גליון 1715 מתאריך 15 ביולי 1970

מספר 1715

י״א תמוז

טכסיס?
ה צנ ה?

החוו־ייווידו

גלי את יפי
רגלייך

דפילטור לון
הקרם המ שובח
ל הרח ק ת כל שיער מיותר.
היחידי

ה מ בו ס ס על מי

המרפא והבריאות של

מעיינות ים־המלח.

ודאי הבחנת בכך כי בשבועות האחרונים נעלם אחד המדורים
מעל דפי העיתון. זהו מדור עולם האשה, שנועד להגיש
חומר ספציפי לקוראות העיתון בתחומי היופי, האופנה, החינוך
וכל הנושאים המעניינים בדרך־כלל נשים יותר מאשר גברים.
הכללנו מדור זה החל ממרץ , 1969 כאשר הרחבנו את העיתון.
התוספת הפתאומית במיספר העמודים בעיתון, עוררה בנו אז את
החשש כי המערכת לא תהיה מסוגלת לספק מדי שבוע חומר
כללי למיספר כה רב של עמודים. הרכבנו לכן מערכת נוספת
עבור המוסף המיוחד לאשה.
אולם במשך השנה בה הופיעה תוספת זו הגענו לכמה מסקנות.
העיקריות שבהן היו:
!• למרות שניסינו להגיש את החומר במדור האשה בצורה
שיהיה קריא גם על־ידי גברים, הרי עצם החלוקה המדורית, שהו־

השוטר עוצר את הצלם והדוגמנית במונית
עידה מדור זה לנשים, הרתיעה גברים רבים באופן תת־הכרתי
לקרוא את החומר המוגש בעמודים אלה. הגברים בין הקוראים
היו נוהגים בחלקם לקרוא את העיתון עד מדור האשה.
• הסתבר שלמרות התוספת בעמודי העיתון, אין השטח מספיק
כדי להכיל את חומר החדשות הכללי. החלוקה השרירותית למדורים
מנעה מראש גמישות בעריכת עמודי העיתון.
כתוצאה מכך החלטנו לוותר על המדור אך לא על החומר שהיה
כלול בו. הנושאים שהופיעו עד כה במדור האשד, ישולבו מעתה
במיסגרת ובסיגנון הכללי של העיתון.

^ הסצין וצה להשתכנע
אחת הדוגמאות לכך היא הכתבה על אופנת לבני־הנשים
המופיעה בגליון זה (עמודים .)34—35 אילו היתר, כתבה זו מופיעה
במיסגרת מדור עולם האשה ייתכן שהיא היתה מעניינת רק נשים.
עתה, קרוב לוודאי, שמיספר רב יותר של גברים יתעניינו בה.
כי גם בשעה שכתבה זו צולמה היא היוותה גורם התעניינות
בעיקר לגברים. בחודשים האחרונים נפוצה באירופה המערבית
אופנת־הלבנים — הופעה בפומבי של נערות הלבושות חזיות ותחתונים
בלבד. רצינו לבדוק כיצד תתקבל אופנה זו בארץ. שלחני
דוגמנית, לבושה בלבנים, בלוויית כתבת וצלם אל רחובות תל־אביב.
האיש היחיד שבחר להגיב בצורה קיצונית ויוצאת־דופן למראה
האופנה החדשה היה שוטר שניצב על מישמרתו ליד כל־בו שלום.

תעריפון המנויים של

0511113הוה
17.12.69
לסנח?חצי נח
בלירוס בלירוס

ד מי המנוי בארץ

לכל ארצות תבל, גד א ר רגיל

הדוגמנית והצלם נלקחים בניידת למעצר
דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

לכל ארצות אירופה ו אי ר אן

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

160

ל או ס טרלי ה וניו־זילנד

למק סי קו, פגמה

לארצות־הברית ולקנד ה
176 139
110

לאוגנדה, טנזני ה, א תיו פי ה, גאנה, ניגריה, קנית, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

120

לדרום־אפריקה, ז מבי ה, רודזיח, גו א ט מל ה

149

שעה שר,צילומים במקום כבר הסתיימו והצוות נכנם למונית, פקד
השוטר על הדוגמנית והצלם להמתין עד שתגיע ניידת.
סמל המשטרה שהגיע עם הניידת עצר את הצלם והדוגמנית
כחשודים בהפרעה לסדר הציבורי, למרות שהופעתה של צביה
דושינסקי באופנת־הלבנים לא עוררה שום התפרעות. צביה והצלם
נלקחו לתחנת המשטרה.
קצין ממחלקת העבירות הקלות חקר את השניים .״האם אינך
חושבת שהלבוש בו הופעת אינו הגון?״ שאל הקצין. צביר, הסבירה
לו בלהט, שלדעתה זהו לבוש הגון בהחלט ואפילו יפה.
קצין המשטרה ביקש להיווכח בעצמו, אם הופעה בתחתונים
וחזייה היא הגונה או לא. צביר, הרימה את חולצתה ואת שולי
חצאיתה, הציגה בפני הקצין את חזייתה ותחתוניה.
הקצין משך בכתפיו. הוא לא מצא בהם שום דבר
בלתי־הגון ושיחררה במקום.
צביר, והצלם יצאו מתחנת המשטרה. צביה הטירה
את חצאיתה וחולצתה, המשיכה לצעוד ברחוב דיזנגוף
כשהיא לבושה בלבנים בלבד.

הרופאים לא נתנו
למשה דייו להיכנס לחדר הניתוח

6איך נודע לעזר וייצ־מן
על פציעת בנו שאולי
הודיעו לו כי הרמטב״ל, חיים
כר־לב, מבקש לדבר עימו
בטלפון .״קרה משהו לשאול!״
אמר וייצמן מייד. והוסיף :״אבל
ברוך השם שהוא לא נהרג.
במיקרה זה לא היה בר־לב
מטלפן, אלא בא בעצמו להודיע.״

כשקיבל וויצמן את בר־לב
בטלפון, דיבר אליו הרמט־כ״ל
בקצב איטי, כדרכו .״שאול
פונה,״ אמר בר־לב ,״מעבירים
אותו בהליקופטר לעורף, משם
יעבירו אותו בהליקופטר לירושלים.
הוא נפצע בראש.״
רק אחרי שאמר כל זאת, גילה
בר־לב לוויצמן המתוח את חומרת
פציעתו של שאול :״הוא
פצוע בינוני מינוס.״ אנחת רווחה
נפלטה מפי וויצמן והוא
פלט אל הטלפון :״יופי!״ בר־לב
לא הבין את תגובתו זו
של וויצמן, השיב לו באידיש:
״א יענער יופי!״
בבית־החולים בירושלים,
סיפר עזר לבנו כי החיילים
במוצב שלו ביקשו למסור כי
הם אוהבים אותו. השיב שאול,
שלא איבד את חוש ההומור
שלו :״חסר היה להם שלא!״
; |£גם לדודו של שאול,
שר־הבטחון משה דיין, היה
מה להגיד בקשר לפציעה: הוא
רצה להיות נוכח בשעת הניתוח.
עזר ביקש ממנו לוותר
על הרעיון, בטענה שהרופאים
עלולים להתרגש. שאלו

כנסת אל ח״כית המפד״ל טוב
סנהדראי, רכן אליה
ולחש לה באוזן :״בזמן האחרון

אחרי שהפזמונאי חיי
חפר פירסם ביום השישי ה
חרון מקאמה, בה הוא מזו
את הרוסים בלשון: אנחנו *1
ניס לך (ואניח) שיגמר לך
חשק להילחם /ואתם תחט
אצלנו יותר משנפוליאון חו
אצלכם /אנחנו נכניס לך וו
יה, עד שתבקש רחמים על ב
כיים /נאכיל אותך סופות ח
ונייבש אותך בחמסינים של
קיץ הבהיל השיר מא
את איצ׳ה סמכוש, הקרמ
קאי ומייצר הגובלנים מכפר
אמנים עין־הוד. איצ׳ה תפס א
חיים בבית־קפה תל־אביבי והו
לגעור בו :״מה אתה עושו
הרי אתה הוא המסכטך ביני
לבין הרוסים! הרוסים יקר!
מה שכתבת, יתרגזו ויעלו על
נו באמת!״

את מתחתכת יותר ויותר, והלבוש
שלך — צעירות יכולות
ללמוד ממך איך להתלבש.״
סנהדראי טפחה למיקוניס על
הכתף ואמרה לו :״אתה חברמן.״
אחר אמרה למקורביה:
״גם מיקוניס וגם סנה הם בחו־ /
רים נחמדים. אבל כמה חבל
שהם קומוניסטים.״
המזכירה הניצחית של

מועצת הפועלות, ככה אי״
דלפון, כועסת עדיין על קיפוחן
של החברות ברשימת המועמדים
של המערך לכנסת,
למרות שעברה כמעט שנה מיום
הבחירות. בבה, סטטיסטיק־אית
במיקצועה, טוענת נגר הו־רדתן
ההדרגתית של מספר החברות
בכנסת, תופעה שאינה
משקפת לדבריה את המציאות:
מ־ 11ח״כיות בכנסת הראשונה
היו שמונה, גולדה מאיר,

עדה מימון, יהודית שמדרורי, הפיה חוני,
דבורה
נצר, חנה למדן,
פייגה אילנית ובבה עצמה
ממפלגת העבודה ואילו היום
ירד המספר לשש: גולדה,

זינה הרמן, מטילדה גז,
שושנה אדבלי־אלמוזלי־נו,
עדה פיינכרג-פירני
וחייקה גרוסמן.
! 6בדבר אחד יכולה להתנחם
בבה אידלסון: גם ביתר
הסיעות, עיסקי הנשים בשפל.

שמואר בוני

מגיים עתה את ״שירי החומש״
_ מתוך ,,המגילה״ של איציק מאנגר.
כיאה לבמאי פעלתני, מדגים בונים לפני שחקניו תנועות נכונות.
בגלל ימי הקיץ החמים, מסתובב בונים במכנסיים קצרים.

8מה היא הסיבה להצלחת
היחסית של נבחרת הכדור!
הישראלית במשחקי הגביע ו
עולמי במקסיקו? את ר,תשוב
על־כך נתן השבוע קפטן ו
נבחרת, מרדכי (״מוטלה׳
שפיגלר, שגילה מה עשוהו
והחלוץ המרכזי של הנבחרו פייגג יהושע (״שייע״)
בוים, לפני המשחקים נג
שוודיה ( )1:1ואיטליה (0:0
״לפני כל משחק רציני, אני ופי׳
גנבוים מתעטפים בטלית ול
פייגנבוים יש איזה פסוק מיוח
בשביל זה. באוסטרליה זה עזו
לפני המשחק נגד אורוגוו*
שכחנו להתעטף, ונכשלנו. לפג
המשחקים נגד שוודיה ואיטל
יה התעטפנו, וזה פעל יפו
מאוד.״ מספרים שההתאחדוו
לכדורגל הזמינה כבר מלאי ש
טליתות לכל חברי הנבחרת.

לנהל מיפעל דיווחי, שישלם גם
מסים וגם שכר לעובדים.״

פסוקיו המסתוריים
ש ל שייע פייגגגויס

דויד ולי 1ה

צמד השפרים הישראלי יצא לאנגליה, להשתלמות
אצל הספר המפורסם וידל ששון,
כדי שיוכלו לעצב את התיסרוקות למועמדות כתחרות מלכת המים,
לפי האופנה האחרונה באירופה. הצמד מתכונן לחזור בעוד כחודש.

את הרופאים, וגם הם סירבו.
״אני הייתי נוכח לפני שבועיים
בניתוח לב,״ אמר דיין.
״הרופאים שם לא התנגדו. מה
לא בסדר אצלכם?״ אחרי שיב־נוע
ויתר דיין, ואמר :״אני
לא אכנס. אבל זו מכה מתחת
לחגורה ואני לא אשכח לכם
את זה!״
89 ומה מצבו של שאול ויי־צמן
עכשיו? הוא הולך ומחלים
ויצא בקרוב את בית־החולים
למנוחה בבית הוריו.
8על אותו עזר וייצמן
כתב השבוע כתב דבר דניאל
בלון* ז ״הוא מרבה לדבר על
,הנהג הישראלי הגרוע׳ .אין
ספק כי ההישג העיקרי ממינויו
של וייצמן לשר־התחבורה הוא
שנהג גרוע אחד התחיל לנהוג
כחוק.״

8ח״כ לשעבר שמואל
מיקוניס, ניגש במיזנון ה־העולם

הזה
1715

בכנסת הראשונה היו לסיעות

האחרות שלוש ח״כיות: רהל
כגן מויצ״ו, אפתר רזיאל
נאור מחרות ושושנה פר*
פיץ ז״ל מהציונים הכלליים( .

כיום נותרו בבית שתיים: רזי־אל־נאור
וטובה סנהדראי מה־מפד״ל.

8נחמה
נוספת: מכל 26
הח״כיות שכיהנו בכל הכנסות,
חיות היום .24 נפטרו שושנה
פרסיץ וז׳ניה טברסקי. מכל
השאר נראה כי רק לשולמית
אלוני יש סיכוי לחזור
ולתפוס את מקומה בכנסת.
₪שר המסחר והתעשיה
יוסף ספיר מגח״ל פיתח השבוע
תורה משלו לגבי רווחים
והפסד. בדברו על בעלי מיפעל
הלטקס הכושל, הכריז :״אינני
מצר עליהם שהפסידו שלושה
מיליון לירות, להיפך, הייתי
מעניש אותם על שלא ידעו

8מה תרומתו של האמן
לצה״ל? על נושא זה דנו בשבוע
שעבר, בכנס רב־משתת־פים
של אמנים ובדרנים, שנערך
בתל־אביב. את ההצגה בכנס
גנב שייקח אופיר -בשייקר,
הרצינית. הופעתו סיפר
על אישתו של יהלומן
עשיר, הנוהגת לנדב אמ־נים
לערב שהכנסותיו מוקדשות
לטובת צד,״ל — כשהיא
עצמה תורמת רק 50ל״י. ומה
דעתו של שייקר, על מם־הכנ־סה?
״מס־הכנסה מבין אותך,
אבל לא מתחשב בך.״
^ לשלמה וישינסקי היתד,
צרה אחרת :״איך אני יכול
.להגיש לחיילים במוצבים חומר
על שקספיר — כשגם בתל־אביב
לא רוצים לשמוע ממנו?״
8גם לאיש בידור אחר יש
בעיות. לבמאי־מפיק מנחם
גו לן: הוא ערך את הצגית
הבכורה של סירטו החדש, ליפו,
בעיירות הספר. בהקרנה ב־בבית־שאן,
שנערכה כמה שעות
לאחר הפגזת המקום, גולן ישב
בקרב הקהל. שתי נשים שישבו
לידו ולא הכירו אותו, שאלו:
״תגיד, אתה לא פחדת לצאת
מהבית אחרי ההפצצות?״ למה
גולן עושה את הפרמיירות שלו ב־ישובי־ספר?
״זה פותר לי את
בעיית המבקרים. הם לא באים
לשם,״ סיפר גולן השבוע בערב
הראיונות של שמואל
שי, והוסיף כי הצגה אחת
הוא ערך גם בפני חיילים בקולנוע
נאצר בעזה .״העיר שי:
״היית צריך להזמין את המבקרים
לשם ולהשאיר אותם במקום.
זה היה פותר לך את
הבעיות לזמן רב.״

אדוארד היה
בתלבושת יותו בן
עיירת מולדתו. עכשיו, משנבחר
מפיצים אנשי יח סי הציבור שלו

של המלאך גבריאל, שר, בה,16
במקהלת הכנסייה של
לראשות ממשלת בריטניה,
א ת תמונותיו מימי הילדות

] הי1ף רוצים להחליף
את אבן
לא ברור עדיין איזה כיוון יקבלו מאמציהם
של האמריקאים והסובייטים להכתיב
תנאי הסדר במרחב. אולם בחלק מצמרת
המערך התגבשה הדיעה, שלקראת המערכה
המדינית מול לחץ ארצות-הברית יש
הכרח להחליף את אבא אכן בשר־חוץ
קיצוני, שילך בתלם של גולדה מאיר ומשה
דיין.
על כן יש לצפות למסע התקפות וחתירות נגד אבן.
שיחת הבהרה בינו לבין גולדה מאיה אחרי שובו
מחו״ל בשבוע שעבר, לא תיקנה את המצב.
הצעה למנות את יצחק רבין במקום אבן נתקלה
בהתנגדותה של גולדה, ואין עדיין שום הסכמה על
מועמד אפשרי;

בו־אהרוו
יגיש אולטימטום
מזכ״ל ההסתדרות, יצחק כן-אהרון, יגיש
אולטימטום לל״ע להוציא תוך חודש ימים
את הלל זיידל מתוך הוועדה המרכזת,
אחרת יפסיק להזמין אותו לישיבות ודא
יאפשר לו להשתתף בהן.
כדי לא להביא למצב כזה, הוא מוכן שנציג אחר של
הליברלים העצמאיים יקבל את מקומו של זיידל.

ייתכן שבתוך ל״ע יהיו כאלה אשר יציעו
להחליף את הלל זיידל ביצחק ברקאי,
המכהן עתה כמזכיר המפלגה, ולמנות את
זיידל לתפקיד המזכיר.

עתה מחכים לתוצאות המיכרז, כדי לדעת מי הצליח
להפעיל יותר לחצים — אם בכלל.

הסבם תעופה
ביו ישראל וסינגפור
הסכם־תעופה עומד להיחתם בין ישראל לסינגפור.
שתי המדינות הגיעו כבר להסכמה עקרונית לחתימה
על הסכם.
לעומת־זאת, המשא־ומתן לפתיחת קווי־תעופה ליפאן
ולדרום־אמריקה מתעכב.

מ שרד־החינוו
יילחם בסמים
בעיקבות הנוהג ההולך וגובר להשתמש בסמים
בקרב בני הנוער בארץ, החליט משרד־החינוך לארגן
פעולות־מנע.

גשר חדש

המשרד יפעיל חוליות מיוחדות שיילחמו
כהתפשטות השימוש בסמים בין תלמידי
בתי-הפפר התיכוניים.

יוקם בתל-אביב
הקבלן התל־אביבי אריה פילץ, שחברות הבנייה שלו
בנו בתים רבים בתל־אביב, מתכונן להתחיל בעוד
שבועיים בבניית גשר חדש בתל-אביב.

מכשירי־האזנה
חדישים — לשימוש בארץ

הגדולים ילחצו
את שני הצדדים

מכשיר־האזנה משוכלל, בו אין המשו
חחים בטלפון יכולים להרגייט כשמקשיבים
לשיחותיהם, הובא לארץ.
המכשיר כבר הוכנס לשימוש.

הטיפול בבעייה המרחבית יעבור לידי הדרג המדיני
העליון, הן במוסקבה והן בוושינגטון.
למעשה, היה הסכם אילם בין נציגי שתי המעצמות
הגדולות במשך כל שיחותיהם הממושכות, כי ברגע
שתתעורר סכנה קריטית של עימות ישיר ביניהם, יופקע
הנושא מידי המומחים השיגרתיים, ובעיקר יתעלמו
מעמדותיהם של ישראל והערבים במה שנוגע לבעיות
מישניות של הסיכסוך.

חברת ״אל-על״
מוציאה מגזיו

פירוש הדבר: שתי הבירות הגיעו כבר
למסקנה, שאין דרך אלא שכד אחת מהן
תפעיל לחץ על בני חסותה -וושינגטון
על ישראל, מוסקבה על מצרייה. מידה זו
שד תיאום מבשרת התקרבות בעמדותיהן,
גם לגבי פרטים טכניים רגישים ביותר,
כגון הגבולות הבטוהים והמוכרים, וצורת
פיתרון בעיית הפליטים.

על עריבת המגזין התחרו במה חברות
פירסום. לפני שהוחלט על תוצאות המיב
רז, ניסו במה אנשי-מפתח במדינה להתערב
בתוצאותיו. הם ניהלו מגעים עם חברי
ועדת המיברזים, כדי להטות את הכף
לטובת אנשי-שלומם.

הגשר, שיהבר את בית ״אל-עד״ ברחוב
בן־יהודה בתל-אביב, עם ״בית־סהר״ הנמצא
בצידו השני של הרחוב, יתחבר בקומה
הרביעית שד רבי־הקומות המאוכלסים במשרדים,
ויאפשר מעבר להולבי-רגל.

ועדת־חקוירה תבדוק
את המצב בבתי־הסוהר

חברת אל־על הולכת בעיקבות חברות־התעופה בעולם׳
ומוציאה מגזין מהודר שיחולק חינם לנוסעים. מטרת
מגזין־יוקרה זה לעודד את התיירות לישראל ואת
הטיסות במטוסי אל־על.

בעיקבות הכתבה בשבוע שעבר בהעולם הזה (,)1714
על פרשת האונס של הילד בבית־המעצר באבו־כביר,
עומדת לקום ועדת־חקירה שתחקור את המצב בבתי-
הסוהר בארץ.
גם הליגה לזכויות האדם בישראל החליטה להירתם,
בעיקבות הכתבה, לפעולה נמרצת לשיפור התנאים ב־בתי־הסוהר.

הרפורמים
בישראל
ימשיכו לגייר
הרבנים הרפורמיים החליטו להרכיב בית־דין משלושת
רבנים רפורמיים, שיגייר נשים וגברים.

לאחר הגיור ימשיכו הגרים במערכה
משפטית -כדי להשיג הכרה בגיור זה.
את הגיור יבצעו הרבנים הרפורמיים בשיטת הגיור
של הרבנים האורתודוכסיים, כדי למנוע מיכשולים מצד
אלה שיטענו כי הגיור נוגד את ההלכה.

יצחקו רפאל מנסה לטשטש
הטענות שהועלו נגדו
ח״כ יצחק רפאל יסכים שבמפד״ל תתמנה ועדה
פנימית, שתחקור את כל הטענות שהושמעו נגדו תוך
בדי מהלך המשפט שלו עם סילבי קשת, ואשר לא
הגיעו לכלל בירור.

רפאל יודע שבלי חקירה כזאת לא יוכל
להחזיק להבא עמדות-הנהגה במפלגתו. לאחר
התסיסה הפנימית שקמה נגדו בעיק־בות
המשפט, הוא מקווה שדווקא על-ידי
נסיון לבירור מפלגתי פנימי יצליח לטשטש
את הטענות נגדו.

שני גזגם־נזיבד — שפן אנזדן

מכתבים
*מפלצת

מסוג חדש
פולחן אימה מאויב, גורם לפולחן
החרב והצדקתה. שני הנ״ל גורמים לפסיכוזה
של מישטור העורף, ודיכוי צלם
האדם וטימטומו. האחרונים גורמים לאכסטזה
של פולחן המלחמה וחוזר חלילה. כך
נוצר מעגל קסמים של מלחמה ומישטור
אימים נצחי, עד אשר יבוא לחץ חיצוני
מכריע ומחייב אשר יוציא את המדינה
מהאכסטזה, אשר מצידה תיצור ותהפוך
כאן המון אדם שבורים מחד, ורובוטים־
מגוייסים ומונחים על־ידי ההשפעה הסוגסטיבית
בכל אמצעי התקשורת מאידך.
כל הגורמים השליליים דלעיל, ייצרו סוג
וגזע חדש של יצורים אשר ילכו ויחיו
חיי אישיות עלובים בשבילים צרים עד
להחניק בתוך המבוכים אשר ישאירו להם
המישטור והפיקוח הדכאני.
הייצור יציין שיטה ואב־טיפום באחד של
מדינת־משטרה, ובזה תיווצר ותהפוך מדינת-
ישראל הישנה למפלצת מסוג חדש עבורינו,
— ומיושן עבור אזרחי רוסיה, וספרד
של פ רנקו...

אברהם נחום,

תל־אביב

* יש מוצא
מן הספד1
עברון

יש לציין שמאמרו של בועז
״מה לנו כי נזעקנו״
מיום — 26.6.70 עם היותו משקף נאמנה
ובכנות את מצבנו כיום — הינו לקוי
בחסר! הוא אינו מזכיר שאת המצב החמיר
הזה בו אנו תקועים עתה ושאותו
הוא מתאר — היינו יכולים למנוע לוא
ממשלת־ישראל היתר, נוקטת ביוזמת שלום
ממשית שהיא: הכרה בעם הערבי הפלסטיני
שרובו חי תחת שלטון ישראלי מאז יוני
67׳ — וקיום מו׳׳נל
רשמי עם מנהיגיו
המוכנים לכך (כגון
ג׳עברי, נוסייבה ואחרים)
תוך זניחת
העקרון העקר של
״נכונות לנהל מו״מ
עם מדינות ערב

כאן יש להעיר
שמבחינת המעשיות
והיעילות — אי-
אפשר להמנע מן
ההכרח — במסגרת
ההכרה בפלסטינאים
— להכיר באויבינו העקריים והישירים (!)
אלה ארגוני החבלה הפלסטינאים - ,ולש ־
בי די עו ת אח רונות

(המשך בעמוד 7ן

:1 x 0 7 1ה /ט ־ בוע

דרכו של
רופא

יש לי סיפור עבורכם והוא סי־פורו
של ד״ר ז׳ק פז ז״ל. רו־פא
הילדים שלנו שנפל בקרב
הגדול בגו לן לפני שבועיים.
ד״ר פז, היה לא רק רופאם
של ילדי כרמיאל ואדם בעל שיעור
קומה בקרב הציבור ה מקו מי, אלא
הוא גם שרת את העניין היהודי־ערבי
בצורה הנאת וה מ שכנעת בי:יו־תר.

ד״ר ז׳ ק פז היה גם רופאם
של ילדי מג׳ד־אל־כרום, נחף רמי
ואפילו של סיכנין וערבה הרחוקים.
לו ראיתם את מרפאתו ה הו מ ה יום
ולילה נשים, א מ הות, י הודיו ת בערכיות
וילדי הן בי די הן ע סו קו ת
ב או תן ב עיו ת בדיוק, כאילו אין
מחיצות ואין מלחמות כי אז הבינותם
את גודל מפעלו של האיש.
שכלנו את ד״ר פז ולא רק אנו,
כי ביום נפלו עדיין ה מ שיכו ערביי
הכפרים לנהור למרפאתו מבלי לדעת
שהאיש כבר איננו.
אולי זה ספור פעוט, ב שו לי המלחמה,
אך שורות העוסקים ב עניין
היהוזי־ערבי כיל־כך דלילו ת

קורא,

העולם הזת 1715

כרמיאל

47 גוונים מרהיבים
לגיוון החיים בביתך.
אמולזין פלסלוי פי. ווי. א.
של טמבור לקירות פנים הבית.
אמולזין נושם, רחיץ. לא מתקלף,
לא מתלקח, נמרח בקלות,
מדולל במים בלבד.
אמולזיו לה׳דור-פנים הבית.
הוא מוצר של
טכובור גדול מפעלי הצבעים בארץ

הובניע;

ונכ 7צ גא

ל מ כי ר ה

שבתדל וזטגמיזיה 1970 בהוצאת פוליטכניקום,

חיפה רח׳ שמריהו לוין 30
ת״א רה׳ ברנר 17

ספר השרות כולל הסבר מקיף על מכשיר הטלויזיה
ומערכותיו, אנטנות, חידושים, מכשירי בדיקה וכדומה.
קובץ תרשימים כולל את כל תרשימי מכשירי
הטלויזיה הנמצאים בשוק הישראלי.

מיועד לחובבים, תלמידים,
טכנאים ואנשי שירות
להשיג בחנויות הספרים.

המפיצים :״יסוד״
״מדע״

בעולם

רה׳ מאז״ה 16ת״א
רה׳ הרצל 49 חיפה

ז״ט־נאם
הצייד על
כלובי הגמדים
מזה מספר חודשים נפוצו בין הכתבים
האמריקאים בוייט־נאם ידיעות כי ממשלת
דרום וייט־נאם מחזיקה עצורים פוליטיים בתנאים
בלתי אנושיים. סיפורי זוועה הילכו
בסייגון במיוחד על אחד ממחנות המעצר,
הנמצא באי קון־טון המרוחק כ־ 300ק״מ
מסימון. נאמר כי העצורים מוחזקים שם
ב״כלובי נמרים״ ,שאינם אלא תאי אבן
מסורגים, ללא איוותר וללא מיטות או
מזרונים.
כל נסיון לברר את המתרחש בכלא קון־
טון נתקל בהכחשה נמרצת מאנשי משרד
הפנים של דרום וייט־נאם. אולם מאידך
דחו השלטונות כל בקשה של עיתונאי לבקר
בכלא זה.
בתחילת החודש, כאשר בדרום וייט־נאם
שהתה ועדה־לבדיקת־עובדות שיל הקונגרס
האמריקאי, הצליחו שניים מחבריה, אחרי
לחצים כבדים, ואחרי נסיונות שונים למנוע
אותם מכך, לקבל רשות ביקור באי.
דלת סתרים קטנה. בית־הכלא ב-
קון־טון נבנה על־ידי הצרפתים בשנת .1892
כיום נמצא באי מחנה הנקרא ״מרכז ל־

העצורים סיפרו לעיתונאי שנילווה אליהם,
והדובר וייט־נאמית, כי מענים אותם׳,
מרעיבים אותם ואין נותנים להם מים.
רבים מהם טענו כי הם חולים בשחפת ובמחלות
אחרות אך אינם מקבלים כל טיפול
רפואי או תרופות. אחרים סיפרו כי
מכריחים אותם לשתות את השתן של עצמם.
״הסיפורים על אי־השדים ציירו אותו
כבית־הבראה בהשוואה ל״כלובי־הנמרים׳ באי
זה,״ אמר אחד מחברי הקונגרס.
בבנין אחר היו כלואות ב׳כלובי־נמרים׳
באותם תנאים עצמם, כ־ 250 נשים. בתוך
כל כלוב היו דליים של סיד .״העצורים
משתמשים בו לסייד את התאים״ הסביר
המלווה הוייט־נאמי של המשלחת. אולם
העצורים סיפרו כי בכל פעם שהם מבקשים
אוכל או זועקים לעזרה רפואית משליכים
עליהם סיד בוער. רבים מהם ניסו. אחרים
חלו בשחפת בגלל הסיד.
הוועדה ניסתה להסתיר. הביקור
של חברי הוועדה האמריקאית נמשך במקום
כשעה ורבע. אולם קרוב לוודאי שלעולם
לא היה נודע דבר על כלובי־הנמריט,
לולא נילוו אל שני חברי הקונגרס עיתונאי
ועובד המשלחת, טייס קרבי לשעבר
בשם תומאס הרקין (.)30
כאשר חזרה המשלחת לארצות־הברית
הצטמצם הדיווח שלה על כלא קון־טון ב־

בזינוו־יטדע

רי הו טו • גברזנויות דע בזו ב רז תור !

סוכנות והפצה פוטו קרט בע״מ

הנהיגה
.איננה נדענגתר הטאר
.אותה

תל־ אביב.

תומאם הרקין ליד ציור ״כלוכי הנמרים״
סיד על ראשי האסירים

תיקון״ המורכב משבעה מחנות מעצר נפרדים
ובהם כעשרת אלפים עצורים פוליטיים,
שרובם נשלחו למאסר ללא משפט וללא
פסק־דין.
לשני חברי הועדה שהובאו לביקור במקום
הוצגו שלושה ממחנות אלה, בהם שוכנו
האסירים בחדרים גדולים ומרווחים. כאשר
התענינו לדעת היכן נמצאים ״כלובי הנמרים״
,נאמר להם כי הם אינם קיימים כלל.
אולם באחד המחנות הצביעו עצורים בפני
עיתונאי שנילודה אל שני חברי הוועדה,
על דלת סתרים קטנה. חברי הוועדה דרשו
לפתחה. מנהל בית־הסוהר טען כי הדלת
בלתי ניתנת לפתיחה.
אבל סוהר וייט־נאמי שניצב מעברה השני
של הדלת, שמע את קולו של המנהל ו פתחה.
כל נסיונות מנהל הכלא למנוע משני
חברי הקונגרס ושני מלוויהם להכנס
בעד הפתח נכשלו .״הסתכלנו פנימה,״
סיפר העיתונאי ,״ושם היו, כלובי־הנמרים׳
שהיו צריכים להיות בלתי קיימים.״
גרוע מאי־השדים .״כלובי־הנמרים״
היו תאי אבן בתוך בנין אבן, שרק גגותיהם,
בתוך המין עצמו, מכוסים בסורגים.
לא חודר אליהם אור ולא אוויר. החום
בהם בלתי נסבל. בכל תא כזה, בו אין כל
ריהוט, נמצאים כשלושה־ארבעה עצורים
בשטח שאינו עולה על 7מטר מרובע.
כאשר הבחינו העצורים במבקרים הם
הצטופפו מתחת לסורגים. למרות שגובה
התא הוא בגובה קומת אדם, הם לא עמדו
על רגליהם. רגליהם היו מצומקות מסיבה
בלתי ידועה, דבר שלא איפשר להם לעמוד.
שני חברי הקונגרס עמדו במקום מזועזעים
ממראה עיניהם. הם לא יכלו להוציא
הגה מפיהם.

דו״ח בן 70 העמודים שהגישה, לכמה
משפטים שאמרו :״הועדה נתקלה בכלא
קון־טון בתנאים המחייבים שיפור או תיקון,
וקיבלה הבטחה כי המצב ייחקר.״
עוד יותר מזה: פרנק וזלטון, היועץ
האמריקאי הבכיר ליד ממשלת דרום וייטנאם
לעניני בטחון ציבורי, טען באוזני הועדה
כי ״בארצות־הברית יש דברים גרועים
יותר והמצב בקון־טון אינו שונה מאשר
בכלא ג׳ורג׳יה שם אוסרים את האסירים
בכבלים.״
היה ברור שוועדת הקונגרס, שנשלחה
לדרום וייט־נאם על מנת להצדיק את הפלישה
לקמבודיה ואת מדיניותו של הנשיא
ניכסון, היתד, מעוניינת להסתיר ולחפות
על המתרחש בקון־טון. וזאת היתר, השע־רוריה
המסעירה כיום את ארצות־הברית.
איך אפשר להאמין? כאשר התגלתה
כוונת הטישטוש של ועדת הקונגרס,
התפטר תומאס הרקין מעבודתו בוועדה,
כינס מסיבת עיתונאים, גילה את המתרחש
בקון־טון בלוויה צילומים וציורים.
העיתונאי שנילווה אל המשלחת, דון
לוץ׳ ,פירסם את כל שראו עיניו בשעת
הביקור במקום. אנשי ועדת הקונגרס ניסו
להתנצל ולהצטדק כי העדיפו להצניע אול
המימצאים לגבי כלא קון־טון כדי לא לגרום
נזק לשבויים האמריקאים הכלואים כצפון
וייט־נאם וכדי לא לחבל בשיחות השלום
הנערכות בפאריס.
אולם טענה זו לא התקבלה על ידי דעת
הקהל בארצות־הברית. אם ועדת הקונגרס
יכלה להעלים מימצאים כמו ״כלובי־הנמ־רים״
,כיצד אפשר להאמין לשאר מימצאיה
ומסקנותיה?

מכתבים
(המשך מעמוד )5

תףאותםבשיחות ! זה לא ישמע
כ״ב בלתי מציאותי כפי שאפשר להסיק
מהכרזותיו,ם הפומביות הנוכחיות — אם
נזכור שהם הודיעו בגלוי לאחר חטיפת
השומר רוזנווסר — שהם יהיו מוכנים
לשחררו רק ע ״י ...מו״מ ישיר עם ישראל(!)
,ואילו הסווב בא מגידנו .
מן הראוי גם להעיר שאפילו עתה עדיין
לא מאוחר לגמרי. על ישראל לשנות את
מדיניותה, לנקוט ביוזמה הנ״ל והיא מסוגלת
לעשות זאת כל זמן שהשטחים המוחזקים
— עדיין מוחזקים על ידה מוטב
עכשיו מאשר. בכלל לא, ומוטב להגיע
לידי הסדר מדיני. עם הפלסטינאים (הקמת
פדרציה מאוחדת של שלוש מדינות בארץ
ישראל השלמה שמשני עברי הירדן: ישראל,
פלשתין וירדן) מאשר להיות אנוסים לסגת
בלב דווי כמו ב 1956 תחת לחץ כבד
ואולטימטיבי מצד שתי המעצמות שלפי כל
התחזיות מתקרבות להסכמה ביניהן בנקודה
גורלית זו לישראל ! 1

שלום זמיר,

נפר אמירים
מכתב תודה
אל מערכת העולם הזה, קבלו תודה חמה
מחיילי ד.צ .2549 .הענותכם לשני מינויי
חינם ליחידתנו, הסבה לנו עונג וענין רב.

חיילי וחיילות

ז.צ.2549 .

; חיילים הרגישו
כעניים בפתח

ומש
* £1סמס £ 0מ

בתאריך 30.6.70 התקיימה בהיכל התרבותי
בת״א הופעת הסווינגל-סינגרס. לפני
דלתות האולם התקבצו כשלושים חיילים
במדים, אשר באו במיוחד להאזין ללהקה.
ידוע שהנהלת היכל התרבות מאפשרת
כניסת חיילים לקונצרטים הנערכים באולם.
הפעם ניתן להם להרגיש כעניים בפתח.
כשהצליחו כמה עקשנים בינינו להיכנס
בהפסקה הסתבר כי לא כ ל המקומות נמכרו,
והיו הרבה יותר מקומות פנויים.

