גליון 1718 מתאריך 5 באוגוסט 1970

הלה הדעה ניכרת, אם כי שני הצדדים
מעלימים זאת.
הגרמנים כועסים על ישראל, בגלל כתבות ושמועות
שתיארו את שר־החוץ, של, כמי שמבקש לרכוש
קולות נאציים ואנטי־שמיים למפלגתו הקטנה( ,הדמוקרטית
החופשית) ,שהיא שותפת זוטרת בשלטון.

לפירסום רם זכתה כתבה של עיתונאי
ישראלי, שהעלה עי נם את יחם י כי*
נתן-קיסינגר, לעומתיהסיבן־הוריו-ברנדט.
ישראל מצידה מרוגזת על הביטוי ״נורמליזציה׳׳ ,בו
משתמש משרד־החוץ הגרמני לגבי יחסי ישראל—גר־מניה,
בדומה ליחסי גרמניה—ברית־המועצות וגרמניה—
ארצות־ערב. ברנדס ועוזריו, רובם נרדפי־הנאצים, אינם
סבורים שהם זקוקים לתעודות־הכשר ישראליות, במו
אנשי קיסינגר.

התקוממות ציבורית —
גורם בשיקולי גולדה
בין השיקולים שהכריעו את הכף אצל גולדה מאיר,
היה גם שיקול פנימי.

גולדה רגישה כיותר לתנודות שחלו ל אחרונה
כדעת הקהל, והתכרר לה כי מתן
תשוכה שלילית לתוכנית רוג׳רם, היתה
גורמת להתקוממות ציכורית שהיתה מעמידה
כצל את פרשת גולדמן.
בחודשים האחרונים הפכה גולדה מודאגת יותר ויותר
מסימני ההתנגדות למדיניותה בחוגי הנוער והאינטליגנציה
וגורם זה — נוסף על הלחץ האמריקאי — מילא
תפקיד חשוב בשיקוליה.

המומחים לדעת הקהל הודיעו לגולדה
כי התמיכה כחסידי הסיפוח כקרם דעת
הקהל, היא אפסית.

קואליציות עירוניות
עלולות להתפ רק
כעקכות החלטת גח״ל לפרוש מממשלת
הליכוד הלאומי, עלול גח״ל לפרוש ממיספר
קואליציות עירוניות, כהן הוא משתתף
כהנהלות הערים יהד עם המערך.
פרישת גח״ל לאופוזיציה, למרות הצהרתו של בגין
כי היא מתכוונת להיות אופוזיציה אחראית, פירושה
הכרזת מלחמה טוטאלית על המערך. אנשי גח״ל ינסו
להקשות על המערך את ניהול המדינה בכל השטחים,
בולל בהסתדרות ובמוסדות המוניציפאליים, יסרבו
להשתתף באחריות באותן ערים בהן הם בקואליציה.
צפוי מילווה אמריקאי
~ ממשלת ארצות־הכרית שוקלת הענקת
מענק חד-פעמי למדינת-ישראל, שיכסה
את גדעון הממשלה לשנת התקצים ה־
•טוטפת.

אחוז-חסימה
גם בהסתדרות

הפוליטי הנגכה עתה ב״התנדבות״ ,עומדים
ראשי ההסתדרות להפכו למס-חובה.
הדבר יחיים שינוי כחוק, כאישור הכנסת.

לי ד רי רחיר דז מי ח
שינויי ם נו ס טי
הקליטה במשרד

אחרי שהשר נתן פלד החליף, עם כניסתו לתפקיד
שר־הקליטה, את מנכ׳׳ל המשרד, אלוף (מיל ).יוסף גבע,
צפויים שינויים נוספים.

המועמד הראשון להחלפה הוא אחד ה־עוכדים
הכפירים כמשרד, שסכיכ סידרי
עבודתו היו רינונים כחודשים האחרונים,
ואף הוקמה ועדת־חקירה פנימית שפסקה
כי לא יעברו יותר אישורים כספיים דרכו.

מנהל חדש
ל״מפעל הפיס״
גזכר עיריית תל-אכיכ, יצחק אורן, יתמנה
כחודשים הקרובים למנהל ״מפעל
הפיס״ ,כמקומו של ד״ר מיכאל לנדאו
כן ה־.75
על החילופין סוכם בין שר־האוצר פינחס ספיר לבין
ד״ר לנדאו.

מנוי וגמור עם יצחק כן־אהרון והנהיג
גם כהסתדרות אחוז־הכימה טל אהוז אהה,
בן־אהרון סבור כי חוסר אחוז־חסימה מביא לריבוי
הקמת רשימות קטנטנות, מתוך תקוזה לזכות בחלק
במס הפוליטי.
כיום יש בהסתדרות שתי רשימות שזכו בפחות מאחוז
אחד — ברית־השמאל של ריפתין ורשימה עדתית.
שתיהן נהנות מהמס הפוליטי.
(^?זת<ן^[|ט^ 8ו1ו<*1איי וותו*ול ו3:288>8£8838ו6813

המס הפוליטי —
מס חובה
אחרי שכל המפלגות כהסתדרות, מחרות
ועד רק״ח, הכיעו רשמית תמיכה כמס

שינויים בנציגות המפד״ל
בסוכנות היהודית?
הרב צכי שכטר, מי שהיה יושב־ראש
מועדון הנשיאים היהודי כארצות־הכרית,
עתיד לרשת את מקומו של משה קרונה
כהנהלת הסוכנות היהודית כיושכ-ראש
המחלקה לתרכות תורנית.
בביקורו האחרון בארץ, ניהל הרב שכטר משא־ומתן
עם ראשי המפד״ל לכניסתו להנהלת הסוכנות במקומו
של קרונה, שבחוגי המפד״ל התעוררה ביקורת חריפה
על פעילותו בראשות המחלקה יה הוא עומד.

הממשלה תשאיר
את התיקים פתוחים
קרוב לוודאי שהממשלה תשאיר את התיקים
פתוחים, כפיתוי לגח״ל לחזור, או
לליברלים להתפלג ולחזור לכד.
במיקרה זה ימסרו התיקים זמנית, קרוב לוזדאי כלהלן:
מסחר ותעשיה לפינחס ספיר או לזאב שרף, תחבורה
לשמעון פרס, דואר לשלמה הלל, פיתוח למשה קול,
עם יהודה שערי כסגן שר.

מרד נגד בגין בחרות
הנקודה המכרעת היא כי מתוך 120 צירי
חרות, כ־ 20 הצביעו נגד בגין. למעשה התגבשה
בחרות מחתרת אנטי־בגינית, שבראשה עומדים שני אילי
ההון של חרות, יעקב מרידור וחתנו ח״כ קרמרמן, ה־מעוניינים
בהמשך ישיבת חרות בממשלה, כמו איל ה הון
הליברלי עובד בן־עמי.

המנהיג שקבוצה זו העמידה לפניה, הוא
עזר וייצמן, שבינתיים יסודר כמנהל חברה
כלכלית של מרידוד.

הרעה ביחסי
ישראל—גרמניה
כיחסים כין ישראל וגרמניה המערבית

ך ך ך ״ 1ןןן 1ןךו חמ ש שנים מפרידו ת בין שתי ת מונו ת אלה של וולפגאנג לוץ, רב־המרגלים הישראלי
1 ! 4 1 1 1 . 4 1 1 #שרינל ונתפס בקהיר, ו שוחרר אחרי מלחמת ש שת־הימים ת מורת 4481 שקויים
מצריים, ה ת מונ ה מי מין צול מ ה בק היר בעת שלוץ ניהל שם בית־ספר לרכיבה. ה ת מונ ה משמאל צולמה לפני שבועו ת
אחדים ליד חיפה, שם מצאו צלמי שטרן את לו׳ן, גילו כי היה קצין בצה״ל לפני שנ שלח לתפקידו כמרגל במצריים.

מלכות היופי אוהבות את?)011076

גלידה ״ טו פז־הגלידה
החד שה שמציגות מפכות היופי,
לך, עקרת הבית, בקיץ זה.
גלידת ״טופז״ בשלושה ט ע מי ם מיו ח די ם ב מינ ם:
״טופז״ וניל־דובדבנים
״טופז״ וניל־תות־שדה
״טופז״ וניל־צ׳וק־־ציפ (עם פירורי שוקולד)

(!יוימ•

גלידת ״טופז״ להשיג במילק־ברי ם ״ שטראוס״,
בסופ ר מ רק טי ם ובחנויו ת המכולת.

מידות ושמתים״שטראוס׳ הימיזים שזנ 1שוב
1־ 1970 בתואר ׳המוצר הנבוור׳

ב ע 7לי
וספה

נוסעים;כוזדוהבגסגז׳
חיפה וצפון הארע

ב 717ר י

וספה
ב_7נ 7ד י
וספה

הנמש לט העונה ואמון
ן ןן ןן חן

ץ״: ,וי׳׳ 161,

י ׳1״1י׳
1101111׳׳ 111111

ימליצו בפניך כי וספה
כדאי לרכוש — מיעקב
ברכשך כי אורנוך.
וספה מיעקב אורבוך
אל תחשוב שסיימה
העיסקה, יעקב את אורבוך ילוה אותך ואת
הקטנוע שלך בשרותו
המקצועי והנאמן
שנים ארוכות ארוכות.
וזאת הסיבה שחוג
הלקוחות של יעקב
אורבוך גדל בהתמדה
משנה לשנה.

•ונקבאורגון

חיפה ״ ,חו ב הרו^ל , 86 טלפון :

אולי אין זה השבוע המתאים לעסוק בבעיה המהווה את נושא
מכתבי אליך. בימים שהצהרות המדינאים ותמונותיהם תופסות
את מקום הידיעות והצילומים מחזיתות הקרב. הרי בעיה כמו
מדיניות הפירסום של צה״ל, שהיתר. עוד לפני שבועיים מציקה
ובוערת, נראית היום כאנכרוניזם.
אולם השבוע הגיעו אלי באיחור שני עיתוני־חוץ. אחרי שעיינתי
בהם הגעתי למסקנה כי אי־אפשר לעבור עוד בשתיקה על
מה שמתחולל בתחום זה.
בשני השבועונים הזרים, הלוק האמריקאי והוולטחכה השווייצי,
נתקלתי בכתבות על חיל־האוויר הישראלי. לא היה שום דבר
מיוחד בכתבות עצמן, מלבד דברי התעמולה הרגילים, אולם
הצילומים שליוו אותם היו יוצאי־דופן בהחלט.
היו אלה צילומים בצבע ובשחור־לבן שצולמו בפעולות מבצעיות
של חיל־האוויר. נראים בהם מטוסי קרב והפצצה של צה׳׳ל,
טעוני פצצות, כשהם טסים באוויר מעל שטח אוייב, והיו בהם
צילומי אוזיר של תקיפת מטרות באיזור תעלת־סואץ.
מעולם לא הופיעו צילומים מעין אלה בעיתונות הישראלית.
אף צלם ישראלי לא קיבל מעולם רשות לצלם ממטוסי חיל־האוויר
בשעת פעילות מיבצעית. עוד יותר מזאת — צה״ל עצמו
מספק לעיתונות המקומית צילומים מסוג זה לעיתים נדירות
ובאיכות גרועה בהרבה מזו של הצילומים שהתפרסמו בשני
השבועונים הזרים.
כיצד זוכים קוראי העיתונות בחו״ל לראות צילומים שאינם
מגיעים לאזרחי ישראל?

^ יחוו1וח רצוס זו
הסיפור הוא פשוט כיותר* .לם זר הביל לישראל. במקרה
היה זה אירוזין ניומן, צלם יהודי אמריקאי, שצילם בשעתו
את תמונות נערות ישראל העירומות עבור הפלייבוי (העולם הזה
.)1698 הוא אינו מייצג שום עיתון אבל היה בידו מינוי מטעם הלולן
האמריקאי שהתחייב לפרסם רפורטג׳ה מצולמת שלו על חיל־האוויר
הישראלי.
אישור מעין זה פתח בפני ניומן את כל הדלתות שלא נפתחו

וספה צפו!

״סקייהוק״ כשעת תקיפה -מצילומיו של ניומן

באניה ״דן״
25.9.70 עד 3.10.70

של צים קוי נוסעים

* בולגריה רומניה איסטנבול * רודוס
* מיקונוס דלוס הים השחור הים התיכון

סיורי־חוף מרהיבים ובילויים מרתקים
* נוחיות מירבית לנופש ולמר-
גוע * להקות בידור בינלאומיות בעת
השיט * חנות פטורה ממכס * הצגות
חצות * קניות אקסקלוסיביות
* חיים משוגעים !

צ־9גע

מ — 1099.ל״י (כולל מסים)
* לילדים: הצחה 500ל״י
בלעדי ! קח את מכוניתך חינם
(פרט למיסי־נמל) וטייל כרצונך ברומניה הרשמה — בכל משרדי הנסיעות

11¥1ר 0 7 1 1 9
׳ טייל געתינלם

מעולם בפני שום צלם או עיתונאי ישראלי. צה״ל התיר לו
להרכיב את מצלמותיו על מטוסי חיל־האוויר שיצאו לתקיפת
מטרות באיזור תעלת־סואץ. מצלמותיו צילמו עשרות מטרים
רבות של פילם. את התמונות הפיץ ניומן אחר־כך בכל עיתוני
העולם הגדולים.
לא היה זה מקרה יחיו. לפני שלושה שבועות הוצג בטלוויזיה.
הישראלית סרט על מיבצעי חיל־האוזיר בתעלת־סואץ. בסרט זר.
הוצגו לראשונה צילומי אוויר של בסיסי טילי ס״א 3שניסו
המצרים והרוסים להקים באיזור תעלת־סואץ, לפני ואחרי שהופצצו
על־ידי מטוסי צה׳׳ל. אלא שהסרט לא היה של הטלוויזיה
הישראלית. הוא היה של חברת הטלוויזיה האמריקאית נ.בי.סי,.
הוא הוצג בטלוויזיה הישראלית רק אחרי שעשרות מיליונים
ראו אותו ברחבי ארצות־הברית.
כל נסיון קודם של העיתונאים בישראל להשיג את אותם
הצילומים שניתנו לטלוויזיה האמריקאית, נתקל בסירוב ״מטעמי
ביטחון.׳

^ ה״גיו־יווק ס״מס ,,מצסט
אפשר להכין את גישתם של שלטונות הביטחון בישראל,
המעוניינים לסייע להסברה הישראלית בחו״ל באמצעות הספקת
חומר עיתונאי בלעדי. השאלה היא רק מדוע אין אזרחי ישראל
זכאים לראות חומר עיתונאי על פעולות חיל־האודיר באותה מידה
כמו צופי הטלוויזיה בניו־ג׳רסי או קוראי הוולנוווכה בג׳נבה?
גישה זו פוגעת בהכרח גם בטיב המידע שהעיתונות הישראלית
מסוגלת לספק לקוראיה. יותר ויותר נאלצים אזרחי ישראל להסתמר
על ידיעות של כתבי עיתונות זרים מביירות או מלונדון,
על הנעשה בגבולות ישראל.
כך, למשל, כאשר כתבנו בשבוע שעבר במדור ת שקיף כי
״סימנים שונים מעידים כי בד בבד עם נכונותם לפתרון מדיני
ומיתקפת השלום שלהם, מגבירים הסובייטים את הפעילות המיב־צעית
שלהם באיזור התעלה,׳ ניראו הדברים חסרי מובן, עד ליום
הרביעי בשבוע, כאשר פירסמו מקורות חוץ כי אירעה
התנגשות בין מטוסים ישראליים לבין מטוסים מוטסים
בידי טייסים רוסיים.
לך, אולי, נראה התשקיף סתום. אבל הניו-וירלן
טיימס, ציטט אותו במלואו במיסגרת הידיעה שלו על
ההתנגשות האווירית שאירעה בשבת לפני שבועיים.

״בל העולם משחק! נגדנו שח־מת
ואבא אבן משתעשע בקלפים״
איך תיאר עזר וייצמן

המפורסמות, וראשית דרכו
של יוסף קרלנכוים אל העסקנות
הפועלית ואל מעמד
שר־העבודה בישראל.

את מצב ממשלת הליכוד, שעה
שיצא מישיבת סיעת גח״ל
כדי לטלפן לאשתו, בטרם נפלה
ההכרעה על גישת הסיעה
לתוכנית רוג׳רס? ״מדבר שר־התחבורה

0:משהו על רמתם של
כמה מחברי הכנסת: בעת הדיון
על צירופו של שר־הקלי־טה
החדש נתן פלד לממש־לה,
דיבר ח״ב מפ״ם יעקב
חזן בגנותה של ברית־המוע־צות.
קרא לעברו ח״ב גח״ל
יער,כ נחושתן :״זאת הדבר
מולדת
השנייה שלך ! ״
שדחף את כתבו הפרלמנטרי
של דבר דניאל כלוך לקבוע
בעיתונו :״מגיע לו פרם
ראשון לקריאה האווילית.״

לידידים, ששאלו אותו לפשר
תמיכתו בקבלת תוכנית
השלום של רוגירס, הסביר
שר־הביטחון משה דיין :
״אני לא מאמין שהרוסים יתערבו
התערבות טוטאלית במלחמה.
אבל אם יתקדמו הרוסים
עם הבאללייקות שלהם,
אז אפילו תזמורת המנדולינות
של עמק הירדן לא תעזור,..״

0 :מיקרה נעים קרה פעם
לגולדה מאיר בדרך מירושלים
לתל־אביב. היה זה בימים
שהיתר. רק חברת־כנסת, אחרי
שהתפטרה מתפקיד מזכירת
מפא״י. כאשר הגיעה לתחנה
המרכזית, וביקשה לרדת יחד
עם יתר הנוסעים, עמד על כך
הנהג שהוא יסיע אותה באוטובוס
שלו עד לביתה ברמת־אביב.
וכך אומנם עשה.
איך צץ פתאום הסיפור
הזה השבוע? נזכר בו ח״כ
המערך מרדכי עופר, חבר
הנהלת אגד, שסיפר על ישיבה
של הוועדה המדינית של גולדה המערך, בה התנגדה
מאיר להנהגת בחירות אישיות
.״היא סיפרה על הנהג שהסיע
אותה הביתה — כדי להוכיח
שהפופולריות האישית שלה
מבטיחה לה בחירה גם בבחירות
אישיות, ושהתנגדותה היא
רק עקרונית.״

; 0שר־החוץ, אכא אכן,
הוא אדם מסודר ויסודי. לכל
ישיבה או דיון, הוא נושא עי־מו
תיבה מלאה כרטיסים, ככרטיס
מוקדש לנושא שכל מסויים ומופיעים בו כל העובדות
והתאריכים הקשורים
בנושא זה. באחת הישיבות שנערכו
לאחרונה, חזר שר־ה־חוץ
וטען כי הסובייטים במצריים
עדיין שומרים על קו
התיחום של 50ק״מ באיזור
תעלה־סואץ, אותו אין הם
עוברים. קמה ראש־הממשלה וטפחה
על פניו של אבן. היא
התריסה כי העובדות מלמדות
שלא כל מה שכתוב בכו טיס
של אבן אמנם נכון. אבן, בזריזות
של קוסם, שלף שוב

הסיכסובים
ב״שוקולדה״
0לאחרונה החלו לחזור
לארץ אמנים ישראליים ששהו
בסיבובי הופעות בחו״ל.
בין החוזרים: הזמרת אוסנת
(שירי שלכת אדומה) פז, שחזרה
בשבוע שעבר מהשתלמות
בת שנתיים בארצות־הב־רית.
לפני שיצאה לישראל,
! \ 1 9 1ל י !1ווןרורן חגגה השבוע בדיסקוטק ״קינגס
קלאב״ ,את יום־הולדתה ה־26

ואת קבלת התפקיד הראשי בהפקה האמריקאית של המחזמר
״זורבה היווני״ .בתמונה: מרגלית מתבוננת לחתוך את העוגה.

׳ 0חלק מתיכנית תחז
מלכת המים, יקחו גם הם
בתחרות. מני פאר יופיו
נשף שיתקיים בה גיל התו
— כשלגופו בגד־יב. ואילו
מנחה דודו דותן, המנח!
שני באירועים אלה (בנשפיו
שארם־אל־שייך ובטבריה) -
מכנסיים קצרים ,״מפני
שמן מכדי להופיע לפני
לבוש בגד־ים.״
! 0חברי
לדה, כוכבי המחזמר
זכו לפירסומת רבה בעיי
הופעתם במחזמר. עתה הג
חלו מסתכסכים. בינם לבין
מם. צכיקה פיק ו׳6
לוי יצאו בהכרזה כאילו
שושן כבר אינו חבר בי
ואת מקומו תתפוס 5
כץ• השבוע טען גבי,
גילה כבר לפני זמן מה
רצונו לעבוד ולהקליט לבז
צביקה מפיץ שמועות נ
וכי כל העניין מצוץ מהא
אינו נכון כלל.
שלי שיית

; 0בין עשרות הסטה
הזרים שמילאו השבוע
אולמי צ׳רצ׳יל בטכניון,
ארבעה מכרים שבירכו
את זה בהתרגשות

ויק גינטיל

(משמאל) ,הפסל הבלגי שפתח את תערובת
הפסלים שלו בביתן ״הלנה רובינשטיין׳׳
בתל״אביב, הציג בעיקר פסלים מעץ. בין השאר יש בתערובה
פסל הנקרא ״לוליטה״ (משמאל) העשוי מגרוטאות עץ ומתבת.
את הכרטיס המתאים והודה:
טילים
״אמנם כן, אי־אילו
סובייטים עברו את קו התיהעיר
אחד הנוכחים:
חום.״
״כל העולם משחק נגדנו שחמת
ואבא אבן משתעשע בקלפים.״

ו י 1 1111111י עסוק עתה בחזרות לקראת הופעתו גתפ־
#111114 קיד הראשי בסרט ״בנר על הגג״ .למרות 11 זאת מצא פנאי לבקר את ידידו יהושע (ג׳קי) ג׳קסון, הקארי״
קטוריסט הישראלי שנפצע בתאונת״דרבים בלונדון. מספר ג׳קי :
״אחרי ביקורו של טופול השתנה אלי יחס הרופאים והאחיות
בבית-החולים. כולם התחילו לטפל בי כאילו הייתי ידידה של
המלבה. החולים — לעומת זאת — בהשפעתו של טופול,
הביעו בולם את נכונותם לבוא ולהתגייס בהתנדבות לצה׳ל.״
הנוולוז הזה 1718

א1ש*ם

! 0עכשיו מנהלים שר־הע-
בודה יוסף אלמוגי ומזכ״ל
ההסתדרות יצחק כן־אהרון
מלחמה בנושא השביתות. אלמוגי
חושב שצריך לאסור שביתות
במשך שנה ובן־אהרון
כמובן מתנגד, היה זמן ששניהם
ניהלו מלחמות מאותו צד
של המיתרם. זה היה ב־,1933
כשבן־אהרון היה מזכיר מועצת
הפועלים של תל־אביב.היו
אלה ימי ההתנגשויות האלימות
ברחובות עם הרביזיוניסטים.
בן־אהרון שמע שבכפר־סבא
יש איזה בחור לעניין,
פועל־טוריה שריכז שם קבו־צת־אגרוף
נגד הרביזיוניסטים.
הוא קרא אותו לתל־אביב, הפקיד
אותו על הקמת פלוגות־אגרוף
של ההסתדרות. היתר. הפועל פלוגות:
זו ראשית

הספיקה אוסנת לחזות בהופעה
של אדפיס פרסלי ב-
ממש
״ההופעה
לאס־ווגאם.
היממה אותי. יעברו עוד הרבה
שנים עד שהזמרים הישראליים
יגיעו לרמת הופעה, ביצוע
וליטוש של זמרים זרים,״ סיפרה
אוסנת. אגב, בניו־יורק פגשה
אוסנת את איש הרדיו ומחבר
הפיזמונים דודו פרק,
המסיים, לדבריה, בימים אלה
קורם טלוויזיה של חברת
אר.סי.איי. ועומד לחזור בסוף
החודש לישראל כדי לנסות להתקבל
לטלוויזיה הישראלית.
התקבל לעבודה בטלוויזיה הישראלית.
סיכוייו בשטח זה —
טובים למדי.
0בדיון בין בעל ואשת
המסוכסכים ביניהם, שהתקיים
השבוע בבית־הדין הרבני בתל־-
אביב, השתרבב גם שמה של
עורכת לאשה חמדה נופך.
איך? במהלך הדיון טען הבעל
כי אשתו גנבת. לשאלת הרבנים,
מה גנבה? השיבה האשה:
״את הדרכון שלו. העורכת־דין
שלי, חמדה נופך, אמרה לי
לסלק אותו.״

סיגוריונסון שבא מאי
לומכרד משוייץ, הי
ממערב־גרמניה ועמיקם
שן מפתח־תקווה שהכירו
את זה באליפות הנוער
למית שנערכה בקיץ 1967נ
גני־יהודה בירושלים. עתה
גשו שוב בתור שחקני
ראשון של ארצותיהם
לימפיאדת הסטודנטים שנו
השבוע בחיפה. המשותף
בעת הידידים — היותם
שח־מת.
0מחברי ההצגה
האמבטיה ז״ל, ממשיכים
יות נרדפים. לפני שבועייו
המתופף זוהר לוי, אשך
חין את פיזמוניו של ן
לוין בהצגה, לאחת מח
התקליטים הישראליות, ן
למנהלה להפיק תקליט ע
פיזמונים של ההצגה.
המנהל :״יותר טוב תלך י
בתעלת־סואץ.״ פניות לו
תקליטים אחרות נתקלו ג
בסירוב. בעל חברה אחת
לו הודה כי הופעל עליו
זוהר לא התייאש והחלי!
הפיק את התקליט על חל

מכתבים
בז• נו ריבו ה
האם שמעתם?
אומרים שבקרוב אפשר יהיה להירשם
במשרד הפנים כיהודי ללא עניינים —
תמורת תרומה מתאימה להקמת בית־כנסת.

י. גלזר,

רמת־גן
1מעצר מינדזלי

ר* רז 111יגביד נוי ו1־ 1דעבזו 1ב ד 1ר־ודנ

שלום
בלי

ויתורים !

אנכי יושב במעצר מינהלי / .הסיבה׳
אדוני, שאני ערבי / .ערבי שסירב
מכירת הנפש / ,ותמיד, אדוני, שאף
לחופש.
מחה על סבל בני עמו / ,ושלום
צודק נשא עימו / .לכן יושב במעצר
מינהלי / .כי ניהל מאבק, וגם ערבי.

אל תוותר על מנוחתך בבית ובמשרד. התקן לך ״מזכירה אוטומטית״
העונה לטלפון שלך 24 שעות ביממה.

וכן אנו מספ קי ם * :מכשירי האזנה * מגבירי
טלפון * התקנת מיקרופונים והקלטות.
רדיו דוקטור, תל־אביב, רוד שלום עליכם , 18 טל 244118

בית־ספר לנהיגה
באוטובוסים
רק 10ל״י לשעור בן 25 דקות
50ל״י מבחן (החל מהשני).
טלפון ,50430 תל־אביב.
רה׳ נחמיה ,19 פינת רח׳ הכובשים .46
ע״י שוק הכרמל.

הנהיגה

אל־אסמר הבלתי אפשרי
אל תדרוש ממני הבלתי־אפשרי/ ,
לצוד את הכוכבים, ולשמש /להמריא.
/לייבש את הים ולחסל את היום/ ,
בסך הכל אני בן־אדם.
אל תדרשוני להיפרד מאהובתי [
מאור־עיני, מזכרונות ילדותי / .אנכי
גדלתי בצל הזית, ותאנים אהבתי מכרם
הבית.
ולא לדבר על גפן ההר /וצבר
העמק וכל השאר.
אוזני התרגלו לשירי הזמיר /ולראות
את הדרור בכפר יבעיר / .ולכן,
ידידי, אין זה אפשרי /לדרוש ממני
לנטוש את מולדתי.

פאוזי אל־אסמר,
כלא

.איננה
מענגת-
הטאר
.אותה

ד מון

ה שירים האלה, נ שלחו מכלא ד מון.
הם נכתבו על־ידי המ שורר הערבי־ישראלי
פ אוזי אל־אסמר, העצור ב מעצר
מינהלי. את ה שיר ה שני כתב פ אוזי
בעיקבו ת אפ שרות לפיה יעזוב את ה ארץ
לצ מי תו ת וי שתחרר על־ידי כןמ־בית־הסוהר.

כרוז ברצוני להתיחס למאמר (העולם
) 1714 עשה בן או בת בנוסחה מתמאטית
ולשאול את מר משה שפירא הנכבד כיצד
ינהגו זוגות הרוצים להתחתן וללדת בן י
כאשר האשד, כבר בהריון (הדבר שכיח)..
אולי יתחתנו לפי החודש בו נכנסה האשה.
להריון.
זו יכולה להיות נוסחה נוספת.
הזת

עודד ויגודה,

תל-אביב
כבודו במקומו מוגה

שמעתי ברדיו את נאום ההספד של
ראש־הממשלה, על קיברו של חיים משה.
שפירא ז״ל וממש התרגשתי מדבריה, בהן
העלתה על נס את אופיו הנעלה ומעשיו.
השאלה: האם לא תהיה זו פגיעה קשה;
בזיכרו של שפירא ז״ל, אם היא תקבל
במקומו את יצחק רפאל, אשר כבודו׳
העולם הזה 1718־

במקומו מונח — שנסוג ממשפט דיבה,
אשר הוא עצמו יזם?

י• גולן׳

באר־ שבע

כף אהרון
אני מניח שקראתם את הכרזותיו האחרונות
של מזכיר ההסתדרות יצחק בן-
אהרון.
סבורני שהאוב־יקטיביות
והקורק־טיות
תחייבנה אתכם
להעריך את בן־
אהרון יותר לחיוב
מאשר לשלילה! וזאת קובע אני
דווקא
ביודעי כי
מיד אחרי הבחירות
רצה אותו בן־אוד
רון להשמיט את
הכוח החדש מעמדותיו
— שהבוחר
זיכה בהן את התכרמי
נועה.
בהתחשב
בנתונים הקיימים, היתד, לבן־
אהרון התייצבות אנטי־פאשיסטית כנה ואמיצה
לדוגמה ולמופת!

אינו מזהיר ביותר. דודתי הגרה בארה״ב,
הזמינה אותי לבלות את חופשת הקיץ
אצלה.
הלכתי למשרד נסיעות ושם אמרו לי
להמציא אישורים שאני סטודנט מן המנץ.
זאת עשיתי. לאחר־מכן מילאתי טפסים ונשלחתי
למשרד־מם־נסיעות, שם נאמר לי
כי ההנחה בסך 340 לירות לא תנתן לי
אם אני יוצא לאמריקה, רק עד אירופה
(,זאת למרות שבדקתי בחוק ושם כתוב
שהפטור החלקי לסטודנט ינתן בתנאי שהכרטיס
שנרכש הוא לפחות בהנחה של
ס/ס 10 ממחיר רגיל, והכרטיס שהוצע לי
על־ידי משרד הנסיעות הוא למעלה מ־
־ 207 ממחיר הרגיל!).
העניין עורר סקרנותי ואז החלטתי לערוך
מחקר על פרשה זו, והרי ״תגליותי״:
במשרד הנסיעות של הסטודנטים הוצע לי
לטוס במטוסי צ׳רטר, מכאן לאירופה בחברה
רגילה ומשם באותם צ׳רטרים, על־ידי
כך ליהנות ממלוא ההנחה לסטודנט.

במשרד נסיעות אחר הוצע לי לטוס
מאירופה לארה״ב בחברת התעופה האיסלנדית.
פקיד אותו משרד אמנם נמצא
כמטחווי־יד ממשרד אל־על, אך שיבח ופיאר
את שירותי אותה חברה לעומת חברתנו
הלאומית.
אך מה לעשות אם אני דוזקא חפץ
לטוס בחברתנו הלאומית, ורוצה ליהנות
מההנחה המגיעה לי כסטודנט, ובאים מכריחים
אותי דווקא לטוס בחברה איסלנדית,
או באיזו טיסת צ׳רטר.
היות ורבים מעמיתי נתקלים באותה
בעייה אשר ניראת לי חושמית למדי,
היות וכאשר פניתי אישית למשרד המכס
וקבלתי תשובה ״אם זה מסובך אז אל
תסע, אני בן למעלה מארבעים ועוד לא
יצאתי את הארץ״( .אולי הנוסח המילולי
אינו מדויק, אך הרעיון העיקרי כן).
אני פונה לעיתונכם ומבקש שתטפלו ב־בעייה.

ראובן
שוני,

תל-אביב

משה פ. כרמי,
ר א שון ״ ל ציו;
תחרות הצילומים

קראתי בגיליוגכם האחרון (העולם הזה
)1717 כי הינכם מפקפקים בסיפורו של
מני פאר, על שהוסע בכף־חפירה של
בולדוזר, שעה שביקר במוצבי צה״ל ב־עמק־הירדן.
אני
רואה חובה לעצמי לאשר סיפו^
זה. זה הייתי אני החתום־מטה אשר אירח
את מני שעה שהופיע בפני חיילי צה״ל
במוצבי העמק, ועל כך יבורך מקרב לב!
שעה שהגענו לאחד המוצבים, עסק טרקז
טור כבד בעבודת־חפירה במקום. לאחו[
ההופעה של מני, משיצאנו וביקשנו לגשת
למכונית, הסתבר כי החפירה העמיקו
ואי־אפשר לעבור. מני התבדח והציע ל[

מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.

דעתכם על: אף-על־פי פלוס גזר?

עפר וייס,

ירושלים

• הקורא עפר וייס מרחוב עוזיאל
, 72 ירושלים, זו כ ה בפרס המדור —10.

בעיותיו
של סטודנט
אני סטודנט מן המנץ באוניברסיטה
העברית. כרוב הסטודנטים מצבי הכלכלי

תמונת השבוע

(הנו שן ב עמוד |)8

רוון

ובדן 1־ * 1ז ן

א ־ ט י

1יוי ב: חג

בדוד׳ ו1יוווי 1־רי <
* 13משנע ׳
סיורייב! בכזביבר !
בב־ובוניור! ב ריו*די ״|
גז־ כזוזגו ת 1יוו, ד
דזז כז ־נוו ־נ:

דז!* 1ו בי ב, ר ־ ד ד׳ ק1־יוגורזן רף
5 4 8 4 8 5 - 5 5 5 7 7 :*113

בכפר הנופש שרם א־ש>>ך תיבחר ביום שליש 4.3.70 נסיכת ים סוף 1970׳
כל זאת בשעה 10.00 בלילה !

בתכנית: צמד הנוודי ם

• אי לן ו אילני ת

מכתבים
(המשך

מ ע מוד )7

טרקטוריסט כי ישא אותנו בכף אל ה־קומנדקר.
ואכן, זה התקרב, הרים את
הכף ואנו עלינו והועברנו מצד אל צד.
כך שסיפורו של מני נכון.

שאול דגן, חיפה
; פירוש משוגה ש? החרמת
מועצת הביטהון
אחד מהנימוקים להכרח שבמשא־ומתן
ישיר, בפי ממשלתנו, הוא הצורך לקבוע
את הגבולות המוכרים והבטוחים הנזכרים
בהחלטת האו״ם. זאת אומרת, לפי
הפרוש שלנו — התמקחות על גודל
מידת הסיפוח. אך הרי ההחלטה מתחילה
בקביעה ברורה שהיא פוסל תנל כיבו ש
טריטוריה כתוצאה ממלחמה, זאת אומרת
נגד כל סיפוח. והגבולות המוכרים והבטוחים
פרושם לפי החלטה זו הם הגבולות
של 4ביוני . 1967
משונה ביותר הוא הדיבור על משא-
ומתן בלי תנאים מוקדמים. האין סיפוח
רשמי של ירושלים הערבית והגולן י, וחצי-
רשמי של עזה וחלק של הגדה הכולל
איזור חברון והכרזה רשמית שהגבול
הביטחוני שלנו צריך להיות הירדן, ואסור
לנו להפקיר את שארם־א־שייך אינם בבחינת
תנאים מוקדמים?
ברור שכולם, שכולנו, ים בגין ואלדד
רוצים בשלום. ז״א שלא יפריעו לנו להתבסס
בשקט ובשלוה בשטחים הכבושים- .
אך ברור שסיפוח של שטחים כל שהם
יכול להתבסס על ״הבטחת הקדוש ברוך
הוא״ אך לא על החלטת מועה״ב. ובתנאינו
סיפוח פירושו — מלחמה נצחית.

