גליון 1720 מתאריך 19 באוגוסט 1970

את המכתב הבא כתב עזריה אהליאב מרמת־חן :
ישנם צדדים אחדים בד,עולם הזה, שעליהם, כלל לא עמד שלמה
גרודזנסקי, והר שו לי להביאם! .ובכן, אני מצאתי בו את מאמריו
המרתקים־מבריקים של אורי אבנרי. מצאתי בו גם אפ שרות לקרוא
.על רצון לשלום ללא כעס ורוגז עקב הידיעה׳ שהמע שים העומדים
מאחורי רצון זה הס הפוכים ,,כפי שקראתי ב מ קו מו ת אחרים.
מצאתי בו גם ש בו עון, שאפשר להזדהות עי מו בשל מלח מ תו
בכפייה הד תי ת ׳.ולבסוף, אחטא לאמת
אם. לא ״אוסיף, שמצאתי בו גס ת מונו ת
פזרנוג ראפיות־אי רו טיות, או איך שתק ראו
לזה. ובכן, אני אוהב להסתכל גם
בדברים כאלה. קורה.
הבה נסתכל קצת מחוץ ל ש בו עון •
המסויים ונראה אם הוא היחיד שיש
לה שמיצו בין עי תוני הארץ. בדבר השבוע
ישנם שלושה עיתונאים — יורם
פרי, נחום פונדק ויורם קניוק — אשר
רוב כ תבו תי הם מכוונות, ב שפה די חר פה,
כנגד הר שויו ת הציבוריו ת, עוולו־תיהן,
מע שי הכסל שלהן ושאר מ חדליהן.
ובכן, ז הו בדיוק מה שעו שה
אורי אבנרי, אלא שהוא מצליח קצת
חנה זמר
יותר.
אנשים רבים, שמי מיה ם לא קראו את העולם הזה, מתחלחלים
ל שמעו כ שנגד עיניהם עו מדת המילה — פורנוגראפיה. אנשים אלה
אינם יודעים, שתקופה ארוכה היו רבים מקוראי דבר השבוע
ממהרים לפתוח את העמוד האמצעי בחפ שם אחרי ״ מ ש הו לא
נורמלי״ .ודי לחכימא ברמיזא.
מכתבו של עזריה אהליאב בשבחו של העולם הזה לא נשלח
למערכת העולם הזה, אלא למערכת דבר ה שבוע, המוסף השבועי
של לבר. הוא נכתב בתגובה לאחד ממאמריו של שלמה גרוד־זנסקי,
שפורסם לפני. מיספר שבועות בדבר ה שבוע, וכלל ביקורת
חריפה, בסימון סגי־נהור, על העולם תזה.

אנו משוכנעים
שאם עדיין לא רכשת מקלט טלוויזיה, רדיו־סטריאו

טרנזיסטור, דשם־קול או

2א11£נ-11 פש 111 508/
אין זה משום שהם קצת יותר יקרים, הסיבה היא
שעדיין לא שמעת אותם בפעולותיהם ולא ראית את
התמונות הבהירות והחדות. שבעת דגמים של מקלטי
טלוויזיה חדישים לבחירתד•
לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס.
4דגמים בעלי 2רמקולים 5 140
דגם 1050 בעל רמקול אחד $ 130

הבלעדי: כמורי בע״מ
תל-אביב: טל 624193 .

חיפה: טל 531266 .

2א£מ10־ 6ש/א 50פ

לא היינו חולמים לעולם שמכתב מסוג מכתבו של אהליאב,
עשוי להתפרסם בדבר ה שבוע, שמאז ומתמיד עמד בראש משמיצי
העולם הזה. היתה זו הפתעה נעימה לקרוא את המכתב, כפי שהתפרסם
בגליון דבר ה שבוע מד,־ 7באוגוסט. נראו; שמאז נטלה חנה
זמר את עריכת דבר מידי עורכיו הישנים, החלו רוחות חדשות
לנשב גם במערכת דבר. מישהו אצלנו במערכת אפילו אמר שזה
מצלצל באוזניו כמו פעמי המשיח.
לא נישאר כפויי טובה. כל מי מקוראי העולם הזה שירצה מעתה
לספר בשבחו של ׳דבר ה שבוע, יכול לראות את עמודי העולם ׳ הזה
פתוחים בפניו.

^ נ>־ן והקראה י מו ד
חפר״הכנסת מנחם בגין היפנה את תשומת־ליבנו כשהוא
ממורמר . ,ובצדק .,על עוול שנגרם לו בדיווח על ישיבת מרכזי
ג^יד, בה הוחלט על פרישת שרי גח״ל מהממשלה (העולם הזה
.)1718
בכתבה ״המרד״ ,הופיעה בין השאר גם התמונה המובאת להלן,
כשמתחתיה הכותרת: מנחם בגין נושא דבריו בכנס גח״ל. עד כאן
הכל טוב ויפה. אלא שמתחת לאותה כותרת הודפסה כותרת
מישנה שאמרה :״נלך למחתרת — למרד!״
עצם הקשר בין שתי הכותרות עלול היה ליצור את הרושם

* 4א ט <1ז 1ז>1£0ז<
*פירדטיקי ל״גק

שירותי הפלגות סדירי ם וסיורי שיט ונופש
לחופי הי ם התיכון

שירות הפלגות שבועי מחיפה
לוונציה בכל יום א באניות
המעבורת -הבנויות ב מיו חד לתיירות
ולהנאת הנו ס ע -״הרמס־* ו״פגאסוס״
ס׳ורי-חוף בשעות היום בנמלי
הביניי ם פמגוסטה, רודוס, הרקלייו |נרת׳ם|,
פיראוס, חורפו. דובוובנ׳ין, ונציה.
מיזוג אויר * בר יכ ת שחיה *
מ טב ח עשיר * חנו ת פסורה ממכס
בלה א ת חו פ ש תו וסייר במחירים נו חי ם
לחופי הי ם התיכון1
נא לפנזת אל בל סינני הנסיעות או לסוכנים
הבללייםאלאלוףושות,
ת־א, רחוב אלנני .94 טי 611757 .־ 613389
חיפה, רחוב ביאס .6טל• 677 5 2־ 677 5 3
ס יו וגב טי חו ת נ פי שנ ק בע ע־י מנהל אג ףהס פנו ת ו הנ מ לי ם •הרנזסי שנת בני ה 9 > 0ו נ״ג*),
י־פג א סוס־ שג ת בני ה 0ג 9ו |־ג־1

בגין נואם בבנם מרכזי גח״ל
(העולם הזה ) 1718

המוטעה כאילו היה זה מנחם בגין שקרא את הסיסמא שנכתבה
במרכאות בכותרת המישנה :״נלו למחתרת — למרד!״
לכל מי שקרא את הכתבה היה ברור, כמובן, שהציטטה אינה
מפיו של בגין, אלא מפיו של עובד בן־עמי, ראש עיריית נתניה
ומראשי תנועת ארץ־ישראל השלמה. קוראי העולם הזה הוותיקים,
אמונים על שתי שיטות הכותרות לתמונות המקובלות בעיתון.
שיטה אחת היא של כותרת המסבירה את תוכן התמונה. שיטה
שנייה, המקובלת בעיתונים רבים בעולם, היא של כותרת קצרה
המסבירה את התמונה, ומתחתיה כותרת־מישנה שאינה מתייחסת
לנעשה בתמונה, אלא לקוחה מתוך הכתבה המלווה אותה, במטרה
לגרות את הקורא המסתכל בתמונה לקרוא גם את הכתבה.
היתר, זו ודאי טעות בשיקול דעת להכתיר את תמונתו של בגין
בכותרת־מישנה, שעלולה היתד,
ליצור רושם אצל אנשים מיס־פר
כאילו בגין הוא שקרא למרד.
הסתייגותו של בגין מייחוס
קריאה פסולה זו לעצמו,
היא מובנת. אנו מצטרפים אליה
בכל לב.

העולם הזח 1720

22.8.71

20.8.70

ה שלי שי ת

הוו עי ד ה

של תנו עתה עו ל ם הזה -כו חחדש
הוועידה תיפתח ביום ה, זה, באולם ״ברית העבודה״ קלישר ,48 תל־אביב,
בשעה 9.00ו, ותימשך במקום זה עד למוצאי־שבת .22.8.70

ח־ 50 וו ל

המוצר הנבחר

דם! *.טב־ סט1וץ רם צל1ם:צפריר.צ1לם בבריכת *כריה.

1970

אמרתי לכם
רבותי! אני מבקש קצת התחשבות במצבה
הקשה של הממשלה. באמת, יש
גבול לבל התעללות. כל המאמרים האלה
בנוסח ״אה־אה! אמרתי לכם!״ ,המתפרסמים
מדי יום שני וחמישי בעיתונות, רק
מעכירים עליה את רוחה. תפסיקו את זה.
הממשלה זקוקה בימים אלה לאמונו ועידודו
של העם, כדי להוציא אותו מתוך
הבוץ שלתוכו היא הכניסה אותו, וכל ההתגרויות
האלה, כל קריאות־הניצחון של
הצודקים, רק מרגיזים אותה. אני מבקש
מכם לגלות קצת אבירות.
זה נכון שהממשלה שגתה. זה נכון שהיא
לא שעתה לעצות הטובות שהשאנו
לה, בעניין שיחרור מרכבת הממשלה מהגלגל
החמישי הזה ששמו גח״ל. זה נכון
שהיא לא שמעה בקולנו, כאשר התחננו
לפניה לנצל כל יוזמת שלום הנקרית ב־

דרכה. זה׳ ׳נכון שלא הצלחנו להחדיר לראשה
את ההבדל העצום בין ויתור־מרצון
על שטחים כבושים לבין נסיגה־כפויה מהם.
זה נכון שמדיניות ״הציפייה לטלפון״
פשטה את הרגל ומדיניות ה״אף שעל אדמה
ללא שיחות ישירות״ פרחה בעשן. וזה
נכון שהצעת רוג׳רם, שאותה נאלצה עכשיו
הממשלה לקבל, כוללת את מרבית העצות
הטובות שניתנו לה על ידי התבו־סנים
ועוכרי ישראל למיניהם במשך שלוש
השנים האחרונות.
טוב. בסדר, צדקנו. אבל רבותי, קצת
אבירות, מעט טאקט כלפי אדם שטעה ומנסה
לחזור בתשובה. תפסיקו את טפיחות
השכם העצמיות האלה של ״אני צדקתי״.
אדם החליק על קליפת בננה ואתם עוד
אומרים לו ״אמרתי לך שתזהר!״ זה באמת
מרגיז.
באחד מסיפוריו של עגנון מוכיח רבי
את העגלון המצליף בסוסו במשפט :״למה
זה תצליף בו? לא די שהוא סוס?״

אחד התנאים החשאיים שנקבעו בהפסקת־

האש בין ישראל ומצריים הוא ששני הצדדים
יורשו לדבר בשם ״החיילים בתעלה״
,ולהשתמש בהם כנימוק משכנע וסופי
בחזית הוויכוחים הפנימיים.

ברשימה בשם ״אור אדום״ (״ידיעות אחרונות״
)14.8.70 ,מתמלא מר ישעיהו בן־
פורת זעם נגד ממשלת ארצות־הברית ונשיאה
ניכסון, על ״העיוות השרירותי והגס״
שנעשה בתשובת ישראל על הצעת־השלום
ועל חוסר־התגובה נוכח הזזת ה״
טילים.
״הנשיא
הנכבד,״ הוא כותב ,״מתעלם גם
מן העובדה העצובה שכמה מאות בחורים
ישראליים שילמו בחייהם או בפצעיהם עד
סוף החיים, את מחיר אי־המעבר בתעלת
סואץ, שסגירתה משמשת קודם כל ומעל לכל
את האינטרסים הגלויים והידועים של אר־צות־הברית.״

חבל
שמר בן־פורת לא טרח להודיע לפני
שלוש שנים את החדשות המזעזעות האלה
לחיילי התעלה. עד עכשיו האמנו שאנחנו
מפציצים את מצריים כדי להגן על החיילים
שלנו בתעלה, היושבים שם כדי להבטיח
את עצם קיומה של המדינה. ופתאום מסביר
לנו מר בן־פורת שהחיילים שנפלו שם
כדי להגן על האינטרסים הגלובאליים של
ארצות־הברית, שעבורם אני לא מוכן לעלות
אפילו על קוץ, שלא לדבר על מוקשים.
נדמה לי שהגיע הזמן להפסיק לנפנף ב־
״בחורינו״ וב״מתינו״ כקלף במשא־ומתן פוליטי.
אולי מר בן־פורת קיבל יפוי־כוח
לכתוב בשמם, אולי הוא שומע את ״דמם
הזועק מן האדמה.״ אני שומע רק קול
דממה דקה.

הסכם חשאי

ציד המכשפות
כאשר איזה ״בדרן ממוסחר״ פוטר לפני
זמן־מה מגלי צה״ל, בגלל פעילותו הפוליטית
מחוץ לתחנה, ובתירוץ מגוחך שתוכניתו
״מיצתה את עצמה״ ,תיארתי לעצמי
שזו רק התחלת תהליך מסוכן, אשר מגמתו
להרתיע את עובדי התקשורת מפעילות פוליטית
אופוזיציונית. אך מעולם לא העליתי
על דעתי את האפשרות שהקורבן הבא
בציד־מכשפות זה יהיה ד״ר חיים יחיל,
יו״ר המועצה הציבורית של רשות־השידור.
מסתבר שנסיונותיו הגלויים של ד״ר יחיל
להקים ״ועד פעולה על־מפלגתי לפעילות ציבורית
מקיפה נגד הנסיגה״ עוררו התמרמרות
בחוגי הממשלה, ובעיתון ״דבר״ ,המקורב
לחוגים אלה, הופיעו כבר רמזים
ראשונים לפיהם עשוי ד״ר יחיל להתפטר.
ח״כ אורי אבנרי אפילו דרש זאת מעל
דוכן הכנסת. עדיין לא ברור אם מר יחיל
יאות להתפטר מרצונו, או ששר־החינוך, כאחראי
מטעם הממשלה על ענייני רשות־השידור,
ייאלץ לשחררו מתפקידו בטענה
שד״ר יחיל ״מיצה את עצמו״.
בתשובה לשאלת כתב ״ידיעות אחרונות״
אמר מר יחיל שאין הוא רואה סתירה בין
תפקידו כיושב־ראש המועצה הציבורית של
רשות־השידור ובין פעילותו האופוזיציונית.
ובנקודה זו, רבותי, אני חייב להסכים עם

חשבון עובר ושב

חיילינו בפוטומאק

חולירע עליר !
או שהרוסים מתחילים לפגר. או שמסתמן
שיפור מסויים ביחסי ברית־המועצות—
ישראל.
קחו למשל את מגיפת החולירע, הפוקדת
עכשיו את ברית־המועצות• מקור המגיפה
כנראה במצריים. זה גם מתקבל על הדעת.
החולירע תמיד הרגישה שם כמו בבית.
מה מונע מברית־המועצות להפיץ שמועה
שישראל משתמשת באמצעי־מלחמה ב־קטריולוגיים?
היא יכולה להגיד, נאמר, שימים
מספר לפני הפסקת־האש פיזרו משרתי
האימפריאליזם חייקדי־חולירע מעל המוני
העמלים של מצריים. מאמר אחד או
שנים בפראבדה, שייכתבו על־ידי אנשי־מדע
סובייטיים מהוללים, ויוכיחו שהיהודים
תמיד הפיצו את מגיפות הדבר והחו־לירע
באירופה, יסגור עלינו את עניבת־החנק.
מי יעז לפקפק ביושרם של אנשי-
מדע סובייטים?
אז למה שותקים הרוסים? מה מעכב
בעדם? אולי זה חלק מעיסקת־החבילה בין
שתי המעצמות? הרוסים לא יגלו שהיהודים

ביקוורת חיובית
בתוכנית ״מוקד״ ביום החמישי שעבר
רואיינו בטלוויזיה העיתונאים יוסף חריף
מ״מעריב״ וחגי אשד, מ״דבר״.

מפיצים את מגיפת החולירע בתנאי שישראל
תיסוג מכל השטחים.
ועוד נקודה. מגיפת החולירע עלולה להיהפך
לבעייה מדינית וביטחונית ממדרגה
ראשונה, אם לא נביא את העניין לפני
יארינג. המצרים, כידוע, אינם מוכנים להתחייב
להפסיק את פעילות החבלנים נגד
ישראל, בטענה שאירגוני־החבלנים אינם
נתונים לשליטתם. אולי אפשר לבקש מ־יארינג
שישפיע על נאצר להפעיל את כוח־השפעתו
על החבלנים, ולחייב אותם שלפחות
יסכימו לקבל זריקות חיסון נגד
חולירע, לפני שהם חוצים את הגבול?
אחרת אנחנו נפסיק לקחת שבויים. אחרי
הכל, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו
לצרף רופא לכל יחידה היוצאת למירדף.
ואין לנו אפשרות להכניס כל חבלן לקרנטינה
ובדיקות של 48 שעות.
החולירע הזאת היא בכלל רעיון שטני.
למה לחבלנים להתאמן בסין וצ׳כיה? למה
להם לסחוב חומרי־חבלה וקטיושות למרחקים
ארוכים? למה שלא ידביקו את עצמם
בנגיפי חולירע, ויתמסדו לכוחות צה״ל?
צריך לחשוב גם על אפשרות כזאת.
זהירות מחבלנים הממהרים להיכנע!

מר אבא אבן, שהנחה את התוכנית,
השתדל לא להתערב בשיחה בין העיתונאים,
ולא להפריע לשאלותיהם. בשפה עברית
עשירה ואלגנטית הצליח שוב מר אבן לא
להגיד שום דבר, ועל כך יבורך.

ווו

מקום המיפגש
הממשלה מתלבטת בעניין קביעת מקום־
המיפגש לשיחות בין ישראל ומצריים.
למה לא תציע הממשלה את קהיר כמקום
המיפגש האידיאלי?
אם המצרים לא יקבלו את ההצעה, הם
יעמדו במצב מביך, נוכח הג׳סטה היפה
שלנו. אם הם יסכימו שהשיחות תערכנה

הגיוו ברזל
המתנגדים להסכם הפסקת־האש בחזית התעלה
טוענים בערך כך:
נכנסנו לתוך מלכודת שטנית שנאצר פרש
לרגלינו. אין ספק שנאצר ינצל את ה־ 90 יום
האלה כדי לחזק את מערך־ההגנה שלו בחזית
סיני וברגע שהוא יסיים את המלאכה,

אסור להחמיץ
אם אתה לא יודע מאין באת ולאן אתה
הולך, אם אינך יודע לשם מה אתה חי,
אם אתה נתקף לפעמים בעצבות חסרת
פשר, אם אין לך חשק לקום בבוקר ו־

ערד בעייה
אפשר להשתגע מהערבים האלה! עוד לא
ישבנו לדבר אתם באמצעות יארינג (כמו
שני ילדים בברוגז .״תגיד לו שהוא לא
ידבר אלי עוד לא התרגלנו לרעיון הנסיגה,
ובוודאי שעוד לא התחלנו לסגת מהשטחים,
והנה יורדת עלינו עוד פצצה.
גנראל מוסטפה טלאס, הרמטכ״ל הסורי,
הצהיר כי נסיגת ישראל מן השטחים הכבושים
ללא קרב תהתה עלבון לאנשיו.
זו באמת בעייה שלא חשבנו עליה.
אבל במעט מעוף וטיפה של רצון־טוב ניתן,
נדמה לי, לפתור גם אותה.
אנחנו יכולים, תוך כדי נסיגה מסיני,
למשל, להשאיר בצידי הדרך את כל כלי־הרכב
המקולקלים של צה״ל, טנקים שייצאו
מכלל שימוש, זחלמים מפורקים הממלאים
עתה את מחסני הגרוטאות שלנו, ג׳יפים
שנהרסו בתאונות־דרכים ומשאיות רוסיות,
שאין לנו חלקי־חילוף עבורן.

וווו 1 1

וווו 1

ד״ר יחיל, ולצאת להגנתו, אף כי אינני שותף
להשקפותיו הפוליטיות.
אמנם תנועת־ארץ־ישראל־השלמה, שד״ר
יחיל נמנה על מנהיגיה, מתנגדת למדיניותה
המוצהרת של הממשלה, וקשה להניח שהיא
מבטאת יותר מאשר את דעתו של מיעוט
מבוטל בקרב הציבור האחראי, אך אין זאת
אומרת עדיין שמיעוט צעקני זה אינו רשאי
לפעול בכל הדרכים הדמוקרטיות, כדי לשכנע
את הרוב בצידקת השקפותיו.
אדרבא ולהיפך, כמו שאומרים. לא רק
שאינני רואה כל סתירה בין פעילותו האופוזיציונית
ובין תפקידו הציבורי — לדעתי
חייבת רשות־השידור לאפשר לד״ר יחיל
להביע את דעותיו גם באמצעי התקשורת
הממלכתיים, שעליהם הוא ממונה.
כל נסיון לסגור בפניו את המיקרופונים
של ״קול ישראל״ ,ולהסתיר אותו מעיני
מצלמות הטלוויזיה הישראלית, אינם אלא
נסיון מעורר־דאגה לדיכוי חופש־הדיבור.
על הממשלה לדעת שאין הד״ר יחיל בודד
במאבקו למען חופש־הדיבור, וזכותו של האזרח
לפעילות פוליטית הוץ־פרלמנטרית. פיטוריו
של ד״ר יחיל, בתירוץ שפעילותו הציבורית
במיסגרת רשות־השידור הגיעה לסיומה
הטבעי, ישמש לכולנו אות־אזהרה.
שכן, היום ד״ר יחיל, ומחר — מי יודע?
אולי יסתמו גם את פיו של הפרשן המדיני,
חיים הרצוג, רק משום שגם הוא בעד
מדינה פלסטינית.

בבירת מצריים — מה טוב.
(א ).קהיר נמצאת במרחק של פחות משלוש
שעות טיסה מכל מרכזי הסיכסוך,
ונקודה זו, משום־מה, נראית חשובה מאד
בעיני אבא אבן.
עב ).מר אבן מכיר היטב את רחובות
קהיר, ולפחות קיים סיכוי ששם הוא לא
ילך לאיבוד בדרכו לשיחות־השלום.
היינו יכולים גם להציע את חארטום, כמקום
מיפגש מתאים לשיחות בין ישראל ומצריים.
אבל למה להחריף את הסיכסוך?

עמו עוו
ברגע שהוא ירגיש את עצמו חזק, הוא יבטל
את הפסקת־האש ויפתח בהתקפה.
האנשים הטוענים כך יוצאים מתוך הנחה
שהאוייב נוהג בהגיון שלנו, וזה רק מוכיח
עד כמה הם לא מכירים את המנטאליות של
האוייב. הטיעונים שלהם היו יכולים להיות
סבירים, לו היה לנו עסק עם אוייב נורמאלי.
אבל מה יקרה אם יתברר שהוא לא
נורמאלי והמצרים רוצים באמת בשלום?

לעשות שוב את מה שאתה עושה יום יום,
אם אינך יודע איזה טעם יש לחיים המחורבנים
האלה, בקיצור: אם אתה נמצא על
סף היאוש — אני מציע לך לקרוא בעיון
רב את ספרו של ויקטור פרנקל ״האדם
מחפש משמעות״ (הוצאת דביר) .אני
לא בטוח שזה יעזור, זה גם לא יזיק.

מובן שאת כל הגרוטאות האלה נשרוף,
ופה ושם נכניס להן פגיעה ישירה מקרוב.
מכל מקום, האפקט שיתקבל מצילומי־אוויר
יהיה שצה״ל נסוג תוך אבידות כבדות. ואם
זה לא מספיק, אפשר גם לפזר בכל רחבי
סיני את רבבות הנעליים שהמצרים השאירו.
מה עוד אפשר לעשות בשבילך, גנראל
מוסטפה טלאם? התפאורה על חשבוננו, הצילומים
על חשבוננו. פה ושם נפזר כמה
בובות מחלון־ראווה, שאותן נלביש בבגדי
צה״ל. תוך כדי נסיעה נרים את הידיים
כשהצלמים שלנו יצלמו בשבילכם את סרט
״הנצחון הערבי במידבר״.

ה״בל תי־אפשר
הפסקת־האש בחזית התעלה נתקבלה על לב הציבור בהקלה, בשמחה,
אך גם בפליאה. הן עד לפני שבועות אחדים למד הציבור מפי הממשלה
ומרבית העתונאים והפרשנים, כי הפסקת־אש מוגבלת היא כולה לרעת
ישראל. עכשיו הצביעו בעד הפסקת־אש כזו אפילו שרי גח״ל לפני פרישתם.
ה״בלתי־אפשרי״ נעשה פתאום לאפשרי ואפילו לרצוי.
הציבור חייב להסיק ממפנה זה את המסקנה ההגיונית כי דברים רבים
שנחשבו עד כה לבלתי־אפשריים עשויים ליהפך לאפשריים, אם רק יוכשר
לכך הרקע ותמצאנה — כמו במקרה הנוכחי — ערבויות הבטחון המספיקות.

פדפל צלום קרוון
י*11

אפשרית קבלתה של החלטת מועצת־הבטחון מן ה22-
בנובמבר 1967 על כל חלקיה, מתוך חתירה לביצועה.
במסגרת החלטת מועצת־הבטחון אפשרית קביעת תנאים
מדיניים ובטחוניים בהם נוכל לסגת משטחים כבושים,
תוך ביצור בטחוננו בערבויות ממשיות.
אפשרית הכרה ערבית במדינת ישראל.
אפשרית השגתו של הסדר שיבטיח שלום בר־קיימא.

-אפ שרי!

ההיענות ליוזמת ארצות־הברית עצרה את ההסלמה המדינית
והצבאית השלילית שהוליכה לעימות מלא. הפסקת־האש
עשוייה לפתיח תהליך הפוך של הסלמה חיובית: הסלמה
לקראת הסדר שלום.
אין אנו משלים את עצמנו: המכשולים בדרך לקראת הסדר
עודם רבים וגדולים. הסרתם תלויה גם בנכונות של הממשלה
והציבור להכשיר את עצמם למחשבה הנועזת:

השל ום — א פש ר י !
ניחלץ מן ההתחפרות למלחמת מאה השנים, נסלק מתוכנו
את ״המיתום של מצדה״.

נפתח את מוחנו ולבנו לקראת האפשרויות הטמונות בשלום
10.8.70

התנועה לשלום ולבטחון
ת.ד 29244 .תל־אביב

בעולם אירופה תוכנית רוג׳רס
הגרמגית
רק כמה ימים מפרידים בין זו וזו:
הפסקת־האש הישראלית־מצרית וחתימת חוזה
אי־ההתקפה הגרמני־סובייטי.
שני המאורעות הם חלק ממערכת עולמית
אחת, וכפופים לאותו הגיון: התוכנית
האמריקאית־סובייטית להסדר עולמי כולל.
אך מה עצום ההבדל!
החוזה שנחתם השבוע במוסקבה הוא
תוצאה של יוזמה גרמנית. אדריכלו הוא
המנהיג הגרמני, הקאנצלר (ראש־הממשלד).
וילי בראנדט. ואילו הפסקת־האש במרחב
היא כולה פרי יוזמה מן החוץ, שנכפתה
על ממשלת ישראל בידי האמריקאים.
הפכה גרמניה
ביוזמה מדינית נועזת
את עצמה לכוח פעיל ויוזם. ואילו ישראל
הפכה אובייקט סביל, הנענה ליוזמות אחרים.
דורה של גולדה. היוזמה הגרמנית
לא באה מאליה.
עוד לפני תריסר שנים ביקר ראש־ממש־

לליל
כ לו לו תינ ם

יתכן שזהו שלב זמני — של כמה שנים,
עד לחיזוק הכלכלה הסובייטית, אבל הוא
פותח אפשרויות חשובות — לישראל, לגרמניה
ולשלום העולם.

ארצות־הברית
קוראים לזה יוקרה,
לא שוחד
האם ייתכן כי חברי הסינאט והקונגרס
של ארצות־הברית יקבלו שוחד?
התשובה היא, כמובן, שלילית. אף מדינאי
רציני לא יסכן את הקאריירה הפוליטית
שלו בקבלת שלמונים, ביהוד במדינה שבה
כל מי שמגיע למעמד של סנאטור או חבר־קונגרס
הוא בעל בסיס כלכלי איתן. בכל
זאת התפוצץ השבוע גילוי המטיל צל כבד
על חברי בתי־הנבחרים של ארצות־הברית.
יצרני המכוניות האמריקאים מאפשרים
לנציגים מסויימים בקונגרס ובמימשל להשתמש
במכוניות חדישות — בחינם כמעט.
עובדה זו, שיצאה לאחרונה לאור, גורמת
בימים אלו מבוכה רבה לראשי המי־

הרשו לעצמכם את הטוב ביותר!
הזמינו כבר היום חדר זוגי לליל כלולותיכם
ובו יצפה לבם בקבוק שמפניה על הקרח, סל
פירות לארוחת לילה וארוחת בוקר במיטה.
כל זאת במחיר של — 75.ל״י *
כתבו או צלצלו ל״דורית״ טל 445111 .מלון
שרתון תל־אביב ותקבלו אשור בדאר חוזר.
#כל יוס נוסף — 65.ל״י (כולל ארוחת בוקר)

( )8מלחשותעתלאב! ,

קיבלת חשבונך לחידוש המינוי, פרע נא
אותו בהקדם. עקב הביקוש לעיתון, לא
נוכל לאפשר כל משלוח ללאתשלום
להסרטה מושלמת
0 6 (1 1 0 1 1
8א? £ז81

להשיג בחנויות
הצלום המובחרות

.העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 סלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע*מ.

לה גרמני אחר, קונראד אדנאואר הזקן, בן
דורה של גולדה מאיר, במוסקבה. הוא לא
השיג מאומה, כי לא היה מוכן לוותר על
דבר.
אחרי כמה שנים נמאס הקפאון על ד,־
גרמנים. הם סילקו את הזקנים, בחרו ב־ראש־ממשלה
צעיר ובצוות חדש, וביצעו
מדיניות שעוד לפני שלוש שנים היתד,
נחשבת לבגידה לאומית.
עיקרה: גרמניה מכירה רשמית באובדן
השטחים שנלקחו ממנה במלחמת־העולם השנייה,
הסובייטים מפסיקים את הלחץ על
ברלין. העיקרון: כולם מכירים במצב הקיים
— חלומה של המדיניות הישראלית.
אין כסף. מה ממריץ את ליאוניד ברז׳״
נייב, השליט האמיתי במוסקבה, להסכים להסדר
עולמי? מדוע הוא מוכן להסדר
ישראלי־מצרי, לחוזה עם גרמניה המערבית.
לצימצום פיתות כלי־נשק, להסכם עם אמריקה
על צימצום פיתוח כלי־נשק חדשים?
הסיבה הגלוייה היא: הצורך להבטיח שקט
בעורף, כדי שברית־המועצות תהיה מוכנה
לעימות עם אוייבתה העיקרית — סין.
אן יש פרשנים המייחסים לשליטי הקרמלין
סיבה שנייה: חוסר כסף.
המדיניות הסובייטית במצריים ובגרמניה,
העימות עם סין, ופיתוח טילים חדשים
— כל אלה בולעים הון עצום, שאין
הכלכלה הסובייטית יכולה לעמוד בהם.
רק השבוע התפרסמו ידיעות כי בברית־המועצות
שוררת מצוקה נוראה במיצרכי
מזון. במוסקבה לא ניתן כמעט להשיג בשר.
בערי השדה יש לעיתים קרובות מחסור
בלחם. זהו מצב שאינו יכול להימשך לאורך
ימים.
באותה שעה יש תסיסה רבה בנוער הסובייטי
עצמו. ברז׳נייב אינו מוכן לתת לו
חופש פוליטי — והוא מקווה להרגיע את
הרוחות על־ידי יצירת רוזחה כלכלית.

משל, למרות תגובתם הרשמית שאין בכך
שום טעם לפגם.
אם יש אם אין — תחליט בקרוב ועדת
האתיקה של הקונגרס שפתחה בחקירה בנושא•
ואילו יו״ר הוועדה המישפסית של
בית־הנבחרים, חבר הקונגרס היהודי עמנואל
סלר, לא המתין לתוצאות החקירה
כדי להכריז :״זו שערותיה. פעולת יצרני
המכוניות אינה יכולה להיות מיועדת לשום
מסרה חוקית. יש להפסיק נוהג זה.״
קאדילק חינם. הפרטים שנתגלו היו
פיקנטיים למדי: אזרח סתם יכול לשכור
מכונית ל־נקולן?!תטיעטל — מכונית־היוקרה
של פורד, המקבילה לקאדילק —
במחיר של 3,480 דולר לשנה. חברי בית־המחוקקים
קיבלוה במחיר 750 דולר לשנה.
לפחות 19 חברי הקונגרס זכו בתענוג
זה. וכולם, מלבד שניים, הינם ראשי ועדות
חשובות בסינאם ובבית־הנבחרים.
בעוד שפווד התרכזה כנראה בבית־המחו־קקים,
התלבשה חברת ג׳נרל סוטורם על
המימשל. פקידי ממשלה בכירים זכו ב״
קאדילקים, מהמודל המפואר ביותר, במחיר
המגוחך של אלף דולר לשנה.
גם שחקנים וספורטאים. הקטן מבין
שלושת ענקי המכוניות, קרייזלר, לא
טמן גם הוא ידו בצלחת. אולם דוברי כל
השלוש טענו פד, אחד שנוהג זה קיים
כבר כתריסר שנים, והוא חלק ממדיניות
החברות להפקיד את מכוניותיהן בידי שמות
מפורסמים, למטרות יוקרה. להצדקתם טענו
כי בין הנהנים מהסדר מיוחד זה ישנם
גם שחקנים וספורטאים מפורסמים, ולא
רק מחוקקים.
המחוקקים מצידם, העלו להצדקתם טענה
הרבה יותר פשוטה: לדבריהם, לא היו לוועדות
שבראשן עמדו כל קשר לענף הרכב,
ומשום כך לא יכול היד, להיות כאן
כל חשד של שוחד.

כרוז נאצי שהודבקו על מכוניתו של סטודנט
ישראלי בארצות-הברית המריץ אותו לחקור
פרשת-רצח סתומה — ולהסיק מסקנה ציונית
מותה של הצעירה. הצעיר היה בר־מזל
יותר: לאחר מאבק ממושך בנית־חולים,
הצליחו הרופאים להציל את חייו.

תומם נתגלה כחבר דיקלו־קלוקם־קלאן.
קאתי בת ד,־ 26 היתד, מורה בבית־הטפר
היסודי של מרידיאן• היא היתד, ידועה כ־גיזענית,
נהגה להטיף לתלמידיה, בשעת השיעורים,
לשינאת הכושים והיהודים .״סבלתי
מהיהודים די והותר,״ היתד, מסבירה
ברצון לכל אחד .״זהו גזע שפל ומלוכלך.״

גילה הסוד
שיכור

״היהודים
ך* התנקשות הכפולה אירעה ב־30
( | ליוני 1968׳ ליד ביתו של הרב פרי
נוסבאום, בעיירה מרידיאן במיסיסיפי. חלפו
כמעט שנתיים עד שנתגלתה התעלומה.
כשנתגלתה, נתגלה יחד עימד, סיפור
עגום, על מצבם של יהודי ארצות־הברית:
נרדפים על־ידי אנטישמים, משמשים מסרה
לעלילות־דם, אינם זוכים להגנת המשטרה.
אם ברצונם להגן על חייהם, הם חייבים
לשכור לעצמם צבא פרטי משלהם.
וזאת — במחצית השנייה של המאה ה־,20
במדינת־החוק והחופש הגדולה בעולם.
גילה את הפרשה ג׳ק נלסון, אחד הכתבים
הכוכבים של העיתון רב התפוצה
וההשפעה לוס־אנג׳לס טיימס. תעלומת רצח
הבלונדינית העסיקה אותו זמן רב, והיה
זה מזלו הטוב שגרם לו לשבת ערב אחד

חשיכה היתה מוחלטת, והמכונית
ן | שהזדחלה לאיטה לעבר הזדילה המפוא־רת
דמתה יותר לצל. את המטרים האחרונים
עשתה המכונית בדממה, לאחר שנהגה
כיבה המנוע. היא נעצרה, ודלתותיה נפתחו.
אלא שנוסעיה לא זכו לצאת ממנה. צרורות
מנשק אוטומאטי קרעו לפתע את השקם•
הנהגת, צעירה בלונדינית, נפגעה בראשה
מהצרור הראשון ונשמטה על ההגה.
הצעיר שלצידה השמיע זעקה ממושכת, ונפל
חסר־הכרה על גופתה של חברתו. למרות
זאת, המשיכו התת־מיקלעים לירוק
צרורות ממושכים עוד שניות ארוכות.
כשהגיעו הניידות, שהוזעקו על־ידי דיירי
הסביבה, לא נותר להם אלא לקבוע את

כשנתגלתה, נתגלה יחד עימה סיפור
סמוך שתה אחד מראשי הקהילה היהודית
במקום יותר מדי — ופתח את פיו. הוא
אמר מעט. מאוד, אבל זה הספיק לכתב הממולח•
הוא עלה על קצה החוט — וגילה
את הסיפור המלא.
הסתבר, כי כאשר עברה פעילותם של
האירגונים הימניים הקיצוניים בעיירה מרידיאן
מדיבורים למעשים, התגלתה המשטרה
הקו־המקומית
כחטרת־אונים. התקפות
קלוקס־קלאך, וגופים אנטישמיים ואנטי־כושיים
אחרים, על בתיהם ועסקיהם של
היהודים עברו באין מפריע. האשמים לא
נתפסו. לפניות ראשי הקהילה היהודית,
ענתה המשטרה- :חסר לנו כוח ׳אדם.״

זהו תוננו של הכרוז של המפלגה הנאצית האמריקאית,
המופץ לאחרונה ברחבי ארצות־הברית, וטופל על יהודי ארצות־הברית
עלילת־דם חד שה :

זונות״

ה דו\ ה קאת• איינסוורת

יהודי מרידיאן החליטו לדאוג לעצמם.
הם שכרו להגנתם אנשי ביטחון ובראשם
סוכן לשעבר של האפ.בי.איי. בעצתם של
אלו, עשו גם צעד נוסף: קנו מלשינים בתוך
הגופים האנטישמיים, קיבלו מידיהם
מידע שוטף על תוכניותיהם.
כך הגיעה לידיעתם התוכנית לפוצץ, בליל
ה־ 30 ליוני , 1968 את ביתו של רב
הקהילה.
הידיעה הועברה לידיעתו של סוכן ה־אפ.בי.איי.
ולמחבלים הוכן מארב. ואכן, כאשר
הגיעו במכוניתם לבית הרב. זכו ב־קבלת־הפנים
החמה. הצעירה שנהרגה היתד.
קאתי איינסוורת, הצעיר שנפצע —
תומם טוראנטם.

לבנים ייהרגו במארב׳ומחצית מהסכום אם רק אחד ייהרג.
״בליל ה״ 30 ביוני הצליחו הסוכנים לפתות את קאתי
איינסוורת ואת תומאס טוראנטס לפוצץ את ביתו של
היהודי תושב מרידיאן, מאיר דוידסון. קאתי ותומאס נפלו
בפח שטמנו להם. הם יצאו לפעולה, הם נתקלו במטר
יריות של תת״מקלעים מסוכני ה,פ.בי.איי.׳ הנסתרים.
המכונית נוקבה ככברה וקאתי צנחה מתה כשכדור ברא שה.
קאתי שילמה בחייה על אמונתה בטוהר הגזע הלבן
ועל מאמציה לשמור את בתי-הספר שלנו נקיים מכושים.
״בלילה שלאחר־מכן חגגו יהודי מרידיאן את הבשורה
בריקודים. אבל הם שמרו על סיפור השוחד בסוד.
״אם גם אתה בדיעה כי הגיע הזמן להתחיל לשים קץ
למזימה הפושעת, ההורסת לא רק את מיסיסיפי אלא
גם את שאר ארצות-הברית, כתוב עוד היום לקבלת אינפורמציה
כיצד יש ביכולתן לעזור.״

״כסף דמים יהודי שולם כדי לרצוח את קאתי,״ אומרת
הכותרת. כותרת־מישנח באותו כרוז מכריזה :״כמה לכנים
נוספים יפלו קורבן לתאוות־הדמים של היהודים ז״
״לאחר החלטת בית״הדין העליון הצליחו יהודי מיסיסיפי,
סוף־סוף, במזימתם, לכפות עלינו את מיזוג הגזעים
בבתי״הספר. אולם ב 1968-ניצבה עדיין נוכח מזימתם זו
התנגדותם התקיפה של אזרחים לבנים אמיצי־לב במדינה
זו. אולם ציבורי של יהודי מרידיאן פוצץ והיהודים למדו
ממלשינים תמורת״כסף שהוצא פסק־דין מוות נגד כמה
מהקושרים היהודיים שעמדו מאחורי ההחלטה לעירוב
הגזעים במיסיסיפי.
״היהודים שילמו שוחד בסכום של 2000 דולאר לסוכן
ה,פ.כי.איי.׳ לשעבר, כדי להכין מארב על״מנת להרוג
לבנים שגרמו להם צרות כה רבות. למלשינים הובטח
סכום של 69 אלף דולאר במזומן, אם לפחות שני פעילים

המפלגה הנאציונאל-סתיאליסטית
של הלבנים

חן ן*ק $י[1ק[0ץ [ #1111ז*1 $00₪$א0ת*א

13 22201ח! 9ז 1ח 9?0ח 11ז 00311 1ו מז ז?507

0 *1 1 4 4 3 -9 4 5 5

5546£

ך • רוח החיה באירגון ההגנה העצמית
( | היהודית היה ראוזין בוטניק, מראשי
הקהילה. כאשר הוחלט על קו הפעולה,
סס בוטניק לניו־יורק, הצליח לגייס
לעזרתו הון מגופים יהודיים שם. בעזרת
הון זה, תרומותיהם של יהודי המקום,
אורגנה פעולת ההתגוננות, שעלתה הון־
עתק. עבור המידע בדרך פעולת התבלה
עד בית הרב, למשל, הסכים בוטניק לשלם
25 אלף דולר לאחד בשם ג׳ים סקוט.
אותו סקוט טען לאחר מכן בפני כתב
העיתון שרומה ולא קיבל את הכסף׳ .לדבריי
קיבל רק אלפיים דולר מיקדמה,
וכאשר הופיע לקבל את יתרת הכסף במקום
המיפגש הסודי, מצא מזוודה מלאת

נייר־עיתון .״ידעתי שהיהודים הם זונות,
אבל לא תיארתי לעצמי שעד כדי־כך,״ התלונן
המלשין בפגי הכתב.
האישום החריף ביותר נגד קהלת מרידיאן
היה שאנשיה רצו שהמחבלים ירצחו, ולא
ייתפסו ויועמדו לדין.
כאשר נודע על התוכנית לפוצץ את בית
הרב, הסכימה הקהילה היהודית לשלם 69
אלף דולר תמורת חיסול שני החבלנים.
הותנה גם בפירוש כי אם יחוסל רק אחד,
תשלם הקד,לה רק 35 אלף דולר.
ווטס הצליח לגייס כמה שוטרים, ביניהם
בלש בשם סקרנטון, ויחדיו הפעלו את
המארב. לפי התוכנית המקורית היו צריכים
להיות במכונית החבלה שני גברים.
ברגע האחרון חלה אחד מהם, ובמקומו
נשלחה לפעולה המורד. הבלונדינית. השאלה,
אם היתר, הקהילה היהודית מוכנה
להפעל את מארב לוא ידעה מראש שאחד
המחבלים יהיה אשד — .נשארת פתוחה.

מדוע שותקת
ממשלת-ישראל?
* הו די א ר צו ת -הכרית והישראלים השו-
י הים שם, ביכרו לעבור על פרשה זו לסדר
היום. ישראלי אחד שלא שתק היה חנוך לונדוני,
סטודנט ישראלי הלומד צלום אמנותי
בקולומביה קולג׳ שבעיר מרידיאן. הוא הגיע
לפרשה לגמרי במיקרה, כשיום אחד נתקל
בכרוז של המפלגה הנאצית מודבק למכוניתו,
ובו האשמה כי היהודים רצחו את
קאתי במזיד. חנוך החליט לחקור את הפרשה,
אסף את כל החומר הידוע אודותיה.
הישראלי הזדעזע. הוא החלים לפעול נגד
אנשי הקו־קלוקס־קלאן, הצליח להביא כמה
מהם למשפט, זכה אף בפרס עבור פעלותו
זו .״הבושה היא,״ אמר לונדונר ,״שאירגון
הסטודנטים הישראליים בארצות־הברית אינו
מגלה שום פעלות נגד הנאצים ונגד הקו־קלוקס־קלאן.
מדוע צריכים יהודי ארצות־הברית
להיעזר בסוכנים שכירים: איפה הנוער
היהודי?*
טענתו החריפה יותר של לונדונר היא
נגד מחדלי ההסברה של ממשלת ישראל.
״מדוע שותקת ממשלת ישראלי הלו זו הזדמנות
מצויינת לשכנע את יהודי ארצות־הברית
לעלות לישראל!״

יג עו1ון של

סוו סז

רזה 1שמנה
געתזן וזה 011 החחית 111711*11

נעתח שמנח עס השוית חבח1לח

מכתבים
ג) לפרק באופן דחוף את חברת העובדים
על־מנת להקים מיפעלים עצמאיים. את
הרכוש וההון של חברת העובדים יש
לחלק בין כל חברי ההסתדרות, לפי חלוקה
צודקת ואחידה.

81 חווייח
הסתדרותית

היום עברתי, בקופת־חולים של ההסתדרות,
חוויה הסתדרותית טיפוסית, שהתבטמנחם
זלצמן, היים וורך,
אה בעינויי גוף ונפש. את דמי הביטוח
ישראל קרוק, חיפה
הרפואי החודשי מנכים ממשכורתי בקביעות
ובדייקנות, אבל, כשבאתי הבוקר
והתחננתי לעזרה רפואית דחופה, דחו 6תודה
אותי בטענה שהמיקרה שלי אינו דחוף. י־לבן־אמוץ
כשחזרתי
אחר־הצהרים, על סף התמוטטויז .
ועם דמעות בעיניים, הסכימו לעשות לי
ברצוני להודות לכם על הופעת מדורו
טובה ולטפל בי.
החדש של מר בן־אמוץ.
כמו כן, הרשו לי להודות למר בן־
אני עובדת, לצערי, במפעל הסתדרותי,
בו אני כפוייה לשלם דמי ביטוח רפו אמוץ עצמו, על הצעתו הקונסטרוקטיבית
איים לקופ״ח הכללית. אחרי מה שעשי (בלי מרכאות) לשפוט בבעייתם של אנלי
היום — החלטתי להצטרף לקופ״ח שים כמו מר בן־עמי וה״מפקד״ במידה
מכבי, על אף המעמסה הכספית הנוספת,
והללו יחליטו לבצע מה שהם כנראה
זוממים.
ובלבד שאימנע בעתיד מעזרתם הפועלית
ד״ר ציפורה קצנלכוגן,
המסורה של הסוציאליסטים הללו!

מישל פרידמן;

חולו!

1איד לתקן
את ההסתדרות?

קלוריות ל־ 100 גרם
לאלה רז גשובז־ריב!

לאלה 1*1* 111

ע ל בזרד!ב! א ך

טומריס בגר* דיאטה

איגנש־ לדו 3גיבו ריוורנר
ר* ג בי נהנ 1ובה

מ חי ר 4 0אג׳

ב־ 22.7.70 נתפרסם מכתבו של הקורא
ש. א .בידיעו ת אחרונות, דאגת הנזזכ״ל
ל שכבות הנח שלות, בו הוא מביע תרעומת
על יצחק בן־אהרון כאילו הוא פורש את
חסותו על עובדי הנמל ולא דואג לשכבות

ו או ה ב • ,
ג בי נ ה

תל־אביב

טו ב ה

מ חי ר 4 8אג•
זלצמן

״שטיפת -
מוח״
קראתי בהעולנז הזה 1717 את הנה־לת־ח
שבונות של דן בן־אמוץ ובתוכו את
שטיפת־מוח על מאמרו של אריה צימוקי,
בידיעות אח רונו ת הקשור בהחלטת הממשלה
למדיניות הרוסית־מצרית.
אני מתפלא שדווקא בן־אמוץ, הלוחם
המארגן ומשתתף פעיל בהפגנות ״נגד״,
לפני ישיבות הממשלה וגם אחרי הישיבות,
אם זה נראה לו שזה לא לפי רוחו, כותב

מדוע אסור לכתב ידוע כמו צימוקי,
להביא דעתו או השקפתו, אפילו לפני
דיוני הממשלה. דיוני הממשלה זה לא
בית־משפט ומותר ׳ לדעתי לכתב להביא
דעתו והשקפתו גם לפני ישיבת הממשלה,
ומדוע אסור לעשות את זה מעל דפי
העיתון? איני רואה בזה שום ״חוסר טקט
ממדרגה ראשונה״ ואל לא לבן־אמוץ לפחד
שאנשים ברחוב יגידו: שהממשלה עושה
מה שצימוקי אומר לעשות, כמו שהממשלה
לא מתחשבת עם ההפגנות הפומביות
בנושא מסויים, ותחליט לפי שתחליט
בלי להתחשב עם השקפות, כתבים או
הפגנות.

זלמן פור;/ תחרות הצילומים

הנהגה

מצורפת תמונה לתחרות הצילומים.
התלבטתי רבות במציאת כותרת לתמונה.
לא מפני שאין כותרת כזו׳ אלא מכיוון
שמצאתי כל־כך הרבה.

וולד

.איננה
מענגת-
הטאו־אותה

ירושלים

הנחשלות.
בקשר לכך ברצוננו להעמיד
בעייה כאובה זו באור מציאותי יותר
ולהצביע על פיתרונה.
בישראל של שנות ה־ ,70 ישנם עשרות
אלפי חברי הסתדרות שהם עובדים זמניים
לנצח, שחוקת־העבודה ההסתדרותית מתנכלת
לזכויותיהם הסוציאליות כאזרחים
המתפרנסים מעבודת־כפיים. החוקה ההסתדרותית
מפלה אותם לרעה בשל גילם, דבר
שמשפיל את כבודם כבני־אדם. הם עובדים
שבעה־שמונה חודשים, נזרקים מהעבודה
ונאלצים אחרי גילגולים שונים להתקבל
כעובדים יומיים בתנאים ירודים ובמשכו־רת־דחק.

זה בזמן שחברי אותה הסתדרות,
אבל מסוג אחר, נאלצים להסתפק בהוצאות
אש״ל של 2000 לירות לחודש. והכל
ביחד משתלב בסיסמה של ״אין ברירה״.
לאור זאת, עלינו לצאת למאבק על
דמותה של ההסתדרות. עלינו להפגין למען
כמה מטרות:
א) לדרוש מהממשלה ומהכנסת להנהיג
שיטת בריאות ממלכתית. כדי שקופת־חולים
תחדל לשמש מכשיר לחץ בידי עסקנים
מפלגתיים;
ב< להאבק למען הפרדת האיגודים ה־מיקצועיים
מההסתדרות ;

לבסוף החלטתי כי המתאימה ביותר היא:
אי שיות מפוצלת.

משה לדי,

טירת הכרמל

זוכ ה
• עבור האישיות המפוצלת
הקורא משה לוי, ת .ד , 152 .טירת הכרמל,
בפרס המדור בסך — 10.ל׳י.

שנו ר׳ ! השמצות !
מכתב זה, בחתימת ד. כרמלי
ועוד חמש חתימות מניו־יורק,
המלא שקרים והשמצות, הופיע
בביטאון ״זאת הדרך״ של אנשי
״ארץ־ישראל השלמה״.

התגלגלו לידי מספר גליונות 12/ל
^בועון ״העולם הזה״ ביוי שאר ד*,
עתונים מישראל.׳
קשה היה לי לעכל את שקראת
בגליובות הנ״ל. במצבה הבטחוני ה
חמור של ישראל מוצא לאור מדי ,
שבוע בשבוע שבועון הגדוש מאמרים
המשמיצים בראש חוצות את
המדינה וראשיה. מאידך מטיף עורך
השבועון הנ״ל לקרבה ולמיזוג עם
שכנינו הערבים ולו גם על חשבון
פיצוי הפליטים׳ נסיגה מהשטחים
־משוחררים וויתור על חברון וירו שלים.

קשה לעמוד על החינוך היהודי
הלאומי של עורך ״העולם הזה״
}שבקושי סיים בית־ספר יסודי) ועל
ויקתו לערכיהם ההיסטוריים של קד־גי
האומה.
השתוממתי להיווכח כיצד מגן הגורד
בחירוף נפש על רכוש ערבי
2ול חבלנים שפוצץ בידי כוחות הב-
1חץ ׳הישראלים, וזועק חמס על מע־נרם
של ערבים ״חפים מפשע״ .לשוא
זיפשתי כל זעקה נגד מעצריהם של
הודי ארצות ערב, הנמקים מאחורי
זורג ובריח כשרכושם מוחרם והתיור
נאסר עליהם. האם אי־פעם הפ ין
עורך ״העולם הזה״ למען פתיחת
צערי רוסיה ליהודים הכמהים לע
^ ^ 2כן ג גדירב
מכתב זה מוכיח ממי פוחדים
הסיפוחיסטיס ומי היא התנועה
היחידה הנלחמת בוני
נות למען השלום.

מיכאל שאודר,

חיפה

י פו־י אכסודום ברצוני להביא לידיעתכם כי בעיקבות
הכתבה יסורי אכסודוס ( 1970 העולם הזה
) 1709 ותלונות שהתקבלו במשרדנו בעניין
האונייה היי דרומה, מינה המנהל הכללי של
משרד התיירות, מר חנוך גבתון, ועדה
לבדיקת המצב באוניה זו.
בדו״ח שלה קבעה הוועדה בין השאר:
באשר לכתבה הנ״ל ואשר בגינה הוקמה
ועדה זו, ולאחר שאנו מתעלמים מן החלק
הראשון של הכתבה; אנו באים למסקנה
כי אומנם קרו התקלה ו/או התקלות
שצויינו, בחלקן או במקצתן, וזאת למרות
ההכחשה של רב החובל ארן (אייק).
דרך־אגב, בתאריך יותר מוקדם (במכתבו
מיום )7.10.1969 מטיל מר ארן על הקבלן
לשירותי האוכל אשם בכל התקלות בעת
ההפלגה, אשר בגינה התקבלו במשרדנו
מספר תלונות. אם־כי אנו דנים בתאריכים
אחרים, יש להניח שגם בהפלגה נשוא
הכתבה, היו תקלות מתקלות שונות.
להלן מציינת הוועדה כי מספר תקלות
שעליהן נמסר במכתבכם, באו בינתיים
על תיקונן, כגון הספקת מים קרים, התקנת
איוורור בחדר האוכל, החלפת חלק
מאנשי הצוות׳ הצמדת עובד־נקיון מיוחד
לשירותם בעת ההפלגה, ועוד.
הוועדה המליצה, בין השאר, כי השייט

בנדן דיס־דן ונבו

צלומי־פספורט
בין רגע ! באיכות מעולה !
העתקת־מסמכים, בו במקום !
פתוח והגדלה צבעוניים ע״י המעבדות
המשוכללות ביותר בארץ ״
מבחר גדול של מצלמות
ואביזרים בחנות המקצועית.

!•.חלוק 1ננ ר
והזב ב ר
בח נרוזט ו

מועדון חברים
אימפרוביזציה 1521£10 1?01מ11
ערב ערב
ת״א, רח׳ הירקון פינת נס-ציונה

(המשך בעמוד ) 10

העולם הזה 1720

מכתבים
(המשך מ ע מוד )9

באוניה היי דרומה יפורסם בהפלגה עממית,
על כל מיגבלותיה. אגף הספנות, שהוא
הרשות המוסמכת, יתבקש לפקח על הנעשה
בספינה ובשירותיה השונים. המלצה
אחרת אומרת כי בעלי האוניד, יידרשו
— באמצעות הרשות המוסמכת — להוסיף
תאי־נוחיות ומיקלחות. בעת הפלגות עמוסות
במספר מירבי של נוסעים — ייקבעו
שני מועדים לארוחות, והנוסעים יחולקו
מראש בהתאם לכך.

חיים

קלין, דובר משרד
התיירות, ירושלים
1אח כצרה

גרזזזס גלבלזט• גילום: סזלה-הרסת• • 3׳$ך

החבר אברהם שרון הוא יליד עיראק,
שם סיים את בחינות הבגרות בשנת .1940
ב־ 1941 נכנם ללמוד בבית־ספר לאחיות
מוסמכות, שם למד שלוש שנים. ב־1944
סיים את בית־הספר וקיבל תעודה ממשרד
הבריאות של עיראק. ונתקבל החבר שרון עלה לארץ
לעבודה בבית־החולים מאיח בכפר־סבא. אושרה
לו דרגה של אח מעשי, בטענה כי
אינו יודע עברית. הובטח לו כי משילמד
אח השפה, יעלה בדרגה.
שנות עבודה, החבר
עתה, לאחר
שרון כבר יודע עברית והשתלב יפה בעבודה,
הוא נחשב לאחד העובדים הטובים
בבית־החולים.
למרות זאת לא הועלה בדרגה, ואנו רואים
בזה עוול גדול ואייצרק, מה עוד שעובדים
אחרים, שאינם בעלי ותק כמוהו,
הועלו בדרגה.
לכן אנו מבקשים אתכם שתטפלו בעניין
ותעשו כמיטב יכולתכם כדי שיתוקן העוול.

ועד
העובדים,

בית־החולים מאיר, כפר־סבא

1השגיאה
של ראש־העיר
ישבתי בבית־קפה קטן ליד השק״ם שברחוב
בן־יהודד, בתל־אביב, כשלפתע צד

סו כני ם בל ע דיי ם לי שר אל: קפריש, הפצת מכוניות בע״מ
ת ל -א בי ב: בית הדר, דרן פ״ת ,19 טל2 623441 חי פ ה: רחוב העצמאות ,98 טל.537059 .

מפיצים ראשיים: ת ל ־ אביב 0ג ׳.חברה להשקעות בע״מ, השרון , 10 טל • 31755 .חיפה: ש .בן־דב, הדר
הכרמל, רח׳ ביאליק ,6סל׳ • 63981ירושלים: מוסך ״סילון׳ ,מרכז מסחרי, רח׳ אליהו שמע , 15 טל 29995 .
• רמת ־ ג ן: צבי רון, רח׳ ז׳בוטינסקי , 48 סל • 727341 .עפולה: הראל סלע בע״ם, רח׳ יהושע , 52 סל• 22195 .
נהריה: ששון, המיסדים ,22 סל • 920169 .פ ״ ת: מוסך אלמוג, סטרומה , 10 סל 913635 .י • רמתיים: צביקה ורן. 9 שרות קטנועים, דרך השרון ,20 טל • 924353 .באר ־ שבע: מוסך ״מוטוכל״ ,טרומפלדור .81

י 0ולו הבל אס יש ל ו 1 3 1 1 1 ! 0 1 1 3

סטודיו

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעוו לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.

/^ 11 וויז סו
שרות הפלגות שבועי,
אקספרס לנוסעים ולמכוניות באנית־המעבורת
אכילאום ( 6,000 טון הדחק)
הפלגות בכל יום ו׳ בשבוע מחיפה
— ללימסול, רודוס, פיראוס ו־ברינדיזי
(איטליה).
פנה לכל סוכני הנסיעות או ל־

אלאלוף ושות׳:

פרטים והרשמה*
טלפון 247480

תל־אביב, רחוב אלנבי ,94
סל 611757 ,613389 .
חיפה, רחוב כיאט ,6
טל 67753 !61152 .
סיווג הב טי חו ת כפי שנקבע
מנהל אגף הספנות והנמלים
״אכילאוס״ ( 1939״ג״).

סוד ההצלחה,
מה היא?
מהן שאיפותיו
בחיים?
זאת תוכל להבין ולממש בעזרת
ספרה החדש של פרום׳

שרלוטה ביהלר
״כדי שחייך יצליחו...״
מלווה תמונות.
המחיר 8.80ל״י
להשיג בחנויות הספרים או בהוצאת
״אחיאסן! ״ רח׳ יוסף הנשיא 13
תל־אביב.

מבסי שלט משונה אותו הנצחתי בצילום
המצורף.
מה שמפליא בשלט, בנוסף לשגיאה המוזרה
שבו, שחתום עליו ראש־עיריית תל־אביב.

גתן
גולדמן,

תל־אביב

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמד
נות למכתביהם.
העולם הזת 1720

מה עושה משה דייו
כשכואב לו?
! בצורה מוזרה התנהג
משה דיין בעת הוויכוח על
הזזת הטילים הסובייטים לעבר
התעלה. הוא ישב ליד שולחן
הממשלה באולם הכנסת. לפתע
קם מכורסתו המרופדת, ניגש
לכורסה של שר אחר, הוריד
ממנה כרית ושם אותה מאחורי
גבו. לאחר מכן סובב את הכורסא
השכנה ושם עליה את
שתי רגליו. המסקנה של ה־ח״כים:
הוא סובל מכאבים
גופניים.
י איך זה להיות שר־לשעבר?
כשנשאל על־כך השר
(מיל ).ד״ר אדימלדרימלט, הילטון כאשר ביקר במלון
בתל־אביב, הוא הוציא את מקטרתו
מפיו ואמר :״כן, כן,
להיות שר או לא להיות זה
אותו דבר, אותו דבר.״
:תשובה מסוג אחר על
שאלה מסוג אחר, השיב השבוע
השר־לשעבר יום!? ספיר :
״אני לא מבין בכלל מדוע יש
סיכסוך בינינו לבין מצריים. הם
הרי מדינה אפריקאית ואין להם
מה לחפש פה. אנו צריכים

1עד כמה מודאג ח״כ ה
מרכז
החופשי שמואל תמיר
מכו שמנחים מין הפך למנהיג
האופוזיציה הסיפוחים־
טית, ניתן ללמוד ממודעה שפורסמה
השבוע: הערב, בשידורי
ישראל, ב שעה , 11.05לטעמי
עם ח״כ שמואל תמיר.
פטנט לא־רע להפיכת תוכנית
אישית לתעמולה פוליטית•

המכוגיות של
עזר וייצמן
י כשעזר רייצמן הפך
להיות שר־התחבורה, הוא החליף
את המכונית הצבאית הגדולה
בטריומף 1300 קטנה.
עכשיו, כשהוא עובר לנהל את
אחת החברות המסחריות של
יעקב מרידוד, הוא יקבל
שוב מכונית גדולה. הגיבה על־כך
מיכל, בתו בת ד,־ 12 של
עזר :״יופי, עכשיו אני שמחה
שאבא עזב את הממשלה, למה
שיהיה לו אוטו גדול.״
י במאי ההצגה
יוסן ש מילוא, ידוע באיחוריו

בו ס תן ספרדי,

על־כך אברהם מור, המשתתף
בהצגה :״הוא יצא מפה רק
כדי שיוכל לאחר. זה מה שנקרא
בפי העם: טבע שהפך להרגל.״
1את
בו ס תן ספרדי, העוסק
בהווי השכונה הירושלמית,
כתב ח״כ יצחק נכון.
תוך כדי חזרות, שינה נבון
את המחזה. לחזרה שהתקיימה
ביום השישי לפני שבוע לא
הופיע נבון. חיפשו אותו בביתו
ולא מצאו. יומיים לאחר
מכן הופיע נבון בלי חומר נוסף
לחזרות. מדוע? הסביר
נבון :״חומר לא הבאתי, אבל
לעומת־זאת הבאתי הפסקת־אש.״

יונה יחם, הוא סטודנט
ישראלי הלומד באנגליה.
בין שאר התלמידים בכיתתו,
לומדים גם בנו של האמיר
פייסל והבן של נסיך אבוד־אווי.
השבוע הגיע יונה לארץ,
ובפיו סיפרים על השניים :״האמיר
פייסל מטלפן פעם בשבוע
לבנו ומשוחח איתו כשעה
בטלפון. הבן סיפר לי כי

שאור ניבו

מי שחיה קצין הווי ובידור ראשי 1
קדת קצין חינוך ראשי של צה״ל,
לפרוש משירותו. חבריו של סגן־אלוף ביבר התבדחו כי הוא
מהשירות בעקבות דרישת המצרים שנכללה בהסכם הפסקת״ו
בה חיתנו כי יסכימו להפסיק את האש, רק אם יעזוב ביבר
צה״ל. הסיגה: להקות הבידור הצבאיות שהוא שולח לת
מטרידות את מנוחת החיילים המצריים הנמצאים בצד
של התעלה. בתמונה: שאול ביבר בפי שהוא נראה במי!
המודיעין הירדני אשר נתפסו אחרי מלחמת ששת״חי

טלירה סטן

היא אסטרולוגית. היא מדגימה את כשרונותיה במסיבות יום־וזהולדת שעורכים
בעלי מועדון־חלילה ״קינגס קלאב״ לבני מזל אותו חודש. בתמונה מימין
מודיעה טלילה לשחקן צדוק (צדי) צרפתי כי בעוד שבע שנים הוא יגיע לפיסגת ההצלחה ויתפרסם
בעולם כמו חיים טופול. משמאל מספרת טלילה למלחינח דרורה חבקין, כי בשנה הבאה תהיה לה
הצלחה אמנותית גדולה וגם האהבה לא תקופח. משמאל ממתינה לתורה — הזמרת שולה חן.

לאביו כל־כך הרבה ילדים שלחזרות.
לכן התפלאו השחקלמצוא
הסדר עם הערבים שבהוא
לא יכול להתפנות אליו
נים כשלחזרה שהתקיימה ה־תוך
שטח ישראל ולא עם מדייותר
מפעם בשבוע. ואילו הבן
השבוע בקיבוץ העוגן, הגיע
נה אפריקאית!״
של נסיך אבודווי סיפר לי שמילוא
בזמן. ההפתעה לא עראביו
היה בסיור באירופה, שם
כה זמן־רב: כמה דקות אחרי
י מה יש לח״כ ד״ר משה
ראה אופנוע מוס־ן סוס. זה מצא
שהגיע יצא מילוא שוב. העיר
סנה לומר על תוכנית רוג׳רס?
״המעצמות הן כמו שתי חברות
מסחריות גדולות שעשו
הסכם לא להתחרות ביניהם יותר
מדי — זוהי תוכנית רו־ג׳רם.״

בעיניו והוא רכש אלפי
טוס־טוסיס ועכשיו זהו רכב
העתיד באבודאווי.
| לרגל הצגת הבכורה של
להקת החשפניות דוקה־פסטיבל־סכסי־שו
ממועדון הל ידו במועדון
זורבה ביפו, הזמינו
מנהלי המועדון להצגת הבכורה
גם את ח״ב יצחק רפאל.
להזמנה שנשלחה אליו, צורף
הסבר: אין צורך לנסוע לפאריז
כדי לראות את נערות הלידו,

הן נמצאות עכשיו ביפו.״
בדיחת השבוע ע
לאחד משרי הממשלה, ש
המשמעות הציונית שלה,
לא לפרסם את שמו :״
שהופלו ארבעת ד״נזיגים
טסו בידי טייסים מסייג
מצריים, נפגשו שני יו
רוסיים במוסקבה, .שמעת,
לו לנו ארבעה מטוסים,׳
האחד, .ימי הפיל?׳ התעניין
שני, .אנחנו!׳ באה התשו

ואיך מסביר סנה את 1 התנהגותו היום, אחרי שנים של
התרפקות על אמא־רוסיה? ״זה
לא התרפקות על אמא• קורה
לגבר שהוא מתרפק על מישהי
ואחר מתברר שזו היתה טעות.״
! חברו למפלגה של סנה,
שמואל מיקונים, נסע השבוע
לרומניה. כשנשאל למטרת
נסיעתו, השיב :״כדי לקבל
שם הערכות־מצב על הפסקת־האש.״

על הפסקת־האש
תוכנית רוג׳רס, יש גם
ריקאן דידי מנוסי מה
״עכשיו מארגנים טיולים
דה מהשטחים,״
העולם הזה 1720
ועל לסטי־לומר:
לפרי

1ל |* 1 |^ 1ך 1י י| מפקד משטרת טבריה הביא את
1בתו בת השנה לתחרות מלכת

המים ״מפני שבעוד כמה שנים היא תהיה המלכה.״ בתמונה :
עם שריין דמיר (מימין) ,מלכת המים 1969 ורחל שטמברג.

|1 9ן 11\ 1ך ראש עיריית טבריה בא למחרת התחרו!
מוקדמת להיפרד מן המשתתפות.

שלומך ז״ שאלו אותו .״עוד לא התרחצתי,״ חשיב צחר. מ
״אני לא רוצה שטעם הנשיקה שקיבלתי מהנסיכה ירד מ!

תמרורים
מונה למפקד פיקוד ההדרכד. ב־צה״ל,
במקומו של אלוף־מישנה נחן גרוס-
מן שסיים את תפקידו — אלוף־מישנה
גרשון פלד 45 יליד פולין׳ עלה
לארץ ב־ ,1935 בוגר ישיבת תפארת ישראל
בחיפה, הצטרף ב־ 1943 להגנה, בה שימש
בתפקידי פיקוד והדרכה. במלחמת העצמאות
היה מפקד פלוגה, אחר מונה למפקד
גדוד וכעבור זמן מה הועלה לתפקיד
סגן מפקד חטיבת שריון. מ־ 1967 שימש
בתפקידי הדרכה במטה הכללי.

מונה ליועץ הנדסי ביחידה לבריאות
הסביבה של משרד הבריאות, איש
תה״ל לשעבר פרופסור אהרון?{מרמי,
שתיכנן בשעתו את אגני הביוב הפתוחים
בחולות ראשון־לציון, שגרמו למיפגעי צחנה
חמורים באיזור.
נישאו גרושתו של איש החיפושיות
ג׳ון לנון

-סינ טי ה לנון -

סינטיה ורוברטו
והאיטלקי רוכרטו כאסאני

בן ה־27

שהוא מנהל מלון.
עומדיםלהפרד. שחקנית
הקולנוע אודרי הפכרן והפסיכיאטר
הצעיר ממנה בשמונה שנים ד״ר אנדרי
דוטי. המשבר בחיי הזוג החל עם הולדת
בנם, לפני כמה חודשים, ומאז נראה
דוטי במסעדות ובמועדוני־לילה בחברת
דוגמנית איטלקיה — שהיתר, ידיתתו לפני
נישואיו לאודרי.
נפצע בקרסולו, עת עסק באימוני
טיפוס על עצים, כדי שישתחרר מפחד
גבהים, שחקן הקולנוע פול ניומן, המופיע
עתה בסרט לפעמים, תחושת מיוחדת,
בו עליו להפגין טיפוס על עצים גבוהים.
במשך שבועיים התאמן פול, אך בעת הצילום
אחת הסצינות — נפל ושבר את קרסולו.
נולד חודש לפני המועד הצפוי,
לאחת מכוכבות ההגדה לבית פותזייט,
פלר, הלוא היא סוזאן המפשייר ()31

סוזאן המפשייר
ולבעלה במאי הסרטים הצרפתי פייר
גאריניה־דפר 46 בן.
נהרנה בתאונת־דרבים שאירעה
במרחק כמה קילומטרים מגבול צרפת
ספרד, רעייתו של ראש־ממשלת צרפת

מארי־אנטואנט

שאכאן־דלמאם

( .)50 מארי נפצעה בראשה וברגליה כאשר
מכונית בה נסעה, נאלצה לסטות מן
הכביש, התנגשה בעץ ונפלה לתעלה, כדי
למנוע התנגשות עם מכונית שנסעה בכיוון
ההפוך במהירות רבה. כעבור זמן־מה
נפטרה מן הפצעים. מארי־אנטואנט נישאה
לבעלה בנשואין שניים ב־.1947

העולם הזה 1720

שאתה ואני, ועוד כמה חברים
טובים, מהווים את ממשלת ישראל.

אנחנו עורכים תרגיל. השפ :
הזזת טילים.
אנחנו נמצאים ביום השני של הפסקת־האש.
שר־הביטחון (זה יכול להיות אתה,
אם אתה רוצה בכך) מביא הוכחות
כי בלילה שבין ה־ 7וה־ 8באוגוסט הוזזו
כמה טילי סאם 2ו־נ כמה קילומטרים מזרחה,
לתוך התחום שעליו חלה ההקפאה.

לדרוש מן האמריקאים שידאגו
להזזת הטילים אחורה -ולהשלים
עם תשובה שלילית מן האמריקאים.

חששות
הבטחוניים שלנו להגביר את הלחץ
עלינו.

״זהו עוד נימוק אחד לשתוק.״

ולי יקום אז אחד החבר׳ה, החכם ב־
^ חבורה, ויאמר:

״כי אז — מה עשינו?
״יצרנו תקדים שאנחנו משלימים עם הפרה
חמורה של הפסקת־האש.

״אני מציע לבלוע את הצפרדע.

״הובחנו שאין לנו גיבוי אמרי
״עוד
מעט יתחיל המשא־ו מ תן אצל יא־

עלינו להחליט מה לעשות כנידון
-לצעוק, לפעול בשקט, או
לשתוק ככלל.

לא אחזור על ההחלטה הגורלית להפציץ
את מצריים בעומק, ההחלטה שעליה אמרה
ראש־הממשלה שבשעת קבלתה לא העלה אף
שר אחד מכל שרי הליכוד הלאומי, את האפשרות
שהיא תכריח את נאצר למסור
את הגנת ארצו לידי הצבא הסובייטי.
די להזכיר את ההחלטות האחרונות —
לעשות מהומה סביב ניסוח פיסת־נייר
חסרת־חשיבות הקרוייה ״טיוטת יארינג״,
להתעקש על עריכת השיחות בניקוסיה ובדרג
של שרי־חוץ, להאט את קצב ההידברות
עם יארינג ועוד.

״בסדר ״,אני משיב ,״אכל איך
אפשר להוכיחץ הרי בל זה
קרה בלילה!״
״אנחנו נגיש את ההוכחות לאמריקאים.
האמריקאים לא ירצו לפוצץ את יוזמת־השלום
שלהם בגלל עניין זה. הם יבואו
אלינו ויאמרו: מניין לנו שהתנועה לא
הושלמה בין שש בערב וחצות? איזה הוכחות
יש לך שזה קרה אחרי חצות?״
״יתכן שבשלב זה אנחנו מחליטים לגנוז
את כל העניין, ולהסתפק בהודעה שאם
יוזזו טילים נוספים, נשלח את חיל־האוויר.

(אגב, אם אהיה מנוול אשאל אותך: מדוע
הסכמת להפסקת־אש, המתחילה בחשכת־לילה,
ולא לאור היום? אילו התחילה ההפסקה
בצהרי יום ו׳ ,ניתן היה לצלם את

ירינו בתותח גדול לתוך האוויר —
ויצרנו חור באוויר.

פשר היה לסלוח לחוסר־פיקחות זה
של הממשלה במיקרה זה, אילו היה
זה המיקוד, היחידי.

למרבה הצער, מתקבל הרושם
כי החלטות רכות של הממשלה
מתקבלות בצורה זו, מאז מלח מת
ששת־הימים ועד היום, עם
וכלי גח״ל.

*ץ ני שואל אותך את השאלה הרא־שונה,
:האם אנחנו יכולים להוכיח
שהדבר אכן קרה אחרי תצות־הלילה,
שעת כניסתה של הפסקת־האש לתוקפה?״
״בוודאי, אלא מהי״ אתה עונה .״אתה
חושב שאפשר להעביר טילים כאלה תוך
שעה־שעתיים?״

;(5י״מה הטעם לפתוח כצעקה,
כדי להכריח את האמריקאים
לעשות משהו שהם אינם רוצים
לעשותו -אם יש בידי האמריקאים
תירוץ בל-בך מצויין כמו
חוסר-הוכחח?

עמדו מולנו במו הוריו של ילד
צועק, עם הבעת־פנים נכובה, מתנצלים
בפני השכנים, ואומרים
לנו :״ששש ...שששש...״

האם נשקל ברצינות מה תהיה
תוצאת בל אחת מן ההחלטות
האלה?

שינייגז תג תבג ת
קאי, שממשלת וושינגטון מזלזלת
בנו כגלוי ומתייחסת אלינו כאל
עושי-צרות ילדותיים.
״פגענו באמינות עמדתנו — וזה עוד
לפני שהתחיל המשא־ומתן הרציני על הס־דר־השלום,
שבו נצטרך להתמקח על הרבה־הרבה
עניינים חשובים לאין ערוך.

(זיז־דדטשה צייטונג)

רינג. יש עניינים רבים שלגביהם חלוקות
הדיעות לא רק בינינו ובין המצרים, אלא
גם בין ממשלת ישראל וממשלת ארה״ב.
״נצטרך להיאבק על דברים קשים ומסובכים:
גבולות, פליטים, ירושלים, סידורי־ביטחון,
פירוז־שטחים ועוד ועוד.

״כבל נקודה כזאת יבול להיווצר
משבר חמור בינינו ובין

האם הוזיכוח עם האמריקאים על ״טיוטת
יארינג״ האומללה נשא פרי כלשהו — מלבד
הצגתנו לעיני האמריקאים והעולם כעדת
מתחכמים, שאינם מעוניינים בשלום, המתעקשים
על עניינים של מה־בכך?

האם לא היה ברור מראש שה אמריקאים
יתעלמו לגמרי מהת־חכמות

האם היה זה נבון להתעקש על ניקוטיה,
כשהמצרים הסבירו שקל להם יותר לערוך
את השלב הראשון באו״ם בניו־יורק, שם
אין המשא־ומתן נראה כל־כך יוצא־דוסן?
האם לא העמדנו את עצמנו על דרגה אחת

צפרדעים נחעלה
הנוף דקה אחת לפני כן, ולהוכיח בקלות
כל שינוי שבא לאחר מכן).

ך ניח שישיבת הממשלה שלנו
^ מגיעה למסקנה שעלינו להתעלם מנקודה
זו של אי־האפשרות לספק הוכחה.
אז אני קם, ונושא את הנאום הבא:

״חברים יקרים, בואו נחשוב
רגע-קט בשקט. בלי התרגשות.
למרות חומרת העניין.

״מה אנחנו רוצים, בעצם?
״לפני שנחשוב על המהלך הראשון, נח־שוב־נא
על המהלך השני.

״עלינו לקבוע: או שאנחנו רוצים
לפוצץ את הפסקת-האש ואת
שליחות-יארינג, או לא.
״אם אנחנו רוצים לפוצץ — נפתח־נא
מייד בצעקה גדולה על הפרת הפסקת־האש.
״נדרוש מן האמריקאים להביא תוך 48
שעות להזזת הטילים חזרה.
״האמריקאים יודיעו לנו שאינם מוכנים
או מסוגלים לעשות זאת.

״אז נשלח את ה,פאנטומים׳.
זבנג וגמרנו. פוך הפסקת־האש.
וסו!* יוזמת-רוג׳רם.
״מובן שאז יהיה לנו עימות עם הצבא
הסובייטי, האמריקאים לא יספקו לנו נשק
וכסף, וגח״ל יחזור לממשלה.
״אם איננו מוכנים לכך, אין טעם שנפתח
בצעקה.

״אין דבר יותר מסוכן מאשר
לצעוק כי הופרה הפסקת-האש

״כקיצור: אם מובנים להסיק
מסקנה -בדאי להרביץ. אם אין
אנו מובנים להסיק מסקנות -
בדאי לבלוע את הצפרדע.״

* תכן שאז אתה מבקש את רשות7הדיבור
ואומר:
״אל תשכח שאנחנו רוצים לקבל מן האמריקאים
פאנטומים, ודברים אחרים.
״הם הבטיחו לנו לשמור על מאזן־הבו־חות,
והנה הופר מאזן־הכוחות.
״לכן כדאי לנו לפתוח בצעקה גדולה.
זה יכריח את האמריקאים לתת לנו משהו,
יעני, על החשבון.״

על כך הייתי עונה :״ידידי ה יקר,
ככד תשיג כדיוק את ההיפך.
״הזזת הטילים הסובייטים לעבר התעלה
מגבירה את סכנת העימות הישראלי־סוביי־טי.
מנוי וגמור עם האמריקאים למנוע עימות
זה בכל מחיר, מפני שהם חוששים
להיגרף לתוכו.
״הופעת הטילים הראשונים במצריים הביאה
את האמריקאים לפירסום תוכנית רוג׳־
רס המקורית, ולהגברת מאמציהם למען
שלום כפוי.

״הזזת הטילים לעבר התעלה
תגביר את הלחץ האמריקאי על
ישראל, למען החשת הצעדים ל השגת
הסדר. בי המצב נעשה
מסובן יותר.
״כשהם רוצים ללחוץ עלינו, הרי לא יתנו
לנו פאנטומים. להיפך — הם ישתמשו ב

וושינגטון.
נעמוד בכל פעם כפני
לחץ כבד ביותר, מבלי שיהיה
לאל ידינו להפעיל לחץ נגדי.
״יתכן שבמועד מסויים נצטרך לצעוק שעניין
מסויים מסכן את ביטחון המדינה.
״האם כדאי לבזבז קריאה כזאת על עניין
שהוא — עם כל חומרתו — בעל חשיבות
מוגבלת,

״האם לא נהיה כמו אותו נער
שצעק פעמים רבות, זאב! זאב!׳
ובאשר בא הזאב כאמת, והנער צעק כבל כוחו, איש לא האמין
לו ואיש לא בא להצילו?״

י * ד כאן התיאור הדמיוני של ישיבה
^ דמיונית של ממשלה דמיונית.
לפי חוקי ישראל, אסור לפרסם מה אירע
בישיבת הממשלה.

אכל מותר לפרסם מה ל א אירע

ובכן: ל א אירע בה דיון שקול, ענייני
וקר־רוח, כנ״ל.

כי ממשלת־ישראל פשוט אינה
כנוייה לדיון מסוג זה.
היא פועלת בהתקפות. התקפה של התרגשות.
התקפה של פעלתנות. נעשה ונשמע.
ואוי לאוזניים שכך שומעות.
כך גם הפעם. ללא מחשבה־תחילה, ללא
שיקול התוצאות הצפויות, פתחנו בצעקה
הגדולה, יצרנו היסטריה כללית, עוררנו
התרגשות עולמית — והתוצאה: לא כלום.

האמריקאים

נזאת

ושאר

הידידים

עם המצרים, השבויים עדיץ בסבך הדמגוגיה
של אתמול, שקשה להם להשתחבר
בבת אחת ממליצות־התעמולה שלד £.בגו־טח
״לא יהיה משא־ומתן ישיר גט
כשהם כבר הסכימו, למעשה, למקזא־ימתן

כזה?

האם איננו מבזבזים את כל ה תחמושת
הדלה שיש לנר בקרבות וכבוא כעלי חשיבות מועטה
היום ניכנס לקרב המכריע ללא
תחמושת יעילה?

**דוע מתנהגת הפסשלה, שיש
]* /בה בכל זאת כמה אנשים אינטליגנטיים,
בצורה זו?
יש לי רק הסבר אחד: היא לא השלימה
עדיין לגמרי עם קבלת יוזמת רוג׳רם. ומת־רוצצים
בקירבה רצונות שונים וסותרים.

יש באן מאבק כין הלב והשכל,
כין הרגש וההגיון.
השכל וההגיון חייבו לקבל את היוזמה.
הלב והרגש לא קיבלוה עדיין, כי לא ויתרו
עדיין סופית על סיפוח שטחים.

וכך מחבל הלב במלאכת השכל,
והרגש בפעולת ההגיון.
ואפשר רק לקוות שמצב זה ייגמר במהרה,
ושגם הלב הממשלתי יוותר — כמו
השכל הממשלתי — על חלומות הסיפוח,
וכי הממשלה תתמסר אז בלב ובנפש להשגת
הסדר־השלום שהוא אפשרי.

עד אז עוד נצטרך לבלוע במה
וכמה צפרדעים.

שם ״גבולות־הביטחון
ליים״.

האידיא
איזה
ביטחון נותנים ״גבולות־הביטחון״?
מה מחירו של ״ביטחון״ זה?
בשנה האחרונה לפני מלחמת ששת-הימים
הגיע תקציב־הביטחון בקושי למיליארד וחצי
ל״י. בסכום זה הקמנו וציידנו את הצבא
המפואר, ששבר את צבאות־ערב בשלוש
חזיתות תוך שעות מעטות.

זה היה באשר ישבנו בגבולות
לא-כיטחוניים, כגבולות הנוראיים
שאם נחזור אליהם -לדברי אנשי
ארץ־ישראל השלמה -צפוייה
לנו בלייה ואבדון וחורבן שלישי.

ממשלת הליכוד הלאומי פשטה
את הרגל לפני שבועיים. השבוע
היא פשטה גם את היד -ושלחה
אותה לתוף כיסך.
פינחס ספיר הגיש לך את החשבון.

החשבון עבור הסלמת המלח מה.
החשבון עגור בלי־הנשק החדשים
שהפכו דרושים להגנת
ביטחוננו.
מדוע?

פינחס ספיר אמר כי בחודש ינואר 1970
אי־אפשר היה לנבא מראש שתהיה מעורבות
סובייטית׳ וכי לאחר־מכן אי־אפשר היה לצ־

ספ*ר
מ1יש את החשבון
פות מראש שהמילים הסובייטיים יזוזו לעבר
התעלה.

האמנם?
המעורבות הסובייטית באה בעיקבות החלטת
הממשלה להפציץ את מצריים לעומק,
במטרה (הבלתי־מוצהרת) להפיל את מישסרו
של גמאל עבד־אל־נאצר.
החלטה זו, שחשפה לעיני כל העולם הערבי
את אי-יכולתו של שליט מצריים להגן
על ארצו, הכריחה אותו למסור את הגנת
מצריים לידי הצבא הסובייטי. הוא בוודאי
לא עשה זאת מרצון.
הזהרנו בפני סכנת ההתערבות הסובייטית
— זמן רב לפני שנתקבלה ההחלטה, וגם
־!אחר שהחלו ההפצצות.

אין אנו נביאים. לא היה צורך
בחוש־נבואה כדי לראות את הגיון
הדברים.
מאחר שהופיעו הטילים הסובייטיים, היה
ברור לחלוטין כי יזוזו עד לגדת התעלה —
וכי בעיקבותיהם יבואו מטוסי־הקרב הסובייטיים.

הדבר היה קורה גם לולא נכנסה
הפסקת־האש לתוקפה. היל־האוויר
שלנו יכול היה לחבל כתהליך
זה, אך לא למנעו ולא
לעצרו לאורך ימים.
הפצצת מצריים לעומק לא השיגה שום
מטרה חיובית. היא לא הפילה את עבד־אל־נאצר
(ואילו הפילה, לא היה הדבר עוזר
לישראל, אלא להיפך) .היא לא שיבשה את
מערכות מצריים.

אכל החשבון הוא גדול -ואותו
מציג עתה פינחס ספיר לתשלום.

מזה שלוש שנים יושבים אנחנו בגבולות
הפסקת־האש.

אותם הגבולות, שאנשי ארץ־
ישראל השלמה מבנים אותם כ־

— 1 4 1

בשנה השוטפת — כשאנחנו יושבים באותם
״גבולות ביטחון אידיאליים״ — כבר
מגיע תקציב־הביטחון לשישה מיליארד ל״י
בקירוב — פי ארבע מאותו תקציב
ערב־המלחמה.
ועוד היד נטוייה, לכל הדיעות. אין איש
יודע עד לאן יגיע תקציב־הביטחון לפני
גמר שנת־התקציב הנוכחית, שאנו נמצאים
כיום עוד במחציתה הראשונה .

אבן, גבולות־כיטחון אידיאליים!
אולם למען החזק באותם גבולות אידיאליים׳
כדי לא לזוז מהם חזרה לקירבת
הגבול הקודם, חיבלה ממשלת הליכוד הלאומי
בכל סיכוי של הסדר־שלום, שהיה
מחייב את הנסיגה מן השטחים המוחזקים.
עצם השימוש במילה ״נסיגה״ היה אסור בתכלית.

מ ה עלה לנו קו זה? כמה
הוא עלה?

במדינה

לפני שלושה שבועות קיבלה הממשלה
סוף־סוף את יוזמת רו-
ג׳רם.
קיבלה בחצי־לב, תחת לחץ, כשכמה מחבריה
נדרו נדר לעצמם לחבל ביוזמה. בעודה
באיבה. אבל קיבלה.
את אותם התנאים הכלולים ביוזמת רו־ג׳רס
אפשר היה לקבל לפני שנה, כאשר
אך החלה היוזמה האמריקאית.

את אותה היוזמה אפשר היה
לקבל כסוף ,1969לפני התחלת
ההתערבות הצבאית הסובייטית
במצריים !
את אותם התנאים, הכלולים בהחלטת
מועצת־הביטחון מן ה־ 22 בנובמבר ,1967
יכלה הממשלה לקבל לפני 32 חודשים.
אז רכבנו על הסום. היינו בשיא כוחנו
המדיני והצבאי. אילו החלטנו אז לקבל
תנאים אלה — אותם התנאים שהחליטה הממשלה
לקבל עכשיו! — היינו יכולים ליטול
את היוזמה לידינו, למנוע את ההסלמה
ואת חדירת מערכות־הנשק היקרות,
לקדם פני לחצים עלינו, לבוא בדברים
ישירים עם מצריים ו/או עם הפלסטינים,
לכונן הסדר־שלום מוצק והדדי .

במה כסף זה היה חוסך?
באיזה מצב של פריחה ושיגשוג היה
נתון המשק הישראלי היום?

אולם הממשלה החליטה נגד .
היא קראה לנו ״תבוסתנים״ ,כאשר הצענו
לה לעשות אז מה שהיא החליטה לעשות
עכשיו.
מדוע?
מפני שהיא רצתה להחזיק בכל מחיר בשטחים
המוחזקים, או לפחות בחלק גדול
מהם.
בכל מחיר.

את המחיר שאתה מתוזיל ל־
׳טלם עכשיו.

אל תשכח זאת, כאשר פינחס ספיר מגיש
לך את החשבון.
אין טעם לבוא בטענות אל פינחס ספיר.
הוא דווקא היה אחד ה״יונים״.
אבל יש טעם לבוא אל הממשלה כולה,
ואל האישים המרכזיים בה, שהתנהגו אז כ־
״ניצים״ .ובייחוד אל אותם המנסים עכשיו
לחבל ביוזמת רוג׳רס ובשליחות יארינג,
מתוך מגמה ברורה לשים קץ להפסקת־האש.

המחיר תשלם אתה.
ולא רק ככסף.

העם
מס עבור
השקט
אם רצה מישהו הוכחה לכך שישראל
היא מדינת האבסורד, די היה לו להתבונן
השבוע בתגובותיהם של אזרחי ישראל.
הממשלה, תוך הפרה מוחלטת של התחייבויותיה
מלפני חצי שנה, העלתה את ה־מיסיס,
גרמה לעליית יוקר המחיה בשיעור
ניכר. אילו היו צעדים מוניטאריים אלה ננקטים
עוד לפני שבועיים, לפני שנכנסה
הפסקת־האש לתוקפה, הם היו גורמים להתמרמרות
אין־קץ וגל של אי־שקט במשק
ובציבור.
השבוע, קיבלו אזרחי ישראל את ההתייקרות
ונטל המיסים כדבר מובן מאליו
כמעט, כמחיר שהם משלמים עבור הפסקת־האש.
האבסורד היה רק בכך שכל הכספים
שתגבה הממשלה מהמיסים החדשים נועדו
לממן תקציב בטחון נוסף, שיוצא לרכש
ולהכנות לקראת סיבוב נוסף של מלחמה.
עיתונות סולחה
עס דיין
בצינעה, ללא הכרזות רשמיות, נערכה לאחרונה
סולחה בין צמרת מערכת דבר לבין
שר־הביטחון משה דיין. יארינג, היה הפעם,
ח״כ גד יעקובי, והיוזמה יצאה מעורכת
דבר, חנה זמר, הרוצה לחיות בשלום
עם כולם, ביחוד עם אלה הנראים
בעיניה חזקים, או בעלי סיכויים לעתיד.
זמר ביקשה ממזכיר המערכת, איש רפ״י
לשעבר אוהד זמורה — שהיחסים בינה לבינו
הם כיום מצויינים* לגשש אצל מקורבי
דיין בדבר אפשרות פיוס בינו לבין
דבר. זמורה פנה אל ח״כ יעקובי, שלא
נאלץ לעמול הרבה כדי להשיג הסכמתו של
דיין. התנאי היחיד של מר דיין: שמערכת
דבר תבקש סליחה מדויד בן־גוריון ותחפי
ייס עמו. זמר קיבלה את התנאי במלואו.
העורכת וכמה מאנשיה פנו אל בן־גוריון
ופייסוהו. התוצאה: לאחר שנים של חרם
מצד ביג׳י על דבר — העניק לאחרונה
ראיון לעיתון.

איש־הקשר :

הדובר

פנתה למה שהתפרסם במדורו של גלאי,
כתבו מכתבי מחאה למעריב.
איש מהם לא שם לב כי באותו גליון
בו הופיע הפרסום המשמיץ על הספרדים
כבר פורסמה ההתנצלות• היתד, זו טעותו
של הבחור הזעצער. במקור היתה הכוונה
להכליל בין אנשי השירותים את ה ס פר
ים, אך בטעות הודפס הספרדים
מנעון האב גסל,
הילדים רעבים ללחם
חנה אקרמן התאלמנה כאשר בעלה, יסגל
אקרמן, טבע, יחד עם איש צוות נוסף, הקברנים,
לאחר פגיעת טילים מצריים בספינת־הדייג
שלהם אורית, ליד חופי ימת ברדוויל.
השבוע, שלושה חדשים לאחר האסון,
ניתן היה למצוא את האלמנה הטרייה ב־קרייה,
מול פתח לישכתו של שר־ד,ביטחון.
האם פתחה שם בשביתה, לאחד שילדיה
החלו סובלים חרפת־רעב. פשוטו כמשמעו.
את צעירה, לא תמותי. הסיבה ל*
שערוריה זו היה חור תמוה בחוק. למען
נפגעי הספר. בהתאם לחוק זה, זכאי לפיצויים
כל אזרח שנפגע בפעולת אוייב
באיזור־ספר אך חוק זה אינו כולל משום
מה אזרחים שנפגעו בשטחים המוחזקים.
התוצאה: חנה אקרמן וילדיה נשארו ללא
מקור פרנסה.
לאחר תום תקופת האבל, פנתה חנה למוסד
לביטוח לאומי. שם גילתה שמה שמגיע
לכל אזרח הנפטר בתחומי ישראל,
לא מגיע למי שנפטר בשטחים :״המקרה הזה
שייך לטיפולו של משרד־הביטחון,״ הסבירו
לה שם.
היא פנתה למשרד הביטחון — ושם
גילתה את הסיפור על החור שבחוק. היא
החלה מתרוצצת בין המשרדים — ללא
הועיל .״אולי בעקבות המקרה הזה יתוקן
החוק,״ הסביר לה אחד הפקידים. בן־משה,
הממונה על יחסי־ד,ציבור במשרד־הביטחון,
לא יכול היה גם הוא להושיעה• פקיד אחר,

לשעבר.

איש״הקשר בין מערכת דבר לבין משה
דיין, שנתמנה לאחר הסולחה הוא מרדכי
ברקאי, לשעבר דוברו של שר־הביטחון. בעיתון
מקפידים מאוד שלא לפגוע במשה
דיין ובמדיניותו. אם מתקבלים במערכת דב־רי־ביקורת
— לרבות דברי־ויכוח עם דיין
— מביאה זאת המערכת לידיעת מקורביו.
תוצאה אחרת של המדיניות החדשה בדבר:
הסתייגות מדרכו של יגאל אלון. בשבוע
האחרון התפרסם מאמר־התקפה חריף
שזקף את כל מחדלי ההסברה לחובתו של
אלון.
אחד מצמרת מע״י, ששמע על הסולחה
עם דיין, אמר :״עכשיו מתחלק הגרעון הגדול
של דבר בין גולדה ודיין. הגרעון
כבר מוצדק יותר״.
עורו הספדדיס!
מאז התבטא חיים נחמן ביאליק־ בגנות
הספרדים, לא היתר. סערה כזאת בקרב ציבור
הספרדים בארץ. את העילה לסערה
סיפק הפעם מדורו של המשורר בנימין
גלאי על קפה הפוך, המתפרסם במעריב
של יום שישי.
בין השאר, התפרסם במדורו האחרון ה־קסע
הבא :״בדקתי ומצאתי שאין לנו מייצבי
מוראל ומעצבי־מוראל טובים יותר מן
הנהגים, הספרדים, הירקנים, המלצרים,
החנוונים. בשתי מילים — אנשי השירותים.״
הפיכת התואר ספרדי למקצוע ועוד מקצוע
של שירותים, הדהימה רבים שלא
האמינו למיקרא עיניהם. כמה עיתונאים כבר
הכינו מאמרי תגובה חריפים על צורת
התבטאות זו. ספרדים, שתשומת־ליבם הו*
חנה ז מר מינתה אתז מו ר ה לתפקיד
מזכיר המערכת לפני הדיונים ו הסיכו מי ם
בדבר מיזוג דבר ולמרחב, ח סמה בזוז את
הדרך לתפקיד בפני מי שהו מאנ שי למרחב.

חנה אלי,דמן־ ובעלה סגל ז״ל
בין משרד למשרד, הילדים רעבים

לטענתה, התייתם אליה סתם בגסות :״גברת,
את עוד צעירה. לא תמותי מרעב,״ אמר לה
לדבריה.
החול, והרעב. אולי לא -אבל
ילדיה כבר רעבים .״אינני יודעת מה עוד
לעשות,״ בכתה השבוע .״כולם דוחים אותי
בכל מיני תירוצים. איך ייתכן שבמדי־נת־ישראל
לא יימצא הסדר למשפחתו של
אזרח שנהרג בידי האוייב? האם זה צריך
לעניין את הילדים שלי, שהחוק לא בסדר?
בעלי הקריב את נפשו למען המולדת —
שהמולדת תיתן לפחות אוכל לילדים שלו.״
סטודנטים האסון
הגדול
ח״כ מנחם בגין יזדעזע מן הסתם לשמוע
כי אחדים מראשי תא־הסטודנטים של מפלגתו
הציעו להכיר ביישות הפלסטינית.
(המשך בעמוד )23
העולם הזה 720י

מגעים סודיים עם ברית המועצות

יגאל אדון גפגש בחשאי
ב שוו״׳ןעם גאיגים שד
ממ שלת ברית-המועצות
מה גרם לשינוי הגדול בעמדתו של
יגאל אלון, לגבי הסדר השלום?
כיצד הפך בן־לילה מפקד הפלמ״ח לשעבר
ממתחרה של משה דיין על כתר הנץ
הנוקשה לפרקליט הנלהב והמובהק ביותר
של תוכנית רוג׳רס?
מדוע נשכחו הדיבורים על ״תוכנית־אלון״
המבקשת לספח חלקים גדולים
מביקעת הירדן ועוד אי־אלה שטחים?
ההסדר נעוץ באחד הסודות הכמוסים
ביותר של המדיניות הישראלית.
והוא: שיגאל אלון קיים פגישה חשאית
עם מישלחת רשמית מברית-המועצות,
שבאה במיוחד ממוסקבה כדי להבהיר
לסגן ראש ממשלת-ישראל מה הן כוונותיו
האמיתיות של הקרמלין, עד כמה
מוכנים הרוסים להסתכן במעורבות שלהם
במצריים, ואיפה הגבול שהם מציבים
לעצמם בסיכון ביטחונה וקיומה של מדי-
נת־ישראל.
והנה הפרטים מאחורי פגישה דראמטית

נקודת-המוצא היא אותה הודעה רשמית
מלפני חמישה שבועות, כי סגן ראש הממשלה
יצא לניתוח בפניו בשווייץ.
לא היתה זו הפעם הראשונה שיגאל
אלון עבר טיפול רפואי בשרירי הצד השמאלי
של פניו. אלא שתמיד נשמר טיפול
זה בסוד. בגלל סודיות זו גרם הפעם אלון
לבהלה, כאשר הופיע בכנס של מפלגת-
העבודה בתל-אביב, ופניו מעוותים בצורה
מדהימה. הציבור, שלא ידע דבר על פגם
זה בשרירי-הפנים, הוכה בהלם למראה
צילומיו של סגן ראש הממשלה. גם אחרי
אותה תדהמה, לא באה שום הודעה רשמית
מלישכתו של אלון כדי להסביר את
המצב.
והנה, הפעם, נמסר מראש בוליטין רפו אי.
ממבט ראשון, נראה הדבר טבעי. יכול
היה כל אזרח לחשוב :״עכשיו למד אלון
את הלקח. במקום לתת לשמועות לפרוח,
הוא מודיע מראש על ניתוח.״
ייתכן ששיקול זה אומנם עמד מאחורי
ההחלטה לפרסם הודעה רשמית. אבל
עתה ברור, כי היה זה רק מניע חלקי.
שכן, קל היה להסתיר את הניתוח, מאחר

שכן תנאי ראשון לאותה שליחות היה,
כי הפגישה תתקיים בסוד כמום.
כך ירד סגן ראש ממשלת־ישראל מן
המטוס שהביאו לציריך, שווייץ. הצוות
הרפואי והקליניקה הוכנו למענו מראש,
והניתוח -בסך־הכל טיפול קל, שאינו
פוגע בכושרו של סגן ראש הממשלה -
בוצע בהצלחה.
אך סגן ראש ממשלת־ישראל לא שב
לישראל. גם לא אחרי שהתאושש. הוא
המתין לפגישה שהיתה הגורם האמיתי
לנסיעתו. הוא גם המתין כדי לוודא ששום
סקרן אינו דוחף את אפו לענייניו, וכדי
שכל העולם יראה בו אך ורק מחלים,
הנמצא בשוריץ למטרות רפואיות פרטיות.

סגן ואש הממשלה אלון

רק אז התקיימה הפגישה. שלושה שליחים
רוסיים הגיעו לעיר שבה הוא התארח,
ולאחר שנקבעה השעה המדוייקת -הם
נפגשו.
היתה זו פגישה ״להבהרת כוונות״ .הרוסים
הסבירו בגילוי-לב ליגאל אלון מהן
מטרות מדיניותם הנוכחית במרחב, לא
הותירו כל ספק כי אין בכוונתם לפגוע
בקיומה של מדינת־ישראל. אבל הם גם
הבהירו שלא ירשו המשך המצב הקיים.
מטיבעם של סודות כאלה, שאי־אפשר
לגלות את כל פרטיהם. גם עתה, כאשר
מסיר ״העולם הזה״ את הלוט מעצם קיום
המיפגש, אין הוא רשאי לגלות את פרטיו.
אפשר לציין רק את העיקר ; כי בישיבה
זו הובהר, שהרוסים תיאמו את מהלכיהם
הקרובים עם האמריקאים, וכי הם הפעילו
ויפעילו להבא -על נשיא מצריים אתהלחץ הדרוש כדי לוודא שסוף־סוף יוכלו
יחסי ישראל-מצריים לעלות על הדרך
המובילה לדו-קיום בשלום.
יגאל השתכנע, והתוצאה הורגשה בישיבות
הממשלה ובנאומו ההיסטורי בכנסת.

ונערך בחו״ל. אלון יכול היה פשוט לנסוע,
להישאר שם עד שיתאושש מן הטיפול,
סימן.
ולחזור ארצה כששוב אין על פניו

לישכתו יכלה להודיע, למשל, שהוא יצא
ואם דרוש עוד חומר למחשבה:
לטפל בעניינים מדיניים.
אלא שזה בדיוק מה שיגאל אלון לא
מה עומד מאחורי הכרזותיו הנישנות
רצה שלישכתו תודיע. להיפך: הוא רצה וחוזרות של משה דיין, כי הוא משוכנע
שלישכתו תודיע כל דבר -רק לא שהוא שאין ברית-המועצות מעוניינת לחסל את
יצא בשליחות מדינית.
מדינת-ישראל?

העול פ ₪

שו א ד

אז ר חי

מכד

ש כ בו ת

ה צי בו ר

בן־ציון ברוך ,35 ,פועל בתעשיית
כפפות ומוכר צעצועים :״בארץ אי-
אפשר להתפרנס. המיסים הם עצומים.
כשיבוא השלום אסע לקאהיר כדי לבד
כור כפפות לרוסים. הם ישלחו את
הכפפות למוסקבה ואני אשלח את הכסף
לישראל.״

אורי שהינו ,18 ,פועל תעשייה :״כשיבוא
שלום 1אתחתן. אני אוהב בחורה
אחת אבל אני מפחד להתחתן. מה היא
תעשה אם אמות בסואץ ז אבל אם
יהיה שלום, אתחתן איתה בלי בעיות״.

תעשה

סמי מוסה, בארמן בבית־קפה בתל-
אביב :״אני חושב שאסע למצריים לעשן
חשיש בשקט. שם לא עושים מזה
בעיות כמו אצלנו. חוץ מזה שם החשיש
יותר זול מזה המוברח לישראל.״

יהושע ברקע, בעל קיוסק בתל״אביב:
״אסגור את הקיוסק שלי ואסע לטייל
בכל ארצות״ערג, כמו שנסענו לגדה אח רי
מלחמת ששת-הימים. אחרי שאטייל
שם, לא איכפת לי שיחזירו הכל לערבים.״

הרמון דלוי ,27 ,פועל בניין :״אם
יהיה שלום אולי אפסיק לעשן חשיש.
לא יהיה יותר צורך בסמים. אבל לפ-
ני שיבוא השלום צריכה לבוא מהפכת
הנוער ואני רוצה להיות עד לזה״.

פנחס קופרבאנד ,56 ,תייר יהודי
מארגנטינה, בעל הון :״הדבר הראשון
שאעשה — אני אבנה בתל-אביב או
בירושלים בניין בן 40 קומות לנוער יהודי
וערבי. לא איכפת לי הכסף. השלום
חשוב יותר מהכסף.״

ארזה רגב, טכנאית בניין מתל-אביב,
בת : 23״דבר ראשון אני רוצה לנסוע
לבקר ולבלות במועדוני־הלילה של ביירות.
שמעתי עליהם המון. בתל״אביב
אין כימעט חיי לילה ושם זה
פאריס.״

לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת, נפל השלום על אזרחי
ישראל. מושג שנראה מופשט, ערטילאי, בלתי־נתפס
ובלתי־מושג, הפך למשהו מתחום המציאות. הפסקת־האש
שהוכרזה בשבוע שעבר, ועצם האפשרות הגלומה
בה להפוך את השלום בין ישראל לארצות־ערב למשהו
מציאותי, עוררה והלהיבה את אזרחי ישראל. ביום בו
הוכרזה הפסקת-האש, היתה שמחה ספונטאנית בכל
השכבות ובכל חלקי הארץ, למרות נסיונותיהם של
הפרשנים ללגלג על שמחה זו. לאזרחי ישראל, שמרביתם
נולדו לתוך המלחמה ולא ידעו מעולם שלום מהו,
היה זה יום חג.
״העולם הזה״ ביקש לתהות אחר התקוות והחלומות
הכרוכים במושג השלום אצל האזרח הפשוט, שאינו
עוסק בפוליטיקה ושידיעותיו באות לו מקריאת עיתונים.
צוות ״העולם הזה״ פנה השבוע אל אזרחים ברחוב בשאלה
:״מה הדבר הראשון שתעשה כאשר יוכרז על
שלום בין ישראל למדינות־ערב?״ מרבית הנשאלים לא
ידעו כיצד להשיב, לא העלו בדעתם כל דבר מיוחד
אותו יוכלו לעשות ושאינם עושים עכשיו. האחרים -
תשובותיהם מתפרסמות בזה.
אורית אדרה, בת : 17״אוי, אני
אתעלף משמחה כשאשמע שהגיע השלום.
אחר-כך ניסע בטח לארצות הש כנות
כדי לערוך קניות״.

משה בן־נוח, ספר :״ביום בו ייחתם
חוזה השלום אני מזמין כל מי שיעבור
אצלי ברחוב לבוא להתגלח ולהסתפר
בחינם. לא חשוב אם אצטין לעבוד
כל הלילה. יום אחד אני תורם לשלום.״

אלתר נוגק, צייר וניצול מחנות ח
השמדה באירופה :״אני חושב שאני
אעשה הכל כדי להגיע לנשיא נאצר
וללחוץ לו את היד. אם יהיה שלום
זה רק בגללו, משום שהוא היה מוכן
לוותר ראשון.״

יעיל פרידמן ,28 ,גרפיקאי מגבעתיים :
״תעזבו אותי. לא מאמין שאי־פעם
*היה שלום. למרות שהברזל עכשיו חם,
אלה שיושבים בממשלה נמצאים במצב
היפנוטי ולא עושים דבר למען השלום.״

ברון וילנסקי ,28 ,טכנאי טקסטיל
מרמת״הנשיא :״אני אתנדב לעבוד שנתיים
במצריים כדי לסייע לתושבי מצריים
לפתח את תעשיית הטקסטיל שלהם.
לא איכפת יהיה לי המשכורת.
לשכנים צריך לעזור.״

ג׳רי ג׳רבל, מוסיקאי מבת״ים :״אני
אנצל את ההזדמנות הראשונה כדי לערוך
בישראל הופעה של הזמרת המצ-
ריה אום־כולתום. אם היא לא תרצה
להופיע, אני אערוך לה בתל-אביב טיול
על חשבוני.״

שולמית שיק, בת ,17 דוגמנית :״זה
החלום שלי — לנסוע ולהופיע כדוגמ נית
בתצוגה במצריים. הייתי מעוניינת
להופיע דווקא בתצוגה של תיסרוקות
ישראליות בקאהיר. זה שטח שבו אנו
יכולים לתרום להם.״
אבי עזרא, בעל מסעדה :״מה לעשות
כשיהיה שלום! אני הולך לישון
ל 24-שעות רצוף. סוף־סוף אפשר יהיה
לישון פעם בשקט, בלי דאגות ובלי בעיות
ובלי לשמוע רדיו.״

שלמה כהן ,30 ,נהג מונית מפרדס-
כץ :״אני מעוניין דווקא בדמשק. אם
יהיה שלום אני רוצה לעבוד על הקו
תל-אביב —ומשק. חבל רק שעם הסורים
לא יהיה שלום כל-כן מהר״.

ארנון בסט ,22 ,פקיד בבנק״לאומי:
״אינני מאמין שאי״פעם יהיה שלום
בינינו ובין הערבים. נמר במו נאצר לא
יכול להיפך בין־לילח לציפור. אינני יכול
לתאר לעצמי מצב של שלום ואין לי
כל תוכנית למצב כזה.״

מאיר סולן, עורך־דיו, עולה חדש :
״ביום בו יוכרז חשלום בין ישראל ל-
מדינות״ערב ארים כוסית ואעשה קידוש
ואודה בכן לאלוהים על שהשכין שלום.״

אלי דהאן, מנהל חברת המוניות
״טקסי מרכז״ בתל״אביב :״עוד ב״1957
רציתי לפתוח קו מוניות לקאהיר. נראה
לי שעכשיו הדבר יותר מציאותי.
אני אשתדל לקבל את הקו הזה.״

יוסי חיוו, מלצר מתל-אביב :״הדבר
הראשון שאעשה זה לנסוע לשחק
קלפים בקאהיר. מייד אחרי מלחמת
ששת-הימים יצאתי לשחק קלפים עם
הערבים בגדה ובירושלים. עם הערבים
מישחק קלפים זה משהו רציני. אפשר
לשחק איתם על סכומים גבוהים״.

יוני מרדר, בעל דיסקוטק :״ברור
שתיכף יהיה אצלי, בדיסקוטק, עינבר׳
נשף גדול לכבוד השלום. המשקאות
יהיו על חשבוני. ואם יש איזה בעל
דיסקוטק רציני בקאהיר, הוא יבול
לראות את עצמו בבר האורח שלי
בישראל. הכל על חשבוני.״

יוסי צרפתי, בן ,24 מתל־אביב :״אם
יהיה שלום, אני מסוגל לבל היותר להרים
בוסית ולשתות לחיים. יותר מזה !
אני לא יודע. מה יש להתרגש מזה ן
מה זה שלום ! ״

ציפורה סדלס , 18 ,ילידת תל־אביב
שנישאה לתושב גרמני וחיה שם :״אני
אצא לרחוב וארקוד עד אור הבוקר
ואשכנע את בעלי לעלות לישראל.״

תהיה מעוניינת כיד שבחזית התעלה
ייווצרו תנאים שלא יאפשרו
עוד לישראל לסגת ולחזור
כה מהדרך בה החלה לצעוד.

מה נעשה מאחורי הקלעים
של ממשלת-ישראל בשעה זו:

הטלת המיסים הנוספים, כמעט ולא נתנו
דעתם על המתרחש מאחורי הקלעים, שרק
שמץ ממנו הגיע לידיעת הציבור. אבל בקרב
משקיפים מהצד, שהיה בידיהם המידע
המוסתר במתכוון מהציבור, החלו
לכרסם ספיקות חמורים לגבי עתידה של
הפסקת־האש ולגבי יכולתה של ממשלת
ישראל ללכת בדרך בה החלה לצעוד.

^ אם עומדת הפסקת-האש לה ו
ן גיע לקיצה? האם מתכוונת
ממשלת-ישראל לטרפד את שליחות
התיווך של הד״ר גונאר
יארינג עוד בטרם החלה? האם
מנסה ישראל להעלות על שירטון
את תובנית-השלום האמריקאית
של שר-החוץ ויליאם רוג׳רס ולכתחילת
השכוע הנוכחי לא היו
פוצץ את הסיכוי הממשי הרא עוד השאלות הנ״ל שאלות היפושון,
ואולי גם האחרון, להסדר תטיות. היה כדור שמאחורי-הק-
מדיני כמזרח התיכון?
לעיט נעשה נסיון לפוצץ את כל
איש לא העלה בדעתו שאלות אלה עוד עיסקת ההסדר שזה עתה החלה
לפני שבוע, בעת ש״פססיבאל השלום״ ,ש להירקם, ולהחזיר את הגלגל אחוהשתלט
על ישראל בעקבות הכרזתה הפתהיה
רנית. אי-אפשר היה עוד לטשטש
אומית והמפתיעה על
הפסקת־האש,ממשלת את העוכדות, שהצכיעו על כך כי
בעיצומו. הסכמתה המאולצת של
ישראל לקבל את תוכנית רוג׳רס, פרישת כישראל מנסים גורמים מסויימים
גח״ל מהממשלה והדיון המדיני בכנסת על לגרום לפיצוץ הפפקת-האש, תוך
תוכנית רוג׳רס — כל אלה יצרו את ה תקווה שיוכלו לתלות את האשרושם
כי אומנם החליטה ממשלת־ישראל מה ככך כמצרים וכסוכייטים.

לעבור את הרוביקון, ולעשות את הצעד
המכריע הראשון בכיוון להסדר מדיני מתוך
כוונה מלאה וכנות גמורה.
תוך שבוע אחד התמוטטה אשליה זו.
אזרחי ישראל, שלא הספיקו לעקוב אחר
מרוצת המאורעות והיו נתונים עדיין במעין
הלם כללי בהשפעת הפסקת־האש ו־

מי עמד מאחורי נסיון זה? מה הם הגורמים
שהניעו אותו לעשות את הצעדים
שמטרתם לפוצץ את הסכם הפסקת־האש?
מה היא מטרתו ומה הן כוונותיו?

כל העקכות הוכילו אל אדם
אחד: אל שר-הכיטחון משה דיין.

וצרי הצב עוד חרדה
ך* תקוות והעליצות שהתעוררו ב(
! קרב אזרחי ישראל אחרי שנכנסה ר,פ־סקת־האש
לתוקפה בשבת לפני שבועיים,
החזיקו מעמד רק ימים מספר. בעשרת הימים
שחלפו מאז אותה שבת החל תהליך
גובר והולך, שהצביע על נסיון לשנות את
הלכי הרוחות ברחוב בישראל. למסע זה
נרתמו רוב אמצעי התיקשורת בישראל.

כמאמץ לגייס את דעת-הקהל
כייחוד כארצות-הכרית, ולאלץ
את המימשל של הנשיא ניכסון
לקכל את עמדת ממשלת-ישראל
כנושא זה, החל מסע הפחדה רש-

היה זה נסיון להפוך את התק ווה
שהחלה לפעום באזרחי ישראל
לגבי סיכוי של שלום, למצב
של חרדה כללית מפני סכנות
סתומות וממשיות, כדומה למצב
ישראל ערב מלחמת ששת־הימים,
כמאי וכיוני .1967

בשורה של כתבות ומאמרי פרשנות׳ בעיתונות
וברדיו, החלו גורמים מסויימים
להתריע נגד מה שכונה בפיהם ״פסטיבאל
השלום״ ,ליצור את הרושם כי בקבלת תוכנית
השלום האמריקאית לשלביה צועדת
ישראל לקראת שואה חדשה.
אל מסע זה נוספו תוך שבוע אחד שלוש
פרשות, שכל אחת מהן נועדה לספק עובדות
לחיזוק הדיעות בהן נשטף הציבור.
ראשונה היתה פרשת הטילים באמור
תעלת סואץ. היא החלה שעות מעטות בלבד
אחרי שנכנסה הפסקת־האש לתוקפה ו־הוסתרה
במשך מספר ימים מעיני הציבור.
עוד ביום השבת, ה־ 8בחודש, התלוננה
ממשלת ישראל באוזני המימשל האמריקאי
כי מצריים מסירה את אחד הסעיפים בהסכם
הפסקת־האש, בכך שהזיזה טילי קרקע־אוויר
מדגמי ס.א 2.וס.א 3.לכיוון האמור הקדמי
בתעלה, בו היה צריך לשרור מצב של קיפאון
צבאי לפי תנאי הסכם הפסקת־האש.
בכך כאילו אימתה ישראל את חששותיה
המוקדמים והסתייגויותיה מפני הפסקת־האש.
הפרשה נשמרה בסוד כמום כל עוד לא
היה ברור מה תהיה תגובת ארצות־הברית
להאשמותיה אלה של ישראל. אולם מרגע
בו הסתבר כי ארצות־הברית אינה רואה
בשינוי המצב הצבאי בתעלה עילה להפסקת
או לדחיית שליחותו של הד״ר גונאר יא־רינג
עד שתוסדר בעייה זו, היא פוצצה
והפכה לנושא המרכזי שעמד על סדר יומה
של ממשלת ישראל.

גולדה
מי, שנועד ליצור את הרושם, כי
ישראל נפלה לתוך מלכודת כ
הסכימה להפסקת־האש.
האמת היא שישראל לא הלכה לקראת שום
דבר שלא היה צפוי מראש (ראח הנידון).
בהסירה את תנאיה לגבי צורת הפיקוח
על הפסקת־האש העתידה לבוא, קיבלה
ישראל למעשה מראש את האפשרות שהמצרים
יחזקו את המערך הצבאי והאנטי-
אווירי שלהם בחזית התעלה, אפילו לא
הודתה בכך.

קכלת הפסקת-האש היתה צעד
ראשון כתהליך ממנו אין עוד דרך
חזרה -התהליך של ההסדר הכפוי.
היה צריך להיות כרור מראש,
ורק תמימים יכלו להתנכר
לכך, שהפפקת־האש אינה עניין
זמני, שניתן יהיה להפר אותו
כמיקרה של אי-הצלחת שליחות

התלונות והטענות שהושמעו בפומבי, ו־

הד״ר יארינג. היה כדור גם שלא
רק שארצות־הכרית לא תכטל
את תוכניתה כמיקרה של הפרת
הפסקת־האש, אלא שהיא עצמה

מסע הלחישות שנילווה אליהן, שנועד
ליצור את הרושם כי המפולת היא חמורה
בהרבה מכסי שהיא ידועה לציבור, היו
מכוונים יותר לדעת הקהל בישראל מאשר
לדעת הקהל העולמית.

״דבדוע את הצפרדע!״
ל פרשת הטילים נוספו שתי פר־ז
ע שיות־מישנה, שכל אחת מהן יועדה לאותו
יעד: פרשת שני העצורים האלג׳יריים
ופרשת השבויים הישראליים שבידי מדינות
ערב.
ההבדל בין שתי פרשיות אלה היה רק
בכך שפרשת העצורים מאלג׳יר, שנעצרו
אחרי שנחתו בנמל־התעופה בלוד בטראנזיט,
היתה מיקרית ובלתי מתוכננת, הרי המסע
נגד יחסן של מצריים וסוריה לשבויים שבידיהן,
היה מסע יזום• אולם צורת הטיפול
בשתי פרשיות אלה היתד, דומה בתכלית.
מעצרם
של שני הנוסעים האלג׳יריים,
המייג׳ר והתעשיין, שהגיעו ללוד בטיסת
טראנזיט של מטוס נוסעים בריטי מהמזרח
הרחוק לאירופה, היה דוגמא מאלפת לחוסר
כל שיקול־דעת והערכת ההתפתחויות, המאפיין
את פעולותיה של ממשלת ישראל.
הנסיון לעכב אח שני העצורים מתוך כוונה
להשתמש בהם כבני״ערובה לשיחרור שבויים
מארצות ערב, היה נסיון ליצור מתח
נוסף עם המצרים, להעמיד מיכשול נוסף
בדרך ההידברות איתם. הוא לא לקח בחש-
בון את האפשרות שמעשה מעין זה, המנוגד
לתדמית שישראל מנסה ליצור לעצמה׳
יקומם נגדה את דעת־הקהל בעולם.
גם הנסיון לפתוח במסע בין־לאומי על
יחסן של מצרים וסוריה לשבויים שבידן,
המנוגד לסעיפי אמנת ג׳נבה, היו לו מטרות
דומות.

אם כי כיסודו שד דכר זהו מסע
מוצדק לחלוטין, המכטא את רגישותה
של ישראל לחיי ולשלום
חייליה הנמצאים כשכי, הרי עיתויו
של המסע דווקא לשכוע זה,
אחרי שעד כה שמרה ישראל על
שתיקה כללית כתחום זה, מציי
כיע על כוונות נוספות. שוכ היה
זה נסיון ליצור עוד תחום של
התנגשות כין ישראל ומצריים,
להציג לעיני דעת־הקהל העולמית
כי כמו כמיקרה הפסקת־האש
אי-אפשר לסמוך על המצרים, על
דיכרתם ועל התחייכויותיהם.
לא היה זה מיקרה כלל, ששלוש
הפרשות שעמדו השכוע כמרכז
ההתעניינות כארץ וכעולם, היו
כולם מתחום סמכויותיו של שר-
הכיטחון משה דיין.
היה זה משה דיין שהציג את ההתפתחויות
באיזור תעלת־סואץ בכל חומרתן ותבע
פעילות קיצונית, אפילו אם תביא לקיטוב
היחסים, המתוחים בלאו הכי, בין ישראל
לארה״ב.
היה זה משר, דיין שעמד מאחורי ההחלטה
לעצור את שני הנוסעים האלג׳יריים
בנמל התעופה בלוד. הוא התנגד בממשלה
לשיחרורם.
והיה זה משה דיין שנתן את האישור
להתחלת המסע נגד הפרות אמנת ג׳נבה
ביחס לשבויי־המלחמה מצד מצריים.
אי־אפשר להבין את מלוא המשמעות של
המאורעות הנ״ל, ואת התפקיד שהם ממלאים
במשחק שמשחק משה דיין, מבלי לדעת
את ההתפתחויות והמצב בצמרת המדינה
בשבועות האחרונים.

כאשר הופיע משה דיין ביום השישי
לפני שבועיים בטלוויזיה כדי להסביר את
סיבת הפסקת־האש על־ידי ישראל, ואת הסכמתו
להחלטת ממשלת ישראל לקבל את
תוכנית רוג׳רס, נוצר בקרב. הצופים הרושם
כי חל שינוי קיצוני בדיעותיו של שר־
רכין הביטחון. המציאות טפחה על פניו, כך ניתן
היה לחשוב, והוא שינה את תפיסתו בהתאם
לנתונים החדשים ולהבנה החדשה של
הכוחות הפועלים בשטח.
עצם הישארותו של משה דיין בממשלה
שעה שפרשו ממנה שרי גח״ל, היתר, צריכה
לספק עדות מכרעת לשינוי זה שחל בו.

אולם היתה זו הערכה מוטעית.
משה דיין מעולם לא התבוון לק־כל
את הפסקת־האש כשלם ראשון
כהליכה לקראת הסדר-שלום
כרוח תוכנית רוג׳רם. לגכיו היו
החלטותיה של הממשלה כהיענו־תה
ללחצים של ממשלת ארצות־הכרית,
רק טכסים שנועד להרוויח
זמן, לקכל מהאמריקאים את
הדכרים הדרושים לדעתו לשם
הכטחת כיטחונה של ישראל ולשם
המשכת המלחמה, כשתחודש.
יש לדעת כי היה זה משה דיין שקבע
וניסח, כמעט בעצמו, את נוסח תשובת
ממשלת ישראל בהסכימה לקבל עליה את
שליחותו המחודשת של הד״ר יארינג. לא
היה זה משום שדיין הוא מנסח טוב יותר
משרים אחרים בממשלה, כמו ישראל גלילי
או אבא אבן, אלא משום חששם של שאר
שרי הממשלה, שאם לא תנוסח התשובה
על־ידי דיין עצמו, הוא ימצא תמיד דרך
להתכחש לה, לטעון כי התשובה ניתנה
בניגוד לדעתו ועמדתו.
בדיונים שהתנהלו לפני שבועיים, לפני
מסירת התשובה ׳הישראלית, הסכים דיין
שישראל תתחייב לנסיגה מפורשת, כפי
שדרשו האמריקאים, באמרו :״נהיה מוכרחים
לבלוע את הצפרדע הזאת.״ אולם
כעבור יום אחד בלבד, כאשר• הסתבר כי
הנוסח שהכין דיין עומד בסתירה לנוסח
שדרשו האמריקאים מישראל, טען דיין!
״נצטרך להתכחש לכך כאילו הסכמנו לנוסח
האמריקאי.״

תשוכתו זו של דיין זיעזעה את
השרים .״איך -אתה יכול לומר

דבר בזה?״ התריס נגדו יגאל
אלון ,״הרי רק לפני יום אמרת
שנצטרך לבלוע את הצפרדע?!״

השיב על כך דיין :״אז שיניתי
את ד ע תי ...אני ידוע כמי שמשנה
את דיעותיו

מהומה, מכוסה ומבוכה
** שה דיין יודע כי ממשלת ישראל
נמצאת כיום במצב של מהומה, מבוסה
ומבוכה. שרי הממשלה, יותר מאשר הם
חוששים מהמצרים, הסובייסים או ד,אמרי־

גלילי

קאים, הם חוששים ממשה דיין. הם פוחדים
שישאיר אותם לבד כדי שהאחריות לנסיגה
תפול על שכמם.

גולדה, אבן, ספיר וגלילי היו
מובנים להשלים עם פרישת גח״ל
מהממשלה רק באשר ידעו בבירור
בי משה דיין יישאר עימם
יחד. בזוכרם את ימי הפוטש של
יוני ,׳67 הם חוששים מפני היווצרות
מצב דומה כאשר יהיה משה
דיין מחוץ לממשלה.
גולדה מאיר נמצאת במצב של תיסכול
שמעולם לא נמצאה בדומה לו. היא ממשיכה
במאמציה, בעיקר באמצעות מקורביה,
ביניהם סמנכ״ל משרד החוץ מרדכי גזית,
הממונה על השולחן האמריקאי, לצאת בזמן
הקרוב לביקור בארצות־הברית.
אולם כל הרמזים שהופנו לבית הלבן
בדבר רצונה של גולדה לבקר בוושינגטון,
לא הובנו שם, ועד כמה שנראה עתה, אין
כל נכונות מצד מימשל ניכסון להזמין את
גולדה לביקור רשמי בארצות־הברית.
גולדה מאמינה שאילו ניתנה לה ההזדמנות
לכך, היתה יכולה לשכנע את נשיא
ארצות־הברית ואת שר־החוץ שלו לשנות
את המדיניות המרחבית החדשה שלהם. אם
לא תצליח בכך, כך קיוותה, תוכל לפחות
לגייס את דעת־הקהל היהודית שם להפעלת
לחצים על ממשלת ארצות־הברית.
חששותיה של ראש הממשלה מרובים
לא רק בגלל המדיניות של הסטייט די־פארטמנט
ושל הבית הלבן, אלא גם בגלל
סימנים שונים המעידים על מבוכה השוררת
אצל חוגים שונים ביהדות האמריקאית
ובמנהיגותה.
אחרי שקיבלה ממשלת־ישראל על עצמה
את תוכנית רוג׳רם, נעשו היחסים בין
ראש־הממשלה ושר־החוץ אבא אבן מתוחים
ביותר. הסיבה לכך היתד, המחלוקת בין
שרי הממשלה לגבי צורת ניהול השיחות
והמגעים עם הד״ר גונאר יארינג.

שר-החוץ אבא אבן מעוניין,
במובן, שהשיחות ייערכו בדרג
של ׳שרי-חוץ. הוא חותר לבך שהוא
יעמוד כראש המשלחת הישראלית
לשיחות השלום. אולם אישים
מרכזיים בממשלה, הזוכרים
עדיין את פרשת דיווחיו של שר־החוץ
ערב מלחמת ששת-הימים,
אינם מעוניינים בל־בך שיהיה זה
אבא אכן שייצג את ישראל כשיחות.
הם חוששים שאבא אכן

עלול להעמיד את הממשלה כפני
עובדות מוגמרות, כהתאם לדיעו־תיו
המנוגדות לדיעותיהם.
בין אלה המתנגדים שיהיה זה אבא אבן
שינהל את המשא ומתן עם גונאר יארינג
נמצאים ישראל גלילי ומשה דיין.

על רקע זה נעשו היחסים בין
ראש־הממשלה ושר-החוץ מתוחים
כיותר. אחרי התפטרות שרי
גח״ל הועלתה אך ההצעה, שלמען
המשך האיזון בממשלה, יקבל
אבא אבן תפקיד, כמו למשל תפקיד
של סגן ראש-הממשלה, ואילו
מישרת שר־החוץ תימסר לאדם
אחר. המועמדים לתפקיד זה:
יגאל אלון, יצחק רבין, חיים
צדוק, וקצין בכיר בצה״ל. ראש•
הממשלה דחתה הצעה זו ״בשלב
זה ״,אולם החרב עדיין מרחפת
על אבא אכן.

במצב העניינים החדש שנוצר בצמרת
המדינה — כאשר רבים מבין שרי הממשלה
אינם משלימים עם ההחלטות שהם
נאלצים לקבל, הפך, כמעט באופן טבעי,
שר־החינוך יגאל אלון לאיש החזק. הוא
אולי היחיד שברור לו לקראת מה הולכת

תקיפה בנושא זה אפילו עד לפיצוץ כל
המהלך המדיני שהחלה בו.
כמה מהשרים נחרדו לנוכח אפשרות כזו.
אחד מהם אפילו התבטא בנוסח :״פלצות
אחזתנו! אווירה של מפולת נשתררה בממשלה!״
אולם שרים אחרים, ביניהם ראש
הממשלה וסגנה, ידעו כי אין אמת בידיעות
החוזרות על כוונתו של דיין להתפטר.
הם יודעים היטב את השקפותיו, שאם
כי הן משתנות, יש בהן כמה יסודות קבועים:
דיין אינו רוצה בעימות עם ארצות־הברית,
לאו דווקא מתוך דבקותו באמרי
קאים,
אלא בגלל חששותיו מפני בריה״מ.

יחד עם זאת מרגיש דיין את
עצמו בודד ומבודד בממשלה1,
בייחוד אחרי פרישת ׳שרי גח״ל׳.
קודם חיזרו אחריו מנחם בגין
ויוסך ספיר מצד אחד וגולדה עם
אנשי המערך מצד שני. עכשיו!
רואים בו אנשי גח״ל יריב, ואילו׳
בצמרת המערך נוטים לקבל אתו
הערכת פינחס ספיר שמשה דיין!
נעשה עתה תלוי יותר במערך.

ד 9וצץ את גולדה
אלון ישראל והוא מוכן לקבל על עצמו את כל
האחריות לכך.
ליגאל ברור כמעט לחלוטין כי זו ההזדמנות
של חייו. אם יושג ההסדר המדיני
על פי תיבנית רוג׳רם, ואם חלקו
שלו בהשגת הסדר זה יובלט ויודגש, כפי
שהוא מנסה לעשות לאחרונה, כמעט ברור
שיהיה זה הוא יורשה של גולדה מאיר
בתפקיד ראש־הממשלה.

אלא שבמהלבים הפנימיים עשה
יגאל אלון טעות יסודית אחת.
כמקום לקרב את משה דיין אל
עמדותיו ולשתך אותו כבל המה לכים,
הוא מתייצב נגדו. בימעט
בל מהלכיו של אלון מכוונים להשאיר
את משה דיין בצד, במי
שהתפתחות המאורעות יצאה משליטתו.
מצב כזה רוחך את משה
דיין החוצה. יגאל אלון לא השכיל
להבין כי דיין כחוץ מסוכן
לו הרבה יותר מאשר דיין בפנים.
כך קרה בשבוע שעבר, כאשר הגיעו הידיעות
הראשונות על הצבת הטילים סמוך
לתעלה, הפיצו כמה ממקורביו של משה
דיין את השמועה כי בכוונתו להתפטר מן
הממשלה, אם לא תקבל על עצמה עמדה

ם ל רקע זה מנסה משה דיין לשפץ
׳ ג את תדמיתו בעיני הציבור. הוא אינו
רוצה עוד להופיע כנץ, אלא כלוחם אקטיביסט,
כאיש היחיד בממשלה המסוגל למנוע
שואה ומפולת.
כך קרה שבתחילת השבוע שעבר, כאשר
הוזעק השגריר יצחק רבין לישראל, על
רקע גילוי הזזת הטילים באיזור התעלה,
ניצבה האפשרות לפיצוץ כל העיסקה עם
האמריקאים בלחצו של משה דיין. משה
דיין חזר בו והסכים לוותר לאמריקאים גם
בנקודה זו, רק אחרי שרבין שיכנע אותו
כי אסור לנקוט בצעד כזה.
אולם עברו רק כמה ימים, יצחק רבין
חזר לארצות־הברית, ודיין שוב חזר בו.
כי אסור
לישראל לסגת בנקודה זו של הזזת הטילים
באיזור ׳התעלה, והיא חייבת לתבוע
מן האמריקאים לקיים את התחייבויותיהם,
אפילו תוביל תביעה זו לפיצוץ ההסכם.
אלא שאם מישהו עדיין מאמין בכך שניתן
לטרפד את יוזמת השלום האמריקאית,
שמקורה בעיסקה אמריקאית—סובייטית, הוא
שוב תמים. עתה, אחרי שזכתה כבר להישגים
ראשונים כפי יוזמתה, שוב לא
תסכן ארצות־הברית את סיכויי ההסדר הכפוי,
אפילו תשתכנע שכל טענותיה של
ישראל הן נכונות ומוצדקות.

הגישה האמריקאית היא שמאחר
וכפיית ההסדר היא מחויי•
כת המציאות, שוב אין זה משנה
מה עושים המצרים או הסובייטים
בתעלה, מאחר שממילא אין ככוונתה
להניח להתחדשות המלחמה

בחזית התעלה. כדי להניח את
דעתה של ישראל, יספקו האמריקאים
הבטחות נוספות וציוד, אולם
הם לא ייכנעו לשום לחץ
ישראלי העלול להוביל לפיצוץ

הפסקת-האש או שליחות יארינג.
לאור זאת קשה להניח כי יש
סיכוי הצלחה לנסיון לפוצץ את
הפסקת־האש. נסיון כזה עלול רק
להוביל לפיצוץ דמותה של ראש־הממשלה
גולדה מאיר, להציגה
כמי שהובילה את ישראל למלכודת
כעיניים עצומות, ולהוכיח בי
רק אדם אחד עשוי עוד להושיע
את ישראל -משה דיין.

נסיכת ים כינרת ־ חני פרי

על גבי ספינת טיולים ניצבו המועמדות לפני 15א
איש כיש־המזל ביותר השבוע היד,
} | משה צחר, ראש־עיריית טבריה. צחר.
שמעולם אינו נוסע בשבת, סירב להתחמק,
בגלל סיבה זו, מתפקידו להכתיר את הזוכר,
בתחרות נסיכת הכינרת .1970 מאחר
שהתחרות נערכה ביום השישי האחרון בערב,
ערך צחר צעדה בת מספר קילומטרים,
ממעונו עד לחוף השקט שם נערך הטקס.
כאשר הגיע, גילה כי איחר, נאלץ לחזות
בסגנו המקיים את המיצווה במקומו.
היה זה פשוט עוול משמיים. כי צחר
היה אחד המחותנים הראשיים באירוע, שהפך,
למשך שלושה ימים בשבוע שעבר,
את טבריה לעיר־קרנבל אתת גדולה. לפי
הערכתו של מפקד משטרת טבריה, קלמן
בורנשטיין, נכחו 15 אלף איש בטקס ההכתרה,
שהיווה (לאחר ששבוע קודם לכן

ראש-העיר הדתי הלך
ברגל בשבת כדי להכתיר את
המלכה שהיתה בביקיני

גור, יעקב

(המשך בעמוד )22

1לטי ההחוות

ארבע מ ת ון תריסר ה מוע מדו ת, בסירת־מירוץ וליד מיגל שי־הסקי,
נראות מ תו חו ת לפני התחרות. ה שופטים — ישראל
ריפמן, פנחס ו ימר, ברנרד ו מ תי סקייק — ב חרו בחני פרידמן בת ה־. 18

נבחרה בשארם־א־שייך נסיכת ים־סוף) סיבוב
שני לקראת תחרות מלכן; המים, שתיערך
בתחילת ספטמבר בהיכל־התרבות ב־תל־אביב.
ההמונים
שהתאספו ביום השישי בערב
בטיילת המפורסמת של טבריה טבעו, צוהלים,
בים בלונים, זיקוקין־די־נור, פרחים,
דגלים ונורות צבעוניות. עם התחלת טקס
הבחירה עצמו, כוונו זרקורים בחשיבה לעבר
ספינה, שעל סיפונה ניגנה להקת
הקצב העכבי שים, שזכתה במקום הראשון
בפטם־באל הפופ . 1970 הזמר ג׳ימי לויד
ודודו דותן מחממים את הקהל — ואז מתחילות
סירות־מירוץ לקרב במהירות מתוך
החשיכה, מכיוון חוף הל ידו. הסירות
קרבות לטיילת במהירות, מציגות כל אחת,
בפני הקהל לאורך הטיילת, את המועמדות
שבתוכה, וסובבות לעבר הספינה, כשזר־קור
עוקב אחרי המועמדת המטפסת אל הספינה.
כאשר
עלו המועמדות לספינה, הן החלו

עזור ראשונה

מעניקה חני פרץ ל
מההתחרות עצמה. ו
הודות למאמצים של מנהל מלון גני־חמת, סמי אמול[

יו חושני טבריה!והסביבה

אחרי התחרות

וסגניותיה. באמצע חני הנסיכה פרידמן, הזוכה. מימינה סגנית רא־שונה
יהודית גוזלן. משמאל נראית הסגנית ה שנייה רחל׳ה שטמברג.

ית גוזלן. המ ת חרות נהנו מהאירוע המפואר לא פ חו ת
התאכסנו ב מי טב ה מלונו ת של טבריה. האירוע הצליח
עובד העירייה משה ספר; מפקד המ שטרה ומנהל אגד.

שמילאו את 1

נישאו לא רק הבלונים הציבעוניים
1 1 ^ 1 4 #כל הטיילת בטבריה, אלא גם מצב־הרוח. ה מו עמדו ת
לתואר הוסיכה, שעברו בקהל עם הבלונים, ותקבלו באווירה נהדרת.

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

בעננים —
אפשר

׳ ל ה רי ם מישקל כזה לעננים — נראה המנחה
דודו דו תן, כ שהנסיכה וסגניו תי ה התלב שו עליו.

נשיקה וגנ ח ה

גם ראש הממשלה לא תשמח ביותר כאשר
ייודדע לה כי סטודנטים המשתייכים
למפלגתה יצאו. נגד ההתנחלות, שללו כל
סיפוח, ויש שהרחיקו לכת עד כדי הצעה
לבינאום ירושלים.
דברים אלו 1אירעו בקונגרס הבינלאומי
של הסטודנטים היהודי הווג׳ס — שננעל
לפני כשבועיים בערד, בסימן של קרע גלוי
בין הסטודנטים מישראל לעמיתיהם מחו״ל.
אולם בגין וגולדה עשויים להתנחם בעובדה
כי גילויי הסטייה שנשמעו מפי הנציגים
הישראליים היו, למעשה, הצעות
פשרה שנועדו רק לרכך החלטות חריפות
יותר שהוצעו. על־ידי הנציגים מחוץ־לארץ.
השתקה והשמצה. הפשרה לא הושגה.
הכנס ננעל בהחלטות המותחות ביקורת
חריפה על מדיניות
ממשלת ישראל
•.הקיצונית ביותר
היתה זו שכרכה
את זכות הקיום
של הציונות
בהברה ביישות הפלשתינאית.
העיתונות
הישראלית
ניסתה לעטוף
׳׳החלטות אלו במעטה
של השתקה מחד
או סילוף ועזריאל
השמצה
מאידך.
משרד־החוץ שתק. אנשיו לא הופתעו.
היחידים שהופתעו באמת מכל העיניין
היו דווקא הסטודנטים הישראליים.
מטר קריאות ״כזיז״ .מתוודה אריה
עזריאל, חבר תא־הסטודנטים של מפלגת
העבודה, שנכח בכנס כמשקיף מטעם אוניברסיטת
תל־אביב:
״הקונגרס היווה עבורי נקודת מיפנה.
לפתע התחלתי להביט על ישראל בעיניים
אחרות. לראשונה שמעתי ביקורת עניינית
ומשכנעת מפי צעירים יהודיים החרדים לדמות
המדינה ולגודלה. אין שמץ של אמת
בכך שהשמאל החדש הוא אנטי־ישראלי, על
כל פנים לא זה שהיה בוועידה. פגשתי צעירים
מעשרים ושלוש ארצות — כולם נלהבים
לעניין הישראלי.
״האסון של התאחדות הסטודנטים הארצית
ושל האגודות המקומיות בירושלים
היא עובדת היותן נשלטות על ידי פעילי
גח״ל. בכנס למשל גילו אלה קיצוניות
נלהבת, ולעיתים אף יחס של זלזול, כלפי
האורחים מחו״ל. כשיו״ר ההתאחדות, משה
עמירב, איש־גח״ל־מוצהר, קרא לסטודנטים
הזרים לרדת לתעלה לפני שהם מביעים
את דעתם, נתקל במטר זועם של בוז.
״התוצאה מכל זה תהיה שישראל תגיע
למצב שיזרקוה מכל ארגוני הסטודנטים
בעולם, בגלל טיפוסים קיצוניים כאלה.
אחר־כך מתפלאים כשמתקבלות החלטות
אנטי־ישראליות חריפות השוללות אפילו
את זכות קיומה של מדינח־ישראל. הגיע
הזמן שיפסיקו לשלוח רק אנשי א״י השלמה
לקונגרסים בחו״ל׳.
״התנגדתי ללקלקנות״ .הפוכה היתה
דעתו של מיכאל קליינר, יו״ר האגודה ה־תל־אביבית,
ואיש״גח״ל — שהתנגד לקו
ה״פשרני״ שגילו אחדים
מעמיתיו למשלחת
הישראלית,
אנשי גח״ל גם הם:
״ התנגדתי להורדת
הראש, לכניעה, ולגי־קקנות,״
הצהיר. ק־ליינר
היה מוכן אף
לקרע גלוי עם המשלחות
היהודיות
מחו׳׳ל, ובלבד שיתקבלו
השקפותיו
— אותן הוא מגקלייגר
דיר
כ״ההשקפות שאני
משוכנע שרוב
הציבור הישראלי מחזיק ודוגל בהן.״
אולם גם קליינר עעמו ניסה לרכך את
ההתנגדות של אנשי המשלחות הזרות :״ישנם
בישראל גם אנשי שי״ח ו העול ס הזה
הקרובים אליכם בהשקפות,״ אמר ־בדברו לבאי
הכנס** .הריעות בישראל חלוקות. לא
כולם חושבים כמוני.״
מילים אלו לא עזרו לתיקון הרושם הרע
שהשאירה קיצוניותם של אנשי א״י השלמה
והעובדה כי במשלחת הישראלית לא
נכלל אף סטודנט ממחנה השלום, גרמה נזק
שאת מלוא היקפו מוקדם עדיין להעריך.

יאוש גדור

בנ שף ההכתרה. באחת
בלילה, ביו ם
שישי •,הופי עו צילה דגן, דני מסינג ויאיר
קלינגר ב תוכני ת ם ייאוש יושב על ספסל.

עם זכייתה בתו אר נסי־
| | 1 7ז | 1יי ןין
כת הכינרת, התעטפה
11 ^ 11111
חני׳ פ רי ד מן, ברוב שימחתה, בים של בלונים.
(המשך מ ע מוד )20

רוקדות בלהט לקול נגינת התזמורת.
טכס ההכתרה — בניצוח שופטים ישראל
גור, חבר עיריית טבריה. יעקב ריפמן •,מנהל
גני־חמת. פנחס וימר, מהנדס העיר. עדה
ברנרד, רוקחת. ומתי סקייק, רכזת לשעבר•
של אי רגון אמ הו ת עובדות — הסתיים ב־הכתרחה
של חני פרידמן לנסיכת הכינרת.
נסיון זה של שבת בבוקר סיפק הוכחה
נוספת כי בחירת המלכה היתה אכן מוצדקת:
נסיכת הכינרת היה היתה היחידה מבין
כל היפהפיות שנתגלתה כמבינה בסקי.
ל0ג?יחה הראשונה של חני נבחרה יהודית
גוזלן, בתו של קצין או״ם נורווגי, ששירת
בזמנו בארץ. יהודית, שאז עדיין נקראה
כריסיטן, התאהבה בישראל. כאשר סיים
אביה את תפקידו וחזר לנורווגיה עם משפחתו,
התגיירה שם הצעירה, חזרה לישראל,
נכנסה -לקיבוץ עין־גב.

,מקסים ויבורט,
? 1תךך1
מנהל חברת ה|||

שעונים סיטיזן, מכתיר את הסגנית
רא שונה יהודי ת גוזלן.

צמד המורם

בין האמנים אשר בידרו, נונ״סטופ, את אלפי הצופים
שבאו לחזו ת בנ שף ההכתרה, היו גם צמד הנוודים. נאמנה
לכלל כ׳ ההצגה חייב ת להימ שך, וי הי מה, הופיעה הנוזדת, זהבה, ביום ה שי שי בערב,
על אף היותה קודחת ו חומה עלה מעלה. מעלת, וכ שהיא מלאה בכדורי אנטיביוטיקה.

מגרנה היונ

רת של
ב מיוחד

יוצגה בת חרו ת על־

ידי דניאלה, המאפ־חברת
הלנה רובינשטיין, אשר נ שלחה כדי לטבריה
המועמדות. את לאפר

ג״ג׳ דויד

מגור, עליה
העכבישים,

הזמר המלהיב בפעולה
על סי פון הספינה אל-
נערך טקס הבחירה. ברקע: תז מור ת
שזכתה ב מ קו ם רא שון ביפופ״סד.

* הקונגרס קזים לפרי שת נח״ל מהממ
שלה ול״כן־ הי שראלי לתוכני ת רוג׳רס.

העולם ס£ה 1720

איסר הראל
ינסה לפוצץ

תוגוחיר

השר רפאל—
״הרע במיעוטו״?

גולדה מאיר חוששת, כי הממונה לשעבר על שרותי
הביטחון, ח״כ איסר הראל, עלול לנקום בשורת פעולות
שמטרתן לפגוע בשיחות יארינג.

לא יתגשמו תקוותיהם של מתנגדי יצחק רפאל ב־מפד״ל,
שגורמים במפלגת העבודה יתערבו ברגע האחרון
כדי למנוע את בחירת רפאל כשר.

החשש: שהוא ינצל את קשריו הרכים,
כדי להתחקות אחרי השיחות הסודיות
ולנצל ידיעותיו בדי לגרום לתסיסה כציבור
או לפיצוץ השיחות על-ידי גילוי
מהלכים סודיים של המו״מ.

כקרב ה״יונים״ ,השולטים עתה כמס־לגת-העכודה,
התגבשה הדיעח כי בחירת
רפאל לשר היא הרע כמיעוטו.

התקופת־נגד
מול מסעות בגין

לעומת זאת, בטוחים שאם רפאל יתמנה
לשר, הוא ישתלב ללא היסוס כחזית
ה״יונים״ ,המהווים כה את הרוב, ושאליה
שייכים גם שאר שני השרים של המפד״ל.

מינהל ההסברה קיבל הוראה להכין התקפת־נגד מרוכזת,
במיקרה שמנחם בגין יממש את איומו. לצאת
אל העם״.

ההערכה בצמרת המעיר היא, בי מסע
התעמולה וההופעות ההמוניות של ראשי
גח״ל יתחיל בספטמבר, ולקראת מועד זה
מכין מינהל ההסברה מאות אסיפות ברח בי
הארץ, שמטרתן לשכנע את הציבור כי
אין לחשוש מניהול השיחות כניו-יורק.

אף כי מתחרהו של רפאל, מיכאל חזני, ידוע כ־
.יונה״ ונהנה מאהדה כללית מחוץ למפד״ל, מאמינים
אנשי מע״י שאם לא ייבחר רפאל, הוא עלול להקדיש
את כל מירצו וכוחו להוצאת המפד״ל מן הממשלה,
ושבמיקרד, זה יצטרף אל ר״ניצים״ במפלגתו ואף
עלול להקים חזית עם אנשי גח״ל ומשה דיין.

שערורייה
ב״המשקום״
מוסד ״המשקם״ ,השייך למשרד העבודה
ושמתפקידו לדאוג למתן עבודה לאנשים

עורו ״ צ מו :
״ ל כ בו ש
צפויים גילויים על
״המעורבות האמרי?ואית
באיזור״
אם יוחרפו היחסים כין ממשלת־ישראל
לממשלתו של הנשיא ניכסון לנוכח ההת־פתחויות
האחרונות באיזור, לא מן הנמנע
שיפורסמו גילויים מרעישים בקשר למעורבות
האמריקאית כסיבסוך הישראלי-
ערכי, ובעיקר במלחמה בחזית התעלה,
בשנה האחרונה.
גילויים אלה עשויים להעיד כי כמה מהלכים שנקטה
ישראל בסוף השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית
.גילויים
בידיעת האמריקאים, נעשו אלה מיועדים לפגום ביוקרתה של ממשלת ארצות־הברית
ולהוכיח כי היא הוליכה שולל את ישראל
והיטעתה אותה במזיד, מתוך אינטרסים אנוכיים שלה,
שלא היו קשורים כלל במצב במזרח־התיכון אלא בהם־
תבכויות שלה בווייט־נאם ובמצב הפוליטי הפנימי ב־ארצות־הברית.

מאז
התפטר מתפקידו כשר־התחבורה, נותן
אלוף (מיל ).עזר וייצמן ביטוי חופשי יותר לדיעו־תיו
ורעיונותיו בדבר המהלכים שעל ממשלת־ישראל
לנקוט כדי לצאת מן המבוך אליו נקלעה.

עזר מנסה לרכוש אהדה לדעתו בי
רק מיכצע צבאי גדול, שמטרתו תהיה
לפלוש לגדה המערבית של התעלה
ולכבוש את קהיר, עשוי לאלץ את המצ
ספיר
עוקב מקרוב
אחרי ההתפתחויות
עמדתו של פינחס ספיר נעשתה תקיפה
יותר. הוא הודיע לגולדה מאיר, שהוא
רוצה להיות שותף לבל ההתפתחויות,
והוסכם שהוא יהיה נובח ככל פגישותיה
הנוגעות להתפתחות השיחות עם יארינג.
אחת הסיכות ללרישה זו: החשש שמא
ישפיע ישראל גלילי על ראש-הממשלה
להקשיח את עמדתה.

אתק הי ר! ״
רים והסובייטים להסכים לפתרון של
שלום לפי תנאי ישראל. לדעתו של
וייצמן טרם איחרה ישראל את המועד
לפתיחת מיבצע צבאי כזה.

מה דעתו עק תוכניותיהם של ניצים גדולים אחרים?
על נקודה אחת דעתו ברורה — ישראל יכולה
להסתדר בלי שארם אל־שייך :״זה ג׳וק פרטי של
משה דיין.״

קשי־סידור ולקשישים, והמעסיק כחמישים
אלף איש, חתם על הסבם שערורייתי עם
חכרת הביטוח של הסתדרות ״מיבט-
חים״ .הסבם זה אומר כי דמי
הביטוח והפנסייה שייגבו מפועלים שגילם
מעל ,55 ישולמו כעבור 10 שנים חזרה
לפועל במענק בגובה הסכום שנוכה ממנו
ולא כפנסיה.ההסכם נחתם ללא ידיעתם של הפועלים,
וגרם להתמרמרות עצומה בקרב קשישים
שהגיעו לגיל 65 ופנו לקבל את הפנסיה
המגיעה להם.

אחרת, הודיע ספיר, יסרב לכהן גם כשר־האוצר.

במקוום שרי גח״ל -
להקת סגנים
מה יעלה בגורל התיקים שהשאירו אחריהם שרי
גח״ל?
ההצעה המתגבשת בצמרת המערך היא — לחלק את
התיקים תוך זמן קצר. המועמדים לתפקידים הם: שמעון
פרס — מסחר ותעשייה, או תחבורה; חיים צדוק —
מסחר ותעשייה, או תחבורה; יוסף אלמוגי — שיישאר,
כנראה, במשרד העבודה — גם תחבורה, או פיתוח.
יש הצעה נוספת, הנשקלת ברצינות: פינחס ספיר
— נוסף לאוצך — מסחר ותעשייה; שמעון פרס —
עבודה ופיתוח; יוסף אלמוגי — תחבורה ודואר.

כל אחד מהשרים האלה יקבל סגן. המועמדים
לתפקידי סגנים: אברהם עופר (מים־
הר ותעשייה) ,משה כרעם (עבודה) ,מרדכי
כן*פורת (דואר) .מכאן ברור, שכמיקרה זה
יתמסרו פינחס ספיר לאוצר, שמעון פרס
לפיתוח (שיורחב) ,יוסף אלמוגי לתחבורה,
כעוד שהסגנים יתמסרו למשרדים האחרים
שיהיו בפופיס רק פורמאלית ופרלמנטא-
דית לשרים.

איו מנוס
מפילוג ע״מ
אם תמשיך הממשלה בדרכה על-פי תוכנית
רוג׳רס, לא יהיה מנוס מפילוג הרשימה
הממלכתית.
מבין ארבעת חברי ע״מ בכנסת, שניים (הראל והורוביץ)
הם אנשי ארץ־ישראל השלמה, ואינם נופלים ב־קיצוניותם
מאנשי חרות. שני האחרים (אביזוהר ושובל)
נוטים לקו של אנשי רפ״י במפלגת־העבודה, בייחוד
אחרי שבן־גוריון תמך בפה מלא בקבלת תוכנית
רוג׳רס.

הצטרפות איסר הראל וחבריו לגח״ל,
ואכיזוהר וחבריו למע״י, היא הפתרון הסביר,
נובח העובדה שאין כל סיכוי לרשימה
זו להופיע שוב בבחירות כגורם עצמאי,
אחרי התרחקותו של כן־גוריון.

חששות מהלאמת
.טוטו״ הכדורגל
בחוגי התאחדות הכדורגל ומוסדות הספורט
כישראל גוברים החששות מאפשרות
הלאמת מיפעל ״טוטו״ הכדורגל, הנמצא
בבעלותם של מוסדות הספורט ובעלי ״ידיעות
אחרונות״ ותחת פיקוחה של המועצה
להסדר הימורים כספורט.

פקידים באוצר לוטשים כבר מזמן עין לעבר מיפעל
מסחרי זה, המכנים מיליונים רבים מדי שנה, מתוך
הנחה כי האוצר יכול להיות אחד הנהנים העיקריים
ממיפעל זה. עתה, נוכח התפטרותו של מנהל רשות
הספורט, עשהאל בן־דויד, חוששים הנהנים העיקריים
ממפעל הטוטו, כי מינויו של מנהל חדש לרשות הספורט,
כמו יריב אורן, שהוא המועמד הרציני ביותר
למישרה זו, עשוי להביא להלאמת הטוטו.

כמיקרה כזה תהיה זו רשות הספורט
שתקבע את חלוקת הכנסות ה״טוטו״ וה שותפים
הפרטיים כמוסד ינושלו ממנו
הדיל.

:שוטרים מוסלמים הסתערו על המתפללים

היהודיים, אשר פרצו אל הר־הבית —
וזרקו אותם החוצה

ן!4099
גחו חגית
ך*| תצלומים המופיעים בעמוד זה
) • יהדהדו, בימים הקרובים, ברחבי ה־

עולם.

כי הם מראים סצינה נדירה.

הם מראים כיצד בירושלים, הנתונה לשלטון
ישראל — חובטים שוטרים מוסלמים
במתפללים יהודים.
המלחמה האחרונה שנערכה במקום זה

תסיט!
שכנע

אותם

ה שוטרים מגר שים את ה מתפללים
כשאלה מנסים ל־להעניק
להם ארכה נוספת.

הסתיימה במפלת היהודים ובחורבן בית־המקדש.
כאלפיים שנה לאחר מכן — בערב
התשעה באב בשבוע שעבר, ליתר
דיוק — התלקחה המלחמה מחדש. כ־15
יהודים — תיירים ועולים מצרפת — ניסו
לערוך תפילת מינחה, מיסדר ותקיעת
שופר על הר־הבית. תוצאת נסיונם הפרטי־זני
היתה: מאבק אלים במקום המקודש לכל
הדתות.
הקבוצה, שהתכנסה ליד הכותל, הגיעה
לחצר המסגד מבעד לכניסה הראשית, לאחר
שנסיון קודם שלהם להיכנס מבעד לשער
המוגרבים סוכל על־ידי המשטרה. הם
התייצבו נוכח כיפת מסגד הסלע, התעטפו
בטליתותיהם.
באותו רגע קרב אליהם הממונה מטעם
הווקף, ביקשם לצאת את המקום. כאשר
לא נענה, הזעיק לעזרתו כתריסר שוטרים.
חלק מהשוטרים, וכן הקצין שבראשם,
היו מוסלמים, מיחידת המשטרה הממונה
על שמירת המקום. הם פעלו, לדעת חלק
מהנוכחים, בתקיפות ובמהירות. לדעת חלק
אחר — בתוקפנות ובאלימות בלתי מוצדקים
— נוכח אי גילוי כל התנגדות פעילה
מצד המתפללים. מאידך, הצביעו אחרים על
העובדה שהמתפללים סירבו להיעתר לבקשה
לעזוב את המקום. הם פשוט התעלמו
מהפניות והמשיכו בשלהם —
עד שנגררו מהמקום בכוח.

1 0 1 1 1 1י | 1 1 | 1פ א חז ה שוטרים מניף את אגרופו, כדי להלום בפניו של מת־
1 1 4 1 1פלל זועם, עטוף טלית ו תפילין — ה מוכן לה שיב מלחמה
#1* 11111
שערה. מתפלל זה כבר היה מחוץ למקום התפילה, אבל הדבר לא מנע בעד ׳ה שוטר מלהת־קיפו
בחמת זעם. קשה לקבוע התנהגותם של מי היתה פ רו בו ק טיבי ת יותר: זו של המתפללים,
שחדרו למקום למרות האיסור, ואף לא נ שמעו ל הוראות ה שוטרים — או זו של
ה שוטרים, חלקם הגדול מוסלמים, שלדעת רבים התקיפו את המתפללים בכו ח מוגזם.

אחד המתפללים. על מתלב שים
שוטרים ׳מוסלמים
שלושה
^ 1 התפילה
לסייס את
לאפשר להם
בק שתם של המתפללים
י 1 ״ 1
ב שקט, לא נענתה. חיילי צה״ל שנכחו ב מ קו ם ניסו להרגיע את הרו חו ת ולהפריד בין הניציס.

במדינה
עסקים
מי יגן
על המשקיע הקטן?
אם אתה מאותם ישראלים שהצליחו, במרוצת
שנות עבודתם, לחסוך כמה אלפי
לירות, מוכרת לך וודאי, הבעית־ :.מד, לעשות
עם הכסף? איך להשקיעו בביטחון —
ושיישא יחד עם זאת רווחים?
אחד הפיתרונות הפופולאריים, בשנים האחרונות,
היתד, רכישת חלקות, על־ידי חוסכים
קטנים, במטעי־פרי גדולים, שנוהלו
על־ידי מומחים. אולם בימים אלו נחשפת,
במטע ליד דימונה, פרשה עגומה העשוייה
להדאיג כל חוסך ברחבי הארץ.
120 אחח רווח. הסיפור התחיל ל־לפני
ארבע שנים. דויד אושטושינסקי, חבר
ותיק בתנועת העבודה ובעל קשרים מרובים
בהתאחדות האיכרים, הצליח לרכוש,
בשיתוף עם ידיד בשם מרדכי יהל שטח
נכבד של 600 דונם מטעי זיתים. ושקדים
מתי הקרן־ק״מת. מחיר הרכישה 100 :
אלף ל״י.
השניים חילקו את השטח ל־ 56 יחידות־מישנה,
אותן מכרו ל־ 40 חוסכים קטנים,
תושבי תל־אביב, פתח תקווה ואיזור הנגב,
שביקשו השקעה נאותה לחסכונותיהם.
מחיר החלקה היה 4,000ל״י, כך ששני
המייסדים הרוויחו 124 אלף ל״י, על השקעתם
המקורית של 100 אלף ל״י. רווח
צנוע אולי, אך סביר, בהתחשב שהימים
היו ימי המיתון הגדול.
פרי •כאדשים. המשקיעים התארגנו
באגודה חקלאית בשם רותם, ציפו לראות
פרי מהשקעתם. לאחר ארבע שנות ציפייה,
נראה כיום הפרי מריר מאוד:
גרעונותיהם הגיעו לסך 180 אלף ל״י,
ולמרות שערכו של המטע הוא כ־ 400 אלף
ל״י, אין האגודה מסוגלת לפרוע חוב מגוחך
יחסית של 54 אלף ל״י. התוצאה: המטע
עלול להימכר במכירה פומבית, כדי
לפרוע את החוב.
לא היה זה הביזיון היחידי. פרטים נוספים:
#תקופה
מסויימת מכרה ההנהלה למנהל
המיקצועי של המטע את כל יבול הזיתים.
בתמורה על כך שהסכים לקחת את הזיתים,
קיבל האיש גם את השקדים — במתנה
כמעט.
י • במיקוד. אחר מכרה רותם את יבולה
במחיר 120 אלף ל״י, אך קיבלה במקום
זאת, רק 80 אלף ל׳׳י — ללא כל
סיבה ברורה.
#עקב השקאה לא מספקת, התייבשו
60 דונם שקדים, ו־ 12 אלף שתילי זיתים.
ההזנחה הגיעה לירי כך שכיום הפך ה״
מטע לשדידמירעה לעדריהם של שבטי הבדואים
המתגוררים בסביבת דימונה.
רינונים מוזרים. כדי להגיע לדרגת
ההזנחה מעין זו יש צורך בחוסר־כישרון
יוצא־מן־הכלל. כיצד זכה דווקא המטע של
אגודת רותם לניהול מיוחד במינו כזה?
לדברי אחד המשקיעים, שנקט בפעולה
דקה לפני השעה , 12 להצלת רכושו —
ייתכן מאוד שיש כאן לא חוסר־כישרון,
אלא דודקא כישרון גדול. טען אהוד שינער,
חבר מושב עומר, במכתב־אזעקר, שהפיץ
בין חבריו המשקיעים:
״רכוש השווה כ־ 400 אלף ל״י מופקר,
מוזנח, מנוהל בצורה חובבנית, בניגוד להגיון
— או אולי דווקא בהגיון רב, אם
מטים אוזן לרינונים המתהלכים.״
הרם למטרת רווח. אילו רינונים?
שינער מצביע על העובדה כי מאז הקמת
רותם, לפני ארבע שנים, לא נרשם המטע
על שם בעליו במינהל מקרקעי־ישראל. עובדה
נוספת: בארבע שנים קיבלו הבעלים
רק מאזן בודד.
אולם העובדה המכרעת, לדבריו, היא ה־מיסתורין
של ההשקאה הלקוייה: לרשות
המטע עומדת כמות מים בלתי מוגבלת,
במחיר אפסי. כיצד קרה, שואל הוא, שבתנאים
אלו נהרס המטע עקב השקאה
לקוייה?
התשובה שבפיו חמורה יותר — והיא
קשורה ברינונים שהוזכרו: אם אכן יימכר
המטע במכירה פומבית בגלל החוב הזעיר
אותו אין ההנהלה משלמת — ברור לכל
שהוא ״1מכר במחיר הרבה יותר נמוך ממחירו
הריאלי, בגלל מצבו הירוד.
אותו מישהו שיקנה אותו, ירוויח עליו
הון תועפות•
העולם הזח 1720

פ ״ 1ו נ1

...עוד לפני השחרור חשבנו רבות על עתידנו והבנו,
כי ל׳א השכלה לא נוכל להתבסס מבחינה כלכלית
וחברתית.
מיד עם סיום השרות השלמנו, באמצעות מכללת
ת״א להשכלה ככתם, את בחינות הבגרות ולאחר
מכן כל אחד מאתנו בחר לו את המקצוע ״שלו״.
רמי השתלם בהנהלת חשבונות, ואני בחרתי בקורס
לביטוח כללי.
את הקורסים עברנו בהצלחה תודות לעזרתם והדרכתם
של מוריה המעולים של מכללת ת״א להשכלה
ככתב, וכן תודות לכך, שהלמוד נעשה בבית באמצעות
הדואר, בשעות הנוחות לנו וללא הגבלת זמן !
...כיו ם, רמי מנהל חשבונות במפעל גדול למוצרי
עור, ואף אני מצליח יפה כסוכן ביטוח!

קדם גם אתה מעמדך החברתי והכלכלי !
מכללת ת״א להשכלה בכתב מאפשרת לך ללמוד בביתך,
בזמנך החופשי, ללא כל הפרעות וטרדות!
למד מקצוע משתלם באמצעות הדואר, כשלרשותך צוות
מורים מעולה, אשר יטפל בך ללא הגבלת זמן עד
שתהיה מוכן.
לבחירתך 40 קורסים, ביניהם: בגרות, מוקדמות, מינהל
עסקים, ניהול מכירות ומספרי, גרפיקה שמושית, ציור
אופנה, מיכון במינהל, אנגלית למתחילים, פרסום ויחסי
צבור, עתונאות, ביטוח כללי, קורספונדנציה, מכירות
ושיוזק, חשמלאות, הנהלת חשבונות, עברית שיפור
הלשון ערבית ועוד.

דרוש פרוספקט חנם בדאר ללא התחייבות מצדך !

מבללת תל אביב להעובלה בכתב
דזד* ־*יו • 11ב ,

ר־ ר ז 1ב

נרדבו׳

2 4ם 9
מרכז עדשות מגע
מ 7£א 8 0 £א 1 ^. 0 1 1£א 0 0

״גרוזובסקי -אישון לנם״
תל־אביב, רחוב שניאור 5
טל.55029 .

שעות קבלח 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
לסי בקשה.
מכון פסיכולוגי
בית־ספר לנהיגה
באוטובוסים

בהנהלת נתן רזניק

רק 10ל״י לשעור בן 25 דקות
50ל״י מבחן (החל מהשני).

הרפית מתח ולמוד חפגוזה
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים

טלפון ,50430 תל־אביב.
רה׳ נחמיה ,19 פינת רח׳ הכובשים .46
ע״י שוק הכרמל.

ת״ז 4המלך ג׳ורג׳ ,44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, סלפון .69300 :

במדינה

חיים

פירסום

ן אם נסכים שהעולם הזה נרדם בזרועות המוות המהלך (כפי שטענתי בפרסום
זחרון שלי) או לאו, ואם נצביע על הביטויים הרבים לחרדת חדור הצעיר (וזה
;בר איננו כל־כך צעיר) ,נדמה לי ומעטים יהיו אשר יתכחשו לכך, שהעולם
ה נמצא במצב רציני ביותר.
ר נתתי ביטוי לכך שהפתרון, לא ייתכן שהוא יבוא מן האדם עצמו, וכבר
זרתי גם שהפתרון — פתרון־של־ממש, ישועה מן המצב — מוצע לנו מאת
(והים חי ואמיתי.
י מבין, כמובן, שאין טעם לנסות ולהוכיח את קיום האלוהים. אבל בין זאת
:ין הטענת כי קיומו מוטל בספק, או שהוא בכלל איננו, עוד רב המרחק. אני
וקא משוכנע שהוא קיים. אלא שקיומו איננו כזה שניתן לבחון אותו במב-
ות, לחלק אותו לאטומים, להעמיד אוו בלחצים, במצבי חום וקור, וכו׳ .אבל,
גד שני, אני מוכנע כי ניתן להגיע, ובדרך הגיוני ת, למסקנה כי הוא אומנם
ים, וכי הוא אותו האלוהים כפי שהתנ״ך מציג בפנינו.
ויים הם חסרי כל הסבר הגיוני מספק בצורה אחרת. הסבר הגיוני ומספק,
.זרתי, שכן רבים הביאו לנו במשך הדורות כל מיני הסברים ״הגיוניים״
;אורה, אבל לא היה בחם כדי לספק אותנו, ובוודאי שלא במישורים הללו
נהם ההגיון אומנם משתתף, אבל איננו צד מכריע (וזה הרי נוגע לחלק גדול
עוד בחיינו).
1ם אנחנו תוצאה של מקרה +התפתחות +סביבה, הרי שאנחנו, בסופו־
׳.־דבר, יצורים חסרי כל ערך סגולי ממשי. במקרה כזה מושגים כמו ״רצח״,
:הבה״ ,״מטרה בחיים״ הם מושגים טפלים, אשליות אנושיות, שקרים
;עים להתהדר בהם משום־מה. אין כל טעם, אם כן, לחיות (ובוודאי שלא
וות) בעד אידיאלים, מוטב לאכול ולשתות בלא כל יחס לדברים אחרים, כי
זר נמות. האם יש מי שיטען שחיים שאין בהם אהבה ותכלית ושאין ערך
:ם עד״כדי שאי״אפשר להגדיר גרימת־מוות בשום מקרח כרצח — האם יש
שיטען שזהו הסבר מספק לחיים, או שאפשר בכלל לחיות עם מסקנות
:אלו חיים נורמליים ! האם אפשר לחיות בצורה כזאת ז קופים יכולים,
זמות״היער יכולות, אבל לא בני־אדם. האדם זקוק לאהבה, אין הוא יכול
ויות בלא מטרה, והוא מתעקש לטעון — ובצרק — כי יש ערך רב וממשי
וייס.
ואין נובע, אם כן, ערך זה ז האדם הוא יצור שאלוהים בראו. יש מטרה,
נלית, לחייו, וזו קשורה קשר הדוק ברצון הבורא הזח, בורא האוהב והדואג
;ל ברואיו, ואשר קידש את החיים ברצונו. זו איננה בריחה מן החיים, אשליה
זפת, זו אמת, אמת גדולה ונפלאה. זו האמת.
אלוהים קורא לנו לבוא, לטעום מחסדו, ולדעת את ה חיי ם. האלוהים שלח
וח, מדריך לחיים — את ישוע. כל הקורא בברית החדשה ובתנ״ך וח״שומע״
׳בו פנימה את האמת, הוא יידע חיים.
י רובע ל
ד 2234 .רמת״גן. מכתבים ייענו.

הוועיוה השלישית

תנועת השום הזה
נוח חושבאולם ״ברית העבודה״ ,תל״אביב,
רחוב קלישר ,48 פינת נחלת בנימין
(בקירבת רחוב מונטיפיורי).

מושב א׳
יום ה׳ ,20.8.70 ,בשעה 19.00
• פתיחת הוועידה:

אמנון זכרוני
(יו״ר ועדת הביקורת)

ת פו ח־ האדמה

המוכר הכל
חוץ ממדור השידוכים, נחשבים עמודי
המודעות הקטנות בעיתונות למשעממים
בדרך־כלל. לכן החליטו עורכי הלוח הכפול
של ידיעות אחרונות והארץ להחיות מעט
את עמודי המודעות שלהם. הם פנו לפיזמו־נאי
דידי מנוסי, ביקשו ממנו רעיון שימשוך
את קורא העיתונים להעיף מבט גם
בעמודים אלו.
התוצאה: בחודשיים האחרונים מדי יום
שישי, מופיע בלוח הכפול סיפור קריקטורות
המתמשך על פני שלושה עמודי מודעות.
הקריקטורות, חלקן פוליטיות, חלקן
חברתיות, מבוצעות בידי הגרפיקאית צילה
מנוסי אשתו של דידי. חלקו של דידי בעסק:
הטכסט לקריקטורות.
הכסא של בגין. היחוד שבעבודת השניים
הוא, שזוהי הפעם הראשונה בארץ
שקריקטורה מסחרית מכסה אירועיים חברתיים
ופוליטיים. דונמה: הבנקר עיינ תי

• דברי פתיחה :

נ>דוע

ח״כ אורי אבנרי
מחנה השלום ו הד מוקרטיה

ח״כ שלום כהן
פנים חד שות לתנועה

דיון כלל י .

מושב ב׳
יום

ו , 21.8.70 /בשעה 9.00

• דיון אירגוני.
הנושא: המיבנה האירגוני של התנועה.

הפותח: אמנון זכרוני

מושב ג׳
יום ו׳ , 21.8.70 ,בשעה 15.00

• דיוןמ דיני.
הנושא:

ה חייל שלי יחזור,

ב עיו ת השלום ו ה בי ט חון

הפותח: שמואל סגל
הנושא:

ישראל ויהודי העולם

הפותח: פרץ עופר
הנושא:
ובינתיים במעוזים, בביקעה, ברמה
שלח לו ד״ש חיה

הדמוקרטיה בי שראל

הפותח: אלכם מסים
הנושא:

תוכני תנו

הדברח חי ו כ׳

( בתעט) לכל

אזרח. בי & ראל -

החברתית והכלכלית

הפותח: אמנון זכרוני

מושב ד׳

1ר(׳ 11־- 1יי*(י*

יום ו׳ ,21.8.70 ,בשעה 20.00

93 שבוע

דיוןמדיני (המשך).

מושב ה׳
שבת ,22.8.70 ,בשעה 9.00

מיבצע מיוחד לחיילים

דיוןמדיני (המשך).

לספש (ו לי צו א )

ה*7ות
7־ 1173,ל /

מושב ו׳

מינוי לכתובת צבאית
בהנחה של ־/ס50

שבת , 22.8.70 ,בשעה 15.00
+סיכום הדיון המדיני.

לחצי שנה 15 :ל״ין לשנה אחת 29 :ל״י

• קבלת החלטות.
• 1בחירת היו״ר, המרכז וועדת הביקורת.

מלא
ושלח לת.ד 136 .תל-אביב.

• סיכום הוועידה:
נא לשלוח
לכתונת זו:
מס׳ אישי

״העולם

דואר צבאי
ר״ב סן 15ל״י (חצי שנה),

הזה״

לחצי שנה

לשנה

אחת

29ל״י (שנה) — למחוק המיותר

היו״ר החדש
לישכת הוועידה תיפתח באולם
הוועידה, ביום ה׳ בשעה .17.00 עד
אז תפעל במשרד התנועה, רח׳ חשמונאים
,88 תל־אביב, טל׳ .265836
חברים הזקוקים למקומות־לינה
בתל״אביב, וחברים באיזור תל־אביב
היכולים להלין חברים, מתבקשים
להודיע על כך ללישכה מייד !

במיבחר הדירות המוצע ב לו ח הכפול —
ומיד קפצתי לבקר חבר ...הגר בדיוק 1זול
.ר דינג ד 1אומרת דמות דמויית תפוח־

אדמה, האופיינית לקריקטורות של הזוג
מנוסי. דוגמה נוטפת: בשבוע שעבר כשהמדינה
כולד, נחלקה בין אלד, שאמרו שהשר
בגין יעזוב את הממשלה, ולאלה שמענו
שיישאר, קירקסו השניים: אני לא
מ בין מדוע מהסס כ ל ־ כן ..ראש סיע ת
גח־ל — לתתר על נ ס או בממ של ה — הרי
מבחר גדול של רהיטים תמיד אפ שר למצוא
בלוח הכפול1

אותו תפוח־אדמה, המזכיר לדברי חריפים
ובקיאים את דידי עצמו, רק בלי הזקנקן
והכובע המפורסמים שלו, טיפל בשעתו
גם במי שהיה שר־התחבורה עזר
וייצמן: ז ה אני שהצעתי לעזר וייצ מן ש העולם
הזה 1720

פרשה מוזרה בניגריה הטילה אור על אחת
הדמויות המעניינות ביותר של ישראל בהוץ־לארץ

המיסיונרית ה*3יע**ת
באפ רי קההש חור ה
ד״ר תמר גולן
שערורייה בלאגוס

ך* ידיעה כי עיתונאית ישראלית בשם
ן \ ד״ר תמר גולן גורשה מניגריה, אחרי
שהייה של שבוע ותוך חצי שעה בלבד,
עוררה תמיהה, פליאה והתרגשות לשעה
קלה.
למחרת היום, כאשר נאמר שהיתר, זאת,
כביכול, אי־הבנה, נשכח כל העניין.
אבל מאורע זה מטיל אור על אחת הדמויות
הססגוניות ביותר של ישראל בחו״ל —
צעירה שהיתר, יכולה להיות ארכי־טיפוס של
מיסיונרית ישראלית באפריקה.

ך• אשר גדלה תמר כנפי בחיפה, לא
הביא אותה דבר לחשוב שגורלה יהיה
קשור ביבשת השחורה.
כנאה לצברית מחיפה האדומה, בת למשפחת
אנשי ארץ־ישראל העובדת, הצטרפה
הג׳ינג׳ית הלוהטת,י בעלת ההשקפות השמאליות
הקנאיות, לתנועת השומר הצעיר.
שם גם הכירה את הגבר של חייה: צעיר
שחרחר, תמיר ויפר,־תואר בשם אביהו גולן,
בן הקריות, שגדל גם הוא בהווי האופייני
של ארץ־ישראל העובדת.
יחד עם גרעינם, יצאו השניים לקיבוץ
החדש של השומר הצעיר בנגב הצפוני,
מול הרי חברון — להב.
להב היה קיבוץ בעל תפיסה חלוצית קיצונית•
התנהלו בו ויכוחים סוערים על
זכותו של חבר להחזיק בספר פרטי, או
לקבל מתנה פרטית כמו שעון־יד. על רקע
ויכוחים אלה והיחס למפ״ם הסתכסכו שני
מחנות — מחנה מתון יותר, בראשות אביהו
גולן ובני הקריות, ומחנה קנאי קיצוני,
בראשות בני רחובות( .פרט מוזר: ראשי

יציע — מ כוניו ת קטנות יותר לשרי הממשלה
בפרט שיש מיבזזר גדול כל־כך
בלוח הכפול!

דמות תפות־האדמה חסרת המין, מוכרת
כבר בכמה ארצות בעולם מתוך עבודותיהם
של קריקטוריסטים מפורסמים. בישראל
היא בלטה לעין כבר בפעם הראשונה שהופיעה
— לפני חודשיים: למרותשביתת
האחיות ...נולדתי אתמול — וכבר קיבלתי
מקום עבודה — בלוח הכפול! בישרה מש
פחת
מנוסי לקוראים.
עכשיו, אחרי חודשיים, כבר מתברר ששיקול
הקריקטורה המסחרית היה נכון :
אין קורא שעינו לא מתעכבת עליהן —
ותוך כדי כך, הוא מציץ כבר גם במודעות.

עסקי שעשועים משעשעים המודעה היתד, קטנה וצנועה, אבל היא
הספיקה׳.המילים ״דרושים זמרים ושחקנים
בלתי מקצועיים להופעות״ — יש בהן
כנראה כוח משיכה היפנוטי. אחת שנמשכה
לפני כשבועיים, לקריאת המודעה שהתפרסמה
בעיתונות, היתד, רחל קריט, צעירה
ממושב בית־אלעזרי הסמוך לרחובות. הסיכוי
להפוך לשחקנית או זמרת, למרות
אי מקצועיותה, נראה לה מאוד. היא מיהרה
לחייג למספר ,39322 תל־אביב.
דרושים — אכל. במספר ,39322
תל-אביב, היפנו את רחל לרחוב גוטליב , 4
גם כן תל־אביב. שם, מסתבר, שוכן מוסד
העולם הזח 1720

הפלגים נטשו בסופו של דבר את הקיבוץ
ואת התנועה).
אביר,ו היה נון־קונפורמיסט מושבע. בקיבוץ
השומר הצעיר פירושו של דבר היה
— להיות מפא״יניק. על רקע זה נאלץ לנטוש
את להב. תמר כבר היתד, קודם לכן
בחופשת־לימודים, למדד, כלכלה באוניברסיטת
תל־אביב, כיהנה באותה עת כמזכירתו
של שמעון (גבעתי) אבידן במזכירות הקיבוץ
הארצי.
הגולנים עברו לכפר־גלים, בית־הספר החקלאי
במבואות חיפה, שהיה בן־טיפוחו של
אבא חושי. שניהם היו מורים ומדריכים.
חיש מהר יצא שמה של תמר גולן כאישיות
חינוכית בלתי־רגילה, המדביקה בלהט השקפותיה
את תלמידיה המתבגרים, שר,עריצות
ללא גבול.
אחד מאלה היה יורם פרם, שהפך לאחר-
מכן חניך־טיס ונהרג בהתנגשות הפידאיון
במטוס אל על בציריך.
באותו זמן גם יצאה תמר ללמד בבתי־ספר
ערביים בגליל, כדי לתת מופת של
אחוות־עמים.

*ץ מר גולן לא יכלה לשבת זמן רב
3 1במקום אחד, ובתפקיד אחד. הדחף הפנימי
של הג׳ינג׳ית הפעלתנית דרש אתגרים
חדשים, אופקים חדשים׳ הזדמנויות
חדשות לתרגם את האידיאלים שלה לשפת-
מעשים.
ההזדמנות באה באפריקה, לתמר הוצע
תפקיד באוניברסיטה. לאביר,ו גולן הוצע
תפקיד אחר. הזוג גולן הגיע — בפעם הראשונה
— ליבשת השחורה.
תמר גולן גילתה עולם חדש, כר נרחב
לפעילות חינוכית ולהפצת השקפת־עולמה.
היא היתר, מאושרת. עד שקרה האסון.
יום אחד הלך הזוג לחגיגה עממית בעיירה
אתיופית נידחת. לפתע הגיחה מכונית
— היחידה שהיתר, בטווח של מאות
קילומטרים — ודרסה את אביהר במהירות
שגעונית.

נכבד בעל שם ארוך:

המרכז ל אופנה, סטו
דיו
ל תצוגו ת ומופעים.

כאשר הגיעה לשם רחל, גילתה שהסיפור
שונה קצת. גברת בשם דסי רבימן הסבירה
לה, שנכון אמנם שדרושים זמרים ושחקנים
— אבל קודם עליה לעבור קורס השתלמות
בשירה ופיתוח הקול — באמצעות
המרכז לאופנה כמובן. המחיר — לא נורא׳
בהתחשב בעתיד המזהיר הצפוי ל־מסיימי
הקורם 430 :ל״י בלבד.
רחל לא היססה, הסכימה מיד לחתום על
שטרות — שבמקרה היו מוכנים בידי בת־שיחה.
בהתרגשותה, לא שמה לב כי חתמה
על שטרות בסך 500ל״י, במ׳קום .430
כנראה שגם הגברת רבימן היתה, נרג:שת,
כי גם היא לא שמה לב.
אמא לא מרשה. חלומותיה ה!זרו-
דים של רחל האפירו קצת למחרת, כ.אשר
התקדרה טלפונית עם דסי רבימן׳ כדי
לקבל פרטים נוספים על הקורס שולה.
״המזכירה ענתה לי בגסות, ואפילו סגרה
לי את הטלפון בפנים,״ מספרת רחל.
״הרגשתי שמשהו רקוב כאן ״.היא: ניגשה
בהולה למרכז האופנה, ביקשה בחזרה את
שטרותיה.
דסי רבימן טענה שאי־אפשר. רחל החלה
מחפשת נפשות פעילות נוסעות במחזה,
גילתה במשרד סמוך את אלי־דני כהן, מנהלו
של המרכז. גם זה סירו: בהתחלה.
אולם לאחר שרחל סיפרה?א4מה מתנגדת
ואיימה להרוס את המקום — הסכים לבסוף.
אולם לא. לפני שהוציא מרחל הבטחה מקורית:
שתביא
במקומה סטודנטית: אחרת.

פינוי הפצוע ארך שעות רבות. הוא גסס
לאיטו, כשראשו בחיק אשתו; עד שנפח את
נשמתו.
פרטי המיקרה לא הובהרו מעולם. ההסבר
הרשמי היה שהנהג השתכר. אולם
שמועות עקשניות באתיופיה טענו כי היתד,
זאת התנקשות מצד סוכנים , ,ערביים, .
שבורה ורצוצה חזרה תמר גולן ארצה,

יהד עם גופת מלה. אולם היא לא שהתה
כאן זמן רב. אפריקה קראה לה. היא החליטה
למסור את חייה לעולם מתעורר זה
— לפי מיטב המסורת של אותן אנגליות
אידיאליסטיות, מן המאה שעברה, שהפכו
מיסיונריות בג׳ונגלים הנידחים, הביאו לשם
את הקידמה המערבית.
תפקידה הראשון היה בקונגו, שם לימדה
במיכללה. מלחמת־ד,אזרחים הגדולה, הסעירה
את הארץ ואת קינשאסר, הבירה, שמותיהם
של לומומבה, צ׳ומבה, קאסאבובו, זכו ל־פירשום
עולמי. אנשים נהרגו ברחובות,
חיילים אנסו נוכריות, כל רגע היה רווי
מתח, ובתוך כל אלה חותה תמר גולן,
בביטחה ובשלווה, ועשתה את שלה.
מאז תום מלחמת־ד,אזרחים חיתה רוב זמנה
בקונגו, עברה גם לארצות אפריקאיות אחרות,
שהתה בארצות־הברית, עשתה שם את>
הדוקטוראט שלה, חזרה לקונגו.
שם, התיידדה עם נציג ניגריה, התחילה
להתעניין בבעיות של ארץ אומללה זו. היא
היתד, הישראלית היחידה שתמכה ללא הסתייגות
בצד הניגרי של המלחמה, נגד
ביאפרה.
גם כאשר התבססה לאחרונה בחוף־השנ־הב,
שם היא מכהנת בין השאר ככתבת
שידורי ישראל ו מעריב, נמשכה לניגריה הסמוכה.
היא רצתה ללמוד יותר, את המצב
שם, להכיר את התושבים.

תמר ואביהו ז״ל כלהב
סערה בקיבוץ

ד רכי חיים
חיילים זקנים, אינם מתיס,
הם סתם דפוקים
שמעון כהן ( )58 הוא אחד מידידיו הקרובים
של זקן השומרים בארץ, אברהם שפירא
ז״ל. אולם לוא יכול היה זקן השומרים
לראות את ידידו זה, היה מתהפך מן הסתם
בקיברו.
היה זה אברהם שפירא בכבודו ובעצמו
שהשפיע על כהן, כאשר זה הגיע לפלשתינה
לפני 37 שנים, להיות לשומר. שמעון נשמע
לעצת הידיד, בילה את שנותיו בשמירה,
ייבש ביצות ובנה ארץ. לפני 14 שנה
התאהב בערבייה יפת־עיניים, נשאה לו לאשר
.,אז, לראשונה, גילה כי האדם זקוק
לבית.
אין סוס — אין אוכל. המועצה המקומית
רעננה ניזקקה אז לשומר בפרדסיה.
שמעון כהן ורעייתו קיבלו לרשותם בית
בודד בלב הפרדסים המרותקים, והיו מרוצים.
שמעון אהב את הבדידות, ואת עבודתו
כשומר.
האידיליה נמשכה עד לפני זמן מה, השנים
הארוכות בתנאי חיים קשים עשו את
־שלהן, ושמעון חלה. הוא עבר סידרה של
:ניתוחים בתל־השומר, ובאשר החלים, קבעו
הרופאים כי אסור לו להמשיך לרכב על
׳סוס.
;היה זה עבורו גזר־דץ חמור. אין סוס —
;אין פרנסה. לאחר 14 שנות עבודה פוטר
שמעון ממישרתו. ריצותיו להסתדרות ול מוסדות אחרים לא הועילו, אדרבה — הוא

ביקורה, שגרם לשערוריה, בא אחרי שהוזמנה
על־ידי משרד־ההסברה הניגרי ב־לאגוס.
אם כן, מדוע גורשה על־ידי פקיד
משרד־העליה?
׳הרקע סתום. אך אפשר להניח כי היתר,
זאת אינטריגה פנימית בין חוגים שונים
בבירת ניגריה עצמה — כשחוג אחד, בעל
קשרים במשרד־העליה, ניצל קשרים אלה
כדי לפגוע בחוג ידידיה של הישראלית הלוהטת
מחיפה.
הפך לגורם מפריע. כי בינתיים ניבנה בסמוך
״לביתו מוסד לילדים מפגרים, והשומר
נעשה מיותר במקום. הוא נתבקש
לפנות את השטח. הציעו לו 6,000ל״י
פיצויים. הוא סירב :״אורתה לסוסים אני
לא יכול להשיג בסכום כזה,״ הגיב .״איך
אשיג בית לארבעה ילדים?״
בעיקבות סירובו, נותק החשמל מביתו והוגשה
נגדו תביעה משפטית. הוא הפסיד
במשפט, נצטתה לפנות את הבית שאינו
שייך לו, למרות שגר בו 14 שנה והשקיע
בשיפוצו אלפי לירות, במשך השנים. כאזרח
שומר חוק, מילא כהן אחרי הוראת
השופט. הוא, ארבעת. ילדיו ואשתו מתגוררים
עכשיו בפרדס, תחת כיפת השמיים.

אזרחי
״אל תסמכו
על ניכסון״

ארבעה חודשים רצופים היה דייויד מורם
נעול מבוקר עד ערב בחדר מבודד באחד
ממרתפי הפנ טגון. יום יום עיין במיסמכים
סודיים, עליהם שמרו שלטונות הביטחון
של ארצותיה,כרית ׳מפני פירסום במשך 32
שנה. היו אלו מיסמכים שנגעו למה שנתגלה,
בעיקבות גילוייו של מורס, כאחת
התקופות ד,מבישות בהיסטוריה של ארצות־הברית:
תקופת מלחמת העולם השנייה.
גילוייו של מורם יצאו לאחרונה בצורת
(המשך ב ע מו ד )34

קולנוע הלויליבז והפסקת־האש
מלחמתהמר או ת (חן, תל־אביב,
ארצות״הבריוג) התסריט
לסרט זה נשען על ספרו טל ג׳ון
לה־קארה ן,,המרגל שחזר מהבפור״) ״עיו קטנה בגרמניה״.
במו כל ספריו חורג גם תסריט זה מתחום סרטי״המתח
הרגילים והופך להיות הרבה יותר רציני וטעון.
הרקע: אנגליה וברלין המזרחית. בעיות בקשר להפרת
הסכם פירוק־הנשק. מטרתה של הבולשת האנגלית להשיג
אינפורמציה על מציאותם של טילי ח״יו־ג״.
צעיר פולני עריק מנודב לעבור חזרה לברלין המזרחית
לשם השגת אינפורמציה תמורת מיקלט פוליטי באנגליה
כשיחזור. בגרמניה המזרחית פוגש לייזר (כריסטופר ג׳ונס)
בנערה, פיה דגרמרק, המשכנעת אותו סופית שמה שחשוב
בחיים הוא משהו שיהיה שלך: אשה, ילדים, שמש וים.
מה שהופך את התסריט לבלתי־שיגרתי היא דמותו של
הגיבור האנטי ג׳יימס בונד. ארשת פניו העצובה, רגישותו,
תמימותו והסתבכויותיו האימפולסיביות תוך הצורך בהגנה
עצמית, מעלות בלב הצופה וגם בליבו של אוורי, מאמנו
האנגלי, את השאלה האם יש הצדקה מוסרית לסכן חיי
צעירים ולא עוד אלא שהסיכון הוא ללא כל גיבוי ותמיכה.
אומנם ראש הבולשת האנגלית לה קלארק (רלף ריצ׳רד־סון)
מנסה לשכנענו שבזמן ״שלום״ הרבה יותר קשה
להחליט החלטות כאלה ואולם צריך להיות ברור שחיי
היחיד הם אפס לעומת שלוותה של אוכלוסיית לונדון השלמה.
אך פניו הרגישות של כריסטופר ג׳ונס, תחושת התלישות
שלו והצמא לאהבה ולשייבות יוצרים רושם הפוך.

תדריך
תל־אכיב
הנזן רים שבחבורה

*** ויוה זאפטח

דגרנזהץ גגי וגנז

ה\זראגג1יי

אנשי הבולשת מוצגים בעדת זקנים הניזונים מנוסטלגיות
על גבורתם במלחמת העולם. בשבילם הפעילות המיבצעית
הזו היא מעין ספורט אנגלי שבו מהמרים על חיי אדם —
אשר לעיתים רחוקות הם חייהם שלהם.
מישחקם של פיה דגרמרק (״אלוירה מדיגן״) וכריסטופר
ג׳ונס, הוא רגיש ונוגע ללב, ובתוספת רלף ריצ׳רדסון
בלה קלארק ופול רוג׳רס (הלדן) ,המייצגים את הנוקשות,
מעניקים לנו יצירת קולנועית מזעזעת ומעניינת.

טוינ קי

(גורדון,

ארצות־הברית)

צ׳רלס ברונסון כסופר מצליח ומבוגר מתאהב
בג׳ורג׳ סקוט תלמידת התיכון. הבעיות
מתחילות כשהם מתחתנים. היא רוצה
תשומת־לב לעצמה ולבובות. הוא רוצה
שקט לכתוב.

חי9ה
היה שלום קולומבוס (ענד־מי,
ארצות־הברית) סרט על־פי ספרו של
פילים רות ( תלונ תו של פורטנוי) .שני יהודים:
היא צעירה עשירה ומפונקת, הוא
רגיש אינטלקטואלי ובועט במוסכמות. האמנם
יצליחו לבנות חיים משותפים על
בסים אמיתי ואינטימי יחד?

ירושלים
המדבר המתעורר
ארצות־הברית)

החיים והמוות
רמשים בלבד.
האדם. מומלץ
יזיק.

(תל-אור,

סירטו של וולט דיסני על
במדבר. בהשתתפות חיות וחוק
הטבע בלי מוסר של
לילדים וגם לגדולים לא
כוכבים טרזן ח*
ומתגורר בברצלונה

גן גריגז ברגן ואדיובו גודד ב״הגזתבגריס־״
אות וקנדיס ברגן עירומה ולבושה אינה מוותרת על מטרתה
להשיג גבר בבל מחיר. אליוט לעומת זה סכסי מאוד.
קשה להאשים את גיבור הסרט במבוכה בה הוא מצוי
— בחברה העוסקת בנטיות ההומוסכסואליות של סקוט
פיצג׳רלד במקום ספרות והמדבאת את צעיריה בעזרת
סצינות מים וגז מדמיע. אנשים מתבגרים, אבל לא תמיד.

>1חז
ז>פ\7
חמשתהמק צו עני ם (צפון,
תל-אביב, איטליה) הסרט ״חמשת
המקצוענים״ הוא סרט
נוסף בשורת הפסבדו-מערבונים הנעשים באיטליה ואשר
אחדים מהם יצרו כבר ז׳אנר חדש בתחום סרטי המערב
הפרוע. רקע הסרט: המהפכה המכסיקאית.
המשותף לחמשת המקצוענים היא עובדת היותם נרדפים
על-ידי החוק ומשועממים בהיותם נאלצים לעסוק
במלאכות שלא לכבודם, כגון הימורים, טיפול בתרנגולות.
בתוצאה מכך הם מצטרפים להולנדר (פיטר גריגס).
התוצאה המושגת בסרט היא עלילת-שוד שיגרתית, תוכבלבד.
נית
מבריקה אשר נתמכת על־ידי מתח חיצוני
הבימוי נעדר הברקות וחסר מקוריות ומעמדים רבים
בסרט מזכירים לצופה מעמדים דומים בסרטים אחרים.
התסריט מתיימר לעסוק בעת ובעונה או(ת באידיאלים
של המהפכה המקסיקאית מחד ובחקירת מניעי חמשת
ההרפתקנים החפצים להתעשר, מאידך. לבסוף, סמעט
בחוסר ברירה, הם עולים על עגלת חמחפבח.
סרטים אחרים ,״בעבור חופן דולרים״ ו״היו זמנים
במערב״ ואחדים נוספים שנעשו באיטליה גילו אספקטים
חדשים בשטח המערבונים והדהימו באיכותם הטכנית.
״חמשת המקצוענים״ נשען על פרסטיז׳ה זו בבירור.

(תל־אביב, אר־

צות־וזברית) גירסה קולנועית מחודשת של
סרט ישן מעולה. מרלון ברנדו כאמיליו
זאפטה, גיבור המהפכה המקסיקאנית, משלם
מחיר יקר בעד הניצחון ומגלה פירושה
ומשמעותה של רודנות.
היפה והמהפכה
חממבג רי ם (אופיר, תל״אביב,
ארצות-הברית) איתך זה תמיד
כל-כך טוב כל-כך אחרת,
אומרת קנדיס ברגן לאליוט גולד במיטה.
״המתבגרים״ הוא סרט המנסה לתאר את מה שקורה
היום בקמפוסים האמריקאיים — את ה״מהפכה״ .אבל
במו שקורה בהרבה סרטים אמריקאיים, כל מה שנשאר
לצופה לאתר שהוא יוצא מהסרט זח טעם מתקתק של
מלודרמה וזכרון של הנושא — כי הנושא עצמו מוגש
בצורה סטריאוטיפית שטוחה, ונשאר בגדר אמירה קול-
נועית שאינה מגיעה לידי פיתוח של ממש. הרי, גיבור
הסרט, הוא המבוגר החכם האמיתי כביכול בחברה של
ילדים צעירים הנלחמים בשלטונות האוניברסיטה.
אבל הרי עצמו אינו אלא ילד — הוא מבולבל
ומחפש במשך שעה וחצי את זהותו העצמית. נדמה לו
שייעודו בחינוך, אך לבסוף חופך הוא ל״דרופ-אוט״ ומצטרף
לצעירים האחרים במלחמה בשוטרים. כל הסרט כולו
נראה כמו תמונת קיטש גדולה, בה מסתתרים אלמנטים
מעניינים ואף רציניים אלא שכל אלה נבלעים בסצינות
המוניות של הפגנות ובמישגלים אין־סופיים לפני ההפגנות,
באמצע ובסוף. מה שהיו יבולים להיות דיאלוגים בין הד מויות,
הופכים למונולוגים.
הרי סובב סביב עצמו ומגיע למסקנה שבעצם נוח לו
לא להתבגר. ברקלי נראית יפה וסוערת כימעט כמו במצי־

(סטו
דיו,
ארצות־הברית) הוא תיאטרון מצולם.
תשעה גפרים הומוסכסואלים נפגשים לחוג
את מסיבת יום־ההולדת של ההומו היהודי.
סרט בלתי־רגיל, המציג את ההומוים כבני־אדם
רגילים, סובלים ורגישים.

גריבגז, בדג וגופגגזר ב״ 5ן\ג)ו\2צזנוגים־״
לאלה שבבל זאת מתעקשים ללכת: שימו לב לסצינת
הרדיפה של טאסטורו טאבה אחרי הרכבת והקשרים
שבין הצוות, ביניהם נינו קסטלנובו הזכור מ״מיטריות
שרבורג׳ ופיטר גריבס ב.הולנדי׳ מ.,משימה ילתי-ארשיית״.

טרזן מלך הג׳ונגל והקופים קם לתחיה.
דור חדש, שלא ינק את סיפורי טרזן המקוריים
של אדגר רייס ביראוז עם חלב
אמו, מגלה אותו מחדש ברחבי אירופה
המערבית וארצות־הברית. תפוצתם של
ספרי טרזן נמצאת בקו עליה וסרטי טרזן
הישנים ,׳עדיין מושכים נוער רב בכל
מקום בעולם בו הם מוצגים.
טרזן עצמו, או לפחות אחד מהם —
ואחד המפורסמים שבהם, עדיין חי ומתגורר
בברצלונה, בלי צ׳יטה, אבל עם
מלכת היופי הספרדית לשנת .1962 זהו
לקם בארקר, החסון והשרירי שבכל
הטרזנים שנראו על הבד. בארקר, כיום
בן ,51 עשה את האחרון בסידרת סרטי
הטרזן שלו לפני 17 שנים. מאז הוא
הופיע בסרטים רבים אחרים, רובם אירופיים.
במשך עשר שנים שיחק במערבו-
ני המאקרוני מתוצרת איטליה, לפני שפרש
סופית מהזירה והתישב בספרד לפני
שנתיים.
נגד מלחמת שוורים. בארקר מתגורר
כיום במרחק שעה של נסיעה מברצלונה,
בבית פרטי שבנה לעצמו בחוף
קוסמה בראבה. שם הוא מבלה את זמנו בהשלכת
אבנים לים התיכון והשטת ספינת
השעשועים הפרטית שלו.
הוא עדיין קשור לחברת סרטים שווי•
צית, המשלמת לו סכום קבוע בכל שנה,
מבלי להתחשב במיספר הסרטים שהוא
עושה. והוא לא עושה הרבה* .לאחרונה
איני מוצא סרטים המתאימים לי,״ אמר
בארקר.
האיש עם אבנט העור עדיין רואה את
עצמו אזרח אמריקאי, למרות שלפני שמונה
שנים נשא לאשה את מריה כרמן
קרברה, מי שהיתה מלכת היופי של ספרד,
אותה פגש בהסרטה משותפת של סרט
שהסריט ביוגוסלביה. הוא אפילו משלם
מס הכנסה לאוצר האמריקאי* ,דבר המקנה
לי את הזכות להשמיע ביקורת,״
לדבריו.
מה נשאר לטרזן האגדי של הקולנוע
מהתקופה בה התעופף בין העצים והתיידד
עם כל חיות הג׳ונגל? לפחות השנאה
למלחמת שוורים .״גם אני וגם
אשתי שונאים את הטבח הזה,״ התבטא
בארקר לאחרונה.
העולס הזה 1720

ה מו ע מדו ת
הסופיות

פרץ
ץהרק הכינוי שלה כמובן. בגלל
ן הפרצוף הזה, הנראה לפעמים יפני
להפחיד. ביחוד כשהיא סוגרת קצת את
העיניים הממוצמצות האלו.
מלבד זה אין בה מתום. אפשר ללכת
ולחתן אותה עם כהן אפילו, עד כדי
כך היא כשרה. ילידת ספרד. הני פרץ
הייתה בת 14 כשעלתה, לפני שבע שנים,
עם משפחתה ארצה.
רעש ומהומה
ף אצל הני משפחה זה משפחה, לא סתם.
| הם שם עשרה ילדים, בלי עין הרע,
ארבעה בנים ושש בנות (הני היא השנייה),
אבא צייר ואמא סתם־עקרת־בית.
אחרי שהם עלו ארצה, קפצה הני פעם
נוספת לחו״ל — לפאריס. היא למדה

המזרח הרחוק ד ״ י
צת של הני, ובייחוד עיניה, הניאו את
מו מחי הלנה רובינשטיין לאפר אותה במוצרי
איפור שנועדו ליצוא למזרח־הרחוק.

שם ספרות ׳,ורק לפני שנה חזרה לישראל.
למרות שליטתה בספרדית, צרפתית
ועברית, ולמרות מיקצועה הנכבד כמפעילת
מכונות אי. בי. מ ,.אין המועמדת
מספר 14 לתחרות מלכת־המים מתביישת
לעזור עדיין לאמא בבית. כשיש עשרה
ילדים בבית, לומדים לעזור לאמא. המומחיות
שלה: קוס־קוס ודגים.

זוהו בושא

כילדה שגדלה עם תשעה אחים ו א חיו ת נוספים, אוהבת הני
שחורת־ה שיער והעיניים ילדים קטנים, מעדיפה להצטלם איתם
יותר מאשר על כל רקע אחר. אהבה אחרת שלה: שארל אזנבור, משלו יש לה למעלה

מ שלו שים תקליטים.

ב ת מונ ה למעלה

מדגמנת

מלבד זה היא איהבת מאוד לשחית
ולטייל. זאת אצלה תגיבה טבעית כנראה
על החיים בבית :״תמיד היינו רבים בינינו
כל הזמן, ותמיד היה אצלנו בכית
רעש ומהומה,״ היא נזכרת בחיבה.
אולי בגלל זה היא רוצה גם להיות
שהקנית: להיות מטרה לתשומת־הלב —
פעם אהת לבדה סוף־סוף.

היפנית

החטובה, תלמידתה

של לאה פלטשר, את בגד־הים ז׳סטין של גוטקס, בבריכ ת מלון שרתון.
לשערה ה שופע הנהדר היא מ שתמ שת בתכ שירי השיער של וזלה.

הטלפאטיה תפסה את מקום
הספיריטואליזם כמגפה־״חברתית
בישראל -האם רואי הנסתרות
הם מאחזי-עיניים או בעלי תבונות
על־אנושיות?

נוח מאגי

אורי גלר (עם ה מי ק רו פון ביד) ,מפ נ^ל את׳ הכוח הטלפאטי שלו
כדי להעביר מ ח שבו ת מאדם לאדם וץ איש ^;1
^ונמצא לידו בוחר קלף
וצופה אחר מזה ה את הקלף שנבחר, מבלי שלגלר עצמו יהץ! ידוע מהו הקלף שנבחר.

טדבאט אור׳ גדר

זר חי י שראל נחלקים כיום לשני
\י £מחנות. כן, גם בעניין הפסקת האש.
אבל בעיקר בעניין אורי גלר.
אורי גלד, צעיר גבה־קומה ויפה־תואר, בן
,22 הפך כבר למושג. תוך חודשים ספורים
הוא הצליח לבלבל רבבות אנשים, למוטט
את כל מערכת המושגים שלהם; לשמש סלע
מחלוקת אצל הרבה זוגות נשואים; להוות
נושא מרכזי לוויכוח כמעט בכל מיפגש חברתי,
ובעיקר — ליצור לעצמו חוג נרחב
של מעריצים, ביניהם אלופי צה״ל, טייסי
חיל־האוויר, פרופסורים באוניברסיטאות,
סופרים ועיתונאים ציניים וספקנים והרבה
הרבה חתיכות.

משהיתה בו תחילה. לפעמים גם נשברים המחוגים.
הוא
נותן בידי מישהו סיכה. הוא מבקש
ממחזיק הסיכה לעשות תנועות של דקירה
באוויר. ממישהו אחר הוא מבקש להצביע
על אחד מאבריו, שם יופיעו סימני הדקירה.
הוא נכנס שוב לטראנס. האיש המחזיק בסיכה
ממשיך לדקור באוויר. ולפתע מושיט
אורי יד אל האבר שנבחר. נראית בו בבירור
דקירת סיכה עם כתם דם קטן.
הוא מרכז את האנרגיה שלו לעבר טבעות
או שרשרות מתכת והן ניתכות לפתע
כאילו על־ידי מכשיר ריתוך. הוא מעלה על
הבמה בהופעותיו הפומביות שורה ארוכה
של גברים ונשים עם תיקים וארנקים. הוא
עובר מאחד לשני ובמהירות הבזק מנחש
מה יש בתיקו של כל אחד מהם.

מחוגי השעון
זזים
י 0ה שאורי גלר עושה, עלול להביא
כל אדם מבוגר לקונפליקט עם עצמו.
כל החושים תופסים בבירור את מעלליו,
אבל התבונה, ההגיון והשכל הישר מסרבים
להאמין למה שנתפס בחושים.
הוא מבקש להניח לפניו שורה של שעונים.
מישהו מן הנוכחים מצביע על אחד
השעונים לפי בחירתו. אורי גלר מתרכז.
גבותיו מתכווצות, שפתיו מתעוותות, אגרופו
קמוץ באוויר מעל לשעון. הוא נכנם
לטראנס. עוברות דקה או שתיים. אורי גלר
חוזר לעצמו. הופכים את השעון והנה
זזו מחוגיו והם מצביעים על שעה אחרת
שעתיים לפני המוות

בעיניים ווצומוח

מצליח אורי גלר להדהים את הקהל כ שהוא ממ שיך קן
שצוייר מל דף מבלי שראה אותו, בדיוק מהנקודה בה
מסתיים הקו. גלר מצליח לצייר גם בדייקנו ת חפצים שנבחרו על־ידי הקהל ,׳מבלי שראם.

ך י עיניים קשורות, אחרי שנבדק ו-
הובטח כי אינו רואה דבר, הוא מנחש
בדייקנות שורת מספרים הנראית לעיני הנוכחים
בחדר. הוא מצייר בדייקנות חפצים
שנבחרו מבלי שיהיה עד לבחירתם, עד לדיוק
של מילימטר. אפילו צייר מומחה, שאותו
חפץ היה מונח לעיניו, לא יבול היה
לציירו בדיוק כה רב. הוא קורא מחשבות,
מעביר מחשבות מאדם לאדם, רואה נסתרות,
חש באירועים זמן קצר לפני שאירעו ב־

צים ניסו להסתיר מהשוטרים שהתאונה נגרמה
משום שאורי גלר נהג בעיניים עצומות.
אבל אחד השוטרים זיהה אותו והבין
מה קרה. .מה אני יכול לעשות?״ אמר השוטר.
,אין חוק שאוסר לנהוג במכונית
בעיניים קשורות.״

השם האמיתי
של הבחורה
ך אחת מהופן ןותיו נגישה אליו צעי־
^ ר ה, הציגה עצמה ככתבת תלמה יגול
מידיעו ת אחרונות, וביקשה לראיינו. הראיון
התמשך והגיע גם למשרדו של אורי גלר.
לפתע חש אורי גלר שמשהו אינו כשורה.
הוא התרכז, הצליח לקרוא את שמה האמיתי
של הבחורה, שהיה רשום בתעודת־הזהות
שלה בתוך תיקה. לא היה זה השם תלמה
יגול. הסתבר שהצעירה התחזתה כעיתונאית׳
כעבור כמה ימים באו אליו הוריה
ודיווחו לו שהנערה נעלמה, השאירה אחריה
מכתב שהיא עומדת להתאבד. בחוש הנסתר
שלו קלט אורי גלר שהצעירה נמצאת באילת•
הוא פירסם מודעה בעיתון שהוריה
ידעו שהיא נמצאת שם.
סיפורים מסוג זה ישנם לעשרות. רבים
מאלה שהכירו את אורי גלר נפגעו. אסי
דיין, למשל, נקרא לשרות מילואים בסיני.
הוא היה צריך לטוס. גלר הזהירו מפני
טיסה. אסי ירד לסיני באוטובוס, בנסיעה
של שמונה שעות.

או מכשף1
ה קורה כאן? האם אורי גלר הוא
1 3מאחז־עיניים גאוני או מכשף?
ישנם אנשים המוכנים להישבע כי הוא
להטוטן מסוג הקוסמים בקירקס, המצליחים
לעשות מעשי־להטים בזריזות ובטריקים הידועים
רק להם. לאלה יש הסבר לכל אחד
מתעלוליו. הצרה היא רק שהסברים אלה
אינם עומדים במיבחן המציאות. אפילו הספקן
ביותר, החוזר ובא להופעותיו של
גלר כמה פעמים בהנחה שעכשיו יתברר לו
הכל, נותר פעור־פה כשאינו מצליח לתפוס
את גלר כלהטוטן.
לאורי גלר עצמו אין הסבר לתופעה שגילה
רעצמו .״אני אדם רגיל,״ הוא אומר.

טלפאט איתן אילון

.יש אצלי בפנים מין מקלט כזה שסו
ופותח את עצמו. הוא פועל רק כשאני נ
עיל אותו. אז אני צריך להיכנס. לטרז
ולבנות מול עיני מעין מסך קטן של 1
וויזיה. על המסך הזה אני רואה בבירור
כל המתרחש במוחותיהם של הסובבים
תי, אפילו להם עצמם הדבר לא מוו
כמעט אף פעם איני טועה במה שאני רו!
אם אני מרגיש שאיני קולט דבר, איני או
דבר.״
אורי גלר אינו תופעה יוצאת־דופן. הה
טוריה האנושית יודעת לספר על מיקו
רבים של אנשים בעלי תכונות דומות לשי
במאתיים השנים האחרונות, ניסו מדעו
בכל רחבי העולם לתהות אחר מהותן
תכונות אלה. הם לא הצליחו להגיע למ
קנות מדעיות כלשהן.
מכל התכונות הקשורות בתחום הפר
פסיכולוגיה, רק קיומה של הטלפאטיה הו!
בניסויים מדעיים. אבל גם כאן נשאר המ
חסר־אונים להסביר תופעה זו. נסיונות
נעשו לגבי טלקינזים (הזזת חפצים במח
בות) או ראיית הנסתר, נכשלו כולם במע
דות המדעיות. אף על פי כן אי אפז
להתעלם מקיומן של תופעות אלה, כמו
מיקרה של י>ורי גלר.
תיאוריות רבות מנסות להסבירן. מרב
התיאוריות בנויות סביב התיזה של קרני
בלתי ידועות המוקרנות ממוח האדם והנו
פסות רק בידי אנשים מסויימים, שמסיבו
הוסר אצלם המחסום הקיים במ שונות נורמלי לגבי קליטת קרניים כאלה. אוי
אלה טרם הוכח
אף אחת מתיאוריות
מיבנה המוח האנושי פשוט אינו מאס!!
תפיסת תופעות כאלה. אבל הפילוסופיה ן
המדעים הטוענת כי המציאות הצרופה שו
לחלוטין מהמציאות הנתפסת במוח האנוע
משאירה פתח לאפשרות קיומן של תופעו
כאלה במציאות.
משבו נפשי עמו
** ל כל פנים, כל זמן שלא הוכח
/ל נפלאותיו של אורי ודומיו הם תרמי
ואחיזת־עיניים, הם נשארים בגדר תופעו
שמעבר לתפיסת אנוש.
אורי גלר עצמו הוא יליד ישראל. בג׳
שבע, אחרי שעבר משבר נפשי עמוק ב?
(המשך בעמוד 5

מציאות, מזיז חפצים ממקומם בכוח הרצון
בלבד, נוהג במהירות מסחררת כשעיניו
קשורות, ביום ובלילה, בעיר ומחוץ לעיר,
על כביש ריק ובתנועה סואנת.
בקיצור, הוא עושה כמעט כל דבר שהמוח
האנושי אינו מסוגל אפילו לתאר לעצמו
שניתן לעשותו. אם מתייחסים אליו
כאל בידור, כאל עושה להטים מאחז־עיניים,
הוא משעשע ומדהים. אבל כשמתחילים לחשוב
מה מסתתר מאחורי כל מעשיו, מה
הוא סוד כוחו העל־אנושי — זה מתחיל
קצת להפחיד.
יום אחד, שעה שהופיע במועדון צוותא
בתל־אביב, באו לראיין אותו אנשי שידורי
ישראל. בסיום הראיון המוקלט ביקשו לדעת
אם יוכל לחזות משהו שטרם אירע .״אני
מרגיש שתוך 78 שעות ימות אחד השחקנים
המפורסמים בישראל,״ אמר אורי גלר.
חלפו פחות מ־ 48 שעות. אורי גלר נסע
בלוויית אמרגנו. לפתע קפא במקומו .״אני
מרגיש ששרגא פרידמן מת,״ אמר. האמרגן
הנדהם מיהר למשרדו, צילצל לאנשי תיאטרון
רבים כדי להיוודע אם אמנם שרגא
פרידמן מת. איש מהם לא ידע על כך.
שרגא פרידמן מת שעתיים אחרי שאורי
גלר הרגיש בכך.
נהיגה בעיניים קשורות
ן * ו א הו פי ע בפני חברי הקיבוצים מצו-
ן | בה ואילון בגליל המערבי. בסיום, יצא
להדגים להם נהיגה לילית בעיניים קשורות.
הוא ישב במכונית הראשונה, כשאחריו
שיירת מכוניות ובהן חברי הקיבוצים. כשהוא
נוהג בעיניים קשורות רואה אורי,
לדבריו, את הדרך, באמצעות האנשים היושבים
עימו במכונית ומתרכזים בכביש.
אחד האנשים הסיר לפתע את עיניו מן
הדרך .״היה לי פתאום בלק־אאוט,״ סיפר
אורי ,״לחצתי בדוושת הבלמים והמכונית,
שנסעה במהירות, נעצרה בבת־אחת.״ המכוניות
שנסעו אחריו בלמו גם הן במהירות.
שתיים מהן התנגשו. כמה אנשים
נפצעו קלות. הוזמנה משטרה. חברי הקינו־

מספדים נועדים
נר שמו על הלוח מאחורי

איתן אי לון צורב בנייר של עי תון
מיספרים בוערים (משמאל) ש מבלי
שראה אותם נלל. ב ת מונ ה

מי מין הוא נראה כ שהוא מכסה את עיניו בכ מ ה שכבות של ב
אטוס. אח ר־כן מציין אי תן אי לון על לוח אשר ניצב על
ציור שנרשם שם קודם לכן מבלי שהוא ראה או תו ונמחק,

נוסע לפאריס? לרשותו מוסד חדש — ה,.מודל ש1פ״
* אינר נוסע? אל דאגה ! בקורוב זה יגיע גם ארצה !
סו חדר מלא חתיכות. מכל הגדלים והן
| צבעים. אתה בוחר לך אחת, משלם
את המחיר — מסתלק איתר, לחדר סגור.
שם, לפי הוראותיך, היא מתפשטת ומתייצבת
בתנוחה שאתה מבקש. עכשיו הכל מוכן,
ואתה יכול להתחיל — לצלם.
ורק לצלם. אם חשבת על משהו אחר —
שכח מזה. המודל־ שום — חנות הדוגמניות
— נועד למטרות צילום. למטרה זו
בלבד מוכנות הדוגמניות להתפשט.
אלא שבינתיים, עליך לנסן ע לפאריס
כדי ליהנות מהחוויה הצילו־מית
הזו. ה מודל־ שופי הפך שם ללהיט
המתחרה בלידו, בקרייזי הורס
ובהופעות החשפנות נון־סטופ ב־פיגאל.
תיירים ישראליים ירגישו שם
כמו בבית. הסיבה: סילבי.
ס ילכי היא יפהפיה יהודיה בת , 19ש־
^ גדלה ב רובע היהודי של פאריס, ה־

לא חשוב שמו. לא רצה לבוא אחרי לפאריס
— ואני לא רציתי להישאר בקיבוץ.
אמרתי לו שלאבי יש המון כסף, ושהוא
יבול לסדר לו חנות בגדים. הייתם צריכים
לראות את הפרצוף כשהוא שמע את זה.
הוא הסתכל עלי כאילו הייתי מטורפת לחלוטין.
עזבתי
את הקיבוץ. לא יכולתי לעבוד יותר
ברפת, לקום בחמש בבוקר ולחטוף
פעם בשבוע פגזים על הראש. אחר־כך
הצטערתי שעזבתי, אבל היה מאוחר מדי.
יש לי גאווה עצמית מטופשת ...ככה זה.
מאז אני עוקבת אחר החדשות מהארץ.
אבא שלי בעד ארץ־ישראל השלמה. אני
במעט ולא רואה אותו כבר מאז שהתחלתי
לעסוק בדוגמנות. הוא איש דתי. ובל מטר
בארץ־ישראל חשוב לו. למרות שהוא גר
בפאריס.
אבא שלי לא רב, אבל אני כוהנת. בבית
נתנו לי חינוך דתי כשהייתי קטנה. עד
היום אני לא מדליקה אור בשבת, לא נו
יחס
מיוחד רישואלים

מדגי מו ת סילבי וססיל. ההדגמה סימלית
בלבד, מאחר שהיחסים בין הדוג מניו ת
ללקוחות מו ש ת תי ם על ראייה בלבד. הן מ תפ ש טו ת, כדרי שת הלקוח, עד ל תח תוני ם בלבד.

פלאצאל. בחורה בלי מעצורים — שופכת
את ליבה. ומדברת באות ה מ הירות בה היא
מסירה את בגדיה. גבוהת־קומת, ח טו ב ת
גוף, בעלת שיער אדמדם וגול ש וזוג. עיניים
נגמזריות, היא מספרת:

הייתי בישראל לפני שנתיים. הורי שלחו
אותי לשם כדי שלא אתחתן עם גוי.
שהיתי בכמה קיבוצים, אבל את הזכרונות
הטובים ביותר השאיר אצלי כפר־רופין.
הגעתי לשם כמעט בת 18 ובתולה ועזבתי
מבוגרת בכמה שבועות ועם המון נסיון.
לא. לא הייתי מאוהבת. מלבד פעם אחת
בקיבוץ בעמק בית־שאן. כקיבוצניק חתיך
אחד, גבוה, עם שפם עצום. עבד בפלחה.
* נוסע לפאריס?
בק שה:

מעוניין

בכתובת? ב
18־נ
3מ 3114111,־6 1(111ט5 11
0:ז!. 606-20-39. 1^161 סי!

סעת ב מטרו ולא אוכלת חזיר. אבל לא
איכפת לי להתחתן עם גוי, בתנאי שיהיה
פרו־ישראלי ויעשה ברית מילה. אומרים שזה
יותר הגייני, לא?

ן* יקן זהחזה שלי? למעלה ממטר. אני
( | אוהבת את העבודה הזאת. זה משעשע
ומכנים סוב. אינני זונה. אסור לנו ללכת
לשתות עם הצלמים החובבים שבאים לכאן׳
או כל אורח אחר, אחרי שאנחנו גומרות
את העבודה.
לישראלים יהיה יחס מיוחד כאן. שני
בעלי המקום, גויים שבגויים, הם פרו־ישראלים
נורא• לא יודעת למה. אף פעם
לא שאלתי אותם.
הם משגיחים בקפדנות שהמקום הזה לא
יהפוך לבורדל. ייא רוצים עיניינים עם ה־

סילבי(מימין) היתה מתנדבת בכפר-רופין
היום משכירים אותה בעירום לצלמים חובבים

אוזן׳״ (היא אומרת את זה בעברית) אבל
זה לא אומר שאם מישהו מהלקוחות הוא
חתיך וסימפטי, אנחנו לא שמות עליו עין.
אבל זה קורה לעיתים רחוקות.
אלה שיבואו לכאן צריכים לדעת מראש
שזה לא בית־זונות. אני מורידה את החזייה
בלי בעיות, זה המקצוע שלי, אבל
אני לא מוכנה להתפשט אחרי שעות העבודה,
רק בגלל שמצאתי־חן בעיני לקוח.
אין לי חבר קבוע, אבל יש לי הרבה ירידים,
ואני לא צריכה לחפש את המאהבים
שלי דווקא כאן. אבל כמו שאמרתי, קורה
לפעמים שמישהו מוצא־חן בעיני, ואני קובעת
איתו פגישה. במיקרה כזה, צריך להיזהר
משום שבעלי המקום לא מרשים
זאת.
הישראלים שיבואו לכאן ירגישו מצויין
\ לדעתי. כמו שאני מכירה אותם, הם אוה־בים
לעשות הכל בצוותא. פה הם יכולים
* לצלם אחת, או כמה דוגמניות יחד. לבד,
או עם חברים. לפעמים עומדים מולי שלו׳,שה
או ארבעה צלמים חובבים ומצלמים
״,אותי לבד ולפעמים אני עומדת מול צלם
״ אחד עם שתיים שלוש בנות נוספות.
; אנחנו מצטלמות לבושות לגמרי, בביקי־
׳׳; ני, בחזייה ותחתונים, או אפילו בלי חזייה.
׳ תלוי בדרישות הצלם. אך מעולם אנחנו לא
י מורידות את התחתונים. לפעמים אני מצט־
_ למת עירומה לגמרי, מתחת לשימלת מת־
׳£כת של פאקו ראבאן. אבל זה קורה ל־י
[ עיתים רחוקות מאד ובמקרים מיוחדים.

אי 0לכאן טיפוסים שונים ומשרנים,
* £אבל תמיד שמח. אנחנו מרגישות כמו
(המשך ב ע מו ד )36

תפוס כפי יכולתו
הצייר את גליון העולם הזה

מעריצים

דיין

סילבי (במכנסיים) וססיל מדג מנו ת ללקוח — צייר
ישראלי. סילבי, אשר גילתה בכיס מעילו של
שבשערו ת מונ ת דיין, הגיבה :״ אין לכם מו שג כמה
ולא רק היהודים. הוא אליל פה,״ הוסיפה סילבי.

הצצה לארץ ^

ה שלמה :״׳מעולם לא הייתי מצליחה להסתתר
מאחורי מפת הגבולות שלפני מלחמת
ששת־הימים,״ היא אומרת .״מידבר סיני
מכסה לי את הירכיים, ה שפלה את הבטן,
ביקעת הירדן את השד ה שמאלי •.את השדי
הימני אני חולצת לתוך הים־התיכון, מול
לבנון ב ע רן סוף נאומה של סילבי..

משטרה. כשהמקום ניפתח, לפני כמה שבוי־עות,
היו פה כמה אנשים שניסו להתעסק
איתנו כדי לבדוק. אמרנו להם :״נא בוי

ן * ךןן ! ן ו סילבי 19 היהודיה (במש־ך
ךךןק
118 ^ 1111 111111 ^ 1קפי שמ ש , 0וססיל 18
בפאריס.
אולפן־ הצילו ם־בעי רגם
בפ תח
*דוג מניו ת־ העירום

סס מפת

י שראלי ״.ד״ל

ב שעת עבודתן.
צייר ישראלי ש צילמן
עם ובתוך !מפת־ישראל .״ בילינו שעתיים נהדרות,׳״ מספרת סילבי.

במדינה

הספר הראשון והיחיד בארץ סכויו עברית

בשניים

אהבה

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופח וארח״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח.
ספר נועז ומתקדם ביותר אד יחד עם זאת אלגנטי
חזמנח /הצהרה
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעבר ית
,,אלגית״ ,חובאח־לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
לתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעד-

( ה מ שך

מ ע מו ד ) 27

ספר בשם נאשר שי ש ה מי ליו ןנטב חו, המגלה
את חלקה של ארצות־הברית באחריות
לרצח יהדות אירופה על־ידי הנאצים.
בארץ דייויד מורם הוא שם אלמוני, אולם
בארצות־הברית הוא אחד הנודעים בענף ה־תיקשורת
ההמונית.
הוא זכה לפירסומו הראשון במלחמת
העולם השנייה, כאשר שירת כקצין על
סיפון ציידת־צוללות באוקינוס השקט. כתבותיו
וסיפוריו מאותן ארבע שנים זיכו
אותו בציון לשבח על שירות מצויץ בתחום
העיתונות. הוא הפך לאחד מכוכבי
העיתונות בארצות־הברית. ב־ 1963 השתלב
בטלוויזיה הפך למפיק־התוכניות הפופולאריות
ראהזאתעתהוםי. בי. א ס. מ דוו ח, זכה
בפרס רובוטשרהד ופרס ג׳ורג׳ פו סטר
פי ב א די, על הישגים מיוחדים בתחום העיתונות.
הידיד
דיבר, לא עזר. כשהסתננה
החוצה השמועה מה יהיה נושא סיפרו הבא
של דייויד מורם הנודע, התחיל לפעול מכבש
הלחצים. תוצאות מחקרו, שנמשך שלוש
וחצי שנים, ואשר החיטוטים במיסמכי הפנ
ט גון היו רק חלק קטן ממנו, לא השתנד
עו לשתי פנים: ארצות־הברית ידעה בדיוק
מה התרחש במחנות־הריכוז ולא פעלה להפסקת
הטבח. יתרה מזה: הנאצים העזו
להתחיל בפעילותם הרצחנית נגד יהודי אירופה
רק לאחר שגילו כי העולם הרחב —
כולל ארצות־הברית — אינו מתכונן ל

לטלוח אלי בדואר חוזר א ת חטפי
״ אהבהב שניי ם ״ .ר״ב טיק מט׳ __
על בנק --ע ל סך — 12.ל״י בלבד.
אני מבחיר בזח טאני מעל >יל .18
טס --ניל --
חתימח־ג
תו ב ת-

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

א 210 יז ^ ס ס ^ן? מ?
( אx111,11 116.06.213 3 3? ( 003085 111 3׳ז31ז^׳6.03.? ¥

(־ 1016 )1 3131ז ק ) 0 0 1
.ק(13106

״ל!וקי את קובר׳

1(15651 0 £

^ מ ס 116<:168ק 0ז ק 211316 6131100(2 .6 1 1(3 0 30161) 1

x 6 3 0 0 0 1 1 0 0 6 )1מ 656111: 3־ 1ק(£111:1116 1

1116 ?11(16.

לגבר האקסקלוסיבי

מ11

^618^ 0 8 .

110\¥ 10 1

1(3 0

11631111 ? 3 £ 6 :

)3 0 6 5 1 1 0 0 8 3 1116 0 0
801111111165.

£נ 7 ? 2י 11£111 0 1 3 5 3 2 1 0 6 5601 /ט 6 3ג?1115 13 81:105 1116

רה׳ אכן גבירול 30
(בפסג),
(טול מכניסה לויסקוסק עינבר)

״ תשמ עו,

־ 0 5 3 1 6 1 0 /1 5 1־5 6 8 61

1101101 2 1 0 0

נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות גוקר ט י״א, י״ב
תיכון מקצועי במגמות
תיכון עיוני במגמות

ריאלית

תסתכ לו ואל

תסמ כו *

1)11655 :

הו מני ס טי ת

עיתונאי מורס

רדיו־אלקמרתיקה
טלויזיה ־ תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה -שרטוט
ציור אופנה
פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
ק ריו ד
פרטים
ת ד ־ א כי בחיפה
מוצ קין
והרשמה: ברנר 17 שמריהו
5־1 ,8־ 9מפנת אלנבי לוין 30 שדרות
השופטים 2

כ ת ־י ם
חו לון
רמת ־ גן רוטשילד 33
ביאליק 42 ליד המצבה סוקולוב 68

מי ־ כרק
חברון 22
פתח ־ ת קו ה
,77ר״ג
בר־כוכבא 1
מפנת מודיעין .

עצור בעדם, וכי דבריו האמיצים והתקיפים
של ידיד היהודים, פרנקלין דלאנו רוזודלט,
אינם אלא דיבורים בלבד.
רל, האינטרס הגס. מורס לא נכנע
ללחצים. והספר פורסם, זכה בתפוצה רחבה
ותורגם עד כד. לחמש שפות — שהעברית
איננה אחת מהן — והוגש כמועמד
לפרס פו לי צ ר לספרות. מורם האמריקאי
שמעולם לא הרגיש עצמו כיהודי, על אף
שנולד למשפחה יהודית, הופתע כאשר הספר
זיכהו בפרס ה שו א ה מטעם הברית העולמית
של ניצולי ברגן־בלזן.
מסיפורו מוציא מורם )מסקנה ברורה:
״אסור לכם לסמוך רק על הבטחותיו של
ניכסון,״ קבע בראיון עם כתב ה עו ל ם הז ה.
״בתקופות הרות־גורל, אין ראשי מדינות
מתחשבים בשום דבר — מלבד האינטרס
הצר והגס של ארצם. מצב יסודי זה לא
השתנה מאז, ולא נראה כי ישתנה מחר.
דעת־הקהל בארצות־הברית אינה ומוכנה לשמוע
כיום על התערבות אמריקאית לטובת
ארץ זרה — אפילו אם זו ישראל
האהודה. יש לזכור גם כי רבים מהפקידים
הבכירים שהיו אחראים למדיניות ארצות־הברית
בימי מלחמת העולם השנייה — עדיין
משרתים את ארצם.
״המסקנה: יש להקשיב למה שאומר ני־בסון,
לשים־לב למה שעושר. המימשל שלו
— אך לסמוך רק על עצמנו.״

ה מכ ש ם־ ם1
( ה מ שך

מ ע מו ד

העוו! ם ה 1ה

גירושי הוריו, החל להבחין בכישרונו לקרוא
מחשבות של אחרים. הוא גדל בקיבוץ
חצור, למד אחר־כך בחו״ל, שידת בצנחנים
ובמלחמת ששת־הימים נלחם באמור ירושלים.
הוא היה מנהל יצוא בחברת סריגים
עד שהחליט להפוך את תכונותיו המיוחדות,
בהן שיעשע חברים וחוגים בבתים פרטיים,
להצגת־ראווה.
בקרוב הוא עומד לצאת לסיבוב הופעות
בארצות־הברית, שם ממתינה לו גם הזמנה
ממיפקדת הצי של ארצות־הברית, הרוצה
להיעזר בתכונותיו המיוחדות. הוא עצמו
משועשע ונהנה בכל פעם שהוא מפעיל את
האנרגיה הניסתרת והבלתי מובנת שלו .״לא
הייתי רוצה למסור את עצמי לבדיקת מדענים,״
הוא אומר .״אני רוצה להיות אדם
חופשי. אני משתמש בתכונותי רק לשם
שעשוע. ברגע שירצו לנצלן למטרות אחרות,
שוב לא אוכל להיות אדם חופשי.״

א ד1ן־
הקרם השויצרי
הנודע להרחקת
שיער מיותר. דפילן
פועל על שורשי
השיער, מחליש
צמיחתם ולכן
פעולתו לזמן
ארוך יותר מכל
משחה.
היבואן מרחובות

** כרו רק שישה חודשים מאז זרח
> ,כוכבו של אורי גלר בישראל וכוכב
טלפאטיה נוסף התגלה בישראל. זהו איתן
אילון 41 יליד רחובות, מומחה לבעיות
יצוא ויבוא, איש־עסקים בעל הכנסה חוד

שית נכבדה.
את תכונתו לקרוא מחשבות של אחרים
גילה איתן אילון בנשואיו. הוא הבחין שהוא
מצליח לקרוא את מחשבות אשתו. חיי
המשפחה שלו הפכו לגיהינום. נשואיו החזיקו
מעמד שלוש שנים. אבל גם אחרי הגירושין
לא ייחס איתן לתכונתו זו משמעות
מיוחדת.
התגלית הגדולה באה אליו רק לפני כשלושה
חודשים .״ערב אחד,״ הוא מספר,
״כשהלכתי לישון, הבחנתי שלידי מונח
הספר טופאז. כשקמתי לשרותים וחזרתי
לישון, הבחנתי שבעצם, שעה שישנתי,
קראתי את כל הספר. חשבתי שאני חולם.
פתחתי את האור ודיפדפתי בספר. הוא היה
מוכר לי כאילו קראתיו. התחלתי להבין
שיש בי משהו.״
כעבור זמן קצר, במשרדו, כתב איתן
מכתבי תשובה לערימת מכתבים שהיתר. מונחת
לפניו. אחרי כתריסר מכתבים, הסתבר
לו כי ענה גם על מכתב שאת מעטפתו
לא פתח ואותו לא קרא כלל. רק כשקרא
את המכתב מאוחר יותר הסתבר לו כי ענה
עליו לפרטיו, כאילו קרא אותו. אחד מחבריו,
שהיה עד למיקרה, שיכנע את איתן
להתחיל בהופעות בפני קהל כדי להציג את
כשרונות הטלפאטיה שלו.

נושא!־
עורך חלק
ל 1נ!ן ותר

קהל מזועזע,
נדהם וספקני

^ דזכתהי שראל לטלפאט שני. איתן
^ אילון מצליח להדהים לא פחות מאורי
גלר, כשתחומי פעילותם הפארא־פסיכולוגית
די דומים. הוא מבקש משלושה צופים לבחור
במנוי מסויים בספר הטלפונים, לזכור
את שמו, מספרו ומספר העמוד בספר הטלפונים
בו רשום המנוי. כשהוא שם את
כפות ידיו על ראשיהם של השלושה, מצליח
איתן בעל זקן התיש והתנועות העצבניות
לגלות את מיספר הטלפון, את
מיספר העמוד בספר הטלפונים בו הוא
רשום וגם את שם משפחתו של המנוי.
כשמאחורי גבו, מבלי שיראה, נרשם
מיספר מסמים על הלוח, צורב איתן בעזרת
סיגריה חורים בעיתון הפרוש לפניו. כשהעיתון
מתלקח ובוער, נחרכות בו ספרות
— אותן הספרות הרשומות על הלוח מאחוריו.
הוא מקרין חום לידי בחורה שהתנדבה
לעלות על הבמה, וכשהיא פותחת
את כפות ידיה, היא מגלה בהן, לתהדמתה,
כוויות שנגרמו כאילו על־ידי סיגריה בוערת.
כמו
אורי גלר, מצליח גם איתן אילון,
בתום שעתיים של הופעה, להשאיר את
קהל צופיו נדהם, מזועזע וספקני, כשתבו־נתו
אינה מניחה לו להאמין למה שתפסו
חושיו.
יתכן שבעקבות אורי גלר יאיתן אילון
יצוצו ויופיעו טלפאטים נוספים בישראל.
אבל כבר עתה ברור, שהטלפאטיה היא
האופנה החברתית האחרונה שדבקה באזרחי
ישראל, תפסה את מקומן של הספי־ריטואליזם
והאסטרולוגיה שהיו כה נפוצים
בין אזרחי ישראל בשנים האחרונות.

ח)16[({10

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1720״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :

מ אונך :

)1מכשיר למדידת עוצמת אור )5 .הרבץ!!
)7חוקר, תיאולוג ורופא צרפתי, בעל
פרס נובל לספרות )11 .חלל ריק, הפרש.
)12 ממציא האלחוט ) 15 .כאב, צער)16 .
ידידו הטוב של האדם )18 .מדינה במזרח
הרחוק ) 19 .זבל )21 .מלוטש ומבריק.
)23 מילת חיוב )24 .העלה קצף, תסס.
)26 גבינת צאן )29 .טיפש, אודיל)31 .
התכופף )32 .השופט הראשון אחרי יהושע
)35 .איש דת נוצרי )36 .מונח בחשמל
)38 .דו חי בגלגולו הראשון )39 .תל
חרבות )40 .מידה לנוזלים )41 .עני, אביון.
)42 זז ממקומו )43 .דרס, רמס)44 .
גנרל דרום וייסנאמי )45 .מבלבל)49 .
הגיע )51 .כינוי לאדם מטומטם וכבד
תנועה )53 .מפקדה הצבאי של קרתגו,
נולד 247 לפנה״ס )55 .מם )57 .חרב,
חסר לחות (תענית י׳) )59 .שם משפחתו
הקודם של יגאל ידין )61 .אשת הנשיא
ויצמן )62 .קלף )64 .לעג, בוז )65 .בהמות
רועות יחד )66 .מחולל תנועת הרפורמציה
)68 .כפן )70 .המחתרת הצרפתית
שלחמה בנאצים )71 .ריקוד )73 .הקדש
מוסלמי )75 .הכרזה חגיגית )76 .פרוסה.
)77 אי בים התיכון.

)1עיר כהנים במצרים העתיקה )2 .כבה.
)3מוקיון בקומדיה דל ארטה )4 .גבוה,
נישא )5 .פליטת מזון דרך הפה )6 .מגמה,
צד )7 .דורון )8 .קיבוץ בדרום הארץ.
)9שם כולל לבהמה דקה ) 10 .קשת, יורה
חצים (איוב ט״ז, י״ב) )13 רחמנא ליצלן
(ר״ת) )14 .דגל )17 .עובד בית מרחץ.
)19 דצימסר מרובע (ר״ת) )20 .תורת העצבים
)22 .לזכר עולם (ר״ת) .)24 .תם,
נסתיים )25 .דוכס צרפתי שהתפרסם באמרותיו
)27 .שאינו קשה )28 .רשות.
)29 השליט העליון בממלכת המונגולים.
)30 לאום )33 .מילת בקשה )34 .נמצא.
)35 משום ש מפני ש )37 רענן,
חדש )39 .מרעה (דברים י״א, ט״ו))44 .
שכנתה של וייטנאם )45 .שופט עליון במדינת
ישראל )46 .מילת בקשה )47 .עיר
מצרית עתיקה, מול אסואן )48 .חימה,
חרי־אף )50 .ממלכי ערב הסעודית)52 .
מספרם של הצדיקים )53 .אם שמואל הנביא.
.54 האיש במזוודה )56 .אלי, לעצמי)58 .
טבור )60 .סופרת אמריקאית חרשת, עוזרת
ואילמת )62 .ממלכי נורווגיה )63 .הקצעת
אבנים לבנין )65 .אבר חד ודוקרני של
חרק )66 .מילת תנאי )67 .שר )69 .עיר
נפט בקווקז )70 .מילת שאלה )71 .צאן.
)72 נכרי )74 .רצועה.

הקרם ה קו ס מ טי
בעל הריח העדין
ל הסרת. שיער
בדרך הנשית
ללא פציעות, ללא
כאב, בצורה
היגיינית ונעימה.
דפילן מותיר לך
עור חל ק רך
כקטיפה.
נסי והוכחי גם

> 1) 1111101

ח שב ץ 1720
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות כפל, חילוק, חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

3 2 0

אתהתשובות יש ל ש לו חעל־ג בי ג לו יותבלבדלת. ד 136 .ת ל־ א בי ב, ו ל ציין ע ל־ג בי
הג לוי ה: חשבץ . 1720ה פי ת ר ון צ רי ךלה כי לאת כל התר גי ל ב מי ס פ רי ם. ה מו עדהאח רון
ל מי ש לו ח ה פי ת ר ון 26.8.70

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס כספי של 20ל״י ועוד 3פרסי ספרים.

גיגג־ויניאל

0הפשט וצד 1
השותף שלן לא מרמה אותן. הוא פשוט
עצבני וסתות כמון, וזאת סיבת החיכוכים,
בחן היטב את הכרמוטב
שתנסה להבין אותו ולוותר לו. במי׳
והצהרותין. זותיו שור הרומנטי — שום
אנשים שאתה חושב
רבר לא בוער. אם לא
לידידים מנסים להכהיום
— תזנח בה בע־ ,
שיל אותן. שמור על
תיד. מעשים נמהרים רק
מוצא פין, והיזהר מ111(0
יזיקו
לן. בת מאזניים
ניסוחים נמהרים. ות-
— ההתנהגות המופתית
21 במרס -
רנותן בעניינים מסו־ ן 20 באפר״ל
שלו אינה מוכיחה דבר.
יימים עלולה לעלות
בידקי את יחסו אלין י

לן ביוקר, אם לא
בתקופה ממושכת יותר } 2בספטמבר -
תנהג מעתה בתקיפות. בת טלה, חשדי-
22 באוקטובר
מאשר הימים הספדרים
תין נגד אדם קרוב לן, אינם מוצדקים.
בהם גרם לד האלה אושר. בן״אדס! נאבי״הראש הפוקדים אותך

לאחרונה הם תוצאה של החום ולא ממנה׳
הגיע הזמן שתחליט מה

אתה רוצח בחיים: להצליח
או לעסוק בה שבוע מעניין מאוד. ביקורים רבים והי״
זיות? חוש דרמטי הוא כרויות חדשות. השתדל לנצל פגישה עם
,ידיד ותיק כדי לחדש
תכונה טובה מאוד כשאת
היחסים ביניכם
זה מגיע לסיפור בדיבת
עקרב — השבוע
חות או עשיית רושם,
;ממתינה לן הצלחה
אך באופן כללי אין בו
^ 1יד,ז.נן^.-י
]גדולה, וגילוי נעים
תועלת רבה נמו ש:מאוד
על עצמן. הוא
נדמה לן. בת שור —
*אוהב אותן יותר מהפסיקי
לשחק באנשים. גם להם יש זנות
דמה שנדמה לן, ולחולאושר,
אפילו אם אושר זה אינו קשור בך.
״] סר הביטחון שאת

ן *מרגי שה אין שום סי־
״*בה רצינית. אל תת־המאמצים
שהשקעת
ביישי לגלות לו את רגשותין ולאהוב
בזמן האחרון יתנו ה בכל
ליבן. ידידה מקנאה בן• אותו שבוע תוצאות חיוביות
ביותר. יוקרתך

תגיע לשיאה, וזאת
דווקא בעיני האנשים
בעיות אירגוניות הניתנות לפיתרון מטרי
שאת דעתם אתה מודות
אותן מעל הראוי להן. אם אינך מצליח
קיר במיוחד. זו תקוו
2במאי -
להסתדר לבד, היעזר
20 ביוני
פה טובה לצאת לבידיד
קרוב, שכמה פעחופשה
קצרה ולעמים
בעבר הציע לן את
סוק בפעילות גופנית. נצל את החופשה
עזרתו. אל תחליט בפי
כדי ללמוד את הבעיה המעסיקה אותן.
זיזות החלטות חשובות,
מהן לא תוכל לסגת
בת קשת — חשבי על
ידידיך, וגמלי להם על
ג 2בנובמבר ־
היחס האוהד שקיבלת
20 בדצמבר
מהם בעת צרה. נסיעה
קצרה מחוץ לעיר תביא
לן תועלת מרובה, וקשר רומנטי חדש, במקום
היחסים העגומים שאת מנהלת עכשיו.

11)1נ״11
עונת הרחצה
השמש מתרפקת
על החוף והים.
האם הכנת את
כל ציודך? אל
תשכחי את
סמפוני טמפקס.
טמפוני טמפקס
מיועדים לשימוש
פנימי ללא
סיכות, תחבושות
וחגורות, שיגבילו
אותך באותו יום.
טמפוני טמפקס
מאפשרים לך
לרוץ, לשחות,
ולהשתזף בכל
יום ויום. עם
טמפוני סמפקס
אין כל סיבה
לאבד אף יום
מעונת הרחצה.
ניתן להשיגם
בשתי דרגות
ספיגה, רגיולר

הגנה סניטרי ת לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת ובתם ו 1קי1וז
מובחרות. המעונינות בקבלת דוגמאות
וחומר הסברתי ישלחו 45 אגי בבולי
דואר אל היבואנים איוווסט־איספקס
בע-ס, תדאביב, רחוג •רסיהו 38

תאוח<0

דיעותיך יזכו להדים
חיוביים ביותר. האמון
שאתה רוחש לעצמך ו־ליכולתך
ידביק את אלה
שדעתם היא הקובעת.
קסמך האישי מבוזבז 1 במקומות הלא נכונים, 1010 ואינך מקדיש את תשו־
;21 ביוני -
2)0ביולי
מת־הלב הראויה לאדם
חשוב המתעניין בך. בת
סרטן — כשהאהבה נגמרת צריך לחתוך,
ולא להמשיך לסחוב בגלל חוסר אומץ־לב.

שבוע של מתח רגשי
ועצבנות מחכה לן.
הדרן היחידה לצאת
מכל העסק בזול היא
להבליג על רגשותין
ולחשוב בהגיון. אתה
פגיע מדי, ומסתבן במריבות
מיותרות שאינן
מביאות שום תו סגעטס ׳
עלת. תאוותן לנסיעות
תביא לן סוף־סוף תועלת, והקשיים
הכספיים בהם אתה נתון, ייעלמו.

תן לידידיך לפתור את
הבעיות שלהם בעצמם,
ואל תתחוב את אפך
למקומות מסוכנים. הנסיעה
אותה תיכננת
תידחה, אך במקומה
תצליח לעניין את עצמך
במשהו שונה לחלוטין.
22 בא1ג 1סט -
__ היכרות עם בת טלה
.22 בספטמבר
תישא תוצאות חיוביות,
ולא רק בשטח הרומנטי. סוף־סוף תוכל
לנצל את כישרונותיך ותגיע להישגים.

נו1(11

אני מקיזה לאסוף מספיק כסף כדי לנסוע
שוב לישראל, כתיירת. אם אבוא שוב, אלן
לגור בהילטון ואקפוץ לבקר את המאהב־הקיבוצניק
שלי במכונית ספורט. באיזה
שהוא מקום אני עדיין אוהבת אותו, ומקווה׳
שהוא ישתכנע יום אחד ויבוא לפאריס. אם
זד, יקרה, אעזוב כנראה את המיקצוע. אני
לא מאמינה שהוא יסכים שאמשיך להתפשט
בפני צלמ־ם חובבים.

ף * א סי ר, לעומת סילבי התוססת, נר־אית
קצת אנמית, אך לשונה חריפה
לא פחות. שתיהן התקבלו לעבודה ייחד,
מתכננות לרכוש במשותף דירה גדולה, עד
שאחת מהן תמצא בעל שישחרר אותן מהצורך
להתפשט בשעות קבועות. י
שאר הבנות במוזל־שופ מהוות את כל
הדגמים של הצרפתיה הממוצעת. בלונדיות,

יוייז

(סוף מעמוד )33
חלק ממשפחה גדולה. האווירה כאן מזכירה
לי קיבוץ ישראלי. המון רכילות, אבל
כולם חברים.
אנחנו מרוויחות לא רע. לאחת הבנות
יש ילד לא חוקי והיא עובדת בבוקר ב־מישרד
ובערב כאן. הבחור שעשה לה את
הילד נעלם והיא מוכרחה לעסוק בשתי
פרנסות כדי לגדל את הילה
דוגמנית אחרת, גם היא יהודיה, מצפון
אפריקה, צריכה לדאוג להוריה הזקנים. כל
שאר המשפחה שלה עלתה לישראל, והיא
נשארה עם הזקנים, בלי פרוטה. לא, היא
לא נמצאת פה עכשיו. שלחו אותה להשת
בשבועות
האחרונים מטרידה אותן הצ-
עה שהופנתה אלין, ואשר עשויה במקרה
הטוב לשנות את
כל חיין. השבוע הגיע
הזמן להחליט לכאן
או לכאן, כשאתה לוקח
בחשבון את רצונם
ורגשותיהם של הקרובים האנשים
אלין. אל תהסס להתייעץ
עם בן-זוגן.
21בדצמבר -
10בינואר
בת גדי — ישרי את
כל ההדורים בשיחה
גלויה מלב־אל־לב, ותני לו צ׳אנס להוכיח
את עצמו. היזהרי מביזבוז יתר.

נו־1

ידיד ותיק הגר רחוק מאוד ממן, ואשר
הקשר איתו נותק מזה זמן רב, ישוב השבוע
לתוך חייך ויכניס
בהם מהומה. אל תניח
ליחסים לשוב ולהתהדק,
מפני שבסופו של דבר
הוא יפגע בן. בת סר*•

טן — אם לא תיקחי
את העניינים בידיך —
איש לא יעשה זאת בשבילן.
אל תהססי להח הז*ע1וו.יו>-
ליט החלטות, ולוא גם
דראסטיות. תני לידידתן
שמרחה עוד הזדמנות, וזיכרי לה את
חסד נעוריה, הרבי לבלות בחיק הטבע.

זני

־״•^ידלסי
העולם אינו מורכב
אן ורק מרמאים, כמו
שנידמה לן. לא
כולם מנסים לסדר
אותן. במקום לשבת
ולרחם על עצמן, נתח
את הפרשה, ולמד להבחין,
סוף־סוף, בין
*ו בפברואר
20 במרס
ידידי אמת ובין בעלי
לשון רמייה. היא אוהבת
אותן, אן אם תמשין לקנא באופן
חולני ולמרר את חייה, יימאס לה. בת
עקרב — השבוע הוא אידיאלי להתחיל
בדיאטה ולהחליט בקשר לחיצוניותך,
אפילו אם זה ברון בהוצאות גדולות.

סילכי

שד בביקעה, שד בים־התיכון
ברונטיות, אדמוניות ושחורות שיער. גבו־הות־קומה
ומלאות, ובובות מיניאטוריות.
אחד משני האחים מבעלי המקום, ז׳אן־פייר,
עדיין מחפש דוגמנית עירום כושית. מסתבר
שרבים מבין הלקוחות שואלים מדוע
אין לו כושית.
המקום רוחש חיים. לקוחות, וסתם ידידים
או ידידות ממלאים את הסטודיו במשך
כל שעות אחר־הצהריים והערב. אבל
כשד,דוגמניות עובדות, נסגרות דלתות האולפן
והידידים והמבקרים נשארים בסלון
הקטן, הצמוד לאולפן, לוגמים כוסית
ומאזינים למוסיקה. לאף אחד אין רשות
להיכנס לאולפן־הצילום כשנמצאים בו דוגמנית
ולקוח.
התענוג זול יחסית 20 .פרנקים חדשים
תמורת דוגמנית לחצי שעה. לבושה או ערומה
— אותו מחיר•
הצלם־החובב שבא בלי מצלמה, מקבל בלקום,
תמורת תשלום נוסף, מצלמה וסרטים.
בעלי המקום, צלמים מיקצועיים גם
מוכנים ללמדו איך להשתמש במצלמה,
מכוונים עבורו את התאורה — ומשאירים
אותו לבד עם הדוגמנית.
כאנשי עסקים מוצלחים, הם הגיעו כבר
למסקנה שהרעיון שלהם היה הדבר הנכון
בזמן הנכון במקום הנכון: אין ספק שה־מוזל־שופ
הוא הצלחה ברורה, למרות שנפתח
לפני זמן קצר בלבד.
עתה מתכננים שני האחים הרחבת העסק
— ויש בכך משום חדשות טובות לכל
אותם ישראלים שאינם מתכננים להיות
השנה בפאריס: כי את הסניף הראשון שלהם
מתכוננים מקימי המודל־שופ לפתוח בישראל.
בימים אלו הם נמצאים במו״מ למטרה
זו, עם צלם ישראלי ידוע. אם לא
יחול שיבוש בתוכניות, יוכלו הצלמים הישראלים,
כבר בעתיד הקרוב, להפשיט ולצלם,
להפשיט ולצלם, להפשיט ולצלם

דידתה
אונם או לא אונס, על במת שיער סוערות הרוחות. מאז נתפרסמו
ברבים מעלליו של הכושי הענק ג׳וו־ג׳ האריס, דבר שיצר
תדמית שלילית להצגה, החלו מפיקי המחזמר שי ער לטעון שמתנכלים
להם. העובדה שג׳ורג׳ האריס הצליח לעזוב את הארץ בשבוע
שעבר סיבכה עוד יותר את העניינים, וגררה גל הכחשות
סביב מעשיו. לפתע הפך האריס למלאך האוהב את כולם, ושאינו

בתה לו ר ד
מסוגל לפגוע בזבוב, ומשתתפי המחזמר, שרק תמול־שלשום השמיצו
אותו ברבים, יודעים לשבח, לפתע, את מעלותיו הרבות.
הראשונה שיצאה בהכחשה על מעשה שהשמועות לגביו עשו
להן כנפיים בין אולם או אזי ס וקפה כ סי ת, בו מרבים משתתפי
ההצגה לבלות את זמנם, היתד, בתו של הלורד דיוויד הארדאך,

אדים אורמסבי־נור.

אליס נתגלתה כאחת הדמויות המעניינות ביותר של המחזמר.
מה מריץ את הנערה בעלת העור הבהיר ועיני התכלת הגדולות,
שהיתר, יכולה להישאר בלונדון ולעשות חיים על־חשבון האבא?

אלים אורמסכי־גור
מספרת אלים :״כל העניין התחיל מזה שבגיל , 14 בערך, גיליתי
; שאני פשוט איני יודעת בדיוק מה אני. ניסיתי לחפש את עצמי
בדרכים שונות. עישנתי סמים, הצטרפתי לתנועות של היפים
! וביטניקים, עד שלבסוף גיליתי את אלוהים. אני מאמינה באלוהים
ובתנ״ך, וזה מסביר לי את הכל. בתנ״ך כתוב שאלוהים ברא את
] כל בני־האדם שווים. לכן, כשאני רואה באיזה מקום אפלייה גזעית
מי שלא ראה השבוע, ביום שני, בערב,
את הרב של מה קרלי בך, הלא
הוא הרבי המרקד, מרקד עם חסידיו
על במת המחזמר ״שיער״ — לא
ראה שימחת בית-השואבה מימיו. ה־שימחה
והששון והגיל והצהלה שהוא

או דתית׳ אני מסתלקת. זו הסיבה שהתחלת לנדוד ברחבי תבל.״
אליס הספיקה לבקר במשך שלוש השנים האחרונות במרבית
ארצות תבל. היא היתד, בכל אירופה, בארצות־הברית ובאפריקה.
״המקום הנידח ביותר שהגעתי אליו עד היום,״ מספרת אליס,
״הוא ישראל.״
לאלים אין מיקצוע קבוע. בניו־יורק היא התפרנסה מדוגמנות.
באירופה שימשה כמלצרית וכמדיחת־כלים. בכל פעם שגילו את
מוצאה, והחלו להטריד אותה בשאלות, היא ארזה את חפציה
המעטים ונדדה הלאה .״אני רוצה שיניחו לי לנפשי, ויתנו לי
לחיות לפי דרכי ובהתאם לאידיאלים שלי. אני רוצה להתבודד
ולהגיע לשלמות עם אלוהים, ועם כל בני־האדם,״ מסבירה אלים.
זו גם הסיבה שאלים נמלטת על נפשה, בכל פעם שהיא מגלה
בסביבה עיתונאי או צלם.
גם ישראל אינה מדינה שאליס היתה רוצה לחיות בה .״ישראל

מגד ההכד
היא דוגמה קיצונית של מדינה גזענית,״ אומרת אלים בלהט.
״השינאה לכושים אצלכם היא בולטת, ושמתי לב שאפילו בין
היהודים עצמם ישנה אפלייה. היהודים המזרח־אירופיים שונאים
את אלה שבאו מאפריקה או מאסיה.״
על השמועות שפשטו בין משתתפי ההצגה, כאילו היתה מעורבת
באונס שביצעו שניים מהשחקנים הכושים שבהצגה, מגיבה הביט־ניקית
ד,אנגליה בת ה־ : 19״כל השמועה על האונס שביצעו בי,
כביכול, הכושים ג׳ורג׳ ורוני, אינה נכונה. מעולם לא היה דבר
כזה, ואני בכלל לא יודעת היכן היתד, הדירה של ג׳ורג׳ ברמת־גן.־׳
אליס מודה, לעומת זאת, שבתחילת החזרות למחזמר, לפני כ־3
חודשים, היא יצאה בחברתו של שחקן ההצגה שוקי לוי, שגר
במיקרה ביחד עם ג׳ורג׳ באותה דירה מפורסמת ברמת־גן. יכול
להיות שלאליס אין באמת מושג על דירתו של ג׳ורג׳ האריס,
אולם יש לה גירסה משלד, לכל העניין:
״כאשר התחילו ההצגות עצמן,״ היא מספרת ,״התיידדתי מאוד
עם ג׳ורג׳ ועם הכושי השני, רוני מכליו. מה שאנשים עושים
במיטה מרצונם — זה עניינם הפרטי. אין זכות לאף אחד לתחוב
את אפו למיטתו של הזולת, ולהמציא סביב זה סיפורים.״
הגירסה שהופצה ברבים, יודעת לספר עוד, כי למחרת

המיקרה שאירע, כ־ביכול,
הגיעה אליס ;
להצגה תשושה לחלוטין,
והתעלפה באמצע
ההופעה .״נכון
שהתעלפתי, אבל
זה מפני שאותו
יום לא אכלתי,
ובערב הרגשתי חלשה
מאוד,״ אמרה.
כשג׳ורג׳
עתה,
האריס עזב את הארץ,
מרגישה אליס
בודדה מאוד. היא
אחת השחקניות הזרות
היחידות שנשארו
מהצוות המקורי,
ולפי אורח־חייה
אין סיכוי ששד,ותה
בארץ תימשך
זמן רב.

שד צנחנית
אם לצה״ל אין עדיין ח טי ב ה של צנ חניו ת,
ז ה לא מ פני שאין מ ס פי ק מ תנ ד בו ת ב גי ל
הגיו סלק פו ץ מ אווי רוני ם. ה רו פ אי ם פ שו ט
לא מ מ לי צי ם על ז ה. הם או מ רי ם שחוויי ת ה צני
ח ה עו ש ה לנ שי ם כל מיני ד ב רי םבב טן,
שם נמצ אי ם כי דו עכמה אי ב רי ם נ שיים עדי נים
ביו ת ר. אז מי ש רו צהלה יו ת צנ חני ת
בצה ״ ל עו שהזאת על א ח ריו תההפר טי ת,
כ שהי א לו קחת על עצמהאת כל ה סי כוני ם
ה כ רו כי םבכןלג בי ע תי ד ה הנ שי.
אב למסתבר שג ס ל מי ש חו ש בי םאת עצ מם
ג ב רי ם, עסקה צני ח ה לא כל כךב טו ח.
ז ה הו כחרקבשבו עו תהאח רוני ם.
עו ל ה מז רו ם ־ א פ רי קהשה תנ דבל לא
מז מ ן את קורס:
י חי דתה צנ חני ם, עבר
ה צני ח ה. א ח רי כמהק פי צו תהת חי להב חו ר
ל הרגי ש כל מיני ד ב רי םבב טן. הו א הרגי ש
או תםב צו ר ה בל כןחמורה עד ש הי ה
צו רךלאש פזו ב בי ת ־ ה חו ל ־ ם תליה,שומר.
מ ה קו ר ה לו. ע ר כו
ה רו פ אי ם לא ה בינו
לו א ת כל ה ב די קו תהאפש ריו תולאהע לו
דבר. עד שבאחתהב די קו ת קי ב לו ה רו פ אי ם
א ת שו ק חיי ה ם. ה ס גי לו ש ה צנ חן ה אמיץ
מ צוייר לא פחות ול א יו תרמאשרברחם,
ש ח לו תוכלש אר ה מי ת קני םשא לו הי ם בי רך
בהםרקאת הנ שי ם.
לא הי תהב רי ר ה אל אלגלותלבחוראת
כל האמת. נ תנו לו להח לי טבעצ מו מ ה
הוא רו צהל היו ת. הוא בחרבטוב, כ מו ש או
מ רי ם. ל פני כ ש בו עיי םעברה צנ חן ב בי ת ־
ה חולי ם אסותא שבתל־ א בי ב ני תו ח של החלפ
ת מין והפןמ טו ר אי ל טו ר אי ת.
ספקאסצה״ ל יז דקק עוד ב ע תי ד ל שי רו ה
ב חו רהכא רז תו כ ל
תיו ה טו בי ם. אבל
ת מיד להתג או תבכנפיה צנ חז טלה.

כחור

כארז,

לעצמו שהוא יערוך הופעה משותפת עם
רב. אולם בעיני רבי שלמה זה רק
טבעי ונורמלי. בארצות־הברית דווקא
מאוד מקובלות הופעות אלו, המשלבות
פיזמונים חסידיים מעוררי נשמה, מוסי קת
״פופ״ מזעזעת אשיות ארץ, ונערות

הרבי חגג אתהח תונ ה
על בי מ ת ״ שיער
יצר שם, שמו ללעג ולקלס את ההילולה
המסחרית שמייצרים השחקנים בהצגה.
הסיבה
לשימחה היתה במובן החתונה
אשר ערך הרבי לזוג ההיפיס הדתיים
חנ ה -לאהואל חנן, חתונה שזכתה
לפירסום בבל העיתונים. בינינו
לבין עצמנו, בדי להגביר את כוחה של
האמונה, אפילו זה אפשר.
הרבי המרקד, הנחשב בארצות-הברית
לרבם של ההיפים, ידוע בבישרונו המחשמל
לתרגם את שפת האמונה לסיג•
נון המודרני של ימינו — הלא הוא
סימון ההיפים. ואכן, הפעם בא הרבי
שולף הגיטרה לישראל לא רק כדי לחתן
את הזוג הכשר והצנוע, אלא גם כדי
לערוך סיבוב הופעות בשיתוף עם א רי ק
איינ ש טיין ולהקת ״הצ׳רצ׳ילים״.
אינני חושבת שאריק דימיין אי־פעם

״גוגו״ מנופפות אברים לבל עבר.
היה זה משום בך, באמת, רק טיבעי
ונורמלי שברגע שנסתיימה ההצגה, ביום
שני האחרון, עלה הרב על הבמה
והחל מרקד. אחרי הבל, הרבי המרקד
או לא הרבי המרקד ז ביאה וכמקובל
במסיבת חתונה סולידית, בילו המשתתפים,
ובראשם הרב, כמויות סולידיות
של שמפניה ויינות, וחסידיו ההי פים
של הרב הוכיחו לשחקני המחזה
שהם לא נופלים מהם בזימרה וריקודים.
והפליא
לעשות מכולם הרבי בעצמו,
שרקד וזימר עד לב השמיים, והתחבק
והתנשק עם כל חסידיו וחסידותיו,
ביניהן חסידות ידועות כמו מי כ ל נוי,
הכושית ס לינ ה ג׳ונס, ו מ רג לי ת

אנ קו רי.
כמו שכתוב: למען השם לא אחשה.

חרכי חמרקד (מזוקן) חסידים ושחקני ״שיער״

׳דדיה לממד
הצביע בעד הצעתנו, גח״ר הצביע בעד סנה, אלון ודיין נחלקו

המעיר

ההצנעה האמיתית המשונה
״זהו נצחץ פרלמנטרי

גדול בשבילכם!״ אמר לי אחד מעמודי־התוזך של סיעת

המערך.
הוא התכוון להצבעה החשובה האחרונה של מושב הכנסת, ביום צאתה לפגרה.
בשבילנו היה זה יותר מנצחון — היה זה סימן־דרך בהתפתחות הכנסת במצב החדש,
שנוצר עם קבלת יוזמת רוג׳רס.

מעשה שהיה כך היה.

לא היה זה נאום רגיל, כי אם ויכוח רצוף עם אנשי גח״ל, ששיסעו את דברי כימעט
אחרי כל מישפט, בעוד שאנשי המערך שתקו ורבים מהם ליוו את דברינו באהדה גלוייה.
(בשידור ברדיו נשמעו הדברים בצורה מוזרה, מאחר שהושמטו קריאות־ר,ביניים).
משה דיין, בשם הממשלה, ענה קצרות לכל ההצעות, מבלי להתייחס להן במפורט,
והציע להעביר את כולן לוזעדה.

ואז קרה,

במפתיע, הדבר שגרם להתפלגות הראשונה של הכנסת בהתאם להשקפות

בבוקר נודע לנו ששלוש סיעות — גח״ל, מק״י והמרכז החופשי — הגישו הצעות
דחופות לסדר־היום, בקשר עם הידיעות על הזזת טילים סובייטיים לתחום התעלה, בליל
כניסת הפסקת־האש לתוקפה.
היה ברור לנו שגח״ל והמרכז החופשי רוצים להשתמש בהזדמנות זו כדי לתבוע את
חיסול הפסקת־האש. עמדת מק״י היתד, לוטה בערפל. לכן, כדי שהוויכוח לא יהיה חד־צדדי,
הזדרזנו והגשנו גם הצעה משלנו בנוסח דומה. אך הוספנו לה נושא שני — פעולת
הפידאיון — כדי שנוכל לעורר גם את העניין הפלסטיני.
כאשר הושמעו ההצעות מעל הדוכן נתברר עד כמה היתה חשובה יוזמתנו זו. בנימין
ד,לוי (חרות) ושמואל תמיר (מרכז חופשי) תבעו בגלוי לנצל פרשה זו כדי לפוצץ את

האמיתיות.
כשניגש היו״ר לערוך את ההצבעות, קמו ישראל בן־מאיר, אחד הניצים של המפד״ל,
והנס קלינגהופר מגח״ל, ותבעו להפריד את ההצבעה לשתיים: אחת לשלוש ההצעות של
גח״ל, מק״י ומ״ח, ואחת להצעת סיעתנו.
היה זה מעשה רב־משמעות, כי בכך נקבע שבעיני אנשי ארץ-ישראל השלמה יש מכנה
משותף להם ולמק״י, בעוד שסיעתנו מייצגת את הקו ההפוך.
היו״ר החליט להפריד בין כל ארבע ההצעות. הדבר בא במפתיע, ללא הכנה מראש,
ולסיעות השונות לא היתד, שהות לטכס עצה ולהחליט מראש איך להצביע. כך נוצר מיקרה
נדיר שכל חבר־כנסת היה חופשי להצביע לפי דיעותיו.
הנה התוצאות:
הצעת גודל קיבלה 49 קולות של כל סיעות הבית. נגדה הצביעה רק רק״ח. נמנעו
סיעתנו ומק״י( .וגם אגו״י, מסיבות שאינן שייכות לעניין ).באותו הרכב נתקבלה גם הצעת
המרכז החופשי. לא הצבענו נגד, כי עצם פרשת הטילים בוודאי ראוייה לדיון רציני

בוזעדה.
ההצבעה המשמעותית הראשונה היתד, על הצעת מק״י. כל אנשי ארץ־ישראל השלמה
הצביעו בעדה — ובכלל זה כל גח״ל, כל המפד״ל, המרכז החופשי והרשימה הממלכתית.
מכיוזן שגם אני וסנה עצמו הצבענו בעדה, קיבלה הצעה זו 51 קולות — שניים יותר
מהצעת גח״ל.
אך ההתפלגות האמיתית והמכרעת חלה לגבי הצעת סיעתנו.
נגדה הצביעו כל אנשי ארץ־ישראל השלמה: גח״ל, המרכז החופשי, הרשימה, הממלכ־תית,
רוב המפד״ל ומרדכי בן־פורת, מאנשי רפ״י במפלגת העבודה( .גם רק״ח הצביעה
נגדה, כשם שהצביעה נגד כל ההצעות ).בסך הכל.21 :
בעדה הצביעו: המערך, ל״ע, סנה, אברהם מלמד מהמפד״ל. בסך הכל.29 :
בעוד שיגאל אלון הצביע באופן בולט בעד ההצעה, נמנע משד, דיין מלהצביע — למרות
שהוא עצמו הציע קודם לכן להעביר את ההצעה לוועדה. כשראו אנשי רפ״י־לשעבר שדיין
אינו מצביע, הם נמנעו מן ההצבעה. כך נרשם שנמנעו שלושה: מתילדה גז וגד יעקובי
מרפ״י־לשעבר, ואמוראי, שהוא הנץ של אחדות־העבודה.
דיין עצמו לא הרים את ידו כששאל היו״ר מי נמנע.
פרט מוזר: כשכבר נגמרה ההצבעה, התעורר סנה ודרש לפתע שימנו גם את הקולות
שהצביעו בעדו — כדי שיירשם בפרוטוקול כי חרות ושות׳ הצביעו בעדו. נראה שהדבר

הפסקת־האש וגם את יוזמת־השלום של רוג׳רס. סנה לא נקט בקו זה, אן דיבר על
״קנוניה אמריקאית—סובייטית״ ועורר התלהבות בולטת וקולנית בספסלי גח״ל, כולל
קריאת־ביניים אוהדת של בגין עצמו.
מכיוון שהממשלה, במצב עדין זה, לא יכלה לדבר באופן חופשי, נפל עלי התפקיד
להתווכח עם בעלי שלוש ההצעות האחרות ולהשמיע את הדברים שרבים מאנשי המערך
היו רוצים לאמרם. שוב הפכה סיעתנו לדוברת כל מחנה השלום — וכך גם נתקבלו הדברים.

*כך, בשעות^אחרונות של השנה הראשונה לפעולת הכנסת השביעית, גרמה סיעתנו

להתפלגות אמיתית של הדיעות. בפעם הראשוני׳ הצ ׳
7 3 4 7

ביע המערך בעד הצעה מדינית שלנו׳ שכ ^ י׳ תמיכי׳

ביישות הפלסטינית, וזו הועברה ברוב קולות לוועדה•
ובעיקר: נתברר לחלוטין מי לשלום ומי למלחמה
בשעה מכרעת זו.

ח״כ יער,וכי, גז (למעלה) ,אמוראי, כן־פורת

3סם ך ״חוק הגנת הדייר״
גם בימים אלה, כשסיעתנו מילאה תפקיד מרכזי בוויכוחים מדיניים וביטחוניים,
היא לא הזניחה את העניינים הסוציאליים, הנוגעים למאות אלפי אזרחים.
בשבוע האחרון, בו נאמנו חצי תריסר נאומים ביומיים, והצגנו שאילתות ושאלות
נוספות לראש״הממשלה ולרוב השרים המרכזיים, היתה מחצית פעולתנו מוקדשת
לעניינים אזרחיים.
בלט ביניהם ״חוק ועדת רווה״ — החוק הבא לתקן את ״חוק הגנת הדייר״
ולהעלות באופן ניכר את שכר״הדירה. הוא הובא לכנסת על־ידי זאב שרף, שר־השיכון.
הצבענו
נגד החוק, ותוך כדי כך אמרנו, בין השאר:

צדק מול צדק
אורי אבנרי: למען האמת, אני מקנא
בכל הנואמים הקודמים, כי מלאכתם
היתר, קלה יחסית. הם משייכים את עצמם
או לשמאל או לימין. ממילא גישתם, ל-
בעייה זו היתד. קבועה מראש, עוד לפני
שנטלו לידם את הצעת־החוק. היתד, להם
הנחייה יסודית: להיות בעד בעלי־הבתים
או בעד הדיירים.
אני במצב הרבה יותר קשה. אני יודע
אפילו אם בין הבוחרים שלי יש יותר
בעלי־בתים ובניהם או דיירים ובניהם.

אינני משייף את עצמי לא לשמאל
ולא לימין, ואין לי הנחייה
מוקדמת לסוגייה זו, מלכד זו האומרת
שיש לעשות צדק.
מרדכי כן־פורת: חבר ־ הכנסתא בנ רי,
הגי ע הז מן
מי אתה.

באמת

אורי אכנרי :

בי ק

עלי

תווי ת,

להג די ר

ע צנזן

אתה היי ת רו צ ה
אב ל אני לא רו צ ה.

ל הד
אני
נזכר בסיפור על שופט אמריקאי שאמר
בישיבה הראשונה של משפט: לפני
שאני ניגש לבירור, ברצוני להודיע הוד־

עה. שלשום בא אלי התובע ונתן לי שוחד
בסך 1000 דולר. אתמול בא אלי הנתבע
ונתן לי שוחד בסך 500 דולר. אני
מחזיר בזה 500 דולר לתובע, ואדון בעניין
לגופו.

כאן עומד צדק מול צדק, וישנן
טענות חזקות מאוד לשני הצדדים.

ובצרי־
בתיגו
דייריצ
——פ וזיו 11 וווו

יש פה מיגוון עצום של מיקרים משני
הצדדים:
ישנו ר,מיקרה של בעל הבית, שעשה הון
על ביתו, שהחליף דיירים כמה, וכמה
פעמים, קיבל בכל פעם שליש מדמי המפתח׳
ולא רק שהחזיר לעצמו את השקעתו,
אלא צבר עליה רווחים.
לעומת ואת, קיים המיקרה של בעל־בית
שעלה לארץ מפולין בשנת 1938 עם אלפיים
לא״י — סכום די נכבד אז — בנה
בית ברחוב דיזנגוף, השקיע בו את כל
כספו, ואחרי שנתיים הופקע הבית למעשה
על־ידי חוק הגנת הדייר.

בעוד שאחרים התעשרו מהשקעת
אותו סכום כס!? -לא נשאר
לו אלא הבית הזה, שהוזנח
בינתיים, שנעשה נבם רעוע, והוא
עצמו הפך בימעט למיקרה סוציאלי.

לעומת
זאת ישנה אותה הדוגמה, שמבי-
אים אותה בכל פעם, של עורך־דין ששכר
בשנת 1935 דירה בת 5—4חדרים בשדרות
רוטשילד, המשלם עליה פרוטות, חלק אפסי
מהכנסתו, והוא הפך אחד מעשירי המדינה.
אבל
ישנם מיקרים, ואסור שזה יישכח
— מיקרים רבים מאד שבהם המצב הוא
הפוך.
ברצוני רק להזכיר מיקרה אחד, הידוע
לי אישית. המדובר באשה ואמה — שני
אנשים בסך הכל — הגרות בדירה בת 4
חדרים במרכז תל־אביב הישנה.
האם חולה אנושה, גם הבת חולה, ושניהם
מיקרים סוציאליים. בשבילן דירה
זו של 4חדרים היא ״פיל לבן״ — הן
משלמות עליה מסים והוצאות. אין הן
זקוקות ל־ 4חדרים, ואינן רוצות בהם, הן
היו שמחות אילו יכלו במקום זה להיכנס
לדירה בת חדר או שניים. אבל הן צמודות
לדירה זו ואינן יכולות לעזוב, כי
אין באפשרותן לשכור דירה אחרת.

כשביל אותה משפחה, החוק
שלפנינו הוא ממש אסון. בשבוע
האחרון טילפנו לי פעמים רכות,
בחרדה הולכת וגוברת -בי כש•
ביל המשפחה הזאת כניסת החוק
לתוקפו היא שואה, פשוטו במשמעו.

בנזה
יש בכר צר?
כשעומד צדק מול צדק, אני חושב שההגיון
מחייב לשקול שני דברים( .א ).ה־מיספר.
נכון שאין הצדק נמדד בקנה־מידה

כמותי. אבל כאן השיקול הראשון צריך
להיות — צדק לכמה מצד אחד עומד מול
צדק לכמה מהצד השני? ומכיוון שמיספר
הדיירים עולה בהרבה על מיספר בעלי הבתים
— מיספר הדיירים שייפגעו מאי־צדק
יעלה על מספר בעלי־הבתים הנפגעים היום.

לבן אני חושב שכף המאזניים
נוטה לצד הדיירים.
(ב ).אי־צדק לבעלי־הבתים הוא מצב
קיים, הוא סטטוס־קוו. עכשיו ההולכים להפוך
מצב קיים זה ולהתחיל אי־צדק חדש
על מיספר גדול מאד של אנשים שיש להם
תקציב משפחתי, שיש להם הכנסה קבועה
שאינה משתנה, וחוק זה בא להרוס את
התקציב המשפחתי של משפחות אלה.

הפתרון הטוב כיותר היה לקשור
את שכר הדירה למדד יוקר
המחייה.

1זצצ\ז דפוזרגן ^זצצזי
יש כאן בית־משפט הפועל למעשה כבורר׳
הוא יהיר, הבורר לגבי העליות שנקבעו
בחוק זה. אני סבור שיש לתת לביתר,משפט
הזה הנחיות מסוג שאינו מקובל
בכל בית־משפט אחר בארץ. אני חושב שיש
לצייד את בית־המשפט הזה במיספר רב
מאוד של הנחיות.

למשל: על כית־המשפט לשקול
אם כעל-הבית הוא בעליו המקורי
של הבניין.
האם בעל־הבית רכש את הבית לאחר שהחוק
המקורי נכנס לתוקפו, למשל ב־
?1943 אם כך, אין דינו כדין בעל־בית
שבנה את ביתו בשנת .1939 יש הבדל
עצום בין שני מיקרים אלה, כי הראשון
קנה את הבית כשזה כבר היה כפוף לחוק
הגנת הדייר, והוא ממילא שילם הרבה
פחות ממה שהשקיע אותו בעל־בית שבנה
את ביתו בשנת .1938

נקודה שנייה לשיקול כית־המש•

״יש אופנה חדשה של מיני-נביאים למלוסי־חורבו . .
״העיקר הוא שהפסקות-האש קיימת, וממשיכה להתהיים1״
״להפסיק את ההתחכמויות, ולדהור אל השלום>.״
נאומו של אורי אבנרי על פרשת הטילים, ביום
האחרון של מושב הכנסת, נקטע על־ידי קרי-
אות־ביניים רצופות מספסלי גח״ל. להלן הק טעים
העיקריים :
אורי אבנרי אם נכון הדבר שמילים סובייטיים
זזו לעבר־התעלה, הרי זה דבר חמור, ואף חמור מאוד.
אבל עם כל החומרה, אין זה חורבן ישראל.

בימים האחרונים נפוצה
אופנה שיו נביאי.־חורבן.

כמדינה

הזאת

אני מכבד את חבר־הכנסת בגין ואוהב לשמוע את נאומיו.
כשהוא מצביע בסיגנונו הקיצוני על הסכנות שהוא
רואה אותן — הרי זו זכותו. ואם הוא מאמין בהן —
זו גם חובתו.

אכל קצה נפשי בכל אותם המחקים אותו,
כאופנה החדשה של מיני־נביאים למקסי•
הורכן.
צבי צימרמן (גח׳׳ל) :ה אס אתה מעדיף נ בי א׳־

ש קר?

אורי אבנרי 5

איני מ א מין שנ בי אי־ ה חו ר בן ה ם

| | נ בי אי־ אמת.

לא ה תנ ב א תי לחורבן,
ה ע לו לו תלה מי ט ע לינו

בגיןזמ עו ל ם
מנ ח ם
אל אאמר תי שיש יו ז מו ת
א סון. חובתי לו מרזאת.
עו בדה היא שבמר כז המפ לג ה
שלךקם אי שנכבדמ או דוהש מי עבקשהקולנית,
שתפ סי ק לנ באחורבןושת תן קצתת קוו הלעם
הז ה. משמע שאי שבת נו ע ה שלך התרשםשדב רי ך
הם נ בו או תחורבן.
מנחםבגיןזאני׳ אחכהלק רי או ת שי היו בוו עי דה
ש לן!
ג ם שם י היו, אני מקוו ה.

אורי אכנרי:

את מצב הכוחות. אני מניח שממשלת־ישראל לקחה אפשרות
זו בחשבון.

שמואל תמיר1

אתה

סני גור

טו ב

ל פ עו לות

נאצר.

אורי אבנרי: איני חושב ששר־הביסחון הוא אדם
נאיבי באופן מיוחד. אנחנו יודעים מהנסיון של עצמנו
שבכל הפסקת־אש שאי־פעם היתה אצלנו, בהפוגה הראשונה
ובהפוגה השנייה של מלחמת־העצמאות, ובכל ההפוגות
שהיו לאחר־מכן, תמיד היו ברגע האחרון, בשנייה
האחרונה ואפילו בשנייה הראשונה של ההפוגה, נסיונות
לשנות עד כמה שאפשר את העובדות שיוקפאו בהפסקת־האש.
עשינו
פעם סרט — גבעה 24 אינ ה עונ ה — שהיה מוקדש
כולו לתיאור מה שקורה בשעות האחרונות לפני הפ־סקת־אש.

העיקר
הוא: יש הפסקת-אש !
גם המעשה החמור הזה אינו צריך להשכיח לרגע מליבנו
שבכל זאת נפל הדבר הגדול הזה, שיש הפסקת־אש.

אנחנו חיים כיום השישי של הפסקת-האש.

נראה שלא נורה אף כדור אחד, או כימעט
לא נורה אף כדור אחד.
אם חייל פלוני או אלמוני רואה לפניו את מי שהיה

איפר הרא :

אורי אבנרי: יש להתעקש על מהות השלום, על
הגבול החדש (ולא על מקומו) ,על מהות היחסים שייווצרו
מחר.
אין טעם להתעקש על מילים, על ז׳סטות ועל דברים
קטנים מסוג זה, שאולי הצד השני, החי באווירה של
דמאגוגיה המונית, זקוק להם, אך אנחנו איננו זקוקים לזה.

לנו יש עם מכיר, המקבל דברים סבירים,
ולכן אנחנו יכולים לוותר על כל ההתחכמויות
שנועדו לצורכי פנים בלבד.

מנחם בגין:
ניו ת

מי שחי כעולם כזה, גוזר על עצמו מחשכה
אי־רציונלית.
כמה פעמים נעשו אצלנו מעשים אי־רציונליים בגלל העלאת
רוחות מסוג זה?
האם שכחנו איך המציאו אצלנו את פצצת־הקובלט המצרית
— וחבר־הכנסת הראל זוכר את הדברים יותר טוב
ממני — ואמרו שהנה מצריים מייצרת פצצה־ נוראה, והביאו
איזה מיסמך מפוברק.

היום אנחנו יודעים שזאת היתה בדיחה!

ביוגז השישי שר הפג\21ת־\זאש
אתמול מטרה לירי בלתי־פוסק, ויורה לעברו, זה בוודאי
חמור, אבל זו לא הפרה אמיתית של הפסקת־האש.

מנחם בגין ז
אורי אכנרי:

איזה מין עיוות הוא לטעון שהטילים כאו
כגלל תוכנית רוג׳רס! האמת הפשוטה היא
שתוכנית רוג׳רס כאה כגלל הטילים.
אותם המקוננים היום על הימצאות הטילים ליד התעלה
— איפה הם היו, כאשר החליטה הממשלה על הפצצת
מצריים לעומק, החלטה שתרמה בלי ספק תרומה נכבדה
להופעת הטילים?

גבעה 24 אינה עונה
העובדה היא, כנראה, שבשעות הראשונות לכניסת הפס־קת־האש
לתוקפה, או בשעות האחרונות לפני כניסתה
לתוקפה — נעשו דברים כדי לשנות ברגע האחרון ממש

תתקבל.

אםהמ דיניו תשהממשלההח ליט
ה ע לי ה, ושאתה או מ ר כי היא קי בלת או ת ה
!ממני, תתבצע.
איני מקבלאתדב רי ך על ה ס כנ ה הנו ראה. אבל
אני חושבשהצבעת על נ קו דהח שו בתביותר, שאני
מ סי ק מ מנ המס קנ ה שונ המשלך — כ ר גי ל.

סכנת הפידאיון צריכה להזכיר לנו שקיים הגורם הפלסטיני.
הוא ישנו, והוא לא ייעלם מעצמו.

האם שכחנו איך הילכו אימים על המדינה הזאת, בעניין
המדענים הגרמניים?

מי הביא את הטילים?

שלך

ע לו ל, לא ״ חצר, אלא אםה מדי־

אורי אבנרי*

אורי אבנרי ז כבוד היושב־ראש, איננו חיים בעולם
של שדים ורוחות, ולא בעולם של קנוניות וקונספירציות.

היום אנחנו יודעים שהמדענים הגרמניים
האלה היו אסון למצריים, אכל לא לנו. הם
הוליכו את עכד־אל־נאצר שולל.

הזז ת

ה טילי ם

דבר

מ הו תי

ההצעה שלי לסדר־היום כוללת גם נושא שני :״המשך
פעולות החבלה״.
אתמול חבר־הכנסת בגין הילך עלינו אימים — פה אני
יכול להשתמש במילה זאת — לגבי ה ק טיו שו ת של הפי־דאיון
במצב שייוזצר.

עולם של שדים ורוחות

אם אותה דירה מעולם לא עברה לידיים
אחרות — זהו מיקרה אחד; ואם באותה
דירה התחלפו הדיירים שלוש פעמים תוך
התקופה הזו, ובעל־הבית קיבל בכל פעם

לא ללכת בדרך של כל מיני התחכמויות קטנות, לא
להתווכח על דברים קטנים שאינם מהותיים.
למה להתעקש, למשל, על דבר כמו מקום המשא־ומתן?
למה להתעקש על דברים לא מהותיים אחרים, במקום להתעקש
על דברים שהם מהותיים, שעליהם אני מציע ואני
דורש להתעקש? למשל, צריך להתעקש על סידורי־הביטחון

להכיר בפלסטינים -מייד!

אורי אכנרי :

פט: האם אותה דירה החליפה
דיירים מיספר פעמים ושולמו
עליה ככל פעם דמי-מפתח?

קנוניות -קנוניה אמריקאית-מצרית, קנוניה
אמריקאית-סובייטית או קנוניה משולשת*
אלא לדהור לקראת הסדר, אם ישנה אפשרות להסדר.

ה שניי ה.
הז ה.

הצע תי

לפחות תו סי ף: בחזיתהמצ רי ת.
היו ם עוד אדבר על ה חזי ת
לסדר־ היו ם מ תיי חסתגם לנו ש א

בנימין הלוי :

אבל

ה טי לי ם

יו ת ר

ח שו בים

מהכ דו רי ם!

אורי אכנרי :

שו ב הו א שי ש

חבר ־ הכנסתה לוי, הדברהח־ה
פסקת ־ א ש, שנו צרה אוויר ה חד ש ה.

הפסקת־האש אינה דבר פורמלי. זהו מצב
חדש, אווירה חדשה, התפתחות חדשה הצריכה
להוכיל -כך אני מקווה -לא לחידוש
הלוחמה, אלא להסדר של שלום.

מהי המסקנה?
מהי המסקנה שיש להסיק ממה שקרה?

לא להלך אימים על המדינה ולדבר על

שליש מדמי־המפתח, הרי הוא קיבל כבר
כימעט את כל השקעתו. דינו לא צריך להיות
כדין בעל־בית שמעולם לא קיבל את
חלקו בדמי־מפתח עבור הדירה.

נקודה שלישית: המצב הסוציאלי
של הדייר.
אני יודע ששום בית־משפט איננו צריך

אם אנחנו נעשה הסדר-שלום, וגם את נתקדם
לקראת הסדר-שלום, מכלי לקחת כחשבון
את הגורם הזה, מכלי לתת פתרון לגורם
הזה, הרי הסדר-השלום -כאשר יושג -
יהיה כעל ערך מוגכל.
איפר הראל: חזוןיש עי הו, ת חיי תהמ תי ם. 11 אורי אכנרי: נובעת מכך המסקנה, שאין לנו עניין,

ב רג עזה, לכבול את התארגנות הגורמים הפלסטיניים בשטחים
המוחזקים, שהם הגורמים המתונים בעם הפלסטיני.
יש לנו עניין, ברגע זה, לאפשר ולעודד התארגנות הגורמים
הפלסטיניים בשטחים המוחזקים והקמת גוף פלסטיני ייצוגי
בשטחים המוחזקים. לדעת כל המשקיפים, רוב הפלסטינים
בשטחים המוחזקים הם בעד הסדר־שלום, ותומכים כיום
בעבד־אל־נאצר ולא בפידאיון.

אני מציע לממשלת-ישראל לשקול את האפשרות
להבריז על מתן חופש התארגנות -
לא אנטי-כיטחונית, בי אם כמיסגרת הביטחון
-לאוכלוסייה הפלסטינית כשטחים ה מוחזקים,
ולהודיע מראש על נכונותה לשתף
גורם פלסטיני כזה כצד במשא-ומתן ובהסדר
השלום.
* ד ב רי ם אל ה ה תי י ח סו לדב ריו של משה סנ ה,
שו ב על קנוני האמ רי ק אי ת — סו ביי טי ת נגד י שר אל.

להביא בחשבון מצב סוציאלי, כי האזרחים
שווים בפני החוק. אבל כאן אין זה בית־דין
רגיל. כאן בית־המשפט מוכרח להביא
בחשבון את ההבדל הניכר בין אותו עורך־
דין, שמצבו הכלכלי מזהיר, והוא מנצל את
החוק הזה כדי לפטור עצמו מתשלום שכר־דירה
אמיתי, לבין רבבות דיירים שהם מיק
שדיבר,

רים
סוציאליים, ושעבורם עלייה ניכרת ב־שכר־הדירה
פירושה — התערערות התקציב
המשפחתי.

כל זה, כנוסף לשיקולים הנוכ־עים
ממיקום המושכר, מגודלו של
המושכר, מטיבו, ממצב החזקתו
או הזנחתו.

רו ״ חי ר 1.011

מכות בהר הבית

י גרר

צילומים בל עדיי ם

אד עדיו!

בלוד

גאל אדון • ופג ש
ע נציגים סובי טויי