גליון 1714 מתאריך 8 ביולי 1970

בשבוע שעבר הגיעו לכנסת ארבעה אורחים בלתי־רגילים, ועימם
מ־שאלה בלתי־רגילה. היו אלה חברי להקת־ הקצב התל־אביבית,
הקוראים־ לעצמם חברי הכנסת. בעייתם: באחד מימי החודש, כאשר
הופיעו בבית ביאליק בחיפה, ראה ח״ב משה ורטמן את מודעות
הלהקה ברחוב. הוא ראה בכך עלבון ופגיעה בכנסת, פנה לראש־העיריה
— וזה הורה למחוק את
המילים חברי הכנסת מן המודעות.
ורטמן אף הגיש תלונה
לוועדת הכנסת, כדי שזו תנקוט
בצעדים הנראים לה לשינו• שם
הלהקה.
עתה פנו ארבעת האמנים הצעירים
לח״כ שלום כהן, כדי
להסביר לו את רקע הפרשה,
ולבקש ממנו שיסביר לוועדת
הכנסת מדוע אין שם הלהקה
פוגע בשמם של חברי־הכנסת
האמיתיים.
שלום כהן קיבל אותם באהד
מטרקליני הכנסת, הזמינם לא־חר־מכן
לספל קפה במיזנון ה־ח״כים.
השר עזר וייצמן, שעבר
ל׳ד שולחנם, התעכב לרגע,
פסטיבל 68
ליטף את שערו הארון של
אחד מארבעת חברי הלהקה. הצעיר התרגש, סיפר כי בהיותו
טירון בבסיס־הדרכה של צה״ל, התאמן ארבעה ימים בתס״ח לכבוד
ביקורו של האלוף עזר וייצמן, אז ראש אגף המטה הכללי.

לליל
בלולותיכם הרשו לעצמכם אתה טוב ביו ת ר!
הזמינו כבר היום חדר זוגי לליל כלולותיכם
ובו יצפה לכם ב קבוק שמפניה על הקרח, סל
פירות לארוח ת לילה וארוח ת בוקר במיטה.
כל זאת במחיר של — 75ל״י*.
כתבו או צלצלו ל״דורית״ טל 445111 .מלון
שרתון תל־אביב ותקבלו אשור בדאר חוזר.
* כל יום נוסף — 65.ל״י (בולל ארוחת בוקר)

מ 7ן ן 111ר ת1ן -תלא בי ב
להקת ״חברי הכנסת״ מול הכנסת
״במיסדר עמדתי כמו פסל. אפילו זבוב שנחת עלי לא גרם שוס
תזוזה,״ סיפר.
חבר אחר של הלהקה הוא אלי סולם, בנו של יצחק סולם המנוח,
בו בוצעה השתלת־הלב הראשונה בארץ. את שם הלהקה הציע
להם אמרגנם־לשעבר, הלל אברמוב — בנו של ח״כ שניאור זלמן
אברמוב.
מדוע פנו הארבעה דווקא לשלום כהן? הקשר ברור: חבר
הכנסת הם אחת משש להקות הקצב שיתחרו השנה על שרב־ט .
הזהב = שרביט פז, הפרם הראשון
בפסטיבל הקצב. זהו
מיפעל של העולם הזח, הנכנס
עתה לשנתו השלישית, ואשר
חולל פלאות בעולם מוסיקה
הפופ בישראל.

חב ר ת ״רבלון״ ל שיקו ם מ בון־ היו פי
של קבוץ דן שנהרס בהפגזה
חברת ״רבלון״ הציעה היום לקבוץ דן שהופגז לאחרונה ע״י מחבלים, את עזרתה
המלאה לשיקום מכון״היופי שלה שנהרס בהפגזה.
בשלב ראשון נסעו נציגי ״רבלון״ למשק דן והגישו מלאי חדש של תכשירי טיפול
ואיפור בשווי של מאות לירות.
אגב, הקוס מטיק אי ת של הקבוץ עברה לאחרונה השתלמות מקצועית ב״בית רבלון״
בתל־אביב.
בתמונה: נציג ״רבלוף׳ יעקב זקהיים מגיש את התכשירים לידי קוס מטיקאית
הקיבוץ.

שינוי

כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על פך שבועיים מראש, על״מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען החדש

פסטיבל הקצב נועד להעניה
מעמד מוכר ונאה למוסיקה של
הדור הצעיר, לדרבן להקות מיק־צועיות
וחובבות לשפר את רמתן,
לעודד מלחינים ומשוררים צעירים
ליצור מוסיקת פופ ישראלית
מקורית. והעיקר: לשים קץ
להזנחה ולהתנכרות אשר סובבו
את מועדוני הקצב, שבהם צמחה
תרבות זו של הנוער —
כחלק מאותה תרבות בעולם
כולו.
עתה תוסס עולם הקצב הישראלי,
להקות צומחות בכל
פינה של הארץ, ואפילו קיבוצים
מתגאים בלהקות־קצב מצו־יינות.
נגד עיני רוחם, רואים
זמרים ונגנים רבים את האתגר
השנתי של פסטיבל הקצב, והתחרות
על שרביט הזהב. כאן
המקום להזכיר, כי להקת השו־קולדה,
שהופעתה במחזמר שיעי
זיכתה אותה בביקורת נלהבת,
קיבלה אחד מפרסי הפסטיבל שלנו בשנה שעברה. אין ספק שלהקה
זו תעשה חיל גם בחו״ל, כאשר תגיע לשם.
השנה לובש המיבצע החלוצי של העולם הזה מימדי־ענק. במקום
פסטיבל הקצב הנמשך ערב אחד — בא פופ , 70 יריד
הפופ הבינלאומי הראשון, שיימשך שלושה ימים בגני
התערוכה בתל־אביב. לפי כל התחזיות יהיה זה מיפגש
אדיר של רבבות בני הדור הצעיר — ואלה הרוצים
להכיר את אמנותו ותרבותו מקרוב.
אני מניח שאתה תהיה ביניהם.

אנחו 1דנתוגנים
רנןס רז וי 0 1בי1בלנו
״אגד״ הגיש לממשלה תביעה להעלות את תעריפי הנסיעה בשרותי התחבורה
הציבורית. התביעה מבוססת על תחשיבים שניתנים לבדיקה והמוכיחים שבתנאים
הקיימים פועל ״אגד״ בגרעוו, הגדל והולד משנה לשנה.

מה א נו דורשים?

מה התייקר

בחודש נובמבר 1967 אישרה הממשלה ל״אגד״ העלאת תעריפים
בשיעור 10 אחוזים. אישור זה בא לאחר שהוכרה צידקת תביעתנו
להעלאת התעריפים. אולם, הממשלה — מתוך שיקולים שלה —
לא רצתה להעמיס את העלאת התעריפים על כיסו של הנוסע,
ובחרה במקום זה, לתת ל״אגד״ סובסידיה בשיעור שווה להעלאה
שאושרה.

•י מאז נובמבר 1967 התייקרו מחירי החלפים של הרכב,
הצמיגים, השילדות של האוטובוסים והמרכבים. כל זה מוסיף
הוצאות של מליוני לירות ל״אגד״.

הממשלה התנתה את ההעלאה בכך ש״אגד״ יאזן את תקציבו
על בסיס מחיר התשומה של נובמבר 1967 והבטיחה שאם תחול
התייקרות במרכיבי ההוצאות של השרות — היא תפצה את
״אגד״ על התייקרות זאת.
״אגד״ קיים את חלקו בהסכם, אילו היו מחירי התשומה
(המחירים של הוצאות השרות; נשארים כפי שהיו בנובמבר
(המחירים של הוצאות השרות) נ שארים כפי שהיו בנובמבר

— 1967 הי ה ,,אגד״ פועל היו ם ב איזון מלא.
כדי להגיע למצב זה העמקנו את הייעול והחסכון בכל שטחי
עבודנו והקפדנו על מינימום־הוצאות הכרחי.

אול ם ל מרב ה הצער, מ חירי ה מרכיבי ם ה שונים לא
נשארו יציבים, כ תו צאה מז ה גדלו גם הו צ או תינו מעבר
ל אל ה שהיו בנוב מבר ד\96־ וההפר ש שנוצר — מ הוו ה
א ת הגרעון המונע א ת הי כו לתלהת אזן.
אנו דורשים איפוא, מן הממשלה, שתכבד אתהת חיי בו ת ה
ותפצה את ״אגד״ על ההתייקרויות שחלו במרכיבי ההוצאות
כדי שנוכל ־׳לשוב ולאזן את תקציבנו.

בינואר 1968 עלה שכר העבודה של השכירים ב־/2י 8אחוזים.

•י עיסקת החבילה שנחתמה לשמירה על יציבות המחירים
והמיסים הוסיפה גם היא נטל כבד על ״אגד״ .שכר העבודה
הועלה שוב ב 8-אחוזים — ואצלנו שכר־העבודה מהווה כ־60
אחוזים מן ההוצאות! הועלו ההפרשות לביטוח לאומי
וה׳־תה זחילת-שכר טבעית, שגם היא הגדילה את ההוצאות.
• בד בבד עם זאת הוספנו לייעל את השרות ולשפרו. קלטנו
אוטובוסים חדשים, הקמנו תחנות ומיתקנים, והוספנו קווים.
כל זה מתבטא בכסף רב.
0ולעומת השיפורים — ככל שגדל מספר האוטובוסים קטנה
התפוסה שלהם, כי מספר הנוסעים לא עלה, וכשקטנה
התפוסה — קטנה ההכנסה לכל קילומטר של נסיעה.
נכון, נוח יותר לנסוע ברווחה; נוח יותר כשהתדירות בקו גדולה
יותר — אך נוחיות חייבת לעלות בכסף. היא לא יכולה לבוא על
חשבון הכדאיות.
״אגד״ אינו אשם בהתייקרויות שחלו בהוצאות השירות. לא ״אגד״
גרם להתייקרויות אלה, תעריפינו ה ם מן הנ מו כי ם בעולם.

והם נקבעו לא על ב סי ס של חי שוב כלכלי — אל א לפי
רצונה וח שבונה של הממ שלה.
אנו תובעים איפוא, לתת לנו אתהת מו ר ה המגיעה לנו
בעד שירותינו ה טובי ם.

איננו מחפשים רווחים גדולים. איננו שואפים להתעשר על חשבון
הציבור.
אנו רוצים תעריף רנטבילי שיאפשר לנו להתפרנס בכבוד ממפעלנו,
לקבל תמורה נאותה על השקעותינו — להמשיך לפתח ולייעל
את השירותים לטובת ציבור הנוסעים המשתמש בהם.

״אגד׳ ד 1רשרק מה שמגיעל1
מוגש ע״י ״אגד״ /המח׳ ליחסי ציבור
העולם הזה 1714

* כ וכב ״ שיעד ״
סרט 1מחתרת *
¥הא 3נינג המ וני
תחרות להקות הקצב *
במשך שלושת ימי היריד יופיעו לסירוגין
( 24 כן, עשרים וארבע!) להקות, מכל
רחבי הארץ. ואלה הן:

ריכוז כזה של אמנים, להקות, כוכבים
ומיתקני בידור עוד לא התקיים בישראל.
במשך שלושה ימים, בסוף השבוע הבא,
ילבשו גני התערוכה של תל־אביב דמות
שתזכיר את הפסטיבלים הבינלאומיים האגדיים
של האי וייס ושל וודסטוק.
במרכזו של כל ערב תעמוד תוכנית
מרכזית, שתוגש מעל במה פתוחה. בלב
המידשאות של גני התערוכה.

ג׳ו דולן

* האריות * הצ׳רצ׳ילים * עוזי
והסגנמות * הברנשים של פיאמנטה
* הפינגוינים * מגדל אייפל * כוכבי
ציון * חמישית וויסקי * אחים
הזהב * ג׳ו והרוחות * הקטיפה *
הלימונדה * הגולגלות +ה איק סים
* ההדים * הבמה החשמלית *
צפורי האש +העכבישים * פעמוני

(כוכב המיצעד מאנגליה)
להופעה אחת ויחידה

* בערב הראשון, יום ד׳ 8ביולי,
ייערך מעל במה זו האפנינג המוני, בהשתתפות
להקות הצמרת מישראל: האריות,
הצ׳רצ׳ילים, להקת האמנות הפלסטית ועוד.
אורחת מיוחדת ממו״ל£ :כ< 0 0
מאנגליה.
בערב השני — המופע שכבר כבש
את מקומו בעולם הבידור: פסטיבל הקצב,
בו תיבחר הלהקה הטובה ביותר בישראל.
בערב זה יופיע הזמר האורח מאירלנד,
כוכב מיצעד הפזמונים ג׳ו דולן, שיטוס
במיוחד בשביל הופעה אחת ויחידה.

סוני * פופ סטרס * החתול המסטול
* חברי הכנסת * נערי האושר הווהנשמה

רוד

ידיך הפופ הכינלאומי הראשון בישראל יתקיים השבוע
בימים ד׳—ה׳ ומוצ׳׳ש
11,9 ,8ביולי
בכל שטח
גני התערוכה
בתל־אביב.

בנג׳ו?
ה מזון הג ס ט רונו מי
ה ה מוני יעשה א ת
הופעת־־הבכורה שלו

בתחרות הזלילה
ב מ סג ר ת יריד הפופ

כוכבים מעולם הבידור, שאיתם
יוכלו המעריצים להיפגש:

בין באי הפסטיבל יוגרל אופנוע

1הונדה1
מ סי ם מ שול מי ם

קנה כרטיס
לפוס 70
והשתתף. בהגרלת

ארגון להקות הקצב:
סבן את טלית בע״מ

שני כרטיסי טיסה
ב״אל־על״

מערכות אלקטרוניות :
* ״כלי זמר״ ת״א
* ג אר ט תע שיות
* ר א קו םאלקט רוני ק ה

לאדים אבנה,
בירת אתיופיה האגדית

אילן ואילנית

גבי ברלין

צחי ויעל

ומי שאוהב לתכנן לעצמו בילוי
מראש, שירשום לפניו את ביתני
הבידור שיעמדו לרשותו:
* שלושה דיסקוטקי ם * שלושה
בתי־קולנוע * האפנינג ציור * ביתן

האריות * הצ׳רצ׳ילים
עוזי והסגנונות

אחד הביתנים יוקצה למיפגשי
^ בערב השלישי — מיבחר מצמרת
הבידור של ישראל: מיצעד־פזמונים חי, של מעריצים עם הכוכבים הנערצים.
כוכבי המיצעד באותו שבוע. והמסמר: אורחים מיוחדים בביתן זה: שחקני
כוכבי המחזמר שיער.
ניבחרת הכדורגל הלאומית של ישר אל,
שחזרו ממכסיקו. הם יחתמו ס אוטוגרפים למעריצים.
אבל זה לא הכל. כי במקביל לבמה
המרכזית יפעלו בכל שטח גני התערוכה
ביתנים, פינות־בידור, במות הרקדה, דיסקוטקים,
אולמי־קולנוע, תצוגות למכביר.

רבקה זוהר

מוטי פליישר

דרורה חבקין

עמי שביט

דני גרנות

הפרברים

״וודס טוק״ * ביתן מגידי עתידות
ביתן הנבואה הפלסטית * ביתן ג׳ז
בר־ברים * שירה מודרנית — עקד
* 5במות הרקדה * קומזיץ המוני
* ״להי טון״ — חי * לונה פארק *
בזאר ענק למוצרי אופנה, פלקטים ותצוגות
אופנה *
תקליטים

הכל בכרטיס א חד!

אתה חושב
שאתה רקדן? 9 היר שם לתח רו ת ה רי קו־דים
ב ח סו תחברת טיסו
המנצח והמנצחת יקבלו שעוני
״טיסו״ חדישים אוטומטיים,
נגד מים, עם תאריכון

מי היא הלהקה
הטובה ביותר
שתזכה בפרס
שרביט הזהב

1שרביט ״פז״ 1
בפסטיבל הקצב?70

מכתבים
תנו
צ׳אנם לשלום:
אולי תסבירו לגולדה ולחבריה שאסור להגיד
אין ברירה וכי ישברירה והיא נתונה
בידם של ראשי המדינה. הברירה היא:
לעשות שלום! בכל מחיר ובלי סיפוחים.
אפילו את ירושלים י ש להחזיר תמורת
שלום. ואני לא מזלזל בגיבורינו שנפלו
בכיבוש העיר, אבל בשביל שלום צריך
לעשות את הכל.
אני קורא לנוער להילחם למען השלום,

שלמה מדודסקי
כי השלום אפשרי רק אם גולדה וחבריה
ירצו בכך.
אני קורא לכם, הנוער הישראלי, ומבקש
מכם לפתוח את העיניים ולהפסיק להעריץ
בצורה עיוורת את ג1לדה וחבריה מתנגדי
השלום.
אני נער העומד לפני גיוס לצה״ל. אני
לא תבוסתן, אבל אני רוצה לחיות בשלום
עם שכנינו.
תנו צ׳אנם לשלום!
המנהיגים כבר זקנים ואין להם הרבה
זמן לחיות, אבל לנערים כמוני ישנם כל
החיים לפנינו ובעזרת השם אולי נגיע
לגיל שיבה בשלום ובשלוזה.

שלמה מדודסקי,

רמת-ח!

ריהשי ליבם
של שמיניסטים
דרך מקורית לבטא את רחשי ליבם
מצאו מסיימי גימנסיה גו ר דון בתל־אביב,
העומדים בפני גיוסם לצה״ל: בין הכרזות
שקישטו את האולם בנשף הסיום, בלטה
כרזה בזו הלשון:
״בדם וביזע, ה ק מנו פה גזע, עם פרוטזח׳ן?
ב .׳ תל־אביב

מקלטה טל חיזי ה הנמכר ביחזר בי שר אל
כשם שי ש להיטים ב עזל ם הפזמונים כן הדברב עו ל ם
מקלט• הטלוויזיה. ובי שר אל ־ רבהמכר הזא מקל ט
הטלוזיזיה ״ א מ קו ר ״ .הנ מכר ביותר בארץ והראשזן
במש אל הע ם .1970 אין זה פלא. כי ב מ קל ט מ שו כלל
זה תמצא: טיב אמקור -ידע 11רדמנדה -
שרנת אמפא .

! בקשר לגיורת
הלן זיירמן
אשד, נוצרית הנישאת ליהודי דתי, חייבת
להתגייר על־ידי רב אורתודוכסי. אם בעלה
אורתודוכסי, ואם הוא דורש זאת ממנה.
אדם לא דתי שלא מתפלל ולא שומר

ידע 0סא£חז0א0ו 0

טיב *מ=מן 1ד שר 1ת * מ

.לבחירתך 2דגמים8* ׳8002 :דכ<£יז£

כיי תבזננרמלזו

4 0 0ן*״ו

שרה גרינברג
מיצוות, כיצד ידרוש זאת מאשתו? ולשם
מה זה נחוץ לו בכלל?
אם זה גבר נוצרי הרוצה להיכנס תחת
כנפי היהדות בגלל אשד, יהודיה, עליו
להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. אם
האשד, ממשפחה דתית, כמובן. במיקרה
שזאת אשה או גבר מוסלמי, אין צורך
בפרוצדורה כזאת. כי דת הערבים המוסלמים,
כדת משה וישראל ...
זאת ידוע לי מפי אבי ומורי הרב יהודה
(המשן בעמוד )6
מרכז עדשות מגע

ובשו בזזזצן ן!
ופרנדזה

מ 7£א£כ< 5א 7 1£מ ^ 7א 0 0

״גרוזוכסקי -אישון לנם״
תל־אביב, רחוב שניאור 5
טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לסי בקשר
זזווסים
יזם וערב
פתיחת הקורס
16.7.70

וייש ו, ת״א (נכו דיזננוף) טל 226066 .
הוותק.השיח, והמתיסין שלנו טחנה להצלחתך!

מכתבים
(המשך מעמוד )5

גרינברג ז״ל, בנו של הגאון מווילנא, הרב
אברהם מנדל אליהו גרינברג ז״ל.

יפדדשרה גרינברג,

תל-אב-ב
1תחרות הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים.

תמונת השכוע
מה דעתכם לתת לה את הכותרת:
כניסה)׳

משה לוי,

טירת

אין

הכרמל

<,ו 10ס 0 : 01<0 -נ<<^10ז 0ו8^ 1

• חיובית. הקורא משה לוי, ח .ד.
, 152 טירת הנר מל, זונת בפרס ה שבועי
בסך — 10.ל״י.

! טעות
היסטורית

סוכנים בלעדיים לישראל: קפריש, הפצת מכוניות בע׳׳מ
תל-אביב: בית היי׳ דרך פ״ת ,19 טל2 623441 חיפה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .
מפיצים ראשיים: תל־אביב :״ס.ג.״ חברה להשקעות בע״מ, השרון , 10 טל • 31755 .חיפה: ש .בן־דב, הדר־הכרמל,
רח׳ ביאליק ,6טל׳ • 63981 ירושלים: מוסך ״סילון״ ,מרכז מסחרי, רח׳ אליהו שמע ,15 טל 29995 .
#רמת־גן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי ,48 טל • 727341 .עפולה: הראל סלע בע״מ, רח׳ יהושע ,52 סל• 22195 .
ב ה רי ה: ששון, המיסדים ,22 טל • 920169 .פ״ת: מוסך אלמוג, סטרומה , 10 טל • 913635 .רמתיים: צביקה ורן, 4 שרות קטנועים, דרך השרון ,20 טל # 924353 .באר־שבע: מוסך ״מוטוכל״ ,טרומפלדור .81

^ 18 לך• הבל אם י ש לך 1 3 1 1 1 ! 01181

פגישתו של ד״ר נחום גולדמן עם חסן
מלך מרוקו, מוכיחה באופן ברור ומוחץ
כי רעיון הפגישה של גולדמן עם נאצר
לא היד, עורבא־פרח, אלא אפשרות מציאותית.
לעומת־זאת
כל השמצות הממשלה והעיתונות
נגד גולדמן היו בחינת הוצאת
דיבה, עלילות ושקרים מבחילים!
בטפשותה החמיצה ממשלת־ישראל סיכוי
למשא־ומתן ופתח לשלום, ועשתה בכך
טעות היסטורית בל־תטולח.
נ. ס , .חי פ ה

הבגה הדדית
כין יהודים וערבים
במדור מ שפט של
,)1711 הופיעה כתבה תחת הכותרת ״אמו
היהודיה של גיבור ״אל־פוזח״ ,בה נפלו
כמה אי־דיוקים ודברים שלא נאמרו על־ידי
בהקשר לתביעתי המשפטית נגד ההוצאה
לאור בית! בתל־אביב.
)1עלי לציין, כי אני אינני נמנית על
״אמם״ של אנשי אל־פתח אלא ההיפך
מכך. ואם כי לדידי יש לראות אפילו
ברוצח, אדם שפעל מתוך דחף פנימי,
ובנסיבות מסוימות בעת מעשה הפשע, הרי
איני מלמדת זכות על רוצחי ילדים ותינוקות
על לא עוול בכפם. אני נגד מלחמות,
נגד שפיכת דם, כפי שבא לביטוי בספרי
עי תונכ ם (העולם הז ה

הגיבור הא חרון של
,אל־פתח׳ ומה שציינ
הצעה
מ צוינת
למשל במניות של חברות הטקסטיל
בארץ, הם בודאי יעלו בהרבה
אם צה״ל ייאלץ להתמודד עם
רוסיה.
חיילינו יצטרכו בגדים חמים שיוזמנו
כמובן אצל חברות הטקסטיל
והתוצאה — המניות ירקיעו
שחקים.
אולם יותר בטוח ופחות ספקולטיבי
לקנות ״מזכירה אוטומטית
לטלפון״ העונה 24 שעות ביממה,
ומקדמת את עסקיך.
פרטים אצל :
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118

סטודיו

מכון

למחול וג׳אז

פסיכולוגי

בהדרכת

שמעון לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.
פרטים והרשמה:
טלפון 247480

בהנהלת

נתן רזניק

הרפית מתח ולמוד הפנוזח
טפול בחוסר בטחון
ותסביבים
ת״א, המלך ג׳ורג׳ !44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

תי גם במבוא של
הספר. הנכון הוא,
כי כתבתי את הספר
על רקע הסיכסוך
הערבי־ישראלי וב־אוביקטיביות
כנה,
אך ראיתי לנגד
עיני את זכותם של
היהודים ושל הערבים
על הארץ בה
הס חיים, וכי יש
מקום לחיות באחווה
לשני העמים.
)2לא אמרתי, כי הוצאת בי תן הפרה
את החוזה בגלל ״לחץ מסתורי או מחוץ
לעולם הספרותי״ ,כפי שזה צויין בכתבה.
(המשך ב ע מו ד )8

ה1ו 1לוו

הז ה

1714

דידי מנוסי :״הגעתי בזמו
כדי לא להפסיד את המלחמה עם האמריקואים.״
כשנשאל השבוע שר־החוץ
אכא אכן אם יש
חילוקי־דיעות בינו לבין ראש־הממשלה
גולדה מאיר,
השיב :״זוהי רכילות עיתונאית,
נרגנות ופיתפותי ביצים
שהדמוקרטיה סובלת אותם, אבל
אני מקווה שהציבור יתעלה
מעליהם.״

תי אותה לארוחת־ערב, ואחר-
כך הזמנתי אותה למשקה. בסוף
הזמינה אותי לבקרה בדירתה,
וכך עבר הזמן.״ על כך משיבה
אשתו בזעם :״שקרן! אתה בטח
עבדת על דיאגרמה חדשה!״
! בתוכנית חיה של רדיו
לוקסמבורג, נשאל הברון א ד־מו
נדדה ־ רו ט שי ל ד אם הוא
אוהב את המשטרה. מבלי להסס
ענה :״כן!״ מדוע? ״מפני שהמשטרה
שומרת על הרכוש הפרטי
״.אך בהמשך השיחה גילה
כי בכל פעם שהוא יכול, הוא
עובר על המהירות המותרת
וחונה במקום אסור .״האם אינך
פוחד?״ שאל המראיין. השיב
נכדו של הנדיב הידוע ומיליונר
בזכות עצמו :״כן. אני לא
אוהב להוציא כסף סתם ככה
וביחוד לא על רפורטים

1מזכיר מועצת קריית־שמונה,
אברהם אלוני, פנה
לשר־הביטחון ׳משה דיין
והתלונן בפניו על בעיית המיקל־טים.
תגובתו הקצרה של דיין:
״תפנה לגולדה.״
סיפור נוסף הקשור ב־קריית־שמונה:
מבקר ההסתדרות
אלוף (מיל ).יוסף* אכידר,
הופיע בערב ראיונות בקריית-
שמונה, ובין שאר דבריו, ניסה
לעודד את תושבי המקום:
״חבר׳ה, זה לא כל־כך נורא
לגור מול עמדות הקטיושות.
ב־ 1948 גרתי בירושלים מול
לוחמים קשוחים אלה, בקסדות פלדה ואפודות״מגן משוריינות,
אינם אנשי מילואים וגם לא מפקדים בכירים. האנשים בפוזה
הקרבית אינם אלא גרשום שוקן ( )58 עורן ״הארץ״ (משמאל)
ומרדכי (״מוריק״) בראלי ( )48 מעורכי ״דבר״ שלבשו שיריון
במיסגרת סיור שנערך לעורכי העיתונות העברית במעוזי התעלה.

| י | 1ןןךך מזכירתה של
# 1 #ן 1 1ראש הממשלה
גולדה מאיר, קשורה בסיפור
המתהלך בירושלים.
הסיפור אומר כי משרד־החוץ
למד לקח מפרשת אשת נשיא
גאבון, שהביאה לניתוק היחסים
בין שתי המדינות
מפני שגולדה ביטלה מסיבת
תה לכבוד אשת הנשיא. לפי
הסיפור ביקרה בארץ, אחרי
המיקרה, מישלחת של נשים
מחוצלארץ, וברגע האחרון
התברר לגולדה כי אין לה
זמן לקבל את המישלחת.
מה עשו? לקחו את מזכי רתה,
לו קירר, והושיבו אותה
על כיסאה של גולדה
ואמרו למישלחת כי זו גולדה.
קני הירי של עמדות הליגיון.
אתם רואים, הצלחנו להתגבר
עליהם.״

! איך הגיע ד״ר מיכאד
כר־זוהר לכתיבת הספר המרגל
היהודי של היטלר (העולם

הזח 711ס ל בפעם הראשונה
הוא שמע על המרגל במסיבה
פרטית אצל ידידים, מפי אחד
האורחים. הוא החליט לחקור
את הפרשה ואחרי חודשים ארוכים
הוא הגיע לפול־ארנפט
פאקנהיים, המרגל, שסיפר לו
את השתלשלות העניינים. דבר
נוסף אותו סיפר פאקנהיים ל־בר־זוהר:
במשפט שערכו לו
הבריטים בארץ, אחרי שתפסו
אותו, הוא טען כי הוא יהידי.
לא האמינו לו, עד שסניגורו
הביא אשד, תושבת פתח־תקווה,
שהעידה כי היא מכירה אותו
וכי הוא יהודי. בזכות העדות
הוא ניצל ממות. בר־זוהר החליט
למצוא את העדה. חודשי
חיפושים לא עזרו .״עד שאשתי
אמרה לי, :חפש בספר
הטלפונים, חיפשתי ומצאתי.
התקשרתי למספר וענתה לי
בתה של העדה שסיפרה כי
האמא שלה כבר נפטרה.״
מזכיר המישמרת הצעירה
של מפא״י, עוזי כרעם,
שהיה מועמד מספר 63 של
המערך לכנסת ולא הצליח להיב״
נס לתוכה, יצא השבוע בשליהעולם
הזה 1714

א11 וו>ם

חות לארצות־הברית, מטעם מש־רד־העבודה,
כדי להחזיר סטודנטים
ישראליים יורדים לארץ.
לפני שנסע ערך מסיבה, אליה
הזמין את אלה שהיו לפניו
ברשימה לכנסת ונבחרו. חלק
מהם אפילו באו. היו שם יו״ר
הנהלת הקואליציה ח״כ משה
כרעם, שהוא גם אביו של
עוזי; ח״כ ישראל ישעיהו
וח״כ ישראל קרגמן שסיפר
לברעם הבן כי זה לא כל־כך
נורא לא להיות ח״כ.
! אותו קרגמן הוא גם
יו״ר ועדת הכספים של הכנסת.
הוא גם לא כל־כך אוהב את
ח״כ לשעבר שולמית אלוני.
זאת אולי הסיבה שהוא קיצץ
את תקציב המועצה הציבורית
לצרכנות שאלוני עמדה בראשה
ושכתוצאה מכך התפטרה ממנה.

השידור הסבו את תשומת ליבו
של עמק למשמעות המילה. אך
אחד הקריינים הוסיף כי טעותו
של עמק אינה נוראה כל־כך,
כיוון שבסוף זה משתווה.
ידוע

שהממונה החדש

על הטלוויזיה, נקדימון רוגל,
אינו רק קנאי לסדר, אלא גם
חובב מושבע של דיאגרמות
וסטאטיסטיקות. במסדרונות הטלוויזיה
מספרים עליו את ההלצה
הבאה: באחד הלילות חוור
רוגל הביתה בשעה שתיים אחר
חצות. אשתו רוצה לדעת היכן
היה. מסביר רוגל :״יש לנו
מזכירה חדשה . .אז הקדשתי
קצת זמן כדי להסביר לה את
העניינים. מכיוון שאיחרנו, לקח
ראיונות
— בערב שנערך בביקעה בפני חיילים,
בהנחייתו של העיתונאי א רי ה
אכנ רי, הופיע שוער נבחרת
ישראל לשעבר, יןןקב חודו*
רום. על השאלה אם מוטלה
שפיגלר עושה מעשה נכון בזה
שהוא עובר לשחק בקבוצה
בחוצלארץ, השיב חודורוב:
״מה יש, לרופא ידוע, למדען
מצליח, לפרופסור באוניברסיטה
אסור לעבוד בחו״ל ולעשות
כסף?״ לשאלה נוספת, אמנם קצת
באיחור: האם הגיע לקבוצת
הפועל חולון, שהוא מאמנה,
לעלות לליגה הלאומית, אחרי
שניצחה את מכבי רמת־עמידר,
ענה חודורוב :״לא הגיע.
רמת־עמידר היתד, יותר טובה
ממנה!״
1לכתב עתי״ם בשכם
ח כי ם עי ס א, יש נפש פיו־טית.
הוא כתב שיר אהבה
לוהט, בו מתוארים עיניה הנוצצות
של האהובה, עורה הצח
וכן הלאה. אבל מה עושה הגורל?
אישתו של חביב לקחה
את חולצתו לכביסה, ובין שאר

הניירות שהוציאה מהכיס, מצאה
גם את השיר. היא התמלאה
זעם, ובמשך שלושה ימים
הפסיקה לדבר עם בעלה, בלי
לומר מדוע. כל נסיונותיו של
חביב לברר מדוע, עלו בתוהו.
האשד, שותקת ומגישה אוכל
קר. רק משעברו שלושת הימים
הסכימת, עם דמעות בעיניים,
לומר את הסיבה. עיסא פרץ
בצחוק :״השיר הרי מוקדש
לרימה,״ אמר, בהתכוונו לבתו
בת חמשת החודשים.
פנקס, מנהל
! דני
ענייני ההסברה של מחלקת
הקליטה של הסוכנות בניו-
יורק, גילה מה שלא גילו אנשי
הסוכנות משך 20 שנה — שליד
בית הסוכנות בניו־יורק ניצב
בית־ר,עיוורים של ניו־יורק. הוא
נכנם לבניין, שאל את העיוורים
אם ב־ 20 השנים האחרונות נכנם
אליהם מישהו מהבית השכן.
כשנענה בשלילה אסף את
העיוורים, הירצה בפניהם במשך
שעתיים על ישראל.
:המחזמר שיער ממשיך
להיות עדיין בכותרות. לא
תמיד בגלל השחקנים. אבל
תמיד בגלל העירום. השבוע,
למשל, התפרץ אדם ערום כביים
היוולדו דרך הסדרנים, עבר
את כל האולם ועלה לבמה,
כשאחריו הסדרנים והמפיק הישראלי
אורגד ורדימון. על
הבמה הם הצליחו להשתלט על
האיש ולהעבירו למשטרה שעצרה
את החוצפן. מעניין שלקהל
זה נראה חלק מההצגה.

פסוק השבוע
מזביר ההסתדרות

יצחק כן־אהרון בישיבת-
חירום על שביתת האחיות:
״חטאי הממשלה ידועים. יש
לה חטא נוטף שגם משא־ומתן
זה לא התנהל כראוי. יש לה
גם חטא על משא־ומתן על
שלום שלא התנהל״.

סגן ראש־הממשלה ושר

החינוך והתרבות, יגאל אלון,
סובל מזה זמן רב מטיק עצבני
בפניו, בגלל עצב רועד מתחת
לעינו הימנית. עתה הסכים לעבור
טיפול. התלוצץ אחד מחבריו
בממשלה :״הוא רוצה להיות
שר בלי טיק .״
י לפני חודשיים, כאשר
יצא דירי מנוסי מהארץ,
הכריז :״אני חושש שאפסיד את
המלחמה עם הרוסים.״ כשחזר
דידי השבוע לארץ ממסעו באפריקה
ובארצות־הברית, הכריז:
״הגעתי בזמן כדי לא להפסיד
את המלחמה עם האמריקאים.״

ע מק פרי
ו ה בי אההפת או מי ת
בשבוע שעבר שלח
קריין הרדיו רפי אונגר איחולי
החלמה לכתב הצבאי של
הטלוויזיה, רון כן־ישי, ש־ניפצע
בפעולה נגד סוריה:
״לרון, המחלים אי־פה, ממה
שחטף אי־שם ושארונו עדיין
ממתין לגאולה.״
!׳ קריין אחר של הטלוויזיה,
עמל! פרי, מתרגש
כנראה עדיין מתפקידו. זה מסביר
את הודעתו על שובם של

גיורא שפיגל ומרדכי
>מוטלה) שפיגלר לארץ
וכי אחת מנשותיהם התעלפה
מהביאה הפתאומית. לאחר

במשך יומיים השבוע הת מקמה ד״ר נירה חנה, הרופאה הפיזיולוגית של ״מכון וינגייט״ ,במרפאה
של בניין הכנסת בירושלים. משימתה: לבדוק את 34 הח״כים שהביעו את נכונותם להשתתף בתוכנית
הפעילות הספורטיבית המיוחדת שהוכנה בשבילם על-ידי האוניברסיטה העברית. הרופאה הביאה
ציוד משוכלל, הושיבה כל ח״כ על אופני״התעמלות, הורתה להם ״לנסוע במקום״ במשך דקות, כדי
לקבוע את יכולתם למאמץ גופני. מי הם הח״כים, ובאילו ענפי ספורט ביקשו להתעסק י ראה טבלה.

מכתבים
(המשך

מעמוד )6

רק קבעתי ואני קובעת גם עכשיו, כי
הפרת החוזה גרמה לי נזקים חמורים, צער,
עגמת נפש ועלבון. בראותי כי המו״ל
מתחמק מהתחייבויותיו למרות שפירסם
בדף העטיפה של הספר כי בקרוב ייראה
אור הספר גם באנגלית וערבית, הייתי
נאלצת לפנות לערכאות.
)3לא אמרתי ולא השתמע מדברי, בי
״המחברת אינה מסכימה שכאן בארצה יסתמו
אח פיה״ כפי שזה צויין בכתבה. אני
מדגישה כי הספר עבר ואושר על־ידי
הצנזורה ואין אני מרגישה כי מישהו רוצה
לסתום את פי.
ולבסוף הריני להדגיש, כי מי שקרא את
הספרים שלי בשפות אחרות, ובין אלה
אגודה למלחמה באלוהים
קראתי את מודעתכם בוזארץ מה־,25.6.70
בה הינכם דורשים להפריד הדת מהמדינה.
הרעיון מצויין — אך בלתי מעשי, משום
שכמעט כולנו, יהודים חכמים, רואים את
בגדי המלך החדשים, המכונים: אלוהים.
אין שום סיכוי לשחרר את המדינה מהדת
כל עוד לא שוחרר המוח מהרעיון המטופש
על איזה אלוהים היושב אי־שם בשמיים
והנוקם בזרוע חזקה בכל המסרב לשמוע
בקולו (למשל, במיליוני יהודים ומיליוני
ביאפרים).
בכדי לשחרר את המוח מהשגעון האלוהי
יש להקים אגודה למלחמה באלוהים —

והה את עצמך

שאם עדיין לא רכשת מקלט טלויזיה, רדיו־טרנזיסטור,
רשם־קן ל או 01.81.סטריאו
של 2א 1.7.1. 3 00 ^ 118—7 0 8 £אין זה
משום שהם קצת יותר יקרים.
הסיבה היא שעדיין לא שמעת אותם בפעולתם
ולא ראית את עיצובם הנאה.
לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס.