רבקה תל,

קיבוץ עמיר

י הרגל
השלישיית
עד עכשיו היה ידוע כי לזמרת אילנית
יש קול יפה והופעה נאה. והנה, בשבוע
שעבר, בא עיתונכם (העולם הזה ) 1717

אילנית על שתי רגליים
ומראה לקוראים שלאילנית יש גם רגל
שלישית. כאילו שלא מספיקות לה השתיים
המקוריות.
אם לא תיתנו לי הסבר בדחיפות — אני
אשתגע !

יעקב מירד, רחובות
• הקורא יעקב מידד לא צריך לחשת-
גע. ההסבר לרגל ה שלי שית הוא פ שוט :
חוט ה מי ק רו פון נמ שך עד הריצפה ויצר
את הרו שם שי שנה רגל נוספת.

בגליוננו מס׳ 1705 הופיעה כתבתנו
שהתייחסה לפיתוח יפו העתיקה בע״מ.
לאחר בדיקה נוספת שערכנו, הסתבר
לנו שבכתבה חנ״ל נפלו, לדאבוננו, טעויות
ואי״דיוקים, ואנו מצטערים על כן.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמד
נות למכתכיהם.

העולם הזה 1718

4£נ י מכרך מקרב לב את חבר־הכנסת מנחם בגין,
\ £ע ל החלטתו לנטוש את ממשלת הליכוד הלאומי.

היתה זאת החליטה פטריוטית.

החלטה המעידה על כנות בעליה.
החלטה שתועיל למדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

ויש כה רק פגם קטן: שהיא באה באיחור.
ך* ק אדם הרוצה לרמות את עצמו או את בוחריו
ן יכול היה להעמיד פנים כאילו החלטת הממשלה
לקבל את תוכנית רוג׳רס היא טכסיס חסר משמעות.

אפילו חושבים בך במה מחברי הממשלה
או אך כולם -אין זו אלא הונאה עצמית.אם קופץ אדם מן הגג של מיגדל שלום, אין הוא יכול
לטעון ברצינות :״אני החלטתי לפי שעה רק להגיע לקומה
ה־ .30 שם אחליט אם להמשיך בדרך או לאו.״

מי שקופץ, סופו להגיע אל הארץ.
הוא הדין לגבי תוכנית רוג׳רס. מי שמקבל אותה —
בעל כורחו — ״רק להלכה״ ,רק ״כדי להשיב על טכסיסי
נאצר״ ,מרמה את עצמו.

י אותן הסיבות שהביאו אותו לקבלת ״טכסיס״ זה,
^ יביאו אותו בהכרח גם לקבלת כל הנובע ממנו, בהמשך
הדרך, עד לביצוע התוכנית.
יש שתי סיבות טובות: העובדה שהאלטרנטיבה היחידה
היא עימות עם הצבא הסובייטי, והעובדה שבמצב זה אין
כל אפשרות לריב עם האמריקאים, שהם לבדם יכולים
למנוע עימות זה ולספק לישראל את הכסף והנשק הדרו!*•1*

שים לה.
קבלת תוכנית רוג׳רס אינה חתימה על שטר, שאפשר
להתעלם ממנה כשיגיע לפרעון. זהו שטר הניתן לנושה
שיש בכוחו לגבות את תמורתו בכל רגע שירצה, מפני
שהחותם נתון בידיו לשבט ולחסד.
אילו נענה בגין להתחכמויות של בעלי ה״ניסוחים״,
היה מבזה את עצמו.
הוא היה מקבל על עצמו את האחריות למה שנראה
לו כ״חורבך — כשם שכבר קיבל על עצמו את האחריות
לקבלת החלטת מועצת הביטחון.

לאנשי המערך את התירוץ, את האליבי, לדריכה
במקום, לאי־קבלת החלטות.

ניתן היה לשכנע תמיד את המוני הציבור
האינטרס של קיום ״הליכוד הלאומי״ חשוב
כלשהו בכיוון לשלום. לכן לא נעשה אף צעד
עתה נעלם אליבי זה. המערך יהיה אחראי
לבדו — לדרך הממשלה, למעשיה ולמחדליה.

התמים כי
מצעד קטן
אחד.
— למעשה

במשך שלוש השנים ושלושת השבועות של קיום ממשלת
הליכוד היא גרמה להחמצת ההזדמנות ההיסטורית,
החד־פעמית, להשגת שלוס״אמת למחרת המלחמה, ולהזדמנויות
הרבות שהיו לאחר מכן, עד לפרשת גולדמן
ועד בכלל.
הפירוק בא באיחור של שלוש שנים — שלוש שנים
שלא הועילו לבגין ולחסידי־הסיפוח, ושגרמו למדינה נזק
שאינו ניתן לתיקון.

גם על בך יש לכרך את מנחם בגין, אם כי
אין זה מנחם אותו.

על כך איני יכול לברך, לצערי, את בגין.

ם תרצה הממשלה ללכת בדרך השלום — תמצא
*! שפרי שת חרות היחד. לברכה.

^ ילו היה בעם ובממשלה רוב למען מדיניות הסיפוח
\ £ש ל מנחם בגין, לא היה מהסם אף רגע לסלק את
מתנגדי־הסיפוח מן השלטון, ולבצע את מדיניותו.

מי בבירות העולם היה מאמין לממשלה
שהיא מקבלת את תוכנית רוג׳רם -כשיש
בה שרים הידועים בעולם כולו כחסידי הסיפוח
של כל השטחים המוחזקים ז

למרבה המזל, המצב הוא הפוך. יש בציבור רוב מכריע
למען העדפת השלום על השטחים.
לכן יש כל הצדקה להוצאת כוחות־הסיפוח מן הממשלה.

פרישת חסידי הסיפוח הקנאיים, ותמיכת

אין פירוש הדבר שער יש לנו ממשלת שלום. בגין
הלך — אבל הבגיגים הקטנים נשארו. הם ינסו לחבל
בכל צעד שיוביל לשלום בלי סיפוח. עוד ייתכנו הרבה

במצב כזה היתה עמדת הממשלה נראית בטכסיס שקוף,
חסר משמעות של ממש. היא לא היתר, פורצת את
טבעת־הבידוד, שהחלה מתהדקת סביב צזזארה של ישראל.

והיתה לו בל ההצדקה לכך.
וטוב שבגין הסיק את המסקנה ההגיונית.

הוא היה מראה לציבור שהכסא חשוב לו
יותר מן העקרון.
בפרישתו הוכיח את נאמנותו לדרכו.

על בך יש לכרבו.
ך צעדו זה, לא הוכיח בגין רק יושר אישי, אלא גם
• 4תחושה דמוקרטית.

המישטר הדמוקרטי הייצוגי הופך לבדיחה,
כאשר יושבים יחד, בממשלה אחת, תומכיה
ואוייכיה של המדיניות הרשמית.
המתנגד למדיניות הממשלה, חייב להיות באופוזיציה.

אין זו זבות, אלא הוכה.

חובתו של מנהיג־ציבור, המתנגד למעשים גורליים של
הממשלה, להשמיע את נימוקיו בפומבי, בפה מלא.

לשם כך — בעיקר לשם כך! — קיימת הכנסת. זוהי
הזירה הנכונה להתמודדות של דיעות והשקפות.

הכוחות הידועים כעולם במתנגדי-הסיפוח, הן
הנותנות להחלטת הממשלה את האמינות
-אפילו מעבר למה שנעים ונוח לממשלה.

שלוש שנות הליכוד הלאומי היו אסון לכנסת.
שתיים־שלוש סיעות קטנטנות נשאו
בעול המאבק האופוזיציוני, השמיעו את האלטרנטיבות
האמיתיות -ואילו הוויכוח בין
הגושים הגדולים התנהל בחדרי-חדרים.

הדבר יעניק דינאמיקה חדשה למהלכי־השלום. היא תישמט
מידי הניצים בממשלה, שהיו רוצים להפוך את ההחלטה
ל״טכסיס״ בלבד.
הדחיפה לעבר השלום תהיה כפולה ומכופלת.

שיבתה של תנועודחרות לאופוזיציה יכולה להחזיר
לכנסת את זכות־הבכורה שלה. שוב יתנהלו בה הוויכוחים
העיקריים, האמיתיים. שוב ייוודע מי בעד ומי נגד הקו
המדיני של הממשלה.

גם על כך יש לברך את בגין.

הדמוקרטיה נוספת טובת המדינה עצמה.

**ל טובת
>1משך שלוש שנים ושלושה שבועות היתה
הממשלה משותקת למעשה.
אין זאת, כמובן, אשמת שרי חרות בלבד. אילו רצו
ראשי הממשלה — לוי אשכול או גולדה מאיר — לקבל
החלטה חיובית כלשהי, יכלו לפרק את הממשלה ולהקים
ממשלה בלי חרות. תמיד היה להם רוב מספיק לכך.

אולם נוכחות שרי־חרות בממשלה סיפקה

גם על כך יש לכרך את
רצה בכך.

בגין, אפילו לא

** ין לי אף דימעה אחת לממשלת הליכוד הלאומי.
^ אני הצבעתי בעדה. במעמד ההיסטורי, ב־ 5ביוני , 1967
כשמסביב לבניין הכנסת התפוצצו פגזי התותחים הירדניים,
הרמתי את ידי למען ממשלה זו.

אז עמדנו כמלחמה טוטאלית. כמלחמה
כזאת, מן הדין הוא שהחייל כחזית יידע בי
בל כוחות המדינה שותפים לאחריות השלטון.
כאשר רועמים התותחים, כפופים כל הצרכים המדיניים
לצורך העליון האחד: לעמוד במאבק הצבאי.
אבל ברגע שנסתיימה המלחמההטוטאלית — הפכה
ממשלה זו למזיקה.

כהמשך הדרך הפכה לאסון לאומי.

פרובוקציות, מעשי־חבלה פוליטיים ואחרים. עוד יש צורן
לעמוד על המישמר יום־יום ושעה־שעה.
אבל מוקד הסיפוחים עבר עתה לאופוזיציה.

ש אופוזיציה ויש אופוזיציה — יש בגין ״ישן
ויש בגין ״חדש״.

המיבחן בא עכשיו.

בחוזרו אל האופוזיציה, האם יחזור בגין אל תקופו
הפגנות־ר,שילומים, נאומי־השילהוב, מסעי־האופנועים?

או שתישאר לבגין הדרת-הבכוד שרבל
בשלוש שנות ישיבתו ליד שולחן הממשלד
באדם אחראי, המקבל הכרעה דמוקרטית?
בחודשים הקרובים תיפול ההכרעה הלאומית — הכרע
שניצניה מצויים בהכרעת הממשלה מהשבוע.
אפשר להסית נגד כוחות־השלום, לפנות אל היצרי
של השכבות הנחשלות, לקרוא לאלימות.

ואפשר לנהל ויכוח ענייני פחות-או-יותו
להעמיד דיעה מול דיעה, לסמוך על תכונו
הבוחר ולקבל את הכרעת נבחריו.
הדבר יהיה תלוי במידה רבה מאוד במנחם בגין.

אם ילך כדרך השנייה, כוודאי נברך אוח
שבעתיים.

ייייי

א י י •ב 9 4 1נ : 9 1ו
מאת ד יא* ייידי

השני שד דו״ח הי שראלית
שנפג שה ע ראש הפידאיון בביירות

מאת

כי מאחר שאל־פתח היא תנועה המבוססת
על העם, הריהי קרובה יותר לציבור ההמונים
העניים מאשר החזית הע מ מית או
החזית הדמוקרטית, אשר אוהדיהן העיקריים
הם הבורגנים המשכילים.
אך לאחר שמנה את ההבדלים הקיימים
עתה בין הקבוצות השונות — שרבים מהם
הם סיכסוכים אישיים — הטעים אל־חות
את הצורך באחדות .״הגענו לנקודה בה
אנו שוקעים כימעם בתוך מילותינו־שלנו,
ודבר זה הופך לאבן־נגף, תחת שימרק
את השגת מטרתנו הממשית, שהיא שיחרור
פלסטין. ככלות הכל, אין צורך בדיבורים
כה רבים. לאחר שהתחלת לשאת נשק להגנת
מולדתך, אתה מהפכן.״
לנאיביות הפוליטית של ״המהפכה הפלסטינית״
אין ביטוי טוב יותר מאשר משפט
אחרון זה.

דנ ה זוהר

גשגוע שעכר פירסם ״העולם הזה״ את החלק הראשון של
הדו״ח של דנה זוהר 24 ישראלית בעלת אזרחות אמריקאית,
שביקרה החודש בביירות ושוחחה עם נציגי אירגוני הפידאיון.
בחלק הראשון תיארה דנה את שיחותיה הארוכות עם ראסאן
בנפאני, הסופר הפלסטיני המשמש כנציג ״החזית העממית
לשיחרור פלסטין״ של ג׳ורג׳ חבש. כחלק השני של הדו״ח שלה
מתוארות שיחותיה עם אנשי ״אל־פתח״ ו״החזית הדמוקרטית״
ום אחרי שיחותי עם כנפאני, הוזמנתי
לשיחה עם שאפיק אל־חות. היא
:קיימה במשרד האירגון לש חרור פלס־ן
— אירגון הגג שאליו משתייכות מרית
תנועות הפידאיון. למעשה שולסים
אירגון אנשי אל־פתח, אחרי שמנהיגם
ונסר עראפאת, התמנה בחורף האחרון לנש
האירגון.
אל־חות הוא נציגו הרשמי בביירות.

הפידאיון השונות ועל יחסו כלפיהן. הוא
הסביר לי כי אל־פתח התחיל בפעולתו,
למעשה, ב־ ,1965 ופופולריותו הראשונית
באה לו בגלל קריאתו להילחם תחילה, ולהניח
לאידיאולוגיות להתפתח לאחר־מכן.
ככל שגדל אל־פתח, קמו קבוצות שונות
אחרות, שמתחו ביקורת על נקודות־התורפה
שלו. מרביתן היו קבוצות אידיאולוגיות.
שלושת היריבים החשובים ביותר של אל־

״אנחנו היהודים האמיתיים״
1אחר סיומו של שיעור־היסטוריה זה,
/פנה אל־חות לספר לי על סיבלותיהם
של הפלסטינים מידיהם של הציונים ובני־בריתם
האימפריאליסטיים.
הוא תיאר את ״אופייה הגזעני והפיאו־דלי
של המדינה הציונית״ ,וחיקה את אותם
״אנשים נוכריים מימי־הביניים״ המסתובבים
בראש־חוצות עם פיאות האסופות
מאחורי אוזניהם והתוחבים פיתקאות בקירות.
בדברו על סיבלותיהם של הפלסטינים,
הוא נשמע כה כואב ומעונה, עד כי
אני עצמי נעצבתי מאוד על שלא יכולתי
לספר לו בכנות מנין באתי, וכי גם ישראלים
רבים כואבים כמוהו על גורלם של
הפלסטינים, ועד כמה המצב מסובך הרבה
יותר מן התמונה שצייר הוא.
אך כל פיתוי מעין זה לגלות את זהותי
לא היה מביאני לכך, כיוון שהוא חזר שוב
ושוב על הצהרתו כי לעולם לא ישוחח עם
ישראלי — ובייחוד לא עם אותם אנשי-

יירגע, אין לישראל כל עתיד בחלק זה של
העולם. ההיסטוריה צועדת לקראת חירות,
אחווה ושיוזיון — והישראלים הם ריאקציוניים
וגזעניים.״
אף שנימתה היתד, מתונה והגיונית יותר,
היתד, השיחה עם אל־חות, מבחינות רבות,
מאכזבת הרבה יותר מזו שהיתר, לי עם
כנפאני. מכנפאני ניתן לצפות להפרזות
מטורפות ולריחוק פסיכופטי־כימעט מן המציאות.
אך העדר ההגיון ותחושת־המצי־אות
בדבריו של אדם כאל־חות גרם לי
לחוש ייאוש גמור — כתחושת הייאוש התופסת
אותך אחרי שחזית במחזה של
תיאטרון־האבסורד, בו כל המילים והעניינים
מוכרים וידועים, ובכל זאת יוצרים
תמונה אבסורדית לחלוטין.

אגשיד ש? חאוואממה
** מה שקראתי אודות קבוצות הפי-
דאיון הפלסטיניות השונות, הייתי
מעוניינת ביותר ב חזי ת הדמוקרטי ת של
נעיף חאוזאטמה. מכל הקבוצות העיקריות,
נראתה זו כקרובה ביותר להעלאת הצעות
העשויות להוביל, באופן כלשהו, אל פתרון
״הבעייה הפלסטינית״.
אל משרדה הביירותי של החזי ת הדמוקרטית
נלקחתי על־ידי סוהייל יאמות,
סוציאליסט לבנוני השייך לאיגוד ה קו מו ניסטים,
הפועל יד־ביד עם אנשיו של חא-
חיאטמה בלבנון.
שהיתי כבר בביירות מזה חמישה ימים,
ויאמות אמר לי מייד כי ״האנשים ברבת-
עמון״ טילפנו לשאול מי אני בדיוק. בנימת
אמון גמור ביקש ממני לומר לו מי אני
״באמת״ .חזרתי על סיפורי, כי אני אמריקאית
העובדת עבור הטיימס, הסברתי לו
את כל הדברים הבלתי־ברורים, ואת שני
הדברים עשיתי בצורה טובה למדי, עד כי

מיג טואמאת
פגישתי עם אל־חות לאחר שנפגשתי עם
וסאן כנפאני, היתה כמו ראיון עם אבא
:ן לאחר בילוי יומי עם אחד מאנשי נסית.
ז יש דבר הקרוי מימסד בקרב הפידאיון,
ליחות מסמל אותו.
זהו עורך־דין מצליח כבן ,45 שנולד בזו
והרואה עצמו כפליט פלסטיני, אך הוא
יאה יותר כמי שהיה מבכר להתגורר ביירות
או בקהיר אפילו לא היתד, קיימת
זראל בעולם, פשוט משום שהעיר הגדו־
־ ,הולמת אותו יותר.
מבעד לחלון נשקף העוני הנורא של
כונת מזרעה. אך משרדו מרוהט בסיגנון
?:ערבי החדיש ביותר, עם כורסאות נו־ית
וכסאות גדולים, בעלי מסעדי־עור.
שלא ככנפאני, אל־חות עשה כמיטב
:ולתו כדי להיות דיפלומטי ו״מתוך. הוא
זל את השיחה בהבטיחו לי כי ״אנו,
!לסטינים, אוהבים את האמריקאים!״ —
ום לשפוט על־פי הצהרותיו לעיתונות,
־,ן אנטי־אמריקאיות מובהקות, הרי היה
שקר מפורש( .או שאני השפעתי על
זידאיון עד כדי כך שהאמריקאים חייבים
זלם לי משכורת על יצירת רצון־טוב
נקום שלא היה קיים קודם לכן).

שיעור בהיסטוריה
י יר!שתי מאל־־חות לספר לי משהו
,על השתלשלות יצירתן של קבוצות

— י יי

פתח היו: הלאומנים הערביים — אשר
נתפצלו לאחר־מכן ויצרו את החזית העממית
ואת החזי תהעמ מי ת; אל־צאעיקה
— השם את הדגש על פאן־״יביות סוציאליסטית,
ואשר קשריו עם הבע ת הסורי
חזקים מכפי שהאירגון מוכן להודות; וכן
לחזי ת ה שיחרור הערבית — הקשורה אל
הבעת העיראקי. כיום רואה אל־חות את
אל־פתח, את החזי ת הע מ מית ואת החזית

מערב, אשר זנחו בתים טובים בארצות
עשירות כדי לבוא ולהתיישב בארץ השייכת
לעם הפלסטיני.
שאלתי אותו אם אינו סביר שאנשים
מסויימים, הבאים מן המערב, הם בעלי
הבנה רחבה באשר לבעיות הסבוכות הקשורות
בסיכסוך הישראלי—פלסטיני, ושכדאי
שאלה יתיישבו בישראל ויפעלו מתוך
המדינה למען השגת צדק ואחיזה. אך הוא

.אנשי חאוואטמה מחכים שהישראלים הצעירים
יילחמו בנשק נגד מדינת ישראל...
הדמוקרטית כשלוש הקבוצות החשובות ביותר.
אחרי
1967 ראו מרבית הקבוצות הללו
כי עליהן להציע אידיאולוגיה מארכסיסטית־לניניסטית
.״אך הם עדיין שמאלניים מפגרים
מאוד, ותעמולתם רופפת מאוד.״
החזית הדמוקרטי ת של חאוואטמה היתה
הראשונה שלמדה את ערכה של הביקורת־העצמית,
ואל־חות מדבר בשיבחה, על שאילצה
את אל־פתח ואת חבש לעמוד בצד
המחנה המארכסיסטי־לניניסטי. הוא הסביר

השיב :״הדרך היחידה בה יכול יהודי בעל
כוונות טובות לעזור לכוחות הצדק למגר
את המדינה הציונית, היא — שיישאר רחוק
ככל האפשר מן המדינה הציונית, ולא יהיה
קשור עימד, כלל.״
בנימה רכה יותר, אך מתוך אותה נקו־דת־מבט,
הדומה לזו של כנפאני, המשיך
אל־חות וסיפר לי עד כמה דומה ישראל
לגרמניה הנאצית. הוא אמר שהפלסטינים
הם היהודים האמיתיים בעולם של היום.
לבסוף :״אפילו אם לא נילחם, אם הכל

שאפיק אר-חות
לבסוף הסכים לקחתני אל מיפקדת

החזי ת

הדמוקרטית.

החזית הדמוק רטית ל שיחרור פל סטין היא
הזעירה והענייה ביותר מבין קבוצות ה־פידאיון
הפעילות. משרדה הביירותי קטן,
מוזנח ובעל מיספר עובדים מצומצם, והוא
נראה יותר במכבסה סינית באמריקה מאשר
כמשרד פוליטי.
את פני קיבלו שני גברים צעירים, ששמותיהם
עבדאללה וסוליימאן, המייצגים
את חאוואטמה בביירות, והם אמרו לי כי
לאחר שיחתנו ייתכן שישלחו אותי אל
חאוזאטמה עצמו.
עבדאללה ניהל את מרבית השיחה, והתעקש
שאשמע את ההיסטוריה של החזי ת
הדמוקרטית, ומדוע וכיצד נתפצלה מעל
החזית הע מ מית — עוד לפני ששאלתי שאלות
כלשהן. הוא הסביר כי החזי ת הדמוקרטית
ל שיחרור פל סטין דוגלת במהפכה
המארכסיסטית־לניניסטית, וכי היא טוענת
שאנשי־הימין בקבוצתו של חבש משתמשים
ברעיונות מארכסיסטיים כהסודאה למטרותיהם
הריאקציוניות.
עבדאללה השתמש במשפט ״מארכסיסטי־לניניסטי״
בכל משפט משלו, ולאחר שקלט

הבעת שיעמום־מה על פני, מיהר להבטיחני
כי דיבוריו על המארכסיזם אעם פיטפוט־בעלמא
.״את המארכסיזם שלנו למדנו מן
הניסיון — מנסיונם של אנשים אחרים:
הוויט־נאמים, הקוריאנים, הקובנים והסינים.״
פעמים
רבות הזכיר את מיספרם הזעום
של אנשי קבוצתו, ואת האמצעים המוגבלים
העומדים לרשותם. הוא הודה כי החזי
ת הדמוקרטית אינה משמשת אלא כמורת־דרך
לקבוצות הגדולות והחזקות יותר, אך
טען כי הוא רואה בכך משום תפקיד חשוב
וחיוני ביותר.
מאוחר יותר, בשיחה פרטית, שאלתי את

— ובטוחני כי הם עצמם אינם חשים עצמם
כאומה — אלא כקבוצה הטרוגנית. מכל
מקום, הם נמצאים שם, ועלינו למצוא דרך
לחיות עימם.״
הדרך שהוא מציע היא אותה מדינת
פלסטין החילונית והדמוקרטית המפורסמת,
״המכילה בקירבה את הפלסטינים הגולים
ואת היהודים המתגוררים שם עתה.״
הוא נראה כן מאוד ברצונו לחיות בשלום,
בתוך מדינה אחת, עם היהודים, ולהימנע
מ״גישה שוביניסטית, העלולה להוביל
לסיכסוך צבאי שיהרוס את שני העמים
גם יחד. אך הוא נראה גם נאיבי עד
כדי לעורר רחמים בהצעתו איך להגיע לכך.
הוא צופה מאבק צבאי ממושך, אשר
ישחרר את פלסטין מהמישטר הציוני:
״מטרתנו אינה רק לשחרר את עצמנו, אלא

ימצאו דרך כלשהי להידבר אלה עם אלה.
הם היו פתוחים לכל הצעה שהיא, כימעט,
אך בסוף חזרו תמיד על הדיעה המגוחכת
שהדרך היחידה לישראלים הצעירים והחביבים
להיאבק למען פיתרון צודק היא לשאת
נשק נגד המדינה הציונית — והציפייה
המגוחכת עוד יותר שרבים יהיו נכונים
לעשות זאת בעוד זמן לא רב.
לאחר ששוחחנו משך למעלה משלוש
שעות, אמר לי עבדאללה כי חאוואטמה ישמח
לפגשני ברבת־עמון, וכי אני עומדת
להיות אורחתה של החזית הדמוקרטית

העיתונאים מספקים תמונות לרומנטיקאים עייפים -
ולאיש לא איכפת מה קורה להם לבני העם הפלסטיני
סוהייל יאמות אם לחזי ת הדמוקרטית יש
השפעה ממשית כלשהי, והוא השיב כי הש־פעתה
אינה גדולה דיה, וכי היא חלשה
אפילו יותר ממה שדובריה מוכנים להודות
בפגי עצמם.

״לש חרר את היהודים״
•י• פנותנו אל הדבר שהגדיר כ״שא-
^ לה היהודית״ ,סיפר לי עבדאללה מה
דעתו על בעיית פלסטין:
״פלסטין היא מולדתנו, ארץ ערבית. הת־גוררנו
בה משך אלפים בשנים. כן, תמיד
היתד, שם נוכחות יהודית מועטה, אך
ליהודים המתגוררים שם עכשיו אין כל
שייכות לכך.
״הבעייה היהודית באירופה נתעוררה עקב
מלחמת־מעמדות, קולוניאליזם ואימפריאליזם.
התנועה הציונית היא, למעשה, תנועה
קולוניאליסטית, המשתמשת בדת ובמעמדות
הנמוכים כקרדום לחפור בו. הציונות
הולכת בדרך הקולוניאליזם הבריטי והצר־פתי,
ואינה מהתה כל פיתרון לבעייה היהודית
— לא באירופה, ובודאי לא במזרח־התיכון.״
בפנותו
לעסוק במצב הנוכחי, אמר :
״אבל עכשיו עלינו להיות מציאותיים. השנה
היא , 1970 ועתה מצויים בפלסטין כ־
3,000,000 יהודים. הם אינם מהתים אומה

לשחרר את בני העם היהודי. גם הם קורבנותיו
של האימפריאליזם הציוני.״

הזמ;ה לעמאן

*** אלתי את עכדאללה אם קבוצ-
* /תו תהיה מוכנה להילחם למען מדינה
ערבית־פלסטינית נפרדת בשטחים הכבושים
ו/או בירדן, העשוייה להתמזג ברבות הימים
עם ישראל וליצור דבר־מה בדומה
למדינה הפלסטינית הגדולה יותר עליה
דיבר. אך הוא השיב רק :״עדיין איננו
יודעים כיצד ייראו השלבים האחרונים של
פעולתנו.״
אומנם, הצטערתי להיווכח עד כמה הם
נאיביים ובלתי־מציאותיים, ועד כמה חסרה
להם הידיעה המינימלית על ישראל והאומה
הישראלית. אך חאתאטמה ואנשיו ניראו לי
לבביים מאוד, ונטיתי בהחלט להאמין כי
הם כנים בחפצם לחיות יחד עם היהודים,
החיים עתה בארץ. ביקשתי מהם לשכוח
לזמן־מה את עובדת היותי עיתונאית, ולר־אותני
רק כשמאלנית אמריקאית — כדי שנוכל
לשוחח כאנשים המגלים עניין משותף
באותה בעייה. שיחתנו היתה ארוכה
וחמימה, אולם לא נשאה פרי.
שוחחנו על התפקיד שהשמאל הישראלי
העולה עשוי למלא בעתיד, ועל הצורך שפלסטינים
צעירים והדור הצעיר בישראל

על רקע הדו״ח של דנה זוהר, עולה השאלה מהי גישתם של הכוחות
הערביים לכוחות״השלום בישראל.
דנה זוהר עצמה לא הגיעה אל נאעף חאוואטמה, ראש ״החזית הדמוק-
רטית לשיחרור פלטטין״, ,בגלל הסיבות המתוארות בדו״ח שלה. אולם
עיתונאי מערבי, שביקר לאחרונה בישראל, סיפר על שיחה בה שאל את
חאוואטמה מה דעתי על אורי אבנרי.
חאוואטמה אמר לו :״איננו יכולים להסכים לתוכניתו של אבנרי (מכיוון
שגם חאוואטמה אינו מוכן עדיין להכיר בקיומה של מדינת״ישראל) .אולם
אנחנו מעריכים ומכבדים מואד את אבנרי ואת פעולתו אמצית״הלב בישראל,
יבוא יום שתיתכן הידברות עם אנשים כמוהו בישראל.״
ימים מעטים לפני שדנה זוהר ביקרה בביירות, התחיל השבועון הביירותי
״אל־חוואדס״ לפרסם בהמשכים תקציר של ספרו של אורי אבנרי ,״מלחמת
היום השביעי״ בצורה של כמה עמודים לשבוע.
באותו זמן פירסם השבועון המצרי החשוב ,״רוז אל־יוסוף״ (שעורכו,
אחמד חמרוש, מילא תפקיד מרכזי באירגון פגישת נאצר—גולדמן) ,כתבה,
בה נאמר :״מישראל נשמעים לאחרונה קולות להקמת מדינה פלסטינית
ולהכרה ביישות הפלסטינית. כל אלה מוכיחים כי בישראל קיימים
כוחות״שלום שאין לזלזל בהם, הדורשים נסיגה מהשטחים הכבושים למען
הסדר מדיני ושלום.
״אלה הם כוחות לא״קומוניסטיים, אן שוחרי״שלום. קראנו את אשר
כותבים אורי אבנרי וחברו שלום כהן, שני חברי״כנסת. קראנו את אשר
כותב אמנון קפליוק ב״לה־מונד״ .כוחות אלה דורשים שלום תמורת נסיגה
מהשטחים הכבושים.
״האם אפשר לזלזל בכוחות אלה, בטענה שהאוייב כולו הוא אכזרי
ופראי ן אסור לסופרינו לזלזל בקולות אלה ! השתיל הוא עדיין חלש, אבל
כל עץ גדול היה פעם שתיל חלש. ישראל אינה עשוייה מיקשה אחת ! ״

1איו חאוואטמה
לשיחרור פלסטין במחנות שונים בסביבת
רבת־עמון ובדרום לבנון.
לא היה עימי די כסף לטוס מביירות
לעמאן, ובשל הדרכון האמריקאי שבידי
לא ניתן לי לעבור דרך סוריה במכונית.
לבסוף סידר עבדאללה את העברתי לעמאן
בקומנדקאר השייך לחזית (הנסיעה במכונית
השייכת לאחד מאירגוני הפידאיון מבטלת
את הצורך להראות את הדרכון).
היה עלי לצאת בבוקר המחרת, אך ברגע
האחרון גבר בי הפחד שמא לעולם לא אצליח
לשוב לביירות חיה ושלמה.
מילפנתי לעבדאללה ואמרתי לו כי איני
חשה בטוב, וכי איני יכולה לנסוע.

הקורבגות האמיתיים
פני צאתי לביירות היו לי כמה

/אשליות על התפקיד שממלאים איר־גוני
הפידאיון בנסיון למציאת פיתרון כלשהו
לסיכסוך שבין ישראל והעם הפלסטיני•
קראתי מעט מן התעמולה שלהם, וכן
דברים רבים שנכתבו על־ידי אחרים, והי-
תה לי תקוות־מה כי הפידאיון יעשו למען
עמם מה שלא ישראל, לאהמדינות הערביות
ואף לא העולם כולו היה נכון או
מסוגל לעשות.
ראשית, קיימת הבעייה כי אירגונים אלה
— ואפילו אל־פתח — מייצגים רק חלק
זעיר מן העם הפלסטיני. אומנם נכון כי
אנשים רבים בגדה המזרחית רואים בערא־פאת
סמל של תקווה ושל שיחדור לאומי,
אך נראה שקיימת אצל הפידאיון התחשבות
והבנה מעטה מאוד לצרכיהם ולשאיפותיהם
של תושבי הגדה המערבית — שהם רוב
רובו של העם הפלסטיני.
שנית, אצל האירגונים קיימת בורות מוח-
לטת בכל הנוגע למה שהם מכנים ״אויבם״.
העיקרון האלמנטרי ביותר במלחמה הוא
״דע את האוייב״ ,אולם הפידאיון הפלסטיניים
הללו מבזבזים את כל מירצם ואת
המשאבים המעטים העומדים לרשותם במאבק
נגד אוייב־רפאים, הקיים רק בהזיותיהם
חדיות־השינאה.
אם לא ינסו להבין ולאמוד את שיעור
כוחה של החברה הישראלית, לעולם לא
יהיו מסוגלים להתמודד עם המציאות —
בכל כיוון שהוא.
אך למרות כל זאת, אירגוני הפידאיון
מוציאים חומר עיתונאי טוב. העולם שונא
מהפכות, אך הוא אוהב לקרוא על מאבקים
מהפכניים המרוחקים ממנו. ולכן באים
העיתונאים, הצלמים ואנשי־הסרטים מאירופה
בהמוניהם לביירות ולעמאן. ואין זה
חשוב כלל שהם ממציאים את המהפכנים
שלהם בשעה שהם כותבים עליהם, או
שהמיבצעים העיתונאיים האמיצים אין להם
ולא כלום עם הנערים הצעירים המשליכים
את חייהם מנגד, בפעולות היומיומיות של
״פשיטות קומנדו״ ,הזוכות לכיסוי טלוזיז־יוני
שנועד לבדר רומנטיקאים משועממים
ברחבי העולם.
כל זה אינו חשוב, כיוון שרק הפלסטינים
עצמם הם הסובלים — ולאיש לא איכפת
מה גורלם.
במדינה העם
הרסיס ט אנס
עוד בטרם פרש רשמית מהממשלה, יצ:
השר מנחם בגין וקרא להקמת תנועת הת
נגרות לנסיגה. לא היתר, זו קריאה ישירו
למרד של העם נגד ממשלתו, שהחליטה ה
שבוע לקבל את תוכנית השלום של רו
ג׳רס• אולם בגין, מעריץ ותיק של תרבוו
צרפת, שאב את המונח ״תנועת התנגדות׳
מהמילה הצרפתית רסיסטאנס, שבמלחמו
העולם השניה היתה הכינוי לתנועת המח
תרת נגד הכובש הנאצי,
ספק עם בגין וחבריו עצמם האמינו, כ
קריאתם לתנועת התנגדות אמנם תקומג
את העם, וכי בעקבותיה ייערכו הפגנוח
אלימות ברחובות והסטודנטים יעלו על ה׳
באריקדות. מלבד קומץ של עסקנים קיצוניים,
השלים רובו של העם עם העובדו
שישראל תצטרך לוותר על סיפוח שטחיב
אם רצונה בשלום.
אזרחי ישראל, שבשלוש השנים האחרונות
הוכיחו כי הם אחד הציבורים הא־סו־ליטיים
ביותר, ושהיו מוכנים להשלים עם
כל החלטה של הנהגתם, היו השבוע, עוד
פחות מאשר תמיד, מוכנים להרים את נס
המרד.
משום כך ספק אם המרד השני של מנחם
בגין יזכה לאותה מידת תהילה כמו המרד
הראשון שלו נגד הכובש הבריטי.

