גליון 1724 מתאריך 16 בספטמבר 1970

^ ה מ 7ד ד 77ע

! הסיפוו המל^
^ נ ז לו ד !
עד 11*1־ ־ ק ה|

ההצלחההמהדהדת של צוזת מטוס אל־פל בסיכול נסיון
החטיפה של ליילד, חאלד ושותפה בשבוע שעבר, האפילה על הכישלון,
המהדהד לא פחות, של אמצעי־הביטחון של אל־על על־פני
הקרקע.
כישלון זד, היה חמור עוד יותר לוא היתה כל מחבלת שהיא
מצליחה לעלות על המטוס, טעונת זוג רימונים בחזייתה. כאשר
ליילד, חאלד הצליחה בכך — ועוד מצויידת בדרכון הונדורסי חשוד
— הכישלון היה מוחלט. שכן, תמונתה של אשר, זו חייבת היתה
להיות חקוקה בזכרונו של כל קצין־ביטחון ופקיד־מכירה של אל־על
ברחבי העולם — ביחוד מרגע שהחלו שיחות יארינג, וברור היה
שאירגוני המחבלים הקיצוניים יעשו כל שביכולתט לפגוע במטוסים.
למה אני מזכיר כל זאת? בגלל רעיון מעניין שעלה במוחי:
אל־על מטילה מזה שנים חרם על העולם הזח, מסרבת להעמיד
את העיתון לרשות נוסעיה. לוא היו גליונות העיתון מצויים בכל
קווי החברה, ייתכן שאותו קצין־ביטחון, שעל פניו חלפה המחבלת
בשדה התעופה באמסטרדם בשבוע שעבר, היה מצליח לזהותה.
כי לקוראי העולם הזה, ליילד, איננה פנים חדשות: היא התפרסמה
בשער העיתון עוד לפני שנה, לאחר מיבצע החטיפה הראשון
שלה.
אלא שעל חלב שפוך אין טעם לבכות. כרגע, כל מה שנותר לי,
קיים הבדל אמיתי
בין משחת גלוח
£ט81

^^ 1111
של 5
לבין כלמשחהאחרת
משחתגל 1ח £ט 1ם 0£ו
י 1תרעשירהבלנולין
מוחי ת כ מי ת ג די להשל
קצףרך יע שיר. המרכך
אתסיביהזקןומע ני ק
ונעים.
גילוח קל
ל ב חי רתךמשחת גילוח
מקציפה. קרם >ז*16 וו <0
ללאמברשתוק צף ב מי כ ל
אי רי סי ל (1 13*1161ח 113ח|)

ליי להחאלד: ש ע רי ״ ה עו לםהזה ״ 1670ו* 1723
זד, להציע לחברת אל־על — חינם, כמובן — את גלימות
הזה מלפני שנד, ומלפני שבוע, עם תמונת השער וו־,חוטפת.
הם עשויים להועיל כאשר היא תופיע באחד מדוכני־ר,מכירה של
אל־על, אי שם, אי מתי, במיבצע החטיפה השלישי שלה.

העולם

^ 7ד 8ויזו
!1 4 7 1 4 £

^ והעם וואה את המראות -ברבר

וז 31ו11ו\1ע

11 ומעתה גם בארץ

מהיר יותר, טוב יותר

מהימן הרבה יותר להכיר את בן/בת
זוגך בעזרת המחשב האלקטרוני שלנו.
לקבלת שאלון חינם פנו ל־.כ< ,0.1..ת.ד ,599 .רמת־גן

״ העולם הז ה ,-שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלם ון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דסוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע׳־מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

מו פעבחירתמלכת ־ ה מי ם ,70 שהתקיים בערב יום ה-
י־ביעי האחרון בהיכל התרבות בתל־אביב (עמודים )35—32 היה גם
השנה אירוע חברתי מרכזי. בין 15 המועמדות שהתחרו על הכתר
היו מספיק יפהפיות כדי לספק מלכות לחצי תריסר תחרויות, לא
אחת. חני פרי ויהודית גוסלן, שתי הנהדרות שזכו, בתואר המלכה
והסגנית הראשונה, ערכו ביניהן מירוץ כד, הדוק, שקהל האלפים
נחלק כמעט שתה בשתה, בעת ההצבעה: שליש הצביע בעד המלכה,
אותו מספר — פחות 17 קולות — הצביע בעד הסגנית הראשונה.
קולות השליש הנותר התחלקו בין שאר המועמדות.
האירוע היה בעל משמעות גם מבחינה רחבה יותר: הישראלים,
כציבור, אינם נהנים מעודף שמחה -ועליצות בחיי היום־יום שלהם.
ניתן היה להאמין שכאשר מתרחש כבר פעם משהו עליז, הם יזכו
לשמוע על כך באמצעות אמצעי התיקשורת.
הם זכו — בצורה אופיינית לכיסוי לו זוכה כל מיבצע הקשור
בהעזלם הזה. בעיתונות היומית התפרסמה תמונה צנועה, שנזהרה
מלהזכיר את השם המפורש. לשיא הגיעה הטלתיזיה: ב מבט, למחרת
יום התחרות, שודר סרט נאה בהחלט, שנתן לצופים כיסוי נכון
ומלא על האירוע — אך ללא מילת הסבר: לא מי היא הזוכה, לא
מי הן סגניותיה, לא מיהם מכתירי המלכה — הזמרת שושנה דמארי
וה״כ אורי אבנרי.
ודאי שלא שם העולם הזה.

הסדיעה הגדודח
ומפצ צו תכשרודם — לפצצות בשר. בשר, חלב, וכל שאר
המוצרים, שמחיריהם החדשים פוצצו את תקציבך.
התמונה עדיין גועשת, רועשת. היצרנים מעלים מחירים, הממשלה
עושה הצגה כאילו היא נלחמת בהם. חכמי הכלכלה מסבירים
לך הכל אודות ר,העלאות — מלבד מהיכן תשיג את ההכנסה הנוספת.
לא כדי לחסוך יותר. לא כדי לנסוע לחו״ל. רק כדי לגמור
את החודש לפני שייגמר הכסף.
ציפי כסלו ומרסל זוהר טרחו רבות בין עקרות־בית
נואשות, מפרנסים זועמים, ומנהלי סופרמרקטים ופקידי
ממשלה שהכחישו העלאות. את תוצאות הקריעה הגדולה,
שקרעו אותך ב־ 1לספטמבר, תוכל לראות בעמודים
16ו־ 17 של גליון זה.

העולם הזה 1724

את מתחתנת?
אל תכבלי את עצמך
כסי שעשו זאת בעבר
כן, עדכהלאהיההלכ לו ת
ה צ עי רו ת ב ריר ה, ו הן נאל צו ״ ל הנ ש א *
גםלחברת הגז. ל ך יש, ב רי ר ה !
כ א שר אתמת כננ תאתהמטבח
החדשו חו שבתעלה כי ר ה או תנו ר
ה בי שו ל, ח ש בי גםעלחברת הגז
המתאימה *-פטרולגז*.
גםאנח נו צ עי רי ם, ו מ עוניני םלר כו ש
א ת הזו גו תהצ עי רי ם. אבל, ל א
בהתקש רו ת כו בלתש אי אפשר
לנ תקה. אנח נו מ א מיני םבש רו ת טו ב
וי עי לובהסכםל שנ האחתבלבד!.
או תו תו כ לי לחדש או ל סיי ם ל פי
ש בי עו ת ר צונ ך. חבר תנו אמנם
צ עי ר ה, א ך לנו צוו ת מו מ חי םבע לי
נסיון ש ל שנו ת דו ר ב ענ ף הגז בארץ.
ל פני שאתמח לי ט ה, בו אי עםבעלך
ל ע תי ד, ל ר או תאתמבחרמכ שי רי
ה בי שו להמ שו כ ל לי ם ו הי פי םשא נו
מ צי עי ם.

לזוגות צעירים הנחה מיוחדת
פטח7גז ססניבים וסוננויות:
תל־אביב, רח׳ רמב״ם ,24

טלפון
טלפון ירושלים, רח׳ שמאי ,23 טלפון חיפה, רח׳ הנביאים , 20 טלפון חיפה, מפרץ
אשדוד, מרכז מסחר א׳ ,140 טלפון טלפון אשקלון, רה׳ העבודה,
טלפון
בת״ים, שד׳ העצמאות ,65 טלפון באר״שבע, רה׳ העצמאות, טלפון הרצליה, רה׳ סוקולוב ,11 טלפון חדרה, רה׳ הנשיא ,71 טלפון חולון, רה׳ סוקולוב , 110
כפר־סבא, רח׳ ויצמן 74 טלפון נתניה, רח׳ שער העמק ,4
פתח־תקוה, רח׳ ההגנה ,10 טלפון טלפון רמלה, רח׳ הרצל ,69
ראשון לציון, רח׳ הרצל ,72 טלפון
624316 624315 623340 22032 69922 721222 32703 4660 866162 4466 984148 2082 854329 25245 912588 963342
942860

וסוחרים ברחב* הארץ!

פנווולגז

פרסום ם ל/סטודיו רם

פלד החליט על-בך בעיקבות הביקורת הציבורית
שניתנה לחילופי מנב״ל משרדו.

מספר העצורים
גדול משפורסם
מספר העצורים כשבוע האחרון הקרב
תושבי הרצועה והגדה, עולה כהרבה על
המספר שפורסם.
חלק גדול מן העצורים נתפסו כאופן
מיקרי כרחוב.
הדבר גרם לתסיסה רבה בקרב תושבי
הגדה והרצועה וממשלת ארצות־־הברית
החליטה להפעיל לחץ על ישראל בדי שתשחרר
את העצורים.

באופק :
הכרה אמריקאית
בפלסטינים כצד לפיתרוו

עד כה התעלמה ארצות־הברית כמעט לחלוטין מן
הבעייה הפלסטינית, ראתה בה בעייה פנימית של ממלכת
ירדן. על כן גם לא הוצע לשתף את הנציגים
הפלסטיניים בשיחות יארינג, או אפילו בהתייעצויות
שקדמו להן.
עתה תיתכן בחינה מחודשת של הנושא על־ידי צוות
עוזריו המדיניים של הנשיא ניכסון, ובראשם שר החוץ
ויליאם רוג׳רם ויועצו המיוחד הנרי קיסינג׳ר.

קבוצת חברים, שדעתם אינה חופפת את
דעתה של גולדה בעניינים ביטחוניים מסו־יימים,
התארגנה ואחד מראשיה אמר:
״היא לא תוציא תדמית ישראל ניצית בעולם
-אנו נתנגד!״
מצד שני, מתנגדים הסיפוחיסטים במפלגה לכך שראש־הממשלה
תערוך בעת ביקורה בארה״ב מגעים עקיפים
עם אירגוני המחבלים, בעניין החלפת נוסעי המטוסים
החטופים כחבלנים הכלואים בישראל.

פקיד בכיר
עומד לפרוש
פקיד בביר המשרת כמוסד ממשלתי ח שוב
במרכז הארץ, עומד לפרוש בקרוב מתפקידו
כשירות המדינה.
במקומו של הפקיד יתמנה פקיד אחר של אותו מוסד.

ח״כ יעקובי
כמעט נחטף
ה״ב גד יעקובי, שקיבל השבוע נזיפה
מראש-הממשלה גולדה מאיר על דברים
שהשמיע כארצות-הכרית, היה עלול להי•
חטן? אילו לא נכשלה חטיפת מטוס ״אל־על״
.ברגע האחרון שונתה תוכניתו של
יעקוכי והוא טם כמטוס אחר.
אגב, ח׳־כ יעקובי דחה את הצעתו של שר־התחבורה
שמעון פרם לכהן כסגנו.

עיתונה של אחדות-העבודה ,״למרחב״,
ייסגר ב־ 31 לאוקטובר. תאריך הסגירה
נקבע על-מנת לאפשר למנויי העיתון לקבל
כחודשים הנותרים, על חשבון דמי המנוי
•טבבר שולמו, את ״דבר״.

מעילה בכספי מע״י
בבאר־שבע
אישיות בכירה של מפלגת העבודה הואשמה במעילה
בכספים שנועדו לקרן הבחירות של מע״י.

האיש, המוכר באחד הפעילים בחוג העולים
הדרום־אמריקאיים כבאר-שכע, הואשם
במעילה בסכום של 6000ל״י.

תוצאה מעשית מבחינה מחודשת זו: הזמנת
נציגים פלסטיניים — אולי יאמר ערא״
פאת עצמו -לשיחות רשמיות עם האמריקאים,
בהקדמה לקראת הכללתם כבל מים׳
גרת שתדון על פיתרון מדיני כמרחב.

צאתה של ראש־הממשלה גולדה מאיר לארצות־הברית
גורם לחילוקי־דיעות בתוך מפלגת העבודה.

סגירת ״למרחב״ —
סופית

ההסכם בין שני העיתונים בא כדי להגדיל את תפוצתו
של עיתון ההסתדרות, הסובל מגרעונות כבדים.
סגירתו של למרחב וצירוף חלק מעיתונאיו ועובדיו
לדבר, יסיר לחצים מצד עובדי העיתון.

אחת התוצאות הבמעט־ודאיות טל פריטת
הטיפת המטוסים, כטווה היותר
רחוק: הברה אמריקאית באירגונים הפלסטיניים
בצד רשמי כסיכפוך הישראלי-
ערבי.

חילוקי דיעות
במפלגת העבודה

אגב, המנכ״ל הקודם של משרד הקליטה, אלוף (מיל).
יוסף גבע, עומד לנהל חברה חדשה שתמכור דירות
לאזרחי חו״ל (עולים חדשים ומשקיעים) ואילו המנכ״ל
החדש, הילל אשכנזי, נתבקש על־ידי הנהגת מפלגתו —
מפ״ם — שלא להמשיך במתן הצהרות לעיתונות, כדי
לא לפגוע במפלגתו.

הטיפול בפרשה הועבר לוועדת הביקורת של מפלגת
העבודה.

מוקה לימון
לעיר המיליונר־ם;
הקפאת השינויים
במשרד הקליטה
שר־הקליטה נתן פלד לא יבצע במה שינויים
פרסונליים אותם תיבנן במשרדו.

שליח ישראל לשעבר בפאריז למטרות
קניות, מרדכי (מוקה) לימון, שנשלח חזרה
לישראל בעיקבות פרשת ספינות שרכורג,
ינהל, בנראה, את עיר המיליונרים היהודיים
שתוקם ליד קיסריה.
מחיר כל וילה בעיר החדשה 25 :אלף דולר.

תעריפי הנסיעה בישראל, ובמיוחד בשירותי ״אגד״ ,הם מן
הנמוכים בעולם. תעריפים אלה נקבעים בצו ממשלתי, אשר משקף
לא רק את מרכיבי ההוצאה של הקואופרטיב, אלא מביא בחשבון
את מצב משק המדינה ואת המדיניות הכלכלית. משום כך אין
התעריפים עומדים על הבסיס הכלכלי האמיתי ונמוכים מן הדרוש
לניהול מפעל רווחי.
בחודש נובמבר 1967 אישרה הממשלה ל״אגד״ העלאת תעריפים
בשיעור 10 אחוזים. אישור זה ניתן לאחר שהוכרה צדקת תביעתנו
להעלאת התעריפים. אולם, הממשלה, מתוך שיקולים שלה, לא רצתה
להעמיס את ההעלאה על כיסו של הנוסע ובחרה בסובסידיה בשעור
שווה במקום העלאה בתעריפים.
באותו תאריך נקבע שהתעריפים החדשים יישארו בתוקף עד
ראשית 1970 וכי הממשלה תפצה לאחר מכן את ״אגד״ על כל
ההתייקרויות שיחולו בין 1967ו־ 1970 במחירי התפעול.
ואכן, ההוצאות על מחירי השלדות, המרכבים, הצמיגים, החלפים,׳

אביזרי המשק וגם שכר־העבודה התייקרו מאד. נוצר איפוא גרעון
בתקציב ״אגד״ ,גרעון שאי־אפשר היה לאזנו ללא העלאת תעריפים
ריאלית, שתתבסס על התחשיבים המשקיים .״אגד״ לא יכול עוד
להמשיך בשירות ללא העלאה זו והודיע על כך לממשלה. תבענו
איפוא את מילוי ההתחייבות מ־ 1967 ולפצותנו על ההתייקרויות.
בעוד המשא ומתן בינינו לבין הממשלה נמשך, הוטלו על הציבור
כולו ועל ״אגד״ מסים חדשים, שייקרו שוב את ההוצאות בשיעור
ניכר. על ייקור זד — ,שעתיד להסתכם בעבורנו במיליוני לירות
לשנה — עדיין לא קיבלנו פיצוי.
העלאת התעריפים שאושרה לגו מאפשרת להמשיך בקיום שירות
תקין, אך עדיץ היא מפגרת אחרי הצרכים הריאליים של ״אגד״
ואינה משקפת את הבסיס הכלכלי הנכון של מרכיבי ההוצאות. אנו
ניאלץ להפנות את תשומת לב הממשלה לעובדה זו.
״אגד״ תובע את התמורה המגיעה לו בעד שירותיו הטובים —
מד, שקיבלנו עדיין אינו מהווה תשובה שלמה לכך.

מחיר הנסיעה ב ארץ נולי ותר
__ מרחקים עד 10ק״מ __
בחו ״ל
למרכז לונדון
״ פריז
״ מילנו
״ הלסינקי
״ ניו־יורק

2.5שילינג

1.5פרנק
150 לירטות =

1מרק

30 סנט

בארץ
1.05ל״י
1.00ל״י
0.84ל״י
0.85ל״י
1.05ל״י

מבת־ים ומחולון לתל־אביב

מהרצליה והשכונות לתל־אביב

נסיעה עירונית בעיר בממוצע

25—20 אג׳

כיצד מ ת חל ק ת התוספת:
נקיון והחזקה
קווים חדשים
כ־ 100 קווים חדשים, רובם לאזורי
הספר, הופעלו על ידינו לאחרונה.

מכונות חדשות ונוסף כוח אדם
מאומן, המופקדים על נקיון הרכב
במוסכים המשוכללים של ״אגד״.

הקטנת הסובסידיה
אוטובוסים חדשים
875 אוטובוסים חדשים הוזמנו ע״י
״אגד״ לשיפור השירות ונוחות
הנוסעים.

איננו מעוניינים בתמיכה. אנחנו
מפעל משקי ומבקשים תמורה
נאותה לשירותינו בתעריפים. רק
תעריף נכון יאפשר רווחיות למפעל
ומתן שירות טוב לציבור
הנוסעים.
התייקרויות שיפורים וייעול
שילבנו עשרות קווים והארכנו
קווים עירוניים ובפרברים להטבת
השירות ולהגדלת התדירות.

חלקי חילוף מתוצרת חוץ ותוצרת
הארץ, מכם ומם קניה על אוטובוסים
עלו בחודש אוגוסט בשיעור
ניכר. התייקרויות אלה הן רק חלק
קטן ממעגל ד,התייקרויות המוטל
על שכמנו.

מכתבים

אי ש
השגה איש השנה, לפחות בעולם המשפט והדת,
הוא רב־סרן בני שלים.
הלוחם הבודד שהראה כי עדיין יכול אזרח
לתרום לעיצוב דמות המדינה — למרות
מנ:,נוני המימסד.

דן וגנר,

תל־אביב

:חום גולדמן, היהודי שניסה להיפגש עם
נא:צר כדי להגיע איתו להסדר־שלום —
לו מגיע תואר איש השנה.

יפה כלומנשטיין,
1המבער; ש?
ליידה חאלד

חיפה

ד,אם שמתם לב לטבעת שעונדת המחבלת
ליילה עלי חאלד, בתמונה שהופיע על שער

עיתונכם (העולם הזה? 0723
למרות הטבעת המסמלת את קשיחותה
המחבלת׳ הצליחו אנשי הביטחון והנוסעים
של מטוס אל־על להתגבר עליה.
אולי גם הם לא שמו־לב לטבעת י

יעקב קינן, רנזת־גן
• הטבעת על אצבעה של ליילה חאלד,
ה מו רכב ת מכדור תת־מיקלע — ראה תמונה.

1מבתם גלוי
לשר הבריאות
הנידון: גורמי מחלת החולירע.
שמענו רבות אודות הצורך להישמר בפני

הופעת המחלה — ע״י רחיצת פירות וירקות,
רחיצת ידים וכיו״ב! מבלי לשלול את
החשיבות של הנקיון החיצוני והאסטטיות
— מבקש האזרח. הקטן הח״מ לדעת מהי
השפעתם של גורמים פנימיים על הופעתן
של מחלות קשות בכלל ועל מחלה זו
בפרט?
הכוונה היא לכימיקלים שונים ורבים
המצויים בחומרי־מזון בתקופתנו, כגון חוט־רי־שימוש
כימיים, צבע־מאכל, חומרי־ריסוס
רעילים המשמשים בשפע בחקלאות, שאריות
של תירכובת־מתכת במזון שבושל
בסירי אלומיניום, נחושת או מתכת רכה
אחרת.
מהי השפעתם של המשקאות הקלים הצבועים
כימית(!) והספוגים כימיקלים משמרים
— ולפעמים גם סאכרין — על התפתחות
מחלות? וכן מהי השפעתם של מזונות
מטוגנים הרבה בשמן כגון פאלאפל, סטי־קים
וכיו״ב? ומהי השפעתם של נקניקים
תעשיתיים שכידוע לא חסר בהם מ״החומרים
הטובים״ הניזכרים לעיל?
והאם הסוכריות הצבעוניות, הגלידות וה־שלגונים
הציבעוניים בהם מולעטים
ילדים ומבוגרים בקנה מידה המוני — אינם
מהווים סכנה חמורה לבריאות?!
לאיזה גורמים השפעה
שלילית יותר
מכרעת, לגורמי הזיהום
החיצוניים או
לגורמי הזיהום וזד
טוקסיקציה הפנימיים
המצויינים לעיל?!
האם למבצעי המצוד
והמירדף אחרי
חיידקים ונגיפים
אין מיחסים כיום
ערך מוגזם ביותר,
מעל ומעבר
לערכם וחשיבותם
האמיתיים?!
האם אין בזה משום ״ציד מכשפות״
ושטיפת״מוח ההמונים בסיסמאות נדושות
וריקות מתוכן של אמת, סיסמאות המשאירות
בצל — למרבה הצער — את ה
ג׳בוקי
וידידה
גורמים השליליים
תיים?!

והמסוכנים
האמי שלום
זמיר,

אמירים

ישראלי פה,
ישראלי שם
אני לא מבין מה קרה לכם? מה זה,
נהייתם שמרנים פתאום? בסיפור על הפופ,
מין וסם (העולם הזה ) 1723 אתם מספרים
על בחור ישראלי בשם ג׳בוקי מקריית־חיים,
שהסתובב עירום כביום היוולדו, יחד
עם ידידתו, בפסטיבל הפופ על האי וייט.
אז איפה התמונה של הישראלי העירום?
דוד שמר, חי פ ה
• ג׳בו קי וידידיה, כפי שצולמו על־ידי
שליח העולם הזה לפסטיבל הפופ יעקב
גרוס — ראה תמונה.

:המתפרסים
על חשבון הציבור
בכחבתכם תחת הכותרת ״הזוללים על
חשבונך — מחיר הארוחה שלהם גדול פי
ארבעה ממענק ההתייקרות של משפחה
נצרכת״ (העולם הזה ,) 1722 אני קורא
בפיסקה המסיימת :״בימים בהם מעלים
את מחירי החלב והסוכר למשפחות נזקקות,
זוהי שערוריה ציבורית המצביעה על ה־ביזבוז
בשיטה הכלכלית הנהוגה בישראל.
אף אדם אחד, החי על משכורת, אינו יכול
להרשות לעצמו אכילה על חשבונו במסעדות
הפאר. אם מסעדות אלה משגשגות,
זוהי רק הוכחה על מיספרם של האוכלים
על חשבון הציבור.״
השערוריה הציבורית כאן הנה, כמובן,
(המשך ב ע מו ד )8

החייל שלי יחזור... ובינתיים במעוזים, בביקעה, ברמה
שלח לו ד״ש חיה

כל שבוע

נו>בצע מיו ח ד לח>>ל>ם

השחקנית דליה פרידלנד זכתה לעיצוב איפור מיוחד מהלנה
רובינשטיין. האיפור והותאם במיוחד לדליה המופיעה בתפקיד
הראשי בהצגה ״אמילי״ המועלית בימים אלה על בימת
תיאטרון ״הבימה״.
ראוי לציין כי חברת הלנה רובינשטיין נוהגת לעתים קרובות
לאפר שחקניות בתפקידים ראשיים.

מינוי לכתובת צבאית
בהנחה של 50
לחצי שנה 15 :ל״י ן לשנה אחת 29 :ל״י

הצעה מ י וח דת

מלא ושלח לת.ד 136 .תל־אביב
נא לשלוח
לכתובת זו :
מס׳ אישי

״העולם

לחצי

שנה

לשנה

אחת

דואר צבאי
ר״ב סך 15ל״י (חצי שנח),
השולח

הזח״

למורים * מרצים *:סטודנטים * שוחרי תנ״ך

29ל״י (שנה) — למחוק המיותר

למדו תנ״ך בכתב ביבתכם.

ללא ת שלום
בקורסים המאורגנים מטעם:
בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים

כל קורס מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.

פנה בכתב לת.ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ך ישלחו אליך

חינם

אנשים

חמש החתיכות
של שמעון פרס
:בעיתון דבר של השבוע
שעבר, הופיע, כאילו השתתף
שר־התחבורה לשעבר עזר
וייצמד בפגישה שקיימה, ראש־הממשלה
גולדה מאיר עם
חלק מהשרים על נושא חטיפות
המטוסים. כמה ימים אחרי הפגישה,
נשאל עזר על־ידי עיתונאי,
מה היה באותה פגישה.
״אני לא השתתפתי בפגישה. לא
הזמינו אותי. אם היו מזמינים
אותי, הייתי נותן כמה עצות,״
השיב עזר. מה, בכל זאת, מקור
הידיעה? עזר היה באמת
באותו יום בפגישה אצל ראש־הממשלה.
אבל זה היה לפני
שהיא נפגשה עם השרים. כ־שעזר
גמר לדבר עם גולדה הוא
יצא מחדרה אבל התעכב מעט
במשרד ראש־הממשלה. כך קרה
שהוא יצא יחד עם השרים שהשתתפו
בפגישה, והדבר פורש
כאילו גם הוא השתתף.
לשר שמעון פרס יש
חמישה תפקידים ממלכתיים.
הוא שר־התחבורה והדואר, השר
הממונה על פיתוח השטחים,
הוא חבר בוועדת השרים לענייני
ביטחון והוא חבר ליש־כת
הצמרת של מפלגת העבודה.
איך הוא מספיק לטפל
בכל תפקידיו? ״אני מחלק את
עצמי לארבע חמישיות. ובכל
תפקיד אני משקיע ארבע חמישיות
מעצמי,״ גילה פרס השבוע•

פינחס

האוצר
ספיר סיפר השבוע כי כאשר
שכב בבית־החולים והרופא נכנם
להחליף לו את התחבושת,
התפתח ביניהם דו־שיח. הרופא:
״אני רוצה לשאול אותך מדוע
קיבלתי החודש משכורת שהיא
קטנה ב־ 30ל״י?״ ספיר :״אני
מבקש ממך, אדוני הרופא, קודם
תסדר לי את התחבושת ו־אחר־כך
תספר לי על המשכורת
שלך!״
י מה הסיבה לסולחה בין
דוד כן־גדריון לבין שר-ה-
משפטים יעקכ-שמשון ש
פירא,
שרק לפני ארבע שנים
כינה את בן־גוריון ואנשיו כ־פאשיסטים?
יודעי־רכיל אומרים
כי שפירא מעוניין בתפקיד נשיא
המדינה בתום תקופת שירותו
של זלמן שזר ולכן הוא
משתדל ליישר את ההידורים
אם יריביו בבל המפלגות.
:לפני כ־ 50 שנה עלו לארץ
מי שהם היום נגיד בנק-

ישראל דוד (דולק) הדרו־ביץ
ומנהיג מפ״ם מאירי
יערי. באחד השלבים של קליטתם
בארץ, היו השניים חברים
בקומונה של השומר הצעיר ב־ביתניה
עילית. על מה שקרה
בתקופה ההיא ניתן לקרוא בספרו
של הורוביץ האתמול
שלי, שיצא לפני כמה שבועות
לאור. מאיר יערי קרא את הספר.
במה דברים בו אפילו הרגיזו
אותו. איך זה שהורוביץ
מעיז לתאר אותו כ״הכהן הגל
דול של המיסדר האוחז בשרביט
המאגי ומטיל מרותו הרוחנית
על אחרים. לשמע הוידויים בשיחה,
דימיתי אותו למי שמצליח
להרקיד את כל הסובבים
אותו במחול אכסטאטי. לרגעים
חששתי שטירוף־דעת קולקטיבי
ישתלט על עדה מתבודדת זו,
שבהיעדר קומוניקציה עם העולם
הסובב אותה, ראתה בכל מי
שלא היה שותף למסתורי הגיגיה
זר שאיננו מבין.״ קטע זה
דיבר על השתפכויות הנפש הקולקטיביות
של חברי ביתניה
אחרי שעות העבודה. יערי לא
נשאר חייב. בסידרת מאמרים
בעל המ שמר תחת הכותרת מקצת
מחיי אדם — הוא משיב:
הוא מתאר או תי ...כמי
שהתהלך אז כאינקוויזיטור ר״לי
המפיל חיתיתו על הבריות ב־סוחטו
מהם וידויים היסטאריים
ובחושפו את סודותיהם האינטימיים
ביותר על־ידי הפעלה מכוונת
של היפנוזה המונית. ספר
הזכרונות שלו מעיד, שהוא יותר
מדי מאוהב בעצמו מכדי
לעשות חשבון־נפש, אפילו אם
זה נוגע למשוגות־הנעורים שלו.
כשאני לעצמי, כל ההתעסקות

,)21( 7 1 ^ 1111 חייל בצבא דנמרק, חייב לפי פקודות מטכ״ל חד

1י שות של צבא דנמרק ללבוש רשת־שערות, כמו כל החיי׳

לים בעלי השיער הארוך. זאת כדי שהשערות לא יפריעו להם לאימוני-ירי, תיקוני מנועים וכדומה
הרשתות מונפקות לחיילים על״ידי האפסנאות הצבאית הדנית — בין שאר הפריטים הסטנדרטיים
הזאת, פרשיות־עבר הללו, ד1ז־קא
בשעה זו, לזרא לי.״
ובכלל, הנימה במאמרו של
יערי היא: איפה אני היום, מזכיר
מפ״ם בהנהגה ההיסטורית,
ואיפה אתה, דולק? פקיד.

המילה האחרונה בשטח 1 הבר־מיצוות נאמרה השבוע על-
ידי עוה״ד אליהו וינוגרד
ואשתו יוססד. הכל התחיל
לפני קצת למעלה מחודש. כל
קרוביו של וינוגרד קיבלו הזמנות
לבר־מצווה של הבן רונן־
ישראל. להזמנה היתד, מצורפת
חוברת ובה מגילת היוחסין
של המוזמנים המגיעה ער
לשישה דורות. התברר שוינו־גרד
ערך מחקר מקיף על השתלשלות
העניינים המשפחתיים
של קרוביו, ולרגל הבר־מצוזה
הוא שלח את פרי מחקרו. האורחים
שבאו השבוע לטכס ה־בר־מצוזה
שנערך בגן בית וינו־גרד
ברמת־השרון, הופתעו פעם
נוספת למראה מיזנון האכילה
שהוקם בתוך אוהל ענק.

