גליון 1731 מתאריך 4 בנובמבר 1970

מספר 1731

שנה

ה׳חשון תשל״א4.11.1970 ,

המחיר 1. 50ל״י

ראש הש״בלשעבר
עוקף את חוקי המדינה

מיס

חת התגליות המדהימות כל ישראלי השוהה בחו״ל
היא כמות הידיעות הקשורות בנושאים ישראליים, המתפרסמת
בכל. עמודי החדשות של עיתוני העולם. קורא במדינה נידחת, שלא
שמע מעולם את שמעה של ישראל, יכול בקלות להתרשם לפי
עיתון מערבי מקרי המזדמן לידיו, כי ישראל היא אחת המעצמות
הקובעות את גורל העולם ושכל מה שמתרחש בה חייב לענין
את כל אזרח־ האנושות.
הדברים אינם אמורים
רק לגבי ידיעות הנוגעות
למלחמה במזרח־התיכון,
או למאורעות
סנסציוניים אחרים להם
מקדישים עורכי העיתונות
העולמית את הכותרות
הראשיות שלהם.
אפילו נושאים שהם על
גבול ידיעות הרכילות,
מענינים לדעת אותם
עורכים את קוראיהם,
והם מקדישים להן את
המקום הראוי להן לדעתם.
דוגמא
לכך יכול לשמש
גליון השבועון הגרמני
הנודע שטרן ם־
ה־ 4באוקטובר השנה.
איש אינו יכול להגדיר
את שטרן כשבועון פרובינציאלי.
יחד עם ה־הכתבה
על פאולוצי ב״שטרן״
לייף האמריקאי והפא־רי־מאטש
הצרפתי, הוא נחשב לאחד משלושת השבועונים הגדולים
והחשובים ביותר בעולם. מבחינה עיתונאית אף עולה השטר! על
שני מתחריו ותפוצתו, כשני מיליון עותקים לשבוע, גדולה משלהם.
והנה, באותו גליון, פירסם השטרן כתבה מצולמת המשתרעת
על שני עמודים תחת הכוארת :״שר־התחבורה הישראלי והגנרל
לשעבר, עזר וייצמן, מזהיר את בנו: אסור לך לאהוב אשד, זו!״

מ די ם
כירומנטית •

(קריאה בכף היד)
• ייעוץ •
בקלפים אסטרולוגיים וניתוח אופי גרפולוגי
טל , 252795 .תל־אביב

כיום

הנהיגה

.איננה
מ־ענגת-
הטאר
.אותה

חומד עיתונאי מדרגה ראשונה

כתבה ב״שטרן״ עופל,ת בנושא, שלך, בתור קורא
ן ן העולם הזה, הוא מוכר ודאי: פרשת רומן האהבים בין הרוזנת
האמריקאית כריסטינה פאולוצי לבין שאול וייצמן, בנו של עזר
(העולם הזה ,)1711— 1713 שהסתיים בצורה טראגית עם פציעתו
של שאול בתעלה בעת ביקורה של הרוזנת בארץ.
העולם הזה היה העיתון היחיד בישראל שפירסם את הפרשה,
שהיא סיפור אנושי בקנה־מידה בינלאומי. אף אחד מעיתוני ישראל

121

611 801 511621)8081 0 1 6 0 8 * 19*.
1^8)11)1601 816 )161 181*36118)11611
״ 116018111 1182611״ ^ 0 ) 1160261 *1108

£ 6 3 *811)1611 1זף\ \ 0 6פ 61116111 10 *6מ1
6£611 816 0 8 ) 11 181*861 זף\ 6 8זו\ 118**6 ,
£61 ) 00111160 861 , 8 )11160 68 )1601

ה״שטרן״ מסתמך על ״העולם הזה׳׳
לא כתב עליה. אולם כשהגיעו הידיעות על הסיפור לעיתונות העולמית,
היא ראתה בו, כמונו, חומר עיתונאי ממדרגה ראשונה.
בכתבתו הסתמך השמרן בין השאר גם על דברים שאמרה
הרוזנת פאולוצי על הפרשה בראיון שהעניקה להעולס הזה. והוא
לא נשאר העיתון היחיד שעשה זאת. בעקבותיו הלכו כמה מהגדולים
בעיתוני אירופה, שפירסמו כתבות על הפרשה, שלושה חודשים
אחרי שהתפרסמה בהעולס הזה.

בית־ הספר הישראלי ללימוד התניין בתכתובת
ירושלים

מציע לכם ללמוד בחינם חוגים בתנ״ך בשפות עברית,
אנגלית, צרפתית ורומנית.
42 שיעורים המבהירים א ת הנושאים הבאים :
#כיצד להבין את ה תנ״ן
#העבר, ההווה והעתיד של ישראל
#ספר דניאל וההתגלות

לאחר סיום הלימודים יוענקו לתלמידים תעודות ״הר-ציון—ירושלים״
למד תנ״ך בביתך ובזמנך הפנוי
כתוב לת.ד ,10060 .ירושלים

* פני שואל האחות
ך ילגולי פרשת הרוזנת פאולוצי בישראל לא היה בהם אולי
^ עניין מיוחד, לולא המחישו בצורה הבולטת ביותר תופעה
שהסתמנה במיוחד בשנה האחרונה: עיתוני חו״ל, סוכנויות הידיעות
הזרות והכתבים הזרים בישראל, מסתמכים יותר ויותר בדיוזחיהם
על ישראל האמיתית, על ידיעות וחומר עיתונאי אחר המתפרסם
בהעולס הזה ואינו מופיע באף עיתון אחד בישראל. אותם עיתונים
זרים למדו כי בהעולם הזה הם יכולים למצוא תמונה מהימנה של
ישראל האחרת, אם המדובר בדיעות פוליטיות, ידיעות בלעדיות או
הוזי החיים בישראל.
דוגמה אחת מיני רבות: הגילוי המרעיש שפירסמנו (העולם הזח
) 1729 על השערוריה בצמרת סביב ספרו של שר־החוץ אבא אבן,
שלא הוגש לצנזורה מוקדמת, לא זכתה לכיסוי באף אחד מעיתוני ות הידיעות הזרות
ישראל. לעומת זאת היא הועברה על־ידי סוכנויות
וכתבי הרדיו הישראליים של תחנות שידור זרות לכל
רחבי העולם, פורסמה ושודרה במקומות רבים.
תופעה מיוחדת במינה זו היא אולי הסיבה לכך שקוראי
העיתונות בארצות רבות בחו״ל, יודעים לפעמים
על ישראל יותר עובדות מישראלים, שאינם נמנים על
קוראיו של העולם הזה.

העולם הזה 1731

כדד ך וננ1

שמע, אין שהמחירים עולים בזמן האחרון ואומרים שעוד ימשיכו לעלות. אי׳
אפשר לדעת היום מה יהיה מחר. אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך: על מה
שאני יכול לשמור אני שומר, ועל חלק לפחות מהכטף אני בטוח שלא יאבד ערכו,
יש לי חשבון ״יתרון״ בבנק דיסקונט.
שמע,זו תכנית שנותנת בטחון לבן־אדם. נוסף להכנסה גבוהה יש גם סעיף הצמדה
למדד השומר, בעצם, על הערן הממשי של הכסף. ומה עוד שעכשיו, בחישוב הצמוד,
אני מקבל מענק חד־פעמי של 5אחוזים בסוף תקופת החסכון.
ואל תשכח איזה יחס אתה מקבל בבנק דיסקונט.

בנק דיסקונט -הוא לא רק בנק. ה1א • 1ריר
דחף

העולם הזה 731ו

במשרדי הממשלה, הודיע השבוע :״אם מישהו יתקוף
אותי, אני לא אשתוק. כעת רצים אחרי מספר עיתונאים
ומבקשים ממני גילויים נוספים. השאלה אם ראיון
כזה יכול לשנות משהו. אני לא מאמין. אך אם מישהו
במנגנון הממשלתי יתקוף אותי — לא אשאר חייב!״

בהמשך• דבריו רמז גרמן בי יש לו גילויים
רכים נוספים על כיזבוז כספי הציבור.

מתכונן לתבוע בירור במוסדות העליונים של מפלגת
העבודה על מערכת היחסים הפנימית בסיעת המערך
בהסתדרות ועל יחסיו האישיים עם המזכ״ל.
משל סוען כי בן־אהרון מחבל בעבודה הסדירה של
הסיעה ואינו בוחל בפגיעות אישיות בחבריה.
בין הנפגעים: משל עצמו, הטוען כי בן־אהרון
מאשים אותו כי ״הוא עושה מאמצים להיות מזכיר
ההסתדרות.״

תצ*ח*ף
דאגה במפד״ל בגלל
פעילותו של ד״ר שאקי
בצמרת המפד״ל גוברת לאחרונה הדאגה
לנובח ניסיונותיו של סגן שר-החינוך
ד״ר אבנר שאקי, לארגן סביבו את בני
עדות המזרח כמפלגה.
שאקי מעוניין ליצור סביבו כוח כעל
לחץ אשר יהיה על טהרת בני עדות המזרח.
פגישות
מוקדמות לקראת ההערכות, התקיימו בלי־שבתו
של סגן השר בבית אל־על בתל־אביב. ביום
הרביעי הקרוב מכנס שאקי את עסקני עדות המזרח
בלישכתו שבבניין הקסטל בתל־אביב, על מנת לארגן
את הסיעה הספרדית.
פעולותיו של שאקי מדאיגות במיוחד את אנשי
המנגנון במפלגה. הסיבה: חלק ניכר מכוחם מבוסס על
השפעתם על בני עדות המזרח.

עיתונאי ישראל
יסבלו מיקדמה
על חשבוו ההתיקרו ת
האיגוד המקצועי היחיד בישראל שילו*
בל מיקדמה על חשבון ההתיקרות, למרות
התנגדות הממשלה, הוא איגוד העתונאים
כישראל. לפי הסבם שהושג בין האיגוד
וכין המו״ליס יקבלו העיתונאיס מיקדמה
בסד 500ל״י, בצורת הלוואה, ללא תשלום
מס, על חשבון ההתיקרות.
ואז יוכלו אותם עיתונאים, להמשיך לכתוב במרץ
נגד העלאות השכר ותשלום המיקדמות לשאר העובדים
במדינה.

מלחמת הארמדות
בישראל
את הגילויים האחרונים שהתפרסמו בעיתונות הישראלית
על המחסור במיכליות להובלת נפט מקו צינור
הנפט אילת־אשקלון, הגורם הפסדים עצומים למדינה,
מייחסים להדלפותיו של סגן שר־האוצר צבי דינשטיין.

דינשטיין היה מעונין לחשוף פרשה זו
בדי לפגוע במנהל קו צינור הנפט, דב כ ף
דרור. דינשטיין עוד זוכר כיצד פגע בן-
דרור כמעמדו באשר היה ממונה על חיסול
הצי של חברת ״סומרפין״ ,וחשף את
קשריו של כעל החברה עם צבי דינשטיין.
עתה מצא דינשטיין הזדמנות להחזיר לבן־דרור
כגמולו, לפגוע בארמדה הימית שלו. בחוגי הספנות
מתלוצצים כי ״מאז קרב טרפלגר לא היתד, מלחמה
ימית כזאת.״

גרמו מזהיר:
״אם יתקיפו אותי -
אדבר!״
מי שהיה אחראי על המשק הממשלתי, אל״מ (,מיל).
צבי גרמן, שבעיקבות גילוייו התפוצצה פרשת הביזבוז

פנחס ספיר מנע בחירת
מאיר גירוז למנכ״ל ״פז״
שר-האוצר פנחס ספיר הבשיל את בחירתו
של מאיר גירון, מנב״ל ״צי״ם״ ל־שעבר,
לתפקיד מנכ״ל ״פז״.

נסיוו למנוע
מיזוג ״דבר״ ו״למרחב״
נסיון אחרון למנוע את מיזוג ״דבר״ ו-
״למרחב״ נעשה השבוע באסיפה כללית
של עובדי ״דבר״ ,הטוענים בי העיתון הממוזג
ישקע בבוץ עמוק.

תפקיד מנכ״ל חברת הנפט השייכת לאייזיק וולפסון,
ממשלת־ישראל ומשקיעים אמריקאיים, התפנה לאחר
פטירתו של מאיר שרמן. גירון, המשמש עתה כאחד
ממנהלי החברה הימית להובלת פרי, היה מעוניין
בתפקיד. אך ספיר, שגירון אינו מקובל עליו, הכשיל
את הבחירה.
ספיר כועס על גירון על בי לקח איתו את שני
המנכ״לים של צי״ם־נוסעים — מנחם רימון וברוך
מליניאק.

דבר נוסף הקשור במיזוג שני העיתונים: מרשימת
עובדי למרחב המצטרפים לדבר ביום סג־רת עיתונם
ב־ 15 בנובמבר, נעדרים שמותיהם של חנוך ברטוב,
אהרון מגד, צביה כהן, רם עברון ומרדכי בנטל.
לעומת זאת לא נענה המשורר חיים גורי לכמה
הצעות שקיבל׳ והוא הודיע על הצטרפותו לדבר.

דובר מפ״ס
יודח מתפקידו

הבולשת למלחמה
בגניבות רכב

יוסי בן־בסט, שמונה על־ידי מאיר יערי בהמלצת
ח״כ דב זכין לתפקיד דובר מפ״ם, יודח •מתפקידו.

כדי למנוע את גניבות הרכב שהתרבו לאחרונה,
החליטה משטרת תל־אביב להפעיל את הבולשת שלה
למלחמה בגנבים.

מעמדו של כן־בסט התערער עם בניסתו
של נפתלי פדר לתפקיד המזכיר המדיני
של המפלגה. פדר הודיע כי בכוונתו ל סלק
את הדובר.
ביצוע ההחלטה נדחה עד לשובו של פדר מציילי,
לשם נסע כדי להשתתף בטכס הכתרתו של הנשיא החדש.

מכוניות הבולשת, שאינן נושאות סימנים
משטרתיים, מסיירות בימים האחרונים
כשעות הלילה באיזוריה הצפוניים של תל
אביב, ובל צעיר חשוד נעצר לבדיקת ריש-
יונות.
המשטרה מקווה להרתיע בכך את הגנבים.

בו־אהרון יתפטר1 צמרת מפלגת העבודה לא תקבל כנראה את הדרישות
בנושא מדיניות השכר של מזכ״ל ההסתדרות
יצחק בן־אהרון.
בן־אהרון מצידו יבקש לקיים בנושא זה בירור אישי
עם ראש־הממשלה גולדה מאיר.

באם הפנייה לגולדה לא תישא פרי, שוקל
בן־אהרון להגיש את התפטרותו.
מלחמה נוספת אותה יצטרך בן־אהרון לנהל, תהיה
נגד ממלא־מקום מזכיר ההסתדרות ירוחם משל. משל

שוחד במשרד הביטחווך
בחוגי הקבלנים המבצעים עבודות עבור משרד הביטחון,
הועלתה לאחרונה הסברה, כי קבלנים מסויי־מים
זוכים לעבודה תמורת שוחד שהם משלמים לחלק
מהפקידים האחראים על אישור מיכרזים.

כדוגמה מביאים אותם קבלנים את מקרהו
של אחד הפקידים שעזב בינתיים את
תפקידו ושרכש בתיווכו של אחד הקבלנים
מכונית פג׳ו יקרה כסכום הפעוט של
3000ל״י.
הקבלנים מאיימים כי יפנו למבקר המדינה שיחקור
בפרשה.

!? ס ע \1(101 £1

כמה נאה וכמה נעים
בדיאולן לופט,
הסריג המחמיא לכל אשה.
קל ואוורירי.
נוח לטיפול.
ללא גיהוץ.

1(101011
! ץ 0ץ

דגם: איריס
דגם: תפארת

1 0111112310 0 1 *011ח 1< £ז9וח * 16 זז 69 .ז

פרסום מלניק.

צלום: סמי בן־גד. עיצוב: קור.

יש חדש בחדר האמבטיה
האמת הערומה על סבון

עכשיו מטל כפול שמן זית וקרם יופי

פרסום א. סל. ססודיו רם. צלום גברא

א111

על שלושה דברים עומד יגאל אלון:
על המזכירה, על הנהג ועל המכונית
,כששכב שר־הסעד מי*
כאלחזני בבית־חולים בגלל
אבנים בכליות, ביקר אוהו אלוף
פיקוד המרכז רחכקם ( גנדי )
זאבי /שקבע את הדיאגנוזה הבאה
:״כמו אצל יעקב אבינו
שלפי ההגדה כל אבן רבה עם
חברתה, עלי יניח צדיק ראשו,,
כך גם האבנים בכליותיו: כל
אחת מהן רבה שעליה תניח את
ראשך — לכן אתר, חש בכאבים.״

ספיר כי לעמיתו שר־החוץ
אבא אבן יש דודג׳־
פולרה, אמר :״לי יש שברולט
ולאבן יש דודג׳ .גם אני רוצה
דודג;.״ לטענת האחראים על הרכב
כי הדודג׳ עולה הרבה יותר
מהשברולט, השיב ספיר:
״גשו לנהג שלי והוא יחליט
איזה מכונית הוא רוצה!״ הנהג
בחר בדודג.,

! העורכת החדשה של היומון
דבר, חנהזמר, היא
חסידת סיסמתו של לו יאש כו
ל ז״ל ״חצי תה, חצי קפה״.
אחרי שהוציאה לאור ספר בשם
זה היא החלה ליישם סיסמה
זו במציאות. לא מכבר
התעוררה מחלוקת בין עורכי
דבר היכן לפרסם את היריעה
על מינויו של ח״כגדיעיר
ב י לתפקיד סגן שר־התחבורה.
בעוד שעורך העמודים החיצוניים
רצה לפרסם את הידיעה בעמוד
הראשון ללא תמונה, התעקש
עורך עמודי הפנים להדפיסה
בעמוד פנימי בלי
תמונה. מכיוון שלא יכלו השניים
למצוא פשרה הביאו את
הוויכוח להכרעתה של העורכת
חנה זמר. חשבה חנה וחשבה
ולבסוף מצאה פשרה: את תחילת
הידיעה יפרסמו בעמוד הראשון
ללא תמונה, ואילו את
המשכה יפרסמו בעמוד השני
הפנימי בלווית תמונה.

הוסר!שומן

ו המנהל המוסיקאלי של
ההצגה החדשה עיר הגברים של
דניט רניט, חבר שלישיית לא
איכפת להם מתי כספי,
נשא במזל טוב את גליה.
יום לפי החתונה ערכו לו מש־תתפי
ההצגה: דורי כדזאב,

ששי קשת, מנחם זידס־דמן
והבמאי דני ליטאי,

מסיבת גברים. הם עברו בכל
מועדוני הלילה והדיסקוטקים
של תל״אביב, ובשעה שש בבוקר
החזירו את החתן המיועד
לביתו, כשהוא שתוי לגמרי.

אגב, בניגוד להצגות אחרות,
בהן משלם כל המאחר
לחזרות קנס, הוחלט בהצגת
הגברים: כל המאחר מקבל מכות
משאר חברי הצוות.

איך מתגהגים
גברים 7

; הגילויים האחרונים על
הביזבוז במנגנון הממשלתי, ו־ביחוד
בענף הרכב, עוררו תרעומת
רבה בקרב הציבור. השבוע
התגלו כמה פרטים נוספים
הקשורים בנושא: כ שיג אל
!אלון מונה לתפקיד שר־החי־נוך
והתרבות, הוא קיבל מכונית
תלוו. אחרי כמה שבועות
בתפקיד ביקש אלון שיחליפו
לו את הזולת במכונית פלעווט
שמחירה כמעט כפול ממחיר התלוו.
האחראים על הרכב ניסי
לשכנע את אלון להמשיך ולנסוע
בתלת, אך הוא השיב להם
:״אני שר־החינוך ואני קובע
מי תהיה המזכירה שלי, מי
יהיה הנהג שלי ואיזו מכונית
אני רוצה.״
! וכשנודע לשר־האוצרפג*

צצו סמכויות דובר עיריית חיפה...״

ואילו
ליו״ר הכנסת לשעבר,
חבר קיבוץ דגניה ב׳
קדיש לו ז, יש אומנם מכונית,
אך בלי נהג. וכדי שלא
תבוזבז משכורת של נהג, מקבל
קיבוץ דגניה ב׳ את סכום
המשכורת.

גילויו של העיתונאי
יחזקאל המאירי, במסיבה
שנערכה בשבוע שעבר בקרית־שמונה
לרגל הוצאת ספרו החיש
בשני עברי הרמוז, על פרשת
הינצלם במלחמת ששת הימים
של הרמטכ״ל דהיום חיים
כר״לב ועמיתו ראש אג״ם האלוף
דוד (דדו ).אלעזד,
לשעבר אלוף פיקוד הצפון, שעה
שמיג 21 סורי הצליח להתיישב
על מסוק בו טיפסו
שניהם מעל דרום הגולן, בעיצומם
של הקרבות — לא סיפק
כנראה את עמום אטיג־גר,
שהזמין את המאירי לראיון
מיוחד, במסגרת תוכנית
הרדיו עד חצות וביקש לדלות
עוד משהו מפיו של המחבר.
המאירי לא איכזב, הוא גילה
כי חלק גדול מהרקיטוח שהפעיל
חיל־האוויר בהפצצותיו המאסיביות
על המערך הסורי המבוצר
ברוכסי והגולן, בששת
ימי המלחמה — היו פשוט
רקיטות מצריות ...הרקיטות נמצאו,
סיפר המאירי, במחסני
תחמושת ענקיים תת־קרקעיים
שהקימו המצרים במדבר סיני.
חיל החימוש הישראלי שמיהר
לבדוק את איכות הרקיטות הורה
על הפעלתן. היו אלה, גילה
המאירי, רקיטות מתוצרת מערב
אירופית אשר נמצאו למרבה
ההפתעה זהות להפליא
לרקיטות שצה״ל חימש בהן

וי ם

הולך לה למלכת המים
1970 חני פרי. בביקור בצרפת
היא נקלעה לתחרות מיס
שארם של צרפת. מלבד המועמדות
המוקדמות, משתתפות
בתחרות גם נציגות מהקהל.
חני עלתה לבמה ונבחרה למיס
שארם של צרפת וזכתה בשני
כרטיסי טיסה בתוך צרפת.

חרוריוךןןך טוענת פי היא אינה זמרת
דדדדה
היודעת לשחק, אלא שחקנית
11414 11
שגם מזמרת. עכשיו, בסרט הוליבודי חדש, הופכת כוכבת המחזמר
״הלו דולי״ לנערת הגוגו דוריס בלבוש העור השחור (משמאל).
דוריס רוקדת בדיסקוטק ניו״יורקי ורוכבת יחד עם ידידתה בעלת
הלבוש הקליל על אופנוע כבד מתוצרת ״הארלי דייווידסון״.
את מטוסיו, פשוט הן היו מאותו
בית־חרושת ומאותה מדינה...

יד שמאל אינה יודעת
מה שיד ימין עושה. בזאת נוכח
השבוע דובר עיריית חיפה
יעקבבחגלז, שיצא השבוע

(במרכז) ,המורה למוסיקה של גמינטיה ״הרצליה־׳ משך 35
השנים האחרונות, שחינכה דורות של חובבי־מוסיקה, יצאה
לגימלאות. תלמידיה לשעבר אירגנו לכבודה השבוע טסיבת״הפתעה בנוסח ״אלה
הם חייך״ .א ת המסיבה אירח בן כיתתה של הדסה ממחזור ט״ז, המיליונר ואז כדורג-
לן־חובב מרדכי (מוטקה) מאיר, בבניין ״מיגדל שלום״ שבבעלותו. כשהגיעה הדסה למקום
המסיבה, היא התקבלה על־ידי קהל חברים ותלמידים, ,ביניהם דליה פרידלנד,
הזמרת אולי שוקן, השחקן יהודה עפרוני (מימינה) ועל־ידי השחקן יצחק ברקת ומתכננת
התלבושות עופרה בורלא״אדר (משמאלה) .הקהל שמילא את האולם קם על רגליו

מישיבה אצל ראש העיר משה
3לימן, שם הודיעו לו שהר־חיבו
את סמכויותיו וכי חודשה
ההוראה לפקידים האומרת
שאסור לשוחח עם עיתונאים
אלא באמצעות הדובר. אך למחרת
היום הופיעה ידיעה באחד
העיתונים האומרת כי ״קו-

£יוזמה בלתי־רגילה גילה
השבוע ג ׳קי רונן, בעל מסע-
דת ג׳קי בתל־אביב, הנמצא ב־עם
מיקום־שולחנות סיכסוך בית״קפה
סמוך. הוא התקשר
טלפונית לאחת ממערכות העיתונים,
ואמר :״בואו מהר! עם
צלם! יש סקופ!״ הצלם של אותי
עיתון רץ מייד למקום,
״אתה רואה את שני אלה שיושבים
בפינה?״ שאל ג׳קי,
כשהוא מצביע לכיוון שני גברים
מבוגרים שישבו ליד שולח!
שעל הגבול שבין המסעדה
לבין -בית־הקפה .״צלם אותם•
הם שליחים סודיים מירדן,
שבאו לשיחות־שלום בארץ.״ הצלם
צילם, אך אמר :״אבל הם
נראים כמו טיפוסים מהעלייה
השנייה ולא כמו ערבים.״ אחרי
הצילומים, הסביר ג׳קי :״אני
צריך הוכחה שבעל בית־הקפה
עובר את הגבול שלו עם השולחנות,
לכן הזמנתי אותך.״
הצלם קיבל את המתיחה ברוח
טובה.

ובמשך דקות ארוכות שר את השירים שלמד בילדותו אצל הדסה. ליד הפסנתר
(משמאל) :גילה דובקין, שהיתה תלמידתה של הדסה ועתה באה במקומה כמורה
למוסיקה של הגימנסיה. את החלק הקולי המ ח תה נעמי פולני (משמאל) .בין
האורחים הרבים נראו מוסיקאים כנועם שריף ואחותו המשוררת היפה בת־שבע
שריף, הויולן דניאל בנימיני, הקברניט עודד אברבנאל, ששיחק בזמנו באופרה
״אאידה״ ,אשר הוצגה בגימנסיה, את תפקיד מלך מצרים, והאדריכל אלישע גת,
אשר שיחק באותה אופרה את תפקיד מלך כוש ״אמונסרו״ .היה זה מיפגש מהנה
לנוכחים, שרכבו על גלי הנוסטלגיה, ושבמרכזו עמדה המורה הוותיקה הדסה שרמן.

מכתבים

7 81! 8101187 2 1 0 8 8 0 8 7 £ 8
א £ 1א/121כ< 1^£.זו 1מ 7א 7 0 0ו 7א 7 ^ £

ס 010ס113

(.ת 11 נן /\^5 )301ץ£א

{ 13 ס019651 1(108)81 £(16

811316 6 16176134103 1(83

X^181116)1.נ) 116ק 0זכן 0311161 011 163

ק 68634 33 )1 1341116 01 1311^ .£1ז ק?384, 13 1(16-33303306

4116 £11316.

״ י618

£1.^ 13£ 03

1(3 3

יעקב קרן,

לפי דעתי יש רק דרך אחת לפקח על
המחירים והיא באמצעות החוק.
שום אמצעי אחר לא ישכנע את מפקיעי
המחירים שלא להמשיך ולהפקיע את המחירים,
כשם ששום אמצעי אחר לא ירתיע

.״ 3 0 6 : 1101ק 11631411 1030 11176 40 ,634 1(33 11176 40
33)1 ^.334116 0 3

< פיקוח ע?
המהירים

איתן אילון כדי שיסביר את הטריקים.

036841033

.ז 43ק 2 0 1 1 6 3

״(381 03

,ז 0ק 6מ161

! 71113 1(63341131 313982136

^.<1)11633: 1</10334 2103

צור

החייל שלי יחזור...

אנשים קלי דעת אחרים מלגנוב, להונות,
לשדוד, לאנוס או לעבור כל עבירה אחרת.

צור,

משום מה החליט הטלפאט איתן אילון
(העולם הזה )1729 לגלות קבל עם ועדה
את האמת על־ידי התחזותו לקוסם מן המניין.
אינני
מבינה מדוע א־לון מתכחש לכוחו
הנסתר?
האמת ניתנה להאמר: לא רק שקיימות
תופעות מסוג זה של טלפאטיה, טלקינזים
וכד אלא גם שאילון מוכיח בהופעותיו
הרבות ובצורה חד־משמעית כי הידע הקוסמי
ממנו והלאה וכי הוא ואורי גלר
הם טלפאטים אמיתיים.

11־ 111 ^ 1 ! 1 1ד1
ג ל שבוע

מיבצע מיוחד לח>>ל>ם

מריס לזר,

מאחר שאני עצמי חזיתי בהופעתו של
אורי גלר, הרי שמצאתי סתירה בין דברי
הטיעון בעיתונכם לבין מה שראיתי במו-
עיני.
איתן אילון טען בין השאר שאין קוסם
יכול לקרוא ולהעביר מחשבות אלא בעזרת
שתול. אני חזיתי בהופעתו של גלר בישיבת
בני־עקיבא בקריית־שמואל לעיני 300
תלמידים ורבנים מאנשי המוסד.ללא אף
שתול אחד.
בכל זאת ביצע גלר את ההופעה של
העברת מחשבות על־ידי קלפים.
קריית־ים,

לחצי שנח 15 :ל״י; לשנה אחת 29 :ל״י
מלא ושלח לת.ד 136 .תל־אביב
את ״העולם

חזח״ לחצי שנח

/לשנוז

אחמ

אני בת .18 עליתי לארץ יחד עם אימי,
שני אחי ואחותי.
אמא שלי חולה מאוד. לנו אין עבודה.
אין לנו חינוך מתאים, לא חברה ולא דאגה
הרעב והחרפה שולטים
מצד אף אחד.
בבית שלנו. לישכת הסעד במקום מגורינו
מעולם לא ביקרה אצלנו למרות מחלתה
של אמי האלמנה.
יש לנו משפחה גדולה באשדוד ואנחנו
מבקשים שיעבירו אותנו לשם כדי שהם
יוכלו לדאוג לנו.
במיקרה שאי־אפשר להעביר אותנו, על
הסוכנות היהודית ומוסדות המדינה לדאוג
לנו לכל הסידורים שלנו.
אני עומדת להתגייס, אך בגלל מצבנו

תל־אביב

דואר צבאי

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
להשיג בחנויות הספרים הגדולות

אילו אורי גלר היה באמת מה שהוא
מתיימר להיות, הוא היה צריך להיות
בעל מנת מישכל גבוהה מאוו ובשום
אופן לא מתבלט אלא מנצל את תכונותיו
הטלקינטיות בצורה חיובית או שלילית למטרות
אישיות בלבד.
הצהרותיו שהוא מסוגל לקרוא מחשבות
אדם הן בלתי מתקבלות על הדעת. לעומת
זאת, לנחש מחשבות אפשר. אך מכאן
עד קריאת מחשבות הדרך ארוכה מאוד
אם בכלל.

קורא,

ר״ב סך 15ל׳׳י (חצי שנת) 2? ,ל׳׳י (שנח) — למחוק חמיותר

חיפה

₪דברי הבז אני לא מבין את הקהל הישראלי. בא
אחד כזה, אורי גלר, ומשגע במשך שנה
שלמה את המדינה בדברי הבל.
אחרי שראיתי את ההופעה שלו, הצלחתי
דרוש נהג אוטובוס
מנוסה

לעבודה קבועה בתיירות
בסיס י״מ או ת״א,
השקעה אפשרית
טיולי הגליל, טל 067—20330 .
מלכה הכלכלי יקשה עלי להיות בצבא ולראות
מרחוק אח הסבל בבית.
לכן אני מבקשת: אנא, עיזרו למשפחתי.

אנט
מלכה, שדרות
8סיפור על סניף
קופ״ח בחולון

היום, יום שני בשבוע, אחה״צ כשגמרתי
את עבודתי באתי לקופת־חולים סניף פייאר־ברג
בחולון ולתדהמתי מצאתי את המוסד
ההסתדרותי המסור והנאמן הזה — סגור!

הדלת התאספו חולים ממורמרים.
שום הודעת הסבר או התנצלות לא היתה
כתובה על הדלת. בחלון־המודעות של רופאים
תורניים היו שתי הודעות בלתי קריאות:
אחת היתד, דהויה לגמרי והשניה נראתה
כמו מיזרון מושתן.
יחס הזילזול המעליב שמגלה מוסד לא
איכפתי זה כלפי חבריו דחף את אחד
החולים לפעולת מחאה: הוא תפס מוט
ברזל וניפץ את זגוגיות הדלת ואת חלון
המודעות.
כעבור שישה ימים: החלונות תוקנו,
אבל ההודעה הדהויה לא הוחלפה
פיואישו של דבר — הלא־איכפתניקים האלה
בכלל לאהבינו למה שברו להם
את החלון.

ז. חזק,

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דסוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח, סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע*מ.

חיפה

^ ננד
אורי גדר

מינוי לכתונ ת צבאית
בחנחח של 50•/.

מס׳ אישי

חיפה
כעד אורי נזר
ובינתיים במעוזים, בביקעה, ברמה
שלח בו ד״ש חיה

נא לשלוח
לכתובת זו נ

15 דכרי
אזוהים

ישראל פלג,
עולה חדשה
מבקשת עזרה

7613381631,

ראשון־לציון
קח להסביר לעצמי כל פעולה ופעולה שלו.
הכל אחיזת־עיניים וזריזות־יויים.
טוב עשיתם שהקצבתם מקום לקוסם

חולון

ן ₪טעות של
מנהל השכונות
אינני מכיר את ירובעל, ואינני בטוח שהפסקת
פרסום המודעות הפילוסופיות שלו

(עקב יציאה למילואים, כדבריו) תזיק למישהו׳
פרט למחלקת המודעות של העולם
הזה.

יחד עם זאת אפשר לדרוש מדן בן־אמוץ
לא לזהות את רעיונות הנצרות בפרושם
הירובעלי עם האינקוויזיציה, ממלא המקום
וכל השאר, בדיוק כמו שהוא דורש ממנו
״לעזוב את מר בויאר.״
מנהל חשבונות טוב אינו עושה שגיאות
גסות כאלה.

חנוך וייד,

חיפה

• דן בן־אמוץ משיב: אתה צודק, סליחה.

לאן הס
געלמו?

) 1חדר האוכל של קיבוץ משגב־עם מיועד
ל־ 96 אוכלים.
)2לקראת הארוחה החגיגית של ראש־השנה
אירגנו את חדר האוכל ל־ 200 אוכלים.
)3הארוחה
החגיגית היתה צריכה להתחיל
ב־.21.15
)4קבוצת אנשי המילואים היתד, צריכה
לצאת לתפקידי השמירה ב־ 19.00 ולכן באו
לאכול בשעה .18.30
)5ב־ 18.30 חדר האוכל היה בעריכה לקראת
הארוחה החגיגית.
)6הוצע איפה לאנשי המילואים לאכול
ליד שולחן במטבח כנהוג במיקרים
כאלה לגבי חברי המשק.
צידי, משגב־עם

בתור קוראת שרופה של העולם הזה אני
מרגישה בחסרונו של מדור, שהיה נהוג
אצלכם לפני שנים.
אני מתכוונת למדור
היכן הם היום?
אני זוכרת, עוד
בהיותי ילדה קטנה,
כמה דמויות שב־אמצעותכם
החלה כל
הארץ לדבר עליהם.
אם לזרוק את השמות
הראשונים שעולים
בדעתי, אציין
את חי חסידוב,
הארכיבר האמיץ ממשרד
החוץ מירושלים;
דליה ליטאי,
הנערה שהסתבכה עם צלם־עירום ולהבדיל,
מזכיר ההסתדרות לשעבר, שנעלם בצל,
פינחס לבון.
מה הם באמת עושים היום?

זיוה חפץ,

ירושלים

; תודת האומה קראנו רשימתכם תודת האומה (העולם
הזה .)1728 להלן הערותינו:

; שוד ושכר בתארין־ ,16.10.70 באחת מן ההצטלבויות
בהדר הכרמל בחיפה, כשהתחיל אור ירוק
ברמזור, פניתי ימינה, חיכיתי עד שכל
הולכי הרגל במעבר החציר, יעברו, ואז
עברתי. לתדהמתי ניגש אלי שוטר וטען,
כל עוד יש אור ירוק להולכי רגל אין לי
זכות לעבור. ניסיתי לשכנעו שאינו צודק
אך לשוא. רשם לי דו״ח מס׳ 1006015 בסך
— 50.ל״י.
לכן לא חסכתי ממנו שום קללה למרות
שהשוטר בישראל הוא פרה קדושה של
היהדות. מאז התחלתי להצדיק, כל אותם
אנשים שעוברים על החוק אפילו אם מתעסקים
בשוד. כי אם מותר לשוטר לשדוד
למה לעמך לא?

אליאס דוד,

תל־אביב

₪מעשה סדום ביום שישי ,23.10.70 ,בשעה ,14.00
עמדתי בצומת סדום־ערבה וחיכיתי לטרמפ.
שעתיים ציפיתי לשווא, למרות עשרות המכוניות
שעברו צפונה. חזרתי לבסיסי והפסדתי
את חופשתי הקצרה.

חייל,

צה׳׳ל

תמונת השבוע תודה לבית־החולים
בימים אלה, בהם מושמעת ביקורת חריפה
(וכשהיא קונסטרוקטיבית — היא בהחלט
נחוצה) ,כלפי אנשים ומוסדות, בין
היתר על מחדלי עיריית תל־אביב, אין
להתעלם גם ממפעלים גדולים, הנסתרים
מעיני הציבור, וכוונתי במקרה זה — למוסד
גבעת השלושה של עיריית תל־אביב.
זהו סנטוריום לקישים, מעין בית־אבות
לזקנים הזקוקים לאשפוז וטיפול, שאימי
המנוחה, רוזליה טימן, היתה מאושפזת בו
מאז לקתה בהתקף־לב ועד לפטירתה בימים
אלו. עובדי המוסד, רופאיו ואחיותיו עושים
עבודה חלוצית ממש בסבלנות של
מלאכים.
יורשה לי בהזדמנות זו, להודות מעל

דפי עיתונכם למוסד, לצוות עובדיו המסור,
לעיריית תל־אביב על מפעלם זה.
יישר כוחם.

יעקב מימן,

שחקן, תל־אביב

11 תחרות
הצידומ׳ 0
מצורפת תמונה בה אני נוגס במשותף
יחד עם גמל, מפרוסת לחם.
התמווה צולמה בעת שירות המילואים
שלי בסיני.
מה דעתכם על הכותרת: שלי שלן —
שלך שלי.

חיים לוי,

חיפה

• הקורא חיים לוי מרחוב הפרטיזנים
,3קריית־אליעזר, חיפה, זוכה בפרס המדור
בסך —• 10ל״י.

מהפכני! רבלון חושפת את סוד
החזה היפה

8קס*£>1מ11ס 111:ס 0
* 1116 6 1 *6 2 8 1 :ס !
החזה הוא איזור רב קסם רק כשצורתו יציבה, רעננה וצעירה.
התוצאה הבלתי נמנעת מלידה, גיל ואקלים, הם: שרירים
רפויים, עור מחוספס וחזה נפול בלא עת. מעתה לרשותך התכשיר
המהפכני :
6 £>18331ו 8 )0111ק ! 0ס זג 1ס 1תס ׳ £101133 27״ 0עם בנ 111ת 90ס.? 1
זהו התכשיר היחידי המעניק לחזה זקיפות, יציבות וגמישות,
ולעור — מגע קטיפתי ומראה נעורים.
אידיאלי לכל הנשים שהזניחו את הטיפול בחזה ולאלו הרוצות
לשמור על יופיו שנים רבות.

\01״1
העולם הזה 1731

תמרורים
מונה לראש אגף המינהל של כור,
מי שהיה השליש הראשי של צה״ל אל״מ
(מיל ).אברהם (טיבי) קירר, לשעבר
חבר קיבוץ מעגן ומוזתיקי הטלמ״ח, שכיהן
כסגן מפקד הנח״ל ומילא תפקידי מיג־הל
ואירגון בצה״ל עד לפרישתו לפני
שלוש שנים. לפני כניסתו לתפקיד החדש,
היה קידרסגן מנכ״ל לתפקידים מיוחדים
במשרד ראש־הממשלה.
מונה בלונדון, על-ידי ראש־ממשלת
בריטניה אדוארד הית, לראש יחידת התיב־נון
המרכזית שמתפקידה
לייעץ לראש
הממשלה — ויקטור הלורד

רוטשילד

שהיה ממונה עד
כה על המחקר בחברת
הנפט של.
נכדו של הברון רוטשילד
הראשון (מהענף
הבריטי של
המשפחה) ,חיבר ספרי
מדע, חבר מבון
וייצמן ומייסד
הטלוזיזיה הלימודית.
מונה לדובר משרד החינוך והתרבות
וסגן־ראש הממשלה, במקומו של
יחיאל לקט שעזב את התפקיד אחרי שניבהצעירה
של מפלחר
למזכירהמשמרת
גת העבודה — אלי אברהמי, חבר קיבוץ
פלמחים ששימש בעבר חבר מערכת
למרחב בתל־אביב.
נישאו בלאס־וגאס, השחקן לי

מרווין ( )46 וסמ

סילי (,)39
אותה הכיר בימי
ילדותם בודדסטוק שבמדינת
ניו־יורק י־שהקשר
ביניהם חודש
לאחרונה. אלו
הם נישואיו בשנית
של מרווין ונישואיה
בשלישית של רעייתו.
ידיעות בעיתונות
האמריקאית
סיפרו כי ממוין מרווין התחתן ״לאחר ש-
שתה כמויות ניכרות
של ויסקי בערב הקודם
זוכה מאשמת נסיון לרצח, גיבור
מלחמת העולם השנייה, שחקן הקולנוע
אודי מורפי, שהואשם בבית־משפט ק־ליפורני
בנסיון לרצח ותקיפה. התביעה
טענה כי בשעת ויכוח בין מורפי לבין
מאלף הכלבים דויד גופשטיין, שלף מורפי
אקדח וירה סמוך לאוזנו של גופשטיין.
טענה נוספת של התביעה: מורפי סטר
לאשתו של גופשטיין. הנאשם הכחיש
וזוכה.
עומדלפרוש. מחברותו בלשכת
עורכי־הדין ולהפסיק את עבודתו ה־מיקצועית,
מי שהיה שר המסחר והתעשייה
בתקופת הקיצוב ואחר כך שד־המשפטים
— עו״ד ד״ר דם יוסף. פעולתו המיק־
יוסף צועית האחרונה של דב יוסף היתה ככונס
נכסים ומנהל עסקים של מפעל המלט
שמשון, יחד עם עו״ד ח״כ חיים צדוק,
שהיה אף הוא שר המסחר והתעשייה.
נפטר בתל־אביב, בגיל 64 אפרים
רוטר, יו׳׳ר אגודת עיוורים נפגעי
הנאצים בישראל.
נפטרה לאחר מחלה ממושכת,
בגיל ,94 מי שהיתר, אשתו. של. היהודי
הראשון שהתיישב על אדמת גפר־סבא יצחק
שיינפיין — דובה שיינפיין.

העולם הזה 1731

תה נבוך? אתה תמה? אינך מבין
את פעולות ממשלת ישראל?

נדמה לד שממשלת ישראל פועלת
במלוא המרץ בדי להשחיר
את פני ישראל כעולט, ולגייס
את דעת הקהל העולמית נגד המדינה?
אתה
שואל את עצמך מפעם לפעם אם
מנהיגינו נפלו על הראש?

כמוני -במור. עד שנפלו לידי,
השבוע, הפרוטוקולים הסודיים,
אשר קטעים מהם אפרסם להלן.

מוחמר: אינני מבין!
אחמד נ פשוט, קצת פסיכולוגיה! נכניס
כמה ערבים — נניח שניים — למטוס
העובר מהמיזרח הרחוק לאירופה, והחונה
בדרך בלוד. הם יתנהגו באופן חשוד. כשהם
יגיעו ללוד, יעלה הש״ב למטוס ויאסור
אותם.
מוחמר: איזה תועלת זה יביא? ישחררו
אותם אחרי יום־יומיים.
אחמד: אתה לא מכיר את הישראלים!
אחרי שיאסרו אותם, תתחיל התחרות בץ
השרים בממשלת ישראל. יחזיקו אותם עוד
ועוד. העולם כולו יראה בזה הטיפה, ויש־

אופן דחוף. אבל מה?
עלי נ תיכף אחמד יציע לנו לשכנע את
דיין לאסור בני־ערובה ערביים, חה־חה־חה!
אחמד: משה דיין יני־ערובה
יא אחי, יש פה התחלה של רעיון!
עלי: ואללה, הפעם אתה נגזים! נכון,
בפעם שעברה באמת הצלחת. אבל אפילו
אתה לא תביא את הישראלים לעשות מעשה
אידיוטי כזה! באמת!
מו חמר: אני לא יודע. אילו יכולנו...
אם הישראלים יאסרו בני־ערובה, זה יזעזע
את העולם יזכרו את הנאצים אחרי
הכל, ישראל היא כיום מעצמת־כיבוש, ו־

איני יכול לגלות איך הגיעו מיסמכים
אלה לידי, או מה טיב המוסד שממנו
הם נגנבו.
די לומר זאת: אי־שם, באחת מבירות
המרחב, עומד בית. הוא נראה תמים. אין
עליו שום שלט המעיד על הנעשה בתוכו.

אולם שוכן גו המוסד החשוב
ביותר כעולם הערכי.
בבית זה מתכנסים כל כמה ימים שלושה
גברים, בעלי מוחות גאוניים, המנהלים
את המערכה נגד ישראל. לא הצלחתי לגלות
את שמותיהם. בפרוטוקולים הם מופיעים
רק בשמות־הצופן שלהם: מוחמד,
אחמד ועלי.

מסתבר שהם מנהלים, למעשה,
את מדיניות ישראל -בעקיפין.

ך שיבה לדוגמא, בעת יא מעשי,החטיפה
של הפידאיון:

מו חמר: המצב חמור, בחיאת אללה.
החטיפות האלה מקלקלות לגמרי את התדמית
הערבית ברחבי העולם.
אחמד: יש לי פה צרור של דו״חות
מצרפת, ארצות־הברית, בריטניה, שודייץ
ועוד. כולם אומרים את אותו הובר: העולם
מתחיל לחשוב שכל ערבי הוא חוטף,
רוצח ומטורף.
עלי: בכמה ארצות נוקטת המשטרה
אמצעים נגד הפלסטינים ושאר הערבים הנמצאים
בתחומיהם. זה יקשה מאד על פעולות
אירגוני־הפידאיון, וגם על התעמולה
הערבית הכללית. הנזק לא־ישוער.
מוחמר: ברור שזה לא יכול להימשך.
צריכים לעשות משהו.

״ אגזגז זז בג גףי ״
ראל תפסיד את כל האהדה שרכשה בימים
האחרונים.
עלי: אבל אם זה פלסטינים, יגידו
שמאסרם צודק.
אחמד: אז לא נקח פלסטינים! נקח
מישהו שאין לו שום עניין עם כל העסק.

אנחנו רוצים מזמן שיסתכלו עליהם כמו על
נאצים. כל אחד יזכור סרטי־הוליבוד
אחמד: זה לא יהיה קל. אבל אני
משוכנע שזה אפשרי. מישהו, אולי איזה
בוגד ערבי, צריך ללחוש לאחד מאנשי
גולדה או דיין שכדאי לאסור בני־ערובה,

מוחמר נ יא איחזזאן, התפקיד שלנו
היום הוא הקשה ביותר. אתם יודעים מה
קרה.
עלי נ הטילים, הטילים, יודעים!
מוחמר: כאשר הראיס (״הבוס״ ,הכינוי
שדבק בגמאל עבד־אל־נאצר) קיבל את הצעת
רוג׳רס, הוא כבש את דעת־הקהל העולמית.
עכשיו הוא הזיז את הטילים,
וקילקל את הכל. ישראל רוכבת על גל עצום
של אהדה בעולם.
אחמד נ נהיה הוגנים. הראייאס חשב
שהאמריקאים ישתקו. הוא לא ידע שדיין
יעשה מזה סקאנדאל עולמי.
מוחמר נ בכל אופן, המצב היום מחורבן
לגמרי. ישראל קיבלה את יוזמת רו־ג׳רס,
ורכשה את לב העולם. המצרים
הזיזו את הטילים, והפסידו את כל האהדה
שרכשו זה עתה. עלינו לשנות זאת.
עלי: קל להגיד. אבל רק מעשה דר־מאטי
של ישראל, שירגיז את כל העולם,
יכול להושיע.
אחמד: משהו שיוכיח לעולם כולו
שקבלת יוזמת רוג׳רם על־ידי ישראל היתה
רמאות, טכסיס כדי להוליך שולל את
העולם.
מוחמר: משהו שיביא את העולם כולו
לכך שיפסיק להאמין בכלל להודעות
הישראליות והאמריקאיות על הזזת הטילים.
אחמד: ד,ממ הבה נחשוב אולי
נביא את הישראלים לכך שיפרשו משיחות
יארינג?
עלי: ואללה אל־עזים, יש לך שגעון־
גדלות! אפילו הישראלים לא יעשו מעשה
אבסורדי כזה, שיציג אותם בפני העולם
כולו כמדינה שלא רוצה שלום!
מוחמר: אילו יכולנו אם הישראלים
ישתמשו בעניין הטילים כדי להפסיק
את השיחות, יתחילו להאמין שהישראלים
בכלל המציאו את כל העניין. זה ירגיז
אפילו את האמריקאים. רעיון ט ־ב, יעני,
אבל איך?
אחמד: קצת פסיכולוגיה! אתם מכירים
את דיין. אפשר להביא אותו לזה שידפוק
על השולחן, שיאיים בפרישה מהממשלה
הציונית. אני חושב שיש ל׳ דרך
(כאן חסר קטע בפרוטוקול).

ך* פרוטוקול האחרון

נרשם לפני ש־

ה פ רו טו קו ל־ש
ד זמו ערב
( | בוע בלבד.

מוחמר: המצב די טוב. מתגבש רוב
בשביל ההצעות הערביות בעצרת האו״ם.
עלי: מה זה שודה? אין לזה כל ערך.
או״ם־שמו״ם. ההחלטות הן כל־כך מימיות
שאפילו ישראל יכולה לקבל איתן.
אחמד: אולי אפשר להביא את ישראל
לכך שתעשה משהו מרגיז, שיקים נגדה

עלי: אולי כדאי לדרוש מהחזית העממית
ומשאר האירגונים להפסיק את החטיפות?

חמר: אתה מצחיק אותי. לך דבר
עם ג׳ורג׳ חבש!
אחמד: אין שום סיכוי.
ע לי: אז מה לעשות?
מו חמר: תן לחשוב. הממ יש לי
רעיון. אילו היו גם הישראלים חוטפים
כמה מטוסים, זה היה יוצר תמונה לגמרי
אחרת.
ע לי: אתה מג׳נון, יא מוחמר? אתה
חושב שהישראלים השתגעו? החטיפות האלה
שיפרו באופן קיצוני את המעמד של
ישראל בכל העולם. אפילו הרוסים פוחדים
מחטיפות מטוסים ומרוגזים על הפידאיון.
אתה חושב שישראל תקלקל את ההישג
הפנטסטי הזד על־ידי חטיפת מטוסים ערביים?
לא בא בחשבון!
מוחמר: כמובן, זה קשה. איך נביא
אותם לזה?
אחמד: קצת פסיכולוגיה, יא אחי.
יש דרך פסיכולוגית להביא את הישראלים
לעשות מעשה אידיוטי.
ע לי: אתה והפסיכולוגיה שלך! איך?
אחמד: ואללה, זה לא קשה. צריכים
רק להכיר את הישראלים.
מו חמר: לעניין. יש לך רעיון?
אחמד: כן. יש מטוסים שעוברים את
ישראל בטראנזיט, נכון? בין אירופה ויד
מיזרח הרחוק?
ע לי: אחדים. אבל לא של אל־על.
אחמד: לא צריכים את אל־על. יכול
להיות מטוס אנגלי או אמריקאי. נניח שנכניס
לאחר המטוסים האלה כמה ערבים.

למשל: שני אלג׳ירים. ונפיץ שמועה שהם
אנשי־ביטחון.
מוחמר: איסמע, זה רעיון טוב. בעולם
יגידו: גם הערבים וגם הישראלים
מסריחים. גם אלה וגם אלה חוטפים. זה
יהיה בשבילנו הישג תעמולתי גדול!
עלי: אבל מה יקרה לשני המיסכנים
האלה?
מוחמר: שום דבר לא! זה כל היופי.
הישראלים יחזיקו אותם די זמן כדי להרגיז
את כל העולם, ואחר כך ישחררו אותם.
לא תהיה להם ברירה!

ך! עבור במה ימים, אחרי הבאת
^ שלושת המטוסים החטופים לזרקח והחזקת
עשרות בני־ערובה בידי אנשי ה חזית
העממית בירדן:

מוחמר: לא טוב, לא טוב. הרעיון
של אחמד באמת הצליח מעל לכל המשוער.
אבל בינתיים באו המטורפים שלנו
וביצעו את החטיפה ההמונית הזאת. קילקלו
את הכל.
עלי: יש לי דו״חות גרועים מאד.
בכל העולם מדברים על ״בני ערובה.״ זה
מעורר שינאה נוראה נגדנו. כל אחד מקשר
״בני־ערובה״ עם הנאצים.
מוחמר: מוכרחים לעשות משהו, וכ
שזה
ישפיע על ג׳ורג׳ חבש. אולי יש לחבש
קרובים בגדה המערבית...
מוחמר: שניים־שלושה בני־ערובה אינם
מספיקים. הפעם אנחנו זקוקים למשהו
מאסיבי, איזה !500
עלי: אתם מטורפים! אפילו דיין לא
יאסור 500 בני־ערובה!
מוחמר: אם הישראלים יאסרו בגדה
המערבית 450 בני־ערובה, ויפיצו שמועה
שהם עומדים להרוג אותם אם החזית ה עממית
תפגע בחטופי המטוסים• — זה
יהיה עצום! זה יהיה מיבצע מזהיר!
מוחמר: אנחנו צריכים לנסות. כדאי
להפעיל את הסוכן הכי טוב שלנו — זה
יהיה שווה לנו מאות מיליונים לירות!
עלי: ומה יקרה לבני־הערובה?
אחמד: שום דבר לא! אחרי כמה ימים
יצטרכו לשחרר אותם בשקט!

ך• פרוטוקול המעניין

ביותר מתייחם,

( | כמובן, לפרשת הטילים.
• אחרי שנאסרו בגדה 450 בני־ערובה,
פירסס ניוז, העיתון הגדול והפרו־ישראלי
ביותר בניו־יורק, את הכותרת הבאה :״יש ראל
אסרה 450 בני־ערובה — מאיימת ל הוציאם
להורג אם ייפגעו החטופים!״

את כל חברות האו״ם? איזושהי הכרזה
של אבא אבן, שתבאיש את ריח ישראל
בכל העולם?
עלי: למשל?
אחמד: יש לי רעיון אבל זה כל־כך
אידיוטי שאני לא מעז לחלום שאבא
אבן יגיד את זה
מוחמר: בכל זאת, נשמע. או לי...
בעזרת אל ל ה...
אחמד: אילו אבא אבן היה אומר
בניו־יורק משהו כמו :״אם עצרת האו״ם
תקבל החלטה לרעת ישראל, לא נחזור
לעולם לשיחות יארינג!״
עלי! :נו באמת, למה שיגיד דבר כל־כך
אוזילי? הרי זה סתם ירגיז את כל 127
בזה סחיטה
חברות האו״ם! הן יראו
גסה, איום על נציגיהן בעצרת ! הרי זה
כאילו תאמר ישראל: אנחנו לא רוצים
בשלום ובשיחות־שלום, והלכנו לשיחות־יארינג
רק כדי להעמיד פנים ולעשית כ •כה
לאמריקאים!
מוחמר: עלי צודק. אפילו אבא אבן
לא ישמיע הצהרה כזאת!
אחמד: קצת פסיכולוגיה, יא ג׳מאעה.
אם נרגיז את אבא אבן די הצורך, הוא
יגיד זאת, תסמכו עלי!
מוחמר: אינשאללה!

ניאות * 1 1 1־ י י^1כ 1 1־י

_£ 3 5ועוו\7ד 3

6קץ 7ח 6 3ק 0׳וג.3 6 * £1 לראשונה הסכין החדיש !הבלעדי
המיוצר בשיטה שכבשה את השלם
צי פוי

סופר -פולימר

ליטוש

וו -ו ־ ס פי ד

£0־ו> 004מ71£וצ 01ק £8קט 40 3
ו־ו3ו 1׳1ה £0£נ) 3־11־1
אדי סו ן ־ ג׳ ט

3סכינים־ 1.50ל״י
6סכינים 1+י]־3

כלפנים -
בכל

אדיסון

7בב£

אורי א בנ ת

הסכין שיפחיע אוחך בגילוח חלק ומהיר
מבלי שתרגיש בו כלל!
שיא במספר הגילוחים ללא כל חחרות!
מוחא לשיער קשה ולעור ערין

העולם הזה 1731

הנהלתחשבוננו!
,אות-הקריעה״ לעיתונאי עם מה־שמו
רבותי, אני רוצה להכריז על אות־הצטיי־נות
חדש אשר יוענק (לעתים רחוקות
מאד) לכתב עיתון, רדיו או טלוזיזיה שיגלה
אמת בלתי־ידועה לציבור, ויצליח על־ידי
כך לשנות במידה כלשהי את המצב.
האות החדש, יכונה ״אות־הקריעה״ (על
שום קריעת המסווה ימעל עובדות בלתי-
ידועות) ויונפק בצורת תבנית־ביצים מיניאטורית
(על שום האומץ הדרוש לגילוי
מעין זה) מזהב (סוג אקסטרא) ,כסף (מסוג
א׳) וארד (סוג ב׳).
את ״אות־הקריעה״ לשנת תשל״א אני
מעניק השבוע לכתב קול ישראל, מר אמנון

ברזילי, אשר גילה במסגרת ״יומן החדשות״
את שערוריית ביזבוז עשרות המיליונים
על־ידי הממשלה, הדורשת מאי-
תנו להדק את החגורה ולרדת ברמת החיים
למען ביטחונה של המדינה.
באומץ לב, באובייקטיביות ובעבודה עיתונאית
מיקצועית, הביא מר ברזילי לפני
צבור צרכני־האינפורמציה ידיעות מבוססות,
מהימנות ומזעזעות, שהממשלה ניסתה
להסתיר מאיתנו. לעורך ״יומן החדשות,״
אשר התיר את שידור חומר־הנפץ
הזה, מגיע לפחות ביצה אחת מתוך *אות־הקריעה״
המוענק למר ברזילי.

יש מה לעשות בעניין הביזבוז !
טוב. חילקנו את הפרס. ועכשיו מה?
האם גילוייו של מר ברזילי ישנו במשהו
את המצב? האם ייפסק הביזבוז הזה? האם
שרי הממשלה ישקלו את האפשרות לרכוש
מכוניות זולות יותר?
שום דבר לא ישתנה, רבותי, וזה מה
שמשגע אותי. חוסר־ד,אונים הזה מרתיח
את דמי. זה לא ייתכן שלנו, לאזרחי המדינה,
למשלמי־המסים, לא יהיה מה להגיד
בעניין זה. לא ייתכן שנרשה לשר-
האוצר ולממשלה שלנו לעבור לסדר־היום
בפרשה חמורה כל־כך. לא ייתכן שהממשלה,
שבה בחרנו, תעשה בקולנו במשך
ארבע שנים ככל העולה על רוחה, מבלי
שנפצה פה. הביזבוז המחריד הזה. רדיפת
המותרות של השרים, הם גם אשמתנו.
השתיקה שלנו תאפשר לממשלה
להמשיך בשלה. מה אני מציע לעשות?
( ) 1אני מציע שנתאסף ביום חמישי
( )5.11.70 בשעה חמש אחר־הצהריים בכיכר
מלכי ישראל בתל־אביב, לאסיפת־מח־אה
ללא נאומים וללא סיסמאות. אני מציע
שנעמוד שם חצי שעד, ונתרגז בשקט.

כל מה שהיה להגיד בעניין הביזבוזים
כבר נאמר בעיתונות. לא נשאר לנו אלא
להוכיח, בעצם עמידתנו בכיכר שאנחנו
כועסים ואנחנו תובעים ועדת־חקירה ציבורית,
שתחקור את פרשת הביזבוזים.
האסיפה הזו איננה מאורגנת על־ידי שום
גוף פוליטי. ההשתתפות באסיפה הזו היא
המינימום הנדרש מכל אזרח ומשלם־מי-
סים, המבקש למחות נגד המעילה הממשלתית
בכספיו. אני אעמוד שם חצי שעה,
גם אם אהיה המפגין היחידי.
( )3אני מציע שכל אזרח ישגר גלוייה
או מכתב לראש־הממשלה, כדי להביע את
מחאתו על הביזבוז, ולתבוע הקמת ועדת־חקירה
שתמצא אשמים ותפרסם מסקנות.
( )3אני מציע שכל משלם־מיסים יחסיר
לירה אחת מהסכום שהוא חייב למס־ה־הכנסה
כמחאה על השימוש במכוניות
פאר על־ידי פקידים בכירים (זה חלקך
בתקציב המכוניות) ,ויצרף מכתב המסביר
את החסרת הלירה מתשלום המיסים המגיע
ממנו.
אל תגידו שאין מה לעשות. נסו לפחות!

1 1 1 1 1

הזה מתרחש בעולם כולו. הן במיזרח
והן במערב) נמדד מעמדו וערכו של אדם
לפי המטראז׳ של דירתו, חשבונו בבנק,
מחיר המכונית העומדת לרשותו, מיספר
האביזרים האוטומטיים המשרתים אותו,
מיספר ומחיר מלבושיו, מחיר׳ ולאו דווקא
איכות, הארוחות שהוא יכול להרשות לעצמו,
וכדומה.
איך אפשר להסביר רכישת מכונית, היכולה
לפתח מהירות של 200ק״מ לשעה,
בארץ שבה המהירות המותרת היא 90
ק״מ לשעה? איך אפשר להסביר בניית
וילה של שישה חדרים בחצי מיליון לירות
לזוג שלא יודע מה לעשות עם עצמו
בחדר אחד? איך אפשר להסביר את הרדיפה
הבלתי פוסקת אחר צווי האופנה
בלבוש, רהוט, אביזרים חשמליים? איך
אפשר להסביר את הנכונות לבזבז רבבות
לירות על חתונות־פאר, חגיגות, בר־מצווה
מלכותיות, מסיבות קוקטייל וארוחות במסעדות
שרק המחיר והאכסקלוסיביות שלהן
מבדילות אותן ממסעדות עממיות?
איך אפשר להסביר את כל התופעות האלה
אם לא על ידי תשוקתו העזה של
האדם הבינוני לסטאטוס ויוקרה חברתית?
ואם רדיפת העיודעים הזו אחר סטאטוס,
אם הטיפוס הזה לצמרת החברה בסולמות
הלא נכונים, עוד מובנים, לגיטימיים
ואולי אפילו מוצדקים איכשהו לגבי
אדם פרטי (אחרי הכל, רשאי אדם לעשות
עם כספו ככל העולה על רוחו) ,הרי הוא
בלתי־נסבל לגבי פקידי ממשלה ושליחי
ציבור, המתעקשים לרכוש לעצמם וליהנות
מסמלי היוקרה (ארוחות יקרות, די

11 1

רות שרד, מכוניות פאר) בכספי מי
המיסים.
הבעייה איננה פשוטה, כמובן.
יוקרה היא קנה־המידה היחידי או ה
רי, לפחות למעמדו של אדם בחברה
מאד לצפות מפקיד בכיר בממשלה,
ממנהל חברה ציבורית, שיסע ב״כד
בשעה שעורך־דין, קבלן וסוחר נוב
ב״אימפלה״ .החברה חייבת לספק את
אוות הכבוד והיוקרה של שליחיה וו
ריה, אך נ;י אומר שזה צריך לע
למדינה מיליונים, שבהם ניתן היה
קים בתי־ספר ובתי־חולים?
אם סמלי היוקרה הם כל־כך חשו
לשרים שלנו, לסגניהם, למנכ״לי משרד
ולשאר פקידי הממשלה, למה שלא נלו
אותם במדים ונחלק להם דרגות ואוו
הצטיינות? כך,׳ כשתת־שר יעבור ברו
במדי השרד שלו, ידע׳כל אדם מה מעו
החברתי, וינהג בהתאם לכך.
אפשר להנהיג גם בקרב הפקידות
ממשלתית את, ההצדעה, כמו בצבא. פ׳
זוטר יצדיע לפקיד בכיר ממנו. פקיד
כיר יצדיע למנכ״ל, וכולם ישתחוו ל
השרים וישתטחו על הארץ למראה רא
הממשלה והנשיא.
זה, בכל אופן, סידור הרבה יותר
מאשר הקמת דירות־שרד ורכישת מכוני
פאר. אני לא מתנגד שצילומי־ענק-
השרים יתנוססו ברחובות, ושגם האזרד
יצטוווו להרכין את ראשם, כאשר יעב
על פניהם רב־פקיד או תת־בכיר.
הם רוצים יוקרה? תנו להם יוקרה
שיחנקו ביוקרתם!

חשבון עובר וש

חשבון עובר ושב

העיתונות להגנת האוצר
בירושלים הבירה מצויים מרכזי הכוח הפוליטי והכלכלי במדינת. שם נחתכות
ההכרעות, נחתמים הסכמים, מופרים חוזים, ניתנים תגמולים ושוחד. שם יושבים
המפקחים על חלוקת תקציב המדינה, הקובעים מי יתעשר ומי יהיה עני. האחראים
מבחינת החוק לביקורת והגינות הם אנשי מבקר־המדינה, העושים כמיטב יכולתם.
אולם גם הם שואבים את עיקר המידע שבידיהם מןהעיתונות .
בירושלים הבירה מצוי ריכוז גדול של עיתונאים, הכותבים כל יום וכל שעה בכל
עיתוני הארץ. הקורא המצוי מניח כי שליח עיתונו בירושלים דואג לספק לו את
האמת, כל האמת, ושום דבר חוץ מהאמת.
מדרך הטבע שמעשי שחיתות, ביזבוז, ויתר שערוריות קשורים בכסף, ולכן רוכזו
בעיר הבירה בכירי הכתבים הכלכליים בארץ, והם צריכים להיות כלבי״השמירה של
הדמוקרטיה, חיל-החלוץ של הממלכה השביעית. הם, בעיני קוראי העיתונים, נציגי
הצדק וההגינות, הנלחמים שעה שעה במנגנון הממשלתי ובכל מה ששלילי בו.
ריכוז זה של כתבים כלכליים הקים מעין מועדון, השולט למעשה על כל אמצעי־התקשורת
במדינה. כל התוכניות והפרשנויות ברדיו ובטלוויזיה, בוויכוחים פומביים
ובסימפוזיונים — משתתפים בהם רק חברי מועדון זה.
אן ראה זה פלא — בעוד הכתבים, הצריכים לכסות את משרדי״הממשלה, יושבים
בירושלים, הרי מרבית גילויי השערוריות במדינה באו מכתבים בתל־אביב, הרחוקים
ממשרדי הממשלה. למעשה, קשה להצביע בשנים האחרונות על גילוי עיתונאי
אחד שיצא מירושלים ! למשל, פרשת הביזבוז האחרונה, רכב השרים וכו׳.
בעוד אנשי תל״אביב מפרסמים גילויים נוספים יום יום, יוצאים אנשי מועדון־
הגנת-האוצר בירושלים להילחם להשתקת הגילויים. הכתבים הבלכליים בירושלים
של ״מעריב״ ,״ידיעות אחרונות״ ו״הארץ״ ,העיתונים הבלתי-תלויים, הם למעשה
משרתים נאמנים של האוצר, נמנעים מכל פירסום הפוגע בו, מקבלים כתמורה
ידיעות חיוביות וטובות.
עובדי האוצר, שליבם כואב על מה שהם רואים, נאלצים לפנות לעובדים התל־אביביים
של אותם העיתונים — ולהזהירם לא לספר דבר לעובדים בירושלים.
כך המעגל נסגר, ורק קורא העיתון סבור כי האיש שלו בירושלים ממלא את
תפקידו כיאות. אין הוא יודע כי דובר האוצר משמש כיום עורך כלכלי בכיר ב-
״שידורי ישראל״ .כי מנהל אגף במשרד המסחר והתעשיה משמש כיום (בחופשה
ללא תשלום) כעורך כלכלי של ״דבר״ .כי עורן פירסומים במשרד ראש הממשלה
עובד כיום ככתב כלכלי של ״הארץ״ ,ותמורת ״כשרונו״ — הוא גם עורך ב״קול
ישראל״.
ממש הגשמת הפסוק :״והמשכיל בעט ההוא — יידום.״

שמואל חוקר (עיתונאי)

על הפסקות אש במלחמת היוקרה
כמשקיף מן הצד במלחמה הבלתי־פוסקת
להשגת סטאטוס חברתי׳ המתנהלת בחברה
הישראלית, תמיד חשתי סלידה עמוקה ל-
מראה המאמצים שאנשים שפויים־בדעתם

לכאורה מוכנים להשקיע בהתמודדות ה־אווילית
הזאת לרכישת סמלי יוקרה.
רק בחברה רקובה וחולה (ובשטח זה
אין לנו מונופול כמובן. התהליך השטני

1 1 1

שיסר הקטן, אימת אויבי המדמה, התעורר, בוקר אחדי נ^שמצפונו נקי, כרגיל
ותוך כדי גילוח בעיניים עצומות (אפילו הוא אינו יכול ילעטן ד זמן ממושך גגו
המבט הנוקב של עצמו, מבלי להרגיש את עצמו אשם) ,הוא שאל את עצמו או
השאלה השיגרתית :״מה אני יכול לעשות היום בשביל המדינה ן״
הוא ישב ליד שולחן-המיבצעים שלו, לגם מהקפה השחור והממותק בכפית וחצ
סוכר ׳,והעיף בעיתון את מבטו הטיפוסי, ש,הוא תערובת נדירה של קשיחות דרוכו
עם אמונה עמוקה בנצח ישראל. במדור ׳ המודעות נתקלה עינו המנוסה במודעו
תמימה כביכול :״חדר להשכיר״ ,ומייד הבין שיסר הקטן שהמודעה אי(נה אלא
מילת-צופן, המקשרת בין סוכני האוייב ובין איש־הקשר שלהם, אי־שם בדרום תל׳
אביב.
שיסר קימט את מצחו( .אילו היו אויביו רואים זאת, מייד היו אורזים את
המזוודות ומסתלקים מהארץ. כי כאשר שיסר הקטן מקמט את מצחו, זה סימן
מבשר־רעות בינלאומי. באחד מסיוריו בדרום־אמריקה ״,כאשר שיסר הקטן קימט
את מצחו — החליפו כל הפושעים הנאציים את מקום מגוריהם) .הוא לחץ על
כפתור המנגנון המשומן כהלכה, והעניינים התחילו להתגלגל במהירות מסחררת.
בדרום תל״אביב זינקה מכונית אפורה אל הכביש.
באותו זמן צילצל הטלפון על שולחנו של מזכיר ראש-הממשלה.
באותו רגע ממש הרכיב גיורא, אחד מעוזריו הבכירים של שיסר, את משקפי-
השמש על עיניו, ויצא למשאית-הלחם, שהמתינה לו ליד הבית, כשהיא מוסווית
כמשאית להובלת קרפיונים חיים.
טבעת הכיתור הושלמה.
״תוך שבע דקות האיש בידינו,״ אמר שיסר בטון מעשי, יבש ומפוכח.
״אבל איך עלית עליו ז״ שאל עוזרו האישי י. בתמהון מעושה. תמהונו היה
מעושה, כי אין כל דבר מתמיה בעובדה ששיסר הקטן עולה ברגע הנכון על
האיש הנכון.
״אין פשוט מזה,״ אמר שיסר הקטן, כשהוא מלטף את עצמו בחיבה עוד
בשנת 1931 ידענו שמתרקמת מזימה חשאית להקים כוח פרטי שיעביר את השלטון,
בבוא היום, לסינים. למראית עין עסקו אנשים אלה בהקמת קיבוצים ובכיבוש
השממה, אך אותי הם לא הצליחו לרמות. קראתי כמה מהם לשיחה והזהרתי
אותם מהסינים. אחד מהם עזב מייד את הארץ, אך נלכד על־ידי אנשינו ונמסר
לעמיתי אלן דאלאס, והשאר המשיכו להפריח את השממה.
״לפני שבוע, ביום חמסין קשה, פגשתי אחד מהם ליד הוועד הפועל של ההסתדרות,
כשהוא לבוש מעיל-גשם, ומייד הבנתי שהרשת החליטה לפעול. כאשר ראיתי
את המודעה, חדר להשכיר׳ בעיתון, לא נשאר לי אלא להפעיל את המנגנון, שחיכה
לרגע זה מאז ינואר .1931״

ד״ר מ. בר־אוריין

*״׳ירואיין על־ידי המחבר ב־.12.8.62
*,ך זיפנ״ל/.

*י&ן&יוווץ׳ ׳״לאשה״ ,ספטמבר .1968

דן בן אמוץ
חש בונות

שערוריה דוסרת־תקדים — הממונה לשעבר על שירותי
הביטחוו מגלה את הסודות השמורים ביותר של המדינה

איגגר הראר
ך* רום לעשרים שנה ריחף צילה של
\ /״המחברת השחורה״ על צמרה המדינה.
גדולי המדינה רעדו מפני אותה מחברה,
שהיתר, שמורה אצל האדם שהיה עד לפני
שבע שנים איש המיסתורין מספר 1של
המדינה — איסר הראל (הלפרין) מי שהיה
הממונה על שירותי הביטחון החשאיים של
המדינה בתקופה שאסור היה להזכיר בכלל
את קיומם; האיש ששלם שלטון בלי מיצרים
על אחד המנגנונים המסועפים והכמוסים
ביותר של המדינה.
כאשר פוטר איסר הראל מתפקידו, בעקבות
סיכסון עם הבוס שלו, דוד קן־
גוריון; כאשר נשמטה מידיו עמדת הכוח
הראשונה במעלה במדינה בתקופת שלטונו
של בן־גוריון — עדיין המשיכו ראשי המדינה
לחשושי מפניו.

>• תוך כדי חשיפת פרשת בארי, ראש
שירותי־הביטחון שהודח בדצמבר 1948בעקבות
ההוצאה להורג של טוביאנסקי, ותוך
כדי הטחת השמצות נאלחות באיסר
בארי שאינו כבר בץ החיים, מעלה איסר
הראל את שמו של אבא חושי, ראש עיריית
חיפה המנוח. איסר אמנם יוצא להגנתו
של חושי, אך מגלה כי בשירותי־הביטחון
חשדו בו כי שיתף פעולה עם הבריטים,
מסר להם ידיעות שעלולות היו להביא לפגיעה
באנשי הפלמ״ח. בחסדנותו הגדולה
מציין איסר כי א עצמו נראו ההאשמות
נגד חושי מופרכות, אולם עצם העלאת החשד
היא הטלת כתם של בוץ באיש שאינו
יכול לענווי.
לא רומק גרינבלג, לא אבא חושי, לא
איסר בארי ולא ישראל בר, יכולים להתגונן
בפני השמצותיו הפרועות של איסר
הקטן. .ך,ם אינם עוד בין החייב! .אבל גם
האנשים החיים, המוזכרים על ידי איסר,
אינם יכולים להתגונן.

אימה על
ראשי המדינה
ן* יה פרור להם כי האיש לקח עימו
| | את הסודות הכמוסים ביותר, השמורים
עימו ב״מחברת השחורה.״ כדי להשתיקו
העמידה הממשלה לרשות איסר 6.5מיליון
ליי כדי שיוכל לבסס את עצמו כתעשיין
בענף ייצור הבתים הטרומיים. לוי אשכול
נאלץ בזמנו לחזור ולהעסיק את איסר
הקטן כיועץ מיוחד, עד שהסתכסך גם עמו
ופיטרו.
אולם איסר הראל, האיש שהקים את
הבולשת הפוליטית בישראל, שהטילה את
חיתתה על החיים המפלגתיים ועל הדמוקרטיה
הישראלית עד שנת , 1957 לא נרגע.
אחרי שחי במיסתרים ובשתיקה במשך 15
השנים הראשונות למדינה, בערה האש ב־קירבו.
הוא, האיש שהתרגל לכוח שהופקד
בידיו, לא יכול היה לשאת את עובדת
חיותו אזרח אפור. הוא רצה להנציח את
דמותו כראש שירותי־הביטחון של ישראל,
להמשיך להטיל את אימתו על ראשי המדינה.
משום
כך החליט איסר לפרסם את. כל
הסודות שניגלו לו בתוקף היותו פקיד
ממשלתי.

__עוקף
את החוק

ך 1פני כארכע שנים השלים איסר
/הראל את כתיבת זכרונותיו מכל
תקופת שירותו בשירותי־הביטחון, עמד להוציאם
בצורת ספר. אלא שהממשלה סירבה
להתיר את פירסום הספר. הצנזורה
הביטחונית פסלה אותו. איסר ניסה להיאבק
בממשלה בדרכים משפטיות, אולם נכשל.
חוק מיוחד שחוקק ביזמת הממשלה, לפיו
אין פקיד ממשלתי רשאי לפרסם ידיעות
שהגיעו אליו בתוקף תפקידו עד חלוף 20
שנה ממועד התרחשות המאורעות, מנע מ־איסר
הראל כל אפשרות להוציא לאור את
ספרו.
אבל לא איש כאיסר ישלים עם חוקים
שמחוקקת הכנסת. האיש שכל חייו ידע
לעקוף תהליכים דמוקרטיים, מצא שוב את
השיטה לעקוף את החוק.
הוא לא כתב את הספר בעצמו, אלא
מסר את כל החומר שבידו למומחה ל־ספרות־קבלנית,
הד״ר מיכאל בר־זוהר. בר״
זוהר עומד לפרסם בקרוב את הביאוגרפיה
של איסר הראל, שפרקים ממנה מתפרסמים
זה מספר שבועות בהמשכים ביד-עווז •אחדו־נות.
מבחינה
חוקית אי־אפשר להאשים את
איסר, ספרו של בר־זוהר אינו מזכיר אח
ייייי ל ד

ימי־-יע
העתקים ממשפט ריגול

יי תי

דמירנוח יזדולה

וזאיש גצירג •.אינגר נזאזחרי ביגיי
פיו של איסר עצמו. החוק אינו אוסר על
בר־זוהר לפרסם את הדברים שנאסרו ל־פירסום
על איסר. וכך נקם איסר הראל את
נקמתו בשונאיו הרבים, ביורשיו ובכל אלה
שניסו לחסלו או להצר את צעדיו.

מסולף, חד-
צדדי, מעוות

>* אוטזכיאוגרסיה. של איכר הראל,
| | החתומה על־ידי בר־זוהר, היא שערו־ריר,
חסרת־תקדים בתולדות המדינה. כי
איסר הראל אינו מסתפק בתיאור תולדותיו,
מבצעיו האישיים או עלילות שירותי־הביט־חון.
הוא חוזר אל פרשיות שהסעירו את
המדינה מאז הקמתה, החל מפרשת טוביא-
נסקי, דרך פרשות איסר בארי, ישראל בר,
אהרונצ׳יק כהן ואחרות, מתאר אותן בצורת
מסולפת, חד־צדדית ומעוותת•
את עצמו מתאר איסר הראל כסופרמן
על־אנושי, מין אורי גלר של שנות ד,־,50
שבחוש טלפאטי מיוחד במינו ידע להבחין
בין נאמן. למרגל, בין נוכל לאדם ישר, חזה
מראש כל התפתחות והציל את המדינה לא
פעם משואה• .
זהו ספר מזעזע. מזעזע בחוסר מוסריותו,
בסילוף האמת שנו ובעיקר בעצם העובדה

שד,איש רדוף שגעון הגדלות העומד מאחוריו
שלט על מנגנון החושך של המדינה
במשך שנים כה רבות.

הטלת רפש
במתים

ך* עובדה החמורה כיותר היא כמו!
1בן עצם התרת הספר לפירסום. עצם
העובדה שאדם ששלט על סודות המדינה
יכול עתה לנהוג בהם כברכושו הפרטי,
למסרם לפירסום, היא דבר שלא יתכן במדינה
דמוקרטית.
אולם מבחינה מוסרית מגיע הספר לשיא
של שפלות ותועבה. בהשתוללותו חסרת
הרסן משמיץ איסר הראל באמצעות ה־ד״ר
בר־זוהר ללא רחם, אנשים דיים ומתים,
שאין להם שום אפשרות להתגונן.
כמה דוגמאות של התעללות במתים:
* 4איסר הראל, מגלה כי אחרי רצח הרוזן
פולקה ברנדוט, כאשר שירותי־הביטחון
ערכו מצוד על אנשי הלח״י בארץ, הם
נעזרו במודיע מרצון — ראובן (״ממק״)
גרינברג, שמסר לאיסר הראל מרצונו הטוב
את מקומות מחבואם של כל מנהיגי הלח״י
שטרם נעצרו. במילים אחרות: איסר הראל
מאשים, את רומק בבגידה שפלה בחבריו.

*יי• דוגמא הקיצונית לכך היא פרשת
| ן אהרונצ׳יק כהן, המזרחן. מקיבוץ שער־העמקים
שנידון בשעתו לשנתיים וחצי
על קיום מגע עם סוכן זר. הפרק
על אהרונצ׳יק כהן בספרו של איסר הראל
מבוסס על חומר של שירותי־הביטחון ועל
פרוטוקול של משפסו. לאהרונצ׳יק כהן עצמו,
כמו לכל אדם אחר שנשפט ונידון בעבירות
מסוג זה, אין כל גישה ולא היתד,
גישה לפרוטוקול משפטו.
במשפטי ריגול נהוג להשמיד את כל חומר
המשפט מארכיון בית־המשפט ומכל מקור.
אחר שהחומר הגיע לידיו. ההעתקים
היחידים נשמרים אצל שירותי־הביטחון. לנאשמים
עצמם אין כל אפשרות לקבל את
הפרוטוקול של משפטם, בצורה כזאת אין
נאשם מסוגו של אהדונצ׳יק גהן מסוגל
בכלל להתוזיכח עם אדם המבסס את מקורותיו
על פרוטוקול שאינו ידוע לנאשם.

בולשת פוליטית
מסואבת
ף* א רק זאת. בתיאור פרשת אהרון
/כהן סילפו הראל ובר־זוהד עובדות,
פירסמו חצאי־אמיתות, קבעו כי גם לוא
היה כהן נשפט לפי. חוק ביטחון המדינה
המתוקן היד, מורשע בדין.
כתוצאה מפירסום. זה עומד אהרונצ׳יק
כהן להגיש תביעה משפטית לפי חוק לשון
הרע נגד בר־זזהר ואיסר הראל, עומד לבקש
צו מניעה למניעת הפצת, הספר.
לאלה שלא נפגעו, אישית. מהשתוללותו
של איסר הקטן, עשוי הספר ללמד לקח
מאלף מאוד — מאיזה משטר -ומאיזו בולשת
פוליטית מסואבת ׳ ניצלה המדינה עם
סילוקם של איסר הראל ומרעיר משירותי־הביטחון.

במדינה

* נגעם הואשוש -הרשימה 0ו1רא 0שר
הונב הממשות׳ המשמש לצרכים פרטי־נ

עס השעון

המדינה כולה ניצבה השבוע כשמבטה אל
מחוגי השעון.
מחוגי ׳ שעון הזמן התקרבו אל שעת האפס
— ה־ 5בחודש בחצות, מועד סיום
הפסקת־האש. האם תחודש המלחמה? האם
תתחדש האש? האם ישובו ימי המתח והחרדה
של המתנה למהדורות החדשות וחיפוש
שמות מוכרים במיסגרות השחורות?
ככל שהתקרבו מחוגי השעון אל שעת
האפס, היה ברור דבר אחד: שני הצדדים
אינם מעונינים בחידוש האש. אולם נדמה
היה כי לאור ההסתבכויות הפוליסות נשמטה
ההכרעה מידי שני הצדדים. עקשנותם,
שכתוצאה ממנה השמיעו בימים האחרונים
הצהרות זהות לחלוטין על שאיפה לשלום
ועל הצורך בשיחות מעמדה של כוח, הובילה
לכך שהסכם הפסקת־האש לא חודש.
במצב הקיים נשארה שאלת חידוש המלחמה
בידי המיקרה העיוור בלבד. כאשר
יחזרו שני הצדדים להסתתר בחפירות ולהתכונן
למהלומת הצד השני, יהיה בהתפרצות
של *משוגע תורן* כדי להצית את האש.
יותר מאשר בכל שבוע בשנה האחרונה,
התפללו השבוע אזרחי ישראל כי שעון הזמן
יעמוד מלכת.

וזאת רשימת הרכב הממשלתי הפרטי הצמוד לשרים, סגני שרים, מנפ״לים וממלאי תפקידים אחרים:
ר ות פק י ד
נשיא המדינה

השטחים
יש מחבליס
ויש מחבלים

ראש הממשלה

עצומה מעניינת מאוד מופצת לאחרונה,
בדואר ובדרכים אחרות, בין תושבי הגדה.
במרבית סעיפיה היא מנוסחת בצורה מעודדת
ביותר. האלמונים שכתבו אותה מכריזים
על הכרתם במדינת ישראל — ״אשר
אין להתכחש לקיומה.״ ״עם בל הצער על
שהפסדנו חלק מאדמותינו,״ נאמר בכרוז,
״מן ההגיון הוא כי לא נדחוף את בני
דורנו והדורות הבאים למעשי אלימות ללא
קץ. אנו מעוניינים בברכה שיביא השלום
בינינו לבין עם ישראל.״

פלסטינים — גם יהודים.

הגילויים האחרונים שפורסמו בעיתונות הישראלית על צמ-
ייי המדינה, המטיפה לאזרחים להדק את החגורה למען
ביטחון המדינה, ובעצמה נוהגת בביזבוז, כמו בפרשת הרבב
הממשלתי הפרסי לשרים ולבעלי תפקידים אחרים במדינה —
הדהימה את הציבור. אולם הגילויים לא היו שלמים. שכן,
דובר על רכב זה לשר אחד או רבב אחר לשר שני. להלן
מפרסם ״העולם הזה״ בפעם הראשונה את הרשימה המלאה
של הרכב הממשלתי הפרטי הצמוד לשרים, סגני-שרים, מג-
כ״לים של משרדים ממשלתיים וממלאי תפקידים אחרים.
רשימה זו אינה כוללת במובן את הרכב הפרטי הצמוד
לקציני צה״ל, עובדי משרד הביטחון וקציני משטרת ישראל.

ממשיז

הכרוז וקובע:

#אנו מכריזים על רצוננו לכונן ממשלה
פלסטינית זמנית למשך שנה. עד שתתאפשר
עריכת בחירות דמוקרטיות.
#אנו מתחייבים לכבד ולקבל את גבולות
רפובליקת פלסטין.
#אין אנו רואים כל צורך בהקמת כוח
צבאי, מאחר שאיננו מצפים יותר למלחמה,
אלא לשלום נצח.
#לכל פלסטיני תהיה הזכות להשתתף
בבחירות. כאזרח פלסטיני ייחשב כל מי
שנולד בתחום איזור המנדט הבריטי או
שהתגורר באיזור זה מאז ,1945 וכן כל
מי שיגיש בקשה לאזרחות כזו, יהיה הוא
יהודי או ערבי.
#אנו תובעים ממדינת ישראל שתכיר
בחובתה העקרונית לפצותנו על אדמות שהופקעו
משטחנו, ובעקבות כך שתעניק לנו,
כפיצוי חלקי, סיוע לבניין מדינתנו החדשה.
חומר נפץ. אלא שבנוסף לכל הסעיפים
הנוגעים ללב הללו, היה בכרוז גם
סעיף נוסף: לפיו, גבולות המדינה הפלס־סינית
הנידונה חייבים להיות גבולות החלוקה
מ־.1947
היה זה סעיף המפתח, ששם ללעג ולקלס
את שאר הסעיפים היפים. שכן ברור
כיום שאץ אף ישראלי שיסכים לחזור לגבולות
החלוקה.
לשם מה נועד אם כן כרוז תפל זה?
הסיבה ההגיונית היחידה היא התפשטותה,
לאחרונה, של ההכרה בצורך בהקמת מדינה
פלסטינית. כאשר היו רק העולם הזה, ו־מיספר
מצומצם של אישים בעלי ראייה
מפוקחת, היחידים שתבעו זאת — לא היתר,
בכך שום סכנה. כאשר הרעיון הופך
כיום לנחלת הכלל — ,גם בישראל, גם בעולם
— הוא מתחיל להדאיג כוחות מסו־יימים.
חומר־נפץ
מצויין, שיחבל ברעיון המדינה
הפלסטינית, יכול לשמש כרוז כזה.
״הפלסטינים אינם רוצים מדינה רק בגדה
וברצועת עזה,״ יכולים המנפנפים בו לטעון
.״הם רוצים לחזור לגבולות .1947״
טענה כזו יש בכוחה להרחיק רבים וטובים
מהרעיון הפלסטיני.
אם יבלעו את הפתיון.

מדובר כאן על רבב פרטי בלבד, המשמש את נושאי התפקידי
להלן בנסיעותיהם הפרטיות.
בסך הבל מדובר על צי של 111 מכוניות פרטיות מפוארוו
שמחיר רכישתן עלה למשלם המיסים הישראלי בארבעה וחו
מיליון ל״י — וזאת בשנתיים האחרונות בלבד, שנתיים ש
העלאות מיסים וצימצומים בתקציב.
אולם סכום זה הוא ההוצאה הראשונית בלבד, שבן הו
אינו בולל את הוצאות ההחזקה של המכוניות, הוצאות דלי
סיבה ושבר הנהגים הפרטיים הנוהגים בכל מכוניות הפא
הללו. לפי חישובים של מינהל הרבב הממשלתי, עולה אחזק
מכוניות אלה בסכום המתקרב אף הוא לארבעה מיליון ל״

יו״ר הכנסת
שר האוצר
שר המשפטים
שר הסעד
שר הפנים
שד החוץ
שר החינוך והתרבות
שר הדואר
שר העבודה
שר המשטרה
שר השיכון
שר התיירות
שר ההסברה
שר החקלאות
שר הדתות
שר הפיתוח
סגן שר האוצר
סגן שר החינוך
סגן שר הפנים
סגן שר התיירות
מבקר המדינה
נשיא ביה״ט העליון
הרב אונטרמן
הרב גיסים
דויד בן־גוריון
קדיש לוז
רחל.בן־ צבי
זיגפריד מוזם
מנכ״ל משרד החוץ
18 מנכ״לים
נציב שירות בתי־הסוהר
היועץ המשפטי
מנהל שירות התעסוקה
נציב שירות המדינה
היועץ לענייני ערבים
מנהל מע״ץ
המשגה למגכ״ל משרד החינוך
הממונה על הכנסות המדינה
החשב הכללי
הממונה על התקציבים
יו״ר הרשות לניירות ערך

דג םהמכונית

שנ ת הייצור

.1פורד ליגקולן
.2דודג׳ פולרה
.3פליטות ואליאנט
4פליטות ואליאנט
.1דודג׳ פולרד,
.2דודג׳ פולרה
.3דודג׳ פולרה
.4דודג׳ פולרד,
דודג׳ דארט
דודג׳ פולרה
דודג׳ פולרה
דודג׳ פולרה
דודג׳ פולרה
דודג׳ פולרה
פליטות פיורי
פליטות פיורי
שברולט אימפלה
שברולט אימפלה
שברולט אימפלד.
דודג׳ קורונט
דודג׳ קורונט
דודג׳ דארט
דודג׳ דארט
דודג, דארט
דודג׳ קורוגט
דודג׳ דארט
דודג׳ דארט
דודג׳ דארט
שברולט אימפלה
דודג׳ דארט
דודג׳ דארט
דודג׳ דארט
דודג׳ פולרה
דודג׳ דארט
פליטות ואליאגט
פליטות ואליאנט
דודג׳ דארט
פליטות ואליאנט
פליטות ואליאנט
פליטות ואליאנט
פליטות ואליאנט
פליטות ואליאגט
פליטות ואליאגט
פליטות ואליאנט שברולט הילמן מי נקם
הילטן מינקם
הילמן מי נקם
הילמן מינקס
1966 1970 1968 1968 1968 1968 1968 1968 1969 1970 1968 1968 1969 1970 1969 1970 1968 1968 1968 1970 1970 1968 1968 1968 1970 1968 1968 1968 1969 1967 1968 1968 1970 1970 1970 1970 1968 1968—1970 1968 1968 1968 1968 1969 1969 1962 1970 1970 1970
1970

מחיר המכונית
• 4רדיו ותוספות

60X100
58,000
43,000
43,000
58,000
58X100
58,000
58,000
43,000
58,000
55,000
55X100
58,000
58X100
59,000
59,000
51X100
51X100
51X100
49X100
49,000
43,000
43X100
43,000
49,000
43,000
43,000
43X100
51,000
38,000
41X100
41,000
58X100
43,000
43X100
43X100
40X100
1,290,000
43X100
43,000
43X100
43X100
43,000
43,000

23,000
23,000
23,000
23,000

מחיר אחזקה
לשנה*

13,000
13,700
9,000
9/000
13,700
13,700
13,700
13,700
8,700
13,700
13,700
13,700
13,700
13,700
13,700
13,700
11,300
11,300
11,300
9,700
9,700
8,700
8,700
8,700
9,700
8,700
8,700
8,700
11,300
8,700
8,700
8,700
13,700
13,700
9,000
9,000
8,700
162,000
9/000
9,000
9,000
9X100
9,000
9,000

4,000
4X100
4,000
4,000

הוצאות האחזקה לא כוללות ריבית פל ההון המושקע ברכישת המכוניות, אלא רק הוצאות בלאי ותיקונים. נן לא כוללות הוצאות
את הוצאות הדלק והסיכה ואת שכרם של נהגי המכוניות.

יש פה אגודת ג׳ון בייץ׳ (אגודה גזענית־לאומנית קיצונית, אנטי־שמית ואנטי-
כושית, מחתרתית־למחצה, הנקראת על שם הרפתקן אמריקאי מיסתורי, שמצא
את מותו בסין העממית) .היו תקריות. אנחנו פוחדים מכל דבר העלול להגביר
את האנטי־שמיות.״

הופעתו של ה״קומוניסט״ הישראלי, שעמד לקלל את מדי•
נת-ישראל, היתה יפולה להיות דפר פזה.

^ מומנט ההיתולי באותו ערב סופק על־ידי החזן המקומי, בחור צעיר
) ) בעל עיניים יהודיות מיקצועיות, מלאות נשמה.
בעת הרצאתי שמתי לב לגבר הצעיר, שמילמל לעצמו חרישית. הוא ביקש
את רשות־הדיבור כאחרון השואלים, ואז פתח בתשובה נרגשת לדברים שלא
נאמרו כלל. בזה אחר זה סתר טענות שלא השמעתי, הפריך האשמות שלא
בוטאו. כל זה בפאתום חדי זכרונות־שואה. הקהל זז אותה שעה באי־נוחות על
כסאותיו, גילה סימנים בולטים מאוד של חוסר־סבלנות.

התרגלתי לתופעה זו, שחזרה מדי פעם. תמיד יש אדם שקי
ב ל על עצמו לסתור את דפרי הנואם המרושע. הוא מכין
לעצמו מראש נאום, משנן אותו לעצמו תוך כדי הרצאת
הנואם. משום כך אינו שומע מה נאמר, ובבוא• תורו הוא
מביך את הנוכחים כדכרים שאינם כמקומם.
התלוצצנו על כך בהמשך הערב — ואז גם שמעתי, בפעם הראשונה, את

ןןןן ^ ןץךןן * חברי ליגת ההגנה היהודית, אירגון אלים בעל אופי פאשיסטי־למח-
1 1 1 1 1 1 1צה, מתאמניס אי־שם בנשק חם. סיסמת האירגון (מ.שמאל) אומרת:

״לעולם זה לא יחזור״ ,כשהכוונה לשואה. ,הנותנת את ההשראה לכל התעמולה הציונית.

ך* פוקר של יום־פיפור נפוצה ידיעה נוראה בבית־הכנסת של העיר כרמל שבמדינת
ניו־יורק, עיירה של כ־ 60 אלף איש, במרחק של כשעתיים נסיעה מן הכירך.
הידיעה אמרה שאחד, אורי אבנרי, קומוניסט ועוכר־ישראל, בא לנאום בערב בכנסייה
הלותרנית.

בו כמקום נולדה הך חלטה לערוך ״עימות״ ,להופיע במלוכד פפנסייה
ולקרוא תגר עלי דיבוריו הנפשעים.
כל אחרי־הצהריים טירטרו הטלפונים בעיירה (ביום כיפור, ר״ל!) ונשות הקהילה תבעו
זו מזו לגייס את כוח־האדם הדרוש.
בערב, בשעה הייעודה, היה אולם הכנסייה הגדול מלא מפה אל פה. כ־ 90 אחוזים מן
הנוכחים היו יהודים. אולם הנואם איחר. כחצי שעה אחרי המועד הסתודדו ראשי היהודים
באחת הפינות, ונערך ביניהם ויכוח לוהט: אם לנטוש את המקום ולהשאיר את הנואם בלי
קהל, או להישאר ולערוך עימות.

מלוא הסיפור על ההתפתחות הדרמאתית של אותו יום, ועל ״ההתארגנות״ נגד הנואם.
אכלנו ארוחת־ערב אצל מארגנת הקרב נגדי. הית זאת אשה נאה מאד, פעלתנית, זמרת־אופרה,
אשתו של קבלן עשיר ביותר .״אני לא מבינה מי מפיץ עליך את השמועות הכוזבות
האלה,״ אמרה, תוך כדי הגשת געפילטע פיש והתנצלויות.

כעוד שהוויכוח היה בעיצומו, הופיע הנואם. הקהל תפם את מקומו,
ערוך לקראת הקרב הגדול.

בתום ההרצאה, עמדה על כך שאני אלון בביתה, אולי כדי לכפר על המזימות שחרשה
נגדי כל אותו יום. למדתי הרבה מאוד באותו ערב.

העימות עודא היה
ך* ל זה נודע לי רק לאחר־מכן. כשהופעתי בכנסייה, ראיתי לפני אולם גדוש וקהל
^ סימפאטי, יהודי בעיקרו.
אחרתי מפני שטעינו כמה פעמים בדרך, בנוף הנהדר של מדינת ניו־יורק העילית, בין
החורשות הלוהטות בשלכת, כשכל עץ נראה כזיקוקין די־נור בשלל צבעים. בכבישים הרא־

אודי אכנד
שיים קשילוט הוא מצויין, אך בדרכים הצדדיות השילוט האמריקאי הוא מחורבן כמו
אצלנו. קל לתעות.
הכומר אמר כמה דברי־הקדמה (הוא אחד מראשי אגודת ההתפייסות שהזמינה אותי
לארצות־הברית, ועל כן הופעתי בעיירה זו, כמחווה אישית. רוב הרצאותי נערכו בקאמ־פוסים)
.תפסתי את מקומי יעל דוכן הכומר, כשמאחורי צלב־זהב ענקי, ולימיני דגל אמריקאי.
דיברתי.
אמרתי לקהל זה, כמו לכל קהל אחר שנפגשתי עימו, את אשר על ליבי: מהו הצדק
שלנו, ומהו הצדק של הערבים, ואיך לשים קץ למלחמה שבה עומד צדק מול צדק.
תוך כדי דיבור הסתכלה בפני המאזינים. ראיתי פה ושם ניענוע שלי הסכמה. וגם החלפת
מבטים, שלא הבינותי את פשרם.
אחרי הנאום באו. ,כרגיל, השאלות. כולן יהיו פרו־ישראליות. לא היו פרובוקציות. עניתי
כמיטב יכולתי, והיה נדמה שהערב נגמר בהארמוניה מושלמת, אמרתי לעצמי: ערב נחמד,
אבל לא מעניין. חסרים הניגודים.

בצאתי, ארב לי. הרב המקומי. הוא לחץ את ידי בחמימות, אמר
שנגולה אבן מעל ליבו. ואז שמעתי את הרמזים הראשונים על המתרחש
מאחורי הקלעים. הופתעתי.
״איני מבין אתכם,״ אמרתי לרב. הוא דיבר עברית, ועל כן יכולנו לדבר גלויות, למרות
הקהל שנאסף סביבנו .״אתם קהילה עשירה. אתם רוכבים על כל העולם. בישראל אומרים
לנו שיהודי אמריקה הם הקהילה י הגדולה והחזקה ביותר שהיתה מעולם. והנה
אתם מתנהגים כמו יהודים בעיירה אוקראינית, שהקוזאקים יכולים להתנפל עליכם בכל
רגע. מה אתם כל־כך נפחדים?״
״אינך יודע,״ השיב הרב .״יש לנו ממה לפחד. בעיירה הזאת יש אנטי־שמיות ארסית.

למדתי שיהודי אמריקה אינם יודעים דבר וחצי דבר על ישראל.

זוהי תופעה מוזרה. ישראל היא תוכן חייהם. כל פעולת הקהילה סובבת סביבה. מארחי
חזרו זה עתה מאחד מביקוריהם התכופים בארץ. אך הם לא ידעו עליה דבר, ואולי גם לא
רצו לדעת. לדידם, כל הישראלים חושבים בדיוק אותו הדבר, וגולדה מאיר ו/או משה דיין
ו/או אבא אבן מבטאים זאת.
למדתי על הפחדים. לפני כמה ימים אירח בן המשפחה, נער כבן , 14 חולה כרוני, כמה
מחבריו־לכיתה, ביניהם כושי. הם הלכו לבית־המרקחת (אם אפשר לתרגם כך את המושג
״דראג־סטור״) ,כדי לאכול גלידה. שם נטפלה אליהם קבוצה של נערים גדולים יותר, קאתו־לים
מיוצאי־פולין ואחרים.

התחילו ב״כושי מלוכלך״ ,וסיימו כ״יהודים מטונפים״.
הנערים הגדולים החלו להכות את הנערים הקטנים יותר, ורדפום הביתה במטר של אבנים.
הבית עצמו הוא חלומי. שלוש קומות על שפת האגם, חדרי־שינה למכביר, לוקסוס שופע,
סירת־מנוע, כל מיתקני החשמל האפשריים, גן מסוגנן, ובקרוב גם מיזרקה. בוודאי כרבע
מיליון דולאר.

מארחי אינם גרים שם, כמוכן. זהו רק בית לסו־ף־שכוע. דירתם הקבועה
היא כניו-יורק עצמה, ברובע עשיר, אך יהודי.

הסרסור אמר :״כבר גמכדד
** סתבר שכל הכתים הנהדרים סביב האגם שייכים ליהודים כאלה. זהו ״פרבר׳״
נוטף־כסף, שכולו יהודי( .מכאן גם הדחיפה לאנטי־שמיות המקומית. הבתים סגרו אח
הגישה לאגם בפני בני העיר. לעירייה לא נותרו אדמות ליד האגם, וכך תפסו היהודים את
מקומו של הציבור כולו, והגבירו את השינאה אליהם).
מדוע באו היהודים הנה? מארחי הסביר זאת. תחילה רצה לקנות בית במקום אחר, רובע
עשיר ויפה. הסרסור הציע לו נכס מסויים, אך כששמע את שמו היהודי של הפונה, גילה
לפתע כי הנכם ״כבר נמכר״.
היהודים אינם יכולים לחדור לרובעים של עשירים לא־יהודיים. לכן הם מחליטים להקים
לעצמם רובעים משלהם, מפוארים ומסודרים עוד יותר. אלה מנקרים את עיני הבריות,
אנטי־שמיות גוררת אנטי־שמיות.

ההתבדלות והפחד הם גורמי-קכע. ההערצה לישראל -ישראל דמיונית,
ישראל שכולה גיבורים עזי-נפש ובתולות טהורות-לב -היא
פורקן לתיסכול.

ן* תיסכול והפחד — אין הם גורמים יהודיים דווקא. הם שולטים עתה בכל רחבי
( | ארצות־הברית, בכל העדות. הכל מתוסכלים, הכל פוחדים, הכל שונאים את ה״אחרים״.

עוון ״העולם הץ ה״^משיו רווות ער
סיורו באוצות־הברית -וער פגישותיו
עם המימסו היהודי על שלוחותיו המוזרות
אבל אצל היהודים, כל התופעות האלה מוגברות. הפעמון החבוי בליבו של כל יהודי,
המתחיל לצלצל ברגע שיש תחושה של אנטי־שמיות, מצלצל עכשיו בלי הפסק.

הפחד יוצר רקע נרחב לטפילים, המתקיימים על הפחד, מגבירים
אותו -ומתפרנסים ממנו.
אחד הטפילים האלה הוא ליגת ההגנה היהודית, אותו אירגון אלים שכבר סיפרתי על
מעלליו. הוא נולד כקבוצה קטנטנה להגנה בפני בריונים כושיים ופורטו־ריקאים בברוקלין,
והתרחב לממדים של אלפים.
סיפור אופייני: בסטייטן איילנד, האי היפה שבמבואות ניו־יורק, ישנה הקהילה היהודית
העתיקה ביותר בארצות־הברית. בבית־הכנסת העתיק נשארו רק זקני הקהילה, כי הצעירים
עברו לפרברים. במקומם חדרו לרובע פורטו־ריקאים, כושים ואחרים.
היהודים מתבדלים, כמובן, מאלה, ואלה מתנקמים ביהודים על תיסכולם ובידודם. התפתחו
מריבות, וביום־כיפור לפני שנה זרקו הפורטו־ריקאים אבנים על מתפללים יהודים.

היהודים קראו ל״ליגת ההגנה היהודית״ להגן על בית־הכנסת, ובואם
של חברי הליגה התפיס עוד יותר
את האחרים. עכשיו יש שם מצב
של מלחמה, והיהודים נוטשים את
המקום.

דכרים האלה כאן!״ אמר לי יו״ר הסטודנטים הישראליים כאחד ה־קאמפוסים
החשובים .״רוב הנאומים הציוניים פאן זה בולשיט. רק מי
שמציע פיתרון סביר לבעייה הפלסטינית יכול להופיע היום בקמפוס
אמריקאי ולרכוש אהדה למדינת ישראל!״
מבחינה •זו, מיסמך־ההשמצה של הליגה נגד ההשמצה לא הועיל. אבל היתד. לו השפעה
אחרת, שבה נתקלתי במרוצת הסיור. במקומות רבים נסגרו בפני מוסדות הקהילות ואולמות
בתי־הכנסת, כאילו בפקודת דיקטטור פאשיסטי או פוליט־ביורו בולשביקי.
בקמפוסים רבים היתד, הרצאתי צריכה להיערן־ בחסות. מוסד הילל, המוסר המרכז את
הפעילות היהודית בקמפוסים, והשייך אף הוא (כמו הליגה הנ״ל) לבני־ברית. ההוראה ה־טוטאליטרית
של הליגה נועדה, למעשה, לאסור על רבני מוסד הילל לארח אותי.
התוצאה: באוניברסיטות לוס־אנג׳לם, שיקאגו, בראנדיים, ג׳ורג׳טאון, בוסטון, וסליאן ועוד
— הפרו הרבנים את ההוראה, ונתנו לי את חסותם הרשמית.

אחרי הופעותי, כתבו כמה מהם מכתכי־מחאה ל״ליגה נגד השמצה״,
תבעו, על פמד ההקלטה של הרצאתי *,שתתנצל בפני.
כתב אחד הרבנים, עם העתק אלי בג ל ל שמו הטוב והפתרונות שהוא מציע, יש לאורי
אבנרי האפשרות להגיע אל ליבם של תנועות־שלום נוצריות, אקטיביסטים שחורים,
אידיאולוגים של השמאל החדש, קולות בלתי־תלויים בקהילה היהודית, בייחוד בין הצעירים
המחפשים דרך — בצורה ששוב אדם אחר אינו מסוגל להגיע!״
אולם בכמה מקומות ביטלו רבנים נפחדים את חסותם להופעתי. באוניברסיטת קולומביה
(המשך בעמוד )18
* מובן שלא באה התנצלות, למרות שברשות הליגה עכשיו עשרות הקלטות של נאומי
ודיווחים בעיתוני הסטודנטים.

המיסמר הסוד
* ש מרחק ר 3בין ליגת ההגנה והליגח
׳ נגד ההשמצה של בני־ברית. הליגה האחת
חיה מן הפחד ומגיבה בנשק. הליגה השנייה
היא מכובדת יותר, והיא מתפרנסת על הפחד
באופן אינטליגנטי.

אפשר לומר כי ״הליגה נגד ההשמצה״
היא ״ליגת הגנה״ חכו־שת־צילינדר,
בריונים המתנפלים
על קורבנם בעט מורעל, במקום
בשרשרות־ברזל.
אותה מארחת בכרמל שאלה מי מפיץ עלי
את שמועות־השקר. חלק מן התשובה גיליתי
רק בהמשך סיורי.

נסתבר שקיים ״מיסמך סודי״
הדן באורי אבנרי, שחובר והופץ
על־ידי ״הליגה נגד ההשמצה״
לקראת בואי.

בניגוד לשמה, עיקר התפקיד של הליגה
הוא להשמיץ. זהו אירגון הממומן על־ידי
בני־ברית (אך הנהו עצמאי) .הוא מחזיק
צוות גדול של ״חוקרים״ ,בלשים, פרובוקטו רים ושוטרים פרטיים, המהווים רשת מסו־עפת
של בילוש. הכל, כמובן, כדי ״להגן
על היהודים״.

וכך, ב* 18 בספטמבר, עוד לפני
שנאמתי את הנאום הראשון בסיורי
זה, יצא ממשרד הליגה כ־ניו־יורק,
בחתימת אברהם פוקס־מן
,״תזכיר -לא לפירסום -דק
למידע-רקע שלך ! -הנדון: אורי
אבנרי״.

בתזכיר נאמר :״כמתנגד לתפיסות המסור־תיות
של הציונות והיהדות, עלול אבנרי
להגיד דברים שיטרידו ואף יביכו את ה״
קהילה היהודית ...אנו ממליצים בפני ה־אירגונים
היהודיים שלא לתת את חסותם
השלמה או החלקית להופעותיו, ולא להיכנס
לוויכוח פומבי עימו.״
בסוף התזכיר ניתן לוח סיורי (שלא פור
סם עד אז, ושהושג כנראה בדרכי־סתר),
ובו נאמר :״הקבוצות השונות של הסטודנטים
היהודיים בקאמפוסים, ובכלל זה איר״
גון הסטודנטים הישראליים, מכירים את
לוח־המסע של אמרי ואת האידיאולוגיה
שלו, ובכל מיקרה של צורך יערכו עימות

עימו!״

ועוד רמז :״נא הודיעו לנו על
המתרחש!״

* * ק בהדרגה נודע לי על קיומו של
| מיסמך זה, בעל רמזי־ההשמצה הפק־חיים.
כפי
שכבר סיפרתי, לא ערכו עימי הסטודנטים
היהודיים בשום מקום ״עימות״,
סטודנטים יהודיים וישראליים הופיעו אמנם
לכל הרצאותי, לרוב כשהם מצויידים ב-
רשמי־קול להקלטת דברי, אך הם הקיפו
אותי בסיום הערב, לחצו את ידי והביעו
את תמיכתם הנלהבת לקו העולם הזה, אותו
שמעו רובם בפעם הראשונה.

״ככר שנים אנחנו מחכים שמי
שהו יבוא מישראל ויגיד את ה־

ריגדוג עצמי: נואקאם 1בוץ. הגתאו את היהודי נסופו־מאן!

זהו מוסד ציבורי, שמאחוריו עומד משרד־החוץ האמריקאי, ואולי גם אילי־הנפט. בראשו
עומדים שגרירים־לשעבר של ארצות־הברית בבירות־ערב.

(המשך מטמוד )17

ביטל הרב את הופעתי ברגע האחרון. הסטודנטים התמרדו, והזמינו אותי על חשבון עצמם,
באמצעות התרמה. בבולטימור ביטל הרב את הופעתי, והכומר הנוצרי, אישיות מוכרת
במחנה־השלום, קיבל אותי תחת חסותו. בטורונטו בוטלה הופעתי כליל ברגע האחרון, .

כוועידה השתתפו כל המי-ומי של המדענים ואישי-הציבור העוסקים
במרחב שלנו. קשה לתאר קהל רב־יוקרה יותר. הנושא היה כעיית
פלסטין.

המכונה הטוטאליטרית פעלה, לפי מיטב השיטות שלמדו הפרנסים
היהודיים מג׳ו מק־קארתי המנוח ופירו אגניו יכל״א.

בחלק הרשמי הוזמנו לעימות תועמלנים רשמיים־למחצה של הפידאיון ושל המימסד
הישראלי. לפי המלצת השגרירות הישראלית הובא מירושלים מזרחן צעיר בשם דויד פרחי,
ויחד עימו שימחה פלאפן, עסקן מפ״מי מגן־שמואל, השוהה באופן קבוע בחו״ל והמחלק
את זמנו בין איסוף כספים ל״מיפעלי שלום״ של מס״ם ובין השמצת כל פלגי מחנך,־השלום
הישראלי שאינם כפופים למפ״ם.
(מכיוון שאיני שייך לשני המימסדים, ושניהם התנגדו להופעתי, סודרה עבורי הרצאת־אורח
נפרדת בפני המשתתפים הנכבדים. היתה זאת ההרצאה החשובה ביותר בסיורי, כש־אלופי
חיל־היבשה וחיל־הים, פקידים בכירים של משרד־החוץ, נשיאי־אירגונים ואילי־נפט
שואלים אותי ארוכות לפרטי התוכנית להקמת מדינה פלסטינית).

העיתונות
חד הכרגים

החשובים ביותר של מכונה אימתנית ובעלת ההשפעה הרבה היא

העיתונות.

קשה להאמין עד כמה שולטים המוסדות היהודיים על העיתונות האמריקאית.
זהו אחד מפלאי הדור.
בכל עיר אמריקאית שהופעתי בה רואיינתי על־ידי הרדיו והטלוויזיה, לפעמים כמה
פעמים ביום. הימים היו ימי מלחמת־האחים בירדן, מות עבד־אל־נאצר. וביקורי גולדה, ובואו
של ח״ב ישראלי נון־קונפורמיסטי היה בנדר. חדשות״.
אולם בכל המסע הארוך הזה, עם קרוב למאה הופעות פומביות, הוזכרה הופעתי בעיתונים
רק בשניים־שלושה מקומות. בל העיתונות האמריקאית הגדולה, החל בניו-ורק טיימס
המכובד ועד לגלוב של בוסטון, קיימה חרם טוטאלי עלי.
הדבר היה מוזר, כי בכמה מקומות נשלחו אלי כתבים, שחקרו אותי בהתלהבות על
מחנה־השלום בישראל. במקום אחד הוזמנתי לשיחה מלבבת בביתו של העורך הראשי. אך
אף מילה אחת מכל אלה לא הופיעה בכתב.

מ עונו־ ד״מתח״ י

4עימות שנערך בין איש הפידאיון, פרחי ותועמלן ציוני מיקצועי בשם קינן היה

| | מדכא ביותר.
איש פתח אמר את דבריו הרגילים, בשפה קיצונית. חלק ניכר מזמנו הוקדש להטפה
נגד ״תוכנית •אבגרי״ ,המפריעה לפידאיון, בנוסח החוברת שהוצאה על־ידי פתח לקראת

מה פשר תופעה זו? העיתונאים הסבירו לי בגילוי־לכ כאורח פרטי.
הפירסומת בטלוויזיה היא יקרה, ולכן אין הסוחרים המקומיים יכולים להרשות אותה
לעצמם. הפירסום הוא רק מטעם חברות ארציות, ואלה אינן מתערבות בדרך כלל בתוכן
השידורים. לכן הטלוויזיה היא חופשית.
אולם העיתונים מתקיימים על מודעית
מקומיות — ובין אלה תופסים מפרסמים
יהודיים כ־ס/ס .80 אם יעז עיתון לפרסם מילה

אחת שאינה לרוחו של המימסד הקהילתי
(.כלומר, של העסקנים המיקצועיים, המקבלים
הוראות מן הקונסול הישראלי) — בא
,למחרת היום מבול של ביטול־מודעות. איש
אינו מוכן להסתכן.
כל זה הוא סוד גלוי בעיתונות §ן אמרי־ו5 0

קאית — ורבים מדברים על כך במרירות,
(111( 1(11
אם כי בלחש. נאמר כי שום דבר, שאינו
תואם את הקו האדוק ביותר של התעמולה
נז!11•7.0>101.-״*ד״ד*0ו£י 111707!•0

זזזנ 11
!•1ת 1• 111א 1116 1110• 1?56.

הישראלית הרשמית, אינו יכול להתפרסם
*־י••״10•1י0171•1001•1י1

מוי*•11 ון גי 11א11
נ16*007/ 1011*0מ0״*1
בארצות־הברית.

לדעתי זהו אחד הגורמים המסוכנים
ביותר לאנטי-שמיות. כאחד
הימים יתנקם הדכר כיהודים וכישראל
כצורה מוזרה.

זי5ו041 יו 1״ט
ווס 0זוי\ג? 1״ 0101111
1111)110.11־0 1לס)\
ס!11\1.

יי&ס־זסוו ו

אחריו דיבר פרחי. הוא לא סתר את דברי הנואם הקודם (הייתי זקוק להתאפקות עילאית
כדי להימנע מלקפוץ על הבמה ולהגיד מה
שניתן היה להגיד. זה היה כל כך קל!) תחת
זאת דיבר בקול ענות חלושה על מצב־הרוזז
בישראל. נציג זה של משרד־החוץ הישראלי
השתדל להוכיח לקהל כי חלק גדל והולך
של הציבור הישראלי דוגל עתה בהקמת
מדינה פלסטינית, לפי הנעתנו!
האסון בא עם התועמלן הציוני. היה זה
עסקן קשיש, שדיבר בכנות. הוא הפליג ב־זכרונות
אישיים ארוכים משנות השלושים,
^ ו 1ז151£5
ץזוז ^1
דיבר ארוכות על השואה. מכיוון שהדבר לא
נגע לנושא (ישות פלסטינית) ,נוצרה הרגשה
של אי־נוחות גוברת, ולבסוף החל הקהל
לגלות עויינות סמוייה לנואם, שעורר רושם
כאילו רוצים אנו לעשות הון פוליטי על־חשבון
השואה. כשחזר איש פתח לנאום,
בנוסח הסלנג המודרני, קצר תשואות רבות.

ח ₪ 5א0ח\ 1151-1 *11 )-1

1מ 1ה 1מ!ן1
זא£וז 11 ממק?*11ו8£1^15ד0דו

דו? 8*00

יי!כן 5 00־

דוגמה: פעמיים, בשני ביקוריה, נשאלה
גולדה מאיר במסיבות־עיתונאים רשמיות לדעתה
על ״תוכנית אבנרי״ (כפי שנקראת
בטדות התוכנית לד,המת מדינר. פלחמיוייז

\6 0ו] 0 5 5 0 0 1

,6א 0

״בך זה תמיד,״ העיר מדען צעיר
שישב לידי .״התעמולה הציונית
המיושנת הזאת מקוממת את הקהל
נגד ישראל, לטוכת הפתח.
זה כמו לשלוח חיל עם חץ וקשת
נגד מטוס, מיג 21״

על. לוחות המודעות בקמפוסים של
סיורי הוכיח בעליל שאפשר להתמודד עם
האוניברסיטאות האמריקאיות, הוד־תעמולת
הפידאיון, אפשר לרכוש את לב

בקו פלאקאטיס טל הרצאותיו של אבנרי. פלאקאטים דומים קראו גם לקהל היהודי המקומי.
אנשי השמאל החדש (מלבד קומץ הקנאים
זה. הקדשתי חלק ניכר מזמני כדי להעלות
הקיצוניים) ,אפשר לשלב את האהדה הרבה
על נס את רב־גוניותו של מחנה זה).
הגוברת לעניין הפלסטיני עם דאגה כנה לקיום ישראל. זה היה
מאופקת. בעוקצנות לדכר גולדה בשתי הפעמים התייחסה
אבל התעמולה הציונית המעובשת, ההסברה הישראלית העלובה והעמדה הסוכאליטרית
גילוי-דעת על אחד הרעיונות החשוכים המנסרים בחלל העולם. אף
של המימסד היהודי־האמריקאי מונעות זאת.

מכין מאות העיתונאים שנכחו כשני המיקרים, רק אחד מצא לנכון
לדווח על כף בעיתונו.

לטובת נישוא תערובת
דם אחד שהעז להפר את הוראת הש״ב הפרטי של ליגת־ההשמצה היה הרב של קהיר
לה רפורמית עשירה בלום־אנג׳לס, שהזמינני להרצות בבית־הכנסת שלו. זהו בניין
מודרני נהדר, הנישא בראש גיבעה מעל לריכוז העשירים היהודיים.
נכח קהל עצום, כמו בהיכל התרבות, והכל עבר בלי תקריות. רק זקן ממולח, שהציג
את עצמו כמו״ל הישראל סיימם (שבועון פאשיססי עלוב בשפה האנגלית, המופיע בישראל,
בכספו של המיליונר ברני דויטש, והמטיף לדעות של הד״ר ישראל אלדד־שייב) ,נשא
נאום־השמצה נגדי. כרגיל, לא הקשיב למילה אחת שאמרתי, הפריך בהתלהבות דברים
שהוא שם בפי, ובסוף הישוזה אותי להיטלר והפן הרשע, משמידי היהודים.

אחר-בך, כעליזות בולטת, במי שמילא את חוכתו על הצד היותר
טוב, ניגש אלי, לחץ את ידי בחמימות, הזמין אותי לקפה והשפיע עלי
דכרי-נועם. הוא סיפר שטס מניו־יורק ללוס-אגג׳לם בדי לדבר נגדי.
ך* שעת ארוחת״הערב

דיברתי עם הרב האמיץ על בעיות קהילתו — קהילה רפור־

מית עשירה מן המניין.

לדעתו, ברבע מכל הצעירים והצעירות כקרב יהודי אמריקה.נישאים
כנישואי־תערוכת. נשואין כאלה מבוצעים. עתה ככית-הכנסת, מטעם
הרב, ללא צורך בגיור( .הרב עצמו משיא רק מתגיירים, שני עוזריו
מבצעים את שאר הנשואין).
הרב אינו רואה בכך טרגדיה. לדבריו, כארבעים אחוז מן הזוגות המעורבים משייכים
את עצמם לעם היהודי, עם או בלי גיור, כך שההפסד הדמוגראפי הוא קטן. יתר על כן,
הוא מקווה שאחוז זה ילך ויגול, כך שנישואי־התערובת יהיו מקור לגידול העם היהודי.
מדוע? מכיוון שיש משבר של זהות בדור הצעיר, ויש הרבה מן המושך בהצטרפות
לזהות היהודית, בתנאי שלא תהיה אורתודוכסית ודוחה.

(לתשומת־לב מנסחי חוק-השכות ומירשם־התושבים. מעשיכם הם
פשע בלפי העם היהודי. אתם מוכרים את עתידו תמורת נזיד העדשים
של יצחק רפאל ומנחם פרוש).
התלונה החוזרת בכל הקמפוסים היא: ההסברה הציונית והישראלית היא נוראה.
לא זו בלבד שאינה מקרבת את הנוער האמריקאי לעניינה של ישראל, אלא שהיא
דוחה אותו ודוחפת אותו לזרועות תועמלני פתח.
לא ידעתי על מה הם מדברים, עד שהשתתפתי בזזעידת מכון המיזרח התיכון בח־שינגטון.

אלההן העוזרות הטובות כיותר של פתח.

שותפות ע ערבי
ך עמים רבות נתקלתי בערבים. אספר הפעם רק על הפגישה המשעשעת ביותר.
אחרי הרצאתי במיכללת שיקאגו, הוזמנתי, כרגיל, לכמה ראיונות רדיו וטלוויזיה.
ביניהם היה מעין ראיון קולקטיבי, בו מופיעים ביחד כחצי־תריסר אורחים שונים.
בארצות־הברית מחייב החוק את תחנות־הטלוויזיה להציג את שני הצדדים של כל ויכוח.
(היכן חוק כזה בארץ הדמוקרטית שלנו?) עורך התוכנית שאל מיהו הצד השני המתנגד
לדיעותי. הרב האוניברסיטאי מטעם מוסד הילל, שכיהן כמארחי, אמר שיש שני צדדים
המתנגדים לדיעותי: הפידאיון וממשלת ישראל.
העורך סנה לקונסוליה הישראלית, אך זו חשבה, כנראה, שאין זה מתפקידה לשלוח
נציג שיתוזכח עם חבר־כנסת ישראלי. הערבים שלחו נציג: פרופסור אבו־לורוד, כבן ,40
יליד יפו, פליט.
הפרופסור קיבל אותי בכניסה לתחנה. לחצנו ידיים והחלפנו דברי נימוסים. היה רגע
של מבוכה, כשסיפר לי שנולד במנשייה והודיתי בחיוך נבוך שאני מכיר את המקום.
כשהתחיל הראיון, פתח הפלסטיני בהתקפת־מחץ, בנוסח הסיסמות השגורות על ישראל
האימפריאליסטית, הסאשיסטית, הגזענית ובו׳ .הגבתי בכמה מילים שקטות, כשלפתע
התפרץ לוויכוח אורח אחר של התוכנית, עסקן אמריקאי ימני־קיצוני, הרוצה להיבחר
לתפקיד כלשהו וחשב כי זוהי הזדמנות טובה לרכוש קולות יהודיים.
הוא התנפל על הערבי בשצף־קצף, טען שכל הערבים הם סוכנים סובייטיים ״,ודרש
שישראל לא תיסוג אף משעל־אדמה אחד, שתתקוף את הצבא המצרי־סובייטי ותנחיל לו
מפלה, ועוד כהנה וכהנה.

התרגזתי ואמרתי שאיני רואה בעין יפה ידידים היושבים באמריקה
והנותנים לנו הוראות להילחם. אחרי בכלות הכל, הבחורים שלנו
הם הנהרגים בסואץ.
האמריקאי פנה נגדי, ויצא בצרור השמצות קיצוניות על שאני מכיר בקיום הפלסטינים.
כאן התערב אבו־לורוד, והגן עלי. הוא אמר שהוא מוכן להכיר במדינת ישראל.
האמריקאי עזב אותי והתנפל שוב עליו, תוך סירוס דבריו. שיסעתי את דבריו והערתי
שהוא מסלף את דברי אבו־לורוד.

כך נוצר מצב משעשע ממש: הפלסטיני ואני לחמנו יחד נגד הפא־שיסט
האמריקאי, והעורך סיים את התוכנית כאומרו שהנה נמצאה
לשון משותפת כין כני שני העמים, תוך הברה הדדית בזכויות הלאומיות,
ואולי כדאי להניח לצעירי שני העמים להסתדר ביניהם, כלי
התערבות זרה.

במדינה

גילוי זה נוגע ל־ 380 אלף משפחות משתכנים
האוצר מתבנו מס חדש, שיוטל על בעלי דירות
עמסיות, שייאלצו לקנות את קרלועות השיכונים

ע׳ ת 1נ!ת
ראשון
ה מ עיזי ס

יום השלישי האחרון היה יום ראוי
לציון לעיתונות בארץ.
באותו יום, בתוכנית מבט לחדשות ב־טלוויזיה,
הוצג ראיון של כתב הטלוויזיה
הצעיר שלמה ארד עם ראש עיריית ירושלים
טדי קולק.
היה זה הראיון הראשון הראוי לשמו
בטלוויזיה, ואחד הנדירים בעיתונות, בארץ.
ראיונות־עימות, שמטרתם לחשוף חומר
אותו מנסה המרואיין להסתיר, כמעט
ואינם מוכרים בארץ. הנוהג המקובל בארץ
הוא: העיתונאי שואל שאלה, ווד
מרואיין, לרוב נושא משרה ציבורית, עונה
את שלו. בין התשובה לשאלה לא
חייב להיות כל קשר. לעיתים זועקת ממש
לשמיים התחמקותו של הנשאל. אך המראיינים,
כמעט ללא יוצא מהכלל, אינם
מתעקשים לקבל את התשובה לשאלתם.
הם מסתפקים בבבל״ט שנענו, ממשיכים
בשאלותיהם המנומסות הבאות.
.בולדוג פזורן? .יצא מהכלל, בצורה
מזהירה, ראיונו התוקפני של ארד. הוא
ראיין — מדוייק יותר יהיה לומר, חקר׳ —
את קולק בנושא מפעל דנו שהקימה עיריית
ירושלים בפרברי העיר, במרחק מאה
מטר משכונת מגורים. ארד סירב להסתפק
בחצאי תשובות ובתשובות בעלמא, המשיך
ותקף ותקף ככלב בולדוק שאינו מרפה
מטרפו — עד שדחק את קולק, מספר
פעמים, לקרן זווית לא נעימה, הביאו לסף
הגימגום ולתשובות של הרסת־ידיים (קוללו
1״המפעל הוא למטה והבתים למעלה.״
ארד :״אם כך הרי גרוע יותר, מאחר שהאוויר
החם מתנשא למעלה.״ קולק :״נח-
יי׳ ונראה בעוד שנה.״) הראיון בן הדקות
הספורות, היה אות כבוד למדיום העיתו•

נות׳ כולו.
בתנאי, כמובן, שישמש דוגמה לעתיד
— מה שמוטל בספק רב.
בימים אלה הופיע ־בפאריס הספר הרפור־טרים,
המספר על עלילותיהם של הטובי ם
בעיתונאי צרפת. שני עיתונאים צעירים וידועים,
כריס טיאן ברינקור ומישל לבלנק
ראיינו כמה תריסרים של הידועים בעי תונאי
צרפת, שכל אחד מהם סיפר על הד
רן בה ה שיג את הסקופ העיתונאי הגדול
ביו תר בקאריירה שלו.
בין ע שרות העיתונאים הצרפתיים נמצא ס
גם שני ישראלים, המ שמ שים כתבים של
עיתונים צרפתיים בישראל, ויקטור ציגל מן
ואורי דן. הספר מגולל את ה ד רן בה הו שג
הסקופ, על מה שנעשה בגווייתו של אדולף
אייכמן, אחרי שנתלה בכלא רמלה:
אייכמן, הוצא להורג בחצות. צריך היה
למצוא את ידיעת ההמשך לסיפור עבור
עיתוני הערב, ,שכן הסיפור על ההוצאה
• להורג הופיע כבר בעיתוני הבוקר.
העורך הראשי של מעריב הורה לאורי זין

!?כיר הכד לי תשד
קרקעו ת המדינה
ך* ק השבוע הכריז שר-האוצר
פנחס ספיר :״המיסים לא יועלו ב1
שנת
התקציב הבאה.״ ובאותה שעה עצמה
עוסקים משרדי הממשלה בהכנת תוכניות
והמצאת המצאות חדשות, כיצד לגייס
כספים נוספים לאוצר המדינה המתרוקן,
מכיסי האזרחים.
אחת התוכניות שהושלמו בימים אלה,
הוכנה בידי מינהל מקרקעי ישראל. עוד
החודש היא תובא לדיון ואישור, בוועדת
שרים ובחודש מרץ ,1971 לקראת שנת
הכספים הבאה, ינתן לה פידסום פומבי
לראשונה. זוהי תוכנית המיועדת לגייס
מדי שנה 30 מיליון ל״י נוספים מכספי
הציבור. לכאורה מתימרת תוכנית זו להקל
על חלק ניכר מאזרחי,המדינה .׳למעשה
מהווה התוכנית, לכשתוגשם׳ הטלת
מס נוסף, וכמו המיסים האחרים שהוטלו
בשנה האחרונה, יהיה זה מם על השכירים
ומיעוטי־היכולת.

הארץ נמכרת לצמיתות
ך * פ סו קהתג ״ כי ״והארץ לא תימכר
ז 1לצמיתות״ ,היווה את אחד מערכי היסוד
של התנועה הציונית והפך גם לאחד
העקרונות של המדינה. פירוש הפסוק
במציאות היה שכל קרקע הנרכשת
בישראל ע״י העם או, המדינה, לא תימכר
לעולם לאנשים פרטיים, אלא תוחכר להם
למיספר שנים קצוב.
בפעם הראשונה סטתה המדינה מעיקרון
זה לפני עשר שנים, כאשר התקבל
בכנסת חוק המאשר למדינה למכור קרקע
עירונית לידיים פרטיות בשטח שלא יעלה
על 100 אלף דונם. אולם בעלי הנכסים,
שנכסיהם הוקמו על קרקע של המדינה,
לא גילו כל התלהבות לרכוש את הקרקע
שהוצעה להם למכירה, העדיפו, לשלם למדינה
דמי־חכירה זעירים. כתוצאה מכך
נמכרו בעשר השנים רק 22 אלף דונאם
מקרקעות המדינה שהותרו למכירה.
עתה, נוכח מצוקת הכספים של האוצר,
הולכת המדינה לוותר על אחד מעקרונות
היסוד שלה . ,למכור את כל הקרקעות
שברשותה עליהם הוקמו כבר מיבנים פרטיים,
יתכן שלא היה אסון גדול בעצם
הוויתור על העיקרון, לוא היתד, המדינה
מציעה את קרקעותיה למכירה. אלא שהצעד
שעומד האוצר לנקוט הוא חמור
הרבה יותר: האוצר מתכוון לאלץ ולהכריח
את המתגוררים על קרקעות המדינה
לרכוש בכסף מלא את הקרקע עליו הוקמו
הנדבנים בהם הם מתגוררים.

במילים אחרות: במסווה של שי 1וי מדיניות
הקרקעות הממשלתית עומדת הממשלה
להטיל מם חדש על הציבור, שלפי
הערכה יכניס 30 מיליון לירות לשנה.
מי ישלם את המס המוסווה?
רוב התושבים העירוניים בישראל מתגוררים
בשיכונים הבנויים על קרקעות
מינהל מקרקעי ישראל. מתוך 760 אלף
משקי בית עירוניים יהודיים, קשורות 380
אלף משפחות במגוריהן עם מינהל מקרן
קעי
ישראל.
כל דייר בשיכונים אלה משלם דמי
חכירה שנתיים למינהל מקרקעי ישראל,
עבור הקרקע עליו עומד הבניין בו, הוא
גר. בגלל סיבות שונות אין דמי החכירה
אחידים, אפילו באותו בניין עצמו.
באותו בניין עצמו יכדלים להתגורר
משפחות המשלמות דמי מכירה בסך 4
ל״י בשנה ומשפחות המשלמות 55ל״י
לשנה. בסך הכל נכנסות לקופת המדינה
מדמי ההחכרהכ־ 5מיליון לירות לשנה.
ויו כמובן סכום זעום ביותר, ולכן
כיצד להכפיל סכום
תיכנן האוצר דרך
זה פי שש בשנה אחת.

״אכול ושתה -
כי מחר נמות!״
ך* תוכנית בבר הושלמה לפרטי
1 1פרטיה. לפי התוכנית יוכרז על תקופה
של ארבעה חודשים לצורך הרשמה להמרת
דמי החכירה בדמי רכישת הקרקע.
תוך כדי הרשמה יצטרך כל משתכן להפקיד
500ל״י אם הוא מתגורר באחת משלוש
הערים הגדולות, ו־ 250ל״י, אם
גר ביתר חלקי הארץ.
אולם כשיעשה זאת, עדיין לא יידע המשתכן
כמה עליו לשלם בעד הקרקע
עליה עומדת דירתו. מינהל מקרקעי ישראל
שומר לעצמו את הזכות לקבוע את
הצעת המחיר למשתכן ״לא יאוחר מאשר
24 חודש מתאריו תחילת ההרשמה.״ אם
המשתכן יסרב לקבל את ההצעה כעבור
24 חודש, יוחזר לו פקדונו.
אם יסכים המשתכן להצעת המינהל יהיה
עליו לשלם שליש מערך הקרקע במזומן
והיתרה בתשלומים לשיעורים למשך
5שנים בתוספת ריבית. מינהל מקרקעי
ישראל מעריך כי שתי כל הקרקע המוצעת
למכירה יהיה בסביבות 400 מיליון ל״י.
לפי חישוב?ה חוזה המינהל הכנסה של
30 מיליון ל״י בשנה, במשך עשר שנים.
ומה. יהיה אחר־כך, אחרי שכל קרקעות

18* ^ 1

איר משיגים 0קוופ עיתונאי?

עיתונאי דן (משמאל) וידיד*
ללכת ולמצוא מה עומדים לעשות בגווייתו
של אייכמן. האם ייקבר בישראל? האם
תישלח הגווייה לגרמניה או לארגנטינה?
״היה לי זמן עד שעה 7בבוקר,״ סיפר
דן ,״כדי להשיג את הסיפור. ידעתי רק
?־בר אחד: שלא מתכוונים לקבור את אייב־מן
׳בישראל. גווייתו תישרף. זה הפתיע אותי
משום שחוץ מבית־הקבדות הנוצרי ב**

חבר
האקדמיה• הצרפתית ר1ה קסל.
יפו לשריפת גופות.״
דן נסע לבית־הסוהר ברמלה, ש ז נערכה
ההוצאה להורג וחיפש שם ארובה. בית־הסוהר
היה מואר בזרקורים . .היו שם משמרות
מוגברים, גדרות תייל בכל מקום. לא
היה סימן לארובה.
הוא נסע ליפו, לבית־הקברות הנוצרי, ולא
מצא שם דבר. חזר לתל־אביי בשעה 3
בבוקר .״טילפנתי לחברי. ולא השגתי שום
אינפורמציה,״ אמר. לבסוף החליט ללכת
לחברו, קצין משטרה, שמאז חטיפת אייכמן
היה איש מרכזי בחקירתו ובשמירת ביטחונו

בבית־הסוהר. .

לא נוקרו אלא שעתיים וחצי עד סגירת
העיתון. זה היה הקלף האחרון. אורי דן
ניגש לכיתו של הקצין. הקצ ן פתח את
הדלת, עדיין במדים, בלתי מגולח ועייף.
הוא היה קצת נרגז• ,ו׳בכל זאת הכניס את
דן .״ך,סברתי לו מה הבעייה: .שאר מעט
זמן לדעת מה עשו עם גופת אייכמן.״
״נכון,״ אמר הקצין ,״שרפנו אה הגופה.״
״איפה עשיתם זאת?״
״אתה יודע שאין לנו הכלים לכך. ביקשנו
מחבר אצ״ל לשעבר, שיש לו בית
חרושת לתנורי מיטבח, שיכין לנו קרימטור־יום
קטן בבית־הסוהר. פנינו אליו מפגי. ש־כחבר
האצ״ל יכול היה לשמור סוד.״

השיכונים יועברו לידיים פרטיות? הרי
אז יאבד האוצר גם את ההכנסה בסך 5
מיליון ל״י לשנה שהוא מקבל עכשיו?
נראה שקברניטי המדיניות הכלכלית
חיים כיום תחת הסיסמא ״אכול ושתה כי
מחר נמות!״ שישברו אלה שינהיגו את
המדינה בעוד עשר שנים את ראשם איך
למלא את אוצר המדינה.

אמצעי כפיה
ך• שאלה הצפה׳״מאליה נוכח״ ה-
( ) תוכנית החדשה, שתיפגע בעיקר בשכבות
מעוטות היכולת, שהם רוב מניינו
של ציבור המשתכנים, היא: כיצד תגבה
הממשלה את דמי הקרקעות אם המשתכנים
יסרבו לרכוש את הקרקעות?
הממשלה חשבה גם על כך. תנאי החכירה
יוחמרו בזמן הקרוב, אחרי שתפורסם
הצעת המכירה, בצורה כה חמורה׳
שלא ישתלם למרבית המשתכנים להתגורר
בדירות הבנויות על קרקע חכורה.
•• דמי החכירה יועלו בשיעור גבוה
שכל משתכן יעשה את החשבון כי מוטב
לו לשלם סכום חד־פעמי תמורת רכישת
הקרקע, מאשר להיות משועבד לכל חייו
לתשלום דמי חכירה גבוהים, הצמודים ל־אינדכם
והעולים בכל שלוש שנים.
• החל מה־ 1באפריל 1971 לא תאופשר
עוד העברת זכויות בתנאי חכירה.
במילים אחרות: משתכן אשר ירצה למכור
את דירתו בעתיד יהיה חייב לפני המכירה
לרכוש את הקרקע עליה עומדת הדירה.
יהיה עליו להמיר את החכירה במכר,
אחרת לא יוכל להעביר את הזכויות
על הדירה.
שני אמצעי כפייה אלה יספיקו, לדעת
הממשלה, כדי לשכנע את מאות אלפי המתגוררים
על• קרקע של מינהל מקרקעי
ישראל (כולל קרקע של הקרן־הקיימת ו־עמידר)
להיענות להצעת הממשלה ולקנות
את הקרקעות שהמדינה מציעה למכירה.
יותר מזאת: כל משתכן חדש לא יוכל
החל מהראשון באפריל 1971 להיכנס לדירה
שהקרקע שלה חכורה, ייאלץ לרכוש
בזמן הכניסה לדירה גם את הקרקע עליה
היא ניצבת.
כך, אפילו אם ייכנעו העובדים בישראל
לפנחס ספיר ולא יעלו דרישות לתוספת
שכר, י גודלם לשנה הבאה כבר נחרץ: הם
ישלמו עוד יותר מיסים, אפילו יקראו
למיסים אלה בשמות אחרים.

״ומה עשיתם עם האפר?״
״שמנו את האפר בתוך כד גדול. לקחנו
סירה ביפו ויצאנו לזרוק את הכו מחוץ
למים הטריטוריאליים של ישראל.״
״הימה רוח?״
״כן, רוח דרומית־מערבית.״
״האפר יכול היה לחזור לחיף!״
״תשמע, זה מספיק. יש לך את הסיפיר
שלך. סיפרתי יותר מדי, אל תצטט את
שמי.״
דן עמד לעזוב את הבית. הוא רצה לפתע
לשאול עוד שאלה אחת וד,לד, אחיי
הקצין לאמבטיה. הקצין אמר :״אני ח־יב
לרחוץ את ידי. כאשר זרקנו את האפר
לים, התפזר חלק ממנו ונשפך על ידי.״
•הקצין התקרב לכיור, פתח את הברז והפשיל
את שחוליו כדי לרחוץ את ידיי.
עיניו של דן נשארו תקועות בידיים. על
הזרוע היה חקוק מספר כחול של מחנה
אושוויץ.
׳ שעה אחת קודם לכן היה זה האיש שהשליך
לים את אפרו של אייכמן.

שחקני ״ק 3וץ״ עורכים ח1רות לא דק על1

מנוחת הצלם

הצלם דרק ברג (משמאל) צילם את הצילומים לפלאקאט של קפוץ.
אחרי חמ ש שעות של עבודה רצופה, הסיר את חולצתו ונח כמה
דקות. על ה מיזרון: מחכים ב תו ר להצטלם. ב ת מונ ה משמאל: מיכל הרון ואיציק אפורי רוקדים.

1ל 111 רוקדים להנאתם במסיבה של צוות
קפוץ: שוערכה ה שבוע בבית יוסי אלפי
| \ 1X 111 111
בגבעתיים. מי מין: מ שתתפי המחזמר, איציק אפורי ובהירה שלם.

שית עידן
שבח אחים גם יהד

הצוות של שחקני קפוץ בחברתין
המחזאית רבקה רז (משמאל)
שכתבה יחד עם איזי אברהמי את המחזמר. לידה יושב המפיק דני דגן. ן

ך ר | 1הוא איציק אפורי (עירום) שהסתובב נו שן כל ה *

מסיבה כ שלגופו רק עורו. איציק אכל, שתה, רקד

ובילה בדיוק כמו שאר המ שתתפים הלבושים. מי מין: אחת נון ה ת מונו ת
הרבות שצולמו ל צו רן ייצורו של הפלאקאם למחזמר. העירום ה פן לדבר
שיגרתי בקרב אנשי המחזמר, כאילו היה זה עוד אפקט אחד משאר האפק טים
שמ שתמ שים בהם לשם ההמחזה. איש אינו מתרגש יותר מדי ממנו.

זטקסט -אדא

עד הע־רו
ך התחלה היתד! שיגרתית. כחמישים
• 1הצעירים והצעירות שהתאספו ביום השישי
האחרון בערב בביתו של השחקן יוסי
אלפי, התכנסו שם למסיבת יום־שישי רגילה.
את ראשיתה הם הקדישו לדיון מיקצו־עי.
היו אלו כל אנשי הצוות של המחזמר
הישראלי החדש קפוץ, המועלה על־ידי תיאטרון
דני דגן, והשיח התנהל מסביב להצגה.
חבר
הצוות אבי אביבי העלה תביעה שיחלקו
תה בהפסקות של החזרות. חבר
אחר, צבי גרונר, העלה את הספק, האם המשפט
מתור הטקסט, בו מצהיר אחד השחקנים
שהוא אינו רוצה להתגייס לצה״ל,
לא חמור מדי על רקע ישראל של היום.
״אבל יש צעירים שאומרים זאת, במציאות,״
טען בלהט הבמאי והמחבר, איזי אברהמי.
״אם אנחנו מעלים מחזה מציאותי — אז
הכל.״

העירום -
אמצעי תקשורת

ך* המשך היה שיגרתי פחות. שיח הן
1אזרחים הפך לשיח ערומים, או לשיח
לוחמים ערומים, אם רוצים לראות זאת כר.
העובדות היו בעצם די שיגרתיות. בתום
השיחה החלה המסיבה. תקליטים, ריקודים.
מישהו מתפשט, סתם כך, בפשטות. באמצע
החדר, לגמרי.
איש אינו מתרגש. מישהו נוסף מתפשט.
איש אינו שם לב. עם התקדם הערב, גדל
בהתמדה מספר העירומים והערומות.
אלא שזה לא היה אותו דבר בדיוק. זו
לא היתד, עוד מסיבת עירום. וודאי שלא
מסיבת הוללות .״מעולם לא ראיתי היעדר
מוחלט כזה של אווירה מינית, בין צעירים
וצעירות עירומים, כמו הפעם,״ מדווח כתב
העולם הזה .״לא היה ספק: הצעירים האלו
לא התפשטו כדי לעסוק בסקס. הם פשוט
(המשך

ב ע מו ד

דואט

סק סופוני עורכים ישראל שסמן,
עולה חדש מאנגליה, המ שתתף
א־ף״ הוא במחזמר, והי שראלית מיכל הרון.

{ ראש־הממשלה גולדה מאיר כמעט ונהרגה בתאונה
! כ ל? 1טו ס

השר שמעוו פרס

ה מ\ י ווי לישראל -ח ״ נו ס עיו

ב ס כנ ה!

וז המוות ממחי
יכולים למסור את מקומם בדייקנות.
במהירות של מטוסי סילון יש לטעות
הקטנה ביותר באיתור מקום חשיבות עליונה.
כתוצאה מהטעויות בדיווחי הטייסים,
הנקרמות בשל חוסר עזרי ניווט,
אין לפקחי הטיסה בלוד מושג מדוייק
היכן נמצא כל מטוס במרחב האווירי
שלהם. הם עיוורים בהרבה מקרים.

באלאגן נוראי
^ ם התנועה כמרחב האווירי
של לוד היא דלילה אין כל אסון
בכך. אולם ברגע שהתנועה האווירית מתחילה
להיות צפופה, אין פקחי הטיסה מסוגלים
להשתלט על הנעשה בשמיים. מאחר
שאין להם בעצם מושג איפה נמצא-ם
המטוסים באוויר׳ הם אינם יכולים להחזיק
אותם במרחק של 10 דקות טיסה בין
מטוס למטוס — שהוא זמן הבטיחות
1.1פתע, לפני שבוע, התגלה לאז־ המטים את המטוס בשמיים. אולם כאשר
] /רחי ישראל כי נמל התעופה המרכזי הוא ממריא או מתקרב לנחיתה בשדה־.
תעופה כלשהו, שוב אין הטייס מטיס את
1של ישראל׳ נמל־התעופה לוד׳ עלול לההמטוס.
פקח הטיס של שדה־התעופה הוא
פוך למלכודת מוות לאלה הטסים דרכו.
המטים את המטוס באמצעות הטייס. הוא
| לולא היתד, הפרשה נוגעת לראש־המנד

המדריך אותו, מכתן אותו, פוקד עליו
שלדי גולדה מאיר, ספק אם אזרחי ישראל
מתי לטוס, באיזה גובה לטוס, באיזה
| היו שמים ליבם לעובדה זו. אולם ההפקחים
עיוורים
ביתן ובאיזו מהירות.
! ידיעה כי בעת שמטוסד, של גולדה מאיר
הסיבה לכר היא פשוטה ביותר: לכל * 1התקרבו לחופי הארץ, נכנס המטוס,
| המריא לארצות־הברית מנמל-התעופה לוד,
ממרחק 48 מייל, לתחום הפיקוח של
י מלווה בארבעה מטוסי פאנטום, כמעט ו שדה־תעופה יש תהליכי נחיתה והמראה
מיגדל התצפית והפיקוח בלוד. ממרחק
,אירעה התנגשות קטלנית עם מטוס ישר משלו, התלויים במבנה הקרקע, צורת הזה,
שהוא מרחק של 7דקות טיסה עד
! אלי שהופיע לפתע ממול באותו נתיב מסלול, מזג האתיר וגורמים נוספים.
לנמל־התעופה, נימצא המטוס למעשה תחת
כדי שפקח טיס יוכל למלא את תפקידו
׳טיסה — גרמה לסערת רוחות.
פיקוחו של פקח הסיס.
ביעילות חייבים להתמלא שני תנאים:
| סערת הרוחות אילצה את שר־התחבורה,
בכל מטוס נימצא מכשיר מיוחד המ]שמעון
פרם, למנות ועדת־חקירה מיוחדת
#שהוא יהיה מצייד בכל מכשירי העזר
שיאפשרו לו לקבל תמונה מלאה ו־ שדר אוטומטית קוד אלקטרוני למכשיר
ז לחקירת הפרשה ולסיכום העובדות. אולם
המכ״ם׳ שצריך להיות בשדה־התעופה. מ,באותו
יום כמעט, בו מינה את ועדתמדוייקת
על המצב.
אחר שכל מטוס משדר הד אלקטרוני
) החקירה׳ כבר ידע השר שמעון פרס לח־
#שהוא יהיה בעל כישורים מתאימים
אחר, יכול פקח הטיס לראות על גבי
רוץ משפט פסקני ולקבוע מי היה אשם
) בכמעט־תאונה שאירעה לגולדה מאיר. אמר להשתמש במכשירים, לקלוט את תמונת המסך שלו היכן בדיוק נמצא כל מטוס
המצב ולהנחות את הטייס במדוייק.
במרחב האווירי שלו. כך הוא יכול לשלוט
\ שמעון פרס :״אם היה מחדל במה שקרה
שני תנאים אלה אינם קיימים בנמל־במצב
ולכוון את תנועת המטוסים הממ1בשמי
תל־אביב, אין הדבר קשור בממד ה מפקחי ניכר חלק
לוד. של התעופה
ריאים
והנוחתים׳ ולשמור על מרחק וושור
המצוי בנמל־התעופד, לוד או בנוהלי־גובה
בטיחות ביניהם.
לאוויר, אלא בהחלטות שקיבלו הטייסים׳.
בנמל־התעופה של לוד לא קיים מכשיר
ו עצם חריצת המשפט המוקדם בעת מינוי
ראדאר כזה. לפקחי הטיסה אין אמצעי
׳ ועדת־החקירה היא מוזרה ביותר. אולם
טכני מהימן שבעזרתו הם יכולים לקבל
|קיים משהו חמור יותר בדבריו של שרתמונה
על המצב. תחת זאת הם נאלצים
,התחבורה: אי־ידיעת העובדות, סילוף דיליצור
תמונה באמצעות דיח־חי הטייסים.
{ מציאות ונסיון להסעות את דעת־הקהל.
ברגע שמטום ניכנס למרחב האווירי
י כי בניגוד להצהרותיו של שמעון פרס
של לוד הוא מתבקש למסור נתונים לגבי
1ניתן לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת: נמלמקומו,
גובה טיסתו ומהירותו. את גובה
! התעופה לוד הוא אחד מנמלי־התעופה ההטיסה
והמהירות מראים מכשירים ב!
מסוכנים והגרועים ביותר בעולם לנחיתה
מטוס. אולם לגבי נקודת הימצאו צריך
י והמראה. הוא מהווה מלכודת־מוות פוטנ-
הטייס להיעזר במכשירי ניווט מדוייקים.
|ציאלית. העובדה שעד היום טרם אירעה
מה הם עזרי ניווט אלה?
״בו כל קטסטרופה שהסתיימה באובדן חיים
אלה ה ב תחנות רדיו המשדרות גלי
׳המוני, וכל התקלות הסתיימו במה ש־רדיו
הנקלטים במטוס. על ידי קליטת ה)מכונה
״קירבת תאונה -בלבד, היא פרי טיסה הם בעלי כישורים שאינם מתאימים
גלים משתי תחנות המרוחקות זו מזו,
המיקרה המוצלח והמזל העיוור בלבד.
לעבודתם. הם עובדים בתנאי עבודה גרויכול
לטייס לקבוע את מקום הימצאו ה־עים,
כמעט ללא אפשרות השתלמות וב*

מדוייק על המפה, בנקודת הצטלבותם של
רמה מקצוענית נמוכה מאוד לגבי המקושני
גלי הרדיו.
בל בשדות תעופה מודרניים.
אין אנשים׳ אין מכשירים
מאחר שעזר הניווט האחרון לגבי טייס
הצרה אינה מתחילה כאן, אלא בעובדה
^• 1אזרח הפשוט, שאינו מתמצא ב שהאנשים האחראים על תיכנון וקביעת המתקרב לחופי הארץ הוא מכשיר ניווט
) /סבך המונחים הטכניים׳ ובמיכלול ה תהליכי הפיקוח בשדה התעופה בלוד — הנמצא ברודוס, חשובים אמצעי ניווט אלה
לקביעת מקום הימצאו של המטוס.
בעיות הקשורות בנחיתת והמראת מטוסים
אנשי אגף התעופה האזרחית של משרד
לפי הפירסומים הרשמיים של אגף-
|מנמל־תעופה, נראית הפרשה כענין שולי:
התחבורה, הם אנשים שאין להם את
התעופה־האזרחית נמצאים בישראל שני
״עובדה היא שמטוסים נוחתים וממריאים
הכישורים האישיים וההכשרה המתאימה
עזרי ניווט כאלה: האחד מעל בניין כל-בו
|מלוד ללא תקלה; אז סימן שזה בסדר.״
לקביעת התהליכים.
שלום בתל־אביב והשני בחיפה. אולם זוהי
אולם פני המציאות שונים לחלוטין. כדי
נוסף לכל אלה קיימת הבעיה, שהיא
אינפורמציה מוטעית. ימכשיר בחיפה אינו
בלהבין מה מתרחש באמת סביב נטל־התעו-
אולי החמורה ביותר, של חוסר אביזרים
פועל כלל. הטייסים המתקרבים לארץ נאז
פ ה של לוד כדאי להיכנס, ולוא גם על
טכניים המסוגלים לאפשר הפעלה תקינה
לצים לאתר את מקום הימצאם רק לפי
של שדה־תעופה כמו זה של לוד.
ן קצה המזלג׳ ללימוד הבעיות.
כדי להבין את הבעיות ואת הסכנות עזר ניוזט אחד. כתוצאה מכך אין הם
עובדת יסוד מיספר אחד: הסייס הוא

האורבות מאחורי הבעיות האלה, יש לצייר
תמונה דמיונית של מה שמתרחש
ברגע שמטוס מתקרב לחופי הארץ, ועומד
לנחות בנמל־התעופה של, לוד.

אורות הגישה

לול הנחיתה בעזרת אורות־גי שה מיוחדים,
המאירים את המסלול. בלוד יש אובוזד־גישה
מצד אחד, שם נוחתים במצב רגיל. אולם
בתנאי ראות גרועים, אין או רו ת־גי ש ה ^ ב־צידו
האחר, דבר המסכן את נחיתת המטוס:

מנסה לטשטש :
הנדרש בהמראה ונחיתה — מכיון שאין
להם כל אמצעים לכך.
בשדה־התעופה לוד צריך היה לפעול
גם מכשיר הנקרא מד־מרחק — המשדר
למטוס את המרחק בינו לבין מסלול הנחיתה.
גם מכשיר זה אינו פועל בלוד,
דבר המקשה על ההתמצאות של הטייסים
ופקחי הטיסה כאחד.
מצב זה הוא שגרם לכך שבשנה האחרונה
בלבד אירעו בנמל־התעופה של
לוד כ־ 60 מקרים של ״כמעט תאונה״ מוצהרים,
כשמיספר המקרים במציאות גדול
בהרבה, ובנם לא הסתיימו בתאונה.
המיקרה הבא יכול להמחיש את הבאלא־גן
הנוראי בנמל־התעופה של לוד: פקח
טיס הבחין שבגלל דיווח מוטעה, מתקרבים
שני מטוסים, אחד שהמריא מהמסלול
ואחד שהתכונן לנחות עליו, זה אל זה.
הפקח החליט למנוע תאונה בכל מחיר.
הוא פקד על המטוסים שטסו זה מול זה:
״אתה תפנה ימינה ואתה תפנה שמאלה!״
כוונתו היתד, כמובן להפנות כל מטוס
לכיוון אחר. אולם הוא שכח שהימין והשמאל
שונים במטוס המתקרב ובמטוס
היוצא, וכך היפנה אותם לאותו כיוון. רק
ברגע האחרון נמנעה תאונה.

צוואר הבקבוק
רשת עז רי הניווט החסרים ו-
^ פקחי הטיס היא רק אחת הבעיות
של שדה־התעופה בלוד. בעיות נוספות הן:
#צוואר הכקכוק כלור. בשל המיקום
המיוחד של נמל־התעופי, לוד׳ ו־ובגלל
סיבות ביטחוניות נעשית כל התנועה
האווירית לארץ וממנה דרך כיוון
אחד: מלוד מערבה וממערב אל לוד. משרך
התחבורה יכול היה למנוע תקלות
לוא היה לוחץ ופועל למען קביעת נתיבים
שונים לכניסה ויציאה לשדה. כלומר:
שכל המטוסים הממריאים מלוד, יטוסו,
למשל, צפונה ורק אחר־כך מערבה;
ושכל המטוסים הנוחתים בלוד יגיעו מדרום
לפני שהם נכנסים למסלול הנחיתה.

#קיומו של מסלול המראה ד־

נחיתה בודד סלוד. אילו היה בלוד
מסלול מקביל שהיה מאפשר את גישת המטוסים
הממריאים לנקודת זינוק אחת
להמראה בקצה המסלול, ניתן היה להפוך
את המסלול לחד־סיטרי, בו נוחתים ו־ממריאים
רק מכיוון אחד.
בהעדרו של מסלול מקביל, נאלצים
מטוסים העומדים להמריא להמתין לתורם
לנוע אל המסלול. תנועה של מטוס
על המסלול׳ הנקראת ״הסעה״ ,נמשכת
עד חמש דקות. בחמש דקות אלה אין
שום מסוס אחר מסוגל להמריא אוי לנחות.
כתוצאה מכך נגרם ביזבוז זמן של
מנועי־מטוסים. כדי למנוע ביזבוז כזה
מאפשרים היום בלוד נחיתה והמראה צולבת.
זהו מצב מסוכן ביותר העלול לגרום
לתקלות.
עוד יותר מזה: אם חם וחלילה ייגרם
איזה נזק למסלול הבודד, ומטוס המתכונן
לנחיתה לא יוכל לנחות בו (בגלל תאונה
שאירעה על המסלול, למשל) ,הוא
יצטרך לחפש לעצמו שדד,־תעופה אלטרנטיבי.
שדה התעופה היחיד במרחב הבא
בחשבון לנחיתת מטוסי סילון הוא שדה
התעופה של אתונה. אולם רוב המטוסים
המגיעים לארץ באים ללא רזרבות דלק
שיאפשרו להם לסוס לאתונה. אילו רצו
להצטייד ביציאתם בדלק שיבטיח להם טיסה
לשדר,־תעופה אלטרנטיבי, היו צריכים
לקחת עמם 9טון דלק נוספים שפירושם
פחות 90 נוסעים. אף חברת תעופה לא
היתד, מסכימה לכך.

הגיתענים החסרים

צעות מכ שירי מכ״ס (מימין) יכולי ם הפקחים לדעת את מ קו מו ה
סדוייק של כל מטוס בסביבת שדה־התעופה. בלוד אין מכ שיר
כזה. במיקרים רבים אין הפקחים יודעים כלל היכן נמצאים בדיוק
המטוסים אותם הם נוכוונים לנחיתה על מסלול שדה התעופה.

תעופה מודרני. ליד מכ שירי הקשר, שומרים פקחי־הטיסה על הקשר
עם קברניטי המטוסים, נותנים להם הוראו ת נחיתה מדוייקות. בא מ

המסלול בתנאי ראות לקויים הם מכשיר
שידור קטן׳ הניצב בקצה המסלול,
והמשדר פולסים מיוחדים הנקלטים במטוס
והמכוונים את הטייס אל המסלול
בעזרת קרן הרדיו. נוסף לכך קיימים
בקצה מסלול הנחיתה אורות מיוחדים הנקראים
״אורות גישה״ ,המכוונים את הטייס׳
אל המסלול.
הצרה היא שבלוד מותקנים אורות הגישה
ומכשיר ד,פולס רק בצידו האחד
של המסלול, משם נוחתים בדרך כלל
בתנאים הרגילים. לעומת זאת, דווקא בימים
שתנאי הנחיתה גרועים בגלל סופות
ורוחות, ואז נאלצים הטייסים לנחות מכיוון
הפוך — דווקא אז כשהם זקוקים
ביותר לאורות הגישה ולמכשיר ד,פולס,
הרי אלה אינם נמצאים כלל .״לנחות במצב
כזה זוהי חצי התאבדות,״ התבטאו
לא פעם טייסים ותיקים.
הטענות של הטייסים נגד הליקויים החמורים
והמסוכנים בנמל־התעופה לוד, אי־

גם חדשים .׳ הם מושמעים זה שלוש שנים.
לפני שנתיים אף העלתה אותן סיעת
העולם־הזה בכנסה בשאילתות לשר־התח־בורה.
אולם בשל העדר תקציב והעדר
הבנה לסכנות הטמונות במצב הקיים, לא
חל כמעט שינוי במצב, פרט להחלפתו של
מכשיר עזר לנחיתה בלתי אמין שהתגלה
בשדה־ר,תעופה של לוד.

מטביעי חותמות בלבד
ך• אשמים

העיקריים

באנרכיה

! ן השלטת בנמל־התעופה של ׳ לוד הם
אנשי אגף התעופה האזרחית. בארצות־ה־ברית
קיימת בשטח זה רשות מיוחדת —
אגף־התעופד,־ד,פדראלי׳ הדואגת לבטיחות
ולבדיקת נוהלים של שדות תעופה. שם
עוסקים בכך אנשים המומחים במקצועם
ויודעים מה הם רוצים. בארץ עוסקים
בנושא זה אנשים שהם חסרי ידע בנוש

התעופה המודרנית; שאינם יודעים מה
מסוגל מטוס מדגם בואינג לעשות, המניחים
לאל־על לערוך את הבחינות לטייסים
שלה ומסתפקים בכך שהם מטביעים חותמת
אישור על התוצאות. אלה הם אנשים
לא מקצועיים, המעתיקים תקנים ממדינות
אחרות מבלי ליישמם לתנאי הארץ; המפגרים
במקצוע התעופה 12 שנים אחורנית,
שאין להם מושג מה זה לטוס על
מכשיר ביות או על קו מגנטי. אלה אינם
מסוגלים לעכל אפילו את דרישותיהם הצודקות
של הטייסים.
הם יוצאים מתוך הנחה שאם עד כה
לא אירעו אסונות, המצב הוא תקין ומדוע
לבזבז כסף על מיתקנים לנוחיות הטייסים?
יתכן
שהם צודקים לגבי ,־ 997 של המקרים.
אולם כאשר תתחולל פעם קטסטרופה,
ובתנאים הנתונים זוהי רק שאלה
של זמן, יהיו אלה הם, שיצטרכו לתת
את הדין על כך.

חצי התאבדות
** ר כה דובר בנחיו 3לוחמר אה
י ג מלוד בתנאים נורמליים. אולם המצב
גרוע ומסוכן אלף מונים כאשר מטוס
חייב לנחות בלוד בתנאי ראות ומזג-אוויר
לקויים, להיעזר אז במה שנקרא! ״נחיתת

מכשירים״.
בניגוד לאגדה הרווחת בציבור אין דבר
הנקרא. נחיתה עיוורת״.
בכל נמל־תעופה גדול קיימים מכשירים
המסוגלים להנחות את הטייס אל המסלול
בתנאי ראות לקויים (סופות, ערפל, או
חשיכה מוחלטת) ,אולם מגובה מסויים,
מתחת לפני העננים, שהוא במקרה האופטימלי
60 מטר, חייב הטייס לסמוך על
עיניו בלבד.
המכשירים המנחים את הטייס אל קיר־

הבלוף של עזו׳ הניווט

תרשים זה מדגים
כיצד יכול
טייס לאתר בדיוק את מקום הימצאות מ טו סו ומרח קו מעדה־התפו־פה.
בעזרת שני משדרי רדיו הנמצאים ב מ קו מו ת שונים, הוא קובע
את הנקודה המדוייקת של מקומו. מכשיר מיוחד מראה לו את ה מרחק
אל שדה־התעופה. בי שראל יש רק משדר־רדיו אחד לניווט,
ואילו מד־המרחק אינו א מין במיקריס רבים, כ מו מכ שירי המכ״ס.

המואה ונחיתה צולבת

חוסר מסלול מקביל
ב שדה־התעו־׳
פה של לוד גורס לביזבוז ז מנ ם של ממוסים הממתינים להמראה.
אילו היה קיים מסלול מקביל, שהיה מאפ שר למטוסים להגיע לנקודת
הזינו ק להמראה, ני תן. היה להפוך את המסלולים לחד״
סיטריים, בהם ממריאים ונוחתי ם המטוסים ב או תו כיוון. היום מבוצעות
המראות ונ חי תו ת צו לבו ת (ראה ציור) המהוות סכנה ל מ טו סי ם).

מ מסתתר מאחורי היסוד החשבונות הבדל ב עוד ם

ך ץ דך תקופה של שבעה חודשים
1 1חוסלו שלוש מהדמויות הידועות של
העולם התחתון הישראלי.
באפריל השנה נרצח ביריות ברחוב אלנבי
בתל־אביב עזרא שם־טוב מזרחי׳ מלך מוע־דוני־הלילה
של תל־אביב.
באוגוסט השנה נרצח ביריות בדרך לירושלים
גואל תנעמי, אחד מסוחרי הסמים
הגדולים במדינה, שהיה ידוע בכינוי
״מלך הסמים.״
השבוע נרצח ביריות כשהוא ישן במיטתו
בביתו שברמת־גן אמנון חדד (.)36
הוא לא היה בעל תואר מלך באף אחד
משטחי הפעולה של העולם התחתון הישראלי,
הוא לא היה קליבר במימדים של
מזרחי ותנעמי. יחד עם זאת היה דמות
ידועה בחוגי העולם התחתון. הוא היה
קליינט קבוע במועדוניו של עזרא מזרחי
והוא הסתובב באופן קבוע בכרם התימנים
בתל־אביב, איזור פעולתו של גואל תנעמי.
אחרי רצח עזרא מזרחי, הצליחה המשטרה
ללכוד את החשוד ברצח, סלומון
(סמי) אבו, שמשפטו מתקיים בא!זירת טירור
בימים אלה. אולם שלושה חודשים אחרי
רצח תנעמי ושבוע אחרי רצח אמנון
חדד, מגששת עדיין המשטרה באפילה,
אינה מצליחה לפתור את חידות מעשי
רצח אלה.
במידה מסויימת מזכיר מצב זה את מה

שאירע בברזיל לפני כשנה. שם נתגלו
מעת לעת גוויותיהם נקובות הכדורים של
דמויות ידועות בעולם התחתון, מבלי שהמשטרה
הצליחה לגלות דבר על רוצחי-
הן. רק מאוחר יותר התברר כי היתר, זו
כנופיה של אנשי משטרה שבחרה לחסל
את חשבונותיה עם אנשי העולם התחתון
בדרך הרצח. אין להעלות על הדעת כלל
אפשרות דומה בישראל. אולם לאור שלושה
מעשי הרצח בעולם התחתון, ברור
כיום כמעט למעלה מכל ספק כי כנופית
מחסלים פועלת כאן באין מפריע, עורכת
טיהור של חיסול חשבונות, שרצח אמנון
חדד אינו הפרק האחרון שבו.
אמנון חדד נרצח בבית בו הוא נולד
— ברחוב אלרואי בשכונת תל־יהודה ש־

ברמת־גן. בשעתו שבן במקום צריף רעוע.
אולם אביו של אמנון, שהיה סוחר מצליח,
חיסל את הצריף ובנה במקומו בהדרגה
בית בן שלושה חדרים המופרדים זה מזה
באמצעות חצר גדולה (ראה תרשים).

החולשה: מועדוגים
כיו שד ^דנץ^פטל^הי^ו^יד
נער צעיר, והותיר אחריו אשה וחמישה
ילדים. אמו של אמנון נישאה בשנית ועברה
להתגורר בנתניה. את הבית ברחוב
אלרואי מסרה בשכירות. דק את אחד החדרים
במקום השאירה לאמנון, שהסתב־סך
עם הדייר שהתגורר בשאר החדרים,
נאלץ לעזוב את חדרו ולהתגורר בדירה

שכורה במקום־מגורים אחר ברמת־גן.
כל אחיו של אמנון הסתדרו בחיים. או,יו
הבכור זכריה מועסק במישרה מכובדת
בעיריית רמת־גן. האח רוני עובד כנהג
שכיר. אחיו אהוד, שלמד בקיבוץ משרת
עתה בצה״ל. ואילו אחותו היחידה, אילנה,
היתד, נשואה לנהגו הפרטי של אברהם
קריניצי, שנהרג בתאונת דרכים יחד
עם ראש עיריית רמת־גן.
אמנון היה הבן היחיד שלא הצליח להסתדר.
עוד בגיל צעיר התרועע עם חבורת
עבריינים וביצע כמה פריצות. בהיותו
בן 20 עמד לשאת אשה. אלא שדווקא
אז נתפס בביצוע עבירה, נידון לשלוש
שנות מאסר. חברתו, מלכה, המתינה לו
בנאמנות. כשהשתחרר מהכלא, נשא אותה
לאשה.
זמן מה עבד אמנון כנהג מונית שכיר,
פירנס בכבוד את אשתו ושני ילדיו. אולם
היתד, לו חולשה: לבקר במועדוני־לילה ו-
מועדוני־קלפים, שם ביזבז את מרבית כספיו•
מאחר שמשכורתו לא הספיקה לו,
התרועע שוב עם אנשי העולם התחתון,
וביצע עמם יחד כמה מיבצעים שהחוק
רואה בהם משום עבירות. לא פחות מ־12
פעמים נעצר אמנון כחשוד בעבירות שונות,
אולם מעולם לא הצליחו למצוא נגדו
הוכחות. רק בשנת 1965 נתפס בגניבת
גביעי כדורגל ממשרדי ההתאחדות לכדורגל

חומה

מיטת הרצח

נך הלנה האטה

הסבתא טי א
טמעה

דיות הפשע והמשפחה

רוני חדד, אחיו של הנרצח א מנון חדד,
ובני מ שפחתו, ניצבים בבית בו נרצח
א מנון חדד. כאשר נרצח, י שן אמנון בחדר השמאלי (עגלת הילדים ניצבת לפניו) .במקום

בו עומדים בני המ שפחה ישנה אמו של אמנון. התרשים משמאל מסביר את המיבנ ה ה מיוחד
של הבית ברמת־גן ומתאר היכן נמצאו האשה והילדים ב שעה שאירע מעשה הרצח. אשת
הנרצח, מלכה חדד, ישנה עם בעלה בחדרם המ שותף, יצאה מן החדר ז מן קצר לפני הרצח.

התחתון הי שר אלי*
בסמים׳ .״הוא אולי עסק בדברים לא כשרים
אחרים,״ אמר זכריה ,״והיו לו הרבה
חברים מהעולם התחתון, אבל בסחר סמים
הוא לא עסק.״
לפני כשבועיים חזר אמנון לביתו בטרמפ.
הסיע אותו מכרם התימנים קצין
משטרה שהוא קרוב משפחה שלו .״אמנון,
עזוב את הביקורים שלך בכרם. הגיע
הזמן שתחזור למוטב׳ הרי אתה אב לילדים,״
ניסה קצין המשטרה לדבר על
ליבו .״לי כבר שום דבר לא יעזור,״
השיב לו אמנון ,״אני כל כך מסובך שאולי
עוד אשב אצלך במאסר עולם.״
אבל הגורל הועיד סיום אחר לחייו של
אמנון חדד.

כלב בוקסר למישמר
יום השלישי, ה־ 27 בחודש, חזר

בשווי של 200ל״י. בחקירתו גילה כי
התכוון גם לגנוב את גביע אסיה לאלופות
המכיל שבעה וחצי קילוגרם זהב.
משיכתו זו לגביעי ספורט באה לו כנראה
מהתקופה בה היה כדורגלן ב מכבי
רמת־גן. אולם השופטים לא התחשבו בתחביבו,
דנו אותו לשישה חדשי מאסר.
מאז לא נידון יותר.

^ אמנון לביתו בשעה 11.30 בלילה.
אשתו כבר שכבה לישון בחדרם. אמנון
העיר אותה .״אני רעב,״ אמר לה. מלכה
חדד השיבה לו :״עזוב אותי, אני עייפה.״
לדבריה היא נרדמה שוב מבלי לדעת אם
אמנון הכין לעצמו את ארוחתו.
כעבור שעה בערך נשמעה שריקה מכיוון
החצר. היה זה סימן מוסכם בין אמנון
לבין כמה מחבריו. שניים מידידיו של
אמנון באו לבקרו, הביאו לו במתנה כלב
בוקסר ענק.
״אמנון היה חובב כלבים, תמיד נמצא
אצלו איזה כלב,״ סיפר אחד מידידיו. או־

צרות כשרשרת
חרי מלחמת ששת ^ ד מי ם ^
אמנון, בשותפות עם אחיו רוני, מכו׳
נית משא ועבד עליה בהובלות. אולם כע•

האשה כחשודה=״ג

תמונת

הנרצח א מנון חדד, ניצבת על ספסל הנאש מים,
יום אחרי רצח בעלה. היא נעצרת
אחרי שהמ שטרה ח שדה ב ה כי שיתפה פעולה
עם הרוצחים, יצאה מן החדר בו ישנה
עם בעלה ז מן קצר לפני הרצח. בינ תיי ם
שוכנעו אנשי המ שטרה ב א מי תו ת סיפורה.

הביתה. היא חזרה לישון.
רק כשהתעוררה בשעה תשע בבוקר,
נזכרה בדברי הילדה, ניגשה למיטתו של
אמנון לבדוק את הדם שעל פניו. היא
מצאה את אמנון שוכב במיטתו בתוך
שלולית של דם. שני נקבים של כדורי
אקדח היו פעורים ברקתו.

הנרצח
מס׳ ג
והנאשם

ברצח
מס׳1
בור זמן קצר התקלקלה המכונית והם
נאלצו להעמידה.
הוצאותיו וצרותיו של אמנון חדד הל כו
וגברו. הוא הסתבך בחובות. בעל הדירה
בה התגורר תבע אותו על חוב של
שכר־דירה בסך של ,1800ל״י, הוציא נגדו
צו פינוי. אמו של אמנון הוציאה את
דייר המישנה מביתם ברחוב אלרואי ו־איפשרה
לאמנון ולמשפחתו להתגורר שם
יחד עמה.
בינתיים נולדה לאמנון, לפני כשנה וחצי׳
בת שלישית — עם מום בלב. בינואר
השנה ילדה אשתו ולד מת. הוא
נאלץ למכור את המשאית כדי לשלם את
חובות שכר־הדירה. מצב זה גרם לכך שיעדר
יותר ויותר מהבית. אשתו ומשפחתו
לא ידעו כמעט דבר על התעסקותו.
״הוא הסתובב בחברה לא טובה,״ אמר
אחיו זכריה. לפעמים היו חבריו באים לבקרו
בביתו ואז היה שולח את אשתו
מלכה מהחדר. לילה לילה היה חוזר הביתה
בשעות מאוחרות. לעיתים קרובות
היה בא מוכה וזב דם. אולם מעולם לא
גילה לאשתו ובני משפחתו את מקור החבלות
בגופו.
בדרך כלל היו מכריו של אמנון רואים
אותו בכרם התימנים, בחברת אנשים המוכרים
כסוחרי סמים. אולם בני משפחתו
מעידים עליו כי הוא עצמו לא השתמש

מכונת האמוג טיהרה
ך* ל, בשעתיים אחרי שגירתה
ן את רצח בעלה הזעיקה מלכה חדד את

ך -וןןןיייןןןו? א מנון חדד (משמאל) בחברת סלו מון אבו (מימין),
1ו ¥1ת1111
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 _ 1 # 1 1 1הנאשם ברצח עזרא מזרחי. א מנון חית ידידו של
אבו, ונראה שידע על הרקע לרצח מזרחי. נראה כי חי ס לו הו, כדי שלא יגלה את סודם.

לם קרוב לוזדאי שהפעם לא רכש אמנון את
הכלב בגלל חיבתו לכלבים. נראה שהוא
חשש ממשהו, רצה לגדל בחצר ביתו כלב
שמירה שיזהירו מפני כל זר שיכנס לחצר.
אלא
שהוא רכש את הכלב באיחור. בשעה
שלוש לפנות בוקר באותו לילה,
שמעה מלכה, לדבריה, צעדים הקרבים לחדר
בו ישנה עם אמנון. הצעדים התקרבו
ואחר כך התרחקו. כחצי שעה מאוחר
יותר שמעה מלכה במיטתה את קול ילדתה
הבכורה קוראת אליה מחדרה שמעבר לחצר,
במרחק עשרה מטרים. הילדה קראה
לה כיוון שהתינוקת בעלת המום בלב התעוררה
משנתה והחלה לבכות.
אמנון התעורר גם הוא לשמע קול הילדה
.״מה זה, מלכה?״ שאל .״התינוקת

התעוררה ואני הולכת אליה,״ השיבה
לו אשתו. היתד. זו הפעם האחרונה שדיברה
אליו.
היא יצאה מהחדר ועברה לאגף השני
של הבית, בו נמצא חדר הילדים. את הדלת
לא נעלה מאחוריה, כי חשבה לחזור
למיטתה, כך הסבירה. היא הכינה תה
לתינוקת ונשארה לידה להרדימה. כיון שהתינוקת
התקשתה להירדם, נשארה מלכה
לישון בחדר הילדים.
בשעה מוקדמת בבוקר העירה אותה
בתה הבכורה .״אמא,״ אמרה הילדה ,״לאבא
יש דם בראש.״
מנומנמת, לא ייחסה מלכה חשיבות
לדברי ילדתה. היא כבר התרגלה לעובדה
שאמנון חוזר הביתה זב דם. חשבה כי
בלילה לא הבחינה בדם שטל ווויי. ר׳״חיי

המשטרה. עובדה זו ועובדות נוספות גרמו
לכך שהמשטרה עצרה מיד את מלכה,
ואת שני הידידים שהביאו לאמנון את
בלב הבוקסר אותו לילה, כחשודים ברצח
או בשיתוף פעולה עם הרוצחים.
חוקרי המשטרה מצאו סתירות רבות
בעדותה של מלכה. הם לא הבינו כיצד
יתכן קשר מקרי כזה שהיא עזבה את
החדר בו נרצח בעלה בדיוק זמן קצר לפני
המועד המשוער של הרצח. כיצד לא
שמעה את היריות? מדוע הודיעה למשטרה
באיחור כה רב על הרצח?
בביתה של אחותו לזל אמנון חקרו
חוקרי המשטרה את בתו הבכירה כדי לאמת
את סיפורה של האם. הילדה חזרה
על הסיפור :״התינוקת התעוררה ובכתה.
הלכתי לקרוא לאמא. ראיתי בחוץ כלב
גדול. פחדתי וחזרתי לחדר. אבל התינוקת
המשיכה לבכות. אז קראתי לאמא מבחוץ.״
סיפורה
של הילדה אישר את עדות האם
כי שמעה צעדים קרבים לחדר לפני
שיצאה ממנו.
באשר ליריות, טענה מלכה :״שמעתי
רעש, כמו שתי דפיקות חזקות. אבל לא
ייחסתי לזה חשיבות. תמיד יש אצלנו רעש.״
גם אמו של אמנון, שישנה בחדר
קרוב יותר לחדר בו נרצח לא התעוררה
לשמע היריות. גם היא העידה כי שמעה
שתי חבטות עמומות, אבל מאחר שהיא
רגילה לרעש הבוקע מחדרו של אמנון בלילות,
לא ייחסה להם חשיבות.
כאשר ציוה השופט דב לוין לעצור את
מלכה ל־ 10 ימים, היא פרצה בקריאות
היסטריות :״הם משוגעים! הם לא יוד

המחסל׳ בועלים שוב
ן (הנזשן נזפנזוז )25

ה עגד/ג 11
הגמישונים של ״מרסי״ זכו אצלכן להצלחה
חסרת־תקדיס, לכן מנסים עכשיו גם מפעלים
קטני־מוניטין לקרוא לתוצרתם בשם ״גמישונים״,
בתקווה שאתן לא תרגישו בהבדל.

כשאתן קונות גמישונים — היזהרנה מאד!
הקפידו לקחת רק גמישונים של ״מרסי״ ,כי רק
אלה הגמישונים המקוריים והמצטיינים באיכות
המיוחדת, שאותה הם לא יכולים לחקות.

זים מד, הם עושים! מדון ד,פ עוצרים או;

ידידיו
של אמנון שוחררו עוד לפני שהובאו
לפני שופט, אחרי שהוכיחו אליבי.
גם מלכה עמדה השבוע על סף שחרור
ממעצר. מדי ערב נלקחה לחקירה וחזרה
בדיוק על גירסתה הראשונה. החוקרים
החליטו להעמידה במבחן מכונת האמת.
מכונת האמת הצביעה על כך שמלכה חדד
אינה משקרת.
מי, אם כן, רצח את אמנון חדד ומדוע?

האיש שידע יותר מדי
* תכן ופתרון התעלומה טמון בסיפור
הבא, המתפרסם כאן לראשונה:
ימים מספר אחרי רצח עזרא מזרחי,
בחודש אפריל השנה, ניגש אחד מחבריו
של אמנון חדד לאלישע מזרחי, אחיו של
עזרא מזרחי. אותו ידיד סיפר כי הוא מכיר
היטב ידיד של החשוד ברצח מזרחי,
סלומון אבו. הוא גילה אז את שמו של
אמנון חדד.
אלישע ביקש מהידיד המשותף שיקשר
אותו עם אמנון. הפגישה סודרה ואמנון
חדד ואלישע מזרחי נפגשו בבית־היציקה
של אלישע בדרום תל־אביב. אלישע ביקש
אז מאמנון חדד, ידידו של סלומון אבו,
שיגלה לו את המהלכים והאנשים שגרמו
לרצח אחיו. שכן, גם אם יוכח במשפט
שסלומון אבו הוא שרצח את עזרא מזרחי,
כמעט ברור שהוא היה במקרה זה רוצח
שכיר, שמילא שליחות של אחרים. אלישע
רצה הוכחות בדבר זהותם של אותם האחרים
המיסתוריים.
באותה פגישה סיפר חדד לאלישע כי
אמנם ידועים לו פרטים בקשר לרצח
עזרא מזרחי, אבל הוא חייב עוד לשקול
ולחשוב אם לגלותם או לא. השניים נפרדו
כשאמנון חדד מבטיח שברגע שיגיע לכלל
החלטה יתקשר שנית עם אלישע מזרחי.
הוא לא התקשר יותר.
כאן ייתכנו שתי אפשרויות:
• יוזמי רצח עזרא מזרחי חשדו ב
ישיבת
מרכז

ביום ה׳ 5.11.70 ,בשעה 7.30 בערב, תתקיים
במשרדי המערכת, רח׳ קרליבך ,12 תל־אביב.
חכרי המרכז מוזמנים

מקלט הטלויויה
הטוב בעולם

לרגל נסיעה לחדל

גם ט ר חי ס טז רי ם, רעזנז׳-
71)7־ ונזטרכזת סטריו
מ טז לי ם מיוצרים ׳1/י

111 $01608-10111112

^ ה ^ מזז ד מ ^ז
פררגרן ש מודל 808 שלושה מנועים 2 -פרי־אמפליפיירים
כולל כל הנתונים 1400 -ל״י

ח/׳זזב ל שולי םחד שי ם.
הספקהרמ רוי רז ת
מי ד בי ת ז לל אמכס.
הסזכן הבל שדי:כיז 1רי 1ש״ם
המנוי להתקשר 68282/1החאן הירושלמי
ולהשאיר מס׳ טלפון עבור יענקלה מרזל
קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

אוסנתצמרתבע ״נו

דודו גגמ נימם נו ת ל קורס
דוג מניו ת ו

ה קו ר ס שיערך ב מ לון ש ר תו! ת ״ א כו ל ל:
• דוגמנותצ לו ם • דוגמנותמס לו ל
• אי פו ר ני מו סין • טי סו ת התו והיופי
למסיימי ה קו ר ס סיוע ו ה כוונ הדע בו ד ה
׳׳י ־ייייז

• תרוזוחה __ י

מרכ ז
עדשות מגע
מ 1£א 5 0£א1£
״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור 5
טל.55029 .

שעות קבלה 9-17

האס והאחות ב 5־ז:
אחותו אילנה, מבכו ת את מו תו על מרפסת
הבית בו נרצח. האם ישנה גס היא בקיר־בה
לחדר ה שינה של א מנון, בו נרצח, ולמרות
זאת לא שמעה את היריו ת שחיסלו
אותו, שנורו מאקדח מצוייד במ שתיק־קול.

אמנון חדד כי גילה את זהותם לבני משפחתו
של מזרחי, החליטו לחסלו כנקמה.
• אמנון חדד רצה לנצל את המידע
שלו בפרשת רצח מזרחי. הוא הגיע כנראה
למסקנה כי יוכל לקבל יותר מאלה
המעוניינים בשתיקתו מאשר מאלה המעונינים
בעדותו, ניסה לפתור את מצוקתו
הכספית בנסיון סחיטה של דמי לא־יחרץ.
תמורת זאת שילם בחייו.
כך או כך, אי אפשר להימנע מהמסקנה
כי אלה שעמדו מאחורי רצח מזרחי, הם
שעמדו מאחורי רצח אמנון חדד.
מאחר שאנשים אלה עדיין מסתובבים
חופשיים, מבלי לזר,משטרה תצליח לגלות
את זהותם: ומאחר שבל הסימנים מעידים
על כך שאנשים אלה תופסים עמדות
חשובות בעולם התחתון הישראלי ומעונינים
בכל מחיר להסיר מעצמם צל של
חשד במעשי הרצח, יש להניח שפרשת חיסול
החשבונות בעולם התחתון טרם הסתיימה.
השאלה היא: מי הוא הבא בתור
ברשימתה של כנופיית המחסלים?

שיח עירומים
(המשך מעמוד )21

המשיכו בכך את הרב־שיח ביניהם. העירוב
נועד להביע את הרגשת החיבה והריעות
ששררה ביניהם באותה שעה, באותו חדר.
היה זה אמצעי־תיקשורת בדיוק כמו דיבור
— אך מביע יותר.״

למען ההצגה -
הכל
ך * יתה זו צורת תקשורת מוזרה למדי
ן | בקרב כל קבוצת צעירים אחרת — אך
לא בין משתתפי קפוץ. בחודש האחרון של
עבודה מרוכזת בצוותא הצליח הבמאי להעביר
להם את הרעיון, החיוני להתפתחות
המחזמר, כי לעירום יש משמעות מעל ו;
מעבר למין :״העירום האנושי הוא ההתגלות
האסטתית העליונה של עירום,״ חזר והסביר
אברהמי המזוקן .״ בקפוץ הוא מסמל
את השתחררות האדם ממעצורים של שנים
,ממוסכמות של חינוך, של חברה. העירום
מאפשר לאדם להתייצב משוחרר וגא נוכח
העולם.״
השחקנים קיבלו את הרעיון. רוב השחק־
.נים מוכנים להופיע בעירום. וזה — למרות
שרובם אינם שחקנים מיקצועיים. יש
גרפיקאי, קיבוצניק, ושאר ירקות, הם נבח*
רו לא רק בגלל יכולתם הקולית והתנוע־

ב מ דינ ה אישפח משגעיס
את המשוגעים
ביום רביעי, ה־ 26 לאוגוסט השנה, ביקרה
יהודית הירשפלד את בנה יורם 29 שהיה
מאושפז במוסד למפגרים גן־מגד, לאחר
שזה עתה קמה מהשבעה, לאחר מות בעלה.
יורם היה במצב־רוח טוב, שמח על המתנה
שהביאה לו, ולא התלונן על שום
דבר, מלבד כאב אוזניים קל.
יומיים אחר כך, בשעות הצהרים, קיבלה.
יהודית מיברק בו נתבקשה לבוא בדחיפות

אזרח — משלם מיסים
הממשלה ביזגזה חשנה עשרות מיליונים לירות מכספך.
אל תגיד :״אין מה לעשות״.
בוא להפגנת מחאה ללא נאומים וללא סיסמאות (אין מה להוסיף
למה שכבר נכתב בעתונות) אשר תערך:
ביום חמישי ( )5.11.70 בשעה חמש אחר חצחריים בככר מלכי
ישראל ת״א.
זה המינימום שאתה יכול לעשות.

דן בן אמוץ
קרא פרטים במדור ״הנהלת חשבונות״.

דו -ת ע דה מין־ה

! • סי אי ם
3ו 1*1טרימי ט .

נישואים מושלמים
מאת־ -פרום׳ ת. ון דה־ולדה
(פרקים בפיסיולוגיה ובטכניקה של חיי האישות)

יורם הירשפלד ז״ל ואמו
קבלת־הפנים — ד ל׳

בפרצוף

למוסד. היא ניגשה לשכנה בעלת טלפון,
צילצלה לשאול מה קרה :״יורם נפטר,״
הודיעו לה .״מהתקפת־לב.״
יהודית סירבה להאמין באבחנה זו. יחד
עם בנה השני, המשרת בצה״ל, חתמה עוד
באותה שבת, על בקשה ־דחופה לבדיקה
פתולוגית של גופתו של יורם.
ביום ראשון, ה־ 30 לאוגוסט, נערכה הבדיקה
שלאחר המוות במכון הפתולוגי ב־אבו־כביר.
מסקנתה סיבת. המוות — בלתי
ידועה.״
דלי על הראש. בעקבות מסקנה זו
הכריז משרד ׳ הבריאות, שלו שייך ג ד מג ד,
איציק אפורי ומיכל הרון,
| יץן?1
ן ן משכו את מירב ת שומת־הלב על פתיחת חקירה. אם תוזמן יהודית, וקרובי.
משפחה רבים כמותה, לחקירה .,יהבמסיבה
— בריקוד שנמשך למעלה משעה.
יה לה הרבה מה לספר.
קבלת הפנים לה זכה הצעיר האומלל
תית, אלא גם בהתחשב בהתאמתם החברבמקום
החדש ניבאה גם היא על הבאות:
תית לרוח המחזמר. נזרק משום כך הם מוכנים להצטלם בעירום. ימים ספורים לאחר הגיעולמקום
על פניו עיל־ידי אחד האחים המטפלים דלי,
למען ההצגה — הכל הולך.
והוא נזקק למיספר תפרים. אמו נאלצה
האם היו מוכנים גם להצטלם סתם צי־לעמול
קשות כדי לשכנעו שייתכן שהאח
לומי־עירום?
״מה פתאום? מה אנחנו דוגמניות או עשה זאת בשגגה, עד שנרגע.
היא לא הצליחה להרגיעו בפעמים הבאות.
משהו?״
חזיגיהנום.
הילד המגודל ידע לספר
לבטי דור. האחים במקום, סיפר, מרביצים לו ומפי
חידים אותו. הפחדה חביבה עליהם במיוחד:
״לא תבלה פה את ראש־השנה,״ .חזרו והשמיניסטים
איימו
עליו .״יקחו אותך למקום אחר, שך*
פוץ״ הוא למעשה שיער ישראלי. קוראים לו אבו־כביר, ושם ישכיבו אותך
הוא נועד להוות חווייה מוסיקלית ו על שולחן ויפתחו לך את הראש ואת ה״
בטן.״
ניבאו שוטים ולא ידעו מה ניבאו.
חזותית מהממת, כשהקהל נדרש בצורה תקי״לא
פעם היו קורות תיגרות בין החולים.
פה להשתתף בהצגה. בין היתר, להשיב על
האחים, שמעולם לא נמצאו במקום כדי
שאלות שתוצגנה לצופה זה או אחר. הלהשגיח
על האומללים האלו, היו מגיעים
שחקנים יפעלו ללא הרף גם באולם, בין
לאחר מעשה, מענישים בלי כל הבחנה —
הקהל.
לפעמים דחיקא את החולה החף מפשע.״
הרקע יהיה ישראלי מקורי. העלילה, הפחד
דרא. ליהודית אין ספק שסימציגה
את לבטי דור השמיניסטים בישראל,
פורי בנה היו נכונים, למרות מצבו :״נכון
נסבה סביב שניים מהם: אחד בן להורים משהוא
היה מפגר מילדות,״ אומרת היא.
מוסדים השואפים למסד אותו גם כן, ה״אבל
הוא ידע מה שהוא מדבר. הוא למד
מתמרד נגדם. השני, בן להורים חסרי.שולדבר
יפה עברית וגרמנית, ואפילו קצת
רשים, הרוצים להמשיך ולברוח גם מישרערבית,
מהתקופה שלו במוסד בעכו. ידע
אל, מתמרד גם הוא, מתעקש להישאר בגם
לחלל בחליל. הוא היה ברמת התפתחברה
אותה הוא אוהב. בין שני הצעירים
חות של ילד בן שבע או שמונה, אבל
ניטש ׳ויכוח נוקב, שבמהלכו מתעוררות כל
הבעיות הכואבות כיום לצעיר העומד לפני אפשר היה לסמוך על דבריו בדיוק כמו
שאפשר לסמוך על ילד רגיל בגיל זה.
גיוסו לצד,״ל.
״הוא פחד תמיד מהאחים ומהמכות שלבין
בעיות אלו, תופסים מקום נכבד הרגהם.
נורא פחד. עכשיו איך אני יכולה לדעת
שת הניכור, חוסר השפה המשותפת עם השהוא
לא מת מהמכות שלהם? איך אפשר
הורים והסביבה, ההשתעבדות למוסר הלדעת
מה עשו לו בגיהנום הזה?״
! ,כרתי המזוייף. ספק רב הוא אם שמינ
אולי בעקבות החקירה של משרד הבריסטים
ישראליים, במציאות, יגלו בעירום דר!
הולמת להטביע השתחררותם מכבלים אלו. אות.
ואולי לא.
בקפוץ, מכל מקום, הם עושים זאת.

בספר תמצא תשובה לכל שאלה
בחיי המין המענינת אותר

המחבר, שהיה רופא נודע במקצוע זה, דן בכל הבעיות בצורה
הגלויה והכנה ביותר. רופא המבין ללב אנוש.
הספר תורגם לעשרות שפות, בכל חלקי תבל. עד עכשיו
הופיעו, מספר זה 77 ,מהדורות.
הספר מופיע כעת בעברית, כשהוא מעובד ומעודכן על ידי
אנשי מדע.
מחיר הספר 12 ל״י
להשיג אצל כל מוכרי הספרים ובהוצאה— :
אחיאסף בע״מ, רה׳ יוסף הנשיא ,13ת.ד 4810 .תל־אביב
סוכנות ברונפמן, רה׳ דרך פ״ת ,12ת.ד ,1109 .תלא־ביב

שלח צ {7ותר)בל את הספר לביתך

שפה מיוחדת
לנשים

זי ס קי סקו טי

תמיד טוב,
תמיד מעולה
״יוש״,יבוא1שי 11ק ב1/׳מ
רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א
טלפון 446611 :

סלון סוניה
למדי מקצוע בשעות הערב !
בית ספר ערב לספרות נשים בשיטות
החדישות ביותר ורך ורק
עם מוצרי ״וולה״ ,בהדרכת הספרית
המפורסמת גלדים. בסיום •י
תעודה.
עבודה, מובטחת.
ככר היינריך היינה ,10
טלפון ,81301 :חיפה.

באי דומיניקה קיים מנהג שאין
לו אח ודוגמה בשום מקום אחר
בעולם: לנשים באי זה יש שפת־דיבור
מיוחדת משלהן, שהגברים
אינם יודעים אותה ואינם דוברים
בה. כך יכולות הנשים לדבר בינן
לבין עצמן בענינים הנוגעים רק
להן. ואמנם, גברים לא ימצאו בודאי
עניין רב בכך, אבל נשים
מדברות ביניהן בהתלהבות רבה על
הגמישונים של ״מרסי״ כי בגמישו־נים
של ״מרסי״ אין בעייה של
התאמה — ברוב גמישותם הם מתאימים
לכל אשר( .מגובה 1.50 עד
1.75 מטרים וממשקל 45 עד 68
ק״ג) .ועוד בשורה משמחת: המסים
על גרבי־מכנס עלו מאד, אבל מחיר
הגמישונים של ״מרסי״ לא עלה

בינתיים!
נומינז נזאנוינזת בגרב

1 /ד ז 1י

1ו ^8

אמנות
נה. לאוהבי זמר חסידי ובדיחות מסורתיות.

רגטיים
שר אג ש ד
הבימה החליטה כנראה שהמחזאות ה מודרני ת היא הגאולה שתציל
את התיאטרון ה ממלכ תי מהידרדרות נצחית. מ שום כך, לאחר
שהתאזנה יפה ב איזון עדין, היא מקווה להתיי שב לבטח על הצלחה
בהביסאות של יונפקו.

יונפקו, המחזאי הרומני החי בצרפת מזה שנים רבות, שהפך
להיות לאחת הדמויות הבולטות בתיאטרון האבסורד, זכה כבר
להצלחות לא מעטות על בימות הארץ (המלך נוטה למות, הצמא
והרעב) והכיסאות כבר הוצגו מיספר פעמים, בעיקר על־ידי צמד
השחקנים יוסף דוי וחינה רוזוכסקה.
הפעם מחדש הבימה את התרגום, הבמאי הוא דויד לוין, ובתפקיד
שני הישישים, המגלים שהשפה האנושית אינה מקשרת בין בני-
אדם אלא דווקא מפרידה ביניהם, שני שחקנים צעירים יחסית: ליאה
קניג ושלמה בר״שביט. בין אותם שמילאו תפקידים אלה
בעולם, נמנים שחקנים כמו ז׳אן לואי בארו (בפריס) ,אלי
ואלא!* ואן דקסון (נידיורק) ודון פלורייט, אשתו של
לורנס אוליבייה (לונדון).
כאשר נשאל שלמה בר־שביט, אשר בילה לאחרונה תקופות
ארוכות מחוץ לתיאטרון הבימה (בין היתר בהנערים שבחבורה) מה
דעתו על ההצגה שהוא מכין, הגיב :״קודם כל, אני נהנה מן
העבודה עם שחקנית מקצועית ומנוסה כמו ליאה קניג. חוץ מזה,
אם לדבר על המחזה, אז אני מוכרח לומר שהכיסאות הוא אחת
מאותן יצירות שגורמות לרגעים מאושרים בחיי שחקן. ותאמינו
לי, שאין הרבה רגעים כאלה.״
הפגז 2ן ג 1ז ז טז מו רןגזגיגז
התיאטרון העממי מבלה את תקופת ההסתגלות לדירתו החדשה,
אולם דקל, בחוץ לארץ: הגשש החיוור כבר יצא לאמריקה. בלוויית
בעל-הבית אברהם (״פאשנל״) דשא. השותף הגזול, אורי
זוהר, נוסע לאירופה לחופ שת־התבוננות. דויד קריבושי, מנהל
הקריבושיות ומנהלה המוסיקלי של אירמה לה־דוס בגילגול ה החדש
— ליפאן. רבקה זוהר, שהיא אירמה, בכבודה ובעצ מיותה החד־שת
— יצאנית קטנה מיפו — נסעה לאמסטרדם, לה שתתף ב מופע
הג׳אמבו.
אבל לא זו בלבד: ביל קרינסקי, החשמלאי הראשי של
התיאטרון העממי, נסע גם כן לאמסטרדם, כדי ללוות את א שתו
לעתיד, רבקהזוהר. אבל כדי למנוע טעויות בלתי־נעימו ת —
להקתו החדשה של החומש לידער נשארה בארץ, לשמור על הגחלת.

האליל, הביינזבול, גהיהדגגז
טוני רוקט, זמר הרוק המופיע בימים אלה בארץ, הוא אליל
מוזר מאד׳ אפילו מפתיע. על אף גילו( ,הוא בן ,)23 הוא אינו
שייך לדור וודסטוק :״איני מעשן סמים, אני לא סובל את זה.
אני שונא מוסיקת מחתרת.אני לא משתגע אחרי מוסיקה פסיכדלית,
ואם אני לא מתגלח, שורפים לי הפנים. לא איכפת לי כלל
שהמתופף שלי נמצא כל הזמן, על העצים׳
,אבל אני מוכרח לישון טוב כל
לילה, ולעשות אמבטיה כל יום.״
אפשר בהחלט לומר על טוני מקט שהוא
טיפוס מיושן. בקולו הוא תעתיק
מדוייק לאלכיס פרסלי, ואפילו מתנועע
כמוהו. אחד הקטעים המלהיבים בהופעתו
היא פארודיה על אלביס, מי שלדעתו׳
אחרי כל החידושים בפופ האמריקאי,
.היה ונשאר ״המלך.״
הפזמונים ששר טוני רוקט בהופעותיו
מתחילים בכאלה שכתב בעצמו ומגיעים
עד שיריו של יטוס גזונס. שום דבר
רוק ט
אינו מקורי או מפתיע במיוחד, אבל קולו
יפה, הוא עצמו יפה, ועוד יותר: הוא כן,
הוא אוהב את הנערות, להן הוא שר והוא מאמין בכוונות טובות.
הנה, למשל, אחרי הופעתו הראשונה לפני קהל תל־אביבי, בחצי
הלילה, יצא להתבודד על חוף־הים, לאורך המזח שליד בית־המלון.
״רציתי להתפלל. לבקש שאמצא חן בעיני המאזינים שלי בארץ
ושהם יאהבו אותי. פתאום פרצה סערה נוראה, ולפני שהספקתי
לחשוב, עלה עלי גל ענקי ושטף אותי מכף רגל ועד ראש, כולל
המגפיים החדשים שאני מופיע בהם.״
ואם באותות משמיים מדובר׳ הרי יש בכוונתו של טוני רוקט
להתגייר. אמרגנו משה״מיי ק, מספר כי למעשה עוד בארצות־הברית,
הירבוז לחשוב על כך בעיקר אחרי מהומות הסטודנטים:
״היהודים, היום, הם היחידים שיודעים מה הם רוצים ומצליחים,
משום כך, להגיע למחוז חפצם. כל השאר, ובעיקר הצעירים, מבולבלים
לגמרי.״
אבל הלבטים הקשים ביותר של הזמר גבה־הקומה, הם לא בתחום
הדת: עליו לבחור בין דרך של זמר להיטים, ואליל בייסבול.
כי הוא כוכב קבוצת בייסבול שהיתר, אלופת אמריקה במשך כמה
שנים ,״אוריולם מבולטימור.״ ובארצות־הברית להיות אליל־המיגרש
זה קוסם לא פחות מלהיות אליל־המיקרופון, מה עוד שהפנסיה
תדריך תיאטרון
* נפוליון חי או מת (בימות),:
תרגיל ארוך בהברקותיו של נסים אלוני,
מסביב לנפוליונים שחורים, לבנים, מציאותיים
ודימיוניים. במקור היה אורך ההצגה:
חמש שעות. היום — שלוש. כדאי לחכות
לקיצוריו הנוספים של המחזאי עד סוף

המצפה לשחקן בייסבול הפורש מן המישחק בגיל 45ה א 18 אלף
דולר בשנה (חוץ מכל התנאים וההטבות הסוציאליות לכל המשפחה),
ולהחזיק מעמד בבייסבול זה קצת יותר בטוח מאשר לנחש מה
יהיה הלהיט הבא, שיטריף •את דעת בנות הטיפש־עשרה למשך כמה
שבועות.

שיחכים וודעזים
עבודתה הרא שונה של נורית הירש, מאז שובה לארץ
מגרמניה: כתיבת שני שירים חד שים לערב יחיד שמתכננת הזמרת:
נחמה ליפשיץ, במסיגרת תי אמר! ״ של גיורא גודיק.
כיצד הגיעה זמרת יהדות־הדממה למלחינת להיטי־הצמרת? ״פנתה
אלי תירצה אתר״ ,מספרת נורית, ומסרת לי שני שירים
מקסימים, אחד מפרי עטה — ״העיר שלך״ — שכתבה על ירושלים,
והשני תיבת הזימרה הנפרדת,״ אחד מ שיריו של נתן
אלתרמן. אני צריכה למצוא נוסח מודרני, אשר יתאים גם
לאי שיותה של נחמה. וזהו נ סיון מעניין מאד ב שבילי.״

ר\2וך אם לכלב גלנדנתז
להן הקהל.
ושום כוח
אותם הלאה.
שנראו דווקא

הצגות יורדות מן הבימה לא רק כאשר נגמר
לפעמים קורה שהן פשוט נפסקות מרוב עייפות,
שבעולם אינו יכול עוד למשוך
כך קרה לאחרונה לשתי הצגות
בריאות מאד מבחינה קופתית.
האחת, חיי כלב של גדי יגיל, סגרה
קופות ללא הרף, ואחרי 350 נדמה היה
שאין לה כל כוונות לגסוס. לא כן לכוכבת
היחיד. גדי עייף מן העבודה המפרכת והצפופה,
ולא הסכים פשוט להמשיך. כך
יגיעו לקיצם חיי כלב, כשגדי יגיל יוצא
לפוש בחיק משפחתו, לפני שייכנס לחזרות
לקראת אירמת לה־דוס, בה יופיע לצידה
של רבקה זוהר. כשעשוע, בשעות הפנאי,
יביים גדי גם את התוכנית הבאה של להאדר

פיקוד הצפון.
הצגה אחרת, שנכנעה גם היא לעייפות
כוכביה, היא נדנדה בשניים. המחזה של
ויליאם גיבסון, שהוצג בזמנו ב תי א טרון
הקאמרי, ושהועלה שוב על־ידי התיאטרון
הצעיר, עבר כבר את כל הארץ, לארכה
ולרחבה, הוצג במוצבי צר,״ל ובישובי ספר,
וזכה לביקורות חיוביות רבות. הסיבה להפסקת
ההצגה היא מחלתה של השחקנית
שולמית אדר. הרופאים אסרו עליה לשחק,
דרשו ממנה לשמור על מנוחה מוחלטת,
ובלעדיה תצטרך הנדנדה להפסיק מ־להתנדנד. יגיל ההצלחה
איני סגולה לחיים ארוכים.

גזגלועיצין בנזיגגזגבוה
אלכסנדר סולז׳ניצין, ח תו פרס־נובל של השנה, ידוע בעולם
בזכו ת שלושת הספרים שלו, המתארים באור ריאליסטי מאד את
החיים בתוך רוסיה הסובייטית. עד כדי כך, ששניים מהם אפילו
לא התפרס מו ב מולד תו, שם רואים בו בוגד, על שהעז לכתוב את
יום בחייו של איבן דניסוביץ׳ ואת המעגל הראשון.
חלק ידוע פחות מיצירתו של סולז׳ניצין, שאף הוא הוגנב למערב
מבלי שהתפרסם ברוסיה, הוא מחזה בעל שם מוזר: נערת־האהבה
והתם. המחזה הועלה לרא שונה על הקרשים בעיר מינסוטה, תח ת
השם המוזר־פחות והמיסחרי־יותר: מחזה של סולז׳ניצין.
ככל שאר כתביו, גם מחזה ז ה הוא חלק מן האוטוביוג ראפי ת
של הסופר , .גיבורו הוא איש שנידון לעשר שנות עבודת־פרך בסיביר,
בעוון תיאור בלתי־אוהד של שפמו של סטאלין.
מ תון התח שבות בעיטורים שזכה בהם במלחמת־העולם, הוא
מקבל תחילה יחס •מיוחד, ומ מני ם אותו מנהל־ייצור במקום. אולם
כאשר הוא מסרב להיכנע לצייתנו ת ול חנפנות החיוניים לקיום
במקום כזה, הוא מידרדר עד מהרה והופ ך עבד מן השורה.
הוא מתאהב בנערה במקום, אבל מסתבר לו כי יוכל לזכו ת
בת רק בתנאי שיסכים להתחלק עם רופא הכלא. הוא שוב מסרב
להיכנע ומאבד כמעט את חייו ב״ ת אונ ת עבודה.״ אבל רוחו
אינה נשברת, ובסוף המחזה הוא ממ שיך ללחום את המלחמה
שלעולם לא ינצח בה.
הביקורת לא הרבתה לחלק שבחים למחזה, עם הצגת־הבכורה
שלו. רבים טענו כי יסוד התעמולה כאן חזק יותר מאשר בספריו
של סולז׳ניצין, ו מפריע לנזיבנה הדרמטי של ההצגה. ואילו אחרים
מנסים להסביר שאפילו בקטעים המדכאים ביו תר בסי פו ריו, לא
תאר סו לז׳ני צין עולם זוועת הדומה לזה שבמחזה. עם זאת, מסכי מים
כולם שהמחזה הוא חוויה אנו שית, פגומה מבחינה א מנותית,
אבל כנה ואמיתית, המהווווה חלק בלתי־נפרד מיצירתו של הזוכ ה
בפרס־נובל האחרון.

שבוע זה, לפחות, כי יתכן ואז נפוליון
ייראה אחרת.
*-¥בלש (תיאטרון גודיק) מהתלה
בלשית. אם לא חוויה תיאטרלית מרשימה,
הרי לפחות ביצוע סביר (מישר, אשרוב
ויוסף שילוח) ומקצועי (היי קילוס) לסיפור
מתח.

חתונת הדמים (הקאמרי)

הלהיט האמנותי של התיאטרון לשנה זו.
* ¥מלון פלאזה (הקאמרי) הלהיט
הקופתי של התיאטרון לשנה זו. קליל,

בידור

* נירה

אמני
גא נדי
בחצאית
כל מי שלא גילה עדיין כי עולם הפזמונים
אינו אלא שלוחה של הזירה הפוליטית
בארצות־הברית, מוזמן לראות את
הסרט וודסטוק ולהיווכח עד כמה חשובה
מלחמת ויאט־נאם למיצעד הפיזמונים.
באותה הזדמנות יוכל גם לחזות תופעה
נוספת. הזמרת ג׳ון באאז מופיעה
לכאורה בשירי עם, אבל למעשה באה
לספר לקהל כיצד צריך לארגן את הנוער
למלחמה באלימות, ומה מעשיו האחרונים
של בעלה בכלא, לאחר שנאסר בגלל סירובו
להתגייס לצבא האמריקאי.
ג׳ון, שהיא אחת המייסדות של ה מכון
למחקר למניעת האלימות וד,דוגלת בכל
בתורתו של גאנדי, אינה מתייאשת מן
העובדה ששעה שהיא מטיפה לשלום, נמצאת
האלימות בשיאה בארצות־הברית.
״אמנם נדמה לי לעיתים שאני וחברי חסרי־ישע
לחלוטין. לעומת זאת אנו מקבלים
תגובות רבות מכל רחבי ארצות־הברית
ומיספר התומכים בנו גדל בכל שנה.״
כהוכחה לכך היא מצביעה על העובדה
שמיספר המסרבים להתגייס הגיע עד היום
לחמישים אלף ״שעה שאנחנו האמנו, בזמנו,
שאולי נצליח לשכנע מאתיים איש.״
נגד סמים. ג׳ון׳ הנמנעת משימוש
בסמים, טוענת שהנוער של היום בורח
מן המציאות ומסרב לנקוט עמדה :״הבעיה
היחידה שמטרידה אותו היא אם יקח
מחר מנה גדולה יותר של סמים, או
אולי ידחה זאת למחרתיים.״
אמנם אורח־החיים שלה אינו בדיוק מה
שמכונה ״חיי מהפכנית.״ באירופה היא
התגוררה במלונות המפוארים ביותר, ב־פמלייתה
שתי מטפלות עבור בנה הצעיר׳
ושכר העבודה שלה נע בין אל־

ג׳ון באאז

מות) הצגה מקורית לילדים, מאת ובתפקיד
הראשי, שלמה בר־שביט, על השכונה
המוכרת לכל אחד.

רבינוריץ׳

באלט שטוטגארט

עם ה־

תתז מורת הפילהרמוני ת הי שראלית: תיאטרון
הבאלט הנחשב לטוב ביותר באירופה,
בשתי תוכניות( :א) רומיאו ויוליה,
של פרוקופייף, בשלמותו. הנראה לעתים
כמו תיאטרון אילם( .ב) אוסף קטעים:
סטרוזינסקי, וברן, דביוסי. חווייה אסתטית.

נגד ח שי ש, נגד אלי מות

לא חשוב׳ ומצחיק.

* * האיש בעל המש!5פיים

מחוב

ושלמה

ניצן שרים ומספרים -ערב בלתי-
יומרני ובלתי־אמצעי, חביב, מקצועי ומה־

פיים דולר להופעה באונן ברסיטאות, לעשרים
אלף דולר בפסטיבלים ובאולמות הגדולים.
וב דילאן פרש. בין אותם שעימם צעדה ג׳ון זמן רב, ואשר פרשו בינתיים
מן הפעילות הפוליטית, נמנה גם בוב די-
לאן, שניהל עמה אפילו רומן לפני כארבע
שנים .״בוב דילאן פרש והתבודד משום
שאינו רוצה להיות חלק מדור שצועד
בביטחה אל האבדון,״ מסבירה ג׳ון.
״הוא התחתן, יש לו ארבעה ילדים, והוא
חי בחוג הסגור של משפחתו.״
ג׳ון אינה מוכנה לקבל פסימיות מעין
זו. היא מופיעה, בינתיים כזמרת ומבטיחה
כי בעוד שנה וחצי, כאשר ייצא בעלה
מן הכלא, יחזרו שניהם להטפות פוליטיות,
כפי שנהגו לפני מאסרו.
העולם הזה 1731

האשמת שוחד
נגד מזכירי
אירגוו המוניות

ך* ליקם כהן, מזכיר אירגון המוניות
^ של קווים 4ו־ 5בתל־אביב, התרגל לא
מהיום לשמוע סיפורים על עיסקות מלוכלכות
בענף המוניות. כאחד הוותיקים בענף
זה, חשב שהוא יודע כבר הכל.
אולם הסיפור שהשתפך, בהתרגשות ובזעם׳
בפי האדם שישב לפניו, היה חדש
בשבילו.
האדם שישב לפניו היה מוכר לו. היה
זה יוסף (ג׳וזפו) חליפי, אחד מבעלי אומו־מונית,
משרד לתיווך וסחר מכוניות, המתמחה
בעסקי מוניות.
חליפי רתח כולו: הוא סיפר לכהן כי
במשך שנת 1969 התקשר בעיסקת שוחד
עם שני המזכירים של אירגון המוניות של
תל־אביב, יחזקאל פינקלשטיין ושמאי סייג־גולד.
מהות
העיסקה: באותה תקופה היה נהג
מונית, הרוצה לקנות רכב חדש, חייב להמתין
עד חצי שנה. לדברי חליפי, היו
שני המזכירים מציעים לנהגים מעוניינים
אספקה מיידית — אצל חליפי. התנאי: הנהג
חייב למכור את מכוניתו המשומשת
גם כן לחליפי — במחיר שיקבע חליפי.
תמורת כל נהג כזה, טען חליפי, קיבלו
ממנו המזכירים אלף ל״י. במשך התקופה
שלחו לו כעשרים נהגים מתחנות המוניות
הילטון, שרתון, גו רדון, וכן נהגים חפרים.

י /י7

מה גרם למאשים להשתתק! לפתע?
פרט .״אני לא אלך לפגישה בעטרה,״ אמר
חליפי .״הם יחכו לי שם.״
נסיונות הפחדה

להם עשרות אלפי ל״י — והם דפקו אותי?
אני לא אשתוק.״
פליקס כהן הציע למתווך הנזעם לגלות
את כל הפרשה לאורי אלפרט, מזכיר מועצת
פועלי תל־אביב—יפו. עוד באותה פגישה
התקשר פליקס עם אלפרט, גילה לו כי
אלמוני רוצה לספק לו פרטים על פרשת
שוחד באירגון המוניות, אירגון המוניות
מסועף למועצת הפועלים, ומזכיריו, פיינ-
גולד ופינקלשטיין, יושבים בבית־ברנר,
בניין מועצת הפועלים.
אלפרט הסכים, קבע פגישה בקפה עטרה,
ברחוב אלנבי לאותו יום בשעות אחר-
הצהרים.
אך עוד לפני מועד הפגישה קיבל פליקם
טלפון בהול — ומבוהל — מחל פי :״מדוע

ך* לירם הרים מידם טלפון לאלפרט,
£4שאל למה גילה את שם האיש לשני
המזכירים. אלפרט השיב שלא גילה להם
דבר, באחר שלא ידע אפילו מיהו —
רק לשלמה שטיינקלופר, האחראי מטעם
מועצת הפועלים על תיק המוניות, גילה
שקיים איש בשם זה. בירור קצר העלה
כי היה זה שטיינקלופר שמסר לשני המזכירים
כי אלמוני העלה נגדם האשמת
שוחד .״אהה, אנחנו יודעים מי זה,״ היתה
התגובה.
עתה, משנודע שמו של חליפי, לא היה
טעם יותר לפגישות חשאיות, וחליפי ו־אלפרט
קבעו פגישה חדשה במשרדו של
אלפרט בבית־ברנר.
כאשר הגיע חליפי, לפגישה, המתינו בסמוך
פינקלשטיין ושטיינקלופר, הביטו בו
בדממה קודרת כשהוא נכנס לחדרו של
אלפרט. גם התנהגותו של אלפרט היתד, מוזרה:
עם פתיחת השיחה, הוא הרים קולו
על חליפי — האדם שבא לגלות לו על

שוחד בין אנשיו. פליקם כהן, שנכח בפגישה,
התערב, האשים את אלפרט בגלוי
שהוא מנסה להפחיד את חליפי בצעקותיו
אלו. בתשובה, הורה אלפרט לפליקס לעזוב
את החדר.

״הייתי
מרוגז״
ך* עקכות השיחה בין השניים וסי־דרת
שיחות נוספת, הוכתב לחליפי
מכתב — והוא חתם עליו. תוכנו של המכתב:
״סיכום
מפגישה שהתקיימה ביום ,9.4.70
לפי הזמנת החבר אלפרט, בו השתתפו לוי

המזכירים

שמאי פיינגולד (מימין) ויחזקאל פינקל שטיין, שני מזכירי אי רגון המוניו
ת של תל־אביב— יפו, אי רגון המסועף ל מועצת הפועלים של
העיר. נגד השניים הועלתה האשמת קבלת־ שוחד —! והוסרה מייד לאחר מכן. האם היתה זו
האשמת־שווא עם מטרה מסויי מ ת — או שהופעל לחץ נגדי יעיל, כדי שההא שמה תוסר?

בסך הכל שילשל לידיהם למעלה מעשרים
אלף ל״י, טען.
יותר מזה: פיינגולד ופינקלשטיין היו
משיגים עבור הלקוח שלהם אישור ממשרד
התחבורה לחידוש המשק (דרך אירגון
המוניות) .בלי זדי יוסף חליפי לא היה
יכול לספק מכונית־יבוא חדשה.
בהתחשב בעובדה שהם ניצלו את תפקידם
הציבורי לשם כך, האשים המתווך ה-
נרגז, היד, בכך בפירוש משום קבלת שוחד.

מוניות מהשטחים -
לתל־אביב
ך סקי הזהב התנפצו בעיקבות סיב־
> סוך בין השותפים. באחד המקרים ביקש
חליפי, לדבריו, לשלם לשני נציגי הציבור
סכום קטן מהרגיל, בטענה שהוא
הרוויח באותה עיסקה מסויימת. פחות מכר־גיל.
השניים לא האמינו לו, סירבו לקבל

מידיו את הכסף, טענו שהוא מנסה לסדר
אותם. העסק התפוצץ לפתע והשניים החליטו
על תגובה הולמת.
זמן קצר לאחר מכן התקבלה במשרד התחבורה
הודעה מעניינת, לפיה קנה חליפי
מוניות מערבים ממזרח ירושלים, והוא
מפעילן בתל־אביב.
שני הדברים כאחד היו עבירה על החוק:
גם לקנות מוניות מערביי השטחים, וגם
להפעיל מוניות אלו מחוץ לגדה. עיסקה
מעין זו היא מיכרה זהב. כדי להפעיל
מוניות בתל־אביב, יש צורך ברשיון לאי־זור
תל־אביב. רשיון כזה מחירו כ־70—60
אלף ל״י. הרשיונות מערביי ירושליים ניקנו
ב־ 10,000ל״י היחידה. החשבון ברור.
ההודעה למשרד התחבורה לא היתד, אנונימית:
המודיעים היו פינקלשטיין ופיינ־גולד.
בעקבות
הודעה זו, החליט משרד התחבורה
לפתוח בחקירה. עתה, במשרדו, הטיח
ג׳וזפו חליפי בפני פליקס :״אני שילמתי

הנוסים

אורי אלפרט (מימין) הבוס של מועצת פועלי תל־אביב. בפניו הובאה
ההא שמה — ובעיקבות הבירור בינו לבין המאשים, הוסרה ההא שמה.
משמאל נראה פליקס כהן, הבוס של אי רגון ה מוניו ת המי שני החזק שבעיר: ב פניו הובאה
ההא שמה בפעם הרא שונה — והוא אשר העביר אות ה אל הבוס הגדול, אורי אלפרט.

גילית לאלפרט את שמי?״ קרא חליפי בזעם

הוא סיפר לפליקס כי לפני דקות ספורות
התקשרו עימו אנשיהם של שני המזכירים,
איימו עליו שלא להופיע לפגישה עם אל־

יוסף (שותפו של חליפי) וחליפי יוסף. החבר
חליפי הצהיר כי הודעתו, בקשר למתנות
שכאילו קיבל החבר שמאי פיינגולד,
היתד, מתוך רוגז רגעי, וכי פיינגולד לא
(המשך בעימוד )33

05111:1 ¥ 1 1 *1 1 1מ ג

במדינה

1731
חינוך הפלישה הגדולה רבבות הצעירים והצעירות שטיילו בשבוע
שעבר, לראשונה בחייהם, על פני
מידשאות הקמפוסים באוניברסיטאות הארץ,
היו עליצים במיוחד. תרמה לכך, בנוסף
למזג־האוויר הנאה, בעיקר העובדה
שהם זכו במירוץ בו נכשלו אלפים אחרים.
אותם אלפים אחרים, שלא זכו השנה
להתקבל לאוניברסיטאות, הולעטו בתשובות
המקובלות :״אין מקום. אין תקציב
להרחבה. לא עמדתם ברמה הדרושה.״

האנגלית משתלטת על העכרית.

מאתן:

.1חודש .6 .״מדע״ קדום, העוסק בהפיכת
המרים לזהב .12 .תבלין .14 .היכן?
.15 טנא .17 .להבה .18 .חטא .20 .ישן.
.21 מילת שלילה .22 .בו טומנים את המת.
.24 קיבוץ בדרום הארץ .27 .הארץ בה
ישבו אבותינו במצרים .28 .מכני נוח.30 .
גוף קטנטן .31 .שמו הפרטי של סופר צרפתי
מפורסם .32 .קבוצת ארצות באירופה.
.34 גורם נזק בזדון .36 .מיניסטר.37 .
אפיק מים .39 .סיים .40 .ילוד זכר.42 .
אות, סימן .43 .מרד, התקוממות .44 .כאב.
.45 מילת שלילה .46 .מקודש, מכובד ביותר
.50 .משבעת המינים .53 .בן צאן.
.54 גבור אפוס שומרי קדמון .57 .מספר
ימי ספירת העומר .59 .שבכה .61 .מלך
ספרד בימי הגירוש .63 .שרלוק הולמם
היה כזה .65 .מונח בחשמל .66 .בתוכו.
.67 תל 68 .קידומת שם הולנדי .73 .מפתן,
אסקופה .71 .שוחק גרגירי תבואה.73 .
כן לנר .75 .מסדרון .76 .בית־ספר תיכון.

מאונך :
.1מדינר, בצפון ארצות־הברית .2 .מוץ,

תבן .3 .לא כשר .4 .עיר בצרפת, מפורסמת
במעיינות מרפא .5 .פרשן מדיני שנאסר
בעוון ריגול .7 .מילת שלילה .8 .קמצן.
.9מדינה במזרח הרחוק .10 .מילת שאלה.
.11 מדינה אירופית .13 .סוחף .16 .אחד
משני גבורי משפט הרצח עליו נכתב בספר
״כפייה״ .18 .מחצית הדף .19 .שאינו
שכיח .21 .בירת הנגב( .ר״ת) .23 .אחת
האמהות .25 .בעל חי מימי .26 .אחת האותיות
.27 .שמחה, עליצות .26 .שר ההגנה
האמריקאי לשעבר .31 .אחד המלאכים.32 .
תואר אצולה .33 .נגזר באופן סופי.34 .
אם הבעל .35 .גוויה של בעל חי.36 .
אחוריים .38 .מזכיר האו״ם הראשון.39 .
שמחה, גילה .41 .מילת בקשה .47 .פלדה.
.48 צפור הנזונה מדגים .49 .מכרות נחושת
בדרום .51 .דרום .52 .בעל חוטם
פחוס .54 .מתגורר .55 .ערם זה על זה.
.56 עצם קשה בפה .58 .האצלה, השראה.
.60 מפליג .61 .ירא .62 .בשקט .64 .אדמת
חמרה .66 .חוסר כבוד, לעג .69 .אביו של
יהושע .71 .היום בו נחוג חג האילנות.
.72 מילת זרוז .73 .״ואף על ...כן, נוע
תנוע״ .74 מגש.

חשבץ ת7ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חילוק, חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

היו אלו תשובות חלשות. כפי שיכול להעיד
כל סטודנט באוניברסיטה, מלא היום
חלל הקמפוסים צלילי אנגלית ושפות זרות
אחרות, המאפילים על העברית. הסיבה שאין
מקום השנה לישראלים רבים — נכונה!
המקום נתפס על־ידי ששת אלפ-ם
סטודנטים זרים( .לעומת 5034 בשנה שעברה)
.ומספר אסטרונומי זה אינו כולל
1,500 בחורי ישיבה מחו״ל ואלפיים סטודנטים
זרים נוספים שבאו ללמוד כאן רק
שנה אחת במסגרת תוכנית מיוחדת.
סטודנטים אלו, מלבד המקום שהם תופסים,
מופלים לטובה על פני הישראלים גם
מבחינות אחרות: הם מועדפים בתור למעונות
הסטודנטים, מאלצים ישראלי מאשדוד
או נצרת לחפש דירות בחוץ, במחירים
של עד 300ל״י לחדר בירושלים ובחיפה
200 .ל״י בתל־אביב. אלו מהם שהגדירו
עצמם כעולים זוכים במענק חודשי
של 270ל״י ממינהל הסטודנטים, וכן הטבות
נוספות. אלו מהם שהגדירו עצמם כעולים
ארעיים — ובכך פטורים אפילו משירות
בצה״ל ומכל חובה אחרת המוטלת
על ישראלי — עולים למשלם המיסים רק
כ־ 900ל״י לשנה. הסיבה: אולי בכל זאת
ישנו דעתם לטובה ויסכימו להישאר.
ישראלים — החוצה. התיאוריה היא,
שלמדינת ישראל כדאי להשקיע בסטודנטים
זרים אלו על־מנת שיתאהבו באורח־החיים
הישראלי ויעלו ארצה. אך התוצאות אינן
מצדיקות את התיאוריה. רבים מהסטודנטים
מחו״ל רואים בלימודים בישראל בידור במקרה
הרע, אוניברסיטה בלבד במקרה הטוב
— שאחרי סיומה הם חוזרים לעסקי
הנעליים או הביגוד של הוריהם בברוקלץ
או במנצ׳ססר.
אולם אף אם היו התוצאות מוצדקות,
ספק אם קיימת הצדקה לשיטה זו, המנסה
לקלוט עולה חדש לא כתוספת לאזרח
ישראלי — אלא על חשבונו, .אם להמשיך
שיטה זו עד הסוף ההגיוני,״ התמרמר ה־שבוע
חייל משוחרר שלא התקבל ,״הרי
מחר, אם יחסרו דירות לעולים צריך לפנות
ישראלים מדירותיהם.
כמקום ויאטנאם -ישראל. ה־שערוריה
מרגיזה אף יותר כאשר בודקים
מי הם הצעירים שנשארו בחוץ.
נכון שיש ביניהם צעירות שבאו לתפוס
חתן. אך יש גם אחרים — ורבים מאלו
הם חיילים משוחררים. ורבים מאלו —
מיחידות קרביות.
לגבי אלו קיימת גם שערורייה נוספת:
לא קיימת התחשבות מיוחדת בה*,הם חייבים
לעמוד בבחינות המיון באותם תנאים
כמו חיילים מיחידות — •805 ואף כצעירים
משוחררים בכלל משירות — ולהשיג אותה
רמה. עצומה ששלחו 62 מהם לפני זמן
מה לראש הממשלה ולשרי־הביטחון וזד
חינוך גרמה אמנם להתעוררות מסויימת —
אך בינתיים ללא תוצאות.
סיכם את הרגשת המופלים סגן ירושלמי
משוחרר בן :21״כל היפי שרוצה
לברוח מהגיוס לוויאט־נאם, יכול לבוא היום
לארץ ולזכות בעדיפות על פני ישראלי
ששכב שלוש שנים בסיני.״

משטרה

\ ¥ט0-1

את הת שובו ת יש ל שלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד 136 .תל־אביב, ולציין על־גבי הגלויה:
חשבץ . 1731 הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון לנוי שלוח
הפי תרון 11.11.70

נין הפותרים נבונה יוגרל פרס גספי של 20ל׳׳י ועוד ( פרסי ספרים.

האלימות גוברת —
במשטרה
״כאשר המשטרה חשה שהיא חלשה גובר
בשורותיה השימוש בכוח.״ כאשר קרא
השבוע דובר משטרת ישראל, ניצב יעקב
נש, משפט זה באחד העיתונים, חש לשגר
• ״באים לעבודה ב שמונר״ עובדים אפס.
גומרים בחנוש.״

מכתב נזעם, בו קבע כי לא מתרחשים
דברים מעין אלו במשטרה.
״גנכ, אל תזוז״ .אחד שיחלוק על
דעתו הוא אלי בסוס, חייל בן .21 לפני
שבועיים הגיע אלי לחופשת שבת לבית
הוריו. הוא קיבל מאביו את הפ׳גו 404
שלו, התייצב איתר, לפני דירת חברתו ברחוב
פיירברג בתל-
אביב. השעה הקזה
8.30 בערב. אלי החל
נועל את דלת המכונית
כשלפתע צץ
מולו שוטר עברי.
היה זה הסמל דויד
ברמלי, מספר אישי
: .20330 ברמלי לבש
אמנם בגדים אזרחיים,
ואף רכב על
קטנוע זמרתי, אך
זה לא מנע בעדו
לצעוק על אלי:
״גנב. אל תזוז.״ אחרי הצעקה, באה הפעולה.
הסמל הסתער באופנועו על הצעיר
הנדהם, עצר ממש בשנייה האחרונה לפניו,

מגיפת הטלפאטיה
כוכב חדש

בודהא

^ ולי גלר עשה את הטעות הגורלית
של חייו: הוא עזב את ישראל בשבוע
שעבר למספר ימים כדי לשחק פוקר, לפי
דבריו, עם סופיה לורן, ולהדגים כמה מת״
עלוליו, שוב לפי דבריו בלבד, בפני מרצ׳לו
מאסטרויאני. ומכיון שאי אפשר להשא־ר

״טלסאט״ אדי מור
מדינה שלמה כמו ישראל במשך שבוע בלי
אירועי טלפאטיה, קרה בדיוק מה שצריך
היה לקרות: טלפאט חדש הופיע.
שמו (המסחרי) אדי מור. הוא יליד ירושלים,
בן ,29 תעשיין של מוצרים מיכאניים
ועוסק בפאראפסיכולוגיה לא פחות מ־ 8שנים.
ואם אורי גלר הוא פחדן שאינו מוכן
להעמיד את תכונותיו המוכרזות כ״אדם
עליון״ לבדיקה מדעית, הרי אדי מור אינו
חושש מכך. להיפך: הוא עצמו תובע שהמדענים
יפתרו את חידת כוחותיו הטמירים.

קצר בטלפאטיה
ך• מכתב ששלח לפני שבוע לאוניה
ברסיסה העברית בירושלים, למכון־
וייצמן למדע ברחובות ולמעבדה לפארא־פסיכולוגיה
המצוייר, באוניברסיטת דיוק
שבארצות־הברית — כותב אדי מור לאמור:
שמי אדי מור. עם יצירת התנאים
המתאימים, אני מסוגל לפעול על עצמיים
ועל חיי ם שיחרגו בי שו ת ס /מ הו ת ס, קרי בהתנהגותם,
מ מסגרת צו רו ת ה תנו ב ה וה התנהגות
הידועים והכלולים ב מו שגי הפיסיקה.
אשר על כן, אבק שכם ל הזי מינני אל מכו־נכס
ב מו ע ד הנוח לכם על מנת שתבחנו
ו תקבעו עמדה לגבי תו פ עו ת אלה.
דעתכם ח שובה לי מאד בא שר אני מעמיד
בעניות־דעתי את הפיסיקה כמדע מעל לתופ־

ירד בסערה מן האופנוע ותפס באלי בחוזקה.
רחוב
פיירברג הוא רחוב חשוך. ייתכן
שזו הסיבה שהסמל חשד במסוט. מסוס,
מכל מקום, ראה רק דמות אפלה מסתערת
עליו.
כאשר ניסה אלי הנבוך להיחלץ מידיו
של ברמלי הנרגש — קרע זה את חולצתו,
הכתים אותו בגריז, בו היו ידיו מוכתמות
.״אני אדפוק אותך,״ הגיב אלי בזעם.
הוא
ידפוק ז אני אדפוק. לשמע
המהומה ירד למטה אבי חברתו של אלי,
העיד שהא מכיר את החייל הצעיר. הסמל
סירב לוותר :״הוא ידפוק אותי?״ זעם .״אני
אדפוק אותו.״ לבסוף הסכים לוותר גם על
הדפיקה וגם על המעצר — בתנאי שהחייל
יתנצל לפניו על ״עוגמת הנפש שגרם

אלי, שחשב על חופשתו שתלך לאיבוד
אם לא יתנצל, ויתר על מלחמת הקודש
ועל עקרונות הצדק, התנצל בפני תוקפו.
״איזה שוטרים אלו בתל־אביב?״ התלונן
לאחר שהסמל הסתלק .״כל אחד שעומד
על־יד המכונית שלו — יקבל מהם מכות?״
לא, בפירוש לא כל אחד. רק מפעם לפעם.

מתפשטת

מציג את —

נוות

ה מכונו ת מיטאפיסיקה.

כדי שיווכחו בדבר ברצינות, צירף אדי
מור אל בקשתו דוגמה מוחשית מיכולתו :
בקבוק זכוכית של מיצי שתפס, שהורק
מתוכנו ובתוכו פסלון קטן של בודהא עשוי
פלסטיק, שמימדיו אינם מאפשרים בשום
טלוויזיה שדרני
דן כני — צעיר מדי
בשביל ״מבט״
אם ייתווספו בקרוב כמד, רבבות צופות
בגיל הטיפש עשרה לתוכנית מבט לחדשות,
יהיה האחראי לכך אופטיקאי יפאני אלמוני.
שכן
אופטיקאי זה יספק לכוכב העולה
של הטלוויזיה, דן כנר, משקפיים בעלי
עדשות ומסגרת מיוחדות, שאינן מחזירות
את אור זרקורי האולפן*.
עם משקפיים כאלו ייראה דן, לדעת המומחים,
בעל הופעה מספיק בוגרת ורצינית
כדי לשמש כמגיש חדשות. הופעתו
כיום נטו, ללא משקפיים, נערית מדי לתפקיד
זה, הדורש סבר מכובד.
בלי עדשות־מגן ן. כיום נאלץ ביד
* ז ח הפי ת רון שמצא גם ש מעון טטלר,
שהמ שקפיים חיפ אניו ת שלו מאפ שרות לו
לחבוש או תן בפני הזרקורים.

לי שהוא יכול לקרוא מספרים נסתרים,״
מספר מונשיין ,״לקחתי אותו למוכרת פיס
וביקשתי ממנו שיפעיל את כשרונו ויקנה
כרטיסי פיס בעלי מספרי זוטא שעלו בגורל.
הוא קנה שלושה כרטיסים והרוויח בכולם.
אמרתי לו בוא נתעשר. נקנה את כל כרטיסי
הפיס שהזוטות שלהם זכו. אבל הוא לא
רצה. הוא איש ישר. אסור לי לנצל את
תכונותי בצורה לא ישרה, הוא אמר לי.״
לעומת זאת אין שום כלל בחוקת היושר
האוסר לערוך מופעים של טלפאטיה כדוגמת
אורי גלר. אדי מור עשה זאת. הוא ערך
הופעה ראשונה בחאן הירושלמי ובקרוב
הוא עומד להציג את עצמו ואת תכונותיו
הפלאיות בכל הארץ
״אורי גלר הוא סתם קוסם,״ אומר אדי
מור ,״אבל אני אמיתי. איך גיליתי זאת?
הלכתי להופעה של אורי גלר. אחרי ההצגה
הרמתי מהבמה ניירות עליהם צייר גלר
חפצים, בדיוק מילימטרי ,.ראיתי שעל הנייר
שצייר מופיעים סימני מים ליד הציור.
בהתחלה חשבתי שזה נם. הראתי את זה
לאורי גלר ואמרתי לו, :תראה, יש אצלך
קצר בין הטלפאטיה והטלקינזיס.׳ אורי גלר
הסתכל על הנייר והחזירו לי באמרו, :כן,
מעניין מאוד ,.זה שלא התלהב מהתופעה,
הוכיח לי שהוא לא אמיתי. אז החלטתי
להופיע בעצמי.״

ר!0ם פשוט

בודהא כתוך הכקכוק
פנים להכניסו אל תוך הבקבוק דרך צווארו.

הכוח המיוחד שלי,״ הסביר אדי
מור ,״ישבתי בחדר סגור במשך ארבע וחצי
שעות והתרכזתי. ובכוח הטלקינזיס שבי
הצלחתי להכניס את פסל בודהא אל תוך
הבקבוק. זה כלום. אני מסוגל להכניס לבקבוק
גם עכבר חי בכוח הטלקינזיס. עם
קצת מאמץ אני יכול להכניס גם גלגל שיניים
של פורד לבקבוק או שרשרת ברזל
לתוך סלע.״

אדי מור לא המתין, כמובן, להזמנתם
של המדענים. עד שאלה יחקרו אותו ואת
תכונותיו האל־טבעיות, הוא מינה לעצמו
אמרגן, את מרדכי מונשיין, דמות ידועה
בחיים הבוהמיים והאקדמאיים של ירושלים.
למונשיין עצמו לא היה צורך בבדיקות
מדעיות. הוא נוכח בתכונותיו הפלאיות של
אדי מור באמצעים מעשיים יותר .״אדי אמר

תיים דן להופיע בתוכניותיו מול המסך
הקטן י ללא משקפיים, דבר הגורם לו כא-
בי־ראש תכופים. מאחר שהוא בעל זיכרון
מצויין, הוא מסוגל לזכור בעל־פה חלק
גדול מהחומר חייב להשפיל מבטו לטקסט
לעיתים רחוקות. כך הוא מצליח לד,יישיר
מבט חייכני וחביב ישר לתוך עיני הצופים.
הוא אמנם כמעט אינו רואה דבר
במבטו זה הישיר והחייכני, אבל זה אינו
מפריע לאיש מלבדו.
הסיפורים, אגב, כאילו הוא מרכיב עד־שות־מגע
בעת הופעתו, נכונים בערך כמו
הסיפורים שדליה מזור משותקת מהמותניים
ומטה.
״אכי אחת מאלפי מעריצות.״ ו

די מור הוזמן למערכת. הוצע
\ £לתת לו בקבוק ופסל של בודהא, כדי
שיראה כיצד הוא מכנים את הפסל לתוך
הבקבוק בטלקינזים, .״אינני יכול לעשות זאת
עכשיו,״ אמר אדי ,״אני חייב להיות לבד
בחדר. נוכחותו של איש שאינו מאמין לי
מפריעה.״
הוצע לו להשאירו לבד במשרדי המערכת
כל הלילה, כדי שיכניס את בודהא לבקבוק.
אדי מור סרב. הוא יכול לעשות זאת רק
בחדרו שלו. אבל לא איכפת לו, הציע ברוב
אדיבותו, שארבע מצלמות טלווייזה יעקבו
אחרי פעולותיו.
הוצע לו להדגים תעלולים אחרים בטל־פאטיה.
אדי מור סרב .״אתם צריכים להאמין
לי,״ אמר ,״שאני עושה מה שאני אומר
שאני עושה. להראות שאני עושה זאת, איני
יכול.״ לעומת זאת הסכים אדי מור להציג
להטוט של קוסם. הוא הניח גביע על ערימת
מטבעות של 25 אגורות. כשהרים את הגביע
נשארו מתחתיו מטבעות של 5אגורות .״זה
קסם פשוט,״ אמר אדי מור ,״את זה אני
מראה כדי להדגים איך אורי גלר עושה את
הקונצים שלו.״
אבל אפילו אדי מור נדהם כשאחד מ־מראיניו
הציג בפניו תרגיל בטלפאטיה .״אני
אגלה מה שמך האמיתי,״ אמר המראיין.
״בבקשה, תנסה!״ הסכים אדי מור .״תחשוב
על השם,״ פקד המראיין. אדי מור
חשב בהתרכזות .״שמך אדי מלכה!״ אמר
המראיין.
״כן,״ אמר אדי מור הנדהם ,״אבל אתה
ידעת זאת מקודם.״ רק אחרי שהמראיין נשבע
בכל היקר לו, שוכנע אדי מור שבאמת
יש טלפאטיה בעולם. הוא לא ידע שדקה
קודם לכן הבחין המראיין במבט חטוף
בפנקסו של אמרגנו בו הופיע השם: אדי
מלכה.

קריין דן בנר
כיצד בעצם נכנסות הצופות הצעירות למבט?

באמצעות
דן כמובן. לכל הופעה של דן
כנר כיום מובטח קהל אלפים של מעריצות
צעירות( .שלא להזכיר את רבבות הילדים
הנלהבים ממנו בתוכניות שלהם).
אם יופיע במבט, תחזנה בנות הטיפש עשרי•
במבט. אם יקרא את הפסוק היומי מה־תנ״ך,
הן תחזנה אפילו בזה.
הן כותבות לו בקצב של 400 מכתבים
לחודש. רוב המכתבים מתחילים :״אני אחת
מאלפי מעריצותיך. אבל, בניגוד לכולן,
אני —״ התחלה מעייפת במיקצת, כשהיא
חוזרת על עצמה מאות פעם לחודש, אבל
זהו מחיר התהילה.
למכתבים רציניים יותר, בייחוד בתחומי
התעניינותו, הוא עונה יותר בפירוט.
מכתבים אינטימיים נענים במילים ספורות,
רק על־מנת לא להעליב. מכתבים אנונימיים
וגסים אינם נענים.
מכתב אופייני השבוע, משביעיסטית ירושלמית
,״אני בכיתה. השיעור משעמם עד
מוות. אני מנצלת את ההזדמנות, שהמורה
מקריא מהספר וכלל לא מסתכל עלינו,
כדי לכתוב לך עד כמה אני חושבת עליך
ומעריצה אותך ״.״צריך להתרגל, זה חלק
מהתפקיד,״ נאנח דן בלב כבד.
תשובה לכר מעריצה. במיוחד בימים
אלו כבד המחיר. דן, שהוא מורה
גימנסיה ירושלמי (לספרות עברית ואמנות),
מתכונן עתה לבחינות הבי.אי.אי. שלו (בספרות
ואמנות רק קצת שקט, רק קצת
שלווה,״ הוא מתחנן על נפשו.
זאת גם הסיבה שמאות התשובות למעריצות
התעכבו לאחרונה.
האמת היא שדן מעריך מאד את מערי-
צותיו, והענין מחניף לו .״אך כמה אפשר
להספיק להכיר?״
נוסף למכתבים, הוא מקבל כל חודש
מאות טלפונים, עשרות בקשות לפגישות
ולאוטוגראפים. בדרך כלל הוא עונה לכל
הפניות בכתב. לפגישות הוא אינו נענה.
אמנם, קשה קצת לעמוד נגד אלה המנסות
לצוד אותו בבנין הטלוויזיה, כשהן ממתינות
שם שעות. עימן הוא יוצא לפעמים לקפה
הסמוך לכוס קפה.
מה שמרגיז אותו הן החצופות, טלפונים
בשעות הלילה המאוחרות, ופניות בלתי
מוסריות. במיוחד חורה לו כאשר הוריו
מוטרדים בגללו.
אך אלו הן מיעוט. הרוב נחמדות —
ומעריצות באמת.

לגביהן, הוא מעדיף להישאר ידיד — אך
אפלטוני. על האחת היוצאת מהכלל הוא
מעדיף לא לדבר.
למה לאכזב כל־כך הרבה אחרות?

מאחורי המסך
ע שרים־ואדבעה
ה ד פו קי ס
מאז המיכרזים המפורסמים, שררה רגיעה
בטלוויזיה, בתחום יחסי־העבודה, אם לשפוט
לפי התסיסה כיום בקרב צלמי הטלוויזיה,
תופר כנראה הרגיעה בקרוב .״אם
עדיין לא הגיע המצב לשביתה, זה רק בזכות
הסבלנות שלנו. אבל לא רחוק היום
שנפוצץ את הבעייר״״ קובעים הצלמים
הממורמרים .״ביחוד אם תתאמת השמועה
שרוצים להפוך אותנו גם לחשמל־אים״.
בעולם
כולו מקובל שלכל עובדי הטלוויזיה
יש דירוג אחיד. לא בישראל. כאן מסווגים
העובדים לכל מיני סיוזגים מקצועיים,
שלרוב כלל אינם תואמים למיקצועם.
אבסורדים, אבסורדים. זה מה שקרה
לצלמי הטלוויזיה. עם הקמת המדיום,
היו הצלמים מדורגים במחלקת ההפקה —
דבר מחוייב המציאות. באו האחראים וקבעו
שיחידות מסויימות במחלקת ההפקה
יקבלו שכר לפי דירוג טכנאים: צלמי
טלוויזיה, נתבי תמונה ותאומים.
כך התחילה מלחמת הצלמים, הטוענים
שתנאי עבודת טכנאים אינה עומדת בשום
יחס לעבודת צלמים. מטבע העבודה קשור
הצלם למפיק ובמאי, ולכן שם מקומו ולא
במחלקת ההנדסה, לשם שייכים הטכנאים.
מד, בכלל לצלם ולבעיות טכניות קובלים

זאת ועוד: נוצר מצב אבסורדי, לפיו צלם
שיש לו בעיות הקשורות להפקה ולצילום,
צריך לפנות למנהל מחלקת הנדסה — אליו
הוא משתייך לפי סיווג הטכנאים — כאשר
לאיש זה אין מושג בבעיות אלו.
מדיניות של הפלייה. אין זה הכל.
מסתבר שהצלמים דפוקים משני הכיוזנים:
את השעות הנוטפות שמקבלים הטכנאים
— הם אינם מקבלים. לא מספיק שהוציאו
אותם מהמחלקה המיקצועית שלהם — הם
גם אינם זוכים לתנאי העבודה במחלקתם
החדשה. התוצאה: משכורתם, לעומת חבריהם
צלמי הסרט שנשארו במחלקת ההפקה,
נמוכה ב־ 60ל״י לחודש.
״במילה אחת,״ קבע אחד מהם ,״לקחו
קבוצה של 24 צלמים — יהפכו אותם בעל־כורחם
לטכנאים. הנהיגו מדיניות של אפ״
לייה בץ צלם לצלם. צלם הסרט נשאר על
כנו במחלקת ההפקה, ואילו צלם הטלוויזיה
— שהוא צלם המצלמות האלקטרוניות —
הפך לטכנאי. דבר שלא נשמע כדוגמתו, ואשר
יש בו כדי לפגוע במוראל ובכבוד
המקצוע. אופי עבודתו של הצלם הוא
אמנותי במידה רבה — ומה לו ולעבודה
טכנאית?״
העברת צלמים למחלקה הטכנית כובלת
אותם מבחינה זו שאין להם שום אפשרות
להתקדם — בניגוד לצלמי הסרט, שהדרד
לבימוי ולהפקה פתוחה לפניהם, בהיותם
במחלקת ההפקה.
שיטת הצירך מן. כל המהומה הזאת
נוצרה למען נוחיות הרשות, כדי שיהיה
בידה להזיז עובדים בקלות מתפקיד לתפקיד
כרצונה.
אלא שהתועלת, במקרה זה, קטנה בהרי
בה מהנזק. לדוגמה: חלק מהבזיונות להם
גרמה החלוקה המוזרה — התופעה המוכרת
יפה לצופים, כאשר התמונות לא
מתאימות לטקסט.
״כאשר הופכים צלם לטכנאי — תוך
שעות ספורות, זוהי תוצאה בלתי נמנעת.
משרד העבודה דורש התמחות מינימאלית
של שלוש שנים בטכנאות — וכאן אנחנו
צריכים ללמוד את זאת צ׳ יק צ׳אק,״ מא־שימים
הצלמים .״אז יכולים עוד לבוא
אלינו בטענות?״
אלו הבעיות המתסיסות את צלמי הטלוויזיה.
כיאות וכמקובל בישראל, אין טענותיהם
זוכות לטיפול בזמן. עד שלא תתפוצץ
הפרשה בצורת שביתה או האטה,
נראה שהם לא יזכו למענה.
הקש שיגרום כנראה לשביתה, יצוץ אם
תתאמת השמועה המהלכת כרגע במיסדרו־נות
הטלוויזיה. לפיה, החליט מישהו להוסיף
דלק למדורה, להפוך את הצלמים הממורמרים
גם לחשמלאים.

לרוב הנשי יש עור פנים ע1מן יותר משהן מתארות לעצמן
חייבים היו לע שות מ שהו לסנצנן,
הלנה רובינשטיין עשתהזאת.

כמעט לכל הנשים עור שמן בחלקים שונים של הפנים
— אף, סנטר, מצח, או עור שמן על כל הפנים. למענן
זל 1מ , 5טיפוח
יצרה הלנה רובינשטיין את
מייצב המטהר ומחזיר לעורך את איזונו הנורמלי.
טיפוח ממשי ב£ -ס 8£1£11 זל 1מ 5נעשה בעזרת שבעה
תכשירים יעילים:
1^ 112£11 מכ<ז* ?ס ־נ מ 1-8£הוא תכשיר בלעדי
להכנת העור לאיפור, בצורת קצף ניתז, לשימוש לפני
העלאת האיפור. מונע הופעת שומן על פניך ושומר
על רעננות האיפור במשך שעות רבות.
5£11א ^1£ב< 0ז* 811/1^ 1,121ס א — ניקוי עמוק המשחרר
ומטהר את העור משומן. העור נשאר בהיר ונקי
להפליא.
£11א 0ז־ 0א 1^ 1.121גסא — טוניק מרענן, מסיר כל
עקבות שומן ולכלוך מפניך.
0א0111^ 1121ז* — מסכת פנים לטיפול 10
הדקות אשר לאחריה תיראי זוהרת יותר. עור פניך
יהפוך רך, מתוח ורענן.
111£3א^ 0 011א 081^ 1121א — גרגרי-טהור ההופכים
בתוספת מעט מים לעיסה עשירה המשחררת את
הנקבוביות ומסירה לכלוכים ונקודות שחורות.
^ ? 0 0מ 0 5א 21ם ^1מ 0א — שמפו לחפיפת שער
שמן, מחסל את השומן והקשקשים, משאיר את
שערותיך נקיות, רכות ובוהקות.
^ 11£ס 0זז 1£^ 111ס — קרם טיפוח לטיהור העור
מבעיותיו.
טפול ב£ -כ<ז^ 58111 8^ 1/יהפוך את עורך לשקוף, נקי
ורענן כפי שלא היה מעולם.

טיפוח יופי מאזן לעור פנים שמן או שמן בחלקו

81^111
מוגש לך בגאוה ע״י

1^1113111816111ג161611ר1
ייעוץ קוסמטי והדרכה לאיפור אופנתי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב, בימי ב׳ דד׳ בין השעות 3.30—6.00 אחה״צ.

העולם הזה 1731

ו שותד ב״בית ברגר״
(סוף מעמוד )29
קיבל ממנו שום מתנות עבור מכירת מכוניות
משומשות״.
תמורת מכתבו זה, קיבל חליפי מכתי
נגדי, בו צויין ששני המזכירים מתחייבים
שלא להגיש נגדו תביעה על שהאשים אותם
בקבלת שוחד.
מה הניא את חליפי לחתום על מכתב
הנסיגה?
בפני סליקם כהן התוודה שהוא נכנע נוכח
האיומים והלחצים שהופעלו עליו. בפני
כתב העולם הזה הוא היה מוכן רק לרמוז
על כך:
״אינני רוצה לדבר על העניין,״ אמר.
״כשיהיה לי משהו להחזיק ביד, אז יהיר,
כדאי לצאת למלחמה הזאת. תדע לך שיש
רק אדם ישר אחד בענף שלנו, וזד,
פליקם כהן. רק לו אפשר להאמין. בכלל
מדוע אתה צריך לכתוב על זה? את מי זי.
מעניין? הציבור בארץ לא מגיב אף פעם
על מה שמגלים בעיתונים. אנחנו כמו מדינה
ערבית. אינני רוצה לדבר על העניין.
הודעתי שאמרתי מה שאמרתי כשהייתי מרוגז,
וזהו זה.״

בזיון
ה״מרצדסים״
ן* הגיס רכים מאמינים בפליקם כהן,
4כ״אדם ישר״ — גם אם לא היחידי
בענף. לא היתד, זו הפעם הראשונה שהוא
חושף עסקים מוזרים בענף. לפני שנתיים
בדיוק הרעיש עולמות כאשר לטענתו מכרו
ראשי האירגון לחבריהם מכוניות גרועות
(מונית ו שמה דפיקה, העולם הזה
.) 1625

היה זה כאשר ראשי אירגון המוניות
דאז, אלי דהאן, מנהל תחנת מוניות מרכז,
וראובן קרמר, מנהל תחנת מוניות אביב,
הפכו לסוכני המישנה של יבואני מרצדס,
החלו מוכרים לנהגים מוניות מרצדס דיזל
— למרות הבדיקות הראשונות שהראו כי
מנוע המכונית אינו עונה על הדרישות
הקשות של עבודת מונית בתנאי הארץ.
לא עבר זמן רב ובעלי המרצדס אכן החלו
משמיעים קול זעקה מרה.

אוף, הוא כמעט כבר הדביק גם אותי
בפיהוקיו.

חומד ש. . 7
1 3 0 /7 0רוצה שאני אעשה מ שהו כדי
שאיזו בת ח מוד ה תכתוב לו ל״אי־שם״ שלו.
״ אין לן מו שג כמה נעים לקבל מכתב של
בת,״ הוא כותב ,״ בז מן שאתה נמצא בשדה
או בקו.״
ואם את לא מסתפקת בחייל עם 19.5
שנים, הרי יש לן כ תוספת נמ שים עד בלי
די ו שיג עון לטיולים.
בדיוק ה טיפו ס שלן, נכון?

נועזו ת.״

הזהרנה

מנחיתו ת

אונס 1

קצב קצב.

ל־ 1 4 6 /70 יש, מלבד 24 שנים ו־165
ס״מ, המון מעלות. כל כך הרבה, עד שקשה
לה להעלותן בכתב. אולם בקשר אליך,
ידה נטויה: רוצה היא אותך עם ״המון
חוש הומור, ורציני גם יחד. גם אקדמאי
וגם גבוה — זהחשובמאוד. שקורה
לו שהוא עוד יושב בבית לפעמים
(כמוני) ,משום שאיננו מסתפק במצוי. ובכלל,
שיהיה חמוד כזה
ואם הרצפט מתאים לך, עדיין אל תהיה
בטוח שאתה הוא — התרופה. פשוט, היא
נשמעת חולה מאוד !!!

, 1 4 0 /7 0מוטב בלי התנצלויות, אחרת.

כן, הוא חייל, די משועמם, עם משא
של 20 שנה על כתפיו. מוכן להקריב עצמו
למין התקשרות רצינית, אך לא רצינית
יותר מדי, חלילה וחס.
יש לך סבלנות לחכות לבנ׳דם מספר
שבועות בין פגישה לפגישה, אז זה המספר
עבורך. ומספר חזק, הייתי אומרת 180 :

בכובד

עיניים חומות

ראש

144/70
הוא מתחנן בפנייך שתקומי ותפעילי את
קסמייך כדי לעזור לו להסיג את השיעמום
האוכל בכל פה, במוצב (זה בטח בגלל
הפסקת האש הזו, בתעלה).
לשם השלמת המידע האינפורמטיבי, צירף
אפילו איזו תמונה משעממת משל עצמו.

צודק,

בחיינו!

אם ה שתיים מעוניינו תבת מונ ה ל שימו ש
חוזר, הרי להבא יש לזכור לציין שם וכתובת
מעבר לתמונה. הגיון, עלמותה
ן, הגיון !

והפעם, הפתעה. היא אינה מעוניינת בגברים.
כותבת : 1 4 2 /7 0״ארצה מאוד
להכיר נשים, וזאת, מסתבר, הדרך היחידה
בעולמנו זה, עבורי.
״אנא, סבלנותי פוקעת, הלב מלא על
גדותיו. וכתוספת, אין צורך לצטט את דבי
המשיכה הנפשית, הרגשית וכי

11 1

על הגובה
עד כמה שאני מכירה אתכן, אתן מ ש תגעות
אחרי סוג כזה של מכתבים ו ב חורים
:״אני טייס צעיר ומוכ שר, בן .20
גובה — ממוצע, אך אי שיות מעל ל מ מוצע
חו בב את ארץ־ישראל מגוב ה רב, ואת
בנו ת הארץ מגובה נ מון. מ עוניין בבת־זוג

המציאות של 147/70

המיפלצות טלי
לפעמים אני באמ ת מקנאה ב מיפלצו ת
שלי. איזה עולם נהדר יש להם, לפספוסים.
כל כך מ שעמם לפעמים להיות מבוגר, כל

הזמן.

נראה שם העתיד. ביום שישי בערב, כשהיינו
אצל הורי, פונה לפתע הילדה לסבא
שלה:
״סבא, נכון שאתה לא תמות? תלך לביתי

!ה \ידו* אהבה !
ה שבוע מספרת לי דנה על בעייה ח מור ה
שיש לה: היא אוהבת, בכיתה, גם את רני
וגם את מיקי. מה יהיה? שנ-הם נחמדים
אותו דבר. מה לע שות?
אני מ תכוננ ת כבר ב חו כ מ תי הגדולה ל הסביר
לה שזה יעבור, ו שבסוף יי ש או רק
אחד, וזה כנראה לא יהיה לא רני ולא מיקי,
כ שפתאום היא מזדקפת בצהלה:
״ אין בעיות. אני את חתן עם שי. הס.׳׳
״דנה׳לה,״ אני מסבירה לה. זח לא הולך.
תראי, גם אני ה תח תנתי רק עם אבא, לא?״
״חכ מ ה,״ מ שיבה היור שת .״לך לא היה
מי שהו אחר.״

זאת לא היתה הפעם היחידה ה שבוע ש־מ
ד מו

ל הן יי ע

ל ח־וז ־

ובעזרת

השם

כו תב

״את ה ת מונ ה הנ״ל מצאתי ברחוב יהודח
הלני בתל־אביב. מצבן של שתי הגבירות
ח מור למדי, אם הן נאלצו לה שתמ ש בשיטה
הי שנה של איבוד תצלומים לדעת.
(אגב, זאת שיטה יקרה למדי, ויעילות ה
מוטלת בספק).״

גשיות

מו דז ה

שימוש חוזר
: 1 4 7 /7 0

את אוהב ת ל שחות לאור הירח? אם כן,
הרי אין מתאים לן יותר מאשר 1 4 1 /7 0
בן ה־ .21נ קודו ת נוספות לזכו תו :״תחביב
העיקרי — צילום, ועיני חו מו ת,״ הוא כו תב,
ומפספס את העיקר :״כ מעט שכחתי.
אני שוחר קצב וריקודים, ו כ מו בן אוהב
טיולים.״

המון מעזות

תראו מה יש לנו כאן: מתופף בלהקת־קצב
החובש כומתה אדומה מם׳ . 1 4 4 /7 0

180

מקוב? לקחת
קומיסיון
ף* יצדנראית התמונה משולחנו של
^ המזכיר הראשי של מועצת פועלי תל־אביב—יפו,
שבפניו הובאה התלונה.
סיפר אלפרט* :כשפליקס כהן הודיע לי
שישנו אדם שטוען שנתן קומיסיון לפ־יג־גולד,
הזמנתי אותו למשרדי. בדרך כלל
זה מקובל לתת קומיסיון בענף הזה. אך
במיקרה זה מדובר היה בנציגי ציבור, ו כאן
זה לא מקובל.
״כשהופיע אצלי חליפי, הוא סיפר לי
באמת שנתן כסף לפיינגולד. אמרתי לו
שהוא יצטרך להופיע עם האשמה כזו בפני
הוועד המבקר של מועצת הפועלים.
״כשהוא שמע את זה, הוא חזר בו מדבריו,
וטען שאמר מה שאמר בשעה של
כעם. הוא חתם לי גם מכתב על זה, והוא
נמצא אצלי כאן במגירה.
״הודעתי לפיינגולד ופינקלשטיין על התלונה,
אך לא עשיתי חקירה. אצלנו כאן
זה לא משטרה. פינקלשטיין ופי־נגולד הכחישו
את התלונה, ובזה נסתיים העניין.״
האומנם?

לגיחו ת

רו מנטיות

1 4 5 /7 0לא יודע למה הוא כו תב אלי
אולי כדי לנסות איך ״ילך לו״ ,ולא, חס
וחלילה, בתור אחד שלא הולד לו ,״אלא
בתור אחד שאוהב לנסות הכל (כמעט).״
הוא כל כך שונא את השיגרה, עד שהוא
כל כ ן אוהב את החיים — בפרט את היפה
שבהם, עד כדי ל שאול :״וא ם גם את
כזו — אז למה את מחכה אגב, הוא
חייל, ולו שרות א רון ב סיני ובתעלה. אן
באמת, פרטים אלה לא ח שובי ם כל כ ן
העיקר שתכתבי.

על החתום. 1 4 3 /7 0 :

אין מושג —
יש מושג
ך* גוכתס של שני מזכירי אירגון ה(
1מוניות, פינקלשטיין ופיינגולד, היתה
פחות נרגשת:
״אין לנו מושג על כל תלונה נגדנו מצירו
של חליפי. לא, מזכיר מועצת הפועלים
לא אמר לנו מילה. זה הכל שקר. הוא
לא -הזמין אותנו לשום בירור כזה.״
בהמשך חקירתו של הכתב, השתנתה התמונה
:״אתה ידעת, פיינגולד,״ אמר פינק־לשטיין
.״אורי אלפרט הזמין אותך.״
״נכון,״ הודה עתה פיינגולד .״אלפרט
הזמין אותי, וגם את פינקלשטיין, ומסר
לנו על תלונתו של חליפי כאילו שילם לנו
קומיסיון. אבל זה שקר. נכון שמכרתי
חמש מכוניות לחליפי, אבל אלו היו מכוניות
שלי.״
פינקלשטיין ופיינגולד היו מוכנים להודות
כי הם אלו שגילו למשרד התחבורה
על עיסקת המוניות הערביות.

לא חשוב

ייר טדו־ו.

הכנסת ותתפלל, ואז לא
נכון?״
קצת באיחור, אבל יום
בכל זאת מ שהו.

ת מו ת אף
כיפור

פעם,
ה שפיט

מאוחר יותר, כ שבתי וסבה נותרו לבד
בחדר, לז מן מה, נ ע רן ביניהם המ שך ה שיחה,
עליו שמעתי את הדיווח רק למחרת.
״אתה יודע, סבא,״ התהרהרה הילדה בקול
רם ,״כ שאתה ת מו ת, אני לא אקבור
או תן אף פעם. אני אשים אותך ב א רון על
ה מיזנון ותמיד אדבר אלין. אני יודעת ש אתה
לא תענה לי, בגלל שאנשים מתים
לא מדברים, אבל לא ח שוב. אני אדבר
אליך כל הז מן, ואתה בכלל לא תצטרך

קולנוע
תאוות־מלכות
ועניו המדינה
אן של אלף הימים (חן,
תל-אביב; ארצות־הברית) — הוא
גירסה נוספת לחייו הפרטיים
של הנרי השמיני מלך אנגליה. הפעם, כפי שהם השתקפו
בפרשת-האהבה שלו עם אן בוליין.
כפי שמתאר אותם הסרט, הנרי הוא גבר תאוותן, שאינו
יכול לסבול סירוב, ואילו אן היא נערה עקשנית ומפוקחת,
המסרבת להיכנע למלך, אשר הפריד בינה לבין
אהובה הקודם, מונעת ממנו את יצועה, עד אשר הוא
מקדש אותה כאשתו החוקית, על גוויותיהם של נכבדים
רבים שהתנגדו למעשה, ולבסוף נופלת קורבן לעקשנותה
שלה, כאשר גם היא מובלת אל הגרדום, לאחר שלא
הצליחה להביא למלך בן זכר.
שלא כבמרבית הסרטים ההיסטוריים, התפאורה, התלבושות
וגינוני הטק ס של החצר, אינם מעיבים כאן על
הדיאלוגים, ואינם מונעים עיצוב דמויות מעניין ומגוון.
הנרי התאוותן, המצליח לשכנע את עצמו שתשוקותיו הן
עניינה של המדינה כולה, ולא רק שגעונות פרטיים, מרשים
מאוד בדמותו של ריצ׳ארד ברטון. אנתוני קואיל מגלם
ברגישות רבה את הקרדינל וולסי, איש״הדת שהנהיג את
המדינה בתחילת מלוכתו של הגרי בסימון חילוני לחלו־טין,
עד שנפל קורבן לשגעונות המלך, ואילו מייקל הודרן
משכנע כבוליין האב, המוכר את בנותיו ברצון למלך.
תדריך בטלויזיה
״אבא מסתדר״

(יום ד)20.20 ,-

(אנגליה) — קומדיה
בריטית מן השורה, על בעיות גידול
המשפחה.

תד־אכיב
* * בורסלינו

(אלנבי,

תזכורת מימי הגנגסטרים במארסי, בסיפור
הבנוי בעיקר כדי להאדיר את דמיתם של
ז׳אן פול בלמונדו ואלן דלון בתפקידים
הראשיים.

ההודאה

(ירון,

צרפת) —

משפטי הראווה של סלאנסקי, כפי שמתוארים
על־ידי אחד שעבר אותם על בשרו.
כתב־אישום נוקב נגד הקומוניזם הסובייטי.
מישחק ובימוי משכנעים.

ברבגגן גבגדגלד •.גגגזיבגה מגיגזגז
אולם יותר מכל בולטת הופעתה של ג׳נבייב בוז׳ולד,
בתפקיד אן בוליין, צעירה עזת-מצח, שנונה, ועם זאת מסוגלת
לרגשות עמוקים, אותם היא מסתירה בעליצות צינית.
בבימויו של צ׳ארלס ז ארוט, הופכת ״אן של אלף ה ימים״
לאחת החוויות הקולנועיות הנעימות של השנה.

שלושת הסרג׳נטים
הגוער לשלטון !

גרבי, ארצות־הברית) — מערבון פארודי
המעמיד את חברי כנופייתו של פראנק
סינטרה כחיילים הנלחמים זה בזה וכולם
ביחד באינדיאנים. עליז.

ילד פלא

(סטודיו, צרפת) —

נסיונותיו של רופא להחזיר ילד, שגדל
בעובי היער׳ אל החברה האנושית. בימוי
רגיש של פרנסואה טריפו׳ ומישחק בלתי־רגיל
של הילד ז׳אן פיאר קארגול.

מדסטוק (אסתר, תל-אביב;
ארצות״הברית) — הוא סרט ה מלמד
יותר מכל תעודה אחרת
עד כמה השתנו ערכי הנוער האמריקאי, ועד כמה שונים
אליליו ומושגי־החיים שלו מאלה של אבותיו.
״וודסטוק״ הוא, בעצם, סרט דוקומנטרי, המנציח על
צלולואיד את פסטיבל הפופ שהפך להיסטוריה בארצות-
הברית, כאשר קרוב לחצי מיליון צעירים התאספו בשדה
קטן אחד, ובילו בצוותא במשך שלושה ימים, בתנאים
סניטאריים נוראים, כשמטר כבד יורד עליהם, ללא די
מזון, וכל זה מתוך רצון לשמוע את אליליהם ולהרגיש
חלק מתוך תרבות חדשה ההולכת ומתפשטת מעבר לאוקיינוס.
בשלושה ימים אלה לא פרצה אפילו ק טטה אחת,
לא נאסר אפילו צעיר אחד, כל אחד עזר לשכנו, וכולם
הגשימו את סיסמות ה״אהבה״ הנשמעות ערטילאיות כל-
כך מפי ילדי־הפרחים.
ועל הבימה: ג׳ואן באאז מפזמת על אירגון פועלים,
ארלו גאתרי מספר על הגנבת סמים ללוס-אנג׳לס, ג׳ו מק-
דונאלד שר בלוז לחיילים המתים בוויאט־נאם מבלי לדעת
מדוע, ואילו ג׳ימי הנדריקס המנוח מגיש גירסה פסיכדלית
משלו להימנון האמריקאי, בלוויית שריקת סירנות, הדי

צרפת)

פאטץ

ארצות־הברית)

(פאר,

— סיפור קורותיו של הגנרל האמריקאי
המפורסם במלחמת־העולם השניה. מצטיין
ברצינות ובגישה מבוגרת להפליא. ג׳ורג׳
סי. סקוט מושלם בתפקיד הראשי.

רומיאו

ויוליה

(תכלת,

אנגליה) — גירסתו של זפירלי לטרגדיה
השקספירית, מלאת מרץ, תנופה וחן נעו רים.
חוויה לעין ולאוזן.

המסעדה של אלים

(פריז,

ארצות־הברית) — אורח החיים והמחשבה
של ההיפים, כפי שמתאר אותם ארלו
גאתרי בבלדה ששימשה יסוד לסרט, אבל
דרך ביקורת מסויימת של הבמאי ארתור
(בוני וקלייד) פן, המתבונן בבעייה בעיניו
של בן ארבעים.

גשרווטרלו (צפון, ארצות־הברית)

אחד הסרטים שערכם נוסטלגי. ויויאן לי —
יפהפיה ושחקנית אמיתית. הסיפור מזיל
דמעות.

גיו \2ג2ןרב״וגתגבגגגן״
התפוצצויות וזעקות-קרב. אכן, דרך חדשה להגיע ללב ה-
טיפש־עשרה, שכנראה אינו טיפש עוד כל-כך.
אזהרה: הסרט מיועד אך ורק לצעירים ברוחם. המבוגרים
לא יוכלו לשאת את המוסיקה.

חשבון הנפש

(שדרות, אנגליה)

— סיפור רדוד על אירי חמים־מוח שתשוקתו
להגיע לצמרת החברה הגבוהה
מעבירה אותו על דעתו ועל גוויות אחרים.
מישחק מזהיר של ניקול ויליאמסון.

פרח הקקטוס

(תל־אור, ארצות־

הברית) — אינגריד ברגמן פורחת כקקטוס
מול ואלתר מתאו, רופא השיניים הרווק
המתחזה כנשוי. קומדיית טעויות תוססת.

ירושלים
** סראפינו

>ומרנות
ומ>ן
מישחק הזוגות (גת, תל-
אביב; איטליה) — הוא סיפור
אהבה מודרני מאוד, מאחר ו-
הוא מוותר על ניסחת המשולש הניצחי, ובוחר במלבן,
הנוטה לפעמים אפילו להפוך למחומש. סופר, שחקן וסטודנט
מתנים אהבה בזה אחר זה, ביחידים ובזוגות, עם
אשתו צמאת״החוויות של הסופר, כשידידת־משפחה מצטרפת
גם היא לפעמים לחינגה. כל זה על רקע מסוגנן
וצבעוני מאד של חברת־השפע המודרנית.
ג׳יוזפה פאטרוני גריפי, האחראי לסרט, התכוון כנראה
להפגיש כאן את העולם המשועמם של אנטוניוני עם
מהפיכת-הנוער של היום, כשהסופר העוקב בדם קר אחרי
נאפופי אשתו מסמל את הבורגנות הנרקבת בין ספריה,
ואילו הסטודנט המתעטף בדגל הנאצי וצורח בקולי קולות
את מחאתו נגד המימסד, מדגים את דמותו של הצעיר
המתקדם בשנות השבעים. מבטו הציני של פאטרוני גריפי
מציג את שני הצדדים כחסרי־תוכן באותה מידה, כששניהם,
ועימם גם השחקן המתחרה גם הוא על האשה, מעמידים
פנים, ובסופה של ההתמודדות זוכה זה שיודע
לשלוט יותר בחולשותיו האנושיות, כלומר, בדחפיו המיניים.
כדמות החיובית היחידה מתקבלת דווקא האשה,
המתעלסת עם כולם בגאון, ללא יסורי מצפון וחרטה.
הצילומים בסרט הם מלאכת מחשבת, התפאורה בו
נאה, והסצינות הארוטיות שופעות, אולם רבים עוד יותר
הם קטעי השיממון הדחוסים בדיאלוגים יומרניים. ז׳אן־

(אורנע, איטליה)
נו סח איטליה) ג׳רמי

(גירו שין פיאטרו מלגלג כדרכו על החולשות האנושיות׳ בעיקר
על הרכושנות התאוותנית, בסיפור
המתרחש בחיק־הטבע, ומספק כמות נכבדת
של בדיחות.

המכורים

לזהב

(אוריון,

ארצות־הברית) — קומדיה מוסיקלית רח־בת־מימדים
על מחפשי זהב בקליפורניה,
הנהנית מפזמונים חביבים׳ ובעיקר מהופעתו
הווירטואוזית של לי מארוין.

סטיריקון

גרון, איטליה) —

חוזייה קולנועית עזה ויוצאת דופן שצריך
להתנסות בה לפחות פעם אחת. פליני.

היפה
אנטוניוני

בגר2ן ן גרעו \2אפגליצץ בזינגזח־גזיגג בווג
׳לואי טרינטיניאן הוא סופר ציני במידה הדרושה, אנני
זירארדו היא ידידת משפחה רגישה, אולם יותר מכל
בולטת דמותה של צעירה בשם פלורינדה בולקן, שאינה
שחקנית מעולה במיוחד, אולם מצליחה בהחלט לשכנע
בדמות האשה שאינה נרתעת משום מישחק חדש. עם קצת
מזל עשוייה גברת בולקן להיות, בזמן הקרוב ביותר,
אלילת-מין חדשה.

-זאכריסקי

(עצ מון, ארצות־הברית) — התמוטטות החברה
האמריקאית, כפי שהיא נראית בעיניו
של אינטלקטואל אירופי. יפה מאד
מבחינה אטטטית.
כוכבים שלגיה
מחכה לנסיך
היא בלונדית, בת ,24 יפהפיה ואינטליגנטית.
היא אפילו כתבה רפורטג׳ות ל־

גדולים שבעיתוני ארצות־הברית. אם לא די
בכך, היא גם הכוכבת־ד,תורנית של אולפני
הסרטים בהוליווד. שמה: קאנדיס ברגן,
ואם עד היום לא מצא איש לנכון להעניק
לה אוסקר, הרי עוד חזון למועד. בדבר
אחד אין ספק: הקאריירה שלה נמצאת בסימן
עליה מתמדת.
כאשר נראתה לראשונה על הבד, בתפקיד
ממשי, בה חבור ה של סידני לומם, כ־בוגרת־אוניברסיטה
ההופכת ללסבית של
החברה הגבוהה, אמרו הכל: זאת כוכבת
העתיד. אבל קאנדיס, אולי מתוך פיקחות
טבעית, אולי מתוך ניסיונם של אחרים
למדה לא להתנפל על כל מה שהוצע לה,
הופיעה במעט מאד סרטים, והרשימה במראה
שלה יותר מאשר במישחק שלה.
לאחר המתבגרים, בצילו של אליוט גולד
הווירטואוז, היו רבים שהתאכזבו: לא
ייצא ממנה כלום. עוד נערה יפה, לא
יותר מזה.
אלא שבזמן האחרון יצא לשוק סרטה
החדש, למה, חייל כחול? סרט מדהים של
הצבא האמריקאי הטובח בדם קר את אחרוני
האינדיאנים (העולם הזה ,) 1730 והריעות
על קאנדיס השתנו מן הקצה אל
הקצה* .אכן, היא יודעת לשחק,״ אמרו
מבקרי ניו־יורק המופתעים — וההתפעלות
הכללית מובילה אותה למועמדות רצינית

עיתוו לבנוני מאשים :״ישראל
משתלטת על הלולנוע העולמי!״
״היפהפיות — נש?! נגד הערבים!״
״כוכבי הקולנוע הישראליים הם סוכני
ממשלת ישראל. הם משמשים בידיה
נשק לא פחות חשוב מן הנאפאלם וה־
,פאנטומים׳.״
בהצהרה דראמאטית זו יצא החודש
העיתון הלבנוני ״אל־חוואדס״ ,במיסג־

לאוסקר.

שחקן: כסיל. בסוף הקייץ השתתפה
בצילומי סרט בשם: חבורת הציידים ה־מוסרט
בספרד, בתפקיד נערו, הנחטפת
על־ידי שודדים. הסרט יעלה כנראה כסף
רב, וציפיות רבות תלויות בעצם הופעתה
בו. אבל תמורה בלתי־צפוייה לח־לוסין
להשקעתו, קיבל המפיק עוד בזמן
ההסרטה: באחד המעמדים נדרשת קאנדיס
להפגין רכיבה זריזה על סוס. כרגיל, כשמדובר
בכוכבים יקרים, הוזמנה כפילה
ספרדית לבצע את הרכיבה. אבל זו שכחה
להופיע. קאנדים לא התבלבלה, עלתה על
סוס, ביצעה את כל הדרוש בלי בעיות,
ובסוף היום פנתה למפיק וביקשה את התשלום
שהגיע לכפילה.
אחת מתכונותיה הבולטות של קאנדיס,
גבוהת־הקומה ( 1.73מ׳) היא העצמאות הרבה,
בה היא נוהגת מחוץ לשעות העבודה,
והיחס הספקני שיש לה לגבי כל הקשור
במקצוע בו היא עוסקת.
*בהתחלה היה לי קשה להשתחרר מן
הרושם ששחקן זה בסך הכל שם נרדף

לנסיך, אשה

חו קי ת

לכסיל,״ היא מודה ,״אבל היום כבר התרגלתי.״
אלא שבהיותה בת להורים עשירים
ובעלת תואר אקדמי בעיתונאות, היא יכולה
להרשות לעצמה שלא לכופף את ראשה
יותר מדי להוראותיהם של האולפנים. תמיד
תוכל למצוא לה פרנסה אחרת, אפילו כדוגמנית,
כפי שעשתה זאת בעבר. כשאינה
עסוקה באירגון הפגנות נגד המלחמה.
רק לא גרביים כתומים. למראיי-
נים, השואלים אותה בלי הרף מה עם נישואין,
או ״מה עם איזה רומן הגון אחדי״
היא משיבה באותה צורה* :אני חיה לי במין
עולם דימיוני, כמו שילגיה המצפה לנסיך
על הסום הלבן, שיבוא ויעיר אותה בנשיקה.
אני רק מקווה שכאשר יופיע אותו נסיך

ישראל מלכתחילה: אליזבט טיילור, ג׳רי לו־איס,
פול ניומן, סאמי דייוויס, דאסטין הופמן׳
דני קיי. גם מפיקים ובמאים הוליוודים
ידועים: הארי זלצמן, קרול פורמן, ריצארד
בנג׳מין, אוטו פרמינג׳ר. שלא לדבר על כך

אלי הדוחה את ביצוע משימתו הקרבית
כדי לעזור למשפחה בדווית במצוקה.
ב־ 1967 הגיע לפסטיבל הסרטים בקאן
סירטו של. הבמאי הישראלי הצעיר אורי
זוהר, שלושה ימים וילד. הסרט זכה בפרס
ה שחקן הטוב ביותר, על משחהו של עודד
קוטלר.
וכך הלך הזרם וגבר. אחרי שלו שה ימים
וילד הופיע בעולם הסרט טו בי ה ו שבע
בנות-ו — סיפורו של יהודי אדוק הסובל
מאפלייה ברוסיה הצארית. ב־ 1969 הגיע
לקאן הסרט סלכודת, על מלחמת יוני 1967
כפי שראתה אותה ממשלת ישראל. בסרט,
בבימויו של ג׳ילברטו טופאני, כיכבו דליה

רת כתבה, מלאת שגיאות ושיבושים,
שנועדה לסקור את הקולנוע הישראלי.
כותב ״אל־חוואדס״ :
י אחרונה משגרת ישראל בהתמדה גד/לה
והולכת לכל קצווי תבל שליחי גייס
חמישי הממלאים תפקיד חיוני במערכת
ההסברה של ישראל בעולם. אלו הן שחקניות
הקולנוע הישראליות.
ישראל מייצגת לרחבי העולם המערבי,
בשיטתיות ובצורה יזומה, את מיטב היפהפיות
שלה, כדי שתיכנסנה לסרטים בכל
ארצות אירופה, אמריקה ואפריקה. משום
כך גם לא מצאה ישראל לנכון לפתח תעשיית
סרטים משלה: היא הסתמכה על
תעשיית הסרטים שבשליטתה — בהוליווד..

ל הכוח המאורגן של התנועה ה־
^ ציונית העולמית עומד מאחורי מאמצי
ההשתלטות על עולם הסרטים הבינלאומי.
נגד כוח זה, אין מי שיוכל להתמודד.
אפילו לא ענק כפרנק סינטרה למשל.
במשך 15 שנים עסק סינטרה בגיוס תרומות
למען הפליטים הערביים. ואז נסגרו
בפניו דלתות חברות ההסרטה. לאחר לחץ
זה, ד,צ־ גו בפניו שליחי הציונות את הברירה:
להמשיך להיות מוחרם, או לפעול
למען הידוק הידידות בין ארצות־הברית לישראל.
כוכבים
עולמיים אחרים הם שליחיה של
קסמים, לא יתברר לפתע שיש לו פיצעי־בגרות.״
בין
הנסיכים שהסתברו לה כמזוייפים,
זכור לה במיוחד בחור צרפתי, אינטלקטואלי
ומלא־תנופה, שסיחרר את ראשה במשך
6בוע. היא כבר תיכננה את שימלת החופה
בדימיונה, ונדמה היה כי הכל מושלם. אבל
בסוף אותו שבוע לא יכלה לשאת את העובדה
שהבחור לובש גרביים כתומים .״באמת,״
אומרת קאנדיס היום ,״אינני מבינה כיצד
יכולתי להתאהב בגבר עם גרביים כתומים!״

כי אין לה דרישות מיוחדות לגבי
הופעה חיצונית של מי שעתיד למלא את
מקום ה״גרביים״ ,היא עומדת על כך שיהיה
גבוה ממנה .״הרי לא אטול את הגבר
שלי תחת לבית־השחי כמו כלב פודל.״
*ילדים? למען האמת, הדור האחרון זיהם
את האוויר עד כדי כך, שהילדים ייוולדו
בקרוב כשהם משתעלים,״ היא טוענת .״אף
על פי כן, הייתי רוצה ילד אחד משלי,
והייתי מאמצת ילד נוסף. אני חושבת שחובתם
של כל אלה החיים ברווחי, היא
לאמץ ילדי משפחות נצרכות.״
הנאתה הגדולה ביותר, בשעות הפנאי שלה,
היא לרכב על סוסים. היא מסוגלת
לבלות שעות באוכף על סוסה, בשמש או
בגשם. אין זה מפריע לה כמובן להמשיך

•*׳ זג— *41י

4 י1נ*>.

ינייג״•

דליה לביא, פול ניומן ויהורם גאון כ,,אל חוואדם״*
מליו ט ״ לו ר ועד או מו פר מיננר

שהיהודים שולטים גם בהון ההוליוודי, כמו
בחברת מ.ג!.מ.

*•יי ד ככד, לא בחלו הישראלים גם ב־
. 4ייצור עצמי של סרטים. ב־ 1954 הגיע
לישראל הבמאי הבריטי הנודע הרולד דיקינ־סון,
הסריט סרט על ״גבורתו״ של הצבא
העברי בשנת .1948 אולם היה זה רק ב־
1965 שתעשיית הסרטים הישראלית זכתה
להכרה בינלאומית — בסרט סלאח שבתי.
היה זה ניצחון ללא ספק, והסרט הוגש
למועמדות האוסקר — לצד הסרט המצרי
תפילת הקוראן, בכיכובה של כאמין חמא־מה,
גרושתו של עומר שריף. למרות ששני
הסרטים גם יחד לא זכו בפרס הנכסף,
זכה סלאח שבתי להצלחה ניכרת
באירופה ואמריקה.

ך• ״ 1 ^66י צ רו הישראלים סרט נוסף,
^ על מיבצע סיני. היה זה סרט תעמולתי
מובהק, על ״אנושיותו״ של חייל ישר-
ולחכות לנסיך הקסמים, או להופיע בתפקידים
ראשיים בסרטים. ואם בקשר לקולנוע
אין לה כל דאגות הרי ביחס לנסיך — יש.
*מה יקרה אם הוא יופיע פתאום׳ אבל
בחברת אשתו החוקית?״
ניצוצות אמא

לכל ילך
מבעיותיו של רוז׳ה וואדים: לאחרונה
מבלה הבמאי הצרפתי בהוליווד, שם
הוא מכין קומדיה בשם נערות ח מו דו ת
עומדות בתור בתפקיד הראשי בסרט מופיע
רוק האדסון, וואדים טוען שהוא מאישר
עם השחקן, עם הצוות ובכלל עם כל העבודה
שלו. אז מה הבעיות? ״בשבוע שעבר שלחתי
את בתי נאטאלי, בת השתים־עשרה לאמה,
אנט סטרויברג. השבוע אני שולח
את בני קריסטיאן בן השבע לאמו, קתרין
דנב, ובשבוע הבא אצטרך לשלוח את
ואנסה, בתי הקטנה, לאמה שלה, ג׳יין
פונדה. אבל מה יקרה אם חס וחלילה,
אשלח את אחד מכל אלד, לאם הלא-נכונה?״

מייק מארשל, הצעיר הצרפתי יפה־התואר,
שביקר בזמנו בארץ, כאשר השתתף

לבאי, חיה הררית וגילה גולן, מהגדולות
בשחקניות ישראל. סרט זה לא זכה להצלחה
אצל המבקרים.

**ץיאהצדחתה של ישראל, ללא
14/ספק, היה הסרט הוא הלך בשד ח.
מבין סרטי המלחמה, הצליח ביותר מלחמה
למען השלום, של ג׳יל דאכאן, ח מי שה
ימים בסיני, ו ש שה ימים לעולם, סרט דו קומנטרי
דובר ערב-ת.
הסרטים הישראלים נוצרים בחלקם בשותפות
עם הון זר — גרמני או אחר —
ובחלקם בהשקעה ישראלית בלבד.
סכנתם של הסרטים הישראלים רבה. הם
מהווים תעמולה ברורה, וחודרים לכל מקים
באירופה. ולאחרונה גם באפריקה ש־לא
לדבר על ארצות־הברית, שהיא מעוז
הציונות.
חובה למצוא תשובה לסכנה זו.
* הכו תר ת , :ה קו לנו ע — הנשק הישראלי
האחר אחרי הנאפאלם והפאנטום.״

בסרטו של מנחם גולן פור טונה, עומד בימים
אלה לפתוח בקאריירה חדשה. מייק,
בנה של הכוכבת הוותיקה נזישל מורגן,
תירגם לצרפתית ספר שנכתב במקור על־ידי
אביו, הסופר ביל מאריטל, וכדי
להוכיח שהתפוח אינו נופל רחוק מן העץ,
החל כותב בעצמו רומאן. כיום מדברים
על כך שאמו, הקרובה אליו מאד, תהפוך
בקרוב למו״לית.

ז׳׳אן פיאר קארגול, הצועני הקטן
שהקסים את פאריס בילד הפרא של טריפו,
עומד להשתתף בסרט חדש. הפעם הוא מביא
עמו את כל משפחתו, עליה נמנה גם גיטריסט
הפל אמנקו המפורסם מגיטם דה״
פלאטה. במאי הסרט הוא צלם בשם לד
סיאן קלרג, אשר התפרסם בסרטון קצר,
בו צילם אשד, ערומה על חוף הים, מכל
הזוויות האפשריות.

אשר לפרנסואה טריפו עצמו, הוא
עומד להוציא בקרוב לשוק סרט חדש בשם
בתיק המשפחה. תוך כדי הכנת מסע הפרסומת
לסרט, חיפש טריפו ארוכות אימרה
שתאפיין אותו. לבסוף החליט להשתמש ב־פיתגם
ערבי ישן האומר* :הנישואין הם שק
המכיל תשעים ותשעה נחשים ומחט אחת.״

השבוע תצעד צעדים
גדולים קדימה ותשאב
עידוד מכל מעשיך.
צפוי לך סיפוק אינטלקטואלי,
אם כי
לא תנחל הצלחה בחיי
האהבה שלך. הזמנה
שתגיע אליך בו
: 1 2מרס -
20נאפ רי ל
סוף השבוע תגרום לך
התרגשות מרובה יו־תר
מן הראוי. בת טלה — אל תתייח ס,
למישאלות ליבך כאל עובדות גמורות.

1ו11

השבוע תיאלץ להחליט
החלטה גורלית. לפני שתבחר
בדרן הנכונה ביותר
— התיעץ עם ידידיך
הקרובים, ושקול
היסב את דבריהם. הבצורת
בחייך הרומנטיים
תימשך, אך לקראת סוף
: 1 21 אפריל ־
השבוע יחול שיפור ני;20ב
מ אי
כר במצב, בגלל פגישה
מקרית עם אדם קרוב אליך שלא ראית זמן
רב. ריב בלתי צפוי בעבודה יפגע בשלוותך.

אל תאבד את סבלנותך. עוד קצת, והכל
פקח עיין על בן
ייפול ל־דין כפרי בשל.
זוגך, ואל תיתן לו לרכב עליך. בת מאזניים
— אל תזניחי את
חיצוניותן למען האידיאלים.
השבוע אידיאלי
לקניות מרוכזות, שינוי
תסרוקת ולדבר ההוא
שאת דזחה זה זמן רב.
הוא אוהב אזודן אמנם,
אן גם האהבה הלוהטת
( 2בספסמבר -
ביותר זקוקה לעידוד
:12ב או ק סו ב ר
.מסז״ם, מלבד זאת, יש
באפשרותן לזכות ביחס
חיובי גם מצד איש או אנשים, שהעניין החומרי
משחק אצלם תפקיד חשוב למדי.

1ואזנייו1

נכון לן שנוע סוער, והצלחות רבות,
בלתי צפויות בחלקן. התחומים השונים
בחייך יתערבבו, ידידים
קרובים יפלשו ל־עסקייך,
וחבריין לעבודה
יגלו אהדה וידידות
אישיים ביותר
בן זוגן יגלה הבנה
מיוחדת במינה למצבך,
ממנה תשאבי עידוד
רב. רכז את תשומת
* £ 2 2 2 1 2 1 1לבך לעניינים חשובים,
ודחה את כל
מה שניתן לשבוע הבא. אל תסתבן מבחינה
ריגשית עם בת מאזניים שהכרת.

שוו

111111

נטייתך להשתלט על
אחרים ולכפות עליהם
את רצונך בכוח
אישיותך מפריעה להתקדמות
שאתה מצפה
לה. צפויה לך
הצלחה חברתית גדולה,
והיכרות מועילה
עם אדם מפורסם ובעל
השפעה. היחסים
המתוחים עם בן־זוגך ישתפרו לקראת
סוף השבוע, אך יורעו שוב, באשמתו.

אי הבנה חמורה מאיימת על ההצלחה ש זכית
בה לאחרונה. הדרן לפתרון היא
גילוי לב מוחלט והרבה
רצון טוב. בת קשת —
אל תיתלי על צווארו
אם את רוצה שימשיך
לאהוב אותך. גלי עצמאות,
והתענייני גם בנושאים
אחרים, אשר ז אינם קשורים דווקא
בו ישירות. היי מיסתו־
(: 1 2נו במבר ־
20בדצמבר
רית, מעניינת. התלבשי
בצורה נועזת ומקורית.
תני לו לקנא קצת. זה לא יזיק. את עוד
תראי כיצד אפשר להוציא בחור מדעתו.

תאומיס

בדוק היטב כל הצעה המגיעה אלין, ולך
על בטוח. אל תסכן את מה שבידך למען
עיסקות מפוקפקות,
המבטיחות רווח
רב מכדי להיות הגיוניות.
השבוע תזכה
להצלחה רבה אצל
המין השני. היזהר מבנות
בתולה וטלה.
בת גדי — הזהרי מתאומים
ומקשת. יחסי
הידידות שלך עם
הגבר הנשוי• ייהפכו
לאהבה. הזהיי לא לאבד את הראש,
ואל תעזבי ידידים ישנים ובטוחים.

הנסיעה שאתה מצפה
לה תתעכב, וכל לוח
הזמנים שלך ישתבש,
אך אל דאגה, תוך י׳מים
ספורים הענינים ישובו
לסידרם, והשיבוש יביא
בסופו של דבר תועלת
רבה. בעיות מין יטרידו
את שלוותן. האדישות
בה נהגת לאחרונה
כלפי אדם קרוב אלין תגרום לך אי נעימות
רבה. הקדישי לבן זוגן תשומת לב נוספת.

צפיי לך שבוע של
חשבון נפש ואי מגו-
חח• יחס ידידותי בלמי
צפוי ישפר את מצג
רוחך והעתיד ייראה
לך ורוד יותר.
בת אריה — ציפיותיך
לא תבאנה השבוע על
21 ביו לי ־
ז 2באוגוסט
סיפוקן, חסכי לך את
האכזבה ואל תחכי
לכלום. אם הוא לא מגלח את אהבתו,
אין זה סימן לאדישות, אלא לביישנות.

שאפתנותך המוגזמת תהיה
השבוע בעוכרין,
אן תצליח לגבור על
יריביך, אחרי קרב ארון
וקשה. חוסר ההתחשבות
שאתה מגלה כלפי
שותפיך יגרום לן
22באוגוסט -
נזק קל, אשר תוכל ל 22ב
ספטמבר
תקן ך קלות, בטאקט, במעט
התחשבות בזולת
ורצון טוב. בת בתולה — אל תקפצי על
הרבה חתונות, ואז אולי תהיה חתונה.

שנס

הענן שרבץ על חיי המשפחה שלו ייעלם
סוף סוף׳ ותוכה להרבה רווחה, שלווה
ונחת. עצותיו של אדם
קשיש תבאנה לן תוע־לת
רבה מכפי ששיערת.
הצלחה בעבודתך תגיע,
סוף סוף. המכתב שכתבת
לאדם קרוב שנסע
לחו״ל יביא גם הוא תוצאות
טובות. צפויה לן
סכנה מנטייתן להתלהבות
יתר. בת דלי —
אדם שנתת בו אמונן
יאכזב אותן קשות׳ אך לקראת סוף השבוע
צפויה לן הצלחה גדולה שתשכיחו מלבן.

אתה מתייחס לדברים
בקלות ראש, ומחמיץ
הזדמנויות שלא
תחזורנה. במקום
לחשוב על הנאה של
רגע, התרכז בדברים
החשובים לן באמת.
יחס הזילזול שלן ל19ב
פ ב רו א ר
20במרס
אדם האוהב אותך
מרחיק אותו ממן,
ומקרב אותו למישהו אחר. אל תדחה
למחר מה שאתה יכול לעשות היום,
וטפל בכל הדברים שדחית עד עתה. ה שבוע
אידיאלי לחופשה שאת מהססת
לקחת. סעי למקום שקט. הפתעה נו.
במדינה דרכי חיים
פרשת יוסדה —
הפעם בקיבוץ
״לא ילדתי ילד כדי לתרום אותו לקיבוץ,״
התייפחה דבורה סעדון בשיברון־לב בפני
השופט יצחק שילה. במשך שלושה חודשים
לא ראתה את ילדת הפעוט, לאחר שבעלה
הסתיר אותו ממנה. כאשר גילתה
אותו בקיבוץ — סירב זה למסור את הילד
לידיה.
הנישואין עלו על שרטון. דבורה
( ,)23 לבורנטית צעירה וחטובת גוף, עלתה
ארצה עם הוריה מצרפת לפני חמש שנים.
המשפחה נשלחה לקריית־גת, ודבורה התקבלה
לעבודה במעבדות מפעלי פנלגת. שם
הכירה את ז׳וז׳ה סעדון, חשמלאי בן ,29
אף הוא עולה מצרפת ולאחר ש שה חודשי
היכרות החליטו השניים להינשא.
חודשים ספורים לאחר מכן החלו, כמעט
מדי ערב, בוקעות צעקות מדירת הזוג. ב׳
מיקרים רבים נאלצה המשטרה להתערב.
הנישואין עלו על שרטון.
מספרת דבורה :״כחודש אחרי החתונה
הוא השתנה לגמרי. היה מקבל התקפות־עצבים,
מכה אותי, ושובר הכל. הוא שבר
כל מה שהיה לנו בבית, סתם כך היה
תופש כלים וזורק אותם לכל צד. כשהייתי
נ!,דיון, הוא הרביץ לי פעם, הוריד ממני
את כל הבגדים, לקח סכין ויצר, לחתוך
לי את הבטן.״ מרוב פחד ברחה דבורה
עם הילד אל דודה בפאריס.
״הידד ככה ורצה אותי״ .כעבור
חודש קיבלה דבורה טלפון מבעלה. הוא
קבע עימד, פגישה, הבטיח לאם הנרגשת
להביא גם את הילד.
הוא לא הביא. במקום זאת התחיל להרביץ
לה, לדבריה, באמצע הרחוב, ותוך
איומים סחט ממנה מכתב, בו היא מסכימה
שהוא יקח את הילד בחזרה לארץ.
דבורה מיהרה גם היא לחזור ארצה, החלה
בחיפושים נמרצים. לאחר חודשים גילתה,
שבעלה נמצא בקיבוץ גשר.
״נסעתי מייד לשם, וסוף־סוף זכיתי לראות
את בני,״ היא מספרת ,״זה היה ממש
מזעזע. הילד בכה ורצה אותי וכל הזמן
שאל, :אמא, למה אני כאן? אני רוצה
אלייך.׳ פתאום בא אביו, שנודע לו שבאתי
לקיבוץ, ולקח ממני בכוח את הילד, כששנינו
מנפנפים ידיים ובוכים.״
דבורה חזרה לביתה, פנתה לעורך־הדין
מנשה בר־שלטון .״אינני יודעת אם בגלל
פחד או משהו אחר, אבל למחרת פתיחת
התיק, ז׳וז׳ה שלח לי את הילד,״ היא
מספרת .״זה היה בשבת.״
״ביום ראשון אחרי הצהריים הוא פתאום
בא. הוא ידע שאותה שעה אין אף
אחד בבית חוץ ממני והילד, לכן הוא ניצל
את ההזדמנות ולקח אותו שוב בכוח, בדמעות
ובצעקות.
״כשהגיעו הורי, הייתי בהלם. פנינו למשטרה.
אמרו לנו שאין למשטרה מה לעשות
במיקרים כאלו, כל עוד אין להם צו
מבית המשפט. זו הפקרות, הם אמרו. מותר
לכל אחד מאיתנו לקחת את הילד מהשני,
אפילו בכוח.
או ילד -או כסף. למחרת נסעה
דבורה שוב לקיבוץ .״לא הייתי יכולה
לתאר לעצמי שדבר כזה עלול לקרות בארץ
— ועוד בקיבוץ,״ מספרת היא .״כשבאתי
לביתן הילדים, אמרו לי שלא אוכל
לראות את הילד בלי אישור מהמזכירות.
פניתי למזכירה, עדנה סולודר, שהקציבה לי
חצי שעה בלבד. כשסיפרתי לה שלפי עצת
המשטרה מותר לי גם לקחת את הילד,
בדיוק כפי שעשה בעלי, היא אמרה לי:
,לא, את לא תקחי את הילד. אנחנו צריכים
חברים לקיבוץ. ואם את לא רוצה
שהוא יישאר אצלנו, תחתמי לנו שאין לך
שום תביעות מזונות מבעלך.׳
״פרצתי בבכי. שאלתי אותה אם גם היא
אמא לילדים.״
לדברי המזכירה, היא סירבה למסור את
הילד לדבורה, אך ורק משום שלא הכירה
אותה, והאב לא היה בקיבוץ אותו יום.
דבורה, לעומת זאת, טוענת שהוא היה במקום
ואף אמר לה שהיתה זו המזכירה
שיעצה לו לא לוותר על הילד מבלי שהיא״
תוותר על דמי המזונות.
השבוע הוטלה הפרשה כולה בחיקו של
השופט שילה. יהיה זה הוא אשר יצטרך
להחליט, אם הברירה העומדת בפני דבורה
היא ויתור על בנה או ויתור על דמי
המזונות מן האב — או שקיימת אפשרות
נוספת, שהיא זכותה של כל אם שבעלה

עזבה: לגדל את ילדה, ולהיעזר בכספו
של האב.
עסקים תעודות ססר־אומן
לקציגי צה״ל
15 הספרים והספריות, שהתכנסו ב־15
לאוגוסט במספרתו של יוסף אלבס, נציג
אירגון הספרים בישראל, היו נרגשים. לא
בכדי: הם עמדו לייצג את ישראל בתחרות
הפולקלור הבינלאומית של הספרים.
חמישה־עשר הנציגים הישראליים לכנס הבינלאומי
הגיעו למעמדם בדרך דמוקרטית:
הם ביקרו, זמן מה לפני כן, בתצוגת פיאות,
כאשר שמעו שם הודעה — של אלבס —
על אודות התחרות הבינלאומית׳ וכל המ־עוניין
יבוא ויצטרף.
תעודות גמר לכל דיכפין 15 .מ-
עוניינים, שכל אחד מהם היה גם נכון לשלם
1,600ל״י דמי נסיעה, יצאו לדרך 13 .מהם

ספר גראפי ודוגמנית כפאריס
דיפלומות על ריק

היו ספרים וספריות, אחד קצין בצד,״ל,
אחד צלם.
הא כיצד? מספר שלמה גראפי, ספר
חדרתי צעיר :״אשתו של הקצין היתד,
ספרית שנרשמה ולא יכלה לבוא, אז בעלה
בא במקומה.״ הצלם סתם הצטרף לטיול
המאורגן.
ההשתלמות הראשונה, בלונדון, היתד,
קצרה .״ביקרנו בבית־הספר לספרות המפורסם
סוריס,״ מספר גראפי ,״לא עברנו
שום השתלמות. רק הסתכלנו שעה איך
שעובדים שם, ועל המוצרים שעומדים למכירה,
קנינו כמה מהם, ויצאנו.״
בתום ההשתלמות הקצרה, אך היסודית,
נמסרה לידי ראש הקבוצה ערימת תעודות
מעוטרות, בהן אושר, בכתב חגיגי ובאותיות
מסולסלות, כי בעל התעודד, סיים
בהצלחה את הקורם לעיצוב תסרוקות, סירוק,
וצביעה בגדול בתי־הספר לספרות בעולם.
שמו של בעל התעודה נותר ריק,
למילוי עצמי. תעודות אלו קיבלו כמובן
גם קצין צה״ל והצלם. הם היו שייכים לקבוצה,

לבסוף הגיעה הקבוצה לפאריס, לתחרות
הבינלאומית .״זה היה בזיון אחד גדול
לישראק,״ מדווח גראפי .״נתנו לנו את הדוגמניות
הכי מכוערות. לעצמם לקחו הצרפתים
את הכי יפות. כשהספקנו לגמור
תסרוקת, הצרפתים כבר גמרו ארבע. בקיצור
— אסון.״
מה שהציל את ישראל, לדברי גראפי,
היתר, הופעת הריקודים .״רקדנו יפה וזרקנו
כובעי טמבל,״ מספר הוא .״אולי בגלל
זה זכינו במסים השני.״

נ!ז1זי—>י

חז ד מוהלתנן עמ השלם
15 שנה עם
בעל ס די ס ט
בבית״הדין הרבני — אני לא מובנה
אפילו לרמוז לבם באיזה איזור בארץ
— מתברר ביום אחד ממשפטי הגירושין
הסנסציוניים ביותר של השנה :
האשה שהגישה את בקשת הגירושין
טוענת שבעלה הוא סדיסט המענה
אותה כבר שנים בשוטים ועקרבים.
ממש, לא סתם.
ואם רק הייתם יודעים מי הזוג. אין
קורא עיתונים שלא מביר את שמם.
הבעל הוא תעשיין ידוע ועשיר, וכלפי
חיץ — בזה יהודי יקר: עדין נפש,
מתחשב, שולח פרחים לכל חתונה ו-
יום־הולדת, שקט, חברותי.
ואיזה נישואין מאושרים שיש להם,
מהללים אותם כל השנים (הם נשואים
כבר 15 שנה) כל מכריהם. אחד הזונות
המעטים שידוע לכולם שאינם בוגדים
איש ברעותו. בקיצור — זוג אידיאלי
יותר לא מוצאים.
עד שכן מוצאים: בבקשת הגירושין
הביאה האשה במה דוגמאות לחיי הנישואין
המאושרים שלה.
אחרי ששלושת ילדיהם גדלו, היא החלה
עובדת במשרדו של בעלה. לעיתים
היה הבעל מבקש ממנה איזה מי ס מן,
והיא לא היתה מוצאת אותו .״לבי
מיד הביתה.״ הוא היה מצווה. בשש
בערב הוא היה מגיע גם כן .״למה לא
מצאת מה שביקשתי!״ היה מכריז.
״מגיע לך עונש. היכנסי לחדר השינה.״
כל תחנוניה לא היו עוזרים. הוא היה
משכיב אותה על המיטה, מסיר את
חגורת מיכנסיו, ומצליף בה עד זוב
דם. בשבע היו הילדים מגיעים הביתה
מהפנימייה שבה הם לומדים. האשה
היתה מוחה את עיניה, מכינה להם אוכל,
ומשכיבה אותם לישון.
עונשים אחרים: הוא היה מעמיד
אותה למשך שעות בפינה, או שהיה
אוסר עליה לישון בלילה, ופנינים דומות.
האשה
גם הביאה בפני הרבנים פסיכולוג
ידוע, שהעיד שארן הבעל היה
אצלו בטיפול, אך הפסיק באמצע.
ולמה היא סבלה בשקט 15 שנה, ורק
עכשיו התעוררה, שאלו הרבנים?
מפני שהיא לא רצתה לגרום להוריה
סבל, סיפרה האשה, ולגלות להם מה
הולך.
רק עכשיו, משנפטרו, הירשתה לעצמה
את התענוג להשתחרר מאלוף־נעוריה.

כל השמחה התחילה מזר, שדויד לנגר
חטף כאב־שיניים.
בעצם היא התחילה עוד לפני זה. ערב
טיסתו לישראל, בילה לנגר בלאס־ואגאם
והפסיד שם שבעת אלפים דולר. אמנם

כשמי

סובל, יותר מפחד מאשר מכאב,
מופיעה מעליו אם לא היא .
היא אינה אלא האסיסטנטית החדשה
של הדוקטור. אחרי מבט ראשון שוכח
לנגר מהכאבים, מהצרות, מהפחד — אפי
נלהבת
— והנבהלת מזקנו של דן בל
אמוץ׳ כפי שהיא מורה, זו היא חוויית
חושה ומסחררת־ראש.
אבל כמו כל חלומות סינדרלה, גם זה
נגמר. המחזר האמריקאי העשיר סיים את
ביקורו בארץ, שב להוליוזד. נחמה, בחורה
ריאליסטית, נאנחת מעומק הלב, חזרה לחיים
השיגרתיים.
עד שיום אחד, זמן מה לאחר מכן, היא
מגיעה לעבודתה — ומוצאת הודעה טלפו־

ץ ותבר, על כורסת הדוקטור
הוא חסיד גדול של האימרה ״פעם למעלה,
פעם למטה״ ,ומשום כך לא לקח את ההפסד
יותר ללב, אבל כאב־שיניים הוא
בכל זאת קיבל מזה.
משום כך, מיד כשהגיע ארצה, הוא

הוא

מתאהב —

לו מהפחד להתאהב.
אהבת־אינסטנט.
הוא מגלה שיש לה עיניים ירוקות, וחיוך
של מלאך — בלבן או בכל צבע
אחר. מאוחר יותר הוא גם מגלה שקוראים

נחמה ריבנכק
ניגש לרופא־השיניים שלו. דויד לנגר הוא
צעיר ישראלי שיושב כבר למעלה משש
שנים בקליפורניה ועושה שם כל מיני
עסקים — אבל לרופא־שיניים הוא הולך
בארץ. זו לא בעייה בשבילו, כי הוא
מגיע לארץ לכל הפחות שלוש פעמים בשנה
מינימום.
אם כן, הוא יושב־שוכב על הכיסא ו
נית
עבורה, שאיזה מיסטר לנגר מקליפורניה
שלח לה כרטיס־טיסה לארצות הברית,
ושתואיל לבוא לקבל אותו.
רק מה? הפקידה שרשמה את ההודעה
שכחה לרשום לאן צריך לפנות לקבל את

דויד לנגר
נחמה ריבנבק,

שהיא רמת־גנית,
לה ושהיא בת .21
האהבה פורחת. כל יום בבריכה ב־הילטון,
כל ערב ארוחה בקסבה וריקודים
בטיפאני. בשביל הישראלי מהוליווד, כל
זה חנטריש. בשביל הצעירה השקטה וה־נחבאת
אל הכלים, החוששת לעבור לבדה
בדיזנגוף — למרות שהיא ג׳ודיאיסטית

הכרטיס. נחמה חשבה שהיא מתפוצצת. תפסה
יאוש יושב אל ספסל.
רק שכמו בכל סיפורי סינדרלה, גם כאן
היה הפי־אנד. הכרטיס המיוחל התגלה ב־אל־על,
ונחמה יוצאת לדרך.
וזה, כמובן, לא סוף הסיפור, אלא רק
ההתחלה.
המשך יבוא, ועוד איך.

היוהווים במסיבת הגששים
איך, איך איך, משתנים הזמנים, מתחלפות
העונות.
השבוע, במסיבת הפרידה שנערכה ביום
ראשון בביתם של אסי ואחרונה דיין
לרגל נסיעתם של הגששים לחו״ל, לא
יכולתי שלא לערוך השוואה קטנה ומעוררת
אנחות:
בנסיעתם הקודמת לחו״ל נסעו הגששים
עם נשותיהם — רינה גנור, אורנה

ועטרה.

הגששים

מאז זרמו מים רבים ושלושת הזוגות
נפרדו.
רינה נישאה באנגליה, אורנה עובדת
בעריכת סרטים, ועטרה מלמדת את ילדיהם
של חיים טופוד וגליה טופוד ב-
חוץ־לארץ.
ובמסיבה הופיעו פודי עם ריקי גל
— (אגב, למרות כל הסיפורים על נישואין
קרובים, אני מרשה לעצמי להביע פיקפוק
עד כמה הם קרובים) — גכרי עם צעירה 1 בשם דפנה, ושייקח בדד.
ומלבד זה הכל היה בסדר.

רירי גל
ד ג __׳11

זז •*יי•

25 שנה, מתמחה
משפחת בראוו,
מיסדי מפעל ״דולה״,
בהפיכת השיער
לכיתרה של האשה
ך* כדת הפנים היתה חמה ולבבית —
1/מעל ומעבר לנדרש לצורך פירסום ד
יחסי־ציבור. שלוש היפהפיות — מלכת המים
1970 חני פרי, סגניתה הראשונה יהודית
גוסלן, והשנייה מלכה דינר — התקבלו,
בשבוע שעבר, כאשר הגיעו לסיור
בבית־החרושת וולה בירושלים, כקרובות

הבאות לביקור משפחתי. מיכאל בראון׳ המנהל
הראשי, קיבלן אישית בפתח המיפעל,
דאג שידאגו לכל מחסורן של הבנות, שהגיעו
— חני מתל־אביב, יהודית מעין־גב
ומלכה מאשקלון.
היחס הלבבי לא היה סתם הצגה למען
המלכות. במלח מקובלים יחסים משפחתיים

— מהסיבה הפשוטה שזה עסק משפחתי.
הוא מנוהל עד היום על־ידי המשפחה שייסדה
אותו לפני עשרים שנה. בראש
עומד כיום מיכאל, ולצידו בנים, בנות וחתנים.
היחידי בהנהלה ששמו אינו בראון
הוא סגנו של מיכאל, שלמה אקסלרוד.
בארוחה החגיגית שנערכה לכבוד המלכה

וסגניותיה בתום הביקור, השתתפה כל המשפחה,
כשבראש השולחן אם המשפחה —
מרתה בראון בת ה־ 80 פלוס׳ אמו של
הבוס.
למרות מיבנהו המשפחתי — נחשב מלה
לאחד מן המיפעלים המודרניים והטובים בתחומו,
תכשירי־טיפול בשיער. הוא משת־

סוד הזוהר

חני פרי, מלכת המיס לשנת , 1970 סוקרת את מיבחר מוצרי הטיפו ל
ב שיער של החברה ה מפורס מ ת ודלה, בעת הביקור ה מלכו תי שטרכו
מלכות המים ב מיפעלי וולד, בירו שלים. חני, כ מו שאר ה מו ע מדו ת בתחרות, קיבלה טיפול
מיוחד ב שערה במוצריה של חברת ודלה, לפני שהחל מכס הבחירה המפואר של מלכת המים.

ייך לקונצרן וולה הבינלאומי, בעל סוכנויות
ב־ 108 ארצות. הוא מספק תכשירים
העונים על כל בעיות השיער של האשד,
המודרנית — שיער יבש מדי, שמנוני מדי,
בעל קשקשים, וכל השאר.
זוהר בשלושה צבעים
ך כשירים אלה עמדו לרשוה המועט־
4 1דות לתחרות מלכת המים. מאחר שהמלכה
וסגניותיה הן בעלות שיער גולש,
ומאחר ששלושתן גם אוהבות לבלות הרבה
בים, קשה להן לשמור עליו זוהר וחי
ללא תכשירי עזר. לקראת תחרות מלכת
המים קיבלו השלוש — חני השמינית,
יהודית הבלונדית, ומלכה השחורה כפחם
— טיפול מלכותי שהפך את שערן
להילה זוהרת.
מומחה מגרמניה
*ולד!״ אינו מסתפק בתכשירי שיער.
עם השנים התרחב המיפעל, מספק כ־

שלוש בסערה אחח

יום את כל אביזרי ענף הספרות בעולם.
ספר יכול להפקיד בידי וולה את מפתחות
האולם הריק שרכש — ולקבל בחזרה מספרה
מושלמת, מכיסאות ועד קערות־רחצה
ועד מראות.
בנוסף לכך קיים ליד וולה גם סטודיו
מיוחד לנערים ונערות הרוצים ללמוד ספרות.
בימים אלו נפתח קורס מיוחד בהד־.
רכת הולגר ריקם, מומחה שבא במיוחד.
לשם כך מגרמניה 500 .ספרים. נרשמו עד
עתה לקורס זה.

ש׳ למינוח

על רקע מיבחר תכ שירי העזר לטיפול ב שיטר של הברת התמרוקים
וולד״ בו חנו ת מלכת המים (במרכז) וסגניו תי ה את המו צרים
המ שובחים, אשר העניקו לשערן הגולש את הברק הטבעי, הזו הר המבהיק ו הגונים
השונים — או תן תכונו ת אשר זיכו את ה מעו מדו ת בהערכה ובה תפעלות כללית בתחרות.
פיאות זוהרות
ל ד! ״ מקפיד לעקוב אחרי כל ד,חידד
1 \0ישים באופנה. כאשר פשטה אופנת הפיאות
הנוכריות, הוציא לשוק סידרת תכשירים
לפיאות׳ המקנות לפיאה ברק של
שיער חי. בימים אלו יוצאת לשוק סידרת
תכשירים מיוחדת חדשה, בשם פרקו. אין
ספק: כאשר יחגוג וולה ב־ 13 לדצמבר, במלון
היל טון בתל־אביב, את יום הולדתו
העשרים — יוכלו חמישים העובדים וההנהלה
המשפחתית להרשות לעצמם טפיחה
על השכם.

בסת הסיור שסרכו מלכת המים וסגניותיה
מיפטלי וולה בירושלים, הן ניסו בטצמן את
מיתקנים החדשים והמשוכללים במפיעל, אאשר בטזרתם ניתן לנצל ביטילות מירבית את
תכונות של מוצרי וולה. בתמונה: חני התנדבה לטרון שטיפת שיטר לסגניותיה היפהפיות.

נשיסת ההנתוה

יהודית גוסלן, סבנית מלכת המיס לשנת , 1970 זוכה
לנשיקה מצלצלת מפיו של מר מיכאל בדאון, סנהל
מיפטלי ודלה בישראל, אשר אירח את המלכות במיפטלו. מר בדאון אף הגיש, בנוסף לאירוח
הנפלא, שי מיוחד לאורחות היפהפיות: זרי פרחים גדולים ותשורה ממוצריו של המיפטל. י1

מ ח 1מר
ע׳ וו ם

ת חוו•