גליון 1736 מתאריך 9 בדצמבר 1970

מאהודה ״גי לוי־

המרעיש

ספיר נ בו 1הבע

;יאטרון דגן מציג

ערב ערב ב־8.30

בימוי: איזי אברהמי • מאת :
כרטיסים במשרדים ובקופת התיאטרון.
״קסטל״ טל.
תחבורה: צפון תל־אביב — קו ,7

באלהמברה-יפו

רבקה רז ואיזי אברהמי
הנחות ב״כנף״ טל 625656 .וב־
.447678
.18 מהתחנה המרכזית קו 41 ,44

זה מזכיר לי את הפאראדוכם היווני המפורסם :״סוקראטס
אמר שכל היוונים הם שקרנים. אם זה נכון, הרי אז גם סוקראטם
הוא שקרן, וממילא אימרתו אינה נכונה. אם אין זה נכון, הרי
סוקראטס אמר אמת, וכל היוונים ״,ם באמת שקרנים. ואז סוק־ראטם,
שהוא יווני, משקר גם הוא.״
במשך השנים הארוכות, שבהן ליווה העולם הזה את דרכו
של שמעון פרס, הוכיח לו לא פעם שהוא שקרן.
׳ שניים מן השערים המפורסמים ביותר בתולדות השבועון ד,מ־סויים
היו שער בו הופיעה תמונתם של חיילים פורטוגזיים
באנגולה, כשהם נושאים תת־מקלעים מדגם עוזי, ושער שנשא את
הכותרת :״אתה שקרן, מר פרס!״ קודם לכן טען פרס בפומבי
כי מעולם לא נמכרו עוזים לצבא הפורטוגזי. העולם הזה גילה
את האמת כאשר נסעתי במיוחד לפורטוגל כדי לברר את העניין.
מצאתי את התצלום המרשיע בחוברת רשמית של הצבא הפורטוגזי,
שנמסרה לי ימועדון־קצינים בליסבון.

^ הבוס נקסיבה שר שמעון סוסומח
אין ״ ה עו לםהזה ״ מנהל מלחמות אישיות. דומני שדווקא
פרשת שמעון פרס מוכיחה זאת.
פרס עורר את תשומת־לבו של השבועון המסדים לראשונה
כשהתחיל בתפקידו כמנכ״ל משרד הביטחון ב־ , 1953 כנער טיפוחיו
של דויד בן־גוריון. הוא היה דמות־מפתח באותה קבוצה של
נערי־חצר, שהקימה אז למעשה, מאחורי גבו של בן־גוריון,
ממשלה חשאית, בלתי־תלוייה במימשל הדמוקרטי של ישראל.

לתושבי תל-אביב!

אולם ״נחמני׳׳ יום ג׳ 15.12
פרדס־חנה ״דקל״ יום ד׳ 9.12ב־8.30
אולם ״אהל־שם״ מוצ״ש 19.12
אשקלון ״רחל״ יום ה 10.12 ,ב״8.30
ב־9.30—7.00

כרטיסים במשרדים. הנחות לארגונים ב״כגף״ טל 625656 .יב״קטטל״ טל 447678 .

מעצמה

ב־8.30

פרסום בלקין

ומהפכה

פרוש רדיקלי לתולדות זמננו
דוד הורביין
תפיסה חדשה להשקפת העולם המרכסיסטית מנקודת מבט
של השמאל החדש. הספר מתאר את תולדות התנועה הקומוניסטית
בעולם כולו ואת התנגשויותיה עם האידאו־לוגיה
הקאפיטליסטית, המגולמת על־ידי ארה׳׳ב.
המחבר מראשי השמאל החדש בארצות-הברית רואה במהפכה
הסוציאליסטית את הדרך לפתרון בעיות העולם.

הוצאת מסדה בע״מ
מחיר ואיכות עומדים
ביחס הדדי סביר.
אל נא תתפלא איפוא,
אם תדרש לשלם
מחיר גבוה במקצת
תמורת מכשיר טלויזיה

שאוב לורנץ

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 סלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

״ ה עו ל ם

הזה ״ 5.6.61ו־ 4.1.62צ

העולם הזה גילה לראשונה סכנה זו, בראשית ,1956 וגם הצביע
על דמויותיה המרכזיות: משה דיין, הרמטכ׳׳ל של אז, אהוד
אבריאל, טדי קולק, שמעון פרם ואחרים — אשר הקשר ביניהם
נתגלה לציבור הרחב רק כעבור שנים רבות, עם הקמת רפ״י.
במיוחד עקבנו אחרי דמותו של פרס, שנראה אז מסוכן במיוחד.
הוא בנה לו רשת של עיתונאי־חצר בעיתונות היומית (הדבקנו לה
אז את התואר ״יונייטד פרם״)׳ דאג לפירסומו העצמי הרצוף
(קראנו לו אז ״שמעון פרסומת״) ,וזאת כדי להגשים את עלייתו
לשלטון כאיש מס׳ 2במדינה אחרי בן־גוריון (קראנו לכך ה״פרס־פקטיבה״).
רבים
חשבו אז שזוהי מלחמה אישית לגמרי בין שמעון פרס
ואורי אבנרי, שהם בני אותו גיל בדיוק (מפרידים ביניהם שבועיים).
אולם לא היתר, בכך שום נימה אישית. פשוט האמנו כי האיש
מסוכן בשל אי־דבקותו באמת, שיטחיותו המזעזעת, תככיו המסו עפים,
והשפעתו על בן־גוריון שהניח לו לעשות כאוות נפשו.
במשך עשר שנים של עליות וירידות ניהלנו עימו, ויכוח רצוף,
והקדשנו לו שערים רבים: בדרך שהובילה למיבצע־סיני, אחרי
המיבצע, בפרשת לבון וכו׳.
לא ניתחנו את הכרזותיו המפוצצות. למשל: כאשר טען כי
אין אנחנו מדינה מיזרח־תיכונית, אלא ים־תיכונית, הקשורה בשאר
מדינות הים־התיכון( .הוכחנו לו אז כי רוב מדינות הים־התיכוך
עויינות לישראל ).או כאשר טען כי בריתנו עם צרפת אינה
מבוססת על אינטרסים, אלא על סנטימנטים עמוקים( .ניבאנו אז
שברית זו תגיע לקיצה ברגע שתסתיים מלחמת אלג׳יריה, ושצרפת
תהיה אז עויינת לישראל).

^ הדו קוב מהחדש
או לםכאשר נאלץ פרס להתפטר מתפקידו ועבר לגלות
האופוזיציה׳ על פי הכרעת בן־גוריון הזקן, נפסקה מלחמה זו.
לא תקפנו אותו ולא התווכחנו עימו — כי איננו מנהלים דו־קרב
עם מי שהחרב נשמטה מידו.
כאשר התרוצץ פרם בנסיון־שוזא להקים את רפ״י (נסיון שאת
פירותיו קטף משה דיין בלי מאמץ) ,וכאשר חזר והפך עסקן של
המערך ללא תפקיד ממלכתי (כשדיין עלה לגדולה כשר הביטחון,
וסירב לקחת את פרם כסגנו) ,לא התייחס אליו העולם הזה כלל.
בשבועיים שעברו התחדשה המלחמה (ראה דו״ח לבוחר, עמודים
.)34—32 השבועון המסויים חשף את תפקידו של פרס בהשגת
ניצחון הכפיה הדתית במירוץ אשקלון, ואבנרי גילה
בכנסת את חוסר־אחריותו של פרס בפרשת נמל־הת־עופה.
פרם הגיב בצרור השמצות אישיות.
הדו־קרב מתחדש — ומעניין שזה קרה כמעט מייד
אחרי.ששמעון פרס חזר לתפקיד ממלכתי. האיש פשוט
אינו מתאים לכך — מבחינת אופיו, רמתו ושיטותיו.

יגעתון רזה ושמנה

נעשן וזה עס התווית 111111*11

רי א רי ה רע 1111 נדדו־•־
צ 1ר* גז ר־ ד! ם

אינםנזובנים דיוורבת
עלג בי נ ה

טו ב ה

מחיר 47א ג׳

געתה שמנה עס התשת הנחמה

לאלה

עו אי נ ם

ושומרים נגד* דיאטה
ו או ה בי ם
ג בי נ ה נוו ב ה

מחיר 54

אגי

תתפותו של מזכיר העבודה אריה אליאב.
הישיבה׳ שהיתר, מלזזה חילופי דברים חריפים, נשמרת
בסוד, ודובר מפלגת העבודה הכחיש שבכלל דנו
בנושא.

למרות ההכחשה, מחכים עתה להזדמנות
נאותה בדי להודיע לציבור על ההתפטרות.
183

ת ט קי ף
הידיעה על בחירת ספיר
חבלה בביקור דייו
הידיעה שפורסמה השבוע בשבועון האמריקאי
,,טייס״ על בחירתו-כביבול של
פגחם ספיר ביורש לגולדה (ראה עם׳ ,)15
נועדה כנראה לפגוע בתדמיתו של משה
דיין בעיני הממשל האמריקאי לקראת ביקורו
כארצות־הכרית השבוע.
כך מסבירים בחוגי הממשלה את עיתוי פירסום הידיעה
שהגיעה לשבועון מאחד מכתביו הישראלים, דודו
הלוי, איש העבודה ולשעבר עורך ביטאון צעירי המפלגה
רמזור. הלוי, המקורב לשר ישראל גלילי, הכליל
בכתבתו המקורית את העובדה שגם גלילי השתתף
בפגישה שנערכה בבית יהושע רבינוביץ׳ ,שם נבחר־כביכול
ספיר ליורשה של גולדה. אך הטייס השמיט
את שמו של גלילי מהידיעה. אולם בארץ ביקשו את
תגובת גלילי על הידיעה על סמך העתק שנשאר בארץ
שבו עדיין נכלל שמו של גלילי. גלילי הכחיש את דברי
הטייס ולא ידע כי שמו אינו מוזכר כלל בידיעה.

נראה בי מטרת הפירסום היתה להבהיר
לאמריקאיים, לקראת ביקורו של משה דיין,
שאין הם יבולים להתייחם אליו בראש•
ממשלה פוטנציאלי וני לא הוא יהיה יורשה
של גולדה.

חזרה לקונוניות
מפא״י—חרות
תקופת ד,קנוניות של מפא״י וחרות, בניצוחם של
ברוך אזניה ויוחנן באדר שנסתיימה ערב מלחמתי
ששת־הימים, מתחילה עתה מחדש.
שיתוף הפעולה החדש בין עסקני המערך וגח״ל׳
בעזרת המפד״ל, בא להבטיח לשלוש מפלגות אלה
מונופול מוחלט בזירה המדינית.

מכיוון שחרות אינה יבולה להסכים לבחירות
אישיות, בגלל הסבנה של פילוג
עם הליברלים, לובשת הקנוניה החדשה
צורה של נסיון להעלות את אחוז החסי-
מה, כצורה שיחסל את ל״ע והמרכז ה־חופשי
(לטובת גח״ל) את אגו״י, ופא״׳
(לטובת המפד״ל) את מק״י ורק״ח (לטו
כת המערך) ואת הכוח החדש (לטובת

בולם).

האירוניה במצב היא שבאותה שעה יש מלחמת אחים
לחיים ולמודת בתוך כל שלוש הסיעות הגדולות. כליברלים
פועלים סוכני חרות נגד יוסף ספיר, במפד״ל
התחדשה מלחמת הגושים ובמערך מתקרבת מלחמת
היורשים לשיאה.

ת״ב יונתו יפרח,
יתפטר מתפקידיו הציבוריים האשמות שהועלו נגד יונתן יפרח, יביאו
קרוב לוודאי להתפטרותו מכהונתו בראש
מועצת שדרות ומתפקידו בחכר-בנם ת.
כפיצוי על הסכמתו להתפטר, יישלח יפרח לתקופה
ארוכה לשליחות באפריקה.

על בך סוכם בישיבה סודית שנערכה
כסניך מפלגת העבודה כתל-אכיב בהש
קבלת
סטודנטים —
פעמיים בשנה
המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, יעברו לשיטת קבלת
סטודנטים פעמיים בשנה. שיטה זו תקל על
כניסתם של חיילים משוחררים ושל מועמדים שנכשלו
בבחינות מיון קודם לכן.

הטכניון בחיפה, שהוא המוסד האקדמאי
הסלקטיבי ביותר כארץ, יהיה הראשון
שיעבור לשיטה זו והוא ינהיג שיטת נקודות
צבירה בלימודים.

ענף יצוא חדש :
מלוו רפואי
למוצרי היצוא של מדינת־ישראל עומד להתווסף מוצר
חדש: מלון רפואי.

המדובר כמלון מיוחד שיוקם כארץ עלי
ידי משקיעי־הון זרים ושיאבסן תיירים
שיבואו לארץ כדי לעכור ניתוח.
הבעייה שנתקלים בה המחכים לניתוח בארץ, היא
חוסר מיטות בבתי־החולים. לכן הגיעו מוסדות ממשל־תיים
למסקנה כי בית־מלון שישכיר מיטות לצורכי
ניתוח לאזרחי חו״ל, שיקבלו בארץ טיפול במחיר זול

וברמה גבוהה, יכניס לקופת המדינה מטבע זר ויפתח
את ענף התיירות.

חקירה על העלמת־מס
של עורד־דיו ידוע
מחלקת החקירות של מם־הכנסה פתחה בחקירה על
העלמת־מם של עורך־דין ידוע.

לפי טענת החוקרים, קיבל אותו עורך־
דין סכום כסך כן ארבע ספרות, מעבריין
עליו הגן. כתמורה נתן עורך־הדין לעבריץ
קבלה על סך 50ל״י, וסכום זה גם נרשם
כספרי החשבונות שלו. כעיקבות סיבסוך
בין השניים, הלשין העבריין על עורך־הדין
בפני שילטונות המס שפתחו כחקירה.
קרוב לוודאי שהפרשה תחוסל ולא תגיע לערכאות
ושעורך־הדין ישלם כופר למם־הכנסד״

איומים על בעלי
דוכנים בשוק הכרמל
עקב תלונות שהגיעו למטה הארצי של המשטרה
לפני מספר חודשים, מצד בעלי דוכנים בשוק הכרמל
בתל־אביב, פתחה המשטרה בחקירה. בעלי הדוכנים
התלוננו כי קבוצת ביריונים מאנשי העולם התחתון
דרשה מהם דמי הגנה ואיימה על המסרבים בפעולות
אלימות.

חקירת המשטרה לא העלתה דבר וזה
עודד כנראה קבוצת ביריונים נוספת שהחלה
להפעיל בשבועות האחרונים את
שיטותיה כשוק הכרמל.
התוצאה הראשונה לשיטות החדשות:
הריסת דוכן ירקות השייך לליאון פריימן.
הקבוצה החדשה רמזה לבעלי הדוכנים כי אם לא
יענו לדרישותיה, יהפוך שוק הכרמל לתוהו ובוהו.

תנחומים לצרפת
עם שגיאות כתיב
אנשי שגרירות צרפת בישראל אינם מסתירים
את מורת רוחם ואת אכזבתם מהעובדה שבספר
התנחומים שנפתח בשגרירות אחרי מותו של הגנרל
שארל דה-וול, נשיאה של צרפת לשעבר, חתמו רק
112 אזרחים ישראליים.
זהו מיספר זעיר ביותר של חותמים. בשגרירות
חזו כי למרות י ח סי האיבה שרוחשים הישראלים
לדה-גול, הרי יימצאו כמה מאות אנשי ציבור,
שיבחרו להפגין את הידידות שהם רוחשים לעם
הצרפתי באמצעות המחווה של חתימה בספר התנחומים.
מרבית החותמים היו בעיקר אנשי עסקים,
הקשורים עם שגרירות צרפת ורובם חתמו
בשמם ללא תוספת תוארים. היחיד שהוסיף את
כל תואריו על חתימתו היה מנכ״ל מישרד החוץ
גדעון רפאל. החותם הנכבד ביותר היה דוד בן-
גוריון, שבסערת רוחו התבלבל, כנראה, וכתב את
״העם הצרפתי״ בשגיאת כתיב >ראה תמונה).

ספר התשומיס

בישראל אחרי מות שארל דה־גול. משמאל נראית תמונתו
עטופת השחורים של הגנרל ומימין החתימות.

סידרהחדשה 712/מוצריגי 7י 1חוסיבות 7י 1ג 1בר־מפעלי
״ י צ הר ״ מגישים לראשונה, סידרה מושלמת של מוצרים לטיפוח ההופעה,
ברמה ובידע בינלאומיים.
לרשותו :
״ממ קצף״ -קצף־גילוח עשיר שאין כדוגמתו, לגילוח בזק מושלם. מכיל ניחוח גברי
המשאיר פניך רעננים להפליא. הקצף במיכל אלומיניום אל-חלד-עשוי
מקשה אחת, השומר היסב על הקצף לכל תקופת השימוש.
חמישה סכיני פלדת אל-חלד בחפיסה אחת. לגילוח רב פעמי חלק״ן ן 3ן ן ״
ומלסף, אפילו לזיפי הזקו הקשים ביותר.
״איגגליש לבנדר־ ־ סבוו-סואלס גברי מעולה, מקציף עד בלי-ד׳ ומכיל ניחוח אנגלי
אקסקלוסיבי.
״ביו פיקס״ -הקרם לייצוב השיער. שומר על התסרוקת בטבעיות, ללא ברק
ושמנוניות ומכיל בושם גברי קליל.
־ משחת-גילוח חדשה עם פסי מנתול כחלחלים, המכילים או 0זאג-* 11
״ 0 0פ ס־חומר
מיוחד להגנת העור ולרענון הפנים.
משחת הגילוח בעלת המוניטין, המתאימה במיוחד לעור רגיש.״מס זית״
׳יממ ציסראל״ ־ השמפו המעולה לחפיפת כל סן גי שיער, בניחוח לימוני עדין.

1ה נהדר תת לגבר עול •צהו

תביעה משפטית
נגד אורי גלר
העולם הזה ( <1729 היח הטחון היחיד
שהעז לצאת בנלוי בקביעה כי אורי גלר,
המתחזה כטלפאט, אינו אלא מאחז עיניים
ורמאי, שאין בל
קשר בין התעלולים
שהוא מציג לבין
תופעות מתחום ה־פאראפסיכולוגיה.

השאלה,
הא 3
אורי גלד הוא
דמאי או טלס־אט
אמיתי ז עשויה
לעמוד ל דיון
משפטי ב־כית-משפט
השלום
בכאר*ש-
גולדשטיין
בע, אחרי שתושב
העיר הגיש תביעה משפטית
נגד אורי גלד להחזרת דמי
הברטים ששולם עגור הופעתו כפך
7.50ל״י, בטענה כי בהצגתו
אין נבללים הדברים שהוא מכי
טיח במודעות.
מגיש התביעה הוא אורי גולדשטיין
( )30 סטודנט בטכניון כ-
כאר-שבע ומורה לנהיגה בזמנו
הפנוי. התביעה הוגשה באמצעות
עורך־הדין יוסך צוקרמן,, .הגיע
הזמן להפסיק את הונאת הציבור

אינטימי
ויברטור רב עוצמה לעיסוימהנה משגר
גלים מרטיטים ומשחרר את המתיחויות
של הגוף. להחלקה,
לחיכוך, לגירוי, מעניק תחושת
פורקן מלאה.

לפנוד ״ מטמח״ — שיווק ישיר — ישראל ת.ד 6472 .ת״א
נא לשלוח לי באריזה אטומ ח ויברטור. ר.ב 27.60 .ל״י
ו־ 2.40ל״י דמי אריזה ומשלוח בצ׳ק או בהמחאות דואר.

כתובת

אופנתצמרתבע״ ח

הקורס שיערן במלון שרתון ת״א כולל:
• דוגמנות צלו ם • דוגמנותמס לו ל
• אי פו ר ני מוסין • טי פו ח התו והיופי
לקסיימי הקורס סיוע והכוונה ל ע בו ד ה
פ ר טי ם ו הר שמה
דיזנגו ף 132ת״א טל 224281

מיוחדת

למורים * מרצים * סטודנטים * שוחרי תנ״ך
למדו תנ״ך בכתב בביתכם

מטעם זם
המאורגנים ל ו
בקורסים אתש לל בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים

כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לת.ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ן ישלחו אלין

חינם

כל יום חמישי בשעת 9בערב 1*7ז18 נוו 01:7 71ע0

ג אז הפנינג
+ק ר לו שלנס — תוכי
* פנצ׳ו ב לו מנ צ מי ג —
מרתף מלון
רחוב הירקון

אחרי פירסום הכתבה נאלץ דוד
דרורי לחזור בו מהאשמותיו. שמאי
פיינגולד, מזביר האירגון, שהוא
חבר כתחנת מוניות מרכז,
הפעיל לחץ על דרורי. אנשי ה תחנה
סירבו לתת לנהגים שבירים
לנהוג בשתי מוניות בטענה
שאינם מתאימים לתפקיד. בתוצאה
מכך בתם דרורי מכתב התנצלות
וחזר בו מהאשמותיו נגד
פיינגולד. עד כה לא התערבו כפרשה
לא משרד התחבורה ולא
מוסדות ההסתדרות, שארגון נהגי
המוניות משתייך אליה.

3X1,1 ,
00111 .81£ם 0 1מ ^ מ

מלוס-אנדלס

קול עמאן או לא, אבל היה בשידור במקצת
מן האמת, לא כן?

דרור מכורך,

ח״ב אורי אבנרי וסיעת העולם הזה —
כוח חדש בכנסת עומדים במרכז החדשות
בטלוויזיה, ברדיו והעיתונות כאן בלוט־אנג׳לס,
בעיקר בנושא: דיין והריגול האמריקאי,
ושיחות אלון־חוסיין.
הפירסום עולה לעיתים על זה המוקדש
לישראל. הדבר מעורר התרגשות והתלהבות
רבה בקרב הישראלים והיהודים הלומדים
איתי כאן באוניברסיטה של לוס־אנג׳לם.
שהותו
של חבר־הכנסת אורי אבנרי לאחרונה
בלוס־אנג׳לם עוררה עניין רב,
ונאומיו באוניברסיטה של לוס־אנג׳לס, ובאחד
מבתי־הכנסת, זכו להד ניכר. נעים
מאד היה לשוחח עם סטודנט יהודי כאן
על הנעשה בישראל, כשהוא מצטט מנאומו
של אבנרי.
בשבוע שעבר נאם כאן באוניברסיטה מר
אבא אבן, והבדיחה בין הסטודנטים הישראליים
כאן היא שהקונסוליה הישראלית
המקומית הזמינה במיוחד את מר אבן
מניו־יורק על חשבון משלם־המיסים הישראלי,
כדי לנאום באוניברסיטה ולתקן
את ״הרושם הרע״ שעשה ח״ב אבנרי.
מר אבן נאם את הנאום הרגיל, המייצג
את עמדתה הרשמית של ישראל, וזכה לקריאות
בוז מצד קהל הסטודנטים, שהיה
מורכב ברובו מסטודנטים יהודיים.
לוס-אנג׳לס

מקצת
—ן האמת
—1י—י מ

י |{ 0ג1$ן י?0מן מ 11

* ה רו לדמק גי ל — פסנתר

פרשת שוחד נוספת באירגון המוניות
בתל־אביב נגולה בכתבת ״שילמתי שוחד
למזכיר,״ (העולם הזה ,)1733 בו גילה נהג
המונית דוד דרורי, מתחנת סכסי מרכז, בי
שילם שוחד ב סן 1100ל״י, בהמלצת שמאי
פיינגולד, מזכיר אירגון נהגי המוניות, כדי
לקדם את התור שלו לקבלת מונית חדשה.״

מכתבים

שלמה ארנון,

אימפרוביזציה
1,0 1י11\ 1

האשים בשוחד
וחזר בו

מ נו ת
קו רסל דו ג
דו גמנ יו ת ! דוג מני ם

הצעה

של גלד,״ טען גולדשטיין ,״אי־קיום
ההבטחות המובטחות מעל
המודעות היא הפרת הסבם עם
קונה הברטים שאינו מקבל את
המגיע לו. המניעים שלי להגשת
התביעה אינם אישיים, אלא כלל
ציבוריים.״

£3א ^ 5 11ס 1ז טנ 0
7£10ו\ 2א 811714£ס מ 4 0טנ?

הירקון ¥81* 011 110101
פינת נט־ציונח 1ו101ת8350

ביום ד׳ ,26.11.70
שמעתי בשעה 10.30
בבוקר את קול עמאן
בעברית. תעמולה
או לא תעמולה,
אולם שמעתי שם
ציטוט ,״דברי דיין
האחרונים״ ולאחר
מכן שמעתי פרשנות
ובה אמר המכורך
פרשן
כי אין ספק
שלמחרת יכחיש דיין את הדברים.

תלמיד, ירושלים

עיי ע?
אוניברסיטת חיפה
בצירו של המאמר על אוניברסיטת חיפה
ומנגנוני החושך למיניהם (העולם הזה
,)1732 הופיעה כתבה
קטנה וממוסגרת
שבאה להבהיר
לקורא מה טיבה של
אותה אוניברסיטת
חיפה. בין השאר
הובהר שמטרתה להעניק
השכלה פוע־לית־עממית,
ושרמ־תה
היא הנמוכה בין
האוניברסיטאות בארץ.
כסטודנט
באוניברסיטה
הנ״ל ברצולידר

להעלות השגות
על קביעה זו, שהיא לדעתי חסרת ביסוס.
אני לומד בחוגים לכלכלה וסטטיסטיקה,
ומדעי הטבע, מתמצא בעיקר בנעשה בחוגים
אלה. כל הסגל בשני החוגים מורכב
ממרצים בטכניון וממתרגלים שהם אנשי
הטכניון. כל אלה מורגלים לדרוש רמה
גבוהה יחסית מתלמידיהם.
הייתי אומר, שהקמת אוניברסיטה נחותה
ברמתה מהקיימות, היא בבחינת משימה
בלתי אפשרית, וקצת יומרני ליחס
הישג כזה לעיר פועלים צנועה בחיפה.

אורן לידר,

קריית ביאליק
תקדים מסוכן !
בתשובה למכתבי כותב אורי אבנרי (בין
השאר) ״לא היה טעם להעביר את ה-
מם מך (״מסמר דיין״) לידי שרותי הביטחון,
לאור הנסיבות הפוליטיות בישראל״ (העולם
הזה ) 1734 אך לדאבוני לא נוגעת תשו־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1736

וו״כ איסר הראל:
״לא מוסרי לבצע מעקובים אחרי שרים!״
ן הכנסת סיימה את הדיון
הסוער סביב הצעתו של
יעקוב גרוס נגד הח״כ
מחזמר
קפוץ, והתכוננה להצביע
על הצעת השר המפד״לי
יוסף בורג, להעביר את הנושא
לוועדה. באותו רגע נכנם
לאולם סגן ראש־הממשלה
יגאל אלון, שעמד להשיב
על ההצעה הבאה. אלון התיישב
במקומו, ליד בורג, ולא
השתתף בהצבעה. בורג הפציר
בו בקול רם להצביע, יחד
עם כל שאר אנשי הקואליציה.
אולם יגאל סירב בגלוי, בהעמידו
פנים שאינו יודע על מה
המדובר, למורת רוחו הבולט
של בורג.
ן מה הרגיז במיוחד את
ראש־הממשלה גולדה מאיר
בפרשת ההדלפות? כתבתו של
רפי אוגגר ששודרה ביום
השבת לפני שבועיים במיסגרת
יומן השבוע. במהלך אותו
שידור, הציע ח״כ חיים
צדוק לקיים חקירות ולהסיק
מסקנות נגד שרים מדליפים
— עד כדי פיטורים. לעומתו
טען הממונה לשעבר על שירותי
הביטחון, ח״כ איסר
הראל, כי לקיים מעקבים
אחרי שרים. זה לא מוסרי,״
ושגם בתקופה שהוא היה
בראש שירותי הביטחון הוא
לא נתבקש לעשות זאת, ואם
היה מתבקש — לא היה מבצע.
דבריו של איסר הרגיזו
את גולדה, ובישיבת הממשלה
שהתקיימה לאחר אותו שידור,
דנו השרים במשך חצי שעה
על דברי איסר.
י באיזה תואר לפנות לדוד
כן־גוריון, התלבט השבוע
שר־הסעד מיכאל חז
גי שנאם באסיפה של נשות
ויצ״ו בה נכח גם ביג׳י. כשהחל
חזני את נאומו, הוא
אמר :״כבוד היושב־ראש,״ אז
הוא הפסיק למספר שניות, נראה
מתלבט והמשיך. :והאיש
ששמו ותוארו דוד בן־גוריון.״
! כאשר יצא שר־האוצר
פנחס ספיר למזנון הכנסת
כדי ללגום כוס מיץ, באמצע
הדיון על אחד החוקים שהגיש,
שאלו אותו עיתונאים איך הוא
מצליח להיות תמיד בחו״ל,
כאשר פורץ בארץ משבר בין

א 1ש > ם

היות אופטימיים, כאשר קוראים
בעיתון שאתם כבר מדברים
על עוד העלאות מיסים,
על עוד 300 מיליון לירות...״
אז התפרץ ספיר לתוך דבריו
של גולדשטיין :״אין באוצר
שום דיון על העלאת מיסים
מאיזה סוג שהוא׳ אין; ואל
תרגיז אותי! מיסים ומשק ומחירים
זה במיקצת עניין פסיכולוגי
וכל הפירסומים האלה

משרדי מם־הכנסה ושם הודי
להם לבטל את העיקול.
1ספר חדש שיעורר |
וודאי סערה ציבורית, הוא
ספר שכותב מנכ״ל רשות
גמלים לשעבר רב־אלוף חיי
ל ס קו ב. מתברר שלסקוב נ*
לתייק כל מכתב ולרשום 1
שיחה טלפונית שניהל וה
מתכונן לפרסם חלק גדול ו|

סוף־סוף להציג את החיקוי שלו בפני המקור. הדבר אירע בהצגת
צדקה שנערכה במלון ״ולדורף אסטוריה״ בניו״יורק, שם הופיע
צדוק סביר וסצ׳מו הגדול על במה אחת. ארמסטרונג נהנה לא
פחות מהקהל מחיקויו של סניר, והצטלם עימו למזכרת. מיד
אחרי ההופעה החל כוכבו של סביר לזרוח. הוא הוזמן לתוכניות
טלוויזיה מפורסמות שהיו סגורות בפניו עד כה. אומרים שאת
הצלחתו מנצל דודו, שר״המשטרה שלמה הלל, השוהה עתה שם.

שרי הממשלה. השיב ספיר:
״אני מודיע לכם כבר עכשיו,
ששלוש הנסיעות שלי המתו־ ]
כננות לשנת 1971 נקבעו כולן
לזמנים שבהם יהיו משברים.״

ספיר :״די. תעזבו אותי. מה?
הרופא אומר שצריך? אז 1שיאכל!
אני אומר לו מה לאכול

י למה פנחס ספיר לא
אוכל בזמן האחרון ירקות? כשהגישו
לו בשבוע שעבר, במשרדו,
ארוחת בוקר, שהורכבה
מלחם קלוי, חביתה, תה
וסלט ירקות, התפרץ ספיר:
״אין לי זמן עכשיו בשביל ה־כולרה.
לא רוצה ירקות.״ כשניסו
עוזריו לשכנעו כי הירקות
טובות לבריאותו, השיב
ך ך \ ך השחקן האיטלקי יפה התואר שהת
1*18 111
111 111/1 111 פרסם לראשוגה בזכות משחקו בסרט
״הארורים״ ,הגיע להצגת הבכורה העולמית של הסרט ״הגן של
פינצי קונטיני״ בבימויו של ויטוריו דה״סיקה, שנערכה השבוע ב1-
ירושלים, בחברת חברתו הדוגמנית. דה-סיקה הודיע כי הוא מרוצה
ממשחקו של ברגר, והוא מתכונן לשתפו גם בעוד כמה סרטים.
מזיקים מאוד וכל הסיפורים
האלה הם גורם שלילי מאוד!״

תיוקיו, שיביכו בוודאי רבים!
בצמרת המדינה.

הספר של
חיים לסקוב

1זוכרים את הדיסקוטק
מאנדיס׳ בגילגולו הראשון, זה
שנסגר בגלל לחצם של השכנים?
אז השבוע שינה המקום
את פניו והפך למסעדה בניהולו
של נחום סלוניס. למסעדה
קוראים נאש (זללן) והיא
״מיועדת רק לאנשים שיודעים
לאכול באמת,״ כפי שהכריז
סלונים שהזמין לערב
הפתיחה אנשים הידועים בארץ
כזללנים. משום מה נראו
בפתיחה, רבים מאלופי צה״ל.

וי!וו!וווו!>

גבי עמוני

אלי נמוך הקומה השתתף
במערבון האמריקאי ״ מד רון׳
שהוסרט בארץ, יחד עם לסלי
קארון וריצ׳ארד בון, בתפקיד
מקסיקאני. עתה הוזמן
גבי לבוא להצגת הבכורה העולמית
של הסרט, שתיערך
בחודש הגא בארה״ב בח סות
הקומיקאי ג׳רי לואיס.

״ 1 *1111 חבר שלישיית ״הגשש החיוור״ ישראל פוליאקוב,
השתתף יחד עם שני חבריו לשלישייה, שייקה לוי

וגברי בנאי, במסע הפירסום לסידרת מוצרי גברים חדשה של
בית״חרושת ״יצהר״, .בהפסקות בצילומים שיעשע פולי את הצלמים
בעזרת פיאה נוכרית שהשאיל מעוזרת אחד הצלמים.
העולם הזה 1736

! לא רק בגלל ירקות
מתרגז ספיר. גם הדיבורים על
העלאת המיסים מרגיזים אותו.
בראיון השבוע של מעריב,
אמר לספיר המראיין דב גולדשטיין
לנו קשה ל
הפתעה
לא־נעימה
צי פתה
השבוע לעורך־הדין ישעיהו
לויט. היה זה כשהגיע
לביתו ומצא כי חלק מ־רהיטיו
עוקל על־ידי יחידה של
מם־הכנסה, למרות שהוא נמצא
באמצע משא־ומתן עם שי־לטונות
המס ושהובטח לו שלא
יערכו נגדו הליכים עד לגמר
המשא־ומתן. אבל כיאה
לעורך־דין, החליט לויט לנצל
את המצב לטובתו. הוא אמר
לפקידי המס :״אתם יכולים
להוציא את הדברים מהדירה,
אבל בתנאי שאחרי שיתברר
לכם שאתם שוגים, תעבירו אותם
לדירה החדשה שקניתי.״
פקידי המם לא הסכימו להיות
סבלים בחינם, טילפנו ל

בסניף הדואר שבאוניברסיטת
רמת״אביב, שמח בזמן
האחרון. בגלל השחקן־
קומיקאי כוכב תיאטרון לי־לה־לו
לשעבר אברהם ארגמן,
שהחליף את מיקצועו לפקיד
דואר, ובין מכירת בולים למשלוח
מכתבים רשומים, הוא
משעשע את הסטודנטים.

מכתבים
(המשך מענזוד )6

בה זאת לצד החוקי והביטחוני שבעניין
אשר עדיין מטרידיני.
האם עלי להבין מתשובתו של אורי אבנר,
כי תחושת אי־הסכמה עם נסיבות פוליטיות,
מקנה את הזכות לעבור על חוקי
הביטחון — לפחות במה שקשור להחזקת
מסמכים והשיקול הפרטי מה לעשות בהם?
אם אין זה עלול להוות תקדים מסוכן
עבור אחרים, שיחליטו
גם הם, מד,
לדעתם צריך לעשות
במסמך כלשהו — אם
יתגלגל אליהם —
ואשר עלול להיות
בו ענייו — עקיף
או ישיר — מבחינה
ביטחונית?
ואנסה לקחת דוגמא
מן המיקרה הסיוון
נוכחי:

אומנם ״מסמך
דיין״ הוא מזוייף, יתכן כי גורמים עויי־נים
— היושבים אולי בצרפת — שלחו
אותו על־מנת להביא לתוצאות שכנראה
היו משרתות אותם. מדוע אם כן לא לאפשר
לשירותי הביטחון לטפל בעניין בסמוך
שליחת המכתב?

בבנק הפועלים גם סכום קטן
יצמיח

ג. סיוון,

תל־אניב

• בדיונים עם היועץ המשפטי, לא הועלתה
מעולם הטענה שאי־העברת המסמך
לשרותי הביטחון מהווה עבירה על חוק־ביטחון
המדינה.

י תחרות הצילומים מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.
צילמתי
את התמונה בעצמי ורואים בה

גם אם יש קשיי תקציב— היתרון בחסכון
שאתה יכול להתחיל בסכומים קטנים, אשר
יהפכו לסכומים גדולים, אם תחסוך
בהתמדה, משום שיש ריבית והצמדה.
תאר לעצמך שאתה חוסך סכום של 30ל״י
לחודש במשך 100 חודשים. ותאר לעצמך
שיש לך אפשרות להשאיר בחשבונך סכום
זה (מבלי שתחסוך עוד סכומים נוספים)
במשך שתי תקופות חסכון נוספות.
הסכום המקורי שחסכת יוחזר לך אז
בתשלומים של 240.-ל״י לחודש במשך
100 חודשים נוספים ובסך הכל 24,000ל״י
לפחות.

כעת הזמן הנכון
להתחיל בחסכון בתכנית

מטמון 200
תכנית בלעדית של
תמונת השכוע
אחת מחברותי נחה כשהיא מחזיקה את
הראש ביד.

עופר וייס,

פופ

• הקורא עופר וייס מרחוב עוזיאל ,72
ירושלים, זוכה בפרס המדור בסן —.סו

במקלחת

8סמרטוט צבוע שחור

הכונו לפתיחת המועדון בבריכת גורדון

מפגשים חברתיים * מבחר אמנים

להקו ת קצב

גי אז

סרטי מחתרת

במלתחה פינת מנוחה באוירה פסיכודלית מזרחית

קפה, קטורת, בשמים ומגדת עתידות
הפתיחה: ביום ששי 4.12.70
בלווית ל הק ת הקצב

הבמה החשמלית

פתוח בימים: שלישי, ששי ושבת החל ב־ * 9.00 חניה מובטחת

ירושלים

מקלט
ה טו ב

ה ט לויזי ה
ב עו ל ם !

גם טרנזיסטורים, ר שחי-קול
ומערכות ן ץ-ן ןן סטריו
מעולים מיוצרים ע״י
2א£ן 1ס 0-1ש ס111 1
ח שוב ל עו לי ם חדשים•.
הספקהבמ הי רו ת
מירבית וללא מכ ס.
הסוכן הבלעדי:ניג 1ריבעיים

פרופ׳ ישעיהו לייבוביץ, שיחיה, אמר
!״אנשים״ ,העזלס הזה ) 1734 שהדגל הישראלי
הוא סמרטוט צבוע תכלת לבן, והדגל
האמריקאי הוא סמרטוט צבוע כוכבים
ופסים.
אני נהניתי מאד מחריפותו ההומורים־
טית של הפרופסור ורק דבר אחד מפליאני
תמיד: הכיצד אדם בעל ראש פתוח כזה
חובש כיפה, שהיא בעצם סמרטוט צבוע
שחור!

דני נחלדש,

חולון

; 1המורח
הנושכות (המשך)
ברשימה תחת הכותרת ״המורה הנושבת״
(העולם הזה ) 1732 נאמר כי ״עליזד. לבג־העולם
הזה 1736

ברג כתבת דבר פירסמה על העניין כתבה
בעיתונה. דובר משרד החינוך דאז. יחיאל
לקט׳ לא הגיב על הכתבה• לעומת זאת קיבלה
העיתונאית מכתב ממנו שבו נאמר
שהעניין נבדק — והתברר שהמורה ציפורה
דוד לא נשכה תלמידים היא רק שרטה
אותם״ (הציטטה ממכתבי כביכול).
ברצוני לקבוע כדלקמן:
א. מעולם לא שלחתי לגב׳ לבנברג מכתב
בעניין המורה ציפורה דוד. מעניין אם
תוכל להמציא למערכת העולם הזה מכתב
כזה;
ב. נכון שלא הגבתי על הכתבה שלה.
החל בתאריך מסויים לפני מספר שנים
הפסקתי להגיב על כתבותיה של הגב׳
לבנברג, לפי הוראות הממונים עלי׳ מאחר
והסילופים בהן עולים במספרם לאין שיעור
על העובדות האמיתיות;
ג. עד כמה שידוע לי עליזה לבנברג

מספרים הזוכים מתוכננים מראש.
ההגרלה של הלוטו נערכת בכל יום
שלישי בשעה 12 בצהריים. בשעה 12ושלוש
דקות כבר אפשר לדעת טלפונית
את התשובות שזכו.
אני לא מבין איך יכולים לדעת את התשובות
כל־כך מהר. זה מראה שכל הגרלה
מתוכננת.

משה יעיש,
יעיש איננה כתבת דבר, כפי שפורסם בעיתונכם.

יחיאל לקט,

ירושל־ס

גני
״מפעל הסיס״
הייתי ממלא את הלוטו של מפעל הפיס
באופן קבוע. עד שנוכחתי לדעת כי ה
הרצליה
8אכזבה גוספת

אכזבות המירוץ הרבות עלולה להתווסף
אחת נוספת: חברת אשקלונטורט
שמכרה את הכרטיסים מתחילה לדחות את
הפונים אליה לשם החזרת דמי הכרטיסים
בלך ושוב.

מארגני המירוץ הזדרזו לחתום על ההסכם
עם עסקני הדת וקיבלו תמורה על
השקעתם (כנראה מכיסינו) ,ואינם מזדרזים
לפצות את אלה שקיוו לקיום המירוץ בשבת
דווקא — (חיילים ואנשים עובדים).
באם יתברר שהחברה איננה מתכוונת להחזיר
את מלוא התמורה לקוני הכרטיסים
אנו מבקשים את עזרתכם ביעוץ משפטי.

שרה
חמי, אשקלון

ח״כים
מוזמנים ז״ק5יץ״
בחדשות של יום ד׳ ,2.12.70 ,בשעה
14.00 הודיעו כי ח״כ גרום העלה שאילתה
בכנסת מדוע המועצה לביקורת סרטים ו־

^ 1 1גי לדסטאר

(המשך בעמוד ) 10

מכתבים
(המשך מעמוד )9

מן השאילתה משתמע, כמו גם מן התשוהמחזמר
כולו
בה. של השר בורג, כאילו
רצוף דברי תועבה ופורנוגרפיה.
תמהני שהשואל והמשיב מטפלים בנושא
שלא ראו ולא קראו ומתייחסים לשמועות.
לדעתי ולדעת
כל מי שראה או
קרא את המחזה אין
בו לא ניבול פה,
לא גסויות, לא פגיעה
במוסר כלשהו,
לא פגיעה בחינוך ואין
בו פורנוגרפיה.
היות והערכים שכולנו
בארץ הזאת
חונכנו לפיהם קרובים
לליבינו ויקרים
לא פחות מאשר לכל
אזרח אחר במדינת
ישראל, אנו
מרשים לעצמינו להצהיר כי בכל המחזמר
כולו אין פגיעה כלשהיא, לא בתמליל האמור
ולא בצורת ההצגה, בערך כלשהו
של כל אזרח במדינה בין אם הוא דתי
או חילוני ובין אם הוא שייך לתנועה זו
או אחרת•
על מנת לאמת דברינו אלה אני מזמין
בזאת את כל חברי הכנסת הנכבדים לחזות
במחזמר ואני משוכנע כי לאחר שיחזו
בו לא יצטרכו להעלות שום שאילתות
מן הסוג שהועלו נגדינו.

דגי דגן,
! רכב ישראל
ופרשיו

מפיק ״קפוץ״ ,תל־אב־ב

נדהמתי לקרוא על היקף הביזבוז בנושא
הרכב הממשלתי, ונהניתי במיוחד מן הכותרת
התנ״כית הקולעת :״רכב ישראל ופרשיו״
(העולם הזח ) 1731
לאור היקף השערוריה הייתי מציע להשלים
את הפסוק הנ״ל בשינוי קל כדלהלן:
״אבוי, אבוי, רכב ישראל ופרשיו״ (במקור
:״אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו״).

מלכיאל פתחי,
0רציגות של
נזירה

טנזניה

נהניתי לקרוא את הכתבה על ״נערות
השלום״ (העולם הזה )1734 ועוד יותר
מזה נהניתי לראות את תמונותיהן של הנערות.
אולם משכה את תשומת ליבי עובדה
מעניינת: בעוד שהוקדש מקום נרחב
לתאורן (מלווה בתמונות) של רחל, ורדה
ויהודית הרי לא סופר דבר על הרביעית
שבחבורה, עדנה.
מדוע? האם יש מה להסתיר? ואם הראתם
לנו את רחל, ורדה ויהודית עם ״חיוך
של מונה ליזה ופיקחות של שד״ אולי
תוכלו להראות לנו גם את עדנה אך ה

עדנה קרן
פעם בפוזה המביעה :״רצינות של נזירה
וזהירות של חבלן מפרק מוקשים״?
עודדקריב, ם כון וייצמן, רחובות
• ״דיילת
•וולו 5ס וי! 81

שלום״

עדנה

קרן

בפוזה

רצינית של ״דיילת שלום״ — ראה תמונה,

קוראים השולחים מפתכים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמד
נות למכתכיחם.

הייייייז יי ז ה ״* 7י

51 ! 8 1 * 1

חד ממוסדות האו׳׳ם קיבל בשבוע שעבר הח־לטה,
המגנה את כל הממשלות המונעות את ההגדרה
העצמית של עמי דרום־אפריקה ופלסטין.
החלטה זו הצטרפה לשרשרת החלטות, שנתקבלו לאחרונה
בעצרת הכללית ובמוסדות אחרים של האו״ם, המכירות
כולן בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
מר יוסף תקוע, ראש מישלחת ישראל באו״ם, הצביע
נגד כל ההחלטות האלה. את ההחלטה הנ״ל הגדיר כאקט
אנטי־ישראלי, וקבע שאין לה תוקף.

הייתי רוצה לשאלו שאלת ת ם: מדוע ,
כעצם?
מדוע זהו אקט אנטי-ישראלי?
מדוע יש לשלול את תוקפו?

ך* ייתי רוצה להפליג קצת על גלי הדימיון, ולתאר
ן | לעצמי דבר בלתי־אפשרי לחלוטין: שאני הייתי יוסף
תקוע, ראש המישלחת של ישראל באירגון האומות המאוחדות:

אז הייתי מבקש את רשות־הדיבור ברגע שהיתה
מוגשת אותה הצעת־החלטה לגנות כל ממשלה המונעת
את זכות ההגדרה העצמית של עמי דרום־אפריקה ופלסטין.

הנאום, שהייתי נושא באוזני משפחת״הענוים:

פכוד היושב־ראש, נציגים גככדים,
אני שמח על הזדמנות זו להבהיר אחת ולתמיד את
השקפת ממשלתי ע; הנושא החשוב העומד על סדר-
היום.

החלטה זו העניקה את זכות ההגדרה העצמית
לשני העמים ששכנו כשטח שילטון*
המנדאט של פלשתינה־ארץ־ישראל, כלומר
לעם היהודי־הישראלי ולעם הערכי-הפלסטיני.
הנהגת התנועה הציונית והוועד הלאומי, שהיוו את
גרעין הריבונות הישראלית, קיבלו אז רשמית, וללא הסתייגות,
את החלטת העצרת. על פי החלטה זו קמה, במאי
,1948 מדינת־ישראל.
קבלת החלטת העצרת פירושה קבלת העיקרון הגלום
בה: קיומם של שני העמים, וזכותם להגדרה עצמית.

ממילא הכירה אז ישראל רשמית כקיומו
של העם הערכי הפלסטיני, וכזכותו להקיב
את מדינתו הלאומית.

כבוד היושב־ראש, שמדינה זו לא קמה.

* דוע לכל,

אולם לא מדינת ישראל היא שמנעה את
הקמתה.
המוסדות שהתיימרו אז לייצג את העם הפלסטיני —
מוסדות שלא נבחרו על־ידי איש, ושנכפו על העם הפלסטיני
בשנים ארוכות של טרור פנימי — דחו את החלטת
עצרת האו״ם, ופתחו בליל ה־ 30 בנובמבר 1947 במלחמה
שנועדה למנוע את הגשמתה.
כאשר נתברר, באביב ,1948 כי ההנהגה הפלסטינית
הפסידה את המלחמה, מול הכוח המקובץ של היישוב

איל!
הייתי גורמים זדוניים הפיצו בעולם שקרים והשמצות, כאילו
אנו שוללים את זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

תפקידי היום הוא להזים שקרים אלה, להטיח
את ההשמצות חזרה כפני מפיציהן, ולטהר
את האווירה.

ך• כוד היושכ״ראש, אני בנו של עם אשר זכותו
^ להגדרה עצמית נשללה ממנו במשך דורות.
יודעים אנו היטב את יסוריו של עם, אשר לא ניתן לו
להפעיל זכות מקודשת זו, שאינו אדון לגורלו, המופקר
לחסדי זרים.
במאמץ עילא* התגבר עמנו על מצב מחפיר זה, החזיר
לעצמו את זכות ההגדרה העצמית, ואף זכה לכך שתוכר
על־ידי העמים.

האם יעלה על הדעת כי עמנו, אחרי נסיוך
כזה, ישלול מאחרים את אשר תכע לעצמו,
את אשר השיג לעצמו כמאכק וכסכל?
כבוד היושב־ראש, יירשם נא בפרוטוקול של האירגון
המפואר הזה, המגלם את מצפון העולם:

כל עם הנאכק על זכותו להגדרה עצמית
כדרום־אפריקה וכאנגולה,
ולחרות לאומית
ככרית־המועצות וככורדיסתאן, כדרום־סודאן
וכפלסטין -יכול לסמוך על אהדתה ותמינד
תה של מדינת־ישראל.

ני תמה, כבוד היושב־ראש, שבכלל עלה על דעת
\ * מישהו שממשלתי מתכחשת לזכות ההגדרה העצמית
של העם הפלסטיני.
האם זכרון הנציגים הנכבדים הוא כה קצר?

האם נשכחה אחת הפרשות היפות כיותר
כתולדות האירגון הזה?
השבוע מלאו 23 שנים להחלטה ההיסטורית שנתקבלה
על־ידי העצרת הכללית של האו״ם, ברוב גדול של שני
שלישים ויותר, ב־ 29 בנובמבר .1947

לו מישטר של דיכוי, מאסרים המוניים, עינויים ושרירות.

רכים מראשי הציכור הפלסטיני הוחזקו,
כתקופות שונות, ככתי-סוהר וכמחנות־ריכוז,
כתנאים כלתי־אנושיים, כגלל העזתם לתכוע
לעם הפלסטיני את זכות ההגדרה העצמית.
ברצועת עזה לא היד, המצב בהרבה יותר טוב. אמנם
לא סופחה הרצועה רשמית למצריים. אך תחת זאת הפכה
הרצועה כולה למעין מחנה־ריכוז המוני, ולתושביה
לא הוענקו הזכויות הדמוקרטיות והבסיסיות.
לפיכך, כבוד היושב־ראש, יש לקבוע בבירור כי במשך
כל התקופה הארוכה הזאת נמנעה זכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית על־ידי ממשלות ירדן ומצריים.

ממשלת ישראל תומכת כהחלט כהצעה ש-
אירגון האומות המאוחדות יגנה ממשלות
אלה, יחד עם ממשלת דרום־אפריקה, על דיכוי
זכות העמים להגדרה עצמית.

ך* מצכ השתנה כמובן, כבוד היושב־ראש, בעיקבות
ן | מלחמת ששת־הימים, מלחמת־מגן שנכפתה עלינו ושלא
רצינו בה.
במלחמה זו כבש צבאנו את כל שטחי פלסטין, יחד
עם שטחים אחרים, והם מוחזקים עתה בידי צה״ל, עד
להשגת השלום.
אין זה מקובל, ואין זה נדרש על־ידי אמנת ג׳נבה, להעניק
זכויות דמוקרטיות לתושבי שטח המוחזק זמנית על-
ידי צבא־כיבוש, בשעת מלחמה.
ברם, כדי לקדם את השלום, הריני מוסמך להצהיר עתה
כי ממשלתי מתכוונת להעניק לאלתר לתושבי השטחים
המוחזקים את זכות הביטוי החופשי ואת זכות ההתארגנות
המדינית, כדי שיוכלו להכריע באופן חופשי על גורלם.

אם תקום כשטחים המוחזקים, כעיקכות
תהליך זה, נציגות פלסטינית מוסמכת, המוכנה
לשאת ולתת עם ישראל על הפעלת זכות
ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני כמים•
גרת של שלום ודדקיום עם מדינת-ישראל -
תהיה ממשלתי מוכנה להידכר עימה כשווה
אל שוות.
אין אנחנו שוללים גם כיום את זכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית, ואנו מוכנים גם כיום, כמו לפני
23 שנה, לשלום שיהיה מושתת על דו־קיום של מדינת־ישראל
ומדינת־פלסטין כשתי מדינות ריבוניות, במולדתנו
המשותפת.

משום כך אין אנו רואים כהחלטה המוצעת
כל עוקץ המכוון נגד מדינת ישראל, ונקכל
אותה כרצון.
תקוע היהודי, היא קראה לצבאות המדינות הערביות השכנות לחדור
לארץ ולעזור לערביי פלסטין.
ואכן, ב־ 15 במאי ,1948 עם סיום השלטון הבריטי, חדרו
צבאות מצריים, עבר־הירדן, סוריה ולבנון לשטח פל־שתינה־ארץ־ישראל.
החלה מלחמה, אשר נסתיימה בראשית
1949 במפלת הצבאות הערביים•

אולם כחסתיים המלחמה, לא יצאו צכאות
המדינות השכנות את הארץ. הצכא העכר
ירדני, שנקרא אז ״הלגיון הערכי״ ,נישאר כ
גדה המערכית, והצכא המצרי נשאר כרצו־עת-עזה.

ך • 0שך השנים שחלפו מאז, כבוד היושב־ראש, נע-
•2שה על־ידי המדינות הערביות השכנות מאמץ רצוף
ואכזרי לשלילת זכותם של הפלסטינים לחיים לאומיים
משלהם.

עומת זאת, כבוד היושב־ראש, חייב האו״ם לגנות
/בחריפות את הממשלות המונעות גם כיום את זכות
העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
הנה הכריז השבוע הנסיך חסן, אחיו של המלך חוסיין,
בנאום־כתר שנשא בשם אחיו בפרלמנט בעמאן, כי התוכנית
להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית
היא ״מזימה נגד אחדות שתי גדות הירדן.״

הכרזה זו היא קריאת־תגר על זכות הפלסטינים
להגדרה עצמית.
המלך חוסיין עצמו הכריז כי הוא מוכן להעניק הגדרה
עצמית לפלסטינים רק ״אחרי השיחרור״ ,כלומר אחרי
שהצבא הירדני יחזור ויתפוס את הגדה המערבית.

מי פתי ויאמין כי המלך חוסיין, שערך זה
עתה שחיטה אכזרית כנתיניו הפלסטינים
משוללי־הזכויות, לא ישתמש שוכ כחייליו וכי
כלשיו כדי לכפות על הפלסטינים שיעכוד
לעמאן, שהכוח יהיה שוכ כידיו?
אירגוני הפידאיון, שמרכזם בארצות־ערב השכנות, והממומנות
על־ידי שליטי סעודיה, כווית, לוב ואחרים, פי־רסמו
השבוע אזהרה שיעמידו לדין כל אדם בגדה המערבית
שייעז לדגול בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית
בגדה המערבית וברצועת־עזה.

כל אלה הן מזימות חשוכות נגד זכותו של
העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ואנו מגנים
אותן ככל לשון של גינוי.

ך* כוד היושכ״ראש, אני מצטרף בשם ממשלתי ל-
^ יוזמי הצעת־הגינוי המוצעת.
אני מציע שהאו״ם יגנה בחריפות את כל הממשלות
המונעות את זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית בשטחים
שהוא גר בהם. אני מציע שהאו״ם יזהיר אותן, ויאיים
עליהן בהפעלת סנקציות.

הממלכה העכר־ירדנית, שכל קורטוכ של
דמוקרטיה היה ממנה והלאה, כפתה על תו
שכי הגדה המערכית, מרכית העם הפלסטיני,

להשלים עם סיפוח מולדתם לממלכה ההא־כל
פלסטיני, המכקש להגיע כשלום להגדרה
שמית.
עצמית לאומית כמדינה משלו, תחת דגלו
ממלכה זו קיימה בגדה המערבית, במשך 19 שנה,
מיש־ ותחת ממשלתו, כצד מדינת ישראל -ימצא
טר של טרור פנימי. חייליה, שוטריה ובלשיה, רובם בד
ווים עבר־ירדניים ללא זיקה כלשהי לעם הפלסטיני, הפעי כממשלתי וכעמי ידידים נאמנים.

1ו א1נ ^ג 1ד י

תמרורים
נישאו * בטכס צנוע בארמון החתונות
במוסקבה, השחקנית הצרפתיה
מאריכה ולאדי ( )33 והזמר הרוסי
דימיר ויסדצקי 3שהוא אחד מכוכבי
תיאטרון האוונגארד המוסקבאי טאגא־נקה
ומשתתף עתה בחזרות לגירסה הרוסית
של המלט. אלו הם נישואיה בשלישית של
ולאדי, שהיא אם לשלושה ילדים.

עומדיםלהינשא. השחקן
האיטלקי ויטוריו גאסמן ( )24 שהיתר,
מאורסת לבמאי לוצ׳יאנו סאלצה, לו ילדה
בן ב־ 1966 ושפגשה את גאסמן לפני שנה,
מתכננים גאסמן ודאנדריאה

בית• משרד-חדר מגורים-חדר ילדים •חדר שינה-מטבח
חדר אמבטיה• רהיטי מרפסת או גז
רהיטים בודדים?
זקוקים לשטיח• וילונות• צפדי-קיר-נכרשות ותאורה.
תמונות-מבחר קישוטי בית ועוד?

ביתן תרבות הדיור״הפרמננטה״ הישראלי

המבחר הגדול והמגוון ביותר של רהיטים
מתוצרת ישראל ויבוא תהת גג אחד
ייעוץ ע״י ארביטקט פנים -ללא תשלום!>
קניה בתשלומים

אחרי שסיים את הרומן שלו עם ג׳לייט
מיניאל שילדה לו בן לפני חמש שנים.
גאסמן היה נשוי קודם לנורה ריצ׳י ולשלי
וינטרס ולו שתי בנות ונכד אחד.
עומדיםלהינשא. הכוכב
האנגלי בן ה־ 62 רקם האריסון (גבירתי
הנאווה) ואליזכט האריס 34 גרושתו
של ריצ׳רד האריס ואם שלושת ילדיו.
האריסון, המחכה עתה לגט מרחל רוברטס
( )43 לה הוא נשוי שבע שנים, היה נשוי
קודם לקולין חומס, לילי פלמר וקיי קנדל
שנפטרה ממחלת הסרטן.
שוחרר ממקום שביו לשם נלקח
על־ידי לאומנים־קנדיים ממוצא צרפתי, הוחזק
בו במשך 60 יום, הדיפלומט הבריטי

ג׳יי״יס קרוס.

מונה * על־ידי מועצת המנהלים של
חברת צ״ים קווי נוסעים, למנהל הכללי
של צי״ם קווי נוסעים
המפעילה את
האוניות דן ונילי
בקו ישראל־אירופה
רב־ חובל נמרודאשל, המשמש כמנהל
אגף הספנות
והנמלים שליד מש־

אשל
רד־התחבורה ושהיה
מראשי מרד הימאים
ב־.1950

בל-בושלום מביא חידושי תבל לישראל

בית זיקוק של ״עץ הזית״ נשלח מאילת למאוריציוס
באניה ״אנטוניום ונטוריס״ שהפליגה מאילת לאי מאוריציוס נשלח ע״י ״עץ הזית״ מתקן
זיקוק השוקל 200 טון והמופעל לפי שיטת ם י.די. וכולל מערכת בקרה אלקטרונית משוכללת
ביותר.
המטען מיועד לביח״ר מודרני להפקת שמנים באי מאוריציוס, שהחליט לעבור לתהליך
הזיקוק סי.די. לאחר שבחן ושוכנע כי הוא עדיף על השיטות האחרות. כתוצאה מכך נמסרה
הזמנה ל״עץ הזית״ לבנין ציוד מיוחד המאפשר את החלפת שיטת הזיקוק.
באגף המיוחד לתכנון ובניית מפעלי שמן ליצוא, משלימים כעת ב״עץ הזית״ הזמנה אחרת
המיועדת הסינגפור. מר ליבוביץ׳ — ממנהלי המפעל — יצא השבוע לאמריקה הלטינית
לשם חתימת הסכם לאספקת מטקן להפקת שמן באיזור חדש זה על מפת היצוא של
״עץ הזית״.

נפטר. בקיבוץ
מרחביה, מ־פרי
שבץ־לב,
בגיל ,68
אליעזר פרי שהיה
חבר הכנסת הראשונה מטעם מפ״ם
ומעורכי על המשמר עד אביב .1969 יליד
גאליציה, היה חבר ההנהגה הראשית של
השומר הצעיר שם, עלה לארץ ב־ 1926 וב־
1929 התיישב במרחביה, היד, חבר הוועד
הפועל של הסתדרות העובדים, חבר הוועד
הפועל הציוני והיה חבר המוסדות המרכזיים
של מפ״ם עד שפרש ממנה עם
הקמת המערך, בגלל מחלוקת רעיונית והיה
ממייסדי ברית השמאל.
נפטר בגיל ,76 הסופר והמורה
ישראל שטיינכרג. היה בנעוריו מ־מדריכיה
של תנועת הנוער הציונית החלוץ
בערי פולין, אוסטרוב וזארומב.
נפטר בקופנהאגן, בגיל ,82 מיי־ג׳ור־גנראל
וואגן כניקה, שהיה ראש
מטה משקיפי או״ם בארץ־ישראל החל מ־
1953 ושעמד בימי מלחמת העולם השנייה
בראש תנועת המרי הדנית ביוטלאנד.

11 1

דיין — מנהיג העולם החופשי !
המשימות הכבדות, המוטלות על כתפיו
של שר־הבטחון לקראת ביקורו הקרוב בארצות
הברית, מתרבות מיום ליום.
תחילה חשבנו שהוא בסן־־הכל יוצא לגייס
במה עשרות מיליונים בשתיים־שלוש
הרצאות שהוא עומד
לשאת לפני סועדי
המגבית. אחר
כך התברר שעניין
המגבית הוא בסך
הכל עילה רשמית
לביקור בארה״ב, ושבעצם
כוונתו לסור
לבית הלבן
ולהסביר לניכסון את פרטי תוכניתו, שאח
קוויה הכלליים שמעו בוושינגטון מפי גד
יעקובי עוד לפני ששמעו עליה בירושלים.
עכשיו אנחנו לומדים מכותרת ראשית
ב״מעריב 4.12.70 שניכסון, רוג׳רם וליירד
רוצים לשמוע מפיו הערכות ביחס לכוונותיה
של ברית־המועצות.
מרגע לרגע גדלות המשימות שמר דיין
לוקח על עצמו, ומי יודע אם בהגיעו לניו־יורק
לא נתבשר על־ידי ״מעריב״ שבין
פגישה לפגישה מצפים ״אבות המדיניות

באמריקה״ ממר דיין שיפתור להם את בעיות
פירוק הנשק הגרעיני בעולם, יציע
להם דרכים להוזלת הטיסות בחלל, ייעץ
להם איך לדכא את המהומות הגזעיות
בארצות־הברית, מה לעשות בעניין סרבני־הגיוס,
איך לשים
קץ למרד הסטודנטים,
כיצד לחזק את
מעמדו של הדולאר,
ואיך עליהם לנהוג
נוכח הנטייה הבינלאומית
לקבל את סין
העממית לאירגון האומות
המאוחדות.
ואולי רצונו של ניכסון לשמוע את הערכותיו
של דין לגבי כוונותיה של ברית-
המועצות איננה אלא כיסוי דיפלומטי סביר
לבעייה הרבה יותר חמורה המעסיקה את
נשיא ארצות־הברית? אולי מבקש ניכסון
להיפגש עם מר דיין כדי להתייעץ איתו
מה לענות לאגרותיה התכופות של הגברת
גולדה מאיר? הכל יכול להיות. יש לי
הרושם שעוד נקרא רבות על ביקורו והצלחותיו
של מר דיין בארצות־הברית.
בעיקר ב״מעריב״.

ממיטבח הלוקושו, מחלקת שטיפת־המוח
באותו עניין מזווית אחרת, עוד כמה
מילים :
אתם רוצים לדעת איך העתונות שוטפת
לכם את המוח יום־יום, מבלי שתרגישו
בכך? איך מאכילים אתכם לוקשן, ומוכרים
לכם דעות בעטיפה של ידיעות 1קראו
בעיון את כתבתו של פיליפ בן שאותה
פאר ״מעריב״ בכותרת המרעישה שהזכרתי
בקטע הראשון.
הרי לפניכם מספר ״עובדות״ ,שמר פיליפ
בן מוסר לנו טלגרפית )1( :דיין הוא
היום הדמות השניה במעלה בזירה הישראלית,
אחרי גולדה )2( .אין ספק שבמוקדם
או מאוחר הוא יירש את מקומה.
( )3דיין הוא מקור ההשראה העיקרי של
מימסד הבטחון הישראלי ושל מדיניותו.
( )4דיין הוא האיש אשר רעיונותיו עמדו
במיבחן בשעות הכרעה שונות )5( .דיין
הוא אחד האיסטראטגים־הפוליטיקאים המוכשרים
ביותר בזמננו )6( .לדיין יש או־מץ־לב
אינטלקטואלי לכלכל מחשבה עצמאית
ולהסיק מסקנות בלתי־מקובלות )7( .הישראלי
היחידי המסוגל לשכנע כיום את ניכי
סון, שיפגין שיתוף־פעולה אמריקאי־ישראלי
הוא משה דיין.
בקיצור, חוץ מהעובדה שדין הוא אחד
הגברים היפים והמושכים ביותר במאת
העשרים, אמר עליו מר פיליפ בן כל מה
שניתן להגיד כמעט על מועמד העתון
לראשות הממשלה.
מר פיליפ בן אומר את כל הדברים
היפים האלה בשם ״אבות המדיניות באמריקה״
.הוא רומז שזו היא דעתם של
ניכסון, רוג׳רם וליירד, אך מתוך הרשימה
מתגלה שמקור האינפורמציה שלו הוא איזה
דיפלומט אמריקאי עלום־שם.
מקורות מוסמכים המקורבים לחוגי אבות
המדיניות הישראלית — אם להשתמש בלשון
החמקמקת של סופרי ״מעריב״ —
טוענים שאת האינפורמציה שלו יכול היה
מר פיליפ בן לקבל משלושה מקורות :
(א) קצין יחטי־הציבור של המגבית בוושינגטון(
.בן נהג המונית שלקח אותו
מנמל התעופה( .ג) שיחה בארבע עינים
בין פילים בן לפילים בן (מול המראה).
הקטע בכתבך, ששימש מקור השראה ל־

עורך ״מעריב״ ,בנסחו את הכותרת הראשית
המפוצצת ״ניכסון, רוג׳רס וליירד רוצים
לשמוע מפי דיין הערכותיו ביחס
לכוונותיה של ברית המועצות״ ,אומר
בסך הכל :״קרוב לוודאי, כי אנשי הצמרת
של ממשלת ניכסון ...רוצים לשמוע
דעתו של האיש שיש לו מוניטין שהוא
אחד האסטראטגים־הפוליטיקאים המוכשרים
ביותר בזמננו״ ,וכ״ו.
אתם מתחילים לתפוס את תהליכי שטי-
פות־המוח של ״מעריב״ י את הערכתו של
סופר העיתון, את ״הקרוב לוודאי״ שלו
הופכים לכותרת אינפורמטיבית, המעוררת
אצל הקורא הממוצע את הרושם כאילו
היא מבוססת לפחות על שדר סודי של
ניכסון.
תמיכתו של ״מעריב״ בדיין היא עובדה
ידועה .״מעריב״ עשה כל מה שביכולתו
כדי להכניס אותו לממשלה, ערב מלחמת
ששת הימים, והוא לא יירתע כנראה משום
תרגילים שקופים של שטיפות־מוח כדי להכתירו
כראש־הממשלה הבא.
אני חוזר לטענתי הישנה שעתון רציני
והגון, המכבד את עצמו ואת האינטליגנציה
של קוראיו, חייב להפריד בין הדיעות
שהוא משמיע והידיעות שהוא מוסר. מר פילים
בן רשאי להשמיע את הערכותיו האישיות
על שר־הבטחון, במסגרת של מאמר פובליציסטי.
הוא אפילו אינו חייב להסתתר
מאחורי דמויות דמיוניות של דיפלומטים אמריקאים
המוסרים לו את הערכות ״אבות
המדיניות האמריקאית״ על משה דיץ. אני
בטוח שהקוראים יגלו עניין גם בהערכותיו
הפרטיות של מר פיליפ בן, מבלי שהוא
ידביק עליו תוויות של ״מקורות מוסמכים״
ו״חוגים יודעי דבר״ ושאר מונחי ההסוואה
הז׳ורנאליסטית.
אך כשמר פילים בן מטלגרף ידיעה, אני
מצפה ממנה שתהיה מבוססת על עובדות,
ולא על תקוות. ואם עורך ״מעריב״ רוצה
שנאמין לפחות בכותרות שלו, עליו להשתדל
לבסס אותן על עובדות המתגלות
בידיעה, ולא על ספקולציות של כתביו.
״הקרוב לודאי״ של פילים בן עדיין איני
הופך את הכותרת המרעישה־עד־כדי־גיחוו
לעובדה.

שאלה למר אבא אבו
בהופעתו לפני חברי מפלגת העבודה בחיפה,
אמר שר־החוץ שלנו בין השאר את
המשפט הבא :״מצריים לא תהיה מסוגלת
להפחיד כל חודשיים את העולם כולו באיומים
כי לא תאריך את הפסקת־האש, כדי
לקבל איזה פרס על הסכמתה להאריכה״.

אדוני שר־החוץ, האם לא יהיה באותה מידה
נכון להצהיר ש״ זזראל ל* תהיה מסוגלת
להפחיד כל חודשיים את העולם כולו
באיומים כי היא לא תחזור לשיחות יארינג
כדי קבל איזה פרס על הסכמתה לשיחות
אלה״ י

1 1 1 1 1

11 1

בעניין אריה אורגד
מר נקדימון רוגל, מנהל הטלוויזיה, החליט
לאחרונה לשחרר את מהדורת החדשות
מנוכחותו של אריה אורגה בנימוק שקריי־נותו
אינה נראית לו, ומייד החלו להתפרסם
בעתונים מיכתבי מאזינים החולקים
על קביעתו של דוגל.
אני רוצה להביע כאן את תמיכתי בהחלטתו
של מר רוגל בשני נימוקים.
מנהל תחנת רדיו או טלוויזייה רשאי,
כמו כל עורך עתון, להעביר את עובדיו
מתפקיד לתפקיד, אם הדרך בה הם מבצעים
תפקיד מסויים אינה מוצאת חן בעיניו.
נימוק זה הוא אחד הנימוקים הישרים
והלגיטימיים ביותר היכולים להצדיק החלטה
כזו. כל הנימוקים האחרים שניתן להעלות
(האיש התקבל לעבודה כבמאי ולא כקריין
; האיש מיצה את עצמו ; האינטרס
של ציבור המאזינים מחייב את העברתו
לתפקיד אחר ! האיש הושעה מתפקידו כדי
לשפר את יחסי־העבודה בתחנה, וכדומה)
חשודים בעיני בצביעות.
מנהל הטלוזיזיה אחראי בין השאר גם
לסיגנון הגשת החדשות, וכמו שהוא יכול
להחליט שעל הקריינים ללבוש חליפה ועניבה
לפני המצלמה, כך הוא רשאי גם
להרחיק מהמצלמה קריין שסימון קריינותו
אינו נראה לו.
(ב) גם בעיני לא נראית קריינותו של
מר אורגד. אני יוצא מתוך הנחה שקריין
חדשות הוא אדם חי, ובתור שכזה הוא
נושם וזז כשאר בני־אדם, קריינותו של מר
אורגד מעוררת בי תמיד את החשד שהאיש
הזה כבר מזמן לא נמצא בחיים. הקמטים
בחליפת הפוליאסטר שהוא לובש לא מש־

נים את צורתם במשך כל השידור. לפ
יש לי הרגשה שהאיש הזה תלוי על
בגדים, ולפני החדשות מוציאים אותו 1
רון ואחרי החדשות מחזירים אותו
פניו חסרי ההבעה מעוררים רושם ש^
בה מיכנית משוכללת, המשמיעה הקלט[
תוך רשמקול שנקבע בבטנה ומניעה ש
הגומי־דמויי־בשר כמעט כמו אדם
אינני מצפה מקריין שיתגרד בראשו
טט באפו להגברת אפקט הטבעיות,
יחד עם זאת יכול קריין להרשות לו
להזיז יד, להניע את ראשו, לנשום ק
ואפילו להרים את הנייר שמתוכו הוא
רא את החדשות. אינני חושב שהוא
להביע את הערכותיו על החדשות בו
העוויות פנים, אך יחד עם זאת ו
רוצה להאמין שהאיש מקשיב לחו
היוצאות מפיו. לא יתכן שקריין \
על אסון לאומי ואיזה קוריוז מבדח
אותו פרצוף חסר־חיים.
הטלוויזייה מנסה, בדרך כלל, ליצור!
הרושם שהאנשים המופיעים לפני ד,מצ
נמצאים בביתך ממש. אני בטוח שיותר נ
אחת לא הייתי מזמין אלי הביתה אדם
דבר ומתנהג (בעצם׳ ״לא־מתנהג״ זו ה
מדוייקת יותר) כמו מר אורגה
לעומת אורגה מר חיים יבין, לו
הוא קריין מעולה המתנהג בטבעיות מ
מה, ומעוררת אמון לפני המצלמה. אנ
שוכנע שגם מר עמק פרי יכול להשי
טלוויזיית את אפקט הבלתי־אמצעיות
תו הצליח להשיג כקריין רדיו, לולא
מר אורגד מנסה להכתיב את סיגנונו הם
לי לשאר הקריינים.

עניין של אופי
לאחרונה שומעים יותר ויותר שיחות
על הסכנה הכרוכה בעישון, ועל הדרבים
להפסקת מינהג מזיק זה. לפני ימים אחדים
שמעתי בבית־קפה את אחד הוידויים
המקוריים ביותר בנושא זה.
״אין להם אופי לאנשים,״ אמר ברית-
חה אחד המסובים ליד השולחן .״כל יום
שני וחמישי מפסיקים לעשן לשבוע, חודש,

שנה ואחר כך מתחילים לעשן שוב.
לא יכול להבין אותם, בחיי. הנה אני
משל, לפני עשרים וחמש שנה התו
לעשן ומאז לא הפסקתי לעשן. ביום
לילה, בעבודה ואחרי העבודה, בשבת
חגים. אפילו בבית־החולים לא הפסקת
עשן. זה עניין של אופי. כשאני מ:
לעשן, אז זהו זה.״

שיא הפרברסיה
חברה בשם ״מטמה״ מודיעה בעתונות שהיא
מוכנה לשוזק ללקוחותיה ״ויבראטור
רב־עוצמה לעיסוי מהנה, משגר גלים מרטיטים
ומשחרר את המתיחויות של הגוף. להחלקה,
לחיכוך, לגירוי
מעניק תחושת
פורקן מלאה.״
אני מקווה שאתם
יודעים למה הסדנה.
הכוונה כמובן
לפרמשתק מכני, א־בר־מין־זכרי
אוטומטי,
העושה כל מה
שגבר־חי עושה, מבלי
לשלוח ידיים
ולבלבל את המוח.
מוצר זה, שאותו ניתן
לראות בבוטיק־המין
שנפתח לאחרונה
בתל־אביב, פועל
כפי שהסביר
לי החשמלאי שלי,
על סוללות, על זרם
ישיר וגם על
טרנזיסטורים. יש להניח
שבדגמים משוכללים
ניתן לשמוע
את ״קול ישראל״ תוך כדי הפעלתו למטרות
חיכוך וגירוי.
העוסקים בתחזיות חברתיות ובסטטיסטיקה
חברתית מניחים שבמשך הזמן יחליף
הויבראטור חלק ניכר מתפקידיו של הבעל
והמאהב.
הטכניקה, כפי שאתם רואים, פתרה איפוא

את בעיותיה של האשד, הצמאה לאועה,
מה בקשר לגבר הבודד. מה עם״ההו
והגירויים שלו? אם כן, ההמצאה ז^אח
בשטח זה היא מין בייגלה ששמו, צי!
לטור, המשגר
הוא גלים 1,מרט
לעילוי -וחיגוך
נים. את היקף[
צירקולטור ניתן
ווסת ...סליחה!

לכוון בעזרת נל
המותח או מע[
את הקפיץ־החון
בזה פתרנו, רב
גם את בעיותיו
הגבר שנמאסו
החיזורים השי
עים וההתפשטו
אבל מה ב
הפרברסים האי
יים? מה עם ז!
אינו מסתפק ב
לתו הטבעית
הצירקולטור, וז
אינה מסתפקת
,תנועותיו הם,
של הויבראטורי
רבותי ! גם להם למצוא גואל. הפרבו
האמיתיים, שכבר ניסו הכל וכבר ע
מהכל, יכולים להשחיל את הויבראטור
תוך הצירקולטור, לחבר את שניהם לחע
לשכב במנוחה במיטה, לעשן סיגריה,
אות איך זוג תכשירי־העזר המיניים ה
עושה חיים וגמרנו עם כל כאבי הראו

מה שאלוהים אמר

במדינה

(חלק רביעי)

יש החושבים שהתנ׳־ן־ איננו מסוגל לדבר אל דור המאה העשרים דברים לעדן, משוש
שהתנאים והנסיבות שלנו שונים כל־כך מאלו של דור תורת־סיני. אני אינני נמנה אל
אלו, ועל־כן, מוקדשת סדרת מאמרים זו לנושא ״עשרת הדברות״ .אמנם נכון הדבר ר.י
הנסיבות הנוכחיות אינן ניתנות להשוואה עם אלו של אותם ימים, אבל האדם, בתור
שכזה׳ לא השתנה. משום־כך צרכיו ובעיותיו היסודיות היום הן אותם הצרכים ואותן
הבעיות אשר הטרידו את האנושות מימים ימימה. בהמשך הדברים יסתבר כי אינני
דבק דווקא בפירושים המסורתיים המקובלים עלינו מזה דורות, וכיצד ייתכן אחרת? —
הרי אני וחברי הננו יהודים המכירים במשיחיותו של ישוע מנצרת, ואנו כופרים
בסמכותה של המסורת במישור הרוחני, וזאת עם כל ההערכה הכנה שיש לנו למפ־עלותיהם
של חז״ל ולתרומתם התרבותית, הלאומית והמוסרית, לחיינו כעם. על כל
פנים, אד תקווה כי המאמרים יעודדו עדן מחודש בספר־הספרים הנהדר הזה, ואו,י
בכך יבוא מי להכיר בהדרו של האלוהים עליו מכריז הספר, ובתפארת־המעשה שהוא
עשה בעדנו במשיח.

אנו קוראים בשמות פרק כ׳ ,פסוקים : 7—6״אד ה׳ אלוהיך ...לא יהיו לך אלוהים
אחרים על פני.״
תגיד לי, את מי אתה משרת? אחרי מי אתה הולך? אחרי מגידי המזלות וקוראי
העתידות למיניהם? אחרי אלילי האנרכיה, חוסר הוודאות והמבוכה? אחרי מי? —
לאן אתה הולך ז׳ מיהו זה הקובע בשבילך, צ׳ה גוזארה, אותו אנרכיסט בעל כוונות
טובות וידיים מכוסות בדם־תמימים? מי? כוכבי הקולנוע הנוצצים, עם חייהם ההרוסים,
חסרי התכלית והאושר? ואולי נדמה לך שאתה הוא הקובע בחייך? אתה טועה,
ידידי. אתה חושב כפי שאתה חושב משום שאתה קורא עתון מסויים, ספר מסויים׳
עלון מסויים.
כל אחד מאתנו, אם בהכרה ואם שלא־בהכרה, הולך אחרי מישהו. מדוע אתה מגדל
שיער ארוך — לובש חולצה עם פסים, מתהלך עם רדידים? סתם רעיון שלך? ואת,
יקירתי, הרי בשבילך תכננו את המלתחה בפריז, או בלונדון, או איזה חור דומה
אחר בעולם.
אני אומר לכם, אתם יכולים לרדוף אחרי אלוהיכס/אליליכם, אבל היו סמוכים
ובטוחים כי גם תצטרכו לקצור את קצירו של כל אשר תזרעו. זכרו את מרלין מונרי׳
את ג׳ימי הנדריקס, את רוצחיה של שרון טייט, את רוצחי פייר לפורט. כלום זוהי
הדרך שאתם בוחרים בה. האם זהו החופש שאתם רוצים בו? הלואי ויכולתי לשכנע
כל אחד מכם לקרוא את ההיסטוריה של ימיה האחרונים של רומי. הייתם נדהמים
לראות את עצמכם שם. רצח נפוץ, מבוכה ומהומה׳ סטיות מיניות מופגנות בראש
חוצות, דאופים ובוגדנות, סחטנות ושקר בכל אשר תפנו. במקום לקרוא, לכו לראות
את הסרט ״ם טיריקץ״ ,או את ״הארורים״ .זוהי בבועתה של התרבות שלנו
היום.
כל דג מת יכול ללכת עם הזרם. היכן הם אלו אשר ירימו את נס המרד ואשר
יפנו עורף לטומאה הזאת כדי לשוב ילקחת על־עצמם את חובתם האנושית, ואת
חובתם כבני עם מעמד סיני?
(המשך יבוא)
ת.ד 2234 .רמת־נן
מכתבים ״ענו

ירובעל
העם האשליה הגדולה באותו יום עצמו התפרסמו שני מחקרי
דעת־קהל, שנערכו לאחרונה בישראל וב־ארצות־הברית.
נושאי הסקרים אלה היו
זהים. למרות זאת ניתן היה להסיק לקחים
בהשפעת שני המחקרים.
!• מחקר של המנון למחקרי דעת־קהל
בישראל, שנערך לפי הזמנת השבועון
היהודי־בריטי הג׳ואיש כרוניקל, ביקש
לבדוק אם תומכים הישראלים בשיבה לשיחות
השלום בחסות הד״ר גונאר יא־רינג,
או אם הם מתנגדים לכך. התוצאות:
45,6אחוזים היו בדיעה כי ישראל אינה
צריכה לחזור לשיחות כל עוד לא יוציאו
המצרים את טיליהם מאיזור התעלה 31,5 .
אחוזים היו סבורים כי חובה על ישראל
לחזור לשיחות, חרף קידום הטילים 22,2 .
אחוז טענו כי אין להם דיעה בנידון.
מחקר של מכון גאלוס האמריקאי
ביקש לבחון אם אזרחי ארצות־הברית מצדדים
בהתערבות פעילה של ארצות־הברית
במקרה שיהיה חשש לתבוסת ישראל מידי
הערבים. התוצאה 420/0 :התנגדו לכל צורת
מעורבות שהיא .־ 327 צידדו בסיוע
בנשק בלבד. רק ^ 11 היו בעד מעורבות
של ממש, בעזרת טייסים ומטוסים, וזאת
במקרה שהסובייטים יתערבו באופן פעיל
לצד הערבים.
פער בתפיסת המצב. בתוצאות
שני המחקרים היה כדי להצביע על הפער
הקיים בתפיסת המצב בין אזרחי ישראל
לאזרחי ארצות־הברית, המשתקף ומתבטא
באופן מוחשי ביותר בעמדות שתי הממשלות.
שני
נושאי המישאלים היו כלולים בתנאים
החדשים שהגישה ממשלת ישראל
לנשיא ניכסון, לפני חילופי השדרים בינו
לבין ראש־הממשלה גולדה מאיר.
ישראל היתנתה את שיבתה לשיחות
יארינג, מבלי שהמצרים יסלקו את טילי־במקרה

בהבטחת סיוע אמריקאי
של חידוש המלחמה. אילו היה ניכסון
מקבל תנאי זה, כך הוכיח מישאל גא7ופ,
הוא היה עושה זאת בניגוד לדעת הרוב
המוחלט של אזרחיו.
ואילו היו הנשאלים בסקר הישראלי יודעים
את תוצאות הסקר האמריקאי, היו

מודיעים על פתיחת

קורם־טים אזרחי לרשיון טיס פרטי
1 /ך ־ ךןך ן ן תכנית הקורס כוללת 50 שעות טיסה בפועל
*—14 —1״ | 1וכי בי״ס ערב ללימוד המקצועות העיוניים
לפרטים נוספים וכן לקביעת מועד לטיסת
זר־ !רו•פרבה הכרות לפנות טלפון .771737 :

=1ו_1״כד

תינוקת לאימוץ
תינוקת בת 18 חודשים

לו לגבי מהלכיה המדיניים של ישראל
היא המציאותית ביותר, אינו חבר בממשלה.
העובדה שדבריו נשמעים בכל זאת
בישיבות הממשלה ושניתן לו לחלוק, לא
פעם בלשון חריפה ביותר, על עמדות
שרים ועל תפיסות של הממשלה כולה,
קשורה בתפקידו. זהו יצחק רבץ, שגריר
ישראל בארצות־הברית.
אוזלת־יד, ניתוק מהמציאות. כל
המדיניות של ממשלת־ישראל מבוססת על

1אלון! (מיל ).רמז
״לא מסכים שהמטכ״ל —

משחק עם האמריקאים. את ממשלת ישראל
מעניינות שיחות יארינג כשלג דאשתקד.
מה שמעניין אותה באמת׳ ובנושא זה
אין כמעט מחלוקת בין השרים, הוא כיצד
ניתן לסחוט עוד ועוד סיוע צבאי וכלכלי
מארצות־הברית באמצעות שיחות יארינג.
כיוון שמרבית המגעים עם האמריקאים
מתנהלים באמצעות רבץ, הוכתר רבץ למעשה
בתואר שאינו קיים ״שר לענייני
ארצות־הברית.״ וכיוון שהמגעים עם אר־צות־הברית
עומדים בראש ענייניה של הממשלה,
הפך רבין למעשה לאחד השרים
הבכירים של הממשלה.
בשבוע שעבר, בעת ששהה האיש שלנו
בוושינגטון בישראל והשתתף בדיוני הממשלה,
התנהג רבץ כלפי חברי הממשלה
לא כשגריר ממונה הכפוף לשר־החוץ שמעמדו
הוא כשל פקיד ממשלתי, אלא כ־ראש־ממשלת
צללים, בעלת מדיניות אחרת.
באומץ־לב, בביטחון עצמי, תוך זילזול
מופגן כלפי שר־החוץ אבא אבן, היה רבץ
האיש היחיד בממשלה שהעז לחלוק על
מדיניותה.
רבץ, מתוך הכרה מקרוב של דיעות ראשי
השילטון בארצות־הברית, שלל את כל
טכסיסיה של הממשלה במשחקה סביב
שיחות יארינג. דעתו, עוד מראשית השיחות
היתד, שאסור לה לישראל לפרוש
מהשיחות. הוא יצא בגלוי נגד הגישה שאין
ערך להחלטות האנטי־ישראליות המתקבלות
באו״ם, תבע לנהל מדיניות שתתקבל
על דעת רוב חברות האו״ם.

הכוונה מאחורי תובנית דיין.

למשפחה המוכנה לסייע להוריד.
לפנות ת. ד — 28126 .תל־אביב, עבור ״תינוקת״
שגריר רכין
השר

האמיץ

היחידי

ודאי למדים שהנחתם כי ארצות־הברית
תעמוד בכל מקרה לצידה של ישראל, היא
משוללת יסוד. אז, אולי, היה אחוז המתנגדים
לשיבה לשיחות יארינג, קטן בהרבה
מכפי שהראה הסקר.

ב ק רי ת מו צ קיו
ביום ראשון ,13.12.70 ,בשעה 8.30
בערב תתקיים —

אסיפת חברים
ואוהדים

בבית דדיאני, רחוב זבולון ( 5בסוף
רחוב הרב־קוק) ,קריית־מוצקין.

הממ שלה ביקוד השגריר הצעיד
האיש היחידי בממשלת ישראל היודע
בדיוק מה הוא רוצה ושהערכת המצב ש
בביקורו
האחרון הבהיר רבין לשרי הממשלה
כי תקוותם שארצות־הברית תקבל
את תנאי הממשלה לשיבה לשיחות
יארינג, היא משוללת יסוד. הוא כפר גם
בסיכויי הצלחתה של תכניתו החדשה של
משה דיין בדבר ״הסכם חדש להפסקת
אש״ ,מצא בה חיוב בעצם היותה יוזמה
ישראלית, אחרי שלוש שנים של חוסר
יוזמות וחוסר מעש.
תוך כדי כך נחשפה גם הכוונה מאחורי
תוכניתו החדשה של דיין: הציבור בישראל,
סבור דיין, לא יבין אם תחודש
המלחמה, רק בגלל סירובם של המצרים
להזיז את הטילים. אולם הציבור בישראל
יקבל את חידוש המלחמה בהבנת יתר. אם
יוכיחו לו שהממשלה עשתה מאמצים להשגת
השלום ומאמציה נכשלו.
רבין, שהתגלה כאיש האמיץ והמציאותי
ביותר בממשלת־ישראל, יעשה כנראה עתה
מאמצים רבים, בעת ביקורו של דיין ב־ארצות־הברית,
כדי להוכיח לו שהנחתו
זו היא מחוסרת הגיון כמו הנחותיהם של
שאר שרי הממשלה.

חברים ואוהדים מוזמנים
העולם הזה 1736

1צה־ר

מה מסתתר מאחורי הסיפור שהתפרסם
השבוע ב״טיים״ על בחירת ספיר לתפקויד

מדוע סול ק רמז
מחיל־האוויר?

פנחס ספיר־

מאז הקמת המדינה הוצג צה״ל לעיני
אזרחי המדינה כצבא הומוגני, המונהג בידי
מפקדים המאוחדים לא רק במטרה
אלא גם בשיטות ובאמצעים. כללי הסודיות
ואמצעי הביטחון, מנעו, ובצדק ברוב
המקרים, את הוויכוחים הפנימיים שהתנהלו
לא אחת בבעיות עקרוניות חשובות.

ך* ידיעה שפורסמה השבוע בשבועון החדשות האמריקאי
! 1טייס, נראתה לרבים כברווז עיתונאי. היא סיפרה על ישיבה
סודית של הנהגת מפלגת העבודה שנערכה בסוף החודש שעבר
בביתו של ראש עיריית תל־אביב יהושע רבינוביץ׳ ,בה כביכול
נבחר שר־האוצר פנחס ספיר כיורשה של גולדה לראשות־הממשלה,
כאשר יסתיים מועד כהונתה בעוד שלוש שנים, או אם תפרוש.
כל הגורמים הנוגעים בדבר הכחישו את הידיעה, תיארו אותה
כמגוחכת ומבדחת. האמת היתר, שהידיעה היתה מוגזמת, אם
לנקוט בלשון המעטה. שום הנהגה של מפלגת העכורה

לא התכנסה כדי לכחור כאופן רשמי יורש לגולדה.
דכר זה יכול להיעשות ע״י המוסדות הרשמיים של
המפלגה. וכאלה לא כלול גוף המתקרא ״הנהגה.״

רב-אלוף (מיל ).ידין

יפקד על

החיילות״

השבוע, בפעם הראשונה, נחשף אחד הויכוחים
האלה בצורה גלויה.
חיל-אוויר נפרד. הכל התחיל בספר
שפירסם לפני מספר חודשים כתבו הצבאי
של הארץ, כנפיים מעל סואץ. ספרו של
זאב שיף, עסק אומנם בחלקו של חיל-
האוויר במלחמת ההתשה בחזית המואץ,
אולם הכיל גם מיספר גילויים על תולדות
חיל־האוזיר.
בין הגילויים המסעירים היתר, העובדה
כי האלוף אהרון רמז, מפקדו הראשון של
חיל־האוויר וכיום מנהל רשות הנמלים,
סולק בזמנו מחיל־האוויר בגלל חילוקי ריעות
בינו לבין המטה הכללי.
עצם הגילוי כי מפקד בכיר בצה׳׳ל אולץ
להתפטר, היה בבחינת חדשה שכמותה
טרם פורסמה אודות צה״ל. אולם בויכוח
שהתפתח השבוע בין שיף ליגאל ידיו, מי
שהיה באותה תקופה הרמטכ״ל, על הדיוק
בעובדות בקשר לסילוקו של רמז,
נחשפו פרטים מאלפים.
ידין, כיום פרופסור לארכיאולוגיה, טען
כי הוויכוח עם רמז, שגרם להתפטרותו,
היה בקשר ״להקמת מטכ״ל אחד לכל זרועות
צה״ל.״ טען ידין :״רמז לא היה
מוכן לקבל את ההנחות הבסיסיות של
שר־הביטחון (שהמטה הכללי יהיה אחראי
למערך כל כוחות צה״ל על חילותיו ושירותיו)
.לא רק שלא היה מוכן לקבל

את מרות המטכ״ל בתחומים שפורטו, אלא
שאף דרש במכתב לשר־הביטחון הטלת
מלוא האחריות (להקמת חיל־האוויר) המשקית
והארגונית על סגן שר־הביטחון
שיתמנה למטרה זו. לרשות סגן השר
צריך לעמוד אגף חיל־אוויר מיוחד שיהיה
אחראי על כל הצד המשקי, המנהלתי והארגוני
של חיל־האוויר בתחומי התוכנית
התקציבית שתאושר על ידי מועצת ביטחון
עליונה.״
מי הקים את החייל. ידיו גילה עוד,
כי בסוף שנת ,1950 טען רמז במכתב
אליו :״אין אני מסכים איתך שעלינו לראות
את המטה הכללי, כפי שהוא מאורגן עכשיו,
כמשרד מלחמה ...ולכן איני יכול
להסכים כי מטה זה יפקד ישירות על
כל הכוחות והחילות.״
באותו מכתב הסביר רמז את מניעי
התפטרותו שהיו ״הגישה המדינית לארגון
כוחות הביטחון ושילובם בתוך המערכת
המדינית של השילטון בארץ.״ קבע י דן:
״רמז לא רק שחלק על מעמד חיל־האוויר,
אלא אף על מעמדו של צה״ל בכלל, שלפי
רמז היו לרמטכ״ל סמכויות רחבות מדי
ושר הביטחון (דויד בן־גוריון) אינו מכיר
(המשך בעמוד )18

העולם הזה 1726

לא היתד, גם כל בחירה רשמית בגוף מצומצם כלשהו. אף־על־פי־כן
לא היתה הידיעה בטייס מופרכת מעיקרה.
הטייס הסתמך על הלך רוחות ודיעות שהובעו לאחרונה בצמרת
הוותיקה של מפא״י לשעבר, בכמה פגישות שנערכו בחוגים סגורים.

כיסודו של דכר קלעה הידיעה אל העיקר: הולכת
ומתגכשת דיעה כקרכ הגורמים המכריעים וכעלי
ההשפעה כמפלגת העבודה, כי פנחס ספיר הוא
המועמד הכא של המפלגה לראשות-הממשלה.

גולדה מתכוונת לפרוש
ן* חודשים האחרונים נערך קרב סמוי על הירושה בין
. 4סגן ראש־הממשלד, יגאל אלון ושר־הביטחון משה דיין. הפסקת־האש
בין השניים, שהתמודדו על הירושה עד לפני שנה, הופרה.
היתד, סיבר, טובה לחידוש המאבק בין השניים. גולדה מאיר אינה
עומדת אומנם לפרוש בזמן הקרוב וגם מצב בריאותה מניח את
הדעת. אולם לאחרונה נתנה גולדה מאיר למקורביה להבין כי היא
אינה מתכוונת לכהן כראש־ממשלה עד סוף הקדנציה הנוכחית
של הממשלה. נראה שעומס העכודה והכעיות המונחות

על כתפיה הכיאו את גולדה למסקנה שיהיה עליה
לפרוש מראשות הממשלה כמועד המתאים לכך.
המועד המתאים, לדעתה, כפי שמגלים מקורכיה:
התקופה כה ייראה כי המלחמה עם המיצרים לא
תחודש וישתקף סיכוי למציאת שלום. אילו יכלה
ודאי היתה גולדה מעונינת להירשם כהיסטוריה
כראש־הממשלה שכתקופתה נחתם הסכם השלום
עם הערכים. אולם היא עצמה מכינה שזו משימה
כלתי אפשרית, שתימשך שנים רכות.
פרישתה במצב הנוכחי היתד, עלולה להתפרש כהודאה בכשלון
ואי־יכולת למצוא פתרון לסבך המדיני אליו נקלעה ישראל. משום
כך נראה לה שהזמן המתאים ביותר למסירת השלטון לאחר הוא
הזמן בו יהיה על ראש הממשלה החדש לנקוט צעדים, ביניהם
צעדים בלתי פופולאריים, לקירוב השלום.
אף אחד משני המועמדים המתחרים על הכתר, אלון ודיין, אינו
נראה מתאים למשימה זו. יתכן והצמרת הוותיקה של מפא״י היתה
מוכנה להשלים עם מינויו של אלון לתפקיד, אולם במקרה זה,
ברור לה, היא תקומם נגדה את משה דיין.
על מנת למנוע משבר פנימי במפלגה ואפשרות של פילוג
נוסף, ניראה לאותה צמרת, המתקראת הנהגה, שיש למצוא מועמד
שכמו גולדה בשעה שנבחרה לתפקידה, יוצג כמועמד זמני, וימלא
את הפונקציה של איחוד המפלגה ואיזון המאבק בין אלון ודיין.

הפופולאריות בעליה
ך* מועמד האידאלי לתפקיד זה הוא פנחס ספיר. למרות
) שהצהיר לא אחת כי אין עיניו נשואות לתפקיד ראש־ד,ממשלה,
ברור שבהעדר מועמד אחר, יסכים ספיר, שהכתיר את גולדה,
לרשת את מקומה. הוא האיש החזק ביותר אחריה בממשלה ובמפלגה
והוא האיש היחיד המסוגל, בהתבטאות אחד מאנשי הצמרת
״להשליט סדר בבאלאגאן.״

גם הפופולאריות של ספיר עלתה כשנה האחרונה
כצורה מפתיעה. דווקא כשעה שהטיל מיסיס נוספים
והפך לשותפו הסמוי של כל כעל הכנסה כמדינה,
הצליח ספיר לרכוש אהדה, שלא היתה מנת

חלקו כשנים קודמות, כהם יצר לעצמו תדמית של
איש גס ונוקשה. הצלחתו למנוע זעזועים כמשק,
למרות המשכרים החמורים העוכרים עליו, נראית
לרכים ערוכה להצלחה גם כתפקיד ראש־הממשלה
שתצטרך לצוות על נסיגה מהשטחים וויתורים נוספים
תמורת שלום.
השמועות שהופצו לאחרונה על־ידי כל מיני כתבי מפלגות, כאילו
קיים מעין הסדר בין ספיר לדיין, המכוון לכך שהם יחלקו ביניהם
את השילטון בעתיד, הן שטות. איבתו של ספיר לדיין וראייתו
אותו כאדם מסוכן בשעה שיהיה בשילטון, הם בלתי משתנות.
אילו היה נבחר אלון כראש ממשלה אחרי גולדה, היתה בכך
פגיעה בלתי נסלחת ביוקרתו של דיין. אבל כאשר ייבחר לתפקיד
זה פנחס ספיר, יוכל דיין למחול על כבודו

זה יקרה השנה
ך* תוצאה מכל השיקולים האלה נקבע בשיחות אישיות בין
^ ותיקי מפא״י לשעבר כי אם תעמוד גולדה על דעתה לפרוש,
לא יוכל ספיר להתחמק עוד מלרשת את מקומה. נראה שבאותן
שיחות השתכנע בכך גם ספיר עצמו. אולם מבאן ועד להצבעה
שנערכה כביכול ב״הנהגה״ ,לדברי הטייס׳ הדרך עוד רחוקה.

מתי עשויה גולדה לפרוש? לפי הערכת מקורכיה
יתרחש הדכר תוך השנה הקרוכה, הכל תלוי כמועד
השיכה לשיחות יארינג וכתוצאות שיושגו
כשיחות אלה. אם יוכרר שהוסרו כל המיכשולים
וניתן להגיע להסדר מדיני כאמצעות הד״ר יארינג,
יתכן וגולדה תודיע על פרישתה ככר כקיץ הקרוב.
אז, כדי למנוע מאבק גלוי על השלטון, יוכרז פנחס ספיר כיורש
זמני, כגולדה בעבר, יהפוך גם הוא ליורש קבוע.

^ הלו זיידמו

| כשהם רוצים הם יודעים לנהל את
י ה טכ ם בקצב מזורז. הכל תלוי גטיב ה לקוח.
כאשר בן־אדם חטר קשרים מבקש
לעבור תהליכי גייר, הוא נאלץ לעבור
שבעה מדורים עד שהוא זוכה לקבל
מהרבנים את תעודת הגיור המיוחלת.
אבל אצל משפחת זיידמן המפורסמת
מנחל-עוז שנעזרה בחוש המעשה של
הרב הראשי לצה״ל, שלמה גורן, ארך
העניין שעה בלבד. גלוריה סטיוארט
(הנקראת היום גליה סופר) המתינה
זמן קצר יחסית, חצי שנה.
משפחת גרוסמן, אם ושלוש בנות,
נאלצו להמתין שש שנים תמימות עד
שזכתה לגאולה. מי יודע כמה שנים טו-
בות נוספות היו הגרוסמנים ממתינים
אלמלא איבדו את שארית סבלנותם,
חוללו שערוריה ברבנות שהדיה נשמעו
בבית־המשפט.
השופט בורים רפפורט, הרשיע את בני
המשפחה בדין. אבל בהקריאו את פסק
דינו אמר כמה דברים רבי־משמעות מה
חושב בית-המשפט על סידרי הדיונים ברבנות
הראשית בתל-אביב.

בבקשה איתנו,״ אמרו לה. לשאר בני המשפחה
אמרו שהם חופשיים ויכולים ללכת.
אולם
כשהשוטרים לקחו את טאטינה
לעבר ניידת המשטרה הצטרפו אליה גם
שאר בני המשפחה. האב שמואל אמר:
,אם היא אשמה אז גם אנחנו אשמים. בדיוק
כמוה. לאן שהיא הולכת אנחנו הולכים.״
השוטרים משכו בכתפיים והעלו
את כולם על הניידת.
במשטרה שמו את כל המשפחה במעצר.
קצין חקירות גבה עדות מכל אחד לחוד
ואחר־כך לקחד טביעות אצבעות מטאטינה,
מנדיה ומשמואל. נגד שלושתם נפתח תיק
פלילי. ואלנטינה ניצלה מפורענויות אלו,
כנראה בגלל חמש־עשרה שנותיה.

** שפחד! של ארבע נפשות יש־
)3בה על ספסל בפרוזדור בית־הדין זד
רבני בתל־אביב. שמואל גרוסמן, אשתו
נדיה, ושתי בנותיו, סאטינד, וואלנטינה.
הם שוחחו ביניהם ברוסית כשמידי פעם
רם מעיפים מבט אל. דלת הלישכה הפתי״
חה של הרבנים המוביל לאולם הדיונים,
סדרו שעבר לידם ניגש אליהם, .אני מצי
טער מאד, אבל הדיון שלכם נידחה לעוד
חודש.״
מששמעו זאת פרצה טאטינה ( )20ב־
,צעקות־שבר ורצה יחד עם שאר בני המש!
פחה אל תוך אולם הדיונים. בתוך האולם
התקיים באותה שעה דיון סוער ושלושת
הרבנים שכיהנו כשופטים הרימו את ראשם
לשמע צעקותיהם של הגרוסמנים שפלשו
לאולם•
טאטינה התחילה לצעוק בעברית, :מנוולים,
חסרי לב וחסרי מצפון. איזה חוקים
דראקוניים יש אצלכם. רק להרוס חיי אנשים
אתם יודעים!״
האם הוסיפה ברוסית, כשדמעות זולגות
אבא שמואל (סאשה) ,אמא רות (נדיה) ,והבנות זיוה
מעיניה• :כבר אי אפשר יותר. אין לי
(יבגניה) ,טאטינה (טובה) וואמנוינה (ורדה) ,כשעוד
כבר כוח. תגמרו את העניין היום.״
היו עולים חדשים. בינתיים הם הספיקו להכיר את עובדות החיים המאכזבות בישראל.
הסדרנים ניסו להוציא את בני משפחת
ת 1חזמ ^ *
ו ה׳ז מ זו זז זז ז ר

משפחתו גווסגן

..את עוז לא 1(1נ1ה״
>* שערוריה הזאת כרבגות התן
1חוללה בחודש אפריל השנה. שבע
שנים לפני־כן הגיעו בני משפחת גרוסמן
מבריודד,מועצות לישראל. משירדו מן המטוס
הם נבדלו משאר העולים בדבר אחד
בלבד: האם ושלוש בנותיה, יבגניה, טאטינה
וואלנטינה נרשמו כנוצריות.
לפי טענת נציגי הרבנות אם אם המשפחה
איננה יהודיה אלא נוצריה הרי גם בנותיה
נוצריות. לשווא טענה נדיר, שאמה היתר,
יהודיה, ,תביאי מיסמכים או עדים המעידים
על כך,״ אמרו לה.
למחרת היום ניגשו בני המשפחה בלוויית
שני עדים לרבנות בתל־אביב, הצהירו
והעידו שאמר, של אם המשפחה היתד,
יהודיה. מסיבה זו או אחרת לא התקבלו
עדים אלה על־ידי הרבנים.
מספר חודשים אחרי זה הגישה נדיה בבית
המשפט המחוזי בתל־אביב בקשה לפסק
דין הצהרתי שהיא יהודיה. העדים שלה
הופיעו פעם נוספת ונידחו שוב. הוסבר
לנדיר, שאם ברצונה שירשמו בתעו־

כשנמאסה עליהם הסחבת ברבנות הם מצאו שיטה המשפיעה על הרבנים

גיור1עוות(111190
גרוסמן מן האולם, אבל הם התנגדו והמשיכו
לצעוק. טאטינה התקרבה אל שולחן
הרבנים כשפניה אדומות מכעס וצעקה
בקולי קולות :״אנחנו לא נזוז מכאן
עד שלא תגמרו. שש שנים חיכינו
לגיור הזה. אנחנו יודעים כבר את החוקים
מתחילתם ועד סופם וגם בסדר ההפוך.
אתם כולכם רשעים ונבלות ואני לא אזוז
מפה.״
הסדרן הנבוך שלא הצליח להוציא את
המשפחה מן האולם ניגש בינתיים לטלפון
והזעיק את המשטרה. גרוסמן האב
ניסה בעברית מתובלת באידיש ורוסית להסביר
לשופטים שעניינם אינו סובל דיחוי
ואם ד,ם דוחים אותו שוב הוא יחזור
לרוסיה. משראה שאין לו אוזן קשבת,
התחיל אף הוא לצעוק. הרבנים ההמומים
קמו ממקומותיהם, ניסו לעזוב את
האולם.
באמצע המהומה נשמעה מבחוץ צפירה
של מכונה משטרתית. כעבור כמה שניות
נכנסו לאולם שני שוטרים. למראה האנשים
לבושי המדים השתרר שקט באולם
ואז שאל אחד השוטרים :״מי גרם
להפרעות באולם?״
הרבנים הצביעו על טאטינה. שני השוטרים
ניגשו אליה .״את עצורה. בואי

דת הזהות שלה ושל בנותיה את הלאום
יהודי, עליהן להתגייר.
מיד ניגשו בנות גרוסמן לרבנות ופתחו
תיק לגיור. במשך שש שנים הן הוזמנו
כמה פעמים בשנה אל משרדי הרבנות.
,שאלו אותי או את אמא או את אחיו־תי
כמה שאלות ושלחו אותנו הביתה ואמרו
שנבוא בעוד חודשיים,״ מספרת
טאטינה חומת העין ובעלת גיזרה של דוגמנית
בדירת השיכון של המשפחה בלוד.
אחרי זה נהגו בנות גרוסמן להופיע
בתדירות קבועה והמחזה היה חוזר על
עצמו. הופעה ברבנות, מספר שאלות והדיון
נידחה.
בינתיים למדה נדיה את מנהגי היהדות
אצל אשה מסורתית בלוד ושילמה תמורת
השיעורים 30 לירות. אולם שנים אחרי
שגמרה את לימודיה טרם הגיע תורה
לגיור. כששאלה מדוע אין מגיירים אותה,
ענה אחד הרבנים, :את עוד לא מוכנה.
לא מספיק לדעת את החוקים. אנחנו מתחשבים
בהרבה דברים אחרים גם כן.״
בינתיים נקפו שנים והבת הגדולה יבג־הגיע
לפירקה. היא הכירה צעיר, ניה התאהבה בו והשניים החליטו לד,נשא. אולם
משניגשו לרבנות הוסבר להם שאין
אפשרות להעמיד להם חופה מאחר ויבג־

גריירה תור ירם ^ גלוריה סטירארט גריירה תור חצי שנה
3בל משפחת ערלים מרוסיה זר נסחבה ברבנות
שש שנים עד שבנותיה הוכרו כיהודיות
חתם על הבקשה. שילמתי חמש לירות והבקשה
נשלחה לפני שנה. אבל עד היום
אני עוד עובד בשבת, כי לא שיחררו
אותי.
״אחרי כתיבת הבקשה קראו לאשתי ו-
לבנותי, שאלו אותן כמה שאלות במנהגי
יהדות והסבירו להן שעליהן עוד ללמוד,
אבל נתנו לנו תאריך סופי לגיור ב־.6.4.70
הגענו כל המשפחה. היינו מוזמנים לשעה
12 בצהריים. אבל לאשתי היתד. תאונה
יום לפני זה והיא לא הרגישה טוב בגלל
זה איחרנו כמה דקות.
״בגלל שאיחרנו אמרו לנו שלא יקבלו
אותנו. אבל אני וטאטינה הנרגשת עמדנו
על כך שנגמור באותו יום ואמרנו שלא
נלך. הסדרן התרוצץ בינינו לבין הרב ולבסוף
חזר ואמר .״תחכו, תחכו ונראה,״
חיכינו הרבה זמן ולא קיבלו אותנו.
לבסוף עלינו לרב וביקשנו שיקבל אותנו.
על זה הוא ענה :״זה בלתי אפשרי היום.
תחזרו בעוד חודש.״
הסברתי שוב ושוב את המצב אבל שום
דבר לא עזר ואז עשינו את השערוריה.
כי לא יכולנו לשאת יותר.״

י 1י*״יי״י־

ייי *

בווסיה

סאשה עמד להתחתן עם נערה בקרסנודר, עד שהתוודתת בפניו כי
היא אוהבת אחר. סאשה ויתר, מצא אחר־כן את בחירת־ליבו נדיח.

ניה היא נוצריה. בלית׳ברירה נסע הזוג
לקפריסין ושם נישא בנישואין אזרחיים.
בתעודת הזהות הם רשומים אומנם בנישואים
מאחר ונישואי קפריסין קבילים לגבי
משרד הפנים. אולם משנולדו הבנים
התחילו הצרות.
כשנולד הבן הראשון התגורר הזוג באילת
ולא נמצא אף מוהל אחד בסביבה
הקרובה שיהיה מוכן למלא את חובתו
לעשות את הברית מילה. הבעל נסע בבהילות
לתל־אביב ויחד עם שמואל, אביה
של יבגניה, הם התחילו לחפש אחרי מוהל.
לבסוף נמצא אחד שהיה מוכן לערוך
את הברית מילה, אבל רק בתנאי שישלמו
לו כרטיס טיסה הלוך וחזור לאילת. ביית
ברירה שילמו לו והילד נכנס לבריתו של
אברהם אבינו. פרשה זו חזרה גם על
עצמה כשנולד הבן השני.
יבגניה קיבלה מחלודלב מרוב מתיחות,
נפלה למשכב ובילתה בבית־חולים קרוב
לשנה•

ובמקום העבודה שלי דורשים ממני לעבוד
בשבת.
״הוא אמר שזה לא טוב, כי אני משמש
בזה דוגמא רעה לאשתי ולבנות שלי. הוא
אמר לי לכתוב בו במקום בקשה שאפסיק
לעבוד בשבת. כתבתי אותה. הרב

אב!וצרי, אם יהודיה
רף ארובה עבר שמואר גרוסמן
ן עד שהגיע לבית הדין הרבני בישראל.
הוא נולד לפני 49 שנים ברוסטוב, ברוסיה
הסובייטית בשם אלכסנדר גרוסמן
ועד לפני שבע שנים נקרא סאשה. את

הוגשה שר אין גוצא
גיור עדייו בושש לביא ובמן
| תיים מצאה גם טאטינה בחור שרצתה
להתחתן איתו. היא היתד, כבר מלו-
מדת־נסיון, ידעה שנישואין ברבנות אינם
באים בחשבון בשבילה והסבירה לבחיר־ליבה
שעליהם להתחתן בנישואין אזרחיים
בקפריסין. הבחור אמר שהוא מעדיף לחכות
עד שתתגייר ובלבד שינשאו כדת
ז!יי׳ (
משה וישראל.
משעברו כמה חודשים ועדיין לא הסכימו
לגייר אותה, התקררה גישתו של
החתן והנישואים התבטלו.
עם החבר השני של טאטינה קרה אותו
הדבר בדיוק. הוא לא האריך ברוחו עד
שיגיירו את טאטינה, וקשה היה לכעוס
עליו. כמעט שנה וחצי הוא יצא איתה ולהתחתן
איתר, הוא לא יכול. ברבנות לא הסכימו.
להגיע לקפריסין לא היה לו כסף. גם
הוא עזב אותה.
״שני המיקרים האלה פגעו קשה בילדה,״
מספר שמואל גרוסמן כסוף־השיער, בעל
גיזרה דקה והופעה אצילית .״היא נעשתה
עצבנית ומדוכאת. כולנו חיינו במתח ובהרגשה
של אין מוצא.״
לפני עשרה חודשים הכירה טאטינה בחור
שלישי. צעיר נחמד בשם לוויו ממוצא
רומני .״כדי שהפרשה של שני החתנים
הקודמים לא תחזור על עצמה רצנו יחד
עם אשתי כמו משוגעים לרבנות.״ מספר
האב.
״הסברתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב
את המצב שלנו עד שסוף סוף קרא לי
הרב הראשי לשיחה. הוא שאל אותי אם
אני עובד בשבת. אמרתי לו שבטח שאני
עובד. אני עובד ברכבת ישראל בתל־אביב

ו 0לא בשבת

כאשר נאבק
שמואל גרו
סמן בבירוקראמיה, הציע לו אחד הרבנים
״תכתוב להנהלת הרכבת שאינך סוכן לעי
בוד בשבת.״ גרוסמן קיבל את ההצעה.

במיכרות ונחשב ל־

נעוריו הוא בילה
סטאחאנוב* סוג א׳.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה התגייס
לצבא האדום ועבר עם הצבא הסובייטי את
כל אירופה. כשלחם עם צבאות השיחרור
נספתה כל משפחתו בידי הגרמנים.
כשניגמרה המלחמה החליט החייל שבע
הקרבות כי הגיע הזמן להקים משפחה.
הוא עבר בכל ערי רוסיה ומכריו הציעו
לו שידוך עם בת יהודיה ממשפחה מכובדת
בקרסנודר. סאשה הלך לבקר את הכלה
המיועדת ושימחת הורי הבחורה לא
ידעה קץ. הם הסבירו לו ששתי הבנות
הגדולות התחתנו עם גויים וסוף סוף נמצא
גואל יהודי לבת הקטנה.
הקטנה מצאה מאד חן בעיני סאשה, אולם
משנשאר איתר, לבדו היא פרצה בבכי.׳
״אני מאוהבת בחבר שלי שלומד יחד איתי
בבית־הספר, אבל הוא נוצרי והורי אינם!
מסכימים שאתחתן איתו. ועל כן הם עומדים
על כך שאנשא לך רק בגלל שאתה
יהודי. אבל אני לא מכירה אותך
אפילו. אז איך אני יכולה לאהוב אותך
ועוד שאני מאוהבת בחבר שלי.״
סאשה חשב כמה רגעים ואמר לה :״שתק
האחיות שלך התחתנו עם נוצרים מתוך
אהבה והן מאושרות. אני לא רואה שום
סיבה שאת לא תתחתני עם החבר שלך.״
הגורל רצה שסאשה יפגוש את בחירת
ליבו באותה העיר עצמה. היה זאת נדז׳דה
דוריזניה, בלונדית יפהפיה בת לאב נוצרי
ואם יהודיה. בהיות אביה רוסי נחש־׳
בה ונרשמה אף היא כרוסיה־נוצריה. סא־שד.
ונדיר. באו בברית הנישואין והתישבו
בקרסנודר.

שמועות ער שראו
ך* אשה קיבל עבודה בבית־חרושת.
^ הוא היה חרוץ כפיים ובעל תושיה והחליט
להתגבר על בעיית הדיור ברוסיה
הסובייטית לפחות לגבי עצמו. יחד עם
אשתו הוא בנה בית בן ארבעה חדרים.
בבית זה נולדו שלוש בנותיו: ייבגניד״!
כיום בת ,25 טאטינה ( )20 וואלנטינה (.)15
״התקיימנו כמו שכולם מתקיימים בברית־המועצות.
כמה שמרוויחים זה אף פעם לא!
מספיק בעיקר לא ברוסיה. אשתי לא עבדה
כי היו לה ילדים קטנים בבית והתפר־1
נסנו מן המשכורת שלי. כאן בארץ החיים
של פועל זה לוקסוס גדול לעומת!
שם ואנחנו מאד מרוצים כאן מן החיים.
רק עניין הגיור כמעט והרס אותנו.״
אולם יחד עם הבית בן ארבעת החדרים
היו דברים שהפריעו לסאשה ברוסיה .״כל
אחד פוחד מכל אחד,״ הוא מספר .״פוחדים
לפתוח את הפה שמא למחרת היום
ידפקו בדלת ויקחו את הבן־אדם למקום

הגורס לשעווויה

אחרי שאיבדה שני בחורים שהתכוננו לשאתה
התקשרה טטיאנה עם ליויו שהציע לה נישו־אין.
בגלל קשיחות הרבנים, עמדו גם נישואין אלה בסכנה. הם עמדו להנשא בקרוב.

(המשן בעמוד ) 18
* אדם שמצטיין
ברית־המוטצות.

בתפוקת עבודודו

1גיור בעזרתסקגדל
(סוף מעמוד ) 17

דז 1נ 1־ 1־
הגיע משלוח דגם 75וסס

לא ידוע ואחר כך גם המשפחה שלו תיעלם.״
שמועות
התחילו להגיע לרוסיה על
ישראל .״עוד לפני 13 שנה שמענו על
ישראל בקרסנודר. על החיים הטובים שכאן
ועל החופש. החלטנו להסתכן ולעלות.״
מוסיף סאשד, לספר ,״אבל מרוסיה היציאה
היתה בלתי אפשרית. עברנו לפולין
ומשם עלינו לישראל לפני שבע שנים.״

שיעורי־דת בבית־קפה
ץ -מעט כל החלומות של סאשה

ה או פנו ע הנ מכ ר ביו תרב 11/ל ם
המפיצים: תל־אביב והסביבה: ס .ג. חב׳
טל 0 35367 .חיפה והצפון: קפלן משה,
ש. קרביץ׳ רח׳ הרצל ,92 טל• 1 64885 .
טל 0 22843 .באר־שבע: מוטו־כל, רח׳
איינבנדר מרכז מסחרי, רח׳ העמק ,33

להשקעות בע״מ, רח׳ השרון ,10
רח׳ הרצל ,74 טל !64803 .״אופף
נתניה: סודר מנחם, רח׳ ספיר ,11
טרומפלדור # 83 ירושלים: נתן
טל.28960 .

מבצע

1970/71ת
ומוקדמותר ו בג הנחות והטבות ללא תקדים

פול״ ט כני קו
תל־אביב: ברני 17 מפנת אלנבי 55
חיפה: שמריהו לוין 30

סרטי המאה השלושים מציגים
סרטו של דוד אבידן

מי1

הסרט הישראלי הראשון, שנפסל ע״י הצנזורה
* סרט־חובה לכל ישראלי משכיל
מיבחן לבגרותו של הצופה הנועז
* 27 דקות של הרפתקה קולנועית בלתי־פוסקת, המתחילה ומסתיימת
בשריפה הסרט

סרט שיש לראותו לפחות פעמיים
לפי שעה בהקרנות מוזמנות בלבד׳ לקיבוצים, מועדונים, בתי״ם תיכוניים (שביעיות-
שמיניות בלבד) קאמפוסים אוניברסיטאיים ואולמות פרטיים.

,,מין״ מגיע לכל מקום כארץ, עם מקרן־צמוד, על־פי הזמנות
ממומנות מראש.
לפנות בכתב אל: סרטי המאה היטלושים, רה׳ שמשון ,11ת״א -
או טלפונית ל״במת־זרקור״ ,מס׳ ,724718 ללא הגבלת שעות.

מוגבל למבוגרים מגיל 16 ומעלה

דעת העיתונות והרדיו על ״מין״ :
״יצאתי מן הסרט במה שאפשר לתאר כהלם בתחושת חגיגיות נוחה. אני חושב,
(מנחם בן, גלי צה״ל)
ש,מין׳ הוא סרט ג דו ל...״
״אבירן הינו משורר בין שהוא כותב שירים ובין שהוא עושה סרטים ...כוחו של
אבירן במקוריות אי-אפשר לנתח סרט מסוג זה בכלי־ביקורת רגילים
(נתן גרום, על המשמר)
״למעלה מעשרים שנה היה הקולנוע הישראלי צריך להמתין עד שיבוא דוזקא משורר
צעיר ויצעיד אותו צעד אחד קדימה׳ בכיודן אליו שותף הקולנוע העולמי כולו.
מד, שלא העז לעשות אף איש־קולנוע ישראלי, עשה המשורר דוד אבידן

(העולם הזה)

״אבירן תמים יותר משהוא עצמו סבור, טהור יותר משסבורים משמיציו וכישרוני
(זאב רב־נוף, דבר)
יותר משסבורים מתנגדיו החריפים
״בטיפול הטוטאלי ב,מין׳ נהפך הכול לסרט על מין, המורכב מסידרה ארוכה של
התפוצצויות, המאפשרת בחינה חשופה ולגופו של מצב

(סוף נזפמוד ) 15

את צד,״ל ואינו משתתף בישיבות המטכ״ל.״
סיכם ידין :״חיל־ד,אוויר לא הוקם למרות
המטכ״ל, כפי שניסו אז להציג זאת מספר
קטן של קצינים, אלא בעזרת המטכ״ל.״
עסקים קבלו השיכונים העובדה שבארץ מספר הנשים גדול
בהרבה ממספר הגברים ידועה לכל. על
נושא זה צצו גם בדיחות לעשרות המציגות
בצורה משעשעת את המצב, מציגות
עם זאת באור עגום את מצבן של הנשים.
על רקע זה צצו לאחרונה עשרות משרדי
שידוכים המציעים את שירותיהם לכל
המעוניין. אך שלא כמו בעבר, כאשר
השדכן או השדכנית היו שכונתיים ומשפחתיים,
הפעם הם צעירים, נהגים מ־

״אמרתי לו! ״אתה יודע מה? תעשה אתה
מצווה בשבילי ואני לא אשלם לך. ולא
שילמתי לו והוא אמר שזה בסדר.״

חכרה של רות המואביה
*** לושה שבועות אחרי התק־
\1/רית קיבלו הרבנים את האם ושתי

פנה וברר פרטים

^ התגשמו בישראל, בכל אופן מבחינה
כלכלית. המשפחה קיבלה דירה נאה בעלת
שלושה חדרים בלוד. סאשה, עתה כבר
בשמו העברי שמואל, הסתדר בעבודה ואשתו
קיבלה עבודה כמלצרית באולם חתונות,
ובגניה התחתנה, טאטינה קיבלה מישרה
במבטחים וואלנטינה נרשמה לתיכון.
אולם העניין הגיור כמעט ששבר אותם.
הם לא היו מגויירים לעולם, אילו לא היתד,
טאטינה פורצת ברוב יאושר, לאולם
הדיונים .״כמה ימים אחרי השערוריה
קיבלנו הזמנה לבוא לרבנות,״ מספרת
טאטינה .״שוב שאלו אותנו כמה שאלות.
התשובות של אחותי ואלנטינה סיפקו את
הרבנים, אבל לי ולאמא אמרו שאנחנו
צריבות עוד ללמוד. אמא למדה לבד, אבל
אני לקחתי שיעורים פרטיים אצל בחור
צעיר ששלחו מהרבנות. כל יום הייתי
מחכה לו מארבע, הזמן שגמרתי את העבודה
במבטחים בתל־אביב, עד שמונה
בערב, כי הוא התפנה רק בשעה זו.
״ישבנו בבית־קפה ושם הוא לימד אותי.
למדתי אולי איזה עשרים שיעורים וכשגמרתי
ללמוד, הוא דרש ממני 430 לירות.
שאלתי אותו איך הוא עושה את החשבון
הזה ומניין לו מיספר כזה. על זה הוא
ענה :״זה מצווה בשבילי, אם את רוצת
תשלמי אם לא אז לא.״

במדינה

בנותיה וגיירו אותן .״שאלו אותנו כמה
שאלות על דיני ישראל. על החגים• מה
זה יום כיפור ומד, זה פסח וחנוכה וגם
על דיני כשרות.״ מספרת טובה, מי ש־היתר,
טאטינה.
״הכניסו אותנו לחדר לחוד כששאלו את
השאלות ואחרי שענינו נשבענו שאנחנו
מאמינות באלוהים אחד. אחר־כך שלחו
אותנו למיקווה ושינו לנו את השמות.
את שמי הפכו מטטיאנה לטובה, את השם
של ואלנטינה הפכו לורדה ואת השם של
אחותי יבגניד, לזיוה את השם של אמא
הפכו מנדיה לרות, לזכרה של רות המואביה.
ובזה גמרנו את עניין הגיור ועכשיו
יש לי פתק שאני יהודיה.״
שמונה חודשים אחרי שכבר התגיירו
התקיים משפטה של משפחת גרוסמן בבית
משפט השלום בתל־אביב אצל השופט
בורים רפופורם כשטאטינה מופיעה בתור
נאשמת מספר אחד, שמואל בתור נאשם
מספר שניים ואילו אשתו נדיר, בנאשמת
מספר שלוש. הם הואשמו בהתפרצות לאולם
בית הדין הרבני דרך הלישכה. שהם
צעקו, רעשו וקיללו את הרבנים בכוונה
להרגיז את אב בית הדין.
אחרי שהשופט האזין בעניין לסיפור המשפחה,
הוא החליט להקל בעונש ופסק
לשמואל גרוסמן אבי המשפחה 50 לירות
קנם או חמישה ימי מאסר ולנדיר, ו־לטאטינה
25 לירות קנס לכל אחת או יומיים
מאסר.
הוא נימק את גזר הדין .״הנאשמים הודו
באשמות. כולם עשו עלי רושם של משפחה
מכובדת ואני מאמין להם שהתק־רית
נבעה מהתפרצות לאחר שפקעה סבלנותם
לאחר טיפול של שש שנים בהליכי
גיור.
״אני מציין בצער כי שלושה שבועות
אחרי השערוריה הסתיים העניין אשר קודם
נשמו שש שנים ולמעלה מזה.
״אך האשמה של השגת גבול פלילית
בעינה עומדת ובגלל נסיבות המיקוד. אפסוק
על עונש קל.״

מפגיש רפי עובד
רק בלירה
ומפרסמים

מחשבים, משרדים מפוארים,
מודעות לעשרות בעיתונים.
מי הם הפונים למשרדי שידוכים? מהי
צורת ההיכרות? האם יש להתבייש בפנייה
למוסד זה? על שאלות אלו ואחרות
החליט רפי עובד להשיב.
רפי עובד ( )23 בעל משרד ההיכרויות
פעיל יעיל הוא מחברה של חוברת הרב־מכר
שניתן להשיגה תמורת לירה ישראלית
אחת. טוען רפי בפתיחה לחוברת:
הכתוב בעלון זה, מבוסם בעיקרו על ניסיוננו
בשטח ההיכרויות, מידע והתמצאות
פסיכולוגית.״ הביטויים :״אני לא
זקוקה למשרד שידוכים,״ ״משרד שידוכים,
אני אם חברי ידעו שהייתי אצל שדכן??״
הינם תופעה שכיחה ביותר אצל
גברים. עוד יותר אצל נשים.
״משום מד, רווחת בציבור הדעה כי הפונה
אל משרד שידוכים, ,הנו גבר שלא
הולך לו״.׳״
.רפי בעל הכוונות הטובות, מנסה בחוברת
שלו לסתור הנחה זו. טוען רפי :״החושבים
בקו מחשבה זה הינם בדרך כלל
אנשים משוללי ביטחון עצמי.״ לדעתו,
פנייה למשרד שידוכים היא בסך הכל קיצור
דרך. על פי הסקר הסטטיסטי המתפרסם
בחוברת מתברר שעל כל 3חברים
וחברות שלך נזקק לפחות אחד לטיפול
משרד שידוכים.
טלפונים כ־ 4כבוקר. מיהם הפונים
למשרד ההיכרויות?
נשים: ס/ס 50 אקדמאיות /0״ 43 משכילות
אינטליגנטיות ך בעלות השכלה. עממית.
במושגים של יופי:ס /ס 30 יפות 450 נאות
סתם נאות ,״ 50/לא נאות.
מאוד׳ ,ס/ס20
שלא נדע מצרות.
החוברת של פעיל יעיל מוכנה להודות
שלא כל הפונים אמנם מצליחים כפי שהיו
רוצים ,״אולם רבים הם הסיכויים הבלתי
מעורערים להצליח.״
שיטה חדשה לאגב,
רפיהנהיג גם
קבלת מידע־של־היכרויות. כל המטלפן למשרד
יכול לקבל מידע בדוק מסליל העונה
באופן אוטומטי. רפי טוען שגם
ב־ 4לפנות בוקר מגיעים טלפונים.
מה יש לדבר, קשים חייו של רווק ו/או
רווקה. רפי מוכן לתת כתף לשניהם.

משיג אגודת=ישואל, הוב מוחם פרוש. מושל
את בוחריו משיכון אגודת-ישדאל בירושלים
ך) פ ני תשעש ני ם פורסמה מודעה
/בעיתונות היומית בה נאמר שמשקיעים
מחו״ל החליטו להשקיע בתוכנית דיור של
אגודת־ישראל שנועדה למיעוטי יכולת.
התוכניות לא צילצלו כגרנדיוזיות, הצביעו
על מעמדם של העתידים להשתכן. בית־הדי־רות,
ברחוב הרב קוטלר 7בירושלים׳ היו
בנות 38 מטרים מרובעים, כללו בסך

על החוזים בגלל שאני צריך להראות למשקיעים
מחו״ל שאני לא נותן את הדירות
בלי חוזה״.״ כאשר המשכנו ללחוץ בקשר
לזה, הוא שאל נעלב ,״נו באמת
אני מנחם פרוש אזרוק אתכם מהדירות?״
תשובת מחץ זו שיכנעה את אחרוני המהססים.
הם שילמו את הסכום הדרוש
וכעבור זמן לא רב גם נכנסו לדירות.

? 1 7 1 7 ,7 7 7

אנ 7ל א
ע0ה* \8

פרוש
תו נדהמו גם יתר המשפחות שעדיין נותרו
בשיכון.
המום לחלוטין היה גבריאל הופמן, פקיד
במחלקת הסעד של עיריית ירושלים, שהרב
פרוש ממונה עליו כסגן ראש העיר. חיים
פרידמן, נכה מלחמת השחרור, לא מצא
מלים להביע את רגשותיו, עזרא בן־זקן,
אב לשלושה ילדים, פקיד זוטר במם הכנסה,
התהלך כאחוז־תזזית. דוד לינצר, יוצא
מחנות הריכוז, התהלך קדורנית. ואילו
שמואל רייכמן, שנלחם בצבא הבריטי ובמלחמת
השחרור ישב בשבי המצרי תיש־ער,
וחצי חודשים, נשך את שפתיו בשי!

ניו•
המשיך פלדמן :״רק אנשים כמוני שגרו
קודם לכן עם ילדיהם בחדר קטן עם מטבח
בחוץ באו לגור בבתים האלה. בכלל לא
ידענו על מה החתימו אותנו. לא ידענו
שהחתימה שלנו תכניס אותנו לחוזה עם
חומות סדום. הרי 3.000 לירות של אז זה
היה כמו דמי מפתח. לא תיארנו לעצמנו
לאיזה צרות ניכנס״.

״זה נוגע לי
עד הכפתור-

שרצו הדיירים לפנות בבקשות
ליתר המשקיעים, ציפתה להם הפתעה

מרה.
סיפר להם פרוש: די, כבר אין משקיעים,
הם נתנו את הבית למוסדות שלי ואני
עושה כאן מה שאני רוצה. כשהזכירו
לח״כ בעל הטמפרמנט את ההבטחות שלו,
ענה :״אני אמרתי? אז אמרתי! אני
פרוש לא מקיים את המילה שלי״.
״הודענו שאנחנו נפנה לעיתונים ונספר
הכל,״ משלים פלדמן באנחה ,״אז הוא
אמר :״זה נוגע לי עד הכפתור. תעשו
את מה שאתם רוצים. אני לא מפחד
מפרסומת״.
הבדיקה מצד הדיירים העלתה שהבית
ממושכן בסכום של כמיליון לירות, אך
בינתיים הם קיבלו הזמנות להופיע ב־14

בתי־שיינפלד

המשתכנים התמימים שבאו מחוגי אגודת־ישראל האמינו
המנוחה אל שהגיעו שנים לשמונה קרוב לפני
והנחלח, נדהמו לשמוע כי מנהיג מפלגתם, ח״כ האגודאי מנחם פרוש, מתכוון לנשלם.

הכל שני חדרים קטנים, מטבחון ואמבטיה.
השטח כולו כמעט שלא היה מיושב.
לפונים נמסר שהבית בן 32 הדירות
נועד להשכרה, שזהו מפעל פילנטרופי, בהשקעה
של נדיבים מחו״ל. הם התבקשו
לשלם עם הכניסה 3.000 לירות. הסכום
נועד להיות מחצית שכר הדירה למשך
שמונה שנים. עם החותמים נערך חוזה
שכירות לשמונה שנים. הסביר אחד
המשתכנים :״למעשה זה היה בשבילנו
סכום גדול. במיוחד אז לפני הפיחות ה־גדול-י״״משתכן
אחד, יעקב פלדמן (,)50
העובד כנהג במשרדי הקרן הקיימת סיפר.
״שאלנו אז את הרב מנחם פרוש, שבאמצעותו
שכרנו את הדירות: מה יהיה כשיגמ־רו
שמונה השנים? מה זאת אומרת, אמר
לנו פרוש ,״הרי הבתים נועדו להשכרה.
נאריך את החוזה. אני בכלל מחתים אתכם

בשביל אנשי השורה של אגודת ישראל
היו אלו דירות חלום.

__לוחמי בריגדה
ושבויי מלחמת השיחרור
** ספר יעק 3פלדמן :״אני נלחמתי בב־ריגדה
היהודית של הצבא הבריטי בזמן
מלחמת השחרור. הייתי מעביר נשק ממקום
למקום. רק לא מזמן השתחררתי סופית
ממילואים. לי יש שמונה ילדים ובכלל
כולנו בעלי משפחות מרובות ילדים. לא
תיארתי לעצמי כשבאתי הביתה לפני מספר
חודשים שאני אמצא מכתב מעורך־דין
בו אני מתבקש לפנות את הדירה.״
פלדמן לא היה היחידי שנדהם. יחד אי־

י ל די זו ר ע

קל, אני לא יודע אם הוא לא יעשה את

״כולנו אנשי
אגודת ישראל״

* בריאל הופמן דיבר בכאב עצור :
^ ״פרוש הוא מנהל המחלקה שלי. קודם
לכן היה בתפקיד זה האבא שלו, הרב
משה פרוש, סגן ראש העיר. אני הצבעתי
בשבילו. אני חבר ותיק באגודת־ישראל והוא
מכיר אותי היטב. כל המשפחה שלנו מצביעה
בשבילו. לא ידענו שהוא יעשה לנו
דבר כזה. לא תיארתי לעצמי.
כשהעניין התחיל הלכתי אליו. הזכרתי
לו שאנחנו כולנו אנשי אגודת ישראל.
הזכרתי לו שאנחנו מכירים מזה הרבה זמן.
אתה יודע הוא אמר לי? תראה, אני מבין
את מצבך, אני יכול לעזור לך, לתת לך
נדבה של 100 לירות. אבל לתת לך נדבה
של אלפי לירות אני לא יכול.״
״אני הייתי נדהם ממה שהוא אמר לי.
שככה הוא ידבר אתי, אחרי שאנחנו היינו
יחד והכרנו כל כך הרבה שנים.״
המשתכנים התאחדו ופנו לעורך־הדין גדעון
אל־צור, שהגיש לבית המשפט כתב
הגנה על תביעתו של פרוש בשם החברות
חיים ושלום בע״נז* ונחלת ישראל פ.ב.ס.ק.

הרשומה בליכטנשטיין. בכתב ההגנה לבקשת
הפינוי נאמר שהדירות הובטחו למשתכנים
למגורים כל זמן שירצו. שהבתים נועדו
לשכירות והמפעל הוצג כמפעל פילנטרופי.
השופט הירושלמי יצחק בראלי יצטרך
להחליט ב־ 14 בחודש על גורל עשר המשפחות
שעוד נותרו בבית הזה, שעל
קירותיו רשום שלט :״בתים אלו הונצחו
להוקרה על שם אלכסנדר דב שינפלד ורעייתו,
מרת חנה, עבור עזרתם לארגון
המשקיעים.״

״אני יכול לקחת
1את העט שלו־ י״

ו רד־

צו־פינוי.
מספר אחד הדיירים :״משרד השיכון
מוכן לתת לנו משכנתא על מנת שנוכל
לקנות את הבית, אבל מאיפה ניקח כסף
לשלם. התשלומים עבור המשכנתא ועבור
ההלוואות שניקח על מנת לשלם את ה־כסף
יגיעו ל־ 500 לירות. כל המשכורת שלי
היא 600 לירות. אני אצטרך לסתום את
הסה׳למשפחה שלי על מנת לתת כסף
לעסקים של פרוש.
״אחרי שהוא אסף את הכסף הזה עבור
אנשים מיעוטי יכולת, הוא רוצה להתעשר
עוד על חשבון הילדים שלנו.
״תראה, אם אני הייתי מגיע היום לארץ
כעולה חדש הייתי מקבל דירה לא
הרחק מהמקום הזה עם שמונה חדרים
בשביל כל הילדים שלי. ככה רוצים לפתור
את הבעייה הדמוגרפית? תגיד אתה !״
״אנחנו לא נעזוב את הדירות שלנו ככה.
והמשטרה תנסה לגרור אותנו בכח נצטרך
לעזוב. אני רוצה לראות שהוא יוציא
אותנו בכח. למעשה, הוסיף אחרי הרהור

* * ההיה למנחם פרוש עצמו להגיד
על מצוקת דייריו?
בלשכתו שבעיריית ירושלים סיפר הח״כ
לכתב הצגולם הזה :״אני מייצג לא רכוש
שלי ולא כסף שלי. יש משקיעים שמינו
אותי מנהל והם לא יכולים לבוא ארצה על
מנת לטפל בהעברות של כל 30 לירות. אני
אמרתי להם שאני מוותר על כאב הראש הזד,
אבל הם לא ויתרו עלי.
האם יוציאו בכח את המשתכנים אם בית-
המשפט יתן צו פינוי?
כאן משך הרב פרוש בכתפיו :״אני לא
יודע, באמת שלא יודע מה יהיה. אבל תגיד
אתה, אני יכול לקחת את העט שלך, אם
הוא שלך?
מה שמוכיח שמנחם פרוש מוצא מילה
דבדיחותא גם בעיתות מצוקה.
* בתור מנהלי חברה זו מופיעים אצל
רושם החברות שמותיהם של ד״ר אלכסנדר
ופלד והלנה שינפלד, שכתובתם היא אצל
הכנסת מנחם פרוש, רחוב מסילת
׳שריס , 13 ירושלים.

הנה הן -
כד ״הגסויות
המראות״
שעריהן יאא
הקצר שד
עסקני הדת

מ חז מ ר

מחזרג?

ההצעה־לסדד־היום שהגיש ה״כ אגודת-ישראל שלמה יעקב גרום;

הם מדברים ככלל;; .העולם הזה״ מביא להלן את הקטעים העיקריים

בגושא המחזמר הישראלי;;קפוץ׳ /המעידה השבוע אוג הכנסת.
ה״כ גרום; בעזרת עסקגי־דת נוספים בכנסת; יצרו את הרושם כאילו

במחזה; כדי להוכיח שאין במחזה דברי זימה; מישגלים כומכיים וכל

עורכים ב״קסוץ״ הצגות מישגל בפומבי וכאילו כל המחזמר הוא זימה

שאר ירקות שהם 6רי המצאתם של עסקני־דת המנסים להצדיק בכד
את קיומם הציבורי

אחת גדולה. שר־הפנים יוסף בורג הצדיק את רסרי ח״כ גרום.
חושך. התזמורת מנגנת שירי פוס. אורות
פסיכודליים מתחילים להידלק. בחורים
ובחורות צעירים מתקרבים בצעדי
ריקוד לעבר הבמה המוצבת באמצע האולם.
לאט לאט עולים השחקנים לבמה.
פרוג׳קטור מכוון לעבר עוזי פוקס׳ זמר
עוזי והסגנונות. התחלה:
עוזי: בואו ונתחיל /לחיות בשנת
שבעיס /למה לחכות /נתחיל עכשיו.

קהל נכבד, זה הסוף. כל מה שהיה לנו
לומר, אמרנו. אנחנו כאן מסיימי שמינית
תיכון עירוני יוד מודים לכם ומבקשים
מהקהל לצאת בשקט מהאולם. ומהסוף,
להתחלה:

עסקני הדת לא מרחו אפילו לראות את ההצגה ולא ידעו על מה

רבקה

לעצים

שרשים,

לאדם

רגלים!
יוסי: ואני מוכן אפילו לעבוד קשה כדי
להישאר כאן, ולא איכפת לי לעבוד שעות
נוספות!
א בי: שעות נוספות, בסדר. אבל שעות
נוספות לא בשביל עבודה, שעות נוספות
בשביל אהבה!
שעות נוספות /כדי לאהוב /לחבק
ולחיות /עוד שעות נוספות /שעות
נוספות /כדי להנות /לחיין ולצחוק /
עוד שעות נוספות /כמה הן יפות /שעות
נוספות /רק תנו, תנו לי עוד /עוד שעות.

יו סי: אני רוצה קירות מסביב לי׳ ואדמה
שהיא שלי, קרקע מוצקה מתחת לרגליים.
ואני רוצה את זה כאן! נמאס לי
להסתובב בלי פרוטה כל החיים. אני רוצה
כאן. אדמה. בית.
א בי: בית? מי צריך בית? בתים, בטיח.
אני רוצה החוצה. אני רוצה לצאת לעולם.
לעוף. העולם זה שם.
יו סי: שמש עולה גם שם /שמש
שלי עולה רק כאן /הים כחול גס שם /
אן כאן כחול הוא ושלי.
להקה: שמש

/אור

/וים

/כאן

בכל סוף •ש התחלה / ,והשמחה היא
עצומה /סוף תמיד מביא להתחלה/ .
העצבות והשמחה /רודפות אחת את השניה
/ ,סוף תמיד מביא להתחלה.
נתחיל לחיות /ניתן האות׳ /של השנים
/שיש לחיות / ,של הזריחה /
ושל שמחה /נתחיל מהתחלה.
בסופה של מלחמה / ,תמיד אחרת מתחילה
/אן בסופה של אהבה /גס כן
אחרת מתחילה /סוף תמיד מביא להתחלה
כ׳ בא היוס /שיש לבחור /את ה שנים/
שיש לחיות / ,של מלחמה /או אהבה /
הן סוף הוא התחלה.

א בי: אינני יודע מה לעשות! אני לא
רוצה שיכון, אני לא רוצה שישר, כווני
אוויר, אני לא רוצה מרפסת סגורה! אני
רוצה מרפסת גדולה, פתוחה ועגולה כמו
כל העולם הזה!
אבי: אני לא חוזר, אמא /אני לא
משרת! /לא רוצה להסתדר, אמא /אני
לא! אני לא!

יו סי: אני לא זז מכאן, אני רוצה
להישאר כי טוב לי כאן, אני שייך לכאן,
אני רוצה לתקוע שרשים!

חכמה המרכזית

שהוצבה באמצע אולם אלהמברה ביפו, משמשת את
שחקני המחזמר הישראלי קפוץ, שגרם לסערה בארץ
נאשר העסקנים הדתיים בכנסת העלו נגדו האשמות־שווא. השחקנים מופיעים על הבמה
׳המרכזית ובין המעברים, כשהקהל יושב מסביב, גס על הבמה המקורית של האולם.

הכל שלי /שם הס לי זרים /כאן הנוף
שלי.

ראיון: רגע אחד, יש למישהו בקהל
בן שמיניסט, בן כזה שמורד בהוריו?

רוני: יש לי מזל של שנים. מזל
תאומים. כשהיינו ילדים שיחקנו באבא
ואמא. פעם יוסי היה אבא ופעם אבי היה,
לפי תור. ואני אהבתי פעם את יוסי פעם
את אבי לפי המשחק.
דרכים רצות ואני ואתם — הולכים/ ,
כל הדרכים מובילות אליהם — שניהם.
להקה: תנו לי את כוון הדרך /תנו
לי את תשובת הדרן.
רוני: אני חובקת את שניהם.
להקה: אז לאן?
רוני: ימים עוברים ואני ואתם —
הולכים /כל הימים מלאים בשניהם — י שניהם.
להקה: יש לי את כתן הדרן /יש לי
את תשובת הדרך.
רוני: אני אוהבת את שניהם.
להקה: אז לאן?

אבי: אני אבי אביבי, נולדתי בתל־אביב,
מסיים שמינית בתיכון עירוני יוד, שמינית
הומנית, ישראל המזרח התיכון, כדור הארץ.

סי: שמי יוסי אלפי, נולדתי בעיר
ברגן שבנורבגיה, מסיים שמינית בתיכון
עירוני יוד, יחד עם כולם, שמינית הומנית,
ישראל.
רוני: אני רוני כץ׳ נולדתי בתל־אביב,
מסיימת שמינית הומנית בתיכון עירוני
יוד, יחד עם כולם.

א בי: הורי רשמו אותי לשיכון עוד
לפני שנולדתי. הבטיחו לי תיכון כשהייתי
בגן, ובחרו לי מקצוע באותו לילה שעשו

אותי. ר
מנויים ל
בן־אדם 1
יכול לה,
אלי, אני
מכיוון ע
לפניו. כ!
כמה פען
הכל, וגג
באחת נח
כלי הרצ
הפכה שג
אביב ול
שהכל י1
יצטרפו 1

רזי[: פרוטה בוד קש!
סיטה. נו
א בי :
מה שאני
שאני רו:

רחל ן

מתנהג?
לך אפיל קנינו זית /ז
ושישה 1 קנינו גינל /
עם שיש סידרנו חדשית
לין /ל

תהיה כמו כולם /תהיה מאושר /
מסודר ובטוח /לכל החיים /בטוח ומבוטח
/בשישה כווני אוויר.

רזי: עבדתי כל החיים, כדי שלו לא
יחסר כלום. עבדתי קשה, תאמין לי. נכנסתי
לחובות ומשכנתה ואתה יודע שאצלי הכסף
לא נוזל מהכיסים. וכל זה כדי שאתה תגיע
למשהו וככה אתה מחזיר לי?
רחל: חזור אבי! מה יחשבו עלינו
השכנים! מה יגידו השכנים? לא נוכל לעבור
ברחוב!

רחל: פעם עוד תבין שכל מה שאנחנו
עושים זה לטובתך! ורק לטובתך! אנחנו
חושבים רק עליך, כשלך יהיו ילדים, אבי,
אז תראה.
אבי: כשהייתי צעיר, כולם אמרו לי!
העירום הגדול
חכה, כשתהיה בן חמישים — תראה. אני
בן חמישים. לא רואה שום דבר!
תנו לאדם לבחור /בין כל השמות /
והמושגים /תנו לו לבחור
תנו לאדם לבחור / .בין כל הסטיות /
והידידים /והארץ שלו /תנו לו לבחור.

יו סי: נולדתי בברגן שבנוחוגיה, סוף
העולם. הורי נולדו בגרמניה ולפני פרוץ
המלחמה שם ארזו ונסעו. פריז, אמסטרדם,
לונדון ולבסוף אילת ותל־אביב. הכניסו אותי
באמצע השנה לתיכון עירוני יוד, שמינית
הומנית, ישראל. בהתחלה היו בעיות לא
נורמליות. השיער שלי, ההתנהגות שלי,
הלבוש. המנהל ביקש שאסתפר, הורי התנגדו.
המנהל ביקש שאתנהג אחרת, הורי
התנגדו. שיקפצו לי!
א בי ז חיי ניתנו לי. עלי להחליט עליהם,
למי לתת אותם ומה לעשות איתם. זאת
זכותו של כל אחד. אינני רוצה בבמאים
שיביימו לי את החיים מתחילתם ועד סופם.
אני השחקן הראשי וגם הבמאי. אם אני
במאי טוב או רע אין זד, משנה מאומה.
אני רוצה לביים את חיי ולכל אלה שמשום
מה מעונינים לביים אותי, אצעק: קפצו לי!
תנו לי לחיות!
רוני: לפני שבוע הייתי בסרט עם אבי.
יום אחרי כן הייתי עם יוסי בשיער ואמש
הייתי עם יוסי באותו סרט שראיתי עם
אבי. כל דבר אני רואה פעמיים וכל דבר
אני עושה פעמיים. זה נכון. פעמיים זה
יותר טוב מפעם. אך מצד שני בעל אחד
יותר טוב משני בעלים. זה הכל תלוי במ י
אותי לדן חסכן וסדרו לי
ייקלופדיה העברית. בקיצור, אני
לם שהוחלט הכל בשבילו. ואני
לך, גברת, שאם את מתכוונת
יהודי מתוך בחירה. אני יהודי
י היה ואביו היה לפניו ואביו
:בחירה שלי מצטמצמת להחליט
לאונן במשך היום. אבל זה
ה בקושי. הייתי רוצה לעמוד
ית התעלה כשלרגלי עומדים כל
־הנילוס ועד לפרת, מככר המיר
ועד לככר מלכי־ישראל בתל־ף
אותם בסם החיים שלי עד
לבן ועד שלאט לאט כולם
ועוד וכולנו נצעק קפוץ!

יר אבי! ניתן לך הכל. נחסוך
טה, לא חשוב. אני אפילו אע־
:די שיהיה לך כסף לאוניבד־לך
כל מד, שאתר, רוצה.
זנו לי כל מה שאני רוצה? כל
יצר, זה שיתנו לי לחיות כמו
יפה טעינו בחינוך שלנו שהוא
:מה עשינו לא בסדר? בנינו
יכון עם שישה כווני אודיר!
/דירה פינתית /פונה לח־מסודרת
/מרפסת סגורה /
אתיר.
/גז פריג׳ידר /ציור אוריו
טלוויזיה /שואב אבק /
חני אוויר.
/מיקצוע מכניס /משכורת
ופשה שנתית /קופת תגמו־ז
כווני אוויר.

שחקנים כסמל להסרת הזהות. זונות זוגות
רוקדים השחקנים עירומים על עגלות
מוגבהות הנמצאות באולם ליד ן זקהל.

המדובר. לכן אני מתלבטת. אני מסיימת
באותו תיכון של יוסי ואבי ובאותה כיתר,
ואני הולכת ישר לצבא. מה אני רוצה? אני
רוצה להיות מאושרת.
א בי: אמא שלי תמיד צועקת: תראה
איך שאתה נראה!
ר חל: אבי, למד, אתה לא מתרחץ? אתה
מלוכלך! אתה מסתובב עם הביטניקים המלוכלכים
האלה עם כינים שמתרוצצות
בשיער הזה שלהם. אתה לא עובד, אתה
מתבטל כל היום! אתה לא בונה לך עתיד!
אתה תהיה רעת העולם. איזה בן יש לי
שימיט אסון על האנושות!
אבי: לכל הרוחות, אמא! הנאצים התרחצו
פעמיים ביום לפחות. הם עבדו מבוקר
עד ערב וכל המנהיגים שלהם היו מסופרים
לפי כל הכללים, וכינים לא התרוצצו להם
בשערות׳ והם, תאמיני לי, לא התבטלו
ואפילו בנו להם עתיד. מי ימיט אסון על
האנושות, מי המיט אסון על האנושות —
אני או הם?
(המשך בעמוד ; )22

(המשך מעמוד )21
עולם של חיילים /של גיבורים /עולם
של מקריבים /של מקורבים /של הרג /
כסף /.של הבל אבל גם קצת של אהבה.

רוני: אבי אומר שהעולם יהיה לנו בית.
יוסי אומר שרק בית יכול להיות בית,
זה נכון וזה נכון.

א בי: אומרים שאני יוצא דופן וזה
נורא ושהסוף שלי יהיה רע. יוצא דופן
ממי? יוצא דופן ממה? אני יוצא דופן
מחמשת אלפים שנה של. הרג של אומללות
ושל רצח.
המורה לספרות אומר ככל הגויים ישראל,
גנבים משלנו, זונות משלנו, סוחרים משלנו,
צבא משלנו אז נהיה כמו כולם. להיות
כמו כולם אז למה להיות בכלל?
לאהוב אותן העולם /עולם של
חים /של נכשלים /עולם של אין לי
של האם כדאי /עולם של שוטרים
נרדפים /של מלל, עסק, של הבל
גם קצת של אהבה.

מצלי״
זמן /

/אבל

ר חל: אבי שלנו עושה אהבה?
משה: גם יוסי.
רזי: ביחד עם רוני?
משה: ובאותו זמן!
ר חל: איך אפשר?
דפקה: אנשים עושים דברים הרבה
יותר מכוערים באותו הזמן וביחד ונהרגים
מזה, למה לא לעשות דבר יפה יחד
ובאותו הזמן — שנולדים מזה?
ר חל: סדום ועמורה ! סדום ועמורה !
א בי /יו סי /רוני: יהיה לנו ילד!
אני עומד להיות אבא! אני עומדת להיות
אמא! יהיה לי ילד! שמע זה נפלא!

להקה: אדונל/גבירתי, מה מסכן את
ביטחון המדינה? אני אגיד לך. החופש
המיני!
נלמד אותו לאהוב /נלמד אותו ל חשוב
/נלמד •.אותו לומר /קפוץ לכל
מישטר /ניתן לו אפשרות /להיווד חו־

א בי: עוד שבועיים גומרים את השמינית.
תקבלי שוק אם אגיד לך מה אני הולד
לעשות? אני לא מתגייס!
רוני: אתה מתכוון להצהיר שאתה דתי?
א בי: לא, איפה! החלטתי להתפרפר.
רחל: אבי! זה נכון מה שהשכנה סיפרה
לי שאתה קראת לכותל המערבי קיר?
אבי: אבל אמא! זה קיר! קיר!

עוזי: הרבה פעמים שאלו אותי בעד
מה אני ובעד מה אני נגד. שואלים אותי
כל מיני שאלות — מי הוא יהודי — מה
זה יהודי — מה דעתי על הממשלה — על
המדינה — על הכל.
מה יש לדבר כאן, אני בעד כל מה
שטוב.

שיקפצו לי השיעורים, המיבחנים והציונים
/שיקפצו לי נוסחאות משוואות ושרשים
/שיקפצו לי הצפרירים וגם כן
צוות המורים /ושתקפוץ למאדים כל
תכנית הלימודים.
שיקפצו לי בלפור ובורוכוב /זנגביל
פרישמן וארלוזורוב /גרץ ואחד־העם /
שיקפצו לי כולם.
שיקפצו לי זרתוסטרא והלנה היפה /
א.ד. גורדון הנודע שהמציא את העבודה /
שיקפצו לי הנביאים ומנדלי מוכר ספרים /
רש״ י, ריינס ויונה ורחב הזונה.
שיקפצו לי ביאליק והזז טשרניחובסקי
ואחאב, ברדיצ׳בסקי והרמב״ם שיקפצו לי
כולם.

אדוני המנהל / ,כשאני עושה אהבה
זה חגוף שלי שמחליט/ .
אדוני המנהל
הגוף האה־פולימי שלי /
אדוני המנהל.
אתמול עשיתי אהבה /ולא הרגשתי
שום גופים פוליטיים /בוחשים בקדרה /
אדוני המנהל.

מערכה שנייה

ד י -י ייזימ^י*

רייור מז רד

*לורדרד.

רוני: עד כאן. שניהם הלכו, נשארה
האהבה. שניהם רצו עולם טוב יותר. כל
אחד בדרכו שלו. יוסי הבין שעליו להילחם
כדי לתת לנו את החיים. אבי
מבין שעליו לחיות כדי שיהיו החיים.
הם חיו אחד באהבה, אחד במיטה, אחד
בסוף, אחד אחרי הסוף. אחד להתחלה.
לפני שנה היה לי ידיד שנהרג בתאונת
קטנוע. כמעט במרכז תל־אביב. בלי מחשבה
נסעתי ללווייתו של החבר בקטנוע.
יצאה אחותו ואמרה: אין באים ללווייתו
של אדם שנהרג בקטנוע, בקטנוע. וכאן
אני מבקשת מכם, אל תבואו אל אהובי
עם אותם כלים שהרגו אותם. בואו אליהם
עם האהבה שלכם. עלינו להתחיל מבראשית.
הכל חייב להתחיל מבראשית.
אינני רוצה לתת לכם למות על־ידי אבל
ולא על־ידי דמעות. אני רוצה כח לחיים
ורק בכח החיים יתקיימו החיים. ורק ב־כח
האהבה תתקיים האהבה. אין היפים ואין
חיילים, ישנם בני אדם.

פ ני נ ה: כשאני מסירה מעלי את הבגדים
— ועומדת עירומה לפניכם זד, לא
הבגדים שאני מסירה — זה אלפי שנים
של מסורת שאני מסירה! של חינוך! של
טבואים — עם כל בגד נושרים מעצורים
של שנים, כבלים של בית, של הורים,
של מורים, של חברה, אין סוף של תסביכים.

ש ה: ערב טוב, לא מפריעים, אני
מקווה. פשוט באנו כי יוסי הבן שלנו,
סיפר שאתם הוריו של אבי, לא? שאתם
אוסרים על אבי להיפגש איתנו כי אנחנו
מלוכלכים כבני בלי בית.
רחל: אבל תראה...
רבקה: לא חשוב. לנו לא איכפת מה
שחושבים או מה שאומרים. על גליליאו
אמרו שהוא בוגד, על סטאלין אמרו שהוא
גיבור. על מאו טסה טונג אומרים
שהוא אלוהים, על תומאס מאן אמרו שהוא
עריק ועל סוקראטם אמרו שהוא סוטה.
מה ערך יש לכל זה.
רזי: אדוני, הרי תבין שלא היתר, כאן
כוונה רעה. כל מה שטוב זה אחרי הכל
הבנים שלנו לא?
משה: בגלל זה עברנו כאן, אחרי הכל
לשניהם אותה כלה, כמו שאומרים,
וחבל ליצור מצבים של ריב.
רחל: ד,הה ...אותה כלה ...כלה ...אתה
מתכוון אותם חיים, אושר, גורל...
משה: אני מתכוון שיש להם את רוני
יחד.
רזי: יחד? מה זאת אומרת יחד?
משה: יחד. היא עם שניהם.

רכקה: יוסי אמר שהוא יביא את אבי
ואת רוני אלינו ושאם נוכל לתת להם
את המיטה הגדולה לכמה לילות.
רחל: את המיטה הגדולה? מה זאת
אומרת את המיטה הגדולה? לשם מה?
משה: כדי לשכב בה. לישון. לעשות
אהבה יחד. הם אוהבים אותה והיא אוהבת
אותם.
רזי: תסלח לי, אדוני, אני מבין שכל
זה מסמל משהוא מהעולם המודרני שאינני
מבין. כשאתה אומר מיטה אתה מתכוון
למיטה, ממש, כמו שאני מתכוון?

אכי: לפי הקריטריון שרק חיי אדם
הוא הדבר הנעלה ביותר.
יוסי: ואם המיעוט נהרג כדי למנוע
מהרוב להרג.
אבי: אם מישהו צריך להיהרג ולהרוג
בדי שמישהוא אחר יחיה, אז משהו לא
בסדר.
יוסי: ברור שמשהו לא בסדר. אבל
אין ברירה!
אכי: אין ברירה מפני שמישהוא החליט
שאין ברירה!
יוסי: מה איתך לעזאזל, אנחנו נלחמים
בשביל לחיות לא בשביל למות. אם
לא נלחמים יהרגו אותנו. אתה יודע שגם
אני מצפצף על הפוליטיקאים! ו־האדיוטיזם
הזה עם הסיסמאות, אבל כאן
זה אחרת, אבי, לגמרי אחרת פה זה לא
שאיזה פוליטיקאי אידיוט החליט. זה לא
ככה כאן!
!אכי: אני לא אשרת דבר שאינני מאמין
בו אפילו אם דבר זה נקרא בית,
מולדת או אדמה. אני אנסה לחיות בצורת
חיים אחרת באופן החופשי ביותר שאני
מסוגל.

אבי: תלמידים, סיימתם היום את ה־מיבחן
האחרון בהצלחה, חוץ מכמה, עכשיו
אתם נכנסים למיבחן האמיתי של החיים.
אני גאה בכם וכל הארץ תתגאה בכם.

מיכל הרון היא אחת ממשתתפות
המחזמר קפוץ, שהסעיר
את המדינה אחרי שמיספר עסקני־דת
טענו כי ״ יש בו מישגליס פומביים.
פשי לבד /עומד על דעתו אל מול /
עשרים וארבע אמהות /ואבאים /יש
לנו ילד /יש לנו ילד /יש לנו ילד
משותף.

אלי: אז אתה בורח כמו פחדן! קח
דוגמא מיוסי!
אכי: אל תלעג, לבריחה יש צדדים
יפים מאד.
א לי: בריחה? זה חוסר יכולת להסתדר
עם הבעיות.
אבי: מי אמר את זה? ביאליק, אחד־העם,
טרומפלדור? על מה אתה מדבר?
שלושה יהודים הצליחו לברוח מרוסיה.
סופר ברח מגרמניה הנאצית. חף מפשע
ברח מבית־הסוהר, קומפוזיטור ידוע ברח
מיוון. הרי יש שמחה עצומה רק למשמע
ידיעות אלה. למושג בריחה אין צליל רע
בכלל. להיפך צליל של חופש, צליל של
שמחה. לא צליל של הגיון, אתה מבין,
אדוני.
יוסי: תגיד לי לכל הרוחות, לפי איזה
תריטרימים אתה שופט את המלחמה?

כהירה: ומחוך הלבן הלבן חזה /
יתחילו עולים בני־אדם חדשים /אנשים
מכל הצבעים והגוונים.
ומתוך הלבן הלבן הזה /יעלו המוני
/חושבים חושקים יוצרים
המוני אנשים
חיים.
ומתוך הלבן הלבן הזה /יקום יבנה
עולם יפה /מלא כולו אנשים יפים.
ומתוך הלבן הלבן הזה /יעלו המוני
/חושבים חושקים יוצרים
המוני אנשים
חיים /אוהבים עושים הרבה הרבה /מן
הלבן הלבן הזה.

להקה * להיות השמשי בשמים /להיות
הגשם השוטף /להיות הארץ /להיות
הארץ /להיות שמים /וכל שביניהם ש להיות
ורק להיות /
ביניהם /להיות
להיות להיות ורק להיות.
להיות להיות כוכבי שמיים /להיות להיות הזורם /להיות למעלה / הנחל למטה /וכל שביניהם שביניהם.
שר שגדל /ועץ שצומיוז /להיות מעל /
מעל הכל /מתוך הכל /ועם הכל להיות /
להיות להיות ורק להיות /להיות להיות
ורק להיות /להיות להיות ורק להיות /
להיות להיות ורק להיות.
עם כל ההפתעות /עם כל המתנות /
זריחה אחת ליום /ונם שקיעה יומית /
להיות להיות ורק ל ואור
מהעיניים /
היות.

ב מ דינ ה
ד ר כי ארם
יפה העיניים
חולה אהבה
הקריאה הטלפונית המפתיעה שהגיעה
מבית־החולים אסף הרופא בצריפין העלתה
על הקו קולו של גבר :״אני אסיר אשר
נשלח על־ידי ועדה רפואית לטיפול. תמצאו
אותי בביתן מספר .38״
כאשד פגש כתב העולם הזה בדויד בוז־גלו,
התברר לו כי בעייתו העיקרית תהיה
להתמודד עם זוג עיניים חומות ורוש־

פות־אש. בוזגלו ,)24( ,בעל כישרון טבעי
למשחק, למד איך להדליק את עיניו ו־לכבותן,
הכל לפי התפתחות הסיטואציה,
חוץ מזה, הבחור נתגלה כיפה. ממש מלאך.
כשהוא שוכב אפרקדן במיטתו׳ מוקף
בסיגריות אמריקאיות, שאל באדיבות :״נשוחח
פה, או נלך למיזנון״ ,הכל כמנהג בע
לי־הבתים, המטים חסד לאורחים.
שאלה: למה הכניסו אותך לכלא?
דויד :״עסקתי בזנות, הייתי חי מרווחי
פרוצות.״
שאלה: זה המקצוע שלך, או עבודה לשעות
הפנאי?
דויד :״מיקצוע, אין לי מיקצוע אחר.״
שותים קפה תורכי והלאה. עכשיו בא
תיאור היסטורי .״אבי נהרג בתאונת-
דרכים, כשהייתי בגיל .16 היינו תשעה
ילדים בבית. גרתי בצריף בבאר־שבע. הכרתי
בחורה בת .15 בשם אסתר. אהבתי
אותה וגרנו יחד שנתיים. הוריה התלוננו
במישטרה ואז נעצרתי.״
אסתר היתה הראשונה, אבל לא האחרונה.
החלה להופיע על הבמה גלריה של
ידידות, שהפכו במהירות לפרוצות. דויד
למד מתמטיקה בדרך הקשה, גילה שבתור
סבל בתנובה הוא משתכר 25 לירות ללילה
ואילו כסרסור הוא זוכה בפל 300
הלירות ששמה העובדת בידיו. הוצאות?
כמה לירות בשביל תסרוקת. כל היתר הכנסה•
״העלמת־מס?״ דויד ביטל אפשרות
זו במחי־יד .״כמה היתד, יכולה להעלים
ממני 10 ,לירות ,20 ,ממילא הייתי מחליף
אותה כעבור שבוע־שבועיים.״
אוניברסיטאות באד־שבע. בגיל
16 הוא הפך להיות גבר בשל. המורים
שלו היו אחיו הגדולים. אחיו הבכור הד
רי ( )28 נתגלה כחסר־מזל. עובדת היותו
נשוי ואב לשני ילדים לא מנעה ממנו
לאנוס תיירת אנגליה. הנרי ספג בבית
המישפט עונש מאסר ל־ 12 שנה.
בשנים ,1968—1965 כך כתוב בביאוג־ראפיה
שלו, מבלה מר בוזגלו הצעיר מאחורי
הסורג עד שהוא יוצא לחופשי. ליתר
דיוק, לעיסוקים השיגרתיים שלו.
איך מתנהלים חייו של סרסור?
כשאתה מתחיל אתה כבר לא יכול לחזור.
יש לך כל כך הרבה כסף שאתה
לא יכול להיפרד מדרך זו. דויד היה הולך
לישון בשעה 4בלילה׳ מתעורר ב־12
בצהריים. קניות, חליפה חדשה, סידרה של
חולצות מהצעקה האחרונה וארוחה במים-
עדת־פאר. בלילה: זורבה, כליף, דיסקוטקים.
לא ברור אם היה לו חשבון־בנק, אבל
נווסטנג הוא השתגע לקנות. אבל מה?
פחד. אנשים ידברו וזה לא מביא מזל.
מדוע לא ניסה להשאיר את כל עולם
הפשע מאחורי גוו?
״הייתי מוכן להתגייס, או לחתום קבע.
אבל זה לא הולך. צה״ל לא מאמץ לחיקו
אנשים שנשפטו למאסר.״
ב־ 1969 נכנס שוב לכלא. הפעם, אחרי
שויקטוריה, פרוצה מרמלה, מסרה עדות
נגדו. קיבל ארבע שנים. לרגע ראה לפניי
(המשך בעמוד )23

גל של תאונות-אוויר הציר את המדינה

גשם ונולי תאונות

תאונת השבוע

וויר, אירעה גם על היבשה תאונה שרק
בנס לא הסתיימה בהרג המוני. .למעלת
מ־ 50 איש, נוסעי שני אוטובוסים, נפצעו
כאשר התנגשו שני האוטובוסים בכביש
השרו! בכפר מל״ל. שני האוטובוסים התנגשו
חזיתית אחרי שאחד הנהגים איבד
את השליטה בהגה בגלל הכביש החלק.
בתמונה למעלה נראה אחד האוטובוסים
שהתרסק בהתנגשות, ובתמונה מימין נראים
שני האוטובוסים שהיו מעורבים בתאונה.

מו בשורות איוב ירדו השבוע על
^ המדינה הידיעות על תאונות־אוויר.
עוד לא הספיקו אזרחי המדינה להתאושש
מן ההלם של התנגשות שני המטוסים על
מסלול נמל התעופה בלוד, שאירעה בשל
הזנחה ורשלנות של שלטונות התעופה האזרחית,
ותוך שלושה ימים ניתר עליהם
גשם של תאונות־אוויר נוספות.
!•׳ ביום השבת נעלם בצפון הארץ
מטוס מדגם ססנה שיצא למשימת זריעת
עננים להורדת גשם. שלושת אנשי צוותו,
הטייס יעקב זיק, הנווט אבטליון אילני
ומפעיל ציוד זריעת העננים, שמעון רוט־ברוד,
נעלמו יחד עם המטוס.
#ביום ראשון השבוע התרסק מטוס
אחר מדגם ססנה, שהיה בדרכו מירושלים
לאילת• ארבעת נוסעי המטוס, הטייס ישי
בן־אריה, החרשתן רפאל כהן, מזכירתו
עדנה טמיר ועובד מפעלו יורם רונן, נמצאו
הרוגים בין שברי המטוס ליד חברון.
• ביום שני השבוע התרסק בקונסצ־טאנצה
שברומניה מטוס של חברת התעופה
הרומנית טארום, שהמריא מלוד.
נראה היה כי המזל, שהאיר את פניו
עד כה לתעופה האזרחית בישראל, התהפך.
צירוף התאונות היה מקרי וללא כל קשר
ביניהן. בניגוד לתאונה בשבוע שעבר, הוא

לא היה תוצאה של הזנחה פושעת ושל
רשלנות. אם עד כה לא אירעו תאונות־אוויר
בשל המקרה העיוור, הרי עתה התהפך
הגורל והמקרה העיוור הוא שהוריד
את מבול תאונות האוויר.

כוח עליון
^יי שלוש תאונות־האווירישאלע^ד
שבוע נשארה אחת בגדר תעלומה מוחלטת
— זו של העלמות מטוס זריעת
העננים בצפון.
התאונה ברומניה אינה נוגעת ישירות לתעופה
הישראלית.
רק תאונת המטוס ליד חברון ניתנת לחקירה
מיידית ולהסקת מסקנות לגבי נוהלי
התעופה האזרחית בארץ. מטוס ה־ססנה
שהתרסק היה מדגם קרדינאל, מטוס
חדיש של חברת ביעף, שהוכנס לשירות
ישי
רק לפני ארבעה חודשים. טייסו
בן־אריה, היה טייס של חיל־האוויר לשעבר.
בקיא ומנוסה.
המטוס המריא כשבו שלושה נוסעים
מלבד הטייס: רפאל כהן, בעל מיפעל אביזרי
הצינורות רפאל ושניים מעובדי מפעלו•
אחרי 20 דקות של טיסה נותק הקשר
עם המטוס. כעבור שעה וחצי הו־

ויבש וממזניוה =

מטוס הססנה ליד חברון הם התעשיין רפי
כהן, בעל בית־החרושת רפאל וסזכירתו
עדנה טמיר. מלבדם נהרגו באותה תאונה
יורם רונן, וטייס הססנה ישי בן־אריה.

דיע ערבי, תושב הכפר טבקה שמדרום
לחברון, כי יאה שברי מטוס.
האפשרות הראשונה כי המטוס התרסק
אחרי שהוטמן בו מיטען חבלה, נפסלה
אחרי בדיקת שברי המטוס. אך נמצאו
בו גם פגמים טכניים שיכלו לגרום לתאונה.
לפי מצב שברי המטוס ניתן היה
להסיק כי הוא התרסק על הקרקע אחרי
שהטייס איבד גובה וניסה אולי לנחות.
כל הממצאים יובילו ודאי למסקנה שכוח
עליון הוא שגרם לתאונה זו. התנגשות
המטוסים על המסלול בלוד הובילה
לשיפור אמצעי הביטחון והסדרים הנהוגים
בנמל התעופה של לוד. תאונות שני
מטוסי הססנח יצטרכו להוביל ליתר פיקוח
על המטוסים הפרטיים.
(המשך מעמוד )22

יוצר הסרט הישראלי הראשון, שנפסל ע״י הצנזורה, מכריז :״ח״כ
גרוס מוזמן לבוא להקרנות ולמצוא בהן להפתעתו צעירים דתיים רבים״

״מין״ י \ יעאליך
מאת דוד אביד־ן
ני חב הבהרות לכל אלה, ששאלו
^ אותי בימים האחרונים, לרוב בנעימת־דאגה
כנה, איזו השפעה תהיה להחלטת
הצנזורה לפסול את סרטי מין על ההקרנות־השוטפות
של הסרט בנוכחותי, בחוגים סגורים,
במועדוני־חברים ובקיבוצים.
תשובתי לכל אלה פשוטה: לא תהיה
כל השפעה. ההקרנות תימשכנה כמקודם.
בד־בבד עם הפעלת הליכי־עירעור נגד
החלטת הצנזורה, נעשה וייעשה כל מאמץ,
במיסגרת החוק, הסדר הציבורי, הגבלת הגיל
(למבוגרים מגיל 16 ומעלה) וכיסוי
הוצאותי והוצאות ההפקה, לאפשר לכל
קבוצת אנשים, בכל מקום בארץ, לצפות במין׳
לשמוע מפי הסברים ולהציג לי שאלות.
החלטתי להתגייס אישית למיבצע זה, כדי
למנוע מצב, בו ייהפך הסרט הישראלי
הראשון, שנפסל על־ידי הצנזורה, לסרט
הישראלי הראשון, שאין לצופה המקומי
אפשרות פיסית לצפות בו. מאחר שהחלטת
הצנזורה חלה, על־פי החוק, על הקרנות
פומביות רצופות בבתי־קולנוע מיסחריים —
יגיע מין אל הצופה המעוניין בדרכים אחרות
ובלתי־שיגרתיות.

נשים אחדים מציעים לי את
האפשרות, שלמעשה עלי להיות גאה
בכך, שהצנזורה הישראלית פסלה את סרטי.
לא, תודה.
למרות כל מאמצי — אינני מצליח 1חוש
את עצמי מוחנף. הסיבה פשוטה: אינני
גאה להיות אזרח מדינה, שיש בה צנזורה.
האמן בן־זמננו הולך ומתבגר. מישחק-
המחבואים בינו לבין הסמכויות המתירות
או האוסרות — על־פי הדגם הפאטריאר־כאלי
הישן — חדל בהדרגה לשעשע אותו.
יותר ויותר הוא מגיע למסקנה, כי כדי
להיות צודק אין צורך לאסור עליו לעשות
משהו. הוא כבר מעניק היתר לעצמו.
כאשר מזכירים היום את המונח הנפוץ
״מתירנות״ או ״חברה מתירנית״ ,מתכוונים
למעשה לומר, שכיום אוסרים פחות ולא,
למשל, מתירים יותר. כאשר אוסרים פחות
— נהפך מתן ההיתר לאקט פרטי, אישי.
חופש־היצירה מבוסס, בין־השאר, על מע
רכת
היתרים — או אפילו זכויות־יתר — על עצם העלאת עניין סרטי בכנסת.
צר לי, איפוא, שאינני יכול להיות גאה
שהאמן מעניק לעצמו. היתר־עצמי זה הוא
תנאי לכל תהליך יצירתי. בלעדיו, כפי ש בדבריו הנרגשים של ח״כ שלמה גרוס
מוכיחה, למשל, המציאות הסובייטית, נא על סין — אך עם זאת אינני שותף גם
לאלה, שליגלגו על דבריו, בכנסת או מחוצה
לצת האמנות האמיתית לרדת למחתרת.
בישראל של היום, כאשר רוצה מישהו לה. כמי שלא הצביע בבחירות לכנסת האלהפיק
סרט, שידלג על־פני פיגורה הכרוני חרונה אני רואה את עצמי פטור מאחריות
אישית לגבי כלל הפעילויות הנאומיות של
של תעשיית־הסרטים הישראלית אחר הקולחברי
הבית, וממילא אינני רשאי להתאכזב
נוע הבינלאומי, הוא חייב להביא בחשבון
מח״כים.
אינני יודע, מהי מידת בקיאותו של ח״כ
גרוס בשירה עברית, ובשירת ח. נ .ביאליק
כמיוחד. תמהני על־סמך מה נטל לעצמו
רשות להסית נגדי את המתים בפומבי.
כידוע ,״עתיד אדם ליתן דין־וחשבון על
כל דבר שראה ולא טעם״ .כל שכן הוא
עתיד ליתן דין וחשבון על דבר שראה
ולא טעם, ואף־על־פי־כן נזדרז לחוות עליו
דעה מרשיעה. שולחן־ערוך מזהיר :״לא
תלך רכיל בעמיך״.
ח״כ גרוס שמע משהו, מכלי שני או
שלישי, על סרטי (אותו אף תיאר בטעות
כ״־מחזה ועל־סמך שמועות מעורפלות
ומערפלות־חושים ניסה להוכיח אותי ואת
סרטי מעל דוכן־הבית בנעימת־הסתה מסוג
מוכר. אם מאמין ח״כ גרוס, שיש לו השדוד
אביהן
פעה כלשהי על נוער דתי, תמהני, אם נטל
משחק־המחבואים חדל לשעשע
על עצמו אחריות לתוצאות דבריו.
אבל ח״כ גרוס ורוב עסקני המיפלגות
את האפשרות הבלתי־נוחה, שבתי־הקולנוע
הדתיות הם עניין אחד — וההלכה היהודית
המקומיים יהיו סגורים בפניו.
הדרך היחידה לסכל אפשרות זו היא במיטבה וחלקים ניכרים של הנוער־הדתי
לשבת ישיבת־לוטוס, עם פרח ביד, מבע הם עניין אחר. אני מזמין את ח״כ גרום
לבוא לאחת ההקרנות של מין — הוא יגלה
מנחש־מערכי־לב־צנזור על הפנים, כשהיד
תולשת את עלי־הכותרת והפה ממלמל: יח שם אחוז ניכר של צעירים דתיים נאורים,
תוך, לא יחתוך, יחתוך, לא יחתוך. התו החותרים יותר ויותר לחשיבה עצמאית
צאה: במקום להפנות את מרצו האישי ומודרנית על בסיס ההלכה.
בארץ הזאת נעלמת׳ למרבה הצער, הלאפיק
היצירתי — נהפך קולנוען כזה ל־טלפאט־חובב.
במקום לעשות סרט — הוא כניעה לתכתיבי העסקנים הדתיים, רק כאמפיק
פשרה־קולנועית פרובינציאלית.
שר הדבר נוגע בפיקוח־נפש. תמהני, למשל,
וכל זאת כאשר במרחק של שעות־טיסה על איזו רמה עלול היה, חלילה, להיות
אחדות מכאן הכול שונה, הכול או הרוב צה״ל כיום, אילו ניתן לאנשים אלה לפקח
מותר, ותעשיית־קולנוע חדשנית, השואפת על התפתחותו הטכנולוגית ברוח הבנתם
להשתנות ולשנות ללא־הרף, משאירה צנזו הפגומה והחלקית את העיקרים שחם מתיימרים
לייצג.
רים וצנזורות הרחק מאחוריה.

אך הרב גורן אינו ח״כ גרוס — לכן,
**,יש ממכרי לא הציע לי׳ לעומת בין־השאר, צה״ל אינו תעשיית־הקולנוע הישראלית.

£זאת, את האפשרות, שעלי לחוש גאוזה

עם רקדנית הבטן
האושר לא ערך
הצעירה עזבה את
בעל עגון.

קרן־אור, כאשר התחתן
ויקי דהאן 32 אבל
זמן רב. גברת בוזגלו
הארץ, השאירה אחריה
אתה אוהב את ויקי?
״לא אהבתי אותה אף פעם• התחתנתי
איתר, בגלל שהיה, לד, כסף. במקצוע שלי
אין אפשרות לנהל חיי אהבה.״
״אני לא סנטימנטלי.״ אם זה ככה,
מה מחפשות ליד מיטתו כמה פרגיות צעירות,
המוכנות למלא כל אחת ממשאלותיי?
״הן בחורות הגונות, מיד כששמעו ש־

פרפור בוזגלו
״סוסטנג מביא מזל רע״

אני פה, באו לבקר אותי. ובכלל, גבר
אמיתי לעולם לא יחמיץ הזדמנות.״
״למרות שאני לא סנטימנטלי,״ הוא מדגיש
,״מאוד ייתכן שפעם אפגוש בחורה
אחת, אם אפגוש אותה.״
אם הוא כל כך מרוצה מעצמו, מה סיבת
קריאת הפתע הטלפונית?
דויד בוזגלו :״לפני ארבעה חודשים היו
לי 87ק״ג, היום אני שוקל 62 קילו. אינני
יודע מה קורה איתי. אני פוחד שאני
אתאבד, אם אשאר עוד שלושים ואחד
חודשים בכלא. אני מבין שיש להעניש
אדם כמוני, אך מה עושים כדי שלא
אחזור לעולם התחתון?״
העיניים היפות של הגבר המנוסה בהוויות
העולם, דומה שיקדו הפעם יותר מתמיד.

במדינה מפלגות מהל מחלקת המיסים
\ונא לשלם מיסים

*** לושה־עשר ילדים ילדה ברכה
חמי, אשתו של שלום חמי, פועל במחלקת
התברואה בעיריית נתניה. את הילד
השלושה־עשר ילדה ברכה לפני חודשיים,
ב־ 11 באוקטובר, בבית־החולים ליולדות ב־כפר־סבא.
התינוק נולד בריא ושלם במשקל
של 3,450 קילוגרם• למחרת הלידה
קיבלה אותו ברכה להנקה ולשמחתה לא
היה קץ. היה זה תינוק עירני שגילה
להיטות לינוק את חלבה.
כיום נותרו במשפחת חמי 12 ילדים
בלבד. הילד השלושה עשר, בן הזקונים שנולד
לפני חודשיים, איננו עוד. הוא נעלם
בצורה מיסתורית, המעוררת חשדות חמורים
ביותר כלפי הנעשה בבתי־היולדות
בארץ.
זהו סיפורה של תעלומה מוזרה ביותר,
תעלומת היעלמו של תינוק בן שלושה

ימים.

המיטבחים במלון הקסטל שלא היו בעולה
מזה חודשים אחדים, בוחשים שוב.
;פעם מתנהל מסע לחישות נמרץ אל
בר החברות הכלכליות של המיפלגה ה-
יתית הלאומית, שבבעלותה נמצא המלון
;זה כמה שנים.
כאשר התמוטטה באורח פתאומי חברת
פעוז נמסרה הודעה לאקונית, לפיה ״העד
הפועל ערך חקירה על מנת למצוא
ת הפגמים.׳׳
הפגמים לא היו, רחוקים מן הבניין, אם
:י קשה להניח כי מימצאי החקירה יצ־
:יעו על מנהל מחלקת המיסים של ה־נפד״ל,
רפאל בן־נתן.
בן־נתן וחברו נוח ולדימירסקי, העובד
יום בגזברות המיפלגה, נימנו בעבר עם
ונהלי משתלות חמד. חברת יפעוד נהגה
ספק חומרים למשתלות חמד והנהלת ה־ויפעל
החליטה שמשתלווד חמד יקנו את
ירתו של בן־גתן בשביל המשתלות.
הדירה נמכרה תמורת 40 אלף לירות,
מרות שערכה למעשה אינו עולה על
:שרת אלפים. היות ושדה־חמז שילמה
יפעת את הסכום המופקע לא יכלה לסלק
ות יתרת חובה.
בן־נתן לא גילה כל פגם במעשה הזכירה
:״כמו כל אזרח יש לי זכות לנד
:ור את דירתי,״ אמר.
מה בפיו של מנחם זוידוביץ, מבקר ה־תנועה
:״תפקידי כמבקר התנועה אינו
!היות בלש.״

^ לאן נעלם
התינוק?

ך* משך שלושה ימים הניקה כר!*
כה חמי, יוצאת תימן, את תינוקה
הרך. ביום השלישי הופיע ליד מיטתה ה־ד״ר
שמואל מלץ, מנהל בית־היולדות, הורה
לברכה לקבל כדורים להפסקת החלב בשדיה.
ברכה פרצה בבכי.
״מה יש, החלב שלי לא טוב בשבילו י״
שאלה.
רק אז גילה לה הרופא כי חלה הרעה
במצב בריאותו של תינוקה. התינוק, כך

פחה חמי. שלום ייחס תשובה זו לאי־הס־דרים
השוררים בבתי־החולים. אולי, חשב
הכניסו אותו מהר לטיפול ולא הספיקו
לרשום אותו.
שלושה ימים אחרי שהתינוק הועבר לביתר,חולים
ב״לינסון, החליט שלום חמי לנסוע
בעצמו לבית־ד,חולים כדי לברר שם
מה שלום תינוקו .״אין תינוק כזה אצלנו״,
נאמר לו במשרד הקבלה. הסתובב שלום
חמי בין המחלקות, שאל פה והתענין שם,
אך התשובה היתד, אחידה: תינוק בשם
חמי לא הגיע כלל לב״לינסון.
האב הרגיש שדמו עולה לראשו. מדוע

ברכה. לא קיבלנו שום הודעה וגם ההורים
לא קיבלו שום הודעה. נא למסור פרטים
להורים״.
מכתב מחברא קדישא
** שהמכתב

כידו לקח

שרום

^ חמי מונית ודהר לב״לינסון. כאשר
מסר את המכתב לפקיד הקבלה, אותו פקיד
ששעות מספר קודם לכן אמר לו שתינוקו

תיגוס נו שלושה *ולס 01111
נגית-הסוליס -האם מנסים
לחמת ער תאונה ושינית
שכתוצאה ממנה היה התינוק

איך לגמור תיכון עם תשלום סמי?
,כשרונו של בן־נתן, שהוא גם אחד מ־נומכיו
המובהקים של שר הפנים ד״ר
כסף בורג, מתבטא גם בתחום החינוך.
זמשלת ישראל קבעה בזמנו כי חבר מוטב
חייב לשלם עבור חינוך ילדיו ב־נית־ספר
תיכון בשיעור 10 אחוז משכר
•לימוד הרגיל.
לצורך תקנה זו, חזר בן־נתן שהוא תוטב
ראשון־לציון, להיות תושב שדה־חמד.
יעומת אזרחים רגילים שאין להם מכרים
:חלונות הגבוהים, המשלמים סך 3810
לירות עבור שנת לימוד בבית־ספר תיכון
טילם בן־נתן את הסכום הצנוע של 180
לירות. טבין ותקילין.
סיפר, הועבר לבית־החולים ביילינסון ב־פתח־תקווה,
שם נמצאים מיתקנים רפואיים
משוכללים יותר.
ברכה השלימה עם המציאות, למרות שלא
הבינה מה פתאום חלה תינוקה. הרי היה
בריא? אולי חלבה הזיק לו, חשבה. למחרת
עזבה ברכה חמי את בית־החולים בב־פר־סבא
— חזרה לביתה שבשיכון הוותיקים
בנתניה, כדי לטפל ב־ 12 ילדיה הנותרים.
בעלה
של ברכה, שלום, התקשר למחרת
היום עם בית־החולים ביילינסון, ביקש לדעת
את מצב בריאותו של תינוקו. התשובה
הפתיעה אותו. נאמר לו שבבית־החולים
כלל לא רשום תינוק הנושא את שם המש־
עסקים תעלומת
הציק המיטתורי
לפני כשבועיים, בשעות הצהריים של
יום ו׳ ,קיבל עו״ד יורם אלרואי, היועץ
־,מישפטי של חברה אירה סכום של 210
*לף לירות. האיש שמסר לידו את הסכום
דה ראש עיריית נתניה, עובד בן־עמי,
־,מתווך הראשי של עיסקת העברת מירוץ
המכוניות באשקלון משבת ליום א׳.
בן־עמי היה מוכן לרמוז באותו מעמד
וגם כאשר שוחח עם עיתונאים במלון
שרתון בתל־אביב כי לא כל הכספים שנתרמו
באו מחוגים דתיים. דיבורים אלה
הותירו אחריהם גל של שמועות.
נראה שבן־עמי אמר את האמת. כי
מחוץ לרב הח״כ מנחם פרוש והבריו,
אשר תימרנו בכישרון רב, תוך השמעת
איומים ופיצויים לסירוגין, עד שהצליחו
להשיג את מטרתם — העתקת המירוץ ליום
חול והכשלתו למעשה — הוזכר שם נוסף.
אביעזר וולפסון, אחיו הצעיר של ה־מיליונר־הנדבן,
סר אייזיק וולפסון.
לפי שמועה שרווחה בין המעורבים בפרשת
המירוץ, השתתף וולפסון־ג׳וניור בהמחאה
שקיבל אלרואי מבן־עמי בסכום
נכבד של 180 אלף לירות.
מדוע נגרר איש עסקים מסוגו של וולפ־סון
למעשה כל־כך בלתי־עסקי?
פרדסים כסכנה. אביעזר, בעל המראה
הצעיר והשובב, מתגורר בסביון.
הוא אינו ׳נחשב לדתי, בוזדאי שלא לקיצוני,
מעדיף לעומת זאת כתיבת שירים
והכנת מאמרים לעיון היומי של סביון.
אך ככל בני משפחת וולפסון, מתמצא
אביעזר בעסקים שונים. אין זה סוד, ש־אביעזר
רכש לפני מספר שנים קרוב ל־
180 דונם פרדסים והתחייב להפוך את
השטח הזה למגרשי בנייה. האדמות של

רימו י אותנו בבית־החולים בכפר־סבא?
שאל את עצמו ומיהר לנסוע לבית־היולדות
בכפר־סבא.
״איפה התינוק שלי?״ שאל שם בכעס,
״אמרתם ששלחו אותו לבייל-נסון, אבל שם
לא יודעים שום דבר ! ״
הרופא התורן, הד״ר דוד פליישמן, שמע
את סיפורו של האב ובדק מיד בכרטסת.
לתינוקו של חמי לא ניתן עוד שם. אולם
הוא רשום בשם חמי בן־שלום. בכרטיס
נכתב בפירוש שב־ 13 בחודש נשלח התינוק
לביילינסון.

נתן הד״ר פליישמן את המכתב הבא
לשלום חמי :״לבית החולים ביילינסון
ב־ 13 באוקטובר העברנו תינוק בשם חמי

אינו שם, נדנד זה בראשו ואמר :״כן, התינוק
שלך נפטר״.
הבשורה המרה נפלה על ראשו של
חמי כהלם. הוא לא הבין מדוע העלימו
ממנו קודם את הימצאות תינוקו שם. אמר
״אלוהים נתן ואלוהים לקח״ וביקש לקבל
את גופת תינוקו לקבורה.
״היום יום שישי״ ,אמר הפקיד ,״תבוא
ביום ראשון״ .נסע שלום חמי לביתו, סיפר
לאשתו על אובדן תינוקם ויחד בכו השניים.
ביום הראשון, ד,־ 18 באוקטובר, חזר
שלום חמי לבית־ד,חולים ביילינסון ביקש
לקבל את גופת תינוקו.
״לא תוכל לקבל אותו״ ,נאמר לו ,״קברו
כבר את התינוק שלך לפני חמישה
ימים״.
״מי קבר?״ שאל האב הנדהם.
״חברא־קדישא״.
השלים שלום חמי עם התשובה וחזר לביתו.
קורה שתינוקות מתים, אמר לאשתו.
שלום בן ה־ 46 וברכה בת ה־ ,38 המתגוררים
בצריף רעוע בפרברי נתניה ומקיימים
את משפחתם מרובת הילדים ממשכורת של
520ל״י לחודש, הבינו כי לא יראו לעולם
את תינוקם האחרון. עדיין לא תפסו כי
משהו אינו כשורה בהיעלמותו.
אבל כעבור יומיים, ב־ 20 לאוקטובר.
הביא הדוור לצריפם מכתב מחברא קדישא
בפתח־תקווה .״התינוק בן שלושת הימים״,
נאמר במכתב ,״חמי בן־שלום, הובא לקבורה
על ידנו בבית־הקברות בפתח־תקווה
בחלקת הנפלים ב־ 19.10.70״

המישטרה סגרה
את התיק

(המשך בעמוד )25

ךךך מזכיר החברא קדישא, ישעיהו
1בלס, שקברה את התינוק ב!
שלושת הימים סירב לדבר על הקבורה.

ך דמה היה לשלום חמי כי שערו!*
רותיו סומרות. הרי ב־ 18 בחודש היה בביתר,חולים
ואמרו לו כי בנו נקבר כבר, והנד,
אומדת החברא קדישא כי התינוק נקבר רק
למחרת היום. מדוע לא נתנו לו את גופת
תינוקו? מדוע לא התירו לו לקברו ב1ד
ךיןך * 11 הד״ר שמואל מ׳לץ, מנהל
1בית־היולדות בכפר־,סבא, ט עצמו? מדוע החזיקו את גופת התינוק
שישה ימים מיום פטירתו?
ען כי התינוק החולה נשלח בלעי אחות.

במדינה
(סוף מעמוד )24

אביעזר נמצאות באיזור ברנע באשקלון,
סמוך למסלול מרוץ המכוניות.
היה ברור שאם מרוצי המכוניות יכו
שורשים באשקלון, ויתנהלו מדי שנה באופן
ניכר. גם תוכניתו של אביעזר וולפ־1
יירד ערך האדמות סביב המסלולים, ב־|
אופן ניכר. גם תוכניתו של אביעזר וולם־
סון לבנות, עם אחיו או בלעדיו, שכונת־וילות
שקטה למיליונרים ולבעלי אמצעים
רבים, עמדה לפתע בסכנה מוחשית.
כשנשאל אם מסר המחאה על 180 אלף
ל״י לפקודתו של עובד בן־עמי, אמר השבוע
אביעזר וולפסון, לכתב העזלם הזה:
״האמת היא ששמעתי על סיפור כזה מפיו
של מישהו מבנק המזרחי. מובן שאין לי
שום קשר עם מתן פיצויים לחברת אירה.
לא מסרתי צ׳ק כזה לבן־עמי.״

דרכי־חיים
״זרקו אותנו
?!כלבים

שלום חמי הרגיש כי משהו מים־
תורי מסתתר מאחורי פרשת העלמו
של תינוקו. למרות מצוקתו, למרות חייו
הקשים ועול הפרנסה, החליט לפענח את
התעלומה. פנה האב למשטרה, סיפר את
סיפורו, באמצעות עו״ד אהרון ברקאי וביקש
לפתוח בחקירה .״אולי הילד עוד חי?
אולי קברו מישהו אחר במקומו? שאל.
משטרת ישראל החליטה לסגור את התיק
עוד באותו יום בו הגיש שלום חמי

בקביעה שהתינוק נקבר ברשיון קבורה
ומיהרה לסגור את התיק.
מה שלא עשתה המשטרה עשה כתב
העולם הזה, שיצא לחקור את נסיבות מותו
של תינוקו של שלום חמי. התחנה הראשונה
היתד, בית־היולדות בכפר־סבא, שבו
נולד התינוק.
סיפר הד״ר שמואל מלץ, מנהל בית־החו־לים
:״התינוק נולד במשקל רגיל3,450 ,
קילוגרם. היו לו רפלקסים נורמליים. בילד

25 דקות נסיעה מכפר־סבא, מסרה את
התינוק לחדר המיון של בית־החולים ביי־לינסון
וחזרה לבית־היולדות בכפר־סבא.
מה קרה לתינוק של משפחת חמי ב־בית־החולים
ביילינסון? על כך השיב מנהל
בית־ר,חולים, הד״ר קורן :״התינוק הגיע
מת לחדר המיון. הוא אפילו לא אושפז. אחרי
שהרופאים קבעו את מותו, הוכנס הילד
למקרר והוחזק שם במשך שישה ימים.״
מול עדותו של הד״ר קורן קיימת עדותה
של האחות רחל יחיא :״אני הבאתי לבית־החולים
ביילינסון תינוק חי. אני משוכנעת
שהוא היה חי ברגע שמסרתי אותו לרופאים
של חדר המיון. ראיתי אותו נושם ואין לי
שום ספק בנוגע לכך.״
בניתוח לאחר המוות שנערך לתינוק נקבעו
סיבות המיות כדלהלן :״שטף דם במוח.
בחלל הבטן נמצא רבע קילו דם ודימום
זיפוזי בריאות.״ כן גילה הניתוח שלאחר
המוות קרע בכבד של התינוק.

האם נחבל
התינוק ז
ץ• דויות סותרות אלה

מעוררות כמה

?ג שאלות תמוהות ביותר :

חברה

• האם מת התינוק כדרך ז אם

ק די ש א

(גחש׳א)

אומנם היה מצבו חמור עד כדי כך שהיה
צורך לשלחו מכפר־סבא לבית־החולים ביי-
לינסון׳ מדוע נשלח במונית ולא באמבו־לנס
ומדוע לא הוצמד רופא לשמירה על
חייו של התינוק בן שלושה הימים שהיה
צריך להיטלטל במונית למרחק של 25 דקות
נסיעה? אם אומנם מת התינוק בדרך מדוע
לא הודיעה הנהלת בית־החולים ביילינסון
מיד להנהלת בית־היולדות בכפר־סבא כי
קיבלה ולד מת?

הננו מאש רי ם בז ה כ• הנומח /ה

הובא /ה לקבור ה על־ידנו ! בייזי הקב רו ח בפתח־תקורי
מקברה.

שורה

• האם מת התינוק ב,כיילינם ון׳ף

התעודות המרשיעות

שתי תעודות רשמיות שבכל אחת מהן
מצוי ין תאריך קבורה אחר של תינוקה של
משפחת חסי. התעודה מימין הוצאה ע״י החברא קדישא בפתח־תקוה ובה נאמר כי
התינוק נקבר ב־ 19 באוקטובר. בתעודה משמאל של המשטרה מצויין כי נקבר 6ימים קודם.

את התלונה. שוטר ממשטרת פתח־תקווה
התקשר עם החברא־קדישא. שם מסרו לו
בי התינוק נקבר יום אחד קודם לכן עם
רשיון קבורה ותעודת פטירה כחוק. כתב
השוטר על התיק :״ממליץ לגנוז את החומר
בכללו. אין כל חשד למעשה עבירה״.
טיפולה
של משטרת פתח־תקווה בפרשה
לא היה ענייני כלל. היא לא התיחסה לתלונתו
של שלום חמי כי דבר מות תינוקו
הועלם ממנו, כי שיקרו לו כדי לא למסור
לידו את הגופה ובי התינוק לא נקבר שישה
ימים אחרי מותו. המשטרה הסתפקה

טיפל הד״ר משה דרוקר, סגן מנהל מחלקת
הילדים. של בית־החולים מאיר בכפר־סבא.
החום של התינוק היה גם כן נורמלי. אבל
הרופא החליט שיש לו כחלון קל. בבדיקה
הסתבר כי התינוק סובל מהפרעות בנשימה.
אך הרבה תינוקות עוברים מצב כזה
בימים הראשונים שאחרי הלידה.
״ב־ 13 בחודש סבל הילד מהתקפה. הכנסנו
אותו לאינקובטור ואחרי זה שלחנו
אותו לבית־החולים ביילינסזן במונית בליווי
אחות -עם מכשיר חמצן.״
האחות שליוותה את התינוק בן שלושה
הימים לבית־החולים ביילינסון היתד, האחות
רחל יחיא. היא הגיעה לפתח־תקוזה אחרי

אם מת התינוק לאחר שהובא לבית־החולים,
שוב נשאלת השאלה מדוע לא נמסרה הודעה
על כך לבית״החולים ששלח אותו? מדוע
לא נמסר על כך לאב שהתעניין בגורל
תינוקו למחרת היום טלפונית וכעבור שלישה
ימים בביקור אישי?
+ממה מת התינוק? ממצאי ה-
ניתוח שלאחר המוזת מצביעים על האפשרות
שהתינוק לא מת כתוצאה מפגם בריאותי
בלידה, אלא כנראה, מחבלה שנגרמה
בשעת טילטולו או כתוצאה מנפילה.
כשר,תבקש הד״ר מלץ להגיב על טענת
האחות רחל יחיא כי מסרה תינוק חי
לביילינסון, השיב :״יכול להיות שהיא נבהלה
ולכן לא הבינה מה מתרחש!״ הד״ר
משה דרוקר שטיפל בוולד במשך יומיים
וחצי בבית־היולדות בכפר־סבא, סירב להתייחס
למיקרה ואמר :״זה כבר לא אקטואלי.״
על שאלה מדוע לא מסרו להורי התינוק
כי נפטר עוד ב־ 13 באוקטובר, אמר הד״י
מלץ :״זאת באמת תעלומה בשבילי. ביררתי
את העניו (אחרי חודשיים) ואמרו
לי שעוד כשר,יתד, כאן בבית־ד,חולים סיפרו,
לברכה חמי שהתינוק שלה מת.״
זו טענה מוזרה ומחשידה עוד יותר.
שכן לטענת משפחת חמי נודע להם דבר
מות תינוקם רק ב־ 16 בחודש. לטענה זו
יש להם סיוע במכתבו של הרופא התורן
הד״ר פליישמן שכתב במכתב לב״לינסזן
(המשך בעמוד )26

שישה אנשים חיוורים עסקו השבוע בביצורים.
לא היה בכך משום הפתעה,
אילו היו המתבצרים, כולם אנשים מעל
לגיל חמישים, פועלים בישוב־ספר. אבל
הם התבצרו בתל־אביב והם לא התכוננו
להדוף אויבים חיצוניים, הם התכוננו להגן
על מקור פרנסתם.
השישה, אהרן אהרוני 61 יוסף גיבר־שטיין
61 יצחק רוזנצווייג 55 חיים
גוברמן 60 יהודה עניו ( )51 ומרדכי!
ארנרייך 50 היו עובדי דפוס הפועל הצעיר
שבבעלות מרכז הקואפרציה. מה|
שאיים עליהם היה חרפת־רעב, פשוטו
כמשמעו.
בהתחלת השבוע גילו ששת העובדים כי
במקום עבודתם הותקן מנעול חדש• הם
פרצו פנימה ללא היסום, התקינו מנעול
משלהם, הודיעו למרכז הקואפרציה כי לא
יפנו את המקום עד אשר לא תוסדר להם
תעסוקה חדשה.
הפרשה התחילה לפני כשנה וחצי כאשר
מרכז הקואפרציה החליט לפטר את
מנהל הדפוס, זאב סטבינסקי. האיש סירב
להתפטר והוא נתמך על״ידי העובדים. לדברי
אלה דאג תמיד שיקבלו את משכורתם
כסידרה.
גדעון שד מאות אלפים. מדוע
רצו לפטר את סטבינסקי, על כך חלוקות
הגירסאות, אנשי מרכז הקואפרציד, טענו
בפשטות כי האיש הוא מועל, הכנים את
המיפעל לחוב של מאות אלפי לירות. הפועלים
דיברו אחרת :״ידענו שאם יפטרו
את סטבינסקי, זה יהיה הסוף שלנו.״
ססבינסקי עצמו סיפר לכתב העולם הזה
שהכסף הלך למטרה מוצדקת: חידוש
הציוד בדפוס המיושן. אבל כיוון שזרי־מת
הכספים התנהלה בקצב איטי, היה
הכרח לנצל את הכספים לכיסוי גרעונות
שוטפים.
הוא גם גילה דבר נוסף :״הופעתי לפני
ועדת החקירה מטעם המפרק. עניתי על
40 שאלות, והחקירה לא נסתיימה. עמדתי
כבר לחתום על הפרוטוכול של החקירה,
אך העניין נידחה. נראה שאיש
כבר אינו מתעניין במיקרה הזה.״
לאחר נפילתו של הפועל הצעיר: הסתדר
סטבינסקי לא רע, רכש לו משרד ושתי
מכונות דפוס, בבניין הישן עצמו.
הקשישים שמאחוריהם 35 שנות עבודה
במקום לא היו ברי־מזל כמוהו. הם
אמרו במרירות :״ביקשנו שיקבלו אותנו
לקואופרטיב החדש שקם במקום, אך ביקשו
מכל אחד מאתנו השקעה של עשרת
אלפים לירות. למי מאתנו יש סכומים
כאלה?״
אפילו שפיכווז־דמיפ. הם פנו אפילו
למזכ״ל ההסתדרות, יצחק בן־אהרון,
אבל הוא אמר שזה לא עניינו. ישראל זיו,
יושב־ראש מרכז הקואפרציה, אמר להם
דברים ברורים ומרים :״הפסדתם, נסחפתם.
אינני יכול לעזור לכם. תביאו את עשרת
אלפים הלירות ותיכנסו למיפעל החדש.״
״אבל
אנחנו לא נצא מהדפוס,״ אמר
חיים גוברמן ,״אפילו אם הדבר יביא ל־שפיכות־דמים.
אחרי 35 שנה זורקים אותנו
לכלבים. מה זאת אומרת שהפסדנו?
היכן מרכז הקואפרציה? איפה המצפון
של ראשי המרכז?״
האיש הציג את שאלותיו במרירות רבה.
האם יהיה מי שיטרח גם להשיב?

1שי שה מים במקרר
(המשך מעמוד )25

כי לא ידוע דבר בבית־החולים בכפר־סבא
על גורל התינוק.
הנקודה החמורה ביותר בכל הפרשה היא
שהתינוק נקבר ב־ 19 באוקטובר, שלושה
ימים אחרי שהודיעו לאב כי הוא כבר
קבור, וזאת מבלי להודיע למשפחה דבר ומבלי
להזמינם לקבורה?
מזכיר חברא קדישה בפתח־תקווה סירב
לדבר על הפרשה ולמסור כל פרטים שהם.
״אני אמסור את הכל רק למשטרה,״ אמר.
ואומנם, חקירתה היסודית של המשטרה
מתבקשת בתעלומה זו כדי לפענח את ה־מיסתורין
שמאחורי מות התינוק.
חובה לערוך חקירה
^ מר השבוע שלום חמי :״אשתי
הרוסה לגמרי. היא טוענת ומאמינה
שהתינוק שלנו לא מת. היא בוכה ואומרת
שהיא רואה את פניו מול עיניה יום ולילה.
אני רוצה לדעת את האמת. אני רוצה
לדעת מה קרה לבני!״
לפני חודש פנה שלום חמי לשר־הבריאות
ולשר־המשטרה וביקש לערוך חקירה יסו־

ווז־שרפ פלטינה״
הגלו חהרא שון בי שראל
החידושהמהפ כנ יבעולםהג לו ח
זחידוש בסכין זה ומה הפרוש ״פרמה־שרפ פלטינה״ ן
רים מדעיים הוכיחו כי להבי הסכינים העוברים תהליך של
כימי חשמלי בכרום פלטינה, שומרים על חדו תם ל אורן זמן
יקים מספר גלוחים רב יותר מכל סכין.
ך תהליך צפוי חדיש זה מפעילה פרמה-שרפ א ת אחד התה*
החדישים בעולם ה אלק טרוניק ה שהוא צפוי מתכו ת ע״י
!יה של גז. צפוי זה מקנ ה לסכינים להבים העולים בק שיותם
ל מה שהיה ידוע עד היום, וכתוצאה מ כן אין השיער מצליח
* א ת הלהב העדין.
ספק כי סכין הגלוח ״פרמה-שרפ פלטינה״ יחולל מהפיכה
יגיד על גלוח טוב, חלק וקפדני ועל מספר הגלוחים שניתן
׳ מסכין אחד.

ן י ^ וזן מלכה חנוי, שתינוקה בן שלו־
| ן 1 3שת הימים מת ונקבר בנסיבות
מיסתוריות .״אני לא יכולה לישון• כל
לילה אני רואה את הפנים הנחמדות שלו
מול העיניים שלי. אני לא מאמינה שהוא
באמת מת, לא מאמינה,״ היא אומרת.

5סכיני כרום־ פלטינה 2.50-ל״י(מחיר מומלץ לצרכן)

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

התר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

להטיגבר 7נויורנה 3־ 11ב1:־ 11־ 111

דית בפרשה. עד היום טרם קיבל תשובה
לאף אחת מפניותיו.
הגיב על כך עוזרו של שר המשטרה,
צבי רפיח :״שלחנו לו מכתב תשובה לפני
חודש. העניין נמצא בטיפול.״ אבל המכתב
לא הגיע לשלום חמי. מלשכת שר־הבריאות
נמסר כי לא ידוע להם כלל על מכתב
תלונה שנשלח אליהם ע״י חמי.
זוהי צורת טיפול בלתי נסבלת. שכן,
העובדות הראשוניות שנאספו עד כה בחקירת
העולם הזה מובילות להנחה שהתינוק
נפטר כנראה מוות לא טבעי, וכדי
לחפות על רשלנות של מישהו, הוא הוחזק
במקרר שישה ימים תוך התעללות ברגשות
ההורים.
המשטרה אינה יכולה במקרה זה להסתמך
רק על טענת החברא קדישא שהתינוק
נקבר ברשיון קבורה. עליה לחקור את
כל הנוגעים בדבר ולברר, כיצד מת התינוק?
מתי מת? ואם היה מישהו אשם
ברשלנות שגרמה למותו.
כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד,
כדי לטעת ביטחון באמהות היולדות שתי־נוקיהן
זוכים לטיפול רציני ואחראי —
חובה על המשטרה ועל משרד הבריאות
לברר פרשה זו עד תום ולפרסם את המסקנות
ברבים.
העולם הזה 1736

טלוויזיר, שדרנים שואגים
עב אריה
כל בית הטלוויזייד. ידע, כי נקדימון רוגל,
החליט להשעות את אריה אורגד מתפקידו
כמגיש נובט לחדשות. היחידי שלא
ידע על כך היה אריה אורגד עצמו. רק
בצהרים כאשר הגיע לבית הטלוויזייה ״בישרו״
לו חברים על הדחתו, ורק למחרת היום
הגיע לידיו העתק מכתב שנשלח מנקדי־מון
רוגל אל יורם רונן שבו נאמר :״הגשתו
של אריה אורגד אינה נראית לי, אבקש
לפנותו מן המגישים.״
מה אירע פתאום שההגשה של אריה אור־גד
אינה נראית לממונה?
אריה אורגד נבחר יומיים קודם לכן לוועד
הבמאים. הוא נחשד בכך שהדליף לעיתונות
את תוכנה של ישיבת הבמאים, בה מפקחת הועלו טענות כנגד יהודית לוץ,
פעיל מאחורי
מזמן היה
הבמאים. לא
הקלעים בעניני המגישים, והדברים אמורים
במשבר שהיה סביב חיים יבין. אבל אין
לזה כל קשר להגשה טובה או לא טובה.
לכל דיכפין היה ברור שרוצים כאן להפוך
אריה שואג לעכבר. פלוני, שבדק את
עמדתו בנידון של שמואל אלמוג מנכ״ל
רשות השידור, שמע מפיו דעה חיובית
ביותר: ההגשה של אריה אורגד היא
מקצועית, טובה ונעימה. אולם המנכ״ל לא
היה מוכן להתייחס לעצם העניין, כי לא
פנו אליו בשום דרג. דהיינו שלא רק אריה
אורגד לא ידע מלכתחילה באופן רשמי
על הפרשה, אלא אף שמואל אלמוג עצמו
לא הובא בסוד העניין.
בינתיים היה בית הטלוויזייה כמרקחה.
דבר ההדחה היה לשיחת היום במסדרונות.
עובדי הטלוויזייד. קיבלו את הדבר בתדר,״

מ אתה, ג ורג חג ש?

על ג׳ורג׳ איברהים חבש, הוא סמי של
סוסו, מתוכנית הטלוויזיה בשעה הערבית,
מספרים שהוא עומד להתחתן עם יהודיה
ולהתגייר. ג׳ורג׳ עצמו, נוצרי יליד רמלה
וקרוב־רחוק של ג׳ורג׳ חבש מנהיג החזית
לשיחרור פלסטין, המדבר עברית רהוטה,
מכחיש את השמועות. אבל הוא אינו מכחיש
שקשה להיות ערבי בישראל. אנשים
מתייחסים אליו בחיבה מופרזת, או להיפך.
רק בטלוויזיה טוב לו .״אחד הדברים המופלאים
של הטלוויזיה הוא שאין כל מחי
צות בין ערבים ליהודים העובדים בבנין,״
הוא אומר.
בשיחה עמו מתברר שחייו היו קשים
ומרתקים אף יותר מכל סרט מתח טלוויזיוני.
הסטודנט מביירות הגיע לירושלים עם
להקה דראמטית, זמן מה לפני מלחמת ששת
הימים. הלהקה התפרקה וג׳ורג׳ התקבל לעבודה
כמזכיר בכנסייה הלותרנית. בזמן
המלחמה, עזב את המחסה במרתף הכנסייה,
בגלל הרעב שהציק לו, ויצא לחפש מזון
עבורו ועבור המשפחות שמצאו שם מיק־לט.
לא היה ברור בידי מי העיר. הרדיו
הישראלי הודיע :״העיר בידינו.״ הרדיו הירדני
הודיע :״העיר בידינו.״ אבל ג׳ורג׳
שמע פתאום בחוץ צעקות בעברית ודריכת
בריח רובה.
בביר,״ס בביירות הוא שיחק פעם בתפקיד
של קצין יהודי במחזה אנטי־ישראלי. לפחות
היה לו מושג מה פירוש המילה :״עצור!״.
הוא ביקש מזון. אחד החיילים הניף רובה.
עבר רגע של פחד, אבל החייל השתמש
ברובה כדי לפרוץ חנות. נתנו לו מכל
טוב. עד היום עושה ג׳ורג׳ עיקוף גדול
ליד אותה חנות.
שבוע אחרי המלחמה התידד ג׳ורג׳ עם
נערה ניוזלנדית שהגיעה לישראל כמתנדבת
לקיבוץ. יחד הם עברו לירדן. המעבר בנשר
היה חד וחלק, אבל בעמאן עצרו אותם
בחשד, שהנערה היא מרגלת יהודיה. בו
בערב שוחררו שניהם בעזרת קשרים משפחתיים,
לאחר שהוכיחו את נקיון כפיהם.
השניים חזרו לישראל. הנערה המריאה ל־ארצה.
ג׳ורג׳ נתקבל לעבודה בבית־השידור
הישראלי והשתתף בתסכיתי המתח של פול

טמפל.
לאחר תקופת מה יצא הבחור לחפש את
מזלו באירופה, אך חזר למצוא אותו כאן.
כעבור זמן קצר יצא שוב לירדן, ברדיו
רבת־עמוז היו מוכנים להעסיק אותו ב

שעניינו יועלה מחדש לדיון, כאשר תופעל
שיטה חדשה של הגשת חדשות•
מפיקים משבר השירותים כמאי־מגיש אורגד
המנכ״ל לא ידע
מה ובפגיעה בכבודם. אפילו הקולגה חיים
יבין היה מזועזע מעצם ההדחה ומן הצורה
הגסה בי> נעשתה.
ועדי ההפקה והחדשות נתכנסו מיד כדי
לדון במצב, כאילו העולם כולו עומד בפני
חורבן. האריה הזועם עצמו נפגש לפי
בקשתו הוא עם נקדימון דוגל. זה ניסה
להאחז בנימוק הפורמאלי שאריה אורגד
עבר מיכרז כבמאי ולא כמגיש חדשות. או לם
גם מגישים כחיים יבץ, שמעון טסלר
ויאיר אלוני לא התקבלו לתפקידם במיכרז,
כי לא היה כלל מיכרז כזה. אמנם מיום
היבחרו כממונה על הטלוויזיה היה נקדימון
רוגל בדעה שכל אדם בטלוויזיה צריך למלא
את התפקיד שיועד לו ואת הגשת החדשות,
לפי דעתו, צריך היה לשייך לאנשי החדשות
בלבד, אולם הפעם היה ברור לכל שההדחה
היתד, נקמנות גרידא.
בשלב זה חיפש נקדימון רוגל מוצא בכבוד.
לכן דרש מאריה אורגד שימציא
לו אישור מוועדי העובדים שאין להם התנגדות
להעסקתו של הבמאי אורגד כמגיש
חדשות. הועדים סרבו להמציא אישור כזה.
הם מעולם לא הביעו התנגדות לכך ולכן
לא ראו כל צורך להודיע על אי התנגדות.
הם הסכימו לשבת עם נקדימון רוגל שעות
על גבי שעות. לבסוף הוחלט להשיב את
אריה אורגד על כנו, תוך הסכמה לכך
העולם הזה 1736

מדוע בוטל ברגע האחרון בשבוע החולף
השידור החי של התוכנית ״הגלגול הבא״,
ובמקומו הוצג משהו אחר?
מי שראה את התוכנית הראשונה ודאי
זוכר את הבימה המסתובבת. בימה זו הקימו,
באולפן רעש מחריש אזנים, שאילץ
את אנשי ד,טלוויזיית לסגור את המיקרופונים
ולשדר מוסיקה. לאחר הכישלון הראשון
תבעה המפיקה, נעמי קפלנסקי, לסלק את
הבימה. ראובן מורגן, ראש שירותי ההפקה
טען לעומתה, שאם בבר השקיעו 8.000
לירות בבניינה, מוטב להשקיע עוד כמה
אלפים כדי להתקין אותה כהלכה. במאי התוכנית
יעקב אסל צידד בעמדתו. ברם, כל
המאמצים עלו בתוהו. אנשי ש ת תי ההפקה
לא הצליחו למנוע את הרעש, למדות הנס־יונות
שנעשו עד הרגע האחרון ממש.
יצחק שמעוני, מנהל מחלקת התוכניות העבריות,
העדיף לבטל את השידור ולהציג
במקומו משהו אחר, כדי לא להתבזות בשידור
חי מגוחך.
השאלה היא, מדוע לא שעו מראש לדברי
המפיקה? הרי היא האחראית לצד ד,תכניתי,
והמילה שלה צריכה להיות המילה
הקובעת.
לאחרונה מסתמנת בטלוויזייה נטיה להפחית
בערכם של המפיקים על חשבון הבמאים
ושרותי ההפקה. לפי התעריפון מקבל
במאי בידור, מוסיקה ודראמה, הבא מבחוץ,
יותר כסף ממפיק. מפיק של חידונים ודיונים
מקבל מעט יותר מבמאי, כאשר ה

תנאי
שיספר בגנות ישראל. ג׳ורג׳ סירב.
בלי תנאים שיתפו אותו במחזה טלוויזיה.
כך יצא לו לשמוע בירדן את תסכיתיו ב־קול־ישראל
ולאחר מכן לראות בישראל
את המחזה שבו השתתף בטלוויזיה הירדנית.
הוא הכיר בינתיים את אסתר סופר
והיא הזמינה אותו להשתתף בתכניתה הטלוויזיונית
סמי וסוסו למרות שנכשל ב־

להקת ג׳ז פלוס, שתוקרן השבוע. אולי י-
עיקבות סרטו זה יוכל להשתלב יותר בעבודת
הטלוויזיה.

הנרות הללו
טאבו הן
הפקר, של טל־נר, תכנית הבידור לחנוכה
שהכין הבמאי ראלף עינבר, בוטלה באולפני
הרצליה, בגלל ויכוח על ביטוח. הבמאי
רצה להציב באולפן 700 נרות דולקים בגובה
60ס״מ כל אחד. אולפני הרצליה
דרשו מכונית כבאים צמודה וביטוח מיוחד.
לאחר ויכוח קצר, נותק המגע והשריפה
שלא פרצה כובתה.

ססס
עיתונאים זרים לא
ישותפו ב״מוקד״
אם עד היום היו משתפים כמראיינים בתפנית
מוקד עיתונאים מבחוץ, אם כי הממוסדים
ביותר, הרי לאחרונה, המגמה היא
לשתף אך ורק, או בעיקר, את אנשי רשות־השידור
עצמם. הטענה היא, כי יש ברשות
השידור די והותר אנשים מתאימים ,׳המתים״
להופיע בטלוויזיה. משום מה שכחו בעלי
הרעיון, כי הללו כבר שולטים על כל החדשות
וענייני היום ברדיו ובטלוויזיה, ואם
היה עד כה איזשהו פיתחון פה לאחרים,
הרי גם הוא ניסתם והולך כעת.

ג׳ורג׳ חבש הישראלי

01 0 ! 0

מיבחן מסך שעשה בהקשר אחר בטלוזיז־יה
הישראלית. ומרגע שדרך כוכבו של סמי,
הגיע ג׳ורג׳ אל המנוחה והנחלה.

צנזורה
ב״לול״

אילן אלד ד
יביים לטלוויזיה
״זוהי הפעם הראשונה שיכולתי לעשות
עבודה בתנאים שנראים לי,״ אמר הבמאי
אילן אלדד, שהשלים בימים אלה את עבודתו
הראשונה למען הטלוויזיה בארץ. אלדד,
העוסק לאחרונה בבימוי סרטוני פירסומת
לקולנוע, ביים את תוכניתה החדשה של

מאמץ שמשקיע אותו מפיק הוא פי כמד,
וכמה מאשר הבמאי.
על מפיקי הטלוויזייה, הנמנים על מקבלי
המשכורות, מעמיסים עבודות אדמיניסטרטיביות
המפריעות להם להתפנות לרעיו נות•
נותנים להם קופה קטנה והופכים או תם
לגזברים זוטרים. מכריחים אותם להתרוצץ
אחרי שירותי ההפקה. מוחקים סעיפים
בתכניותיהם ולא תמיד מזמינים אותם שרות,
ההפקה לדיון בקיצוצים.
ראש שירותי ההפקה הוא שותף שווה
זכויות למנהל התכניות ביחס לזכות לבחור
פילוט (תוכניות נסיונית) של סידרה.

להקת ג׳ז פלוס
נופים ישראליים — מלחין יווני

תוכנית לול מס׳ ,2בביומו של אורי
זוהר ובהשתתפותו של אריק איינשטיין,
ששודרה בליל שבת האחרון, היתד, הצלחה
לכל הדיעות. הפארודיה על הטלוויזיה הישראלית
קלעה לרחשי ליבם של הצופים.
רשות השידור, שגילתה רוחב לב בהתירה
ללעוג לעצמה ולעובדיה, קיצצה מהסרט כמה
קטעים חסרי חשיבות. בין השאר קוצץ
הקטע בו נראה אריק איינשטיין, אחרי שהיא
מקריא חדשות כקריין טלוויזיה, מתרומם
כשהחלק התחתון של גופו מכוסה
בתחתונים בלבד.

לא במקרה הוצג ראובן מורגן כשוטר
של הממונה על הטלוויזיה, המשגיח הן
על המפיקים והן על מנהלי המחלקות.
המשבר החמור ביותר של ד,טלוויזיית כיום
הוא המשבר של השירותים, שאינם בנויים
נכון ואינם פועלים נכון. אבל כנראה
שבמבנה הקיים של ד,טלוויזיית אין לאף
אחד אומץ לעשות צעד דראסטי בנידון.
תדריך בדאי לראות
0כזכות אותם ימים

(יום ד׳
)19.30 9/12 סידרה המשחזרת פרשיות
מבוא למלחמת הקוממייות. הפעם :״נשק
במחתרת״ על רכש. סליקים וייצור נשק
במחתרת, במאי — גד בן ארצי.
! 0נסיגה (יום ד׳ .)20.20 9/12 סרט
עלילתי שענינו הנסיגה של דיביזיית הנחתים
האמריקאית הראשונה מצפון קוריאה.
בסרט משתתפים בין השאר חיילי הדיביזייה
עצמם.
0מוקד (יום ה׳ )20.35 10/12 עם
מנהיג גח״ל בגין. מפיק ועורך: אלי ניסן.
0ג׳ זפלוס (יום ו׳ )20.30 11/12 מופע
מיוחד של להקת המחול הנודעת על
רקע נופים ישראליים ומנגינות של המלחין
היווני חג׳ידאקיס.
• קלעים (יום א׳ .)20.20 13/12
ירחון לעניני תיאטרון, קונצרטים, תערוכות
ובידור. בתכנית הפעם: ראיון עם
שולי נתן לרגל הוצאת תקליט חדש שלה.
קטעים מן המחזות: בשפל מאת גורקי
המוצג בימים אלד, בתיאטרון הקאמרי והכסא
ות מאת יוג׳ין יונסקו, המועלה בתיאטרון
הבימה. ביקור בזק ייערך באנסמבל
הקאמרי, בתערוכה של בתיה לישנסקי ובמוזיאון
הארץ.

הנפש העדינה של
זללנים בלי טעם
רנה דויד בנדיקט מוקדי ו/או ״ר. איסטניס״ ,כפי שמכירים
אותו קוראי מוסף הארץ של שבת, הוא איש שיש לו מה לומי
בענייני אוכל, ולא יק בענייני אוכל. המליצות הספרותיות שלי,
והביטויים המיוחדים בהם הוא משתמש, גורמים הנאה ״אקסטרא־קולינרית״
לחלוטין. מי עוד, חוץ ממנו, היה מעלה על דעתי
להשוות אומצה, באחד מבתי־המלון היותר מפוארים שלנו, ל,גרונו
היבש של רס״ר צמא?׳
מתוך התחשבות בנתוניו המיוחדים של האיש, פנה אליו אחד

011711טוב
תדריך תיאטרון

ג׳ואן ליטלודד היא במאית בריטית מפורסמת, אחת הראשונות
שבלטה בזעמה בתנועת כיור המיטבח, והעלתה סאטירות חריפות
כמו או, איזו מלחמה נחמדה, אשר לעגו אפילו לקדושת מלחמת־העולם
הראשונה.
הזועמים האחרים מאותה תקופה (אוסבורן ואחרים) כבר נרגעו
בינתיים, אבל הגברת ליטלווד ממשיכה לעשות צרות. בימים אלה
היא מתכוננת להעלות על הבימה בתיאטרון המלכותי בסטראטפורד
(עירו של שקספיס את הספסר, מחזה בן מאתיים שנה של
הסופר ויליאם צ׳טווד.
הצגתה של ליטלוזד משלבת פיזמונים ודרמה, ובין היתר כוללת
פזמון בשם ״בעמל כפיך תתקדם בחברה.״ את השיר משמיע סוחר
עשיר באוזנו של קבצן מרוד, ויש הרואה בכך השלכות למציאות
הפוליטית באנגליה היום, ולשלטון השמרנים.
אבל מה שהרגיז במיוחד את האנגלים הוא נושא ההצגה, המם־
פרת על התמוטטות בניין שנבנה במירמה. תושבי הסביבה, הזוכרים
אסון דומה לפני שנתיים, כאשר שלושה אנשים ניספו תחת
בניין שנהרס׳ טוענים שהבדיחה של הגברת ליטוזד היא ״חולנית״.
כדי להרגיע את הרוחות, הזמינה הבמאית את כל תושבי
הסביבה לראות את ההצגה, ולהחליט בעצמם אם יש על מה
לזעום. והשחקנים ממתינים בפיק ברכיים להצגה. הם לא שכחו
כאשר הוצג לראשונה, ב־ 1733׳ אסף אחד הקבלנים באזור,
שראה עצמו נפגע מן הנושא, במה מידידיו, וכולם באו יחד
וכאשר עלו השחקנים על הבימה, נטלוהידידים
לחזות בבכורה.
את הנרות ששימשו למאור באולם, והשליכו אותם בשחקנים. היתר,
זאת ההצגה האחרונה של הספסר מאז ועד היום.
למזלה של גברת ליטלוזד, היום אין מאירים יותר בנרות.

גיסים אלוני(כמעט)
על בימות פריס
רנה בפעת־ה
המו״לים בארץ, וביקש ממנו ספר. ספר, שיהיו בו מירשמים,
אבל בשפה ובסיגנון ה״איסטנסי״ האופייני.
הרעיון דווקא מצא חן בעיני ״טועמכם הנאמן,״ והוא החליט
לכתוב כמה פרקי־זכרונות׳ בהם ישלב טיפוסים אירופיים צבעוניים,
שהכיר במסעותיו, ומיושמים שאסף במסעדות, בבתים פרטיים
ובמיטבחי משפחה.
וזכרונות כאלה יש לו למכביר, מאחר ושלח את ידו בצלחות
רבות, כטבח על אניה, כזמר נודד עם גיטרה, כשר־משקים לעת־מצוא,
כמשרת, ואפילו כמורה לשפות (שזה מקצועו האמיתי).
ומאחר והתבקש להשתמש בסימון המיוחד שלו, נתן האיש פורקן
לדימיון וכתב את המעשיות בשפה פיקנטית ומפולפלת, כיאה למי
שיודע מה ערכם של התבלינים בתבשיל.
הגיע פרק אחד למו״ל, עיין הלה בכתוב, כינס את שותפיו לעסק,
עיינו הללו בכתוב, והשמיטוהו מידיהם כנשוכי־נחש :״אוי ואבוי,״
אמרו הזללנים שחשקו במירשמים מהוגנים ,״איך נימכור ספר
שכתוב בו, שק בתחת׳ כבר בעמוד הראשון?״ ומחקו את הספר
מלוח־התוכניות של ההוצאה־לאור.
ועתה ממתין מר ר. איסטניס למו׳׳ל, שאינו שומר דיאטה של מזון
בלי מלח ופילפל, ומוכן להסתכן לפעמים גם במנת ״קארי״ חריפה
בצלחת ובכתב.

אחד המחזות המצליחים לאחרונה על בימות פריס חוא
המלך עירום מאת המחזאי הסובייטי חיחודי ייגגני
שווארץ, אשר כתב גם את דראקין שהוצג בזמנו בארץ.
המחזה, סאטירה פוליטית שנונה, משתמש באותו נושא
במו בגדי המלך החדשים, מחזהו של ניטים אלוני,
אשר הועלה לפני שנים בהבימה. פלגיאט? לאו דווקא. שני
המחברים גם יחד שאלו את הסיפור מתוך האגדות לילדים
של האנס כריסטיאן אנדרסן. ולאנדרסן אין כבר צורך לשלם
זכויות-יוצרים.

ראנהארדט

* ראישמוע — הצעה לאקדמיה ללשון העברית, כשם אפשרי
למקלט טלוויזיה.

(הקאמרי)

הקומדיה של השנה, גם כן בהצגות פרידה.
עדנה פלידל ואבנר חזקיהו מילאו את
קופות הקאמרי, ובצדק. הם הצחיקו במקצועיות.

איזון עדין (הבימה) מרים
זוהר, סטלה אבני ושמעון פינקל מגישים
הצגה מגובשת, שנושאה: הג׳ונגל הפרטי
של משפחה אמריקאית בורגנית (אדוארד
אלבי).
יהודי הדממה (הבימה) מחזה
קלוש על נושא כאוב ואקטואלי: יהודי
ברית־המועצות, ודממתם של יהודי העולם
העומדים מנגד ואינם מסוגלים לעשות
מאומה. ישראל בקר מתעלה על המחזה
ועל כל הגורמים האחרים, בתפקיד רבה
של הקהילה.
השקרן (הבימה) הברקות של במאי
(ראדו מירון) ותפאורנית (לידיה פיג־קוס־גני)
,המנסים להביא קומדיה של גו־לדוני,
על שקרן פתולוגי, ונעזרים בצוות
חלש, מחוץ לאברהם רונאי ויהודה אפרוני.
שחקנים זאת
פרנסה י
כל מי שמקנא בארץ בשחקנים המצטלמים
לפירסום, או קוראים פירסומת ברדיו,
ומזלזל בהם על שהם מוכרים את נפשם
לשטן, אינו יודע בכלל עד כמה הוא
צודק.
זאת הסתבר, לאחרונה, בבירור מוחלט,

הטענות של עוזי והסגנונות
עוזי, הזמר הראשי והמנהל בפועל של עוזי והסמ מו ת,
היה צריך להיות אדם מאושר בהחלט. סוף־סוף, הוא מנחה
את ההצגה, ואפשר לומר ששאר החברה קופצים בצדו. כמובן
מדובר בהצגה קפוץ.
אבל בכל זאת, הוא אינו מאושר ביותר, ולא בגלל ההצגה,
בוודאי לא בגלל הביקורות (כי אלה טרם יצאו לאור) .אפשר

אחרי שנקבע מה את, כמה?

התענוג שבלימוד
אמנם אין הטור הזה מתיימר לטפל בתכניות הטלוויזיה, בתיכנון
ובדרך בה הם מבוצעות. הנושא ארוך, מתוסבך וכאוב מדי לטור
אחד. אבל קשה שלא לציין תופעה בלתי־צפוייה שנקרתה בדרכי,
לא בכוונה.
באחד מימי השבוע שעבר, נאשר פתחתי את הראישסוע * מעט
לפני השעה שש, חזיתי בשיעור, צרפתית למתקדמים׳ ,אשר שודר
על־ידי הטלוויזיה הלימודית. וראה זה פלא, שעה שתוכניות שנועדו
לבדר מצליחות להרדים אותי לחלוטין, היה שעור קטן וצנוע
זה משעשע, עשוי בהומור, מבויים ומשוחק בכשרון, ואם כי
מילא את כל תפקידיו הלימודיים, ושינן לתלמידים הפוטנציאלי־ם
כל מישפט צרפתי כמה וכמה פעמים, נעשה הדבר במסגרת דרמתית
סבירה ובטעם רב.
כל השעור הוקדש להבדלים שבין אוויר
הכפר הנקי, השלווה והיופי השולטים בו,
לבין הרעש, ההמולה, והדוחק של העיר
הגדולה. הפתעות קטנות (האיכר שמכשיר
ביתו לקיץ לעירוני העשיר, מוציא לפתע
מן האורווה מכונית חדישה יותר מזו של
אורחיו) ,מסך מחולק לשניים, דיאלוגים
נחמדים, וכל זה במסגרת שיעור.
אמנם, את השיעור הזה ביים רוג׳ה לא,־
הרדט, מבקר ואיש־קולנוע, אשר מתורתו
צמח הגל החדש בצרפת, והשחקנים נמנים
על התיאטראות המכובדים בפריס. אבל כל
זה אינו בא אלא כדי להוכיח שכאשר יש
כשרון, הוא צף על פני השטח ובולט בכל
מיסגרת שלא תהיה. ומשיעור כזת של
הראישמוע הלימודי אפשר היה ללמוד אצלנו הרבה. לא רק שפות.

אמנות

עגזי (שנזאר ),גגמזיגנונוו!
לומר שעוזי עצוב בגלל החברה׳ שלו. והחברה׳ שלו, פרושו
כל בני גילו, הממלאים את הדיסקוטקים ואת מועדוני הסטודנטים
למיניהם, כשהם באים לשמוע את עוזי והסגנונות,
או להקות-קצב בסגנון דומה.
טוען עוזי :״החברה׳ הצעירים בארץ לא יודעים לשמוע
מוסיקה. הם פשוט לא יודעים להקשיב בצורה אנושית.
״לפני כמה שבועות הופענו בפני סטודנטים. הם הפריעו
והתפרעו כל הזמן. כששאלו אותם, מה הם רוצים בעצם, טענו
שהמוסיקה חזקה מדי. שטויות, התקליטים שניגנו לפני כן
היו הרבה יותר חזקים.
״הצרה היא שבארץ לא באים לשמוע להקת״קצב, באים
לדבר, להשתולל, להפריע. אנחנו רוצים לשתף את הקהל במוסיקה
שלנו, שטוב לנו לנגן. הייתי מציע שיהיה מועדון,
שבעליו יהיה אחד משלנו, שחי את המוסיקה, ושיהיה כתוב
על הדלת: כולם מתבקשים לשבת על הרצפה, למחוא כפיים
והתנהג יפה וללא לקלל.״

לאחר שעיתון צרפתי פירסם את השכר
שמקבלים בפרים עבור עבודות דומות.
ובכן, שחקנית התיאטרון והקולנוע הידועה
והוותיקה מישלין פרל הופיעה ג־סידרה
של חמישה־עשר סרטוני פירסומת
קצרצרים, עבור חברה המייצרת אבקות
כביסה. השכר: כ־ 65 אלף לירות.
הצייר המפורסם סאלבאדור דאלי הסכים
להתלהב מעל גבי המסך הקטן מתוצרת
מסויימת של שוקולד, כאשר שילשלה אותה
חברה לכיסיו כ־ 35 אלף לירות. ואילו
אן ורנון, האם ממטריווד שרבורג
טועמת בהנאה רבה בתבשיל מסויים, לפני
המצלמות, ופרט למזון היא גם זוכה
בסכום הקרוב לשבעת אלפים לירות.
מובן שיש עדיין טהורים ונקיים, שאינם
מוכרים עצמם לפירסומאים. אלן
דלון הוא אחד מאלה. אבל מי יודע, אולי
לא המצפון, אלא הסכום הוא זה שמפריע
לו לפרסם מוצרים מיסחריים? כך, למשל,
קרה לבריז׳יט בארדו, שלאחר שנים של
יומרנות הורידה את האף והודיעה שהיא
מוכנה לאהוב את הפירסומת — תמורת
300 אלף לירות או יותר. ואין ספק שתמצא
מעוניינים.
אז אמרו אתם בעצמכם, האם אין הישראלים,
המופיעים בסרטי פירסומת או
קוראים אותם ברדיו, מוכרים נפשם לשטן?
כי מי, חוץ מן השטן, היה מעז
לשלם להם משכורת עלובות, כמו שהם
מקבלים אצלנו?׳
* מכסימום של אלף ל״י לשחקן בסרט
פירסונווז רגיל.
העולם הזה 1736

השבוע צפויים לך קשרים
אמיצים עם קבוצות
ועם חברות. בימים רביעי
וחמישי תתחוור לך
פירושה של ידידות אמיתית,
וזו תפתח בפניך
שערים חדשים ומעניינים
שהיו זרים לך עד
כה. בראשית השבוע צלך
לחץ ומתח,
פוי
אך אלה ישפרו את יכולת העבודה שלך.
בת שור — •דידות וותיקה חשובה לא פחות.

נצל כל עיכוב בקי-
דומך המיקצועי, כדי
לשפר את יכלתך ולפתח
את בשרונותיך.
עדיפות לפעילות אינטלקטואלית
תשתלם
לך מאד. צפוי לך הידוק
קשרים עם אנו
2במאי ־
20 ביוני
שים שבקרבתם אתה
מעוניין. במידה ואתה
עומד להשקיע כספים בעסק חדש —
בדוק היטב את הצדדים הקשורים בו.

תאוח-ס

מאזנ״ס

פעילות מוגברת בשטח הריגשי תגזול
ממך את מרבית זמנך בתחילת השבוע.
נושאים חדשים יכבשו
את תשומת ליבך
לקראת שבת, וישפיעו
על יחסיך עם הקרובים
לך. אל תקבל
החלטות חשובות, ב־יחוד
בכל הקשור לעניינים
רשמיים ומשפחתיים,
ואל תש22ב
אוקטובר ־
22בנובמבר
נה הרגלים ישנים ובדוקים.
עקרבית — זה שיהיה אומרים הכוכבים
שבוע נפלא עבורך, מכל הבחינות.

ע1ן ת

תיאלץ לבוא לידי מסקנות חד משמעיות
בקשר ליחסיו עם בני משפחתך וידידים
קרובים. שקול היטב
את כל הנתונים, ואל
תערב רגשות בהחלטו־תיך.
השבוע אתה פ תוח
לגילויי רגשות וקשירת
רומנים, אך אל
לך לנהוג בחופזה. קיימים
סיכויים רבים להגשמת
שאיפותיך ה>
2בנובמבר -

נסתרות. בת קשת —
20בדצמבר
הבצורת הרומנטית תיהמשך.
נצלי את הזמן להידוק קשרי
ידידות אותם הזנחת. הרבי בטיולים.

ו0111

4 צפויה לך התפשטות בפעילות
חברתית ומשפחתית,
שתביא קידום לקריירה
שלך. ילדים וקרובי
משפחה יביאו לך
תועלת רבה. אם תבוא
לידי החלטה — אל תניח
לרגשותיו להשתלט,
21 ביו ני -
20 ביו לי
במיוחד אם המדובר בעסקים
ובשותפויות. מבחינה
רומנטית — אור ירוק אם עוד לא
מצאת את בחירת לבבך. סרטניוז — נצלי.
ס סוסן

בת אריח — אם תמשיכי
לצפות שהדברים
יתרחשו מעצמם במישור
הרומנטי — הרי
שצפוייה לך ציפ-
יה ארוכה מכפי טעמך.
עלייך לקחת את
העיניינים לידיים, ולזרז
א ת ההתרחשויות.
בייחוד עם הוא
ביישן. צפויים שינויים מרחיקי לכת בשטח
הקריירה, המביאים סיפוק רב.

אתה עשוי להיקלע לנסיבות
מוזרות בשטח
הכספי, ותיאלץ להישמר
מאוד. השתדל להימנע
מחתימות מחייבות בראשית
השבוע, ואל תשבויכוחים
שלא תתף יביאו לך תועלת. צפו־
22 באוגוסט -
_ 22 בספטמבר
__ יות הפרעות בבריאות
בסוף השבוע, ועליית
מתח נפשי כתוצאה משיחה גלויה עם
אדם קרוב. בשטח הרומנטי — בצורת.

גתוות

יופעל עליך כוח חזק, ותדרש ממך
הרבה חכמה בניהול פעולותיך, בייחוד
בכל הקשור בחייך הציבוריים
והמקצועיים.
בעקבות ההצלחה לה
זכית לאחרונה צפוי
שינוי מקום מגורים
לך, או לאדם קרוב
מאוד אליך. בת גדי
— ההתקדמות לה
את מצפה לא תגיע
השבוע, אך אל ייאוש,
אם תמשיכי במאמץ
אותו את עושה, יבוא הכל על
מקומו בשלום. הזהרי מבן בתולה.

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד ,136 .תל־אביב ולציין על גבי המעטפה. תשבץ
1736״ .בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך :

.1שקדן וחרוץ .5 .אי הצלחה• .9מבני
נוח, .10 .ארץ זבת חלב ו 12 .,אין אותו
לבעלי קרחת •13 .רטוב .14 .מעשר המכות.
.16 התכופף .18 .דג שמגדלים בארץ.19 .
ממגורה .20 .מושח .22 .חומר סינטטי
גמיש וחזק• .24 קמין .25 .סל .27 .וואקום.
.28 לולאה, אגד .29 .משמשת להחזקת
הגרב .31 .בלוף .32 .יופי, הדר .34 .חיבק.
.35 קליע מונחה .36 .אחד השבטים.37 .
נוטרת .40 .דממה, שקט .43 .עוף טורף.
.44 נהרה .46 .קישוט לאף •48 .תו נגינה.
.49 רכב, נוהג בסוסים .51 .שם כולל
לצמחים ובעלי חיים .52 .דרגה צבאית.54 .
התקוממות .55 .עצם כלשהוא ששומרים
בשביל ״מזל״ .57 .קניה .59 .מונח בחשמל.
.60״והסנה בוער ואיננו 61 .גף.63 .
נישא .64 .רחיצת ידיים .65 .אוכלים אותה
בחנוכה.

.1פנקס .2 .אשת ער• •3מצבה.4 .
מגפה קשה .5 .בייגל .6 .מיניסטר.7 .
ריקוד .8 .ספר בכתובים . 11 .גר בקרבת
מקום . 12 .מפיקים אותו מזיתים, בין
השאר .15 .כוכב קולנוע יהודי אמריקאי,
כוכב הבוגר .17 .שדה חרוש .18 .יריד.
.19 חזון ישעיהו .21 .ממשתתפי התזמורת.
.23 אריה .24 .חויב בדין .26 .ענין, תועלת.
.28 דג שמגדלים בארץ• .30 תג .31 .תפוח
אדמה .33 .מנעול .34 .תל של מים.38 .
מרה .39 מונח בכדורגל .41 .לידו עוגנות
אניות .42 .גיבור קרב טרפאלגאר.44 .
קואופרטיב לתחבורה .45 .גבר פנוי• .47
התנגשות מזוינת .49 .שאינו נימול.50 .
בעל חי טורף .53 .רעה .54 עיר קדושה
למוסלמים .56 .בני ישראל בנו אותו מזהב.
.58 מערכה •60 .אלהים •62 .אבר בגוף.

אל תסמוך על עצותיהם של אחרים. הפעל
את האינטואיציה שלך, ואל תפחד לאתר
״לא״ .אם יש לך ספ קות
כלשהם, בעיקר בעסקות
הקשורות בקניות
מכירות ומסחר, דחה
את ההחלטה. כל ד־חיה
כזאת היא לטובתך:
בת דלי — את מאמינה
בו יותר מדי, ומסרבת
להסתכל לאמת בפנים.
20בינואר -
8ובפב רו א ר
במקום להיות תלוייה בו
מכל הבחינות, נסי לגלות
יותר עצמאות. הפתעה נעימה מבן
מזל אריה, ממנו לא ציפית להרבה.

חשבץ 7 >6ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור וחיסור יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

ווי

סוף סוף תגיע ההצלחה
המקווה בכל

הקשור בהשקעות, א הבה,
וילדים. קבל
באותו קור אותה רוח בו נהגת כשח יה
קשה. צפוי לך
יום נעים בתחילת ה9ו
בפברואר -
20 במרס
שבוע, בו תחוש שאין
לך אפשרות להשפיע
על המתרחש, אך לא תצמחנה
ממנו תוצאות חמורות. גלה חיבה וסובלנות
כלפי האהובים עליך, ואל
תחמיר בשיפותך על מעשיהם. בת דגים
— השיטה שלך תוכיח את עצמה.

816

תחילת שלג חדש ב-
ההתעניינות,
שטחי
בו תגלה עניין עמוק
העוס-
בפילוס.פיות
קות בנסתר וגדתות
קדומות, צפוי לך ל11
קראת
סוף השבוע.
:1 21 מרס -
קונפליקט בכל הק20
נאפריל
שור לעניני כספים יטריד
אותך רבות, אולם
אל תדחה את החלטותיך. בשטח
הרומנטי — צפויות פרידות בין זוגות.

צפויים לך שינויים בכל הקשור למקום
המגורים שלך ולחינוך ילדים. תקבל החל טה
חד משמעית בנושא הקשור ליחסיך
האישיים, ויהיה בזה משום
פתרון לקונפליקט
ממושך. בשטח הרומנטי
— התלהטות פתאומית
שתדעך באותה מהירות
בה התחילה, ותותיר
משקע של אכזבה ומרירות.
בת מאזניים —
; 2בספטמבר -
הזהרי מבן התאומים ש22ב
אוקטובר
נכנס לאחרונה לחייך ומסרב
לצאת מהם. בשבוע
זה כדאי לך לערוך את הקנייה
עליה את חולמת כבר מזה זמן רב.

תשבץר11.ו!1ם הזה

1736

את התשובות יש לשלוח עליגבי גלויות בלבד לת״ד , 136 תל־אביב, ולציין על־גבי הגלוייה:
״תשבץ 1736״ .הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספריס. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון 14.12.70

נין הפותרים נכונח יוגרל פרס כספי סל 20ל׳׳י ועוד 3פרסי ספרים•

קולנוע
מביחנזת

תדריך

ג>ח 01ם
בצל המוות

מאש (תל־אביב, תל-אביב, אר-
צות-הברית) — קומדיה מאק-
ברית, המשקפת את ריגשותיהס
של צעירים אמריקניים רבים, הרואים את המלחמה כבדיחה
עקובת״דם וזוועתית.
בסיס של בית״חולים נייד עומד במרכז הסרט, המתרחש
במלחמת קוריאה, כנראה כהגנה מפני הצנזורה, אבל
יכול להתקיים בדיוק בצורה זהה גם במלחמת ויאט־נאם.
עלילה איו׳ אן יש תשלובת של סיפורים, חוויותיהם
של רופאים, הנמלטים לעולם של הלצות אבסורדיות,
מאקבריות ומטורפות, כדי להשכיח מזכרונם מציאות
נוראה עד כדי כך, שאם יתייחסו אליה במלוא הרצינות,
ימצאו את עצמם בכתונת משוגעים, אפילו אם יהיו האנשים
המאוזנים ביותר עלי אדמות. ואולי דווקא משום
שהדי היריות אינם נשמעים, האבסורד בולט עוד יותר.
למשל: הרופאים נחים קימעה לאור השמש, בשדה-
תעופה קטן של יחידתם. לכאן מגיעות בלי הרף גופות
שסועות מן החזית, המוני גוויות ממש כבסרט נע, אבל
איש אינו מפנה אליהן את ראשו. בין גוויה א חת לשניה
לשים הרופאים את גופותיהן של האחיות, או, עורכים
טכס קבורה מדומה לאחד מהם, החושש כי איבד את
כוח-הגברא. ג׳יפים עמוסי פצועים עוברים בשבילי הבוץ,
והרמקול, עצם המהווה דמות בפני עצמה בסרט, מכריז
במתיקות על הסרט שיוצג בערב, סרט המפאר את
המלחמה כהרפתקה נפלאה מאין כמוה, כרגיל.
הבימוי (רוברט אלטמן, איש טלוויזיה לשעבר) התסריט
טלוויזיה גסיגה

(יום ד׳)20.20 9.12.70 ,

— הנסיגה האפית של חטיבת הנחתים המכותרת
בצפון קוריאה.

תל־אכים
והיה אס...

(גת, אנגליה) —

מרד־הנעורים בא לידי ביטוי בפנימיית נערים
בריטית, בסרט הצועד על הגבול הדק
שבין מציאות ופנטזיה. סרקסטי ומוגזם בכוונה.

נשים
אוהכות

גזאש.־ רצזזמן, כרי רא קוזשתגע
(רינג לארדנר הבן, מן המנודים של הוליווד בעבר)
והסיפור (של מנתח, אשר חתם בעילום־שם) יוצאים מן
הכלל, ומישחקם של אליוט גולד, דונאלד סאתרלנד או
סאלי קלרמן, משלימים חווייה קולנועית בלתי״רגילה זו.
הסתייגות אחת: הצנזורה שלנו קיצצה את הקטעים
המחרידים ביותר במלאכתם של הרופאים, וכתוצאה מכן
ניטל חלק מן העוקץ של הסרט, שעשוי היום להיראות
כתיאור קבוצת רופאים העושה חיים.

** הלוחם האחרון
ירושלים המתכגרים

(אוריון, ארצות-

הברית) — נסיון לתאר את המניעים ל־מהפיכת
הנוער האמריקאי, נהנה בעיקר
מהופעתו המבריקה של אליוט גולד בתפקיד
הראשי.
(סמדר,

פולין)

— סרט קאמרי של רומאן פולנסקי, המתאר
באורח דרמטי ובחריפות רבה את
היחסים בין זוג נשוי וסטודנט צעיר, המבלים
יחד יממה על סירת־מיפרש.
חי 8ה

אהבה
של מהמרת

הארורים

(פאר,

איטליה)

— עליית הנאצים לשילטון, כפי שהיא
משתקפת בקורות משפחת תעשיינים גרמנית
גדולה. בימוי מרשים בעוצמתו של
לוקינו ויסקונטי, צילום יוצא מן הכלל.

מיפרץ המלאכים והחוטאים
(ארמון דוד, תל־אביב, צר
הפק

סיכוני מלחמה בקולנוע סרט־הענק החדש שיצא לאחרונה מהולי־בוד
נושא את השם טורה טורה
והוא מנציח על הבד את ההתקפה על
פירל הארבור, כפי שהיא משתקפת בעיני
האמריקאים ובעיני היפנים גם יחד. לשם
כך הוסרט הסרט על־ידי שתי יחידות הפקה
שונות, אחת בהנהלת הבמאי האמריקאי
ריצ׳ארד (כפיה) פליישר, השנייה תחת
ידיו של גדול במאי יפן, אקירו (שבעת
הסאמוראים) קורוסאוה.
המפיק הוא דאריל זאנוק, מי שהתנסה
כבר במיבצע דומה ביום הארוך ביותר.
כאשר נשאל זאנוק כמה עלה סרטו, סירב
לענות, בטענה שבעלי־המניות עוד לא קיבלו
את האינפורמציה, והיה מעדיף שלא
יגלו את הסכום (העגלגל) מעל דפי עיתון.
לעומת זאת גילה זאנוק שהמלחמה הקולנועית
לא עברה בלא נפגעים .״היה
לנו הרוג אחד,״ הוא מספר ,״טייס ש־הנמיך
טוס ונפל, ועוד כמה פצועים, אנשים
שעמדו קרוב מדי למקומות בהם נערכו
פיצוצים לצורך ההסרטה. אבל אם
לוקחים בחשבון איזה מין סרט זה, צריך
להודות לאלוהים שלא היו אבידות קשות
יותר.״ גם זו נחמה.
טורה,

ראן הורג (בפיאה ברגנרית^ וגזאן
טיעון היכול לעמוד בדרכה זו, פשוט אינו קיים עבורה.
לצידה נראה קלוד מאן הצעיר (דאז) חיוור במקצת,
כפקיד הבנק הנופל קרבן לאישה ולהימורים, והמנסה
לשווא להשתחרר משניהם.
אין זה הטוב בסרטי דמי, אבל מי שאוהב סרטים
קאמריים יוצאי-דופן, ימצא כאן חומר לעיין בו.

ה״בורבזל,־ האחרון צנחני האטמ טי ק (הוד, תל-
אביב, צרפת) — זהו סרטו האחרון
של הקומיקאי הצרפתי
בורביל לפני מותו, אבל הקאריירה שלו חיתה ראויה,
לכל הדעות, למציבה משכנעת יותר.
מהתלה זו על כפר צרפתי במלחמת״העולם השניה,
ועל בעל המסבאה (בורביל) שנאלץ לשתף פעולה עם
המחתרת, ועם הבריטים, לאחר שצנחן אנגלי הצליח
להסתתר במיטת בתו, היתה אולי משעשעת את הצופים
לפני עשרים שנה, אבל נראית היום חסרת־שיניים ודלת-
פילפל, ברוב הזמן.
האנגלים, הצרפתים והגרמנים מדברים כולם את אותה
השפה (צרפתית) ,בהבדלי מיבטא בלבד. גיבורי המחתרת
נראים מפגרים למדי בשכלם. לעומת זאת גם הקצינים
הבריטיים וגם המנהיגים האנגליים אינם עושים רושם
מפוקח ביותר. פרט לבורביל, המשחק בטבעיות ובפשטות,
אשר איפיינו אותו לכל אורך דרכו, וסופי דמארה,
כאחותו העוזרת לו לטפל במסבאה, מצטיינים כל שאר
המשתתפים בהגזמות גסות מכדי להצחיק. אפילו פיטר
מקאנרי, שחקן בריטי הזוכה לאחרונה להצלחה רבה
אפילו בתיאטרון בלונדון, נראה כאן אומלל למדי.

(אופיר

צות־הברית) — מרד אינדיאנים בימינו. האווירה
והדמויות מתאימים, אבל התסריט
מלא בבדיחות יותר מאשר בדחף להתקומם.

סכין כמים

פת) — סרט זה, שנעשה על-
ידי ז׳יאק דמי עוד לפני ״מטריות שרבורג״ חיכה שנים
רבות במחסנים בארץ, כנראה משום שהמיבנה הצנוע
שלו, העובדה שאינו בצבעים, שאין בו סצינות מסעירות,
עוררו את הרושם כי איש לא יבוא לראותו.
אמנם אין זה שיא יצירתו של דמי, ברם, זהו סרט
עשוי בטעם, ברגישות ובהבנה גדולה מן הצפוי.
זהו סיפורו של פקיד״בנק קטן, המגלה את מישחקי-
המזל ואת אשת חייו, מהמרת שאינה יכולה להיפרד
מאוויר הקאזינו, בעת ובעונה אחת. היחסים ביניהם,
המשתנים במקביל לרווחים או להפסדים ליד השולחנות
הירוקים, מהווים מערכת שלמה, העשוייה להזכיר לא
פעם את יחסיהם של המתמכרים לסמים. ולזכות הבמאי
יש לציין כי אינו מנסה להטיף מוסר, אלא לתאר את
המצב כפי שהוא, על כל גווניו, ומותיר בידי הצופה את
הזכות להסיק מסקנות.
אולם ההישג החשוב ביותר של הסרט טמון בהופעתה
של ז׳אן מורו, בפאה נוכרית בלונדית, המגלמת אשה
שאינה מסוגלת כלל להתקיים בלא המתח של ההימור,
וחשה בו הנאה הקרובה להנאה מינית. היא מתמסרת
לשגעונה בחדווה, בלי יסורי-מצפון ובלי בושה, וכל

(סטודיו, אנ
גליה)
— תמצית תורתו של ד. ה .לורנם,
שניטה לעמוד על שלמות היחסים בין בני-
האדם, בסרט עשוי בטעם טוב, מצולם להפליא
ומשוחק על רמה גבוהה. כדאי לראות.

כוכבי
ם שעשועים נוסח ואדיס

וונזציבגז שר !ורביד ; ברי פירפר
הבמאי, מארסל קאמי, שכח כנראה לחלוטין את
הימים בהם עשה את ״אורפיאו נגרו״ ,אם יכול היה
לעשות סרט פושר כמו ״צנחני האטלנטיק׳׳ .בחופי
בראזיל חש הרבה יותר טוב מאשר על חופי נורמנדיה.

הבמאי הצרפתי רוג׳ה ואדים, הנחשב למומחה
הגדול בעולם לפצצות־מין בלונדיניות,
מסיים עתה בהוליבוד את עבודתו
על הסרט עם רוק האדסון, שכל עלילתו
מתרחשת בקולג׳ .האדסון הוא מורה, ואין
כמובן תלמידה אחת היכולה למשוך
ידיה ממנו.
כדי לשמור על התדמית המפורסמת שלו,
ממשיך ואדים ב״עבודתו״ גם לאחר
סיום הצילומים. לדוגמה, בצילום שפירסם
בעולם הוא יוצא לטייל בניחותא על שפת־הים,
בחברת שתיים משחקניות הסרט. התלבושת
— ואדימית אופיינית (דאה תמונה).

הנערה
משמאל, מרגרט מארקוב, היא,

השחקנים המזמרים

לדעת אחדים, המועמדת הרצינית ביותר
להיות רעייתו הבאה של ואדים, יורשת
לבריג׳יט בארדו. אם אמת בדבר, הרי שהיא
תהיה המשכילה ביותר. בקרוב היא
עומדת להגיש עבודת דוקטוראט בכלכלה.
מי יודע, אולי היחסים עם ואדים גם הם
תוצאה של שיקול כלכלי?
סרטים האמלט
בחולות
כל מי שהעז עד היום להאשים את ה־מערבונים
האיטלקיים בהמוניות גסה, בחוסר
טעם וערכים, ובעיקר בניצול סיפורים
מפוקפקים מסוג ג׳ ,יצטרך בקרוב מאוד
לבקש סליחה ומחילה. וזאת משום שמערבוני
ה״מאקארוני״ החליטו להשתמש בגדול תסריטאי
תבל, הלא הוא ויליאם שקספיר בכבודו
ובעצמו.
בימים אלה נמצא בשלבי סיום סרט בשם
בעפר השמש• הסרט מצולם בספרד,
ושמו המישני הוא האמלט .71
מפיקת הסרט היא השחקנית בעלת ״ה־חיוך
המלאכי״ לשעבר, מריה של, שלא
הרבתה להופיע על הבד בשנים האחרונות.
מריה גם נטלה לעצמה את התפקיד הפיקנטי
ביותר בסרט — היא תגלם את
אמו של האמלט האקדחן. האמלט עצמו

ואדים, מארקו־כ (שמאל) וידידה
יורשת של בריז׳יט בארדו?

הוא איטלקי אלמוני בשם דניאלה ברטה,
ואופליה היא צעירה גרמנית אלמונית לא
פחות, קארין מאיר.
היתרון הבולט ביותר, לדעת המשקיעים,

בשימוש בשקספיר הוא שאין כאן כל מגבלות
בכמות הגוויות. גם הוא אהב להרוג
את כולם.
איזו קאריירה היה עושה אילו חי היום!

* 0ויוו א ^ *
מגהציי4

קנ ה טלוויזיה פילוט החוד ש,
ובנוסף לרכישה ה מו צלחת
ת שת תף בהגרלתהפרסים
הגדולה של ״מבצע פילוט
ה מאפ שר לך לזכו תבפר סי ם
יקרי ערך.
פרטים אצל
סוכני פילוט בכל רחבי הארץ
ה הג רלהתעידב־ 17.2.71ב נו כ חו ת עו רךה דיו. רו א ה
החש בו ן. ונציג

מ שרד

הפר סו ם

שלחברת פי לו ט.

ה הג רלהכ פו פהלתנאיםהרשומיםבכרטיסה הג רלה

0ו>!5וז^18ם*וזו ווזזטזוז

סרג׳ ריג׳אני היה אחד השחקנים הבולטים
של הקולנוע הצרפתי בשנות החמישים,
שחקן שהתמחה בגילום דמויות מתו-
סבכות וחסרות מנוחה, ושזכה לביקורות
נלהבות. אלא שעם עליית הגל החדש
נשכחה דמותו לחלוטין, ולאחר כמה הופעות
בתיאטרון החליט לנסות כוחו דווקא
כזמר. ואף כי קולו רחוק מלהיות
חלק ומאומן כמו שצריך, הוא הפך בשנות
הארבעים לחייו לאחד הזמרים המקובלים
ביותר בצרפת, בעיקר בגלל הרפרטואר
האינטליגנטי והמרתק שבחר לעצמו.
לעומתו,
ז׳אן מורו היא שחקנית מצליחה
מאד, ואם לא הרבתה לאחרונה להופיע
בסרטים, הרי זה מתוך רצון שלה ולא
מחוסר הצעות. ז׳אן, אשר ניסתה, בצחוק,
לשיר בז׳ול ודיס, התאהבה בינתיים בעיסוקה
החדשה, והוציאה לאחרונה לאור
תקליט בשם מורו שרה מוורו, המורכב
כולו משירים שכתבה בעצמה.
והנה לאחרונה, החליטו השניים לנוח
מעט כמימרה ולשוב בצוותא לבד הקולנוע.
שם הסרט, בו יופיעו יחד, הוא חשבונות
לסילוק. רג׳יאני חוזר לגלם את אחת הדמויות
האופייניות לו, גנגסטר היוצא מן
הכלא והמוצא את האשה שאהב, נשואי.
לטוב שבידידיו.
ההמשך ברור.

ד1״?ז לב! ה ר 2 2 1
¥אבנרי לפרס :״התנהגותו אינה יאה לשר בישראל
פרס לאבנרי :״עיתונו מלא שקרים ברימווד
^ אבנרי לפרס :״אתה מתדרדר במידרוו הגיחור \ ״

דו־הע אבנויפיס
בבוקר של יום ב׳ אירע האסון המחריד בנמל
| התעופה בלוד, בו ניספו שני אנשים, ויכלו
| להיהרג עשרות.
במה סיעות הגישי מייד הצעה דחופה לסדר-
היום, כדי לתבוע דיו״וחשבון משר״התחבורה,
שמעון פרס. קשה היה לנשיאות שלא להכיר
בדחיפות ההצעות. אולם שמעון פרס הקדים
תרופה למכה: הוא הודיע שיגיד כמה מילים
על המיקרה, אגב הגשת הצעת״חוק ממשלתית
שהיתה צריבה לעלות לדיון באותו יום.
בן קיווה פרם למנוע דיון נרחב באסון.
דיון בזה לא היה נוח לו, כי הכנסת זברה
את המילים החלקות והמרגיעות שאמר מעל
|| הדוכן לפני במה שבועות בלבד, בעניין מיכשור

אפשר היה לרחם על שר־התחבורה החדש׳ ביש־המזל,
שפקדו אותו כמה תאונות כבר כל־כך מוקדם בתפקידו
זה. אבל, לצערי, יש משום שיטה בטיפול שהשר פרס
מטפל בתקריות אלה.

הטיפול הוא: לעבור על הדברים בשפה
חלקה, לטשטש סכנות, למנות בזריזות ועדת*
חקירה -שיטה שמעבירה את האחריות,
השומרת על הפופולריות, אבל שאינה מתקנת
דברים.
יש בכך משום חוסר־רצינות, חוסר־רצינות המציינת את
ניהול משרד־התחבורה כבד מזה כמה זמן• אולי השר
הנוכחי מצטיין בזה במיוחד אבל אין לנקות מאותו פגם
את קודמיו בתפקיד.
לפני ארבע שנים, כבוד היושב־ראש, העליתי לראשונה
בכנסת זו, על פי בקשתה האישית של קבוצת טייסים,
את בעיית מכשירי־הניווט בנמל־התעופה לוד, בנימה של
אזעקה חמורה.

בבר אז -לפני ארבע שנים! -היה ברור
שאם אין תאונות קטלניות בנמל-התעופה
לוד, הרי זה נם בלבד.
קיבלתי על זה תשובה חלקה מפי שר התחבורה דאז,
משה כרמל.
בינתיים אירע ליל עלטה, היתר, השריפה הגדולה, ונתגלו
דברים מזעזעים על סדרי־היסוד של נמל־התעופה. התרעתי
על כך שוב ושוב.
שום דבר לא זז.
באה. התקרית שסיכנה את המטוס שבו טסה ראש-
הממשלה.

שוב, כבוד השר, הזדרזת מאד למנות ועדת
חקירה. אבל אתה בל כף הזדרזת, שעוד
לפני שוועדת־החקירה נתמנתה, אתה בכר
חרצת בעצמך את דינך, כמומחה לענייני
תעופה, שהבל היה בסדר, מלכד טעויות של
שיקול מצד הטייסים.
שר־התחכורה שמעון פרס :״איפה אט־לשאילתה

נמל־התעופה,
בתשובה
אבנרי.
ואבן, הנשיאות דחתה את ההצעות הדחופות
לפחות לשבוע, ופרס אמר כמה מילים בלתי-
מחייבות, חסרות תוכן ממשי, בפתיחת הרצאתו
על הצעת־החוק( .הצעת־החוק עצמה דנה
בתאונות־דרבים, ובאה למסור לשוטרים סמכויות
רחבות יותר בפסילת רשיונות־נהיגה,
ביטול ברירת-קנס, ובדומה).
הדיון הארוך התנהל על מי מנוחות, בשכל
הנואמים יוצאים בדי חובה כלפי האסון בכמה
פסוקים עדינים. אך האווירה השתנתה מן
הקצה אל הקצה כאשר עלה אורי אבנרי —
הנואם התשיעי באותו ויכוח ארוך ושיגרתי —
ופתח בהתקפת״מחץ שקטה וקטלנית על מחדלי
השר.
מה שאירע לאחר מבן נכנס לדברי־הכנסת
כאחת התקריות החמורות בתולדות הבית.

רתי זאתי?״
אורי אכנרי: שמעתי את הכרזתך ברדיו,
בד בבד עם ההודעה על מינוי הוועדה. יחד עם
ההודעה על מינוי הוועדה שידר קול ישראל הכר

בשמך. אינני זו כ ר כרגע א ח הניסוח המדוייק,

אבל המשמעות היתה ברורה ומפורשת: שאין שום
ליקוי במיכשור נמל־התעופה. הגבתי על כך מייד
מעל עמודי העולם הזה.

אורי

אורי אכנרי: אני קובע מתוך צער שמכל המשתתפים
בדיון זה היום רק שניים נשארו באולם.
ברצוני להפנות שוב את תשומת־הלב לתופעה מעציבה
זו בחיי הכנסת, שאנשים המשתתפים בדיון מסויים אינם
רואים חובה לעצמם להיות נוכחים לפחות במשך באותו דיון.

על־ידי כף בל דו־שיח בכנפו! הופך לבלתי־אפשרי,
והוויכוח הופך בהכרח לאוה!! של
מונולוגים, בלי כל אפשרות לשכנע איש את
רעהו, אפילו בנושא כזה, שאיננו פוליטי
מפלגתי.

חוסר הרצינות
של שמעון פרס
כבוד היושב־ראש, הרשה לי להתייחס קודם כל לדברי-
ההקדמה של כבוד השר, על מה שהתרחש הבוקר בלוד.

לחקור את
משרד-התחבורה:
באה ועדה ומצאה שהמיכשור הוא לקוי
כאופן קיצוני, שהמיבשור הוא במצב העלול
לגרום לתאונות כל העת.

מזמן. שוב ממנים ועדת־חקירה. הרכבה של הוועדה מרשים,
אך עם כל הכבוד אינני חושב שזאת התשובה.
אינני חושב שהמינהג הזה, שהנאשם העיקרי ממנה לעצמו
ועדת־חקירה לבדיקת מחדליו שלו עצמו — שזה נוהל
היכול לספק אותנו.

אני חושש מאד שאותו חום ר-רצינות -
וכלתי-תלוייה של אחריות משרד-התחבורה,
ולא מטעם משרד התחבורה.

משרד-התחבורה
משתמט מהאחריות
מכאן לנושא החוק שלפנינו — תאונות־הדרכים.

אני הושיט מאד שאותו חוסר-רצינות -
ואני משתמש במילה חריפה מאד כנושא זה
אותו חוסר־רצינות, המתבטא בטיפול משרד-התחבורה כנמל-התעופה, מתבטא גם כטיפול
משרד-התחבורה, מזה שנים, בבעיית
תאונות-הדרכים.
לפני כמה חודשים בלבד היה פה ויכוח ממצה עם
השר עזר וייצמן, על אותו נושא. באותו ויכוח הזכרתי
את שמו של ראלף נדר, ונדהמתי ששר התחבורה דאז
לא ידע כלל את השם ראלף נדר*
שר־התחבורה שאינו יודע את השם ראלף נדר, הרי הוא
דומה לשר־ביטחון שאינו מכיר את השם רומל, או פאטון,
או אייזנהואר.
לא היה לו מושג על המהפכה העצומה שעברה בארצות־הברית
ובעולם, בשנים האחרונות, במחשבה על תאונות
הדרכים.
ומזה חמש שנים סוער העולם סביב גילויי נדר. התחוללה
מהפכה במחשבה ובגישה לעניין זה. למשרד־התחבורה
בישראל זה לא הגיע. יש על כך כמה ספרים, ואני מתאר
לעצמי שאפשר לקרוא אותם אפילו בספריית הכנסת.

הצרה העיקרית היא שלא נוגעים בשורשי
הכעייה. כל שר, כזה אחר זה, עושה את
הדבר הקל ביותר: מדבר על ״הרתעה״ ומציע
להחמיר בעונשים. רבותי, זה נעשה בעולם
מזה עשרות בשנים. בבל ארצות העולם ככר
הוכח בעליל, בצורה המדעית ביותר, ש״הר
תעה״ מסוג זה אינה עוזרת.
זה יכול לספק אתכם מבחינה מוסרית. זה יכול לתת
לכם נושא לנאומים פופולריים מאד, פאתטיים. מאד, על
ההרג בדרכים. אבל זה לא עוזר• הנושא הוא הרבה
יותר מקצועי.
נדר, אמריקאי ממוצא סורי-ערבי, קנה לו שם עולמי
כאשר הוכיח כי המכונית הפכה מלכודת־מוות, בגלל מחדליהם
ותאוות־הבצע של היצרנים.

היא חשפה שורה של ליקויים — את אותם הליקויים
שאני העליתי בכנסת לפני ארבע שנים. אני לא המצאתי
אותם. הטייסים הצביעו עליהם והביאו את הדברים לפני.
הגשתי לך שאילתה ושאלתי אותך על הסתירה בין
הודעתך הראשונה ובין מסקנות הוועדה. ואז שוב חזרת
על טענתך הקודמת, שהיתר, רק טעות בשיקול של הטייסים,
ולא היה מחסור במיכשור.

המצב כנמל־התעופה הוא חמור ביותר. כל
יום העוכר בלי תאונה הוא נם! המכשירים
אינם מתאימים לתנועה מסוג זה! המסלולים
אינם מתאימים ! התקלה הקטנה כיותר בנמל
התעופה יש כה סכנה של תאונה המונית.
בבל תאונה בנמל-התעופה יכולים להיות עשרות
הרוגים ! וכבל פעם שעוררתי את העניין
השר הזה, השר הקודם, והשר שלפני הקודם נתנו תשובה חלקה, נוהלית, שנשמעת
יפה מעל דוכן הכנסת, אבל שלא שינתה את
פני הדברים.
הבוקר לא קרה נם. מה שקרה הבוקר יכול היה לקרות

האסון בנמל־התעופה בלוד

משרד התחבורה הולך כדרך הקלה הזאת,
וכל כמה חודשים, בכל פעם שיש התרגשות
על דיכוי הקטל ככבישים, מביאים עוד חוק
המחמיר את הענישה, כלי כל תוצאות, והרי
הוכח גם אצלנו שאין לזה שום תוצאות.

,התחכמות
בלתי מכובדת!״

במקום זה יכול משרד־התחבורה לעשות דברים רציניים׳
אבל פחות נוחים. זה תלוי במידה רבה מאד במשרד־התחבורה.
ואינני
מדבר עכשיו על הרחבת רשת־כבישים או דברים
דומים, העולים במאות מיליונים, ותמיד יכולים לומר
שהמדינה אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.
אני חוזר ומעלה את הנקודה הקטנה לכאורה, שאותה
העליתי כבר בפעמים קודמות.

ככור השר, אתה יודע, או שאתה צריד
לדעת -קו ד מו לא ידע זאת עד שאמרתי?1ו
זאת -ש מ די חודש מכניסים למדינה הזאת
רכב זר, האסור לשימוש כארץ שכה הוא

מיוצר.
איפה נשמע דבר כזהז!

רכב אמריקאי, האסור לשימוש כאמריקה,
מפני שחסרים כו אכיזרי־כטיחות שהחוק
האמריקאי, כעקבות מסעו של ראלך נדר,
מחייב להתקין אותם שם .-מניע לארץ.
הוא מגיע בארגזים שעליהם כתוב ״פור אכספורט אוני
לי״ ,דהיינו: אסור לפתוח את הארגזים האלה בארצות-
הברית, מותר רק לשלוח אותם לחוץ־לארץ, למדינות מפגרות,
כמו ישראל, ששם המחוקק והרשות המבצעת לא
איכפת להם שמשתמשים ברכב בלתי־בטוח.
אין לי זמן לפרט כאן את הדברים. יש היום עשרות
אביזרי בטיחות, שבלעדיהם מכונית אינה רשאית לנוע
בכבישי ארצות־הברית. אלה דברים מקצועיים. אותן מכוניות
מגיעות לארץ בלעדי אביזרים אלה.
מדוע? כי על־ידי זה חוסכים כמה מאות דולרים, ובצורה
זו אפשר — בארץ שבה מוטל מס כה גבוה על
מכוניות — להציע את המכונית במחיר קצת יותר זול.

המחדלים
של המשטרה
למחדלי משרד־התחבורה מצטרפים מחדלי המשטרה.

אין כארץ ריבוי של נהנים כל ת י זהיר
י ם• לא זה האסון. האסון הוא שיש כארץ
נהגים גרועים .
יש הבדל גדול בין השניים. נהג בלתי־זהיר, ונהג מהיר,
זה דבר אחד. נהג גרוע זה דבר אחר לגמרי.

נהג גרוע -שום דכר לא יעזור לו, גם
לא ההרתעה הגדולה כיותר.
אני חושב שכמעט כולנו נוהגים, אנחנו מסתובבים בכבישים׳
אנחנו מכירים את התופעה הזאת של נהג שאינו
בלתי זהיר, נהג שפשוט אינו יודע לנהוג, העובר בכביש
הפתוח ממסלול אחד לשני. בשום מקום בעולם לא ראיתי
תופעה כזאת. באמריקה אתה יכול לנסוע רבבות קילומטרים
בכבישים, לא תיתקל אף פעם אחת בתופעה
כזאת, שמישהו סוטה לפתע פתאום, בלי שום סיבה, ממסלול
אחד לשני, מבלי להסתכל אם מישהו נוסע במהירות
רבה באותו מסלול.

מהפכן-המכו1יות ורף נדר
ניות עומדות, אתה פשוט הולך ממכונה למכונה ומדביק
לכל אחת דו״ח•

זהו מקור־הכנסה מכוכד למדינה, שאינה
דואגת למקומות חנייה, אכל דואגת לרפור•
טים.

אינני רוצה להגזים ולומר שהמשטרה עוסקת רק בזאת.
המשטרה מקפידה על כמה דברים, כמו למשל, על המהירות.
היא אינה מקפידה על הדברים היוצרים את הנהיגה
הנכונה והבטוחה.
על בעיית המהירות יש הרבה ויכוחים. גם בחוגים
העוסקים בבטיחות בדרכים יש דיעה שיש להעלות את
המהירות המותרת בהרבה כבישים.
הזכיר כאן מישהו שכל נהגי ישראל מפירים את הגבלת
המהירות. אני יכול להעיד, מתוך נס־ון אישי, שגם כל
נהגי ארצות־הברית מפירים את הגבלות המהירות.
פעם עשיתי נסיון והשוותי באחד מכבישי ארצות־הברית
את המהירות הרשומה בצדי הדרכים למהירות שבה נסעו
הנהגים. נסעתי במהירות הרשומה בצידי הכביש, וכל
הנהגים עקפו אותי. גם בארצות־הברית רק מיעוט של
נהגים שומר על המהירות המותרת, ומהירות הנסיעה הממוצעת
בכבישים היא מעל למותרת. לכן יש נטייה בעולם
להגדיל את המהירות המותרת.
משטרה המקפידה רק על המהירות, ולא על דברים
אחרים, מסוכנים הרבה יותר — מחטיאה את המטרה.
הדאגההחמורה נוכח תאונות־הדרכים היא במקומה,
וצריכה להיות. היסטריה לא צריכה להיות.

דאגה, המכוונת למחשכה רצינית -כן.
היסטריה, המתפרצת כל במה חודשים -לא.

זוהי פגיעה
במדינת־החוק!
הצעת־חוק זו אינה רצינית. היא מתקנת מעט מאוד. אבל
היא פוגעת פגיעה חמורה בעקרונות מדינת חוק. וגם בא־

זהו אחד הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים
כארץ. מעולם לא ראיתי כישראל שוטר
המעיר על־בך לנהג. מתייחסים לזה כאילו
אינו שייף לעכירות תנועה, כאילו זו אינה
עכירה.
נסים אליעד: זו עבירה.
אורי אכנרי: האם ראית אי־פעם שוטר מעיר

על כך למישהו? אני לא ראיתי מימי שוטר העושה
*11 זאיז נסים אליעד ג אני ראיתי שמוגשיס משפטים
נגד נהגים על סטייה ימינה או שמאלה שלא בביטחון.
זו עבירה אבסולוטית על החוק.
אורי אכנרי: אני שמח מאד שזה כן• אבל
אני אומר שאין על זה פיקוח בכבישים.

תופעה שניה, שאפילו אינה עבירה, אבל שהיתר. צריכה
להיות עבירה, היא שנהגים איטיים תופסים את המסלול
השמאלי. זו אחת התופעות החמורות והרגילות ביותר
בארץ.
המסלול השמאלי נועד לעקיפה ולנה גה מהירה.

רגיל לראות נהגים, ואלה הם דווקא נהגים
זהירים כדרך כלל, עם הרכה כוונות טוכות,
הנוסעים כמהירות איטית, והתופסים את המסלול
השמאלי. אתה יכול להאיר, לצפור,
לעשות מה שאתה רוצה -הוא לא יזוז משם.
זה עניין של ככור. כסופו של דכר הנהג שמאחוריו
חייכ לעקוף אותו מצד ימין.
גם זהו גורם חמור לתאונות — ומעולם לא ראיתי
שוטר המטפל בכך, העוצר נהג כזה ומעיר לו.

שערוריית
דו״חות החנייה
אינני רוצה לומר שהמשטרה מצטמצמת רק ברישום
דו״חות חנייה. זהו באמת העיסוק הפשוט ביותר• המכו־

באמצע נאומו של אבנרי קם פרש, נתן הוראה
כלשהי לעוזריו. תוכנה נתברר, כאשר הגיע
תורו של השר להשיב למתווכחים.
אחרי כמה דנרי״פתיחה סתמיים, פנה ישר
לעבר אורי אבנרי. הוא לא שרח להשיב להאשמות
הענייניות — לא לגבי תאונת״לוד, ולא
לגבי תאונות-הדרכים, אלא עבר למישור אישי
שעורר תדהמה כללית, גם בספסלי המערך.
מאותו רגע התחוללה סערה רצופה :
שר־התחכורה שמעון פרס קראתי באחד העיתונים*
כי בשנה שעברה הוקפאו 105 דו׳׳חות על עבי־רות־תנועה,
שבוצעו על־ידי חבר־כנסת אחד. אולי רובם
בגלל חנייה, אבל גם על נסיעה באור אדום, וגם מעורבות
בתאונה של ממש. אולי אתה יודע, חבר הכנסת
אבנרי, במי המדובר?
נתת לנו היום פרק ברצינות. מי הוא אותו חבר־כנסת,
שבמשך שנה אחת עבר 150 עבירות? אתה בחור שלא
מטשטש, ומדבר גלויות, ומכיר את ראלף נדר; אולי אתה
מכיר גם את חבר־הכנסת הזה?
אורי אכנרי: הדבר אינו נכון. זוהי התנהגות מאד
משונה מצידך. זו לא אמת!
שר״התחכורה שמעון פרס: מה לא אמת?
אורי אכגרי: האינפורמציה שאתה מסרת כרגע, אינה
אמת.
שר-התחכורה שמעון פרס: אתה מכיר את
חבר־הכנסת הזה?
אורי אכנרי: זו התחכמות בלתי־מכובדת שאינה יאה
לשר בישראל.
שר־התהכורה שמעון פרס: ממך באמת צריך
ללמוד ברצינות, יושר ואמת! חתימות העיתון שהוא סמל
הרצינות שמפרסם כל דברי־אמת ...אתה דוגמה ומורה־הלכה
בשני הנושאים.
או רי אבנ רי: הכל אמת, כולל מה שאמרנו עליך
בגליון האחרון.
שר־התחכורה שמעון פרס: למשל מה שכתבת
בעיתון האחרון שלך. הכל מצוץ מהאצבע. ודאי, מפני
שאתה אומר זאת, זה הופך להיות אמת. אתה יוצר אמת.
אתה אדון לאמת. כולנו עבדים לה.
אורי אכנרי: עוד לא מיצינו את כל האמת לגביך!
שר-התחכורד! שמעון פרם: אני רוצה שהפתוס
שיש לך בדיבור גלוי, תשתמש בו כהלכה.

הידר צבי צימומן
שר באים להילחם במוות בדרכים, יש לשמור על עקרונות
מדינת החוק.
אינני יכול להסכים ששוטר יקבל סמכות לשפוט במקום,
ולבטל את ברירת הקנס. אין זה תפקידו של שוטר. יש
לעתים קרובות התרגזויות בין שוטר ונהג על הכביש.
נאמרים ביניהם דברים חריפים. אם בלהט אותו ויכוח
נותנים אפשרות לשוטר להתנקם בנהג, על־ידי ביטול ברירת
הקנס, זה דבר פסול.
הוא הדין לגבי הסמכות הניתנת לקצין־משטרה לפסול
רשיון־נהיגה לתקופה של עד ל־ 90 יום. מה פתאום? לקצין-
משטרה צריכה להיות הסמכות לפסול רשיון רק עד
שהנהג מגיע בפעם הראשונה בפני השופט, כמו במיקרה
של מעצר חשוד. לתת, במקום זה, סמכות לקצין־משטרה
לפסול רשיון ל־ 90 יום — זה פסול בהחלט.
מכל הסיבות הללו לא נצביע בעד הצעת החוק.

״איו לו
שום מושג!״
קטע זה גילה בעליל, שמה שלחץ על השר
היה דבר שלא נגע כלל לוויכוח בכנסת: גילויי
העולם הזה על חלקו בפרשה המצחינה של
מניעת מירוץ־המכוניות בשבת.
אחרי קטע זה נרגעו הרוחות לכמה דקות,
אולם פרס לא יכול היה להתחמק מכל תשובה
להאשמות הענייניות של אבנרי. הוא עשה
מה שהוא רגיל לעשות תמיד: להשתמט מן
האחריות לדברים שאמר לפני שאירע האסון.
בקטע זה התלהטו הרוחות שוב, והפעם
נמשכה הסערה שעה ארוכה, כשעשרות קרי-
אות-בינייס הצטרפו למקהלה שהקצרנית לא
יכלה לקלטה. רק חלק קטן נרשם.
פרס דיבר על כמעט״אסון בעת המראת
ראש הממשלה לאמריקה :
שר־התחכדרה שמעון פרם הוועדה הסתגרה
והגישה שורת מסקנות. קיבלתי את המסקנות בשעה שש
בערב. בשעה שמונה בערב הודעתי לוועדה שאני מקבל
את כל ההמלצות, ללא יוצא־מן־הכלל.
חבר הכנסת אבנרי, איזה ״חוסר־רצינות״ זה? אתה סתם
מטיח האשמות! מה הייתי צריך לעשות, כשבאים קברניטים
בשעה שש ומציע ם המלצות, ואיי מקבל אותן בשמונה,
ובתשע אני חושב שכבר היתד, הוראה למלא אחר
כל ההערות?
אורי א מ״י: האשמתי אותך בכך שלפני כן, לפני
שהוועדה הסיקה את מסקנותיה, הכחשת את הכל וטענת
שהמיכשור בנמל־התעופה הוא בסדר!
שר־התחכורה שמעון פרם: אם אתה קורא ב-
העולם הזה
אורי אסנרי: אני־ מדבר מה ששמעתי בקול ישראל.
שר-התחבורה שמעון פרם: בהעולם הזה כתוב

ההיפך ממה שקורה במציאות. אם עדיין אינך יודע זאת
— אני רוצה להסביר לך שזהו עיתון המצטיין בכתיבת
ההיפך ממה שקורה. עיתון שמערבב דברים
אורי אסכדי: אתה ממשיך לסלף ולעוות. הזכרתי לך
מעל דוכן הכנסת, שאתה הודעת בקול ישראל שהמיכשור
היה בסדר, ולא היה לך מושג על מה אתה מדבר. וגם
עכש ו אין לך שום מושג.
שר־התחבורה שמעון פרס: אני מצטער שזכרונו
קצר. שאלתי אם שמעת אותי, ואמרת ״לא״.
אורי אבנרי: שמעתי במו אזני את הודעת קול
ישראל.

שר־התחכורה שמעון פרס: שמעת את קולי?
אורי אבנרי: אתה הכחשת את ההודעות שנאמרו

בשמך בקול ישראל?
* זהו שקר. דבר כוח לא פורסם בשום עיתון.

דו חלסחור
(המשך מעמוד )33

שר-התחכורה שמעון פרס

:לא הכחשתי שום

דבר.

אורי אכנרי

:אל תלמד ממשה דיין להכחיש כל

מה שאתה מדבר!
שר־התחכורה שמעון פרם: טוב שיש אמרי,
אז אנחנו יודעים מה האמת. תאר לך מה היינו עושים
בלעדיך. לא היינו יודעים כלל מה קורה. איזה מזל יוצא
מן הכלל.
אחר כך שאלתי אותך, חבר הכנסת אמרי, מה נאמר
אורי אכנרי: אמרתי לך מה אמרת!
היו״ר צכי צימרמן: ארשה לך קריאות ביניים,
אבל תרשה גם להשיב בשקט על קריאות הביניים.

הכנסת אורי אבנרי, ולהגיד שמדינת ישראל חתומה על
אמנה אשר מחייבת להכיר בבטיחות של כל ארץ מייצאת
וכל ארץ מייצאת.
במלים אחרות: אם למשל צרפת מוכרת מכונית, והמכונית
הצרפתית עמדה בטסט, מדינת ישראל מקבלת את
הבחינות שנערכו בצרפת. הוא הדין כלפי אמריקה.
אורי א מרי: כבוד השר, הרי טענתי בדיוק שמעבירים
לארץ רכב שלא עמד בטסט של אמריקה, שאינו
תואם סטנדרטים חוקיים של אביזרי־בטיחות שם.
שר־התחכורה שמעון פרם: אין דבר כזה!
אורי א מדי: בדיון הקודם הבאתי לשר עזר וייצמן
הוכחות בכתב.
שר־התחבורה שמעון פרס: אני לא ראיתי את

אכל באשר מכל חברי-הבנסת שולף כבוד
השר חבר־מסת אחד, בלי מחקר השוואתי,
וכל זה כתשובה על האשמות ענייניות של
אותו חכר־כנסת על כבוד השר, כתחום תפקידו
ואחריותו של השר -הרי זה דבר פסול
אף אילו היה נבון, קל וחומר בשהדכר אינו
נבון.
אני אומר כאן, מעל דוכן
כבוד השר פשוט אינם נכונים.
אישום על נסיעה באור אדום,
אדום וממילא מעולם לא בוטל

התכסיס הזה בולו מעיד על רמתו המק צועית
של כבוד השר, הנאלץ להיאחז בתב־סיסים
מסוג זה. מעולם לא שמעתי דכר בזה
מפי שר אחר, במשך כל חמש שנות ישיבתי
בבית הזה, ואני חושב שדבר בזה לא אירע
גם לפני בן, מאז ייסוד ה מס ת.

,,מלא שקרים
כרימון!״
אורי אבנרי:

כבוד היושב־ראש, יש כאן התקפה

אישית--
שר״התחבורה שמעון פרם: אמרת שאתה לא
זוכר את הניסוח המדוייק. אני שמח שזכרונו קצר עליך
ברגע קריטי זה. לא אמרתי שום דבר
אורי אבנרי: הודעת מעל גלי קול ישראל, עוד לפני
התחלת החקירה, שהמיכשור היה בסדר. אני עומד על
זה, ומוכן מעל דוכן הכנסת, לאחר שיביאו מקול ישראל
את הניסוח המדוייק, להקריא אותו.
שר־התחכורה שמעון פרס: אתה עומד על זה
— תמשיך לעמוד, זה לא מפריע לי.
אורי א מרי: ואתה יודע שזה נכון, כבוד השר,
כמו בפעמים רבות כשאתה מכחיש משהו — אתה יודע
שזה נכון!
שר־התחכורה שמעון פרס: מה שאתה אומר
— אני יודע נורא שזה נכון. למשל, כתבת סיפור בעיתון
בשבוע שעבר, שכולו מצוץ מן האצבע, אין בו טיפת
אמת, ממש מלא שקרים כרימון.

מנח 0מין

:שר־התחבורה, אתה קורא את

1העולם הזה?

שר״התחכורה שמעון פרס: הביאו זאת לתשומת
לבי, כי ראיתי שם הרבה תמונות חשובות. ממש מצוץ
מהאצבע, כולו דברי רמייה. אני שמח שאתה מנענע בראש,
סוף־סוף אתה מסכים עם משהו שראוי להסכמה.
אורי א מרי: משום שניענוע־ראש אינו נרשם בפרוטוקול,
אני אומר שאני עומד על כל מילה שאמרתי. התנהגותך
בעניין המירוץ היתר, מבישה.
שר־התחכורה שמעון פרס: אתה מחלק ציונים?
אורי א מרי: אני מחלק גם לך ציונים.
שר התחכורה שמעון פרס: אם אתה מחלק גם
לי ציונים — אני מקבל אותם ברצון.
מנחם מי ן: זה ביטוי פרלמנטרי?*
אורי אמרי: מה שהוא אומר זה פרלמנטרי? לדבר
מעל דוכן הכנסת על דבר שאין לו כל שייכות לנושא— ,

וול״ ו״וי־ן
אירופה.
עתה לבני
אוירי קבן
הקודמת 1
יוצבו במי
תוברר חוג
בינלאומית

ן יויי*>ו* * ז11 יצדט*ח1צנמוט*£׳

הכנסת, כי הדברים שאמר
מעולם לא בוטל נגדי שום
כי מעולם לא עברתי באור
נגדי כל אישום כזה.

משהורטמן: אתה מחלק ציונים גם לשרים?
אורי א מרי: ולאחר מכן יצא המרצע מן
השק, והתברר שכל זה לא בא בתשובה לדברים
שאמרתי כאן היום, בתחום הוויכוח הזה, אלא
כתגובה על דברים שגילה העולם הזה על חלקו
של השר פרס בפרשה המבישה והמבאישת של
מירוץ־המכוניות.
שר־התחכורה שמעון פרס: אתה דיברת
באופן נורא פרלמנטרי — ״חוסר רצינות״ ,״טיש־טוש״
,וכדומה.

יישר סוס, די התפתחות המטוסים
היא מעבר לזו של שדות התעופה
וקיים אי־איזון בין שתי ההתפת•
הויות. כדוגמא לכך אמר, כי קל
להשיג הלוואות לרכישת מטוסים
אולם קשה יותר להשיג הלוואות
לביתוח נמלי תעופה.

אורי א מ רי: ישב כאן יושב־ראש הכנסת בכבודו
ובעצמו, ואילו הייתי משתמש במילה לא־פרלמנטרית, חזקה
על יושב־ראש הכנסת שהיה מונע זאת.

בשמשרד-התחכורה מתייחס במשך ארבע
שנים בזילזיל לאזהרות כפני הסכנה של תאונות
קטלניות בנמל התעופה, וכשאתה אומר,
אחרי שקרתה התאונה ונהרגו אנשים, שמינית
ועדה ומסתפק בזה -סבורני שיש מקום
למילים הדיפות מאד על משרד התחבורה.

הצהרת פרס.הארץ־ 27.10
ההוכחות הללו. אבל אני חוזר ואומר: אפשר להחליט
שמדינת ישראל יוצאת מכל האמנות הבינלאומיות לתנועה
בדרכים. אבל אם היא נשארת — היא חייבת בתנאי ההדדיות
להכניס לתחומה כל רכב הרשום בארץ מוצאו,
ויש עליו רישיון רכב בר־חוקף באותה ארץ. זו האמנה,
והיא מחייבת. אגב, דבר זה נהוג בכל הארצות, כולל
ארצות־הברית של אמריקה.
אורי א מרי: טענתי שמייבאים מבתי־חרושת אמריקאיים
ישר לישראל רכב שאינו עומד בתקן של הבטיחות
של ארצות־הברית.
שר-התחבורה שמעון פרם: לי לא ידוע על ייבוא
כזה של רכב. רכב המייובא לארץ הוא רכב שעומד

״אץ לכך תקד^ם
בתולדות הכנסת!״

בצורה של קריאות־ביניים ניתן לחשוף את
בורות השר ואת נסיונותיו להשתמט מאחריות
לדבריו, אבל לא ניתן להגיב על עצם השמצותיו.
אורי אבנרי עשה זאת, כאשר הגיעה לדיון
הצעת־חוק שנית של משרד״התחבורה, מייד
עם גמר ויכוח זה. הפעם היה אבנרי הנואם
הראשון, והוא ניצל את ההזדמנות כדי להגיב

..כבוד השד אינו ודע מה הוא מדס
״רשימה מדאה שקר 18 ,אדך עד תו ״.

יון 1וייפווז צו 1־וזם הח —

—ווו —־

— 1ווו —וו

— י11

ולומר שאני משקר — זה פרלמנטרי?
שר־התחכורה שמעון פרס: אני אומר כי עי־תונך
פירסם רשימה מלאת שקרים מאלף ועד תו, שכן
היא נוגעת לי. ואני יודע את העובדות טוב ממך. אל
תתיימר שאתה גם יודע מה נעשה בכל מקום אצלי. מה
נעשה בכל מקום אצלי — אני יודע, ואני קובע באופן
בלתי משתמע לשתי פנים שעיתונך שיקר מאלף ועד תו.
זה פרלמנטרי; זה נוגע לי.
אורי אבנרי: אתה מתדרדר במידרון הגיחוך!

במיבחני הבטיחות של אמריקה. ואם כתוב ״פור אכספורט״
— זה נוגע למחיר ולא לבטיחות.
אורי אבנרי: גם בעניין זה, כבוד השר אינו יודע
מה הוא מדבר. כבוד השר יכול לומר שהוא רוצה לבחון
את זה, לבדוק את זה. הוא לא יכול להשמיע פה דברים
שאין לו מושג עליהם.
מדרבי סורקים: יש גבול לכל דבר! (סערה כללית).
היו״ר צבי צימרמן: חבר־הכנסת סורקים, תאפשר
לי להעיר הערה.

,,אינך יודע
על מה אתה מדבר!״

היו״ר צבי צימרמן: חבר הכנסת סורקים, אני
מבקש אותך להפסיק את קריאות־הביניים.
אם חבר־הכנסת אבנרי טוען שהשר אינו יודע מה הוא
סח׳ עדיין לא קבע על־ידי זה עובדה, והשר יידע להשיב
מה שהוא צריך להשיב בעניין זה. ואני מבקש לא להפריע.
הדיון יכול להיות חי וער, וחבר־כנסת יכול למתוח ביקורת,

| | על התנהגותו של פרס. גם הפעם הגיעו הדברים
מייד לממדים של סערה — בפעם החמין
! שית או השישית באותה ישיבה :
אורי אכנרי: לפני שאתייחס לחוק עצמו, אני חייב
להגיב על מה שאירע היום בכנסת. אין לכך תקדים בתולדות
הבית הזה.
קם חבר־כנסת ותוקף את השר בחריפות אך בצורה
עניינית על דברים שהם בתחום סמכותו של השר, ושהם
נושא הוויכוח.
לא נאמרה מילה על חייו הפרטיים של כבוד השר;
לא נאמרה מילה על חלקו של השר בפרשה מסויימת
מלפני שבוע־שבועיים. דובר על הדברים שעמדו על סדר-
היום: דהיינו: האם התנהגות השר בפרשת התאונות בנמל־התעופה
היתד, בסדר; האם גישתו לתאונות־הדרכים היא
בסדר?

מרדביסורקים: האס כבוד השר אמר איזה
חבר־כנסת?
היו״ר צבי צימרמן: האם לא הבנת במי
מדובר, לפי דברי הנואם?
חברי הכנסת, אני מבקש אתכם לאפשר דיון
ענייני. השר ידע להשיב גם על זה.
משה ורטמן: אבל שיהיה ענייני.

כתגובה על בך טורח בגוד השר להפעיל
את עוזריו בדי להמציא לו רשימת דו״חות
החנייה שבוטלו לאותו חבר-בנסת. זה בא
במקום תשובה עניינית, שלא היתה לו. בי
כאשר ניסה בכור השר להשיג תשובה עניינית,
הסתבר שאין לו הרכה ידיעה על הנושא.

שוב פנה פרס לעניינים אחרים, ושוב חזר
לוויכוח עם אבנרי, הפעם בקשר להאשמותיו
בעניין ייבוא מכוניות בלתי״בטוחות. גם הפעם
גילה פרס בורות מדהימה בעניינים המסורים
לאחריותו — יחד עם נכונות שחצנית לדבר
עליהם בשפה חלקה. רק חלק קטן מן הסערה
נקלט בפרוטוקול:
שר־התחכורה שמעון פרס חבר־הכנסת אורי
אבנרי, כרגיל, מצא פתרונות מאד רציניים ומאד עמוקים
לבעיית תאונות הדרכים. הוא עשה אפילו מחקר מי מכיר
את ראלף נדר. מכירים את ראלף נדר׳ קראנו את ספריו
ויודעים את השקפותיו.
אבל כבר העיר חבר־הכנסת שוסטק שלמרבה הצער
ס/״ 50 מהקרבנות בתאונות הדרכים הם הולכי רגל ורוכבי
אופניים, תופעה שבאמריקה היא פחות אקוטית מאשר
בישראל. באמריקה כמעט ולא הולכים ברגל, וכמעט
ולא רוכבים באופניים.
הדבר השני שחבר־הכנסת אבנרי הביא לתשומת לבנו
הוא שאנחנו מכניסים רכב שאיננו עומד בסטנדרטים הבטיחותיים.
גם כאן אני רוצה לתקן את דבריו של חבר*
כוונת בגין היתה, כנראה, למילים ״התנהגות מבישה״.

מרדכי סורקים( :צועק).

דברי השר
^וז ב עו
אורי אבנרי: השר לא בא ואמר: כך וכך דו״חות
של חברי־הכנסת בוטלו.
לפי חוק לשון הרע, אינסינואציה היא יותר גרועה מאשר
עלילה. וכאשר הוא אומר — ״האם חבר־הכנסת
פלוני יודע על מה אני מדבר,״ הרי ברור שהכוונה היא
לטפוח האשמות על חבר־כנסת פלוני.
אילו היה מתקיים כאן דיון על חוק חסינות חברי-
הכנסת, והשר היה בא ואומר שצריך לבטלו לגבי עבירות
תנועה — אפשר היה לדון על זה, ואני ודאי לא הייתי
הראשון שיתנגד לדיון זה.

כבוד השר השתמש בסימון של אינסינואציות, כדי להאשים
את חבר־הכנסת כאילו הוא מנצל לרעה את חוק
חסינות חברי־הכנסת בענייני חנייה.

שושנה ארכלי־אלמוזלינו :

מה זה קשור

בכלל לחוק עליו מדובר?

היו״ר צבי צימרמן: אני מבין שדברים אלה
באים במקום הודעה אישית. אבקש מאוד לקצר

כמה דו״חות
בוטלו לח״כים?
אורי אכנרי: גם אילו היו דברי השר נכונים —
היה בזה טעם לפגם מצד כבוד השר. השר לא אמר כמה
דו״חות־חנייה של כ ל חברי־כנסת בוטלו

אך הספיקה הכנשת להתאושש נין ה-
סערה חסרת־התקדים בין שמעון פרס
ואורי אבנרי, כאשר אירעה סערה שניה
— הפעם סביג המחזמר ״קפוץ ׳.
ח״כ שלמה יעקג גרוס מאגודת״יש־ראל
העלה את הנושא כהצעה״לסדר-
היום, בחלק מן המיתקפה הגדולה החדשה
של המפלגות הדתיות, שנחלה
הצלחה כה רבה בפרשת מירוץ הניבו-
ניות. היה ברור לסיעתנו כי יש לבלום
מיתקפה זו בבל מחיר בעודה באיבה.
ואכן, אחרי שגרוס פתח בהתקפה
על המחזמר וגילויים אחרים של גישה
ליברלית לנושאים מיניים, התחילה פעולת
הסיעה :
שלמה יעקב גרוס האם איננו
יכולים לבלום אה רודפי בצע אלה ורוצחי
נפשות מסוגו של בעלי בוטיק־המין ושל
שיער ושל קפוץ
אדרי אבנ רי :,כמה מקבלת אגודת
ישראל בעד הפירסומת למפעלים אלה?
שלמה יעקב גרום: איתר אני לא
מתווכח בנושא זה. יש לו חלק מכובד בהשחתת
הנוער. יש לך זכות ראשונים. אתה
התחלת בזה.
או רי אמרי: הפירסומת שלך שווה
210 אלף לירות, מחיר המירוץ באשקלון.
שלמה יעקב גרום: אני לא מתווכח
איתך בנושא זה. אני מכיר את דיעותך בעניין.
הגשת עכשיו חוק המתיר את ההומוסכסואליות.
כבוד גדול לכנסת ישראל
אם אתה יושב בה.
אליעזר שופטי! :ועוד נושא זקן...

שלמה יעקב גרוס: זה לא רחוק
מבגידה, חבר־הכנסת אבנרי, זה גובל בבגידת
! ראינו זאת בימים האחרונים.
האם הכל מותר? (קטע זה נמחק לאחר מכן
מן הפרוטוקול).
מגחספרוש: זוהי בגידה! זוהי בגידה
! (קטע זה לא נקלט בפרוטוקול).
שלמה יעקב ג רו ם: האם הכל מותר?
מה אסור? אתמול הופיעה ידיעה בעיתונות,
שהוועדה פסלה בכל זאת את המחזה של
המשורר אבידן. כנראה תחת לחץ דעת־הקהל.

רי אכג רי: אם אתה כבר עושה לו
פירסומת, עליך לדעת שזה סרט, ולא מחזה.
שלמה יעקב ג רו ס: אתה יכול לדבר
מה שאתה רוצה.

״בלום פיך״
אולם בכך לא נסתיימה הסערה. בעבור
כמה דקות חזר אורי אבנרי להתקפה.
שלמה
יעקב גרום חברי הכנסת,
לכאורה היינו יכולים להתעלם מבעייה כאובה
זו. אנחנו לא הולכים לתיאטרון, לא
הולכים לסרטים. בנינו, ברוך השם, גם כן
מחוסנים, לעת עתה, מקווים גם להבא.
אורי אבנדי : .אילו היית הולך, היית
רואה אותם שם.
שלמה לורנץ: זו עלילה כמו כל העלי
לו ת והשקדים שלך. אתה וחבריך׳ ולא
הבנים שלנו !
שלמה יעקב גרוסן: זה החינוך שלך.
אתה לא תצא מהגיהינות. אף פעם לא תצא
מהגיהינום ! מה שעוללת לנוער שלנו נ
מגחם פרוש: חבריך באוניברסיטה מכריזים
שכל עוד לא נחזיר את השטחים...

^ גרוס לאבנרי :״אה פעם
לא תצא מהגיהינום!״

אני לא יצחק רפאל׳ לא איכפת לי שיגידו
כי הייתי שם.
שושנה ארכלי־אלמוזנינו: באמת,
למה צריך פה לערבב שמות?

הצגות מישגל

פרוש לאבנרי :״המעשים
שלד הם בגידה במדינה !״
* גרוס לאבנרי :״לד יש חל? מכובד ב-
השחתת הנוער !״
^ גרוס לאבנרי :״אילו היית חי במדינה
סוציאליסטית, היית כבר במאסר !״
שלמה יעקב גרום: אילו היית חי במדינה
סוציאליסטית, היית כבר במאסר. לא
רק שלא היו נותנים לך לשבת בכנסת, אלא
גם לא להסתובב ברחוב. מה שאתה מעולל
לנוער שלנו !
אורי אכנרי: כבוד היושב־ראש, עב
קבל
סמבות בזאת, הציע להעביר את
הנושא לוועדה.
בפי שתובנן מראש, עלה שלום בהן
על הדובן והציע להסיר את ההצעה
מסדר-היום. גם בשעת נאומו אירעה סערה
מ ת מד ת:
שלום כהן: בנושא זה מתמודדים שני
מושגים: מושגי מאה־שערים ומושגי המאה
העשרים.
בעולם כבר הוכרעה התמודדות זו. המושגים
הפוריטניים, שנולדו בעבר הרחוק,

רתי בשתיקה כאשר חבר־כנסת אמר שפעולה
פרלמנטרית שלי גובלת בבגידה. אבל יש
גבול כאשר חבר־כנסת כאן אומר שלא צריך
לתת לחבר־כנסת לשבת בכנסת. יש בכל
זאת גבול.
שלמה יעקב גרוס: אני מוכן לפרש
את זה. אני מוכן להבהיר את דברי.
מגחם פרוש: במעשיך אתה עושה
מעשה בגידה נגד המדינה !
שלמה יעקב גרום: רק לפני שבועיים
הוכחת את עצמך.
אורי אכגדי: אדוני היושב־ראש, אני
מבקש את התערבות היושב־ראש כאשר
חבר־כנסת מכנה פעולה פרלמנטרית, של אדם
שנבחר לכנסת, בשם בגידה.
שלמה יעקב גרום: אמרתי שהמעשה
שלך גובל בבגידה.

מפנים את מקומם למושגים חדשים של מותר
ואסור. של מוסר ותועבה.
דוגמה בולטת לכך היא דנמרק. לפני שנה
וחצי עשתה דנמרק צעד מהפכני. היא ביטלה
את כל ההגבלות והאיסורים על חומר־תועבה,
על פורנוגרפיה. באו לשם מאות
אלפי תיירים לראות את החומר הזה. זה
היה קוריוז גדול. אבל מי שהציע את השינוי
הזה, לא היה שר־התיירות הדני, וגם
לא שר־האוצר הדני. הציעו זאת שר״החינוך
ושר־המשפטים, ותמכו בזאת מפקדי המשטרה.
בית הנבחרים כולו, לאחר ששקל את
הבעייה, קיבל את החוק המבטל את האיסור.

עשו זאת כדי להוכיח תיאוריה —
ותיאוריה זו הוכחה בינתיים — האומרת
כי האיסור הוא אחד הגורמים העיקריים לגירוי
והגירוי, יחד עם הקשיים לספקו, דוחפים
למעשי סטייה ולפשעי מין. בדנמרק
ביטלו איסורים אלה. הגורם לגירוי הוסר.
והתוצאה הראשונה, המיידית והבולטת —
היא ירידה עצומה בפשעי־מין.
בנימין ה מי: בדנמרק יש הצגות
פומביות של מישגל.
שלום כהן: הייתי בדנמרק לפני שבועיים(
...צחוק באולם).
הדבר המרשים ביותר זה החיוכים שעל
פניכם, חברי הכנסת, כאשר מדברים על
נושא זה. זה מלמד יותר מכל דבר אחר.

מאה שערים במאה העשרים

על־פי המלצתו של סופר הארץ ב־קופנהאגן
גם הלכתי לראות את המקומות
האלה.
מרדכי סורקים: יחד איתו״
שלום כהן: יחד איתו. אני רוצה לומר
לך ששר מכובד מאד, על־פי המלצתו
של אותו עיתונאי, היה באותם המקומות,
והוא אמר: לא איכפת לי, אני מוכן ללכת.

מנחם פרוש צ ע קו ת שלא
נקלטו. סערה בכל האולם).

אורי אכנרי :,אני פונה ליושב־ראש,
לא אליך. בלום פיך ! בלום פיך כשאני
מדבר אל היושב־ראש !
היו״ר בן־ציון קשת: חבר הכנסת
אבנרי, שמעתי את קריאתך. אין לי כל אפשרות
אפילו לחשוב על הפניה שלך, בגלל
הצעקות. לכן אני מרשה לעצמי לחשוב על
הפניה שלך, ואני אגיב עליה.
אורי א מ רי: תודה רבה.

אחרי דבריו של גרוס, הצטרף למקהלה
שר״הפנים יוסף בורג, בשם הממשלה(!)
,והצדיק לחלוטין את בל
דברי גרוס. הוא רק טען שאין לו סמבות
להתערב בפעולת הצנזורה. בדי ל
שלום
כהן: הדבר הראוי לתשומת־לב
הוא, שהמקומות האלה מושכים כיום רק
אחוז אפסי של תושבי דנמרק. אותם הרבבות
ומאות אלפים, שהיו עושים כל מיני
מעשים כדי להשיג חומר זה או כדי לספק
את תאוותם החולנית, שוב אינם נזקקים
לזה.
באים למקומות אלה, לאותן הצגות
מישגל, רק תיירים מעטים. הנוער המקומי
וגם המבוגרים המקומיים ראו פעם אחת,
הציצו ולא נפגעו, ועזבו את הנושא הזה.
הוא יותר לא דוחף אותם למעשים אסורים
ופליליים.
גם אצלנו עסקה בנושא זה ועדה, בראשות
שופט בית־המשפט העליון, השופט
ויתקון. הוועדה הגישה את המלצותיה והן
היו מאוד ליברליות. לטובת הקלתו של
הסעיף בחוק הפלילי הדן ב״חומר תועבה.״
דר־הפנים אומר שהוא רוצה לשמוע מומחים,
אבל מומחים אלה כבר אמרו את
דעתם כחברים בוועדה זו.
אברהם ורדיגר: ועדה זו עשתה
פשע !
אורי א מ רי: אדוני היושב ראש,
פה קרא חבר־כנסת קריאת־ביניים, שנרשמה
בפרוטוקול, כי ועדה שבראשה עמד שופט
עליון, עשתה פשע.
אברהם ורדיגר: חבר־הכנסת אבנרי,
אני אמרתי זאת גם מעל במת הכנסת. הצעתי
הצעה לסדר־היום ואמרתי זאת.
אורי א מ רי: כאשר אומרים על חבר־כנסת
שהוא אשם בבגידה — מילא ; אבל
כאשר אומרים על שופט עליון, שהוועדה
אשר הוא עמד בראשה עשתה פשע — הרי
זה דבר חמור שבעתיים !
מרדכי פורקים: אני רוצה לדעת
אם יש בכנסת יושב־ראש אחד או שניים.
כבר כל השבוע חבר־הכנסת אורי אבירי
משמש כיושב־ראש.
שלום כהן: ואתה ממלא מקומו ברגע
זה, האין זה נכון?
היו״ר כן־צידן קשת: אני אבקש
את חבר־הכנסת אורי אבנרי לא להפריע
ליושב־ראש, ואת חבר־הכנסת מרדכי סורקים
לא לעזור ליושב־ראש.
מרדכי פורקים: אם חבר־הכנסת ור־דיגר
אמר משהו — יש יושב־ראש כדי להגיב
על זה, ואין זה תפקידו של חבר־הכנסת
אבנרי.
היו״ר כן־ציון ק שת: חבר־הכנסת
סורקים, אני נפגעתי מן השאלה אם יש יושב
ראש אחד או יותר.

תעודת־עניות למועצה
שלום כהן חברי־כנסת נכבדים,
על מה קפץ רוגזו של חבר־הכנסת גרום?
הכל התחיל מהמחזה קפוץ. אינני רוצה
להתייחם למחזה הזה ; גם אינני יכול לעשות
זאת, כי לא ראיתיו ואני גם לא חושב
כי זוהי הבמה המתאימה לנהל סימפוזיונים
או ביקורות תיאטרליות, ובוודאי לא
פירסומי־תעמולה למחזה. על כן אתייחס
רק לעקרון שבדברי המציע.
אברהם ורדיגר: זוהי תעודת־עניות
למועצה !
שלום כהן: במועצה הזאת יושבים
21 חברים, וישנם בה נציגים דתיים רבים.
יש גם נציג של משרד־הסעד. יש גם נציג
של משרד־הפנים, ישנו נציג של המשטרה,
והם אישרו את הצגת המחזה.
מה אומר אישור זה? הוא אומר שבאולם
סגור אפשר להציג את המחזה, לאלה שירצו
לראותו ושישלמו כסף כדי לקנות
כרטיסים. איך אפשר למנוע זאת מהם?
אין כופים זאת לא על חבר־כנסת גרוס
ולא על חבר־כנסת פרוש ; אין כופים
זאת על איש.
ובאשר לסוגיה המוסרית המשתמעת מההצעה
לסדר־היום — הגיע הזמן שנכיר
בעובדה שיש היום בעולם ובישראל מוסד
חדש, האומר שאין פסול להראות גוף עירום
או לדבר על מין. פסול לעשוק, פסול
להרוג, פסול לסחור בערכי־דת, פסול להשתמט
מ״סיבות דתיות״ משירות צבאי. זה
בלתי־מוסרי.

ב מדינ ה

שאלות רבות נצבות בפני הא שה
הנ שואה בחברה המתירנית בימינו,
בעית חיי המין היא אחת הקריטיות.
בספר

חיי־המין
והאשה הנשואה
מאתד־ר יוס טוס צ׳סד
דיון מעמיק וגלוי לב בשאלות ה מ עסיקות בל אשה מודרנית. הדרן
לנשואין מאושרים יותר. מימד חדש ניתן בספר לבעיות י חסי מין
שמחוץ לנשואין ולמעמדה של האשה לאור התמורות שעברו על
החברה המערבית.
המחבר אחד מגדולי הסק סולוגי ם בעולם אינו נרתע מלהתמודד בספר
זה עם בעיות שהיו זמן רב ב חזק ת טאבו בל יעבור.

המחיר 7ל״י
הוצאת מסדה בע׳־מ

הנהיגה

.איננה
מענגת־ה
שאר
.אותה

אם תרצו
אין זו אגדה \
זה נשמע כמו סיפור בדיוני. אולם ענקי
מלא מפה אל פה• על הבמה עולה נשיא
האירגון וקורא ליהודים ולערבים להפסיק
להילחם. הוא קורא לנסות ולחיות בשלום
כיוון שהמלחמה היא אכזרית. לבסוף הוא
נותן להם עיצה קטנה: במקום להילחם
ולשנוא התחילו להתחבק ולאהוב.
מבין מאות האנשים המאזינים לדבריו
קמים באופן ספונטאני כ־ 59 מאזינים,
יהודים וערבים, עולים על הבמה, מתחילים
לרקוד ביחד הורה ולהתחבק.
התמונה הזו התרחשה במציאות בפאריס
עיר האורות. לונדון היא אומנם המרכז
הבינלאומי של האופנה אך בשטח התסרוקות,
פאריס היא זו הנותנת את התכתיבים.
השנה השתתפו בתחרות התסרוקות הבינלאומית
82 מדינות. לצד ישראל השתתפו
גם מספר ארצות ערביות כמו
אלג׳יריד״ טוניסיה, לוב ולבנון.
בראש הצוות הישראלי שיצא לפאריס
מטעם מועדון הספר המעולה, עמדו נשיא
המועדון אלן עמאר והמנהל האמנותי יוסי
אלבז.
למה כו בעץ היחסים בין הישראלים לבצורהמפתיעה
ביותר.
ערבים התפתחו
הישראלים עצמם לא ציפו ליחסים כה הדוקים
ביניהם לבין הערבים. הספרים הישראלים
הופיעו בתצוגת התסרוקות הענקית
בריקוד בתלבושת לבן כחול כשעל הראשים
בעלי התסרוקות המטופלות היטב מזדקרים
כובעי טמבל.
לתדהמת הנוכחים הצטרפו הנציגים הערביים
לריקוד ההורה. הישראלים הורידו
את כובעי הטמבל שלראשיהם ונתנו
אותם לנציגים הערבים לפי בקשתם. לבסוף
ניגש אחד הספרים הערביים מטוניס שנשאר
בלי כובע טמבל אל ראש המשלחת
הישראלית והתלונן בפניו על שאין לו כובע.
אלן היד, אובד עצות. הוא ניגש לאחד
הספרים הצרפתיים הסביר לו שהכובע נחוץ

!7׳2ם ם3סמפ5ח
פ ] 110״ ! מ

הנשים בוחרות בעלים
הנשים המאושרות ביותר
בעולם הן נשי שבט קאלאביט
בבורנאו: מנהגי השבט מתירים
אך ורק לאשר, להציע נישואין
לעומת זאת הם אומרים על
הגבר לסרב. כל עוד לא שוררים
מנהגי שבט זה בישראל,
כדאי לך להיראות תמיד במיטב חינך.
כלומר להקפיד על לבישת
גמישונים של ״מרסי״,
המשלבים איכות אירופית
ומחיר נוח. כשאת לובשת
גמישונים של ״מרסי״ את נראית
כפי שאת צריכה להיראות:
יפהפיה, צעירה וגמישה.
וה״גמישונים״ של ״מרסי״ מאריכים
ימים במידה שמצמצמת את
הוצאותיך.

נענייס ח אגו ת חו בנדם
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

י שראלים בחז״ל

פפרים־דיפלומטים כפרים*
הזמנה לטוניס

להידוק היחסים בין יהודים וערבים והנימוק
הזה היה משכנע אפילו לגבי צרפתי.
אך זאת לא היתד, החווייה המרטיטה
ביותר. ראש המשלחת האלג׳ירי, אחמד בן־
הלל, הזמין את ראש המשלחת הישראלית
לבוא ולבקר אותו באלג׳יר .״ומה יהיה
אם אני לא אחזור״ ,חקר הישראלי .״יהיה
בסדר״ ,הבטיח האלג׳ירי.
הידיד הטוב ביותר של יוסי אלבז בעת
התחרות שנערכה בפאריז היה בן־עשור
מטוניסיה. השניים נהגו לצאת במשותף
לבילויים עד שד,טוניסאי אמר לו :״תדע
לך שבין מה שהממשלה שלנו חושבת לבין
מד, שהממשלה שלנו אומרת יש הבדל
גדול.״
התחרות נערכה משך יומיים. צרפת זכתה
כרגיל במקום הראשון. ישראל במקום
השני. מדינות ערב זכו כולן יחד במקום
השלישי. התוצאות לא גרמו להעברה נוספת
של היחסים בין היהודים לערבים.
כנראה שאת אשר כתב עיתון צרפתי ימים
מספר בתום התחרות היה באמת אמיתי:
מה שלא הצליחו לעשות הדיפלומטים היהודים
והערבים היושבים באו״ם, הצליחו לעשות
הספרים היהודים והערבים במשך יומיים.

מימין: עמאר 1בן־עשור 2אלבז

העולם הזה 1736

מחזלת£71311ה]1ולם

המולדת השנייה של חס
רק שמעה תמי גרכוב שהאריכו את
הפסקודהאש והיא החליטה לחזור לארץ.
היא רודפת שלום ולא אוהבת שיש מלחמות
בסביבה. ולמי שאינו יודע אז הבחורה
הג׳ינג׳ית וגבוהה הקומה הזו, הנראית
כמו שחקנית כדורסל, היא ללא ספק
אחת הבחורות היפות בארץ. וגם העשירות.
כך שבלי ספק הורגש חסרונה בנוף
הנשי הישראלי.
היא חזרה, אבל לא לאורך זמן, אלא
כדי לבשר שאנחנו עומדים לאבד אותה
סופית. וזה לא מפני שלא רוצים לחזור
לשיחות יארינג אלא מפני שהיא מצאה
סוף סוף את הארץ בשביל לחיות בה
— איטליה.
באיטליה היתד, תמי עוזרת לבמאי סרטי

טלוויזייה, יהודי צרפתי בשם הנרי פיקה.
חוץ ממנו היה לה מאהב איטלקי
נלהב שהשאיר בעורה הענוג כמה סימנים
כחולים. כאשר הגישה נגדו תמי תלונה
במשטרת רומא והוא נעצר לחקירה, הוא
טען בתמימות :״מה פתאום? הרי היא
אוהבת את זה.״ ולמי שאינו זוכר, אז גם
מבעלה הישראלי, כני כייר, התגרשה
תמי בטענה שהוא מגזים קצת במכות שהוא
חובט בה.
אבל האינצידנט הזה לא קילקל את הרושם
שהטביעה עליה איטליה .״זאת ארץ
בשביל נשים,״ היא אומרת ,״רק כשייגמר
החורף אני עוזבת את הארץ. אני פשוט
לא מסתדרת פה. זאת זוועה.״
וכדי לאמת את דבריה, הרי בשהותה הקצרה
בארץ, שהואילה להעניק לנו ברוב נדיבותה,
היא אינה מחפשת ישראלים. עד
שיעבור החורף היא מסתפקת בצעיר אמריקאי,
הקטן עליה בכמה שנים.

ביו הנקה לר,נקף,
— עוד חלינר,
ננד שהתעברה והתנפחה נחשבה 8מדרד רו ר לאחת הדוגמניות המפורסמות ביותר
של ישראל. היא היתה מחלוצות דוגמנותהעירום, ותמונותיה החשופות מתנוססות עד
היום בראש חוצות, נפירסומת לגרבונים או אביזרים תחתוניים אחרים.
לפני שבועיים ילדה סמדר במזל טוב את ש רי ״ ש רון, בת חמודה, הדומה דווקא
לאביה, א 8רה ,8הבארמן של סאנדי׳ס. כמוהו היא מצויידת בעיניים כחולות ובנקודת חן
על הסנטר. מובן שעם הילדה ניצבה בפני סמדר השאלה הנוקבת: להניק או לא להניק.
את התינוקת, כמובן.
כל סי שהתנסתה בכן יעצה לה, שאם ברצונה לחזור אל הדוגמנות, מוטב שתוותר
על הרעיון. אבל סמדר לא השתכנעה .״אני אוכיח לכולם שההנקה לא תהרוס לי את
החזה. אני אמשיך להצטלם כסו שעשיתי עד עכשיו,״ אמרה.
ועובדה. היא עומדת בנידרה זה שבועיים. ולא רק זה, אלא שבין הנקה להנקה היא
רצה לאולפני הצילומים, וניצבת כבר מול המצלמות, כמו בימים הטובים.
חסר לה לשרון הקטנה שתרביץ פעם איזו נשיכה ותקלקל לאמא יום צילומים. המזל
הוא שבינתיים אין לה עוד שיניים״

תמי גרבוב
הסימפוניה הבלתי גמורה היצירה המרתקת ביותר המנוגנת ב-
תזמורת הפילהרמונית הישראלית היא
הסימפוניה הבלתי גמורה, לא, לא של
בטהובן, אלא זו של צבי הפטל, הכנר
הראשון של התזמורת ומנהלה לשעבר.
ייתכן
שלכמה אנשים נשמעים צלילי
סימפוניה זו צורמים במקצת ובלתי הרמוניים,
אבל אין ספק שצבי הפטל
מפליא לבצע אותה.
הפרק האחרון של הסימפוניה, אחר
השערוריה של הפירוד בין הפטל לאשתו
חיה שהגיעה עד לבית״המשפט,
הסתיים באלגרו. הפטל ואשתו התפייסו,
ונדמה היה שאחרי 31 שנות נישואין
הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה.
הפטל חתם על הסכם לפיו הוא מת
סמדר
דרור וכתה
חייב לרשום על שם שניהם את הרכוש
המשותף הכולל שלושה מיגרשים, דירה,
מכונית וחשבון בנק.
יחד עם אשתו נסע הפטל לחו״ל לבקר
שם את שתי בנותיהן, שהאחת
מהן מתגוררת בשוויץ והשניה באנגליה.
תוך כדי המסע התוודה הפטל בפני
אשתו וסיפר לה כי החליט לחסל
את כל עסקיו בארץ, לחדול מלנגן ולהצטרף
למשך עונה אחת לפחות, לאחת
הבנות בחו״ל.
חיה נתנה את הסכמתה לכך. אולם
כשחזרו בני הזוג לארץ הסתבר שהסימ-
פוניה אינה גמורה כלל, ויש לה פרק
— מינורי. הפטל מכר את רכושו, נטל
את דמי הפנסיה שלו מהתזמורת והחל
שוב לריב עם אשתו, שלפי דבריה נזקקה
בתום אחת המריבות לאישפוז
ב״איכילוב״ אחרי שאפה נשבר.
חיה הפטל זרקה את הכנר הראשון
מהבית והחליפה את מנעולי הדירה.
מכל הכסף שהובטח לה לא קיבלה אף
פרוטה. כעת היא ממתינה לראות מה
יהיה הפרק הבא ביצירתו של בעלה
ואם ישפיעו הצלילים גם על חבריו בתזמורת.

חתונתה

רחי
כמו שניבאתי מראש לפני מספר שבועות,
זה קרה. בסוף השבוע שעבר נערכה בצה־רי
היום בבנין העירית של ניו־יורק חתונתה
של רולי נתן, המארחת המפורסמת של
חיי הלילה של תל־אביב, מסאנדיס ועד
הקינגס קלאב.
החתן היה כמובן, כמו שחזיתי מראש,
הארי ח־כינשטיין, מנהל בית־הספר למחול
בניו־יורק. הטכס היה אזרחי ומלבד
בני הזוג חגגו את השמחה עוד שני עדים
בלבד.
מי שלא היתד, כל כך מאושרת מנשואין
אלה, היא כמובן ידידתה לשעבר של רוזי,
המולאטית היפהפיה מרי כריסטין, שחילקה
עם רוזי את דירתה התל־אביבית.
אבל מרי כריסטין לא נשארה גלמודה זמן
רב. יש לה כבר ידידה חדשה, ולא תאמינו,
זוהי לא פחות ולא יותר מאשר הזמרת
המפורסמת נינה סימון.

מרי כריסטין

נועז, מעניין, מרתק...

תשונית לשאלות הגצבות
בפגי כל, אשת וגבד במאה ה־20
מגיש דיר לימון קל,ארק פרופסור לגניקולוגית

באוניברסיטת קלאדק אקגזס

בספרו

וסו תשובות
לבעיות מיו
המטרידות אותך

זוהי בעיה מאד אישית הנוגעת לי ולבעלי. איני מסוגלת לשוחח אודותיה עם רופא
המשפחה. אני בת ,19 בעלי בן .23 מעולם לא הצלחתי להגיע לשיא. בעלי ואני ניסינו
כל צורה אפשרית. בעלי מאד עדין כלפי. אנו מאד אוהבים האחד את השני. בעלי
לוקה בגמירה מהירה. הוא אומר כי אין לו שליטה על כך. כאשר אנו מקיימים
מגע אני מרגישה הרגשה איומה, איני נהנית מכך. האם ישנה אפשרות כלשהי לעזור
לי להגיע לשיא? אני מרגישה כי אם אזכה אפילו פעם אחד בסיפוק ואגיע לשיאי,
ארגיש לאחר מכן הרבה יותר טוב. אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה.
להלן מכתב שני באותו ענין.

לעיתים

אני חזק בן .45 יש לי בעיה מינית המציקה לי ומאד אעריך את עזרתך ועצתך.
איני הומוסכסואל. איני חושק לקיים כל מגע עם גבר אחר. אני חושק רק בנשים.׳
אני משיג זיקפה ומסוגל לקיים מגע עם אשה בכל אחת מהצורות הרגילות. ואולם,
רצון עז לדחוף אצבע אוכלמכשיר
נמצא יחידי בחדריאני נתקף
כאשר אני
דק אחר לתוך פי הטבעת. איני משתמש בדבר העלול לפצוע אותי אולם אני מרגיש
כי זהו דחף נורמאלי. רציתי לדחות מעלי קיום מעשים אלה אולם הדבר לא עלה בידי.
לעיתים עולה בידי להפסיק מנהג מגונה זה למספר שבועות ואולם לאחר מכן שוב
איני יכול לעמוד בפני יצרי. אני מתיסר ומתבייש במעשים אלה. איך אפשר להפסיק
מעשים אלה?

פי הטבעת. למרות שבמכתב מציין הבעל כי הדבר אינו נעשה משום החשש להכנם
להריון על ידי קיום מגע בצורה נורמאלית, מאד יתכן כי בתת הכרתה חוששת האשה
מפני ההריון, והיא משוחררת מדאגה זו אך ורק כאשר היא מקיימת מגע בצורה זו.
ואולם הסיבה השניה והיותר מרכזית היא כי ישנן נשים המוצאות כי צורת המשגל
כדרך החיות מגרה באופן מיוחד. בתקופה הראשונית להתהוות היקום מגע מיני
תמיד היוזה מקום חום ולחץ על האחוריים. לכן, מגע דרך פי הטבעת, בצורת ״כדרך
החיות״ עשוי לגרום לאותו ריגוש שלעיתים הוא בלתי מובן ובלתי ניתן להסבר לאשר,
עצמה. כאשר בנוסף למגע דרך פי הטבעת הגבר אף מגרה באותה שעה את האשת
בחזה או בדגדגן, הרי כל עצבי אזור אגן הירכים כמו ניצתים ומעוררים האחד את
משנהו ללהבה אדירה.

אדוני הרופא.

אדוני הרופא.

אדוניי הרופא.
אני בן 60 ומצב בריאותי תקין. ואולם נדמה לי כי בחודשים האחרונים אני מתקשר.
בהשגת זיקפה חזקה. אשתי מתחילה להתאונן׳ היא מדמה לעצמה כי אני מסתובב
עם נשים אחרות. אנא, יעץ לי מה עלי לעשות משום שדומני שאני עדיין צעיר
מכדי להעשות אימפוטנט.
הנזק הגדול ביותר ליכולתו המינית של כותב מכתב זה יגרם על ידי אשה שתמרר
לו את חייו. כפי שנראה בהמשך הדברים התרופההטובה ביותר לחיסולהאימפוטנטיות £
היא כאשר בן הזוג הוא סבלן, מתחשב ומגלה תקוה כי הכל יסתדר על הצד הטוב
ביותר.
ישנם גברים המצפים מעצמם יותר מדי. הם פשוט אינם יכולים להתחשב כי השנים
עשו את שלהן בגופם. גבר בן 65 לא ינסה לשבור את השיא העולמי בשחיה ועס
זאת מבחינה מינית הוא בהחלט יכול להרגיש עצמו רענן ונמרץ כפי שהיה לפני
ארבעים שנה. אך אין זאת אומרת כי עליו להפגין (לעצמו) את גבריותו. הוא יהרוס
עצמו. הוא חייב לקיים מגע אך ורק כאשר הוא חש צורך בכך. אם אשתו תנהג
בתבונה ובהבנה כמוהו הם יוכלו להנות מחייהם המיניים עוד שנים רבות.
כאשר כל הבדיקות הפיזיולוגיות והאנטומיות אינן מגלות כל פגם, יש לחשוב
אם הגורמים המעכבים אינם נובעים על רקע רגשי. המכתב הבא מאד אופייני
למצב זה.

לאחר שילדתי אתבניהראשון לפני 14 שנים, בעלי הדביק אותי במחלת הגונוריע.
מאז לא היו לי ילדים.כיום נשאתי שנית. בעלי רוצה ילד אולם איני מצליחה להכנם
להריון. רופאי הפרטי אומר שעלי לעבור סידרת טיפולים אולם דומני שהוא עצמו
אינו יודע איזה טיפולים עלי לעבור. האם אוכל לברר אצלך מה עלי לעשות? אגב,
מזה שלושה חודשים לא קיבלתי את המחזור החודשי.
כותבת המכתב לא קיבלה וסת מזה שלושה חודשים! כל הסיכויים שהיא כבר
בהריון. ואולם אינפקציה הנגרמת על ידי גונוריע היא אחת הסיבות הנפוצות לעקרות.
במקרים מסוימים ניתן להציל את המצב על יד ניתוח. טיפול מודרני מועיל אף הוא

במקרים מסוימים בעזרת הזרקת

כמות גדולה של אנטיביוטיקה, פניצילין או טטרא־ אדוני הרופא.
מיציו, תלוי בתגובת גופו של החולה.
אני גבר נשוי. בשנת 1962 עברתי התקפת לב. אושפזתי ל־ 22 ימים. נאמר לי £
דרושים שני אנשים בריאים כדי להביא ולדות אל אויר העולם. כפי שיתכנו לקויים
שימנעו מהאשה להכנס להריון כך יתכנו לקויים במערכת גופו של הגבר ומשום כך כי זו היתה התקפה קשה. רופאי אמר לי כי חיי המיניים הגיעו לקיצם. אסור לי לקיים £
להיות הרה £
כי המשך קיום היחסים המיניים עלול
מגע עם אשתי. הוא הזהירני כל מאינפקציה או
לא יצליח לעבר את אשתו. לקויים אלה יתכנו מלידה או כתוצאה
גורל עבורי. מאז קיימתי יחסים בקצב של פעם אחת בחודש. האומנם צדק הרופא £

מפציעה.
בקביעתו? חלפו שלוש שנים מאז ההתקפה, האם עד סוף ימי יהיה עלי להנזר ממגע £

מיני, או לצמצמו לכדי פעם אחת בחודש? אודה לך על תשובה, אגב, כיום אני £
אדוני הרופא.

בן .71
אני בן עשרים ושמונה. נשוי. נאמר לי שניתן לרכוש מכשיר גומי המוצמד לאבר
כל תשובה ריאלית לשאלתו של כותב מכתב זה חייבת לציין את מצבו המיוחד£ .
המין בשעת המשגל והמגדילו. האם נכון הדבר, היכן ניתן להשיג מכשיר זה?
מבחינה ציורית, דומה כי אותו גבר ניצב ומצידו האחד השטן ומצידו השני תהומות 51
שאלתי זו מופנית אליך משום שדומני שאבר מיני קטן מעט עבור אשתי והיא
האוקיאנוס. מגעים תכופים או כאלה הנמשכים שעה ארוכה עלולים לל אספק להגביה £
מתקשה להגיע לשיאה. בעזרת מכשיר זה דומני שנוכל להגיע לידי מגע מוצלח יותר.
את לחץ דמו על כל התוצאות המסוכנות הכרוכות בכך. ועם־זאת המתח העלול ל־ £
ישנם שני מכשירים ״העוזרים״ להגביר את תחושת הגרוי של האשה. אני מציין
הצטבר בקרבו מחמת תשוקתו שאינה באה לידי סיפוקה והרוגז המצטבר בשל כך
את המלה עוזרים במרכאות משום שלדעתי אין בהם אלא כדי להעשיר את כישו

עלולים להיות מסוכנים באותה מידה.
של הסוחר הממולח המפיץ אותם.
יתכנו מגעים מיניים תוך הקפדה על קיום מינימאלי של פעילות גופנית. ד״ר פ£ .
שני תכשירים אלה עשויים גומי ומורכבים על אבר המין ומאריכים אותו. לעיתים
אוליון תאר זאת כ״מגע רגוע״ .ניתן לנסות צורה זו של מגע ואולם אם יתלוו אלי־ £
בקצה מכשיר גומי זה נראות מספר בליטות, כעין זרועות קטנות, הנועדות כביכול
כאבי חזה, קוצר נשימה או כל קושי אחר בדומה לאלה המוזכרים חייבים היחסים £
להגביר את תחושתה המינית של האשה.

להפסק.
מכשירים אלה אין בהם משום עזרה לגרוי האשד, ומצד שני הם מונעים כל הנאה
כאשר הגבר סובל מאנגינה פקטורים, או חולי לב, גלולת ניטרוגליצרין מתחת £
מהגבר המשתמש בהם.

ללשון לפני המגע יכולה לעזור.

£אדוני הרופא.

ן אדוני הרופא.

אני בן 25 ואילו אשתי בת .24 היא כלל איננה מתגרה כאשר אני מלטף או מנשק
את שדיה. היא זוכה לגרוי מסוים בדגדגן ובשפתיים של הנרתיק ואולם אין היא
מצליחה להגיע בצורה זו להנאה מלאה. לעומת זאת מגע דרך פי הטבעת גורם לה
סיפוק מלא. אנו מקיימים צורת מגע זו לא כדי להמנע מהריון אלא משום שבצורה
זו אשתי מגיעה לסיפוק. מהסיבה שהיא מתגרה דוקא בצורה מעוזתת זו?
יכולות להיות שתי סיבות מדוע אשה, עוד יותר מאשר גבר, תתגך ה ממגע דרך

הפצה ״שילה״ הוצאת ״מוקד״
הזמנות דואר בצירוף

7.-ל״י ת.ד 05 .וות״א.

המחיר — 7.ל״י

העו;ס הזר! 1736

,מיפלצת ! אתה גרוע מרוצח1״ צעקו תושבי באר־שבע
לשמעון בו־שושו שנקם באשתו נקמה מעוררת ־זורעה
האנשים על המדרכה צעקו לעברו, אבל
נות השיכון, שהוא הגדול בשיכוני באר־היה
מאוחר. משאית שעצרה בחריקת בלשבע,
נמנו על לקוחותיה.
מים פגעה בו. הוא נלקח לבית־חולים בחבריו
של שמעון מספרים כי מאז אותו
יום הפך לאדם אחר .״הוא נהיה כמו מצב קשה .״זאת לא היתד, תאונה,״ אומרים
חבריו של שמעון .״הוא פשוט רצה
משוגע״ ,סיפר אחד מהם ,״הוא לא ידע
להתאבד. הפציעה הזאת גמרה אותו לגמרי.״
יום ולא לילה. כל הזמן היה מסתובב כמו
כששכב על ערש דווי בבית־החולים ב־סהרורי.
לא היד, איכפת לו מהעב1דה ולא
באר־שבע, קיווה שמעון כי אולי פציעתו
מכלום. כל יום היה נוסע לדימונה לבית׳
תחזיר אליו את אשתו. אבל אליס לא
הוריה של אשתו כדי לשכנע אותה לחזור
הירבתה לבקרו. היא באה פעם אחת, הבאליו
הביתה״.
אבל אלים לא רצתה לשמוע את תחנוניו הירה לו שהיא עומדת על דרישתה לגט.
קרוב לשלושה חודשים שכב שמעון בבית-
של בעלה. זמן קצר אחרי שעזב את ביתה
החולים. כשיצא מבית־החולים, התקיים ההגישה
לרבנות בבאר־שבע תביעת גירושין
דיון הראשון ברבנות בתביעת הגט של אשנגד
בעלה. כאשר נודע לשמעון כי אשתו
תו .״אני לא רוצה גירושין,״ התייפח שמעון
מבקשת גט, הוא התפרץ לבית חברו, אלי
בפני הרבנים ,״אני רוצה שלום בית. אני
פחימה, בו חשד כי נאף עם אשתו, ודקר
רוצה את הילדים שלי.״
אותו בבטנו. שמעון בן־שושן נעצר על־באותו
מעמד איבדה אלים את השליטה
ידי המשטרה, שוחרר בערבות עד להעמדעל
עצביה. היא התנפלה על בעלה, ירקה בתו
לדין.
פניו, שרטה אותו והטיחה בפניו קריאות
תאונה או
גנאי.
״אני מוכן לסלוח לה על הכל, אם רק
נסיון התאבדות?
תחזור אלי,״ אמר שמעון. אבל אליס לא
וזכען י: שמעון בך־שושן
רצתה לשמוע על כך דבר.
ך• ששוחרר שמעון ממעצרו, יצא
כשראה שמעון כי לא יוכל להחזיר
פתח כית־המשפט של באר־שבע
שוב לבית הורי אשתו בדימונה, ניסה
אליו את ליבה של אלים, התרכך, הס*1נקהל
קהל סקרנים גדול. עקרות בית,
פועלים, תלמידי גימנסיה מושבתים׳ הצטופפו לשכנע את אליס לחזור אליו ולבטל את
כים לתת לה את הגט שביקשה. בשבת לתביעת
הגירושין. אליס עמדה על שלה .״אני פני שבועיים נפגשו הבעל והאשה במש־ליד
הפתח כדי לחטוף מבט אחד באיש ש־

את עיניה בסכין, ניסה שמעון גם לחנקה,
אולם נראה שהיו אלה כאביה שנתנו ל את
הכוח להיחלץ מלפיתת אצבעותיו.

״הוא לא
אבא שלנו!״

—•,שבוע פשטה השמועה בדימונה
ן | כאילו עליזה מתה מפצעיה בבית־זד
חולים. כל דימונה נסערה. אביה של עליזה
מאיר אלבז, שהוא בעל מכולת ידוע בעיר,
יצא לבית־ו־,חולים כדי לבדוק את נכונות
השמועה.
בביתו ישבו אותה שעה נשות ד,מש

עיניים
אל ה
עורר השבוע חלחלה וזעם בקרב כל תושבי
בירת הנגב.
כאשר הובל שמעון בן־שושן, מלווה במשמר
כבד של שוטרים לאולם בית־המשפם,
פרצו קריאות־זעם מפי הצופים .״מיפלצת ! ״
זעקה אשד, בגיל העמידה שדמעות ניקוו
בעיניה .״אתה יותר גרוע מרוצח!״ זעק
אחר, שנופף את אגרופיו לעבר הגבר ר,צ־עיר,
שלבש מקטורן פסים וחולצת גולף
שחורה. שמעון בן־שושן 35 בעל פיאות
לחיים ארוכות ועיניים בוהות, לא הגיב
מול זעם הקהל. הוא התכווץ בין השוטרים
שסבבו אותו, הגביר את מהירות צעדיו.
אותה שעה שכבה אשתו של שמעון,
עליזה (״אלים״) בבית־החולים המקומי כש־תחבושת
גדולה מכסה את חלקם העליון של
פניה. היא לא ראתה דבר. היא לא תראה
כבר לעולם. בשתי דקירות סכין שננעצו
לתוך ארובות עיניה עיוור אותה בעלה לעולמים.

רוצה לראות אותך יותר בחיים״ ,אמרה
לו ״ואתה לא תראה יותר את ילדיך״.
אותו יום, ד,־ 25 באוגוסט השנה, כשחזר
שמעון בן־שושן מדימונה, כשהוא מר נפש
והמום, הוא חצה את הכביש בבאר־שבע,
כאילו הוא מתכוון להידרס על ידי אחת
המכוניות שדהרו בכביש.
החבר פרץ מהדלת
האשד: עליזה בן־שושן

״הוא נהיה
משוגע!״

***מעון נשא את אלים לאשר, לפני
עשר שנים. הוא היה נהג משאית באר-
שבעי. היא היתר, ספרית קטנה בדימונה.
הם עברו לדירה בשיכון ד בבאר־שבע, שם
הקימה אלים מספרה קטנה בדירה שנקראה
בשם סלון שיק.
אלים ילדה לשמעון שלושה ילדים: שת־בנות
שהן כיום בנות תשע ושמונה ובן
שהוא כיום בן שנתיים וחצי. שני בני הזוג
הרוויחו יפה. חייהם נראו מאושרים,
אם כי מדי פעם פרצו ביניהם מריבות
קלות, שהן שכיחות בכל משפחה.
באחד הימים, לפני ארבעה חודשים פרצה
בין בני הזוג מריבה שהסעירה את כל
השיכון. שמעון האשים את אשתו בבגידה,
עם אחד מחבריו הטובים. כתוצאה מהסיב־סוך,
שהיה מלווה גם במהלומות, קמה
אלים, ארזה את חפציה, נטלה את ילדיה
עמד, ונסעה לבית הוריה בדימונה.
היא השאירה מאחוריה לא רק את בעלה
אלא גם קליינטורה ענפה, שכן רבות מב
רדו
של היועץ המשפטי של האשה. סוכם
ביניהם כי הם ייפרדו סופית. לשניהם
היה חשבון משותף בבנק על סך של
15 אלף ל״י. עליזה משכה מחשבון זה
8000ל״י. היא דרשה עוד אלף ל״י לחיסול
החשבון ביניהם. סוכם שלמחרת היום יביא
שמעון את אלף הלירות והם יתגרשו תוך
הסכמה הדדית.

שמעון בן־־שושן בביודהמשפט

יום הראשון בבוקר חזרה אלים ל-
~4דירתה בבאר־שבע כדי ליטול משם את
שארית חפציה ואת מכשיר המספרה שלה.
שמעון הבטיח כי יביא לה את הכסף עד
לערב. הוא עזב את הבית ואלים נשארה בי
דירה•
קרוב
לשעה שבע חזר שמעון לדירתו
כשבכיסו אלף הלירות. אולם בעודו פותח
את דלת הדירה במפתחו, נפתחה הדלת
מבפנים. מתוך הדירה התפרץ גבר, שהיה
אחד מחבריו של שמעון, דחף את שמעון
והסתלק בריצה.
שמעון הנדהם נכנס לדירה. הוא מצא
שם את אשתו אלים. כעבור דקה בקעו
מתוך הדירה זעקות אימים. השכנים שנקהלו
ליד החלונות למשמע הזעקות, הבחינו
בשמעון הפורץ מתוך הבית החוצה כשידיו
מגואלות בדם. הוא נעצר מיד בידי
שוטר שעבר במקרה במקום.
שכנים שנכנסו לדירתו של שמעון גילו
מחזה זוועה. על הריצפה התגוללה אלים,
כשכל פניה מכוסים בדם .״הצילו ! אני לא
רואה זעקה ,״הוא הוציא לי את העיניים

איש מהשכנים לא העז להתקרב אל
האשד, המתפתלת בתוך שלולית דם בתוכה
התגוללה סכין מגואלת .״זה היה נורא
״,סיפרה אחת השכנות ,״היא צרחה
והשתוללה. לאף אחד לא היה לב לגשת
אליה.״ לבסוף העיז אחד השכנים וניגש
אל אלים שהועברה מיד לבית־החולים. שם
נקבע כי מאור עמיה אבד. לאחר שדקר

פחה, לבושות שחורים, כאילו החלו להתאבל
על אליס. שתי בנותיהם של שמעון ועליזה,
ילדות שטרם מלאו להן עשר שנים,
עמדו כשמספריים בידיהם מעל ערימת תמונות
משפחתיות. בזעם ובעקביות הן גזרו
מתוך כל תמונה את דיוקנו של אביהן והשליכו
אותו לסל .״הוא לא אבא שלנו יותר,״
אמרו ,״אנחנו לא צריכות אותו יותר.״

כשחזר האב מבית־החולים ובישל
כי אליס חיה, נרגעו הרוחות .״זה בגלל
הכסף,״ אמר מאיר אלבז .״כל המריבות שלהם
היו בגלל הכסף שהיה להם בבנק.״
אבל דבריו של האב נקטעו, כאשר שאר בני
המשפחה התפרצו, אסרו עליו לדבר.
״זאת הפעם הראשונה בעולם שדבר כזה
קרה זעק אחד הקרובים ,״על זה אסור
לכתוב בעיתונים! זאת בושה שידעו שדבר
כזד. קרה בישראל. בין בני אדם
בכלל !״
השבוע היה שמעון בן־שושן צריך לעמוד
לדין באשמת דקירת חברו אלי פחי־מה,
כדי להודות או לכפור באשמה. הוא
לא הודה ולא כפר, ורק ביקש לאחד את
תיק דקירת פחימד, עם התיק שנפתח לו
על דקירת עיני אשתו.
סניגורו, עורך־הדין עמירם ביאור, ביקש
לשלוח את שמעון בן־שושן לבדיקה פסיכיאטרית,
כדי לודא אם הוא מסוגל לעמוד
לדין.

י!71/ב גרוס