התערוכה
ביתנים, פינות־בידור, במות הרקדה, דיסקוטקים,
אולמי־קולנוע, תצוגות למכביר.

ידיד ה 3ו 3 הבינלאומי הראשון
בי שר אל
יתקיים בשבוע הבא
בימים ד׳—ה׳ ומוצ״ש
11,9 ,8ביולי
בכל שטח
גני התערוכה
בתל־אביב.

מה זה בנג׳ו?

המזון הגסטרונומי
ההמוני יעשה את
הופעת־הבכורה שלו

בתחרות הזלילה
במסגרת יריד הפופ

קנה כרטיס
לפופ 70
והשתתף בהגרלת

שני כרטיסי טיסה

לאדים אבבה,
בירת אתיופיה האגדית

רבקה זוהר

מוטי פליישר

דרורה חבקין

עמי שביט

דני גרנות

הפרברים

אילן ואילנית

גבי ברלין

צחי ויעל
ומי שאוהב לתכנן לעצמו בילוי
מראש, שירשום לפניו את ביתני
הבידור שיעמדו לרשותו:
+שלושה דיסקוטקים 4)-שלושה
בתי-קולנוע * האפנינג ציור * ביתן

האתיות ^ הצ׳רצ׳ילים
עוזי והסגנונות
אחד הביתנים יוקצה למיפגשי
מעריצים עם הכוכבים הנערצים.
אורחים מיוחדים בביתן זה: שחקני
ניבחרת הכדורגל הלאומית של ישר אל,
שחזרו ממכסיקו. הם יחתמו
אוטוגרפים למעריצים.
כוכבים מעולם הבידור, שאיתס
יוכלו המעריצים להיפגש :

ביו באי הפסטיבל יוגרל אופנוע

1הונדה1
מ סי ם מ שול מי ם

ארגון להקות הקצב:
סבן את טלית בע״מ

מערכות

אלקטרוניות:

* ״כלי זמר״ ת״א
* גארט תעשיות
* ראקום אלקטרוניקה

״וודסטוק ניתן מגידי עתידות *
ביתן הנבואה הפלסטית * ביתן ג׳ז
בר־גרים * שירה מודרנית — עקד
5 +במות הרקדה *.קומזיץ המוני
* ״להיטון״ — חי * לונה פארק +
בזאר ענק למוצרי אופנה, פלקטים ותקליטים
* תצוגות אופנה

הכל בכרטיס אחד!

אתה חושב
שאתה רקדו?

היר שם לתח רו ת ה רי קו דים
ב ח סו ת חב ר ת טיסן
ה מנ צחוה מנ צחתיקב לו שעוני
״טיסו״ ח די שי ם או טו מ טי י ם,
נגד מי ם, עםתא רי כון

מי היא הלהקה
הטובה ביותה
שתזכה בפרס
שרביט הזהב
1שרביט ״פז״ 1
בפסטיבל הקצב? 70

:״ה לב1הור

כפה התקפות אישיות
אורי אמרי :.חבר־הכנסת ידיד קרא כאן שני מיכתבים — אחד של ה ש מיני סטי ם
החיים, או תו הוא סילף ביו ד עין עד ללא הכר; ואחד של חייל, שנפל בתעלה, בנו של
עסקן חרות, שהיה מופנה אלי ו שעליו עניתי בפו מבי.
אני רוצה להעיר על כך, שאני מוצא פגם ח מור ביותר ב שימו ש מפלגתי בדבריהם של
חיילים שמסרו את נפשם. בני כל העם, חברי כל ה מפלגות, נאמני כל הריעות והש קפו ת
לוחמים ונופלים בחזיתו ת. אין הם נהרגים כאנ שי חרות, או כאנ שי מפ״ם, וחברי תנועתי
שלי אינם נהרגים כחברי תנועתי.
יהיה זה לכבוד הבית כולו, ובוודאי לכבודם של הנופלים, אם לא נעשה הון
מפלגתי מדבריהם — שמא יהפוך הוויכוח בבי ת הזה ל התנצחות בין עסקנים
מפלגתיים, שכל אחד יסת מן על ד ב רי ה רוגי מפלגתו. קשה לי לתאר ת מונ ה
מאוסה יותר.
אייעץ לכל הידידים להניח למתים.

