גליון 1725 מתאריך 23 בספטמבר 1970

אולם כל מאמציו לנצל את קשריו כדי
לשחרר את קרוב משפחתו עלו כתוהו.

גולדה הדיחה
את חגי אשד

£ 1 ניי1ף
הצי הסובייטי
בעקבות הצי השישי
ריכוזו של הצי השישי האמריקאי
של אגן הים־התיכון, בקירבת חופי
שנועד לאפשר לאמריקאים התערבות
הצורך, גרר עימו גם ריכוז הצי
התיכון באיזור זה.

באיזור המזרחי
ישראל ולבנון,
בירדן במיקרה
הסובייטי בים-

הסובייטים, הרגישים לכל תנועה של הצי
השישי, החלו להשיט את אוניות הצי
שלהם אחרי אוניות הצי השישי, כדי לה וות
איום מרתיע לכל אפשרות של פעולה
בלתי צפוייה מצד האמריקאים, לאו-דווקא
נגד ירדן.

חגי אשד, מי שהיה סופרו המדיני של
העיתון ״דבר״ ,יודח מתפקידו זה, הבולל
כיסוי ענייני הממשלה, לפי הוראתה האישית
של ראש-הממשלה גולדה מאיר.
גולדה, השומרת טינה לחגי אשד עוד מתקופת
הפרשה המפורסמת, בה התייצב אשד לצידו של בן־
גוריון ואף פירסם ספר להצדקת עמדתו של ביג׳י,
רתחה על אשד כאשר התייצב לצד דיין במשבר הממשלתי
האחרון. היא הורתה לשרי המערך להפסיק
לשתף עימו פעולה ולחצה על מערכת דבר להדיחו
מתפקידו.

חגי אשד ימשיך כנראה לכפות רק את
ענייני משרד־החוץ ואילו הכתב המדיני
של ״דבר״ יהיה כפי הנראה דני בלוק,
שהיה הכתב הפרלמנטרי.

שר־המשפטים מכין
את צוואת בו־גוריון
בשישי לחודש ביקר שר־המשפטים
שפירא אצל דוד בן־גוריון בשדה־בוקר.
הגירסה הרישמית לביקור היתה סולחה בין השניים,
לאחר ששפירא כינה לפני ארבע שנים את בן־גוריון
ואנשיו כ״פאשיסטים״.

הערכה כללית: עזר מעוניין ביצירת אווירה ציבורית
ותנאים מדיניים שיחייבו את הממשלה לקיים בחירות
הדשות בהקדם.

?!רוב של אריק! רולו
ביו החטופים בירדן
בין הנוסעים החטופים המוחזקים כבני־ערובה בירדן
בידי אנשי החזית העממית לשיחרור פלסטין נמצא
גם קרוב משפחה של אריק רולו, הכתב לענייני
המזרח־התיכון של העיתון הצרפתי רב־ההשפעה •לה
ממד.
בשעה שהחטופים הובאו למחנה זארקה, שהה אריק
דולו, הידוע בקשריו הטובים בעולם הערבי ובקרב
חוגי המחבלים, ברבת־עמון. אולם למרות מעמדו לא
הצליח רולו, שהוא יהודי, להתראות עם קרוב
משפחתו.

אריק דולו נמצא עד היום ברבת־עמון,

בעיקבות הצהרותיו של שר־הבריאות ויקטור שם־
טוב, כי יתכן שמקור מחלת החולירע קשור במחבלים,
יעצו לו ראשי מפלגתו — מפ״ם — להימנע ממתן
הכרזות לעיתונות.

הצעה נוספת של ראשי מפ״ם: להצמיד
לשר יועץ מיוחד בדי למנוע הסתבכויות
כעתיד.
תפילה נגד החולירע
חסידי חב״ד פנו לרבי מלובאביץ׳ ,היושב בניו־יורק,
בבקשה שיתפלל למען הדברת מחלת החולירע.

פעולה נוספת של החסידים: הם שלחו
לדכי פדיון־נפש עבור בל החולים, כדי
למנוע את מותם.

עתה מתברר כי הסיבה האמיתית של
הביקור היתה הבנת צוואתו של דויד כן־
גוריון.

! 1וווו — 11111111111 רו־!! יו ויוון

סערה ציבורית עלולה להתעורר סביב המחזה
״עקידת יוסף״ ,העומד להיות מוצג
על-ידי התיאטרון הלאומי ״הבימה״ כהו־דשים
הקרובים, ושהעבודה עליו ככר הח לה.

שינויים
ב״שידורי-ישראל״

הוא
נפגש עם אישים בעלי תפקידים
רשמיים, כנסיון לגבש עימם קו־פעולה להפעלת
לחץ על הממשלה. גם עיתונאים
המקורבים אליו משתתפים בסוד השיחות
הללו.

יועץ מיוחד
לשר־הבריאות

מחזה על יוסף לישאנסקי
יוצג ב״הבימה״

אגב, ב־ 1955 ערך שפירא את צוואתה של פולה
בן־גוריון.

למרות עיסוקו החדש כמנהל חברה, לא משך עזר
וייצמן את ידו מענייני מדיניות ומימשל.

המינויים החדשים מסמנים ניצחון לאנשי
גיכתון, שהודחו כזמנו כעיקכות מרד שבראשו
עמד חגי פינסקר.
אגב, פינסקר עצמו נשאר לפי שעה ללא תעסוקה.

יעקב־שמשון

עזר מעוניין
להחיש את הבחירות

מנהל חטיבת החדשות — במקומו של עמוס גורדון
העומד לפרוש.

מנהלת התוכניות לשעבר של קול ישראל, לאה
פורת, שפרשה מתפקידה לאחר הדחתו של חנוך
גיבתון, נתמנתה למנהלת התיכנון לטווח ארוך ברשות
השידור. לאחר פרישתה לפני שנתיים, שימשה פורת
כצירת ההסברה של ישראל בושינגטון.
זהו מינויו השני של איש גיבתון לתפקיד בכיר
ברשות השידור. הראשון היה משה הובב, שמונה למנהל
קול ישראל:
גם מזכיר רשות השידור לשעבר, יצחק (איז׳ו) רגר,
יחזור כנראה מהחופשה ללא־תשלום שנטל. לתפקיד

המחזה, שנכתב ויבויים בידי הסופר יורם קניוק
(שיצייר גם את התפאורה להצגה) עוסק בדמות ה־השנוייה
במחלוקת בין ותיקי הישוב — יוסף לי-
שאנסקי, מי שהיה איש השומר ונילי והוסגר בידי
אנשי השומר אחרי מירדף ארוך לשלטונות התורכים
שתלו אותו. קרוב לוודאי שוותיקי השומר ששרדו
בחיים עלולים להתקומם נגד עצם הצגת המחזה המתאר
את לישאנסקי באור חיובי.
כל השחקנים במחזה יהיו צעירי הבימה, כשאת
תפקיד יוסף לישאנסקי עצמו יגלם במחזה אלכם
קלצ׳קין, בן אחיו של ותיק הבימה רפאל קלצ׳קין.

מכתבים 1אניטי השנה
ברצוני להציע את שמות האישים הבאים
לגליון העולם הזה של ראש־השנה:
איש השנה: ג׳ורג חבש; עיתונאי השנה:
סילבי קשת; איש־ציבור: יצחק רפאל;
ספורטאי השנה: רוברט מקמהון; חנפן השנה:
ד״ר משה סנה.
ד״ר ציפורה קצנלכוגן, תל־אביב

ז־ד־ו/ודחרל \ /ו ח בחולצות הקו האופנתי החדש
עיתונאי השנה
השטח היחידי שבו השפיעו עיתונאים
בתש״ל הוא בעיותיו של האיש הקטן:
בעיות פרנסה, תעסוקה, דיור, צרכנות ובעיות
אישיות אחרות. רבים מהאנשים ה
קטנים מצאו הדרכה טובה במדורה ש;
עורכת־הדין שולמית אלוני בצהרון ידי־
טוויק עות אחרונות. רבים גם מצאו לוחם לבעיותיהם
הן על גבי עיתוני דבר ואומר
והן על־ידי טיפול והשתדלות אישיים במוסדות
המתאימים בדמותו ובעטו של העיתונאי
שפי גבאי, חבו מערכת דבר ואומר.
לאנשי
העיתונות של תש״ל הריני מציע,
איפוא, את שני הנ״ל אשר בצנעה לחמו
באמת נגד עוולות קטנות והצליחו.
עו״ד ס. א .טוויק, תל־אביב

איש השגה הכאה הנני מציע כאיש השנה תשל״א את
ראש־ד,ממשלה, הגב׳ גולדה מאיר.
תש״ל — היתר, השנה הראשונה לכהונתה
של גולדה מאיר בזכות עצמה ואישיותה
לאחר הבחירות שהתקיימו בראשית שנה
זאת (אוקטובר .)69
בשנה זו — החליטה ממשלתה גם על
הפצצות העומק במצריים והמעורבות הסובייטית
בעקבותיה.
וגם ברגע המיוחד והנרגש (בנאומה ב־ליל־שבת
7 ,באוגוסט) ביותר — על הפסקת־האש
עם המצרים בתעלה, כחלק מ־יוזמת־)־,שלום
האמריקאית.
ודווקא, בימים הבאים ולאחר פירוק ממש•
לת־הליכוד־הלאומי תעמוד גולדה מא ר במבחנים
קשים וחמורים בכוח אישיותה,
תקיפותה וחוכמתה החזקים.
דרורי יעקובוכיץ, גליל-ים

על הורידי
ועל שר־הבריאות
השבוע נתגלו מיקרים נוספים של חולירע.
מספר החולים מדבר על התפרצות
החולירע בארץ וזה לא פלא. למה משרד
הבריאות התחיל לדאוג רק עכשיו לתנאים
הסניטאריים הירודים במסעדות, בתי־קפה
ושחקים? למה לא עשה משרד־הבריאות
משהו כדי למנוע את התפרצות החולירע
עוד בהתחלה כמו ביצוע חיסון המוני לפחות
בירושלים?
ומה עשה שר־הבריאות ויקטור שם־טוב?
יש לי הרושם שהחולירע באה מוקדם מדי
בשבילו, לא מצאה אותו מוכן לתפקידו, או
(המשך בעמוד )5

מבחר דגמים וצבעים
תכלת • רוזט • קרם • סלדין • וצבעי פסטל
מעוצבות ע׳־י

0201611

מאריגי

להב־ ה חו לצהה מל הי בהבל גבר ו א שה

איש השנה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשי״ב

מבקר הסוכנות שמוראק

איש השנה תשי׳׳ז

איש השנה תשי״ח

מצביא סיני דיין

איש השנה תשכ׳׳ג
מתפטר בן־גוריון

איש השנה תשכ״ד
יורש אשכול

חתן תנ״ך חכם

איש היטנה תשי״ג

איש השנה תשי״ד

יועץ משפטי כהן

עסקן שואה קסטנר

איש השנה תשי׳׳ט

איש השנה תש ״ך

סופרת דיין

רכז שואה א״כמן

הדבר ככר הפך למעין ספורט:
הנסיון לנחש מדי שנה, בהתקרב
ראש-השנה, מי ייבחר על-ידי
עורבי ״העולם הזה״ באיש־הש־נה.
עתונאים, ידידים, הכרי-כנסת
ואישי ציבור, מנפים את כוחם
בניחוש זהותו של הנבחר.
ישנם באלה הסבורים, משום
מה, כי תואר איש־השנה הוא
מעין פרם או תואר בכור. תפיסה
זו מקורה בטעות.
איש-השנה אינו דווקא האיש
שהתבלט ביותר במשך השנה שחלפה•
הוא אינו חייב בהברה גם
להיות אדם מפורסם. תוך מיון
קפדני מבין כל המועמדים הוא

כימים האחרונים, למשל, נוספו
לרשימת המועמדים לתואר איש־השנה,
מיספר ניכר של אנשים
שעמדו כמרכז החדשות. ביניהם
אפשר היה למצוא את ליילה הא־לד,
חוטפת המטוסים שנעצרה
אחרי שניסתה לחטוף מטוס ״אל־על״
,ושייצגה את המאבק של
ארגוני הטירור הפלסטינים בישראל;
את הד״ר ג׳ורג, חבש, מנהיג
״החזית העממית לשחרור

פלסטין״ ,שדחף את ישראל לקראת
סוף השנה לעמדה מביכה
בשיטות הטירור שלו, או את
מלכה של ירדן, המלך חוסיין, שיצא
לקרב נגד אירגוני החבלנים.
למרות שאנו נוהגים לשמור בסוד
את זהותו של איש־השנה
שנבחר, עד רגע הופעת הגליון הראשון
של ראש-השנה בשוק, אני
יכול לגלות לך הפעם שאף אחד
מבין אלה שנזכרו לעיל, לא נכנם
לרשימת מועמדי איש-השנה. למאורעות
שהם קשורים בהם תה יה
אולי השפעה על ישראל ודמותה
בשנה הבאה, אולם איש־ה־שנה
תש״ל נועד לסמל את מאורעות
השנה שחלפה ולא הכאה.
בהזדמנות זו כדאי לסקור את
19 אנשי־השנה של ״העולם הזה״
שנבחרו עד כה והמייצגים את

איש השנה תשכ״ח

איש השנה תשכ״ו

איש השנה תשכ׳׳ז

מפלג מפא״י בן־גוריון

נבחר מכין ההבחנות הכאות:
• האיש השפיע כיותר על מאורעות
השנה החולפת בישראל.
• האיש המסמל בדמותו יותר
מכל אדם אחר את מצבו של העם
כישראל כשנה שחלפה.
• האיש הקשור למאורע שהשפיע
כיותר על ישראל.

כלכלן ספיר

שר־הביטחון משה דיין

מכתבים
(המשך מעמוד )3
שהשר מעדיף לתת ראיונות לעיתונות ולטלוויזיה
במקום לפעול לבלימת המחלה.
כן־ ציון

אכר מו ב, תל־אביב

; קריאתה ש7
אם כישראל
אני אלמנה, ואם לשלושה בנים: יעקב,
יגאל ונחום. בן אחד שלי נפצע במלחמת־

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר
שהדור החטופים
מדוע לא דורשת ממשלת־ישראל גם את
שיחרורו של השומר הישראלי ממטולה,
נוסף על שיחרור הנוסעים בעלי אזרחות
ישראלית?
הדבר כדאי אפילו אם יהיה צורך לשחרר
במיקרה זה גם מחבלים האסורים בישראל.
פרט חשוב: גם הנוסעים האסורים בירדן

איש השנה תשט״ז
נשיא מצרים עבד אל־נאצר

ריטה, יעקב, יגאל ונחום גרייפמאן

איש השנה תשכ״א

אייט השנה תשכ״ב

מודח לבון

קורבן סובלן

תולדותיה של ישראל בשנות קיו*
מה. ארבעה מהם (פעמיים משה
דיין, פעם כרמטכ״ל ופעם בשר
ביטחון; אלוף־מישנה אריק רגב
והרמטכ״ל חיים בר־לב) ייצגו את
בעיות הביטחון של המדינה.
ארבעה נוספים (פינחס לבון, לוי
אשכול ופעמיים דויד בן־גוריון)
איפיינו ארבע שנים בהן התנהל
קרב על השלטון במדינה.
שלושה אנשי־שנה (אדיר קסט
נר, שמואל תמיר ואדולן ש אייבמן)
ייצגו את החותם שהטביעה השואה
על המדינה שנולדה.
שני אנשי־שנה (העולה החדש
האלמוני ופינחס ספיר) סימלו את
בעיותיה החברתיות והכלכליות
של ישראל. ואילו את התלבטויותיה
של ישראל בענייני חוק, צדק
ומוסר שיקפו דמויותיהם של שלו־

שה אנשי-שנה (אמיל שמוראק,
חיים בהן ורוברט סובלן).
רק שער אחד (גמאל עבד־אל־נאצר)
הוקדש ליחסיה של ישראל
עם עמי־ערב ושני שערים (חתן
התנ״ד עמום חכם והסופרת יעל
דיין) עסקו בדמויות ששיקפו את
חיי הרוח של המדינה.
היחס המספרי כין אנשי-השנה
והבעיות שייצגו לבין בעיותיה של
ישראל בשנות קיומה, אינו משקף
את סדר חשיבותן של הבעיות.
אולם 19 הפנים של אנשי השנה,
כשהם מופיעים יחדיו, הם
דמותה של ישראל בשנים אלה.

איש השנה תשכ״ח

איש השנה תשכ״ט

ששודד,ימים, השני משרת בצה״ל והשלישי
מחכה לתורו כדי להתגייס.
אבל שלושת הבנים שלי אינם יכולים להמשיך
לגור איתי. הכל בגלל הבית בו
אנחנו גרים. אנחנו גרים בחדר שכור (80
ל״י לחודש) ,אשר שיטחו הוא שלושה מטר
על שלושה מטר, בחדר הזה אני גם מבשלת.
אני עובדת במשק־בית ומרוויחה 150ל״י
לחודש. גם הילדים לא יכולים לעזור לי
לחסוך, מפני שאחרי בית־הספר הם מתגייסים
לצבא.
פנ־תי לראש־המועצה וביקשתי שיעזרו
לי לשנות את תנאי מגורי. ראש־המועצה
טען שהוא לא הכתובת. אף־על־פי שלמו־עצות
המקומיות מוקצבים מספר בתים שביתני
על־ידי עמידר או משרד־השיכון למקרים
כמו שלי.
נשאלת השאלה: איך זה שמדברים על
קליטת עליה, כל עוד לא פתרו את הבעיות
של העולים שהגיעו עוד בשנת?1943

ריטה גרייפכואן, אזור

וגם השומר שמואל רוזנווסר, הם שבויי
מלחמה.
בלהה כרקאי, קרית־גוד

י מפלסטין
עד ניו-פלסטיין
שנה טובה לכם,
לאחר שהות ממושכת בקרבת מוסקווה,
איידהו, ולאחר ביקור בוושינגטון (מיסורי),
בניו־פלסטיין, אילינוי, בניו־חברון, אילינוי,
בלבנון, אילינוי, אני שולח גלוייה זו
מקהיר, אילינוי, בדרכי למפעלי רשות-
עמק־טנסי ולמרכז האטומי באוק־רידג׳,
טנסי.
החום הנורא והלח השורר כאן, מביא
אותי למחשבה המוזרה אם לגונאר יארינג
יותר קל לטייל במקומות האלה בעולם
הישן, על הנילוס ולא על המיסיסיפי.
אריה גנמור, קהיר, אילינו

י לא ע 7הילחם לבדד -
גם על המכונית

״דצח
רוחני!״

בפליאה רבה קראתי את מכתביהן של
רבקה תל ומלכה צור (העולם הזת )1723
על הנושא :״איך לחסוך כספי״ציבור?״
חוסר ידיעתן של שתי הקוראות עובר
כל גבול והצעותיהן מגוחכות.
האם הן אינן מבינות שהעלאת המיסים
הישירים על חברות מצליחות תביא לשיתוק
המשק כולו, והכפלת המיסים על מוצרי
מותרות תביא לירידה מוגברת (לחוץ-
לארץ) של המעמד הבינוני שירצה להגיע
בחייו לפחות למכונית פרטית (אני כבר
לא אומר להתעשר).
על לחם ומים בלבד לא רוצה לחיות
האזרח הממוצע.
׳ מי כאלש או ד ר, ח־פוז

אני שונא פירסומת ברדיו שנאת־מוות!
סידרתי לי כפתור מיוחד על הטרנזיסטור
שבעזרתו אני מפסיק את השידור
בן־רגע, אבל אינני יכול להפסיק את הרדיו
של השכנים.
סוחרי שירות השידור לא מסתפקים במוסיקה
מסחרית כדי לאנוס את נפשם של
אזרחי המדינה, הערב פלש לאוזני קטע
של ״מחול השעות״ הנהדר, מאת פונקי־אלי,
בליווי תעמולה לאכילת אגסים. אין
בפי הגדרה אחרת לניבזות זו אלא רצח
רוחני.
לאחרונה מתפשט כאן הוונדליזם ללא שום
רסן וזולל כל חלקה טובה, ואני שואל את
(המשך בעמוד )8

הגליוו הבא של

הווו!!

הזה

ובו כתבת ענק על

אי ש ה שנ ה תש״ל
יוקדם ויופיע ביום ב׳28.9.70 ,
כתל-אביב ניתן יהיה לרכוש את הגליון אצל
מוכרי העתונים ביום א׳׳ 28.9.70 בשעות הערב

הבטח לעצמך את גליון השנה
אצל מוכר העתונים שלך
אל״מ אריק רגב

נשיא מצריים עבד־אל־נאצר

מתבגרים
בעולם בריטניה
ס לי ח ה,
רצח ב ט עו ת!

זה חדש. זה מלהיב.
זה עלול להיות גם
קצת מסובך. אולם,
הקשיבי. החיים יבולים
להיות קלים יותר
בשבילך. סמפוגי
קמפקס ־ ההגנה
ו היגיינית המודרנית
לשימוש פנימי -
מסלקים ומשביתים
.ימים קשים*.
יתכן שאינך יודעת
זאת, אולם סמפוני
ב מפקס פותחו ע*י
רופא, למען נערות
כמותך לפגיסג שנה *
ומעלה. אינך יכולה אף
להרגיש בהם כאשר
הם מונחים במקומם
כראוי.
אולם, הקוב ביותר
בהם הוא,
אולי, כי דבר
אינו מפריע
לד בפעילותך
השיגרתית. את
ממשיכה לעשות
כלמה שברצונך-
ללא כל הגבלו1נ.
את מרגישה תמיד
בקוחה וחפשיה.
זכרי, הן העמפון
קמפקס והן שפופרת
ההחדרה, ניתנים
לשילוק בשקיפה. אין
פשוק מזה.
נסי כעת קמפוני
קמפקס. נ׳תו להשיגם
בשתי דרגות ספיגה,
רניולר וסופר.

הגנת סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת ובתסרוקיות
מובחרות. המעודנות בקבלת דוגמאות
וחומר הסברתי ישלחו 45 אג• בבולי
דואר אל היבואנים אינווסט-איספקס

בנדם, תדאביב, רחוב ירמיהו 38

מי שסבור שאזרחי בריטניה הפסיקו לשתות
את תה אחר־הצהריים שלהם בגלל
המאורעות בירדן או בשל החטופים הבריטיים
שם, אינו אלא טועה. ההצגה הגדולה
ביותר בלונדון, אחריה עוקבים מרבית אזרחי
בריטניה, נערכת בעצם ימים אלה ב
אולד בייל, בית־המשפט הידוע בלונדון.
מוקדם בבוקר, ולפעמים עוד ערב קודם
לכן, משתרכים תורים ארוכים של אזרחים
ליד בניין בית־המשפט, ממתינים לתורם
כדי לזכות ולתפוס מקום באולם ולהיות
עדים במשפטם של שני אחים, ארתור חו־סיין
( )33 וניזומודין חוסיין 21 הנאשמים
בחטיפה וברצח של מוריאל מק־קיי, אשתי
בת ה־ 55 של אחד מבעלי השבועון הבריטי
רב־התפוצה ניוז אוף די וורלד.
״הרגו אותי: הרגו אווזי:״ מו•
ריאל מק־קיי נעלמה מביתה בחודש ספטמבר
. 1969 למחרת קיבל בעלה קריאה טלפו־נ
ת .״כאן מרבת המאפיה,״ אמר קול מעבר
לקו. האיש דרש מאליק מק־קיי סכום
של מיליון לירות שטרלינג מיד ארבעה
ימים תמורת שחרור אשתו. בעבור יום
נוסף קיבל הבעל מכתב בכתב־יד אשתו.
זה היה סימן החיים האחרון ממוריאל.
היא נעלמה וגופתה לא נמצאה עד היום.
השבוע נפתח משפטם של שני האנשים
שהתובע הכללי של בריטניה,סר פטר
רולינסון, מאשימם ברצח האשה.
״הרגו אותי! הרגו אותי עכשיו!״ צעק
האח הצעיר בנאשמים, כשהובל לתוך בית־המשפט.
הוא פגה אל המושבעים כשהוא
נרעש כולו :״אחי ארתור סוחב אותי
תמיד לצרות ...הרגו אותי עכשיו ...אחי
יהרוג אותי אם אומר משהו!״
האח הבכור, ארתור חוסיין, הגיע לבריטניה
מאיי הודו המערבית לפני 15
שנים. הוא רכש לעצמו חווה וסיפר לשכניו
כי הוא מתעתד להיות מיליונר. אולם
15 שנה המתין להזדמנת להגשים את
חלומו זה. היה זד, כאשר אשתו נסעה מהבית.
יחד עם אחיו תיכנן ארתור לחטוף
אשתו של מולטי־מיליונר ידוע, לתבוע תמורתה
סכום של מיליון לירות שטרלינג כדי
להפוך למיליונר .״זה חייב להיות אדם שפחות
מיליון. לא משנה לו,״ אמר ארתור,
״כדי שלא יזעיק את המשטרה.״
רק מיליונר פשוט. רק בבית־המשפט
הסתבר כי שני האחים חטפו ורצחו את
מוריאל מק־קיי בטעות. מטרתם היתד, לחטוף
את אשתו של רופרט מארדוך, מולטי־מיליונר
אוסטרלי, שהוא הבום של מק־קיי.
למזלה של הגברת מארדוך היא עזבה
עם בעלה את בריטניה ימים מספר לפני
שנועדה להיחטף, כדי לחגוג עם בעלה
את השנה החדשה באוסטרליה. מארדוך
מינה את מק־קיי, שאף הוא אוסטרלי, לניהול
העיתון והשאיר לו את הרולס־רויס.
שני האחים חטפו את מוריאל מק־קיי
מתיר הרולס־רויס כשהם משוכנעים שחטפו
את אשת המולטימיליונר. רק כש־היתד,
האשה בידם הסתבר להם שהיא בסך
הכל אשת מיליונר פשוט. ומיליונר
פשוט אינו מוותר בקלות על המיליונים
המעטים שיש לו. מק־קיי הזעיק את המשטרה,
שעצרה את החוטפים במארב, אך את
גופת אשתו לא מצא.
פרחי נייר. המשפט, שהוא הסנסציוני
ביותר בבריטניה מזה שנים רבות, הוא
מסובך מבחינה משפטית. קשה להרשיע
נאשמים מבלי להוכיח שהקורבן באמת
נרצחה. כדי להוכיח זאת יצטרך התובע
הכללי לשבור את שני הנאשמים במהלך
המשפט כדי שיודו ברצח ויאפשרו למצוא
את הגופה. ב נתיים יש בידי התביעה רק
הוכחות נסיבתיות. בחווה של ארתור חוסיין
נמצאו 6פרחי נייר מאותו סוג עצמו של
ששת הפרחים שהונחו במקום שם היו צריכים
להשאיר עבורם את הכופר. כן נמצא
שם נייר מכתבים מאותו סוג עליו כתבה
מוריאל מק־קיי את המכתב האחרון לבעלה,
אקדח וסכין דומה לסכין שנמצאה
ליד בית מק־קיי ביום החטיפה.
כעבור יומיים הסתבר כי קו התביעה
הוא נכון. האח הצעיר החל להישבר ולהודות
בבמה פרטים. הוא הודה כי הניח את
פרחי הנייר במקום המיועד לכופר וכי
התעניין אצל השלטונות מי הוא בעל ה־רולס־רויס
ממנו נחטפה הנרצחת.

ף יי תכונן כתמונות המתפרסמות
( ן בעמודים אלה. הסתכל בהם היטב.
הן נראות כלקוחות מתוך סרט זוועה.
אדם תלוי ׳ ברגליו על עץ כשראשו כלפי
מטר, ומתחתיו פנים מחייכות. כושי נמלט
מידי רודפיו, נופל לארץ חסר הגנה, מתחנן
על חייו, אך נורה ונהרג.
התמונות אינן לקוחות מתוך סרט זוזעה.
הן לא נלקחו גם מתוך אלבום ישן של
תמונות מתקופת המלחמות הקולוניאליות.
הן צולמו לפני שבועות מספר, באפריקה
החופשית והמשוחדרת, שם קם לתחיה
לגיון הזרים הצרפתי הנודע לשמצה.
צרפת של פומפידו היא מדינה מתחסדת.
גם כיום היא מתימרת להוות את מצפון
הע-לם המערבי, מנערת חוצנה מעברה הקולוניאלי
חזי־הדמים בהודו־סין ובאלג׳יריה.
היא מתימרת לעמוד לצידם של לוחמי
י החופש בעולם כולו. כשהיא רק שומעת
על איזה מעשה עוול שנעשה למיעוט מדוכא,
היא יוצאת מיד להגנתו.
אבל א־תה שעה פועלים חיילי לגיון
הזרים הצרפתי באפריקה במיטב המסורת
האכזרית שלהם. הם לא שכחו את כל
שיטות העינויים, את כל מבצעי הטבח,
את כל הפשעים שביצעו בעבר. הם חוזרים
עליהם שוב. וצחוק הגורל הוא שהפעם
הם עושים זאת נגד לוחמי חופש,
שאינם מסכנים אפילו אינטרס צרפתי כל־שהוא.

כמו כימים המוכים
יין ה קורה כצ׳אד, מדינה אפריקאית,
} 1שהיתה פעם מושבה צרפתית ושקיבלה
? א ת עצמאותה לפני עשר שנים. מזה כמה
; שנים שלשליטה של צ׳אד, טום בלבייה,
יש צרות עם מורדים בארצו. אלה, שהם
ברובם מוסלמים, הקימו אף את החזית
לשיחרור לאומי של צ׳אז, בראשה עומד
ד״ר אבא סידיק, הנמצא כרגע בגולה׳ בטריפולי
שבלוב.
המהומות בצ׳אד מתחוללות כבר חמש
שנים ו־ 3500 חייליו של המשטר אינם מצליחים
לדכא אותם. לפני שנתיים קרא טום
בלבייה לעזרתה של צרפת. שארל דה־גול
שלח שלושה גדודים מובחרים לדיכוי המורדים.
ביניהם נמצאים גם כ־50ד חיילים
של לגיון הזרים הצרפתי, שישבו עד אז
בקורסיקה והעלו רק זכרונות מהימים
הטובים כשלגיון הזרים היה לגיון זרים,

מדווה חיר!

מורד כושי בצ׳אד,
תלוי מל עץ, כשראשו
למטה. מתחתיו הובערה מדורה שלשונותיה
שרפוהו. החייל: יהויכים פאוסט.

והיה לו מה לעשות בעולם.
הלגיון אמנם איננו כבר מה שהיה פעם,
אבל בכל זאת נשארו בו עדיין ותיקי הקרבות
מאלג׳יריה ואפילו מהודו־סין. נש־

חייל של ליגיון הזרים הצרפתי בצ׳אד מצולם בחברת אחת הילידות,
| / 1 * 11 # 1 1 /1שאת נפרה הרס והבעיר. כמעט שליש מחיילי הליגיון בצ׳אד שוהים
באופן קבוע בבתי־חוליס, שם הם מאושפזים בגלל מחלות־מין בהן חלו ממגעם עם הילידות.

ארו בו נאצים לשעבר, שאין להם מקום
לחזור לגרמניה, והצטרפו אליו הרבה גרמנים
צעירים, שהפסידו את מלחמת העולם
השניה ומנסים עתה למלא את מה
שהחמיצו.
את מעלליהם בצ׳אד במשך השנתיים האחרונות
גילה לאחרונה גרמני צעיר, ששירת
בלגיון הזרים ופרש מהשירות. יהו־יבים
הנס פאוסט, שהפיץ את תמונות הזוועה
הנראות בעמודים אלה, מספר:
״הגענו לברדק הזה באוגוסט 1968 כדי
לעשות סדר בשחיתות. פוליטיקה אינה
מענינינו. צ׳אד היא המדינה העניה ביותר

ליגיוו הזרים הצרפתי
משתולל שוב —
הפעם בציאד, אפריתה,
כשהוא מזוייו ב״עוזים״
באפריקה. ההכנסה הממוצעת של כל אחד
מארבעה מיליון תושביה היא כ־ 250ל״י
לשנה. חיילי המשטר פחדו לצאת מהערים
בגלל התקפותיהם של השודדים והמהפכנים.
״עשינו
את העבודה עבורם. עברנו ברגל
כ־ 100 כפרים שרופים. כל הדרכים היו
מלאות פליטים. הלב לא נשבר לנו כי
זאת העבודה שלנו וזה המקום שנתנו לנו
לעבוד.
״יום אחד נכנסנו לתוך מארב. מהעצים
קפצו עלינו כ־ 200 מקומיים עם רמחים.
הם הטילו לעברנו את רומחיהם וצעקו.
לרגע היינו מבולבלים. הם תקפו אותנו
כמו בסרטים לפני 30 שנה. היינו בטוחים
שהם משוגעים. אחרי שהתאוששנו הרגנו
(המשך בעמוד )32

וצח ב״עח׳

יא שלוש התמונות בעמוד זה ממחישות כיצד נרצח מורד כושי
בציאד בידי חיילי הליגיון, כשהוא נורה ונהרג בתת־מיקלע

עוזי מתוצרת ישראל. בתמונה למעלה נראים חיילי הליגיון רודפים אחרי הכושי, בנו של

אחד מראשי השבטים בציאד. הוא נכשל במנוסתו (תמונה מימין) וכעבור שניות ספורות 1 1
נורה בחזהו ממרחק קצר בצרור מתת־מיקלע עוזי. לממשלתה של ציאד אין צבא בכוח ן
מס 3יק כדי לדכא את המרידות, לכן נעזרת היא בליגיון הזרים, שהוא כוח צרפתי כולו1 1 .

