גליון 1721 מתאריך 26 באוגוסט 1970

המחיר • 1.5ל״

דמאי־ מנ שקאת

• 1111עזיו ייוי

לפני חמש *׳טניס כדיוק — במחצית השנייה של אוגוסט
— 1965 עשה העולם הזה מעשה חסר־תקדים בעולם.
יש תנועות פוליטיות רבות בעולם שהולידו עיתונים. אולם
זו הפעם הראשונה הוליד עיתון — ודרוקא עיתון בעל תפוצת
המונית, הכולל חלקים מדיניים ובידוריים — תנועה פוליטית.
הנסיבות היו מיוחדות, כמו המעשה עצביו. הדחיפה המיידית ניתנה
על־ידי מזימה שהיתר, מכוונת נגד העיתון — הקנוניה של חוגי

הכנס הראשון -אוגוסט 1965

אנו משוכנעים
שאם עדיין לא רכשת מקלט טלוויזיה, רדיו*
טרנזיסטור, רשם־קול או סטריאו של

השלטון, שחוקקו חוק מיוחד שמטרתו היתה, לדעת הכל, לחסל
עיתון זה. היה זה חוק לשון הרע המפורסם, ששונה מאז באופן
מהותי.
אולם מעבר לדחיפה מיידית זו, נולדה התנועה כתוצאה מרצונם
של קוראים רבים, שהזדהו עם הרעיונות שגובשו מעל עמודי עיתון
זה במשך 15 שנים, לבטא רעיונות אלה בזירה המדינית, להשתתף
ככוח פוליטי במאבק על דמות המדינה.
כך נולדה ״תנועת העולם הזה — כוח חדש״.

2א1011£־/11]6א111 50
אין זה משום שהם קצת יותר יקרים, הסיבה היא
שעדיין לא שמעת אותם בפעולותיהם ולא ראית את
התמונות הבהירות והחדות. שבעת דגמים של מקלטי
טלוויזיה חדישים לבחירתך.
לעולים חדשים הספקה מהירה במטוס.
4דגמים בעלי 2רמקולים $ 140
דגם 1050 בעל רמקול אחד $ 130
״ מ הסובן הבלעדי: כי ני רי
חי פ ה: טל 531266 .
תל״אביב: טל 624193 .

2וואו/106-10 ווס! 111 $

^ שב שם טוב טשוץ ן טוב
רק כלב ככד הסכימו עורכי העולם הזה להשאיל לתנועה החדשה
את שם השבועון.
היסום זה היה מובן. העולם הזה היה ונשאר עיתון בלתי־תלוי.
מעולם לא הזדהה עם שום גוף פוליטי. עצם ההזדהות עם גוף
פוליטי סתרה, כמובן, את מהות העיתון — שהיה תמיד עיתון
אינדיווידואליסטי, בלתי־ממוסד, לוחם ובלתי־תלוי.
אולם לא היתד, ברירה. כדי ליצור כוח פוליטי, יש מאין, היה
צורך בזהות מוכרת — מוכרת מבחינת הרעיונות, וגם *מבחינת
האנשים העומדים בראשה. מה גם שהתנועה נולדה בקלחת של
ימי בחירות, וכלל לא היתר, אפשרות ליצור במצב זה גוף חדש,
שזהותו תיוזדע בהדרגה בציבור.
התנועה הצליחה — זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל
— לשבור את אחוז־החסימה כבר במאמץ ראשון, להכניס סיעת־יחיד
לכנסת השישית. התפקיד הופקד בידי עורכו הראשי של השבועון
— אורי אבנרי.

1ננו0ש: שם חדש
ככל זאת עכר זמן עד שניתן היה לחולל את השינוי. שוב
התקרבו בחירות. לא היה ברור איך תצליח התנועה בפעם השנייה
— הפעם ללא דחיפה מיידית כמו חוק לשון הרע, כשהיא מתבססת
אך ורק על הצלחותיה שלה, ובעיקר על פעולות סיעתה
בכנסת השישית. אויביה הרבים קיוז כי יתגלה שהיא קוריוז חולף,
שהצליח במיקרה פעם אחת, וייעלם בפעם השנייה.
הבחירות של אוקטובר 1969 הפריכו ״תקוזת״ אלה. נסתבר כי
התנועה אינה קוריוז, כי אם כוח־קבע, חלק חי ודינאמי של הנוף
הפוליטי בישראל. הסיעה הכפילה את כוחה בכנסת, אוהדים בכל
רחבי הארץ דאגו לתפזורה כמעט שווה של קולות בכל הקלפיות.
מאז הבחירות היה ברור כי התנועה שוב אינה זקוקה לתוזית
העיתון, ויכולה עתה להתגאות בזהותה העצמאית המוכרת. מובן
שהזיהוי עם שבועון, על כל חלקיו, אינו טבעי לגבי תנועה פוליטית,
והפריע לה בהתפתחותה.
לכן, כאשר התכנסה התנועה השבוע לוועידתה הארצית השלי
שית, והרימה את קולה למען ליכוד כוחות השלום והדמוקרטיה
הילתי־מימסדיים במדינה, הגיעה השעה לשינוי זה. עורכי העולם
הזה הם שהציעו לוועידה את ההצעה להפריד בצורה ברורה בין
התנועה לבין השבועון, ולהעניק לה שם חדש.

* ב י וזווא, נר!נשוא־נניס
״ העולם הז ה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפדס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אודי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע׳ימ.

מבחינת העיתון יש בהחלטה זו שינוי רצוי וחיובי.
מובן שמבחינה אישית זהים כמה מעורכי השבועון עם כמה מראשי
התנועה. אולם מובלט עתה לעינל כל כי העולם הזה הוא
שבועון בלתי־תלוי לחלוטין.
האמת היא כי גם עד כה לא היתד, לעיתון שום תלות שהיא.
שום מוסד תנועתי לא יכול היה לתת הוראות או הנחיות לעיתון,
ומעולם לא היתד, התערבות כזאת בענייני העיתון. מאז הבחירות
מופיע דבר התנועה — כולל הדו״ח לבוחר — בצורת
מודעה, ולא. כחלק אינטגרלי של החומר המערכתי.
אולם מעתה תהיה הפרדה זו גם רשמית. שינוי שם •
התנועה, כאשר יתגשם רשמית, יסמל עובדה זו. העולם
הזה יהיה שוב הבעל הבלעדי של האריה השואג, האומר
:״בלי מורא, בלי משוא־פנים״.
ה עו ל ח

הז ה

1721

עובד בו־עמי :״ברגע זה איו
שום סכנה שיהיה שלום!״
הנושא המרכזי בערב ה־ראיונות
של שמואל שי שנערך
השבוע, היה תוכנית
רוג׳רס. נגד קבלת התוכנית דיברו
השר־לשעבר היים לכד*
א* וראש עיריית נתניה המיליונר
עובד בן־עמי. בזכות
קבלת התוכנית צידד שר־המש־טרה
שלמה הילל. בסוף הדיון
נערכה בקרב הקהל הצבעה,
התוצאה: ס/ס 70 בעד קבלת
תוכנית רוג׳רם, ס/ס 30 נגד.
י באותו ערב, על השאלה
״האם אתה מאמין בשלום,״
השיב עובד בן־עמי :״ברגע זה
אין שום סכנה שיהיה שלום!״
0:בצורה סיפורית הביע
שלמה הילל את תיקוותו לשלום
:״כשהייתי צעיר, הייתי
חבר קיבוץ. יום אחד נסעתי באוטובוס
לטבריה. בדרך עלה
נוסע ערבי ושאל כמה עולה
לנסוע לטבריה 15, .גרוש׳ ,ענה
לו הנהג. הוציא הערבי חמישה
גרוש ומסר לנהג, .לא מספיק.
עוד עשרה גרוש,׳ ביקש הנהג.
הערבי הוציא גרוש נוסף ומסר
לו. הנהג המשיך לדרוש את ההפרש•
הערבי הוציא עוד גרוש,
ואמר, :עוד חמש פעמיים ככה,
ואני אגיע לטבריה ,.למה זה
דומה? אפילו אם יש קשיים והכל
הולך לאט׳ עוד חמש פעמים
ובסוף נגיע לשלום.״

0בסוף דבריו עשה שר־המשטרה
חשבון עם שני יריביו
לוויכוח :״היו שניים שדיברו
נגדי, אבל העדפתי את בן־עמי
— מפני שהוא הביא את הדברים
לאבסורד כזה, שכולם מבינים
שאני צודק.״
0וממה נהנה ביותר שמואל
שי באותו ערב? ״התענוג

0אחד שהתחיל מרגיש
עצמו כמו שר־תחבורה, הוא
שמעון פרס. ליד ביתו של
פרס, שהוא אחד המועמדים לתפקיד
שר־התחבורה, בוצע השבוע
שינוי תחבורתי: במקום
שלט אין עצירה, שהיה מוצב
שם, הוצב שלט המתיר חניה
רק למכוניתו של פרס.

0לשר האוצר פנד 1פ
ספיר יש שיטות מקוריות לשכנע
אנשים. לפני שהודיע לציבור
על העלאת המיסים, הוא
הודיע על־כך טלפונית לנשיא
התאחדות התעשיינים מארק
מושביץ, שהתנגד בתקיפות
להעלאה. אז הפעיל ספיר את
השיטה המקורית: הוא הזמין
את מושביץ למשרדו בירושלים,
בשעה 12 בלילה, ושם הוא
שאל אותו :״תגיד, אתה מוכן
לקחת על מצפונך את גורל
ביטחון ישראל, במידה ולא יעלו
המיסים?״

למה הפסיק
ריציארד ברטון
לשתות 7
0זוכרים את מבול מאמרי
ההשמצה על הצגת מלכת
האמבטיה? ואת מאמרו של עורך
מעריב לנוער, ראוגן
ינאי, שהגדיל לעשות מכולם?
אם לא, תוכלו למצוא את מאמרו
של ינאי על עטיפת תקליט
חדש שיצא השבוע והכולל את
כל שירי מלכת האמבטיה. הוציא
את התקליט המתופף זך
דר לוי, שהשתתף בתזמורת
שליוותה את ההצגה. אגב׳ הגרפיקאי
שתיכנן את העטיפה
הוא דוד טרטקובר, המעצב
הגרפי של הירחון את, השייך,
כמו •מעריב לנוער למעריב.

גרציה פטויצ״ה

( ,)40 נשיבת מונאקו, או בשמה
המוכר יותר: גרייס קלי,
על האונייה המשפחתית, משתזפת בביד-ים קונבנציונאלי. אגב,
המלתחה של גרייס הועברה בולה לאופנת המקסי .״לבעלי יש
טעם מצויין והוא שבחר את בל השמלות שלי,״ היא אומרת.
הכי גדול שלי הוא, ששר־המשטרה
יושב אצלי ולא אני
אצלו,״ אמר שי.

! 0מנכ״ל משרד־התחבורה
דמון הראל, הרגיש עצמו
נחות לעומת אנשי חיל־האוויר־לשעבר
שבאו למשרד בתקופה
שעזר וייצמן היה שר־התח־בורה.
מה עשה? לקח שיעורי
טיסה, ויומיים אחרי שעזר עזב
את תפקידו, הוא קיבל את
רשיון הטייס.
העולם הזה 1721

; 0אחת הבעיות בהעלאת
מחזה בלשי, היא לשמור על
סודיות תוכן המחזה. לכן הזמין
האמרגן גיורא גודיק,
המעלה עתה את המחזה בלש,
את יו״ר תא המבקרים אמיל
פוירשטיץ ואת מזכיר אגו־דת־העיתונאים
משה רון לחזות
בהצגה, כשבפיו בקשה :
״בקשו מאלה שכותבים ביקורות
שלא יגלו ברשימותיהם את
תוכן המחזה.״ השבוע קיבלו
המבקרים חוזר, בחתימת השניים,
בו הם מבקשים לא ל-

הג׳ינג׳י של ״שיער״ ,ברע על בירכיו בשעה ההפנינג שסיים אתא חת ההצגות.
אחת הצופות עלתה על הבמה וברעה מולו. השניים התבוננו משך במה דקות
אחד בשנייה, התקרבו זה לזו, התחבקו ונכנסו לאכסטאזה של נשיקות, שנמשכה כעשרים דקות.

דני הירש

פרט לקוראיהם את תוכן המחזה.

0כששמעה
רחל כרזץ,
בעלת הבוטיק ביבה, על הפס־קת־האש,
היא החליטה לערוך
תצוגת־אופנה לחיילים שעל
גדות התעלה. היא לקחה איתר,
את שרית דמיי, מלכת המים
של 1969 ושלוש דוגמניות
ונסעה דרומה. כמה קילומטרים
לפני התעלה, נעצרה החבורה
על־ידי מחסום של חיילי צר,״ל
שלא איפשר להם להמשיך.
בלית־ברירה דיגמנו הדוגמניות
לפני חיילי המחסום.

מת ואשתו דפנה, נוצר תור
ארוך ליד הבאר. הסיבה: אביה
של דפנה, אריה לכונטין,
שהוא בעל חברת הנסיעות דפנה
טורם, היה הבארמן. אחד
האורחים הפיץ שמועד, כי חוץ
ממשקאות הוא מחלק גם כרטי־סי־נסיעה
חינם.

! 0הרבי המרקד שלמה
קרליסך, המבקר עתה בארץ,
מרבה להסתובב בדיסקוטקים.
כשנשאל השבוע איך זה, שרב
בא למקומות כאלה, השיב:
״הרי כתוב ״אלוהים כל הארץ
מלואו,״ ואם הוא נמצא בדיסקוטקים,
למה שאני לא אימצא?״

0ריצ׳ארד ס ר טון לא
טעם מר,טיפה המרה׳מזה כמה
חידשים. עובדה היסטורית זו
נמסרה השבוע על־ידי סוכנות
הידיעות רויטרם, אשר לדבריה
נראה ברטון כתוצאה מכך,
צעיר ודק־גיזרה מאשר נראה
בעבר. הכל התחיל בהתערבות
שהיתר, לו עם אשתו אליזכט
טיילור, כשהסריטו במקסיקו
את הסרט פשיטת רוטל .״הטרידה
אותי העובדה שאני משמין,״
הצהיר ברטון .״ואליזבט טענה
שזה בגלל המשקה. התערבנו על
נשיקה ובפעם הראשונה מזה
25 שנר, אני רואה את העולם
ללא מסך האלכוהול, אני לא
בטוח שאני אוהב את מה שאני
רואה, אבל זאת חווייה מעניינת,״
אחרי שמסר וידוי זה,
הוסיף :״רק אל תכתבו את זד,
בצורה שישתמע כאילו מעכשיו
אני נגד אלכוהול.״
0תלמה זכאי עומדת
לפתוח גלריה מסוג חדש בתל-
אביב. מבקרים בגלריה, שהפרוטה
אינה מצוייה בכיסם׳ יוכלו
לקחת תמונות בהשאלה, תמורת
סכום פעוט, לתלות אותן
למשך כמה שבועות בביתם, ולהחזירן
לגלריה.
! 0במסיבה שערכו השבוע
בגן ביתם, יורם וידן, עורך
עמודי הפנים של ידיעות אחרו־

סופיה לוון

הוזמנה למסיבה חברתית. לרוע מזלה
הרגיש בעלה, קארלו פונטי, ברע, ולא
יבול היה ללוותה. בדי למנוע פיתחון־פה של רכלנים, בחרה סופיה
בבן־זוג לאותה מסיבה, בשחקן לא ידוע, שמשקלו פי שלושה ממנה.
האורחים סיפרו בי השניים הסתדרו דווקא לא רע ביניהם.

מנוחת הנבחרים

תנאי מוסדם

הכנסת יצאה לפגרה של חודשיים, ולמען ההגינות — מגיע לה. מגיע לחברי־הכנסת חופ־שה
קצרה. הם נראים סחוטים, מתוחים, עייפים — בקיצור: הם נראים רע מאוד.
הם עייפים מהנסיעות למקום עבודתם בירושלים וחזרה למקומות מגוריהם בכל רחבי
הארץ. נמאס להם לראות את אותם הפרצופים שלושה ימים בשבוע. גרונם ניחר מרוב
דיבורים. עיניהם אדומות מקריאת עיתונים. קיבתם עצבנית מהקפה והתה שהם חוטפים
במיזנון הכנסת. הם הרוגים מהריצה המטורפת בין הוועדות השונות. אין להם כוח לכל
הלחישות וההתייעצויות, ומעל לכל הם עייפים ברוב ישיבה במקום אחד.
מגיע להם להימלט מכל זה לחודשיים. לשכב בשמש על הגב, לאכול פודינג דיאטטי
בבית־ההבראה הסתדרותי, לקרוא איזה רומאן שאינו מצריך מחשבה, לשבת בגופיה על
המרפסת ולשאוף את אוויר הים, ולנמנם בקונצרט למוסיקה קאמרית, להלך יחפים על
שפת־הים, להציץ בחתיכות בביקיני, לשחק שח או רקיטות, להקשיב למיצעד הפיזמונים
בטראנזיסטור, למתוח את אבריהם ולפהק בתענוג. מגיע להם לנוח מעט.
אז, רבותי, אם אתם נתקלים בחבר או חברת כנסת בבריכה, או על שפת־הים, אל
תשאלו אותם ״מה יהיה?״ .מקסימום אתם יכולים לנפנף ביד ולהגיד :״הי, בבה! איך
המים?״ זה הכל. תנו להם ליהנות מהחיים. תנו להם ללכת לאיבוד בתוך העם שבחר בהם.

שגרירנו באו״ם, מר יוסף תקוע, ייצג, כפי הנראה, את ממשלת ישראל בשיחות יארינג.
מצריים תובעת שישראל תגלה רצון טוב ונכונות לדה־אסקלאציה, על־ידי החלפת שמו של
מר תקוע לשם פחות תוקפני.

בעיית הנוכחות
עוד לא גמרתי עם הכנסת. העייפות הזאת של חברי הכנסת מטרידה אותי מאד. אני
שובר לעצמי את הראש, ומנסה להבין למה הם נראים יותר סחוטים בפגרה זו מאשר
בכל הפגרות האחרות, ונדמה לי שמצאתי את התשובה. זה לא המצב המדיני המסובך. זה
לא פירוק ממשלת הליכוד, וזה לא הפחד מפני מלכודת הפסקת־האש. הם פשוט עייפים
מרוב ישיבה באולם המליאה.
פעם, לפני שהמפלגות נקטו באמצעים קיצוניים כדי להבטיח תורנות של נוכחות חובה
בישיבות המליאה — היו להם חיים טובים לחברי הכנסת. הם יכלו לשתות תה במיזנון
בזמן שדיברו באולם על איזה חוק לא מעניין, הם יכלו לקרוא עיתון או לפטפט במיסדרון
עם עמיתיהם, והם יכלו בכלל לא להציב את רגליהם בבניין. עכשיו העניין מסובך יותר
והמאמץ ניכר בהם.
יש לי עצה קטנה שתפתור אחת ולתמיד את הבעייה הזו. למה לא למנות 120 כפילים
(סטאנד־אינס) לחברי־הכנסת? לכל חבר יהיה כפיל שלו, שמשכורתו תשולם על־ידי הממשלה,
או על־ידי חבר־הכנסת עצמו, שייהפך, במיקרה זה, למעין קבלן־מישנה. בשעה
שהכפיל יישב באולם המליאה, יוכל חבר־הכנסת להתמסר לעבודתו בוועדות השונות, לכתוב
זכרונות, לטייל ברחובות, או ללמד עברית באולפן. אולם המליאה תמיד ייראה מלא
מיציע המבקרים ובטלוויזיה, וחברי־הכנסת לא ייראו כל־כך הרוגים.
בקורם מזורז של יומיים אפשר ללמד את הכפילים לקרוא קריאות בוז לנואמים, ואיש
לא ירגיש בהבדל. הרי ההצבעה היא בין כה וכה אוטומטית, ומספיק שמכל מפלגה
יהיה נוכח חבר־כנסת אחד שיתחלף בתורנות, וכפילי סיעתו יצביעו כמוהו.
רק לדבר אחד צריך לשים לב: צריך להיזהר מאוד שהכפילים לא ייראו ולא יישמעו
כאנשים אינטליגנטיים באופן מיוחד, אחרת תתגלה מייד התרמית.

אנא כורדי
איך אפשר לדעת שאדם, הטוען שהוא סופר, הוא באמת סופר? הרי הוא לא יכול להתהלך
תמיד עם הספרים שכתב מתחת לבית שחיו. עמוס עוז, חבר קבוצת חולדה, עמד בפני
בעייה כזו, כאשר הגיש בקשה לדרכון במשרד־הפנים של רמלה.
הפקיד העיף מבט במכנסיו הקצרים וסנדליו של עמוס, עיין בשאלון שהיה מונח לפניו,
הביט שוב במכנסיו הקצרים של עמוס, ולבסוף שאל בספקנות :״אדוני סופר?״
עמוס הניע ראשו בחיוב.
״ויש לאדוני איזה שהוא מיסמך או תעודה כהוכחה?״ שאל הפקיד.
עמוס עוז נבוך לרגע, ולפתע נזכר שיש עמו תעודה של חבר באגודת הסופרים העבריים.
הפקיד הציץ בתצלום המופיע בתעודה, והשווה אותו עם האדם העומד לפניו. הוא חזר
ועיין בתעודה, ולבסוף הניח אותה לפניו ואמר :״אני מצטער מאוד, אדוני. תוקפה של
תעודד, זו פג לפני 10 ימים.״

המצב הכלכלי
העלאת המיסים האחרונה שימשה נושא לוויכוחים נרגשים, לא רק בקרב משפחות
מעוטות־יכולת. השבוע שמעתי ב״פאב״ את המונולוג הבא מפיו של יהלומן צעיר:
״החיים בארץ,״ הוא אמר ,״נעשים קשים מיום ליום. מחיר הקאוויאר עלה, סאלמון
מעושן עולה יותר ביוקר, המיסים על שאפמפניה, ויסקי ו׳פאטה־דה־פואה־גרא׳ עלו. הרי
אי־אפשר לחיות על ירקות, פירות, חלב ולחם בלבד! מה יהיה הסוף, אני לא יודע!״

מצירו תצא גבינה
אני רוצה לחלק מחמאה השבוע. זה לא נעים, זה כואב, אבל כשאין ברירה — אין ברירה.
מחלבות ״שטראוס״ הוציאו לשוק שתי גבינות חדשות — תפח רוחם, באמת טובות!
האחת שמה ״עזיזה״ ( 2.20ל״י הקופסה) ,הדומה מאוד־מאוד־מאוד לאחת מגבינות ה״שאבר״
הצרפתיות, והשנייה שמה ״ברי״ ( 1.10ל״י מאה גראם) שלא דומה ל״ברי״ הצרפתי, אך
לעומת זאת היא דומה ל״קאמאמבר״ הנורמנדי יותר משדומה לו ה״קאמאמבר״ של מחלבות
״שטראוס״ .תנסו אותן — נכונה לכם חודיה קולינארית.

נבואה סאניטרית
אחד המומחים השובבים של משרד־הבריאות שלח לי השבוע את המיברק הבא :״במאבק
בין המדינה והחולירע, תכריע המדינה.״
אולי הוא מסר את המיברק בטלפון. אחרת אינני מבין את שגיאת הכתיב.
אגב, משרד־הבריאות מוכן להגיע להסדר כלשהו עם החולירע, אבל אין עם מי לדבר.

שיטות הסירה
נראה שחקירת שני האלג׳ירים המצויים בידינו אינה מתנהלת יפה, אחרת ודאי היו
משחררים אותם כבר. יתכן שהם מסרבים לדבר, ומאחר שחקירות עינויים אינן נהוגות
אצלנו, לא מן הנמנע שהם ישהו אצלנו עוד חודשים מספר. יש לי שיטה, שבעזרתה ניתן
לזרז את תהליך החקירה של האלג׳ירים, אף כי השיטה היא דראסטית במיקצת.
אני מציע להודיע להם מפורשות שאם לא יפתחו את הפה, נארגן להם סיור סטאנדרטי
במיפעלי הפיתוח של המדינה, מסוג הסיורים שאנו עורכים לפעילי המגבית המאוחדת. ואם
גם אז הם ישתקו, נארגן להם סיור מקיף, מהסוג הנערך למנהיגי יהדות ארצות־הברית. נוסף
למיפעלי פיתוח — ביקור בקיבוצים, בסיסי נח״ל, משקי פועלות, הכנסת, ההסתדרות. הסיור
יכלול גם שיחות־הסברה עם פקידי סוכנות, פקידי ממשלה ופעילי ההסתדרות.
אם זה לא ישבור את האלג׳ירים, שום דבר לא ישבור אותם.

מנחש מחשבות
אבא אבן הוא בשבילי חידה גדולה. בעיני הוא הספינקס של ממשלת ישראל.
מאוד הייתי רוצה לדעת, למשל, על מה חושב אבא אבן כשהוא אינו נואם בכנסת או
מתראיין בטלוויזיה: מה מעסיק אותו? אילו מחשבות חולפות בראשו?
לפני שבוע, כאשר העיתונות התמלאה רשימות על הסגולות הנדירות של בחור צעיר
בשם אורי גלר, המסוגל בעזרת הטלקינטיקה להזיז בעיניו מחוגים של שעון ובעזרת
הטלפטיה לקרוא את מחשבותיהם של אנשים, פניתי אליו והצגתי לפניו את השאלה המטרידה
אותי.
אורי גלר התרכז, עצם את עיניו ואחרי רגע קיבלתי את התמונה הבאה מהמתרחש
בראשו של אבא אבן:

זה לא יאומן ממש!

חשבון עובר רשג

העתונות נוטפת זיעה
אם לדון על פי מה שכבר הושג, הייתי מבנה את תוכנית רוג׳רס בשם
הלקוח מחלבסיקון של ספיר ,״תוכנית החשיפה״ .ההישג הראשון הנזקף
לזכותה הוא חשיפת מיבנה הבוהות האמיתי באיזורנו.
תוכנית רוג׳רס לא פילגה את ממשלת ישראל ואת העולם הערבי. היא
חשפה מצב עניינים שהוסתר מעינינו בבישרון.
מלכתחילה לא היה באן ליכוד, אלא ליכוד על תנאי. אם הצד השני
הוא גוש אחד — גם אנחנו גוש אחד.
הליכוד הלאומי סביב עקרון המיעוט אין נסיגה״ — צמח מהאגדה
שהעולם הערבי בולו שואג ״חרטום״.
הליכוד הערבי סביב עקרון המיעוט ״חרטום״ צמח מהאגדה שישראל
ב־ו־ל־ה שואגת ״ אין נסיגה״.
זוהי דוגמה מעניינת של מעגל אי־אמון. קל להאמין בבל המערבת. קשה
להאמין בחלק ממנה בלבד. הגירסה הישראלית והמצרית שלה זהות
לחלוטין.
אם אין בצידם עם מי לדבר, ברור שבצידנו הרוב אינו מובן להסדר. ואם
בצידנו הרוב אינו מוכן להסדר, יאמרו גם בצידם אין עם מי לדבר״.
החודש שופשפו עיניים בישראל ובמצריים. אולי, אחרי הבל, יש כאן עם
מי לדבר, ואם כן המיעוט הוא שאינו מוכן להסדר. לא נשאר למיעוט זה
אלא לנסות להחזיר הנה את האידיליה של אי־האמון ההדדי. זהו מאמץ
לא קל, והעיתונות נוטפת זיעה. ידידים, אל תתרשמו מהם.
ד״ר נ. קטרוס

מצא שם חדש
נתבשרנו בעיתונות שהעיתונים ״דבר״ ו״למרחב״ עומדים להתמזג ולהפוך עיתון אחד.
בין שאר הבעיות קיימת גם בעיית השם החדש, שיינתן לעיתון המאוחד.
מצא שם שיבטא בצלילו או בהרכב האותיות שלו את האיחוד בין שני העיתונים, וזכית
באחד משלושת הפרסים הבאים: פרס ראשון — חתימה שנתית חינם על עיתון ״הארץ״!
פרם שני — כל ספרי הכיס של הוצאת ״עם
עובד״! פרם שלישי — חתימה תלת־שנתית
חינם על העיתון החדש.
לי עצמי יש שתי הצעות לשמו החדש
של העיתון )1( :למידבר 2דבר־רחב (ה־דל״ת
תמשה, כמובן).
למי יש הצעה יותר טובה?

וווו 1 1

וווו 1

עורות
חלווה א ת תוצרי *מי 3ק1ד־לאורך
שנים יתלווה אל בל מכש>ר ״אמקור״ שברשותך
השרות היעיל ורב
המוניגויושלאמפא.
הצלורף גם אתה
!*1יו בו רג בו 161־ 711 וול*יו ג בו 1111־ 1רג
למנויים על שרות
*ז רי א דז עוו ־ו 1 3 • 71־ 1״1יו נ זי די סרז
אמפא.
רם ום א. טל

כ די שחייך
יצליחו
— קרא את הספר החדש,
בשם זה, שהופיע לאחרונה,
מאת הפסיכולוגית המפורסמת
פרופסור שרלוטה ביהלר.
הספר עוזר לקורא להבין את
עצמו ולממש את מטרותיו
וציפיותיו בכל שטחי החיים,
החל מבחירת מקצוע ועד ל נושא
האהבה והנישואין.
מלווה תמונות.
המחיר 8.80ל״י.
להשיג בכל חנויות הספרים או
בהוצאת ״אחיאסף״ רח׳ יוסף
הנשיא 13 תל־אביב.

העולם הזה 1721

ה יחנסיה ריאלית
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר טי, יי, י״א, י׳׳ב
מיכון מקצועי במגמות
תיכון עיוני במגמות

הומניסטית
ריאלית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה -תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
ציור אופנה
פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
כ ת ־יםן
ק ריו ד
ת ל ־ א כי בחיפה
פרטים
חו לון
מוצ קין רמת ־ גן רוטשילד 33
והרשמה: ברנד 17 שמריהו
ביאליק 42 ליד המצבה | סוקולוב 68
5־1 ,8־ 9מפנת אלנבי לוין 30 שדרות
השופטים 2

פתח ־ ת קו ה
בר־כוכבא 1

כני ־ ברק
חברון 22
,77ר׳׳ג

חדש !

בעו?פ

נ וע ז ! צב

מ שח קי
אהבה!

ארצות־הבו־ית
ונוסף רצח
על פשע

האלבום הצבעוני שילמד אותן להפיק הנאה
אמיתית, מושלמת ומסעירה מחיי המין י

במחיר של 20. -ל״׳ בלבד.

4סדרות של צילומי הדגמות ותנוחות
ב־ 4צבעים, הסברים בעברית.

* האלבום החושף את הכל * האלבום
המתקדם ביותר.

פוריטכניקום

הזמנה — הצהרה
לבבוד
״מידע״ הוצאה לאור, ת.ד.1105 .ת׳יא.
אבקש לשלוח אלי בדואר חוזר את הספר
״משחקי אהבה״

הדפסה מהודרת * פורמט אלבומי
* נייר משובח

* האלבום שיעניק חוויות חד־שות
לחיי כל זוג נשוי מתקדם.

גזור ושלח

ר״ב שייק מס׳..
על בנק...
על סך — 20.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזאת שאני מעל גיל .1$

האתיברסיטה הישראלית מישדיס אקסטתייס

הלימודים בת״א בבניו גמנסיה הרצליה, ז׳בוטינסקי • 106 ובחיפה בבנין בי״ס במעלה, שמריהו לוין 30
ההרשמה לשנת הלימודים הבאר. ללימודי ערב המכינים לתארים אקדמאיים מוכרים של
ו)111$ק 0 1. - 1116 6
5ח) 10 וז) 5) 1ח1£ 1ז661׳ 1ה£ 1וו£

¥ז$1ו1¥£1א10140014 0

אוניברסיטת לונדון
8.80.כלכלה או
מנהל עסקים

* 8 .^.כללי
* 8 .^.מדעי המדינה
או סוציולוגיה
* 8.80.מתימטיקה
* 4.ל 8 .שפות :
אנגלית, צרפתית

אגודות המהנדסים הבריטיות
* הנדסת בנין

* הנדסת אלקטרוניקה

* הנדסת מכונות

* הנדסת ייצור

* הנדסת חשמל

* הנדסה ימית

תלמידים החסרים תעודות בגרות יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים
פרטים והרשמה במשרדי האוניברסיטה: תל־אביב, רח׳ ברנר ( 17 מפנת אלנבי ,)55 בשעות 1—9בבוקר,
8—5אחה״צ. תל-אביב, רחוב ז׳בוטינסקי ,106 בבנין גמנסיה הרצליה, בשעות 8—5אתה״צ בלבד.
חיפה — רחוב שמריהו לוין ,30 מפנת הרצל ,14 בשעות 1—9בבוקר 8—5 ,אחרי־הצהרים.

סטודיו

המשרד המרכזי של
תנועת העולם הזה -נוח הדש

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעון לוי

רחוב החשמונאים 90—88 תל״אביב
קומה א /חדר .5

קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.