חייל,

£זז 045$£

רשמ קו ל נייד פי לי פ ם

אי־שם

! שמי
אינו מרדכי
כתבו עלי לטובה או לרעה, אבל אייתו
את שמי כהלכה.
אכן, עם עורכי עיתונים אחרים ביקרתי
בתעלת־סואץ והתלבשתי לפי ההוראה של

שדלקטדא בע״נו,

ו 3ג•
פיליפם בישראל.

ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ש /י /י״א, י״ב
מאיר בראלי
נציג צה״ל שהדריך את הסיור — אבל שמי
אינו מרדכי, אלא מאיר והעיתון שאני עורכו
הוא אמר — עיתון יומי מנוקד.

מאיר בראלי,

תל-אביב

ימיו דמי וינ*0

תיכוו מקצועי במגמות

הו מני ס טי ת
רדיראלקטרתיקה טלויזיה ־ תעופה

פקידות

לעזאזל המלחמות,

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
מוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי גטיון 4שטיפנדיות

רצוף שיר מפרי עטי, כתשובה לשיר
ת שובה לשיר ה שלום שפורסם במדור
העולם הבא (העולם הו ה : 11710
הנח לחרב לכוקלע /,זרוק הכל לים.

לבורנטים כימיים
גרפיקה -שרטוט
ציוד אופנה

( ה מ שן ב ע מו ד )8

רסים,
הרשמה,
8־1 ,5־9

ת ל ־ א בי ב

חי פ ה

ברגר 17
גפנתאלנבי

שמריהו

לוין 0נ

רמת ־ נן
ניאליע 41
בית האזרח

ב ת ־י ם
רוסשילד 33
עיי הפצבח

חולון
סוקולוב 68

פתח ־ ת קו ח
בר־כוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעץ
דדר״ג

מכתבים
(המשך מעמוד )7
בוא ופנה לאהבה
פז מון:
לכן הק שב לעצתי חבר / ,ח רו ט זאת
בלבבך / :לעזאזל ה מלח מות, העיקר האהבה.
פ שוט מיד מדים של קרב / ,של הרג
של מירדף / .לבש בגדים של תכול־לבן /
כמו ביו ם של חג.

/ולא לשפך דם.

אל תק שיב לנאומים /על ג בו ל על ביטחון
/ .בוא עסוק באהבה /צפה לבוא
שלום.

בוא נצא אל הר חוב /נ ש מע קו לו ת פעוטים
/ .בוא נחזה בזיו חמה /הרחק מקול
רובים.
פזמון
בוא נחלום על יום יבוא /תאחז בי
בידך / .די, תזרוק את המקלע /לך פנ ה
לאהבה.
רענן פלד, תל-אב-ב

י ארביטין טורה כמדינה לכתבתכם הארכיטק טורה,
במסגרת המדור
ב מדינ ה (העולם
הזה .) 1713

א. התכנית למונטריאול
הרי פרי הצעתי,
ואינה זכיה
בהתחרות בינלאומית.

עיר הבה״דים בשותפות תוכננה
עם האדריכל אלדר
שרון, ולא עם האדריכלית
נעמי נוימן
שהשתתפה בתיכנונו
של ביה׳׳ב בלבד.

אדריכל צבי הקר,

תל-אביב

אז מרוע הקימו
מוסר פיקטיבי?
באיחור־מה הגיע לידי גיליון העולם הזה
( ) 1713 ובו הכתבה נקמת הפקיד בכותרת־מישנה
״עסקן יהודי הסתכסך עם אירגון
בני ברית וגרם לסערה באמריקה בהאשימו
את הסוכנות ואת מדינת־ישראל בפעולות
ריגול והפרות חוק״ .המילה ״ריגול״
כלולה גם בגוף כתבתכם באותיות מודגשות,
כשמדובר בגב׳ שולמן, שעליה הטילה
כביכול הקונסוליה הישראלית בניו־יורק
לארגן ״תדריכים לעומק״ ליהודים היוצאים
לביקור בברית־המועצות.
בקטע זה של כתבתכם נזכר גם שמי
(באותה תקופה—1960 ,ן , 196 כיהנתי כקונסול
כללי של ישראל בניו־יורק).

המון -ה נ 17ןצבעים ,
צבעיםשהצביעהבהם 7ץ לה לאיןשיעור,
צ ב עי ם שי ע שו א ת די רתך מו ד רני ת,
ח די ש ה ונו צצת.
א ס 7ןררא שו ן־ נותןאתה

ברור לי, כי כתבתכם הנ״ל מתבססת
בעיקר על שורת כתבות מאת רוברט ה.
פלפס, שנתפרסמו בשבועות האחרונים ב־ניו־יורק
טיימס. בכתבתו האחרונה, מ־19
ביוני, כלולה גם הכחשה מפורשת שלי
לפרשת גב׳ שולמן (אותה הכרתי בניו־יורק
ברעייתו של אחד מגדולי הרבנים
הרפורמיים, שנפטר בינתיים) ,על סמך
תשובתי לסופר ניו. יורק טיי מס בירושלים,
מר ג׳יימס פרון, שבא אלי לפני כמה
שבועות לשאול לתגובתי לסיפור הנ״ל העומד
להתפרסם. באזני מר פרון השמעתי
לא רק את ההכחשה היבשה והכוללת,
שנתפרסמה אח״כ בניו יורק ט״מס, אלא
גם עמדתי על העובדות לגופן. אמרתי
לו, כי באותה תקופה — בראשית הפשרת
היחסים בין ארה״ב ולברה״מ — התחיל
גל התיירות האמריקנית לרוסיה: הקונסוליה
שלנו הוצפה שאלות מצד יחידים ועסקנים
יהודיים (רבנים, פקידי אירגונים, לא רק
מבני־ברית, כיצד על תיירים יהודים להתנהג
בברה״מ ״בתור יהודים״ — אם לקחת
איתם סידור, טלית ותפילין. או שמא זה
יזיק להם בעת בדיקת המכס; הלנסות
להיפגש עם קרובי משפחותיהם, או שמא
זה יזיק לאותם הקרובים: וכו׳ וכו׳.
כיצד הפכו פניות רבות אלו לקונסוליה,
למתן ״עצות מוסמכות״ (שהרי רק למט־שלת־ישראל
היה אז ידע ממשי על חיי
היהודים בברד,״מ) — כיצד הן הפכו
בניירות שונים, שעליהם ביסס רוברט
פלפם את מאמרו, ל״תידרוך״( :הוא לא
העולם הזח 1715

כתב ״תדרוך לעומק״ ,כמוכם) — לאלהים
פתרונים. מכל מקום, במאמרי פלפם לא
נזכרה אף פעם אחת המילה ״ריגול״ ,וכאמור
נזכרה הכחשתי לאופי ה״חשאי״ של
ה״תדריכים״.
אתם הוספתם את המילה ״ריגול״ — גם
בכותרת־המישנה של הכתבה וגם באותיות
שמנות בגוף המאמר — וגם השמטתם
את הכחשתי לכל הנסיון לשוות אופי חשאי
ל״התיעצויות״ הנ״ל.

בנימין אליאב,

ירושל-ם

#כתבת העולם הזה לא הסתמכה מל הכתבות
בניו־יורק סיימם, אלא על כ ת בו תיו
של לורנס מו שר בניישונל אובזרבר, שם לא
הופיעה ההכחשה של הקורא אליאב.
מר אליאב אינו מסביר מדוע היה צורך
במוסד פיק טיבי שהוקם לפי כל כללי המחתרת,
בהנהל ת גב׳ שול מן ה מיס תו רי ת, כדי
לחד רן יהודים הנוסעים לברה״ מ — וזו הי
הטענה העיקרית שהו שמעה על־ידי העסקן
היהודי שאול ג׳ופ טס ב ת בי ע תו נגד בני

ברית.

״היא אינה
כתולה
בגליון האחרון( ,העולם הזה ,) 1713
בכתבה תחת הכותרת, המפתה, היו אי־דיוקים:
הנערה,
יהודית גולני, אינה בתולה והיא
עשתה זאת לפני שהגיעה אלי. היא נשלחיז
כנראה על־ידי אביו של בני, כדי להשמיציני
ובכך להשיג ראיות והוכחות כדי שישמשו

פרטים על
שלל אפשרויות הנופש
בשרם א שייח ובאילת
במשרדי ארק-ע ואצל
סוכני הנסי עו ת.

טוס
בארקיע עדן ולטובתו
ולהכשילני בתביעתי לפיצויים. את
הארון לקחה עבורה. לי יש די ארונות,
והיא קיבלה כסף ממני ולא להיפך.

חמדה עדן,

הספר הראשון והיחיד בארץ שבויו עברית

תל-אביב

י ילדים
מחוץ לנשואין
חיות בארץ כמה עשרות אלפי נשים,
אשר כפי הנראה נגזר עליהן לחיות בגפן.
חלקן נולדו בתקופות גיל אשר חסרים
מספיק גברים עבורן, ומרביתן פשוט לא
מספיק חתיכות, אם להתבטא בלשון עדינה,
זוהי האמת.
חלק ניכר מאד מנשים אלו קיבל על
עצמו את גזר הדין, אך בכל זאת טרם
איבד את התקווה ללדת ילדים ולו אף
אחד.
נראה לי שבמידה ותהיה איזו גושפנקה
רשמית לענין זה, כגון האפשרות לרשום
ילד בתעודת״זהות של האם ללא ציון שם
האב, או תמיכה מצד ביטוח לאומי לחצי
השנה הראשונה לאחר הלידה, עצם קיום
אגודת נשים רשמית המכירה בזכות אשד,
לגדל ילדיה ללא מסגרת נשואים, תוסיף
אומץ רב בידי מספר ניכר של נשים, שכן
עליהן יהיה להביא בחשבון, נידוי מהמשפחה
בכמה מיקרים, או מחלק מהחברה הסובבת
אותן.
צריך לארגן כנם של נשים מסוג זה,
כדי לפתור את הבעייה.

אחת מני רכות,

תל-אביב

• השם שונה בכתבה.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצר־־
פים תמונות למכתכיהם.

העולם

הזה 1715

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכי
אודות, איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2.ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווד הסבר מלא ועניני בעברית
כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

__ גזור ושלח __
חזמנת /חצחרח
,,אלני ת״ ,וזחגאח״לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזר א ת הספר
״א הבה בשניים״ .ר״ב שיק מ ס׳ --

במדינה העם גידופים
במקום מדיניות
שגריר ישראל בארצות־הברית, יצחק ובין
נהנה ממידה רבה של אהדר, מכל שכבות
העם. בזכות היותו רמטכ״ל צה״ל במלחמת
ששת־הימים, הוא נערץ במחנה הני־צים.
בזכות דיעותיו השקולות והמתונות
בהווה הוא נהנה גם מאהדה במחנה היונים.
לפני שבועיים, בעקבות פירסום תוכנית
השלום של שר־החוץ האמריקאי ויליאם
רוג׳רם, נקרא השגריר רבין לבוא להת־יעצויות
בירושלים.
מעידה בעזרת הממשלה. השבוע
הפתיע רבין בצעד בלתי שקול, בלתי דיפלומטי
ובלתי נבון. אזרחי ישראל יכלו
רק לשאול את עצמם אם צעד זה נבע
מההוראות החדשות שקיבל מהממשלה.
היה זה אחרי שמזכיר האו״ם או־טאנט,
דיבר באהדה על תוכנית השלום החדשה
של הסובייטים, ציין כי הצעותיה של ברית־המועצות
נראות לו כקונססרוקטיביות. בתגובה
על כך הצהיר רבץ בארצות־הברית:
״או־טאנט הוא הנציג הנאמן ביותר של
ברית־המועצות באו״בד.
מבלי להתייחם לעצם ההצעה הסובייטית
ולמטרותיה, הרי שבעזרת ממשלת־ישראל
מעד השבוע יצחק רבץ את מעידתו הדיפלומטית
הגדולה ביותר. מעידתו הבהירה
שוב כי בדיפלומטיה אץ הגידופים מהווים
תחליף למדיניות.
מפלגות איזו
ליברליות 7

ב אי שו רהנתומם הר שמ>>ם
ומשאל ״ המוצר הנ בחר׳ ־ 1970

?111:11־ 11 ביותו״ הנסכרת וכיייי1

אילו היו המפלגות הליברליות נשפטות
לפי מידת הליברליות הנהוגה בין חבריהן,
היתד, המפלגה הליברלית הישראלית זוכה
בתואר ״המפלגה הליברלית ביותר בעולם!״
מה שהתרחש באסיפת מרכז המפלגה
ביום החמישי האחרון, עלה גם על חופש
הדיבור המקובל בין מפלגות יריבות. היה
זה כאשר התכנס מרכז המפלגה לדון בבחירת
מועמד לתפקיד גזבר הסוכנות.
תפקיד זה שמור בסוכנות לנציג ההתאחדות
העולמית של הציונים הכלליים,
שהמפלגה הליברלית בישראל נמנית עליה.
עד לבחירתו כשר בממשלה, שימש בתפקיד
זה השר אריה (ליאו) דולצ׳ין. כשפרש
מתפקיד הגזבר, עמדת מפתח המקנה למפלגתו
של הגזבר יתרונות רבים, חיפשו
הליברלים מועמד אחר. בניגוד לדעתם של
שליטי המפלגה, נבחר אז ד״ר יהושע אוירבך,
עולה מברזיל, מראשי הציונים הכלליים שם.
אולם מועמדותו לא נשאה חן גם בעיני
המערך. בלחץ המערך עירערו ראשי הליברלים
על הבחירה.
כיב של שופכין. כאשר התכנס המרכז
לבחור במועמד, החלו חילופי האשמות
חריפים ביותר בין הנוכחים. פתח
בכך ראשון יהושע אוירבך עצמו .״ מ קי ץ
כפיים, ובכבוד נתתם לי את הנצחון נגד
רצונם של השליטים במפלגה אמר
לחברי המרכז שבחרו בו כבר פעם .״אבל
אי־אפשר להמשיך בחיים של עבדות פנימית
בתוך החירות הדמוקרטית הישראלית.״
על דבריו של אוירבך הגיב ח״כ שמחה
ארליך, תעשיין תרופות עשיר, שהיד, מראשי
העסקנים של המפלגה הליברלית עד
שנבחר בבחירות האחרונות לראשונה לכנסת.
ארליך, הידוע בלשונו החריפה, לא
ברר במילים .״מעשיך הורסים את הבית
יחד עם הפישפשים!״ התריע כלפי אויר־בך
:״דבריך הם שקר, כזב, הרעלה והסתה!״
הוא כינה את אוירבך ״מהפכן דרום
אמריקאי״ ,טען כי הגיעו לידיו מכתבים
מברזיל התולים באוירבך קופה של שרצים,
אוירבך לא נשאר חייב .״אתה ביב של
שופכין!״ קרא לעבר ארליך. כאן התערב
שר המסחר ור,תעשיר, יוסף ספיר, העיר:
״אי־אפשר לקרוא ביב שופכין לאדם, רק
לדברים!״ הרוחות סערו והשערוריה איימה
להפוך לתיגרת ידיים.
הרוחות נרגעו רק אחרי שאוירבך הודיע
על הסרת מועמדותו מרצונו.
הגידופים וההאשמות ההדדיות הוכיחו
כי השותפות בשלטון השחיתה את עסקני
המפלגה הליברלית. כל זמן שהיו באופוזיציה,
שמרו על הגינות בויכוחים הפנימיים.
ברגע שהגיעו לחלוקת נתחים מהעוגה
השלטונית, איבדו עסקני הליברלים כל רסן.
העולם הזר: 715 ,

ךוא, זו לא בדיחה. הכותרת הבאה
/הופיעה באמת בעיתון דבר, ביום

הרביעי שעבר, ה־ 8ביולי : 1970

ך• עם רצה דויד בן־גוריון

בידיעה שהופיעה תחת פותרת
זו אין זכר לטילים סובייטיים. הישיבה
כולה היתה מוקדשת לתוכנית
סיעת המערך לשנות את
שיטת־הכחירות לכנסת.

הארץ ל־ 12 אזורי־בחירה קטנים, ובחירת
איש אחד בכל אזור.
זה היה כשדויד בן־גוריון שלט במפא״י,
ולא הצליח להשיג רוב בבחירות.

לשנות

^ את שיטת־הבחירות במדינה.
הוא רצה לעבור לשיטה הבריטית: חלוקת

חוששים כי השיטה הבריטית עלולה לקבור
את עסקני־המנגנון האסורים.

חרות ישלטו בגח״ל, יצחק רפאל ושות׳
ישלטו במחנה הדתי. שום זיק של התמרדות
לא ייתכן עוד.

הם המציאו שיטה אחרת לגמרי: לחלק
את הארץ למיספר מוגבל של אזורי־בחי־רה,
ולערוך בחירות יחסיות, לא־אישיות,
בכל אזור.

סוך־סוך תישאר המשפחה הגדולה
של הבוסים לבדה בכנסת
ובזירה הציבורית. פוך־סוך תוכל
לנהל את עסקיה באיו מפריע, ל חלק
את השלל במחשבים, במו כל
קארטל מיסחרי המשתלט על
סחורה מסויימת כשוק.

לא לכך הם מתכוונים.

זוהי אחת המזימות הציניות ביותר
שנחרשו אי-פעם בסדנת הבוסים
של מפא״י.

התוכן האמיתי של מזימה זו?

לקביעת אחוז-חסימה חדש.

לא של אחוז אחד, ולא של שניים־שלושה.

כותרת־המישנה ה״סובייטית״ נכנסה בטעות.
היתר, זאת פשוט שגיאת־דפום.

אולם, כפי שכבר אמר פרויד
המנוח, לכל טעות יש סיכה ניס
תרת. היא מגלה מה מתחרש ב־נככי
נפשו של הטועה.

ף אכן, מגלה כותרת־המישנד, המוט

עית
עולם ומלואו.

הטילים הסובייטיים מוצבים ברגע
זה לאורך התעלה. הם מכוונים
אל ליבם של טייסינו.
העימות עם הסובייטים בתעלה נראה כמעט
בלתי־נמנע. עומדת לפנינו מלחמה לחיים
ולמוות עם אחת משתי מעצמות־העל האדירות
של העולם. אין שום בטחון שמעצמת־העל
השניה תחוש במיקרה זה לעזרתנו.
זהו איום על חייהם של אלפי צעירים,

ואולי על עצם קיום המדינה.

מעולם -לא ב־ ,1948 וגם לא
ב - 1967-היתה צפוייה לנו סבנה
נוראה בזאת.
הממשלה, שבמרכזה עומד המערך, ושכל
שריה החשובים שייכים למערך, נושאת
בחלק מהאחריות ליצירת מצב מחריד זה.

מה עושה סיעת המערך עכשיו

האם היא מכה על חטא?
האם היא מפשפשת במעשיה?
האם היא תרה באופן קדחתני אחרי כל
שביל העשוי להרחיק אותנו מפי התהום?

לא. יש לה משהו הרכה יותר
חשוב לדון בו.
בפניה עומדת מטרה קדושה וגורלית:

אי ךלסלקאתהסיעות
הקטנות מן הכנסת .

תהיה כאן שום אשלייה.

ל״נא
\ £אי ש במערך לא חושב ברצינות
איך לתקן את הכנסת.
אילו זה היה איכפת להם, יכלו ראשי
המערך להתחיל בדברים קטנים. למשל, הם
יכלו להכריח את חבריהם להופיע לישיבות.
מעולם לא שררה בכנסת עזובה כזאת.
במשך שעות שלמות נוכחים בעת הדיונים
חמישה, ארבעה ואף שלושה חברי־הכנסת.
לעיתים קרובות לא נוכח באולם אף איש
אחד מבין 60 אנשי המערך וגרורותיו.
כבר קרה ששני אנשי הכוח החדש במליאה
היוד בה רוב מוחלט.

לא זה מדאיג את המערך.
לא הנעדרים מחרידים את מנוחתו, אלא
דווקא הנוכחים.

אנחנו.

אלא אחוז-חסימה של 20 ,15
או 25 אחתים.
זהו עניין פשוט לגמרי:
נניח שיחלקו את הארץ ל־ 20 אזורי-
בחירה, ושבכל אזור ייבחרו שישה ח״כים.

פן־גוריון היה בטוח, בצדק, כי
השיטה המוצעת על-ידו תנחיל
למפא״י רוב מוחלט ושלטון נצחי.

פירוש הדבר הוא שבל רשימה
צריכה לזכות ב־ 17$ ,מן הקולות
בבל איזור כדי להעביר מנדאט.

בתנאים של ישראל, שאינה דומה לבריטניה,
לא תביא שיטה כזאת למישטר של
שתי מפלגות מתחלפות, אלא שלטון־עולם
של מפלגה אחת — זו שיש בידה המנגנון.
הכסף, וכל מכשירי השוחד והכפייה.

על פי שיטה זו ייוותרו בכנסת רק שלוש
סיעות: המערך, גח״ל והמפד״ל.

אבל לשיטה שהוצעה על-ידי
בן־גוריון היתה לפחות מעלה
אחת -יצירת קשר ישיר בין
הבוחר והנבחר. בל בוחר יכול
היה לדעת, בשיטה זו, מי מייצגו.

אם ייקבעו 20 אזורי-בחירה,
ייבחרו רק ארבעה אנשים בכל
איזור. פירוש הדבר: אחוז-חסי-
מה של ס.250/

ך* אם יבול מישהו לתאר לעצמו את
| | דמותה של הכנסת, אחרי שתתגשם
״רפורמה״ זו?

שום כוח חדש, רעיון חדש, אישיות
חדשה לא יגיעו עוד לכנסת.
שום ויכוח של ממש לא יתנהל
בה עוד.

משה ברעם ויצחק רפאל; ישראל קרגמן
וחיים לנדאו; ישראל ישעיהו וזרח ורהפטיג;
אסתר רזיאל־נאור וטובה סנהדראי; יוכלו
להחליף ביניהם מחמאות וברכות, כמו גבאים
בישיבות ועד־הקהילה.
הצעות־החוקים של הממשלה יעברו* בכנסת
אוטומאטית בשיטת האכספרס, באולם
הריק, בשעה שבחוץ יסערו הפגנות־ההמו־נים
של הדור הצעיר, שייבטא את רצונותיו
הפוליטיים בבקבוקי־מולוטוב, מחוסר כל

אמנם, זוהי תפיסה נאיבית במיקצת. בבריטניה
אין אחוז השוטים בבית־הנבחרים
נופל מן האחוז המקובל בישראל. נבחרים
רבים מבקרים באזורי־הבחירה שלהם רק
פעם בארבע שנים — ערב הבחירות הבאות.
ולבוחרים אין שום השפעה על קביעת

!נסיליס
המועמדים. זו נעשית אי־שם בחדרי־חדרים,
על־ידי קבוצות זעירות של בוסים מפלגתיים,
בדיוק כמו אצלנו.

הפרלמנט הבריטי הוא כיום,
לפי כל הדיעות, וגם לפי דעת
רוב חבריו, אחד הפרלמנטים הגרועים
כעולם. נדמה שהוא נופל
אך מן הכנסת שלנו.
אבל על כך אפשר להתווכח. מי שרוצה
לעבור מן השיטה הישראלית לשיטה הבריטית,
מציג לפחות אלטרנטיבה עיקבית וכנה.

סיעת המערך אינה חולמת על

הצעתו של כן־גוריון קרה מה
/שקורה לרעיונות רבים. כדבריו של
רודיארד קיפלינג: הם הופקעו על־ידי ה־נוכלים,
כדי לאחז את עיני הכסילים.

לבוסים של המערך אין בל חשק
לאמץ לעצמם את הצעת בן־גוריון.
אין להם אשליות לגבי עצמם. הם יודעים
שמלבד חצי תריסר הכוכבים בצמרת,
אין לאיש מהם סיכוי לצבור בבחירות
אישיות חופשיות יותר ממאה קולות. הם

אז ייוותרו בכנסת רק סיעות המערך ו־גח״ל,
אולי בתוספת שנים־שלושה דתיים,
שיצליחו להיכנס מבעד לדלת האחוזית של
בני ברק ומקומות דומים.

מכנה המשותף של בל ההצעות
ה האלה: לחסל את הסיעות הקטנות.

זוהי קנוניה של שלושת המג
גנונים הגדולים, הרוצים לעשות
יד אחת בדי לחסל את בל יריביהם.

הרייכסטאג
הגרגזני
יכולת אחרת למצוא להם ביטוי.

כך זה קרה ככל מקום שבו נסתמה
הדרך הפרלמנטרית על-ידי
תחבולות מסוג זה. בך נעשה גם
כישראל, אם תהפוך הבנסת למו־שכ-זקנים
של מימסד מנוון.

ך* דברים אינם נאמרים על דרך ה)
) הגזמה — אפילו כשהם נשמעים כך.
המזימה החדשה של המערך מובילה לקראת
רייכסטאג ישראלי או סובייט עליון
— לא דיקטטורה של פירר אחד והיסטרי,
אלא דיקטטורה של קומץ זקנים ממורמרים,
שאינם יכולים להשלים עם עלייתם
של כוחות חדשים.

המערך יחסל את ע״מ (שהיא הדוגלת
העיקרית בשינוי שיטת־הבחירות. זוהי הת־גלות
מעניינת של יצר־ההתאבדות. ואולי
אין זה אלא אליבי נוח, מכיוון שממילא
אין היכרי לסיעה מוזרה זו להופיע בבחירות
הבאות, ללא בן־גוריון ).המערך יחסל
גם את מק״י ורק״ח.
גח״ל יחסל את ל״ע והמרכז החופשי.
המפד״ל תחסל את אגו״ י ופא״י.

כי בשעה זו נבנה במצריים חיל־אוויר
סובייטי, העלול בעוד שנה־שנתיים להפציץ
גם את בניין הכנסת.

איש אינו מעמיד פנים שיש כוונה אחרת.
בתוך כל סיעה, יחסל הרוב את המיעוט,
הבוסים של מפא״י ישלטו במערך, אנשי

ובמקום לחשוב על כך, חושבת
סיעת-המערך על הסכנה הנוראה
הטמונה כקיום שני נציגי הכוח
החדש בתוך הבניין.

כולם יחסלו את הכוח החדש.

;יי אי׳י

יש משהו חולני, וכימעט מטורף,
בבולמוס זה לחיסול קולות
האופוזיציה דווקא בשעה זו.

1 1 1 1י

תמרורים
נ סי עהנ עי מ ה !
ע ם 7בני 1.011 2־ 6 3 0

נחוג. יום הולדתו ה־ 80 של פרץ
ברנשטיין, נשיא המפלגה הליברלית,
ומי שהיה בזמנו שר המסחר והתעשיה,
ברנשטיין, יליד גרמניה, היה בנעוריו סוחר
קפה בהולנד וכתב מסות על האנטישמיות
כפונקציה של מחלות חברה.
זכה. בפרס אירגון הסופרים האפרו־אסיאני,
לוטוס, לספרות
אסיה ואפריקה,
המשורר הישראלי
מחמוד
דרוויש. יליד כפר
גידידה, יצא לפני
כמה שבועות לחור
לארץ כדי להשתתף
בטכס חלוקת
הפרם. אך צווי־הרי־חוק
שהוצאו נגדו עליו ושאוסרים
לצאת את ביתו אחדרוויש

שבע בערב,
ממשיכים להגיע לביתו.

כ ה. בעיקבות מישאל שנערך בין
בעלי בתי הקולנוע בארצות־הבוית, בתואר
ה שחקן

חודשיים

הפופולרי ביו תר בארצות־הברית,
אחרי שזכה באו סקר — ג׳ ון

ג׳ץ ויין

ברלון, קלילים, נעימים, מתכבסים בקלות ומתיבשים במהירות.

לבני רוטקס

ה ם מיו ע די ם לג ברי ם ה נו ס עי םלחדל, היו ד עי ם ל הנו ת מ טיו ל ונופ שומע רי כי ם לבוש מ שו ב ח,

להשיג בצבעים שונים, ובסריגת רשת אורירית.

ת מי ד קרוב אליך
חוטי ברלין מיוצרים בישראל בלטוית טל ירי מפעלי הנו לון בעינז ברשותה של חברת יוסף בוקחפט ובניו, אוה־ב.

^ 1061

שרות הפלגות שבועי,
אקספרס לנוסעים ולמבוניות באנית־המעבורת
אכילאום ( 6,000 טון הדחק)
הפלגות בכל יום ו׳ בשבוע מחיפה
— ללימסול, רודוס, פיראוס ו־ברינדיזי
(איטליה).
פנה לכל סוכני הנסיעות או ל־א
ל א לו ף ושות׳:
תל־אביב, רחוב אלנבי ,94
טל 611757 ,613389 .
חיפה, רחוב כיאט ,6
טל 67753 ,67752 .
סיווג הבטיחות כפי שנקבע ע׳׳י
מנהל אגף הספנות והנמלים
״אכילאוס״ ( 1939״ג׳׳).

המשרד המרכזי של
תנועת העולם הזה -נוח חדש
רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביב
הומה א /חדר .5
טלפון מיספר .265836
שעות המשרד שונו למועדים הבאים:
ימים א׳־ה׳ 16.00—9.00 :
״ ב׳־ג׳־ד׳19.00—12.00:
יום ו!3.30—9.00 : ,

ויין. הפרס הוענק לויין בטקס חגיגי
בהוליבוד, בנוכחות עשרות כוכבים ומושל
מדינת קליפורניה, רונלד ריגן, שחקן לשעבר.
נידון בבית־המשפט בעיר קליווה,
גרמניה, לשלוש וחצי שנות מאסר, נור*
ברט קנוכה בן ה־ 24 שהציג עצמו
כבובי עופרים, אחיהם של העופרים, ורימה
בשמם, המפורסם בגרמניה, סוחרים ומלונאים.
נידון בבית־המשפט לתחבורה בחיפה,
לקנס של 500
ל״י ולשלילה רשיון
על תנאי לארבעה
חודשים, באשמת
נהיגת רכב ללא
תשומת־לב, שגרמה
לתאונה בה נפצעו
כמה אנשים, חבר
הוועדה המרכזת של
ההסתדרות יהושע
וויטצ׳ינה. התאונה
אירעה ב־ , 1968 עת
נהג וושצ׳ינה במכוניתו
הפרטית בכוושצ׳ינה
ביש
חיפה־תל־אביב,
סטה לפתע מהמסלול, עבר למסלול הנגדי
והתנגש במכונית פרטית. ששה חיילים
נפצעו קל ווושצ׳ינה איבד את הכרתו.
מתגרשים. לאחר שבע שנות
נישואין ושני ילדים, השחקן רוגרט
ואגני ורעייתו מדיון. רוברט עזב את
ביתם המשותף ומתגורר זמנית באולפני
אוניברסל. היו אלה נישואיהם בשנית של
ואמר, שהיה נשוי קודם לנטאלי ווד;
ושל מדיון, שהיתה נשואה לסטנלי דונן.
נפטר. בחיפה, שבוע אחרי שהוענקה
לו אזרחות כבוד של חיפה, שבתאי
רובין, מוותיקי אחדות־העבודה וחבר מרכז
מפלגת העבודה. יליד פולין, עלה לארץ
בשנות ד,־ 30 ועבד כפועל בבית־החרושת
שמן ואחר בלישכת העבודה. במשך שנים
היה רובין פעיל במוסדות העזרה ההדדית
של ההסתדרות ובמוסדות־ציבור בחיפה.
נפטר. בתל־אביב, מי שהיה מנהל
אגף הכספים והתקציבים של מחלקת העלית
והקליטה של הסוכנות היהודית, וממייסדי
תנועת העבודה הליברלית — דויד צימנד.
חעולס הזח 1715

וזה
1וצים 1
הרשים?

מאולמות הקרמלין. נוכחים: שר־הביטחון,
שר־החוץ, מזכיר־המפלגה, ואחרים.

וענד

השבוע לא נשאלה שאלה זו רק בכל
בית בישראל. היא נשאלה גם במשרדים
בוושינגטון, בלונדון ובפאריס, ובבירות ערב.

ואולי אפילו במוסקבה עצמה.
המעשים הסובייטיים יצרו פסיפס מורכב,
רב־משמעי.
#במוסקבה נמשכו ונמשכו שיחות
הצמרת הסובייטית עם נשיא מצריים,
גמאל עבד־אל־נאצר. ההארכה הבלתי־רגילה
של סידרת־ד,שיחות העידה שהפעם מתקבלות
החלטות מרחיקות־לכת — וכי הן לא נתקבלו
בנקל.
#במצריים זזו הטילים הסובייטיים
אט־אט לעבר התעלה. היה ברור
כי התזוזה היא חלק ממערכה כללית, איטית
ומחושבת, של הסלמת המלחמה עם ישראל,
הנמצאת עתה בעיצומה.
#בזירההמדינית הפיצו
הסובייטים תובנית־שלום, בתוספת רמזים
על־פה, חיפשו שיחות עם שגרירים ישראליים
במסיבות דיפלומטיות.

ויש עוד אפשרות: שהרוסים
עצמם מסובסבים בינם לבין עצמם,
שגופים שונים במוסקבה דוגלים
במטרות שונות, ובי אין בלל
החלטה סופית במוסקבה לבאן
או לבאן.

שי חתבקרמ לין
־* אפשרות האחרונה היא, אולי
{ המעניינת — והמפחידה — ביותר.
נתאר לעצמנו, למשל, ויכוח דמיוני באחד

הנושא
המ טרהה סו פי ת
גבולות

שלוש

הרוסים רוצים בהסדר
כנ״ל, אך אינ ם מסוגלים
לכפותו על הערבים. ב-
מיקרה זה אין להם ברי רה
אלא לתמוך בעבד־אל־נאצר,
והם נגררים לתוך
עימות צבאי בעל כורחם.
הרוסים אינ ם רוצים
בשום הסדר, וכל דיבורי-
חשלום שלהם אינם אלא
ה סוו א ה. ה ם רוצים בבי סו
ס צבאם במצריים, ובהפיכת
מצריים כולה לאדירה,
נושאת
מ טו סי ם
שתבטיח להם שליטה באגן
הים -ה תיכון.

יכול גם להיות שחלו שינויים במשך
הזמן. למשל: שעד לפני זמן קצר היתר,
התשובה מס׳ 1נכונה, אך שעם התבססותם
הצבאית במצריים עברו הרוסים לתשובה
מס׳ .3

מזכירהמפלגה: זכור־נא, חבר שר־ה
ביט חון, שהייעד העליון שלנו הוא למנוע
מלחמה עולמית. מניין לןה בי ט חון כי
דרכך אינ ה מובילה לעי מו ת צבאי עס
אמריקה?
ש ר ־ הכיטחון: אני ב טו ח בזה. אחרי
מה שקרה באמריקה בעי קבו ת הפלישה
לקמבודיה, לא יעז ניכ סון ליזום שום
התערבות צבאית ב מקום אחר בעולם. כל
ז מן שיש בארצות־הברית מצב־רוח כזה, יש
לנו הזדמנו ת בלתי־ חוזרת להרחיב את יתדו־ננו
ב מיזר ח־התיכון. תהיה זא ת שטות להחמיץ
אותה.
ש ר ־ החוץ: לא הייתי סו מן על כך.
נכון שכיום יש באמריקה מצב־רוח מסויים
נגד התערבות צבאית ב מ קו מו ת חדשים,
אבל ז ה יכול לה שתנות בן־לילה, אם נת־חיל
במלחמה רצינית נגד ישראל, ואם
יהיה נדמה לדעת־הקהל האמריקאית. ש׳
צפויי ה סכנה לקיומה. נוכל למצוא את
עצמנו בן־לילה בעי מו ת עם אמריקה, ונע־מוד
בפני הברירה בין נסיגה נוסח־קובה
או הסתבכו ת במלחמת־עולם. לכן אני מציע
להסתפק בי ת רון הגדול שה שגנו, ולתרגם
יתרון זה ל שפ ה של הסדר-שלום.

ג בולו ת ה־ 4ביוני,
מטע מי ם בטחוניים.

בחינייב מזביר המפלגה: אני מודה
חברים. נמ שיך בדיוק ב שבו ע הבא.

ם נתקבלה במוסקבה הדיעה שהאינטרס
׳הסובייטי מחייב הסדר־שלום
ישראלי־ערב, אין פירוש הדבר כי הסדר

ה תוכני ת ה סו ביי טי ת
״מצב של שלום״

שינויים

גבולות ד,־ 4ביוני( .בדרך כלל מאמינים
שגם הסובייטים יסכימו לשינויים קלים).

קלים

רמת-הגולן

להשאיר א ת הסטאטום־קוו. מכיוון ש סוריה
לא קיבלה את החלטת מועצת־הביטחון.

ירושלים

להשאיר
את ירושלים מאוחדת, ו לפ תו ח
ב מ שא־ו מ תן כדי לתת לערבים מעמד מדיני
נאות בעיר.

נסיגה לגבול ד,־ 4ביוני.

עזה

תועבר לר שות ירדן.

לו חמה

הפסקת הלחחמה הערבית.

