גליון 1734 מתאריך 25 בנובמבר 1970

צפוי?!רע ביו
ראשי ״מעריב״
התפקיד המכוער שנטל על עצמו ראש עיריית נתניה,
עובד בן־עמי, בפרשת ביטול מירוץ המכוניות בשבת
באשקלון, עלול להוביל לקרע גלוי בינו, לבין עורכי
מעריב, שבן־עמי הוא בעל המניות העיקרי בו.

אבא אבו
יאיים בהתפטרות
אם תרשה ראש־הממשלה גולדה
מאיר לשר־הביטחון משה דיין להיפגש
עם הנשיא ריצ׳ארד ניכסון,
יאיים אבא אכן בהתפטרות.
כמה מעמדותיו ה״יוניות״ של דיין
כשבועות האחרונים -מקורן כרצונו
להופיע בעיני האמריקאים כאיש
המסוגל לעשות שלום, כדי לפלס
את דרכו לפגישה כזאת. דיין
רואה כרך צעד השום בדרכו אל
ראשות הממשלה.
לעומת זאת חושש אבא אכן שפגישה
כזאת תהפוך את דיין לשר•
החוץ האמיתי של ישראל, תוריד
את אבא אכן לדרגה כ.,
מכאן ההזית המשותפת של אכן
ויגאל אלון נגד הצעותיו האחרונות
של דיין.
אך שאין לצפות למשבר בממשלה,
כדור שהיחסים יתהדדו יותר
ויותר בכל שמתקרב מועד ביקורו
של דיין בוושינגטון.

סימן ראשון לקרע זה היא הסתייגותם
של עורבי ״מעריב״ מהתפקיד שנטל על
עצמו עובד בן־עמי בפרשה זו. הסתייגות
זו הובעה במאמר מערכת שכתב עורך
״מעריב״ ,אריה דיסנצ׳יק, בו כתב כי
״סיום הפרשה של פדיון־השבת איננו מעורר
כבוד -לא למדינה ולא למעורבים
בפרשה״.
עורבי ״מערים״ נוקטים בקו שנקבע בזמנו
על ידי הד״ר עזריאל קרליבך, שלא
לתת לבן־עמי זכות לקבוע את מדיניות
העיתון, למרות שהוא מחזיק את מרבית
מניותיו. עתה נראה שהדברים הולכים
לקראת קרע גלוי.

איסר הראל דורש
90 אלף דולאר
תמורת הזכויות לספרו
סוכניו (הסיפרותיים) בחוץ־לארץ של הממונה
לשעבר על שירותי הביטחון, איסר הראל׳ מנסים עתה
להפיץ את זכרונותיו של איסר ברחבי העולם. בעוד
שבישראל מוצג הספר כחיבורו של הד״ר מיכאל בר־זוהר,
הרי בחו״ל טוענים נציגיו של איסר כי הספר
הוא יצירתו של ראש שירותי הביטחון הישראליים
לשעבר.

לאחרונה דרשו נציגיו של איפר סכום
של 90 אלך דולאר תמורת זכויות פירם ום

יצהלו בו־אהרוו הירפה
מהילל זיידל
לא במיקרה הירפה מזכיר ההסתדרות יצחק בן־
אהרון מחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות הילל
זיידל.

בפגישה חשאית שהתקיימה בין שר-
התיירות משה קול לבין בן־אהרון סוכם על
חיסול המתיחות. קול התחייב כשם זיידל
שידו לא תהיה יותר בהדלפות מהוועדה
המרכזת.
שני הצדדים החליטו לשמור בסוד את דבר קיומה
של הפגישה.

הביקורת הכספית
על הקואופרטיבים —

לאיש ״אגד
למרות התנגדותו של קואופרטיב דן, נבחר מזכיר
אגף הכספים של אגד, זוסיה סלע, כמנהל
הפיקוח ההסתדרותית.

ברי ת

״דן״ נימק את התנגדותו בכך שלא יתכן
שאיש ״אגד״ יכהן כתפקיד כה עדין ורגיש
הקשור בביקורת כספית על הקואופרטיבים.
אגד
טען, לעומת זאת, כי בזמנו תמך בבחירתו של
איש דן — ישראל זיו — כיו״ר מרכז הקואופרציה,
אך נימוק זה לא עזר והתנגדות דן לא הוסרה.

המורים המיקצועיים
יצטרפו לשביתה?
באם ייכשלו המגעים בין משדד החינוך והמורים
השובתים, צפוייה החרפת השביתה.

מורי בתי-הספר המיקצועיים, שעד בה
לא השתתפו בשביתה, יצטרפו אליה כאות
סולידאריות עם המורים השובתים.

האיש המיסתורי
שבא מקן אהיר

הראשונים המתכננים הצטרפות הם מורי בתי־הספר
מקס־פיין ואורט.

עובדה שלא זכתה לתשומת-לב:
אהד האישים החשובים ביותר בגדה המערבית
יצא את הארץ לשם ״עסקים
פרטיים״ .בין השאר ביקר כקאהיר.
הוא הזר לארץ 24 שעות לפני נאומה של
גולדה מאיר ככנסת, שבו הכריזה כי
״עדיין לא נוצרו התנאים״ לשיבה לשיחות
יארינג.

מועצת פועלי רמת־גו
נגד סרטו של דוד אבידן
מועצת פועלי רמת־גן עומדת לקיים דיון מיוחד
באם יורשה להציג את סרטו של דוד אבידן, מין, בבית
ההסתדרות ברמת־גן.
תחילה הזמינה המועצה את אבידן להקרין את סרטו
ולהרצות עליו. אולם אחרי שלכמה עסקניות ועסקנים
נודע כי הסרט מכיל צילומי מישגל מפורטים,
התעוררה סערה והמועצה הודיעה על ביטול הקרנת
הסרט.

רק נוכח איום בתביעה משפטית על ביטול
הסבם, החליטה מועצת הפועלים לקיים
דיון נוסך בפרשה.

צעירים מתארגנים
בגדה המערבית
אל תאמין לסיפורים כאילו דעו הנסיון של הצעירים
בירושלים המיזרחית ובגדה להקים הנהגה פלסטינית
צעירה, שתהיה בלתי־תלוייה במלו חוסיין, ב־פידאיון
וכמנהיגים הקשישים.

עסקנים דתיים

נגד ״קפוץ

המגמה ממשיבה להתקיים ואך לרכוש
נפשות, אולם אינה באה לידי גילוי משום
הפחד שהמימשל הצבאי הישראלי יכריז
עליה כעל פעולה פוליטית אסורה, ויגרש
את המתארגנים.
המגמה החדשה אינה פוסלת מראש כל קשר עם
המישטר ההאשמי, אלא דורשת כי המלך יפרסם מראש
חוקה חדשה, שתכיר באוטונומיה של פלסטין תחת
הכתר הירדני לפני שיוכרע גורל הגדה מבחינה
מדינית.

הספר באירופה. עד בה טרם נראה שאיזו
הוצאה נענתה לדרישה כספית מוגזמת זד.

הצלחת העסקנים הדתיים בפרשת מירוץ המכוניות
באשקלון, תדרבן אותם לצאת למערכה נגד המחזמר
קפוץ.

תנזרור תנועה ישרא2־י חידננז
ב תוקף מה־ז 2בנו במ בר 1970

בשלב ראשון פירסם רקטור אוניברסיטת
בריאילן, פרופסור הראל פיש, מאמי
נגד העלאת המחזה, בטענה כאילו נערך
בהצגה מישגל פומבי.
העסקנים הדתיים מתכוננים לערוך הפגנות ולהפריע
למהלך ההצגה.

! ₪ישראל טל -
רמטכ״ד
אני מציע את האלוף ישראל טל כ־ומטכ״ל
בעקב כישוריוהטכניים
הגבוהים בנוסף לכישורים הרגילים שישנם
לכל מפקד בכיר.
אין להעלות על הדעת נצחונות חסכוניים
ויעילים בהווה ובעתיד ללא עשיית
שימוש יעיל ומירבי בטכנולוגיה המודרנית.
והאלוף טל הוא האיש המתאים לעמוד
בראש הצבא בעת הזאת.
עמי ליבנה, עין חרוד, מאוחד

ן ₪מריך לרעת
לקרוא

כרטיסים במשרדים ובקופת
״קסטל״ טל.447678 .

מדור תשקיף שלכם מלפני שבועיים (העולם
הזה ,)1732 הפתיע אותי.
בהתחלת המדור
בא סיפור סתמי על
סדר היום הדחוס
של יגאל אלון (כאילו
שזה מעניין
מישהו) ,ואחריו באה
כותרת באות
קטנה ומתחתה סיפור
על המלך חד
סיין.
רק שבוע אחרי
אותו מדור תשקיף,
הבנתי למה התכוונתם.

מלמד אותי
שצריך לדעת לקרוא בין השורות.
נחום רוזן, בת-ים

התיאטרון.

הנחות

ב״כנף״

625656

בי מוי. דני ליטאי, עיבוד: א .כרמי, פז מוני ם: דן אלמגור, תפאורה: ל .פינקום־גני
יום ג׳ 24.11ב־ 9.00 ן חולון ״ארמון״ יום ו׳ 27.11ב־.00ג
אשדוד ״דגון״
זכרון יעקב ״שומרון״ יום ה׳ 26.11ב־! 8.30 רעננה ״אורות״ יום ב׳ 30.11ב־3.30

כרטיסים במשרדים. הנחות לארגונים ב״כנף״ טל 625656 .
__ וב״קסטל״ טל 447678 .

:בעד הפגישה
עם חוסיין
בכתבה שלכם ״מיסתורין בערבה״ (העולם
הזה )1732 כתבתם כי המגע בין
חוסיין לאלון (באם היה) ,אינו הכרחי
היות וישראל צריכה לשאוף למגע עם העם
הפלסטיני.
נכון הדבר שישראל צריכה לשאוף למגע
עם הפלסטינים. נכון שבלי פתרון
גיגזכורג צודק של בעייתם, לא יתכן סיכוי באזורנו׳
אך אין הדבר מונע מאחד משרי הממשלה
להפגש עם המלך חוסיין שכיום
הוא השליט בירדן.
כל זמן שחוסיין הוא מלך ירדן, גם הוא
צריך להשתתף בנסיונות הפתרון של ה־סיכסוך,
כמו שהפלסטינים חייבים בזאת
וכנ״ל לגבי ישראל ומצריים.
חבל רק שפגישה זו הוותה ס־וע בעקיפין
לרצח העם הפלסטיני במלחמת האזרחים
בירדן׳ אך אין זה מונע, והדבר
אף הכרחי שבמסגרת הגישושים למען פתרון
באיזור ישתתף אף חוסיין.

חומי גיגזכורג!,

$67ם

מ5ן ו

הגידו בן לזקן
שליטים רבים אוהבים אומרי־הן,
אך אף אחד מהם לא הגיע לדרגתו
של הסולטאן התורכי עבדול חמיד
השני, שמינה פקיד בכיר מיוחד,
אשר כל תפקידו היה להניע בראשו
לאות אישור והתלהבות לכל מה
שיאמר המלך. לך איש אינו משלם
כדי שתגידי תמיד ״כן״ ותתלהבי
מכל מה שמציעים לך. הגמישונים
של ״מרסי״ זכו באמון נלהב של
מרבית נשי ישראל אך ורק עלי סמך
הנסיון, שהוכיח כי הם הצירוף הטוב
ביותר של איכות ומחיר.
הגמישונים של ,.מרסי״ מתאימים,
הודות לגמישותם המופלאה, כמעט
לכל אשד״ אבל גם נשים הזקוקות
למידות גדולות (ונשים בהריון) אליבן
צריכות להתייאש: במיוחד למענן
מיוצרים האקסטרונים של ״מרסי״.
אותה איכות, אותו מראה אלגנטי —
אבל גדול יותר.
גטיסבואנוינ 1דנבגרבי

אווירה גיתית
למגורי החיילים

העולם הזה 1734

חייו הדרמתיים
של המנהיג הלוחם
בסרט ישראלי עלילתי
בצבעים
י שראל גוריון ־ אלבר ט חז קי הו
שלמה בר שביט ליאור ייני •
אלכס אנ ס קי ואחרים

תל-אביב

אני כותבת אליכם בשם קבוצת חיילים
וקומץ חיילות המשרתים בסיני. אני כותבת
אליכם בידיעה שהינכם יכולים להקל
עלינו במיקצת.
העניין הוא בזה שבולט כאן חסרון בספרים,
תמונות ושאר חפצי־נוי להכנסת
האווירה הביתית למגורים.
האם תוכלו לארגן לנו משלוח של הדברים
הנ״ל?
צניה לוי, ז״צ ,3078 צה״ל
#קוראים הרוצים להענות לפניתר. של
צביה לוי, מתבקשים לשלוח ספרים, תמונות
ונו׳ לד״צ ,3078 צה״ל.
(המשך בעמוד )6

בן גוריון

ב מ אי: דוד פ ר לו ב

סלון סוניה
למדי מקצוע בשעות הערב!
בית ספר ערב לספרות נשים בשיטות
החדישות ביותר ורך ורק
עם מוצרי ״זולה״ ,בהדרכת הספרית
המפורסמת גלדים. בסיום -
תעודה.
עבודה מובטחת.
ככר היינריך היינה ,10
טלפון ,81301 :חיפה.

החל ממוצ״ש 21.11.70
בקולנוע ״אוריון־״ ת״א
ו״תל־אור״ ירושלים
הפ צ ה: פורום פילם
פלונסק • עליה ב׳ • חלוצים • פתח־תקוה
• סג׳רה • הרצל • ועדת פיל •,כניעת
ירושלים העתיקה • קרב לטרון •

מה שאלוהים אמר (חלק שני)
יש החו שבים שהתנ״ך כבר איננו מסוגל לדבר אל דור המאה ועשרים דברים־לענין
משום שהתנאים והנסיבות שלנו שונים כל־כך מאלו של דור תורת־סיני. אני אינני
נמנה על אלו, ועל־כן אקדיש מספר פרסומים לנושא ״ע שרת הדברות״ .בהמ שך
הדברים יתגלה־לעין שאני אינני דבק דווקא בפירו שים המסורתיים המקובלים עלינו
מזה דורות, אבל תקוותי היא כי דבר זה יעודד מחשבה חדשה וענין חדש בספרי
הספרים הנהדר הזה, ואולי בכך יבוא מי להכיר בהדרו של האלוהים עליו מכריז
הספר, ובתפארת־המעשה שעשה בעדנו במ שיח.

כל העולם שאל השבוע מדוע עשינו מה שעשינו.
״כל העולם״ — איני משתמש במילים אלה לתפארת המליצה.
כי עיתוני כל העולם עסקו השבוע בידיעות שמקורן היה אצלנו.
לא היה כימעט עיתון בעולם שלא דש בפגישת חוסיין־אלון, תוך הזכרת חלקו
של אורי אבנרי בכנסת בהעלאת פרשה זו.
ועיתונים רבים בארצות השונות הזכירו את פרשת ״מיסמך דיין״ ,שראתה
אור מעל עמודי השבועון המסויים.
לא פעם היה בדיווח הרציני נימה תת־הכרתית של הומור. עלה על כולם השבועון
טייס.

אבנו בשרות ד״ן

״וידבר אלוהים את כל הדברים האלה״ (שמות כ׳.)1 ,
בשבוע שעבר חשבנו מעט על העובדה כי יש אלוהים, וכי אלוהים זה ממש התערב
בהיסטוריה האנושית ודיבר. אבל, מה הוא אמר? ובכן, אלוהים,דיבר ״את כל הדבריק
האלה״ .אין כאן אפילו מילה אחת שאיך־שהוא נשתרבבה פנימה. הכתוב הזה נשמר
בקפדנות כה רבה עד־כדי שהדבר מפליא ממש כל מי שמתמצא רק במעט בהיסטוריה
של כתבי־יד עתיקים. ממש פלא. אפילו נס. ולכן יכולים אנו לומר בבטחון כי
״כל הדברים האלה״ שלפנינו הם דברי אלוהים חיים.

הם גם לא פירושים של משה. אלוהים דיכר את הדברים האלה. הוא אמר

אץ זה סוד שטייס מחרים אותנו מזה 20 שנה.
אין עתון חשוב בעולם המערבי שלא כתב, אי־פעם, על העולם הזה ועורכיו.
מתחרהו של טייס, ניוזוויק, הקדיש פעם עמוד שלם לאורי אבנרי, אחרי בחירתו
לכנסת וגרירתו על הכביש בהפגנות חופש־השבת.
לא כן טיים. כתביו ריאיינו את אבנרי פעמים אחדות, ולא פעם ביקשו פגישה
עימו. אך מעולם לא חדרה אף מילה אחת עלינו לעמודי השבועון. סיפור ארוך

אותם,

אבל על זאת כבר עמדנו בקצרה בשבוע שעבר.

ומה אמר? ״את הדברים האלה״,

המוגשים לנו כאן, בפרק כ׳ של ספר שמות,

בין השאר.
העולם היום אחוז ברדיפה אחרי אמונה. האדם מנסה למצוא משמעות לחייו, והוא
יודע בבירור ששום־דבר שיש לו קיום יחסי איננו יכול להיות בעל משמעות אלא
ביחס לקיום מוחלט כלשהו. המונח ״מטר״ ,למשל, חסר כל משמעות באם לא היה
קיים יותר מהמונח לבדו. קיומו של אותו מטיל־זהב בצרפת, המשמש כדרך מוחלטת
את קנה־המידה המחייב לאותו מטר שאנו מחזיקים בידנו, הוא שנותן לו את ערכו
ומשמעותו המעשית. אחרת יכול היה כל אדם לקרוא לכל מיני גדלים בשם ״מטר״.
אכן, האדם חסר משמעות אלא ביחס לנצחי, למושלם — לאלוהים. לכן הלכו הביטלס
להודו, ולכן נוהרים אנשים אל הגורו בתל־אביב, ולכן לוקח טימותי לירי סמים.
אבל כל אלו ודומיהם אינם יבולים להביא לנו את דברי אלוהים. אלוהים
דיבר, אמנם כן, אבל מה שהוא אמר ניתן לנו במקרא: בתורה, נביאים, כתובים ו־הברית
החדשה. כאן, ורק כאן, נמצא את דברי אלוהים. רק כאן נמצא קנה־מידה
לחיינו. רק כאן נמצא את הכוון הנכון שעלינו ללכת בו. וטוב שנתחיל ב״עשרת
הדברות״.
ת,ד 2234 .רמת־גן
מכתבים ייענו

(המשך יבוא)

ירובעל

ששיגרה כתבת השבועון ב־ ,1955 בעיקבות הפצצות שהתפוצצו אז במערכת
(בשיא המערכה על ״חושיסטאן״) והוויכוח על כך בכנסת — פשוט לא הודפס.
בעוד שעתון־האח של טייס, לייף, הזמין והדפים כמה מאמרים של אורי אבנרי,
נשאר יחסו של טייס בגדר תעלומה.
אך הנה בסיפור אחד בשבוע שעבר הואיל טייס להזכיר אותנו פעמיים, ובצורה
המוזרה ביותר.
הסיפור דן בפגישת אלון־חוסיין. הוא אומר ש״חבר־כנסת או פ חי ציוני ( שאין
לו שם) הדהים את הממ שלה כאשר טען ב שבוע שעבר בכנס ת ששמע על שיחו ת
חוסיין־אלון, ודרש שתימסר אינפורמצי ה לפרלמנט הישראלי. שאלתו נמחקה
מפרוטוקול הכנסת, והצנזור סירב להרשות לעיתונאים לדווח על כך.״
וכאן מוסיף טייס :״ היו ניחו שים שהשאלה אורגנה על־ידי תו מ כיו של שר־הבי
טחון משה דיין,״ הנמצא במאבק עם אלון בבחירות הפנימיות במפלגת-

העבודה.

מימד חדש בהדרכה
ופרסום תכשירי איפור
חב׳ הלנה רובינשטיין מציגה בימים
אלו את תכשירי האיפור שלה בעזרת
מכשיר חדש הנקרא ז^ססזגזנזש^
זהו מתקן תאורה המציג בזו אחר זו
שקופיות צבעוניות. מכשיר זה

נפוץ כעולם במכשיר פרסום,
בארץ הוא זוכה לשימוש נוסף בשטח
ההדרכה של תהליכי האיפור.
השקופיות מציגות את תכשירי האיפור
ואופן השימוש בהם שלב אחר
שלב. במספר בתי כל־בו ניתן הסבר
על־ידי מדריכת יופי של החברה.

סטודיו

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעון לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.
פרטים והרשמה*

טלפון 247480

ויסקי סקוטי

תמיד טוב,
ת מיד מעולה
״יוש״,יבוא ושיחק בע־מ
רוו׳ דיזנגו ף 269ת׳א
^ ט 7פון ^446611 :

^ אבנו׳ בשחת ארון
אבל ״טייס״ אינו מסתפק בטענה שאבנרי פעל לטובת דיין. בהמשך אותה
כתבה הוא מספר גם על ״מיסמך דייך ואומר:
״מאמרים שמתחו ביקורת על דיין התחילו להופיע בעי תוני ם הח שובים בישראל,
ב שבוע שעבר. כמעט ב טו ח שהה שראה באה מ מנ היגי ם אנטי־דייניינז במפלגת־ף
עבודה. לא כל אויביו של דיין מקובצים בצמרת מפלגת העבודה. ה ש בו עון
,העולם הזה פירסס לפני־כן כתבה ח שודה ביותר, שהכילה מיסמך בדבר נ סיון לגייס
את זיין ב־ 1959ל שורות המוסד המרכזי לביון של ארצות־הברית ...ב או תו ג ליון
של העולם הזה הופיעה כתבה אחרת שציינה לשבח את, סדר־היום הע מו ס׳ של
אלון.״

^ שום עיתון רא הזכיר
המסקנההמתבקשתנ אורי אבנרי פעל בכנסת על פי הנחיות תומכי־דיין,
שביקשו להזיק לאלון, והוא פירסם את ״מיסמך דיין״ בהעול ם הזה על פי
הנחיות אלון, כדי להזיק לדיין.
זה היה מעורר גיחוך — לולא הסתיר טייס באותה כתבה שהמדובר באותו
איש עצמו.
האמת היא, כמובן, הרבה יותר פרוזאית.
אבנרי כלל לא שאל בכנסת שום שאלה ביחס לפגישת אלון־חוסיין, ולא דרש
שום מידע. הוא רק הזכיר דרך אגב שיגאל אלון ״נפגש בשבוע שעבר עם אישיות
מרכזית במיזרח התיכון,״ מבלי לומר מי האיש.
הדבר לא היה מעורר שום הד סנסציוני, לולא ביקש מי שביקש מיו״ר הכנסת
למחוק את הדברים מן הפרוטוקול. בקשה זו, וההיענות לה, הן שעוררו את
תיאבון העיתונאים, הפכו את העניין כולו לסנסציה.
(לנו זה לא היה חשוב, כי ממילא איננו מאמינים באפשרות של שלום נפרד
עם חוסיין, ורואים באשלייה זו מכשול להידברות עם הפלסטינים. ראה דו״ ח לבוחר).
ואילו עיתוי הפירסום של ״מיסמך דיין״ ,בא, כפי שהסביר אבנרי בפרוטרוט
בגליון שעבר, בעיקבות יוזמתו של דיין עצמו, כאשר ביקש את התערבות היועץ
המשפטי.
אגב, שום עיתון ישראלי לא הזכיר את דברי טיים על העולם הזה.
ואם נעבור מטיים לידיעות אחרונות, הנה עוד פרט פיקנטי. ביום ה׳ פירסם
העיתון כתבה של שלמה נקדימון, תחת הכותרת :״מיסמך דיין — זיוף חובבני,״
שהוכיחה בעליל כי שום מוסד־ביון רציני לא יכול היה לפברק אותו.
כעבור יום פירסם אותו עיתון, על גבי
שני עמודים, מאמר של מומחה לביון החותם
בשם־עט, המוכיח שמקור המיסמך במחלקה
מסויימת של השרותים החשאיים הסובייטיים
— המומחית הגדולה ביותר לזיוף
מיסמכים.

העולם הזה 1734

החורף מתקרב, בחוץ כבר קריר. כמה נעים
לשבת בבית כאשר כל החדרים מחוממים
היטב ע״י תנור הסקה דירתי של ״אמקור״.
תנור ־אמקור־י -נוח וזול בתפעול. בטוח
בשימוש. ארובה מיוחדת מבטיחה תחלופת
אויר בדירה.
לבחירתך 2דגמים במחירים נוחים.
המפיצים: וסוחרים מורשים

״ רננו ר ־

נוס 1נ1/י
בחורף

הדיו ־ דני

0ק1

סרסוס א. סד0 ,ם ור< 1רם,

העולס הזה 1734

מלחמת ההתשה
פעולות צ״הל ב•,ביבשה
ובאויר שהביאו להפסקת אש

זכרונותיו של
אבא אבן
העולם הזה 1729 גילה בכתבת השער:
״אבא אבן מוכר את סודות המדינה״ ,כי
ספר זכרונותיו של שר־החוץ על הימים
שקדמו למלחמת ששת־הימים, עוכב אחרי
שמהדורתו האנגלית, שהופצה בעולם, לא
עברה את ביקורת הצנזורה, ונתון עתה

מאת :

אדיה אסרי
הפצה

מהצעדים שנקטה
המלחמה.

מרגליות־ ת יא

מחיר ואיכות עומדים
ביחס הדדי סביר.
אל נא תתפלא איפוא,
אם תדרש לשלם
מחיר גבוה במקצת
תמורת מכשיר טלויזיה

שאוב לורנץ

סגויקיה ״שלהבת״
רחוב החשמונאים • 113 תל-אביב #טלפון 261470

גר יל ע ל הא ש
מאכלים מזרחיים
במחירים עממיים
(הנחה לחיילים במדים)
גא לבקיולהוכח
בטיב המאכלים

פתוח

יומם

ולילה

לתיקונים בידי ועדת שרים מיוחדת שהוקמה
לצורר זה על ידי הממשלה.
כן גילה העולם הזה כי בספרו מותח
אבא אבן ביקורת על כמה מראשי צה־׳ל
בעקבות דיווחיהם ערב המלחמה.

העיתונות הישראלית שעברה כשתיקה
על גילויי העולם הזה,
פירסמה השבוע בהלטה את אותה
ידיעה אחרי שהועתקה על־ידי
שבועון החדשות האמריקאי
ניוזוויק, וחלקם אף הגיבו על צעדו
של אכן במאמרי מערבת.
הניוזוויק ידע לציין בי ביקורתו
של אבן על קציני צה״ל נבעה
מכך שהם הגזימו כסכנה הצפויה

ה\זנה2־\ז
חיים שאשא

או פנ ת צ מר ת בע״ס

קוד ל דו ג מ נו ת

דוגמניותו דו ג מנ י ם

ה קו ר ס שי ע רן ב מ לון ע 1רתוןת ״ א כו ל ל:
• דוגמנותצ לו ם • דוגמנותמס לו ל
• איפור ני מו סין • סיפוח החן והיופי
למסיימי ה קו ר ס סיו עוהב חנ הלע בו ד ה
פ ר טי םוהרשמה
דיזנ גו ף 132ת״אטל 224281

הצעה מיוח דת
למדו תנ״ך בכתב בביתכם

לל א תש לום
בקורסים המאורגנים מטעם:
בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים

כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לת.ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ן ישלחו אלין

חינם

המיכלית של
יעקב מרידור
העולם הזה ( )1732 ואורי אבנרי בכנסת
העלו האשמות נגד יעקב מרידור, איל הכספים
של חרות, על כי מכר לגרמנים מי-
כלית שהיתר, צריכה לשרת את צינור הנפט
הישראלי.
בשבוע שעבר אישר סגן־שר האוצר בעקיפין,
כי מרידור מימן את המיכלית בעזרת
התקשרותו עם ממשלת־ישראל.
צבידינשטיין: יחד עם זאת רצוני
להוסיף כי מן הת שקיף מחוד ש יוני , 1969
שהחברה הימית להובלת פרי הוציאה בארצות
הברית לשם הפצת ניירות ערך
שם, עולות העובדו ת הבאות:
(א) חברת ב ת של החברה הימית להובלת
פרי, ב שם אמיס, הז מינ הבמ ספנה נור בגית
בניית מינ לי ת לפי חוז ה בניי ת אניות.
(ב) חברת אמים עשתה חוזה־חכירה עם
חברת הצינור, לתקופת של 14 שנה, עם
זכו ת הארכה ל־ 4שנים נוספות. חברת
אמיס מכרה לחברה גרמנית את הז כויו ת
שלה לפי חוז ה הבנייה האמור, ו חוז ה החכירה
האמור, ואף קיבלה תמורה בסכום
של 2.5מי ליון דוהר.
הפרטים הנתונים לעיל לקוחים, כאמור,
מן הת שקיף של ההברה הי מי ת להובלת
פרי. אין בת שובה זו מ שום אי שור כל
שהוא לפרטים הכתובים בת שקיף. יתרה מזו,
עצם קיו מו של חוז ה החכירה והדברים
הכרוכים בכך היום נושא של בוררו ת המתנהלת
בין חברת הצינור לבין החברה

הימית להובלת פרי.

העובדה הפשוטה היא, כמוכן,
שמרידור לא היה זקוק למימון
ממשלתי. כל העולם ידע על קשריו
עם ממשלת ישראל, ועל העובדה
שהמיבלית דרושה לצינור
הישראלי. הוא קיבל על סמר זה
מימון מספיק ממקורות זרים.
ואילו המיכלית תפליג תחת
דגל גרמני, למען חברה גרמנית.

מכתבים
(המשך מעמוד )3
₪״ אני י הו די
ב נ7

לי בי ״

תודה לדן בן־אמוץ עבור תשומת־הלב
ועבור תגובתו מעל דפי
הרשו לי רק לציין, לפחות ברגע זה, נקודה
אחת —
כמו בן־אמוץ, גם אני מסתייג הן ממס־עות־הצלב,
הן מד,אינקוויזיציה והן משתיקו־תיו
ד,פושעות של ממלא המקום. אני אינני
נוצרי ואין לי כל רצון להיות שכזה. אינני
מבשר פה בשורה משל — נוצרים, או
יצירה אחרת שלא מעצמנו ובשרנו. אני
יהודי בכל ליבי, ושמח על שזכיתי להיות
כזה.
אינני יודע באם יש טעם שאומר יותד.
אין לי כל תשוקה להכנס עם בן־אמוץ ל-
.ויכוח, למרות שאשמח בכל־עת לשוחח אי־תו׳
אם בכתב ואם בדרך אחרת.
העזלם הזה 1729

ירוכעל,

למורים * מרצים * סטודנטים * שוחרי תנ״ך

מצרים

ערב

ן§ חופש
הדיבור

לה בקריית־מלאכי והוא מתנקם בי.
וזאת למרות שמאז התיק האחרון שלי
באמצע 1969 ועד עכשיו לא נפתח נגדי
שום תיק חדש והתחלתי לחזור למוטב.
אחרי הכתבה התחילה המשטרה להתגרות
בי ולטפס עלי כדי להכניסני לבית־הסוהר
ולסתום את פי.
פירסום הכתבה גרם לראשי הציבור ב־קריית־מלאכי
לבושת־פנים והוכיח להם את

רמת־גן

דוד

בכתבה שלכם ״בית־חרושת לעבריינים
צעירים״ (העולם הזה ,) 1729 סיפרתם על
דוד דוד בן ה־ 20 המכונה ג׳נגו מהעיירה
קריית־מלאכי. כתבתם כי הוא צבר בגיל
17 שיא ארצי של 180 תיקים במשטרה.
סיפרתם שהוא משתמש בסמים ושתחת
דוד דוד, קריית־מלאכי
שליטתו כ־ 70 צעירים מעריצים.
עוד סיפרתס כי שופט בית המשפט ב־ 1נ 1זמת
באר־שבע נתן לו שש שנים על תנאי ושה־חינוך
בקריית־מלאכי ידוע לנבחרי האומה תרבות ולמשטרה שלא מנסים למנוע זאת.
ברצוני להגיב על קביעתכם התמוהה
כל זה טוב ויפה, אבל אותו דוד דוד
אודות רמתה של אוניברסיטת חיפה, שזד,
אני והפירסום שלכם גרם לסערה גדואוזלת
ידם וכעת הם מנסים לדפוק אותי
בגלל זה.
אני מקווה שתעזרו לי להלחם בעוול שנגרם
לי ושלא תתנו לשלול ממני את
זכות הדיבור.

העולם הזה 1734

אוזכרה בעקיפין (אם כי בהדגשה יתרה)
בעיתונכם (הטולס הזה ,) 1732
בכתבתכם תיארתם כאילו גורמת אוניב־ש
למספר תלמידים מצה
גבוהה. אנו תמהים
כיצד מתיישבת הנחתכם
בדבר רמת האוניברסיטה
עם העובדה
שהיא מצליחה
להקים מתוכה
שורה מכובדת של
תלמידים מזהירים.
האם העובדה ש־אוניברסיטת
חיפה, במוסדות הצעירה
ההשכלה הגבוהה בארץ,
מצליחה, כלשון
כתבתכם׳ להעמיד
אסיסטנטים ועוזרי
הוראה ״הנחטפים״
ע״י מוסדות אוניברטטאיים ותיקים
ומבוססים, איננה מדברת בעד עצמה.
מכאן קשה להבין כיצד כרכתם יחד את
קביעתכם על רמתה של האוניברסיטה עם
הנושאים האחרים שהעליתם בכתבתכם,
קביעה זו, משונה במיוחד, לאור העובדה
שכלל אינכם מבהירים על־פי אילו אמות-
מידה ערכתם את ההשוואה והוצאתם
משפטכם.

ד״ר שכח וייס
ואברהם בריכטה, חיפה

• העולם הזה לא טען שוזאסיסטנטים
נחטפים בידי אוניברסיטאו ת אחרות.
העולם הזה כתב את אשר בחב על רמתה
של האוניברסיטה ב תו ם שיחות עם מרהאוניברסיטאות
בארץ וב תוכו
צים מכל
אוניברסיטת חיפה.
המסקנה של אותם פרופסורי ם היתה כי
האוניברסיטה של חיפ ה הינה בעלת ה רמוז
הנ מוכ ה ביותר, יחסית ליתר האוניברסיטאות
בארץ.

כיצד לשמור על מראה צעיר וגיזרה נאה
אנו חיים בתקופה בה התרבות שמה לה כאידיאל את הנעורים והמראה הצעיר.
״הצעיר״ פירושו: ספורטיבי ורענן. כל זה אומר בריאות ומרץ, המעידים שהאדם
נמצא בכושר, כך שאם אינך רוצה לבלוט לרעה ואם רוצה להנות מבגדים נאים, אין
ברירה, אלא לרזות.
ומשהחלטנו לרזות, הרי אנו מבקשות את השיטה המהירה ועם זאת הבריאה ביותר.
עתה, בימי החורף הקרים והסגריריים, כשאנו נראה קצת פחות ברחובות, באם
ברצוננו לבלוט — עלינו להמשיך ולשקוד על בעייתנו העיקרית — היא השומן.
השנה כשהאופנה מבוססת על ה־״מקסי״ וה־״מידי״ ,עלינו לשקוד ולשמור על מראה
גופנו ואל לנו להתנחם בעובדה שמתחת לבגדים החורפיים העבים — בין כה וכה
לא רואים
האופנה החדשה מבליטה הבלט היטב את השומן המיותר שמצטבר בגופנו ומכאן
שאנו חייבות לרזות וזאת כמובן לא רק ע״י דיאטה עצמית.
יצאתי כדי לחפש ולמצוא עבורך את השיטה היעילה והמועילה ביותר ולאחר שעברתי
בכמה וכמה מכוני הרזיה, אני יכולה כעת להמליץ על מכון ״אל״ המפואר, בככר
מלכי ישראל ( 19ע״י עיריית ת״א) טל.230122 .
בעלת המכון הרכיבה בעזרת הוראות רופאים דיאטה, שלמעשה מרשה לך לאכול
מהכל והסוד הוא בהרכבים המיוחדים של המזון.
נוסף על כך הביאה עמה מחו״ל מכשירים חדשים משוכללים שהצליחו להוכיח את
יעילותם על גופן של רבבות נשים בעולם. חדרי ההרזיה האינטנסיבית כוללים: אלקטרודות
מסג׳ חדישות המותאמות לכל אזור בגופנו בנפרד, וכן צינור לחץ אויי
הגורם להרזיה בהקפים נרחבים והחשוב ביותר: שיטת פלא, אשר בטיפול אחד
יכולה להוריד מהיקפך עד 15ס״מ ונוסף לכך, במכון חדר התעמלות גדול ומשוכלל
שעליו ממליצה בעלת המכון לא רק בפני השמנמנות, אלא בפני כל נערה וגברת,
שאינה מפעילה משך היום את שרירי גופה, ובכך גורמת לעצמה נזק עצום, שבא
לידי ביטוי במחושים שונים ובחוסר מרץ.
גשי למכון ״אל״ המפואר, הנמצא בככר מלכי ישראל , 19 והצטרפי לנשים הנהנות
מגוף גמיש וגזרה נאה.

כל נערה נורמלית, בגיל הווסת,
היכולה להכניס טמפון טמפקס
בקלות וללא קושי, יכולה להשתמש
בו במלוא הנוחיות ובבטחון
גמור.

מצורפת קאריקטורה של ביל מולדין שהופיעה
ב הר אלז ט ריביון של השבוע ש
באיזו
תדירות עלי
להחליפו !

טמפון טמפקס יש להחליף באותה
חדירות, בה היית מחליפה
תחבושת היגיינית חיצונית, אך
לא פחות מפעמיים ביום. עם
מעט נסיון, תדעי מהי התדירות
הדרושה לך.

.איננה נזנננגחד הטאר
.אותה

האם מותר לי להתרחץ
באמבטיה בימי הווסת ן

בהחלט, כשהשתמשת בטמפון
טמפקס. אמבטיה או מקלחת הם
הכרח בכל יום מימי הווסת.
חפפי גם שערך. בניגוד לאמונות
טפלות, מים אינם יכולים להזיק
לך ואף לא לעצור את הזרימה.
אין גם כל סיבה שתמנעי,משחיה
בימי הווסת.

מה ביחס לסילוקו ]

טמפוני טמפקס ניתנים לסילוק
מוחלט. שניהם, הן הטמפון והן
שפופרת ההחדרה, ניתנים בקלות
לסילוק בשטיפה. זה חשוב
במיוחד כאשר את נמצאת מחוץ
לבית.

כיל מולדין ב״הראלד טריביוך
עבר. בקאריקאטורה רואים שאנשים טובים
נכנסים לבית־סוהר ויוצאים משם פושעים
מושלמים.
הקאריקאטורה מיטיבה לבטא את דבריו
של אורי אבנרי בכנסת על נושא חוק

דו״ ח

רישום עברינות (הקץ לבית־הסוהר
לבוחר , 39 העולם הזה .) 1733
אריה רובין, בני־ברק

הגקמה של
אורי ;דר

(המשך בעמוד )8

האם טמפוני ט מפקס
בטוחים בשמוש 1

כן. מחקרים רפואיים שפורסמו
מראים שהם בטוחים בהחלט. מן
הראוי שתדעי גם, שטמפוגי
טמפקם פותחו ע״י רופא ושנשים
ונערות ב־ .118 ארצות השתמשו
בעשרים וחמשה אלף מליוני
טמפונים.

3 :תיקון
מקולקל

בכתבה על אורי גלר (העולם הזה ,) 1732
פרסמתם את העובדה שאורי גלר הציע
לי תשלום תמורת זה שלא אגלה לאמרג־נו
אברי רביב על קיומן של הופעות מסוימות,
כדי שלא יצטרך להתחלק איתו בתשלום.
מן הכתבה עלול להתפרש כאילו
הסכמתי להצעה זו.
הנני להדגיש כי אומנם ההצעה הוצעה
על־ידי אורי גלר, אך אני סרבתי לקבלה.
אורי ביקשני שלא אספר כל זאת לאברי
ואני הסכמתי.
באחד הימים בא אורי לאברי וטען לפתע
כיאינני מתאימה למשרד. אברי הבין

האם אני מבוגרת למדי
כדי להשתמש בטמפוני
טמפקס!
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 5 0£א 1^.01 1£א 0 0

שנויים גדולים
במעבדת שחור־לבן שלנו ! !
מעתה, תמונות באיכות
גבוהה ביותר ! !

