גליון 1735 מתאריך 2 בדצמבר 1970

§ ^ ספר 1735

ד׳ פסלו תשל״א2.12.1970 ,

המחיר 1.50ל ״ י

שערורית התאונה
בנמל התעופה
בלוד -
שר התחבורה חייב
להעיק את
המסקנות

תטקיף
ועדת חלוירה :
מי הדליף על
פגישת אלוו־חוסייו?
ועדת־הקירה בדרג בכיר ביותר, שמונתה
על-ידי הממשלה, עוסקת בימים אלה בחקירה
נימרצת בדי לגלות את המקור
שהדליף את הידיעות על פגישות יגאל
אלון עם המלן* חופיין.

שבימת המורים
תימשר חודשים 1
בחוגי משרד־האוצר, משרד־החינוך והמורים התיכוניים,
רוווחת הדיעה כי שביתת המורים התיכוניים
תימשך עוד כמה חודשים. בעיקבות התרעומת שהביע
שר־האוצר פינחס ספיר, עם שובו לארץ, נגד שר־החינוך
יגאל אלון שוויתר, לדעתו, יותר מדי לתביעות
המורים, חלה הקשחה בעמדות הצדדים במשא־ומתן.

סטודנטית
חאוולה מערוף ( )22 עומדת לקבל
בימים הקרובים את המינוי בפקולטה
למדעי המדינה.

אורי אלפרט
נגד פלי?!ס כהן

סיכסוד פנימי חמור
במשרד המיסחר
והתעשייה

מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, אורי אלפרט, יצא
למלחמה במזכיר אירגון מוניות קו 4׳ 5׳ בתל־אביב
פליקם כהן. הסיבה: הפירסומים בעיתונות על המתרחש
באירגון המוניות הכללי המסונף לבית־ברנר.

מאז שובו של פינחס ספיר לתפקיד שר־המיסחר־והתעשייה,
אחרי פירוק ממשלת־הליכוד־הלאומי, מנסים
מקורביו לסלק מהמשרד חלק מהפקידים הבכירים
ששירתו שם בתקופה של השרים הקודמים לספיר.
אחד
הנאבק על מישרתו, הוא אשר הירשברג,
שמילא תפקיד פיקטיבי של יועץ לאמנות הקולנוע
במשך השנתיים האחרונות.

במהלד המאבק הפנימי פועלות שתי
ועדות־חקירה הדנות כהאשמות הדדיות
של גניבת מסמבים מארכיון המשרד ו־פירסום
אינפורמציה פנימית.

אלפרט, החושד בפליקס כהן כי הדליף
את החומר לעיתונות, שיגר אליו מכתב
ובו הוא מודיע לו על הוצאתו משורות
ההסתדרות באשמת הקמת אירגון מתחרה.

״כנס״ טוענת :
היתה הלשנה !
מנהלי כנס, החברה שמחלקת החקירות של מס־הכנסה
העלתה נגדה האשמות על עבירות־מס, טוענים
כי כל העניין התחיל כתוצאה מר,לשנת של חברה
מתחרה חדשה.

זאב בירגר, מנהל מרכז הסרט הישראלי שפיטר
בפברואר 1969 את אשר הירשברג מתפקידו, בעיק־בות
המלצותיה של ועדת זנדברג, הגיש תלונה לקצין
הביטחון של משרד־המיסחר־והתעשייה על כך ש־הירשברג
הוציא מסמכים מהארכיון.

חכרה זו, טוענים מנהלי ״בנס׳ /שמנהליה
מקיימים יחסים אישיים הדוקים עם הפקידות
הכבירה של משרד התיירות, מבקשת
לרשת את מקומה של ״בנם״ ,שהיא
החברה הפעילה ביותר בישראל באירגון
קונגרסים ובנסים בין־לאומיים.

אבידו ינהל מערבה

להתרת הצגת ״מיו

שופטי הכדורגל
עלולים לשבות

המשורר דוד אבידן עומד להגיש עירעור למועצה
הישראלית לביקורת סרטים ומחזות, בעיקבות החלטתה
שלא להתיר את הצגת סרטו, מין, בפומבי.

סכנה צפוייה להמשך משחקי ליגות הכדורגל בארץ,
אחרי ששופטי הכדורגל עלולים לשבות עקב אי־מילוי
דרישות שיציגו להתאחדות הכדורגל.
שופטי הכדורגל, שהם חובבים, עומדים לתבוע לשלם
להם אש״ל מוגדל עבור כל נסיעה לשיפוט
במרחק העולה על 100 קילומטר ממקום מגוריהם,
כנהוג בכמה מדינות אירופה. תשלומי אש״ל כאלת
כוללים תשלום אש״ל עבור שלושה ימים.

נודע ׳ בי החלטת המועצה נעשתה כניגוד
לדעתו של יושב־ראש המועצה, לוי
גרי, שחייב באופן אישי את התרת הצגת
הסרט ואף הצליח לשכנע במה מחברי הועדה
להצטרף לעמדתו.
האיסור שהטילה הצנזורה על סרטו של אבידן אינו
מונע ממנו להקרין את הסרט בהקרנות פרטיות בליווי
הרצאה, כשהסרט משמש הדגמה להרצאה.

קשה להניח שהתאחדות הכדורגל תם-
בים לשלם לשופטי הכדורגל סבומים באלה,
וכתוצאה מלן• עלולה לפרוץ שכיתה.

למרות השבתת הלימודים, הוצע לקיים
את בהינות הבגרות ולבחון את התלמידים
על החומר שלמדו עד פרוץ השביתה.
הצעה אחרת הועלתה על־ידי אירגון הורי התלמידים
העל־יסודיים. הם הציעו שההורים ילמדו את התלמידים
בגימנסיות המושבתות, עד הכיתה השביעית.

שינוי בשיטת
רישום סטודנטים
למרות פירסומי האוניברסיטאות כי 7500 מועמדים
ללימודים נידחו השנה מקבלה למוסדותיהם, התברר
כי המדובר רק ב־ 2000 מועמדים.

מסתבר בי חלק מהמועמדים לא הסתפק
ברישום לאוניברסיטה אחת, והוא נירשם
כבמה אוניברסיטאות. בשפירסמו המופרות
האקדמאיים ש 7500-מועמדים נדחו, הם
ספרו את בל המקומות אליהם ביקשו ה סטודנטים
להירשם ורד הגיעו למיפפר
כה גדול.
בעיקבות זה החליטו לשנות את צורת רישום הסטודנטים
לשנת הלימודים הבאה. משרדי הרישום באוניברסיטאות
יפעלו בשיתוף ויספקו אחת לשנייה
מידע על סטודנטים שירשמו אצלהן.

אסיסטנטית ערביה
ראשונה בארץ
בעיקבות פירסום הכתבה על אוניברסיטת חיפה
(אוניברסיטה בשליטת שירותי הביטחון, העולם הזם
,)1732 החליטה הנהלת האוניברסיטה להוכיח כי המצב
באוניברסיטה לא כל־כך גרוע כפי שפורסם.

כהנהלה הוחלט לבחור בעוזרת הוראה
(אסיסטנטית) ערביה, ראשונה כארץ. ה־

הנסיון רוצח האניניוו

תמונה מיוחדת במינה זו צולמה בדיוק ברגע בו פרץ
הצייר הבוליביאני׳ בנימין מנדחה, בנמל התעופה של
מאנילה לעבר האפיפיור פאולוס השישי, כשפגיון שלוף ביזו, ניסה לדקור את האפיפיור למוות. בתמונה נראה
ראשו של מנדוזה כשהוא ניצב במרחק סנטימטרים ספורים מהאפיפיור, שהבעת תדהמה ופחד נסוכה טל פניו.

1X 1X 1X 31

מה שאלוהים אמר (חלל,שלישי)
יש החושבים שתנ״ך איננו מסוגל לדבר אל דור המאה העשרים דברים לענין,
משום שהתנאים והנסיבות שלנו שונים כל־כך מאלו של דור תורת־סיני. אני אינני נמנה
על אלו, ועל־כן, מוקדשת סדרת מאסרים זו לנושא ״עשרת הדברות״ .אמנם נכון הדבר
כי הנסיבות הנוכחיות אינן ניתנות להשוואה עם אלו של אותם ימים, אבל האדם,
בתורת שכזה, לא השתנה. משום־כך צרכיו ובעיותיו היסודיות היום הן אותם הצרכים
ואותן הבעיות אשר הטרידו את האנושות מימים ימימה. בהמשך הדברים יסתבר כי
אינני דבק דווקא בפירושים המסורתיים המקובלים עלינו מזה דורות, וכיצד ייתכן
אחרת? — הרי אני וחברי הננו יהודים המכירים במשיחיותו של ישוע מנצרת, ואנו
כופרים בסמכותה של המסורת במישור הרוחני, וזאת עם כל ההערכה הכנה שיש לנו
למפעלותיהם של חז״ל ולתרומתם התרבותית, הלאומית והמוסרית, לחיינו כעם. על־כל־פנים,
אני תקווה כי המאמרים יעודדו ענין מחודש בספר־הספרים הנהדר הזה, ואולי
בכך יבוא מי להכיר גם בהודו של האלוהים עליו מכריז הספר, ובתפארת־המעשה
שהוא עשה בעדנו במשיח.

״אנכי ה׳ אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים״( .שמות כ׳.)2 ,
זה מאד מענין .״עשרת הדברות״ ,כפי שהם נקראים, מובאים לפנינו בספר שמות
במתכונת שהיתר, ידועה ומקובלת מאוד באותם ימים באזור הקשת הפוריה. כאשר
כבש מלך איזו ממלכה או עיר וכרת עימה ברית, נהוג היה לכתוב את פרטי הברית
בסדר מסויים וקבוע: קודם־כל הוזכר המלך הכובש, שמו, תאריו ופעליו — כשזה
איננו שוכח, כמובן, לציין את נצחונו על אותה עיר, ואת רוב־טובו אל המנוצחים.
לאחר זאת היו מזכירים את האיסור לכרות ברית עוינת עם כל מלך אחר, ממשיכים
בתאור פרטי החובות של המנוצחים כלפי המנצח, ומסיימים בהשבעת האלים וב־הזמנתם
להיות עדים לברית שנכרתה. יהמענין הוא בזה כי זהו מבנהו של החלק
הראשון של שמות פרק כ׳.
ואין הדבר משום מקרה סתמי. ממש כפי שנצחונו של אותו מלך היוזה היסוד והסיבה
לאותה מערכת־יחסים אשר תוארה בברית, כן גם עובדת־היות האלוהים אלוה, נשגב
ונעלה ונפלא מכולנו, היא המשמשת יסוד לאותה ברית שאנו רגילים לקרוא לה
״עשרת הדברות״ ,ובעיקר רוב־טובו של ה׳ לגבי עמנו כאשר הוציא אותנו ממצרים
ועשה אותנו לעם. רק אלוהים יכול היה לתבוע מעימנו ברית שכזו, ורק הוא יכול
היה למלא אותה בפאר מוסרי אשר כזה. עשרת הדברות לא נבעו מתוך כשרונו
המוסרי הנעלה של משה. ברית זו נושאת בתוך־עצמה את חותם הנצח והעל־אנושי.
היא נוגדת — ותמיד היתד, נוגדת — לנטייתו הטבעית של האדם לחוסר מוסר.
רק אלוהים, אשר השפיע על עמנו מכל־טובו, ואשר הוציא אותו ביד חזקה ובזרוע
נטויה וברוב אהבה מארץ מצרים הוא ראוי לכך שנהיה מסוגלים אפילו לרצות (אף שגם
זה קשה) להגשים את תנאי הברית הזאת — גם אם לא יעלה הדבר בידנו (וזה
בטוח!) .וביותר כשאלוהים זה עדיין משפיע מטובו עלינו.
לנו, כעם ה׳ ,העם אשר אלוהים לקח לעצמו, והעם אשר ידע גם את ברכותיו וגם
את נחת־זרועו מאות רבות של שנים, חובה עצומה מאד, והנה אנחנו מתכחשים לה,
מפנים לד, עורף, ורודפים אחרי אלילינו המודרניים. אלוהים קיים. והוא עדיין
קורא לנו לדעת אותו ודעכוד אותו. ואין גם טוב מזה. אלו הם החיים!
ת.ד 2234 .רמת־גן

^ התחייבות שה 1בוה
עד רקע זה פיטרנו, בשעתו,
את המערכת השלמה של הא־דא
אל מאלם, בראשות המשורר
כליון הזכרון של
הדרוזי סאמיח אל־קאסם, כאשר נו״האדא
אד עאלם״
כחנו לדעת שהוא נותן לעיתון אופי
של רק״ח. תחת זאת העברנו את העריכה הטכנית, זמנית, לנעים גלעדי,
המוציא את המהדורה בקבלנות, על חשבונו, כעסק נפרד.
כאשר נעשה סידור זה, נחתם זכרון־דברים הקובע שלא תפורסם במהדורה
הערבית אף מילה אחת שלא אושרה על־ידי שלום כהן.
והנה פורסם השבוע גליון, שלא אושר על־ידי איש, שאיש לא ידע על
קיומו, ושאיש לא עבר מראש על תוכנו, שלום כהן לא ראה אותו כלל.
צורתו ותוכנו של גליון זה מחייבים אותנו להסתייג ממנו בצורה החריפה
ביותר.

(המשך יבוא)

מנתבים ״ענו

השתמשתי בזכותי כעורך ראשי, וביקשתי להעמיד לרשותי הפעם
את המדור הזה, כדי להגיב על עניין הנראה לי חמור.
מזה כמה שנים מופיעה, מעת לעת, מהדורה ערבית של העולם הזה,
הקרוייד, האדא אל־עאלם.
כשהחלטנו על כך, היה מנוי
וגמור עימנו שהיא תשקף את מגמתה
של המהדורה העברית, עם
השינויים המתחייבים מהבדל ציבור
הקוראים ותחומי ההתעניינות.
דבר אחד היה ברור וקבוע: לעולם
לא ננהג, כמו גורמים מטויי־מים
אחרים, המדברים בשפה אחת
ליהודים ובשפה אחרת לערבים. במשך
כל השנים הקפדנו להינבא
בשפה אחת לישראל, לעולם הערבי
ולעולם כולו, מבלי לסטות
ימינה ושמאלה.
הדבר עלה לנו לא פעם באובדן
פופולריות, אצל יהודים או ערבים,
אך לגבינו היה זה צוו של מוסר
ושל אמינות.

ירובעל

עליזה עזיקרי מאנגליה דייב קארול מאנגליה הסינג סינג

בסיבוב הופעות
קצר בישראל

להזמנת הופעות
בידור אולימפיה

^ 4 4 6 1 9 1 ^2

אינטימי
ויברטור רב עוצמה לעיש וי מהנה משגר
גלים מרטיטים ומשחרר את המתיחויות
של הגוף. להחלקה,
להיפוך, לגירוי, מעניק תחושת
פורקן מלאה.

לכבוד ״ משמה שיוו ק ישיר — י שראל ת.ד 6472 .ת ״ א
נא ל שלוח לי ב א ריז ה א טו מ ת ויברטור. ר.ב 29.60 .ל״י
ו־ 2.40ל״י ד מי א ריז הומ שלו ח בצ׳ק או בהמח או ת דואר.

כ תו ב ת --

״ העולם הזד,״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דסום משד, שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

)4״וגאו ווזשוס. איש שרום״
זהו גליון המתיימר להיות ״גליון זכרון״ .הוא מוקדש כולו לאישיותו
של גמאל עבד־אל־נאצר, עם חמישים תמונות מתולדות חייו.
החלק הכתוב כולל מאמר של נעים גלעדי, מאמר של אנוואר אל־סאדאת,
שיר של פאדואה טוקאן, המשוררת הקיצונית משכם, וחומר דומה.
אין בו אף מילה אחת ממאמרי־ההערכה שפורסמו בהעולם הזה, שבהם
ניסינו להעריך את אישיותו של הנשיא המנוח בצורה מאוזנת, עם כל הטוב
והרע שבו.
התנגדנו תמיד לתעמולה שתיארה את עבד־אל־נאצר כמיפלצת צמאה לדם,
אבל ידענו את שגיאותיו של האיש, את אחריותו המכרעת לפרוץ מלחמת-
ששת־הימים.
במאמרי, שפורסם בהעולם הזה ( )1727 למחרת מותו, אמרתי:
״ ,הוא לא היה סופר־מן, לא שטן, לא גיבור כל־יכול.
. ..הוא רץ אחרי מיקסם־השווא של נצחונות קלים, התלויים על בלימה. הוא
העדיף את ההישג המבריק, חסר־התועלת, על העמל הממשי, האפור, המוליד
את הישגי המחר כשלונותיו של עבד־אל־נאצר היו גזירת אופיו, חולשותיו,
חולשת תורתו וחולשת חסידיו

ברוח דומה כתב שלום כהן באותו גליון.
אין ספק כי בסוף ימיו הגיע עבד־אל־נאצר למסקנה שהוא זקוק להסדר־שלום,
אם כי אין לשכוח שבאותה שעה גם הזיז את הטילים וחיבל באופן
חמור ביוזמת־השלום שלו עצמו.
מכאן יש בוודאי מרחק רב לדבריו של גלעדי באותו גליון מיוחד של האדא
אל עאלס :״הכרנו את גמאל מאז ומעולם כאיש שלום, אשר ניסה להגיע לידי
הסדר בדרכי שלום לכל הבעיות השנויות במחלוקת ללא שפיכת דמים.״

^חו!ו1ה עד חסיו
המרגיז כיותר באותו גליון הוא מרכזו. יש שם תמונת״ענק של עבד־אל־נאצר,
שנועדה בלי ספק להיתלש ולהיתלות על הקירות. מתחת לתמונה
הירואית זו מופיעות המילים :״הגיבור הנצחי בכל לב.״
אומרים לי שכרגע יש ביקוש עצום לתמונות של עבד־אל־נאצר, וכי בנצרת
אפשר למכור תמונה כזאת במחיר 20 ואף 30ל״י.
אולם אין זה תפקידנו לספק תמונות לפולחן־אישיות עקר.
הדבר המחפיר בגליון זה הוא שיש בו התעלמות גמורה מעמדת העולם הזה,
והתחנפות חסרת־ביקורת למה שהקורא הערבי היה רוצה, אולי, לשמוע.
לכך אין להסכים.
אין אנחנו מתחנפים לשוביניזם היהודי, על כל גילוייו. אין אנחנו צריכים
דרך 11הדרכנו
!,וון
על 1 1
להצביע > /
עלינו - 1* 11/׳ >
להתחנף לשוביניזם הערבי, על כל גילוייו גו
מובילה לשלום היכול להתקבל על לב
שני העמים, תוך ויתור על שינאות
ואמונות טפלות של אתמול.
זוהי משמעות הסיסמה :״בלי מורא,
בלי משוא-פנים״
בשתי השפות.

הסקופ של איסר הראל :
״אינני סקרו מטבעי!״
1מה קורה כשנשיא מקבל
שפעת? כשנשיא מדינת־ישראל
זלמן שזר חלה בשפעת,
הוא המשיך את עבודתו
כרגיל. אומנם הוא לא
ישב ליד שולחן עבודתו לבוש
בחליפה ועניבה, אבל לעומת
זאת, הוא שכב במיטתו לבוש
בחליפה ובעניבה. כך הוא גם
קיבל את אחד הפקידים הבכירים
של משרד הביטחון, שבא
אליו במיסגרת עבודתו.

י שר־החוץ אכא אכן
לא היה זוכה השבוע בפרס ההכנבמליאת
פופולריות

ראשית: איחר לפתיחת
הישיבה, גרם לרוגזו של ה־יושב־ראש
יצחק נכון, שפתח
את הישיבה רק כדי להודיע
שהוא נועל אותה מחמת
העדרו של השר. שנית: הוא
השיב על השאילתות באיחור
של חודשיים, שעה שתקנון הכנסת
מחייב שרים להשיב על
שאילתות תוך 21 יום מהגשתן.

1ח״כ אגו״י שלמה
לורינץ, ששאילתתו היתה הראשונה
ברשימת השאילתות
שזכו לתשובה, העיר :״עברו
תשעה ירחי לידה פחות שבועיים.״
והוא הציע :״אולי מוכן
אבן למנות סגן־שר, כדי
שזה יענה על שאילתות בעוד
מועד?״
! אבן לא התייחס לחלק
זה של השאלה, וח״כ ל״ע
גדעון האוזנר קרא לעבר
לורינץ :״סגן־שר החוץ אתם
לא תקבלו. זה כבר ברור!״
! אבא אבן גילה השבוע כי
היה נבוך מאוד ב־ 10 ביוני
, 1967 כאשר בוית־המועצות
הודיעה על ניתוק יחסיה הדיפלומטיים
עם ישראל. לפי
כללי הטכס היה צריך שגריר
ברית־המועצות, אלכסיי צ׳ר־באחין,
להתייצב בפני אבן
ולהודיע לו רשמית על ניתוק
היחסים. אבן, שלא ידע מה
אומרים במיקרה כזה, סיפר:
״לא ידעתי כיצד מנתקים יחסים.
הורדתי ספרים מן המדפים
כדי ללמוד איך מתנהגים
בנסיבות כאלה, ולא מצאתי
מאומה. החלטתי להתנהג לפי
החוש והשכל הישר.״ כשסיים
צ׳ובאחין להקריא את הודעתו,
אמר לו אבן :״ברור שיש
בינינו מחלוקת חריפה מאוד.
דווקא עכשיו יש לדעתי צורך
ביחסים דיפלומטיים בין מדינותינו.״
תגובת צ ובאחין, לדברי
אבן׳ היתה :״זו הערה
מעניינת מאוד״.
בדיחת השבוע נשמעה

במסדרונות

הכנסת:

בביקורה

נסע קדיש לוז במכונית השרד
שלו, שהועמדה לרשותו על-
ידי הממשלה אחרי צאתו ל-
גימלאות. במכונית נהג בנו
צ בי ק ה, חבר קבוצת דגניה
א׳ ,המקבל את המשכורת הממשלתית
המגיעה לנהגו של
קדיש לוז. כל זמן הנסיעה
האיץ קדיש לוז בבנו :״פתח
את הרדיו! פתח את הרדיו.״
משום מה סירב הבן להאזין
לרדיו .״מה יש כבר לשמוע
היום בחדשות?״ אמר לאביו.
״אני יודע,״ האיץ בו קדיש,
״אולי יודיעו שנאצר מת?׳׳ פתח
הבן את הרדיו ובדיוק באותה
דקה הכריז הקריין על מותו
של נאצר. זה מה שמוכיח ש־הטלפאטיה
אינה פאטנט בלעדי
של אורי גלר.

האחרון של גולדה מאיר
ביקש

בארצות־הברית, הנשיא שתיתן לו שני גנרלים .״בבקשה,״
ענתה גולדה ,״קח את

ריצ׳ארד

ממנה

ניכסון,

משה דיין, וחיים בר־לב,

אבל בתנאי שגם אתה תיתן לי
שני גנרלים.״ ״בסדר,״ השיב
ניכסון ,״את מי את רוצה?״
״את ג׳נרל נווטורס ואת ג׳נרל
אלקטריק,״ השיבה גולדה.

קדיש לה מתחרה
באורי גלר
; סקופ השבוע שייך ל-
לא־ספק לממונה לשעבר על
שירותי הביטחון, איסר הראל
בראיון שהעניק ללמרחב,
נשאל הראל :״האם הדיוקן ששלך,
כפי שמציירו מיכאל
כר־זוהר, נראה לך נאמן לאמת?״
״ראשית ״,השיב איסר,
״לא קראתי את כל הספר. כפי
שאמרתי לך, לא רציתי לעבור
על כתב־היד לפני ה־פירסום.״
ועל השאלה :״לא
היית סקרן לדעת מה נכתב
עליך?״ השיב א־סר :״אינני
סקרן מטבעי. יש לי סבלנות.״
; גם על המיקרופון שהוטמן,
בתקופה שאיסר הראל
היה ממונה על שירותי הביטחון,
בחדרו של מנהיג מפ״ם
מאיר יערי, היה לאיסר מה
להגיד :״מדוע הם באים היום
בטענות על אותה תקופה,״
שאל איסר בהתכוונו לראשי
מפ״ם .״מעט נוער הם הפסידו
אז לקומוניזם? אנשים שמצאו
מאז את דרכם למצפן
ולמקומות אחרים ...אפשר היה

ראש עיר או לא ראש
עיר, כשמ שה צחר, ראש
עיריית טבריה שירת במילואים,
לא עזר לו שהוא ראש עיר,
הציבו אותו כשומר בשער המחנה.

1מאז שעודד תאומי

התחיל להרצות באוניברסיטת
תל־אביב על משחק, הוא נראה
טוב. למה? מפני שבשבוע שעבר
למשל, כשהוא נכנס לאולם
ההרצאות ואמר :״אני
גווע מרעב. לא אכלתי היום
שום דבר ״,יצאה מיד אחת הסטודנטיות
למיזנון וקנתה לו
סנדביצ׳ים ואורנג׳דה, אותם
הוא אכל תוך כדי הרצאה.

פסו? ה ש בו ע
ש לי ט ה לשעבר של

ויהי 11ה
1 1 .1 1 1 | 7 1ש 1 1ב רי מ -ה מו ע צו ת, מ תגורר עמה
ב ״ דאצ׳ ה ״ ני דחתבמרחק 15 קי לו מטרמ מו סקבה, כמעטש אינו
מופי ע בציבור, נ קל עלתס בו כ ת רציני ת עקב פ ר סו ם זכ רונו תיו.

; אדרי גלד נמצא בסכנה.
מסתבר שהוא לא היחיד
שחזה מראש את מותו הקרוב
של נשיא מצריים, גמאל
עכד־אד־נאצר. החוש השביעי,
הטלפאטי, גילה את
מותו של נאצר גם לקדיש
לוז, יושב־ראש הכנסת לשעבר.
ביום בו נפטר נאצר

חיים טונור
סרט

התא מן

טו פו ל

שר־האוצר פינחס
ספיר, על גישתו לחיסכון
ולמניעת ביזכוז :״אינסטינקטיבית׳
כשנופלת לי אגורה —
אני מרים אותה.״

.שחקן ,,הקאמרי״
אורי לוי, בסימפוזיון על
העירום כתיאטרון :״כשגבר
מופיע על הבמה עם איבר
מדולדל, זה רחוק מלהיות
מושך. אפילו לפי השיטות של
סטניסלבסקי, הוא לא יכול להגיע
לזיקפה בכל הצגה.״

משתתףעתהבהסרטת ״כנ ר על הגג״
ביוגו סל בי ה. בין שאר ה ה כנו תלקראתה עם
הכנר איז א ק שט רן (לידו) בנגינה.

עוד להספיק ולהציל, אילו שמעו
לאזהרותי בזמן. הם יודעים
יפה שטעו אז, ולכן אולי
מוטב שלא ירבו כל־כך לדבר
על אותה תקופה. ובוודאי שלא
דבר הוא הגורם שצריך היום
לבוא בטענות. זה היד, אז
רצונה של הממשלה, ושל המפלגה
הפוליטית שהיתר, בה
הכוח המרכזי, ומרבית האנשים
שהיו קשורים לכך נמצאים שם
גם היום. בעניין זה לא היתר
תקלה, ויותר משאני עשיתי
דרשו ממני לעשות.״

מוטי פליישו

גרם לפני שבועיים ל מ הו מהב חנו ת
״ המש בי ר לצרכן״ בתל־אביב, כ שהציב
ב מ קו ם שולחן וחתם שם למעריציו. עכשיו עבר מו טי ל חנויו ת
השק״ ם, ומת כונן במ שך ה חוד שהק רו בלח תו ם לכי מי שרק ירצה.

רות ביסר

ה מו רהל רי קו די ם מוד רניי ם, מ ת כוננ תלפ תו ח
חוג רי קו די ם ל<ז״כים ול שרים. כשפגשה א ת
ח ״ כ ש מו אלת מי ר (לידה ב ת מונ ה) על ה אוניי ה ״ני לי ״ ש הי ת ה
בשיור חו פי ם, שי תפה או תו בכמה רי קודי ם. מהדע תו של ת מי ר
על ה רי קו די ם ה מו ד רניי ם! ״ הואאמר לי ש ב חיי ם שלו ל א
נסחףב צו ר ה כז א ת ״ ,סי פרה רות הנו תנ ת קו ר סי םגם לא שירים.

תזכיר
ביום הנהיגה

היכן תיערר
ח?וירת המוות?
בכתבה ״זוזעה מאחורי הסורגים״ חשף
העולם הזה ( )1733 את פרשת ההתעללות
בכלא רמלה בעצור חולה הלב אלי אבוטבול,
שמת אחרי שלא קיבל עזרה רפואית
בזמן. בעקבות הפרשה ביקש בנו של
המנוח, באמצעות עורך־הדין אליהו קירר,
לערוך חקירת מוזת באמצעות שופט חוקר.

כישיבה הראשונה בפני השופט
החוקר שהתבקש לחקור בפרשת
המוות, התעוררו חילוקי
דיעות בין המשטרה לבין משפחת
הנפטר באשר למקום בו תיערד
הקירת המוות. לפי החוק חייבת
המשטרה לתבוע חקירה בזו בכל
מקרה של פטירה בכלא או במעצר,
ואז נערכת החקירה במקום
בו נפטר העצור או כמקום בו
נמצאת גוויתו.
ביוון שאלי אבוטבול מת בכלא
רמלה, היה ברור שאם תבקש
המשטרה את החקירה היא תי-
עיר בכית-המשפט כרמלה. כדי
למנוע זאת, הגיש עורך־הדין קירר
בקשה לבית־המשפט בתל-אכיב
לערוד את החקירה, שעה שגווי•
תו של אבוטבול היתה בחדר המתים
בבית־החולים איבילוב, ש עה
לפני שנערבה ההלוויה. כמצב

.איננה סענגחי הטאר
.אותה

זה היה זכאי בית המשפט לקבוע
שהשופט החוקר יהיה מבית־ה
משפט כתל-אכיב.
המשטרה מבקשת להעביר את
החקירה חזרה לרמלה, דבר לו
מתנגדת משפחת הנפטר. בית־המשפט
יצטרף להחליט היכן ישב
השופט חוקר המוות.
בינתיים העלה ח״כ אורי אבנרי
את הפרשה בולה בכנסת (ראה
דו״ח לבוחר).

בוטלה תוכנית
מכירת הקרקעות
העולם הזה ( )1731 היה העיתון הראשון
שחשף את המסתתר מאחורי תכנית מינהל
מקרקעי ישראל למכור את קרקעות המדינה,
עליהם הוקמו שיכונים, למשתכנים.
העולם הזה היה גם העיתון היחיד שהתריע
יי תוכנית זו פירושה הטלת מם חדש על
השכבות העממיות.

השבוע, בעקבות הביקורת הציבורית
שנמתחה על התוכנית,
היא הוסרה מעל הפרק. במקום
למכור את הקרקעות עליהם מתגוררות
280 אלף משפחות משתכנים,
צומצמה התוכנית ומינהל
מקרקעי ישראל יציע למכירה קרקעות
עליהם מתגוררים 20 אלף
משפחות משתכנים בלבד.

מכתבים

8 ,הממש?ה
עוזרת לפושעים

^ם עפנפפח
דו־קרב בין נשים
עד כמה שידוע, רק גברים
נהגו להזמין
זה את זה לדו־קרב. ובכל זאת,
נרשם בהיסטוריה כי בשנת 1718
הזמינה הרוזנת הפאריזאית
דה־פוליניאק לדו־קרב אקדחים
את הדוכסית דה־נסלה, כששתיהן
נאבקו על ליבו של גבר אחד.
שתיהן ירו זו בזו ממרחק
25 צעדים והדו־קרב הסתיים
בפציעתה של הדוכסית דה־נטלה.
ואתי האם אינך מנהלת דו־קרב
חשאי עם נשים אחרות יום יום?
הופעתן היא נישקך. אל תצאי
בלי מיטב התחמושת: הגמישונים
של ״מרסי״ ,שבהם את נראית
נהדרת, כי הם מתאימים את עצמם
למידתך ולגיזרתך, ממש כאילו
יצקו אותם על גופך.
הגמישונים של ״מרסי״ מת־.ימים
לכל אשד, שמידותיה בלתי חריגות
ואת תאהבי את ההרגשה שהם
מעניקים לך.
נו* * 1םחאסינותבגרב •

!ממועמג
תכשיר ספר״ להברקת נעלי
שר-נזתאים לכל הגוונים

**.א׳ 0 5808א!11׳11ץ-5ץ581

האם נשמע בעולם על ממשלה המגינה
על פושעים?
בישראל זה קורה.
ממשלת־ישראל נותנת חיפוי לפושעים.
ואני לא מתכוון לחוטפי הארנקים או לשודדי
תחנות הדלק. אני מתכוון לבחורי
הישיבות.
כיצד יכולה ממשלה לתת את ידה לפושעים
אלו אשר הולכים לישיבות רק בכדי
לא לשרת בצה״ל? ובחורים אלו עוד מעיזים
לצאת לרחובות ולהשליך אבנים.
האם המשטרה לא יכולה לעצור אותם,
כמו שהיא עושה בהפגנות אחרות?
כל זמן שהממשלה והמשטרה ימשיכו
להתייחם לבחורים אלו בכפפות משי, נס
נתניה,
המיליונר עובד בן־עמי, אשר ״ב־חרוף
נפש״ קמו להציל את כבוד משטרת
ישראל ומשטר מדינת־ישראל כדי למנוע,
כדברי בן־עמי, תדמית נאצית מהם.
בדברי מתייחם אני בעיקר לבן־עמי, כי
גודיק לא ניסה עד כמה שידוע לי להסוות
פעולתו במניעים ״טהורים״ כל שהם. אך
מדברי בן־עמי משתמע שלא היה בכוונתם
להרוויח מכך כלום מלבד טפיחה עצמית
על הכתף על המעשה הנעלה.
איני רוצה להזכיר מעשי חסד נוספים
של בן־עמי בעבר הקשורים בקרקעות אשדוד,
ונתניה.
עולה על כולם עיתונו של בן־עמי מעריב

בול אנו האזרחים.

יעקב טיטברג, 6המישדר שהפך ״׳טרד

תל-אביב

וויו ו>

הפצה: ת.ד 29336 .ת-א

או סנ תצמרת בע״ג!
לדוגמנות קורס
דוג מניו ת ודוגמנים

הקורס שיערך בחלון שרתו! ת״א כולל:
• דו ג מנו ת צלום • דו ג מנו ת מסלול
•איסור נימוסין •טיסות התו והי 1פי
למסיימ׳ הקורס סיוע והכוונה לעבודה
סרטים והרשמה
דיזנגוף 132ת״א טל 224281

יורשה לי להביע את הזדעזעות, העמוקה
מהזלזול אותו מפגינים, כלפי אזרחי
ישראל, אנשי רשות השידור.
אותם אנשים המשדרים את משדרי הטלוויזיה,
חייבים להבין שהמדיום הטלוויזיוני
חייב לשרת את הציבור הישראלי וזאת
במישדרי בידור ישראליים! ואילו
אנשי רשות השידור משדרים תוכניות בידור
חו״ל (לרוב איטלקיות) עם מבצעים
שמעולם לא נשמע שמם בארץ.
מישדר מסוג זה בו מבוזבזת שעה
שלימה לריק, הופך להיות למיטרד.
מתקבלים על הדעת משדרי בידור מ־חו״ל
בביצוע מבצעים האהובים בארץ אך
בשום אופן לא מישדר בו שרה זמרת (לא
ידועה למאזין הישראלי הממוצע) שירים
באיטלקית שהיא שפה בלתי מובנת לרוב
הישראלים.
אני, בשם אזרחים רבים, דורש תיקון
מצב מעוות זה!

עודד חוברה,

ירושלים
נימה צורמת
שני צדיקים נולדו בארץ, האחד הוא המפיק
גיורא גודיק והשני ראש עיריית

של ערב שבת שלפני שבוע, המתעטף ב־איצטלה
של נייטרליות בוויכוח עצמו, אך
מתלונן שכדי למנוע חילול שבת פונים
הדתיים לשגרירוריות גרמניות. מדברי מעריב
נובעת נימה צורמת מאד המחקה את
הנימה הגרמנית שמלפני 30 שנה ומטיפד,
נגד גזע משחית ומושחת של הגרמנים
וזאת דווקא ע״י עיתון המדינה שתושביה
ואבותיהם סבלו אלפי שנים מיחס דומה.
דו ד לס, גבעתיים,

£יישר
כוח

תרשו נא לי, דרך דפי עתונכם, לברך

את הרב פרוש על העמידה האיתנה שלו
נגד מירוץ המכוניות בשבת.
אני מוצא לנכון לעודד את פעולתו הברוכה
על־ידי קריאה פומבית לכל אזרח
בישראל שישלח לו גלוייה או מכתב של
״יישר כוחך״ כמובן עם הבול של 15 אגורות
עם הציור של בית־הכנסת הטוניסי.

יהודי״ ואילו דוש מצייר מנהיגים, חבלנים
ובו׳ בלבד.
אולם טעותו של דוש היא בכך. שאינו
מבין כי אלה מבין קוראיו שהם פחות
פקחים מדן בן־אמוץ, עלולים להכליל בכל
זאת ולראות בדמויותיו דמות ״הערבי״
בכלל.

אדם ל,לי,

*3ת3ן^ תליאביב

הוויכוח כין
דן כן־אמוץ ודוש

לדעתי, טועים דן בן־אמוץ ודוש בוויכוח
שביניהם העולם הזה 1734 טעותו של

מסימניה המובהקים של הדמוקרטיה —
הם המכתבים הרבים למערכות העיתונים
המסמלים את התענינותו האקטיבית
של האזרח בדמות מדינתו. האזרח המשכיל
איננו מוכן להיות רק פונקציונר לשעת
בחירות כאשר הוא נדרש למלא את חובתו
למדינה בהצבעה בקלפי. האזרח המשכיל
רוצה להשתתף בפועל בקביעת
דרכי המדינה והדרך היחידה הפתוחה
לפניו — היא פירסום דעותיו בחוגים רחבים.
הפירסום
ברדיו ובטלוויזיה שמור רק ליחידי
סגולה המוזמנים על־ידי הראשות המוסמכת
לכך — כך שנשארת לאזרח הרוצה
להשמיע דעותיו, הערותיו והשקפותיו
בציבור — רק הפירסום בעיתון. זוהי הדרך
היחידה!
אי־לכך אני מציע לכם להקים עיתון

קלר
בן־אמוץ היא, שאינו מרגיש בהבדל שבין
דוש לקריקסוריסט-ם הערביים: הקריקטורי־סטים
הערביים מכלילים ומציירים את ״ה
עמי
ליכנה,

עין־חרוד

£פיסקה
מסולפת

תל־אביב
9עיתון קוראים

ושלטון העם בפועל ולא רק בחוק הכתוב.