הסוכנות הראשית: כינורי בע״מ
תל־אביב טל 624193 .
טל 531266 .
חיפה

תמונה זו פורסמה בגליון ״העולם הזה 666 שהופיע לפני 20 שנה
כדיוק. רואים כה מככש שנתקע כרחוב אלנכי פינת הס בתל־אביב
ופועלים מנסים לדחוף אותו כאשר ברקע צופים ילדים כפעולתם.
הנוכחים בדחיפה או הדוחפים אשר יזהו את עצמם כתמונה, או בל
מי שמכיר אותם, מתבקש לשלוח פרטים לת.ד 136 .תל־אביב ולציין
על המעטפה ״זהה את עצמן*״ .כץ אלה אשר יזהו את עצמם
או את נושאי התמונה -תוגרל כסוף התחרות טיסה לחוץ־לארץ.

בדינוד״טדז

גם בשפה הגרמנית, יסכים איתי כי אני
דוגלת באחוות עמים ללא כחל ושרק או
״צבע״; להבנה הדדית בין איש לרעהו
ללא שוני של גזע, עדה, דת או לאום,
ועל אחת כמה וכמה בין יהודים וערבים
בארץ־ישראל — כאן הם חייבים לחיות
בצוותא, אחווה ובראש וראשונה בהבנה
הדדית.

להטיג בבר־דנויור־נ ה ביו וברד 1־: 111

סו כנו ת

ו הפצ ה

פו טו

קרט בעיימ

ת ל־ א ביב

הלן בודקו, רמת-גן

ב ו. ט_י ק

| מלון בו־חור ;

״קוקי את קובר׳

כשר נהריה

מודיע

לגבר האקסק לו סי ב י

רח׳ אגן גבירול 30
(בפסג׳)
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

|! על מגצע מיוחד עד ;!10.7.70
המנוי קיבלת
חשבונן,
פרע גא
אותו בהקדם.

\1במחיר — 25.ל״י
כולל פנסיון

!] ערב ערב בידור —
לילה, תיאטרון,

ליום לאיש ! י

מלא.

חינם (מועדוני י1

קולנוע).

[ 1טיול וכניסה לחוף הים ע״ח המלון יו הזמנות טל׳ 04—923148

11 מלון בן־חור, רח׳ ויצמן 74 נהריה!| .

₪:דוגמה
ש? דמגוגיה
קראתי בעיתונות את דבריו של שר־הביטחון,
משה דיין, בפגישת מועדון העיתונות,
בירושלים. בין היתר הוא אמר:
״גם אם יהיו באיזור שתי מדינות נפרדות,
תישאר מציאות של ציבורים ערביים
גדולים שיחיו בקירבנו אשר להתנחלויות
בשטחים ...אין הן מהוות, כשלעצמן,
אבן־נגף ביחסינו עם הערבים( .שר־הביטחון
הדגיש עם זאת כי הרכב
מדינת ישראל צריך להישאר ישראלי מובהק,
ללא מיעוט ערבי גדול מדי*.
ובכן, משה דיין בעד ציבורים ערביים
גדולים שיחיו בקירבנו, וגם בעד הרכב
אוכלוסין ישראלי, ללאמיעוטערבי
גדול מדי...
אליעזר פדמרנץ, נר-ריה

אשר תפעל לעקירת הנגע משורשו.
יש גם ברירה: לחכות עד שיבוא המשיח.
כי, אז, כידוע, תיפתרנה כל הבעיות
מעליהן.
ערי קוץ, יפו

איפה הם,
הדוכים ההם?
הערכתכם לבעייתו של פרופסור הנם קריי־טלר
(העולם הזה ,)1711 כאילו הקוטב
הצפוני הוא המקום היחידי בו נכון חשבון
המרחקים (בסיפור צייד הדב) אינה נכונה.
ישנן אינסוף נקודות כאלו על פני כדור
הארץ. כל נקודה שמרחקה מהקוטב הדרומי
היא בקרוב 14.8ק״מ בכיוון צפון עונה
לפרופסור קרייטלר וזהו מעגל שלם במרחק
הנ״ל מהקוטב הדרומי שאפשר לצאת מכל
נקודה שעליו.
מכאן גם ״מבחן האינטליגנציה* נופל,
משום שבקוטב הדרומי אין כלל דובים
ובוודאי לא ציידי דו בי ם...
דוד ורדי, קיבוץ בית־קמה

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתביהם.

״קליק״ הוא שיא ה״שיק״
׳#ווזנז לבינסוו אילון
העולם הזה 4ו 7ו

חזיות ה״קליק״ של טריומף אינטרנישונל נפתחות מלפנים בקלות!
חדות ה״קליק״ נותנות את השיק למחשוף העמוק ולשמלה השקופה.
של טריומף אינטרנישונל
היי שיא השיק ב קליק ״

ן11ן 1חו 11ו׳7
/ \ 1.וא 0ו ז ^ ,א מ 7 £וא 1

תמרורים
לתינוק. העיתונאית מצפה הצרפתיה שהתפרסמה כשנפלה בשבי הווים־
קונג בעת שליחות עיתונאית, מי ש ל ריי,
אשתו של במאי הקולנוע ( )2קוסטה*
גאכראס. לזוג ילד אחד, שנולד לפני
כמד, חודשים. למישל, הידועה בדיעותיה
הפרו־פאלסטיניות והעורכת עתה ספר על
תולדות הציונות בשם מהרצל ועד מלחמת
ששת־הימיס, יש בן נוסף מנישואין קודמים. ני רבים,
באו״ם
ירדן
שא ביניהם שמונה החדשה

בכווית, בנוכחות אורחים
מוחמד אל־פארח נציג ירדן
לשר־האינפורמציה בממשלת
ושהתפטר השבוע, זיאד

מוסטפה עבד־אל־רחמן אל־פארה

( ,)23 אשר עד לפני שלוש שנים גר בג׳נין

נאוול

מוסטפה

והיד, מוכר כנערה יפה בשם נאוול אל-
פארה, שנישאה אז לאחד מבני ג׳נין וגרמה
לשערורייה בליל כלולותיה כשבעלה גילה
כי היא גבר וגם אשה. ניתוח שנערך
בלבנון, הפך את נאוול לגבר, שנשא עתה
אשה בכווית.

נחוג יום־הולדתו ה־ 39 של דני
פנקס, מנהל ענייני ההסברה של מחלקת
הקליטה של הסוכנות היהודית בניו־יורק,
במסעדה סינית בניו־יורק, בחברת העיתונאים
אביעזר גולן ודידי מנוסי.
מונח למפקד משטרת קריית־חיים,
פקד מאיר הירש 37 במקומו של
פקד נחמן אבנון שפרש מהמשטרה לאחר
שכיהן במשך שנים בתפקיד זה. הירש,
חניך עליית הנוער, התחנך בקיבוץ אשמת-
יעקב, שירת בנח״ל והצטרף למשטרה לפני
15 שנה.
מונה לדובר משרד הביטחון, חבר
מערכת יומון
העיתונאי נפתלי
לביא 44 שפיר־סם
ב־ , 1968 באנגליה
ספר ביוגרא-
פי על שר־הביטחון
משה דיין• יליד פולין,
עלה לארץ ב-
, 1945 לאחר ששוחרר
ממחנה הריכוז
בוכנוולד, החל לעסוק
ב־ 1952 בעיתונאות,
כשהוא ממלא
ב־ 14 השנים האחלביא
רונות
תפקידים בכירים
במערכת הארץ.
הארץ

התפטר. מתפקידו כמנהל הדפום
הגדול ביותר בארץ, דפוס
אלוף־מישנה (מיל ).אורי כן־ארי, בעיק־בות
״אי־הבנות עם בעלת המניות העיקרית
של הדפוס,״ אורסולה לוין־אפשטיין.
לוין־ אפשט״ן,

נהרג בתאונת־דרכים באיזור תעלת־סואץ,
מפקד היחידה הכוויתית המוצבת
בתעלה, קפיטן עלי א־נאסר.
נפטר בירושלים, בגיל ,75 הרב
בנימין־זאב הנדלס, מראשי אגודת-
ישראל בפולין ולאחר־מכן באמריקה. היד.
חבר הנהלת אגודת־ישראל העולמית שנים
רבות ולפני מלחמת־העולם השנייה שימש
כחבר הנהלת הקהילה היהודית בוורשה.

העולם הזה 1714

ך* ילדותי קראתי סיפור על נער
ביש־מזל, שהשתדל ללמוד מן הנסיון.
הלך הנער ברחוב, וראה תהלוכה. בראש־התהלוכה
נסעה מרכבה יפה, מצופה זהב,
ובה ארון מכוסה בפרחים ססגוניים. חשב
הנער שהמדובר באירוע עליז, ופרץ בצחוק.

תפסוהו משתתפי ההלווייה והי־כוהו
מכות נאמנות.

למחרת היום הלך הנער ברחוב ונתקל
שוב בתהלוכה. בראש הלכה קבוצה של
אנשים לבושי־שחורים, שהובילו נערה ב־שימלה
לבנה. זכר הנער את הלקח, ופרץ
בבכי מר.

תפסוהו משתתפי מסע־החתונה
והנחיתו עליו מהלומות נרגזות.
ביום השלישי שוב נתקל הנער בתהלוכה.
היו שם הרבה דגלים, ופסל של אשד, המחזיקה
בזרועותיה תינוק. זכר הנער את הלקח,
ופרץ בצחוק עליז.

תפסוהו משתתפי התהלוכה הדתית,
והפליאו את מכותיו.
מוסר־ההשכל: אין דבר דומה לדבר, אפילו
כשזה נדמה.

או: כטרם תפרוץ כבכי, כדוק
אם אמנם זו לווייה:

בריתם הקטנה לקבל את דרישות הגרמנים
ולוותר על חבל־הסודטים. זהו ״הסכם
מינכן״ הידוע־לשימצה, שנחתם על־ידי
ארבעת־ד,גדולים: היטלר הגרמני, צימברליין
הבריטי, מוסוליני האיטלקי, דאלאדייה הצרפתי•
סטאלין הסובייטי לא הוזמן.
ההמשך ידוע. כעבור חצי שנה הפר
היטלר את הבטחתו, וכבש את שאר חלקי
צ׳כוסלובקיה. כעבור חצי־שנה נוספת פלש
לפולין, ופרצה מלחמת־העולם.

מינכן עיכבה אותה רק בשנה
אחת.
מי הרוויח משנה זו? חסידי צ׳מברליין
טענו כי אותה שנה נתנה למדינות־המערב
את השהות החיונית להתכונן למלחמה.
מתנגדי צ׳מברליין טענו את ההיפך: שבאותה
שנה גברה דווקא העליונות הצבאית של
הגרמנים. יתכן מאד שלולא כניעת צ׳מבר־ליין
היתד, פורצת ב־ 1938 מלחמת־עולם
קצרה יותר, ויתכן גם שהמלחמה עצמה
היתד, נמנעת על־ידי התקוממות הגנרלים
הגרמניים נגד היטלר.
כל אלה הין שאלות של ״אילו״ ,ואין
עליהם תשובות ודאיות.

שר להשוות אפיקו לצבא הצ׳בו
סלובקי הקטן והמשוכלל.
די בעובדה זו כדי להפוך את הדוגמה
כולה לאבסורדית.
(ואפשר לצרף לכך הערה פסיכולוגית:
מעניין עד כמד, מכרסמת הרגשת־הנחיתות
הלאומית דווקא בלבם של המתעטפים, לכאורה,
בהרגשת־עליונות לאומנית.

גרד קצת את השוביניסט הישראלי,
ותגלה את יהודי הגטו!)

ך • שוואה יותר מעניינת (ופחות
) 1אבסורדית במבט ראשון) היא זו המעמידה
במקומה של ברלין דאז לא את קא־היר,
אלא את מוסקבה של היום.
(לפי תסריט זה, גולדה מאיר באה במקומו
של בנש הצ׳כי, ניכסון משחק את
צ׳מברליין, הית משחק את דאלאדייה, ו־פומפידו
ממלא, איכשהו, את תפקידו של
מוסוליני. הערבים ממלאים רק את מקומם
העלוב של הגרמנים בחבל הסודטים).
האם יש מקום למשל כזה?

דרוש דימיון מופלג בדי לדאות
את קופיגין וברז׳נייב, שני בי

ימים אלה, פושטת בקרב אנשי
^ ישראל השלמה ושאר חסידי־ד,סיפוח
האופנה לדבר על ״מינכן שניה״.

ובאמת: בל הסימנים החיצוניים
דומים.

במינכן היו ארבע מעצמות, שהכתיבו
כניעה לצ׳כוסלובקיה. כיום יש ארבע מעצמות,
המשתדלות להכתיב הסדר לנו.
במינכן נשמעו איומיו של היטלר. כיום
נשמעים איומיו של עבד־אל־נאצר, שהתעמולה
הרשמית שלנו מציגה אותו כ״היטלר
של המיזרח התיכון״.
הצ׳כים היו עם קטן, אמיץ ונחמד. אנחנו
עם קטן, אמיץ ונהדר.
מכאן המסקנות: ניכסון הוא צ׳מברליין,
האיש בעל המטרייה.

אכל אנחנו לא ננהג כמו הצ׳־
בים, שנכנעו ללא-קרב. אנחנו
נילחם במו גיבורי מצדה.

ך* ילדים שנולדו בימי מינכן, מתקר
האגדה
אומרת, שהיטלר לא
היה מעז לפתוח כמלחמה, אילו
היה ברור לו שהצ׳כים יילחמו.
אולם המיסמבים הגרמניים, שנלכדו
אחרי המלחמה, מוכיחים בוודאות
שהיה מנוי וגמור עם
היטלר לפתוח כמלחמה כיום ה־נ
באוקטובר .1938
כל התוכניות למיבצע היו גמורות. הסכנה
שתפרוץ מלחמת־עולם לא הרתיעה אותו.
מלחמה זו נמנעה ברגע האחרון ממש,
כאשר הכריחי בריטניה וצרפת את בת־

יתכן מאד שמחר יעזרו הסובייטים לצבא
המצרי לפלוש מעבר לתעלה. עלולה להתפתח
מלחמה ישראלית־סובייטית, וזו עלולה
להביא את שתי מעצמות־העל לעברי פי-
פחת של מלחמת־העולם השלישית.

הרוסים יודעים זאת. האמריקאים
יודעים זאת. מכאן שאיפתם
המשותפת להגיע לידי הסדר
כלשהו כמרחב.
הנשיא ניכסון הזכיר אף הוא השבוע
דוגמה היסטורית. הוא לא הגיע למינכן
של , 1938 אלא סאראייבו של — 1914
העיר הבלקנית שבה התנקש צעיר סרבי
בחיי יורש־העצר האוסטרי וגרם בכך למל־חמת־עולם.
אמר
ניכסון :״המיזרח התיכון הוא עכשיו
מסוכן מאד. זח כמו הבלקנים לפני
מלחמת־העולם הראשונה, ושתי מעצמות־העל,
ארצות־הברית וברית־המועצות, עלולות
להגרר לעימות. שאף אחת מהן אינת
דוצה בו.״

ווינכן 1 9 3 8־ •.נזוגגוריגי ,

הי בו ר ר,

דארא דיי ה,

צינז ב ר רי ץ

**/מברליין כפה על צ׳כוסלובקיה
£הסכם שקרע ממנה שטחים שהיו חיוניים
לעצם קיומה, ושגודלם עלה על גודל
מדינת־ישראל כולה.

תמורת כניעה זו, לא ניתן לה
דבר -והיא עמדה חסרת-ישע
מול הענק האדיר וצמא-הדם, שהתבונן
לדרוס ^ת אירופה. ל•
צ׳בוסלוכקיה ניתנה ארבה של
במה שעות בדי לפנות את השטחים.

היטלר
הגיע לשלטון ב־ .1933 תוך חמש
שנים ביטל את הסכם־ר,כניעה, שעליו חתמה
המובסת בסוף מלחמת העולם־ גרמניה השניה. הוא הקים מחדש צבא גרמני אדיר,
חיסל את האזור המפורז ליד הגבול הצרפתי
(״חבל הריין״) ,סיפח את אוסטריה כולה
לארצו.

בצ׳כוסלובקיה חיו בצד 14 מיליון הצ ׳־
כים והסלובקים 3.2 ,מיליון גרמנים. אלה
שכנו לאורך הגבול הגרמני, בחבל הסוד־טים.
מצבם היה כמצב ערביי ישראל. הם
נהנו משוויון פורמלי, אך הרגישו את עצמם
כמיעוט מקופח, שאין לו חלק במדינה.
ליבם היה עם אחיהם שמעבר לגבול.
למרות שהיטלר רצה לשבור את צ׳כוסלו־בקיר,
כולה, הוא העמיד פנים שאין בכוונתו
אלא לשחרר את הגרמנים האלה. חלק גדול
מדעת־הקהל המערבית, שרגזה על ייחסם
הנוקשה של הצ׳כים למיעוטים הלאומיים,
סברה שדרישה זו צודקת.

ך * צבא הסובייטי חודר למצריים בגלל
ן | חולשתם הצבאית של המצריים מול

אפשר להניח כי בערך את אותם הדברים
אמרו באותו יום שליטי הקרמלין לאורחם
גמאל עבד־אל־נאצר.

בדאי, אולי, להזכיר מה לכן קרה שם כאמת.
יעדו סלובקיה.

אז רצו מדינות־המערב למנוע
מלחמה בימעט בבל מחיר, ואילו
היטלר חתר כעיניים פקוחות למלחמה.
כיום רוצות ש תי מע-
צמות־העל למנוע מלחמת עולם
בבל מחיר.

הוא אמר זאת בדי להעמיד את
הסובייטים על חומרת המצב -
אך גם בדי להזהיר את ממשלת
ישראל שאמריקה לא תסתבן בחורבן
בדי לתמוך בעמדתה ה נוקשה.

! בים עתה ליום־ד,ולדתם ה־ .32 קם דור
שאינו זוכר את מינכן, המכיר רק את
האגדות שנקשרו לשם זה.

הבא היה כיבוש צ׳בו־

זהו הגורם המרכזי במציאות של היום,
והוא הפוך מן הגורם המרכזי של : 1938

ודאי רק דבר אחד: אין שום
דמיון בין המצב של אז ובין מצבנו
שלנו היום.

** י שמעלה את הסיסמה של ״מינכן
1* 1מיזרח־תיכונית״ מתכוון לומר שירושלים
משולה לפראג, וקאהיר לברלין.
משל זה אינו עומד במיבחן הביקורת
השיטחית ביותר.
הגורם המרכזי במצב של ערב־מינכן
היה הוורמאכט הגרמני — המכונה הצבאית
האדירה והמשוכללת, שכבשה לאחר מכן
את כל המרחב העצום מן הוולגה ועד
התעלה הבריטית, מצפון נורווגיה ועד מבואות
אלכסנדריה.
לצ׳כוסלובקיה היה צבא לא־מבוטל, אך
נחות ללא־תיקווה.
האם זהו המצב בין ישראל ומצריים?

לא נפריז אם נאמר שהמצב
הפוך: כיחסי-הכוחות הקיימים
בין מדינות המרחב, צה״ל הוא
הדומה בעוצמתו לצבא הגרמני
דאז, בעל העליונות המוחלטת -
בעוד שאת צבאות ערב אי־אפ־

רוקראטים אפורים וזהירים, בדמותו
של היטלר ההיסטרי, שגילה
כתקופת מינכן את הסימנים
הראשונים של טירוף.
אך גם אם נתעלם מן הגורמים האישיים,
האם אפשר להשוות את המעצמה הסובייטית
של היום למעצמה הנאצית של אז?
אנחנו יודעים כיום כי היטלר שאף
למלחמת־עולם, למרות שניסה תחילה להשיג
את מירב ההישגים בדרך של איומים,
ללא שפיכת־דמים. מטרתו הסופית היתה
לכבוש את רוסיה, להשמיד את הגזע הסלאבי,
ולהנחיל את ״מרחב־ר,מחייה״ ,-חדש
לבני עם־האדונים הגרמני. מינכן היתד, רק
שלב קטן של הכנה.

גם השונא המושבע ביותר של
ברית-המועצות, אם שינאתו לא
העכירה אותו על דעתו, אינו יכול
לייחס כוונות באלה לכרית־המו*
עצות.

בוודאי, מוסקבה היתה רוצה להיות
לבירת העולם. היא היתד, רוצה לכפות על
העולם את הקומוניזם שלה. אבל אין
שמץ של ספק כי ד,ייעד העליון של ברית־המועצות
הוא למנוע בכל מחיר מלחמת־עולם,
שבה היא תושמד יחד עם אויביה.

ניכסון אינו רוצה להוציא אף מילימטר
מרובע אחד משטחה של ישראל. הוא רוצה
שישראל תחזור לגבולותיה (אחרי שיחולו
בהם שינויים קלים, לטובת בטחונה) .אין
הוא דורש את פינוי השטחים לאלתר, אלא
רק במיסגרת חסדר־שלום כולל, תמורת
ויתורים מרחיקי־לכת מצד הערבים.
מי שרוצה להשוות את תוכנית־רוגירם
להסכם מינכן, צריך לדמיין לעצמו ש•
צ׳כוסלובקיה כבשה תחילה שביעית משפחה
של גרמניה, את כל אוסטריה, וחלקים
נכבדים של פולין והונגריה, ושצ׳מברליין
חש לעזרת גרמניה המובסת, כדי להחזיר
לה את שטחיה הכבושים.

יבול אדם לחייב או לשלול את
תובנית־רוג׳רס -אך מי שמשווה
אותה למינכן, משווה מיטרייה
של ״פאנטומים״ למיטרייה של

•^ 4ין צורך לפרוץ בבכי, כי איננו נמצ־
\ 1אים בלווייה, ובוודאי לא בלווייה של
עצמנו.

בל הדוגמאות ההיסטוריות הן
אוויליות, ודוגמת מינכן אווילית
יותר מרוכן.
רק דבר אחד כדאי ללמוד מאותר פרשה
אומללה: מנהיגי צ׳כוסלובקיה דאז הכניסו
את עצמם למצב בו נותר להם רק לבחור
בין מצדה ובין כניעה.

מוטב שלא נבנים את עצמנו
למצב בזה.

מאיי |ויי ״|111י י ^ ו ־ ז ז ־

39111

השסגור בבקבוק הליטר הענק
של קו ק ה־ קו ל ה לכל המ שפחה כולה,
סובב ופתח...

שלקקה -ק כ! ה
עםהשס הו ר

שפע של קו ק ה־ קול ה קר־כקרח
ומרענן למ שפחה, לאורחים ולידידים.
המ שקה מ ס פי ק לכולם
ועוד נותר בבקבוק...

...סובב וסגור ! והשב א ת הבקבוק
למקרר. השסגור שומר על הטע ם הנפלא
של קוק רדקולה עד הלגי מההא חרונ ה
ממש כ מו בכוס הראשונה.

בקבוק הליטר הענק של קוקה־קולה מכיל
ליטר שלם של המשקה היחיד והמיוחד.
כמות של ארבעה בקבוקים רגילים
במחיר של שלשה !

נויזצר

בישראל

בקבוק הליטר הענק
חו סך מ קו ם במקרר ו מוכן ת מיד להגשה
כ שהוא קר כקרח. השסגור מאפשר
לך גם להני חאתה בק בו קי ם בשכינה.

החברה

והעי קר ! בקבוק הליטר הענק
הו א ח סכוני ב מיו חד ומכיל קו ק ה״ קו ל ה,
המשקההקל הנמכר ביותר בעולם,
קנו קו ק ה־ קו ל ה בבקבוק הליטר הענק !

המרכזית לייצור משקאות

קלים ב ע ״מ
פרסום דחף

העולם הזח 1714

השרים מו3ה את
עצמה ־ גפני שהיא
איגד! ווצה להבין
** מו טיפות״גשם על אדמה צחיחה, כך נפלו דברי
ריצ׳רד ניכסון, השבוע, על הקרקע הישראלית.
אחרי שתוכנית־רוג׳רם הוצגה במזימה נוראה, גישושי־ההסדר
של עבד־אל־נאצר תוארו במלכודת קטלנית, ועמדת
הסובייטים כאיום על קיום ישראל — היו הכל מוכנים
לאחוז אף בקש הרופף ביותר כאילו היה עמוד שיש.
הנשיא ניכסון אך סיים את דבריו המאולתרים (לפחות
להלכה) במסיבת־העיתונים המשודרת בטלוויזיה, כאשר החלו
שידורי־ישראל להציגם בהתבטאות היסטורית — מעין
הצהרת־בלפור שנייה.

לפירוש זה אין על מה לסמור. דבריו של
ניכסון לא היו אלא חזרה על גישתו של
ויליאם רוג׳רם -בחלוקה אחרת של הדגש.
^ 383־

הונאה עצ 23י ת

ך* חיים המדיניים, עוד יותר מאשר בחיים הפרטיים,
^ קשה מאוד להבין את הזולת. זוהי בעייה של כל
תקשורת.

השומע נוטה להסביר את אשר הוא שומע
על רקע עולמו הנפשי של עצמו, מושגיו ודימוייו.
אולם הדובר מדבר, כמובן, על רקע
עולם אחר לגמרי.
לכן מהודה כל מלאכת־פירושים פוליטית עבודה מיקצו־עית.
המפרש חייב להיות מצוי היטב בנסיבות הפוליטיות
והנפשיות של הארץ השנייה, בסימון השגור שם, בזרמיה
הגלויים והנסתרים. עליו להתעלם ממאווייו וממישאלותיו
של עצמו. אחרת הוא עלול להגיע למערכת מסוכנת של
אשלייה עצמית.
מכאן המיסתורין האופף תמיד את ההתבטאויות של
הסובייטים — ארץ שקשה לדעת מה מתרחש בצמרתה.
מכאן גם אי־היכולת המוחלטת של ראשי המימסד הישראלי
להבין את המשמעות האמיתית של נאומיו וראיונותיו של
עבד־אל־נאצר.

לגבי התבטאויות אמריקאיות הבעייה
עצמית י* ׳מסו*חזק* ניכשו בבוץ שד ויאט נאם
בכת פחות, אף הרצון להונאה
עוד יותר.

לפי כל הסימנים, הביא עימו השגריר יצחק רבין הערכה
נכונה ונבונה של המתרחש באמריקה, כרקע להבנת מעשי
ממשלת־ניכסון. הערכה זו נפסלה על־ידי הצמרת בירושלים,
החיה בעולמה הפרטי, והמנותקת מן הזרמים העדכניים
בעולם.

ש״אילו לא יכולנו לע שות את הדרוש ב מקו ם שבו מעורבים
חיי אנשים אמריקאיים בוויאט־נאם,״ כי אז אין להאמין ש־
״נע שה את הדרוש מפני שאנו דואגים לישראל או למדינת
אחרת כל שהי ב מז רח ה תיכון.״

זוהי גם התיזה של העיתונאי יוסף אולסום, נביאם של
הניצים הקיצוניים של מלחמת ויאט־נאם, המאוס על

־!ל,באתת
על רקע זה נולדה אי-ההבנה, כאילו הציג

ניכסון מעין אולטימטום לסובייטים, תמר ב
עמדה הישראלית, פסל את תוכנית רוג־׳י.-
ו/או נענה לדרישות-הנשק שד ישראל. י ׳

הצדקה עצמית |
^ ה אמר ניכסון באמת?
^ 1יש להבין כי אמריקה היא ברגע זה ארץ חולה מאוד
ארץ המסוכסכת בתוך עצמה כפי שלא היתד, מעולם,
שעברה זה עתה משבר נפשי מאין כמוהו בעיקבות פלי־שתו
של ניכסון לקאמבודיה. עיקר דבריו של ניכסון באותה
מסיבה היו מוקדשים למעשיו בקאמבודיה ובודיאט־נאם,
ומטרתו העיקרית היתד, להצדיק את עצמו.
כימעט כל בעלי־הדיעה הרציניים בארצות־הברית, גם
בתוך ממשלת ניכסון, סבורים כי הפלישה לקאמבודיה
היתר, מישגה נורא. בין שאר הטענות נאמר גם כי מלחמת
הודו־סין מסיחה את דעת אמריקה מזירות חשובות יותר,
כמו המזרח התיכון, וכי המצב מנוצל על־ידי הסובייטים
כדי לחדור למרחב.
מכאן דבריו של ניכסון שבאו להוכיח כי יש לארצות-
הברית עמדה חזקה במרחב, שהיא עוקבת אחרי המאורעות,
וכי תגן על האינטרסים שלה כאן.

לא היתה זאת הבטחה לישראל, אלא נסיון
להפריך את דבריהם של מבקרי ניכסון.
מכיודן שמבקרים אלה כוללים יהודים רבים ובולטים,
עשה ניכסון גם נסיון לאיים עליהם בשפת רמזים, באומרו

הוסע לנאומו ער המרחב
לאינטרסים של עצמה
לאינטרסים של ישראל.

-לא פחות מאשר

(ופירוש הדבר, כמובן: האינטרסים האמריקאיים קודמים!
לאינטרסים של מדינה קטנה).
ניכסון טרח לפרט את החשיבות העצומה של המרחב
למערך העולמי האמריקאי: מן המרחב באים ס 800/מן הנפט
של אירופה ו־ס/ס 90 של יפאן. הוא הציר של נאט״ו, המעבר
לאוקיינוס ההודי, השער לאפריקה ולים־התיכון.
מנוי וגמור עם אמריקה להגן על האינטרסים שלה במרחב.
איך?
קודם כל, כפי שהסבירו למחרת היום מקורות הבית
הלבן, על״ידי ״גירוש״ הטייסים הסובייטיים. טייסים אלה
אינם מהווים רק איום לישראל, אלא גם לנאט״ו ולצי ה-
שישי האמריקאי בים־התיכון. הם משנים את כל יחס,״
הכוחות באיזור זה.
ידיעה זו גרמה קורת־רוח בירושלים, באשר נכללה בה,
כביכול, הודעה על נכונות אמריקה. לעימות צבאי.

אלא שניכסון לא חלם על כך.

אסר *•1103

דעת־הקהל הנאורה. לאחרונה הפך אולסופ גם לנץ סרו*
ישראלי, למורת־רוחם של יהודים רבים.

מה שנובע מדבריו, על רקע המציאות האמריקאית, הוא

ך גי רנ ש הטייסים [

• המזרח התיכון הוא חיוני לאמריקה. חודרים
לתוכו בוהות סובייטיים. אי-אפשר להוציאם
משם בכוח. לבן יש לעשות. את הבל
כדי להוציאם משם כדרך של משאדמתן.
• איך? על-ידי הסדר-שלום אמריקאי-סוב־ייטי,
כשהסוכייטים משכנעים את הערכים,
והאמריקאים את ישראל.

* ותר מכל שמחו בירושלים על הודעת ניכסון שהוא
7רואה סכנה בחדירת הכוחות הסובייטיים למרחב. מכאן
הסיקו בירושלים את המסקנה כי וושינגטון החליטה סוף־
סוף להתייצב מול החדירה.

אולם הדברים אינם פשוטים כל-כך.
ניכסון הכיר בעובדה שעם חדירת הכוחות הסובייטיים
למצריים חל שינוי מהותי בסיכסוך — וכי עכשיו אין זה
עוד סיכסוך ישראלי—ערבי גרידא, אלא קודם כל עימות
סובייטיי—אמריקאי.

במינוח האמריקאי ,״גבולות שאפשר להגן עליהם״ פירו־

נובע מכך שעל ארצות-הכרית לדאוג עתה

(המשך בעמוד )24

• איזה הסדר? אמר ניכסון :״על ישראל לסגת לגבולו ת
— לג בולו ת שני תן להגן עליהם שכנותי ה של ישראל
חייבות, כ מובן, להכיר בזכו ת ה של ישראל לקיום.״

:הרוסים משגרים טילים
מטוסי חיל־האוויר פוגעים ברוסים
! המחיר 3 :מטוסים תמורת 5סוללות
האויר גילה את עבודות הבניה לפני שהושלמו.
ההפצצות הרסו את המיבנים. מאז
מנע חיל-האויר כל נסיון להציב סוללות
טילים באיזור התעלה, למרות שהמצרים
ניסו לעשות זאת לא פעם.
התוצאות של השליטה האוירית הישראלית
בשמי התעלה נתנו את אותותיהם בשבועות
האחרונים. המסה והיעילות של ה

רמטכ״ר, רב-־אלוף חיים כדן!
| לכ, ניצב ביום השני השבוע באולם
הגדול של בית העיתונאים בתל־אביב. האוי־רה
במקום הזכירה הופעה אחרת במקום,
ן של קודמו בתפקיד, יצחק רבין, ערב מלחמת
ששת־הימים.
השולחן שלפניו היה עמום עשרות מיקרופונים.
עשרות מצלמות טלוויזיה עקבו
אחר תנועותיו. עיתונאים זרים זרקו לעברו
שאלות חדות ונוקבות. עוד לפני שהחל
בר־לב בדבריו שרר מתח של ערב מלחמה
במקום. העיתונות העולמית ציפתה להכרזת
מלחמה של ישראל על רוסיה, ליתר דיוק:
על כוחותיה הצבאיים של זו המוצבים
במצרים.
רב־אלוף חיים בר־לב עשה זאת. לא

שלב הראשון לעימות הצבאי בין צה״ל
והרוסים. מזה 75 יום מפציצים מטוסי חיל־האויר
מדי יום ביומו, בשיטתיות וביסוד־׳
יות את המערך המצרי לאורך חזית תעלת
סואץ עד לעומק של 30ק״מ מקו התעלה.
מטוהרבה
שעות בכל יום תוקפים
סים מכל הסוגים, לפי הודעות המצרים
עצמם, את מערך הביצורים המצרי, את
סוללות הארטילריה שלו, את דרכי ד,אספ־

0*171711

טייסי ה״פאנטומים״ שהופלו השבוע בטילים בידי הרוסים

רמי הרפז
בצורה של הכרזת מלחמה גלויה, אולם
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים :״צוד״
תים סובייטים מאיישים סוללות טילי סאם
,3בחצי הדרך בין איסמעיליה לסואץ. צוותים
רוסיים אלה כבר פעלו נגד מטוסי
חיל־האויר טייסינו דיווחו כי לפחות
2טילים מדגם סאם 3נורו לעברם
הרוסים נמצאים גם בסוללות הסאם 2
המאויישות על־ידי מצרים באיזור התעלה.
כל סוללה כזאת כוללת צוות רוסי שהם
יותר מאשר יועצים זאת היתה העילה
למלחמה, שקבעה כי הרוסים הם שפתחו
ראשונים באש.
״אני חושב שחיילים רוסים נפגעו בהתקפות
מטוסינו על סוללות הטילים, אבל
איני יודע על כך,״ אמר עוד בר־לב וזאת
היתד, ההודאה הרשמית הראשונה בכך
שצה״ל תוקף מסרות במצרים בידיעה ברורה
שנמצאים בהם חיילים רוסים ומתוך
כוונה לפגוע בהם.
למרות שיש להניח שממשלת ישראל היתר,
מעוניינת להצניע את העובדה ולהימנע
מלהודיע כי החל העימות הצבאי עם הרוסים,
לא היה עוד מנוס מכך. המלחמה עם
הרוסים שניצבה מזה מספר חודשים בשער,
הפכה לעובדה.

^ מערך ניי ד

*יי 6ביו ני >7א! 1פרצה מלחמת ששת־הימים.
ב־ 6ביוני 1970 הסתיימה מלחמת
ששת־הימים השניה, שהיתתה את ה־

אייר אחיקר
קד, שלו ואת עמדות הנ.מ. שלו.
אחרי שבקיץ שעבר חיסל חיל־האויר הישראלי
את המערך המצרי של טילי סאם 2
ואחרי שהביס את חיל־האויר המצרי מ סיו-
נותיו ליירט את המטוסים התוקפים, קנה
לעצמו חיל־האויר הישראלי שליטה מוחלטת
בשמי התעלה. למרות שהמצרים מחזיקים
באיזור התעלה מאות קנים של תותחים
אנטי־אויריים, לא היוו תותחים אלה, המכסים
בכל פעם את שמי התעלה באש סמיכה,
סיכון רציני למטוסים התוקפים. בגובה
מסויים חדלים תותחים אלה להיות יעילים.
הם לא יכלו למנוע ממפציצי חיל־האויר

יצחק פיר
להטיל טונות של פצצות שחיבלו במערך
המצרי וגרמו בו להרג רב.
עוד בדצמבר 1969 ניסו המצרים, בעזרת
הרוסים, לשקם את מערך הטילים האנטי־אוויריים
שלהם בתעלה. הם ניסו לעשות זאת
בשיטות קונבנציונאליות. כשהמטרה היתד,
להחדיר לאיזור סוללות טילים, הכינו המצרים
לסוללות אלה בסיסים מתאימים.
הם חפרו מחפורות גדולות באיזור התעלה,
החלו לבנות בהם בונקרים תת־קר־קעיים
בהם עמדו להציב את הסלים. מתוך
הבונקרים היו הטילים מזנקים עם כני
השיגור הניידים שלהם בשעת הצורך. חיל-

עמום לויטוב (למעלה) ועמוס זמיר
ארטילריה המצרית ירדו בהרבה. המצרים
הפסיקו את פשיטותיהם לעבר המזרחי של
התעלה. הלחץ על קו המעוזים הישראלי
פחת בהרבה. גם מספר הקורבנות ירד בצורה
קיצונית.

ת׳יד?ידה אחד
ך* לזהעד לי, ם השלישי בשבוע ש־ע*
עבר, בו החלה מלחמת ששודר,ימים
של .1970
(המשך בעמוד <19

!,תמונה משמאל היא ת מונ ה
מיוחדת במינה. ז הו צילום־אוויר
שצולם ממטוס־קרב ישראלי בעת
תקיפת סוללת טילים שהציבו
הרוסים ב איזור תעלת סואץ,
מערבית לאיסמעיליה. בצילום
זה נראה טיל ס.א.״ 2כ שהוא
ניתק מ נן ה שיגור שלו, משאיר
אחריו ענן אבק. טילים נוספים
נראים מוצבים עדיין על כני
השיגור, בעוד שהמחפור ת במרכז
ה ת מונ ה מצד שמאל היא
עמדת הפיקוד. סוללת טילים זו
הוצבה בב סיס מאולתר בניגו ד
לבסיסי הקבע המוגנים, כדוג מ ת
זה הנראה בצילום מצד ימין.

8111

ו אן!

י־ י ־ יי

ייי

י ! 311118.

* 11י

88*11

״־ד לל!

זלל

במדינה
העם
ה עי מו ת
מ ת חי ל
״הם לא יעזו!״ אמרו המומחים המדיניים
והצבאיים של ישראל.
״שום דבר לא ימנע אותם מכך!״ טענו
הפרשנים האובייקטיביים.
הסכנה שריחפה על פני ישראל במשך
מיספר חודשים ונראתה בעיני אזרחי ישר־אל
כנמנעת, בניגוד להגיון, התממשה השבוע.
שעה שניהלו שיחות במוסקבה עם נשיא
מצרים, גמאל עבד־אל־נאצר, על דרכי
התגובה לתכנית השלום של שר־החוץ
האמריקאי ויליאם רוג׳רס, המשיכו הרוסים
לקדם את תוכניתם שמשמעותה: לחץ צבאי
על ישראל כדי להכריחה לנסיגה.
השבוע הם עשו את הצעד הבא שהתחייב
מצעדיהם הקודמים: נכנסו למעורבות צבאית
פעילה באיזור התעלה (ראה עט׳ .)14—15
כדי לעשות זאת היתד, דרושה לרוסים
החלטה בלבד. וההחלטה נפלה. עתה החל
העימות הבלתי נמנע.
ואזרחי ישראל, שהורגעו בחודשים האוד
דונים על־ידי ממשלתם וצינורות התעמולה
שלה שזה לא יקרה, יכלו רק לנוד בראשם
לטיב הערכותיה של ממשלה זו.