טלפון מיספר .265836
שעות המשרד שונו למועדים הבאים־
ימים א׳־ה׳16.00—9.00 :
״ ב׳־ג׳־ד׳ז 19.00—12.00
יום ו׳13.30—9.00 :

פרטים והרשמה ז

גנרל תומס אולינצ׳וק הוא הקצין האחראי,
בצבא ארצות־הברית, למיבצע האחרון של
הטבעת עודפי גז העצבים במימי האוקיאנוס
האטלנטי — פרשה שעוררה סערת רוחות
עצומה בארצות־הברית, ודאגה בחוגי מדענים
ברחבי העולם. בתחילת השבוע, כאשר
נתגלה כי בתו בת ה־ , 13 שנעלמה מזה
ימים מספר, נרצחה באסם עזוב, לא היה
ידוע עדיין אם מעשה הרצח קשור בפרשת
הגז. המחאה נגד זיהום כדור־הארץ, ב־ארצות־הברית,
היא תינוקו התורן של הנוער
המרדני, הכולל, בין היתר, לא מעט
היפים, בתוכם עלולים להיות טיפוסים נוספים
כדוגמת צ׳ארלס מנסון.
אולם לא היה צורך להיות קיצוני או
מטורף כדי לראות שפרשת הטבעת הגז
הינד, תעודת־עניות עגומה ביותר למין האנושי
.״אין ספק שאנחנו נראים כשוטים,״
הודה השבוע גנרל אחר בצבא ארצות־הב־רית,
ויליאם סטון, בעדותו בפרשה בפני
הקונגרס .״אבל מה יכולנו לעשות עם הגז
הזה? לבלוע אותו?״ כך, פשוט, הודה אדם
האחראי לחיי מיליונים, כי האנושות יצרה
גולם שקם עליה.
הגז מתחיל לנזול. הבעייד, בקשר לגז
העצבים הקטלני, אשר 66 טונות ממנו
הוטבעו בשבוע שעבר באמצע הדרך בין
חוף דרום קרוליינה לאיי באהמה, בעומק
של חמישה קילומטרים, במימי האוקיאנוס,
היא פשוטה למדי: הגז נמצא בראשי החץ
של רקטות. אלו היו שמורות בארגזי בטון,
אך בדיקות הראו שלא ניתן לפתוח אותם
כי מראשי חץ אחדים החלה דליפת גז. ה־בעייה
התסבכה בגלל העובדה שמטעני
חומר־הנפץ בתוך הרקטות — שנוערו להעי־פן
ולפזר את הגז באוויר ברגע ההתפוצצות
— הידרדרו גם הם למצב בטיחות
ירוד, עלולים להתחיל להתפוצץ בחודשים
הקרובים. כאשר יקרה הדבר, בתוך הארגזים
המוגנים ממים, קשה לנבא את התוצאה לתהליכי
החיים במעמקי הים. קשה עוד יותר
לנבא לאן יגיע הגז עם זרמי האוקיאנוס.
מיזכלת בדור־הארץ. בפני צבא אר-
צות״הברית היתר, אפשרות אחרת להיפטר
מהשד הנורא שבידיהם — לפרק את הגו הקטלני
באמצעות פיצוץ מימני, תת־קרקעי.
ואכן, זו היתר, המלצתם פה אחד של המדענים
שדנו בפרשה. הסוכנות לאנרגיה
אטומית של ארצות־הברית הגיעה למסקנה
שאמנם יש ביכולתה לעשות זאת _ אך
החליטה שהיא מסרבת. היא התנגדה להיות
מעורבת בפרשה המלוכלכת, מחשש לנזק
לתדמיתה הציבורית, השאירה לצבא לשבור
בעצמו את הראש,
הצבא, מצירו, לא היה למעשה אשם כל־כך.
כאשר הוחלט על ייצור גז־העצבים כנשק
תיקני, נחשבו מעמקי האוקיאנוסים
כמקום מיפלט קלאסי לפסולת שפולטת הטכנולוגיה
של המאה ה־ .20 אפילו הרשות
לאנרגיה אטומית נהגה, בימיה הראשונים,
להשליך לשם את הפסולת הרדיו־אקטיבית
שלה — עד שהתגלה שהיא מרעילה את
החי והצומח בעולם.
נגד הסינים. יש גם לזכור שהגז הקטלני
הוכנס לייצור בחיפזון יחסי. היה זה
לאחר שראשי הפנטגון גילו, עם פרוץ
מלחמת קוריאה, כי הם עומדים מול נשק
חדש: אפילו כוח האש העצום של יחידות
צבא ארצות־הברית נתגלו כבלתי־יעילות נוכח
גלי האדם הסיניים ששטפו את קודי האמריקאים:
נגד רבבות חיילי חי״ר, התוקפים
במשך ימים בגלים אינסופיים, היה צורך
בנשק שונה. מדעני הפנטגון הוציאו מן
הארכיונים את מחקרי הצבא הנאצי מימי
מלחמת העולם השנייה, ניגשו לייצור גז העצבים.
היה זה רק כעשור שנים לאחר
מכן, שהתפישה המדעית בעולם הגיעה לידי
הכרה, כי מעמקי האוקיאנוסים אינם מיז־בלה,
אלא מרכז למשאבים טבעיים בעלי
חשיבות ראשונה במעלה.

בל התשובות -מלכד הנכונה.

טלפון 247480

עתה, לאחר שהסוס ברח — או הוטבע, ליתר
דיוק — מתכוננים האחראים לסגור
את דלת האורווה. הדור החדש של אמצעי
הלוחמה הכימית ייוצר על בסיס שייאפשר
את ניטרולו בקלות, הודיע הפנטגון. רבים
מד,גזים של המחר היו מבוססים על השיטה
הבינראית — שני גזים שונים, שכל
אחד מהם בטוח לחלוטין, ורק כאשר
העולם הזה 1721

מאפשרים את התמזגותם, הופכים הם לחומר
קטלני.
אשר לגזים הקיימים עדיין, הודיע הצבא
כי בעתיד הם יישרפו במיתקנים מיוחדים,
שפיתוחם עומד לפני השלמה.
דובר הצבא לא הודיע על הפסקת הייצור
של גזים קטלניים. נראה שעל פיתרון זה,
לא חשב עדיין איש בפנטגון.

שמן זה יפה
מי קבע בעצם שלהיות שמן פירושו
להיות מכוער, ויפהפייה חייבת להיות רזה?
״שמן זה יפה,״ הידהדה לאחרונה ההכרזה
ברחבי ארצות־הברית. המכריזים, כפי שניתן
היה לצפות, היו האנשים השמנים.
אוהב אותה שמנה. לאנשים השמנים
נמאס. במשך שנים הם משמשים נושא לבדיחות
של כל קומיקאי מתחיל. ישנם
ג׳ובים הסגורים בפניהם, ישנם בגדים שאינם
מיוצרים במידות שלהם. מבוקר עד
ערב מספרים להם שהם על סף המוות,
בגלל עודף השומן שלהם. כמה זמן יכול
אדם לסבול התקפה מרוכזת כזו — אפילו

זה — אל תתביישי. נפנפי את זה לעיני כל.״
יוון להרעיל את העולם כולו
העולם כולו עקב השבוע בדאגה אחרי
התפשטות מחלת החולירע. אך כאילו לא
היה די בכך, היתד, לגרמנים סיבה נוספת
לדאגה — ואולי הרבה יותר מוחשית: איר-
גון מחתרת יודני, הלוחם במישטר הקולו־נלים,
הודיע כי הרעיל ביוון משלוחי פירות
שנועדו לייצוא לגרמניה המערבית.
האפקט היה פצצתי: שלטונות הבריאות
של גרמניה המערבית הועמדו הכן, החלו
בודקים בקפדנות את המישלוחים מחזן. ההשפעה
על הצרכנים לא נודעה עדיין, אך
מתגובות יווניות ניתן להבין את הצלחת ה־מירדים,
הקוראים לעצמם ההתנגדות החדשה.
חיים ארוכים -או קצרים? ממשלת
יוזן יצאה בהכרזה הקובעת כי ״זוהי
הפרחת יונים באוויר, שאין לייחס לה כל
חשיבות. צעד זה מוכיח רק את ארסיותם
של אויבי יוזן.״ יו״ר איגוד היצואנים ה־

תיבת־נוח 1970
(קונארד, ב״לוס־אנג׳לס טיינזס״)
כשהוא שמן וטוב־לב? השבוע הם יצאו
למלחמת־נגד.
הם הקימו אירגון בשם האגודה הלאומית
לעזרת אמריקאים שמנים — שכונה מיד,
בקצרה, איגוד השמנים — ובאמצעותו פתחו
בהתקפה מרוכזת .״האמת היא שרבים מאמינים
ששמן זה יפה, רק פוחדים להודות
בכך, בגלל שטיפת־המוח,״ הכריז ויליאם
פאברי 29 ,מהנדס אלקטרונאי ממדינת ניו־יורק
ונשיא האגודה. פאברי עצמו הוא
בחור תמיר שמשקלו 70ק״ג בלבד. אשתו,
לעומת זאת, שוקלת יותר ממאה קילו —
״וכך בדיוק אני רוצה אותה,״ אומר הגבר.
מי רוצה דחלידה ! פאברי ציין כי
בעצם דת הדחלילות פרושה רק באירופה המערבית
וארצות־הברית .״בדרום־אמריקה,
בגרמניה ובאיי הים־הדרומי, מעדיפים הגברים
גברות מרופדות — וכל המרבה הרי
זה משובח. שם לא מתלהבים משלדי העור
והעצמות הנקראים חתיכות בתרבות המערבית
שלנו.״
אגודת השמנים איננה דוגלת באידיאולוגיה
של שומן. רבים מחבריה הם רזים, שהצטרפו
בגלל אהדתם לשמנים וסלידתם מן
הרדיפות שהם נרדפים. רבים מהחברים השמנים
משתייכים לאגודות שומרי־מישקל.
כל מה שהאגודה מנסה לעשות זה — להעלות
את המוראל הירוד של השמנים ברחבי
ארצות־הברית, לגרום לרזים לחדול
מלהסתכל עליהם כעל גזע נחות.
בנסיונה זה זכתה האגודה להצלחה כבר
מרגע ראשון. העידה קרול לובין, רווקה
בת :27״תמיד סבלתי בגלל השומן שלי.
אבל מאז שהצטרפתי לאגודה, הגבהתי את
שולי החצאיות של ב־ 15ס״מ. הירכיים
השמנות שלי הפסיקו להפריע לי. הפילו־סופיה
החדשה שלי היא, :אם יש לך את
העולם הזה 1721

יווניים קבע, בהצהרה לעיתונות, כי סירות
תוצרת יוזן אינם מכילים דבר מלבד שמש,
ים וכל אוצרות הטבע. לא היה לו ספק
כי הגרמנים ימשיכו לאכול פירות אלה ,״כדי
לזכות בבריאות, יופי וחיים ארוכים״.
ההתנגדות החדשה, מצידה, הגיבה בהודעה
קצרה :״בעתיד, לא נזהיר יותר מראש כאשר
נרעיל מישלוחי ייצוא, נמשיך להרעיל
עד שהדמוקרטיה והחופש יוחזרו ליוזן. השעה
היא שעת מאבק, לא שעת עסקים.״

ה ט עו ת הגדולה
ההסטוריה מלאה בסיפורים אודות טעויות גדולות וקטנות שנכשלו בהם
מנהיגים, עמים ותרבויות שלמות. גם בהסטוריה שלנו ניתן להצביע על טעויות
שונות שטעו בני־עמנו במשך הדורות. הצרה היא שמנהגם של טעויות הוא —
ממש כמו מעשים טובים ונבונים — להכריע לא במעט על מהלך אותה הסטוריה
שהם חלק ממנה.
טעות כזו טעו בני עם ישראל בסביבות השנה 135 לספירה. כדי שנבין
את ה״למה״ שמאחורי אותה טעות, כדאי שנסתכל קצת על הרקע: עם ישראל
נוצר וגובש על־ידי מאורעות שהיו בידי אלוהי ההסטוריה לכלי־יצירה. קריאת
אברהם, העבדות במצרים, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, השנים במדבר, כבוש
כנען, מלכות דוד, גלות 10 השבטים וגלות בבל. לכל אורך ההסטוריה הזו
קראו הנביאים — בשם ה׳ — אל העם להסתכל אל מעבר לקרבן, לכהונה,
,בית המקדש ולכל החיצוני שבדת, אל אלוהים חי ואוהב וקדוש, רב״כוח
ורב מעש. העם הזה נקרא להיות ״אור בגויים״ ,תמרור וציון דרך שיצביע
אל אלוהי האמת ואל דרך החיים שדעת אלוהים זה מחייבת. אלא שהעם נתפס
בכל פעם לחיצוני :״היכל ה׳ ,היכל ה׳ ,היכל ה׳ המה״ ,״למה לי רוב
זבחיכם קציני ישראל מתעבים משפט ואת כל שישרה יעקשו ועל
ה׳ ישענו לאמור, ,הלא ה׳ בקרבנו? לא תבוא עלינו רעה משהתמיד העם
בחוסר יכלתו לתפוס את העיקר והחשוב, ואף ניצל את החיצוני כדי לעבוד
אלילים ואלוהים־שאינם־אלוהים, תוך שהוא מזניח את ה״חסד חפצתי, ולא
זבח ואת ה״אמת בתוכות (כלומר, בפנימיות הלב)״ ,נשלח לבסוף לגלות.
דבר זה שימש נקודת־מפנה מרכזית בחיי העם, שכן, כשהם עומדים בפני
האיום (הממשי ביותר) של התבוללות ואבדן כל קיום לאומי, נזדעקו מנהיגי
העם להקים גדרות מסביב לזהות היהודית כדי להגן עליה מההשפעה האדירה
של תרבות בבל המתקדמת (דאז) .מכאן ואילך קמה הנהגה חדשה בעם, הנהגה
שיצרה ברבות הימים את בית־הכנסת, את המסורת (התורה־שבעל־פה מתחילה
מכאן) ואת כל אותה יצירה שאנו מכירים אותה היום בשם ״היהדות החרדית״.
אין ספק שהיה בצעדם זה באותם ימים הרבה מן הטוב, כמו שאין גם ספק
שגדרות אלו (כשהן מחוזקות והולכות ומתרחבות אל כל מישורי החיים) הגנו
על הקיום היהודי במשך הדורות. אלא מאי? הצרה היתר, שכאשר שב העם
לארץ — ובמשך הדורות הרבים מאז ועד עתה — לא ידעה ההנהגה להבדיל
בין עיקר לתפל, בין מהות למכשיר, והם החלו מזהים את עצם הקיום היהודי
עם המסורת שיצרו. ואמנם, נשתמר הקיום — כמו בקופסת שימורים סגורה
— תוך שהזהות, המהות היהודית, מתעבית ומתעוותת.
ואזי, כאשר קם אחד ישוע מנצרת וקרא אתגר לדרך זו, ראו בו הפרושים
איום לעצם המהות היהודית (בעוד שהוא היה זה אשר, בעצם, נתן לה את
הבטוי השלם ביותר) ונטו להתרחק ממנו. עד־כדי־כך שקל היה למנהיגים שלי
אותם ימים, המתיוזנים והכהונה הגדולה, להביא לחיסולו של ישוע בלא שתהיה
התנגדות ממשית כל־שהיא מצד העם. הנוצרים נוהגים לראות בכך את דחיית
עם ישראל את ישוע ואת תורתו, ואף להאשים את העם באותו מתת נורא. אבל
לא כן הדבר. ישוע לא נדחה על־ידי העם עד לימי מרד בר־כוכבא, שכן עד
לאותה עת היו אלפים רבים מדלת העם, מן הפרושים ואף מן הכהנים, שראו
בו באמת את משיח ישראל.
אבל מרד בר־כוכבא פרץ (בשנת 135 לספירה, בערך) והעם החל נאסף אל
דגלו, כשמספר הולך וגדל רואה דתקא בו משיח וגואל. בתחילה הטצרפו אותם
יהודים־תלמידי־ישוע למרד, אבל משנסתבר להם כי בר־כוכבא טוען לכתר המשיח,
נמצאו הללו במצב בו לא יכלו להלחם עוד לצידו, שכן לא היה ספק
בלבם שהוא איננו המשיח, בדעתם כי ישוע מנצרת, הוא משיח ישראל ובן
דוד. כאשר עזבו את שורותיו הכריז עליהם בר־כוכבא מלהמת־חרמה, כשהוא
הורג בהם לאלפיהם. העם, אחוז בלהט הנצחונות על רומי האדירה, להם זכו
בהנגתו של שמעון זה, דחק אותם מתוכו (המינים, כפי שאז נקראו) בראותם
אותם בוגדים לאומה.
מאז נחרבה מלכות ״בר־כוכבא, נסיך יהודה״ וטענתו לכתר המשיח נתבדתה.
אולי הגיע הזמן שנבחן מחדש, אם כן, את טענותיו של ישוע? יש כאן בארץ
מספר הולך וגדל של יהודים, צעירים ואחרים, המושמעים הן מן הכתובים והן
מנסיון־חייהם כי אכן בו, בישוע זה מנצרת, נמצא מחדש את פשר ותוכן
יהדותנו — ואת צלם האנוש. אנו קוראים אתגר מחודש לבני־עמנו:

מצאנו את המשיח -ואת הישועה!

בחנו את דברינו.
ת.ד ,2234 .רמת־גן
מכתבים ייענו.

י רי בעל

ב 4 0 0 -ך״!
יבטומזז צו ע
ופרודזדל

אנגליה

הגסיכה מדגרט
מאחורי סורגים

גם האנגלים נסערים בימים אלו — לא
פחות אולי מהגרמנים. הסיבה, יחד עם
זאת, שונה במיקצת: תמונה חדשה של
הנסיכה מרגרט, אחותה של המלכה, שהוצגה
בגלריה הלאומית בלונדון לרגל יום־
הולדתה ה־ 40 של הנסיכה.
התמונה, בה נראה קלסתרה של הנסיכה
כשוא מטושטש ואחורי שורת קווים
המזכירים סורגי כלא, זכתה לתגובות
זוועתי, מחריד, שערורייה — בעוד עינה
האחת של הנסיכה מצויירת בכחול צלול,
חסרה עינה השנייה כל צבע, וחצי פרצופה
נראה כעטוף מסיכה .״הנסיכה נראית
כאחת המלכות לבית טיודור המצפה להוצאתה
להורג,״ זעק הדיילי מייל, בהביעו
את דעת רוב נת־ני הממלכה.
היחידי שנשאר שליו בכל המהומה היה
בריאן אורגן, הצייר בן ה־ 35 שצייר את
הזוועה הזו :״אינני מתכוון להסביר מאומה
בקשר לתמונה,״ הגיב .״להסביר —
פירושו להודות בכישלון״.

יזווסים יום וערב
פתיחת הקנוש

1.9.70
ויינם , 1ת״א (כנו דיזנגוף) טל 226066 .
הוותק, הנסיון, והמוניטין שלנו עונבה להצלחתך!

המצטיינים בקורס יישלחו להשתלמויות חינם באירופה

קיבלת חשבונך לחידוש המינוי, פרע נא
אותו בהקדם. עקב הביקוש לעיתון, לא
נוכל לאפשר כל משלוח ללאתשלום

מכתבים
זכויותיהם שד
החיילים המשוחררים

א ס7יר

ברכותי לכם בקשר ליוזמה שנקטתם בקשר
להשוואת זכויותיהם של חיילים משוחררים
לאלה של עולים חדשים. רק מי שמנותק
מהודי הנוער הישראלי ומבעיותיו,
מסוגל להתנכר או לדחות צורך דחוף זה.
בגלל העדר תמיכה ועזרה מצד המדינה
הגובל בהזנחה, ישנם מיקרים שצעירים
משוחררי־צה״ל לא מצליחים להגשים את
ציפיותיהם בקשר ללימודים, רכישת מקצוע,
נישואין והקמת משפחה.
על רקע זה ידועים לי כמה מיקרים של
טרגדיות אישיות בקרב צעירים משוחררי-
צה״ל ממשפחות מעוטות אמצעיים. ברור
לי שלו היתד, קיימת כבר מערכת ההקלות
שאותם תבעתם, היו נמנעות כמה טרגדיות.
ההזנחה הקיימת מולידה בקרב הנכשלים
ריגשי־תיסכול אדירים. יתכן שחברתנו תאלץ
לשלם ביום מן הימים עבור מחדליה
בשטח זה.
לכן חשוב תיקון הדבר ויפה שעה אחת
קודם.
קורא• ,תל־אביב

סיפוח
או שדום
השבוע היתד, לי חוויה מסעירה. אולי המסעירה
ביותר מאז הגיעי ארצה בשנת
.1944
ביום שלישי 4.8.70 בבוקר נסעתי, עם
עוד נופשים, במשאית של החברה להגנת
הטבע לשבוע נופש שהתקיים במנזר האחיות
ציון שבעיר העתיקה. בדרך נסעה
אחרינו כברת דרך מכונית פרטית, בה
נסע השר־עדיין מר בגין. הנוסעים, שהכירו
אותו ואשר כבר ידעו על החלטת הפרישה
של גח״ל מן הממשלה, בירכו אותו בחמימות
תוך הנפות ידיים ולחיצות יד־ליד.
ניכר בו (בבגין) שהוא נהנה מכך הנאה

זוהר

פר 1ש 1צבעים !
ה מון-ה מון צבעי,
צבעים שה צביעה בה קלה לאין שי ע 1ר,
צבעים שיע שו א ת דיר תך מוד רני ת,
חדי שה ונו צצת.

רבה. כתוצאה מכך התעורר ויכוח בו נדמה
היה כי פרט לכותב שורות אלו, כל
הנוסעים הינם תומכים נלהבים נעמדת בגין;
סיפוח, הסלמת־המלחמה ועוד...
הגענו לירושלים — ונפנינו למטרה בגללה
הגענו לשם — לנופש. שכחנו מכל
העניין וספק אם הצלחנו לשמוע חדשות
פעמיים ביממה.
ביום שישי בשעות הצהריים עזבתי את
המנזר וחזרתי למחרת.
בשבת בבוקר כאשר הגעתי חזרה למנזר
נודע לי כי כאשר הנופשים ישבו ב־חדר־האוכל,
לקבלת־שבת, בשעה שבע בערב,
נכנסה לחדר־האוכל אחת מהנהלת המקום
והודיעה לסועדים כי בחדשות הודיעו
כי ״הפסקת־האש תיכנס לתוקפה בחצות״.
מיד פרצה במקום שמחה רבה, אשר גרפה
גם את כל הנזירות, בה נפתחו בקבוקי יין,
שמפניה וקוניאק שהוצאו מן המזוודות וה־ארונות
של הנופשים. לאחר גמר הארוחה:
התארגנה מסיבה ספונטנית שנמשכה עד השעות
המאוחרות של הלילה.
התיאורים הנלהבים שהיו בפי כל הנופשים
על השמחה הרבה שאפפה אותם —
את כולם — ללא שום הבדל, הזכירו ליאת
תיאורי השמחה והחגיגות הספונטניות
שהקיפו את ארצות אירופה ואמריקה ביום
ד,־ 11 לנובמבר שנת , 1918 ואשר תיאור
מה מהם הופיע דרך אגב בסרט אנגלי
ישן ששמו כמדומני צחוק הגורל.
לאור כל זה הרי ודאי כמעט כי קריאתו
של מר בגין ל״רסיסטאנם״ תיתקל
בקיר אטום. מלבד, אולי, מספר פאנאטים
חמומי־מוח. אך מכאן לתנועת מרי המונית
הווולת

הזה

תן שא 08ל ש לו ם!
מצורף מכתב שפורסם במדור
מכתבים של ״הארץ״ בתאריך
ה־: 19.8.70

הסכנות שבשלום
למאמרו של מר בנימין עמידרור
(״הארץ מיום 7.8״נסיגה לא
בחשבון״) רצוני להעיר:
מר עמידרור ניסח היטב במאמרו
את הסכנות שיש בנסיגה. אך אלד.
כאין וכאפס לעומת הסכנות המצו יות
בהסדר שלום. אם יושג שלום,
יהיו גבולות ישראל פתוחים, וה צבא
המצרי יעבור דרכם בנקל.
הפתח ינצל את יחסי המסחר בינינו
לבין ירדן, ויטמין מטעני נפץ ב סחורות
המיועדות לתל־אביב. היש ראלים
שיתיירו בדמשק ובביירות
יהיו חשופים להתנקשויות. מטוסי
אל־על שיחלפו מעל עירא^ יסבלו
מירי טילים 1.וגרוע מכל: לזר נוכל
להגיב, שהרי ישרור שלום.

באה4

דורון לנצט
הדברים שכותב דורון לנצט
זיעזעו אותי. עכשיו, משנעשה
כבר הצעד הראשון לקראת השלום
המיוחל, הוא רוצה לחזור
שוב למצב של לפני כמה שבועות

שמע לי דורון: תן שאנס לשלום
! ויהיה טוב לכולנו.
אוריאל וייסמן, ירושלים

ריים כשלראשונה מזה שלוש שנים משתרר
שקט גמור בתעלה. התותחים נדמו משני
צידי התעלה ועתה ייאמר :״תנו לשלום סיכוי״
כמו בשירם של ג׳ון לנון ויוקו אונו.
לקחנו על עצמנו מאז קום המדינה סיכונים
רבים, ולראיה — שלוש מלחמות
עברנו: נשאלה השאלה: מדוע לא ניקח על
עצמנו את הסיכון של שלום?
נעים ומשמח כאחד לקרוא בעיתונים,
שלא רק אנו נהנים מהקלה רבה בחזית-
התעלה, אלא גם בעורף יכולים לחגוג זאת
כראוי תוך תיקווה שהיוזמה המדינית תישא
פרי, בניגוד למחשבתם של רבים וטובים
בסימון של ״נגזר עלינו״.
כקורא ותיק של שבועונכם וכאוהד־התנועה
מיום קיומה איני יכול שלא לערב
שמחת הפסקת־האש עם מאורע שעליו אני
מברך בשתי ידי — פירוק הליכוד־הלאומני.
אין לי ספק שלכם חלק חשוב בכך, ואני
מוכרח לקשור את פרישת גח״ל מהממשלה
לקבלת ארבעה גיליונות העולם הזה של חודש
יוני בשבת האחרונה, מידי אזרחים,
שחילקום כשי־לחייל, אך טענו שאין להם
קשר לשבועונכם. יש בכך הרבה מן ה־סימליות,
שדווקא ביום שבו נכנסה הפסקת־האש
לתוקפה וזהו שלב ראשון בתוכנית-
רוג׳רם, מתגלגלים לידינו גיליונות השבועון
המנבאים על קץ הליכוד־הלאומני, ש־איפשר
את ההיענות ליוזמה־האמריקאית.

ירון ן}רן ןר,
ביום הנהיגה

.איננה

מענג ת-

השאר

או ת ה

חייל מילואים, צה״ל

8 ,מי את,
מרנדית אנקורי?־
פעמיים פירסמתם כי השהקנית מרגלית
אנקורי המשחקת בשיער, נוטשת את ההצגה
על מנת לקבל תפקיד ראשי בברודווי
בהצגת זורבה היווני.
לא היה ולא נברא! ההצגה הוצגה כבר
ונסגרה לפני שנה. האמת היא שהגברת

נוסח המאקי בצרפת בשעת מלחמת העולם
השנייה המרחק חינו עצום.
מרדכי זוהר, אשדוד
1הפסקת האש
בפתיחת מכתבי אציין כי הנני שמח
בגלל קיום הפסקת האש הזמנית בין
ישראל ומצריים — פשוט ישנה עתה שהות
ללקקאתפצעינו. מובן מאליו שגם
אתה, ח״ב אבנרי, מבסוט מקיום הפסקת
האש.
מובן מאליו שכעת תתבע נסיגה מכל השטחים
ביתרתקיפות. על זאת ברצוני
לשאול אותך? מדוע הרוסים
עומדים על־כך שישראל תיסוג מהשטחים
המשוחררים? התשובה לכך היא זו: הם
דורשים נסיגה מהשטחים כדי שיעלה בידם
לכבושביתרקלותאת הו
להשמיד את התיכון מזרח
שארית יש ראל

דוד גרינברג,
הרשמי לבית הספר

ל קו ס מ טי ק ה
הל ו פ וגל

בהנהלת הגב׳
הבוגרות תקבלנה דיפלומה רשמית
מבי־ס 3ו מ ^ ק 8 0 £טכ<זג?. 1/ס

אנקורי

ירושלים

ו נקודת מיפנה השבת האחרונה — השמיני באוגוסט —
היוותה נקודת־מיפנה חשובה במערכת היחסים
שלנו עם שתיים ממדינות העימות הערביות,
ובמיוחד אמור הדבר לגבי מצ־

אנקורי היתר, צריכה להשתתף בהצגה שנפתחה
בנובמבר 1968 ופוטרת ערב הצגת
הבכורה מכיוון שלא באה להצגה הראשונה
מחוץ לעיר.
שנית, שירתתי עם הגברת אנקורי בצד,״ל,
ולפי מיטב ידיעתי היא בת .36
אנא, איזרו כוח ופרסמו את האמת.
שאול שטינברג, וירג׳יניה,
ארצות־הברית

לפרטים נא לפנות אישית :
תל-אביב, רח׳ פרוג ,5טל 212378 .
בימים ב׳ ,ג׳ ,ד׳ ,בשעות .9—11
בימים א׳ ,ג׳ ,בשעות .5—7
ירושלים: טל 68923 .בשעות 19—20

ההרשמה מסתיימת בקרוב

₪תחרות
י־ הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.
הכותרת שאני מציע: שלום רב שובך
ציפורה נחמדת.
צבי גרינשפן, חולון
סוכנות והפצה פוטו קרט
בע״מ
תל־אביב

^הקורא צבי גרינשפן מרחוב חנקין
, 119 חולון, זוכה בפרס המדור בסן —10.

דרד חיסורים?־

תמונת השכוע

בהעולם הזה ( )1718 במדור פולים קראתי
את סיפורה של ריסה גרבמן תחת הכותרת
דון הימורים. ברצוני להעמיד דב־
(המשך בעמוד )10

להמזיו דחוודירז לרטיריררי י*י* יי*י*י• יי*

מכתבים

מבנק דיסקינט
אתה מצנח
למשהו 11י 1

(המשך מעמוד )9
רים על נכונותם — לפחות בנוגע למה שקרה
לה באולפננו.
ריטה גרבמן הגיעה ביום 6.7ש.ז. היא
הופנתה אלינו ע״י רכז האולפן ברמת-
השופט. יחד עם 4בנות מארצות־הברית.
כשהצעתי לריסה מקום בחדר בנות, אשר
בקרבת הכיתה — היא סירבה להיכנס
ואמרה שאולי לא תישאר אצלנו בכלל.
ביום הגיען, אחר ארוחת־הצהריים —
החליטו 4מתוך 5הבנות לנסוע לתל-
אביב, לשם סידור דברים שונים והבטיחו
לשוב באותו הערב.
כולם חזרו מלבד ריסה. היא הופיעה
למחרת היום בלווית גבר, אשר טען שהוא
פגש אותה בתחנה המרכזית ושהיא
ידידתו.
הודעתי לה שהיות ויום לפני כן אמרה
שאולי לא תישאר ולאחר שבערב לא שבה
לקיבוץ — היה לי מובן שהחליטה לא להיכנס
לאולפן — ועל כן הסכמתי לקבל
במקומה בחורה אחרת.
שקר הוא שנאמר לה ש״אין אצלנו מקום
לזונות זה כל מה שקרה עם ריטה ב־יד־מרדכי.
פלא
הוא בעיני שכתבכם לא ראה לנכון
להתקשר לפני כן עם משקנו כדי לבדוק
את אמיתות סיפורה של ריטה.
שאול מירכרג, רכז האולפן,
יד־מרדכ׳

למה דווקא
קיבוצניקית 7
איזו סנסציה פירסמתם בהעולם הזה
( :)1719 קיבוצניקית כמלכת הסטריפטיז,
סכסיבל מהקיבוץ.
מקריאת הפרטים על החשפנית דוקר, מתברר
שהיא היתה עד גיל 14 ברוסיה, שהתה

ובצדק.
כל ס כו ם עד 15 000 לירות ש תפקיד ב ת כני ת ״יתרון״
באוגוסט -ספטמברמ שתף אותך או טו מ טי ת

במבצע

״יתרון־פרס״
מסי 2
הנותן לך סיכוי ממ שי ובלתי רגיל

להכ פי לכספך מידן

דוקה כפעולה

י ץ חצי שנה בארץ (אולי בקיבוץ פחות מזר,),
ירדה עם הוריה לצרפת וחיה שבע שנים
בפאריז.
הכזאת היא קיבוצניקית? היה יותר הגיוני
לכנות אותה ״הסובייטית״ או ״הפריזאית״.
משה
הס, קיבוץ שדה־נחום

וז א ת * :בנוסף להכנסה גבוהה
* בנוסף לברירת הצמדה לשמירת ערן כספן
* ובנוסף לכל יתר ההטבות שבתכנית ״יתרון״

מה לעשות כדאי
לקגל מתנה 7

פנה לסניפנו הקרוב בחקדם

ד^סקונט
בנדן

ברצוני לברן את דן בן־אמוץ לרגל היותו
עיתונאי (וגם אתכם על כי הסכמתם
שהוא יפתח מדור בעיתונכם) ,לאחר שפוטר
מ־ 14 עיתונים (כולל רדיו וטלוויזיה).
אם דן יחזיק מעמד לפחות שנה אחת
בתור עיתונאי בעיתונכם, אז אני שולחת
לו ולכם מתנה.
דליה, ראשון־לציון

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתכיהס.

:האיש שגזר השבוע את גזר-דיו
המוות הראשוו מאז המלחמה,
הוא ״משוגע ,,לצעדות המוניות

חווצי־דין המוות

שלושת שופטי בית־הדין הצבאי בשכם, שחרצו השבוע
את גזר־דין המוות הראשון מאז מלחמת
ששת־הימים: סגן אליעזר שטינלאוף, קצין תותחנים; רב־סרן יצחק ברא״ז, וערן־זין;
וסגן־מישנה ברטהולד זינגר, מהנדס במיקצועו. גזר־הדין ניתן בבית־הדין. שמושבו בשכם.

כך אירע גם הפעם. בית־המשפט הצבאי
בשכם שנקרא איון במשפטם של חמישה
חבלנים שנאשמו בשלושה מעשי־רצח בשכם,
הורכב ממשפטן, עורך־הדין הפתח-
תקוזאי יצחק ברא״ז ומשני קציני צה״ל. אולם
במיקרה היה אחד הקצינים, סגן מחיל
התותחנים, בוגר הפקולטה למשפטים, למרות
שאינו משרת בצה״ל כמשפטן.
עובדה זו נתנה בידי בית־המשפט את
הסמכות לגזור דין־מוות. כך אירע ששבועות
רבים לפני הוצאת גזר־הדין כבר פורסמו
בעיתונות ידיעות שבית־משפט זה ראשי
לגזור דין־מוות. אולם עובדה מקרית זו,

!געדת המוות

הנידונים

ך* ידיעה שהגיעה בצהרי יום הרביעי
( | האחרון הקפיצה את ממשלת ישראל
ואת צמרת צה״ל. רק זה עוד היה חסר
לישראל בשבוע בו נלחמה עי^ תדמיתה ב־עיני
דעת־הקהל העולמית: גזר־דין מוות שנפסק
בבית־משפט צבאי ישראלי לחבלנים.
בשבוע בו נראתה ישראל כמי שנאחזת בפרשת
הטילים בתעלה כוי לפוצץ את
הפסקת־האש, ובו הצטיירה בעיני העולם,
בעקבות מעצר שני הנוסעים האלג׳ירים ב־נמל־התעופה
בלוד, כמחקר, את שיטות החטיפה
של הערבים — זה היה באמת יותר
מדי.
תוך שעות ספורות, עוד לפני שסוכנויות
הידיעות הספיקו להעביר את הידיעה
על פסק־דין המוות לעיתוני העולם, כבר
ביטל המושל של יהודה ושומרון, לפי הוראות
מגבוה, את גזר־הדין, המירו במאסר־עולם.
לשופטי ביודהמשפט הצבאי שחרצו
את דין המוות היה צריך להיות ברור מראש,
שגזר־הדין שגזרו לא יבוצע. מאז
בוטל עונש המוות בישראל, הוא נגזר פעמיים:
פעם על איש אל־פאתח הראשון שנתפס,
מחמוד חיג׳אזי, ופעם על אדולף
אייכמן. הוא בוצע רק פעם אחת, במקרה
של אייכמן. במקרהו של חיג׳אזי הכניסה
את עצמה ישראל לתיסבוכת בינלאומית,
שרק בקושי הצליחה להיחלץ ממנה.
מאז היה ברור שלמרות שעונש המוות
עדיין מצוי בחוק לגבי מקרים מסויימים,
לא רק שאין מבצעים אותו, אלא שאין
פוסקים אותו עוד אפילו. עוד יותר מזאת,
מאז מלחמת ששת־הימים, לא אירע שתובע
צבאי יבקש מבית־המשפט לחרוץ דין מוות,
אפילו אם היו פשעיהם של הנאשמים כבדים
ביותר. זו היא המדיניות הרשמית של
הממשלה, שלטונות הצבא והמימשל הצבאי.
כיצד אירע איפוא, שבית־משפט צבאי
פסק עונש מוות, למרות שידע שהחלטתו
לא תבוצע וכי תכה בעולם הדים שליליים
ביותר לגבי ישראל?