בירד כלל אין אנחנו עוסקים בהתקפות אישיות. סיגנוננו, גם כשהוא חריף ביותר,
מופנה לעניין, לא לאדם.
אולם יש יוצאים מכלל זה. והשבוע היו כמה כאלה.
כך, למשל, היתה התנגשות בינינו ובין הד״ר משה סנה, נציגה היחידי של מק׳׳י, מכיוון
שעל־פי־רוב מדברים בכנסת לפי סדר־הגודל של הסיעות, מדבר סנה כימעט תמיד אחרינו.
לא פעם הוא מנצל עובדה זו כדי להתקיף אותנו, ברמזים גלויים, בפתח דבריו — שיידעי
הכל עד כמה הוא יותר פטריוטי ויותר אחראי מאיתנו.
כך קרה גם השבוע. אורי אבנרי דיבר במיסגרת הדיון על משרד־החינוך
(ראה בעמוד הבא) ,הקדיש את כל דבריו לניתוח חיובי של מרד השמיניות.
סנה דיבר אחריו, פתח את דבריו בהתקפה על ״גידולי הפרא״ ,אשר שאיפת־השלום
שלהם ״מסתאבת להתבטלות לאומית״.
היה ברור כי הכוונה לשמיניסטים המורדים, ובעקיפין גם לדברי אבנרי.
סנה: אני חו שב שבחינוך צ רין לדאוג ל כן שבדור הצעיר לא יובלו להתגלות
גילויים המעידים על סילוף מו שגים, שהתכח שות לאומית אינה אינטר־נציונליזם,
שהתפרעות איננה מהפכנות, ששערורייה אינה אופוזיציה
שלובכהן ; אבל יש אופוזיצי ה שהיא לפעמים שערורייה.

סנה

על כך הגיב סנה בחריפות רבה, תוך הזכרת הפולקלור היהודי. הפעם הח־לטנו
להגיב. כשהגיע תורו של שלום כהן לדבר על נושא אחר (בתי הזיקוק),
מייד אחרי סנה, פתח את דבריו באומרו:

אוריאכנרי: לאור הכי ש לונו ת הגדולים של ההסברה הישראלית, מאז
נכנם סידור זהל תו קפו, האם כבוד רא ש־הממ שלה אינה סבורה שכדאי ל חזור
למסקנתה המקורית, ו ל כונן מ שרד מיוחד להסברה?

שלוםכהן: הצעתנו, הגס שהיא נוגעת לאותו נו שא בו נגעה הצעתו של
קודמי, תהיה שונה ברוחה מהצעת חבר־הכנסת סנה — הפעם כמו בפעמים
אחרות, וכמו בנו שאים האחרים שהועלו כאן היום.
לא התחרינו עם חבר־הכנסת סנה בהצדקת סטאלין בימים ההם, ולא נתחרה
עימו בהצדקת ממ שלת גולדה— בגין— אבן בז מן הזה.
בוודאי לא נתחרה עימו בפטריוטיזס, כי ב מקום בו עומדים חוזרים ב ת שובה,
אפילו צדיק גמור (ואני אינני כזה) אינו יכול לעמוד, והפולקלור היהודי גם
אומר מדוע. הרי חבר־הכנסת סנה הוא מומחה לפולקלור, כפי שהסביר קודם.

גולדה העמידה פנים שאינה שומעת, גם כשאבנרי חזר על שאלתו. השיבה
גולדה:

ידיד

כאותו יום אירעה התנגשות אחרת.
אם סנה הוא אחד הפיקחים שבין חברי־הכנסת, אפשר לומר את ההיפך על
ח״כ מנחם ידיד, איש תנועת־החרות משכונת־התקווה. בדברו על החינוך, פתח
בהתקפה חריפה על אורי אבנרי. לצורך זה קרא מעל הדוכן את המיכתב
שכתב לאבנרי חייל שנפטר אחר־כך, דויד איזן, בנו של עסקן חרות בחיפה.
כידוע, פירסם האב את המיכתב בצהרונים, לפני ששלח אותו לאבנרי —
ואבנרי השיב עליו ב״מיכתב לחייל מת״.
כשהגיע תורו של אבנרי לדבר, פתח את דבריו בהערה על קטע זה של
דברי ידיד:

גולדה

״מעולם לא היתה פעולה צינית יותר של הממשלה

לי לד -

ד ל 1ליהוד !
בשביל מח קיימת סיעתנו בכנסת?
השבוע ניתנה לכן שוב תשובה בולטת.
על שולחן הכנסת הונח חוק תמים,
הנקרא ״חוק החיילים המשוחררים —
החזרה לעבודה״ .איש לא שם לב לכן,
גם לא העיתונאים והח״כים.
אולם אנחנו היינו מוכנים. קיבלנו על
כך ידיעה מראש מתוככי הממשלה,
והודענו על כך במדור ״תשקיף״ לפני
שבועיים.
מגמת ה חוק: להשתית להבא את
אחד היסודות החשובים ביותר של מדי־נת״הסעד
— ההענקות למשפחות מרו״
בות־ילדים — על בסיס לאומני מוב הק,
כדי לעודד את הילודה היהודית
מבלי לעודד את הילודה הערבית.
השיטה: תחבולה מחוכמת.
וכך, כאשר נפתח הדיון בהקדמה
תמימה של השר יוסף אלמוגי — היינו
מוכנים למאבק. אורי אבנרי היה הנואם
הראשון — והנואם האופוזיציוני ה י
חידי כוויכוח. הוא תקף את ה חוק
בלשון חריפה מאין כמוה, חשף
את מהותו האמיתית.
אתריו דיברו רק שני אנשי הקוא ליציה,
שכלל לא התייחסו לעניין העיקרי.
לא רק״ח, לא מק׳יי, ולא כל
סיעה אופוזיציונית אחרת לא מצאה לנכון
להיות נובחת באולם.
השר אלמוגי הקדיש למעשה את כל
נאום־התשובה להתקפה אישית חריפה
על אורי אבנרי, קרא לו ״יהודי מתוס כל״
,אך לא יכול היה לשנות את פרטי
ההצעה.
לאחר מכן הועברה הצעת״החוק —
נגד קולותינו לוועדה.
בין השאר אמרנו:

אירי אבנרי: מעולם לא היתר, פעולה
צינית יותר של ממשלת ישראל מאשר
הצעת־חוק זו. משתמשים בדבר הקדוש

ביותר לכולנו — דאגתנו לחיילים —
כדי להסוות דבר מכוער מאין כמוהו —
כינון מישטר כלכלי גזעני.
ני צגר

צ ה״רי

1 1 11ו ווו י11־ — 1י — —030

עניין אישי משעשע יותר אירע בשעה שגולדה ואורי אבנרי החליפו
דברים במיסגרת התשובה לשאילתות.
אבנרי שאל את גולדה על ענייני ההסברה, וגולדה השיבה תשובה שיגרתית
על חלוקת הסמכויות בין שר־החוץ ושר־החינוך. אבנרי ביקש לשאול שאלה
נוספת.

דאגה לחיילים? מי אינו חרד לזה? מי
חרד לזה יותר מאיתנו?
הגשנו לפני כמה שבועות בלבד הצעת־חוק
פרטית, שבה הצענו את הדבר ההגיוני
האלמנטרי: לתת לכל חייל, בהשתחררו
מצה״ל, אותן זכויות שיש לעולה חדש
המגיע לישראל, לגבי דיור, הלוואות וכר.
ואם נכון מה שאומר, השר, שכל חייל
מפסיד בתקופת שרותו בצה״ל, כ־ 18 אלף
לירות, כי אז אני חושב שהצדק האלמנטרי
מחייב לתת לו לפחות את אשר אנו נותנים
לאדם המצטרף אלינו בבואו מחוץ־לארץ:
לתת לו בסיס איתן לכינון משפחתו ולהתחלת
חייו.
אך מה לכל זה ולהצעת־החוק שלפנינו?
השר אמר דברים נמלצים ויפים, ובלתי־רלבנטיים
לחוק. מי ששמע רק את דברי
השר, ואינו יודע מה יש בהצעת־החוק,
יכול היה לקבל רושם שמדובר על חוק אחר
לגמרי. ואני מקנא בשר־העבודה על הכשרון
שאותו הוא מוכיח, לא בפעם הראשונה,
להסביר הצעת־חוק בדברים יפים המתאימים
להצעת־חוק אחרת.

