גליון 1716 מתאריך 22 ביולי 1970

ה,ליי
ת ל ^ בור
הממ

ף י3

ח״ב יצחל, רפאל בהלוויית השר שפירא ז״ל

מדו 1/מנדיעיס האמדי?7אי 1/ 0ל:

נמסה)0101 יוסואויס

שלה

נגד עסקן בכיר אחר תתפרסמנה ידיעות
על רכוש רב שצבר, בעיקר על־ידי רכישת
קרקעות, שעה שבתוקף תפקידו ידע על
תוכניות הפיתוח של המדינה.

— י1ו.

ארובת ״רדינג״
תהיה שעון?וינטי
ת ו 112

יוי 1ף

הבית הלבן: ביקורה של
גולדה -לא רצוי
נפיונה של גולדה מאיר לקיים דיונים עם
מדינאים אמריקאיים בכירים, ייכשל קרום
לוודאי.
גולדה, שתגיע לאמריקה בנימוק שהוזמנה לוועידת
המגבית היהודית המאוחדת, תנסה דרך־אגב להיפגש
עם המדינאים האמריקאיים.

דוברי הבית הלבן יסבירו לה כי בשעה
זו ביקור בזה אינו רצוי.

גולדה נגד
מזכיר מפלגתה
גולדה תתבע להרחיק את לובה אליאב
מתפקידו במזכיר מפלגת העבודה.
ראש־הממשלה תיטען כי מזכיר־מפלגה צריך לעסוק
בעיקר באירגון ולא בפוליטיקה. לפי דבריה מקדיש
לובה את רוב זמנו לפוליטיקה ומתערב גם במדיניות
החוץ של המדינה.

מלחמת־רבנים
בתל-אביב רב לפני הרב קטן,
גורן.

השכונות, הרב יצחק־ידידיה פרנקל, שהתמודד
שנתיים נגד הרב האלוף שלמה גורן על מישרת
הראשי לתל־אביב—יפו ונכשל בהפרש קולות
עומד לפתוח במערכה ציבורית נגד בחירתו של

פרנקל טוען כי זו שערורייה שגורן לא
נבנם, מאז בחירתו לפני שנתיים, כאופן
מעשי לתפקיד.
לדעת פרנקל, גורן לא ממלא את התפקיד,
מפני שהוא אינו מעוניין בו כלל.
גורן מבין עצמו להתמודדות על כם הרב
הראשי לישראל, בבחירות שייערכו בעוד
חצי שנה, ואילו את מישרת הרב הראשי
לתל־אביב-יפו הוא שומר כרזרבה -
במיקרה שלא ייבחר.
שערוריות במפד״ל
על רקע ריב הירושה במפד״ל, תתגלינה שערוריות
שונות כאשר היריבים במפלגה יתחילו לגלות סודות
האחד נגד השני.

כלפי אחד מראשי גוש המיעוט, תישמע
האשמה שהוא אחראי להעברת הכספים
שהמפלגה מרכזת בחו״ל, לישראל, בדרכים
לא חוקיות.

הארובה המבוערת
של תחנת
הכוח החשמלית
״רדינג ד׳״ כתל־אביב,
הנשקפת על
פני העיר בולה
ומהווה את המונומנט
הבולט כיותר
שלה, עשוייה להפוך
לפסל קינטי
ציבעוני ומרהיב.
האמן הצעיר עמי
שביט, שפסליו הקינטיים
הוצגו זה עתה בביא־נלד,
של ונציה וזכו שם
להדים נלהבים, הציע לחברת
החשמל להפוך
את ארובת־הענק של
רדעג ד -לשעון קינטי,

שייראה במשך היום
ציכעוני ואילו
בלילה יורה את
השעות באמצעות
מיתקני תאורה מיוחדים
וגופים מתנועעים.

התוכנית
טרם גובשה
סופית, אולם כפי הנראה
תחולק הארובה לתיבות
ציבעוניות שכל
אחת מהן תואר בהתאם
לשעה המצויירת בה.
מנכ״ל חברת החשמל, יעקב חושי, כבר נתן את
הסכמתו העקרונית לתוכנית ונראה שהיא תבוצע בזמן
הקרוב ביותר.

ח״ב מגה״ל שותה סודי
במפעל תעשייתי גדול
אהד מח״כי גח״ל, המקורב מאוד לאהד
השרים של גח״ל, נבנם לאחרונה בשותף־
סמוי באחד ממיפעלי התעשייה הגדולים,
מבלי שהשקיע למעשה אף פרוטה.

ההשלכות של
פרשת בו־אמדו
הפסקת תוכניתו של דן בן־אמוץ בגלי צה׳׳ל, בנימוק
המגוחך ש״התוכנית מיצתה את עצמה״ ,לא יהיה המעשה
האחרון להוצאת כוחות אופוזיציוניים ממערכת כלי-
התיקשורת הממלכתיים.

חקירת פרשת בן־אמוץ העלתה כי ההוראה
באה מגבוה, וייתכן מאוד שיצאה
מחוגי שר-הכיטחון, בתגובה על התבטאות
ראש הממשלה נגד השמעת דיעות אופו-
זיציוניות ברדיו ובטלוויזיה.

על רקע זה יש להבין את נאומו של ראש רשות
השידור, שתבע בגלוי להחניק כל גילוי של נון־קת־פורמיזם
בטלוויזיה ובשידורי־ישראל, תוך השמעת איומים
כלפי עובדי הרשות שלא ימלאו אחרי הוראה זו.

מוות בכלא אשקלון גופים בינלאומיים ידרשו את חקירת
מותו של מפקד ״אירגון השיחרור הפלסטיני״
בעזה, שהיה כלוא באשקלון ומת
בשבוע שעבר.
החבלן, שנפגע על־ידי שלושים כדורים בכל חלקי
גופו, נתפס ונכלא. כאשר פרצה שביתת־הרעב הגדולה
בכלא אשקלון, שנמשכה שבועיים, הצטרף אליה —
למרות אזהרות חמורות של הרופאים. הוא מת כתוצאה
משביתה זו (שהושתקה על־ידי כל העיתונות הישראלית).

המעשה
ימשוך תשומת-לב בינלאומית
לנעשה בכלא אשקלון, הנחשב לכית-הסוהר
הקשה כיותר בישראל.

ייתכן ששר־המשטרה ימסור הודעה מפורטת על
מיקרה זה, בתשובה לשאילתה של אורי אבנרי —
אחרי ששרות בתי־הסוהר השתיק את העניין במשך
שבוע, ולאחר־מכן מסר הודעה שהעלימה את סיבת
מותו האמיתי של העציר — שביתת הרעב.

הבהרה האזרחית על
התעופה —
לידי חיל-האוויר
שריו;תחבורה עזר וייצמן, מתכוון להפעיל לחץ כדי
להעביר את הבקרה האזרחית על התעופה בישראל, לידי
חיל־האוויר.
יוזמתו של עזר באה בעיקבות הביקורת שנמתחה
באחרונה על עזרי הניוזט במדינה, המפוצלים בין חיל־האוויר
ומינהל התעופה האזרחית במשרד־התחבורה.

תמרורים
נולד לד״ר שולמית ( )30 ולפרופסור
האנס קרייטלר, זוג הפסיכולוגים הנודע
של אוניברסיטת תל־אביב, שזכו להכרה
בינלאומית, כשהוזמנו לערוך מחקרים במכללת
פרינסטון בארצות־הברית, בן ראשון.

צפהלתינוק למרות שאינה
נשואה, טיסה פארו, אחותה בת
ה־ 18 של מיאה פארו. אבי התינוק הוא
הבמאי טרי דין בן ה־ 29 הנשוי לאחרת
ומחכה לגט ממנה. כשנשאלה מורין או־סו־ליבן,
אימן שיל מיאה וטיסה. על נטיותיהן
של בנותיה ללדת מחוץ למוסד הנישואין
— משכה בכתפיה ואמרה :״הן שתיהן
נערות נבונות ואינטליגנטיות. מה לעשות
— אלה הם החיים.״
הוענק בבית הנשיא בירושלים,
על־ידי אשת הנשיא רחל שזר, תואר אם
השנה — לשחקנית חנה מרון. בתעודה

אנו^ שראגז 210
ה טבח ה חד ש שלן

הנה תנור אפיעודא^ז 2 1 0ה חדויג המשוכלל והממושמע.
פועל על גז+חשמל אחד מתוך שלו שת התנורים
החדשים של אמישראגז. הדגמים האתרים הם:
אמישראג 217 ואמישראגז .200א ת כולם תוכלי
לראות אצל אחד מסניפי או סוכני אמישראג?
מרון שנמסרה למרון, צויין כי היא נתגלתה כאם
מסורה הקשורה לילדיה, וכי בעת פציעתה
הוכיחה תכונות אלה.
להתאבד. על-ידי ניסתה בליעת כדורי־שינה, השחקנית הוותיקה לנה
טרנר, הנמצאת בדיכאון מאז נטש אותה
בעלה רונלד דנטה. דבר נוסף שהשפיע
לרעה על לנה — ספר שפירסם בעל־לש־עבר־אחר־שלה,
רוברט איטון, על חייו עם
הכוכבת, בו הוא מתאר אותה כיצור שתלטני
ובלתי־נסבל.
נבחר ליושב־ראש המועצה המדעית
של מכון וייצמן, פרופסור ג ד עון
יקותיאלי, מהמחלקה לפיסיקה גרעינית
של המכון.
נבחרה מבין 1500 מועמדות, לככב
בסרט יצורים
ששכח העולם, ש־יוסרט
באפריקה —
היפהפייה ג׳יולי אג,
שהיתר, בעבר מלכת
היופי של נורבגיה
מולדתה ועתה
היא שחקנית־קול־נוע.
יודעי־דבר בתעשיית
הסרטים מנבאים
כי ג׳ולי תירש
את כיתרה של
רחל וזילש

כפצצת־

המין של שנות הסד.

פטר. בבודפשט,
הונגריה, בגיל
,67 לאחר מחלה
ממושכת, הרב
הראשי של יהודי
הונגריה, ד״ר א ימ*

רה (יצחק) בנו־שובסקי.
בוגר ה
סמינר
לרבנים בבודפשט,
רכש תואר
לפילוסופיה,
ד״ר אג ומשנת 1928 שימש
כרב. כתב ספרים ומאמרים
והיה מרצה לפילוסופיה בסמינר
לרבנים וחבר מוסדות, בהם החזית העממית,
מועצת השלום הקומוניסטית ומועצת
עיריית בודפשט.
נפטר בוואשינגטון, מהתקף־לב, בגיל
,73 האיש שהיה אחראי להקמת אחד
מבנייני הענק המפורסמים בעולם, בניין
הפנטאגון — גנראל לזלי גרוכס. כמהנדס
צבאי במיקצועו, ניהל גרובם גם את תוכנית
מנהאטן הסודית לפיתוח הפצצה האטומית
האמריקאית.
העולם הזה 1716

החיים טובים יותר עם

אפי עז ד אגז

הכתבה ,,מתנד בי ם או עכדים ״ שפורסמה בגליון שעבר
(העולם הזה ,)1715 בה התמרמרו מתנדבים מחוץ־לארץ שבאו
לעבוד בקיבוץ מגן בדרום, על יחס חברי הקיבוץ אליהם, עוררה
הדים רבים, בעיקר בין חברי קיבוצים הרגילים לארח מתנדבים
מחוץ־לארץ. לא דווקא אופי תלונותיהם של המתנדבים הוא שעורר
את העניין. חברי הקיבוצים רגילים לסוג תלונות זה. בכל קבוצת
מתנו בים עלולים להימצא אחד או שניים בלתי מרוצים. ההתרגשות
נבעה מכך שהפעם הופנו התלונות כלפי קיבוץ מגן.
קיבוץ השומר־הצעיר מגן התפרסם הזקא בשל טיב האירוח של
חבריו את מתנדבי חוץ־לארץ. לא אחת מציגים קיבוץ זה לדוגמא
ולקיבוצים המבקשים אף הם לקבל כוח עבודה של מתנדבים אומרים
:״קחו דוגמא ממגן. תנו למתנדבים מה שהם נותנים ואז
תקבלו גם אתם.״
מסיבה זו נראו תלונותיהם של המתנדבים שפורסמו בכתבה
מפתיעות. כשהגיעו הדים אלה גם אלינו הם חייבו בירור נוסף
בפרשה. תוצאות הבירור העלו שאומנם היתה עילה למתלוננים,
מבחינתם, להתלונן — אלא שלא היה יסוד להטיל את האשמה
בחברי הקיבוץ.

חירויס נוצו ננל

אכן. כאמת אין כמוה, כמו
פילוט דגם ,3537 הטלוויזיה
שהפכה למושג בקליטה, בצליל,
בעיצוב ובשרות.

30005.10ז_1ז־׳

את פילוט 3537 תכננו במיוחד
עבורך מאות מהנדסים במעבדות
התיכנון של פילוט באנגליה.

ף־ ב עו תו ר!

3532^1

ו ב בוי ב

מ כון טכנ 1ל1גגי לי שראל

מודיע על פתיחת מגמה

להכשרת מורים
להוראת מקצועות טכנולוגיים
בבתי ספר להנדסאים ולטכנאים
בשנת הלמודים תשל״א
משך הלימודים ארבע שנים לקראת התואר 8-50
לאחר תקופת עבודה ובהשלמת שנת לימודים נוספת יקבלו הבוגרים גם תואר
8.50.בהנדסה.
יתקבלו מועמדים לתחומי הנדסת החשמל והנדסת המכונות.

תנאי קכלה:
.1בעלי תעודת בגרות במגמות ריאלית וביולוגית, בעלי ציונים גבוהים וללא
בחינות מיון.
.2בוגרי בתי ספר מקצועיים ארבע שנתיים, בעלי תעודת בגרות גאו בעלי תעודת
גמר ובהשלמת בחינות מורחבות בספרות, אנגלית ותנ״ך) בעלי ציונים
גבוהים, וללא בחינות מיון.
.3בעלי תעודות בגרות שיעברו בחינות מיון בסכם מתאים.

שכר לימוד המועמדים יכוסה כמלואו על־ידי משרד החינוך;
פן קיימת אפשרות לקהלת מילגות.
ההרשמה תתקיים עד ,31.7.70 במזכירות ללימודי הסמכה, בנין אולמן, קרית
הטכניון, חיפה.
מועמדים שנרשמו כבר לטכניון ומבקשים להוסיף מגמה זו לרשימת עדיפויותי־הם,
יודיעו על כך בכתב למזכירות ללימודי הסמכה, עד ל־.31.7,70

״ העולם הז ה׳׳ ,שבועוןהחדשותהישראלי • .
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

קי בו ץ מ גן מד!ג לארח מתנדבים מזה כחמש שנים. הוא
קשור עם חברות נסיעות בשווייץ ובאוסטריה. השולחות אליו
באופן קבוע קבוצות מתנדבים מאורגנות. מתנדבים אלה חוזרים
לארצותיהם מלאי התלהבות מתקופת שהייתם
בקיבוץ, משגרים מכתבי חידה, שולחים
בעקבותיהם את ידידיהם ובני משפחותיהם.
ערב מלחמת ששת־הימים אף התארגנו
אותם מתנדבים שעבדו במגן, אספו כסף
והביעו נכונות לארח בחו״ל על חשבונם
את ילדי הק-בוץ עד יעבור זעם. במיקרים
רבים נהגו חברי מגן עם המתנדבים אף
מעבר למה שמחייב אותם התקנון בנושא
זה. כך, למשל, העמידו יעוץ משפטי לאחד
המתנדבים שנתפס בעישון חשיש מחוץ למשק,
או קלטו במשקם מתנדבת שילדה בן
בלתי־חוקי לאב המתגורר בשווייץ ושאינו
משלם את הוצאות החזקתו במשק. היו גם
מיקרים שמתנדבות נישאו לחברי מגן.
קבוצת המתנדבים שהשמיעה את תלונותיה
בשבוע שעבר לא הגיעה למשק באופן
מאורגן. חבריה נקבצו ובאו אחד אחד
או שניים שניים, ביוזמתם הפרטית. נראה
ששמעו על היחס שמקבלים מתנדבים במגן,
עלו על האוטובוס הנוסע לקיבוץ וביקשו
במקום להתנדב לעבודה. זו הסיבה
שאיש לא קיבל את פניהם בהגיעם לקיבוץ.
אן רו טנכרג
איש לא ידע מראש כי הם עומדים להגיע.
ההתנגשות הראשונה עם חברי קבוצה זו
החלה כשכמה מהם הגיעו שיכורים למסיבת קבלת־שבת. למחרת
היום לא קמו לעבודה אליה הוצבו. בעקבות תקרית זו נמסר להם
כי מי שלא בא לעבודה אין לו מה לעשות במשק. עברו מיספר
שבועות עד שהקבוצה התפזרה. אולם בינתיים נוצרו החיכוכים
שהולידו את התלונות.
תוך כדי כך הסתבר שאחת הדמויות המרכזיות בקבוצה, אן
רוטנברג, אינה כלל מתנדבת. היא נמצאת בארץ כבר ארבע שנים,
שהתה תקופה ממושכת בקיבוץ אחר, שם השאירה בן שילדה
לאחד מחברי הקיבוץ.
תלונתה של אן שחברי המשק נהגו להרחיק את ילדיהם מחברי
הקבוצה, אינה נטולת יסוד. אולם יש גם צד שני למטבע. אלה
מהמתנדבים בעלי הבלוריות המגודלות וההופעה הביטניקית הפחידו
כמה מילדי המשק. כמה מהילדים פרצו בבכי למראיהם. היה צורך
להרגיע את הילדים ולהרגילם למראיהם.

לנוות אין הוושו
דוגמ או ת נו ס פו ת ל אי ־ ההבנה בין אותה קבוצת מתנדבים
מסויימת לבין חברי מגן:
׳ 9תלונתם כי הם מקבלים אוכל גרוע מחברים אחרים המקבלים
עוגות ובשר־עוף התבררה אף היא כטעות. שכן העוגות והעוף
הוגשו לאותם חברים הנמצאים בתקן של הבראה בתוך המשק או
לנשים בהריון או אחרי לידה .״בדרך כלל,״ אמר אחד מחברי קיבוץ
מגן ,״היו אלה דווקא המתנדבים שאכלו את האוכל שלנו. בגלל
חוסר מקום בחדר האוכל הם אכלו ארוחת־ערב לפנינו. היו מיקרים
שאכלו מהמנות שלנו. לא אמרנו על כך מילה.״
תלונתם כי לא הוזמנו למסיבת סיום קטיף המישמש למרות
שעבדו בענף זה היתד, טעונה אף היא הסבר. לסיום הקטיף נערכו
שתי מסיבות. האחת של העובדים הקבועים בענף, אליה לא הוזמנו
אף חברי המשק האחרים. למחרת היום, שהיה במיקרה יום אחרי
שהשמיעו המתנדבים את תלונותיהם, נערכה מסיבה שנייה לכל
חברי המשק והמתנדבים.
9לתלונת המתנדבים כי לא אורחו על־ידי משפחות חברי
הקיבוץ בבתיהם, יש לחברי מגן הסבר :״הקיבוץ הוא כמו תחנת
רכבת. כל שלושה חודשים מגיעה קבוצת מתנדבים אחרת. כ־100
חברי הקיבוץ מארחים בכל פעם כ־ 40 מתנדבים. רק אחרי חודש
של שהיית המתנדב במשק, אחרי שרואים מי הוא ומה הוא,
מצמידים אותו למשפחה. אחרי שמתנדב שוהה במשק שלושה חודשים
ומביע רצונו להמשיך להיות בקיבוץ התנאים משתנים לגמרי.״
מאותה קבוצה שהשמיעה את התלונות נשארו כיוס רק בודדים
כדי להיווכח בכך.
לפחות אחת מתלונות המתנדבים התגלתה בבירור הנוסף כחסרת״
יסוד. היתד, זו התלונה שהשמיע אחד מהם, כי הפרות
ברפת הקיבוץ נותרו כמה ימים ללא אוכל. בעקבות
פירסום תלונה זו הזדעקה אף החברה לצער בעלי חיים
היתד. זו אזעקת־שווא. הרפת של מגן ידועה כאחת
הרפתות המצטיינות בארץ. בניגוד לאותה קבוצת מתנדבים,
אין לפרות שום תלונות.
העולם

הזה 1716

א 1שים

השר ויקוטור שם־טוב :״תי7ו הבריאות
ראש בריא במיטה חולה!״
הקהל היושב ביציע המבקרים
בכנסת אינו מתערב, אלא
יושב פאסיבי לחלוטין. בשבוע
שעבר באה לביקור קבוצה של
תלמידים, שהתלהבה למראה השר
מנחם בגין שנכנס לאולם
המליאה וסתחה במחיאות־כפיים.
בגין המופתע חייך בהנאה,
ניפנף בידו לעבר התל־

מידים. רצה ־מיקרה שכעבור
דקה הופיע גם
הפעם מחאו־כף לא רק הילדים
כי אם גם כל האורחים המבוגרים.
דיין לא הרים את הראש,
המשיך למקום מושבו.

משה דיין.

! כרגיל אחרי כל נאום בערבית
בכנסת, עלה גם השבוע
מתורגמן הכנסת אל הדוכן כדי
להשמיע את הנוסח העברי
של נאומו של חבר־הכנסת
ג׳אכר מועדי על משרד־החוץ.
חברי־הכנסת, שכמעט
כולם לא הבינו ערבית, האזינו
לתירגום כדי לדעת מה אמר
הח״כ הדרוזי בנא־ם המקורי.
רק אדם אחד עזב באופן מופגן
את האולם, עם התחלת התיר־גום:
היה זה שר־החוץ אבא
אכן, שהפגין בצורה זו כי
אינו זקוק לתירגום וכי הבין
את הנאום בערבית.

מה דעתו של השר שמעון

פרס על המצב? ״הערבים נלחמים
בנו בעזרת הרוסים ואילו

תו הוקצבו שני תיקים — תיק
הבריאות ותיק הקליטה — והוא
לא יודע באיזה מהם לבחור.
סיפר השבוע שם־טוב, בערב
ראיונות במלון שרתון בתל־אביב
:״אם אקח את תיק הבריאות,
אני נכנס עם ראש בריא
למיטה חולה. לעומודזאת, אם
אקבל את תיק הקליטה —
אשבור את הראש בכותל. קשה
להחליט איזה רעה יותר טובה.״
{ מי לא בא למסיבת־הפרידה
שנערכה השבוע על-
ידי ועדת העורכים, לעורך דבר
הפורש יהודה גוטהלה ך
העורכת החדשה, חנה זמר,
כמובן.
אחרת,

׳! במסיבת־פרידה
שערכה העיתונאית
ס טן לעיתונאי הגרמני הנם
אודריך קמפסקי שבא לארץ
לצורך סידרת־כתבות על
ישראל, לעיתון הגרמני זידווסט־דויטשה
צייטונג, סיפר קמפסקי
בהתרגשות על הראיון שערך

אכיכה

הישראלית קהל רב. היה זה
כאשר ניגנה התיזמורת בקאמ־פוס
של אוניברסיטת תל־אביב,
בפני אלפי סטודנטים. לפני
הנגינה השמיע המנצח והמנהל
האמנותי של התיזמורת, זוכין
מהטה, דברים קצרים :״אני
מחלק את זמני בין לוס־אנג׳לם
ותל־אביב. גם בלום־אנג׳לם אני
נפגש עם סטודנטים, אלא ששם
הם רוצים לשרוף את האוניברסיטה,
ואילו כאן האווירה קצת

ג־קלין אונסים

(קנדי) שוהה עתה באי הפרטי
של בעלה, סקורפיו, שם
היא עושה יום־יום במשך
רבע שעה, תרגילי יוגה. למרות
השמירה הקפדנית של
פלוגת שומרי-ראש, הצליח
צלם איטלקי לצלם אותה במצלמה
טלסקופית מעל גבי
ספינה. אגב, אונסיס (גובה
158ס״מ $0 ,אוניות, חברת
״אולימפיק״ וכמה איים פרטיים)
,איים לתבוע כל מי
שיפיץ שמועות על גירושיו.
האמריקאים נלחמים ברוסים
בעזרתנו.״ הסביר פרם השבוע,
,גם על סיפרו החדש,
קלע דוד, סיפר פרס :״בא אלי
פרופסור מקנדה, ואמר כי הוא
מתכונן לכתוב ספר על רכש
הנשק של ישראל, וביקש שאעזור
לו. הסכמתי. אחרי כמה
ימים של עבודה משותפת, אמר
לי הפרופסור, :למה שאני אכתוב
את הספר, הרי אתה מכתיב
לי. אולי תכתוב אותו
בעצמך?׳ קיבלתי את הצעתו
וישבתי לכתוב. אחרי 20 יום
סיימתי. אך התוצאה לא מצאה
חן בעיני, השמדתי את כתב-
היד וכתבתי הכל מהתחלה.״

לא ! אין אלו סנדלים ! זוהי
אופנת המגפיים האחרונה.
היא הומצאה על-ידי האופנ-
אית לוצ׳יאנה ויטרינה סל-
בטורה — בגלל שמלות המידי
המחייבות את הנשים
לנעול מגפיים. ההמצאה היא
פשרה בין היופי והחום. בין
הרוכשות הראשונות: ג׳קלין
קנדי, שביקשה באופן דיסקרטי
מחברה לשלוח לה זוג ל-
נסיון והשחקנית סופיה לורן.

יהך -ך ־ ךןךן (מימין) שחקנית-הקולנוע הישראלית
11 9 111 11 11 מתגוררת עתה בלונדון ועוסקת שם
תיבת תסריטים, עברה בימעט חווייה מרתקת. היה הגי
לישראל לפני שבועיים לביקור משפחתי שקט, בילתה בארץ ש
מבלי שאיש יגלה אותה, וביום ראשון האחרון חזרה ללונז
כשהיא מתעכבת לשבוע ברומא. והחווייה ! אה, בן. היה
כאשר עמדה לעלות על המטוס לישראל, בנמל־התעופה בלונו
מבלי משים היא השתלבה בתור הלא״נכון, מצאה עצמה
מדרגות מטוס של חברת־התעופה הכווייתית שטס לסעודיה, ו
עוררה במעלה המדרגות, כאשר הדיילת בפתח המטוס שא
אותה בשיא האדיבות, לאחר שקיבלה מידה את שובר העל
למטוס, לישראל, אם היא בטוחה שהיא רוצה להגיע לסעוד
—1— 18

|י8.11 11׳ — 8— 8

! 0ועל המתווכים למיניהם,
סיפר פרס :״הרי כל המגעים
שלנו עם ארצות־ערב, הם דרך
מתווכים. זה מזכיר לי סיפור
על בחור ערבי אחד שאהב בכל
נפשו בחורה. אבל הגורל הפריד
ביניהם והוא נסע מעבר
לים. יום־יום הוא היה שולח
לנערתו מכתבי־אהבה לוהטים.
בסוף התחתנה האהובה עם נושא
המכתבים.״

ויקטור

1לשר בלי־תיק
שם־טוב, יש לבטים. למפלג
חיים
כר־לג :

עם הרמטכ״ל
״הוקסמתי ממנו. הוא אחד האנשים
הנפלאים והטהורים שפגשתי
בחיי. אני, המתיידד בקושי
רב עם אנשים, הייתי מתיידד
איתו מיד. זה אדם בו הייתי
נותן אימון מלא. הייתי מוכן
לגנוב איתו סוסים וללכת איתו
למלחמה.״

:שחקני הגירסה הישראלית
של המחזמר שיער, מרגישים
עצמם כחלוצים. לא רק
בשטח התיאטרון. הם מתכוננים
ללכת בראש המחנה לעזרת
הקיבוצים. למרות שלפניהם הלכו
כבר רבים אחרים. את הרעיון
העלה משה (גולי) גולדשטיין,
בן קיבוץ שפיים
המשתתף בהצגה. בשלב ראשון
החליטו השחקנים לצאת בסופי
השבוע לשפיים ולקיבוץ מצובה,
קיבוצה של עידית חיים
המשחקת גם היא בשיער .״כדי !

שהשחקנים הזרים יתקרבו לו
הישראלי,״ הסביר גולי.
| ביום חיל־האוויר, החי
ז׳אק אבוטבול ליצור נ
בין טייסי חיל־האוזיר ומדי
צפון־אפריקה, לפחות בשטח
גסטרונומי. ז׳אק, שהוא ז
מבעליה של מסעדת נזארקש
תל־אביב, הזמין קבוצה גד:
של טייסים לארוחה חגיגית
מסעדה.
ן ומה קורה בבית־שא
דמנחה־בדרן מני פאר כשז פיע שם. במוצב.
מני לתל אביב, הוא סיפר
חבריו סיפור הנשמע יותר
צ׳יזבת :״כשהופעתי בפני ו
יילים, הם היו כל־כך מרותק
עד שלא הרגשנו איך שבון
מסביב למוצב חומת־מגן. כ
גמרתי להופיע ורציתי לצאת
לא יכולתי. בגלל החומה
מסביב. מה עשינו? התקשו
במכשיר הקשר, ושלחו דח3
שהוציא אותנו עם כף ההרו
שלו.״

שחקני ״שיער״
?!עזרת ה קי בו צי ם
מורדבי סור־

ל,יס, ראש־עיריית כפר־סבא
לשעבר, אוהב את עירו .״אפילו
מפתח־תקוזה באים אלינו
לשחק טניס,״ סיפר השבוע סורקים
במיזנון הכנסת .״יש לנו
שני מיגרשי טניס ולפתח־תקוו־אים
אין אפילו אחד. גם בריכות
שחייה יש אצלנו. אחת
אפילו בין־לאומית. ובתי־חולים
ודירות מפוארות בזול. והכל
במרחק של 20 דקות נסיעה
מתל אביב. אז למה שלא יבואו
לגור בכפר סבא?״
׳ 0ביום הרביעי האחרון
היה לתזמורת הפילהרמונית

ך *11 ף ון (במרכז עם ביפה) חציו הגברי של הצמד ״חדווו
#1.1ודוד״ ,נשא השבוע לאשה את רקדנית ״להקו 111 כרמון״ לשעבר יונה גולדברג. בטכס נכחה גם חדווה (מימין)
אותה עמד דוד לשאת לפני ארבע שנים. היא באה בלוויית חברה
רופא אמריקאי, העומד להתתחן איתה ולהשתקע באר<
(לידה בתמונה) .משמאל: הזמרת התימניה שושנה דמארי

*$או 1ו<ו 1ז>160ז< ׳
א פ * רו ב 1יקיל ״ נ ס

שירותי הפלגות סדירים וסיורי שיט ונופש
לחופי הים התיכון ף— -

שירות הפלגות שבועי מחיפה
לוונציה בכל יום א ב אניו ת
המע בו ר ת -הבנויות ב מיו ח ד לתיירות
ולהנ את הנוסע-״הרמס״ ו־פגאסוס׳־
סיורי-חוף ב שעות היום בנמלי
ה ביניי ם פנוגוססה, רודוס, הרקליון ונותיסן,
פיראוס. קוופו, דוברונניק, ונציה.
8פצצת זמן:
מעצבי מדיניותנו רואים בהחזרת חלק
מפליטי 1948 פצצת זמן (למרות שברור
שעד שלא תיפתר בעיית הפליטים, לא
נוכל לשבת כאן בשקט) ,ובאותה עת הם
רואים גם בנסיגה לגבולות הקודמים -
שלב לחיסול ישראל. לכן נשאלת השאלה:
איך יחסלו את פצצת הזמן שבנוכחות
קרוב למיליון ערבים נוספים בגבולות
ישראל הגדולה?
ועוד שאלה אחת: האם לא ברור למדינאי׳
נו כי הסיכונים הקשורים בהגשמה מלאה
של החלטת מועצת הביטחון בתוספת פירוז
ממש של השטחים שמהם ניסוג וצבא
או״ם על הגבולות וערוכות בין־לאומיות
יעילות, הינם פחותים מאשר השוא־ הוודאית
כתוצאה ממלחמה עם הסובייטים, ש־הפצצותינו
בתעלת־סואץ עושות אותה לבלתי
נמנעת?
רבקה

מיזוג אויר * ב רי כתשח יה *
מטבח עשיר * חנו ת פטורה ממכס

קיבוץ

עמיר

8צרותיו של
חכר הוועד הפועל

בלה א ת חו פשתך וסייר ב מ חי רי ם נו חי ם
לחופי הי םהת׳נון!
נא לפנות אל כל סוכני הנסי׳וות או לסוכנים
הכללייםאלאלוףו שו ת׳
ת־א, רחוב אלנבי * 91״ל• 3 $9 - 611757ג י 6
חיפה, רחוב כיאט .4טל• ? 4 7 7 5־ 4 7 7 5 3

מנתבים

נולדתי בכפר אבוסנאן ב־ , 1920 נשוי,
ויש לי שני ילדים בגיל .16—18 נגר

811? £ 8 8

סוכנות והפצה:
פוטו קרט בע״מ, תל־אביב

המשוו המוכן׳ של

02503367

-נוח חדש

רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביב
קומה א׳ ,חדר .5
טלפון מיספר .265836
שעות המשרד שונו למועדים הבאים־
ימים א׳־ה׳16.00—9.00 :
״ ב׳־ג׳־ד׳!19.00—12.00
יום ו׳13.30—9.00 :

! העלאת תעריפי
הנסיעה כ״אגד״
הנני מופתע על שאינכם פועלים נגד
שלטון השררה של חברת אגד בשירותי
התחבורה הציבורית.
כוונתי לרצונם להעלות באחוז ניכר את
תעריפי הנסיעה, וזאת עקב טענתם על
הפסדים.
ראוי ציין כי לא מכבר מעניקה חברת
אגד מידי חודש בחודשו תוספת שכר
לחבריה בניגוד לעיסקת החבילה.
תיקוזתי כי לא שר־התחבורה עזר וייצ־מן
ולא חברת אגד ייקבעו לפי רצונם
את הוצאות כיסי, וכי ח־כי העולם הזה
— •כוח חדש יעמדו בפרץ נגד הסכמים
הפוגעים בציבור הנוסעים היום־יומי.
סטודנט, חיפף
איפה הישראלים?