:שים פם ברשימתכם
״מקום טוב באמצע״ (העולם
הזה ,)1733 על ההצגה החדשה מספורי
דמון רניון, הנכם מספרים על מני

בכתבתכם על אוניברסיטת חיפה (העולם
הזה ) 1732 השתרבבה פיסקה מסולפת על

הסטודנטים הדרוזיים.

מיוחד שיהיה כולו מוקדש לרשימות ולצילומים
של אזרחים מן השוזרה שאינם
נמנים עם אנ״ש.

א-ן לי ספק שאם תהיו אפיטרופסים ליוזמה
ברוכה זו, תבואו על שברכם כמשרתי
ציבור הנאמנים לערכי הדמוקרטיה

אנו דוחים את השקר
כאילו משפחה
דרוזית תרמה לאוניברסיטת
חיפה. אין
דרוזים עשירים שיכולים
לתרום. אנחנו
מחפשים תרומות
בכדי ללמוד.
הפיסקה הנ״ל היא
נסיון מכוער לסכסך
בין דרוזים וערבים
באוניברסיטה
ובכלל — בניגוד לסעיד
דרכו
של העולם ה צ״

מגיע לאוניברסיטת חיפה להתגאות ש־חם
זילברמן, כוכב להקת הנח״ל, שהופיע
היא זכתה להיות האוניברסיטה הראשן נה
כביכול בסירטון הפירסומת לזברה.
שיש בה אסיסטנטים דרוזיים
ובכן, נבקשכם לתקן, כי הסירטון עליו
הקרן אינה סודית, נכתב עליה בעיתונות•
אנחנו זכאים ליותר מקרן ודורשים אתם מספרים ובו התפרסם מנחם זילברמן
הנ״ל, הוא סרטון פירסומת לסוליפט —
שבכל אוניברסיטה תהיה קרן כזאת.
והוא נקרא שים פס עם סוליפס.
אנו מעלים על נס את יחסם של מנהלי
אוניברסיטת חיפה לדרוזים ומקווים שאגב,
ס־רטון זה של סוליפס, הוגבל
מנהלי שאר האוניברסיטאות ילכו בדרכם.
ע״י הצנזור לגיל 16 ומעלה, והיה בכך

פלאח

סעיד, בשם ועד הסטודנטים
באוניברסיטת חיפה, חיפה

(המשך

בעמוד )8

שלג. שמש. סקי ובידור
בחופשה חורפית נהדרת
באוסטריה המקסימה
011111 מנוס
באוסטריה

העולם הזה 1735

מחירי חורף מיוחדים :
קאפרון ־ החל מ־ $25.10
באדגסטיין ־ החל מ־$ 43.55
סמרינג ־ החל מ־$ 57.80
קיצביהל ־ החל מ 60.40
המחירים ל־ 7ימ י ם 7 /לילות,
בבתי מלון טובים מסוג ב /חצי
פנסיון בחדרים כפולים בלי
אמבטיה.
*פנסיון מלא, עם אמבטיה

וינה האצילה

מציעה לד
עושר של תרבות ־ אופרות,
תיאטרונים וקונצרטים.
4ימ ים 3 /לילות $24.00 כולל
אכסון, ארוחות בוקר, שני סיורים,

בשיתוף עם אלעל נתיבי אויר לישראל
בדבר פרטים פנה אל ידידך,
סוכן הנסיעות.
1£5לזו_וחו^ /וא*וחז 5ט£
רח׳ נחלת בנימין ,52 טל ,53535 .תל אביב

מכתבים
(המשך מעמוד )7
לסירטון הפירסומת הראשון בישראל שהוטלה
עליו הגבלה שכזאת•
יום!?

פרסום אדמון,
תל־אביב

שו ב ל,
בושה וחרפה !

קראתי את כתבתכם על הרעב במושב
זקנים( ,העולם הזה ) 1733 והזדעזעתי.
האם זהו גורלם של אותם זקנים במדינה
מודרנית, נא־רה ויהודית, ועוד על
חשבונם הכספי שלהם? במקום ששנותיהם
האחרונות יעברו עליהם בחום, עונג ושלווה.
בושה וחרפה!
מדוע משרד־הסעד אינו נוקט בצעדים
חריפים נגד אותו רודן שלמה סנדלר השולט
במוסד?
אדם כזה והעוזרים לצידו מקומם בכלא,
ולא בניהול מוסד זקנים• יבושו וייכלמו
שלמה סנדלר, עוזריו ולשכת הסעד.

סמואל חנה,

קריית״טבעון

₪איה
כני ז
ביום שישי כ״ד אלול ,25.9.70 ,בשעה
11.30 לפנה״צ, נעלם בני היחיד בסביבת
תחנת הכוח של אילת. כשהלך היה לבוש
כובע חאקי, מכנסיים ארוכים בצבע חאקי,
חולצה ארוכה עם שרלוולים ארוכים, עני״

סולומון
בה אפורה עם סיכת מגן דויד ונעלי אילת.
בני הוא יליד חבש בן ,29 מדבר קצת
עברית, ערבית וחבשית.
הוא סובל ממחלת הנפילה ולפני זמן מה
איבד את זכרונו.
מיספר תעודת הזהות שלו ,6543499והעיניים
שלו חומות ויש לו קרחת.
מאז כבר עברו חודשיים ולא מצאתי
אותז. אנא, עזרו לי לחפש את בני!

יוסף סולומון,
— הצעה למשרד
המסחר והתעשייה

339/1אילת

בעיקבות הכתבה שלכם על סירסו

)88)81* 10
1גם התייר מתפעל ממנה...

צרת דובק * איכות בינלאומית * תערובת אמריקאית * סופר קינג

דויד אבידן, מין( ,העולם הזה ,) 1732
של שהה
חלקו
מומן על־ידי הממונה על עידוד
סרט הישראלי, שלחתי הצעה למשרד
מסחר והתעשייה:
הצעת יבוא סרטים׳ עם דגש על המיכ־ניות
של היחסים הבינאנושיים, עם דגש
על הקשר המיני כזיקה בלתי־אישית מנוטרלת
מפעילות אישית.
להלן פירוט הסרטים האפשריים:
.1מישגלים משוכללים בין גבר ואשה;
.2מישגלים מפורטים ומגוונים ב־ן אשר,
לאשה, או גבר לגבר!
.3מישגלים מיכניים בין גבר לאשה, או
אשה לאשה, או גבר לגבר!
.4מישגלים אישיים בין גבר לחיה, או
בין אשה לחיה.
הסרטים בשחור לבן או בצבעים.
המחירים: בשחור לבן 100ל״י. בצבעים
200ל״י.

ברור לי שתמצאו את הצעתי מאד הגיונית,
בהתחשב בעובדה ששילמתם 20 אלף
לירות לחובב, בשביל סרט אחד.

מ. רוטמן,

לוס-אנג׳לס

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמו*
נות למכתכיהם.

העולם הזה 1735

1111־ 11
* 11 ונח לפני אחד המיסמכים המחרידים
1* 1ביותר שקראתי מימי.
זוהי כתבה שהופיעה ב־ 19 בנובמבר
1970 בטיינוס של לום־אנג׳לס, אחד העיתונים
המכובדים ביותר בארצות־הברית.
חתם עליה כתב העיתון בוושינגטון, רוברט
טוט, והיא הועתקה בעיתונים אחרים.
וכך נאמר בפתח הכתבה:

לליס, שהוכנסו לאזור זה, בניגוד
שציפתה ארצות־הברית״.

למה

אבל לא רק האמריקאיים יוצאים
נשברים מן הקטל:
״סבורים שגם הרוסים נהנו ׳מהיתקלויות
טילי סאם־ 2ום אם־ 3במטוסים אמריקאיים,

פוף־סוף מגיע תורו, ברוך השם.

א כולם, נהנים, כמובן. תמיד יש
/מישהו היוצא מקופח.

״יצרני הטאנקיס הבריטיים התלוננו על

אילי, בעזרת התערבות מלמעלה, יושם
קץ למנוחת הלוחמים, לשביתה מבישה
זו של שפני־הנסיון. אולי יתחדשו הקרבות׳
ואז יגבר שוב הזרם — זרם הדם׳
זרם הדמעות, ובעיקר זרם המידע על
כלי־הנשק.

״ארצווז־הברית נוכחה לדעת כי הסיב־סוד
הישראלי־נוצרי הוא שדה־מיבחן חשוב
לשם חיסול פגמים בנלי־נשק אמריקאיים
שנוסדו להתמודד מם נשק סובייטי מתוחכם
כן אמרו אתמול מקורות יודעי־דבר.״

מי הם מקורות־יודעי־דבר?

כל עיתונאי מנוסה יודע זאת:
במיל,רה זה מדובר בפנטאגון, בניין
עני, ליד וושינגטון, בו שוכנים
המיניסטריונים של הבוהות
המזויינים והמטב״לים שלהם.

* קרא, איפוא, מה יש לפנטאגון ל-
^ הגיד על לקח הקרבות של מלחמת־ההתשה.

הקרבות
בהם נפלו במה מאות
צעירים ישראליים, ובמה אלפי
(ואולי רבבות) חיילים מצריים.
״נתגלו פגמים בכמה כלי־נשק מתוצרת
ארצות־הברית. פגמים אלה, כך נאמר, היו
עלולים ליצור בטיות חמורות לביטחון
ארצות־הברית. לאור שיתוף־הפעולה ההדוק
הקיים בין ארצות־הברית וישראל בכל המישורים
הטכניים, יש להניח כי פגמים
אלה באים עתה על תיקונם.
״לארצות־הברית הועברו דו״חות על
תכונות כלי־הנשק הסובייטיים, שטייסי אר־צות־הברית
לא נתקלו בהם בשמי ויאט־נאם,
כגון המיל קרקע־אוויר המשוכלל
סאם־ .3טילים אלה הופעלו נגד מטוסי
פאנטום וסקייהוק אמריקאיים, הנמצאים בשרות
חיל־האוויר הישראלי.״
״כך׳ למשל, נלמדו לקחים מהפלתם של
שניים מן הטייסים הטובים ביותר של

ישראל, שמטוסי־הפאנטום שלהם נפגזוו על־ידי
טילים רוסיים בחודש

יולי.״

שני טייסים הופלו. אחד מהם נהרג, ולדברי
משה דיין נרצח בעינויים. השני כלוא
בכלא מצרי, מי יודע לכמה זמן.

אבל טבנאי הפנטאגון שמחים.
בי הודות למיקרה-מזל זה הם
יבולים להסיק לקחים חשובים
מאד, שיעזרו להם להציל את חייהם
של טייסים אמריקאיים.

ץץה כל זה מזכיר לנוז

1*1לפני שלושים וארבע שנים פרצה בספרד
מלחמת־האזרחים הגדולה, שבה ניס־פו
למעלה ממיליון ספרדים — אחד המאבקים
האכזריים ביותר בתולדות האנושות.

בשעה
שמיליונים גוועו, גססו,
נפצעו ועונו -ישבו הטכנאים הצבאיים
בברלין, ברומא, במוסקבה,
ובכמה בירות אחרות, והת־מוגגו
מנחת.
כי בספרד נוסו כל כלי־הנשק
שנועדו למלא תפקיד כל־כך חשוב
העולם השנייה. מטוסי השטוקה
וטכסיסי מלחמת־הבזק, הטאנקים,
התותחים — כולם נוסו בספרד.

החדישים,
במלחמת־הגרמניים
המקלעים,

הארץ
השותתת-דם, שלא החלימה
מפצעיה עד היום, שימשה אז
״שדה-מיבחן חשוב מאד.״
נמשיך בקריאת הכתבה המאלפת:
״המידע החשוב ביותר מורכב מפרטים
חדשים על כלי־הנשק הסובייטיים המשוב־

שני התגיע הצרייע ער גתה התערה
ומן השימוש של שני הצדדיס במכשירי־נגד
ומכשירי־נגד־־נגד אלקטרוניים.״

73לארק האמריקאים והרוסים נה־נו.
ייתכן שגם אנחנו נהנינו מאד.

סירוב ממשלתם לספק לישראל טאנקים
חדישים מדגם צנטוריון, למשל. כי אין
המלצה טובה יותר למוכרי נשק מאשר
העובדה שנשק זה נוסה תחת אש.״

מיסבנים הבריטים. הלב נשבר
למראה מצבם האומלל.

מסתבר כי רק הודות לעובדה
שחיילי ישראל ומצריים שימשו
שפני-נסיון לתעשיית הנשק האט•

אילו ניתן להם למכור טאנקים לישראל
(או למצריים, לא חשוב!) כי אז יכלו
להוכיח את טיבם• יכלו להראות ללקוחות

ריקאית והסובייטית,

איו הטאנקים הנהדרים שלהם עוברים ביעף
על גופות מרוטשות, תחת אש ממש.

״ממשלת ניכסון הורתה לוועדה מיוחדת
לסמן כלי־נשק המצויים במחסן האמריקאי,
שהישראלים יוכלו למצוא בהם עניין בעתיד,
והחורגים מן ההזמנות הישראליות
שהוגשו. המקורות גילו שהאינטרס האמריקאי
ימלא תפקיד בבחירת כלי־נשק
שיוצעו לישראל.״

לא תיתכן המלצה טובה מזו.
והנה מתוך אטימות־לב ממש, סירבה ממשלת
בריטניה להרשות זאת (לא מטעמים
אנושיים, חלילה, אלא מתוך אינטרסים
אחרים ).והיצרנים הבריטיים יוצאים דפוקים
מכל העניין, בשעה שעיסקי מתחריהם
במיזרח ובמערב משגשגים.

איפה הצדק, איפה?

פשר היה לחשוש שגם שיגשו־
\ 4גם של יצרני־הנשק האמריקאיים ורד
סובייטיים ייפגע, חלילה, עם היכנס הפס-
קת־האש לתוקפה.
ואכן:
״האיכות והכמות של הנשק האמריקאי
שסופק לישראל (מסיבות אלה) מסבירות
את הערתה של ראש־הממשלה גולדה מאיר,
שאמרה לא מכבר שהבנת ארצות־הברית
לצורכי־הביטחון של ישראל, עולה על כל
מה שישראל העזה אי־פעם לחלום׳.״

יש להניח שהבנת ברית־המועצות ל־צורכי־הביטחון
של מצריים עולה גם היא
על כל מה שהעזו המצרים לחלום —
ומאותה סיבה עצמה.

ממש מפנקים אותנו. נותנים לנו
להרוג זה את זה בבלי-הנשק ה משוכללים
כיותר.
למשל:
״(כוחות צה״ל בסיני) יחוזקו על־ידי
טאנקים אמריקאיים חדישים, ובכללם ה־טאנק
המודרני ביותר, מ־ ,60 שלא נוסה
מעולם בקרב.״

איזה סקנדל, הפסקת־אש זו!
תחת לנצל את הזמן הטוב והשטח
המצויין לניסוי בלי-נשק, יושבים
להם שני הצבאות זה מול זה
בחיכוק־ידיים. שערוריה !
אבל אל נחטוף דיכאון. אפשר תמיד לקוות.
הפסקת־האש יכולה להיפסק, בעזרת
האל.
וכך ממשיכה הכתבה:
״אם יתחדשו הקרבות, יגבר זרם המידע
על כלי־הנשק, שיגיע לארצות־הברית״.

התפללו-נא לאלוהיכם, יצרני־הנשק
וכעלי־המניות בארה״ב!
התפללו למארבם ולנין, או ל
מאטריאליזם ההיסטורי, מנהלי
מיפעלים סוציאליסטיים מהפכניים
בכרית-המועצות !

אלוהים ומארבם, הושיעו!

יני אדם תמים. אני יודע שבחיים
המדיניים משתלבים אינטרסים שאין
מנוס מבריתות עם גורמים מכוערים.
מדינה המגינה על קיומה, מושיטה את
ידה לשטן.
בוודאי.

אבל חשוב לזכור בבל רגע בי

המחזיק כיד הוא השטן, לא מלאך
צחור־בנפיים.
כתבה זו מלמדת אותנו שהנשק הזורם
לשני הצדדים, משני עברי התעלה, בא לשרת
גם אינטרס של קבוצת אנשים שהיא
אולי הנאלחת ביותר ברחבי תבל.

יצרני הנשק, סוחרי המוות.
השבוע עמדו למישפט בשוויץ מנהל מיפ־על־הנשק
ארליקון־וירלה, שסיפקו את כלי־המוות
שלהם, בניטראליות נוטפת־דם, גם
למצרים וגם לישראלים, גם למדכאי־השחו־רים
בדרא״פ וגם לשחורים־המדכאים בניגריה.

נזכור-נא מי הם!

נזכור־נא שזרם־הזהב הזורם לכיסיהם
התחיל נזרם־דם מגופותיהם של אחינו ואויבינו•

נזכור-נא
שיש בשתי מעצמות•
העל אנשים שיש להם אינטרס
לחבל בשלום, לפוצץ את הפסקת־האש,
להביא לחידוש המלחמה.
נזכור־נא שלנו, לנו ולאויבינו, יש ״אינטרס״
אחד — לחיות ולשמור על החיים.

ולי כדאי להעביר לאותם ״מקורות
יודעי דבר״ בוושינגטון (ולמקורות המקבילים
במוסקבה) ״זרם מידע״ שונה!

אדונים נכבדים ז/או חברים יקרים

אינני רוצים להיות שפני-הני-
פוי שלכם!
איננו רוצים שארצנו ומרחבנו
יהיו לבם ״שדה-מיבחן״!

נ,את ^!ו 9# ^ 1ב ג 1י

תצוגת מכוניות ספורט
של פולקסווגן

יצחק

שדה

1 9 0 0 , 3 4י 0 8 .0 0

תמרורים
נולדה לחבר החיפושיות רינגו
סטאר ולרעייתו מו ר ץ, בת. לזוג שני
בנים: ז׳אק בן חמש וג׳ייסון בן שלוש.
חגג את יום הולדתו ה־ 61 מי שהיה
כוכב נבחרת הכדורמים של ארץ־
ישראל בשנות הארבעים וחבר הכנסת השניה,
גרשון (ג׳ורג׳) פלש. אחרי שעשה
שנים בארצות־הברית, חזר לפעילות במסגרת
המפלגה הליברלית.
נבחר ליו״ר הוועד המנהל של
אוניברסיטת בר־אילן׳ אחרי ששימש עד
עתה כממלא־מקום יושב הראש של הועד,
שר־הדחות ד״ר זרח ורהפטיג
( ,)64 שקיבל תואר דוקטור למשפטים מ־
ורהפטיג אוניברסיטת וארשה, היה חבר המועצה
הזמנית של המדינה וחבר־כנטת מאז הכנסת
הראשונה, עד להתפטרותו עם פתיחת
הכנסת השביעית.
התפטר מתפקידו בטכניון, פרופסור
עמוס נתן 50 מבכירי הפרופסורים
בטכניון וחבר הסינאט המצומצם
שהחל את עבודתו בטכניון ב־.1946
עומדיםלהינשא. שחקנית
הקולנוע בריג׳טכאר דו ( )36 שהיתר,
נשואה כבר שלוש פעמים, ופאט רי ק

בארדו וג׳ילס
ג׳ילם 26 שכבר הציג את כלתו־לעתיד
בפני הוריו ושקיבל מארוסתו כמתנת אירוסין
מצלמת הסרטה יקרה.
נחוג על במת ההסרטה של הסרט
מישהו מאחורי
הדלת המוסרט בפאריס,
יום־ד,ולדתו
ה־ 50 של השחקן

צ׳רלס כרונסון,

צ־ספיון מוטורס (ישראל) בע־־מ

שכיבה במהלך המטיבה
21 נרות שהיו
על עוגה, מפני
ש״עד עתה הוא
נתן לי הרגשה שהוא
מתנהג כמו
ילד, אז גם 21 נרות
יספיקו לגרום לו כרונסץ להבין שהגיע לבגרות,״
כפי שהסבירו;
.בחיוך של שביעות־רצון, אשתו ג׳יל.

יבואנים כלל ״ ם שר פולקסווגו ופורשה

נפטר בסינגפור, מהתקף־לב, ב
גיל
,60 נשיא סינגפור יוסוף כן־איס־חאק,
שיסד לפני מלחמת־העולם־השנייה

אז־״ד,פרסים

כמה עיתונים בארצו ושהתחיל בקאריירה
מדינית ב־ , 1959 שנה בה מונה לנשיא.

מתרחבת רשת השרות המוסמך לבתיקסחגן:
ר שת ה שרות מתרחבת:
הכונו ל פ תי ח ת המרכו החד ש בחיפה: צימפיון מוטורס צפון: אולמות תצוגה ומכירה. ה שכרה וה חכרה.
מוסר מוסמך-ב 1ום ך ל שלו שת המוסכים המוסמכים הק״מיס בחיפה, ופוד ב כ רו ב: פ תי ח ת מרכז חד ש
ברחובות: רכב צימפיון נגב-סני ד רחובות.

נפטר בבית־ד,חולים הצרפתי בירושלים
המזרחית, בגיל ,83 הפטריארך
הלטיני של מזרח ירושלים וירדן, אלט״
רטו גורי. יליד איטליה שהגיע לדרגת
פטריארך ב־ ,1949 הועבר ב־ 1950 לירושלים
ומאז כיהן כנציג הכנסיה הלטינית
בירושלים ובירדן.
העולם הזה 1735

הנהלת חשבונות
תעלומת התנאים הנאותים
בהחלטת הממשלה בעניין השיבה לשיחות
יארינג נאמר שישראל תהיה מוכנה
לחזור לשיחות אלא רק לאחר שייווצרו
״התנאים הנאותים״ לכך.
עתיד הפסקת־האש, המשך המלחמה, מיס־פר
מודעות האבל בעתונות היומית, מצבנו
הכלכלי, התגברות מעשי־החבלה, עתיד יחסינו
עם הערבים ועצם קיומנו, אולי תלויים
בהיווצרות אותם ״תנאים נאותים״ ,שאיש
אינו טורח להסביר לנו, או אפילו לרמוז
לנו מה הם.
איש מבין שרי הממשלה לא מוכן היה
להיכנס לפרטים בנקודה זו .״תנאים נאותים״
וזהו זה. יותר מזה אי־אפשר להגיד.
היופי שבקונץ הזה הוא בכן שאיש אינו
יודע מהו. כמו ג׳וקר במישחק קלפים, הוא
יכול להיות הכל. ויותר מזה: הוא יכול
להיות גם לא כלום. ממש פרשה מודרנית
של ״בגדי המלך.״
אם תרצו להאמין, הרי אותם ״תנאים
נאותים״ הם ממש בגדי מלכות ורבונות
מרהיבים. אולי פירושם מענק חדש, קביעת
תאריכים מדוייקים לאספקת מישלוחי־הנשק
שהובטחו, הלוואה נוספת בתנאי־תשלום עוד
יותר נוחים, פתיחת התעלה, המשך והבטחת
סתימתה, רשות לייצר פצצת־אטום קטנה
— הכל. כל חלומותינו הכמוסים מסתתרים
אולי בתוך קופסת ההוקוס־פוקוס
שמעליה כתוב בכתב־סתר ״תנאים נאותים.״
ויכול להיות שזה גם הרבה פחות מזה.
אולי פירושם הסכמה מצידו של ניכסון
לקבל את משה דיין לשיחה, שתימשך 45

דקות לפחות. אולי הכוונה לתמיכה אמריקאית
מוגברת במישטרו של חוסיין. אולי
פירושם שהאמריקאים לא יצעקו עלינו, אלא
פשוט יבקשו מאיתנו יפה ובנימוס רב
לחזור לשיחות יארינג.
ואולי פשוט הכוונה אלינו — לאזרחי המדינה.
הרי ברור שהממשלה תחזור לשיחות.
השאלה שהעסיקה אותי היא אם
אנחנו נקבל את הנסיגה מעמדתה הקודמת
והמפורשת (כל עוד לא יוסטו הטילים למקום
הקודם — אין שיחות) ,אם אנחנו נבלע
את הלוקש הזה על היווצרות ״תנאים נאותים״
מבלי להקים שערוריות — פירושו
שנוצרו ״התנאים הנאותים״ לשיחות יארינג.
בעצם אין בכוונתי לתקוף את הממשלה
על הניסוח האחול־מאניוקי הזה. אם כוונתה
לחזור לשיחות — כל סיבה וכל ניסוח
מעורפל, שיאפשרו את היציאה בכבוד מתוך
הסבך שלתוכו הכניסה את עצמה, טובים
בעיני. מה שמטריד אותי הוא רק דבר
אחד: מה יקרה אם הממשלה בעצם לא מתכוונת
לחזור לשיחות?
הרי מספיק שהיא תכריז שלא נוצרו התנאים
הנאותים, מבלי לפרש ומבלי להסביר
— והמלחמה מתחדשת. מדאיג אותי
מצב שבו אנחנו נתבעים להרוג. ולהיהרג
למען מטרה מעורפלת כל כך, ששמה ״תנאים
נאותים.״
הייתי רוצה להיות משוכנע שהממשלה
לא תשא לשווא את הניסוח המחוכם הזה,
שבכוחו לקבוע מי לחיים ומי למוות. הח־זרד
לשיחות תפריח את כל חששותי.

תוכנית חיסכון חדשה
הבנק־לסחר־חוץ פרסם בימים אלה מודעה
סנסאציונית בעתונות היומית. הכותרת המרעישה
של מודעה זו מכריזה :״יש לנו
תוכנית חיסכון שתאפשר לך להפסיק לחסוך

מאז עלו המיסים, המחירים וההוצאות,
נאמר בגוף המודעה, כימעט כל אחד חוסך:
חוסכים בבידור, הולכים פחות למסעדות!
חוסכים שימלה או חליפה בעונה, אוכלים
עוד פעם בשבוע עוף במקום בשר בקר,
בקיצור — חוסכים...
הבנק־לסחר־חוץ מציע לך להפסיק את
החסכונות המגוחכים האלה, בדרך פשוטה
אשר תגדיל את הכנסתך החודשית,
ותאפשר לך לשמור על רמת־החיים שלך.
אתה מפקיד 15,000ל״י בבנק לחמש שנים,

ואתה מקבל ריבית של 125ל״י לחודש,
פלוס סיכוי אחד למאה להכפיל את כספך.
יש לי הצעה עוד יותר טובה: למה לך
לנהל חשבונות קטנוניים, לנסוע באוטובוס
במקום בשרות, לקנות לחם שחור במקום
לבזבז חמש אגורות על לחם לבן, לשתות
תחליף קפה במקום קפה אמיתי, לתקן חולצה
שנקרעה, לראות טלוויזיה אצל השכנים,
לאכול פעם בשבוע בבית־תמחוי לעניים,
לקחת לעבודה סנדויצ׳ים ותה בטרמוס, ולחסוך
בדרך זו עוד כמה לירות מטופשות
לחודש? תפקיד בבנק שלי 100,000ל״י
לחמש שנים, ואתה מקבל ממני ( 1000 אלף)
לירות לחודש, שיהוו תוספת נכבדה למשכורת
של 300ל״י אותה אתה מקבל כשכיר
ממוצע. איך אני בשבילך?

שרות מתנדבים לתיירות
לפני שבועות מיספר נתפרסם באחד ה־עתונים
מיכתב נרגש של גברת אחת בשם
מיה כרוך, המייצגת גוף בשם ״שרות מתנדבות
לתיירות.״ הגברת כרוך נפגעה שהשר
קול לא הזכיר את קיום הארגון
שלה, בדברו ברדיו על
הפעולות הנעשות בארץ
למען עידוד התיירות.
מתוך
המיכתב מתברר
שבאיזור תל־אביב
בלבד פועלות כ־160
מתנדבות, המקיימות תורנות
רצופה, שבעה
ימים בשבוע, בבתי־המלון
הגדולים, ובאולם המכס של
נמל לוד. המתנדבות מקבלות בחיוך של
רצון טוב את התיירים, מטות אוזן לכל
בקשותיהם לעזרה, טיפול ועצה ומשתדלות
לעזור להם.
היא צודקת. זה באמת לא בסדר ששר־התיירות
שכח להזכיר את קיום השרות
החשוב הזה. אבל זה לא הגוף היחידי
שהשר שכח להזכיר. מה בקשר ל״שרות
המתנדבים לתיירות,״ למשל? אירגון זה,
הפועל בארץ כעשרים שנה, לא זכה ל־תשומת־לבם
של העתונים, משרד התיירות
והציבור הרחב, לא רק בשל ענוונותו ופעולותיו
בסתר אלא בעיקר בגלל שמו הבל־תי־מנוקד
של הארגון. מי שנתקל מדי פעם

בידיעה קטנה
ודאי שהכוונה
ענף התיירות,
מתנדבים זה

1 1 1 1 1

11 1

במידה שהן נהנו מהשרות — מיכתב המלצה
ותודה. השרות מבוצע חינם, אך תרומות
מתיירות שבאו על סיפוקן, מתקבלות
ברצון.
האם לא הגיעה השעה שהשר קול יכיר

רשמית בקיומו של ״שרות המתנדבים לי
תיירות״ (תמ״ל) ,כדי שהציבור יידע להעריך
את פעולותיו הברוכות, המגבירות יותר מכל
פעולות משרד התיירות, את זרם התיירות
וו,נוסעות ארצה?

בסוף השבוע פתחתי באמצע את ״יומן
החדשות״ בטלוויזיה, ושמעתי פולמוס בין
ארכיטקט או מישהו מוועדת התיכנון של
עיריית חיפה, שניסה להצדיק את הקמתו
של בניין בן 16 קומות ברחוב יפר,־נוף
בחיפה, ובין תושב אותו רחוב, אשר טען
בלהט נגד הרעיון הזה. טענותיו של אותו
תושב נשמעות לעתים קרובות
מאד מפיהם של חובבי טבע,
אוהבי נוף ומשוגעים ליצירות
הבראשית של אלוהים.
טענתם העיקרית היא שמיב־נים
מודרניים גבוהים מקלקלים
את הנוף, הורסים את קו הרקיע,
משחיתים את הטבע וצורמים
את עינם הרגישה של
יפי־הנפש. למה 16 קומות? הם
שואלים. ולמה באמצע הנוף?
למה לסלול כביש דזזקא בעמק
המצלבה? ולמה לבנות דווקא
על רכס הכרמל, להקים בניין
גבוה שיסתיר את הנוף?
האווילות שבטענות אלו מרתיחה
את דמי.
(א) בניין בן 16 קומות לא יסתיר את
הנוף, לפחות לגבי האנשים שיגורו בו.
מי שרוצה לראות את הפנורמה של חיפה,
שלא יעמוד בדיוק מאחורי הבניין. שיזוז
קצת שמאלה או ימינה. שיישב במצפור
שעומדים להקים על ידו, או שיעלה על הגג.
(ב) הנוף שאותו יוצר האדם (בניינים,
כבישים, עמודי חשמל, מנופים, מיגדלים,
כפרים וערים) אינו פחות יפה, או פחות
חשוב, מהנוף שהטבע נתן לנו. מעשי ידי
האדם הם חלק מהטבע, מאחר שהאדם עצמו
הוא חלק ממנו. המידבר הוא מרהיב,
אך גם מיפעל פוספטים, ההורס את נוף
המידבר יכול להיות בעל ערכים אסתטיים.
רק אנשים שמרניים, אשר גדלו על האסתטיקה
הקלאסית, יכולים לראות יופי בסירות
המתפרקות של וואן־גוך, אבל אינם
מסוגלים לראות יופי במנוף, עמודי מתח
גבוה, אנטנות טלוויזיה או אפילו דודי-

שמש. גם האנגלים טענו שאנחנו הורסים
להם את הנוף התנ״כי של הארץ, על־ידי
הקמת קיבוצים ליד הכנרת ובמקומות בהם
דרכה רגלו של ישו.
בניין גבוה על רכס הכרמל אינו

מקלקל בהכרח את קו הרקיע. הוא כול
גם להדגיש אותו. בדיוק כמו הקמת בניין
מדמודרני
ברובע עתיק
גיש את העבר (על דרך
ההשוואה החזותית) מציין את
ההוזה, רומז על העתיד והעיקר
— קובע את ההמשכיות.
לפי
מיטב ידיעתי, אין

מקום אחד בארץ שהוא איננו
בבחינת ״אמצע הנוף״.
בכל מקום שבו נקים בניין
גבוה, יהיה זה באמצע הנוף.
מי שלא רוצה לקלקל
את הנוף, שיפסיק לעשות ילדים.
מפני שילדים גדלים, מתחתנים
ומולידים עוד ילדים, והזוגות
הצעירים רוצים דירה משל
עצמם, ודירה פירושה כניו ובעד אנחנו
בעד עליה ואם התפתחות המשק ,׳?אשד צמיחה ופריחה,
וכר, עלינו ״להרוס״ את הנוף. עיר איננה
יכולה להיות שמורת טבע.
בינתיים, תודה לאל, יש לנו עוד אפשרות
לגדר פארקים לאומיים ושמורות טבע,
שבהם הבנייה אסורה. אך בעתיד הלא כלבך
רחוק יוכל האדם לראות את הטבע כפי
שהוא מתואר על ידי ז׳אן ז׳אק רוסו וטורו
רק בסרטים. בסופו של דבר נהרוס גם
את נוף המידבר בארץ הזו, ויום אחד לא
תהיה ברירה אלא לבנות מבנים בני 50 קומות
בתוך הפארקים והשמורות. אין מיפלט.
(ה)האלטרנטיבה האחרת, במבט רחוק,
היא לחיות מתחת לאדמה. רק בדרך זו לא
נקלקל את הטבע. לוא חיפה כולה היתד,
חיה ופועלת מתחת לאדמה — הנוף היה
יכול להיות שם באמת מקסים.
אולי זה רעיון.

בעית הנוף והאדם

חשבון עובר ושב
על פעולות האירגון, חשב
למתנדבים העוסקים בעידוד
ואילו האמת היא שאירגון
עוסק בעידוד תיירות (הוו

חלומה) ואורחות מחוץ־לארץ.

גם חברי אירגון זה
זה מקיימים תורנות
רצופה בבתי־המלון הגדולים
ובאולם המכס
של לוד. גם הם מקדמים
בחיוך של רצון
טוב כל תיירת פנוייה,
ועושים ימים כלילות
לפתרון בעיותיה בצורה
הולמת, מהירה, וכמובן
דיסקרטית.
מתנדבים אלה לא חוסכים מעצמם כל
מאמץ פיסי ונפשי, כדי לספק לתיירות
הרגשה שהן שבו לחיק עמן. הם אינם
רשאים לגלות את שם האירגון, שבשמו
הם פועלים, כדי שהתיירות יאמינו שד,התעניינות
בבעיותיהן, והרצון להפוך את שהייתן
בארץ לחווייה בלתי־נשכחת, אינם תוצאה
של פעולה ציבורית מאורגנת, אלא
תוצאה של התעניינות אישית בהן.
רק בתום הטיפול, לפני שהתיירת עוזבת
את הארץ, רשאים המתנדבים — ביניהם
ספורטאים, מורי־דרך, סטודנטים, אקדמאים
וחברי־הגנה ותיקים — לגלות להן את שם
האירגון בשמו הם פועלים, ולבקש מהן —

מש? וקוללה
קי ב ל תי ת לונו ת רנו ת מ קו ר אי ם, על שלא כלל תי ג מו ע דון מ שר תי־ ה או צרגמה
כ ת בי ם כלכ ליי ם נו ס פי ם בירו שלים, שפשוט נשמ טו מהר שי מהמ קו צרמ קו ם. או לי
ה סי ב ה הי א שכ תבים אלה העדיפו ת מו רו תאח רו ת על הכבוד ו ה פי ר סו םוהת שלו ם
הכס פי, הנו בעי ם מ הו פ עו ת ק בועו ת ב שידורי י שראל ובט לוויזי ה.
בעוד ה ״ היצחק טי שלר, י .ט רי א, א .בן-זאב, ד .הלפרין, צ .קסלרמסתפ קי ם
ב שידורי י שראל, הרי ע מי תי ה ם יובל אליצור, א רי א ל וינ ש טיין ורפאל אלדו ר פנו
לשט חי םאח רי ם. ה קו ראי שי ם לב כי ה שלו שה עבדו ועובדים בחלקםב״ מ ע רי ב״,
ה ע תון שידע לשלב כל העתע תונו תועס קי ם.
יובל אליצור, המרבה לכ תו ב על הממשלה (ולרוב ל טו בתה) ,מכיר הי טבאת
הנו שא, שהרי הי ה מ שך שנ תיי ם עובד המשלחת הכלכלי ת בניו־יורק. כא שר חזר,
ה קי ם עם ע מי תיו למק צו עחב רה לי ח סי־ ציבו ר, ה ק שו ר ה קשר ה דו ק עם ממשלת
י שראל, ובעיקר עם הוו עי ד ה הכלכלי ת. חברה זו עסקה גם ב הו צאת בי ט און עביר
בנ ק ל או מי.
אתהע בו דההש חו ר ה של עריכת ה חו מ ר עבור חברת י ח סי־ ה צי בו ר עשה׳ ע מי תו
לע תין, רפאל אלדור. הו א גם ערך א ת בי ט און הוו עי ד ה הכלכלי תהממשל תי ת שליד
רשות ההשק עו ת, כתב ב או תו ז מן מאמ רי־ הלל על רשות ההשק עו ת ב״ מ ע רי ב״.
השלישי, א רי א ל וינ ש טיין, נזהר מכל קשר עם ע ס קי ם. או לםנראהש הי א חול ה־הג
ה, שכן פרט ל היו תו עורך בי ט און מו עדון ה מ כוניו ת (כן, הגברת קלרהנח מי א ס
ה מפו רסמת כא שר הז מינ החברת ״ פו ר ד״ כ תבי ת ח בו ר ה, ל ב חון אתמ כוני ת ה
החדשה, אך טבעי כי הי ה בין ה בו חני ם ב הולנד. כא שר חזר עם ע מי תיו הי שרא ליי ם
מ הולנד, אך ט בעי כי נתבמאמר חיובי.
אול ם ב היו תו רגיש פן יטפ לו עליו דברים בהם עו ס קי ם ע מי תיו ( בעס קי םהפר טיי ם,
או ב שידורי י שראל, שגם כ אן השכר נאה הסתכסךלאח רונ ה ח מו רו ת עם מזכי ר
בנ ק י שראל, יצחקט או ב. וינ ש טיין חשב כי ט או בהש מיצו ב תו כני ת רדיו בגלל
נ סי ע תו ל הולנד, דרש מ מנו פיצוי הול ם. כן גם — לדברי ט או ב — ה צי ע לו
ל טוב תו להס כי ם לפיצוי.
הצרה הי א רק ש ט או ב איננו יוד ע עד היו ם ל איז ה סוג פיצוי ה ת כוון וינ ש טיין.