מכתבים
(המשך נזענזוד )5
עצמי לא פעם אם כל המדינה הקדושה
הזאת לא שווה, בעצם, ל
חנן גולדגרט, חולון

טח פתאום
צנזורה ד
בהעולם הזח ( 0723 נכתב (תחת הכותרת
״שוב צנזורה בשידורי ישראל״! כי סידרת
התגובות של ראשי המפלגות על החלסת
הממשלה להפסיק את שיחות יארינג הוקלטה
ביום ב׳ אך לא שודרה (במשדר
היום הזה).
מכאן מסיק הכותב כי ״חרב הצנזורה
שוב פעלה בשידורי ישראל.״
שהקלטנו תגובות ביום ב׳׳ אך נכון שמסיבות בלתי־תלויות בנו אי־מכיוון
אפשר
היה לקבל באותו יום את כל התגובות
שבקשנו, ראינו לנכון לדחות את
השידור עד ליום ג׳ כשהתגובות כולן
תהיינה בידינו.
במשדר ביום ג׳ שודרו התגובות.
אינני חושב שלזה ייקרא צנזורה.
ירושלים
צכי גי ל, דובר הרשות,

חטכניקה של
המדיטציה הטרנסצנדטלית

נהגתי לע שן״ תוצר ת חוץ״...
ואז ניסיתי ב רו דווי-
כנו ת 1והי סיגרית• -היא עצו מה !
ונו ס ף לכל אני חו סכת.

וצרות דו ב ק

100

איכות בינלאומית*תערוב ת אמריקאית סופר קינג־סייז־ פילטר

הרשוני לתקן כמה אי־דיוקים שנפלו בכתבה
״הגורו בא לרחוב שלום עליכם״ (העולם
הזה )1723 שמקורם, כנראה, באי־הבנה.
המדיטציה הטרנסצנדנטלית אינה תורה ואין
היא באה ללמד הרהורים. זוהי טכניקה
אישית, קלה לביצוע, המאפשרת לכל אדם
להביא לידי ביטוי מעשי את מלוא הפוטנציאל
הרוחני והנפשי
הגלום בנו. זוהי
שיטה מדעית אשר
אינה מבוססת על •
אמונה כלל.
הסברו של הד״ר
אלדד שפירא, פותח
במילה ״ייתכן״ ואכן
זהו הסבר המבוסס
עלי השערה
בלבד. לעומת השערה
זו ניצבות תוצאות
של מחקרים
רפואיים שנערכו לג
רי נברג
בארצות־אחרונה
הברית
על־ידי אנשי מדע בתנאים מעבדתיים.
תוצאות מחקרים אלו מצביעות מעל לכל
צל של ספק שד,מדיטציה הרטנטצת־טלית
אינה היפנוזה או סוגסטיה. במחקרים
אלו הוכח כי בעת המדיטציה מובאת הכרתנו
לרמה לא ידועה עד כה במערב, רמת־ההכרה
המכונה בפי מאהארישי ״מצב של
תודעה טרנסצנדנטלית״.
בנוסף לכך יורדים בזמן המדיטציה קצב
הנשימה וקצב פעימות הלב ובכך יורדת
כל רמת המטבוליזם (חילוף התמרים) והגוף
זוכה למנוחה ורעננות שאינה מושגת
בשום מצב אחר.
יהושע גרינברג, גבעתיים

₪המגיה שיכור בתיאור המרתק שלכם על תחרות בחירת
מלכת המים 1970
(העולם הזח ,)1724
פורסם כי החברה המייבאת
את הוויסקי
הסקוטי 9 1 7 £ף\\
היא חברת
יונה.
אז לידיעתכם: החברה
המייבאת ויסקי
זה, היא חברת
יוש — יבוא ושיווק
בנג״ם.

ששון שבתאי,
תל־אביב

שבתאי

• הצדק עם הקורא ששון שבתאי. הויסקי
השפיע כנראה על המגיה שטעה.

קוראים ה שובים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמד
נות למכתכיהם.

העולם הזה 1725

ו י. ן י

₪יי י

ני כותב שורות אלה במטוס אל־על, מעל לאוקיינוס.
^ בלי משים נודדות מחשבותי אל המאורעות שהתרחשו
לפני שבועיים, במטוס אחר של אל־טל, בשמי אירופה.

יתכן שרוב הפלסטינים — אומה המינה כעת בין 2.5ל־3
מיליון נפש, בארץ, במחנות־הפליטים ובפזורה — מתנגדים
לשיטותיהם של הפידאיון, ישוללים את דרכם.

כאותם רגעים גורליים קרה משהו, שלא
זכה עדיין להערכה.

אף אין ספק שבל הפלסטינים רואים בפי־דאיון
אנשים הלוחמים את מלחמת עמם, ומזדהים
עימם כאופן רגשי.

אד כאותם רגעים קרה עוד משהו. ליתר
דיוק: משהו לא קרה.

ם נצרף יחד את ארבע העובדות האלה, איך אנחנו
\ £צריכים להתייחם אל הפידאיון?

הכל הזכירו את גבורת הדייל שהסתער על החוטפים החמושים,
ועל התנהגותם המופתית של הנוסעים.
מישהו היה שם, שהחזיק בידו אקדח. האקדח שכדוריו
הרגו את החוטף־הגבר.

ואולי יותר מכל -בשל החלטה אינסטינקטיבית

העובדה שרק כפסע היה כינה וכין המוות,
כאותו רגע כמטוס, מוכיחה שהיא סיבנה את
חייה בנסותה לחטוף את מטוס ״אל-על״.

האמריקאים מנהלים עתה בפאריס משא־ומתן רשמי עם
הוויאט־קונג.
עצמאות אלג׳יריה קמה אחרי משא־ומתן רישמי בין
ממשלת צרפת ובין חזית השיחרור הלאומי האלג׳ירית, ש־היתר,
אז גוף ללא מדינה וללא ממשלה מוכרת.

בכלל אי־אפשר לסיים מלחמת-עצמאות, אם
הצד האחד (שהוא תמיד ממשלה) אינו מוכן
לנהל משא־ומתן עם הצד השני (שהוא תמיד
לא-ממשלה) .רק כששני הצדדים האלה מגיעים
לכלל הם בם, יכולה לקום מדינה חדשה,
עם ממשלה חוקית ומוכרת.

ריירהןז & ר ך

כמישור הצבאי התשובה ברורה. אנחנו צריכים
להילחם בהם.
על כך בוודאי אין כל ויכוח.
במישור הריגשי התשובה ברורה פחות. שמעתי קציני
צד,״ל מדברים בהערכה על חוליות־פידאיון שהם נתקלו
בהן, באותם מיקרים שבהם לחמו הפידאיון באומץ־לב
מלחמת־התאבדות .״הם לחמו כאריות,״ אמר לכתב־מעריב
קצין־צנחנים, אחרי הקרב בו נפל סגן־אלוף עופר.

אולם זה היה קרב פנים־אל־פנים, לוחם מול
לוחם. האם אפשר להתייחס פך גם להכרה
של ליילה חאלד, שנפצע-למוות במטוס?
השאלה היא מסובכת. אם נבחן את עצמנו, נמצא שאין
עליה תשובה פשוטה וחד־משמעית. מי ששונא עתה את
הפידאיון שינאה לוהטת, יתכן שבעוד כמה שנים, אחרי
בוא השלום, ימצא שיחסו השתנה.

קשה לנתח רגשות. אין הם כפופים להגיון.
נשלה את עצמנו אם נעמיד פנים כאילו
אנחנו שולטים בהם.
לעומת זאת, חייבים אנחנו לדרוש מעצמנו להפעיל את
מכשירי ההגיון — ואותם בלבד — כשאנחנו מחפשים תשובה
לשאלה פוליטית.

כמישור הפוליטי -אין• אנחנו צריכים להתייחם
לפידאיון?

** נסח את השאלה
א האם יבולה מדינת-ישראל להכיר כפידא־יון
דה־פאקטו, בצד לוחם?

שלישית: כל הפידאיון נשבעו לחסל את מדינת־ישראל.
חרף כל המליצות והמצעים המקושטים, זוהי המטרה האמיתית
של כל אירגוניהם.

בצורה פשוטה עוד יותר, כלהלן:

״החזית העממית לשיחרור פלסטין״ ,שדווקא
אליה התנדבה ליילה חאלד כשהחליטה
להצטרף למאבק, דוגלת כמטיה זו בצורתה
הקיצונית ביותר.

האם יכולה מדינת־ישראל לקיים עימם מגע כלשהו, ועל
אחת כמה וכמה שיחות מדיניות?

האם יבולה המדינה לקחת אותם בחשבון,
בתמונת השלום שאנו שואפים אליו?

רביעית: הפידאיון הם חלק מרכזי של המציאות הפלסטינית.
לא אנחנו קובעים זאת, אלא הפלסטינים עצמם.

שאלות אלה עשויות לקבל לפתע משמעות אקטואלית.
יש השוללים את עצם האפשרות הזאת על הסף, כ

טענה
זו היא מיושנת, אם ככלל היתה אי•
פעם נבונה.

^ דאתי זה עתה, בעיתון אמריקאי שמצאתי ב־מטוס,
ידיעה על מיפגש־חברים שנערך בארה״ב.
טייסי־הקרב האמריקאיים ממלחמת־העולם השנייה —
ה״אסים״ שכל אחד מהם הפיל חמישה מטוסי־אוייב לפחות
— נפגשו כדי להחליף זכרונות.
הם הזמינו למיפגש זה את אויביהם מאתמול — אלופי־הקרבות
של חילות־האוויר הגרמני והיכאני.
התצלומים מראים את הגיבורים האמריקאיים לוחצים את
ידיו של הטייס הגרמני, שהפיל את המטוסים האמריקאיים
הרבים ביותר — כ־ 300 מטוסים.
ולנגד עיני עלתה תמונה דמיונית:

על כמה נקודות לא ייתכן ויכוח.
ראשית: הפידאיון אינם שומרים על מוסר־מלחמה כלשהו.
הם משתמשים בשיטות ברבריות. הם מתנכלים לא רק
לחיי בלתי־לוחמים חסרי־מגן, אלא גם לחיי זרים, שבכלל
אין להם נגיעה לעניינם. זה ברור.
שנית: הפידאיון עושים את המעשים האלה מתוך מניעים
לאומיים. אין הם שכירי־חרב, כפי שהיו כמה משליחי אל־פתח
לפני מלחמת ששת־הימים. ליילד, חאלד נטשה את עבודתה
בבית־הספר, ואת החיים הנוחים שהיו לה בכוזיית,
כדי להילחם — כפי שהיא רואה זאת — למען עמה.

^ כירהיותר טענה שנייה, בעלת משמעות מדינית.
לאמור: אין לנהל משא־ומתן עם אירגונים־לוחמים
שאינם צבאות מוכרים, מכיוון שאינם כפופים לשום ממשלה
חוקית. אפשר לנהל משא־ומתן רק עם ממשלה
קיימת של מדינה קיימת.

לא להרוג .

לכאורה: בעייה קלה. אף אם נהיה בנים
בלפי עצמנו, אין זו בעייה קלה בלל.

הבעייה יכולה להתעורר רק אם הפידאיון,
מצידם, רוצים לנהל עימנו משא־ומתן.

טענה זו היא, על כן, שלא־לעניין.

ולבי מלא אהבה לאותו צעיר, שאיני יכול להעלות את
דמותו אף בדמיוני. גם בשל גבורתו, גם בשל תושייתו.

ולשאול את עצמי: האם מותר בכלל להתייחם אל החוטפת
כאל ״אוייב״ — כשם שחייל קרבי אמיתי מתייחם
אל חייל קרבי שממול?
איך להתייחם — לא רק מבחינה פוליטית, אלא גם
מבחינה ריגשית, פנימית — אל הפידאיון הפלסטיניים?

שהרי אם הפידאיון שוללים את קיוב ישראל
הבעייה מתעוררת כלל.

_ אין

פירושו הכרה כקיום, וממילא גם כזכות•

הקיום .

היתה לו כל ההצדקה לכך. החוטפת היתה מזויינת, ויכלה
לגרום אסון. בכל זאת, באלפית השנייה, בשיא מתיחות הקרב
לחיים ולמוות, מבלי לחשוב אם זה מועיל או מזיק,
גמלה במוחו של אותו אלמוני החלטה ;

חם על חייה. והוא מאחל לה שתצליח כחייה
כימי שלום -החיים הקיימים הודות לו.

ך רגע שעולה תמונה מלבבת זו לנגד עיני, אני חייב

אולם מחשבה שנייה תלמד אותנו שיש כאן
פאראדובס קלאסי.

רצון כזה — אם הוא ישנו, או אם הוא יהיה קיים בעתיד
— הוא שלילת השלילה.

מישהו זה יכול היה, כלי ספק, להרוג גם
את החוטפת־האשה.

בעוד במה שנים, אולי כתל-אכיב, אולי בביירות,
נפגשת ליילה חאלד עם אותו צעיר.
(נקרא לו ״יורם״ .אני מקווה שאין זה שמו).
ליילה מודה לו על כי באותו רגע גדול הוא

טענה הנשמעת הגיונית ביותר.
לאמור: אירגוני־הפידאיון, בלי יוצא מן הכלל, שוללים
את עצם קיומה של מדינת־ישראל, ורוצים בחורבנה. אסור
לישראל לנהל מו״מ כלשהו עם מי ששולל את קיומה.

* * ענהשלישית היא בעלת משמעות מוסרית.
לאמור: אין לנהל משא־ומתן עם גופים המשתמשים

בשיטות ברבריות. מי שמתנכל לאזרחים ורוצח זרים חפים־
מפשע, הוא מוקצה מחמת מיאוס.
בוודאי, קשה להסכים למגע עם מי שמוכן לבצע מעשים
נפשעים. בכל זאת, מתקיים עתה אותו משא־ומתן עם ה־ויאט־קונג,
שביצעו מעשי־זוועה מחרידים נגד איכרים ויאט־נאמיים,
ששיתפו פעולה עם סייגון.

ודה־גול ניהל משא־ומתן עם הפל״ן, ששי
טותיו לא היו יותר נעימות מאלו של ״החזית
העממית״ כיום.
ולגבי שיטות המלחמה, יש הבדל בין החזית העממית,
למשל, ובין אל־פתח.

״ ם כן, מהי התשובה?

דעתי היא, שאנחנו צריכים להכיר כזכותו
של העם הפלסטיני לקיום לאומי משלו,
בתנאי שקיום זה אינו על חשבון קיומנו
הלאומי שלנו.

עלינו לומר לפלסטינים: אנו מוכנים לנהל איתכם משא־ומתן
על זכויותיכם הלאומיות, ובכללן הזכות להקמת
מדינה פלסטינית חופשית בצד מדינה־ישראל — ועליכם
לקבוע בעצמכם מ י ייצג אתכם במשא־! מתן כזה.

איננו פוסלים איש מצידבם, ולא נרשה לכם
לפסול איש מצידנו.
מצידנו הבסיס לכל משא־ומתן הוא קיומה וביטחונה של
מדינת־ישראל, בגבולות ה־ 4ביוני. כל מי שמוכן להיכנס
עימנו למו״מ לשלום, בשם העם הפלסטיני, חייב לדעת זאת.

אם הפידאיון -או חלק מהם
ומתן על סמר הנחה זו, תפאדל.

מובן למשא־

ולא — תימשך המלחמה בהם. נעמוד בה, כשם שעמדנו
בה עד כה. מעשים ברבריים לא ירתיעו אותנו.
וגם אם הפידאיון, או חלק מהם, יפרו במלחמה זו את
כל כללי מוסר המלחמה — אנחנו נשמור עליהם.

בשם שעשה זאת, כאופן אינסטינקטיבי,
אותו ״יורם״.

יי א ז * ו ו 1 1י

#ובנדי

תמרורים
לק טריק שייב
מכפיל
את פעולתה של
מכונת הגילוח
החשמלית
אל תאשים את מכונת
הגילוח כאשר אינה מחלי קה
בקלות על עורן וכש־הגילוח
אינו חלק וטוב.
מרח את עורן ב״לקטריק
שייב״ של ויליאמס .״לקט־ריק
שייב״ מזקיף את זיפי
הזקן ומכין את העור
לגילוח חלק ונעים.

נולדה. לאדבס דה־כנדיט ולרעייתו
ורוניקה, שהיא בתם של סילבנה
(האורז המר) מנגאנו ובעלה, המפיק־במאי־תסריטאי
דינו דה־לורנטיס — בת בכורה.
פרש. לגימלאות, בגיל ,70 השופט
העליון ד״ר משה זילכרג, ממלא מקום
זילכרג נשיא בית־המשפט העליון. יליד ליטא, עלה
לארץ בשנת .1929 בשנת 1948 מונה לשופט
בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב, וכעבור
שנתיים לשופט ביה״מ העליון.
גורש מבריטניה, על־ידי צו מיוחד
האומר כי עליו לעזוב את בריטניה עד
סוף החודש, מנהיג הסטודנטים המערב־גר
מניים דודי דדצ׳קה, שהתגורר בבריטניה
בשנתיים האחרונות לצורכי טיפול
רפואי לאחר שנורה בראשו ונפצע קשה
במהומות הסטודנטים במערב־ברלין.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 24 של חבר
להקת הבי־ג׳יס כארי גיכ, שנשא באותו
יום את לינדה גריי 24 מלכת־היופי־לשעבר
של סקוטלנד. הטכס הכפול נערך

כארי גיב ולינדה גריי
בדירתו של אחיו התאום, מוריס גיב, הנשוי
לזמרת לולו.
הואשם בגניבת סחורה בשוזי של
שמונה דולאר מחנות
כל־בו, שחקן־
הקולנוע והזמר הנודע
הארי (ברמן
נ׳ונס) כלפונטה,
אחרי שמנהל הכל־בו
התלונן במשטרה
כי בלפונטה לא
שילם תמורת סחורות
שונות שלקח.
נגד השחקן הוצאה
פקודת מעצר והוא
שוחרר בערבות עצמית.
דוברו של הארי
בלפונטה הודיע כי ״המעצר נבע מתוך אי־הבנה.׳׳

ייא<5*

106 81116
־ לקס רי ק שיי ב ־
כ חז ל ־ ל עז ריבש

לקמ רי ק ש ״ ב ־ י ר 1קרטנזז־ ר גי ל )11
ל עז ר ש מנוני

מיוצר בישראל ט-י בלמון בע*מ. המפיצים: חב* נורית בע״נז

נפטר * בפרס, מהתקף־לב, מי שהיה
קצין הנדסה של פיקוד הדרום ונתפרסם
כמי שעמד בראש המיבצע לסלילת הכביש
הראשון לאילת — סגן־אלוף (מיל).
מאיר כית־אש. יליד ארגנטינה, עלה
בילדותו לארץ ולמד בירושלים. היה פעיל
בהגנה ועסק בקבלנות בניין. בצה״ל שירת
כקצין הנדסה ובשנים׳ האחרונות היה בעל
חברת בנייה גדולה בפרס.
נפטר בבית־החולים הממשלתי בצפת,
בגיל ,69 המחנך הצפתי הוותיק
י?ן קכ טוביאש, שייסד את בית־הספר
הממלכתי בית החינוך בצפת ושבניהולו
עסק למעלה מ־ 20 שנה.
נפטר * בשטראסבורג, בגיל ,96 זקן
רבני צרפת, הרב יו סףגליד, שהיה ד״ר
לספרות, קצין ליגיון הכבוד הצרפתי ובעל
תוארי כבוד אקדמאיי רבים.
העולם הזה 1725

** דבר הוודאי היחידי שאפשר לומר
1ן על המתחולל השבוע בירדן הוא —
שזה היה צפוי לחלוטין.
אי־אפשר היה אמנם לקבוע מראש שדוד־קא
ביום החמישי, ה־ 17 בספטמבר , 1970
יתחיל הטבח הגדול. אבל כל מי שטרח
להתעניין במה שקורה או עלול לקרות בירדן,
ידע שיבוא ליל הסכינים הארוכות.
יאסר עראפאת ידע זאת, והוא הביע את
חששו באוזני עיתונאים מערביים לרוב.
ישראל ידעה זאת, שכן זהו חלק בלתי־כתוב
מן ההסכם עם האמריקאים לראות ב־חוסיין
שותף לשיחות יארינג. המצרים ידעו
זאת — כי היו בעצמם צד לאותו סעיף
אילם בהסכם. האמריקאים ידעו זאת, שכן
היו צריכים להבטיח קישראל, שבמיקרה
של חתימת הסכם עם ירדן יהיר, חוסיין
מסוגל לספק את הסחורה. כלומר: להבטיח
כי לאורך גבול ישראל—ירדן ישרור שקט.
ואיך ישרור שקט כל עוד קיימים הפידאין?

וידחה 1111

אפשר להניח, כי הטבח היה אמנם מתבצע
בערך בזמן הזה — אילו התפתחו
שיחות יארינג כמתוכנן. כי לפי תיכנון זה,
היו השיחות צריכות כבר להיות בעיצומן,
כששלושת הצדדים — ישראל, מצריים ו בל שימחה־לאיד אינה תחליף למחשבה
ירדן — מדברים ״תכלית״ .אלא שישראל מדינית, ואינה יכולה לפתור אותנו מלשנאחזה
בהסרת הסכם הפסקת־האש על־ידי אול את עצמנו: באיזה צד אנחנו — לצידו
הזזת הטילים המצריים באיזור התעלה, של חוסיין או של הפלסטינים?
וגרמה להפסקת השיחות עוד בטרם החלו
לא צריך להיות מאמין גדול בזכותו של
ממש. על כן ניתן היה להניח, כי עימות־ העם הפלסטיני למדינה עצמאית משלו כדי
.הדמים בין צבאו של חוסיין לבין הפלס להגיע למסקנה כי השבוע נחתם בוודאות
גורלו של חוסיין.
טינים יידחה עד שמאת
הוא
ימשיך אולי לשוב
יגיעו שלושת
חיות ולפקד על צבאו
הצדדים לשלב של
עוד זמן כלשהו. אך
יצירת עובדות.
כמלך ירדן הוא גמור.
האשם הישיר בהפעלתה
של התוכהוא
גמור אפילו
נית, בכל זאת, היה
כמלכה של רבת־ג׳ורג׳
חבש, שגרם
עמון וסביבתה הלהחרפה
קיצונית ביחסי חוסיין—הפלסטינים. קרובה. העולם הערבי נגדו — מי באופן
אבל בשעה זו שוב אין ערך בהצגת ה צבאי פעיל כמו סוריה, מי בלית־ברירה
שאלה: מדוע זה קרה ואם זה היה חייב כמו מצריים. והעיקר: לא יעלה על דעתו
לקרות? שאלה חשובה יותר היא: כשזה של פלסטיני אחד — יהיה מתון ומיושב
כאשר יהיה — להשלים עם המשך שלטונו
כבר קרה — מה צריכה ישראל לעשות?
של חוסיין. די לדבר עם אוהדיו הדבקים
*מל* * דן -גמור ביותר של המלך, מבין אישי הגדה המערבית,
כדי להיווכח בזאת. עד אחרון הם
מענו כוודאי כולנו את הדיעה: אומרים :״חוסיין גזר מוזת על עצמו.״
מצויין. שישחטו אחד את השני!״ אפיזי
או מדיני — לא חשוב מבחינתנו.

שלו כהן

חוסיין וצבאו ניסו לחסל את ההנהגה הצבאית
והמדינית של הפלסטינים. תוך כדי
כך ערכו טבח בהמוני הפליטים ובתושבי
עמאן והצפון. הם נכשלו. טבח המוני —
בוצע. חיסול ההתנגדות הפלסטינית — לא.
מרכזי־הכוח של הפידאין בדרום הארץ ומרכזה
נשברו. אבל הנהגתם לא חוסלה,
ועוד נותרו להם כוחות רבים שהמשיכו
להילחם. אפילו היעד המצומצם של חוסיין
— לחסל לכמה שנים את ההתנגדות ה מ
אורגנת למישטרו, ובכך להבטיח לממלכתו
עוד נשימה — לא הושג.

איזה מין פלסטין?
** וד כטרם החל העימות האחרון,
הכריז יגאל אלון לעיתון צרפתי :״אם
ינצחו הפלסטינים — נדבר איתם.״
אנחנו יעצנו במשך שנים לממשלת ישראל
לא לחכות עד שתיפול ההכרעה; לא
להיגרר אחרי עובדות מוגמרות שייקבעו
בלעדינו. הצענו מדיניות פעילה, הצענו יוזמה
ישראלית, הצענו תמיכה לאלתר בעיקרון
של פלסטץ עצמאית.
כיום, ברגעי גסיסתה של ירדן, אנו עדים
לחבלי לידתה של פלסטין.

איזה מין פלסטין זאת תהיה?
קשה להתנבא. אפשר רק שוב להסתמך
על ההגיון המדיני ולומר, כי כאשר יתפסו
הפלסטינים את השלטון בכל מזרח הירדן
— וזה יבוא במוקדם מאוד או קצת במאוחר
— יהיה זה יאסר עראפאת שינהיג את
המדינה החדשה. אירגון אל־פתח הוא שיהיה
המימסד השלטוני שם. מימסד שיצטרך
להתמודד עם בעיות קיום.
האמריקאים, גם ברגעים שרמזו על אפשרות
של התערבות צבאית בירדן, הבהירו
שהם לא יהססו לראות בפלסטינים צד למגעים
ולהסכמים. הם צריכים לדאוג לאינטרסים
שלהם גם במיקרה של הפיכת
ירדן לפלסטין. אבל האינטרסים של האמריקאים
אינם דודקא האינטרסים של ישראל.
לנו יש אינטרס עליון משלנו: דו־קיום בשלום
עם שכנתנו ממיזרח, שותפות־גורל
עם העם הפלסטיני בארץ המשותפת.
אם בפלסטין זאת יגברו הקיצונים, דורשי
חיסולה של ישראל; או אם יגברו ה־מתונים־יחסית,
אנשי הריאליזם המדיני ולא
הרפתקנים מטורפים — חד הוא. נצטרך
לחיות לצידם, להגיע איתם לידי הסכם.
אם כך — אין טעם לחכות. הזמן להניח
את היסודות להידברות זו הוא ה י ום .

ז ץ ון ון ןו-ן ן <ן ז 1וןןוח *ן ןן ו 0ן 1ון | -ן ןו ח[ 1חז-ן זן ־

** ה היה הניצוץ שהצית, סוף־סוף, את
(*ן אבק־השריפה? באמה רגע בדיוק החי
ליט המלך חוסיין שהגיע זמן הסכינים ה
ארוכות?
הוא עצמו לא הותיר ספק: היה זה ברגע
שחבלני הזזזית העממית פוצצו את
שלושת המטוסים החטופים בזארקה .״הם
רומסים את ריבונותנו. הם מחרימים דרכונים
ומוסרים תעודות־מעבר ואשרות־כניסה.
הם חיללו את כבוד הצבא,״ הצהיר

פיצוץ המטוסים
בזארקה הצית
את אבק-השריפה

נחבשת בידי אחות במזזנה הפליטים אל־וחדאת, בפרברי
עמאן. החובשת לבושה מדי חאקי, עונדת על זרועה את
גומל הסהר האדום. תמונה זו צולמה בשלבים הראשונים של ההתנגשויות. כאשר החמיר
המצב ודרבי התחבורה ברובן נחסמו — לא ניתנה עזרה רפואית בלל לאזרחים הפצועים.

נקמת הבדווי

אזרחית פצועה
ברחוב גוויה מתגוללת
גווייתו של אזרח הרוג. קשה להבחין על־פיה אס

ף* ופיין הסכים, מינה את זה שיפקד על
ן \ השחיטה הגדולה: חאבס אל־מג׳אלי.

ח״ל ירדני עובר באחד מרחובותיה ה־צדדיים
של עמאן, כשעל הכביש מונחת
זהו פיראי שנורה, או אזרח שניקלט במיק־

באוזני עיתונאי, יום אחד בלבד לפני שפיטר
את ממשלתה המזרחית של ירון והקים
את הממשלה הצבאית.
המפתח טמון במשפט האחרון :״הם חי
ללו את כבוד הצבא.״ והצבא — או לפחות
אותן יחידות מיוחדות שהוקמו ואומנו
במיוחד לקראת העימות הגדול — לא השלים
עם פגיעה זו. מד•׳ בוקר היתה הממשלה
חותמת על הסכם חדש עם אירגוך
הגג הפלסטיני — ומדי ערב היו מתחדשות
היריות וההיתקלויות. שני הצדדים התגרו
זד, בזה: היחידות המיוחדות, שהתעלמו מפקודות
המטכ״ל והממשלה; ומן הצד השני
אנשי החזית, שהתעלמו מהוראות איר־גון־הגג
של יאסר עראפאת.
חטיפת המטוסים נראתה ליועציו הבדווים
של חוסיין נסימן-דרן־ מסוכן .״העזתם
תלך ותגבר, אחיזתם בהמונים תתחזק. אם
אין מנוס מעימות — ניוטב שיבוא עתה,
ביוזמתנו,״ קבעו.

רה אל תוך האש. הקרב טל עמאן התנהל בשני שלבים; תחילה הרסו חיילי חוסיין את
מרבית קיני־הצלפיס בעיר, ורק לאחר מכן היפנו את תותחיהם אל עבר שני מחנות הפליטים
בשולי הבירה, הפגיזו אותם ללא הבחנה. רוב האבידות בנפש באו מהפגזות ישירות אלה.

! ,יוז זיו י — י

י > י י

*יא ! ו

הסונרח שאי־אפשו היה להשקיטה: רבבות פלסטינים מפגינים בעמאן בפרוץ חקרנות

וזה בדיוק מה שד,שיפון ההאשמי תיכ־גן:
שחיטה. עימות שאמנם ראשיתו ב־מיתקפה
צבאית על מפקדותיהס ועמדותיהם
של אירגוגי הפידאיון, אך סופו הצפוי־מראש
— הפגזת מהעת פליטים חשופים.
ביום השגי של השבוע, יומיים לפגי החלפת
הממשלה, טילסן יאסר עראפאת ל־

,,המלך מתכנן שחיטה
בפלסטינים.״ הודיע
יאסר עראפאת
שגרירי כמה ארצות ערביות בעמאן .״אני
יודע שממשלותיכם לא יבואו לעזרתנו. אבל
אגי מודיע לכם, ני המלך מתכנן טבח ב-
פלסטינים. אני מודיע לכם זאת, כדי שבבוא
היום לא תאמרו שלא ידעתם.״
אל־מגיאלי לא הסתיר את כוונתו למרחץ-
דמים. אמד עליו השבוע אחד מראשי הפלסטינים
כשכם, שהכירו היטב :״הוא נוטר
לנו איבה. הוא חיכה הרבה זמן נדי לנקום
בגו, הבדווי הזד*״
כי לפני 13 שנד, רצחו פידאיון פלסטיניים
את ראש־ממשלת ירדו, חאזע אל־מג׳אלי,
בן־דודו של האיש החזק הנוכחי,
חאבס אל־מב׳זזלי.
אלא שהטבח היד, מעל ומעבר לכל נקמה
אישית או שבטית. כאשר נתן אל־מג׳אלי
את הפקודה לחייליו להתחיל לירות, חתם
בעצם על סטק־דין מוות לממלכה המשונה
ששמה ירדן.

הפיראיו

אחד מראשי אירגון תשיחרור הפלסטיני, ד״ר
סרטאווי (ראשו עטוף כפיית לבנה) נואם בפני
מיסדר של אנשי אל־פתח. משני צידיו: מפקדי יחידות ושומרי־ראש.

אנשי. האירנונים הפלסטיניים היו חופשיים לחלוטין בממלכה ההאש־מית;
,עברו את הגבולות ללא ביקורת, מיקמו את מחנותיהם לפי
צרכיהם, ערכו מיסדריס ופעולות־סרב ללא ידיעת המישטר הירדני.

ך ן ן 1י? ןפן * ן הקצין המצדיע למלך חומיין
ן הוא המרשאל חאבס אל־מג׳אלי,

המושל הצבאי של ירדן, שנטל לידיו את הפיקוד על המיתקפח על

הפלסטינים. אל־*,וגיאלי הוא שבט בדווי גדול ומכובד מדרום ירדן,
וראשיו שימשו בתפקידים בכירים בממשלותיו של המלן חוסיין.
אחד מהם, חאזע אל־מנ׳אלי, נרצח לפני 13 שנה על־ידי הפלסטינים.