רזזגו רפי הגונג
מה הולך כאן? מה מוצע כאן?
כמעט לא האמנתי למשמע אוזני כאשר
שמעתי דברי השר. ושאלתי אותו בקריאת־ביניים
:״אדוני השר, אני מבין שהכוונה
היא לכל האוכלוסיה ׳היהודית בארץ?״
והוא אמר :״הכוונה היא, נניח, שאם
יתברר שאיש שהיה בארגון ה שומר יש

גולדה מאיר: אינני ב טו חהשש מעתי את כל ה שאילתה, אבל את המילים
״כי שלונו ת גדולים״ שמעתי, ואס אעבור על־כן ב שתיקה, י שתמע כאילו אני
מאשרת זאת. אני מודיעה שאינני מא שרת זאת.
מזה סיספר חוד שי ם לא רב, עד כמה שידוע לי, עוסק מ שרז־החוץ ב עניין
הקמת הכלים הדרו שים כדי למלא את התפקיד הזה. אין פירו ש הדבר שלא
נעשית הסברה עד להקמת הכלים, כפי שמתכננים אנשי משרד־החוץ.
לאור זאת אינני מתכוונת ל שנות את ההחלטה.

מתשובה זו ברור, כמובן, שגולדה שמעה היטב את כל השאלה — ולא
יכלה להתאפק מלהשיב על כולה, אף
שטענה כי שמעה רק שתי מילים.
הדבר גרם לחיוכים בכל הכנסת,
שינאתה האישית של גולדה לסיעתנו
כבר הפכה שם־דבר בין הח״כים ועובדי
הבית.

לו ילדים שהם עד גיל , 18 תבוא עליו
ברכה והוא יקבל.״
כלומר הכוונה איננה שחייל המשתחרר
היום מצה״ל יקבל עזרה להסתדר בחיים.
הכוונה היא שכל מי שהיה לו אי־פעם
חייל במשפחה, כלומר כל הציבור היהודי,
ואולי חלק מהציבור הדרוזי — יקבלו
תשלומים למשפחות מרובות-ילדים.
ואם נהפוך את הפסוק הזה על פיו:
הרי כל מי שאיננו יהודי (או דרוזי, אולי),
לא יקבל הענקות למשפחות מרובות־ילדים.
הבה נקרא לילד בשמו.
להצעה זו יש היסטוריה מסויימת. ביום
מסויים ישבו חכמינו, ייבדלו לחיים ארוכים,
וחשבו: איך לתת למשפחות מרובות־ילדים
יהודיות בארץ הזי תמיכות, ולא
להעניק את התמיכות האלה לערבים?
ישבו אותם חכמים ומצאו שהדרך הטובה
היא לפנות לסוכנות היהודית, שהיא תשלם,
הסוכנות היא יהודית, היא מעבירה לארץ
כספים של יהודים, וכביכול היה זה הגיוני
שישלמו את הכספים האלה רק ליהודים,
כשם שהסוכנות מיישבת יהודים, מפתחת
יהודים, ואינה מיישבת ואיננה מפתחת
כפרים ערביים.
אבל, כנראה, מצאו אותם חכמים שהדבר
איננו כל־כך קל. באמריקה יש רגישות
רבה מאד, ומתנהל ויכוח קשה על מה
שנעשה בכספים הנאספים שם, והמשוחררים
מהמס האמריקאי.
וכך מצאו אותם חכמים שיטה אחרת לגמרי׳
שיטה מחוכמת, מתוחכמת, ומתוחבלת
מאין כמוה, הקשורה בשמו של צה״ל.
ואיך אפשר למתוח ביקורת על משהו
הקשור בצה״ל?