״גרוזוכסקי -אישון לנס״

צלומי-פספורט ביו״רגע
העתקת-מסמכים
בו-במקום• !*

תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳
פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .9 —17 נשמח לשלוח
חוברת הסברה לפי בקשה.

1 3ט 1ברנד
חי 3יה,רח 1בהח לונן 31

כיצד יכולה אני ללמוד
להשתמש בטמפוני
טמפק סן

ראשית, כאשר את מחליטה, הקציב,
לעצמך מספיק זמן כדי
ללמוד, זכרי, לכל אחת היתר,
פעם ראשונה. יהיה זה פשוט
אם תהיי רגועה וחופשיה. אל
תמהרי, עקבי אחר ההוראות
הברורות, המופיעות בתוך האריזה.
רבות מידידותיך משתמשות,
ללא ספק, בטמפוני טמפקם,
ואף הן תשמשנה לך מקור חשוב
להדרכה ולעצה.

להשיג ככ ת, מרקחת ובתם ר 1קי1וז
מובחרות. הסעזגינות כקבלת ר 1נם א 1ת
וחוסר הסברת• ישלחו 45 אד בבזל,
דואר אל היבואוים אי שסט־אימפקי
מדם. תלא בי ב. רחוב ירמיהו 38

הגנה סניטרית לשימוש פנימי

מכתבים
(המשך

מעמוד )7

שכנראה הסתכסכתי עימו ואורי גלר היד,
סבור שגיליתי הכל לאברי, ולכן הוא בא
בדרישה זו. עד לאותו זמן שמרתי הכל
בסוד אך לאחר מיקרה זה החלטתי לספר
הכל.

שושנה גלכפיש,
ן? ₪א מפליט
אשכנזים

פונ דרד

פ 5יים.׳

ניאעוכ ^ ע ו • כ < ג 17ו
כן > ע ר•

בכתבה שלכם ״המורה הנושכת״( ,העולם
הזה ,)1732 נשתרבב משום מה גם
שמי. לפי דברי המורה
צפורה דוד
(דוידזון) באו עליה
הצרות בביה״ס בגלל
סיבה אחת ויחידה
״שהיא המורה
האשכזניה היחידה
בביה״ם.״
זה לא נכון ואני
רוצה להעמיד דברים
על דיוקם!
א. בביה״ם שבד,נ־הלתי
עובדים בין
השאר 10 מורים יי׳ שונם צאי אשכנז.
ב. מאחר שהעניין של המורה נמצא עכשיו
בדיון בין משרד החינוך והסתדרות
המורים, סבורני שזה יהיה הוגן אם לא
אכנס לפרטים בנושא זרג.
אני שומר לעצמי את הזכות לגבי האשמה
של אפליית מורים אשכנזים בבית
ספרי ושוקל הגשת תביעה משפטית נגד
המורה צפורה דוד.

אברהם

פגוז די םיעד ^

בני-ברק

שונם, מנהל בי ה״ ס
״הלל״ ,כפר-שלם

מסמר
דיין קראתי בעניין על ״מיסמך דייך (העולם
הזה )1733 , 1732 ועדיין נותרו לי שני

דברים בלתי ברורים ומטרידים.
א) מדוע לא מסר אורי אבנרי את ה־

הוגבר יצוא ״אמקור״
לדרום אפריקה
חדרי קירור מסחריים -
מוצר יצוא חדש
מטען של מזגני אויר שיצא השבוע
לדרום אפריקה מציין את הגברת יצוא
״אמקור״ לארץ זו. המדובר בדגם המקורי
והחדיש של מזגן ״אמקור״ 15
עם ״סלייד אום״ ( 1ס ) 81 !1 0
הניתן להצויא בקלות ממקומו ללא
התקנה קבועה. זהו משלוח ראשון ממאות
מזגנים הנכללים בהזמנה. במקביל
זכה להצלחה בדרום אפריקה המקרר
החדש אמקור 14 עם 2דלתות. רשת
הכל־בו הגדולה במדינה ,״או־קיי בזאר״,
קנתה בעבר מקררים מהיצרן הישראלי
וזאת על אף התחרות הקשה מצד התוצרת
האיטלקית. שבעת רצון מטיב
המוצר הרשראלי הביא להזמנות חוזרות.
העסקות הנ״ל מסתכמות בהיקף
של כ־ג/ג מיליון ל״י.
הזמנות חדשות למזגנים ומקררים ביתיים
נתקבלו מחוף השנהב, טוגו, קונגו,
גניה ואנגולה.
התענינות מיוחדת מעורר יצוא חדש:
חדרי קירור מסחריים. זהו מוצר בלתי
מוכר באפריקה, עם אפשרויות שיווק
טובות. לתוצרת ״אמקור״ כמה יתרונות:
המחירים זולים יותר מהתוצרת האירופאית
ומועדי האספקה נוחים יותר. בחור
מבנה מתפרק — חדר הקירור נוח
גם למשלוח מעבר לים.
סרטינה זכתה באוסקר לשעון
— תכשיט של שנת 1970

החלק האחורי של המנכ״ל

החלק הקדמי של מזכירתו

פמוכן המזפירה האוטומטית
עונה לטלפון 24 שעות ביממה.
וכן אנו מספקים :
* התקנת מיקרופונים והקלטות
* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון

רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118

ה־ 101131ן3ת־ 1;61מ1011<18 1מ1>1£1
-)1נ3ז*\.וג הנו הפרם הגבוה ביותר הניחן
כיום למעצבי תכשיטים. השנה נשלחו
לתחרות 2351 עיצובים שנעשו בידי
793 אמנים מ־ 33 ארצות. טכס חלוקת
הפרסים נערך ב־ 22 ספטמבר 1970בלום
אנג׳לס. חולקו 30 פרסים ליצירות
האמנות השונות, מהם נתנו 7לשוייץ
וליפן 5 ,לגרמניה 4 ,לבריטניה וארה״ב,
פרס אחד לברזיל, ברמודה ואוסטריה.
הפרסים נתנו עבור היצירות הבאות:
1שעון תכשיט 1 ,שעון טבעת 8 ,צמידים
6 ,סיכות 2 ,רבידים 12 ,טבעות.
שעון התכשיט שזכה בפרס תוכנן ע״י
ג׳ .פאוליני נדלה שו דה פון, שוייץ
שעבד בשיתוף עם מחלקת העיצוב של
״סרטינה״ .השעון הנו בעל שתי רצועות
כפולות בהן משובצים 141 יהלומים.
לוח השעון הנו ירוק בהיר ומעט
אי־סימטרי מוקף אף הוא ב־ 26 יהלומים.
בס״ה מקשטים 167 יהלומים השוקלים
11 קאראט שעון יוצא דופן
זה. השעון יוצג בשנה הקרובה בתערוכות
בכל רחבי העולם.
סיוון מסמך — מיד עם קבלו אותו — לידי
כוחות הביטחון, כנדרש בחוקז
האם לא צריך — מרגע קבלת המכתב
— לאפשר לכוחות הביטחון להחלים אם
מותר למקבל להחזיק בוז
ב) במסיבת העיתונאים אמר אורי א מרי
כי רובין סטאפורד ידוע כ״אדם מפו-
קפק ביותר״ (ידיעות א ח רונו ת .) 16.11.70
כיצד, אם כן, מנהלים משא־ומתן עם
אדם מפוקפק ביותר וזאת, כאמור, עוד
לפני מסירת המיסמך לגורמים המוסמכים?

ג. סיוון,

תל-אביב

!• תשובתו של אורי אבנרי:
א) לא היה טעם להעביר את ה מי ס מן
לידי שירותי ה בי ט חון, לאור הנ סיבו ת ה פוליטיו
ת בי שראל ולאור ״ ה עו בדה שכל
הנוגעים בדבר עזבו מז מן את הארץ.
ב) ה ש תמ ש תי ב מונ ח ״ מ פו קפק״ לאור
הדברים שנודעו בעי קבו ת הפרשה. נ א שר
פנה העיתונאי אלי, ידעתי רק שהוא מייצג
עי תון ב ריטי מכובד.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתכיהם.

פרופסור ישעיהו לייבובי? על הדגל הישראלי:
׳״סמרטוט צבוע תכלת לבו !״
:בצורה היתולית הגיב על
פרשת ״מיסמך דיין״ ח״ב מנחם
כנין. הוא עצר את אורי
אבנרי במימון הכנסת ושאל*
:נו, אולי תפרסם גם
איזה מיסמך של האינטליג׳נס
הבריטי עלי?״ השיב אורי אב־נרי
:״ידוע שהבריטים רצו לבוא
איתך במגע הדוק.״ התלוצץ
בגין :״כאשר נעצרתי ב־ברית־המועצות,
במלחמת־העולם
השניה, האשימו אותי חוקרי
כסוכן הביון הבריטי. אבל כשבאתי
לארץ־ישראל, ניסו הבריטים
לאסור אותי.״
בדיון המדיני הגדול
בשבוע שעבר, אחרי נאומה
של גדדדה מאיר, ציפו הכל
כי יפתח בוויכוח מנחם
בגין. במקומו פתח בדיון ח״ב
הליברלים יוסף ספיר, ובגין
שלפני־האחרון.
ירד למקום
מדוע? בין שני חטיבות גח״ל
קיים הסכם של נאומים בתורנות:
פעם נואם ראשון
איש־חרות, פעם ליברל. במי־קרה
זה הגיע תורם של הליברלים,
והם סירבו לוותר
גם בהזדמנות חגיגית זו, למורת
רוהם הרבה של אנשי־חרות.

בסיום נאומה טענה גולדה
מאיר שכל מה שהשיגה
ישראל ב־ 23 השנים האחרונות
הושג מפני שההנהגה דאז העזה
לאמר ״הן״ לתוכנית החלוקה׳
בניגוד לנבואות־החורבן
של בגין. קרא שמואל ת־

*אשינו

דידנר

חברי-הכנסת מאיר
ותדפיק טובי מרק״ח, שהגיבו
ברעמי־צחוק.

הארץ שלח למרקו בקבוק וים׳
קי שיבאס. מאחר שלא יח
את כתובתו של מרקו, השאיר
לו את הבקבוק במסעדת ג׳קי,
שמאז סגירתה של קליפורניו
משמשת כמקום מיפגש לבו•
המה התל־אביבית. לא עבר זמן
רב ולמקום הגיעו מספר שוטרים
לביקורת שיגרתית. ראו
את בקבוק ה שיבאס שנועד למרקו
והחרימו אותו מיד, כיון
שלג׳קי רונן בעל המסעדו
אין רשיון למכירת משקאוו
חריפים. כל טענותיו והסבריי
של ג׳קי כי הבקבוק הושאר
במסעדתו כמתנה עבור אחד מלקוחותיו,
לא הועילו. הבקבול
הוחרם.

! בישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת התחיל אחד החברים
לספר סיפור על עשיר
רוסי מלפני שני דורות, אך
לא יכול היה להיזכר בשמו.
שאר החברים ביקשו שימשיך
בסיפור, אך הוא מילמל :״אני
שכחתי ...אני שכחתי!״ שיסע
אותו יו״ר הוועדה, ישראל
קרגמן :״בימינו קוראים
לזה סקלירוזיס!״

״דיין מייצג את
כל הקמים״
:כמנהגו בראיונות לעיתונאים,
השמיע גם השבוע
פרופסור ישעיהו לייבוביץ
כמה הצהרות מפוצצות. בראיון
שהעניק לנזעריב, השיב
לייבוביץ לשאלותיו של העיתונאי
א לי איי ל :״מה דעתך
על דוד כן־גוריון?״
״זה האדם שבכל נימי נפשו
שונא את היהדות ההיסטורית
ושולל אותה. זהו איש התנ״ך
המזוייף,״ השיב לייבוביץ שפרש
בשבוע שעבר לגימלאות.
ומה דעתו על הפוליטיקאיים?
״אצלנו אין מישהו שמעוניין
לכבוש את השילטון אלא להשתתף
בשילטון. אין תנועה
שרוצה לעצב מדינה על
פי פרוגרמה שלה, אלא קבר

האמרגן אברהם (״פש־נל״)
דשא ביקר במועדון לילה

בלאם־ואגאם,

ראה
הו פעת
טלפאט מסוגו של אורי
גל ר. אותו טלפאט הפליא ב

וןן מופיעה בהצגה ״אמי הגנראלית״ של ״ה *־

11 11 תיאטרון הצעיר״ .היא משחקת תפקיד של
אמא הבאה למחנה-צבאי כדי להביא סוודר, פיג׳מה ופירות
לבנה, מפקד זוטר באותה יחידה ולבעלה המשרת שם במילואים.

נני רואה ניגוד ביניהם. כל
אחד מהם עשה אותה קואליציה
עם אחרים. מה רע להגריל?״

מנהל
הנבוך, שלא הצליח לעמוד
על מינו של השואל.
״כמובן שלגברות,״ ענתה הצעירה
בטון נעלב.

11 על השאלה, מה הדמות
הנערצת עליו בקולנוע, השיב
לייבוביץ :״סופיה דורן.״ מה
יש בסופיה לורן שאין בכרי
ג׳יט כארדו ! ״זה עניין
של טעם...״

( בתום ביקור קצר בישראל
החליט המיליונר האמריקאי,
ביני דויטש להודות לאמרגן
מרקו תורג׳מן על ערב שבילה
בחברתו. לפני צאתו את

תעלוליו. הוא מסר לקהל ספר
טלפונים, ביקש לבחור עמוד
שורה שם ומספר טלפון, וניחש
אותם תוך שניות ספורות. פש־נל,
שהוקסם מההופעה, ניגש אל
מאחורי הקלעים, שאל את האיש
אם יהיה מוכן לבוא לסיבוב
הופעות בישראל .״ברצון,״
השיב הטלפאט. כשנשאל מה
הוא צריך לצורך הופעתו השיב:
״תכין לי ארבע נערות וחדר
קטן במקום ההופעה.״ ״בשביל
מה אתה צריך את החדר?״ התפלא
פשנל .״זה בשביל להכין
את הנערות שיתנו לי סימנים
מהאולם בשעת ההופעה,״ אמר!
הטלפאט .״אתה רוצה להגיה
לי שעושים לך סימנים?״ השי!
תומם פשנל .״ומה חשבת?״ ש־אל
הטלפאט ,״שאני מכשף?״

פסוק השבוע
המשורר קולגוען!
דוד אבירן, בראיון ב״גלי
צה״ל״ על פירטו ״מין״:ן
״העירום הוא בגדי־העבודה של
הפעילות המינית.״

; על משה דיין :״הוא
מייצג את כל הקווים. ביום
ב׳ קו זה, ביום ה׳ קו מנוגד.
זה מגיע עד כדי כך שהוא אומר
דברים נבונים מאוד...״

סאון דונסק׳

ניצלה א ת ההזדמנות שנתנו חנות ה תכשיטים
״טופז״ וחברת הקוס מ טיק ה
״אנסלם״ לכל המבקרת ב״בוטיק טופז״ .באחת מפינות בית־הקפה
שבבוטיק, הציבו שולחן־איפור וכל מבקרת בבוטיק יכולה
לקבל טיפול חינם. בתמונה: הקוס מ טי ק אי ת מירי זילברג וקארן.

מיר :״וגם מפני שהערבים
אמרו לא!״ התערב תופילו
טובי :״אבל עכשיו הערבים
למדו. הם אומרים כן, ואתם
אומרים לא!״

צת אנשים שרוצים ליטול חלק
בשילטון הקיים.״ ועל הסו־ליטיקאיים
הדתיים? ״זוהי אולי
השיכבה הגרועה בכל ה־פוליטיקאיים
שלנו!״

הרגע המשעשע ביותר
בכנסת בשבוע שעבר אירע בעת
נאומו של ח״כ מנחם
כנין, בעיקבות הצעה של ח״כ
ברגזה סנה. בשיא דבריו
קרא בגין מן הדוכן :״חבר
הכנסת סנה, אני רוצה לשאול
אותך שאלה: האם אתה קומוניסט?
אני מחכה לתשובה!״
בגין עצר את דבריו באופן
דרמאתי, והשתרר שקט. אולם
סנה סירב לענות בכן או לאו
על שאלה זו, התחמק בדברים
סתמיים, להנאתם הרבה של

ואיך מצייר לייבוביץ
בדימיונו את הדגל הישראלי?
״סמרטוט צבוע תכלת לבן!״
והדגל האמריקאי? ״סמרטוט
צבוע כוכבים ופסים!״
! גם על הצורה שבה
צריך לבחור ראש־ממשלה, יש
ללייבוביץ דיעה מעניינת :״כ־שבן־גוריון
התפטר, החלו למנות
שמות של מועמדים לראשות
הממשלה — אשכול,
כנין, דיין -ואמרתי ש־אני
מציע להגריל ביניהם. אי־

גבר גבה קומה כבן
,40 לבוש בחליפהועונב עניבה׳
גרם השבוע להסתודדויות
בין הסטודנטיות באוניברסיטת
תל־אביב. מיהו אותו גבר, שנראה
יותר כבורגנימאשרסטוהוועדההמרכזת

דנט? חבר
ההסתדרות שאול כן״שמ-
חון, כמובן, שהחל ללמוד השנה
בפקולטה להיסטוריה של
המזרחן התיכון.
1שמו של המאפר ומ
כין
הפיאות הנוכריות אורי
גרוס, השתרבב השבוע להפגנה
בעד ונגד שביתת המורים•
היה זה בכיכר מלכי
ישראל, בזמן ההפגנה שערכו
התלמידים בעד השביתה. קבוצת
תלמידים ממתנגדי השביתה,
הופיעה עם שלט נגד יו״ר
אירגון המורים העל־יסודיים,
ראובן אסירם הקרח :״אבירם,
אם אין מנוס׳ אז אורי
גרום!״
1במבוכה מסויימת מצא
עצמו השבוע מנהל אגף האספקה
של מחלקת־החינוך בעיריית
תל־אביב, מנחם קצ*
׳מן, כאשר בדלת חדרו הופיעה
במפתיע דמות ארוכת
שיער ושאלה :״סליחה, איפה
כאן השירותים?״ ״לגברים או
לגברות?״ שאל בתשובה ה־

ך ך | 1 1ר 1רעייתו של ראש-עיריית תל-אביב
ו ע 1ל ה
י | .111 -1 1 11 #11\ 1יהושע רבינוביץ, אירחת השבוע
את שוטרות תל-אביב. בסיור שערכה גאולה עם מפקדת יחידת
השוטרות רב-פקד נעמי שדמי בקאמפוס האוניברסיטה חתל-
אביבית, ניגש אחד הסטודנטים לשדמי ושאל :״אתן לא יכולות
לתת חסינות מרפורטים לסטודנטים!״ ״אין תגובה,״ השיבה שדמי.

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 49 של המזכיר
הכללי של מפלגת
העבודה ומי שהיה
קודם לכן מזכיר
ראשון בשגרירות
ישראל במוסקבה
ולאחר־מ־כן
סגן שר־המסחר־והתעשיה,
אריה

(לובה) אליאב.

לובה התפרסם במהלך
הקריירה המגוונת
שלו בתור
האיש שעמד מאחואליאב

העלאתם לארץ
פורם־
של יהודי
סעיד בסמוך למלחמת סיני ב־ .1956 הוא
ח״כ מטעם מפא״י־לשעבר וזו הקאדנציה
השניה שלו ברציפות.
חגג שמחה כפולה, המזכיר הכללי
של מפלגת הליברלים העצמאיים, יצחק
ארצי. יומיים אחרי שבנו הזמר שלמה
ארצי נשא אשה וקיבל את התואר חתן
כינור דוד חגג את יום הולדתו ה־.50
נחוג יום־הולדתו ה־ 62 של עורך־

הדין ח״כ (מסיעת המערך) ,ארי אנקור־יון.
שמו של אנקוריון קשור, בעקיפין
בשתי אפיזודות טרגיות. הוא הצטרף פעמיים
לכנסת בעקבות פטירתם של ראשי־ממשלה
לשעבר. תחילה עם מותו של משה
שרת ז״ל, לכנסת החמישית, ואחר־בך, במקומו
של המנוח לוי אשכול, בכנסת ההשביעית
נבחר בדרך־
שישית. לכנסת
המלך.
נבחרה

לתפקיד נשיאת איגוד
נשים אקדמאיות, במקומה
של הנשיהיוצאת
ד״ר אה חנה גלברד, מרים רעייתו אשכול,
של לוי אשכול המנוח.
הוסמכה

לרבנות סאלי פרי־
פריזאנד זאנד ,)24( ,תושבת
קליוולנד אוהיו.
זוהי הפעם הראשונה
שאשר, מקבלת
הסמכה לרבנות.
את הכשרתה
קיבלה סאלי בבית
הספר לרבנים של
היברו יוניון קולג׳

בסינסינטי, אוהיו.
נפרדו אחרי 15 שנים של חיים
ביחד, כוכבת הסרטים סילכה קושינה,
המנהלת רומן עם השחקן הצרפתי מורים
רונה ( )43 והמפיק ריימונדו קסטלי
( )65 איתו התחתנה בחשאי לפני שלוש
שנים אחרי שחיו ביחד 12 שנה. קסטלי,
הנראה לאחרונה הרבה בחברת הישראלית
עליזה אדר, הכחיש את השמועה כאילו
עליזה אשמה בפירוד.
פורש מתפקידו כדובר משטרת־ישראל
וראש לשכת
המפקח הכללי,
אחרי 22 שנות
*משטרה, שירות ניצב־מישנה יעקב
נש, העומד למלא
אחרי פרישתו את
תפקיד המזכיר הכללי
של מדרשת
שדה־בוקר. בין שאר
תפקידיו במשטרה
כיהן נש כראש
מחלקת כוח
אדם במחלקת תינד
נון ומיבצעים של
המשטרה ובתחילת שנות ה־ 60 הושאל למשרד
החוץ -כיהן כקונסול ישראל בלוס
אנג׳לם.
נפטר * בבולטימור, בגיל ,78 מייסד
חברת אנזריקן אויל קונזפני, יעקב כלאו־שטיין,
יליד בולטימור שהתחיל את הקריירה
המסחרית שלו כרוכל, הקים יחד
עם אביו חברת נפט בטקסאס והפך לאחד
מעשירי ארצות־הברית.

** י ניצח,
*) דת ישראל?

בשבת האחרונה באשקלון?

בוזדאי שלא.

קדושת המסורת?
חלילה.

ניצחה הצביעות הצינית, הגסה,
השחצנית, המתייהרת, המתחצ
פת, המשתוללת, המתגרה.
דומני שבכל פרשות המיסחר הדתי שראינו
עד כה בארץ, לא היתר, עוד פרשה
שבה פעלו כל המעורבים בציניות כה
מוחלטת.

ך* פרשה כולה צמחה במוחו הפורה
( | של ח״ב מנחם פרוש.
פרוש זה הוא מכונה מהלכת על שתיים.
מכונה ההופכת אמונות טפלות למטבע
עובר־לסוחר.

ד״ל שילמה מס־שפתיים לשבת. שמעון
פרס הודיע שהממשלה לא תפריע למי-
רוץ. שר־הפנים המפד״לי גימגם כמה גימ־גומי
התנצלות.
אלא שכעבור כמה ימים התחילה ההיסטריה
המפוברקת של פרוש ושות׳ להדאיג
את עסקני המפד״ל. שמא זה בכל זאת ילהיב
את הציבור הדתי? שמא זה יעביר
קולות מהמפד״ל לאגו״י? שמא כדאי לעלות
על העגלה — סליחה, על מכונית־המירוץ —
בעוד מועד?

וכך, בציניות גמורה, יום־יומיים
אחרי שהתייחסו לכל העניין ב־זילזול
גמור, התעוררו לפתע אבירי
המפד״ל, שלפו את החרב

גאוזה. היה זה תענוג ממש לשמוע את
דבריו.
הוא דיבר על זכותו של האזרח לעשות
כאוות־נפשו, במיסגרת החוק. על הצורך
בדיו־קיום בין חילוניים ודתיים. על הסטא־טוס־קוד.
על חשיבות הספורט.

אוזניים יישקו.
בקיצור: המירוץ הוא בסדר גמור, והממשלה
לא תפריע לו בשום פנים ואופן.

לכן הציע השר להסיר את העניין
מסדר־היום, והכנסת קיבלה
את הצעתו ברוב מכריע. כך קיבל
המירוץ גושפנקא רשמית של
כית־הנבחרים.
זה היה כאשר נדמה לשמעון פרס שהוא

לכן היה צורך למנוע את המירוץ.

אבל פרוש ושות׳ כיצעו מיבצ־עים
הרבה יותר מסובכים.

פדי שקלגסי משטרת־ישראל לא
יתנפלו בתאוות־רצח על לובשי־הטליתות,
וכדי שהעולם לא יח שוב
שהגסטאפו הציוני החליט
לחסל את שארית־הפליטה ממה־נות־המוות.

מתהומות
האמונה הפרימיטיבית של עוב־די־האלילים
הקדמוניים העלו את הפחד מפני
ניתוח־אחר־המוות — והפכו אותו לעסק
מכניס.
כל הפגנה של שאבעס שווה מאות אלפי
דולארים, אותם ניתן למשוך מכיסי מאמינים
תמימים בחו״ל.

אם אפשר לומר כך
צביעות אמיתית.

^ אה ח״כ מנחם פרוש שליט״א ש!
עומדים לערוך מירוץ־מכוניות באשקלון,
וריח ניחוח עלה באפו.
מירוץ בשבת!

איזו הזדמנות נהדרת! חומר
גלם מצויין למערכת-געוואלד מתוכננת,
לזעקות־חמם בינלאומיות,
וכסוף -במובן -׳ למגבית
הדשה של מנחם פרוש אצל היהודים
הטובים בעולם.
מכונת־ההסתה של פרוש התחילה לפעול.
איש לא התייחס לכך ברצינות. הכל חשבו:
זהו עניין שיגרתי. כמו גשם וחמסין.
נאום או שניים בכנסת. מאמר בהנוודיע.
וזהו.

המפד״ל משכה בכתפיה. הממשלה
חייכה.
כאשר זה הגיע לכנסת, עוד לא התרגש
איש. הכל צחקו, בגלוי או בסתר. המפ־

** ה עשה עובד בן־עמי כדי למנוע את
!4הזוועה? מה עושה סוחר ממולח, שהתעשר
תחת כנפי פינחס ספיר?

כל זה ידוע. איש אינו מתרגש
מכך. חברי־הכנסת מקנאים בכש*

-זוהי

הלך עובד בן־עמי להציל את
הקאריירה של שמעון פרם, ואת
השלום הקואליציוני של המערך
בירושלים ושל גח״ל באשקלון.

השואה. אושוויץ. ם.ם. נאצים.
זונדר־קומנדו. כיבשנים. פתרון
סופי.

בשעתו מכרו פרוש וחבריו הצבעה בכנסת׳
למען קיום המימשל הצבאי באזורים
הערביים של ישראל תמורת רשיון לבנק.
זה היה פשוט.

לכן אין טעם לזעום על ח״ב מנחם
פרוש. הוא עשה את שלו. צביעותו היא
הפחות מרגיזה — כי זוהי צביעות מקצועית.

אותו
בן־עמי היה קשור גם בקשרי־עס־קים
עם עורך־הדין יעקב שמשון שפירא,
שר־המישפטים הנוכחי שידו מבצבצת בכל
עסקי ל,מקח־והמימכר של מפלגת־העבודה
ושותפיה הדתיים.

חבורה שכזאת.
אבל עובד בן־עמי לא יגיד זאת בגלוי.
בוודאי שלא. מדוע יהיה פחות צבוע מהאחרים?
מדוע יקלקל את השורה העכורה?
לכן סיפר בן־עמי השבוע להמוני צופי-
הטלוויזיה שפעל אך ורק כדי למנוע את
מחזה האימים של שוטרים המתנפלים על
לובשי־טלית. מפני שזה יזכיר את השואה.
לא פחות ולא יותר.

בימי הביניים ניסו האלכימאים
להפוך זבל לזהב. מנחם פרוש מצליח
כמקום שהם נכשלו. אין
דבר מאום ונאלח שאין פרוש מפוגל
להפכו למזומנים.

רונו של פרוש. הם מתפעלים מריאותיו
האדירות ומהתקפות־ה־היסטריה
המפוברקות שלו. התפעלות
זו רכה שבעתיים מפני שאין
הם מאמינים בכנותה של מילה
אחת היוצאת מפיו.

אחד הידידים הוא עובד בן•
עמי, מלך ם וחרי־האדמות של
ארץ־ישראל השלמה, החצי־בום
של ,,מעריב״ והפטרון־לשעבר של
רפ״י.

החלודה מנדן הקואליציה, ויצאו
לקרב באשקלון.
בשדות פלשת.1970 ,

מה איימו
4בפרישה מן הקואליציה?
הדתיים?

זה מצחיק. כל מכוניות־המירוץ של אשקלון
לא יצליחו להרחיק את עסקני ד,מפ־ד״ל
מקערת השלל של הממשלה — אפילו
אם יוחלפו בדחפורים. אחרי שכמעט חתכו
איש את גרון רעהו כדי להגיע לשולחן
הממשלה — איך יסתלקו משם?

במעשי אלימות?
דוברי הדת איימו בפיזור מסמרים ושפיכת
שמן על מסלול־המירוץ. זהו איום
ברצח, פשוטו כמשמעו. במקום ״פיקוח־נפש
דוחה שבת,״ לפי מיטב המסורת היהודית,
בא ״שאבעס דוחה פיקוח־נפש,״
לפי התלמוד החדש.
אולם יש בארץ מישטרה. תפקידה הוא
לשמור על החיים ועל הרכוש. שר־המיש־טרה,
שדיבר כה יפה על ״גיבורי פחי-
האשפה״ אחרי מעשי פתח, יכול היה להופיע
בטלוויזיה ולדבר על ״גיבורי פחי
השמן.״

כל האיומים היו איומי-סרק. איש
לא התייחס אליהם ברצינות. לא
הם שהשפיעו. הם נאמרו כצביעות,
ונתקבלו בצביעות.

• 4איש שמילא בכל הפרשה את התם־
! 1קיד הצבוע ביותר הוא שר־התחבורה
החדש, שמעון פרם.
כאשר העלה פרוש את הצעתו לסדר־יומה
של הכנסת, השיב פרס בתקיפות וכ
מתעסק
רק עם אגודת־ישראל. אך לפתע
נסתבר לו שיש לו עסק גם עם המפד״ל.
וזה משהו אחר לגמרי.
לשמעון פרם יש אמביציות פוליטיות.
הוא רוצה להיות באחד הימים — מה? לפחות
שר מרכזי. ואולי, מי יודע, אי־פעם
גם ראש־ממשלה.

והוא מאמין שזה לא יילך בלי
הדתיים.
משה דיין הגיע למסקנה זו מזמן. לכן
מכר לדתיים, בלי בושה, את גיוס בחורי-
הישיבות. חטיבה של צעירים חסונים משוחררת
מכל שרות, בעוד סבים בני ה־54
מסיירים בלילות־גשם ברחבי הארץ.
אמר לעצמו שמעון פרם: אם זה מותר
לגיבור לאומי כמו משה דיין, מדוע זה
אסור לי?

ובך נרקמה הקנונייה, שוב כ
ציניות גלוייה. האיש שהתייצב
פעם בפני הציבור בנציג התמורה,
המודרניזציה, האוטומציה והטכנולוגיה,
חתם על תקנה.
אין טעם לחקור מתי הוכנה התקנה, מתי
נוסחה הטיוטה, מתי נחתמה. אני משוכנע
כי אדם חלקלק כמו שמעון פרס מרח את
הכל בשומן סמיך של פורמליזם מהוגן.

החשוב הוא שלפתע הופיעה
תקנה, חתומה בידי שמעון פרס,
המונעת את המירוץ בשבת.

* ה לא הספיק, כמובן. יש בית־מיש־ן
פט, יש חוזים, יש החלטות, ולא די
בחתימה של שמעון פרס.
אבל לשמעון פרס יש ידידים טובים מאד.

הוא קונה, כמובן.
בכסף טוב 210,000.000 .לירות ישראליות.

כסף של מי?
זוהי תעלומה גדולה. מניין בא הכסף?
מן המפלגות הדתיות? זה מגוחך. בשביל
המפלגות הדתיות הסחורה הדתית היא עסק
מכניס, לא עסק מוציא.
אנשים פרטיים מסתוריים? שטויות.
איני יודע מי שימש כאן כצינור־מעבר,
וזה גם לא איכפת לי. אני בטוח רק בדבר
אחד, בטוח בביטחון גמור ומוחלט:

הכסף בא מהכיס שלך. הוא בא
מקופת הממשלה, מקופת המיסים.
והצורה שבה מגיעים השלמונים משם
לידי החברה הגרמנית, יכולה לעניין רק
מבחינה פורמלית.

יצה עמוקה זו של צביעות מתח־סדת
— מי שוקע בה? מ ה שוקע בה?

שוקעים בה עקרונות-היסוד של
הדמוקרטיה הישראלית.
המירוץ הוא ענף של ספורט, באמצעות
מכוניות. כל סוגי הספורט פועלים בישראל
בשבת. כך, רוצה הרוב. כל סוגי המכוניות,
שאינן בבעלות ציבורית, נוסעות בישראל
בשבת. כך רוצה הרוב.

הנצחון שנחלו סוחרי-האמונה
בשבת האחרונה, מאיים על שני
הישגים אלה. הוא מאיים על השלטון
הדמוקרטי של רצון הרוב.
זכור־נא מי אשם בכך: לא הפרושים, ולא
הצדוקים, אלא הצבועים — אותם העושים
את מלאכת זימרי, והגובים שכר של פינחס.

ממך!

במדינה העם כשהלשון מתחלקת
לגולדה מאיר
גם לראש־ממשלה יכולה להתחלק הלשון.
זה קרה השבוע לגולדה מאיר.
הדבר אירע בסיום הדיון המדיני הגדול
בכנסת (ראה דו׳׳זז לבוחר) ,כאשר השיבה
גולדה מאיר בעיקר לדבריו של מנחם בגין.
טענתה העיקרית: אי־אפשר היה בשעתו
לקבל הפסקת־אש׳ מבלי להסכים לשיחות
יארינג. מי שתומך בהפסקת־האש, מוכרח
היה לתמוך בהחלטה המקורית של הממשלה
להיכנס לשיחות.
על כך הגיב ח״כ יוחנן באדר בקריאת־ביניים
:״אין קשר בין שיחות (יארינג) ובין
הפסקת־אש!״
גולדה פנתה לעבר באדר, ובריתחת
הפולמוס סטתה מן הדברים שהתכוננה
להגיד. היא קראה:
״חבר־הננסת באדר, כאשר תהיו במצב

#דרישה להסכם דו־שנתי לאספקת נשק
מארצות־הברית, כדי שארצות־הברית לא
תוכל להפעיל לחץ על ישראל בשעת ניהול
שיחות יארינג, על ידי מניעת משלוחי נשק.
#סיוע כלכלי מוגבר.
דרישה שארצות הברית תסתלק רשמית
מהתוזית גבולות השלום כפי שנוסחו
בתוכנית רוג׳רם א׳.

מטרה אחת -ט אק טיקו ת שונות.
שני הסעיפים הראשונים לא היוו מיכשול
לקבלתם על־ידי האמריקאים. אולם ברור
מעל לכל ספק, שארצות־הברית תסרב להכיר
בגבולות אחרים מאלה שהותוו בתוכנית
רוג׳רס א׳.
תמורת ניסוח מסוכם זה, נסוג שר־הביטחון
משה דיין מכל דרישותיו הקודמות,
הצהיר בפומבי שדרישתו להסדר חדש של
הפסקת האש — שפירושו סילוק הנשק
הכבד משני צידי התעלה, אינה תנאי לחידוש
שיחות השלום.

הציע -
הכחי ש
מה מסתתר מאחורי ההצעה
המפתיעה לסגת מגדת התעלה
ף* קרכ השני על התעלה התחיל. אך בניגוד למלחמת־ההתשה, מופעלים בו רק תותחי•
( נייר ופגזים מילוליים.
במרכזו עומדת הצעה מהפכנית. היא הושמעה בעולם על־ידי חסידי משה דיין,
בשמו של דיין (כרגיל) .היא הוכחשה על־ידי דיין עצמו, לא פעם אלא פעמיים (כרגיל).
יגאל אלון הביע בפומבי את התנגדותו לה (כרגיל) הממשלה לא דנה בה (כרגיל) .העיתו*
נות
טיפלה בה עד בוש (כרגיל).
מהי ההצעה?
קשה לדעת זאת, מבעד למסך־העשן של השמועות וההכחשות. אולם נדמה שקוז־ה
הם כלהלן:

צה״ל והצכא המיצרי יוציאו מאזור התעלה את כלי־נשקם הככדיש
גייסות שריון, תותחים וכו /עד למרחק מסויים, כגון 20ק״מ מכלצד. ליד התעלה יישארו רק כוחות קטנים של חי״ר. כמצכ זה
תוכשר התעלה מחדש לפעולה, ותיפתח למעכר כלי־שיט.
זוהי ההצעה שפורסמה בצורת שמועות. אולם כמעט ודאי שאין זו ההצעה האמיתית, או
הרצינית. כי אין להניח בשום פנים כי מצריים ו/או ברית־המועצות יסכימו להפעיל את
התעלה מתחת ללועי המקלעים של חיילי צה״ל במעוזיהם, אפילו אם יורחקו התותחים
והשריון.

ההצעה האמיתית היא, על פן: להרחיק לא רק את הנשק הככד,
אלא את כל הכוחות של שני הצדדים למרחק סכיר מהתעלה. ליצור
מעין שטח־־הפקר מפורז כין שני הצכאות, שכמרכזו תיפתח ותופעל
התעלה. כתור שטח זה יכול להתמקם כוח ניטרלי.
אכא אכן

משה דיין

שהציעו לנו — הפסקת־אש בלי שיחות,
וזה יהיה בשם מעצמה אחת לכל הפחות,
אני מבטיחה לך שנקבל את ההצעה אתה
אומר שאין קשר. עובדה היא שהצעה
שהוצעה לנו, ושקיבלנו אותה, היה קשר
הדוק. זה יהיה נוח לקבל רק מה שטוב,
ולהשאיר מה שקצת קשה!״

במבט ראשון היה נראה כאילו הופשרה
קשיחותה של ישראל, והיא באמת מוכנה
לחזור לשיחות יארינג, בתנאים קלים בהרבה
מאלה שהציבה קודם. האמת היתד, הפוכה
לגמרי.
איש בממשלת־ישראל אינו מתכוון ברצינות
לנהל את שיחות יארינג כדי שיושגו בהן
תוצאות. המטרה המלמדת את דיין, אלון ואבן,
כמו את כל שאר השרים, היא מטרה
אחת: המשכת הסטאטום־קוז.
הטאקטיקות של השרים להשגת מטרה
זו הן שונות. אולם המטרה היא אחת, ואין
מאחוריה שום כוונה לויתור על שטחים או
להסכם שלום אמיתי.