שיט

חופ ש־ שיט בסואץ וטיראן.

חופש־שיט בסואץ וטיראן.

פליטים

״פ ת רון צודק של בעיי ת הפליטים״( .הכוונה
להכרה׳ ע ק רוני ת בה חל טתה או״ ס
על חופ ש־הבחירה, אן ה חזר ת מיספר
מוסכם בלבד).

ביצוע החלטת האו״ם( .יש להניח שלמעשה
יקבלו הסובייטים, כמו המצרים,
את ד,עקרון המוצע על־ידי האמריקאים).

לגבו־

| ארבע המעצמות הגדולות או מועצת
הביטחון יערבו לגבולות החדשים.

אין פירוט. האמריקאים י שתדלו שכל
או מ רבית ה שטחים שיו חז רו — יהיו
מפורזים.

״בהסכמת המדינות הנוגעות־בדבר מועלית
הצעה לכונן אזורים מפורזים סביב
גבולות אלה.״ (משתמע מכך שהפירוז
יהיה רק בצד הערבי, בניגוד לדרישת
עבד־אל־נאצר שיהיה בשני הצדדים).

| כו ח או״ ם באזורים שונים, כולל שארם־
אל־שייך ועזה. הכוח יהיה כפוף ל מועצ ת
הביט חון, ז .א. שאי־אפשר יהיה להוציאו,
כמו ב־ , 1967 אלא בהסכמה אמריקאית.

| כוח או״ם, בהסכמת מצריים, בשארם־
אל־שייך ובעזה.

ערובות

ארבע ה מעצ מו ת
לות החדשים.

אזורים מפורזים

כוח או״ ם

פלסטיני ם

הגדולו ת

לא ברור.
| הפסקת הלוחמה הערבית.

יערבו

הת חייבות מדינות־ערב לשים קץ לפעי־לות
הפידאיון.

מ שא-ומתן

בא מצעות גונאר יארינג, ובסופו פגי שה
בין הצדדים.

צעד ראשון

הצהרה
י שראלית על נכונו ת לנסיגה
והצהרה ערבית על נכונו ת לחיות ב שלום
עם ישראל.

לכם,

תו כניו ת דו מו ת

נסיגה לגבול ד,־ 4ביוני.

להיות

הרוסי ם רוצים בהסדר-
שלום ישראלי — עהבי, ע׳קי
פי החל טו ת מועצת הביט-
חון. הלחץ הצבאי בא
לדחוף א ת ישראל לקבלת
הסדר ז ה, ובן נועד לק ראת
אפשרות שישראל
תסרב לקבלו.

ש ר ־ הכיטחון: האס זהח שו ב לנו,
חברים? לנו יש עניין הרבה יותר ח שוב.
הטייסים שלנו התבססו עכ שיו במצריים,
הודות לסיכסוך הזה. הצלחנו ל שנות את
מאזן־ הכוחו ת העולמי. אנחנו מנטרלים את
הצי ה שי שי האמריקאי. מחר נתבסס בסוריה,
ומחרתיים ב מיז רח ה תיכון כולו.
אין לנו שום עניין בהסדר, אלא להיפך,
בניצול המלחמה בין הי הודוני ם ה--
— ל מען האינטרסים של
והערבצ׳יקיס ה
ברית־המועצות.

שלום צודק ובר־קיימא.

שלו ש ת שו בו ת
אופן

מזבירהמפלגה: בטווח הארוך, ז ה
יכול ל תת מנוף לנצחון ה קו מוניז ם בעולם
הערבי.

תוכנית רוג׳רס

אם בן, מה הם רוצים?

תיאורטי, יכולות
ת שובות׳על השאלה:

ש ר ־ החוץ: חברים, ז הו הז מן לה שיג
האמריקאים
ב מיזר ח־ה תיכון.
הסדר־שלום
הגיעו כמעט לעמדות שלנו. אין הבדל
ניכר בין תוכנית־רוג׳רס האחרונה ו ה תוכני ת
שלנו. אפ שר להגיע להסדר. ואז נוביע
בעיני הערבים בכוח שיחרר את אדמותיהם
הכבו שות.

יושם קץ לפעולות הפידאיון.
| באמצעות גונאר יארינג.

הצהרות של שני הצדדים על נכונותם-
לבצע את החלטת מועצת־הביטחון (הכוללת
נכונות לנסיגה ולשלום בר־קיימא).

7177

=דו*נ* 0
הדוסים?

(הנז שן מעמוד ) 13

כזה יושג נזחר בהידברות בין שתי המעצמות.
במיקוד.
זה תתחיל עונה של מקח־ומימכר
־ בין מוסקבה וואשינגטון, כשכל צד רוצה
להשיג יתרונות לבני־החסות שלו במרחב.
התמקחות זו יכולה להיות מלווה באיומים,
מעשי־קרב מבוקרים ומעשי־סחיטה שונים.

אולם בטוח לחלוטין שאם אומנם
רוצים הסובייטים בהסדר, ואם
נשיא מצריים הוא שותף! לרצון
זה מרצון או מאונס, ירטג הסדר
בזה -על אפה ועל חמתה של
ממשלת־ישראל.
דוברים רשמיים בירושלים. הציגו את
תוכנית־השלום הסובייטית כאיום על קיום
ישראל, מזימה לחיסול המדינה, ובו׳.

ממשלת ישראל, שאין בה אף שר אחד
המוכן לקבל את גבולות וד 4ביוני, מתנגדת
בחריפות לתוכנית רוג׳רס, לתוכנית הסובייטית
ולהחלטת מועצת־הביטחון גם יחד.

בך נוצר מצב כימעט אבסורדי :
ממשלת־ישראל מקווה שכוויכוח
במוסקבה ינצחו אוייבי הסדר*
השלום, ותתקבל דעתם של המנהיגים
הקיצוניים, הרוצים בעימות
צבאי סובייטי—ישראלי.
החלטה זו לא באה מפני שמישהו ניתח
ברצינות מה יקרה במיקוד, של עימות כזה.
אלא מתוך התנגדות להסדר שאין בו
סיפוח שטחים.

מכיוון שהסדר כזה מסווג כירושלים
כסכנה מם׳ ,1לא התפנה
איש לחשוב על סכנה מם׳ ,2שהיא
לאין שיעור יותר חמורה :
מלחמה ישראלית-סובייטית שתהיה
מעין מלחמת־פינלנד חדשה,
או ויאט-נאם שנייה.

אולם למעשה אין הבדל מהותי
בין התוכנית הסובייטית וכין
תוכנית רוג׳רס. זו גס זו מבוססת
על אותם העקרונות, עם הבדלים
מסויימים (ראה מיסגרת).

המחשבה על סכנה זו נמנעת, מפני
ששוררת בצמרת ישראל אמונה כמעט משיחית
שבמיקרה כזה תחוש אמריקה לעזרת
ישראל, או שיקרה נס אחר. איש לא חשב
מה יקרה לישראל אם אכן יתפתח עימות
אמריקאי־סובייטי במרחב.

;• ישראל תיסוג לגבולות ה״ 4ביוני,
עם שינויים קלים( .שנוי במחלוקת:
האם תיכלל רמת״הגולן בהסדר, כל עוד

העקרונות הם:

הסורים אינם שותפים לו; מה יהיה מצב
ירושלים; אילו שינויי-גכול קלים
באים בחשבון).
<• הערבים יפסיקו את הלוחמה וייווצר
מצב של שלום (אך לא חוזה־שלום,

סכנה איומה

ילו היתה קיימת בישראל ממשלה
המשוחררת מתאוות־ד,סיפוח, היתד. בוודאי
נוקטת בצעדים הבאים:

• פותחת בסידרת מגעים חשאיים
עם נציגי כרית-המועצות,

פווגווני, ברוינייב וקוסיגין בקרמלין: וזח היא ההחדטה?
שהערבים מתנגדים לו מסיבות פסיכולוגיות).

1ישראל תחזיר מיספר מסויים של
פליטים פלסטיניים (ייתכן ויכוח על
מיספר זה, כשהאמריקאים מציעים מ-־&פר
סימלי, והרוסים מיספר רציני).
• 1מדינות ערב יפסיקו את מאבק
האירגונים הפלסטיניים( .השאלה
היא איך, ואם יש ערך להתחייבות בכיוון

• יהיו אזורים מפורזים, וכוח
או״ם בשארם־אל־שייך ובעזה( .שנוי במחלוקת:
מה תהיה זיקת כוח־החירום ל־מועצת־החירום,
האם יחול וטו אמריקאי
על נסיגת הכוח; האם יפורזו כל השטחים
שיוחזרו, או רק רצועה לאורך הגבול).
• ייתכן הופש״שייט לאוניות ישראל
בסואץ ובטיראן.
• יינתנו ערכות של מועצת־ר,ביטחון
או של ארבע המעצמות לגבולות החדשים.
!• המשא־ומתן יתחיל אחרי ששני
הצדדים יצהירו על הסכמתם לעקרונות אלה,
וינוהל באמצעות גונאר יארינג( .האמריקאים
דורשים משא־ומתן ישיר, בשלב
האחרון).
• הפתרון יבוצע שלבים־שלבים, על
פי לוח זמנים שייקבע מראש.

התקוות לעימות

ילד הציעה ברית־המועצות הסדר
כזה לישראל בסוף מאי ,1967 היתד,
דעת־הקהל בישראל מאמינה שהגיעו ימי
המשיח. זה היה נראה כנס, כמו הצהרתו
הציונית של אנדריי גרומיקו בשנת ^1947
אולם אחרי שלוש שנות כיבוש, אין
חסידי הסיפוח בישראל מוכנים להתייחם
ברצינות לשום תוכנית שאינה מבטיחה
את סיפוחם של חלקים גדולים לפחות.

כוי לעמוד על כוונותיה האמיתיות — מבלי
לוותר באותו זמן על הצעדים הקרביים
הדרושים להגנת המדינה.

• שמה ארג הדגש, במגעים
אלה, על פירוט לוח-הזמני/ן ושאר
הפרטים בתוכנית הסובייטית -

כלומר, דואגת לכך שלא תהייה נסיגה
לפני שייווצר מצב־שלום והסדרי ביטחון,
אלא שהדברים ישולבו כך שכל נסיגה
תהיה, בכל שלב, אחרי מתן תמורה מתאימה
מצד הערבים.

* משתדלת לנהל מדיניות עצמ
אית
כלפי כרית-המועצות, כדי
להעמידה על כך שיש לד, מה להרוויח
משינוי עמדתה כלפי ישראל.

כאופן אלטרנטיבי היתה ממשלה
כזאת משתדלת, כמובן, להשיג
הסדר ישיר עם עכד-אל-נא-
צר, על פי עקרונות החלטת מו
עצת־הביטחון, כפי שהציע נשיא
מצריים -כלי רוג׳רס וכלי
הסובייטים.
נדמה שממשלת ישראל אינה מסוגלת
לא לכך ולא לכך. היא עדיין לוחמת את
המלחמה של אתמול — למען סיפוח שטחים
— מבלי להבין שעם כניסת הגורם
הסובייטי למישחק השתנה המצב מעיקרו.

לכן גזרה ממשלת-ישראל על
עצמה כעת מצב של צד פאסיכי.
הכדור הוא כולו כידי הסובייטים :
אם ירצו כהסדר-שלום, ישיגו אותו
ויכפו אותו יחד עם האמריקאים.
אם לא ירצו -עומדת ישראל
בפני סכנה שלא היתה כדוגמתה
מאז דיר ראשון הביל׳׳ויים
על אדמת ארץ־ישראל.
במדינה יחסי־חוץ
צה״ל עוזר לסינגפור סינגפור עם שחר. הנמל של ג׳ורונג׳
הנמצא כשניים־עשר קילומטר ממיזרח לעיר,
רוחש כקן נמלים. ארגזים חתומים, לוחות
פלדה ומאות טונות של מלט, מורדים
מאוניות המשא ומועברים מיד במשאיות
כבדות העירה.
ואז, מגיחים על הרציף שני טנקים מסוג
אי. אם. איקס 13 ומבלי לאבד שניה, הם
פונים מיד לשער היציאה של הנמל. אחרי־הם
מופיעים עוד שניים ועוד שניים. צנד
דים, הם רועמים לעבר השער. סך־הכל
50 טנקים מאותו סוג עוזבים את הנמל
ופונים במהירות לג׳ונגל העבות המקיף
וסוגר מפני עיניים סקרניות את ביתיר,ספר
הצבאי של סינגפור. צרפת לא מכרה מעולם
טנקים אלה לסינגפור. אם כן, מי מכר?
ישראלים כמקום ה״גורקה״ .כעשרים
גברים לבנים, בבגדים אזרחיים,
עומדים בפינה מרוחקת של הרציף ומפקחים
על הורדת הטנקים, והעברתם לעבר
הג׳ונגל. מי הם? לסינים של סינגפור היתד,
בחודשים האחרונים הזדמנות אחת או שתיים
לשוחח איתם — באנגלית — הסינים יודעים
שהלבנים אינם אלא. מהנדסים אגרונומים
ממכסיקו״ ,שבאו לסינגפור כדי לעזור
בפיתוחה הכלכלי. האומנם? עם סיום מיב־צע
הורדת הטנקים, באותו שחר סינגפורי,
הורידו עשרים הגברים הלבנים את בגדיהם
האזרחיים ולבשו מדים. איזה מדים? את
התשובה על כך פירסם השבועון הצרפתי
וולר אקטואל, המוקדש לעניני מדיניות
ופיננסים:
״הסוד, שנשמר בקפדנות זמן רב, אינו
סוד יותר. כל ילד בסינגפור יכול לומר
היום שהמהנדסים אינם מכסיקאים. הדוקטור
גאו קאנג סווי, שר־האוצר הסינגפורי, הודיע
שהממשלה הסינגפורית החליטה להקדיש 10
אחוז מההכנסות ברוטו של המדינה להקמת
צבא לאומי. מר ג׳ורג׳ בוגאר, המזכיר הקבוע
של שר־הפנים וההגנה הסינגפורי, גילה
באופן רשמי את הסוד שלא היה סוד יותר
מזה זמן רב :״מומחים של הצבא
הישראלי יתפסו את מקומם של האנגלים
ואנשי המרקה בסינגפור עשרים הלבנים
בנמל, לא היו אלא קציני צבא ישראליים
וחמישים הטנקים אינם אלא עודפי
ציוד של הצבא הישראלי, שנרכשו מידי
הצרפתים בשנת 1966 ונמכרו לצבא הסינג־פורי.
צבא שאינו קיים עדיין, אך יוקם, תחת
פיקוחם של קציני צד,״ל.״
״האנגלים יעזבו סופית את סינגפור בשנת
. 1971 אי הוודאות של המצב בווייטנאם
ומצב האמריקאים שם והמהומות הגזעיות
במאלזיה, מאלצות אותנו להקים מהר
מאד צבא לאומי סינגפורי. צבא בעל עוצמה
וניידות, כמו הצבא הישראלי מסכם
את דברי המזכיר, שר הפנים וההגנה עצמו.״

תהיה צורתו של הצבא הסינגפורי
הצעיר? באיזה נשק ישתמש? הנשק הקל
יהיה ברובו אמריקאי. הרובה האישי —
ס . 13 .הבזוקות ומכונות היריד, תהיינה
גם הן מתוצרת אמריקאית. לעומת זאת,
תהייה האוויריה על טהרת הכלים האנגלים,
מלבד כמה הליקופטרים קלים אלפאט מתוצרת
צרפת. הארטילריה כולה תהיה ישראלית
וחלק הארי שבה יהיו המרגמות הכבדות
של 122מ״מ המיוצרות בישראל תחת
רשיון פינלנדי.
״את מקומו של מי יתפוס הצבא הסינג־פורי
החדש? בעיקר את מקומם של חיילי
הגורקה הנודעים, יחידות הקומנדו המובחרות
של הצבא הבריטי. על קציני צה״ל
השוהים בסינגפור הוטלה המשימה להקים
צבא כזה, שיהיה מורכב מיחידות קטנות
ומובחרות. הצבא החדש יהיה מורכב מ־
7500 אנשי קבע, שיאורגנו בשישה גדודים.
מרחמה בקומוניסטים. .נגד מי
מסוגל צבא זה להילחם? עקרונית, חתמה
סינגפור עם מאלזיה הסכם הגנה משותף.
מדרומה נמצאת אינדונזיה, אך כל עוד
שולט בממשלת ג׳אקארטה הגנרל סוהרטו,
הפרו־אמריקאי, אין לשער שהרעה תיפתח
מדרום. אם כן, מה הפחד? לא מפני
הענק הסיני השוכן לו רחוק אלא מפני
הקבוצות הקומוניסטיות הרוחשות בסינגפור
ומאיימות להפיל את המישטר.
האם זד, מזכיר משהו?! בכל מקום שואלים
היום אם צד,״ל ילחם בסובייטים. אישם
בסינגפור, נלחם כבר צר,״ל בקומוניזם

הסיני או הסובייטי. אבל הוא עושה זאת
מאחורי הקלעים.
ריגול האיש שלגו בביירות
האם יכולים קציני ביון ישראליים לטייל
ברחובות ביירות כרצונם ולהתגורר בבתי-
מלון ביירותיים בזהותם האמיתית?
לדברי השבועון הלבנוני אלאחראן (החופשיים
או הלבירלים) ,התשובה היא חיובית
בהחלט. לא מכבר סירסם שבועון זה,
הקרוב בדיעותיו לחזית ד,שיחדור הערבית,
ידיעה תחת הכותרת. :רב־סרן ישראלי
בביירות.״
וזה נוסח הידיעה הסנסציונית :״ביום
ד,־ 16 לחודש יוני הגיע רב־סרן מצה״ל
יצחק עזר, לביקור חטוף בביירות. הוא
התגורר במלון פאנדום כשברשותו דרכון
אמריקאי.
״יש לציין כי אותו רב־סרן יצחק עזר
ביקר החודש פעמיים בעיר ביירות, ותמיד
בזמנים שמתרחשים או עומדים להתרחש
בהם מאורעות רציניים.
״נראה שהשלטונות הלבנוניים״ ,ממשיך
השבועון ,״המתינו לפעולות בירדן כדי
לפעול גם הם, וכמו בכל הזדמנות דומה
החלו הסוכנים הציוניים להגיע לבייירותול־רבת־עמון.
ביקורים אלה, אשר הנסתר בהם
גדול יותר מהגלוי מגלים את הקשר הקיים
בין סוכני ארצות־הברית בביירות לבין
ישראל.״
עיתונות עושה ציות
מולדה
מה קורה להארץ?
אין ספק, כי היומון המכובד והסולידיהוא
כיום העיתון היומי האופוזיציוני היחידי
במדינה.
גרשום שוקן, עורכו ובעליו של הארץ,
מסביר זאת כך :״אולי מפני שגישתי היא
שתפקידנו להיות אך ורק עיתון. איננו
משתדלים להיות חברים ומקובלים על־ידי
החוגים החשובים. יש במערכת שלנו פחות
היסוסים לכתוב דבר שיעורר אי־שביעות־רצון
מאשר במערכות א ח רו ת ...בחברה
הישראלית הקטנה והמגובשת כל אחד רואה
את עצמו חלק מהמימסד או הצמרת, או
שייך לבוחשים בקדרה. אנחנו רואים את
עצמנו כעיתון.״
היה זמן שבמערכת הארץ שמו את
הדגש על מאמרים ודיעות. היום אי־אפשר
לטעות: הדגש הוא על חדשות, ועל ריע-
נון צורת הגשתן. בבית הישן ברחוב מזא״ה
בתל־אביב, מוכנים כולם להעניק את האשראי
על הריענון לעורך־המישנד, החדש־יחסית
יאיר קוטלר. כאיש הראשון שהגיע
לעמדה זו בעיתון מתוך שורות הכתבים

עורך שוקן
״אנחנו רק עי תון ״

ולא כותבת־,מאמרים, הפך את המירוץ
אחר הידיעה המהירה והבלעדית לתרגיל־חובה.
בישיבות
הנהלת המערכת, בה היה עד
לפני זמן קצר רוב מוחלט לאנשי המאמרים,
מכנים קוטלר תחושה של דחיפות
רפורטרית — דבר המשמח מאוד את שוקן
עצמו.
אך למרות מהפכה זעירה זו בצורת
ובדגש המערכתי, נשארה עדיין השפעתו

העיקרית של הארץ ברחוב — השפעה
מחשבתית. לא הידיעות שהוא מביא גורמות
לוויכוחים או להתעוררות ציבורית
— כי בראש וראשונה הדיעות. בשטח
זה חלה בהארץ מהפיכה גדולה עוד יותר
מזו שמסמלים קוטלר ובני דורו הצעירים.
רגש אישי לשטחים. כשרפ״י היתד,
בשבילי התהוותה היה הארץ כמעט ביטאונם
המוכר של משה דיין, שמעון פרס וחבריהם.
אומר עתה שוקן המאוכזב :״האמנו
שיש בכוחה של מפלגה זו להכניס את
חידושי התקופה לחיינו המדיניים״.
אילו התפתחו העניינים על פי ההגיון
הישראלי המקובל, היה ה א רץ צריך להיות
היום העיתון הסיפוחיסטי מספר .1אמנם
אפשר לקרוא בו מאמרים והבעות־דיעה
בעד סיפוח, בעד קשיחות צבאית. אבל
הרוח הכללית של העיתון היא רוח של
חיפושים זהירים אחר שלום תמורת שטחים.
הסביר השבוע שוקן :״באופן אישי יש
לי רגש לשטחים. כשבאתי ארצה הארץ
לא היתד, מחולקת. גם כאשר הוצעה
חלוקת הארץ ב־ 1937 על־ידי ועדת־פיל —
לא הייתי מרוצה ריגשית מהמפה. אז לא
הייתי פעיל בקביעת קו העיתון: עסקתי
בממד,לה. היום יש עובדות אחרות. יש
מיליון ערבים בשטחים. ולא כל מה שרצוי
יכול להיות מצוי. לסגת? כן, אם כדאי!״
מה תהיה עמדת הארץ בעתיד הקרוב,
אם וכאשר יתחיל לחץ אמריקאי על ישראל?
״אני בהחלט יכול להעלות על הדעת
שהארץ יתמוך בקו של התנגדות ללחץ.
נתייצב נגד נסיגה מבלי שנראה לעין
אלטרנטיבה למלחמה שתאפשר לנו להתפתח
תקופה מתקבלת על הדעת בלי מלחמות.
אבל אין ספק שיחסים מתקבלים
על הדעת עם הערבים יותר חשובים משטח
כלשהו. אם נוכל לסחור עם שכם, יותר
טבעי שישלטו שם ערבים מאשר יהודים.״
דעתה של נולדה. על העולם הערבי
יש לשוקן דיעות מגובשות :״הם נכנסו

עורף־מישנה קוטלר
מירדף אחרי מידע

לתקופה וירולנטית של הלאומיות, וקשה
להניח שיוותרו. ראינו באירופה שאחרי
תקופה מסויימת הדלקת הזו פגה: סלע־׳
המחלוקת נעלם ומדינות יכולות לחיות
יחדיו. אני זוכר שבבית־הספר בגרמניה
לימדו אותנו שהצרפתים הם האוייב התורש תי.
נופפו בשטחי אלזאם־לורן. אמנם היה
צורך בחורבן די גדול כדי להתגבר עם
שמאה זו, אבל זה לא קיים יותר. ביום
מן הימים גם אנחנו נגיע לזה — אם
נחזיק מעמד.״
שוקן אינו מכתיב אמנם את דיעותיו
לעובדי עיתונו, אבל מטבע הדברים שהתגבשו
סביב דיעות אלה מרבית הכוחות
המרכזיים במערכת. עיתונאים כמו אברהם
שווייצר שוחר־ד,סיפוחים הם במיעוט קטן
היום, בניגוד להשפעתם הגדולה בעבר.
צירוף זה, יחד עם עמדתו של העיתון
בענייני בלכלד, ונגד גילוייה החמורים יו?
תר של הכפייה הדתית, כבשו להארץ
מעמד מיוחד. למרות שהוא רחוק עדיין
מתפוצתם של מעריב או ידיעות אחרונות,
יש מישקל רב יותר — בעיקר בחוגים
האינטלקטואליים — למה שהוא כותב.
אחת שאינה אוהבת את העיתון — ואומרת
זאת בגלוי — היא גולדה מאיר. עד כה
סירבה בעקשנות להעניק ראיון מיוחד לעיתון
זה. היא גם קראה להארץ ״העולם
הזה בצילינדר.״ מה דעת שוקן על הגדרה

״אני אישית רחוק מצילינדר. הארץ גם
אינו רואה את עצמו כעיתון מכופתר, נוק־
( ה מ שן ב ע מו ד )26

ידדיירדיר?__±113

...אבל כשנהיה גדולים,
נגור בדירה ממש -של שיכון עובדים

אם אין אנילי מי

כאשר את צעירה ו
דו ק א אז-ב שנו תיך 1היפות
מופיעים על פניך נ!צעי-בג
הם מכערים ומש רן
וגורמים לך לרג שי!
סדכאון
...ואז, ברגעים ש | |
ד בלבן
תוכלי ל פ נו תלמ § 1

מכון אנ י||7
ה קו ס מ טי ק אי ת

אוידי

פרסום צימט

״מטוסינו הפציצו היום מטרות צבאיות
בגיזרת תעלת סואץ״ -מה מסתתר
מאחורי הודעה לאקונית
זו, המתפרסמת מדי יום?
מה, בעצם ,
קורה בהזית
התעלה?

^ ום יום, כימעט בשעות קבועות, חוד
י רות הודעות דובר צר,״ל על עצמן. אלו
הן הודעות לאקוניות, יבשות שאינן מספקות
חומר לדמיון .״מטוסי חיל־האוויר
תקפו היום מטרות צבאיות של המצרים
בגיזרת תעלת סואץ,״ אומרות הודעות אלה
בשינויים קלים מפעם לפעם.
מה מסתתר מאחורי הודעות אלה? מה
מהותה של המלחמה שמנהל חיל־האוזיר
בתעלה זה החודש השלישי ברציפות יומיומית?
האזרח
הפשוט, שלא גדל עם בי ט און
חיל־האוויר בידו, שאינו מתמצא בביצועי
המטוסים השונים ומערכת ההגנה האנטי־אווירית
מאידך, כימעט ואינו יכול לתאר
לעצמו מה מתרחש בשמי התעלה.
זהו נסיון להבהיר, במיסגרת המיגבלות
הקיימות, את אופיו ומהותו של הקרב שמנהלים
מטוסי חיל־האוזיר הישראלי, החוגג
השבוע את יום החיל שלו.

• כ־ 35 מפציצי־קרב מדגם אוראגאן,
מתוצרת צרפת.
• כ־ 45 מטוסי־הפצצה ויירוט מדגם
פאנטום, מתוצרת ארצות־הברית.
מלבד אלה מצויים בחיל־האוויר הישראלי,
לפי אותם פירסומים, כ־ 65 מטוסי־אימון

סילוניים מדגם פוג ה מגיסטר, שבעת הצורך
משמשים גם לתקיפת מטרות קרקע, מטוסי
תובלה, מטוסים קלים ומסוקים.
זהו בערך הציוד המשמש ללחימה של
חיל־האתיר המתנהלת בארבע חזיתות שונות.
המיסטרים והאוראגאנים הם מטוסים מיושנים,
שהופעלו על־ידי חיל־האוזיר עוד
בתקופת מערכת סיני ב־ . 1956 הווטורים וה־מיראז׳ים,
גם הם נמצאים בידי חיל־האוויר
הישראלי קרוב לעשר שנים. רק המטוסים
מתוצרת ארצות־הברית הם מטוסים חדישים
שנקלטו בשנתיים האחרונות.
כל סוגי מטוסי־הקרב המצויים בחיל־האוזיר
מסוגלים, למעשה, לבצע שתי משימות:
משימות הפצצה ותקיפת מטרות
קרקע, ומשימות של יירוט וקרב־אודרי.
אולם לפי הספציפיקציות המיוחדות שלהם
בשעת ייצורם, הם מיועדים מראש למטרות
מסויימות, בהתאם למהירותם, טווחי הטיסה
שלהם, וכושר נשיאת החימוש שלהם.
כך, למשל, הווטורים והסקייהוקים הם
מטוסי־הפצצה מובהקים, שנועדו ויוצרו למטרה
זו. המיראז׳ והפאנטוס הם מטוסים
רב־תכליתיים, למשימות הפצצה ויירוט כאחד,
אלה הם גם שני המטוסים היחידים

ברשות חיל־האוזיר הישראלי שמהירותם
היא בגבולות ה־ 2מאך, פעמיים ממהירות
הקול.

ך* מטוסים

מהו מטוס יירוט זהמיועדים
למשימות

1יירוט שונים ממטוסי ההפצצה במהירותם
ובחימושם. כך, למשל, בעוד שמטום
הפצצה יוצא למשימתו כשהוא טעון בעיקר
פצצות ורקטות אוזיר־קרקע המיועדות לתקיפת
מטרות קרקע, הרי מטוסי־היירוט
מצויידים, בצאתם למשימות־יירוט, בעיקר
בתותחים לקרבות אוויר ובטילי אוויר־אוזיר.
מהו,
בעצם, מטוס־היירום?
זהו מטוס שנועד להזנקה מהירה, רדיפה
ופעולה אחר מפציצי אוייב. בגלל מהירות
טיסתם של מטוסי הסילון (מטוס סילון
הטם במהירות של 1מאך עובר מרחק של
270ק״מ ב־ 14 דקות. סילון הטס במהירות
של 2מאך עובר אותו מרחק במהירות של
7דקות) והגובה הרב בו הם מסוגלים
לטוס (בין 20ל־ 30ק״מ) ,משחררים מטוסי
ההפצצה החדישים את פצצותיהם במרחק

,ע אננ טו ס

ד73,

0ק״י!ו>ן
2 0כן כ/

איזה סוני מטוסים?
ך* חיל-האוויר הישראלי מצויים
^ סוגים שונים של מטוסי־קרב, חלקם
מיושנים ואפילו מיושנים מאוד במושגים
בינלאומיים, וחלקם חדישים ומהמשוכללים
ביותר בעולם.
לפי פירסומים שונים שהופיעו בעולם,
מונה חיל־האודיר הישראלי את המטוסים
הבאים, המשמשים במטוסי קו־ראשון, כלומר
מטוסים המופעלים למשימות מיבצעיות
בחזיתות השונות:
• 1כ־ 15 מפציצים קלים מדגם וומור
מתוצרת צרפת.
9כ־ 48 מפציצים מדגם סקייוזוק, מתוצרת
ארצות־הברית.
#כ־ 65 מטוסי יירוט־הפצצה מדגם
מיראז /מתוצרת צרפת.
• כ־ 12 מטוסי־יירוט־קרב מדגם מופר
מיסטר מתוצרת צרפת.
#1כ־ 35 מפציצי־קרב מדגם מיסטר,
מתוצרת צרפת.

ק א.7ש 0 /1

73^3^0

מי מפציץ מה?

30ק־׳,כדג

תרשים זה מראה את ביצועי הם
ה שונים, ב מ שי מו ת הפצצה, של
מטוסים בעלי מהירות שונה. המפציץ מדגם סקייהוק, אשר מ הירו תו
ה מ מוצעת בג בו לו ת 1מ אן, חייב להתקרב ככל האפשר למטרה לשם
שיחרור פצצו תיו, ככל שהגובה בו הוא טס נמוך יותר. זו הי גם

1 0כן׳ 3ז

הפונקציה לגבי הפאנטום, אולם מ שוס שהפאנטום מ הירו תו המ מוצעת
היא שני מאך, הוא משחרר את פצצו תיו רחוק יותר מהמטרה.
התרשים מראה את קו שיחרור הפצצות של מטוסי ה ס קיי הו ק
טסים בגוב ה של סו קילומ טר ובגוב ה של 20
והפנטום כשהם
קילומטר. ז הו תרשים ד מיוני, שכן ההפצצות נע שות בגו ב ה נמוך.

רב מהמטרה. בגלל המהירות ההתחלתית
הגבוהה שלהן, ממשיכות הפצצות להתקרב
אל המטרה בעת נפילתן.
מאחר שקו שיחרור הפצצות הוא רחוק
ביותר מהמטרה, חייבים מטוסי־היירוט לנסות
להשמיד את המטוס התוקף במרחק
גדול ככל האפשר מהמטרה, במטרה למנוע
ממנו את שיחדור הפצצות.

שים המיראז׳ים של חיל־האוויר הישראלי
בעיקר למשימות חיפוי ויירוט.
אם נתאר לעצמנו קרב אוויר דמיוני כזה,

אולם כיום אין הבדל ניכר בין ביצועיהם
של המפציצים ומטוסי־היירוט. למעשה יכול
כל מטום־קרב חדיש לשמש לשתי המטרות

יהיו מהלכיו בערך כך:
$קבוצת מטוסים של חיל־האוויר מוז־נקת
לעבר מטרה מעבר לתעלת־סואץ.

• המכ״ם של האוייב מגלה את מטוסי
התקיפה מתקרבים למטרתם.
• מטוסי־היירוט של האוייב מוזנקים
לקראת המפציצים.
+מכ״ם האוייב ממשיך להדריך מהקרקע
את מטוס־היירוט אל מטרותיו.

3 0ק׳ 0

2 0ק׳כ7

• 1המכ״ם של מטוסי־החיפוי, או המכ״ם
הישראלי על הקרקע, מגלה כי הוזנקו
מטוסי־יירוט, מדריך את מטוסי־היירוט המחפים
לעבר המטוסים המיירטים.
>• נוצר מגע — או בין מטוסי־היירוט
של האוייב לבין המפציצים, או בין מטוסי-
היירוט הישראליים והמצריים. בגלל הטווחים
הגדולים של טילי האודיר־אוזיר המצויים
במטוסי־היירוט, יצירת מגע פירושה כניסה
לטווח אפקטיבי של טילים אלה. תפיסת
העמדה הנוחה לשיגור טיל האוויר־אוויר,
יכולה להיות לפעמים במרחק קילומטרים
רבים. אולם ברור שככל שהמטוס המיירט
קרוב למטרתו כן רבים סיכוייו לפגוע במטרתו
המעופפת. בטווח קצר הוא יכול
להשתמש גם בתותחים של המטוס.

המערכה האגטי״אווירית
ד כאן תיאור מהלכי קרב־אוויר

כך ערוכה כיום מערכת ה ה תגוננו ת ה־
>\ ״1ך 11ך1
אנטייאווירית של המצרים הפרו שה ב־ 141 מרחק של 30ק״ מ מקו המים של התעלת. ב ש טח הקידנזי, בקירבת
התעלה, מוצבים תו ת חי הנ.מ. המכסים גובה של עד 10ק״מ. מא־

חוריהם,
המיועדים
הס׳׳א , 3
בסוללו ת

במרחק של כי 25ק״ מ מהתעלה, מוצבים טילי הס״א 2
לפגוע ב מ טו סי ם מגבי הי טוס. מאחוריהם מוצבים טילי
ה מיועדים לפגוע במ טוסי ם מנ מיכי טוס המנסים לפגוע
הס״א .2מעל: המרחב של מטוסי־היירוט במצב הנוכחי.

> .דמיוני. אולם מול המפציצים ניצבים,
מלבד מטוסי־היירוט של האוייב, גם כלי-
הנשק של מערכת־ההגנה האנטי־אווירית של
האוייב.
לפחות לגבי חיל־האוויר הישראלי, אלה
מסוכנים יותר לגבי המטוסים התוקפים.
מיספר המטוסים שנפגעו באש מן הקרקע
גדול פי כמה ממיספר המטוסים שנפגעו
על־ידי מטוסי־יירוט של האוייב.
מה היא בעצם מערכת־הגנה אנטי־אוויריתי
לכאורה, מסוגל כימעט כל כלי־ירי, החל
מרובה, להיות מופעל נגד מטוסים. בצפון
ויאט־נאם, לדוגמא, הופלו מיספר רב של
פאנטומים אמריקאיים, באש רובים פשוטים
או מקלעים קלים.
אולם מלבד כלי־הנשק הנמצאים בידי חיילי
החזית, קיימת מערכת שלמה להתגוננות
נגד מטוסים. מערכת מודרנית כזו מורכבת
מתותחים נגד מטוסים, מטילי קרקע־אוויר
וממערכת מכ״ם משוכללת.
מערכת המכ״ם מגלה את המטוסים התוק־
(סוף ב ע מו ד ) 18

גם יחד, הכל תלוי בחימושו ובמשימה
המוטלת עליו.
מול מטוסי־היירוט מופעלים מטוסי־יירוט
נגדיים. כך, למשל, כאשר יוצאים מטוסים
למשימת הפצצה, הם מלווים בדרך־כלל
בקבוצת מטוסים נוספת, שתפקידה לחפות
על פעילותם, להיכנס בקרב עם מטוסי-
היירוט של האוייב שהוזנקו כדי להפיל
את המפציצים, ולמנוע מהם זאת.
מטוסי־היירוט המחפים אינם חייבים לטוס
בצמוד למפציצים. אולם הם נמצאים
באוויר באיזור הפעילות, בדרך־כלל בגובה
רב, כדי שיוכלו ליירט את המטוסים המיירטים
של האוייב.
זהו בדרך־כלל מה שקורה בכל פעם
שמודיעים על קרב אווירי בין מטוסי חיל־האוויר
הישראלי לאלה של חיל־האוזיר המצרי.
מפציצים של חיל־האוזיר הישראלי
יוצאים לתקוף מטרות בשטח אוייב. מכשירי
המכ״ם המצריים מגלים אותם עוד
לפני שהתקרבו אל מטרתם. כתוצאה מכך
מזניקים המצרים מטוסי־יירוט לתקיפת המפציצים.
לפעמים
מתפתח קרב אוזירי בין מטוסי־היירוט
לבין המפציצים עצמם, כשסיכוייו
של מטוס־היירוט שהחטיא את המטרה בתקיפה
הראשונה הם מועטים ביותר לחזור
ולהגיע שנית למצב של ירי במפציץ.