ו\זג שיגר הגזישבגדי
משפחה מרובת־ילדים, שבשנת 1949 היה
לה בן בצה״ל — ונניח לרגע שזה היה
הבן היחידי במשפחה שאי־פעם שרת ב־צה״ל,
ואולי האחרים היו בחורי־ישיבה
— תקבל בשנת 1972 או 1973 או ,1980
על פי הצעת החוק המונחת לפנינו, תמיכה
למשפחות מרובות־ילדים.
חברי הכנסת, איזה מישטד הוא זה,
המניח חוק כזה על שולחנה של הכנסת?
האם כדי לחסוך את הכספים הדרושים
לכינון משטר סוציאלי אחיד בארץ, ללא
הבדל דת, אומה וגזע, האם כדי לחסוך

הסיעה היחידה
במשך כל השבוע עסקנו במאבק להפרו ת
הדת מן המדינה. בעוד שלום כהן, בעזרת
המוח המשפטי של אמנון זכרוני, המשיך
במלחמת־הגרילה נגד הרבנות הראשית בפרשת
הלן זיידמן, והגיש בכנסת צרור
של שאילתות לשר־הביטחון על פעולת
הרב גורן, הגיש אורי אבנרי הצעת־חוק
פרטית קצרצרה, בת משפט אתר :״נ חגיי ר
לעניין (חוק ה שבו תוט רשם התו שבים)
— מי שנתגייר לפי ה מקובל באחד חזרמיים
של הדת היהודית.״

כלומר: גם רפורמים וקונסרבטיבים, גם
בארץ וגם בחו״ל.
׳ 0סיעתנו היתד, היחידה שהצביעה בעד
דיון בדרישות האתיות במליאת הכנסת.
מגיש ההצעה — ח״כ אברהם ורדיגר
מפועלי־אגודת־ישראל — נעדר בשעת
ההצבעה מן האולם. הקואליציה הצביעה
בעד הצעה של רק״ח, להסיר את העניין
מסדר־היום.
0בנאום קצר תבע אורי אבנרי להעניק
את זכות־ההצבעה בבחירות גם ל־אסירים
ול?}צירים בבתי־הסוהר. עשינו
זאת במסגרת הימנעות מהצבעה על הצער,
של רק״ח לשינויים בחוקי־הבחירות. תוך
כדי כך היו חילופי דברים בין אנשי רק״ח
ובין סיעתנו, כאשר האשים אבנו־י את
רק״ח בכך שהפעילה ברחוב הערבי ״טרור
מילולי״ נגד כל שאר המפלגות, ערב
הבחירות.
0שלום כהן נימק, בהצבעה לסדר־היום
שהוכרה כדחופה, את התנגדות סיעתנו
למכירת ב תי ״ הזי ^ו ק לחברה לישראל,
תמורת חזח מובטח וללא סיכון.
0 .נימקנו את התנגדותנו להחלת חוק
הרציפות של הצעת־החוק לבחירה אישית
של ראשי־ערים. בנאומו הסביר
אורי אבנרי שסיעתנו תומכת בהחלט בבחירה
אישית של ראשי־ער־ם. אך מתנגדת
לנוהל העברת חוקים מכנסת אחת לשניה.

את הכספים האלה אנו נכונן מישטר שונה
לחלוטין מזה שהקמנו עד היום?
והרי זוהי הצעת־חוק קונסטיטוציונית,
זוהי הצעת־חוק המשנה את מהותו של
המישטר שהוקם בארץ בעקבות מגילת־העצמאות!

״מכל הפרחים בגו הלאומי, זהו הפרח היפה ביותר
״זהו נוער פטריוטי, המחפש בסיס מוסרי לעמדותינו
״בוויכוח ביו גולדה והנערה ליאורה, ליאורה היא שניצחה

במסגרת הדיון על משרד־החימך, גו תקפו
בימעט בל הנואמים — מאנשי חרות עד
מק״י — את השמיניסטים המורדים, נשא
אורי אבנרי את הנאום הבא :
אדרי אכנרי: מכל הפרחים בגן הלאומי שלנו, אין
יפה יותר מהפרח הקטן שנתגלה לנו לאחרונה: הדור החדש,
שנציגיו הם השמיניסטים המורדים.
הנה לנו נוער שאפשר להתפאר בו:
בני נעורים המגששים את דרכם אל מחשבה עצמית
ועצמאית, בביצת הקונפורמיזם ושטיפת־המוח של הקשישים;

בממשלה, בשעות השיעורים, בכיתות, בהדרכת המנהלים
והמחנכים, לפי מיטב המסורת הסובייטית.
השר יגאל אלון קיבל על עצמו משהו הקרוי ״הסברת־פנים״
,שם תמים שפירושו בשפה גסה יותר שטיפת־המוח
הממשלתית, באמצעות כלי־התקשורת ההמוניים הכפופים לה.