מי רוצה שלום? מה מסתתר במילים
אלה, שנאמרו ללא מחשבה תחילה?
גולדה קבעה בפירוש שממשלתה מעו־ניינת
בהפסקת־אש, אבל לא בשיחות־שלום.
אילו ניתנה זו בלי אלה׳ היד. טוב. למרבה
הצער, אין טוב (הפסקת־האש) בלי רע (שי־חות־שלום).
מעבר
לכל התימרונים, זוהי מדיניות
ממשלת גולדה מאיר — כפי שהתבטאה
בפליטת־פה זו.
הממשלה בבליית
משך שבוע ימים נראה היה כי ממשלת־ישראל
עומדת בפני משבר חמור. למשקיף
מבחוץ היה נדמה כי חילוקי דיעות רציניים
ביותר שוררים בין חברי הממשלה המרכזיים.
הצהרותיו של משה דיין בדבר הצורך
לחזור לשיחות יארינג ולהשיג הסכם חדש
להפסקת־האש, נראו כסותרות •עם עמדותיהם
של גולדה מאיר, יגאל אלון ואבא אבן.
מניו־יורק זעק שר־החוץ אבא אבן, כי
הצהרותיו הפזיזות של דיין מזיקות לעגין
הישראלי. הוא עמד כבר, בשיחותיו עם שר־החוץ
האמריקאי, בפני ״סחיטת התפוז עד
תומו״ ואז באו דבריו של דיין וקילקלו הכל.
גולדה זעמה גם היא על דיין. לפי אחד
הפירסומים, היא טרקה בפניו את שפורפרת
הטלפון כאשר צילצל אליה לבקש התנצלות.
תנאים מסויימים. והנה, כאשר הסתיימה
הישיבה, הסתבר כי לא נתגלעו בה
שום חילוקי־דיעות. כל השרים הסכימו פה
אחד לגבי נוסחה של ״יצירת תנאים מסו־יימים
לחידוש שיחות יארינג.״
התנאים, אותם ביקשה ממשלת־ישראל
תמורת הסכמתה לחזור לשיחות, היו צריכים
להיות מופנים לממשלודארצות־הברית,
והם כללו את הסעיפים הבאים:
* דברי הכנסת, ישיבה
, 16.11.70 עמודים .197 , 196

קי״ד,

יונז

מה הן המעלות והמיגרעות של הצעה מעין זו? מה סיכוייה להתגשם?

הצעה י
ך* הצעה עצמה לא צמחה במוחו של משה דיין, או של יועציו (אם יש כאלה).
( | אביה הרוחני הוא אחד מהוגי־הדעות היותר מקוריים שצמחו בצה״ל — אלוף

יחסי־חוץ

גס קמבודיה
היא אדץ־ישראל

״הסתלקו מוויאט־נאם! היכנסו למיזרח
התיכון זוהי, לפי הגדרתו המפורסמת
של ליצן וושינגטוני, עמדתם של יהודי
ארצות־הברית.
הם יונים בדרום־מיזרח אסיה, והם ניצים
במערב אסיה.
הדבר הרגיז מאוד את הנשיא לינדון
ג׳ונסון. לא פעם ניסה לאיים על מנהיגים
יהודיים שאם לא יחדלו לתמוך בתנועה
נגד מלחמת ויאט־נאם, הוא יתנקם בהם
בייחסו לישראל. אך זה לא עזר.
יותר חכם. עתה מוכיח הנשיא רי־צ׳ארד
ניכסון שהוא חכם יותר.
רוב מחוקקי הסינאט האמריקאי תבעו,
ערב הבחירות האחרונות בארצות־הברית,
לספק נשק לישראל. לא היה מועמד שהתכחש
לדרישה זו — כי אין אזור־בחירה
שאין בו בוחרים יהודיים.
אולם ניכסון רוצה לשלוח נשק לשליטי
קמבודיה, ששמם מעורר סלידה בחלק גדול
של דעת־הקהל האמריקאית, שהתקומם נגד
התערבות ניכסון שם. בראש הסולדים
עומדים, כמובן, הליברלים היהודיים ונציגיהם
בסינאט.
לפני כמה ימים הגיש ניכסון לאישור
הסינאט הצעת־חוק לאספקת נשק למדינות־חוץ.
היא נוגעת למדינות רבות. אך בולטות
שני מדינות שתקבלנה את חלק־הארי:
(המשך בעמוד ) 14

זיל ).מתתיהו (״מתי״) פלד 47 מבכירי הקצינים הקרביים, ראש האפסנאות בימי
לחמת ששת־הימים, שפרש מצד,״ל והלומד מדעי־המיזרח באוניברסיטה של לוס־אנג׳לס.
פלד, אחד התומכים הנילהבים ברעיון הקמת מדינה פלסטינית, העלה עוד לפני שנתיים
ת הרעיון שיש לאפשר בדרך זו את פתיחת התעלה, בעיקר כדי לעקר את העויינות
סובייטית לישראל, וליצור חיץ בין שני הצבאות.

צה״ל הלך כדרך הפוכה ^ היאחזות
ההצעה נשקלה,
:קצה קו הפסקת־האש, על-ידי הקמת קו כר־לכ לאורך המעלה

]צמה.
מאז לא נשתתק הוויכוח, בעיקר במישור הצבאי־המיקצועי. האם כדאי להגן על קו
:עלה הגנה סטאטית, או לנהל במיקרה הצורך, אם המצרים יחצו את התעלה׳ מלחמת־י<י1וווד
מדיי? ?1ויד יימזי״ר מ!חי מימות אלה?

מה הם הנהוגים לוויכוח כזה היום, כנומכד? 1970

המישור המדיני
1צורף הוויכוח, מוטב להפריד בין המישור המדיני ובין המישור הצבאי — אף /כי למעשה שני הדברים שלובים זה בזה.

הנימוקים המדיניים:
ברית־המועצות מעוניינת בפתיחת התעלה. הדבר דרוש לה כד
לקצר את קווי־התחבורה שלה לוויאט־נאם, וכדי להקל על חדירתה
לאיזור ים־סוף (תימן ודרום־תימן) ,המיפרץ הפרסי (נסיכויות הנפט)
והאוקיינוס ההודי (מיזרח־אפריקה, הודו).

אם תאמין כרית־המועצות כי ניתן לפתוח את
התעלה רק על־ידי פשיטה מצרית לסיני, היא עלולה
לתמוך ככך. אם ניתן לה להשיג את הדכר כדרכי

שלום, אפשר יהיה, אולי, למנוע עימות צבאי בין צה״ל והצבא
הסובייטי.
גם מדינות אירופיות, ובראשן בריטניה, מעוניינות בפתיחת התעלה, כדי לקצר את
דרכן של מיכליות־נפט קטנות ובינוניות אליהן.
ארצות־הברית אינה מתנגדת, כנראה, באופן חריף לפתיחת התעלה.
האינטרס העליון של ברית־המועצות במרחב הוא לשמור על
השקעתה במצריים ולחדור לעולם הערבי. לפיכך היא תצטרך
לתמוך במדיניות המצרית.

אין להניח כשום פנים בי מצריים תסבים לאורך-
ימים לביכוש ישראלי של סיני. אם לא יוחזר לה
סיני, תצטרך לפלוש לתוכו כיום מן הימים. במיק־רה
בזה תצטרך ברית-המועצות לתמוך בה.
בעוד התועלת שבהצעה מפוקפקת, הרי הנזק בטוח (מבחינת המדיניות הנקוטה בידי
ממשלת ישראל) .נסיגה מהתעלה, פירושה ויתור על קלף־מיקוח במשא״ומתן להסדר־שלום.
תחת להניח את פתיחת התעלה על השולחן כמחיר שישראל מוכנה לשלם תמורת תשלום
מתאים מהצד השני, ניתן הדבר מראש,

זה היה נכון, אילו מדובר רק בעימות בין צה״ל והצבא המצרי.
הגורם הסובייטי משנה חשבון זה.

אם כיום מן הימים יחצה כוח מצרי־סוכייטי את
התעלה, ללא קרב, ויקים ראש־גשר בגדה המיזרחית
תועמד ממשלת ישראל כפני ברירה אכזרית.עליה יהיה להחליט אם להשלים עם אבדן התעלה
ללאקרב -או להיכנס למלחמה עם הצבא ה*
הסובייטי, שבכר התבסס כסיני. ייתכן שבמצב זה תיאלץ הממשלה
להשלים עם אובדן התעלה, בשם שהיא נאלצת עכשיו להשלים עם
הזזת הטילים.
אם יתמקם צבא מצרי־סובייטי בגדה המיזרחית של התעלה במצב של הפסקת־האש,
תצטרך ישראל לאייש מולם קו הרבה יותר קשה מאשר קו בר־לב. הדבר יחייב להחזיק
כוח־אדם ניכר במדים, וזה יטיל עומס כלכלי רב על ישראל.
מצב זה הוא בלתי־נמנע ממילא, אם לא יושג הסדר ותחודש
המלחמה. לכן חשוב למצוא דרך למנוע את חידוש המלחמה. עד
אז, וכל עוד התעלה תהיה פתוחה למעבר, יהיה לסובייטים אינטרס
למנוע את חידוש הקרבות, שיסגרו את התעלה מחדש.

המחיר שישראל יכולה לדרוש, למשל, הוא מעבר אוניות ישראליות בתעלה. האם
לא יקטנו הסיכויים להשיג זאת אם ישראל תיסוג מראש מהתעלה ותאפשר את פתיחתה
בלי מעבר לאוניות ישראליות י
מעבר אוניות ישראליות בתעלת־סואץ צריך להיות חלק מהסדר־השלום,
גם לפי החלטת מועצת־הביטחון. נוכחות הכוח הישראלי
על גדת התעלה אינה משנה לגבי זה.

ברור בי נסיגת הבוהות אינה יבולה להביא לקיום
הסטאטוס-קוו לנצח. היא לא תביא את מצריים
לוויתור על סיני. המטרה האמיתית היא להרוויח
זמן, למנוע הסלמה, להאריך ולהעמיק את הפסקת
האש -לא כדי למנוע הסדר בולל, אלא בדי להרוויח זמן עד להשגתו.

שלב לקראת השלום
ף ץ יאור סכמאטי

זה של הבעיות העיקריות הכרוכות בהצעה, מבליט את חשיבות

| ^ הפרטים.

למשל: מה יקרה כאזור־החיץ משני עכרי-התעלה?

המישור הצבאי
ה וויכוח כמישור הצבאי

אינו פחות מסובך.

אי־אפשר לסמוך על שום הסכמים שאינם מעוגנים באינטרסים
ממשיים. זאת הוכיחה פרשת הטילים באזור ההקפאה. אינטרס
מהותי (ההגנה האווירית של מצריים) אינו יכול להיעצר על־ידי
הסכם רופף, שאינו מסדיר את הבעיות ממש.

הוא הדין לגבי נסיגה מהתעלה. האינטרס המצרי
הבסיסי הוא לשחרר את חצי־האי סיני. אם לא
יושג הדבר בדרכי־שלום, אין
מנוס מפלישה מצרית ביום מן
הימים.

בשעתו הושמעו בוושינגטון ובמוסקבה רעיונות מודרכים בדבר האפשרות של הצבת
כוח צבאי מעורב, אמריקאי־סובייטי, לאורך התעלה. כוח זה יכול להוות ערובה מתאימה
למניעת כל נסיון מצרי לחצות את התעלה, מכיוון שנסיון כזה ייתקל בכוחות צבא
אמריקאיים.
שום צד לא יוכל להסתלק מכוח זה, כפי שעשה כוח או״ם ערב מילחמת ששת־הימים.
מכיוון שכל צד יצטרך לקחת בחשבון שאם יסתקל — יישאר הצד השני.

השאלה היא: האם יבולים המצרים לקבל הצעה כזאת?
כפתרון של קבע — בוודאי שלא. כוח זר לאורך התעלה יזכיר לכל מצרי את פרשת־הביש
של ה״אולטימטום״ הבריטי־צרפתי המפוברק במיבצע־סיני, כאשר דרשו שתי המעצמות
הקולוניאליות שצה״ל והמצרים ייסוגו מן התעלה למרחק 10ק״מ, כדי שהן עצמן יתפסו
ויחצצו כביכול בין הצדדים.

במצב של כיום, תיתקל פלישה מצרית
רבתי בכוחות צה״ל על גדת התעלם
ממש. הכוח החוצה יסבול אבידות כב־דות
כבר בשעה החצייה, מכיוון שה־תעלה
משמשת כתעלה אנטי־טנקית ענקית.

שאר הכוח יחוסל במלחמת־תנופה ניידת.

אם ניתן יהיה לחצות את התעלה
ללא התנגדות ולהקים
ראש־גשר כצד המיזרחי ללא
קרב, עלול צה״ל כיום מן הימים
לעמוד מול כוח גדול בסיני, והמלחמה
תהיה הרכה יותר
קשה.

התעלה (בעת חירוב׳ שבו״ בין שתי הגדות)

אולי זה היה נכון לפני שנתיים, כאשר פורסמו רעיונותיו של
מתי פלד. אין זה נכון כיום.

הזזת הטילים לאזור התעלה שינתה את המצב.
אם יחודשו הקרבות, לא יובל צה׳׳ל לקיים את ה-
מיטרייה האווירית שלו מעל לכוחותיו לאורך התעלה,
אלא במחיר אבירות קשות. עוד יותר קשה
יהיה לו לחסל את ריכוזי התותחים בצד השני,
המאיימים על המעוזים.
ממילא יתרכז המאמץ העיקרי של צה״ל בהכרח בקו השני, מחוץ לטווח הטילים המוצבים
ממערב לתעלה. מבחינה צבאית, אין הבדל רב בין מצב זה ובין הסגת כל הכוחות
מן התעלה עצמה לקו השני.

בשביל מצריים, זה מצב בלתי-ניסבל.
אולם מצריים זקוקה לתעלת־סואץ, המכניסה לה כסף רב במטבע זר (אם כי פתיחת
התעלה תיתן תירוץ לסעודיה ולכוויית להפסיק את תשלומיהן למצריים, הבאות לפצות
אותה על סגירת התעלה) .יש להניח כי קיים לחץ סובייטי לפתיחת התעלה.

לפיכך יבולה להיות אפשרות שהסדר בזה בא בחשבון כאמצעי־ז
מני, שיוגדר רשמית ב״הסדר-כיניים״ לזמן מוגבל, במיסגרת של
חידוש שיחות-יארינג ומאמץ רציני להשגת הסדר־שלום.
במצב כזה תוכל מצריים לטעון כי נסיגה חלקית של צה״ל היא ניצחון מדיני למצריים,
ואינה מהווה השלמה מצרית עם המשכת כיבוש ישראלי של אדמות ערביות. התעלה
תיפתח, הפסקת־האש תיהפך לעובדת־קבע, והדבר יכול ליצור אקלים כללי נוח יותר
של הרגעה.
האס יש סיכוי סביר שהצעה זו תתגשם? הדבר תלוי בגורמים רבים, מהם גורמים
פסיכולוגיים עדינים, ואי־אפשר לנחש את התוצאות.

אם יחצו המצרים את התעלה, לא יהיה ך ןק רג המכריע
אך עצם השמעת הרעיון, והמחשבה עליו משני עברי התעלה ובהתעלה,
אלא כתוך שטח סיני. ממילא ניתן, על כן, לוותר על החזקת
רחבי העולם. הו כשלזזצמו גורם חיובי להפגת המתיחות.
הגדה.
גדת

במדינה
(המשך

חזרה לשיחות י<>ריג\!
שדום עם הפדסטינים!
כל יום של הפסקת־אש -חוסך חיי־אדם!
כל יום של הפסקת־אש העובר ללא פעולה ממשית למען השלום — עלול להביא
לאובדן חיי־אדם מחר!
הפסקת־האש אינה יכולה להימשך בלי סוף, אם אין התקדמות אל השלום.
גמאל עבד־אל־נאצר קבע את הכלל הערבי: הפסקת־אש ללא התקדמות לקראת
הסדר — פירושה השלמה עם הכיבוש הישראלי. יורשיו של עבד־אל־נאצר
כפופים לכלל זה.

לכן -הפסקת־האש היא זמנית. הפסקת־האש ללא שיחות•
שלום -תכיא כעוד כמה שבועות לחידוש המלחמה.
אם תתחדש המלחמה — ננצח. אם ננצח — יקראו המצרים לסובייטים. אם
יתערבו הסוכייטים — נהיה תלויים בהצלה אמריקאית.
במיקרה הטוב ביותר: עימות אמריקאי־סובייטי, על חשבוננו. במיקרה הרע
ביותר: מלחמה גלוייה בין צה״ל והצבא הסובייטי.

מעמוד

ישראל ( 500 מיליון דולאר)״ וקמבודיה
( 125 מיליון).
חריקת שיניים. בסינאט קמה זעקה.
איך יצביע סנטור, שהתחייב בפני בוחריו
לתמוך בכל מחיר בישראל, ולהתנגד בכל
מחיר למלחמת הודו־סין?
ניכסון יכול רק ליהנות למראה לבטי
אויביו בסינאט. אולם הדיפלומטים הישראליים
חרקו שיניים בחוסר־אונים.
הם חששו כי אויבי־המלחמה עלולים
להזיק לאישור ההקצבה לישראל.
קרוב לוודאי כי הצעת־החוק תצטרך
לעבור את ועדת־החוץ, בה שולט ויליאם
פולברייט. אוייב מושבע של מלחמת ויאט־נאם.
הוא עלול לחבל בהצעות קשות.
אך מעבר לשיקולים טכסיסיים, יש ב־תימרון
של ניכסון נזק חמור הרבה יותר:
בעיני מיליוני אמריקאים, ובעיקר הצעירים,
קושרת הצעת־החוק את ממשלת־ישראל
עם כת־הקצינים של קמבודיה, ואת

מחר במדינה. גישתה היא אידיאולוגית,
דוקטרינרית ומופשטת.
התל־אביבים הם ברובם ציונים, לפי
אסכולת מפ״ם מלפני 30 שנה. הירושלמים
ד,ם ברובם לא רק בלתי־ציונים, אלא אנטי־ציונים
קיצוניים. טען יוסי שווארץ הירושלמי,
צעיר ( )25 גבה־קומה ובלונדי:
מאז ראשית דרכה ממלאה הציונות שליחות
של האימפריאליזם, והיא חלק מן
המערך האימפריאליסטי העולמי.
יארינג הכורנני. המיבחן האמיתי
בא בשאלה פשוטה מה יותר טוב —
שלום באמצעות המעצמות האימפריאליסטיות,
או מלחמה שתביא למהפכה בישראל
ובארצות־ערב?
טען דני פתר, יוצא־מק״י ג׳ינג׳י :״אני
מעדיף שלום בורגני על כדור מהפכני!״
— אימרה שעוררה זעם אצל הירושלמים.
אלה פסלו גם שלום עם אירגון פתח,
שנראה להם ריאקציוני מדי, והיו מוכנים להידברות
רק עם החזי ת הדמוקרטי ת לשיח־

איר דמנוע זאת
על־ידי חזרה לאלתר לשיחות־יארינג !
כל אדם בצמרת ישראל מבין זאת. הממשלה כבר החליטה, למעשה, לחזור.
אם כן — למה להתמהמה? למה לעשות רושם שאנחנו חוזרים רק תחת לחץ,
מתוך כפייה, מתוך חולשה, לפי רצון האמריקאים? למה לא לחזור בקומה
זקופה, מתוך יוזמה ישראלית, כדי להשיג שלום התואם את האינטרס של ישראל?
כאשר תבענו נשק כפיצוי עבור הזזת הטילים בתעלה — צדקנו. כאשר אנו
משתמשים בעניין הטילים כתירוץ למניעת שיחות־שלום, אחרי שכבר קיבלנו
את הנשק המחזיר את מאזן־הכוחות לקדמותו ואף משנה אותו לטובתנו —
איננו צודקים!

כשאנחנו משתתפים כשיחות־שלום -איננו עושים מוכה
לאיש. לא לרוסים, לא לאמריקאים, לא לערכים. אנחנו עושים
טובה לעצמנו.
זה נוגע לכל אחד מאיתנו. זה נוגע לך. קרא לממשלה:

לחזור -לשיחות־יארינג

-מייד !

שיחות אר־נג -ע מ׳
השיחות נקבעו כינינו וכין ממשלות ערב. אכל חסר כהן
הגורם המרכזי לסיכסוך -העם הפלסטיני, שנשללה זכותו
לעצמאות ולקיום לאומי.

לפני 23 שנים בדיוק, בכ״ט בנובמבר ,1947 החליטה עצרת האו״ם להקים
בארץ שתי מדינות לאומיות — מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין. התנגדות הערבים
לפתרון זה הביאה למלחמת תש״ח. ערביי פלסטין נוצחו במלחמה זו, וקראו
לעזרת העמים הערביים השכנים. בתום המלחמה נשארו הצבאות השכנים בארץ,
וסיפחו לירדן ולמצריים את אדמות פלסטין הערביות.
כתוצאה מכך נשאר העם הפלסטיני ללא מדינה משלו, ללא חיים לאומיים משלו,
ללא בית לאומי שעליו מתנופף דגלו הלאומי.
זהו מקור כל הרעה, שורש כל הסיכסוכים מאז ועד היום.

אנו מעוניינים לסלק את מקור־הפיכסוף. אנו מעוניינים
כפתרון כעיית הפלסטינים, שיכיא סוף־סוף לשלום, לדו־קיום
ולשיתוף־פעולה.
כשאנחנו מכירים בזכותה של האומה הפלסטינית למדינה משלה בצד ישראל -
איננו עושים טובה לאיש. אנו עושים טובה רק לעצמנו. כי שלום עם חוסיין,
שלום אשר הפלסטינים אינם מכירים בו, שלום העלול למות מחר יחד עם
חוסיין — מה ערכו?

שלום כלי הפלסטינים -אינו פותר את הכעייה. שיחות*
שלום כלי הפלסטינים -אינן נוגעות כמוקד הסיכסוו.
לכן, קרא לממשלת ישראל:

ן #להכיר בקיומה של האומה הפלסטינית, כצד
| בסיכסוך וכצד לשלום של מחר!
• 9לקרוא לעם הפלסטיני להקים נציגות מדינית
1אחראית, שתהיה מוכנה להידבר עם ישראל !
| • ליזום את הזמנת הפלסטינים לשיחות-יארינג !
• 1לבטל את האיסור הקיים בשטחים המוחזקים על
1פעולה פוליטית, ולהתיר לפלסטינים בשטחים אלה
| להתארגן ולהקים נציגות אחראית!
זוהי שעת השי״ן -עכשיו הזמן לפעול!

תנועת העול חוה ־ כוח חדש

אם אתה רוצה לשמוע עלינו יותר, בוא לאסיפות בהשתתפות
אורי אבנרי ועו״ד אמנון זכרוני שתתקיים במיסגרת המיבצע :
• בירושלים: יום ב׳ ,30.11.70 ,שעה , 21.00 בקרית האוניברסיטה,
אולם ב׳ (מעל ״בר־אתין״)
• בחיפה: יום ד׳ , 2.12.70 ,שעה , 21.00 באולמי ״דורות״ ,רח׳
--ירושלים . 13
• בתל״אביב: יום ה׳ ,3.12.70 ,שעה , 21.00 באוניברסיטת רמת-אביב,
!באודיטוריום של ניו-מכסיקו.
• באר-שבע: יום א׳ 6.12.70 ,שעה . 21.00 על המקום, תבוא הודעה.

לחברי התנועה:

כמסגרת המיבצע, יעמדו כיום כ ,30.11.70 /פעילי התנועה
כדוכני המכרה כמרכזי הערים הגדולות וכקמפוסים. התקשרו
מייד עם משרד התנועה כתל־אכיב, טלפון 265836 או ישירות

אנשי שי״ח כוויכוח סוער עם יריכיהם כהפגנה כירושלים
שלום בורגני או כדור מהפכני?

מלחמת־המגן של ישראל להרפתקה השנואה
בהודו־סין.
זהו בדיוק קו־ההסברה של אירגוני ה־פידאיון
ברחבי ארצות־הברית.

אירגונים
דב־שיח
בשי״ח
על הקירות התנוססו התמונות של גדולי
סופרי האידיש, כי האולם שייך ל״בונד״,
התנועה היהודית הקשישה שדגלה באידיש.
אולם התנועה שקיימה בשבת את ועירתה
באולם זה היא צברית שבצברית.
תנועת שי״ח נולדה לפני שנה וחצי,
כאשר אנשי־השמאל הצעירים במפ״ם פרשו
מהמפלגה, על רקע הצטרפותה למערך
ולקו הממשלה. הצטרפו אליהם יוצאי
מק״י שלא יכלו לסבול את תמרוני הד״ר
משה סנה, ואחרים. כמעט כל חברי התנועה
הם סטודנטים, רבים מהם חברי־קי-
בוצים.
השבוע התקבצו חברי התנועה מכל הארץ
— כמאתיים במיספר — לוזעידתם
השניה. השאלה היסודית שריחפה עליהם:
האם זוהי תנועה אחת, או צרור של קבוצות
נפרדות?
שתי קכוצות. כבר בראשית הדיון
היה ברור כי בשי״ח קיים דו־שי״ח, ואולי
תלת־שי״ח, בין שתיים־שלוש קבוצות שונות.
הקבוצה
האחת מרוכזת באוניברסיטת תל־אביב,
ומשתייכים אליה חברי־קיבוצים מיוסי
אמיתי, המזרחן המשופם מגבולות
בנגב ועד רן כהן השחרחר מגן־שמואל.
קבוצה זו היא פוליטית, והיא רוצה להשפיע
על הנעשה במדינה.
הקבוצה השניה, שחבריה נמצאים בירושלים,
והיא חושבת על המהפכה העולמית
יותר מאשר על העומד להתרחש
* הקצבה זו
בה מעבר לסכום
— כי די בכסף
יקרים פי שניים

מאפ שרת קניית נשק הר״
הנקוב של חצי מיליארד
זה נ די ל מ מן מ שלוחים
ושלושה.

רור פלסטין, בהנהגת נאיף חווטמה, אירגון
קטן בעל גישה סוציאליסטית.
קראה ניבה, צעירה חיננית הנשואה ל־קצין־שריון
:״קודם כל צריכים לחזור לשיחות
יארינג!״ אולם הדבר עורר רק
זילזול אצל המהפכנים העיקביים, ששליח
האו״ם הבורגני מעורר בהם שאט־נפש
בלבד.
הדו־שיח הפך לתלת־שיח עם נאומיהם
של סטודנטים־עולים מאמריקה הדרומית,
שהעתיקו לארץ את הנוסחות של השמאל
החדש מאותה יבשת.
את ההתפרקות ההיתולית סיפק צעיר
מארצוודהברית, שבשערותיו הארוכות וד־זקנו
היו שזורים פרחים. הוא מחה את
הזיעה מפניו בשטר של לירה, זרק אותו
בתום נאומו.
שכגים של מי 7בראשית הוועידה
היה קיים ספק אם קבוצות־שי״ח השונות
יכולות לדור לאורך ימים בכפיפה אחת.
נדמה שהאגף השמאלי קרוב יותר לקבוצת
מצפן, שהתחלקה לשלוש סיעות
יריבות, מאשר לבני־הקיבוצים שוחרי־ה־שלום•
הדבר הודגם כאשר נאם צעיר
בחולצה ירוקה נאום ארוך, נתגלה רק
במישפט האחרון כשליח מצפן. לעומת
זאת נאם סטודנט ארגנטיני, חבר שי״ח
בחיפה, נאום בעל אופי מצפני מובהק,
שנסתיים בקריאה ל״מיזרח תיכון סוצי-
אליסיטי״׳ שבלעדיו אין ערך לשלום.
האגף התל־אביבי, לעומת זאת, שונא את
מצפן ונראה כה קרוב לשלוחות אחרות
של מחנה־השלום׳ עד כי לא היה ברור
מה מונע את איחודו איתן.
אולם בתום הוועידה נתברר כי לקו ״הפוליטי״
יש רוב מוחלט, ושרבים מן ה־הירושלמים
הצטרפו אליו. רוב זה קיבל גי־לוי־דעת
שהכיל ארבעה עקרונות:
!•! שלום ללא סיפוח.
הכרה בזכות ההגדרה העצמית של
העם הפלסטיני.
, • 1משא ומתן ללא תנאי עם מדינות
ערב ועם העם הערבי הפלסטיני.
חזרה מייד לשיחות יארינג על בסים
הנ״ל.
מצויירים בגילוי־דעת זה יצאו משתתפי
הוועידה לרחוב דיזנגוף, חילקו את הטפסים.
כמו תמיד, זכו במנה של מכות
מצד שוחרי ארץ־ישראל השלמה.

פת המכוניות שלהם למכוניות חדישות
יותר, אך אין ספק שההשקעה כדאית והסיכוי
להפגיש את חברי הממשלה לשיחה

על הצעתו של דיין
אינני חסיד שוטה׳ ואינני מתנגד שוטה
של מר דיין, ולכן אני יכול להרשות לעצמי
לצעוק לו בוז ולמחוא לו כף בהתאם
להתנהגותו המדינית.
הרעיון האחרון שהעלה בעניין הוצאת
כוחות הארטילריה משני עברי התעלה׳
שתאפשר את פתיחתה והחזרה לשיחות
יארינג, הוא אחד הרעיונות המקוריים
הנועזים והחיו־ששר־הביטחון ביים העלה
בשלוש השנים
האחרונות. לא רק שמתנגדיו
אינם יורדים
לסוף דעתו, אני חושש
שגם חסידיו אינם מבינים אותו
כראוי.
דיין יודע מנסיונו הפרטי, ומנסיון צבאות
אחרים, ששיחות יכולות להימשך הרבה
יותר זמן מאשר אי־שיחות.
הסירוב שלנו לחזור לשיחות יארינג
יביא את הקץ על הפסקת־האש ויגרור
אותנו למלחמה קטלנית. אך לשיחות, ברגע
שהן יתחילו, אין קץ מעשי. תיאור
טית
יש גם לשיתות־שלום קץ, אבל רק
תיאורטית. באופן מעשי אפשר לסחוב את
השיחות במשך שנים אין־ספור.
וזה מה שדיין רוצה להשיג. הוא לא
רוצה להגיע להסדר של שלום עם מצריים.
הוא רוצה ליצור מצב שבו לא נפסיק
להתדיין איתם על שלום. החיפוש אחר
המטרה, כדברי הפילוסופים, חשוב. לעין־
ערוך מהשגת המטרה.
קודם כל ייערכו, אי־פוא
,״שיחות יארינג״,
אחר כך נמצא עילה
כלשהיא להסתלק משיחות
אלה, ואם האמריקאים
ייצרו את התנאים שיצדיקו את
החזרה שלנו לשיחות, נפתח בשיחות־על־השיחות־בקשר־לשיחות־יארינג.
וכך הלאה
וכך הלאה.
תסמכו על דיין. הצדיק הזה יודע את
נפש בהמתו. הוא יודע טוב מאד שהממשלה
אינה מעוניינת בשלום. הוא פועל לטובתה,
ומבטא את מאווייה הכמוסים ביותר.
הצרה היא שלא מבינים אותו.

חידון תנ״כי על מדרגות נוטר־דאם
הכתב שלנו לענייני קבורות והלוויות מדווח גאיחור־מה :
״נוכחתי בהלוויה של דה־גול. זה היה גדול. הצגה בינלאומית. לוקס. רק
ההלוויה של אייזנהואד.
ההלווייה של צ׳רצ׳יל עלתה עליה. שמה בכיס את
את ראשי
לא הצליחו לפנות
פקק תנועה. הצרפתים
ביציאה מנוטר־דאם נוצר
המדינות. רס״ר ויקשור היה פותר את הבעייה. על המדרכה הבחין שזר בניכסון
ותפס בידו. ניכסון נבהל לרגע, ושומרי ראשו כמעט שלפו את הכלים. ניכסון ניסה
להשתחרר מחיבוקה העז של ישראל, אך שזר לא הירפה. החיבוק הסמלי שודר
שלוש פעמים אותו יום בטלוויזיה. בסעודת האבלים שנערכה אחר כך במלון
״בריסטול״ הצטרף לשולחנם של בי.גי. ושזר, אורי דן, הכתב לענייני קבורות
ממלכתיות של ״מעריב״ .את השיחה הבאה רשם בשבילי מקס המלצר, שעבד
פעם במלון המלך דויד.
אורי דן: אדוני הנשיא, מדוע אחזת בכנף בגדו של הנשיא ניכסון ז שזר ( :מפסיק
לאכול) ניהלתי שיחה עם נשיא ארצות־הברית. דן: באיזה נושא ! שזר: אמרתי לו
כך: אדוני הנשיא, אני מכיר או תן מלפני שש שנים. נפגשנו בהלווייה של
אייזנהואר, ולעולם לא אשכח איך שרת תהילים. וכאן ציטטתי לו בעברית את
הקטע ״אדוני רועי לא יחסר״ ,ותירגמתי א ת הפסוק מיד לאנגלית. ניכסון הניע
בראשו ותיקן לי את האנגלית. אצלנו, הוא אמר, קוראים לאלוהים ״לורד״ ,ולא
״גוד״ .אחר כך הוא הוסיף ואמר: תהילים פרק כ״א. דן: מעניין מאד. שזר :
(לבן־גוריון) הוא יודע תנ״ן, הניכסון הזה( .בן־גוריון מפסיק לרגע לשאוב מרק,
ועושה תנועת ביטול בידו ).שזר (לאורי דן) :הייתי פעם עורך עיתין. זה סיפור.
פרסם אותו בעתו! שלך. דן: האם הנשיא מוכן לאשר את הכותרת ״על טילים
ותהילים״ י שזר: אה ביליגע חוכמה. את זה כבר משה דיין אמר. דן: מה דעתו של
הנשיא את הכותרת ״חידון תנ״כי על מדרגות הנוטר־דאם ! שזר: הו, זאת
כותרת טובה !
״זהו זה, הפעם. אשלח חומר נוסף מהלווייה הבאה. האם תוכלו לסדר לי אשרת
כניסה לברית״המועצות! יש לי הרגשה שההצגה הבאה תיערך במוסקבה.״

1 1 1 1 1

11 1

גלויית־לב שווה את כל המאצים.
ד״ר יארינג, בוא אלינו מיד ותציל אוח
נו מעצמנו!

בענייו שביתת המורים
אני לא מבין את שר־החינוך, ואני באמת
לא תופס את מדיניות הממשלה ביחס לשביתת
המורים.
הם יצאו מדעתם? הממשלה לא מבינה
שהיא מנסרת את הענף עליו היא יושבת?
איך הם יכולים להתמקח עם המורים על
תוספת של כמה עשרות לירות לחודש? אם
יש מקצוע אחד בארץ שבזכותו קיימת
הממשלה׳ ותמשיך להתקיים עוד שנים
רבות, הרי זה מקצוע ההוראה.
מי עוד חוץ מהמורים מגדל לממשלה
דור ממושמע ומלוכד, שבבוא היום יעשה
את אשר יוטל עליו, יצביע כפי שיידרש
ממנו, יקבל אוטומטית את כל החלטות
הממשלה, יגיש את מוחו לשטיפה יומית,
יענה אמן על כל מילה שתצא מפי ראש־הממשלה,
יתמוך בה לטוב ולרע׳ ילך בתלם
בלי לשאול שאלות? מי עוד חוץ
מהמורים׳ יכול להתחייב לספק לממשלה
את האזרח הממוצע, האדם הפשוט, והאיש
הקטן, שיבטיחו לנצח את קיומה של הממשלה
הנוכחית?
הם יצאו מדעתם. לעמוד עם המורים על

המקח? אם הממשלה יודעת מה טוב בש
בילה, היא צריכה לא רק להעלות את שב
רם של המורים, אלא לעשות את כל מה ש
ביכולתה כדי להיטיב את תנאי חייהם, ל
ספק להם מכוניות ודירות, לחלק להג
כבוד ויקר, לחזר אחריהם יומם ולילה, ו
למלא את כל דרישותיהם, כי בנפש ה
ממשלה הם!
רק המשך שיטת החינוך הקיימת יבטיז
לממשלה את העם שלו היא ראוייה, וה
מורים׳ הלוקחים על עצמם ביצוע משימו
בלתי־אפשרית זו, ראויים לכל תמורה
יינתן לרועים הנוהגים את העדר לבית
המטבחיים כל מה שחשקה נפשם, ובלב!
שימשיכו לחנך את הנוער כפי שעשו זאו
עד כה!
ולמורים יש לי עצה אחת בלבד: הפסי
קו מייד את השביתה, ואל תאיימו ב
שביתות נוספות. אם הממשלה לא תיכנע
לדרישתכם, אימרו לה בפירוש שאתב
שוקלים את האפשרות ללמד את הנועו
חשיבה עצמית, ותראו איך שהממשלו
תיבהל!

חדשות הטלוויזיה
אחד הנושאים שהעסיק את דעת־הקהל
בסוף השבוע שעבר היה, ללא ספק, מירוץ
המכוניות באשקלון. ההסדר המפתיע שהושג
ברגע האחרון בתיווכם של האדונים
עובד בן־עמי וגיורא גודיק, זכה לכיסוי
ב״יומן החדשות״ של הטלוזיזיה. ראינו
את שני המתווכים יושבים לפני המצלמות,
ושמענו את תשובותיהם לשאלות המראיין.
מתוך הראיון התברר לנו שמר בן־עמי
רצה למנוע הישנות מראות של שוטרים
נלחמים ביהודים לובשי טליתות, מראה
זוועה אשר לדבריו של המתווך מנתניה
״יזכיר לנו את מראות השואה.״ שמענו
דיבורים על מאמצים של הרגע האחרון
ועל הסדר מסויים שהושג, ואשר לפיו
יימנע חילול שבת וידחה המרוץ ליום
ראשון.
דבר אחד לא שמענו. דבר פשוט ו־אלמנטרי
שכל כתב מתחיל היה מתעקש
לשמוע ולמסור לקוראיו. מה הוא ההסדר
שאליו הגיעו המתווכים? האם שיכנעו את
מארגני המירוץ במילים יפות? האם הובטח

להם מקום בגן־עדן של המפד״ל? האם סידרו
להם עליה לתורה במכונית מירוץ׳
האם שילמו להם משהו?
אף מילה אחת על השאלה החשובה ביותר
בכל הנושא הזה. בעיתוני יום ראשון
נודע לי שהמארגנים קיבלו 210 אלף ל״׳
לכיסוי ההפסדים. מה היה, איפוא, הסקונ
הגדול של הטלוויזיה, אשר יכולה היתד, להקדים
את כל העיתונים במסירת אינפורמציה
זו? בשביל מה בכלל רואיינו המתווכים?
ההסדר
הזה, אגב, פותח אפשרויות יפוח
מאד להתעשרות מהירה בארץ. אני צופד
מעתה אירגון מירוץ סוסים־בשבת, קארנא•
בלים בשבת, מירוץ אופנועים בשבת, תחרות
עישון בשבת, בחירת מלכת העירום
של חופי הרחצה בשבת, וכדומה. אין קץ
לאפשרויות. במיקרה הגרוע ביותר, אב
לא יימכרו די כרטיסים לתחרויות אלד
יקבלו המארגנים 200,000ל״י עבור ביטולם.
ו־ססס 200,ל״י לא הולך היום ברגל
אפילו בשבת.