מהלכי קרב אוויר

ול סכדרך״ כלל מתנהלים קרבות
האוויר בין מטוסי־היירוט המחפים על
המפציצים לבין מטוסי־היירוט של האוייב
המוזנקים לעבר המפציצים.
לפי פירסומים בחו״ל, הרי שמאז מוטלות
משימות ההפצצה במצרים על מטוסי־הקרב
החדישים מדגמי סקייהוק ופאנטוס, משט־

3 0י ׳,מ

3 ^ 0ן׳?ז

50ק מ

הסנ ש־אוחה מונע חיל־האוויר

זה מה שיקרה אם יצליחו המצרים בעזרת הסובייטים לקרב את
מערכת ה ה תגוננו ת האנטי־אמירית שלהם אל קו המים של התעלה.
במיקרה כזה יהיו טילי הס״א , 2שיוקרבו עד למרחק של 10ק״ מ

2 0רן י ס

מהתעלה, יעילים גם לגבי מטוסים הטסים 30ק״ מבת ון סיני. טילי
הס״א 3יהיו יעילים גם הם מעבר לקו התעלה. כתוצאה מכך יצטרך
גס מרחב היירוט של מטוסי חיל־האוויר הישראלי לסגת אחורנית.
במיקרה כזה יתנהלו קרבות־האוויר בין מטוסי־היירוט הישראליים
והמצריים מ שטח הנמצא בידי ישראל ולא מ שטח של המצריים.

בועואיד
עו דךחלק
לזמן יו ח ד

א דנ׳ ך
הקרם השויצרי
הנודע ל הר חק ת
שיער מיותר. דפילן
פועל על שורשי
השיער, מחליש
צמיחתם ולכן
פעולתו לזמן
ארוך יותר מכל
משחה.

הקרם ה קוס מ טי
בעל הריח העדין
להסרת. שיער
בדרך הנשית
ללא פציעות, ללא
כאב, בצורה
היגיינית ונעימה.
דפילן מותיר לך
עור חלק רך
כקטיפה.
נסי והוכחי גם

>׳11311101
2110109. 501353

0הקרבנגדה סי רי

(המשך מעמוד )17
סיס ומנחה את אמצעי ההתגוננות כיצד
לפגוע בהם.
פגיעה במטרה אוזירית היא מיבצע מסובך
ביותר. מטוס המטרה מם במרחב תלת־מימדי
במהירות העולה על מהירות הקול.
כתוצאה מכך חייב התותח האנטי־אווירי, המנסה
לפגוע במטוס כזה, לירות לעבר נקודה
במרחק רב ממקום הימצאו של המטוס,
לפעמים עד חמישה קילומטר לפניו, מתוך
הנחה שכאשר יגיע המטוס לנקודה זו יגיעו
לשם גם הפגזים הנורים לעברו.
זהו מיבצע מסובך מאוד, המוטל בדרך״
כלל על מחשבים אלקטרוניים אוטומאטיים,
הנמצאים בכל סוללת תותחי נ.מ( .נגד
מטוסים).
תותח נ.מ. משוכלל יורה עד 750 פגזים
בדקה, במהירות מעוף גדולה ביותר —
כקילומטר בשנייה — כדי שידביקו את
מהירות המטוס.
עיקר מערכת ההתגוננות האנטי־אווירית
של המצרים באיזור התעלה מורכבת מתותחים
אנטי־אוזיריים. למצרים יש תותחי
נ.מ. בקאליברים של 85 ,57 ,37ו־ 100מ״מ.
מאות קנים כאלה של תותחים נגד־מטוסים
מופעלים בכל איזור החזית בכל פעם שמתקרב
לשם מטוס ישראלי. הם מכסים
את השמיים בפקעות עשן הנגרמות בשעת
התפוצצות הפגזים באוזיר. זוהי מערכת
צפופה כל־כך המכסה למעשה שטחים נרחבים
ביותר.
הטווח האפקטיבי של תותחי הנ.מ. החדישים
מגיע עד לגובה של 10ק״מ. כלומר,
על־מנת להתחמק מאש תותחי הנ.מ. הצפופה
חייב מטוס לטוס בגובה. רב יותר,
מעל לעשרה קילומטר.
אולם את הגבהים מעבר לטווח תותחי
הנ.מ. מכסים טילי הקרקע־אוזיר. למטרה זו
נועד למעשה הטיל הסובייטי ס״א ,2שטודח
הפעולה האפקטיבי שלו מגיע עד 40ק״מ.
הוא נועד לפגוע במטוסים מגביהי־טוס, המנסים
להתחמק מאש הנ.מ. של התותחים.
אחרי שחיל־האוויר חיסל בקייץ שעבר את
מערכת הטילים מדגם ס״א 2של המצרים
בתעלה, הרי למעשה היו השמיים בתעלה,
מגובה של 30 אלף רגל ומעלה, חופשיים
בפני מטוסיו.
מאחר שמטוסי ההפצצה המודרניים, כמו
הסקייהוק וד,פאנטום, מצויירים במערכות
המאפשרות להם להטיל את פצצותיהם מגובה
רב אל המטרה, בדיוק רב ביותר,
ברור מדוע איפשר חיסול טילי הס׳׳א ,2
הפצצה חופשית כימעט באיזור התעלה.

מערכת שד חי בוי ה ד די
טי לי ה ״ ס ״ א צ ״ יש חיסרון אחד
/בולט ביותר — הם אינם יעילים בגובה
נמוך. גם מערכת המכ״ם המתריעה שלהם,
המיועדת לגלות מטוסים בגובה רב,
היא עיוורת לגמרי לגבי מטוסים הטסים
בגובה נמוך, מתחת ל־ 500 מטר.
זו היתד, הסיבה שבפתיחת מלחמת ששת״
הימים, כאשר יצאו מטוסי חיל־האזזיר לתקוף
את שדות־התעופה של חיל־האוויר המצרי,
הם טסו בגבהים נמוכים ביותר. כך
הצליחו להתחמק הן ממערכת המכ״ם שלא
גילתה אותם והן מטילי הס״א שהוצבו
להגנה על שדות־תעופה אלה.
טיל הקרקע־אוזיר הס״א ,3בא לסתום
חור זה. הס״א 3הוא בעל טוזח קצר יותר
מאשר ס״א — 2רק 20ק״מ. אולם הוא
מיועד לפגוע במטוסים מנמיכי טוס. הוא
מכסה למעשה במערכת התגוננות אנטי־אווירית
מושלמת, את פער הגובה בו ה־ס״א
2אינו יעיל. המכ״ם שלו מסוגל לקלוט
מטוסים מנמיכי טוס, וניתן להתחמק
ממנו רק בטיסה בגובה של פחות מ־100
מטר.
זו הסיבה שאת מערכת הטילים החדשה
שלהם בגיזרת התעלה, הרכיבו המצרים מטילי
ס״א ,2כשבעורף מחפים עליהם טילי
ס״א ,3שהם טילים בעלי מנגנון מסובך
בהרבה מזה של הס״א ,2בעלי מערכת
ראדאר והנחיה מהירה יותר ושמהירות התעופה
שלהם מגיעה ל־! 3מאך.
כתוצאה מכך נעשה מיבצע התקיפה ל־מפציץ
ישראלי קשה ביותר. הוא חייב
תחילה לטוס בצורר, כזו שתמנע את גילויו
על־ידי מכ״ם האוייב ממרחק רב. ככל ש־מכ״ם
האוייב יאחר לגלותו, כן מעטים
הסיכויים שהאוייב יצליח להזניק לעברו
מטוסי־יירוט.
בהגיעו לשטח האוייב חייב המטוס התוקף
להתחמק קודם כל מאש תותחי ר,נ.מ.
הצפופה. זאת הוא יכול לעשות או בטיסה
בגובה רב ביותר, שם אש התותחים אינה
יעילה, או בטיסה נמוכה ביותר, שאינה

מאפשרת פעולה מהירה של המכ״ם והמחשבים
של תותחי ד,נ.מ.
אם המטוס טס בגובה רב, הוא חשוף
לטילי הס״א .2אם הוא מנמיך טוס הואי
עלול להיות פגיע לטילי הס״א .3כך מכסים
תותחי ד,נ״מ והטילים את כל הגבהים
בהם מסוגל לטוס מפציץ־קרב ורדיוס של
כ־ 40ק׳׳מ, שמעבר לו אין המפציץ יכול
לשחרר את פצצותיו כדי לפגוע באיזושהי
מטרה אפילו מגובה רב ביותר.

מדוע ג8געימ המטוסים ך
* וגה הטיסה יוצר לגבי המפציץ
^ מיגבלות שונות.
אם המטוס התוקף טס בטיסה נמוכה
מאוד, אין הוא יכול לפתח את המהירות
המירבית שלו. קו השיחרור של הפצצות
נעשה לגביו קרוב ביותר ימטרה. נכון
שבדרך זו ההפצצות הן מדוייקות ביותר,
אך הסיכון הוא גדול יותר.
המפציץ יכול להטיל את פצצותיו גם

כשהוא טס בגובה רב המאפשר לו לטוס
במהירות המירבית שלו. טיסה בגובה רב
מאפשרת גם את שיחדור הפצצות במרחק
רב ביותר מהמטרד( ,ראוז ר שום) .אולם
ככל שהמרחק והגובה מהמטרה גדולים יותר,
כן קטן דיוק הפגיעה במטרה.
מאחר שלפי הפירסומים האחרונים של
צה״ל נורו לעבר מטוסי חיל־האוויר התוקפים
בתעלה גם טילי ס׳׳א 2וגם טילי
ס״א ,3ניתן להסיק מכך שהמטוסים התוקפים
טסים בגבהים שונים. הם גם מגביהים
טוס וגם מנמיכים טוס, בהתאם למטרות
ובהתאם ליעילות אש הנ״מ הנורית לעברם.
השאלה ששאלו את עצמם אזרחי ישראל
בשבוע שעבר היתה: מדוע נופלים המטוסים?
הפלתם של שלושה מטוסים באש
טילים מצרית תוך שישה ימים, הצדיקה
שאלה זו.
התשובה לשאלה וו היא פשוטה ביותר.
הם הופלו לא משום שהם מטוסים
גרועים יותר מהאחרים, או שטייסיהם אינם
מכירים אותם די הצורך. הם נפלו משום
שתקפו את המטרות שהיו בטווח מערך הטילים
שהקימו המצרים בעזרת הרוסים
תוך לילה אחד. י
הפאנטום הוא המטוס המהיר ביותר שבידי
חיל־האודיר הישראלי. הוא גם הרב־תכליתי
שבהם. במשימת הפצצה מסוגל
פאנטום אחד לשאת מיטען פצצות העולה
פי 6על זה שמסוגל לשאת מיראז׳.
במילים אחרות: מה שהיו עושים בעבר 24

מטוסי סיראד, עושה כיום רביעייה של
פאנטומים. ארבעה מטוסים הם גם פגיעים
פחות מאשר 24 מטוסים.

הש?ב הבא -טייסים
ץ הו, באופן בדלי ביותר, הרקע
ן לקרב בין המטוסים והטילים המתנהל
עתה יום יום בשמי התעלה.
עד כה הצליחו המצרים, בסיוע הסובייטים,
לקרב מערך טילי ס״א 2וס״א 3
אל התעלה רק בגיזרה המרכזית. משימתם
של מטוסי חיל־ד,אוויר היא למנוע הצבת
מערכים נוספים בגיזרות האחרות של חזית
התעלה, לפגוע במערך שהוקם כבר ובעיקר,
למנוע כל נסיון לקרב את מערכי
הטילים עוד יותר אל חזית התעלה, דבר
שיתן להם אפשרות פעולה יעילה לא רק
מעל העמדות המצריות אלא גם מעל הצד
המזרחי של התעלה המוחזק בידי ישראל.
לפי ידיעות שפורסמו השבוע בארצות־הברית,
עומד הקרב נגד הטילים לקבל מים״

נד, לטובת ישראל, אחרי שארצות־הברית
סיפקה לאחרונה לישראל ציוד אלקטרוני
לשיבוש מיתקני מכ״ם של האוייב. ציוד
זה, המותקן הן במטוסים והן על הקרקע,
מיועד בעיקרו, לפי אותם פירסומים, לשבש
את מערכות ההנחיה ופקודות האלחוט
שמקבלים הסאם אחרי שיגורם מבניהם, בדרכם
אל המטרה. הנסיון שצברו אנשי
חיל־האוויר של ארצות־הברית בשימוש במיתקנים
אלה בויאט־נאם, הוכיח כי הוא
יעיל ביותר בשיבוש שיגורם של טילי

השאלה היא רק אם הסובייטים במצריים
ישלימו עם הפגיעות במערך הטילים החדש
שהציבו בתעלה. כי בנקודה זו מוטלת
יוקרתם של הרוסים על הכף, לא רק בעיני
הערבים, אלא בעיני כל מדינות הגוש
הקומוניסטי.
אחרי שמערך הס״א 2הקודם הוכיח את
חוסר יעילותו, שיגרו הרוסים לעזרתו את
טילי הס״א .3אם גם מערך מורכב זה
ייכשל, טבעי רק שמדינות הגוש המזרחי
ישאלו את עצמן איזה ביטחון נותן להם
מערך ההתגוננות האנטי־אוזירית הסובייטי
המוצב אצלם.
הס״א 3טרם נוסה מעולם בקרב נגד
מטוסים. הרוסים אינם יכולים להרשות לעצמם
שחולשותיו יופגנו לעיני כל. במוקדם
או במאוחר הם ייאלצו לגונן עליו באמצעי
היחיד שעוד נותר בידם — מטוסי-
יירוט המוטסים בידי טייסים סובייטיים.
העולם הזר! 17( 5

צעירים מחוץ־ראדץ שנאו לעזוו שואלים: מה אנחנו

במגן, טעה. רינום אוטינג, ג׳יבג׳י העובד
ברפת, טוען שגם לפרות כתייחסים כמו
למתנדבים :״לפני מספר שבועות הודעתי
למנהל ענף הרפת שארגזי המזון לפרות
ריקים, ויש למלאם מחדש. הוא התעצל
ואני לא ידעתי מאיפה לקחת מזון. במשך
כמה ימים הפרות לא קיבלו אוכל ולאף
אחד לא היה איכפת.

״אין אנו
מיפלצות!״
— רוע ממשיכים המתנדבים ונשארים
ל* /בקיבוץ מגן, למרות היחס הגרוע כל־כך
לו הם זוכים מצד חברי הקיבוץ?
^ יך הופכים ידידים לשונאים? לפי
מתנדבי חוץ־לארץ, שהגיעו לקיבוץ
מגן, בקלות. פשוט צריך להתייחס אליהם
בצורה שהתייחסו במגן.
מייק שפיגלר, סטודנט מארצות־הברית וכרים
מייזל, סטודנט מאוסטריה, הגיעו
לפני שבועיים לקיבוץ מגן. על קבלת הפנים
שנערכה להם, מספר שפיגלר :״נכנסנו
בתל־אביב לאוטובוס הנוסע למגן. לאחר
שנסענו למעלה משעה, שאלנו את
הנהג איפה מגן? הוא הבטיח לומר לנו
כשנגיע. תחנה אחת לפני מגן, התברר לנו
שחלק מהנוסעים היו חברי מגן. אני כבר
לא רוצה לדבר על זה שבמשך הנסיעה לא
פנה אלינו אף אחד מהחברים, למרות שראה
שאנחנו לא מהארץ. אבל זה שכש־ירדנו
מהאוטובוס לא הציע לנו אף אחד
להדריך אותנו
על קבלת הפנים בקיבוץ עצמו, מספר
כריס מייזל :״כשהגענו, לקחו אותנו לבית
אחד החברים והוא לקח אותנו לחדר שהוכן
כביכול עבורנו. החדר היה מזוהם
ומלא ליכלוך. על המיטות היו זרוקות כמה
שמיכות ישנות, תסתדרו׳ ,אמר לנו החבר
והלך. לא היה איכפת לו כלל שאנחנו עייפים
ורעבים. הסתדרנו איך שהוא,׳״ ממשיך
ברים, שהחליט לבוא בימי חופשתו באוניברסיטה
כדי לעזור לנו קצת בארץ ,״אך
בכלל לא ברור לי למה קיבלו אותנו בצורה
לא יפה כזאת!״

״כאילו אינני
קיימת כלל״
^ ותר ותיקה משני הסטודנטים היא
ז׳אנט רסמוסן, מוסמכת לסוציולוגיה, מ־ארצות־הברית.
היא שוהה כבר שישה חודשים
בקיבוץ מגן. בששת החודשים היא למדה,
לדבריה, לחוש ולהבין את הרגשתם של
הפועלים בדרום ארצות־הברית :״בתקופת
היותי בקיבוץ, הוזמנתי לשתות כוס קפה
רק על־ידי משפחה אחת. כשאני אומרת
שלום לחברי הקיבוץ הם בכלל אינם עו-
נים ומסתכלים עלי כאילו אינני קיימת
כלל עבורם.״
וזאת למרות שהקיבוץ הארצי השונזר ה־צעיר,
הוציא תקנון מיוחד בשם ה ת קנון
לקליטת מבקרים עובדים ז מני ם (מתנדבים)
מחו״ל, שאחד מסעיפיו אומר: רצוי מאוד
שכל מתנדב מ חו״ליוצמד אל מ שפחה

אירוע חברתי־תרבותי הפ תוח לכל החברים,

לא עזר במיקוד. של ז׳אנט רסמוסן.

״אנחנו
כמו חמורים״
** כלל, התקנון

המיוחד הוא מיסמך

יוצא מהכלל. המתנדבים מחו׳׳ל זכאים
להיכנס ל מועדון וליהנות מכל ה מצוי בו
כחברים. ב שו ם אופן אין לקבוע ב שבילם
שעות וימים מיוחדי ם או להטיל עליהם
מיגבלות כלשהן•

אבל תקנון לחוד ומציאות לחוד. מספר
רינום אוטיג, סטודנט לסוציולוגיה מהולנד,
בנו של תעשיין עשיר באנטוורפן :״אנחנו
חמורים אותם מוציאים לשש שעות
עבודה ואחר־כך זורקים הצידה למשך 18
שעות נוספות. לאף אחד לא איכפת מי
איתנו, אין מי שיטפל בנו ומסתכלים עלינו
כאילו שהיינו סתם ליבלוך.
״הפסקנו כמעט לגמרי לבקר במועדון
הקיבוץ, שם אף אחד אינו מדבר איתנו.
כשאנו מתיישבים ליד שולחן, חברי הקיבוץ
לפנים את גבם אלינו.
״תארו לעצמכם מצב כזה: אתה נמצא
בבריכה וכשאתה מתקרב לילדים המתבגרים
של הקיבוץ אז חברי המשק מגרשים
אותך ואומרים לך להתרחק — כאילו שיש
לך מחלה מדבקת. לנו קרה מיקרה
כזד״״ מספר רינום.
מה הוא הגורם ליחסם השלילי של חברי
קיבוץ מגן למתנדבים?
לאן רוטנבורג, שלוש שנים רפואה בפאריס,
יש הסבר: היא טוענת שחברי הקיבוץ
פוחדים כנראה מהמתנדבים. לדעתה
נובע הפחד מכך שהמתנדבים הם ברובם
אנשים חופשיים, והקיבוצניקים, החיים בחברה
פחות או יותר סגורה, פוחדים מהשפעתם
של המתנדבים.

הכל בגלל
המחליף
ך • ת כי ״ ה עו לםהזה ״ ניסה לברר מה
גרם ליחסים המתוחים בין המתנדבים
וחברי הקיבוץ. הוא פנה טלפונית למשרדי
הקיבוץ הארצי, והעלה את תלונות המתנדבים•
״נברר ונשיב לך בכתב,׳״ ענו לו.
ואמנם, הגיעה תשובה. על נייר של הקיבוץ
הארצי ה שו מר הצעיר, הטחלקוז לחברה
— כו ח אדם ז מני, נכתב:

* 1או הבאתה חי ס ץ,
אבדדאאתחב רי ה קי בו ץ -

מבני שה * ש בי לי אותנו ד
מאמצת, שתהיה חייב ת לארחו לפחו ת ביום
שישי או ב שבת אחר הצהריים.

לפני מספר ימים,״ ממשיכה ז׳אנט ,״עברתי
בשעות הערב ליד חדר האוכל וראיתי
דרך החלון שולחנות מסודרים בצורה חגיגית
ומהמטבח בקע ריח מגרה של מזון
טוב ושל אפיית עוגות. שאלתי את אחת
העובדות אם למישהו יש יום־הולדת, והיא
ענתה בשלילה, .הערב,׳ היא אמרה, אנו
חוגגים גמר קטיף המישמיש.׳ נשארתי עומדת
בפה פעור• הרי אנחנו המתנדבים, קמנו
יום יום בשעה 4.30 בבוקר ועבדנו בקטיף
המישמיש. אף אחד מאיתנו לא הוזמן
לחגיגה. זאת עבודה וזה שכרה! כך
מתנהגים כך?!״
זה שבתקנון המיוחד ישנו סעיף האומר:
המתנדבים

הזמניים

זכאים

לה שתתף

בכל

ידוע לנו היטב שקיבוץ נוגן טיפל ב מ שך
שנים רבות בצורה יפה ומסור ה בכל המתנדבים
שבאו לביתם. קיבוץ מגן התייחס
אליהם לא כ״כח אדם״ בלבד, אלא
ראה בהם אנ שים הבאים לעזור ולהעזר.
(למותר לציין שעמדתנו המפזר שת היא —
שכל מתנדב הוא בראש ורא שונה צעיר
שבא לעזור לנו ועל כן יש להתייחס אליו
בהתאם) .על כך מעידים גם מכתבי התודה
וההוקרה הרבים שבידי הקיבוץ, אשר נתקבלו
מהמתנדבים.
לצערנו, החבר הקבוע שטיפל ב מ סי רו ת
ובח מי מו ת כה רבה במתנדבים, נעדר מהקיבוץ
מעל לחודש — וכנראה לא עלה
בידי מחליפו להמשיך בתפקיד ק שה ז ה
שהוטל עליו באות ה צורה שעשה זאת
קודמו.
עם שובו של החבר אשר ט פל באופן

קבוע במתנדבים, בוודאי י שוב הכל לקדמו
תו ואולי אף ישתפר. ידוע שלמעשה
הרבה ת לוי באיש המטפל ב מ תנדבי ם מטעם
הקיבוץ, והזא גם הקובע את היחס
ההדדי.

אך מה התגובה לתלונותיהם של מתנדבים
הנמצאים כבר ששה חודשים במגן?
העבודות המלוכלכות
ףמהעל השיתופיות, אחווה, שיוויון,
| בהם מפורסמים הקיבוצים הישראליים
בעולם? לקיבוץ מגן הם עדיין לא הגיעו
כנראה. זאת, על־כל־פנים דעתו של קיד
וולש, מלח בריטי, שישה שבועות במגן:
״כל חבר הוא בום בעל רגשות עליונות
כלפינו.
״זה שלכל אחד מאיתנו יש מנהל ענף
האומר לו מה לעשות, לא הפריע לחברים
האחרים שעברו לידנו, לדרוש מאיתנו לעשות
את רצונו — אבל לשוחח איתנו
או להזמין אותנו, אפילו לכוס מים, חינו
דבר אסור בהחלט. יש לי הרגשה כאילו
קיימת בין המתנדבים וחברי הקיבוץ, מחיצה
אותה אי־אפשר לעבור.׳״
גם מק שי משוויץ, תלמיד סמינר למורים,
מרגיש עצמו מופלה לרעה :״אנחנו עושים
את העבודות המלוכלכות. קיימת כלפינו
ההפליה הנהוגה בשוויץ כלפי העובדים הזרים.
״אני
אוהב את הקיבוץ,״ מתוודה שי,
״אך לא את חברי הקיבוץ. מפני שהם משפילים
אותנו — אפילו בעת הארוחות. הם
מקבלים אוכל טוב יותר. לדוגמא: הם
מקבלים גלידה — אנחנו לא: הם מקבלים
בשר תרנגולת — אנחנו אפילו את ד,עצ־מות
לא ראינו! בארוחת הערב אנו שותים
מים — לפעמים מקבלים גם תה! אבל ל־עומת
זאת — רק המתנדבים רוחצים את
הכלים בקיבוץ מגן. טונות של כלים
מזוהמים!״
מי שחשב שרק לבני״אדם מתייחסים רע

למרות שאין להם למי לפנות ולהתלונן,
טוענים המתנדבים כי אם הם לא ימשיכו
בקיבוץ הם יכולים רק ללכת ולגור על
חוף אילת .״אבל לא באנו לכאן בשביל
להתבטל,״ טען אחד מהם .״באנו כדי לעזור
לכם בעבודתכם, מפני שהרבה מהגברים
שלכם הם חיילים בצבא ומתנדבים צריכים
למלא את מקומם,״ הוסיפה מתנדבת
גבוהת קומה בעלת שיער בלונדי ארוך.
״יתכן שיש בינינו הרבה בעלי שיער
ארוך ולבוש יוצא־דופן הזר לחברי הקיבוץ,
אך אין אנו מיפלצות שבאו להדביק
את בני הקיבוצים במחלה הר,יפית. כל מה
שאנו רוצים מהקיבוצים בהם אנו עובדים
— אלה אינם המיטה והאוכל וה־ 30ל״י
שאנו מקבלים ככסף כים — אנו רוצים
לעזור לקיבוצים. אנו רוצים להבין ולהכיר
את תושבי הארץ וללמוד את האמת על
חיי היום־יום במדינת־ישראל,״ המשיכה הבלונדית.

הרשימה השחורה
^ של השומר הצעיר
ך * כרמרכז הקיבוץ הארצי, אריה גיל,
) | הופתע לשמוע התלונות על קיבוץ מגן:
,,אומנם נכון שבין 28 קיבוצי ה שומר הצעיר
יש כאלה הנמצאים ברשימה השחורה,
עקב יחסם למתנדבים, אבל אני מופתע לשמוע
על טענותיהם של אלה הנימצאים
במגן.״
רשימה שחורה או לא שחורה, כדאי
לאנשי ה שומר הצעיר לקחת ברצינות את
עניין המתנדבים. אחרת הם יגיעו למצב
אותה סיכמה הבלונדינית הדברנית, שהפכה
בכוח אישיותה למנהיגת הממורמרים :״לא
מעט מאיתנו עוזבים את הארץ מאוכזבים
— דווקא אלה שבאו למדינת־ישראל נלהבים
מהרעיון לעזור במעמס העבודה בקיבוצים
הסובלים כל־כך מחוסר ידיים עובדות!״

11000 יי ע
ך* אירוע הבידורי הגדול ביותר ב־
| 1//תולדות המדינה.״ כך הגדירו מראש
מארגני פופ 70׳ מה שעמד להתרחש במשך
שלושה לילות בגני יריד המזרח בתל־אביב.
הם עוד ניבאו, שיבקרו שם 100 אלף איש.
כאשר ננעל הפסטיבל הענקי, בשעות הקטנות
של מוצאי־השבת, הוכחו שתי התחזיות
מעל לכל ספק. פופ 70׳ קבע סימן־
דרך בחיי הבידור בארץ, הפך לסיפור־הצלחה
מסחרר•
אבל היו גם בזיונות — שנבעו כולם
דווקא מן ההצלחה הכבירה.

אשר נפתחו שערי יריד המזרח, ביום
הרביעי, באיחור של 45 דקות, כבר
צבאו על השערים קרוב לעשרת אלפים
איש. השטח הרחב, על מידשאותיו, חורשו־תיו,
אולמותיו ובמותיו היה מוכן לקלוט

אותם. אלא שאחרי עשרת האלפים האלה
באו עוד עשרת אלפים, ועוד עשרת אלפים.
יוסי פרוסט, איש הנהלת יריד המזרח, שעקב
בעין של מומחה אחרי הזרימה ההמונית,
הצהיר באוזני אחד המארגנים :״זאת
הצלחה פנטסטית!״
לאו דווקא מבחינה קופתית. כי באותו
ערב נמכרו רק 12 אלף כרטיסים. כמה
אלפי חיילים במדים הוכנסו חינם, כאורחי
הפסטיבל. יתר האלפים — התפלחו. הם
קפצו מעל החומות, חדרו מבעד לפירצות
בגדרות. מטיבעם של מתפלחים שהם גם נועזים
יותר, שוחרי־הרפתקאות — ומהומות.
על כן ציפו המארגנים בדריכות — ועמם
אנשי המשטרה והסדרנים — לרגע בו
יגבר לחצו של סוג זה של מבקרים.
דריכות זו לא ניכרה בשעות הראשונות
של האירוע. שני ביתנים ענקיים, שהפכו

מתבודדים: גם זה חלק גן ההווי
לדיסקו ניגנו ! עעים בכיו
לרקוד.
בג׳אס בביו שבט י

קים, קלטו 3000־ 4000 איש כל אחד. להקות צמרת
ם. היה זה מחזה מהפנט, לראות אלפי צעירים מתנו־המיקצבים
המודגשים, המהמהמים.
אחר ניתנה הזדמנות לאוהבי ג׳אז טוב גם לשמוע וגם
להקת הברברים המפורסמת ניגנה כמעט ללא הרף,
יי שן לוהט.
הסמוך הקימו אנשי הנבואה הפלסטית את ממלכתם:
היפים ישראליים, שבאו מראש־הניקרה כדי להציג

את דרך־חייהם ואת מוצרתזעור המיוחדים
שלהם. הקירות קושטו בציורים פסיכודליים,
ואנשי השבט ערכו תצוגות־אופנה מן הסוג
שאין רואים על מסלולי שרזזון והילטון.
בין עצי האורן הוקמה במת־חוף, ולהקה
בשם 16ק 16 נן נ!^ 18׳ 8ג מכפר שמריהו ניגנה
אל תוך הלילה.
אוטובוס, שנשא את השלט פופ 70 ירוש־

לים, הביא למקום שש להקות־קצב ירושלמיות,
ואלה התחלפו בזו אחר זו על
במת־חוץ נוספת.
מכל מקום בקעו קולות המוסיקה והזמר.
על המידשאה הגדולה, מול האגם, ניצבה
הבמה המרכזית. למעשה לא נועד ה־מיבנה
לשמש במה. זוהי כיפה ענקית, צבועה
בלבן, שמתחתה שוכן בי תן תל-אביב.

המארגנים הפכו את גג הכיפה לבימה עוצ־רת־נשימה
ולהקות התחלפו על גביה.

ך* שעהעשר באה התקלה הראשונה.
. 1המנחה, מני פאר, הכריז :״עכשיו מופיעות
— זו הפעם הראשונה בהיסטוריה
— שתי להקות הצמרת, האריות והצ׳ר־צ׳ילים,
יחד. ואיתן הזמר אריק איינשטיין.״

לחסה ישראלית בנעולה

הצ׳וצ ״לים והאריות מופיעים יחד! הכריז המנחה

אלוני הקצב

השנה התחרו, זו הפעם ה שלי שית, להקות הקצב של ישראל
על שרביט הזהב — שרביט פז, בפסטיבל הקצב של העולם
הזה. לרא שונה זכו שתי להקות בסי ספר זהה של נ קודו ת: העכבישים וחברי הכנסת.

הכוכב מחו יל: גיו דולן

מי שלא ראה את המחזה יתקשה לתאר
אותו ברמיונו. מכל עבר זרמו נחילים של
אנושות נלהבת, סקרנית או שוחרת־פורקן.
אריק איינשטיין שר שיר אחד. הצ׳רצ׳ילים
ניגנו. ואז נפרצה הגדר מסביב לבמה הענקית.
עוד
בשלבי התיכנון, היה ברור כי בימה
זו עלולה להיות נקודת־תורפה. המשטרה
דרשה להקים סביבה גדר בגובה של
שלושה מטרים. לבסוף הוצבה גדר של
מחסומי־ברזל משטרתיים, והופקד עליה
מישמר של עשרים סדרנים גברתנים ושמונה
שוטרים במדים.
עד הופעת הצ׳רצ׳ילים ואריק איינשטיין,
נראה היה שדי בשמירה זו. השוטרים והסדר־נים
אף הירשו לעצמם מידה כלשהי של
רגיעה. ואז, לפתע, החלה הסתערות של
מעריצים לעבר הכיפה המבריקה.

הם שטפו על פני הסדרנים, טיפסו על
דפנותיה המשופעות של הכיפה הגדול,
ותוך דקות הציפו את המוקד המואר.
המנחה ביקש מהם לפנות את הכיפה. לשוא.
המשטרה הודיעה שאם לא יפונה הקהל
מן הגג, עלול המיבנה כולו להתמוטט.
ואז החליט המנחה להפסיק את ההופעה.
המיקרופונים נותקו, הנגנים ארזו את כליהם
וירדו. אחריהם — גם המעריצים הפולשים.
היה
זה, ללא ספק, כישלון רציני של
מערכת־האירגון. שכן לא היתד זו אחת
הבימות הצדדיות, אלא הבמה המרכזית
עצמה, שריתקה סביבה באותה שעה למעלה
מ־ 20 אלף איש.
אילו ניתן היה לחדש את ההופעה, אחרי
שהסדרנים השתלטו על המתפרצים, ייתכן
שהאלפים היו נשארים על מקומם, וזוכים

מה, בעצם, מצאו ב 3ו * 70 3

ןרןיךןן ^ תינה סוויט , 19 ,הניע ה ארו
ן צה לפני עשרה חוד שים מאמריקה,
היא ביטניקי ת וגם שומרת מיצוות,

איריס זיג דון בתוד 19 הניע ה
1 1 ^ 4 1 1מירושלים. אין באפשרותך של
אביה ל שלוח או תהב מוני ת מיוחדת. למזלה
ביקר בירו שלים פול אלן ו הוא הביא אותה.

ךןען ״ ןךן אבי ק ר מוזי, סמל בעל תו שיה, החליט לא לסמוך על מה שמארגני
3הפסטיבל הבינו לו בשפע .״ז ה יפה מאוד, האמנים שמופיעים

על הבמות. אבל פוס זה מ שהו שצריכים לה שתתף בו, לא לקבל או תו מו כן,״ הסביר.

היא עוררה ת שומת־לב לא מפני
שהלכה יחפה, אלא מפני שהח•

זיקה את נעליה. מי ק צו עיז ״פ שו ט, אמא.״

אלק קאו , 21 ,סטודנט לאם
נות מאמריקה, נולד יהודי,
יי.״ החצי השני? ״הינדו.״

־ ועשוים אלו איש הקיט את הבמה
במה שהובטח להם. אך ההסתערות היתד.
כה נסערת, שהוציאה מכלל שימוש את
כל מערכת־ר,שידור שעל הכיפה .׳ ציוד
אלקטרוני רגיש ויקר הוצא מכלל פעולה.
אחד התופים נקרע. גיטרה חשמלית נעלמה.
חלקי־חילוף שהוכנו על־ידי חברת
כלי־זמר, נציגת חברת מאחה המפורסמת,
נהרסו אף הם. לא היתד, כל אפשרות טכנית
להמשיך ולשדר מעל לכיפה.
אבל לפני שיכלו האחראים להפנות את
שתי הרבבות מן המידשאה המרכזית אל
מוקדי־ר,בידור המישניים, התערב הגורל
העיוור.
מרשת־ר,רמקולים המרכזית של היריד
שודרה הודעה שיגרתית על התחלת הקרנת
הסרט שיהיה של החיפושיות באמפיתיאטרון
המקומי. אלפים רבים, שנותרו ללא בידור
מן הבמה המרכזית, דהרו לעבר האמפיתיאטרון
בעל יכולת־קליטה של 2500 איש.
ההמון שטף את השערים והגדרות, הפיל
בדרכו את הקופות• והמזנון, מילא את כל
המושבים — וצבא באלפיו מסביב לאמפיתיאטרון
הפתוח. אילו הוחל, גם בתנאים

אלופי הזלילה

המקדימים נכנסו ליריד, שוטטו בין העצים
או תפסו שלווה על המידשאות.
שופצו כל מערכות־השידור, תוקנו מכו־נות־ההקרנה,
הוקמו מחדש הגדרות ההרוסים.
#מסביב לבמה המרכזית הופקדה שמירה
מוגברת, שבראשה עמדו מלבד השוטרים
גם סדרנים גברתנים במיוחד.
• 1חמש מתוך שש הרגליים שעליהן
בנויה הכיפה נמשחו בשמן סמיך. המצאה
זו הוכיחה את יעילותה, כאשר כל מי
שניסה לטפס אל פיסגת הכיפה — התחלק
חזרה ארצה. העלית היחידה, בסולם שהותקן
במיוחד, נשמרה היטב, ורק לאמנים
ניתן להגיע לגג.
#המנחה נזהר מלהזעיק ולשלהב המונים,
כדי שלא תשוב ותתחדש ההסתערות
של הלילה הקודם. הוחלט להגיש את התוכנית
כולה בניחותא.
תוכנית המרכזית של הערב השני
| ) היתה — פסטיבל הקצב הישראלי
לשנת .1970
זוהי תחרות רבת־יוקרה בין להקות הק־

אחד האירועים ה מי סחר״ ס המ שע שעים היתה ת חרו ת הזלילה.

היא נערכה ב חסו ת חברת בנג׳ו, שהיא חברת־בת של וימפי.
החו מד ל תח רו ת: מוצר ב שם בנג׳ו — לחמניה ובה בשר. המנצח זלל 18 בנג׳ו ב שתי דקות.

אלה, בהקרנת הסרט, ייתכן שהיה נשמר
סדר כלשהו. אך האחראי לאירוע זה החליט
שאינו יכול לקיים את ההצגה בתנאים אלה.
האלפים חסרי־הסבלנות תבעו את החיפושיות,
ומשלא באה ההקרנה — הסתערו כמה
עשרות מן הצופים לעבר המסך, קרעוהו
והעלו אותו באש. מכבי־האש, שעמדל
הכן, כיבו עד מהרה את הלהבות, אך
אש הפרעות כבר אחזה בחלקים גדולים
של הקהל.

צב הישראליות, שיזמה אותה מערכת העולם
הזה לפני שלוש שנים. זוהי גם ראשית
היוזמה שהתפתחה, כעבור שלוש שנים,
לאירוע־ענק של פופ .70
מסביב פעלו הביעתנים, התצוגות, הדיסקוטקים,
מיפגשי המעריצים עם הכוכבים

10611

לעלות עליה — ותוך דקות רקדו שם
מאות זוגות צעירים. מכל מחזות
היה זה אולי המרהיב ביותר.

פופ 70

** דיסקוטקי״הענק המשיכו האלפים
לרקוד. מסביב למוקדי־החוף הצטופפו
חובבי קצב. אבל לאורך הכבישים של היריד
נעו בלי הרף אלפים־אלפים של מחפשי־בידור
או שוחרי־פורקן.
אלה נשארו בשטח גם אחרי שמרבית
המבקרים עזבו את השטח בחצות. על־פי
סידורים שנעשו עם הנהלת היריד, נשאר
השטח פתוח עד אור הבוקר, לשרותם של
באי הפסטיבל. ואמנם החליטו רבים לבלות
שם את הלילה: מי ליד מדורה, מי בביתן
הנבואה הפלסטית, מי בתוך שק־שינד.
בחורשות.
לעומת אלה, שוטטו שתיים־שלוש חבו־י
רות שהחליטו להרוס כל הבא ליד: ציוד
חשמלי, מכונות־הקרנה, מכשירי־טלפון ו־מיתקני־תאורה.
כאשר עלה השחר, נראו
פינות• אחדות של היריד כלאחר קרב־רחוב.
המארגנים
התכנסו לישיבה דחופה, שתוצאותיה
ניכרו היטב כאשר נפתח הערב
השני של הפסטיבל.
• מסביב לחומות היריד הופקדה תוספת
של שוטרים ושל 100 סדרנים נוספים.
#השערים נפתחו כבר ב־ 4.30 אחרי־הצהרים,
כדי למנוע הצטופפות ולחץ.
סיורים תדירים מנעו התפלחות המונית.
• הכניסה ל מקו מות־בידור אחדים, כ מו
הלונה־פארק, הקאן־טינג והא מפי תי א טרון הי־תה
כרוכה בת שלום מיוחד. על שני מסכי־ענק
ב ש טח הוקרנו סרטים ללא תשלום.

דווקא מסמים
הערב. היה זה הזמר האירי ג׳ו דולן
ששיריו הגיעו למיצעדי־הפיזמונים גם באר
וגם באנגליה. הגבר הג׳ינג׳י והחייכג
שהובא אל ראש הכיפה תחת שמיר
כבדה, חישמל את שומעיו.
היתד, זו הופעת־יחיד יקרה מאד: הו
הגיע ארצה בטיסה רק שעות אחדות קוד
לכן, ולמחרת ההופעה כבר טס בחזח
המאמץ וההוצאה }כ־ 10 אלף ל״י) שה׳
כרוכים בהבאתו היו כדאיים. שכן הופע
ג׳ו דולן היתר, סיום־שיא לערב שעב
ללא שום כישלון. בערב שני זה השתתנ
ב־ 25 אלף מבקרים, וההרגשה הכללי
היתה: פופ 70 עלה על דרך המלך.
גם בשעות הקטנות נשאר הבילוי רגו
ובלתי־אלים: השלכה נאמנה של אופי הו
רב המוצלח. התלונה היחידה נשמעה מפי
של הזמרת רבקה זוהר: היא ניצלה ו
בקושי מהתלהבותם של אלפי המעריצ׳
שבאו לראותה באולם המיפגשים. אנ
תלונות כאלה מוכנים אמנים לשכוח בחיו
עובדה, בערב השלישי שבה רבקה והופין
ביריד — הפעם במיסגרת מיצעד הפזמוני
החי.

1 | ״1 1 1י ל 1 1 1תחרות הריקודים נערכה בערב הנעילה של היריד, על ע הכי־
( \ פה הגדולה. זו ג זה זכה בת חרות השייק, ונם בפרס הרא שון:
11111

שעון־יד לבחורה ו שעון־יד לבחור. יהודה קוה, נציג חברת טיסו, מעניק את הפרסים לזוכים.

כבערב הקודם. ואילו על הכיפה נערך מיצ־עד
הלהקות, שהתחרו על שלושה פרסים:
שרביט הזהב — שרביט פז; גיטרת הזהב:
תופי הזהב ומגן העולם הזה לשיר העברי
המקורי.
על האגם הוקמה במה ענקית צפה,
מקושטת בצבעים. המנחה הזמין רקדנים

שעה שהשופטים התייעצו על תוצאות
התחרות, עלתה על הבמה האורחת הראשונה
מחו״ל: להקת הקוקטיילס מלונדון.
זוהי להקת כושים ממדרגה ראשונה, שהיפני׳
תה את האלפים שכיסו את פני המידשאה
הענקית.
אחרי טכס הענקת־הפרסים — בא כוכב

ן* לילח השלישי היה מוצאי־שבת
ן ! מדי שבוע, בערב זה. גם כאשר א
כל תוכנית בשטח יריד המזרח, מבקרים >1
אלפי תושבים המבקשים ליהנות מיו
המקום. השבוע היד. ברור כי יגיעו לק
רבבות. ההערכה היתה 50 :אלף איי
והיא לא טעתה בהרבה.
שוב הוגברה השמירה מסביב לחומו
ובמיוחד מסביב לכיפה המרכזית. מפי
המשטרה הצבאית באמור תל־אביב נאו
אף הוא להציב שתי חוליות של שוטר
צבאיים, כדי למנוע השתוללות של חייל
עליזים מדי. אך החלטה זו בוטלה, באו
מדהים, על־ידי אלוף פיקוד המרכז, רחב
(המשך

בעמוד 7

תשבע הו וצ הזה

1715

בדאי להיות אלופים...
לחברי קבוצת הכדורסל של ״ מכ בי״ תל״אביב, חי ת ה השבוע אפתעה נעימה —
שעון ״ שיסו״ ,שהוענק לכל אחד מחברי הקבוצה.
הפרס ני תן לה ם משעם חברת ״ שי סו״ ,כ הוק ר ה על זכיי תם הכפולה: בגביע
ובאליפות לשנת . 1970
בתמונה: חיי ם ששרקמן (מימיו ק פ טן ״ נבחרת הכדורסל, חבר ״ מכ בי״
ת״א, מקבל א ת השעון מידי מר ש. רוזנסקי, מנהל סוכנו ת ״ שי סו״ בישראל.
מכוו פסיכולוגי
בהנהלת

נתן רזניק

חופית מתח ולמוד ח&נוזח
טפול בחוטר בטחון
ותטגיפיס
ת״* המלך ג׳ווג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון .69300 :

הצעה מצוינת
להשקעות!
למשל במניות של חברות הטקסטיל
בארץ, הם בודאי יעלו בהרבה
אם צר,״ל ייאלץ להתמודד עם
רוסיה.
חיילינו יצטרכו בגדים חמים שיוזמנו
כמובן אצל חברות הטקסטיל
והתוצאה — המניות ירקיעו
שחקים.
אולם יותר בטוח ופחות ספקולטיבי
לקנות ״מזכירה אוטומטית
לטלפון״ העונה 24 שעות ביממה,
ומקדמת את עסקיך.
פרטים אצל :
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118

׳ את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1715״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.
מאוזן :
יקרה )74 .מחלת־נפש, הפרעה נפשית)75 .
סומא.
)1בנו של מפקד הפלמ״ח הנודע, לאחרונה
בכותרות )6 .מוט פריצה צבאי )12 .מאונך :
)1ישוב בעמק בית־שאן )2 .מושב בשם
ספר מאת חיים הזז )14 .הירגעי מ־שרון
התיכון )3 .מוצב בתעלה )4 .פועמלך!
) 15 היד, שר־החינוך והתרבות באמה
)5 .קצה הבגד )7 .קידומת הולנדית.
ממשלת ישראל (ש״מ) )17 .יחידת־מידה
למים )19 .פרי ממשפחת ההדרים )8 )21 .מראה טבע )9 .חיוך לגלגני (כתיב
חסר) ) 10 .עיר בקפריסין )11 .גדולה, יתפורץ
בזרם )22 .בריאה, מפעלו של אמן.
רון )13 .משקה רומני חריף ) 16 .מכינויי
)24 בית־קפה לאמנים בתל־אביב )25 .אתר
האלוהות )17 .קומביין בעברית ) 18 .לשידוע
לשימצה בדברי־ימי מיבצע קדש.
)27 לשעבר ראש־ממשלת הודו )29 .בלו,׳ עבר, קצין־חינוך ראשי לצד,״ל (ש״מן)20 .
בשבילי )22 .ייעשה יפה )23 .שקט! )25
איבדו צבעם )30 .מיגדל תחמיץ )33 .צעיר־עיזים
)34 .עוקר עשבים שוטים )36 .חלול, אתר בסיני )26 .שיכורי סמים )27 .עיר
הייקים )28 .נישא, מרומם )31 .עיר קדומה
ריק )38 .אביון )40 .גידול בר )41 .מחפש,
בדרום־מצרים )32 .ביטחון גמור )33 .אחרי
מסייר )42 .מילת ברירה )43 .ספר ידוע
הגיאות )35 .מישתה )37 .מקור מים חיים.
מאת מ. גורקי )44 .שם כולל של פולחן-
הנימוסים הסיני )45 .מלחמת־קודש, בפי )39 להם (ארכאית) )45 .יהיר, גאוותן)46 .
מדינה בארה״ב )47 .ברירה )48 .אדם.
הערבים )47 .עיר־נמל בגרמניה )49 .קרס:
)50 קיבוץ השוה״צ בדרך לירושלים )51 )52 .ראש ממשלתה החדשה של ירדן)53 .
סימלה של מדינת־ישראל )55 .עיר היסאם
הוא איננו, אין גם תורה )54 ,הווייה,
טורית על הריין )56 .עלעול בספר)58 .
מציאות )57 .שיטה פילוסופית שבה התעלא
עבה )59 .דא )60 .עוף־אגמים אציל.
נוגות הם מטרת החיים העליונה )61 .שער
קטן )64 .אשתו השנייה של אברהם אבינו )62 .מרנן )63 .מעון היונים )65 .קולקטור.
)65 צמרת, פארה )67 .גנאי, תועבה )66 )69 .מטוס־ריגול אמריקני )68 .ביתו, מעונו.
הנושאת ילד ברחמה )70 .נוזל הנפרש מ־ )70 יופי, חן )72 .סוד )73 .ספר־כריתות
(הפוך).
דבר־מה )71 .בשביל, למען )73 .מין אבן

זכו בברסים
פרסי. תשבץ
ואלה פותרי הת שבצים שפתרונותיה ם עלו
בהגרלה וזיכו אותם בפרסי ספרים:

ביפו

7וג׳ מאהל

העתיקה

131130א

731

* מסעדה הודית

* בית קפה

הכל על טהרת המטבח ההודי המפורסם,
מנוהל ומאורגן עייי צוות שהגיע במיוחד
מבומביי. פתוח משעה 5.00 אחהייצ.
טג׳ מאהל, בכר קדומים, יפו העתיקה

תשבץ מס : 1708 ,ניסים פרחי, ת.ד.
,3233 רמת־גן; דב דנציגר, טרומפלדור ,4
חולון; בלה מזרחי, קיבוץ אשרת, דואר־נע
אשרת.
תשבץ מם׳ : 1700 סוניה אלטמן,
שיכון חסכון ג , 1/לוד; סמל יעקב את־רייך,
דואר צבאי ,2297 צה״ל; נחום פלג,
דוד מרכוס , 14 חיפה.
תשבץ מס׳ : 1710 מאיר רזי, כפר
ויתקין; אלכם קליין, שד׳ טרפון , 12 בני־ברק;
ציון דרמון, שד׳ המגינים ,95 חיפה.
תשבץ מם׳ : 1711 דוד קצב, רחוב
חרל״ם ,9בני־ברק; דוד ורדי, קיבוץ בית־קמה,
דואר־נע, נגב; גויה קסובסקי, ארלו־זורוב
,21 רעננה.
תשבץ מם׳ : 1712 סמל שוקי נגיר־ניק,
דואר צבאי ב ,2391/צה״ל; שלמה
פאר, בצלאל , 14 חיפה; סוניה טסלר, קיבוץ
עין־שמר, דואר־נע מנשה.
תשבץ מם׳ : 1713 רונית ליוביץ׳
יהודה הנשיא ,18 תל־אביב; מתניה צוקר־מן
ליאון רייך ,9נתניה; אריק שוורץ, הנביאים
,20 קריית־אתא.

5דם י השבץ

ואלה הפותרים שזכו בפרסים עבור פ תרון
חידות תשבץ.

חשכץ מם׳ 20 : 1708ל״י — טוראי
יוסי גלבוע, דואר צבאי ימ ,3026/צה״ל.
פרסי ספרים — :בנימין פליישר, אילת
; 1128—1ענת סקוב, וייצברד ,17 רא־שון־לציון;
יגאל יפת, התקוה ,39 תל־אביב.
חשבץ
20 : 1700ל״י — מרדכי
זהר, רחוב הגפן ,5אשדוד. פרסי ספ*
ריס — יעקב גוברמן, סולומון , 13 פתח־תקוה;
דוד יערי, מושב מזור, דואר נע
המרכז; יוסי נוי, כצנלסון , 125 גבעתיים.
חשבץ 20 : 1710ל״י — ג׳וברן
עאידה, רחוב הואדי ,9חיפה, פרסי ספי
רים חיה שפק, מעלה השחר , 16 ,רמת־גן;
שלום וגנר, רוחב כספי ,37 צפון
תלפיות, ירושלים; אבי אמירים, המוסד
החינוכי מבואות עידון, דואר־נע מנשה.
חשבץ 20 : 1711ל״י — שמואל
דפנה, קיבוץ גבולות, דואר־נע הנגב; פרסי
ספרים — אמנון ויאס, ת.ד ,106 .צפת;
פסח פיירשטיין, גבעת טרומפלדור ,50 נה־ריה.
הפרסים
יי שלחו

לזוכים בדואר.

העולם הזה 1715

אמנות

1*01106 £1X110X10116
8ר8פפו 8לרשו*1יי״יו

תדריך

צו חנ ח של

תיאטרון
איזץ עדין (הבימה) אדוארד
(וירג׳יני ה וולף) אלבי מתאר שוב את הבורגנות
האמריקאית האמידה, על כל המחלות
והרקבון שאוכלים בה. ביצוע משכנע
של מרים זוהר, סטלה אבני ושאר חברי
הצוות.
* * מלון פראזה (הקאמרי) — שלושה
מערכונים מצחיקים מאד של ניל (יחפים
בפארק) סימון, המתרחשים כולם באותו
חדר מלון. אבנר חזקיהו ועדנה פלי־דל
משעשעים מאד.

המכ שפה

(תיאטרון

גודיק) —

האופרטה האידישית הישנה בלבוש חדש,
לפי קצבים מוסיקליים קדחתניים של נועם
שריף, בימוי זריז של יוסף מילוא ותפאורות
״שאגאליות״ של שמואל בק. כל דמיון,
ולו הקלוש ביותר, למקור הגולדפא־דני,
הוא מקרי בהחלט.

כשניים ( התיא טרון ה

דני ה

צעיר) — גבר ואשד, מחפשים מיפלט מן
הבדידות של הכרך הגדול, זה בזרועות זו.
מחזה כתוב היטב ומבוצע כהלכה, בעיקר
על ידי שולמית אדר.
* האפיר (תיאטרון מופע) — דרמה
שיטחית, לשניים, סוהר ואסיר, על משפטי־

1 0 0 1X 00148מ א £

אנדיקו מ סי א ם
הא הב ה שבין הזמר מ סי אסל מדמודי שר אל אינה סוד. הו א
הירבה לבקר באן, חל ק ממי שפחתו מתגוררת בארץ, הוא
הירבה להופיע בפני חיילי ם כבר בי מים הראשונים שלאחר
מל חמת ששת־הימים, ולאחרונה ה תפר ס מו בעיתונות הצרפתית
תמונו ת רבות שלו מסידרת הופעות שערך לחיילי ם
בתעלה.
מ א סי א ס, לבוש טדי־צבא, או חז גיטרה בידו, כשסביבו חיילי
צה״ל מחייכי ם, קי שט כמה מן השבועונים הנפוצים בצרפת,
והדבר לא נשא חן בעיני כל הציבור שם. עם שובו לפריס,
מצא מ סי א ס בין מכתבי המעריצים שלו גם מכתבי־ה שמצה
גלויים למדי, בהם מ א שימי ם או תו כאילו יצא לאיזור התעלה
רק כדי להצטלם ולזכות בפירסומת. דברים דו מי ם נרמזו לו
גם בכמה מ קו מו ת ציבוריים בהם ביקר עם אשתו.
שבועון־הרכילות אדיר התפוצה ״פראנס די א מנ שיי״ (״צרפת
ביום א״׳) הקדי ש לעניין א ת עמודו הראשון, בו נראה תצלומו
של מ סי א ס ליד תצלום חייל הרוג, והכותרת :״ אנ רי קו מ סי א ס
נפצע בלבו (כלומר: נעלב) — נאשם ב כן שבנה א ת פירסומו
על״גבי ההרוגים ! ״

— החלה בתקרית ונסתיימה בשעה טובה
בתגלית. אריק לביא שסולק בצורה קולנית
למדי מההצגה, עשרה ימים לפני הבכורה,
נוסע לארצות־הברית, ולתוך נעליו נכנם
דני לימני (איש חסיד היה, גבעת ספון־
דיבר) ,זמר ומלחין צעיר בעל אישיות
סוערת, כיאה וכנאה למי שהולך להציג
את הצד המרדני והמוחה של הזמר־משורר־

שער העווון הצרפתי

׳ממונים על המיבצע שני אנשים שעשו
כבר את מאנגר ללהיט בעבר, הבמאי
שמואל בונים והמלחין דובי זלצר, שהעלו
בזמנו את המגילה. ואם יש מי שמפחד מן
האידיש, או מן הנושא התנ״כי, מבטיחים
השניים שגישתו של מאנגר לכל הענין
היא אנארביסטית עד כדי כך שתספק את
טעמו של הצבר המרדני ביותר. עם מותו

בר־שכיט
מבוגר

בין

נערים

הראווה שמאחורי מסך־הברזל. יוסי גרבר
וגדעון שמר היו ראויים לחומר מקורי מזה׳
מה עוד שגם הבימוי אינו עוזר להם
במיוחד.

כידדר
* * שיער (אואזיס) — הלחנים יפים
מאד, התפאורה, התנועה על הבימה, האווירה
כולה הם חידוש מהפכני לגבי• הארץ,
אולם המשתתפים בהצגה היו זקוקים
לקולות טובים יותר ולהדרכה דרמטית יסודית
יותר.

חיי כלב

( התיא טרון

העממי)

— גדי יגיל מתגלה כבדרן מעולה, מגוון
ומסוגנן מאד, כשהוא מספר, מזמר ומרקד
בקלילות בתוכנית מבדרת מאד.

תל אביכ הקטנה (בימות) -
גילגול שלישי לסיפורי חפר־בן־אמוץ על
ימיה הראשונים של תל־אביב. חביב בהחלט,
אבל נופל בהרבה מן הגילגולים
הקודמים של ההצגה.
תיאטרון הצגית
עליך, ישראל
כולם בוכים שהמצב קשה, הקיי׳ן חס,
עיסקת החבילה, המצב הבטחוני ובכלל. ובינתיים
מבשלים פרמיירות בסיטונות.
:ההפקה החדשה באימפריה הצומחת
של בי מו ת -עולמו של ז׳אק כרד

בפני אויביו, תמורת תשלום גבוה ואשה
נאה. בדרכו פוגש הרוצח כל מיני נפוליאו־נים
מזוייפים ומשונים לפי מיטב המסורת
האלונית. בין המשתתפים המיועדים להצגה,
שתהיה מחזה עם שירה וריקודים, שני
זמרי־מיצעדים, פליטי קרחת: קובי (ליידי
מקבת) רכט ושולה (אוריה) חן.
! ולבסוף, עיסוק לילדים בימי החופש,
שני מחזות מוסיקליים: האיש כעל המשקפיים,
מחזמר בלשי מקורי של שלמה
בר־שביט, אלוף חידות בלשיות ברדיו
ובטלוויזיה. את המחזמר יביים יואל זילב־רג,
הלחנים הם של דרורה חבקין, ומשתתפים
אושיק לוי וחנן גולדבלאט, מן התאומים׳
רחל אטאם ושלמ׳לה בעצמו המחליף
שבע דמויות שונות ומגחינות של גנב
אחד.
גם את המחזה השני הביא לבמה שלמה
בר־שביט, לפי האגדות המפורסמות של
דוקטור דוליטל. שם המחזמר דוקטור
דוליטל באפריקה. את המוסיקה תכתוב
פזמונאית האופנה של השנה האחרונה,
נורית הירש, לפי פזמונים של דן
אלמגור, ובתפקיד הראשי יופיע יעקב
בודו.
בהתחשב בעובדה ששתי הצגות אלה הן
החמש־עשרה והשש־עשרה בסידרת ההצגות
לילדים שהכין שלמה בר־שביט לא קשה
להסיק ששלמ׳לה דינו לא רק ״נער״
מוצלח ב״חבורה״ של מבוגרים, אלא גם
מבוגר מוצלח בחבורה של ילדים.

עולמו של ברל: ליטני, שווארץ וגל
לתוך הנעליים, ב שביל הצד ה מזעזע

מלחין הבלגי המפורסם (אמסטרדם) .לאחר
הצגת הבכורה של עול מו של ז״אק ברל
בקיבוץ העוגן היו כל חבריו מלאי התפעלות
ממנו. נראה שיש מיקרים בהם גם
עשרה ימים מספיקים כדי להיכנס לתפקיד
חדש.
תגלית בטוחה אחרת לתיאטרון הזמר הישראלי
היא אביבה שווארץ (מיקה בהוא
הלך ב שדות בחיפה) .לאביבה קול בלתי־רגיל,
ויכולת הבעה עצומה, ועליה מוטל
הצד המזעזע שברפרטואר הברלי (״הזקנים״,

! בכורה אחרת, המגלה פנים חדשות
בכוכבים ידועים, ובחומר שיש עליו חותם
של ״פרה קדושה״ ,היא סיפורי החומש,
כפי שנראו בעיניו של המשורר האידי
איציק מאנגר. בתפקיד אברהם ושרה
הורינו, היו צריכים להתכתש באידיש ובהומור
שרגא פרידמן ז״ל ונחמה ליפשיץ,
לידם הגר השיפחה (רבקה זוהר) מזמרת
בעברית צחה, ואילו גדי יגיל נועד להיות
יצחק.

הפתאומי של פרידמן, יהיה צורך למצוא
לו מחליף בעל אותה רמה לאותו תפקיד.
דן בן־אמוץ הלך, דן בן־אמוץ בא.
עוד מהדהדת בעיתונים הידיעה שטעם
שלו לא היה לטעמם של חוגים חינוכיים
בצמרת צה״ל, כבר נודע שהוא מתכונן
להרגיז אותם שוב, לא בתוכנית־רדיו אלא
במחזה המכונה על ידו ״דרמה פוליטית״,
ושמו על החיים ועל המוות. אותם
שקראו את המחזה טוענים שהוא מלכת
האמבטיה בחזקה גבוהה. אולם מאחר והוא
יעלה על בימה פרטית ולא ציבורית,
יש סיכויים שלא יגסוס בטרם עת, כפי
שקרה בלן אמרי. הבמאי המיועד של ההצגה:
היי קילוס.
וריח

| את התקווה הגדולה ביותר תולים
אוהבי המחזאות העברית בהצגתו הקרובה
של נפוליאץ, חי או מת, מחזהו החדש
של נסים אלוני, עם מוסיקה של גארי
ברטיני. המחזה מספר על רוצח דמיוני,
המתחייב להביא את נפוליאון, חי או מת,

ליפשיץ ופרידמן ז״ל
הת מונה האחרונה

הד 1ו־ הזה

( ה מ טן מעמוד ) 15

גנחנו חיים בתקופה הרת־משמעות. ההחלטות שדור זה יקבל יהיו אלו שיכריעו את גורל האנושות לטווח רחוק
^יותר. הדור הזה נושא על עצמו אחריות כפי ששום דור אחר לא נשא.
;1אן רוצים אנו ללכת? מהי המטרה שאליה אנחנו מכוונים? לשאלה זו לא קשה להשיב שלום אחוות־
5מים רווחה״ שהכל שותפים לד -אלו אינן סתם סיסמאות נדושות. הסיסמאות הללו מבטאות את תקוותינו הע־מוקות
ביותר, ואת הצורך הגדול ביותר של האנושות.
־.דור הזה גם עומד בפני אתגרים וסכנות שלא ידע שום דור לפניו. מעולם לא היה זמן שבו האפשרות של התפר-
יות מלחמתית תגרור בעקבותיה משמעויות נוראות כל־כך לכלל האנושות. מעולם לא עמד בפני סכגת־רעב כמו זה
נזאנו עומדים לפיו כעת. ויש הרבה מן המאיים בעצם כשרונותיו המדעיים של האדם.
־.דור הזה הוא יוצא־דופן במישורים רבים נוספים. אבל אני רוצה לציין רק עוד דבר אחד: זוהי תקופה שבה הת־יורדו
הצעירים, דור שבו מסרבים הצעירים להצטמצם למיסגרת של בית־לימודים־צבא, איכפת לנו ז אנחנו לא
סכים עוד להניח להתרחשויות להתרחש ולהחלטות להתקבל מבלי שקולנו יישמע. על־כן זהו דור שבו נשמע
:אופן ברור ובולט את קולם של הצעירים. אנחנו איננו רוצים עוד בעולם של שקר, של אנוכיות ושל פשע, ואם
נריך להרוס ולנתוץ את הקיים כדי להשיג את שאנחנו רוצים בו — לא נהסס לצאת לרחובות, להפגין, לצעוק
להרוס. אנחנו רוצים שהעולם יהיה אחר!
ובל נדמה לי שטעינו טעות אחת מרכזית, והייתי רוצה שנעיז לחשוב על כך. עם אותה דחיה שדחינו את הפת־
־וגות המוצעים של הדורות הקודמים, נדמה לי שדחינו גם את אותו הדבר שממנו תבוא ישועתנו. כמו שאומרים, ן רקנו את התינוק יחד עם האמבטיה.
;,מצב הנוכחי הוא כפי שהוא, פשוט משום שהאדם ״קצת לא בסדר״ .הפגם נמצא בנו. אנחנו לא בסדר. ועד
נזלא נראה שינוי מהותי בטבע האנושי, לא תהיה לנו תקנה. יש צורך בגישה חדשה לגמרי לכל הבעיה האנושית,
ישר, שלא תתעלם ממקור הבעיה. אני, וכמוני יש רבים בארץ, משוכנע שאת הפתרון נמצא, לא בכל אותן הצעות
וזשמענו עליהן ונתנסינו בהן, אלא בכך שנקבל על עצמנו את חובותינו כלפי האלוהים. אנחנו — כולנו, האנושות
:ולה — עסוקים במרי נגד אלוהים. מכאן כל התסבוכת שאליה נקלענו, ועד שלא גחדול ממרי זה לא נמצא את
ושלום — אתה צוחק? אני מבין אותך, אבל שמע אותי בכל זאת עד הסוף — אני לא מדבר על דת כמו זו שאתה
;ביר, אני בעצם לא מדבר על דת בכלל, אלא על ההכרה בכך שיש תכלית של ממש לחיינו, יש ״לאן״ ללכת ויש
עבור מה״ להילחם, וכי תכלית זו איננה סתם המצאה אנושית אלא פרי מעשה־אלוהים. כמו שאמרתי, אנחנו
ותכחשים לזאת. אפילו איננו מוכנים עוד לחשוב על אפשרות כזאת. אנחנו מורדים, ומכאן כל צרותינו. אלא
זהיום האלוהים קורא לנו לחזור בנו, ומציע מוצא־של־ממש מן המבוך שאליו נקלענו.
וגי מתכוון להרחיב את הדיבור בנושא בפירסומים הבאים, שיפורסמו כל שבועיים. אהיה מוכן גם לשוחח עם כל
וי שירצה בכך, או לכתוב לכל אלו שיכתבו לי. ובינתיים, הרשו לי להאיר אתכם עם המילים הללו — יש אלוהים.
ווא איננו הסבא הטוב שסיפרו לגו עליו. הוא איננו מניח תפילין ולומד גמרא כמו שאמרו לנו אחרים (הוא בכלל
א יהודי) ,והוא גם לא איזה דיקטטור מרושע כמו שנצטייר לעינינו ממעשיהם של אחרים נוספים. יש אלוהים,
להכיר אותו כמות־שהוא, זוהי החוויה הנהדרת ביותר, הזכות הגדולה ביותר, שהאדם יכול ליהנות מהן.
;.ד ,2234 .רמת־גן

ירובעל.

חדש ! נועז! צבעוני ! שונה !

האלבום הצבעוני שילמד אותך להפיק הנאה
אמיתית, מושלמת ומסעירה מחיי המין\
4סדרות של צילומי הדגמות ותנוחות
ב־ 4צבעים, הסברים בעברית.
המלן הודח
מפקח המשטרה יעקב כהן, מפקד יחידת
המשטרה בבתי־המשפט בתל־אביב, ניצב
על משמרתו בפתח אולם המעצרים בבית־המשפט.
הוא תר בעיניו אחרי חשודים
שניסו להכנם אל האולם.
בין היתר נראה חשוד בעיניו עורו־הדין
יואל לוי, שרצה להכנס אל האולם
כדי לייצג לקוח שלו, שהובא להארכת
מעצר. המפקח כהן סרב להתיר לו להכנס.
כשהתעקש לוי ועמד על זכותו להכנס
לאולם, הודיע לו קצין המשטרה :״אתה
נמצא במעצר. אתה תלך איתי!״
הלשכה התלוננה. הפרשה, שאירעה
לפני כחודשיים, עוררה הדים רבים בין
עורכי־הדין בתל־אביב. לשכת עורכי־הדין
החליטה שלא לעבור בשתיקה על התנהגות
מבישה זו מצד הקצין כלפי אחד מחבריה.
ראשי הלשכה פנו לנפה הצפונית של
המשטרה, דרשו חקירה. ואמנם המפקח
כהן נקרא לבירור. כשחזר מפגישת הבירור
הודיע לשומריו :״כל מי שקיוד. כי יוציאו
אותי מבית־המשפט, יכול לעזוב בעצמו.״
כדי להמחיש את דבריו, פתח כהן בפעולת
תגמול נגד עיתונאים שפירסמו את
התקרית בינו לבין עורך־דין לוי. הוא
הוציא הוראה האוסרת לצלם בכל תחומי
בית־המשפט, ולא רק באולם המשפטים.
מה שהמפקח כהן לא סיפר לשוטריו
הוא, שההחלטה להעבירו מתפקידו כבר
נפלה. אולם, כדי שלא ייראה כאילו נכנעה
המשטרה ללחץ עורכי־הדין, נדחה ביצוע
ההחלטה.
השבוע הועבר מפקח יעקב כהן מתפקידו
בבית־המשפט. במקומו התמנה לתפקיד זה
המפקח יוסף שמחון. כהן שהיה המלך
הבלתי מוכתר של אולמי בתי־המשפט בתל-
אביב, הפך להיות חוקר במיפלג העבירות
הקלות בנפה הצפונית במשטרת תל־אביב.
בגלל כוסית קוגיאק

במחיר של ־־ 20.ל״י בלבד.
גזור ושלח

הזמנה וחצהררז
לכבוד
״ מידע״ הוצאת לאור ת.ד 14114 .ת״א.
אבקש לשלוח אלי בדואר חוזר אוי תספר
״ משח קי אהבה״
ר״ב שייק מס

הדפסה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר
משובח * האלבום החושף את הבל * האלבום
המתקדם ביותר. האלבום שיעניק חוויות
חדשות לחיי בל זוג נשוי מתקדם.

תולדות

דרכי־חיים

משחק*

אהבה!

שה. יחד עם זאת יש דברים שמבדילים
בינינו לבין העולם הזה. אולי הם תוצאה
של האמצעים הגדולים יותר של עיתון
יומי. אנחנו מקפידים יותר על בדיקת
הדברים ונכונותם לפני הפירסום, למשל.
גם אנחנו לא תמיד מצליחים למנוע טעויות;
לא תמיד קל לדייק.
״אנחנו גם שונים מהעולם הזה בקו
העיתון. אף פעם לא האמנו בפאקס ממימי־קה.
הדמיון היחידי בשביל אנשים כמו
גולדה הוא ששני העיתונים — הארץ
והעולם הזה — עושים לה צרות.״

על סך — 20.ל״י בלבד.
אני מצחיר בז א ת שאני מעל גיל •.1

מאיר אזולאי ( )29 עובד כמסגר בשוק
של רמלה. בתום יום עבודה מפרך הוא
נוהג להרוות את צמאונו בבירה. לפעמים
הוא גם יוצק לתוכה מעט קוניאק ואז
הוא משתכר.
כאשר מאיר אזולאי משתכר הוא נוהג
כשיכור. בדרכו הביתה הוא יכול להיטפל
לבחורות ברחובות, לחבק עמודי חשמל
או לשיר בקול רם. באחד הימים לפני
שבוע הבחינו שני שוטרים ברחובה הראשי
של רמלה בשיכור הנטפל לבחורה ברחוב.
הם מיהרו אליו, גילו שהאיש אינו אלא
מאיר אזולאי, החליטו לעצרו.
למרות שחושיו היו מעורפלים זכר אזולאי
שהוא נמצא בדרך לביתו ולא בדרך למשטרה
.״תמיד כשאני שיכור עוצרים אותי
ל־ 48 שעות ואחר־כך משחררים אותי,״
אמר לאחר מכן. הפעם החליט שהוא הולך
קודם הביתה.
כשראו השוטרים שמאיר מסרב לעלות
לניידת החליטו לשכנעו לעשות זאת בכוח.
איך שהוא נחלץ מאיר ממכותיהם החל
לרוץ לעבר ביתו. זה כבר היה יותר
מדי. השוטרים ידעו שמאיר אזולאי הוא
שיכור. הוא יכול עוד להיטפל בדרך לעוד
בחורה. לכן זינקו אחריו ארבעה שוטרים
באקדחים שלופים כדי לעצרו.
כסך־הכל שיכור. הם הדביקו את
מאיר בכניסה לביתו כשמאחוריהם מתקהלים
במקום עשרות שכנים. מאיר נשכב על
הריצפה. ארבעה שוטרים החלו להכותו
(הנמס!־ בעמוד )28

70 313

(הנושך מעמוד )23

(״גאנדי״) זאבי, והטיפול בחיילים הושאר
לסדרנים אזרחיים ולמשטרת ישראל.
שוב, כמו בשני הערבים הקודמים, קבע
המופע המרכזי את הצלחתו או כשלונו
של הערב. הפעם חזרה ההצלחה במלואה,
כשבמרכזה עומד מיצעד הפזמונים העברי
החי.
שבע להקות־קצב ירושלמיות ניגנו זו
אחר זו, בחלק הראשון של הערב. אחריהן
— מ־ 8.30 עד חצות. הופיעו עמי שביט,
דני גרנות, הברנ שים של פיאמנטה, מוטי
פליישר, רבקה זוהר והצ׳רצ׳ילים. רק אלה
שישבו במוקד האירוע ידעו שקרתה תקלה
חמורה: בגלל פקק־התנועה האדיר, איחרו
להגיע כמה מן הכוכבים וכל להקת הצ׳ר־צ׳ילים.