כני נעורים החדורים תחושה מופרית, השואלים
שאלות נוקבות לגבי המשמעות המוסרית
של עמדותינו;

תעמולה ממשלתית וחינוך -הרי זה כימעט
דבר והיפוכו. שטיפת־המוה -התעמולה -
באה להרדים את המחשבה העצמית ולכפות
סיסמות ממשלתיות. ואילו החינוך כא לעודד
את המחשבה העצמאית, את כושר-המחשכה
האובייקטיבי, את הוש הביקורת, את אומץ־
הלב המוסרי.
כתור שר־ההינוך יש לשר יגאל אלון הברי
בני
נעורים שיש להם העוז והאומץ למתוח ביקורת על
עצמם ועל ממשלתם;

רה: להיות אחרון הקשישים או ראשון הצעירים.

~בני
נעורים שאינם מתכוננים רק לנהי ־
נות־בגרות, אלא לבגרות האמיתית של מי
שיהיו כקרוב חיילים בצה״ל ואזרחים כמדינה
דמוקרטית;

הנוער שונא זיוף

אומרת ששום דבר לא היה כאן, שהארץ היתה ריקה, שהי־תה
שממה וצייה.
בני הנעורים מחפשים אמת ומוסר. הם מחפשים אותו
כישראלים. כן, גם כיהודים, החדורים בחוש־הצדק המסורתי
של היהודים.

והם יודעים בי הגירסה הרשמית, פשוטו
במשמעו, אינה אמת.

צדק מול צדק
הם יודעים שהיה כאן עם, העם הערבי של
ארץ פלסטין (בלשונם) ,זבי שאיפתו של העם
הזה לחירות לאומית לא היתה נעדרת צדק.

מדד השמיניסט

בני נעורים המוכנים לעמוד מול השמצות של עסקנים
ועיתונאים וחברי־כנסת (ושמענו השמצות רבות כאלה
בוויכוח הנוכחי, לא ויכוח כי אם השמצות) בחפשם אחרי
הצדק וההגיון והאמת.
ואני שואל את עצמי ואת שר־החינוך: איך גדלה תופעה
זו בבית־הספר הישראלי?

האם משרד־החינוך רואה בה את יצירת
כפיו לתפארת, פרח שיש לטפחו ולגדלו -
או גידול-פרא, שיש לגזום ולעקור ולשרש?

״להסתפר ולתמוך בממשלה״

י אני חושש מאוד שהתשובה השנייה היא הנכונה.
ביום א׳ פירסמה מורה — מורה ומחנכת — מגבעתיים,
בשם נירה הראל, מכתב למערכת הארץ, ובו היא משמיצה
את השמיניסטים המתמרדים. לעומתם היא מציבה את האידיאל
החינוכי של הנוער הטוב בעיניה, לאמור:
״נערים הלובשים תלבושת אחידה, המסתפרים, המתכוננים
לבחינות, השלמים עם עצמם ועם מדיניות ממשלתם.״

לכפות על הדור החדש את המושגים, התפיסות והפרות־הקדושות
של סוף המאה ה־ , 19 או לטפח דור המחפש את
דרכו החדשה, במציאות הישראלית של סוף המאה ד,־.20

בכל פעם שנוכח הדור הקשיש לדעת שנפער פער בינו
ובין הדור החדש הזה, שנולד וגדל במציאות המדינה, הוא
נדהם ונבהל ומגיב בצורה האופיינית לו: בדרישה ״להגביר
את ההסברה״.