מלחמה ושלום
קולו של קאדאדון איך תוביל קבלת תוכנית רוג׳רם אל,
השלום הממשי?
דיעה מעניינת על כך השמיע השבוע!
אדם שהיה קרוב ביותר למוקד הפעולה:
הלורד קאראדון, מי שהיה עד לפני שלו־שה
שבועות ראש המשלחת הבריטית ב־או״ם.
קאראדון
— שעל שמו הקודם, יו פוט,
קרוייה כיכר פוט בנתניה, לזכר הימים
בהם היה קצין־מחוז בשכם ועזר להקמת
נתניה — לקח חלק פעיל בניסוח החלטת
מועצת־הבטחון מס׳ ,242 שעליה מתבססת
תוכנית רוג׳רם.
השבוע רואיין ימעל גלי הבי־בי־זזי הלונדוני,
הביע דיעד. מפוכחת ביותר.
הדרך להסדר. טען הלורד בעל הקול
העמוק: לא די בשליחות יארינג. כי יארי-

לורד קאראדון
מכיכר פוט בנתניה למס׳ 242
נג לא יכול ליזום בעצמו הצעות ממשיות
ומפורטות, והצדדים בוודאי לא יספקו לו
הצעות סבירות.
לכן יש צורך בהקמת כמה ועדות• ,בהשתתפות
אישים בינלאומיים, שיזכו באימון
שני הצדדים. כל ועדה כזאת תגבש
הצעות ממשיות על נושא מסויים. אלה
יועברו ליארינג, ישמשו בסים למשא־ומתן
עם הצדדים.
למשל: ועדה שתגבש הצעות לגבי פתרון
בעיית הפליטים. לפי החלטת האו״ם, יש
לתת לכל פליט את הבחירה בין שיבה ל־
(המשך בעמוד )14

ה ש בו עהח לי טההממשלהער

מאת•

אוד אבנר
״איננו יבולים להשיב, לא /אחרי שהאוייב בבר השיב, כף! אחרת
נעמיד את עצמנו במצב שדעת־הקהל העולמית תגנה אותנו כמחרחרי•
מלחמה, ותעניק לאוייב מעמד של שוחר־שלום ! ״

למרות כל המילים היפות, ההודעות המנומסות והמחמאות החסודות, ששוגרו על־ידי
וושינגטון לירושלים, הרי היתד, הבשורה האמריקאית פשוטה בתכלית, והיה לה אופי
של אולטימטום חד־משמעי :

אם תקבלו את דרישותינו, נעזור לכם בהמשך הדרך. תקבלו נשק
ובסך מייד. כמיקרה שהצד השני יפר את הפפקת־האש, תקבלו עוד
נשק שיפצה אתכם על אובדנם של יתרונות טאקטיים. אם יתחיל
משא־ומתן רציני, נשתדל לעזור לבם כמיסגרת גישתנו.

מי אמר זאת? נאצר לפידאיון, או גודלה
לבגין? גם זה וגם זה.

״האוייב הפכים רק למראית•
עין. אם נודיע גם אנחנו על הסכמתנו,
יתברר חיש־מהר שהאו*
ייב משקר. אז נקבל את מלוא
התמיכה של כת־בריתנו הגדולה,
כם ן ,5נשק -הכל!״
מי אמר זאת? ממשלת־ישראל לאנשי
ארץ־ישראל השלמה? ממשלת־מצריים לחסידי
פלסטין המשוחררת? זו גם זו.

״לא נפסיד בלום אם נשיב בחיוב.
זה רק עניין של מילים. בינתיים
לא ויתרנו על דבר ממשי ! ״
מי אמר זאת? המערך לגח״ל, או האיחוד
הסוציאליסטי לאחים הנווסלסיס?
גם — גם.

״קבלת תוכנית רוג׳רם היא
צעד ראשון לחורבן, כניעה ללח צים
מן החוץ, ויתור על מטרותינו
הקדושות, הליכה בדרך ה־תבוסתנים.
ממשלה הנותנת ידה
לבך, אינה ראוייה לאמוננו!״
ומי אמר זאת? יאסר עראפאת, בנאום
בפני רבבות מפגינים בעמאן? תנועת ארץ־
ישראל השלמה, בביטאונה זו הארץ?
שניהם, כמובן.
משקיף זר, בעל חוש־הומור, שעקב השבוע
אחרי הנעשה במרחב, יכול היה
לקבוע כי ישראל הצליחה סוף־סוף להשתלב
במרחב השמי.

ממשלות ירושלים וקאהיר התגוננו בפני אותן ההאשמות, תוך
שימוש כאותם הנימוקים.

מה דרשו האמריקאים *
מיון זה אינו מיקרי. למעשה עומדות שתי הממשלות במצב דומה.
ן ממשלת ישראל נאלצה לקבל את הדרישה האמריקאית. לא היה כל מנוס מכך.

חידון:
מי אמר השבוע את הדברים הבאים :
(א) הסכמת הצד השני לתוכנית רו*
׳רס היא ״תמרון נוסף של האוייב.״
.1אבא אבן.
.2משקיפים בבירות ערב.
.3משקיפים בבירת ישראל.
.4שמואל תמיר.
(ב) ״הסכמת הצד השני לתוכנית רו,׳רס
היא מעורפלת.״
.1מאמר ראשי ב״מעריב״.
• ״שידורי ישראל״.
.3רדיו קאהיר.
.4השגריר תקוע.
(ג) ״הסכמת הצד השני ליוזמה תאמריקאית
היא על תנאי.״
. 1״שידורי ישראל״.
.2דובר ממשלת מצריים.
.3השר יגאל אלון.
.4רדיו עמאן.

(ד) הסכמת האוייב לתוכנית רוג׳רס
חושפת את המזימה להשמידנו.״
.1מנתם בגין.
.2עזר וייצמן.
.3אירגוני הפידאיון.
.4משה דיין.
(ה) הסכמת הצד השני ליוזמה האט־ריקאית
היא ״טכסיס שנועד להגביר את
הקרע במחנה שלנו״.
.1הודעת סיעת גח״ל בכנסת.
.2השר ישראל גלילי.
.3הרצל רוזנבלום.
.4מקורות בממשלת לבנון.

התשובות:

אם לא תקבלו את דרישותינו, תעמדו לבדכם מול הצבא הסובייטי.
לא נעזור לכם במאומה.

מה היתד, הדרישה האמריקאית, שישראל נדרשה לקבלה?
דרישה זו מכונה בשם ״תוכנית רוג׳רס 2״ (להבדיל מ״תוכנית רוג׳רם 1״ ,מדצמבר
.)1969 אולם כינוי זה מטעה במיקצת.
9תוכנית רוג׳רם 1היתד, הגדרה של הצעת־שלום אמריקאית מפורטת. היא
פירטה את הפירוש האמריקאי לעקרונות הכלולים בהחלטת מועצת הביטחון מס׳
.( 242 מיום 22 בנובמבר ,)1967 בנושאים כגון: הגבולות, ערובות־הביטחון, בעיית
הפליטים, מעמד ירושלים, הסדר־שלום חוזי, וכו׳.

ממשלת־ישראל דחתה הצעות אלה מכל ובל, מכיוון שאינן מספקות
אפילו את השרים המתונים כיותר בממשלת גולדה מאיר.
• תוכנית רוג׳רס צ אינה נכנסת לתנאי ההסדר שיש להשיגו, אלא באמצעים
שיש לאחוז בהם מייד עכשיו כדי להזיז את העניין. עבד־אל־נאצר, ולאחר־מכן דוברי
ממשלת ישראל, הגדירוה כ״הצעה נוהלית״.
היא כוללת שלושה עיקרים :

( )1הפסקודאש מיידית לשלושה חודשים.
( )2חידוש שליחותו של גונאר יארינג.
( )3הודעה מפורשת של שני הצדדים שהמשא־ומתן באמצעות
יארינג נועד לבצע את החלטת מועצת־הכיטחון.
השבוע טענו הסובייטים שזוהי, בעצם תוכנית מצרית. יש בכך מידה מסויימת של
אמת, מכיוון שהמצריים הציעו את הפסקת־האש המוגבלת, וגם תבעו שישראל תקבל
בצורה חד־משמעית את החלטת מועצת־הביטחון. אך המוצר המוגמר הוא פרי הידברות
מצרית־סובייטית וסובייטית־אמריקאית, כשאו־תאנט ויארינג מוסיפים את הלחץ הדרוש.

לממשלת־ישראל לא היה בל. חלק בעניין, מכיוון שגישתה הנוקשה
והשלילית מנעה ממנה מלקחת חלק כמישחק זה.

מה זאת ״טיוטת ׳*ר^גיי*
** הצג נוסף, המבלבל עוד יותר את סבך התוכניות, הוא ״טיוטת יארינג״.
לגונאר יארינג נמאס להסתובב בין בירות המרחב כרוח־רפאים, ללא אפשרות ללחוץ
על הצדדים. לכן פרש בשעתו מן השליחות. בכך פתח את העימות המצרי-ישראלי.
שהוביל לעימות הישראלי־סובייטי.

יארינג שיחק מישחק, שאפשר להגדירו כ״פחיטה למען השלום״.

הוא ידע שאין לו תחליף, ואין תחליף לשליחותו. אבל הוא סירב לחדש את שליחותו,
אלא אב כן יחתייבו בפניו שני הצדדים שהפעם יפעלו לביצוע החלטת מועצת הביטחון
הלבד ^מעשה.

הכיפמך המפונה ״טיוטת יארינג״ הוא בדיוק זה: התחייבות של
שני הצדדים לפעול לביצוע החלטת מועצת־הביטחץ. דהיינו: הסכמה
מצרית ל״שלום צודק וכר־קיימא״ הכולל ״הכרה בריבונות ובשלמות״
כל מדינות המרחב, כולל ישראל -והסכמה ישראלית להסכים
ל״נסיגה משטחים מוחזקים ,״גבול מוכר ובטוח״.
אין הבדל בין תורנית דו•׳רם ו. ויין ״סירת ׳ארינג״ .השוני הוא בכך שהמיסמך השני,
חתום בידי מדשלת־ישואל, ירפד, יארינ• עצר — ובכך חדלה הבטחת־הנסיגה להיות
ד ווש^גטוי, וה-פך קע יין בין ירושלים והאו״ם, מועצת־הביטחון
עניין בין יר
•ארבעת הגדולים י יד •:ל זד. בר ח • .נ ועצות.

התשו

ראשונה שד שראל

ר.ג׳ר ,2 0החליטה ממשלת ישראל לדחותה מכל וכל.
^־• יי ד כשהועלתה תו.
גרמו לכך שתי בי-יה הא,1ת טאקטית והשניה מהותית.
.סקת־האש. מומהי־ביטחון טענו כי הפסקת־האש תיתן
הסיבה הטאקטית נ״ .
למצריים ולסובייטים הזד^ .ה להזיז בשקם את סיליהם ומטוסיהם אל התעלה, כך שעם
התחדש הקרבות תהין. להם עליונות אווירית.
על סמך זה החליטה הממשלה .,תנגד להפסקת־האש.

היתה זאת ההלטה קצרתי רואי מאץ כמוה. אין מדינה בעולם היכולה
להתנגד רשמית?רר-פקת־אש, מכלי להביא על עצמה זעם כלל־עולמי.
כל בר־דעת מבין כי אץ הבדל אליתי בין הפסקת־אש זמנית או נצחית. את ההפסקה
הזמנית אפשר להאריך ני >.סוף אם שני הצדדים רוצים בכך. את ההפסקה הנצחית
אפשר להפר בכל רגע, אם צד אח־ רוצה בכך.
אילו נהגה ממשלת ישראל בתבונה, היתר, מסכימה מייד עקרונית להפסקת־האש,
תוך העמדת תנאים לגבי הפיקוח על שמירת הסטאטוס־קוו הצבאי. אולם בלהט הרגשות,
ובערפל הסיסמאות האופף את הממשלה, לא היה איש מוכן לשמוע לעצה זו.

סיבה מהותית יותר לדחיית הצעת רוג׳רס נגעה לביצוע החלטת
מועצת הביטחון.

ההחלטה מדברת בפירוש על ״נסיגת״ כוחות ישראל מ״שטחים מוחזקים״ ל״גבולות
מוכרים ובטוחים״ .בהקדמה שלא היא קובעת שאין להסכים לסיפוח שטחים כלשהם
״כתוצאה מכיבוש״.
לדעת הסובייטים והערבים פירוש הדבר הוא נסיגה מכל השטחים המוחזקים. לדעת
האמריקאים והבריטים, פירוש הדבר נסיגה לגבול חדש, שיהיה שונה ״באופן בלתי־מהותי״
מן הגבול הקודם. השינויים צריכים לנבוע מסיבות ממשיות — כגון צרכי־ביטחון
— אך לא מ״כות הכיבוש״.

אפילו תובנית־מפ״ם דורשת סיפוחים הרכה יותר גדולים מזה.
לפי דרישת גח״ל, החליטה הממשלה זה מכבר שלא לדבר בשום פנים על ״נסיגה״.
ממילא לא יכלה לקבל בשום פנים התחייבות לבצע את החלטת מועצת־הביטחון.

כדיון הקדחתני שנערך בצמרת עם קבלת תוכנית רוג׳רס ב׳ ,היתה
הסכמה כללית שיש לדחותה. אך הדיעות נחלקות לגבי צורת התגובה.
מחנה אחד, בראשות אבא אבן, תבע שלא להשיב כלל. תמך בדיעה זו יצחק רבץ,
שהביע את הדיעה שהערבים ישיבו בשלילה, ובכך יחסכו לישראל את הצורך לשללה.

המחנה השני, בראשות גולדה ודיין, תבע להשיב מייד כשלילה, כדי
שלא יהיה ספק לגבי עמדת ממשלת־ישראל. דיעה זו נתקבלה, וגולדה
השיבה כשלילה לניכסון.
(לאחר־מכן פתחו אוייבי רבין בהתקפת־מחץ עליו, וטענו שרימה את הממשלה —
או שרומה על־ידי ג׳וזף סיסקו — כשהבטיח שהערבים ידחו את ההצעה. יתכן שהאמריקאים
הדליפו לממשלת ישראל ביודעין מידע כוזב בעניין זה, כדי לדחוף אותה להסכים).

ת שו ב ת שדאד השבוע
ך * אמריקאים התעלמו, למעשה, כתשובת ישראל. תחת זאת נכנסו למשא־ומתן
ן | אינטנסיבי עם הרוסים והמצרים. הביקור הממושך של עבד־אל־נאצר במוסקבה
הוקדש כולו לבירור העמדה האמריקאית. בסופה הסכימו לה קאהיר ומוסקבה.
ברגע שנתקבלה ההסכמה המצרית, התחילו האמריקאים להפעיל את הלחץ הקיצוני
ביותר על ישראל. האולטימטום לא הותיר לממשלת־ישראל כל ברירה אלא להסכים.

האלטרנטיבה היחידה היתה עימות צבאי עם הסובייטים, כתוספת
אמכארגו אמריקאי מעשי על נשק.
על כך אמר משה דיין, בשיחה מצומצמת, שמי שמוכן לכך מקומו בבית־חולים לחולי־רוח.

תחת להגיד, לא /החליט הרוב בממשלה להגיד, בן, אבל,...
כך התחיל מישחק תלמודי של ניסוחים, בניצוחו של ישראל גלילי. מטרתו
היתד. כפולה: למנוע קרע בממשלה, ולאפשר לחבל בעתיד בשליחות יארינג, לפני
שיתקבלי תנאי־שלום שהם למורת רוחה של הממשלה.

ההחלטה שנתקבלה בממשלה, כרוב של 17 נגד ,6היא מלאכת*
מחשכת של סתירות והתחכמויות, בשכימעט כל חצי־־פסוק סותר
את חצי־הפסוק השני.
יש בה היענות לכל שלוש הדרישות האמריקאיות: הפכקת־אש עם מצריים, מינוי
נציג לקיום שיחות עם יארינג, וביסוס שליחות יארינג על החלטת מועצת הבסחון.
אולם לכל היענות כזאת, צורף נוסח המבטל, למעשה, את תוכנו.

ההחלטה פותחת כמילים :״לאחר עיון כפניות נשיא ארצות־הכרית״...
בכך נאמר כי אין זו היענות לדרישות או־תאנט או יארינג, אלא של ניכסון. כן
משתמע מכך כי ההחלטה כולד, מותנית בקיום הבטחות ניכסון לגבי אספקת נשק
והטבות כספיות, ותמיכה אמריקאית בישראל נגד הפירוש הסובייטי של החלטת האו״ם.

לאחר מבן נאמר ו מ תו ך דבקות בקווי־היסוד של מדיניות
הממשלה והודעותיה המוסמכות״...
כלומר: ההסכמה כפופה לכל מה שאמרה אי־פעם הממשלה. זהו אבסורד גמור, כי
הממשלה אמרה הרבה דברים שונים — החל בהודעת לוי אשכול כי הירדן יהיה ״גבול
הביטחון של ישראל״ וכלה בהחלטה להקים קרייה יהודית בחברון.

כהמשך :״מחליטה הממשלה ...ל מנו ת כבוא השעה נציג לשיחות,
לל אתנאיםמוקדמים, במיסגרת החלטת מועצת״הכיטחון

זוהי סתירה מוחלטת. החלטת מועצת־הביטחון היא כל־בולה רשימה של ״תנאים
מוקדמים״ .למעשה היא קובעת את כ ל התנאים של ״שלום צודק ובר־קיימא״ — נסיגה
משטחים, מעבר בסואץ וטיראן, הכרה הדדית, הפסקת הלוחמת, פתרון בעיית הפליטים,
וכו׳.
הנוסח ״במיסגרת״ החלטת מועצת־הביטחון, במקום ״לבצע את״ ההחלטה, גם הוא
נועד להתחכמות.

על הפסקת־האש נאמר שישראל מובנה להיענות ״להצעת ארצות־הכרית
כדבר הפסקת־אש לשלושה חודשים לפחות״.

בתור סבו ח1י10 תי :0ד״ן וגל ל•
נוסח זה בא לערפל את ההיענות הפשוטה להצעה, שהועלתה לראשונה על־ידי נאצר.

כבל התשובה אין שום התייחסות לצד הערכי, שום הודאה או הבעת
תקווה שחלה תפנית חיובית כעמדת מצריים. הבל מופנה לארצות*
הכרית בלבד.

הסכמה לנסיגה כלל־נ!
ך פי כל הסימנים,

אין איש בחו״ל מתייחם ברצינות לנוסחות המחוכמות של

השר גלילי וחבריו.
עוד לפני שוועדת־הניסוח הממשלתית ניגשה לעבד את הניסוח הסופי, הודיע הנשיא
ניכסון שישראל קיבלה את הצעת רוג׳רם. גונאר יארינג אץ לניו־יורק, ואו־תאנט פתח
בתהליך הביצוע.
הכל התייחסו לניסוח כעניין פנים־ישראלי, כהתחכמות שנועדה לבצר את עמדת
ממשלת ישראל כלפי יריביה הפנימיים, בדומה להתחכמויות המקבילות של עבד־אל־נאצר,
שנועדו לאותה מסרה.

העיקר היה שישראל קיבלה בפירוש ורשמית את שלושת עיקרי
תוכנית רוג׳רם .2השאר היה כגדר קישוט.
מבחינה זו צדק בהחלט מנחם בגין (ראח הנדון) ,שזלזל בקישוטים הטכסיסיים. הוא
הבין כי ההסכמה העקרונית היא הקובעת, ובמצב המדיני הקיים שוב אי־אפשר יהיה
להיסוג ממנה.
ההגיון הפשוט אומר כך: אילו סברו ניכסון ו/או יארינג כי הניסוח המחוכם מבטל
למעשה את ההסכמה, היו מחזירים את ההודעה לממשלת ישראל ותובעים את תיקונה.

אם לא עשו כן, משמע שהם מתייחסים להחלטה כאל הסכמה
כלתי־מסוייגת.

משום כך היתר, מסקנתו של בגץ נכונה. ואילו חבריו, שרצו לדבוק בכסאות, נאחזו
בהתחכמויות של גלילי ושות׳ כבעוגן־הצלה, כדי לשמור על מקומם בממשלה.
מעל לכל ההתחכמויות בלטה השבוע העובדה הפשוטה:

לנסיגה משטחים

החלטת הממשלה פירושה הסכמה רשמית
מוחזקים.
גבולות הנסיגה ייקבעו, למעשה, על־ידי המעצמות הגדולות.
מכיוון שהמעצמה הידידותית היחידה -ארצוודהכרית -תובעת
(המשך בעמוד )35

אגורות סבורו ת
קגית סרט של קודאק! מסור אותו לפיתוח והדפסה אך ורק במעבדות קודאק דלתה־קולור. כי פיתוח והדפסה
של תמונות צבעוניות דורשים ידע ונסיון רבים -ציוד וחומרים יקרים. רק מעבדות קו דאקדלתה ־ קו לו ר -
היחידות -בישראל נהנות מ -ידע של קודאק • חומרים של קודאק • ציוד של קודאק • נייר של קודאק

קודאק מבטיחה לך ־ יצירה מושלמת ־
תמונה צבעונית שצבעיה לא יבגדו בך לעולם
הקפד למצוא על גב כל תמונה
מקבל, את תו האיכות
של דלתה־קילור 1X1
כל הסופר נמעך חוד*
אוגוסט ,70 סרס קודאק
אינסטמטיק לפתוח והדפסה
במעבדות דלתה קולור,
יקבל ופי חינם -אלבום כים
מהודר המחזיק 12 תמונות
מתנת מעבדות דלתה־קולור•

־ 6113 00101

ש£06 *1

תעריפון המנויים של

0 0 3 1 0ו 1.ה

17.12.69
נשנה לחצי 8נח
בל-רום בלירוס

(המשך מעמוד ו) 1

ישראל ובין קבלת פיצויים. אבל לפני ש־פליט
יוכל להחליט, הוא צריך לדעת מהי
הברירה. כמה פיצויים יקבל? היכן יוכל
להתיישב? איזו ארץ מוכנה לקבל אותו?
כל זה ייבדק על־ידי הוועדה•
נושאים לוועדות אחרות: בעיית ירושלים,
סימון הגבולות המוצעים ; ,וכו׳.
צד שלישי. כנאה לאדם שהיה כל
בעולם, הבריטי הדגל נציג חייו
אין קאראדון מאושר מהסדר אמרי־קאי־סובייטי
בלעדי, הוא רוצה לשלב במהלך
הדברים גם את בריטניה וצרפת.
מדוע? טען הלורד: שתי הגדולות מוגבלות
על־ידי התחייבויותיהן לגבי הקליינטים
שלהם במרחב. רק צד שלישי, ברי־טי־צרפתי,
המשוחרר מהתחייבויות אלה,
יוכל לזום מהלכים חדשים, לגבש הצעות,
לפשר ולתווך.
קאראדון, שלא היה אהוד על הדיפלומטים
הישראליים, הביע רעיון שישמח את
ליבו של אבא אבן: שבסופו של דבר יש
צורך בוועידת־שלום אמיתית, וייחתם חו־זה־שלום
של ממש.
מפלגות שכשכות הרוח
מימין ומשמאל

אס תנסה לחמור

סרט של קודאק-פיתוח ו הדפ ס ה של קודאק. ב מעבדו ת דלתה־קולור.

במדינה

ההתפתחות הדרמתית של השבוע הפילה
קורבנות מימין ומשמאל.
הקורבן משמאל היה, בלי ספק, ד״ר משה
סנה מנהיג מק״י.
מזה כמה חודשים מרעיד סנה את אמות
הסיפים של הכנסת בנאומים פטריוטים, בהם
הזהיר בפני הסכנה הנוראה הצפוייד, מתוכנית
רוג׳רס. היא גינה כתבוסתנים את
גחום גולדמן ואנשי העולם הזה — כוח
חדש, על נכונותם להיכנע לתכתיב נוראי
זה. הוא קרא לממשלה לבל תזוז אף במילימטר
אחד מעמדתה הנוקשה למען משא־ומתן
ישיר בלבד ונגד גבולות ה־ 4ביוני.
השבוע פירסמה מק״י הודעה, בה קראה
לממשלה לקבל את תוכנית רוג׳רם — אותו
תכתיב נורא של האימפריאליזם האמריקאי
והסובייטי.
לא, אכל כן. במצב עוד יותר אומלל
מצא את עצמו שמואל תמיר מהמרכז החופשי.
היא לא שינה את עמדתו רק פעם
אחת — אלא פעמיים.
בחודש שעבר קרא תמיר מעל דוכן הכנסת,
בהתלהבות אדירה, למלתמת־מנע מיידית
נגד הכוחות המצריים והסובייטים מעבר
לתעלה.
עם התקרב ההכרעה על תוכנית רוג׳רס,
הרגיש לפתע כי דעת־הקהל מבצעת תפנית
מאסיבית בכיוון ההפוך. תמיר לא התמהמה.

דל תה קוביור

הקנה לעצמן
אישיות
עם שלוש שנים
א חריו ת! קנה בראון שיקסטנט

דמי הם נוי בארץ
לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

מכונת הגילוח המשוכללת
כיותר כעולם

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

ח ״כ תמיר

היא פירסם הודעה בה דרש שישראל לא
תדחה את תוכנית רוג׳רס, אלא תחזיר את
הכדור חזרה לידי האמריקאים (העולם הזה

לכל ארצות אירופח ואיראן

.) 1717

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

160

לאוסטרליה וניו־זילנד

176

במילים אחרות: קבלת תוכנית רוג׳רם,
לפחות מבחינה טכסיסיה*.
כן, אכל לא. אולם בעוד תמיר שמח

למקסיקו, פנמה

130

(המ שך ב ע מו ד ) 16

לארצות״הגרית ולקנדה ־

110

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון, 120 חוף הסנוזב, תאילנד 140 לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיח, גואטמלה

* כדי להגביר את הרושם, הגי ש תמיר
קובלנה פלילית נגד ג׳רוזלם פוסט, שפידטם
טענה כוז ב ת כאילז. קרא תמיר להפצצת
מצריים בפצצה אטו מית.

31x1301הטהחס

העולם הזה 7 ! 8י

תירוצי וכוונות
מרוב שוונג דילגתי בשבוע שעבר על הקדמה והצהרת־כודנות, שבלעדיהן לא ייתכו
לפתוח מדור חדש בעיתונות. ובכן למה מדור חדש בהעולם הזה דווקאי
קודם כל, כיוון ששום עיתון אחר אינו מוכן להעמיד לרשותי מדור קבוע, עצמאי
ובלתי מצונזר. אין כימעט עיתון בארץ שלא פוטרתי או התפטרתי ממנו על רקע של

הגבלת חופש הדיבור.
את דביהש בו ע עזבתי משום שד״ר עזריאל קרליבך ז״ל הציע לי חופש מוחלט
במע רי ב. הוא גם הציע לי משכורת יותר טובה — פרט קטן, אבל גם בו אסור לזלזל
ממעריב פוטרתי כאשר הדפסתי בידיעות אחרונות פארודיה שנפסלה על־ידי
מ ע רי ב, משום שהיא עסקה באחת מסופרות העיתון.
מידיעות אחרונות סולקתי לאחר שפירסמתי בהעולם הזה התקפה על ד״ר
הרצל רוזנבלום, שאותה לא הירשו לי להדפיס במוסף הסאטירי של העיתיו, אח כי

נמניתי על עורכיו (ציפור הנפש).
מג׳רוסלם פוסט התפטרתי כשהגברת לאה בן־דור, עורכת־המישנה של העיתון,
התחילה לשכתב את רשימותי הפוליטיות.
קול ישראל נפרד ממני כמשתתף קבוע בתוכניותיו, אחרי שהממשלה הצליחה לטרפד
את התוכנית הסאטירית שלושה בסירה אחת.
הטלוויזיה שלחה אותי הביתה, ללא מסיבת־פרידה, משום שלא הייתי מוכן לחתום
על חוזה שהיה הופך אותי לפקיד שאינו רשאי להגיד מילה ללא אישורו של מר שמואל
אלמוג, מנכ״ל רשות השידור.
מגלי צה״ל שוחררתי בניגוד לרצוני, משום שמישהו או מישהי בממשלה החליט
שפעילותי הפוליטית בשעות הפנאי אינה תואמת את מדיניות הממשלה, המתנגדת להחזרת
שטחים ופתרון בעיית הפליטים( .זה היה לפני שבועיים. בינתיים הממשלה עברה לצידי,
מבלי שהיא תתפטר).
דבר הציע לי לכתוב רשימות מצחיקות אחת לשבועיים, בתנאי שלא אעסוק בפוליטיקה,
ובתנאי מפורש שאתחייב לא לפרסם בעיתונים אחרים רשימות שייפסלו על־ידו•
למרחב עומד להצטרף בקרוב לדבר (כמוסף חקלאי, אני משער) ,כך שאין טעם
אפילו לפנות אליו.
יעל המשמר אין לי כוח ורצון לשכנע את המשוכנעים בלאו־הכי.
באוי־קלט החברים שלי לא יבינו אותי.
לעורך פנים אל פנים יש מספיק צרות גם בלעדי.
דער רעדאקטור פון לעצטע״נייעס האט מיר געזאגט :״סו מיר א טוייבה אונד
פאדריי מיר נישט די קאם.״

הערות לעניין
בין התגובות שהגיעו אלי על המדור מהשבוע שעבר,
שמעתי שתי הערות צודקות, ואני ממהר להשלים את
החסר.
ביחס לעקשנותו של שר״החוץ למגע ישיר עם מצרים
(הריון הבתולה) ,המדובר איננו בבתולה שאותה, במעט
סבלנות, בחיזורים
עקשניים,
בגינוני חן ובמידה
מסויימת של תוקפנות,
ניתן איכשהו
להכניס להריון.
הצרה היא שהמדובר
כאן בזונה
מיקצועית, למודת
נסיון, הבולעת
יום־יום את
הגלולה — נוסף
לאמצעי הזהירות
הסטנדרטיים בחם
היא משתמשת. ית כן
מאד שהמשימה הזו היא מעל לכוחותיו אפילו
של מחזר למוד״נסיון כמר אבא אבן. ממגעים ישירים
לא ייצא שום דבר. רק אמצעים אלקטרוניים יכולים
לעזור כאן. אולי.
ההערה השניה מתייחסת לטייסים הרוסיים, המשרתים,
בחיל האוויר הישראלי. אחד הקוראים מקבל את
הרעיון, אך לדעתו רצוי להוסיף שהרמטכ״ל וראש אגף-
המיבצעים שלו מתלחשים ביניהם ביוגוסלביה לפני שהם
נכנסים לראש־הממשלה שהיא, אגב, אוקראינית. ממדי
המעורבות הסובייטית במזרח התיכון עלולים להפתיע
אפילו את הערבים.

האמת הנוראה
זה למעלה משלוש שנים שהממ שלה מנפנפת לפני העם
את הדגלים הנוראים והמדכאים של ״ אין ברירה״ .וא ש־הממ
שלה הדגישה לא אחת שמעולם לא החמצנו שום
הזדמנות להגיע להסדר
או הידברות
כלשהיא עם האוייב.
המלחמה הזו, נאסר
לנו שלוש פע מים
ביים, חייב ת להימשאין

מ שוס
ברירה.
והנה ב שבו ע ש סוף־
עבר
שמענו
סוף דיעה אחרת. מר
דיין. ,שאחת מתכו נו
תיו הנ או ת ביו תר
היא גילוי־הלב שלו,
הופיע בעצרת־הנוער שהתקיימה בהיכל התרבות, ואמר
בין השאר שהוא לא היה מציג מלחמת זו כתוצאה של
אין ברירה (הארץ.)29.7.70 ,
או ש שר־הביטחון לא שמע את אשר אמר, או שכתב
העי תון לא דייק לצטט את דבריו או שלא ירדתי לסוף
דעתו.

לעיתון הצפה הייתי מוכן לשלם 200ל״י לחודש שיסכים להדפיס מדור קבוע
משלי, אבל ידידי שיכנעו אותי שלעולם לא אצליח להשתוות איתם על המחיר.
מה נשאר לנו? נשאר העיתון הרציני והמכובד האיץ, אבל עורך העיתון לא מעוניין
בי. זו לא שאלה של השקפה פוליטית או סיגנון כתיבה. הוא סתם לא אוהב אותי. למה
בדיוק — אני לא יודע. אולי זה הזקן, אולי זו העובדה שאינני לובש חליפה ועניבה,
ואולי פשוט משום שאני אוהב את מר שוקן ומחזר אחריו בגלוי זה שנים רבות. אדם
כל־כך נחמד וסימפאטי( .אני באמת לא יודע מה רוצים ממנו ).אין לי מושג מה הוא
מוצא באחרים שאין בי. מיקרה טראגי של אהבה נכזבת. אין מה לדבר.
העיתון היחידי שהסכים לארח אותי מדי שבוע מבלי לצנזר או לפסול את דברי הוא
העולם הזה. כאן אני רשאי לכתוב אפילו נגד העיתון ונגד דיעותיו של העורך. איך
אפשר לעמוד נגד פיתוי כזה? ועוד משהו: העולם הזה הוא העיתון היחידי בארץ שבו
אני רשאי לכתוב נגד עיתונים אחרים, ולזה אני כבר מצפה מזמן. שמתם לב ודא• ששום
עיתון בארץ אינו נוהג להתפלמס או להתקיף עיתונים אחרים( .מעריב, למשל, אינו מודד,
בקיומו של ידיעות אחרונות, ואילו ידיעות לא שמע שחוץ ממנו קיים עוד עיתון־ערב).
״שמור לי ואשמור לך,״ הוא חוק ברזל שעליו מושתתים היחסים בין העיתונים.
התוצאה מקולגילאליות מיקצועית זו היא אנמייה עיתונאית. הגיע הזמן, נדמה לי,
שהמעצמה החמישית המבקרת הכל, ממלכת העיתונות, המשמיעה את המילה האחרונה
בשם דעת־הקהל, תהיה גם היא נתונה לביקורת עניינית ומיקצועית. בעיטות קלות
ומכוונות היטב הן הדרך היחידה להפסיק את תהליך ההשמנה של ישורון הבועט.
וכעת מיספר מילים על מטרות וכוונות המדור. שמו של המדור אינו מיקרי. אני מתכוון
לנהל כאן חשבונות מדיניים, ציבוריים ואישיים עם רעיונות, השקפות ואנשים הראויים
לכך. כמנהל־חשבונות מוסמך (הדיפלומה מתוצרת עצמית) אני מוכן לשמש פה ולנהל גם
את חשבונותיהם של אנשים אחרים, שמלחמתם צודקת בעיני. את זעקות החמס שאותם אינני
מתחייב להדפיס כלשונן (זה לא מדור מכתבים) אפשר להעביר אלי באמצעות הדואר.
המדור יתבטא בתגובות והערות קצרות, שאינן נטולות מידה מסויימת של חריפות
והומור, ויעסוק, נוסף לפוליטיקה, בכל הבעיות שחייבות לעניין, לדעתי, את תושבי׳ הארץ
בני המאה העשרים: תרבות, אמנות, ספרות, חברה, מוסר, אהבה, גאסטרונומיה וכל דבר
הקשור בטעם וריח. בקיצור: כל מה שנתון למחלוקת.
המדור יפתח במשך הזמן את שעריו לכל מי שיש לו מה לומר, לכל מי שמסוגל
להגיד את זה בקיצור ובחריפות, ולכל מי שאינו יכול להגיד את זה במקום אחר. תגובות
מהחוץ חייבות להיות חתומות בשמם המלא והאמיתי של כותביהן, ורק שרי־ממשלה,
חברי־כנסת ועיתונאים יהיו רשאים להשתמש בשמות בדויים, במידה והשתתפותם ב״הנהלת־חשבונות״
עלולה לסכן את פרנסתם.
יש שאלות? אני מוכן לענות על שאלות שימצאו־חן בעיני, בתנאי שיהיו לי עליהן
תשובות שימצאו־חן בעיני.