מוסא

0 * 11011

אכרהם־דוד הדוי,

ירושלים

יזהר רותם,

סיווגבטיחותנ פי שנקבעע־־י מנ חלאגףד־ספגות זהגמ לי ם ־ הרמס -שנ ת ב ני ה 9 > 0ו (יג־ו
פג א סו ס־ שנ ת ב ני ה 9 ( 0ו ג ־1
להסרטה מושלמת

כוד אינהאשמה במצב הפוליטי־ביטחו־ני
המדאיג. יש להאשים את מנהיגי הקרמלין
ששואפים לספח לאימפריה שלהם את
ארצות המיזרח התיכון כולל מדינת ישראל.
מדוע אתה מאשים את ממשלת הליכוד
הלאומי בשעה שיש לעם ישראל את כל
הזכויות על כל שיטחה של ארץ־ישראל.
מדוע אינך מאשים את הרוסים? מדוע
אינך תובע מהגנגסטרים הסובייטים לפנות
שטחים שהם שדדו מפינלנד, מהארצות
הבלטיות, מציכוסלובקיה, מפולין, מרומניה
ומיפן?

במקצועי. חבר הוועד הפועל מאז 1966
מטעם רק״ח. פעיל בתנועת הפועלים מאז
.1943 חבר במפלגתי מ־ .1945 חבר התער
המרכזי שלה מ־. 1952
לאחר מלחמת יוני 1967 הוציאו השלטונות
צו־ריתוק האוסר עלי יציאה מאזור
ט, ללא רישיון. מראשית השנה הפסיקה
המשטרה לתת לי רישיון חודשי לחיפה
ולתל־אביב. לפעמים מאשרת לי המשטרה
רישיון לזמן קצר ולפעמים מסרבת. לדוגמה,
הרישיון שקיבלתי ליום אחד כדי
להשתתף בישיבת הוועד הפועל מיום
.22.6.70 בישיבה זאת הופעתי בוויכוח
והעליתי את שאלת הצו הנ״ל. אמרתי:
״אני מזמין את המשטרה לבית־משפט אם
יש לה האשמות נגדי.״
יחם זה של המשטרה — שאין לו כל
סיבה חוץ מנקמה פוליטית — מזכיר
לי את יחס הריאקציה הערבית — ב־—1948
1947 כשנרדפתי אני וחברי — עד כדי איום
בסכנת מוות — בגלל זה שמפלגתנו תמכה
בזכותם הצודקת של שני עמינו, היהודי
והערבי, בהקמת שתי מדינות — מדינת־ישראל
ומדינה ערבית פלסטינאית — לפי
האומות המאוחדות מ־.1947 החלטת אני פונה לכל מי שיקר לו ענין השלום,
האחווה יהודית־ערבית, החיים הציבוריים-
דימוקראטיים, בבקשה שיתמוך בדרישה
לביטול צווי הריתוק הנ״ל.

ז׳אן־פול סארטר וסימון דה־בובואר מכרה
עיתון לא להם, בחוצות פאריז. כדי להפגין
בעד חופש הריעות. הם צרפתים.
מיקי תיאודוראקיס ובני־משפחתו סיכנו
ומסכנים את חייהם, במאבק נגד מישטר
הקולונלים. הם יוונים.
איה הישראלים?

שמחה זאכי, זזיפח חופש הביטוי
בהעולס הזה 1714 במדור סטודנטים,

סופר על המהפכנית מבאר־שבע נעמי רבי׳
בו. נכתב שהיא מתנגדת לרעיון מדינת־ישראל
מטעמים אידיאולוגיים.
זכותו של כל אדם להביע דעתו. אבל
השאלה שלי לרביבו: אם את מתנגדת
לרעיון מדינת־ישראל, מאין החוצפה התהומית
שלך לבוא לישראל?
לשאלה מדוע באה שנית לישראל, ענתה

גמאל מוסא, עכו
8מה יעשה
אבגרי .1
במאמר מינכן (העולם הזה ,) 17:4טוען
העורך כי אין להשוות בין היטלר לבין
מנהיגי הקרמלין הנוכחיים. ברצוני לומר
כי יש דמיון רב בין היטלר למנהיגי
הקרמלין. ברצוני לומר כי רשעותו של,
הדוב הנאצי־סובייטי עדיין לא הגיעה לשיאה.
עדיין הוא לא מיצה את כל רשעתו.
נשאלת השאלה: מה יעשה ח״ב אבנרי
בשעת המיבחן הגורלית, בשער, שצבא
סובייסי אדיר בשילוב עם צבאות מארצות
האיסלם, יפלוש אל תוך שטח ישראל?
האם ח״כ אבנרי ישתף פעולה עם הצבא
הנאצו־ם ובייטי־מוסלמי או שהוא ילחם
בעיקביות למען עצמאות ישראל?
ח׳׳ב אבנרי, ברצוני לומר שממשלת הלי רכיכו רביבו
כי ברצונה ללמוד מזרחנות וכן
ללמוד את הבעיות מקרוב. זה ממש מגוחך.
אם את רוצה ללמוד מזרחנות וכן את
המצב. את יכולה לנסוע למצריים או לסוריה.
שם יקבלו אותך בזרועות פתוחות.
ושם תוכלי למצוא את הידידים הרצויים לך.

משה בורק ובם ק י,
רמת־גן
התולת

הזה *171

תמונות השבוע תחרות הצילומים
מצורפת תמונה נוספת לתחרות הצילומים
שלכם.
הכותרת המוצעת לתמונה זו: אפילו
עכשיו קשה לי להרגיש שזו עין תותבת.

משה לוי,

טירת הכרמל

הקורא משה לוי, ת .ד , 152 .טירת

הכרמל, זוכה בפרס השבועי בסך —10.

למה הם נופלים תפרי את שלוותם /
תבל — למה זה
אשר הקריבו נפשם־
של בניך הקדושים /
אהבתם. למען נהיה חופשים.
למען נחיה בש /
לום
ואחווה —
ולא נלחם יותר/ ,
למען ניצור עולם
של אהבה / ,עולם
חדש — עולם אחר.
רגבי האדמה רווים
בדם טהור /שנש פך
כנהרות / ,יללו
שכולים עטופים בשחור
/ ,יבבו נשים
הרות.
תבל — כבה להאילץ
בות
אש הגפרית
— /בכל אתר ואתר
/ ,הגן על פליטת העם — השארית
/מתי המעט שנותר.

שמואל אילון,

תל-אביב

! השוטר והדוגמנית אני באמת לא מבינה את השוטר שעצר
בשבוע שעבר את הצלם שלכם כשצילם
את הדוגמנית עם הלבנים המצויירים.
תמונות מהסוג הזה הופיעו ברוב עיתוני
אירופה — גם שם צולמו בפומבי —
בלי התערבות המשטרה.
זה מראה שאנחנו עדיין מפגרים במיק־צת.
למרות
זאת, אני אישית נהנתי מן
הכתבה.

שרה רז,

סוכנים בלעדיים לישראל: קפריש, הפצת מכוניות בע׳׳נו
תל-אביב: בית הדר, דרך פ״ת ,19 טל2 .־ 9 623441 היפה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .
מפיצים ראיטיים: תל־אביב :״ס.ג.״ חברה להשקעות בע״מ, השרון , 10 טל 9 31755 .חיפה: ש .בן־דב, הדר•
הכרמל, רח׳ ביאליק ,6טל׳ 9 63981 ירושלים: מוסך ״סילון״ ,מרכז מסחרי, רח׳ אליהו שמע , 15 טל 29995 .
9רמת־גן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי ,48 טל 9 727341 .עפולה: הראל סלע בע״מ, רח׳ יהושע ,52 טל9 22195 .
נהריה: ששון, המיסדים ,22 טל 9 920169 .פ״ת: מוסך אלמוג, סטרומה , 10 טל 9 913635 .רמתיים: צב־קה ורן.
שרות קטנועים, דרך השרון ,20 טל 9 924353 .באר־שבע: מוסך ״מוטוכל״ ,טרומפלדור .81

ישלו־ הבל אם יש לו 11 3ו שי1 3 1 1 1 1 1 1

רחובות

מכתב של אזרה
נורמלי -חל? ב,
קראתי בהעולם הזה 1711 את מיכתבי
ששיגרתי אליכם לפני שבועות מספר, ואשר
הופיע תחת הכותרת מיכתב של אזרח
נורמלי.

עלי להתנצל בפני ח״כ אבנרי על שהעלבתי
אותו, או יותר נכון ניסיתי לעשות
זאת.
היה זה בעידנא דריתחא, וממש כשם
שהאדם השליו והשקט ביותר יוצא מגידרו
ומרים יד על חברו, כך גם אני, הנראה
בדרך־כלל כאדם שקט ורחוק מפוליטיקה,
אך נישקי היחידי כלפי ח״כ (בעל חסינות)
הוא מכתב השמצה בעילום־שם.
בכל אופן, מר אבנרי, אני חוזר בי מכל
הקללות שכתבתי אז נגדך, אך אינני חוזר
מכל הרעיונות שהשמעתי אז, ובייחוד איני
חוזר מהרעיונות שכתבתי נגד הערבים,
(המשך בעמוד )8
העולם הזח 1716

צלומי־פספורט
בין רגע ! באיכות מעולה !
העתקת״מסמכים, בו במקום!
פתוח והגדלה צבעוניים ע״י המעבדות
המשוכללות ביותר בארץ !!
מבחר גדול בחנות

המקצועית.

פ 1ט 1ב רנ ד
חי רה,ד חזב ה ח לו ץ 31
מרכז עדשות מגע
מזזאזס 5א? 1£ס&זאס;)
״נרוזוגם?׳ -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור 5
טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לפי בקשר.

סטודיו

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעון לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.
פרטים והרשמה!
טלפון 247480

מכתבים
(המ שן נזעמוד )7

אם כי יכול להיות שהייתי יותר מדי קיצוני
בביטויי כלפיהם.

אלמוני,

תל־אביב

• כתב היד של המכתב הנוכחי, זהה
לכתב היד של המכתב הקודם.

המאגר!
יעבור לרחוב;
באם יצליחו שני דינוזאורי הענק, המערך
וגח״ל, לשנות את שיטת הבחירות, ואין
מי שיכול למנוע זאת בעדם( ,רוב קובע?!)
ייפלטו החוצה כל הסיעות הקטנות ואז
יחל המאבק האמיתי — המאבק מהרחוב
— שהוא יותר חריף ומשפיע מן המאבק
מדוכן הכנסת הריקה.
ולמאבק זה, באם תעמדו בראשו יצטרפו
גם תומכי שאר היסעות הקטנות ואני משוכנע
באם תחזרו לכנסת לא תחזרו כשני
צירים אלא בהרבה יותר.

רוני,

תל־אביב

ומה בעניין
החצי־יהודי 1
כל הזמן מדברים בארץ על שיוויון —
אבל מה בעניין החצי־יהודים, אשר אליהם
מתנהגים כאזרחים מסוג ד׳?
לדוגמא: החצי־יהודי אינו יכול להתחתן
עם יהודיה באופן חוקי.
כל אמצעים לא ננקטו כדי שיוכל לחיות
כמו כל אזרח אחר.
כאשוניק החצי־יהודי, שאינו מאמין בדת, חייב
לשלם מיסים, חייב לשרת בצבא, להילחם
ולהגן על החוקים הפאנאטיים, הלאומניים
השובינסיטים האלה, שהם נגדו.
חוקים גזעניים אלה, לדעתי, מוקדים את
הקרקע לפאשיזם.

ברנארד באשוניק, אשקלון
! מי יוזם,
ולשם מה ץ
אולי אתם יכולים להסביר לי מה פירוש
הפתק המצורף, אותו מצאתי בתיבת הדו־
עזר לראשות
תוצרת דובק*איכות בינלאומית*תטרובת אמריקאית* סופר קינג־ס״ז-פילטר

התנוע

היעדה

היוזמת

טרח השולח

אר, במעטפה שעליה לא
לציין את שמו.
האם זו שיטה חדשה בכיבוש שילטון
במיפלגה?

יעקב רובינשיק,
קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמד
נות למכתביהם.

תל־אביב

העולם

הזה 1716

ייייייייי

^ שונות רעות עוסקות עתה במערכת
/השמצה שלוחת־רסן נגד חבר־הכנסת
יצחק רפאל.

הן טוענות שאינו ראוי לתפוס
את מקומו כממשלת־ישראל.
שכניסתו לכהונת שר, במקומו של חיים
משה שפירא ז״ל, היא בזיון לממשלה, רח־מנא־ליצלן.

הגיעה
השעה לשים קץ למסע-
שיטנה מכוער זה.
הגיעה השעה להכריז על האמת :

יצחק רפאל ראוי בהחלט להיכנס
לממשלה זו.
יותר מזה: הוא יהיה שר אידיאלי בצוזת

וכל ההשמצות אינן אלא דברי
בילעם: מה טובו אוהליך יצחק,
משכנותיך רפאל.

ך* משמיצים טוענים שלא יהיה זה
1 1נאה שהמחנה הדתי יהיה מיוצג בממשלה
על־ידי איש כמו יצחק רפאל.

ואני אומר: להיפך.

האם רוצים אנחנו בקנאי דתי חשוך,
הסגור בד׳ האמות של עולמו האטום, השקוע
כל־כולו בספרי־גמרא, הבודק כל

מאכל ומשקה שלוש פעמים לפני שהוא
מכניסו לפיו?
בוודאי שלא.

הנה לנו מנהיג דתי, שטרח להכיר
ממקור ראשון את העולם החילוני.
שחזה בהופעות חשפנות
על במת ה״לידו״ ,ועקב אחרי
חמוקי הנערות ב״פולי־ברז׳ר״.
אדם שאינו מואס, בגלל אמינות טפלות,
בכוס של שמפניה טובה, מעשה ידי הגויים.
אדם שיש לו יחם ליברלי לבעיות טוהר
המשפחה.

בקיצור: אדם שאפשר לסמוך
על רוחב־תפיסתו, המכיר את כל
צירי המטבע -האדם האידיאלי
לגשירת גשר מעל לתהום המפרידה
כין דתיים וחילוניים.

חד מתפקידיו של שר הוא לבצע
את חוקי ישראל
המשפט.

ענף -לא רק בתיאוריה, כחבר
ועדת החוקה־חוק־ומשפט של
הכנסת, אלא גם בפרקטיקה, באולם
בית־המשפט ממש?

^ א זה בלבד שפרשת תל־גיבורים
/אינה פוסלת את רפאל׳ אלא להיפך,
היא דרדקא מכשירה אותו לתפקיד הרם.
כי מהו תפקידו של שר בישראל?

בין השאר, עליו לדאוג למימון
מפלגתו.
הממשלה מוקמת כאשר כמה מפלגות —
וכיום כל המפלגות הגדולות — מסכימות
ביניהן על חלוקת משרדי־הממשלה ביניהן.
המפלגה שזכתה במשרד מפויים, מפקידה
עליו את אחד מעסקניה. תפקידו של זה
אינו רק לנסוע במכוניות־שרד ולגור בדי-
רת־שרד, אלא גם לשבץ את מירב עסקני
המפלגה בג׳ובים על חשבון המדינה, להשיג
תרומות למען המפלגה מן הקבלנים
המספקים למשרד סחורה ושרותים, להשיג
למוסדות מפלגתיים מענקים והלדדאות מן
הממשלה, הסוכנות היהודית, ועוד.
המפלגה משתמשת בכספים אלה כדי לבנות
מנגנון יעיל, לנהל תעמולה ולרכוש
קולות ביום הבחירות. בעזרת קולות אלה

עניין בהן לא פעם, כנראה מתוך מניעים
ציוניים.

יש, כמובן, גם שרים אחרים התורמים
את תרומתם לשיגשוג
ישראל בדרך זו. אך אפשר לקוות
כי השר יצחק רפאל יעלה
על כולם.

*.בורה התבוסתנים, האוכלת כל
| 1חלקה טובה בנו, טוענת כי צפוייה
למדינה סכנה של מיליטאריזם, חס ושלום.
מובן שאין בטענה זו כל ממש, ואין
היא אלא אחת ההשמצות הרבות שבהן עוזר
הגייס החמישי לאוייב הזומם לכלותנו,
מתוך שינאה־עצמית יהודית טיפוסית.

יהיה זה פשע כלפי ביטחון המדינה
למנוע את צירופו של איש
כזה לוועדת השרים לענייני ביטחון.

ולס
לשיא הגיחוך מגיעים משמי^
ציו של רפאל בדברם על דיעותיו הפוליטיות.

טוענים שאין לו דיעות מגובשות על
שאלות הקיום של המדינה, שנראה פעם כיונה
ופעם כנץ — לפעמים תוך כדי נאום
אחד — ושלא יכירנו מקומו של איש כזה
בממשלה בעת הכרעה הרת־גורל.

הוי כילעם, בילעם -מי יגול
עפר מעיניך?
שהרי אין מחמאה גדולה יותר לאדם
המתכונן להיות שר בממשלת הליכוד הלאומי!

תכונה
זו, לא זו בלבד שאינה
פוסלת את האיש, אלא להיפך,
היא הופכת אותו לחבר אידיאלי
ממש בצוות של הגברת גולדה
מאיר.

לא נדבר סרה במתים, אך אין להעלים
את העובדה שחיים משה שפירא ז״ל היה
קצת־קצת יוצא־דופן בממשלה זו.
היו לו דיעות ברורות ועיקביות. הוא לא
מש מהן ימינה או שמאלה. הוא היה שוחר־שלום
מושבע, מתנגד גמור לסיפוח שטחים,
בלם לכל נטייה של הרפתקנות צבאית ומדינית.
כימעם והייתי אומר: תבוסתן.
היה מוזר לראות איש כזה בחברת שרים
שהטיפו בנשימה אחת להתנחלות רבת־תנו־פה
ולהחזרת השטחים המוחזקים, ליוזמת־שלום
נועזת ולעמידה איתנה על זכותנו ההיסטורית
לארץ־ישראל השלמה, לקביעת
הירדן ותעלת־סואץ כגבולות־ביטחון הכרחיים
ולנכונות להחזיר הרבה־הרבה שטחים,
למשא־ומתן ללא תנאים מוקדמים ולקביעה
נחרצת שלעולם לא נוותר על ירושלים,
הגולן, עזה, שארם־א־שייך, חברון
ואל־עריש.
לגבי יצחק רפאל, אין בעיות כאלה. הוא
יתאים למתכונת, לא פחות מאשר שרי הביטחון,
החוץ והחינוך.

היא משיגה ייצוג בכנסת, ובעזרת ייצוג זה
היא משיגה תיקים בממשלה.
המעגל סגור.

מדוע לקחת אדם חדש, ואולי
נאיבי, שיצטרך ללמוד את התורה
הזאת כולה מחדש?

בפרשת תל־גיבורים הוכיח רפאל, שהיה
אז סגן־שר, כי הוא שולט בכל משימות
המיקצוע. תמורת קבלת עבודות בבניית
בית־חולים ממשלתי, נדרשו קבלנים לשלם
תרומות למפלגה. אם נעשה הדבר קצת
בגסות, ללא הגמישות המחוכמת של שרי
המערך וגח׳׳ל, הרי יש להניח כי בינתיים
המשיך רפאל ללמוד ולהשכיל.

כי יצחק רפאיו הוא יונץ טורף
ונציון מגרגר, נץ התומך בגולדמן
ויונה המתנהלת בחברון.
לולא היה מועמד כזה מן המוכן, היינו
צריכים להמציא אותו.

הוא מתאים לממשלת גולדה,

ולכבד את בתי־

האם יש אנשים רבים במדינה
המכירים את עבודת בתי־המשפט
כמו רפאל?
נכון, פעם אמר שאין כפייה נוראה יותר
מכפיית בתי־המשפט החילוניים על אדם דתי.
אבל זה מעיד רק על מידה ברוכה של
נון־קונפורמיזם, על עוז־רוחו של אדם לומר
את אשר על ליבו. האין הוא מזכיר את
גיבורי אצ״ל ולח״י הגאים, שהטיחו כדברים
האלה בפני שופטיהם הבריטיים?

לעומת זאת בקי
כת־השיפוט מאין
הופיע בה כמאשים
את הבעייה על כל

רפאל במער•
כמוהו. הוא
וכנאשם, למד
צדדיה.

יש לתמוה על האנשים הסבורים שעצם
הופעתו של רפאל במשפטים אלה פוסלת
אותו מכהונת שר. מה פתאום?
אדם מוחזק כחף־מפשע כל עוד לא הורשע
בדין. והנה, במשפט השוחד של תל־גיבורים,
זוכה רפאל מפאת חוסר־הוכחות,
אחרי שהעד הראשי, איש מפלגתו, סירב
להעיד. וגם המשפט שהגיש רפאל נגד
סילבי קשת, בו יכול היה להפוך ממאשים
לנאשם, נפסק באמצע, בגלל המצב הביטחוני.
אדם
שיש לו תושייה כזאת — איך נ!ז־תר
עליו?

ומניין נקה מועמד אחר לכהונת
שר, שיש לו נסיון משפטי כה

מעתה ינהל עניינים אלה בצורה
חלקה ויעילה.

ין ספק שבתור שר יתרום רפאל
תרומה חשובה מאוד להידוק הקשרים
בין מדינת־ישראל הנצורה ויהודי העולם
החשים לעזרתה.

די להזכיר את יחסיו ההדוקים
של רפאל עם איל־הכספים היהודי
השווייצי, יליד הונגריה, בעל הדרכון
הליברי והעסקים בארצות
הברית -הרי הוא ד״ר טיבור
רוזנבאום.
אותו יהודי יקר עשה רבות ונפלאות למען
ישראל. השבועון האמריקאי לייף טען,
במיליוני עותקיו, שהוא גזבר העולם התחתון
האמריקאי, ה״מאפירד. ידוע כי הוא
העביר לישראל כספים רבים, שהושקעו ל־ברכה
במיפעלים יצרניים. ולמי איכפת מה
מקורם?
לרפאל היה חלק נכבד בעיסקות אלה.
את זאת אישר אפילו מבקר־המדינה, שהת־

אולם אם עשו האשמות אלה
רושם כלשהו על מישהו כעולם,
הרי יבוא מינויו של יצחק רפאל
ויפריך אותן לחלוטין.
וממשלת בדיוק.
ני מקווה

שגרירויות ישראל בכל העולם יוכלו
להפיץ ברבים את העובדה כי הנה הצטרף
לממשלת־ישראל ה״מיליטאריסטית״ שר שמעולם
לא אהב את הצבא, ושיחסו השלילי
לצבאיות הינו תכונה משפחתית ממש.

יש במערכה זו מידה רבה של
צביעות מתחסדת וקוצר־ראייה.

ולראייה: במלחמת העצמאות,
כשהיה רפאל בן ,33 לא התגייס
לצה״ל. וגם כנו, שילה, צעיר חסון
ובריא כמו אביו, לא התגייס,
ותחת זאת העדיף לשמור על הגחלת
הלוחשת ככחור-ישיבה. כל
הכבוד.

ואל יחשוש איש כי עובדות אלה מונעות
מיצחק רפאל למלא את תפקידו בעיתות
חירום ומלחמה, מחוסר בקיאות ביטחונית.
להיפך, ח״כ יצחק רפאל הוא חבר ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת מאי הכנסת השנייה,
ונתקשה למצוא מומחה ביטחוני
מדופלם יותר ממנו.

מ אי־!

גולדה

מתאימה

שדי בשורות אלה כדי ל־שים
קץ, אחת ולתמיד, למערכה המכוערת
המתנהלת נגד אישיות דגולה זו.
כי שסבור שאין מקום ליצחק רפאל בממשלה,
חייב לומר מדוע. וכאשר יפרט
את הנימוקים, יצטרך להסיק את המסקנה
שאותם נימוקים עצמם פוסלים את מרבית
חברי ממשלת הליכוד הלאומי.
הדבר יביא לפירוק ממשלת הליכוד דווקא
בימים טרופים אלה, כשאנו זקוקים לכל
קורטוב של ליכוד !!!

לא אתפלא לשמוע שהמערכה
נגד יצחק רפאל מודרכת ומנוהלת
על-ידי סוכני האוייב, התבוסתנים
למיניהם.
נעמוד־נא כאיש אחד נגד מזימה שחורה
זו, ונשמיע את תביעתנו הנמרצת והנחרצת:

ר פא ללממשלה .

הספר הראשון והיחיד בארץ שבויו עברית

בשניים

אהבה
בעולם בריטניה סינדרלה במהדורה חדשה
הבחירות האחרונות בבריטניה היוו מעין
מהפיכודזוטא. בפעם הראשונה אחרי כמעט
70 שנה, נבחר ראש־ממשלה רווק. הרווק
הקודם שכיהן כראש־ממשלה היה ארתור
בלפור — ב־.1902
זאת אולי הסיבה שמערכת הבחירות
האחרונה באנגליה התנהלה בצורה לא כלבך
שיגרתית .״אדוארד הית ליווה את
הנשים בחייו — רק בפסנתר,״ אמר תוך
כדי מערכת הבחירות, אחד ממתחריו של
הית, החזק בן ד,־ .56 אבל תיצאות הבחי־

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צייומי עירום נהדרים את הכי
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מ הו דרת * פור מטאל בו מי * נייר מ שובח
וכל זה ב מ חי ר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלבית״,
כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מגיעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של בל זוג נשוי

גזו רושלח.

הזמנה /חצחרח

חוצאת־לאור ת.ד ,33144 .מל״אביב.
גא לשלוח אלי בדואר חוזר את חספר
״ אהבהבש ניי ם ״ .ר״ב שיק מס׳ __
על בנק --ע ל סך — 12.ל׳׳י בלבד.
אני מבחיר בזח שאני מעל גיל .18

כתובמ_
ח תי מ ח.

מועדון חברים

טבחית מקי
הפירסונזאיוז —

אילופרוביזציה

״קוקי את קובר״
לגבר ה אקסקלוסיבי

ערב ערב

ת״א, רח׳ הירקון פינת נס-ציונה

אבן גכירול 30
(בפסג׳)

(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

ה יחנסיה ריאלית
ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ב

תיכון עיוני במגמות תיכון מקצועי במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוגיקה
ציוד אופנה
ריאלית טלויזיה ־ תעופה

פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה על-ידי מורים אקדמאייס בעלי נסיון * פטיפנדיות
רמים,
הרשמה,
8־1,5־9

ת ל ־ א בי ב
ברגר ד1
מסנה אלגבי

דויפ ח שמריהו לוץ 30

רפת״נן
זיאלית 42
בית האזרח

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י הנמכר,

ח ו* ו ן
סוקולוב 68

פ תו־ ד ת קו ח
גר־כוכבא 1
ניג חברון 22
משנת מודיעץ
דד ריג

ראש־מנדטלה הית
— ובן הנגר

רות הראו שזה אינו עוזר: היה נבחר
דווקא ברוב קולות של נשים.
גם יריבו של הית, הארולד וילסון, ניסה
לרמוז כאילו הית הומוסכסואליסט :״איך
יכול יהיה הית לשפוט על עליית המחי־רים?
מי יספר לו בכמה סנטים עלו מחירי
הביצים?״
שאלה לפרוטוקול. אחרי שנבחר
היה לראש־ממשלה, המשיכו להציק לו
בעניין הנשים. בראיון עיתונאי הוא נשאל
:״אומרים שראש־ממשלה צריך להיות
נשוי, מה דעתך על כך?״
״אם אדם מתחתן כדי להיות ראש־מם־
שלה יותר טוב — הוא לא יהיה ראש•
ממשלה טוב ולא בעל טוב!״ השיב הית
בתוקף.
ומד, יעשה הרווק בקבלות־פנים רישמיות?
״זו שאלה בשביל הפרוטוקול,״ השיב הית.
אחרי הבחירות השיב הפרוטוקול: נשות
שרים אחרים יכולות לשמש בתורנות כמ־ארחות
בקבלות־פנים רישמיות.
אך בכל זאת קיימת אשד, בחייו של
הית, הממשיך להתעסק בתחביב האהוב עליו:
שייט מיפרשיות. הוא בעל יאכטה השווה
60.000ל״י בשם ענן הבוקר, שזכתה
בפרסים בכמה מירוצים ועליה נמצאת ג׳ון
מקי הבלונדית בת ה־ ,32 המשמשת כטבחית
הספינה.
השמועה אומרת כי הית עמד להתחתן
עם מקי, העוסקת בשעותיה הפנויות על
החוף בפירסום, אך דחה זאת כדי שלא
יתפרש הדבר כתימרון בחירות,
ועתה, אחרי שנבחר, אומרת השמועה,
עומד הית, בנו של נגר ונכדו של סבל,
להפוך את הטבחית שלו לאשת ראש-
הממשלה.
העולם

הזה 1716

מ דו ע?

האם?

ביטויהשחודת

ידיעה זו מתפרסמת בימעט באופן קבוע, כל
״לישראל יש פצצה אטומית ! ״
במה חודשים, באחד מעיתוני העולם, מאז נתגלה הבור הגרעיני בדימונה.
אולם הידיעה שנתפרסמה השבוע עשתה בעולם רושם רציני יותר. ראשית: מפני
שהמקור היה ״ניו־יורק טיימס״ ,עיתון הנחשב למהימן. שנית: מפני שחתם עליה
דווקא בתב העיתון בוושינגטון, כן שברור שהיא באה ממקורות שבתובבי הממשלה
האמריקאית, ואלה הודיעו שהם פועלים על סמך ההנחה שהיא נבונה.
תובן הידיעה: יש רק שתי אפשרויות. או שבבר יש בידי ישראל פצצה אטומית,
המוכנה לשימוש באמצעות טיל קרקע־קרקע או מפציץ. או שישראל היא בל־בך
קרובה להשלמת הפצצה, שהיא יבולה לייצרה תוך זמן קצר ביותר, ברגע שתחליט
על בך.
בעמוד זה אין ״העולם הזה״ מתכוון לאשר או להבחיש ידיעה זו. ברצונו לענות
על כמה שאלות, המתעוררות מאליהן נוכח האפשרות התיאורטית שאבן תצטרף
ישראל בעתיד הנראה־לעין למועדון הגרעיני.