יארינג מגיע ארצה
הצעתו הספורטיבית של משה דיין, שישראל
תאזור עוז ו תקפוץ לתוך המים
עוררה תמהון בקרב חברי הממשלה, ותדהמה
בקרב חסידיו השוטים.
ראש־הממשלה נזפה בו רכות בפומבי.
שר־החוץ התאונן שהצהרות מסוג זה מנעו
מישראל את ״סחיטת התפוז עד תומו,״ —
היינו קבלת המכסימום מארצות־הברית עבור
הסכמה לחזור לשיחות יארינג. פרשנים
האשימו אותו בנסיון לייחס לעצמו החלטה
שהממשלה עמדה בין כה כה להכריז עליה.
שרים אחדים תבעו שבעניינים עקרוניים
כאלה חייב להתנהל קודם כל דו־שיח בין
חברי הממשלה. בקיצור: מסתבר שממשלת
ישראל מתקשה להגיע לכלל שיחה והבנה
בינה לבין עצמה.
הפתרון למשבר שנוצר הוא פשוט ביותר:
אני מציע שממשלת ישראל תערוך. שיחות
בינה לבין עצמה, בחסות הד״ר יארינג.
הוא ממילא פנוי בימים אלה, ואין ספק
שייאות לבוא ארצה אם אך יוזמן.
השיחות, שאינן חייבות, אגב, להיות
ישירות, יוכלו להתנהל במלון המלך דוד,
שבו ישתכנו למשך חודשים אחדים כל חברי
הממשלה וסגניהם. ד״ר יארינג, שאיש אינו
הקרים,

מטיל ספק במידת האובייקטיביות שלו בסיב־טוך,
יקבל לטרוגין את ראש־הממשלה, שר־הביטחון,
שר החוץ, סגן־ראש־הממשלה ושאר
השרים לשיחות, בהן יציג כל אחד מחברי
הממשלה את טענותיו.
תחילה, כאמור, ייערכו השיחות מבלי
שהשותפים לסיכסוך ייפגשו זה את זה, אך
במשך הזמן, כאשר השיחות יגיעו לשלב
של דיונים אופרטיביים, ינסה ד״ר יארינג
להפגיש את הצדדים ליד שולחן אחד. תחילה
ייפגש דיין עם ראש־הממשלה אחר־כך יצטרף
לשיחה מר אבן, ומאוחר יותר מר אלון.
וכך, תוך חודשים מיספר, יפגיש ד״ר
יארינג את חברי הממשלה כולה, ואז אולי
נזכה לשמוע החלטות שתתקבלנה על דעת
הממשלה כולה.
יש לשער ששרים אחדים יעמידו תנאים
קשים להסכמתם להצטרף לשיחות הממשלה
בחסות יארינג. שר־החוץ ודאי ידרוש ש־שר־הביטחון
יחזור בו מהצעתו המבהילה
בעניין הקפיצה למים קרים. ראש־ד,ממשלה
תתבע מן הסתם שמצב חוסר הבהירות וההחלטה
לא להחליט, יחזור לקדמותו. שר־האוצר
יבקש, אולי, שעניין ביזבוז המיליונים
על־ידי הממשלה יימחק וישכח,
ולא מן הנמנע ששרים אחדים יבקשו החל־

ההברקות של סיים יבין
ההברקות של מר חיים יבין הן, כנראה,
ספונטאניות. לו היו ההברקות שלו מוכנות
מראש, אין לי ספק שחלק מהן, לפחות,
היה נפסל על־ידי מר יורם רונן,
האחראי הישיר על מחלקת החדשות של
הטלוויזיה.
באותו ״יומן חדשות״ ראינו סרט על
משפטי נירנברג, שבו שולבו קטעי סרטים
על זוועות מחנות ההשמדה. בתום
הסרט הודיע לנו מר יבין (ללא חיוך מתוק,
תודה לאל!) שקטעי הסרטים הם ״אוטנטיים,
כמובן״ ,ובבת אחת נגולה אבן מלבי.
לרגע
חשבתי שאת דמות השלד השני
מימין בתמונת האסירים העירומים, התלויים
על גדר־התיל, מילאה השחקנית או־דרי
הפבורן ושהכבשנים שוחזרו באולפני
״פוקס המאה העשרים״.
ואם לא די בפליטת־פה מטופשת זו,
הכריז מר יבין בסוף דבריו שהסרט ״נמסר
לנו באדיבות יד ושם״.

אדיבות! לא פחות ולא יותר! טוב שמר
יבין לא אמר ״בחסות״ יד ושם. איזה
אדיבות לכל הרוחות, יש במסירת סרט
דוקומנטרי על השואה והקרנתו לקהל !
האם אין זה חלק בתפקידה וחובתה של
יד ושם? במילה אחת הפך מר יבין אח
המוסד הטראגי הזה לאגודה פילנטרופיח
מגוחכת. מכאן ועד הודעה ש״הסיוט על
כיבשני הגאזים באושוויץ מוגש לכם בחסותה
האדיבה של חברת אמישרגאז״,
המרחק קטן מאד.
אולי צודק מר רונן, המבקש לצמצם
מעט את הופעותיו של מר יבין לפני המצלמה.
לגבי דידי מספיק לי לראות אח
פניו הנאים וחיוכו השובה שלוש פעמים
בשבוע. בשלושת הימים הנותרים יוכל
אולי מר יבין להנחות אירועים ממלכתיים,
כגון חלוקת ״צינור דויד״ בכנס השנתי
שעיתון האינסטלאטורים עורך ב״היכל־התרבות״׳
ולהקדיש מעט מחשבה לויסות
פליטות־הפה המקסימות שלו.

רמזים סלביים נשלחו לאחרונה לממשלת
ישראל: ממשלת ברית-המועצות מוכנה
להפשיר את הקורח

חושים מביעים
חק־וש היחסים
הסובייטים חזרה לשיחות יארינג וגילוי
נכונות להסדר מדיני, בחסות המעצמות.
לרוסים יכולות להיות סיבות טובות
מאוד לרצות בחידוש היחסים עם ישראל.
•:חידוש הקשרים עשוי ליטול מברית־המועצות
את התדמית של אויבת מושבעת
של ישראל.
• אין ספק שאחד התנאים לחידוש היחסים
יהיה גם הפסקת מסע התעמולה נגד
ברית־המועצות, על סירובה להתיר עליית
יהודים לישראל.

• יתכן שהרוסים סבורים בי
מגע ישיר עם ממשלת ישראל,
באמצעות שגרירם כתל־אביב,
עשוי להוות אמצעי יעיל.כיותי
להשגת הסדר מדיני. מכיוון ש־ארצות־ערב
אינן סומכות על אד•
צות־הברית כתורת מתייר במגעים
כינן לבין ישראל, עשוי תי
ייף סובייטי להיות יעיל יותר,
אחרי שישכנעו את ישראל ברצונם
הכנה להשגת הסדר של שלום.
כל אלה הן הנחות בלבד. באותה מידה
אפשר להניח גם מה התועלת העשויה לצמוח
לישראל מחידוש היחסים:
גולדה האישית הפרטית.
פי, אם מישהו ייחם חשיבות
מיוחדת לפיסקה קטנה! שהופיעה בלמעשה
היתד, תגובתו של שימאמובסקי
ידיעה שהופצה ביום השישי האחרון על י הצהרה פומבית ראשונה לתהליך ההולך
ונרקם בחשאי מזה מספר שבועות בידי
סוכנות יונ״ ט ד פרס בכל העולם.
הידיעה סיפרה על התפרצות של 9מקומות שונים בעולם. במקביל לידיעות,
שקשה לאמתן, על פגישות חשאיות בין
סטודנטים יהודים למשרדי סוכנות הידיעות
נציגים ישראליים לבין נציגים סובייטים,
הרוסית טאס בוושינגטון. אחרי שהשתלקיימים
דיווחים על שינוי קיצוני שחל
טו על המשרה תקעו שם בשופר, הם
במקומות רבים אצל דיפלומטים סובייהעבירו
בטלקס ידיעה למוסקבה בנוסח:
טים לגבי ישראל.
״שלח את עמי.״
במסיבות דיפלומטיות ובצינואולם
בשולי הידיעה הופיעה גם תגובתי
של ולאדיסלב שימאמובסקי, נספח ב רות אחרים, רומזים הסובייטים
שגרירות ברית־המועצות בואשינגטון, ש ככלוי כי הם מקווים לשיפור ההתבקש
להגיב על התפרצות
הסטודנטים. יחסים עם ישראל. לדברי מקוד
,ישראל נמצאת במצב מלחמה,״ אמר
שימאמובסקי׳ ״ולכן יהיה זד, בלתי אנו דיפלומטי בפאריס, הועברה א?,
שי להתיר ליהודים מברית־המועצות ל לאחרונה, באמצעות מתווכים,
צאת לאיזור זה. הדברים עשויים להשת הצעה ממשית כיותר לראש ממ־נות
לטובה כאשר ישתפרו היחסים בין שלת־ישראל גולדה מאיר.
ישראל לברית־המועצות.״

אדם במעמדו הדיפלומטי של שימאמו־התועלת
שבחידוש היחסים
בסקי לא היה מרשה לעצמו פליטת פה
מעין זו. משום כך קשה לראות בדבריו
ך• הצעה היתה מעין נסיון גישוש
פליטת־פה בלבד• אין ספק שאותו נספח 1י לקראת אפשרות של חידוש היחסים
סובייטי בשגרירות ברית־המועצות בוושי־ הדיפלומטיים בין ברית־המועצות וישראל.
נגטוד רביד דברים שהם מעבר למשאלתו
תמורת הסכמתם לחידוש היחם ינ_ 4תומוים

• קודם כל סיכוי להאייד את
הפסקת-האש ולהימנע מעימות
צבאי ישיר עם הכוח הצבאי הרוסי
המוצב במצריים. ברור שכאשר
תהיה נציגות דיפלומטית
רוסית בישראל, ניתן יהיה למנוע
אי-הכנות ולמנוע התנגשויות עם
החיילים הסובייטים כתעלה.
• האפשרות לחידוש הקשר עם
יהודי כרית־המועצות ופתיחת
שגרירות ישראלית במוסקבה, ש-
תחודש במקביל לחידוש השגרירות
הרוסית בישראל. לא מן הנמנע
גם שהפשרת הקרח עס
בריה״מ עשויה לתת סיכוי סביר
לחידוש העליה מברית־המועצות.
• 1היחלצות ממצב של בידוד מדיני
בו רק ארצות־הברית תומכת בישראל. חידוש
היחסים עם מוסקבה, עשוי לתת הכשר
לישראל בעיני מדינות רבות נוספות,
לשפר את התדמית הישראלית בעיני דעת
הקהל העולמית, לחסוך לישראל מצבים
לא נעימים באו״ם.
כמה משקיפים אף סבורים כי הצהרותיהם
האחרונות של כמה משרי הממשלה,
בכיוון של נכונות לחזרה לשיחות יארינג
ולפתיחת תעלת סואץ, הם דברים שנעשו
בהקשר עם המגעים הנערכים עם הרוסים.

גירסה אחרת מעלה את האפשרות
שהיזמה לחידוש היחסים
באה דווקא מישראל, כתמורה לנכונות
לחזור לשיחות יארינג.
כך או כך: אם הרוסים הם היוזמים או
אם היוזמה היא ישראלית — מוטב שהיחסים
הסובייטים יהיו בצינורות דיפלומטיים
מאשר באמצעות התותחים המוצ-
בים משני עברי התעלה.
במדינה פשעים
האיש שהוציא לפועל
את גזר דינו
הזעקות שבקעו מבית מספר 8ברחוב
שנקר לא הפתיעו את אף אחד מהשכנים.
הם כבר התרגלו לזעקות הפורצות כתוצאה
ממריבות בין בני הזוג גמליאל. רק כאשר
ירד אחו האנשים מהדירה של משפחת
גמליאל והחל זועק בקולי קולות ,״הצילו,
רצח!״ הם יצאו מבתיהם. אחדים מהם פרצו
לדירה ומצאו באחד החדרים את עובדיה
גמליאל ליד גופת אשתו ויקטוריה שהוד
בוססה בדמה. עובדיה נלקח למעצר.
אין זה ממנהגם של שוטרים לרחם על
חשודים ברצח, אך החוקר שנטל מעובדיה
את הודאתו גילה אל החשוד יחס אנושי.
סיפורו של עובדיה היה בלתי רגיל בתוכנו.
עוד במעברה בה גר כאשר הגיע ארצה
התאהב עובדיה בחברתה של אחותו. כעבור
מספר שנים התחתן איתה. משך 15 שנד,
נמשך ירח־הדבש עד אשר החלו מריבות
חמורות בין בני הזוג.
סיפר עובדיה בהודאתו :״בהתחלה הייתי
מושך את הכסף מהבנק ומוסר לאשתי. אשתי
הפסיקה לקיים איתי יחסי מין והפסיקה
לבשל וכל יום היתד, הולכת לאמא ־שלה.
הטענה שלה היתד, שהיא רוצה לקבל את
כל המשכורת. אז נתתי לה יפוי־כוח, שתוציא
את הכסף לבד והמצב קצת השתפר.״
הגיהינום מתחיל .״אבל כל מה שעשיתי,
ויקי לא היתד, מסתפקת. הייתי הולך
איתר, פעמים בשבוע לקולנוע ורצתה עוד.
קניתי לה שמלות ורצתה עוד. הסברתי לד,
שאני פועל, עובד קשה, לא מעשן, לא שותה
והכל בשבילה. עוד פעם לא רצתה ויקי
לקיים איתי יחסים, לא רצתה לבשל. הייתי
חוזר עייף מהעבודה רוצה לאכול ואין
אוכל. כשרציתי לצאת איתר, לסרט היא לא
רצתה. אני פשוט לא הבנתי מדוע היא
מתנהגת איתי בצורה כזאת״.
לאחר מריבות אין סוף וביקורים אצל
הרבי התגרשו בני הזוג. רק אז החל הגיהינום
האמיתי.
״השופטת קבעה שאשלם מזונות לאשתי
בסך 400 לירות מתוך 600 שאני מרומז״,
סיפר עובדיה ,״ואני הייתי אז בתעלה. עשו
לי עיקול על המשכורת בגלל שביקשו
שאשלם הפרשים מר,־ 250 לירות שחויבתי
קודם. לא היה לי מה לאכול, הלכתי
להוצאה לפועל אך שום דבר לא עזר. התביישתי
לבקש מהמשפחה אוכל.
״אחר שאשתי עזבה את הבית ראיתי אותה
לומדת נהגות והדם שלי רתח. איך בעל
רואה אשתו עושה הפקרות. הבעל בלי אוכל
חי כמו כלב ואין חוק שיחזיר אותה
הביתה. לא היה לי אשד, לא משכורת לא
בית ולא כלום וזה השפיע עלי. זרמו פתקאות
של מסים ולא היה לי לשלם. חשבתי
לשלוח יד בנפשי.״
הפקיד היה רושם. על יום הרצח
סיפר :״באתי הביתה אחרי העבודה במטרה
ללכת לבקר את הילד כי כל יום שני יש
לי ביקור וזה היה בחמש אחרי הצהריים.
ראיתי בתיבת הדאר עוד מכתב שעלי לשלם.
עליתי הביתה ראיתי את ויקי ועוד בחור
אחד עומדים ליד הדלת. פניתי לבחור, אמרתי
לו שלום, שאלתי, מי אתה? אמר לי שהוא
מההוצאה לפועל ואמר שבא לעשות לי
עיקול על הדירה.
״אמרתי לו, :כבר אבוד לי החיים שלי אין
לי מה לאכול. לקחה ויקי את הבית ואת
הכל ואין לי מה לאכול.׳ בשניות אלו לא
יכולתי להשתלט על עצמי והייתי מסתובב
מרוב עצבים בבית והפקיד היה רושם. ויקי
הלכה לפתוח את ארון הבגדים. היה שם
ונטילטור. הייתי מיואש מהחיים. היה במגירה
של ארון הבגדים סכין. נתתי לויקי
כמה מכות בסכין בגוף שלה לא זוכר איפה,
ירד לה דם, והמתח הנפשי שלי התפרק.״
עובדיה
הודה בביצוע המעשה. דקירת
אשתו 12 פעם, אך האשם ברצח מחריד
זה אינו רק הוא. החוק אומר שאין ההוצאה
לפועל רשאית ליטול יותר משני שליש של
המשכורת ופקידי ההוצאה לפועל לא התחשבו
בחוק. גם בקשתו של עורך־הדין יוסף
סלטון להוריד מהסכום שעל עובדיה לשלם
לשלטונות המם לא הועילה. עובדיה גמליאל
רצח מתוך יאוש. וליאושו גרמו שלטונות
ההוצאה לפועל שלא התחשבו בחוקים לפיהם
הם צריכים לנהוג.
האם יועילו נימוקים אלה העומדים להיטען
על־ידי עורך־הדין חיים רטנים לעובדיה גמליאל
עצמו? לבית־המשפט פיתרונים.

שר־תחבורה שמעון פרס

מרדכי בן־יאיר ( )38 העובד כמנהל סניף
בנק: לאומי בעיר.
איזה ענץ היה לו בכך? ובכן, אשתו
חפצי־בה׳ היא מורה לספרות בבית־הספר
התיכון הדתי באשקלון, ומעריצה נלהבת
של מנהל בית־הספר לשעבר, חיים ברץ.
אותו חיים ברץ הורשע בשנה שעברה
בעוון פיתוי קטינה שהיתה תלמידת בית־הספר
אותו ניהל.
מאז אותה פרשה מעונין בן־יאיר להוריד
את ראש המפד״ל באשקלון, זאב
הלפרין, מכסאו במועצת־העיר. הסיבה:
הלפרין, שהוא מתנגדו של ברץ, ירש את
מקומו כמזכיר המועצה הדתית. כל מה
שרצה בן־יאיר לעשות הוא לנגח את
הלפרין על שכנציג המפד״ל, הצביע בעד
קיום מירוץ מכוניות בשבת.
בן־יאיר שיגר מכתב מחאה לראש העיר,
שהיה בעבר בעצמו מנהל בנק לאו מי
באשקלון. ראש־העיר, רחביה אדיבי, נעלב
מסגנון המכתב׳ פנה להנהלת הבנק ושאל:
״איך מנהל בנק יכול לכתוב מכתב איום
לראש־עיר?״
אביו של בן־יאיר שלח מכתבים החתומים
בשם ״אב שכול״ (בן־יאיר שכל את
אחיו במלחמת ששת־הימים) שהתריעו נגד
קיום המירוץ בשבת.
כתוצאה ממכתבים אלה התלבש ח״כ
מנחם פרוש על הפרשה, הזעיק את הכנסת
לדון בפרשה ואיים לערוך הפגנות למניעת
המירוץ.
זו שיחקה תפקיד מכבנקודה
ריע
המחלוקת הפנימית במפד״ל. ב־

ארה הם שלושת גיבור ״פדיון השבת״ באשקלון שעמדו מאחור

ח103 יה
ך* ג׳יהאד -׳מלחמת הקודש -

( | שקידשו אבירי הכפיה הדתית בישראל
על עריכתו של מירוץ המכוניות,
שנועד להתקיים בשבת באשקלון, לא היה
מסתיים בנצחונם ובכניעת מארגני המי-
רוץ ללא הגייס החמישי שהפעילו בתוך
המחנה החילוני.
שלושה אבירים גיבורים יצאו להילחם
את מלחמתם של קנאי הדת החשוכים,
כדי למנוע את קיום המירוץ בשבת. היו
אלה, כמו במערבון המפורסם, הטוב, הרע
והמכוער.
המכוער היה שר־התחבורה שמעון פרם,
ששיחק בפרשה את התפקיד הנקלה ביותר.
פרם, שרק לפני שבוע הגן בכנסת
בחירוף נפש על זכותם של מארגני ה־מירוץ
לקיומו בשבת, נאלץ לשלם את אתנן
ישיבתו בממשלה, לחתום על תקנות מיוחדות
48 שעות לפני קיום המירוץ׳ כדי
למנוע את עריכתו.
כל הטענות שהשמיע פרם להגנתו, כאילו
כל הנוגעים בדבר ידעו על קיום
התקנות עוד קודם לכן, והחתימה היתד,
צעד פורמאלי בלבד, הן מגוחכות ועלו־בות.
פרם עצמו לא הזכיר את קיומן
של התקנות בעת שדיבר בכנסת. לוא רצה
לעמוד נגד אבירי הכפיה הדתית, יכול
היה לחתום על התקנות ביום ראשון ולא
ערב עריכת המירוץ.
חלקו של שמעון פרם בפרשה הוא
מכוער עוד יותר נוכח העובדה שלא הסתפק
בחתימה על התקנות, חיפש דרכים
למנוע את עריכת המירוץ, בלחץ הדתיים,
בצורה שלא יראה כאילו היתד. זו הממשלה
או משרדו שדחו את קיום המירוץ
בשבת.
כאן נכנם לתמונה הגיבור הרע — עובד
בן־עמי, ראש עיריית נתניה, ומראשי ארץ־
ישראל השלימה. רק גיבור רע ומרושע
כמוהו יכול היה להעלות על דעתו להשוות
התנגשות אפשרית בין מפגינים
דתיים קנאים לשוטרים שינסו לשמור על
החוק׳ למחזות מתקופת השואה, ולהתנ־גשות
בין יהודים עטופי טליתות לקלגסים
נאציים.
בעל ההון, הידוע לא רק כאחד האנשים
העשירים בארץ־ישראל השלימה, אלא גם

כעתיר נכסים במימדים של מדינה כמו
שוויץ, למשל, נכנס לתמונה כדי לפדות
את השבת בכסף. אך, חלילה, לא היה זה
כספו שלו.

שמן
ע? המסלול
*י י עו ב ד נן־עמי אינו נלהב להוציא את
כספו בנימוקים אידיאולוגיים. הוא דרוש
לו לעסקים. כך, למשל, נזקקה בשעתו התנועה
למען ארץ־ישראל השלימה לסכום
של 15 אלף ל״י למטרותיה. ראובן הכט,
בעל ממגורות דגון, שגם הוא מראשי התנועה׳
הציע שהוא ובן־עמי יתחלקו בתרומה.
הוא שלח המחאה לבן־עמי על
סכום של 5700ל׳׳י, בצירוף מכתב בו
צויין כי ההמחאה נועדה לפרעו! רק אם
תצורף אליה המחאה בסכום שווה של בן-
עמי. בן־עמי הירהר בהצעה ימים מספר,
ולבסוף שיגר את ההמחאה חזרה להכט,
בלי המחאתו שלו.
גם בקנוניה הנוכחית לא התכוון בן־עמי
.להשקיע מכספו שלו כדי לפצות את מארגני
התחרות על ההפסדים שיגרמו להם עקב
דחיית המירוץ ליום חול. את טענת הדתיים
כי חלק מהסכום בסך 210 אלף ל״י,
ששיכנע את המארגנים לדחות את המירוץ,
נתרם על־ידי בן־עמי עצמו, הכחיש בן־עמי
בתוקף רב.
אך גם הוא לא רצה לשחק את כל
המשחק בעצמו. לשם כך היה לו צורך
בגיבור הטוב, שיחפה על חלקו שלו
בפרשה. תחילה פנה בן־עמי לאמרגן ולמנהל
תיאטרון בי מו ת יעקב אגמון, הציע לו לקחת
על עצמו את מבצע ארגון מכירת הכרטיסים
למירוץ שידחה ליום ראשון.
בן־עמי לא הסתיר באותה שיחה מה
מניע אותו להתערב בפרשה. הא הסביר
כי ״הממשלה מעוניינת״ בדחיית המירוץ,
נתן להבין כי אינו פועל רק ביזמתו
הפרטית. אגמון דחה את ההצעה. למרות
הבטחונות הכספיים שהוצעו לו, בנימוקים
עקרוניים, שכן הוא ידוע בדיעותיו המתקדמות
ובהתנגדותו לכפיה הדתית

אז נמצא הגיבור הטוב בדמותו של
גיורא גודיק. גודיק, הנמצא לאחרונה במשבר
כספי חמור נוכח כשלון הפקות התיאטרון
שלו, והמקבל לא אחת מהממשלה אירגון
מופעים של אמנים שהממשלה מעוניינת
בהופעותיהם, לא התלבט בבעיות המוסריות
והעקרוניות של התפקיד שהוא עומד לשחק.
כך התבשלה הקנוניה ל״פדיון השבת״
מידי מארגני מירוץ המכוניות. סיפר אינגו
טרפל, אחד המשקיעים הגרמניים באירגון
המירוץ :״ביום חמישי הציעו לי חוגים
מסויימים סכום של 300 אלף לירות כדי
שנדחה את התחרות. סירבתי. ביום שישי
בבוקר טילפן אלי בעל מלון סמדר, באשקלון
וביקש ממני שאתקשר עם מיליונר
תל־אביבי מסויים המוכן לשלם לי כל מחיר
כדי שאדחה את המירוץ. דחיתי גם הצעה
זו. אבל כשבאו אלי ביום שישי והציעו לי
רק 210 אלף ל״י, נאלצתי להסכים להצעה.
עשיתי זאת מפני שהיתה בידי אינפורמציה
חמורה מאוד :״דתיים קיצוניים איימו לשפוך
שמן על המסלול בזמן המירוץ ולסכן בכך
את חיי הנהגים.״
שיטות דומות נקוטות בידי ארגוני
המאפיה למיניהם. כאשר הם מעונינים לרכוש
עסק במחיר זול, הם מאיימים על
השלום והסדר הציבורי, ואז הם יכולים
לקנות את העסק במחיר הנראה להם. האיומים
שהגיעו למארגני המירוץ, לא באו
אמנם מאלה שהציעו את הכסף, ואין כלל
לחשוד בהם שהם חיקו את שיטות המאפיה,
אולם האסוציאציה המתעוררת בקישור שתי
הפרשיות, אינה נעימה כלל וכלל.

איך נולדה
הפרשה?

בעצם נולדה בל הסערה

סביב המירוץ באשקלון?
זהו סיפור מרתק וארוך, שיכול היה
גם הוא לספק חומר למערבון שלם. הוא
יסופר להלן בקיצור נמרץ.
עוד בחורף שעבר התבשרו תושבי שכונת
ברנע באשקלון — שכונת הוילות בצפון
העיר שהוקמה לפני 20 שנה במטרה
להפוך לעיר סרטים — על מירוץ מכוניות
בכביש שכונתם.
האלפים שבאו אשתקד׳ חרף הגשם העז,
לחזות במירוץ המכוניות, הצ צו מבעד
לחלונות רכבם, אך לא ראו שום
מכונ-ת־מירוץ דוהרת בכבישי ברנע. מארגני
המירוץ הסבירו אז :״המירוץ לא
יתקיים בגלל הגשם. נפרסם בקרוב מועד
חדש למירוץ אחר. המעניין הוא שגם
אותו מירוץ נועד להתקיים בשבת, אלא
שאף דתי לא התקומם אז נגדו.
האיש שפוצץ השנה את המירוץ, ושבגללו
נאלצו החוגים הדתיים לצאת למלחמת
חורמה בו, הוא צעיר אשקלוני,

עוד שרי המפד״ל לא התלהבו להיגרר אחרי
פרוש, ניסה הח״כ יצחק רפאל לבחוש
בפרשה, להופיע כמגן השבת העיקרי ב־מפד״ל.
בניגוד לשרי המפלגה.
כתוצאה מפעילותו של יצחק רפאל נאלץ
שר־הפנים, יוסף בורג, לערוך גם הוא
פעולה הפגנתית כדי להכשיל את המירוץ.
לפני שבוע נשלח לעירייה מבקר מיוחד
מטעם משרד־הפנים כדי לבדוק את המיס־מכים
הקשורים בשיתוף בין חברת אירה,
מארגנת המירוץ לעירייה.
המבקר חיטט וחיטט במיסמכים, עד שגילה
כי בעצם אין כל חוזה כתוב בין
העירייה לחברה בקשר לעריכת המירוץ.
השיב לו סגנו של ראש־העיר, נציג גח״ל
אברהם בלסברג :״וכי העירייה אינה אמינה
מספיק כדי לעשות הסכם בעל־פה?״
המבקר מצא עוד שהעירייה הרחיבה
כבישים בשכונת ברנע במיוחד לצורך ה־מירוץ,
בהשקעה של 40 אלף ל״י. השיבו
אנשי העירייה למבקר :״ההוצאות היו על
תיקון כבישים והן מופיעות בתקציב.״

מאיפה
בא הכסף?
שלא הצליח המבקר מטעם השר בורג
לגלות פגם בהשתתפות עיריית אשקלון
במירוץ, נאלצו השרים הדתיים להפעיל
את הלחץ על שמעון פרס, כדי שיחתום
על התקנות המיוחדות לפיהן אין לקיים
את המירוץ בלי אישור כל מועצת העירייה.
מכיוון שפרס לא רצה להופיע כמי ש־פועל
בניגוד להחלטת הכנסת, שהסירה
בתחילת השבוע את הצעת אגודת־ישראל
לאסור את קיום המירוץ בשבת, היה צורך
לגייס אישיות פרטית כמו עובד בן־
עמי, שיפעל מאחורי הקלעים ויעשה למען
הממשלה את מה שאין היא מעוניי-
נת לעשות בשמה.
התעלומה שנותרה בלתי מפוענחת היא:
מאין בא הכסף?
נעלה מכל הספק שלא המפלגות הדתיות
הן שנתנו את הכסף כדי לפצות
את חברת אירה על הנזקים שנגרמו לה.
ברור שהכסף, או חלק ניכר ממנו, הגיע
מקרן ממשלתית כלשהיא׳ או מתקציב
ציבורי אחר. ההוכחות הברורות לכך טרם
נמצאו. אולם יגיע יום והן תתגלנה.
ראשי המפד״ל הם שערבו אמנם לבנק
המזרחי, ששילם את הכסף למארגני המי־רוץ,
כי הם אחראים להחזרת הסכום. אך
ברור שהכסף לא יבוא מקופת המפלגה.
נראה שבית־המשפט יצטרך להתערב בקרוב
בפרשה, לפי בקשתו של אחד מחברי
המפד״ל, העומד לבקש הוצאת צו־על־תנאי
נגד המפלגה, שלא תוציא שום
סכום כסף למטרות שלא אושרו על ידי
מוסדות המפלגה, כמו תשלום למניעת מי-
רוץ השבת.

מה שלא כילו הדתיים -עשה הקהל, שהתפוץ באלפיו למסלול המיהצינ

מי ח ץ
ח 2ד ת 1ת
ייייייי !יייייג

מכוניות המיווץ מדגם ״פורמולה ויי׳
סיום איפיין את הפרשה כו־

\1הגביוו
הגביעים המיותמים

היו צריכים להתקיים בא שקלון, ניצבים
לם שתתפים ב מירוצי ההכנה
כפרסי

עשרות הגביעים שנתרמו על ידי חברות מיס־חריות
שונות למ שתתפי חמ שת המירוצים ש־מיותמים
על השולחן. מאוחר יותר הס חו ל קו
המביש.
ה שתתפותם באירוע
תנחומים על

ן 1לה. מירוץ המכוניות הגדול הראשון
של ישראל, הגראנד פרי של אשקלון, ה״
מאורע הספורטאי שהרעיש את המדינה יותר
מהשתתפותה של נבחרת הכדורגל ה־הישראלית
במשחקי הגביע העולמי במקסיקו,
התפוצץ בשערוריה רבתי.
אילו היה המירוץ נערך, כמתוכנן, בשבת,
והיה מסתיים באותה צורה בה הסתיים
אחרי שהועבר ליום ראשון, יכלו החוגים
הדתיים בישראל לרכוש קהל מאמינים
חדש. הם יכלו אז להצביע על ״אצבע
אלוהים״ ,שהתערבה כדי למנוע את עריכת
המירוץ בגלל חילול השבת הכרוך בו.
אולם אותה ״אצבע אלוהים״ התערבה גם
ביום ראשון, כאשר היה המירוץ כשר למהדרין
ונערך באישורם ותמיכתם של הדתיים.
למעשה לא נערך המירוץ כלל. מחמישה
המירוצים המתוכננים נערך רק אחד וגם
הוא לא דמה כלל למירוץ מכוניות אמיתי,
מאלה הנערכים בקביעות ברחבי העולם.
קהל של קרוב לרבבה בא לשכונת ברנע
באשקלון לא כדי לחזות בתחרות ספורטאית,
אלא כדי לראות תאונות• הוא דמה
יותר לקהל הרומאי הבא לראות כיצד
טורפים האריות בזירה את העבדים המושלכים
אליהם.
כל זמן שמכוניות המירוץ שעטו על
המסלול, לא התלהב מכך הקהל הישראלי
במיוחד. הוא היה אדיש לרעם המנועים, ל
ענני
האבק, לשמות הנהגים הזרים שאינם אומרי:
כלום לקהל הישראלי הרחוק מידע במירוצי מכוניות.

אפילו 7א כיום חף
* ה אירע ככר כתחרות הראשונה ב

ן מסגרת המירוץ. היתר, זו תחרות בין מכוניוו
נוסעים ישראליות רגילות, נהוגות בידי נהגי!
ישראלים. שעה שהמכוניות דהרו על המסלול
סטתה אחת המכוניות, מכונית ב.מ.וו. שמספרו
היה ,37 מהמסלול, התהפכה ונמעכה. נהגה, סוב
התרופות התל־אביבי דן אורן, הועף מהמכוניו
למרות שהיה רתוק לכסאו בחגורת ביטחון. הו;
נזרק אל החולות במרחק כעשרה מטר מהמכונית
ורק העובדה שחבש לראשו קסדת פלדה הצילו
אותו מפגיעה חמורה.
היתה זו תאונה שנגרמה על ידי רשלנות ש
מארגני התחרות. ניתן היה למנוע אותה לוא ה׳
מקפידים על התקנות. עוד בבוקר המירוץ הודי
דני קנטור, טכנאי מכוניות, למנהל הטכני ש
המירוץ ברום ג׳יקובסון, שהמכונית מס׳ 37א נ
עומדת בתקן. על שאסי של מכונית ב.מ.וו 600 .
הורכב מנוע 2002 ובנוסף לזה הוכנסו למנוע ש
קרבורטורים כפולים במקום הקרבורטור הרגי׳
הדבר נעשה אחרי הביקורת כדי להגדיל את מה
רותה של המכונית.
המנהל הטכני לא רצה לשמוע את התלונה. אנו
מועדון המכוניות הישראלי, בחסותם נערך המירו
ביקשו מדני קנטור לשתוק ולא להדליף את הדב
לעיתונאים. השינויים במנוע המכונית נעשו לי

אישור משרד התחבורה. כתוצאה מכך התהפכה
המכונית בעלת עוצמת המנוע המוגברת כבר בסיבוב
השני. המירוץ הופסק וקהל הצופים, שנהג
עד אז התאפקות פחות או יותר, מיהר לרוץ אל
מקום התקלה כדי להיות עד ראיה לאסון, באם התרחש.
מרגע זה היה ברור שהמירוץ לא ירוץ. העש,רות
הבודדות של השוטרים והסדרנים לא הצליחו
להשתלט על צופים שנדחפו אל גדרות, חפרו
מנהרות מתחתן בחולות, לעגו לשוטרים, חצו את
מסלול המירוץ תוך כדי התחרות וניצבו על שפת
המסלול ממש שעה שהמכוניות דהרו עליו.
אות הזינוק למכוניות המ רוץ מדגם פורמולה
וי, האיטיות יותר, ניתן. ריח אסון קרוב ריחף
באוויר ושילהב את יצרי הצופים, שהמושגים היחידים
שה ו להם על מקרים מסוג זה באו להם
מסרטי הקולנוע, שם מתהפכות מכוניות כמעט בכל
מירוץ, מתעופפות באוויר, עולות באש ונהגיהן
מתרסקים.
מיד בסיבוב הראשון נדמה היה שאסון מתחולל.
מכונית מירוץ נהוגה בידי העיתונאי מנפרד ינטקה
} )37 סטתה מהמסלול, התעופפה קצת באוויר,
וצנחה על גלגליה בשטח החולי שליד המסלול.
מאחר שהתאונה לא הפריעה למהלך המירוץ, הוא
נמשך עד תומו. אבל הקהל ששמע על תאונה
שאירעה בסיבוב נהר לשם בהמוניו. אפילו השוטרים
והסדרנים, שהיו צריכים לחסום בעד הקהל,
מיהרו לרוץ בעקבותיו כדי לחזות במתרחש. מירוץ
המכוניות הפך לקארנבל שערורייתי, כשהקהל
ממלא בחדור, את המסלול, נהנה מהעובדה כי הצליח
במה שלא הצליחו הדתיים — למנוע את קיום
המירוץ אפילו ביום חול.

מ70ו? רע, בטיחות גרועה
לבחינה מסויימת לא היו מארגני ה-
מירוץ נקיים מאשמה באשר לכשלונו. מלבד

הגהוגה הגדולה

שוטרים מנסים להדוף את הקהל שהתפרץ אל מס־לולי
המירוץ בא שקלון. חלק ניכר מהקהל הגיע
למקום ללא כרטיסים, רצה לצפות מקרוב ב מ כוניו ת ולא ממרחק בי ט חון של 25 מטר.
ה שוטרים לא הצליחו לה שתלט
על הקהל שהתפרע ומנע את המ שך המירוץ.

חוסר הערכה נכונה של תגובת הקהל הישראלי,
היה להם לרועץ חוסר נסיונם
באירגון אירועים מסוג זה.
במשך שבעה חודשים הכינו אינגו טרפל
ושותפו וולפגאנג דימר את המירוץ באשקלון.
אך עבודתם היתר, עבודה של
חובבים. שני הגרמנים, שהשקיעו את כספם
במירוץ סמכו על המוניטין של גרמני
שלישי, גרט קרבר, מנהל מירוצים מוסמך,
סברו כי נסיונו יעמוד לו גם בישראל.
אחרי שאיתרו את השטח המתאים למסלולי
המירוץ ביקשו מקבלן ישראלי לבצע
עבודות גידור במקום, כדי למנוע את התפרצות
הקהל למסלולים. לקבלן הוצע סכום
של 100 אלף ל״י תמורת שיפור המסלול
באספלט וגידור. אולם הקבלן טען כי לא
ניתן לבצע עבודה רצינית בסכום זה. כדי
למנוע את התפרצות הקהל למסלולים, אמר
הקבלן, יש לבנות גדר בסון גבוהה שמחירה
יהיה 380 אלף ל״י. הקבלן סרב
להקים גדר סימלית, והזהיר את המארגנים
מראש שהקהל יחסל גדר זו.
מארגני המירוץ פנו לקבלן אחר, שבלי
נקיפות מצפון הסכים לבצע את עבודות

91נ]1ית באוויר
התקלה המירוץ
לתוך מי שטח החול שליד המסלול.
נה את ביטחונ ם ואת בי ט חון הנהגים

שאירעה ב סירוץ מכוניו ת הפור מולה וי כ שאחת מ מכוניו ת
סטתה מהמסלול, ה תעופפ ה באויר (בתוך האבק) וצנחה
ב ת מונ ה ניתן להבחין כיצד קירבת הצופים למסלול סיכשל
יכלו לפתח מהירות מירבית ולה פגין את יכולתם.

והגידור תמורת 100 אלף המסלול עוד לפני תחילת המירוץ טען כוכב המירוץ
הבריטי, דארק בל, בפני כתב העולם הזה:
״המסלול באשקלון מסוכן מכל הבחינות.
המסלול הוא צר מאוד ואמצעי־הבטיחות הם
חלשים ביותר.״
התבקש אינגו טרפל להגיב על כאשר האשמותיו של בל, אמר :״המסלול אינו
רע כלל ואמצעי הבטיחות טובים.״ ואילו
מנהל המירוץ, גרט קרבר, אמר :״המסלול
אינו רע כלל. יש הרבה מסלולים שהם
גרועים בהרבה מהמסלול באשקלון. דארק
בל משקר. הוא דומה לשחקנית המתלוננת
לפני ההופעה כי הבמה אינה טובה, כדי
להכין לעצמה תירוץ במיקרה של כשלון.״
המציאות הוכיחה כי דארק בל צדק.
גילתה נלי טרפל, אשתו הישראלית מזה
13 שנה של אינגו טרפל, שהוא בעל מיפעל
היה מאוד
למכונותהידראוליות :״בעלי
מאוכזב. הסוף כאב לו נורא. הוא סיפר
זאת רק לי. אני הכותל המערבי שלו. אם
הייתי במקומם של 150 הנהגים והטכנאים
הזרים שבאו להשתתף במירוץ הייתי שונאת
את כל מה שראו כאן בארץ מולדתי.״

המחחרם שרא החחוו

נהגי ה מכוניו ת מצפים לשוא שהמ שטרה
תצליח לפנות את מסלול המירוצים
מהקהל שהתפרץ אליו. על ה מכוניו ת יו שבים הטכנאים, שבאו אף הם מ חו״ל טיפלו ב מכוניות
והכינו אותם לקראת המירוץ. כולם נראו מאוכזבים מכ שלון מירוץ ה מכוניו ת בישראל.