73 המשפחה צועדת
י צחק ברא״ז ,44 ,גבה־קומה ובעל
זקנקן, אינו דמות אלמונית שהיתר, זקוקה
דווקא לחריצת גזר־דין מתת כדי להתפרסם.
שמו מפורסם למדי גם בלאו הכי, אם ב־

ב שכם

חמשת הנאשמים במשפט ״חברת רצח בע״נו׳׳
בשכם, אחרי הוצאת גזר־דין המוות, מלווים בידי
סוהריהס חזרה אל בית־הכלא. שני הראשונים הנראים בתמונת

של מציאות שני משפטנים בהרכב בית-
המשפט לא היתה עדיין עילה לגזירת דין-
מוות. גרמה לכך, ללא ספק, אישיותו המיוחדת
של אב בית־הדין, עורך־הדין יצחק
ברא״ז, שנשא על כתפיו דרגת ייצוג
של רב־סרן.

(מימין) הם מחמוד אלאלפי ועזאס אליישיב, שלגביהם נחרץ גזר־דין
המוות. משפטם של שלושת הנזתרים במשפט זה, נדחה. גזר־דין
המוות הומר על־ידי המושל, תת־אלוף רפאל ורדי, למאסר־עולם.

אירועים הקשורים בתחום המשפט, או בשטחים
אחרים.
כך, למשל, דואג יצחק ברא״ז מדי שנה
להיות הפרקליט הראשון שיגיש לבית־המשפט
בפתח־תקווה את התיק הראשון של
השנה, שישא את המספר אחד. מדי שנה
מודיעים העיתונים כי ברא״ז שוב הצליח
לזכות בתיק שמספרו 1/69 או .1/70
כאיש מכבי פתח־תקתה, פעיל יצחק ברא״ז
גם בתחום הספורט. הוא נושא בתארים של
נשיא בית־המשפט העליון של ההתאחדות
לספורט ונשיא בית־המשפט העליון של
איגוד הכדורסל. הוא עצמו מרבה לעסוק
בספורט. מדי בוקר הוא משכים קום בשעה
5לפנות בוקר, ממהר לבריכת גורדון בתל־אביב,
שם הוא מקדיש זמן ממושך ל־שחיה,
התעמלות ומישחק בכדור־כוח.
אולם התחביב הגדול ביותר של ברא״ז
הוא ׳הצעידה. מזה מספר שנים אין הוא
מספתק עוד בצעדות ארבע הימים של צה״ל,
יוזם ומארגן מדי שנה כחצי תריסר צעדות
בכל חלקי הארץ, כשכל אחת מהן נושאת
שם אחר. הוא אינו מסתפק רק באירגון.
הוא עצמו נוטל חלק בכל צעדה, מצרף
(המשך בעמוד )26

כמו כל מערכת השיפוט במדינת ישראל,
כן גם מערכת השיפוט הצבאי בצה״ל
היא בלתי תלויה. למרות שהשופטים היושבים
בדין בבית־משפט צבאי הם אנשי
צבא בשירות קבע חובה או מילואים, הרי
אין הם כפופים לאיש ואינם מקבלים הוראות
ממפקדיהם בכל התלוי לחריצת הדין.

•טני משפטנים בהרכב

ך* גלל העומס על מערכת השיפוט ה־
^ צ ב אי ת מאז המלחמה, בעיקר בכל הנוגע
לשפיטת חבלנים, מגוייסים מדי פעם משפטנים
אזרחיים למילואים׳ ממלאים בעת שירותם
הצבאי תפקיד של שופטים.
יש כמה מגרעות בשיטה זו. בניגוד לשופט
שמקצועו בכך, הרי שעורך־דין הלובש
זמנית את גלימת השופט, נוטה לפעמים,
אפילו הוא נדחף לכך שלא ביודעין,
אלא בתת־הכרתו, לפצות את עצמו בתפקיד
השופט על תיסכולו הטבעי כפרקליט
המופיע בפני שופטים. מגרעת אחרת: שופט
מקצועי אינו יכול להיות אדם פוליטי,
לפחות לא כלפי חוץ. עורך־דין חופשי ממגבלה
זו. כשהוא הופך לשופט הוא נושא
עמו לכס המשפט את דיעותיו הפוליטיות
המוצהרות.
הפרקליטות הצבאית, בהיותה ערה למגבלות
אלה, דאגה לשריין את עצמה מפני
כל הפתעה. רק לפני חצי שנה שונתה
החקיקה הצבאית בצורה שלא תאפשר להרכב
של בית־משפט צבאי לחרוץ דין
מוות בניגוד למדיניות הרשמית. נקבע בחקיקה
זו שרק בית־משפט בו יושב יותר
ממשפטן אחד, רשאי לגזור גזר־דין מוות.
מאחר שכל הרכבי בתי־המשפט נעשים בידי
הפרקליטות, היא יכלה להבטיח את
עצמה ממינוי הרכב שיהיה בו יותר ממשפ־טן
אחד. בדרך כלל מורכב בית־משפט
צבאי ממשפטן, איש־צבא או איש מילואים,
ומשני קציני צה״ל, שאין להם כל קשר
למשפטנות.

שבט בואי!

עורך־דין יצחק ברא״ז, האיש שהתגרה בנזימשל הצבאי ופסק
דין מוות, למרות שהתובע הצבאי לא ביקש זאת, באחת הצעדות
אשר לאירגונן הוא מקדיש את מרבית זמנו הפנוי. בתמונה נראים גס אשתו וארבעת
ילדיו, המלווים אותו בכל צעדה, עטורים •מדליות, המסמלות השתתפות בצעדות קודמות.

תמרורים
נולד לאחותה הצעירה ( )19 של
מיאה פארו, טיסה פארו, ולבעלה המפיק
בן ה־ 29 טרי דין — בן בכור. טיסה
אינה נשואה לדין.
נולדב־ 23 ליולי, יום המהפכה
המצרית, בן, לעורך־הדין החיפאי יליד
הכפר הגלילי דיר אל-אסד עלי ראפע
ולאשתו שרה ילידת ירושלים המזרחית,
עליה הגן ראפע כאשר נאשמה בחברות
ראפע בחזית העממית לשיחרור פלסטין ושוחררה
מחוסר הוכחות. השבוע ניתן לילד שמו:
מוהנד, שפירושו חרב עשוייה מברזל
הודי.
מונה לסגן המנהל הכללי של
משרד־החוץ, במקומו של אביעזר שלוש
שהשתחרר מתפקיד זה, כדי שיוכל לנהל
את סניף הבנק הלאומי של שיקאגו בישראל
-שמעון אמיר.
מונה לתפקיד יועץ לנשיא לבעיות
מיעוטים, מנהל המחלקה הערבית במחוז
חיפה והצפון במרכז ההסברה, הדרוזי
כמאל מנצור, שהיה מועמד במקום
לא ריאלי של המערך לכנסת השביעית.
בתפקידו הנוכחי יטפל מנצור בעניינים הקשורים
בבני המיעוטים והוא ידווח לנשיא
על יצירות ספרותיות של סופרים ערביים
ודרוזים ויטפל בפניות של אזרחים מבני
המיעוטים הפונים לבית הנשיא.
נתמנה לעוזר מיוחד לנשיא מכון
וייצמן פרופסור סייבין — ד״ר אהרון
גכריאל כגד״דכ, שהתחנך בצעירותו
בארץ ולאחר־מכן, בתום שירותו הצבאי
כקצין בצה״ל — יצא לארצות־הברית. סיים

באישור הנתומם
הרשמיים ומשאל
״המוצר הנבחר״
1970

; 1 0 3 1 1־ 1 1

ב י 1ח - 1ה 0 1ב 1ונב ״ייייו ר

כגד־־דכ
את התואר הראשון והשני בהנדסה באוניברסיטת
מולידו ואת התואר דוקטור לניתוח
מערכות באוניברסיטת פנסילבניה.
נפצע האיש המשחק תפקיד מרכזי
במאמצים להשגת שיחות השלום בין ישראל
לארצות־ערב, עוזר מזכיר האו״ם, ראלף
כאנץ 66 שנפל בביתו ושבר צלע.
באנץ, שראייתו פגומה מאוד — אושפז
בבית־חולים גניו־יורק, משם הוא ממשיך
במגעיו למען שיחות השלום.
נפטר בבית־החולים תל־השומר,
בגיל ,78 הסופר והמחנך, מפרש תנ״ך
ומחבר סיפרי לימוד, מיקרא ושעשוע —
זלמן ליכוכיץ. יליד רוסיה, עלה לארץ
ב־ 1926 ועסק בהוראה ובכתיבת ספרים. היה
דודו של המשורר נתן אלתרמן ז״ל.

פפקת״האש נקבעה לתשעים יום.
ן ן אם לא יתקדם המשא־והמתן עד אז לקראת
הסדר־שלום, עלולה הלוחמה להתה־דש
בחום תקופה זו.

90 יום 2160 .שעות 125,600 .
דקות.
הדקות האלה ע ברות במהירות הבזק.
השעות חולפות׳ מצטרפות לימים. וגם הימים
נושרים מן הלוח.

ככד עברו שבועיים וחצי.

להיות: קדימה, ומהר יותר!

הרי 3ל ההתחכמויות, תגיע השעה
של פתיחת המשא־ומתן האמיתי.
זה שיהיה בחלקו גלוי, ובחלקו נסתר:
בחלקו עקיף ובחלקו ישיר: בחלקו בדרג
נמוך ובחלקו בדרג עליון.

(ואפשר לנחש שלפי שעה הגלוי
יהיה עקיף ונמוך, והנסתר יהיה

בוויכוח נוהלי זה. יופעל עליה לחץ כבד
לוותר — והיא לא תוכל לעמוד בלחץ זה.

•* -ינני מציע לממשלת ישראל להיכנע
בנקודה זו. כי דרישתה היא הגיונית
— כשם שהגיונית גם עמדת הצד שכנגד.

היא צודקת כאופן מהדתי. מיקום
הגכול תלוי כמהות השמם.

עד מתי?

ני מציע לממשלה לשרטט מפות־שלום,
ולהיות מוכנה לרגע שבו יוחלט
כי הוויכוח על הגבולות יהיה הסעיף
הראשון במשא־ומתן.

לאמור:

ן מי יש עניין בסחבת נוראה זו? מי
) עשוי להרוויח ממישחקים ילדותיים של
״ברוגז״ עם ארצות־הברית? מי ייצא נשבר
מביזבוז הזמן בכוונה תהילה?
לא אנחנו .

לא מפת-שלום, אלא מפות
שלום.
מעין לוח-מהירים של שלום וגבולות,
כדומה לתפריט כמסעדה,
שכו רשום המחיר בצד בל מנה.

ללא התקדמות של ממש.
תוך ויכוח על עניינים של מה-בכך:
קביעת המקום, קביעת הדרג לשלב הראש ן.
בינתיים עוברים ימים ולילות. אץ הרוגים
בקו התעלה. החיילים נושמים לרווחה.

זו במהלך דיפלומטי סביר, שיובל
להתקבל על דעת הצד השני, וגם
על דעת הידידים, המתווכים למיניהם
ודעת־הקהל העולמית?

תמורת ״שלום צודק וכר־קיי*
מא״ ,בפי הנדרש בהחלטת מוע
צת־הכיטחון, אנחנו מובנים לוותר
על בל סיפוח של שטחים בכושים,
כפי שנאמר כאותה החלטה.
תמורת שלום של ממש, שיש בו הכרה
הדדית מלאה, הפסקת הלוחמה ואיומי-
הלוחמה, ראשיתם של יחסי־שלום אמיתיים,
ערובות שלמות ומוצדקות לבטחון המדינה,
אבטחה גמורה בפני התקפה עתידה, מעבר
בסואץ, פתרון בעיית הפלסטינים וחיסול
בעיית הפליטים — תמורת כל אלה מוכנים
אנחנו בהחלט לחזור לגבולות ה־ 4ביוני
, 1967 עם שינויים קטנים פה ושם.

לא השלום. לא מדינת ישראל.
לא צה״ל.
אם נכון הוא שהפסקת־האש מנוצלת על-
ידי הצד השני לשיפור מעמדו הצבאי —
איזה עניין יש לנו לבזבז את הימים
היקרים האלה בהתחכמויות דיפלומטיות?

אם נבון הוא, שאנחנו מעוניינים
בשלום יותר מכל גורם אהר כ-
מרחם -איזה עניין יש לנו כעיכוב
תשוכות ובסחיכת מהלכים?

זוהי,
אם בן, המפה מם 1
המפה העיקרית.
אולם אם ההכרה לא תהיה מלאה, אם
אין ערובות מספקות לביטחון .,אם כוחות
זרים עלולים שוב לאיים עלינו — כי אז
יש לנו מפות מס׳ 4 ,3 ,2ו־ — 5שכל
אחד מהן תלוייה בטיב היחסים שייווצרו,
במהות הסכנות הצפויות-.

על מי אנחנו עושים רושם בהפגנת ״מו־רת־רוח״
,על-ידי אי־מתן חשובה מזורזת
לשאלות דחופות? מה התועלת בהתעקשות
על ״דרג של שרי־חוץ״ ,או ״שלוש שעות־טיסה
מזירת־הסיכסוך״ ,ושאר התחכמויות
א־לה־אבא־אבן?
לכל הצרות, לכל הבעיות, לכל הספקות,
לכל הסכנות, יש רק תשובה אמיתית אחת:

את בל המפות האלה נשים על
השולחן, מן הרגעהראשון .
ובמקום להיכנס לעמידה על המקח, במקום
להיראות כמי שאינו מוכן לוותר על
דונם פה ודונם שם, כמי שמתעקש על מקום
זה או אחר, נתלה על עצמנו שלט :״מחירים
ר יו י
קבועים״.
מחיר קבוע לכל דבר: לשלום ממשי, ל־הסדר־שלום
מוגבל, לשלום־על־תנאי, לבט־

קדימה, קדימה, יותר מהר קדימה!

ממשלתנו אין תחושה של זמן. זהו
/אחד מפגמיה החמורים.

להפסיק להיתשש!
השאלה הנדושה :״לטובת מי פועל הזמן?״
היא פשטנית, אך אין היא שאלת
סרק.

עיכוב הסכמת הממשלה להחלטת
מועצתיהביטחון וליוזמת־הש־לום
האמריקאית גרם לכיזבוז זמן
הזמן בו הגיעו והתבססו יחידות הצבא הסובייטי במצריים.
ביזבוז ימי הפסקת־האש יביא בהכרח לחיזוק
העמדות הצבאיות הסובייטיות ליד
התעלה — וממילא להגברת הלחץ הכפול
על ישראל: הלחץ הצבאי הסובייטי, והלחץ
המדיני האמריקאי הקשור בו.

אין לנו מה להרוויח מגיזבוז הזמן.
בנסיכות שנוצרו עכשיו (ודא
מעט באשמת ממשלת-הליבוד־ה-
לאומי לא-ז״ל) ,פועל הזמן בפירוש
לרעתנו.
הפסדנו את התנופה הדאשונה של יוזמת״,שלום
והפסקת־האש.
איבדנו הרבה מהתלהבות הציבור הישראלי
שהיתר, תגובה חיובית וברי&ה.
איבדנו את השיפור הניכר של תדמיתנו
בעולם, שנתלווה לקבלת תוכנית רוג׳רס
על־ידי ממשלתנו. שוב נראים אנחנו בעיתוני
העולם כעושי־צרות־מקצועיים, כ־חוששים־מפני־שלום,
כמהופנטי־מלחמה.

גם מבחינה זו, הסיסמה צריבה

ישיר ועליון. ובכר היו דברים מעודם).
וברגע
שיתחיל המשא־והמתן הזה, תגיע
שעת האמת. השעה של אותו דבר נורא ואיום,
שלמדנו לפחד מפניו בכל נימי נפשנו.

השעה של ״ ציורמפתה־ש
לום״ .
אני רוצה לייעץ לממשלה על כל חלקיה,
בכל הידידות, להתחיל במלאכה זו מ י יד .
כי לא נותר זמן רב.

מהי מפת השלום?

.י* כד ברור כי בהגיע רגע זה, יתנגשו
^ זו בזו שתי גישות פורמליות־כביכול,
שאינן פורמליות כלל.

ממשלת ישראל תטען: איננו
יבולים לשרטט מפה, מבלי לדעת
את מהות השלום.
ממשלת מצריים תטען: איננו
יבולים לדבר על מהות השלום,
כל עוד לא תסכים ישראל כפירוש
לבך שגבולות ה 4-ביוני יהיו
גבולות השלום.
ואז יעופו שדרים הלוך וחזור, ותיווצר
אווירת משבר, וכל צד יטען שהשני מפוצץ
את המו״מ. זה יהיה המיכשול הראשון.

ואני מציע לקדם בבר עתה את
פני הרעה, ולהבין מוצא מהסבך.
כי בנסיבות הקיימות, לא ישראל תנצח

למשל, יכול פלוני לבוא ולומר :״אני
מוכן לגבול. בין ארז ועזה, בתנאי שמאחורי
גבול זה ישכון אזור פלסטיני מפורז.
אך איני מוכן לגבול זה, אם מאחוריו
ישכון צבא מצרי חמוש בטילים סובייטיים.״
ויכול אלמוני לבוא ולטעון :״אני מוכן
לכך שיחצוץ גבול בין תלפיות ובית־לחם,
בתנאי שגבול זה יהיה פתוח לתנועת אנשים
בתום־לב, כדי שאוכל לנסוע לחברון
ולהתפלל שם. איני מוכן לגבול כזה אם
יהיה אטום, כגבול שהיה קיים ב־ 4ביוני.״
ויכול שלמוני לבוא ולקבוע :״אני מוכן
להחזיר את הכל, עד המילימטר האחרון,
בתנאי שדרכי המיסחר תישארנה פתוחות.
איני מוכן לכך אם הסחורה היחידה, שתעבור
את הגבול החדש, תהיה פצצה של
קאטיושה״.
כל אחד מאיתנו, הניגש לבעייה זו ב־תום־לב,
חייב להודות שמפת־השלום המצויירת
בלבו תלויה כולה בהשקפתו על
מהות השלום.

אלה מאיתנו המובנים להחזיר
את כל השטחים הכבושים תמורת
שלום -אינם מתכוונים ל־הפסקת-אש
או לשביתת־נשק.
מהות־השלום ומפת־הגבולות כרוכות זו
כזו. השאלה ״מה קודם למה״ דומה לשאלה
״מי קדם למי — הביצה הראשונה
לתרנגולת הראשונה, או להיפך?״

השאלה היא: איך לגבש תפיסה

חון מירבי, לבטחון סביר, לבטחון מוגבל,
לערובות מוחלטות, לערובות מותנות וכר.

נניח לוח-מחירים זה על השולחן
ונגיד לצד השני: בבקשה, בחר
לך את השלום הנראה לך, עם
הגבולות המצורפים אליו.

? לוח״המחירים אפשר לצרף לוח-

ע זמנים.
כלומר: נעבור ממפה למפה בהתאם לקצב
הביצוע. נסיגה למפה מס׳ 5תמורת
ביצוע סידרת־התנאים מם׳ ( 5למשל: מעבר
האוניה הראשונה בסואץ תחת דגל ישראל,
הפסקת מלחמת הפידאיון, וכו׳) .אחר-
כך נסיגה למפה מס׳ ,4תמורת ביצוע מס׳
.4וכן הלאה — עד לנסיגה הגמורה למפה
מם׳ — 1המבוססת על גבולות ה־4
ביוני, תמורת ״שלום צודק ובר־קיימא״.
נוהל זה יחסוך הרבה זמן במשא־ומתן.
הוא יחזיר את היוזמה לידינו. הוא יוכיח
את אמיתות כוונתנו להעדיף את מהות השלום
על מיקום הגבול. הוא ישכנע את
הצד השני שאין אנו משחקים מישחקים
טכסיסיים, אלא מתכוונים למה שאנחנו אומרים.
הוא יפתח פתח להסדר גם עם ה
פלסטינים.

לשם בך דרוש רק דבר אחד:
שממשלת ישראל תחליט מה היא
רוצה, ותפסיק להתמזמז.

והוא יושב בישיבות בהן מחליטים על מסירת עבודות
ההסרטה.

שחם שותן* כהכרת ההסרטה ״וילי גפני״
בע״מ, שקיפלה עבודות מידי מחלקתו. מסתפר
גם כי בתקופה פה היה עוד שחם
מושל צבאי כאחד האיזורים בשומרון, הוא
נבנם למספר שותפויות עם ערבים מקלקיליה
ותול־ברם, כחברות המפעילות מח צבות.

ו גונן יך
גולדה—דייו:
ציפייה עוייגת
גולדה מאיר חדלה לראות כמשה דיין
שר-ביטחון גרידא.
יותר ויותר היא נוטה להתייחס אליו
באל גורם כמאבק הפנים־מפלגתי, שעמדתו
מוגדרת בעמדה של ״ציפייה עויינת״.

רוצים להתקרב
אל מוסקבה
צפויות יוזמות שונות לחידוש המגעים בין ישראל
לברית־המועצות.
עד כה, למרות ניתוק־היחסים הרשמי, ולמרות ההתקפות
ההדדיות הארסיות בין נציגי ישראל וברית־המועצות
מעל במות בינלאומיות, נשמר מינימום של
קשר בין ירושלים ומוסקבה.
המגע החשוב ורם־הדרג ביותר היתה פגישתו של
סגן ראש־הממשלה יגאל אלון עם נציגים סובייטיים
בחו״ל.

עתה תועלה הדרישה לחידוש היחסים גם
בפי אישים פוליטיים ישראליים -ויתכן
שגם אירגונים שמאלניים בישראל ינסו
לפתח יוזמה ציבורית ככיוון זה.

מי תומר
בתוכנית פולברייט;
התמיכה החשובה כיותר לתוכנית הסנטור
ויליאם פולברייט ניתנה מצד שר־האוצר
פינחס ספיר.
תוכנית זו, המציעה ברית־הגנה אמריקאית—ישראלית
תמורת נסיגה לגבולות ה־ 4ביוני , 1967 עוררה תגובות
חריפות מצד רוב חברי הממשלה.
יש הסבורים, כי גם תוכנית רוג׳רס תסתכם, בעצם,
בהסדר דומה לזה המוצע על־ידי פולברייט. לכן,
לדעתם, מוטב להסכים לה ישר, תוך ניצול ההצעה ל־ברית־הגנה
וערבויות אמריקאיות.
שערורייה בסוכנות היהודית שערוריה התברר כי
והטלוויזיה,
הוא שותה

עומדת לפרוץ בסוכנות היהודית, אחרי שהאיש
האחראי בסוכנות למחלקת הסרטים
אלוף־מישנה (מיל ).זאב (,״זוניק׳׳) שחם,
בהברת סרטים, המקבלת עבודות ממחלקתו

צפוי משבר ביו מפ״ם
והתנועה לשלום וביטחון
משבר גדול צפוי כין התנועה לשלום וביטחון
לבין מפ״ם.

יהדות אמריקה
רוצה בשלום
בדיקה מטעם ממשלת־ישראל מעידה שאין כל סיכוי
לגייס את יהודי אמריקה למסע ציבורי מרשים נגד תוב־נית
רוג׳רם, אם ייזזצר משבר בין ירושלים לוושינגטון.

נובח הרוחות המנשבות כרחוב האמריקאי,
אין היהודים מוכנים להתייצב נגד
הסדר שלום כפוי. לעומת זאת יילחמו היהודים
למען הספקת נשק לישראל.

התנועה היא אירגון־גג רחב, בו נמצאים (על בסיס
אישי) אנשי מע״י, מפ״ם, העוה״ז, מק״י, וקבוצות שונות
ובודדים מחוגי הפרופסורים.
כמה מאנשי מפ״ם בלטו בפעולות התנועה, אן מפ״ם
כולה התייחסה אליה בהסתייגות, מחשש סן יביא הדבר
לקרע בינה לבין ממשלת הליכוד הלאומי. עם פירוק
הליכוד, רוצה עתה מפ״ם לחזור לפעילות זו.

שני ראשי מפ״ם הזמינו את נציגי התנועה
לשיחה, הציעו להם למעשה תשלום
גדול תמורת הפיכת התנועה למכשיר בידי
מפ״ם. התשלום היה צריך להשתלם כצו
דת ״מס-חכר קולקטיבי לחברי קיבוצים״.
כתמורה דרשה מס״ם, למעשה, רוב בכל מוסדות התנועה׳
בדומה למצב השורר בכתב־העת ניו אאוטלוק.

אנשי התנועה דחו תביעה זו, ועכשיו
מאיימת מפ״ם כהקמת תנועה מתחרה.

היחסים בין השניים, שהיו חסרי־סייגים בחודשים
האחרונים, נעשו עתה מסוייגים וזהירים.

יחסים אלה מצאו ביטוי גם בהתייצבות־הבוהות,
באשר לימינו של דיין עומדים רק
השר שמעון פרם ושר־המשטרה שלמה
הילל.

תתכנס ועידת המדינות הבלתי מזדהות, מעוניין לצמצם
את הרושם של סיוע צבאי ישראלי לארצו לקראת ועידה
זו. משקיפים בסינגפור אף מנבאים כי ראש־הממשלה
עשוי להכריז כמה הכרזות אנטי־ישראליות.

הנסיגה כבר
אינה ״בגידה״

תעלת־סואץ —
במרכז תשומת הלב

התנועה למען ארץ־ישדאל השלמה חזרה בה מד,דבקת
הכינוי ״בגידה״ להחלטת ממשלת־ישראל להיענות בחיוב
לתוכנית השלום של שר־החוץ האמריקאי רוג׳רס.
בגליון האחרון של זאת הארץ, ביטאון התנועה, התפרסמה
התנצלות על כותרת בנוסח זה שפורסמה באותו
עיתון לפני זמן קצר, וצויין בה כי הדבר נעשה
בטעות.
אולם שבוע קודם לכן, בהופעה פומבית של ראשי
התנועה אחרי הופעת עיתונם
עם הכותרת ״בגידה״,
לא מצא איש מהם לציין
טעות זו.

אחד הקורבנות של הסדר השלום יהיה הגשר היבשתי
אילת—אשדוד וצינור הנפט המקביל.

עם התגברות הסיכוי להסדר, חזרה תע•
לת־סואץ למרכז תשומת־הלב. הכוונה היא
להשקיע כה סכומים גדולים, כדי להרחיבה
ולהעמיקה. בעוד חמש שנים תוכלנה אוניות
כנות 250 אלן 5טון לעבור כתעלה.

נראה שראשי ארץ
ישראל השלמה נאלצו
לפרסם את ההתנצלות
נוכח רמזים שנרמזו
להם על אפשרות
צימצום פעילותה
הציבורית של התנועה.

צפוי
עירעור
היחסים
עם סינגפור
ממשלת סינגפור התירה,
בפעם הראשונה בתולדותיה,
למשלחת של אירגון אל־פאתח
להיכנס אל גבולות
המדינה לביקור רשמי. המשלחת
הגיעה לסינגפור מ־ג׳אקארטה,
ועוררה ויכוח
ציבורי במדינה הזעירה, נוכח
קשריה ההדוקים של
מדינה זו עם ישראל, במיוחד
בתחום הצבאי.

ביקור רשמי של
נציגי אירגון התנגדות
פלסטיני בסינגפור
הוא כעל משמעות
מיוחדת כמדינה
זו, נוכח נוכחות משלחת
אימון צבאית
ישראלית גדולה שם.

נראה שראש ממשלת סינגפור,
לי קוזאן יו, העומד
לצאת בראש משלחת גדולה
בחודש הבא לזמביה, שם

דית ודרג רדתתפיהך.

אם ן טווח אש ה מ׳ונ- .

פרס :״יש לדבר עם
האלג׳ירים בשפה שלהם״

במדינה העם מצב של חרדה ביום השלישי השבוע, ה־ 25 באוגוסט,
בשעה 3.00 אחר הצהריים לפי שעון ישראל,
נפתחו שיחות השלום הבלתי ישירות
בין ישראל ומדינות־ערב, באמצעות שגריר
האו״ם גונאר יארינג. למרות כל המיכשו־לים,
כל ההיסוסים וכל ההתנגדויות, הצליחה
ארצות־הברית לדחוף את שני הצדדים
בשלב נוסף למעלה בסולם השלום.
אולם עובדה זו לא גרמה לאזרחי ישראל
התרגשות מיוחדת. מגיפת החולירע שפקדה
את ישראל והכבדת נטל המיסים, העסיקו
אותם השבוע יותר. גרמה לכך העובדה
שלאזרח הפשוט בישראל שוב לא היה
מידע על התפתחות העניינים. הוא ידע שמשהו
מתרחש, אך הנעלמים בתחום זה
היו רבים יותר מהידוע.
מה שניתן היה לחוש באופן מציאותי
היתד, החרדה, שגבלה כמעט בפאניקה, מפני
החולירע והידיעה שעליית המחירים האחרונה
אינה סוף פסוק. כפי שהתבטא השבוע
הפרסומאי אורי סלע* :עיסקת החבילה הפכה
לעיסקת החליבה״.
למרות מזג־האוויר החמסיני׳ היו העננים
באופק קודרים. אם בקעה מביניהם קרן־
אור בדמות ההסדר האפשרי ומניעת חידוש
המלחמה, היו מי שדאגו לכך, שגם קרן-
אור זה תיראה כקרן של סכנה. דווקא הממשלה
שנכנעה בעל־כורחה ללחצים האמריקאים,
עשתה הכל כדי ליצור את הרושם
שאין כל ערך לכניעתה ונסיגתה, כפי שהצהיר
השבוע שר׳ההסברה ישראל גלילי:
״אין לקוות שהשיחות אמנם יביאו להסכם
שלום.״

מדיניות
י ק לא
לסגת

בדיחה ישראלית ישנה, שנפוצה בארץ
עוד לפני עשר שנים, סיפרה על הצעה שהציע
נשיא ארצות־הברית לראש־ממשלת
ישראל לחתימת הסכם הגנה דו־צדדי. ראש־הממשלה
הישראלי דחה את ההצעה באומרו:
״זה לא בא בחשבון. מה יהיה עם נצטרך
לשלוח את צה״ל להגנת ארצות־הברית?״
השבוע הפכה בדיחה זו למציאות. היה
זה כאשר הסנאטור האמריקאי ויליאם פו־לברייט,
יושב־ראש ועדת החוץ של הסינאט
האמריקאי, דמוקראט ממדינת ארקנזאס,
בדלן בדיעותיו ואנטי־ישראלי קיצוני בעבר,
הציע לסינאט האמריקאי באופן רשמי הצעה
מהפכנית להסדר שלום במזרח־התיכון.
פולברייט הציע לשחרר את ישראל ממה שכינה
״פאראנויה״ — פחדה מהשמדה.
תמורת נכונות ישראלית לנסיגה לגבולות
ה־ 4ביוני 1967 ונכונות, לסייע בפתרון
בעיית הפליטים, הציע פולברייט ערבות
של האו״ם לביטחונה וגבולותיה של ישראל׳
והסכם הגנה הדדי חוזי וחתום בין
ישראל וארצות־הברית.

פגיעה בעצמאות וכריבונות. לפני
מלחמת ששת־הימים היתד, הצעה כזו
בבחינה אוטופיה לישראל, שכן ממשלת
ארצות־הברית לא הכירה באופן רשמי אפילו
בגבולות ישראל כפי שנקבעו בתום מלחמת
העצמאות. כשהחלה המעורבות הסובייטית
באיזור, היה חוזה כזה משאלת נפשם
של כל בעלי האוריינטציה האמריקאית
בממשלת־ישראל, שלדעתם יכול היה רק
חוזה כזה כדי להרתיע את הסובייטים מהתמודדות
ישירה עם ישראל.
ספק היה אם הצעתו של פולברייט היתד,
מתקבלת על דעת המינהל של הנשיא ניב־סון.
אולם עצם האפשרות התיאורטית לכך
הבהילה את ישראל .״תוכנית כזאת עלולה
לכבול מראש את ישראל בנכונות להסכים
לנסיגה טוטאלית מהשטחים,״ נזעק השר
שמעון פרם. ואילו השר ישראל גלילי
העלה נימוק נוסף לדחיית התוכנית :״הצעה
כזו יכול רק להציע מי שאינו מחשיב
עצמאות וריבונות של מדינה.״ לגבי שר
כמו ישראל גלילי, היודע את מידת תלותה
של ישראל בארצות־הברית בתחום הצבאי
והכלכלי כאחד׳ היתד, זו בדיחה מרה להזכיר
בהקשר זה את עצמאותה של ישראל.

יייייי *י *יי״יייייייי ^י *י״ייי *ייי יי ״י״יייייייי *י *1י״י״י*יי1

מווע נסוא מנהיג המבד״ר
לנגישה וחונה עם שו המשפטים?

סוד הכניעה
שד רפאל
ך* וא התנהג כאביר. הוא ויתר על
| 1זכותו לעירעור. הוא נחפז לעבר מתחרהו
וחיבק אותו כשדמעות נוצצות בעיניו.
הוא הצהיר שהוא מקבל עליו את
דין ההכרעה, למרות שההפרש בינו לבין
מתנגדו היה רק קול אחד. כך תיארו העיתונים
את האידיליה בישיבת ההנהלה של
המפד״ל, בה נבחר המיועד למלא את כסאו
הריק של מנהיג המפלגה המנוח ליד שולי

חן הממשלה.
הארץ שהקדיש עשרות מאמרים לנושא,
הספתק גם הוא בדברי־סיכום קצרים, המשבחים
את מעשה האבירות של המפסיד.
יחד עם זאת מצא העיתון לנכון להדגיש
את העובדה, כי בעתיד יש לתת את הדעת
על כך, שאצלנו אין ראש־ר,ממשלה יכול
לקבוע מי הם השרים הרצויים לו בממשלתו.
ברוח דומה כתב גם מעריב, עוד לפני
שנפלה ההכרעה. הוא קבע כעובדה, שלפי
התקדים בארץ יכולה כל מפלגה להחליט
מי לשלוח ומי לא לשלוח בשמה לממשלה.