משגה זהרוטין את הנתונים כ-
מלחמה הבאה ז־לא.

אין
להעלות על הדעת שישראל אכן היתר,
משתמשת בפצצה לצרכים מלחמתיים רגילים,
גם אילו היתד, הפצצה מצוייר, בידיה.

9האם הגשר! הגרעיני מהווה
גורס מרתיע מוחלט בפגי מזהמהז־יש
להבחין בין המישור העולמי ובין
המישור המרחבי.
במישור העולמי אפשר לומר, בזהירות,
שעד כה מנעה הפצצה עימות צבאי בין שתי
מעצמות־העל. ייתכן מאוד שלולא היתה
הפצצה בידי שני הצדדים, היתה מלחמת־העולם
השלישית פורצת מזמן.
השבוע מלאו בדיוק 25 שנה ליום שבו
פוצצו האמריקאים, באיזור בלתי־מיושב של
ארצם, את הפצצה האטומית הראשונה. הדבר
אירע בשעה שמנהיגי ארצות־הברית,

אם תודיע ישראל מחר כי יש בידיה נשק
גרעיני, ייתכן בהחלט כי הסובייטים יציבו
נשק גרעיני סובייטי על אדמת מצריים.
יהיה זה המשך ישיר לקו שהוביל להצבת
טילים ומטוסים סובייטיים שם.
יש לכך תקדים בינלאומי. מזה קרוב
ל־ 25 שנה מוצב נשק גרעיני אמריקאי על
אדמת גרמניה המערבית — בידי צוותות
אמריקאיים, איש לא יוכל למנוע הצבת
יחידה גרעינית סובייטית על אדמת מצריים.
האמריקאים יוכלו למנוע זאת רק אם הם
יהיו מוכנים להציג אולטימטום יעיל לסובייטים
— כלומר, להסתכן ביצירת מצב העלול
להביאם לסף מלחמת־עולם. קשה להניח
שיהיו מוכנים לעשות זאת — דווקא
בגלל ״מאזן הטרור״.
לעומת זאת, אין להעלות על הדעת שהסובייטים
יתנו נשק גרעיני בידי המצרים
עצמם.

> האם ההשקעה בייצור פצצה
כרעינית, עם כ? חומרתה, איגה
חוסכת הוצאת כספים עד נשק
שיגרתי, כנץ ״פאנטומים״?
בהחלט לא. הניתוח הנ״ל מוכיח כי פצצה
גרעינית אינה יכולה לבוא במקום נשק
רגיל.

פצצה גרעינית איות ימרה
רהשפיע ער הנזרהנזה ה־׳
נובוזית — היא נשגן הרתעה
רשעת יאוש

• איד היתה פצצה ישראלית -
אילו היתה -יכולה להשפיע ע?
הנתונים המדיניים?
השפעה כאזת יכולה להיות לכאן ולכאן.
מצד אחד, היא יכולה לחזק את אמונת

בריטניה וברית־ד,מועצות נועדו בעיירה פו־טסדאם,
ליד ברלין, כדי לחגוג את נצחונם
על גרמניה הנאצית.
בעת הדיונים קיבל הנשיא האמריקאי
הארי טרומן מיברק, שהודיע לי בצופן, כי
הנסיון הראשון בוצע והצליח מעל לכל
המשוער. הוא החליט להודיע על כך ל-
סטאלין, שאיש לא מסר לו עד אותו רגע
על המאמץ לייצור הפצצה( .סטאלין לא
גילה שום הפתעה, כי הריגול הסובייטי
מטר לו זמן רב לפני כן את פרטי המיב־צע
האמריקאי).
כעבור ימים מעטים הטילו האמריקאים
את הפצצה על הירושימה, ואחר־כך על
נאגאסאקי. לפי דעת רוב הפרשנים כיום,
היו שתי פצצות אלה בבחינת פשעי־מלחמה
— לא היה בהן צורך צבאי, מכיוון שכבר
קודם לכן היה ברור שיפאן עומדת להיכנע.
תגובת העולם על מעשים אלה גרמה להתנגדות
נמרצת לכל שימוש נוסף בפצצה.
עם השלמת הפצצה הסובייטית נוצר מה
שנקרא בפי צ׳רצ׳יל ״מאזן הטרור״ .כלומר:
כל עוד בטוח כי המעצמה המותקפת
תוכל להנחית מכה נגדית על המעצמה התוקפת
— לא כדאי למעצמות לפתוח ב־מלחמת־פתע.
לפי ההערכה, ימותו ביממה
הראשונה של מלחמת־העולם הבאה 100 או
200 מיליון נפש, משני הצדדים.
משום כך נכון לקבוע כי הפצצה הבטיחה
את השלום בין שתי מעצמות־העל
במשך 25 שנה (ראה קאריקטורוז) .אולם
היא לא מנעה מלחמות קטנות בין גמרו־תיהן,
מקוריאה ועד ויאט־נאם.

היריעות ער הנש2ן הגרעיני
הישרארי תופצות ער־ירי
וושינגטון כרי ררוזוץ ער הערביע ברית־הטועצות,
וישראר רטובה תוכנית־רוגירסי

טרכת
השרוע

(קאריקטורה של קאמיננס)

מאותה סיבה לא חשש איש שמישהו
ישתמש בפצצה האטומית במלחמת קוריאה
או ויאט־נאם.
גם אילו היה קיים עימות ישראלי—ערבי
בילעדי, ללא מעורבות סובייטית, לא היה
ביטחון שמנהיג ערבי כלשהו לא יביא באחד
הימים למשבר, נוסח , 1967 שיגרום
למלחמה.

במה משפיעה המעורבות ה•
סובייטית על העניין?
האם הימצאות פצצה בידי
ישראל -אילו היתה -לא היתה

הסובייטים הבהירו לחלוטין כי לא ירשו
להביס את מצריים במלחמה נוספת, וכי
יעשו את הכל כדי למנוע את נפילת עבד־אל־נאצר.

הערבים
שאי־אפשר להשמיד את ישראל,
ובכך להגביר את כוחם של הגורמים המתונים
בעולם הערבי. כבר כיום אין איש
אחראי במצריים, וברוב המדינות הערביות
האחרות, מאמין באפשרות של השמדת ישראל,
ומכאן הנכונות להגיע להסדר־שלום
עם ישראל (בניגוד לקו ההפוך של הפידא־יון,
למשל).

על־כל־פנים, ההודעה על הימצאות נשק
גרעיני בידי ישהאל בוודאי תגביר בהרבה
את הלחץ האמריקאיי—סובייטי לקראת
״שלום כפוי״ — ויש להניח שזאת בדיוק
היתד, מטרת הפירסום בניו־יורק מיימס,
ביוזמת גורמים ממשלתיים אמריקאיים —
כלומר, קרוב לוודאי, משרדהחוץ של
רוג׳רס.

הצמרת. אך גם בימים שכבר החזיק ברסן
השלטון במפלגתו, נקט תמיד צעדים של
זהירות כדי למנוע צמיחת כוח מסוכן.
הוא קירב את חבר־הכנסת בנימין שחור
ולחם ביצחק רפאל. הוא התפייס עם ח״כ
יצחק רפאל ופתח במלחמה נגד ח״ב ישראל
שלמה בן־מאיר, שהיה סגנו במשרד
הפנים. כאשר החל חושד כי בן־מאיר הגיע
לעמדה חזקה מדי, לאחד שרפאל עבר את
הקו האדום אותו סימן שפירא מסביב
לעמדתו, בעט אותו החוצה בעזרת סיעת
למיפנה השמאלית. הוא פורר את למיפנה

עוד בטרם הוט־מנה
גופתו של
שפירא בקבר — החלה
מלחמה אכזרית על

הבת והאלמנה

ליד הקבר הפתוח, בהר הזיתים,
ממררות בבכי שתי נשים: בתו
נעמי (במשקפיים שחורים) ואלמנתו ליזה, נעמי היא אשתו של

מפיק־הסרטים ארתור כהן, הגיפה יחד עימו ללווייה ישר משווייץ,
בה היא מתגוררת מאז נישואיה. ליזה נישאה למשה שפירא זמן
קצר אחרי עלותו ארצה, ב־ 927ו. בפינה מימין: שר־החוץ אבא אבן.

* * אז הגיע חיים משה שפירא למנהי־גות
במפד״ל דאג בשיטתיות לחסל -ל
יורש אפשרי. בשלב ראשון חיסל את הצמרת
שיחד עימו יסדה את הפועל המזרחי.
את האידיאולוג והפובליציסט של התנועה,
שניאור זלמן שרגאי, דחף מהכנסת לסוכנות,
ומשם אל מחוץ למעגל העסקונה המפלגתית.
שרגאי, שהתחרה קשות עם שפירא
על הנהגת המפלגה, והעמיד אותו לא פעם
׳בצל מפני שהוא נואם טוב ממנו וגם הרבה
יותר ׳משכיל ממנו, מתפרנס כיום כ־פנסיונר
ובכותב מאמרים בעיתונות האירי־שאית
בישראל ובעולם.
מנהיג אחר של_ הפועל המזרחי היה ה־אדמו״ר
החלוץ ישעיהו שפירא, שהיה רק
בעל שם דומה לחיים משה שפירא אבל
בלי י קשר משפחתי ביניהם. ישעיהו שפירא
היה לא רק הוגה־דיעות של המפלגה, אלא.
גם המצפון החי שלה. הוא סיים את חייו
לפני כעשר שנים כחקלאי נשכח בכפר
פינס בשומרון.
מייסד הפועל המזרחי, והאיש הנושא
בכיסו עד היום את כרטיס־החבר מספר
1של המפלגה, מאיר שמעון גשורי, עובד
כספרן במוסד ירושלמי בלתי־ידוע.
כך עשה חיים משה שפירא את דרכו אל

ברגע שזו ריכזה קרוב ל־^ 40 במוסדות
המפלגה. הוא בנה את הצעירים ושיסה
אותם נגד בנימין שחור, שנחשב לאיש
אמונו הסודי ביותר.
למרות שבעשר השנים האחרונות היו
הכל בטוחים,׳ במפד״ל ומחוצה לה, כי
שפירא הוא המנהיג הבלתי־מעורער של
מפלגתו, סבל דווקא האיש החזק מחוסר-
ביטחון עצמי. הוא לא נתן אמון באיש.
הוא לא טיפח שום חבר אינטימי. הוא לא
דאג לכוח־מילואים שיקח לידיו את ההגה
ברגע שעליו יהיה להסתלק ממנו, אם
מזיקנה, אם ממחלה או ממתת.

^ פירא נהג בשיטה של ״אחרי ה״
מבול ד כך עשה במיפלגה, כך עשת
במוסדות הכלכליים שלה. למרות עיסוקיו
הרבים כשר וכחבר ועדות שרים, לא ויתר
על תפקידו כיושב־ראש מועצת המנהלים

א717״7
| ןדו | ן 1ן 1ן ברחבת בנייני האומה הוצב ארונן של השר המנוח, כשמישמר של
י 1י י י י הכנסוז עומד למראשותיו] ,איש הרבנות הצבאית וח״כ משה צבי
נריה למרגלותיו. מימין, על כ־סא־נכ-ם, בנו הבכור של השר, יהודה שפירא, קורא תהילים.

של בנק המזרחי• מדי שבוע היה מבלה
כמה שעות כחדר סודי בבניין הבנק ברחוב
לילינבלום בתל־אביב, ועוקב מקרוב
אחר עיסקון ניו של הבנק.
באותו זמן לא הניח לאיש את ראשות
אוניברסיטת בר-אידן. ישר מעסקי הבנק
של רחוב לילינבלום היה דוהר במכונית־

שלו שת המתחרים 91 :ה

חזני

בן־מאיד

בורג

היוהורי גולדה

מול הקבר הפתוח, על הר־הזיתיס. זה עתה גמרה
להספיד את שפירא, אדריכל ממשלת הליכוד שבראשה
היא עומדת. על מה היוהרה? על סופה של תקופה? על התחלת תקופה חדשה, גמחיצת רפאל?

בהן, ולא נמצא להן יורש.
בתוך המפד״ל פרצה מלחמת הירושה
עוד לפני כמה חודשים• כי שפירא לא
מת בבת אחת. לפני מספר חודשים, אחרי
שמנהיג המפד״ל לקה בהתקף־לב ראשון,
חשו עסקני המפלגה כי משהו נשבר בתוך
ליבו של המנהיג החזק. למרות שרופאים
התירו לו לחזור בהדרגה לעבודה, סירב
שפירא לגלות עניין בנעשה בתוך המפד״ל.
הוא חזר לאיטו לישיבות הממשלה, אך
כאשר באו אליו עסקני המפלגה ודיברו

הוא הצליח להשתלט כליל על מנגנון המפלגה,
הקים סביבו חבר־נאמנים שגיבש
רוב של /0״ 53 במוסדות המפלגה.

ך• מרחל! ניכר אחריו רץ ח״כד״ר ישראל
^ שלמה בן־מאיר, שגיבש את אלה שסירבו
להצטרף לגוש רפאל והחזיק ידיו
מיעוט של 47 בתוך מיעוט זה נכללו
גם צעירי המפלגה ובחורי הקיבוץ הדתי.
האיש השלישי במירוץ הוא סגן שר
החינוך מיכאל חזני, אשר גם הוא ׳משתייך

ד. מ 3ו ד׳עימו על הנעשה בחדרי הקסטל בתל־אביב,
מצאו את חיים משה שפירא אטום כליל.
הוא לא האזין, לא הגיב. הוא שתק עד
שיצאו מחדרו.
רק פעם אחת, כאשר ביקר אצלו אדם
שעבד במחיצתו כמה שנים ואשר שפירא
רחש לו אימון רב, פרץ השר בבכי כשאיש
שיחו רמז על המצב במפלגה. שפירא בכה,
נאנח! אבל׳ גם הפעם לא דיבר.
עתה, אומרים במפד׳׳ל, כי השר חש שהוא
מתקרב לקצה פתיל חייו. רק אז הבחין
כי למעשה לא דאג להכין לעצמו יו

¥1111¥1ד ^ 111^ 1*1טל רקע קיר־אבנים של הר־הזיתים, נראה-ח׳־כ
׳צמק רפאל עוקב אחרי הטמנת הגופה בקבר. על
1111( 1 1 / 1111 ( 11111
מה חשב ברגע זה 7על דרכו הארוכה בצילו של משה שפירא — ועל הקטע האחרון
והמכריע שנותר לו עוד לרוץ, עד לצמרת מפלגתו? או שמא, כי עפר אתה יאל עפר תשוב?
השרים לקריית האוניברסיטה הדתית ברמת־גן,
מתערב באופן פעיל במינויים, של טרו׳
פסורים, מרצים ואפילו שרתים.
הוא היה איש ללא רגשות. מעט מאד
היה מבלה בחוג משפחתו, ביכר לשהות
בחדרים שבותם של בתי״מלון. גם שם
ישב על פי רוב בבדידות, רחוק מחברים.
הוא לא הידבר. לקרוא טפרים ולא הת־
׳ עניץ בשום שטח רוחני. אבל מוחו עבד
בקדחתנות. הוא תיכנן עניינים עד לפרט
האחרון. הוא ידע כיצד לשמור על זכויות
ועל זכיונות, אך מעולם לא ניצל את העסקנות
להפקת סובות־הנאה אישיות. הוא
הסתפק בכך שהשיג הקצבות של מיליונים
בשביל המוסדות הכלכליים של המפלגה,
נהנה כאשר קיבל נתחים מן העוגה הלאומית
בשביל המפלגה. די היה לו בכבוד
שזכה בו בשפע הן בתוך המפלגה והן
מחוצה לה, והוא נהנה יותר מן העובדה
שהיה ידוע בציבור כנקי־בפיים מאשר לוא

היה חולש על רכוש פרטי רב.
מעטים ידעו, כי הגבר היפה והמטופח,
שלא החסיר ביקור שבועי בסלוך יופי לטיפול
בציפורניו ובשפמו, נושא עימו טרגדיה
אישיו ./בביתו חי בנו הבכור יהודה,
שלקה בילדותו בשיתוק־ילדים והפך להיות
נכה צמוד לכסא גלגלים. דווקא העובדה
שיהודה דומה בחיצוניותו להפליא לאביו,
והינו בעל כשרונות בלתי־רגילים, שלמרות
נכותו זכה בכמה !מוארים אקדמיים ונחשב
למשפטן מזהיר, קיננה כפצע שותת בליבו
של השר בעל ההופעה הגאה. רבים ייחסו
את קשיחותו לעובדה כאובה זו.

ך* אשר נרדם השבוע, חיים משה שפירא
^ במיטתו בבית־החולים תל־וושתזר, ושקע
בשינה שממנה לא קם עוד, הוברר
כי השאיר אחריו תוהו ובוהו בכל אשר
שלט. עם הליכתו של השליט, בגיל ,68
נחשפו בבת אחת כל העמדות שהחזיק

רו־ז

אל גוש המיעוט.
לכאורה אין עוד מניעה שהרוב יבחר
ביצחק רפאל כממלא מקומו של חיים
משה שפירא בממשלה. עוד קודם לכן בחר
רוב זה של /0״ 53 את רפאל לתפקיד יו״ר
הנהלת המפלגה• אבל רפאל נחשב מאז
ומעולם בין עסקני המפד״ל כבעל מזל ביש.
לא פעם הגיע עד לצמרת, אפילו בחיי
שפירא, אך תמיד. פיספס. גם עתה פעל
כנראה מזלו הביש. של רפאל. לפני כשלושה
חודשים הסתבך במשפט־הדיבה נגד העיתונאית
סילבי קשת. המשפט נסתיים ב־

כ תבה זו חו שפת
לראשונה אתהאמת על הנע שה
מאחור* קלע> המפד״ל

רש מתאים. הוא ראה, כי כל אלה שהוא
הצליח להרחיק בשיטתיות מכיסא ההנהגה
עשויים להגיע לכיסא זה ברגע
שהוא יירד ממנו.
דיכדוכו של שפירא לא נעלם מעסקני
המפד״ל. מלחמת־הירושה היתד, איפוא
בלתי־נמנעת• ובעוד השר מחלים מהתקף־לב
אחד ונופל קורבן לשני, החלו העסקנים ב־מירוץ
הגדול.
ראשון במירוץ הגיע ח״כ יצחק רפאל.

פשרה פושרת, שהשאירה את רוב טענותיה
של קשת נגד רפאל בלתי מוכחשות.
המשפט והפשרה יצרו תסיסה נגד רפאל
הן במפד׳׳ל והן בציבור הכללי. קבוצה
של אנשי־מדע דתיים פירסמה כרוז
המזהיר מפני מינוי רפאל כשר. חוגים
משפטיים העלו גם את הטענה, כי על
יסוד הפרטים שנתגלו במשפט יש מקום
לפתוח מחדש בחקירת פרשת השוחד ה־
(המשך בעמוד )24

סידרת ציורים זו מדגימה את תהליך המילוט של טייס
שמטוסו נפגע מעל שטו* אוייג. בציור זה נראה טיל המתפוצץ
בקירבת מטוס. כתוצאה מכך נפגע המטוס בצורה המאלצת
את הטיי ס לנטשו. הוא הפעיל את מנגנון ההפלטה וכסא
המפלט שלו נפלט באופן אוטומטי בעוצמה רבה כלפי מעלה.

ך* הודעה שפורסמה במוצאי־שבת הן
1אחרון, היתה קצרה ויבשה :״מטוסינו
תקפו היום מטרות צבאיות של המצרים...
במהלך התקיפה נפגע אחד המטוסים
אחד מטייסיו ניצל. טייס שני נהרג.״
היה זה רק שיבוש קל בהודעה השיג־רתית
הנמסרת כל אימת שנופל אחד מ־

כסא המפלט

יושב ב תון כסא המפלט שלו הנמצא ב תון
תא הטייס. מעל הקסדה נמצאת ידית המשיכה
של מנגנון ההפלטה. הבובה היושבת
בכסא ההדגמה לבושה במדי טייס ישראלי —
מסיכת חמצן, חגורת הצלה וחליפת לחץ.

״אחד ממטוסינו נ \ 3ע
-וטייסו ניצל...״

כשהמטוס הפגוע מסתחרר אל כיוון הקרקע מופעל בצורה
*יי״י אוטו מאטית מנגנון המשחרר מיצנח מתוך כסא המפלט. בשלב
זה, כשהטייס רחוק מהמ טו ס הבוער או המתפוצץ, הוא מתחיל
לצנוח כשכסא המפלט בו ישב בתוך ה מטו ס עדיין מחובר
אל גופו ברצועות, .כתחתית כסא המפלט נמצאת סירת ההצלה.

כאשר נפרש מצנח הטייס הוא יכול לשחרר את עצמו מכסא
המפלט. בציור זה נראה הטיי ס כשהוא צונח בעזרת מיצנחו
ואילו כסא המפלט, שנותק מגופו, נופל אל הקרקע במהירות
גדולה יותר. ציוד ההצלה נמצא על גופו של הטייס הצונח.

משור אוטומאטי

הטייס שצנח אל המים, צף בעזרת חגורת ההצלה
שלו, התלויה על צווארו תמיד ושאותה ניפח ברגע
שהגיע למים. הוא מחזיק בידו מכשיר שידור אוטומאטי המתחיל לפעול ברגע שהטייס
נוטש את המטוס, משדר אותות אזעקה ללא הרף המדווחים על מקום הימצאו של הטייס.
מכשיר קשר זה — המסוגל לקלוט, ולשדר — פועל לטווח של כ־ 200 קילומטר.

מטוסי חיל־האוזיר. כי משישה מטוסי חיל־האוויר
שחוסלו בשלושת החודשים האחרונים
— ארבעה מעל שטח מצריים ושניים
מעל שטח סוריה — הצליחו להיחלץ כימעט
כל טייסיהם. בחמש ההפלות היה המאזן
מעודד: מתוך תשעה טייסים של מטוסים
אלה (שארבעה מהם היו, לפי הודעות ה־אוייב,
מטוסי פאנטום ואחד מטוס מיראד)
מילטו את עצמם ונפלו בשבי שמונה טייסים.
טייס תשיעי חולץ מעבר לקווי האוייב
והוחזר לישראל.
במטוס שהופל בשבת, שהיה לדברי המצרים
מטוס פאנטום, היו שני טייסים.
אחד מהם, מנחם עיני, הצליח להיחלץ ממנו.
הטייס השני, שמואל חץ, נהרג, כפי הנראה
לפני שהספיק למלם את עצמו מהמטוס
הפגוע.
מאחורי ההודעות היבשות על מילוטם
של הטייסים ממטוסים פגועים מסתתרים
סיפורים דרמתיים מרתקים ומזעזעים. הם
מתרחשים בדרך־כלל כהרף־עין, תוך שניות
ספורות, לפעמים במהירות על־קולית. אולם
באותם רגעים מקופל סיפור המאבק על
החיים — נסיונו של הלוחם הבודד בשחקים
להציל את מטוסו ואת חייו.

מתי נוטשים מטוס?־
** ה מתרחש כאותן שניות גורליות?

כיצד מצליחים טייסים למלט את עצמם
תחת אש ומעל שטח אוייב ממטוסם הפ־

ציוד

אחרי שהגיע הטייס שנטש את מטוסו אל הקרקע
הוא יכול לשדר מעבר לקווי האוייב סימנים שיאפשרו
למחלציו לאתר את מקומו. הוא יכול לעשות
זאת בעזרת מכשיר רדיו, ראי איתות, פנס, או נרות

ב תון התיבה שעל השולחן, המוצמדת לגופו של הטייס
^1X 1711 5
הנוטש את מטופו, נמצאים כל המכשירים והמיצרכים הע^

נטויים לסייע לו למלט את עצמו אחרי שינחת על הקרקע, מימין לשמאל ערוכים המוצרים :

1811

תאורה הנמצאים בציוד ההצלה שלו. לעיתים ירחפו
חבריו הטייסי ם מעליו כדי לסוכך עליו ולהגן עליו
מפני חיילי האוייב עד שהמסוק שיצא לחלצו יגיע.
במסוק מכשיר קשר המסוגל להתקשר עם הטייס.

כריות פלסטיות ובהן מיס טהורים; משקפי מילוט; משרוקית; ראי איתות; סכין צף; מצפן;
פקק לתיקון חורים בסירת גומי; נרות תאורה; ספוג דחוס; מזון מרוכז בשפופרות; כובע
מילוט; סכיני גילוח; קוד להפעלת משדר; גפרורים והוראות מילוט והתנהגות בשטח אוייב,

גדע? כיצד ניתן לחלץ טייס שנטש את
מטוסו וניצל? מד, הן הסכנות האורבות
לטייס בשעת נטישת מטוסו? כיצד קורה
שמשני טייסים המנסים למלט עצמם מאותו
מטוס, מצליח האחד להינצל ואילו השני
נהרג?
לא את כל התשובות על שאלות אלו ניתן
לגלות. אולם גם מה שניתן לפירסום עשוי
לצייר ולתאר את הדרמה הגדולה המתחוללת
בשעת המאבק להצלת חייהם של
טייסים.
רק לעיתים רחוקות קורה שטיים־קרב

ידיח ההפרטה

בתמונה זו, שצולמה בתא הנווט של מטוס פאנטום

ישראלי, נראית בבירור י 1ית ההפלטה הנמצאת על
כסא המפלט, מאחורי קסדת הטייס. כשהטייס ימשוך ידית זאת אליו יופעל מנגנון רקטי
של חומרי נפץ שיעיף את חופת הזכוכית שמעל התא ואת כסא המפלט, אליו מחובר הטייס.

התוקף מטרות בשטח אדיב נפגע בפגיעה
ישירה כשהוא יושב בתוך תא הטייס, נפצע
או נהרג כשהגה המטוס בידו.
על־פי־רוב, הן בשעת קרב אווירי והן
בשעת טיסה מול סוללות תותחי נ.מ. ומול
טילי קרקע־אוזיר, נפגע המטוס מבלי שהטייס
עצמו ייפגע. אולם לא כל פגיעה
במטוס מחייבת את נטישתו על־ידי טייסיו.
חלק די ניכר מהמטוסים הנפגעים ממשיך
לטוס ואף נוחת בשלום בבסיסיו.
במלחמת ששת־הימים הצליחו טייסי חיל־
(המשך בעמוד )20

אחרי שמסוק ההצלה איתר את מקומו של הטייס שצנח, הוא
מעלה אותו אליו, אם בעזרת סולם או חבל, או — אם הדבר
אפשרי — בנחיתה ליד הטייס. במלחמת ששת״הימים חולצו
בדרך זו מעבר לקווי ה אדיב והוחזרו לבסיסם.
טייסים >

ם הטיל יפגע במטוס — לא יישאר ממנו דבר
בל הטילים מתפוצצים במרחק! 100 מטר מהמטוסים
זשך מעמוד ) 15

זיר לנחות עם מסוסיהם הפגועים, נדו
לראות אחרי הנחיתה כי מסוסיהם נמים
במצב, שמבחינה תיאורטית לא היו
לים להמשיך לסוס: חסרי זנבות, בוערים,
עם חורים עצומים בגוף המטוס.
רק כשמתברר לסיים כי מטוסו אינו יכול
משיך לטוס, או כי הוא צפוי לסכנת
פוצצות, הוא מנסה להיחלץ כדי להציל
חות את חייו.

כיצד ;פלטים ממטוס ץ
* ד לתקופת מלחמת־העודם ה-
״ שניה, היד. תהליך ההיחלצות פשוט
ותר• הטייס שהחליט לנטוש את מטוסו
ה פותח את חופת תא הטייס, נעמד על
פן התא וקופץ מהמטוס כמו צנחן רגיל.

סירת ההצלה
צלת צוותי

מטוסים גדולים

ייפגע מהכסא הניתק ממנו וכן שיהיה קרוב
ככל האפשר אל הקרקע. אם ייפתח המצנח
בגובה רב יחשוף הדבר את הטייס לאש
שתיירה אליו מן הקרקע.
אולם לא תמיד יכול הטייס להשתמש
בכסא המפלט כדי להיחלץ מהמטוס שלו.
השימוש בכסא מוגבל למהירויות מסויימות.
למעשה יכול הטייס להשתמש בכסא המפלט
שלו בביטחון רק כשהוא טס במהירויות תת־קוליות
גבוהות או על־קוליות נמוכות.
אם יפלוט את עצמו החוצה כשהמטוס
טס במהירות על־קולית גבוהה עלול הדף
האוויר שיתקל בו בחוץ לקרוע מעל פניו
את קסדת המגן, לנתק ממנו את מיכל
החמצן, ולקרוע את בגדיו.
לאחרונה הומצאו כתחליף לכיסאות המפלט
— תיבות הפלטה. תיבות מילוט
אלה הן חלק ממיבנה המטוס — כלומד,

זוהי סירת הצלה הנמצאת בשימוש
חיל־האוויר הישראלי המיועדת לה־הצונחים
למים. סירה כזו מסוגלת

אולם במטוסים המודרניים בעלי המהירות
הגבוהה, קשה ביותר ולרוב גם בלתי
אפשרי פשוט לקפוץ מהמטוס. המטוס עלול
להתהפך, לבעור או להיכנס לסיחרור לפני
שטייסו יספיק לקפוץ ממנו.
כדי להציל חיי טייסים קרביים ממטוסי
סילון שנפגעו הומצא כסא המפלט.
מה הוא כסא המפלט?
בתנאי טיסה רגילים משמש הכסא ככסא
טייס רגיל, עליו יושב הטייס ומבצע
את כל הפעולות הדרושות לנהיגת המטוס.
אולם בשעת חירום, כאשר מחליט הטייס
לנטוש את מטוסו הפגוע, ניתן להעיף את
הכסא יחד עם הטייס הצמוד אליו.
מעל לכסא המפלט, מאחורי ראשו של
הטייס, נמצאת ידית. כאשר מושך אותה
הטייס הוא מפוצץ מטען של חומר־נפץ
הודף הנמצא מתחת למושב. ההדף הנוצר
בהתפוצצות מפעיל בוכנה ד,מעיפה את
חופת תא הטייס ואחריה את הטייס הצמוד
אל כסאו ברצועות.
בכסא המפלט יש סידורי בטחון מיוחדים
כדי למנוע פגיעה בגפי הטייס בשעת היפ־למותו
החוצה. סידורים אלד, הם ידיות
מיוחדות לידיים ומיסגרת מתכת מסביב
לכסא. באותם כסאות בהם אין סידורים כאלה
צפוי הטייס לפגיעה בפרקיו ובעצמותיו.

רק במהירויות מסויימות
זמן הפליטה מתוך המטוס נשאר

^ הטייס בתוך הכסא, כשמצנחו קשור
לריתמה. רק כעבור כמה שניות של נפילה
חופשית נפתח המצנח אוטומאטית.
בכסאות המפלט המשוכללים והחדישים
המערכת היא מסובכת עוד יותר. מצנחו
של הטייס נפתח אוטומאטית רק אחרי שהוא
מנתק את עצמו מכסא המפלט• זמן
פתיחת המצנח מחושב כך שהטייס לא

במלחמת ששת־הימים הצליחו מסוקי
חיל־האודיר, בעיקר הסופר־פרלונים, לחלץ
מספר טייסים שנטשו את מסוסיהם וצנחו

לשאת עד 6אנשים ומיועדת לשימוש במסוקים ומסוסי־תובלה.
ליד הסירה נראה ציוד ההצלה בו היא מצויידת: מצפן, פנס,
מכשיר לזיקוק סי־יס שיהיו ראויים לשתייה ומיכל לניפוח הסירה.

כל הקוק־פיט (תא הטייס) הוא תיבת מילוט
המסוגלת להיפלט בשעת חירום.