עליזה אדר מכפר ירוחם עומדת במרכז
שערוריה המסעירה את איטליה
הישראלית
1בעלה

שגובה
סירבה

קו שיו ה

צה להפגש איתי, אני אגיד לו, כן!׳ .זה
משום שהחברות שלנו היא משהו נפלא.
אני חושבת שאיני אשמה במה שקרה בינו
לבין סילבה. אני בחורה פשוטה וצעירה
ולא אשה פאטאלית ותככנית.״

ך* ינתיים מקדישה העיתונות האיטלקית
מקום נרחב לסיפורים אודות עליזה,
דבר ההופך אותה, בין לילה לדמות מפורסמת,
היא מספרת לכולם על לידתה במשפחה
מארוקאית בקזבלנקה, כבת יחידה בין
שבעה אחים; על כך שבישראל ״לקחו אותנו
במשאית ושמו אותנו במידבר בשביל
להקים שם עיר. עשיתי שם חיים של
חלוצים.״ ״אינני מרגישה בשום תסביכים
בגלל שאני יהודיה,״ אמרה עליזה אדר,
״באיטליה לא קיימת גזענות ולכן טוב לי
כאן.״
תיאר אחד העיתונים האיטלקיים את דמותה
של עליזה :״יש לה פנים של פאם
פאנואל. היא גבוהה, גמישה, בעלת עיניים
גדולות ועמוקות ומבט של יהודיה. היא
מדברת כמו נערה פשוטה ולא כמו כוכבת.
אין לה כסף. רואים כי זו בחורה הנלחמת
את מלחמת הקיום שלה ומתקדמת רק בעזרת
כוחה. זה כנראה מה שמצא חן בעיני
המפיק רמונדו קסטלי, שהתגרש השבוע
מסילבה קושינה.״
באשר לעתיד יחסיה עם המפיק האיטלקי
המפורסם, הצהירה עליזה :״אני יודעת
שלקושינה נגרמה טרגדיה קשה. אבל לי
לא היה בכך שום חלק. זה קשה להפרד
אחרי 15 שנים של חיים משותפים׳ אבל
מה אפשר לעשות כשהאהבה נעלמת?״
במדינה סשדרזת
מי מנסה לרצוח
את השריף?
ח״כ יהונתן יפרח, שזכה להיכנס לרשימת
המועמדים הבטוחים של המערך לכנסת
השביעית, עומד כנראה על סף סיומה של
הקארייריה הציבורית שלו.
והכל, בגלל האמביציה המוגזמת שלו
להמשיך ולנהל שילטון יחיד בשדרות, כה
הוא מכהן כראש המועצה המקומית.
חייו של יפרח במנהיג העיירה הבלתי־מעורער
וכחבר־כנסת בלתי מורגש התנהלו
על מי־מנוחות אלמלא התופעה המרגיזה
ששמה אופוזיציה והפעילות הטורדנית של
ראש האופוזיציה בשדרות, יצחק טריקי.
טריקי מנהל נגד הכל־יכול מלחמה ממושכת.
לדעתו אין ראש המועצה שוקד כראוי
על ענייני המקום.
הקש ששבר את גב הגמל אירע ב־24

ח״כ יהונתן יפרח
הכדור

סויוה

אדו נהנות וולונדו גססו

ך* פרית קטנה מכפר־ירוחם מסעירה ב־
^ שבועות האחרונים את רומא. רומא
כולה מדברת על כך כיצד הצליחה הכוכבנית
הישראלית הצעירה, עליזה אדר ()24׳ לסחוב
את בעלה של אחת מכוכבות הקולנוע
האיטלקיות המפורסמות, מפיק הסרטים
רמונדו קסטלי, בעלה של סילבה קושינה.
תמונותיהם של עליזה ורמונדו מתפרסמות
בעיתונות האיטלקית, אך השניים מכחישים
כי מתנהל ביניהם רומן .״היחסים
בינינו הם חברותים בלבד,״ אמר רמונדו,
״אני עוד אעשה מעליזה כוכבת גדולה.
יש לה את כל הנתונים לכך.״
למרות שהאיטלקים משוכנעים לחלוטין
כי עליזה אדר היא הגורם לפירוד בין
רמונדו לסילבה אשתו, מסתייגת עליזה

עצמה מכך :״אנחנו׳ חברים בלבד. פגשתי
אותו בפסטיבל סרטים והחלפנו כמה
מילים. שבוע אחרי הפסטיבל צילמו אותנו
ביחד ומאז התחילו הבעיות.
״יש בינינו קשר סנטימנטלי,״ הודתה
עליזה אדר ,״אנחנו ידידים נורא טובים,
אבל אין בינינו שום דבר, מהסוג שהאנשים
מרמזים עליו. הצל של סילבה קושינה
מפריד בינינו כל הזמן. לא שאלתי את
רמונדו מה היה העבר שלו עמה, משום
שזה כלל לא חשוב לי.
״מה שנכון שפגשתי את רמונדו ברגע
שהייתי זקוקה מאוד לחברות אמיתית.
הבננו האחד את השני מהרגע הראשון. עד
עכשיו איני יודעת מה הרגשות שלי אליו.
אבל בכל פעם שהוא יאמר 7י שהיא רו-

סילבה
הקולנוע כוכבת
קו שינה,
האיטלקיה, שהיתה נשואה
למפיק רמונדו קסטלי במ שך 15 שנים, נפרדה
ממנו אחרי שהתחבר עם עליזה אדר.

אצל

היועץ

באוקטובר. במהלך הישיבה הפומבית של
המועצה פנה, אל יפרח, כך טוען על־כל פנים
ראש המועצה, אלי טריקי, אחיו של ראש
האופוזיציה, יצחק טריקי ותוך חילופי דברים
חריפים עימו, הטיח בפניו ש״בדרך
לירושלים לישיבת הכנסת ארצח אותך!״
יפרח הגיש תלונה על איום ברצח. ב־עיקבות
תלונה זו נפתח תיק פלילי נגד
טריקי שנועד לדיון בפני השופט השלום
באשקלון, גלעד גלעדי.
באולם המישפטים באשקלון התאסף קהל
רב, ששמע תוך הפתעה גמורה את בקשתו
של עורך־הדין ישעיהו לויט לעיכוב ההליכים
המשפטיים נגד טריקי, עד שתתברר בקשה
להסרת חסינותו של הח״כ, אשר הוגשה
ליועץ המשפטי של הממשלה, מאיר שמגר.
העילה לבקשה הבלתי־רגילה כפי שהוקראה
בפני השופט גלעדי היתד, שהתברר
להגנה שקיימות ראיות חדשות לפיהן התלונה
שנמסרה על־ידי חבר־הכנסת בנקודת
המשטרה היא כוזבת.
בעת ובעונה אחת הוגשה נגד ראש
המועצה תביעה משפטית שהתבססה על
הדחת עדים, הכשלת רשות ציבורית, הודעה
כוזבת למשטרה.
לצד ארבעת השוטרים שגייס יפרח כדי
שיבואו לחזק את גירסתו, כאילו אמר פריקי
מה שאמר, נרשם גם העד דוד שטיינברג.
במקצועו: עובד המועצה המקומית.
,,ארצח אותך בסיבוב.״ שטיינברג
פוטר מתפקידו לפני הישיבה הסוערת של
המועצה, הביע את נכונתו לצרף את עדותו.
לדבריו שמע את טריקי אומר :״אם
תפוטר מרמלה טריקי מעבודתה, אחכה לך
בדרך לירושלים וארצח אותך בסיבוב.״
באורח פלא הוחזר שטיינברג לעבודתו,
זמן קצר אחרי שהמציא את עדותו.
עדותם של אנשי המשטרה, לא תאמה
לעדותו של שטיינברג. הם לא שמעו
מאומה על איומי רצח וכיוצא באלה.
עתה, מחכה השריף של שדרות, כינוי
שדבק בראש המועצה מזה זמן רב, לתוצאות
הבקשה שהוגשה ליועץ המשפטי,

הווו&ס דוה
מגלה את כל העוב-
דות מאחורי תעלו-
מת הפגישה ביו ה-
״טלפאט״ אורי גלר
לסופיה לורו
יום הרכיעי בשבוע שעבר ערך ה־
*4״טלפאט המתחזה״ אורי גלר הופעה ב־בית־החייל
בתל־אביב. היתה זו הופעתו
הראשונה בתל-אביב אחרי שהתפוצצה פצצת
זיוף התמונה בה נראה אורי גלר
בחברתה של סופיה לורן. למרות שהפרשה׳
ששמה את גלר ללעג ולקלס לא
פגעה בהופעה, והאולם היה מלא כמו
בהופעותיו הקודמות, הרגיש גלר צורן
לערוך אקט דרמאתי שיציל את יוקרתו.

זו הי תמונת הפו מו מונ מ אז׳ ,שהפיצו אנשי יחסי־ד

הציבור של אורי נלר, בת הוא נראה בחברת
1111

) ! 41711111
סופיה לורן, שעה שצולמו, כביכול, בגינ ת ביתה, בטת הפגי שה ביניהם. סופיה לורן
ובעלה, קרלו פונטי נדהמו כ שהגיעו אליהם הידיעות על הפצת התמונה ה מזוייפ ת.

תפוש רו*
אינור/׳וקו!

כמה דקות אחרי שעלה אל הבמה, הגיע
אל הבמה רץ בהול ובידו הודעה שאורי
גלר מיהר לקראתה בשמחה גלויה .״אנשים
שחזרו הלילה מרומא,״ אמרה ההודעה׳
״הביאו עמם הצהרה בשבועה של סופיה
לורן כי היא נפגשה עם אורי גלר.״
היה זה שקר נוסף במסכת השקרים
של הצעיר יפה־התואר, שהסתבך בשקריו
בצורה שלא יכול היה יותר להיחלץ מ״
הם. סופיה לורן מעולם לא חתמה על
שום הצהרה בשבועה כי נפגשה עם גלר.
קשה היה לדעת לשם מה היה נחוץ לאורי
גלר שקר נוסף. כי בכל שקריו הי־

לי להגיד משהו אישי חשוב מאוד וגורלי
לסופיה לורן.״ פונטי השתכנע. הוא הודיע
שישאל את סופיה ויתקשר עם גלר להודיע
לו אם הפגישה אמנם תתקיים.

איך הגיע אליה?
ך* ופיה דורן, עם כל מעמדה
^ הרם, נשארה ניאופוליטנית המאמינה
באמונות תפלות. כששמעה את הבשורה
על הנביא מישראל שבא במיוחד לרומא
כדי לבשר לה בשורה חשובה, הסכימה
לקבלו. וכך, ביום בו עמד אורי
גלר לחזור לארץ, הוא ביטל את נסיעתו
ויצא לחוילה של סופיה לורן.
חקירת העולם הזה העלתה, כי אין כל
ספק שאורי גלר אמנם נפגש עם סופיה
לורן. הוא הסתגר עמה בחדר למשך 50
דקות, לא הירשה לקרלו פונטי להיות נוכח
בשיחה, יעץ לסופיה לא לנסוע לאר־ז
הו קטע מתוך
1 ! 11 0 1 ! 11111111י ר 11 *1 1י 1*1
בו עון האיטלקי

לתיאור מעלליו של אורי גלב. ה עי תונו ת האיטלקית כולה הקדישה
רבות, וטענה שהוא ניבא מראש את פציעתו של כוכב הכדורגל

ן111\ 1111111/

תה נקודה אחת אמיתית — שהוא נפגש
באמת עם סופיה לורן ברומא. אלא שבגלל
השקרים האחרים לא האמינו לו
האנשים בנקודה זו.

הט 87 אט שהסתבך גשקריו
| | גל ההתקפות על אורי גלר, כאשר
נחשפה אחיזת העיניים והולכת השולל שלו•
אורי גלר, המחפה על חוסר־הביטחון
שלו בשחצנות בלתי רגילה, החליט להציל
את יוקרתו. הוא גמר בליבו שהוא יפגש
עם כוכבת קולנוע מפורסמת כמו סופיה
לורן, למרות שלא היתד, לו כל נקודת
אחיזה לפגישה כזאת.
כאשר יצא מלוד לרומא ומסר לכתב
עית״יס כי הוא יוצא לשחק פוקר עם
סופיה לורן לפי הזמנתה, היה זה שקר
נוסף במסכת שקריו. סופיה לורן לא שמעה
מעולם את שמעו של אורי גלר עד
שהגיע לרומא. אבל העובדה המצחיקה היא
שאורי גלר הצליח במקום שכל האחרים
נכשלו. הוא נפגש עם סופיה. כאשר הגיע

צות־הברית, כפי שהיה בתוכניתה. כשסיפרה
סופיה את הדבר לבעלה, פרץ
פונטי בקריאה :״ומה איתי?״ ״אתה יכול
לנסוע,״ השיב לו אורי גלר.
רק כשהסתיימה הפגישה, שנערכה ללא
עדי ראיה, נזכר אורי גלר כי איש
בארץ לא יאמין לו אם יבוא ויספר כי
נפגש עם סופיה. לשם הוכחה היתה דרושה
לו תמונה בחברתה של סופיה. לרוע |
המזל לא נזכר איש ממלויו לקחת עמו
מצלמה לפגישה. גם צלמיה הקבועים של
סופיה לא נוכחו בסביבה. אורי גלר לא )
יכול להסתיר את אכזבתו .״הייתי רוצה
להצטלם עמך,״ אמר לסופיה.
דווקא הערה זו קילקלה את כל התרשמותי׳
של סופיה מאורי גלר .״הוא כמו
כל האחרים,״ לחשה לבעלה.
אורי גלר לא יכול היה לסלוח לעצמו
שיחזור לישראל בלי תמונתו בחברת סוואז
נפל קרבן לעצתו הרעה של
פיה•
איש יחסי הציבור שלו. זה הבטיח לגלר כי
יסדר לו תמונה. התמונה אמנם סודרה.
איש יחסי הציבור נשאר באיטליה —
זייף תמונת פוטומונטאז׳ (ראה למעלה)
בה נראית סופיה בחברתו של אורי גלר.
התמונה הגיעה לארץ שבוע ימים אחרי שאירי
גלר חזר לארץ, ורק אז החל אורי
גלר לספר את סיפור פגישתו עם סופיה
לוין•

מדוע הם הכחישו?

ך י נוכח סיפור זה מתעוררת ה׳
שאלה: מדוע הכחישו סופיה וקרלו
ומזכיריהם את העובדה שאמנם נפגשו עם
אורי גלר, כאשר נשאלו על כך על ידי
עיתונאים? התשובה היא פשוטה, למרות
שאינה מעוררת אימון במבט ראשון. צריך
להבין את מעמדם המיוחד של קרלו פונטי
וסופיה לורן באיטליה. הם נחשבים
לעילית שבאצולה האיטלקית.
קל לנחש אילו מטעמים היתה העיתונות
האיטלקית מכינה לוא היה נודע לה דבר
הפגישה בין סופיה ל״מכשף״ ישראלי. כל
איטליה היתד. לועגת לה.
סופיה׳ וביחוד קרלו פונטי, אינם יכולים
להרשות זאת לעצמם. הם לא תיארו
כי פגישתם עם אורי גלר, תגיע לידיעת
העיתונות. לכן, כאשר החלו להתקשר עמם
עיתונאים ולשאלם בקשר לפגישה עם גלר,
מיהרו להכחיש כי הס מכירים אותו בכלל.
ראשונה עשתה זאת סופיה. אחריה, כבר
לא יכול היה קרלו פונטי להודות בדבר
קיום הפגישה.
כך אירע שסופיה ופונטי הכחישו פגישה
שנערכה במציאות. הכחשתם, בתוספת
לגילוי על הזיוף בתמונה, יצרו את הרושם
כי אורי גלר שיקר בדבר פגישתו
עמה. כמו בסיפור על הרועה שזעק למראה
כל כלב ״זאב, זאב!״ ואיש לא חש
לעזרתו כאשר הופיע זאב באמת, כך גם
בפרשת גלר־סופיה איש לא האמין כי
הפגישה אומנם נערכה, למרות שהיא כן
התקיימה.
אילולא הסתבך אורי גלר בהפצת תמונה
מזוייפת׳ יכול היה לתבוע לדין את
סופיה והעיתונים שפירסמו כי פגישתו
עמה לא נערכה. עתה, ספק אם יכול להרשות
זאת לעצמו.

מאמר שהתפרסם בש הנפוץ
״אווה״ ,המוקד ש
לגלר כ תבו ת מצול מו ת
האיטלקי לואיג׳י ריבה.

לרומא ניסה לשכנע את אמרגנו האיטלקי,
צעיר יהודי חביב, בן לאחת המשפחות
העשירות והמכובדות ברומא, סנדו פר־ג׳ון׳
שיערוך לו פגישה עם סופיה. פרג׳ון
לעג לאורי גלר. מזה מספר שבועות, יודעת
כל רומא, סופיה לודן הסתגרה ב־חוילתה
ומסרבת לקבל איש מלבד חוג
מכרים מצומצם ביותר.
רק אחרי הפצרותיו של גלר, שידע כי
לא יוכל להראות את פניו בשובו לארץ
מבלי שיפגש עם סופיה, הסכים אמרגנו
להתקשר עם המפיק קרלו פונטי ולנסות
לקבוע עמו פגישה.
מזכירותיו של קרלו פונטי אפילו לא
נתנו להגיע אליו.
ביקורו של אורי גלר ברומא עמד להסתיים,
מבלי שיראה את סופיה אפילו
מרחוק. רק ביום האחרון, ערב שובו לארץ,
נקט בצעד של יאוש. יחד עם סנדו
פרג׳ון עלה למשרדו של פונטי, הודיע לו
כי הגיע במיוחד מישראל כדי לבשר בשורה
חשובה מאוד לסופיה לורן. פונטי
הסכים לקבלו.
״אני חיזר, עתירות,״ אמר ל׳ גלר׳ ״ייש

זה פו טו מונ ט אז׳ אמיתי. כן טו ען הקוסם איתן

ד ן * ך ן 1 1 *1
איילון (מימין) ,מתחרהו של אורי גלר, שהפיץ

ה שבוע תמונה זו בה הוא נראה בחברת היושב־ראש מאו,^,אמרי_ ש סיי מ ע. משהק_פנ 11־ פרנב׳ _

״אביב־עה־ך״ י ש מר וי תחדש

5ק 0מ 0ע ו 0

0ו\/ו

רבל 1ן

שנים עוברות, עונות חולפות, רוח, קרה, חוכז, אויר־זהום, עצבנות,
מחלה, דיאטה, גלולות ...כולם משאירים אותותיהם בעור־פנייך.
טיפול סדיר בתכשירי 1א10־ד 001.1 דא^א־ד^&־ר ׳ 5ק 10 זם אססוען׳
הוא פשוט, אך תוצאותיו מפליאות:

.ניקוי ע מוק בתחליבי־ניקוי 10 0 5£8 א 121מטד 5ז <\4 0
ריענון וייצוב דקמות־העור א 10ז 1.0סואחאס־ד)
שמירת הלחות ותוספת־ווויה 6 ^ 5 קס<£ז^1/ענ ו £1סאע <
הזנת תאי־העור 1 עו£/*.ק 0ז ת סזו א ^ז)8 ^ 1.
חידוש פני־העור ־ מ קכ ה קט-ם 11.ט )8

לאביב־עורך, לעלומי־פנייך ולרעננות־נעורייד

יעוץ קוסמטי אישי חינם ניתן עייי יועצות היופי של ״רבלוך בפרפומריות ובתאריכים.־
29—30.11
29—30.11
30.11
30.11

״רינה״ ,תל-אביב, רה׳ יהודה הלוי 34
״הבושם״ ,חיפה, רח׳ הרצל 37
״צילה״ ,ירושלים, רח׳ המלך ג׳ורג׳ 23
״אדיס״ ,תל־אביב, רח׳ אבן גבירול 52

29—30.11/1—2.12
29—30.11/ 1.12
29—30.11/2—3.12
29—30.11/ 1.12

״מימוזה, תל־אביב, רח׳ בן יהודה 55
״אדי״ ,תל-אביב, רח׳ אבן גבירול 30
״עליזה״ ,פתח־תקוה, רח׳ חיי ם עוזר 4
״פאר״ ,תל־אביב, רח׳ אבן גבירול 94

יעוץ קושמטי אישי חינם ניתן ב״בית רבלון״ ,תל־אביב, רח׳ חובבי ציון ,65 של ,247555 .בימים שני ורביעי,
בין השעות 16:00 עד .18:00

אמנות תיאטרון היפאגי המטיל אימה
קטאקי הוא מחזה קאמרי לשני שחקנים
ולמאה ואחד קוריוזים, שבמעט מאה מתוכם
נולדו בעיקבות הצימוק המיוחד המקשט את
ההעלאה הישראלית של תיאטרון גודיק:
דייל אישימוטו, שחקן יפאני מקורי שהגיע
מהוליווד כדי למלא את תפקיד החייל היפאני,
מול אילי גורליצקי — החייל האמריקאי.
שניהם מוצאים את עצמם, בעל כורחם,
זה מול זה, על אי בודד, במלחמת־העולם.
(מכאן גם שם המחזה. קטאקי״ שפירושו,
אוייב).
גורליצקי :,״דייל הגיע מנמל־התעופה
ישר לבימת־החזרות. הוא לא היה צריך
להתכונן, כי מילא את התפקיד בעבר כבר
יותר מ־ 800 פעם. גם אני הייתי מוכן
להיכנס ישר להצגה, לאחר שבמשך כמה
ימים שיחקתי את תפקידי מול יוסף כרמון,
הבמאי, שקישקש קישקושים, במקום יפאנית.
״ניגשנו ישר לעניין: באחד הרגעים הראשונים
של ההצגה, כשאני מנסה להתנפל
על היפאני מאחור, מתפתחות בינינו מהלומות.
הוא שולף סכין ומזנק עלי בזעקת
מלחמה. ותאמינו לי, עם העיניים המלוכסנות
שלו, עם מיבנה־הפנים המיוחד והחגורה
השחורה שלו בקראטוז, הייתי בטוח שהוא
הולך להרוג אותי באמת, וזה לא היה

דייל :״כן, זה נכון שאני טיפוס מטיל
אימים. יש לי פרצוף שכזה, ולכן תמיד
הדביקו לי תפקידי נבלים, בעלי חזות זרה
ומפחידה. אבל למרות שהופעתי בתפקיד
זה מאות פעמים, יש כאן משהו חדש גם
בשבילי: זו הפעם הראשונה שבאמת אינני
מבין את שפתו של הפארטנר שלי. הרי
תמיד שיחקתי באמריקה, והבנתי את השפה
האנגלית של היריב. הפעם זה כמו, על

דן אלמגור; ״הסיבה העיקרית שנת־פסנו
דווקא למחזה זה היא שהוא אקטואלי
גם לגבי ישראלי וערבי, ובעצם לכל שני
בני־אדם שהצבא, שהוא יצור מלאכותי ולא
טבעי, כפה עליהם להיות אוייבים זה לזה.
עוד כשהייתי בלוס־אנג׳לם, לפני שלוש
שנים, חלמתי לעבד את המחזה ולהציגו
בארץ.
״המחבר, שמעון וינסלברג, יהודי דתי,
שדרך אגב, עומד לעלות בקרוב לארץ
ולהשתקע בה, הפקיד בידי שלושה ממחזותיו
לתרגום. וזהו הראשון שבהם שתירגמתי.
אבל ההצגה עצמה נדחתה מסיבות שונות,

מ ! 7וטטוב
כל חלננחתיה של נעמי
התגשמו בט1קי1

לא ייאמן כי יסופר. אני עדיין משפשפת את אוזני וחושבת:
הייתכן שבאי־שם כל כך רחוק כמו טוקיו, תזכה דווקא ישראל
הקטנה בפרס הראשון, ממש?
וספקנות זו אינה השפעה של רוח־הדור, חלילה וחס, כי אם
תוצאה של הנסיון המריר שהיה לישראל בפסטיבלי־זמר בין־
לאומיים בשנים האחרונות. אין זה סוד כי כל פסטיבל כזה
הוא עסק מיסחרי, כשהשופטים בו מתחשבים מאד באינטרסים
פרטיים, וקצת פחות בנימוקים מוסיקליים נאורים. ומאחר ולישראל
יש השפעה קטנה מאד בשוק הפיזמונים הבין־לאומי, סיימו
מרבית הפיזמונים שנשלחו מכאן באיזשהו מקום באמצע, לא
בין המצטיינים ולא בין המפגרים בתחרות.
אלא שלכל כלל יש יוצא מן הכלל,
והפעם זה טוקיו. שם אירגנה חברת יא־מאהא
הענקית, יצרנית כלי־המוסיקה הגדולה
ביפאן, פסטיבל זמר, והזמינה גם נציגות
ישראלית.
וראה זה פלא: אולי משום שיפאן מרוחקת,
ואולי משום שזה לה הפסטיבל הראשון,
והפוליטיקה עדיין לא הצטיידה
בגושים נציגיים בין חבר־השופטים, אבל
עובדה היא: דויד קריבושי, והצמד חדווה
ודוד, שנסעו בעיקר משום ש״למה לא
לנסוע ליפאן כשיש הזדמנות?״ זכו במקום
הראשון. וכדי להמחיש להם את הדבר,
קריבושי
גם שמו בידיהם היפאנים, מכניסי־האורחים
המפורסמים ביותר בעולם: שלושת אלפים דולר.
הייצור המוסיקלי שעשה נפלאות הוא הפזמון ״אני חולם על
נעמי״ ,שצעד עוד בארץ בראש מיצעדי הפיזמונים. אלא שהאמת

אישימוטו (יפאן)

ערסרי ב״יהגרי גזתזנזה״ ; חבר
סולז׳יניצין, ורבים אחרים. אלא שבפעם זו, נעשה הדבר ביותר
פאתום — ובפחות כשרון.
מה אפשר לעשות, איננו חיים ב״טוב שבעולמות האפשריים״,
וכאשר המחזה והבימוי (פיטר פריי) פונים ישר אל האינסטינקטים
הבסיסיים שלנו, מנסים לעורר תרעומת ורחמים בנוסח המלו־דרמות
האיטלקיות, נוצר הרושם שהדרמה רועמת לאמיתו ש7
דבר, בעיתונים, בכל בוקר.
ומילה אחת על השחקנים: אכן, זו משימה בלתי־אפשרית, אבל
ישראל בקר עמד בה. בניגוד לנסים עזיקרי — בלי השתפכויות.
בכעס כבוש ובאגרופים קפוצים, סחט מן המחזה את מה שלמעשה
לא היה בו: קריאת תגר על כל העולם כולו.

הדממה הצ׳כית צועקת בלונדון

וזררז ותר: שיר פדנגוגזו!
היא שהיה במקור שיר־פרסומת למוצרים של חברת עלית, שהופק
על־ידי חברי אפרס מון בתיזמורו של קריבושי.
המלחין השתתף כבר בעבר בפסטיבל־זמר ביוון, עם הזמרת
אלכסנדרה, שהשמיעה שם את נושא הסרט איריס. אז, חוץ מכבוד,
לא הושג הרבה. בינתיים הספיק המלחין להשתלם בארצות־הברית
בתיזמור ובעיבוד, ובשובו לארץ כבר המתינו לקוחותיו בתור,
ביניהם חדווה ודוד, שהיו גם כן קצת עולים חדשים מארה״ב.
לאחר התחלה כה מוצלחת, אפשר לצפות למשולש _ אולי לא
נצחי אבל מאושר בהחלט. ומי יודע, אולי בעתיד ישמשו נושאי
פרסומת של מקררים, מזגנים ומשקאות קלים כנושאי השראה
לנוסעי־פסטיבלים.

סבל — זה לא תיאטרוו

לי פרצוף נז ה...״

למחזה של ממש. אם כבר, זה מזכיר יותר רפורטז׳ה מומחזת
שדמויותיה מדקלמות כמו במסכת, ושופכות דמעות כה רבוו
עד שהצופה מרגיש עצמו משוחרר מן הצורך להוסיף עליהן.
כאשר במערכה השניה של המחזה נערכת חקירה, שמטרתד
לברר מדוע העז רב הקהילה לפצות פיו קצת יותר מן המותו
בדרשת יום־הכיפורים שלו, קל מאד להיזכר בכל החקירות שמאחורי
מסך־הברזל, שתוארו על-ידי ארתור קסטלר, ארתור לונדון

יהודי הדממה הוא אמצעי נוסף ברצונו הבוער של העיתונאי
אלי ויזל, להזעיק עולם ומלואו, להרעיש לקומם ולהעיר, נגד
רדיפות היהודים בברית־המועצות.
ובתור שכזה, המחזה צריך להיות חובה לכל איש בעל הכרה
מוסרית. על אחת כמה וכמה, במדינת ישראל, שפליטי שואות
שונות מסתופפים בה. סיפורה של קהילה יהודית גוססת תחת ״צוזי
המיפלגה״ ,כאשר הדת יורדת למחתרת והפיות נסתמים כדי
להבטיח את הקיום הפיסי, סיפור זה צריך וחייב להגיע לכל אוזן
אנושית.
אבל, כמו שאומר אחד מגיבוריו של ויזל :״סבל זה לא תירוץ״,
והעובדה שהמחזה נוגע בפצע פתוח אינה הופכת אותו עדיין

ואילמלא עקשנתו של יוסף כרמון, שהתאהב ,
גם הוא במחזה, מי יודע אם התרגום הזה
דשת בהתאם. אחר־כך, תיכנן השחקן היפאני
לא היה נשאר בסגירה.״
הידוע טושירו מיפונה להסריט את הסיפור
קטאקי את לביים
כרמון: אני משתדל
עם אקירו קורסואה.
כך שיהיה ברור לכל מי שיראה אותו, כי
״בינתיים, משהתעכב העניין, נגנב הרעיון
שני האנשים הנפגשים כאוייבים על אי
והאמריקאים עשו סרט בשם: גיהינום בפסי־בודד,
היו יכולים לחיות יחד אלף שנים
פיק, על אותו נושא: אמריקאי ויפאני נפבשלווה
ובנחת, לולא באה המלחמה. ובארץ
גשים על אי בודד, נלחמים זה בזה על
כדאי לחשוב על מסקנה זו פעמיים
קיומם׳ מתידדים והסוף, בסרט בשינויים
דן אלמגור :״אה־פרופו מסקנות, צבא קלים, פסימי למדי. נגד הסרט הוגש משפט
על פלאגיאט, והעניין ניגמר בפשרה
ואקטואליות: המחזה היה במקור סיפור קצר,
יוסף כרמץ :״בארץ אנו מציגים את
כבסיס למחזה טלוויזיה. כשהתחילה מלהמחזה
כמה שיותר ריאליסטי. המצב צריך
חמת ויאט־נאם, כתב וינסלברג גירסה מחו־

מחזה חדש, שהועלה לאחרונה על בימות לונדון, מזכיר לא מעט
ברוחו את יהודי הדממה. אולם אם לשפוט לפי תגובותיהם
של המבקרים הבריטיים, המדובר בהצגה מרשימה הרבה יותר.
הכוונה היא לפאלאץ׳ ,מחזה המוקדש לזכרו של הסטודנט הצ׳כ?
שהעלה עצמו באש בכיכר מרכזית של פראג.
המחזאי אלן בורנס רצה להדגיש עד כמה נוטה העולם *לשכוח;
את העוול שנעשה, וממשיך להתעסק בענייני דיומא. לשם כך
הוא משתמש בהצגתו בארבע בימות שונות, כשבכל אחת מהן
מתרחש משהו אחר, ואף אחד מאלה הניצבים על במה אחה
אינו שם ליבו למה שקורה על הבימות האחרות.
למשל, כאשר על אחת הבימות מתנהלת סצינת אהבה נוסח!
רומיאו ויוליד״ מתקוטט על הבימה השניה, זוג בורגני רגיל,
שעה שעל הבימה השלישית נשמעות סיסמאות פירסומת, ואילו
על הרביעית ניצב לו פאלאץ׳ בודד ונשכח מן העולם.
בסופו של דבר, מסביר המחזה, מעשהו של יאן פאלאץ׳ לאן
בא כמחאה נגד הכיבוש הסובייטי, אלא גם נגד אדישותו של
העולם, אשר עמד מנגד ולא עשה מאומה.

העירומים באופרה
שעה שאצלנו נערכים דיונים סוערים כמה דקות עירום יהיו
בקפוץ, ואיזו מין חווית־מין תהיה זו, העז מוסד מכובד וידוע
כמו סאדלרס וולם — בית אופרה גדול בלונדון, להעלות עירום
מפורש ומפורט על בימתו.
הדבר נעשה בביקור הבאלט המלכותי ההולנדי בבירת אנגליה.
בין הקטעים שביצעה הלהקה, היה גם אחד בשם ״תזוזות״,
מחול לארבעה גברים ואשה אחת, כולם עירומים כביום היוולדם.
ואם לא די בכך, חלק מן התפאורה של הבאלט היו סרטים
שהוצגו על מסך ענק, ובאחד הסרטים האלה צולם רקדן עירום,
מקרוב. מאד ,״כאילו רצה להוכיח מעל לכל ספק שהוא משתייך
למין זכר.״ כך, לפחות, התבטא מבקר לונדוני מכובד של העיתון
אובסרבר, שהמשיך וציין שהעירום לא פגע ברמה האמנותית
הגבוהה של ההצגה, אלא הוסיף לה פילפל.
אפשר בהחלט להבין אותו.

להיות מוחשי, השניים מוכרחים להידבר
האחד עם השני. לאחד יש מפוחית־פה, לשני
— כלי שגילף בעצמו. לכל אחד ישנה
משפחה בעורף, כל אחד רוצה לחיות בשקט
בסופו של דבר
אי לי :״מה שנפלא בעבודה, זה שה־פארטנר
שלי מיקצועי. שנינו באנו לעבודה
עם ידיעה טכנית של הדברים, ואת המשמעויות
אנחנו מגלים תוך כדי עבודה,
כדי מכות, חבטות וצחוקים. שלושה שבועות,
זה מספיק והותר כדי להעלות מחזה,
כשאתה עובד בצורה זו. שלושה חודשים

— לחפש את עצמך — זה ממש מיותר

דייל אישימוטו :״זה מזכיר לי
מיקרה שקרה לי עם שחקן אחד. בחור
יפהפה, שתמיד הדביקו לו תפקידים של
דוגמני מישחת־שיניים. הוא רצה להוכיח
למבקרים ולמפיקים שהוא גם שחקן דרמטי
מעולה, ושכר אותי לחמש הצגות באולם
של שנים־עשר כסאות, כדי שאשמש לו
כפארטנר בקטאקי. זה לא עזר לו, היו
רק שלוש הצגות, ואני קיבלתי אחר־כך
הרבה הצעות־עבודה

במדינה

1111 הצ 017

(צלהו
אוסנה

(,לאמ נו ת
עסקים מין עסקים
שכאלה

כל מי שקיווה לקבל מהכתובת התל־אבי־בית
המסויימת את השירותים המיוחדים
והמסויימים שהוא נזקק להם, התאכזב מרה.
צבי ביגלמן לא הלך עד הסוף.
עוד לפני השעה חמש אחר־הצהריים היו
סביב הבית מספר 53 ברחוב החשמונאים
בתל־אביב מאות סקרנים שהמתינו בקוצר־רוח
למעמד הפתיחה. בוטיק המין הראשון
עמד לפתוח את שעריו.
בשעה היעודה נפתחה הדלת, אך הסקרנים

רי שולחנות זכוכית. אי אפשר היה לראות
אותן. רק לקרוא את הכתוב על גבי האריזה.

בלירה. שלא כמו בעבר הפרוס־פקטים
כבר אינם מחולקים חינם. כל פרוספקט
מחירו לירה אחת.
את הסיבה לצעד זה נאות ביגלמן להסביר
:״חילקנו עד עכשיו כמה עשרות אלפים
פרוספקטים באמצעות הדואר. רבים הזמינו
פרוספקט בלי כל כוונה לקנות דבר מה
והדבר פשוט לא היה משתלם מבחינה
מסחרית״.
בחוץ התגודדו שכנים נרגזים. הם טענו
שרומו. הסביר יעקב שור )50( ,אחד מהפעילים
של הוועד שהוקם :״ביגלמן רימה
אותנו. עד הרגע האחרון הוא הבטיח שלא

,( ,דו ג מנו ת
,( ,ת ע שי ה

סרסו
^ ונתונות

,לום

שות

ססורט
הלמודים יתקימו פעמיים
בשבוע בשטות הערב
ב תל -א בי ב

זי המאה השלושים מציגים
• של דוד אבידן
•ט הנועז ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי

סקרנים בפתח בוטיק המין בתל־אכיב
אין הוא לא מתבייש?

יפתח בוטיק־מין בגלל שאנחנו השכנים מתנגדים.
היום ראינו בעיתון שכן פותחים
את הבוטיק זה לא הפקרות כאן, יש לי
נכדים. איך אני יובל להזמין אותם אלי
כשאני אדע שדבר כזה שוכן ממש מול
הבית שלי? מה הוא חושב לעצמו הביגלמן
הזה? אנחנו לא נעבור בשתיקה על ההפקרות
הזאת!״
הוסיפה שכנה מהבית ממול :״הבית שלנו
הוא הבית הנקי ביותר. עכשיו הוא מלוכלך.
אלו שבאים כאן עושים את הצרכים שלהם

סרט־חובה לכל ישראלי משכיל
מיבחן לבגרותו של הצופה הנועז
27 דקות של הרפתקה קולנועית בלתי־פוסקת, המתחילה והמסתיימת
בשריפת הסרט

1שיש לראותו לפחות פעמיים

י שעה בהקרנות מוזמנות. בלבד, לקיבוצים, מועדונים, בתי״ס תיכוניים (שביעיות־ות
בלבד) ,קאמפוסים, אוניברסיטאות ואולמות פרטיים.

׳״ מניע לכל טקוט בארץ, עב מקרן־צמוד, עד־פי־הזמנות
בנות מראש.
; בכתב אל: סרטי המאה השלושים, רח׳ שמשון ,11ת״א

בל למבוגרים מגיל 16 ומעלה

; העיתונות והרדיו על ״מין״:

אתי מן הסרט במה שאפשר לתאר כהלם מהול בתחושת חגיגיות נוחה, אני חושב,
ן׳ הוא סרט גדול
:ידן הינו משורר בין שהוא כותב שירים ובין שהוא עושה סרטים ...כוחו
ובידן במקוריות אי־אפשר לנתח סרט מסוג זה בכלי־ביקורת רגילים
(נתן גרוס, על המשמר)
נעלה מעשרים שנה היה הקולנוע הישראלי צריך להמתין עד שיבוא דווקא משורר
ויצעיד אותו צעד אחד קדימה, בכיוזן אליו שותף הקולנוע העולמי כולו.
טלא העז לעשות אף איש־קולנוע ישראלי, עשה המשורר דוד אבידן

מה קורה כשמפהד

(מנחם בן, גלי צח״ל)

(העולם הזה)

כירן תמים יותר משהוא עצמו סבור, טהור יותר משסבורים משמיציו וכישרוני
(זאב רב־נוף, דבר)
1משסבורים מתנגדיו החריפים
טיפול הטוטאלי ב,מין׳ נהפך הכול לסרט על מין, המורכב מסידרה של התפוצצויות,
(י. פ ,.מערים)
!שרות בחינה חשופה של מצב
הגנה עיצמ־ת
ג׳ודו — קרטה — ג׳ירג׳יטסו
קו ר סי ם

לגברי ם *

נ שי ם !#וי ל די ם

במכון חיפה לפיתוח גוף, הוספת משקל
לרזים, הרזיה, סאונה וטפולים רפואיים

מכון חיפה, רח׳ פרץ 25
טלפון 69433

סני ףנה רי ה, בנין קו לנו ע ״ הו ד ״

כעל ״ארוס״ צכי כיגלמן
חנות,

בוטיק!

שהמתינו בסבלנות אוכזבו קשות. צבי
ביגלמן, הנלחם מזה שנה וחצי בשלטונות
על־מנת לאפשר לו למכור את מוצרי ארוס
חירשה את הכניסה למוזמנים בלבד. יתר
הסקרנים נשארו תקועים בחוץ, עם הלשון
בחוץ.
בינתיים הגיעו למקום שתי ניידות משטרה
שהוזמנו על ידי השכנים, אך השוטרים
באו, נכנסו, הציצו במה שמתרחש, קיבלו
את חוברת ארוס 2ופנו לדרכם. לא לפני
שהשליטו קצת סדר לפני הכניסה.
מאוחר יותר הגיעו, גם מכבי האש
למקום, אך גם אלה החליטו לא להתערב
במעמד ההיסטורי.
גם המעטים המאושרים שהכניסה הורשתהי
להם יצאו חפויי־ראש. בסך הכל מצאו את
עצמם עומדים מול כמה מדפים שעליהם
נערמו ספרים שניתן להשיגם בכל חנות.
אלבום אהבה שדומה לו אפשר להשיג באמצעות
הדואר בארבעה מקורות, גרם ל־תיסכול.