שמואל חוקר (עונונאי)

במדינה
העם
מנ 2ע שעת השי-ן
חזרה לשיחות יארינג1 שלום זום הפלסטינים !
גמסגרת המיבצע יתקיימו
אסיפות בהשתתפות אולי

אבנרי ועו״י אמנון
? כרוני, במקומות הבאים:

#בחיפה
יום ד׳ ,2.12.70 ,שעד ,20.30 ,באולמי
״דורות״׳ רחוב ירושלים .13

#בתל־אביב
יום ה׳ ,3.12.70 שער ,20.30 ,באוניברסיטת
רמת־אביב, באולם ״גילמן״.

#בבאד־שבע
יום ד׳ ,9.12.70 שעה ,20.30 באוניברסיטת
הנגב באולם י׳.

#בקרית מוצקין
ביום ראשון , 13.12.70 ,בשעה 8.30
בערב תתקיים —

אסיפת חברים ואוהדים בבית דדיאני, רחוב זבולון ( 5בסוף
רחוב הרב־קוק) ,קריית־מוצקין.

חברים ואוהדים מוזמנים

הופיע! הופיע! הופיע!
גליון מס׳ 5של ״דף״ ,בטאון
תנועת הנוער של העולם הזה —
כוח חדש.

בגליון :
.1ההתפשטות הסובייטית במזרח
התיכון,
.2על שביתת המורים,
.3ראיון עם חייל לאחר טירונות,
.4עיסקת
החבילה, מהין
ועוד...
מחיר הגליון — 1.ל״י.
להשיג עבור המחאת דואר על
סך — 1.ל״י בת.ד 136 .ת״א.

המשטר מאבד
א ת עצביו
שולמית אלוני, ח״כית לשעבר והכבשה
השחורה של העבודה, פירסמה לא מכבר
ספר בשם ההסדר החושף את כניעת
ממשלת־ישראל והמשטר בארץ לכפיה הדתית
בנושאים כמו גיור או פרשת מיהו
יהודי.
לרגל הופעת הספר, רואיינה שולמית
אלוני על־ידי כתב תחנת הרדיו הצבאית
גלי צה״ל.
בראיון, שנועד לשידור היא אמרה
דברים חריפים ביותר נגד הכניעה לכפייה
הדתית במדינה.
הראיון עם שולמית אלוני לא שודר.
הוא נפסל על ידי הרמטכ״ל, רב־אלוף
חיים בר־לב, בהתאם לחוות־דעתו של
קצין החינוך הראשי, שפסק שהנושא הוא
פוליטי טהור, שנוי במחלוקת ולכן הוא אינו
לגיטימי לשידור בתחנת רדיו צבאית.
מתי צריך להעלים? היתד, זו
אחת הידיעות שפורסמו השבוע. היא לא
עמדה במרכז החדשות, לא זכתה לכותרות
ראשיות ולא עוררה סערת זעם ציבורית.
אולם
ידיעה זו, כשהיא מצורפת לידיעות
נוספות מסוג דומה שפורסמו השבוע, היתד,
לה משמעות חמורה ביותר. יותר ויתר
סימנים מעידים על כך שהמשטר בישראל
מאבד את עצביו. יחס הסובלנות
לביקורת כלפי מחדליו ושגיאותיו הולך
ופג. בקרב צמרת המדינה גוברת הנטיה
לחזור לימים החשוכים של שילטון בן-
גוריון של צנזורה פוליטית ובולשת פוליטית
חמורה.
כמה מהסימנים שהעידו על חזרה לאותו
משטר אפל:
#1סגן ראש הממשלה, עאל אלון,
הציע בישיבת הממשלה עיקוב אחרי שרי
הממשלה כדי לגלות מי הם המדליפים
ידיעות לעיתונות, ולבצע עיקוב זה באמצעות
קצין ביטחון מיוחד. אחד השרים
העיר על כך כי אם תתקבל הצעה זו
יראה עצמו חייב לעזוב את תפקידו בממשלה.
#יו״ר
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
חיים צדוק, המליץ לנקוט בסנקציות
נגד חברי ממשלה, פקידים ואישי־ציבור
אחרים אשר ימצאו אשמים בהדלפות
לעיתונות^
דבר פירסם מאמר מאת אחד, מוריק
בראלי, התוקף את הסכמתם של מנהיגי
המערך להתראיין או למסור אינפורמציה
לעיתונות החופשית.
כלל היסוד של דמוקרטיה היא זכותו
של האזרח לצבור מידע מירבי, כדי שבבוא
שעת ההכרעה־ההצבעה, יהיה מסוגל
להחליט על סמך אינפורמציה זו. עתה
עומדת הממשלה לצמצם עוד יותר את
אפשרויותיו של האזרח לדעת את המתרחש
באמת במדינה.
הכוונה אינה כמובן להסתיר את הצלחותיו
והישגיו של המשטר. כשמתרבים
הכשלונות רק אז מתעורר הצורך להסתיר
ולהעלים.

כפייה דתית חיה חדשה
המודעה הבאה התפרסמה השבוע בעמוד
הראשון במעריב: נתקבל משלוח של
במעילי גברות וז׳קטים לז*נ?

גבר. המכירה באולם המכירות של ח*$נ1י
שניידמן.
אלה שתמהו מעורה של איזו חיה נדירה
נועדו המעילים המוצעים למכירה, לא
היו צריכים להתאמץ ולחטם באינציקלופד־יות.
הכוונה היתה כמובן ל 10-8£1 >1
עור חזיר. אולם מסוכן כיום להזכיר בישראל
את הדבר האחר, כדי לא לעורר
את חמתם של הדתיים. מה שעשו למי־רוץ
באשקלון הן יכולים גם לעשות לחנויות
הבגדים.
כך תרמה ישראל תרומה מקורית משלה
לעולם הזאולוגיה.

¥הפקחים גמיגדל הפיקוח לא ידעו מה קורה
* 2נהרגו בהתנגשות מטוסים על המסלול

111111111

שה הפקחית גירסה זו בכל תוקף.
טייסי הטי.וו.איי. ניצלו ממוות, משום
שבשעת הדהירה על המסלול לקראת ההמראה,
הבחינו בעוד מועד במטוס החוסם
את המסלול. הם ניסו להטות את מטוסם
ולהתחיל להמריא. כתוצאה מכך ניצלו מהתנגשות
חזקה. רק כנף מטוסם פגעה בטרקטור
ובמטוס התובלה. מטוסם צנח

׳יי התנגשות הקטלנית שאירעה
! 1השבוע על מסלול ההמראה בלוד בין
שני מטוסים, לא באה כהפתעה. היא היתד,
צפויה מראש. היא נמנעה עד כה רק הודות
למזל העיוור. המזל שיחק גם הפעם,
ורק בנס לא הסתיימה ההתנגשות בקטסטרופה,
שכן בשני המטוסים שהתנגשו לא
היו נוסעים, מלבד אנשי הצוות במטוס האחד,
ועובדי התעשיה האווירית במטוס
השני.
התאונה, שהסתיימה במותם של שני עובדי
התעשייה האווירית ובפציעתם של שניים
נוספים, אירעה באשמתם הישירה של שהיו שני פקחי הטיסה,
בליל *יום שני האחרון בתורנות לילה במגדל
הפיקוח של נמל התעופה בלוד.
קרוב לשעה שתיים בלילה ביקשו עובדי
התעשייה האווירית רשות להעלות מטוס
תובלה של צה״ל, מדגם מטראטוקוזר על

במרחק קילומטר בערך ממקום הפגיעה במטוס
התובלה הצבאי. שני המטוסים, שהיו
עמוסים בעשרות טונות של דלק, עלו
בלהבות.
גם אז, כשבמיגדל הפיקוח הבדדניז בדליקה
והזעיקו את כבאי האש, נתגלו כמה
ליקויים חמורים בסידורי הבטיחות של נמל-
התעופה לוד.
• :הכבאים לא הוזעקו באמצעות פעמון
אזעקה אלא ברמקולים.

מטוס ,״ט. וו. איי ״.השרון? על המסלול בלוד
מסלול ההמראה, כדי לגררו לצרכי תיקונים.
מכיוון שבאותה שעה ולזמן הקרוב
לא נועדו כל נחיתות או המראות במסלול,
הם קיבלו את הרשות לכך.
בשעה שתיים וחצי בלילה ביקש קברניט
מטוס תובלה של חברת טי.וו.איי. רשות
להמריא. לרוע המזל הוא התקשר במיגדל
הפיקוח עם הפקח שלא ידע על הרשות
שניתנה קודם לסטראטוקרחר לעלות על
המסלול. הפקח שנתן את הרשות להמראה
לא ידע כלל מה נעשה על המסלול. הוא
לא ידע שמטום התובלה נמצא עדיין שם.
מאז עלה על המסלול לא היה כל קשר
עם המטוס מכשיר הקשר שלו היה פשוט
סגור.
ליקויים חמורים
**ץ ני הפקחים שהיו אותה שעה ־ב-
^ תורנות מסרו עדויות שונות. בעוד
עומד על כך שהודיע ל־שהפקח
שנתן
אור ירוק למטוס פקחית התובלה הצבאי לעלות על המסלול, מכחי־

!• כשיצאו הכבאים לכבות את הדליקה
הם לא ידעו כלל שמדובר בשני מטוסים
בוערים. רק כשהגיעו למקום התאונה
הבחינו במטוס השני. לא היה ברשותם
כוח אדם מספיק כדי להתגבר על שתי הדליקות.
עד שהגיעו כבאים נוספים חלף
זמן רב.
מאחורי האחראים הישירים לתאונה —
פקחי הטיסה׳ נמצאים אחראים נוספים. אלה
הם אנשי מינהל התעופה האזרחית, שבסמכותם
נמצאים כל ענייני הפיקוח על המתרחש
במסלולי התעופה.
מיגדל הפיקוח נמצא בשליטה הבלעדית
של האגף לתעופה אזרחית, שמשרדיו נמצאים
במרחק של כמה מאות מטרים ממיגדל
הפיקוח. מדי יום, בשעה 4.00 אחרי הצהרים,
נסגרים משרדי המינהל ולמעשה אין
כל ביקורת על המתרחש במיגדל הפיקוח.
כל הדרישות בעבר למסור את הפיקוח על
מיגדל הפיקוח למינהל נמל־התעופה, נידחו
על־ידי אנשי משרד התחבורה.
בתקופה בה היה האלוף עזר וייצמן שר
התחבורה׳ תוכנן שינוי במצב בלתי־נסבל
זה, כדי למנוע תקלות אפשריות. סיפר עזר
וייצמן לכתב. העולם הזה :״עמדתי לבצע
שני דברים לשינוי המצב בשדה־ד,תעופה :

רבים להסביר לשר ביסודיות עד כמה סידורי
הבטיחות של נמל־התעופה לוד גרועים
ומסוכנים. עשו זאת טייסי אל-על;
עשו זאת גורמים שונים הכואבים את כאב
ההזנחה והרשלנות בנמל־התעופה ועשה זאת
גם עיתון זה שפירסם דו״ח ממצה ומקיף
שהכיל אזהרה על העתיד להתחולל בלוד
(ראה

מבנים את המסלול
>רכז את כל סמכויות הפיקוח, כולל מי־גדל
הפיקוח׳ תחת גוף אחד,
עד לביצוע זד. עמדתי להעביר את כל הסמכויות
לידי אדם אחד — מנהל הנמל.״
עזר וייצמן פרש מתפקידו לפני שביצע
את השינויים. שר־התחבורה שבא אחריו
לא הגשימם. אמר עזר וייצמן :״אילו נשארתי
שר־התחבורה הייתי מבצע לפחות אחת
משתי האפשריות שהצעתי.״

ציוד מינני כבד מסלק
את שברי שני המטוסים

מיסגרת).

שמעון פרם, האיש המסוגל לחתום בין־
לילה על תקנות חדשות בעניני מירוצי
מכוניות, כשהדבר נוגע לסיבוכים קואליציוניים
עם הדתיים, לא היה מספיק זריז
כדי להוציא תקנות חדשות, שיסדירו את
העניינים בנמל התעופה הראשי של ישראל.
שמעון פרס, החרד כל כך לבטחונם של
רוכבי הקטנועים והאופנועים בישראל,
עד שהחליט להעלות את המיסים על בלי־רכב
עממיים אלה, כדי להכריח את בעליהם
לרכוש מכוניות, לא היה כל כך זריז
כאשר היה מדובר בבעייה בוערת ודחופה
יותר. כאשר מדובר בהעלאת מיסים ופגיעה
בשכבות עממיות (כנראה בהשראת סיסמתו
המפורסמת ״מכונית לכל פועל״),
ידע למצוא פיתרון מהיר. אבל כאשר מדובר
בהוצאה כספית כדי לרכוש מיכשור
חדיש להגברת הבטיחות בלוד, היה לו
זמן.
ועדת החקירה שמינה שמעון פרם לחקירת
נסיבות התאונה בלוד, ודאי תמצא
ניסוח הולם שידע להסיר את האחריות מעל
האשם האמיתי. והאשם במקרה זה הוא
שר־התחבורה עצמו.
פרם חייב להסיק את המסקנה היחידה
המתבקשת ממחדליו: להודות בכשלונו ולהתפטר
מתפקיד שר־התחבורה. ללכת הביתה
ולפנות את התפקיד לאדם אחראי
יותר, רציני יותר.

שעלו בלהבות אוזו׳י ההתנגשות ביניהם על מסלול ההמראה בלוד.
כתוצאה מהתאונה היה שדה־התעופה משותק במשך 9שעות.

אמדנו לך...

מסוס ;המגיע לישראל -ח״ נוסעי! בסכנה !
ללכת הביתה י

111ו?מו1ח 73 מחי

ץ* נקודה זו מוביל הקו הישר אל
האחראי העליון לתאונה שאירעה מ־מל־התעופה
של לוד — שר־התחבורה שמעון
פרס. האסון שאירע חייב לרבוץ ויל־העיק
על מצפונו.
שמעון פרם אינו יכול להתחמק בחסות
הטענה כי הוא חדש בתפקידו. כי מאז נכנס
לתפקידו כשר־התחבורה, היתד, פרשת
סידורי הבטיחות הליקויים בנמל־התעופה
של לוד, אחד הנושאים המרכזיים של פעילותו.
הוא
נאלץ למקד פרשה זו במרכז פעילותו
בגלל ה״כמעט תאונה״ שאירעה בשעתו
למטוסה של ראש־הממשלה גולדה מאיר.
אז טען כי ״האשמה אינה במיכשור אלא
בטייסים.״ אחר־כך חזר בו, השמיע הצהרה
בומבאסטית לא פחות, בה טען כי ״אם
יתברר שסידורי הבטיחות בנמל־התעופה
לוד לקויים לא אהסס לסגור את הנמל״
במשך החודש האחרון טרחו גורמים

׳גוליס לססיר אי! נ״זירס נז*י?4ומ.
נססיווו, על **וסי סלון -ש לנתייז

וזק** כיייוו סליזיר 8קו 0אעינות לי־

יימז ניזיגאר, ס מן ייו ת נד״זחי מיי-
* * 1ר:.קר*וו! בעל היסר עודי מיס.
אין לסקסי מסר. גליי *ועג סוו״ק /
רדבן ננע* גל פסו* נ מ־״נ י׳אלייי
עיהוב ה 8ן יזוריס בהינד. מקרש.

באל אגן נו ר אי

״ ם התנועה בסרהג האווירי
>* על לוד הי* דלילה איו כל *סזן
בנר. אילם ברני עהיזוועד האייידית גיח*
ווילה לגיי״ *סיסי״ אץ 9קמי הסיגה ג 3ר
סיגליס להעמלס לי ה1ון עה געביעי
*הי עאץ להס מ * 3ועג *שד. גני.
ממוסים נזסיי• ואו *? 0׳יולי* *5׳ ויק
אומס בסיוזק על 18 דקיה סיעה בין

יי*גמז ר מיזו א ״*יי יארוז .

הזה ,1731

הרו ! שרטוט זה מבהיר
ר ר 1ה
י 11/ 1 1י 1כצד אר עה ה
התנגשות בין שני המטוסים )1 .זהו בית
הנתיבות מעליו מתנוסס מיגדל. הפיקוח.
)2מנקודה זו זינק מטוס הטי.וו.איי. אל
מסלול ההמראה )3 .בנקודה זו הבחין טייס
הטי.וו.איי. בטרקטור הגורר את הסטראטו־קרוזר,
ניסה לסטות מהמסלול, פגע במטוס
הנגרר ונפגע בעצמו )4 .במקום זה לצד המסלול,
נעצר מטוס הטי.וו.איי. ונשרף.

האזהרה :״המוות

ממתין

לנחיתה!״

העולם הזה הזהיר.־

וזה מה שקרה

• בניגוד להצהרותיו של שמעון פרס, נמל־התעופה לוד
הוא אחד מנמלי התעופה המסוכנים והגרועים ביותר בעולה
לנחיתה והמראה. הוא מהסה מלכודת מסת פוטנציאלית. העובדה
שעד היום טרם אירעה נ ו כל קטסטרופה שהסתיימה באובדן
חיים היא פרי המיקרח המוצלח והמזל העיסר
בלבד. כאשר תתחולל פעם קטסטרופה, ובתנאים הנתונים
זוהי שאלה של ז מן בלבד יהיו אלה הם (אנשי;! אגף התעופה
האזרחית) שיצטרכו לתת את הדין על נך.

#המזל העיוור לא שיחק הפעם לנמל־התעופה
אחרי עשרות מיקרים של ״כמעט תאונה״ אירעה
שהסתיימה באובדן חיי אדם. דבר זה היו צפוי מראש.
לכך היו אנשי אגף התעופה האזרחית, האחראים
מיגדל פיקוח בלוד, שהיה גורם עיקרי לתאונה.

• בנמל־התעופה של לוד לא קיים מכשיר רדאר. לפקחי
הטיסה אין אמצעי טכני מהימן שבעזרתו הם יכולים לקבל
תמונת על המצב. תחת זאת הם נאלצים ליצור לעצמם תמונה
באמצעות דיווחי הטייסים * .כתוצאה מהטעויות בדיסחים אין
לפקחי הטיסה בלוד מושג מדוייק היכן נמצא נל מטוס
הם עיסרים בהרבה מיקרים.

!• התאונה נגרמה כתוצאה מחוסר שליטה והתמצאות של
פקחי הטיסה במיגדל הפיקוח על הנעשה במסלול ההמראה.
גם הפעם היו הפקחים עיוורים לגבי מה שנעשה על המסלול.

• בהעדרו של מסלול המראה מקביל (למסלול ההמראה הראשי
בלוד) נאלצים מטוסים העומדים להמריא להמתין לתורם
לנוע אל המסלול. כתוצאה מנן נגרם־ ביזבוז של זמן. כדי
למנוע ביזבוז כזה מאפשרים היום בלוד נחיתה והמראה
צולבת. זהו מצג מסוכן ביותר העלול לגרום לתקלות.

#אילו היה מסלול מקביל, ניתן היה להזניק את מטוס ה־ט.ז.1איי.
ממנו׳ אחרי שלא היה ברור מה מתרחש במסלול
השני. השימוש במסלול היחיד לצורך המראה והסעת מטוס
גם יחד היתה גורם עיקרי לתאונה.

של לוו. התאונה האחראים
להפעלת

במדינה

רק בחצי לירה
כמה שווה ה״חזון איש״ שליט״א? אם
תשמעו לדבריו של רבי יצחק, איש פועלי
אגודת־ישראל, מחירו לירהועוד מחצית
הלירה. המחיר יקר? אל דאגה, בידי רבי
יצחק רבנים אחרים. זולים יותר.
אפשר לקבל אצל רבי יצחק את הבל״ז
הידוע של היום במחיר 25 אגורות. המחיר
נמוך כנראה בגלל היותו צעיר, אז צנ״ז
ניתן להשיג תמורת מחצית הלירה. את
ר׳ ישראל האגער מויניזיץ, אפשר לקבל
בחברת עוד שני רבנים תמורת מחצית הלירה
בלבד.
ברור לכולם שתמורת הסכומים הללו
ניחן לקבל את התמונות של המכובדים
בלבד ולא אותם עצמם. בעצם לא בדיוק
תמונות שלהם כמו העתקים מתמונות שלהם.
מסביר
רבי יצחק: זה טוב שיהיו לכל
יהודי בבית כמה תמונות כאלו. אפשר לקשט
בזה את החדרים וגם להראות לאורחים.
אידיש
ברוקלינית. מתברר שבפועלי
אגודת־ישראל יש שני סוגים של אנשים.
אלה המקבלים, כלומר אלה שרבי יצחק
מבקש מהם לקבל תמונות חינם ואלו המשלמים
בשביל התענוג הזה. בסוג ה־

שתאפה לו פיתות. היא הסכימה לאחר
שעלי הבטיח לה שסלמאן בן סלאמה אל־שמרא,
קצר־הרוח אינו בסביבה.
אבל ההפתעה היתד, מרה. אחיה תפס אותה
לפתע בכוח, היכר, אותה מכות חזקות
ואף איים עליה בשאבריה שיהרוג אותה
אם לא תיענה סוף כל סוף לסלמאן ,״בעלה״
,כדי שעלי יוכל להגשים את משאת
נפשו שלו: להתחתן עם בתו של סלמאן.
טכס הכלולות בין הנערה הבדואית לבין
סלמאן ( )46,לא היה מן הרגילים ולכן
קשר, לקבוע בוודאות אם הוא תופס, לא
מהבחינה החוקית ובוודאי שלא מהבחינה
המעשית.
היא היתד, רק בת 16 וחצי כשאחיה התחיל
לנדנד לה שתסכים להצטרף למאהלו
של אל־אמרא. עלי ידע מה הוא עושה.
הוא לא היה מסוגל להשיג את המוהר
עבור בחירת־ליבו, בתו של ה״חתן״ ,החליט
כי אחותו תשמש תמורה נאותה עבור
השגתה של בחירת־ליבו.
יום אחד התקיימה החתונה, אבל הכלה׳
המתוסכלת לא אכלה ולא שתתה ביום
המאושר ביותר בחייה. הכל נערך בחיפזון,
בלי קאדי, בלי עדים ואפילו בלי כתובה
רצינית.
כאשר גוללה את עלילותיה בפני שופטי
בית־המשפט המחוזי בבאר־שבע, אמרה הבדואית
הצעירה שברחה מאוהל הכלולות
הסתובבה בשדות שלושה ימים ושני לי־

בזי 13 *111ד

להטיגבו ־ 1נויו 1־ נדגבזובו ־ ד ו ־ ו ו ־ נ

בית זיקוק של ״עץ הזית״
נשלח מאילת למאוריציוס
באניה ״אנטוניס ונטוריס״ שהפליגה
מאילת לאי מאוריציוס נשלח ע״י ״עץ
הזית״ מתקן זיקוק השוקל 200 טון
והמופעל לפי שיטת ם י.די. וכולל מערכת
בקרה אלקטרונית משוכללת ביותר.
המטען מיועד לביח״ר מודרני
להפקת שמנים באי מאוריציוס, שהחליט
לעבור לתהליך הזיקוק 0י.די.
לאחר שבחן ושוכנע כי הוא עדיף על
השיטות האחרות, כתוצאה מכך נמסרה
הזמנה ל״עץ הזית״ לבנין ציוד
מיוחד המאפשר את החלפת שיטת הזיקוק.
באגף המיוחד לתכנון ובניית
מפעלי שמן ליצוא, משלימים כעת ב־
״עץ הזית״ הזמנה אחרת המיועדת
לסינגפור. מר ליבוביץ — ממנהלי המפעל
— יצא השבוע לאמריקה הלטינית
לשם חתימת הסבם לאספקת
מתקן להפקת שמן באיזור חדש זד,
על מפת היצוא של ״עץ הזית״.

נאשמים סלמאן ועלי אכו־דגייג
מה קרה אחרי אפיית הפיתות?

צב 1/הקסם
לצביעת נעליים
ובל דברי ע1ר
בגוונים שוגים

א 14א 0־1\*£11
י בו א ווז בצה -
איריסקה בוו ״ מית. ד 29336 .ת ל־ -א בי ב
להשיג בחנויות
הצילום

ראשון נכללים הח״כים של פועלי אגודת
ישראל, הרב ד״ר קלמן כר,נא ואברהם
ורדיגר, והפונקציונרים של המפלגה. את
היתר משכנע רבי יצחק לקנות.
מדווח כתב העולם הזה: כשהגעתי למקום
מושבו פנה אלי הרב בדברים. עניתי
לו באידיש ברוקלינית ואז הבין רבי יצחק
שאני תייר אמריקאי. הוא התחיל להשפיע
עלי לקנות את התמונות. כל אחת בשבע
לירות .״התמונות האחרונות, נכס לדורות,
חובה שתהיינה בכל בית יהודי. בכלל ספק
אם ניתן למצוא בעוד מקום תמונות מסוג
זר.,י
קניתי ארבע תמונות. הרב יצחק ביקש
28 לירות. כאשר עברתי לעברית והבין
שאינני תייר הסכים למכור את
התמונות במחירן המקורי.
הסכמתי וקניתי את התמונות. ביקשתי
קבלה. הרב כעס מאוד .״מה זאת אומרת
זה מוסד של המפלגה?״ כשעמדתי על
דעתי פשפש בכיסו ומצא פנקס תרומות
לישיבה בלי כתובת .״זאת תרומה. בשביל
פועלי אגודת־ישראל״ ,הוא אמר.
כשפניתי לברר זאת החל צועק :״בוא
קח את הכסף חזרה כשסירבתי עזב
את התמונות והסתלק.
האם היה רבי יצחק מצונן כשלימדו את
הפסוק ״לא תעשה לך כל פסל ותמונה?״

מחיר

מיעוטים

0סם־וחפ ס׳־וזז׳ט פח

.ז דזא־זמ זח < ׳ס ס יי, וזזו־זמח עזעסק עש ז־וזזזחם 0
וזהח:
השזיכני ־ ת ״׳סזסס סי׳ו״אז (־זז)ס ׳כימח
? )0זזעזו *־וו? :,ז!>ו, זזז׳זזזזע. עזעסחח עוז <£ז?1
יזא-זמחז זזזז׳ז
־וזעזעם מבהיר ם אזיו2<1מופין ןו::עליז<פפגי אחותך

:־•וזמובחוי1ון

עך זזע מדקקטגה-עממיקשדשמטנזזסקלמאס לאהלוחעסדמ

לות, עד שפגשה בכושי, לא מבני שבט
אבו־דגייג, אליו משתייכים כל גיבורי העלילה.
זה האחרון שמר עליה לילה אחד,
עד שהחזירה לאהלו של השייך המהולל
אחמד הדג׳ אבו־רביע.
תה וסיימפטיה. כעבור יממה צעדה
תהלוכה אל עבר המשטרה בבאר־שבע, שכללה
את האב, החתן המפוקפק, והאח
עלי. שם נחתמה הצהרה לפיה לא ינצל
סלמאן את מעמדו כבעל ויתן לה אפילו
גט וזאת משום שאשתו הראשונה אינה
רואה בעין יפה את הגדלת המשפחה.
אבל כאן עלינו לחזור אל הפיתות. עלי
הפליא את מכותיה של הנערה והשליך
אותה אל בין זרועותיו של הארוס שחזר
שוב לתמונה והלה ״קשר את ידי ואת
רגלי וכך ביצע את זממו״.
בערב בא אחיה עלי ודרש ממנה להכין
לו תה. אחרי שהכינה את המשקה ברחה
לאביה ואז ניגשו האב ובתו למשטרה
והגישו תלונה על מעשה האונס.
בישיבתם בדין התחבטו השופטים קשה,
כיוון שבינתיים הסכים סלמאן להתגרש מאשתו
ואפילו סולחה נערכה כבר בין בני
שתי המשפחות• השופטים אסרו את פיר־סום
שמה של הנערה ודחו את מועד הוצאת
פסק הדין.
אולם בינתיים עברה התסיסה אל מנב
השבט עצמם, שחלק מחם״• טען
בר 01970 במדינתם ישראל הדמוקרטיהזוהמתי־׳
קזטת 8חאין זז*מזו סס&קזם לאותם 1מנהגים׳
עזדקיייומ״ו׳סשמקומז עודי מלפו(*ז׳תלן 1פתצ
תתודכ ז זז חזזן עזם (. 1חזזחסתח עזעסס

אם^קידמת^אר׳1קידמה ״*צמת המ^אמדזף
ו ד שוז ע א תזי בי ^ ס ה מז ה דזז פ דיז שלא יאלצז׳ז
לזמריאע את ׳אזזיותיהט לאונה, זען עשז >זום ףרנח
בכלו מ׳ לען יגזם .,טח סזסק מז, עזעסזז
וחווזסו —ו 1>׳8

יל־ד

114 13ח צי גדהח

הו חז ד ד בי ת ־ ה חו די ם

ך* חג הסוכות האחרון התדפקה ה־
. 2משטרה על דלת ביתה של משפחת
מאיר באשדוד. בני משפחת מאיר לא הופתעו
מביקורם של השוטרים. מזה כשנתיים
פוקדת המשטרה את ביתם אחרי שבנם
יוסף* בן ה־ 14 וחצי הסתבך עם החוק.
״איפה יוסף?״ שאלו השוטרים ,״יש לנו
פקודת־מעצר נגדו!״
״מה הוא עשה שוב?״ נדהמו ההורים.
״זאת תשמעו כבר בבית־המשפט,״ אמרו
השוטרים ,״איפה יוסף?״
״הוא בבית־חולים,״ סיפרו ההורים .״הוא
חולה קשה. כלב נשך אותו.״
כמה שעות קודם לכן הובהל יוסף מאיר
לבית־החולים. אותו בוקר התעורר בבית
הוריו כשהוא קודח מחום. ידו הימנית
היתר, נפוחה כולה וכחולה .״מה קרה לך
יוסף?״ פנתה אליו האם בדאגה. רק אז
גילה לה הבן כי לפני שלושה ימים ננשך
על ידי כלב בידו הימנית. מאחר ואותה
נשיכת כלב היתד, קשורה כנראה בנסיון
להתגנב לתחום זרים, חשש הילד לגלות
את דבר הנשיכה להוריו. הוא הסתיר את
ידו הנשוכה בשרוולים ארוכים, חשב כי
הפצע שנגרם לידו ייעלם תוך ימים מספר.
אלא שלא כך היה. מצבו החמיר. מד
החום הראה כי חומו מתקרב ל־ 40 מעלות.

דמעצר

במצב אנו ש

ההורים מיהרו לקחת אותו למרפאת קופת־חולים
באשדוד. הרופא המקומי שראה את
מצבו שלח אותו בלווית הוראת אישפוז
מידית לבית־ר,חולים.

צריך להעניש!
לא להרוג !״

* וסן? מאיר, בן ה־ 14 וחצי, לא הספיק
| 7לקבל מיטה בבית־החולים. בחדר המיון
הוא קיבל זריקה וכמה כדורים, כאשר
הופיעו השוטרים עם הוריו.
השוטרים בחנו את הנער, ראו כי
הוא מוכה חום וכי ידו חבושה. למרות
זאת עמדו על כך לבצע את פקודת־המעצי
שבידם כלשונה. כלומר: לקחת אותו מיד
למעצר.
״אבל הילד חולה,״ התחננו ההורים ,״אתם
רואים את מצבו. הוא לא יברח מהארץ.
תנו לו לשכב עד שיעבור החום ויבריא
ואז תעצרו אותו.״ השוטרים סרבו. הם
* השם בדוי כמו נל השמות האחרים לקחו את הילד לחדר־המעצר בתחנת המששל
משפחת הילד, כדי למנוע אפשרות של טרה באשקלון.
קודח מחום ומתפתל מכאבים שכב יוסף
זיהוי מאחר והמדובר הוא בקטין.

05111:1דוד

מ א שי

אתמ שטר ת י שראל על מעצר שרירו תי של ילד בן 14ו ח צי
ב בי ת״ ה חו לי ם, שעה שנמצא שם ב טי פו ל במצב ח מו ר עם חו ם
גבוה.
אתמ שטר ת י שראל על ש ה חזי ק ה במעצר ב מ שן י מי ם רבים
ילד חו להבעק בו ת נ שיכת כלב, מבלי שד אגה ל ח סנו בז רי ק ת
חי סון נגד כלבת, אלאאח רי שהוריו דרשו זאת, סי כנ ה בכך
א ת חייו.
אתמשטרתי שראל על שהע מי דהלמ שפט ילד חו ל ה לל א
א מ צעי ה תגוננו ת מ שפ טיי ם, של ח ה או תו למאסר מבלי ל ק בל
חוו ת־דעת של רופא או ביי ק טי בי א ם מצבו ה ר פו אי מאפ שר זאת.
א ת נציבות ב תי ה סו ה ר על ש קי בל הלמאסר ילד חו ל ה במצב
ח מו ר, התר שלה ב מ תן שירות רפו אי עד שנז קקל אי שפוז
ומצבו ה ח מי ר עד לגבול ה ס כנ ה.

מ בי ת־ ה חו די ם
א ח די

מאיר בחדר־המעצר באשקלון במשך מספר
ימים. בינתיים קיבלו הוריו באשדוד מכתב
ממשרד־הבריאות. היה זה מכתב שיגרתי
הנשלח על ידי משרד־ר,בריאות בעקבות
כל דיווח על נשיכת כלב. כיון שקופת־חולים
באשדוד דיודחה כי בנה של משפחת
מאיר ננשך על ידי כלב, קיבלה המשפחה
הודעה המחייבת אותה לעשות מיד זריקות
חיסון ליוסף נגד מחלת הכלבת, למקרה
שהכלב שנשך אותו היה נגוע בכלבת.
כשמכתב
זה בידם פנו הורי הילד למשטרה.
זריקת החיסון ניתנה ליוסף מאיר
במעצר. תחנוניהם של ההורים לשחרר את
בנם עד להעמדתו למשפט, כדי שינתן לו
סיכוי להבריא בביתו, נשארו ללא מענה.
יתכן ואילו היתר, משפחתו של הילד
בעלת אמצעים, היתד, שוכרת עורך־דין שהיה
מרעיש עולמות ופועל לשחרורו של הילד
החולה בערבות. אולם כיוזן שהוריו של
יוסף הם מיעוטי אמצעים — אביו הוא
פועל פשוט — הם לא חשבו אפילו על צעד
מעין זה.
כך נשאר יוסף מאיר במעצר עד שהובא
למשפט. הוא הגיע למשפט עם יד חבושה
כשהוא עומד בקושי על רגליו. ההורים
ובני משפחתו שנאספו בבית־המשפס ראו
כי מצבו חמור יותר משהיה לפני מעצרו,
ביקשו לדחות את המשפט. גם בקשתם זו
נדחתה.
יוסף הואשם ב־ 18 עבירות של התפרצות.
הוא הורשע, נדון לשנה וחצי מאסר בכלא
תל־מונד המיועד לעבריינים צעירים.
״נכון,״ זעקה אמו של יוסף ,״הילד
אשם. צריך להעניש אותו. אבל למה צריכים
להרוג אותו?״

שמירה ליד המיטה
** ד לפני שכון ןיים הוחזק יוסף מאיר
בכלא תל־מונד, כשהוא זוכה שם לטיפול
רפואי מידי חובשי הכלא. אבל אז
החמיר לפתע מצבו. חומו עלה שוב. ידו
התנפחה. רופא בית־הסוהר איבחן כי לא
ניתן עוד להחזיקו במאסר, פקד לאשפזו

שלא

בבית־החולים. יוסף נשלח לבית־ד,חולים
אסף הרופא .״כשהוא הובא לכאן,״ אישר
הד״ר אפרים הלפרן, סגן מנהל בית־החולים,
״הוא היה במצב קשה מאד. בכלא לא יכלו
לטפל בו. אינני מוכן אבל למסור פרטים
רפואיים בקשר למצבו של הילד, על כך יש
לשאול את המשטרה ונציבות בתי־הסוהר.״
למשפחתו של הילד לא נמסרה כל הודעה
כי מצבו של בנם הוחמר וכי נלקח לבית־חולים.
הידיעה על כך הגיעה אליהם במקרה,
אחרי שאחד ממכריה,ם ראה את הילד בביתר,חולים.
כשהגיעו
ההורים המבוהלים למיטתו של
בנם הם גילו כי הוצבה עליו שמירה. רק
אחרי שרופאי בית־ד,חולים חיוז את דעתם
כי הילד נמצא במצב כה חמור עד שאין
להעלות כלל על הדעת שהוא ינסה לברוח.
או אפילו לרדת מהמיטה, הסכימו
שלטונות בתי־הסוהר להסיר את השמירה
מעליו. מאז אותו יום, במשך כשבועיים,
מופקדת שמירה משפחתית על מיטתו של
יוסף. אמו יושבת לידו יום ולילה, עוזבת
לכמה שעות בלבד כשאחד מאחיו או אחיותיו
בא להחליף אותה.
גם האם ובני המשפחה אינם יודעים
לספר הרבה על מצבו של יוסף. נראה שהוא
לקה בזיהום חמור כתוצאה מנשיכת
הכלב. אולם הס יודעים שמצבו חמור
ביותר והוא נמצא בסכנה.
״אנחנו מבסשים מכל מי שיש לו לב
להציל את הילד הזה ממוות!״ אמרה אחותו
,״עדיין אין לנו תקווה שיוסף יצא שלם
או שייצא בכלל חי מבית־החולים, אבל
צריכים לעזור לו.״
רב־פקד אשר דוידוביץ׳ ,ראש מדור החקירות
במשטרת נפת באר־שבע ודובר הנפה,
סרב למסור פרטים נוספים על הפרשה.
כל מד, שהיה מוכן לומר היה :״אם
מדובר בטיפול רפואי אז במשטרה מקבלים
העצורים את הטיפול הרפואי הדרוש.״
ואילו אריה ניר, נציב שירות בתי הסוהר,
סרב לענות על כל שאלה שהיא. תשובתו
האחת של האיש האחראי למצב בריאותם
של האסירים בבתי־הכלא של ישראל,
שם אירעה לאחרונה שרשרת מקרים חמורה
ביותר המעידה על רשלנות פושעת, היתה:
״אין תגובה!״

דיר גיון וולט (מגהל מי 3ז אזורי ליעוץ משפח תי
הדהים את אמריקה בטפדו הסגסציוני
גו תוארו וו מקדים של פמוי געריס צעידיס
על־ידי נשים מבוגרות

נשים מבוגרות
ונערים צעירים

דו נז? 0*0

נ שיס מסנוש

!גונויס צ עיוי ם

(לרליסזו ממין זנו)

(לוליטה ממין זכר)

זהו הספר הראשון שהופיע בארצות-הברית,
אשר העז להאיר פינות חשובות בחיי החברה.
£עתה תורגם ספר זה לעברית.

לפני
זמן קצר שוחחתי עם אשר. בעלת נסיון חיים מדהים. שיחתנו התגלגלה
מחוויותיה האישיות עם גברים בני גילה, לחוויות מין שהיו בלי ספק חורגות מהשיגרה.
היא החלה לספר על אחת מידידותיה הטובות, אשד* .בשלהי שנות השלושים של
חייה, שהחליפה מאהבים בקצב רצחני, וכל מאהביה ו£ו צעירים ממנה בעשרים שנה.
בלתיפוסקת של או^ 8צעירונים״ ,אמרה בת זוגי
״חייה המיניים הם תהלוכה
לשיחה ונימת הערצה השתרבבה לקולה ,״אחד אחר ה^ני של ...אלה״ ,היא התבוננה
בי ואמרה :״אולי אתה יודע, איך בעצם קוראים ללוליט $ממין זכר?״
ואכן, עד כמה שהדבר יראה מוזר אין בנמצא שם מוסכם לגבי לוליטה ממין זכר —
אותו נער צעיר ויפה המקיים יחסי מין עם נשים מבוגרות. בעוד שלוליטה, גיבורת
סיפורו של נאבוקוב, הפכה מיד למייצגת הנערות הצעירות החיות חיי מין עם גברים
מבוגרים, טרם מצאנו את השם להיפוכו של מקרה זה. הסיבה לכו״ היא, כמובן, לא
משום שאי־אפשר למצוא שם מתאים מקובל על הכלל, אלא משונן, שהבריות. נוטות
להתעלם מיומן של לוליטות ממין זכר.
ועם זאת אני יודע היטב מנסיוני כי קיום יחסי מין בין אשה מבוגרת לבין נער
צעיר אינו דבר כה נדיר כפי שמקובל לחשוב. מגעים אלה קיימים ונפוצים בכל שכבות
האוכלוסיה, בין החוגים העשירים, והאינטלקטואלים ובין שכבות הפועלים.
כאשר גיליתי לראשונה קיום יחסים כאלה עשיתי טעות המקובלת כנראה בין אנשי
המקצוע. חשבתי שגיליתי צורה חדשה של יחסי מין, צורה הנחשבת כמובן לפרברסית
בעיני הציבור הרחב. כעבור זמן קצר מצאתי עצמי עובד על פיתוח תאוריות המנסות
להסביר את פשר המשיכה המינית החזקה בין האשד, המבוגרת לבין הנער הצעיר
נסיתי לבנות את התאוריות שלי על השנויים הקיצוניים בגישה לענייני מין בעולמנו
המפותח. אולם בדיקה מעמיקה יותר גילתה כי אם יש משהו חדש תחת השמש, ענין
זה אינו נכלל בו. מסתבר שנשים מבוגרות נמשכו וקיימו יחסי מין עם נערים צעירים
מאז בריאת העולם. אם בשנים האחרונות מרבים לשוחח בנושא זה, הרי הדבר נובע
לא משום שיחסי מין אלה החלו להתפתח רק בשנים האחרונות אלא משום שלאחרונה
כל הקשור בעניני מין נעשה יותר גלוי ובר שיחה.
מדוע חושקות נשים בבחורים צעירים?
״השאלה היא,״ אמרה אחת הנשים ,״לא מדוע אחדות מאתנו חושקות בנערים
מתבגרים, אלא מדוע לא כל הנשים, ללא יוצא מהכלל, חושקות בהם. מדוע תעדיף
אשר, גבר מזדקן על פני, פרח צעיר׳ מלא און עלומים? מדוע תעדיף אשה צנים
על פני ככר לחם טרי? לדעתי, כל מי ששואל אותי מדוע אני מעדיפה בחורים צעירים
על פני גברים בני גילי, הוא פשוט טיפש. הוא לא יודע מה הוא עצמו מחמיץ.״

אולם בישנותה של מאלוני, המונעת נזנזנח לקיים יחסי מין עם גברים בני גילת
אינה קיימת כאשר היא נמצאת בחברת נערים צעירים.

במשר שלוש השנים האחרונות היא פיתחה לעצמה הרגל של איסוף צעירים לשם
$עריכת אורגיות הדומות, באופן כללי, לאלו שערכה רותי המזוהמת. לעיתים הנערים
£שהשתתפו באורגיות היו מבוגרים בלא יותר משלוש ארבע שנים מבתה הבצורה של
מאלוני, עובדה זו לא הטרידה אותה כלל. היא קיימה עם הנערים יחסי מין בכל
צורה אפשרית, אולם מעולם לא נתנסתה בצורת יחסים סאדומאזוכיסטית. צורר, זי
דוחה אותה.
מאלוני אינה מנסה לתרץ או להסביר מבחינה הגיונית פשר מעשיה .״איני יכולה
להצדיק את מעשי״ ,אמרה לי בכנות ,״דומני שעלי לבקר אצל פסיכיאטר. במוקדם
או במאוחר אם אמשיך בכך, ברור לי שאאלץ לבקר אצל פסיכיאטר. מפעם לפעם
,,אני מנסה לבלום ולרסן את הדחף הפראי הזה למצוא נערים צעירים ולקיים עמם
£חינגא. כל פעם כאשר הדבר מסתיים אני נשבעת לעצמי שיותר זה לא יקרה ובאותו
£זמן עצמו חלק ממוחי כבר פועל בתיכנון הפעם הבאה. מה שלמעשה גורם לי
!>! לשנוא ולבוז לעצמי זה הדחף המאלצני לנהוג בצורה מסוימת למרות שאני יודעת שאני
נוהגת בצורה אסורה ולא נכונה. אני פועלת כך ובאותו זמן יודעת שאין לי ברירה,
£שאיני מסוגלת לגבור על התשוקה הזו הבוערת בקרבי. לא פעם אני מהרהרת לעצמי,
בעצם מדוע עלי לנסות להלחם בדחף הזה, הרי ממילא איני מסוגלת לעמוד בפניו,
במוקדם או במאוחר אכנע בפניו, אז מדוע לייסר את עצמי ולנסות להלחם בו מלחמה
£אבודה מראש?״
מחוץ לססיה זו;, ,חיי המין של מאלוני, התנהלו פחות או יותר על מי מנוחות.
היו לה כמה הרפתקאות אהבים קודם חתונתה וחיי המין שלה עם בעלה החלו שנה
לפני נישואיה והתנהלו לשביעות רצון שני הצדדים. אחר שמונה שנות נשואין היתד,
? לה הרפתקאה אחת עם •דיד בעלה. ענין זה נמשך מספר חודשים. לרגע אף השתעשעה
£ברעיון לנטוש את בעלה ולחמוק עם אותו גבר. יחסיהם הצטננו לפני שהיתה יכולה
£לממש רעיון זה ויחסיהם נותקו. עם בעלה ניהלה חיי מין שגרתיים ולא הרגישה
£צורך בביצוע צורות מיוחדות ומסובכות של מגעים.
״קשה להסביר מה קורה לי כאשר אני נמצאת בחברת צעירים. זו הרגשה בלתי

כגיבורת ספר פורנוגראפי
£רגילה. אני חשה עצמי מגורה ומיוחמת כיצאנית מטורפת,
בתקופה הויקטוריאנית. האם אי פעם קראת אחד מאותם ספרים? בודאי שקראת, היית
£מוכרח לקרוא! אני זוכרת שפעם, באחד הלילות נפל ספר כזה לידי. הוא עשה עלי
£רושם כביר. כן, בלי ספק, הוא עשה עלי רושם אם עד היום אני זוכרת את תוכנו.
־:״ היתד, שם גבירה צרפתיה שהקיפה עצמה בנערים ובנערות. היא ארגנה מין בית ספר
±למין ותכננה אורגיות בהן היא ותלמידיה נטלו חלק. באחד הפרקים תואר כיצד הגיבורה,
אם אומנם מתאים לה שם זה, נטלה חלק באורגיה בה השתתפו ששה נערים. אחד
...בעל אותה, אחר השיג חדירה בפי הטבעת, שלישי התעסק בפיה, רביעי בין שדיה
?* ושני האחרונים בשתי ידיה. מבחינה מעשית זה כמובן לא יתכן, הם יסתבכו האחד
£בשני, אולם התיאור נתקע במוחי ולא הירפה. לא יכולתי להשתחרר מזה אפילו שידעתי

וו מקוים שי מסי מריס
צעזהס ע״י נשיס 15 וגו1ת.
מק וון* אותן ונן?
מוווו הן קתווו אהגה ממוות מך?

שכל התיאור אינו אלא שטות אחת גדולה מבחינה מעשית. אלא שהגיון לחוד ודחף
מיני לחוד. אני עדיין מהרהרת בו.״
מאלוני נתונה במתח מתמיד משום דאגתה כי באחת הפעמים שעה שתקיים אורגייה עם
הנערים, תתגלה. משום כך היא נוהגת זהירות מרובה. מעולם לא נהגה להפגש עם
נעריה בעיר מולדתה או בעיר מגוריה. היא מעדיפה את ניו־יורק, הכרך ההומה מקום בו
ניתן להבלע בלא שאיש יבחין בחברו. היא נוהגת להפגש עם נער אחד או עם שני נערים,
קובעת עמם פגישה ליום ולשעה מסוימת ואותם נערים כבר דואגים להביא עמם את
חבריהם. פגישותיי, המוצלחות ביותר הן אלו הנערכות פעם שניה או שלישית עם
אותה קבוצת נערים. אז היא רגועה ומרגישה את ״עצמה״ משום שבמקרים אלה אין
עליה לטרוח למצוא את הנער שיביא עמו לפגישה את חבריו. גם הנערים רגועים, הם
כבר עיכלו את החוויה הראשונה ובפעמים הבאות התנהגותם יותר בוטחת.
״אני אוהבת לעשות זאת בכל צורה אפשרית,״ מציינת מאלוני ,״בחברת הצעירים
אני מרגישה עצמי משוחררת לגמרי ומסוגלת לבצע כל דבר שהוא בגדר הניתן לביצוע.
אני מהווה את מרכז ר,התעדנות. כל אותם צעירים, כולם מגורים ומיוחמים, גופם
רוטט ועיניהם בוערות ואני האשה היחידה באותו חדר וכולם רוצים לחדור אל קרבי
כדי לפרק את מטענם העומד לפרוץ ולגלוש מגופם הצעיר והתובעני.
״האם קראת את מסעות גוליבר? ישנו שם הפרק בו גוליבר נרדם וכאשר הוא
מתעורר הוא מוצא עצמו קשור. אני זוכרת שעוד בילדותי לא פסקתי להרהר באותו
גבר ענק כאשר מאות ליליפוטים קטנים זוחלים עליו ומסביבו.
״לפעמים אני חשה אותה הרגשה. כל אותם נערים צעירים מסתובבים סביבי,
מנשקים אותי, מלטפים את חזי ואת שוקי, זוללים אותי — כולם יחדיו במקומות שונים
בגופי. כלי אותם נערים יפים עם אברי מינם המקסימים.
״אחדם מהם הינם בתוליים, אני מרגישה זאת. זה דבר קל לדעת. אחדים בעלי
נסיון הרבה יותר גדול מכפי שהיית עשוי לחשוב. אחד מהם, ראלף, עמו כבר נפגשתי
פעמים רבות. הוא מנצל אותי בלי בושה, מבחינה כספית אני מתכוונת. אחר הפעם
הראשונה עמו ועם חבריו אמרתי להם שאני מעונינת לד,פגש עמם פעם נוספת. הוא
נפגש עמי ואמר כי יוכל לארגן את הדבר תמורת כסף. אני אפקיד בידיו כסף והוא
ידאג לכל השאר ויסיר את הדאגה לארגון הדברים מעל כתפי. הוא אמר שגם ידאג
למקום שיהיה יותר בטוח מבית מלון.
״שלמתי לו שלושים דולר בכל פעם. אני יכולה להרשות זאת לעצמי, זה סכום
כסף מגוחך. הוא שטן קטן. הוא ממש שטן. לא אהיה מופתעת אם יתברר לי שהוא
גובה כסף מכל הנערים שהוא מביא אלי. הברנש מושחת עד לשרשי נשמתו. ועט־זאת
הוא מגרה בצורה נפלאה. הוא בן שלוש עשרה או ארבע עשרה לכל היותר, אבל
יש לו נסיון של בן שלושים. דון ז׳ואן בן שלושים אני מתכוונת. נמצאתי עמו כמה
פעמים ביחידות לאחר שכל הנערים האחרים כבר חזרו לבתיהם. קבענו אח מועדי
המפגשים הבאים. בקשתיו לספר לי על חויותיו המיניות עם נשים אחרות. קשה להפריד
אצלו בין הדמיון לבין המציאות, משום שהוא שקרן ארור, אולם אם עלי להאמין
לעשירית בלבד מכל אשר סיפר ובכן, לבחור נסיון עצום.
״בבית, כאשר אני חושבת עליו דקות אחדות, אני יכולה להגיע לאורגאזם. כל מה
שעלי לעשות זה לחשוב עליו דקות אחדות ואז לגעת בגופי ואני מגיעה לשיאי, בקלות
ובמהירות. וכאשר אני עמו במציאות ועם שאר הנערים. אלוהים אלוהים

114

שאלתי את מאלוני כיצד נתנסתה לראשונה במגע מיני קבוצתי עם נערים.
״עלי להודות 1
״לא תכננתי זאת, לפחות לא בפעמים הראשונות,״
הסתובבוהשיבהבראשי.מאלוני.כנראה שכל אשה £
כי רבות הרהרתי בענין זה, פנטסיות בנושא זה
המגיעה לגיל מסוים נתקפת מחשבות דומות. לא מגע מיני קבוצתי, אלא רצון לגוף

צעיר ורענן. אם לא לילד, הרי לפחות לגבר צעיר.

!.א כאשר אשה כל בחיי שעה מגיעה
״אני סבורה שניתן בנקל להבין
תופעה היאזו. נוכחת לדעת כי אלה המקיפים ארתח 1ן
רק שהיא חשה עצמה זקנה, אלא לפתע

שוב אינם צעירים ורעננים כפי שהיו וכפי שהם כיום. פתאים בעליה נראה בבר מבוגר1£ ,
עייף, חרוש קמטים, גבר שכל דמיון אינו קיים בינו לבין אותו עלם חמודות צעיר

אותו הכירה לפני שנים רבות. ואז היא נזכרת שבשנים האחרונות שוב אין
בעלה 4
מעונין כמעט בחיי מין, וכאשר הם מקיימים מגעים הרי הם נערכים ללא כל אותו
להט והתפרצות יצרים שאיפיינו את חייהם המיניים לפני שנים. וזה גם נכון מבחינה
ביאולוגית. גבר בשנות הארבעים
עשרים. פשוט אינו מסוגל לעשות זאת אותו מספר פעמים 1
שמסוגל לעשות בחור בן

בהמשך הסיפור מסביר ג. וולט את מניעי סטיתח של מאלוני
וכיצד תוכל להחלץ מדרך חיים זו.

בספר, שתורגם לעברית וניתן לרכשו בחנויות הספרים ובדוכני
המכירה, מסופר על עוד עשרה מקרי פתוי נערים צעירים על־ידי 4
נשים מבוגרות.

במדינה שחיתות גגד מאלריה
בעד שוחד
המכתבים האנונימיים שהגיעו לפני שנתיים
אל מבקר עיריית רמת־גן, ד׳׳ר גד רוזנטל,
זרקו צל כבד על מה שמתרחש במחלקה
האנטי־מאלרית של העירייה. במכתבים הוזכרו
פרטים מביכים לגבי יחזקאל שהרבני,
מנהל המחלקה, ופועלי המחלקה מבני
המיעוטים.
תוכנם המלא של המכתבים לא נמסר,
עד שהגיע מכתב־אישום נוסף ללשכתו של
סגן ראש העירייה, עורך־הדין משה מרון.
במכתב זה היו הדברים ברורים יותר, ציינו
כי שהרבני אינו נותן לפועלים הערביים
את השי לפסח כפי שמקבלים הפועלים
היהודים.
תעלומת המכתבים האנונימיים נפתרה
יום אחד, כאשר נכנם אל חדרו של מרון
הפועל חטאן מוחמד מצוארה. הוא, לא חסך
בפרטים על מעלליו של שהרבני. כתוצאה
מכך העביר מרון את העניין למשטרה.
הפועלים מבני המיעוטים, סיפר מצוארה,
נתונים לשליטתו המוחלטת של שהרבני
העושה בהם כרצונו. שהרבני הודיע שבחג
היהודי לא נותנים מתנות לערבים. לעומת
זאת כפה עליהם להשליש לידו מידי חודש
25 לירות ממשכורתם, תמורת החסד
והכבוד לעבוד במחיצתו.
שהרבני גם נתגלה כאיש בעל חוש לחיסכון
ובמקום להניח להילחם בנגע החולדות,
גם זה שטח שהיה נתון לטיפולו,
באמצעות בשר מורעל, העדיף פתיון של
חיטה מורעלת. הבשר היה נמכר לסוחרים
בטייבה ותמורתו לא הגיעה מעולם למקומה
הנכון.
שהרבני גם נתגלה כבחור בעל חוש לעניינים
סוציאליים, דרש מאחד מפועליו לקחת
הלוואה של אלף לירות מקופת התגמד
לין ולהלוות לו את הסכום. הוסכם כי

המפתח לתעלומת הצהרותיו המנוגדות של משה דייו
מה עומד מאחורי נסיעתו לארצות־הברית?
^ כד מוכן לרגע הגדול — הפגישה
( | בין ריצ׳רד ניכסון ומשה דיין.
רגע גדול — למיז

אחרי שהוכיח כי שום דכר אינו
הולד בלי דיין, הוא התחיל להוכיח
בי עם דיין זה כן הולף.

כי מזה כמה חודשים מכוונות כל פעולותיו
של משה דיין לרגע זה, בו הוא
רואה תמרור בדרכו אל השגת יעדו:
ראשות הממשלה.

על רקע זה מובנות הצהרותיו החדשות,
וההצהרות שפורסמו על־ידי ״מקורביו״.
על רקע זה מובנים גם כמה ממעשיו היותר
תמוהים.
בין השאר:
•• ערב צאתה של גולדה לאמריקה,
שיגר דיין את גד יעקובי, נושא־כליו, לבירת
ארצות־הברית. יעקובי נפגש עם ג׳ו־זף
סיסקו, סיפר לו על דיעות דיין, שהן
הרבה יותר מתונות מעמדת גולדה מאיר.
כאשר נפגשה גולדה עם ניכסון, היה מונח
על שולחן ניכסון הדו״ח של סיסקו
על שיחה זו — וניכסון טיפל בגולדה על
סמך המידע כי האיש העיקרי בממשלתה
אינו תומך בעמדתה הנוקשה.
#דיין הצהיר כי סעיף ההקפאה בהסכם
הפסקת־האש בטל, בעיקבות החלטת
העצרת. הדבר פורסם בהרחבה בעיתונות

למשה דיין.

האם יש הגיון לדיין?
•14 שקיפים ישראליים וזרים תמהים
מזה כמה חודשים — אף יותר מתמיד
— על מעשיו והכרזותיו של דיין.
לכאורה אין בהם שום הגיון. הוא כפה
על הממשלה את היציאה משיחות־יארינג,
ואחר־כך היה נביא השיבה ליארינג. הוא
נהג כנץ בפרשת הטילים, ואחר־כך הודיע
כי סעיף ההקפאה בטל. הוא הציע תוכניות
נסיגה ופירוז, והתכחש לכולן.
האם פועל האיש ללא שום הגיון? האם
הוא מודרך על־ידי מצבי־רוחז

יש הסבורים שיש הגיון במעשים
אלה. אולם הגיון שאינו קשור
לא בתפקידי של דיין בשר-הביט-
חון, ולא במאבקים במיפלגת-ה-
עבודה.
הגיון זה מכתן כולו לעבר וושינגטון. .

לא הולך בלי דיין

יחזקאל שהרכני
חוש לעניינים סוציאליים

שהרבני יחזיר את ההלוואה בתשלומים של
50 לירות, אבל הפועלים זכו לראות רק
את מחצית הסכום.
מציאה כשרה. לתמונה נכנסת עתה
דמותו של פתחי עשור. ידיד בלב ובנפש
של מנהל המחלקה האנסי־מאלרית.
לפני כשנה מצא אחד הפועלים הערביים
ארנק מלא כסף, מסר אותו לפתחי,
המופיע ברשימת מקבלי המשכורת של העירייה
לנהג ג׳יפ במחלקתו של שהרבני.
הארנק לא הגיע מעולם לידי המשטרה וכתוצאה
׳מכך נפתחה נגד פתחי חקירה.
הוא הואשם בגניבה על־ידי מציאה, הורשע
ונידון ל־ 200 לירות קנס.
כאשר נתבקש יחזקאל שהרבני, אדום
פנים, מקריח ובעל בגדים הדורים להגיב
על הדברים המתרחשים במחלקתו, נקט
בלשון תקיפה :״תדע לך,״ אמר לכתב
העולם הזה ,״שעמדתי בעירייה חזקה מאוד.
אני האיש מספר 3במחלקת התברואה.״
הוא הכחיש כל אפשרות שמתנהלת נגדו
חקירה והאשים את אחד ממתחריו, אריה
פנסטר, בהכנת דעת־קהל נגדו.
ומה בפיו של מזכיר העירייה אליעזר
פרדקין, המכהן בתפקידו קרוב ל־ 20 שנה?
״ככה זה כשיש עסק עם ערבים.״
רתוורוירז ד!זרל

^ יין לא. התנגד להחלטה לקבל את
] יוזמת רוג׳רם ולהיכנס לשיחות־יארינג.
אולם קבלת יוזמת־רוג׳רם החלישה באופן
מיידי את מעמדו של דיין בממשלה.
בכנסת נאם יגאל אלון את הנאום הגדול
להצדקת קבלת ההצעה, ולא היה זה סוד
שהוא רצה להיכלל במישלחת שתנהל את
המשא־ומתן. אבא אבן, כשר־החוץ, הפך
אוטומטית למנהל המשא־ומתן. גולדה ד,צ־טיירה
כמביאת־שלום. רק דיין נשאר, כ־מעשה,
מן הצד.

אולם ברגע שנודע לדיין על ה־זזת
הטילים המצריים, הבין כי
נוסף* על המשמעויות הביטחוניות
והמדיניות, יש כאן הזדמנות מ*
צויינת בשבילו.
כך התחיל מיבצע־דיין. המטרה: להוכיח
לעולם כולד, ובעיקר לאמריקאים, ששום
דבר אינו יכול לזוז בלי משה דיין• ~
וכך היה. דיין הגיש אולטימטום לממשלה,
הודיע שיפרוש אם לא תחליט הממשלה
להפסיק את שיחות־יארינג. המפד״ל
הודיעה שתפרוש יחד עם דיין. גולדה נענעה.
השיחות הופסקו.

הבשורה לוושינגטון: זה לא
יילך בלי דיין.

נץ הופך יונה
ף• רגע שהוכנה בשורה זו היטב,
• 4נקבע למעשה מעמדו של דיין כלפי
האמריקאים כראש־ממשלה שני — כאדם
שיש לו וטו על החלטות גולדה מאיר.
באותו רגע, שינה דיין את הקו מן הקצה
אל הקצה.

האמריקאית (דיין הכחיש אחר־כך).
• דייך הכריז שמוכרחים לחזור ל־שיחות־יארינג,
לא קשר זאת בשום תנאים.
זה קרה בשעה שאבא אבן עוד איים
על האמריקאים שאם ישראל לא תקבל
תנאים מסויימים, צבאיים ופוליטיים, היא
לא תחזור לשיחות• (כדברי אבן: אפשר
היה ״לסחוט את התפוז,״ לולא דברי דיין).
כאשר האשימו אותו כי קילקל את שיחות
אבן׳ הגיב דיין :״אם אומרים ש-
קילקלתי — אז קילקלתי.״

מעשים אלה, ורכים אחרים,
הצטרפו למסכת אחת. הם באו
להוכיח -לאמריקאים שמשה דיין
הוא עכשיו יונה, איש מתון, המוכן
ללכת לפי הקו האמריקאי
הכללי: לשיחות־יארינג ולהפס־קת-אש
ממושכת, תוף גישה מתו-
נה יותר גם כלפי הסובייטים.

צעד לראשות הממשלה
רקע

ז ה הסתדרה פגישת

דיין-

> ניכסון.
לא תהיה זאת פגישה רגילה — וכל
שר בממשלת ישראל מבין זאת.

בהיכנס דיין לבית הלבן, יהיה
ברור בי נכנס המנהיג השני של
ישראל, האדם החשוב כיותר מלבד
גולדה, שגולדה אינה יכולה
לזוז בלעדיו גם ביום.
דיין מקווה כי שיחות אלה יעניקו לו,
בעיני הציבור הישראלי, את אדרת יורש-
העצר ואת ברכת המימשל האמריקאי.

כף סבורים גם אבא אכן ויגאל
אלון, יריביו של דיין.
אבן העמיד את העניין בכל החריפות,
הודיע שיראה בפגישה כזאת חתירה תחת
מעמדו כשר־החוץ.
אלון תומך באבא אבן. פגישתו עם חו־סיין
נועדה, בין השאר, לאזן את מעמדו
הבינלאומי עם זה של דיין.
במצב העגום ביותר נמצאת גולדה.
אין היא יכולה ל מנו ע את פגי שת דיין-
ניכסון, מבלי שזה ׳יגרום לשערוריה בינל-

* ש ה דיין
אומית. אבל גם היא מבינה את הסכנה
שבדבר, מה גם שדיין עלול לומר ל־ניכסון
דברים שישמיטו את הקרקע מתחת
למדיניותה של גולדה.

מבאן באה ההחלטה המגוחכת
שהממשלה כולה תחליט מה יגיד
ומה לא יגיד — דיין.דיין ושום חלטה
בשעת

אינו אדם המקבל הוראות ממישהו,
בר־דעת לא יעלה על דעתו שהממשלתית
כלשהי תכבול את פיו
שיחתו עם ניכסון.

כצאתו לאמריקה, עומדת לנגד
עיני דיין מטרה ברורה: לקבל
כרכה אמריקאית, או הכשר אמריקאי,
למועמדותו לראשות מם
שלת-ישראל.

הוכחה ניצחת, המפריכה את דב־

רי המלעיוים על המידי שהוא מו־קין.
מה יכול להיות צעיר ומלבב יותר?
האביזרים שהיו חשובים למיני טובים למכסי

הכיפה הסרוגה דווקא כן ב־אופנה.
גם המגפיים. אילו רק

לא התעקשת ללבוש את הסוודר של בעלך.
השיק כולו טמון לפעמים בכמה ס״מ.

13 ודא

המכנסיים

תוספת אביזרים כמו צעיף ארון, מוסיפה נופך
נשי לשמלה הארוכה. מעיל שהוא קצר מהשמלה
יוצר מראה מגושם ומגוחך. שלא נדע מצרות.

האופנה העכשווית מחייבת פרופורציות חדשות
אן כל אורך של מידי, הנע בין הברן עד
ראה סוב יותר מעל מגף, אחרת יש סכנה של בויונות.

הקרסול

הינ

זה זמן רב שאימות החצאית
וכף הרגל לא היו שכנים קרו־ 0 בים כל כך. כדי לקיים יחסי שכנות טובים
החליפי במהירות את הנעליים במגפיים.

^ 1השמלה הארוכה איננה שמלת
רחוב, והשכמיה הקצרה מגמדת

את הצללית שלך. וזה כמובן לא כדאי.

הכובעים הנכונים למראה הארון
הם הכיפות מכל סוג, צבע, וחומר.
גם החגורה מחבל שזור, אופנתית מאוד.
סודה של האשה טמון בהתאמת האביזרים.
מכף רגל ועד קצה הקודקוד
החייכני — לא. לא מספיק לפ3
תוח
את המכפלת כדי להפוך חצאית קצרה
למידי, לזה דרוש הרבה יותר מכן.

מאחר ואת חושפת מעט מאוד השנה, כדאי שהמעט הזה יהיה שווה מבט. ווסט עור ארון, חולצה
קטנה, מגפיים ותיק מעור גט המטלטל מן הכתף, יוצרים הרמוניה אופנתית. הארנקים מעובדים
לא ביטנה מה שמוזיל את הוצאות ״צורם ומאפשר לך לרכוש שניים או שלושה מהם מינימום..

י. רגיל נתונה׳ במגף; ראש קטן ׳וצר
ו | המשאיר את׳הצוואר והעורף השו־משלימים
בהצלחה את השמלה הארוכה;

^ בתה של אישיות ידועה נעצרה על התפרצות לבית-מרקוחת
שגעוו חדש תקוף את תל-אביב -

שימוש בתרופות כתחליף
לסמים

9סע הדוח עם
סזופ נגד שיעור

תה ש ל אישיות־צמדת תל־אביבית
נעצרה השבוע באשמה מוזרה ביותר
המשתייכת למשפחה מכובדת ועתירת־ים,
ששמה נאסר לפירסום על ידי בית־זפט,
נתפסה כאשר פרצה לאחר מבחיל,חת
בעיר.
א היתד, זו בם הפעם הראשונה בה
:סה. כבר בעבר נעצרה באשמה דומה.
זמה: נסיון לגנוב תרופה בשם מרזין,
ועדת להרזיה והניתנת רק לפי מירשם

ותה צעירה לא היתד, זקוקה לגלולות
לרזות. למטרה זו יכלה בנקל לקבל
שם מרופא, אלא שהיא נסחפה במגיפה
קדת עתה שכבה שלימה בתל־אביב :
!ים החוששים להשתמש בסמים משכרים
מתקשים להשיגם׳ מחפשים תחליף בפות
המכילות לדעתם סמים משכרים.
רזין מיועד מטבעו למניעת תיאבון.
גויות קטנות מקטין המרזין את התיאבון
!ות אחדות. בכמויות גדולות יותר הוא
ן תחושה של מרץ בלתי מוגבל, הרגשה
לו מחזור הדם מוחש והיכולת לרוץ,
ת ולרקוד באה במהירות רבה הרבה
מהיכולת הנורמלית מבלי שהדבר

־ .,מלוזה בהרגשת עייפות.
;כדורים גורמים לעצבנות ולעתים קרובות
לרצון להימצא לבד או לפחות לא בקרב
! גדול. הרעשים נשמעים מוגברים.
ת הרגשה בלתי נעימה ביותד לטייל
5ב כזה במקומות הומים מאדם. רעש
בוניות משגע ויש רצון להדוף אר.
;שים הצידה ובגלל הרגשת הסחרחורת
ריפה והטישטוש קל מאוד להתנגש
נשים, עצים ומכוניות מבלי להבין כיצד
קרה).
פרזין וכל סוגי ספיד• אחרים גורמים,
^ר תקופה ארוכה של שימוש, להרגשת
נזטוש תמידית ולתחושות מוזרות בגוף,
יוחד בגפיים. האנשים המשתמשים בספיד
מדי פעם ומקיימים אז מגע מיני נהנים
ישגל הלוקח זמן רב יותר ונהנים מת־פות
חזקות יותר בגלל יכולת הריכוז,
יוד החושים שהספיד גורם.
לאחר שימוש רב בספיד קורה ההיפר•
בדים את יכולת הריכוז לגמרי( .דבר
ורם לתלמידים מכורים לספיד לעזוב
נ לימודיהם) מגע מיני במקרה זה מחוסי
הנאה, כיוון שההרגשה היא של חוסר
ותתפות כאילו הדבר כולו מתרחש בגופו
אחר. לאחר תקופה של חודשים מספי
י נטילת כמויות גדולות של ספיד מאבדים
רך כלל את השליטה על השרירים.
השיגעון אחרי הספיד הגיע למימדים כאלה,
׳אחרונה פשטה גם אופנה של שימוש
וירום נגד שיעול, כאמצעי מעורר הזיות,
;רות שלדעת רופאים וכימאים אין אותה
יופר, מכילה כל הלוציגן -סם מעורר

שסובב את הפטפון הסטראופוני היה של
ג׳ימי הנדריקס, זמר הפופ שנפטר לא מזמן,
בגלל שימוש מוגזם של סמים. האווירה
היתד, מצויינת.
בחדר שהו כארבעה זוגות. שוחחו על
כל נושא אפשרי. הדירה היתד, של בעל
סטודיו לגראפיקה מצליח. בין האורחים
היתד, פזמונאית שאת שמה ניתן לשמוע
חצי תריסר פעמים ביום לפחות. ציירת
נבוכה וצעירה. עיתונאי שכל אדם שני
בדיזנגוף מכיר אותו היטב. מורה לאנגלית.
וגם סטודנטית לשפות.
לפתע שאל המארח :״אתם אולי רוצים
דבר טובי״ הטירונים שבחבורה היו בטו־

להיות בטריס של הסירוס ועד לשעת השיא,
כעבור כשעה, הכל עובר באיטיות מדהימה.
אתה מתחיל לראות צורות שונות החולפות
על פניך, נוגעות לא נוגעות בך מלטפות
אותך. ניחן לומר משחקות איתך במחבואים.
לרגע הן קיימות. אז הן נעלמות וכעבור
רגע חוזרות מחדש.
״מהצורות השונות העוברות מול עיניך
אתה מתחיל להרגיש ויברציות שונות בחלקים
שונים של הגוף. בעצם אינך מרגיש
ביחד את כל גופך. פעם אתה מרגיש את
החלק העליון ופעם אחרת את הגוף התחתון.
זד משתנה. אתה יכול להיות בהרגשה
שהציבו לך רגל או יד על מכשיר המעביר
בך ויברציות נעימות.
״יש רגעים בעיקר ברגעי השיא שלך
כאשר נדמה לך משך זמן מה כאילו אתה
מקיים יחסים זו הפעם הראשונה עם פצצה
לא נורמלית. שעת השיא במישגל נראית
לך כנדחית.
״בפעם הקודמת ששתיתי את הסירוס זה
היה ברמת־גן. היתי צריך לעבור ברגל את
צומת עלית. הסתכלתי כמו תמיד אם אין
מכוניות. ראיתי מכונית אחת די הרחק.
במרחק מאוד בטוח. היתי בטוח שלא
תהיינה כל בעיות. שיהיה לי מספיק זמן.
התברר שטעיתי. ברגע האחרון בלם הנהג
את המכונית אחרת הייתי נפגע. תחושת
הזמן והמרחק משתנים לחלוטין. בדרך כלל
נראים לך הזמן והמרחק הרבה יותר קצרים
מאשר חשבת.
״אינני יודע איך זה אצל אחרים אך אותי
מבחינה מינית הסם הזה מעורר. שמעתי
שאצל אחרים זה הופך אותם לאדישים
מבחינה מינית.
״האם אינני חושש מהשפעה מצטברת של
הסם? למעשה לא. אני בעד הסמים, אך יש
עקרון שאני ממליץ לכל אלה המשתמשים
בסמים. החליפו את הסם שאתם משתמשים
בו! בצורה זו ההשפעה מצטברת וכמעט
נעלמה כליל.״

מסע ההזיות ״;8
הצעקה האחרונה

חים שהכוונה היא לחשיש. אחרים חשבו
שהדבר הטוב הינו ל.ס.ד ..רק חלק מהנוכחים
ידעו את כודנת המארח. הם לא פרצו בצחוק
כאשר המארח הודיע שהכוונה לסירוס
לשיעול.
המארח הוציא מהמגירה מספר בקבוקים
של סירוס מטיפוס ט וסאן. וכל אחד מהנוכחים
שתה כחצי בקבוק. משך כשעה
וחצי המשיכו לשוחח, להתבונן בסרטי מיקי
מאום וסרטים פורנוגראפיים. אחרים פרשו
לחדרים צדדיים.
כעבור כשעה וחצי החלו כולם להרגיש

ף• שבועות האחרונים הפך הסירוס
נגד השיעול מרכז המסיבות. באותם מקומות
שבהם היו משתמשים בחשיש לפני
שנתיים, בל.ס.ד. לפני שנה, משתמשים כעת
בסירוס טוסאן. הסירוס החל להיות הצעקה
האחרונה של הצעירים בארץ. פעם היה זה
אתגר להשתמש בחשיש. כעת זה בבר לא
אתגר.
כדי לבדוק את השפעת הסירוס החליט כתב
העולם הזה להצטרף למסע נגד שיעול שנערך
בדירה בצפון תל־אביב. הוא דיווח: החלטתי
להיות צמוד לאחד מהנוכחים במסיבה
ובחרתי בתור קורבן נערה בת .18 היא
שחורת שער, בעלת פני ילדה המדברת
מיבטא רוסי למרות היותה ילידת הארץ.
על הסירוס נודע לה מפי ידיד שאת שמו
איננה מוכנה לגלות. מאז הספיקה נתי
לשתות כבר כ־ 6בקבוקי סירוס. פירושו של
דבר היותה שותפת בכתריסר מסעות.
נגד שיעול כמובן. כשעה וחצי לאחר שנתי
שתתה את הסירופ החלו מעצוריה להשתחרר.

עת ״טריפ• אחרי ששתה סירופ נגד שיעול.

היי.

של סירוס

• חדר היה מואר בנורה כחולה
י עמומה. הקירות היו מקושטים בפלקטים
נים וציורים של בעל המקום. התקליט

* ספיד הוא שם נרדף לכל כדורי־הנזרץ
ויגיוזס.

סיפר על הרגשתו אחד הנוכחים, הגרפיקאי
והצייר אשר דיקשטיין 27״שעה וחצי
לאחר ששתיתי את הסירוס התחלתי להרגיש
את עצמי כמו בטריפ של ל.ס.ד. אך בשיניי
חיובי אחד. לטריפ של הל.ס.ד. אתה נכנם
בבת אחת. המעבר מההרגשה הרגילה להרגשה
של הטריס היא מיידית. בעת שתית
הטוסאן המעבר הוא איטי מאוד. אתה
כמעט ואינך מרגיש בו.
ויברציות בכל הגוף. מהרגע שאתה מתחיל

(המשך בעמוד )24
במדינה פשעים
יודשו של __
המרקיז ד ה־סאד
הגבר שישב על ספסל הנאשמים בבית
המשפט המחוזי בתל־אביב נראה כאילו
הושאל זמנית מתצוגת אופנה. עיני הקטיפה
החומות שלו, שהיו מעוטרות בשיער
גלי מסורק למשעי, הושלמו בחליפה
שהצטיינה בהידור ספורטיבי.
הגבר היפה, מקם אנקרי, הואשם במספר
דברים שלא היו יפים בכלל; פציעתה
של אריאלה ברדה 26 פילגשו מזה
שנים וחטיפתה של הנ״ל כדי לשעבדה
לחיי זנות; שימוש בכוח תוך איומים
כדי להביאה לאותו מעשה הנ״ל.
את אשתו אניס נשא לפני שבע שנים,
כשזו היתה פרגית בת .16 כאשר גמר
מקס לנצל את זכויותיו החוקיות כבעל,
התפנה לכיבושים חדשים.
בחירת ליבו החדשה היתד, אריאלה בר-
דה, שחרחורת בת 20 ממוצא עיראקי. השיטה
היתד, בילויים תוך הפרחת הבטחות
באוויר על כוונה להתגרש מאשתו כדי
שיוכל לשאת אותה בהזדמנות ראשונה.

מודעת אכל כ״ל׳אינפורמסיון.״
כשאריאלה חשה שהסטאטוס שלה סובל
מחוסר־יציבות, נקטה ביוזמה ברוכה. יום
אחד, כשלקח מקם לידיו את היומון ל,איני
פורנוסיון, חשכו עיניו. לא היה כל מקום
לטעות .״אריאלה בדדה בת ד,־ 22 זכרונה
לברכה הלכה לעולמה בתל־אביב״ ,נכתב
בתוך המסגרת השחורה.
מה שלא הבין מקם היה. איך יכלה ה־ז״לית
הצדקת להיות חיה יומיים קודם,
כאשר חילק איתר, את המיסה, בלי שייראו
בה סימני גסיסה. חיפוש קפדני הוכיח
כי חשדותיו היו מבוססים. הנפטרת
לגמה קפה אצל חברה .״רציתי שתיבהל (־
תתגעגע אלי,״ הסבירה ברוב שובה ונחת.
מרוב התרגשות ואושר מיהר מקס להשכיבה
לצידו כימים ימימה.
בחיים הכפולים והמאושרים של אשד,
פלוס פילגש חל מיפנה, כאשר אריאלה
הקדימה את אניס במירוץ והביאה לאוויר
העולם בן זכר. אניס שמעה על העניין
מפי האב המאושר ואחרי התקפת זעם
קצרה השלימה עם הרעיון שהיא עתה
אמא (מיל ).לבן של בעלה הגאה.
מכות כחגורה חרמי חשמל. אולם
התוכנית של אריאלה להיות גברת
אנקרי עלו על שירטון ביום שבו שב ונהיה
מקם אבא והפעם אבא חוקי לשם שינוי.
היא בחרה הפעם בצעד תקיף עוד
יותר, ערכה ביקור נימוסין אצל צרחה,
השאירה את בנה הצרחני בן השנה וחצי
בדירתה ופרחה לה.
מה קרה כאשר נפגשו האב הכפול וה־פילגש
בעלת הרעיונות המקוריים? על כך
חלוקות הגירסאות.
לפי התישדורת של אריאלה שהומצאה
לנפה הצפונית של מישטרת תל־אביב התרחש
סיפור מסמר־שיער• :לפני שבועיים
התחיל מקם לריב אתי, דרש ממני שאעבוד
בזנות. כשהייתי מסרבת היד, מכה
אותי. אתמול בצהריים ראה אותי הולכת
ברחוב שינקין, תפס את ידי, עיקם אותה
והכריח אותי לבוא לביתו ברמת־גן. הוא
הכנים אותי לחדר השינה, נעל את הדלת
ואחר־כך סגר את כל החלונות והתריסים,
והפשיט אותי עירומה לגמרי. מכנסיים,
חולצה, חזייה, ותחתונים הוריד והתחיל להכות
אותי בחגורה בכל חלקי גופי. את
ראשי הוא דפק בריצפה.
״בסוף הוא לקח חוט ממנורת לילה ואמר
שיעשה לי חשמל בכל חלקי גופי.
״אז צילצל מישהו בדלת וכשהוא הלך
לפתוח, ברחתי דרך חלון׳ בית השימוש.״
אבל, כאשר נעצר מקס על סמך התלונה
הוכח בעליל מה כוחה של אהבה. בפני
השופטים זאב צלטנר, חיים בנטל ושמואל
קוארט הגנה אריאלה על אהובה
בלהט, אמרה ששיקרה בתלונתה רק מתוך
נקמנות ואילו סימני הסיגריות על גופה
הם מעשי ידיו של גבר אחר.
נוכח עדות ידידותית זו, טען פרקליטו
של מר אנקורי, עורך־הדין צבי לידסקי,
שהמתלוננת הוכיחה כי אינה מהימנה.
לבסוף התרכך מקם והודה כי סטר על
לחיה של חברתו למיטה.
אחרי שהרשיעו אותו השופטים בסטירת
לחי פסקו כי למרות שלא הוכחו
ההאשמות החמורות בהם נאשם מקם, הם
לוקחים אותן בחשבון, גזרו עליו שנת
מאסר בפועל.

מת חושב
הקהל?

מחזה העירום הישראלי 1
מעורר תגובות מנוגדות
תקופה ארוכה בהולנד, מנסה להציג את לבטי
דור השמיניסטים בישראל. בן להוריס ממוסדים
מתמרד נגדם ואילו בן אחר להורים
חסרי שורשים הנודדים מארץ לארץ, מתמרד

מוצאי-שכת האחרונה התקבלה ידי!
* עד, טלפונית בתיאטרון אלהמברה ביפו.
״פצצה הוטמנה באולם״ הודיע אלמוני ,״היא
תתפוצץ תוך.זמן קצר.״
אותה שעה נערכה באולם אחת מההצגות
הראשונות של המחזמר הישראלי המקורי
קפוץ. על הבמה, שנבנתה במיוחד לצורך
הצגה זו במרכז האולם, נעו שני תריסרים
של נערים ונערות. קהל הנוכחים שסבב
אותם, ברובו קהל מוזמנים, עקב אחרי המחזה
המוזר, שהוא מעין חיקוי לשיער בגיוסה
ישראלית.
ההצגה הופסקה מיד. חבלני המשטרה
שהגיעו למקום פינו את הקהל ואת השחקנים,
ערכו באולם חיפוש מדוקדק אחר

ותעלהאו?סטה?
מסתבר להם כי טירחתם היא לשווא. שם
המחזה — קפוץ — מתכוזן אומנם לקפיצה
כלפי מעלה. אולם לקפוץ אפשר גם כלפי
מטה. אחרי ההצגות הראשונות של המחזה
נותרה עדיין בספק השאלה אם הקפיצה של
מסיקי המחזה תהיה למעלה או למטה.
אומנם ההצגות שנערכו עד כה הן מעין

גם הוא ומתעקש להיקלט בחברה הישראלית.
בין השניים, המאוהבים באותה גימנזיסטית,
׳ניטש ויכוח על בעיות ישל גיוס, ושיער ארוך.
איזי אברהמי, שגם ביים את המחזה, ניסך,
להופיע בישראל כנביא העירום. אבל העירום
שהוא העלה על הבמה, הוא פוריטאני,
נעשה כנראה כטכסיס פירסומת בלבד. למרות

צוער תומס פרי
:״בך חושבים
במעוזים.
החבר׳ה
יש משהו בהצגה.
במיוחד מצא־חן בעיני
העירום. ,למרות
שלא רואים
כמעט עירום ;.יו
השתחררות מ!1מוס־סימן
כמות
וזה
טוב. גם התמונות
סל הקיר היו יפות

תומאס

׳סאודירזח׳ שן*;
וטרינר עמנואל

הדר

הדר :

״ההצגה הזאת היא
בושה לאינטליגנציה
של ה א? .1אני בי־ י
קרתי בעולם הגדול,
אבל דבר כדה לא
ראיתי. הטכסט לא
משקף את דעת הנוער.
אם הביקורת
לא תהיה משוחדת,
ההצגה תרד מיד.״

אשת־פרקליט
לילי פרי :״באתי
לראות את ההצגה
בגלל ששמעתי המון
מה שעומד להיות
על הבמה. אני
מתכוונת לעירום. הטכסט
חלש בצורה
לא רגילה. המנגינה
טובה, אך היא אינה
יכולה לכפר על
התמליל הגרוע.״
פרי עולה־חדש קלוד
כן־שיטרית:

כן־שיטרית
לצורך
הצגת קפוץ שונה אולם
ל 1 *111111
אלד,מברה ביפו: הבמה הועב#
| 1\ 11 1 1
רה למרכו האולם ואילו על הבמה המקורית הוצבו ספסלי ישיבה

חומרי חבלה. דבר לא נמצא. כעבור רבע
שעה חודשה ההצגה.
נסיון ההפרעה בהצגת קפוץ נעשה כנראד.
על־ידי חוגים דתיים קיצוניים, שאיימו להפריע
להצגת המחזה, אחרי שהתברר כי
שחקני המחזמר עומדים להתפשט על הבמה
עירומים כביום הוולדם.
לוא טרחו מתנגדי ההצגה לבוא ולחזות בה
לפני שהפעילו את איומיהם, יתכן והיה

לקהל. השחקנים משחקים לסרוגין על הבמה ובין המעברים,
כשהרמקוליס מפוזרים בכל האולם. תאורה פסיכודלית, שהובאה
במיוחד מהולנד על־ידי חמישה חשמלאים, מלווה את ההצגה,

הצגות הרצה, ועיצובו הסופי של המחזה
יהיה רק בליל הצגת הבכורה, אולם כבר
עתה ניתן להסיק שהרעש שליווה את העלאת
המחזה על הבמה הישראלית, והיומרנות
שלו להיות מחזמר חדשני ונועז, נותרו
ללא כיסוי.

** לילת המחזה, שנכתב בידי איד אב-
> .רהמי ורבקה רז, צמד ישראלים ששהו

ששחקני המחזה מסירים מעליהם את בגדיהם
במהלך ההצגד״ הם עושים זאת
בחשיבה גמורה, כשקהל הצופים יכול רק
לנחש איך נראים גופותיהם.
תוך הימים הבאים יצטרך הקהל הישראלי
לקבוע את גורלה של ההצגה לשבט או
לחסד. מוטב שמתנגדי ד,הצגה ימתינו עד
אז. יתכן שמלאכתם תיעשה בידי אחרים
— קהל הצופים עצמו.

אדוקז

המשטח! מגיעה
חי ה ג״ א

וערכו

בדיקה

קפדנית,

לאחר שהתקבלה קריאה טלפונית שהודיעה על
הטוינוז פצצה ב אול ם ׳,הגי עו למקום שומרים ו 9ק־לאחר
הבריקה התברר כי היתה רו אזעקת־שווא.

הרוב

נתפסו

לבהלה

משה :

אוניברסי״אתמול
תינון,

היום
מחר עממי. זאת
רמת התרבות בארץ.
לא מוסיקה טובה,
לא תמליל טוב
ובעיקר שחקנים חוזאת
רמת,
בבים.
נול בית־ספר עממי.
בתיכון לא היו מעלים
דבר כזה.״

הסהו בווח

ני לא יכול להתייחס
להצגה כי אני
לא יודע מה באמת
חושבים הילדים בארץ.
אולי הם באמת
חושבים ב מו(
בהצגה, שאומרים אבל אני לא ׳ דדע.
המוסיקה טובהמאוד ,
וולה, באמת׳טובה!

בתום החלק. הראשון הודיעו לקהל על ההודעה הטלפן נית
בדבר הטמנת הפצצה. חלק מהקהל החל בורח החוצה,
ויצאו בשקט. לאחר הבדיקה חזר הקהל למקומו.

זה כבר הושג בכמה מדינות מתאדמות — השבוע הציע זאת ח״כ אורי אבנרי כהצעת חוק פרטית

ח הו ש
* ה מספר שנים מתחוללת מהפיכה
$במדינות רבות בעולם הנאור. למרות
צרות העין והפוריטאניות של חוגים רבים,
מבטלות יותר ויותר מדינות את סעיפי
החוק הקובעים עונשים לגבי יחסים מיניים
הנעשים בין מבוגרים בהסכמה הדדית,
אם אלה אינם יחסים הטרוסכסואלים
— כלומר יחסים דו־מיניים.
השבוע נעשה הצעד הראשון לקראת הב־

טשע

איוו

הקודמת, עת הוגשה לכנסת על־ידי שר המשפטים
דאז, הד״ר דב יוסף, הצעת חוק
כוללת לתיקון פקודת החוק הפלילי.
במהלך הוויכוח העיר ח״כ אמדי יש
סעיפים חמורים יותר, שאין דעת האדם
המודרני סובלת אותם. האם לא הגיע הזמן,
כבוד השר, לבטל את סעיף )2(152
לפקודה, האוסר יחסים הומוסכסואליים
בין מבוגרים המסכימים לכך? כבוד השופט

חוק לתיקון דיני העונשין, תשל״א1970-
(ביטול האיסור על יחסים הומוסכסואליים והפלות)
הצעת חוק פרטית של ח״ב אורי אבנרי
ביטול האיסור על יח סים
הומוסקסואליים הנעשים
על־ידי בני־אדם בגי רים
מרצונם הטוב.

ן בטל —
י* סעיף <2(152 של פקודת החוק
הפלילי.1936 ,

היתר לביצוע הפלות
מלאכותיות בהשגחה רפו אית.

דין האוסר הפסקת הריון
בהסכמת האשה הנוגעת בדבר
ובהשגחת רופא נשים יהא
בטל.

זכר, כשהמעשה נעשה בצנעה ועל־ידי בני־אדם
בגירים מרצונם הטוב, אינם מעשים
שיש בהם קלון ואינם מעידים על עושי-
הם שהם פושעים הראויים לעונש. הם
באו כדי להגן על הטבע. בימינו הטבע
אינו זקוק עוד להגנת דיני העונשין. מזכויות
היסוד של האזרח בימינו הוא, שהמדינה
לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו
בחדרי־חדרים, כל עוד לא פוגע
הזולת כשהלה מסכים להפגע; אדם המוחל
על כבודו וגופו, כבודו וגופו מחולים
ואין לבתי־המשפט לשים עצמם אפוטרום־
סים על העריות״.

1936 קובע כדלקמן: כל אדם — השוכב
עם אדם אחר שלא כדרך הטבע; או השוכב
עם בהמה; או המרשה לזכר לשכב עימו
(או עימד ),שלא כדרך הטבע, יאשם בפשע
ויהא צפוי לעשר שנות מאסר.
יוצא, איפוא כי העונש הצפוי כיום על
יחסים הומוסכסואליים, בין אנשים בגירים,
הנעשים בהסכמה, הוא עשר שנים מאסר.

•וסף
ללתה של ישראל בין מדינות אלה. על
שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק פרטית
שמגמתה לבטל את העונשים החלים בחוק
הפלילי בישראל לגבי יחסים מיניים שלפי
הגדרת המחוקק הם ״שלא כדרר הטבע.״

בדברי ההסבר להצעת החוק
נאמר:

סעיף )2(152 של פקודת החוק הפלילי*

המחוקק המנדטורי, בקבעו את ההסכמה
או העדר ההסכמה כמבחן, חילק את עבירות
המין לשלוש קבוצות: בקבוצה האחת
מנה את העבירות של קיום יחסי
מין, ובכלל זה ״משכב זכר״ שלא בהסכמת
הקרבן, או שאין הקרבן יכול לתת את
הסכמתו לעשייתן. בקבוצה השנייה נכללו
סוגים של מגע מיני הנעשים בין בני אדם
שלא כדרך הטבע, גם מתוך הסכמה. ובקבוצה
השלישית נמנו העבירות על מעשים
מגונים, שאינם מגיעים לכלל ״ידיעת בשרים
שלא כדרך הטבע.״ בפטק־דין, אשר
לא פורטם, העיר השופט העליון חיים כהן:
״משכב אשה שלא כדרכה וכן משכב

בעיה רפואי -
לא פלילית
אמיתי של דבר, גם המשטרה
/אינה נוהגת להתערב כשמדובר ביחסים
הומוסכסואליים הנעשים בהסכמה. מדוע
איפוא להשאיר בספר החוקים סעיף עונשין
כה כבד?!
השאלה הועלתה על־ידינו עוד בכנסת

חיי כהן
כהן התריע על סעיף זה, שאינו מופעל
ושהמוסר המודרני מתנגד להפעלתו. שני
חברים שמרניים של הפרלמנט הבריטי הגישו
השבוע הצעה לביטולו במולדתו הבריטית׳
אחרי שבית הלורדים כבר אישר את
הביטול. האם לא ימצא שר־המשפטים עוז
ללכת בדרכם?״
על דברים אלה העיר שר־המשפטים, דב

אילו אנשי-שם אלה היו חיים כיום במדינת־ ישראל
הם היו;צפויים למאסר 10 שנים לפי החוק הקויים כמדינה

ליאונרדו דה-וינצ׳י

כמאל אתא־תורב

האדמירל נלסון

אלה הם ארבעה מתוף שורה ארוכה של אנשי-שם שהיו ידועים
בחייהם בנטיותיהם ההומוסכסואליות: האמן והממציא האיטלקי ליאו־נדדו
דה־וינצ׳י; גיבור בריטניה האדמירל נלסון; מייסד תורכיה
החדשה כמאל אתא תורכ ומזכיר או״ם המנוח דאג האמרשאלד. לאלה
יש להוסין? שורה ארוכה של סופרים ואמנים כעת העתיקה ובתקופה

דאג האמרשאלד

החדשה, שהכריזו בגלוי על נטיותיהם ההומוסכסואליות: אוסקאר
ויילד, ג׳ימם בולדווין, טנסי ויליאמם, סומרסט מוהם, אדוארד אלבי,
אלן גינצברג וז׳אן ז׳נה. אילו היו חיים במדינת ישראל הם היו
צפויים לעונש של עד עשר שנות מאסר עבור פעילותם המינית.
עתה נשמעים קולות רבים בציבוריות הישראלית לחסל אנכרוניזם זה.

יוסף :״ברצוני להתעכב בפרוטרוט על נקודות
אחדות שהעלה חבר הכנסת אבנרי.
הוא שואל מדוע לא הצענו את ביטול
סעיף )2(152 של הפקודה הנוגע ליחסים
הומוסכסואליים בין מבוגרים אם הדבר
נעשה בהסכמה .״האם לא הגיע הזמן׳ לבטל
את סעיף?)2(152״ — שואל חבר

סיפורו האישי של
הומו ישראלי׳ המבקש
להשאר עלום שם:

הפגנה במנהטן

לפני שנה יצאו ההומוסכסואלים של ניו־יורק
גלויה כשהם תובעים לבטל את החוקים נגד
סכסואלים. בעקבות הפגנה זו נוצרה דעת־קהל שכתוצאה נונונה שונה היחס אל
סכסואלים, כמה מדינות בארצות־הברית ביטלו אד עומדות לבטל העונשים הקבועים

הכנסת אבנרי. טוב שניסח את שאלתו כך.
זוהי שאלה של זמן. עובדה היא שבשאלה
זו קיימות שתי דעות מנוגדות לחלוטין.
הן בישראל והן בארצות אחרות. כאשר
נגיע לדיון בקודכס הפלילי החדש, אמנם
נצטרך לקיים ויכוח בכנסת על שאלה זו
ולהכריע בין שתי הדעות. כשלעצמי, אני
רואה את הבעייה בכללותה כבעיה רפואית
של טיפול באנומליה פיזיולוגית, יותר מאשר
עניין של עבירה פלילית. אבל הכנסת
היא אשר תחליט.

גישה ארכאית
להפלות

דעת כעל ההצעה, הגיע הזמן למ־
} חוק מספר העונשין עבירות מהסוג הנ״ל,
שכן אין לראות את המעשה בגדר עבירה.
לאחרונה נדונה הבעייה בהרחבה ברחבי
העולם והגישה שאומצה על־ידי אנשי מדע
וסופרים היא לנהוג ביתר חרות לגבי מגעים
מיניים מהסוג הנ״ל, ולא לראותם כמעשים
פליליים.
אשר להפלות מלאכותיות — גם כאן
יש להנהיג גישה חדשה. אין לאסור הפלות
הנעשות בהשגחה רפואית נאותה. לפני כ־
4שנים אזר המחוקק עוז והקטין את העונש
הצפוי למי שנוטל חלק בביצוע הפלות,
אם כי בפועל אין מוגשים משפטים
בגין ביצוע הפלות מלאכותיות.
כיום אוסר החוק הפלילי ביצוע של
כל הפלה, אלא אם כן מעשה ההפלה נעשה
אגב טיפול רפואי מתאים, לשם הצלת
חייה של האשה או בריאותה. הפלה
הנעשית שלא מטעמים אלה, גם אם אין
בה כדי לפגוע בבריאותה של האשד, הינד,
בגדר עבירה. זוהי גישה ארכאית שאינה
יאה לזמננו ולפיכך מוצע כאן להתיר ביצוע
הפלות.״

עד כאן דברי ההסבר שצורפו
להצעת החוק.
יוצאים מהאלמוניות

ספק שהמהפיכה המינית, ה־עוברת
בשנים האחרונות על האנושות
כולה, והמתבטאת בגישה סובלנית למה שנחשב
עד כה בסטיות מין:דבהכר1זכיכיהזדי׳
המין. של האדם״״אינם •.עוייו׳ מייזן ז^ו ס

הו8ן$קם ון>י,ן ם אך נם ב$ומאן י ^ וו$י;-ך,ם•׳> קאי:6

חיים בעועו ה״עליך
בהפגנה ההומו־ההומו־
בחוק.

ולדתי כקיבוץ. עד גיל 15 הייתי
נער רגיל עם חלומות על נערות. בגיל
15 התחיל לחול בי שינוי. המחשבות והחלומות
הארוטיים שלי התחילו להיות דו־מיניים.
התחלתי להרגיש יותר ויותר משי־כד
אל בני מיני. נער שלמד איתי באותה
כיתה גילה פתאום שיש לנו דברים רבים
משותפים ולבסוף הרגשנו משיכה מינית
חזקה אחד כלפי השני. בגיל 16 התנסיתי
ביחסי־מין עם אותו נער. היחסים בינינו
נמשכו במשך שנתיים כמעט. אחר־כך היו
לי יחסים עם נערים ממשקים שכנים.
כל אותו זמן חייתי במתיחות נוראה ובבדידות
איומה. נדמה היה לי שאני יחיד
בעולם מסוגי. כשהרגשתי במשיכתי לבני
מיני קיבלתי שוק. חשבתי שאין עוד ב־עולם
אנשים כמוני. המין התחיל לתפוס
אצלי את כל הפוטנציאל האישי. הוא תפס
את כל ישותי דווקא בגלל שהמשיכה שלי
לנערים ניראתה לי דבר אסור ובלתי טבעי•
הייתי
חסר גאוה של גבריות, שכל נער
מתנסה בו עם הכיבוש הראשון בשטח המין.
כל גבר שמתבגר יש לו גאווה מינית,
אולם ההומוסקסואל בפריחה של התבגרותו
נאלץ להתבייש וזה ראשית הקונפליקט
של ההומו. קודם עם עצמו ואחר כך עם
החברה ממנה הוא צריך להסתיר את
תשוקותיו.
מצבי היה קשה במיוחד• הקיבוץ הוא
חברה פוריטאנית וסטירילית. המין בכללו
בקיבוץ הוא טאבו ויחסים הומוסקסואליים
זה דבר שבכלל לא מדברים עליו.
מזלי היה שניחנתי באופי תקיף למרות
רגישותי. הייתי תמיד מנהיג בחברה ועל
כן הסבל שלי היה פחות מאשר של אחרים
במצבי. את רוב חברי ההומוסקסואליים
סילק הפחד פן יתגלו מכל פעילות חברתית.
ותוך זמן קצר הם שקעו ממש בדיכאון.

\2ט1ריב בצבא
^ ראשונה יצאתי מכדידותי כ*
€צכא. אחרי שהתגייסתי הופתעתי עד

בעלי רמה תרבותית גבוהה, או בחורים
פרימיטיביים מעדות המזרח.
בזמן השירות בצבא נשלחתי בתוקף
תפקידי לחוץ־לארץ. בזמן היותי בחו״ל
שלחתי מכתבים בדואר אזרחי לחבר שלי
שבינתיים השתחרר אולם המכתבים ששלחתי
עברו צנזורה. עיכבו את כל המכתבים
שלי ששלחתי אליו• יום אחד קרא
לי המפקד לשיחה. קיבל אותי בסבר פנים
יפות ופתח את השיחה בערך כך :״אני
לא.מתמצא בכלל בבעייה הזאת. אבל מכתבים
יפים כאלה לא קראתי מימי.״ בהמשך
השיחה אמר לת ״אם אתה רוצה לעשות
מזה עניין אתה יכול להשתחרר. אבל
היות ואנחנו מכירים אותך אתה יכול להמשיך
ולסיים את השירות. ממילואים אחר
כך תוכל להשתחרר, אם תרצה, בהצהירך
שאתה הומו.״
הוא ניסה לשכנע אותי להשתחרר ממילואים
בטענו :״ההומוסקסואל ניתן לסחטנות
יותר מאנשים רגילים.״ הוא הוסיף
וטען שככל שאתערב בציבור גדול׳ שחי
יחד זמן רב׳ הרי שאני יותר נתון בסכנה
הזאת.
לבסוף החלטתי להשתחרר ממילואים מ-
סיבה אחת. למרות התפקיד הרם שמילאתי
בצבא הבנתי שאחרי שניתגלה שאני הומוסקסואל
לא אוכל להתקדם יותר בשום
פונקציה ממשלתית או מימסדית. זהו כתם
שדבק בי לעולמים החוסם בפני כל התקדמות.

ולאירופה
המערבית. שם קיבלתי למעשה
את הביטחון העצמי שלי. ראיתי שאנשים
מסוגי חיים בגלוי, ממלאים מישרות ותפקידים
חשובים בחברה ובמדינה. איש אינו
מתעניין או בוחש במעשיו של השני ובפעם
הראשונה הרגשתי את עצמי אדם
בעל זכות קיום.
שנתיים אחרי שחזרתי מחוץ־לארץ טפחה
המציאות על פני. התחלתי לעבוד בחברה
הגדולה ביותר בארץ למוצרים חשמליים
והגעתי לתפקיד בכיר בחברה עם
משכורת גבוהה. במשך שלוש שנים עליתי
בסולם התפקידים עד שהגעתי לתפקיד הבכיר
ביותר בחברה. בכל הזדמנות הביעו
הממונים עלי את שביעות רצונם מעבודתי
והוכיחו אותה בהעלאות במשכורת ובתפקיד.
אחרי שלוש שנים של הצלחה
בעבודה נודע להם כי אני חי עם חבר.
המנהל הכללי של החברה קרא לי לשיחה,
ואמר שאינני מתאים עוד לחברה. הוא מצא
כל מיני נימוקים שונים לכך. ידעתי מיד
מדוע מפטרים אותי. אבל הגאווה העצמית
שלי לא נתנה לי לעשות מזה עניינים
והלכתי.

אין יחנן נווברני

הרי המיקרה הזה היה ברור
שלא אוכל להקלט בשום חברה ציבורית,
פרטית ממשלתית או הסתדרותית, אס
לא אסתיר את עצמי מבחינה אישית באוגירוש

פן מוחלט.
היות ורציתי להיות ישר עם עצמי ו>\
1חרי הצבא חזרתי למשק. אבל
לחיות את חיי האישיים בצורה שאני רומ־ד
כשהגעתי הרגשתי שהיחס כלפי צה, החלטתי לעסוק במסחר. אומנם יש
השתנה. מישהו מן הצבא שהיה במילו רבים בחברות הממשלתיות שהם הומוסקאים
עם בן משק סיפר עלי. מספר ימים סואלים אבל הם מסתירים את זה. אנשים
אחרי שהגעתי למשק, פנה אלי המזכיר אלה חיים חיים כפולים שלא לצורך ובוהסביר
לי שאני לא מתאים לחברה הקימתח
עצום מתמיד.
בוצית ועלי לעזוב. זאת היתר. עבורי מכה
ברוב החברות הציבוריות היחס לגבי הגדולה.
הומו
הוא לא סובלני. אם יוודע על נטי־תו,
או דרך חייו הוא יפוטר מיד או שהורי
הם בוגרי אוניברסיטה. שניהם בעלי
ימנע ממנו להתקדם. מצבו של ההומוסק־תואר
אקדמאי, אולם יחד עם זאת הם ראו

תמונה מהמחזה שהוצג בישראל העוסק בבעיות
ד ד 1ד 1ד ה
ד 1 ״ 1 1 1 1ד1
ההומוסכסואלים. הדרישה לביטול חוקי הקיפוח
]ן 1 1 111111 וההפליה החברתית נגד ההומוסכסואלים מצאה בשנים האחרונות ביטוי במחזות ובסרטים.

בי את הכבשה השחורה. עד עצם היום ד -,סואל דומה ליחס אל היהודים גאה** 1נטי׳א
זד הם נמנעים מלדבר איתי בגלוי על שמית. הוא*: ,ח^ה&אר&ח ניזמסז>^יז 29^ 8פ
*אמן^ננן*?]
ח׳חחסחזחאב מ* זי 9ז־)^*ממ 3
מצבי המיוחד.

שלה

מדוד.,זיז

ח מ דו

זי חאח

׳זאזיז,י ז

לגין ץימ ^ שגא נ ^ מ ועז
לפני חדשים מעטים המלי׳ף ומוכוזזמלאזס
נרי ינקך יאיו$מן ג(ש, של.,ארצות־ך&ויית׳^על
התרה חוקית״של יחסי־מין הומוסקסואלים
בין•׳* מצויים״1־ז?^ס^?ים:

קוהם*לכ^

קבעי׳ ביית-משקיטי ס^ר&י; ׳)מיוי^בוישינ^&ו;׳,
כי שום מוסד ממ#ותי׳אמדיקא^׳#ינד׳?כאיי
לפטר הומוסקסואל, מבלי להוכיח קודם
(המשך בעמוד )24

יפש פורקן ח רש׳סח. ח־ו־״כיסס?[:זאדי״כל פה שאמה במשך שנים יוזרס׳.גהיוזך ע תיוד, אנג׳ליוז ::ו|בך י?זעל ^׳ בוריץ ^ הוגעי ! ^

ה§וורים איתם התק שרת י בצבא היו מ..חז;זז 0ר לי האומץ והביטחון ה ז מי ״ ש סי ב״יכשר
קצוות. או אינטלקטואלים מעודנים . ,נסעתי. לשנתיים לתו״ל, לאו

מסו! הזיוס 11

(המ שך׳ מעמוד ״)23

(המשך

שנטייתו המינית פוגעת ביעילות או בביטחון
של אותו מוסד.
הניו-יודק טיימס, המכובד שבעיתוני אר־צוה־הברית,
שבמשך שנים נזהר מלהזכיר
את המילה הומוסקסואל על עמודיו, התיר
לאחרונה להומוסקסואל מוצהר לפרסם ־׳
עיתון מאמר על בעיות ההומוסקסואלים
בתיאטרון. יותר ויותר מועדונים הומוסקסואליים
פועלים בגלוי בכל רחבי ארצות
הברית, והם מנהלים חיי חברה עצמאיים
משלהם, יוצאים מסיגנון החיים המחתרתי
והאלמוני שהיה מנת חלקם עד כה• ׳
ההומוסקסואליעם הפכו ליוצאי־דופן ב־עיקר
משום שהחברה, במשך, דורות פלטו,
אותם מקירבה והוקיעו< .ן ןתם. לדעת
פסיכולוגים היתד, הוקעה זו הסיבה העיקרית
לכך שההומוסכסואליים סיגלו לעצמם
גינונים חיצוניים שיבדילו אותם מ־ההטרוסכסואליים
— הדו־ממיים. אמר די׳
ד״ר יואל פורט, מרצה לפסיכולוגיה חבר־תית
באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה :״החברה
האנושית התנהגה עד כה אל ה־הומוסכסואליים
בדרך שהיתר, בלחי אפקטיבית
לשינוי ד,אורינטציה המינית שלהם.
זו היתר, דרך ברברית ובלתי תרבותית.
זה הביא אותם להדגשה מיותרת של נטייתם
המינית.״
דיד״יר פורט, הניצב בראש קבוצה של
אנשי מדע התובעים את ביטול הענישה
הפלילית להומוסכסואליים בארצות־הברית

היא התחלה לדבר על עצמה ולספר
בקצב גובר והולך, ונראה שלא תפסיק גם
אם תאיים עליה באקדח.
״עכשיו טוב לי״ היא אמרה .,״ורק סירופ
משחרר אותי, אני רוצה לדבר, לדבר !
מטבעי אני שתקנית. לא תאמין. לי.״

,טוב לי
עכשיו״
א שומעים אותי טוב. אני שו-
נאת את עצמי. תמיד שנאתי את

הומוסכסואלים צופים כסרט במועדון הומו כסאן־פרנציסקו
טעון :״הפחד והדחייה שהרבה אנשים חשים
כלפי ההומוסכסואליים, נובע מתוך חרדת
לשלילת צורת חיי־המין שלהם עצמם. אני
עומד על כך שההטרוסכסואליזם מסוגל בהחלט
להתחרות בהצלחה עם ההומוסכסו־לקבל
את ההומו, לעבוד במחיצתו ולהביא

אליזם. מה שכולנו חייבים לעשות הוא
אותו לזרם העיקרי ש להחברל, תוך הבנה
זמנית לפחות של הצורך שלו להסתופף
בחברת הומוסכסואליים אחרים.״
זו צריכה להיות גם גישת החברה היש־ראלית
להומוסכסואלים שבקירבה.

וזה ₪מחפש הודם את האהבה!׳
זשן מעמוד )23
ברה אולם בראיון האחרון גילה שא
הומוסקסואל ואז דחו את הבקשה

מיקרה אחר א־רע בתעשייה האווירית.
יר שסיים שנתיים בטכניון התקבל כ־נאי.
במשך שנתיים הוא עבד על סרו-
;ים לשביעות רצונם המלאה של הממו!
עליו. אחרי שנתיים התגלה לר,ם שא
הומוסקסואל והוא פוטר במקום.
צעיר אחר עבד כפקיד קבלה בבית מלון
וודאביב. הוא התאים למשרתו מכל ה־זינות.
אחרי שנתיים של עבודה ניתגלה
ונהל שהוא ישן בחדר יחד עם חבר ו־א
פוטר.
בגלל מציאות זו ההומוסקסואליים מחפים
מקצועות חפשיים כמו דקורציה,
זרות, עבודה במסעדות, או מקצועות
זנות.

טזומזיגן א1ז האגזבה
מצליחים הם אלה המגרים את
* עצמם בגיל צעיר. כשאדם מגלה את
נמו בגיל צעיר בהומוסקסואל, הוא מריש
את עצמו כבעל מום. דבר זה גורם
י להוכיח את עצמו בשטחים אחרים. לעשה
הוא משוכנע שהסביבה והחברה
ואה אותו כבעל מום. בגלל זה הוא
שתדל להוכיח את עצמו, להצליח. הוא
מד, גומר דוקטוראט ולפעמים מגיע ל־רופסורה
או לכנסת. אבל תמיד ובכל שלב
וונפת מעל ראשו החרב המתהפכת, שבגן
שיגלו אותו יחרב עולמו והוא יפסיד
ת מקור פרנסתו ואת יוקרתו החברתית.
אנשים אלה למרות כשרונם נמנעים מ־
>ש להיכנס לעמדות ציבוריות כדי לא
סכן את עצמם על ידי פירסום.
הקונפליקט החברתי הוא החמור ביותר.
כל קבוצה חברתית יש מתח אירוטי. ה־
;ומוסקסואל בארץ חייב להסתיר את ה־תח
האירוטי. הוא לא יכול לחזר כפי
!גבר מחזר אחרי בחורה. אם הוא יחזר
מזרי גבר המוצא חן בעיניו, הוא מיד
ונודה. הוא ממש משותק מבחינה חברית
ויחד עם זה מכל גישה אנושית ל־זביבתו.
ההומוסקסואל,
כמו כל גבר רגיל, הוא
ואוד סלקטיבי, לפעמים אף יותר מגבר
זררוסקסואלי. אולם דרכי גישתו חסומים.
כשמדברים על ההומוסקסואלים מזכיערים
;רבה מאד את המין ושוכחים את המי-
!ה אהבה. אבל למעשה בכל יחס אינטימי,
;הומוסכסואל מחפש את האהבה למרות

מעמוד )20

שיש גם התקשרויות מיניות לשמן אצל במקומות מפוקפקים כמו גנים ציבוריים,
ההומוסקסואליים אולם זה רק מחוסר ברי שדרות ושפת״הים.
במקומות אלה גם אורבים להם הסכנות.
רה. לאמיתו של דבר ההומוסקסואל מחפש
יותר מכל את האהבה. להתקשר למישהו רבים מן ההומוסקסואלים המעונינים באקט
מסרבים להזדהות. ואז הם. עוטים את זה
כמו אדם רגיל הרוצה להתחתן.
באיצטלה שהם עושים את זה עבור כסף
או ניסיון חדש ללא שום קשר עם הנטיה.
\זנזי\ שר הישרארי הון ברג1י
יש כאלה שרק כדי לראות את הדבר מתארגנים
בקבוצות ומציקים בצורות שונות
ף=< ארץ, כעצם, שום אדם אינו חי להומוסקסואלים.
קרה מיקרה, ופעם נכנסו אלי הביתה
^ את החיים שלו. הוא ממלא תפקיד
בשעה שתיים בלילה ארבעה בריונים. הם
שהמשפחה והחברה מצפה ממנו. הוא לא
חי את הפוטנציאל הפנימי שלו. דבר זה פרצו את דלת הדירה וצעקו :״יש כאן
גורם להדחקת כל הדברים היפים שבו לבי ־,מישהו?״ .כשקמתי ניגשתי ,,לדלת ואמרתי
נוניות. את הארוכים קוצצים ואת הקצרים להם שזה בית פרטי ואין להם רשות להתפרץ
הם ענו :״מה פתאום? י ש׳פ ה מניאמותחים,
כדי שכולם יתאימו לאותה מיטה.
קים!״ אמרתי להם שאקרא למשטרה ועל זה
הלחץ החברתי החיצוני הוא עצום. יש ענו לי שהמשטרה לא תעזור לי כי אני
יחם קיצוני לאנשים אינדיבאדואליסטים. אחד מניאק. רק אחרי שיכנוע ארוך הם עזבו את
הדברים שיש להומוסקסואל, ויהיה זה האדם הדירה ובנס לא ניגמר הענין באלימות.
הפרימיטיבי ביותר, יש לו לפחות ביטוי
יחם המשטרה. הישראלית אל ההומוסקסואישי
שלו.
אליים מצטיין בזילזול. המצב הוא כזה ש־ככל
שהחוק יחמיר וככל שהחברה תרדוף הומוסקסואל שנפגע מתביש לגשת למשאותם
יותר הרי שיותר ויותר אגשים יראו טרה. קרה מיקרה שבגן העצמאות גנבו
בזד. אפשרות לתת ביטוי לאינדיבידואליות מהומוסקסואל שעון־יד וארנק כסף. חמישה
שלהם. אם ההומוסכסואליות תהיה חוקית בריונים התנפלו עליו, היכו אותו מכות
הוא הגיעאל
הרי שזר, יפסק מלהיות בחינת מים גנו רצח. זב דם וקרוע בגדים
בים ימתקו.
הנפה הצפונית של תחנת המשטרה.
הבעיר, היא חמורה במיוחד אצל הצעיכשהתלונן,
אמרו לו :״אם אתה הומו אל
רים• כל צעיר נמצא בחברה הרגילה של
בני אותו גיל. אם הוא יתגלה כהומוסכ־ תסתובב שם.״
יש מאות מקרים כאלה שעליהם לא הולסואל
או נטיות מסוג זה הרי שהוא מנודה
כים להתלונן. פשוט פוחדים שהמשטרה
מיד.
תגלה במקום עבודתם או שהם יתגלו כ־יש
אנשים נשואים שהבעיה אצלם היא
הומוסכסואלים לידידיהם או נשותיהם. לא
פחות חריפה. ברוב המיקרים האשה יודעת פעם העניו מגיע לכך שבדיונים הורסים
על נטיתם ומתיחסת
שנים.בסבלנות מתוך אהבה דירות שלימות וההומוסקסואל לא הולך
ומתוך קשר של
להתלונן במשטרה.
אני מכיר אקדמאי הטוען שהיחסים שלו
להומוסקסואל שעבד בחברה מסחרית געם
אשתו מגיעים לפריחה רק כשהוא מקבל
דולה בתפקיד בכיר, ניגש בריון ואיים עליו
גם את הסיפוק. ההומוסקסואלי.
שאם לא ייתן לו 200 לירות לשבוע הוא מבחי המיני
הבעיה
היא שבארץ הענין
יכה אותו מכות רצח ויגלה במקום עבונה
חברתית תופס מקום ראשון לפני כל
דתו. על חייו האישיים. כדי להמחיש את
דבר אחר. גבר צעיר יצא לטייל עם חתיכה
כונותיו הוא שבר מספר חפצים בדירה.
יפר לאורך דיזנגוף רק כדי שיראו אותו
אותו אדם שילם לו את 200 הלירות ועד
אפילו אין לו כל קשר נפשי אליה. גבר
היום, מדי שבוע בשבוע בשעה קבועה מוצעיר
מתרברב בכיבושיו הרבים ובעל מת פיע הבריון וגובה את כספו. מיקרים כאלה
גאה בבגידותיו הרבות. המין של הישראלי מיספרם מגיע למאות. הסכומים נעים בין
הוא לא אישי כי אם חברתי.
10 לזרות ל־ 500 לירות לשבוע, לפי ההערכה
של הבריון. תלוי כיצד הוא מעריך את
מצבו הכלכלי של הקורבן. את הסכום
\זיב\ אורבגוז \זגגכ1גג? 1
קובע דגליון לפי צורת הדיור המכונית
או צורת הבלוי והלבוש של ההומואק־
** כיוון שההומוסקסואל אינו יכול סואל אותו הוא עושק.
באף מיקרה אחד ממאות המיקרים לא
להרשות לעצמו להופיע בבית־קפה או
התלוננו במשטרה. הסיבה היא הפחד לגבל
מקום ציבורי אחר כהומו מוצהר, זה
גורם לו לחפש חבר או מישהו לבילוי התגלות.

עצמי.
״יש לי מין רגש נחיתות כזה. אני יודעת
שאני אפס. איזה תועלת. משהו חסר טעם
ותועלת. אין לי חברים. אני מפחדת מאנשים.
ביחוד מבחורות. יש לי הרגשת נחי״
תות לעומתן. עם בחורים אני יותר מסתדרת
אבל אם הם מוצאים חן בעיני, הם לא
רוצים אותי, או שאני עוזבת אותם מהר.
מפחד שארגיש שלא רוצים אותי. אני נראית
כמו ילדה קטנה, אף אחד לא רוצה להראות
איתי.
״טוב לי עכשיו. כל כך טוב לי שאני לא
רואה הזיות אבל כל מד. שאני רואה הוא
משונה: המכוניות, הכביש, הבת־ם, הכל
מוזר כזה. כל החושים שבראש שלי ערים
ואני מרוכזת רק בהם. אני רואה, שומעת
ומדברת. אבל בשאר הגוף החושים רדומים.
הגוף שלי משרת אותי, אני יכולה להתקדם.
אבל זד, הכל. מבחינה !מינית למשל לא
הייתי יכולה להגיע כעת להתעוררות. אני
רוצה ללכת, ללכת. לטייל בדיזנגוף. כשאני
יושבת לרגע ואחר כך קמה יש לי בחילו״
אני רוצח רק ללכת. אני שומעת את עצמי
מוזר. נדמה לי שלא שומעים אותי טוב.״

״אני רוצה
שנהיה חברים״
*1תינ * זמעת די טבעית .״הפה שלי
^ 1יבש אבל אני לא רוצה לאכול ולשתות,
ואולי זה בגלל שהסירוס הוא כל כך
מתוק ומלא קלוריות (בעת שיצאנו לטייל
ברחוב אבן־גבירול. בתל־אביב ניסתה נתי
לעקוף עמודים, לא הצליחה בכך).
״אני מבקרת את הפעולות שלי מעט
מאוד אבל אני יודעת מה מתרחש סביבי.
״בדרך כלל אני יכולה להיות רעה מאוד.
לפעמים אני שונאת אנשים כל כך שאני
ממש יכולה לרצוח אותם. אבל הסירוס
עושה אותי טובה יותר. אני רוצה שלכולם
יהיה טוב.
״בעלי־חיים אני נורא אוהבת. היה לי כלב
שנגנב. אהבתי אותו נורא. רק פעם אחת
היכיתי אותו, אבל היה לכך סיבה. הוא
עלה על ליכלוך. אני חיכיתי אותו המון
ואחר־כך נורא התחרטתי. עד היום זה רודף
אותי. תמיד כשאני נתקלת בכלבים אני
נזכרת בזה. יש לי סיוטים.
״אני רואה אותך מטושטש. קודם פחדתי
ממך, אבל אני רוצה שנהיה חברים.
בוא נהיה חברים. ידידים, כי אני רוצה
שיהיה לך טוב. חבל שאתר, לא אתי בטריפ,
נורא חבל, זה כל כך טוב. בהתחלה
פחדתי ממך. מהראיון. אבל עכשיו זה בעצם
לא איכפת לי. תעשה מה שאתה רוצה,
העיקר הוא שהכיף הוא, שלי!״
לבסוף לוויתי את נתי הביתה. בקושי.
על האריזה של הטוסאן רשום בפירוש
שאין למכור את הסירוס בלי מירשם רפואי.
כשהלכתי לבית-המרקחת וביקשתי טוסאן
נתן לי הרוקח את הסירוס מיד. נדמה יי
שהוא אפילו ידע לאיזה צורך אני רוכש
אותו, כי הוא חייך לעברי במקצת. ניסיתי
לשאול האם הוא מוכר הרבה בקבוקים עם
סירופ נגד שיעול.
זר, הולך מעויין״ אמר לי הרוקח
הממושקף, בעל בית־המרחקת באחת הקרנות
-של דיזנגוף.
״מדוע לא ביקשת מירשם?״ שאלתי אותו.
״אתה כבר קנית אצלי פעם את זה, לא?
נדמה לי שיש לך מירשם לכן לא ביקשתי״,
ענה לי בעברית עילגת. כנראה שהוא הבין
לאן אני חותר.
״מי אתה?״ ,שאל .״עיתונאי,״ השבתי.
הוא החל מגמגם :״אני זוכר שהיית אצלי
וקיבלת את התרופה עם מירשם או אולי
זה היה אחר שדומה לך?״
הע ולם

הזה

1733

אמנות
חער1כ1ת

01810 טוב
מייק בראנט הצליח מ 9וי

אגדות מאירות
לעמליה

שהכיר את סילבי

רחוב בן־יהודד, ידוע כרחוב־ממכר לתיירים,
והגלריות של רחוב בן־יהודה ידועות
כמרכזי הקיטש הארציים. גם גלריה
לים־הק־בו? הציבה בשעריה ציפורי מתכת
והציגה תמיד, בין השאר, תמונות נוגעות
ללב של יהודים ליד הכותל, ונשים
עם כדים, לאוהבי אמנות.
אלא שהגלריה הנ״ל עומדת לעבור ניתוח
פלסטי בהשראתה של עמליה ארבל
שהיתר, עד עתה בעלת הקומה העליונה
של המקום. בימים אלה רכשה עמליה את
שתי הקומות התחתונות שלו ולחנוכת־הבית
בחרה עמליה, בדרך המקורית שלה,
להציג תערוכה מיוחדת במינה של רישומים
ופסלים מעשי־ידיה של בתיה לישנסקי.
רוח חיים כפסלים. כוי לספר על
בתיה לישנסקי די להעיף מבט בתולדות
היישוב העיברי. :בשנת 1910 הגיעה לארץ
בחברת אמה אל אחותה רחל (ינאית־

לפני כשנתיים עזב זמר צעיר ולא ידוע כל כך, בשם מייק
בראנט, את הארץ ושם פעמיו אל העולם הגדול. מי שהספיק לשמוע
אותו בבר של מלון זן ובכמה מועדוני לילה אחרים בהם הופיע,
סיפר עליו כי יש לו נתונים של טום ג׳ונס חדש. אבל אף
אחד לא התיחם לעניין ברצינות.
עד אשר נתקל הבחור הנאה וגבה־הקומה בסילבי וארטן, רעייתו
המפורסמת של ג׳וני האלידיי, אשר החליטה כי כל מה שחסר למייק
זו ההזדמנות להתגלות. מיד קישרה בינו
לבין האנשים המתאימים, ותוך זמן קצר
עבר מייק לטייל בהנאה בראש המצעדים
בצרפת, הפך לאליל והחל לגרוף ממון.
צחוק הגורל היה שבתחרות הפזמונים
השנתית של רדיו לוקסמבורג ייצג בראנט
את צרפת.
עתה, כאשר הגיע למנוחה ולנחלה, החליט
שהגיע הזמן לשוב ולבקר במולדת. בקרוב
יגיע לארץ, יופיע בפני חיילים (אם מסיאם
עושה זאת, בראנט בוודאי שלא ירצה
להחמיץ את ההזדמנות) ויתן מן הסתם
הרבה עצות לחברים מתוסכלים למיקצוע. בראנט אלא שרבים היו מוותרים על עצות ומעדיפים
היכרות אישית עם סילבי וארטן. זה עוזר הרבה יותר.

פילהרמונית קלה

עמליה ארבל בגלריה
תולדות הישוב

בן־צבי) בירושלים. האב והאחיות, שרה
ותמר, עדיין נשארו באוקראינה. את דרכה
באמנות היא החלה בבצלאל, אצל בורים
שץ, עם סיום לימודיה בגימנסיה העברית
בירושלים השתלמה ברומא ( )1920 בברלין
ובפאריס. ב־ 1929 חזרה ארצה והיא פסלת
בעלת שם״ ,עד כאן ציטוט ממבוא ל־ !
ספר המביא את צילומי עבודותיה.
לומר בתיה לישנסקי ו־תולדות היישוב
העיברי בנשימה אחת אין זו הגזמה: בימיה
הרבים והמעטים (עד היום התנוחה
האופיינית לגברת קטנת־הקומה היא אישם
במרומי פסל ענק כשהיא נתלית ב־פיגום
ומפיחה חיים בגבם ביד איתנה),
עשתה עשרות רבות של פורטרטים ודמויות,
וכמות ניכבדה של אנדרטאות: בבית־קשת
— חומה וקבוצת לוחמים, בחולדה
— עובדי אדמה ראשונים, בכפר־סבא —
הורה, בכפר־יהושע גוש על פי התהום
ודמויות מזנקות מתוכו ובעינת — ביטוי
לסבל היישוב במלחמת העולם הראשונה.
אבל מי שלא יודע מד, ארוכה הדרך
מפסלי עץ קטנטנים לאנדרטאות־ענק, יוכל
לראות תערוכת — סתיו — של אשד, הנמצאת
בעצם ימי־האביב שלה.
ההקדשה לעמליה, על גבי סיפרה, מזכירה
ספר זכרונות מימי בית־הספר:
אגדות, אגדות, הן באות ומתרחקות לעתים
מאירות מחדש, וזח י§58־,
אך בכך לא תמו ההגדות של עמליה:
אחרי תערוכת בתיה לישנסקי באה בתור
תערוכה מסוג אחר, שעיתונאים בוודאי ילק
ק ו את אצבעותיהם, שכן אחד המציגים
בה הוא עיתונאי, העוסק בצינעד, ברישומים•
עמנואל בר־קדמא, איש ידיעות אחרונות.
יחד עם רישומיו בחרה עמליה להציג
את עבודותיו של שמואל (הידוע כבמאי)
בונים וסגן־אלוף צפריר ענבר, ראש ענף
הווי ובידור בצה״ל.
העולם הזה 1735

מלאתהתחש בו ת ב או ת ם מינויי ם שלח, אשר ב אי ם ל קונצ
ר טי ם כדי ל ר או תמח חד ש ב או פנ ה או לפגוש י די די ם ו תי קי
ם, ה ח לי טהה תז מו רתה פי להר מוני ת שלנו להגי ש ב סי דרת
ה מינויי ם הנו כ חי ת או ס ף של פ רפ ר או ת ק לו ת לעיכול: פ תי ח ה
ה שייכ תכמעטל מו סי קההקלא סי תהקלה (רוסלו ולח״מי-
לה< ,א בל דור שת ביצוע וי ר טו אוזי, א ריו ת מ תו ך או פ רו ת
בביצוע הז מ ר הי ש ר אלי ה מ פו רסם ביו ת ר בעולם, הבס רפאל
א רי ה, ו ל סיו ם י צי ר תו ה ציו רי תוהתוססת של מנו אלדה-
פ אי ה הכובע משולש הקצוות.
מי ש מצפה לערב של בידור ק ל ונעי ם ע תיד לבו א על סי-
פוקו. מ אזיני ם בררנים יו תרע שויי ם כ מו בן ל ת הו ת מדו ע יש
צורך ב מנ צ ח ספרדי כ מו רפאל פריבק דה-בורגוס, ה מ פו רסם
בביצוע י צי רו ת בני ארצו, דוו ק א לביצוע רפרטואר רו סי בחלק
הרא שון של ה קונ צרט. לאאחדיעקםאתהאףלמש מע
רוסלן ולודמילה ה ס סני, שלא לדבר על כך שכאשר
מ לוו ה ה תז מו רתאתא רי ח, מ מ תין ה מנ צחל הו ר או תיו של
הזמר, ו א פי לו רפאל א רי ה, ש הו אבס בעל שם עול מי, אינו
מ סוג ל לז מ ר ולנצח בעת ובעונה אתת.
ל עו מתזאת, החלקה שני באלהצ די קאתהצל חו תיו
ה בינ ל או מיו ת של פריבק דח״בורגוס הנ מנ הלאח רונ ה עם ה כוכ
בי םהמ קו ב לי ם ביו תרב חב רו תהתק לי טי ם. ה מו סי ק ה של
ד ה־ פ אי ה נ הי ר ה לו הי ט ב, הו א מעביד א ת חברי ה תז מו ר ת
כ הוגן, שולט בכל גווני הי צי רה ומק פי ץאתהקהל מן ה מ קו ם.
חבל שלא ני תנ ה לו הז ד מנו ת כז א ת גם לפני ההפסקה.

...וגולדוני כבד
התקנא תיאטרון הבימה בשכנתו הפילהרמונית ורצה, כנראה
גם כן ללבוש בגדים קלים. בחר בשקרן של גולדוני, האיטלקי בן
המאה השמונה־עשרה, המפורסם בקומדיות שלו, והניח שלאחר
דצב־רוח מרומם בהיכל התרבות יבוא העם להתגלגל מצחוק
באולם הקטן.
כתנות טובות בהחלט. ונראה כי הבמאי ראובן (ראדו) מירון,
עולה חדש מרומניה׳ רצה באמת ובתמים להוציא מתחת ידיו
הצגה מצחיקה, המנצלת את שפע התעלולים של גולדוני, אשר
לעג לגינוני חברה, צחק ממאהבים וממוסכמות והצטיין בפריון
עצום של המצאת מצבים קומיים.
כמה תכסיסים שהעלה מירון על הבימה, כמו הצהרת אהבה
באמצעות לב אדום הנשלח על קפיץ מתוח מוכיחים שהוא מכיר
את גולדוני.
אולם מיגלבלות השפה בגדו כנראה בבמאי. יתכן שלא הבין

מירון
״להביא את האמנות לכל מ
קום.״
ובינתיים נושאת עמליה את עיניה
לסיני ומחכה לאדקיי צבאי כדי להעביר

כי התרגום של עדה בן־נחום מחמיץ את הבדיחות המילוליות י
גולדוני האיטלקי ומנסה להמירו בהלצות צבריות כמו: התמזמז
עם מוזה, האציל דון אבוקדו, רוג׳רו בלופרו, וכדומה.
נוסף על כך ,״התברך״ הבמאי בצודת של שחקנים קשי תנו׳
וחסרי הומור ברובם, המתנפלים על המחזה כפילים בחנות חרסי
ומגישים. הצגה מלוטשת״ המזכירה רמה של להקה צבאית.
ב״התאבנות״ מיוחדת במינה מצטיינות שתי יעלות החן, תק;
מור (שהיא אמנם קישוט בימתי נאה) וחנה מילאת־פילצר.
אם אתם בכל זאת רוצים ליהנות ממשהו, תוכלו להתנחם
תפאורה הקלילה של לידיה פינקום־גני ובהופעתם של אברו
תנאי ויהודה אפרוני, היחידים שמוכנים לרמוז מה יכול להי!
מחזה של גולדוני. או אולי מוטב לבקש מן הטלוויזיה שיד
חוזר של משרתם של שני אדוניס בביצוע הפיקולה פקאלה ממילא
אם לראות גולדוני, אז לפחות כמו שצריך.
(לסקרנים: השקרן הוא מהתלה של טעויות המתרחשת לנ
מאתיים שנה בוונציה, על צעיר שקרן המחזר אחרי נערות).

מכת בכורות צעירות
״אס נשחק בסטטיסטיקה נוכל לומר כי התיאטרון הצעיר ו
התיאטרון הייחדי באר? ששבעים וחמישה אחוז מהצגותיו־מקוריות.״
מכריז בגאווה מנהלו של התיאטרון הצעיר, נוב׳
ומפרט את שלוש הבכורות הקרובות שלו:
״תארו לעצמכם שאמא שלכם׳ גברת שפרינצה־בינשטוק מכפ
סבא, מחליטה לברר מה שלום הילד שלה החונה בשפת ה״קאנאל
האם לא די בכך, הרי לשם יורד בדיוק באותו רגע, מפקד
חטיבה החדש. ובאותה שעה ממש, משרת גם אבא שלכם במיל
אים, ודווקא אצלכם׳ביחידה, ולא זו בלבד, אלא שהפקידה היו
דתית מאוהבת בכם מעל ומעבר לכומתה״.
אם אתם יכולים לתאר לכם את כל הבלגן ן ןזה, אז כל הכב
לכס. אבל אם אתס רוצים לדעת איך עושה י את זה סגן ג
ירון, חכו בסבלנות עוד כמה שבועות לבכורת הקומדיה אמי הג
רלית של אלי (גבול האמת) שגיא. הבמאי יואל זילברג, פזמוני

שגיא

גוני

דן אלמגור. משתתפים: גאולה נונק גבי עמרני, יוסף לוי, צבי ירו
ואם אתם רוצים לדעת מי הקצין הבכיר לשעבר אשר בעזרו
ולטובתו מחקה המזינה חמישה מיליון לירות חובות, ומה מסתוז
מאחורי הקצין הנ״ל, פילגשו לשעבר וכמה שערוריות חברתיו
נוספות, הצטיידו במנה נוספת של סבלנות עד אשר יחלו ההצגו
הרשמיות של מי שנכנס לים של יורם מטמור, בבימוי ניקו ניתז
בתפקידים הראשיים: נינט דינר ושמואל וולף.
נאם אתם מעדיפים דווקא להתעופף על כנפי הדמיון בסיפ
על מלן ומלכת העולם התחתון ועל הרופא שבביתו הם מתמקמי!
מצפה לכם מחזהו של אליהו סלונים יחי המלך.
ועוד יש כאלה שמתלוננים כי אין מספיק מחזות מקוריים.

אש על בימת האופרה
״אני מוכן להביא לאולם הקונצרטים את ההופעות המשונות 1
יותר בעולם, אם אמשוך בצורה זו מאזינים נוספים למוסיל
הגלאטית״ אמר אחד המנצחים הצעירים הנמצאים היום באופג
והמנסים להביא לפופולריזציה של השטח בו הם עוסקים.
ברוח זו הביא למשל, זובין מהטה, את הצירצ׳ילים ואת סב
מולכו אל הפילהרמונית, וכנראה באותה רוח נהגה גם הנהל
האופרה קובנט גארדן בלונדון כאשר העלתה את הליצנים ס
ליאונקאבאלו.
עם פתיחת המסך, כאשר נגלה לפני הקהל אוהל הקרקס ש
הבדרנים הנוודים, העומדים במרכז ההצגה, עולה על הבימה בריו)
עב־כרם, השוקל למעלה ממאה קילוגרמים, בשם סיד אמונס. שב
לא הופיע מעולם ברשימת הזמרים המפורסמים, ואין הוא פוצ;
פיו על בימת הקובנט גארדן אלא רק לצורך אחד: הוא בול!
להבות ויורק אותם החוצה, מעשה להטוטים בו התמחה ז
עשרים שנה.
אמונס מוכן להודות שהמוסיקה הקלאסית די מפריעה לו, אב
הכבוד ...זה כבר דבר אחר. הוא לא יכול להרגע מן העובד
שבאחד הערבים, אחרי ביצוע מוצלח ביותר של הלהטוט, זב
אפילו למחיאות כפיים מאופקות .״איזה אנשים נפלאים״ הוו
אומר ,״איזה מקום נפלא, עסק השעשועים הכי גדול שראיתי בחיי.
שלא יקרה לקוגנט־גארדן מה שקרה לאופרה באיסטנבול.

תמונות להצקה באוהל־תרבות, התקוע אישם
בביר־גפגפה. נדבן יהודי תרם את האוהל,
ועמליה, במיסגרת ״להביא את האמנות

לכל מקום,״ התנדבה להטיס את התמונוו
לתלותן ולדאוג שיקויימו תערוכות בנו!
עשרה ימים במדבר.

חושב שמה שהציל אותה היה התינוק
החדש. כולם היו אומרים לה, למה לכם
דווקא את התינוק?׳״

הנושים היו
דופקים בדלת
^ 4ז החליט דודו שהכסף יענה את
הכל. הוא הצליח להתחבב על איזה
אמרגן וזה היה מארגן לו חאלטורות, אפילו
בשביל 50 לירות בערב ״ובלבד״ ,כפי
שהוא מספר ,״שהנושים לא ידפקו בדלת.
שיניחו לאמא לחיות בשקט.״ הוא היה באותה
תקופה כזה תפרן שהיה הולך ברגל
מישוב לישוב, עד שהיה בא איזה טרמפ.
״פשוט לא היתד, לי פרוטה בכיס, הכל
הלך לסילוק החובות.״
מפה ומשם החלו העניינים לזוז ודותן

להתגבר על רגשותיו ובכה בכי חרישי.
במשך שבוע שלם הוא עקב בהתרגשות
אחרי המופעים שהוכיחו לו לאיזה הצלחה
הצליח בנו להגיע.
״פתאום הכל התחיל להיות טוב. רכשתי
דירה בחיפה, שלושה חדרים, עם טלוויזיה,
מיקסר, טלפון, תנור־אפייה,״ סיפר דודו.
כמובן שלא בשביל עצמו. הוא נשאר אופטימי
ואמר לנפשו כי הורים כמו שהם
יכולים להתגרש כך הם יכולים להתאחד
שוב. אולי זכר בסתר־ליבו שגם בימים
הקשים של המאסר היתד, האשד, קשת־היום
מבקרת בקביעות את מי שהיה בעלה.
מה שנשמע כבלתי-אפשרי הפך לאפשרי
וההורים התחתנו שוב ברבנות בלי אורחים
— רק בנוכחות ילדיהם, עברו לגור
בדירה שקנה וריהט עבורם בנם הבכור.
הוא עדיין מלא הערצה לאימו שנתגלתה
כאשד, בעלת שאר־רוח. הגברת דותן שולטת
ב־ 9שפות, אבל אין בכך כדי לגרוע

ההורים הסתבכו והתגרשו. הם נישאו
שוב לפני שבועיים בגלל הצלחת בנם

זוזו

חטסמ
בבטן

ט 0 171[7

וא עמד על הכסה בפרצוף קודר.
ן | ״הכל פרוטקציה בטלוויזיה הישראלית.
הוציאו ממני את המיץ, עד שקיבלתי את
הג׳וב הזה.״
— אתה ג׳וב נתנו לך, דודו, שבועי או
יומי?
— ״יומי כמובן.״
— אנחנו פותחים יום יום את הטלוויזיה
ואף פעם לא ראינו אותך מופיע.״
״כן ראיתם אותי, אבל לא שמתם לב.
התפקיד שלי זה להראות עם העט־מנוצות
את פסוקו של יוס.״
דודו (השמן) דותן מסוגל להמציא הברקות
מתוך השרוול. הצעיר השמנמן, שכוכבו
דרך בלהקוד פיקוד צפון, מתקדם
עתה בצעדים בטוחים לקראת קאריירה
מבטיחה, הוויכוח היחידי המתנהל בין מעריציו.
לגבי עתידו;עוסק בסוגיה, אם יהיה
יעגקל׳ה בן־סירא חדש או ינסה להיכנס
לנעליו של בומבה צוך.
אחד קרדושל

הבכור.
כאשר נולד כפג שקל קילו
ואימו, מאושרת על שנישאר בחיים,
אה לו אפרוח. ד,־ 100 קילוגרמים של
דו כיום הינם רק עדות איזה סוג
מהתלות מתכננת לפעמים אמא־טבע.
אולם דותן־האב, משנקלע לקשיים כלכליים
גוברים והולכים — זה קרה כשנולד
הילד החמישי ודודו עצמו היה על סף
גיוס — הסתבך לחלוטין, שקע עמוקות
בספרי החשבונות ובסופו של דבר שמצא
עצמו מורשע על ספסל הנאשמים בהוצאת
צ׳קים ללא כיסוי בסכומים גדולים.
על אותה תקופה מספר דודו! ״אז ההורים
התגרשו. האמא שהרגישה את עצמה
מרומה, נשארה לפתע בחוסר כל. אני

השמנמן הפך להיות פירמה, הצליח לשפר
במקצת את תקציבו המשפחתי. הוא מעולם
לא שכח את דמות אביו העומד
על דוכן העדים, מנסה ללמד סנגוריה על
עצמו, אינו מוצא הסבר סביר לתלונות
החמורות שהטיחו בו.
הוא גם לא שכח את הביקורים העגומים
בבית־הסוהר. בתחילה לא היו בעיות, אבל
אחר־כך :״אנשים הכירו אותי ונאלצתי
להפסיק עם הביקורים. כי לרבים הרי סיפרתי
שאבא שלי נמצא בחוץ־לארץ״.
בליל ראש־השנה ריצה האב את עונשו
והשתחרר. הדבר הראשון שהוא עשה היד,
לרוץ להופעה של בכורו. הוא לא הצליח
קשיים כלכליים

ולס מי שמככב בימים אלה כמעט
מדי ערב במחזה לילדים דודו השמן, שנכתב
במיוחד עבורו, הסתיר עד לפני
ם;?מן קצר סוד משפחתי שנח על ליבו כמו
ף אניך. יש בזה כנראה משהו, ביגון הב1עמוק
שבמצחיקן כמו ששאול ביבר, ל-
׳^צעבר מפקד ענף הוזי ובידור בצה״ל היי־
׳ 6י־ב להבין כשהקדיש לדולו את הספר
ליצ״ 1אנדתי צרלז^ן ׳מבחוץ למגחן מבפנים.

דודו לא היה מגיע לעולם לפופולאריות
העצימה שלו אלמלא נרדף על־ידי דחף
ז,בלתי־רגיל להצליח בכל מחיר. בגריפת בם-
ז£ים ~,כדי למצוא מרפא לטרגדיה שפקדה

׳את משפחתו.
אביו של דודו- ,מנהל חשבונות במקצו־
־ ^י יליד וינה, משכיל ובעל חוג ידידים
גח* ,:בנה את ביתו בחיפה, שם גם נולדו

1 1 1 11

שוקל כיום דודו דוחן, שנולד
כפג במשקל קילוגרם אחד.

רוו צרחה!

מכשרונותיה כטבחית .״כל להקת
צפון היתר, באה לאכול אצלה. האשד, הזאת
מעולם לא התלוננה״.
אולם את חכמת החיים האמיתית רכש
דודו דותן מקרובי משפחתו .״הקרובים
שלי מעולם לא הופיעו בדירתנו בתקופה
הקשה. עכשיו אני מתחיל לגלות אותם.
הם מקפידים לשלוח פרחים לפרמיירה, שואלים
בביישנות אם אפשר לקבל הזמנות.״
ולחשוב שהאמן הצעיר והמצליח, שהגורל
המר לו, עד שהחליט לחייו אליו
שוב, לא למד מעולם משחק• אבל, כמו
שאמר פעם חכם ס-ני אחד :״החיים הם
בית־הספר הטוב ביותר.״ גם למשחק.

פיקוד

במדינה
דרכי חיים
איש

רז&ערת* ר> 2

הינד יכול לשכור מכונית מ
מחפש
בית
מדי ערב מתרוצץ אדם צעיר בין שני
הקיימים באזור, היא משמו״
בתי־הקפה
השבעה, ומנסה להרוויח כמה לירות כמלצר.
עזרא חנה ( )27 אינו יכול לעבוד באופן
סדיר ככל אדם אחר, מפנישהוא אדם ונוסף וזולה. אחת הריאות שלו פגועה
לכך עבר לו מכבר ניתוח אולקוס שלא
עלה יפה. הוא ממשיך למבול ואינו מתנה
את צרותיו בפני הרבים.
בבית, אם אפשר לקרוא לזה כך, ממתינים
לעזרא חמישה ילדים ואש־ בהריון.
גם האשד, אינה מסוגלת לעבוד. עזרא
חנה מפרנס את משפחתו בקיצבת הסעד
שהוא מקבל מדי חודש בסכום של 149
לירות.
אבל זה עוד לא הכל. בדירתו בת
החדר האחד של עזרא חנה מתגוררות

ר״ ליו
ללא הגבלת קילומטרים
( +תוספת קילומטרים) ,או מ־ 50. -ל״י ליום ללא
הגבלת קילומטרים.

בבואן למשרדנו הבא עימד תלוש זה, המקנה חסכון של
— 18ל״י באם תשכור מכונית למעלה מ־ 3ימים.

סיי ט סיי אינג

רחוב הירקון - 81 תל־ אבי! \1 -ל 56248

׳111111111111

מקלט הטלויזיה
הטוב בעולם!

״101321
ויסקי סקוטי

תמיד טוב,
ת מיד מעו 7ה

|ג ם טרנזיסטורים, ר שמי-קול
ומער כו תןק-ן ן! סטויו
תכשירי לנקוי ולצביעת
נעלי זננש בגווני שוני

מעולי ם מיוצרים י

2א1£ז 10־8עגוו 111 50
״יוש״,יבוא ושיווק בע׳מ
רח׳ דיזנגוף 269ת׳א
טלפון 4466 11 :

ח שוב ל עו לי םחד שי ם:
הספקהבמ הי רו ת
מיר בי ת וללא מכס.
הסוכן הבלעדי:כינ1ריבעיים

א14א 0ז\£1א
י בו אוהפצר :.איריסקה בט־־מ.
ת ל־ א בי ב

ת. ד29336 .

הספר הראשון והיחיד בארץ *וכולו *בדיו*
ילדי משפחת הנה באזור

נפשות

בחדר

אחד

עוד נפשות: הוריו ואחותו נעמי (,)30
גרושה שהביאה עמה אליו את שלושת
ילדיה.
הברז ממנו שותים כל בני המשפחה
נמצא ליד ביוב פתוח. בכניסה לבית
שוכנת אורוות סוסים. הצחנה והזוהמה
ממלאים את הכל. סכנת־מגיפה אורבת על
כל צעד ושעל.
אזהרה או השדמה. לפני מספד
חודשים פנה עזרא חנה למשרד ראש־הממשלה,
ביקש עצה מה לעשות ואל מי
עליו לפנות כדי למצוא פתרון למצוקת
הדיור שלו.
באחד הימים עלץ ליבו כשיקבל מכתב
ממשרד ראש־הממשלה. אולם כשקרא את
תוכן המכתב שוב חשכו פניו. המכתב
היפנה אותו למשרד־השיכון. הלך עזרא
למשרד־ד,שיכון ושם ביקשו ממנו סכום
של 6000 לירות כדי לסדר עבורו ועבור
משפחתו דירה.
״ועשר לירות יש לי לתת לכם?״ נדהם
עזרא ,״אין לי פרוטה בכיס.״ ביקשו
ממנו שיביא ערבים להלוואה בנקאית.
פרץ עזרא בצחוק .״מי יחתום לי בבנק
ערבות על הלוואה של 6000 לירות כשכולם
יודעים שאני לא עובד ולא יהיה
לי מאיפה להחזיר את הכסף הזה?״
לפני חודש כתב עזרא חנה מכתב שני
למשרד ראש־הממשלה. ביקש הפעם עזרה
ממשית ולא עצות. התשובה, משום, מה,
מתמהמהת לבוא .״צריכים לעזור לנו מהר,״
אמר עזרא,״ אם לא — אנחנו נמות כולנו.״
ואי אפשר היה לדעת אם דבריו הם אזהרה
או השלמה עם הגורל.
העולם הזה 1735

אהבה

בשניים

ן 1נ 1

זוג מורים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים א ת הכל
אודות. איך לעשות אהבה״ .הספר שזכה להצלחה חסר ת תקדים ( מאו ת אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארח״ב־כריכה
מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2.ו ל״י בלבד
הספר שאץ צורך להתבייש בו או להסתירו.
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
יתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
תסיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־חמיטות של כל זוג נשוי

גזור ושלח
הזמנה /חצחרח
לכבוד
״אלנית״ ,חובאח־לאור ת.ר ,3314* .תל״אבינ.
נא לסלוח אלי גרואר חוזר את הסבר
״ אהבהב שניי ם ״ .ר״ב שיק מס
על בנק --ע ל סך — 12.ל״י בלגד.
אני מבחיר בזח • אני מעל מל •.1
ס ם --גיל --
חתי מת-
כ תונ ת-

קולנוע התעוררות הכוח האדום
הלוחם האחרון (אופיר,
תל-אביב, ארצו ת־הברי ת) — אנ־טוני
(״זו רבה״) קווין, ב שמור ת
אינ די אני ם עלובה אי־ שם במערב א ר צו ת־ הב רי ת, מנ ס ה
לעורר אתהמ צפון ה א דו ם הרדו ם של בני ה מ קו ם.
קוויו, ה מגל ם אינ די אני ש הי ה פעם סמל בצבא ארצות-
הברית, ו אינו יכול ל סבול א ת הז לזול והעוני שה ם מנ ת
חלקם של בני הכפר, מנ סהל קו מ ם או ת ם נגד ס לי ל ת דרך
רחבת ידיי ם, הצריכה לעבור ב שי טחם, כ ש הו א משלב
בתנועות ה ה תנג דו ת מעשי ח בל ה קו מיי םכה רי ס ת דחפור,
עם מבצע יחסי״ ציבור שבו מספ רי ם ל עי תונו ת כיצד רודפים
א ת שארית ה פ לי ט ה של העםה אינ די אני ה לו ח ם.
הסרט עצמו מוזר ל מדי. בכל מ ה שקשור ל טי פו סי ם,
אווי ר ה או הבר קו ת רגעיות, ממלאהבמ אי ק א רו ל (״ האדם
ה שלי שי״) ריד הי טבאתתפ קידו. הו א מנצל א ת הנופך
ה מיו ח ד שבד מויות העמ מיו ת ונעזר בשח קני ם מוכ שרים
כמו וי ק טו ר ג׳ורי, ה מגל ם אינ די אני חסר שיניים המבלה
א ת כל י מיו ב ק רי א ת חוזי ם ע תי קי ם בין הצבא האמ רי ק אי
ל מנ היגי ם א דו מי עור, ו מו צאבהם שפע של ס עיפי ם שלא
קוי מו מעולם. ס צינו תאח דו ת, כ מו ה בי קו ר של חבור ת
ה אינ די אני ם בבי ת זונו ת, והקרב הגדול בין אחתמ הן
(שלי וינטרס) ל קוויו ה ש תוי, ע שויות ב הו מו ר וברגש.
ל עו מתזאת, גם הבמ אי וגם התס רי ט אי חו ש שים לגנות
בגלוי אתה קי פו חהח מו ר של ה אינ די אני םבא רצו ת־ הב רי ת,
תדריך בטדוויזיה
ה מו ר ד (יום ד׳ ,8.20 ,אנגליה) —

האם יש לפתור את המרד האירי בדרכי
שלום או בכה הזרוע? סרט מלודרמתי המטפל
בצד הריגשי יותר מאשר בצד הפוליטי
של הבעייה, עם דירק בוגארד וג׳ון מילט
בתפקידים הראשיים.

תל־אכיב
וודסטולן (אסתר, ארצות־הברית)

\2ורן גגעבורם־ — בי\2ור בבית־וונגת
ובכל פעם שנד מה כ אי לו עו מ די ם להציג ה תנג שו ת של
ממ ש בין שני ה צדדי ם, משתמ טי ם עושי הסרטממ שי מ ה זו
ב ב די ח ה נו ספ ת. ב סופו של דבר אי אפשר אפילו לדע ת
א ם הי חסל אינ די אני ם הו א חיו בי ומלגלג למחצה, והסרט
נותר כז קן נ טול שיניים. א פי לו הופע תו ה תו ססת, כרגיל,
של אנ טוני קווין אינ ה י כו להלהס תי ר עובדה פ שו ט ה זו.

הנואף
המ שעמם
רספוטין ( מ ק סי ם, תל־אביב,
צרפת) — כל מי שמלקלקאת
שפתיו בציפיה ל או רגיו ת רבות
היקף, לנערות עירומות, ל ס טיו ת מיניו ת ול שאר מעשי
הזי מ ה של הכו מר ה רו סי הידוע ל שי מצה, שעל שמו נקרא
סרט ז ה, מו ט ב שיישב בבי ת וי קראאת ״ פ אני הי ל״ .כי
רוברט חו סיין, השח קן שהפך ב מ אי, מנ סהכ אן להגי ש
גירסה רצינית, מ ע מי קהוש קול ה על מצבה של רו סי ה
על סף מ ה פי כ ת או ק טו ב ר ועל ת פ קי דו של ר ס פו טין.
הסרטמ בו ס ס על זכרונו תיו של הנ סי ך יו סו פו ב, אשר
רצח אתרס פו טין, נמלטמ רו סי ה בז מן המה פי כ ה ונפטר
לא מכבר בפריס. הנ סיך, כפי ש הו א מ תו ארבסרט, הי ה
מין יצור נשי, אי ס טני ס, רכרוכי, שה צליח להתקרב לכומר
ה הו לל רק בגלל נ טיו תיו ה הו מו ס ק סו א ליו ת של זההא חיין׳
הרג או תו מ תו ך הכרה פו לי טי ת שה תעוררה בו
למראהההשפעה של הכו מר על הנ שי םהק רו בו ת אליו.
או לי יש י סו ד לפרשנות זו של הסרט, א ך אין כל סי ב ה
מדו ע מוגש ה סי פו ר, בצורה כהמשעממת, מבלי לנ סו ת
ולעמוד על ה סי בו ת לה שפעתו של ר ס פו טין, או לתאר
מ צ בי ם פו לי טיי ם. כל מ ה שמוגש לקהל, ז הו טור רכילות
הפרטי של הנ סיך יו סו פו ב, אשר לא התברך א פי לו ב מנ ת
פלפל, כנראה מ שו ם שעושי הסרט רצו ל הי שאר רציניים.
ק שה ל מ צו א א פילו נ קו ד ת אור אחתבסרט. פיטר

— פסטיבל ה״פופ״ הענק כפי שנראה בעיני
במאי־צלם, שהדגיש את המגמות הפוליטיות
של חצי מליון בני נוער אשר באו למקום
להתיחד עם אליליהם. מעניין.
* * והיה אם גת, אנגליה) — מרד
הנעורים בפנימיה בריטית, משמש בידי הבמאי
לינדזיי אנדרסון חומר דמיוני למחצה
לתאור מלחמת הדורות בימינו. סרקסטי ומו־גזם
בכונה תחילה__ .

נשים אוהבות

(סטודיו, אנ
גליה)
— ספרו של ד.ה. לורנס על חיפוש
השלמות בחיים ובאהבה, מובא לבד בחוש
אמנותי רב ובעזרת צילום ומשחק
(בעיקר של אוליבר ריד וגלנקה ג׳קסון)
נהדר.
!•׳ המושחת (דקל, איטליה) — אחד
המערבונים הגרועים ביותר שנעשו באיטליה.
משחק, צילום ובימוי מתחת לכל
ביקורת. שומר נפשו ירחק.

חיפה
אשת הכדגד

(טצמון,

איט-

ליה) — סרט אמיץ ויוצא דופן על פעולתה
של המאפיה באיטליה, מבוים היטב
ע״י דמיאנו דמיאני ומשוחק כהוגן בידי
פרנקו נרו וקלודיה קרדינלה. מומלץ.

ירושלים
** כיי כיי כרכרה (חן, ציפת)
— סרט מתח המצטיין יותר כתפאורות ובמוסיקה,
מאשר במקוריות הסיפור. הבמאי
מישל (בנז׳מין) דביל.
כוכבים שועלים קטנים
גרבו פרובה כרגזפוט־ין
מ ק אנ רי ב ד מו ת הנ סי ך הצעיר מתקשהמאדלהח לי ט
(אולי בגלל התס רי ט) מהב דיו ק הי ח סי ם שלו עם ר ס פו טין.
גרט פרובה, בתפ קי ד הרא שי, מ ת אי םמב חינ ה גופני ת לתפ קי
ד אבל אינו מ קנ הלד מו ת שום מי מדאחר פרט לגודל
פי סי ומבטמ איי ם. הנחמה הי חי ד ה: הסרט די קצר.

בריג׳יט בארדו וז׳אק שאריה, בעלה לשעבר,
הופיעו שוב יחד בפאריס. וראו זה
פלא, כל שופרות הפירסומת והרכילות, העוקבים
אחרי כל נשימה של ב.ב ,.לא התרגשו
הפעם ולא יצאו בכותרות גדולות.
הסיבה לכך פשוטה: בארדו ושאריה, הם
חברי־אגודת־צער־בעלי־חיים והם פתחו לאחרונה
במבצע מיוחד להגנת ...השועל.
מי אמר שאין בעולם בעיות?

מי קטן, ידידי?
ג׳יין בירקין, כוכבת משנה של ״הריבה״
וידידתו המפורסמת של הזמר־מלחין־משורר־שחקן
סרג׳ גנסבורג עמו התיחדה אפילו
לפני המיקרופונים, בגדה לאחרונה בבן זו־גה.
ליתר דיוק, מדובר בבגידה ״אמנותית״.
ג׳יין הקליטה פזמון בשם ־ קטן מדי, ידידי
עם זמר צעיר בשם ג׳יל מארשל. רכלנים
בפריז טוענים שמארשל תפס את המקום
לצידה של ג׳יין משום ששם השיר אינו
הולם כלל וכלל את סרג׳ המפורסם.

האלמנה שלא
התאל מנ ה
אלמנה מזהב (ארמון־דוד,
תל-אביב, צרפת) — מי של או די-
אר, התס רי ט אי שהכין בז מנו א ת
כל ניבולי הפהה שנונים לסר טי ם של ז׳ אן גאבן, ה ח לי ט
שחבל להפ קי דאתהבר קו תיו הל שוניו ת בידי ב מ אי ם א חרים
והח לי ט לע שות בעצמו ס ר טי ם. א ם מי ש הו ז קוג
ל הו כחה חו תכת לכך שלא כל ת ס רי ט אי טוב הו א גג
ב מ אי טוב, ילך ל ר או תאת ״ א ל מנ ה מז ה ב״.
כל ה עניו ה ת חי ל בכך שדוד עשיר מו תי ר ירו שת-ענק
ל א חייני תו ב תנ אי שזו תתאל מן מ ב עלה, ה פ סל, תוך
ה חוד ש הקרוב. אםל או, יעבור הכסף כולו לאירגון
ה בינ ל או מי של ״ בני -ציון״ (וכאן ה מ קו ם בו י חו ש כל
י הו די בעל הכ רה במ שב־רוח אנ טי ש מי קמעה) .מ ה יש
לעשות כדי ש הכ סףלא יפול בידי בעלי ה פי או ת, ו ה או ש ר
המשפח תי של הפסל לא יופר 2זאתמש תדל או די א ר
״ לספרבסרטהמ פליג ב שורה א רו כהומ עיי פתמאד של
ב די חו ת מילוליו ת, סו ט ה מן הנו שא לכל ה כיווני ם ה אפ-
* ש ריי ם ו מנ סהל היו ת בצורה ב ל תי י עי להבהחלט, ס א טירה
על ס ר טי פשע, על ס ר טי או פנ ה, על מלו ד ר מו ת, על
א מנו ת וכו׳ .נר אה כי בכל פעם שצץ ב מו חו של או די א ר
רעיון להברקה, הו א מיד מ כני ס או תהלסרט. אםהה בר
קה מ ת אי מ ה לרוצח, הו א מ כני ס ל סיפו ר רוצח, ואם
ההברקה הו למת מב קר א מנו ת, נכנ סלעסק גם מבקר
א מנו ת. בסופו של דבר מתקבלסלט עצום ונוראי, ה מ עייף
ומבלבל אתה צופ ה על אף ה צבעוניו ת הרבה של

הנסיכה מסרבת להתפשט

נזרנוייוז וריש — ירושת־ נרב\2
ה צי לו מי ם, ועל אףמשחקםהק לי ל של קלוד ריש ו מי של
(״ אנג׳לי ק״) מ ר סיי ה.
א מנ ם הפלפל ה או די א רי מעורר פה ו שם גלי צ חו ק (כל
ימי שנרצח ב ס בי בו ת די ר ת הזוג, הופך מיד, בציפוי גבס,
־ לפסל בגלריה של ה או מן) ו ה די א לוגי ם ה בל תי ני תני ם לתר-
^׳גום ע שויים לשעשע, לע תי ם, א ת דוברי הצ רפ תי ת, א בל
־׳מוטב הי ה אי לו המ שיך או די ארלהסתפקבתס רי טי ם.

אירה פירסטנברג, נסיכה גרמנית אשר
עזבה את בעלה כדי להפוך לכוכבת קולנוע,
אינה שבעה נחת ממקצועה החדש.
הנסיכה, אותה אפשר לראות השבוע בסרט
רספוטין המוצג בתל־אביב, כרעיתו של רוצח
הכומר ההולל, אינה מצליחה לקבל
תפקיד לפי רוחה, תפקיד רומנטי גדול שבו
תוכל להוכיח את כשרונותיה הדרמטיים.
לאחרונה הוצע לה להשתתף, לצידה של
מוניקה ויטי, בקומדיה בשם ניני טיראבו־שיד
והנסיכה, שחפצה מאד בתפקיד, נאלצה
לסרב משום שבאחת הסצינות נדרש
ממנו להסתייף עם מוניקה, כשמחצית גופה
העליון חשוף. אמנם גם מתיקה לא
תהיה לבושה יותר, אולם אותה יצלמו מאחור,
ואילו את הנסיכה רצו לצלם ״אן
פס״• מדוע? ״משום שמוניקה כוכבת גדולה
ואילו אני מסבירה הנסיכה, והמבין
יבין. בכל אופן, אין סיכוי לראותה בפעם
זו, מתערטלת בפני המצלמה. אין דבר, אולי
בסרט הבא.
העולם הזה 1755

הענז 1ו ה 711

יותר לגישתה המוזרה של הצנזורה. כאשר
הגיע הסרט הארץ לפני שנה, כבר עוטר
בביקורות נלהבות מכל העולם מגורמים
אשר ראו בו תעודה חשובה במלחמה בסמים•
אבל הצנזורה הפתיעה שוב: היא
סרבה להרשות את הצגתו בטענה ש״הסרט
עשוי להזיק לציבור בדרך שהוא מציג
את בעית הסמים״ .למפיצת הסרט, גברת
הלה סטילר, אשר ביקשה הסבר נוסף לטענה
סתמית זו, התברר באופן בלתי
רשמי, כמובן, שלדעת המועצה לביקורת
סרטים ומחזות, בעיית הסמים בארץ עדיין
אינה חריפה ולכן מוטב להניח לה.

ההחלטה המטומטמת ביותר

מסיבת הסמים

נפי שהיא נראית בסרט ההטפה
נגד השימוש בסמים ״מור״ .המסיבה
נערכת בוילה על חוף אי ביס התיכון, בו מתרחשת עלילת

הסרט כולו. פני המשתתפים במסיבת הסמים מביעים עוגמה
ואטימות יותר מאשר הנאה או התעלמות. בתום המסיבה נאחז סטודנט
שטוף ססיס בטחנת־רוח (למטה) ומעופף עמה תוך איבוד חושים.

כלגברת סטילר היא אשד, עקשנית.
לקחה את הסרט לירושלים הציגה אותו
בפני סטודנטים, מרצים לסוציולוגיה, פסיכיאטרים,
רוקחים, קרימינולוגים, קציני־מבחן
ואנשי קולנוע וביקשה את חוות
דעתם. כולם, ביניהם פרופסור ויניק, היועץ
הממשלתי לעניני סמים, הפסיכיאטר
ד״ר ליאו מילר, הקרימינולוג שמחה לנדאו,
ד״ר הורביץ ממשרד הסעד ועוד אנשי
ציבור מוסמכים בענין, הסכימו פה אחד
שמור אכן מרתיע מפני שימוש בסמים.
הפליאה לעשות הסוציולוגית רבקה בר־יוסף,
אשר טענה אמנם כי הסרט לא מצא
חן בעיניה כסרט אמנותי, אבל לעומת זאת
״החלטת הצנזורה היא מטומטמת.״
אז עלתה בעית מור על שולחן הכנסת,
במסגרח דיון כללי בבעיית הסמים. חבר
הכנסת שוסטאק שאל מדוע אין משתמשים
בסרט כאמצעי תעמולה במסגרת המלחמה
בסמים. תגובת הצנזורה על כך (שוב באופן
בלתי רשמי) היתה, שפוליטיקאים
מוכנים לעשות הכל כדי לראות את תמונתם
בעיתון, וחוץ מזה, כמה שפחות
אנשים יתערבו בעניין, יהיה יותר טוב.
אבל כדי לא להיראות כנראה אדישים
לגמרי, פנו פקחי התרבות הלאומיים שלנו
בהצעה לגברת סטילר :״אנחנו נציג
את הסרט בפני חוגי נוער ונראה מה תהיה
תגובתם״ .כנראה מצפים אנשי הצנזורה
שמיד אחרי שיראו את הסרט ישלפו
הנערים סיגריות ויתחילו לעשן חשיש. ולמי
ימכרו אחר כך כרטיסים לסרט׳ אם
תאושר הצגתו, לאחר שכל המעונינים ראו
אותו בהצגות מיבחן?

י תלמידי תיכון, נער ונערה בני
/א טש־עשרה, טועמים לראשונה חשיש
במסיבה פרטית אצל ידידים. זה מוצא חן
בעיניהם, הם קונים עוד, אחר כך גונבים
עוד. וכשאינם יכולים לגנוב, פושטת הנערה
את בגדיה ושוכבת עם סוחר הסמים
תמורת מנה נוספת של סם. אחר כך, היא
שוכבת עם כל דיכפין כדי לאסוף כסף
למנות נוספות. החשיש מתחלף בהירואין.
אביה המיואש של הנערה רוצח מרצה
לפסיכולוגיה הטוען כי החשיש שונה מן
ההירואץ. אמה המיואשת של הנערה מתאבדת
ושני הצעירים שוקעים בסיוטים.
כל זה מתרחש בסרט בשם כאלה הם
יחד עם כמה סצינות עירום הגונות, אוננות
בפרהסיה, סטריפ־טיז נועז וכדומה.
הסרט הוצג בפני הצנזורה, קיבל את אישורה
וזכה אפילו לציון ״חינוכי״ .מאוחר
יותר טענה הצנזורה להגנתה שלא ראתה
את הקטעים הנועזים, ולכן אישרה.
העובדה שכל בעית הסמים הוצגה כאן
בצורה מעוזתת, שאיש לא טרח להסביר את
ההבדלים בין סם אחד למשנהו, שהתגובות
על הסמים התבלבלו לחלוטין ושלאחר מנת
הירואין עוברים המתמכרים לסם סיוטים
של אל.אס.די. ושהגישה הכללית של הסרט
היא מין הטפת מוסר צדקנית המזכירה
את סרטי המין הגרמניים (.המראים סצינות
חצי פורנוגרפיות במסווה של הסברים רפואיים)
— כל זה לא הפריע כנראה לאיש
מן הצנזורה.

07701 #70010/7

?עזאזל ההגיון
עומתזאת, סרט אחד המתאר קשר
/מוזר בין סטודנט גרמני לבין נערה אמריקאית,
השוקעים יחד בעולם הסמים, עוברים
את כל שבעת מדורי הגיהינום בצורה
המזודיעה ביותר תחת השפעת הסמים השונים,
ומסתיים בכך שגיבורו מת מוות
עלוב יותר מזה של כלב שוטה — סרט
זה, מור (עוד) נאסר. מדוע?
אולי משום שהוא מתיחם לבעיית הסמים
בקפדנות, מתאר בדיוק את התוצאות המלוות
כל סם ומציג את האופן בו משתמשים
בו באורח כמעט תעודי, שאינו יכול
אלא לעורר חלחלה. אולי משום שהוא
עשוי בסיגנון מודרני המדבר אל לב הנוער
ומסוגל באמת לזעזע אותו ולהציג את הס־

מים באור הרבה פחות זוהר ורומנטי מאשר
בסצינות מסוימות של קאובוי של חצות
או אדם בעקבות גורלו.
ייתכן והסיבה המתקבלת ביותר על הדעת
היא שבמועצה לביקורת מחזות וסרטים
יושבים אנשים התלושים לגמרי מן

המציאות, חיים באולימפוס מסוגר ובתור
״אנשים עליונים״ הדואגים לפקח על התרבות
אותה מספקים לפשוטי העם, הם
קובעים לעצמם בשרירות־לב מה צריך להראות
ומה יש להסתיר, ולעזאזל ההגיון.
פרשת מור היא ההדגמה האופיינית ב
אבל
לצנזורה לא איכפת. היא צריכה
לשמור על המוסר של הנוער, ואין שום
ספק בליבה שאם נוער זה יראה את הסרט
חינם אין כסף בהצגות מיבחן, הוא
יושפע פחות מאשר אילו קנה כרטיס בכסף
מלא. הגיוני, לא כן?

הווה בו-ישוארו אינו הווו 6ל בות״30ו לומד נניח פוט׳ נמו אחיו הנושים שערו
לישראל. המוסדות נמנעים מלטפל בהם, מפקירים אותם רחופח ועב ויוצוים

האולם גדהווח

ה 1 11 אלה הס השיכונים אליהם הוכנסו ״בני־ישראל השחורים״ ,שעלו לארץ
31111111 ביוזמתם הפרטית, הביכו את המוסדות והשלטונות, שלא יכלו לגרשם,
קיוו כי העולים יעזבו מרצונם את הארץ, אחרי שלא ייקלטו בה. להפתעת הכל,
שוררים יחסים מצויינים בין העולים הכושים לבין שכניהם הלבנים בדימונה.

.£נ חנו דל, החלוצים, בעקבותינו
1י \ £י ע לו עוד לארץ 200 אלף כושים!״
בך הכריזו מאה הכושים שהדהימו את ממי
שלת־ישראל והסוכנות היהודית, כאשר ירדו
יום אחד, בחודש ינואר השנה, בנמל־ד,תעופה
של לוד מהמטוס שהביאם מליבריה. הם
הודיעו כי באו לארץ כעולים. הם אומנם
אינם יהודים, לפי ההלכה היהודית, אולם
הם רואים את עצמם כאלה.
״חזרנו לארץ מולדתנו,״ אמרו הכושים
גבוהי־הקומה, המשתייכים לתנועת הלאום
של ישראל, שקמה בין הכושים באמריקה.
ממשלת־ישראל נמצאה אז במצב מביך
ביותר. היא לא יכלה להרשות לעצמה לשלוח
את הכושים חזרה לליבריה כלעומת שבאו.
הדבר היה מעורר סערה בינלאומית, מוליד
בהכרח האשמות כי ישראל היא מדינה גזענית
שאינה מוכנה לקלוט כושים יהודיים
בגלל צבע עורם.
מצד שני לא יכלה הממשלה להכיר בכושים
העולים כיהודים, שכן הדבר היה
גורר מיד משבר עם הדתיים במדינה. כדי
למנוע שערוריה נמצאה אז פשרה. שר הקליטה
דאז, יגאל אלון ושר הפנים המנוח,
משה חיים שפירא, הסכימו ביניהם שלא
להעניק לבני־ישראל השחורים כל מעמד רשמי.
הם לא הוכרו לא כעולים ולא כתיירים

אלא כתושבים ארעיים, עד שתימצא עבורם
הגדרה מתאימה, שכן חוק השבות אינו
חל עליהם.
למרות שלא הגיעו לארץ לפי חוק השבות
היהודי הוציא משרו־הקליטה עבור 35
משפחות העולים השחורים ״כרטיס כפול״,
שהיקנה להם את הזכויות היסודיות שמקבל
כל עולה. הם הצליחו לקבל שיכון בדימונה,
הובטחו להם זכות עבודה, טיפול רפואי,
חינוך לילדים ושירותים נוספים שיאפשרו
את קליטתם.
נראה שהנוגעים בדבר הניחו כי עלייתם
הספונטאנית של בני־ישראל השחורים היא
אפיזודה חולפת: הם לא ייקלטו בארץ כשם
שלא נקלטו בליבריה, לשם היגרו מארצות־הברית.
המציאות, כך סברו האחראים
כנראה, תלמד אותם לקח. הם לא ישתלבו
בחיים החברתיים ומימלא יבקשו במוקדם
או במאוחר לצאת מהארץ.
באה המציאות וטפחה דווקא על פניהם
של רוקמי האשליות. העולים השחורים נקלטו
בצורה יוצאת מהכלל. הם הסתדרו
בעבודה, ביתן שהם חרוצים. ילדיהם הצליחו
בלימודים, דוברים כבר היום עברית שוטפת.
תושבי דימונה קלטו אותם ללא כל אפליה.
בתום שנה לעלייתם מרגישים העולים השחורים
כאזרחי ישראל לכל דבר.

הבעיות התחילו להתעורר כשהתברר שהצהרתם
בדבר 200 אלף העולים השחורים
הנוספים, שיבואו בעקבותיהם, לא היתה הג־זמר.
כלל וכלל. עלייתם לא היתר, מקרה
יוצא־דופן. אחיהם המשתייכים לתנועת הלא
0 ,של ישראל, מתכוננים לבוא בעקבותיהם
אחרי ששמעו על הצורה הנפלאה
בה נקלטו. חלק מהם נמצאים בדרן. חלק
מהם כבר הגיעו לישראל, לפני חודשיים.

תנאי מצוקה
ומחסור
** לייתה שד הקבוצה השניה של
2 /בני־ישראל השחורים לא לוותה כבר ב־אותה
פירסומת רעשנית לה זכתה קבוצת
העולים הראשונה 12 .המשפחות וחמשת
הרווקים שהגיעו בקבוצה זו, נשלחו מיד
אחרי רדתם מהמטוס בנמל־התעופה של לוד
לדימונה.
הם אומנם קיבלו דירות זמניות במרכז
הקליטה של דימונה, אולם לגביהם כבר לא
הופעל אותו הסדר ביניהם שהופעל לגבי
הקבוצה הראשונה. הם לא הוכרו אפילו כתושבים
ארעיים. מבחינה חוקית הם נמצאים
בארץ כתיירים בלבד, למרות שהצהירו
במפורש ברותם מהמטוס כי באו להשתקע
כאן.
משרד־הקליטה גם לא הוציא לאנשי קבוצה
זו ״כרטיס טיפול״ המקנה להם זכויות
של עולים. כתוצאה מכך מסתובבים 24 ילדי
הקבוצה השניה במרכז הקליטה. מבלי שיוכלו
ללמוד בבתי־ספר או בגני־ילדים. כשמישהו
מהם נזקק לטיפול רפואי הוא נאלץ
לפנות לרופא פרטי לחפש מקרות מימון
לתשלום עבור הטיפול. רק שמונת התינוקות
שנולדו חון חודשיים למשפחות העולים
השחורים מקבלים טיפול חינם הודות
לרוח ההתנדבות של אחיות טיפת־חלב של
משרד־הבריאות, המתעלמות מהחוק האוסר
עליהם לתת טיפול למי שאינם עולים או
אזרחים.
אולם אלה הן בעיות משניות. הבעיה העיקרית
היא: הקבוצה השניה של העולים
השחורים נמצאת על סף הרעב. אף אחד
מאנשיה אינו מקבל עבודה, כיוון שאיש אינו
מוכן להסתכן בעבירה על החוק ולתת עבודה
למי שאינו מצוייד ב״כרטיס טיפול״ של

המנהיג ומשפחתו
״העולים

השחורים״,

שהגיעו

דוד בן־ישראל ואשתו, הם
מראשי הקבוצה החדשה של
במפתיע לארץ. בניגוד לקבוצת

יגיעו קבוצות נוספות של עולים שחורים,
שלפי הידיעות נמצאות כבר בדרן.
דוד בן־ישראל ( )32 נשוי ואב לארבעה
ילדים, הוא מנהיגה של קבוצת
העולים השניה שהגיעה לפני חודשיים לדימונה.

סוף השנה הבאר״״ אומר דוד הלבוש
בכותנת לבנה ועליה מגן־דוד ,״יגיעו עוד
200 משפחות. הקהילה שלנו תהיה אז בת
אלף נפשות. אבל זאת רק ההתחלה. אחרינו

!ימונו הרכילות

בלב השיכון שלהם בדימונה, המכונה בפי תושבי
המקום ״הארלם״ ,נפגשות נשות ״העולים השחורים״,
לשיחת רכילות. החצר שבלב השיכון משמש מקום מיפגש חברתי למשתכנים החדשים.

משרד הקליטה. כמה ממשפחות אלה, שכילו
כבר את האמצעים הכספיים שהביאו עמם
בעלייתם לארץ, נמצאות בתנאים של מצוקה
ומחסור. לוליא סיועם של העולים השחורים,
שהגיעו לפני שנה והתומכים בכספם
באחיהם, הם היו נשארים ללא פת לחם.

״אלוהים
ציווה עלינו!״
לא שמצב 1ה אינו יכול להימשך ל־
^ אורך ימים. משפחות הכושים שכבר
נקלטו, הן משפחות מטופלות בילדים רבים.
הן כורעות תחת נטל הוצאות המזון, ההלבשה
וצרכי החיים היומיומיים. הם יכולים לסייע
רק במעט למשפחות החדשות שהגיעו.
המצב יחמיר בעוד שבועות מספר כאשר

יגיעו עוד רבבות משפחות.
״אין אנחנו מאורגנים. אין אף גוף העומד
מאחורינו ומממן את עלייתנו לארץ הקודש.
הקהילות היהודיות באמריקה אינן
עוזרות לנו לשוב לארץ אבותינו. אבל ישראל
היא הארץ שלנו. כאשר האל מצפה
לנו אנו קמים במקומות מגורינו, מחסלים
את עסקינו, קונים כרטיס טיסה ועולים וזהו

״עוד לא קרה שתעלה משפחה משלנו
לבד. האל הטוב דואג לנו. אנחנו נפגשים
בשדה־התעופה בשיקאגו או במקום אחר, כאילו
נדברנו מראש, למרות שאף משפחה
אינה יודעת על תוכניתה של השניה. כך
אנחנו מגיעים לארץ כמשפחה גדולה אחת,
הממלאת את הצו הקדוש שנתן לנו האלוהים.״
דוד
וחבריו מתעלמים מהעובדה שמשרד־הפנים
האריך את אשרות הכניסה שלהם
1X1

העולים הראשונה שזכתה להיקלט כמו כל העולים האחרים, אין
אנשי הקבוצה החדשה זוכים בכל טיפול, עבודה או חינוך.
והם נאלצים להבטיח את קיומם בשיטת ״עשה זאת במו ידיך״.

לארץ כתיירים לשישה חודשים נוספים בלבד.
כל עוד לא יתן משרד־הפנים את האור
הירוק למשרד הקליטה, לא יוכלו דוד וחבריו
לקבל את הטיפול המינימאלי כפי
שניתן לאחיהם השחורים שעלו שמונה
שבועות לפניהם.
הדרך הפשוטה ביותר העומדת בפני העולים
השחורים כדי להפוך לעולים, היא
לערוך גיור המוני של אנשיהם. אלה שבני־ישראל
השחורים אינם מוכנים אפילו ל
ישראל
השחורים לא הוטבעו חותמות האוסרות
עליהם עבודה בארץ, מקנה להם את
הזכות לחפש ולמצוא תעסוקה לפרנסתם.
אלא שאין זה מענינו של משרד־הפנים אם
המעסיקים מוכנים לתת להם עבודה בהיעדר
״כרטיס טיפול״.
בינתיים נמצאים העולים השחורים על סף
חרפת רעב. ילדיהם אינם זוכים לכל חינוך
מסודר, לומדים בינתיים עברית באולפן ארעי
שהוקם עבורם באחד השיכונים.

..מי רוצה דיוקו של כוש

חורים״ לפני חודשיים. הוא מצייר פורטרטים, מוכר אותם, ומתלונן על פרנסה דלה.

שמוע לעצה מעין זו. לפי הכרתם הם
מייצגים את העברים הקדמוניים שהוגלי
לאפריקה ומבחינה דתית ולאומית הם רואים
את עצמם טהורים ויהודים יותר מכל היהודים
שנאספו בארץ מכל ארצות־תבל עם
מנהגים שונים ומשונים.
עד כה טרם התעוררו כתוצאה מכך בעיות
משפטיות בדיני אישות. אולם כאשר תצוץ
הבעיה הראשונה, היא תגרור התנגשות גלויה
עם הרבנות שלא תהיה מוכנה להכיר בהם
כיהודים. חומר הנפץ המסתתר מאחורי התנגשות
אפשרית כזו הוא עצום.
הממשלה חייבת להחליט
נשי משרד־הפנים טוענים שעצם
העובדה שבדרכוניהם של משפחות בני־

למרבה הפלא הם מגלים עדיין סבלנות,
אם כי המצב הגיע לידי משבר גלוי.
מצב זי -אינו יכול להימשך לאורך זמן.
ממשלת־ישראל לא תוכל להמשיך ולנקוט
מדיניות של בת־יענה לגבי הבעיה. יהיה
עליה להחליט: האם היא מכירה בבני־ישראל
השחורים כעולים לפי חוק השבות הזכאים
לכל הזכויות של עולים חדשים, או שהיא
מסרבת להתיר את עלייתם, למרות שהמציאות
שנוצרה היא חד־משמעית.
במקרה השני יהיה עליהם להבהיר זאת
לקבוצות העולים השחורים שתבואנה עוד
בנמל־ד,תעופה של לוד, ולא לשלוח אותם
לדימונה באשליה שינתן להם להשתקע כאן
התיישבות־של־קבע.
אם א תנקוט ממשלת־ישראל עמדה ברורה
בפרשה זו עלולה להיווצר תוך זמן קצר
הארלם חדשה בדימונה — שכונת עוני של
מובטלים רעבים וממורמרים.

(1)41

ב ב 1.ה ר -

חננה ע 1האד

אחד התפקידים המרכזיים שלנו בכנסת הוא להעלות רעיונות חדשים. לרוב אין רעיונות
אלה מתקבלים בפעם הראשונה, אולם הם ממשיכים לבעבע, ובבוא היום הם צצים מחדש
בצורה שהכנסת מוכנה לקבלה. המכנה המשותף לכל הרעיונות האלה: הגנה על האזרח
מפני שרירות המדינה ושיכלול מנגנון השלטון.
כזה היה רעיון הסעת־חינם של החיילים, שאומץ על־ידי ועדת־הכספים אחרי שלחמנו
עבורו שנים. כזה הוא רעיון הקמת רשות־החופים הארצית, ששר־התיירות אימץ אותו.
השבוע העלינו בכנסת רעיון חשוב עוד יותר: ביטול החוקים הברבריים נגד ההומוסכסואליות,
יחסי־מין בלתי־מקובלים, כשהם נעשים על־ידי מבוגרים, תוך הסכמה ובצינעת
הפרט. כן דרשנו לבטל את החוקים נגד הפלות.
העליתי רעיון זה עוד בימי הראשונים בכנסת הקודמת. הנחתי אותו הצידה, מאחר
שלא הגיעה עיתו. עכשיו העלינו אותו מחדש בהצעת־חוק שנוסחה על־ידי אמנון זכרוני.
יתכן שאין עדיין בכנסת אנשים אמיצים כדי לקבל חוק זה, אבל יש השפעה חינוכית
רבה לעצם ההצעה( .נוסח ההצעה מופיע במקום אחר בגליון זה).
רעיון ישן אחר שלנו עלה אף הוא השבוע.
בכנסת הקודמת הגשנו הצעת־חוק, שנועדה להכריח את המדינה לשלם פיצויים לנאשמים
במישפטים פליליים, שיצאו זכאים בדין. עוזל משווע הוא שאדם שישב במאסר על לא
דבר, שעבר את כל עינויי הדין, לא יקבל שום תמורה כשהוא נמצא זכאי.
המדינה צריכה לשלם בעד שגיאותיה, והדבר יגביר את חוש־האחריות של המישטרה
והתביעה הכללית.
ההצעה שלנו לא הספיקה להגיע לדיון בכנסת הקודמת. בינתיים הגיש בכנסת הנוכחית
ח״כ יורם ארידור הצעה דומה. היא הגיעה לדיון ביום ד׳ שעבר.
שר־המשפטים הציע בראשית דבריו להסיר את ההצעה מסדר־היום, אולם באולם נכחו כמג
איש, רובם אנשי אופוזיציה. היה סיכוי סביר שהצעת־החוק תתקבל.
כשראה זאת מצליף המערך, אץ החוצה כדי לגייס ח״כים נוספים. זרם גדול של חברי־כנסת
זרם מן המיזנון לאולם המליאה. ניגשתי לאחדים מהם, ושאלתי :״איך אתם הולכים
להצביע נגד הצעה כל־כך צודקת?״ ואז נסתבר לי כי אותם חברי־כנסת כלל לא ידעו מה
עומד לדיון! פשוט קראו להם להצביע.
בינתיים קרה משהו מפתיע. תוך כדי חילופי־דברים איתנו, וכמה שאלות ותשובות,
השתכנע שר־המשפטים בעצמו שכדאי להעביר את ההצעה לוועדה, לדיון מוקדם.
ן ,׳4/114
ממקומו ן
׳ מ כנשוך־נחש, עלה
הוא קפץ
אז התפרץ בזעם יו״ר הקואליציה, משה ברעם,
לדוכן ודרש להסיר את ההצעה מסדר־היום.
נוצר מצב מביך, כי חברי המערך לא ידעו איך
להצביע — בעד הצעת השר שלהם, או בעד הצעת
היו״ר שלהם. מה גם שהצלחתי לשכנע אחדים מהם
שההצעה היא באמת טובה.
הפתרון: דחו את ההצבעה כולה.

הוא, כי מסרבים לגיירו עקב חוות־דעת
כנ״ל?
( )7האם ניתן להשיג או לערער בפני
בתי־הדין המגיירים על חוות־דעת כנ״ל?
תשובת שר־הדתות ז. ורהפטיג:
לשאלה — 1חוזת־דעת ניתנת מטעם
משטרת ישראל בדבר עברו הפלילי, ומטעם
שירותי־ביטחון־כללי אם הוא מהווה סיכון
לביטחון המדינה.
לשאלה — 2היוזמה באה מגורמי
הביטחון.
לשאלות - 5 , 4 ,3כן.
לשאלה — 6לפעמים.

לשאלה - 7לא.

היו״ר ר. ברקת: רשות הדיבור ל־חבר־הכנסת
אבנרי, לשאלה נוספת.
אורי אמרי: אולי כבוד השר יוכל
להסביר לכנסת מה הקשר בין אמונתו הדתית
של אדם, לבין עברו הפלילי או
הבעיות הביטחוניות?
שר הדתות ז. ורהפטיג: כשעומדים
לגייר — הבעייה הראשונה היא אם
המועמד הוא אדם הגון, ואם אפשר להתייחס
ברצינות להודעותיו שהוא רוצה בכנות
לקבל עליו את דת ישראל.
אם אדם הוא פושע או בעל עבר פלילי,
השאלה היא אם צריך להזדקק לכך, ואם
אפשר להאמין למה שהוא מצהיר.

אורי א מרי: כבוד היושבת־ראש,
אני רוצה להציע — אם יורשה לי — שנשיאות
הכנסת תטול לידיה את היוזמה
להנהיג כלל אלמנטרי של כיבוד הדדי בכנסת:
שאנשים המשתתפים בדיון על נושא
מסויים, יהיו נוכחים בדיון על הנושא

מתחילתו עד סופו כשם שהשר נוכח בו.
אני רוצה להגיב על דבריו של ח״כ הלוי^ ,
וחבל שאינו נוכח כאן.
ישראל קרגמן: יש ועידת חירות.
אורי א מרי ו אנו יודעים שהדבר
קורה גם כשאין ועידות. אם אי־אפשר לפתור
את הבעייה היסודית של הנוכחות
בכנסת, הרי זה עניין של נימוס אלמנטרי
שאדם המחווה דעתו בוויכוח מסויים, יהיה
נוכח גם כאשר חבריו רוצים להגיב
על דבריו. אינני מותח ביקורת אישית על
חבר־הבנסת הלוי, אלא על הנימוסים בבית

בה מ שך לדברים

אורי אבנרי:

בדיון המדיני לפני שבוע, בישיבה קי״ד (עמוד )132 אמר חבר־הכנסת

שמואל תמיר :״לחבר הכנסת אורי אבנרי אני רוצה לומר שכאשר האזנתי פה מפי אדם.
ששלוש וחצי שנים מדקלם על שלום, גילוי
״סקופים״ על פגישת אלון־חוסיין, וכתוצאה
ז 3ק 3 )) 3 § 6ק ;50001 )]111 65) 1010 0 ׳3 )) 6
מכך בא פירסוס בינלאומי, אני, שאינני
0 0 6 100150) 6 ) 100 03100166י 015<]0ק ) 011$,
13031 ) 6 3016 ) 10310ס ס 0ל 1׳116ג 6 ) 0115ק ב
נלהב להסדר עם חוסיין ...זועזעתי עד
1. 0 6 ) 16ו) 6ו 6 )1ת ) 61316) 1׳6 * 6ס]) י > 11016
עומק נפשי.״
0 ) 31(16 3 ?4 . 41)11)1100ק31) 101־ $61י • £111)6
211)110111, (6006 3 * 003 ) )165 • 60£3£6 , ,
1ז_ט 6 6 ) 3011 06 ?4 .סן<! 10ן ס ] )000861116
) 6 15) 361160 11001ס ק 0 6 ) 1. 06101-01, 0 6
0 | 60111] 0 6 ,ין 16 65 0100 ) 16) 5ס 30 !£18ו
6 ) 0 0 6 3 )131) 0זנ 10ק 6 0 )4 )1׳6 1ס3 0 ׳31116
<]01 56 )6 ) 01106 0 3 ) 065 060160 )15 3 0 3618 06 ) 50006 06 0 ) 011.

לאחר מכן ייחס לי חבר־הכנסת תמיר
חבלה בעניין השלום.
לא הייתי מגיב על הערה פולמוסית זי
לולא נאחזה העיתונות הישראלית והבינלאומית
בטענה זו. הגיעו דברים לידי כך
שהועלו האשמות נגדי ונגד יועץ סיעתי,
עורך־הדין אמנון זכרוני, כאילו הדלפנו אח
הפרשה לשבועון האמריקני טייס. שבועונים
צרפתיים חשובים אף ייחסו לי כוונות
גזגן בוע סי״ריאכנופרס׳׳
פוליטיות מרחיקות לכת — דהיינו, שברצוני
לחבל בשלום עם חוסיין, לשם קידום ה׳
ענין הפלסטיני. טייס טען שעשיתי, מה שכביכול עשיתי, כדי לשרת את משה דיין.

אלהכתב תי

חלקי היחידי בפרשה כולה היה באמירת פסוק אחד, אגב אורחא, לאמור :״בינתיים
נתברר לי שבשבוע שעבר סגן־ראש־הממשלה נפגש עם אחת הדמויות המרכזיות במזרח
התיכון, ואני שואל את עצמי...

(קריאות כיגיים מספסלי המעיד)
אליעזר שוסטק: לא אמרת כלום, רק משפט אחד.
היו״ר ש. רוזן: חברי הכנסת, אין מפריעים בז מן מסירת הודעה אישית.
אורי אבנרי: האמינו לי שהייתי רוצה להשיב.
מרדכי סורקים
אורי אכנרי: הרי אני לא רשאי לענות לך, התקנון מונע זאת ממני, אם

כן, למה

אתה שואל 7

ואני שואל את עצמי: אם הוא כשר לנהל מדיניות חוץ וביטחון, בדרג זה, מדוע
אינו כשר לפתוח דיון מדיני בכנסת בשעה זו?״
מרדכי סורקים: מי? חבר־הכנסת תמיר?
אורי אכנרי: אילו היית מקשיב במקום לרעוש, היית יודע על מה מדובר.

יושכ-ראש הכנסת מצא לנכון, לפי כקשת הצנזורה, למחוק פסוק
זה מפרוטוקול הכנסת.

לא הזכרתי את חוסיין מעל דוכן הכנסת, ולא קיימתי שום מגע ישיר או עקיף עם
השבועון טייס בנושא זה, ולולא התערבה הצנזורה, שנתנה לפסוק סתמי משמעות
בינלאומית, סבורני כי לא היה קורה דבר.
לגופו של עניין ברצוני להצהיר, כי אכן אני מעדיף שלום עם העם הפלסטיני על שלום
עם המישטר ההאשמי, והריני משוכנע כי אין ערך בר־קיימא לשלום שלא ישותף בו העם
הפלסטיני בכל שלביו.

שמואל תמיר:

עם מי? עם ערפאת או חבש דוקא?

אורי אכנרי: ברם, אני מעדיף שלום עם כל גוף שהוא, ויהיה זה שלום רופף
וזמני, על מצב של מלחמה.

כרוח זו חייכה תנועתי -כתנועה ראשונה כארץ -את יוזמת־השלום
האמריקאית, גם כשעה שזו התעלמה כליל מקיום העם הפלסטיני.

בבד עם הסכמה זו פעלנו בארץ ובעולם לשילוב הגורם הפלסטיני ביוזמת השלום,
דבר שהתגשם עתה חלקית, עם הכרת הממשלה האמריקאית בצורך בשילוב הפלסטינים
בהסדר־שלום.

עני ! של נימוס
מלחמ תנו נגד ה עו רו תחב רי -ה בנ ס ת
נמ שכת. בשבוע שעבר צי מצמ תי א ת קטע־ה
התקפה, ו תבע תי ל הנ היג כלל־ני מו סין
חדש.
ז ה הי ה אגב ה דיון ב חו ק רישום עבר יינו
ת. רציתי ל ה תיי ח ס לנ או מו ה מ עניין
של ח ״ פ בני מין הלוי מ ח רו ת, שנאם
לפני. אבל הו א לא נכח.

א ח רי שכ מ ה מן ה עי תוני םהח שו בי ם ביו ת ר בעולם יי חסו לי א ת הד לפ ת פגי שת
חו סיין־ א לון, מצא תי לנכון ל מ סו ר הו דעה אי שי ת על כ ן מעל דוכן ה כנ ס ת.
מובן שאי־אפ שר ל מ סו ר הו דעה אי שי ת נגד מהשמתפרסם בעי תונו ת. על כן
ניצלתי פ סו ק בנ או מו של ש מו אל ת מי ר, ב או תו עניין.
לפי ת קנון ה כנ ס ת, יש להגי ש הו דעה אי שי ת מרא ש ליו״ר, ולקראה ללא שינויים.
מ שום כך א סו רלק רו א ק רי או ת־ ביניי ם, מ כיוון ש א סו ר ל מו סרה הו דעהלס טו ת
מן הטכסט הכ תו ב.
או לםכ מו בפע מי ם קו ד מו ת, ל א יכלו ח ב רי-כנ סתמ סויי מי םלהתאפק, והם
שיסעו א ת דברי בלי-הרף.

כרצוני להצהיר כזה כצורה החלטית כי אין שחר לפירסומים אלה.

ה ש״בעוסק בגיור
שאילתה מם׳ — 1343
חבר הכנסת אורי אבנרי שאל את שר ה— דתות ביום
8ביוני 1970 השיב כבוד שרד,דתות
על שאילתה שלי, שמספרה .840
בתשובתו ציין שר־הדתות, כי בתי־הדין
הרבניים מקבלים, תוך כדי הטיפול בבקשת
הגיור — חוות־דעת משרותי־הבטחון,
וכי, לא אירע שגיירו מבקשים שלגביהם
נתקבלה חוזת־דעת שלילית משרותי הביטחון.
הנני מבקש לדעת:
( )1האם חן זת־דעת כנ״ל ניתנת לגבי כל
מבקש, או רק לגבי סוג מסויים של מבקשים?
אם חתת־הדעת מוגבלת — לגבי איזה
סוג של מבקשים היא נדרשת?
( )2האם משרד־הדתות היה זה שיזם את
הצורך לפנות לשרותי־הביטחון, אגב הטי־פול
בבקשת הגיור? אם לא מטעם משרד־הדתות
באה היוזמה — הרי מטעם מי?
( )3האם קיימת הנחייה לפיה אין לגייר
מי שלגביו נתקבלה חוות־דעת שלילית מ־שרותי־הביטחון?

)4האם אירע שסירבו לבקשת גיור בגלל
חוות־דעת כנ״ל?
( )5האם מודיעים למבקשים את סיבת
הסרוב לגיירם?
( )6האם הודיעו אי־פעם למבקש כל ש

הדלראת פגי שת
אדוו״חוס״ן

מכ ת ב

לפיכך אני דוחה את ההאשמה שהועלתה על־ידי חכר־הכנסת תמיר,
ויכול אני לשחרר אותו מן הזעזוע עד עומק נפשו.
ליושב־ראש ה כנ ס ת, והע לי תי ה צעה זו
ר שמית: שיו חל ט על בלל־ של-ני מו סין,
שכל המשתתף בדיון על הצעת״ חו ק מ-
סויי מ ת, או כל נו שא אח ר, י הי ה נוכח
ב או לםהמ לי א ה במ שך כל ה דיון הז ח,
כולל ת שוב ת השר.
ביום ה מצ בהמח פי ר הו א שרבים מ־ח
ב רי־ הכנ ס ת נו א מי םאתנ או מםב דיון
כל שהו, וברד תם מדוכן הנו א מי ם יו צ אי ם
מיי דמה או ל ם, עוברים ל מיזנון או הולכי
ם ה בי ת ה. כ תו צאה מכך קיי מתא-

וי רה ב ל תי-נ עי מ ה של העדר כל דו״ שיח
או רב״שיח. אתה עונה לדבריו של נו א
ם ש אינו נובח, ו שאינו מ ת עניין מ ה
חו ש בי ם שאר ה ח ״ כי ם על דבריו.
ל שיא האב סו ר ד הגיעו הד ברי ם ה שבוע
בדיון על ה ס מי םהמשב רי ם. ח ״ כ יג א ל
הורוביץ (ע ׳מ) ,שנא ם לפני, אמר :״ חבר
ה כנ ס ת אבנרי בוו ד אי יגיד והתפלמס
עם דברים שלא אמר תי. כעבור רבע
שעה, בא שר נשא תי אתנ או מי, ח״ ב
הורוביץ בבר ל א נבח ב אול ם.

מחזמר הפופ
הישראלי הראשון

אדם מת
בבית הסוהר

בל זה למרות שרופא סרטי נכ*
כד מאד הוציא קודם לכן תעודה
כה קכע שהשארותו של איש זה
בכית־הסוהר מסבנת את חייו.

תיאטרון דגן מציג

יש בזה כמובן צד משטרתי, הנוגע לשר־המשטרה,
הממונה על בתי־הסוהר. אני סו־

על הפ רקעמדההצעת־ חו ק צדדי ת:
העלאת אגרו ת־הר שיון של ה רופ אי ם. ה ערנו
על כןכמה הערו ת ט כניו ת, ו אז
הגענו למטר תנו ה עי ק רי ת.
רצינו לנצל אתה הז ד מנו ת כדי לה עלות
ב כנ טתאת שערוריית העציר א לי
א בו ט בול, שנפטר ב בי ת־ ה סו ה ר כנ סי בו
תמח רי דו ת (העול ם הז ה .) 1733

אורי אכנרי: מכיוון שזה החוק הראשון
ששר־הבריאות החדש ויקטור שם״
טוב מביא לכנסת, הייתי רוצה להעלות
נקודה המטרידה אותי מאד,
יש לנו בארץ בתי־סוהר. בבתי הסוהר
יש מה שקרוי ״בתי־חולים.״ אני אומר
״מה שקרוי בתי־חולים,״ כי כבר העיר על
כך מבקר־המדינה שאלה אינם בתי־חולים,
וגם לא חדרי־חולים.

אנשים, הכלואים בבהי-הסוהר
ושאינם יבולים לקבל סעד רפואי
כחוץ -אלא כתנאים מאד מסו*
יימים -מופקרים למעשה מם־
חינה כריאותית.
אני רוצה להזכיר את המיקרה שקרה
בשבוע שעבר, כאשר חולה־לב קשה נפטר
בבית־הסוהר, בעודו במעצר לפני מישפט.
הוא לקה בשני התקפי־לב בבית־הסוהר,
פעמיים הובא לבית־חולים, ופעמיים הוציא
אותו הרופא וטען שאין צורך לאשפזו.

עד שהאיש קיפל התקפת־לב ונפטר
ככית־הסוהר.
לפני פטירתו חיכה ארבע שעות לרפואה,
רפואה שאותה הביא עימו לבית־הסוהר,
אשר נלקחה ממנו והושמה בארון הדר־החולים
של בית־הסוהר. כאשר הוא לקה
בהתקף־הלב, לא הובאה לו הרפואה הזאת
במשך ארבע שעות, וייתכן מאד שזה הגורם
למותו של האיש.

ערב ערב ב8.30-
כ ר טי סי ם

במ שרדים

באלהמברה-יפו

במוצ׳ש ב״ 6.45 יב9.45-
ו ב קו פתה תי א ט רון. ה נ חו ת
״ קסטל ״ ט ל447678 .

ב״כנ ף״

625656

אלי אבוטבול
נה לשר־הבריאות מפני שאני חושב שזה
נוגע גם לו.

ט ר -ה ב רי או ת יכול הי הלט עון כי
העניין אינו עו מד לדיון. או ל ם העדיף
ל ה תיי חסא ליו בכל ה חו מרה:

ויקטור שם־טוב: רשמתי לפני את
הערתו של ח״ב אבנרי בעניין מצב בריאותם
של אסירים בבתי־החולים בבתי־הסוהר.
נתתי את דעתי למיקרה הקונקרטי. אני
יודע שמתנהלת חקירה, ואבקש לראות את
תוצאות החקירה, ובהתאם לכך אולי גם
להחליט מיספר החלטות.

אני חושב ששר הבריאות הוא
שר בל הבריאות, של כל האזרחים,
כולל האזרחים הבלואים ב־בתי־הסוהר.
ובהחלט יש אחריות
לבדוק את העניין.

פרסום בלקין

ל־ד־ם
ס רו ש ת הפשע
ב מי סג רתה דיון בהצעת חו ק ל תי קון
פ קו דתה מי ב חן, הנוגעת לפעולת ק ציני
ה מי ב חן, אמר שלום כ הן א ת הדברי ם
ה ב אי ם:

שלום כהן מה הן מטרותיו של
אותו מיבחן? לפי הערכתי׳ לתפוס את
שור הפשע בקרניו, לצלצל בפעמוני האזעקה
למן העבירה הראשונה, תוך נסיון
למנוע את המשך תהליך הפשע עד לתהום.
זהו שירות הצלה במובן הנעלה ביותר
של המילה.
איך אפשר למדוד את הצלחתו? שכן,
אם ניצלה נפש אחת בישראל מעולם הפשע,
כאילו ניצל עולם ומלואו. אבל בכל
זאת אין מנוס מלמדוד את ההצלחה גם
באמת־המידה של מיספרים, כפי שהם במציאות.
האם מיספר העבריינים הצעירים,
המועדים, החוזרים ומבצעים עבירות ופשעים,
קטן או גדל?
התשובה האומללה ידועה. כבוד השר
עמד על נקודה זאת באומץ ובכנות. ה־מיספר
עולה בהתמדה, לא רק של פושעים
צעירים ״וותיקים״ ,היכולים להיות גם בגיל
14 , 15׳ , 13 החוזרים ומבצעים עבירות,
אלא גם מיספרם של אלה העוברים מעבירה
ראשונה שבפיקוחו של קצין מיבחן,
אל רשימת הפושעים ממש.
חלילה לי להאשים את קציני המיבחן
בהידרדרות זו. אני מכיר את עבודתם
מקרוב, עוד מהיותי כתב בעיתון. הם
עומדים במאמץ ממש בגבורה, נגד נחשול
גואה של פשיעה. נחשול הניזון מן המצב
החברתי, הכלכלי, המוסרי, ואפילו מן המתח
הביטחוני. הם עושים כמיטב יכולתם.
אם אין מאמץ זה מספיק, יכול להיות שאין
די קציני־מיבחן, ואין די מוסדות לנוער.
או אולי יש צורך בשינוי כלשהו
של הגישה, בשיכלול הכלים או הסעד המשפטי.
אני
אישית השתכנעתי שיש צורך חיוני
גם בריענון צמרת השירות הזה. העבריין
הצעיר׳ המגיע בפעם הראשונה לטיפולו
של קצין המיבחן הוא יצור חדש וטרי,
על כל פנים במה שנוגע למוראות הפשע.

קצין המיבחן, ככל שהוא צעיר וטרי, מש,
קיע
יותר את נשמתו וליבו לנער.
ככל שהוא ממשיך בעבודתו, הוא נהיה
אמנם מומחה גדול יותר, אבל מומחה לבעיה,
לנסיבות, מומחה ציני יותר. הנערים׳
דמותם מטשטשת בעיניו. זהו תהליך
טבעי. הייתי מציע ששר הסעד, שהוא
טרי ורענן בתפקידו, ישים אל ליבו את
הצורך בבדיקת שאלה זו, ויבחן אם אין
בצמרת שירות המיבחן קצינים בכירים
כאלה׳ שכבר הגיעו למסקנה העצובה שאדם
לפשע נולד, וזאת מתוך שראו כל
כך הרבה פושעים ופשעים, עד כדי כך
שאין להם כבר זמן להבחין בצד השני
היפה של טבע האדם.

מוי נזשרנז?
סעיף אחר שאני רוצה להתייחם אליו
הוא סעיף .4יסודו של החוק הוא סוציאלי,
ולכן הממונה על ביצועו הוא שר־הסעד.
חוק זה בא לאפשר הטלת תשלום
הוצאות, הכרוכות במילוי התנאים
שנקבעו בצו, הוצאות החזרה למוטב, הוצאות
הכרוכות במעשה ממלכתי של שיקום,
על הוריו של הנער.
אולי זו השפעתו של שר־האוצר. איני
יודע. על כל פנים, זוהי גישה, לצערי,
אנשי־סוציאלית.
שר הסעד מ. חזני: מה עם בני
טובים עבריינים?
שלום כהן: העונש שהוריהם סובלים
— דיו. הטיפול, השיקום, ההחזרה
למוטב — זה עניין שלנו, של הממלכה,
לא של ההורים. כאן יוצא שהם האשמים
בכך שהנער הפך לעבריין. החברה אינה
גורסת כך. אין שום ספק׳ ששום הורה
אינו רוצה, במודע, שבנו יהיה עבריין.
כיוון שרוב הפשיעה, למרבה הצער, באה
מדלת העם, מה יקרה אם בית־המשפט יטיל
על משפחה נזקקת לשלם את ההוצאות?
האם יגדילו אז את המיכסה שמשפחה זו
תקבל ממשרד הסעד? זה נוגד את עצם
רעיון הסעד.
הצעה לפורים

מרצים

מיוחדת סטודנטים

למדו תנ״ך בכתב בביתכם

שוחרי תנ״ר

ללא תש ל ום
בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים
בקורסים המאורגנים מטעם,

כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לוז,ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ך ישלחו אלין
חינם
האסטרולוגית המפורסנות

*טלידה;
* ח1זה את*

צסוגות עתידך

* אהבה * בריאות
* קריירה
* כסף
* יעוץ בבחירת מקצוע
טלפון , 233551 :תל־אביב

סטודיו

למחול וג׳אז
בהדרכת

שמעון לוי
קורסי קיץ החל מ־ 1באוגוסט.
פרטים והרשמה:
טלפון 247480
המנוי קיבל ת
חשבונך,
פרע נא
או תו בחקדם.

.וחה ו שינה טונה
זרו לך ל ה פיג קצה
גהמתח בו אתה
צא, אך כדי להצ־ח
בנ ך תיאלץ ל״
ה טי ב ה
זיצב מו ל
*:ולידה או תו ול א
ו 2במרס ־
:רוח לפ תרונו תזמ 20ב
א פ רי ל
ם. אלתהטט מל״
עזר ב אד ם קרוב א־ך)
וזכור שלא ת מי דאתה הו א ה צוד ק.
ןול הי ט ב בל הצעה ע ס קי ת שתקבל.

כמה מפעילויותין השבוע
תפתענה את הקרובים
אלין, ואפילו את
עצמך. הבטחון העצמי
ממנו אתה נהנה לאח׳

רונה יסייע בידך להתקדם
סוף סוף התקדמות
של ממש בעבודה.
1 21 באפריל ־
אל תהסס לקבל על ע;:0ב
מ אי
צתן אחריות, ולהחליט
תני בו יותר
חלמות חשובות. בת שור
זוך, והיי חביבה כלפיו, זה ישתלם לן.

שוו

דוק הי ט ב כל אינ•
רמציה ה מגי עהל ך, ואלתא מין ב מו
שמועה.
לבל עי מוך על כחה שיפו ט
גל ה אינ טו אי צי ה ש־ך,
ואל תנ תקאת
ז סי ך עם אנ שי ם רק
21ב מ אי ־
20 ביו ני
נלל ש מועו ת שהגיעו
ליך מ מ קו ר אחר.
גישה בלתי צפויה עם י די ד ו תי ק ת-
יא ל חיי ך ענין וה תרג שו ת בסוף השבוע.

!1אוח_1(1

שמור היטב על קור רוחן, למרות ההתרגשות
שתפקוד אותן בראשית השבוע. תוכ־ניותין
תזכינה להנשמה מלאה אם תנהג
כשורה, ואם תתחשב
ברגשותיהם של אלה הקרובים
לן. השבוע הוא
זמן טוב לקנות סוף
סוף חלק מהדברים להם
אתה משתוקק, אך אל
תיחפז בקניותין וחשוב
היטב לפניע שאתה מו23ב
ספטמבר ־
ציא את כספן. בת מא22ב
או ק טו ב ר
זניים — הוא לא בש בילן,
והוא ימשין ל־עשות
לן צרות כל זמן שתסכימי להיפגש
איתו. השתדלי לנתק את מחשבותין ממנו.

מאזניים

שבוע שיגרתי ו אפור צפוי לן, ו תוכל
לשפר א ת מצב רוחך רק בעזרת פעילו שתע
שה לבדך,
יו ת
ג לי שו תפים. נסה לק
רו א ספ רי ם, ללכ ת
לקולנוע, ולצבור לך
שעות שינה, ל הן תז ד
קקב שבועות הבאי
ם. אלתת חי ל הש בוע
שום רומן חד ש,
כי שום דבר טו ב לא
22ב או ק טו ב ר -
22 בנו במבר
יבו א מז ה. תן לאדם
ה קרוב אליןקצתמ נו
ח ה נפשית, הו א ז קו ק לה. ב ת עקרב
— שימי לב גם ל אופי ולא רק ליופי.

ו1קו]

הפסק לנסות להתחבב על כל העולם, והתרכז
יותר באלה הקרובים אלין. חיי החברה
הסוערים שאתה מנהל
לא יביאו לן שום תועלת,
לא במישור ה־עיסקי
ולא באהבה. נסה
להירגע קצת, לשבת בבית,
ללכתלים, ולמצוא
מה הדברים החשובים
לך באמת, הש בוע
הוא זמן אידיאלי
23 בנו במבר ־

20בדצמבר
לעשות בדק בית במל־תחה
שלך. אל תהסס
לקנות דברים נועזים יותר מכרגיל, הדבר
רק יוסיף לתדמית שלן בעיני קרוביך.

1שו1

כדאי שתבדוק אם הצ־לחותין
האחרונות אינן
משמשות נושא לקיד
אה אצל חבריך הטובים.
שמור בינתיים את תוכ־ניותין
בסוד ואל תיתן
לאיש את ההזדמנות לשים
לן רגל. סרטנית
ו 2ביוני -
20 ביו לי
ר אל תקחי דברים יותר מדי ללב. אם לא
וא — אז בוא אחר, ותשכחי אותו אחת
שתיים. בינתיים אל תתני לו לרכב עליך.

:ןזמך עלול להרגיזך
:ראשית השבוע בא-
׳י שותו לבעיות שלן.
הג עימו ב ס בלנו ת ו כור
שגם לו יש א ת
זענינים שלו. חשוב
זיטב לפני שתיכנס
; הו צ או תכס פיו ת ג-
׳ולווי, ואלתבטחב-
זנשים שאינך מכיר
:יטב. מכ ת ב עי ס קי לו אתהמחכהז מן
ב, יגיע השבוע, ויגרום לך ל סי פו ק רב.

התרכז עד כמה שאפשר
בעבודתן, והשתדל
לתקן מחדלים ושגיאות
של העבר. חדש את יחסין
עם אלה האוהבים
אותך, אליהם הת־נהגת
באדישות מזה זמן
רב. כדאי שתשים יותר
: 1 22אוגזסס -
1 22נספסמבר
לב לבת זוגן, וש תתעני
ין לא רק בעצמן אלא
בת בתולה — צפוי לך רומן סוער,
ם בו. בו

<1ימי לב להופעתן, אל תפטפטי יותר מדי.

1111111

ן ני9

מי יודע
לשם שינוי משהו יוצא דופן :״אני חובב
צילום מושבע בעירום,״ כותב 7 7 0
, 185״ואף עשיתי מספר נסיונות בכיוון
זה, באופן פרטי לחלוטין.״ אם את פוזלת
לעבר מקצוע הדוגמנות׳ הרי זה האיש
שלך, לא כן? מה גם שהוא מציין ש״איני
רואה כמטרה סופית את הצילומים, כי
אם את ההיכרות איתך.״ את רואה, ייתן
לעשות מזה כבר עסק, ואפילו רציני מאד!
ומי יודע לאן זה יוביל, נערה 1

מעוניינת בבחור נחמד ונאה?
כל הזכויות שמורות ל 1 8 0 /7 0עם
תוספת של 24 שנים, דירה פרטית והתעניינות
בשירה וקולנוע.
גדול, לאד

משימה אפשרית

דירה פרטית

אין ברירה, בדיוק כמו באיזו תחרות
של, זהה את עצמן׳ ,גם עליין המופיעה

אקזוטי סוף סוף משהו מסעיר באמת! 1 8 1 /7 0
הוא איש הערבה! עובד מכרות הנחושת
בתמנע!
נשמע אקזוטי, נכון? מה גם שמצטרפת
לכל זאת הילת הרכיבה על סוסים בשעות
ליל, ובכלל טיולים במרחבי סיני.
כדי למנוע כל ספקות מצטרפים גם פרטים
פספורטיים יבשים כמו 0 178״מ ועיניים
שחורות, אך מה כל זאת משנה
כשהעלם הוא צבר אמיתי, ואפילו תל־אביבי
לעת מצוא?

כויי־פרחים
בים ולוא
אשר מת״את
הואס
תרצי
שלו, הרי

1 8 2 /7 0אוהב את השחיה
רק בגלל ״הנוף החולי והרן
פורר לרגלי.״ הוא גס אוהב
ירק, הדשאים׳ הצמחים לרוב״.
להתבונן מעט באוסף הבולים
בולי־פרחיס הם שיראו עינייך.
אם שכחתי, אז הוא בן משק. ולא סתם
אחד, אלא כזה שמתעניין בצילום. כל כך
מתעניין ששלוש פטמים הוא חוזר במכתבו
ומבקש •ממן לשלוח לו תמונה.
אז אס את רוצה להצליח אצלו, חייכי
אליו מעל גבי תמונה: זה חשוב מאדון

188/70
כרפודוקציה, להיתגלות ולשלוח את כתובתן,
ל־ 1 8 8 /7 0משימה אפשרית, הייתי
אומרת!
אס היא גם כדאית, זאת אני משאירה

פרטי בהחלט
א׳למנת מש

א ל תקפוץ מעל ה פופיק.
כ ד אי יו ת ר לב
ססאתמה שיש ל ן
מא שר לקחת סי כוני ם
גדולים ובלתי ב טו חי
ם. א ל תי ק ח על
עצמך יו ת ר מא שר יש
בי כו ל תן לבצע. אלת 19ב
פ ב רו א ר -
20במרס
זלזל ב עצו תיו של בן שאתה זוגן, ל מ רו ת
ב טו ח בעליונו תך ה שכלי ת עליו. יש לו
הגיון ישר, ו הו א אינו ני טהלהתלהב
כמוך. ב ת דגי ם — אלתש קיעי א ת כל
לי בן ב רו מן החד ש. זיכרי שאתח שובה
לעצמך יו תרמ מנו, ואלת תי ח סי אליו.

השבוע תזכה בהכנסה כספית בלתי צפויה.
אל תבזבז את הכסף אלא שמור עליו, כי
בעתיד הקרוב תזדקק
לו. המשך לשמור על
שיווי משקלך הנפשי,
ועל התקדמותו האיטית
של הרומן שלן. מכתב
שיגיע אליך יביא עמו
זכרונות לא נעימים מהעבר
הרחוק. אל תניח
לידידים ישנים לסבן את
חיין, ושמור על מרחק
בינן לבינם. בת דלי —
סמכי על בני מזל תאומים, ותשמרי לנפשך
מבני בתולה. השתדלי לשמור על קור רוח,

היא ,170/70 כותבת, כמו שאומרים,
לנער בשבילה:
״סתם יום בהיר עם שמים צלולים —
כשעננה מרחפת מעל והעצים את צילם
משרים עלי...״
״אני כשלעצמי היפה בבנות באיזור תל-
אביב, בעיניה הכחולות, שערה השחור ואפה
הקטן והמולד. הגובה האידיאלי וההליכה
האצילית, אשר עיניים ננעצות בה
כשהיא נראית באחת מסביבות תל־אביב
כמו למשל דיזנגוף, קולנוע ואפילו דיסקוטק.
״אני
אוהבת שהרוח מפזרת שערי בשעת
נטיעה מהירה במכונית פתוחה על פני
הכביש וביחוד בכביש החוף.״
ואם עדיין לא החלטת, אז כדי להסיר
כל פקפוק מלבך, בא הסיום כדלקמן:
״וכפי שלמדני אבי בשיר, :עוד תכר
שירת אהבה /ותצלצל מילה רכה /הן
קרבי שבתה רנה /ובקרבי אש אדירים /
ובליבי שיר השירים.׳״
כאילו שאתה לא אוהב את זה, נער חן?!

חבריך ב מ קו ם העבוד ה מנ סי ם ל שים
ל ן רגל. שים לב לכל מהשאתה או מ ר,
ו אל תבטח באי ש. צפוי
הלןהתקד מו ת
בו לטת בעבודה, והצל
ח תן ת לוי ה ביכול תך
להתחבב על אלה שמ
ת ח תי ך, כי ת הי ה זקו
ק ל מלו א שיתוף ה פעולה
מציד ם. הבצורת
ב חיי ך ה רו מנ טיי ם
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
תימ שך עוד מעט, אך
אל יי או ש — גם ז ה
י ס תד ר. נסה לה ת רכז בינ תיי ם בעבודה,
ונצל א ת הז מן כדי לבססאת מע מדך.

יפהפיה בהגיון

סימה באופן מוחלט. ולא שאין לו זכות
לדרוש זאת ממן. הנ״ל דובר :״אנגלית,
גרמנית, צ׳כית יוגוסלבית, איטלקית ו־הונרית,״
ואם נתחשב עוד בעובדה שהבחור
משוגע אחרי שיט ימי וצילום אקזוטי,
מה טעם להמשיך?

הנה סטודנט, נערות! איש הטכניון בכל
רמ״ח אבריו, המוכן להקדיש לכן, תל-
אביביות את ימי חמישי, ששי ושבת שלו.
אני בטוחה שתדעו להעריך זאת.
מי מכן׳ המוכנה להיות בשאר ימי השבוע
אלמנת־קש, תמצא עצמה יעודה לסד
183 /בן ה־?24
כן, הוא אומר שהוא נאה.

עמוד דום! חייל קרבי 1 8 0 /7 0המשרת
ביחידה קרבית מובחרת, מוכן לקבל
אותן, באשר את, על כל תחביבין וכל
שגעונותייך, ואפילו לשלוח לן תמונה( .ב.
אופן
פרטי בהחלט)!
באמת׳ אל תחמיצי.
עמוד נודב!

גתבי, נערה

הומניטריות מטעימים הומניטריים לחלוטין פונה אלייך
. 1 8 4 /7 0כמובן בתנאי, שאת נערה מק־

187/70 מגדיר עצמו כאלמוני נחמד
מאד. ואם את, אלמונית, תאותי לכתוב
אליו הרי...
אז את רוצה או לא?

?חיי חם3עות
(והמאהבות) שנות־

ונהה של רבקוזלה
״אני נורא מתרגשת לקראת החתונה.
אני מפחדת שהחתן לא יצליח לשבור את
הכוס ויכשל בענידת הטבעת. הופעתי על

כל כך הרבה במות, אבל פה אני מתרגשת.״
תשמעו, תשמעו ! ומי אומרת את זאת?
לא אחרת מאשר רבקה זוהר, כוכבת
הזמר השופעת ביטחון עצמי. הפעם היא
תצטרך להפקיד את תפקיד הזמרה בידי
החזן ורק לענות אחריו אמן. הצגת הבכורה
של נשואיה לכיד קרינסקי תיערך
בעוד שבועיים. החופה תתקיים בבית־הכנסת
בהר־ציון בירושלים ואילו המטיבה שתיערך
לאחריה תתקיים כיאות לאמנית, בחאן הירושלמי.
בעצם התכוונה רבקה לערוך גם
את החופה בחאן, אבל הרבנים הודיעו לה
שהם לא מוכנים להעמיד חופה במקום
זימה כזה, שם מציגים הצגות של ה־תיאסר,
רחמנא ליצלן.
את בעיית הלבוש פתרה דבקה זוהר בצורה
מקורית. שמלת החופה שלה תהיה
מורכבת משתי מפיות רקומות בטיגנון
ערבי ועל מצחה היא תענוד שרשרת זהב.
ואס חשבתם שריבק׳לה מתחתנת סתם
— טעות בידכם .״אני רוצה ישר ילד,״
היא גילתה לי בסוד .״אני מוכרחה להביא
לסבתי את הנין הראשון.״
לאלה שמתעניינים מה עלה בגורלו של
חברה הראשון, אורי בן־זאב, עמו חי-
כננה חתונה, מגלה רבקה זוהר :״לא
ראיתי אותו מאז הפסקנו לצאת. הפסקתי
לאהוב אותו. אמרתי לו שלום וזהו.״

הם קפצו לחתונה
היו ם אי״אפ שר עוד לדע תאם הצג ת
ה מ חז מ ר הי ש ר אלי ״ ק פו ץ״ ת אריך חיי ם
ו ת חזי קמע מד לאורך י מי ם, אבל א פי לו

אכי אביבי ורינה רימון

רבקה זוהר

ח ד שו ת
מ ק אזינו וי ק טו רי ה
מי שהית בלונדון ולא ביקר בקאזינו
ויקטוריה, כאילו לא ראה את לונדון מימיו.
אמנם יש עוד כמה דברים לראות
בלונדון, וגס בשטח משחקי ההימורים יש
עוד כמה בתי־הימוריס לשמם, אבל ההצגה
הגדולה באמת, אולי הגדולה שבכל ההצגות
וזהאזרד באירופה, נערכת בקאזינו
ויקטוריה.
אפשר לשחק שם כל מיני משחקי מזל:
רולטה, קלפים וכיוצא בזה. אולם המשחק
המרכזי מתחיל מדי לילה בשעה .11 הוא
נערן בשולחן מבודד שרק אנשים הידועים
בעושרם זכאים לתפוס מקום לידו. לאלה
שהם פחות עשירים, מתירים לחזות במשחק
כקיבצרים.
משחקים שם בקרה. אחד המשתתפים ה־קבועים.
של השולחן הזה, שהוא כמעט
חתו 8קבע עליו, הוא בנו של פייסל, מלך
סעודיה. הוא משחק בסכומים של אלפי

היה ים סוער׳ התורן חרק /חרטום הספינה כמעט ונשחק
את השיר הישן הזה מתקופת הפלי״ם נוהג תמיד לשיר ק צין ה בי דור באחת מחברות
הספנות הישראליות המפורסמות ביותר. כקצין בידור הוא מבלה את מרבית ימיו על הים
דואג שם לבידורס של הנוסעים.
אבל, באחת ההפלגות האחרונות, כשהנוסעים התלוננו על שידפון בנושא הבידור, הם
גילו שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאותו קצין בידור בחר הפעם לבדר את עצמו.
הוא עשה זאת בצורה מקורית בהחלט. הקצין, הנשוי לאשה שנותרה על החוף, צירף
לתאו את מאהבתו הרשמית. זכותו כמובן לעשות זאת, אם היא או הוא היו משלמים
את כרטיס הנסיעה. אלא שפתאום הסתבר שאותה נערה עלתה על האוניה כעובדת, זכתה
לכרטיס עובד רשמי ולהפלגת חינם.
זהו, כמובן, צעד ליברלי מאוד מצד אותה חברת ספנות, המתחשבת בעובדיה. אלא
ששאר העובדים באוניה תמהים: עבור איזו עבודה קיבלה אותה נערה את כרטיס העובד
שלה מהחברה?

לירות שטרלינג ואינו מתרגש כל כך אס
הכסף אינו חוזר לכיסיו.
העניין המיוחד שהישראלים יכולים למצוא
בשולחן הזה, מלבד הנסיך הסעודי,
הוא הישראלי הצעיר, המשתתף עמו כמעט
בקביעות במשחק. הוא אמנם משחק בסכומים
קטנים מאשר הנסיך הסעודי, אבל
גם בהם לא צריו להתבייש כלל. משפחה
יכולה לחיות חודש בשלווה מכל חבילה
של שטרות שהוא שם על השולחן.
והישראלי הזה אינו אלא דוכי שיף,
בן ה־ , 20 בנו היחיד של חיים שיף בעל
המלונות הירושלמי הידוע, שהממשלה עושר,
לו בזמן האחרון קצת צרות בקשר למימון
בניית מלונות נוספים.
אז תחזיקו ידים לדובי. אם הוא ירויח
אולי ילוה קצת׳ כסף לאבא, שיוכל לבנות
עוד מלון, ועוד מלון .,.ועוד מלון.

אםלא, הרי גג ללסיגהאחת, הי ה בל
העסקוהטאראראםמס בי ג לה צג ה הז
אתכד אי.
בגלל ה מ חז מ ר הז ה עו מדת סו ף סו ף
רינה רמין, אחתמש תי ה ת או מו ת
ה מ פו ר ס מו ת של ה בו המהה תל־ א בי בי ת׳
להתח תן. מי דאח רי הצגת הבכורה של
ה מ חז מ ר תינ שא רינ קלאבי אביבי
( ) 23המשחקכמ חז הוש סיי ם רק לאח
רונה א ת שירותו הצ ב אי כ חיי ל פשוט
ב פי קו דההדרכה.
אבי ורינה הכירו זהאת זו בחזרות.
הו אבאלה צג ה בתור ש ח קן ו הי אכא חר
אי ת על ה תל בו שו ת. או לי ז ה בגלל האווי
רהה חו פ שי ת ששררה ב חז רו ת, ע3
העירו ם וכל ה שאר, או הי ת ה זו איזו
שהי א סי בהאחרת, אך ה שניי םהתא הבו
ז ה בזו.
הבדל הגילי ם ביני ה ם (רינה מבוגרת מאבי
ב ש מונ ה שנים טו בו ת) ל א הפריע
להםוהםהח לי טו להתח תן.
כ מו בן הי תהב עיי ה עם הו ריו של
אבי .״ א בי הו א ק צין
סיפר א בי ״ו הו א כ מו בן פיי ט ר
מובן ש הו אהת חי ל לצייץ כ ש סיפ ר תי לו
שאני עו מדלהתח תן .״ אבל כי או ת לי
ת פ קיד ש הו א מגל םבמ חז מ ר, של נעו
מורד, מרד אבי א בי בי גם ב חיי ם וגב
ב אביו.
״ מהיהיה בעוד כמה שנים ז ״ שאלו
אבי
ה שיב
או תו הוריו .״ ש טויו ת ,״
״ בינ תיי ם יש בינינו אהבה לא גורמי
לית. ומה שי הי ה בעוד עשר שנים —
שי הי ה ! ״

לחבר את חקו לעודד קוסלו
סוף סוף חדשות משמחות. ליאורה
ריכלין, שחקנית התיאטרון והקולנוע הצנומה,
הרה ללדת. אני מקווה שההריון
הזה יחולל מיפנה לטובה בחיי הנשואים
שלה עם עודד קוטלר, השחקן, הבמאי
וכיום המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה.
במשך השנים שהשניים נשואים עברו לא
מעט שמועות כאילו חיי הנישואין שלהם
רופפים במקצת. לשמחת כולם התבדו השמועות.
עכשיו,
אני מקווה, יתהדקו הקשרים ביניהם
עוד יותר. עודד זקוק לכך לא פחות
מאשר ליאורה, כי בעבודתו בתיאטרון
החיפאי הוא אינו רואה הרבה נחת.
המזל לא שיחק לו וההצגות שהועלו מאז
מונה למנהל האמנותי של התיאטרון
לא היו הצלחות מזהירות ביותר. כיום
התיאטרון כמעט משותק. צחוק הגורל הוא
שההצגה אותה מעלים שם היא דווקא תעלולי
נישואין, בביומו של יוסף מילוא,
אותו זרקו מהתיאטרון כדי להחליפו ב־קוטלר.
בשבוע
שעבר, כך מספרים, נותק אפי־

ליאורה ריבלין־קוטלר
לו הטלפון לבניין התיאטרון. אני מקווה
שעיריית חיפה תדאג בהקדם לחיבור הקו,
עודד קוטלר מחכה לשיחה דחופה ולבשורה
טובה.

ד׳ כפלו תשד״א2.12.1970 ,

עתה מתחיל בישראל
המאבק לביטול
החוקי החשובים

המחיר 1. 5 0ל ״ י