באילו מעידים החיפושים של הצעירים על
חוסר יידע, על חוסר הסברה נכונה, ולא על
מהות רוחנית ומוסרית חדשה!
חוששני מאוד שכך יש להבין את דבריו של השר יגאל
אלון בסקירתו :״ ב שי חו ת עם תלמידים ומוריהם, וכן ממכ־תביהם
של הורים, למדתי לדעת כי דווקא פרק מפואר זה
בהיסטוריה שלנו, אשר שמו תולדו ת היי שוב וכך תולדות
ארץ־ישראל, הינס פרקים הטעונים בדק־בית ו חיזוק ב מערכת
ה חינוכי ת וההמברתית שלנ ו כ שיעמיק (הדור חח־

לא אעלים מפניך, כבוד השר, שליבי מלא חששות.
קרו לאחרונה דברים בבתי־הספר הישראליים, כולם בתקופת
שר החינוך והתרבות והסברת־הפנים, יגאל אלון.
נערים שהשתתפו בחוגי שי״ח, גוף פטריוטי וציוני
מובהק --
קריאה מספסלי גח״ל ד באמת פטריוטים מאוד —
שי״ח.
אורי אבנרי: פטריוטים וציונים. ז הו שמאל ישראלי
חדש, כולם חניכי מפ״ם, כולם אנשי מפ״ם עד לימים האחרונים,
וציונים מובהקי ם כולם — ביניהם מפקדי צנחנים,
כולם חיילים קרביים, אנ שי ״ שי ח לו ח מי ם״ ,לוח מי ששת־הימים.
קשה לתאר נוער יותר נאמן.
קריאה: למי?

אורי אבנרי: ובכן, נערים שהשתתפו בחוגי שי״ח —
גוף פטריוטי וציוני מובהק — הוזמנו למנהלים, שאיימו
עליהם בגירוש מבית־הספר.
בראשון־לציון הכריחו נערים לגלח את פיאותיהם באותו
איום. מה שייך אורך הפיאות לחינוך העברי, היהודי והישראלי
— לא ברור לי.
בכל רחבי הארץ נערכה חתימה על פטיציה של תמיכה

מרדכי ביבי:

לא. אני חו שב שאתה צריך ללמוד את

אורי אכנרי: כ שאג מור את הנאום, אני מוכן מעל
הדוכן לתת לן שיעור ת מ צי תי ב היסטוריה של העם הפלסטיני.
היו״ר
צבי צימרמן: לזה אינני מסכים.

כני הנעורים האלה מחפשים אמת חדשה,
שתבלול את הצדק שלנו ואת הצדק שלהם,
שתראה את העוול הנורא שעשה העולם לנו,
אבל גם העוול שעשינו אנחנו לבני הארץ
הזאת, שהפכו לפליטים.
מרדכי ביבי: הערבים בעצמם מגדירים את מה

שאתה מכנה ״ פלס טין״ כ״דרום סוריה״ ,שטח סורי אפילו
בהיסטורי ה הערבית המודרנית, עד להקמת המנדט. מה אתה
מעלה, איפוא, פרקים היסטוריים שאין להם אחיזה במצב?
אורי אבנרי: אפילו היה זה נכון (ואפ שר להתווכח
על־כך הרבה, אבל אפילו היה ז ה נכון) — אתה אומר
שיש עם פלסטיני מאז 7ו . 19 זה מספיק ב שביל עם.

הנוער מחפש תפיסה חדשה שתיתן משט־עות
מוסרית ובסיס מוסרי להיותנו ישראלים,
לשירותנו בצה״ל, למאכקנו לקיום חירותנו
הלאומית כמדינת־ישראל.
אילו היה לי זמן הייתי קורא כאן שוב את מכתבו של
יורם שדה, את דבריו של אסי דיין, ולא מכתב אחד של
שמיניסטים, אלא כמה מכתבים של שמיניסטים, דברים
יפים מאין כמוהם, המבטאים חיפוש של דור פטריוטי,
המושרש בארץ, האוהב את המדינה, המוכן להילחם בעד
המדינה, אבל מחפש את ״הבסיס המוסרי להיותנו ישראלים•״
דבריו של יורם שדה. אשרי האב שזכה לבן כזה.

הנה אידיאל חינוכי! אידיאל שימצא את מקומו — ללא
שינוי ותיקון — בברית־המועצות, בספרד של פראנקו, אצל
הקולונלים של יוון.
ושוב אני שואל את עצמי: האם נירה הראל זו דיברה
רק בשם עצמה, או שהיא צודקת ביומרתה לייצג את כל
המחנכים, או את מרביתם הגדולה?

אחרון הקשישים או ראשון הצעירים?