ריד. וכמובן משה ינוקא,
שהוא גם שותף בעסק ושגילה
לנוכחים כי הוא עומד להתחיל
בקאריירה של פסל. האורחים
שבאו לפתיחה קיבלו גם משהו
בחינם. מה? מרחץ זיעה, כמובן.
בגלל המזגן שהתקלקל.
:האם מתחיל להתפתח
בישראל ענף יצוא חדש — של
כוכבים? בעיקבות דליה
לביא וחיים טופול, קיימים
סיכויים שכוכב ישראלי
בינלאומי שלישי התגלה השבוע.
דודו דותן השתגע
ושיגע, כרגיל בעת שהופיע כשבוע
שעבר כמנחה בפסטיבל

פאר. כאשר הינחה את תוב
נית תיב ת נוח, הציג מני או
הזמרת היהודיה מקנדה כרב1
רה גרייף, תוך שהוא מעניי
לה חיבוק בימתי. מנצח תזמו
רת חיל־האוויר, אריך טיין
— שגילה את ברברה כאשו
שהתה בישראל לפני כחצי שנה
הזמין אותה לסיבוב הופעותיה
הנוכחי עם תיזמורתו — מיהר
לשלוף את תגליתו מידיו
של המנחה. הגיב ימני כבזק
״אלא מה? הטובים לטייס, ה
טובות לטייך.״

י לא את ג׳יימס בונד.
לא את שרדוק הולמם. לא

הטובים לטייס,
הטובות לטייך
השבוע בישר בעל קלי־פורניה־ז״ל
אייגינתן שעד
שיימצא מקום חדש, הוא מוכן
לשים כמה כפסלים בשביל ה־חבר׳ה
ליד קליפורניה, אבל בתנאי
״שהם יביאו איתם סנדבי־צ׳ים
וטרמום עם קפה.״

אהרון כהן, זה שהוא
בן־דודו של א־יבי המפורסם,
עשה גם הוא משהו בשביל
החבר׳ה: השבוע הוא פתח
ביפו מסעדה הודית. באמצע
טכס הפתיחה נכנם זוג יחף,
לבוש בבגדים הודיים. המלצר
ניגש לזוג והחל מדבר איתם
הודית. השניים הנידו בראשם
כמבינים והובלו אחר כבוד לשולחן.
אך לתדהמתו של המלצר,
ניגש בעל המסעדה אל השניים,
ואמר בעברית :״שלום
דן, שלום בתיה, אני שמח שבאתם.״
״גם אנחנו,״ השיבו
דן בן־אמוץ ואשתו בתיה

אפולו.

י פתיחה אחרת היא הפתיחה
המחודשת של הדיסקוטק
נזאנדי׳ם שבבעלות רפי
שאולי ואשתו מאגדי רייס־דייוויס־שאולי.
מי לא היה
בטכס הפתיחה? כולם היו: ה
צלילה
שטון

יחד עם עמיר אנרהמי וישראל אגני
הקימו שלישייה נשם ״ תגן מוץ וקש״.
תופעת השלישייה מורכבת מפיזמונים, קטעי ריקוד ומלל בנושאים
אקטואליים. התוכנית הראשונה של השלישייה, בשם ״ז הירות
שביר״ ,בויימה בידי גדי יגיל, שהוכר עד עתה רק כשחקן.

העולם הזה 1724

גששים, שלי שיית התאומים, צ׳
תת הצגת עול מו של ז׳אק ברל
והצוות של עול מו של ז׳אק

פרבר ושמוליק קראום וישראל
וברוריה צוורן,
שהגיעו במיוחד מקונגרס החייטים
הבינלאומי שנערך במד
מרים
נומרפלד

דיילת בכירה של ״אל-על״ (שמאל)
טיילה ברחוב בניו״יורק, כשעבר על
פניה מפגין־יחיד דתי שנשא את הסיסמה :״ ה מין והס ם — הם
הורסי האדם — מאריכים שערותיך — מקצרים את חייך —
אלוהים משחררני בשם ישו — אל תקרא זוהמה ותמות —
קרא התנ״ך ותחייה צלם ניו־יורקי הנציח את המעמד.

הלהקות הצבאיות בקיסריה.
אולם בשביל צופה אחד בקהל
היה בכך משהו מיוחד. היד.
זה אנג ללכ רי נ ק, במאי סרטים
בולגרי נודע, שזכה בכמה
וכמה פרסים בינלאומיים, והגיע
לכאן לביקור. התוצאה:
בסוף ספטמבר נוסע דודו שאינו
יודע מילה בולגרית, לבולגריה,
לככב בתפקיד הראשי
בהצוענים הקטנים של לברינק.
׳ אימרת השבוע — ללא
כל עוררין — שייכת ל מני

את אלרי קווין. אולם את
אחיהם למיקצוע, תוכלו לראות
בקרוב במו עיניכם — בישראל.
הבלש הפרטי הנודע
דויד אלמוג מארגן בימים
אלה את הכנס הבינלאומי של
אגודת החוקרים הפרסיים העולמית,
שיתקיים בתל־אביב בשבועות
הקרובים. לא נעים לספר,
אבל כמה מהגיבורים הנוראיים
האלה ביטלו את השתתפותם.
טיסה לישראל, בימים
טרופים אלו, נראתה בעיני די־סופרמנים
כעניין מסוכן מדי.

מכתבים
( ה מ שז

מעמוד )6

שכבת המתכרסים דשן ועונג עד למחיר של
— 120.ל״י לארוחה לזוג במסעדות פאר
על חשבון האוצר על־ידי הגשת החשבון
המאושר וקבלת תמורתו, על סמן אש״ל,
כיבוד אורחים, ובו /ז.א. על חשבון משלם
המיסים באופן ישיר — וגם בצורה עקיפה,
על חשבון מם ההכנסה באמצעות סעיף הוצאות
מוכרות הפטורות ממס הכנסה.
אלה וגם אלה הינם פקידים בכירים, אנשי
חברות ממשלתיות, קציני־צבא גבוהים, ואחרים
— וגם אנשי עסקים, מנהלי חברות
מסחריות, מנהלים מהסקטור ההסתדרותי,
בעלי תעשיה, פרקליטים, עתונאים ועצמאיים
אחרים. רבותי, היכן, בהקשר לעיל,
סיקור חשבון הביזבוז השנתי הפנטסטי
המתקיים בעתיה של ממלכת פקידיסטאן
החולשת בממשלה ובהסתדרות — ביזבוז
אשר ימשיך ויתקיים במתכונתו הנוכחית
ויהי מה? אנא, גלו עפר מעיני הציבור
וידע ״העם הזה״ להבחין בין טפילות ועבודה,
בין תועלת ומקסם שווא.

יוסף רוט,

תל־אביב

זולל ץ
ב־ 28.8.70 באה עיתונאית שלכם לראיין
אותנו בקשר לכתבה שהופיעה בשבוע
שעבר (זוללים על ח ש בונן, העולם הזה
.)1772 השיחה נסבה בעיקרה על השפעת
עליית המחירים הכללית האחרונה ועל עליית
המחירים שלנו. בכתבה הופיע שאנחנו
טענו כי עקב ירידת מספר הלקוחות הכללית
בכל המסעדות, אנו משתדלים לספוג
את עליית המחירים למרות העלייה
האחרונה.
נהפוך הוא: אנחנו משתדלים בזמן האחרון
להוריד את המחירים ומשתדלים שמי
נחמיאס חיר הארוחה לאדם לא יעלה יותר מ־—15
20ל״י. לא טענו מעולם, כי בזמן הגאות
היו המחירים אצלנו 40—30ל״י לאדם.
כן טענו שחלק מהלקוחות לוקח קבלות,
אבל יש רבים שלא לוקחים קבלה על חשבון
ההוצאות.

אברהם נחמיאס,

בעל ״טריאנה״ ,ת״א

מה פתאד
;זיפה?
בעיתונכם (העולם הזה ,) 1716 בכתבה
הנדזזלח — נ א מנו ת לתפקיד, אני מוצא כתוב
בשמי כאילו אמרתי ש״נדמה לי שדוד מילר
ואהרון פרי קבלו נזיפה, אבל אני אברר
את הענין סופית.״
אני מכחיש כי אמרתי זאת.

משה פלבר,

דובר

משרד

האוצר,

ירושלים

עצה
טובה לחבר׳ה שסחבו את מכוניתי — דחילק,
מספיק. אתם כבר נוסעים במכונית שלי
(ווקסהול־ויקטור אפורה, מספר 974־)210
שבועיים — לא הגיע הזמן לקחת מכונית
אחרת?
אינכם צריכים לטרוח להחזיר אותה. רק
צלצלו אלי למספר — 848039 ואני אבוא
לקחתה.
נפתלי ארבל, חו לו!
(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 1724

| 8י, ו י1
* עי םלראות קבוצה של ישראלים
. 4פטריוטיים, כמו חברי ועדת־הכססים
של הכנסת.
הם מוכנים לעשות את הכל למען בטחון
המדינה. הכל.

אין קורבן שהוא גדול מדי בעיניהם.
הנה,
למשל, באה הממשלה ודרשה מהם
להעלות את המס המוטל על נסיעות לחו״ל,
כדי לממן את צורכי הבטחון.
חברי הוועדה היו מוכנים להעלות את
המם. בייחוד מם המוטל על דבר כל־כך
פסול, כמו נסיעות לחו״ל. ועל אחת כמה
וכמה למען מסרה כה נעלה, כמו צורכי
הבטחון.
לכן לא הסתפקו חברי הוועדה בהעלאה
אשר הוצאה על־ידי הממשלה. בהחלט

חבריהם ועמיתיהם, אנשי המימסד למיניהם
— שרים וסגני־שרים, פקידים בכירים, מנהל,
חברות ממשלתיות, ראשי חברות פרטיות.

לכל
אלה יש מכנה משותף: אין
הם משלמים מכיסם את מס-
הנסיעות.
חוקר זריז היה יכול ללוות את דרכה
של הצעת־החוק להעלאת מס־הנסיעות,
ולהעמיד בשורה דמיונית את כל האנשים
שטיפלו בה. הפקיד המסור שהמציא את
הרעיון. הפקידים הבכירים ששקלוהו. סגן־
השר והשר שהחליטו לאמצו. חברי־המנד
שלה ויועציהם, שאישרוהו. ועדת־הכספים
שהחליטה להגדיל את ההעלאה המוצעת.
ראשי הסיעות הגדולות, שהחליטו לחייבה.

מכסים את חשבון נסיעתם.
זוהי חלוקה נקייה. והיא מוצאת את
ביטוייה בעובדה פשוטה עד להדהים :

אנשי סוג כ׳ הם המחליטים
במה חייבים אנשי סוג א׳ לשלם.

ך* תופעה עצמה חורגת, כמובן, בן
| הרבה מן התחום הצר של נסיעות ל־חו״ל.
הוא
נוגע לתופעה חברתית ומדינית, שלא
זכתה עדיין לתשומת־הלב הראוייה.

נולד לנו כארץ מעמד מיוחד במינו,
שאינו רשום כספריהם של
מארכם, אנגלם ושות/

הם שלפו עט, מחקו את הסכום
שהוצע, ורשמו במקומו סכום חדש,
גבוה יותר.

^ יתה זאת בלי ספק סצנה מלבבת.
ן ! היא מוכיחה שבראש המדינה עומדים
אנשים ישרי־לב, שאינם נרתעים ממילוי
תפקידם הקשה.
וטוב שלא נמצא במקום אותו ילד
קטן (ההוא, מהאגדה של האנס כריסטיאן
אנדרסן, ולא שאל שאלה חסרת־טאקט לגבי
בגדיהם של חברי־הכנסת.
למשל :

ואילו היה אותו ילד מוסיף לש-

ין זו רכילות. החברים הנכבדים
של הוועדה הנכבדה אינם שונים מ־

* ש כארץ כמה אלפי יחיאלים כאלה.
7יחיאלים ממלכתיים ויחיאלים המנהלים
חברות פרטיות, המשגשגות בחממה של המשק
הישראלי, בה הקשרים שווים זהב
וכל הכסף בא מן הממשלה.

כי אז היתה משתררת בחדר המהודר של
הוועדה דממה דקה.

המכונית היא, כמובן, על חשבון המשרד.
יחד עם המיסים הישנים והחדשים.
שתי נסיעות לחו״ל בשנה הם מינימום.
צריכים לראות איך עושים בינוי בפינלנד
(באמת יפה שם!!) ואיך מממנים בינוי בסיציליה
(,מצב סוציאלי מעניין מאד) .או
אי ך ...וכך הלאה.

בי, באמור, הוא כאמת אדם הגון,
אהוד, מוכשר ומקובל על הבריות.

״רבותי
הנכבדים, מתי נסע מישהו
מכם בפעם האחרונה לחו״ל
על חשבונו הפרטי?״

החברים היו נאלצים להשיב, אחרי הימי
הומים ממושכים:
.אני נסעתי במיקרה כחבר משלחת
פרלמנטרית מטעם הכנסת. על חשבון תקציב
הכנסת ותקציב משרד־החוץ, חצי־חצי. נסעתי
ללמוד איך מטילים מיסים במדינות
אחרות״.
,אנוכי סיירתי בנכד בהזמנת מיפעל
הבונדס. להביא את בשורת ציון להמוני
עמנו בגולה הדתייה. משרד־האוצר שילם,
כמובן.״
״ ואותי שלחה המפלגה. כדי לקיים
את הקשרים עם חברינו בצפון הרחוק.
כלומר, סליחה׳ זה היה בפעם שלפני־האח־רונה.
בפעם האחרונה קיבלתי על עצמי
את הידוק הקשרים עם חברינו במיזרח הרחוק.״

אחד — מי יודעי — היה אומר:
״לא כן אנוכי. אני לא הוזמנתי על־ידי
איש, ולא נשלחתי על־ידי איש. נסעתי
על־חשבון החברה, שאני עומד בראשה.
לרגל עסקים. מס־הכנסה מכיר בזה כהוצאה
עיסקית.״

היכן יגור? במלון הטוב ביותר,
במובן. על־חשבון המשרד.

שם דרוש יחיאל פלד באופן חיוני, כדי
למנוע את קבלת ההחלטה האנטי-ישראלית
שהוגשה על־ידי פקידי־הבינוי הערביים, הנוסעים
למטרה זו לאותו קונגרס על־חשבון
משלמי־המיסים שלהם .
בסך הכל — חיים לא רעים, עם המשפחה
הקטנה בווילה הקטנה, אותה הצליח יחיאל
לבנות בפרוטות, הודות לקשריו הטובים,
אבל בדרך כשרה לגמרי.

אול, למשל :״על חשבון מי נסעתם
לחו״ל בפעם האחרונה?״ -
היה זה חוסר-טאקט מכיר עוד
יותר.

(גולדה הזדעזעה כאשר שמעה, לפני
שבוע, שיועצה המדיני סעד על חשבון
מנהל חברה ממשלתית, ושהארוחה לשניים
עלתה 110ל״י. הוי גולדה, גולדה!
יועצי שאר השרים אוכלים במחיר 160
ל״י ויותר!)
כמעט כל שבוע נאלץ יחיאל לרדת לתל־אביב
(או לעלות לירושלים, אם הוא עובד
בתל־אביב) לרגל תפקידו.

שלא לדבר על ההשתתפות בקונגרס
הבינלאומי של הכינוי בטוקיו״

ולאחר
מכן בירכו איש את רעהו על
מידת הפטריוטיזם וההתמסרות שגילו זה
עתה, וחזרו הביתה.

פעם על חשבון המשרד השני.

הם שייכים לבל הסקטורים

הפקידים הבכירים, שקיבלו את החוק המתוקן
והתחילו לבצעו.

שורה ארובה ומרשימה.
כולם אנשים טובים. כולם חרדים לשלום
המדינה ובטחונה.

ובולם -בלי יוצא מן הכלל -
נוסעים לחוץ־לארץ על חשבון
הזולת.
והזולת הוא — כן, ניחשת —

אתה.

מעמד שאין לו שם.

נצטרף לקרוא לו, כפשטות ,״המעמד
החדש״.

אין זה מעמד עשיר, ברובו הגדול. אין
הוא עתיר נכסים. אמצעי־הייצור, אשר
קארל מארכס ז״ל ייחס להם חשיבות כה
רבה, אינם שייכים לו.
רוב חברי המעמד יכולים לטעון, בכנות
גמורה, שהם אנשים עניים, המקבלים משכורת
דלה.
ובכל זאת הם חיים טוב מאד.

בי הם חיים, למעשה, בחינם .

ץ הו הצד החיובי במם־הנסיעות. הוא
ן מאפשר אבחנה ברורה בין שני סוגי
ישראלים.

אבחנה אובייקטיבית, פשוטה,
נקייה.
סוג אהד: הישראלים החולמים במשך
שנים על נסיעה לחו״ל. המקבצים לירה ללידה.
המשלמים בעצמם את מחיר הכרטיס
ואת המס המוטל עליו.
סוג שני: הישראלים הפטורים מכל
התהליך הזה. שהממשלה משלמת את מחיר
הכרטיס שלהם, ופוטרת אותם מן המס.
או הנוסעים על חשבון מוסדות ציבוריים,
חברות ממשלתיות, ההסתדרות הציונית העולמית
(כמה טוב שהיא עולמית!) ,המגבית,
הבונדס. או הנוסעים על־חשבון חברות
פרטיות, הרשאיות לנכות את מחיר
הכרטיס והמס מן ההכנסה החייבת במל.

כלומר: ששאר משלמי-המיסים

ץ קח לדוגמה (,דמיונית לגמרי) את
^ יחיאל פלד (לשעבר פלדשטיין) ,שהוא
פקיד בכיר במשרד הבינוי.

משכורתו אינה גבוהה. בסף הבל
׳ 850ל״י נטו, כמו חבר-כנסת
מיסכן.
הוא אדם ישר־לב, ולא יעלה על דעתו
לקחת שוחד.
הוא חרד לשלום המדינה ובטחונה, וכד.

הוא יודע שאינו עובד בשביל
בסף, חלילה, שהוא ממלא שליחות
לאומית.
אבל בצהריים תמצאו אותו באחת מתריסר
המיסעדות היקרות בעיר, שם הוא
סועד, לרגל עסקיו, עם יחיאלים אחרים
ממשרדים אחרים.

ממלכתי, הסתדרותי, פרטי. אין
ביניהם הבדל. האידיאולוגיה הפכה
מזמן נושא לבדיחות כין המנה
האחרונה והקפה התורכי.
יחיאל ברזל לשעבר אייזן, המנהל את חב־רת־השיכון
הפרטית, והחי על חשבון־ה־הוצאות
הפרטי שלו, בטוח כי רובצת תהום
בינו ובין יחיאל הממלכתי. הארוחות, המכונית,
הנסיעות, בתי־המלון — לא הממשלה
משלמת עבורם. החברה משלמת.
והרי הוא עמוד־התווך של החברה, והיא
מרוויחה את כספה בזיעת אפיו.
זה נכון. אלא ש

אלא שבל ההוצאות האלה פטורות
ממס. ובדי לאפשר שיחדור
זה ממס, צריכים הרכה־הרבה
אזרחים אחרים לשלם יותר .
למשל: כל פועליו ופקידיו של יחיאל
ברזל, שאינם חיים על חשבון־הוצאות.

* ש מעמד חדש.

הוא מסתדר לא־רע

במדינה.

ומה הפלא? הרי הוא מנהל את
המדינה. וקובע את מדיניותה. ד
מחליט את החלטותיה.

פעם על חשבון משרדו שלו,

*< 111ו 1ו ^ ן 1ן ל ־ י י

בין השאר הוא מחליט מי ישלם, ומי לא.
הם כן.
הואלא.

1ל 1 - 1 1י ״ י

מכתבים
₪השיחות, נאצר,
עראפאת ו״הקטיושות״
מקריאת מאמר
אפשר להבין שהזמן שבו זזו הטילים במצריים
לא מעניין את אורי אבנרי (כך
הוא גם טען ב מ תי זזו הטילים, דו״ ח לבוחר
.)35 מה שמעניין אותו זה שיתחילו
בשיחות השלום.
מר אבנרי, אני
בטוח שאם יתפוצצו
השיחות, גם דפי
עיתונך לא יספיקו
למלא את התמונות
במסגרות השחורות.
וגם אם יוחזרו
השטחים, נאצר לא
ינצח את עראפאת,
ומטרת ברית־המוע־צות
תהיה ליצור
מתיחות כמו בזמן
שלפני .1967
אך אז הקטיו ש ה ציטרין תיפול גם במערכת
הנידון צפרדעים בתעלת,

העולם הזה.

מעניין מה תאמר אז?

בני ציטרין,

תל־אביב

גנ ד

מחרחרי המלחמה!
הנסיגה מאחריות, אופיינית לרוב מחייבי
הסיפוח. בתחילה היו אלה חברי גח״ל
אשר פרשו והשאירו את המערך לשאת
בעול. עתה אנו מתבשרים כי גם שר־הביטחון
משה דיין מתכונן ללכת בדרך

אם אמנם כך יעשה, יפגע הדבר במערך
עצמו ואם תערכנה בחירות, צפוייה הסכנה
כי גח״ל ודיין יתאחדו, ישיגו רוב
ואז יתמעטו הסיכויים לשלום.
לכן, השתדלו אתם לצאת במערכה נגדית
ומקיפה כנגד כל מחרחרי המלחמה!
בתקווה שתצליחו.
רוני,

תלמיד,

תל־אביב

י מסנן
הארמיסמים

הייתי עד למפגן שנערך בחיפה מטעם
התנועה ננד הנסיגה. בלשון גוזמא אפשר
להגיד שהשתתפו במיפגן כ־ 500 איש, כולל
הקהל שיצא מהצגה בקולנוע מאי ונעצר
זמן קצר בלבד לשמוע את הנאומים.
אמנים — ארטיסטים בלעז — לא חסרו.
שניים עסקו בצילומים. הנ״ל צילמו את
הקהל בעמדם על האספלט ברחוב. למה?
כי אם היו מצלמים ממקום גבוה, היה
נראה המפגן כמו שהיה באמת: מפגגצ׳יק
— בטיב ובמספר קהלו.
צביעות לדור הזה אופיניים מספר דברים שאי־אפשר למצוא אותם בדורות שקדמו לנו, לפחות
לא בתפוצה ובבירור כה רב. אחד מאותם דברים היא העייפות מאותה צביעות שהביאה
דורות קודמים לנהוג מנהג של ״אחד בפה ואחד בלב״ .מזמן כבר חדלו אנשים רבים
להכיר בקיום האלוהים, ולמרות זאת ביססו את ערכי המוסר והתרבות שלהם על
יסודות אשר, למעשה, נבעו מתוך הנחת־היסוד כי אכן יש קיום אלוהי.
טוב.שהגענו לזאת. טוב שבאנו למקום שבו אנו מחפשים את הכנות שבלב, ואיננו
מן הפה לחוץ. בדרכנו זו אנו נמצאים גם הולכים אחרי
רוצים להסתפק במעשים
נביאי ישראל, שדחו את החיצוניות הדתית כשזו הסתירה למעשה לב רקוב, כתנות
מרושעות ואנוכיות, ואשר הוליכו למעשים אנטי־חברתיים ובלתי מוסריים לכל הדיעות.
אלא שיש כאן שתי נקודות שכדאי להרהר בהן. ראשית, נוכחותם של הצבועים איננה
מוגבלת לחוגים הדתיים, או לחוגי הממסד. לא די לפשוט את הבגדים. לא די לגדל
שיער. אין גם במעשים אלו כל הבטחה לכנות וליושר, ואין כל בטחון כי הם מבטאים
את השיחרור האמיתי. עלינו להיזהר מלשפוט אדם לפי לבושו, ממש כמו שהממסד
צריך ללמוד זאת, אם־כי מנקודת־ראות אחרת. יש הרבה צבועים בינינו, עם שיער
ארוך, ערומים ולא־ערומים, ועם כל יתר דרכי ההתבטאות של דור מורד זה — וטוב
שהוא מורד.
שנית, אמנם טוענים אנו כי אנו חפצים בכנות, וכי איננו מוכנים להראות אחרת
משהיננו, אבל אני מטיל ספק באמיתותה של אימרה זו. האמנם אנו רוצים להיות
כנים? מה יש בנו שאנחנו כל כך גאים בו? הרי רבים מאתנו רעבים וצמאים לחיים.
אנו כמו אותם רוכבי־אופנוע בסרט ״אדם בעקבות גורלו״ ,אנו מחפשים את החיים.
יש בנו שממון נורא. בדידות. חוסר בטחון.
לא די, אם כן, בכנות. עלינו לגלות את החיים, את מהותם ואת תכליתם. אנו
חפצים וצריכים להתנסות בחיים, לטעום מהם, לשתות כמו אותו נודד־מדבר אשר סוף״
סוף הגיע אל המעין. לשתות ולשתות ולשתות
״הוי כל צמא! לכו למים! ואשר אין לו כסף, לכו, שברו ואכלו בלוא כסף ובלוא
מחיר יין וחלב. למה תשקלו כסף בלוא־לחם ויגיעכם בלוא־לשבעה? — שמעו שמוע
אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם. הטו אזנכם אלי, שמעו ותהי נפשכם. ואכרתה
לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים דרשו ה׳ בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב

(ישעיהו נ״ה).
אלוהים קיים. בו צפונים החיים, ורק ביחסים אמיתיים עמו נדע אותם. והחיים הללו
קשורים קשר הדוק ובל־יינתק בישוע מנצרת, אשר בא לתת לנו חיים, וחיים במלוא־ספקנו.
בו נמצא את יעודנו, הן כיהודים והן כבני־אדם.
ת.ד ,2234 .רמת־גן
מכתבים ייענו.

ירוכעל

שאול פרץ,

חי פ ה

היה לטקסי

גם טרנזיסטורים ורשמי-
קולנזטודים מיוצרים ט׳י >

עגא:ו5

א[ווס״

חשוב לעולים חדשים
הספקה מהירה של. ז\ .ז
במטוס וללא מכם 4 .דגמים :
בעלי 2רמקולים $ 140
דגם 1050 בעל ימקול אחד
8 130
הסוכן הבלעדי
כינורי כע״מ ת״א פרץ; 4

ה מנוי קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

בשבוע שעבר, במסגרת תוכנית הרדיו
לטעמי, שודרה תוכנית עם הרב שלמה
קרליבך. מי שלא שמע את התוכנית, הפסיד
חווייה יוצאת־דופן.
היתד, זו חווייה
עמוקה אף מבחינת
הטעם האמנותי, אך
טעם זה איננו משול
אל הטעם המופלא
של רגש־אנוש
ואהבת־בריות הזוהרת
מדברי שלמה
קרליבך.
כה חפץ אני להשוואת־מה ערוך בין
זה לבין המי-
מסד הדתי, אך עצם
רעיון ההשוואה — כרמי חילול קדושת הא־אהבה
הוא.

מ .8 .כרמי,

רא שון ל ציון

קוראים השולחים מכתכים
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמד
נות למכתכיהם.
העולם הזה 1724

ך * לילה, כעוד אתה ישן את שנת הן
| ישרים שלך, יתרחש, במקומות שונים
ברחבי הארץ, פשע נורא: עשרות נערים
ייאנסו, באלימות, ותחת איומים, על־ידי
פושעים מבוגרים.
ולא רק הלילה. פשע מזעזע זה קרה גם
אתמול בלילה, ושלשום, ובכל הלילות שלפניהם.
ומה שגרוע יותר — הוא ימשיך
להתרחש, מדי לילה. עד מתי — אין יודע.
לא אירגון פשע מיסתורי, המספק קורבנות
תמימים לסוטי־מין, אשם בזוועה זו.
החלק האימתני ביותר בפרשה הוא, כי ה־

הילד גילה: פושעים מבוגרים בבית־הכלא
אונסים, אותו ואף נערים אחרים, תחת
איומי סכיו, עינויים וחבלות גופגיות
אשמה היא ממשלת ישראל. ליתר דיוק:
שר־המשטרה.

מעשה אונס
ללא הרף
ך* מקרה שהגיע לידיעת הציבור בן
| שבוע שעבר, היה רק האחרון שנתגלה
בשרשרת ארוכה. רק לפני כחודש התפוצצה
שערורייה דומה, כאשר אנסו שני איל־מים־חרשים
נער בבית־המעצר באבו־כביר.
מי שמסוגל להשלות את עצמו בקלות, יכול
היה להאמין אז שהמקרה ההוא היה יחידי,
נדיר, יוצא־דופן. באה עתה הפרשה החדשה,
והוכיחה בצורה שאין לתעלם ממנה,
כי מעשי האונס בבתי־הסוהר הם עניין יום
יומי.
אולם השערורייה טמונה לא במעשי האונס
— אלא בתגובת האנשים שהופקדו
על שלומם של הקורבנות. משר־המשטרה,
דרך נציב בתי־הסוהר ועד אחרון הסוהרים.
כי 1עורך־דין, תובע משטרתי, ועובד סו־ציאייי
שיש להם מגע עם נוער עבריין.
יכולים להעיד פה אחד על האדישות שבה
מתייחסים השלטונות לבעייה. לאיש לא איכפת.
כל אחד יודע על המתרחש בבתי־הסד
הר — ואיש לא עושה משהו בנידון.

עימנואל סלונים, עימנואל ידיד הלוי ואברהם
פרידמן, את עדותו של נער אחר
מתל־מונד. זה היה מיוצג, וסניגורו עורך
הדין משה בן־ישראל, סיפר כיצד ארבעה
מבוגרים התנפלו על שולחו, וכאשר התנגד
להם, חתכו אותו בסכין גילוח. הנער הראה
לשפטים את ידו הפצועה. הסניגור ביקש
מהשופטים להציל את הנער, בידיעה
ברורה שאם יוחזר לכלא באותם התנאים
יצליחו האנסים לבצע בו לבסוף את זממם,
יהפכוהו לפושע ללא תקנה.
השופטים סירבו להפוך חלק מעונשו של

הצעיר למאסר על־תנאי, החליטו רק, לבקשת
הסניגור, להמליץ בפני נציב בתי־הסוהר,
אריה ניר, לערוך חקירה בתלונת הנער׳ וכן
בתלונתו של מוחמד.

המואשמים חוקרים
__את עצמם
^ יה זה פיתרון עגום. לחקירות מסוג
1י זה יש כבר מסלול קבוע: נציבות שרות
בתי־הסוהר נענית בקפדנות להמלצת ביתי
המשפט, ממנה ועדת־חקירה מבין אנשיה.
נכון אמנם שנוצר כאן מצב מוזר שהשירות
מתבקש בעצם לחקור תלונות נגד עצמו —
אבל איש הרי לא יחשוד בו, בגלל זה, כי
החקירה לא תהייה אובייקטיבית! ואכן, היא
אובייקטיבית. ועדת־החקירה הפנימית חוקרת׳
מגישה את מסקנותיה האובייקטיביות.
רק מיקרה הוא, כי כמעט ללא יוצא־מן־
(המשך ב עמוד ) 18
מתבייש לספר
ש ד־ משטדהשרמה הי ד ד

** עו בדדתבפרשה האחרונה הן מזע־
/ג זעות דיין. העובדות מאחורי הפרשה,
כפי שחשפה אותן חוליית־הביסוי של העולם
הזה, הינן מזעזעות אף יותר.
מוחמדד נער ערבי בן 15 וחצי, נידון
לשמונה חודשי מאסר על גניבת רכב. הוא
נכלא בכלא תל־מונד, הגיש, ללא סניגור,
עירעור לבית־המשפט המחוזי על חומרת
העונש. כאשר התייצב בפני השופטים, קם
ממקומו, הגיש להם ללא אומר כמה דפי־נייר
כתובים :״אני מתבייש לספר בקול
רם,״ הסביר לשופטים ,״כתבתי את הכל
כאן בנייר.״
לאורך ארבעה עמודים שנתלשו ממחברת,
תיאר מוחמד שורה ארוכה של מעשי סדום
שבוצעו בו ובנערים אחרים. התוקפים היי
כולם פושעים מבוגרים, שאיימו על הנערים
בסכינים, סכיני־גילוח, או סתם במכות. כן
סיפר הצעיר במכתבו על כינים ופישפשים
שהם מנת חלקם של האסירים בכלא תל־מונה

פצועה
לשופטים
*חמד לא היה היחידי באותו מעמד.
לאחר עדותו המזעזעת, שמעו השופטים
* כקטין, אין לזהותו.

שני ילדים אלה הם סוחרי החשיש הצעירים ביותר שנתפסו בישראל — בני 12ו־.13
הם נעצרו לפני במה שבועות כשברשותם חצי בלוק חשיש, סירבו למסור מי שולחיהם.
משטרת פתח״תקווה נאלצה לבקש את הארכת מעצרם, כדי לגלות את סודם.
השניים נמלטו ממוסד ״גלאור״ ו״נביא ח מד׳ /נפלו בידי כנופיית סוחרי חשיש.
מחר עלולים גם הם להיות קורבנות לפשע מיני בתא״כלא אפל, אי־שם בארץ.

11י

תמרורים
נולד אחרי שני בנים, יאיר ויורם,
לכתב הצבאי של מעריב
ולרעייתו יפה שהיא בתו של עובד בן-
עמי, בת.
מצפהלתינוק. השחקנית
ג׳ין סיברג, הנמצאת עתה בחודש השביעי
להריונה והטוענת כי אבי התינוק־

אלי לנדאו

ם אוהבים

11ו 1 1 / ¥

£5ז£1מ*01

סיכרג
1*40 812£א

שבדרך הוא בעלה־לשעבר הסופר מיין
ג א רי, שהוא גם אבי בנה בן השבע.
מצפהלתינוק העתיד להי־חילד
בחורף הקרוב, השחקנית מיאה
פארו, לה יש כבר זוג בנים־תאומים,
סשה־ויליה ומתיו־סיניאם, שהם כיום בני
שישה חודשים. אבי ילדיה, המנצח אנדרה
פרפין, קיבל השבוע סוף־סוף גט מאשתו
והוא עומד לשאת את מיאה לאשה.
נחוג בנהריה, יום־הולדתה ה־80
של אזרחית הכבוד של העיר גרטל מאיר
שעלתה לארץ ב־ 1935 והתיישבה בנהריה
שם עסקה בחקלאות־זעירה, למרות שהיא
אחות במקצועה, והקימה אחר־כך פנסיון
במקום שהפך במלחמת־השיחרור, בעת ניתוק
הגליל המערבי ממרכז הארץ, לבית־יולדות
לשעת־חירום. כאשר הכינו ידידיה
של גרטל את יום־ההולדת, ביקשה גרטל:
״אינני רוצה בפרחים ובמתנות. לא חסר
לי דבר. אם רוצים לכבדני ולשמחני, יתנו
את התמורה לוועד למען החייל, כפי שעשו
אחרים במקומנו ביום־הולדתם.׳׳
התפשטה למרות שטענה במשך
שנים כי לא תופיע בעירום בסרטים או
בתמונות פירסומת, שחקנית הקולנוע
אלקה זומר, שהסכימה להצטלם בעירום

אלקה זומר
עבור שבועון אמריקאי. עם
אלקה לעורכי השבועון כי הם
לשלוח צלם — מפני שיש
עירום מוכנות ,״אומנותיות״,
לה העיתונאי ג׳ו היימם.

זאת הודיעה
אינם צריכים
לה תמונות־שצילם

פטר מהתקף־לב, בגיל ,44 אלוף־
מישנה (מיל ).אביב ברזילי. יליד עכו
שגדל ברחובות, היה פעיל בהגנה ובמלח־מת־העצמאות
השתתף בקרבות על ירושלים
ובחזית הדרום. במלחמת־סיני היה סגן-
מפקד חטיבה שכבשה את עזה. בתקופה
האחרונה של שירותו הצבאי היה מפקד
בית־ספר לקצינים ומפקד מחוז ירושלים.
לאחר שיחרורו מצה״ל היה ממנהלי מכון
וולקאני לחקר החקלאות.
12 העולם הזה ( 724

פינת המודעה הקוטנה
#סוחר שטיחים ישראלי
תמורת עשרה לוחמי חופש פלסטינאים על
ציודם. לפנות ללא מתווכים לקליניקה של
ד״ר חבש. רבת עמון.
• עקרת־בית תל־אביבית ובנה (ט.וו.א)
תמורת מניחי הפצצות בשופרסל ירושלים.
<•* סטודנטית ירושלמית למדעי הרוח
ממשפחה טובה (פאן אמריקן) תמורת עשרים
חבלנים צעירים שנלכדו על־ידי כוחות
צה״ל.
>• נוסעים בסוויסא״ר ובטי.וו.אי. על
חפציהם האישיים תמורת 115 אסירי־ציון
(אנשי פת״ח הכלואים בישראל הציונית-
אימפריאליסטית).
שלושה מטוסי סילון מפורקים תמורת
ליילה חאלד אחת משומשת ובמצב
לא כל כך טוב.
(סוויסאייר)

בילזוש רגב|
10 #אזרחים שוויציים 4 ,אזרחים בריטיים׳
7אזרחים אמריקאים פלוס שני אז
רחים
ישראליים תמורת 80 משאיות כבדות
מתוצרת דודג׳ 120 ,ג׳יפים 4 ,הליקופטרים
סופר־פרלון ו־ 40 טנדרים פתוחים. רק
רכב חדש יובא בחשבון ! לפנות ל״טוריסט־טרייד״
רבת עמון.38576 .

בורסה
#נוסע אנגלי — 2ק״ג זהב. נוסע
צרפתי — 1ק״ג זהב. נוסע אמריקאי —
4ק״ג זהב. נוסע שווייצי — 2ק״ג זהב
או חצי טון גבינת אמנטאל.

׳•> מזוודות, חליפות אנגליות׳ נעלים
אמריקאיות ואיטלקיות׳ משקפי שמש, שעונים
שוויציים, מיברשות שינים, מטריות׳
מצלמות גרמניות 95 ,ק״ג שער טבעי 32 ,
ק״ג שיני זהב וסתימות ועוד כל מיני
שאריות של נוסעים חטופים, תמורת מוקשים
פלאסטיים, מרגמות, פגזים, צמיגים
ונעלי קומאנדו. ד״ר חבש. זארקה.

החולירע נפחה את נפשה
סוף סוף אפשר לישון בשקט!! כבר
לא מוכרחים לרחוץ ידים לפני ואחרי הארוחה.
כבר לא צריכים לקרצף ירקות ופי־רות
בסבון וליפה. אפשר שוב לאכול במסעדות
מזוהמות. מותר כבר לשתות מי
ביוב, להזדקק לנקבים ללא כפפות גומי
ולנשק את אבני הכותל. סוף סוף הקיץ
הקץ על החולירע.
חוץ מכמה מקרי מחלה שוליים פה ושם
שמהם אין מפלט כנראה, ניתן לקבוע
פחות־או־יותר במידה רבה של ודאות ש־המגיפה
הנוראה נפחה את נפשה. המקרים
הספורים של חולירע, עליהם אנו קוראים
מדי יום בעתונות, הם בגדר של מקרים

יוצאים מן הכלל שאינם סותרים בשום
פנים ואופן את מסקנות משרד הבריאות.
אחרי הכל אנו חיים במשטר דמוקרטי
ותמיד ימצאו חריגים בשולי החברה אשר
יחלו בחולירע אף כי, רשמית, המחלה הזו
אינה קיימת עוד.
עד כה חלו. בחולירע כתשעים אנשים
ויש לקוות שמספר החולים לא יגיע גמאה.
במידה ונבואה זו לא תתאמת יוכרז החולה
המאה בתואר ״מלך (או מלכת) החולירע״
ויזכה בטיסת־חינם לחוץ־לארץ והופעה בחגיגות
עצרת האו״ם כהוכחה חיה פחות-
או־יותר לשרותי הבריאות המודרניים של
מדינת ישראל.

״הארץ״ — עתרו הגון בלתי־הגון
עתון הגון נוהג להקפיד בדרך כלל על
הפרדה ברורה בין דעות לידיעות. עתון
הגון מביע את דעותיו במאמרים ואילו
בידיעות המתפרסמות בו, משתדל העתון
למסור אינפורמציה מדויקת ואוביקטיבית
ככל האפשר.
ביום שישי ( )11.9.70 פרסם הארץ, הרואה
עצמו כעיתון חופשי, בלתי־תלוי והגון,
ידיעה מאת סופרו בדרום, עמום חדד, על
מופע אמנים בפני פועלי נמל אשדוד.
הידיעה הקצרה שנתפרסמה על שני טורים
זכתה בכותרת ענקית בשתי שורות שהכריזה
על ״שערוריה, אמנותית׳ בנמל אשדוד״
(גודל האות, לשם השתאה, היה זהה
לגודל האות בכותרת ״גרמניה החליטה
לשחרר 3מחבלים״).
בגוף הידיעה לא מוסבר טיב השערוריה
האמנותית שהתרחשה בנמל אשדוד. העתון
האוביקטיבי — המנצל כל הזדמנות כדי
לתקוף את פועלי אשדוד ומזכיר ההסתדרות
יצחק בן־אהרון — הסתפק באינפורמציה
הבאה:׳ ״מופע של אמנים בפני פועלי
אשדוד התפתח לשערוריה כאשר חלק
מהאמנים ומזכיר מועצת הפועלים תקפו
בצורה חריפה ביותר את רשות הנמלים
ומנהלה, מר חיים לסקוב, מעל הבמה
בנמל אשדוד. המופע נערך בחסות ההסתדרות.״
בשום
מקום, בהמשך הידיעה, לא מנסה
הכתב להסביר למה זכה המופע בתואר •ש־ערוריה״
.מאחר ולא פרצה שם מהומה,
מאחר והקהל לא הגיב על הופעת האמנים

בקריאות בוז ושריקות ומאחר ובידיעה
לא מופיעה שום מילת ביקורת על טיב
ורמת ההופעה של האמנים (מילון בן־יהודה
מגדיר שערוריה כ״ענין מחריד לב״ ״דבר
נורא ומגונה״ ).אני מניח שבעיני הכתב
ועורך הארץ עצם העובדה שאמנים מביעים
דעה כלשהי בצבור היא שערוריה.
למה תובע עורך הארץ שאמנים יסתפקו
בשירה, רקודים והצחקות וימנעו מהבעת
דעות ונקיטת עמדות בשאלות פוליטיות
וחברתיות? (רק כך ניתן להבין את כותרת
העורך ואת ידיעת הכתב) .האם אמנים אינם
ממלאים את חובותיהם האזרחיות והלאומיות
ככל אזרח אחר? האם הם פטורים
מתשלום מיסים או משרות בצבא? האם
האמנים אינם רשאים להצביע לכנסת? למה
אם כן רואה הארץ שערוריה בעצם נסיונם
של האמנים להביע דעה ולנקוט עמדה? האם
זכות זו שמורה אך ורק לעתונאים, עסקנים,
ותעשינים? במה זכותם נופלת מזכותם
של נגרים, קופאים, נהגים, שרברבים ופקידים?
קשה
לתבוע ממר שוקן שיהיה אוביק־טיבי
בענין פועלי נמל אשדוד ומזכיר
ההסתדרות. הוא רשאי לתקוף אותם ככל
העולה על רוחו במסגרת מאמרי המערכת
והמאמרים הפובליציסטיים שהוא מפרסם.
הקורא רשאי לדרוש ממנו הגינות בפרסום
ידיעות. ידיעה צריכה לעסוק בעובדות.
ושערוריה שלא הוכחה איננה עובדה. הערכה
סוביקטיבית הנמסרת כאינפורמציה
אינה הולמת עתון המבקש להתקרא ״הגון״.

פרס ראשון
טופות — כרטיס טיסה חינם לכל
חייו במטוסים חטופים.

ארגוני החבלה בירדן החליטו להעניק
לילד שנולד בזארקה לאחת הנוסעות הח־

חשבון עובר ושב

חיי המין של הכלכלה
בעקבות מהפכת המין העוברת על העולם, פלש המין סוף־סוף גם לכלג
הישראלית.
מדברים על ״עיקור תוספת היוקר״ .הכוונה כמובן שהמגע המיני בין האינד
לתוספת היוקר לא יכניס להריון את רמת החיים.
למה לא ללכת הלאה ן אפשר, למשל, לסרס את האינדקס, להרים את התפו
ולא למזמז את רזרבות המטבע הקשה. אפשר להרביע את המשכנתאות כדי לו
רות את הריבית. אפשר להיצמד לדולאר ובלית ברירה לבוא עליו שלא כדו
אפשר לעשות עם מס־הכנסה מספרים ולציבור הפועלים אפשר לקרוע את התו
כרגיל.

ז. קלונימוס (הכהן)

זכויות האדם והאזרח
מדי פעם בפעם מגיעים אלי בדואר
עצומות, הכרזות, קריאות וגלויי־דעת שעליהם
אני מתבקש לחתום ולהחתים, לתרום
ולהתריס. הארץ מלאה כל מיני ועדות
וגופים ציבוריים המדפיסים חוזרים בסטנסיל
ואינם נותנים לך מנוחה עד שאתה
שולח תרומה לתיבת הדואר שלהם.
השבוע למשל קיבלתי מגוף בשם ״גרעין
של אופוזיציה הומאניטרית״ (ת.ד7475 .
ירושלים) חוזר ובו ״קריאה אל התבונה
השקולה והמצפון האנושי.״ לכאורה דברים
של טעם שכל אדם הרוצה בחיזוקו של
המשטר הדמוקראטי חייב לחתום עליהם או
לפחות להרהר בהם.
במסגרת המאבק למען זכויות האדם והאזרח
יוצאת ת.ד 7475 .למלחמה למען
פתרון בעיית הפליטים, מלחמה נגד שלילת
״זכויות יסוד ראשוניות ואלמנטאריות
המגיעות במדינה חופשית, דמוקראטית ונאורה
לכל תושביה ללא הבדל מוצא, לאום,

שפה, מין, דת, השקפה וכיו״ב!״ ון
כל מיני מלחמות יפות וצודקות. לכאוו
כמו שאמרתי, ראויים הדברים לעיון ואן
אפילו לעידוד עד שבמקרה נופלת עינך
הערה ופתאום מתברר לך שיש לך כ
עסק עם תא־דואר לא־נורמאלי, הראוי לא
פוז.
אני מצטט את הערה כלשונה ובה!
שות המופיעות במקור :״הננו לד,פנ
את תשומת לבך לאפשרות שתפורנ
גםרשימתהמסרביםלחתוםמ1
אלה הידועים בהשקפותיהם ההומאניטרי
— כך שאם הכללת שמך ברשימה זו ח
אה בעיניך כפחיתות כבוד — מיו,
לך בזה לשקול אם לצרף חתימתך ו1
לאו — גם לאור האפשרות הזו!״
ראיתם דבר כזה? במאבק למען זכוי
האדם והאזרח מוכן ה״גרעין של אופוזיצ
הומאניטרית״ לרמוס את זכויות האזו
של תומכיו אפילו. זה כמו להלחם למו
השלום עד שאיש לא ישאר בחיים.

שר הבטחוו תומר בממשלת בוסית
משה דיין תומך כנראה בממשלה המתנהלת
לפי הליכים דמוקראטים בתנאי שזו
תקבל את הצעותיו ללא ערעור.
בתחילה קראנו בעתון על ישיבה פנימית
של המפד״ל בה שיבח מר זרח ורהפטיג
את הממשלה שלא קיבלה את הצעת דיין
להגיב בדרך מסויימת על הפרות הפסקת
האש בחזית סואץ, ואחר ימים מספר נתבשרנו
על־ידי חוגי מפ״ם שדיין תובע לעצמו

ולגולדה מאיר את הסמכות1׳לטפל לפי ראו
עיניהם מבחינה אופרטיבית בחזית סוא׳
דיין לא הכחיש את השמזעה.
האם עלינו להסיק מכך ששר הבטחו
מנסה להעביר את הממשלה לסטאטוס ש
ממשלת בובות? ואולי הוא פשוט רוצ
לחסוך למדינה הוצאות מיותרות ולוות
על התהליך המגושם של בחירות לכנס} ן הבאה?

חבר הכנסת מטעם המפד״ל מר יצחק
רפאל נתמנה לחבר במשלחת הישראלית
באו״ם. לא לצחוק בבקשה. הממשלה שלנו
שאישרה את המינוי הזה יודעת מה שהיא
עושה. הרי המשלחת באו״ם חייבת לשמש
מעין דגם מייצג של החברה הישראלית.
למה לשלוח רק חברי קבוץ לשעבר, תעשיינים,
פקידים בכירים במשרד החוץ, מנהיגי
פועלים? אחרי הכל אנחנו עדיין לא חברה
אדיאלית ומדינה מושלמת. מישהו הרי
חייב לייצג גם את העסקנים המפלגתיים
שנאשמו בלקיחת שוחד וזוכו מחוסר הוכחות.
מישהו חייב לייצג גם את הדתיים
החוזים בלידו בהצגות דתיות.׳ מישהו חייב

לייצג את המניפולאטורים המפגינים המתי
עניינים באופן מעשי ביותר בתוצאות הבי
חירות ובמניית קולות הקלפי.
זו הפעם הראשונה שהמשלחת שלנו
באו״ם משמשת בבואה נאמנה של החברד
הישראלית ועל כך תבורך ממשלתנו.

אל אל רפאל !

אגב, באוף־בריחויי מוצג עדיין חזיון ערוב
אירוטי בשם ״או־כלכותה!״ הכרטיסים יקרים
מאד ועדיין קשה להשיג מקום בשורות
הראשונות, אבל אני מתאר לעצמי
שאנשים בעלי דרכון דיפלומאטי המייצגים
את מדינתם באו״ם לא יתקשו להשיג זוג
כרטיסים מובחר בחמישים דולאר.

מה מריץ את ג׳וו־ג׳ חבש?
ו סיפורו המלא של נביא הטרור

המטורף שתפס
סח השוס בגי/ניס
ך* שם ג׳ורג, חבש מפורסם היום בן
| רחבי העולם כולו. הוא נמרח בכותרות
ראשיות של עתוני אמריקה, אפריקה
ואירופה. פניו המשופמים של האיש, ניצ־נוץ־הטירוף
בעיניו, ניבטו מעל מסכי-
הטלוויזיה בחמש היבשות. אבל דווקא בבית
בו הוא נולד וגדל, בו חי ברווחה
ובנוחיות במשך עשרים שנה — דווקא
בבית זה לא ידע איש מיהו.
בית זה נמצא ברחוב צה״ל מם׳ 13 בלוד.
מדווח כתב העולם הזה נעים גלעדי, ש־צילצל
השבוע בדלת הבית בן ארבעת החדרים,
המוקף גינה מטופחת:
אישה יפהפיה פתחה את הדלת. .האם
כאן הבית שבו גר ג׳ורג׳ חבש ן״ שאלתי.
״לא,״ השיבה. ,אני אסתר תורג׳מן. אני
לא יודעת מי גר כאן קודם. אנחנו חדשים
כאן והבית עבר הרבה ידיים. הוא
קרוב שלן?״
.את לא שמעת על ג׳ורג׳ חבש?״
״לא, מי זה7״
״זה שאנשיו חטפו את המטוסים ופוצצו
אותם. הוא מפקד אירגון טירוריס־טיס

״אני לא יודעת אני לא יכולה למסור
פרטים ...תתקשר בבקשה עם
עמידר
והדלת נטרקה בחופזה.
אסתר חורג׳מן לא היתר. היחידה שנתקפה
חלחלה כאשר הבינה על מה רוצים

שויויו שר מטוס חטוו,עולים נאש אחו׳ שפוצץ
לפחות אחד מהם לא ניצל מן הצרות.
חמש שעות אחרי שכתבי העולם הזה שוח*
חו עמו בביתו מול שער שכם בירושלים,
הופיעו שם אנשי־ביטחון ישראליים והובילוהו
למעצר. הוא קרוב־משפחתו של
חבש, נעצר בגל המעצרים ההמוניים של
ראשית השבוע.
חבש לדבר איתר״ אולם אם היא לא ידעה מיהו
ג׳ורג׳ חבש, הרי היו אחרים — בלוד, ברמאללה,
בירושלים המזרחית — שהכירוהו
היטב. רבים מהם סירבו לדבר עליו. מעטים
היו מוכנים לספר את הידוע להם. אבל
גם אלה עמדו בתוקף על כך, כי שמם לא
יוזכר בעיתון• .זה האוייב מיספר אחד של
ישראל, מה אני צריך חקירות וצרות,״
היתה, בערך, תגובתם הכללית.

ע? שמו ש?
קוטל-הדרקון
** ה היה לכל אלה לספר על הרופא־הטרוריסט,
שגדל בטווח ראייה ושמיעה
משדה־התעופה לוד, ושהמטוסים הדריכו את
מנוחתו באותן שנות־התבגרות — ועתה
הוא מדריך את מנוחתו של כל העולה
למטוס ברחבי העולם?

על העיר לוד הערבית וסביבתה הטביעו
את חותמן שלוש חמולות גדולות :
אל־מוניר, חסונה וחבש. חמולת חבש הנוצרית
היתר, הגדולה והעשירה שבהן,
ואדמותיה השתרעו הרחק מן העיר, עד
למבואות יפו וראשון־לציון.
ניקולא חבש, ראש אחת המשפחות של
חמולה זו, התגורר בבית נאה מאבן, אשר
חומה גבוהה הסתירה את חצרו הפנימית
הרחבה ואת גינתו המטופחת. אבל האחיירה
בבית הגדול היתד, עגומה, כי לניקולא לא
היו ילדים. כשנולד סוף סוף, ב־ , 1926 בן
בכור, הוא קרא לו ג׳ורג׳ ,על שם ג׳וך ג׳
הקדוש קוטל־הדרקון, שכנסייתו העתיקה
ניצבת לא הרחק מבית המשפחה. ניקולא
עצמו הפך מאותו יום ל״אבו ג׳ורג׳״.
הבן הבכור נשאר גם הבן היחיד של
משפחת חבש: מוקף מותרות, מפונק, ו־

כשעל ראשו מרחפת ברכתו של הכומר
המקומי מיום טכס הטבלתו :״ילד זה נושא

את שליחות ישו.״
אביו ניהל מיסחר משגשג ביפו, שם היו
לו שתי חנויות: אחת כל־בו סיטוני והשניה
למכירת ירקות בסיטונות. את הירקות
גידל על אדמותיו בסביבות לוד.
כאשר הגיע ג׳ורג׳ לגיל בית־ספר, אפשר
היה לראותו צועד מדי בוקר עם אביו
עד לבית־הספר העממי, המרוחק כמה מאות
מטרים בלבד מן הבית. הבניין עומד עד
היום על כנו, למרות שהוא מוזנח ומיושן.
גם היום לומדים בר ילדים — יהודים וערבים
— ובכניסתו תלוי שלט המעיד
כי זהו בית־ספר יסודי ממלכתי א׳ של
לוד.
בשכנות מתנשא מיבצר מישטרתי, שבאחד
מאגפיו שוכן בית־המישפט הצבאי,

113

ילדי פליטים במחנה אל־וחדאת מתאמנים נזשס באוהל של החזית העממית
אשר בו נדונו פידאין כה רבים למאסר
על פעולות־החבלה שביצעו בשליחותו של
ד״ר ג׳ורג׳ חבש.

של המילחמה הבין כי ייתכן שהיהודים
ינצחו. הוא לא חיכה לרגע האחרון, אלא
חיפש לעצמו מיקלט בטוח בעוד מועד.
עוד בטרם התחדשו הקרבות שהביאו לכיבוש
רמלה ולוד סגר את ביתו, העמיס
כמה מטלטלים על משאית, והסתלק מזרחה
מאוחר
יותר, בגל הבריחה מן הכיבוש,
זרמו פליטי לוד ברובם לרמאללה ושם
התיישבו. לא כן ניקולא חבש. הוא המשיך
לעמאן, שם היו לו שתי וילות שהשכיר
לדיפלומטים זרים. אחת מהן עמדה פנויה,
באותו סתיו של . 1948 הוא התיישב בה
עם אשתו, וכאשר התאמתה נבואתו השחורה,
ולוד נכבשה, הוא כתב לבנו לבוא
לעמאן.

תשובה למופתי:
״ערוות אימן־!*
ת לימודיו התיכוניים עשה ג׳ורג׳
\ £חבש בבית־הספר טרה סאנטוז ביפו.
פעמים היה נוסע עם אביו, במכונית המשפחתית׳
ואז היה שתקן ומסתגר בתוך
עצמו. פעמים היה גם נוסע בחברת נערים
אחרים, על גבי המשאיות שהובילו ירקות
ליפו. במיקרים אלה, כאשר היו המשאיות
חולפות על פני מיקווה ישראל, היה ג׳ורג׳
מניף את ידו בזעם לעבר היהודים ומקלל
אותם נימרצות.
ייתכן שההסבר לשתיקתו בחברת אביו,
ולהתפרצותו בחברת ידידיו, הוא שאביו
היה ספק עיקרי של ירקות ומיצרכים אחרים
ליישובים יהודיים — על אף החרם
הערבי. פעם אף היה ג׳ורג׳ נוכח, כאשר
באו לאומנים ערביים אל אביו, ושאלו אם
אינו פוחד מהמופתי הגדול, שציווה לנתק
כל מגע מיסחרי עם היהודים. תגובת אבו־ג׳ורג׳
היתד, קצרה :״ערוות אימו!״ אמר על
המופתי הגדול.
כאילו כדי לכפר על מעשי אביו, צלל
ג׳ורג׳ הצעיר כל־כולו אל תוך הזרם הגואה
של לאומנות אנטי־ציונית, ששלט
בבתי־הססר הערביים. הוא נדחק לכל הפגנה
שהתארגנה ביפו, ופעם חזר הביתה פצוע
וזב־דם. שוטר אנגלי היכר, אותו, בעת
פיזור הפגנה.
אולם דווקא כאשר הגיעה שעת־ההכרעה,
ופרצה מילחמת תש״ח בה נולדה מדינת
ישראל על הריסותיה של פלסטין הערבית,
היה ג׳ורג׳ חבש רחוק מחזית המילחמה.
הוא למד רפואה באוניברסיטה האמריקאית
של ביירות, מרכז בני העשירים של הארצות
הערביות השכנות.
האופנה היתד, להקים חוגי סטודנטים,
להפגין ולקרוא סיסמאות משולהבות. ג׳ורג׳,
שבלט כתלמיד מצטיין, בלט גם כלאומן
לוהט אבל בשעה שהוא למד ותסס בביירות,
כבש צה״ל את לוד.
ניקולא חבש לא היה גיבור גדול. הוא
גם לא היה טיפש. בשלב מוקדם למדי

׳• סטירת-לחי
מהמלך עבדאללה

נאו נולד הנש

נאן הוא למד

בית האבן בן ארבעת החדרים עומד עדיין על תילו,
כפי שעזב אותו אביו של ג׳ו רג׳ חב ש, במלחמ ת תש׳׳ח.

בית־הספר היסודי ה ממלכ תי א׳ של לוד, אשר היה בית־ספר
יסודי גס בי מי המנדט הבריטי. עתה לומדים בו תל־מידים
יהודים וערביים גם יחד, בכי תו ת מעורבות. בלוד גרים כיום כמה אלפי ערבים.

ך ׳ורג׳ רצה לדעת מדוע ברח אביו. מ־דוע
ברחו תושבי לוד. מדוע התמוטטו
הלוחמים הערביים. אביו סיפר לו על מות
חסן סלאמה בקרב, על השיטחיות והריקנות
של המנהיגים הערביים לעומת היסודיות
והולקרבה של היהודים.
כאשר חזר ג׳ורג׳ לביירות, הוא שוב
על האוייב הציוני. הוא דיבר
לא דיבר
על הריאקציה הערבית, על המלכים שמכרו
׳את העם הפלסטיני, על הבוגדים שדקרו
את העם הפלסטיני בגבו. עבדאללה,
הוא הכריז, הינו סוכן אנגלי שמכר את
הערבים לציונים .״מילחמת פלסטין לא
היתר!,״ זעק .״זה היה בלוף אחד גדול!״
הוא נשבע למחות את החרפה :״מילחמת
פלסטין האמיתית עוד תבוא!״ לא מילחמה
בציונים בלבד, כי אם מילחמה בריאקציה,
בנצלנים, בבוגדים.
שישה חודשים לפני שנרצח המלך עבד-
אללה במיסגד אל־אקצה, הוא קיבל בחצרו
בעמאן מישלחת של סטודנטים פלסטיניים.
ביניהם היה ג׳ורג׳ חבש .״מכרתם אותנו!״
הטיח הסטודנט השמנמן מלוד בפני המלך
ההאשמי. עבדאללה החוויר מכעס, קם מעל
כיסאו, ניגש לג׳ורג׳ חבש וסטר לו על
לחיו.
(המשך ב ע מו ד ) 18

ה 1-לספטמבר היה יום שחור
לכל עקרת-בית בישראל. עליית
המחירים, ששעטה עד אז בקצב
מדאיג בלבד התפוצצה ביום
זה לדהירת אמוק, פוצצה יחד
עימה את שרידי עיסקת החבי-
לה ז > בפעם הראשונה החל
רוב הציבור. לא רק מיעוטי
ההכנסה, לחוש בכיסו -ולד-
אוג. ומה שהדאיג אותו יותר,
היתה הידיעה בי זהו רק חור
חדש בחגורה -ולא האחרון

חור חדש בחגורה
יצי :

ה אחת

קפה נמס
227 גר׳

׳ 1-20־

׳ + 1970

20 סיגריות
״רויאל״
חמאה 00ו גרי

+ 870

050

ן ולד צייד
— 90 גר׳

+25/0 -

0 .6 0

650

6 .0 0

+ 1270

׳+ 127

+3370

0.17

0 20

8 .9 4

1164

0 .2 0

0 .2 5

נקגיקח צי יבש
ק״גאחד

סבון כביסה
יחידה

סוכריות טו פי
100 גר׳

גבינ ה צ הו ב ה
ק״גאחד

לבן, צנ צנ ת

בשר בקר טרי
( למרק ) ,ק ״ג

אסימון טלפון

״+ 907

+ 2070

+870

+ 1870

+2370

+2570

+ 117

4.4 0

כרטיס ״דן״
של 20 אג׳
מרגרינה 200 גר׳

סרדינים פילה
בצינצנת

שימורי אפונה
550 גר׳

0.75

0 .9 0

בי ס קוי טי ם

250 גר׳

0 .9 0

0.99

2 .8 5

3.15

4.69

4 .3 5

0 .9 9

1.20

0 .4 5

0 .5 9

סרדינים סטר

קרפיונים
ק״ג אחד

עוף פרגית
ק״ג אחד

משחת שיניים
״סוליפס״70,

אבקת ניקוי
קופסה אחת

+ 10 70

+ 2870

ג י + 2170 /

+ 3170

125 גר׳

1.05

120

תה בשקיקים
25א גר׳
+ 1470

״ -משבורת דווקא בסדר, רק ש/
{//החודש ארוך מדי.״ חגי אבן* אהב
להשתמש בבדיחה הזו לעיתים מזומנות. השבוע,
כאשר הגישה לו אשתו דרישה לתקציב
מוגדל, הוא התעורר, קצת בפאניקה,
לעובדה שזו כלל איננה בדיחה. לראשונה
מאז התחתן והפך למפרנס משפחה, גילה
פתאום שפשוט אין לו במה לגמור את
החודש.
חגי וגאולה אבן גרים עם שני ילדיהם,
ברמת־אביב, בדירה בת ארבעה חדרים בבית
משותף. אין מה לרחם עליהם. מעולם
לא חסרה אצלם הפרוטה בכיס, ומעולם
לא נאלצו לחסוך באוכל. נכון שאין להם
מכונית, אבל זה מפני שלחגי יש חשבון
פתוח, מטעם משרד הארכיטקטים שבו הוא
עובד, בחברת מוניות .״רק בשביל לנסוע
בשבת לים ופעם בחצי שנה לטיול, ובשביל
לעשות רושם על השכנים, אני לא צריך
להחזיק מכונית,״ הוא טוען. כשהוא צריך
פעם מכונית, הוא משאיל מהבום או מחבר.
אשתו והילדים נוסעים בדרך כלל באוטובוסים,
ומדי פעם בספיי של.

התייקרו בי 1לספטמ בר

18 9

1 6,5

1.9 8
8.8 2

2.5 0
7.0 0
ףםעתרת אין במשפחת אבן. גאולה,
^ איננה עובדת בחוץ, מסתדרת בלי עוזרת.
יש לה בבית מכונת כביסה, שואב-
אבק, מד ח כלים, וכל האביזרים המודרניים.
היא אינה מתלוננת, למרות שהיתר, יכולה,
לו רצתה.
למרות כל זאת, גילה השבוע חגי כי
הגיע הרגע שאין לו במה לגמור את החודש.
הוא
חזר ובדק את רשימת ההתייקרויות
של ה־ 1בספטמבר שהגישה לו גאולה (ראה
טבלה מימין) אבל זה לא הועיל. בעבר הם
נהגו עוד לחסוך קצת. מזה שנה שהם חדלו.
כאשר הברירה שבפניהם הועמדו אז היתד,
לצמצם — בגלל העלאות המחירים הבלתי־פוסקות
ואי־העלאת המשכורת בגלל עיסקת
החבילה — את הצריכה השוטפת, או לוותר
על החיסכון, החליטו בני הזוג לוותר על
החיסכון.
השבוע הגיע צימצום החגורה לחור החדש:
נראה היה שהמחירים החדשים ייאלצו
אותם להצטמצם: פחות אוכל, פחות
בגדים, פחות אירוח. האלטרנטיבה, להגדיל
את ההכנסה, לא באה בחשבון. לא נראה
כל סיכוי לתוספת.
המסגרת משמאל היא צילום תקציבם ה־מדוייק
של משפחת אבן. גאולה סיכמה את
ההוצאה החודשית שלהם למזון, במחירים
החדשים שאותם נתבקשה לשלם בסופרמרקט.
על־סמך החדשות בעיתונים, העריך
חגי בכמה התייקרו שאר הפריטים בהוצאותיהם.
הסיכום היה עגום: מחיר הפריטים
שהתייקרו קפץ מ־ 407ל״י ל״496
— התייקרות של כ־ 25 אחוז.

6 0 0

6.0 0
3.5 0
3 0,0 0

1 5.0 0
3 4,8 0
7.5 0
1 0.0 0
3 0,0 0
2 5.0 0
0 0,0 0
3 2.0 0
5.0 0
6.0 0
1 0,0 0

* בכלל לא קרוב של אבא אבן.

1 3 5 ביצים -- 1צינגבת קפד. במם 227גרם
— 1 / 4קייג קפהסחור --
1ק״ג אורז
4חבילות איטריות־*—5
4קופסאות פודינג 1 4 *--חבילותמרגרינה — 4קופסאותסרדינים ייסטאריי
2ציגצנות סי מורי פירות 4קופסאות טי סו רי ירקות
--חומריניקוי -- 4סבוניאוליביה -- 2טפופרות סטחת סיניים 14חפיסותסוקולד 90 -גרם —
— 1 / 2קייג סוכריותטופי --
--ביסקויטים, עוגות 1 --ק ״ גגבינהצ הו ב ה ר — 4 0ציבצנותלבןואסל
—־ 1 0 --ציבצבותט מנ ת —
־*י־ 3 0קופסאותסיגריות ״רויאליי•

--בטר בקד --ו עד בית
מתנותאירוחעתרבים, ספרים -
--נסיעות ——
--טלפון—
--דואר— .ניקוי בגדים
אחזקת בית -ריהום, וילונות

8,2 0

4.0 0
1.3 5
2,1 2
2.1 2
4.2 0
3.9 2
2.2 0
3.9 6
2 0,0 0
3,2 0
2.4 0
9 80
3,0 0
9.5 0
6.5 0

8 0 0

3,8 0
3 4,5 0
1 9.0 0
4 4,9 8
8.5 0
: 1 2,0 0
4 0,0 0
30,00
1 2 0,0 0
3 9,2 0
6,0 0

7,0 0

:4 9 6 .4 0

1 3,5 0
1 8, 0 0

1 7,0 0
2,2 5

^ מנם, עד התקציב החודשי הכולל,
> £היתר, ההתייקרות קטנה יותר. התקציב
הישן הסתכם ב־ 939ל״י, והחדש ב־.1,028
היתד, זו אם כן -עלייה של קצת פחות מעשרה
אחוז.
אלא שמה שהדאיג את חגי לא פחות
מהעלייה הדרסטית האחרונה, היתה הידיעה,
שנרמזה ברורות על־ידי שר־האוצר, שזו
איננה העלייה האחרונה. הוא עבר בדיכאון
על רשימת המוצרים שלא התייקרו עדיין,
עשה לעצמו חשבון מהיר, מה יקרה כאשר
גם הם ייתייקרו מחר. ביציאה מהנחה ש־ההתייקרות
תהיה דומה לזו האחרונה, הוא
הוסיף 25 אחוז ל־ 531ל״י, קיבל את הסכום
המבהיל של 665ל״י — תוספת
צפוייה של 134ל״י. וזה, בנוסף לתוספת
הנוכחית של 89ל״י. תקציבו יקפוץ ב־
223ל״י, חשב מזועזע.
אלא שהדאגה למחר נדחקה מהר לקרן־
זווית על־ידי הדאגה להיום. והדאגה להיום
היתה פשוטה: עליו להוסיף לאשתו, החל
מ־ 1לספטמבר 90 ,ל״י לחודש — ולא היד,
לו אותן.
הדרך השנייה, לצמצם את הוצאותיו, נראתה
בעיניו כצעד שאינו בא בחשבון :״הורדת
רמת החיים? בשביל זה אני עובד כמי
חמור? בשביל ללכת אחורנית?״ זעף .״לא
בא בחשבון.״
אלא שהשבוע, זה נראה, לדאבון ליבו,
כצעד היחידי שכן בא בחשבון.

2 2,9 5

5.0 0
4.0 0
1,3 4
3,6 0

10 7, 00
1 2, 2 0

5,2 0

ד 1 4,2

1 6,0 0
1 0,0 0

1 0 2, 0 0

8, 0 0

5,0 0
2 0,0 0
7.0 0

36־ 5 3 1
סייה

938. 95

עדיין לא התייקרו
54בקבוקי משקאות קלים
60בקבוקיחלב
8כיכרותלחם 6 0 ,לחמניות 8 ,חלות
3ק״ג סוכר
1קייג חמוצים
כלי ניקוי
2בקבוקי טמן
8גליליביירט ואלט
פירות וי ר קו ת חטמל מים וביוב
ארבו בה מספרה קוסמטיקה
בי ת-ס פד, גן־-ילדים
הלבשה
ה נ על ה בידור קופת-ן זולים
ביטוח בי ת ר מחברות
דמי-כיס לילדים

במדינה
העם
חל*כה בעקבות המטורפים
הסיכום שנתקבל ביום שבת,
ר 12.9.70 בישיבת מרכז תנועת
העולם הזה — כוח חדש:
)1מרכז תנועת העולם הזה — כוח
חדש שולל את החלטת הממשלה לגבי
אי־השתתפות ישראל בשיחות יארינג.
המרכז תובע מהממשלה לחדש מיד
את ההשתתפות בשיחות, בהתאם להת־חייבותה
המקורית של הממשלה.
הפרות הפסקת האש הנעשות על־ידי
המצרים והסובייטים ככל שהן חמורות
ומאיימות על בטחונה של מדינת־ישראל,
אינן יכולות לשמש עילה להפסקת השיחות.
)2השימוש
שנעשה בבעיות השלום
והבטחון של מדינת־ישראל לצורך המאבק
הפנימי במפלגת השלטון, ונסיו־נותיהם
של החוגים שוללי ההסדר המדיני
להפעיל אמצעי סחיטה ולחץ על
חבריהם בממשלה, מהווה איום חמור
על הדימוקראטיה בישראל ועל אופיה
החופשי והמתקדם של מדינתנו ומוסדותיה
הממלכתיים.
התנועה נגד נסיגה וניצני המחתרות
הפאשיסטיות צריכים לשמש אות אזהרה
לאזרחיה הנאמנים ושוחרי השלום
של מדינת־ישראל.

״חטיפת המטוסים,״ כך אמרו רבים ב־חו״ל
וגם בישראל ,״היתד, מתנה מן השמיים
לממשלת ישראל. מי היה פנוי לכעוס
על ישראל בגלל הפסקת שיחות יא-
רינג, כשהמטורפים הפלסטיניים משתוללים?״

לבחון קביעה זו במבט קר ואובייקטיבי,
אין ספק שיש בה הרבה מאוד מן
האמת.
לפחות לטוזח הקצר של תכסיסים פוליטיים
והשפעה על דעת־הקהל ברחבי העולם.
אלא
שגם יתרון עגום זה אבד בתחילת
השבוע לעמדה הישראלית. היה זה כאשר
ערכו חוליות הבטחון סריקות בשטחים
המוחזקים, עצרו מאות ערבים באשמה המעורפלת
של קירבה ל חזי ת הע מ מית ל־שיחרור
פלס טין; או סתם בגלל קירבה
משפחתית לג׳ורג׳ חבש וליתר מנהיגי
־החזית. אחרי כמה גימגומים, אף הודתה
הממשלה כי מעצרים אלה הם תגובה להחזקת
בני־הערובה החטופים בידי ה חזי ת.
העממית.

על עפרי פי פחת. במכה אחת הורידה
ממשלת ישראל את עצמה לרמתם
של החוטפים עצמם, בנושא זה לפחות:
הם מחזיקים בבני־ערובה ; גם ישראל ממהרת
בעקבותיהם.
אך מה תעשה ישראל לבני־ערובה אלה?
תחזיק אותם עד שאנשי החזית ישחררו
את בני־הערובה החטופים? ואס לא ישוחררו
בני־ה,ערובה שבידי החזית — התמשיך
ישראל להחזיק את הפלסטינים שנגרפו בהמוניהם?
ואם
ירחיק הטירוף של החזית הע מ מית
עד למעמקי התהום, ויוצאו להורג כמר,
מבני־ר,ערובה החטופים — האם תתלה יש־

\׳ודג׳ חבש
(המשך מעמוד ) 15

בעולם הערבי של אז היו קיימים שני
מרכזים גדולים של תסיסה אינטלקטואלית,
המושפעת מן המחשבות הפוליטיות של המערב:
קאהיר וביירות. בשני המרכזים
האלה התארגנו גרעינים שמאליים וקומונים־
טיים, שנועדו ברבות השנים להטביע את
חותמם על העולם הערבי כולו.

אל-ברוד
ואל-מדפע
ף ׳ודג׳ הכש, הסטודנט לרפואה, לא ידע
^ מנוח. אל הקלחת הפוליטית של ביירות
הביא את מיטענו האישי: הבוז ל״בוגדים״
הערביים, העלבון הצורב של שייכות לעם
מובס,־ השינאה ליהודים שכבשו את עירו.
למיטען הזה הוסיפו אנשי־השמאל של ביירות
את תפיסת־החיים המרכסיסטית, את
סיסמות מילחמת־המעמדות. התוצאה: תורה
האומרת כי על העם הפלסטיני בפרט, והערבי
בכלל, לנהל מילחמת־שיחרור מהפכנית׳
וכי אין שיחדור לאומי בלי שיחדור
מעמדי. לא די לשנוא את הציונים,
אלא יש ללמוד מהם, ולהשתמש בשיטותיהם
נגדם .״תורתנו,״ היה חוזר ואומר ,״היא
תורת מארכם ולנין — בתוספת אל־ברוד
ואל־מדפע (הרובה והתותח)!״
תורה זו היא תורת החזית הע מ מית ל ש
יחדור פלסטין.

את הביטוי המעשי הראשון לכמיהתו
נתן ג׳ורג׳ חבש, יחד עם חברו אחמד
ג׳אבר׳ פלסטיני כמוהו. הם ייסדו תנועה
שנשאה את השם אל־קאומיון אל־ערב (הלאומנים
הערביים) ,שקראה לאיחודו המהפכני
של העולם הערבי כולו, מהמיפרץ הפרסי
עד לאוקיינוס האטלנטי. באופן מיידי
ראו את עצמם נושאי דגל הקידמה השמאלנית
נגד האחים המוסלמים.
סביב השניים התלכד גרעין קטן של
פלסטינים, שבמהרה הצטרפו אליו גם סטודנטים
לבנוניים.

סמל הבולשת
הזהיר אותו

שהוא נושא את תעודת הסמכתו
כרופא־ילדים, שב ג׳ורג׳ חבש לעמאן.

ולעצור את הרופא השמאלני, סילפו אליו
/הזהירו .״זה התשלום תמורת טיפולו
בבני לחש הסמל.
חבש ברח לסוריה, בה השתלט האגף
השמאלני של אל־בעת, התקשר משם עם
חבריו־לשעבר מביירות במאמץ להחיות את
הקשר. לא היה זה דבר קל: הסטודנטים
של אז התבגרו, התברגנו, התיישבו. ג׳ורג׳
חבש החליט שאולי מוטב גם לו לנסות
להסתדר בחיים. הוא נסע לכווית, בה לא
היד, לו קשה למצוא תעסוקה .״הרגשתי
שאני נחנק,״ סיפר לאחר מכן. על כן חזר
לדמשק ולמאבקו נגד השילטון ד,אשמי.
כמה ממכריו בגדה המערבית מספרים,
כי חבש היה קשור גם בניסיון־הנפל של
הרמטכ״ל הירדני לשעבר, אבו אל־נוואר,
להפיל את שילטון המלך חוסיין. אבל אם
כן — אין כל הוכחה לכך. מה שאינו
מוטל בספק הוא, שחבש הופיע בחשאי
למיספר פגישות במחנה אל־וחדאת וכי
עשרות פליטים צעירים הצטרפו למיפלג־תו
הבלתי־חוקית.

קוראים לו
״הסיני״
ך* מהפכה הגדולה בחייו של ג׳ורג׳
| \ חבש היתר, המעבר מן הפעולה ההסברתית
והפוליטית אל הפעולה המזויינת.
כאשר הוקמה אל־עאציפה, הזרוע הצבאית
של אל־פתח, הפצירו חבריו של חבש במנהיגם
כי ״הגיע הזמן לתת לרובה לדבר!״
הוא לא היה זקוק לשיכנוע רב,
ובתחילת 1966 הוקמה החזית הע מ מית ל־שיחרור
פלסטין, ששני מרכיביה העיקריים
היו אל־קאוטיון אל־ערב של חבש וקבוצתו
השמאלנית של נאייף חוואטמה׳ שבניגוד
לכל יתר מנהיגי המחתרת הינו ״ירדני
טהור״ ,ולא פלסטיני.
החזית רכשה נשק, אך לא היה מי שיפעיל
אותו. אחד מאנשי. החזית התקשר
עם שגריר סין בדמשק, וזה הבטיח מייד
לארגן קורם ללוחמת גרילה בארצו. כעבור
שישה חודשים כבר עמדה תחת פיקודו
של חבש קבוצה ראשונה של לוחמי־גרילה,
בוגרי הקורם הראשון בסין. הם
הביאו איתם לא רק ידע צבאי, אלא גם
אלפי חוברות שתיארו בערבית את מחשבותיו
של היושב־ראש מאו. בג׳ונגל המחתרת
הפלסטינית, נדבק לג׳ורג׳ חבש ה־

מרכז תנועת העולם הזה — כוח חדש
קורא לאזרחי המדינה להתאגד ולעשות
הכל כדי שהסכנה המאיימת על מדינת-
ישראל מבפנים תחוסל בעודה באיבה.
)3מרכז תנועת העולם הזה — כוח
חדש מגנה את הטירור הערבי וקורא
לארגוני הפידאיון הערביים לשחרר מיד
וללא תנאי את כל חוטפי המטוסים.
המרכז הביע דעתו כי תמיכת התנועה
בזכות ההגדרה העצמית של העם
הפלסטיני ובזכותו הבלתי מעורערת ל־יישות
מדינית ועצמאית משלו — נותנים
תוקף מיוחד לקריאה זו.

נר אגש׳ חבש

חמי שה חבלנים, תו שבי רצועת עזה,
מק שיבים לגזר־דינם, בבית־ה מ שפט
הצבאי שמו שבו בעזה. הס היו חלק מחוליית החזית העממית לשיח״

לשכת התלונות
של העולם הזה — כוח חדש בהסתדרות בהדרכתו של

אברהם וקסלר,

תקבל בכל יום ראשון ורביעי בין
השעות 9—7בערב, במשרד התנועה,

רחוב

החשמונאים

טלפון
.265836

ראל כמה מן העצורים שאספה השבוע
ברצועת־עזה ובגדה?
עצם הצגת השאלה מעידה עד כמה התקרבה
ממשלת ישראל, במעשה האחד הזה,
לעברי פי הפחת. התקרבות מחרידה עוד
יותר, לאור ההצעות כי להבא יונהג גזר־דין
מוות נגד מחבלים פלסטיניים הנופלים
בידי ישראל.
מחשבות אלה מעוררות סלידה לא רק
בעולם הרחב; הן מקוממות גם את הישראלי
ההגון והחושב.
מי בכל זאת מעוניין בצעדים כאלה של
ישראל? בראש וראשונה: דוקטור ג׳ורג׳
חבש וחבורתו. וכך נסגר המעגל: הוא עזר
לישראל לצאת ממבוכת הפסקת שיזזות יא־רינג,
ישראל עזרה לו לצאת מן המבוכה
של מפעיל־יחיד של שיטת החזקת בני־ערובה
ואיום בהוצאות־להורג של האסירים
הערביים ואותם בני־ערובה.

רור פלסטין, הו א ש מו בביצוע מע שי־מיקו ש והטלת רימונים. גזר־הדין
לא ה שפיע עליהם כלל, ו שניים מהם אף מצביעים לאות ניצחון,
אל מול הצלם. ה לן רוח ז ה הוא אופייני למחבלים של חבש.

אביו פינה לו את הווילה השניה, הפך
אותה למרפאה ברחוב המלך טלאל ההדור.
אך למהפכן השמאלני לא היה נעים לטפל
בבניהם של עשירים. הוא עבר לג׳בל
עמאן, הקים מרפאה חדשה בלב מחנה־הפליטים
אל־וחדאת.
הוא טיפל חינם בילדי הפליטים, וכשלא
היה להורים במה לקנות את התרופות
שהוא רשם להם, תרם להם גם את הכסף.
מה הפלא שהיום שוכן מטה החזית הטנו־מית
במחנה אל־וחדאת?
יום אחד הופיעו אנשי־ביטחון ירדניים
במרפאתו של ד״ר חבש. אבל האיש לא
היה שם. הסתבר כי הבולשת גילתה, שמרפאה
זו היתד, המקור שממנו הופצו
כרוזי־הסתה נגד בית־המלוכה וקראו לא
רק לשיחרור פלסטין מן הציונים אלא גם
לשיחרור העמלים מן המלוכה והריאקציה.
איך הצליח חבש לברוח בעוד מועד? סמל
מישטרה, שנצטווה לצאת למחנה עם אנשיו

כינוי ״סיני״.
הזדהוול־יתר זו עם פקין גרמה לסיכסוך
הרציני הראשון בינו לבין שליטי דמשק,
חסידי מוסקבה. כמה משאיות עמוסות נשק,
שהיו בדרכן לירדן, נתפסו בידי הצבא הסורי.
החזי ת הע מ מי ת הודיעה כי נשק
זה מיועד לפעולת הפידאין בתחומי ישראל,
תבעה את שיחרורו המיידי. דמשק הודיעה
שהיא מוכנה לנהל על כך משא־ומתן
רק עם חבש והפיקוד העליון של החזית.
אולם כאשר התייצבו אלה לשיחות עם נציגי
המודיעין הסורי — הם נעצרו.
חבש וחבריו הצליחו להימלט מכילאם, אך
המחלוקת בין פקין ומוסקבה המשיכה לתת
את אותותיה בהם. הפעם היה הפילוג
בצמרת החזי ת עצמה: האירגון התפצל, כשאנשי
חואתמד, פורשים ממנו ומקימים את
ה חזי ת הד מוקר אטית ל שיחרור פלסטין. טען
חואתמה :״חבש סוטה מדרך המארכסיזם־
לניניזם. הוא סולל את הדרך לפאשיזם!״

ך* עיקר הוא

— לא לאבד את הראש, לא לפעול כ
ואין
שמץ של ספק שאילו יכלו ענד־אל־נאצר וחוסיין
לחסל את הפידאיון, אפילו במרחץ־דמיב, היו עושים זאת.
מה מפריע להם?

) ! חמומי־מוח.

למרות שזה קשה.

העניין הפלסטיני.

להבין מה רוצים הפידאיון להשיג. מהי המגמה האמיתית
של מעשיהם. נגד מי הם פועלים, ולשם מה.

** וחם של הפידאיון אינו נובע מכמות נשקם או
^ מיספר אנשיהם, ובודדאי לא מגבורתם או מכושרם הצבאי.

לפעול
כצורה אחראית, שקולה, הגיונית -
גם אם נראה כי האוייב פועל בצורה מטורפת,
פרועה או שוטה.

הוא בא להם מאהדת המוני הפלסטינים,
הרואים בהם את הגורם היחידי הדואג לעתידם
הלאומי.

ין ספק — המחזה הוא מביש. העולם התרבותי כולו
כאילו כורע ברך לפני הפידאיון, בחוסר ישע ואונים.
קומץ קטן של טרוריסטים הצליח, באמצעים פשוטים עד
להפליא, להכריח את נשיא ארצות־הברית, ראש ממשלת
בריטניה ואדירי־עולם אחרים לשאת ולתת עימו, בתנאים
של השפלה עצמית, ואף של נכנעות.

אפשר לנחש מה נעשה ברגע זה בלינו של פליט פלסטיני
בעמאן, בביירות או בעזה.
הוא רואה את הפידאיון, הנושאים את דגל עמו, המכתיבים
תנאים לגדולי העולם, המטילים חיתתם על העולם
— והוא מלא סיפוק.

אולם, עם כל הזעם, יש לזכור שבבר היו
דכרים מעולם.

אחרי שנים ארובות, שבהן הוא נמק כמח•
נות-פליטים, באבק-אדם, נשבח על-ידי העולם
בולו, בדור לרגלי שליטי ערב ושליטי העולם
-הוא מהווה שוב גורם.

כל פושע, החודר לבית משפחה תמימה, יכול להחזיק
את בני־הבית בבני־ערובה ולהכריח את המשטרה לנהל עימו
משא־ומתן, ואף להיכנע לו.
מכת הפיראטיות — בים ובדרכי־יבשה — ליוותה את
האנושות במרבית שנותיה, החל בספינות־השודדים שהטילו
את חיתתם על רומא לפני אלפיים שנה, וכלה בכנופיות
המערב הפרוע, שהילכו אימים על המרכבות והרכבות בסוף
המאה שעברה.

מאותן הסיבות תמכו רבים ביישוב היהודי באצ׳׳ל, כאשר
אירגון זה תלד, שני סמלים בריטיים, אותם החזיק כבני־ערובה.
גם מי שסלד מן המעשה עצמו, ראה באצ״ל גוף
המרים מחדש את הדגל היהודי בעולם.
מכאן שמעשי־החטיפה מגדילים את יוקרת הפידאיון בעם 1
הפלסטיני, ואת קרנה של החזית הע מ מית (המשווה את
עצמה לאצ״ל) בקרב הפידאיון. אל־פתח, המתון־יחסית, המתנגד
לחטיפת־מטוסים, הועמד בצל, על־ידי האירגון הקטן
יותר, שאינו בורר באמצעים.

לבל הבעיות האלה לא היתה תשובה קלה.

ך• תגובה הישראלית הטבעית,

האוטומטית כמ

\ עט, היתה: זבנג וגמרנו.

ואבן, זה נראה בל-בף פשוט וטבעי: להנחית
כוח בזרקה, לבתר את החוטפים, להשמידם
בקרב ולשחרר את החטופים.
ההגיון הפשוט מנע זאת.
בוודאי, ניתן היה להשמיד את החוטפים. הכוחות העדיפים
של צה״ל יכלו לבצע את המלאכה בנקל.
אבל תוך כדי כך יכלו למות מאות החטופים, בני
לאומים שונים.

ואותם לאומים לא היו סולחים לנו לעולם.
לכן נאלצה גם ישראל לחרוק שיניים ולשתוק. עד כמה
שזה היה משפיל, מרגיז ומקומם.

*•< בל הפריטה הזאת היתד, עמדת ישראל הרבה יותר
4קשה ומסובכת מכפי שיכלה להיות.

בגלל מישגה שעשינו.
פרשת שני האלג׳ירים, שהורדו מן המטוס בלוד, נראתה
השבוע באור אחר לגמרי מאשר לפני שבועיים.

עתה ברור שהיה זה מעשה טיפשי מאין
כמוהו.
השאלה אינה אם היתד, לישראל הזכות לאסרם. השאלה
גם אינה אם זה דומה או לא דומה למעשי־ד,חטיפה.
אפילו צודקת ישראל מבחינה פורמלית, הרי אי־אפשר
להסביר זאת למיליוני בני־אדם ברחבי תבל.

ישראל ליבלבה את עצמה בפרשה זו דווקא
ערב מיכצע־החטיפות של הפידאיון. כשפרצה
פרשה זו, בבר היתה עמדתה המוסרית של
ישראל פגועה ופגומה. קל היה לגורמים זרים
ללמד גזירה שווה, לדבר בנשימה אחת על
פרשת האלג׳ירים ועל חטיפות המטוסים.
יתר על כן: לחוטפים ניתנה ההזדמנות לדרוש מישראל
משהו הנראה לעולם כסביר: שיחרור האלג׳ירים.
תגובת חבש: אנשיו חטפו כמה מחברי
החזית הדנ1וקראטית, עינו אותם ואף הרגו
אחדים מהם.
מילחמת יוני 1967 שמה קץ למילחמת־הדמים
בין הפלגים.

הגבול בין
הגיון וטירוף
ך* צלחתו העיקרית של ג׳ורג׳ חבש
| ן היא, שידע ״להתברג־ אל השמאל החדש
בעולם, ובעיקר במערב אירופה. הוא
אישית׳ חולם לשאת את תואר ״צ׳ה גווארד,
של העולם הערבי״ ,י והזדהות זו עם גיבורם
הנערץ של מיליוני צעירים שמאלניים
הפכה את החזית הפתטית ל שיחרור פל סטין
לנציגת המהפכה הפלסטינית בעיניהם. מע

הדרישותשר \ ז 1ז \ 2צ \ זנרחבו \ זהפצם ־ ,
אתרי שוז בו פו תפציץ נו םוותשפצצות
תי תן״ .

(קאמינגס, הראלד טריביון)

בל זה היה נמנע, אילו נהגנו באלג׳ירים באופן
הגיוני, ואילו החזרנו אותם מרצון חופשי,
לפני הלחץ הבינלאומי, במיחווה של
הגינות ישראלית.
משה דיין לא הבין הגיון זה. היה זה הוא שכפה על
הממשלה את מאסר האלג׳ירים.

במו עצות רבות שלו, היתה זאת עצת אחי־תופל.

ש להבין כי פעולות הפידאיון אינן מכוונות, בעצם,
1נגד ישראל. הן מכוזנות נגד גמאל עבד־אל־נאצר, נגד
חוסיין, נגד האמריקאים, נגד הסובייטים, נגד כל העולם.
הם רוצים להוכיח כי לא יקום שום הסדר־שלום ערבי—
ישראלי.
הם רוצים להתגרות בשליטי ערב, כדי להבים אותם ב־דעת־הקהל
הערבית.

אם החטיפות הן מעשה ״מהפכני״ ,הרי הוא
״מהפכני״ נגד ממשלות ערב.
לכן אבסורד הוא לבוא, ברגע זה, בטענות אל המלך
חוסיין, הלוחם על חיי מישטרו, על רקע הסכמתו להיענות
ליוזמת־השלום של רוג׳רס.
אבסורד הוא גם לבוא בטענות אל עבד־אל־נאצר, ש־עיתוניו
גינו את החטיפות, ושסגר בפניהן את נמל־התעופת
של קאהיר.

יש באן מגמה מסובנת לקיצוניות -לעבר
אותם אירגונים הפוסלים לא רק בל הסדר־שלום
המכיר כקיום ישראל, אלא המשתמשים
גם באמצעים הברבריים כיותר.

^ ם כן, מה יכולה ישראל לעשות?
\ £אין תשובה מיבצעית. ישנה תשובה פוליטית.

התשובה היא: לעקר את המציאות הפלסטינית.
לסתום את מקורות-היניקה של הפי*
ראיון.
קודם כל: להוכיח לעולם הערבי שאכן ייתכן הסדר־שלום,
ושדרכו הנוכחית של עבד־אל־נאצר היא הצודקת.

על בן: לחזור לשיחות־יארינג, לדדזרן ש את
יוזמת־השלום קדימה, להוכיח לאוכלוסיה הפלסטינית
ולפליטים בי קרוב הסדר, שיפתור
את בעיותיהם.
שנית: לדרוש את שילובם של הפלסטינים המתונים
במשא־ומתן ובהסדר. להכיר רשמית בקיומו של העם הפלסטיני,
בזכותו ליישות לאומית עצמאית בצד ישראל.

כקיצור: להרים לעיני הפלסטינים משני
עברי הירדן פיתרון סביר, שיספק את דרישותיהם
הצודקות -ושישבנע אותם לזנוח את
הפידאיון, שאין להם פיתרון, ושכשורתם היא
מלחמה ללא-תוחלת, אמצעים פראיים וקימום
העולם בולו נגד העניין הפלסטיני.
זה לא מלהיב — מול פני חטיפות, החזקת בני־ערובה
ושחצנות בלתי־נסבלת.

אכל זוהי הדרו היחידה שתשא פרי.

הפעולות מכוונות נגדם.

מד החזית בחוגים אלה כמעמד הוויאט־קונג.
בחזית
זו של הסברה ויחסי־חוץ נעזר
חבש בפלסטיני אחר, עיתונאי בשם גלאן
כנפאני. כנפאני, יליד עכו שנמלט מפני
הכיבוש הישראלי ב־ 1949 בגיל , 11 הגיע
לביירות יחף ורעב. הוא אסף בקבוקים ריקים
על שפת ימה של העיר הנוצצת, מכר
אותם כדי להביא לחם לאחיו. בגיל 14
החל כותב סיפורים על יסוריו של פליט.
כנפאני אינו קובע מדיניות. הוא רק דובר
ומטיף. את הקו — לכל אורכו — קובע
ג׳ורג׳ חבש.
קו זה אומר: קיצוניות בכל, עד כי
מיטשטש הגבול בין היגיון מהפכני לבין
טירוף טירוריסטי. לגבי ג׳ורג׳ חבש, לא רק
המלך חוסיין הוא בוגד; גם יאסר עראפאת
הוא אופורטוניסט חשוך. אל־פחת מדבר

על שילוב הישראלים בתוך מדינה פלסטי־נית
חילונית, ואם תסכים ישראל פתאום
לפתרון כזה — יפסיק אל־פתח את מילחנד
תו. ואילו החזית אומרת: הפיתרון —
רק במילחמה. והפיתרון: חיסולם של ישראל
ושל הישראלים.
לרגע נידמה היה, השבוע, כי הטירוף
ישתולל עד הסוף, ובי אנשי חבש עלולים
להוציא לפועל את איומם לפוצץ את המטוסים
החטופים בזרקה, על יושביהם.
ואמנם, מסתבר י כי במשך שעות ארוכות
סער הוויכוח במיפקדת החזי ת העממית
במחנה אל־וחדאת אם לבצע את האיום
הברבארי. לבסוף, כדברי אחד מאנשי ה־מיפקדה
,״ניצחה ההכרה כי איננו יכולים
לבצע שחיטה כזו בדם קר.״
חבש עצמו לא נכח באותה ישיבה. יו
אוד•
אבנר
מיים לפני חטיפת המטוסים יצא לסיור
בקוריאה הצפונית. התוכנית לחטיפות הוכנה
לפני צאתו; את הביצוע השאיר בידי חניכיו•
הוא לא מיהר לחזור, גם כאשר
הגיעה פרשת המטוסים למימדים מחרידים,
עיתונאי אמריקאי, שהגיע לקפריסין עם
בני־הערובה ששוחררו אחר פיצוץ המטו־.
סים, הפליט :״המטורף הזה מחזיק את
העולם בביצים — למה שימהר לחזור?״
ואילו חבש עצמו הצהיר לא־פעם :״ג׳ורג׳
חבש איננו חשוב. המהפכה מתנהלת אם
הוא נמצא בחזית הקרבות או אם הוא רחוק
ממנה. המהפכה תנצח אם ג׳ורג׳ חבש חי
או אם ג׳ורג׳ חבש מת״.
אלא שאם ג׳ורג׳ חבש חי וקובע את
קו החזית העממית, תדע מהפכה זו בלי
ספק פרשיות רבות של טירוף.

הן באו לישראל כדי
לגלות את השמש
והגברים כאז. השמש
מצאה תו בעיניהו,
הגברים — פחות.
ווו!

דויה, דנה וליל־או 13 בויכה(למעלה) ,משחזפות(משמאל)

עו מ דיו

באירופה, דריה בת ה־ 17 היא דוגמנית אופנה. בישראל, העדיפה את העירום
חדהמוסדות הפופולריים בתל״אביב הוא בריכת״השחייה
״גורדו!״ שעל שפת־הים, עם עלות השחר. זהו מועדון אכס־קלוסיבי:
צריך האדם שיהיו לו תכונות־אופי מיוחדות כדי לצאת
ממיטתו בחמש בבוקר לטבילת־שחרית.
בחודש האחרון זכו חברי המועדון לתוספת עיצרת-נשימה: מדי
בוקר, גם הזריחה, הופיעו בבריכה שלוש יפהפיות בלונדיות. הופעתן;>
,ף לפני שפצו פיהן, אמרה מייד שאינן ישראליות.
היו אלו דריה ודנה אולסן וליליאן וולסטרום. הן הגיעו לישראל
במטרה יחידה: לפוש, להתבדר, ולהכיר את גברי הארץ
חפיקנטית הזאת, הנלחמים באומץ כה רב במיליוני ערבים.
תוצאות ביקורן החלו ניכרות מן הרגע הראשון: בעל הקיוסק
בבריכה ביקש מספקיו להקדים את מישלוח הבוקר של העוגות
לחמש בבוקר, במקום שמונה. התנועה במקום הוכפלה.

קשה לומר שההתלהבות היתה הדדית. שלוש הפצצות
מן הצפון הגיעו מלאות רצון שוב, נכונות
להיכנס למחקר בכל רמ״ח אבריהן ושס״ח גידיהן.
הן נכנסו — אך יצאו מאוכזבות לחלוטין.

נותי\ 2יגד

ורנדוכים

ךןובעתדנה :״הגבר הישראלי לא שווה ה ם
| /נודניקים ולא מנומסים,״ מאשימה ליליאן.
דריה :״הישראלי בו התאהבתי היה — צרפתי.״

דריה היא אמנם רק בת ,17 אבל זה אינו גורע מסמי
לא בעיני שתי חברותיה, ולא בעיני משקיפים אובייקטי
למרות גילח, היא מכירה את נושא המחקר שלה לפני ו׳
היתה זו היא, למעשה, שיזמה את המסע הישראלי של
הבנות, בעיקבות ביקור קודם שלה בישראל. היא הגיעה
לפני מספר חודשים בלוויית צלם ועיתונאי, על מנת לדגמן 5
אופנה בשביל הירחון המפורסם ״בורדה״ .היא טיילה אז 1,
הארץ, הצטלמה בעשרות תנוחות ודגמים, ותרה את האר!
את הארץ היא תרה בחברתו האדיבה של איש יחסי־ו
פירסומאי ועיתונאי צעיר בשם נתן זהבי. מאחר שהעיתוס
צוות שלה היה נשוי, והצלם מבוגר — בשביל בת 0 ,17
מבוגר מאוד — הפך זחבי לבחירה הטבעית, עבר לשכון
בחדרה הנאה אשר במלון ״דן״ ,בתל-אביב.

גץ וצאות מחקרה הראשון בגברי ישראל
ן £נשאו חן בעיני השוודית הצעירה. עד
כדי כך, שהיא הבטיחה לחזור. עם סיום הצילומים
בארץ, חזרה למינכן, שם עבדה,
סידרה לעצמה חופשה, וחזרה לארץ. אך
לא לפני שהזעיקה משוודיה את אחותה
וידידה נוספת.
וכך התייצבו השלוש בוקר אחד, ללא
הודעה מוקדמת, בדירת הרווקים של זהבי
המופתע .״הפעם באתי ליהנות, לא לעבוד,״
הכריזה דריה.

השלוש התמקמו על שני המזרונים הצנועים
בחדר, ויצאו לבלות. סדר יומן היה
קבוע: מחמש בבוקר עד שעות הצהרים —
בבריכה. בצהרים — ארוחה באחד מבתי־הקפה
בדיזנגוף. בערב — בילוי בדיסקוטק
או טיול ברחובות העיר הגדולה. מתי
הן הספיקו לישון — לא בדור. אם לסמוך
על עדותו של מארחן — לא הספיקו.
המארח, אגב, הגיע במהירה למצב של
הרמת־ידיים. זה שהוא נאלץ להסתדר עם
(המשך ב ע מו ד )26

מג א?

וישראל

מוננה לזינוק

דדיה בת ה־ 7ו, אחותה וידידתן, מתייחסות לעירום ב טבעיו ת
שקשת למצאה בין ישראליות. הן אינן מ ת ביי שות בגו פן, אך
גם אינן מנפנפות בו כדגל. ב ת מונ ה זו ולמטה: שניים מתוך צילומי־עירום שביצעה בישראל.

1ש ערוריוז
(המשן סעמוד )11

הכלל, המסקנות הן ששרות בתי־הסוהר
הוא בסדר, ואין לבוא אליו בתלונות. גם
אם קרה פה ושם אונם קטן.
מגיב עורך־הדין בן־ישואל• :תלונות מעין
אלו מגיעות לעיתים קרובות לאוזני השוס־טים.
כולם יודעים עד כמה עבירות אלו
נפוצות *.גם סגן פרקליט מחוז -חיפה, יהודה
קארם, טוען כזאת, :״פעמים רבות באים
אסירים בתלונות על המתרחש בבית־הסוהר.
אבל במקרים רבים זה רק נסיון מצידם לקצר
את תקופת עונשם.״

הכל חוקי,
כמובן
? והי, פחות או יותר, גישתם של כל
ן שאר המטפלים בנושא זה: התייחסות ב־אי־אמון
מלכתחילה לדברי האסירים, ויציאה
מהנחה שהם מנסים רק להשיג הטבות. התוצאה:
אדישות.
אדישות שהגיעה לשיא במקרהו של מות־מד:
באשר ניסתה כתבת העולם הזה לראות
את עדותו׳ — התברר שהיא נעלמה מהתיק
מבלי שנשאר שם כל העתק. ההסבר הרשמי:
המכתב הועבר לנציבות בתי־הסוהר
לחקירה, לפי הוראת השופט. שאלת הכתבת,
ממתי מוציאים עדויות מתיק בית־משפט
נשארה ללא מענה ברור. מהצד הפורמלי
נראה, שכל המעורבים נזהרו שלא לחרוג
מסמכויותיהם: כאשר נשאל מאיר שמגר,
היועץ המשפטי לממשלה, באם ייתכן דבר
כזה, השיב• :אם זה לפי צו השופט ואחרי
שדנו בפרשה, זה חוקי בהחלט.״

בדיקה אישית
של היועץ
ולי — למרות שקיימת עדיין השא־לה
הגדולה, אם אמנם התכוונו השופטים
להוציא את המיסמך מהתיק ללא עקבות,
או שכוונתם היתד״ כמקובל, להשאיר
את המקור ולשלוח החוצה העתק בלבד.
אולם חשובה אף יותר העובדה, כי אפילו
אם הדבר ייתכן מבחינה פורמלית — הוא
לא נהוג, לא מקובל, ונראה תמוה מכל ה:
בחינות.
כאשר נשאל היועץ המשפטי, מי אם כן
יערוב לניהול החקירה — שתתנהל, למעשה,
על־ידי נציבות שירות בתי־הסותר, בתלונה
נגד נציבות בתי־הסוהר, כאשר העדות
העיקרית נעלמה מתיק בית־המשפט
— הבטיח כי יבדוק זאת אישית.
כך, אם כן, מתנהלים העניינים בפרשה
מזעזעת זו, וזה הטיפול שמקבלות תחינותיהם
קורעות הלב של צעירים להצילם מגורל
אכזר.

מוסיקה, אי נ טי מי ו ת, ה ת רג שו ת ו ת כ שי טי ם ן
כןמקדםגוטיקתתכשיטיגוהחדש של סו כז א ת ״ ה עו לםהצ עי ר״
של שנו ת ה־ . 70ב ״ בוטיקטופז, ב קו מהה שני ה של טו פז,
תמצ או אתהע צו בי םהח די שי ם ביו תרבתכ שי טנו ת ה עו ל מיו ת
ת כ שי טי םלה (וגם לו ככ ל ה עו ל ה על גו פכם
עגי לי ם, מ ח רוזו ת, אצע דו ת, צ מי די ם ו
•גערות
טו פז ה לו ב שו תאת ״ הצעקההאח רו נ ה ״
— חיו ך ו שו ם דבר מ ל בד פ רי טי ל בו שמתכ שי טי ם ;
ת כ שי טי ם ב שי א ה או פנ ה,
ב אי כו ת טו פז הי דו עהו לפי כי ס ם של אנ שי ם צעירים.

בו טי ק טופז

בוטיק

הנציב
__מוגן

טו פז

— וז״ין ס־ד של או פנתה־ קסק.

ת ״ א, דיזגגו ף 121
וס ו זנינזט

*ן ]גימנסיה ריאלית
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ט׳ ,י׳ ,י״א, י׳׳ב
תיכון מקצועי במגמות
תיכון עיוני במגמות

הומניסטית
ריאלית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה -תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
ציור א ופ נה
! פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
תל־אכיב חיפה מרית־ברנר
17 שמריהו מוצקין
סרטים והרשמה:
5־1 ,8־ 9מפנת אלנבי לוין 30 שדרות
השופטים 2

כת־ים

חולון

רמחרגן רוטשילד 33
ביאליק 42 ליד המצבה סוקולוב 68

פתח־תקוה
בר־כוכבא 1

בני־ברק
חברון 22
,77ר״ג
מסנת מודיעין

*ץ לא שהעניינים מתנהלים כך בכל
\ 4המישורים. וכרגיל, מסריח גם כאן הדג
מהראש: לאחר עירעורו, הוחזר מוחמר
לחל־מונד. מה שעבר עליו בכל הלילות מאז
ועד עתה — ביהוד לאחר שנודע בכלא
על התלונה — כדאי יו תל לא לדעת. מד,
עשה בקשר לכר האיש האחראי לשלומו,
נציב בתי־הסוהר אריך, נירי קשה לדעת. ליתר
דיוק — בלתי יאפשרי: במשך ארבעה
ימים תמימים, התחמק, ניר,משיחה עם כתבי
העולם הזה, כשהוא מוגן על־ידי רשת
בלתי חדירה של מזכירות וישיבות.
בינתיים, מדי לילה, המשיכו נערים להיאנס
בממלכתו.

לסלק את
האדישות
^ 4שר לאחראי על ניר, שר־המשסרה
> £שלמה הילל, כאן כלל לא כדאי להרחיב
את הדיבור: שר־המשטרה טרוד בל־בך בעיסוקיו
בענייני חוץ וביטחון, ובהופעות
פומביות נונ־סם ופ בנידון ׳ ,שבאמת לא ניתן
לצפות ממנו לדאוג לכך שיפסיקו לאנוס
נערים בבתי־הסהר של מדינת־ישראל.
אין ספק שהמלצת השופטים, בתיקו של
מוחמר לעדור חקירה, היתה החלטה נכונה.
אלא שהגיעה העת למלא את מצווח השופטים
כלשונה: לערוד חקירה אמיתית.
חקירה שתסלק את האדישות הנוראה .־,
ואת האדישים, הנוראים לא פחות .

במדינה

בתו שד הבין מתחתנת
חינוך הדסוקות
במתד

הידיעה נכתר. בקושי לכמה שורות צנועות
בתחתית העמודים הפנימיים של העיתונים.
ואכן, היא נראתה מאוד פרוזאית:
שביתת גננות ועוזריהן פרצה באשדוד בשבוע
שעבר.
הידיעה עצמה היתר. אולי פרוזאית, אך
לא כן השובתות. שכן לאלו מגיע, ללא
ספק, כתר עגום מאוד: הן משתייכות ל־שיכבת
העובדים הדפוקה ביותר במדינת-
ישראל. משכורתן החודשית היא — מאה
ל״י לחודש. ברוטו. מסכום זה מנכה מעבירן
— הלא הוא משרד־החינוך של מדינה־המתגאה
בהישגיה הסוציאליים — את כל
החופשות והחגים שבהן אינן עובדות, ואת
׳המיסים וההיטלים המגיעים. מה הוא הנטו
שלהן, מוטב שלא להתעניין.
האמהות יוצאות למלחמה. השערורייה
נתגלתה לראשונה כאשר מגיפת
השפעת בשנה שעברה איימה לסגור את
גני־הילדים באשדוד, בגלל המחסור במנות
ועוזרותיהן. חלק מהאמהות התנדבו
למלא את מקום החולות. משרד־החינוך
ראה בהן עובדות מן המניין, הכניסן לרשימת
המשכורות שלו.
כאשר התקבלו המשכורות, נדהמו האמהות:
שכרן של אלו שעבדוש׳כעוזרות לגננות
היה בדיוק שלוש ל׳ייוג׳ ליום. מזה
הורדו ניכויים לביטוח־לאומי, מס־הכנסה,
וקרן לבניית בית־המורה.
האמהות עוררו מהומה — לא בגלל
הכסף שהגיע להן, אלא בגלל משכורת הרעב
של מחנכות ילדיהן. הן יזמו אסיפה
של העוזרות. אלו בחרו, בוזעד־פעולה, ערכו׳
במאי השנה, שביתה ראשונה — כש־האמהות
מחליפות בגנים את השובתות. במקביל
הקימו גם האמהות ועד־פעולה, הם־

888

השגריר, אשתו והבת דליה בדוד
אין ברירה. כשהאפא מפורסם, צריפה כל המש־פחה
לסבול. דליה, המנומשת ונעימת החיוד, שונאת
פירסום. אכל איך אפשר להימנע מפירסום, כשבתו
של רמטכ״ל מלחמת ששת־הימים ושגריר ישראל
בארצות־הברית עומדת להתחתן?
אצל משפחות אנשי צה״ל הכל הולך צ׳יק־צ׳ק:

תגלית

חנ 2ב
ישראלי
^ חת ממחלות־הנפש הנוראות ב-
^ יותר היא הסכיזופרניה — פיצול האישיות.
במקריה הקלים, היא קשה לטיפול.
במקרים הקשים — בלתי אפשרית. הרכ

לפני חודש היא סיימה את שירותה הסדיר.
וכבר היא עובדת כשרטטת אצל הארכיטקט התל־אביבי
רפי בלומנפלד, וככר כשבוע הבא היא מתחתנת.
החתן המיועד הוא אהרון וייס, סתם חייל
פשוט כצה״ל, והם יגורו כדירה, ככלל לא מפוארת,
בנווה־אביבים שבצפון תל־אביב. כהצלחה, ילדים.

טיפוליו הראו הטבה במצבם תוך ארבע
שעות, החלו מתנהגים נורמלית תוך 12
עד 48 שעות. מבין 13 חולים שקיבלו את
הטיפול, מצבם של שבעה הוטב לגמרי, של
ארבעה חלקית. בשניים הנותרים נכשל הטיפול.
החולים
שמצבם הוטב, נשלחו לאחר ימי
טיפול ספורים לבתיהם. בני משפחותיהם
ראו בכך פלא. הם לא האמינו שיזכו לראות
את קרוביהם אי־פעם נורמלים שנית.

ך התרופה החדשה איננה פלא כלל
וכלל. הפרופרנולול הוא חומר בעל

הוא מועיל לחולים רק כל זמן שהם ממשיכים
לקבלו. ברגע שהם מפסיקים — עלולה
להופיע המחלה האיומה מחדש.
משום כך, ברור שלטווח ארוך, החומר
החדש עשוי, לכל היותר, רק לעזור בריפוי
המחלה :״התרופה צריכה להיות מלווה
בטיפול זהיר של צוות המתמחה בבערי
זו,״ מסביר מגלה התרופה, ואכן,
בבית־החולים גהה עומדת לקום, בראשותם
של פרופיסור עצמון ופרופיסור ויסנביך,
מנהל גהה, מחלקה מיוחדת המטפלת בחולים
כאלה באמצעות תרופה זו. הפרופי-
סור עצמו, אגב, מתנגד בתקיפות לתואר
״מגלה התרופה.״ שוב ושוב הוא חוזר

הקץ לם כיזופרניה *
בות, ברחבי העולם, הסובלים ממנה, הינם
בני־אדם אבודים.
לאחרונה גילה רופא ישראלי צעיר תרופה
חדשה, המשפיעה בצורה בלתי־רגילה
על חולי־גפש למיניהם, אך במיוחד על
סכיזופרנים. אם תתגלה התרופה, לאחר השלב
הנסיוני, כסיתרון המירבי למחלה, תהיה
בכך משום תגלית עולמית, בעלת חשיבות
לא קטנה מתגליתו של ד״ר יונה
סאלק, שחיסל את מחלת שיתוק־הילדים.
פרופסור אברהם עצמון, מבית־החולים
ביל־נסון, אשר גילה את התרופה, עשוי
להיות הישראלי הראשון שיזכה בפרס נובל
לרפואה.

ך* טיפול המסורתי בחולה הסכיזופ־
| | רניד, נמשך שנים ארוכות, וגם אז מצליח
רק לעיתים רחוקות. החומר שגילה
פרופיסור עצמון, הנקרא פ דו פרט לול, משיג
תוצאות תוך שעות. חולים, בבית־החולים
לחולי־נפש גהה, בהם ערך הפרופיסור את

השפעה על חלוף החומרים ושיווי־המשקלי.
הביוכימי, ונראה שהוא מאזן סטיות ב״
שווי־משקל זה, אשר נוצרו כתוצאה מליקויי
תורשה או התפתחות מאוחרת יותר. בתיאוריה
הביוכימית יש סימוכין ברורים לתגלית

אולם בינתיים מזהיר הפרופיסור עצמון,
רופא פנימי במיקצועו, כי ״המחקר בחומר
החדש הוא רק
בשלבי התפתחותו הראשונים.
יש עוד
להמשיך. ולפתחו.״
ואכן, התרופה החדשה,
איננה למעשה
עדיין, תרופה
נכלל. היא כרגע רק
חומר שהתגלה כבעל
השפעה חיובית
על־ מחלות־נפש
מסויימות. הליקוי הרציני
ביותר שלו:

פרופ׳ עצמון

עילו לחץ על עיריית אשדוד להתערב לסו
בת העוזרות אצל משרד החינוך.
ההבטחות התגלו בבלוף. העיריי!
ניסתה להתערב, או לשווא. משרד החינוך
המוציא סכום של 50 אלף ל״י לשנה ר>
על מכוניות השרד של פקידי צמרת ה
משרד, לא מצא אפשרות להגדיל או
משכורתן של העוזרות. מאידך, הבטיחו
העירייה לאמהות הזועמות שהחל משנו
הלימודים הקרובה, דהיינו מה־ 1לספטמבר
תיחשבנה העוזרות לעובדות עירייה, תקב
לנה משכורות הוגנות. לאור הבטחה ז
הסכימו השובתות לחדול משביתתן.
ד,־ 1לספטמבר הגיע, והתברר שההבם
חה היתד. בלוף. העובדות המשיכו להש
תייך למשרד החינוך — באותה משכורת
ואילו האמהות הלוחמות נטשו אותן ביג
תיים, מאחר שילדיהן עברו כבר לכיתו

אלא שהעובדות הדפוקות ביותר במדינת
ישראל למדו, בינתיים, את הלקח, יצא!
להילחם בכוחות עצמן: השביתה ב שמן
שעבר היתד, רק תחילת המאבק.

היתד -•,זו ...עבודת צח־ת.
ומדגיש כי

ך) יקוי אחר של החומר דיחדש: תוצ־
/אות־הלוואי שלו לא ברורות עדיין. ב־מיסגרת
הניסויים הנוכחיים, לא גילה ה־צוות
גילויים שליליים, להוציא לחץ־דם
גבוה.
אולם בכך אין עדיין הוכחה כי לתרופה
החדשה אין תוצאות־לוואי שליליות. מסביר
עצמון :״הצוות שלי עשרי רק את הצעד
הראשון. גלולות אחרות עלבסים הפרופר־טלול
אך בעלות מידת השפעה שונה מהגלולות
הנוכחיות, תיבדקנה במסגרת פרויקטים
נוספים.״

ובינתיים, מבקש האיש שגילה את התרופה
להזהיר את אלפי בני משפחותיהם
של הסובלים ממחלות־נפש ,:״אנא —
יש מקום לתקווה — אך סבלנות.״

ישראלים בחו״ל
לא דק היהודים
דוממים שס
יהדות הדממה הפכה לאחרונה למוש!
י כל־כך פופולרי, שנוטים לשכוח כי הי
יהודים אינם ך,יחידים הדוממים ברוסיה
את הדממה הכפוייה גם על הדוסים עצמם
גילה לאחרונה במאי־הסרטים הישראלי
ישעיהו (שיש) קולר, שסירסו הקצר פי?
ברחובות זכה למדליה בפסטיבל הסרטיב
׳ ד,־ 31 בוונציה.

החטא ועונשו -כלי מרבאות,
סירטו של שיש דיוקרן בפסטיבל לפני הסום
הרוסי הגדול (שלוש שעות הקרנה;
(המשך. בעמוד ;27

צביה וידר, בתו בת ה 17-של שלמה
וידר, דייל ״אל-על״ שנפצע בעת

^ נסיון החטיפה :

1.הו א

גיבור־יי

שלמה וידר, אשתו(במרכז) ובהו
כייה וידר היא עלמה נאה בת ,17
^ 0שלא חלמה מעולם שיש לד, אבא מיוחד
במינו. הוא היה כמובן האבא המוצלח
בעולם — אבל זה רק טבעי. היה זה רק
ביום הראשון שעבר, בשלוש אחר ד,צ־
־,ריים, כאשר התברר לפתע שהאבא הזה
הוא גם גיבור. אם יככב בעצמו בסרט
אודות הרפתקאות גבורתו, או שבמקומו
1ישחק כוכב מיקצועי, קשה לקבוע עדיין.
מה שלא קשה לקבוע, שסרט כזה יוסרט.

פורקן לצעיר הנמרץ. הוא הצטרף
רמת־נן, שיחק שם מגן ימני, חדל לכמה
שנים, כאשר נולדו צבייה ויואב, חזר אחר־כך
למכבי הרצליה.
למכבי

שבעיני הבת היה זה רק טבעי :״אני בכלל
לא רואה באבא גיבור,״ ענתה השבוע, בתשובה
לשאלה איך ההרגשה להיות בתו
של, גיבור .״הוא עשה רק מה שהיה
צריך לעשות.״

73 המחסנית

יי* ף כ דיו ק, מן הסתם, רואה עצמו גם
^ שלמה וידר עצמו, שספג מטווח קרוב

ההחמצות הגדולות
י*י וא החליף קריירה לפני חמש שנים,
( | כאשר קרא מודעה בעיתון שאל־על
מחפשת דיילים. לאסתר היה עתה כבר גן־
ילדים משלה, שנתן הכנסה חודשית, בבנק

גיבור פרשה גהיון החיברפה שר הטוס־ ״אר־ננריי היה,
ררא הפ2ן, הדייר שדהה וירר. היה וה הוא שהבהשר
בידיים רי\2וה נור ההוובר הודהוש באגן רוו פורבו־אש,
כפג רהוך גופו אה כר ההוונוויה, איפשר נור־ידי כך
ראיש־הביבווזון שבא בנויגן בוהיו רהרוג אה ההוובר.
בראיון נוה כהבה ״הנהרה הוהיי, הגרה בהו שר הדייר
וירד, צבייה (בהההה השהארך הי הוא האיש.
אלא שבאותו יום ראשון עדיין לא ידעה
זאת צבייה. היא שמעה רק את הטלפון
מצלצל. אמה, אסתר, ענתה. כאשר הורידה
את השפופרת, אמרה :״אבא נפצע. אני
יוצאת ללונדון.״

כידיים ריקות
ך* ך, כהודעה טלפונית מחברת
^ נודע לצבייה לראשונה על פציעת אביה
הדייל, שלמה וידר. מאוחר יותר שמעה את
הפרטיגז — כיצד הסתער אביה, בידיים
ריקות, על המחבל החמוש באקדח, וכיצד
איפשרה הסתערותו זו לסכל את החטיפה.

אל־על,

את כל מחסנית אקדחו של המחבל, ורק
בנם לא נפגע בשום אבר חיוני. כי שלמה
וידר אהב מאז ומתמיד להריח סכנה.
הוא הגיע ארצה, מצ׳כיה, בגיל שלוש.
בגיל 14 כבר הצטרף לאצ״ל, יצא לפעולות
של ממש. בן ,16 כשפרצה מלחמת
השיחרור, הצטרף להגנה.
בתום המלחמה נכנס לשיגרת החיים הנורמליים,
התחיל לעבוד כפקיד בעיריית
רמת־גן, הכיר סמינריסניית בשם אסתר,
נשאה לאשר, בגיל .21
העבודה בעיריית רמת־גן, למרות ההתקדמות
בתפקידים, היתד, רחוקה מלספק

צבייה וידו
היו כמה לירות בצד, ושלמה החליט לנסות
את מזלו.
הוא עבר את הקורס בהצלחה, החל
מעופף בשחקים. מאז לא שיחק לו מזלו.
לפני שנתיים החמיץ את מטוס אל־על שנחטף
לאלג׳יריה :״מי יודע,״ נהג לקונן,
״אולי אפשר היה לעשות שם משהו.״
כשמרדכי רחמים סיכל את נסיון החבלה
במטוס אל־על בשוויץ, שוב עגמה רוחו:
״חבל שלא הייתי שם,״ רטן. גם במיקרה

שרמה(משמאל) 011 חנו גצ׳כיה

ההתנגשות בשדה־התעופה של מינכן החמיץ
את ההזדמנות .״תמיד אני בטיסות
שקטות. כשקורה משהו אין לי מזל להיות
שם,״ אמר תמיד.
בשבוע שעבר היה לו סוף־סוף מזל .״יותר
מזל משכל,״ הגיב פקיד בכיר של אל־על,
כשנודעה לראשונה העזתו המדהימה,
ומזלו המדהים לא פחות לצאת חי מההי־תקלות.

אבא
טילפן מבית־החוזים
^ בא רצה התרגשות — והנה זה
בא לו סוף־סוף,״ הגיבה על כך

צבייה בחיוך. השבוע, בביתם ברחוב מודי־

״אבא עשה רק מה
שהיה צריך לעשות.״
עין בגבעתיים, כבר יכלה צבייה לחייך,
כאשר ברור היה שמצבו של אביה שפיר.
מייד לאחר הטלפון הראשון, הגיעה לביתם
מכונית מאל־על, ואמה טסה ללונדון,
לבית־החולים הילינגטון. צבייה וסבתה נשארו
לבדן בבית. אחיה הצעיר, יואב, לומד
בפנימיה הצבאית בהרצליה .״אבל אין בעיות,״
היא אומרת .״אני כבר ילדה גדולה.״
ביום החמישי שעבר הופתעה לשמוע פתאום
את קולו של אביה בטלפון. הוא
סיפר שהוא מרגיש כבר טוב, ונורא נורא

נוהג שלמה וידר, מטבע עבודתו כדייל, להסתובב לבוש
1ד 1ג 1ד
״ תמיד אלגנטית. כאן, ב מטוס, לפני עליית הנוסעים, הוא

נראה עם אחת הדיילות. המטוס בצילום הוא זה שבו בוצע נ סיון החטיפה.

^ 1ך 7 1ך ן 1שונה מאוד ד מו תו של הדייל ה•
| 1 1 1 15/ - 1 1הדור. שלמה בש רות מילואים אישם
במידבר, ב שנה שעברה, שעת שהוא מחמם פחית תה.

מתגעגע הביתה, וקיבל כבר לשתות, לרא־ 1
שונה מאז הניתוח בביטנו, והכל בסדר, ן
ולמחרת הוא צילצל שנית, כדי לתפוס גם
את יואב, שבא הביתה לשבת מהפנימיה.

ש לו שהכ דו רי םעדייןב גו ף

בטיול ובנית

ב ת מונ ה מימין, שלמה בעת טיול ש־ע
רן ב־ 1968 ברחבי הארץ. ב ת מונ ה
,משמאל: שלמה וא שתו אסתר על מירפסת ביתם הרמת־גני. שתי

עם אחיותיו והוריו

ת מונו ת אלו מ מ חי שות יותר מכל מיהו האיש: צעיר ישראלי רגיל,
בעל נטייה לגדל כרס, דירה בבית מ שותף, ומ שפחה צעירה ונאה.
אולם ב שעת חירום ומצוקה, התגלה האיש כגיבור — ובלי מדכאות.

בן 2ו(מימין) בתל־אביב

ך ״ יחסשל אל־על אלינו היה נהדר,״
מספרת צבייה .״לקחו אותה למלון
בלונדון, שבו מתאכסנים צוותי אל־על. וגם
אלי היחס היה נהדר. אני רק מצטערת שה־קברניט
והדיילת שהיו עם אבא לא התקשרו
איתי. רציתי מאוד לשמוע מפיהם
פרטים על מה שהיה, אבל התביישתי להתקשר
איתם בעצמי.
״אבא אמר שהוא מקווה לחזור ביום ראשון
הקרוב. צריכים יהיו לעשות לו ניתוחים
נוספים. את הכדורים ברגל, בכתף וליד
האוזן לא הוציאו ממנו עדיין. יעשו את זה
בארץ.״
״ותסכימי שאביך ימשיך אחר־כך לעבוד
כדייל?״
״אבל בטח. הוא אוהב את זה. אני רוצה
שיבריא מהר, ויחזור לעבודה מהר.״
״ואת, תרצי ללכת בעיקבותיו?״
״אני לא. לא מפני שזה מסוכן. זה פשוט
לא מושך אותי. אני רוצה להיות עיתונאית.״
״למה
עיתונאית דווקא?״
״כי בעיתונאות,״ עונה הבת של אביה,
״יש מתח.״

בחגנה, במלחמת חשיחרוו(מימין)

ן שדוש שוודיות1
(המשך

מעסה־ )21

עוד שלוש נפשות בתחום מחייתו המצומצם,
ניחא .״מה ששבר לי את גב הגמל
היתד. השפה שלהן. כל הלילה הן טירטרו
לי בשוודית. זה שיגע אותי. אחרי שבועיים
נאלצתי לברוח מהבית. כמה ימים הסתובבתי
כמו נווד, אחר־כן־ החלטתי שזה לא
עסק. מה אני, משרד התיירות, שאני צריך
להסביר פני לתייר? זה הבית שלי, לא?״
היה צורך בתושייה מיוחדת כדי להביא ל־הרחקתז
הדיסקרטית.
אלא שיותר קל להגיד מאשר לבצע. ה
שלוש
נראו מרוצות בהחלט מבסיסן, ומה
ששבר את גב הגמל, באופן סופי,
יותר היה מנהגן של השלוש להשתזף על
גג הבית. מאחר שבשוודיה יש מחסור בשמש,
נהגו השלוש לשזף את כל אבריהן.
יום אחד עלה בן אחד השכנים, נער בן
, 16 לגג כדי להוריד כביסה. הוא בא, ראה,
וזינק במורד המדרגות כמוכה אמוק. תוך
חמש דקות הגיעו למקום כל ילדי השכונה
כדי לחזות באטרקציה. שלוש השוודיות
הערומות ניסו למצוא מחסה בחדרון־הב־ביסה
שעל הגג, אבל הקהל הנלהב שבר

את אשת
העסק
של בעלן.

את זכוכית החלון, כדי לך,יטיב ראות.
כשחזר המארח, התברר שהברירה היא :
או הוא או הן. הוא העביר את השלוש
בחופזה לידידו, בעל דיסקוטק עינבר יוני
מרדד, הודיע לוועד־הבית הנזעם שחזר להיות
רווק שקט.

ה רו ש ט

הגדה־
*וני אירח את השלוש שבוע, השאיר
* לבסוף בידיו את דיאנה, שילח את אחו
הוא_
בו ד אי יו ד ע על ה סי כוי הממ שי והבלתי רגיל
להכ פי לאת כספו * ב מ בצ ע ״ ין ןך ןן 3ן־ 0״ ב בנ ק די ס קונ ט.
אבלאםמ שו םמהטרםע שה זאת עד עכ שיו, הז כי רי
לו שלא להח מי ץאתההזדמ נו תולהשתתףב מבצע
המס תיי ם כבר ב סו ף חו דשספטמבר.
* כל׳ סכו םעד 5,000ו ל״י.

פרטיםב־זר׳אזיבד בכר1

סניפי דז בנ דן

בנד!־ דיט־דן־ונט

תה וידידתה הלאה. השלוש המשיכו לבלות
בבקרים בבריכות השחייה, להחליף רשמים
על. חוויות לילותיהן, אותם בילו עתה בנפרד.
הרשמים,
פה אחד היו עגומים: התפעלו-
תן מהגבר הישראלי הידרדרה פלאים. והן
לא התייחסו כלל לכל האשמאים הזקנים
שהציעו להן תמורות הנאה חומריות .״כאלו
יש בכל העולם,״ מושכת ליליאן כתף. אכזבתן
התייחסה דווקא לצעירים הישראלים בהם
נתקלו .״הרושם הוא גדול,״ קובעת דדיה
באנגלית המגומגמת שלה .״אבל זה לא

העולם הזה 1724

במדינה
(המשך מעמוד )23
החטא ועונשו. כך הזדמן לשיש לשוחח עם
אנשי תעשיית הסרטים הרוסיים שנכחו במקום.

ההיכרות איתם ערכה לו סוגיה
בוגרט, עיתונאית רוסיה יהודיה. היא הציגה
בפניו את כוכב החטא ועונשו, השחקן
הרוסי יורי טרטורקין, המגלם בסרט את
תפקידו של רסקולניקוב, ואת הבמאי המפורסם
לב קוליז׳נוב, שביים את הסרט.
לשאלתו של שיש כיצד מצא־חן בעיניהם
סרטו, ענו כי לא ראוהו• .מדוע״ תמה

היתד, זו יפה ג׳ולי, שבאמצעותה הצליחו
החוקרים לזהות לראשונה את הגופה המתפוררת
שנמצאה בפרדס עזוב באור־יהודה.
החוקרים איתרו את החנות שבה נמכרה החצאית
שלבשה הנרצחת. שם ציפתה להם
הפתעה: בעל החנות גילה כי החצאית נמכרה
— לאשר, חיה: היתד, זו יפה ג׳ולי.
ההמשך היה פשוט: יפה סיפרה לתומה
כי השאילה את חצאיתה לידידתה — עדנה
עזאני. כך זוהתה הנרצחת.

אוהדי תנועת העולם הזה

בבאר־שבע

במסגרת התנועה מתבקשים לפנות

הרוצים להתארגן

לאברהם קמחי,

רחוב

הפרייארית הפכה למיקצועית. הי-
תה זו רק תרומתה הראשונה של יפה ל
המעפילים
,3באר־שבע, טלפון .2128
דרושות בחורות יפות ופוטוגניות לצילומי דוגמנות
לצלצל 443021 בשעות ד— 5אחה״צ

שיש .״לא היתד. לנו ברירה *,היתר. התשובה
הזהירה .״אבל נשמח לראותו בהזדמנות
אחרת. אחרי הכ ,7אנחנו אנשי
קולנוע, לא פוליטיקאים.״
מאוחר יותר, חזר קוליז׳נוב והתנצל בפני
שיש במילים יותר מפורשות :״קיבלנו
הוראה לו לבקר בסרט,״ אמר.
הוא לא היה צריך לפרש מי נתן את
ההוראה: בפסטיבל נכחה לא אחרת מאשר
שרת התרבות הסובייטית.
פשעים האשה שגילתה
את הנרצחת —
ואת הרוצחים
״פתרנו את תעלומת רצח עדנה עזאני,״
הודיעה השבוע המשטרה בבית־המשפט, בבקשה
להארכת מעצרם של השניים, עליהם
הצביעה כחשודים ברצח: אברהם שודימר וכדורי
סלטון. תוך כדי תיאור גירסת המשטרה
על פרשת הרצח, חזר וצץ שמר.
של דמות נוספת — יפה ג׳ולי.
מיהי יפה זו, שהחל מרגע ראשון חזר
שמה ועלה בהקשר לפרשה? מדווחת כתבת
העולם הזה:

נרצחת עזאני
— הזונה סירבה לעבור
העולם הזה 1724

פרשת סיענוח הרצח. לא עבר זמן רב, והיא
גילתה למשטרה גם את זהות הרוצחים.
יפה מוכרת כזונה ותיקה בפתח־תקודה.
מוצאה ממשפחה מכובדת, בת עדת יוצאי
פרם. למרות הרקע השמרני והמהוגן של
הבית, החלה מסתובבת עם גברים כבר בגיל
.13 כאשר גילו הוריה שאיבדה את בתוליה,
גילחו את ראשה.
היה זה מאוחר מדי. הילדה בחרה כבר
בדרכה בחיים. השיער חזר וצמח, ויפה
חזרה אל הגברים. כתגובה, גירשוה ההורים
מן הבית.
״עד אז היא היתד, ידועה אצלנו סתם
כפראיירית אחת,״ סיפר לי השבוע אחד
ממכריה .״לא היה אחד שלא טיפל בה.
אבל כשגירשנו אותה מהביוז, היא התחילה
לעשות את זה בשביל כסף?.
מסרסור לסרסור. היא נישאה לפני
חמש שנים לאחד אברהם ג׳ולי. שנה לאחר
מכן נשפט הבעל למאסר, באשמת פריצה.
או אז העבירה יפה את עיסקה לפסי־ייצור
המוני: היא התקשרה עם מספר סרסורים,
גייסה כמה בנות, ובאמצעות שליח על
קטנוע היתד, מביאה את הלקוחות, ומחזירה
אותם, אפילו ממקומות מרוחקים כתל־אביב.
היה זה בערך באותה תקופה שהיא
פגשה בפרוצה המתחילה עדנה עזאני,
לקחה אותה תחת חסותה.
לפי גירסת המשטרה, החליט אז אחד
מסרסוריה החלקיים של יפה, החשוד ברצח
כדורי סלטון, לשים ידיו בלעדית על
עדנה. אמר ועשה, וזו החלה עובדת למענו.
אך כאשר החל מתעמר בה, ברחה
ממנו, עברה לרשותו של החשוד השני
אברהם שודימר, ברחה גם ממנו, כאשר
גילתה את נחת זרועו.
כיצד בדיוק נפגשו השלושה, ביום העז
לאוגוסט, בדירתו של שווימר, לא ידוע.
אולם כאשר הטיחה עדנה בפני השניים שהיא
אינה מתכוונת לחזור לאיש מהם, אלא
להפוך עצמאית, החלו מפליאים בד, את
מכותיה. לטענת המשטרה, החל שזזימר
משתולל, בעט בה באכזריות עד שאיבדה
את הכרתה.
מתה על הרצפה. בהתאם לשיחזור
שעשתה המשטרה, הביאו השניים את
עדנה הגוססת לביתה של יפה. הם השכיבו
אותה על הריצפה, שם היא נפטרה כעבור
זמן מה. הם עטפו את הגופה בשמיכה,
השליכו אותה בפרדס שם נתגלתה.
את כל זאת — גילתה לחוקרים יפה
ג׳ולי. הדמות הצדדית בתחילת הפרשה, שהפכה
למרכזית כל כך, בסופה. בדיוק כמו
שהיכרותה עם עדנה נראתה כה לא־משמעותית
בתחילה — הפכה בסוף ל־גורלית.

״סייקר׳
השעון הכובש !
שעוני ״סייקו״ שכבשו את העולם בשנים האחרונות כבשו את לב עונדי
השעונים בארץ.
שעוני ״סייקו״ מיוצרים ביפן במפעלי הענק של ״טייקו* שנוסדו בשנת
1882 ומעסיקים אלפי מומחים לייצור שעונים, מתכננים, שענים ומעצבים.
״סייקו״ הוא המפעל הגדול ביותר בעולם לשעוני איכות, הוא מייצר ומוכר
14 מיליון שעונים בשנה במחזור כספי של 400 מיליון דולר.
שעון ״סייקו״ מיוצר ב־ 300 דגמים כשעון יד וב־ 150 דגמים כשעון קיר.
במפעלי ״סייקו״ פותח עוד בשנת 1966 שעון הקוזרץ, השעון המדייק ביותר
בעולם (דיוק של 2עשיריות שניה ביממה).
במפעלי ״סייקו׳ן מיוצרות בם המכונות המיוחדות לייצור שעונים והן נמכרות
לכל תעשיות השעונים בעולם הרחב.
״סייקו״ שימש כשעון הרשמי של כל המשחקים האסיאתיים של האולימפיאדה
בטוקיו ושל תערוכת ״אקספו 70״.
מבחר הדגמים העצום, האיכות המשולמת והעיצוב הדינאמי, המזהיר הם
שתרמו רבות להצלחתו של השעון בשוק העולמי ועד כדי כך שחברות שויצ־ריות
ותיקות השוקדות על שמריהן מעתיקות את הדגמים החדישים של ״סייקו״
מדי שנה בשנה.
כיום אפשר לאמור בודאות כי ״סייקו״ הטוב והנפוץ שבין שעוני האיכות,
כבש את לבות או ידי הישראלים ורבים הם ד,עונדים אותו נהנים מעיצובו
ודיוקו.

קולנוע
הו רחל,
רחל!
תדריך הסרט בטלוויזיה
**+פורצי הסכרים (אנגליה) _
סרט מלחמתי טוב על חיל האוויר הבריטי
והדרך בה הצליח לפוצץ את סכרי גרמניה
הנאצית. עם מייקל רדגרייב וריצ׳ארד
מוד.

תל־־אכיב
הארורים

(סטודיו, איטליה)

— עלית הנאצים בגרמניה כפי שהיא משתקפת
בקורות משפחת תעשיינים גדולה
בגרמניה. רחב־מימדים ומרשים. במאי :
לוקינו ויסקונטי.

ההודאה

(פאר, צרפת) —

סיפור האימים של ארתור לונדון, מנהיג
׳ קומוניסטי צ׳כי, שנידון יחד עם סלאנסקי
במשפט־ראווה ונמצא אשם רק משום שהמפלגה
החליטה שהגיע זמנו ללכת. משחק
ובימוי מעולים.

המסעדה של אלים

(פריז,

ארצות־הברית) — מבט מבוגר אל עולמם
של היפיז -חלומותיהם וכל מה שגורם לכך
כי לא יתגשמו לעולם. הבמאי: ארתור
(בוני וקלייד) פן.

ירושלים
גבירתי

הכאוה

מנגד (תכלת, תל־אביב ; יש ראל)
— הוא נסיון כושל של
הבמאי״התסריטאי מנחם בינצקי
ליצור בכוח פיוט קולנועי. הסיפור, שצריך להיות הקבלה
מודרנית לחייה של המשוררת רחל ומשתמש בכתביה,
אינו אלא חזרה לנוסחה הישנה של מלודרמה סוחטת
דמעות על נערה הנוטה (אולי) למות ומאהבה משכבר
הימים, אותו היא אינה מסוגלת לשכוח. אולם מתוך
רצון להעניק לסרט גוון מודרני או אולי מתוך אותה
זיקה לפיוט שהוזכרה קודם (בינצקי פירסם בעבר ספרי
שירה) הופך הסיפור הפשטני לעלילה מסובכת, מבולבלת,
המתקדמת בניתורים כבדים קדימה ואחורה בנבכי הזמן.
זה מתחיל כאשר רחל, גיבורת הסרט, עוברת בדיקות
רפואיות אשר יקבעו אם דינה לחיות או למות (זוכרים
את ״קליאו מחמש עד שבע״!) וזה נמשך גסידרה ארוכה
של קפיצות אחורה, אל זכרונות העבר, חלומות שלה
ושל מאהבה, דימויים חיצוניים שצריכים לשקף כאילו
את הלך רוחם, ועוד כמה תזכורות רדודות לאלימות או
מצב ביטחוני, שתכליתם כנראה להוכיח כי אין זה סתם
סיפור אהבה תלוש, אלא חווייה מעוגנת בזמן מוגדר.
אלא שכל זה אינו מצליח לעניין אף לרגע. הגיבורה
נראית סובלת בערך כמו ״הגברת עם הקמליות״ ,הגיבור
נראה מאהב עוד יותר עלוב מזה שהיה למרגריט גוטיה,
חלומותיהם מזכירים חיקויים לא מוצלחים של פליני,

והדימויים הרבים הצצים על כל צעד ושעל בסרט, נראים
לא פעם כאילו הודבקו לסיפור כדי שיחיה עד אורך של
סרט מלא, ולאו״דווקא משום שהיה צורך חיוני בהם.
החלק המוצלח ביותר בסרט הוא המלל שמלווה אותו,
בעיקר משום שהוא רצוף ציטטות מרחל. אלא שלשם כן
אפשר לקרוא א ת שיריה ואין צורן ללכת לקולנוע.

(אוריון,

ארצות־הברית) — המחזמר המפורסם ב־גירסה
מפוארת, בימוי מלוטש של ג׳ורג׳
קיוקור ומשחק יוצא מן הכלל של רקס
האריסון.

ל אנ קסטר
והמ הפכ ה

נון, ארצות־הברית) — תאור של אמריקה
כפי שהיא משתקפת בעיניו של אינטלקטואל
אירופי, שלא החלים עדיין מה יחסו
למציאות שמעבר לאוקיאנוס.

אפאש (תמר, תל״אביב ; אר־צות״הברית)
— הוא אחד המע-
רבונים הראשונים אשר הציגו
את האינדיאני כאדם בעל שאיפות, רצונות ואישיות משלו,
ולא כסתם רוצח צמא-דם המקשט את הבד בנוצותיו ואת
פס״הקול בצריחותיו.
הבמאי רוברט (״ 12 הנועזים״) אלדריץ׳ בחר סיפור על
ראש שבט צעיר, אשר אינו מסכים לכוף ראשו עם כל
שאר בני גזעו, כאשר אלה נכנעים לצבא האמריקאי ומובלים
לשמורות טבע בהן אינם יכולים עוד לצוד, לרכב
חופשיים ולחיות כבני־חורין. האינדיאני הצעיר נמלט מן
השמורה ויוצא למלחמה פרטית נגד הצבא ונגד כל מי
שמנסה להגביל את החופש הפרטי שלו. סיפורה של מלחמה
נואשת זו, שנועדה מלכתחילה לכישלון, מועלה על
הבד בעוצמה דרמטית רבה ועל אף כל מעשיו הפראיים של
בן השבט הזורע מוות סביבו, הוא מתקבל בסופו של דבר
כדמות מרשימה ואצילה יותר מכל שומרי החוק הרודפים
אותו. ואם לא די בכך, הרי שהדרך בה מגלם ברט לאנ-
קסטר, הצעיר עדיין, את התפקיד הראשי, מהווה חווייה
קולנועית בפני עצמה.
אף כי הסרט הוא כבר בן שש־עשרה שנה, יש בו הר־

אנטוניוני זאכריסקי

ויפה

יום לפני הכניעה (רון,

ארצות־הברית) — הקרנה חוזרת של סרט
מלחמתי רחב מימדים על הקרב הגדול האחרון
במלחמת העולם השניה. אסטרטגית
׳פריון משכנעת.
כוכבים שני תפקידים
שהוחמצו

עולם הבד הוא עולם מוזר מאוד. שחקנים
מוכנים להקריב הכל למען תפקיד מוצלח
ומאבדים אותו לעיתים בגלל סיבות שאיש
לא היה חושד בקיומן.
זה מה שקרה לשחקנית הצעירה ברנדה
ואקארו, אשר גילמה את נערת השעשועים
הקונה את שירותיו של ג׳ון 1זיט ב ק או בוי
ננל חצות. ברנדה הוזמנה למלא תפקיד
ראשי בסרטו של קירק דאגלס קרב אקדו־חים,
והנה לפתע מסתבר שכל העיסקה
ב ׳טלה.
מה הסיבה? ״זאת נערה יוצאת מן הכלל
ושחקנית בחסד,״ מסביר קירק דאגלם ,״אבל
בוי, מייקל, מאוהב בה עד כדי כך, שאילו
הייתי מתעלס עימד, בסרט, הייתי חש כאילו
התעלסתי עם בתי.״ מסקנה: כוכב־נינת,
אל תתקרבו לבניהם של כוכבים
מפורסמים. זה עוד יכול לעלות בתפקיד
שמן.
שעשה
•עוד תפקיד שהוחמן. בסרט
סטיב מקטין על מירוצי המכוניות בלה־הנמשכים
עשרים וארבע
מאנס, מירוצים
שעות רצופות ומהוזים את אחד המיבחנים
הקשים ביותר לנהגים מיקצועיים, נועד
תפקיד חשוב לנהג ממוצא איטלקי. לאחר
חיפושים מרובים, הוצע התפקיד לזמר ז״ל־בר
בקו, שהוא דמות מוכרת ואהודה ב־ארגות־הברית
(וזה שיקול חשוב בבחירת
שד קן) .בקו רצה מאוד לומר כן, אלא שהתחייב
לסיבוב חדש של הופעות, עבורו
צריך היה לכתוב חומר חדש, וגרוע מכל,
הוא נתקף במחלת קיבה מיסתורית שריתקה
אותו למשך זמן ממושך למיטה.
וכך הלכה הזדמנות של פז לאיבוד.
מוסמכת בענייני אהבה
בימים טרופים אלה, כאשר הגיל הנבון
ביותר נע נין שמונה־עשרה לעשרים־ושתיים

חזי

הגזגן ג מגז

האינדיאני נגקיב בנזעזנזד
בה מן האקטואליות, משום שהוא מתאר את סוג המהפכנים
הקמים נגד המימסד ונלחמים בו עד חורמה, שהם
היום באופנה. ולמען האמת, מעטים מן הסרטים הנעשים
היום מצליחים להגיע לתוצאה משכנעת יותר.

תחל>ף ל חופ ש ה
בריביירה
ש לו םולהתראות (תל-אביב,
תל־אביב ; ארצות״הברית) — הוא
אחד מאותם הסרטים שנעלמו
כמעט לחלוטין מתעשיית האשליות: קומדיה רומנטית
צבעונית, עם הומור שאינו נועז מדי, עם נופים מקסימים,
שחקנים יפים, דירות־פאר ועלילה שמשקלה כבועת־סבון.
אין כאן כל כוונות נשגבות, אין משמעות נסתרת מאחורי
הדברים, אין תעלולים טכניים ויומרות אמנותיות —
בוודאי שאין. פשוט, אמצעי לבילוי שעתיים בלתי־מחייבות.
סרט כמו שהוליבוד היתה מרבה לעשות לפני כמה שנים,
ואינה מעזה עוד לעשות היום.
),גיבורי הסרט הם שניים: אנגלי צעיר הצד מיליונרים
הנתונים במצוקה בבתי ההימורים המפוארים טל הריביי רה,
קונה מהם את מכוניותיהם בזיל-הזול ומוכר אותן
אחר״כך לסוחר״מכוניות ממולח, ונערה צרפתיה מקסימה,
הנשואה לאיש החברה״הגבוהה, אציל, המבוגר ממנה.
הסיפור נודד מקאן לפאריס, מפאריס למארסיי, מווילה
מפוארת אחת לשנייה, ממכונית ״בנטלי״ למכונית ״א סטון
מארטין״ ,מ״רולס״רויס״ עתיק ל״בוגאטי״׳ היסטורית.
הצופה אינו חייב להתאמץ, הוא יכול להנות מקלסתר
פניה הנאה והסימפטי של ג׳נבייב זייל (ראה ״כוכבים״) ן
מן האוסף המרשים של מכוניות־פאר מכל הסוגים ן מן

(מי שאינו מאמין, יכול לשאול כל סטודנט
באמריקה) ,וכאשר עצם הטילה ״מוסר״ מעלה
באוויר ריח של נפטלין, הולכים הכל

הברונית (ריר) נזשיהוררץ ז
הצילומים הנפלאים של הנרי דקא ומבימוי שוטף וחלקלק
של ז׳אן (״ג׳וני בלינדה״) נגולסקו הוותיק, אחד מאמני
הרגשנות של הוליבוד בטנות הארבעים והחמישים.
מי שעייף כבר מכל הראיחות, הצריחות והעצבנות שב אופנה,
יוכל לנוח מעט ולהשתכשך בחברה הגבוהה.

לחפש הדרכה ומורה־נבוכים לקראת עולם
המחר.
מה, למשל, יהיו פני הנערה המצליחה

בשנות השבעים? כיצד תתנהג, ומה אפשר
לצפות ממנה י
תשובה מוסמכת ושקולה לכך מספקת
העולם הזה 1724

הבת
בגפי.״

אותם מאד, אבל אני מעדיפה לחיות

מה חשוב ץ כסן : 8עד כאן רשאי
כל אחד לשאול את עצמו: אז איפה המודרניות?
ובכן, היא מתבטאית בתכונה עיקרית
אחת: הכסף.
אם בהתנהגותה האישית אין ג׳ודי שונה
בהרבה מבנות הדורות הקודמים, לגבי כסף
ראוייה עירנותה לשבח.
היא מעריכה אותו מאד, כמעט כמו את
עבודתה. לכן היא משקיעה את מיטב זמנה
בשניהם. במשך היום היא מופיעה בסרטים,
ולאחר הצלחותיה האחרונות העבודה
אינה חסרה. בערב היא דואגת לעסקיה.
ליתר
דיוק, היא הקימה חברת השקעות,
מוציאה משם רק משכורת, וכל היתר
הולך להגדלת הקרן.
הרי נערה מודרנית באמת. בת עשרים,
וכבר יודעת מה לעשות נגד מס־הכנסה.
כל הכבוד!

11 ויובץ

הווונ! 0

* 7 2 4

חוה

הדוגמגית דוצה לשחק

פובפת ג׳יסון

שמה ג׳נבייב ג׳יל, היא נולדה בצרפת
וזכתה להצלחה גדולה מאד דווקא כדוגמנית.
תמונתה התנוססה כבר במרבית עתוני־האופנה
בעולם, ומחירה, במקצוע זה, מרשים
בהחלט.
אבל למי זה מספיק?
כג׳יין שרימפטון וקאפוסין, לפניה, התחשק
לה גם לעלמה ג׳יל, בת העשרים ושלוש,
לעשות קאריירה על מסך הכסף.
וכאשר פנה אליה במאי צעיר ובלתי־ידוע,
בשם רוברט פרימן, בהצעה להופיע בסרטון
קצר בשם עולם האופנה, נמצאה ההזדמנות
המתאימה עבורה. גם אופנה וגם
קולנוע.
במשך חצי שעה החליפה ז׳נבייב עשרות
תלבושות לפני המצלמה (בזאת היתד, כבר
מאומנת היטב) ,ועשתה רושם כה עז על
אנשי חברת פוקס, אשר הפיקו את הסרט,
עד שהוחלט כי כדאי להפעיל את מכונת
הפירסומת הענקית למען הצעירה הבלונדית,
בעלת העיניים הירוקות, ולהכין אותה
לקראת כוכבות.
לאחר הרבה מאד ידיעות, הרבה מאד
תמונות והרבה מאד רעש סביב התגלית
החדשה, ניתנה לה ההזדמנות: היא מככבת
בסרט חדש: שלוס ולהתראות.

בת : 20 כסף

שחקנית אנגליה צעירה, שאמנם הגיעה
לגיל עשרים רק לפני חודשים מועטים, אבל
כבר הספיקה לעשות קאריירה קולנועית
להוזת אטרקציה בפני עצמה.
שמה ג׳ודי ג׳יסון, ואם בלאדוני באהבת
היא הסתפקה רק בגירוי המורה סידני
פואטייה, והעמדתו במיבחן קסם גימנזיסטי
בלבד, הרי שבסרטים מאוחרים יותר, כמו
הטרמפיסטית, היא עולה לדרגת קוטפת־גברים
של ממש, וסוחבת את רוד שטין גר
מאשתו החוקית קלר בלום (והשניים אמנם
התגרשו אחרי הסרט׳ אבל לא בגלל ג׳ודי).
הכל או לא כלום. כיצד באמת נראית
נערה מודרנית? ״היא אינה צריכה
להיות יפה ממש. היא צריכה להיות פיקנטית,
זה הרבה יותר חשוב היום.
״גם הבגדים אינם חשובים ביותר. מה
שחשוב הוא לעורר רושם כאילו את יודעת
הכל על אהבה, או אינף יודעת דבר.
שני הדברים יעילים באותה המידה. והעיקר,
שהכל ירגישו כאילו את מחייכת
מבפנים, ולא סתם מעוזתת את הפרצוף.״
ג׳ודי מאמינה עוד שנערה צריכה להיראות
כייצור אנושי גם מחוץ לכותלי דיסקוטק,
ואין כל פסול בכך שתדע לבשל
חביתה, או לסדר את המיטה בבוקר. כל
זאת, בתנאי שיש עבור מי לעשות זאת.
המין אינו מעניין .״אינני שייכת
לסוג הנערות המתאהבות לפתע, ומכריזות
בקול גדול, :אני חייבת לתפוס את הגבר
בכל מחיר.׳
״למען האמת, המין בתור שכזה אינו
מעניין אותי עד כדי כך. השכל חשוב
הרבה יותר מן הגוף. לגבי הוא החשוב
ביותר.״
לא נשמע מודרני ביותר? אין דבר, לידיעת
המעוניינים: ג׳ודי אינה בוחלת בגוף, אלא
פשוט מעבירה אותו לעדיפות שניה או
שלישית בבחירת גבר.
״אהבהבים אינם אומרים לי דבר. אם
אני מתאהבת, אזי זה בכל הלב. אם לאו,
אני מעדיפה להישאר בבית ולפטפט עם
ידידותי.״
כדי שלא יהיו אי־הבנות: בבית, אין
פירושו של דבר אצל אבא־אמא .״אני או־העולם
הזה 1724

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת״ד ,136 תל־אביב, ולציין על המעטפה. תשבץ 1724״
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוגף:

מאוזן :
)1לו נאמר :״מנא מנא תקל ופרסץ״.
)5מחצית החצי {7 .אלילה כנענית)12 .
ארצי, לא רוחני )15 .קלקול בזדון, השחתה
)16 .ספר כולל ערכים בשטחים מגוונים
)19 .עני, אביון )21 .עושר, קפיטל.
)22 רוגז, כעם )23 .מבני נוח )24 .קידומת
שם הולנדית )26 .עוף אגדי )28 .משא
כבד )29 .כסף עשוי מתכת )31 .חומר
מתסיס הנמצא בגוף החי והצומח)32 .
שרפרף )34 .צמר דחום )36 .הזלת דמעות.
)37 תן ! )38 תחושה )39 .בור, עם־הארץ.
)40 יבשה מוקפת מים )41 .הצלחה)44 .
דיבה, דברי שטנה )46 .ממנו גזל אחאב
את כרמו )48 .עיר נופש בפלורידה)50 .
גדולה, בשפע )52 .אמתחת)54 . כמות שומע )56 .מיניסטר )57 .בסיס.
שאינו
)58 במתינות, בלי חפזון )60 .כוכב לכת.
)62 כלי קיבול לנוזלים )64 .ראש ממשלה
ישראלי )66 .משורר יהודי דגול בתקופת
הזוהר בספרד (ר״ת) )68 .לבוש רומאי.
)70 ציפור לילה )71 .כסף אנגלי )72 .טענת
הנאשם כי בעת ביצוע הפשע היה במקום
אחר.

)1בירה ערבית )2 .מועך בידיו )3 .פן,
אולי )4 .קור )6 .מלחין צרפתי )8 .מעשר
המכות )9 .ארגז ) 10 .רחמנא ליצלן (ר״ת).
)11״וחושך על פני 13 .כופר)14 .
תמורה, מחיר ) 17 .קבוצת אנשים העובדים
יחד )18 .נס )20 .ניצל ממהפכת סדום
ועמורה )23 .עוף שבני ישראל אכלו במדבר
)25 .עשיר שהעליב את דויד המלך,
בעלה של אביגייל )26 .אם שמואל הנביא.
)27 אריה, כפיר )28 .תכשיט )29 .אי בעיר
ניו יורק )30 .שפה שמית )32 .החלטה
סופית בענין הנתון במחלוקת )33 ,בירת
הפיליפינים )35 .צידד, תמך ב )36
אליל כנעני )41 .דין, תקנה )42 .צמח רב
שנתי מעוצה, שאינו מפתח גזע )43 .המאור
הגדול )45 .רעייתו של המן )47 .חבל ארץ
מצפון מזרח לירדן )49 .הקמצן של מולייר.
)51 חלק הרגל )53 .במידה רבה )55 .חלק
ממלכות אחשורוש )57 .אגם בצפון הארץ.
)58 שותה )59 .חודש בלוח העברי)60 .
מרפא, סם רפואי )61 .הורג )63 .עיר בהודו.
)64״ארץ זבת חלב ו 65 .יופי, הדר.
)67 עצם בולטת בפה )69 .חלק אחורי.

חשב׳ן ).׳3 1724
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות כפל, חילוק, חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

דוגמנית ג׳יל
בת : 23 פירסו מת

את ה ת שובו ת יש ל שלוח על־גבי גלויו ת בלבד לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על־גבי הגלויה:
תשבץ . 1724ה פי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למי שלווז ה־פי
ת רון — .22.9.70

בין הפותרים נכונח יוגרל פרס כספי • ל 20ל׳׳י ועוד 3פרסי ספרים.

הספר הראשון והיחיד בארץ

בעולם

ש בו לו ע בז ־י ת

אהבה

בשניים

זוג מורים דניים מדגימים בעטרות ר 1ו ת של צילומי עירום נהדרים את הבל
אודות ״איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
הזמנה /הצהרת
לכבוד
בל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעבר ית
״אלגית״ ,חוצאת״לאור ת.ד ,31144 .תל־אביב.
:תוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
׳זסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

נא לשלוח אלי בדואר חוזר א ת חספר
״ אהבהבש ניי ם ״ .ר״ב מיק מס׳ __
עד בנק --ע ל סך — 12.ל״י בלבד.
אני מבהיר בזח מאני מעל גיל •.1
ס ס__ גיל __
ח תי מ ת.
כתובת.
מכון פסיכולוגי

בהנהלת נתן רזניק
הרפית מתח ולמוד הפנוזח
טפול בחוסר בטחון
ותסביכים
ת־א, ד.פ?ך ג׳ודג׳ ,44
בשעות .16.00—18.00 :
״יפה. סלסון .69300 :
סטודיי

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעון לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.
פרטים והרשמה!
טלפון 247480

פנימי ־ אינטרקום
קטר
דדי 1פ 11

ייצור • מכירה התקנה
דבוטינסקי 104ר״״ג. טל 734402 :עי •

ארצחדהברית
מי מפחד
מפורנוגרפיה?
זד, שנים שמומחים ברחבי העולם טוענים
כי הפורנוגרפיה מזיקה רק כאשר היא
אסורה. בדנמרק, המדינה הראשונה בעולם
שחיסלה את חוקי הפורנוגרפיה, הוכחה
נכונות הטענה על־ידי עקומת פשעי המין,
שירדה שם באופן דרסטי. השבוע חזר
הטיעון בפני הכנס השנתי של איגוד הפסיכולוגים
האמריקאי, שהתקיים במיאמי ביץ׳,
פלורידה, והוכה מחדש:
הוצגו שם תוצאות של שורת מחקרים
מדעיים בנושא, שהושלמו לאחרונה. מסקנת
כל המחקרים: חשיפת אנשים לחומר
פורנוגרפי אינה גורמת לכל תוצאות שליליות
— לא מבחינת האופי, לא מבחינה
מוסרית, לא בחיי הנישואין ולא בהתנהגות
המינית.
אין התרגשות מינית. אולכ העוקץ
היה טמון דווקא במסקנה אחרת: אחד המחקרים
בסידרה גילה כי עברייג׳ וסוסי
מין נחשפו, בתקופת התבגרותם, לכמות
קסנד, יותר של חומר פורנוגרפ׳ מאשר
נחשפו אזרחים נורמליים. כל העבריינים
והסוסים, כמעט ללא יוצא מהסל, גדלו
בבתים שבהם נושא המין היה סאב! ,ולא
דובר בו מעולם.
תגלית מעניינת אחרת: מודעת פירסומת
נועזת של ייצרני חזיות, עוררה בקבוצות
נבדקים התרגשות מינית גדולה יותר מאשר
תמונות פורנוגרפיות שהראו תנוחות שונות
של מגעים מיניים.
פורנוגרפיה -אמונה טפלה. את
המחקר יזמה ועדה מיוחדת שהקים הנשיא
ניכסון על־מנת לחקור את שאלת הפורנוגרפיה׳
המטרידה יותר ויותר, בדור האחרון,
את דעת הציבור בארצות־הברית. בניגוד
לישראל, אין בארצות־הברית קבוצת פקידי
ממשלה הרשאים לפסול סרטים ומפרים
מלהגיע לידי הציבור הרחב. לפיכר מגיע
חומר כזה לידי הציבור בחופשיות יחסית
— וגורם להתנגדות רבה בעיקר נקרב
אזרחים שמרנים.
המסקנות החד־משמעיות של סידרת המחקרים
האחרונה, מכל מקום, יצרו רוב ברור
בודעדה למען מחיקת כל החוקים האוסרים
פורנוגרפיה למבוגרים. יחד עם זה, יש לזכור
כי כאשר יגיעו המלצות הוזעדה לידי
הנשיא, יתחיל מן הסתם משחק הלחצים
הפוליסיים, ותושג איזו פשרת ביניים בין
הצדדים.
אשר לחוגים הפוחדים מפורנוגרפיה, טען
השבוע ד״ר ג׳יי מאן, עורך אחד המחקרים:
,רובם הם אנשים אשר מעולם, או במעיו
אף פעם, לא ראו סרטים פורנוגרפיים או
חומר דומה, ופיתחו משום כך פנטזיות
חריפות אודות השפעתם של סרטים כאלו
על יצר המין — 0נ״1ו־ ה שאין להן אחיזה
במציאות.

הרמטכ״ל — האשם ברצח
מי האשם האמיתי בטבת הנשים והילדים,
שביצעו חיילי !בא ארצות־הברית בכפר ה־ויאם־נאמי
הנידח מאי לאי, לפני כשנה וחצי?
סמל אסקוזיל סורס, אחד הנאשמים
ברצח, העלה השבוע טענה משפטית מפתיעה:
לפיד״ יש לצרף, כנאשם, גם את
רמסכ״ל ארצות־הברית, הגנרל ווססמורלנד.
מהות האשמה: הזנחה פושעת במילוי תפקידו,
כאשר לא הצליח לפקח על צבאו בצורה
כזו שתמנע את מעשה הרצח בכפר
הוויאסינאמי.
ככל שהיא נשמעת פנטסטית, היה לטענה
זו ביסוס משפטי, לפחות לכאורה: בשנת
1946 קבע בית־המשפט העליון של ארצות־הברית
תקדים לכך, כאשר מצא את גנרי:
טומויוקי ימשיטה אשם בפשעי מלחמה שביצעו
חייליו. ימשיטה, בעקבות פטק־דין
זה, הוצא להורג — רק על בסיס אחריותו
כמפקד עליון על הכוחות, שביצעו במזרח
הרחוק פשעים איומים, ביניהם גם פשע
השמדת־עם.
הסכנה כי גורל דומה מצפה לגנרל -וסט־מורלנד
קטנה עד מאוד. יחד עם זאת, ההתפתחויות
הצפויות — מרתקות. לפחות
בכל מה שנוגע לעיתונות האמריקאית.
העולנז הזה 1724

ההומוסנסואדים שד אוצות־הבוית הורנים בדרכו של איוגון הפנתרים השחורים
*ץ טיג גרי הוא גבר משופם ואלגנטי,
מנהל־חשבונות בחברת־מימיון בודל סט־ריט.
הוא חי עם המאהב שלו בדירה נקיה
אך צנועה במערב ניו־יורק. בן זוגו ג׳ד,
וולוסקה, עובד־סעד לשעבר, הוא עתה סטודנט
לסוציולוגיה.
לא מזמן שאל אחד מחבריו את גרי אם
הוא מוכן להזדהות בפומבי כהומוסכסואל,
גרי השיב שכן, וחברו שאל אם הודאה זו
לא היתר, גורמת לפיטוריו ממקום־עבודתו.
״אני מצפצף על זה,״ כמעט צעק בחזרה
גרי .״אם זה כל כל איכפת למעביד שלי
— אני לא רוצה לעבוד אצלו.״
תגובתו זו של סטיב גרי אופיינית למצב-
רוח חדש המשתלט על הציבור העצום של
הומוסכסואלים באמריקה. במספרים גדלים
והולכים, הם מזדהים בפומבי בהומוסקסואלים׳
אפילו מתגאים בזהות זו, מתוך מאמץ
להפסיק מה שנראה להם ברדיפתם על-
ידי החברה.

עולם ידע שאתה הומו. לעיתים קרובות
עוצרים אותך השוטרים כדי לסחוט ממך
שוחד. הם יודעים שאתה מעדיף לשלם מאשר
שייפתח נגדך תיק על עבירת מוסר.״
בכמה מן הנאורות שבמדינות ארצות-
הברית מונחות עתה הצעות־חוק לביטול העבירה,
כשמדובר ביחסי־מין בין בני־זוג
מבוגרים, העושים זאת מתוך הסכמה .״אבל
שינוי החוקים,״ לדברי אחד מראשי החזית,
״אינו מספיק. יש לשנות את היחס. לא רק
של הציבור הרחב, אלא של ההומוסכסואלים
עצמם״.

אינדקס יוקר העליזות פלייה הקישה ביותר היא בשטח ה!
ן תעסוקה. אין כמעט בית־ספר שיעסיק
הומו, והממשלה הפדראלית אוסרת בפירוש
העסקתם. גם חברות־תעופה מחרימות אותם.
האירגונים ״העליזים״ מעמידים לרשות

אחד מארבעה
יבול להירפא
ת ריגשותיהם אפשר לסכם בשתי
כרזות שהם נוהגים להניף באחרונה:
״הומו — היה גלוי ו״זה טוב — זה
הומו !״
לעמדה זו יש מבקרים רבים, הן בין ה־
״נורמלים״ והן בין ההומוסכסואלים. פוסק
ד״ר ליונל אובסיי, פרופסור לפסיכיאטריה
קלינית בקולומביה :״הומוסכסואליות היא
מחלה פסיכיאטרית או רגשית. אני חושב
שטוב לאדם המסוגל להירפא ממנה, מכיוון
שקשה להומוסכסואל למצוא את האושר
בחברתנו. תנועה המונית שמטרתה
לקלס ולהתגאות בהומוסכסואליות עשויה
להפוך להומוסכסואלים מושבעים צעירים
רבים המתנדנדים על הסף ״.לדבריו: אחד
מתוך ארבעה כאלה יכול להירפא, מזיקתו
לבן־מינו, ולעבור ליחסים בץ־מיניים.

תם מהווה הפרה של החוק האמריקאי.
העליזים נלחמים בשוטרים

יש גם הומוס
מאושרים !

** ד לפגי שלוש שנים היו ההומוסכסו־י
ג אלים באמריקה, כמו בכל העולם המערבי
— כולל ישראל — מיעוט מסתגר,
אכול פחדים וצפוי לנידוי. באמריקה פעלו
עד אז 25 אירגונים קטנים של הומוסכסו־

* * ץורשי חזי ת ה שיחרור העליזה נעוצים
* /בדו״ח ד״ר קינסי המפורסם על התנהגותו
של הגבר האמריקאי. הדו״ח משנת
1948 קבע, כי עשרה אחוז מן הגברים האמריקאים
התנסו בתקופות ארוכות של

שמה המלא אך זיהתה את עצמה כמנהיגת
תנועת האיום הסגול :״הומוסכסואליות איננה
מחלה; זאת דרך להביע אהבה למישהו
מאותו מין, וכל צורה של אהבה היא יפה
וראויה להתקיים.״

מסובן להיות הומו!

* עניין אולי את הצופה הישראלי, שחזה
7במחזה הנערים בחבורה, כי מרבית ״הע־

מתהפב בל העול ־ התאחדו
אלים, שמטרתם עזרה ועידוד הדדיים. כיום
קיימים למעלה ממאתיים אירגונים חד־מיניים:
מאירגוני־סעד מסורתיים ועד ל־אירגונים
מהפכניים בנוסח השמאל החדש.
הכוח העולה בתנועה זו היא חזי ת ה שיחדור
העליזה, שם הלקוח מחיך הכינוי ״עליז״.
המקביל בסלנג האמריקאי ל״מתהפך״ בעברית.
חזי
ת ה שיחרור נוסדה לפני שנה בסן־
פרנסיסקו, ומונה עתה כ־ 60 סניפים ברחבי
ארצות־הברית. היא אירגנה הפגנות המוניות

יחסים הומוסכסואלים. עובדה זו היהירה
כי התופעה אינה חסרת־חשיבות, הפכה !ית
ההומוסכסואלים לנושא לגיטימי לשיח. ז
ולמחקרים. ומאוחר יותר דחפה אותם להכרה
בחשיבותם העצמית ולמאבק על זכ יותיהם.

שעה שתנועת הנשים באמריקד הגבירה
את מאבקה לשיווי־זכויות, ושעד, שהכושים
החלו נלחמים על זכויותיהם בנשק
חם, התגבשה גם חזי ת ה שיחרור העליזה,
המושפעת יותר מ הפנ תרים ה שחזרים מאשר

״ הו מו -הי ה גלו!״
״?ה טו ב 1-ה הומו!״
בניו־יורק וכלום אנג׳לם, והחדירה לראשונה
את התודעה לציבור הרחב כי משהו מתבשל
בקרב עדת העליזים.
ההפגנות נערכו לציון יום־השנה הראשון
ל״תקרית סטונוול״ .תקרית זו קיבלה את
שמה מסריקה משטרתית נגד מועדון של
הומוסכסואלים בגריניץ׳ וילג׳ .אלא שלא
כמו בסריקות ובמעצרים קודמים, קמו ה־הומוסכסואלים
על המשטרה, הדפו אותה בכוח,
ורק לאחר שהוזעקה תיגבורת רצינית
של שוטרים נעצרו ה״עליזים״ ,שעצם היו־

מהליגה לשיווי־זכויות לנשים אמריקאיות.
אבל הם אינם מסתמכים על כוח־הזרוע
בלבד. הם מנפנפים במחקרים מדעיים לרוב.
אחד מהם, פרי־עבודתו של ד״ר יואל
פורט, פסיכיאטר מסן־פרנסיסקו, קובע:
״הומוסכסואליות לכשעצמה איננה בעייה.
תגובת החברה להומוסכסואליות היא היוצרת
את הבעייה החמורה.״
גם נשים הומוסכסואליות הצטרפו לחזית
השיחרור, הקימו מטות־פעולה משלהן. אמרה
קרלה הלסבית, שסירבה לגלות את

לידם״ האמריקאים מגג־ם מהזה זה באשר
הוא בנוי יותר מדי על פי המוסכמות, ש־הומו
הוא אדם אומלל וסובל .״הגיע הזמן
שיכתבו על החומוס מאושרים,״ היא אחת
מתביעותיהם.
אחד מראשי ה חזי ת הוא דון קילהפנר,
סטודנט הלומד באוניברסיטת קליפורניה,
שאינו דומה כלל לתדמית המקובלת של
הומו: הוא גברתן, מזוקן, לבוש ג׳ינס. הוא
טוען, כי אי־אפשר להבחין במרבית ההו־מוסכסואלים.
אפילו הומוסכסואל אחד אינו
יכול לזהות בוודאות כל הומו שהוא פוגש
ברחוב. הם בני כל השכבות החברתיות
ועובדים בכל המיקצועות. לכן גם קל לרובם
להעמיד פני ״נורמליים״ .אלא שעתה
דורשים מהם ראשי חזי ת השיחרור העליזה
להסיר מעליהם את המסווה הזה ולהזדהות
במלוא גאוותם כהומוסכסואלים.
״זה ישחרר אותם מן המאמץ האדיר של
ניהול חיים כפולים,׳״ אומר מר קוטיס, המשתמש
בשם אחר במקום־עבודתו בבית
הוצאה־לאור.
כחלק מן המסע לשיחרור־עצמי ערכו אנשי
החזית הפגנות נגד תיאטרוני־הומוסכסו־אלים
על שכרטיסיהם יקרים מכרטיסי תיאטרונים
רגילים, הם הציבו מישמרות־מחאה
לפני מערכות עיתונים המסרבים להדפיס
מודעות של הומוסכסואלים, והם אפילו תוקפים
את הצבא על שהוא פוסל הומוסכסו־אלים
לשירות צבאי.
אבל הדחף העיקרי מאחורי התנועה הוא
מצבם החוקי העגום של ההומוסכסואלים בכל
מדינות ארצות־הברית פרט לשתיים(אילינוי
וקונטיקאט) .״זה מסוכן להיות הומו,״
אמר אחד מהם .״אתה עלול לקבל מכות
להיעצר. וכשזה קורה לך, אינך יכול להגן
על עצמך — אלא אם אתה מוכן שכל ה־

חבריהם ייעוץ משפטי חינם, ולישכוודעבודה
המחפשות מקומות־עבודה שאינם בוחלים
בהם.
חמורה עוד יותר היא הבעייה החברתית.
ברוב הערים הגדולות יש בארים ״עליזים״,
בניו־יורק לבד יש יותר מ־ 50 מקומות כאלה.
אבל לרוב מנהלים אותם טיפוסים מפוקפקים
— אולי אפילו גנגסטרים — הדורשים
מחירים מופקעים .״זה עולה בדרך
כלל שלושה דולאר כניסה, ודולאר לכל
בום בירה. מי יכול להרשות לעצמו להיות
עליז במחירים כאלה?״ ,התלוננה לסבית.
יש לזה גם צד שני. לדברי קילהפנר:
בארים הם מקום לא טבעי. אבל אין לך
מקום אחר ללכת״ התוצאה היא שאתה נבנם
לב*־ ,עורך סיור, ומביט על הנוכחים
כנושאים מיניים. אתה מחפש לך בן־זוג
להתעלסות.״
תשובת החזית: הקמת מועדונים ״עליזים״,
בהם יכולים הומוסכסואלים לבוא לנשפי־ריקודים,
לערוך פיקניקים ואפילו טיולים
בעולם בקבוצות מאורגנות. בלוס־אנג׳לס הוקמה
כנסייה להומוסכסואלים, וכבר נערכו
בה כמה עשרות ״חתונות״ של הומוסכסו־אלים.
האם
יש לתנועה זו סיכוי לשנות את
מצבם של ההומוסכסואלים? האם יקבל הציבור
הרחב את דרישותיהם — או שמא
תצליח החזית דק ליצור חגובת־נגד ריאקציונית
עוד יותר? על כל פנים, סקר דעת־הקהל
שנערך עתה הראה, כי 630/0מה־אמריקאים
סבורים, כי הומומכסואלים ״מזיקים״
לחברה האמריקאית.

על מנת לאפשר לקהל — שהיווה את
חבר השופטים — לראות א ת המועמדות
מקרוב, ערכו המתחרות תצוגה,
בשהמסלולים הם המעברים בין המוש
בים
באולם ״היכל-התרבות״ .ראשונה
בתמונה נראית רחל׳ה שטמברג, אחריה
יהודית מסלו, שנבחרה כסגנית ראשונה.
בתמונה משמאל: המלבה וסגניותיה.
פצצות תחרות מלכת המים ה־ 16 היתה הדר־מטית
ביותר מכולו. המלכה
ניצחה בהפרש של 17

״^ו^ו:^1ו.^1ו^1וו0יו^1

שלוש הזוהרות: מלכה (מימיו) השחו רה
כעורב, חני השטנית, ויהודית הבלונדית.
התחרות היא אירוע מטיל-אימים
על המשתתפות כל שנה. השנה — על

אחת כמה וכמה, כאשר לאימת הקהל
נוטפה גם אימת הטלוויזיה. מימין: חני
פרי יושבת במרכז, סגנית מלכה דינר
(מימין) וסגנית ראשונה יהודית גוסלן.

!7הל האלפים שמילא את ״היכל התר
בות״ בת״א, בחר בהצבעה
שהפכה כבר מסורת
במלכת ־ המים
1970

מראה כללי של במת ״היכל התרבות.
את תפאורת הבמה הכינה חברת ״איר־גונית״
,שנעזרה בים הפרחים של חנות

מיצעד של יפהפיות,
לההות־הצב ובדרנים

הסגנית השנייה כתחרו ת מלכת המים,
מלכה דינר, מציגה מעיל פרווה שחור
מעוטר פרווה, תוצרת חנות ס ם לדר.

מלכת המים , 70 חני פרי, מדגמנת
חליפת ז׳מס חומה, ההופכת מ מקסי למיני
במשיכת רוכסן. תוצרת ס ם לדר.

שלישיית ״לא איכפת להם״ בעת הופעתה
בנשף. השלישייה, המשלבת סימון
שירה מאופק ומדוייק בקטעי מוקיונות

בוטיק ״ביבה״ נולד ממש לצעירות ב-
גיל ההתבגרות — והן לו. המועמדות,
שדיגמנו א ת מוצרי הבוטיק, נראו

כמודלים שהובאו ישר מקרנבי סטריט
המפורסם מלונדון. הן עברו בין הקהל,
עוררו עניין רב ביחיד אצל הנערות.

עדינים, עשוייה לגרום הנאה לכל קהל,
התקבלה במחיאות״כפיים על״ידי קהל
האלפים אשר נכח ב״היכל התרבות״.

חני פדי: נערת ישראל מלכת הצעדה,
נסיכת הכינרת, ועתה — מלכת המים 1970

ליזה, מסלון דויד וליזה, ובעזרת תכ שירי
השיער של ״וולה״ ,ייצרה לראשי
המתחרות תסרוקות מרהיבות״עין.

ששון שבתאי, מנהל חברת ״יונה״ ,ה מייבאת
לישראל את הוויסקי הנודע
8 £ £י11׳1ר1ז \\״מעניק למלכת ה
מים
חני פרי, נוסף לנשיקה, גם כרטיס
טיסה ללונדון, ואירוח שם על חשבון
החברה — אחת משורת מתנות ארוכה.

מוטי גלעדי זכה להצלחה עצומה בסיד-
רת חיקויים של אמני צמרת ידועים.
להצלחה דומה זכתה ל הק ת ״האריות״.

לא פחות מארבע מאפרות עבדו על ה מתחרות,
כדי להוציאן אל הבמה זוה רות
ככל האפשר. בתמונה: אלישבע

חיימובסקי (מימין) ,המדריכה הראשית
של ״הלנה רובינשטיין״ ,ודבורה קראוס
(שמאל) ,מאפרות את ביאטריס שוורץ.

אחת מן המתחרות על התואר, אשר
לא זכו בכתר, אתי ירושלמי החיפאית,
מתנחמת, לאחר הבחירה, בזרועות ידידה.

משה ברון, מנהל חברת ״הלנה רובינשטיין״
(במרכז) ומקסימו ויסברוט, מנהל
חברת ״סיטיזן׳ /מכתירים את ה סגנית
השנייה, יהודית גוסלן הבלונדית.

אופירה בן־ברק מדגמנת מעיל-עור עשוי
חלקים נפרדים — מתוצרת ס ם לדר.

מני פאר, שתחזיק בידיו המומחיות את
כל הערב מראיין את דבורה צ׳רינסקי,
המופיעה בפני הקהל, כשאר חברותיה,
בבגד־ים מתוצרת בית״חרושת ״גוטקס״.

אורי אבנרי מלווה א ת הזמרת הנודעת
שושנה דמארי, בעת רידתה מהבמה,
לאחר שחכתירה, יחד עימו, את מלכת

המים .70 שושנה, שהגיעה ל טקס לבושה
מערכת מקסי מה של שימלח ומכ נסיים,
נתקבלה בתשואות על-ידי הקהל.

עם הכתרתה, מנשקת חני פרי את ארוסה
יגאל רוזנברג. כל המועמדות קיבלו
הדרכה מלאה פלטשר והרקדן שמעון לוי.

לנשיקה חמה מהחורים זוכה מלכת ה מים
מיד עם חכתרתה. מימין: אברהם
פרידמן, אביה של חני, שהוא עובד אז-

רחי בצת״ל. משמאל: אמה לאה.
בניגוד למלכה עצמה, שקיבלה את ניצחונה
בקרירות, התרגשו ההורים מאוד.

לאחר התחרות, נערכה במסעדה הסי נית
של ״מאנדי׳ס״ סעודה לכל מארגני
האירוע, על-ידי בעל המקום, רפי שאולי.

גערות חמודות
בקיצו ר ולעניין :
קבוצת חיילים מ עוניינ ת להתכתב עם
נערות ח מו דו ת בגיל . 17— 19באמת׳ אל
ת חמצנו !

כברשה

אם את מתכוונת ברצינות לכתוב אל
20/70ו, הרי את צריכה להצטייד בקיבת
בריאה מאד. שכן, אינני יודעת איך תעכלי
את כל המאכלים שמכין ל ן הלה. סוף כל
וסוף הוא סיים את בי ת הספר לטבחים
ב מ לון תדמור, והרי כל כוונתו היא לעשו
תן שפן נ סיונו ת של ה מטבח הנסיוני
שלו.
מעוניינת. לגלות שף חדש ן
תפדלי, הוא רק בן ,24

״ לכן׳ מכיוון שי צי או תי הבי ת ה הן מע טות,
היי תי רוצה שתמצאי לי ב ת שגילה
ה מיני מ לי יהיה , 18 המכסאמאלי ,35ש תוכ ל
לבלות ול הבין או תי כראוי. כך שנוכל להגות
י חדיו מכל רזי החיים.״
נסי, מה איכפ ת לך? חוץ מזה, הוא
באמת נ שמע עצוב!

אחכה נכזבת

אינני יודעת מה קרה היום לכולם. קחו
את , 124/70 היא כו תב ת :״אנא, פרס מי

סחר חליפין

?לא התחייבות

מוקד ש לאלו ה או הבו ת סטודנטים בכלל,
וסטודנטים ל רו ק חו ת בפרט. אך תחילה
אזהרה 121/70 :חו ש ש מה תק שרו ת מ חייבת
לפני סיום הלימודים. אז אם את מוכנ ה
לחכו ת לו עד אז, הרי מוב ט ח לך שהוא
י שתפך בא הבת החיים שלו, ילמ דן את אהבת
הטבע ו החקל או ת ואפילו י שתפך באמביציו
ת שלו. ב ת מו ר ה הוא מבק ש שתהיי
״ מו שכת״ ,מ שכילה ו מ איזו ר ה שרון תו ך
ה תפ שרו ת על מרכז הארץ. כן, רצוי ש ת היי
בת . 19—21
לדעתי׳ ז ה מספי ק בהחלט לבינתיים!!

אם אתב חו ר ה יפ ה ונאה, מלאה (לא
יו תר מדי) ורצינית, הרי בדיוק לך נועדו
מילו תיו של : 123/70
,הנ ני חייל המ שרת ב סיני הר חוקה. אני
גם חייל ה או הב לבלו ת כ שבא הביתה. אך
בפעמים ה אח רונו תכש היי תי בבית, לא
ביליתי כראוי. נמאס מאותם חבר׳ה עייפים.

בנו ת, מאזניים׳, ,ק שת׳, ,טלה׳ ה תאו מי ם׳,
פונ ה אליכן , 125/70 שהוא בן מזל, אריה׳
כ מובן. לדעתו מז לכן הם ה מתאי מים לו
ביותר. וב לי עצלות הו א מציין כי לפי
ה הו רו ס קופ שלו :״ אני מסור, יש לי אנרגיה
והתלה בו ת ברג שות. אצילות ב שטח
האהבה. נטיה ל שליטה, לפרסטיג׳ ה ולהנאה,
דעות ה מ בו ט או ת ב רג שנו תוהת רגזו ת בק לות.״

בלי כל קשר ל הו רו ס קופ, הוא מציין
כי הטעם האי שי שלו, רצוי שיבוא לידי
בי טוי ב א מצ עו ת:
״גיל מיני מו ם , 18 נח מד ה׳ בלונדיני ת
(זהו עקב האכילם שלי!) ובעל ת ה שכלה.״
אך מד, כל זה מ שנה :״העיקר שאקבל,
כבר, איז ה שהוא מכתב!!״ הו א מסיים.
ולו אני ב מ קו מ כן, לא היי תי מהססת
אף לרגע!

מישן איימפוסיכל:

חופשה מסיני

לכלונדיות כלבד:

מוח חושב
עוד סטודנט, נערות! 26 קייציס לוהטים
עברו סיו ם צא תו לעולם, אליו הוא מש קיף
דרך עיניים חו מו ת הני שאו ת מגוב ה
לגו ב ה של 0 167״ מ. ו הו א חו ש ב שזו
סיבה מספק ת לרצות להכיר צעירה בעלת!
ננוח חו שב זרחבת אופקים, מעניינת ו מ תעניינת,
בעלת רגש ליפה שבחיים, ובכלל
או הב ת את ה טבע ו מכ מניו.
פרטים נוספים 7הכל גנוז ב 122/70

במדור המכתבים שלך, כי בחורה פ שוטה,
כמעט אקדמאית, ה מתגורר ת בגפה ונמצאת
אחרי משבר של אהבה נכזבת מחפ שת מישהו.
המי שהו הזה אינו מוכרח להיות נחמד,
עדיף שיהיה א־סימפטי, שאינו אוהב המולה
ו מ קו מו ת בלוי סואנים, מ שכיל, אוהב
ורגיש. והכי ח שוב, ירושלמי .
״ מ ה שאוכל להציע לאחד כזה, אינו,
אמנם, הרבה, אלא רק רגי שות ונכונו ת
להק שיב.״
כן, היא בת 22 פלוס כמה חוד שים,
כמובן).
אז אתם רוצים, או לאד

127/70
הכיעור טרם הצליח לטפס לכל אורך
175 הס״מ של 127/70 משך כל 26
שנותיו. אך למרות כל זאת טרם זכה
למצוא אותך, באמצעות מדורי.
כן, הוא מחפש נערת המד, האין בכן
כזאת 1
הוא מעוניין לשתף אותך בהצלחותיו
העסקיות כסוחר מצליח, תוך תקווה
שתהיי מוכנה לסבול את שגעונותיו הקטנים.
אל חשש, הוא גדוש בחוש הי*
מור. והתמונה — שלא תשכחי את ה תמונה.

126/70
ככתבו וכל שונו:
״׳סתכלי אילו דרי שות יש לעייר הקופץ
מן המדבר לציויליזציה, מדי פעם, לגביה,
ותראי אם אנל׳א צודק:
א. שכולה חן וחמד.
ב. שפורחת על פולקלור בכלל ורקודי
עמים בפרט — .קוץ רציני, אה?
ג. שנפ ש ה בהירה ונ שמתה מתוקה.
ד. שגילה תואם. א־נו — בן כ״ד.
ה הידיעה) שתהא אוהדת, אם לא
חברה, ב מו ע דוננו — קלוב המיסוגמיסטים־
השרנפים. לשם הסבר אולי: טבע — כן;
טבעת — לא.
ו. כמה טוב ב צ פון, אבל אם היא לא
משם, אפשר תמיד להביאה שמה.
ז. אם היא קצת אינטלקטוגנטיבי ת, אז

זה מספיק. ב״ז״ נסיים, כי זה בכלל
מספר מביא מזל. לא כן?
ואם בכלל אענה ...כולי תקווה שהאידיאליזם
מביא או ת ה אל עי תונך ולא רק
הרכילות (שנ״מ) (שלא נדע מצרות) .אבל
זה לא משנה.
רציתי ג ס לכתוב, שלא מפחדת ממלים
בנו ת חמ ש או תיו ת׳ אבל, מילא, למה להקשות
על הבלתי אפשרי?״
את לא מוכרחה לכתוב אליו, את יודעת...
במדינה עסקים
גס להידפק
וגס לשתוק
כאשר עלה י ש עי הו פייקין
לא היה מאו שר מ מנו.
מאוחר יו ת ר
הוא לא תיאר לעצמו כי
יכריז כי ישנם בארץ יהודים גרועים
אבל עובדה — הוא ע שה
זאת. ובגלל מה? בגלל מקלט טלוויזיה.
פייקין פנה ב מ אי 1969ל חנו ת פז־גז
בנתניה, הז מין שם מקלט טלוויזיה תוצר ת
סאבא, תו ך ניצול ז כו תו כעול ה לרכו ש את
המכ שיר ללא מכס.
אין מנורות, אין רמקול. שלו שה
חוד שים לאחר מכן נתב שר פיי קין כי מ קל טו
הגיע ב שעה טוב ה לנ מל חיפה, ויואיל נא
לסור לקבלו במח סן ה מכס שם. הו א סר,
שילם קצת מיסים, ו הבי אבש מח ה את רכושו
הביתה.
כאן גילה, כאשר זוציא את ה מכ שיר מאריזתו,
כי חו ט התקע ח תוך. הו א פנה
ב תלונ ה ליבואן, וזה נטל את ה מכ שיר ל תיקון.
או אז נתגלה כי נו סףל חוט החתוך,
חסרים במקלט גם שלו ש מנו רו ת ורמקול.
היבו אן תיקן את הליקויים, החזיר א ת
המקלט לפייקין.
זה הי ה ב אוגוסט, כאמור. באפריל ה שנה
עדיין לא הצליח פיי קין לראו ת אפילו ת מונה
בודדת על מסך מקלטו. העסק פ שוט
סירב לעבוד.
אסור להתערב. ב־ 30 לאפריל הו פי ע
ב בי תו של העולה החד ש מהנדס האלקטרוניקה
אורי דים, ב שליחו ת המועצ ה הציבורית
לצרכנות. הוא בדק את הענק האילם,
דיווח כי חלקים מרכזיים ב מכ שיר הו חלפו,
ומספריהם הסידוריים אינם תואמים א ת המספרים
הסידוריים ה מופיעי ם בניירות־ה־מכס.
הגיב
על כך עקיבא סדובסקי, מנהל תחנ ת
ה שירות של טאבא :״ הכנ סנו אתה מנו רו ת
והרמקול החסרים. הי תר לא מ עניין או תנו.
פייקין קנה את המקלט ישר מגר מניה בזכויו
ת עולים, לכן אסור לי להתערב ולהחליף
לו את המקלט. בכלל האי ש הז ה ניד־נד
לי יו ת ר מדי.״
נכון או לי — אבל כל כך מו בן: לא
מספיק שהמקלט שלו אילם — גם הו א
בעצמו צריך ל ש תו ק?
תחבורה עזר וייצמן
והפירסומת

אחד מצעדיו האחרונים של עזר וייצ מן
כשר ת חבור ה היה חיסול עוול מוז ר, שהתבטא
במאבק שהתנהל בחמ ש ה שני ם האח
רונות בין קאופרטיב דן לבין אי רגון

המיפלצות טלי!
שוב פעם התחילה שנה ובירכו תיה. אריק
כבר כל־כך גדול, שאני מפחדת לח שוב
על זה. ובכלל יש לי ח ש בון אי תו, אבל
על ז ח נדבר לחוד.
רוני התחילה את כיתה ז׳ ,וכבר ביו ם

שונים: עודדה חז רהמ תפוצצת מצחוק:
״אמא, ייש ילדים שעו שים פיפי במכנסיים.״
מצחיק מאוד .״ מ ה עשיתם כל היום?״ שאלה
אות ה אחותי .״ שום דבר. רק בכינו
כל הזמן. היו ילדים שבכו בגלל שהם לא

מורה יכולה להיות בכלל לא חכמה?

ועונה בקול מלא בוז :״אמא, הרי היא מורה,
אז אין היא יכולה לא להיו ת חכמה? היא
כבר ע שתה את ז ה״.

מונית עם שלטי פירסומת
החלטה אי שית של עזר וייצ מן

הו א שון חזר ה הבי תהכ שהיא מכריז ה בצה־לו
:״ מ מה, זד, וו׳ז׳אם.״ התחילה ללמוד
לי צרפתית. עכ שיו בכלל לא נ שארה לי
ש&ת לדבר עם בעלי בלי ש המפלצות האלו
יבינו.
דנה התחילה את כיתה ב׳ ,ו ש בוע לפני
שהחזפ ש נגמר כבר הלכח כל יום לשלוש
שעות ל חז רו ת על תוכני ת קבלת״הפנים ש עורכת
כיתה ב׳ לכיתה א׳ ביו ם הרא שון.
יחד עם חוד ש ה חזרו ת שהיה להם בסוף
שנה שעברה, הס היו כבר יכולים לע שות
מיה בכורה בד,בימה.

ה שנה הצטרפו אצלנו ב מ שפח ה למעגל
הטטזדנטים גם הפו שטים של א חו תי: עודדה
נכנסה לגן ו עידן לכיתה א׳ .הדיווחים ההא־

רצו שאמא שלהם תלך, אז הם בכו, אז
גם אנחנו בכינו.״
גס ה בוג ר יותר נקלט יפה בכי תהא׳.
״יש לכם מורה נחמדה?״ שאלתי את עידן
אחרי שבוע רא שון .״לא רע ״,ענה הגבר.
״אבל המורה של כיתה א׳ ה שנייה יותר
נחמדה ״.״וא ת השם שלך היא כבר מכירה?״
ה מ שכתי ו שאלתי, אחרי שהתאו ש שתי .״ בטח.״
״ מ איפ ה אתה יודע?״ ״בגלל שהיא
כל הז מן או מר ת לי, ,עידן, תפסיק להפריע׳.״
״אוי
ו אבוי,״ נחרדת א מו של הבחור.
״לי לא סיפרת את זה, מה? תדע לן שאם
היא תהי ה חכ מ ה, היא תעביר או תן מקום
בגלל הפר עו ת ״
האי שון סוקר את אמו מכף רגל ועד ראש,

מוניו ת שירות של קווים ארבע ו חמ ש התל־אביביים.
הכוונה
לאו דווקא למאבק המרכזי, בדבר
זכות־הקיום של ה מוניו ת. ה מדובר במאבק
צדדי: הז כו ת ל שאת שלטי פי ר סו מ ת מסחרית
על ג בי ה מ כוניו ת. ה מונו פו ל לכך —
גם לכך — היה בי די דן, ומ שרד־התחבור ה
סירב לה ר שו ת גם ל מוניו ת לי הנו ת מהכנסה
נוספ ת זו.
מצב ז ה שינה עזר, ערב פירוק מ מ של ת
הליכוד הלאו מי. החל מ הר א שון לחוד ש זה,
ה ח לו ה מיניבו סי ם של אי רגון ה מוניו ת יוצאים
ל ר חו בו ת העיר כשהם עטורים שלטי־פיר
סו מ ת ססגוניים.
העולם הזה 1724

בווו בואו
הביסח, ויסר!

זרוק
ב עור
ברא עז

א ש תך

אז בדרך כלל, מגלים האמנים חוסר-
דמיון משווע בנושא: הם מעמידים את
הפרס על כוננית או על הפסנתר, ומת מוגגים
מנחת ממנו פעם בשנה. רק לעיתים
רחוקות מוצא השחקן שימוש
קצת יותר רציני לפרס. כמו בבית־הע-
בוט, למשל.

בנאי כפעולה
איזה אמן לא מת לקבל פרס ן רק
אמן מת. שאלה אחרת היא, כמובן, מה
עושים עם הפרס, אחרי שזוכים בו.

אבל פעולה זו תלוייה כבר בשוויו
של הפרס.
תבוא, משום כן, הברכה על השחקן
יוסי בנאי, על השימוש המקורי ש מצא
בשבוע שעבר לפרס ״כינור דויד״,
בו זכה בשעתו.
היה זה בעת מריבה משפחתית קלה
בין יוסי ואשתו אילנה. בתחילה בקעו

מבעד לחלון רק צעקות קלות. בשלב
הבא הגיעו לאוזני הצופים המרותקים
צעקות קצת פחות קלות. ובעקבותיהן
— שורו, שורו — החלו נפלטים החוצה
חפצים מעופפים בלתי־מזוהים. היו אלה
חפצי־בית שונים, שנזרקו בידי בני-הזוג
איש לעבר רעותו, אבל פיספסו את
משרתם.
ואחד החפצים הללו, היה — אוי לאותה
בושה — פסל ״כינור דויד״ ,ש כמעט
נחת על ראשו של אחד מילדי
השכונה, שעמד על המידרכה מנגד ובהה
בפה פעור בסצינה.
הילד החרים את החפץ המסוכן, וה פסל
שוכן כרגע כבוד על שולחנו, מחכה
שבעליו המקוריים יגאלהו מגלותו.

אז סוף סוף היא הגיעה. בחליפ ת טוניקה
אדו מ ה סרוגה, ש שערה הארוך ק שור
מאחור בצעיף, ירדה ריקה זראי ביום
רא שון ה שבוע מה מטוס, כ שלצידה ידידה ה ותיק
ל ׳ א ן פייר ובתה הי פ ה פיי ה יעל ב ת
ד,־. 13
יעל, ל בו ש ת מכנסיים פירחוניי ם וחולצ ת
טריקו בצבע תפוז, ני שקה ב שי מחה את
סבא וסבתא, אחר ניג שה לגבר מ מו שקף
שעמד בצד, לחצה את ידו בני מו ס: היה
זה אביה, ה מל חין יוחנן *ראי, או תו לא
ראתה מגיל ארבע.
מ ה שהביא את ריקה לי שראל ה תה
בעצם תאונת־הדרכים שלה, שבה כמעט
איבדה את חייה, ו־שריתקה
אות ה ל מיט
ה ת קופ ה מ מושכ
ת :״נשבע תי להורי,
כ שהם ראו
בבית־חולים
או תי
כולי בגב ם, שאני
עוד א חזו ר ללכת,
וברגע שאלך, א בו א
להראות להם את
זה. אז באתי.
״אמנם, אני עוד
לא לג מ רי בסדר,

מ ש 7עוד 7א, אב 7גם ז ה יבוא,״
בישראל תגור ריקה, עם יעל, אצל
הוריה, וז׳ אן פייר י ש כון ב מ לון סמור. על
הסיפור שהתפרסם ב עי תוני צרפת, כאילו׳
גרמה לה ה תאונ ה לאיבוד הכו שר ל היו ת
אשה, ולכן ביק שה להיפרד מז׳ אן פייר, מגיבה
ריקה במע שיו ת :״ שלח תי כבר שני מכ ת בים
בא מצעות עורך־הדין שלי, ו אני עו מ דת
ל תבוע אותם למ שפט. לא נפרדתי מ־ז׳אן־פייר,
כ פי שאת יכול ה לראות. אני
נמצאת אי תו כבר שבע שנים. ני שואים?
אני נ שואה לזי מרה. והעיקר — אני
מאו שרת.״

הרוזנת צמאה לאהבה
מישראל
במשרד ממשלת,
על הנכר אינני י כו ל־ לספר לכם הר בה.
מצד אחד, אינני יכולה לז הו ת אותו.
מצד שני, לוא היי תי מזה ה או תו, לא
היי תי צריכה לספר הרבה, כי כולכם מכירים
אותו. הוא י הודי דתי, בתפקיד בכיר
במ שרד מ מ שלתי, שגרם לאחרונה (המשרד,
לא הגבר) מ הומ ה שלמה בארץ. בתפקיד
כל־כך בכיר, ל מען האמת, שפ שוט ק שה
למצוא בכירים מ מנו. עד כדי כך.
הגברת, ל עו מ ת זאת, פ חו ת ידועה בציבור.
ל מ רו ת שגם היא ה תפר סמה לרגע
קצר, כאשר התחולל ה אות ה מ הו מהש עליה
דיברתי זה עתה, ונתגל ה שהיא אחת
ה ד מויו תהמר כזיו ת בפר שה. היא פקידה
בכירה ב או תו מ שרד מ מ של תי (אבל סתם
פקידה בכירה, לא ממ ש בצמרת) ,שבו
נמצא הגבר.

קיבלתי ה שבוע ד״ש מידידה ותיקה —
שלי ושלכם, אני מתכוונת. הרוזנת המיליו־נדית
האיטלקיה האמריקאית כריסטינה
פאולוצי־בלין, אשתו של ה מנתח ה״
פלסטי היהודי הווארדכלי ] ,שנפשה
אצלנו לאחרונה שבועות מספר, ושעל ה־רומן
שלה עם בנו של עזר וייצמן
סיפרתי לכס.
כותבת לי כריסטינה, בגלוייה מפורטו
רוסונדו, אולביה:
״סרדיניה היא המקום היפה ביו תר שבו
הייתי אי־פעס, ל מרות ש ה תענוג עולה 150
דולר ליום, ב מ לון שלי.

והנה, זה ז מן רב שמרננים, מרננו ת,
יותר נכון, מז כי רו ת יו ד עו ת דבר, ש בין
הגבר — הנ שוי — לגבר ת — הנ שואה גם
היא — מתנהל רו מן, ולא אפ ל טוני כלל
וכלל.
אבל כולנו הרי יודעים שאין ל הא מיו ל־חורצי־ל
שון והולכי־רביל, ולכן לא לקח
איש אתהש מו עו ת ברצינות.
לא לקח, כן לקח, עד שיום אחד, ב תו ם
י שיבה שנת מ שכ ה לתוך הלילה, נזכר לפ תע
אחד מפקידי המשרד, בדרכו ל מכוני תו, כי
שכח תיק מיס מכי ם באחד המ שרדים בבניין.
הו א עלה איפוא למעלה, פתח א ת
הדלת — ו שו מו ש מיים: הגבר ו הג בר ת על
הספה, בעירום וערייה, געוואלד . ,הו שיעו,
י שמור האל, אוי לעיניים שכך רואו ת ו אוי
לאוזניים אבל האוזניים בעצם לא שיי כו
ת בכלל לעסק.
ועכ שיו כל חורצי־הל שון במ שרד הולכים
שמחים וטובי־לב :״ א מרנו לכם,״ הם
אומרים לכל מי ש מו כן ל שמוע, ב חיו ך
ממזרי.
כאילו זה מצחיק.

מקסימים,
נורמליות,

״האנ שים מו שלמים, הבגדים
הבתים חמודים, הספינו ת לא
וכל העולם מ סתובב כאן: הנסיך

קאר־

״אחרי ישראל, הייתי שבועיים בקוט־ד׳אזיר,
אחרי זה במונטה־קארלו, כדי ל ה
שתתף בכ מ ה מסיבות, ועכ שיו. אני כאן.

הרוזנת פאולוצי כשעת
אגא חאן, הנסיכה

לום משוודיה,
סוראיה — ממש כל חברי. כול .0
מרגישה׳ פ שוט נהדר איתם.

אני

שיזוף

הכל נהדר, נהדר, נהדר — אבל אני מו כי
רחה לגלות לך את ליבי: חסרה לי אה־ב
תי בי שראל.״

מוטב שתימנע מכל
הימור או סיכון יתר.
אל תשלים עם יחס

דה מגלה בלפין, ו-
העמד אותו על מקו-
מו. ההתחשבות שגי- 18111 לית לאחרונה בלפי

הקרובים אלין תביא
לן השבוע תועלת ר בה.
צפויים לן רווחים מעיסקה שעשית
לפני זמן רב. בת טלה — אהבה לפניין.

אל תיחס ח שי בו ת רבת!
מדי לדבריו הלא־נעימים
של ח ב רן לעבודה, ורכז
את ת שו מ ת לבך על הסיבות
לנאמר. בי לוי ש קט
בחיק הטבע ייגרום
לך הנאה רבה, וי שפר
את היחסיס עם בן זו־גך.
אל תהסס מלגלו ת
לו אהבה ו ת שו מ ת לב.
יחסי הידידות שק שרת עם אדם צעיר ממך
יביאו להצלחה גדולה בחייך החברתיים.

השבוע מתאים למנוחה
מהפעילות הרומנלה המרוכזת טית
הקדשת
את השבוע
שעבר. מחכה לן מי,בחן
רציני. כדי שתוכל
לעמוד בו, תזדקק לכל
בוחותין הפיזיים
והנפשיים. עד אז —
נצל את הזמן למנו חה.
בת תאומים — הכנות הרבה מדי
שגילית כלפיו תהיה הפעם בעוכריין.

תאומיס

ה שבוע תפיק תועלת מרוב ה מנ סיון החיים
שרכשת ו מרגי שו ת ך הטבעית. ההחלטה ש תיאלץ
להחלית תהיה נכונה, ל מרו ת שיש
בלבך ספקו ת בק שר ל כן.
השלוות לח אתת
זו כ ה בחייך ה מ שפחתיי ם
תימשך, ויחסיך עם בן
חגך יתהדקו עוד יו תר.
ב ת מאזניים — אימון
היתר שאת רו חשת
לחב רו תין יפגע באהבתן
החדשה. אל ת שתפי } 2בספטמבר -
או תן בחייך הפרטיים 22 באוקטובר
ואל ת ש מעי לעצותיהן.
נהגי כפי שליבך מכ תיב לך. אל תתני לו
לחוש כי יש שותפים לעניניכם הפרטיים.

!1אזנ״ו1

חוסר אומץ לב יגרום לן סבל נוסף
השבוע. אין טעם למשון הרפתקה מ עבר
לראוי לה, ואין
מנוס מנקיטת
אמנות תיאטרון י פעמייס רבקה רז
״הפחד זה דבר רע מאד. פעם, באיסטנבול,
באה מניפת הדבר. מה לעשות? קרא
המלך לדבר ושאל אותו דוגרי: כמה אנשים
אתה חושב להרוג? ענה: אלוהים
צווה אותי להרוג 500 איש. אמר לו המלך
תחתום לי שלא תהרוג יותר. חתם.
״עברו יומיים, מה אגיד לך? בר מינן,
בר מינן, פישקאדו אי לימון — מתו
1000 אנשים. כעס המלך וקרא לדבר, :תא־

||| 3 8 ^ 111118 מין, אלא עמוד פנים
אל פנים עם האמת,
1111.1111
^ ז:זו -,ת 0ונהג בהתאם. הצלחה
גדולה בחייך החברתיים
תפצה או תן בסוף
השבוע על הסבל העובר עלין בימים
אלה. הפתעה נכונה מבן״תאומים.

אתה מפחד להסת בן, ו בו ר ח מהאהבה שאתה
רוחש לבן זוגן החדש. אם תמ שיך לה תי חס
אליו ב שוויון נפ ש, יחפש
לו מי שהו אתר, ואתה
תשאר לבד. פגישה
מקרית עס ידיד
ותיק תפתח בפני ך אפ שרויו
תחד שו ת בעול מך
העסקי. בתק שת —
ל מ רו ת שאינך ב טו ח ה
או הב
ב כן — הזא
או תן מאד, וסמני ההתרחקו
ת שהוא מגלת
מעידים א ן ורק על הבלבול הנפ שי בו
הוא נתון. היי סבלנית והמ שבר יחלוף.

רכקה רז כתור ויקטוריה
תוך

שניות, מגברת נאווה —

העונש שהוטל עליהם. שלוש בכורות בזו
אחר זו — טארטיף, הביקור ועכשיו ה־כיב
שה — מתעללות בהם באכזריות. ואילו
הם — יושבים בשקט, בולעים את התרופה
המרה ומוחאים כפיים בנימוס בסוף ההצגה.
ואם מתקבל אולי על הדעת שקומדיה
מלפני 400 שנה או דרמה אמריקאית מודרנית
אינן נוגעות במיוחד ליושבים באולמות
התיאטרון שלנו (זה לא מוכרח להיות
כך, אולם זה מה שקורה). ,הרי הכיב שה
צריך היה לזעזע את אמות הסיפים. שערו
בנפשכם: טרגדיה שכל כולה כאב העם
היהודי אשר אינו יכול להיפטר ממורשת
הדורות ומן המעמסה שהטילה עליו ההיסטוריה,
ועם זאת גם אינו יכול לחיות עם
אותה טרגדיה.
דיקלומים כומבסטיים. כל זה מסתבר
לך שעה שאתה מעיין בתוכניה, לפני
עלות המסך. עד כאן הכל שפיר. מדוע
לא יכתבו מחזה על נושא זה, שהוא ללא
ספק חשוב לכולנו? ואז כבים האורות,
נדלקים הזרקורים, ומתחילה הטרגדיה הנוראית.
בכל
המובנים. אתה מחפש בנרות דמות
אחת שתדבר אל הלב, ואינך מוצא אלא
דיקלומים ארוכים, בומבאסטיים ומעייפים.
אתה רוצה לשמוע דיאלוג שיזכיר שיחה בין
שני אנשים, מוצא במקום זה הכרזות שהיו
כמעט מצחיקות, לולא ידעת שאין בעצם
שום דבר מצחיק בהם.
השחקנים מנסים למלא בנסיון בימתי
אישי את מה שחסר בטקסט, ומאחר ומרביתם
חסרים נסיון כזה, התוצאה ברורה.
ואשר לרעיון הפילוסופי שעליו בנוי כל
ארמון הקלפים; יש במורשת העם היהודי
הרבה יותר מאשר התופעות החיצוניות
שמוזכרות במחזה. ואחת התכונות המאפיינות
את אותה המורשת, היא כוח הסבל
שלו.
זה אולי גם ההסבר לאהבה בה מקבלים
צופי התיאטרון את האסון הזה.
הקללות החינוכיות

אתת נמצא שוב על
פרשת דרכים, אך ה פעם
לא תצליח לצאת שתחליט מהבוץ בלי
סוף סוף ב מי לבחור,
אם תהסס ותמ שוך את
הענין יותר מדי —
שתיהן ת עזו בנ ח אותך
ותישאר קרח. אל תברח
מבעיו תך ב א מצעו ת
עבודת ק שה׳ אלא נהג כ מו גבר. סרטנית
— צפוי ה לך הרפתקאה רו מנ טי ת סוערת.

שמור

על מיס•

4 1׳ ןןו 0 -

את הדברים החשובים
לטובת הרפתקאות מ•
ון ד חן
עורפלות. לבן זוגן
נימאס לגלות בלפין
התחשבות ואהדה ללא
תמורה. רסני את עצמך, ואל תגלי
לו את הכל בבת אחת. תני לו יוזמה.

51321210

בן־בתולה, כדאי שתעשה
מאמץ ו תג מור את על שלקחת העבודה עצמך. ב עיו ת ך הכ ספיו ת
יתחילו ה שבוע להיפתר,
בגלל עזרה ממקור בל תי
צפוי. ב ת בתולה —
הוא לא יפ תור לך את
כל ב עיו ת החיים שלך.
ע שי ח ש בון נפש, והכניסי
קצת סדר בבלבול הנפ שי • מ נו את
סובלת. גלי כלפיו התח שבות וה בנה רבה.

השבוע צפויה לך הצלחה בבל אשר
תפנה. המבוכה הנפשית ממנה אתה
סובל, וחוסר הביטחון
העצמי שלך ייעלמו,
ויפנו את מקו מם ל מצב
רוח מרומם וע ליז.
הרפתקה רומנטית
עם בת מזל שור
או בתולה תביא לחיין
התרגשות והנאה.
בת גדי — ה שבוע
מתאים מאד לקניית
וחידוש המל תחה.
אל תעשי שינויים דרסטיים בהופעתן
החיצונית והתרכזי בשיפור מראין.

ב תחיל ת ה שבוע צפוי לך מאבק ק שה, אשר
ב סו פו תצליח ל שמור על השגיך. ר \ ב ל
הישר שנחנת בו יסייע
לך לפתור בעי ה מביכה
ב מקצת בש!טח ה רו מנטי.
פגי ש ה מקרית עם
אדם קשיש ממך תביא
לך תועלת כ ספי ת מרובה.
בת דלי — אל
תהססי להחליט החל טות
דרס טיות אס בכו ז 06י
חן להביא ל שיפור ניכר 81ו8 !>1 11
ב מצב ך הכספי והחברתי.
ת מי מו ת ך והבנתך ת עזו רנ ה לך לכבו ש
את ליבו של בן תאומים יפהפה ומקסים.

* ־זיל

תחילת השבוע תהיה
קשה במיקצת. בעיות
בלתי צפויות הקשו רות
למצבן הכספי
יטרידו או תן מאד.
עזרה רבה מאדם ק רוב
תקל את מצבך
19 בפברואר
באופן זמני, אן אל
20 במרס
דאגה — המצב ישתפר
בקרוב מאד. ההצלחה
הגדולה שנחלת במישור הרומנטי
לא תביא לן את ההנאה שאתה מצפה
לה. השבוע מוצלח מאד לפלירטים, אן
לא לאהבה רצינית. בת דגים — אל
תסתבכי עם הנשוי שהכרת לא מזמן.

רכקה רז בתור סולטנה

לאידי שע

מא מע

מר לי: לא הבטחת לי שתהרוג רק?500׳
ענה הדבר, :הבטחתי וקיימתי.׳ שאל המלך:
,וממה מתו ה־ 500 האחרים?׳ ענה לו הדבר,
:אדוני המלך, האחרים מתו מן הפחד!׳
מזה תראו כמה הפחד מסוכן.״
אידישע מאמע כספרדית. כזו
דרכה של אמא סולטאנה משכונת הספרדים
העתיקה בירושלים, כשהיא מלמדת את
שכנתה, מרקאדה, קצת חכמת חיים. וסול־טאנה
זו, המשקה את עציציה הלבנים בחצר,
יודעת לעשות חאלקוס ופאסי טיליקוס,
דואגת לילדיה, תופרת, רוקמת ומכבסת,
אידי שע מאמע מדברת ספרדית. וזוהי לא
אחרת מאשר הזמרת־שחקנית רבקה רז
(גבירתי

״השפה העברית לא המציאה קללות —
ולילדים אין קללות בכלל. המורים אומרים
שאסור לקלל. בכל זאת, הילד הישראלי
מקלל. ח מו ר, אידיוט, פסיכי. הוא לא מבין
את המשמעות המדוייקת, אבל לקלל הוא
מוכרח. המצאתי איפוא מילון של קללות
לילדים.״
דברי שלמה׳לה בר־שביט, מחבר המחזה

הנאווה).

אשה אחרת ב בו ס תן הספרדי של יצחק
נבון, היא ויקטוריה. צעירה, יפה ומושכת.
זו האשד, שריכלו עליה, חשקו בה, ולא
שכחו אותה לעולם. גם ויקטוריה היא רבקה
רז. נדמה איפה, שהמשימה הקשה
ביותר המוטלת על רבקה רז הפעם היא
החלפת זהויות. תוך שניות מעטות עליה
להפוך מויקטוריה לסולטאנה ולהיפך. נכון
אמנם שהפאה הנוכרית עוזרת לה להזדקן,
אבל איפור אי־אפשר להחליף תוך שניות.
אם היא בכל זאת מצליחה להשתנות כל־כך
(ראה תמונות) — אז מגיע לה כל
הכבוד.

אסיו!
לא כיבשה
ה כי כשה

(הצגת

בכורה,

התיא טרון

העירוני חיפה) .אין לדעת מה החטא שחטאו
בני ישראל לתיאטראות שלהם, אבל
היה זה כנראה חטא כבד, אם לשפוט לפי
הצולס הזח 1724

נבחנת מניה כן־עמי
האיש בעל המשקפיים, ובר־סמכא בנשמותיהם
השובבות של הלקוחות הצעירים שראו
הצגות אותן עיבד למענם לבמה .״להגיד
חמור, אידיוט או מטו מטם מעל הבמה,
זה לא מצחיק בכלל. אפילו לקרוא למישהו
חס ה זה לא מצחיק. אבל לומר כלבסה
או ג׳ינג׳י כלבסה — זה גל צחוק בטוח
באולם.
כשאתה קורא למישהו פו מפיה, הילדים
מתגלגלים מצחוק. מטאטא של בית מרקחת,
או מקל בלי ארטיק, משגעים אותם
לגמרי. המילה היפופוטמוס לא עובדת בכלל
על ילדים. לא יודע למה. לעומת זאת
ג׳יראף זה מצחיק מאד. נסה לומר לילד
מלפ פון, והוא אולי יחייך; אם הוא מצוברח
ותאמר לו, ,מלפפון חמוץ שכמותך,׳
או, פרצוף של חביתה׳ — הוא יתפקע
מצחוק.
נכד בעד שבע פנים .״וזה באמת
לא מצחיק ואפילו לא מעליב. הנה, בהצגה
ישנו האיש בעל המשקפיים, הנבל המושלם
שבכל זאת איננו כל כך נורא. הוא
לא מפחיד. הוא מתחפש כל הזמן בצורה
משעשעת, ומוריד מדי פעם את משקפיו
הכהים כדי שהילדים יזהו אותו ויהיו
מבסוטים שהם יודעים את הסוד שהשחקנים
על הבמה אינם יודעים. זה גורם להם
הנאה עצומה.״
שלמה׳לה בר־שביט כבר פיתח לו ניסיון
בדוק בכל מה שקשור לצופים הצעירים
בתיאטרון. למרבה הפלא, מתקבל הרושם
שגם ההורים, יותר משהם הולכים ללוות
את ילדיהם, הולכים ליהנות בעצמם. וכי
יש משהו יותר משעשע מאשר לרדוף אחרי
נבל בעל שבע פנים, כשאתה יודע בביטחון
שכל רע לא יאונה לך, לעזור לילדים חמודים
לתפוס את הגנב, כשלפתע אתה מוצא
את עצמך צורח בהתלהבות יחד עם קהל
עליז של פספוסים, :משטרה! משטרה!׳
ולאכול שוקולד ובונבונים יחד עם קהל
אנושי חסר דעות קדומות? ועוד משהו —
אם אתה אוהב כשרונות מלידה: ישנה כאן
חגית זמיר, שמשחקת את בובטבוז וגם נראית
כך — ילדת־פלא שקשה להאמין שהיא
כבר בת עשרים. אנשי התיאטרון, כפי
הנראה הם באמת אחרי הכל ילדים גדולים.
תקליטים שיער (סי. בי. אס ).בלי התנועה על
הבימה, משחקי האורות, הכוריאוגרפיה
וההשתוללות החזותית, נשמע השיער הישראלי
דליל, מסורק וממורק, וחסר מעוף
לחלוטין. הזמרים שרים כאילו עמד מישהו
מאחורי גבם וספר את הקצב. קולותיהם
אינם עשויים להוציא איש מן הכלים מרוב
התלהבות. בולטת וטובה: מרגלית אנקורי.
אם להשוות תקליט זה עם השיער המשגע
שבר,קלטה האמריקאית, הרי זה בקושי
פיאה נוכרית.

נבחנת שולמית סיגר

נבחנת אביבה פז

הנערה שליח יקפו׳ו לצמרת
זה יכול לקרות רק בעסקי השעשועים:
אחד התפקידים הראשיים במחזמר
של תיאטרון דגן׳ יוקפץ כנראה לידיו של
— הנער השליח בתיאטרון.
תפנית מוזרה זו בחייו של אבי בן־חיים,
,24 יליד מרוקו, יפה מראה ותכול עיניים,
קרתה השבוע, באחרי־צהריים בהיר אחד
וחם מאד, באולם קטן בתל־אביב. על בק בוקי
בירה ישבו חורצי הגורלות — ריבקה
רז (העתונאית, לא הזמרת) ואיזי אברהמי,
יוזמי קפוץ בעברית, המפיק דני דגן והאוזן
המוסיקלית של בני אמדורטקי. הם
ציפו לכשרונות האלמוניים, לשחקנים שטרם
נולדו רשמית, ולאותם חולמי חלו־מות־במה,
שנענו למודעה שפורסמה בעיתון
בדבר חיפוש שחקנים־זמרים חדשים
למחזמר חדש.

המועמדים הגיעו בהמוניהם. כמו תמיד.
עם הרבה פיק ברכיים וקצת רעד בלב,
והתקווה הגדולה: אולי כאן יפול דבר. הם
הביאו איתם גיטרות, קטעי קריאה שדיק־למו
בבית־הספר, ונסיונות לשיר כמו יהורם
גאון או יגאל בשן.
כשעלה אבי בן־חיים על הבמה, עבר
לחשוש בין הנוכחים. אנשי משרדו של תיאטרון
דגן החלו מחייכים: אתם יודעים
מי זה? זה הוא הנער שליח שלנו.
איש ביניהם לא חזה את אשר ציפה לו.
אבי׳ בבטחון רב, פצה את פיו, ויצא קול,
בכלל לא רע, אפילו נעים, וכמעט לא מזייף.
ודי חזק אפילו. אחר כך, העמיד כפא, ופנה
אל הקהל שלו: תראו, כאן על הכסא יושבת
אשד, לבנה, שאני צריך לרצוח אותה כל
ערב. פעם אני מדבר אליה, ופעם אל
עצמי, ופעם אל הקהל אחרי ההסבר
בא הביצוע. ברגע זה התברר שאבי לא רק
מסוגל לשיר, אלא גם לשחק, חודה לאל.
השופטים אמרו כן.

״כל מה שאני צריך זה לתפוס שם,
פרסומת. ללמוד לשחק, את זה נעשה אחר
כך ״.מסביר אבי את האני מאמין שלו,
ומספר את תולדות חייו בצהלה רבה .״עליתי
לארץ בגיל שנתיים. תמיד רציתי לשחק,
אבל למדתי מסגרות. אז בצבא, במקום
ללהקה צבאית, הלכתי להיות מסגר. עשיתי
מהומות, לא עזר שום דבר. עברתי בחינות
ללהקת פיקוד מרכז, וכשהגיע סוף־
סוף הזימון שהועד לי — דפקו לי שמירה
ששי״שבת. ככה, בכוונה. מה לעשות, עבדתי
במסגרות ושרתי כל הזמן ברמקול. הצחקתי
את כל החברה בבסיס. השתחררתי
והלכתי לסטודיו של ניסן נתיב. שם עשינו
משהו בוויצק, אחר כך במחזה של ז׳נא.
בהצגה תיבת פנדור ה של מוסינזון הייתי
שאבאבו. יופי של תפקיד, כזה טיפוס עם
דם. אבל ראיתי שככה זה לא ילך. בשביל
קפוץ

רים המשובחים ביותר שעשתה איזו להקה
להקת הנח״ל -כהיאחזות הני
צבאית בשנים האחרונות, ועוד כמד, פזמוני
ח״ל כסיני (הד־ארצי) — שלושה פזמר
מילוי, שאינם נבדלים במאומה מן החומר
נים מפוצצים (שיר ה שלום, הבן יקיר לי,
ב הי א חזו ת הנח״ל בסיני) הנימנים על הדב השיגרתי של הלהקות. קול אחד שירחיק
העולם הז ה 1724

להיות מפורסם צריך להכיר אנשים. הכי
טוב — איזה אמרגן. מצאתי מודעה בעיתון
שמחפשים שליח לתיאטרון. אמרתי: זהו
זה. אני אהיה שליח בתיאטרון ואחר כך
אקבל איזה תפקיד.״

ליד הפסנתר ישב לו שמעון כהן, מוכן
ומזומן לעזור לנבחנים נרגשים ״למצוא את
הטון.״ אחת המועמדות שלא נראתה כנערת
זוהר טיפוסית, וגם לא נשמעה כך, פוטרת
בנימוס ובהבטחה המסורתית ״נתקשר״.
אותה אשה, התברר, היא אם לילדה בת
חמש וחצי, שיש במשפחתה כמה זמרים
מקצועיים, ואשר באה למקום בלי שגילתה
זאת לאיש, בתקווה שהיא יכולה להוכיח
את עצמה. לדבריה הרגישה באווירה העו־יינת
מיד עם עלותה לבמה .״איני יודעת
למה, אבל הרגשתי שהם לא אוהבים אותי.
איבדתי את כל החשק לשיר. אני בטוחה
שנכשלתי.״
״איך הרגשת בזה?״
״מיד כשנכנסתי ראיתי איך הם מסתכלים
בי במין בוז שכזה. לפני אנשים כאלה לא
כדאי אפילו לשיר.״
״ואת חושבת שבמבחנים אחרים יהיו
מוכנים להאזין לך?״
״כן, כבר הצלחתי בהרבה מקומות״.
״איפה?״
״בכל מיני מקומות.״

והיו עוד ממורמרים, שנדמה היה להם
כי לא הספיקו להפגין את מלוא כוחם.
אותם שנאמר להם על־ידי אבא ואמא שהם
יודעים לשיר. היו אחרים, שמרגע ראשון
נמצאו בעלי טמפרמנט קול, או בעלי אותו
משהו שהופך אותך לכוכב: מניה בן־עמי,
אמריקאית שבאה לפני חדשיים, רוקדת אצל
שמעון בראון, וכבר נחטפה לצילומי סרט
פרסומת — תהיה אחת מן הקופצות. רונית
כץ, מבנות להקת הנח׳׳ל לשעבר, אף כי
הודתה בכנות כי אינה יודעת לשיר, יודעים
כולם שהיא יודעת לרקוד. שמות כמו
יעקב כהן או אבישי אביבי סומנו בקו
מאשר, ונערה בשם שלומית סיגר׳ על אף
שהופיעה כמו בשירי ההסתדרות, לדברי
הבמאי אברהמי, הוכיחה שהיא יודעת להצחיק.
ועוד
מישהו שבא במקרה: משה טל,
משוחרר־להקת חיל־הים. משה בילה לאחרונה
כמה חדשים בבתי־חולים ובית הבראה
לאחר שנפצע בתאונת־עבודה: כאשר צילמו
את סרט הטלוויזיה עם להקתו, ביצע קפיצה
כל־כך משכנעת, שקרסולו התרסק. לכאן
הגיע פשוט משום שרצה ללוות את חברתו
אלומה, שבאה להיבחן .״היא רוקדת נהדר,״
אומר עליה משה. הוא עצמו כנראה יקפוץ.
הפעם — בזהירות!
לכת, אם יקבל את הטיפול הנכון: זה של
מירי אלוני, סולנית הלהקה.

שכלול -אריק איינשטיין ושלום
חנוך (פונודור) הדבר הקרוב ביותר

נבחן אבי כן־חיים
ללהקת־קצב שנעשה עד היום בפזמון הישראלי.
אם כי כמה מן הפזמונים מזכירים
קצת יותר מדי זה את זה, ובקנה מידה
בין־לאומי, הסיגנון מיושן במקצת, הרי הביצוע
נעים לאוזן, ושירים כלמה לי לקחת
ללב ואבשלום ראויים להאזנה חוזרת.
מלכת האמבטיה. בן ללא הורים,
שאף חברת תקליטים לא רצתה לרשום עליו
את שמה, כנראה מחשש לחרם ציבורי.
החומר כבר מוכר היטב לכל מי ששמע
על השערוריה, ויש להניח שהדיעות עליו
כבר מגובשות לגמרי. התקליט עצמו מבליט
שוב את העובדה כי זוהר לוי הוא לא
רק מתופף מוכשר, אלא גם מלחין בעל
חוש לקצב ומלודיה. פזמוניו הם החלק
המוצלח בהצגה. גם אם לא כל המשתתפים
הם זמרים, הרי הביצוע, כמו בהצגה,
הוא ברוח חנוך לוין.
טוס ג׳ונס (פאקס) בלי טפק: הזמר־הסולן
המחשמל ביותר כיום בעולם הפזמונים•
כשהוא שר את להיטיו המוכרים
כמו ללא אהבה, או שירים המתאימים לו,
הופך כל פזמון לפנינה. אלא שבתקליטו
האחרון הזה אסף שפע של חומר בינוני
או להיטי נוסח וונוס או מותק מו תק,
שאין בהם מה להוסיף על הביצוע המקורי.
בקיצור, טום ג׳ונס, אבל לא בשיאו.

תדריך
ההגיגה (הבימה) — מחזה כיור״מטב
של דויד סטורי, הנופל ממורו ורבו אוב
בורן, אינו מצליח להתאקלם לחלוטין ב
אולם הבי מה, על אף הופעתו הנוגעת־לל
של נחום בוכמן וכמה התפרצויות משב
נעות של שמואל עצמון.

איזון עדין

(הבימה) — וירג׳יניה וולף

במתכונת מתונה יותר, איטית יותר, ובביצוע
שנאלץ לוותר הפעם על התפרצויות
היסטריות. גם משעמם, בעיקר בחלק הראשון
של ההצגה. פינקל ראוי לשבח בשל
הצלחתו להיפטר מטיגנונו הקבוע. הופעה
טובה של רפאל קלצ׳קין.

נדנדה כשניים

( התיא טרון הצעיר) —

אהבה והומור מחד, בדידות וחובות מציאותיים
מאידך. מאזניים אלו מתנדנדים בדיאלוג
שנון, בהעלאה צנועה מאוד, אבל
כנה, של שולמית אדר ודויד זינדר.

מלץ פלאזה

( ה תי א טרון הקאמרי) —

השלאגר של השנה, מהנה את החושים, אינו
מאמץ את השכל, מישחק וירטואוזי של
עדנה פלידל ואבנר חזקיהו.
חתונת הדמים (הקאמרי) — אחד
המחזות המזעזעים והיפים של לורקה, בביצוע
טוב ומסוגנן.