יחסי־חוץ
מ חיר העלבון

פצצת הצחוק לקיץ
החלמ מו צ אי שבת ב־ 7ערים בעת ובעונה אחת
תל־אביב

ירושלים

חיפה

״הוד״

״רוך

״אורה״

נתניה

באר־שבע

רחובות

טבריה

״שרוך

בהשתתפות: גבי עמרני * אריק לביא * אסתר גרינברג * שושיק שני * ציפי
שביט *• אבירמה גולן * מוטי גלעדי * יעקב בן סירא * יהודה
אפרוני 1
אושיק לוי * ליא קניג * שלמה וישינסקי * ראובן שפר * נתן וולפוביץ
רמי קול * פנחס קורן * דוד סמדר +תקוה עזיז * שלומית נתיב* .ן?

צלם: יחיאל נאמן * עורך: דוד טרויהרץ * צייר: שלמה צפריר * מנהלת הפקה:
ג׳ינה רוזנבוך * מוסיקה: נורית הירש * פז מוני ם: אהוד מנור * שר: יהורם גאון
תסריט ו בי מוי; מנחם גולן
שלישיית השוקולדה * מפיק: יורם גלובוס

תקליט שירי הסרט המקוריים להשיג בכל חנויות התקליטים

פרסום בלקין

מערכות לימוד והדרכה ״טנדברג״
חברת טנדברג פיתחה דגם מיוחד של מעבדת
לימוד אלקטרונית.
מעבדת לימוד זו ידועה בעולם כולו במשוכללת
ביותר הן מבחינת האפשרויות הפונקציונאליות
והן מבחינת האיכות האלקטרונית.
מעבדות לימוד מתוצרת ״טנדברג״ מצויות
באוניברסיטאות המתקדמות והמובילות בעולם,
לדוגמה: אוניברסיטת הרוורד, ג׳ו רג׳ ואשינג־טון,
בנ א ט״ו ובמוסדות האו״ם.
בישראל פועלות 13 מעבדות: בצה׳׳ל, באוד־סיטת
בר־אילן, בטכניון, באוניברסיטת הנגב,
באורט, ב אוניברסיטה העברית בירו שלים ובבית
הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית
בירושלים.
המערכות עצמן מהוות אמצעי עזר לכל
נושא הדורש שינון.
בהפעלת המערכת המורכבת ממרכז בקרה
המשדר עד 6תכניות בבת אחת (כלומר אפשרות
לפיצול כיתה ל־ 6דרגות לימוד) ומקלטים
לתלמידים (עד 36 תלמידים) .מרכז הבקרה
כלומר המורה מפקח על כל תלמיד בנפרד ויש
לו אפשרות להתקשר אתו בנפרד כך שקצב
הלימוד של הכיתה כולה אינו נפגם.
נבדק והוברר כי הלימוד באמצעות המערכות
פותר גם את בעיית המחסום הפסיכולוגי של
התלמידים ובעיות ההיגוי של המורים.
חומר השעורים כולו (השיעור, השאלות והתשובות)
מוקלטים ואפשר ללמוד מהם ולשדרם
שנית.
החומר המשונן והנלמד מוחדר לתודעת התלמידים
בשלמות. למעשה קיימת כאן מעין שטי־פת־מוח
אינטנסיבית וברור שקליטת התלמיד
ומרכזי הזכרון שלו מושלמת.

ה קנ ה לעצמך
אי שיו ת
עם שלוש שנים
א ח ריו ת!
קנ ה
בראון סי קסטנט
מכונת הגילוח המשוכללת
כיותר כעולם

ממשלת גאבון כועסת ברצינות, לתדהמתו
של משרד החוץ הישראלי.
הפגנת־הכעס הראשונה השאירה את ירושלים
כמעט ללא מלים בפיה: שגריר גאבון
קיבל הוראה לחזור לליברוויל — צעד
מרחיק־לכת בשפת היחסים הדיפלומטיים.
הסיבה: העלבון הצורב שספגה הגברת
ז׳וזפין בונגו, אשת נשיא גאבון, בעת
ביקורה בחודש שעבר בישראל.
האורחת, שנהנתה מסיורה בארץ, היתר
צריכה לבלות גם שעה קלה במחיצתה
של גולדה מאיר, אלא שברגע האחרון
בוטלה הפגישה. ההסבר המגומגם של
משרד החוץ: באותו מועד נקבעה הלווייתו
של השר ברזילי, וראש־הממשלה נאלצה לבטל
את הפגישה עם הגברת בונגו.
באותה הודעה, מיהר הדובר לקבוע שפרט
לתקרית זו אין כל הרעה ביחסי המדינות.
השבוע הסתבר שליברוויל חושבת אחרת.
רמז צרפתי? על סדר־יומה של ממשלת
גאבון, בשבת האחרונה, היתד, שאלת
היחסים עם ישראל, ואם יש להסתפק
בהחזרת השגריר. הצעה שלא התקבלה:
לנתק את היחסים הדיפלומטיים. הפשרה
שהוחלט עליה: לשלוח הוראה לסטודנטים
הגאבוניים העושים בישראל, לשוב לארצם.
בגאבון עצמה* פועלים רק ארבעה יועצים
ישראליים, העוזרים להקים שם גדודי
נוער, כדוגמת הגדנ״ע הישראלי.
בניגוד לכמה ארצות שכנות באפריקה
המערבית — כמו ליבריה וחוף השנהב
— אין השקעות ישראליות בגאבון, והעזרה
הטכנית הישראלית כמעט ואינה קיימת. היחסים
המיסחריים בין שתי הארצות מצטמצמים
בלן ניית עץ אוקומה — פריט לא מבוטל.
מאחר שישראל היא הלקוחה השלישית
בגודלה לעץ זה בעולם.
מבחינה מעשית, לא היה בעירעור היחסים
בין ישראל וגאבון משום פגיעה חמורה
בישראל. אולם גאבון נמצאת בתחום־ההשפ־עד,
הצרפתי באפריקה, והתעורר חשש
שמלבד תחושת־ו־,עלבון של הנשיא פעלה
גם עצה מכוזנת מפאריס.
וכאילו כדי להדאיג במיוחד את ישראל
הגיע השבוע נשיא גאבון — ועמו ז׳וזפין
— לביקור רשמי בפאריס.
הנחמה היחידה שנותרה למשרד החוץ
הישראלי: ראש־הממשלה לא תוכל לבוא
אליהם בטענות על כשלון זה, שהוא כולו
מעשה ידיה שלה.

פלסטין
ממ שלת כיכטון
מ פיי הבפלס טיגי ס

51X1301 חעו1הפ

בשקט, כמעט מבלי שאיש הרגיש בכך,
חלה בחודש האחרון מהפכה שקטה בשטח
• אחת מ־ 25 מדינות אפריקה ה שחורה
בהן מיוצג ת ישראל על־ידי שגריר.

שיש לו חשיבות מכרעת לישראל: היחס
לפלסטינים.
עד כה היה מקובל להניח כי יש מיכשול
מרכזי אחד להסדר ישיר בין ישראל והפלסטינים:
ארצות־הברית.
״ארצות־הברית היא הפטרונית של המלך
חוסיין,״ אמרו מתנגדי הפתרון הפלסטיני.
״הם לא יתנו לו ליפול. לכן יתנגדו לכל
הסדר בין ישראל והפלסטינים, כי פירושו
חיסול ממלכת ירדן.״
עתה נסתבר כי עמדה אמריקאית זו
השתנתה.
״השפעה מדינית ;יכרת״ .הראשון
שרמז על כך היה צ׳ארלס יוסט,
ראש משלחת ארצות־הברית באו״ם, שהיה
ידוע כמתנגד מוחלט לכל פתרון ישראלי־פלסטיני.
במסיבת
עתונאים משודרת, ביום ר,־21
ביוני, נשאל יוסט אם אין החלטת מועצת־הביטחון
משנת 1967 פסולה, בגלל התעלמותה
מהעם הפלסטיני.
השיב יוסט :״איני סבור כי ההחלטה
פגומה מבחינה זו. בוודאי נ כון שעלייתם
של הפלסטינים לדרגה של ה שפעה מדינית
ניכרת היא גוד ם רציני מאד, המסבך את
הדרן לה שגת הסדר לפי החלטת מועצת־ה
ביט חון, אך איני סבור כי קיומם מחייב
שינוי ההחלטה״.

ההחלטה מתעלמת, כידוע, מן הפלסטינים,
ומדברת רק על ״פתרון צודק של בעיית־הפליטים.״
״עדינו
להכיר כפך״ .הרבה יותר
הרחיק לכת שר־החוץ האמריקאי ויליאם
רוג׳רם במסיבת העתונאים ביום ה־25
ביוני, בה הודיע על יוזמת־השלום החדשה
שלו.
שאלה ז אין מתיי חס ת הממ שלה (האמריקאית)
ל מנ היגו ת העולה של העם
הפלסטיני? האם אתה מ תכונן לקיים מגע
עימם ב שלב כל שהו של בי קו רן בבריטניה?
תשוכה 1ובכן, עלינו להכיר ב כן
בתור עובדת־חיים. איננו רוצים להיו ת
מעורבים בוויכוח על הצד הפוליטי־הפני מי
של המצב. אבל אם תשים לב להצהרתי
(על תוכני ת רוג׳רס )2וגם לנאומי מה־9
בדצמבר ׳( תו כני ת רוג׳רס ) 1אני מזכיר
את העובדה שאנחנו מכירים ב כן שההסדר
צ רין לקחת בחש בון את, כל העמים במרחב
.,והעמים במרחב כוללים את הפלסטינים.
אנחנו עוסקים עם הממשלות באר־צות־ערב.
אך אנחנו מכירים, ואני חו ש ב
שכל אחד צ רין להכיר, בעובד ה שעלינו
להתח שב בגורלם של כל העמים במרחב.

.כין שני הכסאות. כך, כאילו דרך
אגב, עשה רוג׳רס את אשר מסרבת ממשלת
ישראל לעשות: להכיר בקיום האומה הפלסטינית.
הטענה
הישראלית, כאילו אסור לעשות
זאת מפני שזה ירגיז את האמריקאים,
הוכחה כמגוחכת. שוב נותרה ממשלת
ישראל יושבת בין שני הכסאות.
נפט נפט סעודי
ל אי ל ת 7
מאז ניתקה סוריה את קו צינור הנפט
של חברת טאפליין, המזרים את הנפט
הסעודי לנמלי לבנון שבחוף הים התיכון,
מתלבטת סעודיה בבעית שיווק הנפט המופק
מבארותיה. לאחרונה אף איימה סעודיה
על מדינות העימות עם ישראל כי תפסיק
את תמיכתה הכספית בהן, אם לא יפעילו
לחץ על הסורים כדי שיחדשו את הזרמת
הנפט בצינור שנותק.
אותה שעה הופיע באל־אה ך אם ד,קהירי,
היומון המבטא למעשה את דעת ממשלת.
מצרים, מאמר על צינור הנפט הישראלי
בקו אילת־אשקלון. באותו מאמר מעלה
כותבו, צלאח מנתצר, לא פחות ולא יותר׳
את החשד כי סעודיה עומדת או עתידה
להשתמש בצינור הנפט הישראלי כדי לשווק
את הנפט שלה לים התיכון.
מאין כא הנפט 1כתב אל-אהראם
בין השאר: הגם שבפרוטוקולים של ועידת
הנפט הערבית שנערכה לאחרונה בכווית
לא נרשמה אף מילה על הקו שישראל
הפעילה לפני כמה שבועות, הרי חלק ניכר
מהדיונים שהתנהלו מחוץ לאולמות הועידה
נסבו על קו זה וניסו להסביר את העירפול
האופף אותו. ישראל הטילה צנזורה מוחלטת
על קו זה, עד כדי כך שפורסם לאחרונה
בעתונות חוק האוסר פרסום כל ידיעה על
תנועת מיכליות נפט במימי ישראל. חוק
זה נועד להעניק סודיות מלאה לכל הפעולות
הנוגעות לקו החדש הנמשך מנמל

^ טבח המוני בכפר דרוזי בגליל
הגורם: מחסני נש?! בידי הכפריים

אל התוו
!י* יום השבת האחרון בשעה 8.30
בבוקר, יצא מוחמד יוסף מישלב ()67
עם שני בניו נאייף ( )40 יוסוף ( )43 ובתו
פאיזה 16 מביתו שבכפר אבו־סנאן בגליל
המערבי. הם כיוונו פניהם לביתו של
עלי אלמילחם, בנו של אחד מנכבדי הכפר,
שחתונתו עמדה להיערך אותו יום. אולם
הם לא הרחיקו לכת מביתם.
כאשר הגיעו לצומת הכבישים בחלקו העליון
של הכפר, נפתחה עליהם לפתע אש
תופת, מכלי־נשק אוטומאטיים, מכיוון בית
בן קומה אחת, הניצב ליד הצומת, כל הארבעה
צנחו אחרי מטח האש הראשון.
שלושת הגברים נהרגו בו במק־ם ופאיזה
נפצעה קשה, מתה לאחר־מכן מפצעיה.
נהג משאית מבני חמולת מישלב שחש

מיהרו לעבר מקום הטבח, הספיקו לעצור
בזמן לפני שנפגעו גם הם באש שנורתה
מכלים רבים מכיוון הבית בצומת. הם לא
היו צריכים זמן רב כדי להבין מה התרחש.
לפני כחדשיים נרצח באדמת הכפר הטרי
קטוריסט אחמד אל-שייך 37 ביריות מנשק
אוטומאטי. עד כה טרם העלתה חקירת
הירצחו דבר, אולם בני החמולה שלו,
ובעיקר בנו, ראו את בני החמולה היריבה,
חמולת מישלב, כאחראית לרצח. הם בחרו
לנקום את דמו בטבח המוני בבני חמולת
מישלב.
המישלבים, שראו את בני חמולת תל־שייך
שהתבצרו בבית בצומת, תפסו גם
ר,ם עמדות על הגגות, פתחו משם באש
רובים ותת־מקלעים לעבר עמדת הרוצחים.

המשטרה מגיעה

קבוצת שוטרים מצויידים במגינים, קסדות ואלות,
מגיעה ל מבואות הכפר אבו־סנאן שבגליל המערבי,
שם פרצו ב שבת האחרונה קרבות דמים בין שתי ח מו לו ת על רקע נקמת־דם. השוטרים
הגיעו באיחור, אחרי שאחוז אחד מתו שבי הכפר כבר נהרג או נפצע במהלך הקרבות.

לות נפץ הרימונים. ריק אז ניתן היה גם מים והנוצרים, מצוי הנשק בכמויות לא .
לחלץ את הנפגעים. קציר הדמים היה5 :
רגילות. בעוד שבכל כפר ערבי בגליל נושא
הרוגים, ביניהם ילד בן 15 מבני חמולת
כל בעל משפחה המכבד את עצמו רובה או
מישלב, ו־ 17 פצועים, בני שתי החמולות.
כדי נשק אחר ברשיון להגנה עצמית, הרי
כפרי הדרוזים בגליל הפכו למחסני נשק, י

כשבכל בית יש תת־מקלעים עוזים, קארל מתוחים יחסים
גוססאבים ורובי־סער קלצ׳ניקוב, ומחסנים
ך*טכח כאבדסנאן לא היה בלתי של תחמושת ורימוני־יד•
הנשק מוענק לחמולות השונות על ידי
ן { צפוי. מאז רצח אחמד אל־שייך, סערו
השלטונות כגמול עבור פעילות אנשיהם
הרוחות בכפר והיחסים בין שתי החמולות
בצד,״ל, במשמר הגבול או בפעילות מפלגהיו
מתוחים ביותר. נכבדי הכפר ואנשי ה־תית.
כל מי שנושא נשק רואה את עצמו
מוגן לא רק מכוח הנשק שהוא נושא,
אלא גם בשל קשריו עם הגורמים שהעניקו
לו את הרשיון לשאתו.

המשטרה התעלמה מאזהרות
^ פני כארבע שנים אירעה התפרצות

מיד למקום, נפגע גם הוא כאשר נזרקו
לעבר משאיתו רימוני־יד, ונהרג. תוך דקות
מספר הפך הכפר אבו־סנאן, אחד הכפרים
השלווים ביותר של הדרוזים בגליל ל־זירת־קרב
המוני.
בני חמולת מישלב ששמעו את היריות

במשך למעלה משעה התנהל בכפר קרב מבית
לבית בין אנשי שתי החמולות, שכל
גבר בהן תפס נשקו ויצא להצטרף לקרב.
רק כאשר פרצו ניידות משטרת עכו
למקום ושוטרים חמושים תפסו עמדות בנקודות
המפתח בכפר, פסקו היריות וקו־

מועצה המקומית חששו פן תגיע המתיחות
לידי תיגרר, המונית בכפר. משלושת אלפי
הנפשות המתגוררות בו 1200 הם דרוזים,
800 הם נוצרים ואלף הם מוסלמים. הם
ידעו: תיגרה באבו־סנאן פירושה טבח המוני.
בכפרי הדרוזים, בניגוד לכפרי המוסל
/דומה
בכפר קנא שליד נצרת. גם שם
הפכה אז מריבה בין שתי חמולות לקרב
יריות אכזרי שהפיל קרבנות רבים. בעקבות
הקרב של כפר קנא ייעצו גורמים רבים,
וביניהם עתון זה, לשלטונות לאסוף את
הנשק מכפרי המיעוטים כדי למנוע הישנות
מקרי טבח דומים.
גם בשבועות האחרונים, כשהרוחות סערו
באבו־סנאן, ביקשו נכבדי הכפר מהמשטרה
לאסוף את הנשק בכפר, שבניו
משתמשים בו לפנטאזיות בכל חתונה או
שמחה אחרת.
משום מה התעלמה המשטרה מכל הבקשות
והאזהרות, זילזלה באזהרותיהם של
נכבדי הדרוזים. כוחות המשטרה גם איחרו
להגיע לכפר אחרי שפרצו בו הקרבות.
הידיעה הראשונה על היריות הגיעה למשטרת
עכו זמן קצר אחרי המטח הראשון.
אולם בעקבות הקריאה הגיע לכפר מספר
קטן של שוטרים, שלא יכלו להשתלט על
המחנות הנלחמים.
רק שעה מאוחר יותר, כאשר השייך הדרוזי
אבו־רוקאן החל להזעיק שוטרים מכל
תחנות המשטרה באיזור, הגיעו למקום
כ־ 200 שוטרים שהצליחו להשליט מחדש
את הסדר בכפר.
אולם הטבח באבו־סנאן אינו סוף פסוק.
רק כאשר יצליחו כוחות הבטחון להשתלט
על הנשק הרב המאוחסן בכפרי המיעוטים,
שתושביהם רואים בי עדות לנאמנותם למדינה
— רק אז ניתן יהיה למנוע הישנות
מקרי טבח דומים בעתיד.

אילת אל אשקלון ( 160 מיל ובקוטר של 42
אמץ׳ ובהוצאה של 115 מליון דולר) .בהפעלת
קו זה משתמשת ישראל בשיטה הידועה
בשם ״משער אל שער״ ,כדי להגן
על המשתמשים בקו וכדי להמנע מגילוי
זהותם.
עפ״י שיטה זו מבצעות מיכליות ישראליות
או חכורות ע״י ישראל את העברת
הנפט ממקורות הפקתו ומביאות אותו לנמל
אילת. שם הוא מוזרם דרך צינור
הנפט, ובאשקלון הוא מועבר למיכליות

אתרו ת שבשליטת ישראל והוא מובא אל
נמלי הייצוא.
כושרו המכסימלי של קו הצינורות הישראלי
מגיע כיום ל־ 400 אלף חביות ליום
( 20 מליון טון לשנה) .זוהי כמות
קטנה ביחס לקו שקוטרו 42 אמץ׳ .בקוטר
גדול שכזה יכולים בעזרת תחנות
שאיבה להזרים כמות גדולה פי 3מהכמות
הנוכחית, אולם כושר ההעברה מבוסס בראש
ובראשונה על הכמויות שיש למדינה
להעביר.

השאלה היא: האם יכולה ישראל, אפילו
במיסגרת המצומצמת שבה פועל הקו היום
להשיג 20 מיליון טון, אשר הקו יכול
להעביר במשך שנה?
אחת הארצות הערכיות. התשובה
לשאלה זו קשורה במקורות שמהם
יכול הנפט להגיע לקו. הגם שאיראן
היא באופן הגיוני המקור היחיד, הרי ה־עירפול
האופף את הקו, והצנזורה שהוטלה
על כל תנועות המיכליות פותחים פתח
לספק, שמא קו זה מעכיר בשלב הנוכח־

נפט המופק ע״י אחר. מהארצות הערביות
במפרץ.
זאת, משום שתנועת המיכלי-ת לאחר
צאתן מהנמלים הערביים מבוצעת לעתים
ללא פיקוח מספיק.
גם הקלות שבה ניתן לשנות את מסמכי
ההטענה והעובדה שלעתים קרובות מקבלות
המיכליות בעת היותן בלב ים הוראות
מבעליהן לשנות את כיוונן ולפנות
לכיוון אחר — כל אלה עשויים לסייע להבאתו
של נפט ערבי לקו הישראלי.״

הרווית הקורבנות
אחרים,

מלחים

העולם הזה 1714

קורבנו ת

בני

המוני תו שבים דרוזי ם מ־אבו־סנאן
ו מכפרים דרוזיים
משפחת מישלב, שגופו תי הם

מונחות בתוך הטנדר שבמרכז התמונה. ההלווייה יצאה מבית
מי שפחת מישלב, שארבעה מבניה נהרגו בקרבו ת בכפר. המ שטרה
הצליחה ב קו שי למנוע מהמלווים קטטה נוספת עם החמולה היריבה.

להיות לנשיא הבא של ישראל, אחרי סיום
כהונתו של הנשיא הנוכחי, זלמן שזר.
על רקע זה מסבירים במערך את השתדלותו הבולטת
של שפירא לפייס את הדתיים, כמו בפרשת
והגיור הרפורמי. תמיכת הדתיים תהיה חיונית לבחירתו.
מכיוון ששפירא הוא ידידה ויועצה של גולדה, מובטחת
גם תמיכתה.
מ־יהו יהודי

מה הובטח
לזרה ורהפטיג?

יי*ד
האמריקואים גי 5ו ראשונים
את הרוסים בתעלה
שירותי הביון של ארצות־הברית הם שגילו לראשונה
את המעורבות הצבאית הסובייטית בחזית תעלת־סואץ.
אחרי שמטוסי צה״ל גילו את מערן הטילים החדש
שהוצב מערבית לאיסמעיליה, היו אלה האמריקאים

כהוגי השופטים והמשפטנים גוברת הדאגה
כקשר לידיעה באילו הבטיח י״ש
שפירא לשר־הדתות, זרח ורהפטיג, מישרה
של שופט כית־המשפט העליון.
טענה זו הושמעה לראשונה מפי עסקנית מע״י
שולמית אלוני, שמאז ניתק שפירא את כל יחסיו
עימה. עתה קיבלה חיזוק רב, אחרי שורהפטיג נשאל
עליה בעיתון הארץ, והגיב במילים ״אין תגובה״.
ורהפטיג הוא משפטן.
שופטי ישראל מתמנים על־ידי ועדה רבת־משתתפים,
שלהלכה אין לממשלה שליטה עליה. הבטחה כזאת,
אילו ניתנה, היתה מבזה את כל תהליכי המינוי של
מערכת־שיפוט בלתי־תלוייה.

קרוב לוודאי שהעניין יועלה
בכנסת.

אחוז החסימה
לא מת
סיעת המערך בכנסת תציע שורת
תיקונים בחוק הבחירות, שמטרתם ה־בלתי־מוסחיית
תהיה חיסול הסיעות האופוזיציוניות
הקטנות, או הקטנתן במידה
ניכרת.
כצעד ראשון הוחלט על שינוי חישוב
חלוקת. עודפי־הקולות, בצורה שהמפלגות
הגדולות ייהנו מעודפים אלה על
חשבון הסיעות הקטנות.

צעד נוסף, שבבר הועלה בשיחות
פרטיות, יתבצע בחלק
מהסבם־פשרה כין אנשי רפ״י
לשעבר לבין אנשי מפא״י לשעבר.
תמורת הסכמתם של אנשי
רפ״י לוותר על שינוי שיטת
הבחירות והחלפתה בבחירות
אזוריות, יציע המעיד להגדיל
את אחוז החסימה לשלושה
או אולי לחמישה אחוזים.

הד־־ר

13014912

צילום
זה, מביקורו
של הד״ר

תשלום ראשון לקראת פשרה כזו
שילמו אנשי מפא״י כאשר העבירו לפני
שבוע בכנסת את חוק רציפות הדיון
בבחירה אישית של ראשי־עיריות.
בזמנו היתד, התנגדות חריפה לרעיון
זה בחוגי מפא״י, ואנשי רפ״י הם
שעמדו על ההצעה.

נחום גולד מן ב מ רו קו, פורסם ה שבוע ב ש בו עון הצרפתי נובל אובזרבטר,

שעורכו, ז׳ אן דניאל, חיה אחד המתווכים לקראת הפגי שה בין הד״ר גולד מן
לחסן מלך מרוקו. ב ת מונ ה נראה הד״ר גולד מן כשמש מאלו ח סן מלך
מרוקו (במכנסיים לבנים) ומ אחוריו ז׳ אן דניאל, באו ת ה פגי שה, כך נודע
השבוע, הצהיר המלך ח סן בין השאר, כי כל אחד מעולי מרוקו אשר
ה שתקע בי שראל הרוצה לחזור לארצו, יתקבל בז רו עו ת פ תו חות.

שגילו כי קצינים וחיילים רוסיים מפעילים מערך זה.

זוהי הסיבה לכף שאחרי הפלות שני מטוסי
ה״פאנטום״ כיום הרגיעי בשבוע שעבר,
לא נטו עדיין כישראל לראות ככד
התערבות סובייטית כחזית. בהתאם לקו
של שר-הביטחון, משה דיין, על ״דו־קיום
עם הרוסים״ ניסו דוברים רשמיים להרגיע
את הרוחות, הכחישו בתוהן ף* ידיעות ש•
הגיעו מארצות־הכרית כאילו מערך הטילים
החדש מופעל על־ידי סובייטים.
רק אחרי שהסתבר כי הידיעות האמריקאיות הן
נכונות, שונתה מדיניות התגובה הישראלית והפכה
מארגעה לאזעקה.

י״ש שפירא —
הנשיא הבא?
בצמרת המערך נפוצה שמועה עקשנית
בי בכוונתו של שר־המשפטים, י״ש שפירא,
טיהור במשרד־החוץ

שר-החוץ אבא אכן עומד לערוד טיהור
במשרדו, לאחר שהוברר לו כי פקידים
מסויימים במשרדו, שאינם נימנים עם דור
שי-טוכתו, מדליפים חומר משמיץ עליו
לעיתונות.

תיתכו הכרה
ישראלית ב״אל-פתח״
ייתכן מאוד כי כעוד במה חודשים יציע
משה דיין להכיר כיחידות הצבאיות של
״אל-פתח״ בכצד לוחם.
פירוש הדבר יהיה הענקת מעמד של שבויי־מלחמה
ללוחמי אל־פתח, ושינויים אחרים.
רעיון זה, שיש לו סיבות צבאיות ומדיניות, מתגבש
עתה בחוגים המקורבים לשר־הביטחון. יש לכך תקדימים
רבים בדור האחרון.

האיש העולה
בירדו: גבולסי
אם יתמוטט מישטרו של חוסיין בירדן סופית, לא
יהיה ראש־המדינה החדש יאסר עראפאת או ג׳ורג חבש.

המועמד הסביר כיותר: סוליימאן נכולסי,
מדינאי ירדני שמאלי, בן למשפחה שמרכזה
כעיר נכלום (שבם).
דבר זה נוח לאירגוני־הפידאיון יותר
ישירה למדינת ירדן, מכיוון שקשה להם
לבין עצמם על מועמד משותף, וגם
מוכנים, לפי שעה, ליטול על עצמם
שמחוץ למאבק הפלסטיני.

מקבלת אחריות
להסכים ביניהם
מכיוון שאינם
ניהול עניינים

מינויו של נכולסי, הנהנה מפופולריות
רכה בין הפלסטינים משני עברי הירדן,
יבול לבוא גם בדרך שקטה, אם ייכנע המי
לד חוסיין ויסכים להישאר בראש-מדינה
סימלי ללא השפעה.

איומי התפטרות
גם של יונים
אחד מהדי הוויכוח המדיני הגדול בממשלה יהיה:
איומי־התפסרות של שרים מסויימים.

עד בה הירבתה ראש-הממשלה עצמה
באיומי התפטרות ועריבת בחירות חדשות.
במה משרי מע״י, הידועים כיונים, שוקלים
אך הם איומי־התפטרות.
אין ביטחון שאמנם יתפטרו, כל עוד גולדה תהיה
ראש־הממשלה אולם הם מקווים כי איומיהם להפר
את מאזן־הכוחות הפנימי העדין במפלגה ירתיעו את
ראש־הממשלה מנקיטת קו קיצוני מדי.

אנשי-רוה יברושו
שיחרור עציר פוליטי
שרות בתי־הסוהר יעמוד בפני מצב חסר־תקדים:
קבוצת אנשי־רוח מאנגליה תבקש את שיחרורו של
עציר פוליטי, כדי שישתתף בפסטיבל בינלאומי.

מארגני פסטיבל האמנויות והמדעים באנגליה,
החליטו להזמין את המשורר הערכי
הישראלי פאוזי אל-אסמר שיקרא מיצירותיו,
במיסגרת סימפוזיון על האמן והמלחמה.

אל־אסמר,
עצור מזה כשנה לפי צו־מינהלי, אשר
הוארך פעם שנייה עד לחמישה באוגוסט. הפסטיבל
יתקיים ב־ 10 באוגוסט ואם המעצר יוארך בשלישית,
תבוא פנייה של מאות אנשי־רוח מאירופה לשחררו.

מי ינהל את
חברת החשמל?
המאבק על ניהול חברת החשמל, יתחדש.
מנב״ל חברת החשמל מזה שנתיים, יעקב
חושי 67 מסרב לפנות את התפקיד ל־מישנה
למנב״ל אלוף (מיל ).אלעד פלד,
כמוסכם.
פלד מנסה לגייס תומכים כדי להחיש את פרישת
חושי.

עלייה במיספר גניבות
כלי-רכב פרטיים
צפוייה התפתחות בשטח גניבת כלי־רכב פרטיים,
בתקופה האחרונה חלה עלייה במיספר המכוניות
שנגנבו ולא נמצאו, לעומת תקופה קודמת בה נמצאו
בסופו של דבר רוב המכוניות.

גירסתם של קציני משטרת-ישראל: רשת
של ערכים תושבי השטחים, כשיתוף עם
ישראלים, מעבירה את המכוניות הגנובות
לעבר-הירדן המזרחי.
השיטה: החלפת מיספרי הרישוי של המכוניות
הגנובות.

| מלחמה ע הרוסי 1
(המשך

מעמוד ) 14

הרוסים והמצרים ידעו כי לא יוכלו להקים
בסיסי טילים מוצקים בתעלה. הקמת בסיסים
כאלה, כפי שהוקמו לפני מלחמת
1967 ואחרי המלחמה באיזור התעלה, דורשת
עבודת הכשרה מרובה וממושכת.
בעבר נהגו המצרים לרצף את כל שטח
בסיס הטילים, להקים בו סוללות אבן להגנה
על כני השיגור הקבועים של הטילים,
להקים בסביבה מיבנים למיתקני
המכ״ם ולצוות.
כל נסיון לעשות זאת שוב היה מתגלה
מיד על־ידי חיל־האויר הישראלי שהיה
מסכל את הבניה עוד בשלביה הראשונים.
בשבוע שעבר הקימו המצרים, תוך לילה
אחד, מערך טילים שלם.
הם עשו זאת על פני שטח שרוחבו כ־
25 קילומטר ואורכו כ־ 50 קילומטר, השולט
על שני צירי התנועה הראשיים מהתעלה
לקהיר. מערך זה, הנמצא מערבית לאגמים
המרים ולאיסמעיליה מתחיל צפונה מהכביש

מדהים, שטרם הגיעה השעה לגלות את
פרטיו.

אתה שו אד

התוצאה: עירעור העליונות
,מטוסי-
ך* פלת שני
ן | הקרב הישראלים הראשונים שהופלו
על־ידי טילים מאז מלחמת ששודהימים, לא
הרתיעה את חיל־האויר. להיפך, היא היתר,
אתגר להשמדת מערך הטילים החדש, לפני
שזה יאפשר למצרים ולרוסים להקים מערכים
נוספים לאורך התעלה כולה.
יום אחר יום תקפו מטוסי חיל־האויר
את המערך החדש, הצליחו לפגוע באופן
יסודי ב־ 5סוללות מתוך ה־ 12 שבמערך,
פגעו גם מיספר פגיעות בשתי סוללות
נוספות.

מ ה יקדה?׳

תוך כדי תקיפה, כשבכל אחת מהתקיפות
טילים נוספים לעבר משוגרים מטוסים התוקפים, התגלו שתי עובדות:
#שהרוסים מפעילים, או משתתפים

י יש להבדיל בין ההתפתחויות בשני מישורים, הקשורים אומנם זה
בזה אך שחשיבותו של האחד עולה כיום לאין שיעור על חשיבות המישור
השני. המישור האחד הוא המישור הטאקטי — המלחמה המתנהלת עתה
בין צה״ל מצד אחד לבין המצרים והרוסים מצד שני. המישור השני הוא
המדיני, שבו העימות הוא בין גרית־המועצות לבין ארצות־הברית. מה
שקורה במישור זה הוא החשוב והקובע.

הו1ו 0 !1ה 1ה ונשיב

• עתה, כשה מעורבות הצבאית ה סובייטי ת במצריים הפכה לעי מות
;גלוי בין הצבא האדום במצריים לבין צה״ל לפחו ת בקרב על ה ע ליונו ת
האווירית בתעלה, מה יהיו ה ה תפ ת חויו ת הבאות?

• מאם עתה, אחרי שהאמריקאים נוכ חו שהרוסים עצמם מפעילים נשק
נגד ישראל, האם יש סיכוי שהם יגלו עמדה תקיפה יותר נגד הרוסים
לטובת ישראל?

הנקודה הקובעת לגבי האמריקאים אינה הפעלת הטילים בידי
הרוסים נגד חיל־האזזיר הישראלי. ארצות־הברית ניצבת מול העובדה שהרוסים
ניצלו את המלחמה בין ישראל לארצות־ערב לשם השגת יתרון
ברור באיזור על האמריקאים. היאחזותם של הסובייטים במצריים היא
הנקודה החשובה לארצות־הברית. במידה מסויימת מהוה החדירה הרוסית
לאיזור מיפנה לא פחות חשוב מהחדרת הטילים לקובה בשנת .1962
האתגר לגבי ממשלת ארצות־הברית הוא להוציא את הרוסים מהאיזור
בצורה זו או אחרת.

המשגר המתנייע1

המוביל מאיסמעיליה לקהיר ומשתרע
דרומה מהכביש המוליך מהעיר סוא
קהיר.
מערך זה כולל 12 סוללות סאם ,2
משופר ועוד 2סוללות טילי סא
שהוקמו בעורף, בחלקו האחורי של הס
כדי לחפות על סוללות הסאם־ 2מפני
סים מנמיכי טוס.
המערך כולו היה נייד. תוך לילה
הקימו המצרים סוללות עפר קטנות
המדבר בהם הציבו כני שיגור ניידים
טילי סאס־ 2במערך היקפי. ללא ספק
זה מיבצע צבאי אדיר, שהמצרים לבת
היו מסוגלים לו. הרוסים הם שתיכננו
המערך, הם השתתפו בהקמתו והם
עילים לפחות את הצד הטכני שבכל
לה וסוללה, או כפי שאמר הרמט
״הרוסים אומרים מתי ללחוץ על הם
המפעיל את הטיל, כשהיד הלוחצת
הכפתור היא נ־צוית.׳׳
כאשר גילו מטוסי חיל־האויר, ש
לתקיפת מטרות באיזור התעלה בבוקר
השלישי, את סוללות הטילים, הם 1
מיד להתקיפם. המטרה היתד, להשמיד
הסוללות. אלא שהפעם ניתקלו המט
בתגובה שלא ציפו לה, המערך כולו
מיד. מספר טילים שוגרו לעבר המט
התוקפים. שניים מהם פגעו בשני מט
שהופלו וטייסיהם צנחו בשטח מצרים, י
מאחורי הקו הראשון של החזית.
כאן התחולל הסיפור האנושי המסעיר
ביותר של הפרשה ׳ .ארבעת הטייסים
צנחו בשטח מצריים. אולם רק
שלושה מהם נתפסו בידי המצרים. טייס
רביעי הצליח להימלט. בערב אותו יום,
כאשר עדיין לא ידעו בארץ על הימלטותו
של הטייס הרביעי, הודפסו עיתוני הבוקר
של מחרת היום ובהם ידיעה כי ארבעה
טייסים נפלו בשבי.
אולם שעה שהופיעו העיתונים בשוק כבר
היה הטייס הרביעי, בריא ושלם, בביתו.
הוא חולץ מאחורי קווי המצרים במיבצע

סאס .3

התוצאה המיידית של הקרב הראשון עם
הרוסים היתה: עירעור העליונות האוירית
של צה״ל בשמי התעלה.
היו שקיזז כי ניתן עוד למציא פתרונות
צבאיים לאתגרים הצבאיים החדשים. אולם
המסקנה הברורה של המצב החדש שהתהווה
היא כי ההכרעה תיפול במישור המדיני
ולא במישור הצבאי.

האם מוכנים הרוסים להסדר מעין זה?

0בפני הרוסים קיימות שלוש אפשרויות:
.1קבלת הצעת ההסדר האמריקאית, כפי שהיא משתקפת בתוכנית
רוג׳רם והפעלת לחץ על נאצר לקבלה.
.2קיימת אפשרות שהרוסים אומנם רוצים בהסדר כזה אך אינם יכולים
לאלץ את נאצר לקבלו. במקרה כזה הם ינסו לאלץ את האמריקאים
לויתורים נוספים על חשבון ישראל.
.3קיימת האפשרות שהרוסים הגיעו למסקנה כי סכנת העימות בכוח
עם ארצות־הברית אינה אלא בלוף וכי אין דבר השווה בעיניהם יותר
מאשר לשמור על העמדות שתפסו באיזור.