האס כוונתו היתה לרמוז שהיתה ברירה? ואם היתה
ברירה, האס רצה מר דיין לר מוז שלא ניצלנו אותה?
זה לא יתכן! קשה להעלות אפ שרות נזראה כזו על
הדעת.
מר דיין אמר בעצרת הזו עוד מ שפט מעורר מח שבות.
״העתיד הוא שלכם,״ הוא אמר .״ולא של הוריכם. ואיני
מא מין שאפשר להציב למלחמה מטרות שאינן שלכם.״
זה מ שפט יפה מאוד ונ כון מאוד. מסתבר ממנו שההורים
חייבים להק שיב לבניהם, כ שהם באים לקבוע את המטרות,
שלמענן יצטרכו הבנים להילחם. והשאלה המתעורר ת
היא: מי מ שמיע ב אוזני הממ שלה את רצונו ו ה שקפו תיו
של הדור הצעיר? מי הם ההורים שהוס מכו לדבר ב שם
בניהם? והרי הדור הזה, שיוצא מחר למלחמה, עוד טרם
אמר את דברו אפילו בקלפי.
אם כן, מי רשאי לקבוע ב ש מו מה הן מטרות ה מלחמ ה
שלו? אני מתכוון — חו ץ מגולדה?

אמנוו ליו — היזהר!
מר א מנון לין יזם בחיפה ״ חוג ש מג מ תו להיאבק נגד
גור מי ת ה מטיפי ם להי
שגי
וויתור על
המלחמה.״ להיאבק למה
נגד? למה לא להיאבק
למען שמירת
הי שגי המלחמה?
מה יגיד מר א מנון
לין אם נייסד
בתל־אביב ״ חו ג ש מטרתו
להילחם בחוג
ש מג מ תו להיאבק
נגד גור מי ם ה מטיפים
לוויתור על
הי שגי ה מלח מ ה״? האס עלה בדע תו להרכיב גוף שמטרתו
להאבק ב חוג שמטרתו להילחם ב חוג ש מג מ תו להיאבק
וכך הלאה?
הרי אין לזה סוף.

סאן רפאל
שישה יהודים פירסמו לפני שבוע בעיתונות מודעות
גדולות להגנתה של ״אישיות דתית דגולה״ בשם ר׳
יצחק רפאל הי״ו.
היהודים הטובים טוענים שההשמצות נגד מר רפאל
לא רק שהן מבי-
אות ״לזריעת ארס,
לשינאה ולפירוד
בין הדבקים
בדבר ה/״ אלא
שהן גם מעבירות
את האדם על א חד
מהלאווין המפורשים
והוא :
לשון הרע.
אינני יודע לאיזו
לשון הרע
מתכוונים האנשים
האלה. האם כוונתם
לעדויות ש
הושמעו
באוזני בית־המשפטז או שמא כוונתם למעלות
הרבות שמונים במר רפאל 1האם לשון הרע היא
לספר על אדם שהוא דואג להקמת ישיבות, ומגלה
עניין רב בתוצאות הבחירות! משונה מאוד.

שיעור בהסברה
לפני חודש אמרה הממשלה לאו מוחלט להצעת רוג׳רס.
כשנאצר אמר את ה״כך המסוייג שלו, מקהלת הפרשנים
המדיניים שלנו, בצירוף שניים־שלושה סוליסטים,
מבין השרים המשיכה, בכוח התאוצה, להתנגד בקנאות לתוכנית
רוג׳רס, ולהסביר לנו שקבלת ההצעה על־ידי נאצר
היא מלכודת שטנית, שמטרתה להכין את הפתרון הסופי
למדינת ישראל על־ידי ניצול הפסקת־האש המוגבלת להזזת
כלי־המשחית לעבר התעלה.
ופתאום — תוך שבוע ימים, פרחו רוחות הרפאים, והממשלה
סוף־סוף השמיעה את הסכמתה להצעה המיפלצ־תית
של רוג׳רם.
מה קרה? מי הפעיל עליה לחצים שאין לעמוד נגדם?
יאיך מסבירים את התפנית הפתאומית הזו לאזרחים ול־דעת־הקהל
העולמית?
התשובה פשוטה. היחידים שהשמיעו בשבוע שעבר בכנסת
את קולם בעד קבלת הצעת רוג׳רס היו סיעות רק״ח
והעולם הזה — כוח חדש. סיעות אלה, עד כמה שהדבר
לא יישמע מצחיק, מהוות את האופוזיציה היחידה לממשלת־הליכוד.
למה
לא תצהיר ממשלת ישראל שהיא פשוט לא יכולה
היתד, לעמוד נגד הלחצים שהופעלו על־ידי האופוזיציה?
זה לא מוצא אידיאלי, אבל זה בכל זאת יותר טוב מהשתיקה
המסתורית שבה התעטפה הממשלה.

הצעות לעייזר
עייזר כנראה חש בז מן האחרון בסכנה הצפוייה למעמדו
כשר־התחבורוז. אחרת
אני לא יכול להבין
א ת החוק המתיר
נ היג הבמ הירות
של 90ק ״ מ
לשעה.
אם אני חוז ר הביתה,
הוא ודאי חשב
לעצמו, ל פ חו ת
שאגיע לשם ב מ הירות
מתקבל ת על הדעת.
אגוז־ת
המיזאנס־רופים
התאספה לפני
יומיים כדי לדון בעתידו של שר־התזזבורה. ה!הצעות היו,
שונו ת ומגוונות, ואני מעלה מכאן א ת שלוש ה מו ב ח רו ת
שבהן:

א. נשיא מועצת המנהלים של כימאוזיר.
ב. פר שן לענייני תחבורה בידיעות אחרונות.
ג. מנהל תחנת־דלק.

- 2 5 7

במדינה
ישועה בפרסום האחרון שלי טענתי כי מקור המבוך הנורא הזה שנתון בו העולם
של היום נעוץ בטבע האדם. אמרתי שהאדם מעוות עד כדי שהרע הוא לו
כעין טבע שני. אין בדברי אלו משום חידוש. לא רק שהתנ״ך — בעיקר
התורה — אומר כך, אלא שהללו הנקראים ״סופרים מודרניים״ ,גם הם
מדברים באותה לשון. גם הם מודים בכך שהאדם, כפי שהוא היום, איננו
יכול. להושיע לעצמו.
קראו את ספרו של אלברט קמיי ,״הדבר״ ,ותמצאו את עצמכם בסופו של
אותו ספר עומדים בפני מצב חסר־כל־מוצא: הדבר הזה הוא חלק בל־ייפרד
מן החוויה האנושית. אין פתרון לסבל, יש רק לשאת אותו. האדם כבול,
הלש, מבלי היכולת להושיע לעצמו. קראו את ספריו של דוסטוייבסקי,
״החטא ועונשו״ למשל, וראו אדם המנסה למצוא חיים על־ידי איזשהו מעשה
חד־פעמי, מעשה שיתן כוון לחייו ו״למה ומדוע״ למעשיו האחרים, וראו
את אותו אומלל נרדף על־ידי הרצה שביצע. לכו להצגה ״מחכים לגודו״
וראו את האבסורד שבתקווה האנושית שמא יימצא בכל־זאת פשר לחיים,
שכן, באדם בכלל קיים אותו גודו — הוא לא יבוא (לדעת בקט, מחבר
המחזה) .עיינו בכתביו של טרטר וראו את חוסר־האונים של אדם דגול זה
כאשר הוא מנסה למצוא כוון מחייב, תכלית שיש בה משום הצדקה לקיום
האנושי. שמעו את סימון דה בובואר מעידה :״לו רק העשרתי את הארץ,
לו רק ילדתי מה ו גבעה י טיל ד קיימתי את כל הבטחותי ובכל זאת
אני רואה עתה — כנדהמת — עד כמה חייתי באשליה״.
אלו הם נביאי הדור האומר ,״אכלו ושתו, שמחו והוללו — בכל אמצעי
שידכם משגת — שכן מחר נמות.״ אלו הם נביאיהם, מוריהם־העוורים
והנבוכים של דור אחוז־שקר זה.
את השלווה לא נמצא על־ידי שנתעמק בחיי הוללות, או שנברח מן
המציאות המרה בעזרת מין, סמים, שכרות, מוסיקה, אמנות, או כל אמצעי-
בריחה אחר. גם לא בכך שנתמסר לפתרון בעיות ההווה בלבד (אם זה
המלחמה בה אנו נתונים, הציונות או אנטי־הציונות, סוציאליזם או שמאל
חדש, עם כל החיובי שבאלו).
את השלווה — את החיים — נמצא כאשר יהיה בנו האומץ להכיר בצורך
שלנו למישהו מבחוץ, להתערבות חוץ — אנושית, התערבות אלוהית.
וכפי שאני חוזר ואומר, התערבות כזו ישנה. אלוהים ממש התערב בנעשה
בעולם: הוא שלח משיח — משיח שאמנם נדחה על־ידי העולם, כולל עם
ישראל — אבל בכל זאת זה אשר יכול להושיע. ואני, יחד עם אלפי
ומאות־אלפי חברי בכל העולם, מעידים לכך. הוא יכול להושיע. הוא
נותן טעם לחיים. הוא נוטע תכלית־של־ממש. ישוע מנצרת איננו אותו
חלוש הצלוב על עץ, הוא איננו אבי ־האפיפיורות המתבססת בעושר ברומא,
הוא איננו אבי הדמגוגיה בבלפאסט, ואף איננו נביא־השקר, כפי שסופר
לנו עליו. הוא משיח בן־דוד, מלך ישראל. ירובעל מכתבים ייענו: ת.ד ,2234 .רמת־גן

בעיות ולבטים
בחיי המין

ויקי

מאת

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

תתקשרי עם
יהודה

״ העולם הז ה׳׳ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

(המשך ב ע מו ד ) 14

על תפניתו המהירה, התרגש אם ין: מנחם
בגין הוביל, באופן בלתי־רצוי, את המרד
נגד תוכנית רוג׳רס, אותה הגדיר כחורבן

המדמה״

תמיר נבהל, בצדק. תנועת־מרד כזאת של
בגין היתד, עלולה לחסל לחלוטין את שרידי
התמיכה הציבורית במרכז החופשי, הבאה
כולה ממחנה הסיפוח.
בלי להתמהמה, ביצע תמיר את תפניתו
השנייה תוך שבועיים: הוא נאם שוב מעל
דוכן הכנסת, בלהט לאומי, תבע לדחות
את תוכנית רוג׳רם מכל וכל.
עיתונות האיש שלא
הלן בתלם
הידיעה שהופצה על־ידי סוכנויות הידיעות
הבינלאומיות מגרמניה, הדהימה את
ממשלת־ישראל. הסוכנויות ציטטו את השבועון
הגרמני שטרן, בו התפרסם ראיון
עם מפקד חיל־האוזיר הישראלי, האלוף מרדכי
הוד. בין השאר נאמר ב ש טרן בשמו
של הוד כי ״נסתדר עם הסובייטים יותר
סוב מאשר עם המצרים״.
בשבוע בו קיבלה ישראל על עצמה, לפי
עצת האמריקאים, לא להתגרות עוד ברוסים
בהכרזות, ולא לנפח עוד את ענין
המעורבות הסובייטית במצרים: באותו
שבוע בו ניתנה הוראה לפקידים הבכירים
לא לצאת עוד בהכרזות נגד הרוסים, נפלה
הציטטה של הוד כפח בנזין על מדורה
שגחליה כבו.
העובדה שדבריו של הוד נאמרו זמן רב
לפני שפורסמו בעיתון, ושלא היו שונים
במהותם מהדברים שאמר לעיתונאים ביש-
ראל ערב יום חיל־האוויר, לא שינתה.
הכרזה כזאת בעיתון נפוץ ומהימן כמו
שטרן יכלה להיראות כהיתגרות בסוב־ייטים,
כדי
לכבות את הדליקה הוזעק המנגנון
הממשלתי כולו. הוא יצא לדרוס את מקור
הידיעה בשע רן — את כתבו של ה ש טרן
בישראל, אורי דן, המשמש גם כפרשן הצבאי
של מעריב.
מישטרכדלש כי קי. במשך שבוע
שלם נדמה היה כי אורי דן הוא אוייב
העם, או לפחות האשם הישיר במעורבות
הסובייטית במצריים.
דובר צה״ל שהתקשר עם אורי דן קיבל
ממנו הצהרה כי הראיון עם מרדכי הוד
לא התקיים כלל. הדובר עצמו הפיץ את
ההכחשה בעיתונות הישראלית, שנתנה לה
מקום בולט. מאמרים בעיתוני המערך תב־עו
לערוך חקירה ממצה בפרשה. קול־ישראל
מצא לנכון להקדיש שידור מיוחד
במיסגרת התוכנית היום הזה לכתבה בשמרו

קול־ישראל
התקשר עם עורך החוץ הראשי
של השבועון הגרמני, שהצהיר כי
אורי דן מוכר לו ככתב מהימן ביותר
ואין הוא מטיל ספק בחומר שהוא שלח
לו. יחד עם זאת טענו עורכי היום הזה,
כי לא הצליחו למצוא את אורי דן עצמו
כדי לקבל את תגובתו.
היתד, זו הודעה מוזרה. שכן שעה קלה
קודם לכן רואיין אורי דן בשידור חי בצה״ל.
באותו בוקר פגשכתב קול־גלי
ישראל
את אורי דן, ביקש ממנו להגיב
על הפרשה. השיב אורי דן :״אמנם הרוסים
עוד לא הגיעו לכאן, אבל אנחנו חיים
כבר במישטר בולשביקי. יחד עם זאת
מוכן למסור עדיין הודאות בנוסח איני משפטי סיניאבסקי ודניאל.׳׳ מובן שקול־ישראל
לא שידר תגובה זו.
״ ל ש רו ףאתה כי ר; יחדעםה־פי
ש פ שי ם ״ .הנסיון המאורגן להטיל דופי
במהימנותו של אורי דן כתוצאה מאותו
פירסום ב שטרן, נראה מוזר ביותר. שכן
היה זה אורי דן, שפירסם בחורף 68׳ ,בעת
שמוטי הוד ביקר בפאריס, ראיון עם מפקד
חיל־ר,אוויר בשבועון הצרפתי פארי־מאמש,
שזכה להדים בינלאומיים. בשנים בהם
שימש ככתבו הצבאי של מעריב, יצר אורי
דן מגעים אישיים עם מפקדי צה׳׳ל הבכירים,
הפך בן בית בבתיהם.
כיום משמש אורי דן לא רק כסופר
מעריב, אלא גם ככתב הישראלי של ה־שטרן,
הפארי־סאסש ותחנת רדיו לוכסמ־בורג,
מהתחנות המבוקשות ביותר באירופה
המערבית. יחד עם זאת הוא מ שמ ש
גם כמארח בישראל לכל אותם אישים ש גופי
ההסברה הרשמיים אינם יודעים כיצד
לדאוג להם.
היה זה הוא שהפגיש את פיטר טאונסנד,
(המשך בעמוד )20

מנחם בגין — האיש
שניצח —

נדהם לשמוע מפי יוסף
ספיר את עמדת הליב רלים
— חוגג את ניצ חונו
בחיוך —
ומחיאת כפיים צוהלת

^ ״עד׳ 3ארי 3דו ת נ\ 3 -עו-ני \3ש!״ .שרו ציד \1ז״ד
כ שהחליטו לפרו שמממ של ת הליכוד הלאומי

האיש שנשאר קרח
מכאן ומכאן — עזר
וייצמן מגיב ביאוש

השישה בדדו החוצה

בו הוכרע ברוב של ח מי ש ה קו לו ת — 117

ך• משך כמה שעות היה נראה כי
. 4גלגל ההיסטוריה חזר 25 שנה אחורנית.
כנס מרכזי גח״ל, שכונס ביום השני
בערב כבנין מיפעל הפיס בתל־אביב כדי
להחליט בעד או נגד פרישת שרי גח״ל
מהממשלה, דמה — באותם רגעים בהם לא
הזכיר אסיפות בעלות גוון מסויים של מפלגות
מסויימות — לאסיפת לוחמי מחתרת.
ותיקי האצ״ל והלח״י השתלטו על המיקרופונים,
וכשהם נרגשים ונסערים, שרו
בכל עוצמת־קולם שירים כמו ־זה הדור
נועד למרד הם לא ישברו אותנו —
אנחנו גם לא נכוף הגב!״ ״שתי גדות
לירדן — זו שלנו, זו גם כן ו״על
באריקדות ניפגש, ניפגש ! ״
נדמה היה כי עוד מעט יצאו החוצה,
כשבפתח יחלקו להם את הסטנים ורימוני־היד
ויפתחו במרד נגד ממשלת ישראל, בדיוק
כשם שלחמו בכובש הבריטי.
הדברים לא נעשו במתמז. הם נאמרו
בגלוי. היה זה עובד בן־עמי, ראש עיריית
נתניה ואיש תנועת ארץ־ישראל השלימה,
שביטא מע /הבמה את הרגשת רוב הנוכחים
בכנס. הגם שתמך, משיקולים משלו,
בהישארות גח״ל בממשלה, זעק בן־עמי הישיש
מעל הבמה :״אם יוחלט על נסיגה,
נלך למחתרת! נלך למרד!״
אנשי המפלגה הליברלית שישבו באולם,
נראו חיוורים וקפואים. רבים מהם הרגישו
כי נקלעו למצב שאין להם עוד כל שליטה
עליו. אנשי חרות השתלטו על הכנס,
הכתיבו את אוירתו ואת סיגנונו.
למרות התפארותו של מנחם בגין כי
ההכרעה בכנס נפלה ברוח דימוקרטית, לא
יצליחו שום מילים למחוק את ההתרשמות
של המשקיפים האוביקטיבים שנכחו באולם.
היה זה כנס של יצרים לוהטים, של
סרור פנימי ושל פולחן המנהיג.

״נביא התורכן:״
—י דוגמא המוחשית כיותר לכך
| 1נינתד, בשעת נאומו של מנחם בגין,
שניטה לשכנע את צירי הכנס להצביע נגד
(המשך בעמוד )35

נגד — 112 בעד

פרישה מהממ שלה. ששת שרי גח״ל, אלימלך רימלט, אריה דולצין,
יוסף ספיר, מנחם בגין, חיים לנדאו ועזר וייצ מן, עומדים דום בפעם
האחרונה כשרים, שרים ד,תקודד, ויוצאים מממ שלת הליכוד הלאומי.

ןןדךך 11קבגן, המנהג, מוקף
המוחאים
1 1 1 1תו מכיו
ב התל הבנת שעה שחיים לבנון (מוסתר על-
ידי השר יוסף ספיר) מודיע על תוצאנת ההצבעה.
קדמה להקראה שירה בציבור של
שירי מחתרת ,״ מ הי מי ם הטובים״ ,בה שתתפותם
של שרי פלג ח רו תבח טי ב ת גח״ל.

ןען \ ך 1מנחם בגין מ

| ! שלשל את פתק

ההצבעה שלו לקלפי. כל אחד מ־ 236 הצירים
שה שתתפו בכנס מרכזי גח״ל, רשם
על פתק לעזוב או לא לעזוב. ההצבעה
היתה ח שאית וחלוקת ה קולו ת לא הייתה
גח״ל. את המרכיבים
הנו שים
לפי

המידי בא לתל־אביב -וגורם למחלוקת חו

עם ובלי המגפיים

כ שנולד המידי —ז הנוכ חי, לא ה מקורי
של שנות הע שרים — הנא נועד במקורו
לצאת לרחוב עם מגפיים. ואכן, עם מגפיים הוא נראה כמ שהו שלם.

(מדגמנת, ב ת מונ ה
מי היא זנ אשר
צאת ל כן פשרה :

ןוןךןןךךןןןןןך ך קרני נס, לבו שת מידי ועונדת שרשרת על קרסולה,
1 1 1 | 111111 / 1 1 1 1 11111״ ובעלה מיכה, חו רו לפני שלו שה חוד שים מארצות׳
הברית .״באמריקה המידי עדיין בינקותו,׳* מדווחת קרני .״לא יותר גרוע מאשר בתל־אביב.
רק מעטים מתעניינים בו.״ בעלה לא התנגד :״לא בדאי להרגיז את האשה,״ הוא אומר.

הדוסטורית

רותי קו מרוב, סטודנטית לרפואה הלומדת באיטליה, הגיעה לחופ שה ויצאה
לשוטט בדיזנגוף עם המידי הססגוני והכלב שהביאה איתה מאיטליה.
״איטליה כולה עוברת למידי,״ מדווחת הרופאה לעתיד .״אני מעדיפה אותו כי הוא פ שו ט נוח
יותר מ מקס׳.״ ומה או מרות על כן הישראליות? האם הן בזי ע ה הזו או שמא יש להן דיעה אחרת?

נח בין גברים ונשים

האחות הקטנה . !2״;

לרחוב .״ מדו ע להסתיר?״ תמה חברה יצחק מרקדו.

,מלכת המים לשנת , 1969 שרית דמיר) .אולס
בקיץ הי שראלי הלוהט עס מגפיים? ואכן נמת
מידי אבל בלי מגפיים. התוצאה: לא חשוב

י שתי אל מוניות אלו, שהעדיפו
להישאר בעילום־שם, טענו ש בדיזנגוף.
בן־זוג למצוא להן

ך • ן הלן ג. לבשה אם המידי, ב תו ספ ת
טבור ח שוף, בכוונו. כדי לערוך סקר
11/1 ,
יעת קהל, לראות אם הוא יעורר התעניינות.
ותוצאה? אכן הוא עורר גס עירר התעניינות.

לפגישוז שנייה

סטודנטית מחו״ל, ובן־דודת הישראלי
.אם את לוב שת מיני,״ או מרת סילבי
נשאר מ שהו גם לפגי שה השנייה.״

מהם לא הסכים עם המידי. קבע אחד מהם :״הגברים
רוצים לראות את הרגליים של האשה, לא את הבד.״

ועיסו הגוויל
ציפורה. לא ח שוב לו מידי, מיני, מקסי. ציפורה
כעד מידי :״כי אני יכולה להראות קצת את רגלי.״

במדינה
(המשך מעמוד ) 16

גיבור הקרב על בריטניה, עם מפקדי חיל־האוויר,
בעת שטאונסנד ביקר לפני שבועות
אחדים בארץ. הוא גם היה מארחו ומדריכו
של הסופר הצרפתי הידוע, חבר האקדמיה
הצרפתית, יוסף קסל, שערך סיור בארץ.
קסל, שפירסם את חוויותיו מסיורו זה
בעיתון הצרפתי פראנס מואר ובספר בשם
.בני הבלתי אפשרי״ ,שזכה תוך שבוע
אחד לתפוצה של 37 אלף עותקים בצרפת,
הקדיש לאורי דן עמוד שלם בפראנט טואר,
כתב בהקדשה לספר ששלח לאורי דן:
״לידידי, מדריכי אצל בני הבלתי אפשרי.״
העובדה שעיתונאי כאורי דן, שלמרות
עבודתו בעיתון ממוסד הוא אנטי מימס־די,
אינו הולך בתלם — היתר, כצנינים
בעיני גורמים מסויימים, שניצלו את פרשת
השמרן כדי לפרוע עמו חשבונות.

אמר אורי דן בתגובה למסע הצלב נגדו
:״הם ניסו לשרוף את הבית יחד עם
הפישפשים.״
אולם אם קיזזה מישהו לפגוע במהימנותו
לפחות בעיני עורכי מעריב, הוא
טעה. שבוע אחרי התפוצצות הפרשה,
שיגר מעריב את אורי דן בן ה־ 35 לאר־צות־הברית,
להיות שם שליחו המיוחד
ולכסות את כל ההתפתחויות הצפויות בזירה
הפוליטית לגבי ישראל.

! סטודנטים
הציתות תלויה גפלסטיגיות אורי דן (בחולצה לכנה) וידידים*

מהיכן מייטיבים לראות את בעיותיה האמיתיות
של ישראל, מבפנים או מבחוץ?

״הרוסים עריין לא באו — אבל ה מר ע ח כבר בול שביקי ם!״

״לעקר אותו !״ הציעה אישיות ציבורית
שלום שרפי, אב ל־ 22 ילדים, מגיב :

״אני רא חמור שיסוסו אות׳!״
*** לום שרפי בן ה־ 54 לא האזין ל־
רדיו מזה ארבע שנים, לא קרא עיתון
כבר עשר שנים. משום כך לא היה
ידוע לו כנראה שמדינת־ישראל מדברת רבות
על עידוד ילודה, ומשרד ראש-הממשלה הקים
אפילו יחידה מיוחדת לכך.
חוסר ידע זה לא הפריע לשרפי. בלי
לדעת שהוא בעצם מציל את המולדת, קם
הגבר והוליד, בעזרת שתי נשותיו 22 ,ילדים,
כן ירבו, על כך זכה בתואר הנכבד האב
בעל מספר הילדים הגדול ביותר במדינה.
לפני כחודשיים שודר סיפורו של האב

נתן לי 22 ילדים, מה אני יכול לעשות?״)
כועס שרפי על שלא עוזרים לו .״מבטיחים,
מבטיחים ולא מקיימים,״ הוא רוטן,
ותובע לדעת כיצד יכול אדם לקיים 23
נפשות מחנות־מכולת מסכנה המכניסה 200
ל״י לחודש וקיצבת ביטוח־לאומי של 300
ל״י? בלית ברירה, מכסה שרפי את תקציבו
החודשי בהלוואות, אותן הוא מתכונן
להחזיר — בעזרת השם :״אם ירצה השם,
אובל לשלם• אלוהים גדול.״ יש לקוות שאמונתם
של נושיו גדולה כשלו.
לאחרונה זכה שרפי למענק מטעם עי
שלום
שרפי. נשותיו וילדיו

ריית מקום מגוריו ראשון־לציון, עבור חלב
לילדיו. גובה המענק — 15ל״י לחודש.
15 הל״י הללו לא הצליחו להרשים ביותר
את 22 הצאצאים שלו. להם נדמה
שמצבם לא השתפר עקב המענק הפנטסטי.
גדי ואילן בני ה־ 16 ממשיכים עדיין
לישון במיטה אחת, עד שלאחרונה בעט
אילן, תוך כדי חלום, באשכיו של אחיו, וזה
אושפז בבית־חולים. בעקבות כך קטנה
אוכלוסיית החדר מ־ 14 נפשות ל־ .13הילדים
הגדולים יותר עצלים, אינם מוכנים
לעבוד .״למה לעבוד?״ שואל ישראל, הבכור
,״בין כה נהיה תמיד בבוץ.״

* שותיו של שרפי פסימיות פחות מן
] .הילדים. להן נראים החיים נורמליים. רחל
ויונה מסתדרות ביניהן יפה מאוד, מלבד
אי־אלו הירהורי קינאה העולים ברחל על
שליונה יש מטבח ולה אין. יונה מסבירה
בפשטות :״היא טיפשה, לא יודעת כלום.
אני עוזרת לבעלי במכולת, היא לא יודעת.״
בגלל זה תזכה בקרוב יונה בכיריים של
גז. עד היום בישלו השתיים ארוחות ל־25
נפש על פתיליות נפט.
רחל מקבלת את מקומה כמספר שתיים בהבנה.
בכלל אין הנשים הללו דורשות הרבה
מהחיים. רחל אינה רואה כל רע בכך
שהיא ישנה על הריצפה, כדי שהזאטוט יוכל
לישון במיטה. מה קורה כאשר הבעל
בא? ״לא בא כל־כך הרבה,״ מסבירה רחל.
״הוא אוהב יותר את השנייה. פעם היה
לנו סידור שבעלי ישן לילה אחד אצלי ולילה
אחד אצלה. אבל היום אין לו כבר כוח.״
ייתכן שאין לו כוח, אבל הוא אינו מתכונן
להיכנע ללא קרב• כאשר נשאל שלום
שרפי מה דעתו על הצעה של האישיות
הציבורית לעקר אותו, הגיב בזעם :״אני לא
חמור שיסרסו אותי.״

המאושר בשידורי ישראל. בשידור זה צוייר
בצבעים ריאליים מאד מצבה הכלכלי המחריד
של משפחת שרפי. בעיקבות השידור
שיגרו אזרחים רבים מכתבים נזעמים
למערכות העיתונים בתביעה שמוסדות ציבוריים
יצאו לעזרת אבי ה־.22

ך• עקבות סערה זו קמה אישיות צי־
<*£בורית מפורסמת, והגישה הצעת פיתרון
משלה: יש לעקר טיפוסים מסוגו של שרפי׳
המולידים ילדים מבלי שתהיה להם
האפשרות לפרנסם.
בשלב זה עדיין לא התקבלה הצעתו של
האיש. לעומת זאת, נחלצו כמה מוסדות
לעזרת המשפחה, בצורות פחות דראסטיות.
מזכיר ההסתדרות יצחק בן־אהרון ביקש
מויינר, מנהל חברת מי שען ההסתדרותית,
למצוא לשרפי סידור כלכלי נאות .״אולם
כשהתברר כי שרפי הוא חבר בהפועל המזרחי,
פסקנו לטפל בו,״ הצהיר ויינר.
מה שמשאיר את שרפי, כרגע, במצבו
החמור הקודם. כתימני טוב ונאמן, הוא
ממשיך להחזיק בשתי נשותיו, לאחר שאת
השלישית גירש לפני זמן רב. למרות
היותו אופטימיסט מושבע (״השם הכל־יכול

שאלה זו ריחפה במשך שישה ימים
על כינוס ההתאחדות העולמית של הסטודנטים
היהודיים, הווג׳ס, שנערך השבוע
בערד. הבעיה היחידה בה נחלקו הסטודנטים
היהודיים ברחבי העולם מחבריהם
בישראל, היתד, הבעיה הפלסטינית.
לשווא נאבקו נציגי הסטודנטים הישראליים,
לשכנע את הצירים מחו״ל כי הקו
הרשמי של ממשלת ישראל, השולל כל הכרה
ביישות הפלסטינית, הוא הקו הנכון.
הסטודנטים האורחים, רובם אנשי השמאל
החדש, לא נאבקו הפעם כמו בכינוסים
קודמים, נגד הציונות. אולם הם קיבלו בכינוס,
ברוב מכריע של 69 נגד ,13 החלטה
שכמעט וגרמה לפרישת הסטודנטים
הישראליים מהקונגרס. היתה זו ההחלטה

ציר טכרסקי
רוצים שלום — כדי לעלו ת

שקבעה :״מטרות הציונות יכולות להתגשם
בישראל רק אם תובטח ההכרה בזכויות
הלאומיות של הפלסטינים.״
רוצים לעלות. מי הם הסטודנטים
היהודים שביקשו להכיר ביישות הפלסטינית?
מה הביא אותם לכך?
את התשובות לשאלות אלה יכול לספק
דוד טברסקי ,20 ,סטודנט אמריקאי מניו־יורק,
אחד משמונת חברי המשלחת האמריקאית
לקונגרס החג׳ס.
טברסקי, בעל צמה ג׳ינג׳ית, לומד ספרות
אנגלית בשנה השלישית. הוא בנו של
פועל יהודי אמריקאי, שלמד מספר שנים
בישיבה והפך לא מכבר לחבר בתנועת
הבונים בארצות־הברית.
״לפני שבאנו לקונגרס,״ מספר טברסקי,
״אמרו לנו שרוב חברי המשלחת הישראלית
דיברו בקונגרס בסימון שבו משתמשים
הדיפלומטים הישראלים באו״ם: מי
שלא מסכים עם העמדה הישראלית הרשמית
הוא נגד קיומה של ישראל.
״רוב חברי המשלחת שלנו הם ציונים.
בכל זאת, אין אנו יכולים להשלים עם
כל מה שקורה בישראל. אנו רוצים לעלות
בקרוב לארץ. הסברנו לחברי המש*
האלוף אריאל (״אריק״) שרון, מאיר
הר־ציון והאלוף רחבעם (״גאנדי״) זאבי.

חדר השינה של משפחת שרפי

הזה 171 £

במדינה
לחת הישראלית שאי אפשר לעלות לארץ
בלי התקוה שפעם יהיה כאן שלום. שמענו
מסטודנטים ישראליים שכאן אף פעם לא
היה שלום עם הערבים וגם לא יהיה שלום
איתם. איננו יכולים להשלים עם השקפה

השלכות מרחיקות לכת. טברסקי,
המדבר עברית שוטפת, ממשיך ואומר:
״רק אם נכיר בזכות ההגדרה הלאומית של
הפלסטינים, נוכל לדרוש מהם להכיר גם
בציונות כתנועת שיחרור לאומית. אני נגד
הטירוריזם כשיטת מלחמה. אך עלינו לה.בין
את הפלסטינים הנלחמים בישראל, ואת
מה שמתרחש בליבם. מדוע לשקר ולהגיד
שכולם הם שכירי־חרב? זה לא נכון. קם
דור חדש של ערבים אינטלקטואלים, אשר
שואף להקים בית לאומי לפלסטינים. אם
׳ הישראלים לא יבינו זאת לא יהיה שלום
בינם לבין שכניהם. לכן צריך להסביר להם
את זה.״
את אמונתו כי אפשר להסתדר עם הערבים
מבסס טברסקי על נסיון אישי. לפני
שנה עבד עם קבוצת סטודנטים יהודים
באנית השלום של אייבי נתן העוגנת בניו-
יורק׳ יחד עם צעירים ערבים .״לא הסתכסכנו
איתם אף פעם. החיים בינינו התנהלו
למופת.״
כמו חבריו, סבור טברסקי כי להחלטה
בזכות ההכרה ביישות הפלסטינית, יהיו
השלכות מרחיקות לכת .״בעוד כמה שנים,
יגיעו הסטודנטים הישראליים לכנסת או
לצמרת המישטר בישראל. אולי הם יצליחו
לשנות את הקו הקיים.״

ישראלים בוזו״ל סמל הצנחנים —
סוחר בסמים
יום שישי בסט. ז׳רמן דה־פרה שבפאריס.
אלפי אנשים, לבושים לפי צוי האופנה האחרונים
מסתובבים ברחוב. כולם מביטים
על כולם. הברנשים מחפשים חתיכות. החתיכות
מחפשות חתיכים. ולפתע — מהומה
רועשת.
במעלה הרחוב רץ צעיר יפה־תואר, כש־אחריו
עשרה שוטרים חמושים באלות ובאקדחים.
אחד השוטרים מדביק את הצעיר
הנמלט, אך זה חובט בשוטר ומפילו
על הקרקע. שוטר שני שמצליח להשיג את
הבורח, מדביק אף הוא את ראשו אל הכביש•
לבסוף מצליחים השוטרים להשיג
את הבורח. הם מכים בו וגוררים אותו
לתוך ניידת.
למחרת מופיע שמו של הצעיר בכל כותרות
העיתונים של פאריס: פטריק עזרם,
,22 בעל נתינויות ישראלית וצרפתית, נעצר
כשבחנות מכנסיו מוחבאים 250 גרם
הירואין, ששוויים בשוק לפחות רבע מיליון
לירות ישראליות.
צייד התיירות. פטריק עזרם עזב את
ישראל לפי כתשעה חדשים. עד אז הספיק
להיות אחד מעמודי התווך של חיי הלילה
בתל־אביב. הוא היה ברמן, מלצר, דוגמן
ודון ז׳ואן שהפיל בקסמיו עשרות צעירות.
הוא עמד כמעט בכל מועדוני הלילה וה־דיסקוטקים
של תל־אביב, אך מכל מקום
נזרק כעבור זמן קצר. בין עבודה לעבודה
היה צד תיירות עשירות וחי על חשבונן.
נוסף ליפי תארו הוסיפה לו העובדה שהוא
היה סמל בצנחנים. מדי פעם, כשהיה יוצא
לשירות מילואים, היה מופיע בעיר במדי
צנחן שסייעו לו לעשות רושם על התיירות.
אף אחת מהן לא העלתה על דעתה שהוא
בסך הכל טבח בצבא.
פטריק, יליד צרפת, שהוריו חיים בישראל,
נפרד מחבריו לחיי הלילה של תל־אביב
כשהוא מבטיח להם שתוך שנה יחזור
לארץ כמיליונר. רק לפני שבוע כתב
לחבריו מכתב בו הודיע להם כי יגיע לישראל
לחופשה של שבועיים ויתגורר ב־הילטון.
ב היל טון כבר הוזמן מראש חדר על
שמו.
ההרפתקה שלו נסתיימה לפני שחזר לארץ.
בעקבות מעצרם של שני סוחרי סמים
צרפתיים, נעצר גם פטריק לפני שבוע. המשטרה
הצרפתית חושדת בו כי היה אחד
מראשי כנופיית סמים בינלאומית, אשר פעלה
רבות ברחבי אירופה.
העולם הזה 1718

סשח קלאוס
מרחוב ויחגור

אחת הד מויו ת הידועו ת ביו תר ב חוגי האנשים
היפים ובמרכזי ם החברתיים בארץ
הוא גבר שמן ו מדו שן־עונג, פזרן ועליז,
המוקף ת מיד ח תיכו ת, שאס גם אינן שמנות
מדו שנו ת וע שירות כ מו הו, לפחות הן
עליזות לא פחות.
הסיבה העיקרית לעליזו תן, בדרך כלל,
הן ה מ תנו ת שהאיש מעניק להן. ה מ תנו ת
האלו מ חולקו ת בשיתי צורות; דולרים וגרביים.
מת ש מוכיח שהאיש שלנו בא מת
נדיב. כי בעוד שהגרביים לא עולו ת לו
כסף, הרי שהדולרים עולים כן.
למה הגרביים לא עזלו ת לו כסף? כי יש
לו פרוטקציה בבית־חרו שת שמייצר אותן.
האיש שלנו, כ מובן, איננו אלא ליברמן,
המתגורר עם מ שפחתו בצרפת, מרבה לבקר
בארץ, ו בביקוריו אלו אפ שר למצוא
או תו בערבים ב מסעדו ת יקרות, מוקף ח תיכות
יקרות גם כן, פחות או יותר. אבל
אני יכולה להרגיע אתכם: הח תיכו ת האלו
משמ שות לסנטה־קלאוס שלנו כ מו נרות
חנוכה — הוא לא נוגע בהן. כל מה שהוא
רוצה זה רק לראות...
לאחרונה מ ת רכז ת ראייתו ביהודית
פולה, שלא רוותה לאחרונה נחת במי שו ר
האמנותי. לאחר שסיימה את תפקידה בסרט
שבלול, שם שיחקה את אשחר של אריק
איינשטיין וביצעה סידרת תצלומים עבור
לזחות־שנה, החליטה ל שוט קצת בעולם
הגדול בעזרתו של הסבא סוב־הלב.
וזה מזכיר לי אגדת ילדים מסויימת, אבל
לא ח שוב כרגע. היא בין כה לא תק שיב
לעצה טובה, הכיפה הזאת.