המנחה
מני פאר ניסה למלא את החלל
על-ידי כמה הלצות, ועל־ידי החזרתם של
הברנ שים אל הבמה. אבל נותר עדיין
פער מדאיג, שניתן היה למלא אותו רק
על־ידי להקת מילואים, מאלה שהופיעו
קודם לכן. ברגע זה התייצבו שלושה צעירים
מגודלי שיער ויחפים, שדיברו אנגלית.
הם הובאו בפני רכז הבמה הגדולה .״אנחנו
שלישיית פופ מאנגליה. כבר הוצאנו שם
תקליטים. אנחנו יושבים עכשיו בארץ. תנו
לנו שאנס להופיע.״
חיים סבאן ,״מלך הקצב הישראלי״ ,נקרא
לערוך להם חקירה מקצועית קצרה,
השתכנע לתת להם לנסות את כוחם .״אנחנו
צריכים עשר דקות להכיר את הכלים,״

בעל כרטיס מיספר

הג רו ש ה

והוא מוזמן לקבלו
אמר ראש השלישיה .״יש לכם דקה אחת
בדיוק,״ השיב סבאן.
בגבורה הראוייה לציון, תפסה השלישיה
את מקומותיה ליד התופים, האורגן ודי־מיקרופונים.
לעיניהם של 20 אלף צופים.
שתיים־שלוש — והם החלו לשיר ולנגן.
ולא סתם, אלא אף סיפקו את המוסיקה
לתחרות הריקודים.
באמצע הופעתם של השלושה, הגיעה
הודעה אלחוטית :״הצ׳רצ׳ילים הגיעו.״ הו־דעה
רדפה הודעה: מוטי פליישר הגיע,
רבקה זוהר הגיעה. מישמרות אופנועים
פילסו דרך בין ההמונים למכוניותיהם
של הכוכבים, עד לכיפה עצמה. אחרי שדקות
יקרות נמתחו בלית־ברירה, החל עתה
המנחה דוחס את מיטב כוכבי ישראל
למיסגרת של דקות קצובות. שכן המשטרה
דרשה השתקת הרמקולים בדיוק בחצות.
מוטי פליישר הגדול — שלושה שירים
— והופ. אחריו דני גרנות — שלושה
שירים — והופ, הבא אחריו. הקהל השתלהב,
מרותק למקומו. בהרגשה של שיא
העולה בלי הרף. פה ושם ניסו כמה נועזים
לטפס על הכיפה — והם התחלקו
בשמן הסמיך, או הועפו בחזרה על-ידי
הסדרנים.
בחצות — בא מסמר הערב 11 .מאנשי
להקת המחזמר שיער הובאו במיבצע מיוחד
ישר מקרשי הבמה של אולם אואזיס
ברמת־גן אל ראש הכיפה. תחילה נועדו
להגיע לשם בהליקופטר, אך המשטרה לא
אישרה את המיבצע.
ללא כל הפסקה בין הופעתם לבין נגינת
הצ׳רצ׳ילים, החלו כוכבי שיער בהאפנינג
שלהם. הקהל שלמרגלות הכיפה מחא כפיים,
רקד, התנועע. כמה עשרות מקירבו החליטו
לעשות האפנינג משלהם, קפצו מן הבמה
הצפה אל תוך האגם. זמן רב אחרי חצות
השמיעו אנשי שיער את ההדרן האחרון —
והמופע המרכזי האחרון של פופ 70
הסתיים בתרועת הצלחה.
הדיסקוטקים המשיכו לרכז אלפי רוקדים,
הברברים הפליגו בג׳אז סיי שן לאינסופי
שלהם עד לשעות הקטנות. הרבבות פינו
לאט־לאט את השטח. לפנות בוקר בא
הסיום בצורה מקורית: כאשר הפעילו גנני
היריד את הממטרות — שהישקו את
המידשאות העייפות והבריחו את אחרוני
הישנים בחוץ.
הווז־לח הזה *71־1

ויויאן דל־ביאנקו היתה פעם
מלכת סמים, ואחר־כך גם מלכת היופי
של ישראל. היא גם מצאה את נסיך
חלומותיה האמריקאי, נישאה לו שם
— ואפילו הספיקה כבר להתגרש
ממנו.

ואברך
המ ש>

יחד איתר! לאמריקה נסעה גם
אמה השחרחורת והיפהפיה. שכן ויוי
נורא אוהבת את אמה, והיתה תמיר
קשורה אליה.

בעיית כהן וגרושה מעסיקה לאחרונה
עסקן בכיר מסויים במפד״ל. ולא במושגים
תורניים מופשטים, אלא בנוגע לכתך
שלו. היא גרושה ואם לילד — והנה
התאהבה באכרך משי, שבין יתר
מעלותיו הוא כהן. כן, הוא גם חרשתן
אמיד למדי.
כבר ראו את השניים מסתובבים והכל
והאברך נורא רוצה לשאת את הגרושה
לאשה. עכשיו לוחצים השניים על האבא״
העסקן שיפעיל את כל קשריו ברבנות, כדי
שימצאו איזה היתר יוצא מן הכלל שיאפשר
נישואין כאלה•
תגידו אתם: בשביל מה טורח האבא
כל חייו ועולה בסולם האחריות במפלגה
הדתית הלאומית אם לא בשביל לעזור
לבתו בעתות כאלה?

19561 זכה באופנוע

הוודו־

א ״וישעמאמע

כשויוי התגרשה, זכתה בהיתר ל התגורר
בארצות־הברית, בזכות ה־בעל־לשעבר.
אבל אמא היתוז מוכ רחה
לחזור ארצה.

מה עושה בת אוהבת בשביל לה־ציל
את אמה ממצב עגום זה? נכון,
השפיעה על אחד מידידיה הטובים,
ולא סתם ידיד אלא מחזר, שישא
את אמה. הסבירה לו שזה יהיה סתם
ככה, בשביל הרישום. ומכיוון שה יריד
הזה הוא נתין אמריקאי, זכתה
אמא סוף־סוף בנחלה ונשארה שם.

ויוי דל־כיאנקו

פוליטיקת
ה חו פ ש!

י חי

אני אומ ר ת לכם אפילו חופש ז ה כבר
לא מ ה שהיה פעם. ק חו למשל א ת
הדוגמנית המפורסמת, המופיעה

טוב, אז גם משהו משמח. עורך הדין
אהרון מלצר ( )42 עומד לשאת לאשר,
במלון שרתון את פנינה 24 עכשיו מל

וו* שמתחשק
כריסטינה

לא נעים, אבל ה רוזנ ת
פאולוצי נתקעה עם חבורה גדולה ב־טיפאני,
ולא היה להם כ מעט לשלם ב שביל
המשקאזת. היא הגיעה לשם בלי בעלה,
אבל עם איזה עשרה מצילים צעירים שאספה
בעיקר ב חו פי הרחצה של הרצליה,
שתו, צחקו וכו׳ ,וכ ש הגיע הז מן לשלם

בכל״נך הרבה מודעות פירסו מ ת בעיתו נים•
אתם יודעים מי, זאת הנ שואה
ו אם לילד. אז עכשיו הי א בחופש, ולא
מצטל מת בשביל מודעות.
אבל איז ה חופש ! לא עלינו
במשך די הרבה ז מן הי ה לה מאהב;
טיבעי לגמרי. בעלה לא חשד בכלום,
גם כן טיבעי. פ תאו ם — ניח שתם
ה ת חיל לחשוד. טיבעי ועוד אי ך!
עקב אח ריה, עד לפינה חשוכה בחוף
תל־ברוך ו תפ ס או ת ה בזרועות המאהב:
הוא פחד לה שאיר או ת ה כל־כך רחו ק
מהבית, עירומה, פן תתקרר. אז גרד
או תה למכוניתו, הרביץ לה עד שהיתח
אדו מה, כחולה ולוהט ת.
נסע אי ת ה קצת, חשב מ ה יגידו הש־

מלצר
צר הוא נציג הר שימה ה מ מלכ תי ת במועצת
עיריית תל־אביב, אבל כשהכיר את פנינה
לפני חמש שנים היא היתד, מזכירה במטה
הבחירות של רפ״י והוא היה סתם פעיל
אז הוא עוד היד, נשוי לעורכת־הדין מירי
מלצר, עם וותק משפחתי של קרוב ל־
15 שנים.
זה מד, שנקרא גורל.
מה הן מוצאות בו, הנשים? הוא יא
יפה במיוחד, זה נכון. אבל יש לו קסם

שלא לדבר על אלה המחבבות אותו מסיבות
מפלגתיות. אני מתכוונת לכל אוהדות
המערך, שזוכרות לו חסד נסיעתו לחדל,
ערב הרכבת הקואליציה הנוכחית בעיר.
אילו היה בארץ, היה היום מנחם סכי*
דו ר ראש־העיר מטעם גח״ל, בעזרת הקול
של מלצר.
גם פה מעורב הגורל. נמציא שנאמר: בפוליטיקה ובאהבה — אין משהו.
אני לא זוכרת מד, בדיוק, אבל זה
בטח לא חייב שיהיה.

אוורד כלין וכריסטינה פאולוצי
חיטטו בכל הכיסים עד שמצאו את הסכום | .כנים א ם יביא או ת ה בצורה כז אתה
מה הפלא שבעלה הד״ר אוורד כלין 1ביתה — והוריד או ת ה על הכביש הרא
שי של תל״ברוך. עירומה וכחולה.
ב שבו ע שעבר?
גם הוא לבד בטיפאני
אז להתלבש — זאת לא בעייה. אב!
״יש לי הסכם עם א שתי,״ הסביר ,״כל אחד ן
1לה ס תי ראתה סי מני ם הכחולים מעיג
עושה מח שמתח שק לו•״
1ה מצלמה אי־אפשר. כך הי א בחופש.
עם מי שמתח שק לו.

במדינה

הוועידה ה ש לי שי ת של,
סגווות

ה ע; ד ם הז ה -כו חחדש
סתק״ס

כתל ־ אביב, כי מי ם - 22.7.70

(המשך מעמוד )26
באלות ובקתות אקדחיהם. כשניסתה אשתו
לבוא לעזרתו שלף מולה ׳אחד השוטרים

אקדח.
״תוריד את האקדח!״ צעק אחד האנשים
במקום.״ איך אינך מתבייש לאיים בנשק
על אשה?״ השוטר קיבל את ההסבר, החזיר
את אקדחו לנרתיק.
השוטרים היכו באזולאי עד שראוהו זב
דם והוא התעלף. אז הובילה אותו הניידת
לבית־החולים אסף הרופא. שם סירבו לקבלו
בגלל שביתת האחיות. הניידת לקחה אותו
לבית־החולים שמואל הרופא בבאר־יעקב.
״אין דבר, כשתצא מבית־החולים נגמור
איתך,״ אמרו השוטרים לטענתו של אזולאי.
משום כך סרב להתיר בבית החולים שית־סרו
את הפצעים בראשו ,״אם היו תופ־

כמה 1גן
אנשר לשנת על הגדר?
מלחמת ששת־הימים החלה את שנתה הרביעית, ואין רואה את סופה. סכנת
העימות הישראלי—סובייטי מביאה עלינו את סכנתה של מלחמת־עולם חדשה.

המרחב המתלקח עלול לגרור אחריו את העולם כולו לשואד!
חדשה. עתידה של טדינת־ישראל, כמדינת היהודים, על כף!
המאזניים.

והיכן אחה נכל ארה?
אתה, המסבים איתנו בתוכניתנו הפוליטית, בהערכותינו וב־מסקנותינו.

ת ה, שעזרת לנו בבחירות, שרצית להצטרף ולא ידעת כיצד,
שאמרת ״הם צודקים״ אבל לא יצא לך להגיד לנו בל זאת
אישית -
אתה, שיש לד הכרה פוליטית, היודע שהגיע הזמן לעשות,
ולא לעמוד מנגד.
עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -

הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזה-כוח חוש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים
בשלום־אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוותר על השטחים הכבושים, להסדיר
את בעיית ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של
העם הפלסטיני להגדרה עצמית משלו.

הוועידה השלישית של
תנועת העולם הזת־כוח חדש
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שההליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.

הצטרף אלינו עכשיו -התפקד והשתתף

השם

בוועידה :

הטלפון

הכתובת

גזור ושלח למשרד ה תנוע ה, ת.ד 36 .ו, תל־אביב

סניף הקריות

בפתחיתקווה

ביום ה׳ ,ה־ ,23.7.70 בשעה 8.30 בערב,
תתקיים :

ביום ה׳ ,ה־ ,23.7.70 בשעה 8.00
בערב, באולם אורלי, רחוב ברון הירש
,21 פגישה עם

פגישת חברים ואוהדים
אצל משפחת מאיר, רחוב נ״ט ,4בקיר-
בת בית מפ״ם, קריית־חיים.

על הנושא:

לקראת ועידת התנועה

אורי אבנרי

על הנושא:

הערכות התנועה מול
המצבים הפוליטיים שהתהוו
בזמן האחרון.

פצוע אזולאי
באקדחים שלופים

רים,״ אמר ,״היו מחזירים אותי תיכף
למעצר. שם היו יורדים עלי.״
אולם שיקולו של מאיר היה מוטעה. למרות
שפצעיו רק נחבשו הוא נלקח חזרה
למעצר. למחרת בבוקר החל לירוק דם.
שוב הבהילו אותו לבית־החולים. הרופאה
שבדקה אותו נזפה בשוטרים שהביאוהו:
״איך נותנים לאיש עם ראש פתוח לבלות
לילה במעצר?״
מאיר אזולאי החליט להגיש קובלנה נגד
השוטרים שהיכוהו לבית־המשפט. המשטרה
מצידה תגיש נגדו אישום על העלבת שוטר
והכשלתו במילוי תפקידו. חכינתיים הולך
מאיר עם ראש חבוש וחבורות בכל חלקי

גופי•
״הוא היה בסך הכל שיכור,״ אומרים
תושבי רמלה המתמרמרים על התנהגותה
של המשטרה ,״אז בשביל זה מגיע לו
שיפתחו לו את הראש?״

דרכי־אדם כשהכלה היא כהריון
מה יכולה כלה צעירה לבקש, יותר
מאשר בעל נאמן היושב כל ערב בבית
ואינו מוציא את עצמו מביתו במשך חודשי
הנשואין הראשונים אפילו לא לרגע אחד?
כלתו של סעד סיני קיבלה השבוע בעל
כזה בפקודת בית־המשפט המחוזי בתל-
אביב. יתכן שבעוד זמן־מה תצטרך הכלה
להיפרד מבעלה לתקופה ממושכת, אך גם
אז היא תוכל להיות בטוחה שלא יבגוד
בה. הוא יהיה אז תחת שמירה נאמנה
של שומרי החוק.
קפיצה על תיק. לפני כחודש וחצי,
ברחוב הומה במרכז תל־אביב, זינק בחור
צעיר מעל מושב אחורי של אופנוע הנהוג
בידי חברו, וחטף תיק מידי אהד מעוברי 1 האורח.
במקרה הכיל אותו תיק תכשיטים בשתי
רב. בעל התיק מיאן להיפרד מרכושו, הקים
צעקות אימים. לשמע צעקותיו נזעקו האנשים
ברחוב, תפסו את הצעיר חוטף התיק
והסגירו אותו למשטרה. זה היה סעד סיני.

אחרי שהובא מספר פעמים לבית־המשפט
להארכת תקופת מעצרו, הוגש נגדו כתב־אישום
באשמת נסיון לשוד. בית־המשפט
החליט להחזיקו במעצר עד לגמר ההליכים
המשפטיים נגדו.
אבל לפני שלושה שבועית הופיע סעד
יחד עם פרקליטו, עורך־הדין משה אלוני,
בפני השופט ד״ר מאיר רובין בבית־המשפט
המחוזי בתל-אביב. אלוני ביקש מהשופט
לשחרר את החשוד בערבות עד לבירור
משפטו בגלל נסיבות מיוחדות: חברתו
של סעד סיני נמצאת בהריון.
השופט רובין הגיע למסקנה שחברה
בהריון זה אומנם דבר חמור, אבל שוד זה
דבר חמור עוד יותר. אולם השופט ציודה
על המשטרה לתת לסעד ליווי מיוחד לרבנות,
כדי שיוכל להירשם שם לנישואין
עם חברתו ההרה.
חתונה עד אור הבוקר. השבוע
שוב הופיע סעד עם בא־כוחו בפני השופט
רובין. שוב ביקש עורך־דין אלוני לשחרר
את סעד בערבות בגלל נסיבות מיוחדות.
הנסיבות המיוחדות הפעם: סעד סיני עומד
להתחתן ב־ 15 בחודש יולי עם חברתו.
ד&עם פסק השופט ששוד זה אמנם
דבר חמור, אבל חתונה עם נערה הנמצאת
בחדשי הריונה האחרונים זה דבר חשוב
יותר. הוא הסכים לשחרר את סעד בערבות
של 3000ל״י, בתנאי שלא יעזוב את ביתו
משעה 10 בערב עד לשעה שש בבוקר.
אחרי שקיבל את השיחרור נשאר עו״ד
אלוני נבוך במקצת .״איך יתחתן הבחור?״
שאל ,״אם יצטרך לחזור הביתה כבר בשעה
10 בערב. מי שמע שחתונה תסתיים בשעה
כל־כך מוקדמת?״
מכיון ע!זם השופט כנראה ל)> שמע על
כך הוא החליט: התנאי לערבות לא יחול
על יום ה־ 15 ביוני, יום חתונתו של סעד.
כך קיבלה כלתו של סעד כל מה שכלה
חסודה רק יכולה לבקש: חתונה עד אור
הבוקר ובעל נאמן בערבות החוק.
מודעת השידוכין
כשהגיעה לגיל ,28 הגיעה חנה מלמד
למסקנה כי היא בשלה לחופה ונשואין.
כל בנות גילה וחברותיה נשואות, רק היא
לא. מדוע לא מגיע לה בעל? היה לה
גם הסבר משכנע מדוע לא הצליחה היא
להשיג את מה שהצליחו לקבל כל בנות
גילה :״אני ברמלה ושם אין טיפוסים
שלי. הטיפוס שלי הוא מושבניק אי קיבוצניק
לשעבר.״
האמת ניתנת להיאמר שהעובדה שהיא
נשארה ברתקותה לא הציקה כל־כך לחנה
מלמד כשם שהציקה למשפחתה. כשראתה
אמה שבתה אינה מסתדרת לבד, החליטה
לקחת אותה לשדכן. עד כאן אין חילוקי׳
דיעות באשר להתפתחות הענינים. הבעיות
מתחילות לגבי מה שאירע אצל השדכן.
חתן מדכר אישית. השדכן, אחד
בר־נוי שמשרד השידוכין שלו נקרא רעים,
נוהג לקחת 50ל״י דמי־קדימה מכל לקוח
הבא להירשם והתחייבות על 500ל״י נוספות
אם יצא שידוך לפועל.
״אני בחורה עניה ו־ 50 לירות זה הרבה
כסף בשבילי, אם הלכתי לשדכן, אז זה
לפחות כדי לקבל משהו,״ מספרת חנה.
לדבריה הבטיח לה בעל משרד השידוכין
כי יש לו גבר כלבבה, אחד שהוא מכירו
אישית. מאושרת, עליזה ונלהבת חזרה חנה
מלמד לביתה .״זהו זה,״ אמרה ,״סוף-
סוף הצלחתי גם אני.״
כשפתחה למחרת את העיתון, עיינה במדור
השידוכין. לפתע ראו עיניה מודעה
בזו הלשון 1״בחורה ממוצא רומני, נאה
מחפשת מושבניק .158/28״
״מה זה?״ שאלה חנה ,״הרי זו אני.
והשדכן הרי אמר לי שהוא מכיר אישית
את החתן שלי?״
נזעמת פנתה חנה אל השדכן, ביקשה
את כספה בחזרה. מודעה בעיתון, אמרה,
גם היא יכולה לפרסם. אולם השדכן פטר
אותה בטענה כי היא ״משוגעת ולא נורמלית
״.הלכה חנה למשטרה. שם אמרו לה
שאין מטפלים בתלונות כשלה. היא פנתה
לעורך־דין וזה הציע לה להזעיק את העיתונות.
״תראה
אדוני,״ אמר השדכן כשהתבקש
להגיב על פרשת חנה מלמד ,״היא לא
נורמלית ואני פועל איך שאני מוצא לנחוץ.״
השאלה היא אם זו אבחנתו של השדכן,
מדוע לא כלל אותה במודעת השידוכין
שפירסם?
העולם הזח 1715

4ג מסע אל הגיונגל
של שמורת החולה,
משכנם של הבופאלוס
** עמייס בשבוע יוצא אלוף (מיל).
^ אברהם יפה, מנהל רשות שמורות
הטבע, לבקר את נבם־ו< הוא עוזב את
משרדו בתל־אביב, לוקח את יענקלה, הנהג
השובב שלו העוקב אחריו כמו צל,
עוד מימי שרותו בצה״ל, והדודג׳ הירוק
והמפואר של האלוף מתחיל לגמוע 100
ק״מ בשעה מבלי לנשום.
האלוף הענק הזה, אשר גובהו מתקרב
לשני מטר, נראה כבן .45 לפני חמש
שנים, כאשר פשט אברהם יפה את המדים,

מרסל נוהר
היה האלוף בן .51 גבר מקסים, שקט, מלא
אישיות, לבוש צנוע, אבל נאה, בנה יפה
את האימפריה שלו מהיסוד עד הגג. היום
מונה צבאו 45 איש, המפוזרים ממטולה
עד אילת. מי שהיה בעבר תלמיד של בית-
הספר החקלאי מקוזה־ישראל, נפרד מה־פלאפלים
של דרגת האלוף, כדי להיות
אפוטרופסם של העצים וחיות־הבר.
הוא מסוגל לנסוע מאות קילומטרים,

שלושה סלעים שחווים ג

ג׳מוסים (בופאלוס)

מבט על הממלנה״^

(מימין) לבוש עדיין מדי־חאקי למרות ש נטש
את הצבא לפני חמ ש שנים, סוקר
בחברת צוות עובדיו את שטח מ מלכ תו
בחולה.
הטבע
ב ש מורת
כבוד
ה שוכן

חברתה,

זמירה

שניצלו

אחרי

מלחמת

מקצה הארץ לקצה השני, רק כדי להציל
עץ קשיש אשר נידון לעקירה ע״י קיבוצניקים.
יפה מעדיף עדיין שיקראו לו אלוף,
למרות שיש לו טאקט של שר־חוץ. כאשר
נעצרה מכוניתו במחסום בכניסה לבית־שאן
בגלל הפגזת קאטיו שות, שניחתה על העיירה,
התייצב שוטר התנועה והסביר לאלוף,
שאם ברצונו להמשיך בדרך, מותר
לו. אברהם יפה סירב לנצל את יוקרתו.
על הכביש לפני המחסום, היה מיספר רב
של נהגים אשר רצו להיווכח אם מה שאסור
להם מותר לאלוף. יפה הורה לנהגו
לחזור, לעשות סיבוב של שעה, רק כדי
לא לקלקל את המוניטין שלו בעיני הנהגים.

ן ן ״ ן היא הציירת הבריטית הדר
| ן | ווד (מימין) הסוקרת בחברת
הג׳מוסים הרובצים ב תוך הביצה

ש שת־הימים

מ שחיטה,

ו שוכנו בבית־ההבראה של שמורת החולה. הג׳ מוסי ם הם כיום
בני טי פו חיו של האלוף אברהם יפה, מנהל שמורת הטבע.
למרות מישקלם הרב, הג׳מוסים הם קלי תנוע ה ו מסוכנים בדהירתם.

יצאנו לסיור עם האלוף יפה לצפון
הארץ, במטרה לגלות את עיקבותיהם
של הג׳מוסים הפראיים, מהג׳ונגל שליד
יסוד־המעלה, בשמורות הטבע בחולה.

__ 4 0 1האלוף
הציל משחיטה
ך• שטח שד כ־ 3500 דונאם ביצות
*1וצימחייה, נמצאים 120ג׳מוסים שקיבלו
מיקלט מדיני וכלכלי, כימעט ברגע האחרון,
מידיו של יפה. אחרי מלחמת ששת־הימים
נמצאו בעמק הבטחה שהיה בשטח
סוריה, כ־ 400ג׳מוסים, חיות מפוארות

ב שמורת החולה. הדר מכינה עתה עבור הר שות אלבום ציורים
של כל הפרחים הגדלים ב שטח ישראל, ולשם כך היא נודדת
ממקום למקום כדי לגלות את הפרחים אשר עליה לצייר.

אשר עוררו את תיאבון משרד־החקלאות.
תוך זמן קצר, שלח משרד־החקלאות לבתי
המיטבחיים כ־ 280ג׳מוסים. כשנודע לאברהם
יפה על מיבצע ההוצאה להורג של
משרד־החקלאות, נשארו בחיים רק 80
ג׳מוסים. האלוף אמר :״לא!״ והחזיר את
80 הג׳מוסים מהמוזת שציפה להם אל החיים
המשוגעים אשר חיות־בר אלה עושות
בג׳ונגל ליד חולתא. הבדואי יוסף מוחמר
ומשפחתו הועברו מכפרם אל שמורת הטבע
יסוד־המעלה, ומוחמד הפך למושל הג׳מוסים.
בדרך שאל האלוף אם רוצים לראות את
אחד הנכסים היקרים של שמורות הטבע.
הנכס הזה הובא ע״י האלוף עצמו מלונדון
לפני כשנה וחצי, לראש־פינה. שם האוצר,
הדר ודד, ציירת ביטניקית בת ,24 המכינה
אלבום ציורים של צמחייה עבור רשות
שמורת הטבע.
אברהם יפה דואג לאנשיו כאב. לאחר שהדר
ווד הסתגלה לנוף הישראלי, מחפש
עתה האלוף חתן עבור הציירת הלונדונית
אשר עזבה את משפחתה ואת חבריה, כדי
להכיר את ישראל. לא מזמן ציירה הדר
סידרת בולים עם ציורי פרחים עבור דואר
ישראל. היא נודדת ממקום למקום, מיער
ליער, מקיבוץ לקיבוץ כדי לגלות את הפרחים
אשר עליה לצייר.
האלוף הביא מתנות רבות לבת חסותי.
המתנות הן מביקורו האחרון בדרום-אמרי־קה.
הציירת הקטנה עולה על קצה אצבעות
רגליה היחפות ומדביקה נשיקה חמה על
פניו של הדוד האלוף. מראש־פינה נוסעים
אנו אל ביצות הג׳מוסים. הדר ווד וחברתה,
זמירה ריבלין, מצטרפות לצוות.

מורות הטבע כחולה, זה עולם
לא רגיל: עצים סבוכים בפתח ג׳ונ־
(סוף בעמוד )30

הגימו0 ^ ,

(הנזשד נזממוד )29

גל של ביצות, מונעים את חדירת האור.
חשוך וקריר בתוך היער. עשרה מטר מגן־
עדן זה בוערים האדמה והשמיים. השביל
עובר בסבך של במבוקים, והצימחייה מסתירה
את שדה הראייה. ראשונה צועדת
דורה מחמוד, בתו של מושל הג׳מוסים.
בידה מקל ארוך. הבדוזית הצעירה מפלסת
בזהירות בדרך ם בך.
מה חשיבותו של המקל שבידה?
תשובתה אינה מעודדת. הג׳מוסים עלולים
להיבהל כשיראו אנשים זרים. ואז
הם פורצים בדהרה מטורפת. פגישה עם
ג׳מוסים בתנאים כאלה אינה מלבבת. יש
רק פיתרון אחד: לסובב את הראש שמאלה
וימינה ואחורה כדי להישמר מפניהם. הרוח
נושבת, במבוקים רועדים. יש רושם שמאחורי
הבמבוקים עוקבים אחרינו כל 120
הג׳מוסים.

הג׳מוס
נבהל

גברי

118

>קחדשב עי ר!

8* 11א 5ן£1דו* 8טק
נספג מיד אל תיד הע 1ר...
לאחר הגילוח ...מ חליק ...מ רנ ד ״..
מ חדיר ל חו ת ...מצגן ...מר ענן...
מחסאחת כי ם זעירים ...מבשם...

/£ו*״ 5סזזז*

841*4

מס1זג׳נ ז*ס0ז<*

ז4יז 4מ 0ס * £6,0£0משסעעסק י14\/£ץ-5מ£־ח £, 4א 6ס 1.ס£ 0ס
מזר; ק ה עי לי תסס

ד ר־ו׳ מ ר רי קו ר ה נויו ש ס, לבל ג י

-בי ל עי סו ק.

זו ניז •

״סייקו״ השעון הכובש !

״?!וקי את קובר׳
מבר~האקסקלוסיבי
רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג),
(נגול הכניסה לדיסקוטק עינבר)
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

שעוני ״סייקו״ שכבשו את העולם בשנים האחרונות כבשו את לב עונדי
השעונים בארץ.
שעוני ״סייקו״ מיוצרים ביפן במפעלי הענק של ״סייקו״ שנוסדו בשנת
1882 ומעסיקים אלפי מומחים לייצור שעונים, מתכננים, שענים ומעצבים.
״סייקו״ הוא המפעל הגדול ביותר בעולם לשעוני איכות, הוא מייצר ומוכר 14
מיליון שעונים בשנה במחזור כספי של 400 מיליון דולר.
שעון ״סייקו״ מיוצר ב־ 300 דגמים כשעון יד וב־ 150 דגמים כשעון קיר.
במפעלי ״סייקו׳׳ פותח עוד בשנת 1966 שעון הקוזרץ, השעון המדייק ביותר
בעולם (דיוק של 2עשיריות שניה ביממה).
במפעלי ״סייקו״ מיוצרות גם המכונות המיוחדות לייצור שעונים והן נמכרות
לכל תעשיות השעונים בעולם הרחב.
״סייקו״ שימש כשעון הרשמי של כל המשחקים האסיאתיים של האולימפיאדה
בטוקיו ושל תערוכת ״אקססו 70״.
מבחר הדגמים העצום, האיכות המושלמת והעיצוב הדינאמי המזהיר הם
שתרמו רבות להצלחתו של השעון בשוק העולמי ועד כדי כך שחברות
שויצריות ותיקות השוקדות על שמריהן מעתיקות את הדגמים החדישים של
״סייקו״ מדי שנה בשנה.
כיום אפשר לאמור בודאות כי ״סייקו״ הטוב והנפוץ שבין שעוני האיכות
כבש את לבות או ידי הישראלים ורבים הם העונדים אותו נהנים מעיצובו
ודיוקו.

ססץ עהעגרה ללא תקריות. החום בל*
/תי־נסבל. החולצות נראות כלאחר כביסה•
כל צעד הוא מאמץ. כדי להתקדם יש
להשכיב את החומה הירוקה של הצימחייה.
לאחר שעוברים מתייצב הקיר הירוק וקם
שוב. הידיים והפנים נשרטים.
הבדוזית הצעירה נעצרה. פיתאום מתגלה
ביצה גדולה, ובמים האפורים שקועים
שלושה סלעים שחורים. נראה שהרוח הביאה
את ריח־האדם עד לסלעים השחורים,
אשר התעוררו משנת־הצהריים המסורתית
שלהם. הג׳מוטים הרימו את ראשיהם כדי
לראות מי הם המבקרים. ברשותנו שניות
ספורות כדי לצלמם. המרחק עד המארחים
שלנו הוא כ־ 100 מטר. היצורים האלה הם
שחורים לגמרי, גבם הוא רחב, העורף
קצר ומלא שרירים, קרניים די קצרות אך
אומרים שהן מסוכנות. החום הגבוה, הביצות
והצימחייה העשירה הופכים את ה־ג׳ונגל
לבית־הבראה לג׳מוסים.
הג׳מוס הראשון גילה סימני בהלה. הוא
זינק כמו חץ מהמים. אחריו יצאו מהביצה
בדהרה עוד שני ג׳מוסים. החץ השחור,
אשר משקלו מתקרב לטון, עלה על הגדה,
עצבני ומבוהל לגמרי. ביקשנו את הבדווית
לשדל את האקספרס השחור הזה להחליף
את כיוון ריצתו. לא היה לאן לברוח. מולנו
השתרעה הביצה ומאחורינו יער הסוף. דורה
הרימה את המקל, ושוחחה בצעקות עם
הג׳מוסים.
ראינו את תמונותינו במיסגרת שחורה.
ואז קרה הנס: כשהגיעו הג׳מוסים למרחק
של כ־ 50 מטר מאיתנו, פנו לפתע ימינה
ונעלמו בתוך קני־הסוף. ג׳מוסים אחדים
אשר הבחינו בנו מרחוק גילו יותר נימוס:
הם הסתלקו מייד אפופים בענן אבק.
חילוץ בטרקטור
ך* דיד חזרה היתה פחות עליזה
| 1משירו של אבי טולידאנו. איבדנו את
הכיוון, למרות שדורה הבדווית הבטיחה
שבעוד שעה נגיע למקום ממנו יצאנו.
עמדנו בלב ים של ביצות. חומה של
צימחייה כיסתה עלינו. לפתע, אמרה ה־בחזית
כי שמעה את מכוניתו של מוחמד
אביה. זה היה יותר מחלום. אף מכונית
אינה מסוגלת לחדור לג׳ונגל הזה. אבל
דודה צדקה. יוסף מוחמד הלך בעקבותינו
והטרקטור שלו מצליח לחלץ אותנו מג׳וד
גל הג׳מוסים. איך יכולים שישה איש לנסוע
על טרקטור אחד? צריך דמיון רב כדי
להסביר זאת.
התחנה הבאה: הבאניאס. ממשיכים בסיור
עם האלוף יפה אל השדות שליד צינור
הנפט של טיפליין. נציגי קיבוץ נח״ל
שניר מנסים לשכנע את האלוף שכדאי לעקור
מיספר עצים לצורך גידול הכותנה.
השטח נכבש מהסורים במלחמת ששת״
הימים. הקיבוצניקים יודעים היטב שמשתלם
לגדל כותנה במקום, אבל אין להם
מושג מה מתרחש בליבו של האלוף. הוא
שואל מדוע מוכרחים לגדל דוזקא כותנה,
ולעקור את העצים? פותח מפות ומבטיח
לקיבוצניקים לחשוב על העניין. הוא מכיר
עץ העומד ליד הכביש, עוצר את מכוניתו
כדי לברר מדוע התייבש ה״זקך הזה
למרות שהמים קרובים לשורשו.
האלוף פשט את מדיו, אבל לא את האופי
שלו.
העולם הזה 1715

קולנוע תדריך תזיאביב
מלחמת הכפתורים (ארמון
דוד, צרפת) — קומדיה כפרית על מלחמותיהם
של ילדים, עשויה בהומור רב ובניצול
מירבי של כשרונות הכוכבים הקטנים.

שכן ן כלות לשכעה אחים

(צפון, ארצות־הברית) — סרט מוסיקלי
ישן ומברר מאד, בו המחולות, המוסיקה
והסיפור מתמזגים ליחידה משעשעת אחת
גדולה. כדאי לראות.

גונבי האופניים

(תכלת,

איטליה) — הניאו־ריאליזם האיטלקי בשיאו.
סיפור פשוט, שנלקח כאילו מן העמודים
האחרונים של עיתון, על פועל שאופניו
נגנבו, הופך לחודיה אנושית. מומלץ.

ירושלים
היה שלום קולומבוס

ארצות־הברית) — הוזי היהדות הבורגנית
האמידה בארצות־הברית, מזוזית ראייה
סאטירית של ההתנגשות בין הדור הצעיר
לבין המבוגרים יותר. לפי סיפור של פילים
(מה מעיק על פורטנוי?) רות.
נוסע עוכר בג שסואורגיל,
צרפת) — סרט מתח המשתמש בכל התכסיסים
הקולנועיים כדי לרתק את הצופה אל
הכיסא. בימוי (רנה קלמן) מלוטש, הופעה
מבריקה של צ׳רלז ברונסון.
חיפה סאטיריקון ( או ר לי, איטליה)

— רומי העתיקה כפי שהיא מצטיירת
בדמיונו הפרוע מאד של פליני. חויה
קולנועית בלתי־רגילה.

יום הדין

(רון, ארצוח־הברית)

— סרט מבוסם על עלילת הדם של מנדל
בייליס. בימוי ומשחק ברמה גבוהה.

פסטיבלי ם
פרסיס
פו סט מודטם
פסטיבל ברלין עלה, כידוע, על שירטון
בשבוע שעבר, ולא הצליח לרדת ממנו.
השערורייה קמה סביב הסרט או !קיי של
מייקל ורהרן (בעלה של סנטה ברגר) ,המציג
חייל אמריקאי האונס נערה ויאט־נאמית
ואחר כך רוצח אותה. הסרט עורר
חילוקי־דיעות חריפים כל־כך שוועדת השופטים,
בראשות הבמאי ג׳ורג׳ סטיבנס,
נאלצה להתפטר, והנהלת הפסטיבל החליטה
לא לחלק את הפרס הגדול, דוב הזהב.
בהתחשב עם העובדה שהפסטיבל נשא תמיד
אופי פרו־מערבי ואנטי־אדום מובהק, אין
זה פלא שהפסטיבל התפוצץ בגלל סיבות
פוליטיות.
אולם אם הנהלת הפסטיבל סירבה לחלק
פרסים, התעקש איגוד המבקרים הבינלאו־

ע\וו>>ק >הוד>
בצבא צרפת
הצבא ואני (אופיר, תל־אביב,
צרפת) — הו א פרק נוסף ב חייו
של קלוד לאצגמן (מאחוריו מס
תתרת ז הו תו של הב מ אי קלוד ברי עצמו) ,בנו של חיי ט
י הודי מפריז, שילדותו עברה עליו בי מי הכיבוש הגרמני
בביתו של איכר צרפתי ישיש (״ הז קן ו הי ל ד׳) ואשר שנים
לאחר״מכן התח תן עם בת י ה לו מן מאנטוורפן (״מזל טוב״).
בסרט זה מ ספ ק ברי פרק״ביניים, המגשר בין שני ה קודמים:
קורות שרותו בצבא הצרפתי, בי מים בה ם עוד
הי ה עסוק צבא ז ה בדיכוי הל או מנו ת הערבית. י
כפי שיודע כל י הודי טוב, אין דבר ב טו ח יותר בצבא
מאשר ״ פ רו ט ק צי ה״ הגונה, וקלוד הצעיר דאג כמובן ל״פרו-
ט ק צי ה״ מסוג ז ה לפני גיוסו. אלא שלא הפרוטקציה, ולא
עברו הדר מ א טי הקצר כ שחקן מ ת חיל על כמה מבימו ת
הבירה הצרפתית, ואפילו לא העובדה שאחד מחבריו מכיר
א ת בריג׳יט בארדו, מצילים או תו מני קוי בתי-שימוש,
בילוי במחבוש, או שנת־שירות בחולות של צפון־אפריקה.
תוך כדי הרפ תקו תיו של חייל זה, בעל אופי מל ח מ תי
בערך כמו זה של שווייק, לועג ברי לשלטונות הצבא ומעלה
ב אהדה רבה הווי של צעירים, שבעצם אינם יודעים מ ה
בדיוק מצפים מהם, אבל לקרב בוודאי שאינם מוכנים,

וזגזייר גזיהגדי •.גזפג־גבגגן ציה רא נטוחז
ויוצר בסך־הכל קו מ די ה מעודנת, מל א ת בדיחות מתחת
ל שטח, הע שוייח ב סי מון פשוט וטיבעי, עם צוות שחקנים
מבריקים, ובראשם גי בדו (הדו מה ב מי קצ ת לברי עצמו
בחיצוניותו) ,ג׳ורג׳ ג׳רח, ז א׳ן פיאר מריאל, והב מ אי איו
(״אלכסנדר המאושר״) רובר, בדמות א מי גיבור הסרט.

פולחן אלילים מודרני שיהיה (פריז, תל-אביב, אנגליה)
— הוא סרט המיועד אך ורק
למשוגעים ל״חיפו שיות״ ,או ת ם
המוכנים לקבל כל דבר שארבעת ה מופל אי ם עושים, ללא
ויכוח, ללא פיקפו ק וללא כל חוש ביקורת. ואילו האחרים,
עלולים להתאכזב מרה.
אחרי ״ליל ה של יו ם מפרך״ (שנקרא בארץ ״ארבעת
המופלאים״) ו״הצילו״ ,ובעיקר אחרי ״הצוללת הצהובה״,
ניתן הי ה לצפות מן ה״ בי טלס״ ליותר מאשר סרט המא דיר
א ת כישרונם העצום, ללא כל חוש המצאה, ללא
חידוש וללא כל הצצה, ולוא ח טופ ה ביותר, מ אחורי המע ט
ה הפירסו מי הזוהר העוטף או ת ם תמיד.
הסרט כולו, מ ת חיל תו ועד סופו, מנציח א ת החזרות,
ואחר-כך כמהה קל טו ת, שעשו ה״חיפו שיו ת״ על אחד מגגות
לונדון. הב מ אי לינדסיי-הוג, צעיר מחבורתם של ה״בי טלס״,
ה ס תפ ק בתקיע ת ה מצל מ ה בפרצופי ה אלילי ם בשעה שהם
שרים, מנגנים, מח שפים אקורדים מ ת אי מי ם למעבר מו סי קלי
מ סויי ם, או משחררים אתמתח החזרות בנגינת
קיטעי רוק׳נרול ישנים.
מתוך כל זח אפשר להבין שהארבעה ח ם בחורים נח מדים
מאוד, שהגברת יו קו אונו הי א הדבר הקרוב ביותר
לצל שיש לג׳ון לנון, שהאווירה בין הארבעה ח מי מ ה (אז
למה נפרדו ,)1בקיצור, הס ר ט כולי אידי לי האחת גדולה.

בהתח שב בהריון הארוך שהיה לכל א חד מן התק לי טי ם
האחרונים של הלהקה, קשה להני ח שהדברים ה תנהלו
עד כדי כך על מי מנוחות.
ה חל ק המוצלח ביותר בסרט הו א ללא ספק ה מו סי ק ה.
אבל לשם כך יש הרי תקליטים, ו מסרט מצפים ליותר.

ן ג>לן>־לג
במיטה

בוב וקארול וטד ואליס
(גת, תל-אביב, ארצות־הברית) —
הם ארבעה דגמים אופייניי ם ל־אוכלו
סיה הממוצע ת של ארצות־הברית. כולם ב ת חיל ת
שנות השלושים, נאי ם ל מראה, משכילים למדי, מסודרים
מאוד מבחינה כלכלית, ומבולבלים מבחינה פסיכולוגית.
מאחר וניד מה להם שחייה ם ריקים מתוכן ״ א מי תי״,
שהם אינם ״ מביני ם ממ ש״ א ת הזולת, וכיוצא בזה, ה ם
נתפסים בקלות רבה ל תי אוריו ת של חשיפת הנפש בפני
הזולת, התערטלות רוחנית, ועוד כחנה וכהנה.
לאחר ששניים מתוך הארבעה, בוב וקארול, שיננו א ת
תורת ה חיי ם הזו עד תו מ ה, ה ם ניגשים להגשמתה הלכה
למעשה. למשל, כאשר מלצר אומר לה ם שהוא מ קוו ה כי
נהנו מן ה א רוחה, תוקעת בו ק ארול עיניים ושואלת :
״ ה או מנ םזהבאמתמה שאתה מ תכוון לומר 1״ המלצר
המבולבל בורח למטבח. ו אילו בוב, בעלה, מרגיש צורך
נפשי לספר לזוגתו כיצד בגד בה באחת מנסיעו תיו, וזו,
מל את התפעלות מן הכנות ח״בל תי -מ סוייג ת״ שלו, מודיעה
שהדבר מקרב או תםא חד לשני, כי הרי הבגידה חי תה
פי סי ת בלבד, ואילו הווידוי הוכיח אתהא מון ה הדדי
העמוק השורר ביניהם. ומתוך הזד הו ת, בוגדת גם הי א בו,
כדי שיוכל גם הו א להוכיח א ת ״ ה בנ תו״ ולחוש בקירבח
הנפשית ביניהם. וכן הל א ה וכן הל א ה.

הזוג ב״סיפור אהבה״
הסירטון עלה על שי רטון

העולם

הזה

1715

מי לציין את הסרטים הבולטים, לדעתו, מבין
אלה שהספיקו להקרין בפסטיבל. בחירתם
נפלה לבסוף על סרט צרפתי בשם
העת למות, ועל סרט שוודי בשם סיפור

וגר ג2ן ראף: הגזנגרגגגת באגזבנויה
לארי טאקר (התסריטאי) ופול מזור ס קי (במאי שהשתתף
גם בכתיבה) עושים צחוק מכל פולחני ההס תכלו ת
העצמית של הבורגנות האמ רי ק אי ת, ה מנ ס ח להפיג שיעמו-
מה בכל דרך אפשרית, ובעזרת רביעיית שחקנים משעשעת
מאוד, מתק בל ת תוצאה שתהפוך כנראה להצלחה קופתית.

אהבה, סרט ראשון של במאי בשם רוי
אנדרסון, שסיים את בית־הספר לקולנוע
לפני שנה בלבד, והמתאר את הקשרים הנרקמים
בין נער בן 15 לנערה בת .13

בינתיים נודע שאו לויי הוזמן לפסטיבל
סאן־פראנסיסקו. אולי שם, בבירת ההיפים
באמריקה, יימצא קהל אובייקטיבי, או אפילו
אוהד יותר.

במדינה דת ביגמיה
בעזרת הרבנות
לפני ארבע שנים התחתן ברנארד באשו־ניק
( )45 בפעם השלישית. נשואיו נערכו
כדת וכדין על־ידי הרבנות. אולם רק לפני
חמישה חודשים, בחודש פברואר השנה התגרש
ברנארד באשוניק מאשתו הראשונה,
אותה נשא לפני 22 שנים.
כיצד נוצרה אפשרות כזו, העומדת בניגוד
לחוק הביגמיה האוסר על יהודי לשאת
שתי נשים? פשוט מאוד: אשתו הראשונה
של ברנארד באשוניק היתד, נוצריה.
הוא התחתן עמה בנשואין אזרחיים
בבריטניה. למרות שמנשואין אלה נולד
לו בן, לא הכירה בהם הרבנות, היתה מוכנה
להשיאו לכל מי שירצה.
כן כלי דת. ברנארד, הנושא תעודת
זיהוי שמספרה ,4/180928 נולד בברלין.
אמו נפטרה כשהיה בן שנתיים ואביו מסר
אותו לחינוך במינזר קאתולי. רק בגיל
חמש, אחרי שגם אביו נפטר, הוצא משם
והועבר לחינוך אצל משפחה יהודית.
״מעולם לא ידעתי אם אני יהודי או לא,״
אומר באשוניק ,״אבי לא גילה לי מ־מעולם
אם אמי היתד, יהודיה. ראיתי את
עצמי כבן בלי דת״
ערב מלחמת העולם השניה עבר באשוניק

שאם עדיין לא רכשת מקלט טלויזיה, רדיו־סטריאו

טרנזיסטור, רשס-קול או

2א[ןוש 8 -ט 0״ 1 1 1 3 30
אין זה משום שהם קצת יותר יקרים,
הסיבה היא שעדיין לא שמעת אותם בפעולתם
ולא ראית את עיצובם הנאה.
שבעה דגמים חדישים לבחירתן!

אולם בישראל של שנת ,1970 בה שורר
פולחן נארקיסיסטי של לובשי־מדים, מסתבר
כי מי שלא היה לפחות סגן־מישנה בצה״ל,
אין לו מה לחפש בצמרת לישכת המיסחר.
כד״א -חנוונים. לקראת הבחירות
לאסיפה הכללית של לישכת־המסחר,
שנערכו השבוע, התארגנו כמה רשימות של
סוחרים. מלבד תפקידיהם המסחריים, פנו
המועמדים לבוחרים לבחור בהם גם בשל
נתוניהם הצבאיים.
כך למשל, באחת הרשימות, הכוללת עשרה
מועמדים ציינו לא פחות מאשר שישה
מהם את דרגותיהם הצבאיות במילואים:
• 1יוסף אליכין, חבר הנהלת אלדא
לסחר־חוץ מצא לנכון לציין כי הוא רב־סרן
(מיל ).ובוגר בית־ספר למפקדי גדודים.
• ישראל בירדהלחמי, בעל חברה
למוצרי נוי, ציין כי הוא :״בוגר בית־ספר
לקצינים וקצין במילואים.״
9אליעזר גרונדמן, בעל חברת
אגרון לציוד אחסנה ״סרן (מיל ).בתפקידי
פיקוד ומטה.״
• שלמה הרשגהורץ, לשעבר ממנהלי
קואופרטיב דן וכיום מנהל חברת
נתיב ,״שימש כקצין בתפקידים בכירים.״
• דוד פינס, מנהל חברה ליבוא עצים
״רב־סרן בדימוס.״
#1אריה קרסו, מבעלי חברת המכוניות
בני משח קרסו ״קצין במילואים.״
אחרי שהמשק הממלכתי קולט לתפקידי
ניהול של מפעלי תעשיה רק אלופי מילואים,
ואחרי שהמשק האזרחי מציע תפקידי
ניהול לקציני מילואים מדרגות אלוף-
מישנה ומעלה, מסתבר שלקצינים עד דרגת
רב־סרן נותר לעסוק רק במיסחר.
כל בעלי הדרגות האחרים שילכו לעבוד
כפועלים, פקידים או כחנוונים.

מ שטרה
וזה שיודע
ליאות

לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס. .
הסוכנות הראשית! כינורי בע״מ
תל־אביב טל 624193 .
טל 531266 .
חיפה

הבדיחה העממית מספרת כי בסיור משטרתי
הולכים תמיד שני שוטרים — אחד
שיודע לקרוא ואחד שיודע לכתוב. השבוע

3 )11

ז 1ז ג 0ת* 111! 11ז״ז0־ז<8

04, 1.001100ו.ן! 1 0011)14 01 140, $גץ 0א 1114 זג !111105

הופיע גליון מס׳ 4

כרנארד כאשוניק -
מן הויוכן :

* בן או בת - 7נוס חת
הפלא לתיכנון מין ילדיך
* ראיון בלעדי עם האסטרולוגית
הצעירה בעולם

טלילה יוספי
* גלגול נשמות— או דיבוק?
* מסתורי המדיומיזם
* המספרים משקפים את
אישיותך

ושפע כתבות מרתקות נוטפות להשיג בכל הדוכני ם
--גזור ושלח --לכבוד מערכת ״עולמות אחרים״ ,שדרות קק״ל ,2תל-אביב

הנני מצרף 1.80ל״י בצ׳ק /המחאת־דואר עבור חוברת א חת של
״עולמות אחרים״.
הנני מצרף 10ל״י בצ׳ק /המחאת־דואר עבור מינוי ל־ 6חוברות
של ״עולמות אחרים״.

שתי נשים —

מיסחר
״ העולם הז ה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, חל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

׳?466004

לבריטניה, התגייס שם לצבא הבריטי כדי
ללחום בנאצים. אחרי המלחמה, ב־, 1948
נשא לאשר, בנישואין אזרחיים את העלמה
ג׳ין רוז לבית קוק, שילדה לו בן.
כעבור תשע שנים עזבה אותו אשתו.
הוא נישא מחדש באותה שנה, למרות שבתעודת
הזהות שלו היה רשום כי הוא
נשוי. ברנארד הסביר את מצבו המיוחד
לאנשי הרבנות, אולם הם הסבירו לו
כי במצבו אינו צריך להתגרש .״נשואין
אזרחיים אינם נשואין,״ אמרו לו וחיתנו
אותו. כך אירע גם כשהתחתן בשלישית.
השבוע קיבל ברנארד באשוניק דואר
מאנגליה. בתוך המעטפה היו מיסמכים
של בית־המשפט הגבוה לצדק בבריטניה
לעניני אישות, המודיע לו כי אחרי שאשתו
הגישה בקשה לגירושין בשנת 1968
ואחרי שבמשך שלוש שנים נטש אותה
בעלה, מכריז בית־הימשפט על גירושין בין
בני הזוג.
שאל באשוניק השבוע :״איך יתכן שהרבנות
השיאה אותי כל זמן שהייתי במעמד
נשוי? איזה ערך יש לחוק הישראלי
האוסר ביגמיה? לפי איזה קריטריונים רואים
אותי בארץ כיהודי, שכן אני עצמי
איני יודע אם אמי היתה יהודיה?״
הקצינים הטוהדים
מה הם הכישורים שצריך אדם כדי להיבחר
לודעד לשכת־המסחר של תל־אביב—יפו?
קרוב לודאי שהתשובה המתקבלת ביותר
על הדעת היא: הוכחת כישרונו כסוחר.

ז י ! סיו ! 00

^ ^ י 1:<1יו1ו401ז״ו5 .ץ ו.ו׳)ן: | 0,׳ )14414411 111.14 111ן15ז 11ך 105

)סזנירסקיזא :64)401 :64 ומ6י.ו 4 44!*0״׳ .4־י׳-10*1 >1ויסיג*• ץ41 0ז־0!1-זמ>) 04
: 10) 44י\!! 01 1) ,׳4.ד-י״׳י[ ד 10) .סמזס )1:01:1׳* ז 4מ 41:!0ז 0 64*4)141 1115ג6
י׳.)160י׳!00 0? 105 1ונ!: 0י4א ו:::י444׳ק •; 110014)11*141י)י4-ץ

ותעודת הגירושין— ועוד אחת

הסתבר כי יש להוסיף למשמרת שוטר שלישי
— כזה היודע לראות.
באחד הבקרים בשבוע שעבר עצר משמר
שוטרים מונית שנסעה ברחובות יפו ובה
2ישראלים שירדו מהארץ לפני כ־ 15 שנה
ובאו לראות את השינויים שהתחוללו ביפו.
השוטרים ערכו במונית חיפוש שיגרתי.
מתחת למושב האחורי, שם ישבו השניים,
מצאו השוטרים חבילה ובה חשיש. למרות
שלא היתד. כל הוכחה שהחשיש שייך לשניים,
שכן מונית היא רכב ציבורי בה
נוסעים עשרות אנשים, נעצרו השניים.
הם הובאו לבית־המשפט שם ביקשה המשטרה
להאריך את מעצרם׳ ״אחד השוטרים
ראה את החשוד בנימין אביטל כשהוא
מוציא משהו מכים מכנסיו וזורק אותו
אל מתחת למושב האחורי,״ סיפר התובע.
כשנשאל אביטל מה יש לו לומר על
החשד שמטילה בו המשטרה, הוא הצביע
על מכנסיו, אותם לבש מאז נעצר. התובע
המשטרתי החויר, הודיע במקום כי אינו
מתנגד לשיחרורו של אביטל.
הסיבה: מכנסיו של אביטל היו ללא
כיסים.
חעולס הזח 1715

ה מו ע מ דו ת
ה סו פיו ת

1ייי #

פני פאר
פני גידל

היא פני פאר, שסיימה הקיץ את לימודיה התיכוניים. פני, המקפידה
על הופעה סולידית מאופקת, מאופרת בקו האיפור החדש של חברת.
התמרוקים ו מוצרי היופי הלנה רובינשטיין. תיסרוקתה עוצבה בעזרת מוצרי חברת ודלה.

הטובות־לטייסים!
מראה המידי

פני ב ש מלת מידי, יצירת האופנאית הלונדוני ת הידועה אוסי
קלארק. ה שמלה הובאה רק ה שבוע לישראל על־ידי האופנא־ת
רחל ברזין, בעלת בוטיק האופנה ביבה. בדעתה של פני להשתלם בעתיד בסוציולוגיה.

על החוד

לוב שת פני פאר חליפת־ים ב שני חלקים של חברת
גוטקס. החליפה נקראת קמעו־סט והיא כוללת שמלת

ך{ ד פאר היא צברית בת 17 וחצי
^ המתנשאת לגובה של 174 סנטימטר.
עכשיו היא יכולה כבר לנשום לרווחה.
לא בגלל הגובה שלה אלא בגלל העובדה
שבחינות־הבגרות הסתיימו. עד לפני
חודש היתד. פני תלמידת תיכון בתל־אביב
ועתה היא עומדת לפני גיוסה לצה״ל.
הקשר לצה״ל כבר נוצר קודם לכן, באמצעות
טייס בחיל־האויר, שפני היא חברתו
הפרטית, כמו שנאמר: הטובים לטייס,
והטובות — לטייסים!
פני מסתכלת על בני תל־אביב מגובה
הבית שלה שבשיכון נוה־אביבים. היא בתו
של יבואן אמיד, מניצולי־השואה, שראה
בפני שנולדה לו בארץ סמל לעולם חדש.
הוא דאג לכר שלעולם לא יחסר לה דבר.
אבל פני אינה כזאת שחיה על הכיס של

האבא העשיר. מאז שהיא זוכרת את עצמה
היא הרוויחה למחייתה. היא מסרבת
לקחת כסף מההורים.
איך עושה נערה כמו פני כסף? פשוט
מאוד. נותנת שיעורים פרטיים. אז פלא
שעם פנים וגוף כמו שלה לא חסרו לה
תלמידים?
הצבע החום שולט בפני. הית בעלת
עיניים חומות ושיער חום. שונאת דיסקוטקים
ואוהבת קונצרטים. אם תשאלו אותה
מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה
היא תשיב ודאי: סוציולוגית.
את החופש הגדול האחרון שלה מקדישה
פני למאמץ להפיכתה לדוגמנית. היא לומדת
בבית־הספר לטיפוח החן של לאה
פלטשר, משחקת הרבה טניס ומרבה לשחות.
עם הגובה שלה אין חשש שתטבע.

משובצת, עם צווארון באופנת המראה הרטוב. בגד־הים והכובע עשוי ־ם מאותו בד עצמו
של שמלת המקסי. פני אינה מוכנה לקבל תמיכה כספית מהוריה. היא טיפוס עצמאי.

אוננת הלבנים נוסחה בפעם הראשונה באוץ

זוהי הפילוסופיה המונחת ביסודה של
הזעקה האחרונה של האופנה הרווחת עתה
בלונדון, ארצות סקנדינביה וגרמניה המערבית:
אופנת הלבנים. מה שדרוש כדי להתלבש
בהתאם לצו אופנה זו הם גרבונים
וחזייה או תחתונים רגילים וחזייה או אם
את צנועה במיוחד — חצאית מקסי וחזייה.
אולם מה שהתקבל כבר ברחובות אירופה
נחשב עדיין לשיא ההעזה בתל־אביב.

״ילדה ! איבדת את השמלה ! ״
ך* * מ? בדמ ^ 5תלתגוכ^הקה 0ד
^ ישראלי לסנונית הראשונה של אופנת

הלבנים, התנדבה הדוגמנית הצעירה צביר,
דושינסקי לצאת עימה לרחובות העיר. היא
הצטיידה בקולקציה של מערכות לבנים
אופנתיות מקסימות, אותן נידבה חברת
טריומפף המייצרת לבני נשים. בו טי ק אדלר
צייד את צביר, בחצאית מקסי פירחונית
התואמת את ציבעי החזיות. את הגרבונים
הביאה צביר, בעצמה. היא קראה שלוש
פעמים ״שמע״ ויצאה אל הרחוב מוכנה
שיסקלוה באבנים.
התחנה הראשונה היתר, כל־בו שלום במרכז
תל־אביב ההומה בשעות הצר,דיים
מהמוני אדם. כשהיא לבושה בגרבונים מעוטרים
וכשלחזה חזייה בלבד נכנסה צביה

שתי נערות ג רמניו ת ח טו בו ת, יורדות ב מדרגו ת נעות כ ש הן לבו שו ת
| | 1 / 1 111 ^ 1ב אופנ ת הלבנים, כ שהקהל במקום מ ת בונן לעברן בהנאה. ה שתיים נוש אות
תיקים כדי להדגיש שהלבו ש בו הן הולכות נועד לעבודה, לטיול וב תלבו שות לכל היום.

^ מא הוא מציץ לי!״ זועקות
פעוטות בגן, כאשר שולי שמלותיהן
מתעופפות ברוח ומגלות את תחתוניהן לעיני
הילדים בגן.
אחיותיהן הגדולות, לפחות באירופה של
שנות ה־ ,70 עושות הכל כדי לחסוו לגברים
את טירחת ההצגה. הי הוציאו את
אופנת המלבושים התחתוניים מהמחתרת הנשית
לעיני כל.
ובעצם, למה לא?
החברות המייצרות לבני נשים הולכות
בתלם האופנה לא פחות מאלה המייצרות
מלבושים עליונים. באולמות פאר נערכות

תצוגות של לבני נשים ומחירן של חזיות
או לבנים אופנתיים אינו נופל לפעמים מזה
של שמלות קונפקציה. אז מדוע להסתיר
כל זאת מתחת לבדים ציבעוניים?
המוסר? — איפה יש כאן פגיעה במוסר?
בסופו־של-דבר הרי אין החזייה והלבנים
שלובשת כל אשה חושפים יותר מאשר
חושף ביקיני קצרצר על חוף הים. אז מי
אמר שמה שמותר להציג על החוף אסור
להציג ברחוב, בבית־הקפה או במשרד?
נכון שלבני הנשים אינם תמיד ציבעוניים
כל־כך כמו בגדי־הים. אבל ממתי קשור המוסר
הציבורי בצבע?

נראה

שאינה

על ה מדרגות של כל־בו שלום מתקבלת ה סנוני ת הרא שונה של אופנ ת
הלבנים ב ה תרג שו ת אך באהדה. לפי הבעת פניה של הנערה ליד צביה,
רואה בכך דבר יוצא־דופן. מי מין: צביה חוצ ה את הרחוב בלבנים.

־ והתוצאה היתה
אל חנות הבל־בו מבעד לכניסה הראשית,
ישר אל מחלקת הנשים, כמי שעומדת לבחור
לעצמה שמלה הולמת ללבניה.
התגובה הראשונה היתה חוסר תגובה.
האנשים בתוכם פילסה לעצמה צביר, את
דרכה כימעט ולא הבחינו כי היא לבושה
בלבוש יוצא־דופן. אף אחד לא טרח לקרוא
לעברה :״הלו ילדה! איבדת את השמלה
שלך!״ רק אחרי שהבחינו האנשים בצלם
המערכת, הם החלו להסתכל מה הוא מצלם
בעצם. אז גילו את צביה. אנשים החלו להצטופף
מסביב לה, אך לאלה שהצטרפו אל
המעגלים החיצוניים לא היה ברור עדיין
מה מוקד הסנסציה.
כך טיילה צביר, בין מחלקות כל־בו שלום
כשאנשים נועצים בה עיניים ומפליטים הערות
לעברה. אך לא יותר. בדיוק כשם ש־

! ןןןןן

1111 1.1
שלום.

לבושה ב תח תונים וחזייה אופנתיים מתוצרת טר־יומפף,
מטיילת צביה דו שינסקי בר חוב ליד מיגדל

היא התקבלה שם ברג שות מעורבים, כ שהקהל הצופה בה

במחלקת הספרים, שם עמדה צביר, ועיינה
בספרי־כיס באנגלית, הפליטה זבנית אחת
לחברתה :״תראי! מה פתאום אחת עם גוף
כזה מתעניינת בספרים?״

ורמוט אדום ב״דוול״
** ״כליכו שלום״ יצאה צביר, לרחוב.

..איפה השמלה

זקנה זו את צגי ה .״לא צ רין שמלה,״ ה שיבה
לה צביה ,״ היו ם זאת האופנה.״ הזקנה
המ שיכה בדרכה כ שהיא נדה לצביה בראשה.

הגיבו כנראה למראה חצאית המיני הראשונה
שהופיעה בתל־אביב.
מי שגילו אדישות היו דווקא הנערות הצעירות
במקום או הזבניות. עבורן נראתה
תלבושתה של צביר, טיבעית בהחלט. רק

ב״כסית־

כסית

שם היה לה חם יותר והיא הורידה
את הגרבונים המצויירים שלה וטיילה כש־לעורה
תחתונים וחזייה בלבד. כל זמן שהלכה
על המדרכה לא מצאו האנשים זמן
לעצור ולהתבונן בנערה החולפת על פניהם.
אולם כשעברה צביר, במעבר החציר,
הבחינו בה האנשים שנעצרו משני עברי
הכביש. התגובה הראשונה היתה ציחקוקים
וחיוכים, הנשים החלו להשמיע הערות ארסיות
על ״הדור הצעיר שהשתגע!״
הצרות התחילו כאשר הבחין בצביר,
פקח הג״א תימני המוצב לשמירה במקום.
החוש הבטחוני שלו התעורר בו מיד. אם
מישהי הולכת בבגדים כאלה, חשב כנראה,
היא בטח מאל־פתח. הוא התחיל מיד לד,־׳
קים זעקות, עורר את חבריו בעלי הכומתות
הירוקות של הג״א לעצרה. אולם הפקחים

י י ;ו שבת צביה דו שינסקי בתח תוני ם
וחזייה מתוצרת טריומפף. בין יושבי
לא עוררה שוב התרג שות, רק להתפעלות רגעית.

ב״נל־בו שלום״

המבוגרים המגנים והצעירים המחייבים.
נחלק לשני מ ח נו ת :
שלבושה
ב מ קו ם זה נעצרה צביה על־ידי שוטר, אשר חשש
הציבורי.
הנועז של צביה עוד עלול לגרום להפרעת הסדר

רק חייכו .״מה אתה רוצה?״ אמרו לו,
״זאת בטח האופנה החדשה. זה לא עניין
שלנו להתערב.״
אולם אז גילה שוטר את צביר, ומיהר
להזעיק ניידת כדי לעצרה (ראה קורא יקר).
אחרי שבילתה כשעה וחצי במשטרה חד

3גדדת מו כו ת
אדהנאס רו
האדוה דו ג מ ני ת
רה צביר, לרחוב דיזנגוף כשהיא לבושה
בחזייה וחצאית מקסי. היא התישבה בלבוש
זה בקפה רוול הזמינה כוס ורמוט אדום.
קהל אחרי־הצהריים של רוול גילה ליברליות
ראויה לשמה. איש מהאורחים או
המלצרים לא העיר לצביה דבר. הגברים
שלחו לעברה מבטים מצודדים ורק הנשים
החלו להתרגש.

צביה חוצה את חנו ת כל־בו
שלום כשהיא לבושה בגרבוני ם

ובחזיית אופנה שתוכננה ב מקור כלבוש מתחת לשמלה או חולצה.

אחרי שהביקור בתול עבר בשלום, הלכה
צביר, לשתות בום קפה הפוך בכסית.
כאן כבר הסירה את חצאית המקסי והת־ישבה
ליד השולחן כשהיא לבושה בחזייה
ותחתונים בלבד. אנשי הבוהימה במקום
הסתפקו במבט קצרצר לעבר צביה. הנערות
עשו חשבון אם יכולות גם הן ללכת כך.
בתום שעה של טיול ברחוב דיזנגוף
באופנת הלבנים יכלה צביר, לסכם לעצמה:
זה הצליח. היתד, אומנם התרגשות, אולם
אזרחי ישראל יתרגלו לאופנה זאת כשם
שהתרגלו לאופנות אחרות.
הסתבר כי המסקנה היתר, מוקדמת מדי.
למחרת היום, כשהלכה צביר, לשבת בכסית
כמנהגה מדי יום שישי, היא לבשה אחת
משמלותיה הרגילות. לפתע ניגש אליה חצ־קל
איש־כסית, בעל המקום, והודיע לה
בכעס :״מה פתאום הצטלמת צילומים כאלה
כאן? אני לא מרשה לך יותר לבוא
לפה!״
אבל גם חצקל יתרגל במשך הזמן. לא
לחינם נקראה פעם חברת לבני הנשים
המפורסמת ביותר סקנדל, וכיום נקראת
חברת הלבנים המפורסמת ביותר טריומפף.
מה שהיה פעם סקנדל הפך כיום לנצחון.

ב״ווול״

יו שבת צביה כשהיא לבושה בחצאית
מקסי וחזייה. היא התקב־לה
שם ב חיו ך סלחני על־ידי אורחו ת הקבע במקום.

תם נמצא בבעלותך
כלי״רכב, צפויות לך
תקלו ת וטירדו ת רבות
,נקשר אליו. י ח סי ך
עם אנ שים בעלי־סט-
בות מושפעים ב מיד ה
111 1
רבה מ הזיו ת וניחו שים
: 1 21 מרס -
ו אינם מבו ט טי ם על
; 1 20 באפריל
מציאו תיו ת. עובדות תצטרך לנ קוט בצעדים
של קיצוצים ו קי מוצי ם בכספים.
היום המאו שר עבורך השבוע י חי ה שבת.

אתה מעשי מדי מכדי
להבחין שהפעילות הרומנטית,
אשר אתה נוטה
להזניחה, חשובה לאי שיותו
באותה מידה
כמו התעסקויותין האחרות.
צפוי לן משבר
בחיי הנישואין, אם אתה
נשוי מעל לארבע שנים.
תוכניות ליתר עצמאות
בפעילותך הכלכלית עשויות לעניין אותך
השבוע. רעיון שיצוץ בעבודתך, ילהיבן.

י הי ה עליך לוותר על
בילויים קו ס מי ם וגי רויים
פיזיים, כדי לשפר
א ת מצב, בריאותך.
כדאי שתרבה
לעסוק בספורט ולטייל
באוויר החופשי,
כדי להחזיר לעצמך
א ת הרגשתך הטובה.
אתהז קו ק ל מנו ח ה
הרבה יותר ממה שאתה
תוותר ל א חד מבני ביתך

חאומיו

;11 במאי ־
>) 2ביוני

סבור. אתה
הקרובים לך.
קיק אינך מתייחס ברצינות
הדרושה למשימות המוטלות
עליך. הכרת חשיבותן
העצמית היא מופרזת
בהתחשב בביצועים
האחרונים שלן. חב-
בותן, המקרבת אלין
;21 ביוני -
לבבות, מהווה מיכשול
() 2ביולי
3ל ן עצמן, שכן אתה נו־
ט ח לחפות בעזרתה על
מחדלין. לקראת סוף השבוע תהיה לך יוזמה
מחודשת להיטיב את מצבן הכספי.

סוסן

תגלי חוסר-ביטחון ה שבוע
בכל הנוגע לקשרים
חברתיים או
רומנטיים. מי שהו שא
ת רוחשת לו רגשות
ע מוקים עלול לגלות
כלפייך רגש של זרות.
תפקיד שיוטל עליך
יי ר אה ל ן כמסוכן מדי 2 2 2 2 0 0
לביצוע, אולם תיאלץ
לבצעו למרות ה תנגדו תן הפני מי ת לכך.
אתם נוטי ם לזלזל בעלייה במי שקלכם.

יהיה עלין השבוע להקדיש
מזמנן כדי לבחון
דרכים להגברת יעילותן
בשטחים מסויימים. לן,
בתולה, מצפה בשבוע
הקרב הפתעה לא־נורמ־
]1111111
לית ודווקא מאדם ממנו
לא ציפית לשום דבר
22ב אוגו ס ס -
22בספסמבר
מיוחד. הרבו ביציאה
אל מחוץ לעיר ושימרו
על בריאותכם. התנזרו ממשקאות אלכוהוליים,
הדבר עוד עלול להזיק לכם.

מאזניים

יכולת השיפוט שלך לגבי בעיות פינאנסיו
ת הי א מעורערת בשבוע זה, לכן
נהג בזהירות ובכובד•
ראש בכל העניינים ה כספיים
שלך. ז הו בהחל
ט הזמן הבלתי־מ
ת אי ם לח תו ם על
מי ס מכי ם, או להגיע
שיחייבו
ל ה סכ מי ם,
או תן לתקופה ארוכה.
תגלח נ טיי ה ל הד ק
י ח סי ם עם ילדים ולה
ת מסר לפעילות יו צרת,
עקרבית, השבוע יפול לידייך כסף
ממקור שלא חל מ ת עליו. נהגי בחסכון.

עקת

81 1

ד.וו1נז

נדיבותך ויושרן יזכו השבוע להערכה מתאימה.
תכונת המנהיגות שלן תבוא אף היא
לידי ביטוי הולם בהזדמנות שתינתן לן
השבוע. נסי שלא להיות
פיוטית יתר על המידה
ביחסין הרומנטיים, היופי
הדרמטי מסנוור אותן
ומעלים ממן נטיות
אחרות העלולות להיות
לא לרוחך. ביקור מפתיע
של קרוב משפחה
} 2ב ספ ט מב ר -
יתרום לדיון גלוי בנו22ב
אוק טוב ר
שא המטריד אותן. בעבודתך
תהיי נתונה השבוע
במתח עצום, במיוחד כאשר תימצאי
תחת לחץ. בלי את סוף השבוע בחיק הטבע.

במדינה
מ שפט
בית־ספר
יי* לזוהר מזמן כבר לא היו בארץ שביתות־מורים.
לכן החליט דויד־רוני פרג׳ון לפתוח בית־ספר
לדוגמניות. ואם כבר בית־ספר, אז
הוא צריך לשכון בבית אל־על המפורסם
כמובן. שם שכר פרג׳ון משרד עם טלפון.
עתה נותר רק לתלות שלט: סטאר, אקדמית
לדוגמנות.
ימים מספר לאחר מכן החלו להופיע בלוח
הכפול של ידיעות אחרונות והארץ,
מודעות על פתיחת האקדמיה ...מקומות
מוגבלים ...למסיימות מובטחות הופעות ב־בכל
רחבי הארץ...
המודעות עזרו. השואפות לחיי־זוהר החלו
לבוא בהמוניהן לשיחות בארבע עיניים
ותשלום עבור הלימודים.
מסונוור מהצלחתו החל פרג׳ון להחתים
בעלי־עסקים להופעות דוגמנות. את המיק־דמות
הכניס לבנקים שונים.
להראות לחברים. כיאה לבעל חשבונות
בבנקים, נראה פרג׳ון מסתובב בדיזנ־גוף•
תמיד עם כמה ׳מתלמידותיו. מיום ל

להגיד: הוא טען בבית־המשפט כי הוא
עורך תצוגות אופנה בכל חלקי הארץ וקרה
לו מיקרה אחד, שלקח כסף מחנות
ולא נערכה תצוגה. רק מיקרה אחד, אז
מה בכלל רוצים ממנו?
ומה דעתו של השופט בורים רפופורט?
הפרשה חמורה והחקירה עדיין בראשיתה,
לכן על השוטרים לעצור את החשוד ל־15
יום, כדי שיוכלו להשלים את החקירה.
מפריעים להתאבד
אור־יהודה שוב בחדשות, לצערם הרב
של תושביה. לפי סקרים סטטיסטיים שפורסמו
לאחרונה הרי מספר השיכורים ה־היחסי
ביותר בארץ, נמצא באור־יהודה.
אחד מאלה הנמנים עם אוהבי הטיפה המרה
הוא יצחק יוסף (.)45
עד לפני שמונה שנים היה יצחק שיכור
מועד, על כך יכולים להעיד תיקי המשטרה
המרובים שהאשימו אותו בהתפרעות תוך
כדי שיכרות. בגלל השתיה המופרזת נשלח
פעמים רבות לבית־תולים על מנת להיגמל
ממנה. שמונה שנים הצליח להיגמל,
אולם בחודש אוקטובר האחרון אמר :״נשבר
לי מהחיים ומכל העולם. לכן החלטתי

תחושה של חוסר־ודאות מצפה לן עד ל־ו
בחודש אוגוסט, בקשר למטרות ארוכות
הטווח שלך. תבחין בכן
שידידין משנים את
דעתם מיום ליום. אולם
המצב עשוי להתבהר
תון זמן קצר. השבוע
אתה עשוי לפגוש באנשים
נדיבים. אל תקבע
דברים בהחלטיות, השאירם
במצב של חוסר־
> 2בנובמבר ־
20 בדצמבר
הכרעה. בת קשת, אל
תלחצי עליו, בזאת את
רק תרחיקי אותו ממן. הניחי לו לחשוב
כי היוזמה היא שלו ואל תפגעי בגאוותו.

חשת

א ת מפזרת א ת מאמציך ליותר מדי
שטחים, ב מ קו ם להתרכז בנושאים החשובים
לן באמ ת.
אם ברצונן להגיע להישגים
ב תחו ם מיוחד,
י הי ה עליך להז ניח,
לפחו ת באופן זני־ני,
עי סו קי ם אחרים.
צפויות לך הוצאו ת
כספיות במ ש הו ה ק״
21 בדצמבר ־
__ שור באירועים חבר19
בינואר
תיים. נ הגן כן שתספק
א ת כולם ו אל תיתן לרכילאים
שבחברתן פי תחון פה לרכל אודותיך.

נו־1

אנשים נוטים לחוש בנוחיות בקירבתן
משום שאתה משרה עליהם אווירה של
שקט וביטחון. תצטרך
לעוץ עצה רבת־חשיבות
לאחד מהם, ולהפעיל את
כל קסמיך כדי לשכנעו
לקב לאת דעתן. מצפה
לך אכזבה ביחסים חברתיים
או רומנטיים.
לעומת זאת, לא תהיה
לן שום תקלה בתפקי20
בינואר ־
1$בפברואר
דים היומיומיים שלן.
בעבודתן תחול השתפרות
ומעבידך יכיר בכן ויעלה אותן בדרגה.
ולן, בת דלי, מצפה דווקא שבוע רומנטי.

ז הו השבוע שהוא כולו
שלבם, דגים. ילך לכם
בכל מעשיכם. שבוע
טוב ל הימורים ולמיש-
ח קי קלפים. לן, ב ת
דגים, מחכה שבוע
שיגרתי ובסופו מצפה
9ו בפברואר ־
לך הפתעה נעימה.
20ב מר ס
איש קרוב א לין יו־כיח
עצמו. השבוע יש לך הזד מנו ת
להחליף אתהר היטי ם ב אלה שאת חו למ
ת עליהם ז מן רב. בת זוגן צודקת
בעניין הנסיעה ועליך לוותר לה. אין
ספק כי אתה הוא שתצא נשכר מכך.

דויד פרג׳ון עם שתיים מתלמידותיו
פרס לתלמידות מצטיינות
יום השתפרו בגדיו. גם למסיבות החברה
התל־אביבית הגיע.
בינתיים החלו הלימודים בביודהספר. דוג־מניות־צמרת
הוזמנו לתת קורסים. אבל
לא בבית־הספר. בביתם הפרטי. כי למרות
המשרד המרשים לא היה לבית־הספר בית.
פרג׳ון הצטלם עם תלמידותיו המצטיינות׳
בחדר אותו שכר ברחוב שטאנד ב־תל־אביב
— כדי להראות לחברים.
ואז הגיע היום הגדול: פרג׳ון אירגן
מופע דוגמנות בפני חברי •אגד, במושב
אביחיל. אך למרבה הצער זו היתד, התצוגה
היחידה. ואז הגיעו הצרות: בעלי העסקים
דרשו את ביצוע ההבטחות וקיום ההסכמים.
גם המורות החלו לבוא בתביעות תשלום.
אך הזוהר האישי של פרג׳ון בלע את כל
ההכנסות. אבל מה זה כסף בשביל ידידנו.
כל עוד יש פינקסי המחאות, אפשר
להסתדר. הוא החל מחלק צ׳קים. כהוצאות
וגם תמורת הלוואות.
השיטה פעלה במשך זמן קצר. עד שהגיע
מועד פרעון הצ׳קים. אחר באו ההתראות,
ביקורי־בית של נושים ולבסוף —
השוטרים.
השלב האחרון — בית־המשפט. שם טען
בא כוח המשטרה כי החשוד פרג׳ון קיבל
כספים מבעלי עסקים כתשלום עבור תצוגות
אופנה — אותם לא קיים מעולם•
טענה נוספת: החשוד פתח חשבונות
בכמה בנקים, הפקיד סכומים פעוטים תמורתם
קיבל פנקסי המחאות שהפיץ וקיבל
תמורתם הלטאות של אלפי ל״י.
התובע לא שכח גם לציין כי פרג׳ון הוא
בעל עבר בעבירות מירמה.
גם לפרג׳ון השחרחר וחלק הלשון היה

להתאבד״ .לפני שיצא לבצע את ההתאבדות,
החליט להעביר את הלילה האחרון בחברת
שכנו, שהיה עד לערב המקרה,
חברו הטוב.
הקפה של מרקו באור־יהודה הוא שם
דבר. אתה רוצה לשתות? בוא למרקו. הוא
כבר ידאג לך. וכך באותו יום רביעי
אומלל, פסעו להם שני הידידים. אברהם
שלמר. ויצחק יוסף כשהם ״מסטולים״ כלוט
והאחד תומך בשני תוך כדי הליכה.
תוך כדי צעדה אמר יצחק לידידו שלמה:
״אתה יודע? אשתך באה לבקש עבורך
אוכל ליום שישי.״ ״ימה?״ הזדעק שלמד,
ורץ לעשות עם אשתו את החשבון .״אני
אראה לה כבר.״ סידור החשבון בין הבעל
לאשתו נערך בקולניות, דבר שהפריע
ליצחק להתאבד ולילדיו הפריע לישון.
מה קרה שם בדיוק, התברר השבוע לפני
שופט בית־משפט השלום מנחם אילן.
התובעת המשטרתית הצעירה, גב׳ כוחיי,
טענה כי יצחק יוסף, משהיה שיכור, עבר
בין דירות השכנים וגרם נזק לדלתות הבתים.
כמו כן ניסה גם לרצוח את בנו.
מנחם אילן הוא מסוג השופטים המעדיף
תמיר לעשות סולחה בין הצדדים המתדיינים.
את טענת התובעת כי הנאשם ניסה
לרצוח את בנו לא קיבל. הוא קיבל את
גירקת הנאשם כי ניסה להוציא את בנו
מבית השכנים, ואגב כך נשרט. אולם את
האשמה השניה האומרת כי יצחק יוסף
אשם בתקיפה, קיבל השופט•
כדי למנוע הישנות מקרים כאלו בעתיד
החליט השופט להטיל על יצחק יוסף עונש
מרתיע: שלושה חודשי מאסר על תנאי,
למשך שלוש שנים.
העולם הזת 1715

העולם הבא
ענ>> 1סוד * בהחלט
ירושלים — .ראש־הממשלה, הגברת גולדה מאיר, הצהירה היום בהופיעה בטלוויזיה
הישראלית, כי בהמשך למדיניותה של ישראל שלא להחמיץ שום אפשרות למשא־ומתן
עם המצרים, היא מציעה לנשיא מצרים, נאצר, להיפגש עימה פגישה סודית ביותר
בקפה דה לה פה בפאריס, ב־ 12 באוגוסט בשעה 4.00 אחר־הצהריים. גולדה הכריזה
שהיא תלבש שמלת מקסי אפורה, כך שלמרות הסודיות יוכל נאצר להכירה בנקל.
אם התאריך אינו מתאים לנאצר, מסרה עוד הגברת ראש־הממשלה, היא מוכנה
לקבוע עימו פגישות סודיות נוספות, בלי שאף אחד יידע, חוץ מהעיתונות, כמובן.
התאריכים הפנויים אצלה לפגישות סודיות, הכריזה, הם ה־ 27 ביולי במלון ריז בג׳נבה
בנוכחות הטלוויזיה הצרפתית בלבד ; ב־ 3באוגוסט ב הי ל טון של ברלין, או ב־ 25 באוגוסט
בכנס אי רגון אמהות עובדו ת בחיפה.
״העיקר שהעניין יהיה סודי,״ אמרה ראש־הממשלה .״אם נאצר לא יכריז ברדיו תוך
24 שעות שהוא מוכן לפגישה סודית בהחלט, זה יהיה עוד סימן שאינו רוצה שלום.״
בלונים מאת י. פאס

$פנו\ ובזזרוז גזכחרגר, גזררבי שפיגרך

ס 3י

שחיה של צנישה

כמו אנשים רבים אחרים במדינה (ובעצם,
מי לא?) חייב גם אני חוב אישי גדול
לאחיות. אני זוכר עדיין היטב את פניהן
של רוב. המלאכים בלבן״ שהרגיעו אותי
ושיככו את כאבי בבית־החולים הצבאי. איני
יודע אם רובן עובדות עדיין במקצוע
כפוי־טובד, זה אחרי 22 שנה. אני רוצה
להאמין כי השבוע החזירה סיעתנו חלק
קטן מחוב אישי זה.
מה יכולים שני אנשים לעשות בכנסת —
כשכל אחד מהם בטל בדיוק בשישים? בפרשת
האחיות הפעלנו את כל התרגילים
הפרלמנטריים האפשריים — ונדמה לי שמילאנו
תפקיד לא־מבוטל במה שא־רע.

לפני שלושה שבועות, כשעוד אפשר
היה למנוע את שביתת־האחיות, הוצע
לדון בכנסת בפרשה. בעת ההצבעה היינו
היחידים שהצביעו בעד הדיון במליאה,
ורק אנחנו והד״ר סנה הצביעו בעד
דיון בוועדה. אפילו מציע־ההצעה (ח״כ אבר ־י*^זיו*מ׳וזזדיימ<חי

הם ורדיגר מפא״י) לא הצביע בעד ההצעה
של עצמו! כל שאר הכנסת הצביע, לפי
הצעת הממשלה, בעד הצעת ר ק״ ח להסיר
את העניין מסדר־היום!
(זה ממש לא ייאמן. אני יודע. אבל זה
היה כך).
כשאף פרצה השביתה, תבענו במיברק
לקיים עליה דיון ״דחוף״ .בעיקבותינו הלכו
כמעט כל שאר הסיעות. הנשיאות הכירה
בדחיפות ההצעות, כי אז כבר לא היתד
לה ברירה. פשוט אי־אפשר היה להתעלם
מן השביתה שגרמה זעזוע בארץ.
לפי התקנון, היה הוויכוח צריך להתקיים
למחרת־היום. מכיוון שמיעתנו היתד, הראשונה
שהגישה את ההצעה, היינו אנחנו
צריכים לפתוח בדיון.
רעיון זה העביר חלחלה בלב הבוסים
של הממשלה וקופת־החולים. היה ברור
להם שאם נפתח אנחנו בדיון, נקבע גם את
סיגנונו, ברוח של התקפת־מחץ על הטיפול
הפושע שלהן בתביעות האחיות.
היתה לממשלה רק דרך אחת למנוע זאת.

היא יכלה למסור ״הודעה ממשלתית״ על
נושא זה. במיקרה זה מתבטלות אוטומטית
כל ההצעות של חברי־הכנסת, והדיון נערך
לפי סדר־הסיעות. כלומר: במקום לפתוח
את הדיון, יורדת סיעתנו לתחתית
סדר־הנואמים — ואילו הממשלה עצמה
פותחת בדיון, כשד,סיעות הגדולות אומרות
אחריה אמן.
כך קרה שהממשלה — שזה עתה דרשה
מהכנסת להסיר את כל העניין מסדר־היום,
מסרה עליו פתאום הודעה משלה.

עצם עריבת דיון כזה היה, כמובן,
נצחון גדול לעניין האחיות — כי הוא
הפנה את תשומת־לב הציבור כולו לפרשה
זו. ומכיוון שאף אחת מן המפלגות
לא רצתה לאבד את קולותיהן של 11 אלף
אחיות — גם לא הכחיש איש מן הנואמים
כי האחיות צודקות.
מכאן ההשתלשלות של הציניות המתחסדת,
ששלום כהן קרא אותה בראשית דבריו
״אורגיה של צביעות״ — מילים ש

מלאכי צריכים לאכול
ז הו נוסח נ או מו של שלום כ הו
בוויכוח על שביתת ה א חיו ת :

שלום כהן: אין פלא שהממשלה הציעה
לנשיאות הכנסת אתמול לבטל את ההצעות
הדחופות לסדר־היום, ולמסור בחופזה
הודעה בעצמה.

כף, במקום שמיעתי תפתח את
הדיון ותוקיע את הממשלה וההסתדרות
על חלקן בשערורייה
הציבורית שדחפה את האחיות
לשכות -במקום פתיחה זו, היינו
עדים לאורגיה של צביעות משתוללת.
כולם
הרעיפו אהדה על האחיות. כולם

דוד ומבק ש מ מן
ביטויים פוגעים.

אירי אכנרי :
שלום בהן :

להימנע

מלה שתמ ש
ב קרא
לזה ״עזו ת־ מצ ח״.
אמרתי; חו סר האחריות

הממשלה.

היינו היחידים בבית שתמכו בשבוע שעבר
בהצעתו של חבר־הכנסת ורדיגר לדיו
בבעייה. אם אינני טועה, גם מגיש ההצעה
לא היה נוכח כדי להצביע בעד ההצעה
של עצמו. אך הממשלה אמרה: אין
טעם לדון עכשיו בעניין ,׳מטפלים בבעייה
— והכנסת הסירה את הענין מעל סדר
יומה.

והיום, בשובבות חולים סובלים,
ובשאלפי אחיות, שייעוד הייהן
הוא לעזור בהקלת סיבלס של
הבריות, נקרעות כין זכותן לתנאים
הוגנים וכין חובת ליבן לעזור
לחולים -ביום באים דוברי
הקואליציה, ולא רק הם, בדי לשפוך
דמעות־תנין על מצבם של
החולים ושל האחיות באחת.

העונש שר הצגתן

אמרו שהן צודקות. כולם העלו על נם
את המלאכים בלבן, אבל הוקיעו את
שביתתן.

אומרים לאחיות: אתן צודקות, היזניחו
אתכן, התעלמו מכן. ובאותה נשימה דורשים
מהן: הפסיקו את השביתה. ככה, בלי
תנאים הפסיקו את השביתה, וייטב לכן.
גם אני יכול לשאת נאום כזה. יכולתי
לשבח את האחיות ולהכיר בצידקת דרישותיהן.
סוף סוף הן מונות 11 אלף אחיות.
11 אלף קולות בבחירות — זהו כמעט
מנדט שלם בכנסת.
ואחרי שהייתי מחניף להן, הייתי גם אני
יכול להפוך את הקערה על פיה בהת־חסדות,
ולהסביר כי למרבה הצער קיימת
עיסקת־הבילה, קיימים צרכי ד,בטחון, קיים
המאמץ המלחמתי, ועל כן אסור להן לשבות,
אסור להן להתעקש על דרישותיהן.

הזזגצפה שד המעזשדה

קריאה: אתה מציע להן לשבות?
אסתר רזיאל-נאור: לא, הוא מציע
להן להצביע בעדו.

רק עכשיו, בשהשביתה נמצאת
בבר ביומה השלישי, אנו יבולים
להעריך את חוסר האחריות -
הייתי אומר: החוצפה ממש -
של הממשלה, כאשר הציעה בשבוע
שעבר להוריד מסדר היום
את ההצעה לדון כעוד מועד כשביתה
העומדת לפרוץ.
היו״ר כן־ציון קשת: עברתי בשתיקה
על בי טוי שכלל לא מצא חן בעיני,
ו שהחל ב מלה. או רגי ה״ .קיבלת את שתיקתי
כעידוד, ואני מודיעך שזה לא היה עי־

דחפו אותן
במשך שש
את פרנסתן
את כבודו

לשבות, לאלה שמשכו אותן
שנים, לאלה שלא רק קיפחו
אלא העליבו ורמסו עד עפר
של המקצוע הנאצל הזה.

שלום בהן: מה יותר קל מאשר לעשות
את אשר עשה חבר־הכנסת בן־אהרון
וחבריו, שאמרו: היו ילדות טובות, הפסיקו
את השביתה, סמכו עלינו, אנחנו נדאג
לזכויותיכן.

אבל, אדוני היושב-ראש, אני
אומר: אם יפסיקו האחיות את
שביתתן ליא תנאי, מבלי לקבל
את מה שמגיע להן, מבלי שיובטח
שתקבלנה מה שמגיע להן,
יהיה זה מעשה טיפשי וחסד*
אחריות.
כי פירושו יהיה לתת פרס לאלה ש
הדנזעוה
שר בן־אהרנן
כנסת נכבדה, גם אנחנו רוצים שהשביתה
העגומה תסתיים. הערב. מיד• אבל הדרך
אינה על־ידי שבירת איגוד האחיות.

נסיק את המסקנה מהדברים
שנאמרו באן ונגיד לממשלה להכיר
ללא דיחוי כצידקתן העקרונית
של תביעות האחיות.
ואלה הן:
• לזרז את בדיקת תנאי העבודה של
האחיות, כדי לקבוע תקן הוגן שפירושו
עומם־עבודה הוגן;
>• להבטיח לאחיות ולאחים את אותן
ההטבות המגיעות להן במסגרת עיסקת־החבילה;
6להעניק
להן פיצוי כספי סביר על
מאמץ־היתר שנשאו בו במשך כל השנים
הללו בשל העדר תקן בדוק והוגן.
הופיע לפנינו חבר־הכנסת בן־אהרון והצהיר
שהוא נקרע, ויש לו דין־ודברים, ויש
לו ריב עם המעבידים. הוא התווכח עם
המעבידים.

אבל מי כעצם מתווכח עם מי?
מזכיר ההסתדרות, כנציג האחיות,
מתווכח עם מזכיר ההסתדרות בנציג
קופת־חולים, המעביד העיקרי.

כאן חבר־הכנסת בן־אהרון, ושופך
דמעות מפני שהחבר בן־אהרון מההסתדרות
אינו מצליח לכפות על האדון בן־אהרון מ־קופת־חולים
הסדר, שחבר־הכנסת בן־אהרון
חושב שהאדון בן־אהרון צריך לתת לחבר
בן־אהרון.

קריאה: התבלבלנו.

שלוםבהן: גם הוא היה מבולבל.
השר ויקטור שם־טוב: מבריק.
שלום 5הן: תודה על המחמאה.

היינו עדים למאבק איתנים בין חברך,כנסת
בן־אהרון והחבר בן־אהרון ואדון
בן־אהרון, ובינתיים אלפי החולים סובלים.
מעניין שהמרירות של החולים הסובלים
אינה מכוונת נגד האחיות. הרדיו שידר
׳ראיונות עם חולים, הסובלים מהשביתה,
ודווקא הם תמכו באחיות. הם עמדו ל־צידן
של האחיות. אם המרירות של האחיות
תתמשך, נשלם עבורה ביוקר, ב־הרבה־הרבה
יותר מאשר בלירות. על הממשלה
לשים לה קץ, על ידי מימוש ההכרה
בצידקת האחיות.

עוררו את זעמו של היו״ר (ראה מסגרת).
אבל אפילו צביעות זו עזרה לאחיות —
כי היא הביאה להסכמה כללית שהאחיות
צודקות.
תפקידנו במשך הויכוח היה להוכיח ש
״המלך הוא עירום״ — ושאין שום בסיס
מוסרי ומעשי לתביעת הממשלה שהאחיית
יפסיקו את השביתה ללא תנאי. עשינו
זאת בשורה של קריאות־ביניים, עד שהגיע
תורנו לנאום.
יצחק בן־אהרון, למשל, הצדיק את האחיות
והביע תקווה שתביעותיהן תתמלאנה״
בדממה שהשתררה לרגע בתום נאומו,
קראנו:
אורי אבנרי: אם כן, למה זח הגיע
בכלל ל שביתה? מן הקשר בין -כל הדיבורים
האלה ו בין מע שיך?
היו״ר ראובן ברקת: אל מי אתה
מדבר עכ שיו, חבר־הכנסת אבנרי? (הכוונה:

הנואם כבר סיים, ואין למי לקרוא קריאת-

ביניים).
אורי אבנרי: לכל מי ש שמע את נאו־מו
של חבר־הכנסת בן־א הרון ול קח את זה
ברצינות!

לא היה איש באולם שלא הבין בדיוק
למה הכוונה — שאין כל קשר בין דבריו
החסודים של בן־אהרון, ובין מעשיו ערב
השביתה. על כך עמד שלום כהן לאחר מכן
בנאומו. דבריו, כמו קריאות״הביניים,
עשו רושם מפני שכל, הנוכחים ידעו שהמלך
הוא באמת עירום — שדברינו נכונים
בדיוק. עבדי הבוסים לא יכלו לבטא
זאת עצמם.
כשדיבר ח״ב מאיר אביזוהר מע״מ והתלונן
על כך ששר־הבריאות לא נכנם למשא-
ומתן:
אורי אבנרי: תציע ל שר־הבריאות
לעבור עכ שיו מייד עם ה אחיות לאחד החדרים,
ולגמור את כל העניין עוד לפני
תום הוויכוח. למה לא? השר פה, ה מנכ״ל
פה, ורא שי ה אחיות פה.
מאיר אביזיהר: תתפלא, חבר־הכג־סת
אבנרי, זו הי אפ שרות. כך נג מרו כ בו
דברים.

השר לא עכר, לחדר אחר, כי כוונת
הממשלה היתה שהכנסת תפנה פה־אחד
אל האחיות ותציג להן דרישה אולטימטיבית
לחזור לעבודה מייד, ללא (זנאי.
הפרנו כוונה זו של אולטימטום פה־אחד.
הצענו הצעת־החלטה אחרת, כלהלן:
(ו ).הכנסת מכירה בצידקת ד רי שו תי הן
של ה אחיות ומגנה את האדי שות, הסחבת
והה תעל מו ת מצד הממ שלה, קו פו ת החולים,
שאר המעבידים והנ הג ת ההסתדרות, שגר־מז
ב מי שרין ל שביתת האחיות, אחרי ש־איגוד־האחיות
מיצה את כל הדרכים הסבירות
למאבק מקצועי.
( ).2נוכ ח הסבל הנגרם לאלפים ב עי ק בו ת
שביתה זו, קוראת הכנסת לממ שלה ל שים
קץ ל שביתה זו, על־ידי כך שתצהיר ל אלתר
על הכרתה בצידק ת ד רי שו תיו של
איגוד־האחיות, ועל ה תחייבו ת ה העקרונית
להיענו ת לדרי שות אלו, במ שא ו מ תן מזורז
תוך שבועיים.
( ).3הכנסת קוראת ל אחיות ל חזור לעבודה
מייד אחרי שהממ שלה תצהיר על
נכונו ת זו.

הצעד, זו נדחתה כמובן ברוב גדול, כמו
ההצעות של סיעות אופוזיציוניות אחרות.
אך דחייה זו היתד, רק למראית־עין. כי
הודות לעמדתם האיתנה של האחיות, שסירבו
לקבל את האולטימטום של הרוב, וגם
הודות לפעולה הפרלמנטרית שלנו, קיבלה
הממשלה למעשה את עמדתנו.
כעבור 48 שעות נפסקה השביתה —
אחרי שהממשלה הסכימה בשקט לחלק מדרישות
האחיות, וגם קבעה גבול של זמן
למשא־ומתן. הזמן שנקבע: שבועיים, בדיוק
כפי שהצענו.

״לפי הקצב הנוכחי, יימשר, קיבוץ גלויות׳ לפחות 300 שנה
״הציונות אינה מביאה עלייה — והעלייה אינה זקוקה לציונות !״
״הסוכנות וההסתדרות הציונית שייכות לעבר -דרושים כלים חדשים!״

פת, החיים כישראל הם חיים טובים.

במיסגרת הוויכוח השנתי על המשרד לקליטת
העלייה פיתח אורי אבנרי עמדה עקרונית
חדשה לגבי געיות העלייה :
אורי אכנרי: זהו הפרלמנט של מדינת ישראל.
כימעט כל חבריו מגדירים את עצמם כציונים. התמונה היחידה
התלוייה כאן היא תמונתו של מייסד התנועה הציונית.
על כן, קצת משונה לראות שבוויכוח על העלייה —
שהיא לכל הדיעות הנושא החשוב ב ותר בפרלמנט ציוני
— הכנסת היא כימעט ריקה, וההתעניינות כימעט אפסית.

איזו ישראל מושכת עולים?

התשובה היא: בל ישראל.
האוצר העיקרי שלנו במשיכת עולים הוא הפלורליזם
העצום שלנו, הססגוניות של סגנונות והשקפות ושכבות.
בוויכוח בכנסת בא כל חוג ואומר: אני מושך עולים.
הדתיים האורתודוכסיים אומרים: אנו מושכים עולים, תשימו
יותר דגש על הדת ויבואו יותר עולים. אנשי התנועות
החלוציות אומרים: אנו מביאים עולים, תשימו יותר
דגש עלינו ויבואו יותר עולים.
האמת הפשוטה היא, שכולנו מושכים עולים: האורתודוכסים
מושכים אורתודוכסים; השמאל מושך את אנשי
השמאל; הרפורמים מושכים רפורמים; הפרופסורים מושכים
פרופסורים; החלוצים מושכים חלוצים; הקפיטליסטים
מושכים קפיטליסטים, ואפילו ההיפים הנרקומנים מושכים
היפים עם סמים.

הציונות פשטה א ת הרגל
אבל אין פלא בכך.
השר שמעון פרם הציג כהישג ציוני גדול את עלייתם
של 40,000 יהודים בשנה האחרונה.

מבחינה ציונית, כבוד השר, זהו כשלון
עצום, שלא לומר פשיטת־־רנל.

8.5מיליון יהודים חיים בעולם החופשי — מהם באו
בשנה האחרונה — 17,000 סל.0.25
מכל היהודים בעולם — כ־ 12 מיליון במספר — באו
4ל ,0.3כולל יורדים־חוזרים.
העולים שבאו בשנה האחרונה מהוזים 1.7מהאוכלוסיה
היהודית בארץ; פחות ממחצית אחוז הריבוי הטבעי של
האוכלוסיה הערבית.

קיבוץ גלויות, הגשמת החזון הציוני, יקה -
לפי קצב זה כ־ 300 שנה, בלי לקהת כחשבון
את הריבוי הטבעי של יהודי הגולה!
נדמה לי שהעליה לקנדה, העליה לאוסטרליה, גדולה
יותר באחוזים מהעליח היהודית לישראל — בלי הסוכנות,
בלי ההסתדרות הציונית, ובלי כל שאר הגופים האנכרוניס־סיים
העוסקים בשטח זה אצלנו.

18 השר שמעון פרס:

חמ ש

נן־ליון

מאות

אינני יודע מי מושך יותר. אני מעז לומר
שייתכן שאפילו אני, שאינני מדבר כשם הציונות,
מושך יותר יהודים לארץ מאשר הכר־הכנסת
פרוש, כשאני מופיע בפני סטודנטים
בפריס ורומא וניו־יורק ואומר :״בואו לארץ,
עזרו לנו לכנות כאן חכרה ברוחנו״.

שנזנוון פרנו
שייכת לעבר. היא היתה פיגום להקמת בנין המדינה —
ועכשיו יש מציאות חדשה, יש מדינה.

אני מדבר בשם תנועה שהיא אהר־ציונות,
פופט־ציונות, לא אנטי־ציונות. כי אי־אפשר
להיות ״אנטי״ משהו השייך לעבר.
על עמדתנו נאמרו הרבה דברי־איוולת, ולצערי גם לא־מעט
השמצות בבית הזה, גם מפי ראש־הממשלה. על
כן אשתמש בהזדמנות זו כדי להגדיר בבירור היכן אנו
עומדים בסוגייה זו.

זה מעורר זיק בקרב הסטודנטים היהודיים בחוץ־לארץ,
כשם שנאומיו של חבר־הכנסת פרוש, בפני בחורי ישיבה,
מעוררים זיק מיוחד בקרב אותם בהורי־ישיבה שם.
מכאן גם הסכנה בהחרמת התנועה הרפורמית בארץ. כ־הרפורמים
כאן יביאו רפורמים משם, ותנועת זו מונה
למעלה ממיליון וחצי יהודים. גם המלחמה, שרוצים אחדים
כאן לנהל נגד השמאל החדש בעולם, בשם המיליטריזציה
של המדינה — היא לרעת העליה, ואם תרצו: היא אפילו
אנטי־ציונית.

נוצרים.
אורי אבנרי: נוצרים יש רבים. אן אם
נשווה את שיעור העולים לקנדה לאוכלוסיח הקנדית,
נראה שהעליה לשם גדולה יותר מאשר העליה
לישראל. אס המספר קצת גדול יותר או קצת
קטן יותר, הבדל מ ש מעותי אין כאן.

במצע היסוד של תנוע ת העולם הז ה — כוח חדש
נאמר :״הזי ק ה ההך דית בין יהודי מדינת־ישראל ויהודי
העולם היא עובדה קיי מתו חיובית שיש לכבדה.״

אילו הציונות היתד, כיום מה שנדמה היה פעם שתהיה,

במצע־הבחירות לכנסת אמרנו :״קיימת זיקה הדדית סב-

השר פרם דיבר אל האתגר של ירושלים * .נדמה לי
שכל שר בממשלה יש לו ״זבוב״ משלו בראש מבחינת
וכל אחד
השטחים. זוהי 6006 נן 1 01ת6וח1ז־61י\ 00
אחר של הארץ: מפ״ם
!600ק
משריה רוצה

כי אז היינו צריכים לעמוד בפני עליה לא של כמת
רבבות, כן ירבו, אלא בפני עליה של מאות אלפים מארצות
החופש.

עית בין היהודים בישראל וב מדינו ת אחרות.
,־שראל חד:ול מל סי מצוות הסולידריות היהודית, ותצא
להגנת יהודים, הנרדפים בשל יהדותם, בכל ארץ מארצו ת
העולם, ובי חוד בארצות־ערב ובברית־ה מועצו ת וגרורותיה.
״העליה היהודי תהה מוני ת היא סס־חיים למדינה ומקור
טבעי לצ מיחתה האורגנית. ני תן יד לכל אמצעי שיש בו
כדי לעודד עליה זו ולקולטה.״

רוצה את הגולן; השר אלון רוצה בעיקר את ביקעת־הירדן;
השר דיין — את שארם־אל־שייך; השר וייצמן —
את הגדה המערבית.
ן| מרדכי סורקים לא נקלט).

השותפות היהודית והאומה בישראל
אינן

רלבנטיות

ברור שהציונות והגדרותיה הישנות
לעליה. יש משהו אחר. מה יש?
אם נצא מעולם המיתולוגיה והאידיאולוגיה,
שהתמונה האמיתית היא זו :

נראה

אנו בעד עלייה המונית גדולה בכל האפשר,
אנו רואים כה סם־חיים לישראל, לבניין מדינה
מודרנית בעלת חברה מתפתחת ומשק משגשג,
וגם צורך פנימי ליהודים רבים, כן ירבו.

• יש עם •יהודי בעולם, שותפות אתנית
ותרבותית חזקה מאין כמוה, שאיננה
שותפות מדינית־ממלכתית.
ארץ שטוב לחיות בה!
9בתוך העם היהודי הזה יש אומה
מדוע, גברתי היושב־ראש, באים יהודים אלה? .
חדשה -זו הקיימת כישראל, והיא
שותפות ממלכתית, שותפות-גורל מדי הם באים על שום זיקתם לארץ, לאומה החדשה, לחיים
החדשים הנרקמים בה, כדי לחיות בין יהודים.
נית, שותפות פתוחה, שאליה אנו מזמיזהו
גורם ראשון. אבל יש גורם שני, ובלעדיו לא
נים את היהודים בעולם.
היה הגורם הראשון מביא עולים במיספר ניכר מארצות־
• יש זיקה עצומה של יהודי העולם רווחה.
לישראל, כשם שיש הרגשת־אחריות
באים לישראל מפני שזוהי ארץ שטוב להיות
עמוקה של כולנו באן, כישראל, לגורל כה. ואילו הייתי אני ממונה על העלייה, הייתי
יהודי העולם. זהו קשר של סולידאריות, מכסם את עיקר התעמולה לעלייה על בך, ש קשר
עמוק כיותר.
זוהי ארץ שטוב לחיות בה.
0יש להגדיר קשר זה נכונה כדי
זה לא גיהינום שצריך לבוא אליו משום הרגשת־חובה;
לעבור מעולם של מליצות דמיוניות לעו זו מדינה שטוב לחיות בה, פשוטו כמשמעו, לא רק מפני
לם של אמת ומעשה; מעולם של מוס שאתה כיהודי תחיה בין יהודים, וזה יותר נוח, אלא גם
דות אנאכרוניסטים, כמו ההסתדרות מפני שזו ארץ נחמדה, נעימה ומושכת מהרבה בחינות.
הציונית והסוכנות, לעולם של מוסדות
זהו כיום הגורם המרכזי המושך עולים. תיירים ונוער
באים לארץ, רואים את הארץ, והיא טובה בעיניהם. הם
ממלכתיים יעילים, כמו שצריך להיות
משרד העלייה בישראל -משרד ה ע מביאים את עצמם ואת קרוביהם לישראל.
האקלים של הארץ׳ אורח החיים, סדרי החברה, הקצב
ל י יה, ולא המשרד לקליטת העלייה.

אנחנו ״אחר-ציונים-
אנחנו חיים, גברתי היושכ-ראש, בתקופה
אחר-ציונית.
הציוגות, על הישגיה המפוארים, וגם על שגיאותיה,

האיטי יותר, הביטחון הרב ביותר ברחוב, והרבה־הרבח
גורמים אחרים — הם שהופכים את ישראל הקטנה הזאת
למקום המושך יהודים ואחרים.

כהשוואה לחיים כאמריקה, החיים בישראל
היום הם גן־עדן, פשוטו במשמעו; וגם כהשוואה
לחייו של אדם המצוי כאנגליה או בצרי

אורי אכנרי :

ואתה — את כולן יחד.

השר פרס שם בכל פעם את הדגש על ירושלים.
כל הדברים האלה הם אנכרוניסטיים, כאשר מדברים
במצב זה ובערב זה דווקא •• כאשר ההתפתחות עוברת
על פנינו והעימות עומד לפנינו.

האתגר הגדול ביותר לעלייה כעתיד -זה
לא ירושלים ולא שיכונים סביב לה -האתגר
האמיתי הוא השלום.
כאשר יבוא שלום — השלום יביא המונים, כי פירושו
רווחה, ואופקים רהבים חדשים לכלכלה. השלום יפתח שערים
שהם נעולים היום.

״שטחים תמורת יהודים״
מדיניות של שלום ומדיניות של עליה הולכות יחד במידה
רבה מאד. מדיניות של עליה יכולה להיות, לדעתי, מרכיב
חשוב במדיניות שלום בעלת־דמיון.
למשל, כאשר אנחנו מדברים עם ברית־המועצות — ואני
חושב שחייבים לדבר עם ברית״המועצות

אברהם ורדיגר: בק שר לעלייה?
אורי אבנרי: לא יהיה מנו ס מזה. חייבי ם
לדבר איתה במי שור של עליה ו במי שור של העי מו
ת ב מז ר ח התיכון, ז אז חייבים לכרוך את שני
הדברים האלה יחד.

אני לא רוצה לטבוע סיסמה כמו ״יהודים
תמורת שטהים״ ,אבל אני יכול לתאר לעצמי
מיתקפת־שלום ישראלית, עם ויתורים מרחי•
קי-לבת למען שלום עם הערבים, באשר הדבר
יהיה כרוך בהסכמה של כרית־המיעצות לאפשר
עלייה גדולה ממנה לישראל.
* פרס אמר בנ או מו שהבאת אלפי תו שבים חד שים לירוש לים
תדרבן עולים לבוא לארץ.
** ב או תו ערב הודיע הרמטכ״ל על הצבת הטילים הסוב ייטיים
לאורך התעלה.