— 13י[

אל תלחמו— אהבו!

הדור הזה מרבה לדבר על אהבה. הפזמונים, הספרות והאמנות מרבה לנפנף במילה,
ויישייך הרבה מיומרנותם והפרת־המוסכמות שהם מתהדרים בהם לאותה כמיהה, לאותו
צ ירך אנושי שאנו קוראים לו אהבה. הרבה דברים נעשים בשם האהבה — דברים
עבטוחני כי האהבה, לו יכלה לדבר אלינו, היתד, מתכחשת להם מכל וכל. היות והאהבה
איננה יכולה לדבר בעצמה, הרשו לי לדבר אליכם בשמה — אתם אינכם מכירים אותה.
האהבה איננה משגל. האהבה איננה אותה הרגשה חמה ונעימה (ומהירת־חלוף)
חיבקת לב ורגש, מבלבלת מחשבה ונוטלת לעיתים את ההגה מידי ההגיון.
נכון, יש באהבה מכל אלו, אבל אין לזהות אותם עם האהבה. יש בה, באהבה,
ד רבה יותר. היא נהדרת ונפלאה ורחבה מכדי שאלו בלבד ייכלו אותה. יש באהבה
התמסרות — והתמסרות דדצדדית, מחייבת ומתמידה. היכן התמסרותו של הגבר
במשגל? היכן המציאות המתמידה באותם רגעים חטופים וחולפים שאנו טוענים שאנו
אוהבים בהם? היכן הפאר, הקדוש והיופי באותה סטיה מודרנית המתהדרת — שלא
ב־שום — בשמה של האהבה?
כבר נאמר כי את אחרית הימים יאפיינו כמה תכונות, ואחת מהן היא נוראה ביותר.
נאמר כי דור אחרית הימים יהיה ״ללא אהבה טבעית״ ,בלא היכולת לאהוב או להכיר
אז האהבה האמיתית.

הגענו לדור הזה. אנחנו חלק מטנו.
אתם רוצים לדעת מהי אהבת־אמת? ראו את יחסו של ה׳ לעמו, למרות התכחשותו
של העם באלוהיו לאורך הדורות .״התשכח אשה עולה־מרחם, בן־בטנה? — גם אלה
תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך ולאהבה כזאת קורא לנו האלוהים, זוהי האהבה
שהוא יתן לנו לטעום ממנה .״האהבה היא סבלנית ומוותרת. האהבה היא לא תקנא,
לא תתפאר ולא תנסה להתגדל על חשבון אחרים. היא לא תנהג מתוך חוסר התחשבות
ביולת, לא תעשה דבר תפל, איננה אנוכית, לא תמהר לכעוס וג לא תחשוב רעה.
האהבה לא תשמח כמפלתם של אחרים, אלא שתשמח בטוב. האהבה יכולה לשאת הכל,
לקוות לטוב מכל אחד, להאמין בכולם, לקוות וגם לשאת אכזבות. האהבה לא תיבול׳
לעולם
מוזר? נאיבי? אולי, אבל אלוהי ממש! כזוהי האהבה שאני טעמתי ממנה כאשר
נכנעתי לאלוהים, וזוהי האהבה שאני רודף אחריה מאז ברוב־שמחה. יום יבוא ואהבה
זו תשלוט בעולם, ועד לאותה עת היא קוראת ליחידים מפה ומשם להפנות עורף
לשקר הנפוץ מסביב — ולטעום. היא נהדרת, אהבת האלוהים.
ת ד ,2234 .רמת־גן
מכתבים ייענו.

שפה מיוחדת
לנשים

המחר
איתןא ילון
ראה היום את אשר יהיו
מסוגלים לגצע
אנשי המחר!
ומבדר! מדהים חינה, בית רוטשילד,
יום שישי ,25.9 ,בשעה .9.30
קריית מוצקין, בית ההסתדרות,
מוצ״ש ,26.9 ,בשעה .9.30

ארגון :

בימת ״זרקור״
טל 724718 .

או דא
דהרועדב
ך י< מי פנההג דו ל במלחמת־ירדן בא עם
ן 4שחר של יום ראשון: חטיבה סורית
משוריינת חצתה הגבול, במעבר ראמתה.
יום לפני כן אמנם הגיעו ידיעות מביירות,
כי ״טנקים פלסטיניים״ חדרו לירדן,
אולם דבר זה לא התקבל כפלישה סורית
רבתי. עמאן אף הודיעה, כי בקרב קצר
הביסה יחידת שריון סורית שחדרה בציר
ראמתה־אירביד. נראה כי הכוונה היתד,
לאותה יחידה קטנה של טנקים סוריים,
עליהם נצבע דגל פלסטין.
החדירה של יום ראשון היתר, שונה לחלוטין.
הפעם פלש כוח של ממש, שנאמד
בכ־ 200 טנקים טי .52 גם הם נשאו צבעי
פלסטין, והחיילים שנהגו בהם היו לבושים
במדי־קרב דומים לאלה של הפידאין, ללא
סמלי־זיהוי סוריים.
מדוע היה צורך בהסוואה זו?
הסיבה היתרי נעוצה במאזן־האימה הבינלאומי.
במשך שלושת הימים הראשונים
של המלחמה חזרו שתי מעצמות־העל וגינו
כל רעיון של ״התערבות זרה.״ כל אחת
בנימה מיוחדת משלה:
הסובייטים קראו להפסקה מיידית של
הקרבות, כדי למנוע את בזיון העולם הערבי
ולסכל ״התערבות זרה.״ הכוונה: להחזיר

במידת האפשר את הסטטוס־קוו, ולהימנע
מהסלמה העלוללה לגרור אחריה עימות
ישיר או עקיף בינם לבין האמריקאים. עד
כמה מוחשית נחשבה סכנה זו מעידה נוכחותם
של שני הציים האדירים — האמריקאי
והסובייטי — במזרח הים־התיכון, במצב
של כוננות עליונה.
>• האמריקאים לא קראו להפסקת הקרבות,
ראו בהם מלחמת־אזרחים הנוגעת
רק לירדנים. פירוש הדבר: גיבוי למלך
חוסיין במאמצו לחסל את הכוח הפלסטיני.
גם וושינגטון דרשה שלא תהיה ״התערבות
זרה״ — כלומר פלישה סורית או
התערבות עיראקית, באשר שתי מדינות
אלה הן בנות־חסותה של מוסקבה. האיום
האמריקאי: אם תהיה התערבות זרה, הם
יגיבו עליה בכוח.
על כן, כאשר החליטו ראשי אל־בעת
הסורי בכל זאת לפלוש לירדן, כדי להציל
את הפידאין מתבוסה כמעט־ודאית, הם עשו
זאת בהתחכמות, תחת מסווה פלסטיני.

באופק: הדחדיר הסיני
אותו רגע, נראה היה כי התערבות
לאמ רי ק אי ת הפכה עניין כמעט אך ורק

ירוכעל

^ם עטספגן ן

דהתערב

באי דומיניקה קיים מנהג שאין
לו אח ודוגמה בשום מקום אחר
בעולם: לנשים באי זה יש שפת־דיבור
מיוחדת משלהן, שהגברים
אינם יודעים אותה ואינם דוברים
בה. כך יכולות הנשים לדבר בינן
לבין עצמן בענינים הנוגעים רק
להן. ואמנם, גברים לא ימצאו בודאי
עניין רב בכך, אבל נשים
מדברות ביניהן בהתלהבות רבה על
הגמישונים של ״מרסי״ כי בגמישו־נים
של ״מרסי״ אין בעייה של
התאמה — ברוב גמישותם הם מתאימים
לכל אשר( ,מגובה 1.50 עד
1.75 מטרים וממשקל 45 עד 68
ק״ג) .ועוד בשורה משמחת: המסים
על גרבי־מכנס עלו מאד, אבל מחיר
הגמישונים של ״מרסי״ לא עלה
בינתיים!

1111*0בנדב*
נשים *1413

אלה מהלכי הקרב, ,בשלושת נים ברדיו דמשק.
: 14.05 הודעה מטעם אל־מג׳אלי מוסימיו
הראשונים, כפי שנרשמו מ •
שידורים ומידיעות של הסוכנו רת כי הסדר הושב על כנו בשלושת ה־יות
הבינלאומיות. ביום הרביעי רובעים הבאים של עמאן: מחנה הפליטים
בא המיפנה הגדול: פלישת ה בל חוסיין, ג׳בל נוזהה וג׳בל קלעה.
: 17.11 הוזעד המרכזי הפלסטיני שידר

שריון הסורי.
קריאה דחופה של הסהר האדום הפלססיני
לכל המוסדות הבינלאומיים להתערב כדי
ו ס חמישי
״לשים קץ לרצח אלפי אזרחים בעמאן.״
: 18.37״אם הוועד המרכזי הפלסטיני
• שעה :6.06 מיפקדת אל־פתח בביירות •
מודיעה: המלך חוסיין נתן פקודה ליחידות יורה לאנשיו להפסיק את האש, יעשה זאת
השריון של הצבא הירדני לנוע לעבר מרכז גם הצבא הירדני,״ מודיע ראש־הממשלה
עמאן כדי לחסל את בסיסי הפידאין.
הגנראל מוחמד דאוד.

: 18.52 שידור מדמשק :״נחלנו ניצחון
:6.18 דובר הצבא הירדני מאשים את •
הפידאין כי הפגיזו את המטה הכללי בבירה
ובתי־מגורים של קציני־צבא במחנה
זארקה.
בשידור מדמשק :
:6.28 ממשלת ירדן העניקה סמכויות־

חירום מלאות למושל הצבאי החדש, ה־
״עמאן בוערת!״
מרשאל חאבם אל־מג׳אלי.
:8.19 הוטל עוצר כללי על עמאן.

:8.48 אל־מג׳אלי משדר קריאה לצבא גדול באירביד,״ מודיע דובר הוזעד המרכזי.

״כוחותינו הצליחו לשתק את סוללות ה־הירדני
״לחסל את כל קיני הפידאין״.
: 10.15 אל־פתח מודיע כי תותחים יר אוייב.״

• הוועד המרכזי דוחה את הצעת הפס־דניים
הפגיזו את מרכז הסהר האדום הקת־האש
של דאוד.
פלסטיני בג׳בל חוסיין וגעמאן.
: 23.13 שר ההגנה האמריקאי מלווין
: 11.40 אל־פוזח מודיע כי יחידות פלס •

טיניות השתלטו על משרד הדואר המרכזי ליירד מודיע בוזשינגטון כי ארצות־הברית
מוכנה לפנות את אזרחיה מירדן.
בעמאן.
: 13.02״המצב מצויין בראמתה. העיר

יו ם שי שי
בידינו,״ מודיע רדיו דמשק, בשם הוועד המרכזי
של האירגונים הפלסטיניים.
: 1.55 קרבות־לילה בעיר זארקה. ל:
13.23 קהיר מודיעה, כי יאסר ערא־ •

פאת קרא לעבד־אל־נאצר ״להתערב בכל דרך דברי הפלסטינים, נכשל נסיון השריון הירדני
לחדור לעיר התפוסה בידי הפידאין.
: 6.06 אל־מג׳אלי משדר קריאה לתו•
שבי
עמאן לשתף פעולה עם הצבא ,״אם
חוסיין נתן פקודה
רצונכם לשמור על חייכם.״ הוא דורש מהם
למנוע מצלמים להתמקם על גגות בתיהם.
לחסל את הפידאין
:8.37 כוחות מוגברים של צבא ירדן

מתקדמים לעבר עיר־הגבול ראמתה, תוך התנגשות
מתמדת עם כוחות פלסטיניים.
: 14.30 הפגזת מחנות. הפליטים סביב
שהיא כדי למנוע את מרחץ־הדמים בירדן.״ •
• : 13.26״כוחותינו הרסו עשרה טאד עמאן נמשכת.
: 15.40 אל־מג׳אלי מודיע כי קבוצה
קים ליד צומת מסכין, בג׳בל חוסיין. מח־ •
סני־התחמושת של הצבא הירדני במיבצר של זרים חמושים נעצרה ברחובות עמאן.
״נעניש אותם בכל חומרת הדין על הפרת
קלעה נפגעו בירי ארטילרי ומתחוללת בהם
החוק הירדני.״
עתה סידרת התפוצצויות,״ הודעת הפלסטי

של זמן• קודם כל היה ברור, כי וושינגטון
תחכה לראות אם צבא ירדן מסוגל לבדו
לחסל את הפלישה הסורית. במיקרה שלא
— תבוא התערבות.
איזו התערבות? האפשרות האחת הברורה
— האמריקאית. אבל ירושלים הכריזה ב־קולי־קולות,
כי בנושא זה קיימה תיאום
שוטף ומלא עם אמריקה. על כן לא היה
מנוס מן השאלה: האם במקום האמריקאים
— יתערב צה״ל?
מבחינת מאזן־האימה הבינגושי, היה הבדל
דק אך חשוב בין התערבות אמריקאית
ישירה לבין התערבות ישראלית. הראשונה
היתר, מחייבת, כמעט** בוודאות, תגובה
סובייטית. השניה היתר, מניעה את הגל־גלים־המיש^יים:
כנגד פלישה ישראלת מזרחה׳
היו המצרים יכולים לפתח מיתקפה
בחזית התעלה. ויחד עם זאת, ברקע: סכנת
ההסלמה עד לעימות בינגושי ישיר.
על כן מובנת הזהירות שאפפה את דיוניה
של ממשלת ישראל — וגם הכתיבה
את מאמציו של עבד־אל־נאצר לשים קץ
מהיר לקרבות ירדן. הוא זימן ועידת־פיס-
גר, בקאהיר, ניסה לשדל את נשיא סוריה
נור־אל־דין אל־אתאסי להסיג את שריונו
מאירביד. הוא לא רצה לחזור על השגיאה
של ,1967 כאשר מצרים שילמה ביוקר
את מחיר האקטיביזם הסורי שהוביל למלחמת
ששת הימים.
את חוסיין היה לו קל יותר לשכנע.
בתחילת הקרבות, שתקה קאהיר — לתדהמת
העולם הערבי כולו. נראה היה שעבד-
אל־נאצר, שהיה שותף־מראש למחשבה כי
לא יהיה מנוס מחיסול כוחם של הפלסטיניים,
היסס ברוב מבוכתו כאשר אמנם
בא ליל הסכינים הארוכות. אולם כאשר
הספיק להתאושש ולשקול את כל הסכנות,
הפעיל לחץ רצוף על חוסיין להפסיק את
הקרבות לאלתר. הטונים בין קאהיר לעמאן

: 17.00 הפגזת מהנות הפליטים

: 17.47 הצבא פוצץ את בית־הדפוס

של אל־שרארה, ביטאון ״הכנופייה של נאיף
חואתמה.׳׳
: 20.59 קריין הוזעי המרכזי, בשידור

מדמשק :״עמאן בוערת! עמאן בוערת! הכוחות
המכורים ממשיכים להפגיז לא רק
את מחנות הפליטים אלא את מרבית רובעי
העיר.״
: 21.43 רדיו עמאן קורא בדחיפות ל•

הרופאים יאנשי־העזרד,־הראשונה להתייצב
ליד היחידות הצבאיות. הסהר האדום הפלסטיני
מודיע על ״אלפי פצועים״ הזקוקים
לעזרה.
שבת מאז חצות של יום שישי חדל
דובר הצבא הירדני לפרסם הודעות.
רק הפידאין מסרו את
גירסתם על מ ה לן הקרבות.
:0.44 הודעת־סיכום של הוזעד המר•
כזי,
מרדיו דמשק :״בעמאן נסוג השריון
לעבר כיכר מקסים. אנשינו מוכנים לקבל
את פניו. עשרה טנקים הוצאו מכלל פעולה.

העיר השנייה. בגודלה בירדן, כפי
דיי עיתונאים שהצלישצולמה
על5
חו להעביר את תמונותיהם צפונה, דרך סוריה ולבנון. בתחילת ה
אירביד
בוערת

באירביד מכין הצבא מיתקפה כללית על
העיר. בראמתה: המצב מצויין.׳׳
:5.38 ביירות מודיעה :״טנקים פלס•
טיניים,
שבאו מסוריה, חצו את הגבול הירדני
בראמתה, הנמצאת עדיין בידי ה־פידאין.״
:6.37
חיל־הרגלים ההאשמי נכנס ל•
פעולה
בעמאן. הודעה זו מתפרשת כתחילת
פעולת־טיהור, אחרי שהשריון שבר את
מרכזי־ההתנגדות הפלסטיניים.
:9.42 דמשק מודיעי, כי הצבא הירדני

מפגיז קשות את אירביד, אך הפלסטינים
ממשיכים להחזיק בה מעמד.
: 10.09 הודעה רשמית של הצבא ה•
ירדני:
אחרי 48 שעות על קרב השתלט
הצבא לחלוטין על מרכז הבירה ועל רוב־עיה
העיקריים. מופנית קריאה לחיילים לא
לירות על הסידאין המבקשים להיכנע, אלא
יש להתייחס אליהם ״כמו אל ארים.״
: 14.10 יחידות שריון של הצבא ממ•
שיכות
לנוע לעבר רמזא, על גבול סוריה.
המשימה הברורה: לשבור את ריכוזי ה־פידאין
גם בחבל הצפוני של הארץ, עליו
הם השתלטו עוד בטרם נפתחה ההסתערות
על עאמן.

קרבות השתלטו הפלסטינים על העיר, אך לאחד הפגזה כבדה היא
נכבשה בידי צבא ירדן. ביום הראשון של הפלישה הסורית נפלה
העיר בידי הסורים, והשריון הירדני נסוג דרומה, לעבר עמאן.

ראש אירגון השיחרורהפלסטיני במסיבת עיתונאים, כש־שומר
חמוש בתת־מיקלע ניצב משמאלו. כעסו לא היה
מופנה רק כלפי חוסיין, אלא גס לעבר ממשלות ערביות אחרות שהפקירו את הפלסטינים.
החריפו במידה שלא נשמעה מזה למעלה
משלוש שנים.
לבסוף נתן חוסיין פקודה לחייליו להפסיק
את האש. הפסקת־האש לא תפסה. עמאן
האשימה בכך את הקיצוניים של חבש
וחואתמה, ופרשנים הסבירו ששני אלה
מחריפים בכוונה את העימות על אפם ך על
חמתם של האמריקאים והסובייטים גם
יחד. באופק הצטייר הדחליל האימתני של
מעורבות סינית. כלומר: אם אמנם תבוא
פלישה אמריקאית והרוסים לא יתערבו —
תיכנס לתמונה לצד הפלסטינים.
אפשרות זו היתד, רחוקה, ונראתה, כמי
עט־דמיונית. אלא שגם אם קשה היה לתאר
הטסת גדודים סיניים לחזית הירדנית, אי־אפשר
להתעלם מן הנוכחות המדינית הסינית,
השלכותיה של נוכחות זו היוותה
על כן גורם בשיקולי כל הצדדים.

חזרה על שגיאות קדשץ

לבחינהישראלית טהורה, שינתה
הפלישה הסורית אך במעט את התמו

כי מה ההבדל הגדול אם טנקים סוריים
יושבים ברמת הגולן או אם התקדמו עוד
25 קילומטרים דרומה לאירביד? שיקול זה,
לא יכול היה להצדיק התערבות צה״ל.
גם לא השאלה הכללית של עתיד השלטון
בירדן. שהרי ישראל השלימה — במידה
זו או אחרת — עם הרעיון שאין לם מוך על
חוסיין, ושסופם של הפלסטינים להשתלט
על ממלכתו.
יכול היה אמנם להיווצר צירוף של שני
שיקולים אלה, שישפיע למען התערבות
ישראלית. אלא שנוסף אליהם שיקול שלישי
— האינטרס האמריקאי: גם להציל את
חוסיין וגם להימנע מעימות ישיר עם הרוסים.

גורם זה יכריע את הכף, תהיה זו
שגיאה מדינית חמורה מצד ממשלת ישראל.
באשר תהיה זו חזרה על מיבצע קדש מ־
,1956 כאשר ישראל נכנסה למלחמה שנועדה
להציל אינטרסים של מעצמות גדולות.
היא פלשה לסיני — ונסוגה ממנו במהירות
בהשאירה רק מישקע עמוק יותר של שמאה
בלב הערבים ובהטביעה על עצמה חותם
של גרורת האימפריאליזם המערבי.

במדינה

המיבצע המדהים רשיחווו החסונים

העם
ה מ תנ ה
אדי שה
הקצב המטורף של המאורעות המתחולל
1,בזירה איים לשבש את חושי האנשים,
רק אתמול נראתה בעיית חטיפות המטוסים
בידי אימוני החבלה הפלסטיניים והחזקת
בנייתערובה, כמאורע הנוגע לכל ישראלי.
דג! שלשום היתה בעיית הטילים בתעלת
סואץ שאלה של חיים ומתת.
תוך שבוע אחד התהפך הגלגל. הבעיות
שגראר גורליות נדחקו לקרן זתית. ההתפתחויות
בגדה המזרחית של הירדן חולל,
תמורה יסודחת ברגשותיו והתייחסויותיו של
האזרח הישראלי.
ע ניין פ ר טי. התגובד הראשונה, ה
כמעט־כללית, לנוכח המלחמה שפרצה 1ין
ה;:בא הירדני לבין אירגוני המחבלים והצבא
הסורי, היתר. של שמחה לאיד.
״שישברו את הראש האחד לשני!״ אמרו
עקרות־הבית בשתקים .״כל כדור שהם יו
ריס זה על זה הוא פחות כדור אחד לעבר
חיילינו,״ אמרו הגברים בבתי־הקפה.
תגובה זו הולידה אדישות כמעט כללית
למה שמתרחש במרחק קילומטרים ספורים
מגבולה של ישראל. אפשר היה להבין, אם
ל!!׳ להצדיק, תגובה כזו בקרב העם. אי־אנזשר
היה לסולח על כך שזו היתד, גם
תגובתה של ממשלת־ישראל.
הממשלה התייחסה למאורעות בירדן כאילו
הם עניין פרטי בין חוסיין והמחבלים.
כאילו אין תוצאות המלחמה הנטושה בירדן
נוגעות לגורלה של ישראל. בהעדרה של
גולדה מאיר, בחרה הממשלה לא רק בקו
של ״שב ואל תעשה״ אלא גם בקו של
״שב ואל תחשוב שב ואל תחליט!״
טבח בעם הפלסטיני. לממשלת-יש

אבל מבני שחשבו
שהם הולכים למות׳
*• דיווחים הרשמיים שנמסרו לאחר
; | כשלון נסיון החטיפה במטוס אל־על
לחני שבועיים היו מוזרים במיקצת. כולם
הזילו על גס את הצלחת שומרי המטוס
למנוע את החטיפה, את המוראל הגבוה

לא ד,ירפה. הוא נשאר עומד במקום מספר
שעות. פקידי משרד החוץ ניסו לגייס פקיד
בכיר, ד״ר נתן לוין, בנו של עסקן אגודוד
ישראל בניו־יורק, שישפיע על שכטר לעזוב
•יי* יו םהרא שון לפני שבועיים בשעה את המקום. אך שכטר לא זז.
! ״ ש ש בבוקר, עלה על מטוס טי.וו.אי. בלבסוף
הופיע רוג׳רם. למראה השר הלוד
רב מזוקן וכבד־גוף, מלודה על־ידי אשיוצא
ממכוניתו זינק שכטר לעברו, תפס
תו הנראית קשישה ממנו בהרבה, בתו ו בשרוולו, פרץ בבכי קולני וזעק :״אתם
חתנו בעל הזקן ההדצלאי השחור.
מוכרחים להציל אותו!״
אל גמל־התעופה ליזדהו רק כמה תלמידים,
רוג׳רס הבטיח כי יעשה הכל כדי לשחוהוא
נפרד מהם בנשיקות.

אחדיר,צד,דים, כאשר הגיעה הידיעה כי
הבואינג האמריקאי, שעבד בלוד בדרכו מן
המזרח הרחוק, נחטף בייי אנשי הזחית ה־וננזנזית
לשיחרור פלסטין, עברה צמרמורת
בקרב תלמידיו של הרב יצחק הוטנר, ראש
ישיבת חיים ברלין בברוקלץ, ואחד האישים
המרבדים בעולם החרדי. הם מיהרו להתקשר
עם משרדי הישיבה בניו־יורק, מסרו
כי בין הוזסופים נמצאים הרבי ומשפחתו.
בבניין רב־הקומות, באחת השדרות המרכזיות
של ברוקלין, קמח סערה .״מוכרחים
להציל אותו מיד!״ אמרו התלמידים, שהגירו
את רבס בן ו;־ 70 כאיש חולני וכאדם
רגיש. התלמידים התיישבו ליד הטלפונים,
החלו מזעיקים אישים להצלת רנם.
קבוצה אחרת של תלמידים התכנסה בביתו
של ח״ב אגו״י מנחם פרוש בירושלים
והחלה מזעיקה את יהדות העולם.
כך החל המיבצע הפנטסטי ביותר מאחורי
החטיפה, מדר״ים יותר מהחטיפה עצמה.

ש רוו דו ש ד רוג׳ו־ פ

חחודת יהודים

הוא צעד ישר למשרדי הסטייט דפרטמנם,
ביקש לראות את שר ההוץ ויליאם רוג׳רם.
באשר נמסר לו שרונ׳רס אינו במשרדו,
של הנוסעים בעת הקוד שהתחולל ליד
דלת תא הטייסים ואת עצם העובדה שמבין
כל המטוסים שניסתה החזית העממית ל־שיחרור
פלסטין לחטוף באותו יום, היא
נכשלה ד1זקא במטוס אל־על.
לעומת זאת הסתירו התגובות הרשמיות,
הן של אנשי צוזת אל־על, הן של הנוסעים
והן של דוברי החברה, כמה פרשיות
סתומות בפרשה. איש לא יכול היה לתת
תשובה ברורה כיצד הצליחו ליילה חאלד
וחברה לעלות על המטוס באמסטרדם, למרות
הבדיקות הקפדניות, או מה היה עולה
בגורל המטוס ונוסעיו, לוא לא היתה תקלה
מיכאנית ברימון שהצליח המחבל שבהרג
לשחרר לפגי שנפח את נשמתו.
אולם היו עוד שאלות נוספות, שלא נש־

• •!ייימ

רר את כל החטופים, ואגב כך רמז כי
הדבר תלוי גם בעמדת ישראל לגבי שיחדור
פלסטינאים הכלואים בבתי־הכלא בישראל.
שכטר מיהר להעביר את הידיעה למטה־ההצלה
שהוקם בבית הישיבה בברוקלין,
ומשם החל הלחץ על יצחק רבין.
בראש הלוחצים עמד המנהיג החרדי מורים
פויירשטיין, חרשתן עשיר בעל מהלכים
בקרב חברי הקונגרס האמריקאי אשר
לא פעם הופעל שלידי השגרירות הישר־

דווזד ל¥וד

אלית. עתה ביקש את התמורה. הוא התקבל
מייד לשיחה אצל רבץ.
״ 3000 חבלנים,״ טען פויירשטיין ,״הם
כאין וכאפס לעומת ראש״ר,ישיבה.״
כאשר החל רבץ מסביר כי ישראל לא
תוכל להיכנע לסחיטות, עזב פויירשטיין
את החדר בזעם. הוא התקשר טלפונית עם
השרים הדתיים בישראל ועם מנכ״ל משרד
ראש־הממשלה, ד״ר יעקב הרצוג, חזר על
דרישתו כי ישראל תצהיר שהיא מוכנה
לשחרר כל מספר של חבלנים שהחזית
•*,דורשת תמורת החטופים.

נטורי קרתא ומגבית

אלו בפומבי, והמשמשות עתה נושא לחקירה,
מייד אחרי נסיון החטיפה נמסר כי
במטוס היו שגי אנשי ביטחון, שלפי דיווחי
העיתונות הזרה, כמו הדייל׳ •מייל הלונדוני,
שייכים ליחידה הנקראת 007 ובולם ״בריאים
בגופם, מאומנים להפליא, צעירים ונושאים
אקדחים בעלי קליבר קטן שאינם
יכולים לגרום נזק חמור למטוס הנתון ב־תנאי
לחץ, אך יכולים בהחלט לגרום לפגיעה
חמורה לחוטפים.״
והנה, בשעה שתיארו את נסיון החטיפה,
דיברו כולם רק על איש־ביטחון אחד שנאבק
בחוטסים ומגע את החטיפה. היכן
היה איש־הביסחון השניז
מסתבר, שהיתר, כאן תקלה חמורה מצו
חברת אל־על. כאשר רכשו ליילה חאלד וחברה
את הכרטיסיס למטוס, היו כמעט
כל המקומות במטוס תפוסים. בדי לפנות
מקום, הוקם אהד מאנשי הביטחון ממקומו
והוכנס לתא הטייסים. שם, כשהדלת
נעולה, נמנעה ממנו בל אפשרות פעולה
והשתלטות על החוטפים.
גם הדיווחים כאילו שרו נוסעי המטוס
בצודתא לאחר סיכול נריון החטיפה, היו
מוגזמים במיקצת. סיפר אחד הנוסעים במטוס
:״אחרי שהשתלטו על החוטפים,
היסה הסייס את המטוס והחל לצלול כמו
מרוס־קרב. הוא לא ידע שהעסק עם החוטפים
נגמר, וניסה לערער את שיווי משקלם.
אנחנו לא ידענו אז שהמטוס צולל בגלל
הטייס. חשבנו שהוא עומד ליפול. היינו
בטוחים שזה הסוף. או התחבקנו ופרצנו
בשירה. שרנו מפחד. רק אחר־כך, כשהמטוס
התיישר. דסרר. שירד. זו לשמחה.״

< ותהשעה החלו גם לחפש דרכים
4אחרות. אחד הרבנים, הפעיל בוועד לנועז
ידידות אמריקה—ברית־המועצות, מיהר
למשרדו של אנטול דיברינץ וביקש את
התערבות מוסקבה. חוגים שונים של נטורי
קרתא, שיש להם קשרים סמויים עם משלחות
ערביות באו״ם, הפעילו את קשריהם.
מישלחת של רבנים יצאה לבוסטון לביקור
מיוחד אצל הקארדינל הקתולי קאשיע,
בבקשה שהוא יפעיל את הוותיקן. קאשינג
התקשר מייד עם רומא, ושם הובטח לו כי
שליח אישי של האפיפיור יצא מייד לירדן.
בינתיים הגיעה לחוגים החרדים בניו־יורק
ידיעה, כי ממשלת ישראל מסרבת לשחרר
הבלגים שפוטים. הזעם בשכונות היהודיות
של ברוקלץ גבר. ואז הועלתה ההצעה המדהימה
ביותר בפרשה המדהימה: לנסות
לפדות את הרבי וחבריו תמורת דולרים.
היו אמנם כאלה שטענו כי ההלכה היהודית
אוסרת תשלום סכומים גדולים כדמי
פדיון־שבוייס, כדי שלא להרגיל את השובים
ברווחים כאלה — דבר שיגביר את תשוקתך,ממון
ויביא ללקיחת שבויים נוספים. אבל
זקן מורי־ההוראה באמריקה, הרב מרדכי
פיינשטיין, מצא הלכה שבמיקרים מסויימים
מותר לשלם גם סכומים גדולים ובלבד שהשבויים
ייפדו.
ואו החלה מגבית נרחבת. איש אינו יודע
מי סינן את הסכום של עשרה מיליון
דולאר. אבל הלכה שמועד, שיש גורם ערבי,
המוכן לתווך בין יהודי ברוקלץ לבין
החזית, אם יימצא סכום זה.
מכל רחבי אמריקה החלו זורמים הדולרים.
רבנים, ראשי־קהילות וסתם יהודים
העבירו המחאות לקרן פדיון השבויים.
השבוע הודיעו אנשי המגבית כי הסכום
יידם, וכי הם מוכנים לשלמו תמורת הרבי.
הצרה היתה, כי בינתיים פרצו הקרבות
בירדן, והמתווך לא יבול היה לצאת אל
מטה החזית כדי להציע את העיסקה.

ראל לא היה ברור כלל מה היא רוצה.
בבחרה בקו של ישיבה והמתנה לתוצאות,
היא הניחה למאורעות להתגלגל כאילו. אין
העניין נוגע לה. קשה היה אפילו לדעת אם
ישראל מעוניינת בנצחונו של הצבא הירדני
על הפלסטינים או שהיא אדישה לגורל

עיו תחת עיו
בניגוד לחלק מידידיי אשר התקוממו בשבוע
שעבר נגד המעצרים ההמוניים בגדה,
אני סבור ששלטונות הבטחון נקטו בשיטה
נכונה ואפקסיבית כאשר עצרו 450
בני ערובה פלסטינאים( .בינתיים שוחררו
מלם) .מכל האפשרויות האחרות שעמדו
לרשותנו (חטיפת מטוסים ערבים, חבלה
במשרדי ארגוני־ד״חבלה באירופה, חטיפת
שגרירים ערבים או פלישה לירדן) האפשרות
הזאת נראית לי כסבירה ומוצדקת ביותר.
כשהשכן חוטף את בנך ומאיים במאכלת
על צווארו, כשאין חוק ומשפט, כשהמשטרה
אינה רוצה או אינה מסוגלת להתערב —
אץ לך ברירה אלא לחטוף את בנו של
השכן ולאיים במאכלת על צווארו -גם אם
הגועשת הזה מעמיד אותך על רמה אחת
עם שכניך המטורפים.
אין כל צורך להעמיד פנים ולטעון שתושבי
הגדה שנעצרו ידועים בקשריהם עם
החזית העממית של ד״ר חבש. אין מעם

ואין הגיון להסתתר מאחורי המרוץ הבלתי
מתקבל על הדעת שהם נעצרו לצורך חקירה
בלבד. איש לא יאמין לנו שבוקר בהיר
אחד נודע לנו פתאום על קיומם של 450
משתפי פעולה עם החבלנים. אנחנו יכולים
להרשות לעצמנו להגיד את האמת: עצרנו
בני-ערובר״ אנחנו משחררים אותם הפעם
אך נוכל לעצור אותם שוב אס לא ישוחררו
הסופי המטוסים. כאשר יעשת להטו־פים
החפים מפשע כך יעשה לבני הערובה
החפים מפשע.
סוב היו עושות ממשלות שוויץ, גרמניה,
בריטניה וארצות־הברית לוא עצרו גם הן
בני־ערובה מבין הסטודנטים והלאומנים
הערבים הפעילים בארצותיהם. אמני בטוח
שפעולות תגמול אלה היו משכנעות את
ד״ר חבש בטרוף שבמעשי החטיפה של ארגונו׳
אך אין ספק שכל כניעה לתביעותיו
תוביל אותנו לעיסקה של חילופי חטופים
תמורת משאיות.

טקס הפרידה מגולדה
בשבוע שעבר, כאשר האזנתי לתאורו
המפורט של כתב ״קול ישראל״ שנוכח
בטקס הפרידה מגולדה מאיר בנמל־התעופה
לוו, כאשר התבוננתי באותו ערב בטקס
המנופח ששודד ב״מבט לחדשות״ — נתמלאתי
חרדה. שרים, חברי־מסת, הרמטכ״ל,
אישי צבור, מיסדר חיילים, פאנפארות ממלכתיות,
דגלים — כל הפיצ׳בקם. לרגע
תקפה אותי הרגשה שנפרדים מראש־המנד

שלה בידיעה ברורה שהיא לא תחזור אלמו
שוב.
״היא עולה במדרגות,״ אמר הקריין הנרגש
ברדיו ,״היא מנופפת בידה, היא
מחייכת.״ זהו זה, חשבתי, יותר לא נראה
אותה. ניכסון יחטוף לגו את גולדה. הוא
יכלא אותה בבית הלבן ולא ישחרר אותה
עד שהממשלה לא תתחיב לחזור. לשיחות
יארינג. ואולי זה פתרון.

כבוד השרים שמעוו פרס
השהם שמעון פרם (,תחבורה, דואר,
שטחים) שרואיין (רואיינו) בתכנית ״מוקד״
בטלוויזיה, אמר (אמרו) בין השאר משפט
שבזכותו נתחוורה לי לפתע מטרתה האמיתית
של נסיעת ראש־הממשלה שלנו
לוואשינגטון.
״בא בשעה שהמצרים מאיימים בכוחה
של ברית־המועצות,״ אמר השרים פרס,
״מאיימים האמריקאים בכוחה של ישראל.״
אתם מבינים מה קורה פה? ניכסון עייף
ממלחמת וייטנאם. הוא עייף מהפגנות הסטודנטים.
הוא מודאג מהתנגדות הצעירים
לגיוס. הוא רוצה לסיים טהר ככל האפשר

את המלחמה במזרח הרחוק והוא לא רואה
סיכוי לצאת מהבוץ הזד, בעזרת חיל־האויר
האמריקאי וצבא ארצות־הברית. היאוש
דחף אותו לצעד הדראסטי האחרון שנשאר
בידו: הוא יאיים על צפון וייטנאם בכוחה
של ישראל. או שהם נכנעים או שהוא
משחרר, עליהם את חיל־האח־יר הישראלי.
אין טפק שהוויטקונג יכגע. נשאר רק
לקבל את הסכמתה הפורמאלית של גולדה.
הוא יתן לה כל מה שהיא תרצה. מטוסים,
מכשירים אלקטרוניים, טילים, מלווים׳ מענקים׳
חוזה להגנה הדדית — הכל ובלבד
שגולדה תגיד לו ״כן.״

איו ברירה אחרת כנראה
השבוע׳ באחת הטיסות הרגילות של
״סוויסאייר״ לישראל, רבע שעה לאחר שה־ממום
המריא מציריך, התפרצה נוסעת
קשישה לתא הטייס, שלפה מתיקה אקדח,
.כיוונה אותו לראשו של הטייס ואמרה:
״עכשיו אתה טם ללוד.״

הטייס הנדהם החויר וגמגם :״ודאי שאגי
טם ללוד. זר<ו הקו שלנו.״
״אל תתחכם,״ אמרה הזקנה .״בפעם
שעברה רציתי לטוס ללוד והגעתי לזארקה.
עכשיו לא יעזור לך שום דבר. אתה טס
ללוד.״

עצה רצינית לשר התחבורה
לפגי זמן מה נזדמן לי לקחת לבית־חולים
״איכילוב״ אדם ששבר את רגלו
על שפודהים. כרגיל במקרים כאלה, דווקא
כשאתה ממהר מאד, יש לך כל הסיכויים
להתקע לתוך פקק תנועה. צפרתי ללא
תפסק בצופר המכונית, צעקתי ״פצוע!״,
״בית־חולים!״ ושום דבר לא עזר. כל
הרמזורים התחלפו מירוק לאדום ברגע שהגעתי
אליהם והמסכן שישב לידי לא חדל
ליבב ביסוריו.
יש לי הצעה לשר־התחבורה שאותה לא
המצאתי. באיטליה נהוג לפנות את הדרך

למכונית המסיעה פצוע ולהתיחם אליה
כאל אמבולנס, מכונית משטרה צופרת,
או אוטו של מכבי־אש. לצורך הזדהות
חייב הנהג המסיע חול־! אנוש, או פצוע
לצפור רצופות בצופר המכונית ולנפנף
ממחטה או פיסת בד לבן מחוץ לחלון.
חקיקת חוק המחייב כל בעל רכב לפנות
את הדרך למכונית הנמצאת בדרכה לבית־חולים
עשויה להציל את חייו של אדם. ומי
יודע? אולי החיים האלה הם חייך. לידיעתך
וטיפולך, מר פרם.

נתחיל מוודוי קטן: יש לי אלרגיה פיזית
לרכילות ולמרכלים. לא אחת קמתי משולחנם
של ידידים כאשר התחילו להחליף
אינפורמציה על הנעשה בחדר המשכב של
אנשים שלא נוכחו ליד השולחן. קשרי

ההיכרות שלי עם גברים ונשים האוהבים
להשתקשק ברכילויות נפסקים ברגע שהם
מנסים לשתף אותי באוננות הנפשית שלהם.
רופא שעמו התיעצתי בענין האלרגיה הזד
הציע לי לבלות מספר שנים על אי בודד.

עתונים העוסקים, בין השאר׳ ברכילות
טוענים להגנתם שחייו הפרטיים של אדם
הופכים לרדוש הכלל ברגע שעיסוקו מעמיד
אותו באוד הזרקורים. חברי־כגסת,
שרים, אישי־צבור, שחקנים, סופדים? ,דירים
וכדומה, אמם רשאים לתבוע הגנה
בפני סקרנותו הטבעית של הקהל — טוענים
אותם עתונים.
טענה זו הייתה יכולה להיות לגיטימית
ומתקבלת על הדעת לו עסקו טורי הרכילות
בכל שטחי חייו הפרסיים של איש־הצבור.
בבואם לתבוע בשם החברה את
זנות המידע על חייו הפרטיים של אדם
מתכוונים עורכי העתונים הללו לחיי המין
בלבד של קרבנם הנבחר. לא שמעתי שמדורי
הרכילות ידווחו לקוראיהם אמה ספר
קורא יוסי בנאי בשעות הפנאי, מה אוכל
משה דיץ לארוחת־בוקר, איזה קומפוזיטור
אהוב על הרוזנת פאולוצ׳י (ואני מתכוון
ליצירה ולא לאיש) ,מי שוטף את הכלים
בביתו של יגאל אלון, מאמה סרט התלהב
מגכ״ל משרד־האוצר, נמה ספלי חרסינה
יש בארונה של חנה מרון או באיזה תע־רוכת
ציור ביקר לאחרונה אריק איינשטין.
אינפורמציה חיונית זו העשויה להטיל
אור על חייו הפרסיים של איש־הציבור לא
תמצאו בשום מדור־רכילות• כל מה שמ־ענין
את התנים האלה הוא מי בוגד במי,
מי מוציא מה מתוך מכנסיו של מי לעיני
הרוקדים בדיסקוטקים, ומי נתפש ואיפה.
בעצם, לא מסירת האינפורמציה הסקסואלית
מעוררת בי בחילה כמו הטון הצדקני
והמתחסד שבו נמסרים הדברים לידיעת
הקורא. עתו ן מודרני, בחברה מתירנית,
רשאי לדעתי למטור לקוראים דיווח מעודכן
על תנועת אנשי השם בחדרי המטות.

אולי בנוסח מדור. כלל ופרט זה נכנם
למיטתה של זו וזו יצאה ממיטתו של זה.״
מי שמוצא עגץ במידע זד — .יבושם לו.
אבל למה צריך דיעתון למסור עובדות פשוטות
אלד. בסון מתחסד וצבוע? למד. תור
נדי בחישה ותוך כדי בדיקת מדיניהם של
אנשים הנמצאים בחדשות מוצאת המרכלת
לנחוץ להשמיע :״אוי לאוזניים ששומעות
ואוי לעיניים שרואות״? למה היא מפשפשת
בתחתוגיהם של אנשים תוך כדי עצימת
עיניים צדקנית ואנחות־שבר, :זה זרום
ונורא מר. שסר, נעשה!״ היא תוקעת את
אפה לתוך בתייר,שמוש ומודיעה לנו שהריחות
לזג מוצאים חן בעיניד.
ומה שגרוע מכל תוא סוג הכתבות המרמזות
על אנשים מבלי לנקוב בשמם.
זה בבר נוגד אפילו את מ ק רון המסולף
של העתון הטוען שוזייו הפרסיים של,איש
צבור הם רכוש הכלל. ני אחת מן השתיים:
אם העובדה שאדם המשמש בתפקיד בסיד
במשרד ממשלתי בניר נתפש כשהוא מדים
את מזכירתו הבכירה במשרד לאחר שעות
מבודד, עשוייד, להטיל אור על רמתו
המוסרית של תפקיד או על סדרי העבודה
באותו משרד — חייב העתון לציין אה
שם הפקיד ושם המשרה ואם אץ לעתון
הוכחות לאינפורמציה המרעישה החייבת
להגיע לידיעת הקוראים שאת האינטרסים
שלהם הוא מתיימר לייצג — ישליך העורך
את הספור לפח האשפה המיועד
לכתבות מסוג זד. הרי שום עורך אחראי
לא היה מעלה בדעתו לרמוז ששר מסויים
החולש על תקציב ענקי מעל בכספי המדינה
מבלי להוכיח זזת האשמתו. למה אם
כן, לא דורש עורך ״העולם הזד,״ למשל,
מכתבת הרכילות שיו מה שהוא דורש מכל
כתב אחר?

! חכמים הזהרו במודעותיכם
בימים אלה פירסמה משפחת דוד נחמן
מודעת ברכה לגשואיו של החתן דוד יהודה
בינט עם הכלה חנה לבית צ׳רנוב. החתן,
לדברי המברכים, הוא לא רק אברך תמים,
תלמיד חכם ואדם המדקדק במצווה קלה
כחמורה. נוסף לכל התכונות הגאות האלה
״גדול פרסומו במתן בסתר.״ וזה כבר
פשוט לא הוגן מצידה של משפחת דוד
נחמן. אדם אינו נותן בסתר כדי שיפרסמו

את מעשיו הטובים ברבים. להגיד על מישהו
״גדול פרסומו במתן בסתר״ הרי זה
כאילו להגיד עליו ״הענוו הידוע והצנוע
המפורסם.״
המודעה מסתיימת בתקוזה שהחתן ״יהיה
בבחיגת בור סוד שאינו מאבד טיפה״
ובברכות מעומקא דליבא וכדומה. זה יפה
מאד, אבל האם אין תקווה זו מתאימה
לכלת יותר?

תקליט התבוסתנים
רבות שמענו לאחרונה על קיומה של
עתוגות מחתרת בעולם החופשי. דובר גם
על תיאסרון־מחתרת, ספרות־מחתרתית ו־מוסיקה־מחתרתית•
היצירה היחידה הראויה
לשם זה בארץ היא ללא ספק תקליט ״מלכת
האמבטיה״ .ב״קול ישראל״ ו״גלי צה״ל״
לא תשמעו את הפזמונים המטרידים והנוקבים
של חנוך לוץ ואת הלחנים המקסימים
של זוהר לוי. אם לא ראיתם את

ההצגה, שתרמה את חלקה להגדלת פער
האמון בץ העם והממשלה, אם נלחמתם
נגד או בעד המשך קיומה של ההצגה
מבלי שראיתם אותה — אני מציע לכם
למהר ולרכוש את התקליט. תוכלו להשיגו,
נדמה לי, בכל חנות תקליטים אם תלחשו
למוכר את הסיסמה ״אמבטיה״ ואם תשלמו
לו דמי סינון עבור מ ם החזקת חומר־הנפץ
הזה בחנות כדאי לכם להסתכן.

סכנת נפשות
את המשפט הבא קלטתי מתוך שיחה
בין שני נהגים בתחנת הדלק שלי כפר־ויתקין
:״עד עכשיו הייתי נוסע בכביש
חיפה כמו מלך,״ אמר הגבר ששתה גולד־

סטאר .״פתאום הורידו את המהירות ל״90
קילומטר לשעה. אני אומר לך — ממש
סכנת נפשות.״

כל אחד יעסוק בשלו

111 11 11י ז

שר הבריאות רקטור שם־טוב הודיע לפני
שבוע לעתונאים שמקור החולירע הוא כפי
הנראה במעשה חבלה מכוון.

אדוני השר, בוא נעשה הסכם: אני לא
אתעסק בעניני תברואה ואתה אל תתעסק
בהומור. אותך עוד עלולים לקבל ברצינות.

תחרות מלכת היופי החידה

חלאת הרכילות

החוגים החרדים הצועדים עם הזמן מודאגים
מאד מהפופולאריות הרבה של תהרו־יות־מלכות־היופי
השונות בקרב הנוער. אחרי
שהם התחילו לארגן ערבי־ראיונות משלהם
ואפילו דיסקוטקים משלהם החליטו
חוגים אלד, לארגן גם תחרות־מלכת-יופי

משלהם. בדומה לתארים ״מלכת המים,״
״נסיכת חיפה,״ ״נערת־ר,שקדים״ להם זוכות
היפיפיות השונות יוענק למלבת־היופי־החודה־הצנועה־והכשרה
התואר הנכסף ״נערת
המכפלד.״

סודות מלחמת ההתשה
של חיל־האוויר בתעלה מתפרסמים לראשונה
בספר חדש
העומד להופיע השבוע
בכמה מקומות לאורך הכביש הראשי התמוטטו
עמודי הטלפון. בבית־מידות חדיש,
שבנייתו הסתיימה זה מכבר התנפצו. קי־.
רות הזכוכית המשוריינת. בתוך הבנץ נפלו
קורות פלדה אחדות וגרמו גם הן
להרס.

רמז ולסקוב סולקו
•ץ יאור זה, הוא התיאור היש
מיואד
5־ תיכנון ישראלי

וון על־ידי חיל־האויויר בצרפת ושהאמבארגו הצרפתי •מעכב 50 מטוסים מדגם זה. הדגם הוא
זיכנון ישראלי, לפיו נוספו בגחון המטוס מינשאים נוספים לפצצות. כן חוברו מינשאי
פצצות למיכלי הדלק הנתיקים של המטוס, המגבירים במידה ניכרת את כושר ההפצצה שלו.

ן 1ראלי המוסמך הראשון של טיסת
ה״בום״ שערכו מטוסי חיל־האוויר הישראלי
אשתקד מעל ביתו של נאצר. בזמנו,
כאשר הדליפו כתבים זרים בקהיר את
הידיעה על כך, הסתפק דובר צה״ל בהודאה
שאמנם טסו מטוסים ישראליים מעל קהיר.
יותר מזה לא הרחיב את הדיבור.
עתה מותר לספר על כך ולא רק על
כך. רבים ממבצעי חיל־האוויר בשנה האחרונה,
בעת שנשא בעומס העיקרי של המלחמה
בחזית המצרית, נשארו בגדר סוד.
ספר חדש העומד להופיע השבוע, ספרו

ך* 17 סידני ע>א 15 בוצע ה״כום״,
. , 1שהשאיר אותותיו בבתים רבים בקהיר•
שני מטוסי מיראז׳ ישראליים חדרו
למרחב המצרי. הם הגיחו מעל לדלתא
־,משורגת בתעלות מים לרוב ובכפרים.
קצת לפני קהיר התרוממו מעט ואחר־כך
הגבירו את מהירותם. תוך דקה הראו המחוגים
כי המטוסים עושים דרכם במהירות
של מאך 1מהירות הקול. תחילה
חלפו מעל לרובע הגדול והמפואר שמצפון
לקהיר — הליופוליס. הם השאירו מאחוריהם
את בתיה המהודרים של הליופולים
ועברו כחיצים שלוחים מעל לשכונת מאג־שיית־אל־בקרי.
למטה, בשכונה קטנה וחמו דה
זו, בסימטא מבודדת, נמצא ביתו הדו־קומתי
של הראיס המצרי — עבד אל נאצר.
הרעש היה נורא. גלי האויר המתנפצים
מאחורי המטוסים החולפים במהירות הקול
השמיעו רעם התפוצצות עצום, כפצצה
אדירה שהתפוצצה בקירבת מקום. הרעש
ד,יכה באזניהם של רבבות מצרים. את הנשיא
המצרי תפס ה״בום״ בשבתו במשרדו
הפרטי בדיוטא העליונה בביתו. הוא
מיד למפקדת חיל־האויר. המפקד התקשר המצרי השיב כי לא קיבל דיווח כלשהו;
על חדירת מטוסים ישראליים וכנראה שטייס
מצרי חמד לו לצון בטיסה נמוכה
בניגוד להוראות.
מהיליופולים המשיכו שני הנזיראז׳ים לעבר
הבירה המצרית. שניות ספורות וכבר
היו מעל לפרברי העיר ואחר־כך מעל ל-
רובעים המרכזיים. כשעשו את התפנית מערבה
ראה הטייס המוביל את הכיכר ה״אל
תחריר״ משמאל מרכזית מלב קהיר פנו המיראז׳יס מערבה, עברו
על פני הנילוס קצת צפונה והמשיכו
לעבר השטח הפתוח, לכיוון שדה התעופה
קהיר־מערב. שם גרמו גלי הנפץ של ה^
1 1לךג \ 1 11ה בפעם הראשונה ניתנו עתח לפירסוס צילומים של בסיסי טילים מדגם
את רובו של הנזק.במקומות
מטוסים
11 111111 סאם ,3שהכינו המצרים בתעלה בתחילת השנה, ושהופצצו כולס על־

בהם השאירו אחריהם פס של שעברו ידי מטוסי חיל־האוויר. בצילום ניאית מחפורת של סוללת מילים בצורת ״ך. היא מוקפת סוללת עפר
הרם. דבר זה התבטא בעיקר באלפי שמשות
ולפי התיכנון עמדו לכסותה במיבנה בטון. הטילים, על גבי, משגרים ניידים, היו צריכים להיות מוס־מנופצות
ובבהלה רבה שאחזה באנשים.תרים בתוך המחפורת ולצאת מתוכה לפריסה, דרך חמשת הפתחים, אחרי קבלת האתרעה מן המכ״ם.

אחויההפצצה

ציל
פצצו ובסביבתה. ניתן לראות בצילום בבירור
נה שנבנה בתוך המחפורת. חיל־האוויו
סיס, וכתוצאה מכך נמנע מן חמצרים, ל

בפעם הראשונה
הומר פרסומן
של תמונות אלה
שני צילומי־אוויר אלה, המתפרסמים
לראשונה בספרו של
זאב שיח ״כנפיים מעל סואץ״,
ממחישים כצורה ברורה מה
פעל חיל־האוויר הישראלי ב
איזור התעלה בשנה האחרונה.
בצילום מימין נראית סוללת
טילי ״ם אם2-״ ,שהיתה ממוקמת
בקצה הצפוני של תעלת
סואץ, לחדן ש הים התיכון. הסוללה
בנויה ממשנרים שעליהם
ניתן להבחין בבירור בטילים,
המוקפים כעמדות הגנה.
בקצה העליון השמאלי של
התמונה ניתן להבחין כעמדות
חפורות ובמחסן של טילים
רזרביים, הנמצאים עדיין בתוך
נרתיקיהם. זוהי סוללה מבוצרת
ומוגנת היטב, כמוה בונים
המצרים עתה באיזור התעלה.
מטוסי חיל־האוויר הצליחו
להוציא בשנה האחרונה את
כל הסוללות מסוג זה מכלל
פעולה. כצילום השמאלי, שצולם
זמן קצר אחרי ההפצצה,
ניתן לראות כי שניים מן המשגרים
ריקים, אחרי שטילי
הם נורו כשעת תקיפה. בשאר
ארבעת המשגרים נותרו הטילים
ככניהם. העיגולים השחורים
הם המכתיבים שנוצרו ב־איזור
הסוללה מהפצצות שנחתו
שם. ניתן לראות פגיעה
מדוייקות במרכז המכ״ם.

של כתבו הצבאי של הארץ, זאב שיף,
כנפיים מעל סואץ — סיפורו של חיל־הא־וויר
במלחמת ההתשה, חושף לראשונה דברים
שלא פורסמו מעולם.
מבחינה זו מהתה ספרו של שיף ספר
סנסציוני. אולם מלבד הגילויים הרבים המתפרסמים
בו, ושכמה מהם מצוטטים בעמודים
אלה, זהו ספר מרתק המתאר בפעם
הראשונה בצורה שוטפת ועלילתית
את מה שהתרחש באוויר, על הקרקע ומאחורי
הקלעים.
כמה מגילוייו של שיף עוסקים״בעברו
של חיל־האוויר. כך, למשל, מגלה שיף לראשונה,
כי שניים ממפקדיו של חיל-
האתיר בעבר, חיים לסקוב ואהרון רמז,
פשוט סולקו מהחיל.
מספר שיף: עיקרה של המחלוקת היה
בין החיל לבין המטה הכללי. לא אחת
נשתבשו יחסים אישיים מחמת חילוקי די-
עות אלה. שניים ממפקדי חיל־האתיר —
רמז ולסק — $נאלצו לעזוב את תפקידיהם
בגלל המחלוקת.

כיג׳י לא התערב

טל אותה מחפורת לטילי 0אם ,3הנראית מימין, אחרי
!מכתשים העמוקים הס סימני הפצצות שפגעו במחפורת
מידת הדיוק של ההפצצות, שהרסו כליל את כל הסיב־צליח
להרוס את מרבית מחפורות הטילים שהכינו הרו־הפסקת־האש,
להכניס מערך טילים חדש לאיוור התעלה.

*ץ הרון רמז, מפקדו הצעיר הראשון
של חיל־האתיר, היה חדור הכרה כי
חיל־האוויר חייב להיות זרוע עצמאית (כ־חיל־הים)
ולא זרוע הכפופה לזרוע צבאית
אחרת. בתחילת שנות ה־ 50 היה צורך
להיאבק על כך. במטכ״ל לא קיבלו תביעה
זו ועיקר חילוקי הדיעות היה בין רמז ו־הרמטכ״ל
יגאל ידין. סופו של דבר, נשתבשו
היחסים האישיים בין רמז וידין.
ראש־הממשלה ושר־הבטחון דוד בן־גוריון,
לא התערב בתיכוח, ולפיכך גרם ידין לפרישתו
של אהרון רמז.
באוגוסט 1951 בא חיים לסקוב אל חיל־

האוויר סופו של דבר היה, שלסקוב
נהפך לאחד הלוחמים הנועזים למען הכרה
בחיל־האוויר וגם הוא, כאלוף רמז, הסתב־סך
עם הממונים עליו — הפעם בעיקר עם
הרמטכ״ל מרדכי מקלף ויכוחים אלה
היו לצנינים בעיני המטכ״ל וסופו של דבר
שמרדכי מקלף גרם לסילוקו של לסקוב
מחיל־האוויר.

גם דיין התנגד
* * פתכר בי ר בי םממפקדי צה״ל
בעבר לא העריכו נכונה את חיל־הא-
וויר ובהזדמנויות שונות ניסו להצר את
צעדיו. בין אלה נמנה גם משה דיין, כשהיה
רמטכ״ל. מגלה שיף: כל־אימת שדובר
על תקציבים לחיל־האוויר היו פונים אליהם
בתרעומת: אל תבזבזו כספים. במטה הכללי
התנגדו, למשל, לקיום כוננות
מכ״מית קבועה. הרמטכ״ל משה דיין תמך
במתנגדים וסרב להקציב כספים לקיום הכוננות
עם ציוד ישן ומכ״מים גרועים...
האכזבה הגדולה ביותר היתה כאשר שמעו
אנשי חיל־האוויר כי משה דיין רוצה למכור
את מטוסי הדאקוטה בטענה כי מאוחר
יותר יוכלו לקנות מטוסים אחרים. התנג-
דות חיל־האוויר היתד, חריפה ודיין חזר בו
מכוונתו. צבי צור, שעמד בראש אגף כוח־האדם
במטכ״ל, ניסה להצר את צעדי חיל׳
האוויר בדרך אחרת, הוא הציע להקטין
את מספר המועמדים לקורס הטיס בכמה
עשרות. היא רצה לייעל כביכול את ניצול
כוח האדם בצה״ל.
גילוי נוסף של שיף: את הפאנטומיס,
המטוסים החדישים ביותר שברשות חיל
האוויר הישראלי, שאמריקה ניאותה למכרם
לישראל רק ב־ ,1968 ביקשה ישראל לרכוש
עוד לפני מלחמת ששת־הימים, ב־.1965
—ייו!

סופר צבאי שלף
מספר שיף: באוקטובר 1965 נתבקשה
ישראל לשלוח לוואשינגטון את מומחיה,
כדי לנהל שיחות על רשימת כלי הנשק
הדרושים לצה״ל. המדובר היה קודם כל
במטוסים והמשימה הוטלה על מפקד חיל־ד,אוויר.
על האלוף עזר וייצמן הוטל להכין
את המיסמך עם הדרישות. ברגע של בדיחות
הדעת הודיע לחבריו כי למיסמך
חשוב זה יקרא ״שמואל א״׳ תרגום של
אנקל סאם.
בקשתה הראשונה של ישראל למטוסים, ב־
,1965 כפי שנוסחה ע״י האלוף וייצמן,
היתד, אולי אופטימית אך היתד, בה ראיה
לעתיד, והוכחה כמציאותית תוך שנים
אחדות. ישראל ביקשה 65 מטוסי סקייהוק
ו־ 45 מטוסי פאנטום.

״י־ידי•
1!3ן 51ףןמ. לאחר בולו מפרך של שיט־
]? 111114 /נדיפרשיות, תופסת חני ה־יפהפיה
קצת שלווה באמצעות סקי־נזים.
*,ןפשר היי? לחשוב, שצעירה
שזכתה בבר בנתר מלכת צעדת
ארבעת הימים, סגנית נערת ישראל,
נסיכת ים־כינרת, ולאחרונה
מלכת המים של ישראל ל־

חני פרי וחבריה לצתת מתאמנים במיפ־רשית
מדגם .420 הרוח העזה משיטה
את סירת הפיברגלאס הקלילה במהירות, ואנשי הצוות חייבים לגלות
עירנות רבה כדי לא להתהפך לפתע. למרות שהשיט במיפרשית זו
דורש מאמץ פיסי רב, אוהבת אותו מלכת המיס כאשר תתגייס,

מפרש בודד

10111113
?11701

— 1970 ובל זה לפני שמלאו לה — 18
היתה מתיישבת לנוח על הכתרים, ליהנות
מכל הנצחונות•
אבל לא חני פרי. לאחר שגמרה עם
כתרי היופי, שמה לעצמה היפהפייה בעלת
העיניים המקסימות מטרה חדשה בחיים:
לזכות באליפות המפירשיות מדגם .420
וזה לא סתם. כי כל מי
שנתפש לשיט מיפרשים —
מתאהב בו ללא תקנה. וזה
שקרה לם לחני פרי.

חגי פרי מטה את גופה מחו?
למיפרשית ליידי, כדי להטות את
שיווי הנדישקל של המיפרשית בכיוון ההפרן לניוון הרוח, ולמנוע .

לשש על החח

בקרוב, היא מתעתדת להמשיך ללכת בדרך הקשה: בתוכניתה להתנדב
לצנחנים .״אני אוהבת להיות למעלה, לראות הכל כמו קופסאות
קטנות,״ אומרת היא. בתנדונה למטה: ספורטאית היום, צנחנית
מחר — אבל דוגמנית תמיד. ברגע שהרג שה בעדשת המצלמה
המכהנת אליה, התייצבה ^ סטינ קטיבי ת בתנוחה מיקצו ^

היא התאהבה בשיט מפרשיות עוד לפני
שש שנים, נשהיתה פספוסית בכיתה ז׳.
עם השנים, רק גברה האהבה. אחד השמות
המפורסמים בארץ בתחום זה, דויד
סרסקי, הנוסע בימים אלו לאליפות ב-
ספרד, היה שכנה, והוא שהדריכה ברזי
התורה .״קשה לומר שאני כבר מומחית
גדולה,״ היא מחייכת ״אבל סבלנות יש

אתגרים קשים
ן*כך ה א • מנצל ת בהתמדה ובשיטתיות
1כל שבת פנוייה, כל בוקר חופשי׳ יורדת
למעגן הסירות של זבולון בבת״ים, ומצאת
לים.
שיט מפרשיות הוא עסק הדורש מומ-
חיות רבה׳ ולא קל להצטיין בו• אבל הנ-
עיה שבגיל תשע חודשים שקלה 11 קילו,
ו־ 17 שנה לאחר מכן הפכה לאחת הנערות
היפות של ישראל — מחבבת דווקא אתגרים
קשים. משום כך היא תמשיך, כל
שבת, למתוח ולרופף מפרשים, לשמור
על ההגה, ולהטות בגופה את שיווי המשקל
— ער שתצליח או תתייאש.
או שאולי תחליט שאפשר ליהנות מספורט
— גם בלי לנצח תמיד.

את התהפכותה. כל חובב שיט מיפרשיות מניר את החווייה הנהדרת
של רגע זה, נאשר אתה מרגיש את כצמך ממש עף על
בת תל־אביב, יורדת לחוף ה ם גם בינוי החורף,
כנפי העח,

אלעד פלד -אלוף מיל; אברהם יפה —
אלו!> גרוש ומרדכי מפלח —רב־אלוף ארה

0 :אחד שהתנגד להשוואה
בין אירגוני הסידור הפלסטיניים
והמחתרות העיבריות, היה
ח״ב מנחם כגין. סיפר השבוע
בנץ על ההבדל בין המחתרות
.״החבלנים הורגים נשים
וילדים ואילו באצ״ל, כש־קיבלתי
מכתב מערבי אחד שאמר
כי הבחורים שלי לקחו
ממנו מכונית כדי להשתמש
בה לאחת הפעולות שלנו ושאותה
מכונית משמשת לצורכי
פרנסת משפחתו, הוא קיבל מ־איתגו
פיצוי. איזה פיצוי? המשיך
מפקד האצ״ל לשעבר:
״שלחנו לו צ׳יק.״

אותי?״ שאל אבי .״בטח׳ אתה
מיקי פלד,״ השיגו הילדות.

11 האקדח בו החזיק הרוג
המלכות דג גרונר בעת
שפרץ בראש יחידת אצ״ל למשטרת
רמת־גן, מעשה בעבירו
ניתלה על-ידי הבריטים, עומד
להגיע לישראל. היה זה כאשר
דיפלומט בריטי בקוסטריקה ניגש
לקבוצת ישראלים ואמר להם
:״יש לי מתנה בשבתכם.״
הסתבר כי הדיפלומט שירת בתקופת
המנדט כקצין במשטרת
רמת־גן, שם היה כאשר נערכה
התקפת האצ״ל, הוא נטל את
האקדח מדב גרונר שנפצע, ושמר
אותו איתו כמזכרת כל
השנים.
11 אילולא פוצצו אנשי החזית
העממית לשיחרור פלסטין
את שלושת המטוסים שחטפו
לזרקה, יכול היה המטכ״ל לעיין
בהצעה שהוצעה כיצד להציל
את המטוסים והחטופים.
המציע: אפי דיין. ההצעה:
לקחת מטוס אל־על, לצבוע אותו
בצבעי ט.וו.אי ,.לשים בתוכו
פלוגת צנחנים, לטוס מעל זרקה׳
להתקשר עם המחבלים ולהודיע
להם :״כאן מטוס לוד
מספר אחד. חטפנו עוד מטוס,
מבקשים רשות נחיתה.״ כאשר
היתד, מתקבלת רשות הנחיתה,
ניתן ה ה, לדעת אסי, להתגבר
על החוטפים ולשחרר את החטופים.

איזה משמעות פוליטית
יש למצוא בפליטת הפה של

! 9אך המיקרד. המשעשע
ביותר בשטח ד״חודמוה אירע
לשחקנית גי להאלמגור :
הילדות ניגשו אליה והגישו
לד, פיסת נייר קטנה כדי שתחתום•
שאלה גילה :״מה פתאום
לחתום על נייר כזה קטן?״
השיבה אחת הילדות :״זה לא
משגה, אנחנו בירכה מעתיקות
את החתימה בבית.״
נד אמר שרע לשחקנים?
הנה, החבר׳ה של הצגת תעלולי
נישואין, זאת שהוצגה
בתיאטרון החיפאי לפני כשנה
וחצי, באים וסופחו ים שטוב
לשחקנים. השבוע יוצאים

יעקב גדדו, עזוייא? א*
שתם, אריה אמאס, חיים
פגאי ויתר שחקני ה
הצגה,
לשבוע הופעות בוונציה.
השחקנים יופיעו בעיברית כשהקהל
מרכיב אוזניות דרכם יועבר
תירגום סימולטני של המחזה.

שמחד,

וששון.

בעלת

דיסקוטק מאנדיס, מאגדי
רייס-דייוויס-שאולי, הו המתחרה בדיסקוטק פיעה קינגס־קלאב.
בכל אשם ד,אופ־נאי
עודד פרוכיזור, שחזר
לארץ מפאריס, שם השתלם אצל
ר,אופנאי אי 2סאן־לורן, והציג
את יצירותיו בקינגס־קלאב.
אחת המדגמנות היתד,
מאנדי.

התפרסמה באנגליה כאשה המופיעה טדי שנה במרוצי

א סקו ט בכובעים מיוחדים במינם. במרוצי השנה, אליהם
באה עם נעלה הלורד, משבה תשומת*לב בשני כובעי״ענק. נעלה נראה מסתייג מאופנת אשתו.

ליידי גו טחד שילינג
ח״ב אגו״י יעקב גרוס כאשד
קרא לאירגוני החבלה הפלסטינים
״אנשי גורילה״?

ושר־הקליסה. :אתה מתכוון קלמר
שאתם שמחים לשבת עם
חמישה שרים.״

* את מסיבת העחונאיס
עם יגאל אלון שנערכה בירושלים,
פתח כתב דבר דגי*
אל כלוך :״אנחנו שמחים
לשבת עם ארבעה שרים בעת
ובעונה אחת ״.תיקן אותו אלון,
הממלא עתה את התפקידים של
ממלא־מקום ראש־ד,ממשלה, סגן
ראש־הממשלה, ממלא־מקום
שד-החוץ, שר-התינוך־והתרבות

כמה שווה
ח תי מ ת שחק ו 7

ויווווו *> 11 1 1י . 1וווו

תישיבה המיוחדת של
מליאת הכנסת, שדנה בחטיפת
המטוסים, לא מצאה־חן כנראת
בעיני שר־החוץ אפא א 3ן.
בהפסקה בדיונים התלונן אבן
בפני כמה ח״בים שישבו במיז-

גון :״זהו שוד זמנה של הכנסת
ונזל זמנם של הח״בים.״
! 0בשבוע שעבר חגגה דימונה
את יום־הולדתה ת־.15
גולת הכותרת של החגיגות הי תד,
צריכה להיות הענקת אור־חות־בבוד
של העיר לראש־ה־ממשלה
גודלה מאיר. אך
ביום שנועד לטכס הענקת אזרחות
הכבוד, הודיעה מזכירתה
של ראש־הממשלה, כי גולדה
עסוקה מאוד ולא תוכל לבוא
לטכס. יודעי־דבר בדימונה טענו
כי גולדה לא באה מפני שהיא
נפגעה מכך שחלק מחברי המועצה
ביקשו לדחות את מתן
אזרחות הכבוד לשנה הבאה
— בגלל חוסר תקציב. אבל
איזה פלא, כשהתחילה החגיגה
המרכזית, נשמע לפתע מעל
הבמה, מאחורי המסך, קולה
של גולדה מאיד. אחרי כמה
דקות של נאום פוליטי׳ הורם
המסך ומי עומד שם אם לא
החקיין דודו דותן זו
; 0בתערוכה שערך השבוע
הצייר שלמה קסום״ ניגשה
השחקנית הנה רוכיגא לצייר
א ו רי ליפשיץ, ואמרה,, :אתה
מוכר לי מאיזה מקום. אתה
שחקן או משהו כזה?״
״לא,״ השיב ליפשיץ ,״אנחנו
קונים באותה חנות־מבולת.״

ן , 1׳ ןןוןסיך ״ מ חק ה החיות״ העניק לצפת את גו החיות שלה. ביתו שבקריית האנינים
\ ן 8ו 1 /בצפת, המאוכלס כולו בפסלי חיות ממתכת, מהווה את אחת מנקודות המשיכה
העיקריות של הקרייח, כשהדינוזאור עשוי המתכת, חמוצב בפתח חבית (ראה תמונה) הוא אוב־ייקט
לצילומי תיירים. האורחים המבקרים בביתו של אריק בצפת נוהגים לרשום א ת התרשמותם
בספר האורחים. כן עשה גס אלעד פלד, שהוסיף ליד חתימתו א ת התואר ״אלוף מיל.״ בא אחריו
מנחל רשות שמורות הטבע, אברהם יפה, ואמר :״ א ם פלד הוא אלוף מיל, אז אגי אלוף גרוש,״
וחתם בתוספת ה תו אר :״אליף נריש.״ מרדכי מקלף הוסיף א ח רי ה ם :״מרדכי מקלף, רב-אלוף לירה.״

י אם ציפית לשמוע
השפוע על. נישואיה של
דליה וכין, כתו של שגי־

0 :כמה שווה חתימה של
שחקן? לכל אחת יש את המחיר
שלה. השבוע ניגשו שתי ילדות
לחבר שלישיית תונאונדנו
שיק לוי, וביקשו ממנו חתימה:
.אחרי שחתם, המשיכו
הילדות. וביקשו ממנו שימשיך
לחתום .״בשביל מה אתם צריכים
נל־כך הרבה חתימות?״
התעניין אושיק .״זה בגלל ששש
חתימות שלך שוות חתימה
אחת של מו3זי־ פדיישר,״
השיבו הילדות.
; §1אותן ילדות ניגשו גם
לפיזמונאי אפי קורן וביקשו
חתימה .״אתן בכלל מכירות

6? 6*1הדייג המאושר חצו־
8 /ן עד על חוף ימה של
תל״אביב כשהוא מחזיק דג
בחכתו אינו אלא וולפגאנג
לוץ, חמרגל הישראלי שנתפס
בקהיר ושפיר ס ם לא מכבר
את זכרונותיו בפרשה זו.
בצילום זה, י פו רסם בעיתון
גרמני, נראית גם רעייתו גרט-
רוד, אשר ישבח עימו בכלא.

רימו פארצות־הברית -
שכח מזה. הידיעה על
כך, שהתפרסמה ^,העולם
הזה״ פשכוע שעפר
היתה מוקדמת מדי. שום
חתונה עדיין לא מתוכננת.
ואם דליה או משפחתה
חושפים שנגרמה
להם עוגמת-נפש כגלל
הפירסום הזה, הם לא
יודעים עוגמת־נפש מהי:
הם היו צריכים לראות
מה שקרה לעלופ־החיים
שהכשיל את העיתון כנידון.

במדינה

הגרל1־1
הפר סי ם
הג דו לות

תתק>>ם

בסוכות

יום ג ,20.10.1970 /בשעה 8.00 בערב
ב״בית סוקולוב״ ,רחוב קפלן ,4ת״א

(המשך מעמוד )16
מחבלים, שיובק; להקמת מדינה פלסטינית
בגדה המזרחית.
אילו היתר, למדינה ממשלה נועזת, המסוגלת
למחשבה והחלטה, היא היתד, יכולה
להחלים לכאן או לכאן ולקחת חלק פעיל
במאורעות העתידים לקבוע את גורל המדינה
בעתיד.
היא יכלה אפילו לעשות צעד בלתי־שיגרתי
ונועז, כמו התנגדות לטבח שמבצע
חוסיין בעם הפלסטיני .״חוסיין יפול במוקדם
או במאוחר *,יכלה ממשלה • כזו
לומר ,״אבל העם הפלסטיני ישאר. נגזר
עלינו לחיות עימו ובצידו. הבה נעשה
ג׳סטה לבני עם זה כי ישראל איננה
מעוניינת בהשמדתו וכי היא עשויה להיות
לו למגן.״
הצעות של עזרה רפואית, מטעמים הומא־ניטאריים
בלבד, נכונות למישלוח רופאים
ותרופות — אפילו אם לא היו מתקבלות,
היו מפגינות לעיני בני העם הפלסטיני כי
בשעת צרה, למרות כל מה שהיה בעבר,
מסוגלת ישראל להיות ידידתם.
אלא שקשה היה לדרוש דרישות כאלה
מממשלת ישראל, שאינה מסוגלת להחלטות
שהן פחות נועזות וגורליות.

המכשלה

הקהל מוזמן

פרםראע 1ןןי מכונית פיאט 124

(לא כולל מיסים)

פרס שני:

6פרסי טיטה לשוויץ
(בסילוני אל-על)

פרסשלישי ; 10 פרטי שעון־מעורר ״סוויצה״
תוצרת שוויץ, מהמעולים בעולם

קנח שעון טיסו והשתתף בהגולה
פרטים בחנויות טיסו ה מוס מכו ת

עימות
עס -דיין
בעיות גדולות וחמורות העסיקו את ראש-
הממשלה, בשובה השבוע מביקור־בזק ב־ארצות־הברית:
התפוררות ממלכת ירדן,
שאלת חידוש שיחות יארינג, בעיית הטילים
לאורך התעלה.
היתר, גם שאלה מסוג אחר לגמרי שהטרידה
אותה: עתיד היחסים עם משה
דיין. מקורביה אף ידעו להצביע על הגירס
המיידי לטירדה זו: ביקורו של ח״כ גד
יעקובי בארצות־הברית במקביל לביקורה

יעקובי, המישנה למזכ״ל מע״י ונאמנו
המוצהר של משה דיין, הקדים את ראש־הממשלה
בכמה ימים, שוחח עם פקידים
אמריקאים בכירים על אותם נושאים עצמם
שגולדה נועדה לדון בהם עם הנשיא
ניכסון. בין הפקידים הללו: יועצו של
הנשיא, ד,נרי קיסינג׳ר, אותו הוא מכיר
מזה שנים אחדות.
בשיחות אלה הציג יעקובי את קו דיין
בשאלות המדיניות הגדולות. כאילו נשלח
יעקוכי טירדה מ״זית

אכן באמת אין כמוה, כמו
פילוט דגם ,3537 הטלוויזיה
שהפכה למושג בקליטה, בצליל,
בעיצוב ובשרות.

את פילוט 3537 תכננו במיוחד
לעולים חדשים עם פטור ממס קניה, עבויך מאות מהנדסים במעבדות
מחירים מיוחדים לתקופה קצרה. התיכנון של פילוט באנגל ה.

30003 0

עדיף ־ ב נבו ר־ 1רב

ו 1בנ 1י ב

במיוחד,
ממשלה
רק הקו
גם הקו

כדי שבעת הדיונים עם ראש היהיו
נגד עיני ניכסון ועוזריו לא
הרשמי של ממשלת ישראל אלא
האלטנרטיבי של שר ד,בטחון.

גולדה, הזוכרת את הימים בהם היתר,
שרת החוץ ושמעון פרס ניהל מגעים מדיניים
ישירים עם ממשלות זרות בשליחותו
של שר הביטחון דויד בן־גוריון, לא הסתירה
את כעסה. היו רבים בצמרת, שקיוו כי
היא גם תסיק מסקנות. לאו דווקא לגבי
יעקובי, כי אם לגבי דיין עצמו.
מתנת־פרידה לגולדה. השאלה ה־העולם
הזה 1725

יסודית היא: האמנם יש למשה דיין מדיניות
אלטרנטיבית מגובשת בכל השאלות
העומדות עתה בפני ישראל?
פרשת הטילים הציגה אותו בכל תהפוכותיו.
מצד אחד: ניהול מערכה ציבורית
שדמתה מאוד לליבוי היסטריה. הפרת הסכם
שביתת־הנשק על־ידי המצרים היתר, אמנם
חמורה׳ אבל שום גורם צבאי מוסמך לא
ראה בה סיכון חמור לישראל, או פגיעה
הרת־אסון בבטחונה.
הצעותיו של דיין, להגיב מיבצעית על

ראש־הממשלה לשר הבטחון. אלא שזאת
תהיה דחייה זמנית. שכן הבעייה היסודית
נשארת עדיין בעינה: מה מקומו של דיין
במסגרת הממשלה הנוכחית — ובמירוץ על
הירושה?
כמה שרים, שהגיעו אליהם הדי דבריו
של דיין כי גולדה מאיר התגלתה ניהססנית׳
מדי, וכי הממשלה פועלת ללא מנהיג,
הציעו לראש־הממשלה להסיק מסקנות בהקדם•
״אחרת,״ כדברי אחד מהם ,״יצליח
דיין ליצור לגולדה תדמית חדשה. תדמית

דיין וגולדה
הודעה מדהימה
הזזת הטילים, לא התקבלו. אולם משהחלו
הגלגלים לנוע נוכח אי־הנוחות הגוברת
בציבור, וממשלת ישראל הפסיקה את השתתפותה
בשיחות יארינג, מיהר דיין להציג
את הדבר כנצחונו האישי. מאותו רגע
חדל לנפנף בסכנת הטילים.
להיפר: הוא החל מדבר על השלום שמעבר
לסף. הוא הביע את אמונתו שעבד-
אל־נאצר רוצה בשלום; ׳וכי המרחב: עומד
בפני סיום המלחמה. אלא שבאותו שבוע
עצמו בו הביע דעה זו בטלוויזיה, הוא
נפגש בחוג סגור אי־שם והכריז :״לא ניפגש
עם המצרים ליד שולחן הדיונים, אלא
בשדה הקרב.״
כמתנת־פרידה לגולדה, לפניי צאתה לוושינגטון,
הכריז שהוא מוכן להכיר במצב
החדש שנוצר בחזית התעלה, אלא
שהוא מציע רק לערוך הסכם הפסקת־אש
חדש, המבוסס על העובדות החדשות. זאת
בשעה שראש־הממשלה חזרה והצהירה, כי
שום דבר לא יספק את ישראל אלא הוצאת
הטילים שהוכנסו לאיזור התעלה בחסות
הפסקת־האש.
ההודעה המדהימה
ביותר של דיין נמסרה לאמריקאים
באמצעות יעקובי. היתד, זו הודעה על
נכונותו לסגת מן התעלה, כדי לאפשר
את פתיחתה לתנועה בחסותם הצבאית של
הרוסים והמצרים, יו

הצעה זו גרמה׳ לדברי אחד ממקורבי
ראש־הממשלה ,״כאב ראש מתמיד לגולדה
בשיחותיה. באמריקה״ .י שכן הקו הרשמי
של ממשלת ישראל עדיין אומר-:לא תהיה
נסיגה חלקית, לא יהיה שינוי גבולות, עד
לגמר ההסכם הסופי ולחתימת הסכם־שלום
בין הצדדים.
״לוי אשכול בחצאית״ .ייתכן כי
הבעיות הבוערות שנוצרו בחזית הירדנית
ידחקו לקרן־זווית את שאלת היחסים בין

של הססנית, של לוי אשכול בחצאית. ואז
יהיה מאוחר יותר מדי מכדי להוכיח את
ההיפך.״
תברואה ראש־השגה

מאירת־עיניים :״הרב, באופן עקרוני,
אינו מדבר עם עיתונאים.״
משטרה משטרת ישראל __
סניף של מט־ הפנטה
דרורי יהודאי היה מבסוט. הלילה היד,
צונן ושליו, בעורקיו נזלה כמות לא מוגזמת׳
אבל בהחלט נכבדה, של אלכוהול
— אותו עירה לתוכו במשך הערב בצוותא
עם ידיד נפשו, בוסי (בוסתנאי) סחה — והעתיד
נראה ורוד: בכים מכנסיו שכבו
10,400ל״י — הלוואה אותה אירגנה לו
משפחתו, כדי שיוכל להתחיל לעבוד במקצוע
מהוגן — דהיינו, מתווך פירות
וירקות בשוק־הכרמל בתל־אביב. ברגע זד,
היה דרורי בן ה־ ,28 דמות מוכרת בכרם-
התימנים, בדרכו הביתה, לשנת־ישרים.
ישר למשטרה. לפתע צצה מתוך
האפילה מכונית קונטסה כהה. בתוכה
ישבו ארבעה גברים, שלמרות לבושם האזרחי
הכירם דרורי מיד בבלשים. גם הם
הכירו את דרורי .״בוא הנה, ידידי,״ פקד
עליו הסמל.
דרורי, שמצפונו היה נקי עליו, קרב
ללא חשש, הוריק, עדייו ללא חשש, את
כיסיו, להוראת הסמל. הסמל, מאידך, דווקא
כן חשש, כאשר גילה 10,400ל״י,
באישון לילה, בכיסו של אזרח שזה עתה
השתחרר מבית־הסוהר. דרורי צורף ל־קונטסה,
הובל לתחנת המשטרה.
עוד שבוע ועוד שבוע. היה זה
מסע ארוך לתוך הלילה. במשטרת תל־אביב
לא נמצא קצין תורן שבסמכותו לחתום
על פקודת־חבישה. דרורי הובל למשטרת
רמת־גן, הטופס נחתם, ומשם הוסע לבית־המעצר
באבו־כביר. משם הוסע שוב לתח־נת־המשטרה
בצפון תל־אביב. רק אז, לראשונה,
נחקר — ומיד שוחרר.
״ומה עם הכסף?״ שאל .״אין בעיות. תוך
שבוע תקבל אותו,״ נענה.
השבוע עבר, ועוד אחד, והכסף איננו.
פנה יהודאי לעורכת־הדין נירה לידסקי.
זו פנתה לרב־פקד יוסף חרון, האחראי לעניין,
הוא אמר כי הכסף יוחזר תוך שבוע
— למרות שהמשטרה יודעת כי דרורי עוסק
במסחר בסמים .״מעליש,״ הגיב דרורי לשמע
החדשה .״שיהיו בריאים, העיקר שיחזירו
כבר את הכסף.״

מם הבנסה -בתוף המשטרה?

השוטרים נשארו בריאים, אך את הכסף
לא החזירו. בשלב זה, גילה דרורי את
לחולירע הרב יוסף עובדיה, רבה הראשי של תל־אביב,
הוא ללא עוררין יהודי בעל אמונה
גדולה. ומתי מתגלה אמונתו של יהודי,
אם לא בעיתות מצוקה, כמו למשל כאשר
מחלת החולירע פושטת בארץ? יהודי סתם,
היה מן הסתם נבהל מהמחלה. אך לא
הרב. באמונתך תחיה, כתוב. משום כך
יאסור הרב, כבכל שנה, על איסוף אשפה
בגדולה בערי הארץ, במשך כל ארבעת ימי
ראש־השנה.

ההנהלה המדינית של תנועת העולם
הזה — כוח חדש, בישיבתה היום, דנה
במאורעות האחרונים בירדן והחליטה :
* חטבה ההמוני של העם הפלסטיני
מסכן את חשלום במזרח־חתי־כון.
יש לגנות את פעולותיהם של
הרפתקנים ושל אירגונים טרוריסטיים
חסרי״אחריות, הדוחפים את
העם הפלסטיני לפעולות-יאוש. אולם
אין בשום אופן להשלים עם
פעולות של השמדת-עם, של שבח
המוני בעם שלם.
* העם הפלסטיני וגריד לחיות
שותף פעיל בכל הסדר מדיני ליישוב
הסיכסוך במזרח״התיכון. הקמתה של
מדינה פלסטינית ריבונית, הקשורה
בהסכס-שלום עם מדינת״ישראל, הוא
המוצא היחידי מן חסיכסוך בין שני
העמים של ארץ־ישראל. ממשלת־ישראל
חייבת להחיש את התהליך
חזה ויש לח כל האפשרויות לכך
על-ידי מתן רשות להתאגדות פוליטית
של נציגי העם הפלסטיני בשטחים
המוחזקים, וראייתם כגשר אל
המנהיגות הפלסטינית מעבר לירדן.
* כל התערבות זרה מרחיבה את
הסכנה לשלום במזרח״חתיכון. האינטרס
הישראלי מחייב להמנע מהתערבות
מכל סוג שהוא בסיכסוך הירדני.

טמשלת״ישראל חייבת להיזהר
לכל תיגרר להרפתקה חדשה על-ידי
פעולה צבאית בירדן.

הופיע הופיע
גליון ״דף״,

הופיע

בטאון תנועת הנוער של
העולם הזה — כוח חדש
מחיר המיון — 1.ל״י.
ב גל יון הפעם:
• השלום, המלחמה ואני, נוער
משוחח על בעיותיו.
• המטרה האחת — על שינוי
שיטת הבחירות.
• קשר עם נוער ערבי — כיצד.
ועוד ועוד ו עו ד...
להשיג תמורת המחאודדואר סך —1.
ל״י, בת״ד ,136ת״א, או בתנועת
העולם הזה, החשמונאים ,88ת״א.

אסיפה פומבית
תתקיים בבית סוקולוב (רח׳ קפלן
ת״א) ביום א׳ ,27.9 ,בשעה 8.30
בערב.
על הנושא :

ערביי השטחים -ל תלאביב 7
לבקשתו של אוריאל עמיעד, ממלא מקום
ראש העירייה, נענה הרב עובדיה :״ישנם
ערבים העובדים בשבתות בעירייה — שיעבדו
בחג.״ עמיעד ניסה לבטל את האיסור,
בהסבירו שהאשפה המצטברת במשך
השבת אינה דומה לאשפה המצטברת במשך
ארבעה ימים — אך כל הסבריו היו ללא
הועיל.
מטה התברואה המונעת שהוקם בעירייה
התכנס לישיבה מיוחדת, שהסתיימה בלא
תוצאות. נוסף ל־ 35 העובדים הערביים המנקים
את העיר בשבת, תצליח העירייה
— לגייס בקושי 35 נוספים. אולם אלו
יועסקו בפינוי האשפה מבתי־חולים וכדומה,
ישאירו את בתי האזרחים מלאי
אשפה .״אנו עושים כל מאמץ לגייס פועלים
נוספים,״ הגיב ראש לישכתו של
עמיעד ,״אבל לגמרי לא בטוח שנצליח.
הברירה היחידה בפנינו היא העסקת ערבים
מהשטחים, אולם לא ברור לנו כיצד
יקבלם הציבור.״
ואילו י הרב עוטייה, כאשר נתבקש להגיב
אם אין כבמקרה של פיקוח נפש
דוחה שבת, השיב, באמצעות מזכירו, תשו
החלטות
ההנהלה המדינית של
תנועת העולם הזה -כוח
חדש מיום : 20.9.70

עצור יהודאי
גם סוחר־סנוים חייב במם־הכנטה
פשר התעלומה. בתיבת־הדואר שלו מצא,
בוקר אחד, ד״ש ממס־הכנסה. המכתב הצחיקו
עד דמעות :״בחיים שלי עוד לא היה
לי עסק איתם,״ הסביר .״שמונה שנים
הייתי כל הזמן נכנם ויוצא מבית־סוהר —
אז איך אני יכול בכלל לשלם היום מיסיס?״
פקיד
מם־הכנסה, אליו הגיע דרורי, צחק
פחות. ברצינות גמורה תבע מיהודאי,
12,000ל״י עבור שנת המס — 1969בהתחשב
בכך שמחציתה של השנה לא השתכר
דרורי, מאחר שישב כל אותה תקופה
בבית־סוהר.
הכנסה אדמונית. דרורי, איש רודף
שלום ושלווה, ראה כי מס־הכנסה מתכוון
לכך ברצינות, הסכים להתפשר 2,000ל״י
אני מוכן לשלם,״ אמר לפקיד ,״אבל תר־
(הנזשן בעמוד *)2

בעד. חידוש
שיחות יארינג
ישתתפו:

גרוס׳ אריה זק•

(האוניברסיטה י—ם)

י יכי
ח:״כ שלום כהן
ח כהן (ק בוץ גן־שמואל)
ד״ר משה כספי

(האוניברסיטה י—ם)

פרופ׳ דן מירון
(אוניברסיטת ת׳׳א)

עמום קינן
המנחה־ דן בן־אמוץ
הציבור מוזמן

קולנוע
ה>סג\ן ר>ה
מ שופצת
קרוטו 51

(דקל,
תדריך הסרט בטלוויזיה
אשמורת הלידה (אנגליה;
יום ז 20.30 ,23.9 ,חמישה סיפורים
קצרים של כמד. מטובי הגמאים של אנגליה
(קריצ׳טון, ירדן, ד,אמר, והברזיליאני קאו־אולקנטי)
בתקופה שהיו צעירים ומבטיחים.
עם מייקל רדגרייב, רונאלד קולבר ועוד.
כדאי לראות.

ת ל -א בי ב ;

אנגליה) — הוא סרט היסטורי
לאלה שאינם מדקדקים בנאמנות
להיסטוריה ומעדיפים לעומת זאת גיבורים ״גדולים
נין החיים״ ,איתט קל להזדהות בכל מעשי ידיהם.
אוליבר קרומוול, איש הפרלמנט הבריטי שהיה בין
האחראים לעריפת ראשו של צ׳ארלס הראשון ומאוחר
יותר הפך לרודן בריטניה הגדולה, הוא ללא ספק דמות
מרשימה שקורות חייה ראויות לסרט רב טימדים. אולם
אפילו נאמניו לא ניסו אף פעם לטעון כי היה טלית
שכולה תכלת. בין המעשים שזוקפים לזכותו, נמנים כמה
רציחות המוניות אכזריות ביותר.
הסרט, לעומת זאת, מציג את קרומוול כאיש נאור,
רחב אופקים והוטאניסט. הוא רק מגזים בחשיבותו הצבאית,
בעיקר בשלבים הראשונים של המרד נגד המלך
(קדומוול היה מחוסר כל נסיון קרבי בתחילת המרד,
והשתלט על הצבא הרבה יותר מאוחר) ורומז לצמאון
לשלטון, מבלי לדבר על כך בגלוי. רק הסצינה האחרונה
בסרט, בה מפזר קרומוול את הפרלמנט ונותר לשבת באולם
הריק, כשהוא מכריז כי ״ישלוט בעזרת האל בלבד״
חושפת את דמותו האמיתית.
רצוי להתייחס לסרט כאל היסטוריה דמיונית, ואז
מתקבל סיפור מעניין על מאבק בין הפרלמנט למלך חלש
אופי ויהיר, שרצה בשלטון אבסולוטי אך לא ידע כיצד
להשיג אותו. מנקודת מבט זו, ואם להתעלם מסצינות

תל-אביב
הארוריס (סטודיו, איטל
רי־ציארד
גזארינד ב,י\2ח^גד״
הקרב, בהן נופלים ההרוגים הבלתי משכנעים ביותר שנראו
לאחרונה על הבד, זהו סרט שכדאי לראות, מה עוד
שריצ׳ארד האריס מגלם את קרומוול בכל הפאתוס ה אופייני
לו, ואילו משחקו של אלק גינס, בתפקיד המלך,
הוא מלאכת מחשבת של גוונים דקים, כשהגאווה האישית,
חוסר החלטה, רגישות ואכזריות מתמזגים לדמות אחת.

(ארנון,

היפה

וירוה זאפאטה (אמפיתיאטרון,
אוצות־הברית) — קורותיו של המהפכן
המקסיקאי המפורסם בבימוי דרמטי
(אליה קאזאן) וסישחק משכנע של מרלון
בראנדו.

כ 1כבזם
מי כאן
הכוכב ך

?5-05 הכ י 8ר~*<*תודודד.סם< 88

גיירארדג ובמוווח ב״ גבר לחזזי״
וואלי״ כיצד בותבים מוסיקה למערכון, וחנה המוסיקה
נשמעת בפס־קול והאינדיאנים צצים סביב המכונית.
חצרה היא שהמרחק בין הברקה אתת לשנייה הוא
גדול מאד, ואפילו נסיונם חרב וקסמם האישי של אני
ג׳ירארדו וז׳אן־״פול בלמוגדו, אינם מקצרים אותו.
אלאמו נכב ש שנית
ומוה מ אקס (אוריון, תל-
אביב ; ארצות״חברית) — היא
קומדיה אבסורדית המבוססת על
רעיון מוצלח ועל צוות שחקנים מוכשר, שאינו מחמיץ אף
הזדמנות כדי להבריק.
זהו סיפור על גגרל מקסיקאי המחליט לנקום בארצות־הברית
על כך שאחד מתושביה חטף ממנו את ארוסתו.
לשם כך חוא מגייס את פלוגת משמר-הגבול שלו, ויוצא
לכבוש שגית את אלאמו, חמיבצע מצליח מעל לכל ה משוער,
בעיקר משום שההתנגדות היחידה בה נתקלים
תמקסיקאים מתבטאת בשומר זקן, סטודנטית המוכרת
גלוימז ותיירת חיססרית תמשוכנעת שהסינים פלשו ליבשות
הסרט כולו מתאר את ההתנצחות בין הגנרל המסתגר
עם פלוגתו וגגי-חערובה במיבצר, לבין הרשויות האמרי קאיות
השונות. לזכות יוצרי ה סי ס (במאי: ג׳רי פאריס ;
תסריטאי: אליוס •ייקר) יש לומר שכל הצדדים נראים
מגוחכים באותה מידה. מפוקח המשסרה האמריקאי, נציג
הסטייט-דיפארסטגה, מפקד המשמר האזרחי, הגנרל ה רגזן,
כל אלה מוכיחים • ,ל אחד מדרכו, עד כמה חשוב
יותר הרושם מן המעשה בתוך החברה הביורוקרטית, שלא
לדבר על חאידנונים הלאומניים למיניהם הרואים לעצמם
זכות להגיף גשקט בכל פעם שמתחשק להם.
סיום חסרש מאכזב במיקצות העוקצים מרוחים בחרבה

ירדטליס
גטוגימידכרסקי

ארצות־הבר-ת) — אמריקה בעיניו של אינטלקטואל
אירופי, שאינו מבץ תמיד את מה
שרואות עיניו, אבל יודע לתאר זאת בצורה
מעניינת. דק לצופים המוכנים להתאמץ כדי
לעקוב אחרי הנעשה על הבד.
הגשרים ה 2רעבים (חן,
ארצות־הברית) — מערבון הומוריסטי עשוי
במיקצועיות רבה על־ידי דון (הרוצחים)
סיגל, עם קלינס איססווד ושירלי מקליין.

דיי ק ה מתוקה ג2ר לרוחי (גורדון, תל-אביב ;
צרבת) — הוא עוד מוצר מתקתק
וחלקלק מבית החרושת של
קלוד (״נבר ואשח״) לאלוש, במאי שזנח את כל יומרותיו
חאמנותיות מתחילת דרכו, מעדיף כיום בבירור ״שמאלץ״.
״גבר לרוחי״ הוא עוד פרשת אהבה שהבמאי מנסה
להסתיר את מימיותח מאחורי תעלולי מצלמה או עריכה,
אבל ללא הצלחה ניכרת. חאוהבים הפעם הם מלחין ושחקנית,
שניהם צרפתים, הנפגשים בהוליבוד שעה שהיא
מופיעה בסרש בו הוא מלחין את חפס״קול. שניהם נשואים
(לא זה לזו) ,שניחם אנשי העולם הגדול והנאור,
שניהם מתייחסים לכל תעניין בתחילה כפלירט לא חשוב,
וכמובן שבסופו של דבר מתפתח מזח עסק חשוב.
מאחר והמשא אינו מן המקוריים ביותר, בא כאן לא-
לוש עם מצלמותיו ועם מכונית (אביזר שאינו נעדר אף
פעם מסרטיו) ומסיע את השניים על פני כל אתרי הצילום
של ארצות-הברחזע ממועדוני הפאר של לאס וואגאס,
דרך ״מוניומנט וואלי״ ,שם צילם ג׳ון פורד רבים מן ה-
מערבונים שלו, ועד למאורות האלה של ניו-אורלינס.
ואמנם, הגופים יפים מאד. עוד תכסיס מוצלח מופיע
בתחילת הסרט כאשר הקשרים בין שני האוהבים ועלילת
הסרט בו חם עובדים מתבלבלים זה בזח. הברקה נוספת:
המלחין מסביר לבת־זוגו, תוך כדי נסיעה ב״מוניומנט

יה) — עליית הנאצים בגרמניה כפי שהיא
נשקפת בקורותיה של משפחת תעשיינים
גרמנית. בימוי מזהיר ומטיל אימה של לו־קיאנו
ויסקונמי.
ההודאה (פאר, צרפת) —
שיחזור משפטי תראזדה של סלאגסקי ב־ציכיה
כפי שהרגיש אותם על נשרו אחד
הנאשמים. סטירה מצלצלת לרודנות המפלגה
הקומוניסטית מאחורי מסך הברזל.
אפאש (תטר, ארצות־הברית)
— אינדיאני במורד במימסד, בסרט ישן
ומעניין של רוברט אלדריץ׳ ,עם ברס לאני
קטטר בתפקיד הראשי.

פיבגר י^ט־ינוב

ב״ויווגז נזואגץ ם״

דבש כדי לא להרגיז יתר על המידה, והסכנה המסתתרת
מאחורי המוסדות המיליטריסטיים למיניהם מיטשטשת.
אך הודות לשחקנים כמו פיטר יוסטינוב (הגנרל) ,ג׳ון
אסטין (סמלו למוד הסבל) ,חארי מורגאן (מפקח המשטרה)
וקינן וויו (הגנרל האמריקאי) — התוצאה משעשעת.

את קלאודיה קרדינלה מכירים כולם. השחקנית
האיסלקיד, היפהפיד, הופיעה כבר
בהמון סרטים, תמונתה התפרסמה פעמים
אץ ספור ושכרה מרקיע שחקים. בקיצור,
אישיות ציבורית. מתקבל היה על הדעת
שהפידסומת לסרסה האחרון, פופ, פופסי,
אותו היא מסריטה לאחרונה בצרפת וב־ונצואלה,
תהיה מבוססת בעיקר על אישיותה
והמוקיר. המהוללים.
אלא שלא בך סברו האחראים לסרט, ובמקום
להבליט אה מד. שיש לקלאודיה,
מלאים העיתונים דוזקא במעשיו ותעלובעל
עבר מפוקפק,
ליו של גבר בן
ברם קטנת ושערות שיבה, שמסר הכסף
לא הניר אותו כלל לפני סרט ז ה ומה
שמפליא מכל, שקלאודיה אפילו אינה כועסת׳
אלא נהנית לנגן כינור שני בכל,
שרט למשכורת.
וכל זד, למהז משום שהאיש הוא הנרי
שריאד, המוכר יותר בכינויו ־פאסיון״,
איש עולם תתתון שבילה עשרות שנים
במאסר, וכאשר השתחרר, כתב אח תולדות
חייו והפן מאסיר משוחרר למיליונר מאושר•
ואם הביקורת הספרותית לא גמרה
עליו את ההלל, המו״לים והסותרים למיניהם
ידעו יותר טוב ומיהרו לבקש ממנו
״יצירות״ נו ספית. אחת התוצאות הראשונות
היא התסריט לפו ,9פופס׳ ,אותו כתב
פאפיון תוך תשעה ימים תמורת סכום
של כ־ 0מ* 160 דולר. חיים קשים!
אלא שמר שריאד לא הסתפק בכן. גיבור
התסריט שלו הוא גבר כבן ,64 רב״פעלים
ונמרץ. היד אולי ב<!8ר. שסברו לרגע כי
ז׳אן גאבן מוועד לתפקיד, אכל ד״פרפר״
הודה עד מהרד. שבעצם התכוון לעצמו. ומן
הרגע שרמז כי יהיה מוכן לשחי* לא הרפה
עוד ד,כמו דאן (״שלום לידיד״) הרמן עד
אשר חתם על חוזה. התוצאה: עוד כמאה
וחמישים אלף דולר.
הוא מגלם את עצמו ללא שום מאמץ,
מחליף מהלומות (לא אמיתיות) עם בריונים
שיכורים ומרגיש עצמו נערץ על הכל.
העולם הזה 1725

אמנות כשרונה המיוחד לחבר חידות מורכבות
ומסובכות, ודמויות כמו הרקול פוארו׳ הבלש
הבלגי נמוך הקומה ובעל המקטרת
המדבר באנגלית משונה ומפעיל את ״התאים
האפורים״ במוחו ביעילות של מחשב,
או גברת מארפל, המזכירה את המחברת
עצמה — ישישה, מכובדת, בעלת חוש
הומור וזיקה מפוקפקת מאד לעולם הפשע.
דמויות אלה הפכו לפונקציה שאין
להתעלם ממנה בספרות המודרנית. וזאת,
מבלי להזכיר שמלמדת העכברים שלה
שבר את בל שיאי ההצגות בלונדון ואנשים
הפסיקו כבר לספור את מספר השנים
שההצגה רצה ללא הפסק.
אז מדוע אומרים שהפשע לא משתלם?

תדר׳ ך
* * החגיגה (הבימה) — מחזה כיור
מיטבה של דויד מטורי הנופל ממורו ורבו
ג׳ון אוטבורן ואינו מתאקלם לחלוטין על
הבימה הישראלית. הופעה נוגעת ללב של
נחום בוכמן וכמה התפרצויות משכנעות
של שמואל עצמון.
איזון עדין (הבימה) — ההצגה
הטובה ביותר של העונה בהבימה.
גייסה מתונה ומרוכזת פחות של וירג׳יניה
וולף בביצוע קורקטי ובמישחק טוב של
מרים זוהר ורפאל קלצ׳קין.
** נד;דה גש;יים (התיאטרון הצעיר)
— אהבה והומור מחד, בדידות ומציאות
אפורה מאידך, במחזה שנון ורגיש.
העלאה צנועה בהשתתפותם של שולמית
אדר ודיוד זינדר.
מלץפל אז ה (הקאמרי) — שלושה
מערכוניש מצחיקים של ניל (יחפים בפארק)
סימון, כתוביזם במיקצועיות עילאית
ומבוצעים היטב על־ידי אבנר חזקיהו ועדנה
פלידל. שטחי, פשוט ומבדר. הצלחת הקופה
של העונה.
תיאטרון צחוק
ודממה

חתמזת הדמיס ;הקאמרי)^
מחזה מלא עוצמה, רגשות עזים מתפרצים
בלהט לאטיני, אחת היצירות המעולות של
לורקה, ביצוע מסוגנן ונקי.

יובלות
ה 3שע
מ ש חז ^ ס
מי שהכריז בזמנו כי הפשע אינו משתלם,
חשב כנראה רק על נקודת המבט;
של הפושע, ושכח לקהת בחשבון שיש
עוד צדדים הנוגעים מבר. למשל, אלה
שמספרים על פשעים. לאלה כל פשע משתלם,
וכאשר שמם ארל סטאנלי גארדנד,
או אגאתה כריסטי, הפשע שווה ממש
מיליונים.
קשה להמנע מהרהורים אלה כאשר עתו-
נות העולם חוגגת בשמחה רבה את יום
הולדתה השמוניע של הגברת עקובת הדם

סופרת כדיפטי
80 שנה — 80 בלשים
ביותר של הספרות המודרנית, אגאתה
כריסטי. הגברת הבריטית המכובדת הנראית
כאילו לא היתה יכולה להזיק לעכבר,
הוציאה זה עתה לאור את ספרה השמונים,
ומספר הקרבנות שקטלה בשמונים הספרים
הללו, היה מטיל אימה אפילו על ״מקי
סכינאי.
וארו וגפרת מארפד. כאשר הוציאה
לאור לפני חמישים שנה את ספרה
המפורסם הראשון (כרונולוגית הוא השני
שכתבה) הרצח של רוג׳ר אקרויד, כתב
המבקר אדמונד וילטון, הנחשב לגדול מבקרי
הספרות בלשון האנגלית. :״למי זה
בכלל איכפת מי רצח את דו די אקרויד.״
ובכן, יכול מאד להיות שלאדמונד וילסון
עצמו באמת לא איכפת, אבל מסתבר כי
יש מליוניס בעולם שדוקא מעונינים מאד
לגלות מי הרוצים וכל אלה בולעים את
ספריה של אגאתה כריסטי בצמא.
אמנם מבחינה ספרותית לא עוררו כתביה
התפלות רבת הסימון נראה לאחדים נלעג,
מזמן לזמן צצו קטעים שרמזו על נטיות
גזעניות במקצת של המחברת (על חשבון
יהודי פולין או סתם על בני גזע סלאבי).
לעומת זאת, אין איש מעיז לפקפק בהעולם
הזח 1725

היא זנתה

מי שימנה את מספר הבכורות השבועי
בארץ, יוכל לעמוד עד מהרה על מצבו של
התיאטרון הישראלי. איכות אולי אין בו,
אבל כמות יש ויש. שתי הבכורות האחרונות
לא שינו בהרבה את המאזן הכללי.
אמלי בתיאטרון הבימה, הוא מבחינה מ־סויימת
נס: הקהל היושב באולם צוחק,
וצוחק בפה מלא. אולי לא במקומות הנכונים,
אולי לא בגלל הסיבות הנכונות ואולי
לא בכמות מספקת, אבל בהחלט צוחק, וזה
הישג לא מבוטל. נוסף לכך יש בהצגה
תפאורות מקסימות של לידיה פינקום גני,
המצליחה להבריק ולהוכיח הומור של ממש
בשילוב תלבושותיה של אניד, שנל, ואולי
הגדולה בהברקותיהן של התפאורנית וה־מלבישה
היו תחתוני־האוברול הוורודים של
הנסיך — שסמלו המלוכני היה רקום על
ישבנו; מאמץ כן של הבמאי (תיאודור
תומא) וכמה מן השחקנים (יהודה אפרמה״
אברהם תנאי, ישראל בקר) להחיות את
פידו בכיוון הנכון.
אבל בסופו של דבר, המחזה של פידו
הוא קומדיה קלילה כבועת סבון, המבוססת
על קצב מטורף, סיטואציות מפתיעות, דיאלוגים
פיקנטיים ומישחק וירטואוזי, ואילו
ההצגה בהבימה הזכירה דווקא דוב מרקד,
מרבה עקדתים ועוויתות ומחמיץ חלק מן
ההברקות של הטקסט, לפעמים בגלל תרגום,
לפעמים בגלל אקוסטיקה, או בגלל
דיקציה. אבל מה לעשות? באין בועות סבון,
צריך לומר תודה גם על דובים מרקדים.
שי ע טו ט כ 3י ת? -וגו ת. לעומת אחלי,
המצליחה לפחות להצחיק, אולי רעידת אדמה
אינו מעורר שום תגובה אצל הקהל.
ומה הפלא? הוא משכנע את הצופים ביעילות
כה גדולה שהעולם משעמם, עד
שעיניהם כמעט ונעצמות מרוב שיעמום.
מחזהו של עמום קינן המוצג בצוותא
יוצא מנקודת ההשקפה שכל העולם הוא
בית זונות (ראה ג׳אן דנה) .ובבית זונות
זה עושה כל אחד את המוטל עליו, ואין
מנוס (ראה האקזיסטנציאליסמים למיניהם).
אחרי שנקבעות עובדות־יסוד אלה, בחמש
הדקות הראשונות, ועל כל דמות מוטל
לסמל בחגיגיות חלק נון האנושות החולה,
ממשיך המחזה להוכיח כי ״שום דבר לא
קורה,״ ״הכל משעמם,״ ואין אלא לצפות
לבואה של רעידת אדמה שתשנה את פני
הדברים.
תוך כדי צישיה, חוזרות הנפשות שוב
ושוב על מה שאמרו בתחילת המחזה (הרי
נאמר כבר שהבל משעמם) במשפטים ה־מזכיריס
לעיתידז את אראבל ולעיתים את
סארטד, בהעתק חיוור. האימפוטנציה של כל
הדמויות ברורה מן הרגע הראשון, כוונותיו
של המחבר מובנות לאחר חמש דקות, ונשאלת
השאלה• מדוע צריך להמתין עוד
שעה וחצי עד לבוא המלאך הגואל המוריד
אותם שאולה?
יתכן ולוא היו עושים מכל זה פארודיה
על המחזאות המודרנית, היה הדבר מצליח
הרבה יותר, אלא שכל הנוגעים בדבר התייחסו
כנחס־ ,ברצינות גמורה למלאכה,
והשחקנים מתרוצצים ומתעתעים על הבימה
כאחוזי אמוק, מחפשים משמעות של טקסט
שאיננו, או עוסקיש בבלט אילם הדורש
אמצעים טכניים שאינם עומדים לרשותם.
״אם מישהו אינו מסכים לתמונת ה־עולם
הנשקפת אליו מעל הבימה, הוא חופשי
בהחלט, בתוזרו לביתו, ליצור עולם
אחר, אולי יותר טוב,״ כך אומרת התוב־ניד
.,אבל מד, לעשות כאשר מישהו מסכים
עם אותה תמוגר. של העולם, מאחר והתודדע
אליה כבר מזמן, ומסתבר לו שהמחזה אינו
מוסיף עליה דבר?

אבל

באסוהת חוו ר! ?

(דאה מעבר לדף<

כמדינה
(המשן נזנבנזרד )23
שום ששילמתי את זה, עבור סחר סמים,
כמו שהמשטרה אמרה .״לא בא בחשבון,״
סירב הפקיד .״נמשיך להחזיק את הכסף
שנלקח ממך על־ידי המשטרה, עד שתשלם
את החוב. אבל לא נסכים לרשום, כאילו
שילמת כספים על הכנסות ממסחר בסמים
משכרים.״
דרורי חזר לביתו, לא החליט עדיין אם
להיכנע לתכתיב הכפול.
הכי פחות מכל, עניין אותו דווקא הצד
הציבורי שבפרשה: כיצד הגיע הכסף לידי
שלטונות מס־ההכנסה. את כתב העולם הזה,
מאידך, עניינה השאלה הזו. דווקא. לא
פחות מעניינת התגלתה תשובת המשטרה.
אמר רב־פקד עמוס אריכא, דובר מחוז תל־אביב:
״כאשר
אין לנו הסבר לגבי כספים שנמצאים
אצל חשודים, אוו מעבירים את המידע
לידי מס־הכנסה. במדינה שלנו —
קודם כל משלמים מיסים.״

תל״אביב פרעות במרכז העיר

עם, מספרים הוותיקים, זה היה
להיפך: תחרויוודיופי היו נערכות
כשהמשתתפות לבושות — לפחות בביקיני.
אולם כדי לקבל את הפרם, היו מוסיפים
בקריצה, הן היו צריכות להתפשט.
אלא שהתמונות בעמוד הקודם ובעמוד
זה מוכיחות שהשתנו פני הדברים: היום,
כבר מתחרות המועמדות בעירום, מתלבשות
כאשר הן עולות על הבמה לקבל את הפרס.
היתר,
זו תחרות מיס־עירום הראשונה
שהתקיימה בשוודיה — והצלחתה מבשרת
שאין היא האחרונה. כפי שניתן לצפות,
לא אורגנה התחרות על־ידי יצרני־אופנה.
הרוח החיה מאחורי הנאוות החשופות היו
ארבעה אירגוני־ספורט. שוודיים בעיר ואס-
טארם, שהחליטו לקדם את הנושא בשיטות
חדשניות.

מי מחיה גציכת ישראל ף

של שוודיה, כשאר המשתתפות בתחרות, הזדהתה רק בשמה
הפרטי — אנלי. בתמונת — ברגע זכייתה בפרס. למעלה:
מראה כלל אה כללי של במת התחרות. המשתתפות עושות רושם שהן מרגישות נוח לגמרי בלבושן.

גונח העירום

[* 1מארגניס^זוגשו״ ״תמונותיהן
* /בעירום כמובן — ופרטיהן האישיים
של 240 בנות. עם התחלת הראיונות, גילו
המארגנים להפתעתם שרבות מהבנות
לא ידעו כלל שהן מועמדות. אחרים שלחו
את מועמדותן במקומן. מהיכן היו לאחרים
אלו תמונות־העירום שלהן — לא טרחו
הנערות להסביר, והמארגנים לא טרחו
לשאול.
מכל מקום, לאחר הסינון התברר כי 53
נערות נרשמו בכל זאת מרצונן החופשי.
הן נתקבלו לתחרות, כשהן מתבקשות להציג
בפני הקהל את גופן החשוף מכל
כיסוי — מלבד המניפה — ואת שמן הפרטי
בלבד.
מבחינת גיוון ההופעה, לקתה קצת התחרות
בחסר. לבנות היה רק בגד אחד
להציג — את זה של חווה אימנו• האמרגנים
ניסו לתקן דאת על-ידי הצגת בגד
זה בכל תנוחה אפשרית ומכל זווית אפשרית:
הבנות רואיינו על־ידי צוות מראיינים
מלוטש, ניסו להראות את מה שיש
להן מעל לקו הגבות. לאחר מכן הציגו
את מה שיש להן מתחת: הן צעדו, הסתובבו
הלוך ושוב, והסירו שוב ושוב את
המניפות מעל לאתרים האסטרטגיים, על־מנת
להשיב קצת רוח צחה על פניהן.
לאחר מכן, ניגשו השופטים לבחירת המלכה.
חבר
השופטים — שהורכב מקהל־הצופים,
לו ניתנה זכות ההצבעה — בחר באנלי
מהעיר גבלה, בלונדינית נאה, בעלת פנים
סימפטיים וגוף סביר. הבחירה זיכתה אותה
בפרס כספי של כ־ ׳ 1.200ל״י, בנוסף לתואר
הנכבד של מים עירום השוודית לשנת
.1970
עתה, נותר רק להמתין בסבלנות לתחרות
מיס עירום העולמית במיאמי ביץ .,מעניין
מי תהיה נציגת־ישראל.

במסעדת המוזג בככר־דיזנגוף בתל
אביב, ניתן למצוא, סביב הבאר העגול,
אוכל הונגרי ורומני׳ בירה מהחבית —
ובשבועות האחרונים גם ששון ושמחה.
את הששון. והשמחה מספקת לא ההנהלה,
אלא קבוצת אורחים מסויימת. זה
התחיל לפני כשלושה שבועות, כאשר הקבוצה,
שמנתה בריונים ואנשי העולם התחתון,
אכלה במקום, סילקה, בצחוק, בקבוק
קוניאק .777,הבארמן לא חש בזה,
והעובדה שיעשעה את החבורה עד אין
קץ. כאשר הריקו את הבקבוק, החזירו
אותו לבארמן, תבעו תמורתו 20 אגורות.
רק אז גילה הבארמן את הגניבה, צילצל
למשטרה.
זיכרו את הקוניאק. הגיע שוטר
על קטנוע. החבר׳ה הכחישו, הבארמן האשים.
השוטר הזמין ניידת, הציע בינתיים
לחברה לשלם את מחיר הבקבוק, לדרוש
קבלה. הללו שמעו לעצה הטובה, אך לא
לפני שהבטיחו לבארמן :״נטפל בך. יהיה
בסדר.״
הבארמן לא לקח את האיום ברצינות.
אך כבר למחרת נוכח כי טעה. קבוצת בריונים
פרצה למסעדה, השתוללה בפראות,
הסתלקה לפני שהגיע ה הניידת
ההצגה חזרה ג ם׳׳ב5י$וורהבאים• בתום
כל התקפה, כאשר הניידת היתד, מגיעה
ומוצאת את המקום ריק מר,מתפרעים, היה
מצלצל הטלפון, וקול אלמוני שואל. :״אתם
זוכרים את הקוניאק?״
״״הדברים הגיעו עד כדי כך, שבעלי המקום
נאלצו להקדים את סגירת המסעדה.
מנהל המסעדה, זלמן אלון, מנסה לצמצם
את הנזק, לטשטש את העובדה שמתנהלת
כאן מלחמת חורמה :״אלו בכלל לא גנגסטרים.
אלו חברה שבאים לכאן לבלות, אז
הם מתלהבים קצת. מה אפשר לעשות?״
שאלה טובה, שמן הראוי היה להפנותה
למשטרה דווקא.

ישראלים בחו״ל 3
ביקור
ב תעית סואץ
מנהל הביתן המצרי בתערוכה הבינלאומית
באוסאקה שביפן היה מופתע. רק מעטים
מבין המיליונים המבקרים בתערוכה
פקדו את הביתן המצרי הצנוע. גם אלה
סקרו אותו ביעף, עברו על פני מוצגי
האמנות האורינטאלית שבו ולא הירבו לשאול
שאלות.
כאשר ניגש אליו צעיר וביקש ממנו
לערוך סיור בתערוכה בלוויתו ולשמוע
ממנו הסברים, החניפה הבקשה למנהל הביתן.
הוא ליוזה את הצעיר דובר האנגלית
סביב כל הביתן, הסביר לו בפרוטרוט כל
מוצג ומוצג שבו.
השניים התעכבו במיוחד ליד דגם מוקטן
של תעלת־סואץ המוצג בתערוכה. כאן
הפליג מנהל הביתן המצרי כיד הדמיון
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 1725

מריבה עם ידיד ותיק
בגלל בעיה כספית, עלולה
לגרום לך השבוע
מתח נפשי עצום.
מצד אחד לא יתן לך
מצפונך לזנוח ידיד בצרה,
אך כנגד זאת
לא תהיה מסוגל מ 21
במרס ־
20 באפריל
בחינה נפשית לסייע
לו כדרוש. כל החלטה
שתקבל ביחס לדילמה זו תיתן לך
הרגשה כי אתה מפסיד משהו חשוב.

9110

11 ווו
21 באפריל -
20 במאי

בעיניך בעיה
מאד, עשויה

גילויי ידידות ורצון
טזב כלפי נוכרים זזד־שים,
גס אם הכרת אותם
רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו אתם ידיד
משלהם שאינו מוכר
לן, ושאינו מוצא חן
משפחתית אינטימית ורגישה
לבוא עלפתרונה המוצלח.

יוקרתך עלולה לעמוד
השבוע בסכנה, בגלל
כשלון אישי שמקורו
באי״הבנה. השתדל להיות
סובלני יותר כלפי
אחרים, והימנע
מהטחת עלבונות גם
אם אתה משוכנע שנעשה
לך עוול. בעיקר
רסן אתרגשותיך בבית,
וגלה נכונות לסלוח לקרובי משפחתך
על משגים קטנים. עצבנות תזיק.

ו1אומים

*11־01
הזהר מאד מלהכנס השבוע
להתחיבויות כספיות.
אל תיכנס לעיט־קות
חדשות בלי לבדוק
אותן היטב. ענו
זאת, הזמן מתאים לעריכת
תכניות כספיות
לטווח ארוך. סמוך על
21 בי1ג* -
20 ביולי
ותבונתו של עצתו ידיד, בעיקר אם נולד
במחצית הראשונה של חודש אפריל. אתה
עשוי לשאוב סיפוק רב מאירוע חברתי.

נסיעה קצרה ושיגר•
תית לכאורה, בעניי נים
הנוגעים לעבודתן
או לבעייה משפחתית
כלשהי, עשויה לזמן
לך פגישה מרגשת עד
מאוד. אם אתה רווק,
אתה עשוי לפגוש ה שבוע,
לגמרי במיקרה,
את שאתך לעתיד. עם
זאת, אל תתפתה להאריך את שהותן
במקום, מכיוון שרק הפתעה תקסום לה.

י*זו
בסוף השבוע אתה עשוי
להיווכח שחלים בהדרגה
שינויים רבי משמעות
בהשקפותיך על
החיים בכלל ועל ייעוזו

בחיים בפרט.
תחילת מחזור אסטרו,
לוגי
קצר, שבו אתת
22 בא 1ג 1ס ט -
22בספטמבר
__ עשזי לגלות בעצמן
כשרונות שמעולם לא
חשדת בקיומם. תן לדחפים הפנימיים לסחוף
אותן בשטח זה, וזה יגרום להצלחה.

נחווו9

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות גדולה שתעבור
עליך בעקבות החלטה מסויימת. אם מקבל
ההחלטה הוא אתה עצמן,
אין ספק שהיא
קשורה בעיניינים שבלב•
אם אחר הוא המחליט,
תהיה התרגשותן
צמודה לאינטרסים חשובים
של אדם קרוב.
כן או כן, אל תכלא
( 2ב ספ ט מב ר ־
את רגשותיך, גלה או22ב
אוק טובר
תם לאנשים הקרובים
לן ותזכה למנה גדולה
של עידוד. אך אס תמנע מלגלות
רגשותיך אתה עלול להתפס לדכאון נפשי.

השבוע עומד כוכב הלכת אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב בהורוסקופ
שלן. התקופה המצפה
לן צופנת לבטים
והסתבכויות מצד אחד,
והתעוררות נפשית
תלולה מצד שני.
בהדרגה תגיע למסקנה,
כי אינן מרוצה
ממעשיך והישגין בעבר,
למרות שיש לן
סיבות רבות להתפאר
בהם. נצל את הזמן
לעריכת חשבון נפש, ואולי יעלה בידך
לגלות את הסיבה להרגשה מיוחדת זו.

דברים שתאמר ומעשים שתעשה בסוף השביע
יתגלו כגורליים, ויקבעו את מהלן חייך.
גבר מקסים ומעניין בו
פגשת לא מכבר, או
שתכירי השבוע, ישפיע.
קרוב לוודאי ששמעת עליו,
ושכבר זמן רב
קיווית לפגוש בו. היחסים
שיתפתחו לא יהיו
רומנטיים. ,אן יביאו
לן סיפוק רב, ויאפשרו
לן להתקדם מאד 8 1 8 2 3
מבחינת חברתית. השתדלי
לנן תנהג בתבונה ולנצל את ההזדמנות,
ולהתגבר על התרגשותן החיצונית.

ה עו ל הו ר

1725

מאזניים

111111

השבוע יפה להשלמת עיסקו* כספיות
ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי דלא-
ניידי. אם אתה מתכונן
לעקור למקום-
מגורים חדש, עליך להגיע
השבוע לכלל
החלטה מחייבת. הישמר
לבל יושבתו תכניותיך
המעשיות בגיו

עניינים שבלב, גם
אם הדבר יגרום לן
21 בדצמבר -
19 ביגואר
__ למתח נפשי. דבר-מה
הקשור למספר שש
יביא לן מזל באמצע השבוע. בת-גדי —
תחכי לנסיך על הסוס הלבן. הוא יבוא.

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1725
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.
מאוזן )1 :רובה סער רוסי )7 .קבוצת
הרים )10 .מונח במוסיקה )11 .סערה)13 .
סהר )14 .מנגני התזמורת )15 .מין קוץ.
)17 עושה גבינה )18 .נפיל )19 .מחלק הדואר
20 .א) נוכל )22 .מוצק )23 .תבלין
הודי )24 .מספיק )25 .אגם )26 .שמש)28 .
רמס )29 .וניל )30 .מקום הבציר )32 .טיול.
)33 ספן )36 .שאיפה פילוסופית המעמידה
במרכז החיים את התענוגות )39 .גולה)40 .
מונח בחשמל )41 .היא יהין )42 .פדות)43 .
יסוד המצוי במלח )45 .ריחם )46 .טעות.
)48 מסולם התוים )49 .עול )50 .שלה)51 .
ירק מאכל )52 .עשה חסד )53 .משקה תמרים
)54 .מילה נרדפת לשיח )55 .צנוע.
)56 בן הסוס )57 .פודינג שוקולד )58 .אבן
קשה )60 .משחית. מכלי הכהן הגדול.
)64 מפציץ סובייטי.
מאונך )1 :ידית )2 .מזיק על־טבעי)3 .

תמים )4 .דורש מחיר גבוה )5 .אבד, נש
)6קולב )7 .ישנו בפה )8 .עוזרת בשע
סעודה )9 .מפציץ סובייטי )11 .מיכל2 .
אש )14 .רהיט שנועד להעמיד עליו דברי!
)16 מימשל משותף לשלושה שליטים7 .
יהיר )18 .פלדה )19 .שביל )20 .מדיניו
צבאית )21 .אות )22 .דו־חי )24 .מתו
)26 פרק זמן )27 .סוג יין שרף )28 .זב[
)30 אסיפה )31 .קונספירציה )34 .שוא
)35 תבל )37 .מחול קלאסי )38 .אליגורי!
)44 תשלום הגדול אצל פקידים מן המג
כורת )45 .בדיוק כמו )46 .35 נמצא ן
החרמון )47 .נספח לעם היהודי )49 .פיקו
)50 עליז )51 .דיפלומט אמריקאי, פע
בענייני המזרח התיכון )52 .נאנח )53 .א
הב עזים )54 .צדדי )56 .ממנה פוחד העול
כולו )57 .מוט )59 .זז )60 .מסולם הצל
לים )61 .מועך )62 .יש הרבה כמוה במסרי

חילוקי דעות עם אדם הממלא תפקיד
חשוב בחייך. עלייך להיזהר בכל מוצא־פיך,
כי בימים אלה
אתה עצבני וחסר מנוחה,
ונוטה להתפרצויות
ללא סיבה, ועלול
להפון את חילוקי הדעות
השיגרתיים כשלעצמם,
למריבה גדולה
שלא תוכל להשתלט על
התפתחותה. קרוב לוודאי
שהסיבה לוויכוחים
תהיה בעיית כספית.
נסה למצוא שלווה נפשית על־ידי עיסוק
בתחביב שהזנחת או בטיול מחוץ לעיר.

נסה לראות את הדברים
גם מנקודת מבטם
של האחרים, ואל
תעשה מעשים ה גורמים
לאדם הקרוב
אלין עגמת נפש. גלה
רצון טוב כלפי חבריך
לעבודה. נסיעה קצרה
10 בפברואר
20במרס
בסוף השבוע תביא לן
את השלווה המיוח לת,
ותסייע לן לפתור בעייה מעיקה.
השבוע לא ממתינה לן שום הצלחה
חברתית בולטת, כן שכדאי לן לנצל
את הזמן למנוחה ולטיפוח יופיין. אן
יש סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

ח שב׳ו 1725
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרח
של פעולות חשבון כמו חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבון

כ 1יי

- ^1ם11ש

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת״ד ,136 תל־אביב, ולציין על־גבי הגלויו
חשבץ .1725 הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח ו
פיתרון — .30.9.70
נין חפוונרים גכונח יוגרל פרס כספי ס ל 30ל״י ועוד 3פרסי ספרים.

הספר הראשון והיחיד בארץ שכול! יגגדית

בשניים

אהבה

במדינה
(המשך מעמוד )24
הטובה עליו, מנע את שבחיה של תעלת־סואץ
ואת תוכניות ממשלת־מצרים להעמיקה׳
להרחיבה ולהפכה לנתיב המים המלאכותי
העמוס ביותר בעולם.
״סלח לי על שאני מפריע לו ״,התערב
בדבריו האורח ,״האם לא שמעתי משהו
על כך שהתעלה סגורה בזמן האחרון?״
״כן,״ השיב המצרי שנבוך מעט ,״בגלל
קשיים זמניים היא אינה פועלת לאחרונה.״
גלויות למזכרת. אחר־כך ביקש המבקר
גלויות למזכרת מהתערוכה. מנהל הביתן

ווג מורים דניים מדגימים בעשרות רדות של צילומי עירום נהדרים א ת הכל
אודות, איר לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה ח סר ת תקדים ( מאו ת אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 12.ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
הזמנה /הצחיח
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלנית״ ,חובאח־לאור ת.ד ,33144 .תל׳ אביב.
:תוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
׳־,סיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

נא לשלוח אלי בדואר חוזר את
״אהבה בשניים״ .ר״ב סיק מס׳ __
על בנק --ע ל סך — 11.ל״י גלבי
אני מבחיר בזח שאני מעל ניל •.1

כתובת-
ח תי מח-

חספר

יחמזינז ריאלית
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״א לכתות בוקר ש׳ ,י׳ ,י״א, י״ב
תיכון מקצועי במגמות
תיכון עיוני במגמות

הומניסטית
ריאלית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה -תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
צינר א ופ נה
*פקידות

כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות
הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
תל־אכיב חיפה קרית־ברגר
117 שמריהו מוצקין
סרטים והרשמה:
5־1 ,8־ 9מפנת אלנבין לוין 30
שדרות השופטים 2

כת־ים

רמת־גן רוטשילד 33
ביאליק 42 ליד המצבה סוקולוב 68

חולון

פתח־תקוה
בר־כוכבא 1

1 1 3 1

״ צו ד • מ כי ר ה התקנה

בוסיק דקי
בואו לראות ולהראות
דגמי סתיו/חורף 70/71
בבוטיק דקי
רחוב בוגושוב ,42 תל־אכיב, טלפון 225934

המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

המצרי נתן לו ערימה של גלויות צבעוניות
ממצריים ועליהם חותמת של תאריך
הביקור בביתן: ה־ 5ביוני .1970 אחר־כך
ביקש מהאורח לחתום בספר האורחים.
כשעשה האורח כמבוקש, עיין מנהל הביתן
במה שכתב בספר ונדהם. היה כתוב
שם :״מייג׳ור בן־חנן, צבא ההגנה לישראל.״
״תחזיר מייד את הגלויות,״ צעק המנהל.
.״אבל אתה נתת לי אותם במתנה ״,השיב
לו האורח.
״לשם ימה אתה זקוק להם?״ רתח המצרי.
״יום אחד אני אהיה במצרים,״ השיב
האורח הישראלי ,״אם יהיה שלום, אסע
לבקר אצלכם. אם תימשך המלחמה, קרוב
לוודאי שגם אבקר. ברצוני להתרגל לנוף.״
יתכן ותדהמתו של מנהל הביתן המצרי
בתערוכת אוסאקה היתד׳ גדולה שבעתיים,
לוא זיהה את מבקרו הישראלי כאיש,
שבדיוק שלוש שנים קודם לכן הופיעה
תמונתו על שער השבועון האמריקאי לייך
שהוקדש לנצחון צה״ל במלחמת ששת־הימים,
ושזוהה שם, כחייל הישראלי הראשון
שטבל במי תעלת סואץ.

מה חושבים
הצנחנים?

חברון 22
,77ר״ג
מפנת מודיעין

ז׳ בוטיוסקי 104ר״ג. ט ל734402 :

אחרי שלוש שנים

רישת

כני־כדק

וולפ1ו פנינוי למטרדים

בן־חנן כשער ה״לייף(״

כמו בכל שנה, הקדישה העתונות הישראלית
גם השנה, ביום־הצנחן, מאמרים ור־שימות־הלל
לאותו חיל המכונה ״חוד חניתו
של צה״ל.״ אולם מתוך מבול הכתבות
השיגרתיות, שנועדו לפאר ולרומם את הקשוח
שבחילות צה״ל, בלטה רשימה אחת
שחרגה מן השיגרה.
היה זה ראיון עם איש צנחנים במילואים
שהתפרסם בחותם, המוסף השבועי של על
המשמר. לא היה זה סתם צנחן. המרואיין,
חגי ארליכמן 35 מזכיר קיבוץ השומר־הצעיר
עין־שמר, הוא מוותיקי הצנחנים,
קצין מהגוארדיה הישנה של החיל ואחת
הדמויות הבולטות בו, שהתפרסם בכינויו
״חגי האדום״.
בראיון שהעניק לרן אדליסט, יצא חגי
ארליכמן לנפץ כמה מוסכמות השוררות
בציבור על הצנחנים .״לפי־דעתי,״ אמר,
״זוללי הערבים ״,היו אצלנו במיעוט. תראה:
דבר ראשון שעשיתי בצנחנים היה
להדריך בפלוגה שהיתר, רובה קיבוצניקים.
שררה שם אוירה בלתי פורמלית־פלמ״חני-
קית, והיה אחוז שהלך וגדל של חברה
מהשומר הצעיר, מושבות שלימות של
שריד, עין־שמר, מרחביה, היו אומרים, ער־בושים
— ,אבל זה היה חיצוני. זו היתד,
פלוגה, אני חושב, שהקיזה הכי הרבה דם

העולם הזה 1725

זה כן חמור. חגי ארליכמן לא חסך
גם על כמה דברי ביקורת חריפים וחסרי
תקדים לגבי אדם במעמדו. היה זה כאשר
נשאל על־ידי רן אדליסס אם רוח הצנחנים
היא שגרמה לכך למה שאירע במירדפים
מסויימים, כשכל צנחן חש חובה לאומית
לרוץ ולהגן על העם היושב בציון?
השיב חגי. :זה לא, אחריו׳ זה עיוות
של רוח הצנחנים. כשחנן נהרג (וחנן היה
יהודי זהיר וחייל מנוסה בעניינים כאלה)
אנחנו, הלוחמים הותיקים, רתחנו. הוא לא
נפל מחוסר משמעת, הוא כלל לא רץ
קדימה. אני זוכר בירושלים, מקלען ירדני
דפק עלי, אי־אפשר היו: לזוז, החלטתי
בכל זאת לזוז, בא חנן ועצר אותי. אמר:
,שוויה, שוויה.״ עד שההוא שותק
תבין, שמה שהרתיח אותנו זו העובדה
שהמירדף הפך לתחרות מי יצוד יותר, מין
רדיפת־כבוד שאינה במקומה. וזה מתחיל מאלוף
הפיקוד, ואחריו כמובן יבוא המח״ם
והסמח״ט ואחריהם כל מי שיש לו יד
ורגל ורובה באיזור המירדף.״
״איך יוכל המ״מ או מ״פ שעושה את
העבודה לעבוד בשקט, כשסביבו מתרוצצים
פלאפלים ומנהלים מסע פרטי?״
.זה לא חמור, מה שאתה אומר?״ שאל
המראיין.
.זה כן חמור, מה שאני אומר,״ השיב
חגי ארליכמן.
עתתות ריב עס ריב
לזיוה יריב קורים דברים מוזרים בידיעות
אחרונות. השבוע אפילו החליפות
את שמה לזאב ירון.
מזה כמה שבועות הזרה ארצה, אחרי
הגלייתה לאירופה, כאשר עורכי העיתון
החליטו להרחיקה מעט מהנושאים המדיניים
הבוערים שנהגה לטפל בהם. בשובה
הביתה הבהירו לה, כי עליה להיזהר מאותם
נושאים עצמם, וכי רצוי שתכתוב
פיליטונים על נושאים חברתיים, כלליים,
מצחיקים. ייתכן שזו הסיבה, מדוע במשך
שבועות אלה הופיעו רק יצירות ספורות
בחתימתה.
ייתכן שזאת גם הסיבה מדוע כתבה,
בגיליון האחרון של ידיעות אחרונות, על
טיפוס מעורר־חיוך־של־חמלה בשם אברהם
זילברשטיין ,״ממציא חרוץ ומוכשר מחיפה
שמישרד הביטחון וצה״ל לא יוותרו
עליו ובינתיים יש לו תריסר פרסי־ייעול
ממשרד החקלאות.״
זיוה כתבה על המצאתו האחרונה: מכונה
המסוגלת לגלות חוטפי־מטוסים לפני
עלותם למטוס. איך? עלי ידי גילוי ״ריחות
אופייניים של ערבים.״
מתוך כתבתה של יריב ברור היה, כי

עיתונאית זיוה יריב
״בליז״ במקום ״פליז״
היא רואה בזילברשטיין יותר ממציא־סיפו־רים
מאשר ממציא.
מיטען כספית. דווקא סיפור לא־פו־

לכלמכונית ודין ^ ס ק 1ד
מעתה אין ההנאה ממיצוי ״ אמקוו ״ מוגבלת לב׳ת בלבד.
בדרכך לעבודה, בנסיעה מחוע לעיר ובס׳ול עםהמשפחה
הינך יכול ליהנות מצל׳ליו הער בי ם של רדיו למכוניות
•אמקור־ -עוד מוצר איכות של יאמקור״ חלוץ הרדיו והסלויז׳ה
בי שראל. רדיו ״אמקוו־ מתאים לכל סוגי המכוניות. קנה
למכונ׳תך ודיו מחברהשאתה מכיר א ת מוצריה. חב רה
הנו שאתשם שהו א ערובה ל סי ב ולאיכות -קנה רדיו ״אמקור׳!

ליטי זה כמעט גרם להתפוצצות בין זיוה
לבין ידיעות אחרונות. כי ברגע האחרון, כאשר
עמדו כבר להדפיס את העיתון, הופיע
זילברשטיין בדפוס של ידיעות אחרונות,
רמז רמזים מיסתוריים על סודות ביטחוניים
ותגליות חמורות שאסור לרמוז עליהן.
העורך האחראי נבהל, נתן לו להכניס שינויים
ככל העולה על רוחו בפיליטון של
זיוה.
לפתע הופיעה העיתונאית עצמה, התרת־חה
על כי נתנו לנושא־הכתבה להפוך, למעשה׳
לכותב־הכתבה־מחדש. שערוריה, צעקות,
איומים. זיוה הרימה טלפון למערכת
הארץ, עמדה להזמין מקום למודעה בה
ייאמר כי הכתבה שתופיע למחרת היום בידיעות
אחרונות תחת שמה אינה כתבתה
שלה.
הוזעק העורך דוב יודקובסקי, המטפל
הבלעדי במיטען־הכספית ששמו זיוה יריב.
הוא מצא פשרה: שמה של זיוה לא יופיע
מעל לרשימה המשונה. העורך במקום לא
התאמץ הרבה, המציא את השם ״זאב ירון״.
אבל כל מי שקרא את הרשימה ידע בדיוק
איזה שם התנוסס שם לפני כן. כי מי בידיעות
אחרונות מסוגל לחבר שורות אל־מותיות
כמו:
אז לא יותר פשוט וזול להעמיד דיילת
בכניסה למטוס שתדרוש מכל נוסע להגיד
״פליז״ באנגלית? מי שיגיד ״בליז״ — הוא
החוטף !?

אחות! אחות!״ צעלוה החולה
דות על כתפיו. השעשוע של האחיות:
לגשת אליו עם מספריים ביה בטענה שהן
רוצות לספר אותו. הזקן נבהל ומתחיל
לצרוח. נורא משעשע.
לטענתו של שפי, הוא כלל אינו חולה.
ארבעת בניו פשוט אינם רוצים להחזיק
אותו בבית. סיפר הוא, בניבטא רוסי עשיר:
״אין לי כלום. אני לא סובל מכלום. כל
הרופאים אומרים כך. הילדים אמרו לי
לבוא לכאן. אני לא רוצה להיות כאן.״ לפתע
הצטעק :״לא לנגוע בי.״ התברר ש׳
אחת האחיות רצתה לשעשע אותי, והתקרבה
אליו עם מספריים.
חולה בשם שרה בוכה. היא רוצה לצאת
החוצה. אני מוציא אותה החוצה, על
כיסא הגלגלים שלה. בחוץ אני מגלה חולה
אחרת, שנפלה עם כיסאה על הריצפה. איש
לא ניגש אליה. אני מרים אותה בעזרתו של
אחד החולים הבריאים .״זה תמיד קורה
לה,״ מסבירה לי אחת האחיות.
חולה אחרת, שרה רייזמן, גיליתי במטבח,
שוטפת שם את הבלים .״היא תמיד
שוטפת לנו את הכלים,״ הסבירה לי האחות
בסיפוק.

ואיש לא בא

,,אין לי
גישה לרפואה״
** כור כל חודה משלמים קרוביו סכו־
׳ ג מים המגיעים עד 800ל״י לחודש. באסא
כ־ 35 מיטות. כולן תפוסות. הוא נמצא בבעלותם
של מיכאל אלרואי 44 אח ב־מיקצועו,
המשמש כמנהגו והנמצא עתה ב־

מהוות הזוהמה
~ ית־חולים ,,אסא״ שוכן בבית בן
, *1קומה אחת, בהרצליה־פיתוח. שום דבר
כמעט איננו מבדיל בינו לבין הווילות המפוארות
שלידו — מלבד הליכלוך והזוהמה
שמסביבו.
פסולת מקיפה את כל השטח. במיוחד
מצטיינים הקירות הצדדיים, שלידם מרוקנים
ככל הנראה חלק מהזבל של בית־החולים.
החצר האחורית נראית כאילו היא משמשת
מחסן רהיטים ישנים ופסולת. פחי־האשפה,
הנמצאים בגן בו נחים החולים, ואשר כל
רוחבו כעשרה מטרים — עולים על גדותיהם
והזבל פזור מסביבם.
רבים מן החולים מסתובבים בלבוש קרוע
— לרוב בגדים שהביאו איתם מהבית. רבים
זועקים לאחות — לשווא. הם יכולים לקרוא
כך שעות, עד שמגיעה אליהם אחות. רבים
מבקשים להיות בחוץ, אך אין מי שיוציא
אותם. בקשותיהם מהאחות להוציאם החוצה
אינן זוכות לתגובה. הם אפופי זבובים
— בעיקר בעלי הפצעים הפתוחים שבהם.
נתקלתי בחולה קשישה, בעלת עין זבת
מוגלה, אשר לא טרחה כבר לגרש את הזבובים
הרבים ששכנו דרך קבע על העין.
חולים אחרים החביבים על הזבובים הם
אלה הנאלצים לשאת איתס שקיות שתן.

__שתן על
הריצפה

ך* חדרי החולים מצאתי שתן על ה־
,ריצפה. חולד, אחת גנחה לעזרה, אך
איש לא ניגש אליה .״מדוע אינך ניגשת
אליה?״ שאלתי את אחת משתי האחיות
הבודדות שהיו במקום. השעה היתד, חמש6.
אחרי הצהריים .״לא צריך,״ השיבה לי.
״היא ככה כל הזמן.״
שני חולים ביקשו ממני לקרוא לאחות.
קראתי לה, אך היא השיבה :״לא צריך.
תהיה כאן קצת ותתרגל. הם סתם מבלבלים
את המוח. אתה לא צריך להתרגש
מזה.״ חולים אחרים ביקשו ממני להוציא
אותם החוצה. הוצאתי אותם. האחות, שראתה
אותי, קרבה אלי :״תן, אני אעזור

״אין צורף לחסן את אזרחי ישראל מפני החולירע.״ זוהי טענתם
החוזרת ונישנית של מומחי משרד הבריאות -האנשים שתפקידם
לשמור על בריאותך ועל חייך. הסיבה, לדבריהם :״רמת־־התברואה
הגבוהה כישראל היא החיסון הטוב כיותר.״
הבאמת כה גבוהה רמת־תברואה זו? נוח להאמין ככך. אולם מבט
בוחן יותר מגלה עובדה מדאיגה: כמו כתחום ההכרתי, גם כשטח
הרפואי קיימת ישראל השנייה.
לצד הישגים נהדרים, קיימים מחדלים חמורים. המחקר הרפואי
בארץ עשה לו שם בעולם, זכה במענקי־מחקר, כעיקר מארה״ב,
במיליוני דולרים. ישראל היתה אחת המדינות הראשונות כעולם כה
בוצעה השתלת־לב.
בד בכד, נתגלתה בפתח־תקווה לפני חודשים מספר מחלת הטיפוס
שרוב הרופאים הצעירים מכירים אותה כבר רק מספרי הלימוד,והאופיינית לסביבה בעלת רמת־תברואה ירודה. מחלת החולירע אמנם
לא הפכה עדיין למגיפה -למרות שאירגון הבריאות העולמי הכריז
על ישראל כעל איזור נגוע -אולם ממשיכה להתפשט, לאט לאט אכל
די בטוח, מכלי שמומחי משרד־הבריאות השתלטו עדיין על
מוקדה. רמחרהתכרואה במסעדות ובשירותים ציבוריים אחרים ידועה
זה שנים בבדיחה טגומה.
יחסו הסלחני של משרד הבריאות למיפגעי־תכרואה אינו מוגבל
לשאלות היגיינה. על־מנת לבדוק את הנושא, היפנה השבוע ,,העולם
הזה״ זרקור לעבר אחת מנקודות־־התורפה הנצחיות של הרפואה
הציבורית כארץ -כתי־החולים הפרטיים. כתב ״העולם הזה״ חקר
את המצב כשניים מהם -״אסא״ בהרצליה ו״כית־סופנפקי״ כקריית־אונו.
תוצאות החקירה ,-ולא פחות מכך יחסו של משרד הבריאות
לכעייה -מעוררות דאגה חמורה. מדווח כתב ״העולם הזה״:
לך להוציא אותם החוצה,״ אמרה.
אחדים מהחולים חששו לדבר. האחיות
עלולות להעביר את דבריהם הלאה. בין
החולים מצאתי גם לוג שבאו לא מזמן
מארץ מזרח־אירופית. פייגה וחיים ( )84 רוזנ־בלט.
האשה סובלת משיגרון, הבעל ממום
ברגליו. הם רק אמרו שבארץ־מוצאם בית־החולים
היה שונה. יותר לא פירשו. הם

מוחזקים בבית־חולים אסא על־ידי מלב״ן.

השעשוע
של האחיות

ך ן יפור בפני עצמו הוא משה
• י שפי בן ד,־ .89 שערותיו הלבנות יור־

•יחו״ל, ואדם (עדי) אורן 40 בבעלותם של
השניים גם בית־סוסנסקי, ביודחולים לחולים
כרוניים בקריית־אונו, וכן מוסד לקשישים
ראשונים, ברחוב ראשונים ברמת־גן.
אדם
אורן הוא לדבריו אדמיניסטרטור ב־מיקצועו.
הוא קיבל את בית־סוסנסקי בירושה
מאמו. כיוון שהתקשה לנהל אותו
לבד, לקח כשותף את מיכאל אלרואי .״לי
אישית,״ הסביר לי אורן, נמוך קומה ו־שחור־שיער
,״אין כל גישה לרפואה. היא
גם לא מעניינת אותי. כאשר אוכל, אעזוב
מיקצוע זה.״
החולים בבית־החולים אסא מתחלקים לשלושה
סוגים. החלק הקטן, עד עשרה, הם
חולים במחלות אורטופדיות, בעיקר גב,
שנשלחו לכאן בהתאם להסכם עם קופת־חולים
הכללית, על חשבונה. בהם מטפלים
שני רופאים של קופת־חולים.
האחרים הם חולי שיקום. לא שיקום
פעיל, אלא שיקום לאחר השיקום בבית-
החולים. הללו מתחלקים לשניים: אלו שלגביהם
יש עדיין תקווה, וכאלה המוחזקים
כאן על־מנת ״לתת הרגשה טובה לחולים
עצמם ולקרוביהם.״

אחיות לא
מוסמכות

^ כל החולים הללו יש שבע אחיות
/בלבד. בשעות הלילה עובדת אחות
אחת. בשעות אחרי־ר,צהרים — שתיים. בבוקר
עובדות ארבע אחיות.
רק אחת מהשבע היא מוסמכת. כל היתר
לא למדו מעולם את המיקצוע.
אחת מהן היא טובה קריימר ,20 ,למדה
תקופה קצרה בסמינר לגננות. בתום
לימודיה עבדה בפקידות חודשים מספר,
אחר־כך התקבלה לעבודה בבית לוינשטיין,
מוסד לשיקום, פוטרה משם אחרי חודשיים.
בבית־החולים אסא היא משמשת כאחות
לכל דבר.
אחות אחרת היא שושנה סבן 19 לה
כבר יש השכלה רפואית. היא עברה קורס

עזרה ראשונה במשך חודש, לפני מלחמת
ששת־הימים, כאשר היתד, בת .16 כחצי
שנה עבדה בפקידות. אחר־כך התקבלה כאן
לעבודה כאחות. לדבריה, היא יודעת את
כל הדרוש :״לא למדתי הרבה, אבל אני
מבינה הכל ויודעת כל מה שצריך.״
אחות אחרת שימשה כמלצרית לפני ש־

בתי־חולים גדולים. אני מנסה לקבל אחיות,
אך ללא כל הצלחה. בבית־חולים גדול
אחות יכולה להתקדם. יכולה, בתום חמש שנות
עבודה, להיות אחראית על מחלקה. אצלי
זה לא יכול לקרות. אני לא יכול להציע
לה את אותם התנאים. אחות שרוצה להתקדם
לא תעבוד אצלי.
״בקשר לזריקות שעושות אצלי האחיות
— אני לוקח על עצמי את האחריות. בית־החולים
יהיר, אשם אם יקרה אסון. אני
מכיר בחומרת הדבר, אבל אין לי ברירה.
בכל בית־חולים — וזאת אני אומר לך כדי
שתדע את העובדות — אחיות מעשיות ו־כוח־עזר
מסוג זד, שנמצא אצלי עושות זריקות.
האחות הראשית מלמדת אותן זאת.
אין לנו פשוט ברירה אחרת.״
בתחילת השיחה טען אורן כי האחיות
העובדות אצלו הן בנות שנזרקו מבתיי
ספר לאחיות. רק כאשר היצגתי את העובדות
הידועות לי, תיקן את עצמו, כי היו
לו בזמנו אחיות כאלו. כיום, אפילו זה

החזית המטופחת

אחרים
״אצל

יותר גרוע״
סא״ הוא אחד מהמעולים בבתיהחולים
הפרטיים,״ טען בפני אורן.

״זהו המצב בכל המוסדות מסוג זה. בעצם,
לא כזה, כי אם הרבה יותרגרוע.״
כאשר אמרתי לו כי ברצוני לבקר גם
במוסד השני שלו, בבית־סוסנסקי, אמר:
״בעצם ידעתי שיום אחד כל זה יגיע לעיתונות.
דברים כאלה לא יכולים לעבור
*111111 ? 1הוא קבלן מורגן 28ש־ בשתיקה. אני רק רוצה לדעת מי מהחולים
| 11 11 הובא לבית־החולים בית־סו־ התלונן. בעצם, אני יודע. היתד, לפני שבועיים
חולה שלא היתד, מרוצה והיא איימה
סנסקי, לאחר תאונה. קודם שהה באיכילוב.

לעשות צרות.
״בקשר לבית־סוסנסקי — אני מזהיר
הגיעה לכאן. לדבריה ולדברי עדי אורן
:אותך. מה שראית כאן זה גן־עדן לעומת
היא בין האחיות המוצלחות. היא כבר
סר, שמתרחש שם. שם זו, מיקרים שכולם
עובדת כחודשיים במוסד.
נשלחו על־ידי מוסדות סעד.
אחיות שאינן
הוא לא הפריז. את הריח מרגישים כבר
במרחק עשרות מטרים מן המקום. בית-
יודעות עברית
!סוסנסקי, השוכן בקריית־אונו, מחולק למפרידים
שלושה
ביתנים, שגדר וכביש
** וד אחרת היא מינה כהן, בת .17
למצב הביניהם.
החלוקההיא בהתאם
היא תלמידה בתיכון דתי בהרצליה, עו חולים. ביתן אחד סגור. על־מנת שחולה
בדת כאן בחופש. משכורתה 200 לירות ייצא ממנו, חייבת אחת האחיות לפתוח את
לחודש, תמורת ארבע שעות עבודה ליום,
השער.
במטבח.
יתר שלוש האחיות הן פיניות. אינן
״מוטב
יודעות עברית, אינן מסוגלות לשוחח עם

של בית־החולים ,,אבא״ ,השוכן בבית בן קומה אחת כלבד,
בהרצליה־פיתוח, אינה שונה בהרבה משאר הווילות המפוארות
המצויות לידו -פרט לליכלוף ולזוהמה שמסביבו.

להתאבד!״
* * מ צב כפנים היה מבהיל. כמעט ב!
| כל חדר שתן על הריצפה. התמונה
:היוד; כמו באסא, אך חמורה שבעתיים. ה־
,מירפסת היא אולם־שינה ענקי אחד. המיטות
;צמודות אחת לשנייה. המעבר ביניהן קשה.
לדברי אורן, אין החולים חייבים לישון
במרפסת, מועברים לשם רק כאשר הם
!מפריעים בחדרים.
החולים, כולם חולים במחלות כרוניות, ב־
!מצב של אדישות מזעזעת. רק עם מעטים
,מהם ניתן היה לשוחח. השאר כמעט ולא
;הגיבו.
אחד המעטים שאפשר היה לדבר איתו
אמר לי :״מוטב היה, כשהגעתי לגיל ,60
שהייתי מתאבד, במקום להגיע למקום כזה.״
חולה אחר הוא קבלן מורגן 28״לא יודע
ילמד, אני כאן. אף אחד לא אומר לי.
:היתר, לי תאונה, ובעקבותיה הובאתי לכאן.
יקודם הייתי באיכילוב. שם אפשר היה לדבר
עם רופאים. כאן פחד לדבר עם הרופא.
;הוא רק בא, מסתכל ודולך.״
את השיחה שומעת גניה רוזנברג, האחות
הראשית, מנהלת המשק, ומנהלת המוסד
בכלל .״אין אחריות למה שהוא
ה 1111ח היא אחת החולות הקשישות: אומר,״ היא מסבירה לי. לדבריה ״כל ה1
1 1 1 /1 1 1בבית־החוליס אסא. עינה ז -שיחות כאן עם החולים מיותרות, כי הם
בת המוגלה מושכת זבובים רבים אל פניה .״ לא יודעים מה הם מדברים.״
זעל עבודתה במוסד מספרת היא כך:
״,אני כאן במשרת המנהלת. אני נותנת
החולים. לדברי עדי אורן הן אחיות מצויי-
!פקוחות מה לעשות. גם כאן לא רוצות
נות. נכון, קורה שאחת מהן נשארת בו ;האחיות
המוסמכות לעבוד. כולן מעשיות.״
דדה למשך לילה שלם עם החולים. באיור
שפה היא משוחחת איתם? ״אל תדאג,״
אומר לי אדם אורן .״הן מסתדרות מצויץ.״׳
השומר

הפיניות הובאו לכאן על־ידי נוצריה ששימשה
כאחות ראשית בבית־ד,חולים. שמו שהפך
להיות אח
עות לא בדוקות טוענות כאילו האחיות;
הן מיסיונריות.
***,אדותי מגלות ש״מעשיות״ אלו
אינן בדיוק מעשיות במושג המקובל.
כל האחיות שהזכרתי עד כה ממלאות;
תפקידים של אחיות מוסמכות לכל דברלדבריה,
בלה זלמנוביץ, למשל, היא אחות
,מעשית. בשיחה עם בלה זלמנוביץ מת־ר,ן
מבצעות את כל הטיפולים הדרושים —
.ברר לי שהיא עובדת כאן זה 12 שנה.
כולל זריקות, דבר שמותר לאחיות מוס מכות
בלבד.
:היא עברה ברוסיה קודם בן חצי שנה
:בעת מלחמת העולם. האחות הראשית עצ־מסביר
זאת אדם אורן :״הבעייה של ה ,מה
עובדת כאן תשע שנים. גם היא לממחסור
באחיות ידועה. אני פשוט לא יכול
ז ה ברוסיה להיות אחות. גם כן בזמן
להשיג אחיות לעבודה. גם לא אחיות מע (המשך
בעמוד )34
שיות. אני לא יכול לעמוד בתחרות עפ

של בית־החולים ״אסא״ ,הנראה כמחסן רהיטים ישנים ושאר
מיני פסולת. ערימות הזבל שכחלק האחורי של בית-החולים
משמשות מקום־דגירה וחיים אידיאלי למאות אלפי זבובים.

פחי האשפה מצויים כגן, בו נחים החולים, ואשר כל רוחבו
כעשרה מטרים -עולים על גדותיהם, מפיצים באשה למרחוק,

פחי לנאצי 0 1

גילה אלמגור נבחרה על־ידי ״רבלוך
כבעלת
״העיניים המדברות והמשח קו ת...״

(המשך מעמוד )26
50 מהם. השאר ברחו. בהמשך הטיהור
גמרנו עם עוד 150 ילידים. לנו לא היה
אפילו פצוע אחד.״

§ 1הקנה לעצמן
*ח אישיות
! 8עם שלוש שנים
ו אחריות!

סכין בתיד הפה
^ 4כל מה שאין לוחמי השחרור

סיקסטנ ש

ב ר אוו

מכונת הגילוח המשוכללת ן§|
כיותר בעולם

81x1301

111^1

\ 0של צ׳אד עושים ללגיון הזרים, עושים
להם המזון ומחלות המין. .תמיד
היו שליש מאיתנו בבית־החולים,״ סיפר
פאוסט• ,רובם היו חולים במחלות־מין
בהן נדבקו מהנשים המקומיות.״
בשל המחסור בדרכי־תחבורה בצ׳אה
השתלטו המורדים על כל האיזורים הכפריים.
הם רצחו את פקידי המימשל. בשל
האנרכיה השתלטו באיזורים אלה גם כנופיות
שודדים שבזזו את הכפרים והציתו
אותם.
ילידי צ׳אד אינם מבדילים בין המורדים
לבין השודדים. ואילו חיילי לגיון הזרים
נלחמים גם באלה וגם באלה.
*אבל אלה היו חיים,״ נזכר פאוסט,
*המלחמה נתנה לנו סיפוק עצום. אחרי
כל התקפה על כפר היינו עליזים. הילידים
לא היו מוכנים לשתף עמנו פעולה. כוי
שידברו היינו עושים להם הצגות של אסירים.
לרוב הם היו יוצאים מתים מההצגות
האלה.
״שיטות העינוי הן פשוטות ביותר. השבויים
היו מובאים למרכז הכפר כשהם
כבולים בידיהם וברגליהם. השכבנו אותם
על בטנם. אלה מביניהם שהיו משתפים
פעולה היו יוצאים לרוב נכים, או במקרה
הטוב מתים. המתכונת להוציא אינפורמציה
מעציר היא פשוטה: מכניסים לתוך פיו
מקל עץ. אם הוא צועק, מכניסים לו סכץ
בפה ואז בטוחים שהפה שלו ישאר תמיד
פתוח. כשפיו של העציר פתוח שופכים
לתוכו הלגיונרים מתוך ג׳ריקן המכיל 20
ליטר. על פי רוב נכנסת כל כמות המים
לפיו ובטנו של הנחקר. עם קצת סבלנות
ורגש אפשר בשיטה זו להוציא תוצאות
משביעות רצון.״

תלוי מעל לאש

גילה אלמגור נבחרה השבוע על־ידי חברת ״רבלון״ כשחקנית בעלת ״העיניים
המדברות והמ שחקות״ על הבימה הישראלית.
בחירה זו נעשתה על־ידי חברת ״רבלון״ לרגל הופעת מערכת תכשירי״איפור
מהפכנית לעיניים בשם ״קולורמייטד״ העוטרת את העיניים ״בסרטים צבעוניים״.
גילה אלמגור — האמנית האהודה בישראל, התברכה בעינייב יפות במיוחד
בעלות הבעה עמוקה ; ועל כן העניקה לה חברת ״רבלון״ את זכות הבכורה

להשתמש במערכת ״הסרטים הצבעוניים״ לאיפור עיניה.
>ב׳ אלמגור קיבלה בביתה את המערכת השלמה של ״הסרטים הצבעוניים״ מידי
יועצת היופי הראשית של ״רבלון״ ואופרה על־ידה בו במקום.
גילה אלמגור הודתה על הבחירה המפתיעה.

גם טרנזיסטורים ו ר שמי-
קול מטולי מיוצרים עיי

2א8-101(£ע6ווס5

111

חשוב לעולים חדשים
להסרטה מושלמת

הספקה מהירה של. ז\ 1 .
במטוס וללא מכם 4 .דגמים
בעלי 2רמקולים $ 140
דגם 1050 בעל רמקול אחד
$ 130
הסוכן הבלעדי
כינורי כע״ט ת״א פרץ4

0311011

להשיג בחנויות
הצלום המובחרות
מנון פסיכולוגי
במהלת נתן רזניק

שינוי כת ובת —
מנוי המבקש לשנות א ת כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

חרפית מתח ולמוד חפנוזח
טפול בחוסר בטחון
ותטביכיס
ת״א, המלך ג׳ורג׳ 44
בשעות .15.00—18.00 :
חיפה, טלפון 49300 :

0*0יטה אחרת היא טלפון־השדה.
10 נותנים לנחקר שפופרת ביד. הוא
חייב לענות לתוך הפומית. כשתשובתו אינה
משביעה רצון מעבירים לו דרך האפרכסת
שוק אלקטרוני.
.העינויים,״ אומר פאוטט. ,אינם נעשים
ביזמת הלגיונרים. הקצינים נותנים הוראות
ואנחנו רק מבצעים. אבל זה כבוד
ללגיונר כשנותנים לו לחקור שבויים.
״כאשר הגעתי לצ׳אד לראשונה, הדבר
הראשון שצד את עיני היה משהו גדול,
דומה לבובה שחורה המתנועעת על עץ
בחורשה. החיילים שהיו במקום קוששו
עצים למדורה, אותה הבעירו מתחת לעץ.
זו השיטה הטובה ביותר שהאיש ידבר,׳
אמר אחד הקצינים ,׳מי שתלוי מעל לאש
מדבר מהר.׳ הסתכלנו עליו. השחור המסכן
הפך ללבן. הכוויות על גופו היו לבנות.
נוסף לכך צרבו אותו הגיצים מהמדורה,
.תורידו אותו,׳ אמר הקצין, ,האיש
הזה לא ידבר כבר לעולם.׳ ואמנם
אחרי שעתיים הוא נפח את נשמתו.״
״אסור להסתכל על מה שקורה בצ׳אד
רק מזווית אחת,״ אומר פאוסט• ״צריך לזכור
שגם המורדים משתמשים בשיטות אכזריות.
פעם עלה גדוד של מורדים על מחנה
צבאי של צבא צ׳אד. מה שראינו שם
אחרי הפשיטה יכול להפחיד אפילו את
האדם הנוקשה ביותר. חיילי החזית לשחרור
צ׳אד הרגו את כל החיילים שהיו במחנה
קטעו את רגליהם וידיהם והתעללו בגופותיהם.״

ישראל מעורכת
0ד כאן סיפורו של פאוסט, הנר־
> אה כלקוח מעולמו הדמיוני של אדם
אחר בשם זה. ראוי רק לציין שצרפת אינה
מתביישת במבצעים החדשים של לגיון הזרים
שלה. השנה, בפעם הראשונה מאז
מלחמת אלג׳יריה, צעדו חיילי לגיון הזרים
במצעד יום הבסטיליה בפאריס, יחד עם
שאר יחידות הצבא.
למרבה הצער משורבבת גם ישראל לתוך
פרשה מבישה זו, אם כי בעקיפין. כי חיילי
לגיון הזרים הצרפתי, הכוללים בתוכם
נאצים לשעבר ובהתה, מזויינים בין השאר
גם בתת־מקלעים ישראליים עוזי, בהם הם
מבצעים את מעשי״הפשע המחרידים שלהם.

1:33 הו
!2ו נק;׳יי וו
חרבנו טהורה

כאשר התכנסה הכנסת השבוע לישי-
בת״פגרא נוספת, היו על סדר־יומה שתי
הצעות, שלא היו למעשה אלא אחת :
חטיפת המטוסים והחזקת בני־הערוגה.
בגלל פיצול הנושא, נקראה סיעתנו
לשאת שני נאומים. בהעדרו של אורי
אבנרי, הנמצא במסע הרצאות בארצות-
הברית, הייתי השבוע דוברה היחידי
של הסיעה, ובנאומי הראשון בחרתי להסתייג
מתביעות״הנקם שרוב הח״כים
האחרים השמיעו נגד חוטפי״המטוסים
בפרט, ונגד האירגונים הפלסטיניים בכלל:
אנו
מגנים בכל לשון של גינוי את ההתנכלות
למטוס אל־על, את חטיפת ארבעת
המטוסים האחרים והחזקתם של בני־ערובה
בידי חוטפיהם. זהו מעשה ברברי.
פגיעה בכל הערכים של חברה מתוקנת,
חזרה אל חוקי הג׳ונגל עם כל המשתמע
מכך. איננו יכולים, בשום פנים ואופן,
לראות במעשה מטורף זה ביטוי לגטימי
של מאבק לאומי, כי מאבק לאומי אינו
שלום כהן: לו רק בגינוי היתד. הכנסת
צריכה לעסוק, לא היה צורך לכנס
את הבית לישיבה מיוחדת זו — כשם
שחזקה על כל בר־דעת שהוא יגנה פשע
מתועב גם מבלי שיצא בהצהרות מפורשות
וחגיגיות בגנות הפושעים.
אדוני היושב־ראש, חובתנו היום לשאול:
מה מעבר לגינוי? מה צריו לבוא אחרי
הבעת הסלידה? אנו מציעים לכנסת לתרגם
את ההזדעזעות והכעס למונחים של צעדים
מדיניים מעשיים, להציב מול הטירוף
של קבוצת קיצוניים את התבונה של פתרון
מעשי וסביר — לא רק פתרון לחטיפות
מטוס־ם, אלא פתרון לבעייה הגדולה
שהצמיחה את פרי־הביאושים הזה ששמו
התנכלות לתעופה האזרחית והחזקת בני-
ערובה חפים־מפשע.
הבעייה שאנו חייבים לתת עליה את
הדעת היא בעיית העם הפלסטיני ומלחמתו.
חזרנו ודרשנו מעל במה זו מממשלת
ישראל שתוציא את ראשה מן החול ותחדל
להתעלם מקיומו של העם הפלסטיני; שתפסיק
להיות נדחפת ונגררת; שבמקום חוסר־

זקוק לחטיפת תינוקות ונשים והחזקתם
במדבר; הוא אינו זקוק להחזקת בני־ערובה
שנלקחו ונחטפו באקראי.
אבל אנו חייבים להיזהר פן הכעס
והזעזוע יובילו אותנולאן שאסור לנו
להידרדר, לאן שהחבלנים הגיעו ולאן ש־ד״ר
חבש ואנשיו היו בוודאי רוצים לדחוף
אותנו.
הדיון הזה חייב לקבוע: לא נהיה כמוהם.
לא נדבר בשינאה עיוורת. לא נדבר
על אנטישמיות ערבית כללית, עם כל ה־

אבסורד שבמושג הזה של ״אנטישמיות
ערבית.״ נידמה לי, כי כמה׳ מקודמי כאילו
הצטערו שלא יכלו לאמר שהחוטפים החזיקו
את הישראלית היחידה שהיתה בין
נוסעי המטוס אלא שיחררו אותה.
משחקם של החבלנים ברור — הם רוצים
להדהים את העולם, להביא להסלמת
המאבק בינינו, למנוע ביצוע תוכנית רו־ג׳רס
למנוע את ההסדר המדיני ואת השלום.
האם עלינו לעזור להם? אני חושש
כי זהו מה שכמה חברים נכבדים בבית
הזה דוחפים לקראתו. אני גם חושש שכמה
מעשים הנעשים מחוץ לבית הזה דוחפים
לקראתו.
אני רוצה להתייחס במיוחד למעצרים
ההמוניים שבוצעו השבוע. ברור, יש שיקולים
למעצרים בטחוניים. אנחנו הבנו
בעבר ונבין בעתיד שיקולים אלה, באשר
הם שיקולים בטחוניים. אולם המעצרים
האחרונים — וזוהי הרגשה שקשה להשתחרר
ממנה — לא הוכתבו על־ידי אותם
נימוקים שהכתיבו מעצרים בעבר.
זהו בפירוש צעד־נגדי לחטיפה, בייחוד
שלא נעצרו רק אנשים שהוגדרו באופן
מעורפל כחשודים בקירבה או השתייכות
או הזדהות עם החזית העממית לשיחרור
פלסטין, אלא נעצרו גם אנשים שכל אשמתם
היא גנטית, כל אשמתם היא קירבתם
המשפחתית למנהיגי החזית העממית לשח
בני
משפחה שיהיו ערבים לכך שמטורפים
בצד השני של הגבול יעשו או לא יעשו
משהו?
אנחנו מכירים את עצמנו. אנחנו מכירים
את מנהיגינו ואת מסורתנו. מה נעשה
להם? מה נעשה לבני הערובה האלה, מלבד
אולי לקרר את חמתנו? אם אנשי החזית
לא ישחררו את בני־הערובה שיש להם,
האם גם אנחנו נחזיק אותם עצורים ללא
קץ? ואם שם, חלילה — אנחנו עוסקים
כמטורפים, וזה יכול לקרות — יוציאו
בני־ערובה להורג, מה נעשה כאן? נתלה
בני־ערובה?
נשמעים לאחרונה גם קולות בזכות ההוצאה
להורג של חבלנים הנתפסים במעשי־איבה
במדינת ישראל. אינני מזהיר, אך אני
מבקש ומתחנן: עלינו לזנוח כל מחשבה
בכיוון זה, לא מפני שאנחנו חסים על
חבלנים ולא בגלל ההשפעה על דעת־הקהל
בארץ זו או אחרת, אלא אך ורק בגלל
דמותה וערכיה של החברה הישראלית, חברה
שידעה לעמוד בפני סכנות גדולות יותר
מזו הקיימת היום ואשר רק אם תצא
נקיית־כפיים ועטורת־מוסר מהמבחן הזה
— תהיה מנצחת ותוכל לומר, בבוא השלום:
נלחמנו, אבל ידינו נקיות, חרבנו
טהורה.

רור פלסטין.

יש אומרים: אז מה? יש להם בני־ערו־בה,
יהיו לנו בני־ערובה. אני שואל: אנחנו
— ישראל — נחזיק בני־ערובה? האם נחזיק
בראשותו של יאסר עראפאת. יש החזית
הדמוקרטית של נאיף חואתמה, ויש החזית
העממית של ג׳ורג׳ חבש, פלום אי־
עראפאת העמים. למעלה משלוש שנים הכבידה
ממשלת הליכוד הלאומני את לבה מול
שאיפות הפלסטינים, נתנה לשינאה וליאוש
להשתלט על מאות אלפי הפליטים, שינאה
ויאוש שהגבירו בכל יום את כוחם של
אנשים כמו ג׳ורג׳ חבש וחבריו.

עם מי לדבר?
כנסת נכבדה, עומדת לפנינו היום הברירה:
להמשיך ולהתעלם מזכויותיו של

הסוכנות היהודית ראו בכל שטח
המנדט על ארץ־ישראל את שטת
המדינה.
נסים אליעד: אינך יודע את
האלף־בית בציונות. איזה השוואת
אתה עושה?
שלום כהן: אני אמשיך בהשוואות,
מכיוון שהמצב הוא דומה,
ולכן מה שנוצר דומה. אמשיך בהשוואות
וגס אומר שלפי הערכתי —
ואפשר להבדיל הרבה הבדלות אישיות
— יאסר עראפאת הוא הדויד
בן־גוריון של התנועה הלאומית
הפלסטינית. ככל שנכיר. בעובדה
הזאת מוקדם יותר
קריאות: איזה השוואות! תתבייש

שלום כהן: אינני מתבייש.
זו עובדה. זה לא ענין של הערכה
אישית, זה ענין של הערכת התפקיד
שהא ש ממלא בתנועתו. וככל שנכיר
בעובדה זו מוקדם יותר, ככל ש
אלה
אירגונים קטנים המתלכדים ומתפוררים
מאליהם. הדמיון למה שהיה קיים אצלנו
הולך ומתחזק. עכשיו למשל הוכרז אפילו
על פורשים מתנועת המחתרת הירדנית ה־פלסטינאית,
אשר שאר המחתרות התחייבו
לרסן אותם.
וכשם שאצלנו, ברגע שנוצרה אפשרות
להקמת מדינה היה זה ארגון ההגנה —
שביטא את רצון הרוב המתון — שקבע
את גורל המאבק וריסן את מחתרות הקיצוניות,
כך גם אצל הפלסטינאים. אין לי
•שום ספק שברגע שנוכיח כי תיתכן הקמת
מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל, יהיה
אל־פחח הכוח שירסן את חואתמה וחבש
כדי להגשים את הקמת המדינה הזאת.

בנימין הדוי: הם רוצים זאת
במקום מדינת ישראל.
שלום כהן: אדוני, גם אתה
רצית, גם האצ״ל, אחרי מלחמת

בן גוריו! הסלסס!1
מדיניות המתבטאת בתגובות בלבד, תאמץ
לעצמה מדיניות של יוזמות, מדיניות של
הצעת פתרונות, מדיניות של קידום פני
הנולד. ואילו ממשלה זו, בעיוורון מדהים,
התעקשה לומר שאין עם פלסטיני, אין
יישות פלסטינית, אין שאיפה פלסטינית להגדרה
לאומית, אין הנהגה פלסטינית שאותה
אנו חייבים לראות כשותפים לגורל
הארץ הזאת. המדיניות של אף לא פליט
אחד ואף לא שעל אדמה אחד היא עדיין
תורתה המוצהרת של ממשלת ישראל.
אני חייב להתייחם בכמה מילים ל״תוב־נית
השלום״ של חבר־הכנסת שמואל תמיר.
אם זו תוכנית שלום — אזי שוב אין משמעות
למילים. מה הוא מציע? חוטפים למטוסים
— הבה נכבוש את ירדן ירדן יהיה שלום בירדן. אבל מה יקרה ובכך מחר? לאחר שנכבוש את ירדן, סליחה,
לאחר שנעשה שלום עם ירדן, יקומו חוטפים
בבגדאד ויחטפו מטוסים לעיראק. מה
נעשה אז? נכבוש את עיראק, וכך נגיע
לשלום גם עם עיראק? ואם החוטפים יצוצו
בדמשק, בקהיר, באדים אבבה, במסאוזה —
גם שם נכבוש וגם לשם יגיע השלום?
היום כבר ברור לאן מובילה מדיניות
זו. אם קם והתעצם ארגון כמו החזית
העממית לשחרור פלסטין, הרי הגורם הישיר
לכך הוא אותו עיוורון עיקש, אותו
חלום סיפוחיסטי שמנע מישראל להושיט
לעם הפלסטיני את ידו לשלום על בסים
של כיבוד זכויותיהם הצודקות של שני

העם הפלסטיני ולקצור עד תום את קציר
השינאה, הטירוף והיאוש, או להסיק את
המסקנה האחת והיחידה שחייבת להתקבל
והיא להכיר בעם הפלסטיני, בשאיפותיו,
במנהיגיו, ולתת לו יד בכינון מדינתו, בבניית
הריסותיו ובשיקום פליטיו. אם נבחר
בדרך השניה לא נצטרך ללחום בחבשים
למיניהם. העם הפלסטיני עצמו יוריד אותם
מן הבמה.
שואלים: במי נכיר? עם מי נדבר? עם
המחתרות? עם יאסר עראפאת? אני אומר :
כן, אתם.
משום מה עוד קיימת אצלנו הנטיה לראות
בכל התנועה הלאומית הפלסטינית
ערב־רב של כנופיות ופראי־אדם. אני חושב
שאפשר לדרוש מכנסת ישראל להתייחם
ביתר רצינות לנושא הזה.
התנועה הלאומית הפלסטינית מראה היום
דמיון מדים לתנועתנו הלאומית שלנו,
בשלבי מאבקה לעצמאות ולהקמת מדינת
ישראל. גם אנו היינו אוסף של מחתרות
תחת המנדט הזר. אצלנו היה הארגון העממי
הגדול, ההגנה, אשר סר למרותם
של המוסדות הפוליטיים הלאומיים שלנו.
היו לנו גם מחתרות כמו אצ״ל ולח״י,
ולא חסרו לנו קנאים קיצוניים, וגם מטורפים.
במחנה הפלסטיני קיימת ביום אותה
התגבשות עצמה.
יש הארגון העממי הגדול, אל־פתח,
הסר למרותה של ההנהגה המדינית הכללית

העצמאות, רצה את שאר חלקי
ארץ־ישראל, אבל ההגנה לא נתנה
לו את זה, ההגנה השלימה עם
הגבול שנוצר. אותו דבר ייווצר
כאן. הפתח מכריז היום שהוא רוצה
מדינה גדולה, כשס שההגנה ו־

כן־גודיון

נכיר בעובדות הפוליטיות היסודיות
האלה, בלי התרגשות אישית..

זלמן שובל: תיזהר שאתה לא
תהיה הקוויזלינג של התנועה הציונית.
שלום
כהן: כבר שמענו את
המלים האלה, והן לא עשו רושם
על אף אחד.
ככל שנקדים להסיק את המסקנות
האלה ולהכיר בעובדות
פוליטיות אלה, זה יקצר את דרך
חיסורים שסופה להיות דו־קיוס בשלום
בין ישראל ופלסטין.
שמואל תמיר: אתה תציע
משא ומתן עם דוד בן־גוריון של
הפלסטינאים, כפי שאתה קורא ליאסר
עראפאת?
שלום כהן: אני בהחלט מציע
משא ומתן עם הפתח. אתה מציע
לכפות עליו שלום על־ידי כיבוש;
אני מציע משא־ומתן. ונראה מי
ינצח.

אני מסיים ואומר: לדעתי זאת הדרך היחידה
לשים קץ למעשי הטרור והחטיפות,
ולא על־ידי מאסרים המוניים של בני־ערובה
בשטחים. הדרך הראשונה מובילה אל השלום
והכבוד. והדרך השניה — אל חוקי
הג׳ונגל, אל עין תחת עין, אל בן־ערובה
תחת בן־ערובה.

מאורת הזוהומה

ייעוץ מדע י
לפי כף היד

(המשך מעמוד )31

המלחמה. בארץ, בבית־לוינשטיין, היא עברה
קורם בהנהלת־משק.
בבית־סוסנסק׳ יש 82 מיטות־אישפוו, שכולן
תפוסות. גם כאן, כמו בבית-
החולים אסא, מבקר רופא כל יום. רופא
נוסף מספיק לבקר פעם בשבוע. זהו הצוות
הרפואי של המקום.
לדברי המנהלת, כל האחיות בבית־סוסנ־
0ק.י מבצעות זריקות. אדם אורן הכחיש
זאת .״בבית־סוסנסקי המצב אופטימלי מבחינה
זו,״ טען .״יש אחיות שעובדות
כאן כבר שנים. כוח־עזר לא מבצע זריקות.״
לדברי
גניה רוזנברג ההישג הגדול ביותר
של בית־החולים הוא פעמון ליד כל מיטה.
״כל חולה יכול ללחוץ על הפעמון והאחות
באה.״ משיחה עם חולים מתברר כי
הדבר לא מדוייק. לוחצים ולוחצים — ואיש
לא בא. הסיבה — כוח־אדם. בלילה עובדים
שניים. השומר, שהופר להיות אח, ולידו
עוזרת בחורה, הנחשבת כוח־עזר. שניים
אלה צריכים להשתלט על שלושה ביתנים
עם 82 חולים.
אחרי־הצהריים עובדות שתי אחיות, ושתיים
נוספות חצי משמרת. בבוקר עובדות
תשע, לדברי הגברת רוזנצודיג . .לפי

ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייע וץ לעתיד !

עולוטזוואול
ת*א המלך נ׳ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.
טלפון 226342
()6.30—4 1 12.30—10

גזור ושמור -הפלפון אינו רשו 8במדריך1

הסטנדרד הדרוש על בתי־החולים האלו —
הרי שאין להם זכות קיום.
״בדרך בלל מעמידים אותנו בפני עובדה
קיימת. מוסדות כאלה נפתחים לרוב בלי
הרשיון הדרוש ממשרד־הבויאות. ואז עומד
המשרד בפני הברירה לסגור את המוסד
ולהעביר את החולים למוסד אחר, כפי שדורש
החוק — או להשאיר אותו, אך להשתדל
לשפר כמה שיותר את מצבו.״ כאן קיימת כי ספק כל אין
ברירה אנושית קשה. להחזיר את החולים,
שהם לרוב חולים כרוניים וזקנים, לביתם,
שם אין לפעמים יותר משני חדרים, אך
יש, לעומת זאת, עשרה ילדים — או להשאיר
אותם בבית־חולים מסוג בית־סוסנסק׳
או אסא. ואכן, זוהי בדיוק גם טענת משרד
הבריאות.

ביקור רפואי
פעמיים בשנה
ץ 0באשר לאחיות, טוען הד״ר רוך
^ שהמצב ידוע. העובדה שכוח־עזר, כפי
שמוגדרות הבחורות שלא למדו מעולם בקורם
אחיות, עושות זריקות — דבר האסור
על־פי החוק — איננה כל־כך נוראה,

איננה

בוענרת־
הטאד אותה
חולים המאושפזים ב״כית סופנסקי״
אפטר ללחוץ בפעמון

חשבוני יש לכל היותר 13 אחיות. היכן,
אם כן, ה־ 21 שהזכירה קודם? שמונה בחופשה,
טוענת היא.
גם כאן, מסבירים לי, קשה להשיג אחיות
.״אם כי אנחנו מוכנים לקבל כל הזמן.״
איפה משרד-הבריאות?

הצעה

מיוחדת

למורים
* מרצים * סטודנטים * שוחרי תנ״ך
למדו תנ״ך בכתב ביבתכם.

ל לא תשלום
בקורסים המאורגנים מטעם:
בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים

כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לת.ד , 1 0 0 6 0 .ירושלים, והשיעורים ב תנ ״ן ישלחו אליך

חינם

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רה׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*פ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע*מ.

* והי התמונה. נראה לי שאכן קשיים
ן אובייקטיביים אחראים במידה רבה למצב.
מחסור בכוח־אדם. מחסור בתקציב. יום ב־בית־החולים
אסא עולה לקופת־חולים 19.80
ל״י, בתוספת ס/״ 20 השתתפותו של החולה*.
בבית־חולים ממשלתי עולה יום 30 לירות.
התוצאה ברורה. וזה — למרות ששני בתי־החולים
פועלים ברשיון משרד־ר,בריאות.
לא התרשמתי כי קיים כאן רצון רע,
או שאיפה להתעשר על-ידי ניצול החולים.
אולם סיבות אלו אינן מצדיקות את הביזיון.
וכאן נכנס לתמונה משרד־הברי־אות
— שמתפקידו היה לדאוג שמצב ביש
זה לא יתקיים. אלא שלא כך רואה את
התמונה המשרד. הוא מסתפק במשיכת־כתף
חסרת־אונים.
ד״ר אלחנן רוך, הרופא המחוזי למחוז
תל־אביב, וד״ר אלכסנדר ויסלפיש, הרופא
המפקח על מוסדות חוץ, לא הכחישו את
התמונה. תגובתם :״ככה׳ זה. במצב הקיים
אין לנו שום ברירה אחרת!״
אמר ד״ר רוך, בהתייחסו כללית לבעיית
המוסדות הפרטיים :״משרד־הבריאות מתריע
זה שנים רבות נגד מוסדות שאינם ברמה
הדרושה. אולם אם היינו רוצים לכפות את
* לדברי אורן — 19.80ל״י בלבד. המחיר
בבית־סוסנסקי — 12 7ל״י ליום, המשולמים
על־ידי משרד הסעד.

לדעתם של הד״ר רוך והד״ר ויסלפיש.
״מה עם החובשים בצבא שעושים זריקות?
זו תורה גדולה? זו בכלל לא בעייה.״ הם
מסבירים שהבנותבעצם עושות זריקות
רק בשריר או מתחת לעור. זריקות בוריד
אינן עושות. ומה אם יש צורך לעשות
זריקה לתוך הווריד אחרי־הצהריס —
מי עושה אותה? ״הרופא בא,״ קובע הד״ר
ויסלפיש, למרות שמנהל בית־החולים לא
אמר דבר כזה.
הלאה. מה עם הליכלוך? מגיב הד״ר
ויסלפיש :״יכול להיות שמצאת שם ליכלוך
וזבובים. אנחנו לא יכולים להיות כל יום
בבית־החולים.״
מה כ ן יכולים אנשי משרד־הבריאות לעשות?
מתברר שביקור רפואי עורך הד״ר
ויסלפיש בבית־חולים פעמיים בשנה. פקח״
תברואה מבקר אחת לחודש בממוצע. אדם
אורן טען שיש פיקוח של רופא כל חודש.
מה התועלת בביקורים אלה? בביקור שערך
הד״ר ויסלפיש באסא ב־ , 17.4.69 דיווח
בין היתר :״המצב התברואי הכללי טעון
שיפור יסודי.״ נראה שהוא עדיין טעון.
ב־ת־סוסנסקי, בית־חולים עם שלושה ביתנים,
שרוי ללא חדר רופא. לרשותו עומדת
פינה בלי מיטה ובלי כל ציוד. בביקור
שערך הד״ר ויסלפיש ב״ ,30.12.69 הוא התריע
על כך. הנהלת בית־החולים נדרשה
להתקין חדר כזה. ב־ 7.7.70 עדיין לא הותקן
החדר. בתאריך זה כתב הד״ר ויסלפיש
בדו״חו :״השירותים טעונים שיפור.״
לא רק הוא חשב כך. בעבר ביקר ב־אסא
שופט בית־המשפט המחוזי בתל־אביב,
יצחק ש. שילה. הוא כה הזדעזע, ששלח
מייד מכתב למשרד־ד,בריאות.
ערך הד״ר ויסלפיש
בעקבות מכתבו,
ביקור נוסף במקום.
תוצאת ביקור זה, כפי שנוכחתי השבוע
במו עיני, היתד, זהה לתוצאות הביקורים
הקודמים.
אפם.

ההפתעה
מר1לת 0ה11 ולם
שד הורם \אוו
ירדו־הדבש
רי חתונה?הרומן החדש והמסעיר ביותר היום
בארץ הוא של גליה ארקין ויהודה
ברקן. גליה, ידידתו לשעבר של יהורם
גאון, באה להצגת הבכורה של
הסרט ״לופו״ — והתאהבה בכוכב ה
סרט.
הכוכב התאהב בה בחזרה, וה שניים
יצאו יחדיו לאירופה, ומשם ל-
ארצות״הברית.
ואני, למשל, לא אתפלא בכלל אם
מירח־הדבש העולמי הזה תצא חתונה.

;ליה ארקין

יהודה כי־קן

״דרזשח טיפוס של נערת ירושלמיוז,
עבור הסרט ירושלים, של יהורם גאון.״
יותר מהמוזעה הזאת, שהתפרסמה לאחרונה
בעיתוני הערב, לא היה צריך. כל
איזור כיכר דיזנגוף התנולא במאות חתיכות
נלהטות, שקיוו להיבחן על־ידי האליל
בכבודו ובעצמו.

ניבחנות .״מה, שכחתי לספר לכם שכבר
בחרתי את ליאורה לפידות £״ שאל.
מופתע כמובן.

הן התאכזבו קצת כאשר גילו שאת הבחינה
עורכים שלושה גברים — שאף
אחד מהס לא גאון: יענקל׳ח בהיר,
מנחם גו לן והמפיק ש וו יל י. אולם, התנחמו
הבנות, לפחות יט לנו סיכוי לזכות
בתפקיד.
כן חשבו גם שלושת הבוחנים כבדי
הסבר. מבין 800 המועמדות, הם הצליחו
לבחור בעשר מתאימות, שמו אותם בצד
לבחינתו הסופית של הכוכב. מה גדולה
היתה הפתעתם, כ שי הור ם ג און הופיע בכבודו
ובעצמו — והתפלא לראות את ה־

יהורם גאון

קרח שלמה, קרח שלמי
מי שמצלצל בימים טרופים אלו למספר
הטלפון של אילי גורליצקי (שלמה המלך
ושלמי הסנדלר) ,מקבל בדיוק את אותה
התשובה שמקבל כל מי שמצלצל בימים
טרופים אלו לארמונו של חוסיין:
״בעל־הבית לא גר כאן.״
רק שבמקרהו של אילי, העונה היא

לסקנדינביה, וגילה להפתעתו שאשתו נס־ 1
עה, קצת אחריו, לאיטליה, עם ידידה, הצייר |
כארי, וחזרה יחד איתו, וגרה עכשיו |
יחד איתו, בבית של אילי, עם הילדים של |
אלי, ורק, יש לקוות, לא עם הבגדים של [
אילי.
אז אילי, כדי לא לגרום לצפיפות, הלך 1

עסקי ר,בלט
של הברונית
עסקי הבלט הולכים כנראה מצויין בארץ.
אחרת, פשוט אינני מסוגלת להבין
מה שהולן כאן.
אני מתכוונת לאולם־ההופעות החדש ש הקימה
הברונית כת־שבע דה־דוט־

בחווה עם אוני
לרדול׳ה אופי יש אופי. אחרת, אינני
יודעת איך היא מחזיקה מעמד בכל הצרות.
בפעם הראשונה זה קרה לרחליה, מזכירתו
לשעבר של גיורא גודיק, כש־היתר,
ידידתו של אריק לביא והוא
נטש אותה כדי לחזור לאשתו, שושיק

שני.

מילא. נערה נבונה שכמותה, הייתם סבורים,
היחד, לוקחת הלקח ללב, מפסיקה
עם הנשואים.
אבל לא רחליה• והפעם זה קרה לה שוב.
ד,שוב הזה הוא גבר אנגלי יפהפה,
בעל צדעים לבנים סקסיים ועיניים כחולות,
ששימש כיועץ אמנותי לסרט בלומפילד.
ובאמת שם הם הכירו לראשונה, ועברו
לגור ביחד. באמצע הם נאלצו להיפרד
לשבוע, כשאשתו של היועץ האמנותי, שהיא
פסיכיאטרית במקצועה ונשואה ליועץ
זה 25 שנה, באה לבקר את נער־ההמודות
שלה בארץ. בתום ביקורה, חזרה רחל אליו.
אלא שהפרטת בלומפילד נסתיימה, והיועץ
נקרא לייעץ לסרט חדש — הפעם בסקנדינביה.
אבל רחיוה, כאמור, היא בחורה
עם אופי: בשבוע שעבר היא יצאה אחריו
לסקנדינביה.
כמו כלום.

שילד. האולם, בבניין הסופרמרקט שבפינת
אבן־גבירול והנביאים, בתל־אביב,
עלה איזה ארבעה מיליון ל״י. יש בו
כ־ 380 מקומות •שיבה, ובמה שהיא גדולה
יותר מהאולם עצמו, וה1א נחשב לאחד
המשוכללים בעולם. לא שאני בעצמי אומרת
זאת, כי אני בבלט מבינה מעט מאוד,
אבל חוגים מקורבים לענף נשבעו על כך.
אבל לא זה עיקר הסיפור. העיקר שונה:
מי שמבין משהו בבלט, יודע שלברונית יש
בעצם שחי להקות־ריקוד: להקת בת־שבע,
ולהקת בת־דור. בהתחלה היתה לה רק
להקת בת־שבע. אבל אחר־כך, בגלל ידידותה
עם הרקדנית ז׳נט אורדמן —
שגרה, דרך אגב, יחד איתה בוילה הנהדרת
שלה באפקה, הכוללת בין היתר ברי־כת־שחייה
— אז בגלל ידידותה זו איתה,
היא הקימה במיוחד בשבילה את להקת
בת־דור, ושם ז׳נט היא הרקדנית הראשית
והכל.
יהנה, בשבוע שעבר, הוחלט שאולם־
ההופעות החדש יוקדש באופן בלעדי רק
להופעותיה של להקת בת־דור. ואילו להקת
בת־שבע תמשיך להופיע באולמות שכורים.
״איזה אבסורד,״ נאנח השבוע באוזני אחד
המקורות שלי .״לקחת אולם של ארבעה
מיליון ל״י ולנצל אותו לשתי הופעות בשבוע.״
וזה
האבסורד היחידי, חביבי? ומה עם
זה שלידה פז, רקדנית ישראלית שהיתה
במשך 15 שנה הפרימה בלרינה של המט-
רופוליטן אופרה בניו־יורק, חזרה לארץ
וגנלתה שז׳נט דנן איננה מזדרזרת כל־כן
לקבלה ללהקה? זה לא אבסורד?
בתנאים נורמליים — ייתכן שכן. אבל
בעסקי הבלט — קשה לאדם פשוט לדעת
מה נזרמלי ומה לא.

אידי גורליצקי ואשתו
אשתו, לא הגנרל התורן. ומה שהאשה מתכוונת
לומר, זה שבעלה מתגורר עתה
בבית אחר.
וצחוק הגורל הוא, שהוא מתגורר שם
לבד. לפני כחודש חזר אילי מטיול שערך

ושכר לעצמו דירה בסמוך לביתו הקודם.
ורק מה שאינני מבינה, זה מדוע הוא
איננו גר שם עם ידידתו, הרקדנית רותי

לדמן.

תמוה, הייתי אומרת.

מה ה ם עו שעז לך, דבקה אמנו?
לוא החלוצה הגדולה, מדמויות היישוב
המפורסמות, הלא היא רבקה
זיו הידועה, זכר צדיקה לברכה — הי-
תה קמה מקיברה, ביום שישי האחרון,
ורואה מה שעושה הדור הצעיר בביתה
שלה — היתה מתהפכת בוודאי חיש
בחזרה, כדי לא לראות יותר.
כי מה שקרה בביתה של רבקה זיו ב-
תל־מונד, זו מסיבה מיוחדת במינה, שבעיצומה
התעופפו המסובים, בעילוי-נפ-
שם, ערומים וערייה לתוך בריכת הש־

חייה, למען הרבות צהלה ושמחה. לפי
גירסה אחת, היו המסובים האמורים
משני המינים. מ אי דן יש גורסים ש*
היתה זו מסיבה מיוחדת במינה — על
טהרת הגברים.
הווילה האמורה נמכרה בזמנו לאנגלי
ישיש בשם רג׳ינלד סבא, שיש לו
קרובים בישראל, והיא נועדה לשמש בעיקר
לסופי־שבוע וכדומה.
אבל לא על שימושים כאלו, נדמה לי,
חשב מיסטר סבא.

1׳ לשחרר
רב שלה
ז צי עו הודי
א מ רי ק אי

וץ ור
הח 11101 וף 1ה110111
הדד 111
ן ווו ב

ו /ווו

38333<?85מ ^

וסו ...ג־4

888