יהודית פולה

מכות רדושניה
למד, בעצם מכה אילן לפידות
אשתו, הדוגמנית ליאורה לפידות ¥

בגלל הכסף, טוענת ליאורה. השבוע היא
סיפרה לידידה שבעלה מוכן לתת לה גט,
בתנאי שיקבל כמה עשרות אלפי ליר־ת.
ליאורה היתד, מוכנה אולי לעיסקה, רק שאין
לה כמה עשרות אלפי לירות.
מה שברור מעל לכל ספק הוא, שמשפט
הגירושין בין ליאורה ובעלה, שנמשך כבר
שנה, הוא אחד האומללים בתל-אביב.
העסק התחיל, למען האמת, עוד לפני
ארבע שנים. אז עזבה ליאורה את בעלה
למשך שמונה חודשים, חזרה רק אחרי שאילן
איים להתאבד והבטיח להשתנות.
אם הוא השתנה או לא, אני לא יודעת,
אבל לפני שנה ברחה ליאורה שוב, לאחר

שקיבלה סידרת מכות רציניות מבעלה. היא
לקחה איתה את הילד, השאירה את הבעל
בדירתם המשותפת — השייכת בעצם לאמה
— ועברה לגור בבית הוריד״
לא שזה הציל אותה ממכות נוספות. כ־שהלפידותים
נפגשו בהזדמנות במועדון
טיפאני, נחפז אילן להמשיך במסורת, החטיף
לאשתו כמה חבטות נוספות.
כשליאורה הזעיקה את המשטרה, סירבה
זו להתערב בעניינים המשפחתיים האלי.
מכל השמחות האלו איבד עולם הפיר־סוס
הישראלי, כרגע, את אחת הדוגמניות
הפופולאריות שלו.
עולם המשפטים, מאידך, עומד לזכות בקרוב
בקוליגה חדש. שכן אילן מרביץ אי
לא מרבק, עומד להיות בקרוב עורך־דין.

חש>ע
ברשות השידוו
משטרת־ישראל מרחיבה בימים או
את שירותיה הציבוריים, ומתחילה
חפש פירורי״חשיש לא רק מתחת לב
טות של שחקניות, אלא גם במיטותי
של עובדות רשות״השידור.
בשבוע שעבר נערך חיפוש אחרי חש
בדירתה של א חת הקרייניות ה
כירות ברשות״השידור. החיפוש ח
לה, במקום חשיש, רק חרס. אבל עו
דה פעוטה זו לא מנעה את המשטו
מלעצור את הקריינית.

מה פ ת או ם
מיעוה אשרוב?
בשבוע שעבר סיפרתי להם על חיד
הרומן של דליה לביא עם מנה
גפן, ועל הייסורים שעברו על מנו
בארץ. ובין השאר סיפרתי להם גם הי
מלכה, ידידתו של שחקן ״חבימ
מישה אשרוב, ביקשה ממנחם באדיב
רבה לוותר על הכנסת האורחים שד

זה, מכל מקום, מה שקראתם. האו
קצת שונה. האמת היא שמלכה ה
ידידתו של שלמה אושרוב, מדו
תיירים נחמד וחביב, ואין לה שום ק
למישה אשרוב, שיש לו אשה ב!
דליה פרידלנל, אם שמעתם במיקו
אז אין בכל זאת התחלף שלו
אושרוב במישה אשרוב ו לא חשוב! ,
או לא ניכנס לפרטים. אבל אם תל₪
בהזדמנות, ידיעה על סדר״דפוס עת
חנוק במיטתו, תדעו ודאי במה .8 0

סיפורה האישי שד
ה שחסנית הטוענת
שהשוטר*
רודפים אותה
לשווא

השוטרים והפושעים, בתי־המעצר ואולמות
המשפט, היו עולם זר לגבי. לפתע, בשנה
האחרונה, טעמתי את העולם הזה על בשרי1 .
לפתע גיליתי שהמשטרה יכולה להוציא
אותך מהבית ולהשליך אותך לכל — גם
אם את לא אשמה בכלום.
ובזה שהמשטרה החליטה להתלבש עלי —
לא היה לי כל ספק. הבלשים עצמם אמרו
לי זאת. בשפה אדיבה מאוד אפילו :״את
עוד תהיי תלוייה אצלי על החבל,״ אמר
אחד מהם .״תראי אם אני עוד לא אכניס
בך כדור,״ עודד אותי השני. אינני רוצה
להזכיר שמות כדי שלא יתנקמו בי.

1ברכה כיום. שחקנית בעלת שם, שתיסרוקתה הקצוצה
| ! 8אינה מצליחה להסתיר את נ שיותה. כאן, בדירתה התל־אביבית,
מ שם נלקחה ב שבו ע שעבר למעצר —ז זו הפעם ה שלי שית
בז מן האחרון. מה הם רוצים ממנה? מדוע נטפלו אליה?

-ימים

ברכה לפני שנים מספר. אז עדיין הצליח
שערה הקצוץ לשוות לה הזפע ה נערית. מאז
נדלה הצעירה לאשה בשלה. לא נ שתנה: המבט הק שוב בבן־ שיחה.
דבר נוסף שלא נ שתנה: הט מפר מנט הכספיתי, או תו הזניק מעצרה.

אשמה היחידה שבה נמצאתי אש-
1 1מה על־ידי בית־המשפט, לאחר מעצרי
הראשון, היה עישון חשיש. אחרי מלחמת
ששת־הימים, כאשר הפך העישון לאופנה
בין אנשי הבוהימה, נהגתי גם אני לעשן,
מדי פעם, יחד עם החבר׳ה.
בית־המשפט מצא אותי אשמה וקיבלתי
את עונשי.
אולם השופט לא פסק לי, כחלק מהעונש,
שהמשטרה תמרר את חיי מעתה ועד עולם.
זוהי כבר יוזמתם הבלעדית של השוטרים,
לא של בית־המשפט.
המשטרה יודעת יפה שעישון החשיש

״ תההטטוה תו ך

מאח^

בדדה

•ן ה היה ביום השלישי בשבוע שעבר,
ן אני לא יודעת למה, אבל הצילצול
הפתאומי בדלת הבהיל אותי, למרות שהשעה
היתד, עשר בבוקר .״מי ז ה?״
קראתי .״רודה,״ ענה קול גבר.
מעולם לא היכרתי שום רודה .״אני לא
פותחת לאנשים שאני לא מכירה,״ עניתי.
רק אז יצא הרודה המזוייף מן השק:

נ א מן

כים של כל בגד שמצאו בדירה, שפכו
את הזבל מפח־האשפה על ריצפת המיר־פסת.
אני ישבתי בצד, מוכת־הלם למראה
ההשתוללות הפראית הזו.
אבל לא הייתי מודאגת. ידעתי שחשיש,
שאותו באו לחפש, לא ימצאו אצלי. גרגר
חשיש לא נכנס לביתי מאז המשפט שלי.
דעתם של השוטרים היתר, אחרת. אחרי

חמישה בלשים נועזים פרצו ביום השלישי שעבר לדירתה התל־אביבית
של השחקנית כרכה נאמן, השקיעו בוקר שלם
בחיפושים מדוקדקים, גילו -לטענתם -״ פירור חשיש.
הפריצה הגדולה העלתה מחדש את השאלה החמורה — מה
זכותה של המשטרה לפרוץ לדירות פרטיות, כדי להתערב
בעסקיהם הפרטיים של אזרחים. שכן אין ספק שעישון חשיש -
המבוצע על־ידי המבוגר בדירתו שלו -הוא עסקו הפרטי.
מבחינה חוקית יבשה לא חרגו השוטרים מסמכותם. אולם
השאלה אינה של חוק, אלא של תפיסה
חברתית -ושכל ישר: כאשר העומס העצום על המשטרה
מאיים לנטרל את שארית יעילותה, כאשר אין לראות
שוטר־מקון* בודד ברחובות הערים, כאשר המאמץ
הביטחוני דורש מהמשטרה את מקסימום היעילות -נראית
פעולתה האחרונה מוזרה קצת.
היא מעלה סימן שאלה חמור בדבר
השיקולים המניעים אנשים מסויימים בגוף זה -אנשים
ששכחו, כנראה, שתפקיד המשטרה הוא להגן על האזרח, לא להיפן־י.

ורכה כשחקנית £5

^>״ג בואינג בתיאטרון הוורוד, כ שלצידה
0יבין כטייס המנסה לעבוד עליה.

שהפכו את כל הבית, גילו על השולחן,
״אנחנו משטרה. תפתחי.״ ההצגה עם רוממש
מתחת לאפם, חתיכת ראש שרוף
דה לא מצאה חן בעיני .״אם אתם באמת
של גפרור. הם הכריזו שזה חשיש.
משטרה, תכניסו לי מתחת לדלת את צו־גם
אותי הם לקחו. כמו שאני, בשימלה
החיפוש שלכם,״ קראתי.
הבדואית, בלי שיכולתי לקחת איתי שום
מטר מהלומות ובעיטות על הדלת היתד,
התשובה. הדלת החלה מזדעזעת, וראיתי דבר, לקחו אותי לתחנת המשטרה. הדלת
והם סגרו אותה
איך שעוד שניות מועטות אשאר עם די השבורה מיאנה להיסגר,
בכוח, כשהם דופקים בה בקתות האקדחים.
רה בלי דלת. לבשתי במהירות את הבגד
הכניסו אותי לג׳יפ, ואחרי שלקחו ממני
הראשון שנפל לידי, שימלה בדואית, ובנפה
הצפונית טביעת־אצבעות העבירו אופתחתי
להם.
תי לבית־המעצר באבו־כביר.

* ץ משת הגברים פרצו לתוך הדירה
| | כסופה. הם שהו בה שלוש שעות, ץ* ף נעצרתי. בפעם השלישית בתקוואחריהן
נראה הבית כמו אחרי רעידת־
^ • פה האחרונה — בגללשהמשטרה
אדמה. הם פירקו את נורות־החשמל, הפהחליטה
להתלבש עלי. במשך 28 שנים
כו את כל הארונות והמגירות, חיטטו בכל
הייתי אזרחית ישרה, שחקנית מוכרת. עולם

בוכה כברכה =ב•

תה. ב ת מונ ה למעלה: לאחר מעצרה, ב־שימלח
הבדואית בה נלקחה לאבו־כביר.

שם היה לא בשבילי. ביקרתי גם בניו-
יורק, והזדעזעתי מהעיר הזו. גם רבתי קצת
עם ג׳רי, והחלטתי לחזור הביתה מן הכפור.
שבועיים
לאחר שהגעתי לארץ פתחתי
בוקר אחד את העיתון, וקראתי שג׳רי
שטיין נעצר בירושלים, יחד עם ששה
אחרים, כשברשותו 18 קילו חשיש. כך
נודע לי בכלל שהוא בארץ.

••יכ ל תי הלם. לא האמנתי למה ש־
׳/ו עיני רואות. מעולם לא ידעתי שג׳רי
התעסק עם דברים כאלה, ומעולם לא
עסקתי בעצמי בשום הברחות.
כמו שאני יושבת עם העיתון ביד, מצלצלים
לפתע בדלת. כל שוטרי תל־אביב
הגיעו אלי.
הפרשה נסתיימה במשפט שבסופו קיבלתי

כשבאתי לבקש עבודה
ב״הבימה״ ,דיברו איתי
שעה שלמה מה קרה
לשדיים שלי.
שלושה חודשים על־תנאי על החזקת חשיש.
משפטו של ג׳רי נסתיים אחרי שלי. הוא
נשפט ל־ 18 חודש על סחר בסמים.
זה כמובן לא גרם לי לחרול לאהוב אותו•
מאז שנכלא אני מבקרת אצלו בכלא
דמון כל שבועיים. המשטרה הירבתה לחקור
אותי על הביקורים האלו, כאילו היה
איזה פשע. שאלותיהם ויחסט אז היו
עויינים וגסים אפילו יותר מברגיל.
אולם אני אינני חולמת להיכנע להם.
לא רק שאני אוהבת אותו — הגחור הזה
יושב פה לבדו, אין לו נפש חיה
בארץ — ואני אפסיק את הביקורים אצלו*

} • לפש עי הנורא, עישיז חשיש, לא
י ג חזרתי מאז המשפט. לא רציתי יותר
לשמוע מזה. המשפט כל־כך זיעזע אותי,
שקיבלתי ממש פאניקה.
אולי לא הייתי השתקנית הגדולה ביותר
בארץ — אבל וודאי שלא הייתי הגרועה
ביותר. והנה עכשיו פתאום גיליתי שאין
עבודה. בקאמרי לא קיבלו אותי — למ־

נהוג בארץ בין אלפים, אם לא רבבות.
שבין המעשנים ישנם שחקנים מפורסמים,
אלילי־נוער, בניהם ובנותיהם של אישים
מפורסמים בממשלה ובצה״ל. אבל נגד כל
אלו לא עושים כלום. רק נגד הפושעת
המסוכנת ברכה נאמן החליטו לבזבז שוטרים
ושעות עבודה יקרות.

1מי שלא היה עוד במעצר בגיהנום
/הזה ששמו אבו־כביר — אינני מאחלת
לטעום את הטעם 48 .השעות שביליתי
שם ניראו לי כ־ 48 ימים. שמיכות מצחי-

,את עוד תהיי אצלי תלוייה
על חבל,״ אמר לי הבלש
נות שאי־אפשר אפילו להתקרב אליהן, לא
רק להתכסות בהן. בתי־שימוש מטונפים
שאת חוששת להשתמש בהם. האוכלוסיה
העיקרית שם מורכבת מזונות, וצעקותיו־,ן
הבלתי־פוסקות מסוגלות לשגע אפילו חרש.
ור,לקסיקון שלהן. כל השינאה שבליבן,
למשטרה, לגברים, לחברה, לכל מי שהפך
אותן למה שהן —י כל השינאה הזאת
פורצת החוצה על־ידי שימוש בשפה המלוכלכת
ביותר שניתן להעלות על הדעת.
אבל המשגע יותר מכל, שם, זה הזמן.
הזמן שנעצר ואינו מתקדם. את יושבת
סגורה כמו חיה, בודדה, באפם מעשה,
החל מחמש בבוקר — והזמן פשוט לא

• 4להכוונת של המשטרה עליתי בג־ע
לל הרומן שלי עם ג׳רי.
את ג׳רי שטיין, תייר מקנדה, היכרתי
לפני קצת יותר משנה באמצעות מכרים
משותפים. נהיינו חברים, ויצאנו יחד כחמישה
חודשים.
כשעזבתי את הקאנורי ונסעתי ללונדון,
בא ג׳רי אחרי והיינו יחד באירופה. חזרנו
גם יחד לארץ, ומאוחר יותר חזר ג׳רי
לקנדה, ושלח לי משם כרטיס לבוא אליו.
באתי, כשהרעיון היה שנתחתן. אבל לא
התחתנו. קנדה לא מצאה חן בעיני. הקור

רות שבעבר הייתי טובה למדי בשביל
הזמנה לארמון, הנר,י הרביעי והבתולה
מרומא. לשיער לא קיבלו אותי. אבל השיא
היה בהבימה.
מלבד ההופעות בקאמרי שיחקתי גם בסרטים
איריס ומרגו — בגללם הייתי מועמדת
פעמיים לפרס כיבזר דויד — סע הביתה
יונתן, בואינג ׳בואינג, דירת הרווקים,
ובקט בהבימה.
אז אחרי כל אלד״ על מה דיברו איתי
בהבימה, כשבאתי לבקש עבודה? על השדיים
שלי. קרוב לשעה נסבה השיחה על
השאלה לאן נעלם החזה שלי. עד היום
חשבתי שקיבלתי 1תפקידים בגלל הכישרון,
לא בגלל שדיים י גדולים.
אחרי שגיליתי; ;את החרם בפעם ראשונה
הלכתי הביתה חישבתי שעות על המיטה
ובכיתי. אחר־ כך התרגלתי קצת. אפילו לזה
שיש חברים לשעבר שלא אומרים לי
שלום ברהדב.
ך* תוצאות כמשפחה היו לא
( 1גלדעות. אחרי שנעצרתי בפעם
שונה קיבלה אמי התקפת־לב. אבי,
לי קרן־קיימת, היה, מוכן להתפטר
בושה, אבל גילה שחבריו לעבודה
חסים אליו נפלא.
אלא שבעניינים, אלו אשמה המשטרה
בלבד. היא החלימה להתלבש עלי ולעשות
לי את המוות לא בגלל פירורי החשיש
שמצאו אצלי, אלא בגלל ידידותי
עם ג׳רי. המשטרה יוזיעת יפה מאוד שאינני
פושעת בינלאומית, סוחרת חשיש
מיליונרית.
אבל, למרות כל מרתת שהשוטרים עושים
לי, אינני מוכנה ולוותר על אהבתי
אליו. יש לי זהויות ש!ל אזרח במדינה
הזאת, והן כוללות את הזכות לאהוב את
מי שאני רוצה בלי פיקוח משטרתי. מעולם
לא הייתי וסוחרת חעייש. אני בסך
הכל אזרחית טובה וישרה אולי לא יותר,
אבל גם לא פחוות מכל אזרת אחר — אפילו
אם עישנתי חשן יש. כל מד. שאני מבקשת
זה דבר אחד:
שהמשטרה תדד ממני. פחות הראממנהמרוב מתיי במדינה
ההסתדרות תה ואגטיפטיה
להיות
חבר הוזעדה המרכזת של הסתדרות
העובדים בישראל, זה עסק לא רע לגמרי.
האיש האחרון שגילה זאת, קצת באיחור,
הוא מזכ״לה של ההסתדרות, יצחק בן־
אהרון. כאשר נתקל בשבוע שעבר ברשימת
ההוצאות האישיות
שמגישים חברי הוועדה
המרכזת, שוב
קפץ בן־אהרון מעורו.

יתכן,״ זעק,
״להגיש כל חודש
הוצאות של 2300

הגילוי הסעיר לא
רק את בן־אהרון
אלא את כל עובדי
בית הח־עד־הפועל.
כן־שמחון
אלה החליטו להתעלם
מההוראה האד
מרת, כי ״על עובדי הוזעד־הפועל להימנע
לשבת במיזנון בשעות העבודה,״ ישבו ב־אופן
הפגנתי במיזנון בשעות העבודה.
״לא איכפת לי מה יגידו הבוסים, אני
מצפצפת,״ אמרה אחת הפקידות .״אם הם׳§
יכולים להוציא כל חודש 2300ל״י על כיבודים
ונסיעות, אני יכולה לשתות כוס
תה בשעת העבודה-״
המזכיר מחפש קורבן. האיש ש-
הרגיז הפעם את בן־אהרון היה חבר הועדה
המרכזת שאול בן־שמחון, לשעבר איש
רפ״י וכיום נציג המערך. בן־שמחון משמש
כיושב־ראש המדור להכשרה מקצועית, ו-
כיושב־ראש המדור לבטיחות בוזעדה המרכזת.
בן־שמחון
מתגורר באשדוד. לנסוע הביתה
הוא צריך? לאכול כמו בן־אדם הוא צריך?
אז זה עולה לחברי ההסתדרות 2300ל״י
בחודש, נוסף למשכורתו.
אחרי שבן־אהרון נזף בו על הוצאותיו
המופרזות, אמר בן־שמחון :״במתח בו חי
בן־אהרון לאחרונה, עם כל ההשמצות בעיתונים,
הוא מחפש קורבן. עכשיו הוא מצא
אותי. בן־אהרון עצמו משתמש בשתי מכוניות•
רק לאחרונה קנו לו ואליאנט חדש,
אז ייוא לא יכול להתלונן. לי יש שני מדורים
וזה מחייב הרבה נסיעות. נוסף לכך,
לא השתמשתי במכונית לצרכים פרטיים.״
״אנו מוציאים עכשיו הוראה שתגביל את
דמי ההוצאות,״ אמר דובר ההסתדרות על
הפרשה .״להבא יפעלו לפי הוראה זו.״
עד שתצא ההוראה החדשה ימשיכו חברי
ההסתדרות לשלם את ארוחותיו ונסיעותיו
של החבר בן־שמחון.
מזלות הנסיגה מתחיל בטתיו בינואר השנה, כאשר מטוסי חיל־האוויר
הישראלי עוד הפציצו מטרות בסביבת קהיר
והנילוס, וכשאיש לא חלם כי נשקף איזה
סיכוי למוצא מהסבך, ישב הנס צוייגר בן
ה־ 70 ליד לוח הכוכבים והמזלות שלו ו־

ה אס אני מבוגרת למדי
כדי להשתמש בטמפוני
טמפקס י

כל נערהנורמ לי ת, בגי להווסת, הי כו ל
ט מ פון

להכ ני ס

י כו ל ה

קו שי,

טמפקס

לה שתמ ש

האם טמפוני טמפקס
בטוחים בשמושי

מחק רי ם

ש פו ר ס מו

ר פו איים

שהםבטוחיםבהחלט. מן
שטמ פו ני

ו שנ שי ם

ונ ע רו ת

בעש רי ם

טמפקס

מ ר אי

ה ר אוי ש תד

פו ת חו

רופ

ב־ 1 1 8

א ר צו ת

השתמ

אלף

מ ליו ני

ט מ פוני

וחמשה

באיזו תדירות עלי
להחליפו !
טמפקסישלהחליףבאותה תז

ט מ פו ן

רו ת, ב ה
ני ת

היי ת

חיצונית׳

ביו ם. ע ם

מ ח לי פ ה

מעט

תחבושת היגי
פ חו ת

ת ד עי

נ סיון,

מפע מיי
התד

מ הי

רו תהד רו ש ה לך.

האם מותר לי להתרחץ
באמבטיה בימי הווסת?

כ שה שתמ שת

בהחלט,

אמבטיה או
הוו ס ת.

מי מי

ל א מונו ת
ל ה זי ק

ח פ פי

טפלות,

לן ו אף

אין גםכל

טמפק

בטמ פון

מקלחתהםהכרחבכל יו

מי ם

סי ב ה

ל ע צו ר
שתמנ עי

שערך.

בניג

אינ ם

י כו ל׳

הז רי מ

משחיה ביו

הווסת.

מה ביחס לסילוקו !

ט מ פו ני

ני תני ם

טמפקס

מו ח ל

ל סי לו ק

ש ני ה ם, הן הטמפוןוהןש פו פרתההחדרו
ני ת ני םבקלותלסילוקבש טי פ ה? .החש
ב מי וחד

כא שר

נמצאת

מ חו ץ

ל בי

כיצד יכולה אני ללמוד
להשתמש בטמפוני
ט מפקס ;

ר א שי ת,

צא שר

לעצ מן

מ ס פי ק

ז מן

מ ח לי ט ה,
כ די

ה ק צי

ל ל מו ד.

ז כו

אחתהיתהפעםראש ונ ה. יהיהז

פ שו ט

ת היי

תמהרי, ע ק בי
ה מו פי עו ת
תין

ר גו ע ה

אחר

ב תון

משתמשות,

וחופשיה< .

ה הו ר או ת

ה א ריז ה.
ללא

ר בו ת
ספק,

ה ב רו רוי
מי די ד
בטמ פו

טמפקס, ואף הן תשמ שנ ה לך מקורחש
להדרכה

ניבא באמצעותו דברים שנראו כלקוחים מעולם
הדמיון.
״אני רואה תחילתו של משא ומתן בין
יהודים וערבים ב־ 11 באפריל ,1970״ אמר
אז צוייגר (העולם הזה .)1691 ואמנם, ב־ב־
11 באפריל התפוצצה פרשת שליחותו
של הד״ר נחום גולדמן למצריים. צוייגר לא
הסתפק׳ בכך .״בששת. החדשים הבאים,״
חזה האסטרולוג ממושב טל־שחר ,״קיימת
אפשרות שיהיו מגעים לשלום בין ישראל
ללבנון.״ הכוכבים של צוייגר לא צירפו
(המשן בעמוד )26

ב מ לו א

חיותובבט חו ן ג מו ר.

לכ ל

הנכואה מה־ 28 כינואר

ב ק לו ת

ו לן

ולעצה.

להשיג כבתי מרקחת 1בתסרולן י 1ת
מובחרזת. המע הי״ ח כקבלת דנגמאזח
וחומר הסברתי ישלח! 45 אג• בבולי
רואר אל הימאגי ם אישסם־אימפקס
בע ם, חל־אביב. רחוב ירמיהו 38

הגנה

סני ט רי ת לשימוש

במאי סרטי מחתרת עלה לארץ

בנימין חיים

מתכונו להפקות סרסי מחתרת
ראשונים על רקוע ישראלי

חיים בנעורה

בני מין חיים ב שעת בי מוי סרטו הודידוי האחרון. ב ת מונ ה
מי מין הוא נראה כ שהוא מביים את לינדח לקראת התפש־

ם תיווצר פעם בארץ מסו־
\* £רת של סרטי מחתרת, כמעט בטוח
שאביה מולידה יהיה בנימין חיים ולא
הגראסומנים, המנסים לעשות סרטי
מחתרת בעזרת הלוואות ממשלתיות.
יש לבנימין חיים לפחות יתרון אחד
עליהם: הוא כבר עשה סרטי מחתרת.
והוא עשה אותם במקום בו נולדו עד
כה רוב סרטי המחתרת האמיתיים —
בניו־יורק. כיצד הגיע בנימין, בן למשפחה
עיראקית שגדל והתחנך בהודו,
לניו־יורק? יותר טוב לשאול את השאלה
איך הפך מהנדס כימאי במיקצו־עו
ושחקן בתיאטראות אוף ברודוויי
לאיש קולנוע?
תהיינה אשר תהיינה התשובות, זאת
עובדה: בנימין חיים עשה כבר כמה
סרטים שהוקרנו בפסטיבלים בסאן־
פרנציסקו ובאדינבורו וזכו לביקורות
טובות ולפרסים.
אחד מסרטיו האחרונים, למשל, הוא
סרט מחתרת קלאסי בשם הווידוי האחרון.
הוא עוסק בפאנטזיות אירוסיות
של צעירה, אותה משחקת אמריק־אית
בשם לינדד״• בשילוב עם מוסיקת
פוס וצילומים נוסח אייזנשטיין הגדול.
הסרט כולו מורכב מצילומים חוזרים
־נשנים של הבחורה העירומה במיטתה
ן ך־ילוב עם צילומים של שני גברים
1־ים העולים כל הזמן במדרגות.
הגדוש בסמלים פרוידיאנים, הו-

^ .סטיבל אדינבורו וזכה לשבחים.

מה הביא את בנימין לישראל כשהיד,
בשיא הצלחתו? ״פשוט מאוד,״ הוא
משיב ,״כמו כל אחד גם אני מחפש
את זהותי. כיוון שנולדתי לאם שמוצוקיבלתי
חינוך יהודי
אה מבגדאד
חרדי, גיליתי שיש לי קירבה לבעיה
היהודית־ערבית הרבה יותר מאשר לבעיות
הנוער בארצות־הברית. הגעתי
לישראל כדי לעשות סרט על נושא

את התסריט כתב בנימין בעצמו. הסרט
ייקרא הבננה השחורה, והוא נועד
להיות קומדיה מטורפת שגיבוריה
הם אברהם, צעיר בעל נטיות חסידיות־היפיות,
ומוחמד — ערבי מוסלמי,
שניהם אינם מסווגים דווקא כנורמליים,
אך זה מה שמאפשר להם קיום אנושי
בצוותא.
בתסריטו של בנימין חיים מסתבכים
השניים בעלילות עליזות ומטורפות הכוללות
בין השאר גם מעשי־שוד, חתונות
ודיסקוטקים. כמו שאומר בנימין:
״אם משתחררים קצת מהמוסכמות הנקבעות
על־ידי התנאים הבלתי נורמליים,
נראה הרעיון של דו־קיום בשלום,
דוזקא לא כל כך משוגע.״
הוא כבר פנה לאולפני הרצליה כדי
לברר את אפשרויות הפקת סרטו. נאמר
לו שאם ישיג את מחצית התקציב,
יעזרו לו לממן את המחצית השניה.
אז עכשיו הוא מחפש את הכסף לחצי
הראשון.
האמריקאית היא הצעירה
שהיא גיבור ת סרט המחתרת

חיים. הסרט
הווידוי האחרון של בני מין
כולו מ הזיו תי ה האירוטיות של מורכב לינדה ה מ תפ תלת לה עירומה במיטתה.

מותה וב ת מונ ה משמאל הוא מודד בעזרת מד־אור את תנאי התאורה מול גופה העירוס
השרוע על המיטה. סרט זה הוצג בפסטיבל באדינבורו וזב ה ב שב חים רבים של הביקורת.

פונו וא״זנשט״ן

הם המרכיבים של סיגנון סרטו ה מחתרתי של בני מין
חיים הטידוי האחרון. עתה מ ת כונן בני מין להפיק את
סרטו הארוך הרא שון בישראל. זה צ רין להיו ת סרט ב סיגנון קומדיה על יחסי ישראל— ערב,

קולנוע
תדריך
תל־אביב
נוסע עוכר כגשם

(אסתר,

־,ידפת) סרט מתח המשתמש בכל התכסיסים
הקולנועיים כדי לרתק את הצופה אל
כסאו. בימוי (רנה קלמן) מלוטש, והופעה
מבריקה של צ׳ארלם ברונסון ומדלן דובר.
שכעת המופלאים (סוגרבי,
ארצות־הברית) שבעת הסמוראים בח־אריאציה
אמריקאית, בהשתתפות צוות מצוין של
שחקנים, החל ביול ברינר וסטיב מקוזין
בת*־ האקדוחנים הטובים, וכלה באלי
ואלאן־ בתור השודד הרע.

* * מתחת לאי הקופים

לכוכב

אביב, ארצות־הברית) סרט המשך
ה&פים. הקופים מתלבטים בבעיה האם
לצאת למלחמה נגד בני־האדם הגרים מתחת
לאדמה או לא. הניצים מנצחים.

אלה הם החיים

(פאר, צר
פתי)
ארכיטקט מזדקן נפצע בתאונת דרכים,
וחושב על חייו, כמות שהם. סרט מקסים
ורגיש של הבמאי קלוד סוטה. משחק
נפלא של מישל פיקולי.

פ ח די ם דו חפים
]לאכזריות
בלהט היצרים (ארמוו־דוד,
תל־אביב ; איטליה) מורכב משלושה
סיפורים של אדגאר אלן
פו, שכל אחד מהם מבויים בידי במאי אחר. המכנה
המשותף שלהם — המסקנה כי האימה אינה תוצאת
המציאות החיצונית אלא נובעת מפחדים, קונפליקטים
והזיות של האישיות, הדוחפים אותה למעשי אכזריות.
הסיפור הראשון עוסק באהבתה המוזרה של רוזנת
(ג׳יין פונדה) סוררת ומושחתת לבן״דודה שהוא היפוכה
הגמור. היא מבלה את זמנה באורגיות סאדיסטיות והוא
מבלה בחברת סוסו האהוב. כנקמה על אדישותו אליה
היא מנסה לשרוף את סוסו, אך הבן־דוד עצמו ניספח
באש. סיפור זח, שביים רוז׳ה ואדים, אפוף אווירה מאגית.
הקטע השני, בבימויו של פליני, הוא סאטירה אירונית
על דמותו של שחקן מהולל, הרדוף על התהילה ואחוז
חלחלה כל אימת שהוא נמצא מול זרקורי הפירסומת.
הקטע בבימויו של לואי מאל מציג צעיר מוכשר ושאפתן
(אלן דילון) על רקע אירופה של מלחמת העולם הראשונה.
הוא ממחיש בצורה ויזואלית את התפצלות האישיות.
ויליאם וילסון, נער אכזרי ומופרע, נפגש בילדותו בנער
הנושא אותו שם, שהוא היפוכו הגמור. וילסון ב׳ עוקב

גי יין פגגרג* (גזיהיר) ב״נזטגגזגן היצרים־יי

3די.-ו*<.י*יי היייחאזפפשוו <01—11)1111•.
אחר וילסון א׳ ומייסרו על אכזריותו, עד שוילסון א׳ קם
עליו להורגו, חורץ את הדין על עצמו באותו רגע.
סרט לאניני־טעם, עם הפרעות מקחל שהסרט אינו לרוחו.

ירושלים
ג׳והן ומרי

ארה״ב)

מ שימה
בלתי־אפשרית

גאוך נע,

ארצות־הברית) סרט הענקים הבלתי נישכח
שגילה לעולם את ויויאן ליי. קלארק גייבל.

העדות הגורלית (אופיר, תל•
אביב ; צרפת) האם תפקיד המשטרה
מצטמצם בגילוי הפושע
אחרי שביצע את המעשה, או שעליה למנוע את ביצועו ן
״העדות הגורלית״ הוא סרט נוסף העוסק בבעייה הנצ•
חית הזאת. לינו ונטורה הוא קצין משטרה ותיק ומשופשף׳
אשר ריחו הובאש בעיני הממונים עליו. במקום להתפטר
בכבוד, הוא איננו מוותר, מסכים לקבל את העבודה
המשפילה המוטלת עליו. יחד עם מדלן ז׳ובר, כאסיסטנ־טית,
הוא תופס מופרעי מין באולמות קולנוע, ושאר מלא כות
מהסוג הזה.
ונטורח הוא שוטר מעולה וקשוח. הוא אינו נשבר.
השלטונות אינם מרוצים, ומטילים עליו משימה בלתי״
אפשרית: למצוא עד ראשי במשפט רצח, המסתתר כבר
חמש שנים מפני החוק ומפני חבריו של הפושע, אותו
ראה מבצע את הרצח. ונטורה מחפש אותו, למרות שהוא
יודע מה יהיה סופו של העד אחרי שיעיד נגד ראש
כנופיית פושעים. מדלן ז׳ובר עוזרת לו בחיפושים, מפני
שאינה יודעת מה היא מעוללת. כשנודע לה, כבר מאוחר.
מעלתו הגדולה של הסרט היא האותנטיות שבו. ונטורה
איננו סופרמן, וז׳ובר אינה יפה יותר מדי. החיפושים —

צעיר וצעירה נפגשים בעיר הגדולה ומתאהבים,
כמעט בניגוד לרצונם. עם מיה
פארו ודסטין הופמן.

י*** חלף עם הרוח

(ירושלים,

* * שלושה מוכים ואחד רע
(ציון, ארצוח־הברית) אלי ואלאך הוא
שודד משעשע להפליא, העושה דין לעצמו
ונוקם על העוול שעשו לו.

חיפה

הסוד של סנטה ויטוריה

(אמפיתיאטרון, איטליה) אנתוני קווין הוא
זורבה איטלקי, בסיפור משעשע על עיירה
איטלקית שהחביאה מפני הנאצים מיליון
בקבוקי יין. עם אנה מאניאני.

פרח הקקטוס

(פאר, ארצות־

הברית) קומדיה קלילה ומשעשעת על רופא
שיניים שבעצמו איננו יודע במי הוא
מאוהב. עם ולטר מתיאו ואינגריד ברגמן,
ושחקנית חדשה ומצוינת — גולדי הון.

קיד וקסידי

(חיפה, ארצות.

הברית) פול ניומן הוא השודד הנוראי
באטש קאסידי, ורוברט רדפורד הוא עוזרו
ויד ימינו סנדנס קיד, במערבון מקסים.
בקרזב קצב,
סמי ם וחתיכות
״כי אנחנו הולכים
סמים ל שחות / ,בי
סמול! /הנערות שם
הולכים לוודסטוק /
חו ת׳ /בו או אי תנו

לוודסטוק /בים של
אנחנו הולכים לווד־ערו
מו ת / ,כ י אנחנו
לצלילי גיטרות צורלוודסטוק״/

כך שרים קרוסבי, סטילם, נאש ויאנג
בלהיטם הקרוי וודסטולן, שנמכר עד היום
בקרוב ל־ 10 מיליון עותקים. השורה האחרונה
בפזמון החוזר איננה מיועדת קרוב
לוודאי לישראלים, שמרביתם אינם יודעים
כלל היכן נמצאת וודסטוק. עבור כל אלה
שלא באו לוודסטוק, הכין במאי צעיר בשם
מייקל וודלי סרט מיוחד במינו, שכבר
הספיק לחולל מהפכה שלמה בתעשיית הסרטים
הבינלאומית. זהו סרט שתוכנו קצב,
סמים וחתיכות, ומשתתפים בו לא פחות
מעשרה זמרים 14 ,להקות קצב וחצי מיליון
ניצבים. בקיצור — כל מה שמסמל
עבור הצעירים בני־ימינו את וודסטוק.
וודסטוק הוא שם מקום שהפך תוך שנה
אחת לאגדה, וכל דבר הקשור בו משמש
מכרה זהב. וודסטוק היא חווה ענקית ליד
ניו־יורק שבה התכנסו בדיוק לפני שנה,
כחצי מיליון צעירים מכל רחבי העולם
כדי לסגוד לאליליהם החדשים: הפופ והסמים.
מה שקרה בוודסטוק במשך שלושה
ימים ושלושה לילות עובר כל דמיון, ותמונות
רבות בסרט הדוקומנטרי שנערך
על הפסטיבל, ושיוקרן בקרוב בארץ, משאירות
את הצופים פעורי פה ונדהמים.
העולם הזה 1718

גנבגגרה הי גבר ב״גגרגג! גוררין!״
שיעור מאלף ביותר בשיטות העבודה של המשטרה. ייתכן
שנסיון זה להיצמד למציאות הוא גם הסיבה לאיטיות,
לירידת המתח, ולקטעים הארוכים מדי. על חסרונות אלה
מחפה המשחק המצויין של ונטורה וז׳ובר.

ג\ו\7ו ב>ן
עלי הכרוב
נס במילנו (תכלת, תל״אביב ן
איטליה) הוא סרטו המפורסם
של ויטוריו דה־סיקה, שכדאי
ואפשר לראותו אחת לכמה שנים. מכל סרטיו, זהו סרטו
השנוי במחלוקת ביותו• בין המבקרים. חלק ראו בו זוועה,
אחרים — יצירה פימוית מפוארת.
הסיפור מבוסס על ספר ילדים של התסריטאי צזארה
זאבאטיגי ״טוטו הילד הטוב״ .טוטו נמצא על־ידי זקנה
בין עלי הכרוב בגינה. הוא ניחן באופטימיות וטוב־לב
הדבקים בכל הניקרים על דרכו. הוא הופך למלאכם
הטוב ומארגנם של עניי מילנו.
אם כי הסרט גדוש בבעיות חברתיות רציניות ועצובות,
בגללן הואשמו דח־סיקה וזאבאטיני בחתרנות, יש בו
מתכונות הומור ועליצות בדומה למיוסיקל. הילדים יקבלו
אותו כמו את ״מרי פופינס״ והמבוגרים יוכלו למצוא בו
את היסוד לשיטתו הקולנועית של פליני, בעיקר מבחינת
הפאנטזיה והצילום — ואולי גם יזדהו עם השאיפה לנס.

הכנסות של מיליונים. אתססטיבל
וודסטוק אירגנו שלושה אמרגנים אמריקאיים
ממולחים, ביניהם צ׳אם צ׳נדלר, מי
שהיה בשנת 1964 גיטריסט בלהקת ה חיו ת,
והמתגורר כיום בארצות־הברית. ברוב
תבונתם, השכילו השלושה לא לכבול את
צופי הפסטיבל לזמנים מוגדרים ולמקומות
מושב קבועים. כך יצא, שכל אחד
מחצי מיליון הנוכחים עשה ככל העולה
על רוחו: עישן סמים, הסתובב ערום, או
תינה אהבה בפומבי״ וכל אחת מהלהקות

הופיעה במועד שנראה לה, וכמה זמן
שהתחשק לה. להקת המי, למשל, הופיעה
במשך שש שעות רצופות, משעה 12 בלילה
ועד 6לפנות בוקר, וגנבה את ההצגה.
זה היה סוד ההצלחה של פסטיבל וודסטוק,
ובכך הוא עלה על פסטיבל הייד־פארק שבו
הופיעו האבנים ה מתגלגלות, על פסטיבל
האי וויט ( 250.000 צופים) שבו הופיעו
הלהקות רק במשך שעות היום, וכמובן
פסטיבל הפופ שנערך לא מכבר
בישראל, ונראה כננס לעומת וודסטוק.

בם־ בנזימגי׳
מה שאיפיין את פסטיבל וודסטוק היתד,
ההתעניינות הרבה שמשכו דווקא הזמרים
הכושים, שהתקבלו בהתלהבות עצומה ע״י
הקהל הרב, כאילו כדי להמחיש את סיסמת
שוויון הגזעים בה דגל הפסטיבל.
ההכנסות מפסטיבל זה מסתכמות בסכומים
אסטרונומיים של מיליוני דולרים.
ההוכחה לכך שפסטיבל וודסטוק הוא יחיד
במינו ניתנה לפני שבועיים, כאשר פסטיבל
הפופ באטלנטה, שנועד להוות את התשובה
לוודסטוק, נכשל כשלון חרוץ.

במדינה
(המשך

מ גישה:
מוייס סובו*

• 12 מי
מ 11 -עד 23 לאוקטובר 1970

באביה החדישה׳׳׳נילי״
המחיר: ל 1־ 1 4 9 5ל״י

בקור בנמלי *
ני צ ה
* רודוס
* ליבורנו
* מלטה
* ברצ לונ ה *נ פו לי

טיולים מודרכים ל:־

*מונטסרט
* ריביירה הצרפתית
ומונטה קרלו
* פלורנס ופיזר.
* ק 9רי, אמלפ/או
פומפייה
* חוויות נהדרות
* נופש ומרגוע

* בידור מצוין
*שסע מזון מעודן

הסזת הנס-חות׳ נ פי שנקבת ע־י מנהל אנו׳ הספנות
נהננזדיס: א.גז . .ניד נבנתה נ !965א׳ א׳

* לאירופה
* למזרח הרחוק
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות

22.8.70 20.8.70
הוועידה השלישית של
תנוע ת

השל הזה ־ כוח חדש
ממשלת־ישראל החליטה בסו!? השבוע שעכו בחיוג על תוכנית־השלום
האמריקאית -
הכינוס הארצי של תנועת העולם הזה — פוח חדש, במאי ,1969 לפני 14
חודשים, תבע מהממשלה לעשות זאת עוד בטרם התדרדרות מצב המלחמה
באיזור לעימות ישראלי—סובייטי גלוי.
עתה, כשברור לכל אזרח בעל חכרה פוליטית שתוכניות ההתפשטות
ומדיניות ״הטלפון״ התמוטטו בבניין קלפים דמיוני —
עתה, הוא הזמן להזדהות ולהצטרף באופן פעיל לתנועת־השלום הישרא לית,
לתנועה שכבר ביום החמישי למלחמה פירסמה את תוכנית־השלום
שלה, התוכנית המדינית הריאלית היחידה והאפשרית לביצוע במציאות
המדינית הבינלאומית ובמרחב, שמיטב הוגי־הדיעות מצטרפים אליה עכשיו.
הצטרף אלינו !
קח חלק פעיל בדיוני הוועידה והחלטותיה —

הוועידה השלישית שד החנועה
תיפתח כיום חמישי ,20.8.70 ,כאולם ״ברית העבודה״ ,כרחוב
קלישר 48 כתל־אכיב ותימשך, באותו מקום, עד למוצאי־שבת,
.22.8.70
על סדר״היום :
מי היא התנועה שלנו! תנועת־חלוץ בתוך מחנה השלום הישראלי או
תנועת המונים ז תנועת שלום או תנועה לשינוי המישטר במדינה ז
ציונים, אנטי־ציונים ולא״ציוגים בשנות ה־ 70 בישראל.
דרכים לשמירת הדמוקראטיה בישראל.
תוכניתה הכלכלית והחברתית של התנועה.
הוועדה המתמדת של הוזעידה החלה ברישום הצירים, בקבלת הצעות ההחלטה
והצעות השינויים בעקרונות ובתקנון. ראשי הפרקים לדיונים יפורסמו בראשית
השבוע הבא. הכינוסים המחוזיים נמשכים.
השתתף בוועידה, תן ידך להצלחתה!

התקשר עם המשרד הראשי של התנועה, טלפון ,265836 או ת״ד , 136
תל־אביב, ושם יפנו אותך לנציגי הוועדה המתמדת במחוזות ובאיזורים.

אם~עדיין אינך חכר בתנועה, וברצונך להצטרך ולקחת חלק
בוועידה -מלא תלוש זה ושלח אותו לת.ד ,136 .תל־אכיב.

הבתובת

השם

מעמוד

לרשימה גם את מצריים, אבל חוץ מזה
התאמתה תחזיתו בזייקנות מופלאה.
״יש לצפות למצב מתוח וקשה בירישלים
בין ה־ 13 ביולי עד ה־ 1לאוגוסט,״ אמר
צוייגר באותו ראיון, ואלה היו בדיוק השבועיים
בהם שררה מתיחות בממשלת ישראל
בקשר לתשובה לתוכנית רוג׳רס.
הזווית הבי הרמונית. השבוע ישב
הנס צויייגר שוב ליד ׳גלגל המזלות שלו,
ומדד את הזוויות בין כוכב נוגה, כוכבן
של מדינות ערב, לבין הכוכב שבתאי, כו4
כבה
של ישראל.
בנוסף למה שאומרים הכוכבים, מוסיף
צוייגר בעצמו :״לישראל אין ברירה, אם
היא רוצה שלום, היא צריכה לתת תמורה,
במצב הקיים אסור לישראל לדחות את הסיכוי.,״

עולים

!מ הייסורים הוריה
של ריטה גרבמן הם בעלי בנק
קטן בניו־יורק. אילו ד,יתד, נשארת במחיצתם,
לא היה חסר לה דבר. אבל ריטה
בת ד,־ ,22 שספגה מהיריד, חינוך ציוני,
החליטה אחרי שסיימה את לימודי התואר
הראשון שלה באוניברסיטה כי יעודה הוא
לעלות לישראל ולהיות חברת קיבוץ.
מנמל־התעופה בליד שלחו אותה לקיבוץ
רמת־השופט. איש לא ידע שם על בואה.
״אין לנו חדר עבורך,״ אמרו לה .״איפה
אישן?״ נדהמה ריטה .״זו הבעייה שלך,״
השיבו לה• עוד באותו לילה נסעה ריטה
לתל־אביב, ישנה על חוף הים.
למחרת התיצבה במשרדי הסוכנות. שלחו
אותה לקיבוץ יד־מרדכי. באחד הימים נסעה
ריטה לתל־אביב כדי לקנות מצרכים
אישיים. היא איחרה את האוטובוס האחרון
לקיבוץ. כשחזרה למחרת בישרו לה, לדבריה
:״אין אצלנו מקום לזונות. אין לך
מה לחפש אצלנו.״
הפקיד צעק: חשישניקית בעזרת
התאחדות עולי צפון־אמריקה, נשלחה
ריטה לקיבוץ רמת־דוד .״שם אמרו
לי שאני טיפוס עירוני ולא מתאימה לקיבוץ.
חזרתי לסוכנות. הפקיד שם ראה שעיני
אדומות — הן תמיד אדומות אצלי,
זה משהו שקשור לפיגמנטים — וצעק עלי :
,חשישניקית! את מקלקלת לנו את הנוער!׳
בחיים שלי לא נגעתי בחשיש. נשבעתי שאיני
מעשנת סמים ואז הסכימו לשלוח איתי
לקיבוץ נוסף.״
לריטה נמאס לבסוף מהסוכנות והקיבוצים.
היא הסתובבה בעיר, אכלה את כס
הטלפון

גזור
ושלח למשרד ה תנועה, ת.ד , 136 .תל־אביב

בתל־אביב :

כינוסים אזוריים

ביום ה׳ ,6.8.70 ,בשעה ,20.30 בבית ציוני אמריקה,
בהשתתפות

אורי אבנרי ושלום כהו
בבא ר־ שבע.־
ביום א׳ ,9.8.70 ,בשעה ,20.30 ברחוב הדסה ( ,80 מאחורי בית העירייה),
בהשתתפות

__אלבס מסיס __
בחיפה
י: חשוב לעולים חדשים: ד,ם פ־ >
£קד, מהירה במטוס וללא
|| מכס. המחיר /.י!.׳ 1• •5 140

ביום

ו , 14.8.70 /בשעה ,20.30 באולמי ״דורות״ ,רח׳ ירושלים ,13 פינת
מדרגות יפה,
בהשתתפות

כנורי בע״ני, ת״א, פרץ 5

אורי אבנרי

עודה ריטה גרכמן
הצרה — עיניים עצו מות

היד. לה
בה רישם
פגש
שוער ה

לבסוף נשארה במצב שלא
מה לאכול. אשת אסיר שפגשה
חמה עליה ולקחה אותה לביתה.
אותה שמואל חודורוב, אביי של
כדורגל לשעבר יעקב חודורוב.
חודורוב האב, הפעיל באגודה־לשיקום־
האסיר, הזדעזע כשראה את ריטה .״הבחורה
הזאת פשוט רעבה ללחם,״ אמר. הוא
נטל אותה תחת חסותו, הזמינה למסעדה
והאכילה. אחר־כך סידר לד. עבודה כמלצרית
בקפה בראשון־לציין. בת הבנקאים מ־ניו־יורק
מצאה את מקומה כמלצרית .״עכשיו
אני סוף טוף מאושרת,״ אמרה השבוע.

׳מספר חשבון התנועה בבנק הדואר4 — 26940 — 2 :
העולם הזה 1718

במדינה אזרחי החטא
הנורא מכולם
דמעות זלגו מעיני רבים. טקס הענקת
פרם הזיכרון , 1970 מטעם הברית העברית
העולמית של ניצולי ברגן־בלזן, לעיר ירושלים,
עורר במשתתפים זכרונות קשים.
נרגש במיוחד היה פנחס טרפמן, סופר
ומחנך החי בקנדה ואשר הגיע לירושלים
במיוחד *(כבוד הטקס. שכן טרמפמן חוזה
כרגע, יום יום ושעה שעה, בחטא הנורא
מכולם: חטא השיכחה. רבים וטובים מיהודי
קנדה מזלזלים בצוואתם של ששת ה־מליונים
—.לא לשכוח, לא לסלוח. הם איים
עושים זאת בהיסח הדעת, אלא בהכרה מלאה
ובכוונה תחילה.
מרעיל הילדים. מספר טרפמן ועל אף
נסיונו אינו מצליח להתגבר על התרגשותו:
״לפני זמן מה הרציתי במונטריאול בפני
סטודנטים יהודיים על תקופת השואה. שאלותיהם
היו כל כך נאיביות שהזדעזעתי. למרות
שאני מרבה להרצות ברחבי קנדה, ובעיקר
על תקופת השואה, לא הבחנתי עד
אז בחוסר־ידע מדהים כזה.
״התחלתי מספר להם את העובדות. מה
ומי היו הנאצים. את כל הפרטים. על הררי

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עבריו!

בשניים

אהבה

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים א ת הכל
אודות. איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חשרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח. אלגנטי ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת
הזמנה /הצהרה
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלגית״ ,חועאח־לאור ת.ד ,13144 .תל״אביב.
״.תוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

נא לשלוח אלי בדואר חוזר את חס*ר
״אהבה בשנייס״ .ר״ב שיק מס׳ __
על בנק --ע ל סך ־־ 12.ל״י בלבד.
אני מבחיר בזח שאני מעל גיל •.1
שם --גיל __
כתובת --
— חתימח.

בוטיק
״קוקי את קובר׳

;יצול טרסמן
יריקה בפני שישה מיליון

נעלי תינוקות. על שקים מלאים שיער נשים.
על ערימות שיני זהב. מאומה לא היה ידוע
להם.
*למחרת ההרצאה גיליתי שבורותם של
הצעירים לא היתד, מקרית. הטלפון בדירתי
לא פסק לצלצל ימים שלמים. הוריהם
של הסטודנטים שנכחו בהרצאתי התקשרו
אתי כדי לנזוף בי על שהעזתי לספר לילדיהם
על הזוועות ההן. אני מרעיל בכך
את נפש הילדים, טענו נגדי. מזעזע את
שלוותם הפסיכולוגית. בגללי הם עלולים לסבול
מנדודי־שינה ומתופעות פסיכוסומטיות.
די לשפוט את העם הגרמני ביום על חטאי
אבותיו, נזפו בי.
״את כל זד, אמרו יהודים — חלקם מ־ניצולי־ר,מחנות
בעצמם.״
לצינוק המוות. חטאו של טרפמן היה
חמור מאוד. ההורים הנזעמים לא הסתפקו
בנזיפות, הודיעו לאיש שפגע בנפש ילדיהם
הרכים כי לא יוזמן יותר להרצות בפני
קהילות יהודיות ברחבי קנדה .״את איו־מם
זה קיימו במלואו,״ אומר טרפמן.
הוא אינו מודאג מאובדן שכר המרצים
שלו. חורה לו היריקה בזיכרם של קורבנות
השואה.
טרפמן עצמו זכה להיעצר ב־ 1943 על־ידי
הגסטאפו, עונה קשות במשך שלושה
חודשים, נשלח לצינוק מיוחד באגף הנידונים
למוות, ממנו לא יצא מעולם איש בחיים
— ומסיבות בלתי ידועות לו עד
היום שוחרר משם והועבר למחנה הריכוז
מאידאנק.
״אוי לנו למה שהגענו,״ אומר הוא במרירות
.״רוצחים נאציים בגרמניה ואוסטריה
אינם מועמדים לדין מסיבות הומאני־טריות,
כדי שלא לפגוע בנשותיהם ובילדיהם
החפים מפשע — והיהודים היפים בקנדה
מנסים למחוק את זכר קורבנותיהם.
״אם נסכים לכך, יהיה עלינו למחוק גם
את זיכרם של גיבורי מרד ורשה, יאנוש
קורצ׳אק, ילדי הסיגריות — ישליש העם
היהודי שנפל קורבן לקניבאליזם הנאצי.״

המשור המרכז• שר
תנועת העולם הזה ־ נוח חוש

לגבר ה אק סקלוסיבי
רח׳ אבז גבירול 30
(בפסג׳)

רחוב החשמונאים 90—88 תל־אביג
קומה א׳ ,חדר .5

(מול הכניסה לדיסקוטק עעבר)

טלפון מיספר .265836
שעות המשרד שונו לממדים הבאים,
ימים א׳־ה׳ן 16.00—9.00
״ ב׳־ג׳־ד׳< 19.00—12.00
יום ו׳13.30—9.00 :
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

ימנסיה ריאלית
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ט׳ ,י׳ ,י״א, י״ב
תיכון מקצועי במגמות
תיכון עיוני במגמות

תיכון מקצועי במגמות

הומניסטית
רדיראלקטרתיקה טלויזיה ־ תעופה

ריאלית

לבורנטים כימיים
גדפיקה־־שרטוט
צ י ור אופנה
פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות פרטים והרשמה:

5־1 ,8־9

תל־אביב חיפה קרית־ברנד
17 שמריהו מוצקין
שדרות מפנת אלנבי לוין 30
דדוזז יחרזידו ד

כת־ים

רמת־גן רוטשילד 33
ביאליק 42 ליד המצבה סוקולוב 68

חולון

פתח־תקוה
בר־כוכבא 1

כני־־ברק
הברון 22
,77ר״ג

חוקרים רבים אינם מסוגלים לבצע כהלכה את עבודתם בגלל חוטר האפשרות להשיג
מתנדבים, יחסם המשוחד של מתנדבים שכבר השיגו, או יחסם של חברי צוותות המחקר.
חוקרים רבים נאלצו לחדול מעבודתם עקב כך.
במאמר זה ברצוני להצביע על 13 חצאי־אמיתות הנפוצות בציבור — שהאמונה בהן
גורמת נזק. כן אצביע, בכל נקודה, על חצי האמת האחרת — אותה חצי־אמת המוסתרת
מעיני הציבור.

הב אמת גורם הרואין לה ת מכרות?
*> רצוני לבחון תחילה את הטיעונים המקובלים של מתנגדי הסמים, ולהצביע על
. 4מידת האמת שבהם. לאחר־מכן אנתח את הטיעונים המקובלים על מצדדי השימוש
בסמים, ואראה כי גם הם, כמו המתנגדים, אינם מהססים מלזלזל באמת על־מנת למכור
את דיעותיהם. י הטיעונים העיקריים של מתנגדי הסמים הם אלו:
• ״מנה אחת של הירואין כבר גורמת התמכרות.״
לא נכון — אם התמכרות פירושה שיעבוד פיזי לסם. ישנם אנשים הנוטלים הירואין
בכל סופשבוע, או אפילו כל יום, מבלי להגדיל אף פעם את הכמות.
צידה השני של אגדה זו היא הדיעה שהפסקת לקיחת הסם כרוכה יייסורי־תופת.

^ נסיניאסו ניו־יווס׳ דוס,
~שעוך מחסר, מסיבים בסס־ם,
קובע בושימה בנתב־עת רפואי :
השהרים למעשה, ההירואין הנמכר כיום בשוק, מעורב עד כדי־כך בסוכר, חינין או סודת־אפייה,
שריכוזו מגיע לאחוז או שניים בלבד. נכון שמתמכר עלול להרעיל או אפילו להרוג
עצמו במנת סם בריכוז 30 אחוז. אולם ההינזרות מהסם שבשוק דומה יותר להבראה
מנזלת קלה, מאשר לסצינות מהסרט האיש בעל ז רו ע הזהב.
מעניין שדוזקא נוטלי ההירואין עצמם מאמינים באגדת ייסורי־התופת. הדבר מאפשר להם
תירוץ נוח מדוע שלא יפסיקו.
כל זה אין פירושו כמובן שיש להתייחם להירואין בשוויון נפש. בעיר ניו־יורק בלבד
מתו בשנה האחרונה מהירואין 900 איש — מתוכם 200 בני־נוער. ההירואין כיום הוא
גורם־המח־ת מיספר 1בין תושבי ניו־יורק גילאי 15 עד ,35

ל. ס .די -ס כנ ה לכרומוזומים?
ך• ס.די. יהרוס את הכרומוזומים שלך.״
״ /באיזו כמות? באיזו תדירות? למי?
ההוכחה לטענה זו רחוקה בינתיים מלהיות שלמה, והיא מלאת סתירות. קיים יסוד
להאמין כי נקודת השבירה של כרומוזומים, על־ידי סמים, שונה לגבי כל אדם. חקר הכרומוזומים
הוא כיום רק בתחילתו. המחקר הרציני האחרון, שתוצאותיו פורסמו בנובמבר
אשתקד, לא מצא כל הוכחה לכך ש ל. ס .די. פגע בכרומוזומי התאים הלבנים של 37
מאושפזים שהשתמשו בסם.
לדעתי, הדיווחים השונים על ל.ס.די — .רבים מהם סותרים, אף אחד מהם לא החלטי —
גרמו נזק רב למיקצוע הרפואה. האמון ברופאים, בנושא הסמים, נפגם קשות .״בלוף
הכרומוזומים הגדול,״ זעקה לאחרונה כותרת־ענק באחד מעיתוני־המחתרת שהגיע לידי —
ואל נשכח שעיתוני־המחתרת נקראים על־ידי קהל משתמשי־הסמים הפוטנציאלי הגדול
ביותר. המילה בלוף אולי חריפה מדי, מאחר שהיא מצביעה על הטעייה בכח־נה תחילה —
אך התוצאות הן היינו הך.
• ״ל.ס.די. וסמים פסיכודיליים אחרים הם חסרי כל ערך רפואי.״
אולי כן ואולי לא. חוקרים רציניים מנסים עדיין לברר מהם בכלל תהליכי הפעולה של
ל.ס.די. לדעתי, בשימוש מבוקר ונכון יכול הסם להיות לעזר בטיפול פסיכיאטרי.

משועבדת סמים בשעת הזרקת הירואין לווריד בקרסולה

ך מאת הדו ציוום דסרנוג־ן
* * צערהדבר, שההגזמה בדבר האסונות המדומים, הנגרמים על-ידי עישון מריחו־
אנה, מקשה עלינו לגלות לציבור את הסכנות האמיתיות הטמונות בסמים

מסויימים.״
דברים אלה אמר לאחרונה ד״ר סטנלי יולס, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש
בארצות־הברית, בעדותו בפני ועדת הקונגרס.
סמכות ידועה אחרת בשטח הסמים, מריון פרידמן, טען בדבריו בפני כנס ועדות אזרחיות
למלחמה בסמים :״עליכם להבחין בין שימוש בסמים לשימוש־ברעה בסמים. אינני אומר
שאתם צריכים ללמד את ההנאות שבסמים — אבל לפחות עליכם להיות כנים כשאתם
מספרים על הסכנות.״

נות כזו נדירה למדי כיום, בינינו הרופאים. לדעתי, תרמנו אנו, הרופאים, ליצירת
מסן־עשן של חוסר ידיעה בתחום מסוכן זה, לא פחות מאשר מצדיקי השימוש בסמים.
התוצאה: הציבור אינו יודע למי ולמה להאמין. ודווקא אלה מפין הציבור שאליהם
אנחנו מעוניינים ביותר להגיע — הצעירים שהתחילו זה עתה בשימוש בסמים — אינם
בוטחים בנו יותר מכולם.
נכון שהסיבה לשקרים המופצים בנושא הסמים נובעת, במידה רבה, מדאגה לגורל
ילדינו. אולם לא מעטה גם בורותנו בתחום רגיש זה.
עלינו לפחוד מהסמים פחות, ולהקדיש מאמצים לחקור את סודותיהם יותר. אך במקום
זה, גישתנו כיום היא: הסם הוא דבר רע. אנו חוששים כי אם רק נפלוט מפינו מילה
חיובית אודות הסמים — יאשימונו בעידוד השימוש בהם.
התוצאה: אפילו אלה מבינינו היודעים את האמת — מעדיפים לשתוק. שתיקה זו, המצטרפת
להתקפה העיוזרת על כל הקשור לסמים — פוגמת באופן חמור בחקר הסמים.

ל. ס .די ־ עוזר לריפוי אלכוהוליזם?
ן יימת נס הוכחה משכנעת כי ל.ס.די. המו לעזר בריפוי אלכוהוליזם. בתוכנית
| /המאמץ הגדול, המופעלת כיום בארצות־הברית — תוכנית ריפוי אלכוהוליסטים באמצעות
פסיכותראפיה, ייעוץ משפחתי ועיקוב קפדני אחריהם — קיבלו החולים גם ל.ס. די.
תוצאות טובות הושגו גם בטיפול בל.ס.ך י. בחולי־סרטן אנושים. הם חיו, בימיהם האחרונים,
בשלווה גדולה יותר, והשתמשו פחות בסמים משקיטי־כאבים,
תשובות סופיות לשאלה עוד אינן בנמצא. הל.ס.די. עדיין נחקר. אבל דבר אחד ברור:
את האמת לא נגלה על־ידי סיווג הל.ס.די. כ״רע״ .שום סם אינו טוב או רע בפני עצמו.

מגבירים תוקפנות?
^*רבית הסמים גורמים התמכרות, או לפחות
ל א אמת. התמכרות אמיתית, דומה לזו הנגרמת
על־ידי הסמים המעוררים וגורמי־ההזיות. אשר לתלות
מעורפל למדי בעיני. ברור שכל סם הגורם הנאה גורם

תלות פסיכולוגית.״
על־ידי כדורי־הרגעה, אינה נגרמת
הפסיכולוגית — מושג זה נראה
למידה מסויימת של תלות פסיכו־

לוגית. אולם באותה מידה ניתן לומר זאת גם על כל מוצר המכיל קפאין.
• ״סמים מביאים לידי תוקפנות.״
לעיתים׳ אך לא בהכרח. אלכוהול וסמים מעוררים משחררים לעיתים נטיות תוקפניות.
סמים מרגיעים, מאידך — מרגיעים. לאחר זריקת הירואין, הופך המשתמש לכבש קטן׳
תוקפנות בהשפעת ל.ס.די. קורה רק כתוצאה מהתגרות חמורה. ככלל, נוטה מסע ל. סדי
להיות אכן מסע של אהבה, מבחינה זו שהאיש מרגיש נפלא.
מוצרי צמח הקנבוס — מריחואנה וחשיש — מסוגלים לעורר תוקפנות, אך הדבר תלוי
יותר באדם האינדיווידואלי.

יוצרים פו שעים?
ך צרה האמיתית עם כל הסמים הללו אינה היותם גורמים לתוקפנות, אלא העובדה
ן ן. שהם מרחיקים אותך מהחיים ומהמציאות. מסע ל.ס.די. יכול להיות מסע אל עולם של
יופי ואהבה, אך בסופו עליך לחזור למתח וללחצים של המציאות. אני מסופק אם המסע
לעולם החלומות מצייד את האדם טוב יותר לעמוד אחר־כך בנטל חיי היום־יום.
י • ״מעשני סמים הופכים לפושעים.״
עין לעיתים — אך תלוי בסם. ללא ספק קיים קשר ברור בין שימוש בהירואין
לבין גניבה וזנות, שבאמצעותם משיגים המשתמשים את הכספים הדרושים להם.
גם משתמשים בסמים רכים נעשים לפרקים מוזנחים, אינם מסוגלים להתמיד בעבודתם,
הופכים אפילו לסוחרי סמים. אולם בניגוד למתמכרים לסמים הקשים, אין מתמכרי הסמים
הרכים הופכים בהכרח לפושעים.
יתירה מזו: במשך השנים הבחנתי בכך, שהמשתמשים בסמים רכים מאבדים עם הזמן
את העניין בסמים. הסיבות: החוזייה ההתחלתית שבדבר פגה. רגעי השיא אינם כה
מרתקים עוד, ואילו רגעי הדיכאון רבים וקשים יותר. האיש מגלה גם כי השימוש בסמים
אינו מובילו לשום מקום ולשום עתיד. הוא מסתכל סביבו ורואה את חבריו חולים עקב
שימוש לרעה בסמים. בקיצור — הוא מתחיל לגלות את האמת: שהתענוג אינו משתלם.
עמוד עתה על טענותיהם של המצדדים בשימוש בסמים:
#״סמים פסיכודיליים מקלים עד דיכאון.״
זה נכון — אבל במידה פעוטה. דאגה ודיכאון נעלמים לרוב — גם אם אינם נמחקים
תחת השפעת מנת מריחואנה. אם תעשן את הסם לעיתים תכופות מספיק, תצליח להישאר

רגש כזה מרגיש גם מי שאינו משתמש בסם, כאשר הוא נוטל חלק בפעילות קבוצתית.
רגש הקירבה של המשתמש בסם הוא גם במיקרים רבים אשלייה בלבד — כפי שחש
אף האיש עצמו לאחר שחלפה השפעת הסם.
י • ״בהשפעת סמים מוגברת החוזייר, המינית.״
אף אחד מהסמים הנפוצים כיום אינו אפרודיזיאך — משפר את הפעילות המינית. אולם
בעזרת הסמים מעוררי־ההזיות, יכול אדם להאמין בקלות כי פעילותו המינית היא
ממושכת או עזה יותר.
יחד עם זאת, אין כל ביטחון כי תמיד תהיה התוצאה כזו. היו לי חולים שדיווחו כי
בהשפעת סמים הם איבדו כל תחושה באיזור אבר־המין.
לוקחי אמפטמינים בכמויות מוגבלות עשויים למצוא את ביטחונם העצמי מוגבר, דבר
שיביא בעיקבותיו כמובן לשיפור בפעילותם המינית. אולם בכמויות גדולות גורמים סמים
אלו רק להקטנת הכושר המיני.
כמויות גדולות של הירואין, למשל, גורמות לאיבוד התאווה המינית, בכמויות קטנות
גורם ההירואין לדחיית רגע השיא, דבר המאריך את ההנאה המינית.

מגבירים הבנה ע ם הסביב ה?
| ך* עוכדח שאנשים אינטליגנטים רבים כל־כך משתמשים בסמים מגבירי־תודעה,
/ /ן | ואף עושים לכך נפשות — הינד, הוכחה כי סמים אלו עונים על צורך אנושי
לגיטימי.״
שטויות. נסיונות השיכנוע מצד המשתמשים מוכיחים רק אחת משלוש: שהאדם המנסה
לשכנע מאמין בכנות בדבריו — או מחפש להגביר את ביטחונו העצמי על־ידי הגדלת
מיספר ההולכים בדרכו — או מנסה למכור משהו. רק טיבעי הוא שכושר השיפוט הלקוי,
הנגרם על־ידי סמים גורמי־הזיות, יביא לידי פעולות שיכנוע נרחבות.
* ״הרגשת ההתעלות הנגרמת על־ידי סמים אינה שונה בסופו־של־דבר מהרגשת
התעלות הנגרמת על־ידי אמונה דתית או כל גורם אחר.״
הרגשת התעלות הנגרמת באמצעים כימיים היא זמנית. מעולם לא נתקלתי בחולה
שהרגשת התעלותו תחת סם הביאה לשינוי
כלשהו בחייו. רוב המשתמשים שאני מכיר
מודים בגלוי שהם לוקחים סמים רק בשביל
התענוג שדבר, ולא כדי להעשיר את עולמם
הרוחני.
בפי שאמרתי — משתמשים רבים מגלים,
עם הזמן, שהתענוג אינו משתלם. המחיר
גבוה מדי.
אין ספק — זוהי המסקנה שאליה אכן
רצוי שיגיע כל משתמש בסמים.
אך דבר זה לא יושג אם יתייחסו אליו
כאל פושע. יחס זה רק מפריע לשיקומו.
במקום זה, יש לחנכו מחדש, להעניק לו
את הדאגה והעזרה הניתנת לכל חולה אחר,
המחלים ממחלה ממושכת.

אחזת חוחי!
כל הזמן במצב חוסר דאגה. אולם כמויות גדולות של מריחואנה, מסוכנות: הן גורמות
לאיבוד המרץ והיוזמה ולהינתקות המעשן מהחברה.

מועילים נגד דיכאון?
ך ץ וצאות מסע ל.ס.די. נמשכות, בדרך־כלל, שעות מספר. לגבי אחדים נמשכת ההרגשה
1 1הנעימה, בצורה קלה יותר, אפילו כמה ימים נוספים. אך ישנם גם כאלה שלגביהם מסע
ל.ס.די. הוא חודיה מפחידה, ואפילו גורמת דיכאון.
יותר מזה: במחקרי גיליתי שאפילו מסע מוצלח עלול לגרום דיכאון. הסיבה: בהשפעת
הל.ס.די. מסוגל האדם להיזכר באירועים מימי הילדות המוקדמים, אירועים שניראו לו אז
מכאיבים ובלתי־נסבלים, ושבעקבות כך הוא העלימם למעמקי תת־הכרתו.
בזמן המסע עצמו עשויים זכרונות אלה להיראות נעימים מאוד, אבל אחר־כך מופיעים
סימפטומים של דיכאון. דיכאון זה — העלול, אגב, להיגרם גם על־ידי סמים פסיכודיליים
אחרים כמו מסקלין וס.טי.פי — .יכול להתפתח לבעייה חמורה שתימשך זמן רב.
האמפטמינים — סוג אחר של סמים, שהשימוש־לרעה בהם נפוץ לאחרונה — גורמי
גם הם לתוצאה שלילית כאשר הנרקומנים מתחילים להשתמש בהם לאורך זמן: הדיכאו
החולף בעת לקיחת הסם, מופיע ביתר־שאת ברגע שהשפעת הסם חולפת, רך שד,שימוע
בהם רק גורם להרעת מצבו של המשתמש.
אמפטמינים גורמים גם לאיבוד התיאבון והשינה. התוצאה: המשתמשים סובלים גם
מתזונה לקוייה, מחסור בוזיטאמינים ועייפות. כאשר גורמים אלה מצטרפים לתחושת
הדיכאון המוגברת, עלול האדם להגיע למצב בו ייזקק לטיפול פסיכיאטרי.

מתי מועיל ל7.ו.די? .
מים עוזרים לי להבין את העולם ואת עצמי.״
_ אכן ישנם סמים המגבירים את כושר ההבחנה והעירנות. הצרה היא שבעת השימוע
בהם מאבד המשתמש את כושר שיפוטו, אינו מסוגל לדעת אם הנושא שלפניו מציאותי
או הזיית ל.ס.די.
אדם שהיה בטיפולי חזר ממסע ל.ס.די. מאושר כולו: הוא גילה את סוד היקום .״סוד
היקום טמון בכך שכוחות התבל הם גמישים,״ הכריז. מאוחר יותר, כאשר חלפו שרידי
השפעת הסם, לא הצליח להבין מה אמר.
קיימים, מאידך, גם מיקרים שמסע ל.ס.ד י. יכול להועיל. כמו מיקרהו של נער שהפסיק
ללמוד והתחיל לעבוד בבניין. השהייה בצוותא במחיצת גברים, שעות ארוכות כל יום
העלתה בליבו חששות הומוסקסואליים, למרות שמעולם לא התנסה בפעילות כזו. לאחו
מסע ל.ס.די. גילה שגעגועיו האמיתיים הם למישהו שמעולם לא היה לו: אח מבוגר
שיכול היה להדריכו בחיים. בעיקבות כך השתחרר מפחדיו ההומוסקסואליים.
כאמור, ישנם פסיכיאטרים — ואני אחד מהם — המאמינים כי ל.ס.די. יכול להיוח
לתועלת, כשהוא מלווה בטיפול פסיכיאטרי יעיל. חולים לא מעטים שהיו בטיפולי הגיעי
לתוצאות בעזרת ל.ס.די. שלקחו בפיקוחי.

משפרים את המין?

מים עוזרים לי להרגיש קירבה לאנשים.״
לעיתים קרובות מרגיש המשתמש־בסם־בקבוצה, רגש השתייכות חזק לקבוצה. אולם

ישמח לקרוא את מכת בן, מה גם
אינו עולה על 20 שנה.״

שגילך

יפה תואר

אפשר שתחיה.,.
מיועד לפוזלות הקמפוסים שביניכן:
91/70 הוא סטודנט למשפטים. מדי
פעם הוא מבלה. אבל הצרה שלו היא ש־
״אין עם מי. כל הבנות שאני מכיר משעממות
או כבר נשואות.״
אז אם 22 שנים לא הספיקו לו להכיר
אחת כמוך, מה דעתך לכתוב לו? אפשר
שתהיי חיילת, ובלבד שתהיי עליזה ! !

נערי ה שבוע
נער השבוע שלי, הוא אמיץ נורא.
ולא בגלל שהוא חייל.
ראשית כל, יש לו חברה. אז תארו
לכס איזה סקנדל היא עוד יכולה לעשות
לו כשתראה שהוא מופיע במדור.
ומה גם שקיבל המון מכתבים מכן,
נערות. כן, כן, על בטוח שהיא לא תעבור
על זה בשתיקה.
אז זה לא אומץ־לב, זח !
שנית, מי מכם מעז, ולוא רק פעם

העצב והאושר

הוא נורא בן 19 ונורא חייל־אווירניק ונורא
נחמד ונורא פיקח ונורא מבטיח ונורא
9 6 /70 ונורא ונורא...
ולכן הוא רוצה להתכתב עם נערה בת־עד־גיל־
18 שתהיה נורא נאה ונורא ח תיכה
ונורא...
נורא!

כאהכה למפרע
צ 3הן קרבי

אס זה לא מה שרשם לך הרופא, אז
אני נבר לא יודעת איך להבריא או תן:
״ בנו ת ישראל ה ח מזדו ת!״ זו הי פנייתו
של 99/70 החיפאי ,״הצילו!!! אמא שלי
רוצה לחתן או תי ואני מחפש אהבה...״
״אנא כתבו מיד• ליבי פ תו ח לאהוב אתכן,
היפות, ה מ תוקו ת, החכ מות והטפ שות.
״ שלכן באהבה למפרע.״

טובים השניים

שיגוי קיצוגי
״את לבטח לא מכירה מ הן או תן שעות
צ הו בו ת ו אי טיו ת הזו ח לו ת בלי סוף במדבר,״
כותב לי .9 4 /7 0והוא בא מת צודק.
״אך מה בי חס א לין, הנערת־הסוזרה־את היכולה המפתיעה־המעניינת־החמודה,
להצליח
להביא שינוי קי צוני במה לן השיגר־תי
של החיים האפורים בסיני? הקצין שלי,

אחת, לשלוח לי תמונה, כדי שאוכל
לחזות באותו יצור פיקח המסתתר מאחורי
אותו מכתב חכם?
ואילו הוא, כלומר 1 0 1 /7 0העז,
ועוד איך העז. ולא רק סתם העז, אלא
כפול שניים. פעם אחת אנפס ופעם
שנייה פרופיל.
רק תעיזו לומר שהוא לא אמיץ ! !

ל־ 1 0 0 /7 0יש כבר את הדוקטורט בכיס.
מה שאין לו, זו בת־לויה חברמנית,
לסיבוב ברחבי העולם. הוא כותב:
״לא אפרט כרוכל בשוק את מעלותי (הגדולות)
ומגרעותי (הרבות) מעל דפי העיתון.״
אבל היה לו אומץ לב רב, לפרט,
ועוד איך לפרט את כל המגרעות שלך:
בעלת אופי נוח, באמצע שנות העשרים.
נו, באמת, עם מספר כמו שלו?

זזמיפלצוו! שלי
לפני כמה ימים עלתה ב מו חי מח שבה
מצחיקה שהסובלים העיקריים מ מצבנו הבי
ט חוני, כמו שקוראים לו — שהוא בעצם
חיינו היום יומיים — הס הילדים. ואני לא
מתכוונת לילדי הנופלים. אני מתכוונת ל כולם,
גם לאלו שאבותיהם חזז רי ם מהמלח
מות ומהמילואים.
מה עובר עליהם כ שאביהס מחוץ לבית?

ויותר ח שו ב
אחרי שהוא
מהצרות —
כדאי שאיזה
פעם.

למה נזכרתי פתאום בכל הפילזסופי ה הזאת?
בגלל שהחברה שלי נועה הביאה לי
מתנה ליום ה הולד ת ספר חדש שיצא על
מכתבי ילדים לחיילים, ב שם ממני בגעגועים•
לא יכולתי לא לח שוב, כ שקראתי אותו,
אי ו שכל ה מפלצו ת שלנז דו מו ת. איך
שבדיוק מכתבים כאלו שלחו גס שלי לאביהם
ב מל חמ ה ובמילואים, ו מ תי זה ייגמר, וכן
הלאה וכן הלאה.
היה שם למשל, מכתבה של ענת טל בת
! 1מגבע תיי ם :״לאבי היקר שלום רב. ח
אביכה

של להקת
בכור.

בת שבע,

משה אפרתי,

נבחר ליו״ר ההנהלה הישראלית
של הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור
ישראל לוין ( )46 מאוניברסיטת תל־אביב,
במקום פרופסור אריה טרטקובר
שפרש, לאחר 20 שנות פעילות בתפקיד
זה. לוין, יליד פולין, עלה לארץ בהיותו
בן .11
מונה. למנהל
מחלקת החדשות
בטלוויזיה, יורם
רוגן, שניהל
את מחלקת החדשות
עד כה, עבר
את המיכרז הפנימי
למישרה זו, הגיש

את מועמדותו גם
למיכרזים החיצוניים
— אותם עבר השבוע.
. נפרדו אחרי
שנים שחיו
יחד, השחקן הצרפתי
פייר כראסר, ששיחק בין השאר
בסרט הישראלי פורטונה, והשחקנית־זמרת

כראסר

בי ת עצוב. הזא נראה כ מו שולחן בעל שלוש
רגליים. רגל אחת חסרה וזה אבא.״
בדי מוי פחות חד, א ן בצורה לא פחות
ברורה, מתבטאים גס כל האחרים. ולא
דק אלו שכותבים לאביהם. מרים שעיב מנצרת
עלית, כתבה שיר ב מכ תב לחייל סתס:
״כא שר אני קורא את עי תון הילדים !
לבי נשבר בקרבי ב הגיעי לחבורי הילדים /

אז אה בכל זאת יהיה הסוו?
— מה נשאר בנ ש מז תי ה ם גס
חוזר? אנ חנו, הנשים, שוכחות
עד הפעם הבאה. והילדים?
איש חכם יעשה על ז ה מתקר

נולד • לשחקנית אכיבה פז ולבעלה
שהוא הרקדן הראשי והכוריאוגרף

גורא1

ממש נוגע ללב:
״אנו כותבים לך ברגעי סופת חול, אך
בתוכנו מתחוללת סופה מסוג אחר. אנו
גברים רגשניים מאד, שפשוט כואב לנו שבנות
דיזינגוף והכרמל בחיפה מסתובבות
במיני ולובשות ביקיני לאורך חופי הארץ,
כשאנו מתייבשים כאן בחולות המדבר הזה.״
ואם את לא מתיישבת בדחיפות לכתוב
אל 97/70ו־ 98/70 אז אין לך מה לפנות
למדורי לעולם!! שתדעי לך!!!

״צנחן קרבי מעוניין בבנות בגודל טבעי,
היודעות סרק בהילכות חיים.״ הוא לא ציין
אם הוא מעוניין גם ללמוד את כל אותן
הילכות חיים או שתשננו אותן ביחד. אבל
הוא מבטיח :״משהו לא שיגרתי.״
באמת לא כדאי לכן להחמיץ חוויה כזו!
עיקר שכחתי, הצנחן השחרחר נקרא
. 9 3 /70

מונה * על־ידי שר־המסחר והתעשייה
יוסף ספיר, ליו״ר המועצה הישראלית
לצרכנות, ד״ר יוסף לם שהיה שופט
מחוזי בתל־אביב — במקומה של שולמית
אלוני שהתפטרה מכהונה זו.

רגשנים

עוד חייל, נערות 22 .שנים כבר מלאו לו.
ואילולא א מוני החזק בבני אדם, לא הייתי
מאמינה אף לרגע ,׳שאין ז ח מכ תב ה של
נערה :״ ב ד רן כלל טוב על הנ שמה. אך
לפעמים עצוב. ככה סתם, בלי סיבה ובלי
ח ש בון.
״אז ככה, רותי, ברצוני להכיר נערה הנמצאת
אי שם בתווך, בין שני הקטבים
הנ״ל — בין העצב והאו שר ה מ שתוקקת
ל ש מוע ולה שמיע, האוהבת יופי ל ש מו ובעלת
לב רחב, אך לב שבו יש מקום רק לגבר
אחד.״ הגבר הוא .9 2 /7 0מה שהמדים
עו שים לבחורים שלנו, בחיי!

אני בטוחה שליותר מזה לא ציפית: חייל,
יפה תואר, בעל חוש הומור מיוחד ועוד
הרבה שמות תואר מסוג זה, מעוניין בך.
ולא חשוב לו מי את ומה את, העיקר שתהיי
נחמדה•
ואל תחשבי שזה סתם, ל־ 9 5 /7 0יש
השכלה תיכונית!

תמרורים

שבני מ שפחותיהם או מכריהם נפלו במלחמה
/אני משת תפ ת בצערם ובאבלם.״
דור שלם גדל לנו כאן על געגועי ם ועצבות.

אבל לא רק, ה שבח לאל. ב שביל מה יש
אבא אס לא לספר לו את הבעיות? אחרי
מלחמת ש שת־הימים כתב א מנון ברקאי מ־פרדם־חנה
לאביו :״ ש מ חנו מאוד לטלפו!
מ מן. כאן עולזים כ הוגן לכבוד הכיבו שים,
אבל יהיה לנו יותר קשה לצייר את מפת־ישראל.״
גליה
כ הן מאפיקים כתבה :״אבי היקר.
אתה עכ שיו ב מילואי ם 40 יום. ב הזד מנו ת י
זו שאתה בסיני אני חו שב ת ה מון על מ שח
רבנז, כיצד הסתדר עט עם רב, לא כ מו ה מפקד
שלך עם חיילי ם בוגרי ם וממו שמעים.

ולא 40 יום, אלא 40 שנה.״
אבל, בין בתוג ה ו בין בחיוך — לדבר
אחד שותפים כולם. כפי שכתב קצר ולעניין
אבנר עבאדי מדגניה אי:
״לאבא שלי שלזם. אני לא יודע לכתוב
מכתבים. אני רוצה כבר לדבר אי תן בבית.״

קתרין סוכאז/

נפטרה. תמימה לוי, רעייתו
של גיזבר ההסתדרות יהושע לוי. ילידת
פולין, עלתה לארץ ב־ ,1925 לאחר שסיימה
בית־מידרש עברי בווארשה ועבדה בארץ
כגננת.
נפטר * בלונדון, בגיל ,70 מנצח

תזמורת מאנצ׳סטר, סיר ג׳ץ כרכירולי,
אשר שמו האמיתי היה ג׳ובאני באטיסטה
ושהתפרסם כאיש שהקים לתחייה את התזמורת
והביא לה פירסום עולמי. יליד
לונדון, למד באקדמיה המלכותית למוסיקה,
ירש את מקומו של טוסקאניני כמנצח
קבוע של התזמורת הפילהרמונית בניו־יורק
משנת 1937 עד . 1942 לפני שקיבל
לידיו את תזמורת מאנצ׳סטר שימש כמנצח
הראשי של התזמורת הסימפונית ביוסטון,
טכסס.

נפטר. בגיל ,82 יעקב אורי,
ממייסדי נהלל ומבוני תנועת המושבים.
עלה לארץ ב־ 1910 והיה חבר בקבוצות
בן־שמן, חולדה ובאר־טוביה. לימד את ענף
הפלחה במיקוזה־ישראל וב־ 49 השנים האחרונות
גר בנהלל. היה חבר הכנסת השניה.

י* יןמיי ^ ו

0 0 *1 1 1ההבעה הסקסית אותה מפגינה אופירה אינה תוצאה
של עורף סקס או הוראו ת הבמאי, אלא מהעובדה
כי בעת הצילו מי ם היא קרחה ב־ 39 מעלות חום. מאחר שהיה זה

* * שזה נלגע לנושאים גבריים, משתת־פים
בגי הקיבוצים ברוב התחרויות
— וזוכים בהישגים. תחרויות ספורט,
התנדבות לצנחנים, אפילו חליבת פרות
— בכולם משיגים קיבוצניקים מקומות
יפים.
התמונה משתנה קצת כשמדובר בתחרויות
נשיות, כמות תחרויות יופי. לא שחסרות
חתיכות בין הקיבוצניקיות. הן פשוט לא
משתתפות.
גם לא בתחרות מלכת־המים.
הקרובה ביותר לקיבוץ, מבין המועמדות,
היא מספר .13 אופירה בן־ברק
איננה ממש חברת קיבוץ. עד כדי כך
לא הגענו. היא אפילו לא ב ת קיבוץ.
אבל נכדת קיבוץ — היא כן. ואיזה. לא
סתם. ההורים מצד אביה היו ממייסדי
נהלל. ולא צריך הרי לספר לכם איזה
גזע משובח זה.
ואם זה לא מספיק, אז הורי אמה היו

היום

היחיד

קיבלה

שיחדור

מצה׳-ל

לצרכי

הצילומים

הצטלמה כשהיא מתאפרת, למרות החום, ב תכ שירי הלנה רובינשטיין
שלה. ב ת מונ ה היא מדג מנת את בגר הים באני של גוטקם.
המועמדות הסופיות

מבין מייסדי קריית־חיים, שם גרים אופירה
ומשפחתה עד היום. אם יורדים קצת
יותר לספה בשושלת, מוצאים שם את
אביה, מנהל פז במפרץ חיפה, ואת אמה,
מרצה באוניברסיטת חיפה בנושא המחקר ה־מיקראי.

כדת נהלל היא בת 19 וחצי, גשי־רות
סדיר, ותשתחרר מצה׳׳ל בדיוק
ביום התחרות — בתשיעי לספטמבר.
היא כימעט לא השתתפה בכלל בתחרות :
צה״ל היסס אם לשחרר אותה ליום אחד

אוניוה בן־ברק
קטן, אפילו, לצרכי הצילומים. תארו לכם
כמה היא חיונית. בסוף הידרדר האישור
בצינורות המקובלים — והדרך נפרצה לרווחה
לפניה.
מה שלא תוכלו לראות בצילומים: יש
לה עיניים כחולות ושיער דומה לדבש.
בצבע, לא בטעם. בוגרת תיכון, השתתפה
במשלחת־הנוער של חיפה לאנגליה ואיטליה,
למדה בעץ־הוד בקורס של נוער
שוחר אמנות. היא לא רק שוחרת אמנות.
היא אפילו מציירת ומפסלת בעצמה, ורק־

נכדת
דה בלהקות הריקוד של עיריית חיפה תקופה
ממושכת.
למרות שהיא נכדת נהלל ודור שלישי
בארץ, עלול החיוך הצברי הממזרי שלה
להטעות. היא בסך הכל נערה מופנמת
כזו, שמשתגעת אחרי הים, אבל לא הים
של שר תון או בריכת אכד־ה. היא ממש
מרטיבה את בגד־הים.

0 | 0ך נ המבט השקט ווזבוהח קינזעה או תו
! 811111 נו הג ת אופירה לירות. מכחול עיניה
טישטש כבר לא ראש אחד. כאשר אין לה חום,

מסוגלת תלמידתה זו של לאה פלט שר גם לדג מן בעמידה. כדי
לה שיג את תיסרוקתה הגלית ו המ שתפכת נעזרת אופירה בתכ שירי
השיער של חלה. מה הם תחביביה 1ציור, פיסול ו שחייה.

ך* יא אוהכת לשחות עד שהיא מוקפת
1ן רק ים ושחפים. רק אז היא משיגה
את הרגשת הניתוק שהיא אוהבת.
ומסיבה זו היא רוצה גם להיות דיילת.
הרחק הרחק מן ההמון הסוער.

בשיא ה מ שבר הממ שלתי -בטדההכרעה -קרא אור׳ א בנ ר׳ בכנסת :
אורי אכנרי:
הצעד הבא הוא שיקבע את גורלנו.

אנו נמצאים בעיצומם של ימי הכרעה.

האם נלך לקראת שלום או מלחמה? לקראת התחלה
חדשה, או המשך האיבה? לקראת השחר של תקופת־שלום,
או לקראת ליל־האימים של התמודדות נואשת עם
מעצמה עולמית?

זוהי הכרעה לאומית. העם כולו חייב להיות
שותף לה. הכנסת הריבונית חייכת לדון,
לשקול, להכריע.
האם נשאיר החלטה גורלית זו בידי קבוצת שרים? האם
תיפול ההכרעה במסדרונות הממשלה, בהתנצחות בין תריסר
שרי המערך וחצי תריסר שרי גח״ל? — הרחק מעיני
הציבור, מאחורי מסך של סודיות, באווירה של לחצים,
מקח־ומימכר, סחיטה, שידולים, איומים?

האם יועמד העם, תועמד הכנסת, כפני עובדה
מוגמרת? האם יימנע מן הכנסת להביע
את דעתה ואת הדיעות המתמודדות כה, בעוד
מועד?

הוא ממלא מזה שלוש שנים תפקיד של מחבל בשלום,
מונע הכרעה, כובל מדיניות, גורס להסלמת המלחמה.

הגיע גם לידי הממשלה, מי שמסר לנו, מסר
גם לה.

לפני שנתיים הצענו לכנסת לקבל מייד, וללא הסתייגות,
את החלטת מועצת־הביטחון. אז היתד, ישראל בשיא
כוחה. היא יכלה להשתמש בכוחה כדי להפוך את ביצוע
ההחלטה מנוף ליצירת ריקמת־חיים חדשה בינינו לערבים.

דחיתם את הצעתנו. סירבתם להכיר בהגיון הדברים
וללכת בדרך אל ההסדר, אז, כשהצבא הסובייטי עדיין
לא הגיע.
עכשיו הצבא הסובייטי כבר ישנו. כבר מתנהלים קר־בות־אוויר
בין טייסים סובייטיים לטייסי צה״ל — כסי
שמסר נאצר היום. לפני יומיים, כאשר מסרתי על
כך לכנסת, זה נמחק מהפרוטוקול של הכנסת.

בל דחייה היא אסון.

להגיד

כיום, רבותי, אין מנוס מהסדר לפי תוכנית רוג׳רס.

כבוד היושכ-ראש, אנו מציעים לכנסת לקבל
על עצמה את האחריות שהוטלה עליה כידי
ההיסטוריה. אנו מציעים לכנסת לדון ולהכריע
— בפומבי, לעיני העם — בסוגיה הרת־גורל זו.

מדוע רוצה בכך עבד־אל־נאצר? מדוע רוצים בכך הרוסים?
על סמך מה אמרנו לכם לפני שנתיים, ולפני שנה,
שעבד־אל־נאצר רוצה בהסדר־שלום לפי החלטת מועצת
הביטחון, לא בטכסים אלא כמטרה מדינית מייוחלת? מה
היה המידע בידינו?

לומר ,,כף, לחשוב ,,לא״

ברגע זה מתנהל הדיון בממשלה. גח״ל מאיים בפרישה
ו״בהליכה אל העם״ .גולדה משדלת אותו להישאר בממשלה.
אומרים לגח״ל: אל תבהלו, אמנם נגיד ״כ ך לאמריקאים,
אבל בלבנו אנחנו אומרים ״לא״.

מקוזים שעל סמך החלטה מחוכמת ומתוחכמת זו
יחליט גח״ל, נציג ״אף שעל״ ,נושא דגל ארץ־ישראל
השלמה, להישאר בממשלה.

לשם מה הוא יישאר -אם לא כדי לחכל
ככל סיכוי של שלום? לשם מה משאירים
אותו -אם לא מתוך אמונה שממילא לא
תהיה ״נסיגה״ מן המלחמה אל השלום?

נאצר היה מוכן
כבוד היושב־ראש, אנו מזהירים בשעה
בפני מדיניות של ״הבה נתחכמה להם״.

גולרית זו

אנו מציעים לקבל את תוכנית רוג׳רם, לא
למראית־עין, אלא הלבה למעשה.
אנו

מציעים להוציא

את גח״ל

הממשלה, שם

אמרנו אז, על סמך המידע המיוחד שלנו, כי עבד־אל־נאצר
מוכן לכך.

הממשלה והכנסת דחו קו זה.
לפני שנה אמרנו לכנסת כי האמריקאים והסובייטים
עומדים להסכים ביניהם על הסדר. הצענו להקדים תרופה
למכה, ליטול יוזמה מיידית, להציע בעצמנו את התנאים
שהפכו לאחר־מכן לתוכנית רוג׳רם. הזהרנו שאם לא
נעשה זאת מרצוננו, כדי לקצור בעצמנו את הפרי,
יבוא הדבר בכפייה, בתנאים פחות טובים.

היו חכרי־כנסת ששפכו עלינו אז קיתון של
דברי גנאי, זעם ולעג. הגברת גולדה מאיר
אמרה שהפכנו את התבוסנות לדגל.
באותו נאום — ב־ 5במאי — 1969 הזהרתי שאם לא
נלך בדרך זו, יבוא הצבא הסובייטי למצריים.

היה לנו מידע סודי מסויים -ואותו מידע

סתימת ה 3ה
ל א הצריחה!
כמשך כר השבוע שעבר היה לנו
רק תפקיד אחד: להעלות בכנסת את הוויכוח
הגורלי על תוכנית רוג׳רס, ולהשמיע
את דעתנו עליה.
מנוי וגמור היה עם כל חלקי הליכוד
הלאומי למנוע ויכוח זה — כי הוויכוח
היה מגלה ומרחיב את הבקיעים שהתחילו
להתגלות בממשלה. ראינו חובה לעצמנו
לעשות את ההיפך: להרחיב את הניגודים
בממשלה, כדי להביא לסילוק גח״ל ממנה,
ולחזק את ידי מחייבי התוכנית.
במשך שבוע שלם ניהלנו, איפוא, מלחמת
גרילה, בה ניצלנו את כל מצבור הנסיון
והיידע שצברנו במשך חמש דנים בכנסת.
ההזדמנות הראשונה באה ביום ב׳.
השר נתן פלד צורף לממשלה, ואי־אפשר
היה — על פי החוק — למנוע ויכוח על
כך. אך בהסכמה אילמת בין כל המפלגות,
לא דובר על העיקר, שהדאיג והרעיש באותו
רגע כל אדם בישראל.
עד שבא תורנו לנאום. היושב־ראש באותו
רגע היה עסקן ותיק של מנגנון חרות
— בן־ציון קצנלבוגן, ששינה את שמו לאחרונה
לקשת. כקומיסאר של חרות בכנסת,
היה מנוי וגמור עימו למנוע כל דיבור
על המשבר הממשלתי — אפילו היה עליו
לעשות חוכא ואטלולא מסדרי־הכנסת, לאנוס
את התקנון, ולנצל את מעמדו לרעה
באופן מחפיר.
וכך נראה הפרוטוקול:

היו״ר כ״צ קשת :

ר שות־הדיבור ל־

חבר־הכנסת אורי אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד היושב־ראש
מ שטיח
אדום של להבות
ברגע זה לוחם גמאל עבד*אל־נאצר על חייו,
למען הסדר־שלום, ונגד הפידאיון. הוא מסכן
את הבל. האם היה עושה זאת, לולא קיבל
הבטחה סופית ומפורשת שתוכנית רוג׳רם
תוצא לפועל, ככל התנאים?

כפינו דיון זה בשעה הקריטית ביותר. רואים אנחנו
חובה לעצמנו להגיד את אשר עם ליבנו בטרם הכרעה.

נעמיד פנים כמקבלי תוכנית רוג׳רס, למראית
עין, כדי לחבל כה כהמשך הדרך,
לסכל את ביצועה, להכניסה למכוי סתום.

עכשיו, כאשר עמדת המיקוח שלנו הורעה
לאין שיעור -אתם נאלצים מאונם ללכת
כדרך שהצענו ללכת בה מרצון, מתוך יוזמה,
כשהקלפים כידינו.

סת נכבדה( .כאן בא קטע שלם שהיו״ר ציווה
למחוק אותי מהפרוטוקול. קטע ז ה
אסור, על כן, לפירסום).
אם יו שג הסדר־שלום.
היו״ר 3״צ קשת: חבר־ המסת אבנר׳
,הנו שא הוא — הודעת הממ שלה על
צירוף השר פלד ו שינויים ב ח לו ק ת התי קים
בממ שלה.
אורי אבנרי: בוודאי, אני יודע מהו
הנושא. כאשר מצרפים שר לממ שלה, הממשלה
כולה עו מדת לדיון. זה עניין של אמון
או אי־אמזן בממ שלה.
היו״ר כ״צ קשת: אני אבקש בכל
זאת לדבר על הנושא.
אורי אבנרי: כבוד היו שבירא ש, בשוט
פנים ו אופן איני יכול להסכים להערה

כאשר מצרפים שר לממ שלה אין מדובר
על העברת תי ק מפלג תי לאלמוני. מדובר
על השת תפזת מפלגה בממ שלה, על שינויים
ב הרכב הממ שלה, שינוי ההרכב האי שי,
וממילא גם הפולי טי, ולא תי תכן שום הגבלה
על חופ ש הבעת הדעה של חבר־כנסת
בדיון מ עין זח.
לא ח שו ב לי אם נאה ששר פלוני מחליף
את ה מנכ״ל של מ שרדו לפני מינוי, או לא.
עם כל הכבוד, אני מ שאיר זא ת לחברי-
כנסת, שזה חש 1ב להם יו תר מאשר מה
שקורה ב שעה ז ו למדינת ישראל.
אם לא יו שג הסדר של שלום בע תיד ה קרוב,
צפויה לנו מלחמ ה צבאי ת כללית עם
מעצמה גדולה ביותר.
היו״ר ב״צ קשת: חבר־הכנסת אבנ־רי,
שמעתי את ההסבר שלד, ו אינני מקבל
או תו. אני מבק ש להתייחם לנושא.

אורי אכנרי :

עכד־אל־נאצר הוא לאומן מצרי, והוא מייצג
מישטר לאומני. הוא יודע כי המשך המלחמה
יבריח אותו להפוך את מצריים לבסיס סובייטי.
הוא רוצה למנוע זאת, והוא מוכן לשלם
את המחיר.
ניסינו להסביר לכם זאת מזה שנתיים, ורק עכשיו
אתם מתחילים לגלות את ההגיון שבדברים.
הרוסים, מצידם, מוכנים להגן בכוח הנשק על קיום
המישטר הנאצרי, עד כדי מלחמה ממש בישראל — אבל
רוצים למנוע עימות אפשרי עם ארצות־הברית. ארצות-
הברית מצידה רוצה למנוע עימות עם ברית־המועצות.

מכאן האינטרס המשותף של קאהיר, מוסקבה
וואשינגטון לכפות הסדר על-פי החלטת
מועצת הביטחון -ואין מנוס מהגיון זה.
למן הרגע שהצבא הסובייטי הוכנס למצריים — והחלטת
הממשלה להפציץ את עומק מצריים סללה בפניו
את הדרך, פרשה שטיח אדום של להבות — הסכנו
תלויים לחלוטין בארצות־הברית — לא רק בכסף, לא רק
במטוסים, אלא גם בעצם כוח־ההרתעה.

רק מטורף יחשוב ברצינות על מלחמה כל-

(יורד לאות מחאה מעל

דוכן הנואמים).
הי1״ר כ״צ קשת: ר שות הדיבור ל־חבר־הכנסת
תמיר, וא חריו לחבר־תכנסת
סנה.

חכר־הכגס* תמיר} שדיבר אחרי,
נכנע להוראת היו״ר, נגע רק ברמז בהכרעות
הגורליות. משה סנה לא דיבר עליהן
בכלל. יתר על כן, הוא מצא לנכון להוסיף

פירסמנו מייד הודעה לעיתונות, בה אמרנו
בין השאר :״זוהי צנזורה הגובלת בהפקרות,
התערבות בלתי־נסבלת בחופש-
הדיבור של חבר־כנסת וחופש־ההבעה של
סיעה בכנסת, והיא מלמדת מה יקרה ל־חופש־הדיבור
ולמאבק המדיני החופשי אם
אנשי תנועת־החרות יתפסו אי־פעם עמדת־שלטון.״
הקטע
שנמחק גרם לסקרנות בינלאומית.
סוכנויות־הידיעות מכל העולם רצו לדעת
מה אמרנו, ועיתונים רבים — ביניהם הניו־יורק
ט ״ מ ם — התייחסו להעולם הזה בדברי
פרשנותם.

מובן שאי־אפשר

בן־ציון קשת (במשקפיים)
לנאומו קטע שבא להבהיר עד כמה הוא
יותר ממושמע מאיתנו:
משהסנה: אני לא אגלוש היום לווי כוחים
אחרים, כי לא ב שביל זה עולים על
הדוכן, נ ד לנצל א ת כל הנו שאים אשר
עולים על הדעת.
אורי אכנרי: בסדר, תוכי ח לכולם
שאתה ילד טוב.

אם קיווה קשת שסתימת פינו תועיל
למפלגתו, טעה. כי ירידתי ההפגנתית
מן הדוכן — דבר נדיר בכנסת — העניקה
לעמדתנו תהודה רבה יותר מכפי שהיה
יוצר נאומי.
אפילו בחוגי המערך גרמה התנהגותו של
קשת לביקורת קטלנית״ רוב שאר סמי-
היושב־ראש שללו אותה בגלוי בשיחות ב־מיזנון.
שמעון פרם, שישב במליאה באותו
רגע, שאל בקול רם :״מי זה היושב־ראש
הזה?״

היה להשתיק אות

מייד
כאשר נסתם פינו, החלטנו להעלות
את הנושא כהצעה לסדר־היום.
שוב השתדלו נציגי הסיעות למנוע בכוח
את העלאת העניין. אבל בשיחה עם
יושב־ראש הכנסת, ראובן ברקת, הוכיח
אמנון זכרוני שזוהי זכותנו המשוריינת על
פי התקנון — וכך, בעל כורחם ועל אפם
וחמתם, נאלצו אנשי הקואליציה לאפשר
לנו לעלות את העניין ביום ד .,שמואל
תמיר מהמרכז החופשי הלך בדרך דומה
— וכך נשמעו שתי הדיעות הקיצוניות
— בעד ונגד — בזו אחר זו, בוויכוח
זוטא מאלף.
הקואליציה הציעה, כמובן, להוריד את
העניין מסדר־היום, וכך היה( .רק רק״ח
הצביעה בעדנו. אגו״י נמנעה. משה סנה
חיכה בפרוזדור ולא נכנס לאולם אלא אחרי
זמן ההצבעה).
אך בינתיים אמרנו את דברינו, הם פורסמו
בהרחבה בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות
— ובכך תרמנו את תרומתנו לגיבוש ההחלטה
הממשלתית ודעת״הקהל הדמוקרטית•

לית כין ישראל וכרית־המועצות. ורק כסיל
יעלה על דעתו שנוכל להיכנס לסיכסוך רציני
עם ארצות־הברית כמצב זה.

זלמן שובל 5מקלקלים לו את המהלך הטכטיסי.
אורי אכנרי ז כל אחד מנ ם ממ שיך ב ה שליה העצ מית
שלו. אתם משלים רק את עצמכם, ואינכם מ שלים אף
אחד מלבדכם. אתם הולכים עכ שיו בדרך שהערבים הלכו
בה ב מ שך הרבה שנים: ליצור אשליה, ולבנות מדיניו ת
על יסוד א שליה עצ מי ת זו.

איני אומר את הדברים האלה ברוח של ״אמרנו לכם״,
או כדי להטיף מוסר. אני מבכה את ההזדמנויות שהוחנד
צו — אם בגלל נוכחות גח״ל בממשלה, אם בגלל
האשליות של שרים אחרים. אך היום, ערב ההכרעה
הגורלית, נחשוב על העתיד, לא על העבר.
שגעונות הסיפוח נגמרו. האשליה של גם שטחים וגם
שלום — מתה. חלפה שעת הטכסיסים והעמדת־הפנים.
כל דחייה נוספת תהיה אסון.

איכר הראל: מנין אתה ב טו ח שאתה לא משלה את
עצמך וגם אחרים שמאמינים בדבריך?
אורי אכג חבר־הכנסת הראל, אני חוש ש מאד
שלא יינ תן לי, מעל דו כן זה, לה שיב ארוכות. אבל אני
מוכן ל שבת אתך, ועם חבריך לסיעה, בכל מקו ם וז מן
שתרצו, ולמסור לכם את המידע שבידינו, שהוא גם בידי
ממשלת־ישראל, אני מקמה. אם נ י יתכן שהמידע שלנו
טוב יותר בכ מ ה דברים מהמידע של ממ שלת ישראל.

תוכנית רוג^רס היא טובה!

יש ״לקבל כחיוג את תוכנית רוג׳רם. לא
מפני שהיא כפוייה, אלא מפני שהיא רצוייה.

לגרש את גח״ל !

אין זו תוכנית של כליל־ד,חלומות. הצענו בשעתו
תוכניות טובות יותר לאין־שיעור. תוכנית רוג׳רם אינה

כבוד היושב־ראש, זוהי התוכנית. אולם הכל תלוי
בסרטים, בתוכן הממשי שיוכנס להם.

״שסר של תלוופת שלום או ליל-אימים של מלחמה עם ברית-המועצות !״
״ל?ו 3ל את תוכנית רוגירס, לא מפני שהיא כפויה אלא מפני שהיא רצויה!״
״האם אתם עיוורים? האינכם רואים מה עושה נאצר?״
כוללת את השלום המושלם, האמיתי, הסופי, שאנו רוצים.
אבל יש בה הסדר־שלום שאפשר לחיות עימו, המשנה
לחלוטין את המצב לעומת שביתת־הנשק שלפני ה־5
ביוני, היוצר בסים מוצק שאפשר להפכו לשלום־אמת,
המחליף את הדינאמיקה של הסלמת המלחמה בדינאמיקה
של הכרעה והשלמה.

כפעס הראשונה יכירו ממשלוודעדב העיקריות
רשמית כקיומה, בשלמותה, בזכויותיה
של מדינת־ישראל ריכונית, החיה בדין במר־חב
זה. הדגל הישראלי יעכור כסואץ, בלכ
ארץ ערכית. יהיו ערוכות־כיטחון ממשיות
ויעילות. יחוסלו כעיית־הפליטים ומלחמת־הפידאיון.
תיפתח הידכרות של ממש.

נאצר , :יחסים דיפלומטיים וכלכליים״ !

עבד־אל־נאצר כבר הצהיר בפומבי על נכונות עקרונית
ליחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל.

ארי אגקוריון: אופה הצהיר על כן?
אורי א מרי: ב ר איון בלה־מונד במאי , 1970
שלא פורסם ב שום עי תון ישראלי.
יעקכ נחושתן: זה המידע הסודי של העולם הזה.
אורי א מ רי: במאי , 1970 לפני חוד שיים בלבד,
מסר נאצר ראיון מרחיק־לכת לאריק רולו מלה־מונד.
אהרון ידלין: הוא לא הודיע שמינה או תן דובר שלו.
ראיון

מרדכיסורקיס ( :קורא קריאת־ביניים שלא נקלטה).
אוריאמרי: חבר־הכנסת סורקים, אני מציע לן
להפסיק לצעוק ולהתחיל לחשוב. זו שעה די מאוחרת.
מרדכיסורקיס: אני סו מן עליך שאתה חו שב.
אוי ו א בוי לחו שבים ב מ ון1
אוריאמרי: היתו* לי הזד מנו תלש מוע את ההקלטה
ה מקורי ת בר שמקול של ה ראיון הזה, שהוא הרבה יותר
ארוך ומפו ר ט מאשר הנו סח שפורסם בל ה מונד. שם
מופיעה בין השאר — זה פורסם גם בלח מונד —1
השאלת הבאת; האם אחרי ביצו ע החלטת מועצ ת־ הבי ט חון
יי תכנו יחסים בלכליים ודיפלומסיים בין ישראל ומצריים?
הת שובה הי ת ה: איני רואת כל סיבה למה לא,
מבטיח
הח שוב, ר בו תי חברי־הכנסת, איננו אם נאצר
או לא מבטיח, אם להא מין ל הב ט חו ת או לא להאמין להן.
הח שוב הוא שנשיא מצריים, בפעם הרא שונה, מעז לומר
את הדברים האלה, ולפרסם אותם שחור־על־גבי־לבן,
רעל ס מן דברים אלה להיכנס למלחמה לחיים או למוות
גנט הפידאיון.
האם אתם עיוורים? האם אינכם רואים מת קורה היום
סביבנו. כאשר שונאי ישראל מפגיני ם נגד נאצר במרחב!
או מר בלה
זלמן שוכל: אין כל ח שי בו ת מה הוא
מונה ת שוב מה הוא אומר באל־אהרם.
אוריאבנדי: או תו דבר נאמר גם באל־אהרם. אתמול
נסגרו תתנות־ח שידור של הפידאיון. למה הפיד איון
.מפגינים נגדו?

לכן אנחנו מציעים לממשלה להיכנס לעניין מייד, בשחי
הרגליים, בלב חפץ ופתוח, כדי לוותר על הטפל —
חלום הסיפוח — ולהיאבק על העיקר — מהות היחסים
בינינו ובין הערבים למחרת ההסדר, תכונותיו של גבול
פתוח, טיב סידורי־הביטחון, גירוש צבאות זרים, פירוק
מערכות־נשק, שיתוף הפלסטינים. זהו העיקר.

כדור כי לשם כך דרושה ממשלה חדשה.
יש לפרק את הקואליציה הגדולה. יש להקים
ממשלה משוחררת משיכרון־השטחים, ממשלה
שחכריה חדורים כלב ונפש בשאיפה להשיג
שלום. ממשלה שתתככם על רוב קטן
יותר, אכל יעיל, כמקום ליכוד של מחדל,
קפאון ומלחמה.
אנו חוזרים ומצהירים, בשם סיעתנו הקטנה, שאם
תקום ממשלה של שלום, ניתן לה את תמיכתנו במידה
שתהיה דרושה. אין לנו ספק שממשלה כזאת תמצא הד
עצום בעם.

ואם יש צורף ככחירות לאלתר -תיערכנה
כחירות לאלתר!
כבוד היושב־ראש, אנו מציעים, כמובן, לדון בנושא
זה במליאה. יתכן שהרוב אינו מסוגל להצביע בעד זד,
כעת. על כל פנים, אנו מבקשים את חברי־הכנסת לשקול
את אשר אמרנו בכובד־ראש.

מ דינ ת י שר אל קו לטת עלי ה. ז ה
טו ב. זה חיוני, ו צ רי כי ם ל עודד
ק לי טתע לי ה. א כל אםה עולי ם
החד שי ם ר אויי םלכך, כוו ד אי ש ר
אויי םלכך גם ה חיי לי םהמש-
__ תחררים כנ גדה עו לההחדש , -
הא ון ההחדש.
התוספת בקולות ש ק,בלנו מהחוילים׳ לא
זהו למעשה העיקרון המונח ביסוד הצי
הייתי היום ממלא את חובתי כלפיהם.
עת החוק שלנו, והוא להשוות את מעמדו
ג ד עון ה או זנר: זת תשלן ם זזוב?
שלום כ הן: זה תשלום חוב-כבוד׳ של החייל בראשית דרכו האזרחית למעמדו
ואני מציע לבית לקבל את זה כתשלום של העולה בראשית דרכו בארץ.
הצענו הנחות במס־הכנסה, אותן הנחות
חוב־כבוד של העם בולן.
ד ב מי ל מן: אחך ח, לא ה .,ת מדבו במס־הכנסד, ובמס־רכוש הניתנות היום או-
טומטית לכל עולה חדש המגיע לישראל.
בשבילם?
שלום כהן: אם 5א המ מצב,ע,ס אם יתקבל העיקרון, אפשר להוסיף ולדאוג
גם ליתר זכויותיו של החייל המשתחרר:
בשבילי, לא ה׳ייתי עומד כאן ומדבר.
גם הצעת חוק זו נולדה בעצם משיחה זכות לשיכון זול, זכות למשכנתא נוחה,
עם חייל. לא מ׳ז 8ן השתחרר ם מל מאחת שלא תשעבד את שנותיו הראשונות לעול
הקרביות הטובות והמסורות ב -הלוואה, ולרוב הלוואה בריבית שחורה. אם
יותר שיש ^צה״ ל. הוא גמר שלוש שנות זה טוב לעולה, בוודאי שזה רצוי לחייל.
שר האוצר יעלה את
שירות, והתחיל לחשוב על סידור בחיים אני מניח שסגן
בהיותו קרוב אלינו, בא ו־ הנימוק, שהצדק הוא דבר יפה* אבל מניין
האזרחיים.
אמר :״ראו את מצבי, ומצבי דומה לאח־ יבוא הכסף? כאשר החליטה המדינה שהיא
רים כמוני. מדוע אני צריך להתחיל את מאריכה את תקופת־שירות החיילים, היא
חיי מאפס, בעוד שמדינת ישראל, הקול־ לא חשבה מניין לתת תגמול לארכה זו,
טת עולים, נותנת לכל עולה, ברגע שרגלו כשם שחיילים לא חשבו איזה גמול הם
דורכת על אדמת ישראל, עידוד, כסף, זכאים לקבל. הם עשו את המוטל עליהם,
שיכון, נותנת לו הזדמנות להתחיל את רבים מהם משלמים הרבה יותר מאשר
כסף. אם יוחלט בחיוב — הכסף יימצא.
חייו על שתי רגליים?״
סגן שר־האוצר, צבי דינשטיין, קם ודרש להסיר את ההצעה מסדר־היום. הוא
נימק זאת, כמובן, בנימוקים של חוסר״כסף, וכר.
שלום כהן ניצל את זכותו להשיב, ואמר בין השאר :
שלום כ הן לא הייתי בכנסת הצעת אבנרי: הסעת חיילים חינם ברכבת,
הקודמת. אבל אני זוכר מקריאה בעיתון, וגם בדרכים אחרות. אני בטוח שגם אם
שבזמנו הציע חברי, חבר־הכנסח אבנרי, הצעה זו תוסר מסדר־היום, יבוא יום והיא
תתקבל.
להבטיח הסעה חינם לכל חיילי צה״ל.
או רי א בנ ״י: ערב הבחירות הבאות!
ואני זוכר שהיה זה אז מגן שר־הבטחון,
שלו ם כ הן: כי חוץ מההגיון של בחיצבי
דינשטיין, שקם, ובאותר כושר רי־רות,
יש הגיון חיים ויש הגיון חברתי.
רי הציע להסיר את ההצעה מסדר־היום.
עברו כמה שנים, וערב הבחירות האח־ וההגיון החברתי, בו תלוי המוראל שלנו,
הוא כזה שיחייב קבלת ההצעה הזאת.
רונות קיבלה הכנסת הרבה מעקרונות של
ההצעה הוסרה מסדר״היום על־ידי כ ל סיעות הכית. לפי דרישתנו, נרשם מניין
הקולות בפרוטוקול. בעד 2 :ח,ברי סיעתנו. נגד: כל 19 חברי-הינסיי 1״ייי׳י

;״לתת לחיילים משוחררי את אותן
הזכויות כמו לעולי החדשים!״
באחד מכינוסי העולם הזה — בוח חדש העלה החייל הקרני נועם גלום, שחזר
זה עתה מהתעלה, דרישה בשם חבריו: להשוות את מעמדו של החייל המשוחרר
למעמדו של העולה החדש.
ההצעה היתה כל״כך הגיונית, שאמנון זכרוני הפך אותה מייד להצעת״חוק,
וזו הוגשה על-ידי אורי אבנרי.
חוק זה אמר בפשטות: להשוות את מצבו של חייל משוחרר למצבו של עולה
חדש, בכל הנוגע לחוקי המדינה. בלומר: לגבי הפטור ממסים במשך כמה שנים.
(זכויות אחרות, כגון שיכון וכד, ניתנות כיום לעולים על״ידי הסוכנות היהודית,
חוק המדינה לא חל עליהן).
השבוע הגיע תורה של הצעת־החוק, ושלום כהן העלה אותה בנאום נרגש, בו
^מר בין השאר:
שלום כהן: מדי שנד, משתחררים אל־לפני•
כשכועייס-שלושה אמר
!ים רבים של חיילים משירות סדיר.
כאן שר העבודה, שכל חייל ה
אותם
שעמד להם מזלם ויצאו
כריאים ושלמים מקווי החזית,
מוצאים את עצמם נתונים במל חמה
חדשה — המלחמה על ה*
נרנכה, על הקמת כית, על כי ור בחיים.

קשה לומר שהם מחפשים מותרות. ל־יוב
הם גם אינם מחפשים גדולות ונצורות.
וי שאין לו אבא עשיר, מי שחייב לעזור
משפחתו ואינו מקבל ממנה עזרה, שוקע
מהרה בקשיים.
לכאורה כך זה צריך להיות. אלה הם
!וקי המאבק על הקיום, וחיילים משוחדים
נתונים לחוקים אלה ככל אזרח אחר.
בל, אדוני היושב־ראש, אנו חייבים ל-
עירים אלה הרבה מאד, אולי הכל. אינני
א לומר שצריכים לגמול להם על נאט־יתם
למולדת, או על מילוי תפקידם ה־אומי,
בכך שנעניק להם מתנות. מת
אני מציע הוא לחוקק חוק שיעניק לח־לים
המשתחררים את מלוא זכויותיהם.
1חסד, כי אם זכות.

משרת כצה״ל מפסיד על־ידי כך
כממוצע 18 אלף לירות!

אני יודע שאין אדם שענייני הבטחון
אינם קרובים ללי־בו,
ושאינו מדבר
על כך בכל הזדמנות
נאותה. אולם
סיעתנו, מאז יומה
בכנסת, הראשון היתד, קרובה במיוחד
לבעיות של
חיילים, אולי מתוך
הרקע האישי
שעליו צמחה הסיעה
הזאת ומייסדיה,
ובוודאי גם מתוך
נועם כלום
הקשר המתמיד, ה־דו־סיטרי,
הקיים בי-
גינו לבין החיילים גם היום.
אני, למשל, אינני יכול לעלות על דוכן
הכנסת בלי להיזכר בכך שנוכחותי בכנסת
באה רק הודות לתוספת האחוזים הגדולים
שקיבלה סיעתנו בקלפיות הצבאיות. לולא

תויובץ

ר עו ל ס

נסי לנהוג בחסכנות.
לבזבז אפשר גם בשבועות
אחרים, אבל
רק השבוע לא. הקלה
מסויימת בעבודה, מלווה
בטיול, יכולה
לפתוח בפניך אופקים
21 במרס -
חדשים. היזהרי ממזי-
מה שחורשת נגדך ח ן 20 באפר״י
ברה מדומה. גלה יותר
עירנות לסובב אותך — אתה מאבד
את הקשר עם החברה ועם המציאות.

1ווו1

יום חמישי הוא יום
טוב במיוחד, בכל הקשרים
שלך עם המין
הגברי. תוכל להסתדר
לא רע בעסקים השבוע
אם תרסן את
נטייתך הטיבעית ללחום
על דברים קטנים
שאין להם חשיבות
יתירה, ורק מרגיזים
אותך. השבוע, נסה לחפש לך תחו מים
חדשים לעיסוק בשעות הפנאי שלך.

תאוסיס

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל ־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1718״.
בין הפותרים יוגרלו 9פרסי ספרים.

)71 שמו הפרטי של גיבור קרב הייסטינגס
בשנת .1066

מאו״: ,

)1טייס מתאבד יפאני )2 .סטיה מינית
שעיקרה מציאת סיפוק בגרימת כאב לזולת
)3 ,הגבה, העלה למעלה )4 .מילת
חיוב )5 .בתוכה )6 .מזווג זיווגים)7 .
שליט עיראק )8 .חג עיברי ) 11 .מטר.
)12 מם )15 .חיה קטנה ששמה נרדף
לערמומיות )18 .ספחת בעור )20 .סימן.
)21 קפל בעור )24 .מראש ברית המועצות.
)26 אבי הסוציאליזם )29 .מרשל סובייטי
במלחמת העולם השניה )30 .קידומת לשם
הולנדי )31 .סוף דבר (ר״ת) )32 .יקירה,
נערצת )34 .כי אם, דוזקא )37 .בלעדי.
)40 התותח שהפגין את תל־אביב במלחמת
ששת־הימים )42 .שמו הפרטי של סופר
צרפתי ידוע )43 .סוג, מין )45 .עינוי
עצמי (בלעז) )47 .נעלם, מיסתורי)49 .
שאינו נשוי )50 .חרב, חסר לחות)51 .
תשומת־לב, חוסר שעמום )53 .כינויו של
ריצ׳ארד פלאנטאג׳נט, מלך אנגליה)56 .
מזיק, פוגע בזדון )58 .גז )60 .להיכן?
)61 קנה הבליעה )62 .מזין את עצמו,
מקבל מזון בפיו )67 .אנא, בבקשה)68 .
מסמר, יתד.

ח שבץ 171$

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרת
פעולות כפל, חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל בריבוע.

את ה ת שו בו ת יש ל שלות על־גבי נ לויו ת בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי
הגלויה: ת שבץ . 1718 הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל בסיספרינז. ה מועד האחרון
למי שלוח הפי ת רון 12.8.70

בין הפותרים נכונח יוגרל פרס כספי של 20ל״י ועוד 3פרסי ספרים.

ביום ה׳ יי פ ת חו בפניך שעריה של *!הבה
חדשה — אס תדעי לנצל פגי ש ה בלתי
צפוייה. זח יכול להיות
היום הגדול והמאו שר
של חייך. קרע. בבגד
יגרום לן הפסדים ומבו כה
ב מקו ם ציבורי. ש בו
ע זה מתאים לחידוש
המלתחה שלן. אך בלי
בז בזנו ת, בבק שה. זו עלולה
להיו ת קריטית לוז

גביך ה שבוע. מצבך ה *
221218
אישי וגם מצבך הכספי
מדאיגים אותך, ובצדק. אולם אם ת תמיד
בדר כן — אתה ע שוי למצוא שכר רב.

ע1ן ו1

שבוע בו לא קורה כלום. על־כל־פנים, תחשבו
ב מ שך ה שבוע. רק אחר־כך תדעו עד
כמה הוא שינה את חייכם. לן ב עי ק בו ת האינסטינקט
שלן. ואילו
את, לכי לפי הגיונן הנשי.
אם תיכנעו לבני־זוגכ
ם, תסבלו מזה שניכם.
אבל זה לא עי ק רון
מקודש. זה רק צו השבוע.
בזעיכם ה חו מריים
לא יהיו עליות ו ירידות
ולבת־זוג ממזל

גדי יש סיכוי לזכו ת 3 2 1 8 6 3
בהפתעת לא ח שובת —
אך מעניינת, שתביא גם לכם שמחת ללב.
הצבע הירוק אינו מב שר טו בו ת לבני קשת.

מאוזן :

מאזנ״ם

זה ה שבוע שלך, רבים
סיכוייך לזכו ת בפרסים
אתה אם ובהגרלות,
מהמר. באהבה תהיינה
לך הצלחות שלא פי-
ללת לחן, ביי חוד בראשית
השבוע. עי סו קיו
הרבים ימנעו ממך לנצל
הצלחות אלו, אך
תהיה מרוצה. לבת־ שור
יש גם סיכויים טובים להצליח ב מי ב חן חו מי
וי, אך צ פויו ת ה תנג שויו ת עם בני מזל שור.

)1עיר שבנה הורדוס לכבוד הקיסר
אוגוססום )5 .האיש לו נאמר ״מנא, מנא,
תקל ופרטיך )9 .תו נגינה )10 .קיבוץ
בדרום הארץ )13 .עני, אביון )14 .שליחות,
עשייה )16 .חברת נפט שנכנעה לחרם
הערבי )17 .שרץ קטן )19 .מתעורר לפעולות
חדשות )20 .רוח עיוועים, טירוף
(לועזית) )22 .שאינו נכבד, ניבזה)23 .
הקהיליה הערבית המאוחדת )24 .בתוכו.
)25 ריקבון )27 .זוהמה )28 .אלוהים,
)29 מייסד הדת הפרסית הקדומה )33 .חיה
לילית )34 .עוף בית )35 .עמוד מים.
)36 הצד החד של הסכין )38 .אבי שמואל
הנביא )39 .קול המון, שאון )41 .קריאת
כאב )42 .הצמר הגזוז מהצאן )44 .תואר
כבוד לתנאים הראשונים בא״י )46 .מונח
בתורת החשמל )48 .אשתו של המלך
אריססובולום, בנו של הורדום )51 .כוח,
גבורה )52 .חוף ים לעגינת אניות)54 .
כמו )55 .24 קול של גבר )56 .עצרו
ושהו׳ )57 קרח מצד הפנים )59 .צליל.
)62 מעובה, בלתי צלול )63 .מעבר ל
דרך (בלעז) )64 .להקה )65 .צעקני)66 .
בלבד )67 .שבט אפריקאי גדול)69 .
בסים, יסוד )70 .מנשיאי ארצות־הברית.

גם לן בת מזל מאזניים
יש יום אהבים —
אבל הרבה יותר רציני.
היום ש לן הוא יום ג׳.
דעי להפיק מ מנו את ה מכסימום.
צרות בעבודה.
ליקוי ב רי או תי קל שבקלים,
יהיה זה שבוע ( 2בספטמבר ־
22 באוקטובר
מלווה ה תפרצויות עצ בים
בעניינים שונים, אן
בסופו יהיה מתוק. ב קנו ת ך תכ שיטים או
דברי ע רן, קחי אי תן בעל מיקצוע מהימן.

* .לסרטנים זהו שבוע של
שיחרור מלחצים מעיקים,
בעיקר פיזיים. ה לבטים
אם להיענו ת או
לסרב ייפתרו אם תפגשי
בן מזל עקרב בסוף
!ה שבוע. אל תסרבי. בן
! ס ר טן שזכה להצלחה בה;
ביוני -
)< 2ביולי
*:שבוע שעבר עלול למ־

׳*< 5צו א עצמו מבודד. גלי
יותר עורמה בעסקים ותצליחי להתגבר על
כמה מיכ שולים המטרידים את מנוחתך.

סוסן

אם חשכת על עיסקת
מסויימת — עכשיו הזמן•
קח את עצמך 2־
ידיים, במיוחד כיום
ה׳ והרוויח יפה. שלוט
על לשונך ותן לצד
השני לדבר. היזהרי
מרכילות. היא מסוכנת
עבורך מרעל, בייחוד
בשבוע זה. הת-
חשבי בו ואף תכנני את תשובותיך. פגי שה
מפתיעה נכונה לך ביום שישי זה.

ביום ג׳ ייפתרו כמה בעיות״עסקים שהטרידו
את מנוחתך בחודשים האחרונים.
אבל בתנאי שבשלושת
הימים הרא שונים
של השבוע תשקיע
מלוא מירצך בעמל.
השכימי קום :
ברא יומו, ברא פרנסתו
— אבל גם לפני

חצהריים. אהבת מימים
עברו תזכה או22ב
או גו ס ט -
22בספטמבר
תך במתנה בלתי צפו־ייה
ומעניינת.

ושווו!

אם לא תיזהר בעבודתך, ייגרם לך נזק
כספי גדיל, או אולי אף אובדן מישרה.
העייפות הטיבעית שאתה
שרוי בה מצטרפת
לכך, ואתה ת-
הרהר אם לא כדאי
לעזוב את הכל. אל
תעשה זאת בלי שי-
קול-דעת מדוקדק. יום
ב׳ הוא יום נוח ל-
אהבהבים חדשים. לא
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
צריך להתלהב ממחשבות
של ״הנה תפשתי
את אהבת חיי״ .זו אזהרת. יש להקדיש
הרבה מחשבה לפני צעד גורלי זה.

אתה מ עוניין ב שלי מו ת. אין כזו ב עו ל מנו,
ואם יש, היא מ תחת לפני השטח. נסה פעם
אחת בחייך להיו ת ות רן.
הדיכ און כתוצאה מן
האבל יימשך. מתנה לא
גדולה תעורר בך התוחשש
שזה
רג שות
פרס.
לקבל
על־מנת
תפסיק ל היו ת מין כזח
שמתח שב באחרים, לעזאזל!
זה למענך. היז הרי
ק •13ז1 387:1
מאש! את עלולה להיו ת

מעורבת במש הו בלתי־נעים
הק שור באש. גלי את צ פונו ת ליבך ן
לפסיכיאטר לפני שת שתגעי. הרבי לבלות.

משאלותיך 1
סוף־סוף
מתחילות להתגשם. הדירה
החדשה, אליה
עברת, תגרום לך לשיפור
היחסים עם
בן או בת זוגך. לך,
בן־דגים, מצפה השבוע
הפתעה מצד בן מזל
בפברואר
20 במרס
עקרב, ממנו לא ציפית
לשום פעולה חיובית.
אם אתה אוהב לתמר, כדאי לך השבוע
לשים לב על הצבע האדום, ומספר 11
דווקא, העשוי להביא לך שפע של
הפתעות מרנינות. נסיעות מחוץ למקום
המגורים אינן צופנות בחובן אושר רב.

(המשך מעמוד )13

נסיגה כימעט עד לגבול הקודם,
אין להניח שישראל תשיג יותר .

המינימום ש? ממשרת גורדה מורכב מארבעה
יעדים: רמת־הגורן, ירושלים, רצו־עת־עזה,
שארם־אר־שייך.
ארצות־הברית אינה מסכימה רנובחוח
ישרארית בשארם־אל־שייך, היא רוצה במסירת
עזה רירדן או רנאמנות בינראומית.
היא רוצה רשמור ער אחדות עירונית של
ירושרים, אך רהחזיר רערבים מעמד מדיני
בה. היא רוצה רהקפיא את בעיית רמת־הגולן
עד שהסורים ייכנסו למישחק.

המכסימום שישראל
.זהו
יכולה לקוות לו כמשא־ומתן עם
יארינג. המינימום הוא הנבול של
־-ז ה* 4ביוני. האופטימום הוא אישם
בין שני הקווים.
לכן הסכימה ממשלת־ישראל.
מכיוזן שאין בממשלה אף שר אחד הרוצה
בקו כזה, נשאלת מייד השאלה: האם
יכולה הממשלה לטרפד את שליחות יא־רינג
בהמשך הדרך?

אין ספק שיש בצמרת ישראל
רכים המקווים לכך. ואכן -יש
אפשרויות רכות.
החלטת מועצת־הביטחון קובעת תנאים,
אך הפירוט המדוייק של כל אחד מתנאים

(המסך מעמוד )17
השארות שרי גת״ל בממשלה. כאשר ניסה
בגין להשוות את החלטת ממשלת ישראל
להיענות בחיוב לתוכנית רוג׳רם להסכם
מינכן, קרא נגדו הד״ר ישראל פלד, איש
הליברלים וראש עירית רמת־גן :״אל תהיה
נביא החורבן! תן תיקוה ואל תבשר
חורבן!״
עשרות צירי חרות חמומי־מוח קמו
ממקומם, ניסו להתפרץ לעבר מקום מושבו
של פלד ולעשות בו שפמים. רק ברגע
האחרון הצליחו להרגיע את הרוחות. גם
נאומיהם של אותם משרי הליברלים, כמו
יוסף ספיר, שדיברו נגד הפרישה מהממשלה,
לוו בהפרעות מטופשות מצד צירי
חרות. אווירה של טירור והפחדה ריחפה
מעל בכנס.
בניגוד למצופה מראש לא נחלקו הריעות
בין שוללי הפרישה ומחייביה, לפי
הרכב החטיבות בגח״ל. בקרב חברי המפלגה
הליברלית היו רבים ממתנגדי הנהגת
המפלגה שהיו בעד פרישה, בניגוד לדעתם
של שרי הליברלים. כך, למשל, הצביעו
רבים מאנשי יוסף סרלין, הנמצאים באופוזיציה
במפלגה, בעד הפרישה ולוא
רק כדי לראות את יריביהם נוטשים את
כסאותיהם, מהם לא היה להם חשק להיפרד.
גם ב חרו ת היו הדיעות חלוקות. מנחם
בגין היה צריך לעמול קשה כדי לשכנע
את אנשי מפלגתו להצביע עבורו. אפילו
האיום המוסווה כי אם תתקבל החלטת

מערכת ״העולם הזה״

עיריית טבריה

מזמינות אותך להשתתף
באירוע ה ק סו ם

לילות כינרת
ימים ה׳—ו׳—ושבת
15 ,14 , 13 באוגוסט

לבחירת היפה בננו ת הגליל

1גסיכת ים נינוח1
במיסגרת התחרות הארצית לבחירת

> ביום

מלכת המים 1970

חמישי 13 .באוגוסט ו

החגיגות יתחילו משעה שמונה בערב, לאורך המזח הראשי על חוף
הכינרת. הקהל הרחב מוזמן לחזות בטכס יבשתי־ימי מרהיב, בו יוצגו
המועמדות. הבמה המרכזית — ספינה מוארת במיוחד על־ידי תאורה
מיוחדת וזיקוקין די־נור. ראש העיר יקבל את פני המועמדות היפה פיות,
שיגיעו לבמה הצפה בסירות־מנוע. המועמדות ירואייגו על־ידי
דודו דותן, בליווי תזמורת. מיצעד אמנים ינעים את הערב:

* צמד הנוודים
י* ג׳ימי לויד

מנהם בכין נושא דבריו בכנס גח״ל
״נלך למחתרת — למרד!״

אלה מחייב משא־ומתן מייגע וארוך. בכל
פרט יכולות גם ישראל וגם מצריים להתעקש,
לקבוע עמדה נוקשה שתכשיל הסדר.

צי שייעץ השבוע לבג ין להי־שאר
בממש:ה, התכוון למעשה נשתדל לחבל בעניין לאחר־מכן.
7י 1 1

סי )*י ר״י

אולם תקוות אלה מצד מתנגדי תוכנית
רוג׳רס מבוססות במידה רבה על הונאה
עצמית.
כי בכל פעם שתנסה ישראל להבא לעצור
את התהליך על־ידי העמדת תנאים שאינם
מתקבלים על דעת ארצות־הברית, יחזור
אותו המצב שנוצר השבוע: איום אמריקאי
להפקיר את ישראל מול הסובייטים, והבטחה
אמריקאית לעזור לישראל אם זו תקבל
את הקו של ודאשינגטון.
מובן שמצב זה היה אסון אילו רצו
האמריקאים בתנאי־הסדר שהם באמת —
לפי הגדרת בגין — ״חורבן ישראל״ .אולם
המציאות היא שונה. הצעות ממשלת ניכסון
תואמות במידה רבה את האינטרס הבסיסי
של ישראל — וככל שיתבהרו הדברים, כן
יסתבר דבר זה גם לדעת־הקהל בישראל.
משום כך תהיה האווירה הציבורית בישראל
נוחה לקבל ההצעות האמריקאיות,
וקל יהיה לממשלה ללכת בדרך זו. מנחם
בגין יישאר — כמו תמיד — במיעוט.

הוויכוח הגדול -שלום או שטחים
-הוכרע למעשה השבוע.
עמדת הרוב המכריע של דעת־הקהל
היתה חד-משמעית. אם
תהיה הדרך קצרה או ארוכה,
חלקה או רכת-מיכשולים - ,ק רו ב
לוודאי בי כסופה יושג הסדר, ללא
תופפת שטחים ניכרת לישראל.
-פחולח __ ר ז 1,712

הישארות בממשלה, יעזוב מנחם בגין עצמו
את הממשלה ואולי גם את גח״ל, לא השפיע
על רבים מאנשי חרות.
היו אלה בעיקר אנשי עסקים, סוחרים,
תעשיינים ובעלי חברות, הנהנים הנאה
ישירה מהעובדה שגח״ל יושב בממשלה,
שהעדיפו להצביע בעד הישארותה שם.
משום כך אי־אפשר היה לדעת עד הרגע
האחרון מה יהיו תוצאות ההצבעה החשאית.
בשעה שנמנו הקולות, יצאו רצים
דחופים משולחן השרים אל חדר מנין
הקולות, כשבכל פעם הם מביאים עמם
בשורות אחרות על נטיית כפות המאזניים.
ברגעים מסויימים נראה היה שיד מצדדי
ההישארות בממשלה תהיה על העליונה.
ברגעים אחרים נטו המאזניים לצד מחייבי
הפרישה.
הבשורות המשתנות השתקפו על פני
השרים. בעוד שמנחם בגין וחיים לנדאו
נראו שאננים ובוטחים בעצמם, לא יכלו
שאר ארבעת שרי גח״ל להסתיר את מתי־חותם.
אלימלך רימלט, שר־הדואר, מצץ את
מקטרתו בעצבנות. ידיו של יוסף ספיר
רעדו. אריה דולצין, שידע כי בצאתו מהממשלה
לא יוכל עוד לחזור למישרת
גיזבר הסוכנות, אותה נטש למען השרות,
חייך חיוכים מאולצים.
אומלל מכולם היה עזר וייצמן, שנטש
את המטכ״ל למען מישרת השר. וייצמן,
שאיננו גם חבר־כנסת, הוא המפסיד העיקרי
במיקרה של פרישה. הבעות פניו לא
הסתירו את הטרגדיה המתחוללת בנפשו.
כאשר הסתיים מנין הקולות והסתבר כי
ההכרעה נפלה על חודם של חמישה קולות
בעד פרישה מהממשלה, יכול היה מנחם
בגין לחגוג את נצחונו. הוא קרן מאושר.
יחד עמו עלצו לוחמי האצ״ל לשעבר.
האנשים שהמחתרת היתד, ונשארה כל חייהם,
אבל שהקריחו וטיפחו כרסים בינתיים,
ראו את עצמם שוב כמורדים.

• ¥תזמורת ״העכבישים״
המנצחים בפסטיבל פופ 70
ביום שישי 14 ,באוגוסט :

נשף של חלום ליל קיץ,

ב״חוף השקט״ בטבריה ייערך
הנסיכה. בתוכנית, החל משעה תשע בערב:

בו תיבחר

• •¥תזמורת סולימן ( 7איש)
¥צילה דגן
* דני מסינג ויאיר קלינגר
בתוכנית החדשה ״יאוש יושב על ספסל״
בליווי תזמורת אפי אהרון ודוב אהרוני
•¥צמד הנוודים
* דודו דותן
(כרטיסים במקום).

* בשבת 15 .באוגוסט, בחרה הים :
אליפות סקי־מים ארצית

בשעות לפני הצהריים תיערך
העירייה. המועמדות והנסיכה יהיו אורחות כבוד.

בחסות

אינני

אני

קורב!