מאחורי
תמונה אלגנטית זו של
מאבי! הוגן ודמוי,ראטי בצמרת
המפלגה הדתית הלאומית הסתתר
סוד במוס, ורק מעטים מן המשתתפים
באותה הצבעה ידעו כי
למעשה ככר נפלה ההכרעה עוד
בטרם נפתחה הישיבה.

גולדה מתערבת
או אדישה?
מחרת מותו של מנהיג המפד״ל, שר/הפנים
חיים משה שפירא, ידע דבר לספר,
כי אישיות מרכזית במערך הודיעה
לאישיות מרכזית במפד״ל, שהמערך לא
יסכים לכך שח״כ יצחק רפאל יוצע כשר
במקומו של שפירא. הארץ הרחיב את הידיעה,
סיפר כי אישיות מרכזית זו, לא
היתד, אחרת מאשר ראש הממשלה גולדה
מאיר.
פירסום מוקדם זה אילץ את שימחה די־ניץ,
מזכירה המדיני של ראש־ד,ממשלה, לשל
שפירא. אך ככל שקרב התאריך הזה,
הודיע כי גולדה מאיר אינה מתערבת כלל
כן גבר המסע הציבורי נגד רפאל.
בנושא. זה, שהוא עניין פנימי של המפלגה
הנצחון היה
הדתית הלאומית. מאז אמנם נשמעו עוד
רמזים כי במערך לא רוצים את רפאל:
מובטח מראש
וזנה זמר, עורכת דבר המקורבת ביותר לגולדה
מאיר, פירסמה מאמר ראשי נגד מיך*
רופסור יחזקאל קוטשר, אחד האישים
נויו של רפאל כשר. מאמר ראשי דומה פי־ !14 הדתיים הדגולים במדינה ופרופסור
רסם ג׳רוסלס פוסט, שאף הוא נחשב כ ללשון העברית באוניברסיטת ירושלים,
מבטא את דעתה של גולדה מאיר. אך רששלח
מאמר גדול למעריב, בו פירט עשרות
מית הפגינה ראש־ד,ממשלה אדישות מוחהאשמות
מסוגים שונים כלפי רפאל. לאחר
לטת כלפי המאבק הפנימי במפד״ל.
שמעריב סירב לפרסם את המאמר, פירסם
קוטשר את התקפתו המוחצת בהארץ. להחרי הציבוריים היה
זה אחד המאבקים
עומת זאת פירסם מעריב מאמר חריף נגד ניסו רבים
המדמה.
פים ביותר בתולדות
רפאל ונגד הרבנים התומכים בו, שנכתב
להשוותו לריב בין דויד בן־גוריון ופינחס בידי אישיות דתית מפורסמת אחרת, פרולבון
מסביב העסק הביש במצרים. גם פה
פסור אפרים אלימלך אורבך, מרצה לתל;
יצאו
עשרות פרופסורים ואנשי־מדע מגיד־ מוד באוניברסיטה הירושלמית.
רם, פירסמו בעיתונות קריאות לרפאל לוותר
אלא שכל הפירסומים לא השפיעו על
על שאיפתו להיות שר. בין החותמים על
הכרוזים היו אפילו הרקטור של האוניבר אותם 47 חברי הנהלת המפד״ל, שבידיהר
נמסרה הבחירה. כאן ניצבו זה מול זה
סיטה המפד״לית בר־אילן, ודיקן הפקולטה
שני גושים: גוש הרוב 53 המורכב
למדעי־הרוח באוניברסיטה זו.
מאנשי־מנגנון וראשי החמולות, המונהג על- רפאל הצליח הדתיים לעומת אנשי־הרוח
ידי יצחק רפאל, וגוש המיעוט 47 שבו
לגייס את תמיכתם של ששה רבנים מפורסהתלכדו
כל אלה שלא הסכימו עם הנהגת
מים, שחתמו על כרוז־עידוד למענו.
הרוב. הרוב החליט פר,־אחד לתמוך ברפאל,
הטיל חובת הצבעה למטנו טל רל זטייי
מוסדות המפד״ל החליטו לבחור בממלא־

ה?]׳ ורפאל בהיוודע תוצאות ההצבעה
מיכאל חזני, שהצליח קודם לכן לגבור בתוך
הגוש על ח״כ ישראל שלמה בן־מאיר.
כל הסימנים העידו, שהמינוי מובטח לרפאל•
הרוב אשר בחר בו ליו״ר הועד הפועל
של המפלגה, עוד בחיי שפירא ובניגוד
לרצונו של שפירא, יכול היה בהחלט
להבטיח את בחירתו גם כמחליפו של
שפירא בממשלה. אנשי גוש המיעוט ניסו
לערער מיבצר זה באמצעות דרישה להעניק
זכות־הצבעה לכל 12 הח״כים של המפד״ל,
שרק חמישה מהם הם חברי ההנהלה. מבין
ה־ 12 היו לרפאל רק שני תומכים.
היתד, גם הצעה להעביר את השאלה כולה
להכרעת הסיעה בכנסת. אולם הגוש השליט
סיכל כל ניסיון ליטול ממנו את כוח־הרוב.
כל המאמצים מצד תומכי חזני להשפיע על
חברים בודדים מגוש הרוב להצביע הפעם
לא על פי חלוקה גושית, עלו בתוהו_ .

בשורה
בת שלוש מילים
• ואזבא המיפנה הסודי.

1יום לפני מועד ישיבת ההנהלה
של המפלגה, קיבל יצחק רפאל
הזמנה דחופה להיפגש עם שר

די-ז

^ למחלה, ששמה יותר מבהיל מפגיעתה, יש סיכוי לשטוף את ישראל
יתר, גם אם במלוא תשומת־הלב. המיקרה
הראשון, שנתגלה ביום החמישי האחרון אצל
ערביה במחנה הפליטים ענתה שליד ירושלים,
לא הפתיע את האחראים. זה זמן מה
שכל יחידות הבריאות ובתי־החולים בארץ
עומדים במצב הכן לקראת המחלה.
שלושת החשודים הראשונים בישראל היו
שלושה דרוזים מבית ג׳אן, בגליל. הם
הובהלו לבית־החולים מייד כשנתגלו אצלם
שילשולים חריפים. היתר זו אזעקת־שוזא —
הם לקו בדיזנטריה בסך הכל.
אולם עוד באותו יום חמישי הובאו ל־בית־החולים
אוגוסטה ויקטוריה בירושלים
שני חשודים נוספים: גבר ואשה מענתה.
האשד, נתגלתה כמיקרה החולירע הראשון.
המקור מיסתורי

| שוטר ערבי ניצב בכניסה ל־
? 1ך ו
! • 2 111111 מחנה הפליטים ענתות, שמצפון
לירושלים, שם נתגלה המיקרה הראשון
של החולירע בשטחים שבידי ישראל.
נראה שנגיף המחלה הגיע למחנה זה, שתנאיו
הסאניטאריים תקינים, מירדן. הכפר
כולו יהיה בהסגר במשך חמישה ימים.
ף* ישראלי אשר זכה לתענוג המפוק־
( { פק להיות חולה החולירע הראשון מאז
קום מדינת־ישראל, הוא יצחק מזרחי (,)45
עובד שירותי הנדסת־הדואר, הגר ברחוב
אורוגואי ,11 קריית־היובל, ירושלים, עם
אשתו וארבע בנותיו 10 ,12 שבע ושלוש).,
מזרחי ירד ביום הרביעי האחרון לאילת,
לרגל עבודתו. ביום החמישי אחר־הצהרים,
בחזרה בביתו, התלונן שאינו מרגיש טוב,
החל מקיא ומשלשל.
לא הוא ולא אשתו לא התרגשו מזה.
אולם כאשר המצב נמשך כל הלילה, הזעיקה
האשד, עם בוקר רופא .״באה רופאה,
בדקה אותו ואמרה להביא מייד צואה ל־

החולה. מזרחי ואשתו אושפזו באגף החדש
של חדר המיון, ובפתח הועמד שומר חמוש
באקדח. אגף זה עדיין לא נפתח לפעולה.
רק בשבוע הבא עמד להיערך טקס חנוכתו.
מזרחי חנך אותו בצורה יותר דרמטית.
ד״ר אשכנזי שלח דוגמאות מהפרשותיו
של החולה למעבדות משרד־הבריאות. הבדיקה
המסובכת ארכה כ־ 24 שעות. בתום השבת
בעשר בבוקר התקבלה התשובה:
חולירע.
אחות קבועה הוצבה ליד החולה 24 שעות
היממה. הוא קיבל את הטיפול המקובל —
אנטיביוטיקה ונוזלים. מספרת אשתו :״בערב
שבת הוא לא הרגיש טוב. היו לו
כאבי ראש חזקים, והוא התלונן גם שהוא
לא רואה טוב. אבל בשבת בצהרים כבר
הרגיש יותר טוב.״ ביום ראשון היה כבר
מזרחי בדרכו להחלמה שלמה.
חיסונים מיותרים

שפחתו שד מזרחי לא הוכנסה לבידוד.
אשתו וארבע בנותיו חוסנו —

הישן לט״ס

טייס אל־על מקבל זריקת חיסון מפני חולירע בנמל התעופה של
לוד, לפני המריאו לטיסה לחו״ל. אחרי שהתגלו המיקריס הראשונים
של החולירע בישראל, דורשות מדינות המערב שהנוסעים הבאים אליהן מישראל
יהיו מצויירים בתעודות־חיסון רשמיות נגד מחלת החולירע. משרז־הבריאות דואג לחיסוגים.
:דיקה,״ סיפרה האשה .״הזמנתי אמבולנס
אישפזנו אותו.״
החלמה תון יומיים

ך -ישראלי שעשה היסטוריה התקבל
{ 1בבית־החולים שערי־צדק ביום השישי
לפני הצהרים .״ממראה הפרשותיו חשדנו
מייד שזו חולירע,״ מספרת ד״ר אדית׳
צ׳צ׳קם, המנהלת בפועל של בית־החולים.

ותו לא. שכנים מודאגים הופיעו מיוזמתם
בבית־החולים, קיבלו חיסון ונשלחו לבתיהם.
בבית־החולים שערי־צדק עצמו חוסנו כשמונים
עובדים — כל מי שיכול היה להימצא
בקירבתו של החולה. מאוחר יותר הוחלט
על חיסון כל סגל בית־החולים — ״ללא
כל צורך רפואי,ץ אומרת הד״ר צ׳צ׳קס,
״אבל האנשים מפחדים, ועשינו זאת כדי
שלא ידאגו.״
עבור סגל שערי־צדק, היה מזרחי חולה
יחיד. אולם לצוות המחלקה למלחמה ב־
״יי ״ייי

י״י**יי״יי רריאווז.

הי תד,

ה הו דעה

טמונה אפשרות להתפתחות חמורה ביותר
במהלך העניינים.

שלושה פיספוסים
ולבסוף בולי

י מיקרהו של מזרחי, התייחסו אנשי
^ משרד־הבריאות לחולירע ללא התרגשות

ך* מנגנדן הענק, שעמד הכן, הוכנס
ן ן לפעולה 5000 .תושבי ענתה חוסנו.
דיווח הועבר לאירגון הבריאות הבינלאומי.
על מקורות המים במחנה הפליטים הופעל
פיקוח קפדני, למרות שהמומחים האמינו
כי הנגיף הגיע לגוף החולה ממקור אחר:
שכן מקורות המים של ענתה משותפים
גם לאיזורים מסויימים בירושלים — ובה
לא היו מיקרים נוספים של המחלה.
משום כך, פתח משרד־הבריאות בחקירה
לאיתור מקור אחר לזיהום. ההנחה הסבירה
ביותר היתה, שאת הנגיף הביא מבקר

הנגיף קיבל
ך רגע שזה קורה לד, אינך יודע
^ עדיין שזה קרה לך. חיידק החולירע
חדר זה עתה לגופך, אך הוא בלתי פעיל
עדיין. עליו לדגור אצלך בין חצי יום לשלושה
ימים לפני שהוא מתעורר לפעולה.
אבל ברגע שהוא מתעורר, הוא מתפוצץ ב ארסיות
בלתי־רגילה: הוא מגרה את מעיך
לשילשולים בלתי פוסקים — כ־ 15 עד 30
ליום. שילשולים אלה מסוגלים, תוך שמונת
שעות, לגרום לך לאובדן 10 עד 15 אחוז
מכמות המים בגוף. לחץ הדם שלך יורד.
יחד עם הנוזלים שאבדו, מאבד גופך גם
פוטאסיום ובי־קרבונט. אובדן הבי־קרבונט
הופך את דמך לחומצתי, דבר הגורם לך
להקאות. אובדן הפוטאסיום מאיט את פעו־

מאוחר יותר ההקאות הבלתי פוסקות, אמנם
מחלישים, איך אינם מכאיבים. הכאבים באים
רק מאוחר יותר.
עם התייבשותו ההדרגתית של גופך והגברת
החומצתיות בו, נכנסת המחלה לשלבה
השני: מתחילות התכווצויות מכאיבות
בשרירים, ביחוד ברגליים ובידיים, אך גם
בקיבה ובגב. שלב זה נמשך בין שעתיים
ל־ 12 שעות.
לאחר זה, אם לא זכית בינתיים לטיפול
רפואי, אתה מתמוטט. הופעתך משתנית.
עורך נעשה רפה, קמוט וקר למגע. העיניים
שוקעות בחוריהן, עצמות הלחיים בולטות.
קולך נעשה מחוספס, הבעתך מודאגת או
אדישה. לחץ הדם נופל לשלב בו אין ל־

הקרנטינה נא-טוו

זהו מחנה ההס)גר בא־טור שבמידבר סיני, על חוף
מיפרץ סואץ׳ .במחנה זה היו המצסיים מכניסים ל־חסגר
את כל עולי הרגל למכה בחוזרם למצריים, כדי ׳?גלות אם לא נדבקו בחולירע. במחנה
זה אותר לראשונה הנגיף המפיץ עתה את המחלה בכל העולם, וקיבל את שם המחנה:
״נגיף א־טור״ .מאז מלחימת ששת־הימים עומד מחנה־הסגר זה בשיממונו, ריק מכל תוכן.
לת כליותיך, דבר הגורם להגדלת אחוז החומרים
הרעילים בגופך. ללא טיפול, מגיע
אחוז התמותה של הנפגעים ל־ 60 עד ,70
אתה מורעל
< שלב הראשון של המחלה עדייו
,אינך טובל. השילשולים האינסופיים, ו
הרגיש
יותר בדופק שלך. אתה חדל להפריש
שתן.
עתה נכנס אתה לשלב השלישי — והמכריע
— של המחלה: השילשולים וההק־אות
פסקו. אם התקפת הנגיף לא היתר,
חמורה במיוחד, או שמיבנה גופך חסון,
אתה שב לאיתנך. לחץ הדם חוזר להיות
.נורמלי, השתן מופרש, הגוף מתחיל לצבור
נוזלים מחדש.

שהגיע למחנה מירדן. התוצאה: הגשרים הפתוחים
על הירדן נסגרו. רק מי שהיה
מצוייד כתעודה, המוכיחה כי קיבל חיסון
אנטי־חולירע, יכול היה להיכנס לארץ.
ואז, שלוש שעות לאחר ששר־הבריאות
ויקטור שם־טוב הכריז, במסיבת־עיתונאים
ביום השישי בבוקר, כי ״אנו ערים לסכנות,
אך אין מקום לבהלה או לדאגה.
מדובר במקרה בודד״ שלוש שעות לאחר
הכרזה זו, הגיע יצחק מזרחי לשערי צדק.
התפתחות דרמטית

ף** יתה זו התפתחות דרמטית. המקרה
1ן הראשון בענתה, נחשב לסביר ביותר:
מחנה הפליטים הינו איזור בעל רמת־תברואה
לא גבוהה במיוחד. אולם יצחק
מזרחי הוא תושב שכונה בעלת רמת־תב־רואה
מודרנית, האופיינית לרוב איזורי המגורים
בישראל. הדבר נתן מקום לדאגה.
מומחי משרד־הבריאות פתחו בחקירה
נרחבת. מזרחי, משפחתו והממונים עליו במדור
הטלפונים נחקרו בקפדנות על כל צעד
ושעל שלו החל מראשית השבוע.
החקירה העלתה כי החולה ההיסטורי לא
שהה בשבוע שעבר בשטחים המוחזקים.
הוא עבד רק בירושלים עצמה, עד שנשלח
ביום הרביעי לאילת לצרכי עבודתו. כל
המקומות בהם שהה מזרחי באילת נבדקו
בקפדנות — בינתיים, ללא כל תוצאות חיוביות.
מנהל יחידת הבריאות באילת, ד״ר
ראובן מורים, הכריז כי לדעתו נדבק החולה
בירושלים, לא באילת :״אני משוכנע
בכך,״ אמר .״הדבר ברור מעל לכל ספק.״
פחות ברורה התשובה לשאלה: מאין
בכל זאת בא הנגיף י ביום הראשון ב
בוקר
נתגלו שני מיקרים נוספים, אצל ערבי
בן 70 מהכפר ענתה, שליד מחנה הפליטים
באותו שם, וילד מכפר בתיר, ליד ירושלים.
מייד הוטל הסגר על מקומות אלה, וכן
על מחנה הפליטים ביריחו. שר־הבריאות, ש־
24 שעות לפני כן הצהיר כי ״אין מקום
לדאגה, המדובר במיקרה בודד,״ הכריז על
הקמת מטה־פעולה מיוחד, שיפעל 24 שעות
ביממה. בראש המטה — השר עצמו.
אמנם, כאשר ביקר כתב העולם הזה ביום
הראשון השבוע, במטה, שהתמקם במשרד־הבריאות
בירושלים, גילה שהמקום ריק מנפש
חיה. אולם דובר המשרד, שרגא הבר,
הסביר זאת בכך שהשר עצמו נמצא בישיבה,
ואילו כל חברי המטה יצאו לשטח.
בשלב זה, לפחות נראית גישתו העניינית
של משרד־הבריאות מוצדקת בהחלט. לא
נראה כל סימן לכך שהמיקרים הבודדים
שנתגלו ייהפכו למגיפה.
חרדתם של אזרחים רבים, שהתרעמו על
כך שמשרד־הבריאות אינו מבצע חיסון המוני
בכל תושבי ישראל, הינד, אולי מובנת,
אך חסרת כל הצדקה.
ישראל כבר מחוסנת מפני הנגיף — לא
באמצעות זריקות, אלא בגלל רמת־התברואה
הגבוהה שלה ונוהגי ההיגיינה המערב־אירו־פיים
המקובלים אצלנו. זהו החיסון היעיל
ביותר מפני המגיפה (ראה מיסגרת).
הערכה זו נראתה מוצדקת עדיין גם ביום
השני השבוע, כאשר נתגלה מיקרה חולירע
נוסף אצל ישראלי, תושב בית־וגן הירושלמית,
השכונה האלגנטית הסמוכה לקריית־יובל,
בה מתגורר מיקרה החולירע הראשון.
דוגמה זו מוכיחה על אפשרות סיכוייו
של אל־טור לכבוש את ישראל. ביום שני
השבוע הגיע מספר המיקרים לתשעה —
כולל מיקרה־מוות אחד.

את שמו בסיני
אולם אם השלבים הראשון והשני נמשכו
יותר משעות ספורות, גרמה ההתקפה נזק
לכליות. השתן אינו שב להיות מופרש,
גופך מורעל — ותוך ארבעה עד חמישה
ימים אתה מת.

הנגיף נתגלה
במידבר סיני
ך• אשר נודע לראשונה על התפר-
ע* צות מגיפת החולירע, לפני כשבועיים,
באיזורים הדרומיים של ברית־המועצות —
לא הופתעו מומחים ברחבי העולם. מבחינתם,
היה זה המשך להתפרצות המחלה שהחלה
באיים האינדונזיים עוד ב־ .1935 התפרצות
עולמית זו היא השביעית במספר,
לאחר שהראשונה החלה בהודו, ב־. 1817
הנגיף המשתולל כרגע ברחבי אסיה, והצ<
על גבולות ישראל, נקרא אל־טור. שמו זח
ניתן לו בגלל תחנת ההסגר בא־טור, עיירת
הדייגים במידבר סיני, לחוף מיפרץ סואץ.
בתחנה זו שהו כל עולי הרגל שחזרו ממכה.
היה זה שם כאשר הנגיף זוהה לראשונה,
ב־ ,1906 ומכאן שמו.
מבין נגיפי החולירע השונים, אל־טודהוא
הנבזי ביותר. הוא עמיד יותר בפני התקפות
אנטיביוטיות, גורם לדלקות חמורות
ביותר, ומאריך ימים יותר מאשר אחיו. מאז
1935 הוא אחראי למותם של מיליונים ברחבי
העולם.
הוא בודד לראשונה ב־ .1883 היה זה
רוברט קוך, החוקר הגרמני שזיהה לראשונה
את חיידק השחפת, שהצליח גם לבודד
ראשון את אל־טור__ .
בארות מורעלות
ך • שנים האחרונות הביאה ההכרה ב-
ל עו בדה, כי מקור הרעה במחלה הינו
באובדן הנוזלים לגוף — לצורת הטיפול
הפשוטה יחסית הנהוגה כיום: הזרקה לורידים
של מים מכילי מלחי בי־קרבונט ו־פוטאסיום.
בתוספת אנטיביוטיקה — טטרא־ציקלין
לרוב — גרם טיפול זה להורדת
התמותה מהמחלה לפחות מאחוז אחד.
אל־טור, בנגיפי החולירע האחרים, מתרבה
במהירות מבהילה. תוך שעות ספורות
הופך נגיף בודד במעיך למיליארדים. ב־איזורים
לא מפותחים נוצר מגע בין צואתם
של אנשים חולים לבין מקורות מים או
מזון — והמגיפה מתחילה להתפשט.
היה זה ג׳והן סנו, רופאה של המלכה

ויקטוריה, שהכיר לראשונה בחשיבותם של
המים כמעבירי המגיפה. היה זה בעת מגיפות
החולירע שהיכו בלונדון ב־1851 ,1849
ו־. 1854
בלונדון פעלו אז כמה חברות מסחריות,
שכל אחת שלטה בכמה בארות וסיפקה מי־שתייה
לאיזורים אחרים בעיר. סנו הבחין
כי התפשטות המגיפה שונה ברבעים שונים
של העיר. ב־ 1854 הצליח סנו לקבוע מס

המודרני מקורה של הצרה בהודו. היא
פשתה שם, בראשית המאה ה־ , 19 בדרך
היבשה, לפרס ולרוסיה, ובדרך הים לסין,
המזרח הקרוב ואירופה.
היא הגיעה למוסקבה ב־ ,1830 משם לגרמניה,
ודרך הים הצפוני לאנגליה. מאירופה
היא פשטה ליבשת אמריקה הצפונית,
הגיעה לקנדה ב־ , 1832 והדרימה דרך שיקאגו
לעמק המיסיסיפי. ב־ 1336 כבר פשטה ה-

מסעות נ*יף החולירע

מפה זו מסמנת את התפשטות נגיף החולי
מסוג א־טור במשך 35 השנים האחרונו
מוצאו של נגיף זה הוא בנראה באחד מאיי אינדונזיה (מספר ,)1שם התפשט בשנת 935
ונפוץ לעבר העולם הרחב בשנת .1961ב־ 1964 פגעה מגיפת החולירע באיראן, אפגניסט
ועיראק, התפשטה לעבר ערב הסעודית, סוריה ומצריים (מספר .)2ב־ 1964 התפשטה המ1
פה גם בהודו ובפאקיסטאן (מספר .)3באוגוסט 1970 התגלו הסימנים הראשונים של נג׳
א־טור בצפון ובדרום קוריאה (מספר )4ובחלקה הדרומי של ברית־המועצות (מספר 5

קנה סופית. הוא גילה כי כל מיקרי המגיפה,
באותה שנה, אירעו ברובע שקיבל
מים ממשאבה מסויימת. מיקרה חולירע
בודד שנתגלה ברובע אחר — רק הוכיח
את צידקת מסקנתו: היתד, זו אשה שגדלה
ברובע הנגוע — ואהבה את המים שם.
כל יום היו מביאים לה חבית מים מרובע
ילדותה.
למרות שכבר תוקידידם, במאה החמישית
לפני הספירה, תיאר בפרטות מגיפה שפרצה
באתונה שהיתה כנראה חולירע, הרי שבעו-

מחלה בכל רחבי ארצות־הברית, חוסלה שם
רק לאחר שנתיים.
למזרח התיכון ולאירופה היא הגיעה, לרוב,
על־ידי העולים לרגל למכה, שר,עבי-
רוה למצריים, לארצות צפון אפריקה, ולדרום
אירופה.
יחד עם זאת, נשארת הודו מולדת המחלה
הקלאסית. מדי שנה פורצת שם המגיפה
מחדש, הורגת כרבע מיליון איש
כל פעם. באיזורנו הקרוב הופיעה המחלה

לאחרונה במצריים, ב־ .1947 בישראל לא
הופיעה מעולם — עד השבוע האחרון.

כיצד הגיעה
המגיפה לרוסיה?
ך־י גל הנוכחי של החולירע, שמקורו
1 1באינדונזיה ב־ ,1935 פרץ אל מחוץ לגבולות
אינדונזיה רק ב־ . 1961 בחמש השנים
הבאות הוא שטף את דרום־מזרח
ב־וקוריאה. טייוון אסיה,
1964
וב־ 1965 סירבה ברית־המועצות, בגלל
המחלה, לייבא מישלוחי פרי־הדר ופריטים
אחרים מאירן. בעיקבות כך, חדלו אירן ו־עירק
לדווח על החולירע, מזכירות לכל היותר,
התפשטות של ״שילשולים קייציים״.
התוצאה: ב־ 1965 הגיע אל־טור לחופיו הדרומיים
של הים הכספי. הרוסים אמנם לא
הודיעו על כך רשמית, אולם מומחים
אמריקאיים סוברים שהמגיפה חיכתה, אז ובשנה
שלאחריה, ברפובליקות האזרביג׳אנית
והטורקמנית של ברית־המועצות, פשטה הלאה
לים השחור ולאגן הוולגה. כשפרצה המגיפה
עכשיו מחדש, לא ניסו הפעם הרוסים
להסתירה.

וכדה אחת, עליה מסכימים כל ה־
׳למומחים, פה אחד: איזורים בעלי רמת־תברואה
גבוהה — מחוסנים כמעט בצורה
מושלמת מפני המגיפה. איזורים באירופה
המערבית, ארצות־הברית וישראל — נחשבים
כבטוחים.
התושבים בארצות אלו אינם שותים מים
מבארות או מנהרות, אלא מתחנות־שאיבה
מבוקרות, שבהן ניתן להגביר את כמות
הכלור עד למידה המשמידה את אל־טור.
נוהגי ההיגיינה האישית המושרשים באוכלו-
סיר — ,רחיצת ידיים לפני האוכל, שטיפת
פירות וירקות, הימנעות מאכילת מאכלים
שמקורם מפוקפק — יוצרים ביטחון מסכנות.
דוגמה מצויינת לאי התפשטותה של המחלה
לתוך איזורים בעלי רמת־תברואה
גבוהה ניתן היה לראות במלחמת הבלקנים
ב־ . 1913 הצבא הבולגרי מסביב לעיר הבירה
סופיה, היה נגוע כולו בחולירע —
והעיר עצמה היתד, נקייה מהמחלה. הסיבה:
הצבא ניזון ממי־בארות, חי בשדה בתנאי
היגיינה ירודים. העיר עצמה נהנתה מ־אספקת־מים
טובה וממערכת־ביוב משוכללת.

הבו לנו כותרת...
מה אומרת ילדה חמודה זו על הכביסה ב״גיו־אור״ של ״שמן״?
פרס של — 100ל״י ינתן עבור הכותרת הנבחרת ועוד 10 פרסי־עידוד,
מבחר מוצרי ״שמן״ — ל״ 10 כותרות מוצלחות.
ההצעות נא לשלוח עד יום ,20.9.70 אל: חב׳ ״שמן״ ,ת. ד,4868 .
חיפה, עבור ״ביו-אור״.
״ביו־אור״ אבקת כביסה ביו-כימית של ״שמן״ ,מסירה בקלות,
תון השרייה בלבד, כתמי שומן, זיעה, חלבון וכו׳.

מוצר מצויץ — של ״שמן״ כמובן!

2רעל • 1לו ס:גנו א

1יוע

עו ב
בינג־ליניאל

סוד ה כני ע ה
(סוף בעמוד )15

המשפטים יעקב שמשון שפירא.
שפירא ניסה לשוות לפגישה אווירה ידידותית.
הוא הסביר לרפאל שהחלטת המפלגה
לבחור בו כשר עלולה לגרום לסערה
בדעת־הקהל, לנוכח ההסתה הממושכת המתנהלת
נגדו מעל דפי העיתונות. רפאל החל
טוען שהוא אינו נבהל מסערות, וכי לאחר
שהצליח לעמוד נגד דעת־הקהל בימי
פרשת תל־גיבורים הוא חוסן במידה כזאת
ששום דבר אינו משפיע עליו יותר .״לי
אל תדאג,״ אמר רפאל ,״אני למוד נסיון.״

לא נותר לשפירא אלא לגלות
את האמת הפשוטה, אף גם היא
נאמרה בעדינות רכה. היתה זו
בשורה כ ת שלוש מילים:
״גולדה איננה מובנה״.
הפעם הבין רפאל, שהמערכה
אבודה. השאלה היתד. רק כיצד
לצאת בכבוד מכל הפרשה. שפירא
יעץ: דאג שהמפד״ל לא תבחר

רפאל מיהר לתל־אביב, בינם כמה מ־אנשי־סודו
ובזהירות רבה גילה להם את
המצב לאמיתו.
״מה אפשר לעשות?״ אמר ,״הם הרעילו
את האוויר סביבי״.
בהתייעצות זו הועלתה הצעה לפתור את
הבעייה על־ידי פשרה: גם רפאל וגם חזני
יחתרו על מועמדותם, ולתפקיד שר יוצע
שניאור זלמן שרגאי, שכבר יצא לגימלאות.

עוד כאותו ערב מיהר מזכיר המפלגה
ואיש גוש רפאל, אליעזר
גואלמן, לפנות אל איש גוש חזני,
בנימין שחור, העלה בפניו את
הצעת־הפשרה. שחור היה מובן.
גם אחרים בגוש המיעוט, שראו
בלאו הבי את המערכה כאבודה,
הסכימו להצעת־הפשרה. הם רק
התפלאו מדוע זה החל פתאום ה־רוב
השליט לגלות נדיבות כזו.

איך בושל
הניצחון?
**•ן רגאי סירב. גואלמן עוד ניסה ל־הציע
את שמו של עו״ד נפתלי ליפשיץ
מחיפה, שהיה סניגורו של רפאל כש-
הועמד לדין בפרשת תל־גיבורים. גם ליפשיץ
לא שש להצעה.

ואז לא נשארה ברירה אלא לגלות
את הקלפים. רכזי שני הגושים
ידעו את החלוקה המדויי־קת
של הכוחות בהנהלת המפלגה.
לבן לא היה זה בלל קשה להבטיח
מראש הצבעה כזאת, לפיה
ייבחר חזני ברוב של קול אחד,
ורפאל יוכל לסגת בכבוד מכלי
שאיש יידע כיצד כושל הניצחון.
רשימת המצביעים נבדקה היטב. החשבון
הראה בדיוק כמה קולות חסרים כדי להבטיח
את בחירתו של חזני. יותר מדי קולות
לא היה מוכן גוש הרוב לנדב למטרה זו.
נקבע מראש שרפאל יפסיד בהפרש של
קול אחד בלבד. היתד. לכך סיבה מיוחדת.
על פי הסכם בין שני הגושים, נקבע שאם
תיפול ההכרעה על חודו של קול יוכל
המפסיד לערער בפני הוועד הפועל ב־170
החברים, וזה יתכנס כדי להכריע.

עתה, לאחר שהוחלט בי רפאל
יוותר על הבחירה, הוחלט להגדיל
לפחות את יוקרתו. על כן
תוכננו הדברים בך, שיאפשרו לרפאל
לעשות את המחווה האבירית
שלו. הוא יפסיד על חודו של
קול, ויכריז שהוא מוותר על הגשת
עירעור לוועד הפועל.
הכל דפק בהתאם לתיכנון. כאשר נפלה
ההכרעה, וכמה מאנשי רפאל התחילו לצעוק
:״יהיה עירעור!״ קם רפאל. והכריז:
״לא יהיה עירעור,״ ומיהר לחבק את חזני.

הבחילות עצמן היו חשאיות.
על בן אי־אפשר לקבוע כמי כדיוק
נתנו אנשי רפאל אמון כה רב עד
בדי לשכנעם שיצביעו בעד המועמד
הנגדי. אולם דבר אחד אפשר
לומר בוודאות: למעשה היה זה
כאילו הצביע יצחק רפאל כמו
ידיו נגד עצמו.
הטזלוז הזה

17 7 1

הש בוע

בפגישתם

החלו נאצר 1ח 1ס״ן

להכשיר את הקהקע

להקמת מדינה פלסטינית

ידיעות מוזרות

מרחפות ברגע זה ב
עטאללה
הוא עצמו פלסטיני
מובהק. לפי אימרתו של עסקן
ירושלמי ,״הוא תרומתו של משה

חלל המרחב.
#באלכסנדריה הדליפו חוגי הצמרת
המצרית, בשעת פגישתו של גמאל

עבד־אל־נאצר עם המלד חוסיין, כי הנשיא
המצרי שוקל אפשרות של הקמת מדינה
פלסטינית בגדה המערבית.
#המלך חוסיין העניק שורה של
ראיונות לעיתוני ארצות־הברית, צרפת ובריטניה,
ובהם הזכיר את האפשרות ש־תקום
מדינה פלסטינית .״על הפלסטינים
יהיה לבחור,״ אמר לשבועון הצרפתי השמאלני
נובל אובזרבטר. הוא הביע נכונות
לערוך מישאל־עם — אולם רק אחרי ש־יחוסל
הכיבוש הישראלי. אמר המלך:
שאלה: האם תיתכן לדעתך הקמת מדינה
פלסטינית בגדה המערבית, עם ירושלים
כבירתה?
חוסיין: ייתכנו נסיבות שייאפשרו מש־הו
בדומה לכך. כרגע, ביכולתי לומר רק
זאת: לאחר שיחדור השטחים הכבושים,
יהיה על העמים הפלסטיני והירדני — בין
ממערב לירדן או ממיורח לו — להחליט
על גורלם. הם היחידים הרשאים לעשות
זאת. ואני רוצה לתת לעמי אפשרות לבחור.
עד שהעם לא אמר דברו, מתוך חופש,
אינני יכול לנבא מה תהיה החלטתו.
מה שברור הוא, שהקשר בין העמים, הפלסטיני
והירדני, ימשני עברי הירדן, היה
תמיד הדוק, ונתהדק אף יותר ׳מאז מלחמת
יוני .1957 אין לי ספק. שבעתיד ימשיכו
יחסים אלה להתהדק, כשבני שני העמים
הופכים למשפחה גדולה אחת.
#מנהיגי הפידאיון פירסמו הודעות
שאיימו במתת על כל מנהיג פלסטיני
שיתן יד לתוכנית רוג׳רם. לפי מיטב המסורת
של תקופת המופתי, נאמר שיקום
בית־דין מהפכני לשפיטת הבוגדים, ושפסקי־הדין
יוצאו לפועל.

דיין למלך חוסיין״.
ואכן, ניתן כמעט לומר כי דיין מינה את
עטאללה לתפקידו הנוכחי.
למחרת המלחמה, שב עטאללה לארץ. הוא
היה אחד מחצי תריסר האישים הבולטים
ביותר בגדה, בצידם של אנשים כמו נוסיי־בה,
כנעאן ואל־ג׳עברי.
באותם הימים התעוררה בעייה ביחס לחשבונות
הקפואים של המפקידים הפלסטיניים
בבנקים הירדניים שנסגרו. המימשל
הצבאי היה מעוניין בפתיחת הבנקים, כדי
להחזיר את החיים לתיקנם. קוימו מגעים,
והוחלט לשגר את עטאללה לעמאן, לזירוז
המגעים.
השולחים ידעו כי עטאללה נבחר זה
עתה, בהעדרו, לחבר הסינאט הירדני. כשהגיע
האיש לעמאן, נדרש להישבע אמונים
למלך ולקבל את התפקיד.
אז, לפתע, החליט המימשל הצבאי כי אין
לתת לאיש לחזור, בגלל שבועה זו. הוא
נשאר תקוע בעמאן, נתמנה לשר־החוץ.

קשה לדעת מה נעשה בליכו של
מנהיג זה עתה. אולם כראשית
ימי הכיבוש לא הסתיר בי ליבו
נוטה לרעיון המדינה הפלסטינית,
כצד ישראל, בפיתרון יחידי המאפשר
דו־קיום בארץ.
כשנשאל אז מדוע אינו יוצא בקריאה
גלוייה למען מטרה זו, השיב :״אני נוצרי.
מוטב שהקריאה הראשונה תצא מפי מוסלמי,
כדי שהרעיון לא יישא תווית מיעוט.״
ואכן, הראשונים שהשמיעו את הקריאה
בפומבי היו מוסלמים: המנהיג הדתי־חילוני
שייך אל־גיעברי, ועסקנים כמו עזיז שחאדה
ותאג׳י אל־פארוקי.

אחרי שלוש שנים, בהן לא פגעו
הפידאיון כשום מנהיג פלסטיני
שהביע בפומבי את דעתו בזכות
מדינה פלסטינית בצד ישראל -
זוהי התפתחות חדשה ואימתנית.

שיחות עם עראפאת
עכר לכל העניינים האישיים, מבצב־צת
הבעייה הגדולה: מה יהיה גורלה
של פלסטין בהסדר השלום?

כל זה בא על רקע הודעתו של ויליאם
רוג׳רם עצמו, לפני שלושה שבועות, שכל
הסדר־שלום חייב להתקבל לא רק על דעת
כל הממשלות במרחב, אלא גם על דעת
״כל העמים, ובכלל זה העם הפלסטיני.״

היתר, זאת ההברה הרשמית הראשונה
מצד הממשלה האמריקאית
ביישות פלסטינית נפרדת.

״יארינג הערבי״
^ יש המיסתורין, שפעילותו עוררה
\ £תשומת־לב מיוחדת בנוף פוליטי מעורפל
זה, היה אזרח מיזרח־ירושלים, הגר מול
מלון המושבה האמריקאית.
אנוור נוסייבה הוא ראש אחת המשפחות
החשובות ביותר בפלסטין. הוא קבלן ב־מיקצועו,
איש עתיר נכסים ועסקים, המשתרעים
ברחבי המרחב, מירדן ועד אבו־דבי
במיפרץ הפרסי. הדבר מאפשר לו לנסוע
בין בירות המרחב, בלי למשוך תשומת־לב.

ואבן, נוסייכה שונא
תשומת-לב. הוא שתקן
כמו גונאר יארינג, אדם
להקשיב, השוקל כל מילה
מפיו, המגלה את נסתרי
לאנשי-אמון מעטים.
למשוך מיקצועי המעדיף היוצאת
ליבו רק

כמו יארינג, היה נוסייבה שגריר. הוא
ייצג את ממלכת ירדן בקאהיר, הוחלף שם
אחרי שיחסיו עם עבד־אל־נאצר נעשו קרובים
מדי, לטעמו של המלך. לאחר מכן כיהן
כשגריר בבריטניה, שם חיה עתה בתו. לפני
כן כיהן כשר־הביטחון בממשלת עמאן.

תקום. היא תורכב מהגדה המערבית ורצועת
עזה, כשביניהן מסדרון (השטח הלבן).
אשתו הפעלתנית ידועה כלוחמת קנאית,
עסקה באירגון כמה מהפגנות־הנשים הסוערות
בירושלים, בראשית הכיבוש. בתו כותבת
מכתבים לוהטים לעיתוני בריטניה. אך
נוסייבה עצמו הופיע לצידו של אורי אבנרי
באסיפות בישראל, העניק ראיונות לעיתונאים
ולטלוזיזיה, הטיף לשלום.

הדבר לא מנע מעסקנים רכים
בגדה לראות בו את ראש*הממ
שלה הטבעי של מדינה פלסטינית,
כאשר תקום.
ברור כי דעתו של איש כזה חשובה ביותר
בשעה זו. המלך חוסיין ביקשו לבוא
לעמאן. לפי גירסה אחת: כדי להציע לו
להתמנות לראש ממשלת ירדן, לקראת ה־משא־והמתן
עם יארינג. לפי גירסה אחרת:
כדי לייצג במשא־ומתן זה את פלסטין, בצד
המישלחת המלכותית.

נוסייבה חזר לארץ ושתק.

תרומתו של דיין
יש מעניין אחר הוא אנטון עט-
אללה, שר־החוץ הירדני.
השבוע הכריז כי ״הפלסטינים ישותפו״
בהתפתחות הדברים.

על אף כשלונותיהם, הצליחו ה*
פידאיון כדבר אחד: אין איש המאמין
ברצינות שייתכן הסדר בלי
שהכעייה הפלסטינית תיפתר.
ככל שמתקרבת האפשרות שצד,״ל יוחזר
מן הגדה, מזדקרת השאלה ביתר חריפות:
מה יבוא במקומו? האמנם ניתן להחזיר את
המצב לקדמותו, להקים מחדש את השלטון
הירדני, כאילו לא קרה דבר?
נשיא מצריים מפקפק בכך בגלוי, וספקות
אלה החלו מוצאים הד בוושינגטון. חוסיין
הפריח רעיונות שונים — החל ב״פדרציה״
של שתי גדות הירדן, כשתי יחידות נפרדות
תחת כתרו, וכלה במישאל־עם והקמת
מדינה פלסטינית שתחצוץ בינו לבין ישראל.

עבד־אל־נאצר מברר את האפשרות
של שיתוף עראפאת כהסדר,
בדרך זו.
בכל המקהלה הזאת, אין נשמע קול אחד:
קולה של ישראל.
״אין זה מענייננו מה נעשה מעבר לגבול
שייוזצר,״ הכריז ברדיו שר־המשטרה,
שלמה הילל, המוחזק משום־מה כמומחה
לענייני ערב. אך גם שרים רציניים יותר
גילו אדישות מוזרה למתרחש.
האמת היא כמובן הסוכה: אין גורם שהמציאות
החדשה, שתיווצר מעבר לגבול,
חשובה לו יותר מאשר ישראל.

כי מציאות זו היא שתקבע אם
השלום שיושג יהיה שלם וכר־קיי־מא,
או מוגבל בהיקפו וכאורך•
ימיו, כגלל אי-פיתרון הכעייה היסודית.

קדימה עד שמלוא הגוף יהיה במצב מאוזן׳
מקביל לקרקע. אחר־בו יש לחזור למצב
הכריעה על הברכיים וחוזר חלילה.
עשרה תרגילים כאלה ליום ואפילו חצקל
איש־כסית, שהוא אדם בעל מידות, יצמצם
את היקף הבטן שלו.
גם צבי הומר התלהב מאד עד שלא עשה
את התרגיל הראשון. אחרי מתיחה אחת בעזרת
הגלגל הוא רצה להפסיק. במאמץ רב
הצליח לבצע את התרגיל חמש פעמים. הוא
התרומם, כשפלגי זיעה נוטפים מכל חלקי
גופו החשוף .״אני חושב שבכל זאת אתחיל
בדיאטה,״ אמר ,״זה נראה לי הרבה יותר

האמת היא שהעניין א־נו כה פשוט כפי
שהוא נראה. אחרי כמה תרגילים בעזרת
גלגל הכושר מתמתחים שרירי הבטן הרפויים,
המתרגל עלול לחוש מיחושים בגבו

ולי זה יעזור לי,״ אמר צבי
הוכנר כאשר הוצג בפניו גלגל ה//
כושר
— ההמצאה האחרונה בעולם ההרזיה.
הוכנר בן ה־ ,40 המתנשא לגובה של
1,75ם״מ, שוקל 115 קילוגרם נטו, בתקופות
הטובות שלו. הוא מוכן לנסות
כל דבר שיסייע לו לרזות, מלבד דיאטה,
והנה זימן לו הגורל המצאה לא־נורמלית
להורדת הכרס.
זהו בסך הכל גלגל גומי קטן עם שתי
ידיות. ממציאיו קראו לו בשם: גלגל אי־זומטרי.
כל מה שצריך לעשות בעזרתו
הוא לכרוע ברך ולהתגלגל בעזרת הגלגל

צמד הכושים המופיעים במחזמר
״שיער״ ,וולי לוט ואניטה
הרץ, מדגימים שליטה בגלגל
הכושר לעיני עוברים ושבים.

התיירת קוני שפרדסון(למעלה) והישראלית יהודית סגלוביץ

ובבטנו. אבל זה רק סימן שהעסק -מתחיל
לעבוד. אסור להפסיק. עשרה תרגילים
כאלה ביום, חמש בוקר וחמש בערב, עשויים
להועיל יותר מאשר הדיאטה הקיצונית
ביותר.
לבחורות נראית התנוחה לא כל כך סימפטית
בתחילה .״לעולם לא אצליח לעשות
את זה,״ אמרה ויקי חכמוב פקידה בבריכת־השחיה
גורדו! בתל־אביב. רק אחרי שהפצירו
בה לנסות את הגלגל נטלה אותו ויקי
ולהפתעתה הצליחה לעשות את התרגיל
ללא כל בעיות.
זה היום השגעון האחרון בעולם ההרזיה.
הוא נפוץ עתה בישראל הרבה יותר מהר
מאשר מגיפת החולירע. בדומה למגיפת ה־יו־יו
וההולה־הופ בעבר, הוא הופך לציוד־חובה
לכל מי שהכרס או הבטן עושות
לו בעיות.

או טוו

רינה אביבי (למעלה) מתאמנת על החוף וויקי
חכמוב (למטה) בבריכת־השחיה ״גורדוף בת״א

*רות את גיזרתן בעזרת הגלגל

פנינה אדטו מנסה את כוחה במתיחת איברים

בראיון בלעדי
עם ״העולם הזה
אלמנתו של אחד
ממבריחי הסמים
הגדולים במדינה
כיצד נרצח בעלה
במרירות .״אני גם לא מאמינה שמחפשים
אותו כל־כך. אני לא מוכנה לשתף פעולה
עם המשטרה בשום אופן. לא מוכנה לדבר
איתם ולספר להם שום דבר. משתי סיבות:
״קודם כל, מאז הרצח אני חיה כאן ב־פחד־אימים.
אם אפתח את הפה, יכולים
לתקוע לי סכין ואני אגמור איפה שגואל
גמר. אני יש לי ילדה קטנה לחשוב עליה.
״״ ״ושנית, אני לא מאמינה שלמשטרה איכפת
אם אחד כמו בעלי נרצח. אז יש סוחר
סמים אחד פחות, הם בטח אומרים לעצמם.
י׳ ״אבל זה בכלל לא ככה. נכון שגואל
עסק בסמים, אבל הוא היה בן־אדם נהדר.
הנה למשל אחרי שלני דוברובסקי, בעלה
של הדוגמנית דולי, נעצר בפרשה של הברחת
חשיש בחיפה, גואל נתן לדולי הרבה
כסף. לא היה לה מה לאכול אחרי שבעלה
נעצר. סוחר סמים לא שם כספים בצד. הכסף
הוא כל הזמן בתנועה. מוכרים את
החשיש ותיכף קונים סחורה חדשה.
אז דולי היתר, באה אלינו, אוכלת אצלנו,
והיינו מטפלים בה כמו בקרובת משפחה.
ועכשיו מה היא מחזירה לנוי היא באה לכרם
וטענה שגואל הלשין במשטרה על
סוחרי החשיש האחרים שנעצרו לאחרונה.
״עכשיו בכרם חושדים בגואל שהוא הלשין.
אבל זה לא נכון. הוא אף פעם לא
היה פותח את הפה.

0770/7
ך*• עלי, גואל, נרצח במכונית. הוא
״ ^ נהג בה, והיו שם איתו לפחות עוד
שניים, אם לא יותר. הם ביקשו ממנו רגע
לעצור, ואחד מהם ביקש ממנו גפרור בשביל
הסיגריה שלו. כשהוא הוציא את הגפרורים
מהכיס, הם דפקו בו את הכדורים.
הגפרור היה בשביל להסיח את דעתו.״
איך נודעו פרטים כמוסים אלה, המעניינים
ברגע זה את מחלקת החקירות של משטרת
ישראל אולי יותר מכל דבר אחר, לזהבה
תנעמי — אשתו של גואל תנעמי, אחד מגדולי
סוחרי הסמים בישראל, שגופתו נתגלתה
ביום השלישי האחרון בצידי כביש
ירושלים, ליד מינזר לטרון?
פרטי הרצח יכולים היו להגיע לידיעתה
של האלמנה הצעירה 22 בשתי דרכים
בלבד — שתיהן מדהימות: או שגם היא
נמצאה במכונית הרצח; או ששמעה על כך
מפי הרוצחים.

ץ הכה עצמה, שגילתה את הסיפור לן
כתבת העולם הזה, סירבה כמובן לגלות
כיצד הגיע הסיפור לידיעתה. בקומה השנייה
של בית עתיק־יומין ליד מסעדת
מנודה בכרם התימנים בתל־אביב, כשראשה
הבלונדי עטוף מטפחת שחורה, סיפרה הצעירה
דקת־הגיזרה, לבושת מיכנסי ג׳ינם וחולצה
שחורה, לכתבת:
״נשארתי בלי כלום אחרי שרצחו את גו־

אל. אפילו דירה אין לי. בשביל החור הזה
שאנחנו גרים בו היינו משלמים תשעים ל״י
לחודש. עכשיו אפילו זה אין לי. נשארתי,
עם הילדה, ממש ברחוב.״
היא מרימה את ראשה, מישירה מבט ב־בת־שיחתה
:״אני לא אומרת שלא היינו
מעורבים בסמים. גואל התעסק במסחר הסמים
בכסף גדול. הוא עלה מהר. בגלל זה
רצחו אותו.
״הוא היה זריז יותר מדי. בני־אדם לא
אוהבים לראות שאדם מתקדם במהירות. על
שקית חשיש היה מרוויח במכה אחת מאתיים
ל״י. שקית זה רבע קילו. אם היה
מוכר רק חמש שקיות ליום, שזה קצת יותר
מקילו בסך־הכל, היה מרוויח אלף ביום אחד.
״אנשים אחרים צריכים לעבוד חודש בשביל
סכום כזה. הנה, תסתכלי, זה שעבר
עכשיו זה הקצב שלנו. נוסע על אופניים.
גואל עבד רק חודשיים, וכבר היה לו
נזרצז־ס. הקינאה פשוט אכלה את האנשים.
״זה בטוח. רצחו את גואל בגלל הקינאה.
וגם בגלל הכסף. כשרצחו אותו, היו עליו
שישים אלף ל״י. את הכסף הזה לקחו, והשאירו
אצלו רק כמה מאות. על הגופה
שלו, אני מתכוזנת.״

משנה. עכשיו

גופה
גר\ 2ב\ז
ך אכן, עכור גואל תנעמי בן ה־ 31 הכל
| נגמר. אולם הפרשה שהוליכה למעשה הרצח
עדיין רחוקה מלהיות גמורה. רחוקה
מאוד.
הרצח נתגלה בבוקר יום השלישי האחרון
על־ידי סטודנט לרפואה בשם גדעון מן, שעשה
את הדרך מביתו ברעננה לאוניברסיטה
בירושלים על אופניו. השעה היתד, שש בבוקר,
וגדעון נהנה מן האוויר הקריר והצח.
משום כך הבחץ מייד בצחנה שעלתה באפו
כשני קילומטרים אחרי מינזר השתקנים, מצד
שמאל של הכביש. כסטודנט לרפואה לא
התקשה לזהותה: היה זה ריח טיפוסי של
גופה נרקבת.
גדעון ירד מאופניו, טיפס בעיקבות הריח
למישטח סלעי בין העצים, לעיניו נתגלתה
גופה בשלב של ריקבון מתקדם.

כתר בעורף,
כדור בצוואר
* הכה תנעמי היא בחורה שאינה חו־
1ששת לדבר דוגרי :״אני לא מאמינה שהמשטרה
תגלה את הרוצח,״ היא אומרת

^ מן קצר לאחר מכן כבר היתד, במקום
| ניידת מרמלה. בראש החוקרים ניצבו
ניצב עזרא גולדברג, מפקד נסת רמלה—רחו־

כאן נמצאה גופתו של גואל תנעמי. ה
בות, ופקד שמעון סביר. המנגנון הענק החל,
בפעולתו, פעולה שרק לעיתים רחוקות אינה
משיגה, בסופו של דבר, תוצאות.
הגופה נאספה לתוך שמיכה, הועברה למכון
הפתולוגי באבו־כביר. תוצאות הבדי־קה־שלאחר־המוות
גילו את הפרטים הבאים:
תנעמי נרצח ביום החמישי בלילה או ביום
השישי בבוקר, לפני שבועיים, וגופתו
נשארה בשטח כשבוע עד שנתגלתה. מותו
נגרם על־ידי שני כדורים: אחד בעורף
ואחד בצד הצזזאר. בתחילה היה קיים גם
חשד לחבלות גופניות, מאחר שחלק מאיזור
הצוואר והפנים חסר. לבסוף החליטו החוקרים
שהסיבה לכך היא רק ברקב הטבעי.
בכך התנפצו השמועות שפשטו בכרם שתנע־

בסמים. כדברי אשתו, הוא התגלה כסוחר
זריז וממולח, הפך תוך זמן קצר למלך
בענף, הוכר כאחד מגדולי הסוחרים בישראל.

הכר

ץ ואל לא עסק בקטנות. הוא רכש
^ סמים ישירות ממבריחים מלבנון וסוריה,
מכרם בסיטונות לתיירים ולספקי־מישנה.
הוא היה קונה שקית ב־ 50ל״י, מרכיב
ממנה 40 אצבעות חשיש, מוכרן בחמש ל״י
האצבע. הרתח לשקית — 150ל״י.
גם מנושאים אחרים לא התעלם גואל,
עסק בסחר־חליפין פורה של אצבעות חשיש
בטיפות ל.ס.די. הוא היה משלם שתי אצבעות
חשיש תמורת טיפת ל.ס.די ,.מוכר

דו לעזוב את הארץ — כאשר חוליית שוטרים
ביקשה מהם לרדת מכבש האונייה.
החיפוש במכונית היה ממושך, אך נשא |
תוצאות: השוטרים נאלצו לפרקה לחלקים׳,
לפני שגילו את התחתית הכפולה, שבתוכה |
הוחבאו 496 כיכרות חשיש, במישקל כוללי
של 103ק״ג. שתי האוצר: רבע מיליון ל״י.ן

גר שרן
נז כ צ די כ

*,ך התפוצצה הפרשה. שני התיי-
רים נעצרו מייד. אחריהם נעצר צבי,
אדמסקי, פחח־רכב מרחוב הרא״ה ברמת־גן,
החשוד בכך שהגא זה שהתקין את התחתית
הכפולה באופל -.חוגים מקורבים לפרשה
טוענים שעבור מלאכתו זו, שהיתה קשורה

^ 21מ ו11

״מאז הרצח אני חיה כאן נפחז־-אימים.
אם אפתח את הפה, יכולים
לתקוע לי סכין, ואני אגמור איפה שבעלי גמר.
טיפה ב־ 30ל׳׳י. הרתח 20 :ל״י לטיפה.
נטו, בלי מס־הכנסה.
את עיקר עסקיו עשה גואל עם רוכשי
חשיש מאירופה ומאמריקה, שהגיעו ארצה
כתיירים. כבר לפני שנה נעצר כחשוד בקשר
עם תייר קנדי בשם אלן רוזן. רוזן
נעצר באשמת החזקת סמים, גואל — כחשוד
באספקתם. אלא שרוזן לא זיהה אותו, ב־מיסדר
הזיהוי, ותנעמי יצא לחופשי.
• < 11• -.ז\דז 11 גג 111^.11£3
־גדודו

זזשיש
__ ב ר בנן גזילין \ ר ״ י

ך* פרשה האחרונה, העשוייה להתב-
| | רר כקשורה למעשה הרצח, החלה בדצמבר
בשנה שעברה. ישראלי המתגורר ב־ניו־יורק,
בשם מנחם כהן, הגיע אז לביקור
בארץ. לא לבדו. יחד איתו הגיעה תיירת
אמריקאית עשירה, ג׳קלין שטיין, גרושתו
של חבר מועצת עיריית ניו־יורק.
השניים שהו בישראל כעשרה ימים, נראו
רבות בחברתם של גואל ושל ידידו שרגא
רוזנבלום, סוחר חשיש מוכר למשטרה, המתגורר
בדירת־פאר בשדרות דויד המלך,
בצפון תל־אביב.
במאי השנה חזר צמד התיירים לישראל.
הם הגיעו לארץ עם מכונית אופל־ספורט
מהודרת, מספר ,4833 שהיתר, רשומה על
שמה של ג׳קלין. שוב נראו בחברתם של
תנעמי וידידים המוכרים כסוחרי חשיש.
ב־ 18 ביולי, ב־ 11 בלילה, הגיעו מנחם
כהן וג׳קלין שטיין במכונית האופל שלהם
לנמל חיפה. הם עמדו להיכנס עם המכונית
לבטן האונייה קווין אנה מריה — עליה עט״

בעיסקה של רבע מיליון ל״י, קיבל אדמסקי
אלף ל״י בסך־הכל.
במוסכו של אדמסקי גילתה המשטרה מזוודה
שעליה היו שמה וכתובתה של זהבה . .
התיירים האמריקאיים. יחד עימם נעצר ידידם
שרגא רוזנבלום, כחשוד בתיווך בין כהן ל־תנעמי
— שרות עבורו קיבל 10,000ל״י.
בכך לא תמו המעצרים. המשטרה עצרה
גם את יהודה (עמוס) טוב, מנהל קבוצת
הכדורגל שמשון מהכרם, המופיעה בליגה הלאומית;
וכן אנשים נוספים, ביניהם רחמים
אהרוני, אליעזר סוקניק, משה ג׳מל, שמעון
עטים ואליעזר זייד. חלק מן העצורים היו
מוכרים למשטרה כסוחרי חשיש ותיקים.
ואז קרה משהו, שעורר הפתעה בחוגי
סוחרי החשיש. כעבור חמישה ימי מעצר
שוחררו תנעמי וזהבה — החשודים באספקת
הסם בסכום האסטרונומי — בערבות
המגוחכת של 500ל׳׳י כל אחד.
החשודים האחרים, מאידך, נשארו במעי
צר. כאשר שוחררו לבסוף, היה זה לאחר
שהשאירו ערבות של 20 אלף ל״י•
ערבותם הנמוכה של הזוג תנעמי נראתה
מוזרה בעיני החבר׳ה, במיוחד לאור העו
בדה שהאשמה בה הואשמו, אם היתה
מוכחת, היתה מזכה אותם בחמש עד שש
שנות מאסר.
עובדה נוספת שזכתה לתשומת ליבו של
עולם הפשע: יום שיחרורם של תנעמי ד
אשתו זכה כבר לכינוי יוס השישי של ה
סמים. ביום זה, וביום שלפניו, ערכה המשטרה
גל מעצרים שלא היה כדוגמתו.
(המשך׳בעמוד 1)26

*קום: לצד כביש ירושלים, במרחק כשני ק״מ מיזרחה למינזר לטרון
מי נשחט ופניו הושחתו ללא הכר.

חגפוב נוצים

נזוכר נטז\2
ך* פגי המשטרה עמדו מספר כיווני
- 4חקירה ברורים ביותר. סקירה קלה של
המאורעות שקדמו למותו של גואל מצביעה
עליהם בבירור.
גואל תנעמי היה דמות מוכרת למשטרה.
הוא היה היחידי במשפחתו שעלה על דרך
הפשע. בעוד שכל אחיו ואחיותיו גדלו
להיות אזרחים מהוגנים, בחר גואל בכיוון

אחר — כיוון שהביא בסופו למותו.
עד לאחרונה, התפרנס גואל מכל הבא
ליד. הוא היה מכונאי במיקצועו, אולם עסק
בכך מעט. באופן רשמי היה מוכר בכרם
כחוטב עצים .״אם היה לך למשל דקל בחצר,״
הסביר אחד משכניו ,״ורצית לסלק
אותו משם, היית קורא לגואל. הוא היה
בא וחותך לך את הדקל צ׳יק־צ׳ק.״
לאחר מלחמת ששת הימים נכנם גואל
לענף מכנים יותר מחטיבת עצים — אספקת
נשק. הוא פתח מחסן נשק, סיפק לכל דורש
קלצ׳ניקובים, עוזים, רימוני־יד — בקיצור,
כל הפריטים שאזרחים מסויימים נזקקים
להם לרגל עסקיהם המסויימים.
משם התקדם גואל לענף האחרון — סחר

איש משטרה מצביע על האבן שלצידה הושלכה גופתו של גואל|.
ך ך1ו
ך ך ןן אן
כתמי הדס הכהים נראים בבירור על אבן הסלע הלבנה. חוליית׳

הכיסוי של העולם הזה, שהגיעה למקום למחרת גילוי הגופה, יכלה להבחין עדיין בצחנה(
ששררה במקום. כן גילתה ליד האבן גוש כהה קטן, שנתגלה כקנוצת־שיער של הקורבן. ז

פנים
על גילה אלמגור אי-אפשר להעליל
שהיא אינה מוכרת או ידועה. למרות״
זאת יכולה היום גילה להסתובב
במקומות פומביים בלי שיזהו אותה.
כל זה בזכות בדיחה פרטית שעשתה
גילה לא מכבר בלונדון. היא טיילה ב־שוק
בחברת ידידים, ראתה פיאה נוכרית
של שיער מסולסל בסיגנון הקירזול ה*
כושי. גילה שלפה שלוש לירות שטרלינג
ורכשה את הפיאה .״ההשקעה כדאית
כדי להבהיק את המשפחה״ ,חשבה,
״חוץ מזה זה יהיה תמיד טוב בפורים״.
אבל כשהרכיבה גילה את הפיאה ה־מקורזלת
בארץ, הסתבר לה שהבדיחה
כלל אינה מבהיקה.
אנשים, במידה שהצליחו לזהותה ולהכירה,
התייחסו אל הפיאה כאל האופנה
האחרונה. כן נוסף מספר חדש

סזוסף הפיאות של גילה אלמגור —
פיאה לכל שמלה ולכל מצב״רוח. יש לה
פיאה קברה, אותה רכשה אחרי שבעלה
לא התיר לקצוץ את שערה ה-
ארון (״אני אוהב שיער קצר,״ אמר
לה ,״אבל כזה המגיע עד החזה״) ;
פיאה גיינג׳ית רכשה במדריד ^וחבשה
אותה בעת שסיפרה את שערה בהופיעה
בהצגת ״פיטר פן״ ; פיאה נוספת, בלונדית,
נוספה לאוסף של גילה בעת טיול
בשווייץ.
גילה, בעלת אלף הפנים, יכולה עתה
להכפיל את מספר פניה פי חמש. כפי
שהיא מדגימה בעמודים אלה, במיוחד
עביר ״העולם הזה־ /יש לה לא רק
פיאה לכל פנים, אלא גם הרבה פנים
לכל פיאה.

צעדת המוות בשכם

רצחמלך הסמים!
(סוף מעמוד )23
כשלושים חשודים הובאו ביום השישי
בפני שופט השלום התל־אביבי יהווה טריי־ביש.
האשמה נגד כולם: חשודים בסחר
סמים. תוך כדי גל המעצרים הניחה המשטרה
ידיה, תוך לילה בודד, על מיטען
עצום של כמה מאות קילו חשיש.
ימים ספורים לאחר גל המעצרים הזה,
נרצח גואל.
הנסיבות נראו, בעיני רבים, כחד־משט־עיות:
מעצרם, במכה אחת, של כל־כך
הרבה סוחרים, ותפיסתה של כמות סם
כזו, מחד, יחד עם שיחרורם הקל של גואל
וזהבה — .הביאו רבים למסקנה שהיתר,
כאן הלשנה.
דעה זו נתחזקה גם בגלל פרשת זוג התיירים
בחיפה. המשטרה טענה שהתנהגותם
החשודה בנמל היא שגרמה לחיפוש, וכאשר
הרגישו השוטרים בריח בושם חריף
שעלה מן המכונית, גבר חשדם שהריח נועד
להפריע לכלבים לגלות את ריח החשיש.
אולם ותיקים בעולם הפשע טוענים כי
דווקא עובדה זו מוכיחה את ההיפך — שאין
זד, נכון לוא היה זה נכון, לא היתד, המשטרה
מוסרת זאת לפירסום, כדי שלא
להזהיר פושעים עתידיים שירצו להשתמש
בשיטת הבושם. עצם העובדה שהמשטרה
גילתה זאת, מוכחיה, לדבריהם, כי היא היתה
מעוניינת להסוות את מקור המידע האמיתי
שלה — שלא יכול היה להיות אלא הלשנה.

במדינה

כאל ״כנופיה של רוצחים״ ורוצחים, ש(סוף
מעמוד )11
אליו את כל משפחתו — אשתו וארבעת אינם נרתעים מביצוע מעשי רצח כלפי
ילדיו, שהקטנה ביניהם היא בת שנתיים וחצי בני עמם. מעשי רצח בדם קר ולא פנים
וכבר יכולה למלא את חזה במדליות מן ה אל פנים. חבילה עיסקת
״כלפי רוצחים מסוג זה, אנו מאמינים,
צעדות בהן השתתפה. ן יכול עונש מוות לשמש בהרתעה.״
צילומי שבט ברא״ז, הצועד בתלבושת
מאחורי הסורגים
אחידה עם מדליות וסרט שאינו נותן מקום
• ״נימוק אחר המועלה נגד הטלת עו־לטעות
באשר לשמו, הפכו כבר לתופעת־נש־המוות
על חבלנים הוא החשש לתגובת
כאשר הוכנס משה כהן 2לפני שבולוואי
לכל צעדה הנערכת בישראל.
דעת הקהל בעולם והחשש לתדמיתה המועות
מספר, לתא המעצר שבתחנת המשברא״ז,
איש המפלגה הליברלית, הוא חבר
סרית של ישראל. אין לשכוח כי אנו דנים
טרה במגרש הרוסים בירושלים, היה בריא
מרכז גח״ל. לפרקליטות הצבאית הוא צורף בעונשים של 2נאשמים שהם רוצחים ולא
ושלם. כאשר יצא משם, היתר, עינו השמאלפני
ארבע שנים, אחרי שעד אז שירת לוחמים, רוצחים אשר רצחו שנים מבני
לית בסכנת עיוורון. הסיבה, לדבריו: צרור
כסמל בגבעתי, קיבל דרגת־ייצוג של רב־סרן עמם בדם קר על סמך חשד של מישהו
מפתחות שהוטח בפרצופו בעוצמה על־ידי
בשבתו כשופט.
שנתן להם הוראה.
סוהר בשם גדליה אסולין, מספר .13333
עם כל האמון בכושרו ממשפטי, קשה לו־מוטלים
רוצחים על דין־מוות
״פסקי
באחד

הימים, טוען הוא, כאשר ערכו התאר
שיכול היה להשתחרר מדעותיו ה מבוצעים ברוב המדינות בעולם ובכל מדיסוהרים
את ביקורתם היומית בתאים, הרפוליטיות
בכתיבת גזר־הדין.
נות ערב.
גיש צורך לפהק. פיהק, איפוא.

״שני הנאשמים הם רוצחים על אף חברוהיתד,
זו טעותו הגדולה. כי גדליה אסוהתובע
לא רצה מוות
תם ״בארגון חבלה״ ,ארגון אליו הצטרפו
לין חשב שמשה צוחק ממנו, לא מפהק.
*משפט בו נגזר גזר־דין המוות בעד בצע כסף.
״אז הוא היכה אותי בפרצוף עם מפתחות
הכלא,״ סיפר משה.
״אנו משוכנעים כי הטלת עונש־מוות על
| | היה משפטם של חמישה צעירים ערשני
הנאשמים, שהודו בשני מקרי רצח
ביים משכם, שנאשמו בשלושה מעשי־רצח,
״לא מכיר, לא יודע״ .קם משה
בהם חיסלו בצורה שפלה של יריה מהגב, שפלים של בני עמם, לא תיפגע בתדמיתה
וביקש טפסי־תלונה. דחו אותו השוטרים
המוסרית של ישראל. דעת הקהל הנאור
שלושה ערבים מתושבי שכם, שנחשדו על
בקש, ואף ביקשוהו שלא להתלונן .״תבין
תבין כי עונשי מוות אלה נגזרים לשם התידי
ארגון אל־פתח כמשתפי־פעולה עם ישראותו,
יש לו אשד, וארבעה ילדים ״,ביקגוננות
עצמית והרתעת מרצחים בכוח.

שו את רחמי העצור. בסוף, טוען כהן,
חמשת הנאשמים היו מיוצגים על־ידי אנו משוכנעים כי אימת עונש המוות תרכאשר
ראו השוטרים ששכר לעצמו פרקשניים
מחשובי עורכי־הדין של שכם: ואצפי תיע לפחות חלק מן הרוצחים בכוח. מדוע
ליט, הציעו לו עיסקת חבילה: עשר ל״י
נדגול בקדושת דמם של שני המרצחים ונס־אל־מצרי
וחפיין ג׳ארוב, שהיו בזמנו שותמורת
משקפיים, כדי שסימני המכה לא
פטים עליונים בממלכת ירדן. בתחילת ה קיר דם נקיים וקרבנות רציחות בעתיד.
ייראו, עשרים ל״י עבור תרופות.
״אלפים מתושבי שכם משתפים פעולה
משפט כפרו כל החמישה באשמה, טענו כי
משה לא התנגד עקרונית לעיסקה, אך
ההודאות שנמסרו לבית־המשפט הוצאו מ עם ישראל. בין ביצאם לעבודה בכל רחבי
הרצח ביקש סכום גדול יותר. העיסקה נכשלה.
ישראל ובין ע״י קניית סחורה ישראלית והגיב
דובר משטרת ירושלים, אברהם תור־הם
בכוח. אולם אחרי שטענתם זו לא התג׳מן
:״יש משהו בטענתו. תלונתו תיבקבלה,
הפתיעו שניים מן הנאשמים, מחמוד בין בדרכים אחרות. יש להרתיע רוצחים
^ 6ותם מומחים מצביעים על סימנים דק, ואם תוכח כנכונה, יועמד השוטר לפתחי
מחמוד אלאלפי ועזאם אסעד חמדן בכוח מלבצע בהם מעשי רצח. תושבי הנוספים:
לפי סברת המשטרה, היה רצח
משפט משטרתי״.
אל־שייב, את בית־המשפט ואת סניגוריהם שטחים שומרי החוק מצפים כי — החיסול או מזויין,
שוד של מיקרה גואל גדליה
אסולין עצמו הגיב בצורה פחות
גם יחד, כאשר הודו בכל ההאשמות ששלטון
הישראלי יגן עליהם מפני רוצחים.
מתחרות. כנופיות בין מיקצועי חשבונות
רשמית :״וולא, לא מכיר, לא יודע.״
יוחסו להם.
העונש היחידי הנראה להם כראוי לרוצחים אך דתקא העובדה כי המשטרה מתעלמת
כתוצאה מכן הופרד משפטם של השניים — הוא עונש מוות.
מהסימנים הזועקים לעין של הלשנה ותוצ•
״טוענים כי הטלת עונש־מוות עלי אותיה׳ מוכיחה שהיא מנסה לחפות על כך. ציארל* קדושים
ממשפט יתר הנאשמים. הם הורשעו ובית-
המשפט הצבאי היה צריך להוציא את גזר-
חבלנים תרחיק אפשרות של דו־קיום בשלום
הסברה, כי רצח גואל היה מעשה נקמה
נוסע לחתונה
דינם. היה זר, דווקא התובע הצבאי, רב־סרן
בינינו ובין הערבים. טענה זו אינה נראית על הלשנה, מתבססת על טיעון נוסף:
פחטר, שביקש מבית־המשפט שלא להטיל לנו כשהמדובר בהטלת עונש־מוות על רורצח
הוא עניין חמור, אפילו בעולם ון־
צ׳ארלי קדושים הוא דמות ידועה ב־על
השניים עונש מוות .״המצב בשכם וב צח שירה בגבו של בן עמו ותושב עירו
תחתון. לא כל אחד מוכן לבצעו. אולם
ראשון־לציון. הצעיר ( )33 החסון, יליד מרוגדה
הוא כיום כזה,״ אמר התובע ״שאינו
בגלל חשד שלא הוכח על שיתוף פעולה
עסקי הסם בארץ הביאו ליצירת כנופיות
קו, הוא בעל משרד ליחסי־ציבור. אבל מיק־עם
ישראל.״
מאורגנות גדולות. עדיין לא כדוגמת המחייב
צעד קיצוני כמו עונש־מוות ני
צועו זה לא עזר לו ביחסיו עם המשטרה.
מאפיה, אך בכל זאת ניצנים של פשע
מוק שני שהעלה התובע היה :״דווקא בגלל

הכל התחיל בכך שצ׳ארלי קדושים אומאורגן
— למרות הכחשת המשטרה כי
זה שהנאשמים רצו לפגוע במימשל ובכל
הב לעשות טובות. כאשר הוזמן לחתונת
שיחות עמ עשרות חם לגים
קיים בארץ דבר כזה.
תושבי שכס הרוצים לחיות בשקט ולבוא
ידידים בבאר־שבע, התנדב להסיע את הסימן
נוסף המאשר, לדבריהם, את טענ־במגע
עם המימשל, דווקא בגלל זר, על ך* ומיפו השופטים כגזו״דינם :
חתן והכלה ועוד זוג במכוניתו. שמחים ובית־המשפט
להטיל עליהם עונש לפיו יש(
{ ״אחד הנימוקים, אשר מרבים להשמיעם
תם: העובדה כי גואל נרצח כנראה על-ידי עליזים עשו החמישה את דרכם לבאר־שבע.
שני אנשים, כפי שניתן לראות מן העובדה
בו בבית־הסוהר תקופה ארוכה ויראו כיברגע
שנכנסו לעיר הפעיל צ׳ארלי את צופר
כנגד הטלת עונש־המוות הוא — :עונש-
כי כדור אחד פגע בעורפו והשני בצד
צד השלטון והמימשל קיימים ומנהלים את
מכוניתו כדי שידעו כל תושבי באר־שבע
המוות יהפוך את החבלנים ל,קדושים מעוצוזארו:
זוהי השיטה הקלאסית של עולם
העניינים בגדה. יש להראות להם שמעשי
שחג גדול היום.
נים׳ ל׳גבורים קדושים׳ .נימוק זה אינו
הפשע המאורגן בארצות־הברית, שיטה שטירור
מהסוג שביצעו לא ירתיעו את ה־נכון
לגבי חבלנים בכלל ולגבי הנאשמים
הצפירות לא מצאו־חן בעיניו של קצין
נועדה להטיל אחריות קולקטיבית על המימשל
ולא את תושבי שכם על מנת שהמשטרה
אליהו לוי. הוא עצר את מכוניבפנינו
בפרט. קרוב לאלף חבלנים ערבים רוצחים.
הנאשמים יחזו בהתפתחות היחסים, נראה נהרגו מיוני 1967 ועד היום ע״י כוחות
תו של צ׳ארלי. כל הסבריו של צ׳ארלי שלי
שהעונש היחיד שבית־המשפט צריך ל צד,״ל במירדפים, היתקלויות, מארבים ׳ ו־ה
יאיגד גן ג ז הוא מסיע חתן וכלה לחתונתם לא הועילו,
הטיל עליהם הוא עונש מאסר עולם עם
הקצין דרש שצ׳ארלי יילווה אליו לתחנת־כיו״ב.
אם נכונה התיאוריה על, קדושים׳
עבודת פרך.״
אהפרפוי \ז\־צ\זי המשטרה. צ׳ארלי ביקש שיותן לו לפחות
ו׳גבורים קדושים׳ — הרי יש כבר קרוב

להסיע את הזוג למקום החופה. הקצין כלשהוא הבדל יהא האם
קדושים. לאלף יאוריה זו אינה נסתרת, כרגע, עלסירב.
בלית ברירה השאיר צ׳ארלי את הזוג
סמירודלחי למימשל
ל,מורל׳ של החבלנים אם מספר זה יגדל ! 1ידי מימצאי המשטרה. גואל לא נרצח
אצל צלם חתונות ונסע לתחנת־המשטרה.
בכמה חבלנים־רוצחים שייענשו בעונש־מוות במקום שנמצא. כל תרמילי אקדח לא נמך
ירא״ז וחכריול?לקיכדו^!ח^ע-
על פשעים פליליים ומעשי־רצח שביצעו?
הבגדים יוגקמטו. למחרת, כשהת־צאו
בשטח. העובדה שנורה בשני כדורים
^ ת ו של התובע. באשר לנימוקו הראייצב
צ׳ארלי במשטרה, החלה לדבריו חקי״אנו
משוכנעים כי הנאשמים שבפנינו־ מוכיחה כי היו פה שני רוצחים: אם היה
שון ציינו בפסק דינם :״אילו החיים ביהוזה
רוצח אחד, הרי שקיימות רק שתי רה ארוכה מצד קצין המשטרה על הפשע.
אינם יכולים להיות, קדושים׳, ,גבורים
דה ובשומרון היו באמת מתנהלים כסידרם,
קדושים׳ אם נחרוץ דינם למתת עבור
אפשרויות: לוא היה בטוח כי קורבנו מת
כדברי התובע, לא היו השלטונות מונעים
פשעיהם.
לאחר. היריד, הראשונה — לא היה יורה
בעד רבבות תיירים המגיעים לישראל לבקר
פעם שנייה. לוא לא היה בטוח — היה
״האם עונש־מוות עשוי לשמש גוביהודה
ובשומרון. אנו משוכנעים כי לא
מוריק את כל המחסנית בגוף הנרצח, לא
רם הרתעה יעיל? אם עונש־המוות אינו גומסתפק
בכדור נוסף בודד.
רק אי־אלו יוצאי־דופן מנסים לערער את
יס מרתיע יעיל, הרי אין להניח שעונש
החיים השקטים ביהודה ובשומרון.״
מכל אלה, בתוספת סיפורה של זהבה,
אחר, כגון מאסר־עולם, הנמוך ממנו בהיתר,
זו סטירת לחי ראשונה למימשל הניתן
לצייר את חתמונה הבאה: תנעמי נתחומרתו,
ישמש גורם מרתיע יעיל.
פתה לצ$ת $דרך #ם כמה ממכריו 60 .אלף
צבאי. את הנימוק השני של התובע, פסלו
״מתוך שיחות עם עשרות חבלנים ש־הל״י
שפידיך וכיוון הנסיעה, ירושלים, מעיברא״ז
וחבריו במחי יד שניה :״עם כל הטפלנו
בהארכת מעצרם ובשפיטתם אנו
דים כי. הללו סיפרו לו כנראה כי ניתן
כבוד, אין אנו מקבלים נימוק זה. הנסיון
סבורים כי ההרגשה בקרב החבלנים היא
לרכוש כמות חשיש גדולה ממקורות שמעבר
הוכיח כי כליאת מאות חבלנים בכלא שכם
מוח או מוחלפים להיות סיכוי להם שיש
לגבול.
כאשר ביקשו ידידיו לעצור רגע בהביא
לתסיסה ולהפגנות אנטי־ישראליות שזרים
אף ללא חליפין וכי החיים בכלא ה דרך, לא חשד גואל במאומה. ברגע שהגיש
מטרתם לשחרר את העצורים. החבלנים המדי. קלים ישראלי
להם
את הגפרורים, נורה למוות.
עצורים הפכו למוקד של אי־שקט ולחצים.״
פסקי־הדין שגורו, עבודת פרך, בתקופת
קיים סימן נוסף לנכונות תיאוריית ההלאולם
בית־המשפט הצבאי לא הסתפק בהמאסר,
אינם מתבצעים בגלל העדר אפששנה:
העובדה 7כ י זהבה תנעמי יודעת את
נימוקים שהעלה התובע הצבאי. הוא גייס,
רויות טכניות לעשות זאת.
פרטי הרצח. מאחר שלא סביר להניח כי
מבלי שהתבקש לעשות זאת, את כל האנו בשכם בבית־הכלא בקורינו מתוך
היתד,
נוכחת במקום, נותרה רק האפשרות
נימוקים המושמעים בפי שוללי עונש-
התנ כי אישית, ידיעה מתוך
משוכנעים,
השנייה:
שהרוצחים סיפרו לה על כך.
המוות בישראל והתווכח עימם אחד־אחד.
אים בכלא טובים וכי העצירים ור,שפוטים
הסיבה ההגיונית היחידה למעשם זה:
+״אחד הנימוקים נגד הטלת עונש ל־נהנים
ממזון ותנאים היגייינים יותר טובים
להזהיר את האוכלוסיה מפני מעשים דומים.
חבלנים הוא: אם ידעו החבלנים כי צפוי
בעתיד.
מאשר הורגלו להם בהיותם חופשיים. מלהם
עונש־מוות, יעדיפו להילחם עד כלה
אם אכן נכונה תיאוריה זו, פעלה המשבחינת
חינוך, השתלמות, לימוד מיקצוע וצ׳ארלי
קדושים
ועלולים בכך לגרום להרג נוסף. יש להבדיל
טרה במיקרה זה בקלות־ראש: האם לא שיעלו.״ מחוצה כמו טובים בכלא
אפשרויותיהם

כזאי לעשות טובות
הבדלה ברורה בין חברי ארגוני־חבלה, הרה
שוזתיקי עולם הפשע יחברו שניים ועוד
כל הטיעונים האלה הם בניגוד למדיניונתפסים
תוך או לאחר היתקלות עם כוחות תה הרשמית של ממשלת־ישראל. כתוצאה שניים, ויגיעו בקלות למסקנה אליה הגיעו?
צ׳ארלי הנרגז הגיש מיד קובלנה לשר
שאלה זו, ושאלות האחרות שנתעוררו
צר,״ל, לבין שני הנאשמים שאת עונשם מכך מהודה גזר־הדין יותר מאשר מים מך
המשטרה שלמה הילל .״לעולם לא קרה
עלינו לגזור.
בעיקבות גילוי רשת הסמים הגדולה
משפטי, מיסמך פוליטי. זו הסיבה שהוא
ביותר אצלנו בתולדות ההיסטוריה שקצין משטרה
״אם כלפי הראשונים יש משקל לנימוק
מזה שנים, ורציחתו של אחד מראשיה, היה שניתן לפני רבה, כה במהירות בוטל ישקר,״ כתב צ׳ארלי בתלונתו נגד הקצין
יקבלו תשובה רק במיקרה אחד:
זה, הרי במקרה של הנאשמים שבפנינו לצרף את מיצעד־המזות בשכם לרשימת
(סוף בעמוד )34
כאשר תתפוס המשטרה את הרוצחים.
נימוק זה אינו תופס. יש להתייחם אליהם
הצעדות של עורך־דין ברא״ז.

שטרה

מסר לאמנות. בהתחלה ניסה ינוקא לשיר.
הוא אף הוציא תקליט בשם משה ינוקא שר
ומזייף, שאזל מייד מן השוק — הוא הודפס
ב־ 150 עותקים בלבד. אחר־כן־ כתב ספר על
מלחמות הצנחנים.
לאחרונה החל ינוקא לעסוק בעיסוק חדש
לגמרי — הוא החל לצייר. אבל לצייר ברצינות.

פגישה
בנית־המעצר
מיליון ל״י. ואילו האח הצעיר, דויד שיף,

דויד שיף וידידה
שלושת האחים שיף הס שם דבר בעולם
העסקים הישראלי. האח הגדול, ג׳ו שיף,
הוא בעל מועדוני־לילה בפרנקפורט, עשיר
מופלג, שבעברו יש נמה תפיסות בנסיונות
הברחה בגרמניה. האח האמצעי, חיים
שיף, הוא המצליח בכולם. חיים המלונאי
יושב כיום על רכוש ששוויו נאמד ביצ2

נכדתו
של מחבר
ה״תקווה״
חסוד השמור ביותר פיוס בהפקת
המחזמר ״שיער״ ,היא העובדה שלצוות
הצטרפה שחקנית חדשה, עליה מספרים
שהיא לא פחות ולא יותר מאשר נכדתו
של נפתלי הרץ אימגר, מחבר ה
הימנון הלאומי ״התקווה״.
זוהי שמירה אימבר, סטודנטית
לאמנות באוניברסיטת תל־אביב. לפני
שהגיעה ל״שיער״ ,היתה שמירה מלצרית
בדיסקוטק. עוד יותר לפני זה היא
שהתה מספר שנים בארצות־הברית. ידי•
דיה מספרים כי שם השתייכה שמירח
לכת של מכשפים, מהסוג שתיאר רומן
פולנסקי בסרט ״תינוקה של רוזמרי״,
רק כאלה שלא רוצחים אלא מסתפקים
בכישוף תיאורטי בלבד.
מזה שלושה שבועות משתייכת שמירת,
ששיערה הטבעי מגיע לה כמעט עד
לברכיים, לשבט שחקני ״שיער״ .חברי
השבט, הישראלים והזרים, מתייחסים
אליה בכבוד מלכים. אמנם המוסיקה
של ״התקווה״ היא קצת מיושנת בהשוואה
למוסיקה של ״שיער״ ,אבל
הימנון לאומי זה הימנון לאומי. עובדה:
גולדה מאיר לא שרה אף שיר
מ״שיער״ ,אבל את ״התקווה״ היא כן
שרה.
שמירה נהנית מהיחס הטוב, אבל
אינה מוכנה לדבר הרבה על הסבא המפורסם
שלח. גם מפיק ההצגה, אורגד
ורדימון, שומר על הפרטים האלה
בסוד ואינו מרשה לה לדבר על כך.
המיסתורין הזה סיקרן אותי. לקחתי
אנציקלופדיה של תדהר, כדי לראות איך
הגיעה שמירה להיות נכדתו של נפתלי
הרץ אימבר. וזה מה שמצאתי שם :
״פעם כמעט נתפס אימבר לחיים סדירים
של אזרח רגיל. בהיותו בן 44
התאהבה בו עלמה נוצרית-פרוטסטנטית
יפה ומלומדת, ד״ר אמנדה קאטי,
התגיירה למענו ונישאה לו כדת ...אך
הוא לא הסתגל, אפילו למענה, לסדרי
עולם השקר בענייני נימוסים והלבשה,
ואחרי זמן קצר נפרדו.״
כל מאמצי לחפש פרטים על הילדים
שחיו לאימבר מאהבתו זו, עלו בתוהו.
אז אולי דילגה שמירה על שלב אחד,

הוא חסר־המזל שבכולם.
נשואיו הראשונים של דויד שיף עם נערת
הזוהר אלה שפירא, התפוצצו אחרי
שתפס אותה בפזילה לאחרים. שיף התחתן
בשנית ואף הפן לאב מאושר. נראה היה
שעסקיו, חברת הפצת הסרטים סרטי ח״ן
וחנות הרהיטים ורסאיי — משגשגים. עד
שהשלטונות עלו עליו.
הסתבר כי שלטונות המכס חושדים בשיף
כי הבריח לארץ רהיטים לחנותו בדרכונים
של עולים חדשים ללא מנם וכי מכר בחנותו
רהיטים ישראליים ללא מס־קנייה.
כאשר התעורר החשד, שהה דויד שיף אצל
אחיו ג׳ו בגרמניה. כאשר חזר לארץ, ה1א
נעצר לחקירה של 48 שעות.
אבל מסתבר שלא שיעמם לו בבית־המע־צר.
את מי פוגש שיף בבית־המעצר, אם
לא את בעלה הראשון של אשתו השנייה,
שנעצר גם הוא באותו שבוע, כחשוד בעסק
אחר של הברחה?

רסקוב בתערוכת ינוקא
מאז השתחרר רב־סרן הצנחנים משה
ינוקא משירותו בצר,״ל, הוא רכש לעצמו
מיקצוע חדש: מחסל עסקים. הוא פתח דיסקוטק
והמשטרה סגרה אותו. הוא נכנס לשותפות
בדיסקוטק מאנדי׳ס וזה נאלץ להיסגר
לשיפוצים. הוא החל לנהל את מזללת
קליפורניה של אייכינתן והיא מוצעת
עתה למכירה.
במצב כזה אין לבן־אדם ברירה אלא להת
השבוע
פתח ינוקא את התערוכה הראשוני׳
של ציוריו במזללת קליפורניה. כל המוזמנים
למאורע היו בטוחים שהם באים
לאיזו מהתלה נוספת של ינוקא, בנוסח
חתונת האחד באפריל שלו, אבל עד מהרה
הסתבר להם שאם עשה ינוקא משהו רציני
בחייו, הרי זה כשלקח בפעם הראשונה את
המיכחול והצבעים ליד. ציוריו אמנם אינם
של צייר מאומן, השולט בכל סודות המיק־צוע,
אולם הם בהחלט מעל ומעבר ליצירה
נאיבית.
עובדה: מ־ 35 הציורים שהוצגו בתערוכה,
נרכשו בערב הפתיחה למעלה מ־ 20 תמונות.
והרוכשים לא היו סתם חברים של ינוקא,
אלא אפילו אנשי ר,סנובה התל־אביבית, הנוהגים
להשקיע כספם בתמונות. ס 0אב־נרי,
למשל, הפותח בקרוב את סם לדר
שופ — חנות לאופנת דברי־עור ברחוב
דיזנגוף, התמקח עם ינוקא שעה ארוכה עד
שהצליח לרכוש את אחת התמונות בסכום
הנכבד של — 6800.ל״י. יהלומן ידוע,
שביקש להישאר בעילום שם, רכש אחת התמונות
מתוך כח־נה מראש לתת אותה כמתנה
לחיילת־נכה בצה״ל.
בין הנוכחים היה גם מנהל רשות הננד

>גוקא שר, מז*>ף ומצ>>ר
לים, חיים לסקוב, שמצץ את מיקטרתו
וסייר שעה ארוכה בין התמונות. בסיום הערב
הכריז ינוקא :״מי שאין לו מספיק
כסף בשביל לרכוש תמונה, אני מוכן למכור
לו תקליט של עצמי.״

סם, ינוקא והתמונה שנקנתה כ 6800-ל״י

ץזר, ב ה

נזי ק צו עי ת

הצגת הסטריפטיז המוצגת עתה במועדון
זורבה ביפו היא אולי הצגת החשפנות המתוחכמת
ביותר שהוצגה עד כה בארץ.
איזה אוטריטיב, החשפנית בהצגה זו,
היא אומנם חטובה ונאה, אך את עיקר
ההצגה עושה בן־זוגה, ציזר לוי, קומיקאי
בחסד, שהעירום של איזה משמש לו רק
רקע כדי להדגים את מישחקו.
ציזר בן ה־ ,40 התוסס כמו שמפניה צרפתית,
הוא יליד צרפת. הוא ראה את איזה
במועדון איב בפאריס. היא היתה צעירה
מרוקאית בת 22 והוא החליט להפוך אותה
לכוכבת. למרות שציזר יכול להופיע בכל
תיאטרון ובכל סרט קומי בעולם, הוא מעדיף
דוזקא את עולם הקאבארטים .״זאת
החולשה שלי,״ הוא אומר ,״אני יכול לחיות
רק בלילה.״
למרות שהשניים מופיעים יחד כבר שנתיים
וחיים כזוג נשוי, הם אינם נשואים.
״אין לנו זמן להתחתן,״ אמרה איזה .״אני
אוהב את החופש,״ מצהיר ציזר .״איזה נפי
*גיד •

* 4י י״ ס ד יד י י* ״
ציזר ובכל זאת הם משוכנעים שיתחתנו פעם.
״כשנהיה עייפים, ניסע לאיזה קוטג׳ בהרים
י* יימי* יירע ייעעי־ו ירייץ רזי ״

אי?מ

קולנוע
תדריך

כנס>>ת
הה*פ>ס
מסעדתה של אליס (פריז,
תל־אניב ; ארצות-הגרית) — אר-
לי גאתרי, צעיר שתווי פניו רפים
כשל נערה ומחלפות שיער גולשות על כתפיו, זכה לפירסום
גדול בעולם הפיזניונים כאשר כתב בלדה פולקלוריסטית
באורך של שמונה עשרה דקות, אותה שר בעצמו, ובה
סיפר על תלאותיו בלישכת הגיוס, על כל מיני ״מרובעים׳
מבוגרים שאינם מגינים לנשמות היפות של היפיס צעירים,
ועל אליס וריי ברוק, זוג שקנה כנסיה ישנה והפך אותה
לבית־תמחוי עבור ילדי הפרחים.
הבמאי ארתור (״בוני וקלייד״) פן, לקח את הבלדה והשתמש
בה כבסיס לסרט באותו שם, כשהוא ממלא את
החסר בעלילה נפרטים נוספים מחייו של ארלו ושל ידידיו
האחרים. בכל מה שקשור לצד המיקצועי, עושה פן מלאכה
נאמנה. מירוץ אופנועים מצולם בפילטרים ועדשות טל-
סקופיות ומזכיר בגווניו נמה מצילומי ״בוני וקלייד״ .ריי
ואליס, ברוק נישאים שנית בטכס היפי ססגוני שבו פורט
פן על רגשות המשתתפים כנגן וירטואוז על הכלי שלו.
אולם נמה שנוגע להשקפות החיים, התמונה מושלמת
פחות. אמנם פן הזדרז לאמץ לעצמו את ההכללות הפשטניות
של צעירים המחלקים את העולם לטובים ורעים לפי
אורך השיער (גם המבוגרים נוהגים כך, בכיוון הפוך).
לעומת זאת, נאלץ פן, כיום נשנות הארבעים לחייו, בסוף

תז־אביב
נוסע עובר בגשם (אסתר,

צרפת) — סרט מתח עשוי במקצועיות רבה
ע״י הבמאי רנה (משחקים אסורים) קלמן.
צ׳רלז ברונסון משגע את המין החלש בחיוכיו.

* משחק היצרים • (ארמון־לוד,
איטליה) — שלושה מסיפורי אדגר אלן פו
כפי שרואים אותם שלושה במאים שונים.
כדאי לראות בזכות הקטע האחרון של
פליני.
הפרחח (בן־יהודה, ארצות־הברית)
— חיים על גדות המיסיסיפי בתחילת
המאה בסרט חביב ועליז. לצעירים ומבוגרים
גם יחד.

בוב וקארול וטח ואלים

גתרי (גזיגזין^ בזי מם םדג1ה ט21־ ארים״
הסרט להגיע למסקנה שכל החלומות היפים על חיים בקומונה
משותפת, בלי הבדלי דת, גיל או גזע, אינם אלא
״אוטופיה״ שאי אפשר להגשימה, וזה בדיוק ההיפך ממה
שטוענים גיבוריו. זה מה שקורה כאשר, בן ארבעים מנסה
לפרש באהדה את בני העשרים.
חיפה מלחמת הכפתורים (אמפיתיאטרון,
צרפת) — סרטו הישן של איו רובר על
ה״קרבות״ הניטשים בין ילדים של שני כפרים
שכנים בצרפת.
ישראל פיל בוונציה

חג ה ריר ו2\2־יפבו ב״גזם תה גם רםו2־ם״
המגלם חייל עז־מצח המוכה עד מוות על־ידי סוהר סא-
דיסטי (ארנסט בורגניין) ודונה ריד, כיצאנית ה ממ תיקה
את רגעי חייו האחרונים של עריק. גם דבורה קר נסדר.

איך מקללולינז
ב די חו ת
ארבעה לי צ ני ם, תל-אביב,
תל־אביב ; ארצות-הברית) — היו
ימים, בהם הקולנוע, שהיה עדיין
ראינוע, לא התברך בצבעים מרהיבים, מסך רחב, מוסיקה
סטריאופונית, מצלמות אקרובטיות ודיאלוגים מנופחים.
באותם הימים התרכזו עדיין האנשים במה שהמצלמה צילמה,
ולא בדרך בה היא מצלמת, ואילו עושי הסרטים אשר
ידעו את מיובלות מלאכתם, זרזו את הקצב לפני שהקהל
יתחיל לפהק. ומשום רך נעשו באותה תקופה קומדיות
שקשה למצוא דוגמתן ראובעים השנים האחרונות, והכוונה
לא רק לסרטי צאפלין, אלא לכוכבים אילמים רבים
אחרים כמו הארולד לויד או השוטרים של מק סנט, אותם
מנסים לחקות עד עצם היום הזה.
משום כך יש לקבל בברכה כל הקרנה חוזרת של סרטי
אותם הימים, ובעיקר כשהיא מביאה שוב את לורל ו-
הארדי, באסטר קיטון וצ רלי צ׳ייז, כפי שמתיימרים לעשות
יוצרי ״ארבעה ליצנים״.
קטעים רבים מסרטי הארבעה אמנם מוצגים כאן בשפע,
והם מעוררים שוב התפעלות בהמצאות הקומיות,
בקצב המטורף, בניצול המלא של כל האפשרויות הטכניות
שעמדו אז לרשות האמנות השביעית. אלא שעושי הסרט
חשבו שלא די בכן, והוסיפו מוסיקת רקע בכמות בלתי

ירושלים
** פרח הקקטוס (אוריון, ארצות־הברית)
— קומדיה סילונית על רופא שיניים
רודף שמלות ומזכירתו השוודית הפורחת
כמו קקטוס. משחק משעשע של
ואלתר מתאי, אינגריד ברגמן וגולדי האון.
סוכריות מפולפלות (סמדר,
צרפת) — הגל החדש מלגלג על עצמו ועל
שגעונותיו בסרט עליז ומלא הברקות.

ע שו מל חמה
וג םאהבה
מעתה ועד עולם (ירון, תל-
אביב ; ארצות־הברית) — הוא
מסרטי המלחמה היותר טובים
שהופקו באמריקה בשנות החמישים. מבוסס על רב-מכר
אשר התפרסם בשל לשונו המפולפלת והנועזת לגבי אותה
תקופה, מתאר הסרט את הימים האחרונים לפני הפצצה
היפנים בפרל הארבור, אשר גררה את ארצות-הברית למל
חמת העולם השנייה.
ההווי הצבאי מתואר מכמה זוויות שונות, שמכולן משי
תמעת ביקורת מסויימת, על אורח החיים, המישטר הקשוח
ועיוותי־הדין הנעשים בצל הדרגות. אבל הביקורת
אינה הופכת אף פעם להתקפה גלויה על הצבא האמריקאי׳
שבסופו של דבר מוצג באור חיובי למדי, וזאת כנר־אה
גם הסיבה שהמימסד קיבל את הסרט בזרועות פתו-
חות והעניק לו בזמנו מטר של ״אוסקרים״ .הבמאי פרד
(״נצהרי יום״) זינמן המתיק בהרבה את חריפותו של
הסיגנון הספרותי, ותימצת אותו, בעזרת התסריטאי דניאל
טארדאש, לסיפור מגובש, מנויים במיקצועיות.
הסרט מצטיין בעיקר ברמת מישחק גבוהה, הן מצידו
של מונטגומרי קליפט וברט לאנקאסטר, בשני התפקידים
הראשיים, והן מצד שחקני-מישנה כמו פראנק סינטרה,

(גת, ארצות־הברית) — האמריקאים לועגים
לשגעונותיהם הפסיכופטיים בקומדיה צבעונית
וזוהרת.
הנס במילנו (תכלת, איטליה)
— דה סיקר, בשיאו, בסרט המשלב את
ד,ניאוריאליזם האיטלקי שלאחר המלחמה,
עם הפלגות דמיון פיוטיות של הבמאי.

רורר והארדי ב״אדבגש ריצגים״,
מוגבלת והסברים מלאי חשיבות עצמית, שהם לא רק
מיותרים, אלא מפריעים לראות את הנעשה על הבד. במקום
זאת מוטב היה להביא סרטים מלאים של ״ארבעת
הליצנים״ ללא פירוש, ללא דיבור וללא מוסיקה. הם
אינם זקוקים לשום סיוע או הסברים.

בסוף השבוע שעבר נפתח ברוב פאר והדר
פסטיבל הסרטים בונציה, פסטיבל שהוא
השני בחשיבותו בעולם, לאחר קאן
(ויש אפילו המעריכים אותו כחשוב יותר).
במסגרת הפסטיבאל, אשר יימשך עד סוף החודש,
יוצג גם סרט ישראלי קצר בשם
פיל ברחובות של הבמאי הצעיר ( )34 ישעיהו
(״שיש״) קולר.
אין לחשוד בקולר, עיתונאי, ואיש יחסי־ציבור
שזכה לראות את סרטו במסגרת המכובדת
הזאת, הודות לעזרה שקיבל מן
המוסדות לעידוד הסרט הישראלי. את הכל
השיג בגלל מאמצים וריצות פרטיות משלו.
קולר, אשר פנה בזמנו למועצה לעידוד הסרט
הישראלי וביקש שינסו לשלוח את
סרטו לוונציה, נענה בשלילה וללא הסברים.
במקום זאת הוצע לו לשלוח את פיל
ברחובות לאיזשהו פסטיבל צנוע יותר.
אלא שקולר אינו אדם המתיאש בקלות.
הוא נטל את הסרט בקופסא מתחת לבית
השחי, ויצא לאירופה, נדד מפסטיבל אחד
לשני, מקאן לסן־סבסטיאן, מקארלובי־וארי
לפולה, ובנדודיו, כמעט ופגש בברלין את
מנהל פסטיבל ונציה.
אחרי שכל הנסיונות להתקשר איתו שם
עלו בתוהו, לא ׳התבלבל קולר, עלה לרכבת
ונסע בעקבות המנהל.
מחליה מובטחת. בונציה, פגש קולר
סוף סוף, את מנהל פסטיבל ונציה. יום
אחד לאחר שנקבעה הרשימה הסופית של
הסרטים המשתתפים בפסטיבל. קולר, שניצל
טעות טכנית של ההנהלה (הם ענו למכתביו
לפי הכתובת בארץ, אם כי הוא ביקש
שיכתבו לו לפי כחובות באירופה) הצליף
לשכנע את ועדת הקבלה לראות את פיל
ברחובות, וזאת הסכימה לקבל את הסרט,
מה עוד שהסתבר לה כי אף סרט ישראלי
אחר לא נשלח מטעם גורם כלשהו לונציה.
בכך כבר הבטיח קולר לעצמו מדליה
בפסטיבל. לפי התקנון החדש שנכנס לתוקפו
בשנה שעברה. אין מחלקים שם עוד
פרסים, כדי למנוע שערוריות ומריבות שכמעט
ופוצצו את הפסטיבל שנה לפני כן.
כיום, כל סרט שעובר את ועדת הקבלה
של הפסטיבל, מוצג במסגרת המתאימה וזוכה
אוטומטית למדליה. וכך יתנופף דגל
ישראל בונציה, וסרט ישראלי יזכה למדליה
מבלי שגורמי ההסברה ינקפו אפילו אצבע.
עוד הישג גדול להסברה הישראלית.

המועמדות
הסופיות
15 וצרת הבלונד נ ת
ן ון ןין ווו ך ך
^ 1111 11111 השרועה רגועה על
שולחן העיסוי, וחברתה שהתנדבה לעסותה.

אש הצנון

יוקדת בעיניה של
הבלונדינית הקרירה
מהצפון הרחוק. איפורה של הלנה רובינשטיין
!מבליט את כחול עיניה של יהודית.

הנורבגית
* * ספר 15
ביותר. עוד
דת /כבר זכתה
כינרת /וסיפורה

היא המועמדת המפורסמת
לפני שהתפרסמה כמועמבתואר
סגנית נסיכת ההמרתק
התפרסם בכל ה־
הודית גוסל 1ד

עיתונים: כיצד היתה בתו של קצין או״ם
נורבגי, ששירת בארץ, וכיצד התאהבה בישראל,
וכיצד התגיירה, וחזרה לארץ, והתיישבה
בקיבוץ עין־גב, וכן הלאה וכן הלאה.
אז מה עוד אפשר להוסיף?
שהיא בת ,22 מועמדת לחברות בעין־
גב ,178 ,בלונדינית, עיניים כחולות, הגיעה
ב־ 1968 לשלב הסופי של תחרות מלכת-
היופי בנורבגיה. וכיום בישראל, היא עסוקה
כל היום עם חמשת הפספוסים שלה.
לא, היא לא נשואה. והפספוסים, לידיעתכם,
הם מחמישה אבות שונים.
גם מחמש אמהות שונות, בעצם: יהודית
פשוט עובדת במשק כמטפלת.