היסטורי?

ליאורה מול גולדה

נערים הלובשים תלבושת אחידה, הטסתפ-
דים, המתכוננים לבחינות, השלמים עם עצמם
ועם מדיניות ממשלתם!

ובאיזה צד של המיתרם, בין שני האידיאלים
החינוכיים המנוגדים האלה, עומד שר־החינוך
החדש?

מרדכי ביבי:
אורי אבנרי :

מתי היה ״עם פלסטינאי״ לפי זה?
אתה רוצה שאתן לך עכ שיו שיעור

הפגנה בכיכר ריונגוף השבו3נ
דש) באלה, הוא ייטיב לדעת מאין באנו,
לשם מה אנחנו כאן, ולאן פנינו מועדו ת.״

היה כאן,

טוב ויפה. מי יתנגד לכך?
בדיונים על משרד־החינוך, מזה חמש שנים, מאז בואי
לבית הזה, הרי אני, יותר מכל חבר־כנסת אחר, דורש
בדיונים על משרד־החינוך לשנות את תוכנית הלימודים,
ללמד את ההיסטוריה של ארץ־ישראל על כל תקופותיה
ועמיה, על ססגוניותה הנהדרת, מימי הכנעני והישראלי,
עבור בימי הערבי והממלוכי והעוסמאני, ועד ימינו אלה,
ימי תנועות־התחייה הגדולות של הישראלי והפלסטיני.

אכל חוששני שלא זהו הדבר העומד לנגד
עיני השר יגאל אלון, אלא שיכתוב ההיסטוריה
כמיסגרת של צדקנות לאומנית צרה ומעוותת
-אותה צדקנות אשר כני הנעורים,
בחושם הבריא, כשינאתם הביולוגית לבל
זיוף ועיוות, מתמרדים נגדה.
מאין באנו? כולנו יודעים מאין באנו.
לשם מה אנחנו כאן? גם על כך אין כל ויכוח. אנו כאן
כדי לטפח חיים לאומיים בריאים במדינת־ישראל.
אך מה הי ה כאן? — כאן מתחילה שטיפת־המוח, כאשר
הגברת ראש־הממשלה, שהשר אלון משמש לה סגן נאמן,

אם סכור השר שאפשר להסיח את דעתם
וחיפושיהם במליצות נדושות, שאפשר לשים
על הדוד הזה ביפה של ״ילד טוב ירושלים״,
שאפשר להשביעו בילדי הבננות של ״תנובה״
הוא טועה.ואם הוא סבור שאפשר להחיות את ״תנועות הנוער החלוציות״
,שתחזורנה כתוכים על האידיאולוגיות המעוב־שות,
מבלי לחולל בהן שינוי דראסטי — הוא טועה.

הוא רק יצליח להגביר את הפער -ואני
מזהיר בפני זה -ולהפכה לתהום.
ההתקוממות המוסרית של הדור הצעיר היא תופעה
אותנטית, גוברת ומתרחבת, ואין עדות טובה יותר לכך
מאשר העובדה שהשר אלון, וראש־הממשלה, וכל נציגי
הלאומנות בכנסת, בוויכוח הזה, ללא יוצא מן הכלל, קמו
נגדה בזעקה גדולה ובבהלה. כולם מרגישים שלא מיספר
הנערים המתמרדים חשוב, אלא מישקלם הסגולי, כנושאי
הרוח והמצפון.
ראש־הממשלה ראתה צורך להתמודד עם נערים אלה מעל
מסך הטלתיזיה. ראינו את ראש־הממשלה, גאון הפולמוס,
אמנית התחבולות הרטוריות — ומולה שלושה נערים ונערה,
שחסרה להם האינפורמציה, שהתעופפו כמו ציפורים
נגד סוגרי הכלוב של שטיפת־המוח, אך שאינסטינקט בריא
של דור חדש אמר להם: הדרך הזאת אינה נכונה.
בוזיכוח בין הגברת מאיר ובין הנערה ליאורה, הנער־היא
שניצחה. היא המייצגת את העתיד. היא הנוסכת בנו
ביטחון לגבי עתיד המדינה הזאת.

ת מונו ת ה עירום
שהוכנו

* ייז ״1