עוד ניתן היה לראות בבוטיק המין
שכל כך התרגשו מפתיחתו? סוגי דאודורנ־טיס
שתורמים לאווירה בשעת האהבה. לשני
המינים נשים וגברים. אמצעי מניעה שביגלמן
החל להפיץ אותם עוד בתקופה שארוס שכנה
בשיכון בבלי בתל־אביב.
האטרקציות ממש, הפרוטזות למיניהן היו
ארוזות הרמטית בתוך תיקים מיוחדים מאחו־

עוויפו1
אם תפרוץ היום שריפה באיזור עמק
הירדן, עלול הדבר להיגמר בקטסטרופה.
תחנת הכבאים בצמח משותקת למעשה.
לפני שבועיים ננעלו שערי התחנה בפניו
של מפקד התחנה שלום קציר 57 יו״ר
ועד העובדים, יוסף קריטי, הודיע לו באלחוט
:״הוחלט בישיבה של כל העובדים
לא לאפשר לך להכנס לתחנה.״ קציר הגיע,
ראה שהשער סגור ומכונת הכיבוי ניצבת
לרוחב השער, חזר כלעומת שבא.
בפי העובדים סיפורים אין סוף להתרחשויות
המרגיזות שאירעו לאחרונה בתחנה.
שמואל חטיב ( )38 קצין ההדרכה של הכבאים
באיזור הצפון האחראי גם לתחנת
הכיבוי בקוניטרה, מספר :״באתי לבקש
העלאה בדרגה, נענתי בצעקות לך ל־פסיכיאטור
מוסיף
עובד אחר בעל תפקיד פיקודי
ואב לילד משותק, אשר יצא מחדרו של
המפקד בעיניים דומעות :״אין פעם אחת
שהוא שוכח לומר לי שהוא מחזיק אותי
בגלל מצבי המשפחתי.״
כבאי אחר מספר :״מזל ששמואל הטיב
תפס אותי ברגע האחרון והרגיע אותי,
אחרת לא יודע מה הייתי עושה לו...״
הוא נעצר בידי הטיב בשעה שחזר בריצה
ממחסן הכלים ובידיו מוט ברזל. הוא
הסביר :״פתאום הרגשתי שאני לא יכול
יותר, שהוא מתעלל בי כבתינוק שסרח.״
מי הוא המפקד הקשוח עצמו? למרבית

^ מדוע נעצר גאזי חאקקו כחשוד בהצתת בית גרושתו?

לקוח מתכונן במוצגי ״ארוס״
״דבר

כזה

צריך

לוויווז״

בחדר המדרגות שלנו, זו שכונה של אנשים
מבוגרים איך הוא לא מתבייש גועל־נפש

ביגלמן :״לנוכח ההתנגדות הודעתי שאיי
לא אפתח בוטיק מין כאן. מה שפתחתי כאן
זהו משרד. בתוך המשרד יש תצוגה. אנשים
יוכלו לבוא לכאן. להסתכל. אם ירצו יזמינו
ואת הסחורה ויקבלו באמצות הדואר.״
משחקי ילדים. כל חתני השמחה,
שמחתו של ביגלמן, התאספו במקום; אנשי
משרד המסחר והתעשיה, אנשי משרד הבריאות,
עורך־הדין יהודה רסלר, שטיפל בבג״צ
שהגישו נגד משרד המסחר והתעשיה. אפילו
רופאה היתר, במקום.
הרופאה שביקשה כמו כל הגברים שנכחו
בפתיחה, לשמור על עילום שמה, אמרה:
״אני סבורה שהבוטיק חיוני. מדוע שיהיו
אנשים אשר יסבלו כאשר יש פתרון
לבעייתם. טוב שנפתח דבר כזה כאן״.
היא לא היתד, היחידה שחייבה את
הבוטיק. יוסף שמקביץ, בעל מספרה שכן,
אמר :״דבר כזה צריך להיות. מדוע שלא
יהיה לנו בארץ דבר כזה, מה ההתרגשות

* אזי חאקק הוא הפטרון של רחוב
^ דיזנגוף בתל־אביב. הוא מאכיל ומשקה
על חשבונו אמנים, קציני־צבא, אישי־ציבור
וסתם אנשי בוהמה חסרי פרוסה. גאזי,
העושה את כספו בסטקיית הנמרים שליד
הצטלבות גהה בכביש פתח־תקוה, אינו
חס על כספו כאשר מדובר בבילויים. מדי
לילה, ניתן לראות אותו׳ מוקף בחבורה
עליזה של ידידים, במסעדה מפוארת או
במועדון לילה.
במקרים ובמקומות אלה מסיים את בילוי
הלילה כשהוא שתוי במקצת. הוא מוציא
אז מכיסיו חבילות של שטרות כסף,
נותן למלצרים ליטול מהם את החשבון,
לעיתים קרובות הוא שוכח גם להחזיר את
חבילות הכסף לכיסו.
אבל מי שחושב שהכסף אינו חשוב ל-
גאזי, אינו אלא טועה. סוף סוף הוא מר-
ויח אותו בזיעת אפו. כאשר חשד גאזי
במלצרים במורי ם באר ברחוב הירקון, שהם
נוטלים מחבילות כספו סכומים שהם
מעל ומעבר לחשבון, הוא הבטיח להם כי
בכך החשבון עוד לא נפרע.
אולם יותר מאשר המלצרים עשתה לו
צרות אשתו, הלוא היא רבקה, המוכרת
יותר בכינויה צ׳ה־צ׳ה. צ׳ה־צ׳ה, רזה,
דינאמית וקנאית מאוד, שמרה את גאז׳׳
בכל צעדיו וטיפלה בו בכל בילוייו. אולם
לפני מספר חדשים התאהב גאזי בצעירה
גרושה מכרם התימנים בשם אביבה. הוא
החל לבלות בחברתה. כאשר נודע הדבר
לצה׳צ׳ה, בערה בה חמתה להשחית. היא
פרצה לביתה של אביבה הזהירה אותה
כי תפסיק להתעלק עם גאזי. האזהרות
לא הועילו, גם כאשר לווו בסטירות־לחי.
הגדולה?״.
אבל רבים היו מאוכזבים. אמר עורך־דין
עלום־שם :״ביקרתי בחוץ־לארץ במקומות
דומים, אך שם היה מה לראות. כאן זה
ברמה של משחקי ילדים. שום דבר לא חדש.
״אני מתפלא על ביגלמן. אם כבר אז
שיהיה בוטיק מין ולא בית־מרקחת

תחנת כבאים מתעלל בפיקודיו?

במכבי־האש
ד,פלא הוא חבר
עד לפני 8שנים
סרן. הוא החל
עובדים. לא עבר

קיבוץ שער־הגולן, שירת
בחיל החימוש בדרגת רב־את
דרכו כאיש ועד הזמן
רב עד שקיבל דרגת

מפקד בבאי צמח, קציר

מורד יוסף קריטי
ההודעה

נמסרה

ב אל חוט

הגינות״

רש״פ (דרגה המקבילה לרב סרן).
הכבאים טוענים שזכה בדרגה בשל דרגתו
הצבאית ולא בשל יכולתו ככבאי. למעשה
הוא כמעט ואיננו משתתף בכיבוי
שריפות. רק בשריפות־ענק כמו בביתר,חרושת
ספן הוא הגיע על מנת לפקד.
אחד הקצינים סיפר :״הוא לא עבר כל
קורס השתלמות. ואין לו מושג בחומרים
לכיבוי שריפות. אך מדי פעם הוא מחליט
להדריך אותנו. כל כבאי מתחיל יודע יו
היחסים
בין גאזי וצ׳ה־צ׳ה, התחדדו עוד
יותר, כאשר חשד גאזי כי אשתו לשעבר
משכה מחשבון הבנק שלו צ׳קים ללא
ידיעתו. צ׳ה־צ׳ה נעלבה מהחשדות׳ בישרה
לגאזי כי אין לו מה לחפש יותר בדירתם.
ואז, לילה אחד׳ עלו באש גם מורים
באר וגם ביתה של צ׳ה־צ׳ה. ומכיון של
בעלי
שני המקומות היו חשדות מבוססים
כי ידו של גאזי בדבר, מיהרה המשטרה
לעצור את גאזי כחשוד בהצתה.
האם אומנם היו השריפות פרי נקמתו
הבוערת של גאזי? על כך יצטרך להשיב
בית־המשפט, אם תמצא המשטרה די הוכחות
כדי להעמיד את גאזי לדין.

גאזי חאקק וידידתו

חינון־
מחיר ההתגדות
במורה להתעמלות
האם בגלל ציון 4במיקצוע ההתעמלות
תר ממנו.״
״ארבעת הדפוקים.״ הטרור החל
בתחנה עם תחילת כהונתו של קציר כמפקד.
הוא רצה לפטו את הכבאי בני
טמיר בגלל שהלה לא הסכים עם דעותיו,
ניסה לאסוף חתימות־הסכמד, אצל הכבאים.
אלו שסירבו לחתום אמנון סעיד,
אדמון בן־אדיבה ואלימלך אלברט נקראו
מעתה ״ארבעת הדפוקים.״ הם אינם עולים
בדרגה למרות שנות הוותק שלהם. גם נאסר
עליהם להישאר במשמרת אחת יחד:
״הם מסוכנים,״ אמר הבום.
קציר טוען :״נשארתי בין האחרונים שיש
בהם עדיין מעט הגינות,״ הכבאים מ־צידם
טוענים שהוא מונע מהם את התנאים
האלמנטריים שאושרו על ידי משרד הפנים.
חוקת המדינה לגבי עובדים אומרת
שלרשותם עומדים שני ימי־בחירה בשנה,
אבל הכבאים של צמח לא זכו להתענג
על יום־בחירה מזה שמונה שנים. גם
סוודרים הם לא קיבלו. גם לא מעילי־חורף.
אפילו לא מגפיים.
לעומת זאת פיתח מפקד התחנה לעצמו
חוש מיוחד לשמות. באימון האחרון נשמעה
צעקתו של קציר ברמקול שנשמע בכל
עמק הירדן :״תוריד את החמורים מהמכונה...״
הוא צעק לעבר קצין הכיבוי
חטיב.
כיצד מגיב על האשמות חמורות אלו
קציר עצמו? בחדרו מאחורי המכתבה הוא
טען :״שום פרטים על תנאי העבודה. כעת
יש ועדה הדנה בנושא. לדבר על תנאי
העבודה זה סוב־יודיציה.״
אבל העובדים לא היו שותפים לשאננותו
של ״הבוס״ ,הכריזו על שביתת אזהרה
בת 24 שעות שבוצעה בהסכמת מועצת
הפועלים. לאחר מכן חתמו כולם על
עצומה הקוראת לחליף את המפקד. סיסמתם:
שלום בצמח בלי שלום קציר.״

כדאי להפסיד תעודת הנדסאי לאחר חמש
וחצי שנות לימוד? לפי דעתו של שלמה
וינר 20 תלמיד בית־הספר אורם ביד-
סינגלובסקי, זה לא משתלם. כי בשל ציון
עלוב זה הוא לא יקבל את התעודה הנחוצה
לו בהמשך דרכו בחיים.
לשלמה יש שיטות משלו כיצד למחות
על עוול. הוא מנהל שביתת־שבת במסידרו־נות
בית־הספר.
מדוע? הוא אומר :״עד היום לא היו
לי בעיות אישיות בבית־הספר. הייתי תלמיד
די טוב. שיעורי ההתעמלות לא היו
חביבים עלי וזאת בשל אופיו של המורה
משה שרם• באחת ההזדמנויות בהן יצא
לנו לדבר בארבע עיניים, אמרתי לו
מהי דעתי עליו, דיעה המשקפת את דעתם
של רוב תלמידי בית־הספר.״ ״המורה,״
אמרתי לו, שייך לטיפוס המכונה, עבד
כי ימלוך״׳.
״לאחר שאמרתי לו את דעתי האישית
הבטיח המורה קבל עם ועדה כי ידפוק
אותי, בכך שיתן לי את הציון .4״
״אני לא יכול לעזור דך.״ כאשר
שמע שלמה שהתעודה שלו לא תימסר לידיו,
בגלל הציון המכשיל, שלח מכתב
בהול למנהל בית־הספר וביקש להיפגש
עימו באופן דחוף. לאחר חמישה חודשים
קיבל שלמה הודעה ממזכירות בית־הספר
כי עניינו בטיפול והוא יכול לבוא למנהל.
נרגש התייצב שלמה בפני המנהל ושיטח
בפניו את טענותיו. המנהל לא היה
מסוגל לעזור לו. הוא אמר באנחה :״לך
תדבר עם המורה אני לא יכול לעזור לך.״
״גם אני לא יכול,״ השיב שלמה ,״המורה
שרם אינו מד,וותרנים.״
היום עובד שלמה באלקטרוניקה, ועל
מנת להשלים טכנית את תעודתו, מבחינה
מינהלית, הוא לא יקבל את התעודה בשל
עוונות־ד,ילדות שלו בהתעמלות. אך אל דאגה
:״תיירים רבים באים אלינו לבית־הספר.
המנהל לא יסכים שהתיירים יראו
תלמיד שובת, במיקרה כזה הם עלולים
להפסיק את תרומותיהם.״ הוא אומר בביטחון

מה ״שמוכיח ששיטות סחטנות מצליחות
לפעמים לא רק בקרב המבוגרים.

שירוק חשבונות בין דוש ודן בך אמוץ
השבוע

גתקבל במערכת

מכמב מידי קריאל^

״דוש״) כרדוש, כו הגיב על דבריו של דן בן־אמוץ
:מדודו בשבוע שעבר
דוש צירף למכתבו במה דוגמות של ערבים מי-

לדן, שלו ם!
אתה מאכזב אומי. באיש שלא מזמן טען בפומבי שסילפו
יזת דבריו ומעשיו בזדון (פרשת הדירות שלן) — ציפיתי
.ז3וך רגישות יתר לגבי האמת, חצאי״אמת וסתם השמצה.
סילפת את דברי ומעשי על״ידי ציטוט מקוטע והתעלמות
מאותם הפסוקים ב״דיסרטאציח״ שלי, המגדירים את עמדתי
נדיוק המקסימאלי.
לא יתכן שאדם פיקח כמוך לא יבין את עיקר טיעוני
נמאמר: על ״ההבדל הקטן״ והמכריע בין קליעה למטרה
ספציפית ולבין הכללה.
תמצא ב״כתבי האינסופיים״ ערבים מכוערים, יחד עם
יהודים מכוערים למכביר (דתיים למשל שמקללים אותי אחרי
כל קריקאטורה, המטפלת בעניני חופש הדת — ,רופאים,
במדינה סמים

בים, בבי שצייר אותם בהזדמגמות שוגות
להלן מבתבו של דוש והקאריקטורות ששלח

ומתחתן תשובתו של דן בך אמוץ בצירוף?אריק
טורה אחרת של דוש, לפי בחירתו של דן.
באלט החשיש
השוטרים ניסו לאתר את כתובתה של
מרגרט או;,בריין באילת ובתל־אביב אולם
לא הצליחו למצאה. מרגרט החליפה מדי
פעם את כתובת מגוריה. אחרי ששלחה
בדואר אילת לקנדה חבילה שהכילה 500
גרם חשיש, נעלמו עקבותיה.
יום אחד גילו השוטרים בנמל התעופה
בלוד את מרגרט היפה, כשהיא עומדת
לעלות למטוס שיטיסה לקנדה. הם עצרו
אותה מיד. בחיפוש שנערך על גופה, הסתבר
כי מרגרט לא סמכה רק על שירותי
הדואר. במחוך שהיה כרוך סביב גיזרתה
הנאה נמצאו ארבעה קילוגרם חשיש. לא
פחות אבל גם לא יותר.
בחקירה לא הסתירה מרגרט את מקור
החשיש: היא בילתה חופשה נעימה בחוף
ההיפים באילת. מישהו שם ביקש ממנה

שרים, פועלים פקידים ועוד) אך כפי שכתבתי, אני משתדל
בכנות ובעקביות לא לעורר שנאה לגבי ה־ערבי כעם או
ציבור שלם. הנה לך כמה דוגמאות לתיאור ה־ערבי (להבדיל
ממנהיגים, חבלנים, או קציני ״המהפכות״ באותו ציור
שפרסמת) שבעיצובו השתדלתי, עד כמה שהביטוי הקריקא״
טורלי מאפשר זאת, להציגו כיצור אנושי ומכובד.
על כן, להאשים אותי בצביעות, בהסתה גזעית — ,לרמוז
על אותו מקור משותף (נאצי כנראה) ממנו שואבים קרי־קאטוריסטים
ערביים, סובייטיים ואני, כמוני כמותם— ,
הרי זאת השמצה מכוערת וזדונית.
מעציב אותי להווכח שוב שהבדלי השקפות עשויים להשכיח
את כללי ה 111 ? 1^ ¥והיושר האינטלקטואלי.
בצער

ק. גרדוש
מכריחה או׳כריאן ואביה
הנאום לא הושמע

לדו ש של 1ם (תמורת שטחים)
שנינו מאוכזבים. אתה ממני ואני ממך. אבל מה אפשר לעשות?
הבדלי השקפות מרחיקים זה מזה גם את הטובים בידידים.
ולעניין: זה שנים שאני עוקב בסקרנות אחר עבודתך בעתונות
העברית, ואני זוכר עשרות קריקטורות בהן הצגת את ה־ערבי
כדמות הנחשבת בעיני רבים כנלעגת, עלובה ומגוחכת. רבים
מן הערבים שלך הזכירו לי את דמויות היהודים בקריקטורות
האנטישימיות.
לא האשמתי אותך בצביעות ובנסיון לעורר שינאה לגבי הערבי
כעם או ציבור שלם. אתה בסך הכל ציירת את הערבי כדמות
נלעגת ,״מצחיקה״ ,עלובה ודוחה. היהודי החדש, הגאה והיפה,
שראה את הערבי שלך, עלול היה להגיע למסקנה ההגיונית ש״שרץ
זה אינו בן־אדם כמונו, ומותר, אפילו רצוי, לדרום אותו!״
עשית לעצמך במיקרים רבים מאד מלאכה קלה, ומי יודע? אולי
באמת אין מיפלט מהכללות צורניות בשטח הקריקטורה הפוליטית.
התוכל להישבע, מר גרדוש, שמעולם לא פנית בקריקטורות
שלך אל האינטרסים הפרימיטיביים של הקהל?
לא הייתי מתקיף אותך על השמצת הערבי, לולא מאמרך
הנרגש נגד חבריך למקצוע בברית־המועצות ומצריים. אני חושב
שהם עומדים לפני הבעיות שאתה עומד לפניהן יום־יום ולפעמים,

בדרך דומה. ויכול להיות שבאמת אין אפשרות אחרת. ככה הציגו
הצרפתים את הגרמנים, האמריקאים את היפאנים, הגרמנים את
הרוסים והרוסים את היהודים.
ואין טעם להתרגש מזה, מר דוש. אפילו הקריקטורות הנאציות
על היהודים לא עוררו בי זעם. אני מתכוון לדמות היהודי, ולא
לנושא. היהודי בקריקטורות האנטישמיות ביותר לא נראה בעיני
עלוב, דוחה, מעורר סלידה ובלתי־אנושי. אינני רואה כל סיבה
להעלב. אני מכיר יהודים רבים הנראים כך בחיים. מנהיגי
פועלים, אנשי מדע, חברי כנסת, מוסיקאים וסתם יהודים
פשוטים וטובים.
רק אדם שהיה רוצה לראות את היהודי החדש כצעיר בלונדי,
תכול־עיניים, תמיר ונאה מסוגל לראות בדמות היהודי המסורתי,
כפי שהיא מופיעה בקריקטורות האנטישמיות — דמות מעוררת
סלידה. בעיני הדמות הזו אינה מכוערת ואינה יפה. אני מבין
שבקריקטורות, כמו בכל הכללה אחרת, רבים רואים את עצמם
נפגעים. אני לא מוצא את עצמי נעלב.
תמשיך, איפוא, לצייר את הערבי שלך כפי שציירת אותו עד כה.
רק, למען ההגינות האינטלקטואלית, חדל לכתוב דיסרטאציות על
מוסריותם או אי־מוסריותם של קריקטוריסטים, המנסים ללא
מילים לקבוע בתודעת הקהל שלהם את דמות האוייב כפי שמדיניותה
הרשמית של ממשלתם מנסה להציגה.

לעשות לו טובה, להעביר למענו חבילת
חשיש לקנדה. מרגרט לא רק ששמחה לסייע
לו, אלא גם ראתה בכך מעין שליחות:
״אינני פוחדת,״ אמרה ,״אם יתפסו אותי
תהיה לי לפחות אפשרות להסביר בבית־המשפט
עד כמה חשוב להתיר את השימוש
בסמים לכל מי שזקוק לכך.״
ההזדמנות לכך ניתנה לה, אלא שמרגרט
לא השתמשה בה.
האב בא מקנדה. פרקליטה של מר־גרט,
עורכת־דין נירה לידסקי, מיהרה להזעיק
לארץ את אביה, דמות ידועה ומכובדת
בקנדה. לפני שלוש שנים שלח את
בתו ללמוד באלט בלונדון. היא היתד, תלמידה
מצטיינת נבחרה גם להשתתף בסרט
באלט. מהכסף שההדחה רכשה ברטים טיסה
מסביב לעולם, מימנה את סיוריה וכך
גם הגיעה לישראל.
בארץ עמדה מרגרט להצטרף ללהקת
המחול של בת־דור, אלא שאז פגשה בצעיר
הקנדי שהציע לה את העיסקה: כרטיס
טיסה לקנדה ועוד אלף דולר במזומן תמורת
העברת החשיש לבית־מלון ידוע במונטריאול.
אלף
הדולרים לא עניינו אותה במיוחד.
עובדה: זמן קצר אחרי שנתן לה את הכסף,
חזר אליה הבחור שמסר לה את החשיש,
סיפר כי הוא רעב ללחם ומרגרט החזירה
לו את הכסף.
היא הכינה לעצמה נאום ארוך ומפורט
בו רצתה להסביר לשופטים עד כמה לא
עשתה רע לאיש ועד כמה היא רק רוצה
לעזור לנצרכי הסמים בכל רחבי העולם.
ברגע האחרון הצליחו אביה ופרקליטתה
לשכנע אותה שהשופטים לא יבינו כל כך
את תוכן נאומה והיא ויתרה עליו בלב
כבד.
בבית־המשפט טענה עורכת־דין לידסקי
כי תולדות חייה של מרגרט מוכחים כי
נפלה קורבן לחבורה שניצלה את תמימותה,
הבטיחה כי אם תשוחרר יקחה אביה מיד
חזרה לקנדה.
השופטים לא השתכנעו. הם גזרו על
מרגרט היפה שנת מאסר בפועל מיום
מעצרה.

£יום לפני בריחתו לחדל מסר אליהו מייזל ,״מלר הסרסורים״
המואשם בהשתייכות ל״מאפיה״ ,את וידויו לגש & ס ר 1ר
עם המשטרה, ובמיוחד לא בנסיבות כמו
שהיו באותו לילה. כשהיה בקירבת מקום
לתקרית היריות.
המשטרה מנסה להפחיד את האנשים.
הם מספרים שתל־אביב הפכה לשיקאגו
וה מאפיה שולטת כאן. איזה מאפיה? מה
פתאום מאפיה? באים יהודים טובים, אל־ג׳ירים,
מארוקאים וצרפתים, עם הרבה
כסף לארץ. הם רוצים להשקיע את הכסף
שלהם בארץ ולהיות אזרחים טובים
במדינה. אבל לא נותנים להם.
אני עוזר להם בזאת בלי כל טובת

דיעות שהופיעו השבוע בעי*
תוגות סיפרו כי אליהו מייזל,
המכונה ״איו״ (מתחרז עם דייו)
אחת הדמויות הידועות בעולם התחתון
הישראלי, ומי ששוחרר לא
מכבר בערבות של 5000ל״י אחרי
שנעיצר בחשוד באיומים וב*
נסיון סחיטה מבעלי מועדון ״טי
פאנ׳ים״ נמלט מהארץ.
ערב צאתו מהארץ שוחח איו
עם כתב ״העולם הזה״ ,דיבר
בחופשיות ובגלוי על נסיעתו מהארת
,,שלדבריו לא היתה כרי*
הה. זהו סיפורו האישי של איו:

הנאה. אני אוהב לעזור לאנשים, ולא
חשוב מי הם היו. אני אוהב אנשים וילדים.

זה שאנשים באים אלי ומבקשים
ממני עצות איך להסתדר בארץ, זה כבר
עו שה אותנו למאפיה? זה? זה חנטריש!
כאילו יש בכלל מישהו שתפסו אותו בגלל
שאיים. זה הכל סיפורים בשביל לבלבל
את המוח לאנשים.
פתאום הפכו את סלומון אבו לאיש
מאפיה למרות שכולם יודעים שהוא לא
מסוגל אפילו להרוג זבוב. וזה האיש שלפי
דברי המשטרה הרג שני אנשים ליד
כיכר מוגרבי לעיני כל הזונות והסרסורים.
מה זה פה? .מאפיה של פרימיטיבים?

בימים הקרובים אני עומד לנסוע לביקור
לבלגיה. אני לא בורח מכאן. אני
חי פה, אוהב את הארץ, הזאת ורוצה להמשיך
לחיות כאן. יש לי אישור מהמשטרה,
שניתן לי אחרי ששוחררתי בער״
בות עצמית שאני יכול לעזוב את הארץ.
אולי נתנו לי את זה מפני שחשבו שאני
אצא ולא אחזור. אבל אני אחזור.
קוראים לי איו. היום אני בן .35 כולם
יודעים שאני בחור טוב, כזה שמוכן לעזור
לאנשים עם כל הלב. גם לבחורות
אני מוכן לעזור׳ אז לא פלא שהם, אוהבות
אותי.
יש כאלה שאומרים שאני מנהיג בעולם
התחתון, אבל זאת סתם הוצאת־דיבה. נכון
שפעם הייתי סרסור, אבל כבר מזמן הפסקתי
עם המקצוע הזה. יש לי עכשיו שתי
חנויות למכירת פיסטוקים וגרעינים ואני
מתפרנס מזה בכבוד.

ן ן בענין הזה של שמירה על הבארים
והדיסקוטקים בתל־אביב יש מונופול. זה
המונופול ששייר לישראל דנוך, וזה שטח
סגור שאף אחד לא יכול לדחוף את האף
שלו שם ולא להכניס שם רגל.
אפילו אם היה אפשר להכנס לעסק הזה,
אף אחד לא היה מעונין בזה. מד,
פתאום להיהפך לסוכנים של המשטרה
בלי שום סיבה? ידוע שמי ששומר במועדון
צריך לעשות רשימה של מי שנכנס
ויוצא ולמסור אותה למשטרה. על
התפקיד הזה אין הרבה קופצים. אנשים
המכבדים את עצמם לא רבים כדי להתעסק
בעסקים האלה.
הרקע האמיתי של כל מה שקורה ב

חצי
פולני, חצי טוניסאי
ך ש לי שם פולני, אבל אני בעצם
טוניסאי. זה ענין פשוט מאוד. אבא
שלי היה ציוני גדול שנולד בפולניה והוא
בא לטוניס כדי לשלוח יהודים טובים לפלסטינה.
הוא נתקע בטוניס, התחתן שם
עם האמא שלי והמשיך לשלוח יהודים
לארץ־ישראל• הוא בעצמו נשאר לגור בטונים
ועד היום זוכרים אותו כל אלה
שהוא עזר להם לעלות ומכבדים אותו
מאוד. לא פעם שואלים אותי איך זה ל־טוניסאי
כמוני יש שם אשכנזי. ככה זה:
אני חצי־חצי. לכן אני חי ביחסים טובים
עם שתי העדות. אני גם נורא אוהב ילדים
קטנים וכלבים.
בצרפת הייתי פושע. גאנגסטר של ממש,
כמו שרואים בסרטים. אבל הייתי גאנג־סטר
בודד. את כל העבודות הייתי עושה
לבד, בלי שותפים. זה לא נכון מה שמספרים
עלי כאילו אסור לי יותר לשוב
לצרפת, וכאילו גירשו אותי משם לצמיתות.
עובדה: בשנים האחרונות ביקרתי
כמה פעמים בצרפת ואולי אבקר שם גם
כשאהיה עכשיו בחוץ־לארץ. עליתי לארץ
ב־ .1948 ומאז יש לי עסקים עם המשטרה.
ישבתי ארבע שנים רצופות. אבל למה? אף
פעם לא הייתי גנב ולא שודד. אם ישבתי׳
בבית־סוהר זה בגלל עסקים עם בחורות
או קטטות.
כי כמה שהיו לי עניינים עם המשטרה
— יש לי כבוד. ואם מעליבים אותי
אז אני מתעצבן ומוכרח להגיב. בגלל זד,
שאני שומר על הכבוד שלי אני מסתבך.
כל העסקים עם המשטרה הביאו לכך
שהמשטרה רודפת אותי בלי כל סיבה.
אחרי שנגנב הכתר של מריה הקדושה
מכנסיית הקבר הקדוש בירושלים, את מי
תבוא המשטרה לעצור? אותי! באו ועצרו
דווקא אותי ביפו. אני לא מבין למה. איזה
ענינים יש לי עם מריה הקדושה?

עסק פוליטי
ך* משטרה יודעת טוב מאוד ש-

ז מן האח רון, זה בכלל לא עניין של איזו

אליהו מייזל
״אני אוהב כלבים, אנ שים וילדים״

מזרחי ואהרון אלמליח ברחוב אלנבי ב־תל־אביב,
עצרה אותי המשטרה כחשוד ל־
28 ימים.
אני לא מבין אותם. כולם יודעים שאני
מתעסק עם בחורות, אבל למה פתאום
רצח? נכון שבצרפת הייתי גאנגסטר, אבל
בארץ אף לא התעסקתי בענינים כאלה ואף
פעם לא הלכתי עם נשק. המשטרה
יכולה לבוא ולהעיד שאף פעם לא מצאו
אצלי לא רק אקדח אלא אפילו סכין הכי
קטן. בשביל מה לבן־אדם שמתעסק עם

טובים מימי הילדות. אז מה פתאום אני
אלך להרוג אותו?
גם את סלומון איו׳ זה שמאשימים עכשיו
ברצח של עזרא מזרחי, אני מכיר.
הוא. ,כמוני, היה חבר טוב של עזרא.
עכשיו הוא יושב ונאשם ברצח מפני שהיה
בסביבה כאשר ירו במזרחי ואלמליח.
אבו ידע שהמשטרה מחפשת אחריו, אבל
צענין אחר: ענין של איזו בחורה שנעלמה
אחרי שהתלוננה נגדו במשטרה. המשטרה
יודעת שהבת הזאת הוברחה לחוץ־

מאפיה שבאה לארץ והתחילה לעבוד כאן.
על הרקע האמיתי העיתונים לא רוצים
לכתוב, כי זה ענין פוליטי.
צריך לדעת שהרבה אנשים, כמו עזרא
מזרחי למשל, היו קבלני קולות טובים
בזמן הבחירות לכנסת ולעיריות. אז, תמורת
העבודה שלהם בגיוס קולות, הבטיחו
להם כל מיני הבטחות. הבטיחו לתת
להם כל מיני פריבילגיות להתעסק בדברים
שאנשים סתם לא מקבלים רשיון בשביל

לפני הבחירות קל להבטיח. אבל כשצריך
לקיים את ההבטחות זה קשה יותר.
מי שהבטיח לא יכול לעמוד בהבטחות
שלו לקיים אותן. ואז, במקום שיצא הסוד
יצא הריב. אבל את הענינים האלה המשטרה
לא מעונינת לגלות.
זהו מה שרציתי להגיד. אני לא שייך
לשום מאפיה, מפני שאין מאפיה בכל הארץ.
ואם אני נוסע מכאן זה לא מפני שאני
עוזב את הארץ, אני את הארץ הזאת
לא אעזוב לעולם. אבל אסור לי לנסוע
לטייל קצת בעולם? זה שכמעט חצי השנים
שלי ישבתי בבית־סוהר זה לא אומר
שאני צריך להיות כל חיי אזרח ממדרגה
שניה במדינה.
אם יתפסו אותי במשהו שאעשה נגד
החוק — סחתן. אבל סתם לעצור אותי,
להחזיק אותי כמעט חודש במעצר ואחר
כך לשחרר אותי כאילו עצרו אותי בשביל
עבירה אחרת ולא רצח, זה רק מוכיח ש־

קולנוע
מהפכת מיו
נו ס ח לורנס
נשים אוהבו ת (סטודיו, תל-
אביב, אנגליה) — הוא סרט-
יוקרה, שיזכה בוודאי לכל השב חים
האפשריים ובמידה מסויימת של צדק. הוא מבוסס
על ספרו הייצוגי ביותר של ד־ה. לורנס, האנגלי שהיה
מנביאי מהפיכת־המין במאה זו. הוא עשוי בטעם רב,
מצולם היטב, מבויים בקפדנות ומשוחק בכשרון רב.
הסיפור עליו התבסס לורניס, כדי להוכיח עד כמה
כבולים בני-דורו בשלשלות של דעות קדומות, תסביכים
ומעצורים, בגלל חינוך והתנהגות מינית לקוייה, מפגיש
שתי אחיות עם שני גברים, ומתאר את היחסים ביניהם.
מצד אחד, יחסים בריאים ונורמליים בין אחת מן
האחיות למורה לטבע, מצד שני — יחסי ם מעוותים
ומוזרים בין האחות השנייה ליורש מכרות-פחם. יחסים
לא-טבעיים, בשל היותה פריג׳ידית.
ואם לא די בכן, הקשר בין שני הגברים מראה כי
לורנס עצמו ראה בידידות מסוג זה דבר נעלה יותר
מיחסי־המין השיגרתיים, דבר הניצב על גבול ההומוסקסואליות
(ואולי אפילו עובר אותו).
בכל אופן, הטענה של הסופר היא כי אין בעולם יחסי״
מין פסולים. פסולים הם רק הנסיונות להחניק את הנט-
יות הטבעיות של האדם בסוג זה או אחר של יחסים.
אלא שכל זה נכתב בימי מלחמת־העולם הראשונה,
ומאז, כידוע, הומצאה הגלולה, וההו מוסקסואלי ם צוע-
תדריך כטלוויזיה
* * הנרדף (יום ד8.20 /׳ ארצות־הברית)
— סיפורו של אדם הנרדף כל
חייו על־ידי פחד שאינו יכול להסביר את
פשרו. עם רוברט מיצ׳ם.

תל־אביכ

תלמידי פנימיה מתמרדים נגד המוסד בו
הם לומדים, כסמל למרד הנעורים נגד
המימסד בכלל. סרט סרקסטי, מבויים ו__
משותק
_בכישרון.

וודסטוק

גי\2ם־ר\ וריר; פריגייריגז ויגרש ששיר
דים בגאון בניו־יורק ועורכים הפגנות-מחאה, וכל אותן
המהפכות שלורנס ניסה לחולל עומדות להפוך למוצגים
היסטוריים. לכן, למרות שאלן בייטס, אוליבר ריד,
גלנדה ג׳קסון וג׳ני למדן משחקים היטב, וסצינות מסו-
יימות (כמו הבלט המאולתר, או בעיקר המאבק בין
שני הגברים העירומים) אין הסרט מסעיר במיוחד.
ירושלים הארורים

(חן׳ איטליה) —

עליית הנאצים בגרמניה, כפי שהיא משתקפת
בקורות משפחת תעשיינים גדולה.
בימוי וצילום מרשימים.

חיפה

ב קיי ב

תודה לאל
זלצגזיוה

רורבו נכרינזבוי *.איפה גרגורי?
נוכחותה של ג׳ולי כריסטי על הבד מעוררת אהדה בטבעיות
ובספונטניות הרבה שבכל התנהגותה. ג׳ון הורט
כאחיה המופרע של הנערה המאוהבת, יוצר דמות מעניינת•
אבל לא די בשני שחקנים מוכשרים אלה כדי
להעניק לסרט את העניין החסר בו.

לז לי דו ה,
ט עו ת במיספר
( *42 : 6אוריין, תל־אביב, ישראל)
— מי שהחליט לקרוא
לסרט הביוגראפי על חיי דויד
בן־גוריון בשם ״ 42:6״ ,לפי פרק מ״ב פסוק ו׳ בספר
ישעיהו, לקח על עצמו סיכון גדול, משום שכל מבקר
שיראה את הסרט, ימצא בוודאי לנבון להשתמש בהגדרה
קולעת ותנ״כית לא פחות: קוהלת, פרק א׳ פסוק ב׳:
״הבל הבלים, אמר קוהלת הבל הבלים הכל הבל.״
והגדרה קולעת מזו קשה למצוא. כי הסרט על דויד
בן״גוריון עוסק אולי בדברים רבים, אבל בוודאי לא בדויד
בן־גוריון. אמנם דמותו מוזכרת בהתחלה, אבל אחר־כך
היא מיטשטשת בין שאר הפרטים על הישוב העברי. אפילו
יריביו הגדולים ביותר צריכים להודות כי דמותו מרשי מה,
חשובה ורב״גונית הרבה יותר מכפי שהיא נראית
בסרט. ואם להזכיר את בל אותם הפרטים בחייו הנעדרים
מ״ 42:6״ ,הרי שקצר באן המקום לבן, ואין ספק שהיו
מספיקים לסרט נוסף באורן מלא.
לעומת זאת, אם מתיימר הסרט לתאר את תולדות
הישוב העברי בארץ, הרי שהדמויות והמאורעות החסרים
בו היו ממלאים בקלות רבה ספר היסטוריה עב״כרס. שלא
לדבר על שהתפיסה, לפיה רואים רק ערבים אכזריים
ויהודים מיסכנים (הסצינה הארוכה והמפורטת ביותר
בסרט היא קרב לטרון האומלל) עלולה לבלבל צופים
מסויימים: כיצד זכו יהודים אלה בארץ, אם בל מה שהם
יודעים זה ליהרג, ואין לחם מושג כיצד להחזיר מכה?

(אסתר,

ארצות־

הברית) — סרט תעודתי על פסטיבל ה־
״פופ״ ,המדגיש את המניעים הפוליטיים
שדחפו את הזמרים ואת הקהל בפסטיבל
זה. חובבי פיזמונים וסוציולוגים יהנו מאד.
של ג׳ורג׳ ס. סקוט.

ההודאה (אורה, צרפת) —
משפטי־הראווה של סלאנסקי, כפי שתוארו,
על־ידי אחד שהתנסה בהם על בשרו, אר־תור
לונדון, שר צ׳כי לשעבר. מישחק (איב
מונטאן) ובימוי (קוסטא גבראס) משכנעים.

מ חפ שי ם
את המטמון
היכן אתה, גרגורי ז (גור-
דון, תל״אביב, אנגליה) — אם
הדרך לגיהינום רצופה בכוונות

טובות, רצופה הדרך לסרטים ברעיונות טובים.
למשל, כמו ב״היכן אתה, גרגורי?״ סרט בו מתאהבת
נערה בבחור שלא ראתה מימיה, רק מתוך הסיפורים
שהיא שומעת אודותיו מפי אביה, מיליונר שאינו מפסיק
להתחתן, אחיה המופרע, הפוחד לצאת את כותלי חדרו,
או גיסתה החדשה, הכלה החדשה של האב.
הנערה, שבאה במיוחד מרומא לג׳נבה כדי לפגוש את
אותו גרגורי, המטמון הנעלם, יוצאת לחפש אותו בחוצות
העיר, נתקלת במבוך של עובדות וסיפורים, שאין לה כל
אפשרות לאמת או לסתור אותם. לבסוף היא נותרת,
כמובן, עם אשליות בלתי-ברורות, אותן היא מנסה לממש
בצורה מקורית משלה, שאין טעם לגלותה כדי לא ליטול
את העוקץ (שלא כל-בן עוקץ) של הסרט.
רעיון מעניין, שאפשר לפתח לסרט יוצא-דופן. וזה
בדיוק מה שהבמאי פיטר ווד לא עשה. הוא הלך לאיבוד
יחד עם הסיפור, בין המוני הפרטים האמיתיים והמזו•
ייפים על גרגורי, ולאחר רבע השעה הראשונה מתחיל
הסרט לחזור על עצמו, לספק עודף של קפיצות ורעיונות,
ולהשרות על הצופה בילבול שאין בעצם שום דבר מאחוריו

אם גת׳ אנגליה) —.