אמבטיה נדירה

עדיין חחייה מענגת לנורבגיה מארץ הכפור,
המדגמנת בנד־ים של גוטקם. לשיער שלה
משתמשת יהודית במוצרי וולד, הנודעים.
ל בנהר>ה, ב>ום ו׳ 4.9 70

לילות נהריה
אחרי בחירת נסיכת ים־סוף בשארם־אל־

בחירת

שיין ונסיכת ים־פינרת בטבריה, חגיע
תורח של נחריה — שם תיבחר ביום
שישי ח״,4.9.70

נסיכת הים

התיכון.

נסיכת הים=התיכון
במיסגרת התחרות הארצית
לבחירת מלפת־המים 1970

את הערב ילווה מצעד אמי
נים:

* אריק איינשטיין
* ג׳ימי לויד
* הצ׳רצ׳ילים
* צמד הנוודים

אירוע מרהיב וקסום

* אבי שושן
* תזמורת מריק
בחסות הערב נערן בחסות
ראש עיריית נהריה,
מר גרשון טץ.

עיריית נהריה
ומערכת ״העולם הזה׳,
מנחה מני פאר
(כרטיסים במקום)

1721

הוא זכה
באופנוע
הונדה פרס ראשון בין מבקר

פו 70 3

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לתא־דואר ,136 תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1721״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.
מאוזן :
עיר בספרד; )4מוקש, מלכודת; )5פילוסוף
)1בעל חוטם פחוס! )5ענף עבה של
יהודי מפורסם שהתגורר בירושלים; )6
עץ; )7מגדת עתידות במקדש אפולו בדלפי!
נחוץ; )7פועל יוצא (ר״ת); )8פרעה ב)11
מיבנה לעופות בית; )12 מחוקק בבלי־מאה
ה־ 15 לפני הספירה, שכבש את ארץ־
אמורי גדול; )15 מבגדי הכהן הגדול; )16
ישראל; )9לא עקום; )10 מילת חיוב; )13
ארגמן, תולע! )18 אחאב רצח וירש אותו;
מזונם של בני־ישראל במדבר; )14 נערה
)19 שאינו רואה; )21 ימאי; )23 עני, אביון;
צעירה, ילדה; )17 מבני נוח; )19 עבודה,
)24 דבר נכון ונאמן; )26 שפלות, פחיתות
ייגע; )20 מטוס חדיש בידי צה״ל )22 :מילת
דרגה; )29 דמות נשית בשיר השירים; )31
זרוז; )24 מילת ברירה; )25 בירה אירופית;
משקל האריזה; )32 גילה, עליצות; )35מ )27 המקום בו מת תרח, אבי אברם; )28
עונות השנה; )36 הימה השישית בגודלה
חלש, אין אונים; )29 בן כבש; )30 חבל,
באסיה; )37 סיכום, חשבון סופי; )39 מועט
חוט עבה וחזק; )33 חבורה של זמרים;
במשקלו; )40 מצבה; )42 שר, מזמר; )34 )43 גרגר זעיר של חומר; )37 בהמת עבודה;
עיר באיטליה, נערך בה קרב גדול במלחמת־ )38 מקצועו של דויד אויסטרך; )40 משקה
העולם השנייה; )45 תואר כבוד אנגלי; )46
משמח לבב אנוש; )41 שחקנית קולנוע צר־מזכיר
האו״ם הראשון; )47 עיר כוהנים;
פתיה, כוכבת יצאנית הצמרת; )44 גנראל
)49 עוד פעם; )51 חבורה, קבוצה; )53ברוסי
שנלחם בנפוליון; )48 ישוב ליד מקומתינות,
בלי חיפזון; )55 אשה כבודה (ברות
הירקון; )49 מבני נוח; )50 מסמר בעל
עיקר ברומא); )58 ישוב בדרום הארץ. נוסד:
חריצים; )51 תו נגינה; )52 תן! )53 מילת
)61 ; 1941 מלחין גרמני; )62 מילת בקשה;
שלילה; )54 אלוף שח־מת רוסי; )56ה)64
בור, או מקום איסוף אחר של מים;
גדולה בימות שוודיה; )57 משמש למאור;
)65 חזק, רב כוח; )56 שעשוע; )68 רום )59 ,צד מערב; )60 תקלה, פנצ׳ר; )62 התגובה;
)70 קריקאטוריסט ישראלי; )72 חול־חייב
בפני אלוהים; )63 המבול!״
ח )74 ;,-נוזל לכתיבה; )75 מדען רוסי שאימרתו
של לואי ה־ )65 ; 14 יתרר, שארית;
עסק בחקר גירוי ותגובה; )76 תל חרבות; )66 דל, אביון; )67 גנראל דרום־ויאט־נאמי:
)77 אשתו של מהרדג׳ה.
)68 אבר הראייה; )69 אחד השבטים; )71
מאונך :
נעליך מעל רגליך״; )72 ענן; )73ב)1קרה
ביום מסויים; )2רעל, סם; )3
מקום ההוא, לא פה.

זכו כפרס
פרסי תשבץ
זוכה יוסף אילקוביץ, מאשקלון

ואלה הפותרים אשר פתרונותיהם זינו
אותם בהגרלה בפרסי ספרים;
תשבץ מם : 1714 ,אסתר רוגינסקי,
רחוב עמישב , 11 תל־אניב; נילי חרמון,
רוטשילד ,53־ פתח־תקוזה; סמל פרץ קדיש,
צה״ל.
תשבץמ : 1 7 1 5 ׳ 0חיים שטנגר, רה׳
ישראלים ,21 תל־אביב; נתן אזזרבך, הנגב
,83 באר־שבע; חיים בלומנפלד, כפר הנוער
ניצנים, דואר־נע אבטח.

תשבץ מס׳ : 1716 דורון נידרלנד,
רחוב בנימין ,26 רחובות; מאיר שוהם,
דואר צבאי ח ,2015/צד,״ל; אתי ויוניר,
דואר צבאי ,2563 צה״ל.
תשבץ מס׳ : 1718 שלמה פאר, רח׳
בצלאל ,14 חיפה; יוסף סרולוביץ, הרצל
,58 קרית־אתא; דוו יעקובסון, חשמונאים
,20 תל-אביב.
תשבץ מם׳ : 1716 דב דניצגר, רח׳
טרומפלדור ,4חולון; ישעיהו בנטויש, העצמאות
,34 חיפה; ידין פלג, הרצליה.

פרסי השבץ
ואלה הפותרים אשר פתרונותיהם זיכו
אותם בהגרלה בפרסי ספרים;

השבץ מם׳ 0 : 1712

נציג חכרת ״הונדה׳ והזוכה יוסף אילקוביץ

אלקה גולומב, רחוב מיבצע קדש ,3פרדס
ר״׳ז ! פרסיספרים — מול בי1דר_.

דוד המלך ,28 תל״אביב; לאה טסליצקי, הגיבורים
,26 חדרה.
השבץ מס׳ 20 : 1713ל״ י -
שמעון קליש, רחוב המנורה, יפו; פרסי
ספרים — בינה שרון, רחוב החרמון 9א/
חיפה! עדי וים, רגום ,51/6נהריה; רות
מלמד, שדרות דוד המלך ,6תל־אביב.
השבץ מס׳ 20 : 1 )14ל ״ י _
שמואל בן־משה, קיבוץ מבוא־חמה, רמת־הגולן;
פרסיספרים — נתן יגודינר,
בן־ציון ישראלי ,7בת־ים; בתיה גלינר,
קלישר ,3הרצליה; אפרים כהן, רחוב ה־מ״ג
,32 רוממה, ירושלים.

השבץ מס׳ 20 : 1716ל״ י

רפאל סויסה, מושב מחסיה, דואר־נע שמשון,
פרוזדור ירושלים. פרסיספרים
— נחום אלי, חרות ,221/4אילת; ענת
סקוב, ויצברד ,17 ראשון־לציון; סמל אבי•
גוש אלימלך, דואר צבאי ,2179 צה״ל.

השבץ מם׳ 2 0 : 1/18ל״ י

דן הפטל, תל־אביב; פרסיספרים —
רמי מירון, מבואות ,9סביון; עודי מנבר,
חפצי־בה ,32 קרית־חיים; זיעד זועבי, רחוב
701 מם׳ ,34 נצרת.
השבץ מס׳ 20 : 1716ל״ י -
גלעד ויזל, רחוב המשלט ,658/11 בית-
שמש. פרסיספרים — חנה שטרן,
הרצל ,83 תל־אביב; שרה לביא, הרצל ,60
אשקלון; צור רבץ, קיבוץ גונן, הגליל
הצליח

ד 368?,שחן

בו 1ת א

י שהיתה עד לפני 3שנים ספרית
]*־ו קטנה בירוחם, היא היום אולי השגרירה
הטובה ביותר של ישראל באיטליה. עליזה
אדר היא כיום הנציגה הבולטת ביותר׳ אם
לא היחידה, של ישראל בתחום הקולנוע ה
עליזה
אדר
עולמי. אחרי שכוכבה של דליה לביא׳ הישראלית
שהגיעה לפיסגה, דעך, נותרה
עתה עליזה אדר כשם הישראלי היחיד בין
הכוכבים.
״אינני יודעת למה,״ אומרת היא ,״אבל
תמיד קורה לי משהו בדרך אל העיתונים

פוס פלרמו

הישראליים. כתבו עלי שעזבתי את בעלי,
בשעה שלמעשה התגרשנו כדת וכדין. סיפרו
עלי שהסכמתי לקבל תפקיד של לוחמת
פתח בסרט איטלקי׳ וגם זה לא נכון.
הציעו לי לעיון תסריט של סרט המספר על
אשה פלסטינית המתאהבת בחייל ישראלי.
זהו סרט שקורא לשלום בין ישראל ל־ארצות־ערב.
לכן הסכמתי להופיע בו. כשכבר
כתבו עלי משהו נכון, כשנבחרת*
לסגנית מיס יוניברס לפני שנה, אז כתבו
את שמי בשגיאות־דפוס.״
עליזה עברה גילגולים רבים עד שהגיעה
למעמד של כוכבת. היא עלתה ממרוקו
לפני כמה שנים, הגיעה לקיבוץ יד־מרדכי
יחד עם הוריה וששת אחיה ואחיותיה משם
עברה לכפר־ירוחם. אחר־כך פתחה מספרה
במלון נאות־מידבר בבאדשבע, נישאה ל־קיבוצניק
ממנו התגרשה כשהתברר לה שחייהם
המשותפים לא עלו יפה. אחרי הגירושין
יצאה לחפש את מזלה בעולם.
היא הגיעה לרומא, למדה את תורת האיפור
והתפרנסה כדוגמנית צילום. מישהו
גילה אותה והפקיד בידיה תפקיד קטן בסרט
לצידו של הקומיקאי האיטלקי הידוע
אוגו טוניאצי. בעקבות הצלחתה בסרט זה
באו תפקידים נוספים. סרטה החשוב ביותר
עד כה היה צל הזאב, סרטו של במאי
איטלקי צעיר בשם קרמלו בנה, הנחשב
לגודאר של איטליה.
אבל זאת רק ההתחלה. ההישג הגדול
של עליזה הושג רק עתה, שעה שהבמאי
סרג׳יו (הטוב, הרע והמכוער) ליאונה, החתימה
לתפקיד ראשי בסרט שהוא עומד להסריט
בסתיו. ליאונה, שהצליח להתחרות
במערבוני המקרוני שלו במערבונים האיטלקיים,
עומד עתה להפיק סרט גנגסטרים
שיתחרה ביצירות הוליבודיות מסוג זה. עליזה
אדר תגלם בסרט דמות של נערה יהודיה,
ילידת אירלנד, המהגרת לארצות־הברית.

רק יימצא לי סרט מתאים בארץ,
אהיה מוכנה לחזור ״,אומרת עליזה ,״אבל
מי שרוצה להצליח בסרטים אינו יכול
לשבת רק בארץ.״ אז אם מישהו מחפש במקרה
כוכבת ישראלית חדשה, יש לו מוכנה.

עליזה אדר מקבלת מידי קרלו לופרדי, אחד מ מנחי הטלוויזיה
הידועים ביו תר באיטליה, את פרס שחקנית הקולנוע המבטיחה
של השנה בקולנוע האיטלקי. הפרס, שהוענק לה ב מיסגרת פסטיבל הפופ בפלרמו, סייע
לפירסומה של עליזה, המקבלת עתה תפקידים ח שובים למדי בסרטים המיוצרים באיטליה.

^ 1זה אינו חוה נודיסטים— זה מחזה שיגרתי בריביירה הצרפתית

אוננו /בויגיוו באורו
ב&אן 191111

ך• ריג׳יט בארדו

היא שהמציאה את

2סאן־טרופז.
כפר נופש קטן זה בחוף הריביירה הצרפתית
הפך למושג בינלאומי מיום שב.ב.
בחרה בו לבלות את חופשות הקיץ שלה.
זה היה בהתחלה מקום שומם ושקט, בו
יכלה בריג׳יט האלוהית לשכב על החוף
מבלי שיטרידוה, לרקוד בדיסקוטק המקומי
עם כל מי שמצא חן בעיניה ולשחות בין

הגלים עירומה למחצה, מבלי להתרגש מהצלמים
שהתקבצו על החוף וניסו לצוד את
חמודות גופה בעזרת טלסקופים ענקיים.
זה לא נמשך הרבה זמן .״מה שטוב
בשביל ב.ב. טוב גם בשבילנו!״ החליטה
האצולה הפאריסאית ונהרה כל קיץ בעקבות
ב.ב, לסאן־טרופז. תוך זמן קצר התעורר
המקום לתחייה. דיסקוטקים, בוטיקים וחנויות
לכל דבר התחילו לצוץ שם כפטריות

*111ה ח 1 1י מ שתע שעת דו מיני ק דו־בה,
זבני ת בת 19מ־

ליאון, עם יריר, כשברקע נראים אורחים
אחרים הנהנים על החוף, נא שר הם בבגדים
רגילים, ואיש מהם אינו מתרגש עוד
למראה הבליקיני. של דו מיניק וחברותיה.

אחרי הגשם. כל מי שרק כיבד את עצמו
מיהר לרכוש מעון קיץ במקום. סאן־טרופז
הפך לחוף החוג הנוצץ הבינלאומי. שם נולדו
אופנות החוף המפורסמות ביותר ושם
פרחו הרומנים הלוהטים ביותר שסיפקו
חומר לכל החורף לכל עיתוני הרכילות האירופיים.

כבר לא באה לסאן־טרופז. גם חוג
המיליונרים מחפש בשנים האחרונות מקומות
סולידיים יותר. אבל את סאן־טרופז
אי־אפשר כבר י1הרוג. המקום כבר חי, רק
בקיץ כמובן, בזכות עצמו.

ך* קיץ עשתה סאן־טרופז עוד צעד
( | אחד קדימה. היא קיבלה, ללא נידנוד
עפעף, את אופנת הבליקיני. בחוף הריביירה
הצרפתית יש כמה איזורי נודיסטים,
המיועדים למועדונים בילעדיים בלבד. שם

,,ויתרנו על החלק העל-
יון -פשוט נעים יותר להש-
תזף עם שדיים גלויות״

ליו הקונה

במסעדת הצעיף האדום שבחוף סאן טרופז, בפר נופ ש ק טן
הנמצא בריביירה הצרפתית, הקופאית והלקוח ה כאחת הן ח שו פו ת
חזה. מחיר ארוחה במסעדה היחידה הנמצאת על החוף ו מ שמ שת כמרכזו הוא כ־ 30ל״י.

חייבים כולם להתנער מכל בגדיהם ובגדי-
הים שלהם. בסאן־טרופז, או ליתר דיוק,
באיזור חוף מוגדר הנמצא במרחק 10 קילומטר
צפונית לסאן־טרופז, אין חובה להתפשט.
רק מי שמתחשק לה יכולה להופיע

נערות בבל
1 1 1 111ך . 1ך 1 1ך ־ שת
קיני מ ש תז פו ת על
#111 1111 111
החוף, כ שהן מנחלות שיחה עם ידיד.

גו־העדו החדש
בסאו טרופז

-הבליקיני הפד לאופנה כללית של הצעירות

על החוף, להשתכשך במים או להשתזף,
!מבלי לגרום מייד להתקהלות המונית סביבה.
דזכל
התחיל ודאי כשמישהי שכחה ללבוש
את חזיית הביקיני שלה, או מישהי ששיזפה
את גבה, התרוממה לפתע מהחוף ושכחה
את החזייה שלה על המגבת. היא הרגישה
אולי ששום דבר לא קורה, והמיקרה הפך
לאופנה. בינתיים נפוצה אופנת הבליקיני
רק בחוף שליד מסעדת הצעיף האדום. חזה
גלוי הוא דבר שבשיגרה בחוף זה. אבל רק
צעירות יפות וחטובות מופיעות כך, כשהגברים
מסביבם מסתכלים בשיעמום.
רומיניק דובה, זבנית בת 19 מליאון,
צרת־מותן ושזופה מאוד עד למכנסי הבי

כלבים, ילדים ואנשים
מכוערים -אינם רצויים
בחוף זה״
קיני הירוק שלה הנראה כמו ממחטה זעי־
;רה. לחזה היא עונדת רק שרשרת, כמו
׳מרבית הבחורות בחוף זה .״ויתרנו על
החלק העליון,״ אומרת דומיניק ,״לא כדי
להציג את החזה בפג אנשים, אלא כדי
ליהנות יותר. פשוט נעים יותר להשתזף
עם שדיים גלויות.״
בעל הזכיון בחוף זה הוא פול טומסיני,
,30 מתאגרף לשעבר, המנהל את מסעדת
הצעיף האדום. הוא מחזיק את המקום
פתוח ממאי עד אוקטובר. אחר כך הוא
נוסע לכפרו הקטן בפרובינציה וישן שם
עד חודש מאי. לא פול אומנם הוא שהמציא
את הבליקיני, אבל בשום מקום אחר
בריביירה אין הנערות יפות כל־כך והגברים
מאופקים ושלווים כל־כך, כמו בחוף
שלו. זה לא מיקרה. פול דואג בקפדנות
שהאורחים יישארו בינם לבין עצמם .״לכלבים,
ילדים ואנשים מכוערים, אין מקום
.כאן,״ הוא אומר .״הם יהרגו מיפעל כזה.״
הצעירות התמידות והיפות, שעל תפארתן
יחיה סאן־טרופז עד עצם היום הזה, למרות
שאף אחת מהן כבר לא עושה כותרות,
.נוהרות למקום. אפילו השוטר המקומי,
מבר הפסיק להתרגש.

המציצים החוצה!

בצל סככו ת הקש שעל חוף
מסעדת הצעיף האדום ליד
סאן־טרופז, מטיילות צעירות ח שו פו ת חזה. התקנה היחידה במקום

וציץ,
החלה על גברים היא: אסור ללטוש עיניים. מי שמתנהג כמציץ,
או שנועץ עיניים בצורה המביכה את הנערות, מתבק ש באד יבות
לחפש חוף אחר. תוך שנתיים ה פן בעל הז כיון של החוף לעששיר.

במדינה

הספר הראשון והיחיד בארץ שכולו עברית

בשניים

אהבה

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות, איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תון חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״גג
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12.ל״י בלבד
__גזור ישלח __
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
חזמנח /חצהרח
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעבר ית
״אלבית״ ,חוצאח״לאור ת.ד ,33144 .תל״אביב.
התוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים).
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

נא לפילוח אלי בדואר חוור את חספי
״אהבה בשניים״ .ר״ב שיק מס׳ __
על בצק --ע ל שך — 12.ל״י בלבו
אני מעתיר בזח שאני מעל גיל 11
שם --גיל--
חתיטח-
כתובת--

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

המנוי

החייל שלי יחזור...
קיבלת חשבונן,
ברע גא
אותו בהקדם.
ובינתיים במעוזים, בביקעה, ברמה
שלח לו ד״ש חיה

הדי!

1-1ד 11ר1

בל שבוע

מ>בצע מיו ח ד לדו>*ל>ם
מינוי לכתובת צבאית
בהנחה של ־/־50
מקניט הטביויזיה
הטוב
ב עו ל ם !

לחצי שנה 15 :ל״י; לשנה אחת 29 :ל״י

•ין י יו י ו

פין, וי ו§י ו •

מלא ושלח לת.ד 136 .תל־אביב.
נא לשלוח
לכתובת זו :
מס׳ אישי

את ״העולם

הזה״

לחצי שנה

/לשנה

אחת

גם טרנזיסטורים ור שמי-
קול משולים מיוצרים ט׳י

2א!ן ו8-10ש/וו 50

דואר צבאי
ר״ב סך 15ל״י (חצי שנח) 29 ,ל״י (שנה) — למחוק המיותר

חשום לעולים חדשים
הספקה מהירה של 1
במטוס וללא מכס 4 .דגמים
בעלי 2רמקולים $ 140
דגם 1050 בעל רמקול אחד
$ 130
הסוכן הבלעדי
כינורי כן ן״מ ת״א פרץ 4

(המשך מעמוד )27

אליהו לוי. בתשובה קיבל צ׳ארלי מכתב מ־משרד־המשטרה,
בו נאמר כי קובלנתו נמצאת
בעיון, וכי עד להודעה חדשה אינו
חייב להופיע במשפט שהוגש נגדו.
צ׳ארלי שמח, אבל לא לאורך ימים. כעבור
ימים מספר קיבל הודעה כי מאחר
שלא הופיע למשפט ניתן פסק־דין בהעדרו.
הוא נמצא אשם והורשע. מיהר צ׳ארלי
עם הודעת המשטרה שבידיו אל השופט,
הוכיח לו כי המשטרה הודיעה לו במפורש
כי אינו חייב להתייצב למשפט. השופט
ראה את ההודעה, ביטל במקום את פסק-
הדין.
אולם גם הפעם לא נסתיימו צרותיו של
צ׳ארלי. הוא קיבל מכתב ממשרד־המשטרה.
בו הודיעו לו כי אחרי חקירת קובלנתו
מצאו אותו אשם. צ׳ארלי נדהם :״אנחנו
נמצאים בארץ דמוקרטית. כשעורכים חקירה
מזמינים את שני הצדדים ולא רק חברים
למקצוע. לא טרחו כלל להזמין אותי
לחקירה ולשמוע את דברי או לבקש ממני
להביא עדים. איך יכול להיות שאקח זוג
לחתונה עם עוד אנשים מעבר למותר. הלא
כל הבגדים שלהם היו מתקמטים עד שהיו
מגיעים לחופה?!״
צ׳ארלי קדושים החליט להילחם עד הסוף.
הוא הבטיח שכאשר יחודש משפטו
בעוד חודשיים יזמין למשפט את כל נציגי
העיתונות ,״כדי שיוכלו לבדוק את מצבו
של האזרח בארץ ואת זכויותיו.״
חינוך היגון מיוחד אברהם חושנגי חזר מבית־הספר כשאפו
זב דם .״מי עשה לך את זה?״ שאלה
אמו .״המורה שאול,״ השיב הילד. האם
לא חשבה פעמיים, לקחה את בנה ורצה ל־בית־הספר.
היא ניגשה למנהלת׳ תמר גוש־חלב,
וביקשה לראות את המורה שהיכה את
בנה פנים אל פנים. כשניסתה המנהלת
למנוע זאת ממנה, לקחה האם את בנה ויחד
עמו נכנסה לכיתה בה לימד אותה שעה
המורה שאול ינקו.
לעיני תלמידים החלה האם לצעוק על המורה,
חלצה את נעל הגומי שלה והחלה
להכות אותו ואף לירוק עליו. המורה לא
ידע כיצד להרגיע את האם הנסערת, סטר
על לחייה לעיני כל התלמידים.
לא היתר. זו התקרית היחידה בה היה
מעורב שאול ינקו. שאול ינקו משמש כמורה
לחינוך גופני בבית־הספר מגן ב־באר־שבע.
אולם מסתבר כי החינוך הגופני
אותו הוא מקנה בבית־הספר רחוק מלהוות
הגנה לתלמידים ולמורים גם יחד, בשמו
של בית־הספר.
יומיים לפני שר,יכה את אברהם חושנגי,
נכנס שאול ינקו לחדר בו לימד המורה
אנדרש וצלר. לעיני התלמידים החל ינקו
להכות את המורה וצלר בראשו. זה היה
כבר יותר מדי. המורה ינקו הועמד למשפט
פלילי. הוא הואשם בהכאת המורה וצלר
ובכך שגרם לו חבלה גופנית; בהכאת הילד
אברהם חושנגי ובהכאת אמו, שמחה
חושמי, כשבאה לברר למה היכר, את בנה.
נאשם אלים. הפרשה עוררה את סקרנותם
של תושבי באר־שבע. שכן בית-
הספר מגן הוא בית־ספר לחינוך מיוחד, או
כפי שהוא מכונה — ״בית־ספר לילדים קשי־חינוך.״
מזה זמן מה נפוצו שמועות ב־באר־שבע
כי לא רק הילדים הם קשי חינוך
בבית־ספר זה, אלא שגם חלק מהמורים
מחנכים ביד קשה. העמדתו של המורה
ינקו למשפט, שימשה מבחן לשמועות אלה.
כאשר סיים לשמוע את העדויות במשפט,
פסק השופט יעקב גנן :״הנאשם הואשם
בשלושה אישומים שמעשי אלימות כרוכים
בשלושתם ...נעלה מכל ספק הוא, שעניין
לנו כאן עם נאשם אלים, הנותן פורקן
לידיו לפני שהוא מפעיל את כלי מחשבתו.״
אחרי שהרשיע את המורה ינקו, הטיל
עליו השופט קנם של 750ל״י ושלושה
חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
אך הוא לא הסתפק בכך, הוסיף את הקביעה:
״מכלול העובדות שהצטברו והתגלו לפני
בתיק זה עשויים להיות, בראש וראשונה,
בעייה הנוגעת ליחסים בין משרד־החינוך והמורה
— הנאשם כאן בשטח החינוכי, האקדמי
ולא המשפטי. עניין זה ביסודו אינו
ניתן להכרעה על־ידי בית־המשפט דווקא.
זה נתון לשיקול דעתם הבלעדי של
מוסדות החינוך וחזקה עליהם שאף הם
יעשו את המוטל.״
הו וו לר ז

הזה

704־ 4

£י צעירה גרמניה שיגעה את נהגי ישראל במכוניתה — עד שנחתה בבית־החולים

ה ״ מ אוז נ א ( 1ש ל או
מה שחסר ליהודים, ,כימים טרופים אלה של הפסקוז־אש,
זה משהו מותח ומסעיר, כמו מירוץ מכוניות, למשל. פטרה
קלופר, גרמניה בת , 25 החליטה שלא לתת לישראלים להשתעמם
או לנוח. בימים אלה היא משלימה את ההכנות האח רונות
לאירגון מירוץ מכוניות אמיתי על ה״ראנד פריז—ישראל׳
.זה לא יהיה מירוץ מהסוג הנפוץ על כבישי הארץ,
אלא תחרות של מכוניות-מירוץ ממש, שידהרו בחודש נובמבר
הקרוב במשך חמישה ימים סביב מסלול של 4.5קילומטרים
באשקלון, אותו יצטרכו להקיף כ־ 45 פעם כדי להשיג טווח
של 200 קילומטר, במהירות של עד 290 קילומטר לשעה. אבל
עד לתחילת המירוץ הגדול, הראשון במינו בישראל, בו ישתתפו
נהגי מירוצים מפורסמים מאירופה, מצליחה פטרה לשגע
את נהגי ישראל במכונית ה״באגי״ הצהובה שלה, אנדרוגינוס
מוזר, שצורתו בין ג׳יפ לבין מכונית מירוץ.

חרק כאנגלית, הוא
,,כ אגי׳
המילה האחרונה של חובבי המכוניות
בעולם הגדול. היצור המוזר הזה נע על
גבי גלגלים עבים ושמרכבו עשוי פיברג־לאס
צבעוני, טוב למי שיש כבר מכונית
לעבודה, מכונית לאשה, ומכונית לטיולים.

.דיין־באגי,
הוא שמו
גל לדהור בדרכים ששוט מכונית
אבל בישראל ז הו תענוג ה שמור

10״ ניו 1עו^קטוואגן, שהתמחתה בייצור
מכוניות מסוג זה, עולה בגרמניה בססי•
8ל״י. היא יבולה להגיע למהירות של
140ק״מ בשעה ועושה בערך 12 קילומטר
על ליטר דלק. כשהגיע הבאגי של פטרה
לארץ, דרשו ממנה ממשרד־התחבורה ל-
בצע בו לפחות 15 שינויים, לפני שהירשו
לה להסיע אותו בכבישי ישראל. כשעברה

ו^,שו וחרה 7שראלית. ואילו אביה החורג
של פטרה, קפץ על הרעיון ומינה
את בתו להוציאו מן
הכוח אל הפועל.
מה האידיאל הניצב
מאחורי רעיון חלוצי
זה? ״פשוט מאוד,״ אומרת
פטרה בגלוי־לב,
״לעשות כסף. בכל העולם
עורבים מרוצי
מכוניות, אז למה
שלא יהיה מירוץ

הבאג׳ היא מכונית לבריחה מהכבישים. לנסיעה
על חוף הים ואפילו בין הגלים, לטיפוס
על דיונות חול גבוהות, לדהירה במרחבי
מידבר, או לטיול בתוך ביצות.
וזה מה שקורה לבאג׳ של פטרה. הבאגי

השם שהעניקה פטרה קלופר למכונית ה חיפו שי ת שלה, על
של שר־הביטחון, כ מובן, ה״באגי״ הצהוב של פטרה מסו אחרת
לא תעבור ב הן — בדיונו ת חול, על חוף הים ובבוץ.
לתיירים בלבד. לישראלים אין מתירים •בוא מכוניו ת כאלה.

פטרה לבסוף את הטסט, היא קראה למכוניתה
״דיין באגי״.
בכבישי ישראל אפשר לראות כיום עוד
כמה מכוניות מסוג זה. כולן נושאות מספרים
זרים. ישראלים שהתעניינו באפשרות
לרכוש באגים נענו על־ידי משרד־התחבורה
שלא יתנו להם רשיונות לכך. יש מספיק
תאונות במכוניות הנורמליות, אז בשביל
מה צריכים עוד בעיות עם יצורים מוזרים
כאלה? זוהי אולי הסיבה שאף נהג אחד לא
נשאר אדיש למראה הצעירה השמנמונת הנוהגת
ב ב אג׳ הצהוב שלה. אבל כל מי שמנסה
לשרוק לעברה בהמתנה ליד הרמזור,
חושב פעמיים לפני שהוא ממשיך בפלירט־הרמזורים
— לצידה של פטרה יושב תמיד
בבאגי הצהוב כלב ענק, החושף שיניים.
בחודשים בהם שוהה פטרה בישראל, היא
הספיקה לגבש לעצמה דיעה ברורה על
נהגי ישראל. ודיעה זו אינה עשויה דווקא
להחמיא להם: הנהגים הישראליים הם גרועים
מאוד,״ היא אומרת ,״הם עוברים ברמזורים
באור צהוב ונוהגים בצורה פזיזה
ובלתי זהירה.״
מה הביא את פטרה לרעיון לייבא לישראל
את הספורט המטורף של מירוץ־
מכוניות? קודם כל הרעיון אינו שלה. הוא
נולד במוחו של שותפו של אביה החורג,

כזה גם בישראל?״ החברה של אביה החורג
משקיעה כ־ 200 אלף ל״י בהכנת ה־מירוץ
הגדול ובהכשרת המסלול. היא בטוחה
שזו השקעה שתצדיק את עצמה. בנובמבר
אין נערכים מירוצי־מכוניות באירופה,
בגלל מזג האוויר. אז איזה אירוסי שלא
יכול לישון בלי מירוץ מכוניות לא יקפוץ
לכאן כדי להיות נוכח באירוע ההיסטורי?
פטרה, שהחלה לעסוק במירוצי־מכוניות
בגיל , 18 אינה נהגת מירוצים בעצמה. היא
מוסמכת אוניברסיטה לעיתונות, סוציולוגיה
ופסיכולוגיה. היא עבדה כבר בבית־ההוצאה
לאור של אביה וכתבה בעיתון
ספורט, ואף חיברה ספר על מירוצי מכוניות.
היא ספורטאית בדם, הרוכבת על
סוסים, מחליקה על סקי ומשיטה מפרשיות.
בטלוויזיה הגרמנית מצפה לה מישרה של
פרשנית ספורט לענייני מכוניות אבל
היא תוותר על הכל אם מירוץ המכוניות
על הפרם הגדול של ישראל יצליח. אז היא
תישאר כאן ותתחיל לארגן מירוץ נוסף.
אבל בחיים צריך גם מזל. פטרה, שטסה
בראשית השבוע עם ידיד, דויד חליפה (,)24
עם הנ אגי שלה, סטתה מעל הכביש בנסיבות
שעדיין לא הובהרו, התהפכה, נפצעה
קשה ואושפזה בתל־השומר. האם תביא
תאונה זו קץ על חלום המירוץ בישראל?

ידידיך רוצים בטובתך.
שמע היטב מה שיש
להם לומר, והתייעץ
איתם לפני שתקבל
את ההחלטה הגורלית.
ביטחונך העצמי
המופרז יחבל בהצל21ב
מרס -
חה ממנת תיהנה ב ן 20באפ רי ל
תחילת השבוע, אך
תובל לתקן את הנזק.
בת טלה — שימרי על כבודך העצמי,
ואז גם אחרים יעריכו ויכבדו אותך.

1111ו!

103/70 רק עכשיו אני מבינה
דוע לא הצלחת כפעם הקודמת.
י אתה פשוט ממשיך. כאותה
רך. רוצה להצליח? אז שלח לי
הר את כתובתך, אחרת תמיד
צא לטיולים כנפך!:

אהכה כתקופות
אין לי צורך לומר לכם ש 1 0 8 / 7 0תק־ז
המון מכתבים:
״האהבה שלי, רותי, נחלקת לתקופות. כל
קופה אהבה. אבל, בלי רציפות. משכבר
ימים אהבתי בכי* חושי. מזה שנה אני
יה בבדידות, וכבר בניתי מסגרת. רותי
קיץ שלי לא שזוף הפעם. הקיץ שלי קצת
ז. אולי השיר, המסכן׳ הבא יסביר אותי
נת יותר— :
״כל שלא שלי, רציתי בכפי הקטנה/ ,
״כל שלא שלי, לאלוהי התחינה/ .
״על מה אל, היד קטנה/ 7
״כל שלא שלי, על מהז /
״חמניה זהובה — שקיעה אדומה /

שלי, הנני ירושלמי, סטודנט למשפטים,״
כותב הלז. מה גם שהוא עייף כבר מכל
היפהפיות הרגילות המהלכות עם האף בעננים
וראשן בדיסקוטקים. כשערך את
חשבון הנפש הסופי שלו, החליט שהפעם
הוא רוצה סטודנטית. מסתפק בנאה, העיקר
שתתענייני בנושאים רציניים אקטואליים ואפילו
לא אקטואליים. והכי חשוב לו שתשלחי
לו הרבה ״אורנג׳דות״ קרות עם
כתב כחול ומסתלסל.

נמישות נמרים
דברי אלוהים ח״ם מועלה 1 1 1 /7 0במכתבו.
והוא מבטיח שכל מלה ומלה יצאו
מעומק לבו הזהוב. הוא משביעני בזכות
קוראים וותיקים לפרסמם ככתבם וכלשונם.
ואכן איני מאבדת ״עולם ומלואו״,
והריהו לפניכם:
״לא, קיסר׳ אני, וגם אמרי לא נופת
צופים. סטודנט פשוט אני( ,כטוב בעיניכם)
— לתיקון, סוליות׳ פגומות. למרות
זאת ורק 24 אביבי, אני תקווה — תרדנה

נער> ה שבו ע

הגיעה השעה להתחיל
להוציא את תוכניותיך
אל הפועל. אל תאבד
את עשתונותיך בגלל
לחצים שיופעלו עליך
בבת־אחת ממקורות שו נים.
אל תהסס להיעזר
על־ידי כלמי שיציע
לך את עזרתו. בת שור
— הוא לא מראה לך
את אהבתו כי פשוט אינו יודע איך. אל
תלחצי עליו, והיי כלפיו חביבה ומבינה.

המשך בדרך בה התחלת,
ותגיע רחוק.
הפרעה קטנה בסוף
השבוע תעכב קצת

את התקדמותך, אך
היא תיפסק מאליה,
ואינך צריך לדאוג.
השבוע תהיה לך סוף-
סוף האפשרות להחזיר
טובה לאדם ש עזר
לך רבות, אל תהסס לעשות את
מה שנראה לך לנבון, ועזור לו.

תאוחיס
1 הנערים שלי השבוע הם לא נערים של יום־יום. גם לא של שבת. הם פשוט,
:לילים״ מפורסמים, מפורסמים עד שאני בטוחה שאין אתם זוכרים שדירק-
טרוו״ג׳ול״גספאר-אולריק־ון-בוגרד הוא שמו הטלא של השחקן שכולנו מכירים
\ם דירק בוגרד (כן, כן, זה השחקן הזה מ״דארלינג״ ומ״המשרת״) .לעומתו,
:ומר שריף צמוד השם: מקל שלוב (ב׳ דגושה) ,כשאיסור דניאלוביץ הוא לא אחר
זשר קירק דוגלס, היהודי שלנו !
ועד היום קשה לי להבין מדוע אלביס אהרון פרסלי ויתר על שמו האמצעי,
בזמן, שתאמינו או לא, מאחרי השם המפוצץ אנגלברט הומפרדינק מסתתר
נש בשם ארנולד ג׳ורג׳ דורסי.
שתי נקודות בקשיש, למי שינחש מיהו דינו קרוצ טי ן נכון, זהו דין מרטין !
אמונה, אני נשבעת, מרלון ברנדו הוא לא אחר מאשר — מרלון ברנדו ! !
״צפור של תהיה — חתול הבכיה /
״רגשות אל אוהב — פריחה וכמילה/
״על מה, אל, כפי קטנה/ 7
!ת צוחקת? פויה! השיר לא על רמה,
ל מה זה כבר משנה? ספר שירים אני
אהיה. אותי לא יקנו ולא ימכרו. אני
,( 22 עשרים ושתיים בסוגריים מחשש
וף) וסך הכל בחורה רגישה ותוהה, הזבה
להקשיב.״
להקשיב לך, איש הצבא, המשכיל, ה־ניין
ובעל הרגש, שהחיצוני לא כל כך
וב לו. אולם, לפני שאתה מתיישב לוב,
בדוק מה מצב הס׳׳מ שלך. היא רו־אותך
גבוה!!

״?עשות חיים״
:חור צעיר מעוניין בבחור צעיר אחר
חברות 24 .שנים ויפלו ס״מ זרות דקו לו, לדעתו, כדי לגבשאופי עצמאי,
זוב את הבלתי שיגרתי, להנות ו״לעשות

זבורני שאין צורך להוסיף דבר כדי ל!
שיש ביניכם כמה צדיקים מהעיר ה־
:י״ת׳ שיאותו לשנס עטים ולכתוב אל
. 100/

י,חלק האחורי של 1 1 0 /0 7מאדים ו־תפשף
בהדרגה ...דע כדי כך שהוא הגיע
ב בו אין הוא מתבייש לומר ״שבחום
־א השורר פה, כל מכתב חמוד —
הו כבקבוק אורנג׳דה קרה ומשב־רוח
ן ונו׳ ,וכו
ן, את המילים האלה אומרים רק בחום
־אי של סיני הלוהט, כשלובשים מדי
ומשרתים במילואים :״בחיים האזרחיים

מעד לממוצע...
/ 7 0צ 1 1טוען חזק חזק שהוא בחור
ממוצע קומה, ממוצע משקל, בעל יופי ממוצע
ואפילו עם מנת משכל ממוצעת למדי.
ובהחלטיות
ממוצעת הוא רוצה אותך
ברמה של מעל לממוצע.
אז תגידי, כדאי לך להכנם לשיגרה —
ממוצעת?

הפתעה מהלכת

אותיות שד אורגג׳דה

הגיגי. על משכבי בלילות, בשווקים וברחובות
בקשתיה ולא מצאתיה. השבעתיכן
בנות ישראל אס תמצאו העירו ועוררו
אותה — שהיא ים סוער וגבה גלים, וגם
מפרץ — עגון בו במטחים. עיניה — להבים,
טיבופה — גמישות נמרים .״זו ש לקחה
את שתי הדרכים — שיניה בתפוח
החיים וגם עץ הדעת לה פרי מגדים. משהו
— שאפשר להמריא עמה, לתפוס יום יום
כוכבים חדשים.״
אם בכל זאת רצה להציץ ב,אבן־שושן׳
— אני בטוחה שאין 1 1 1 /7 0מתכוון
אלייך 1

ראיתן אותו? הוא חושב שהוא מתאים
לדרישותיה של כל בחורה. בינתיים ארשה
לו המתפאר, כך בצניעות בשם . 1 1 3 /7 0
אשר למילותיו :״מוכן להתמודד עם כל
אחת בכל מצב,״ הרי זו הדילמה שלך לנחש
מה מסתתר מעבר לאותיות השחורות.
מוכנה
להסתכן? צפוי לך מפגש עם
הפתעה מהלכת על שתיים.
ואני נשבעת שההגדרה איננה שלי!!

ין!יז
השבוע מתאים להתחייבויות
חדשות, אפילו
לזמן ארוך, בתנאי ש תעשה
אותן אחרי שי־קול־דעת
ממושך והת ייעצויות.
היחסים המתוחים
עם בן זוגך
ייפסקו, ויפנו את מקו מם
לאידיליה שתימשך
זמן רב. הקדש את
ימלוא המרץ שלך להתקדמות נוספת בע בודתך,
וחפש רעיונות חדשים שיקדמוך,

שמור על בריאותך.
המאמץ שעמדת בו
לאחרונה עלול לתת
בך את אותותיו אם
לא תקדים רפואה
למכה ותצא לחופשה
קצרה, או סתם מנוחה•
אל תיתפס לדאגות
שווא, ותן לאנשים
הזדמנות להוכיח
את עצמם. היכרות חדשה עם בני המין
השני תכניס השבוע התרגשות לחייך.

הפחד הבלתי טבעי ש אתה
חש כלפי מעבידך
בולם את התקדמותך
והצלחתך בעבודה. הש ממנו
בהקדם. תחרר דאגות בלתי צפויות,
כתוצאה ממכתב שיגיע
אליך, תטרדנה אותך ב־
22ב או גו ס ט -
22בספטמבר
__ ימים הראשונים של השבוע.
התקלה בחייך
הרומנטיים תיעלם, ותזכה להצלחות מסחררות
במקום אשר לא חלמת עליהם.

1תונו 11

סוף־סוף תזכה לגמול מתאים ליושר וההגינות
שגילית לאחרונה. התקדמות בלתי־צפויה
בעבודה תגרום לסיכסוך קל, שאתה
לא תהיה אשם בו. אס
תנהג בטאקט ובנדיבות,
ייעלמו אחרוני וזמיכ־שולים
העדמדים בפניך
ודרכך להצלחה תהיה
פתוחה. נהג בבת־זוגך
בהתחשבות גדולה מכ־
1 1 רגיל, כי היא זקוקה
( 2בספטמבר -
לה לאחר המתח הגדול
22ב או ק טו ב ר
שעבר עליה בעת האחרונה.
הנח לידידיך להס־תדר
בעצמם ולאכול את הדייסה שהם בישלו.
גם אם תרצה לא תוכל לעזוב?הם•

!אח״ן

שמור על קור-רוחך, ואל תתלהב יותר
מדי מההצלחה לה תזכה ביום שבת.
חוסר הביטחון שגי לית
בחייך החברתיים,
יגרום לך אכזבה
מרה בתחילתו של השבוע,
אך הנזק ניתן
לתיקון. אם אתה
נשוי טרי — שמור
על יחסים טובים עם
בת־זוגך, כי השבוע
מסובן קצת עבורך
£ 1 1 1
מבחינה זו. עקרבית
— אל תזלזלי באהבתו, למרות שאינך
אוהבת אותו, בי בעתיד תזדקקי לו.

0ון ו1

התעורר! במקום לתכנן כל הזמן תוכניות
ולא לעשות כלום — התחל לבצע את מה
שתיכננת. עזרה בלתי-
צפויה תסייע לן להוציא
אל הפועל את התוכנית
החשובה ביותר.
אל תייחס חשיבות מוגזמת
לדברים הנאמרים
ברגעי רוגז, ותן לאנאלין הקרובים שים
הזדמנות
נוספת לתקן
את המעוות. גלה יותר
מסירות לילדים — הם
זקוקים לן ואהבתך חסרה להם מאוד.
קשתית! קופידון מאיר לן פנים השבוע.

יחס הזילזול שגילית כלפי האנשים האוהבים
אותך יתנקם גד השבוע, אך
תצליח לצאת מהבוץ
גם בלי עזרתם. הקדש
יותר תשומת לב
למשפחתך, והתעניין
בידידיך. הצלחה בלתי
צפויה בעבודה תפצה
אותך על כישלון חברתי
הצפוי לך בסוף
השבוע. בת גדי —
21בדצמבר •
10 בינו אר
אל תזניחי ידידים
ישנים למען חדשים, יי ואל תזלזלי בעבודתך. תשומת-ליבך לחי-
צוניותך תשתלם לך לקראת סוף השבוע.

אתה לוקח את עצמן יותר מדי ברצינות,
דמחבל במעמדן החברתי. שמע לעצותיה
של בת-זוגן, ונהג לפיהן.
אל תאמין בשמועה
שתגיע אלין, בלי לבדוק
היטב את הנושא.
טעות חמורה שתיעשה
על־ידי אוייביך תיתן בידך
יתרון ניכר, אותו
תוכל לנצל לטובתן. בת
דלי — הגיע הזמן לעשות
חשבון הנפש כדי
[ 5 5 2 2 1
להביא לכמה שינויים
דרסטיים בחייך. מספיק לך בבאלאגאנים.
היי נועזת, מודרנית, ויפה. קדימה לדרך!!

השקטה התנהגותך
והמפוכחת תביא סוף-
סוף את התוצאות
המיוחלות, להן אתה
מצפה זה זמן רב.
צפויה לך הצלחה גדולה
בבל מה שתעשה
השבוע, בבל השטחים.
10 בפברואר
20במרס
יכולת השיפוט הנד
צויינת שלך תסייע
לך לצאת בכבוד ממצב מביך אליו
דניקלע בסוף השבוע שלא באשמתך.
היחסים הטובים עם בן-זוגך יימשכו.
אל י תרבה בנסיעות למרחקים ארוכים.
היזהר, סכנה אורבת לך בתחום זה.

במדינה תיירות כידיסטיס
בחוף חדרה
בתחילת השנה היתה הנהלת מלון מירא-
מר, השוכן על חוף־הים ליד נתניה אך בשטח
השייך לתחום שיפוטה של עיריית
חדרה, במצב כספי קשה. הירידה במספר
התיירים שנרשמה בתחילת השנה, פגעה גם
במלון. בעלי המלון המתינו לנם מהשמיים.
הנם התחולל בצורת קבוצת תיירים גרמנים
שהתאכסנו במלון, שמעו על מצבו הדחוק
והציעו לבעליו לרכוש את המלון.
הם לא רצו לנהלו בצורתו הקודמת. הם גם
לא הסתירו מה מטרתם: להפוך את המלון
ואת חוף הים שלידו למחנה נודיסטים בינלאומי,
שימשוך נודיסטים מכל העולם.
לבעלי המלון לא היתד, סיבה שלא לבצע
את העיסקה. הם רק רצו לקבל קודם
את אישור השלטונות. העובדה שכיום אין
נודיסטים במלון מיראמר מצביעה על כך שאישור
השלטונות לא התקבל. מי התנגד
בעצם להפיכת המלון למחנה נודיסטי?
אף אחד לא שמע. התשובה על
שאלה זו היא תעלומה בפני עצמה. תחילה
פנו בעלי מלון מיראמר לעיריית חדרה,
ביקשו את אישורה. דב ברזילי, ראש-
עיריית חדרה פנה, לדבריו למשרד־התיירות.
״התקשרתי עם שמחה פופ, היועץ הכלכלי
של שר־התיירות. הוא אמר לי שמשרד־התיירות
אינו מעודד תופעות כאלה. לא
כדאי לסגור מועדון לקהל הרחב כדי שישרת
נודיסטים, ועוד גרמנים.״
במשרד־התיירות אין יודעים על הסירוב.
להיפך. שר־התיירות משה קול עצמו גילה
באחת ההזדמנויות, כי למשרדו לא היתה כל
התנגדות לכך. זו באה מצד המשטרה.
אמר ניצב יוסף בן־פורת, מנכ״ל משרד-
המשטרה :״לא שמענו מעולם על בקשה לפתיחת
מחנה נודיסטים במיראמר. אולי המשטרה
התנגדה ולא משרד־המשטרה.״
כשנשאל דובר המשטרה, ניצב־מישנה יעקב
נש על הפרשה, הגיב :״לא שמעתי
על כך מעולם.״
התעלומה נישארה בעינה: אם אף אחד
לא התנגד למחנה הנודיסטים, מדוע לא
ניתן אישור לפתיחתו?
משפט הבחור שדקד (כמעט)
על שתי חתונות
רזיאל טל הוא בחור צעיר ( )22 ומקסים.
ככל צעיר בגילו, אוהב גם הוא לצאת עם
צעירות. הרבה צעירות. השבוע הגישה נגדו
אחת מהן תביעה נגדו על 44 אלף לי-

נתבע רזיאל טל
מי תהיה הכלה המאושרת?
רות, בתוספת תשלום מזונות עבור ילד
שעדיין לא נולד.
היתד, זו שרה מ *.בלונדינית חיננית בת
22 גם היא, הטוענת כי רזיאל נירשם איתר,
לנישואין ברבנות, הכניס אותה להריון
* השם המלא שמור במערכת.
העולם הזה 1721

— ומסרב עתה לשאת אותה.
הסיבה שרזיאל מסרב לשאת אותה, טוענת
שרה, היא בלונדינית חיננית אחרת בשם
ציפי. לדבריה, הבטיח רזיאל גם לציפי
נישואין — אולם עד כדי רישום ברבנות
העניין לא הגיע.
שתי הבטחות נישואין אלו אינן סוף
פסוק. רזיאל הספיק לקשור גם קשרים
הדוקים עם נערה שלישית — הפעם שחרחורת
— שהכיר במקום עבודתו.
לעורר את קנאתו. מכל הנערות
מצבה של שרה הוא הגרוע ביותר. היא
עתה בחודש השני, ורזיאל לא מראה, לדבריה,
שום סימנים שהוא מתכונן לשאת
״היינו ידידים הרבה שנים״ ,היא
אותה.
מספרת .״יצאנו בחברה אחת מאז גיל .19
במשך הזמן הוא התחיל לחזר אחרי, עד
שבסוף הסכמתי. התחלנו לצאת והאהבה
בינינו היתד, גדולה. בינתיים לקחו אותו
לצבא, והוא הבטיח שאחרי הצבא נתחתן.״
רזיאל לא מיהר להגשים את הבטחתו.
הסיבה לכך, כאמור בלונדינית שניה, ציפי
אותה הכיר הגבר בזמן שירותו בצבא. רזי־אל
התחיל לצאת עם שתי הבלונדיניות שלו
לסירוגין ולפעמים כמעט סימולטאנית, בהבדלי
שעות בלבד.
משנודע הדבר לשרה, החליטה להגיב בצורה
קלאסית — לעורר את קנאתו של
רזיאל .״בשביל להרגיז אותו התחלתי לצאת
עם בחור אחר בשם ויקטור, אבל לא
יצא מזה כלום,״ מספרת היא.
מהכל־בו לרבנות. רזיאל השתחרר מ־צה״ל,
התחיל לעבוד כנהג באגד. ואז, מצחיק,
אבל עובדה — הוא הנ-יר בחורה
שלישית, הלא היא השחרחורת, התחיל להיראות
בחברתה במקומות שונים .״שאלתי
אותו מדוע הוא יוצא עם שלוש בחורות
יחד,״ מספרת שרה .״התשובה שלו
היתה, :אני חזק ולא חייב לך שום דבר׳.״
בכל זאת הוא הזמין אותה לצאת עימו.
שרה נעתרה מיד. הם יצאו בבוקר לטיול
בכל־בו שלום — ושם החליטו להינשא.
באותו יום בשתיים בצוהריים, נרשמו
ברבנות. רזיאל אפילו חתם על הכתובה
בסכום עגול של 100 אלף לירות.
ביטלנו את הכתובה. אלא שמייד
אחרי ההרשמה חזר רזיאל והחל לצאת שוב
גם עם ציפי .״כששמעתי שלושה ימים אחרי
שנרשם איתי ברבנות, שהוא יוצא שוב
איתה, ניגשתי אליו ברחוב ואמרתי לו שנלך
לבטל את הכל ברבנות״ .מספרת שרה.
״הוא כנראה רק חיכה לזה. למחרת ביטלנו
את הכתובה. ממשרד־הרבנות יצאנו כל
אחד לכיוון אחר, כמו שני זרים״.
זמן קצר לאחר מכן סידר הדוד של ציפי
לרזיאל עבודה כנהג מונית באילת. רזיאל
ירד אילתה, אך לא שכח את שרה, הזמינה
לאילת .״כשהגעתי אליו, הוא לקח אותי
אליו לאכסניית אשל,״ מספרת היא ,״גרנו
בחדר עם שתי מיטות, אבל למעשה השתמשנו
רק באחת. הוא נהג לבוא אלי למיטה
לישון. הוא עבד בלילה, ואני הייתי מחכה
לו בלי לישון עד שש בבוקר שאז היה בא
ישר אלי למיטה.״
מקסימום נתחתן. הביקור תם. שרה
חזרה לתל־אביב. שבוע אחרי זה הגיעה
ציפי לאילת .״כשהיא היתד, אצלו, הוא לא
עבד בלילה, כמו שעשה כשאני הייתי אצלו
״,מספרת שרה.
״נטעתי אליו עם קרובי משפחה, וכשהיינו
ביחידות, סיפרתי לו. הוא אמר , :אין
דבר. מקסימום נתחתן.׳״
אולם אחרי זה השתדל רזיאל להתרחק
משרה. הוא לא התקשר אליה יותר. הוריה
התחילו להיות מודאגים. אביה הציע לנסוע
לאילת לדבר על לב הגבר. שרה הסכימה.
כשהגיעו לדירתו של רזיאל, הוא סירב
לפתוח להם את הדלת. לא מגסות־רוח.
פשוט, אותה שעה נמצאה אצלו ציפי.
לרבנות — הפעם עם ציפי. אביה
של שרה הצליח בכל זאת להיכנס. הוא
הבטיח לרזיאל הרים וגבעות — העיקר
שיתחתן עם בתו .״רזיאל הבטיח שהכל
יהיה בסדר ואנחנו נתחתן,״ אומרת שרה.
היא לא ידעה כי בינתיים קבע רזיאל
עם ציפי תאריך להירשם ברבנות. ציפי הופיעה
שם עם אמה — על מנת לגלות שהילד
איננו.
כאשר שמעה זאת שרה, הגיעה למסקנה
שהגיעה העת לפעול. היא פנתה לעורך־
הדין התל־אביבי צבי לידסקי, הגישה באמצעותו
תביעה על הפרת הבטחת נישואין,
תביעת אבהות, ופיצויים על צער, עד
גמת־נפש, והפחתת סיכויי־נישואין בעתיד.
סך־הכל — 44 אלף לירות.
״ואם זה לא יביא את רזיאל לחיקה,״
אמר קרוב משפחה שעקב אחרי הפרשה
מתחילתה .״שום דבר כבר לא יעשה זאת.״

ביום רביעי; 9בספטמבר ,1970 בשעה 8.30
בערב ב״היכל התרבות״ ,תחרות בחירת

מלכת הגנים

¥יגאל בשן
¥צילה דגן

¥״האריות
מוטי גלעדי

¥שלישיית ״לא איכפת להם
מנחה: מני פאר
התחרות נערכת ב ח סו ת שעוני

״סיטיזך
תצוגת־אופנה
של בוטיק ״ביבהיי
מיטב מוצרי לונדון
״סאם לדר״ — תצוגת
דברי־עור ,״ גוטקס ״
איפור: הלנה רובינשטיין
ת סרוקו ת: דוד וליזה
טיפול בשיער: וולה
הליכה ויציבות: לאה פלטשר
תנועה ובימוי: שמעון לוי
תפאורה: אירגונית

י 1^ 1

.. 1ש 3

המלכה תיבחר על־ידי הקהל
כרטיסים להשיג במשרד ״לאן״ ובכל משרדי הכרטיסים בעיר,

הוועידה השנישית
מהחלטות הוועידה

אנו והציונות

התנועה הציונית היתר תנועה משחררת, ותרמה תרומה מכרעת להקמת
מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, הפך הזזיכוח על הציונות לעניין אידיאולוגי.

תנועת העולם הזה — כוח חדש אינה תנועה אידיאולוגית, ולפיכך אינה קובעת
עמדה גם לגבי השאלות האידיאולוגיות הנוגעות לציונות. יש מקום בתנועה הן

למי שמגדיר את עצמו בציוני, הן למי שמגדיר את עצמו כלא־ציוני.

בני
גילים שונים, בעלי אידיאולוגיות שונות — מאוחדים ברעיון מרכזי: המאבק לשלום.

מהחלטות החעידה

לי כוד כוחות השלום
הוועידה קובעת שיש צויד חיוני ודחו!! בליכוד כל הכוחות
והאישים הנאבקים במדינה למען השלום, הביטחון והדמוקרטיה,
שאינם שייבים למימסד על מפלגותיו ושלוחותיו, בתנועה מדינית
מאוחדת, פעילה ולוחמת.
הוועידה רואה בתנועתנו את הגרעין הטבעי לאיחוד זה,
וקוראת לבל הכוחות, החוגים והאישים, שהשקפותיהם זהות או
קרובות לעמדת תנועתנו בעניינים המכריעים העומדים על פדר
יומה של המדינה כשעה גורלית זו -השלום, הביטחון והדמוקרטיה
-להתעלם מכל ההבדלים בשטחים האידיאולוגיים,
ולהתאחד עם תנועתנו למאבק משותף על מטרות אלה.

לעומת זאת, קובעת התנועה את עמדותיה לגבי השאלות הממשיות הנוגעות
ליחסים בין מדינת ישראל לבין העם היהודי, כלהלן:
(א) קיימת זיקה הדדית חזקה ואמיצה בין יהודי מדינת ישראל ובין היהודים
בעולם. זיקה זו מחייבת תחושת־אחריות הדדית ועזרה הדדית.
(ב) עלייה המונית יהודית למדינת ישראל היא סם־חיים למדינה, וערובה
להמשך התפתחותה, כחברת־חזחה תעשייתית מודרנית.
(ג) העלייה לישראל אינה כרוכה בשום מגמות התפשטות, ובסיסה המוסרי
מותנה בכך שאינה גורמת עוול לזולת ואינה פוגעת בשאיפות הלאומיות
הלגיטימיות של העם הערבי הפלסטיני.

התנועה תקח חלק בכל מיסגרת חיובית — כמו הקונגרס היהודי העולמי
— שמטרתה לבטא את הסולידריות בין חלקי העם היהודי, בישראל ובפזורה, על־מנת
לפעול באותן מסגרות ברוח עקרונות התנועה, למען השלום והצדק.

כשיו אני מבין איך מרגישה אש־תי
אחרי שהיא גומרת להשכיב את
הילדים, לרחוץ את הכלים ולגמור את הגיהוץ,״
גנח, במוצאי־שבת האחרון, ציר
מטושטש, שזו לו הוועידה הראשונה. הוא
נראה חיוזר, הרגיש חיתר, ואיפיין רבים
מבין למעלה ממאה הצירים שהשתתפו בוועידה
הארצית השלישית של התנועה. ועידה,
הסכימו ותיקים וטירונים גם יחד,
היא אולי חיונית — אבל ממוטטת.
ביום החמישי בערב, עת נפתחה הוועידה,
באולם ברית העבודה בתל־אביב, בהשתתפות
כ־ 150 צירים ואורחים מכל רחבי
הארץ, היתד, עדיין האווירה רעננה וחגיגית.
הערב
החל בנאום הפתיחה של אורי
אבנרי, שעמד על המאבק המתחולל כרגע
בממשלת ישראל בין הלב, הקורא לדבוק
בשטחים, לבין השכל, הקורא לצעוד לכיוון
השלום. אבנרי הזהיר מפני התקדמותה ה־המגומגמת
של הממשלה לכיוון השלום, מפני
האחים היהודים, שכדוגמת האתים המוסל־דים
בארצות ערב, מנסים לחבל בישראל
בסיכויי השלום. הוא קרא, מול תה״ל, להקים
את דב״ש — התנועה לדימוקרטיה,
ביטחון, שלום.
המציאות אכזרית

צירים מסביב לקלפי, ממתינים לתורם להצביע על רשימת חברי המרכז.
במרכז התמונה: פרץ עופר, חבר ועדת־הביקורת החדשה שנבחרה זה
עתה, משגיח על תהליך ההצבעה. למרכז התנועה נבחרו 45 חברים. בראש מניין הקולות
צעדו שלום כהן, עו״ד אמנון זכרוני׳ ואלכס מסים, אחרי שנבחרו ועדת־הביקורת והיו״ר.

בחירות

יי 1
*מ* יא קרא בנאומו לכל כוחות השלום
} 1והדמוקרטיה במדינה, שאינם משולבים
במימסד, להתאחד עם התנועה, להקים כוח
פוליטי גדול. קריאה זו לא נשארה בגדר
דיבורים ריקים: מיד לאחריה פתחה הוועידה
בדיון על החלפת שם התנועה —
צעד בעל משמעות סמלית ומעשית גם
יחד, שנועד להקל על חוגים חדשים, שנרתעו
מלעשות זאת עד כה, להצטרף לתנועה.
הדיון
בשינוי השם, שנמשך עד תום מושב
הערב, נשא, מדי פעם, אופי רגשני
שהעיד עד כמה השתרש השם, עם השנים,

בליבם של הנוכחים, ומה הוא אומר להם.
שלום כהן, שפתח את הדיון בשאלה, העלה
בנאומו את כל הנימות והזכרונות, הסערות
והנצחונות, שהתגלמו, בעשרים השנים האחרונות׳
במילים העולם הזה. אילם למציאות
הפוליטית הגיון משלה, ככל שהנוסט־לגיה
מושכת — ושלום כהן סיים בהציעו
שם חדש: המפלגה הדמוקרטית הישראלית.
הטחת האשמות
•י* אווירה ביום השישי בבוקר היתד.
1 1כבר כולה של חולין ועסקים. ואכן,
ה־ה זה יום שישי ארוך ומייגע, שהחל בתשע
בבוקר והסתיים, עם הפסקה של שעתיים
בצהריים, בחצות הלילה. הבוקר הוקדש
לדו״ח ההנהלה מפי יו״ר התנועה
היוצא, אורי אבנרי, שסיכם את הפעילות
בתנועה, עמד על המחסור בכספים ופעילים

לאחר הדיון בדבריו פתח אמנון זכרוני
את הדיון האירגוני. דיון זה, כדרך הטבע,
איפשר למשתתפים הנלהבים להטיח האשמות
נלהבות על מחדלים מכל הסוגים והמינים,
עובדה שתרמה לרימום מצב־הרוח
באולם.
לאחר סיכום הדיון וקבלת שורת החלטות
בתחום האירגוני, פתח שמואל סגל בסביבות
עשר בלילה, בניתוח מעמיק ונוקב של
המציאות המדינית כיום, את הדיון המדיני.

,,עשו
לשלום. זו
הזדמנות אחרונה!״
ף קורת השיא של יום השישי המפרך
4היתה שורת הברכות שנתקבלו בוועידה
ממנהיגים ערביים בשטחים .״ליבנו אית־כם.
מאחלים לבאי הוועידה הצלחה בהשגת
השלום באיזור,״ כתב חמדי כנען, ראש
עיריית שכם לשעבר .״שכנעו את ממשלת־

שלום בהן, אמנון זכרוני, אלנס מסים ושמואל סגל מקשיבים לדבריהבתיחה של אור אמר בוועידה ה3-מהחלטות הוועידה

ל קר א ת שלו אמת!
לא ייתכן מעכו חד־פעמי ממלחמה טוטאלית
לשלום שלם. המעבר יהיה כהכרח שלבים־שלבים.
התכונה הנוכחית להשגת הסדר־שלום היא שלב
מחוייב־המציאות כדרך זו.

הוועידה מחייבת את החלטת מועצת הביטחון מס׳ 242 ואת
יוזמודהשלום של רוג׳דס, כדרך מעשית להסדר־שלום
נאות בנסיבות הקיימות.

הוועידה מברכת את הממשלה על החלטתה העקרונית
לקבל את יוזמת־השלום האמריקאית, ומסמיכה את סיעת התנועה
בכנסת לתמוך בממשלה ככל הדרוש כדי להביא לידי הסדר־שלום
על פי יוזמה זו.

ישמשו בסים לגבולות־השלום. אין למדינת ישראל שום
תביעות טריטוריאליות תמורת שלום.

(ב) החלפת שטהים
סילוק עיוזתים.

(ג) העיר ירושלים תישאר מאוחדת, כבירת ישראל ובבירת
המדינה הפלסטינית כאשר תקום. עד אז יינתן בה לערבים
מעמד מדיני שיספק את תביעותיהם הצודקות.

(ד) החזרת השטחים בפועל מותנה בפידורי־ביטחון יעי־לי
ם, שיבטיחו את ביטחון המדינה, כגון אי־הכנסת כוחות
צבאיים בעלי יכולת מיתקפתית, פירוז שטחים, הכנסת
כוחות בינלאומיים שאינם ניתנים להוצאה אלא בהסכמה
הדדית, וערובות בינלאומיות יעילות. אין לדרוש קיום בסיסים
צבאיים על אדמה זרה.

הוועידה מזהירה את המדינה מפני גורמים גלויים ונסתרים,
בצמרת המדינה ומחוצה לה, המבקשים לחבל בידזמת־השלום,
לפוצץ את הפסקת־האש ולהחזיר את מצב־הלוחמה
הקודם, במטרה למנוע הסדר המבוסס על החזרת השטחים המוחזקים.

הוועידה
קוראת לממשלה לאפשר התארגנות חופשית
•טל העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, עד כדי הקמת
ממשלה פלסטינית זמנית. הוועידה קובעת כי בהעדר
שיתוף הפלסטינים במשא־ומתן ובהסדר, יהיה כל הסדר שיתקבל
לקוי. על כן קוראת הוועידה לממשלה לפעול למען שיתוף הפלסטינים
במשא־ומתן ובהסדר, למען הקמת מדינה פלסטינית
בשטחי ארץ־ישראל שיפונו.

הוועידה קוראת לממשלה לחתור להסדר־שלום באמצעות ה*
שיחות כהנהלת השגריר יארינג, על פי העקרונות
הבאים:
(א) גבולות המדינה, שהיו קיימים ביום ה־ 4ביוני , 1967

כם לפעול למען שלום,״ קרא ראש עיריית
שכם הנוכחי, מעזוז אל מצרי .״עשו ככל
יכולתכם למען הגברת תודעת השלום. זו
הרי ההזדמנות האחרונה,״ הבריק ד״ר קדרי
טוקאן, שר־החוץ לשעבר של ממשלת־ירדן.
ברכות נוספות נתקבלו מעראף אל־עראף,
ההיסטוריון הערבי המפורסם, תושב

עורה מרומניה

שבע ועולה מרומניה, מאזין לנאום בעברית.

(ה) מתן זכות־בהירה חופשית לפליטים, כפרטים, בין
שיבה לישראל ובין קבלת פיצויים נדיבים, בתנאי שיוסכם
מראש על מספר הפליטים שתאופשר שיבתם תוך תקופה
מסויימת.

הוועידה מברכת את כל המדינות במרחב שקיבלו את ההחלמה.

בקנה־מידה קטן, בהסכמה הדדית, לשם

הוועידה פונה לממשלות ערב, ולכל הכוחות הלוחמים, להסכים
לאלתר להחלפת כל שבויי המלחמה, ועד להחלפתם
להעניק להם את מלוא הזכויות והתנאים על פי אמנת ג׳נבה.

אל־בירה שליד רמאללה, ומאישים נוספים.
מושב הבוקר של יום השבת נפתח בתנופה,
נמשך בתנופה. זה אחרי זה רדפו
המשך הדיון המדיני, דיונים בנושאים כלכליים,
ולאומיים — ועם הצהריים החלו
ההצבעות. בנושא הגדול של שם התנועה
— הוחלט לשנותו, והוטל על המרכז להח
ליט
מה יהיה השם החדש. שורת החלטות
מדיניות ולאומיות (ראה מסגרת) נתקבלה
רק לאחר קבלת — ודחיית — מספר רב
של הסתייגויות .,שנמשכו זמן ממושך. לעומת
זאת, הרבה יותר. קצרה היתד. בחירת
יו״ר התנועה החדש. כמעט פה אחד נבחר
מחדש לתפקיד אורי אבנרי.

״1 11 למרות חוסר זכות ההצבעה,
גילתה תנועת־הנוער פעילות בו11111
לטת
בוועידה, בדוכן הנואמים ובאולם עצמו.