בצילום ז ה נראה המ שגר המתנייע של הטיל הנגד־מטוסי
ס.א.־ ,2מ הסוג או תו הפעילו הרוסים ה שבוע
נגד מטוסי צה״ל בגיזרת התעלה. בעוד הטיל עצמו נראה מו ט ען על־גבי מ שאית המוסתרת
בין העצים, מוצב המ שגר בעמדת ירי מאולתרות. צילום ז ה פורסם על־ידי הרוסים עצמם.

באופן מעשי בהפעלת הסוללות של המערך
החדש.
#שהטילים המוצבים בסוללות הם מדגם
סאם 2משופר, שהוא בעל תכונות טכנולוגיות
טובות בהרבה מאלה שהיו לטילי ה־סאם
2שהיו מוצבים בתעלה קודם לכן.
הסתבר גם שטילים שנורו מהמערך החדש
כוזנו לעבר מטוסים ישראליים שטסו
בשמי התעלה ממש. אחד הטילים, אחרי
שפוצץ את עצמו באמצעות מנגנון ההשמדה
העצמית הנמצא בכל טיל כזה, נפל
בצד המזרחי של התעלה.
ביום הראשון השבוע הסתבר כי הפלת
שני המטוסים בשבוע שעבר לא היתה
מקרה חריג, שקילקל את התמונה הסטא־נוסף
נפגע בטיל
טיסטית. מטוס
ונפל, ושני טייסיו נלקחו בשבי.
השאלה שנשאלה עתה היתה: האם שיעור
האבידות של שלושה מטוסים תמורת השמדת
5סוללות טילים הוא שיעור מיקרי?
שכן ברור שישראל, במצבה הנוכחי, אינה
יכולה להרשות לעצמה שיעור כזה של
אובדן מטוסים. למצרים יש מלאי בלתי־סופי
של טילים. לצה״ל יש מיספר מוגבל
של מטוסים.
אין ספק שמה שהתחולל במלחמת ששת־הימים
של יוני ,1970 יגרום להשלכות מיידיות
על המשך המלחמה בקו התעלה.
מעודדים מהצלחתם היחסית בהקמה הפתאומית
של המערך בגיזרת איסמעיליה,
עלולים הרוסים להקים מעיכים דומים לאורך
כל קו התעלה. במידה שמערכי טילים
אלה יעצרו את מטוסי צד,״ל, ולוא גם לתקופה
קצרה, יוכלו הרוסים להקים באיזור
התעלה בסיסי טילים מוגנים ומשופרים
יותר, להחדיר לאיזור גם סוללות טילי

איך הס יכולים לע שות זאת?

לארצות־הברית יש שתי אפשרויות. האפשרות האחת היא באמצעות
שימוש בכוח והשניה היא בדרך של הסכם הדדי. אין כלל לדבר
על האפשרות הראשונה. איום בכוח ושימוש בכוח עלולים להביא את
שתי המעצמות לסף של מלחמת עולם. בגלל המצב הפנימי בארצות־הברית
אין האמריקאים מסוגלים אף להשתמש באיום של העלת כוח,
כשברור לכל כי הם לא יוכלו לממש אותו. לאמריקאים נותרה רק
האפשרות להגיע לכלל הסדר עם הרוסים. זוהי מעין עיסקת חבילה —
הוצאת הכוחות הצבאיים הסובייטים מהאיזור תמורת כפיה אמריקאית
על ישראל לסגת מהשטחים ולהגיע להסדר ברוח החלטת מועצת הביטחון.

• מה יע שו האתריקאים במקרה שאחת מ שלו ש אפ שרויות אלה תתגלת
כעחדת הרוסים?

! אם יסתבר שהרוסים מוכנים להסדר תהיה זו הדרך הרצויה ביותר
לאמריקאים. הם יפעילו את כל הלחצים האפשריים על ישראל לקבלו.
במקרה שאחת משתי האפשרויות האחרות תתגשם יכולים הדברים להתגלגל
עד לידי עימות צבאי עם הרוסים, דבר שאמריקה מעונינת בו פחות מכל.
• איזו מכל האפ שרויות נראית כטובה ביו תר בעיני ממשלת־ישראל?

! 0ברור שישראל אינה רוצה בפתרון שמציעה תוכנית רוג׳רם.
ישראל מעוניינת לגרור את ארצות־הברית לעימות עם הסובייטים מתוך
אמונה מוטעית שבעימות כזה תהיה יד האמריקאים על העליונה וממילא
תרויח מכך ישראל. הכוונה היא כמובן שלא יהיה עימות צבאי בין
האמריקאים לרוסים, אלא אולטימטום אמריקאי כמו שעשה קנדי בפרשת
קובה. האמריקאים מעוניינים להימנע ככל האפשר מהיגררות למצב כזה,
שיש בו עבורם סכנה נוראה של עימות צבאי ממשי.

מה בעצם עוד יכולים האמריקאים לע שות לרוסים?

י כמעט שום דבר. הרוסים הם שנמצאים בעמדת כוח. ארצות־הברית
רק יכולה לנסות לקנות את הרוסים במיסגרת של הסדר בויתורים נוספים
על חשבון ישראל. מכאן ברור שככל שההסדר ישתהה ויתמהמה יהיו
תנאיו חמורים יותר ויותר לישראל.
• מה מ ש מעו ת הדבר לגבי המי שור הטאקטי? כיצד יתבטא מצב ז ה
ב מל חמ ה המתנהלת בתעלת סואץ?

! המשמעות הראשונה מצעדים שעשו הרוסים בשבוע האחרון,
בהתעלמם מהאזהרות הקלושות של ארצות־הברית, היא למעשה שלילת
העליונות האוזירית של חיל־האוויר הישראלי בתעלה. במידה מסויימת
יש בצעד זה נסיון לאלץ את ישראל לקבל את הפסקת האש הזמנית
בה רוצים המצרים. ישראל התנגדה להפוגה שאינה הפסקת־אש קבועה.
בטענה כי המצרים והרוסים ינצלו אותה לשם הצבת מערך נגד־מטוסי
באיזור התעלה. עתה, כשלמרות אי־קיום הפסקת־האש הצליחו הרוסים
להציב מערך נגד מטוסי בתעלה, נשמטת הקרקע מתחת להתנגדות הישראלית
להפסקת האש.
• האס תוכל ישראל לעמוד ב מל חמת ההת שה שהחלו הרוסים נגדה?

0המשמעות הבולטת ביותר של הפלת המטוסים בידי מערך הטילים
החדש היא שישראל נעשית יותר ויותר תלויה בארצות־הברית. אם
הפאנטו מים שביקשה ישראל מארצות־הברית נועדו עד כה לשם שמירת
המאזן בעתיד, הרי מעתה הם יהיו דרושים לשם שמירת המאזן בהווה.
עד כה רצתה ישראל עוד מטוסים. מעתה היא זקוקה להם באופן דחוף.
כתוצאה מכך נחשפת ישראל יותר ללחץ אמריקאי, המוביל שוב לאילוצה
לקבל את תוכנית רוג׳רם,

הן תהיינה תלויות מחו בבונקויס שר החערה,

ף ן 1 1ן ן היא מולאטית אשר הגיעה לישראל מג׳ורג׳ טאון אשר בגוי אנ ה הבריטית, בה מכ הן
1 ! 1 דודה בתפקיד מושל, בין יתר עיסוקיה היא עבדה במאנדי׳ס, ניהלה בארץ רומנים
עם ה שחקן ריצ׳ארד בון, בעת ששהה בארץ לצורך הופעה בסרט מאדרון וכן עם פנקה הירש.

ברים רכים סבורים בטעות
הביטוי ״נערות פין־אפ״ ,מתייחם
מובן העברי של המילה. בין סברה
לבין המציאות אין כל קשר. המילה
לקוחה במקרה מלשון סיכה באנגלית.
והביטוי ״נערות פין־אפ״ נולד במלחמת
העולם השניה, כאשר רבבות חיילים אמריקאיים
נהגו לגזור תמונות של חתיכות מתוך
שבועונים מצויירים וצבעוניים, לנעוץ
אותן בסיכה אל הקיר מעל מיטותיהם שב־קסרקטיני
הצבא או בבונקרים בחזית.
כך נולד המושג שפירושו למעשה הוא:
נערות לתליה בסיכה. אבל אפילו מבלי שידעו
את מובנו המדוייק של המושג הלכו כי לזו
פין

1 1 1 X 1 1תו שבת עכו לשעבר, שמ שקלה רק סי׳ קילוגרם, וז־א הדוג־
1 111 מנית האחרונה שהצטרפה אל שורת הדוג מניו ת הי שראליות
ה מצ טל מות בעירום לצילומי פין־אפ. צביה היפה היא לאחרונה דוגמנית צילום מבוק שת.

חיילי ישראל בדרך עמיתיהם ממלחמת העולם
השניה. גם הם אימצו לעצמם את
השיטה של גזירת תמונות של חתיכות או
כוכבות קולנוע מתוך עתונים ותלייתם מעל
׳מיטתם• כמעט בכל הצבאות בעולם נראתה
הדבקת או תליית נערות פין־אפ כשיטה
בדוקה להעלאת המוראל של החיילים.
מקסרקטיני הצבא לקחו החיילים את נערותיהם
המצויירות גם לחייהם האזרחיים.
הם תלו אותן במוסכים, בנגריות, ואפילו
במשרדי מנהלים של חברות מכובדות.
הצרה היתד. שבישראל מרבית גערות ה־פין־אפ
הן נוכריות. בדרך־כלל אלו הן
צעירות מעורטלות הגזורות מהפלייבוי או
משבועוני מין מצויירים אחרים.
סוף־סוף אי־אפשר לדרוש מחייל בתעלה
שיתלה בבונקר שלו דווקא תמונה של
קיבוצניקית בכובע טמבל ובמכנסיים קצ־רים
הגזורות מתוך דבר הפועלת.
פעם אמרו שכשרועמים התותחים שותקות
המוזות. בישראל הופרכה אימרה זו
מיסודה. עובדה: מלחמת ששת־הימים הו־

ך 1 1 ! 1 1 4 1 1 | 1היא ללא ספק חלוצ ת דוג מנ
| מקפלת מיצנחים בצה״ל, היתו

מסחריות ובסרטי קולנוע ישראליים. היא היתה גם גיבור ת

ל סירות במוסכים ואצלישוחוי ישראל בחו ל

ויי.

שאז לווניי

היא תרומתה של צרפת לעולם דוג מנו ת העירום הישראלי,
פרנסואז, שעלתה מצרפת, שימ שה כנערת מלתחה בדיסקוטק
היתה גם הכלה העירומה ב ח תונ ה ההי תולי תשע רן משה ינוקא ברא שון לאפריל השנה.

לידה את תעשיית אלבומי המלחמה. והמלחמה
שלאחר המלחמה הולידה סוף־
סוף תעשיית נערות פין־אף ישראליות.
לקראת ראש־השנה הקרב, הבא עלינו לטובה,
החליטו לפחות שני מו״לים של
לוחות שנה כי די להם בלוחות השנה ה־סאכריניים
של פרחי ישראל או פירותיה.
זה טוב אולי להסברה הישראלית בחו״ל
(וגם זה לא כל כך בטוח) אבל לא טוב
מספיק לחיילים בבונקרים של התעלה.
מה שדרוש עכשיו לעם ישראל הן
חתיכות מקוריות, שיתפסו את מקומן שר
הנוכריות העירומות על הקירות. וכדי לשכנע
את בחורי ישראל לתלותן או להדביקן

1העירום בישראל. אן, ילידת לנינגראד, שוז־תח
הרא שונה שצילומי העירום שלה הופיעו ב מודעו ת
ידרת כתבות עירום סטיריות שפורסמה בהעול ם הזה.

על הקירות, היה צורך קודם כל להפשיטן.
זאת עשו שני מו״לים בנפרד. ניסן פלג
( )29 בעל חברה העוסקת בתכנון תשורות
למוסדות ומפעלים, מוציא לאור לוח־שנה
עם נערות ישראל חשופות בחיק הטבע. הוא
כבר הצליח למכור את הלוח לשתי חברות
מיסחריות באנגליה ובשחיייץ, שיפיצו את
הלוח עם פירסומותיהן. גם בארץ יופץ הלוח
ע״י חברות שונות, כמו חברת־ביטוח,
מובילי משאיות וסוכנויות מכוניות.
יצרן הפין־אפ השני הוא רמי חכמוב
( ,)29 אף הוא ותיק בשטח תעשיית לוחות־שנה
.״אם פעם דרשו לוחות עם נוף הארץ,״
אומר רמי ,״רוצים היום לוחות עם
חתיכות מושכות.״ אבל אסור להפשיט את
הנערות יותר מדי. החברות המיסחריות המממנות
את הדפסת החתיכות הציבעוניות,
אינן נועזות עד כדי כך. הפין־אפ הישראלית
צריכה להיות לבושה מספיק כדי להיראות
הגונה, ועירומה דיה כדי להיראות מינית.
אז מה שנשאר עכשיו לעשות, זה רק
לתלות אותן. בסיכה, כמובן.

סמרו דוור

דוגמני ת מצליחה, ילידת מרוקו, תתגעגע ודאי לגופה כפי שהוא
מוצג ב ת מונ ת פין־אפ זאת. סמדר, שנישאה לא־מכבר, היא כיום
בחודש־ הריונה האחרונים, מצפה ללידה ראשונה. ב ת מונ ה היא נראית כ שסקסופון בידה.

יום ראשון ד,שבוע, כאשר 11
^ אלף אחיות בכתליו־,חולים בארץ הכריזו
על שביתה כללית, החליטה האחות שרה
שושני כי עבורה הגיעה הדרך לסיומה.

אחרי שבע שנות
עבודה במקצועה
כאחות, הגישה
שרה שושני ()31
את התפטרותה
לבית־החולים דד
טלו ביפו, בו
עבדה.
״בשבילי זה
הסוף,״ אמרה שרה .״יש לי שלושה ילדים
מגיל שנה עד שבע. אינני יכולה להחזיק
מעמד במקצוע האחות.
״אני עובדת במשמרות. כדי להשיג מטפלת
שתסכים לעבוד אצלי גם כן במשמרות,
פעם בבוקר, פעם בערב ופעם בלילה, אני
חייבת לשלם 600 לירות לחודש. אחרי
שצברתי שבע שנות ותק ואחרי שאני
מקבלת תוספת עבור שלושת ילדי אני
מתיחה 580 לירות. יוצא מזה שאני צריכה
לשלם בעד הזכות להיות אחות. אני גמרתי.״

כל הוראות השביתה. אבל היו לי כמה
מיקרים דחופים שלא יכולתי להתעלם מהם.
היה לי חולה שדימם כל הלילה בדרכי
העיכול. לחץ הדם שלו והדופק נמדדו
בכל שעה. כאשר לקראת הבוקר ירד
לחץ הדם, הייתי מוכרחה לספק לו כמה
מנות דם. לפי הוראות השביתה אסור היה
לי לעזור לרופא בעירוי הדם. אבל לחולד,
הזה היו חייבים לספק דם במהירות. לא
יכולתי שלא לעשות זאת.
בבוקר נדהמנו, גם אני וגם החולים,
כששמענו שהשביתה נמשכת ולא הגיעו
לשום הסכם. ידעתי שבמשך היום לא יקבלו
החולים הקשים במחלקה את הטיפול שהם
זקוקים לו. במשך היום יש במחלקה רק
אחות אחת. לחץ העבודה בבוקר הוא
קשה ואם אין מסטיק כוח־אדם, יכול המצב
להידרדר עד כדי סיכון חיי־אדם.״

״תמורת עבודה זו אני מקבלת משכורת
של 550ל״י לחודש. אם מוסיפים לזד,
את התוספות עבור משמרות לילה יכולה
המשכורת להגיע עד 600ל״י לחודש. אבל
אף פעם לא יותר מזה. הורי גרים בחיפה
ואני מתגוררת בחדר שכור עבורו אני
משלמת 150ל״י לחודש.

2אחיות 40 -חוזים

* * השג רו ע ביותר הוא שעבודה כזו
אי נ ה מאפשרת לי כמעט כל חיים
פרטיים. לצאת לבלות אני יכולה רק מאוחר
בלילה, או שאני כל כך עייפה עד שאני
בכלל לא יוצאת. בימי שישי יוצא לי
בדרך כלל לעבוד בערב. אם מישהו מוכן
להתחיל את הבילויים ב־ 11 בלילה ולצאת
איתי, אז אני יוצאת לבלות.

סיפורו של שלוש אחיות מתור 11 אלו* שובתות
מדוע הפסיקו ״המלאכים בלבו״ להתעופף?

מה רוצים ,,המזאכים בלבן

אחות תמי גוטקץ

גבי אזרחים רכים במדינה היתר,
שביתת האחיות שפרצה השבוע בלתי
מובנת .״איך אפשר להשבית בתי־חולים
ולסכן חיי־אנשים?״ שאלו .״אם תיכנע
הממשלה לאחיות היא תפוצץ את עיסקת
החבילה. אם ימלאו את תביעותיה,ן ילכו
בעקבותיהן עובדים אחרים ויכריזו גם הם
על שביתות. זו סכנה לכלכלה הלאומית,״
אמרו אחרים.
מה שלא הם, לא ראשי המדינה ומנהיגי
ההסתדרות הצליחו להבין הוא, ש״המלא־כים
בלבן״ לא הכריזו שביתה כדי לזכות
בהעלאת משכורת. השביתה היתר, על עצם
אפשרותן של 11 אלף נשים להמשיך ולעסוק
במקצוע האחות.
אם אימצו לעצמם הכושים של ארצות־הברית
את הסיסמא ״שחור הוא יפה!״
היו האחיות בישראל צריכות להכריז :״לבן
הוא דפוק.״ כי אם קיים בישראל ציבור
עובדים מקופח ומנוצל, שנשק השביתה
ניטל ממנו עד כה בשל עצם עיסוקו במיק־צוע
הקשור בחיי אדם, הרי הן האחיות.

דילמה חמורה
1מחרת היום הראשלשלהשמחד,

/סיפרה האחות חמי גוטקין 25 העובדת
במחלקה חירורגית ג׳ באיכילוב:
״באתי למשמרת הללה שלי בלילה
הראשון של השביתה. בכל המחלקות
שרר אי־סדר. חולים שכבו במיטות שמצעי־הם
לא הוחלפו 24 שעות. הדו״חות על
מצבם של החולים לא נכתבו. איש לא מדד
את חומם של החולים.
״החולים שנותרו במחלקה היו מפוחדים
ומודאגים. הייתי בדילמה קשה. לפי תקנות
השביתה אסור היה לי לעשות שום עבודה
במחלקה. אבל מצבן של האחיות העובדות
בלילה קשה פי כמה מזה של אלו העובדות
ביום. אנחנו יושבות בלילה בתוך המחלקה
ואין אנו יכולות להתעלם מדרישות החולים.
״לא מדדתי חום לחולים ומילאתי את

אחות מפקחת שסקין
״כ מו

מזכירה

מתחילה

קל להאשים את האחיות
הן מסכנות חיי-אדם. השאלה
לא נוטלים אלה, המסרבים זה
לספק את תביעותיהן, אחריות זו
שבשביתתן היא מדוע
שש שנים
על עצמם?

אין אפשרות?בלות
•ץ מי גופזקי^״הי^צעירה״לנטת

* 1שחורודשיער וירוקת־עיניים. עם גיזרה
חטובה כמו שלה היא יכלה בנקל למצוא
פרנסה גם כדוגמנית או במקצוע זוהר
אחר. מזה ארבע שנים היא אחות בבית־החולים
איכילוב. היא אוהבת את המקצוע
בו בחרה ביעודה בחיים. אולם היא מלאה
טענות כרימון על קשיי העבודה, המשכורת
הנמוכה והמחסור בכוח־אדם.
״אני עובדת בשלוש משמרות. שבוע
ימים אני עובדת משבע בבוקר עד שלוש
אחר־הצהרים. שבוע אחרי זה אני עובדת
מ־ 11 בבוקר עד שבע בערב. בשבוע השלישי
אני עובדת משבע בערב עד 11 בלילה.
בשבוע הרביעי של החודש שעות העבודה
שלי הן מ־ 11 בלילה עד שבע בביקר.

אחות מתפטרת שושכי
״אני

גמר תי

ערב השביתה, במוצאי־השבת האחרון,
היתד, תמי עסוקה בתפקיד במחלקתה.
כל חדרי המחלקה היו מלאים במיטות
ועליהם חולים. גם המסדרונות היו גדושים
במיטות. גבר קשיש שכב על עגלה
בגלל מחסור במיטות. מחדר המיון ביקשו
ממנה לקבל עוד שלושה חולים שהגיעו
לשם. אבל תמי לא היתר, מסוגלת לקבלם.
פשוט לא היה מקום.
היא התרוצצה בין מחלקות בית־החולים
כדי למצוא מיטה פנויה עבור החולה
ששכב בעגלה. אחרי חצות הצליחה למצוא
מיטה פנויה. היא עצמה סייעה לסדר את
המיטה ולהעביר אליה את החולה.
אחר־כך עסקה בהכנת תרופות לחולים,
הכינה שתיה ומדי־חום, ענתה לטלפונים
שהגיעו אל המחלקה ורצה באמצע לבדוק
חולה הצמוד לאינפוזיה.
״הדרישות שלנו מוצדקות,״ אמרה תמי.
״כל ההעלאה שאנחנו מבקשות מסתכמת
בתוספת של כ־ 100 לירות לחודש. אנחנו
דורשות פיצוי על העבודה הקשה ורוצות
באפשרות להחזיק עוזרת בבית, כדי שאנח־

הוא ומק!
!1 ״1 ¥111191

נו ע11 1111

הליד

ביתה בבית־החולים איכילוב

ה האחות תמי גו ט קין (יו שבת ב|
| מרכז) בלילה הרא שון של הש בתל־אביב,
כשהיא מוקפת אחיו ת

נו נוכל להחזיק מעמד בעבודה.
״דרישה נוספת היא להעלות את התקן
של העובדים במחלקות. כיום עובדות במחלקה
של 40 חולים 2אחיות מוסמכות
במקום השבע הדרושות.
״תנאי העבודה שלנו בבתי־החולים הם
מהגרועים ביותר. בכל בית־קולנוע או
אולם ציבורי מחייב החוק להתקין מזגני־אויר.
רק בבתי־חולים לא מתקינים מזגנים.
החום והצפיפות מקשים מאוד את העבודה.״

* * אחות בצמרת
* הודית שסקין היא אחות מוסמכת
מזה 15 שנים. היא הגיעה לדרגה
הגבוהה ביותר אליה מסוגלת להגיע אחות
בבית־חולים — אחות מפקחת. בתפקידה
זה היא מפקחת על האחיות בחמש מחלקות
של בית״החולים דונולו ב׳ ביפו. משכורתה
630 :ל״י בחודש.
אבל יהודית היא מקרה יוצא־דופן. היא
עובדת רק ביום, משבע בבוקר עד שלוש
אחר־הצהרים. אחות מוסמכת מן השורה
אינה נהנית לא ממשכורת כמו זו של
יהודית ולא מתנאי העבודה שלה. אבל
בהגיעה לשיא מקבלת יהודית משכורת
השווה לזו של פקידה בלתי מאומנת במשרד.
יהודית היא אשה בלונדית יפה הנשואה
לכלכלן מצליח ואם לשני ילדים. היא
מספרת על דרכה כאחות, מראשית עבודתה
במקצוע זה ועד שהגיעה למעמדה הנוכחי
שבתנאיו משתווה לזה של דוור בדואר.
״גמרתי בית־ספר לאחיות בפולין ב־. 1955
במשך שנתיים עבדתי שם כמדריכה בבית-
ספר לאחיות. ב־ 1957 הגעתי לארץ. בארץ
לא היו מוכנים להכיר בתעודת האחות
שלי. נאלצתי להתחיל לעבוד כאחות מעשית.
התקבלתי לעבודה בבית־החולים רנזב-״ם

מתלמדות, עליהן לא חלה ה שביתה. מי שמרת הלילה היא אחת הבעיות
המציקות ביו תר לאחיות. בשל העדר כוח־אדס מספיק ב מי ק צו ע
נאלצות ה אחיות ה מו ס מכו ת לעבוד ב מ מו צ ע שבועיים בחוד ש בלילה.

בחיפה. עבדתי כאחות עם משכורת יו
כשלרוב אני עובדת במשמרות לילה וו
משנת 1965 אני עובדת בדונולו כ<
מפקחת קלינית.״

פל שגיאה -חרת, א
* הו התפקיד הגבוה ביותר
״ ן אחות מבחינת משכורת,״ אומרת
דית שסקין .״אולם המשכורת לא ער
בשום יחם לאחריות הקשורה בעבו
אני אחראית על ביצוע עבודתה של
אחות בכל אחת מחמש המחלקות ב!
החולים. אני אחראית על הסדר, ד,נ?
סידורי העבודה ורמתן של האחיות.
״עבור כל שגיאה שעושה אחות
נושאת באחריות כלפי הרופאים. שגי[
אפשר לעשות בכל עבודה. אבל בעק
שלנו שגיאה יכולה להיות הרת־אסון1 .
משכורת שאני מקבלת לא נשאר לי הר
אני מחזיקה בבית עוזרת העולה לי 450
לחודש. אחרי כל ההוצאות הקשורות
עבודה נשארות לי כ־ 150ל״י לחודש. בו
שזה לא משתלם לעבוד במשכורת כזו. ז
אני אוהבת את המקצוע ואיני מוכנה לעזון
יהודית שסקין היא אחות שמצבה ע1
בהרבה על מצבה של כל אחות ממוצ׳
היא מתגוררת בדירה מרווחת של ארנ|
וחצי חדרים בנאות־רחל. בעלה אריה1 :
גבה־קומה ובעל מזג נוח: מקבל את עב
תה בחיוך סלחני :״היא לא עובדת בש1
הכסף. היא אוהבת את העבודה לכן 1
נשארת.״
אבל כ־ס /ס 30 מהאחיות הנישאות נושו
מהמקצוע. כך נוצר בישראל מצב אבסוו
שבעוד שבבתי־החולים יש מחסור חמור
אחיות לתפקידים חיוניים, יושבות סס
אחיות מוסמכות בבית או עסוקות במק:
עות אחרים.
מסכמת חמודה איש־שלום, המזכירה
ארצית של איגוד האחיות את התביעות
בגלל אי־סיפוקן פרצה השביתה :״כר
הדרישה שלנו אינה לא להעלאת משכו!
ולא לתקן. ב־ 1964 חתמנו על הסכם עבוז
עניין התקן לא נקבע שם סופית. הבסי
לנו שהמכון לפריון עבודה יבדוק :
הענין עד .1970 עד היום לא גמרו לבו
זאת ואין כל סיכויים שיגמרו בעתיד
נראה לעין.
״אנחנו דורשות תוספת עבור תפוק
יתר• אנחנו מעריכות שאנחנו עובדות
6ן 30 מעל לתקן.״
אמרה עמליה שקדי, מפקחת לילה בבי
החולים איכילוב :״הלוא במילא יתנו 7
בסופו של דבר מה שאנחנו דורשות< .
שום דבר בלתי הגיוני בתביעותנו ,׳
אינו לטובת העבודה ובסופו של דבר .
לטובת הציבור. מדוע שלא לכו לקראת
וימנעו את הסבל מאלפי חולים וחולות
אולם מה שנראה הגיוני וברור כל־ו
בעיני המלאכים בלבן, היה למעלה מכו
תפיסתם של קברניטי המדינה.

הצעת..העולם הזה״ בועד הפועד
הוועד הפועל של ההסתדרות החעקל־י
שיבת־חירום במוצאי־ שבת, ב מטר ה אחת:
לא לאשר את ה שביתה, ובכך לאיים על
האתיות ה שוב תו ת כי יוצאו אל מחוץ לחוק
ההסתדרות. ואומנם הרוב ה מכריע של ח ברי
הוועד הפועל — ובראשם המערך וג ח״ל
— הצביע נגד ה שביתה. נציג העולם הזה —
כוח חדש, ח״כ שלום כהן, נטל את ר שות
הדיבור כדי להביע תמיכ הבא חיו ת ובשבי־תתן.
דברי שלום כ הן :

ההכרעה תפול הערב בקולותיהם של
חברי המערך בועד־הפועל. יכולות סיעות
אופוזיציוניות קטנות, או פסבדו־אופוזיציו־ניות,
להציע מה שתצענד — ,המערך הוא
שיכריע. איני יודע אם סיעת המערך כבר
החליטה, אך ברצוני לפנות אליה בבקשה:
שלפני ההצבעה, תזכור את אשד אמר
נציג גח״ל מעל דוכן זה. הוא אמר שהאחיות
צודקות בתביעותיהן, אך הוא התנגד
לשביתה. עד כאן לא אמר דבר שלא
אמר לפניו החבר בן־אהרון. אבל הוא
המשיך, ודווקא בחלק הבלתי מתוכנן של
נאומו הסביר מדוע הוא מתנגד לשביתה.
הוא אמר שבבית הזה צריך להיות בבחינת
אנטמה. הוא דיבר על בוררות חובה,
שפרושה שלילת הנשק המקצועי היחיד
מידי הפועל — הזכות לשבות כשרע לו.
אני פונה אליכם חברי המערך: לפני שתחליטו,
חשבו! האם אתם רוצים שזו תהיה
תדמית ההסתדרות? שבמפעלים ובסדנאות

תיקבע דמות ההסתדרות כפי שגח״ל רוצה
בה, ולא כדמות המעשית שאנו רוצים בה?
אמרו לנו כאן, וזו כנראה הסיבה להתנגדות
רבים לשביתה, כי המצג הבטחתי
אינו מאפשר שביתה. אין ספק, המצב הבטחתי
חמור ועלינו להתחשב בו. המצב
חמור ועל הממשלה להתחשב בו, על קופת־חולים
להתחשב בו, על משרד־הבריאות
להתחשב בו, על הנהלת בתי־החולים הפרטיים
להתחשב בו — להתחשב בו ולהסיק
את המסקנה: אם כה חמור המצב,
וכה אסור שתהיה שביתה, מדוע דווקא האחיות
צריכות להיות היחידות שתסקנה
את המסקנה? מדוע הממשלה ויתר המוסדות
לא יתחשבו במצב הבטחוני?
חברים, במאבק הזה, לא ארגון האחיות
הוא העומד במבחן. ארגון האחיות ניהל
מאבקו באורך־רות מופלא, אולי אפילו מוגזם
היום, במאבק הזה עומדת במבחן ההסתדרות.
עובדה
היא שהערב היו כל הפניות
מופנות אל האחיות שלא ישבתו, אבל לא
היו תביעות, פניות וכעס כלפי הצד שכנגד.
מאז כמה חודשים, מאז ועידתה האחרונה,
נקלעה ההסתדרות, ובצדק, לתוך
מאבקים מקצועיים. היא חייבת לצאת מתוך
המאבק הזה ללא־כניעה. עליה להחליט:
האם היא עומדת בראש המאבק הזה, או
שהיא תיצור מצב שבו תצטרך מחר בבוקר
לומר, שהשביתה שתפרוץ היא פראית.

לכן אני מציע כי הוזעד־הסועל יאק
את החלטת איגוד האחיות שמחר תפח
השביתה. איש אינו שש לקראת השביח
הזאת, אבל מתוך לחץ של הלילה הזו
עם החלטה כזאת, עם גיבוי של הידען
הפועל ועם הכוח שיתוזסף על־ידי כך י
אחיות — ולא רק לאחיות כי אם ג
להסתדרות — עם הכוח הזה צריכה ו
הסתדרות לבוא בדרישה אל כל הגורמי
הנוגעים בדבר, לספק עד שבע בבוקר א
מינימום התביעות של האחיות, שיש נ
כדי למנוע שביתה.
כולנו דיברנו על צדק, אבל הרי נאמו
אם ישנו צדק — יופע נא מייד. במיקר
הזה: עוד הלילה!

הצעת העולם הזה -כח חדש
.1הועד־הפועל מביע את מחאתו ע
הסחבת בטיפול בדרישותיהם המקצועיו
של האחיות והאחים.
.2הועד־הפועל מחליט כי ארגון האחיוו
מיצה את כל הדרכים להבטחת טיפול ב
דרישותיו.
.3הועד־הפועל מכיר בצידקת דרישותי
של ארגון האחיות והאחים. הועד־הפוע
מאשר את הכרזת השביתה.
.4הועד־הפועל קורא למעסיקים להכנו
במשא ומתן דחוף ומיידי, כדי לספק או
הדרישות המינימליות הצודקות, שיביא
למניעת השביתה גם ברגע אחרון זה.

0 2 0 1ניכסון
(המשך מעמוד ) 13

שם: הגבול של ה־ 4ביוני, עם תיקונים
״ביטחוניים״ קלים, כמו באיזור לטרון, קלקיליה
ובו׳.

זוהי, בקיצור, תוכנית רוג׳רם.

| אזהרה ד סוכ״טי ם |
ך* משמעות האמיתית של דברי
ן 1ניכסון היא, איפוא, שמנוי וגמור עימו
להגיע להסדר, שיביא להוצאת הכוחות הסובייטיים
ממצריים.

משמעות זו אינה יכולה לשמח
את אותם החוגים בירושלים, המתנגדים
מכל וכל לתוכנית־רוג׳רס.
זוהי
ההודעה לישראל, הכלולה בדברים.
אך כלולה בה גם הודעה לברית־המועצות,
הפונה באותו ביורן עצמו.
תוכנה: אם לא יימצא הסדר כזה, בגללכם
או בגלל הערבים, ייווצר מצב חמור מאוד.

מבחינה זו יש בדברי ניכסון אזאזהרה
שנועהרה
לסובייטים
דה לשכנע אותם שעליהם ללחוץ
על עכד־אל-נאצר כדי להשיג את
הסכמתו לתובנית־רוג׳רם.
על רקע זה יש להבין את דברי ניכסון:
״המזרח ה תי כון הוא עכ שיו מסוכן מאוד.
זה כ מו הבלקנים לפני מלחמת העולם הרא שונה,
ו שתי מעצמות־העל, ארצות־הברית
וברית־המועצות, עלולות להיגרר לעי מו ת,
שאף אחת מהן אינה רוצה בו.״ (ראה ה
נידון).
ושוב:
״המצב
ב מז רח ה תיכון מ סו כן יותר (מאשר
המצב בוויאט־נאם) ,הוא מ סוכן יותר
מפני שהוא כרוך ב ה תנג שו ת בין מעצמות־העל,
בעוד שהמצב בוויאט־נאם אינו כזה.״

מה ערכה של אזהרה זו? אם יאמינו
שליטי הקרמלין ברצינותה, הם יגבירו את
הלחץ על הערבים להסכים לתוכנית־רוג׳רס
— ויש סימנים לכך שאומנם הם מפעילים
השבוע לחץ מירבי על נשיא מצריים, השוהה
במוסקבה. אך ייתכן גם שלא יאמינו
בכוחו שלי׳ ניכסון לעשות דבר במרחב, לאור
מצבו המסובך בדעת־הקהל האמריקאית.

מטוסים די שו*?•

^ מגמה המרכזית של דברי ניכסון
( | היא, אם כן, בכידדן להגשמת תוכנית־רוג׳רס.
תוכנית
זו אינה אנטי־ישראלית, ואינה
כרוכה בהפקרת ישראל. הדבר הודגש בדברי
ניכסון (שדיבר אל דעת־הקהל האמריקאית)
יותר מאשר בדברי רוג׳רם (שדיבר
אל הסובייטים והערבים).
כך חזר ניכסון על העמדה הפרו־ישראלית
הבסיסית של אמריקה:
• לא ישראל רוצה לזרוק את הערבים
לים, אלא הערבים רוצים לזרוק את ישראל
לים( .זוהי חזרה מילולית על קו־התעמולה
של ממשלת־ישראל).
י • יש מישטרים ערביים ״ראדיקליים״
(הרמז למצריים) ,סוריה היא יותר ראדי־קלית,
והפידאיון הם סופר־ראדיקליים( .אילו
האמין ניכסון שהערבים כבר קיבלו את
תוכנית־רוג׳רס, בוודאי היה נזהר מפני הגדרות
מתגרות אלה).
<• ארצות־הברית תצייד את ישראל בנשק
הדרוש כדי להרתיע את הערבים, אך לא
כדי לתקוף את הערבים.

חולצה אוד>ר>ת

מ א ריגי ה אי כו ת

לימי הקיץ ה ח מי ם
בגזרה אופנ תי ת חדי שה
מדיאולן ע ם כו תנ ה.

פירוש הדבר: התחייבות אמריקאית
ממשית לספק לישראל את
הנשק הדרוש לה בדי לשמור על
מאזן־הכוחות לפי הערכת האמר
יקאים, אך לא לפי הערכת הישראלים
דווקא.
מכאן הניסוח :״א ם
לטענת הישראלים, הוא כבר הופר מזמן.
כל זה אינו חדש. ניכסון ניסח את הדברים
הידועים בצורה הנעימה יותר לאוזן
הישראלית (ולאוזני יהודי אמריקה) .אך
אין כאן שום מיפנה במדיניות האמריקאית.
יופר מ אזן־ הכו חות...״

להב־ החולצה
המלהיבה כל גבר ואשה

0 1 3 1 1 X 8ז 3יח 3^ 6ז י 69ז >£

מכל הדברים, העקרון המרכזי
הוא זה: הסיכסוך כמזרח התיכון
הפד לכעייה אמריקאית-סוביי־טית
ישירה, ועל שתי מעצמות
העל מוטל עתה להשליט באן
סדר, כדי למנוע מלחמת-עולם
ביניהן.
העולם הזח 1714

במדינה

ניטשה אמר :״בלכתך אל האשה,
אל תשכח את השוט !״
^ שפירא אומר :״בלכתך אל האשה,
אל תשכח את החשבוניה!״

ססזדנטים
המהפ כני ת
מב או־ שב ע
אל חדר־המיון בבית־ד,חולים המרכזי ב־באר־שבע
הגיעה השבוע נערה שחומת׳
עור, ארוכות־שיער ובעלת עיניים יקודות־אש.
את הניצוצות בעיניה של נעמי רביבו
אפשר היה להסביר רק חלקית במזגה
הסוער־תמיד; עתה היתד, כמעט־היסטרית.
מה הביא את הסטודנטית בת ה־ 22 אל
סף התמוטטות־העצבים? חבריה באוניברסיטת
הנגב סיפרו, כי תפסה יאוש כאשר
קיבלה מכתב מהוריה שעליה לשוב הביתה
לפאריס. אך נעמי עצמה סיפרה סיפור
אחר לגמרי: את ההלם קיבלה לא ממה
שאביה האמיד כתב לה, אלא ממה שחבר־ללימודים
סיפר לה.
״הוא אמר לי: תשכחי מהכניסה לאוניברסיטה.
אפילו אם תעברי את מיבחני־הכניסה
בהצטיינות, בעוד שבועיים — אין לך
מה לחלום שתתקבלי לאוניברסיטה.״
נעמי, שהספיקה ללמוד שנתיים משפטים
בסורבון, לומדת מזה שבעה חודשים באול-
פן־ההכנה בבאר־שבע, לקראת קבלתה ללימודי
מזרחנות באוניברסיטת הנגב.
מדוע לא תתקבל לאוניברסיטה?
״הבחור הזה אמר לי בפירוש — בגלל

אם אפשר לתכנן מראש את מינו של הנולד?
| 1נראה שמאז תחילת הקיום האנושי ניסו בני־אדם למצוא
תשובה לשאלה זו, והיא נשארה חידה כמו בעיית ריבוע המעגל.
למכשפים ולידעונים היו סמי מרפא ומילות־לחש שנועדו להבטיח
לאבות, שנשותיהם ילדו רק בנות, את הסגולה שתסייע להם
להוליד בנים. תמיד היה להם סיכוי של 50 להצליח. ואילו
אנשי המדע המודרני מנסים עד היום למצוא את התשובה הגואלת
בחקר הגנטיקה או ההורמונים.
אבל המהנדס משה שפירא, הפנומן המתמאטי שהתפרסם מתוכי
ניותיו ב שידורי־י שראל ובטלוויזיה, מצא סוף־סוף את הנוסחה המתאימה
שתאפשר להורים לתכנן את מינו של הילד שיביאו לעולם.
הנוסחה היא נוסחה פשוטה. כדי להבינה אין צורך להיעזר בלוח
לוגריתמים או בתורת החשבון הדיפרנציאלי.
אם אתם רוצים שבנכם הבא יהיה בן זכר, כל מה שעליכם
לעשות הוא להצטייד לפני הפעולה הביולוגית המתאימה בלוח
שנה, חשבונייה או סרגל חישוב.
הטוב שבשיטה זו טמון בעובדה שגם אם ברצונכם להוליד בת,
אינכם צריכים אמצעים נוספים. לוח השנה והחשבונייה יספיקו.
נוסחת הפלא
^ מבטרא שון נשמע העניין כבדיחה. לנוסחה המתמאטית
המסוגלת לקבוע את מינו של הנולד אין כל הסבר מדעי.
כל נסיון להסבירה לקוח מעולם המיסטיקה והפאראפסיכולוגיה.
אולם כאשר מנסים לברר את אמיתות הנוסחה בעזרת מידגם
סטאטיסטי פשוט, שכל אחד מסוגל לבצעו בחוג משפחתו או
מכריו, מסתברת עובדה מדהימה: כימעט ב־ 950/0מהמיקרים מסתבר
בדיעבד קורלציה בין מינו של אדם לבין מספרים מסויימים.
מספר משר, שפירא, מהנדס בניין במיקצועו :״לפני כמה שנים

מהנדס משה שפירא
שמיספרו הוא בלתי־זוגי במניין חודשי השנה, תלד בן אם ו[
להריון באחד מששת החודשים הבלתי־זוגיים של השנה. היא
בת אם הריונה יתחיל באחד מששת החודשים הזוגיים של ח
ולהיפך: אשד, שנישאה בחודש זוגי במניין חודשי ו
(פברואר, אפריל, יוני וכו׳) תלד בן אם תיכנס להריון באחד
דשים, הזוגיים של השנה, ובת אם הריונה יתחיל באחד החוו
הבלתי־זוגיים.
כאשר גילה המהנדס משה שפירא את נוסחתו המתמאטית לא1
סטן, עורכת הירחון הפאראפסיכולוגי עול מו ת אחרים, היא
מייד לבדוק את העניין. אחרי בדיקה במשפחות שונות היא ד
למימצא הסטאטיסטי שבי,־ 950/של המיקרים קולעת הנוסחה
לעיתים מחטיאה הנוסחה כאשר מתברר שבנים או בנות 1
לפני שאמהותיהן השלימו את תשעת חודשי ההריון או ש
הרתה עוד לפני נישואיה.
״נוסחה זו מבוססת על המיסטיקה של המיספרים,״ אומר שס
״מי היה האדם הראשון? גבר. מי היתד, האשה הראשונה?
היא השנייה, זו שבאה אחריו. זהו מעין חוק טבע שאין לו הו
כי הילד הראשון יהיה בן זכר.

עשה נו -או נו
רני ססתה גתגאגחו
שמאלנית רביכו כחדרה
למה תפסה יאוש?

דיעותי הפוליטיות, ובגלל המאמר שכתבי
בביטאון האוניברסיטה.״
כעד שיחדור פלסטין. באחד העמודים
הפנימיים של ברברן, בטאון אוניברסיטת
הנגב, שטחה נעמי את האני מאמין שלה:
• ״אני משוחררת כליל מכל תסביך על
היותי יהודיהם•
״הדם הישראלי נשפך, ודואב הלב
על כך. אך גם דם ערבי נשפך, והמכאיב
לי הוא שבני־אנוש מכל צדי הגבולות שופכים
דמם.״
• ״אני מגדירה עצמי קודם כל כאזרחית
העולם (כרגע בעלת אזרחות צרפתית
וישראלית) מהפכנית־סוציאליסטית.״
• ״אני מתנגדת לרעיון מדינת ישראל
מטעמים אידיאולוגיים.״
• ״התנגדותי לרצח ילדים שבוצע על-
ידי פתח היא ללא כל הסתייגות, אך בד
בבד עם זה אני תומכת עקרונית ב תנוע ה
ל שיחר ו ר פלסטין, משום שמטרתה המוצהרת
היא הקמת מדינה דו־לאומית בה יחיו
בשלום בני כל הדתות.״
הבירה -ועוד איך: איך הגיעה
למחשבות כאלה? דרך השמאל החדש הצרפתי,
כמובן.
נעמי, ילידת פאריס שאביה היה אחד
מראשי הקהילה היהודית של מארוקו, גדלה
בתנועת־נוער ציונית. היא אפילו רקדה

ביקרתי בקיבוץ כברי בגליל המערבי. פגשתי שם קיבוצניק אחד,
אב לשלושה בנים. הוא סיפר לי שידועה לו שיטה המאפשרת לכל
משפחה לתכנן את צאצאיה. הם יכולים לבחור את מינם של
ילדיהם כרצונם, כשנקודת המוצא היא החודש בשנה בו נישאו
בני הזוג. הוא עצמו טען כי שמע על תורת המיסטיקה של
המיספרים כמפתח לתיכנון המשפחה מפי פרופסור גרמני שנפגש
איתו.
״מאז עברו כמה שנים,״ ממשיך משה שפירא ,״ורק לפני כמת
שבועות נזכרתי בכל העניין. ערב אחד ישבתי על המירפסת בביתי
כדי לנוח, וכרגיל התחלתי לחשוב על מיספרים ופעולות מתמאטיות.
כשעלה במוחי סיפורו של אותו קיבוצניק התחלתי לחשוב על
תאריך נישואי ועל תאריכי הלידה של ילדי.״
משה שפירא שם לב לעובדה שהוא התחתן בחודש בלתי־זוגי.
כעבור תשעה חודשים, בחודש זוגי, נולד לו בן. מכיוון שלמשה
שפירא יש כוח זיכרון בלתי־רגיל, הוא יכול היה לזכור את תאריכי
הנישואין והלידה של כל בני משפחתו. הוא שם לב כי בכל
ד,מיקרים בהם נכנסו קרובות משפחתו להריון באותו חודש בו
נישאו וילדו כעבור תשעה חודשים, תמיד ילדו בנים.
״זו ודאי מיקריות,״ אמר שפירא לעצמו. אבל אז החל העניין
כבר להעסיק אותו. הוא ישב וחישב את תאריכי הלידה של כל
הבנים והבנות במשפחתו הענפה. תמיד הגיע לאותה מסקנה: אשה
היולדת תשעה חודשים אחרי נישואיה יולדת בן זכר. אשד, היולדת
עשרה חודשים אחרי נישואיה יולדת בת. וכך הלאה: כשחודש
החישוב הראשון הוא חודש הנישואים, הרי אם תיכנס האשד,
להריון בחודשים השלישי, החמישי, השביעי, התשיעי או האחד־עשר
לאחר נישואיה, היא תלד בן. אם תיכנס להריון בחודש
בלתי־זוגי ממניין החודשים מאז נישואיה, כל הסיכויים הם שהיא
תלד בת.
כך הגיע שפירא לנוסחת־הפלא המתמאטית: אשר, שנישאה בחודש

בלהקת־מחול של הנוער הציוני בצרפת,
השתתפה במופעים פרו־ישראליים ברחבי
אירופה. בפרוץ מלחמת ששת הימים התנדבה
למען ישראל, הגיעה ארצה יום אחרי
תום הקרבות, עבדה במשך שלושה חודשים
בחולדה.
אולם מגעה עם הסטודנטים של הסורבון

בעיני המיסטיקאים נחשבו תמיד המיספרים הבלתי־זוגיים כ
תכונות גבריות וחיוביות ואילו המיספרים הזוגיים נראו בעי
פחותים ושליליים עם תכונות נשיות.

*לץ פי ר א ׳ המכונה בפי מכריו ״המוח האלקטרוני״ ,אינו 1
דווקא במיסטיקת המיספרים. מוחו ניחן בתכונות חישוב מה
ומדוייקות. די לאדם לציין בפניו את תאריך לידתו, כמו ל
ה־ 27 בנובמבר , 1929 ומייד יחשב שפירא את היום בשבוע
נולד האיש.
כיצד לא ניצל שפירא תכונה זו כדי להתעשר?
דממה. שפירא, הצנוע באופן קיצוני, אינו רוצה פירסומת ב|
זה. מסתבר, כי לפני מיספר שנים גילה את המפתח לקשר 1
מיספרי כרטיסי מיפעל הפיס לבין מיספרי הזוטא. בעזרת מ|
זה יכול היה לגשת לכל קיוסק פיס ולקנות את כרטיסי ן
שמיספרי הזוטא שלהם נושאים פרטים. הוא גילה את נונן
למנהל מיפעל הפיס והמיפעל שינה מייד את שיטת הדפסת מי[
הזוטא.
כשהוא מבקר באירופה די לו לעמוד שעה קלה ליד ש|
הרולטה כדי להגיע בחישוביו המתמאטיים לידי נוסחה שתאפשו!
להמר על מיספר שיזכה .״אינני יכול להרשות לעצמי לשחק ברו)
ולהפסיד,״ הוא אומר ,״אני בעל משפחה. אני הולך על בטוח
רק בסכומים קטנים. גם בטוטו הכדורגל נוהג שפירא לו
״אינני מפסיד,״ הוא מציין ,״אבל אין לי מזל לזכות בפו
רציניים. חוץ מהחישוב המתמאטי צריך גם מזל.״
זה כנראה גם מה שצריך, כשהולכים לעשות ילדים לפי חשבו

הוציא אותה, לדבריה ,״מן המעגל היהודי
והציוני.״ היא השתתפה בקרבות־הרחוב
שהרעידו את פאריס לפני שנתיים, היתה
תומכת נלהבת של אלן קריבין, המועמד
הטרוצקיסטי לנשיאות צרפת.
מדוע, אם כן, הגיעה לישראל שנית?
״בגלל התעניינותי במזרחנות. אני רוצה

גם ללמוד באוניברסיטה, וגם להכיר את
הבעיות מקרוב.״
עם הלימודים באוניברסיטה — אי אפשר
עדיין לדעת מה יהיה. אבל את הבעיות
(לדבריה :״חוסר־סובלנות. שוביניזם, שינאת־ערבים״)
היא כבר הספיקה בהחלט להכיר
מקרוב. אולי קרוב־מדי.

במדינה

אקידוטיקי

עיתונות

לייגס

חא שה שאשכול
קראלה ״ מכ שפ ה!״

שירותי הפלגות סדירים וסיורי שינו ונופש
לחופי הים התיכון

הבדיחה בחוגי העיתונאים בתל־אביב השבוע
אמרה :״אתה רואה אדם ירוק או
צהוב? זד, עיתונאי המקנא בסילבי קשת.״
הסיבה לקינאה: סילבי שימשה נושא
לכתבה גדולה במדור עי תונו ת של השבועון
האמריקאי טייס. לכבוד בזה לא זכה שום
עיתונאי ישראלי לפניה.

שירות הפלגות שבועי מחיפה
לוונציהבבלי!ו ם א׳ באניות
המע בו ר ת -ה בנויו ת ב מיו ח ד לתיירות
ול הנ א ת הנו ס ע ״הרמס־ ו״פגאסוס׳

כתג ״טייס״ ,תחת הכותרת
״החצים המורעלים של סילכי״:
העוכתה־העצמית של הגברת :״אני כלבתה•״
רבים בישראל מסכימים. לוי אשכול
המנוח קרא לה מכשפה. יצחק רפאל, מנהיג
המפלגה הדתית הלאומית,׳ כינת אותר. שקרנית.
איימו לרצוח אותה ולשפוך לד, חומצה
לעיניים. לעתים עוקבים אחריה בריונים

סיורי-חזף בשעות היוס בנמל׳
ה ב׳נ ״ ם פמגוסטה, רודוס, הוקליון |נותים),
פיראוס, חורפו. דובוונניק, ונציה.

רפאל זעם, אבל כאשר הגיש את תביעתו
— הגישה סילבי תביעד,־נגדית על כי קרא
לה שקרנית. במשך 12 שבועות היה משפטה
של סילבי שיחת־היום בתל־אביב,
שעה שעריה העידו נגד רפאל, היא ישבה
צנועה וגלויית־ראש, לבושה חצאיות מקסי.
המשפט הסתיים בשבוע שעבר, כאשר
רפאל וסילבי הסכימו שניהם לבטל את
תביעותיהם, וחתמו על הצהרה כי איש
מהם לא התכוון לפגוע בשני .״רבים
מחברי,״ אמרה סילבי לאחר מבן ,״הצטערו
שלא המשכתי במשפט. אני רציתי. באמת
שכן. נותרו לי מספיק חצאיות מקסי בשביל
ללבוש במשך עוד כמד, שבועות.״
סילבי הגרושה חיה עם בתה בת ד,־14
בדירה תל־אביבית, אוהבת לנוח במיטה,
מוקפת ממתקים ותפוחים .״התנוחה האהובה
עלי היא אופקית רגועה,״ היא מסבירה.
סילבי, המפולפלת בחיים בדיוק כמו
בדפוס, זכתה לביקורו של משה דיין בשנה
שעברה, כאשר התאוששה בבית־חולים מר,ה

מיזוג אויר * ב רי כת שח יה *
מסבחע שיר * חנו ת פסורה ממכס
בלה את חופ שתך וסייר במחירים נוחים
לחופי הים התיכון!
נא לפנות אל כל סוכני הנסי׳וות או לסוכנים
הכללייםאלאלוף וש ות־ת־א,
רחוב אלנב׳ .94 טל• 757ו ו 6־ $9נגו 4
חיפה, רחוב כיאט ,6טל ג < 7 7 5־ 4 7 7 5 3

סיווגבסיחותנ פי שנקבעע־יי מנ חלאגףד׳ ס פנו תוהנמ לי ם ־ הרסס׳• שנ ת ב ני ה 9 > 0ו ן״ג־ן,
־ פגאסוס ־ שנתבניח | 19 ( 0־ ג 1-

תפילין — יהדות??
עדים מזר, זמן — מאז מלחמת ששת־הימים — לתופעה מעניינת: צעירים
ים מגודלי־זקן וחבושי־ראש עומדים בקרנות הרחוב, עוברים ברכבת, ומסתובבים
!עש בתחנה המרכזית, ואתגר אחד בפיהם — ״בוא להניח תפילין.״
ואת החל עם הכרזתו של רב משל החסידים כי כוונת הפסוק ״וראו כל עמי
כי שם ה׳ נקרא עליך — וייראו ממך״ (פרשת כי תבוא, דברים כ״ח)10 ,
כי יש סגולה וכוח־מושיע בהנחת התפילין.
י זד, של הכתובים הוא טיפוסי לדרכה של היהדות הרבנית מזה דורות רבים
ד, על המעשה החיצוני, המחייב את הגוף אך לא את הלב, רדף את עמנו לאורך
•רות, דגש שהיה בעוכרינו, ושנביאי ישראל חזרו והכריזו כי הוא זר לרוחה
וות־של־אמת, כלומר למהות יעודנו בעולם.
|־,נחת התפילין, לא הקרבת הקורבנות ולא כל אותם מעשים אחרים חיצוניים
את הזהות היהודית הפרימיטיבית( ,הוזה אומר, המקורית) ,ולא ביד אלה היכולת
ז בצורה עניינית לשאלות הבוערות העומדות בפנינו היום כעם.
אין זאת אומרת שאין בפסוק זה, ובתנ״ך כולו, כדי להיענות לאתגרים הללו
ת הרת־המשמעות והאתגר הזו שאנו חיים בה.

משמעות מעשית
ממש

לזהות היהודית.

באותו ״אתה בחרתנו״ נדוש, וביעור היהודי.

ערך עצום להמשך קיומו של היהודי בתור יהודי — עכור העולם כולו.
ביעוד זה משום ההיענות העניינית והמספקת היחידה לבעיה המרכזית של
ת: חוסר האנושיות של האדם ביחסיו עם בני־אדם אחרים. יש ביעוד זה היכולת
ז לשאלה החשובה המטרידה בצורה כל־כך בולטת את האנושות כולה: קנה־מוסרי
— מאין?
:היא שגם אנחנו, היהודים, עומדים כרגע נבוכים לפני אותן השאלות ואותם
ם משום שאיננו יכולים לענות לשאלה הבסיסית ,״מיהו יהודי?״
היהודים המשיחיים בישראל (כפי שאנו נקראים על־ידי אחרים) ,מאמינים כי
בהחלט לצאת מן המבוך הזה — באם נעיז להיות כנים ואובייקטיביים תוך
מחדש את אישיותו, תורתו וחייו של ישוע מנצרת.
!ה הגדולה היא זו: האם נעיז?

ל. ת.ד ,2234 .רמת־גן.
! ייענו.

סילבי קשת כתמונת ה״טיים״
עלבונות פיקחיים

והיא מקבלת מכתבי־השמצד, יותר מאוהב־ערבים.
מטרת
כל האיבה הזאת היא אשד. מושכת
ירוקת־עיניים בשם סילבי קשת, בעלת־הטור
המשפיעה והקרואה ביותר בישראל.
מדורה החצי־שבועי ביומון התל־אביבי
הארץ (תפוצה 60 אלף) נקרא חץ מסילבי
קשת, מישחק־מלים על שם־משפחתה. לרוב
טבולים היציר, של סילבי ברעל. מדורה
מנע פעמיים ממדינאים חשובים את מינויים
לממשלה.
סופי פורטנוי. אין פלא. על אבא
אבן, שר החוץ הישראלי הקר־כקרח והזריז,
כתבה סילבי :״הוא יין ישן בבקבוק
פלסטי. הוא רוקד מינואט בדור הרוק.
הוא יודע את כל הצעדים, אך בני־זוגו
דורכים על בהונותיו ובועטים בקרסוליו.״
אבל היציר, החדים ביותר שמורים לראש־הממשלה
עצמה. בטור שנקרא ״גברת
ממלכות״ היא הישוותה את הגברת גולדה
מאיר להתגלמות שלוש הפוריות ,״דרקון
המתחזה כג׳ורג׳ הקדוש.״ גולדה היא גם
ליידי מקבת, מדוזה, מכשפה וסופי פורט־נוי.
כאשר נכשל נסיונם של משה דיין ושל
סגן ראש־הממשלה יגאל אלון לזכות ברא־שות־הממשלה,
כתבה סילבי :״שני הגנרלים
האלה טובים רק בשביל ללחום ולהפחיד
ערבים, אבל הם פוחדים לעשות בו ליהודיה
זקנה אחת.״
סיגנונה הפיליטוניסטי של סילבי מבוסם
על הברקות, מישחקי־מלים, התייחסויות
מלומדות ועלבונות פיקחיים. כמד. ממטרותיה
חושבים שאינה פיקחית כל־בך. כאשר נשקלה
מועמדותו של יצחק רפאל לממשלה
של גולדה מאיר, סילבי טענה — לדברי
תביעת־הדיבה שרפאל הגיש נגדה לאחר
מכן — ״שהוא התחזה ועודנו מתחזה
במחזיק בתואר אקדמאי שאין לו כל זכות
עליו.״ דיעותיה המוסריות החזקות של
גולדה ידועות היטב! רפאל לא קיבל את
המישרה.

מפסיד פרידמן
״א שמה מרו שעת —

קפת אולקוס. דיין סיפר לה שהוא מתכוון
לבקר אצל לוי אשכול הגוסס. האם יש
משהו שהיא רוצה שימסור לראש־הממשלה?
״כן,״ אמרה סילבי ,״אמור לו שיבריא כדי
שלא תהיה אתה ראש־ממשלה,״
משפט פרידמן הו א פרידמן,
מ ה יש לדבר 7
בשנת 1929 היו עורך־הדין דהיום שמואל
סגל ובעל חנות הספרים יעקב חן, בני
.11 אבל זה לא הפריע למו״ל שמואל פריד־העולם
הזה 1714

מן לפרסם לפני כשנתיים מכתב מלא
השמצות בידיעות אחרונות, על מעשיהם־
כביכול של השניים בשנת . 1929
פירסום המכתב הרגיז את סגל וחן.
הם פנו לבית־המשפט בתביעה נגד פרידמן׳
על פירסום לשון הרע. סגל הוסיף
לפנייתו גם בקשה לזרוז ההליכים המשפטיים
נגד פרידמן. תביעתו של סגל שמה
דגש על ארבעה סעיפים:
•:כאילו חילק סגל כרוזים הקוראים
לטבח יהודים,
>• כאילו לא עשה דבר חיובי למען עמו,
#כאילו חתם על כרודפראבלה,
#כאילו שיקר בספרו על השתתפותו
בבריגדה בספרד.
32 עדים. פרידמן, הנשוי לעורכת
עולם הקולנוע שרה רדומסקי, הגיש כתב-
הגנה המבוסס על הסעיף אמת דיברתי
לגבי הסעיף הראשון והשני, ואילו לגבי
כרוז־פראבדה וההשתתפות בבריגדה, טען כי
בכלל לא התכוון למה שהשתמע מהמכתב.
כדי להוכיח את טענתו, העלה פרידמן,
שחוץ מעסקיו בעולם הקולנוע הוא בעל
הוצאת־ספרים, גלריה ווילה בהרצליה, שורה
ארוכה של עדים 32 ,במספר, דרכם ניסה
להוכיח כי סגל היה קומוניסט בשנת ,1929
וכי חילק כרוזים הקוראים לטבוח יהודים.
״מאיפה אתה יודע שבכלל היו כרוזים
שקראו לטבוח יהודים?״ שאל בחקירה
הנגדית עוה״ד סגל שייצג את עצמו במשפט
.״אני יודע שהיו כרוזים כאלה שקראו
לטבוח יהודים, מכיוון שהערבים הרי טבחו
יהודים,״ תשובת 64 אלף הדולר של פרידמן.
32 העדים לא עזרו לפרידמן. בפסק־דין
שנתן השבוע שופט בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, אליהו מני, הוא קבע כי דברי
פרידמן על סגל ״מרושעים ואינפנטיליים״.
הוכח לשון הרע. באשר להאשמה
שסגל, שהיה מג״ד בצה״ל, לא עשה דבר
למען עמו, קבע השופט כי הוא מאמין
לעדותו של התובע כי ערב הקמת המדינה,
עת שהה בחו״ל, עשה מאמצים להגיע לארץ
כדי להשתתף במלחמת הקוממיות, י וכשהצ־

זעזועים בת־ץ זסרון ר.קץ ונזרי
ביום השישי האחרון ערך חצקל איש*
כפית מסיבה לכבודה של חנה׳לה מרון.
המאורע שנחוג: חזרתה של חנה אל בימת
התיאטרון. חנה עצמה הופיעה במסיבה
כשהיא זוהרת, לבושה בשמלת מידי, גרביים
לבנות וסנדלים. היתד, זו הפעם הראשונה
בה הופיעה בפומבי ולא נעזרה
במקל.
היחידה שלא הופיעה למסיבה לכבודה

עלתה על הגל רק אחרי שהתעוררה הסערה
הציבורית.
בינתיים התרחשו עוד כמה דברים מאחוריהקלעים
של הקאמרי. התיאטרון
תיכנן להציג את המחזה מ חו ל המוות. לתפקידים
הראשיים במחזה נועדו יומן?
ילין וליא קניג. כאשר חזר יוסי יזיין
הוא דרש שאורנה תופיע לצידו
מוינה,
במקום ליא. מאחר שאורנה מופיעה עתה

חנה מרון

אורנה פורת

של חנה היתד, הכוכבת השניה של התיאטרון
הקאמרי, אורנה פורת. בהיעדרה יכלו
שחקני הקאמרי לספר כי היא נמצאת כבר
ברגל אחת מחוץ לתיאטרון.

בהצגת ח תונ ת הדמים, לא הסכימה הנהלת
התיאטרון לשחררה להופעה לצידו של יוסי.
בלעדיה סירב יוסי להופיע בהצגה.
כתוצאה מכך בוטלה הצגת מחול המוות.
הבמאי היי קיילום, שהיה מיועד לביים
את ההצגה, קיבל עשרת אלפים ל״י,
מבלי שיביים אותה .״יופי,״ אמר היי ,״ב־כסף
זד. אוכל לממן את חגיגת הבר־מיצוה
של בני בחודש אוגוסט.״
בעקבות התפתחות זו הושעה יוסי ידין
מתפקידיו בתיאטרון. הוא יצטרך להסתפק
בהכנסות שהיו לו מהופעתו במחזמר כנר
על הגג בוינה.

מעמדה של אורנה בקאמרי התערער לאחרונה.
נסיונה שנכשל להדיח את מנהל
התיאטרון ישעיהו וייגפרג מכהונתו,
בעקבות הצגת מלכת האמבטיה, היה אחד
הסיבות לכך. חברי הקאמרי לא שכחו לה
כי בארבע ישיבות הנהלת התיאטרון, בהן
דנו על העלאת מלכת האמבטיה, לא הצביעה
אורנה נגד ההצגה ולא התנגדה לה. היא

בשנה

חו פו ת
אחת

נער ה שע שוטיס של צהלה, חברם הקרוב
של כל בני אלופי צוו״ל,
נכנס ב מז ל־ טו ב לחופה.

זוכה סגל
ליח להגיע, עשה את חובתו כבעל דרגה
בצבא. גם במלחמת ששת־הימים ביקש סגל
להתנדב לשרות בצה״ל.
ובאשר לחתימה על כרוז־פראבדה :״הכל
מסכימים שהתובע לא נמצא בין החותמים
על הכרוז בפראבדה,״ קבע השופט ,״והקורא
התמים, שעובדה זו לא היתר. ידועה
לו בזמן פרסום מכתב הנתבע, עלול היה
לחשוב שאף התובע בחותמים.״
בסכמו את פסק־הדין, קבע מני כי הוכח
בכל ארבעת הסעיפים לשון הרע וכי הוא
מחייב את הנתבע.
בזה הסתיים השלב הראשון של המשפט.
עתה נותר החלק השני, בו יקבע השופט
את גובה הפיצוי שיינתן לסגל.
שאלה נוספת שנותרה פתוחה: מדוע בכלל
פירסם פרידמן את מכתב ההשמצה שלו?
תשובה לשאלה יכולה אולי להיות בעדותו
של שמואל סגל, שהוזמן גם הוא כאחד
מעדי ההגנה.
סגל סיפר כי ימים מספר לפני פירסום
המכתב, הוא פגש את הנתבע בגלריה
שלו. שם התנפל עליו פרידמן ואמר לו
כי בדעתו לפרסם דברים שיחסלו מבחינה
פוליטית את תיקוזתיו של סגל להיות אי־פעם
חבר־כנסת.
״איך תעשה זאת?״ התעניין סגל .״תתפלא
כשתראה,״ השיב פרידמן ופירסם כעבור
מספר ימים את מכתב ההשמצה.
ו-וודר*רז

דל? ות

ל ב דו אי ם

בס>נ>

מה היו עושים הבדואים של סיני,
לולא פרצה מלחמת ששת־הימים 1
קרוב לוודאי שהם לא היו זוכים ל-
עולם לדעת מהו פולקלור ערבי אמיתי,
ומה היא, למשל, רקדנית״בטן 1
אבל הישראלים שבאו לסיני הביאו
לבדואים את הציביליזציה. כל מי שנקלע
למלון ״קרוון״י, שהוקם לאחרונה
בשארם־א־שייך, עשוי להיתקע פעור״פה :
בחצר המלון, המורכב מקרונות־שינה,
יושבת חבורת בדואים במעגל, שרה שירים
בערבית ומוחאת כף בלהט לרקדנית
שחרחורת הניצבת במרכז המעגל ורוקדת
ריקודי-בטן. תמיד בשעות הערב. אז היא
״אפטר דיוטי״.
הבדואים נמצאים במקום כדי להעניק
לאורחים קצת פולקלור מקומי. אבל
רקדנית הבטן אינה אלא מרי ם אני־סל
ם. מרים, ילידת צפון־אפריקה, היא
גרושה ואם לילד, שהיתה בזמנו מלצר*
*,במסעדות המפורסמות של תל-אביב,
במו ״קליפורניה״ ו״ג׳קי״ .יום אחד
נמאס לה מהכל והיא ירדה לשארם־א-
שייך כדי לעבוד שם במלון ״קרוון״.
תחילה הציעו הבדואים
10 גמלים
תמורתה. המחיר
המוצע כיום בשוק
עבורה הוא 40 גמל.

מרים

אמסרם

אבל כמה מהמבכרים בדואים להציץ
במרים דווקא
ביום. היא
מתהלכת במקום
כשהיא לבושה בביקיני
בלבד. וזה
באמת עבור הבדואים
של סיני הרבה
יותר מאשר
ריקודי-בטן.

המחליפה של בריג״ט בארד!
יוסי ינאי,

—! ואינפנ טילית״

רדקנ > ת ־ ב ל 11

אתם חו שבי םבטח שזה סיפור ישן, ש־קריאתם
עליו לא מזמן. ובכן, אני לא מתכוונת
ל חתזנה ההיא. ההיא נגמרה כ מו
שנגמרו הרבה ח תונו ת — בגירו שין. אבל
לפני שנערות ישראל הספיקו לדעת שיוסי
ינאי הוא גרוש והופ! הוא התח תן שוב.
אפילו. ח ב ריו הקרובים ביז תר ליא ידעו
על כך דבר .״מה אני מקבל אס אני מתחת!
ה שבוע?״ שאל יוסי את אחד מידידיו.
הידיד, שידע כי אי־אפשר להתגר ש ולהינשא
ב או תו שבוע, זרק סכום 1000 :ל״י.
״זמה אני מקבל אם אני מתח תן ב שבו ע
הבא?״ המ שיך יוסי ושאל. הפעם נראה הדבר
ח שוד והידיד ה שיב 500 :ל״י. יוסי
שתק ולא אמר דבר. כולם ה תי חסו לדבריו
כאל בדיחה לא הכי מוצלחת. אבל בערב
אחד, כעבור שבוע, הז מין יוסי את אותו
ידיד לביתו. הידיד, שבא למקום לבוש בבגדי
עבודה כמעט התעלף כ ש הב חין כי
נקלע ל ח תונה — ח תונ תו של יוסי. אבל
את 600 הלירות הוא שילם.

כאשר הגיע אלדו פרא 29 לארץ,
הוא יכול היה להתגאות בעובדה שהוא
ולא אחר הוא בן־הווג הקבוע של פרי
ג׳יט פארדו, שעה שהיא יוצאת לרקוד
בדיסקוטקים של סאן טרופז. היו לו קבלות
על זה.
אלדו, רקדן איטלקי גבה־קומה, הגיע לארץ
כדי לסייע בפתיחת מועדון טי מאני
במלון דן. התאהב בישראל, החליט להישאר
כאן, נמנה כיום על סגל המארחים של
טיפאני.

אחת הסיבות שהביאו אותו להחלטה זו
היא ז׳קלין א מר, ם 24 צעירה דקת־גו
מאור־עקיבא. ז׳קלין, ילידת מרוקו, הגיעה

לעיר הגדולה מאור־עקיבא, כשהיא מנסה
לחפש את עתידה כדוגמנית.
עד שבא אלדו. מהרגע בו נפגשו השניים
החלה ז׳קלין לפרוח מחדש. היא החלה
להופיע בתלבשות הדר שהוציאו את העיניים
לכל חברותיה לשעבר. במשך לילות
שלמים ניתן לראותה רוקדת על זירת הריקודים
של טיפאני כשראשה בעננים.
השבוע הסתבר כי כוכב המזלות האיר
לה פנים. אלדו עומד לשאת אותה
לאשה. וזה לא דבר פשוט להיות נשואה
לאדם שבריג׳יט בארדו היתד, צריכה לבקש
ממנו שירקוד איתה. ז׳קלין תוכל לעשות
זאת כל הזמן. בכל רגע שיתחשק לה.

יש כאלה הטוענים כי בגלל אותם 500
ל״י בי צ ע יוסי את איו מו ו או מנ ם התחתן.
מי שלא כל כך מאמינה בכך היא, הכלה,
אדמה גינצסורג 23 אניטה, ילידת
ברזיל וסטודנטי ת למ שפטים ומדעי־המדינה
עלתה לארץ לפני 9שנים.
היא הכירה את יוסי כ שהיה עוד נשוי.
מספר יוסי; ״יו ם אחד נסעתי לנו ח באילת
עם איזו בחורה שאני לא זוכר. לה היה
אוטו, לי לא היה. בלילה בילינו ב מו ע דון
הסלע האדום באילת ושם פג שתי את אני־טה,
שהיתח מורת־דרך לתיירים. ה שארתי
את הבחורה עם התיירים ולקחתי את המכונית
עם אניטה. עד הבוקר. היום היא
א שתי״•

ז׳׳קלין אמקם ואלידו סרא

אמנות תדריך תיאטרון
איזון עדין

(הבימה) — אור

ארד (וירג׳יניה וולף) אלבי מתאר שוב את
התמוטטותה של הבורגנות האמריקאית
האמידה. הביצוע של מרים זוהר, סטלה
אבני ושאר חברי הצוות, משכנע.
* * מלץ פלאזה (הקאמרי) — שלושה
מערכונים מצחיקים מאד של ניל
(יחפים בפארק) סימון, המתרחשים כולם
באותו חדר מלון. אבנר חזקיהו ועדנה
פלידל משעשעים.

המכ שפה

(תיאטרון

גח־יק) —
בדומפידד נכנס
ל־ פו ס ך
* כדורגל הייטראלי מעורר התעניינות
} 1רבה באנגליה, מצד אחד,
רוצה לרכוש את מוטלה שפיגלר, מצד שני,
מסיים ריצ׳ארד האריס, השחקן האירי
האדמוני שהיה לבמאי בעת מצוא, את
בלומפילד, סרט שגיבורו הוא כידוע כוכב־כדורגל
ישראלי מזדקן.

ווסטהס יוניי טז

במקום אורי זוהר
** רכית צילומי הסרט נערכו בישראל,
בעיקר ביוזמתו של התסריטאי היהודי
הבריטי וולף מאנקוביץ׳ ,כשהבמאי המיועד
צריך היה להיות אורי זוהר. אלא שהסתבר
כי זוהר ומכונת־ההפקה האירופית
המקובלת של סרט מיסחרי הם בני זוג
מפוקפקלס מאד, שנפרדו לאחר עשרה ימים
סוערים של עבודה משותפת. כשנותר
הסרט ללא במאי, ניצל האריס את ההזדמנות
להגשים את אחד מחלומות חייו: לא רק
לעמוד לפני המצלמה, אלא גם להיות
זה שנותן את ההוראות מאחוריה.
האריס, כג׳נטלמן בריטי, אינו מאריך
בדיבור בפרשת זוהר, וטוען שקיבל
על עצמו את הבימוי משום ש״אף במאי
אחר לא היה נכנס לעבודה בלי חודשים
של הכנה מוקדמת, והברירה היחידה שנותרה
היתר, או לקחת במאי סוג ג׳ ,או
לבטל את כל העניין״ .האריס הקריב את
עצמו, ובלומפילד בכל זאת ייצא לפועל.
״ביום הראשון שלי כבמאי, הייתי משד
תק מרוב פחד. המוח התרוקן לגמרי, ולא
היה לי צל של מושג מה אני עומד לעשות.
לפני שהתחלתי לצלם, גמרתי ב,בי

וו ד ס טו ק בא לתל־אביב
הולך להיות שמח. שלושה לילות (,9 ,8
ו־ 11 ביולי) של קצב עד השמיים מצפים
לצעירים ברוחם, לאוהבי הצליל, הקצב׳ ה־צבע
והאופנה, ביריד פופ , 70 בגני התערוכה.

יהיה שם? מה לא יהיה שם: דים־

לא לחזור על שום סצינה יותר משש
פעמים. אחרי זה, פשוט התחלתי לספור
רק את שש הפעמים האחרונות, לפני
שהייתי שבע־רצון, ואת כל היתר ביטלתי
כנסיונות כושלים.״

איך לצלם כלי להתאמץ
**.ימים אלה מצלם האריס את הקט־

קוטקים פתוחים לאור הכוכבים; -שלושה
בתי קולנוע בהצגות ללא הפסק לסרטי
מחתרת, סרטים מזמרים, וסרטי קצב, כמובן,
ביניהם סרטם האחרון של החיפושיות לט

\ עים האחרונים של הסרט, במוסך תת־קרקעי
בלונדון. האווירה על בימה ייצלו־מים
ידידותית מאד, מאחר והאריס סילק
את כל מי שנראה לו אנטיפטי. כל אחד
טופח לשני על הכתף, כולם מחייכים,
והאריס עצמו מפזם במרץ פזמונים מכל
התקופות (להזכירכם שמכר כבר כמה
מיליוני תקליטים כזמר המצליח מאד של
מקאך תור

פארק).

ומה עם הסרט? ובכן, גם מצלמים שם
במרתף, אבל לא יותר מדי. מדי פ-עם
אפשר לשמוע את הבמאי נאנח :״לא צילמ־נו
עוד כלום היום. זה יקר מאד, בעיקר
כשאין כסף.״ אומר, וממשיך לפזם בהנאה

רבה.
כשחקן, זכה האריס עד היום לשבחים
רבים מאד. תחילה בשל עבודתו בתיאט־רון,
במחזות כמו מראה מעל הגשר אי
בעיבוד משלו ליומנו של משוגע של
גוגול. בקולנוע משך לראשונה תשומת לב
בסרט של לינדזי אנדרסון דרכו של גבר.
(דרך אגב, גם שם היה האריס ספורטאי.
שחקן ראגבי מקצועי).

לח ודך כמר,ו ם הגכץ
וליכוד חתפעלד: מן האישיות החז־
< 1קד, של האריס, ראתה בו מייד יורש
לארול פלין ומארלון בראנדו בעת ובעונה
אחת (רק הוליבוד יכולה לראות באדם
אחד יורש לשני אלד ,),והכניסה אותו
למטחנת הסרטים שלה.
״שנאתי כל רגע שם,״ הוא אומר ,״כולם

,חמודים׳ כל כך•״
על תפקידו מול דוריס דיי :״האמנתי,
בכל הרצינות, שזה סוף הקאריירה שלי.״
למזלו, בא אחר כך קאמלוט והפך אותו
לשחקן־קופה (וזה הרבה יותר חשוב מסתם
שחקן טוב) ,ומאז יש לו בחירה פחות
או יותר חפשית של תפקידים.
ומה על האריס הבמאי? מכל מלמדיו
השכיל. התבונן בעבודתם של כל הבמאים
הרבים עימם עבד, והסיק מסקנות משלו.
החשובה שבהם :״הרוג את יוצאי חלציך!״
זרים השומעים אותו אומר זאת
בקול רם עשויים להיבהל מן ההכרזה
צמאת־הדם, אבל האריס אינו מתכוון להיות
מדיאה מודרני .״יוצאי חלציו״ הם אותן
הסצינות המיותרות, שקשה כל כך לבמאי
לחתוך החוצה, כי הוא אביהן מולידן.

משעמם למיה פארו
מאי צריך לשלוט במצב, ועם

*144 זאת להיות גמיש, כמו ג׳ון יוסטון,״
מסביר האריס .״ג׳ושוע לוגן (קאמלוט)
היה גמיש מדי, וזה חסרונו העיקרי. חוץ
מזה הוא אדם נהדר.״
מה על אנטוניוני, עימו עבד האריס במידבר
האדום? ״זה היה כמו לזחול בגיהינום.
שנאתי כל רגע בסרט, ולמדתי את
כל מה שאסור לי לעשות כבמאי.״
לאחר בלומפילד מתכונן האריס להעלות
גירסה משלו, מהפכנית ומפתיעה לדבריו,
ואחר כך
של האמלט, תחילה כהצגה,
כסרט. הוא הציע את תפקיד אופליה למיה
פארו, אך זו השיבה שהתפקיד אינו מעניין.
וארים צוחק בקול רם. הוא אינו מודאג.
עם השם שלו היום,ואם יעזור
אלהים ובלונופילד יצליח, לא יקשה עליו
למצוא שחקנית אחרת.

איט בי; מגידי עתידות; מפענחי נסתרות;
מגלי הורוסקופים; נביאי פלסטיים; משוררים
מודרניים; כוהני ג׳ז; מורי נבוכים
מצוות שיער, שידריכו את התאווים לשיח־רור
עצמי איך עושים זאת; נערות גוגו
שיתפתלו על רקע האגם בתאורה משגעת;
מיצעדי פזמונים חיים עם אומני הצמרת
של אותו שבוע בצבעים ובגודל טבעי;
תזמורות קצב; להקות קצב; תחרויות קצב
(למשל: מי מתנשק בקצב הכי איטי, ימי
אוכל בנג׳ו בקצב הכי מהיר).
גולת־ד,כותרת של כל החינגה הזאת, תדן יד,
פסטיבל הקצב, בחסות העולם הזה שבו
תבחר להקת־הקצב הנבחרת לשנת הקצב
.70 יתחרו, בין השאר, האריות, עוזי זה־סגנונות,
פ ע מוני סוני והצ׳רצ׳ילים, ולכבוד
כל הקצב הזה יבוא במיוחד מאירלנד הסוערת,
הזמר, כוכב־תורן במיצעדי העונה,
ג׳ו דולן (עשיני אי, תריסה, את א שה כה
יפה).

מי שלא הגיע לגיל גיוס, מוטב ויזדרז
לקנות לו גיטרה: הכניסה לחיילים ולבעלי
גיטרות חינם, אין כסף.

ג׳ו דולאן
משוררים מודרניים

גולדפאדן בקצב מעודכן, עם בימוי מבריק
של יוסף מילוא, עיבודים מוסיקליים משוגעים
של נועם שריף, ותפאורות מרהיבות־עין
של שמואל בק. בידור צבעוני.

נדנדה

בשניים (התיאטרון

הצעיר) — גבר ואשד, נמלטים מן הבדידות
זה בזרועות זו, במחזה כתוב היטב,
המבוצע במסירות רבה ע״י דוד זינדר
ושולמית אדר.

בידור
שיער (אואזיס) — המחזמר
האמריקאי המהפכני בביצוע ישראלי שהוא
מעניין מאד לעין, מאחר והבמה כולה
נראית ב״הפנינג״ ענקי, אולם נעים פחות
לאוזן, בגלל קולם של המשתתפים.

*** חיי כלב

( התיא טרון

דיסטל הוא כיום אחד הבדרנים והזמרים הצרפתיים
המבוקשים ביותר, תוכניות הטלוויזיה
שלו זוכות להצלחה עצומה, ואין
הוא זקוק כלל לשמה של ב״ב כדי להשתכר
סכומי־ענק בכל הופעה והופעה שהוא
נותן.
לאחרונה הוזמן סשה ליפן, שם השתתף
והנחה תוכנית טלוויזיה מיוחדת, שכל
הכנסותיה קודש לקרן לילדים נצרכים. היפנים
התלהבו מאד מהופעתו החופשית והקלילה
של דיסטל, המכונה על־ידי רבים
״סינטרה הצרפתי״ ,ויש להניח שבעקבות
ההופעה בהתנדבות יוזמן הבדרן הצרפתי
גם לכמה הופעות בשכר מלא, כמו שנאמר:
שלח צליליך על פני המים.

העממי)

— גדי יגיל מתגלה כאחד הבדרנים המסוגננים
והמגוונים בארץ, כשהוא מתגבר על
פיזמונים ומערכונים שאינם תמיד מ 1המוצלחים
ביותר.

* * תל־אביב הקט^ה (בימות) -
שיחזור שלישי להצגה של הפר—בן־אמוץ
על הימים הראשונים של תל־אביב. מבדר
בהחלט, אם כי רחוק מן הרמה של יוסי־חזקי־יונה
מן הימים הטובים.

* * קנטטה לשווארמה

(התיאטרון

העממי) — הגששים הם מצחיקנים מקצועיים
בהחלט, ואם הם עדיין מצליחים לשעשע,
אף כי החומר שלהם מוכר מדי, הרי
זה הישג גדול שיירשם לזכותם.

בידור
די סטל למען
ילדי ם נצרכים
מי זוכר את הימים כאשר סשה דיסטל,
גיטריסט־ג׳אז מוכשר מאד, היד, ידוע בעולם
רק משום שב״ב הואילה בטובה לנהל
עמו רומן?
ובכן, אותם הימים חלפו ולא ישובו עוד.

דיסטל ביפן
שלח צ לי לין על פני המים
העולם תזה 1714

במדינה
משפט

אהבה

בשניים

פרשת יו ס ל׳ ה שוחמכר —
במה דו ר ת־ כי ס
הצופים הנדהמים, באולם בית־המשפט
לא האמינו למישמע אוזניהם, בבוקר יום
השני האחרון: לנגד עיניהם נולדה באותו
רגע פרשת יוסף שוחמכר החדשה.
היה זה כאשר בפני השופט ניצב יוסף
ווהב בן ד,־ ,78 תימני קשיש ועטור פיאות
וזקן. ווהב הצהיר באורח חד־משמעי כי
הוא מסרב להישמע לפקודת השופט, ולהחזיר
את נכדו עמיחי בן השנתיים וחצי,
אותו החביא במקום לא ידוע.
רשם ההוצאה־לפועל, כבוד השופט בן־
ארי, נעץ בסב הממרה מבט חמור, הודיע
לו בשקט, אך בטון חד־משמעי :״אם תוף
שעתיים לא תביא לכאן את הילד, תישלח
לבית־סוהר.״
הסב עזב את אולם בית־המשפט קשה־עורף
כמקודם :״שיאסרו אותי,״ צעק ב־מיסדרון
.״אז מה? את הראש שלי לא

זוג מו רי ם דניים מדגי מי ם בע שרות ר רו ת של צילומי עירום נ הד רי םאת הכל
או דו ת ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחהחסרתתק די ם ( מ או ת אלפי
עו ת קי ם תיד חוד שים ס פו רי ם) בכל א ר צו ת־ אי רו פ ה וארה״ב.
כריכה מ הו דרת * פור מטאל בו מי * נייר מ שובח
וכל זהבמ חי ר של — 2.ו ל״י בלבד
הספר שאיו צורף להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח. אלגנטי ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת
הזמנה /חצחרה
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
׳,אלגית״ ,הוצאח־לאור ת.ד ,33144 .תל-אביב.
כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב ל הי מצא
בחדר ־ ה מי טו ת של כל זוג נשוי

נא לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״ אהבהכ שניי ם ״ .י״ב שיק מס׳ __
על בנק --ע ל שד ־־ 12.ל״י בלבד.
אני מבחיר בזה שאני מעל גיל .1$

חוטף יוסף ווהב, בנו ובדתו
״ילד אפשר לעשות בחמש דקות״
יורידו לי. האמא שלו לא מחנכת את הילד
למיצוות. אצלי הוא מקבל הכל. אז
מי צודק, אני או השופט?״
האב מתעלם מילדו. בזאת הגיעה
לשיאה הדרמטי פרשת הריב בין סימון
ודינה וזהב, הוריו של התינוק שנחטף.
לא היד, זה גם השיא היחידי. פרשות גירושין
אינן כמעט אף פעם יפות במיוחד.
אולם ספק אם היו רבות שהגיעו לידי
סצינה מזעזעת כמו זו עליה מספרת דינה:
״ד,יתד, תקופה, אחרי שבעלי עזב את
הבית, שהוא עבד בתור נהג מכונית הזבל
של העירייה. הוא היה אז עובר כל
בוקר על־יד הבית ועוצר לאסוף את הזבל,
וכל בוקר התינוק היה מחכה לו
וקורא לו, אבל הוא אף פעם לא נכנס
לראות אותו. פעם לא התאפקתי יותר. לקחתי
את הילד בידיים ויצאתי אליו החוצה.
ביקשתי ממנו שיקדיש לתינוק רגע זמן.
,תעזבי אותי,׳ הוא ענה לי, .ילד אפשר
לעשות בחמש דקות.׳
אחות פסיכיאטרית. משפחת ווהב
הגיעה לארץ מתימן על מרבד הקסמים,
לפני למעלה מעשרים שנה, ישר לראש־העין.
הבן סימון 28 כיום נהג במאפיית
קיבוץ עינת, הוא גם בן־דודה של אשתו
דינה. דינה ,28 ,ילידת תימן גם היא, הגיעה
ארצה עם אמה ושני אחיה, יתומה מאב.
אמה נפטרה עוד בטרם סיימה דינה
בית־ספר עממי, והדאגה לאחיה הצעיר נפלה
על שכמה ושכם האח הבכור. למרות
זאת סיימה הילדה את העממי, המשיכה
אפילו שנה בתיכון ערב, תוך שהיא עובדת
ביום. לאחר מכן עברה להגשים את
חלומה, נרשמה לבית־ספר לאחיות בירושלים,
למדה שלוש שנים בקורס לאחיות
מעשיות פסיכיאטריות, כשאחיה הבכור תומך
בה חלקית. ביום שסיימה את לימודיה
קיבלה הצעת עבודה מבית־החולים שלוותה.
תינוק — וצרות. היא קיבלה הצעה
נוספת באותו יום: הצעת חברות, שהתגלגלה
להצעת נישואין.
בדרכה מירושלים לרמת־הדר, למקום עבודתה
החדש, חשה דינה ברע, ירדה מהאוטובוס
בתחנה המרכזית בפתח־תקווה. היא
התיישבה על ספסל כדי להתאושש בה־בחילה
שתקפה אותה, כשלפתע עצר לידה
אוטובוס• נהגו היה בן־דודה, סימון.
השניים שמחו לפגישה המיקרית, ועוד
באותו ערב הציע לה סימון חברות. שנה
(המשך בעמוד )36
העולם תזה 1714

המשרד המרכזי של
תנועת העולם הזה -נוח חדש

רחוב החשמונאים 90—88 תל-אביב
קומה א /חדר .5

מ קל ט הטלויזיה הטוב
ב עו ל ם!

טלפון מיספר .265836
שעות המשרד שונו למועדים הבאים:
ימים א׳־ה׳ 16.00—9.00:
״ ב׳־ג׳־ד׳19.00—12.00:
יום ו׳13.30—9.00 :

פזליטכניקזם

גם ט רנזי ס טו רי םורש מי -
קו ל מ טו די ם מיו צ רי ם ט׳י

ח שו ב 7טודיםחד שי ם:
הספקהמ הי רהבמטוס
וללא מכס

האתיברסיעה הישראלית ללימודים אקסטרניים

הלימודים בת״א בבניו גמנשיה הרצליה, ז׳בוטינשקי • 106 ובחיפה בבניו בי״ש במעלה, שמריחו לוין 30

ההרשמה לשנת הלימודים הבאה ללימודי ערב המכינים לתארים אקדמאיים מוכרים של

¥ז108008 081¥£8$1

אוניברסיטת לונדון
8.80.בלבלה או
מנהל עסקים

8 .^.בללי
8 מדעי המדינה
או סוציולוגיה
* 8.80.מתימטיקה
8 .^.שפות :
אנגלית, צרפתית

0 .£.1. - 1116 801115)1
5ח))0ו5)))1ח£ 1ח)6£0ח)£ח£

אגודות המהנדסים הבריטיות
* הנדסת כנין

* הנדסת אלקטרוניקה

* הנדסת מכונות

* הנדסת ייצור

* הנדסת חשמל

* הנדסה ימית

תלמידים החסרים תעודות בגרות יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים
פרטים והרשמה במשרדי האוניברסיטה: תל־אביב, רח׳ ברנר ( 17 מפנת אלנבי ,)55 בשעות 1—9בבוקר,
8—5אחה״צ. תל-אניב, רחוב ז׳בוטינסקי ,106 בבניו גמנסיה הרצליה, בשעות 8—5אחה״צ בלבד.
חיפה — רחוב שמריהו לוין ,30 מפנת הרצל ,14 בשעות 1—9בבוקר 8—5 ,אחרי־הצהרים.

יזיז־ בן 12
נכלא בחברת

1/12/1יי מין

בחאהחט צו

־ 25 לחודש יוני השנה, אירע

., 1משהו נורא בין כתלי בית־המעצר ב־אבו־כביר,
בדרומה של תל־אביב.
בתוך כתלי בית־המעצר, אותו מיבצר
אימים המתנשא על גבעה קטנה מוקף גדרות
תייל ושמור על־ידי זקיפים מכל צדדיו;
בתוך אחד מתאי המעצר הצרים ששמם
יצא לשימצה; מתחת לעיני השוטרים
המופקדים על שמירת העצירים הכלואים
במקום עד לבירור דינם׳ אירע פשע נורא.
ילד בן 12 וחצי, תלמיד כיתה ו׳ באחד
מבתי־הספר של חולון, שהוכנס אל אחד
מתאי המעצר, נפל קורבן לשני פושעי־מין.
מתחת לאפם של השוטרים ומאחורי
דלת התא, ובעזרת מכות ואיומי אלימות
ביצעו בו שניהם מעשה סדום במשך כל

׳ י 11191*1

הלילה•

למחרת היום, ב־ 26 בחודש יוני השגר״
התחולל באותו תא מעצר אותו סיפור זוועות
עצמו. שוב כפו שני העצירים על
הילד שנכלא בחברתם להתמסר להם, וביצעו
בו את מעשה האונס. איש מהשוטרים
בבית־המעצר לא הבחין בכך ולא
ידע על כך דבר.
כך, בכלאה אותו בתא מעצר, כדי להגן
על החברה מפניו כביכול, הפקירה המשטרה
ילד בן 12 בידיהם של שני פושעי-
מין מבלי שיוכל להתגונן.

בגלל זוג אופניים
ן* יצד הגיע חיים שרעבי•

אל תא

^ המעצר?
חיים שרעבי אינו עבריין צעיר, מאותם
המוכרים לאנשי מיפלג הנוער של משטרת
תל־אביב. הוא היה תלמיד בית־ספר רגיל,
אם כי בעייתי. הוא התגלגל לבית־המעצר
להיות מופקר שם לחסדיהם של פושעים,
בדרך בה יכול כל ל ד בגילו להגיע לשם,
כשהוא רק חשוד בביצוע איזו עבירה.
חיים הוא בן למשפחה המתגוררת באחת
השכונות של חולון. לפני חודשים
מספר אירע אסון במשפחה. אחיו הבכור
נפצע כאשר נזרק רימון לעבר משמר
צה״ל בעיר עזה. הוא הפך לנכה לכל
ימי חייו.
עד לפני שנה היה חיים נער רגיל, ככל
חבריו לכיתה. אולם לפני שנה נסגר
בית־הספר בו למד. הוא הועבר לבית־ספר
אחר. שם הכיר חברים חדשים, שהתברר
כי אינם חושים עבור אנשי מיפלג הנוער.
לפני
כחודש מצא חיים בשדה שלד ישן
של אופניים. מאחר שלחיים היה זוג אופניים
הוא לקח את השלד הישן והנטוש
לביתו במחשבה שפעם יצטרך איזה חלק-
• שם בדוי כד־ להסתיר אתז הו תו של
הילד, ז הו תו ופרטיו שמורים במערכת.

-30— 1

לוצין־משטרה לשעבר קובע :

המשטרה עוצרת
רבה נכתב ונאמר על תנאי הן
ן מעצר בבית־המעצר באבו־כביר ובבתי־מעצר
אחרים ברחבי הארץ.
אין ויכוח על כך שניתן לשפר את תנאי
המעצר בהרבה וללא כל הוצאות כספיות
נוספות. רק לדוגמא: אין כל מניעה
שתותקן בבתי־המעצר קנטינה שבה יימכרו
סיגריות, סוכריות או ממתקים אחרים, ושבה
יוכל כל עציר לקנות מצרכים בכספו.
בלאו הכי נמצא כספו של העציר בפקדון
בבית־המעצר. אין כל סיבה מדוע לא יתירו
שלטונות בתי־המעצר למשפחתו או
ידידיו של העציר לשלוח לו לפקדון זה
המחאות דואר על כל סכום שהוא, שבאמצעותם
יוכל,לקנות את הדרוש לו בקנטינה.
אין
כל סיבה, מלבד חוסר רצונם הטוב
של השלטונות. מדוע לא יופרדו אנשים
שעדיין לא הורשעו מימיהם בבית־דין ישראלי
מעבריינים ותיקים שיש להם הרשעות
קודמות? מדוע, באמת, חייב אדם שלא
שילם קנם על עישון בבית־קולנוע לבלות
שבועיים וחצי במחיצתו של אדם החשוד
בשוד מזויין?
מדוע אי אפשר להפריד בבית־המעצר
בין נער שרב עם חברו לכיתה והחשוד
בהתפרעות במקום צבורי, לבין סוחר סמים
ותיק? מדוע אין מפרידים בין אדם שאיחר
לשלם מזונות לגרושתו לבין פושע
שנידון על אונם ל־ 12 שנות מאסר והמו־*
בא לבית־המעצר כתחנת־מעבר למתן עדות
במשפטו של חברו?

מתי מותר
להאריך מעצר?

^ ת בל הדברים האלה ניתן לתקן
^ ולשפר ללא אגורה אחת נוספת. במקרה
של הקנטינה יכול השיפור אפילו
להביא לרווחים. ברווחים אלה ניתן, לדוגמא,
להפעיל מכשיר טלוויזיה בחדר האוכל,
או להציג בפני העצירים סרט קולנוע
פעמיים בשבוע. אסור לשכוח שרוב
רובם של יושבי בית־המעצר הם מבחינת
החוק אנשים החפים מפשע, שהאשמתם
טרם הוכחה בבית־משפט. בהרבה מקרים
אפילו לא יגישו נגדם כתב־אישום והם לא
יובאו כלל לבית־המשפט.

ברשימה זו איני רוצה לעמוד שוב
על התנאים השוררים בבית־המעצר אלא
על הבסיס החוקי של עצם המעצר עצמו.
למיטב ידיעתי טרם הובא נושא זה לויכוח
ציבורי והגיע הזמן שישימו לב לנקודה
זו שהיא, לדעתי, ממיטה בושה וקלון על
המערכת המשפטית הישראלית.
מאת פרשת הילד שנאנס
בבית־המעצר
באבו-כביר, מעלה
מחדש את התנאים
השוררים ב-
בתי״המעצר בישראל
(בניגוד לתנאים
של בתי-השו-
הר) לאור זרקורי
הציבור. לפני שלושה
חודשים, בכתבה
״בגיהינום
אבו-כביר״ של הזה״
(״העולם
,)1699 תבע ״העולם
הזה״ ,לאור
עדויות שניגבו מע-
צירים שישבו שם
במעצר, לערוך ח
חשוד
האדם ולשאת את חתימתו של קצין
משטרה בדרג מפקח ומעלה. גם בית־המשפט
מוגבל ביותר באפשרויותיו להאריך
תקופת מעצר. בסך הכל מתיר החוק
לבית־המשפט להאריך תקופת מעצר בשלושה
מקרים, שהם בעצם שניים:
• בכל מקרה שהעבירה בה חשוד ה
מיכאל
פדשקס

מה הוא בעצם מעצר?
המחוקק דאג לכך שבמדינת ישראל לא
ישללו את החופש של אף אדם ללא פסק-
דין של בית־משפט חוקי, מלבד במקרים
בהם חשוד אום בעבירות בטחוניות, שניתן
להפעיל אז לגביו את צו המעצר האדמיניסטרטיבי.
יחד עם זאת, ברור שמבחינה
מעשית חייבת המשטרה לבצע את
תפקידה ועקב זה לעצור אנשים שיש לה
חשד סביר שביצעו עבירה נגד החוק.
המחוקק נתן למשטרה שהות של 48
שעות לחבישת חשוד לשם חקירה. אחרי
תקופה זו חייבת המשטרה להגיש את האדם
לבית־המשפט — במידה שהיא מעוניי־נת
להאריך את המעצר לתקופה נוספת —
או לשחררו.
חבישה זו נעשית באמצעות פקודת חבישה,
החייבת לכלול את תיאור העבירה בה

קירה ציבורית במאחורי מתרחש הסורגים
של אגו•
כביר.
עתה מצטרף לגם וו תביעה
מיכאל
(״מיקי״)
פלשקט, קצין משטרה
לשעבר ששרת
בנקודת המש טרה
של נמל יפו היה ולאחר-מכן
מומחה באליסטי.
ברשימתו זו מעלה
פלשקס נקודה
אחרת לגמרי: חוקיות
המעצרים העל-ידי מבוצעים משטרת
ישראל.

אדם היא כזאת העלולה להביא לו עונש
של מאסר עולם. מקרים אלה, לכל הדיעות
הם נדירים ביותר, כך שאין טעם לטפל
בהם כאוו
• במקרה שהחשוד עלול להשפיע על
המשך החקירה, אם על ידי השפעה ואיום
על עדים ואם על ידי העלמת ראיות.
• במקרה שקיים חשד סביר שהחשוד
מתכוון להתחמק בהופעה בבית־המשפט או
לברוח בכלל מתחום מדינת־ישראל.

מה הן
זכויות העציר?

יד מתבצעים המעצרים

במצי־

אות הישראלית?
אדם נעצר. לעיתים קרובות זה קורה

חילוף מהם במקרה שיתקלקלו אופניו.
כעבור זמן קצר הגיעה המשטרה לביתו.
אז נחקר חיים בפעם הראשונה. החוקרים
האשימו אותו בהחזקת רכוש גנוב׳ חקרו
אותו על כך׳ אולם לא העמידו אותו לדין.
באמצע החודש שעבר הופיעו שוב חוקרי
המשטרה בבית הוריו של חיים. ההורים
לא היו בבית. היו שם רק חיים ואחיו
הבכור, הנכה. החוקרים שלקחו את הילד
עמם טענו כי הוא נלקח רק לחקירה ו־יוחזר
מיד הביתה. כששבו ההורים לביתם
ולא מצאו את הילד, סיפר להם האח כי
הילד יוחזר בתום חקירה על־ידי המשטרה.
משבושש חיים לחזור הלכו ההורים למשטרה
לחפש את עקבותיו. נאמר להם כי
בנם נעצר כחשוד בהצתת בית בחולון והוא
נשלח לבית־המעצר ביד־אליהו.
על מה שאירע אחר־כך כתבה אמו של
הילד בתלונה רשמית שהגישה השבוע למפקד
משטרת מחוז תל־אביב.

לא גברים!
ך* תכה האם בתלונתה :
^ ״ב־ 24 לחודש יוני נעצר בני בשעה
!0בבוקר בדירתי על־ידי אנשי מיפלג הנוער
של המשטרה. בשעת המעצר אמרו לבג,
הגדול כי עוצרים את אחיו רק לחקירה
קצרה.
ב־ 29 בחודש הלכתי לשופט הנוער ברחוב
נחלת־בנימין בתל־אביב, יחד עם עורך-
הדין שלי, מר אליעז, כדי לברר מה עלה
בגורל בני• שופט הנוער הודיע לי כי בני

לא הובא אליו כלל להישפט וכי הוא לא
הוציא נגדו כל צו מעצר.
מצאתי את בני בבית־המשפט לנוער לשם
הובא להישפט. אז סיפר לי בני כי בהיותו
עצור באבו־כביר עשו בו שני צעירים מע־

שה מגונה בכוח. בני גם הוריד את בגדיו
בנוכחות הסמל ירקוני ובנוכחות עורך־הדין
שלי וראינו את סימני הדם על בגדיו.
בני סיפר לי בבכי כי במשך 2לילות
כפו עליו העצירים הנ״ל מעשים מגונים

בשעות ד,ללה, לא ניתנת לו כל אפשרית
להודיע על כן לעורך־דינו או למשפחתו.
על כל פנים, איש במשטרה אינו מודיע לו
כי זאת זכותו. הוא נזרק לעיתים קרובות
מתנאי חיים רגלים לחברת עבריינים ולתנאי
מגורים הזרים לו לחלוטין. האיש מובא
לבית־המשפט בלי שתהיה לו, בדרך
כלל, כל ידיעה מה הן זכויותיו.
שם קם נגדו שוטר בדרגת סמל או רב-
סמל, שלמעשה אינו מטפל כלל בתיקו של
החשוד ושאין לו כל ידיעה מפורטת על

משטרה או שאין לחשוד גישה לעדים. בכל
מקרה היתד. המשטרה צריכה להוכיח, שלא
זו בלבד שקיימת אפשרות תיאורטית אלא
סבירות ממשית שהחשוד אומנם ישפיע על
עדים או יעלים חומר ראיות.
אשר לסיבה השניה, אפשרות התחמקותו
של החשוד מהופעה למשפט,
יש לבחון בקפדנות את היחס בין העבירה
המיוחסת לאדם לבין מצבו המשפחתי והחברתי
של הנאשם.
לדוגמא: אם למשטרה יש ענין עם חשוד

אבל במקרים של דיונים בהארכת מעצרם
של חשודים מתנהל הדיון למעשה בדלתיים
סגורות, ללא כל סיבה ומבלי שהדבר
יצויין על־ידי השופט בפרוטוקול.
העציר מקבל הרגשה כאילו קיים כאן דו־שיח
בין השופט לבין סמל המשטרה, כשהוא
— העציר — מנותק מכל קשר ועזרה
מהעולם החיצוני ושלא נותר לו אלא
לקבל את גורלו ללא התנגדות. כאמור,
הפחות פרמיטיבים או היותר 1מנוסים בין
העצירים ממלמלים או צורחים איזו טענה,

התנאים והפרטים שגרמו למעצר, או העבירה
המיוחסת לחשוד. אותו סמל ממלמל
נוסחה אוטומטית כמו :״המשטרה מבקשת
הארכת־המעצר למשך שבועיים להמשך
החקירה,״
השופט, כרגל, מוציא פקודה להארכת
המעצר לתקופה של ס/״ 50 או 75 ממה
שמבקשת המשטרה והאיש מוצא את עצמו
חזרה במיכלאת בית־המשפט, שם הוא
ממתין שעות רבות להובלתו חזרה לבית־המעצר.
ברוב המקרים אין החשוד יודע
איך ומתי עליו להתנגד לדברי סמל המשטרה,
או מה עליו לומר לשופט.
במרבית המקרים עצירים שאינם מבינים
בחוק, מתחלים להסביר לשופט את פרטי
המקרה ולהצהיר שהם חפים 1מפשע. השופט
אינו נכנס כמובן לגופה של רבעיה,
כי הרי אינו חייב לשפוט בענין עצמו
אלא רק בסבידות הטענה שאין כל אפשרות
להמשיך את חקירת המשטרה אלא
אם כן יהיה האדם במעצר. לאחר שברוב
המקרים אינו שומע התנגדות לנקודה זו
הוא מחליט באופן אוטומאטי להאריך את
תקופח המעצר וקובע את אורך התקופה
לפי התרשמותו מהנאשם או מידת התקיפות
של דרישת נציג המשטרה.

שהוא בעל עסק, בעל וירד״ בעל משפחה
ואב לילדים החי בשלום עם אשתו והמוכן
להמציא ערבות בהתאם לדרישת השופט.
אם האיש חשוד בגניבה על־ידי שליח,
בהחזקת סמים משכרים או עבירה דומה
שבתי־המשפט נוהגים לפסוק בהם, במקרה
שהנאשם אינו בעל הרשעות קודמות, עונשים
של מאסר על תנאי ׳או קנסות —
אין כל סיבה להניח כי החשוד ינטוש את
כל מה שיש לו, יברח מהארץ או יתחמק
מהופעה למשפט.
מאידך, בכל מקרה שיש למשטרה חשד
סביר שהחשוד עומד להתחמק מהופעה למשפט
או לברוח מהארץ, מה הטעם להאריך
את מעצרו לשבוע שבועיים? הרי ממילא
תצטרך המשטרה לשחררו לאחר הארכת
המעצר עד שיתברר משפטו, ואם הוא
רוצה לברוח, מי יערוב לכך שלא יברח
אז? מכאן שכל אדם החשוד כי הוא עלול להימלט׳
יש לעצרו עד לתחילת בירור
משפטו.
נקודה נוטפת היא באילו תנאים מתנהל
הדיון השולח אנשים חשודים לאבו־כביר?
אולם בית־המשפט הוא קטן ביותר. לפני
התחלת הדיון נתפשים כל המקומות בו על
ידי אנשי משטרה במדים ובלי מדים, שאינם
משאירים מקומות לקהל הרחב. לפני
דלת האולם ניצב שוטר המגרש בגסות כל
אדם המנסה להיכנס לאולם, אלא אם הוא
מציג תעודת־עיתונאי או שהוא עורך־דין.
הדיון כולו מתנהל למעשה בבית־דץ סגור
ללא נוכחות קהל, כולל קרובי וידידי החשוד.
המחוקק
קבע שכל דיון משפטי בישראל
חייב להתנהל בבית־דין פתוח לקהל הרחב,
אלא אם כן קבע השופט אחרת. במקרר,
כזה עליו לציין את נימוקי החלטתו ב־פסק־ד,דין
או בצו שהוא מוציא ולתת סיבה
סבירה.

שאין לה לרוב כל קשר עם הבעיה הנדונה
— וחסל.
אינני משפטן, אך דומני שיש סיכויים
טובים לכך שאם ועדה של מומחים
תבדוק את התנאים הנ״ל היא תגיע
למסקנה שהדיונים של הארכת המעצרים
לפי הנוהג הנוכחי אינם חוקיים כלל. בעיקר
כשנמנע מהחשוד להתקשר עם פרקליט,
דבר שהוא זכותו החוקית לכל הריעות•

בית-המעצו
של תדאביב באבו־כביו ־ גיהינום ומעשי־סוום

ב ני גו ד

אין דיון
משפטי פומבי !

ך* שאלה היא: באילו מקרים דרוש
| ) באמת המשך המעצר למשטרה לשם
השלמת החקירה?
ברור שהוא אינו דרוש אף פעם כאשר
החשוד מודה באשמה בעת חקירתו במשטרה.
מה נשאר אז עוד לחקור? ברור שהמשך
המעצר אינו דרוש גם במקרים שאין
כל אפשרות שהחשוד ישפיע על העדים,
כמו במקרים בהם רוב העדים הם אנשי

ד ח1ל !

לא מעצר -
ענישה !

* מה כנוגע לחבישה המקורית על־ידי
ן קצין משטרה, מה עם סבירות הסיבות
המובילות באופן חוקי למעצר?
ניקח, לדוגמא, את פרשת הפרוצות. חלק
גדול מאזרחי ישראל יתפלא בוודאי לשמוע
שהזנות אינה נוגדת כלל חוק כלשהו ב־מדינת־ישראל.
יש חוקים נגד סרסורים, נגד
החזקת וניהול בתי־בושת ונגד שידול לקוחות.
אבל המחוקק, שפעל לפי המסורת
המשפטית הבריטית, קבע כי לאשר. מותר
לעשות בגופה כל אשר היא רוצה, כולל
מכירתו בכסף. יתכן ודבר זה מנוגד לרוחם
של אזרחים רבים, אבל כל עוד לא
שונה החוק על־ידי הכנסת, הזנות במדינת־ישראל
הית חוקית לא פחות מכל מקצוע
אחר.
משום מה, אין המשטרה מסכימה עם
חוק זה. במשטרת תל־אביב, למשל, קיימת
מחלקה שכל תפקידה הוא עיסוק בציד
פרוצות ברחובות העיר. כאשר נתפשת
יצאנית היא מואשמת בסעיף הנקרא ״שוטטות
לדבר עבירה.״ ברור שקצין המשטרה
שעצר את היצאנית אינו מאמין בעצמו שאותה
יצאנית שוטטה ברחוב הירקון או
(המשך ב ע טוד )34

בכוח, וגם איימו עליו כי באם יספר דבר
לשוטרים יחנקו אותו. בשעת האונס הם
חנקו אותו, סתמו לו את הפה והלכו אותו,
מכות אכזריות.
כמו כן, סיפר לי בני כי במיפלג הנוער
היכר, אותו בלש באגרופיו בבטנו כדי
שיודה כי הוא שרף כביכול בית בחולון.
אגב, השכנים של אותו בית סיפרו לי
כי הבית כלל לא נשרף, אלא העלה עשן.
השוטרים טוענים כי הבית עלה באש ב־
23 ביוני בשעה שלוש אחרי־הצהריים בערך.
עלי להעיד כי באותו יום היה בני בחברתי
כל היום ובפרט מהשעות 2.00 ער
,4.00 שעה בה הלך לקולנוע.
אני מודיעה בזה כי אינני מתכוננת לעבור
על כך בשתיקה ...אני מבקשת לערוך
חקירה מפורטת בנידון ובפרט אצל הסמל
ירקוני וראש מיפלג הנוער מר שליימר,
אשר הודיע לי כי לא ישחרר את בני,
למרות שאין לו צו מעצר מטעם שופט.
אני מבקשת לעשות הכל כדי להביא את
האשמים לדין ולשחרר בלי דיחוי את בני
שסבל סבל לא אנושי וכבר הרסו את
נפשו.״
עד כאן מכתב תלונתה של האם. כאשר
התבקש דובר משטרת תל״אביב, עמום
אריכא להגיב על הפרשה, אמר :״תלונתה
של האם נחקרת. הגברים עליהם היא מתלוננת
אינם גברים כלל. אלה הם שני
אחים בני 16ו־ 17 שהיו כלואים עם הילד
באותו תא. התלונה נחקרת.״
טענת המשטרה כאילו לא נכלא הילד עם
גברים מבוגרים אלא עם נערים בני 16
ו־ ,17 אינה מקלה מחומרת הפרשה, אפילו
יתברר בחקירה כי גירסה זו נכונה.
גם אם יתברר בחקירה כי הנערים שהיו
כלואים עם הילד באותו תא מעצר לא אנסו
אותו בכוח אלא פיתוהו, או אפילו תעלה
החקירה שהם לא עשו לו דבר — לא ישנה
הדבר במאום.
עצם האפשרות המחרידה. שמשטרת תל־אביב
שולחת ילד בן 12 למעצר בבית-
מעצר ידוע לשימצה, כולאת אותו שם בחברת
מבוגרים ממנו — ובני ,17 , 16
הם כבר גברים ולא ילדים כמוהו —
חייבת לעורר את האחראים למצב מביש
זה. שכן, אם לא התרחש האונס הוא יכול
היה, תיאורטית, להתרחש.
קשה למצוא סיבה הגיונית אחת לפיה
חייב ילד בן 12 לשבת במעצר כשבועיים
כשהוא חשוד בעבירה של הצתה. לגביו
אין המשטרה יכולה לחשוש שהוא עלול
לברוח מהארץ או לנסות לאיים על עדים
במשפטו, ואין להעלות על הדעת, שבשבוע
השני לחקירתו של ילד כזה יוציאו ממנו
חוקריו יותר פרטים מביום הראשון או
השני לחקירתו.
יתגן ופרשה מזעזעת זו, בד, נעצר ילד
בן 12 למשך שבועיים, כשהוא חשוד בעבירה
כמו הצתת דירה שלא נשרפה,
נשלח לבית־מעצר של בוגרים, מופקר לחסדי
פושעים מבוגרים ממנו, תצליח לזעזע
את דעת הקהל ולעורר את התענינות
השלטונות והציבור לגבי הנעשה בתוך
,כתלי בית־המעצר באבו־כביר.

השתדל להתגבר ! זה
יעבור. אתה עוד תראה
ימים טובים. כמו
כל משבר, גם האחרון
יעבור בסופו של דבר.
התעלם מעקיצותיהם
של אנשים המתיימרים
להיות ידידיך.
1111
לך, בת טלה, לעומת
זאת לא יהיו בשבוע
זה בעיות גדולות. הכל ילך על מי־מנו־חות.
השתדלי לנצל שבוע זה למנוחה.

ההצלחה הכספית שלך,
לא סינוורה או תן. נש ארת
כ מו שהיית. ידידיך
מעריכים אותך על כך.
המ שך להתנהג באות ה
צורה. לך, ב ת שור,
יש מיספר בעיות. אם
תדעי להתגבר עליהן,
עוד תראי ימים טובים.
לכן, כדאי לן לע שות
מאמץ ב ש טח הפרנסה, ואת על הסוס. הת קופה
הטוב ה ע שוייה להימ שך עוד ז מן רב.

הדברים מסתדרים ה שבוע
בפי שתיכננת
אותם. נהג בזהירות
עם כל אינפורמציה
המועברת אליך, ובדוק
אותה ביסודיות
לפני שאתה מסתמן
עליה. אתה עובד על
יצירה חדשה היא עדיין
בחיתוליה ואינן
יודע אין תתקבל. אל תחשוש, לן ב-
ביטחה ! הצלחותין הן בסיס לעתיד.

ת)1וחי0

במחתת• התמיכה? י |1י* וסד 3י-פך ל,ס*
הענטזייס מסיב אוריר* ולדינם.
מתאימים ג מיזחד לל בי ש ה מעד גרבזנים.
את מאהב• את עצמך ב-בי־פרי* ש ל
-בי -עלקס

דינ ״וזיז׳ ס =1יש !£ 0די ׳ 11

**111

יזיין

רות שובבות ועליצות
ה שבוע
עליך
תי שרה ילאו וחברים
מכרים
או תן בביקורים ובבקשות,
הקדש ז מן להם ולפתרון
בעיותיהם. אפי לו
אם ה ס אינם מעניינים
או תן, ז ה ישתלם
ה; ביוני -
נ) 2ביולי
ובצורה זו ת שרת בעתיד
את מ ט רו תין והאינטרסים
שלך. צפויים חיכוכי ם בי ח סיו
המ שפחתיים. בעיקר על רקע ״ מי הגבר״ !

ן 1010

> 111 לשת3ו-השחפו החעהו אשו וויו ווחחחוה

״ העולם הז ה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבן־ , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

עיסוקין הצדדיים יגרמו
לן קורת־רוח, שלא
תהיה מנת־חלקם
של בני-משפחתן. אל
דאגה, הם לא ייפגעו
מבן. המשן לתת להם
יחס טוב. לחצים
שהצטברו מעיקים דווקא
בתקופה זו. אל
תפסיק את התמסרותן
לעבודה — המאמץ הוא בדאי.
היזהר מעייפות שבאה כתוצאה מהחום.

קרוב לוודאי שתשמ ש
ה שבוע נו שא ל שיחה
בפי אנשים רבים. כמה
מפעולו תיך יפתיעו או תן
ע צ מן. שמור בסוד אוז
תו כניו תין גם מאנ שים
שאתה נו תן בהם א מון
מלא. מו טב שלא תידחף
ב אוגו ס ט -
בספ טמבר
למצב של כפייה. כדאי
לן לדחות חלק מהדבולה
שלים את אלה שאתה יכול להקדיש
מנוחה.
מז מנן. מגיע לן כבר. קצת

1תונה

22 22 רים
להם

שבוע טוב לאהבה. כל ה סוב בי ס אותך יתייחסו
אליך בחיב ה וי שתדלו למלא את כל
מ שאלותיך. השתדל לנצל את היחס הטוב
א לין, אבל אל ת שתמ ש
בו לרעה. לן, בת מאז ניים,
מצפה ב ש בוע זה
מכיוון בכלל
הפתעה,
לא צפוי. מכר שיבוא
מרחוק, יביא איתו מתנה
לא־נורמלית. הספק
שאוכל או תן עלול לה }
2ב ספ ט מב ר -
זיק לן. מו טב שתאמרי
22ב או ק טוב ר
לו בכנו ת את כל מה
שאת חו שבת ולפי תשו ב
תו תדעי איך לכלכל מע שייך להבא.
רגליים.
ב מ סעו ת הרבו מאזניים,
בני

חאזנ״ס

אתה עומד לפני נסיעה לחוצלארץ. מצפים
לן חיים לא״נורמליים. תפגוש אנשים
חדשים ואחד
מהם ישפיע על מהלך
חיין בעתיד. גם
לן, בת עקרב, מצפה
נסיעה קצרה. השתדלי
למצות עד הסוף
את הטיול ואל תשכחי
את ידידין בארץ. 111111 שילחי להם את מה
8 1 6 1שהבטחת. זה ישתלם
לן בסופו של דבר.
במישור הרומנטי, ההצלחה תאיר לן
פנים. כן גם במישור הכלכלי והכספי.

ה שבוע תצט רן להתמסר ל מי ש הו הזקוק
לן ולעודד את רוחו. הוא שוב הו לן ו מאבד
את בי ט חונו העצמי,
למרות שהוא פורה
ויוצר. ח שוב ה לו
גם ת גו ב תן על ה מעשים
שהוא עו שה, הוא
סו מן עליך ועל שיפוטן.
אל תזני חי את עצמן.
הסתפרי וקני לבו ש
חדש והמ שיכי בדיאט ה
החריפה, הוא עדיין רו־צה,
לראותך יפה ורעננה.
הוא אינו מרוצה מ כן שאת מתמסרת
כל־כולן לסידור הבית ולטיפול בילדים.

סוף־סוף רכשת את הדבר לו אתה מצפה
זה זמן רב. השתדל ליהנות מה רכישה
החדשה. שתף
גם אחרים בהנאתן.
היחסים בינן ובין
בת־זוגן הולכים ומשתפרים.
היא אוהבת
אותן, אתה אוהב אותה
והכל נמצא על
מקומו בשלום. המצב
הכלכלי הולן ומשתפר
21 בדצמבר ־
סו בינואר
ואתה עוד תבצע את
הנסיעה אותה אתה
מתכנן. ג ת גדי, לקרוא זה דבר טוב,
אבל לא בשמפריזים. צאי גם לבלות.

סוף ה שבוע טו מן ב חו בו התרוצצו ת ומרי-
טת־עצבים. ב ת־זוג ך ת שג ע או תן, ובכלל,
הסובבים או תן יתייחסו
ובחוסר
בג סו ת
א לין
התח שבות. השתדל ל תגרום
הבליג,
אחרת
למ שברים שלא תהיה
לן שליטה עליהם. לן,
בת דלי, יהיה יותר קל
השבוע. יותר נכון, הש־

בוע מגבו י ללא זעזו״

עים ובצורה שיגרתית בגדים ליב שי
ביותר.
בהירים והרבי ביצי אות מהבית. נצלי את
סופי ה שבוע לטיולים ארוכים בחיק הטבע.

את מתחילה להגיע
לאושר הניכסף. המצב
הכלכלי שלן משתפר
וסכום כסף גדול
יבוא לן באופן בלתי-
צפוי. דעי לנצל אותו
כראוי ושתפי גם את
בן-זוגן בביזבוזו. בלי
9ו בפברואר
20במרס
קמצנות! לן, דג, מצפה
פגישה מעניינת ביותר
עם בן מזל אריה שתביא ליצירת
יחסים ארובי-טווח ואולי אף תעשו עסקים
יחד. בת דגים, לא לאורן ימים
תוכלי למתוח אותו. עוד יישבר לו ממן.
חרטה שלאחר מעשה לא תעזור לן.

אידה עידן

ה מוע מדו ת הסופיות

האופרה

ף* מ 1סכר שנפרץ, החלו השבוע ה־
^ רוסיות לנהור לתחרות מלכת־המים.
הן בעצם רצו כל הזמן להשתתף, אבל לא
ידעו אם מותר להן לפתוח את הפה. מאיפה
שהן באו, שם יושבים בשקט ולא
משתתפים בתחרויות, מלבד גידול תרנגולות.
אבל ברגע שהן קראו בשבוע שעבר
בהעולם הזה על בת יהדות הדממה הראשונה
שנרשמה לתחרות הן הבינו שמותר,
כי כאן לא רוסיה. לפחות לא
לפני שתיערך התחרות.
אז השבוע יש לנו שוב רוסיה קטנה.
אידה עידן (סמוסקי) ,22 ,ילידת רוסיה שעברה
לפולין בגיל תשע והגיעה לארץ הקודש
לפני שבע שנים.
ובמה עוסקת גברת סמוסקי הצעירה? מי

בודדה בשדרה

חיוו מסו״ם
זה הוא

הדבר

הראשון

לאידה יש טריק נדיר: לחיין מבלי
להניע את שפתיה. חיוך מרומז ועדין
בו מבחין כל הפוגש אותה לראשונה.

שרוצה יכול לצחוק — אבל היא שרה באופרה
הישראלית. לה טראוויאטה, רומיאו
ויוליה, וכדומה. בתור תחביב כמובן. ב־מיקצועה
היא עובדת בתור טכנאית־בניין.
בכלל אצל הסמוסקים השירה היא נושא
מפותח. כולם שם שרים ומנגנים על כל
מיני כלים׳ ואידה עצמה מנגנת על כינור
ופסנתר, וסיימה קונסרבטוריון בפולין.
כל זה לא צריך להטעות. היא לא כמו
שהיא נישמעת. יש לה כל מה שצריך,
ועוד איך. בין היתר: עיניים כחולות,

העולה החדשה מ־רוסיה
אינה פוח__

למצוא לעצמה מדי פעם מעט בדידות אמיתית
— על ספסל בשדרה היא מסוגלת לחלום בהקיץ

החיון הקליל

מודגש

ומובלט

ביותר כאשר היא

מתאפרת

בכל

ציבעי המלחמה -י בין היתר, בריסים החדשים של הלנה רובינשטיין,
ריסי שאגי השובבים, אותם היא מדגמנת בתמונה.

שיער חום שופע 160 ,ם״מ גובה. ויש לה
כמובן גם אמא ואבא, ולאבא יש קונדיטוריה.
ההגיון אם כן מחייב שלא היתד,
צריכה לאהוב עוגות, אבל היא אוהבת
דווקא ממתקים.
ומה בקשר לאהבות אחרות? הרי לא על
הממתקים בלבד יחיה האדם.
ודאי, עונה מועמדת מספר 9בחיוך תמים.
היא מתה אחרי ורדי וצ׳ייקובסקי.
מלבד קולטורה אין להן שום דבר בראש,
לעולות החדשות האלו?

ללא קץ — עד שמפריעים לה אותם חכמים החושבים כי בדיוק
עליהם היא חולמת. אידה אפילו שרה באופרה הישראלית. ב תור
תחביב, כמובן. והיא מנגנת על כינור ופסנתר. אידה שלחות על
צבע שערה המקורי, משתמשת בתכשירי תלה לתיסרוקתה.

המימד השלישי

גיזרתה החטובה בשלושת הממדים — כולם
רציניים. בתמונה בגד־ים גוטקס מקורי . 1970

^ 1אונס ב תאי המעצר 0

¥1111X1העולם הוה

(סוף

האם את
עריק מקריבה
5ימי רחצה בים
כל חודעו >
האם קיימים בשבילך
חמישה ימים בחודש.
בהם החוף הוא מקום
בו את רק יו שבת ומתבוננת
באחרים, העו שים
חיים בלעדיך? חמישה
ימים בהם אינך יכולה
להכנקז למים? חמי שה
ימים הכו פים עליך
בדידות?
האם לא הגיעה העת
שתנסי טמפוני טמפקס?
תוכלי לשכוח את חמ שת
ימי ההגבלה בפעילותך.
תשכחי חגורות,
סיכות ותחבושות.
תוכלי לשכוח את
החשש לריח.
סמפוני ס מפקס מיועדים
לשי מו ש פנימי, כך ששום
דבר אינו יכול לעכב
ב עדך. א ת תוכלי לשחות,
לעשות חיים ולהשתתף
במפגשי חוף, ככל אשר
תרצ י בכל יום מימי
החוד ש.

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה, תשבץ 1714״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.

מאונך :

מאוזן :
.1סופר צרפתי נודע בסיפוריו הקצרים.
.5מכה קשה .8 .רצון לאכול .13 .אשתו
של ג׳וני האלידיי (ש״מ) . 14 .אירגון־פשע
ענק .15 .מבוקש, מאודה .16 .איום, מחריד.
.18 התגוררו .19 .ספר מפורסם משל
איליה ארנבורג .20 .פיטמה .21 .סרט קלאסי
בבימויו של ז׳אן־לואי בארו .22 .מילת
זירוז .24 .עם, ערל .26 .התרוממו מעלה.
.28 מאורם הקטן .29 .עיזבו, הניחו (הפור).
.32 נוהג בעריצות, כופה רצונו .34 .היה
מושלה הצבאי של ירושלים ב־.36 .1948
קומפוזיטור צרפתי־יהודי נודע .37 .סופר
ישראלי (״יעיש״) .38 .תלאובה .39 .מנביאי
תרי-עשר .40 .כינוי לעיר בירה .43 .משח-
קניות־התיאטרון הישראליות (ש״פ).45 .
השתיקו .46 .החלש, המם .48 .רשת נגד
יתושים .50 .צורר ערוף־ראש .52 .קידומת
הולנדית .54 .שמו הפרטי של במאי ״זכרי־סקי״
.56 .ממלא מקום (ר״ת) .57 .הוא
מארם .59 .מושג בדקדוק העברי, המצביע
על תכונתה המסויימת של קבוצת פעלים.
.60 היתר .62 .כל אחד מחמשת חלקי
התורה .63 .תמימה, ישרה .64 .סירטו
החדש של מנחם גולן .65 .דג־מלוח.66 .
אגם גדול .67 .בנין למכוניות.

.1מחזאי ישראלי מקורי (ש״מ) .2 .מגווני
האדום .3ילד ראשון לאשה .4 .יונק
מכרסם החי על עצים 5 .גיבורת אגדה
שוודית מודרנית (ש״מ) עליה נעשה סרט.
.6שני משוררי מלחמת השחרור (שמם
הפרטי זהר .7 .),נושאי בשורת הציונות.
.9זרניך .10 .עושק, חמס .11 .סופר צרפתי
נודע, מחבר ספרי הרפתקאות בדיוניות.
.12 עמידה בראש מוסד וארגון פעולתו.
.17 צמח־בר ממשפחת המצליבים .19 .יצירה
מוסיקלית על־שם נהר גדול באירופה.
.23 כומר רוסי נודע־לשימצה בתחילת המאה
העשרים .25 .בירת סאן־דומינגו .26 .מעבר
ממקום למקום .27 .המרחק הקצר בין שתי
נקודות .30 .האות ה־ 16 בא״ב האנגלי.
.31 הלשנה ומסירה .32 .השתתק .33 .יתיז.
.34 מן הסולמות המקובלים בתורת המוסיקה.
.35 פומית .41 .כן — באנגלית .42 .צומת־דרכים
בדרום .44 .לשעבר, נשיא דרום־
קוריאה .46 .בן ארץ הולנד .47 .מיצירותיו
הגדולות של פיקאסו .49 .כוך בקיר.51 .
השתאות, תדהמה .53 .משכיל .54 .מרדים.
.55 משורר צרפתי, מגדולי האסכולה ד,ם ימ־בוליסטית
.56 .יוצר הרומן בסיסמת העברית
.58 .מנוחה, דומיה .61 .ערך.

ח שב? 4י 7ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
פעולות החיבור, החיסור, הכפל והחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל בריבוע.

חמת סניטרית לשימוש •נימי
להשיג בבת• סרקחת זבתמרנקיווב
ובחרות. הסעזדהוגבקבלתדונסאזונ
1ח1ם ר הסברתי ישלחו 45 אג־ בבולי
דואר אל היבואנים אישסטאיספקס
בעים. תל אביב, רחוב •ירמיה! 38

מעמוד )31

בדרך חיפה לשם ביצוע שוד או פריצה.
אי אפשר גם להאשים אותה בכוונה לשידול
לקוחות או הטרדת עוברים ושבים,
כי עצם הכוונה אינה נוגדת שום חוק ו־אי־אפשר
להוכיח את קיומה. אחרי שהפרוצה
שוטטה למעשה רק למטרות זנות, והזנות
אינה בלתי־חוקית, היכן באן העבידה
שהיא ביצעה או התכוננה לבצען
הבחורות ר,נעצרות מוכנסות לבית־המעצר
של אבו־כביר ל־ 48 שעות ואף אינן מובאות
לבית־המשפט להארכת מעצרן. כי אפילו
בתנאים השוררים כיום בבתי־המשפט,
לא היה שום בית־משפט מאריך את מעצרן.
אחרי 48 שעות מעצר הן משתחררות באופן
אוטומאטי. בממוצע זה קורה לכל
פרוצה כפעמיים בחודש.
כאן קיים מקרה מובהק ובולט של די־מוש
בזכות החבישה למטרות ענישה ללא
שום הצדקה חוקית. קיים כעין הסבם ג׳נטל־מני
סמוי בין המשטרה לבין סרסורי הזונות•
אלה האחרונים אינם מגישים צו
על תנאי נגד המשטרה, אם כי כל הסיכויים
הם שבמקרה שתוגש בקשה לצו כזה ל-
בית־המשפט העליון, היא תתקבל ותוכח
אי־חוקיות פעולת המשטרה במקרה זה.
איש אינו מתעניין בבעיה. כי אחרי הכל
מדובר רק בזונות. אז מדוע יש להגן על
הפרת החוק מצד המשטרה, כשהיא פועלת
נגד זונות?
זהו המקרה הבולט ביותר הממחיש כיצד
מפעילה משטרת־ישראל שיטות מעצר
בלתי חוקיות• אך אין זה המקרה היחיד.
עבריינים מכל הסוגים יודעים כי המשטרה
משתמשת בשיטת ה״חבישה ל־ 48 שעות״
למטרות ענישה ולא למטרות חקירה.

את ה ת שובו ת יש ל שלוח על־גבי ג לויו ת בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין טל־גב־הג
לוי ה. ח שבץ . 1714 הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. ה מועד הא חרון
למי שלוח הפי תרון 15.7.70

בין חפומרים נכונה יוגרל פרס כספי של 20ל״י ועוד ג פרסי ספרים.
המולת הז ה 1714

זה עלול לקרות
לכל אזרח!
כל האמור לעיל

נובעות מספר

מסקנות ברורות:
• יש להכין סטאטיסטיקה מדוייקת שתשקף
את אחוז המקרים בהם נחבש אזרח
ישראלי מבלי שהמשטרה תגיש נגדו אפילו
כתב אישום בתום מעצרו. לדעתי, יסתבר
אז שלפחות ב־,ס/ס 50 מהמקרים זוהי
התוצאה.
• יש לבדוק כמה פעמים נעצרו אנשים
בישראל ומעצרם הוארך לשם חקירה,
מבלי שיחקרו כלל בהמשך מעצרם. לפי
הערכתי תתגלה אז תמונה מדהימה: ב־ס/ס
90 מהמקרים אין משטרת ישראל ממשיכה
בחקירתו של החשוד אחרי שהיא תובעת
בהמשך המשפט בהתלהבות כה רבה את
המשך מעצרו.
• יש לחייב את המשטרה להסביר לכל
עציר, תוך זמן קצר אחרי מעצרו ועוד
לפני העברתו לבית־המעצר, שיש לו זכות
חוקית להתקשר עם פרקליט או עם משפחתו׳
ויש לאפשר לו גם לעשות זאת, אם
רצונו בכך, באופן מעשי.
!#יש להעביר את הדיון בהארכת מעצר
לאולם גדול ולאפשר לקהל הרחב, כולל
משפחתו וידידיו של החשוד, להיות נוכחים
באולם בעת הדיון בהארכת המעצר.
יש לסלק את אנשי המשטרה משערי אולם
זה ולהעביר את תפקיד שמירת הסדר שם
לשומרי בית־המשפם, לפי הנוהג והתנאים
המקובלים בכל אולם משפטים אחר.
• יש לאפשר לעצירים לנהל שיחה ביחידות
עם פרקליטיהם לפני הדיון בהארכת
המעצר.
בתנאים השוררים כיום יכול בן־אדם חף
מפשע לבלות עד חודש ימים במעצר בתנאים
הגרועים ביותר מתנאי כל בית־סוהר
בארץ, מבלי שתינתן לו כל אפשרות להגן
על עצמו אפילו להודיע על מעצרו לקרוביו
וידידיו. זה עלול לקרות לכל אזרח
ישראלי, אם אין לו ידיעה בפרוצדורה של
החוק הפלילי, אם אין לו קרובים בעלי
השפעה וממון או אם אינו מוצא־חן בעיני
איש משטרה זה או אחר.
אחרי תקופת מעצר זו אפילו יתכן שלא
יוגש נגדו כל כתב־אישום ואין לו אז כל
אפשרות לתבוע פיצויים מהמשטרה או
לנקות את עצמו אם, לדוגמא, שמו ודבר
מעצרו התפרסמו בינתיים בעיתונות.
הוא אינו יכול אפילו להצביע לזכותו על
העובדה שזוכה בבית־המשפט• אם לא הוגש
נגדו כתב־אישום הוא לא יישפט לעולם.
דומני שהגיע הזמן שמדינה מתקדמת כ־מדינת־ישראל
תפעיל את השינויים הקלים
המוצעים לעיל, שישנו את המצב באופן
מוחלט לטובה, מבלי לחייב כל הוצאה שתחרוג
ממיסגרת התקציב הקיים.
העולם הזה 1714

קולנוע
תדריך
תז־אביב

ליקי (אוריון, ארצות־הבריוז) —

כלב, דוב וצייד ביערות קנדה. סרט של
וולט דיסניי עם סינכרוניזציה עברית. צילומים
יפים, וחיות אהודות יותר מבני אדם.

נוסע עוכר בגשם (אסתר,

צרפת) — סרט־מתח, המשתמש בכל תכסיסי
הקולנוע למריטת עצבי הצופה. בימוי
מהוקצע של רנה קלמן, מישחק משכנע
של צ׳רלם ברונסון.

אדם גורלו ונקמתו

(זמיר,

צרפת) — דרמה יוצאת־דופן של קלוד
(הדודנים) שאברול, על גבר שבנו נהרג
בתאונת ״פגע־וברח״ והוא נשבע לנקים
ברוצח. גורלו האכזר של הסרט: קודם
הוצג בקולנע אופיר, ועכשיו בזמיר, בליווי
בקבוקים מעופפים.

ו מ רי

(פאר,

ארצות־הב־

רית) — קומדיה רומנטית על זוג שנפגש
במיטה, והעושה הכרה ביום שלאחר הלילה•
מישחק משעשע של דאסטין הופמן
ומיה פארו.

שבע כלות לשבעה אחים

(צפון, ארצות־הברית) — אחד הסרטים
המוסיקליים היפים ביותר של הוליבוד, עם
פיזמונים נעימים לאוזן וכוריאוגרפיה אקרובטית
מלאת תנוסה. כדאי לראות.

גונכי

האופניים

עונ> חמור>ם
ונזירה אחת
הנשרים הם רעבים (מוגרבי,
תל-אביב, ארצות״הברית) — נזירה
אחת (שירלי מקלין) ושני
חמורים נודדים גערבות מכסיקו. חמור אחד הוא זה
שמתחת לעכוזה, הכואב מן הרכיבה (כפי שהיא עצמה
אומרת בסרט) ,ואילו החמור השני הוא קלינט איסטווד,
ברנש נוקשה רודף־בצע, הרוכב לצידה על סוס, ועקשנותו
מזכה אותו בכינוי של בהמה בעלת אוזניים ארוכות.
וכששני אלה, הנזירה על החמור והאקדוחן בעל הזקן
בן השבועיים וסיגאר כבוי בפה חוברים יחד, מוטב לו
לצבא הצרפתי לסלק ידיו ממכסיקו. השניים מפוצצים
מסילות־ברזל, מערימים על מישמרות צבא ופורצים את
מעוזיו ללא כל קושי, תוך החלפת הלצות ביניהם. המצב
אף פעם אינו רציני באמת.
למשל, כאשר הנזירה רוצה לשפוך מים קדושים על
קברים של כמה ביריונים, שניסו לאנוס אותה, ושחוסלו
על״ידי איסטווד, מודיע לה קלינט הקשוח שבמידבר
מברכים ״על יבש״ .ואילו, בכל פעם שהיא עוברת על
מינהגי נזירות צנועים, היא מצטדק ת: כי ״פיקוח נפש
דוחה שבת״.
בסך־הכל, לא קשה לנחש שעל אף שמו העברי המפחיד,
מדובר כאן במערבון עליז. קטעי הקרב זוכים לבימוי
מיקצועי ומלוטש מאוד, האופייני לבמאי כמו דון (״הרוצחים״)
סיגל, ואילו הנוף והאנשים מתמזגים ליחידה אחת,

) סטאל אג

חיפה
(אמפיתיאטרון,

אנגליה) — שבוי בריטי ופילה נמלטים
חד מן השבי הגרמני, בסרט מלחמתי
הומוריסטי חביב.

ברח, אנג׳ל, כרה

(עצמון,

ארצות־הברית) — נסיון לחקות את הצלחת
אדם בעקבות גורלו בתיאור הוזי חייהם
של כנופיות רוכבי האופנועים הפראיים
בארצות־הברית. למזלו של הסרט, שני
הצעירים בתפקידים הראשיים, ויליאם סמית
וואלרי סטארט, משכנעים מאד, ואילו היתר
מטילים אימה במידה מספקת בהחלט.

ירושלים

קנ די

כפי שזה צריך להיות במערבון טוב, בזכות הבמאי, מחבר
הסיפור (בד באטיצר, במאי מערבונים בעצמו) ,וצילומיו
המשובחים של גרביאל פיגרואה, גדול צלמי מכסיקו.
חבל רק שבקטעים מסויימים מצפים מדמותו האגדית
של איסטווד שתמלא חורים בסיפור על-ידי עצם נוכחותו
על הבד, ולרמה כזאת של שיכלול איסטווד עוד לא הגיע.

(תכלת

איטליה) — אחד משיאי הניאו־ריאליזם
האיטלקי. תיאור פשוט ורגיש של דלת־העם,
בימים הקשים שלאחר מלחמת־העולם
השניה. מומלץ.

הניבעל ברוקס

הגזיירה ו\זא2ן ד\זן\ :אוגב ער יבש

ארצות־הברית)

עיבוד קולנועי די משעשע, אבל רחוק מן
העוקץ והחוצפה של הספר המקורי, על
נערה המחפשת את האהבה האמיתית, והמגלה
את פרצופם הצבוע של כל אלה
השרים לה שירי הלל.

** הנשרים פשטו עם שחר

(ירושלים, אנגליה) — מיבצע צבאי נועז
עד שקשה להאמין לו. הפעילות גדושה
כל־כך שאפשר לוותר על ההגיון הפשוט.

כוכבים

דה־ס אד
תענוגותיו ואהבותיו של
המרקיז דה-סאד (אופיר, תל•
אביב, ארצות״הברית) — הפקה
אמריקאית, שמטעמי תקציב ברורים נעשתה בגרמניה,
מתארת את המרקיז דה״סאד כבחור מיסכן למדי, שהיתה
לו ילדות קשה: הוריו הזניחו אותו, דודו הכומר השחית
אותו בנעוריו, חותנתו מנעה ממנו את בתה היפה, אשר
אהב, ובמקומה נתנה לו את המכוערת ועצובת-הפנים,
ממש כמו בתנ״ך. אז מת יכול בחור אומלל כזה לעשות ז
הוא מתפרק לו באורגיות, מפשיט נשים על ימין ועל
שמאל, ומכה אותן, לפעמים, כי זהו מה שמגיע למין
הנשי. מזמן לזמן הוא שוקע בהירהורים פילוסופיים על
כך ש״אין מציאות פרט לדמיון, שהוא המציאות הממשית
ביותר,״ ואלה צריכים גם להסביר את הפילוסופיה-
בגרוש של הסרט, שהוא חיקוי מפוקפק ל״לולה מונטז״
הקלאסי של מאק ס אופולוס: המארקיז ניצב על בימה
ריקה, דודו יושב ביציע, ובכל פעם צץ בזכרונו ולפני הצופים
פרק אחר מחייו.
מובן שאין כל טעם לחפש כאן א ת אותה דרך־מחשבה
מקורית שאיפיינה את אבי ה״סאדיזם״ ,ואשר נרמזה
ב״מארא-סאד״ ,או את חלקו הפעיל מאוד במהפכה הצר-

הנזר\2יו בבען רב.־ בגרר יררגן! גן שגז
פתית. הבמאי סיי אנדפילד הסתפק בדרמה בתלבושות
המאה ה ,18-שבמרכזה חשיפת אותן תלבושות ומבטו
הבלתי״שפוי של קיר דוליה, המחליף גילים בכל סצינה.

איזו, מלח מ ה
ח מוד ה
בורטון רוכב שוב
אחד הסרטים הראשונים בקאריירה הקול־נעית
של ריצ׳ארד בורטון היה
המידבר, סרט על הקרבות בצפון אפריקה
במלחמת־העולם השניה. באותו סרט היו
בורטון וקורד יורגנס, שני הגיבורים העייפים
שהאחד (בורטון) ,מקריב את חייו,
בעוד יורגנס קוצר את התהילה. והנה נודע
לאחרונה, שבורטון עומד לשוב אל אותה
תקופת זוהר, בסרט בשם התקפה על רומל.
אמנם הפעם יצולם הסרט במכסיקו (קצת
יותר שקט מצפון אפריקה) ובורטון אינו
סתם שחקן אלא שותף בהפקה, ושותף
כזה שלא מעיזים אפילו לגלות את האחוזים
שלו בסרט (בסרטיו האחרונים הסתפק
בשכר של מיליון דולר) .בתפקיד ממל
יופיע כנראה תלפגאנג פריים, שחקן גרמני
שהתמחה בתפקידי קצינים נאציים, ונראה
לאחרונה בדמות כזו בסרט זזניבעל ברוקס.
עכברי

האבן
ש הידרדי ה
מיק ג׳אגר ערך את הופעת הבכורה
שלו על בד הקולנוע בתפקיד דרמטי, בסרט
בשם נז קלי, קורות חייו של פושע אוסטרלי
מפורסם.
הסרט הוצג בימים אלה בהצגת־בכורה
בלונדון, וקבלת הפנים שערכו מבקרי הקול־

מלחמת הכפתורים (ארמון-
דוד, תל-אביב, צרפת) — הוא
סרט ילדים, החוזר לארץ בש
נית, ואשר יגרום להורים יותר נחת מאשר לצאצאיהם.
גיבורי סיפורו של לואי פרגו הם אוסף זאטוטים עליז
וקונדסי, ילדי כפר, הקרובים לטבע, ואינם מפחדים מציד-
שועלים או לכידת״נחשים, ומצטיינים בעיקר בסיגנון־דיבור
עסיסי ובהמצאות שובבות המעוררים גלי־צחוק.
מלחמת הכפתורים היא המלחמה הנטושה בין ילדי
שני כפרים שכנים. בכל פעם שאחד הצדדים תופס שבוי,
הוא מאיים עליו תחילה בכריתת כל מיני אברים (כולל
האבר ה״הוא״) אבל מסתפק בכריתת הכפתורים, השרוכים
והביריות. ומה עושים כדי שהאוייב לא יגזור את
הכפתורים! יוצאים לקרב היומי, ללא בגדים כלל. עדת
הילדים העירומים, הדוהרים ביער, היא ללא ספק אחד
השיאים הקומיים של הסרט. לא פחות משעשעות הן
המצאותיהם הצבאיות: צד אחד משתמש בפרשים בדמות
סוס שהושאל, והצד השני מגיב בשריון, בצורת טרקטור.
אשר לפרצופם של ההורים היושבים בעורף: בחינוך
אינם מצטיינים במיוחד, אך לעומת זאת אין כמוהם
לטעימת יין — אדום ולבן לסירוגין — בכל פעם שחיוני
הדבר, פחות או יותר. הבמאי איו (״אלכסנדר המאושר״)

.דע לג׳אגר לא היתה נלהבת ביותר.
״קולו ופניו של מיק אינם מסוגלים
׳הפחיד אפילו זבוב,״ כותב אחד מהם

גזנחן גז גזרץ־ח־ם־ בישבן זזשגף
רובר הצליח להחיות את האווירה הכפרית, בה מתרחש
הסיפור כולו, בהרבה הברקות ובסיועו הרענן של צוות
השחקנים הצעיר שלו, הגונב את ההצגה מן הכוכבים
המיקצועיים ביותר בקולנוע. בידור מומלץ לימי הקיץ.

בזיליזול. עיתון אחר מציין :״נד קלי, כפי
שמגלם אותו מיק ג׳אגר, נראה מסוכן
ועירנו בערך במו עלה־חסה עלוב.״

מיק המסכן יצטרך כנראה לשוב ולעשות
עוד כמה מיליונים עם האבנים המתגלגלות.
ככה זה. אי־אפשר להצליח בכל דבר.

לפנות אלייך, רותי. אני לא מתלהבת מדרגות
צבאיות ואף בקושי מבחינה בין טוראי
לקצין. עד עתה נחלתי כמעט רק י כשלמות
במשחקי שחמט (זה בעקבות התודעה הקלושה
שלי בקרביות).
״עוסקת בספורט באופן אישי אך לא אוהבת
שום קבוצה ולא מתענינת אף בקצה
שערותיהם של אלופינו אשר על המגרשים.״
אם אתה עדיין מהסס, אז זו בוודאי תהיה
הפעם האחרונה ש־ 80/70 תפנה למדורי.
אז אנא, עשה לי טובה, טוב?

סגדוויץ דכיק
רחל כ. כותבת דרך קבע למדורי, ולא
משנה לה מה. אז גם על חופשתה האחרונה
בספרד היא מצאה לנכון לדווח. והנה
המירשם, טרי, ישר מתיבת הדואר :״בחופשתי
האחרונה בספרד, היה לי צורך דחוף
בדבק. נגשתי לחנות כדי לרכשו.
״כיוון שהספרדית שלי גרועה ביותר,
ניסיתי להסביר את רצוני בתנועות ידיים.
לקחת פיסת נייר, מרחתי עליה דבק דמיוני,
והצמדתי אליה פיסת. נייר שניה .״פני
המוכר אורו. נראה היה לו שהבין, לבסוף.
את בקשתי. הוא ליוה אותי לדלת והצביע
על חנות שעל השלט היה כתוב (באנגלית)
,סנדויצים׳.
״נשארתי המומה, עומדת במקומי ולא
ידעתי אם להודות לו או לא. מה דעתך?״

נער ה שבוע

לפחות עצה אחת: למדי לומר
בשפת כל מדינה, אליה את נוסעת, ,תודה׳
ו,בבקשה׳ .פזרי אותו בכל מקום שאת יכולה,
אלה לפחות יפתרו את הבעיות הבוערות
ביותר.
ובכלל, מה פתאום דבק בספרד, מה יש,
בארץ כבר אין?

חתול כשק
עוד אחד מאלה, שנזתנצלים על שפנו
למדורי :״מדי בעם אני מעיין בבקשות
המדור ותמיד חשבתי ואמרתי לעצמי, מדוע
מחפשים לעצמם יצורי אנוש הכרויות דווקא
באמצעות עיתונים? האין יכול יצור אנוש
למצוא לו מכר או ידיד בדרך המקובלת
שהינה ישירה ולאו דוקא עקיפה?״
אם כך, מסתבר שגם בארזים נפלה שלהבת׳
ו־ 70/70 בן ה־ .19 הממלא את חובתו
הראשונית בצה״ל, אינו ממשיך לספר על
מעלותיו או מגרעותיו ומתרץ עובדת פניתו
אלייך ואל יתר בנות מינך ברצונו העז
״להכיר עוד אנשים אחרים נוספים. להבין
אנשים או יותר נכון להכיר אנשים החושבים
כי הכרות מוטב שתבוא כחתול בשק.
משום שאולי טוב החתול מהנמצא.״
אל תעלבי, גס את עצמו הוא ממשיל
לאותו חתול מסכן!

לפרטי פרטים
ליותר מזה בוודאי לא ציפית, לא כן:
״בדרך כלל איני קוראת את העולם הזה.
מעודי לא הגעתי לאדם דרך מדור כלשהו.
עדיין אני מתפלאה על ההעזה שקפצה עלי

מיכרז מם׳ 1
נורא. אפילו אי אפשר לשסע את, מכתבו
של ׳ ,81/70 הוא פשוט מיכרז לקוני אחד
גדול:

״ת אור הס חורה״:
״שנת ייצור 940 :ז״
״גובה 1.75 :״
״התנעה על ידי: בילוי תרבותי עם
העדפת האיכות על הכמות״
״מצב טכני: רווק חצי מיואש.״

״המחיר :״
״הנחה של, סוף העונה׳ לצעירות רציניות
ונחמדות בלבד. הצעות נא לשלוח במעטפות
סגורות א ל
אז אל תתמהמהי, הזדמנויות יש רק
בסוף עונה ! 1ו

ברצינות :
אם חסר לך באוסף צנחן צעיר ונחמד
מדוע לא תכתבי אל 82/70 הירושלמי?
אצ לפני שאת מתישבת לכרסם את הגלובוס
שלך, בררי אם הפרטים הפספורטיים
שלך עונים על דרישותיו הצנועות :״כן,
שתהיה בעלת אופי שקט, עדינה וחמודה.
חשוב שתהיה ירושלמית ושגילה ינוע
בין 17—19 וחצי.״
הכל תואם? בסדר, אז מובטח לך חייל
קרבי צמא חברה, ש״נמאם לי לבלות את
חופשותי לבד בבית.״
ומד, את רוצה יותר מאשר הכרזה כנה
מעין זו :״כל כוונותי רציניות לחלוטין

המיפלצות טלי
לקראת סוף השנה קיבלה הכיתה
של רוני לעשות חיבור ״מחשבות ו־הירהורים
בסיום כיתה ו׳ (כללי)״ .כשקראתי
אותו נזכרתי בחיבוריס הדומים
שאני הייתי עושה בסוף כל שנה
בבית־ספר: הייתי מעלה חמש דקות

ומקשיבים לשיעורי המורה, כשאחד מתקן
את העט, השני מצייר, השלישי
קורא מתחת לשולחן ספר קומיק. ומה
רב היה המתח ומה גדולה היתה ה־ציפיה
לשמוע את צילצזל הגואל ו־לצאת
להפסקה — ועוד יותר את ה׳

בשביל!ה אני שולחת אותם ללמוד?

נער השבוע, כפי שאומר השיר, איננו
נער עוד. הוא צבע את עצמו בצבע זהב
והוא הפך לפסל, פסל חי. עוד מעט הוא
יעלה על הצלב המוזהב, מתחת לקסדה
המוזהבת, ויהפוך לגלעד זמני.
הדבר המסעיר הזה קורה במיסגרת מסע
האמנציפציה של ההומואים בארצות־הברית.
אז חוץ מהפגנות ברחובות עם סיסמאות
כמו ״שחררו את אוסקר ויילד!״ הם עושים
גם תערוכות. התערוכה האחרונה, שנערכה
בגלריה לאירוטיקה בניו־יורק, הכילה לא
פחות מ־ 40 יצירות, המוקדשות לזכר ההומו
האלמוני שנפל בחזית וייט־נאם.
בשיא האירוע הזה הופיע הפסל קרלן
ג׳פרי, לבוש בצבע זהב, וצלב את עצמו
על הצלב מעשה ידיו בגובה ארבעה מטר.
״זהו פסל זכרון לחברינו ההומוסכסוא-
ליים שנפלו בווייט־נאם,״ אמר ג׳פרי .״המלחמה
אינה מבדילה בין חייל שחור, לבן,
הומו או הטרו״.

את המחשבות וההירחורים האמיתיים
שלי, איזה תענוג זה להיפטר לחודשיים
מהספחת הזו ששמה בית־ספר — ד
אחר־כך חייתי כותבת חיבור מלוקק
על כמה טוב ונעים היה ללמוד תורה
מפי מורינו החכמים והנבונים והנעימים.
אם היינו רק מעיזים בימים ההם
לרמוז שבית־הספר מאוס עלינו, היה המורה
קוטף לנו את האוזניים.

החיבור של רוני היה קצת שונה.
כתבה היא:
1הוי, כמה קשה היה ללמוד כל השנה.
כמת התעצבנתי לשמע המיבחן
1בגיאוגרפיה ובהיסטוריה ובתנ״ך. כמרי
עייפתי לעשות את השיעורים שעות
על גבי שעות, לשבת ולנסות להיזכר
בכל הדברים שלמדנו בכיתה. וכמה מר גיז
היה לשמוע על חיבור פתאומי.
אבל גם דברים משמחים היו לנו השנת:
כמה טוב היה לשמוע מפי הד
מנהל כי בכל יום שלישי ושישי נלך
לבריכה. כמה טוב היה לראות סירסו-
נים בגיאוגרפיה• כמה נהדר היה להיות
קשרית (העוזרת התורנית למזכירה)
דווקא ביום חמישי, היום עם השעות
הכי הקשות.
וכמה נעים היה לראות את המסכת
של חג החנוכה במקזם ללמוד תורה..
או לעמוד בקור ולשמוע סיפור ארוך׳,
אפילו משעמם. במקום ללמוד חשבון.
כמה שמחתי שהמורה לחשבון לא באה
— אך כמה התאכזבתי כשבמקז מה
באה המורח לאנגלית.
וכמה מצחיק היה, במשך כל וזש נה,
לראות את התלמידים יושבים בכ יתה

צלצול האחרון ולצאת בגלל הביתה.
אכן, היתה זו שנח ארוכה ומפרכת.
שנת הלימודים השישית שלי. ך כמובן
— היא נגמרה כבר. היא מאחורינו.
אז זה שרוני כתבה את זה, מילא.
אני הרי על הנוער של היום לא צריכה
לספר לכם.
אבל מה אתם חושבים המורה עשתה?
הזמינה את ההורים? פסלת את החיבור?
לא. היום יש לא רק נוער מודרני, אלא
גס מורים מודרניים. היא נתנה לה
טוב מאוד.

במדינה
(המשך מעמוד )29
לאחר מכן התארסו, ואחר נישאו. שנה לאחר
הנישואין נולד עמיחי.
״מיד לאחר הולדת התינוק התחילו הצרות,״
מספרת דינה. סימון פוטר מעבודתו
בדן, החל מחליף מקומות עבודה בתדירות
כשהפרנסה לוקה. את כל זאת
נשאה דינה בסבלנות. היא נשברה רק
כאשר גילו את אוזנה כי בעלה בוגד בה.
כאשר חזר באחד הלילות הביתה, בשתיים
לפנות בוקר, התפרצה, עשתה סקנדל. סימון
התפרע, ודינה הזמינה משטרה. מאז לא
ראתה אותו במשך שמונה חודשים.
הפעם — כניעה. הזוג פתח בהליכי
גירושין, שבמהלכם האשים הבעל את האשד,
בנסיון להרעילו• בית־המשפט שלחו
לבדיקה פסיכיאטרית, פסק בינתיים כי עליו
לשלם לדינה 300ל״י לחודש מזונות וכך
להעביר לה את התינוק, שנמצא בידי הורי
סימון עוד מאז התגוררו בבית־הוריהם.
דינה הגיעה לבית־ההורים עם צו בית־המשפט
בידיה, גילתה כי בנה נעלם. היא
פנתה בבהלה לעורך־דינה, מנשה בר־שילטון.
זה הפעיל את ההוצאה־לפועל, אשר גילתה
את הסב המחביא.
הפעם, שפר מזלה של דינה. יותר מזה
של אמו של יוסל׳ה שוחמכר. בניגוד לסבו
של יוס׳לה, נכנע סבו של עמיחי,
החזיר את התינוק לאמו בתום השעתיים שהקציב
לו השופט.

דרכי אדם
שאגאל
מ ד ליי ת־ א ל־ כרמל
אדיב כמראל ( )19.5היה בן עשר בלבד
כאשר גילה לראשונה כי קשים חיי אמן.
היה זה כשהמורה שלו להיסטוריה בבית־הספר
בדליית־אל־כרמל, כפר מולדתו, גילה
במחברת ההיסטוריה של אדיב הצעיר את
דמותו שלו, של המורה, כאשר מגפו הענק
רומס את התלמידים. על תוצאת הגילוי
אין צורך להרבות בפרטים.
מאז חלפו תשע
וחצי שנים. השבוע
פתח אדיב את תעבבית־הגפן רוכתו בחיפה,
כשבין המבקרים
ניתן למצוא
את ראש־עיריית חיפה,
ח״כ ג׳עבר
מועדי, ונכבדים אחרים.

יצורים
מעו
פפים.
היתה זו
גולת־הכותרת למאמציו
של אדיב, ש צייר כמאל
גדל יתום, סיים
עממי בכפרו, עבר לחיפה לתיכון, השלימו
בעכו, וכל אותו זמן חלם רק על ציור
יציור. הוא למד אצל מרסל ינקו ומיכאל
גרוס ציור, וכן גילוף ופסיפס• ציירי עין־
הוד זוכרים את הצעיר הדרוזי שהיה מבקר
בכפרם תדירות, מתבונן שעות ארוכות
ביצירותיהם.
המבקרים בתערוכה, בעלי מקצוע כהדיוטות,
הביעו כולם את הערכתם ליצירותיו

וציור ״לחני רוור,״כמו שאגאל, להבדיל
האבסטרקטיות, הצביעו על הדמיון, להבדיל,
עם עבודותיו של מארק שאגאל — לפחות
מבחינת היצורים הרבים המעופפים באוזיר.
אלא שיותר מכל השאר, התברך אדיב
הנאה והביישן בבירבתו של אדם שדווקא
אינו מבין בציור: היה זה מורהו הישן להיסטוריה,
שבירכו על הישגו בדמעות־גיל.
ווו ל ת

רז ר

1711

4 #14/11ו י
דובר צה״ל מודיע:

7.12.69

מטוסים שלחיל־האוזיר תקפו היום במשך שעתיים מטרות צבאיות של המצרים
בגיזרה המרכזית של תעלת סואץ. בין השאר הותקפו בונקרים, סוללות ס.א.־ ,2עמדות
ארטילריה ודרכי אספקה של הצבא המצרי. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.

5.1.70
מטוסים שלחיל־האוזיר תקפו היום במשך שעתיים מטרות צבאיות של המצרים
בגיזרה המרכזית של תעלת־סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.

7.2.70
מסוסים שלחיל־האודיר תקפו היום במשך שעתיים
בתעלת סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.

מטרות צבאיות של המצרים

21.3.70
מטוסים של חיל־האוזיר תקפו היום מטרות בתעלת סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום.

18.4.70
מטוסים תקפו היום בתעלת סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.

3.5.70
דובר צה״ל מודיע: מטוסינו תקפו,

24.6.70
דובר צה״ל מודיע: מטוסים.

7.7.70
מטוסים.

ב לוני ם

תהילת הענלם לרגליהם
*ץ ניוד חוזה אספרגו, מנהל נבחרת
^ הכדורגל הלאומית של ברזיל, הגיע לנמל-
התעופה של לוד במטוס פרטי בטיסה ישירה
מריו דה־ז׳אנרו. באולם המכס קיבלו
את פניו נציגי התאחדות הכדורגל.
״יש לנו הכבוד והעונג לארח בארצנו
את נציג נבחרת הכדורגל המהוללת של
ברזיל, אלופת העולם בכדורגל פתח
יאשר, בירנבוים, גיזבר ההתאחדות, את דברי
ברכתו באידיש.
״לא חשוב, תודה רבה!״ שיסע אותו חוזה
אספרגו ,״איפה הם? איפה הם?״
״מי?״ שאל בירנבוים במבוכה.
״האלילים,״ השיב אספרגו בקוצר רוח.
״איפה שפיגלר?״
״צר לנו לאכזב אותך,״ התערב בשיחה
קלמן קדישזון, נציג מכבי ,״אבל הוא
חתום כבר עם נאנט!״
״זאת לא בעיה! אנחנו ניתן להם את
ז׳ארזיניו, הם יוותרו לנו על שפיגלר.״
״כן, אבל הוא חתום גם עם ווסטהם
הבריטית, עם איאקס ההולנדית ועם דינא מו
ממוסקבה. כל קבוצה מציעה לו 200 אלף
דולאר בשנה, מטוס פרטי ושלוש חברות
ביטוח.״
״זה שום דבר,״ אמר אספרגו ,״אני מכפיל
את הסכום!״
״מאוחר!״
״מה מאוחר?״
״כבר הכפילו!״

״ריאל

מאדריד!״

״או. קיי! או. קיי! אז איפה שפיגל?״
״בליסבון, מנהל משא־ומתן עם בנפיקה!״
״אתם הורסים אותנו! אתם רוצים לגזול
מברזיל את הגביע העולמי! איפה פייגג־בוים?״
״הקדימו
אותך גם הפעם. בסיציליה
״וטלבי?״
״טלבי הצטרף לקבוצת פ ר טיזן בזאגרב.
יצחק שום נמצא נמצא כבר בדרך לבריסל.
צבי רוזן קיבל אזרחות של אל־טלבדור
וויסוקר כבר עומד בשער של בורוסית

בגרמניה המערבית.״
״זה אסון,״ החל סניור אספרגו למרוט
את שערותיו ,״אז מי עוד נשאר?״
״או,״ השיב בירנבוים ,״אז זה ככה. מי
שנשאר פנוי זה עוד ניסים שרעבי מבית״ר
מגדיאל, אבל גם הוא קיבל הבוקר הצעה
מפתה מאוד מבולגריה. מנדל קרוקרו מ־אליצור
בנימינה אורז את המיזוודות. שלחו
לו ברטים טיסה לפרו. אבל אם אני לא
טועה הוא עוד פתוח להצעות. אפשר עוד
לדבר גם עם שייע גלזר, אבל זה יעלה
הרבה כסף לקבל שיחרור מקבוצת אגד...״
״לא חשוב הכסף. אני לא יכול לחזור
לברזיל בלי כדורגלן ישראלי. ישחטו אותי
יפטרו אותי מהנהלת הנבחרת
אני לא אוכל להסתכל לפלה בעיניים. הוא
נשבע שיפסיק לשחק אם לא יהיה לנו
בנבחרת לפחות כדורגלן ישראלי אחד.״
״נזכרתם בזה קצת מאוחר,״ התמתח
בירנבוים בגאווה ,״אחרי ה־ 0:0עם איטליה,
עמדו כל המאמנים הלאומיים של הנבחרת
בתור כדי לקבל אוטוגרפים משוואגר

״אני יודע,״ אמר סניור אספרגו ,״אני
מצטער שלא הגענו בזמן, אבל היינו עסוקים
קצת עם הגביע
״מה שוזר, הגביע אם אין לכם אף כדורגלן
ישראלי?״
״זהו בדיוק. זאת קאטסטרופה. אולי אפשר
עוד לעשות משהו?״
״אני אגיד לך,״ אמר בירנבוים ,״אם אתה
מוכן קצת להתאמץ יש עוד סיכוי קטן. מה
ששפיגלר רוצה בסך־הכל זה סוכנות טו טו
ושתי משאיות. את שפיגל עוד אפשר להשיג
עם איזה פנ ט ה אוז קטן. יצחק שום
מוכן להסתפק בו ספה, ואם יש לך עוד
קצת כסף לאיזה קיוסק של מיפעל הפיט
אולי תוכל להשיג גם את הרשקוביץ.״
״מי זה הרשקוביץ? לא שמעתי עליו אף
פעם. בברזיל לא יודעים עליו שום דבר.״
״האמת היא שגם כאן לא ראו אותו אף
פעם משחק,״ אמר בירנבוים ,״אבל יש לו
הצעה מפתה מאוד מ מנצ׳ס טר יונייטד.״

איר הגענו
דו־וב בכנסת
סוף סו ף הגענו לזה — הפכנו רוב בכנסת.
אילו ניתן היה בישראל להעלות בו־במקום הצעת אי־אמון — היינו מפילים את הממשלה
פעמיים.
ביום השלישי בערב, בסוף הדיון על משרד־התחבורה (שכלל דיון על הנושא הממאיר
של תאונות־דרכים) נותרו לקראת סיום הדיון רק שלושה חברי־כנסת ׳ במליאה: שני
חברי סיעתנו ואליהו ששון.
למחרת בבוקר, כשנפתחה הישיבה, שוב נכחו אותם שלושה חברי־כנסת — ושוב היה
לנו רוב מוחלט בבית. אמר היו״ר צבי צימרמן :״אני פותח את ישיבת הכנסת.״ קרא
יגאל אלון :״היכן הכנסת?״
באותו יום, בשעה , 14.00 בשיא הדיון על אחד הנושאים החשובים ביותר לציבור —
גורל יהודי ברית־המועצות — נכחו במליאה מלבד הנואם (אליעד) ,היו״ר (צימרמן) ,השר
המשיב (אלון) ושני חברי סיעתנו — שמונה חברי־כנסת
אולי כדאי להנציחם: קלמן כהנא (שחיכה לתורו לנאום) ,רזיאל־נאור והלוי מגח״ל;
ששון, לוין, זילברברג וקורן מהמערך; סנה.

אות* דיון על גורל יהודי ברית־המועצות בא כל־כולו בגללנו, והוא מוכיח שוב מה
רבה יכולה להיות השפעתה של סיעה קטנטנה, שיש לה עמדה עקרונית.
מייד בהיוודע דבר הפרובוקציה בלנינגראד, הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום. היא סומנה
במיספר הסידורי .302 היינו היחידים.
כעבור שבוע דנה הנשיאות ושקלה אם להכיר בדחיפות ההצעה. כשנתברר שיש נטייר,
להכיר בה, הזדרזו חמש סיעות אחרות (גח״ל, המפד״ל, המערך, ל״ע ופא״י) להעלות הצעות
זהות. הן סומנו במיספרים רצופים 311 :עד .315
עמדנו בראש לא רק בעצם היוזמה. גם נאומנו על נושא זה (ראה לנוטה) קבע את הקו
הכללי. כל שאר הנואמים, וגם סגן ראש־הממשלה, חזרו כימעט מילולית על עמדתנו
העקרונית, והפעם אף לא הסתירו זאת.
היחידי שיצא מכלל זה — מלבד רק״ח, שהחרימה
את הדיון — היה משה סנה. הוא היה היחידי שלא
הצביע בעד דיון בנושא, ותקף אותנו אישית מעל
הדוכן. היה נדמה כי במשך כמה דקות חזר סנה כמה
שנים טובות אחורה — לימים אותם אין הוא אוהב
לזכור ולהזכיר.

רחוקות. נמסר גם שחיפשו והחרימו במיוחד
חומר הנוגע ליהדות, ליהודים, לעברית,
ליידיש ולמדינת־ישראל.
יש שמועות שלפיהן יש כץ;־ ,לערוך
משפט־ראווה מאסרים.

מדוע נחפזנו להגיש הצעה דחופה
לסדר-היום, כעוד השמועות
הללו הן עדיין כגדר שמועות?
אנו סבורים שיש להשמיע את
קולנו כעוד מועד, לפני שהשמועות
הללו נהפכות לידיעות.
הנסיון בעבר הוכיח כי הרמת ק־ל
בחוץ־לארץ יש בה כדי למנוע מעשים
חמורים.

עען ן\ז דזזגד, י\זת\ז 2־וזח־אני
שמח שדווקא סיעתי היא זו שיזמה
את הדיון הזה, מפני שאין אנו חשודים
כשונאים מקצועיים של ברית־המיעצ־ת•.

פיוטר הגדול

אורי אבנרי: שוב חייכת הכנסת לתת
את דעתה על מצב יהודי ברית־המועצות.
העובדות הבטוחות הן כדלהלן:
פורסם בברית־המועצות שהיה נסיון לחטוף
מטוס סובייטי, מצו אזרחים סובייטים
שרצו לברוח לחוץ־לארץ.
חלק מן האזרחים הללו הם יהודים.

אין לנו אפשרות לדעת אם היה
נסיון אמיתי לחטיפת מטוס, או
אם היה כאן מיקרה של פרובוקציה
מטעם הבולשת הסובייטית.
נודע שבעיקבות נסיון החטיפה הזה
נערכו מעצרים וחיפושים נרחבים בקרב
יהודים בברית־המועצות; בין השאר נאסרו
אנשים שבאותה שעה כלל לא היו במקום
המעשה — בלנינגראד — כי אם בערים

אסור ״להאמין לנאצר״
להעמיד אותו במיבחן !
נאצר אינו קומוניסט כמו וילנר — איו הוא 1 1 רוצה להשתעבד לרוסים
8זוהי השעה האחרונה לנסות להגיע עימו
להסדר־שלום ישיר !
אבל צריכים

הודעתה של גולדה מאיר בשם
הממשלה, בעיקבות תוכנית רו*
ג׳רס, שהבל ציפו לה במתיחות,
לא הכילה דבר. היה זה אוסף
של מליצות בלתי־מחייבות, וציטוטים
ארוכים מנאומיו של
גמאל עבד-אל-נאצר.
כל חברי הקואליציה נמנעו
טלנאום. כרגיל בוויכוחים אלה,
היו דברי סיעתנו הנאום האופוזיציוני
העיקרי. הם נאמרו באולם
מלא, בפני גולדה מאיר
וחברי ממשלתה, ושררה הרגשה
בולטת שרבים מח״כי המערך
מביעים בהבעות פניהם הסכמה
אילמת.
אורי אבנרי: אפשר לחשוב שבאנו
הנד, לשמוע את נאומי נאצר, באינטרפרטציה
המקורית של הגברת מאיר — ולא
הודעה מוסמכת של ממשלת־ישראל.
אנחנו לא יושבים כאן במאג־לס אל־אומה
— הפרלמנט המצרי — אלא בכנסת
ישראל, ואנחנו רוצים לשמוע מהי עמדת
ממשלת ישראל, מול פני סכנות שלא ידענו
דוגמתן.
הודעת ראש הממשלה היום גובלת בזיל־זול
בכנסת, וכל התירוצים לאי־אמירת דברים
אינם. עומדים במיבחן ההגיון.

לממשלה זו אין פשוט מה להגיד,
מפני שהיא הגיעה למבוי
סתום מוחלט, והדר!־ היחידה הפתוחה
כפניה היא כסיגה מסים־
מאותיה ומעמדותיה.

איך בוזבז הניצחון
עיתון בריטי, פרו־ישראלי, כתב הבוקר:
״צעד אהד של ממשלת־ישראל יכול להעביר
את ישראל אל מעבר לסף התהום.״
זוהי הגדרה קולעת.

נדמה שהממשלה עצמה התהילה
להיווכח לפתע לאיזה מצב
היא הכניסה את המדינה. החלום
שנולד כשכרון הניצחון -הולך
ונגוז.
היכן הסיסמאות על ״מלכות ישראל
השלישית״ ,״ארץ־ישראל השלמה״ ,״נחכה
לטלפון מחוסיין ומנאצר״ ,״הזמן פועל
לטובתנו״ ,״גבולות הביטחון האידיאליים״,

להיפר, אנו מקווים עדיין שבעזרת
מדיניות יזומה אפשר יהיה
לשנות את היחסים הקיימים כינינו
וכין כרית־המועצות, תוף׳
כדי שינוי היחסים כינינו וכין את קולנו בקריאה להימנע מניצול פרשת
העולם הערבי.
החטיפה — אם היתה ואם לא היתד— ,
הרגע הזר, הוא עוין במיוחד. יש סכנה

של עימות עם הצבא הסובייטי לאורך
התעלה. רק היום שמענו על מטוסינו?•הופלו,
כנראה, באמצעות טילים סובייטיים,
וברגע זה שוהה נשיא מצדים במוסקבה
ונופלות שם הכרעות לגבי מלחמה ושלום.

אנחנו מציעים (כפאראפראזה על
אימרה ידועה) :לנהל את המאכק
על יהודי ברית־המועצות באילו
לא היה עימות כתעלת־סואץ, ולנהל
את העימות בתעלת־סואץ
כאילו לא היה מאכק על מצב
יהודי כרית-המועצות.
לכן לא נבוא היום להסית נגד ברית־המועצות.
לא ניתן סעד לאירגונים העויינים
את ברית־המועצות, לא נשתלב במלחמה
הקרה נגד ברית־ר,מועצות, כי אם נרים

למסע אנטי־יהודי בברית־המועצות.

ושאר שלל ההכרזות מתוך גן־עדן הטפשים:
הנה אנו עומדים ולאורך ״גבולות הביטחון
האידיאליים״ נשפך הדם מדי יום,
ולבנו — לב כולנו — נצבט מדי בוקר,
למראה הצעירים שתצלומיהם ניבטים אלינו(
.אולי זאת הזדמנות לאחל החלמה
מהירה ושלמה לשאול וייצמן, בנו של
שר־התחבורה, שנפצע הבוקר בתעלת־סואץ)*.

הצכא הסובייטי, שאתם לא
חלמתם על בואו, הולך ומתבסס
מולנו -ונוצרה הוודאות הגמורה
שהמשך הקרבות יוביל למלחמה
כינו וכין צה״ל.
ארגוני ד,פדאיון, שעוד לפני שלוש שנים
היו גורם מבוטל — מהלכים אימים במרחב,
והפכו גורם מרכזי בכל הכרעה מדינית.

והידיד הגדול האחרון, ארצות
הכרית של אמריקה, שם את ידו
על עורק חיינו ומאיים לנתקו.
כל זה — שלוש שנים קצרות אחרי
הנצחון הכביר, ההיסטורי, שהעניק לנו
עליונות צבאית ומדינית מוחלטת, אשר
פתח בפנינו אפשרויות כמעט בלת־־מוגב־לות
לכל עבר.

״ההיסטוריה לא תסלח לכם!״
ביוני 1967 היינו ראש וראשון
כליגה המרחבית ; ביוני 1970
הפכנו בדור־מישחק כליגה העולמית.
היינו
עצמאיים. היוזמה היתד, כולה בידינו׳
למחרת הנצחון הגדול, כאשר ההלם
שרר בעולם הערבי, כשכוחנו היחסי היד,
בשיאו — יכולנו להציע מיד את החזרת
השטחים הכבושים תמורת שלום־אמת, ביטחון
ופתרון הבעיות — כל מה שדורשים
מאתנו היום.

עמדנו מול פני העולם הערבי,
מול פני העם הפלסטיני, ויכולנו
לדבר אליו אז פניפ-אל־פנים. הכל
היה מובן, הבל זעק ממש, ליוזמת־השלום
הגדולה, הנועזת שיל ישראל.
אויבינו
מודים כיום שיכולנו לעשות
זאת. אנשי צמרת ישראל מודים בכך בשי-
* מילים אלה הודיעו
על פציעת בנו של השר.

לכנסת

ל רא שונ ה

כישראלים אנו רוצים לעזור ליהודים
שהם בצרה בכל מקום, גם בעירק, גם
בברית־ר,מועצות, גם בכל ארץ אחרת.
כבני־אדם מתקדמים אנו דוגלים בחרו־יות־היסוד
של האדם בכל מקום בעולם.
ותרויות היסוד כוללות בלי ספק את חופש
ההגירה.

אני שמח שהמשיב היום הוא כגן ראש־הממשלה.
אני מקווה שה א ישא את דבריו
באותה רוח, ואני מוצא לנכון לשבח את
הממשלה — בשטח זד, של המאבק למען
יהודי ברית־המועצות — שהיא לא השתלבה
במגמות מסויימות, שלגביהן יש חשד שהן
קשורות במסע של ארגונים אנטי-־סוביי־ביים
בינלאומיים נגד ברית־המועצית. לנו,
כישראלים וכיהודים, אין שום ענייי להשתלב
בהם.

בשם שלא יעלה על דעת איש
למנוע מקומוניסט ישראלי, הרוצה
בכך, להגר ממדינת־ישראל
לברית-המועצות, כך אנו תובעים
את הזכות לכל אדם בברית-המו-
עצות להגר מכרית-המועצות לכל
ארץ שהוא רוצה כה.
בשם שמותר לכל אדם לברוח
מהגיהינום הציוני לגף עדן ה סובייטי,
אנו תובעים את הזכות
לכל אדם לברוח מגן־עדן הסוב־ייט*
אל הגיהינום הציוני.

בין גן־ש־ן רגיוזינום

ש פ רי ם גזזורי-נפ ש

אנו משמיעים את קריאתנו גם כיהודים
וגם כבני־אדם מתקדמים.

עצם העובדה שיהודים מעיזים היום
לחתום על עצומות, למסור הודעות לעיתונאים
זרים בברית־ד,מועצות, ולעשות מעשים
רבים אחרים, מוכיחה שחל שינוי מסויים

כיהודים אנו דוגלים כחובת הסולידאריות
היהודית.

חות פרטיות, ואחדים מהם גם בנאומי ם
פומביים. הם מתנצלים ומ סבירי ם: היינו
מבולבלים (דברי היועץ הבכיר של ראש־הממשלה,
לוי א שכול המנוח).
על בילבול זה, על שכרון הניצ חון, על
המחדל הנורא וגם על אי־היכולת להק שיב
לאזהרות — ההיסטורי ה לא תסלח לכם.

כמו שאני הרטב שברור גם לנו -
שהמשך המלחמה מוברח להביא
לעימות של צה״ל עם הסובייטים
; ומכיוון שאין להם שום
חשק (אולי גם שום אפשרות) להתערב
ולהסתבך בעימות במיז־רח-התיבון,
ומכיוון שהם גם לא
רוצים להפקיר אותנו (ואני מאמין
כזה) -הרי המוצא היחידי
בפניהם הוא להציע הצעות-שלום
שלדעתם יכולים הצדדים לקבלן
-וזוהי הצעת רוג׳רם.

היוזמה היתה בידיכם, ואתם
זרקתם אותה מידיכם. החלטתם
לא להחליט, והיה נדמה לכם שאתם
יבולים לעצור את ההיסטוריה.

גישושי-השלום
של נאצר
מזה כמה חוד שים אנו עדים לגי שו שי־הסדר
מצד מצריים. עבד־אל־נאצר ניצל כל
הזדמנות, ר איונו ת בחוץ וגם נאומים מבית,
שיחו ת פרטיו ת ואף פו מ ביו ת, כדי לפרט
תנאי־הסדר.
כדי להפ שיר את הקרח הוא נקט ביוז מ ה
הבלתי־רגילה, בעצה אחת עם המרשל טי טו:
ל הז מין אליו את הד״ר נחום גולדמן. והיום,
אחרי פגי שות גו לד מן עם טיטו והמלך
חסן — מי מפקפק עוד ברצינו ת היוזמה?

הממשלה לא נקטה ככל יוזמה
כדי להעמיד את נשיא מצריים ב־מיכחן,
כדי להעמיד במיכחן את
הצהרותיו, לומר לו: כבקשה, אנו
מובנים להכריז על נכונותנו להחזיר
שטחים תמורת שלום; הכה
נדון על זה.

כזו היתד, הצעת רוג׳רס הרא שונה ואמרנו
לכם אז להתייחס אליה ברצינות.
אולי עוד יש הזד מנו ת. ברור לנ שיא
מצריים, כ מו שברור לכולנו, שאם תימ שך
המלחמה — מצריים ת שתעבד בהכרח לצבא
הסובייטי. עבד־אל־נאצר איננו קו מוני ס ט
כמו מאיר וילנר. עבד־אל־נאצר הוא ל או מן
מצרי, ו ל או מן ערבי.
כל עוד יש לו חופ ש־הפעול ה כל שהו
כדי להגיע להסדר, להסדר שהוא יוכל
לקבלו, הסדר שגם אנו נסכים לו — הוא
יהיה מ עוניין למנוע את ה שתעבדו ת מצריים
לצבא הסובייטי. אני מ א מין שעוד יש
הזדמנו ת להסדר כזה.

איש אינו יכול לדעת איך יגיבו המצר־ם
היום על הצעת־הסדר רצינית מצדנו, הבנויה
על החזרת השטחים, אלא אם כן נעמיד
אותם ב מיבחן.
אינני מציע לאיש ״ להא מין לנאצר״ .אני
בכלל איני מאמין לשום מדינאי, מ שום
מדינה. יש להעמיד או תו ב מיב חן, להגיד לו:
בבק שה, אנו מוכנים להחזיר שטחים תמורת
שלום־א,מת וביטחון־ א מת.
אבל לחבל בכל יוז מ ה מרא שיתה, ז הו
פשע!

איפר הראל ז מאיפה אתח לוקח כל
זאת? מאיפה אתה לוקח מה נאצר חו שב?
ומדוע אתה חו שב שאפשר להאמין?
אורי אבנרי: אילו הק שבת למה

הברירה היחידה: רוג׳רס
אם הממ שלה אינה מסוגלת ללכת בדרך
זו — ולצערי אני מתחיל להשלים עם זה

האמריקאים יכפו את ההסדר!
לא התייחסתם אליה ברצינו ת, ניסיתם
לחבל בה. והנה באה הצעת רוג׳רס מם׳
,2שהיא קצת פ חו ת טוב ה מהרא שונה. אם
נצליח, בכל כו חנו, לחבל גם ב תוכני ת רו־ג׳רם
מס׳ — 2תבוא תוכני ת רוג׳רס מס׳
3ו־ ,4וכל אחת תהיה קצת יו תר קרובה
לעמדה הערבי ת מאשר הקודמת.

זהו הגיון המצב, ושום פראזות
וסיסמאות, חלומות ואשליות, לא
יעזרו.
ראש הממשלה גולדה מאיר: רק
לפני רגע אמרת
שנאצר בסדר.

שהעמדה

הערבית טובה,

!כוח ע גו לדה
תחת זא ת אסרה הממ שלה על גולד מן
לנסוע למצרים, מיהרה להתייחס לכל גישו ש־הסדר
כאל סכנה נוראה המאיימ ת על ישראל,
והזדרזה להכריז בכל פעם ש״נאצר
הוא שקרן.״

אני אינני מתיימר לדעת את
מיתרי ליבו של גמאל עבד-אל-
נאצר. אך אני שולל לחלוטין את
יומרתה של ממשלת־ישראל ש הי
א יודעת את מיתרי ליבו.
ובעוד כל הגורמים המדיניים, כולל
ידידתנו הגדולה, התיי חסו אל הגי שו שים
האלה ברצינות — ממ שלת־י שראל נאחזה
בכל חצי־פסוק של עבד־אל־נאצר, גם חצי
פסוק לקוח מתוך ההקשר, לפעמים ים
מתוך עיוות ג מור של הנאמר, כדי להוכיח
שאין שום סיכוי ל שלום, וכל גי שו שי־ההסדר
הם שקר. נ אומ ה של ראש הממ שלה
היום לא היה אלא המ שך ה שיטה הזאת.

עוד יש הזדמנות!
לא ניסינו לברר אם יש הזד מנו ת לשלום,
והנה ה הזד מנו ת הולכת ונ מוגה.

לטובה בברית־המועצות. אין להשוות את
המצב היום ל תקופת מ שפטי הראווה הגדו לים
של תקופת סטאלין ולעלילת הרופאים.
אולם
תוך כדי ציון עובדו, גו, אין
אנו יכולים להתעלם מהעובדה שקורים
דברים שליליים וחמורים ביו חר בי רי ת־ה
מועצו ת, ולאו דווקא כלפי יהודים בלבד.
אין אנחנו דואנים ליהודים כי בד.
כאשר מדען סו ביי טי נשלח לבית־מ שוג־עים,
לבית־הולים לחולי־רוח, מפני שהוא
חולק על מדיניו ת ברי ת־ה מועצו ת — זה
דבר שכל אדם בעולם חייב לתת עליו דעתו.

הייתי אומר שכאשר אנשים
•טפויים נשלחים דבתי-חולים לחו-
לי־רוח בגלל עמדתם הפוליטית -
יש חשש חמור שאנשים כלתי־שפויים
מנהלים עניינים ממויימים
כאותה מדינה.
כאשר סופרים סובייטיי ם נשלחים לבתי-
סוהר, כאשר גנרל סו ביי טי נשלח לבית־חולים
לחולי־נפש, כאשר שורה שלמה של
אנשים, המ סתייגים מ מדיניו ת ברית־ד,מועצות,
נרדפים בצורות שונו ת — אנחנו, כאנ שים
מתקדמים, איננו יכולים לעמוד ולהאלם.
לא מיקרה הוא, אולי, שפר שת החטיפה־כביכול
אירעה דווקא בלנינגרד.

שאמרתי
איפר הראל: שמעתי אבל •--
אורי אכנרי: אמרתי שאני עו שה
מה שעו שה כל אדם נורמלי בעולם: לוקח
את כל ה ה תב טאויו ת, גם אלה שהגברת
ראש הממ שלה הביאה או תן היום וגם אלוז
שהיא מתעלמת מ הן ב אופן ש־טתי, את
כל העובדו ת הידועו ת מכל המקורות, ומנסה
כל שירות־-
ת מונה, כמו שעושה לבנות ביון, ומי כ מון יודע זאת
איפר הראל: אני יודע שזה על בלי־מה,
על בלימה ממש.
אורי אבנרי כדי לבנות
פסיפס של מודיעין.
שמואל תמיר: אתה יודע שמייך
אחרי המלחמה הממ שלה הודיעה שהיא תמורת מוכנה להחזיר את כל השטחים
שלום, וקיבלה ת שובה: לא.
אורי א מרי: חבר הכנסת תמיר,
אתה יודע שזה לא נכון. ז הו ה הי פן מן
האמת.
היו״ר יצחק נכון: חבר הכנסת
אבנרי, אתה צריך לגמור.
אורי א מרי: אני רוצה לה שיב לך,
חבר־הכנסת הראל.

לנינגרד, פטרבורג, היתה תמיד הצוהר
של רוסיה לעולם המערבי. היא נוסדה
על־ידי פיו טר הגדול, רא שון החדשנים.
המערביים הגדולים ברוסיה. ה־א ד,יהד,
מולדת הדקבריסטים.
גם היום, כך נדמה, לנינגרד היא העיר
שבה זור מים זרמים ליברליים מן העולם
לתוך ברית־ה מועצות. אנחנו מצדנו יכולים
רק לקוות שליברליזם זה סופו לנצח
בברית־ד,מועצות, למרות הנסיגה שחלה בז מן
האחרון בארץ הסובייטים.

אנחנו משייכים את עצמנו למחנה
הקידמה הצעירה והשלום
בעולם כולו. אין זה פור שייט
תהודה מסויימת לקולנו בחוגים
אלה כעולם, מעבר לכוחנו המיס
פרי ככנסת זו. אנו רואים הוכה
לעצמנו להרים את קולנו באוזני
הציבור העולמי הזה ולדרוש את
שינוי היחס ליהודי כרית-המוע-
צות.

ייתכן זזנזדר
מסר אר גזובייטי
אני

רוצה

להביע

תקוותנו

שיבוא

שהממ שלה הזאת איננה מסוגלת לכך — כי
אז לא יישאר לממ שלה הזאת מנוס אלא
לקבל את ההצעות האמריקאיות.

הדבר צריך להיות ברור: מי
שאינו הולך כדרך של שלום
ישיר, יוזמת-שלום ישראלית עצמאית,
לא יהיה לו מנוס אלא
לקבל את ההצעות האמריקאיות.
אין ברירה אחרת. פשוט אין ברירה
אחרת.
זאת יודע כל מי ש מנ תח את המצב. לא
דרושה לזו אינ טליגנצי ה מופלג ת.

נותר לנו ידיד אחד כעולם, מקור
אהד לבפך, מקור אחד לנשק.
אנו יכולים לנ סו ת ל שכנע אותם ככל שאנו
יכולים, וזה בוודאי נע שה. אבל לא
אנו ננהל את ה מדיניו ת האמריקאית. ואני
מציע לחברי־הכנסת לשים פעם אחת קץ
למינהג ה מ שונ ה הזה, שכאן בכנסת או מרים
לאמריקאים מה הם צריכים לע שות,
מה מתאים לאינטרסים שלהם. הם מנהלים
את המדינה שלהם לפי האינטרסים שלהם .

אורי אבנרי: גברתי ראש־המנזשלח,
אני יודע שאת חז קהב פו ל מו ס, אבל אם
נתייחס לדברים ברצינות — אני אסרתי:
גמאל עבד־אל־נאצר, בארבעה־חמי שה ראיו־האחרונים

החוד שים
נות ב שלו שת
די וולט, לה מונד, הטלוויזיה האמריקאית

מרדכי סורקים :

אבל היו לו גם נאו־

מים בפו מבי!
אורי אבנרי: חבר הכנסת סורקים,
ראש הממ שלה יכולה ל הגן על עצמה גם
בלי עזרתך. תא מין לי שאם רא ש־הממשלה,
הגב׳ גולדה מאיר, תמצא אפילו שמץ של
קורטוב של ׳סתירה בדברי מי ש הו — היא
תיאחז בה. כך שאתה לא תעלה עליה בשטח

אני אומר, גברתי: נאצר הציע
כארבעה-חמישה ראיונות תנאי-
הסדר מסויימים. אינני מוכן לקבלם
כמו שהם. אכל הם רחוקים
מאוד מן ההסדר שנאצר הציע בשעתו.
הם הרבה יותר קרובים
ומכיוון שברור להם לחלוטין -לעמדות שלנו. והתפקיד של ממ-
שלת־ישראל היה להעמיד אותו
?״ כמיבחן, על-ידי הצעות נגדיות
יום וי שררו יחסים אחרים בין ברית־ 9סבירות•.
ה מועצו ת ו בין ישראל. אני רוצה להביע
אותה גם ב שע ה׳ זו של סכנת עי מו ת צבאי
בין צד,״ל והצבא הסוביי טי.
מנ סיון אי שי אני זוכרי ימים אחרים
ביחסים בין ש תי ה מדינות. אני זוכ ר שחברי׳
חבר־חכנסת שלום כהן, ואני י שבנו
ב־ 1948 בנ מל תל־אביב ו חיכינו לאוניה
שתביא נשק סו ביי טי כדי שנוכל לצאת
לקרב, ב תקופה שרב־סרן גמאל עבד־אל־נאצר
עוד לחם בנו כשנשק מערבי בידו.

אני מקווה שהיחסים כץ ברית-
המועצות וישראל עוד יחזרו לימי
הראשית של מדינת־ישראל.
אני יכול אפילו להעלות על דעתי שיי תכן
הסדר י שראלי־סובייטי שיהיה מ שולב בהסדר
ישראלי־ערבי, שבו תי תן ברית־ה מועצות
את הזכו ת ליהודים הרוצים לעלות לישראל,
מ פני ש הה תנגדו ת הערבית לעליה
יהודית תפח ת במסגרת של הסדר־של־ם.

היום נסתפק בפחות: נביע מעל
דוכן זה מישאלה וקריאה שהשמועות
על הכוונה לערוך מש
פטי־ראווה נגד יהודים בברית
המועצות -לא תתאמתנה.

אם זה לא נע שה, לא א תמול ו אפילו לא
היום — ו אינני חו שב שמחר יהיר, עוד
ז מן לזה — כי אז לא יהיה מנו ס אלא
להגיע לידי הסדר בא מצעות האמריקאים,
והאמריקאים יע שו זאת, כי האינטרס האמריקאי
מצווה עליהם לע שות זאת.

בתום הדיון הגיש שלום כהן
הצעת־הסיכום של סיעתנו, כלהלן:

שלום בהן: הכנסת קובע ת כי זו הי
השעה האחרונה לפתח יוז מ ה עצמאית לה שגת
שלום באיזור.
הכנסת קוראת לממ שלה להודיע על נכו נות
ישראל להחזיר את ה שטחים ה מוחזקים,
תמורת שלום־אמת, ולקרוא לממ שלות
ערב ולעם הפלסטיני לפ תו ח מייד במגעים,
בכל צורה שהיא.
הכנסת קובעת כי ב מציאות
ומול סכנת העי מו ת עם הצבא
הברירה היחידה העומדת
בין יוזמת־ שלו ם
קבלת

הנוכ חי ת,