אם יש מי שחשב שתפקידה של ה־ *
צנזורה הישראלית הוא להגן על האזרח
הקטן והמיסכן מפני הפצצות המין והאלימות
שממטירים עליו הגויים, ולשמור על
טוהר נשמתו, הרי טעות גדולה בידו.
הו״זוח שובת. לפני 13 שנה עשה
במאי אמריקאי, שהיה אז עדיין צעיר, בשם
סטאנלי קובריק, סרט המבוסס על
סיפור מאת האמפרי קוב: נתיבי התהילה.
הספר של קוב, שתאר פרשיה אמיתית שקרתה
בצרפת במלחמת־העולם הראשונה,
הציג את הצבא הצרפתי באור לא סימפטי
במיוחד.
כאשר סיים קובריק את הסרט וניסה להציג
אותו בצרפת, הוא נתקל שם, כמובן,
בחומת הצנזורה (דה־גול עצמו היה
קצין במלחמת־העולם הראשונה, ואף פעם
לא אהב שיטילו דופי בטוהר הטריקולור
ומשרתיו הנאמנים) .ומאחר וצרפת של אותם
הימים היתר ,״ידידתנו הגדולה והאמיתית״
,והרומן עימה היה בשיאו, החליטה
הצנזורה הישראלית כי ״מה שטוב
לצרפתים טוב גם לנו,״ ואם נאסר הסרט
שם — מדוע יציגו אותו כאן? הרי איננו
רוצים להעליב, חס וחלילה, את יקירת־נפשנו.
העובדה
שהסרט מתרחש במלחמת־העולם
הראשונה, העובדה שהוא מבוסס על סי־סור
אמיתי ולא על השמצה שרירותית׳ או
העובדה שבעייה כלל אנושית עומדת במרכזו
ולא בעיית יוקרתה של צרפת, כל
אלה היו עובדות בטלות במוסד שבו ההגיון
נמצא בשביתה מתמדת. כמו שאמר
פעם מישהו :״דמוקרטיה, זה טוב אבל *
לא צריך להגזים.״
הכלה הלכה. מה פתאום נזכרים עכשיו
בנ תיבי תהילה של קובריק?
קודם כל, הבמאי הצעיר והמבטיח דאז
הפך בינתיים לאחת הדמויות הבולטות
של הקולנוע האמריקאי, לאחר סרטים כמו
דו קטור

הננריה השניה\ •.זשרביש רט־יגן נזאד
השילוב בין הקטעים התעודיים (שמאבדים את תעו-
דתיותם לאחר שנמרחו בצבעים פסיכדליים) והקטעים
העלילתיים המבויימים, אינו מסייע במאומה להעמקת
הנושא ולהרחבת ידיעתו, ובסך הכל קשה לדעת מי אשם
בכל הפרשה: התסריטאי, שבחר את החומר לסרט, המפיקים
שעמדו על בחירת קטעים אלה, או הבמאי, שלא
השכיל לתת להם צביון מעניין. נראה שכולם חייבים בדין.

ס טריינג׳לוב ואודיסיא ה בחלל.

שנית, הרומן עם צרפת נגמר ברוגז, הכלה
שלחה מיברק שלא תוכל להגיע לחתונה
והפנתה את העורף, והיום מותר
כבר להטיל דופי בשלמותם ובכנות כוונותיהם
של הצרפתים. בעצם, ישנו אולי מי
שחושב שזה אפילו רצוי. המסקנה, נתיבי
תהילה אושר סוף כל סוף להצגה.
העיתונות רצתה כדם. על אף
גילו, ואף על פי שהוא מצולם בשחור־לבן
על מסך רגיל, יש בו רק כוכב אחד
שהוא מפורסם היום, קירק דאגלס׳ זהו
עדיין סרט שחובה לראותו, לא רק משום
שהוא עשוי היטב, אלא משום שהוא מע־

לד, בעייה אשר, כדברי קובריק עצמו,
״אינה צרפתית בלבד׳ אלא כלל־עולמית.
היא עשוייה להתעורר בכל מקום, בכל זמן-
מלחמה,״ והדברים שקורים לאחרונה בכל
מיני מלחמות, כמו ויאט־נאם, מוכיחים
שיש צדק בדברי הבמאי.
הסרט מציג בצורה יעילה ותכליתית להחריד
השתלשלות של מאורעות בשנת
1916 בחזית הצרפתית־גרמנית. המטה הכללי
הצרפתי, בלחץ דעת־הקהל והעיתונות,
אשר אינן רואות בעין יפה שנתיים של
ישיבה בחפירות וקרבות ללא תוצאות,
דורשות מיתקפה. התפקיד, לכבוש מוצב
אוייב תוך יומיים׳ מוטל על גנרל שאין
לו די ציוד, אנשים או נשק.
הגנרל מסרב, עד אשר מבטיחים לו עליה
בדרגה. אז הוא כבר רואה אפשרויות לכיבוש.
הוא
מעביר את ההוראה אל הקולונל
שבחפירות. גם זה מסרב, ואין פלא, משום
שהפעולה כמוה כאיבוד לדעת של
גדוד שלם• הגנרל מאיים לסלק את הקולונל
מתפקידו אם לא יציית להוראותיו.
הקולונל מעדיף להילחם עם חייליו, הם
יוצאים למיתקפה, וכמצופה, נכשלים.
שניים נשארו כחיים. הגנרל ה-
נכלם, שרואה כיצד פרחו מכתפיו הדרגות
המובטחות, מאשים מייד את החיילים ב־
״פחדנות ומוגות־לב״ ,טוען שהתנהגותם
היא ״כתם על כבודה של צרפת,״ (מאז
הסרט היה המשפט לשיגרה בפי כל מיני
מדינאים מכובדים ביותר) ,ומחליט להעמיד
לדין חייל מכל פלוגה, על בזיון הצבא
הצרפתי. הדרך בה נעשה דין־צדק בצבא
תופסת את עיקר הסרט, כאשר מניעים
כמו ״אין כהוצאה קטנה להורג כדי להרים
את מורל החיילים״ ,משחקים בו
תפקיד נכבד.
כוכבים שריפה זה
לא אסון
! יש מי שמודאג כאשר ביתו עולה
באש, ויש מי שלא איכפת לו כלל. לדוגמא,
הזוג ז׳ולייט גדקדמישד פי־קולי,
אחד הזוגות הבולטים של הבוהמה
הפריסאית• לאחרונה עלתה דירתם באש,
שעה שנעדרו ממנה. כאשר חזרו, וז׳ולייט

״נתיבי תהילה״ :הגנרל
למען הדרגה —

מ״ ב רגר

•בודו והפבהבלעדיתבינפראל :
ר 1י נ1£ת=1׳ 3 .ר 3א 1.11,6• 13־6 8 5 5 1 !*113 ,1 9 6 7 .
אינטימי ויברטור
החיילים מסתערים
— רצח

שיאו של הסרט הוא המשפט הצבאי,
או ליתר דיוק ״הקריקטורה״ על המשפט
הצבאי של החיילים האשמים בכל והגרוטסקה,
שציינה מאוחר יותר את דו קטור
סטריינג׳לוב של קובריק, כבר צצה כאן,
בשעת החקירה של אחד הנאשמים.
התובע שואל אותו מדוע הפסיק להתקדם
באמצע הדרך, והחליט לחזור למוצב
שלו. החייל משיב כי מאחר ורק הוא ועוד
חייל אחד נותרו בחיים מכל המחלקה,
לא היתד, לו ברירה.
״מדוע בכל זאת לא המשכת להתקדם?״
ממשיך התובע להקשות. החייל משיב,
ספק לעצמו, ספק לבית־המשפט :״ידעתי
בעצם שאני צריך להביס את האוייב לבדי!״
אצל
השכן .״מה שמשך אותי במיוחד
לסיפור זה היתד, הטרגדיה של שלושה
אנשים חפים־מפשע, המוצאים להורג
כדי לחפות על שגיאה של קצין גבוה, וההגיון
הצבאי המחייב מעשה מעין זה
מתוך שיקולים כמו דעת־הקהל, העיתונות,
אולי אפילו ההיסטוריה, אבל שוכח להתחשב
בחייו של האדם.״
כך אמר, בזמנו, קובריק, וטען עוד כי
היה מעדיף לתאר פרשה כזאת במסגרת
הצבא האמריקאי׳ אבל לא היה מנוס ממיקומה
בצרפת מאחר והיא קרתה שם,
ואי־אפשר היה להטיל מעשיה מעין זו
בשרירות על כתפי צבא אחר.
אבל דבר לא עזר לו לקובריק, לא בצרפת
ולא בישראל. במולדתו של הגנרל
דד,־גול היה צריך להמתין שזה ירד מגדולתו,
כדי להציג את הסרט. ואילו כאן,
כרגיל, צריך היה להמתין שנה נוספת.
עכשיו לפחות, יש סיכוי שנתיב׳ התהילה
יגיעו אל מטרתם, ומה הוא איחור בן
13 שנים לעומת הנצח?

ה סוני

ראתה את הנזקים, הפליטה :״הגיע כבר
הזמן לעשות, רמונט׳ בדירה. סוף סוף
יש לנו הזדמנות לכך.״

מחזהו החדש של יוג׳ין
יונפקו נושא את השם

פים)

(הקרנמי
שחקי

רצח. המחזה המועלה בימים אלה בתיאטרון,
במונפארנאס, נתקל בקשיים בלתי־צפויים

תביעה

מ שפטי ת מצד

חברת-

הסרטים שברשותה סרט בעל אותו שם,
שנעשה לפי זמן לא רב על־ידי במאי
צעיר ומוכשר בשם אלן ז׳סואה, ושהוצג
גם בארץ. הסרט, בו השתתפו ז׳אן
פיאר קאסל, קלודין אוג׳ה ו מי ש ל
דושוסאה, הציג צעיר המזדהה, יתר על
המידה, עם גיבור של סידרת סיפורים
מצויירים. יונסקו לא ראה, כנראה, גם לא
שמע, ואולי כלל לא התעניין בנעשה בקולנוע,
ובחר במיקרה את אותו השם.
עכשיו צריכות הערכאות בפרים להחלים
מה הם מי שחקי הרצח החוקיים.
אחת התכונות האופייניות לתעשיית
הקולנוע בעולם היא לנסות ולחקות כל
הצלחה קיימת מתוך שיקול (בדרך כלל
מוטעה) שאם זה הצליח פעם אחת, אין
סיבה שזה לא יצליח פעם נוספת. וזה
מה שקרה עם המשולש קלוד סוטה

(במאי) מישל פיקולי ויומי שניידר.

השלושה עשו יחד את כאלה הס העצומה.
לכן הפקידו
חיים, זכו להצלחה
בידם סרט חדש מאקס וסו חרי הגרוטאות.
מישל פיקולי מגלם מפקח־משטרה, החולם
לתפוס פעם בחייו כנופית פושעים
ראוייד, לשמה, ורומי שניידר היא יצאנית,
המסייעת לו להגשים את חלומו. עכשו
נותר רק לראות מה יתפוס את מקום
התאונה, שזכתה לתפקיד ראשי בכאלה

החיים.

רב עוצמה לעיסוימהנח משגר
גלים מרטיטים ומשחרר את ה-
מתיחויות של הגוף. להחלקה,
לחיכוך, לגירוי, מעגיק תחושת
פורקן מלאה.

לכבוד ״משמח״ — שיווק ישיר — ישראל ת.ד 6472 .ת״א
נא לשלוח לי באריזה אטומת ויברטור. ר.ב 29.60 .ל״י
ו 2.40-ל״י דמי אריזה ומשלוח בצ׳ק או בה מחאות דואר.

כתובת ...

השפתון הנושק קשפתיים־צעירות —
יש וילדות מתבגרות משתמשות בגניבה בתמרוקיה של אמאן אך נערות ונשים
צעירות ממהרות לגלות כי תכשירי האיסור והטיפול של אמהותיהן — לא כולם
מתאימים לגילן הצעיר, ולהופעתן הענוגה.
לנערות אלה דרושים תכשירי טיפול ותכשירי איפור מיוחדים בהרכבם, המתאימ
יםלעורןהצעיר, והולמים בגוניהם את רעננות הופעתן.
כבר ראינו, כי אין תופעה דוחה מזו של שפתיים צעירות ורכות ״מרוחות לא
משוחות) — בשפתון זול, צעקני ורב־גבשושיות.
חברת ״רבלוך, המנהיגה את אוסנת האיפור לבנות הנעורים, מציעה עתה ״שפתוני־בדולח״
חדישים, בסדרת הנעורים• ׳80ס0סז\\ ׳04X0040
שפחוני הבדולח החדשים 08X1 ?408 מיועדים במיוחד לצעירות — מגנים
על השפתיים מפני רוח וקרה, ומשיבים להן את לחותן, את רכותן ואת עסיסיותן.
7שפתוני 1,0X1 ?408 יציבים, אינם מתבצקים, אינם מכתימים —
ואינם משנים את צבעם על השפתיים. הם נושקים לשפתיים הרכות בשקיפות מזהרת,
ובגוזנים מאירים, עדינים ויפהפים — אך מאופקים וצנועים.
שפתוני הבדולח של ״רבלוך ׳01>£8ס 00X1 ?408, 04X0040
מוצעים ב־ 4גוונים עמוקים:

?100: 80040 81083! ?840388 & 008—41(1; ?08X1
0004.

וב־ 3גוונים עמומים:

—88840¥ ?130; ?180100 511££0 00
040 00040.

המחיר לצרכן! 8.50 :ל״י

חזון?מועד
אם באמת אין לך מה לעשות, את יכולה,
אולי לכתוב אל . 1 6 6 /7 0הוא כותב
:״חיילים מטבעם הם אוהבים לכתוב,
(לפחות כך אני) ,כדי להעביר את זמנם
הפנוי וכדי להוסיף קצת גוון נוסף לחיי

למותר לציין שמתוך אהבת הכתיבה
שלו. הוא סלסל בכחול מספר עמודי מכתב,
עד כדי, שברשותך, אנחש, שאהבת
הכתיבה שלך תזכה איש מדים גבוה וכחול
עיניים. אוהב מוסיקה, סרטים ו בילויים
:״אינני מכיר הרבה חיילים בצד,״ל
שאינם אוהבים זאת,״ הוא מציין
אגב אורחה, ולא שוכח להוסיף שלגבי
המשך ספוריו עוד חזון למועד.
אז אני שואלת אתכן!

?מחפשות

אם את מחפשת חברה, אוהבת טיולים,
מוסיקה, ים וצילום, כל שעליך לעשות
הוא, לכתוב אל 1 6 7 /7 0מבאר־שבע, ותבואי
על סיפוקן.

ז פיתרון התשבץ יש לשלוח לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1734״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

אשר יעלה...
כלום אני אשמה ש־ 1 7 2 /7 0רוצה להתכתב
עם נערה כבת 19 על ״כל אשר
יעלה המזלג?״
באמת, אל תחמיצי ! !

לא יכולתי להציל הרבה מעטו של
. 1 7 3 /7 0כל מה שנתן לי להבין הוא
שהנך בן 25 פלוט כמה מעלות שאין לפרטן
בכתב.
בשבילך, אני מקווה שהן, אמנם קיימות.

אל תסתכלי עלי, אני לא.יודעת!

מאונן• :

חשבץ 4ג7ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
זל פעולות חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

חגרה?חיים

.1מד צפיפות .2 .חלל בצלע הר.3 .
כוכב לכת .4 .רפש, טיט .5 .שאינו יבש.
.6בעל חי ביתי .8 .אלת האהבה.9 .
ראיית שחורות •11 .מכיל בכל קיבולו.
.13 עור בהמה מותקן לכתיבה .17 .רצועה׳
קו .18 .נסתיייים, נגמר .22 .מונח
בחשמל .23 .מדרגה שניה .24 .סופרמרקט.
.26 בסיס .27 .רודן .29 .שפה שהומצאה
ע״י זמנהוף .31 .צמח בר ממשפחת ה־קיטניות
.34 .אם שלמה המלך .36 .ראש
ממשלת אנגליה .38 .אסף .39 .כלבה מפורסמת
.40 .רעל, סם •44 .מכונית להעברת
חולים .46 .יישוב בדרום — פרח אחרי
חורבן בית שני .47 .שמא .49 .מצביא
קרטגני, אביו של חניבעל .54 .בוסתן.57 .
נוזל בגוף .59 .אמריקה היא כזאת.60 .
אם ישמעאל .62 .קידומת שם הולנדי.63 .
ענף עבה של עץ .64 .מטבע עתיק.65 .
הבעת פנים .68 .שבכה עשויה חבלים.70 .
איצטבא .74 .אוניברסיטה אמריקאית.75 .
קול גברי.

מעלות

.78 קיבוץ בצפון הארץ .79 .דורון׳ שי.

.1שקט, דממה .3 .מלך גרר, גזל את
רה מאברהם .7 .קץ, סיום .10 .זז.11 .
גילות, עירנות 12 .ישר בלי בליטות וזים
.14 .דגל .15 .תואר כבוד אנגלי.16 .
קיון .17 .פרוסת לחם .19 .מילת שלי־ז
.20 .קריאת באב .21 .מלך ישראל.
.:דוקומנט .25 .צנים .27 .מכה׳ מועך.
.:מילת שלילה• .30 שחמטאי רוסי ידוע.
.:כופר .33 .לא בשל .34 .לועג.35 .
ישרה כל צורכו .37 .ענק מיתולוגי בעל
ן אחת .40 .שיח בר ממשפחת הקיטניות.
י. מדינה במזרח הרחוק .42 .אסף.43 .
נין .44 .סימן .45 .צייר איטלקי מפורסם.
.1תהילה, מחמאה .50 .תשלום אזרחי
ישות .51 .מדינה אפריקנית .52 .זכות
בטל החלטת רוב .53 .אומה, לאום.55 .
ר, מזמר .56 .מספר הצדיקים .58 .בירה
ירופית .61 .תחביב .64 .צד הגוף בו גמא
הלב .64 .אבר בגוף .66 .מרכז גוף בארץ אדם .67 .אדם שבא לגור
כרית .69 ,עמוד מים .70 .רקבון.71 .
לבד .72 .אדם, אנוש .73 .מפרש התנ״ך.
.7קצה, שריד .76 .מיניסטר .77 .מחבוא.

כתוב ל־ *1 7 4 /7 0טוב? היא רוצה אותך
כמעט בלי חסרונות. לעומת זאת היא
לא היתד, מתנגדת שיהיו לך גם מעלות.
היא מוסיפה חרש חרש, שהיא מעלה
גדולה ( )26 לפי טענת הוריה׳ אם לא למעלה
מזה.
עלה והצלח, נערי !

איזו מציאה
מאוזן :

הוא גם רצה לצרף תמונה, אבל
לעשות, הסודיות משחקת תפקיד...

מה שבטוח ש־ , 1 7 5 /7 0קיבל חינוך
טוב מהוריו. עוד לא חלפה שנה מיום ה־בר־מצווה
שלו וכבר הוא מנוי על ה־העולם
הזה•

והוא לא סתם אחד, הוא כבר לומד בגימנסיה,
תוך הבטחה שלא ירכוש חינם,
השכלה ים־תיכונית. הוא נורא רציני וברצינות
רבה מחפש, כבר, חברה לחיים:
״כל הילדות בשכונה, כבר, נמאסו עלי,״
כותב הילדון ,״דמה שנותר לי, זה, לפנות
לעזרת מ!דורן.״
והוא כל כך מתאים עצמו לקהל הקוראים
הנאמנים שלי, עד שאינו שוכח לציין
שעיניו כחולות, שערותיו שחורות
ומשקלו 50ק״ג.

״אם יקר האורגינל, קבלי את ההעתק״
כותבת המצולמת לחברתה (על גב התמונה
כמובן).
מסתבר שההעתק לא היה יקר כל כך,
עד שאבד ...ונמצא ...ונשלח למערכת. אז
מי מהשתיים תבוא לקבלו?

״אנו שני חיילים המעוניינים להכירכן,״
כותבים 1 6 8 /7 0ו 1 6 0 /7 0 -והם מתכוונים
בודאי לשתי עלמות שתרצנה לכתוב
אליהן.
האמנה לי, זה הכל! ! 1

^ 111 יייו

ות התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על־גבי הגלוייה:
זשבץ .6734 הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
זפיתרון — .2.12.70

גיו חסותרים נגינה יוגרל 8ר7ז לספי של 20ל״י ועוד 8 3רס> ספרים

חגים...

״שק מכתבים״ ,זה מה שרוצה מכן
1 7 0 /7 0בן ה־ .30 ואם להתחשב בעובדה
ש״החגים כבר עברו,״ כדבריו הוא,
הרי באמת ראוי הוא לכך. מה גם ש־מכתבו
אינו גרוע ״ממכתבים אחרים!״ זו
דעתו על כל פנים!

ג׳יגולד?

פוי, פוי, הוא רק בן 22 וכבר רוצה
אשה עדגילארבעים ! ״אני מעוניין
באשה; בכל ר׳מ״ח אבריה. עליה להיות
נשית ונחמדה. ורצוי מאיזור גוש דן!״
גבר או לא גבר׳ 1 7 1 /7 0מבטיח לא

!ג&הזר

ותוד החנרוח 1ררית אחיוזיח. הרע

אז מה שנותר לך, ילדה׳ זה להאמין

הוא עוד יגדל !

מבקשים כזוגות
״״זוג בודד מבקש להתקשר עם זוגות־נשואים־יפים־נוספים
למטרות של ריפוי
קבוצתי וטהור נפשי.״
זה בטח בהשפעת, בוב, קרול׳ טד ואלים׳
,צודקת או לא7 1 7 6 / 7 0 ,

סכנת גפשות

הוא אומלל וחושב לקטוף את נפשו הרוטטת,
כפי שהוא מתבטא.
אבל הוא החליט כי לפני שיעשה את
הצעד הגורלי (בדידות, אוי הבדידות) ,אולי
אני אמתו אוכל להושיעו. וכן מודיע
לי 1 7 7 /7 0בקול העולה מאוב: רותי,
את תקוותי האחרונה!,
אז אני אומרת: יהודיות, רחמו רחמו !

דברים כדורכנות

1 7 8 /7 0סובלת מתיסכול. החבר שלה
עזבה בלי להסביר את צעדו השרירותי.
והיא אומרת: הראשון שיצליח להביג־ני,
לו אהיה (אגב, אני בת 14ו־ 4חודשים
אב: ל״בי צמא לאדבת־אייתו__ .

* הו יארחו אותר ר7ו אם אתה שר, מיליונר, גנרל או כוכב

ו ״ 11ת הטחס
רחל צוקרמן׳ ,22 בלונדית בעלת מראה
סקנדינבי, הנשואה למכונאי מטוסים ב־אל־על,
סטודנטית בשנה שלישית למשפטים;
עדנה קרן ,23 ,ויהודית וולן,23 ,
חברת להקת־פיקוד־מרכז לשעבר, גבוהה
כשחקנית כדורסל׳ בעל עור בצבע השוקולד
ועיני תכלת מהממות. יהודית היא
הרכש האחרון של שרות שלום. שכר
עבודתה 3,5 :ל״י לשעה.
אך מייק פנחסי טוען :״אנחנו עומדים
לשפר את תנאי עבודתן של דיילות השלום
שלנו. עשינו להן גם מדים חדשים.
חוץ מזה, מי שבאה לעבוד כאן, אינה
עושה זאת בשביל המשכורת.״
לזכות בטיפולן של ״דיילות השלום,״
זו צריכה להיות ודאי חויה מענגת. אלא
שכדי לזכות בה, צריך קודם את המיליונים׳
או להפוך לאישיות חשובה מאוד.
במשרד האישים

ךךון * צוקר מן הבלונדית ,״דיילת ש לום״
בלוד, בחליפ ת הפסים ש־

היתה עד כה תלבו שתן של דיילות השלום.
לאחרונה הוחלפו מדיהן של דיילות השלום.

•ץ וכל לזכות בהיכרות אישית עמן
| 4ולהנציח את פגישתך עמן בחיבוק
שובב, רק אם אתה כוכב קולנוע או גנרל
זר. תוכל להזמין אותן לארוחה בהילטון
רק אם תרמת כמה מליונים למגבית היהודית
המאוחדת ואם עברת כבר את גיל
ד,־ .80 את מספר הטלפון הפרטי שלהן
תוכל לקבל רק אם אתה שר של מדינה
זרה ובחרת להגיע לישראל באל־על.
אלה הן ״דיילות השלום״ של אל־עס,
שתפקידן לקבל את פניהם ולארח אורחים
חשובים מאוד. בסך הכל מתשייכות ליחידה
מובחרת זו של דיילות אל-על, שבע

שזכו

יהודית מ לן, חברת להקת פיקוד מרכז לשעבר, יו שבת במ שרד
,שרות השלום׳ בנמל־התעופ ה לוד, כשעל הקיר מאחוריה ת מונו ת
לאירוח בידי דיילות השרות. יהודית היא הרכש החדש של השירות.

נערות. ארבע מהן מועסקות בנמל־התעופה
של לוד ושלוש בניו־יורק. אך לכל אחת
מהן יש יותר מכתבי מעריצים משקיבלה
פעם מלכת־יופי איזושהיא׳ והם מקושטים
בחתימות, שהיו מרנ נות כל אוסף אוטו־גראפים
מושבע.
הנשק האישי שלהן היא גיזרה נאה,
חיוך שובב, רמת אינטליגנציה גבוהה ומבט
העשוי לגרום גם לגבר קר הרוח
ביותר לאבד את שיווי־משקלו.
כל אחת מהן, רחל, ורדה, עדנה או
יהודית, נחונה ברצינות של נזירה, חיוך
של מונה־ליזה, פיקחות של שד וזהירות
של חבלן מפרק־מוקשים.
במשך חודש ימים, כמו בחודש יולי
השנה, היו שלוש מתוך ארבע אלה צריכות
לטפל באופן אישי ביותר מ־ 500 גברים
בעלי מוניטין בינלאומי, שעברו דרך
נמל־התעופה של לוד. עם כל אחד מהם
יש לשוחח בהתאם למעמדו, לדעת את בעיות
ארצו, לגשת אליו ישירות, לכבוש
את תשומת־ליבו ורצונו הטוב ולסדר עבו־

רו את כל הענינים הקשורים בבואו לישראל,
כדי שיהיה מאושר וימשיך לנסוע
באל־על.

רגליים נאות וחזקות
ץ ו אינה המלאכה הכי קלה בעולם,

( כמו שהיא נראית. מייק פנחסי ,33 ,אב
לשלושה ילדים, הוא מפקד יחידת ״שרות
שלום״ .מדי יום הוא מכין לצוות הבנות
שלו קטעי עיתונות ומאמרים מיוחדים על
המתרחש ברחבי העולם, כדי לעדכן אותן
לקראת נושאי השיחה האפשריים שלהן.
מייק הצליח ליצור אוירה משפחתית
בצוות המיוחד שלו. הבנות אינן מהססות
להתיעץ עמו באופן חופשי בכל פעם שמתרחשת
איזו ״תאונה״ .הן פונות אליו,
למשל, לקבל את רשותו, כשאורח חשוב
אינו מסתפק בנמל־התעופה ומזמץ את הדיילת
לבלות עמו גם בעיר. צריך שיקול
דעת מתי לדחות את הבקשה ומתי לקבלה.
זוהי דיפלומטיה מסובכת למדי,
שאפילו במשרד־החוץ אין רבות כמוה.
כדי להיות ״דיילת שלום״ לא מספיק
שיהיו רגליים נאות. הן צריכות להיות
גם חזקות. בממוצע עושה כל דיילת שלום
כ־ 10 קילומטר ליום בהליכה רגלית. ולמרות
שהיא עושה זאת במשכורת של 590
ל״י לחודש, אוהבות הבנות את העבודה.

מכונית נוטית

מהודרת עו מדת לר שותן של ״דיילו ת ה שלום״ בלוד.
שתיים מדיילות ה שרות, יהודי ת וולך וורדה אורבאך, עוסקות
גם ב ש מיר ה על נ קיון ה מכוני ת, המ שמ שת לעיתים להסעת האורחים הח שובים
מאוד המגיעים לארץ ב מטוסי ״אל־על״ ואשר אותם מארחות נערות השירות.

ורדה אורבך ,23 ,המתנשאת לגובה 16.3
מ׳ במשקל של 56ק״ג, עובדת ביחידה
למעלה משנתיים. למרות שהיא נראית כנערה
שזה עתה סיימה בית־ספר תיכון,
היא למדה כבר בסורבון על תרבות צרפת,
שולטת בכל תחומי האמנות והספרות
כמו בפוליטיקה.
במשך חודש פוגשת ורדה יותר אנשים
חשובים משפוגש שר־החוץ. אך היא מאוד
דיסקרטית. רק אחרי שהיא מקבלת אישור
מיוחד היא מסכימה לספר על מפיק הסרטים
הנטר טוד מאריזונה, שהזמין אותה
לביקור פרטי על חשבונו בממלכתו,
או על המולטימיליונר לזרום מלום אנגילס
שהזמינה לארוחת ערב בעיר. הארוחה אושרה
מפני שלזרוס תרם מיליוני דולאר
להקמת מרכזי נוער בארץ וגם בגלל העובדה
שהוא כבר בן.84
בקשה מסוג אחר לא אושרה: היתה זו
בקשתו של שר ממדינה זרה שפגש את
אחר־כך את
ורדה בנמל־התעופה, שלח
הקונסול של ארצו בארץ להזמין אותה
לצאת ולבלות עמו. למרות הסיכון ב־סיכסוך
דיפלומטי לא אושר הבילוי המשותף,
והקונסול נשאר מאוכזב.
חברותיה לשרות של ורדה בארץ הן

ברוקגז, גבו ה ת הקומה ׳וה
שחומה, היא אחת מצוות
׳וש ״דיילו ת ה שלום״ של ״אל־על״ בניו־ק.
תפקידן לקבל את פניהם של אח״מ.

פארודיה
שיא חיי הכנסת בשבוע שעבר היה הויכוח
המדיני הגדול.
למעשה היה זה ויכוח תלת־צדדי: עמדת
גולדה מאיר, שנתמכה על-ידי דוברי הקו־אליציה,
עמדת מנחם בגין, שנתמך על־ידי
האופוזיציה הימנית, ועמדתנו שלנו (ראה
מסגרת) ,שרבים בבית הסכימו לה באופן
חשאי, בשיחות, במסדרונות, ועל־ידי הבעת־הפנים
בעת ההאזנה.
הבהיר את המצב הדו־שיח הקטן שאירע
בעת נאום־התשובה של גולדה מאיר.
גולדה שללה את גבול הפסקת־האש ואת
גבול ה־ 4ביוני. בגין טען בצדק ששום ערב,
אינו מסכים ל״גבולות הביטחון״ לפי
גירסת הממשלה, הכוללים סיפוח שטחים
רחבים.
גולדה מאיר (בדברה על הגבול ה־מוצע
על־ידי גח״ל) :האס זה מתקבל על ה־דעת?
האם יש ביניכם איש אחד ש מא מין
(שהערבים יסכימו לזה)? איש אחד?

מגה ם בגין (בדברו על תביעת הממשלה
לספח את שארם־אל־שייך וחוף ים־
סוף) :האם את מאמינה שתקבלי את הסכמת
סאדאת לכך?
אורי אבנרי: שניכם צודקים במאה
אחוז. בכל מה שאתם אומרים זה על זה.
שניכם אינכם מסוגלים לע שות שלום.

רבים שמו לב לכך שהיה דמיון מפתיע
בין נאומו של בגין ובין נאומי. בכשרונו
הריטורי המיוחד, חזר בגין, שדיבר אחרי,
כמעט מילה במילה על טיעוננו (אותו לא
שמע, כי לא נכח באולם) לגבי עמדת הממשלה,
טיפשות ההחלטה לנטוש את שיחות־יארינג.
עד שיוחזרו הטילים,״ וההנחה ש־שיחות־יארינג
יובילו בהכרח לגבולות ה־4
ביוני.
רק מסקנותיו היו הסוכות, כמובן.

הנושא החשוב השני היה שביתת המורים
התיכוניים.
בד בבד עם פעולת סיעתנו בהסתדרות,
שניסתה לשווא להעלות את העניין לסדר-
היום שם, יצאנו בדיון בכנסת בנאום שתמך
ללא הסתייגות בעמדת המורים. פתחתי
את הדברים בנעימה סרקסטית:
אורי אכנרי: לפעמים אני מצטער
שאני יו שב כאן כחבר־כנסת, ולא ככתב
פרלמנטרי. חייתי יכול לכתוב פארודיה
משע שעת על ויכו ח זה.
שמענו נאום אנטי־סוציאליסטי מבריק של
חברת־הכנסת שו שנח ארבלי־אלמוזלינו (אח־דות־העבודה)
,חברי־גח״ל יוכלו להבא ל

ב כי ר *
ה ק ציני ם
להלן נאומו של אורי אבנרי על ה הצעה
לסדר־היום של משה סנה בעניין
פניית הקצינים למנחם בגין:
אורי אכנרי: נמנעתי מהצבעה, כי
לא יכולתי להזדהות בשום צורה שהיא
לא עם הצעתו והנמקתו של חבר־הכנסת
סנה לא עם הנמקתו של שר־הביטחון
ולא עם הנמקתו של חבר־הכנסת בגין.
אשר לדברי חבר־הכנסת סנה — לא זו
בלבד שלא היתד, כאן הפרה פורמלית של

השתמש בני מוקי נאום זה נגד כל שביתה
במדינה.
לעומת זאת שמענו נאום סוציאליסטי
מלהיב של חברת־הכנסת אסתר רזיאל־נאור
(חרות) ,ואני מציע לחברת־הכנסת ארבלי-
אלמוזלינו לה שתמש להבא בנאום זה, כאשר
ידובר על שביתה של פועלי״הנמלים, למשל.
שמענו
נאומים מעניינים של חברי־הכנסת
ניסים אליעד (ל״ע) וזל מן אברמוב (ליברלים)
,שהוכיחו בעליל שהמורים צודקים
לחלוטין ב שביתתם, שעל כן יש לאסור
שביתות במדינה. שלא לדבר כלל על נ או מו
המשע שע של ח״ כ מנחם פרו ש (אגו״י),
שהכותרת שלו צריכה להיות. אי ש העקום
בעיניו יעשה.״

בנאום עובדתי יבש סתרתי את טענות
שר־החינוך ולבסוף הגשתי הצעת־החלטה :
(א) הכנסת קובע ת שבנסיבות הקיי מות
שביתת המורים העל־יסודיים היא מובנת,
וקוראת לממ שלה לפתוח מייד ב מ שא־ו מ תן
עם המורים השובתים, לשם סיפוק דרישותיהם
הצודקות ולשם הרמת קרן החינוך
בישראל.
(ב) הכנסת מטילה על הממ שלה לכונן
אחרי תום ה שביתה, את הסידורים הדרושים
לקידום תלמידי י״ב כדי למנוע עיכובים ב־בחינותיהם.

הנקודה
האחרונה, שעליה עמדתי גם בנאומי,
באד, לפי בקשת תלמידי־שמיניות,
שפנו אלי ערב הוויכוח, אני שמח שהדברים
עזרו, כנראה, כי דודקא דרך הטיפול
בבעיית השמיניסטים נמצא מוצא כדי
להתקדם לקראת סיום השביתה, תוך כני־עה־למעשה
של הממשלה וקבלת עמדתנו.
(אותה שעה הגישה סיעתנו בהסתדרות
הצעת־החלטה לבלימת ההתייקרויות ולתשלום
תוספת־יוקר מלאה לכל העובדים מחודש
ספטמבר, תוך הדגשה כי עיסקוד
החבילה מתה למעשה).

כעבור יום נתקיים בכנסת דיון מוזר,
לפי יוזמת משה סנה, על טענתו של מנחם
בגין ש״בכירי הקצינים בצה״ל״ פנו אליו
בשעתו וביקשוהו שלא יפרוש מן הממשלה.
דיין הציע להסיר את ההצעה מסדר־היום,
מאחר שהקצינים לא הפרו שום חוק,
ואילו בגין הגן על עצמו בנאום נלהב.

אני מתפאר ומתגאה בכך שבכירי הקצינים
של צה״ל אינם תומכים בעמדתה.
אשר לדברי שר־הביטחון — הוא נתן
תשובה פורמלית גרידא, נכונה כנראה.
אבל אין זה מספיק.
הגשתי במשך שלוש השנים האחרונות
לשר־הביטחון כתריסר שאילתות על הופעת
אלופים מסויימים־מאד בשירות סדיר, המופיעים
בפני ציבורים אזרחיים וצבאיים ומטיפים
לסיפוח השטחים. תמיד מדובר על
שני אלופים: האלוף אריאל שרון והאלוף
רחבעם זאבי. שאלתי תריסר פעמים לפחות
את שר־הביטחון מעל דוכן זה מדוע מרשים
זאת, ומדוע מדברים תמיד שני אלופים
אלה דווקא. ובכל פעם הוא ענה לי תשובות
פורמליות נכונות, אבל אני חושב
ששר־הביטחון מוכרח לשים קץ לתופעה

אשר לדברי חבר־הכנסת בגין: הקצינים
היו בסדר — אתה לא היית בסדר. הם
היו רשאים לפנות אליך.
מנחם כגין אתה מטיף מוסר? אתה
קובע מ שפט מי חיה בסדר ומי לא? אתה
מחלק ציונים?

אלוף שרון

אלוף זאכי

פקודות מטכ״ל, אלא שעל־ידי עצם העלאת
ההצעה שלך עשית דבר לא טוב, מכיוון
שאתה, חבר־הכנסת סנה, עזרת לחבר הכנסת
בגין לעורר את הרושם כאילו בכירי
הקצינים בצה״ל תומכים באיזו שהיא
צורה בעמדה של תנועת החרות.

אורי אכנרי; אתה חילקת היום ציונים,
וגם לי מותר לע שות זאת. אני חושב
שאתה לא היית בסדר. לקצינים, כאנשים
פרטיים, מותר היה לפנות אליך. אם הפרקליט
הצבאי אומר שזה היה בסדר — ז ה
בסדר. אבל אין ז ה בסדר שראש מפלגה
במדינה, מעל במה ציבורית, מפרסם ש קצינים
בכירים (ולא סתם ״קצינים בני רי ם״,
אלא ״בכירי הקצינים בצה״ל״ כדבריו) פנו
אליו וביק שו ממנו להישאר בממ שלה.

להלן נאומו של ח״כ אורי אגנרי גדיון המדיני על הודעת ראש״הממשלח.
אורי אפנדי: בפתח דבריה היום, אמרה ראש־הממשלה כמה מלים על מצב יהודי
בדית־המועצות, המבטאות את אשר על לב כולנו, או כמעט כולנו.
אני מציע לסיעות הרוב בבית הזה להפריד, בהצעות־הסיכום שלהן בתום הדיון, בין
חלק זה של הנאום ובין שאר החלקים, כדי שהכנסת כולה, או כמעט כולה, תוכל לרשום
לפניה חלק זה של הדברים, ולתת להם גושפנקה מאוחדת *.

שרגשה נזיגשכריגן ראשגגיגז
מכאן לעניינים העומדים ברומו של עולמנו, ענייני מלחמה ושלום.
שלושה מושכלים ראשונים עומדים לנגד עיני בשעה זו:

(א) הפסקת־האש תסתיים, אם לא תהיה התקדמות פולטת לקראת
הסדר שלום;
(כ) לא יקום הסדר־שלום, אלא על גכולות ה־ 4כיוני, עם שינויים
קלים;
(ג) לא יקום שלום פלי השתתפות פלסטינית.
הפנתן ת־גז &ש גזעגזייגזי
פרק ראשון: הפסקת־האש:

כמו שעון־חול גדול, שגרגרי־החול שפו יורדים כלי רחמנות, עוכרים
הימים היקרים של הפסקת־־האש.
נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, קבע כלל: הפסקת־אש ממושכת פירושה השלמה עם
הכיבוש הישראלי, על כן היא פסולה מבחינה מצרית. אם נסכים ואם לא נסכים לצידקת
כלל זה, ברור שהוא עומד לנגד עיני המצרים, כעיקרון שהממשלה החדשה לא תוכל
לזוז ממנו.
אפילו תהיה ממשלה זו משוכנעת, שחידוש המלחמה ימיט אסון על הצבא המצרי,
מצריים אינה יכולה להסכים להארכה ממושכת של הפסקת־האש אם לא תהיה התקדמות
לשלום.