המתחילים לפעול אוטומאטית מהרגע בו
נפלט הטייס מהמטוס. הם משדרים אותות
רדיו בתדרים מיוחדים, המהווים קריאת
אזעקה ושניתן לקלוט אותם בטח•ח של 200
קילומטר•
מכשירים מיוחדים הקולטים אותות רדיו
אלה מסוגלים לאתר את תוך זמן קצר ביותר
את מקומו המדוייק של הטייס שצנח.
חילוץ הטייס שנטש את מטוסו נעשה
בדרך־כלל על־ידי מסוקים. במסוק נמצא

טילים מאפשרים הצלה
טייסים ה;יצולים ממטוסים פגו*
1עים חייבים את חייהם בעיקר לכיסאות
המילוט שלהם. אם יש כאלד, ד,נפצ־עים
בשעת ההיפלטות החוצה, הרי זה משום
שלא הצליחו לשבת בתנוחה המיוחדת
לשעת ההיפלטות. אחרים נפצעים משברי המטוס
המתפוצץ או בשעת הנסיון להשתחרר
מכיסא המפלט.
כל התהליך הזה נמשך רק שניות ספורות•
הפרק השני, העוסק בהצלת חייהם
של הטייסים או בחילוצם משבי, מתחולל
אחרי שהגיע הטייס אל הקרקע.
על גופו של הטייס ובתוך מיכלים מיוחדים
המחוברים אליו נמצא כל הדרוש לו
כדי להציל את חייו: מים לשתייה בתוך
מיכלי פלסטיק, תחבושות ותרופות כדי
לטפל בפצעיו, אוכל מרוכז בשפופרות קטנות׳
אקדח, סכין, פנסים, נרות עשן ואמצעי
תיקשורת שונים, מראי ועד למכשיר רדיו.
לצוזארו של כל טייס בודד קשורה חגורת
הצלה מיי ווסט, למקרה שיפול למים. לטייסים
של מטוסים גדולים יותר יש סי-
ו)ן ת גומי המסוגלות להשיט עד שישה
איש• אט גחת הטייס בשטח עזום ושומם,
גן ולים סיכוייו להיחלץ ולחזור לבסיסו.
•בדרך־כלל מבחינים חבריו הטייסים, הטסים
עימו במבנה במטוסים אחרים במקום
נפילתו, מנסים לסוכך ולהגן עליו עד שיבואו
לחלצו. אולם גם אם לא הבחינו
בכך, ניתן לאתר את מקום הימצאו של
הטייס שנפל תוך שניות מעטות. הטייסים
מצויירים במכשירי רדיו למיקרי חירום,

בשטח האוייב. זוהי משימה קשה ביותר
לטייסי ד,הליקופטרים.
הסיפור המפורסם ביותר הוא סיפור
הצלתו של רב־סרן יונתן, טייס מיסטר, שמטוסו
נפגע ביום הראשון למלחמת ששת־המים
והוא צנח בסביבות האגם המר מצידה
המערבי של תעלת סואץ.
במשך כל היום נדד רס״ן••:יונתן במידבר
ורק בשעות הלילה יצר קשר עם מסוק שאיתר
את מקומו, נחת מאחוריו וחילץ אותו.
כיום, כשמטוס, חיל־האוויר פועלים בחזית
תעלת סואץ, משימת החילוץ של
טייסים נוטשים היא בבחינת משימה בלתי
אפשרית. המערך המצרי הצפוף גורם לכך
שכל טייס צונח מאותר בעודו באוויר ומיד
פותחים ברדיפה אחריו כדי לתפסו.
אף על פי כן הצליח אחד הטייסים שהופלו
לפני שבועיים להיחלץ ולחזור לשטח המוחזק
בידי ישראל.
צריך לזכור שטייס יכול להצליח להימלט
ממטוסו הפגוע ולהינצל רק אם אינו נפגע
ישירות. בדרך כלל, פגיעה באש נ.מ. אינה
מאפשרת מילוט.
אולם כאשר נפגע המטוס מטיל קרקע־אוויר,
רבים סיכוייו של הטייס להינצל.
הסיבה לכך פשוטה: אם היה הטיל פוגע
ישירות במטוס, היה המטוס מתפוצץ מייד
באוויר לרסיסים קטנים. שכן מטען חומר
הנפץ בטיל מסוג ס.א ,2.למשל, הוא כ־
250ק״ג. אולם טילי הקרקע-אוויר מתפוצצים
בדרך כלל כשהם מקרבים למטוס
ולא כשהם פוגעים בו. ההתפוצצות ׳מתרחשת
במרחק של כמאה מטר מהמטוס ורסיסי
הטיל מתפזרים על שטח גדול. אם
נפגע המטוס מהתפוצצות כזו הוא נפגע
מרסיסים ולא מחומר־נפץ ומשום כך אינו
מתפוצץ מדרך כלל באוויר, מותיר לטייסו
מספיק זמן כדי להמלט ממנו אם נוכח שאין
לו כל סיכוי להציל את המטוס.
במדינה העם
ג׳יימס בוגד מלנמגראד פרשת השתתפותה של משלחת ישראל
בקונגרס ראשי הערים התאומות, שנערך
בלנינגראד שבברית־המועצות, צוירה בעיני
הישראלים כסימן נוסף להתנכלותה של
ברית־ד,מועצות לישראל. תחילה סירבו הרוס,ם
להתיר למשלחת הישראלית להכנס
לברית־המועצות. אחרי שנתנו לחברי המשלחת
אשרות הכניסה ברגע האחרון,
התלוננו חברי המשלחת בחזרם מהקונגרס
על היחס הקשה והמשפיל בו נתקלו מצו
הרוסים.
השבוע גילה ראש עיריית נתניה, עובד
בן־עמי, שהשתתף בקונגרס, כי למעשה
היתד, ישראל אשמה בכל התקלות. הסתבר
כי כאשר הרכיב מרכז־השלטון־המקומי את
רשימת חברי המשלחת, הוא שילב ביניהם
את חבר מועצת עירית ירושלים, חיים
מרינוב, למרות שירושלים אינה עיר תאומה
לאף עיר בעולם ולא היתד. זכאית
לייצוג בקונגרס.
ראש עירית ירושלים, טדי קולק, גילה
מדוע צורף מרינוב למשלחת. :יש לו אחות
בברית־המועצות והוא ביקש לנסוע לראות
אותה.״
מובן שהרוסים ומארגני הקונגרס דחו
את ההצעה לשתף נציג של ירושלים
בקונגרס. מה שהוצג בעיני הישראלים
בהתנכלות למעמדה של ירושלים, לא היה
למעשה אלא הקפדה על התקנון.
ירושלים לא היתה זכאית להשתתף בקונגרס-

התגרות ברוסים. אחרי שגילה עובדה
זו, התפאר בן־עמי בראיון שהתפרסם
בעיתונו, מעריב, כי
הערים על הרוסים,
ולמרות שבא כנציג
לקונגרס, עסק למעשה
בדברים אחרים.
.סיפר בן־עמי ביו
השאר. :התהלכנו נסענו בחופשיות,
ברכב ציבורי, נסע׳נו
לכל מקום שרצי
נו ...ניצלתי כל
כ ך־ ע מי
רגע פנוי לפגישות
עם יהודים ...ניסיתי
לברר עם היהודים מה מסתתר מאחורי
מאסרם של האנשים שניסו כביכול לחטוף
מטוס ולטוס ארצה בבית־הכנסת התחלתי
לתחוב לתוך כפות הידיים הרועדות
דגלונים, מגיני־דוד מוזהבים וסמלים ישראליים.״
בן־עפי
התפאר עוד כי דרש לערוך
בירכת מי שברך למשה דיין בבית־הכנסת
וכי נפגש עם קצין צבא יהודי סובייטי
בקיצור, אפילו ג׳יימס בונד לא היה
מתבייש במעללים כאלה. אילו היה בן־עמי
מספר כי ערך בלנינגראד עצומה למען
התנחלות יהודית בחברון, לא היה הדבר
מפתיע עוד.
במילים אחרות: בן־עמי הצדיק למעשה
את התנגדות הסובייטים לכניסתו לברית־המועצות,
סיפק להם עילה לא להתיר
לישראלים לבקר בברית־המועצות, אפילו
לקונגרסים בינלאומיים.
עצם שליחת אדם כמו בן־עמי, מראשי
תנועת ארץ־ישראל השלמה ומטיף קבוע
למלחמה בסובייסים הנמצאים במצריים,
היחיד, כבר התגרות ברוסים. התפארותו
במעלליו עלולה רק להזיק ליהודי ברית־המועצות.
הסופ;ת
מלנינגדאד. אולם הפרשה
לא הסתיימה בכך. במרכז השלטון המקומי
עומד להיערך בירור בקשר להתנהגותו שלא,
בן־עמי בברית־המועצות. הספבר כי הוא
הציג את עצמו שם כיושב־לאש המשלחת
הישראלית למרות שלא קיבלז 8אף אסד כל* ז מינוי לכך.
חברי המשלחת האחרים התלוננו כי גג^־
בברית־המועצות נהג כמיליונר ולא ׳כנציגי׳
ישראל: הוא התגורר במלון נפרד משאר
חברי המשלחת והעסיק גם בלנינגראד
סוכנת־בית אישית.
העולם הזה 1716

יש נימוקים מגוונים בפי חסידי הסיפוח, מדוע אין להחזיר אף
שעל אדמה לערבים. לא אחת מנסים הם להיאחז גם בנימוקים
כלכליים, להוכיח צי בלי סיפוח השטחים -אין עתיד כלכלי
לישראל. בשבוע שעבר פירסם השבועון הפאריסאי ״נובל אובסר־באטר״
ראיון עם קבוצת שמאלנים צרפתיים שביקרו בישראל.
למרות היותם ידועים כידידי הערבים, היו תשובותיהם שקולות,
ובמידה מפתיעה אף ידידותיות לישראל. להשלמת התמונה
פירסם השבועון מחקר כלכלי מיוחד, פרי עטו של כריסטיאן
ז׳לו, כלכלן שמאלני קיצוני שהיה בעבר עוזרו של שר־האוצר
הצרפתי. הוא ביקר בארץ, ניסה לתת תשובה לשאלה :״האם
ישראל נידונה לסיפוח?״ בעמוד זה מובא תירגום מחקרו.
אם חייכת ישראל להתפשט? האם
{ ן קובע חוק השבות שלא יהיה מנוס
מסיפוחים, כפי שאחדים טוענים? כדאי לבדוק
את העניין יותר מ ק רו ב...
ככל שמתמשכת המלחמה, מתנהל הוויכוח
על בעיות השלום עם ארצות ערב על־ידי
אישים מדיניים, המבססים את טיעוניהם רק
על אינטרסים מדיניים ועל נימוקי בטחון.
נוצר מבוי סתום, בו מקשיחות האוכלוסיה
והממשלה את עמדותיהן, ומתחזקות נסיות
הסיפוח.
באותו זמן, בצורת פראדוכסאלית, לא
היתד* מעולם ישראל זקוקה כל־כך לשוב
אל גבולותיה שמלפני : 1567 כי ההתפשטות
אינה עולה בקנה אחד עם המציאות
הכלכלית של ישראל. אנו נדבר כאן על
מציאות כלכלית זו.
האם ההגירה פירושה אוטומטית התפשטות?
מאז מלחמה ששת הימים גברה העליה
לישראל. ב־ 1968 וב־ 1969 התיישבו 29 אלף

לא 1ו1וות[1ם י
החדיש
׳בי עם איזה ישראל,

ו־ 38 אלף בישראל. גידול האוכלוסיה מהגירה
בלבד הגיע ל״ ! 70 ול״ .1,270 מאז 1952 לא
עלתה ההגירה השנתית הממוצעת על 27 ,
מהאוכלוסיה. שיעורי־הגירה כאלה הם טבעיים
במרבית ארצות העולם.
אין ספק שהישראלים חולמים על ל,יום
בו יקלטו את כל יהודי העולם המערבי
והסובייטי. מסיבות מדיניות ברורות, מעטים
סיכוייו של חלום זה להתגשם, בטווח הקצר
או הבינוני. מסיבות כספיות ברורות לא
פחות, לא תוכל הגירה כזאת להתבצע אלא
בהדרגה:׳ קליטתו של מהגר עולה כ־30
אלף דולר! על כן בואם הפתאומי של שני
מיליון יהודים סובייטיים תעלה בערך 60
מיליארד דולר; פי 200 מהתרומות השנתיות
של הפזורה היהודית. שלא לדבר על
המהגרים הללו.
*ייי

ואם הפתאומי של שני מיליון
יהודים סובייטיים הוא האמצעי הבטוח
ביותר להרוס״^נת המדינה העברית. אבל
עלי. זאת, יבולל, רמתה הטכנולוגית של
ישראל לאפשר לה לקלוט, לאט־לאט, את
כל יהודי העולם — מבלי לחרוג מגבולותיה
שמלפני .1967 מצד אחד, שני
שלישים מן השטח שמלפני המלחמה ריקים
מתושבים ובלתי־מעובדים. מצד שני, הכלכלה
הישראלית, הצועדת בכיוון התיעוש

התשובה שלילית. אם ישראל סובלת ברגע
זה מחוסר ידיים י עובדות, הרי זה בגלל
גיוס אנשיה בחזית; 507,בלבד מן האוב־לוסיה
שבגיל העבודה מועסקים בעבודה
קבוע־ בתעשיה•- ,במיסחר, בחקלאות ובשירותים
השונים.
אבל מעל לכל, חוסר הידיים העובדות
המורגש עתה בישראל נוגע בעיקר למהנד
סיס, טכנאים ופועלים מקצועיים ממדרגה
ראשונה. עד שנת 1975 תהיה ישראל זקוקה
ל־ 10.900 מהנדסים נוספים — והיא לא
תמצא אותם ברמת הגולן, בגדה המערבית
של הירדן או בסיני. מחסור זה הוא תוצאה
של ההכרעות הכלכליות שבאו בעקבות

ביותר, שוב אינה מתפתחת אופקית
לעומק.
ערך יש לשטחים המוחזקים בשביל
מנקודת מבט כלכלית טהורה? מעט

מאוד. התוצר הלאומי הגלמי של הגדה
המעדבית מגיע ל־־ 67 בלבד מן התוצר הלאומי
הישראלי. מתוך 5000 קמ״ר של
הגדה המערבית, רק 200 מסביב ליריחו
מעוררים עניין חקלאי שאינו קשור בהשקעות
כבדות. ברמת הגולן ניתנים 800
הקטארים נוספים לעיבוד בחלקות. רצועת
עזה הינה כבר עתה דחוסה במספר כה רב
של תושבים, שאינה מתירה כל תיקווה >־
פיתוח חקלאי. ייצוא ההדרים שלה — שבעה
מיליון דולר ב־ — 1969 מגיע לכדי חצי
אחוז בלבד מכלל הייצוא הישראלי.
סיני מספק 70 מיליון דולאר נפט גלמי
לישראל, אבל ריתוקם של חיילים ישראליים
לאורך תעלת סואץ עולה לאין ערוך יותר.
אוצרות הטבע של סיני — באשר הם —
אינם ניתנים לניצול בידי ישראל לבדה, ואין
לחשוב עליהם אלא במסגרת אזורית.
ב־ 1970 עבדו 30 אלף ערבים מהשטחים
בישראל, בתור בנאים, נגרים, פועלים פשו:
טים. האם פירוש הדבר שהשטחים מהווים
מאגר של כוח־עבודה זול המבטיח את התפתחותה
הכלכלית של ישראל? גם כאן

מלחמת ששת הימים.

^ די להפחית את תלותה בספקי נשק
וכדי להגביר את הייצוא התעשייתי
שלה, שמה ישראל דגש על תעשיות־העתיד:
אוירונאוטיקה, אלקטרוניקה, מתכת, אופטיקה
עדינה. תעשיות אלה אינן דורשות שטחים
חדשים, אלא כמות גדולה יותר ויותר
של חומר אפור. אפשר אפילו לומר כי
החומר האפור הפך לגורם־הייצור המבוקש

חים חדשים. מתוך 85 אלף איש המועסקים
בקיבוצים, עובדים יותר מ־ 10 בתעשיות
החקלאיות. ואלה, מצידן, מנצלות את
הטכניקה המפותחת ביותר. כך מקדישה
מכתשים, היצרנית הישראלית הגדולה ביותר
של חומרי־הדברה 57 ,מתקציבה למחקר,
ומעסיקה 200 אקדמאים בין אלף עובדיה.
הכלכלה הישראלית האקסטנסיבית הפכה
אינטנסיבית.
התלות הכלכלית בניכר לא חדלה להצ־טמצם,
לפני : 1967 היחס בין הגירעון ה־מיטחרי
לבין האמצעים המקומיים ירד מ״/״
39•5ב־ 1950ל״>< 12.27ב־ .1966ב״1969
שוב עלתה תלות זו לכדי , 19.57,והגרעון
במאזן התשלומים נע סביב מיליארד ד ו ־
לר, פי שלוש מהעזרה של יהדות העולם.
מצב זה יכול להוביל בעתיד הקרוב ל
ביותר
בישראל.
עד 1966 היו בישראל 24 חברות מדעי
יות; כלומר חברות שבהן עומד במקום הראשון
הידע המדעי והטכני. ב־ 1970 מגיע
מספרן ליותר מ־ .50ב־ 1966 היה תקציב
המחקר והפיתוח של חברות אלה 64 אלף
פיחות קשה, או לצימצום דראסטי של ה־ל״י.
הוא יגיע למיליון ל״י ב־.1970
צכיכה הפדמיג׳ בשני המקרים, יש ב־מסביב
לאוניברסיטאות, ואפילו בקיבוצים,
הוקמו מכונים למחקר תעשייתי הצועדיק׳ ,ישראל הסבומזי׳ כי יקשה על הממשלה
בראש הטכנולוגיה המודרנית. הוועידה..הכל־׳ י§5>,פות את מי5#זר־הצ1ע המתחייב — אלא
כלית של 1969 הולידה חברות־בת רב1ת ׳ #ם תפנה את ׳נן קומה״להנהגה חדשה בעלת
של פירמות בינלאומיות, הנהנות מהידע י*וקדה רבה יותר, מגובשת ׳יותר ובלי ספק
בעלת מרות ניול|שה יותר.
ומאפשרויות־השיווק של חברות־האם.
כי התפתחותה של ישראל תלויה בקי!

דומה הטכנולוגי. והתקדמותה של טכנולוגיה
^ פילו החקלאות, ששוב אינה מגיעה
זו אינה עוברת, בשום אופן, דרך סיפוחם
לייתר מ״ !07,של התוצר הלאומי, הו־של
שטחים חדשים. על כל פנים, לא מ.פכת
יותר ויותר תעשייתית. כתוצאה מכך
בחינה כלכלית טהורה.
׳היא שוקדת יותר על פריון מאשר על שט־

געתי ליוון מארצות־הברית — שם
( < הופעתי במלוני הילטון. הזמינה אותי
ממשלת־יוון כדי שאייצג את ישראל בפסטיבל
הזמר הבינלאומי שנערך שם. ליוון
הגענו ביום ב׳ השישי לחודש. בנמל־התעו-
פה קיבלו אותנו בטונות של פרחים.
ביום שבאנו ליוון באה גם המשלחת
הלבנונית. חלק מחבריה, העיתונאים שביניהם,
היו מכרים ותיקים שלנו. נפגשנו
כבר בפסטיבל שנערך בשנה שעברה ביוון.
כבר אז נרקמו בין שתי המשלחות יחסים
מצויינים. הייתם צריכים לראות את הפגי־

מאח

נאעד חייך

סדיזת עז?!־׳
שה הפעם. בחלומות הכי ורודים שלנו לא
האמנו שייתכנו יחסים כאלה בין אוייבים.
כשראה אותי מנצח התיזמורת הלבנונית,
רחבני, הוא התנפל עלי בחיבוקים ודמעות
ירדו מעיניו. הוא הציג בפני את חברי
המשלחת שלא היו בפעם שעברה, ביניהם
את העיתונאית ויויאן חדד, שהשאלה הראשונה
שלה היתה :״את מכירה את סילבי
קשת?״ ״שמעתי עליה,״ השבתי .״את
יודעת שהעיתונות הזרה שמגיעה ללבנון
טוענת שעל פי שתינו ישק־דבר בארצותיעם
ויויאן קשרתי קשרים
נו?״ בכלל,
מצויינים. את התוצאות ראינו כשהוקראו
תוצאות התחרות. ויויאן, שהיתר, בחבר

עויקדי

חוחמת למעריצים

עליזה זכתה להצלחה בקרב תושבי יוון,
אותה עוד מהפסטיבל שנערך שם בשנה
כאשר הסתובבה עליזה ברחובות אתונה, ניגשו אליה עשרות מעריצים
אוטוגרפים. היא חתמה ברצון על תוכניות, קופסאות סיגריות ועל סתם
הזוכרים שעברה. וביקשו ניירות.

השופטים, דירגה אותי במקום אחד אחרי
הזמר הלבנוני.
כדאי לציין כאן פרט מעניין: בפסטיבל
בשנה שעברה גילה השופט הלבנוני כי
הנציג הישראלי בחבר השופטים, חנוך
חסון, נתן לשיר הלבנוני שבע נקודות
בזמן שהנציג המצרי נתן רק נקודה אחת.
המנצח רחבני סיפר לי כי כשהגיעו חזרה
ללבנון, כינסה המשלחת מסיבת־עיתונאים,
וסיפרו שם על כך, וזה עשה רעש גדול.

רוקדת

עליזה, בחברת
הסינג־סינג דייב
דת במועדון־לילה יווני. חברי
סינג־סינג נתנו הופעת־אורח

זמר להקת
קרול, רוקלהקת
ה־בפסטיבל.

האווירה שהיתר, במשלחת הישר־אלית,
מלמד הסיפור הבא: דייב קרול,
חבר להקת הסינג־ס־נג, שהגיעה להופעת־אורח
בפסטיבל, צייר בתמונה בדרכונו
של אמרגנו שהוא גם אמרגני, ששון רג׳ו־אן,
עגילים על האוזניים. שלטונות שדה־התעופה
ביוון כמעט ולא ד,ירשו לרג׳ואן
להיכנס בגלל זה ליוון. רק אחרי התערבותו
של נציג ממשלת־יוון, נתנו לששון להיכנס.
יום אחרי שבאנו, ניגשנו למרכז העיתונות
של הפסטיבל. על לוח המודעות
היתד, תלוייה הזמנה למסיבת קוקטייל
אצל השגריר המצרי. כשראינו זאת —
החלטנו לברר אם גם אנחנו בין המוזמנים.
חבר המשלחת, העיתונאי־פיזמונאי אבי קורן,
ניגש להנהלת הפסטיבל כדי לברר
אם אנחנו יכולים לבוא למסיבה. ענו
לו שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו
חושבים לנכון. הישראלים החליטו לא
ללכת. אבל אשת יחסי־ד,ציבור שלי, מירי
בן־יוסף, באה בערב לחדרי ואמרה :״יש
לי רעיון לא־נורמלי. בואי נלך. אין לנו
מה להפסיד. מקסימום יביאו אותנו למצריים
במזוודה כמו את לוק. זה לא נורא.
נהיה באותה מזוודה, ונוכל לדבר כל הדרך.״

עזיקח !77/70ל

נאשו

שתינו שתי כוסיות ויסקי בשביל
האומץ, והתלבשנו בשמלות הכי יפות שלנו
.״בבס ולבש,״ כמו שאמרה מירי,
״שיהיה שימושי בדרך למצריים.״
הגענו לשגרירות. את פנינו קיבל לוח
ענק מואר בניאון, עליו כל הזוועות שהישראלים
עושים למצרים. איך שהמצרים
רואים את זה: תמונות ענקיות על הריסת
בתים בשטחים, הרג של אנשים ועוד.
אני נשארתי בחצר וביקשתי ממירי שתיכנס
קודם ותבקש מחברי להקת הסינג־סינג
שיצאו החוצה וייקחו אותי פנימה. כשהייתי
בחצר ניגש אלי צלם תורכי שהכיר אותי
והריח את הסקופ. הוא ייעץ לי לחזור
חזרה למלון. לא קיבלתי את העצה.
ך* איש הראשץ שמירי פגשה בתוך
( ן אולם הקוקטיילים היה המנצח רחבני.
״את אשר, מאוד אמיצה שהסכמת לבוא
הנה,״ הוא אמר לה. מירי סיפרה לו שאני
בחוץ וביקשה ממנו לשמור על־כך בסוד.
כשראיתי שלא עושים ממירי קציצות,
נכנסתי גם אני לשגרירות. כל מי שהכירני
וידע שאני מישראל, פחד להגיד לי שלום.
ניסינו לברר מי זה השגריר. הראו לנו
אדם כבן ,50 גבר נאה לבוש אלגנטי,

תמונה זו צולמה בשגרי-
רות המצרית באתונה -
כשעליזה עומדת ליד השגריר
עם להקת ״הסינג־סינג״
עומד ליד תמונתו של נאצר. ניגשתי אליו
עם כוסית ויסקי ביד. איתי ביחד ניגשו
חברי הסינג־סיע. הצלמים, שמירי הודיעה
להם על הפגישה ההיסטורית, פרצו קדימה.
הם התחילו לצלם. השגריר, שלא ידע
עם מי הוא מצטלם, חייך במלוא פיו.
לאחר גמר הצלומים עזבנו את בנין
השגרירות.
לאחר יומיים היו כל העיתונים ביוון
מלאים בסיפור פלוס התמונה לה נתנו
את הכותרות :״בפסטיבל הזמר הבין־לאומי
שבחו מפוליטיקה

ך* ינתייס התחילו החזרות של הזמרים
עם התיזמורות לקראת הפסטיבל. בזמן
החזרות ניגש אלי גבר די־מבוגר שאמר לי
שהוא שמע שאני מישראל, והציג את עצמו
באיבן סנש, אחיה של הצנחנית חנה סנש
וכמחבר שירו של הזמר ההונגרי בפסטיבל.
הוא התעניין במצב בישראל ואמר
שהוא נורא מעוניין לבוא לבקר בארץ.
בזמן החזרות נפגשתי גם בזמרת המצריה
מנר, שידעה מי אני. דיברתי איתה רק על
שירה. אגב, תוכן שירה של מנר בפסטיבל
היה על אהוב שנהרג במלחמה ועל מדינתה
שנהרסה ולכן חייה אינם חיים יותר.
בתשיעי לחודש התחיל הפסטיבל עצמו
באיצטדיון ענק המכיל 70 אלף מקומות
ישיבה. השתתפו נציגים של 38 ארצות.
מהם שבעה מעבר למסך הברזל. הפסטיבל
היה ממש לא־נורמלי. חוץ מהמתחרים
הופיעו בכל ערב זמרים אורחים. בערב

עם הלבנונית

עם הרב]!]׳

להצטלם

איתי

יזידות נרקמה בין הזמר הלבנוני סם קלרק, שייצג את ארצו
בפסטיבל, לבין נציגת ישראל עליזה עזיקרי .״אבל אסור היה
כשאנו מחובקים,״ סיפרה עליזה .״לכן דיברנו על פוליטיקה.״ [

העיתונאית הלבנונית ויויאן חדד, שהיתה חברה בחבר
השופטים, קשרה קשרים עם המשלחת הישראלית והתיידדה
עם עליזה. בתוצאות שיפוטה היא דירגה את ישראל מיין אחרי לבנון. לידה בתמונה :
שופט אחר, הישראלי חנון חסון, מנהל התוכניות המוסיקליות בשידורי ישראל.

הראשון הופיע אדמו, ששר את השיר
אינשאללה, שהתוכן שלו הוא על ירושלים.
אנחנו ישבנו בזמן ההופעה ליד המשלחת
הלבנונית. הייתם צריכים לראות איך שהם
מחאו כף לשיר.
הצלמים שראו את הקשרים הטובים שלנו
עם הלבנונים, ביקשו ממני ומר,זמר הלבנוני
סם קלרק להצטלם ביחד.
בין השיחות שהיו לי עם סם קלרק,
דיברנו גם על פוליטיקה. הוא אמר לי
שהעם הלבנוני רוצה מאוד בשלום עם
הישראלים. הוא סיפר לי גם שעכשיו מאמינים
בלבנון לכל הודעותיו של דובר־צה״ל
ולא מאמינים יותר להודעות המצרים.
דבר נוסף שקשור בשגריר המצרי: סיפרו
לנו שהוא אמר לאנשיו בשגרירות
כי הוא שמע שהשיר של הישראלית יוצא
מהכלל וכי הוא פוחד שהזמרת המצרית
לא תזכה.
ובאמת, לפי התוצאות, אני הייתי בין
עשרת הראשונים והיא בכלל לא זכתה.
בנשף הסיום, כשחילקו את הפרסים,
ישבנו שוב ביחד עם הלבנונים. אז אמר
סם קלרק דבר שמאוד מצא חן בעיני:
״אני מקווה שבשנה הבאה נגיע למצב כזה
שנוכל להטיל מטבע כדי להחליט אם
הפסטיבל יערך בבירות או בתל־אביב.״

יצחקבן סבו!״ל
במדינה המלחמה
מיליונרים בגיל 23

איילים צעירים המשתחררים מצה״ל חולמים
לכבוש את העולם בסערה עם תום
שירותם. לרוב הם מתאכזבים בהתיצבם
אל מול המציאות הכלכלית בישראל. אין
הרבה אפשרויות לצעירים להתעשר במהירות
בתנאי המשק הישראלי, אפילו כשהוא
נמצא במצב מלחמה. אולם שלושה צעירים
בני 23 הצליחו להוכיח שברצון, יוזמה
ובעיקר תוך ויתור על תענוגות החיים
הקורצות לבני גילם, הם עוד יכולים להגיע
רחוק מאוד.
״הם עשו זאת!״ אומרים עליהם בשמץ
קינאה חבריהם הקבלנים. במסדרונות מש־רד־הביטחון
מסתכלים עליהם כעל פנונד
נים. חבריהם מתיחסים אליהם כבחורים
רגילים אבל חרוצים במידה בלתי רגילה.
שלושת הצעירים המחזיקים כיום בצי
של 4מכוניות, בהן מכונית ביואיק מפוארת
בעלת 8צילינדרים, רחוקים מלהיר־אות
כבעלי עסקים. בקיץ הם לבושים
במכנסיים קצרים כבני גילם האחרים.
מי הם שלושת המיליונרים־על־הסף?
״אנחנו בחורים רגילים, האיהבים סיכון,״
אומר אברהם יקואל. אביו של יקואל הוא
שוטר. בצד,״ל רצה יקואל להיות טייס
אולם נזרק מקורם טיס. כשהשתחרר רצה
להיות טייס בחברה פרטית. אבל כדי

להגשים את חלומו היד. זקוק לסכומים
גדולים של כסף. שני חבריו, יעקב ארליכ־מן
ועמיחי אייזניץ היו במצב דומה לשלו.
הם השתחררו מצה״ל עם המון חלומות
ושאיפות. עמיחי חלם להיות מהנדס. יעקב
רצה לנהל את הנגריה של אביו.
צ 1אלף כשלושה חודשים .״מה
נעשה?״ שאלו השלושה את עצמם כש־השתחררו
מצה״ל .״כסף — אין. חלומות
— יש. החלטנו לרדת לאילת ולעבוד כבנין,״
מספר עמיחי ,״פגשנו שם קבלן
שהקים גדרות עבור משרד־הביטחון. יכול-

ההלויה תתקיים היום, יום חמישי, י״ב תמוז תש״־ י
( ,)16.7.70 בשעה 3.00 בבי״ח רמב״ם, חיפה.

המתאבלים: אשתו בניו ובנותיו
ומשפחות: ניר, יומטוב, טורו,׳מן
ואלייס.
מודעת האכל לסוהר החי
לא כל־כן סדוייק

קבלנים אייזכיץ וארליפמן
ילדים עושים כסף

אירע תקר.
יפעת, שקיכלה
לעמוד
המפד״ל לא
עם החברה

אלא שבאיזה שהוא מקום
בשנה שעברה הסתבכה חברת
עה בחובות של רבבות ל״י, לא
בהתחייבויותיה הכספיות. ראשי
יכלו להושיע לחברה. יחד
שקעו גם נושיה•
אחד מהם הוא עזרא סיטון 34 אב

של הצ׳קים בידו. אולם הצ׳קים של יפעת

המשיכו לחזור.
סימון נאלץ למכור את משאיתו החדשה,
להפסיד 23 אלף ל״י• אחר־כך מכר את
המשאית השניה, כדי להשתיק את הנושים
להם שילם בצ׳קים של יפעת. ההוצאה לפועל
הטילה עיקול על משאיתו השלישית.

העסק* הכושלים
של אברהמל׳ה מלמד

נו להרויח 60ל״י ליום. אחרי שלושה
חודשים היה לנו הון התחלתי של 12
אלף ל״י. הפסקנו לעבוד בהקמת גדרות.
ראינו שאת עבודת הקבלן יכול כל אחד
לעשות.״
החליטו ועשו. הם ביקשו עבודה בסיני
כקבלני מישנה, העסיקו 40 פועלים. הם
לא היו זקוקים להון עבור החומרים, כיוון
שאת זד, סיפק הקבלן הראשי. הם שילמו
רק משכורות לפועלים מכספיהם. הלישכה
להכוונת חיילים משוחררים נתנה להם פועלים•
כדאי להעסיק חיילים משוחררים:
הם זקוקים לכסף ועובדים כמו שדים.
אחרי שסיימו את עבודתם הקבלנית הראשונה׳
פנו לעבוד בביצורים, עסקו בבנית
בונקרים בקו הראשון .״זו עבודה שיש
בה סיפוק,״ הם אומרים .״העובדה שחיילים
יכולים להציל את חייהם במחסות שאנחנו
בנינו שווה הכל.״
שמעם של השלושה פשט בכל סיני.
קבלנים ידועים ביקשו להכנס עמם לשותפות.
אבל הם סירבו. תוך שנה אחת
הם ביצעו עבודות בהיקף של למעלה
ממיליון ל״י. בשנה הנוכחית הם עומדים
לבצע עבותו בהיקף שלושה מיליון ל״י.
כשבאים אליהם פועלים לעבודה הם
מהיחסים אליהם בזילזול .״אתם קבלנים?״
אומרים להם ,״אתם ילדים. כל אחד מכם
יכול להיות הבן שלי.״ אבל אחרי שרואים
אותם בעבודה משתנה היחס אליהם.
אבל יש דברים שמדאיגים את שלושת
הצעירים. הם חושבים על העתיד .״מחר
תיגמר המלחמה ואז לא יהיה לנו מה
לעשות. לכן אנחנו מעוניינים להיכנס לעסקים.
התעניינו מה המצב בענף התיירות.״
ליתר ביטחון מחזיקים השלושה גם כלב
בשם הנרי בתור קמיע. לפני שהם ניגשים
לביצוע עיסקה הם הולכים להנרי, מבקשים
ממנו לשלב את רגליו וכשהוא עושה
זאת הם בטוחים שהעיסקה תצליח.

דרכי־חיים
נק מ ת האסירים
נשמותיהם של בני משפחת בן־סבו כמעט
ופרחו כשפתחו את גיליון
אחרונות ביום החמישי האחרון. מתוך
העמוד קפצה מול עיניהם מודעת־אבל גדולה
שהכריזה על מות אבי המשפחה, הסוהר
יצחק בן־סבו. על המודעה היו חתומים
משפחות נציב בתי־הסוהר, אריה ניר,
ומשפחותיהם של קצינים בכירים אחרים
בשירות בתי הסוהר.
גם אשתו, בניו ובנותיו של בן־סבו,
הודיעו בצער על פטירתו. אולם, עד כמה
שיכלה אשתו. לזכור, היא לא פירסמד.
שום מודעת אבל כזאת. הסיבה: בעלה
טרם החזיר את נשמתו לבורא. הוא נפרד
בריא ושלם מאשתו באותו בוקר בו
פורסמה המודעה.
זמן קצר
המה לא רצהלהגיב.
אחרי פירסום המודעה החלו קרובים וידידים
לפקוד את ביתה בנצרודעלית. רק
כשראו שם את יצחק בן־סבו עצמו.
השתכנעו כי המודעה אינה מדוייקת כל כך.
ליצחק לא היתה שום כוונה למות כדי
להצדיק׳ את המודעה.
יצחק בן־סבו, קצין בדרגת כלאי־מישנד,
בכלא דמון, מיהר להגיש תלונה למשטרת
חיפה שפתחה בחקירה. החשד הראשון
נפל כמובן על אחד האסירים שהשתחררו
לאחרונה מכלא דמון, ושהיה לו עניין
לנקום בבן־סבו. אולם חיפוש אחר אדם
כזה כמוהו כחיפוש מחט בערימת שחת.
בכלא דמון?לואים כ־ 300 אסירים. מתוך!
אלה שעברו בשערי הכלא ״בשנים האחרו־ז
נות קשה למצוא את האדם שנשא בליבו ו|
טינה כה חזקה כלפי הסוהר שלו, שהחליט
לנקום בו בצורה זו.
אמר בן־סבו עצמו :״אין לי מושג מי
היה מסוגל לפרסם מודעה כזאת. כרגע
איני רוצה להגיב עליה. אגיב כשהמשטרה
תסיים את חקירתה בענין.״
ידיעות

נושה סימון
100 אלף ל״י בלי ני סוי

ל השיר החסידי

המפורסם אב־

\ * ר ה מל׳ה מלמד, המספר על מזלו הרע
של המלמד היהודי ושכל בית בו מתחיל
בשאלה ״מי?״ ,אפשר לצרף מעתה עוד
כמד. שאלות.מי
רצה לארגן פסטיבל זמר חסידי ולבסוף
היד. צריך לבכות על הכסף שהפסיד?
אברהמל׳ה מלמד.
ומי הקים בעזרת המפד״ל חברה לפיתוח
וגינון בשם יפעת, שעסקה בסלילת כבישים
והכביש היחיד שסללה הוביל לתהום?
אברהמל׳ד. מלמד.
אלא שאברהמל׳ה מלמד המופיע בתשובות
לשאלות אלה, אינו כלל דמות סמלית
דמיינית. זהו ח״כ המפד״ל אברהם מלמד.

״הם רצחו אותי^״
^ פעת״ היח׳ה ״אחת החברות
הכלכליות של המפד״ל שנועדו ל-

הגביר. את הכנסות המפלגה4 .ל 25מ$$יו־תיר.
הם בבעלות מרכז המפד״ל, ואילו שאר
המניות שייכות לעסקני המפלגה.
ביסוד הקמת החברה היד, מונח רעיון
פשוט: לאנשי המפד״ל יש שליטה והשפע״,׳
במוסדות מוניציפאילן ים רבים בארץ. הם
מוסרים זיבודות לחברות פיתוח שונות.
.ימסרו עבודות גם לחברת פימדוע
למפד״ל?
תוח

לארבעה ילדים. עוד לפני מספר חודשים
היה סיטון אדם עשיר, בעל שלוש משאיות.
עתה הוא מבקש הלוואות עבוד כרטיס
נסיעה באוטובוס.
״הם רצחו אותי,״ אומר סיטון ,״הפסדתי
שלוש משאיות. מכרתי את הבית שלי.
אין לי איפה לישון בלילות. אינני ידוע
מה יהיה הסוף. אני עוד עלול להצית את
הבית שלהם!״
לפני שנה וחצי פגש סימון את אברהם
מלמד, שהיה עסקן במפד״ל אך טרם נבחר
כח״כ. הוא וישראל מינצר מנכ״ל יפעת,
הציעו לסיטון, שהיה בעל שתי משאיות,
לעבוד עבור החברה• סיטון קיבל את ההצעה,
החל להוביל עבור יפעת חצץ י־חומרי
בניה אחרים במשאיותיו.
תמורת עבודתו קיבל סיטון מיפעת תשלומים
בצ׳קים דחויים. כשהתאספו בידיו
צ׳קים בסכום של כמה רבבות ל״י, הלך
סיטון וקנה משאית שלישית.
אולם זמן קצר אחר־כך הסתבר לו כי
לצ׳קים שנחנה לו יפעת לא היד. כיסוי.
הם החלו לחזור מבנק המזרחי, שם היה
חשבון החברה•
מספר סיטון :״מלמד ומינצר ניסו להרגיע
אותי, :הכל יהיה״ בסדר אחרי הבחירות.
יש לנו גב חזק —/המפד״ל. אחרי הבחירות
יסתדר הכל•׳ הם לקחו אותי לבנין המפלגה
בקסם? ושם גם שיכנעו אותי
שעלי להצביע בבחירות עבור רמפד״ל.״

״הספקים גגבו אותגו!״
** זרא סימון המתין בסבלנוח עד
יל. אחרי הבחירות. הוא שמה שכוחה של
המפד״ל בכנסת תוגבר וכי אברהם מלמד
הפך לח״כ. זה הגביר את סיכויי הכיסוי

״הם נתנו לי 100 אלף ל״י בצ׳קים בלי
כיסוי,״ מספר סיטון ,״מצאתי את ח״כ
אברהם מלמד וביקשתי שיחזירו לי את
כספי. הוא התחיל לבכות בפני, :גנבו אותנו.
גנבו אותנו׳ .אמרתי לו: אם גנבו
אותכם, בא נלך למשטרה. אבל מלמד אמר
לי, :תעזוב את המשטרה :״אנחנו נסתדר
עוד.״
בדצמבר 1969 הציע מלמד לסימון פשרה:
אם יוותר על ־׳ל 10 מחובה של החברה,
תשולם לו היתרה. סיטון ויתר על
9500ל״י, אך לא ראה גרוש משארית הכסף.
רק אז פנה סיטון אל בית־המשסט,
הגיש תביעה נגד החברה. אז התברר לו
שאין הוא הנושה היחיד שלה•
כשהתבקש ישראל מינצר, מנכ״ל יפעת
לשעבר, להגיב על הפרשה, השיב :״הייתי
מנכ״ל החברה, אבל הספקים גנבו אותנו.
לא היה לי מושג מה מתרחש בסניף ירושלים.
לא ידעתי כמד, צ׳קים הוצאו ולמי.
המפד״ל השקיעה הרבה כספים בחברה אבל
כנראה שבסוף נמאס להם והם הפסיקו להתעניין.״
כשנשאל
מינצר מדוע איים על סיטון
בבית־המשפט כי לא יקבל גרוש מהכספים
המגיעים לו מהחברה, השיב :״זאת היתה
רק נקמה• הוא עשה לי צרות. הוא הטיל
עיקול על כספים המגיעים לי במקום עבודתי
החדש. אני הייתי רק שכיר ביפעת.
מדוע זה מגיע לי?״
בינתיים הודיעה יפעת על כינוס אסיפת
נושיה למציאת הסדר לפרעון חובות החברה
המגיעים למאות אלפי ל״י. אם לא יימצא
הסדר כזה, תיאלץ החברה לפשוט את הרגל.
נושיה לא יראו את כספם ולמפד״ל
לא חד,יה עוד חברה לגינון ולסלילת כבישים.

באחד הלילות, כאשר סיימה נערת הגוגו
מריאנז׳ את ריקודה על הבמה, ואניטה
נטשה לרגע את צביקה כדי להתפנות
לעיסוקי, במועדון, הזמינה מריאנז׳ את
צביקה לריקוד. באותו לילה הוא ארז
את חפציו ועבר להתגורר מדירתה של
אניטה לדירתה של מריאנז.
אינטה ההמומה וד,מופתעת, שמאהבה
נגזל מתחת לאפה, הרימה ידיים. בינה
לבין נערת הגוגו התפתחה מתיחות. שיודעי
דבר אמרו שלא תסתיים בחיבוקים הדדיים.

״ הואראי רו חמק ! ״

שתי יפהפיות
שווייציות נאבקות
על חסדיו
של אליל הזמר החדש
•י לוד, גכורו האמיתי של המחזמר
| /שיער, הוא צעיר מבולבל המנסה
להתחמק מצו־הגיוס הנשלח אליו. בשיא
הקונפליקט שלו בין רצונו לחיות ובין
צו הגיוס הוא שר את השיר אנה אפנה,
בו הוא אומר בין השאר: מי יגלה לי, מי

** בי ק ה פי ק הו א יליד פולין, שעלה
לארץ. בגיל 20
לפני שבע שנים
הוא נושא כבר תואר של מורה למוסיקה,
כבוגר האקדמיה למוסיקה שליד אוניברסיטת
תל־אביב. י כאיש שלישיית השוקולדון
הגיע לשיער יחד עם חבריו ללא כל נסיון
קודם במשחק. הרומן החדש שלו עם
מריאנז׳ נמשך רק ימים מספר, כשהתברר
שמריאנז׳ תיאלץ לעזוב את הארץ.
מריאנז חתומה על חוזה עבודה של
חמש שנים עם טיפאניס. החברה המנהלת
את המועדון ואת רשת המועדונים באירופה,
יכולה לשלוח אותה להופעות
בכל אחד ממועדוניה. וזה גם קרה. ביום
הראשון הקרוב תצטרך מריאנז׳ לטוס לספרד
כדי להופיע בדיסקוטק הספרדי סיפא־

יענה לי /על מה עלי לחיות, למות?

צביקה פיק, המגלם את דמותו של קלוד
בהפקה הישראלית של שיער אינו צריך
כבר לשאול את השאלה: על מה עלי
לחיות? תוך חולשים הפך צביקה בן
ה־ ,20 מזמר אלמוג׳ לאליל זמר חדש עם
כל הכרוך בתואר זר. חייו מחוץ לבמה
סוערים לא פחות מאשר חייו על הבמה.
ואילו היה מי שיעשה זאת, הם היו עשויים
לספק חומר לעלילת מחזמר חדש.

חטיפה מתחת דאן ז

* רו מן הרא שון של צביקה, החל| | זמן קצר אחרי שהחל לגלם את דמותו
של קלוד. באחת ההצגות הראשונות,
בקטע ההפנינג בו מוזמן הקהל לעלות
על הבמה ולרקוד עם השחקנים, עלתה
אל הבמה צעירה בלונדית משגעת, בעלת
חזות סקנדינבית. היא ניגשה ישר אל
צביקה, ובחרה בו כבן זוגה לריקוד, מבין
כל השחקנים. הם המשיכו לרקוד על
הבמה גם כשכל שאר הרקדנים חדלו מכך
והתזמורת הפסיקה את נגינתה.
עוד באותו לילה נמשך הריקוד שלהם
במועדון מיפאניס. לקראת הבוקר ארז
צביקה את חפציו האישיים ועבר להתגורר
בדירתה השכורה של הבלונדית שרקדה
עמו. היתד, זו אניטה צוריכר, שווייצית
בת , 19 בלונדית וכחולת עיניים. דוגמנית
צילום במקצועה, שהגיעה לישראל כאשת
יחסי הציבור החדשה של מועדון טיפאניס.

ניס פאליה דלארו.

צכיקה פיק מריאנז׳
האהבה בין השניים פרחה כמו ברומנים.
אניטה היפה איבדה את ראשה והסתחררה

באהבתה לצביקה. היא תלתה את תמונתו
מעל מיטתה, המתינה לו כתום כל הצגה.
אולם כשהשניים רקדו צמודים ומאוהבים
הם לא הבחינו בנערת הגוגו שהתפתלה
והתנועעה בפראיות על הבמה המיוחדת

המפסידה

היא אניטה צוריכר,
ממועדון טיפאני, ה־נראית
בחברת צביקה פיק לפני שבועיים.

נשיקה למאהב

ליד רחבת הריקודים. נראה היה שנערת
ד,גוגו שקועה כל־כך בריקודה, עד שאין

האם היתד, ידה של אניטה בדבר? מריאנז׳
אינה מוכנה לדבר על כך. לעומת זאת
היתד, מוכנה להצהיר, כשהיא מחבקת ומנשקת
בלהט את צביקה :״אני לא יודעת מה
יש בו שמשגע את הנשים. אבל בדבר
אחד אני בטוחה — הוא לא יתחמק לי
מהידיים. אחרי שאגמור את הופעותי בספרד
עלי לעבור לגרמניה. אבל החלטתי
כבר לחזור במקום זאת לישראל ולהשתקע
כאן, אפילו אם איאלץ להפר את החוזה
שלי עם טיפאניס. מה יש? אני אמצא עבודה
בארץ כדוגמנית אופנה.״
מה שברור לחלוטין, שבהיעדרה של
מריאנז׳ לא ישתעמם צביקה. לפי
הידיעות האחרונות עומדת הזמרת ג׳וזי
כץ — זוגתו של שמואליק קראוס —
להצטרף לשליש״תי השוקולדה. יתכן ש־ג׳וזי
תהיה נושא השיחה הבא בחיים
המשוגעים של צביקה פיק.

היא מסוגלת להבחין במתרחש סביבה. אבל
מריאנז׳ שמידט לה־ברטון, אף היא יפהפיה
שוזרצרית, הבחינה היטב בצביקה ובאניטה.

מעניקה מריאנז׳ לצביקה פיק, שמאז הופעתו במחזמר
שיער ה פן לאליל! של בנות הטיפש־עשרה המתזרות אחריו
וממתינות לו מאחורי הקלעים. כוכבו של צביקה זרק בין לילה באמנות ובאהבה גם יחד.

הנוכחית בחסדיו של כוכב
ך**ן ףך
המחזמר שיער היא נערתו
הגוגו של טיפאנים מריאנז׳ שמידם לה־ברטון.

קולנוע
תדריך

תז-אגיב
*** שבע כלות לשבעה אחים
(צפון, ארצות־הבריוז) סרט מוסיקלי ישן
ומברר מאה בו המחולות, והסיפור מתמזגים
ליחידה משעשעת אחת גדולה. כדאי
לראות.
גונבי האופניים (תכלת,
איטליה) הניאו־ריאליזם האיטלקי בשיאו.
סיפור פשוט, שנלקח כאילו מן העמודים
האחרונים של עיתון; על פועל שאופניו
נגנבו, הופך לחווייה אנושית. מומלץ.

** הצבא ואני

(אופיר,

צרפת)

פרק נוסף בחיי קלוד לנגמן, גיבור סרטיו
הקודמים של הבמאי קלוד ברי. הפעם
מתגייס קלוד לצבא, ודמותו מזכירה מאוד
את החייל האמיץ שווייק. קומדיה עשויה
בסימון פשוט וטבעי, עם צוות שחקנים
מבריק.
* שיהיה (פריז, תל־אביב) הסרט
כולו עוסק בפרצופיהם של החיפושיות, כשהם
עסוקים בחזרות ובהקלטות, על אחד
מגגות לונדון. החלק המוצלח ביותר הוא
המוסיקה.

ירושלים
*** היה שלום, קולומבוס,

ארצות־הברית) הווי היהדות הבורגנית האמי-

רגעים א חרוני ם
ואלה שלפניהם
אלה הם החיים (פאר, תל-
אביב, צרפת) מישל פיקולי הוא
פייר, ארכיטקט מזדקן החי עם
אהובתו הלן (רומי שניידר) ,אחרי שנפרד מאשתו (לאה
מסארי) .פייר ניפצע אנושות בתאונת־דרכים. הוא שוכב
בשדה, פצוע, מוקף כסקרנים, וממתין לאמבולנס. הוא
חושב על חייו — על כל אותה מסכת של פרטים קטנים
ובלתי־חשובים, לכאורה, שהם בעצם הכל.
פרטים אלה, שחוברו יחד בכישרון בלתי־רגיל, יוצרים
סרט מקסים ורגיש, הנוגע עמוקות ללב כל מי שצופה בו.
ביים את הסרט קלוד סוטה, שלמרות שהוא עוסק
בקולנוע 22 שנה, ביים בעצמו רק שני סרטים. שאר הזמן
עסק בסרטיהם של במאים אחרים. הוא תיקן את שגיאו*
תיהם, ערך את סרטיהם מחדש, עזר לחבר את תסריטיהם,
ושלח ידו בכל מלאכה הקשורה בתעשיית הקולנוע.
עבודתו של הבמאי ניכרת גם במישחקם של כוכבי
הסרט. מישל פיקולי משחק נפלא, ורומי שניידר מצויינת.

שניידר ופינן גוי; הרהוריע ער הכביש

בת 1ל
בבי ת בו ש ת
שיקאגו, שיקאגו (סטודיו, תל־אביב,
ארצות״הברית) סיפורו של
הסרט מבוסס על סיפרו האוטוביוגראפי
של בן הכט ״בן המאה ה־20״ ,אך כל דמיון בין
הספר ובין הפארסה הסאטירית העליזה והמטורפת, מעשה
ידיו של הבמאי נורמן ג׳ואיסון, כימעט מיקרי.
בן הארווי הוא בחור אמריקאי צעיר ותמים, יליד
עיירה קטנה, שהבעייה שלו, לדברי סבתו, היא שהזרע
עולה לו לראש. הוא חולם רק על ז ה, חושב על ז ה
בהקיץ, והצצה חטופה אחת לתוך מחשופה השופע של
״אחייניתו״ של פוליטיקאי מושחת (ג׳ורג׳ קנדי) דיה כדי
שיתמוטט באובדן חושים.
כדי לא להמיט קלון על משפחתו, עוזב בן את הבית,
ונוסע לשיקאגו, שם הוא לומד את עובדות־החיים.
חלק מהעובדות הוא לומד בבית־הזונות של המלכה
ליל, הלא היא מלינה מרקורי, שמאז ״רק בימי חול״
התמחתה בתפקידי זונה״בעלת״לב־רחב־עשוי״זהב״טהור. ליל
אוספת אותו ברחוב, גווע מרעב אחרי שכל כספו נגנב
ממנו, ומביאה אותו לביתה.
את שאר העובדות הוא לומד אצל הבוס שלו — העיתו-
נאי הדגול סאליבאן (בריאן קית) ,שבשם הצדק והיושר
מנצל את תמימותו, כדי לשלשל לכיסו מעות לא-כשרות.

ברירגיגז •.נזה רנזשזזז נוגז ו\ז?
בתפקיד בן הארווי משחק בו ברידג׳ס, שחקן אלמוני,
אשר בעיקבות הסרט הפך לכוכב מבוקש, ובצדק. ברידג׳ס
מתגלה כקומיקאי מעולה, ומצליח להצחיק ולרתק את
הקהל למשך שעתיים מבדרות מאוד.

סיציליה,
המאפיה, וכו׳
אשת הבוגד (דקל, תל־אביב,
איטליה) רובם המכריע של סרטי
הפשע בנויים על הפרינציפ שה פשע
אינו משתלם. יוצאים מכלל זה רק סרטים על המאפיה,
כי כולם יודעים שאי-אפשר לנצח את האירגון.
האחרון בסידרה של הלוחמים במאפיה הוא פראנקו
נרו, המשחק תפקיד של קצין־משטרה איטלקי בוואריאציה
נוספת, ובינונית למדי, על הנושא. האירגון מתבטא בסרט
בצורתו של דון מריאנו, הבוס המקומי הכל־יכול, שאנשיו
רוצחים לאור היום.
״בסיציליה כולם רוצחים בבוקר השכם,״ מסביר סגנו
המקומי של פראקו נרו, הבקי בענייני האיזור, לבוס שלו.
״היחידי שנרצח מאוחר יותר היה נוטריון, כי הוא היה
רגיל לישון עד הצהריים.״ ובכלל, הדם זול בסיציליה. שם
חשוב רק דבר אחד — הכבוד. לכן כינוי״הגנאי המעליב
ביותר איננו רוצח, אלא ״בעל קרניים״.
נרו לא מוכן להיכנע ולהסתגל לאווירה המקומית. הוא
נלחם ומפסיד. חסרונו הגדול של הסרט אינו העלילה,
אלא קלאודיה קארדינלה, שלא ברור בדיוק לשם מה חט-

האחות של ״פרסי״
סטריפ־תרופה

דה בארצות־הברית, מזווית ראייה סטירית
של ההתנגשות בין הדור הצעיר לבין
המבוגרים יותר. לפי סיפור של פילים
(מה מעיק על פורטנוי?) רות.
נוסע עובר בגשם (אור-
גיל, צרפת) סרט־מתח המשתמש בכל התב־

סיסים הקולנועיים כדי לרתק אה הצופה
אל הכיסא. בימוי (רנה קלמן) מלוטש,
הופעה מבריקה של צ׳ארלם ברונסז׳ן.

חופה
*** טייסת המוסר,יטו (ארמון,
אנגליה) סרט עדין ולא יומרני על חייהם
של טייסי מפציצים במלחמת־העולם השנייה.
דויד מקאלום הוא טייס צעיר המתאהב
באלמנתו של חברו הטוב ביותר.

נרז ז\2ארדי1רזז •.נזזזזז. בצהז־ייגז
ציאו אותה, מה עוד שנרו לא מתאהב בה. הוא עצמו
הרבה יותר מוצלח כג׳אנגו, או פרצוף אחר מהמערב הפרוע.
סרטים הגדולה בהשמלוול תבל
בסרט ג׳ון יקירי קראו לו תומאס, והתכוונו
לאותו אבר בגוף הגבר שהצנזורה
אוהבת למחקו, או לפחות לכסותו בעלה
תאנה. ובכן, מסתבר שהמינוח האחרון
של תומאס באנגלית הוא >פרם י״ .כך ניתן
להבין מתוף סרט דשם זה, המופק בלונדון.

פרסי, שלא כעמיתו השוודי תומאס, אינו
סתם אבר רגיל, זהו אבר מושתל בגופו
של צעיר, אשר התנגש בצורה חמורה עם
נברשת זכוכית. הרופאים עורכים ניתוח
מסובך, מניחים את פרסי במקום קודמו
המת, ואחר־כך ממתינים לתוצאות.
כדי לזרז את תהליך ההבראה, מחליפים
את האחות המטפלת — בסטריפטיזאית
מנוסה. עם טיפול כזה, אין צורך לדאוג —
פרסי מבריא עד מהרה ומרים ראשו אל־על.

במדינה עסקים היהלומים שאינם נוצצים
עולם היהלומים המפונק רותח. מניו־יורק
ועד אנטוורפן בבלגיה. מהונג־קונג
ועד תל־אביב, נדמה כי היהלומים איבדו
מזוהרם, הפסיקו לנצנץ כשם שניצנצו עד
כה. הטרגדיה בענף הגיעה לשיאה בגל
של פשיטות־רגל והפסדים בבורסת היהלומים
של ניו־יורק, והיו קשורים בה גם
מספר יהלומנים ישראליים.
היהלומנים בכו תמיד, אפילו בימים
שעסקיהם שיגשגו. עכשיו הם אינם בוכים.
המצב חמור מדי כדי לבכות. אומר חיים
דניאלי יושב־ראש התאחדות בעלי המלט־שות
בישראל :״בעלי המלטשות הישראליים
הפסידו כבר במשבר הזה למעלה מ־10
מיליון דולאר. אין יהלומן בארץ שאינו
מפסיד עכשיו. העיקר הוא להחזיק מעמד
ולא לפטר פועלים נוספים.״
אלפיים ראשי משפחות שמצאו את פרנסתם
בתעשיית היהלומים נשארו עתה ללא
עבודה .״אם בחודש ספטמבר לא ישתנה
מצב השוק העולמי ביהלומים,״ סבור דני־אלי
,״ייתכן שנהיה נאלצים לפטר בסוף
השנה עוד כמה מאות פועלי מלטשות.״
עוד לא גוססים. ב־ 26 ביולי יישלחו
כשמונת אלפים עובדי מלטשות יהלומים
בישראל לחופשה של חודש ימים. החופשה
השנתית היא בדרך כלל בת שבועיים. עתה
מנסים בעלי המלטשות לעבוד פחות כדי
לא להגדיל את מלאי היהלומים המלוטשים.
היהלומנים עצמם לא יצאו לחופשה
השנה. הם חוששים שאם ייעדרו מהבורסה
הם עלולים להחמיץ את הנס העשוי לדעתם
להתחולל בכל רגע — ההתאוששות הפתאומית
של שוק היהלומים. בבורסת היהלומים
הישראלית ברמת־גן רשומים כאלף חברים.
אם רוצים לדעת לאן נושבת הרוח שם,
יש לפנות למשה שניצר. הוא היחיד המרשה
לעצמו לאיים על ממשלודישראל :״אם

האם פגע המשבר בישראל יותר מאשר
במדינות אחרות?
״לא,״ סבור שניצר ,״המצב בבלגיה
גרוע יותר. בעוד חמש שנים יש
לנו כל הסיכויים לתפוס את מקומה של
בלגיה ביצרני היהלומים המעובדים הראשונים
בעולם. הגיל הממוצע של פועל
המלטשות הבלגי הוא .50 אצלנו הוא
.23 הבלגים עייפים ומזדקנים ולמעשה, די
מתוסכלים.״
המקסי עשוי להציל. אם יש משהו
העשוי לשנות באופן דרסטי את המצב
בשוק היהלומים, הרי זה, לדעת שניצר,
אופנת בגדי הנשים. אם תיקלט אופנת
המקסי והמידי, מאמינים היהלומנים, ירבו
נשים לקנות תכשיטי יהלומים. זה עשוי
להציל את המצב. במיני לא הולכים עם
תכשיטי יהלומים.
היהלומנים מקווים גם שנשיא ארצות-
הברית, ריצ׳ארד ניכסון, ינקוט בצעדים להבראת
כלכלת ארצות־הברית וזה ישפיע
גם על עולם היהלומים. אולם לא כולם
אופטימיים.
שלמה יובל, בן ,43 הוא יהלומן־
יצוא בכיר בבורסה הישראלית. הוא החל
לעבוד כמלטש יהלומים בגיל .14 בגיל
19 פתח מלטשה. היו לו אז חליפה אחת
וזוג נעליים .״אם המצב יימשך כמג שהוא
היום,״ אומר יובל, יישברו רבים. רק
למי שיהיו עצבים יחזיק מעמד.״
את ההוכחה הסופית לכך שתעשיית
היהלומים העולמית נמצאת במשבר חמור,
סיפקו דוזקא היהלומנים הבריטיים. הם החלו
לפרסם את תכשיטי היהלומים שלהם
בצורה בלתי שיגרתית, המנוגדת לרוח
הפוריטאנית שאיפיינה אותם עד כה. הם
מפיצים פירסומות עם תמונות נערות חשופות
פחות או יותר. אולי החזה הנשי
יוסיף קצת ברק ליהלומים, לפחות בעיני
הגברים.

רקוויאס
ל״חיפושיות״
למזלם של חובבי הפזמונים בישראל
הספיקה להקת החיפושיות להתפרק בדיוק
חודש ימים לפני שחברת התקליטים אי.אם.
איי ,.המדפיסה ומפיצה את תקליטיהים
ברחבי העולם, החליטה על הפסקת ייצור
תקליטיה בישראל.
ההודעה הרשמית על כך נמסרה לנציג
החברה בארץ, אבשלום רובין, עוד בחודש
אפריל, כששהה לרגל עסקיו בלונדון. אז
הסבירו בעלי החברה את צעדם בשיקולים
מסחריים.
השבוע התברר שחברת התקליטים הבריטית,
הגדולה בין חברות הפצת התקליטים
בעולם, נכנעה לחרם הערבי. וזאת, למרות
שבישראל הפיצה החברה בשנים האחרונות
יותר תקליטים מאשר בכל ארצות־ערב
גם יחד.

פירסומת בריטית ליהלומים
החזה מוסיף ברק

לא נקבל את המימון המקובל נפסיק את
העבודה. הזהרנו את הממשלה!״
שניצר ,49 ,הוא גבר נאה בעל גוף
של אתלט, שמשקלו כ־ססז ק״ג, המרבה
לחייך ולעשן. לפני 25 שנד, היה שניצר
פועל מלטשה. היום הוא מיליונר, נשיא
בורסת היהלומים הישראלית ונשיא הפדרציה
הבינלאומית של בורסות היהלומים
זו הקדנציה השניה.
האם עולם היהלומים גוסס? נשאל שניצר.
״זה לא יכול לקרות,״ מחייך שניצר,
״כל זמן שיהיו בעולם נשים תמשיך
תעשיית היהלומים להתקיים.״
העולם הזה 1716

היצרנים הבריטיים ניסו להתחכם. הם
רצו לאכול את העוגה ולשמור עליה.
כך, אחרי שהפסיקו את הייצור בארץ,
ניסו להפיץ את תקליטי חברתם באמצעות
חברת תקליטים מתחרה, סי.בי.אס. משרד
המסחר והתעשיה ענה בהטלת איסור על
יבוא תקליטים של החברה לישראל.
כמו פעולת חבלה. מה התוצאה
המעשית של החרם הערבי והחרם הישראלי
הנגדי?
הסובלים העיקריים הם כמובן צרכני
התקליטים הישראלים שיצטרכו לשלם מעתה
מחיר גבוה יותר עבור תקליטי החברה
שנותרו בארץ ולא יוכלו כלל להשיג
תקליטים חדשים.
״אנו ננסה עתה לעשות שני דברים,״
אומר אבשלום רובין ,״ננסה לגייס את
תמיכת האמנים היהודיים החתומים על
חוזה עם החברה, כמו דניאל בארנבוים,
יהודי מנוחין, אדאמו, הרמן מלהקת מתבודד׳
חרמן ואלן קליין, מנהל חברת התפוח
של החיפושיות. ננסה לשכנע אותם לבטל
את החוזים שלהם עם החברה אם לא תיסוג
מכניעתה לחרם. לאמנים אלה יש תודעה
ואפשר לסמוך עליהם.
״שנית, נבקש מהממשלה פיצויים, כשם
שמשלמים לנפגעי פעולות מלחמתיות. מי
שנפגע בישראל פגיעה ישירה מהחרם
הערבי, דינו כמי שנפגע מכל פעולת חבלה
ערבית אחרת.״

2? . 8.70

22. 8.70

ה״ועידה !ה שלי שי ת
תנועת

הווול ם הז ה — כו חחדש

כמה זמן
אנשו רשנת ער הגדר?
מלחמת ששת־הימים החלה את שנתה הרביעית, ואין רואה את כופה. סכנת
העימות הישראלי—סובייטי מביאה עלינו את סכנתה של מלחמת־עולם חדשה.

המרחב המתלקח עלול לגרור אחריו את העולם כולו לשואה
חדשה. עתידה של מדינת־ישראל, במדינת היהודים, על כף
המאזניים.

והיכן אתה בכל אלה י
אתה, המסכים איתנו בתוכניתנו הפוליטית, בהערכותינו וב-
מסקנותינו.
אתה, שעזרת לנו בבחירות, שרצית להצטרף ולא ידעת
כיצד, שאמרת ״הם צודקים״ אבל לא יצא לך להגיד לנו כל
זאת אישית -
אתה, שיש לך הכרה פוליטית, היודע שהגיע לזמן לעשות,
ולא לעמוד מנגד.
עכשיו יש לד ההזדמנות, לה חיכית -

הוועידה השלישית של
חתונת השלם הזה-כח חדש
תהיה מקום־הכינוס לכל האנשים החושבים במדינת־ישראל, של כל הרוצים בשלום־
אמת, המוכנים תמורת שלום כזה לוזתר על השטחים הכבושים, להסדיר את בעיית
ירושלים כעיר בירה משותפת לישראל ולפלסטין, להכיר בזכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית משלו.

הוועידה השלישית
תהיה מקום המיפקד של מחנה השלום הישראלי, של כל אותם שהחליטו לשים
את מלוא כובד־משקלם על כף המאזניים, ולהטותה אל השלום ונגד המלחמה.

הצטרף אלינו עכשיו -התפקד והשתתף בוועידה:

השם

הטלפון

הכתובת

גזור ושלח למשרד ה תנו ע ה, ת.ד , 136 .ה ל־ א בי ב

סניף הקריות

בפתח־־תקווה

ביום ה׳ ,ה־ ,23.7.70 בשעה 8.30 בערב,
תתקיים :

ביום ה׳ ,ד,־ ,23.7.70 בשעה 8.00
בערב, באולם אורלי, רחוב ברון הירש
,21 פגישה עם

פגישת חברים ואוהדים
אצל משפחת מאיר, רחב נ״ט ,4בקיר־בת
בית מפ״ם, קריית־חיים.

הנושא:

לקראת ועידת התנועה

אורי אבגרי

הנושא:

הערכות התנועה מול
המצבים הפוליטיים שהתהוו
בזמן האחרון.

כל החברים והאוהדים באיזור תל־אביב רבתי מוזמנים

לכנס איזורי
שיתקיים בתל־אביב, בית ציוני אמריקה, יום ה ,6.8.70 ,,בשעה .20.30
בהשתתפות

אורי אבנרי

(המשך נזעמוד ) 13

החולצה בקו האופנה החדש

גדולה בתל־גיבורים, שרפאל היד. מעורב
בה באופן פעיל.
השבוע, שעות מעטות לאחר שנודע על
מותו של חיים משה שפירא, נפוצה שמועה
לי גולדה מאיר פנתה אל ד״ר יוסף
בורג, הזהירה אותו מפני נסיון של ה־מפד״ל
לשלוח את רפאל לממשלה במקומו
של שפירא. שמועה זו מצאה את אישורה
בידיעה בדבר, בה סיפר כתב העיתון,
המקורב לחוגי השלטון, אליהו אגרם,
על אזהרתה של ״אישיות מרכזית במערך״
נגד בחירת רפאל. עיתונים אחרים כתבו
במפורש בי אישיות מרכזית זו הינד, גולדה
מאיר. פירסום זה אילץ את מזכירה
המדיני של ראש הממשלה, שמחה דיניץ,
למהר ולהכחיש את עצם הידיעה.
ברור, שגולדה מאיר אינה רוצה להופיע
ברבים כמתערבת בעניינים הפנימיים של
מפלגה אחרת. אולם השמועות הוסיפו לפרוח
השבוע, כי גם אם רפאל יצליח לגבש
רוב סביבו במפד״ל, תימנע ממני
השרות כתוצאה מהתנגדות ראשי המערך.
?!ורכיו של רפאל טענו, כי כל ה־סיפור
על התערבות ראשי המערך
מקורו בחוגים המתנגדים לרפאל בתו״ך ה־מפד״ל.
הם האשימו בגלוי את תומכיו. של
ישראל שלמה בן־מאיר באירגון מערכת־שמועות

אולם נוסף על השמועות בדבר התאגדות
חיצונית למינויו של רפאל כשר, החלו
באמת להתארגן בתוך המפד״ל חוגים שונים
אשר העלו את שמו של סגן שר החינוך
מיכאל חזני, כמועמד לתפקיד שר.
סיכוייו של חזני גברו כאשר כמה רבנים
פנו אל ראשי המפד״ל, הסבירו כי במצבו
הנוכחי לא יוכל רפאל לייצג בממשלה את
האינטרסים של המפד״ל בשטח הדתי, ו־

במאבק? על כס־אות
התחיל ה־השבוע
סופה של המס־לגה
הדתית הלאומית

חולצות אופנתיות בדיגומים
ובגיזרות חדישות מיוחדות לקיץ
מאריגי האיכות דיאולו עם כותנה
מיוצרות על יד* להב.

להב

הדווליגה המל הי ב ה בל גבר ואשה

מוטב לו לוותר עתה על השרות ולהסתפק
בראשות המפלגה. היו שהציעו :״שיחכה
שנתיים. לקראת הבחירות לכנסת ממילא
יעמוד בראש הרשימה, ואז תהיה הדרך לממשלה
פתוחה לפניו.״
רפאל עצמו דחה הצעות אלה, הוא הקים
מטה־פעולה לגיוס כוחות למען בחירתו כשר.
אנשיו הודיעו שאם ימנעו ממנו את
המינוי, הם יגרמו לכך שהמפד״ל תיאלץ
לעזוב את הקואליציה — ואיש מחבריה
לא יהיה שר
לא היו אלה הבעיות היחידות שהתעוררו
עקב מותו של שפירא. בהתאם לתקדים
שנוצר במפד״ל, מייד אחרי הבחירות לכנסת,
אין השרים של המפלגה מחזיקים
בכיסאותיהם כחברי הכנסת. היחידי מבין
שרי המפד״ל שהיה גם ח״ב היה שפירא
עצמו. מי שייבחר׳ עתה כשר יצטרך להתפטר
מהכנסת, כפי שעשו שר הסעד, ד״ר
יוסף בורג ושר הדתות ד״ר זרח ורהפטיג.
במיקרה כזה יכנס לכנסת ד״ר יהודה
רוזנברג, בנו של בן־מאיר•
כבר עתה מצטרף לכנסת, במקומו של
חיים משה שפירא, ד״ר אבנר חי שאקי, מרצה
למשפטים באוניברסיטת תל־אביב המקורב
לחוגי הצעירים. גם ד״ר יהודה
רוזנברג נימנה עם ראשי הצעירים. במיק־רה
כזה יעלה כוחם של הצעירים בתוך
סיעת המפד״ל בכנסת.
<כך נמצאה השבוע המפד״ל במצב מביש,
כאשר מאיימת עליה האפשרות שאחד האנשים
המושמצים ביותר במדינה, איש ששמו
נקשר בשערוריות חסרות־תקדים, יהיה
נציגה בממשלה. חוגים דתיים, שאיש
נמנים עם המפד״ל, הביעו את דעתם שאם
אומנם יקרה הדבר הזה, ויצחק רפאל
אמנם יגיע לדרגת שר, תהיה זו ראשית
הקץ של המפלגה הדתית הלאומית.
למעשה נמצא תהליך ההתפורות בעיצומו׳
ולא היתד, עדות ברורה יותר לכך
מאשר העובדה, כי בפרוס משבר זה סער
הוזיכוח בתוך המפלגה כולו סביב עניינים
טכניים של קולות, גושי״השפעה ושלטון
המנגנון. איש לא דיבר על רמה מוסרית,
על מאבק רעיוני או על השראה דתית.
אם ייבחר רפאל כנציג המפלגה בממשלה,
יהיה ראוי למפלגה והיא תהיה ראויה לו.

מרחמת הנשים
בעיתונות הישואדת

המתנה על הטלפון
כשנערות זוהר בישראל עוד היו חזיון
נדיר והיו מעוררות שריקות התפעלות ב־דיזנגוף,
היתר, עדי
קפדן אחת הבול־טות
שבהן. מיטב
הדון ז׳ואנים של
תל־אביב חיזרו אחריה
אז. אבל לעדי
היו שאיפות גדולות
יותר.
היא חלמה להיות
זמרת, קיבלה מיל־גת
לימוד בארצות־הברית
וכולם היו
בטוחים שאם לא
תחזור משם עם שירים
חדשים לפחות
בעל עשיר מאוד
יהיה לה.
בניו־יורק למדה עדי
אצל המורה הידועה
סטלה אדלר וכמעט שקיבלה תפקיד בהצגה
מוסיקלית חשובה שהועלתה באוף־

ברודווי. מדי פעם קופצת עדי קפלן לארץ.
כבת להורים אמידים היא יכולה להרשות
לעצמה להחזיק בארץ
דירה למרות
שהותה הקבועה ב־ארצות־הברית.

ביקור שלה
בארץ מפוצץ את
לבבות חברותיה, המתות
מקינאה לשמע
הסיפורים על כזמרת תוכניותיה
ועל ההופעות המהמצפות
סחררות

משום
מה מתמהמהות
ההצלחות לבוא.
אבל לעדי יש
סבלנות. היא מוכנה
אפילו לעבוד כ־באיזה טלפונאית מלון
בניו־יורק —
דבר אותו היא עושה עכשיו — ובלבד
שלא לבוא לארץ בלי עלי הדפנה.

סוף־סוף הוכיחה העיתונות הישראלית שהיא עיתונות לוחמת. מאז מונתה דזנוז זמר
כעורכת דבר, נעשה שמח בעיתונות היומית. יש על מה להיאבק. יש את מי להשמיץ. את
קבלת־הפנים הראשונה לחנה זמר בתפקידה החדש, ערכה סילבי קשת בהארץ. אולם דבר
של חנה זמר לא נשאר חייב. כעבור שישה ימים הוא יצא בהתקפת־נגד על סילבי, פרי
עטו של שלמה גורודז׳ינסקי. אז אני נותנת להם את רשות הדיבור•.

סילבי על חנה זמר:

״דגר״ על סילבי:

י • ביום שיקרה הדבר ואקבל את ת־שילטון
לידי, יופיע העיתון עם ניתוח
פלסטי, מקושט בקווים אדומים וכחולים.
בקושי אתן ידיעה קטנה וסתמית, במדור

#לגבי יצירותיה של גברת קשת, קשה
לפעמיים הסיווג הספרותי המדוייק.
* אינני יודע איך צריך לנהוג בן־מיני
בראותו גברת אחת, דלי שופכים בידה, מת־

זמר

קשת

החברתי, שהעורך הראשי פרש ...בלי מא־מר־הערכה,
בלי מסיבה
• מן המיסגרת בה מופיעים שמות העורכים,
עורכי־המישנה ומזכיר המערכת,
לא יישאר דבר, זולת שמי, בלוויית התואר
הצנוע, אך הראוי לי: עורכת.

י • שרתי בנאמנות את כל המשטרים.
למדתי את כיווני הרוחות והשקעים הבת־מטריים
באקלים הפוליטי. כדי לכוון בדיוק
את מפרשי.
י• שרתתי בנאמנות את בן־גוריון, והייתי
אשת־סוד לאשכול ...בימי אשכול השתוללתי,
אפילו, הרשתי לעצמי.קצת לבקר...
אצל אשכול המנוח החביב זה לא היה קונץ
כל־כך גדול. וזה איפשר לי להפגין עצמאות.
רק באה גולדה, תיכף ה^תנה סגנוני.
אני לא משוגעת.
• כשיש בעיות קונטרברסליות, אני
משתתקת. טלוויזיה בשבת? אני צרודה פתאום
וידי משותקת. אבל מה? אני מתנפלת
בשצף־קצף על העיתון המיסחרי הנבזי, שכתב
נגד הממשלה ושר־המשפטים, שהוא
ידיד טוב שלי. לא על הבעייה: על העיתון.
• אני משתגעת אחרי מאמרי־המערכת
שלי, שהן יצירות־מופת של דו־משמעיות
וטתמיות. מי שרוצה יבין ככה, מי שרוצה
— אחרת.

נפלת על גברת שנייה ברחוב. החייב הוא
להתערב?
• גברת קשת ביקשה לצייר דיוקן של
חנה זמר (אל נשכח את הדלי שבידה) .היא
יכלה לבצע את משימתה בגוף שלישי, בלשון
״היא״ .אולם, אילו עשתה כך, חייבת
היתד, להוכיח את אמיתותן של העובדות
שייחסה לאישיותה ולביוגרפיה של בעלת
הדיוקן. הרי גם עיתונאי צהוב ביותר רואה
עצמו חייב לתמוך את מסקנותיו בכמה
עובדות, או בדברים הדומים׳לעובדות.
י אילו נקטה הגברת קשת בלשון
״היא״ ,אולי היתד. בכך עילה לומר
לה, כי היא שקרנית או רכלנית או מתפרצת
לחיים הפרטיים של הזולת _ ובאמור,
יש לכך גם צד משפטי !•
אינני יודע עיתונאות שפלה מזו (האוניברסיטה
של גברת קשת היא העולם

עליזה גור וכנה
המים ואחר־כך
עליזה גור, אבל

אתם אולי שכחתם את
היא לא שכחה׳ אתכם.
שכחתם שעלידד. היתה

סגנית מלכת־

המלווה
עו ל *ו ס > >ד >ן
יוסי

אם תפגשו בימים הקרובים את
ידיו כשהוא מסתובב במקומות הבילוי
של תל״אביב בחברת נערה צעירה,
אל תחשדו בו ואל תתחילו לרכל מא חורי
גבו.
יוסי אומנם פנוי עתה, כשנשאר מחוסר
תעסוקה מאז חזר מהופעתו במח זמר
״כנר על הגג״ בווינה, אבל אין
שום סיבה לרכל עליו. היפהפיה הצעירה
בחברתו אינה אלא בתו החורגת,
בתה של אשתו מנישואיה הראשונים.
מסתבר שהנערה סובלת משיברון־לב.
חתונתה הצפויה בוטלה מסיבות בלתי
ברורות שבוע בדיוק לפני שעמדה
החופה להיערך.
כאב מסור החליט יוסי לעודד את
רוחה. הוא מהווה לה עתה בן־לוויה
קבוע כדי להעלות את המוראל שלה.

מלכת היופי של ישראל.
שכחתם איך נסעה ללונדון בדי להתחתן
שם עם מיליונר בריטי, כשהיא מבטלת את
הרומן הסוער שלה עם הזמר צ דו ק
ספיר. שכחתם את משפט הגירושין הסנסציוני
שלה מבעלה הבריטי כאשר הכריזה
בית־המשפט שלא פחות ולא יותר אלא
שבעלה אינו גבר, וזד, לקח הרבה זמן
לגלות את זה.
אולי שכחתם גם שהיא הפכה לכוכבת
קולנוע בארצות־הברית, שם שיחקה את
בת זוגו של טרזן ושינתה את שמה מ־עליזה
לעליזיה. שכחתם את החתונה המרשימה
בד, השתתפו כל המי ומה של לום־
אנג׳לס בשעליזה נישאת בשנית ל פיי
שו ל מן, מנהל בית־ד,חולים הידוע ארזי הלבנון,
בו מרפאים את כל חולייהם ומכאו־ביר,ם
של כוכבי הקולנוע של הוליבוד.
שכחתם.
אבל עליזה אינה כועסת. היא לא תיטור
לכם איבה על כך. ואם אתם רוצים יש גם
הוכחה לכך• לפני כשלושה חדשים ילדה
עליזה במזל טוב בן זכר, ששמו בישראל
יקרא מיכאל.
ומה המתנה הראשונה שהיא הביאה לו?
לא, לא תנחשו לעולם. בהיותו בן שמונה
ימים, בחגיגת הברית־מילה שלו, העניקה
לו עליזה דגל. ולא דגל אמריקאי — אלא
דגל ישראלי, אמיתי, כחול לבן. שיהיה לו
ברור למי הוא שייך.
אז תגידו בעצם — זה לא מרגש?

הזה).

#אינני מתכוון לומר על גברת קשת,
כי היא ...אם כי ודאי הרבה דברים יש
לומר עליה, ודווקא בגוף שלישי. אפשר
להסתפק בכך שייאמר, כי גברת קשת היא...
משום שהיא ...די בכך.
אין בזאת כדי להפתיע, כי גברת
שוקן ןהוא ...והארץ
קשת היא...

האינטיל> ונציה הישרא־לית.״

בעיות
האף ש ד משפחת ירקוני
יפה

שנים רבות סבלה
האף. אולם מאז שינתה
בניתוח פל־אסטי, השתנו
אחד.
במשך מתסביך
רת אפה
מחי אף
יותר,
תר בזמרת אולם נועזת לשנות את צורת אפה,
בגלל בתה הבננרה אורית. יפה
לשכנע את בתה כי תשנה את צורת אפה.
כדי להוכיח שהניתוח אינו אסון, ערכה
לבת הדגמה. בעת ששהתה כארצות־הברית,
כשאורית היתה בת , 14 ניתחה יפה את
אפה. אורית צעדה בעקבותיה.
הצרה היתה שגם בתה השנייה של יפה
ירקוני, שהיא אם לשלוש בנות, זקוקה
לניתוח אף, כדי לשפר את הופעתה. אולם
אי־אפשר היה לצרף אותה לפני שבע שנים
לאותו ניתוח משפחתי. היא היתה קטנה סדי.
השבוע נסעה אורית עם אחותה הקטנה
לארצות־הברית כדי לעמוד לצידה שעה שיבוצע
באפה הניתוח הפלסטי בידי אותו

מנתח שניתח אותה ואת א!1ה. לא ברור
עדיין מה יהיה גורל אפה של הבת השלי.אילו
היו מנתחים בשיטת הסרט־הנע,
היה לגומר את הכל |]בחיתון אחד,

יפה ואורית ירקוני

ח דש !

צבעוני!

נועז!

במדינה

שונה!

מעץ דוק>
אהבה!
מנגנון המחלה —
נא מנו ת לתפ קיד

האלבום הצבעוני שילמד או תן להפיק הנאה
אמיתית, מושלמת ומסעירה מחיי ה מין\

במחיר של 20. -ל״י בלבד.

4סדרות של צילומי הדגמות ותנוחות
ב־ 4צבעים, הסברים בעברית.

הדפסה מהודרת * פורמט אלבומי
* נייר משובח
* האלבום החושף את הכל * האלבום
המתקדם ביותר.

לוי, גפני, פקיד בכיר במינהל הרכב
הממשלתי שליד משרד־האוצר, סיים 20
שנות עבודה בשירות המדינה בנסיבות
טראגיות. ועדה רפואית שבדקה אותו לפי
בקשתו קבעה כי הוא נכה ב־ 70 אחוז.
גפני לא נפצע בתאונת־דרכים. הוא גם
לא לקה במחלת־לב. נכותו של גפני נבעה
משגיאה חמורה שעשה: הוא תחב את אפו
בעסקים שאינם שייכים לו, לפחות לפי
דעת הממונים עליו.
למינהל הרכב הממשלתי הגיע גפני לפני
חמש שנים. בין התפקידים שהוטלו עליו
היה גם גילוי אי־הסדרים בשימוש ברכב
הממשלתי. הוא לקח את תפקידו יותר מדי
ברצינות, דיווח לממונים עליו על פקידי
ממשלה המשתמשים ברכב ממשלתי שלא
בתפקיד, ועל מסירת רכב ממשלתי לאנשים
שאינם עובדי מדינה.
הצרות התחילו כאשר בין הדו״חות שהגיש
גפני, היתד, גם תלונה נגד מנהל
מינהל הרכב עצמו, שמסר את רכבו לבעל
מוסך, שהשתמש במכונית לצרכים פרטיים.
כתוצאה מכו הוענש גפני. הוא הועבר
לעבודה כתורן לילה בפיקוח על הרכב

* האלבום שיעניק חוויות חדשות
לחיי כל זוג נשוי מתקדם.

בדים מובחרים

הקנה לעצמך
אישיות
עם שלוש שנים
אחריות!

לצייר_י_ם

מודח לוי גפני

לשמן ואקריליק

שחיתות ברכב ממשלת׳

בדי פשתן, פשתן מעורב,
יוטה וכותנה גרונד אמול־סיוני,
גטו, אקרילן
קנח בראון סי ק ס טנ ט
מכונת הגילוח המשוכללת
כיותר כעולם

> גם טרנזיסטורים ורשמי -״:
•:קול מטודים מיוצרים ע׳י >

אאו 8-10ש1וס$

שיקו, חפץ, זאבי
כתובת: כרם התימגים, תל־אביב
רח׳ רבי מאיר 32

*ח13ץ| $חט^חס

למשתתפי תשואות ראשונות

בראשית

זמרים/ות
ומלחינים צעירים

דרכם,

מכל

חלקי

הארץ,

מוזמנים

בע״מ ת״א פרץ

בעיות ולבטים
בחיי חמיו
מאת הד״ר מרדכי זידמן

להשתתף

ב,,פסטיבל הזמר תל־אביב 70׳

הוצאת רשפים

נא להתקשר מיד עם ״סטודיו לאמנות״ ,תל״אביב,
רח׳ יצחק שדה ,34 טל׳ 38 2 89 :רק בשעות .16.00—20.00 — :

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

שיתקיים ב־ ,26.8.70 באולם ״אוהל־שם״ ת״א.

כינורי

עירית ת״א — אגף לוזרבווג לנוער ולספורט

ן חשוב לעולים חדשים: ד,סם־ ן.
:י קה מהירה במטוס וללא ::

מכס. המחיר . 140$

המחוזי בתל־אביב. אולם זאת היתד, רק
המיפרעה על החשבון.
התפקיד בוטל. אחרי שדיווח לממונה
על המינהל כי שני פקידים בכירים, אהרון
פרי, טגן המפקח הטכני הארצי ויהודה
גולדברג, המפקח על קניות הרכב, החליפו
את המספר הכחול של רכבם הממשלתי
במפפר צהוב, נקרא גפני למשרדי הממונה
על המינהל, יחיאל אלפרט, שם הופעלו
עליו לחצים להפסיק את דיווחיו.
בעקבות הלחצים שהופעלו עליו הסכים
גפני להחליף את עבודתו בעבודה נסיונית
בפתח־תקודה. אולם אחרי שלושה חודשים
הודיע למשרד האוצר כי ברצונו לחזור
לעבודתו הקודמת. הוא נענה בשלילה.
גפני ניסר, ללחום על משרתו. הוא פנה
לעורך־דין דן בר־חיים, ובתשובה לפנייתו
הגיב יחיאל אבולעפיה, סמנכ״ל משרד האוצר.
המנהל יוצא לחופשה. כתב אבול-
עפיה בין השאר :״בזמנו הועלו ע״י מר
גפני טענות והאשמות נגד מספר עובדים
במינהל הרכב הממשלתי. ועדה מיוחדת
אשר מונתה לצורך זה, בדקה וביררה את
כל ההאשמות. מסקנותיה אושרו וניתנו
הוראות לביצוען.
״אינני מוכן לקבל את טענתך כאילו
מר גפני ״נזרק״ למשרד אחר על מנת
לא להפריע לעבריינים. מר גפני יודע
שההעברה נעשתה לטובתו ולמען בריאותו.״
אז נכנס גפני לדכאון נפשי. ועדה רפואית
פסקה לו 70 אחוזי נכות. כאשר
התבקש דובר משרד־האוצר השבוע, לברר
אם חלו אילו שינויים במינהל הרכב בעקבות
האשמותיו של גפני, השיב :״נדמה
לי שדוד מילר ואהרון פרי קיבלו נזיפה,
אבל אני אברר את הענין סופית.״
כשבורר הענין סופית, התברר :״מילר
ופרי ממשיכים להחזיק במשרותיהם. הם
לא קיבלו שום נזיפה.״
כשד,תבקש יחיאל אלפרט, הממונה על
מיגר,ל הרכב הממשלתי, להגיב על הפרשה,
הצהיר :״אינני יכול להגיב כעת. אני צריך
לצאת לחופשה. מה אתם רוצים. שאני לאי
אצא לחופשה?״
העולם

הזה 1716

שרית דמיו־ מלכת המים ,1969 מדגימה את
אופנת לונדוו 1970

הצעקה האחרונה בבגדי-הים

בגד-ים עשוי טבעות פלסטיק**ץ דית דמיר, מלכת המים לשנת
ע 1969 הגיעה לתחרות כנערה ביישנית
מעכו. השבוע, כשחזרה שרית דמיר מ־סיורה
המלכותי בחו״ל, בו זכתה, יחד עם
כתר מלכת־המים, שוב לא היו מכירים
אותה אפילו שכניה הקרובים בעכו.
תוך שנה אחת חלה בשרית מטמורפוזה.
נערת הפרובינציה הפכה לנערת העולם הגדול
והחתיכה מחוף הארגמן של עכו נחיתה
לדוגמנית מבוקשת. כשחזרה מלונדון,
היא הביאה עמה מלתחה, המורכבת מהצעקות
האחרונות של אופנת לונדון.

איר הוחמצה ארוחה
עם דאו פול בלמונדו?

חליפת עור נחש של אומי קלארק

בכל אחת מתחנות סיורה האירופי ר,מ־אין
לה נציג אולימפיק איירזו-ס, שהעניק
לשרית את מתנת הטיסה שלה. אולם מכל
תחנות סיורה זוכרת שרית במיוחד את
רבע השבועות שבילתה בלונדון.
את הטיול ערכה שרית יחד עם האופד
אית רחל ברזין, בעלת האופנה ביבה ב-
תל־אביב, אצלה עבדה שרית בשנה האחרונה
כמנהלת מכירות• היה ברור שכששתי
ישראליות כאלה מגיעות ללונדון, הן לא
יבקרו דווקא במוזיאונים או בפרלמנט, אלא
ירוצו מחנות אופנה אחת לשניה.
הפגישה המסעירה ביותר אירעה לשר ת
באורלי של פאריס. בין אלה שלא
הסירו את עיניהם משתי הישראליות, היתר,
גם דמות שנראתה להן מוכרת קצת. שרית
כמעט והתעלפה כשהתברר לה שזה אינו
אחד מאשר כוכב הקולנוע ז׳אן פול בלמו־נדו.
אך לפני שנשימתה חזרה אליה היא
השבה שנשמתה פורחת. מכל הגברים שנעצו
בהם עיניים היה זד. דווקא בלמונדו
שהעז, ניגש אל השתיים, פתח עמן בשיחה
והחל לחזר כמו שהוא עושה בסרטים.
כאשר הסתבר לבלמונדו שהשתיים הן
ישראליות הוא אף הזמינן לארוחת־ערב
משותפת• קל לתאר את שברון הלב של
השתיים, שנאלצו להחמיץ חוזיה זו, מאחר
שלוח הזמנים שלהן לא איפשר להן שהייה
נוספת בפאריס.

חליפה מתוצרת ביבה בלונדון

אמנות תדריך תיאטרון
איזון עדין

(הבימה) אדוארד
(וריג׳יניה וולף) אלבי מתאר שוב את הבורגנות
האמריקאית האמידה, על כל המחלות
והרקבון שאוכלים בה. ביצוע משכנע
של מרים זוהר, סטלה אבני ושאר חברי
הצוות.
מלץ פ׳לאזד! (הקאמרי) — שלושה
מערכונים מצחיקים מאד של ניל (יחפים
בפארק) סימון, המתרחשים כולם באותו
חדר מלון. אבנר חזקיהו ועדנה פלי־דל
משעשעים מאד.

* * נדנדה כשניים

0610

(התיאטרון ה־

צעיר) — גבר ואשר, מחפשים מיפלט מן
הבדידות של הכרך הגדול, זה בזרועות זו.
מחזה כתוב היטב ומבוצע כהלכה, בעיקר
על־ידי שולמית אדר.
כיד! ר
^ נשיער (אואזיס) — הלחנים יפים
מאוד, התפאורה, התנועה על הבימה, האווירה
כולה הם חידוש מהפכני לגבי הארץ,
אולם המשתתפים בהצגה היו זקוקים
לקולות טובים יותר ולהדרכה דרמטית יסודית
יותר.

חיי כלכ

(התיאטרון העממי)

— גדי יגיל מתגלה כבדרן מעולה, מגוון
ומסוגנן מאד, כשהוא מספר, מזמר ומרקד
בקלילות בתוכנית מבדרת מאד.
צילום המצלמה פמיכחול האם יהיה הצילום מסוגל להתחרות בציור
כאמצעי הבעה אמנותית?
דורות של צלמים ניסו לתת תשובה חיובית
לשאלה זו. למרות המיגבלות הטכניות
הנובעות מן העובדה שבסופו־של־דבר הצילום
אינו אלא סימן של המציאות, בעוד
שהציור הוא סמל, הצליחו צלמים לשקף
דרך העדשה לא רק את המציאות אלא גם
את אישיותם ודרך ראייתם המיוחדת.
ככל שהשתפרה הטכניקה של הצילום, בעזרת
השיפור בפיתוח העדשות האופטיות
ובעזרת מיגוזן רחב של רגישויות סרטי הצילום׳
עדיין נשארו — וכנראה יישארו
לתמיד — המיגבלות הטכניות במדיום זה.
הדרך היחידה לשנות את המציאות, כפי
שהיא משתקפת דרך עדשת המצלמה, ולהעבירה
דרך המסננת האמנותית של הצלם
המשנה אותה ומטביע עליה את חותם הראייה
האישית שלו, נשארת המעבדה הכימית•
שם עובר הצילום תהליכים שונים
ומסובכים עד שהוא הופך לתמונה.
טכניקות שונות של שימוש בחומרים
הכימיים המפתחים, ובנייר הצילום שלמעשה
גם הוא תרכובת של חומרים כימיים,
מאפשרות לצלם לשנות את הצילום כרצונו,
אחרי שנקלט על הפילם.
הצגחן קיכל מילגה. טכניקות אלה,
המאפשרות מישחק אינסופי בצבעים ובצורות,
הן המהוות כיום את צבעיו ומיכחו־ליו
של הצלם. הוא יכול להפוך צילום צורני
פשוט לאוסף של כתמים ציבעוניים או בשחור
לבן, שהיחסים ביניהם הם היוצרים
את תמונת המציאות כפי שרואה אותה הצלם
בעיניו.
תערוכת צילומים מסוג זה, המוצגת בימים
אלה בבית־סוקולוב בתל־אביב, ממחישה
לאיזה הישגים יכול כיום צלם־אמן להגיע
בתחום זה.
יצחק נופך־מוזס 31 יליד תל־אביב,
בוגר הגמנסיה הרצליה, העוסק בצילום זה
עשר שנים, שירת כצנחן במלחמת ששת־הימים,
צילם תמונות מלחמה מרשימות.
אחרי שהשתחרר משירותו, קיבל יצחק מיל־גה
מחברת אגפא בבלגיה, התמחה שם בשיטת
עיבוד צילומים חדשה הנקראת בשם
פוטו־גרפיקה, שאינה אלא שילוב של גרפיקה
וצילום. בתהליך זה משיגים באמצעות
הצילום אפקטים גרפיים ואמנותיים ללא שימוש
בעיפרון או מיכחול.
צילומיו של יצחק נופך־מוזם צולמו בעיקרם
בסרט שחור־לבן, אולם בתהליך פיתוחם
נוספו אליהם צבעים, שאינם הצבעים
הטיבעיים אלא — כמו במדיום הציור
— פרי רוחו של האמן.
ספק אם תצליח שיטה זו לקרב את הצילום
אל הציור, אולם אין ספק שהיא עשויה
לקנות לה אחיזה בתחום הגרפיקה.

אז כריאו! העולם אוהב האדם להתקשט.
בצורות שונות. כל דור והאופנה

שלו.
לכן, כשהעלה אחד התיאטרונים הניסיוניים
החשובים של ניו־יורק את הצגת
אורסטס, המחזה היווני הקלאסי של אוירי־פידס,
השתדל המחזאי האמריקאי ממוצא
יווני גורגי רזקיס, להתאים את הלבוש
ללבוש של אותה תקופה קדומה ביוון. על
בעיית הביגוד התגבר בקלות: טוניקות ומכנסיים
קצרים. נשארה בעיית התכשיטים.
המחזאי התייעץ בשחקן הראשי של ההצגה,
המגלם את דמותו של סילדס, ה־משורר־שחקן
הישראלי מוטי בהרב .״גם
כן בעייד״״ אמר מוטי, שייסד בארץ את
תיאטרון הפרסה, למד פילוסופיה באוניברסיטת
תל־אביב, נסע לניו־יורק להשתלם ב־מישחק
אצל לי שטרסברג ודיגמן שם תכשיטים
למחייתו.
״כדאי לפנות לרחל ואלי גרא — הם יעשו
בשבילנו תכשיטים ברוח אותה תקופה,״
הציע מוטי, שדיגמן בין השאר את תכשיטיהם
של זוג האמנים הישראליים, הציגם
בקביעות בתערוכות בגלריה המפורסמת של
ג׳ורג׳ יאנסן בניו־יורק.
רזקיס הסכים ופנה לזוג הישראלי.

הס זוג התכשיטאים רחל
1 /1 1 X 1 1 11 ואלי גרא המדגמנים בעצמם
את המשקפיים הבנויות בסיגנון יווני.

קרוב לשנה עבדו השניים באך ץ על
דוגמאות• אחר חזרו לארצוודהברית, השלימו
שם כמה אביזרים חסרים, לשביעות־דצונם
של מנהלי התיאטרון.
גם בתי־האופנה של ניו־יורק שמו־לב
לתכשיטים. ביחוד למשקפיים המקוריות,
בהם הופיעו השחקנים. בית־אופנה ניד
יורקי גדול פנה לרחל ולאלי וביקש להזמין
אצלם כמות גדולה של משקפיים לשיווק•
השניים, שבית המלאכה שלהם לא
בנוי על יצור המוני, סירבו. לעומת־זאת
הסכימו לספק לבית־האופנה דוגמאות של
משקפיים, כדי שהוא ייצר אותן בעצמו.
את המוצר המוגמר חטפו תושבי ניו־יורק
בלחמניות טריות.

תיאטרון עברי
בניו-יורק

1 *1 0 8 1 1 1מומי בהרב (יושב) הוא סשורר־שחקן ישראלי היושב עתה בארצות־
111111 הברית ומופיע בתפקיד ראשי בהצגה אורסטס, המחזה היווני הקלאסי
של אויריפידס. התכשיטים שעל השחקנים הם. יצירותיהם של רחל ואלי גרא.

ףמיש חו ש ב שאותו מוטי בהרב מסת-
| פק במישחק, ובדיגמון, טועה. מוטי
הקים בניו־יורק תיאטרון עברי, במימון השגרירות
הישראלית, בו ממחיזים שירים
של משוררים ישראליים בעברית ובאנגלית.
הוא תיכנן גם להעלות בארצות־הברית
את את ואני והמלחמה הבאה, המחזה ה־אנטי־מלחמתי
של המחזאי הישראלי חנוך
לוין. הוא קיבל אישור מהשגרירות והחל
בהכנות. אך הסערה שקמה סביב מחזה
אחר של לוין, מלכת אמבטיה, גרמה לביטול
אישור השגרירות.
״עכשיו אני מחפש מחזה ישראלי מקורי
אחר — בו אוכל להלביש על השחקנים
את תכשיטיהם של רחל ואלי,״ אמר
מוטי השבוע.
הצהרה זו תדרבן אולי איזהשהו מחזאי
ישראלי לכתוב מחזה ישראלי בסיגנון יווני.

במדינה
חזפים

של תביעות
אלי כהן הוא משכיר כסאות־נוח בחוף
הרחצה גורדון בחוף ימה של תל־אביב.
ביום השישי האחרון, בשעה 4.30 אחרי
הצהריים, שעה שאלי וחברו עסקו בגביית
התשלום עבור כסאות הנוח בחוף הרחצה,
הם הבחינו בהתקהלות גדולה על החוף.
אנשים צעקו, ניפנפו בידיהם והצביעו
לעבר המים. אצבעותיהם כוונו לעבר אחד
המתרחצים שהרחיק לשחות ונאבק עתה
עם הגלים כעומד לטבוע. ההרגשה הכללית
היתה: אסון עומד להתרחש בכל רגע.
סיפר אלי כהן :״האיש כנראה נסחף עם
הזרם ובתחנת המצילים לא היה אף מציל.
עשינו מה שהמצפון שלנו אמר לנו לעשות.
לא שרצינו לפגוע בשביתת המצילים, אבל
מוכרחים להציל אדם ממוות. לקחנו חסקה
ויצאנו אליו. החזרנו אותו לחוף בריא
ושלם.״
בדי דגלים שחורים. שביתת המצילים
בתל־אביב נמשכה מצהרי יום שישי עד
ליום הראשון בבוקר, בשל תביעותיהם של
המצילים לתוספת שכר בשיעור /4ס250
עבור עבודה בשבתות. העירייה והמשטרה
עשו את כל המאמצים למנוע אסונות. הודיעו
מראש כי הרחצה בים תיאסר למשן
השביתה וכי כל מי שייכנס למים עובו

על החוק.
מראש היה ברור שהמשטרה לא תוכל
לגייס את אלפי השוטרים הדרושים כדי
לסגור את החוף ולמנוע מהמתרחצים להב־נס
לים. אפילו דגלים שחורים לא הונפו
בסוכות המצילים. לא היה מי שיניף אותם.
פעולת המנע היחידה התבטאה בהצבת
שלטים לאורך החוף המתריעים כי הרחצה
אסורה.
למרות האיסור הגיעו לחוף אלפי אנשים,
השתכשכו בין הגלים כאילו כלום לא
אירע. רובם אפילו לא ידעו כי הוכרזה
שביתה ע״י המצילים.
הפגנת הנוכחות של המשטרה התבטאה
בהצבת משמרות שוטרים ליד סוכות המצילים•
בחוף גורדון ניצבו שלושה שוטרים
על החוף בשעה 10 בבוקר, הסתכלו באדישות
בקהל המדלג בחדוה מעל השלטים.
״הרחצה בים אסורה בהחלט!״ הודיע אחד מן
השוטרים משנשאל מה עושים אלפי אנשיב
במים, השיב :״אנחנו לא מסוגלים להשתלט
עליהם. מי שמתרחץ בים עושה זאת על
אחריותו.״
בשעה עשר וכמה דקות נעלמו גם
השוטרים מן החוף .״למה שיעבדו?״ גיחך
מציל שבא לחוף בבגדי־שבת .״גם להם

לא משלמים תוספת עבור עבודה בשבתות!״
חיי סנדלרים

פשעים

״לוא הייתי רוטשילד — הייתי מרוויח
יותר ממנו, כי בערב הייתי עובד גם
בסנדלרות.״ אימרה יהודית זו־ מתאימה

למרדכי אדרי, בשינוי קטן. לטענת אשתו
ברוריה, מרדכי אדרי הוא סרסור שעשה
כסף יותר מכל סרסור אחר. למה? מפני
שבשעות היום הוא עבד גם בסנדלרות.
ברוריה הכירה את מרדכי כשהיתה עוד
בת .16 היא לא יכלה לעמוד בפני חיזוריו,
הלכה אחריו לקולנוע, לדיסקוטקים
ולמסיבות. אולם עם כל קסמו לא הצליח
מרדכי להובילה למקום אחד — למיטה.
כך אירע שהרומן בין השניים הסתיים

בע>ת
החופשיות

טמפוני טמפקס או תחבושות
היגייניות! למעשה קיימת רק
תשובה אחת לנערות המעריכות
חופשיות מוחלטת: טמפוני טנד
פקס.

מפירות שכיתה בחון? תל־אביב
גם לשוטרים אין תוספת

מתרחצים בהו?,ימה של תל־אביב למרות השדט ״הרחצה אסורה״
משכירי כסאות־הנוח הצילו

העולם הזה 1716

(המשך בעמוד )30

הם מיועדים לשימוש פנימי,
בך שאין צורך בחגורות או בסיכות,
ואין ריחות לוואי או חיכוך.
כשאת משתמשת בהם, לא ניתן
להבחין בכך. ידיך לעולם אינן
נוגעות בטמפון טמפקס עצמו.
לא יהיו לך בעיות בסילוק
הטמפון כיון שאפילו שפופרת
ההחדרה נשטפת באסלה•
את יכולה ללבוש את בגדיך
ההדוקים ביותר. לבי לשחות כל
יום. איש לא ידע שאת נמצאת
ב״ימים האלה״ בחודש•
אפשר לסמוך על טמפוני טנד
פקס. חם פותחו ע״י רופא ומל-
יוגי נשים, נשואות ורווקות, בבל
העולם, משתמשות בהם בבר
למעלה משלושים שנה.
טמפוני טמפקס או תחבושות
היגייניות! זו החופשיות שלד•
את המחליטה.

להשיג בבתי סוקחת 1בתם ו 1קיות
מובחרות. המעונינות כקבלת רוגמאות
וחומר הסברתי •שלחו 45 אל בבולי
דואר אל היבואגים אינווסט־אימפקס
בולם, חל אביב, רחוב ירמיהו 3$

ואת, אל תחששי לכתוב לו, ואס זח
נכון, אז יבורכו מעשי רבונו של עולם
על יציר כפיים זה.
עמזד נוח!

8 7 /7 0מעוניין להתכתב עמך על כל
נושא שבעולם מלבד סודות הצבא! את
מעוניינת? אז צרפי תמונה!!

כיסופים

נפש צנועה

מזמן לא התעסקתי עם דברים כאלה:
לחייל 8 3 /7 0נמאסו קשקושיהן של ה־
(רות לכן החליט להתחיל לשמוע את
שקושיהן של הילדות הגדולות יותר (עד
ל 45 בבקשה!!) אז אם יש לך עדיין מה
השמיע, תוכלי לעשות זאת עם 83/70
טוען כי נפשו צנועה בדרך כלל.

אנטיפטית מושבעת

אינך חייב להיות יפה כדי למצוא חן
עיניה של ,8 4 /7 0אך חשוב שתהיה
ינטלקטואל. ואם אתה כבר אוהב ספרות,
יוד זכמובן גם מוסיקה, עדיין לא ענית
:ל כל דרישותיה של הסטודנטית בת הפו,
כי העיקר ״שיהיה לו הרבה חוש הו־ונר.״
והיא עדיין לא אומרת די:
״ושיאהב לעשות את כל אותם הדברים
ונקראים לא מקובלים או לא יפיס בפ
!אנשים.״ ואם אתה לא מביט מגובה של
17ם״מ ומעלה אתה יכול לפנות אליה.
•ה שכן, מותר לך להיות בין הגילים 25
־ .30 ויש לה זכות לדרוש כל זאת כ•
ה יש כבר 169ס״מ 59 ,ק״ג ושנתיים
1ל אוניברסיטה.
״מה שאני אוהבת זה מוסיקה, תיאטרון,
ולנוע, טיולים ארוכים ומשתגעת על שחית
כדורעף שונאת טלוויזיה וכל הקשור
:שיגרת ההסתכלות בה,״ היא כותבת. ו־
!ס תאמינו אנ לא היא גם אנטיפטית
וושבעת. ולא אני היא שהמצאתי לה את
טם התואר הזה.
אז אני שואלת אתכם!

ללחוש :״עדין ואוהב חיים ובני אדם•״
היא עוד מעיזה לשאול אם זד, יותר
מדי.
אז ענה לה! והסבר לה למה היא כל
כך לבד!!

הבל ככל מכל 12
עמוד דום!
״חייל בן • ,20 אוהב כל דבר בחיים אשר
יש בו יופי אסטתי, נוף, טבע בכלל וטבע
האדם בפרט (הנרות לא הספיקו לי כדי
למצוא כגון אלה בחיי!) נזה מתבטא, באופי
נוח, רגש מפותח וחוש הומור. כמו
כן סולד מהשקר, הצביעות ולשון הרע,״
כן מעיד על עצמו .8 6 /7 0

הגס טרונו מיה
ה ש תגע ה !

נשואין 11

ל־ 8 9 /7 0יש נטיה בולטת ורצון עז
להיות אשה נאמנה ואם טובה( .רצון מילא.
אבל מעניין מה נתן לה לבחון את ר,נסיה).
ואל תחשוב שבזה נסתיים העסק :״אם
נצרף את כל הנסיבות הרי שנגיע למסקנה
שכלום לא יקרה אם אנשא בגיל ,17—18״
היא כותבת.
כן, בזאת בעצם היא מעוניינת.
והיא לא סתם אחת, היא נחמדה מאד,
ואפילו ״אשכנזית״ .והיא גם נורא מבקשת
שלא תשכח את התמונה.
כי איך היא תדע אם אתה בכלל ראוי
להיות לה לחתן?

אני כבר יכולה לנחש איזו תאוות
זלילה היתה קופצת עליכם למראה נערה
בעלת עיני ביצה וגבות פטרוזיליה,
שלא לדבר על שיער המקוונים שלה,
העונה לשם פיצה. ואל תחשבו שזה
סתם, בארה״ב מייצרים כבר פיצות בשיטת
״עשה זאת בעצמך״ כיד הדמיון
הטובה עליך.
והוכחה לכן: ראה תמונה.

מוכרחה להביא בפניכם את מכתבו של
,00/70 ככתבו וכלשונו:
״הבעיה: אני! ברנש בן ,26 חסון, בכלל
לא מכוער, חביב מאד על כולם וכולן,
בוגר מוסד אקדמאי. בודאי שתשאלי, :אז
היכן הבעיה?׳
״והתשובה, :בפנים!׳ ״לו היה קיים מד
רגישות, בודאי היה נשרף כשהיה מנסה
למדוד את רגישותי, שאין לי שום שליטה
עליה ואשר גורמת לי למעצורים נפשיים
ברגעים הקריטיים ביותר...
״אני מאמין שאני זקוק לבחורה מסוג
מיוחד: מלאת הבנה (ולכן חייבת להיות
אינטליגנטית ),סבלנית (ולכן חייבת להיות
מסוגלת לאהוב) ,מתקדמת וחופשיה בדי־עותיד,
ובנוסף לכך: יפה ומושכת, ואינה
נרתעת ממכשולים ואכזבות. באם יש כזאת
— זוהי נערת חלומותי, ועל כן, אוהבנה,
ואם תעשני למאושר, תזכה גם היא לאושר
מלא חפניים.
אינך זקוקה להמרצה נוספת, לא כן?

המיפלצות טלי

השבוע גיליתי פתאום על בשרי מה
1ה פער הדורות. אני רוצה להגיד לכס שזה
ככלל לא טימפטי, לגלות פתאום שגם אצלך
:בית יש פער. ועוד איזה פער.
מאז הבר־מיצווה שלו, שמתי לב שאריק
:כורי מתבגר נורא מהר. הוא מתרועע

היית עושה אם הוא היה מעשן סמים, כמו
באמריקה?״
״אבל הוא לא באמריקה,״ צרחתי .״מה
אתה מבלבל לי את המוח עם אמריקה? הוא
בארץ־ישראל.״
״זה בסדר. תפסיקי לטרטר לילד את

פ ער הדודו ת הגיע אלינו

בשכונה עם הילדים המבוגרים, בני 16 , 15
אפילו . 17
בפרינציפ לא ראיתי בזה שוס דבר רע,
עד שהשבוע גיליתי — מאוחר מדי —
את ההובי החדש של יורש־העצר שלי :
לרכב על אופנוע. לא מאחור. מלפנים, מ־תוג.
קיבלתי
טיל. ידעתי כבר כמה זמן שזה
השיגעון החדש בשכונה. כמה מהילדים
חמבוגדים יותר קנו לעצמם אופנועים, והצעירים
יותר סוחטים מהם מדי־פעס סיבוכים
— בלי רשיון. אבל שהפספוס שלי,
סעוד אין לו , 14 יהיה גס כן בעסק —
זה לא הייתי מדמיינת לעצמי לעולם.

התכוננתי לעשות מזה סקנדל שלם, ולא
היה גבול לתדהמתי כשדווקא בעלי יקירי
סתם ל׳ את הפה.
״תנוחי, מה את מתרגשת,״ הגיב בשלווה
אולימפית כשסיפרתי לו .״הוא היה יכול
לעשות דברים הרבה יותר גרועים, לא? מה

(המשך מעמוד )29

באונס, כשתוצאה ממנו הכריחו הוריה
של ברוריה את מרדכי לשאת את בתם
לאשה.
הזוג התחיל את חייו המשותפים בדירת
הוריה של ברוריה בשיכון ג׳סי כהן בח
ולון. אולם באחד הימים נמאסו חיים
אלה על מרדכי והוא העביר את אשתו
לחורבה ששכר בשכונת התקוה. מה שקרה
אחר־כך משמש נושא לחילוקי דיעות בין
הבעל והאשה.
הכעל הכריח לעכור. סיפרה ברוריה
אדרי בעדותה במשטרה :״הוא התחיל לדבר
איתי שאעבוד בשבילו בזנות. בהתחלה
לא הסכמתי. אבל הוא היה מרביץ לי,
אז התחלתי לעבוד בזנות. הייתי עומדת
ליד תחנת אוטובוס בכביש ירושלים. מכוניות
היו עוצרות והיו שורקים לי. הייתי
נוסעת אחרי בית חרושת טמפו וחוזרת
אחר־כך לתחנה. כל לילה הייתי אוספת
איזה 200ל״י. הוא היה מחכה לי בסטיי־קיר,
באזור ושם הייתי מוסרת לו את הכסף.

מד רגישות

מזז אש3גזי

8 5 /7 0יכולה להפוך אותך למשכיל
׳נבון יותר. ואל תחשוב שאלו מילים ב־
!למא. היא מורד״ ולא ׳ סתם מורה. מורה
:צה״ל. ואם היא תמיד ראתה בשדכנות
נגיעה מסוימת בגאוותה הנשית, הרי שפיות
הרוח הכניעה אותה• ואולי היה זה
;שפל שנוצר בקרב המין הגברי. בקיצור,
־,יא החליטה ״להתעסק״ עם המזל.
המזל שלה צריך להיות דווקא אשכנזי.
זסור לו להיות פראייר כי כאלה היא כבר
זאסה׳ והוא מוכרח להיות רווק. על משכיל
זין מה לדבר. ובשקט, בשקט אני מרשה

היא אוהבת בחור אחד. והוא גמר איתה.
כן זהז המצב. והיא מקווה שבחור אחר
חדש, ירומם׳ מעט את רוחה ויוציאנה מהמשבר
הפוקד אותה.
לא איכפת לה אם יהיה זה סתם עידוד,
ואולי אפילו, ההתכתבות אודות נופים ורפואה
היא שתביא את המרפא הנכסף.
מוכנה ׳לגלות סוד נוסף 8 8 /7 0 :שמת
משכנה במרומי הגולן.
אז מה אתם רוצים כבר יותר מזה?

במדינה

הנשמה. בבית־ספר הוא בסדר — אז אחרי
הבית־ספר תני לו לחיות.״ ולאריק אמר,
שכזה חזר בערב הביתה :״שמעתי שנהיית
רוכב אופנועים פתאום?״
״זה לא פתאום. זה מזמן. מה יש,
אסור?״
״לא אמרתי שזה אסור ולא אמרתי שזה
לא אסור,״ השיב בעלי בדיפלומטיות הרגילה
שלו .״אני רוצה רק לספר לן, שאם
אשמע שאתה עושה את הסיבובים שלן
בכביש, לא במיגרש הריק, אני אשבור לך
את הראש. ואס תיפול מהאופנוע ותיפצע,
אשבור לך את הראש פעם שנייה. אס אתת
כזה חכם לרכב על אופנוע בלי רשיון,
תעשה את זה על אחריותן הבלעדית,
הבנת?״
״אוי אבא, תפסיק לעשות בלונים מכל
דבר. זה *:סדר. אני אלוף העולם אני. לא
יקרה לי שום דבר.״

בזה נסתיימה השיחה החינוכית. בעלי

ובני ראו את העניין כמחוסל, ורק אני
נשארתי עם הרגשה משונה, כשאינני יודעת
מי פה לא נורמלי; ילד בן 13 וחצי שרוכב
בלי רשיון על אופנוע, אבא שלא מתרגש
מזה, או אמא שכן מתרגשת מזה.
כנראה שהאמא, החלטתי לעצמי, אז ז ה
פירושו של פער הדורות! לא נעים!

נאשם אדרי •
סנדלר או סרסור

אם הייתי מביאה פחות מ־ 150ל״י היה
מרדכי מרביץ לי בחושך בכל חלקי הגוף.״
״אחר־כך הוא העביר אותי לעבוד ליד
שפת־הים בתל־אביב. הייתי עומדת על
המדרכה, ליד חצר של בית. הייתי נכנסת
עם הקליינטים לחצר. הייתי מרוויחה 150
ל״י ונותנת אותם למרדכי. כך עבדתי עד
שהייתי בחודש התשיעי להריון.״
יום אחד, כשחזרה מעבודתה, גילתה
ברוריה את מרדכי בחברת שתי צעירות
אחרות. קנאתה בערה בה. היא הלכה
למשטרה, העידה כי מרדכי חי על רווחיה
כזונה. המשטרה הגישה תביעה נגד מרדכי
אדרי, אבל אז חזרה בה ברוריה מעדותה.
״החברים שלו אמרו לי שאם אעיד נגדו,״
סיפרה ,״יחתכו לי את הפנים בסכין.״
רק אחרי שהמשטרה תבעה לדין את
ברוריה על עדות שקר והשופט פסק
לה שישה חודשי מאסר, מהם חמישה חודשים
על תנאי, ביקשה ברוריה פגישה עם קצין
המשטרה. והסיכוי לבלות חודש בנוה־תירצה
לא נראה לה. היא חזרה שוב על
עדותה נגד בעלה.
סנדלר פשוט. ברוריה שוחררה ובמ-
קומד, נכלא בעלה. אולם כשהועמד לדין,
העמיד פני תם, טען כי לא ידע מעולם
כי אשתו עובדת בזנות.
״אני סנדלר המתפרנס מיגיע כפי,״ טען
בבית־המשפט באמצעות פרקליטו .״עבדתי
בתור סנדלר אצל בייגל במרכז המלאכה
ולא ידעתי כלל שאשתי עובדת בזנות.
אף פעם אפילו לא קיבלתי ממנה כסף.״
הוא הוסיף עוד כי אשתו היתה נוהגת
לברוח ממנו. אין ספק, לדעתו, כי היא
העלילה עליו כדי להכניסו למאסר על
מנת שתוכל לעבוד בשביל אחד מסרסוריה.
עתה יצטרך בית־המשפט המחוזי בתל־אביב
להחליט: מה הוא מרדכי אדרי, סנדלר
או סרסור?
• מתבונן בפקידת פרקליטו כשלידו יושב
שוטר.
העולם

הזה 1716

המועמדות
הסופיות

איריס

* 1ד! ׳11111!1 1 111111 1

באיפור

על אף גוון עורה השחום, נוהגת איריס גת להתאפר במייק־אפ
הנוזלי החדש של חברת הלנה רובינשטיין. שערה של
איריס מטופל בעזרת מוצרי השיער של חברת וולה. לאיריס יש חולשה למקסי.

מתוצרת חברת גוטקס.
לבגד־ים זה מותאם גם אוברול מיוחד הנושא את השם האקזוטי ״אמזון״.
למרות שנפצעה בתאונה לפני מיספר חודשים, מרבה איריס לבלות על החוף ולהשתזף.

מרות שאיריס גת נראית כבת
זוגו של ראג׳ קאפור ואם תלבש סארי
תוכל אינדירה גאנדי להציגה בשקט כסמל
לדור הצעיר בהודו, לא היתה איריס מעולם
אפילו בציילון. המקום הקרוב ביותר
להודו שהגיעה אליו היא ישראל.
בגיל 3היא עלתה לארץ מקזבלנקה, שם
נולדה לאם ילידת מרוקו ולאב יליד ספרד,
מה שמסביר אולי את המזיגה המיוחדת
של דמותה התמירה ( 174ס״מ) .את ישראל
הכירה איריס לראשונה מבעד לצריפונים
של מעברת קרית־גת, שם מתגוררים הוריה
ומשפחתה עד היום הזה. אולם רק הגיעה
איריס לפרקה נעשתה קרית־גת קטנה
עליה והיא עלתה לה לצפון לחפש את
עתידה.
תחילה עבדה כטכנאית סרטים בתל־אביב.
אחר־כך עברה לירושלים, שם ניסתה ללמוד
תכנות מחשבים. אולם אחרי שאחותה
פתחה סלון ליופי בתל־אביב, ירדה אירים
שוב למערב כדי לעבוד במכון של אחותה.
עתה, בגיל ,21 היא חולמת שבקרוב
יהיה לה מספיק כסף כדי לפתוח מכון
ליופי משל עצמה.
לפני חודשיים נפצעה איריס בתאונת מכונית.
כתוצאה מאותה התנגשות נשארו
בגופה החטוב מספר צלקות. אולם רופאה
של איריס הבטיח לה שעד לטכס בחירת
מלכת־המים לא יבחין איש בגופה בסימני
התאונה, אפילו תלבש ביקיני קצרצר.
אירים, בעלת השיער השחור, העיניים
החומות ושיני הפנינה הצחורות, מעדיפה
בינתיים את אופנת המקסי.

בסגול

סגול הוא הצבע ההולם את
איריס. בתמונה היא לבושה
בשמלת מידי שיובאה על־ידי בוטיק ביבה.

״נסתיימה המלחמה הקטנה עם הערבים —
התחילה המלחמה הגדולה עם הרוסים!״

כמרכז פעולתנו

השבוע עמד, כמובן,

הוויכוח המדיני הגדול.
לכאורה, היה זה ויכוח עם אבא אבן.
ואומנם, שר־החוץ הקדיש לנו חלק ניכר
מנאום־תשובתו, בנסיון להפריך את טענתנו
העיקרית — שיש כיום מקום ליוזמת־שלום
כלפי קאהיר ו/או כלסי מוסקבה, וכי יש
חיוב בתוכניות־השלום האחרונות של רו־ג׳רם
וקוסיגין.
שונים לגמרי היו ויכוחינו — בצורה
של קריאות־ביניים — עם ההרפתקנות ה־וולגארית
של שמואל תמיר והאליביזם המתוחכם
של משה סנה.

שמואלתמיר: האוייב הסובייטי— מצרי
נחוש בדעתו שלא לכרות שלום בשום
תנאי שייראה סביר אפילו לתבוסתנים הקיצוניים
היושבים כאן בבית ..הוא מכין
את ההסתערות הקטלנית לחיסול ישראל . .
אורי אכנרי :,זוהי התבוסתנות הא־

ח־ייכ נו שה גזנה
יומה ביותר, לספר לציבור השכם והערב
״מחר ישמידו אתכם!׳׳
שמואל תמירו לא אשמע ביקורת
מנצינו של נאצר בבית הזה.

תמיר הציע לפתוח מייד במלחמה טוטאלית
לכיבוש מצריים. שונה לגמרי היתר,
נימת דבריו של משה סנה. כמו בכל נאומיו
בזמן האחרון, הופיע כסניגור מוחלט
של קו ממשלת הליכוד הלאומי, ונדמה
לעיתים כי הוא רואה עצמו עומד במקומו
של אבא אבן. הוא פסל מכל וכל את תוב־גיות־השלום
של ארצות־הברית וברית־המו־עצות,
יחד עם הצעות עבד־אל־נאצר.
משהסנה נבדוק אותה (התוכנית
האמריקאית— סובייטית) לפ אותם קריטריונים
שהעליתי, או הקריטריונים שניסח
שר־החוץ בנאומו
אורי אכנרי: אין כל הבדל ביניהם.
משהסנהז ברוב הדברים אין הבדל
בין כל חלקי הבית הזה. והרפריין (פיזמון)
הזה שלך, אדוני, הוא יותר מגוחך מאשר
מקומם.
אורי אכנרי: למה אתה מחכה כדי
לחזור׳ למערך? לשם מה נחוצה עוד מפלגה?
משה סנה: יש לי סיעה עצמאית כדי
שאני אחשוב באופן עצמאי. בשביל זה יש
לי סיעה עצמאית
ובכן, הקריטריונים האלה, אשר אומרים
שלום, ולא תחליף לשלום, גבולות מוסכמים
ולא כפויים, לא מוכתבים — אם
אומר את זה שר־החוץ, זו לא חדלה להיות
עמדת כלל־ישראל. ואם מישהו רוצה להע
מיד
את עצמו מחוץ לכלל — זו זכותו.
אבל לא כבודו
אורי אכנרי: היכן יהיו הגבולות
— זוהי השאלה! אתת יודע, כמו כולנו,
שהשאלה היא — היכן יהיו הגבולות ה־
״מוסכמים״ ,אס רוצים סיפוח או לא. כל
השאר זה פיתפותי ביצים.

סנה לא ענה על כך. הוא דיבר באופן
סתמי על ״תוכנית שלום ישראלית״ —
והיה ברור שכוזנתו לקו הממשלה. כאשר
עמד לסיים, התערבתי:

אורי אכנרי: אולי כבוד היושב־ראש
יוסיף לנואם עוד חמש דקות, ונשמע מהי
תוכנית־השלום שאותה מציע חבר־הכנסת.
משה סנה (ברוגז) :אינני צריך חמש
דקות. התוכנית הפוליטית הוגשה על־ידי
סיעתנו ואני מברך על כל הפלגיאטורים,
שהיום עשו ממנה פלגיאט, ואני מודה שישנם
פלגיאטורים, ואתה ביניהם.

״גרשנו את השליט הבריטי — והגענו
לתלות מוחלטת בשליט האמריקאי!״
^ד ״החטא הקדמון הוא ששכחנו אתמטרות המלחמה של ה־ 5ביוני ד
אורי אבנרי: כמו עכביש, הטחה את קוריו הנוצצים בשמש, פרש שר־החוץ את
רשת ניסוחיו המבריקים. אולם כמו קורי־העכביש, הם מתפוררים במגע יד — ואין כוחם
אלא להסתיר את המציאות שמאחוריהם.
מי שהקשיב לנאום שר־החוץ היום, מקבל את הרושם שהדברים מתנהלים על מי מנוחות,
שמצבה של ישראל נמדד על פי מיספר עובדי משרד־החוץ הפזורים על פני תבל, שאין
צורך לחשוב מחדש, לנקוט יוזמה כלשהי, לשנות מליצות שדופות, שנקבעו לפני שלוש
שנים, בעיצומו של שיכרון־הנצחון.
אותה ביקורת עצמית, ששר־החוץ דורש אותה מהמצרים ומר,סובייטי ם, מהאמריקאים
ומכל באי עולם, אינה ראוייה ואינה דרושה לנו.
איזה מצב נחמד ! איזו תמונה אידיאלית!

אולם אם נקרע את קורי־העככיש, נגלית לעינינו תמונה מחרידה.
ומי שמסתיר תמונה זו -כהכירו היטב את מיכה, כמוך, אדוני שר־החוץ
-מקכל על עצמו אחריות נוראה.

—• מדינת־חסות יהודית

היינו מסתפקים בחילופי־דברים אלה,
שהבהירו מה שרצינו להבהיר. אולם לד״ר
סנה יש חסידים רבים בעיתוני ארץ־ישראל
השלמה. הם דאגו לפרסם במעריב את המשפט
האחרון של סנה — כמובן מבלי
לטרוח לפרסם את דברינו שקדמו לכך.
לכן ראינו צורך למסור תשובה, בגדר
״הודעה אישית״ .מסרתי אותה מייד עם
סיום דברי־התשובה של אבא אבן:
לא הייתי מגיב על האשמה גרוטסקית
זו, הראוייה לחיוך יותר מאשר
לנזיפה, לולא פורסמה בהבלטה על־ידי
חסידיו של הד״ר סנה בעיתונות הימנית
הלאומנית.
אי-לבך עלי לקבוע :
• אם הכוונה היא לאידיאולוגיה
הקומוניסטית, שהוא עדיין דוגל בה,
לפחות להלכה — הרי אינני, ומעולם
לא הייתי, קומוניסט.
• אם הכוונה היא ליחסו של הד״ר
סנה לברית־המועעות — לא הייתי מעריץ
ברית״המועצות כשהוא סגד לה, ולא
הפכתי שונא גרית־המועצות כשהוא שינה
את טעמו.
אם הד״ר סנה מאשים אותי שגנבתי
את יחסו לברית־המועצות, עליו לציין
לאיזו מדיעותיו כוונתו, תוך
ציון השנה, היום, הדקה והשנייה( .לפי
בקשת היו״ר, צבי צימרמן, מחקתי את
שלוש המילים האחרונות).
• אם הכוונה היא ל״תוכניתה״ של
מק״י בענייני מלחמה ושלום הריני פוסל
אותה מכל וכל, מאחר שיש בה
אליבי לסיפוחיזם וכניעה גמורה לעמדות
ממשלת הליכוד הלאומני, תוך תרגילי
אקרובטיקה שאפשר להעריך את בישרו-
נם הלולייני, אך לא את כנותם.
• אם הכוונה היא לתפיסתנו העיק-
בית לגבי ההכרה באומה הפלסטינית,
והצעתנו לפתור את הבעייה על-ידי כינון
שלום בין שני עמי הארץ בשתי מדינות
— הרי דגלנו בכך, תחילה בשבו-
עוננו, ואחר-כך בתנועתנו, מאז תום מל-
חמת־העצמאות, גם בזמן שמחשבותיו
של הד״ר סנה היו מכוונות יותר לעבר
סטאלין במוסקבה, מאשר לעבר הערבי
הפלסטיני בשכם ובחברון.

לצערי לא היה סנה׳ נוכח בעת השמעת
ההודעה, כי אינו נוהג לבוא לישיבות
שאינו נואש בהן. אך מעניין מי חש לעזרתו.
בניגוד
לתקנון, האוסר קריאוודביניים להודעות
אישיות (כי למוסר ההודעה אסור
להשיב להן) התפרץ לפתע ח״כ חרות בנימין
הלוי, אחד הסיפוחיסטים הקיצוניים
ביותר בבית, ותבע את עלבונו של סנה.

כמעט בהיסח־הדעת, הזכיר שר־החוץ את ההתערבות הצבאית הסובייטית, כאילו אינה
אלא עוד מרכיב אחד מני רבים.
איזו אשלייה, ואיזו הונאה עצמית!
אדוני שר־החוץ, ברגע שהופיע החייל הסובייטי הראשון על אדמת מצריים, השתנה
מצבנו הלאומי מן הקצה אל הקצה. נפתח פרק חדש בהיסטוריה העקובה־מדם ורבת
הייסורים של המרחב. עומדים אנו בפני סכנה שלא היתד, כדוגמתה, מאז דרך ראשון
הביל״ויים על אדמת הארץ.

המלחמה הקטנה, שכה היתה לנו עליונות צבאית מוחלטת, נסתיימה.
במקומה התחילה מלחמה חדשה, אחרת במהותה, כינינו וכין אחת
משתי המעצמות האדירות בעולם.
פירוש הדבר — ושר־הביטחון העז לומר זאת בגלוי — שאנו תלויים עתה כל כולנו
במעצמה האדירה השניה. הנשק להגנתנו, הכסף לעמידתנו, הרתעת אויבינו — פל
אלה נתונים לשבט ולחסד בידי מעצמה זרה. ויש בבית הזה הסבורים כי הזנב יכשכש
בכלב.
שר־החוץ דיבר על הרי־קולוניזציה של מצריים. זה נכון. אבל באותה שעה הגענו
אנחנו לרי־קולוניזציה של ישראל 22 .שנה אחרי גירוש השליט הבריטי, הגענו לתלות

מוחלטת בשליט האמריקאי.

איזו אירוניה של הגורל, שהגענו לרד דווקא כעיקבות הגדול״כנצ־חונות
צה״ל -בגלל העיוורון הגמור של ממשלת הליכודהלאומני!
הציונות קמה כדי לגאול את היהודים ממצב של ״שוץ־יודך, יהודי־חסות. לכן רצה
הרצל ב״יודן־שטאט״ ,מדינת היהודים. עכשיו הגענו ל״שוץ־יודן־שטאט״ — מדינת-
החסות היהודית.

#מטרות-המלחמה של דיין

* 121
כל יי׳ למה?
החטא הקדמון הוא, בעינינו, אי־היכולת ואי־הרצון של ממשלת הליכוד הלאומני
לקבוע מטרות־שלום ברורות.

היו לנו מטרות־מלחמה. הם נשכחו והושבחו במתכווי. הרשו לי
לרענן את זברונכב.
אני מחזיק כאן בידי את גליון הארץ מיום ה־ 6ביוני — 1967 הגליון הראשון
שהופיע במלחמה, הנושא את הכותרת :״צה״ל הולם בעוז בתוקף הערבי, השמיד
נ־ 400 מטוסי־אוייב.״ מי מאיתנו יכול לשכוח אותם רגעים גדולים? כולנו זוכרים את
השעות הגורליות ההן.
בתוך הגליון מפרט שר־הביטחון בצורה חד־משמעית את מטרות־המלחמה של ישראל:

״חיילי צה״ל, לנו אין מטרות כיבוש. יעדנו האחר הוא לשים
לאל את נסיון הצבאות הערביים לכבוש את ארצנו, לנתק ולמגר את
טבעת ההסגר והתוקפנות הקמה עלינו״.
לא כיבוש. לא סיפוח. לא הרחבת גבולות. אלא לשים לאל את הנסיון לכבוש את
מדינתנו — זו שבגבולות ה־ 4ביוני.
ובאותו גליון דבריו של ראש הממשלה לוי אשכול המנוח :״נבים את הקמים עלינו
זכותה של ישראל לחיות חייה, בלא שחרב התוקפנות תהא תלוייה מעל לראשה.״

רבבות החיילים שמעו זאת ברדיו — וביניהם המאות שלא ראו את סוף הקרב.

ובבן, זאת היתה מטרת־המלחמה: חיים בטוחים כמדינה כפי שהי•
תה, כגבולות כפי שהיו. ביטחון -כן. סיפוח -לא.
#גבולות ה 4-ביוני

היום רוצים לשכנע אותנו, בדרך של שטיפת־מוח ממש, שבמשך 19 שנה חיינו
בגיהינום, שהגבולות היו נוראים, שאי־אפשר היה להגן עליהם.

האמת היא שידענו באותם גבולות שנים ארובות של שקט מוחלט,
שהקורבנות אז היו אפסיים לעומת הקזחרהדם של היום, שמעולם לא
ידענו, באותם גבולות, סבנה כמו זו הניצבת מולנו עתה מעבר לתעלה.

אליעזר שוסטק

אורי אכנרי

:עד אשר התברר שהגבולות אינם טובים.

:מטרת־ד,מלחמה היתד, צריכה להיות גם מטרת־השלום.

אולם עוצמת הנצחון שהושג על־ידי
צה״ל — אותו צה״ל שגובש וחושל בגבולות
הישנים, בעזרת התקציבים הזעי־רים־יחסית
של אז — בילבל את חושיהם
של רבים וטובים. וכך הגענו למצב שאין
בכלל מטרות־שלום, אלא רק דיבורי־שלום.
אין יודעים מה רוצים, מה חשוב ומה
טפל, וממילא אין קנה־מידה לבחינת תוכנ־יות־שלום
זרות. וגם אין יכולת לנהל
מדיניות אקטיבית כלשהי להשגת השלום.

האם זו האמת? יכול אדם לדחות לחלוטין,
מכל וכל, אותם עקרונות שהציעו הסובייטים,
שאנחנו לא יודעים מה פירוטם.

אכל אי־אפשר להכחיש שהעקרונות
האלה אומרים: הכרה ברי־כונות
ובשלמות של כל מדינות
המרחכ, וככלל זה ישראל; ערוכות
לגכולות, שיט הופשי כ־סואץ

קריאה: ערובות של מי? 11 אורי אכנרי: ערובות של אם־

שלמה יעקב גרום: רוצים להחזיר
את השטחים אבל אין למי להחזיר

#חרטום ישראלית
אורי אכנרי־ :היום ניסה

| | ריקה ורוסיה.

...הפסקת הלוחמה ,״מצכ של
שלום״.

אינני אומר שעלינו להסתפק בכך, אבל
אילו הציעו לנו הסובייטים דברים אלה ערב
המלחמה, היינו אומרים שהגיעו ימי־המשיח.

דברי ריין בין5.6.67 5

שר־החוץ
לקבוע שלושה עקרונות חיוביים להשגת
השלום.

איפר הראל:

אך למעשה אין אלה, אדוני
השר, אלא שלושת הלאווים של
חרטום ישראלית.

ע ק רון א׳ ,אם נפשיט אותו מן המליצה׳
פירושו: חשוב לא מצב של שלום,
לא מציאות של שלום, אלא רק מיסמך הקרוי ״ חוזה שלום״ .לא התוכן חשוב,
אלא הצורה הפורמלית.
ע ק רון כ׳ ,גם כן בלי מליצות, פירושו: לא נחזור לגבולות ה־ 4ביוני.
י >קי ון ג׳ ,בלי מליצות: אף לא פליט ערבי אחד

שר״החוץ אכא אכן: סילוף מוחלט של שלושת העקרונות.
א 1רי אכגרי: הנאום שלך מונח לפני. בסוף דברי אני מוכן ברצון לנתח
מילולית מה פירוש הדברים שאתה אומר, אם יתנו לי זמן לכך.
שר־החוץ אכא אכן: אתה לא מצטט.
אורי אכנרי: אני אומר שאני מפשיט את דבריך מהמליצח, ולוקח את
התוכן החי של הדברים. מקרון ב׳ אומר: לא נחזור לגבולות ה־ 4ביוני —
והשאר זה רק מלים.

יש המוכנים לקלוט מיליון ערבים בארץ־ישראל השלמה, להקים אימפריה דו־לאומית,
אבל החזרת 100 אלף פליטים תמורת שלום־אמת זהו, לדברי שר־החוץ ,״ויתור על
אופייה היהודי של המדינה. סופה של המדינה היהודית.״

אתה

מאמין

להם?
אורי אבנרי: לא. איני מאמין
לא לסובייטים, לא לערבים, לא לאמריקאים
ולא לישראלים. אינני מאאליעזר
שוסטק: רק לשלום כהן הוא מאמין.

אורי אכנרי: עקרון טוב הוא לא להאמין בפוליטיקה לאף אחד.

|| אני אומר: אם מישהו מציע עקרונות, יש להעמיד אותו במיבחן.

אבל

כאשר מעצמה, ולו גם יריבה, מציעה עקרונות, שהם לגביה התקדמות גדולה, הרי
המשימה של המדיניות, משימת משדד־החוץ, היא להגיע להידברות עימה, על־מנת
להגיע לבירור העקרונות, להבהרת משמעותם המדוייקת, ואז להחליט אס לקבלם או
לדחותם.

+האמת על הצעות נאצר

על הצעות ההסדר של עבד־אל־נאצר אמר שר־החוץ :״המדיניות היחידה שהשמיע
נאצר באוזני העולם, ובאוזני אנשי־שיחתו המרובים, היא זו הגורסת חזרת ישראל
אל הקווים הארעיים שהולידו וסימלו את סכנתה ופגיעותה, על־מנת שתישאר זכות
בידי רבבות ערבים לזרום לתוכה ולערער את בטחונה — ,רבבות ערבים׳ — ולהרוס

הווח של
נן! איפר הראר:
! | פרצה המלחמה?
אוריאבנרי: מעולם לא החזרנו פליטים.

כגלל שלושת הלאווים האלה, שהם ההנחייה היחידה למדיניות
ישראל מזה שלוש שנים, אין לנו כל אפשרות להעמיד כמיכחן תוב-
ניות-שלום של ידידים ויריכים. נאלצים אנחנו לדחות אותם על הסן*,
ללא כריקה של ממש, מתוף תנוכה אמוציונלית וכלתי-רציונלית.
הרי

החזרנו

פליטים

לפני

מלחמת

#ההצעה הסובייטית -התקדמות !

ששת־הימם — למה

״אין זו תוכנית שלום, כי אם תכנית המיועדת לסכן את בטחונה של ישראל, ולקיים
מתיחות מתמדת באיזור על־ידי שיחזורמדוייק של המצב שהוליד את המלחמה
ב־ 967ו.״

במיסגרוז הוויכוח על משרד־הפניס
(שנערך לפני מותו של שר־הפניס,
חיים משה שפירא ז״ל) ,מתח שלום
כהן ביקורת קשה על פעולות המשרד.
אחרי שעמד על המצב העגום של
הרשויות המקומיות, ותבע לאחד
רשויות סמוכות במיסגרות גדולות
ויעילות (כגון עירייה אחת לגוש דן,
מבת-ים עד פתח־תקווה) ,אמר :
שלום כהן ברית זו בין עסקני
המפד״ל לבין עסקני יתר המפלגות,
שהם המעוניינים העיקריים בפיצול הרשויות
ובניפוח המנגנונים, היא המונעת
בדק־בית יסודי במיבנה הבלתי־רציונלי
של השלטון המקומי.
אנו סבורים שמשרד־פנים יעיל צריך
להציב לנגד עיניו מיספר עקרונות, ואמנה
אחדים מהם:
( )1איחוד רשויות מקומיות, מתוך

איש אינו יכול לדעת מה חושב עבד־אל־נאצר, אבל אנו יודעים, והשר אבן יודע
אולי טוב מכולנו, על מה הוא מדבר בשיחות פרטיות וגלויות: הכרה רשמית בישראל,
שיט בסואץ, חזרה מוגבלת של פליטים במיספר של א ישנה במאומה את הצביון
היהודי של המדינה.

הוא אף דיבר, בגלוי, על האפשרות של קשירת יחסים דיפלומטיים
וכלכליים עם ישראל, בראיון שפורסם ב״לה־מונד״.

אתן שתי דוגמאות.
אמר שר־החוץ היום, על עקרונות־השלום הסובייטיים, שפורסמו לאחרונה, ואני מצטט:

שפת״יס אחח
חיל>באים אוצי
עיף ות־08 וום ו,ו

את צביונה הלאומי ה מיו ח ד רבבות ערבים שעה שנאצר מדבר על
שלום, כוונתו אינה שלום עם ישראל במזרח התיכון, כי אם שלום במזרח התיכון בלי
ישראל. קרי: בלי ישראל עצמאית השוכנת בגבולות בטוחים ומוסכמים, כמדינה יהודית
ריבונית.״

מגמה לחסוך בהוצאות ולהיטיב מתן
שירותים;
( )2העברת כל ענייני גביית המסים
העירוניים הישירים לידי מנגנון הגבייה
הממשלתי. הממשלה תעביר לעיריות את
המגיע להן, וממילאיתבטלו מנגנוני־הגבייה
המיותרים;
( )3תיכנון כלל-ארצי של נושאים
הטעונים הסדר ארצי, כמו שירות־כבאים
ארצי והסדר ארצי של חופי הרחצה
על־ידי הכשרתכ״ 250 קילומטרים של
החוף, מאשקלון עד ראש־הניקרה, לרחצה
ולנופש, במקום הקטע המצומצם
והמגוחך של למטה מעשרה קילומטרים׳
בסך־הכל, המותר עתה לרחצה בים־
התיכון.
גם על רעיון זה צחקו בשעתו, כאשר
העלה אותו אורי אבנרי בכנסת הקודמת,
שמחתי לשמוע ששר־התיירות אימץ
לעצמו את הרעיון, בהבינו את
יכולת המשיכה של חוף רחצה כזה
למאות־אלפי תיירים. את הצעתנו להקמת
חיל־כבאים ארצי כבר אימצו לעצמם
חברי־כנסת מכל חלקי הבית.
מוטב למשרד הפנים לשים את הדגש
על פעולות אלה, במקום לרכז את
עיקר מעייניו בשערוריות הרישום והגזענות,
כמו פרשיות בני שליט והלן
זיידמן. שכן, ענייני־רישום מלאכותיים
אלה ממילא יתבטלו ברבות הזמן.

התנאים הבסיסיים היחידים שהוא התנה: שיבה לגבולות ה־ 4ביוני, ופתרון בעיית
הפליטים( .ואני מסכים עם שר־החוץ שמדובר רק על רבבות).

יכול מישהו לומר שיש לדחות הצעות אלה לגמרי, חלקית או על
תנאי, אכל אין לזה כל קשר ודמיון לקריקטורה שצייר לנו ברוב

בישרונו שר־החוץ.
ישראל
#מטרות־השלום של
1111111-- *4

כבוד היושב־ראש, אנו מציעים לקבוע בגלוי ובבירור את מטרות־השלום של ישראל,
ועל פיהן, על פי קריטריון אובייקטיבי זה, לשפוט את תוכנית רוג׳רס, את התוכנית
הסובייטית ואת הצעות עבד־אל־נאצר.
שלמהיעקבגרוס: אין לנו סיכסון עם רוג׳רס, ועם אמריקה, בעניין

הגבולות.
אורי אבנרי: לכם יש סבסוד עם אמריקה. לנו אין. אתם רוצים ללמד
את אמריקה איך לנהל את ענייניה.

ואלה המטרות, בפי שאנו רואים אותן:
( )1ריבונות ושלמות ישראל כגבולות המוסכמים והמוכרים
של ישראל, אשר יתבססו על גבול ה 4-ביוני.
( )2סידורי־ביטחון מוחלטים, שיאבטחו את ישראל באופן
מוחלט בפני תוקפנות מחודשת.
( )3גבולות פתוחים וקביעת מועד לכינון יחסים דיפלומטיים
וכלכליים מלאים.
( )4פתרון בעיית הפליטים, כולל אפשרות של החזרת מיספר
מוסכם, בצורה שלא תשנה את הצביון הלאומי של מדינת־ישראל.
( )5חופש-שיט בסואץ וטיראן.
( )6שיתוף נציגות פלסטינית מוסמכת בכינון הסדר־שלום
וביצועו, והפסקה יעילה של מלחמת הפידאין.
( )7אין נסיגה אלא אחרי השגת הסדר השלום הנ״ל.
אלה הם עקרונות חיוביים. הם ישמשו קנה־מידה אובייקטיבי לניהול מדיניות חדשה
כלפי ארצות־הברית וגם כלפי ברית־המועצות, ובעיקר מדיניות ישירה כלפי מדינות־ערב
והעם הפלסטיני.

האלטרנטיבה היחידה היא, כבוד היושב־ראש, אובדן סופי של
עצמאות פעולתנו המדינית, הידרדרות לתוך מלחמה בעלת אופי גלובאלי,
או הפיכת ישראל לבדור־מישחק כידי שחקני הליגה העולמית,
וכפיית הסדר שלא אנחנו נקבע את מהותו.

רצונך לשפר את רמת-
חייך היא לגיטימי בהחלט,
אך לשם־בך
עליך להצטייד במידה
גדושה של סבלנות.
אם תנסה לדחוק את
הקץ, אתה עלול למ-- -
צוא את עצמי בנקי־

דת ההתחלה, ללא כל
סיבוי של ממש להשיג
את קו־המטרה. חייך הרומאנטיים רצו־פים
משברים ומשברי״זוטא. ליבשי סגול.

הידיעה שהביא לך ידידך
הצעיר מחברך הטוב
הנמצא בחוצלארץ —
השתאות בך תעורר
מרובה. אך שיחת־טל־פון
שתנהל ימים אחדים
לאחר־מכן, תפתור את
התעלומה. בת שור: אל
תושפעי משפע ״העצות
״שמרעיפות
הטובות״
עליך ידידותייך ה״אוהבות״ .סימכי על, כושר
שיפוטך בלבד. לבן שור שבוע רגיל.

שבוע לא־נורמלי ! כאילו
במיוחד, כל מה
שציפית לו, מגיע דווקא
השבוע ! ברור ששבוע־ההצלחה זהו שלך,
ומותר לך ליה נות
ממנו. אך כמו כל
איש־צבא טוב דע לנצל
ההצלחה, והמשך
במסע-ניצחון פרטי משלך.
עם הכישרונות שלך, וללא ה מיגר-
עות, אין ספק שהדבר יעלה בידך.

אתה לא־מעט אומלל,
״ דווקא לא באשמתך. אולי
היה טוב יותר אילו
היית שומע בעצת ידידך
הקשיש, שרצה באמת

סוסן1

ךבטובתך, אך ל ה כו ת על

.י׳ חטא אין עתה כל ערך.
;21 ביוני -היזהר והישמר מעשיית
2)0ביו לי
.מעשה נחפז בהשראת
׳411 מצב־רוח עגום, כשהוא
בן־חלוף. בת־סרטן: אל תדחי את עצות
הורייך. הס רוצים בטובתך ומבינים יותר.

מריבה קלה עם אדם
קרוב תתפתח לסיכ-
סוך ללא מוצא, לא
מעט באשמתך. כדי
לפתור את הבעייה
יהיה עליך להתייעץ
עם ידיד משותף לך
לסיכטיד•
ולבת-זוגך
אין ספק שבכוחות
משותפים יעלה בידכם,
בסופו של דבר, לצאת מן הסבך.
ידיעה משמחת תתברר לך כבדותה.

התקדמות בקריירה שלך
תפתח לפניך שערים חדשים,
ואיתס אפשרויות
טובות לקשירת קשרים
חברתיים עם בני החוגים
שאינך בא איחס
בדרך־כלל במגע יומיו מי.
השיפור שיבוא בחייך
הציבוריים ישפיע
על תוכניותיך לעתיד.
זהו הזמן לפתוח בתיכנון יסודי — בתחילה
ארוך.
לטווח קצר ובינוני, ואחר־כך לטווח

שתי המטרות שהצבת לך — הושגו, אך
לא במעט עמל. את חשה עתה ריקנות,
לאחר תקופת המתח בה
היית שרוייה בז מן האחרון.
כדי לצאת מה־התוקפת
מרה־חשחורה

תן לעיתים, והמחש בות
אודות חיין בחס־רי־תנלית,
טוב תעשי

אם תציבי לעצמך מטרות
נוספות, שיגוונו 23 בספטמבר -
22 באוקטובר
את חייך. אל תתני לבעיות
תקציביות להעיב
על חייך. בעיות אלו תבואנה על פיתרונן
בסוף השבוע והאושר ישכון שוב בביתן.

תשבץ העובסה1ה

17)6

אזנ״ו

במקום ליישר את כל ההדורים בשיחה
כנה מלב אל לב, אתה אוגר את כל
זעמך בתוכך, ומעמיד
פנים שמחות. אם תמשיך
בכך — לא תפתור
שום בעיות, ואי־ההבנה
תגבר. הגיע
הזמן לומר מה שכואב
לך, בצורה שקטה
וחביבה. אל תפחד מהבוס
שלך — ואל
תהסס לומר לו את
דעתך על בעיות המשרד.
בסופו־של־דבר הוא ייווכח בציד-
קתך, ויודה לך על כך אם כי בעקיפין.

בן־קשת, שים־לב: מיס שקטים — חודרים
עמוק ! אין ספק ששמעת נבר את הפיתגם
הזה, אן בניראה מעולם
לא חשבת עד כמה
הוא נכון לגביך. היזהר,
אם־כן, מידידך הנוטף
נופת־צופים, ואשר
מפזר ארס לכל כיוון
ברגע שאתה מפנה לו
את גבן. אל תיתפתה
להאמין כי חיי העסקים
הינם מים שקטים. בת
קשת: רדי מעליו והניחי
לו. בכוח לא תוכלי להחזיק בו
אשר זרעת במשך הזמן, את קוצרת עכשיו.

השבוע יהיה רצוף תהפוכות, ועל אף
זאת, עשה כל שביכולתך להימנע ממריבות,
ומליצור לך אויי-
בים או אוייבות. רק
כך תוכל ליהנות מן
הבשורה שתגיע אליך
לקראת סוף־השבוע ב־מיברק
מפתיע, או במכתב
אקספרס. בן
גדי: לא היופי — כי
אם האופי הוא העיקר.
כמו שכבר אמרו
חכמינו ז״ל: אל תסתכל
בקנקן אלא במה שיש בתוכו.
לד, בת גדי, מצפה שבוע רומאנטי.

שלפניך מורכב משתי יחידות. ההשבוע
אחת
— בת שלושה ימים — בה מוטב
שלא תצא מפתח־ביתן, היא והשנייה — אף
בת שלושה ימים — בה
תנהל אורח חיים רגיל,
ובסופה צפוייה לן נסי־
^עה ארונה למקום רחוק.
את היחידה הראשונה
של השבוע, כדאי יהיה
ללימוד ולקרישתנצל

מה שלא הירבית
לעשות עד כה. את היחידה
השנייה של השבוע נצל בצורה בה
לא תזניח מאחוריך את מה שהתחלת.

מריבה קלה שהתחוללה
בסוף השבוע שעבר
שלא באשמתן —
תישכח. את עומדת
בפני שבוע שכולו אושר.
אושר מיוחד יגרום
לך בן־זוגן. לך,
דג, מצפה בסוף השי
ממד בוע הצלחה כספית
קלה. דע לנצל אותה
כראויותראה תוצאות טובות. אל תורידי
יותר מדי מערך עצמך כשאת נמצאת
איתו. אם לא תקפידי, ולו אך
במעט, לשמור על גאוותן, גם הוא לא
יעריך אותך. הקפידי על צורת לבושך.

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״השבץ 1716׳
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.

מאוזן :

המהווה את גבולו
הטרופי.

) 1שאיפה חזקה )7 .מגבת גדולה)14 .
בינתיים )16 .קומיקאי צרפתי ידוע)17 .
עוף אצילי, משמש השראה למשוררים)18 .
רשף, ניצוץ )20 .האמנות השביעית)21 .
אל־השמש במיתולוגיה המצרית )22 .תואר
לחכם מחכמי התלמוד אחרי תקופת התנאים
)24 .הב! )25 שמידת חומו נמוכה.
)27 אשתו של לנון (ש״פ) )28 .עוף ניר
זילנדי, מקורב ליען )29 .סופר אידי נודע
(״האיש מנצרת״) )30 .מכלי השחמט)31 .
בן־בקר )32 .יחידת הספק חשמלית)33 .
לשעבר, מזכירו הכללי של האו״ם (ש״מ).
)34 חי, ישנו )36 .צמח־ים )37 .יבול העץ,
)39 בר־נש )40 .הודאה על האמת)41 .
נשיא לבנון )42 .סופרת צרפתית נודעת
במאה ה־( 19ש״מ) )43 .נעימה)46 .
מסימני הניקוד )48 .שיר־לכת )50 .נהר
באפריקה )52 .שט על המים )53 .טנא.
)55 אם הפנינה )56 .עבורי )57 .אילוץ
מטוס לנחות )58 .שיטת פולחנים דתיים־
מאגיים, מקורה בהאיטי )59 .אות הניצחון.
)60 מנעול מיוחד )61 .חצי-אי באמריקה
התיכונה )63 .סוף, גמר )65 .כזב)68 .
הלכו אחרי )69 ..פקודה צבאית שור!
)71 קומפוזיטור איטלקי (״הכלה המכורה״).
)73 תורה )74 .נדיבות מופלגת )75 .קו

הדרומי של האיזור

מאונך :

)1יורד־ים וכובש פורטוגזי )2 .עובר
על התקנות )3 .גן־חיות )4 .הגדול במיסדרי
הנזירים הקתוליים )5 .תוגה, עוגמת־נפש.
)6מכינויי האלוהות )8 .בהשאלה: מרכז,
)9סופר אמריקני (״המרד על הקיץ״))10 .
שני נרות )11 .עוף החי ליד מקווי־מים
מתוקים ) 12 .משקה משכר )13 .מושר
ותיק ליד עפולה )15 .זוהר, יפעה)18 .
ענף, זלזל־גפן )19 .הספורט הלאומי של
אדומי־העור )22 .אזנק ממקומי )23 .שאינו.
כותב בימינו )26 .בעל תבונה, חושב בהגיון
)29 .ממחזותיו הראשונים של יגאל
מוסינזון )35 .קריטריון, קנה־מידה)36 .
עוז, עוצמה )38 .יחלק לשניים )39 .דממה,
ללא דיבור )42 .עיר ברודזיה)44 .
מחולק לשניים )45 .אל־הים במיתולוגיה
הרומאית )46 .ממפרשי התנ״ך בעת החדשה.
)47 אכסניה 49 .שייך לאחד מחילות־המחץ
של צה״ל )51 .בת העיר אילת )54 .העריכה
מאד )60 .הבן האהד־עשר של יעקב אבינו.
)62 המון רב )64 .דביק )66 .אחי האב)67 .
אנחנו )69 .מידת לח )70 .כפיס־עץ שתוקעים
באדמה )72 .בהגיעו לגיל זה, הוא
כשר לחופה )73 .מילת ברירה.

ח שבץ 6ו 7ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
פעולות החיבור, החיסור, הכפל והחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג בל סמל רייבוע.

ע מיו

את התשובות יש לשלוח טל־גבי גלויות בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי
הגלויה: חשבץ .1715 הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון
למישלוח הפיתרון — .29.7.70

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס כספי של 20ל״י ועוד 3פרסי ספרים.
העול ם

הזה

1716

מיץ עותו
^גממט
עגבניות יע 35
טבע• ^5889

הטולם הזה __ 1716

315

שנ ה 4

22.7.1970

עליזה עזיקר• מספרת

¥טייס נהרג -שני ניצל
איד ניצלים

הטייסים 1

ה 78א 3העדח

המחיר