מה יקרה אם הפסקת־האש תתמוטט כעוד שלושה חדשים, כעוד
חדשיים, כעוד ארכעה או חמישה חדשים? מה יקרה?
אם נכה בהם כפי שנצטרך להכות בהם, תגבר ההתערבות הסובייטית.

לא תהיה מלחמה ישראלית־מצרית ; תהיה מלחמה ישראלית־סוכי
ייטית־מצרית.
מכאן — סכנת העימות הגלובאלי, עם כל הנובע מכך לגבי ביטחון ישראל.

לכן, אדוני היושכ-ראש, אין כל מנוס משיכה לשיחות יארינג. וכל
מי שהושם, על הספסלים האלה (ספסלי גח״ל) שיש מנוס, הריהו עוצם
את עיניו מראיית העוכדות הבינלאומיות.
אם כן, לשם מה התכסיסים, לשם מה ההשהיות?
הם לא היו דרושים לשם השגת הנשק האמריקאי. הם לא הביאו לנו שום יתרון
פוליטי.

התכסיסים לא מילאו שום תפקיד זולת שניים: להכתים את המדינה.
ולהשפיל את ככוד הממשלה.
להכתים את המדינה — מכיוון שפושט בעולם הרושם, שההפרה הגסה של סעיף
ההקפאה בידי המצרים מנוצלת על״ידי ממשלת ישראל כדי להתחמק משיחות־שלום, שהיא
לא רצתה בהן מלכתחילה. דיעה זו הולכת ומשתרשת בדעת־הקהל העולמית, גם בין
המדינאים בעולם, והיא פוגעת במעמדנו המדיני.
להשפיל את ככור הממשלה — הלא הממשלה הזאת אמרה בצורה חד־משמעית,
מבלי להשאיר לעצמה אף פתח קטן ביותר לנסיגה, שלא נחזור לשיחות יארינג אם לא
יחזירו את הטילים אל מחוץ לאיזור ההקפאה.
כאשר ראש־הממשלה פירסמה החלטה זו ציינתי, שלא זו בלבד שאני מתנגד לתוכנה,
אלא שאני סבור שמבחינה פוליטית זהו מישגה חמור. כי ההחלטה נוסחה כך שהממשלה
לא השאירה לעצמה כל פתח לנסיגה מכובדת, במיקרה ויהיה צורך בכך.
היום, גבירתי ראש הממשלה, את נמצאת במצב שאת נאלצת לשנות את עמדת הממשלה.
מה שאמרת היום, מה שמשתמע ממה שאמרת היום, סותר לחלוטין החלטה נוקשה זו של
הממשלה.

אם כן, לשם מה מחליטים החלטה נוקשה כזאת? מה זה הועיל?
אנחנו נחזור לשיחות, וזה ייראה כאילו חזרנו מתוף כפייה, כעל
כרחנו, כמקום שנחזור כגאווה, כראש מורס, כחלק של מדיניות
ישראלית יזומה.

ר מוז עגן גגרחז
ראשיהממשלה גולדה מאיר

:על הטילים, על ההפרה הזאת, אינך מוצא

לנכון לומר מילה.

אורי אבנרי:

יש הרבה מה להגיד, גבירתי ראש־הממשלה. היתה הפרה גסה *

של סעיף ההקפאה.

שמואל תמיר:

זאת אתה אומר עכ שיו. ב או תו יום אמרת שזה היה צעד של

הרגע האחרון.
אורי אכנרי: גם אז אמרתי שהיתה הפרה.
אני חו שב שהצורה שבה נכנסה לתוקפה הפסקת־הא ש, והצורה שבה הובא לאחר
מכן סעיף ההקפאה המפור ש — אינן מעידו ת על כ ש רון רב של ממ שלת ישראל,
אם נאמר זאת בצורה עדינה.
ראשיהממשלה גולדה מאיר: אתה מצייר ת מונ ה של רצון לשלום וכל
הדברים הטובים; תגיד לנו מה עם הטילים, מה צריך לע שות ואיך צריך להשלים
אתם?
אורי אכנרי: אני מודח לך על השאלה, ואני א שיב טליה, .
דעתי היא שהיתה הפרה גסה של סעיף ההקפאה. זו הי בעיי ה צבאית, ה מ חייבת
ת שובה צבאית. אחת ה ת שובו ת הצבאיות האפ שריו ת היא החזרת ה מ אזן הצבאי
על כנו על־ידי חימו ש וציוד.
אינני מאמין, ואת אינך מאמינה, גבירתי רא ש־הממשלה, שאפשר ל הזיז את
הטילים אחורה.
שמואל תמיר: קדו ש! — כה אמר סאדאת.
אורי אכנרי: שמענו היום הצהרה של רא ש־הממשלה. כולנו יודעים ל ש מוע
מה נאמר בה.
* סיעות הרוב לא קיבלו הצעה זו, וממילא לא נתקבלה הכרזה מאוחדת לטוב ת יהודי
ברית־המועצות.

ראש-הממשלה גולדה מאיר: אדוני, אתה מתחמק!
אורי אכנרי: אמרתי בצורה ברורה כבר ברגע הראשון: לא ראיתי מעולם
בהזזת הטילים סיבה לפרוש משיחות יארינג, ואני חוזר על כך היום. אמרתי זאת
ביום הראשון.
נסים אליעד: לא היתה ב כן שוס הפרת אמונים?
אורי אכנרי נ אין קשר בין המצב הצבאי ובין שיחות־שלוס. יכולות להיות
שיחות־שלוט בלי הפטקת־אש, כפי שיש בוויאט־נאם; יכולה להיות הפסקת־אש בלי
שיחות שלום. שני דברים אלה אינם קשורים זה בזה.
הסכמים?
כאשר לא מכבדים
:איך אתה מאמין להסכם,
ינ א ל הו רו בי ץ
אורי אבנרי: אינני מאמין בשום הסכם, שלא אערוב לו בעצמי. כבר אמרתי
זאת מעל הדוכן הזה לא פעם.
אינני מאמין לשום מדינאי — לא ידיד ולא אוייב. אינני מאמין לשום הסדר־שלום,
שלא יהיה מבוסס על רצון הצד השני לקיים אותו.
שלום שריר וקיים כאשר כדאי לצד השני לקיים אותו, וכאשר לא כדאי לצד
השני להפירו. אין ערובה אחרת לשלום. הערובה היחידה היא שלצד השני כדאי
השלום, את לקיים יהיה ושלא כדאי לו להפר אותו. כך
זה מאז שחר ההיסטוריה, וכך זה
בימינו.

כר שרום־ יחבסינן
ער גבול ה־ 4בי]}׳

אבנרי נראם *

פרק שני: בעיית הגבולות.

ועל מה לא נתעקש.

מה נעשה כשיחות יארינגז

אני רוצה להעלות על נס את דויד בן•
גוריון, שהוא עדיין הצעיר שבכולנו, האומר
את. הדברים בלי פחד ובפה מלא! ,־
הלוואי והיו חסידיו מאתמול בבית הזה
הולכים בדרכו __

יארינג פועל מטעם מועצת־הביטחון.
לפי הדוקטרינה של ממשלת ישראל, הוא
פועל על־סמך ההחלטה של מועצת הביט־הון.
שבה שולטות ארבע המעצמות.
מתוכן שלוש מעצמות — ברית־המועצות,
צרפת ועכשיו גם בריטניה — קבעו בצורה
חד־משמעית שהן דוגלות בגבול ה־ 4ביוני.
המעצמה הרביעית, ידידתנו היחידה, אומרת:
גבולות ד,־ 4ביוני ״עם שינויים קלי־ערך״.
אצל הערבים זה הפך מזמן לפרה קדושה.

האם מישהו מאמין כרצינות,
שכאמצעות שיחות יארינג ייתכן
הסדר כלשהו שאיננו מכוסם כעיקרו
על גכולות אלה?

אין שרום ברי פלבבועיב
הפרק השלישי: השתתפות פלסטינית.

יגאל אלון, גולדה מאיר וי״ש שפירא מקשיבים

יש מחלה המלווה אותנו מזה
שני דורות, שאפשר לקרוא לה
כשם ״השגעון ההאשמי״ .שום
גווע כמדכר לא דכק כפאטה־מור
גאנה, כמו שממשלותינו, ככל
גילגוליהן, דכקות כשגעון זה.

נקדז*ח שעת השח
יש הרבה על מה להיאבק בשיחות יארינג — על סידורי־בטחון, על טיבם של סידור
הבטחון — ואולי המרחיקים לכת ביותר — על טיב השלום

נסים אליעד: מה זה סידורי־בטחון? זה עוד הפעם או״ם?
אורי אכנרי: אני יכול להעלות על דעתי לפחות עשר צורות שונות של
אגיד.
סידורי־בטחון. אס ישאלו אותי מה דעתי על כן
אינני חושב שיש סידור־בטתון אחד. יש מיגוון של סידורי־בטחון, החל בנוכחות
צבאית במקומות מסויימים, למשל ברמת־הגולן בתקופה מסויימת, וכלה בכוח
או״ם שיהיה כפוף למועצת הבטחון ולווטו האמריקאי. יש רעיון של כוח מעורב
אמריקאי־סובייטי. יש פירוז יעיל.
יש הרבה אפשרויות. איני חושב שיש תשובה אחת. .מידבר־סיני זה דבר אחד,
הגדה זוך דבר שני, הרמה זה דבר שלישי. בכל מקום יהיו סידווי-בטחון שונים,
לפי טבע המקום והבעייה.
אהרון גולדשטיין: מדוע לא הגענו לשלום לפני?1967
היו״ר כן״ציץ קשת: אני חייב כבר הרבה זמן לחבר־הכנסת אבנרי בגלל
קריאות־הביניים.
אורי אכנרי: אם כבוד היושב־ראש יתן לי בסוף הנאום זמן נוסף לענות —

אשמח.

כאשר שלוש מעצמות אומרות כך והמעצמה היחידה, שהיא ידידתנו, אומרת כך, והמצב
הפוליטי בעולם הערבי הוא כזה — אשליה היא לחשוב שאפשר להשיג בשיחות יארינג
הסדר־שלום שאיננו מבוסס על גבולות אלה.

ולכן, מי שאומר שכשום פנים ואופן לא יחזור לגכולות של ה־4
כיוני, עם שינויים כלשהם, אין לו מה לחפש כשיחות יארינג.
צודק במיקרה זה חבר־הכנסת מנחם בגין, המתנגד לשיחות יארינג מלכתחילה. הוא הרבה
יותר הגיוני, בעיני, מאשר, עם כל הכבוד, חבר־הכנסת יעקב חזן, שאמר היום: אנחנו
לא רוצים בסיפוח שטחים ״לשמם״ ,אבל אנחנו רוצים בסיפוח שטחים מסיבות אחרות.
השטחים העומדים לנגד עיניך, לפי תוכנית־השלום של מפ״ם, הופכים את השלום לבלתי־ריאלי.
אולי זוהי תוכנית טובה, אך איננה ריאלית. ואם אתה אומר שסיפוחים אלה *
הם בשבילך תנאי — גם לך אין מה לחפש בשיחות יארינג.

לעומת זאת, מי שמוכן כאופן עקרוני לשלום המכוסם על גכול ה־4
כיוני, יארינג יכול לעזור לו להשיג את השלום.

יעקכחזן: לן לא נחוץ יארינג; אתה מוותר בכלל.

אורי אכנרי: תכיעתי היא -ואני אומר את הדכרים כצורה מפורשת:
תכריז ממשלת ישראל מראש, שהיא מוכנה לקכל את הגכו•
לות הקודמים, כתנאי שיקום שלום־אמת עם סידורי-כיטחון אפקטיביים.
תכריז הממשלה שהיא תילחם על גכול פתוח, על סידורי•
כיטחון ממשיים, על טיב היחסים שיקומו, על פתרון הכעיות האמיתיות,
על אירגון מחדש של המרחב, על הסדרי-כיטחון הדדיים.
מנחם ידיד: מח עם ירושלים?

חיים לנדאו: בירה משותפת.
אורי אכנרי: אם יתנו לי זמן, אסביר לך את עמדתנו בעניין ירושלים.
אם הולכים לשיחות יארינג, כדור מראש שזאת תהיה התוצאה.
לכן מוטב שנגיד מראש מה אנחנו רוצים, על מה נילחם, על מה נתעקש
ירושלים, רמת־הגולן, רצועת־עזה, שארס אל־שייך וחוף ים־סוף.

חבר־הכנסת אליהו ששון נזכר בנוסטאלגיה בימי נורי סעיד והמישטר ההאשמי בעיראק,
והדברים מתנגנים בדבריו גם היום.
מר שרת המנוח תר כל חייו אחרי המלך עבדאללה.
זכורות לכולנו הרפתקאות הגברת גולדה מאיר במשא־ומתן עם עבדאללה, זכורים
מגעי משה דיין בתום מלחמת־העצמאות, ידועים מסעות יגאל אלון בכל התקופות.
היום נאמה ראש־הממשלה — ראש ממשלת ישראל! — נאום־תעמולה האשמי, שהיה
ראוי להישמע ברבת־עמון ולא אצלנו. היא אמרה ש״המלך החליט באיחור רב
להבטיח לעצמו את השלטון בבית״ ,ש״החבלנים התכוונו לקעקע את השלטוןהלגי ־
טימי״ ,שהמלך פעל ״למניעת הידרדרות והחזרת היציבות .״

מה זה? האס אנו ממונים על יציבות השלטון ההאשמי?
כל זה נאמר אחרי מלחמת אחים בירדן שהיתר, שחיטה נוראה, לא שחיטה של פדאיון
כי אם שחיטת פלסטינים, שחיטה שהיתר, נקודת־שבר — וצריך להבין זאת: נקודת שבר —
בהיסטוריה של עמי ערב. מצב המרחב אחרי שחיטה זו שונה מן המצב שהיה קיים לפניו.
והנה מדברת ראש־הממשלה כאילו אנו חיים לפני עשר שנים, עשרים שנה, שלושים
שנה — ב־ 1945 או .1955

מה יש למלך חוסיין למכור לנו? האם הו א יכול לתת לנו שלום?
אם הוא רוצה לתת לנו שלום -האם הוא יכול? עד מתי יימשך
העיוורון הזה?
לא נפגשתי עם המלך חוסיין, אבל אני יכול לתאר לעצמי מה היה אומר אילו נפגשנו:
אני רוצה בשלום, אבל איני יכול.
ברור שאינו יכול.

אם יישאר המלך חוסיין כדרך נס על כסאו -כדרך נם, וכעזרת
הכידונים של צה״ל — האם יכול לתת לנו שלום? מוכן שלא1
כל חברינו וידידינו בעולם מבינים את זאת: אפילו ממשלת ארצות־הברית, בעלת החסות
של המלך חוסיין, מבינה זאת. לפני כמה שבועות השמיע השגריר צ׳רלס יוסט, מעל דוכן
האו״ם, בפעם הראשונה הצהרה שיש בה הכרה רשמית בקיומם של הערבים הפלסטינים.
הוא אמר :״ארצות־הברית מסכימה עם המסקנה של כמה נואמים, שאס יבוא שלום למזרח״
התיכון, הוא חייב לקחת בחשבון את הדאגות והשאיפות הלגיטימיות של הפלסטינים.״

האם אנו נפגר אחרי ארצות־הברית בעניין זה? אנו, החיים פה, אנו שצריכים לחיות
אתם?

אני מציע, אדוני היושכ-ראש, שממשלת ישראל תכריז שהיא מכירה
כקיומו של העם הערכי הפלסטיני ; שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן
אתו מייד, ככל דרך אפשרית; שאנו קוראים לעם הפלסטיני להקים
נציגות, ונכיר ככל נציגות פלסטינית המוכנה לדכר אתנו; שאנחנו
נותנים חופש־פעולה מדיני לאוכלוסייה כשטחים המוחזקים, שנחזיר
את העסקנים שגורשו משם; ושלא נעשה דכר להצלת המישטר ה־האשמי
כירדן.
עונב עניבה של תנועת השלום הבינלאומית.

אושרך האישי הולן
ומקבל משמעות רבה
יותר במגעיך עם אח רים.
אתה משלים ב הדרגה
עם הדיעה ה אנוכית,
כי האושר ה פרטי
הוא המטרה ה ו
2במרס ־
נעלה ביותר בחיי ה 20
באפריל
אדם, וכי כל האמצעים
כשרים להשיגה.
אינך מ ה סס לקדם את מעמדן בהרבה
על חשבון אחרים ולהשמיץ מאחרי הגב.

1110

קיסמך האישי כה רב
בתקופה זו, עד שהסובבים
אותן מוכנים לסלוח
לך על חטאיך הפעוטים.
התוצאה: התקדמות
ניכרת בעבודה,
במישור החברתי ובשטח
הכספי. בת שור .
ו1 2נאפריל ־
גבר מסוים מגלה בן
0׳נ במאי
ענין רומנטי הולך ונובר,
למרות שעד כה התייחסת אליו בזלזול.
אס עודן רווקה, מצפה לן כנראה הרפתקה.

שוו

דאגות רבות מטרידות
אותן, למרות שאתה
עומד על קרקע מוצ קה
מכל הבחינות:
כלכלית, רגשית, וחברתית.
אתה מצליח
בעבודתך ומוצא סי פוק
רב במגעיך החברתיים,
ובכל זאת מעיקים
עליך חששות
סתומים מפני דבר מה העשוי להתרחש
בעתיד הקרוב. השתדל להשתחרר מהם.

סאומיס

קשרים עם אנשים בעלי ממון והשפעה,
עשויים לעזור לן לפתור בעיות נכבדות
הקשורות במשפחה ובבית: מציאת מימון
לרכישת דירה חדשה,
שיפוצים נרחבים בדירתן
הנוכחית, ביסוס
מצבן הכלכלי שתאפשר
לן לחשוב על הרחבת
המשפחה, וכר. אל תהסס
מלפנות בבקשת
עזרה גס אל אנשים
שאינם בגדר ידידים ו 23 בספטמבר -
תיקים, כי אתה נמצא 22 באוקטובר
בתקופה של הצלחה
בכל אשר תעשה. אם תחליט לסטות מ״
מנהגין היומיומיים, יקרה לך דבר לא נעים.

מאזנ״ס

מסוגל לגבור על כל
ק ס מן האישי
התנגדות. השבוע תיווכחי שאפילו אנשים
שאינם ידועים כרחבי
לב, יגלו נכונות פתאומית
לעזור לך, בלי
לדרוש תמורה, ובלי
שתרגיש לא נוח. חיוך
בנה, אירוח חברתי בביתן,
ויחס לבכי כל־י

פיהם, יהיו התמורה
: 22 אוקטובר ־ הנעימה ביותר שיוכלו
2ז בנובמבר
מיטיבין לקבל ממך.
בת עקרב — אל תק־קריבי
את אושרם של אחרים על מזבח
אושרן שלך, כי זה עלול להתנקם בן.

עקונ

אתה נכנס לתקופה של משברים ולחצים
נפשיים, בעטיין של בעיות שאין לך שליטה
עליהן. קרוב לודאי
שבעיות אלו קשורות
בקשריך האינטימיים
עם אדם, שרק מעטים
יודעים על קרבתו
אלין. השתדל ל התגבר
על מצבי הרוח
והקפריזות שלן, אס
אין ברצונן להרחיק מ 23 בנובמבר ־
מן את אלה שלעזרתם
20 בדצמבר
תזדקק בעתיד הקרוב
ביותר. בת קשת — בתחילת השבוע הבא
צפויה לן הצלחה מפתיעה במישור הכלכלי.

11 שס

מקורה של הרגשת המועקה
המטרידה אותך
היא בזכרונות מהעבר
הרחוק, המקנים לן את
ההרגשה כי נכשלת באחת
התחנות שעברת.
בת סרטן — תחושתן
הפנימית כי יחסים ש ;21
ביוני -
כ 21 ביולי
את מנהלת עם גבר מ־סויים
אינם מתנהלים
בכיוון הנכון — מוצדקת. השעה יפה לחש־בון
נפש ורצוי להזדרז ולהסיק מסקנות,

סוס1

הישמר מעצת אחיתו-
פל של ידיד חדש, ה מתחזה
כדורש טוב תך,
אך לאמיתו של
דבר מעונין לנצל את
תמימותך למטרות אך
נוכיות. אם מצוי ב-
קירבתך אדם שאינו
מוכר לך די הצורך,
והוא מנסה להדק את
קשריו עמן — השב את פניו ריקם. מצא
להרחיק אותו ממך.
תירוץ כלשהו

אסור לך להניח לרג־שותיך
להנחות אותן,
כי הדרן הרגשית עלולה
רק לסבכך בצרות.
השבוע, או לכל היותר
בתחילת השבוע הבא,
צפויה לך נסיעה קצרה
במסגרת עבודתן, או
22 באוגוסט ־
22 בספטמבר
בגלל התחייבויות אישיות.
תהיה זו נסיעה
מכבידה, אן בסופה תגלה כי עזרה לך
לפתור בעיותרבות אשר מפיקות עלין.

נתווה

שאיפה בלתי מובנת להתנער מן השיג-
וההתחייבויות המוטלות
רה, העול,
עליך, תלן ותגבר בך
מאמצע שבוע זה. י תכן
שתרגיש לפתע
צורך נפשי לנטוש הכל
ולנסוע לתקופה קצרה
לעיר אחרת, יתכן שתנתק
בפתאומיות ק שרים
חברתיים מסוימים,
ותענה להצעה
( 2בדצמבר
19 בינואר
להצטרף לחוג חברתי
שיטביעו שנוי במח-
לוקת. בת גדי — קיפצי על ההצעה
שהוצעה לן, והשתדלי לנצל אותה.

בתחילת השבוע תעשה משהו במישור המשפחתי,
העלול להתפרש כמרדנות להכעיס•
המתיחות שתתעורר
תפריע לן מאד בביצוע
תכנית חשובה.
אם מתרוצצות במוחך
מחשבות על אפשרות
של נסיעה ממושכת ל־חו״ל,
עשויות מחשבות
אלה להתממש תוך ה חודשיים
הקרובים. בת
דלי — ההרפתקה הרומנטית
הנעימה שהתחלת
בה תסתיים בצורה חיובית בהחלט, אס
לא תניחי לידידיך להתערב יתר על המידה.

קרובי משפחה מ
טלאים תפקיד נכבד
בחייך, בעיקר במי׳שור
הכספי. קרובים
רחוקים שקשריך אי-
תם לא היו מעולם ה דוקים,
עשויים לה עסיק
אותך בשבועות
9ו בפברואר
20 במרס
הקרובים. ייתכנו חי לוקי
דעות סביב ירושה
משפחתית, או בנוגע לרכוש משותף.
קיים סיכוי, שפתרון הבעיה המשפחתית
המעסיקה או תן, יהיה כרוך בנסיעה מ כספית להכנסה מושכת.
הסיכויים
ניכרת בעתיד הקרוב ביותר, יתגשמו.

1 1 ^ 1
משפט מבית המלון
לבית המשפט
רבקה פרץ ( )19 מבאר־שבע, עבדה כחדרנית
בבית־המלון גלי־זוהר בעין־בוקק
שליד סדום. אלמלם (מרק) מכלוף מעכו
עבד כמלצר באותו בית־מלון. סיפורם של
השניים יכול היה להיות עוד סיפור אהבה
שיגרתי. אך הסיפור הרומנטי׳ שהתחיל ב־בית־מלון,
עומד להימשך בבית־משפט. באמצעות
עורך־הדין שלמה קרביס, הגישה
רבקה לבית־המשפט תביעה על 20 אלף ל״י
נגד אלמלם.
טוענת רבקה בכתב התביעה :״באתי עם
הורי ממרוקו. התיישבנו בבאר־שבע. בגלל
קשיים כלכליים חיפשתי עבודה ומצאתי
במלון גלי־זוהר. התחלתי לעבוד בספטמבר
1969 וכעבור חודשיים התקבל לעבודה במקום
מכלוף אלמלם. ועוד טוענת רבקה
כי אלמלם החל מחזר אחריה .״והתובעת
שהיתר, בת ,18 נערה תמימה וישרה סיפרה
על החיזור להוריה, אשר החליטו כי
תתפטר מעבודתה ותחזור לבאר־שבע.״
רבקה חזרה הביתה וכעבור כמה ימיס
הגיע אלמלם עם הוריו לביתה. אלמלם
הסביר לה ולהוריה כי כוונותיו טובות
והוא רוצה לשאת אותה לאשה. ההורים
הסכימו ורבקה חזרה לעבוד בגלי־זוהר.
״כיוון שידעה כי היא עומדת להתחתן
עם אלמלם, הסכימה לקיים איתו יחסים,״
ממשיך כתב התביעה .״בהתחלה בצורה בודדת
ומאוחר יותר חיו כבעל ואשה.
״בעקבות ואת נכנסה רבקה להריון.
היא פנתה עם אלמלם לבית הדין הרבני
והגישה בקשת נישואין למעוברת.
הסכמה והכנה. אך בזאת לא נסתיימה
הפרשה :״בתום פעולה זאת פנה אל־מלם
לרבקה והציע לה לעשות הפלה, בנמקו
את צעדו בכך שהם עדיין לא מבוססים
מבחינה כלכלית. רבקה הסכימה אך
כאן התחיל העניין להסתבך. מיד אחרי
ההפלה נעלם אלמלם ומכרים משותפים
של בני הזוג סיפרו לרבקה כי שמעו מ־אלמלם
שהוא אינו חושב להתחתן איתה
בכלל.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל ורבקה
החליטה להגיש את התביעה.
אלמלם לא נשאר חייב. בכתב ההגנה
שהגיש על־ידי עורך הדין דרור מרקין,
הוא טוען כי אומנם גר עם רבקה, אך
רק לאחר שהתיידד איתר ,״מתוך הסכמה
והבנה ולא דובר ביניהם כלל על נישואין.״
טענות נוספות של הנתבע:
״חודש וחצי לאחר פיטוריה מהמלון טיל־פנה
אלי רבקה ואמרה לי שהיא בהריון וכי
אבוא בדחיפות לבאר־שבע. הגעתי לבאר־שבע
והלכתי איתר, לרופא נשים שקבע כי
היא נמצאת בחודש הראשון להריונה. היא
דרשה ממני להתחתן איתר, אך כיוון שהיה
ברור לי שרבקה לא הרתה ממני השפעתי
עליה כי תפיל את ולדה.״
עלילות שווא. ומדוע בכל זאת הלך
לד,רשם ברבנות? מסביר אלמלם בכתב ההגנה:

מנת למנוע שערוריה מצד התובעת
ומשפחתה וכדי להניע את התובעת לבצע
הפלה ומתוך לחץ ומחוסר ברירה פנה הנתבע
לרבנות ויום לאחר מכן נעשתה ההפלה.״
אבל
בזאת לא תמה הפרשה: רבקה הגישה
נגד אלמלם תלונה כאילו נתן לה סמי
הרדמה. אך בחיפוש בחדרו של אלמלם
נמצאו רק כדורים נגד הריון. המשטרה
הגיעה למסקנה כי רבקה שיקרה בקשר
לכדורים והיא נעצרה ושוחררה בערבות.
רבקה העלילה עלי עלילות שווא, ממשיך
אלמלם בכתב ההגנה׳ ,ואף פנתה לעורך־
דין שהתרה בי בקיום משפט אם לא
אשא אותה. אם היה סיכוי שבכלל אשא
את התובעת למרות שההריון איננו ממני,
באו עלילות שתא ושמו קץ גם לסיכוי
זה. אפילו אם ימצא כי הבטחתי לתובעת
לשאתה לאשר, הרי רשאי הייתי שלא לקיים
הבטחתי נוכח העלילות.
ועל טענתה של רבקה כאילו נגרם לה
״נזק רגשי רב״ ,משיב אלמלם :״רבקה
היתד, מאורסת פעמיים ופעמיים לא יצאה
החתונה לפועל — לכן מוזרה טענתה על
״נזק רגשי״.
״ובכלל, כאשר הכרתי אותה היא לא
היתד, בכלל בתולה. היא שכבה עם גברים
לפני.״

דרכי אדם
הגעל בדה —
האשה רעבה
אחד התפקידים העיקריים של שליחי הסוכנות
בחו״ל, הוא להשפיע על היהודים
לעלות לארץ־ישראל. במיקרה של סלבדור
הרצריקן 27 מארגנטינה, הם הצליחו.
לפני שנתיים החליט סלבדור לעלות ארצה.
גם על אסתר 23 יהודיה ילידת ברזיל,
השפיעו הדיבורים על ארץ חלב ודבש. היא
עזבה את בני משפחתה ועלתה לאוניה שהפליגה
לארץ. על אותה אונייה היה גם
סלבדור. השניים הכירו, מצאו חן אחד
בעיני השנייה והחליטו להתארס.
החיים נראו לאסתר ורודים. ביחוד כש־סלבדור
הבטיח לה כי בארץ אין לה מה
לדאוג לבעיות פרנסה. הוא הרי מהנדס
ובישראל זקוקים למהנדסים.
אבל בינתיים, עד שיסתדרו בארץ, ביקש
סלבדור מארוסתו שתלווה לו את 800 הדולר
שקיבלה מהוריה עד שיסתדרו בארץ.
כמה שבועות אחרי בואם ארצה התחתנו
אסתר וסלבדור. אז גם התברר לאסתר
כי היא לא עשתה עסק כל כך טוב.
ראשית בעלה אינו מהנדס כלל, ושנית הוא
לא החזיק מעמד בשום מקום עבודה. על
רקע זה פרצו מריבות בין בני הזוג ו־סלבדור
החליט לחזור לארגנטינה. הוא
הציע לאשתו, שילדה בינתיים בן, לבוא
איתו, אך היא סרבה .״אני לא רוצה

נעדר סלבדור הרצריקן
גורלן של עשרות נשים

לנסוע ואני לא אתן לך לנסוע עד שלא
תיתן לי גט,״ הודיעה לו.
איזה. צדקי* ראה סלבדור כי אשתו
מתעקשת, החליט לפרוק מעליו עולה של
משפחה. עזב את הבית ונעלם.
אסתר פנתה לעורך־הדין מנשה בר־שלטון
והגישה תביעת מזונות. בית־המשפט
החליט שעל סלבדור לשלם לאשתו ולבנו
מזונות והוציא צו־מעצר במיקרה שהבעל
לא ינ?לא את חובתו.
אבל צו להוד ומציאות לחוד. הסתבר שאין
למי למסור את הצו. סלבדור נעלם.
כך הפכה אסתר שותפה לגודלן של
עשרות נשים שבעליהן השאירו אותן ללא
מקורות מחייה.
פנתה אסתר למשטרה עם צו המעצר ונתנה
לשוטרים כמה כתובות משוערות בהן
אפשר למצוא את בעלה. כעבור מספר שבועות
קיבלה הודעה מהמשטרה :״לא
מצאנו את בעלך.״ הלכה אסתר לתחנת
המשטרה כדי לברר איך נערכו החיפושים.
״היינו בכל הכתובות שמסרת והוא לא
היה שם,״ השיב לה היומנאי .״כמה פעמים
הייתם?״ שאלה אסתר .״פעם בכל
כתובת.״
״מה הם חושבים לעצמם?״ טענה אסתר
השבוע .״ככה בטח שלא ימצאו אותו.
אם מישהו גונב כמה לירות ובורח, המשטרה
עושה הכל בשביל לתפוס אותו ובדרך
כלל מצליחה. אבל אם מישהו עוזב את
אישתו וילדו לפני חרפת רעב הם הולכים
פעם אחת וזהו. איזה מין צדק זה?
,״הדבר היחידי שנשאר לי לעשות זה ללכת
למשרד הסעד כדי שהם יפרנסו אותי.״
העולם הזה 1734

ה מ שגו־ ד

כשף,יופי הולך ודועך

מנחם גפן ודליה לביא בלונדון

ש קי דקע דיי ל ח
הפעם זו לא בדיחה, לא השמצה, ואפילו לא תעלול־פירסומת
לסרט נזיין. הפעם אלה נישואים של ממש, והם יתקיימו בעוד
כעשרה ימים. צד א׳ :המשורר־הקולנוען דוד אבידן, בן
ה־ .36 צד ב׳ :לילי סיגל ,22 ,יפהפיה רחובותית אדומת־שיער,
בת משפחת פרבר הנודעת, הנראית בחברת אבידן
בשלושת החודש־ם האחרונים.
אז זהו. בכך תגיע אל סיומה רווקותו המפורסמת של האיש,
שהפך את דרך־חייו בשנים האחרונות כמעט למיתוס.
יהיו אלה נישואים שניים, גם לו וגם לה. אבידן התגרש
לפני קרוב לעשר שנים מאשתו הראשונה, כתבת לאשה
ברוריה אבידן הנשואה כיום לעו׳׳ד אברהם בריר.
לאחר נישואין של ארבע שנים, לילי התגרשה לפני שנה,
לאחר נישואין של שנתיים לאיש צה׳׳ל, שהיה מבוגר ממנה
בשנה אחת בלבד.
לילי, לשעבר דיילת־יופי של הלנה רובינשטיין ותלמידת
ביה״ס לאמנות־הבמה בית־צבי בר״ג, הכירה את אבידן בקרון
רכבת־ישראל בקו ת״א־חיפה, ימים אחדים בלבד לאחר שנבחרה
לעתודת־הדיילות החדשה של אל-על. תוך ימים אחדים
נוכחה, כי היא מעדיפה את אבידן בכל יום, בכל מקום,
במקום את מטוסי אל־על. היא עודדה את המשורר לקרקע
אותה (נשים נשואות אינן יכולותלעבוד כדיילות־אוויר) ,הסבירה
:״לא חשוב שאיחרתי את המטוס — העיקר שלא
איחרתי את הרכבת.״
לילי עומדת בתוקף על דעתה, כי למרות שהכירה את
אבידן רק באחרונה — הרי מבחינות מסויימות הוא היה
אהבת־נעוריה הערטילאית. בחוג לספרות בביה״ס התיכון׳ בו
לימדו גם את שירי אבידן היא הצטיינה במיוחד בכתיבת
עבודות על המשורר התל־אביבי שהעריצה.
הבעייה היחידה, המטרידה את אבידן ברגע זה, היא א ך
לטפל במעריצותיו, במעריציו, באוייבותיו, באוייביו, במכרותיו
ובמכריו האחרים בהקשר לאירוע חדש זה בחייו. הפיתרוך*
המסתמן: מסיבת־ענק בנזאנד׳יס בה ירוכזו כל הנ״ל, יחד עט
אישי־ציבור נייטראליים, בעת שלאורחים הרבים תינתן ההזדמנות
לפגוש את הזוג הצעיר מקרוב, תהיה זו, לדברי אבידן,
״הזדמנות חביבה לרענן את יחסי־הציבור הפרובלמטיים שלי.״

״אני יודעת שאני לא מאושרת, אבל אני עדיין יפה ויש לי מחיר!״
הצ׳הרה זו יצאה מפיה של לא אחרת מאשר דליה לביא, היפהפיה הישראלית
שבזמנו נראה היה שהצליחה יותר מכל נערה ישראלית אחרת בכיבוש עולם הסרטים
הבינלאומי. אלא שהזוהר והתהילה מסתיימים, כך מסתבר, מהר מאוד. ודליה אינה מנסה
להילחם מלחמות אבודות. היא השלימה עם כך שהשאיפות שלה כשחקנית מתקרבות
לקיצן.
כיום היא אינה מקבלת עוד הצעות לתעסוקה בסרטים, כחי שהיה בעבר. פה ושם
עוד מזכירים אותה בעיתוני לונדון, אבל מלבד הגרמנים, שמשום מה מחבבים את
תקליטה הממשיך לצעוד במיצעד הפזמונים הגרמני, היא כמעט ונשכחה.
מה שגמר את דליה הוא כנראה אותו ניתוח שביצעה בזמנו בלסתה, כדי להיראות
פוטוגנית יותר מול המצלמות. הצרה היא שהניתוח הצליח, אבל לא מכל הזוויות.
דליה מתגוררת כיום בדירתה הלונדונית בחברת הצייר הישראלי מנחב גפן. היא
התבגרה באישיותה ומנהלת אורח חיים שקוו ביותר. השאלה ששואלים כל ידידיה של
דליה היא: מה יהיה עתידה? כל מה שהיה לה למכור היה היופי האקזוטי שלה. עתה,
כשזוהרה התעמם, מה היא עוד מחפשת בשדות זרים?

ה טלפון
אינו

מצלצל

לדליה !
דוד אבירן ולילי סיגל

זוכרים עוד את דליה להב י
למי שאינו זוכר, זאת היתה שחקנית
הקאמרי שעשתה בזמנו מגבית כרחוב
דיזנגיף כדי לממן לעצמה אף
חדש, ואחרי שהיה לה אף חדש הרי מה
אותו ונסעה לאיטליה כדי לחפש
בארץ־המקרונים קאריירה משגשגת של
כוכבת.
אז יש כאלה שזה הלן להן, כמו
עליזה אדר (ראה עמוד )20 ויש
כאלה שזה לא כל כך הולך להן, כמו דליה
להב. היא חיה אומנם יחד עם
במאי הקולנוע האיטלקי שהיה בזמנו
בעלה של אלידה ואלי, ומבחינת ה חוק
הוא עד היום בעלה, כיוון שהיא
עשירה ממנו. סרטים לא יצאו לה מזה.
היא חיה עם בנה רחוק מאוד מה חיים
של כוכבת אותן חלמה לחיות
כאשר יצאה לאיטליה.
ידידים שהתקשרו לאחרונה לביתה
ברומא לא הצליחו להשיגה בטלפון.
מסתבר כי הטלפון בביתה נותק, בגלל
פיגור בתשלום החשבונות. מצבה הכלכלי,
כפי שמוסרים ידידיה, הוא בכי
רע. אבל היא לא פונה לעזרה לידידים.
אולי לא נעים לה עדיין להודות
בכשלונה.

משפחת סבאג
בנכם מתחת! !אני בטוחה שלפחות משפחה אחת בישראל
תתרגש למקרא ידיעה זו. זוהי משפחת
סבאג, שהם בעליה של המסעדה
המפורסמת קאזה דל סול. ובכן, הסבאגים,
יש לי הפתעה בשבילכם: בנכם עמי
עומד להתחתן. אני יודעת שהוא עושה
זאת בניגוד לרצונכם, אבל כשתקראו שורות
אלה, זה יהיה כבר מאוחר. באותם
רגעים ממש, או כבר קודם לכן, אם תגיע
אליכם באיחור, יעמוד עמי מתחת לחופה
וישא לאשה את ליזיקד! שני, מאפרת
הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון.
לאלה שאינם משתייכים לשבט הסבאגים,
אני חייבת כמובן הסבר. הוריו של עמי
עשו הכל כדי שהוא לא יהיה בעלה של
ליזיקה. היו להם כמה סיבות לכך. בין
השאר: העובדה שליזיקה היא גרושה ואם
לילד ושהיא מבוגרת מעמי בכמה

שנים טובות. הם לא רצו להשתכנע גם
כשעמי טען בפניהם פשוט שהוא מאוהב
בליזיקה. וכדי להוכיח לו שאיומם רציני
הודיעו לו שאם ישא את ליזיקה לאשר,
לא יקבל מהם פרוטה. למרות שממונם של
בני מבאג הצטמצם במקצת בשנים האחרונות׳
אחרי שהפסידו כמה מאות אלפי ל״י
בהשקעה בחוף הרצליה, נשאר להם די
והותר כדי לפתור את כל בעיותיו של
עמי, אילו היה מסכים לשאת אשד, אחרת,
כמובן.
אבל האהבה היתד, חזקה יותר מהכסף.
עמי לא התפתה. הוא הכיר את ליזיקה
אחרי שביקר בביתה במסיבה אחרי מלחמת
ששת־הימים. כאשר נודע דבר הרומן
בינו לבינה להוריו הוא נזרק מהבית.
עכשיו, אני מקווה, יהיה לו בית שלא
ייזרק ממנו.

1נ א עו 51 לוו: