גליון 1737 מתאריך 16 בדצמבר 1970

מספר 1737

נ ח 35

י״ח כסלו תשל״א16.12.1970 ,

ה מחיר 1.50ל״י

בגלל החלווסח^הססוייה
בין ו בין וד״ן
ו עולה אדם עוליסו
ל אוגו ת -הנוי ח

5! 1 ^ 1 1 1י ף
מדוע שינה
דיין את עמדתו?
התנגדותו של משה דיין לשיבה מיידית לשיחות יא־רינג,
אינה רק תוצאת ביקורו בארצות־הברית.
עוד לפני שיצא לביקור זה, ניבא גיסו, עזר וייצמן,
שכאשר יחזור דיין ידרוש, שלא לחזור לשיחות יא־רינג.
נבואה זו נבעה מניתוח צרכיו של דיין בזירה
הפנימית.

דיין העמיד פני יונה, ותמך בשיבה לשיחות,
בדי למצוא־חן בוואשינגטון ולהבטיח
לעצמו קבלת־פנים נאותה. אחרי
שהשיג זאת, חזר לעמדתו הקודמת.

האם תפרוש
המפד׳ל מהממשלה?
מנוי וגמור עם ח״כ יצחק רפאל להוציא את מפלגתו
מהממשלה, כדי להתנקם בחבריו שלא מינוהו לשר.
כמעט ודאי שגם יצליח בכך.
לעומת־זאת קיים ספק אם יעשה זאת על רקע דרישות
דתיות, או על רקע השיבה לשיחות יארינג.

אם יפרוש דיין על רקע זה, יתבן מאוד
שרפאל יצליח, בעזרת היסודות הלאומנים
במפלגתו, להוציאה מהממשלה. אחרת יה־כה
רפאל למשבר הראשון על רקע דתי.
הוא בבר מבין זאת.

דיין העליב
את חסידו

.0722 החליטו מיספר מרצים חיפאיים למחות נגד
שילטונות האוניברסיטה.
בפטיציה שהגישו המרצים להנהלת האוניברסיטה,
נאמר בין השאר: לאור הידיעות על מעשים

נדלקו האורות אירע קצר שגרם לשריפה
ולנזק של 300 אלף ל״י.

שבבר נעשו, אנו פונים אל הנהלת האוניברסיטה
ומבקשים שתודיע מפורשות בי
מינוי אקדמי של עובדים ערבים ויהודים
ייעשה על דעת מוסדות האוניברסיטה
כלבד. אנו מקווים שפנייה מעין זו תאפשר תיקון

סטודנטים לרפואה
ישתלמו בחו׳׳ל

המעוזת שכבר נגרם, תסייע לשיפור האתית־ ,באוניברסיטה
ותמגע הישנותם. של. מיקרים. כאלה או דומים
להם בעתיד.

הפתעה לסגל
אוניברסיטת תל-אביב
למרות שהסגל האקדמאי של אוניברסיטת תל־אביב
לא דרש הטבות שכר, הופתעו השבוע רוב מרצי האוניברסיטה
כשקיבלו העלאה סמוייה במשכורת בסך
200ל״י.

בדי לא לפגוע בעיפקת החבילה, הוסיפה
הנהלת האוניברסיטה 25ל״י לחשבונות
הטלפון שלהם והעלתה את דמי האש״ל,
מהם נהנים כעיקר המרצים המגיעים מירושלים,
שיקבלו מעכשיו 20ל״י לכל יום
הרצאות בתל-אכיב.
סיבת ההעלאה: שילטונות האוניברסיטה התל-אביבית
מעוניינים למשוך בצורה זו מרצים חדשים ולמנוע
סחיבתם של המרצים הנוכחיים על־ידי אוניברסיטאות
אחרות.

השריפה באוניברסיטה —
כתוצאה מ?!צר חשמלי
השריפה בבניין גילמן באוניברסיטת תל־אביב, פרצה
כנראה בגלל קצר חשמלי.
כמה דקות לפני פרוץ השריפה, כבו האורות ב־בניין.
כשהנוכחים עזבו את הבניין הם לא הקפידו
להוריד את המתגים. החקירה העלתה בי בש־

חלק ניכר מ־ 150 הסטודנטים לרפגאדי שיסיימו השנה
את לימודיהם בארץ, לא יזרמו. בשנה הבאה לשוק
העבודה הרפואי.
.בכל סטודנט כזה משקיעה הממשלה כ־ 150 אלף
ל׳׳׳י, אך קרוב לוודאי שהסטודנטים יחפשו בתי־ספר
רפואיים בחו״ל, בהם ישתלמו בענף מסויים.
רוב הסטודנטים לא יענו לבקשת המוסדות הממשלתיים
שיבקשו. מהם להשתלם בענפים הדרושים לשריי
1הרפואי במדינה, כמו מינהל רפואי, אורתופדיה,
ופתולוגיה.

השתלמות בזאת נמשכת שלוש שנים כ•
חו״ל וחמש שנים ככתי־ספר לרפואה כארץ,
לבן מעדיפים הסטודנטים להשתלם
כחו״ל ולהרוויח שנתיים.

אבידו יערער
על החלטת הצנזורה
המשורר דוד אבידן מתכונן לערער על
החלטת הצנזורה לפסול להצגה פומבית
את פירטו ״מין״ .בעירעורו יבקש אכידן
בי פנייתו תידון מחדש לפני ועדת-עיר-
עורים ״ברוח שיקולי החוק בלבד״.
החלטת הצנזורה חלה, כידוע, אך ורק על ״הצגות
פומביות״ ,כלומר הקרנות המתקיימות במקומות־עסק
שהחוק מגדירם כ״שעשועים ציבוריים״ — בתי־קולנוע
ובתי־שעשועים, שהגישה אליהם פתוחה לכל על־ידי
קניית כרטיסים.
אבידן, לעומת־זאת, מקרין את סירטו לפני חוגים
סגורים בלבד, בקיבוצים, בקאמפוסים האוניברסיטאיים
ובמועדונים סגורים, במיסגרת הרצאותיו על הסרט.
אבידן פנה בינתיים לעורך־הדין יצחק סגל, כדי
שיטפל בבעיות המשפטיות שהתעוררו סביב החלטת
הצנזורה.

מגישים חדשים בטלוויזיה הישראלית

חתול שחור מאוד עבר בין משה דיין ובין אחד
מחסידיו הנילהבים ביותר: אברהם שווייצר, הכלכלן
של עיתון הארץ ויועצו הכלכלי בימי רפ״י.

פנים חדשות עשויות להופיע
כקרוב על מסבי הטלוויזיה בא רץ.
כעיקבות המיבחנים שנערכו
לאחרונה, נקבעו המועמדים
שישולבו בהגשת תוכניות בטלוויזיה
ובהקראת קטעי הקישור.

שווייצר הממורמר תקף ׳את דיין בכתבותיו, ואף
הביא לכך שהארץ תקף בפעם הראשונה את דיין במאמר
ראשי חריף.

המועמד היחיד שהתקבל לתפקיד ללא
צורך בכל הכשרה נוספת, הוא מורה המופיע
כבר בטלוויזיה הלימודית. שאר המועמדים,
החייבים עדיין לעבור קורם מיוחד׳
הם מבין עובדי שירות השידור או
שחקנים כדוגמת השחקנית תקווה מור. בין
אלה נמצא רק אחד שהוא דמות בלתי מוכרת
אשר הציע את עצמו לתפקיד מבחוץ.

שוויצר
נסע לסקר את ביקור דיין כאמריקה
מתוך תקווה לנצל את קשריו עימו.
אולם דיין התייחס אליו בזילזול גמור, לא
מסד לו שום מידע.

מס חדש
על עסלוים
בעתיד הקרוב יתווסף מס חדש לשורת המיסים הקיימים.
הוא ייגבה מכל מי. שמנהל עסק בישראל, וייקרא
״מס מחזור״.

לובוצת כדורגל
לנשים בישראל

בעוד שמס הכנסה ניגבה על רווחים, יגבה
המם החדש על בל עיסקה, גם אם
היא תסתכם כהפסד. הגובה המוצע 5 7 0 :
מן המחזור.

מרצים נגד
אוניברסיטת חיפה
בעיקבות הכתבה בהעולם הזה על אוניברסיטת חיפה
(אוניברסיטה בשליטת שירותי הביטחון, העולם הזה

בעיקבות ביקורה בארץ של מאמנת
כדורגל לנשים, האיטלקיה ואלריה רוקי,
חלה מתארגנת בארץ קבוצת שחקניות
דורגל. יוזמי הקמת הקבוצה הם מנהל
פועל חולון יצחק וייס ויו״ר מחלקת
כדורגל של הפועל חולון צבי וילנגר.

ררזירז כאשר יגבר נזעבוח הבן דיוך! בביב
ביסגרג שר השה ריין בארצגגז־ הבריג

ההכהה

עתה נרשמו ב 30-שחקניות
וככר נתקבלו הזמנות למשחקים
מאיטליה ומאוסטריה.

תמרורים
גאהת עלי

נולדה. לרומינה פאואר (,)19

בתם של השחקן טיירון פאואר המנוח ו־לינז־ה
כריסטיאן, ולבעלה, הזמר הצועני אל״
באנו, בת בכורה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 62 של ח״כ
אגודת־־ישראל מאז

,1959 שלמה יע

ב ג רו ס. יליד
הונגריה, עסק בצעירותו
בעיתונאות,
היה המזכיר הכללי
של אגודת־ישראל בטרנסילבניה,
עלה לארץ
ב־ ,1950 ומאז
אחד מעסקני הדת
הפעילים ביותר בשטח
הכפייה הדתית.

גגו באותו
יום עצמו את
יום־הולדתם — היא
63 והוא — 65 שני גרוס אמני הבמה הוותיקים,
לאה דגנית
(לשעבר תיאטרון אוהל וכיום אמנית
בלתי-תלוייה) ושמעון פינקל, המנהל
האמנותי של תיאטרון הבימה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 63 של העורך
הראשי של הצהרון
מעריב, שהוא גם
כותב המאמרים הראשיים
בעיתון מאז
פטירתו של ד״ר ע־זריאל
קרליבך, א (

רי ה

בלהיט

ומברכת את דוד קריבושיי ותרצה אתר
שלהיסם ״אני חולם על נעמי״
בביצועם של חדווה ודוד, להיס המבוסס על
שיר פירסומת למוצרי ״עלית״
זכה במקום הראשון
בפססיבל הבינלאומי לשירים ביפאן.

דיסנצ׳יק.

. התפטר לאחר 12 שנים בהם
שימש כצנזור
הבריטי,
הסרטים

דיסנצ׳יק

ג׳והן

טרכליין

( ,)67 מפני ״שאני
שבע מסרטי מין,״ כפי שהצהיר. סרבליין,
מורה לשעבר, שהיה חייב לראות כל סרס
המגיע לבריטניה, הוסיף :״נמאסו עלי כל
סרטי המין האמריקאים, הגרמנים, השבדים
והאיטלקים. מין הוא ללא ספק אחת הפעולות
האנושיות הנפלאות — אך לראות
אנשים אחרים מבצעים זאת ללא הפסק —
זה אינו בדיוק סוג הבידור האהוב עלי.״
מונה למנהל מוסד הטכניון למחקר
ופיתוח, ד״ר

הרכרט ברנשטיין
56 כימאי
במיקצועו אורגני
שעלה לארץ ב־1947
מארצות־הברית שם
קיבל את תואר הדוקטור.
עד להצטרפותו
לסגל האקדמיה
בטכניון, לפני
כחצי שנה, שימש
ברנשטיין כיועץ ללהשכלה מוסדות גבוהה
ולמפעלי תעברנשטיין
שייה.

ונה למנכ״ל התאחדות סוכני
נסיעות ותיירים בישראל, ישראל גרד
שקה 32 שכיהן כמנהל אדמיניסטרטיבי
של אחת מתעשיות עתירות מדע שליד
מכון וייצמן. יליד הארץ, בוגר הסיטי קו־לג׳
בניו־יורק במינהל ובמחקר שווקים,
נכנס לתפקידו במקום ראובן פדר שכיהן
ב־ 10 השנים האחרונות כמזכ״ל ההתאחדות.
התאבד ביריית אקדח והשאיר
אחריו מכתבים בהם הסביר את מעשהו
בסיבות אישיות, סופר הארץ לעניינים
ערביים, משה שי 31 שנולד בבגדד
ועלה לארץ ב־ 1951 ושעסק בזמן שירותו
בצה״ל במחקר בעניינים ערביים, למד באוניברסיטה
העברית סוציולוגיה ומדעי המדינה
וב־ 1969 התחיל לעבוד בהארץ.
נפטר במוסקבה, לאחר מחלה ממושכת,
בגיל ,65 מהנדס המטוסים הסובייטי
ארטם מיקויאן, שתיכנן את
מטוסי המיג ושזכה פעמיים בתואר גיבור
העבודה הסוציאליסטית של ברית־המועצות.
מיקויאן תיכנן את מטוס הבוכנה הראשון
מדגם מיג ב־ 1939 ואחר פיתח את מטוסי
הטילון מיג 15 ואת שאר הדגמים בטידרה.

מוצר׳ ע לי תהםת מי ד לריי ט

־ממז?מן
נפתח בהדרכת

תכשיר ספר״ להברקת נעלי
עור-מתאים לכל הגוונים

0י 0 5£10£א | א - 5141ץ 5£1

שמעון לוי
מקלט הטלויזיה
הטוב ב עו ל ם!
גם טרנזיסטורים, רשמי-קול
ומערכות ן ק-ן ן!סכ1ריו
מעולים מיוצרים ע־י
8-101( ^ 2ט £116צ

111

חשוב לעולים חדשים:
הספקה במהירות
מירכית וללא מכס.
,הסוכן הבלעדי:כינוריבעיים

הפצה: ת.ד 29336 .ת־א
הרקדן הטלויזיה

וכוריאוגרף

סטודיו למחול
ג׳אז ומודרני
כרמת השרון
כיתות לילדים ומבוגרים
מ ת חילי םומת קד מי ם

ההרשמה: מתאריך 25.10.70
טלפונים 247480 ,778996 — :

העולם הז ה 1737

הנהיגה

.איננה
מענגת-
השאר אותה

באחד הלידות, לפני מספר שבועות, סיים כתב העולם
הזה, מרסל זוהר, את עבודתו במערכת ופנה ללכת לביתו. השעה
היתד 2.00 .אחר חצות, שעה בה מסיימים כתבי העולם הזה בדרך
כלל את עבודתם במערכת. על מה שאירע לו בדרך מספר מרסל:
״בדרכי הביתה חציתי את
רחוב ברדיצ׳בסקי. לפתע ראיתי
אדם, חוצה את הרחוב ממולי.
הוא ניגש אלי ופנה אלי
ללא הקדמות:
,מאיפה אתה בא בשעה כזו?
נו, תענה!׳
שאלתי אותו , :מה פתאום
אתה שואל אותי?,
,אתה נראה לי שיכור,׳ אמר
לי האיש, ,אתה לא רואה שאני
שוטר?׳
רק אז התברר לי שהאיש
עשוי להיות שוטר. הוא היה
אומנם ללא כובע על ראשו
ועל חזהו לא היה כל מספר
מתכת. אבל היו לו מדים כהים
ובמרחק של כעשרה מטרים הבחנתי
אז בניידת משטרה שחנתה
ללא אורות. כשהתעניינתי
לדעת מדוע אני נראה לו כשיכור, הרגיז אותו הדבר מאוד והוא
דרש את תעודת־הזהוי שלי. הצגתי בפניו את תעודת העיתונאי
שלי. כשראה השוטר שאני שייך למערכת העולם הזה, אמר, :אתה
יכול לכתוב עלי מה שאתה רוצה, אני מצפצף עליך, אני יודע
איזה אנשים אתם.׳
״ביקשתי את מספרו ואת מספר הניידת ופניתי להמשיך בדרכי.
אבל השוטר, שמספרו הוא ,22143 עצר אותי, :חכה, עוד לא
גמרת איתי!׳ הוא ביקש מהשוטר השני שהיה בניידת לקחת את
פרטי האישיים, ודיבר אלי כאילו הייתי לפחות עבריין מוכר.״
עד כאן סיפורו של מרסל. הוגשה למשטרה תלונה על התנהגותו
של השוטר. בתום החקירה הודיע רב־פקד עמום אריכא, דובר
מחוז תל־אביב של ה&שטרה :״התלונה נבדקה ומצאנו כי השוטר,
אליו מתיחסת התלונה, חרג ממסגרת הפניה המקובלת, על אף
שנעשתה במסיבות בהן נתגלה אופנוע החשוד כגנוב וחייבו
בדיקת זהותם של אזרחים שנקלעו או נמצאו באותה סביבה
השוטר הוזהר והוסבר לו שנהג שלא כהלכה.״

מוועד נדת הוון

להשיג בחנויות
הצילום
״ המובחרות

זמן קצר אחרי אותה תקריתיצא כתב העולם הזה,
אריה לביא, לערוך חקירה על שערורית שוחד במחלקת התברואה
של עירית רמת־גן. מספר לביא :״השעה היתד, אחת בצהריים.
השק״ם ברמת־גן והמתנתי לאדם מסויים לבנין עמדתי כשגבי
שצריך היה לצאת מבנין סמוך, כדי לצלמו ברחוב, ברשות
הרבים. לפתע עצרה לידי ניידת ובתוכה סמל המשטרה חביב
חסון. הוא ניגש אלי ודרש ממני את המצלמה. משסרבתי למסרה
לו והצגתי את תעודת העיתונאי שלי, הודיע לי הסמל שאני עצור,
בניידת התנהג עמי בגסות ואמר, בין השאר :״אתה והעולם הזה
על הנעל שלי אחר כך הצביע לעבר האדם שהזעיק אותו, עובד
מחלקת התברואה יחזקאל שהרבני ואמר, :אם אני הייתי במקומו,
הייתי מפרק לך את העצמות. מה זאת אומרת שתצלם אותו בלי
הסכמתו?׳
״בתחנת המשטרה, לשם הביאו אותי, ביקשתי לשוחח עם עורו־דין
ולהודיע לדובר המשטרה על מעצרי. כל בקשותי נדחו. רק
אחרי חצי שעה של חקירות, נמסר לסמל חסון שעליו לשחרר
אותי, כיוון שלפי בירור שערך אחד הקצינים, לא עברתי כל
עבירה פלילית. חסון סרב לעשות זאת, טען שהוא אישית רוצה
להגיש נגדי קובלנה.
״כאשר שוחררתי לבסוף, פניתי לקצין גוריון וביקשתי להתלונן
בפני מפקד התחנה או הקצין התורן על מעצר בלתי חוקי. השיב
לי הקצין :״אין אף קצין כאן. ביום שישי אין קצין תורן בתחנה.״

עתונאות א־1ה עניוח כויריח

של מי ם מו נישואים
סאת - .פ1ופ• ת. ון דה-ולדה
(פרקים בפיסיולוגיה ובטכניקה של חיי האישות)

בספר תמצא תשובה לכל שאלה
בחיי המיו המענינת אותר
המחבר, שהיה רופא נודע במקצוע זה, דן בכל הבעיות בצורה
הגלויה והכנה ביותר. רופא המבין ללב אנוש.
הספר תורגם לעשרות שפות, בכל חלקי תבל. עד עכשיו
הופיעו, מספר זה 77 ,מהדורות.
הספר מופיע כעת בעברית, כשהוא מעובד ומעודכן על ידי
אנשי מדע.
מחיר הספר 12 ל״י
להשיג אצל כל מוכרי הספרים ובהוצאה— :
אחיאסף בע״מ, רח׳ יוסף הנשיא ,13ת.ד ,4810 .תל־אביב
סוכנות ברונפמן, רח׳ דיר פ״ת ,12ת.ד ,1109 .תלא־ביב

שלח צ׳ק ותקבל את הספר לביתך

גם?{ל התקריר! השניה הוגשה תלונה למשטרה. היא עדיין
נמצאת בטיפול. יהיו מסקנות הבדיקה אשר יהיו, כדאי שמפקדי
משטרת ישראל יבהירו שוב ל־שומריהם,
המגלים לאחרונה
נטיה גוברת והולכת להפריע לעיתונאים
ולא רק לכתבי וו־עולם
הזה, בעבודתם:
למרות שאנשי משטרה נוטים
לעיתים קרובות לראות בעיתונאי
אוייב־ציבור, טרם חוקק
חוק המגדיר את העבודה
העיתונאית כעבירה פלילית.
זכותו של העיתונאי לצלם את
מי שהוא רוצה ברשות הרבים,
אינה פחותה מזכותו של כל
אזרח אחר לעשות זאת.
התופעה אינה חדשה. אולם
כמה שלא נכתב על כך, חוזרים
תמיד אנשי המשטרה לסורם. לביא כדאי היה אולי להכליל בקורסים
הבאים של משטרת ישראל גם הגדרה מדוייקת של ה^
מושג
״עיתונאי״.

ערס׳ מ

טו ע ט* 0ו לשוויץ

נים׳ 9

סםסס

ה מ כו ני ת

המהוללת

שם שש1
הל״ה

1לא גולל קישיס!

3טיסות,לשוויץ
ב סילוני

נתיבי אויר 7יישראל

( גשישח קבוזנ תית, כו ל ל סי סי מ 1

קדס :•6 •?6
2קטנועים סתוזנרת

¥ 3 1 1 1 1 ! 0 1 1 3

הנו דעת

10 שעונים מעוררים ^ 2ו3 \^/
תוצרת שוויץ-מהמעולים געולם
טיסו, במבחר עשיר ביותר של דגמים, הוא השעון הנמכר ביותר בעולם. כל טעון טיסו ממוספר,
דבר המאפשר מעקב שיטתי לאורך כל שלבי ייצורו. מספר הזהות החרוט על חמגגנון, נרשם
בבית החרושת בשוויץ. הוא מופיע על תעודת האחריות הבינלאומית, שכוחה יפה ב־156
ארצות ברחבי תבל.

קנה שעון ט״סו והשתתף במבצע
פרטים בחנויות טיסו המוסמכות

מכתבים
׳ 0מצעד השלום אני בטוח שהשלום יבוא אם תקום תנועת
שלום ארצית בלתי מפלגתית שתפעל
ותזעק ללא הפסק למען השלום.
אני מאמין בשלום ולכן ברצוני להציע
לקיים מיצעד שלום לירושלים. מצעד מחאה,
מצעד שכל הרוצה בשלום יבוא אליו,
מצעד שינוע לכוון בניין הכנסת. זאת תהיה
ההתחלה. אחר כדאי לקיים מופעי אמנות,
כנסים ואסיפות ומשוכנע אני שרבים
יבואו ויצטרפו. אנא, ארגנו מצעד

תנועת השלום תוכיח לעולם כולו שלא
רוצים אנו שטחים, רוצים אנו ביטחון ו מזור שלום.
אני מאמין שרבים היו מוכנים לוותר
על כל השטחים שנכבשו ביוני 1967
תמורת שלום אמיתי.
עזרא מזור, אשדוד

עשן
ער 3פש
אודה לכם מאד אם תעשו חשבון קטן
עם המעשנים המזהמים את כל סביבתם
ומאלצים אותנו הבלתי מעשנים לשאוף את
הרעל יחד איתם.
אולי תכתבו משהו ״הזק״ ותתנו להם
באבי אביהם ותפחידו אותם או תקללו
אותם, העיקר שתעשו משהו כי ״הגיעו מים
עד נפש״.
בסופו של דבר יודו לכם גם המעשנים.
יצחק בן־אורי, אגודת הנושמים
אוויר נקי, נתניה

תלונה נגד
מועדון תרבות
מועדון פרגוד ידוע לשוחרי התרבות בירושלים
כמועדון המציג קטעי פולקלור
מארצות שונות בעלי רמה גבוהה, ובמחיר
זול יחסית 3.
נדהמתי כאשר במוצאי
שבת 28.11.70
נדרשתי לשלם שבע
ל״י עבור כרטיס
למופע הרקדנית
תמי קידר נ־רקודי
קבוקי יפניים
וסירטון יפני אודות
תקבוקי בחסות השגריר
היפני.
מה עוד ששום
נציג שגרירותי או
בדומה לו לא נכח,
וקטע הופעתה של
כן־דוידי
הרקדנית כלל ריקוד
בטן בן חמש דקות, בתוספת מילות הסבר
קצרות. יש לציין שהרקדנית אף לא הואילה
להתאפר לכבוד המופע.
כיצד מועדון אשר נתמך ע״י מחלקת התרבות
של העירייה, ומתיימר להציג מופעים
בעלי רמה אמנותית, מרשה לעצמו
להוליך שולל את הציבור, ובמחיר כה יקר.
סוזי בן־דוידי, ירושלים
0הבשר מוסרי
באמת שאיני מבין את מדיניותם של המפלגות
הדתיות שלנו. הן יוצאות חוצץ
נגד חילול השבת באשקלון ע״י חברה
( ה מ שן ב ע מו ד?)

העולם הזה 1737

י1די שיקאח העליזים
הרי הפסקה של ארבע שנים התחדשה היוזמה
לשנות את שיטת־הבחירות בישראל.

לא, חלילה, גכיוון של הידוק הקשר ג ץ
הבוחר והניבחר.
לא בכיוון של מתן אפשרות כלשהי לבוחר להשפיע
על הרכב רשימות המועמדים, הנקבעות בתהליכים סמויים.
לא בכיוון של חיוב הנבחר למסור דו״ח כלשהו לבוחריו,
או אף לשמור אמונים למצע שעל פיו נבחר.
בהחלט לא.

אלא בכיוון של העלאת אחוז־החסימה, מאחוז
אחד לחמישה אחוזים.

הקטנות המסרבלות את עבודת הכנסת.״

ולפי גידפה שניה, פחות עדינה :״לחסל את
הסיעות המפריעות לעבודת הכנסת״.
מה נקרא ״להפריע לעבודת הכנסת״?
פשוט מאד: להגיש שאילתות שאינן ניחות לשר־התחבו־רה,
להציע פעם־פעמיים אי־אמון לממשלה, למתוח ביקורת
על מעשיה, לחשוף מעל הדוכן את פעולותיה ומחד-
ליד״ להגיש הצעות דחופות לסדר־היום והצעות חוק־פרטיות,
להכריח את השרים לבוא ולגלות לציבור מדוע
עשו או לא עשו.

אה לסיעה כמו אגודת־ישראל, סיעת גח״ל היא עלובה,
רוח־רפאים שלא מצאה את מקומה•

כף זה היה לפני שגח״ל נגאל על-ידי המלחמה
והצטרף לממשלה, וכף זה עכשיו שוב,
אחרי שמנחם בגין עשה את המעשה הפטריוטי
והפך את הממשלה לשטח משוחרר מגח״ל.

ך שסיעה גדולה מרגישה שהיא בטלה בשישים,
ושמיעות קטנות הרבה יותר פועלות לאין שיעור

ין כל טעם לבזבז מילים גבוהות ולהפליג בספירות
\ י העליונות של ההלכה המדינית, כדי להסביר את מהותו
של אחוז־החסימה.
די בהבאת משל פשוט — לא מן העולם העליון, אלא
מן העולם התחתון.

הדוגמה הטובה והמוצלחת ביותר של הפעלת
אחוז־החסימה היתה כעיר שיקאגו, כשנת
ה־ 20 וה־.30
היו שם שתיים־שלוש כנופיות־גאנגסטרים גדולות, והר־בר,־הרבה
קבוצות גאנגסטרים קטנות ובלתי־תלויות.
כולן עסקו באותו הדבר: הברחת משקאות חריפים
(שהיו אז אסורים, דוגמת החשיש בישראל כיום) ,עושק
מועדוני־לילה, הימורים, סחיטה וכיוצא באלה.
לכנופיות הון־תועפות, פוליטיקאים הקטנים לא

הגדולות היו מנגנונים אדירים,
והשפעה מכרעת על בחירת הומפקדי־המשטרה.
לגאנגסטרים
היתה אלא יוזמתם הפרטית.

בשלב המכריע החליטו הגדולים לחסל את הקטנים. הם
שלחו את רוצחיהם השכירים, ואלה קטלו באופן שיטתי
כל מי שלא היה שייך לכנופיות הגדולות.

אחוז־החסימה הופעל באמצעות התת-מיקלע,
שחגג אז את נצחונו הראשון.

ב נחזור משיקאגו לירושלים, ומן העולם התחתון
ץ? לעולם העליון, נראה כי ההבדל אינו אלא בשיטה.

יש בארץ שלוש קבוצות פוליטיות (לא יפה
להגיד ״כנופיות של עסקנים״) גדולות.
המערך, ג ח ״ ל, המפד ״ ל.

המזימה של קביעת אחוז־החסימה כגובה
של חמישה אחוזים אין פירושה אלא זה:
שלוש קבוצות אלה עושות יד אחת כדי לחסל
במשותף את כל האחרות.

לא בדרך של שיכנוע הבוחרים שלא לבחור בהן, לא
בדרך של התמודדות רעיונית או מדינית, אלא בדרך
השימוש הגס בכוח החקיקה.

שלוש סיעות, שזכו ביחד כ 94 כסאות בכנסת,
פשוט ישתלטו בכוח על 26 הכסאות
האחרים, ויחלקו אותם ביניהם.
גח״ל תחסל את ע״מ, ל״ע והמרכז החופשי, ותוך כדי
כך תבלע חרות את הליברלים האומללים.
המפד״ל תחסל במכה אחת את אגו״י ופא״י.
מע״י תחסל את שרידי מק״י ואת רק״ח, ותבלע תוך
כדי כך סופית את מפ״ם.
כולם יחד יחסלו את הכוח החדש, וימנעו מראש עליית
כל כוח חדש, רענן וחדשני.

אחרי שהתת־מיקלע החקיקתי יסיים את
מלאכתו, יישארו בשדה-הקטל רק שלושה
מנגנונים גדולים, והם יחלקו ביניהם את כל
התקציבים, המיליונים של המגבית היהודית
המאוחדת, כספי ההסתדרות והסוכנות, הג׳ו
כים, ההזמנות, הרשיונות, הכיבודים, השליחויות,
ההטבות, ההענקות וההלוואות שהם,
במדינתנו, השלל החוקי של המחזיק בשלטון.

ץ ץ הו התירוץ לרצח פוליטי המוני מתוכנן זה? (או־לי
כדאי להמציא לו מונח חדש — ״פארטיסייד״י).
הרי דוושה אמתלה כלשהי. גם הגאנגסטר המושבע
ביותר אוהב לקשט את מעשיו באידיאולוגיה כלשהי.
ובכן, יש.
לפי כתב מעריב, הסדנה היא להוציא את ״הסיעות

כל העבודה הזאת נעשית כיום על־ידי הסיעות הקטנות
דווקא. אגו״י פעילה יותר מהמפד״ל, המרכז החופשי פעיל
יותר מגח״ל, רק״ח פעילה יותר ממפ״ם.

ואם מותר לחרוג לרגע קט מתחומי הענווה
הנאה, חלק ניכר מאד מן העבודה הזאת נעשית
כיום על-ידי סיעה קטנטנה, טורדנית
ומציקה מאין כמוה -סיעתי שלי.
נכון, אנחנו ״מסרבלים״ ,ואפילו ״מפריעים״.

אני מודה באשמה.
ואני מבין לנפשם של עסקנים טובים, החולמים על
ימים כאשר אנחנו לא נהיה מצויים בבניין המרובע.

הכל יתנהל אז על מי-מנוחות, כולם יוכלו
לישון בשקט, כל ויכוח יהיה תרגיל פורמלי,
ואפשר יהיה להתחלק כשלל באין מפריע.
זהו, בקיצור נמרץ, אחוז־החסימה.

** ניין יצאה המזימה? מי מבין שלוש קבוצות־הלחץ
( )0הגתה מחדש רעיון נפלא זה?

גח״ל. ולא סתם גח״ל, אלא דווקא אנשי
חרות שבו.
זה מעניין. מדוע דווקא חרות? ומדוע דווקא עכשיו?

יש לכף סיבה פשוטה מאד.
במשך שלוש ורבע שנים ישב גח״ל בממשלה. במשך
תקופה זו לא השמיע אפילו ציוץ של אופוזיציה.
כשהגיע הליכוד הלאומי לקיצו המבורך, ששו ושמחו בל
העיתונים: הנה יש בכנסת שוב אופוזיציה גדולה וחזקה.
עברו ארבעה חודשים, והנה אין קול ואין קשב.

האופוזיציה הגדולה, האדירה, העצומה פשוט
אינה קיימת.
כל כמה שבועות יש נאום דרמתי אחד של מנחם בגין,
שהוא בבחינת חוזייה אמנותית. חוץ מזה — לא כלום.

בכנסת זהו סוד גלוי: סיעת גח״ל היא הסיעה
הגרועה ביותר בבית. פשוט אין כל קשר
בין מישקלה המיספרי ובין מישקלה הסגולי.
רוב חברי־הכנסת שלה הם מתחת לרמה, ואיש אינו
מבין איך הגיעו לשם. על רוב הנושאים אין לסיעה מה
לומר, והיא מגמגמת גימגומי־סרק.
לא רק בהשוואה לסיעה הקטנה שלי, אלא אפילו בהשוו
יותר
ממנה, היא יכולה להסיק אחת משתי מסקנות:
או לשפר את עצמה, להתחיל לעבוד ברצינות, להחליף
את הבלתי־מוכשרים, לגבש עמדות לגבי נושאים חשובים.
א ו לחסל את הסיעות הקטנות, המאפשרות השוואה
כל־כך בלתי־נעימה.

כקיצור: שיטת רוזוולט או שיטת אל קא־פונה.
נראה
כי ההכרעה כבר נפלה בגח״ל, והוא בוחר בדגם
של שיקאגו.

ך• מלחמת״כנופיות, אין מקום לפשרות. שיתוף^
פעולה בין כנופיות יכול להיות אך ורק זמני.

בסופו של דבר תישאר תמיד כנופייה אחת
ויחידה.

זהו כלל בסיסי, שהוכח בהיסטוריה פעמים ללא־ספור,
והוא חושף את גל האיוולת שבתפיסה האנוכית העלובה
של אנשי חרות, בבואם לחסל מתחרים לא־נוחים.
אין כל קדושה, ואין השפעה מאגית, למיספר .5

מי שמעלה את האחוז היום לחמישה אחוז
כדי להשיג תמיכה של שלושת מנגנוני•הלחץ הגדולים, יכול להמשיך ולהעלותו מחר.
אם מוצדק לשלול ייצוג מ 4.9של הבוחרים —
ציבור של 70 אלף בוחרים! — מדוע לא ישלול ייצוג
גם מ־4ל ,10 או 4ל?15
מי ימנע את שלילת ייצוגו של כל הציבור הדתי מחר?
מי ימנע את חיסול תנועת החרות מחרתיים, תוך
שיחוד הליברלים, או את חיסול גח״ל כולו?
מי שמתחיל בפארטיסייד, סופו ליפול לו קורבן בעצמו.

באופן עקרוני, אין הבדל בין רצח בסכיד,
בתת-מיקלע או כתותח. מי שמשתמש כיום
כתת-מיקלע של אל-קאפונה כדי לחסל יריבים
פוליטיים קטנים, ישתמש מחר בתותח
הקדוש כדי לחסל יריבים פחות קטנים.
כשמתחילה מלחמת־כנופיות, אין היא מסתיימת באמצע
הדרך. הכנופייה הגדולה והחזקה תמשיך בה עד הסוף.
בסוף נשאר, תמיד, אל־קאפונה אחד.

שיקאגו.
זהו לקח
* אילי המאפיה, מימין: חולץ, קובוליק, שפירא, קרביץ,
גרינברג, בוכהלטר, טייטלבום, סיגל ורוזן.

^ ^יזזי 1 8י י

מכתבים
רעיון פנטסטי

(המשך מעמוד *)
גרמנית המנסה להפעיל את תחרות מירו־צי
המכוניות. עד כאן אולי שפיר.
״* אולם איומן של המפלגות הדתיות ל־הנצת
תעמולה אנטי־גרמנית ׳•תזיק לשלטונות
גרמניה — אינה במקומה ואינה
מובנת כלל ועיקר. כי אם איני טועה היו
אלה דווקא המפלגות הדחיות שנתנו יד
ונלחמו בחירוף נפש בעד יחסים עם העם
הגרמני.
״ השר הנכבד יוסף בורג היה כידוע אבי
אבות הסיסמה :״הרצחת וגם ירשת״? הוא
ומפלגתו נתנו ״הכשר מוסרי״ לאותה גרמניה
— עליה הוא מאיים היום ודורש שתקצץ
את שלוחותיה הארוכות (והמזיקות)
בארצנו.
על כגון דא אמרו חז״ל. :ורשתו אשר
טמן תלכדו בשואה יפול בה״ (תהילים,
לה, ח).

דני מטיאס,

הונג־קונג
המשטרה והחשיש
הקאריקטורות של ביל מולדין בהראלד

לפני כשבועיים קראנו במעריב כי ציר
בפרלמנט הבריטי נקנס ב־ 100 לירות על
העדרות מישיבה.
אני חושב שזה רעיון *נ#ס#י ובואי
היה אולי להנהיג שיטה זו גם בכנסת
שלנו, ואולי זה היה פותר את בעיית
העדרותם של הח״כים מאולם המליאה ובד
בבד עם זה, היה מכניס כספים לאוצר המדינה.
אני
רק חושב שמשכורתם של הח״כים
לא תספיק בכדי לשלם את הקנסות.
יעקב טימכרג, תל־אביב

כיל מולדין כ״הראלד טריביון״
מריביון, מיטיבות לבטא את דבריו של אורי
אבנרי בכנסת.
הקאריקטורה של מולדין שהופיעה בשבוע
שעבר והמראה איך שהכבאים עוסקים
בשטויות במקום לעסוק בדברים רציניים,
מזכירה לי את דבריו של אבנרי בכנסת
בנושא החשיש.
במקום שהמשטרה תעסוק באמת בחלק
הרציני של בעיית הסמים, היא נטפלת למעשנים
קטנים שאינם גורמים נזק לאף
אחד.
אריה רוכין, בנ-־ברק

שמיכות וכרים עם מילוי הפלא
( 010104 0 1 1המילוי היחידי
המעובד בשיטת ה0 *15$ 080$$ -
בשילוב כימי ) מבטיחים לך שינה
רגועה וערבה.
השמיכה מחממת וקלילה. יציבה
בצור תה, א ל -אלרגית וני תנ ת
לכביסה בבית או לניקוי יבש.

אדודחוסיין
(המשף)
מקישור הדברים המתפרסמים בעיתונים
ובעיקר מדברי ההכחשה כפי שנמסרו בשם
אורי אבנרי, שהוא לא הזכיר את השם
חוסיין, אני מסיק שאמנם הוא האחראי
הישיר לפירסום לפגישת אלון־חוסיין.
ההסתתרות מאחורי הצנזורה, שכביכול
הדגישה את הדברים ע״י מחיקתם היא רק
התחמקות. כן גם אין במקרה זה כל מקום
להתגאות כי הייתם היחידים שרמזתם על
כך בדף התשקיף שבו הובאה הידיעה על
עיסוקיו של שר־החינוך גם מחוץ למשרד

החינוך בצד הידיעה על לחצה של ארה״ב
על חוסיין לקיים משא ומתן ישיר וחשאי.
לא תמיד השאיפה למסור מקסימום אינפורמציה
עומדת במיבחן האחריות. גם באם
המטרה היתה למנוע סיכוי של הסכם
עם חוסיין מעל ראשם •ל ר#,לסייגים —
הרי השיקול האחראי היה צריך לקחת ב־חשנון
אח היגישה פעתיד פסינוי לקיו
מגעים סודיים מוקדמים, עם גורמים ערביים
מתוך חששם של האחרונים בי המגעים לא
יישארו בסדר סוד.

נחמן מרגלית,

•למחיי
כמדינה מתקדמת..
בארץ מצויים כ־ 200 אנשים צעירים שנידונו
למות בגלל חוסר כסף הדרוש לקניית
כליות מלאכותיות.
וזאת במדינה שמוגדרת כמתקדמת, במדינה
שבאפשרותה לקנות מכוניות בסכום
אסטרונומי לשריה ופקידיה. במדינה שבאפשרותה
לבזבז מליונים על בניית בית
לנשיא. במדינה זו אין כחצי מליון ל״י
(או קצת יותר) הדרושים להצלת חיי אנשים
חולים.
ולכן הנני פונה אליכם בדחיפות שתעלו
את הנושא בכנסת.
י. שרוכה, חיפה

1 (1 0 1 0 1 1

למה לא רשמה השוטרת דו׳׳ח
לראש העיר שנסע באיו כניסה?
0הידין ה שפורסמה במכון
מעבר בשבועון טייס ן ל
הפגימה מנערכה־כביכול בבית
ראמ עיריית תל־אביב י הו ש ע
רבינוביץ, בה בחרה־כביכול
הנהגת מפא״י את פנחס ספיר
כיורשה של גולדה מאיר,
עוררה גל של הכחשות. ההכחשה
המשכנעת מכולם היתה זו
של אחד מאנשי צמרת העבידה,
שאמר :״אילו היתד, נערכת
ישיבה כזאת, היא לא היתר,
נערכת מעולם בביתו של רבי-
נוביץ. לרבינוביץ אין בבית
מספיק כיסאות אפילו לרבע הנהגת
מפא״י.״ ואומנם, ראש עיריית
תל־אביב מתגורר בדירה
צנועה במעונות עובדים ברחוב
מאנה, בעלת ריהוט פשוט
ביותר, הכולל רק מספר מועט
של כיסאות. אילו נערכה הישיבה
בביתו, היו הנוכחים בה
צריכים לעמוד.
; 0בנאום לפני חברי מפלגת
העבודה, נשאל השר בלי-
תיק ישראל גלילי, על ההדלפות
מישיבות הממשלה .״יש
דברים שהמצרים לא צריכים לדעת,
לכן לא צריך לפרסם אותם,״
השיב גלילי. יו״ר ועדת
החוץ והביטחון לשעבר דוד
הכהן, שישב ליד גלילי, מיל־מל
:״שלא יחשבו שהמצרים הם
יותר מטומטמים מאיתנו.״
0יו״ר המפלגה הליברלית
ח״כ יוסף ספיר, לא הסתיר
את רוגזו על הדברים שנכתבו
בחוברת האופוזיציונית נגד צמרת
המפלגה, שעם מוציאה נמנה
ח״כ יום ף 1סרלין. ביחוד
התרגז ספיר מקטע בחוברת
שאמר כי ההבדל בין ספיר
לבין אלוהים הוא בכך, שהאחרון
צנוע יותר ממנו .״מי
שייצר בדיחה זו הוא אידיוט,״
אמר ספיר בעיצומו של דיון בהנהלת
הליברלים. קרא לעומתו
סרלין :״היזהר בלשונך, שכן
את זה בדיוק אמר סארטר
על דה־גול ״.״אז סארטר אידיוט,״
השיב ספיר. במהלך אותו
דיון כינה ספיר את החוברת
ומפרסמיה :״חלאה!״

אה שיש שלט אין כניסה?״
שאלה השוטרת את נהג המכונית
.״סילחי לי שוטרת, אבל
אני ראש העיר ואני ממהר לישיבת
בחירות דחופה,״ השיב
לה הנהג שלא היה אלא ראש
עיריית גבעתיים קוכה קרייז־מן.
השוטרת התחשבה בישיבה
ולא רשמה דו״ח לראש
העיר.

אך אבי עוז, שגם ליבו היו
טוב בגלל אותו וויסקי, קילק?
לו את ההצגה. הוא פשוט גי
לה לנוכחים את הטריקים שי
תאומי.
1 השמיע
— באותה מסיבה 0 תאומי משפט מפוצץ :״הא׳ מ
של השחקן — זה להיות ילד.ץ
0ולמי שהתפלא מדוע מס!
תכל תאומי כל חמש דקות בן
שעון, הוא הסביר :״אשתי אמידי
לי להיות באחת וחצי בי
בית ואני מוכרח לדייק.״ מאחק
הפינות החשוכות של החדר נש־ן
מעה לחישה :״פחדן!״

0בישיבת מועצת עיריית
ירושלים שהתקיימה השבוע,
תבע חבר המועצה ח״כ מנחם
פ רו ש לאסור על הצגת המחזמר
שיער בירושלים. השיב לו
ראש העיר תדי קולק :״אם
אתה רוצה שלא יציגו את שיער
בירושלים, מדוע שלא תקנו את
ההצגה כפי שקניתם את מי־רוץ
המכוניות?״

הנדד של
דוד אבידן
האחרון

י ביום הרביעי
נערכה במועדון הלילה
קלאב, מסיבת אבל שמח .״לרגל
פרידתנו מיקירתנו ר הי
נתן,״ כפי שנכתב בהזמנות.
את המסיבה פתח אריק לביא
שהדליק נרות עטופים בבד שחור.
חיים פנאי אמר קדיש
ויהורם גאון העלה זכרונות
מעברה של רוזי. יוסי בנאי
ניגב את הדמעות מעיניו וגב־קינגס

ך נ ( 1במרכז, בלי כובע) שדמותו שימשה רקע
י *ן למחזמר ״קזבלן״ ,הוזמן לייעץ לשחקני המחזמר
״עיר הגברים״ של דיימון ראניון. השחקנים ביקשו ממנו
שיספר להם על ימי נעוריו הסוערים ושיחווה דיעה על ההצגה.
״זה סתם חנטריש,״ אמר דהאן אחרי ההצגה .״כי כשיורים
בחיים, לא צוחקים. זה דבר רציני. כשאתם יורים, אפילו על
הבמה, אל תצחקו בתמונה: דהאן וצוות ״עיר הגברים.״
די כנאי שתה בלי הפסק. לאורח
מיקרי שבא למקום ושאל:
״מה? רוזי מתה?״ הסבירו הנוכחים
שלא. היא רק התחתנה
עם מנהל בית־ספר לריקוד הארי
רוכינשטיין, איתו היא
גרה בניו־יורק. כשביקשו האבלים
מבעלה לשעבר של רו־זי,
אייכי נתן, שיגיד גם
הוא כמה מילים, השיב אייבי:
״מה אתם רוצים ממני. אני
לא ידעתי בכלל מהמסיבה. פשוט
נכנסתי לשתות כוסית. אני
במיקרה פה. עזבו אותי.״

0 :ז׳אק אכוטפול, ש!
נעצר בשעתו כחשוד בהחזקת
נשק, יחד אם אחיו אלי אפו־!
טכי׳ל, שוחרר ממעצרו לאחר|
מות אחיו בכלא. הדבר ה^
ראשון שעשה ז׳אק אחרי שי^
חרורו הוא פתיחתה מחדש שלו
המסעדה שהיתה בבעלות אחיו!
— מסעדת מארקש למאכלים!
צפון אפריקאיים. לערב הפתיחה
הוא הזמין על חשבונו סיי״|
סת שלימה של חיל־האוויר.
0חבר מערכת מעריב
שאול הון מתעסק עם מלכים
ומלכות עוד מילדותו. בימים
אלה הצליח שאול, שהוא גם
משפטן לפי השכלתו ושחמטאי
לפי תחביבו, להגשים חלום ישן:
ספרו המלך מת, יחי המלך!,
הסוקר את תולדות כל אולימפיאדות
הסטודנטים בשמחט, הוא

׳ 0ומה דעתו של חיים בנאי
על אייבי נתן? ״הוא נראה
צע ר מיום ליום. הוא ימות
בגיל שלוש.״

0כשנשאל סרלין אם ה־סיכסוך
בינו לבין ספיר הוא
על רקע אישי, השיב :״מצידי
לא, מצידו כן. זוהי פשוט מחלה.״
איזה מחלה? ״מחלת ה־סרליניזם.״
0ביום
שבת האחרון עצרה
שוטרת מכונית שנכנסה
באין כניסה באחד מרחובות
גבעתיים .״אדוני, אתה לא רו
אנשינו

רמו
לה צרות עם הכלבים שלה מגזע ״גורקי״ .בעוד שהכלב
ויסקי הלן עימה בלי בעיות, לא רצה הכלב שרי ללכת. המלכה,
הדואגת לכך שהכלבים האהובים עליה יאכלו מתוך צלחות כסף,
גילתה סבלנות רבה ודיברה אל ליבו של שרי, שהסכים לבסוף.

! 0למסיבה שערכה השבוע
תלמידת החוג לתיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב, דינה ה צפי,
הוזמנו גם שניים מהמרצים
בחוג: השחקן עודד תאוובדים

מו ת
מי ועורך
אפי עוז. כטוב ליבו של תאומי
בוויסקי, הוא ניסה להרשים
את תלמידיו בתעלולים טלפטיים,

הארמוני

וויזיה בתוכנית שהפיקה ח ברת
״הגר״ ,״לול מספר 2״,
בשיר ״כתבו עליו בעיתון והוא
בכלל לא ידע שהוא
כזה״ ,בתפקיד האיש שכתבו
עליו, היה צבי שיסל, המנהל
האדמיניסטרטיבי של
״הגר״ שאחרי האיפור כמעט
ולא הכיר את עצמו.
הראשון מסוגו שראה אור אי-
פעם.
0 :כאשר נשאל המשורר
דוד אכידן על־ידי סטודנט
ירושלמי, לאחר הקרנת סירטו
מין באולם וייז שבקאמפוס, מדוע
לא חתך בעת העריכה אותי
קטע־אמבטיה־משותפת בו
נראה קצה אברו מבצבץ למשך
חלקיקי־שניות מתוך הקצף, השיבו
״נדרתי נדר. חתכו פעם
אחת — יותר לא יחתכו.״

24 1שעות אחרי שניקול דורנט ( )23 התחתנה עם ידיד נעוריה הזמר סלבטרו אדאמו, היא קיבלה את

המכתב האנונימי הראשון :״את מכוערת. סלבטורח משוגע שהתחתן איתך ״.אך מסתבר שאדאמו לא היה

משוגע: ניקול היתה בחודש הרביעי להריונה. זמן רב ניסתה ניקול לחפות על הפרופיל שלה בתסרוקת פוני, אבל בעלה הסתיר אותה
ואת התינוק בוילה שלו. כדי לצאת מהבדידות, היא נכנסה למרפאת״יופי, שינתה את אפה ומילאה את סנטרה. המנתחים לקחו עצם
מהמותניים ושתלו אותו מתחת ללסת. אדאמו הסיציליאני אמר למנתחים :״על תעשו אותה יותר מדי יפה, שלא יקחו אותה ממגי.״

0אגב, במודעות שפירסם
אכידן לרגל נישואיו עם לילי
סיגל, היה כתוב בין השאר
:״המען למחאות (ולד,מ־חאות)
:רחוב שמשון ,11 תל-
אביב.״

רשדנות פדידיו* שגדטוה למוות -חוסר אחריות -
מסירת הודעת כוזבות -הטעיית הציבור והכנסת

נאשם מס׳ : 1

צמרת משרד התחבורה

נאשם מס:2 ,

שר התחבורה שמעיז פרם

— אוד• אבנר
השר־לשעכר עזר וייצמן

השר־לשעכר משה כרמל
שלוש גודיות מוטלות על מסלול נמל־ד,תעופה לוד.

מי אשם?
אני מגיש בזד, כתב־אישום.
הנאשם מס׳ : 1צמרת משרד־התחבורה, על הזנחה פלילית ורשלנות פושעת במשך
שנים, תוך סיכון המוני של חיי אדם; ועל הטעייה שיטתית של הכנסת והציבור במידע כוזב.
הנאשם מם׳ : 2שר־ד,תחבורה שמעון פרם, על גילוי חוסר־אחריות חמור, תוך סיכון

חיי אדם, ואמירת אי־אמת לציבור ולכנס״•

אוכיח האשמות אלה כמיסמכים רשמיים, ואצכיע תוף כדי ק־ על
תופעה חמורה נוספת: אי־היכולת המוחלטת של הכנסת למלא את
תפקידה כגוף המפקח על פעולות הרשות המבצעת.

הכחשה טוטאדית
הנה הראיות העיקריות נגד הנאשם מס׳ , 1צמרת משרד־ר,תחבורה.
לפני שנתיים בדיוק מסרו לי מיטב הטייסים דו״ח מזעזע על מצב הבטיחות בנמל
התעופה לוד. הוא כלל חוסר מכשירי־ניווט חיוניים, חוסר מסלולים, חוסר סדרים,

ועוד ועוד.

האם הידיעה הנ״ל נכונה? אם אינה נכונה — מה אינו נכון בה1
ממתי אין פועלים עזרי הניווט!

שר-התחבורה מ. כרמל ענה ביום : 21.1.69
לדעת האחראים לכך במינהל התעופה האזרחית, קיימים עזרי־ניווט מתאימים
בנמל־התעופה לוד, העונים לצרכים. מובן הדבר שיש חידושים בשטח זה מפעם
לפעם, ומזמן לזמן חלים גם שיכלולים בנמל-התעופה לוד.
לאחרונה נרכשו עזרי״ניווט חדישים, המשוכללים ביותר בעולם, שיותקנו במסלול
החדש לאחר שיושלם.
במיקרח של תקלה במכשיר זח או אחר, קיימים מכשירים אלטרנטיביים להפעלה
מיידית.

כדור כיום כעליל כי מידע זה, שנמסר כאמצעווג השר, היה כוזם
מעיקרו -כפי שמעיד השר שמעון פרס, כהודעווו כשכוע שעכר,
לאמור :״לנכי הזמנת מכשירים וכניית תשתית -הדכר כרוך כזמן,
ומה שלא נעשה לפני שנים, אי־אפשר לעשות תיד יום או יומיים.״
כלומר היה צורך במכשירים, היה צורך להזמינם לפני שנים, והדבר לא נעשה.
ההכחשה הטוטאלית של השר משה כרמל בתשובה לאותה שאילתה, העידה על אי־נכונותו
של השר להיכנס לעובי הקורה של בעייה מרכזית ומסוכנת מאין כמוה בתחום אחריותו.

הדו׳׳ח הוכיח כבירור כי העדר תאונות קטלניות המוניות הוא כגדר

נם -נם העלול לפוג ככל רגע.

״חוות רעת ברת־-נכונה״

נמסר לי כי בנמל־התעופה לוד אין עזרי־ניווט בתקן מתאים, ואלה הקיימים אינם
פועלים זמן רב.
ביקורת על המצב הועברה מיספר פעמים על־ידי הטייסים לאגף התעופה
האזרחית, תוך הדגשה שהמצב הקיים אינו עונה לדרישות המינימליות לבטיחות
בנחיתה, מה גם שלא קיים שדה אלטרנטיבי באזור הקרוב (השדות הקרובים ביותר
הם שדה״התעופה ברמת־דויד, שאינו מצוייר למטרות אלו, בניקוסיה, הנמצאת
במרחק 35 דקות טיסה, ובאתונה, הנמצאת במרחק של שעה וחצי).
שאלותי הן :

בעיקבות הכחשה טוטאלית זו נפגשו הטייסים עם צמרת משרד־התחבורה, כדי להעמידם
אישית על חומרת הסכנה. אחרי פגישה זו הגשתי שאילתה נוספת׳ והתפתחו חילופי־דברים
חריפים בעיקבות תשובת השר:
חבר-הבנסת אורי אבנרי שאל א ת שר התחבורה ביום : 20.2.1969
ביום 21 בינואר 1969 השיב שר״התחבורה על שאילתה שלי, שהתייחסה להעדר
עזרי״ניווט בתקן מתאים בנמל־התעופה לוד. שר־התחבורה ציין בתשובתו, כי לדעת
האחראים לכך במינהל התעופה האזרחית קיימים עזרי״ניווט מתאימים בנמל״
התעופה לוד.
ב״הארץ״ של יום 19 בפברואר 1969 נמסר, כי משלחת של איגוד הטייסים

על סמך מידע זה, תוך מילוי תפקידי הפרלמנטרי, הגשתי ביום 27.11.68 את השאילתה
הראשונה בכנסת על נושא זה לשר־התחבורה, משה כרמל. השר ענה ביום :21.1.69

חבר״הכנסת אורי אבנרי שאל א ת שר התחבורה ביום (<27.11.1968

שלושה הרוגים -תאונת שני המטוסים על מסלול נמל התעופה לוו: מי אשם?

נפגשה עם צור״התחבורה, והתריעה צל המצב הביטחוני הלקוי בנמל־התעופה לוד,
מבחינת מיבצעי״האוויר.
הנני מבקט לדעת :
( )1האם נערכה הפגישה הנ״ל, ונשמעו השגות כמפורט לעיל!
( )2האם המשלחת דלעיל התריעה על ליקויים בעזרי־הניווט המצויים כיום
בנמל התעופה לוד?
( )3על אילו ליקויים ביטחוניים התריעה המשלחת הג׳יל!
( )4האם בעקבות הפגישה שנתקיימה, הוחלט להכניס שינויים ביטחוניים בנמל״
התעופה לוד, ואם כן — מה הם שינויים אלה ז
( )5האם עזרי״הניווט הקיימים כיום בנמל־התעופה לוד הם בתקן מקביל לזה
הקיים בשדות״התעופה הגדולים בעולם ן
( )6אם אינם בתקן כנ״ל — מדוע אין מפעילים עזרי״ניווט, בנמל-התעופה
ליד, בתקן מקביל!

שר־התחבורה משה כרמל ביום : 26.3.69
הידיעה אינה מדוייקת. נציגי איגוד הטייסים נפגשו עם ראש מינהל התעופה
האזרחית, אלוף״משנה (מיל ).משה פלד, אשר מסר להם את הפרטים על מערכת
עזרי״הניווט בנמל״התעופה לוד, ועל התכניות לעתיד הקרוב.
נכון הדבר כי אחד ממכשירי״העזר לנחיתה הופסקה פעולתו באורח ארעי,
עקב עבודות הנעשות במסלול. דבר זה מקובל בשדות״תעופה בין־לאומיים, כאשר
מבוצעות בהם עבודות דומות, והדבר אינו פוגע בבטיחות הטיסה. הודעה מוקדמת
על כך נמסרה במועד לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה מסתיימת עבודה זו, ופעולתו
של מכשיר זה תתחדש בעוד ימים ספורים.
ממינהל התעופה האזרחית נמסר, כי מערכת עזרי״הניווט, הקשר וסידורי הבטי-
חות בנמל״התעופה לוד תוכננו ופועלים בהתאם לקביעות של אירגון התעופה הביו״
לאומי שליד האו״ם.
עם זה, בעקבות הפרסומים בעיתונות בנושא האמור, מצאתי לנכון למנות
ועדה לבדיקת מערכת עזרי־חניווט בנמל״חתעופה לוד, והתכניות לעתיד בתחום זה,
לאור תחזיות התנועה והמטוסים החדישים הצפויים. הוועדה נתבקשה לסיים
עבודתה עד ל״ 31 במאי .1969
היו ׳ר יוסף סרלין: שאלה נוספת לחבר״הכנסת אורי אבנרי.
אורי אבנרי: כבוד השר, מכיוון שבתשובה לשאילתה הקודמת שלי מסר השד
חוות־דעת בלתי־נכונה מטעם העוסקים בכן במינהל התעופה האזרחית, אבקש
לדעת מהי התשובה הנכונה.
שר-התחבורה משה כרמל: קודם כל עלי להיזכר מה בדיוק כתבת באותו:
שאילתה.
אורי אבנרי: אם מותר לי לעזור לכבוד השר, המדובר במכשירי״ניווט.
שר-התחבורה משה כרמל: אני חוזר ואומר שמה שמסרתי בכנסת היה
נכון, בהתאם לאינפורמציה נכונה של מינהל התעופה האזרחית.

לכל כר־דעת, היתה זאת אזהרה חמורה -האזהרה האחרונה לפני
תאונה קטלנית -כי משהו רקוב כנמל־התעופה.
איך התייחס השר לאזהרה זו?
במשך שבוע ימים הושתקה הכמעט־תאונה כליל. רק כאשר גילו העיתונאים את הדבר,
נקט השר בפעולה׳ ומינה ועדת־חקירה.

ביום שמונתה הוועדה, ועוד לפני שהתכנסה, הבריז דובר משרד
התחבורה :״בין התקרית לטענות איגוד הטייסים כדבר מחדלים
כשטח הבטיחות -אין קשר הארץ״ ).26.10.70
למחרת היום דיבר השר שמעון פרס עצמו (הארץ .)27.10.70 ,הוא אמר לעיתונאים
בנמל־התעופה:

״כמידה שהיו מחדלים בתקרית טיסתה של ראש־הממשלה לפני
שבוע, לא היה הדבר קשור בבעיות נמל־התעופה לוד, וכענייני המיב־שור
במקום, אלא כקבלת החלטות מצד הטייסים.״
אף כי את בירור הנסיבות המדוייקות השאיר השר לוועדת־החקירה ,״הרי אין לחפשו
בתיפעול נמל־התעופה, אלא בפעולתם של הטייסים המעורבים בתקרית.״
כך קבע השר האחראי, עוד לפני שודעדת־החקירה התחילה בפעולתה.

דברים אלה הם מידע כוזב.
לפני שבועיים הוסיף השר חטא על פשע, בהכחישו מעל דוכן הכנסת שבכלל אמר דברים
אלה. בוזיכוח עימי, טען שבדיתי את הדברים בלבי, ושלא מסר כלל הודעה.

ברד מסר השר פרם לכנסת במזיד מידע שאינו אמת.
אבל השר מסר את המידע על גורמי הכמעט־תאונה לא רק לרדיו ולעיתונות,
אלא גם מעל דוכן הכנסת. הוא עשה זאת בתשובה לאותה שאילתה שהגשתי ביום ,15.7.70
שעליה השיב השר ביום .17.9.70

חבר-הכנסת אורי אבנרי שאל א ת שר התחבורה ביום : 15.7.1970
נציגי איגוד הטייסים העלו טענות מפורטות לגני מחדלים חמורים הקיימים בנמל-
התעופה לוד. לטענת נציגי איגוד הטייסים :
(א) הבטיחות האווירית מחייבת פי תוואי הטיסה של המטוסים הממריאים

פרור מכל זה שמשרד־התחבורה מסר לשר כרמל מידע כוזב לשם
מסירתו לכנסת, ושהשר לא טרח לוודא בעצמו אה המידע שהוא
מסר מעל דוכן זה. מידע זה היה מטעה וכוזב.

עזר וייצמן עונה
לפני שנה נכנם לתפקידו שר־התחבורה עזר וייצמן, טייס מקצועי שהיה מסוגל לקבל
ולהעריך מידע בלתי־תלוי על נושא זה.
כמעט מייד עם כניסתו לתפקידו הגשתי לו שאילתה חדשה על נושא זה, כדי להעמידו
על חומרת המצב.

תשובתו של השר לא העידה על כי הוא חש בדחיפות הגורלית של
העניין. היא היתה שיגרתית, ודיברה על פעולות־שיגרה.
ברור מדברי השר פרס בשבוע שעבר כי לא הוזמנו אז המכשירים החיוניים, ולא
השתנה דבר. הנה השאילתה, וחילופי־הדברים שבאו בעיקבותיה* :

חבר־הכנסת אורי אבנרי שאל א ת השר ביום 4בפברואר : 1970

בשעתו הגשתי שאילתות בקשר לנושא של עזרי״ניווט בנמל־התעופה לוד. בעיקבות
השאילתות הוקמה ועדת־חקירח, אשר בדקה את הנושא והגישה המלצות.

הנני מבקש לדעת:
( )1מה היו מסקנות ועדת־החקירה הלי ל בהרכב האדונים טוהר, דוידאי וביגון!
( )2האם בוצעו מסקנותיה והמלצותיה של הוועדה!
( )3אם טרם בוצעו — א. האם חל שינוי כלשהו במצב עזרי הניווט! ב. אם
חל — מהו!

שר-התחבורה עזר וייצמן ענה:
( )1הוועדה
ציוד ניווט ועל
( )2מיקצתן

לירות בקירוב.

החליטה על תכנית-אב לבקרה, ניווט ותיגבור כוח־אדם לבדיקת
התקנת מערכת נחיתה אוטומטית.
בוצעו, ומיקצתן יבוצעו בשנת התקציב הבאה.
ב. הותקנה מערכת־נחיתה חדישה 1.1בהשקעה של מיליון

היו״ר ראובן ברק ת: שאלה נוספת לחבר״הכנסת אורי אבנרי.
אורי אבנרי: כבוד השר, מה אפשר לעשות — לפני כמה ימים דיברתי עם
חבריך לשעבר ה טיי סי ם...
שר״התחבורה עזר וייצמן: הם חברי עד היום. חברות זה דבר יציב.
אורי אבנרי: הם טוענים שלא חל שינוי בעניין זה עד היום.
שר״התחבורה עזר וייצמן: היות ויש לי מגע אתם, אבדוק זאת שנית.
השר וייצמן הקדיש לפחות מחשבה כלשהי לנושא. בדיון על משרדו העלה רעיון
מרחיק־לכת: להעביר את כל הפיקוח בנמל־התעופה לוד לידי חיל־האוויר. פקחי חיל זה
מסוגלים לשגר ולהנחית מאות מטוסים על־קוליים בתנאי קרב, ובוודאי יוכלו להשתלט
על העזובה בנמל־תעופה קטן ועלוב כמו לוד.

אולם השר וייצמן לא הזדרז לבצע גם רעיון זה. כשעה שהמוות
רכב על בל מטוס שנחת או המריא בלוד, לא חש בדחיפות. כתום
תקופת שרותו, לא השתנה דבר בנמל־התעופה.

הודעת הפ 1ב של־ פר
כך אנו באים אל הנאשם מס׳ ,2השר שמעון סרס.
כמעט מיד עם כניסתו לתפקידו, היה עליו לענות לשאילתה חדשה על נושא זה,
שהיגשתי ביום .15.7.70 לפני שהספיק השר להשיב עליה, אירעה הכמעט־תאונה למטוס
ראש־הממשלה.
• כל השאילתות הוכנו על־ידי אמנון זכרוני, שניצח על איסוף המידע בשטח זה.

קרובים בהלוויית קורבנות תאונת־האוויר
מנמל התעופה לוד, ותוואי הטיסה של הנוחתים בו, לא יעברו שניהם — כפי
שקורה כיום — באותו מסלול ומעל אותו מקום. בשמי תל־אביב.
(ב) מטוסים אזרחיים קטנים נקלעים לתוואי מטוסי הקווים הבין־לאומיים
המגיעים לנמל לוד, ובכך מסכנים את הבטיחות בטיסה.
(ג) אורות־גישה מצויים רק ממערב למסלול התעופה בנמל לוד. כשניתך גשם
סוחף, קיימת סכנה למטוסים הנוחתים מצד מזרח.
(ד) מיגדל־הפיקוח בנמל לוד אינו מסוגל להזהיר מטוסים נוחתים מפני עננה
או ערפל הרובצים על פני המסלול, וזה בגלל העדר מכשיר אלקטרוני בנמל״
התעופה למדידת הראות.
(ה) אחזקתם של עזרי־הניווט עומדת על רמה נמוכה, והם חסרים אספקת
זרם חשמלי עצמאי, וזרם רזרבי, ההכרחיים לפעולה תקינה.
(ו) המצב גרוע יותר בשדות״התעופה הקטנים, שאינם מצויירים במפות, עזרי-
ניווט וחסרים נוהלים.
הנני מבקש לדעת :
.1האם נבדקו הטענות הג״ל!
. 2אם ערקו — מה העלתה הבדיקה !
.3מאז נכנס שר־התחבורה לתפקידו — איזה שיפורים חלו בנמל״התעופה לוד,
ומה השינויים שחלו במצבם של אביזרי הבטיחות בנמל״התעופה הנ״ל !
.4האם נכון הוא שנתמנתה ועדה בראשותו של אלוף (מיל ).שמיר לבדיקת
המצב בנמל התעופה !
.5אם נתמנתה ועדה כנ״ל — א. מה היו מימצאיה ומסקנותיה! ב. האם בוצעו
מסקנות הוועדה ! ג. מה מבין מסקנות הוועדה לא בוצע !
על כך ענה השר פרס תשובה סתמית, בהפנותו אותי לתשובה שנתן לשאלתה אחרת,
שהוגשה לו אחרי הגשת השאילתה שלי.
ההמשך היה מעניין הרבה יותר.
היו״ר מרדכי ביבי: שאלה נוספת לחבר־הכנסת אורי אבנרי.
(המשך בעמוד )12

־יי 3ד 1ב איש! -ייי״יייי
(המשך

מעמוד

במדינה

אורי אבנרי: כבוד השר, השאילתה הזאת הוגשה גחודש יולי, והיא ניגאה
בדיוק את הנסיבות שנוצרו ביום שהמריאה ראש־הממשלה לאמריקה. למחרת
אותו יום אתה הצהרת שלא היו שום ליקויים טכניים. לאחר מכן מינית ועדה,
והיא אישרה שישנם ליקויים כאלה. אין אתה מסביר את הסתירה הזאתן
שר ה תחבורה שמעון פרס: הוועדה לא הצניעה על שום ליקויים טכניים.
אם בכלל — היא סברה שמה שקרה, ואגב לא קרה שום דבר נורא, וכל הידיעות
היו לשמחתי הרבה מופרזות — במיקרה הכי גרוע מרחק של מטוס אחד מרעהו
היה חמישה מייל וזה מרחק סביר ן הוועדה לא מצאה שום ליקויים במיכשור.
היא המליצה, כמו גם ועדות אחרות, להוסיף מיכשור נוסף, ולדברים כאלה
אין סוף. כל הזמן יש חידושים, ואני סבור הייתי שכדאי להוסיף את המיכשור
הנוסף. אבל אם, נכלל היה מקום לדיון, הרי זה רק על ההחלטות — אגב
הנכונות — שקיבלו הטייסים. לא היו כאן שום תקלות במיכשור.

כדי להבין עד כמה מידע זה מטעה וכוזב, יש להבין מה קרה אותו
יום בשמיים.
טייס של מטוס, שבא ממול, טעה בהערכת מקום הימצאו, ומסר לנמל־התעופה הערכה
בלתי־נכונה. כתוצאה מכך קטן המרחק בין שני המטוסים באופן מסוכן.

אולם השערורייה אינה בטעותו של הטייס, אלא בעובדה שנמל־התעופה
בכלל היה זקוק להערכה של טייס. הדבר בא מפני שחסר
כנמל־התעופה מכשיר בפיסי להבטחת הבטיחות: מכשיר המגלה
כיוון ומרחק (מכ״ם) .העדר מכשיר זה, אולי יותר מכל שאר המחדלים,
הפך את נמל־התעופה למלכודת מוות.
העם ארץ־ישדאל שלימה
— משפחה מפולגת
״בנושא הפסקת־האש, היה נדמה לי
שסבא ואבא לא הלכו אליה בלב שלם. בסך
הכל היו בעד, אך זה היה מעין
פשרה בין המציאות ובין האידיאולוגיה.
נקודה זו עוררה אצלי מחשבה. כשאני
רואה כמה טובה הפסקת־האש וכמה היא
מצילה בינתיים — זה מערער בי משהו,
לא את האמון — אולי נאמר שזה מעורר
אצלי מחשבה, שצריך לבדוק את ההתאמה
בין האידיאולוגיה והאפשרויות של
יום־יום. אולי צריך ללכת ליותר פשרות,
אם בינתיים — כמו בהפסקת־האש —
ייחסכו קרבנות.״
קטע זה אינו לקוח מתוך התמליל של

יהיה חופשי כולו ואוכל להקדיש את זמני
וכוחותי לכתיבה.״
ואמר הנכד, אורי טבנקין :״שיהיה טוב.
הכי פשוט — שיהיה שלום ויפסיקו למות.״
דת כלי
הקודש
יאכל ו לשובע
החוגים הדתיים אוספים היום כספים מכיסי
אוהדיהם כדי לשלם לחברת אירח
את השבת שקנו באשקלון. מה תגיד כשתשמע
שאתה עצמך תומך ב״מועצה למען
השבת?״
חד וחלק: אתה משלם מסים למדינה.
למען השבת״ .את זה על־כל־פנים מבקש
דתות ישלם השנה 25,000ל״י ל״מועצה
המדינה משלמת מם לדתיים, ומשרד ה־

שמעון פרס הודה בכך בשבוע שעבר בהודעתו בכנסת, באמרו :״הציוד הוזמן ויגיע ארצה
תוך חודש ימים. התקנתו תושלם עד סוף חודש ינואר .1971״ כל זה על פי המלצת
הוועדה, שחקרה את תקרית מטוס ראש־הממשלה, שהשר פרס אמר עליה תחילה שאינה
קשורה כלל במיכשור.

השר פרס הודה בהודעתו :״במסקנות הוועדה נאמר שיש לצייד
את מיגדל־הפיקוח בהקדם באמצעים טכניים שיאפשרו בקרה טובה
יו ת ר ...להזמין מערכת מכ״ם.״
מה נובע מהתנהגותו של שמעון פרם?

ד פר ס לא היה מושג
שלא היה לו מושג על מה שהוא מדבר, ושלא טרח לבדוק בעצמו
את המידע הכוזב שמסרו לו הפקידים האחראיים -שביקשו לחפות
על רשלנותם הפושעת -לפני שמסר לציבור ולכנסת מידע שאיני

לאחר
מכן בא האסון הקטלני לפני שבועיים — ולפתע נתברר לכל כי האשמותינו היו
מדוייקות עד לפרטי הפרטים. אחרי שכבר נהרגו האנשים, הוזמנו באופן בהול המכשירים,
והשר אומר :״שלחנו את ראש מינהל התעופה לכל המיפעלים בהם הוזמן הציוד, על מנת
לקצר את משך האספקה. נתתי הוראה להביא כל הציוד בדרך האוויר, ולא בדרך הים,
על מנת לחסוך בזמן.״

אחרי התאונה, אחרי המוות. ציוד שניתן היה להזמינו לפני
שנים, ושהשר פרס עצמו אמר כי העדרו לא גרם לכמעט־תאונה!
האסון הקטלני מלפני שבועיים גילה אף הוא תמונה מזעזעת של אנארכיה, רשלנות
פושעת, חוסר סדרים מינימליים, חוסר־כשרון של משרד־התחבורה וחוסר כל פיקוח יעיל
מצד השרים, בזה אחר זה.

האחראים הקטנים נמסרו למשטרה, ואילו האחראים הגדולים, העיקריים,
מעמידים פני מסיקי־מסקנות וחורצי־מישפט.

ועדת״חק־רה רלמנטד־ח
מה הן המסקנות האמיתיות המתחייבות מפרשה מחפירה זוז
מסקנה ראשונה: דרושים חילופי־גברי מפליגים בצמרת משרד־התחבורה. לא ייתכן
שמי שהיו אחראים למצב מזעזע זה, ימשיכו לכהן בתפקידיהם.
מסקנה שנייה: שמעון פרם גילה בפרשה זו, בתקופה הקצרה של כהונתו, חוסר-
אחריות מחריד. הוא מסר לכנסת מידע שאינו אמת, וכאשר נתפס בקלקלתו הגיב בצרור
השמצות אישיות נגד חבר־הכנסת שחשף פרשה זו. על אי־כשרונו הבולט לנהל את משרדו
חיפה בהתחמקות חלקלקה, בנוסח :״קיבלתי המסקנה ב־ 1בלילה, ביצעתי אותה ב־.1.05״

השר פרם אינו כשיר לתפקיד זה, ועליו להתפטר.
| אני מציע לכנסת למנות ועדה פרלמנטרית, שתכדוק שתי
סוגיות :
(א) האם יש צורף בשינוי כללי כצמרת משרד־התחבורה, עד
השר ועד ככלל, לאור התנהגות המשרד כשלוש השנים האחרונות
כלפי בעיות התעופה.
(ב) האם שלושה שרי-התחבורה מסרו לכנסת במשך אותן
שלוש שנים מידע שאינו אמת, ומה נובע מכד לגבי תפקיד
הכנסת כרשות המפקחת על פעולות הרשות המבצעת.
לפני שבועיים אמר השר פרס שיש מקום לוועדה פרלמנטרית רק במיקרים הנוגעים
לחקיקה חדשה. גם בעניין זה לא ידע שמעון פרס על מה הוא מדבר. אם אי־פעם היו
הצדקה וצורך בוועדה פרלמנטרית, הרי זהו המיקרה שלפנינו, כי כאן מונח על כפות
המאזניים מילוי אחד התפקידים היסודיים ביותר של הכנסת במישטר הפרלמנטרי.
אם היה למישהו ספק שיש כאן צורך בחקירה יסודית, ובהסקת מסקנות ללא־רחם, הרי
באה האזהרה המחרידה האחרונה: שני מטוסים׳ ובהם כ־ 150 בני־אדם, כמעט התנגשו בשמי
תל־אביב, וסיכנו מטוס שלישי שטם מתחתם — מפני שמוסדות הבקרה לא ידעו מה קורה.

150 איש יכלו להיהרג, ורק נס מנע את האסון. זה יכול לקרות
מחר שוב. עד מתי תחריש הכנסת? עד מתי תשתמט ממילוי תפקידה?

יצחק טבנקין עם נכדו אורי
״ שיהיה שלום ו שיפסיקו למו ת״

מלכת האמבטיה. הוא גם אמיתי וכנה
מכדי שייכלל במיסגרת כמו המחזמר קפוץ.
אמר אותו לפני שבוע אורי טבנקין
( )18 יליד הקיבוץ עין־חרוד, בוגר תיכון
היושב כיום בישוב הספר עין־זיון שברמת
הגולן. אולם לא העובדה שהדברים
נאמרו מפי תושב היאחזות, הם שהקנו
להם את חשיבותם.
הביקורת שהטיח אורי טבנקין נגד
סבו ואביו, בה האשים אותם בעקיפין
שהתנגדו כאילו להפסקת־האש, היתר. מופנית
כלפי סב ואב מפורסמים ביותר: הסב,
יצחק טבנקין ( )85 אחד האידיאולוגים
המרכזיים של תנועת העבודה וההתיישבות
העובדת ומראשי התנועה לארץ־יש־ראל
השלימה; האב הוא משה טבנקין
( )53.משורר ומחנך, חבר קיבוץ עין־
חרוד, אף הוא תומך נלהב ברעיון ארץ־
ישראל השלימה.
כך הצטרף אורי טבנקין לדור הנכדים
והדנים הקם לערער על תפיסת העולם
של דור המייסדים.
התנגשות ע ם המציאות. כיצד
מסביר אורי טבנקין את פער הדיעות העצום
בינו לבין סבו ואביו?
״ההרגשה שלי היא, שהבעיה של סבא
היא הקשר עב הצעירים״ ,אמר אורי *,
״אצלם הדברים מתנגשים עם המציאות״.
אמר עוד אורי טבנקין :״אני רואה אפשרות
של נסיגה מהתעלה בגלל הסדר...
אין לי שום שנאה לערבים. יש קצת רחמים
על הבורות שלהם. אני מחכה להתפתחותם
ושנגיע לידי הבנה״.
הדורות
את פער הדיעות בין שלושת
ניתן היה לראות בשלושתשובותיהם
הנפרדות של הסב, האב והנכד, על השאלה
:״מהי שאיפתו העיקרית של כל אחד
מכם?״
השיב הסב יצחק טבנקין :״רוב העם היהודי
בארצו בעולם של עמים עובדים וחופשיים.״
אמר
האב משה טבנקין :״שאמצא את
עצמי במצב כללי כזה במדינה שמצפוני
* ראיון עם הסב והנכד, שנעשה בידי
יצחק לוי הירו שלמי ב מיסנר ת הסידרה ״ 3
ת שובות״ המתפרסמ ת ב״ מעריב״.

המשרד בהצעת התקציב החדשה שלו לשכת
1970/71 שהונחה על שולחן הממשלה.
אתה
גם תומך בסכום כסף דומה ב״מכו־נים
לחזנות״ והשד יודע מה מסתתר מאחורי
המשפט הכוללני הזה.
אפשר להניח מה הם עושים באקדמיות למוסיקה
שתקציבן לשנת הכספים הבאה היא
אפסית, אך מה עושים ב״מכונים לחזנות?״
ודאי שלא מחפשים בהם פתרונות לבעיות
רפואיות ומדעיות אחרות כב״מכון וייצמן״
וגם לא חוקרים את משאבי דרום הארץ —
כפי שעושים ב״מכון לחקר הנגב.״
מי ינגוס מהעוגה? בשביל להבטיח
את הכשרונות במפעלי המדינה ובמוסדות
ציבוריים אתה תשלם השנה לא פחות מ־
35,000ל״י.
זה באמת מרגיע לשמוע שסכומים אלה
יזרמו לכיסיהם של כלי־הקודש העט-,פיס
שחורים שיגררו את הטומאה מהבשר, ו־ ,
יבדקו אם צלחות הבשר לא נשטפו חל לה
יחד עם צלחות החלב. אם תחפש תקציב
דומה המוקדש למשגיחים קבועים שיבדקו
אם אין חולירע או צהבת במיטבחים הציבוריים
— לא תמצא.
ואם חשבת ש־ 35,000ל״י שיושקעו השנה
תחת הכותרת :״כשרות״ יהיה הסכום היחידי
שיושקע בכלכלתם של כלי־קודש
— טעות בידך. את הסעיף ״כשרות״ אנו
מוצאים גם בתקציב הרבנות הראשית.
בשנת התקציב שתחל בעוד חמישה חודשים׳
אתה תשלם 70,000ל״י בשביל כלי
הקודש של הרבנות.
ומה נשמע במשרד הסעד? משרד זה לא
יסתפק בבדיקת הכשרות הנעשית בידי
אנשי הרבנות ומשרד הדתות. הוא יקדיש
השנה 8,000ל״י למה שהוא מכנה :״פיקוח
על הכשרות במעונות בירושלים״.
אם לרגע חשבת שמשגיחי הכשרות הם
היחידים שאתה תומך בהם, בא משרד הדתות
ומכין לך הפתעה: אתה תתמוך השנה
במחיר של 110,000ל״י ב״מוסד הרב קוק.״
אתה גם תושיט ידך בשנת הכספים הבאה
ל״יד הרצוג״ 105.000 :ל״י.
אתה תאכיל את אנשי ורהפטיג
ב־ססס 22,150,ל״י בשנה הזאת, והם יאכלו
את זה בתיאבון, בעזרת השם.

אין מה לדאוג
זה לילות רבים שמנוחתי מוטרדת מהמחשבה
על סכנת מלחמה בין ישראל וברית־המועצות.
מה יקרה עם הרוסים, בניגוד
לכל הגיון, ייצאו מדעתם ויחליטו להוכיח
לערבים ולעולם כולו שעוצמתה הצבאית
של ברית־המועצות עולה על זו של
ישראלי
לא אחת התעוררתי בלילה שטוף ז ע קרה,
כשראיתי את הטנקים הסובייטים מ־יומני
החדשות על מרד פראג חולפים בשאגה
ברחוב דיזנגוף. צעקותי ״איפה ה
אמריקאים?
איפה הצי השש מעירות
את כל השכנים.
השבוע שמעתי סוף־סוף תיאוריה שהרגיעה
אותי, והרחיקה מליבי כל דאגה. לדעתו
של עמום עוז, האמריקאים בשום פנים ואופן
לא יישבו בח בוק ידיים במיקרה של
התקפה סובייטית על ישראל .״הם לא ישתקו
לרוסים אם הרוסים יפלשו לישראל,״
אמר עמוס, ועשה הפסקה קלה שהקפיאה
את דמי .״האמריקאים ייצאו למלחמה ויכבשו
את — קובה.״

בין החפרים שברחוב לונץ, ירושלים,
נשמעה לאחרונה קללה חדשה שיש לה
עתיד.
אחד הנהגים, שגמר את סידרת הקללות

הרגילות, נשמע קורא לעבר נהג שני:
״שיציירו את המכונה שלך בעתון הארץ על
הבנקט!״

קוללה חדשה

בעד מעורבות סובייטית באזור
כמו כל פרשן פוליטי הלוקח את עצמו
ברצינות, הייתי יכול להשמיע באוזניכם
דברי־פרשנות מרעישים, ולייחם אותם כרגיל
ל״חוגים מוסמכים״ ו״מקורות יודעי דבר,״
כדי שגם אתם תקחו אותי ברצינות. אבל
אני אהיה איתכם פייר, ודברי־טעם שאינם
שלי אמסור בשם אומרם.
הפעם אני רוצה לצטט את ראש־הממ־שלה
הבא בממשלת־ישראל. או לפחות את
המועמד שלי לתפקיד זה. וזה לא דיין.
ולא אלון ולא ספיר. אני גם לא בטוח ש
הארץ
— בקיצור: תשובות יסוד ות לשאלה
הקלאסית ״מה יהיה?״
מתוך כל הדברים שנשמעו בישיבת
הממשלה, שארכה למעלה משעה וחצי, אוכל
רק למסור בקווים כלליים ביותר את
דעתו של עמוס עוז, על תכניותיה של אר־צות־הברית
לגבי השטחים הכבושים• דעתו,
כמובן, איננה מבוססת על אינפורמציה
סודית, כי אם על היקש הגיוני. תקשיבו
איפוא:
במאבק הבינגושי המתנהל במיזרח ה
הוא
יירש את מקומה של גולדה. יכול
להיות שהוא יהיה ראש־ממשלה בסיבוב
הבא, כיורש של גולדה. בינתיים, עד ש־ממנה־ראשי־הממשלות
מר פינחס ספיר ישמע
עליו ויכיר בכשרונותיו, עוסק המועמד
שלי, עמוס עוז, בהוראה, כתיבת סיפורים
טובים, ובשעות הפנאי, אחת לחודשיים,
כשהוא מזדמן מחולדה לתל־אביב, הוא משמש
כפרשני הפרטי לענייני כדור־הארץ
וגאלכסת שביל־החלב, וכראש ממשלת־הצ־ללים
המתכנסת לעתים בביתי לעת חצות.
אם כן, כמנהל־חשבונות של ממשלת הצללים,
הוסמכתי להדליף מדי פעם בפעם,
קטעים מתוך דיוני הממשלה, בעיקר קטעים
שמטרתם להגביר את המבוכה בקרב
תושבי ישראל ולקרב על־ידי כך את היום
בו תהפוך ממשלת הצללים לממשלה שתיבחר
על־ידי העם בדרכים הדמוקרטיות
המקובלות (הלא הן: שליטה כלכלית במרכזי
הכוח, הקמת רשת סבוכה של קבוצות-
לחץ, מתן הטבות וחתימת הסכמים מתחת
לשולחן, השתלטות הדרגתית על עמדות-
המפתח בהסתדרות, הבטחות ביד רחבה לקראת
הבחירות, פוטש קטן במרכז מפא״י,
הסעה מאורגנת של בוחרים לתחנות־הקלפי,
רמזים בפיטורים מהעבודה של בוחרים מתלבטים,
ושאר סידורים אלמנטאריים, שבלעדיהן
לא ייתכנו בחירות דמוקרטיות).
בישיבתה האחרונה של ממשלת הצללים
מסר ראש הממשלה שלנו סקירה מקיפה ויסודית
על המצב במיזרח התיכון, אינפורמציה
פנימית וסודית על המאבק הבינגושי
תחזית מנומקת על מצבה ומעמדה של
ישראל בעשור הבא, ניתוח מאבק הכוחות
בישראל ותוצאותיו, הצעות מעשיות לקירוב
עצמאותה הכלכלית של ישראל, קווי־יסוד
לרפורמה מהפכנית בשטח החינוך,
פיתרון בעיותיה של החברה המתירנית, פיתוח
אמצעים להגברת העליה ומניעת התפוצצות
האוכלוסיה בעולם, הצעות מעשיות
לפירוק הנשק הגרעיני ומניעת זיהום כדור

תיכון, זכה בסיבוב הראשון המערב, כאשר
מדינת ישראל שליחת האימפריאליזם
הקאפיטאליסטי, מיגרה תוך ששה ימים
את כוחות ״הקידמה־השלום־והמחר״ של
מצריים, שליחת האימפריאליזם הקומוניסטי.
תוך ששה ימים התברר לעולם שוב ש־ברית־המועצות
היא בעצם נמר של נייר,
המקפל את הזנב כשצועקים לו ״בו!״
בסיבוב השני במאבק זה זכה המיזרח,
כאשר הצליח להפוך את הכשלון הצבאי
המחפיר לנצחון מדיני חסר־תקדים, על־ידי
העמקת החדירה לארצות־ערב, הגברת תלותה
של מצריים בברית־המועצות, והפיכתו
של הים התיכון לאגם שייט סובייטי. מעמדה
ושליטתה של רוסיה במיזרח־התיכון
הובטח בסיבוב השני, והגביר את הסיכויים
להשתלטות סובייטית על אוצרות הנפט
הערביים ודרום מיזרח אסיה, אם וכאשר
תסולק ישראל מגדות התעלה.
את הסיבוב השלישי, שאת סיומו אנו
רואים בימים אלה, לוקח שוב המערב בזכותה
של ישראל. לאחר שלוש וחצי שנים
נוכחים הערבים לדעת בתדהמה גוברת
והולכת שאין כל סיכויים לגרום לנסיגתה
של ישראל מהשטחים הכבושים באמצעים
צבאיים שקשירת גורל ארצות־ערב בגורלה
של ברית־המועצות תמורת תמיכה צבאית
וכלכלית סובייטית, היתה צעד מיותר ומשגה
מדיני, מאחר שישראל לא נתרופפה
במלחמת־ההתשה, ולא נבהלה מאיומיו ו־שאגותיו
של הדב הרוסי. מצריים נוכחה
לדעת שרק פיתרון מדיני יכול להחזיר לה
את כבודה ושטחיה הכבושים, ושהמפתח
לפתרון זה נמצא בידי האמריקאים. ללא
לחץ אמריקאי, לא תזוז ישראל ממקומה,
וזהו זה.
ארצות־הברית מעוניינת לקבוע היטב־היטב
את העובדה הזו בתודעתם של
הערבים, ולא רק שהיא לא לוחצת לנסיגה
ללא תנאים מהשטחים הכבושים — על־ידי
הגברת משלוחי־הנשק לישראל, על־ידי הג־

דלת המענקים הכספיים לישראל, היא אומרת
לערבים בצורה מפורשת: בלעדינו
זה לא יילך. רק אמריקה יכולה לפתור
את בעיות הערבים, ואם אתם רוצים לראות
שוב את סיני׳ את הגדה ואת הרמה, בואו
אלינו על ארבע, בקשו יפה, דברו בנימוס,
חתמו על כמה התחיבויות ארוכות־טווח שמצפות
לכם על שולחנם של ניכסון ורוג׳רס
ואז, רק אז, רבותי, תקבלו כל מה שתבקשו.
וזה
עלול לקרות בסיבוב הרביעי, לדעתו
של עמום עוז, אלא אם כן תצא ברית-
המועצות למלחמה בישראל, ואז היא תפ־סיד
כאמור את קובה, או שוושינגטון תיבהל
מאיומיו של דיין לפתוח את התעלה
לרוסים, תמורת שארם־אל־שייך ו־ 5000 יהודים
עבור כל קילומטר של נסיגה.
בהצעת הנסיגה מהתעלה מקלקל משה
דיין לאמריקאים את המ שחק, שהתנהל כלבך
יפה עד כה• פתאום מסתבר שגש לישראל
יש מה להגיד במאבק הבינגושי, ואין
ספק שהצעתו של דיין זוכה בקרמלין לאהדה
הרבה יותר גדולה מאשר בבית הלבן•
מתקבל מאד על הדעת שחלק ניכר מהשיחות
שניהלו עם דיין בוושינגטון הוקדשו
למאמצים אמריקאיים להוציא מראשו של
שר־הביטחון את ג׳וק הנסיגה מהתעלה, שנתקע
לו שם.
בתום סקירתו של עמוס עוז הגיעה הממשלה
ממשלת הצללים שלנו למסקנה ההגיונית
שעלינו (א) לתמוך בכל האמצעים
בתוכניתו של דיין לנסיגה מהתעלה, או

לפתוח באיומים לביצוע תוכנית שטנית
גם ללא אישורם של האמריקאים( .ב) לעק
כל מה שביכולתנו להשבת ולחיזוק אמי
המתערער של הערבים בברית־המועצ
על־ידי כניעה או לפחות העמדת פ!
של כניעה ללחציה של ברית־המועצו
חשוב מאד להגביר אצל הערבים את ז,
מונה שגם הרוסים יכולים להשיג אצ:
משהו. סירובנו העיקש להגיש לברית
מועצות פרורי נצחון כלשהם ידחוף בס|
של דבר את הערבים לזרועות האמריקאן
ויגרום לנסיגה מלאה וללא תנאים מכל ;
שטחים הכבושים.
כאן טמון המישגה היחידי והיסודי
הצעתו המהפכנית של דיין. את רעיון .
נסיגה מגדות התעלה הוא צריך היה ל
כור מתחת לשולחן לרוסים, כדי שהם [
לו אותו כתביעה קולנית שלהם, ש
אנחנו נכנע, תמורת פיצוי מתאים כמו
להיטותו של דיין לכס־המנהיגות סינוו[
את עינו, ומנעה ממנו לשנות את הו[
צאות הבלתי־נמנעות של הסיבוב הרבו

במאבק הבינגושי המתנהל לעינינו.
כל יום שעמוס עוז יושב בחולדה ו|
בממשלה, פועל לרעתנו. המעוניינים
תמוך בממשלת הצללים (שפרטים על ד
כבה עוד יפורסמו במדור זה) ובעמ
עוז כמועמד העם לראשות הממשלה ל
המעצמה החמישית, יכולים לשלוח >
תרומותיהם, מכתבי־ההזדהות ושבועת־ה[
מונים שלהם לפי הכתובת: ראש הממשי
עמום עוז, חולדה, ד.נ. נחל אילון.
חשבון עובר

שיבלולי הוויברטור
הגילוי המדעי שנתפרסם בשבוע שעבר במדור זה, על פרשת האהבה בין הוזיברט!
והצירקולטור, הדליק את דמיונם של מדענים רבים במכין וייצמן. האפשרות לניצו
הוויברטור למטרות־לוואי חשובות הן בלתי מוגבלות כמעט.
דגם הטרנזיסטור יכול לכלול רשמקול זעיר באשכיו אשר ישמיע, תוך כדי הפעלו
למטרות הקונבנציונליות של חיכוך וגירוי (א) לחישות חיזור ותשוקה לאשר. הרומנטי
המצפה לייחס אישי מהוויברטור( .ב) גניחות, אנחות, אנקות ונשימות כבדות ומהירו
להגברת האמינות ברגעי השיא( .ג) מבחר גסויות עסיסי לנשים יפות־נפש המשתוקקו
בסתר לבן לשמוע דברים כאלה מפיהם של בעלים נוקשים, שמרניים ופוריטנים( .ד) וידויי
אינטימיים על חיי־המין של הוויברטור בנעוריו, לנשים המבקשות ללמוד במיטה משו
על נבכי נשמתו של בן־זוגו( .ה) הוראות לאפיית עוגה משש ביצים וחבילת מרגרינה
( 0הצהרות נאמנות משכנעות לנשים רכושניות (״האמיני לי, הייתה לי הצלחה עצומ|
בבוטיק־המין! הרבה נשים רצו לרכוש אותי, אבל ברגע שראיתי אותך ידעתי שא|
האשד, היחידה בחיי! אני מרגיש שנועדנו מהשמיים זה לזה. לחיים שלי בלעדיו אין שוו)
טעם! אולי זה נשמע בנאלי, אבל זה נכון מאד. אני שלך לנצח. שמרי עלי, טפלי בי יפה
שמני אותי. את היחידה שלי. האהבה שלי /היחידה שלי /היא לא תחזור לעולם /טרא
רא־רא־רא־רא־רא־רא־רא־רא. נרדמת בובלה? לילה טוב מותק שלי. לא. אני עוד לא עיין[
אני, כמו שאומרים בערבית, תמיד ער. לא חשוב. תשני, תשני ז) נו, באמת. יש גבו!
להתחכמויות.
נוסף לזה ניתן לנצל את הרשמקול שבוויברטור ללימוד שפות ולשינון חומר לקראו,
בחינות. האפשרויות, כפי שאתם רואים׳ הן באמת בלתי־מוגבלות. על־ידי הרכבת כנפיינ

בקצה הוויברטור יכול המכשיר הכל־יכול הזה לשמש גם כמיקסר, והתקנת סכינים בראשו
הופך אותו לבלנדר.
המחלקה לפיתוח מכשירי־עזר לעקרת־הבית שליד מכון וייצמן עורכת עתה נסיונות
מגוונים בוויברטור. הנסיון להפוך אותו למכונת־כביסה קומפקטית טרם הוכיח את עצמו, אך
מסתמן סיכוי לנצל אותו כמכשיר לסילסול תמידי ומייבש שיער.
מנהל המחלקה הזו, פרופסור קוקסקרו, הידוע בפיזור נפשו, חזר לפני זמן מה הביתה
ומצא את אשתו במטה עם ויברטור־רדיו־טרנזיסטור. השאלה היחידה שהוא שאל אותה
(כך מספרים במכון) היתד ,״מה היה בחדשות, יקירתי?״
אגב, המכון בודק גם את אפשרויות ניצול הצירקולטור למטרות ביתיות, אך על כל
כך בפעם אחרת. בינתיים מציע ועד־הלשון להסב את שמו של הצירקולטור ל״דיסקוס״
המתאר הרבה יותר טוב, מבחינה פונטית לפחות, את תכונותיו וייעודו של המכשיר.
בעניין הכתיב של השם החדש עדיין מתנהלים ויכוחים.

ד״ר מ. בר־אוריין

פינת המודעה הקטנה
במחיר הזדמנותי: מצבת־שיש כמעט חדשה, משתלם מאד לאדם בשם

פומרנץ.

במדינה הפגנזת מדוע הושתק
האלון?

קנקן פלסטי לשמן סי. די— .
חידוש נוסף של ״עץ הזית״

חב׳ יצהר ״מסתערת״
על שוק הגברים

השבוע הוציא ״עץ הזית״ את שמן סי. די. באריזה חדשה
וראשונה מסוגה בארץ — מיכל פלסטי נאה, המכיל 5ליטר
שמן. תכולה זו מקבילה לפחית המסורתית של השמן ועל אף
החידוש שבדבר לא העלה ביהח״ר את המחיר.
כזכור הוציא ״עץ הזית״ לראשונה, לפני שנה, את הבקב־ק
ללא החזר ונוכח הצלחתו הגדולה הוחלט כעת להוציא אריזת
״ענק״ מפלסטיק חדשה זו. ידית נוחה ופקק הברגה עם חתש
(פלומבה) לסגירה הרמטית — הם יתרונות נוספים לעקרת הבית.

חברת ״יצהר״ שהרחיבה לאחרונה בצורה ניכרת את
הייצור שלה, עומדת להרחיב עתה גם את מגוון המוצרים
שלה בהופיעה עם סידרה חדשה של מוצרי טיפוח וגילוח
לגברים ברמה בין לאומית, בשם ,,מט״.
לצורך יצור הסידרה החדשה הכוללת: סכיני גילוח ״ מ ט ,״ 5
קצף גילוח, משחת גילוח בפסים ״מט פס״ ,סבון גברי
מיוחד, קרם שיער לגברים ועוד, ניצלה חב׳ יצהר ידע ונסיון
בין לאומיים, והיא מסתמכת על מחקרים שהוכיחו כי שוק
הגברים עדיין לא מנוצל, וכי יש מקום רב לפעולה בתחום
מוצרי הטיפוח לגבר.
גם מסע הפרסום למוצרים הנ״ל, נעשה בצורה בלתי שגרתית,
הכוללת חידוש פרסומי כמוהו לא היה עד כה בארץ.
החברה התקשרה עם להקת הבידור המפורסמת ״שלישיית
הגשש החיוור״ וחבריה הם עתה הדוגמנים הבלעדיים בכל
פרסומי ״מט״ .הם מקריינים ברדיו, מופיעים במודעות, שריש
את שיר הפרסומת ומככבים בסרטון שבוים והופק ע״י
אורי זוהר.
זאת גם הפעם הראשונה בישראל שמסע פרסום נעשה בצורה
תלת מיימדית, כשאמנים ידועים ברמה שכזאת כמו ״הגשש
החיוור״ ,מופיעים בכל שלושת אמצעי הפרסום העיקריים.
חברי ״הגשש החיוור״ השוהים עתה במסע הופעות
בארה״ב, יינצלו גם את שהותם שם לצורך עריכת צילומים
והסרטות עבור חב׳ יצהר ושגם הם ישמשו בהמשך מסע
_*גרתגייר דיררירית __

מהמשלוחים הראשונים לשוק כבר נמכרו 25 אלף מיכל״ש
והנהלת ״עץ הזית״ רואה בכך הצלחה ראשונית וכן עובדה
המציינת כי הצרכן הישראלי אינו כה שמרני כפי שסבורים רבים
ומקדם בברכה חידושים מסוג זה.

שינוי

כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כן שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

בעזרת שלישיית הגשש החיוור

הסקרנים שעמדו קרובים לדוכן הנאומים
בעצרת שנערכה השבוע מול בניין
הכנסת, בירושל ם שבאה להתריע נגד שביתת
המוריד ראו מחזה מוזר לנגד עיניהם:
צעיר שחרחר, בעל קומה ובעל גוף,
פילס את דרכו אל דוכן הנאומים, הציג
עצמו כיושב ראש מועצת התלמידים, דרש
את רשות הדיבור. האנשים שעל הבמה
שלחו את הצעיר 17 אלון צוקר, לאחר
כבוד, כלעומת שבא.
לעומת זאת לא נתגלו כל קשיים בקבלת
רשות־הדיבור לח״כים המכובדים,
מרדכי בן־פורת, צבי צימרמן והרב משה
צבי נריה• להם עמדה זכות היותם אבות
לתלמידים מושבתים. הנואמים בעצרת התבטאו
בנוסח אחיד: בנינו העומדים ערב
גיוסם לצר,״ל עלולים לאבד כל סיכוי לסיים
את חוק לימודיהם לאחר שתים עשרה
שנות לימודים ושנתון שלם ייפגם ללא
תקווה אם לא יושם קץ מיידי לשביתה.
מיהו אלון צוקר?
אלון לומד במגמה ביולוגית בבית־הספר
הריאלי של חיפה. הוא ניסה כוחו בפעולה
ציבורית, הגיש את מועמדותו לתפקיד
יושב־ראש מועצת התלמידים של
בית־ספרו ונכשל.
לעומת זאת הוא עמד באתגר חשוב פי
כמה: הוא הצליח להיבחר כיושב־ראש
מועצת התלמידים ש 7חיפה ולאחר־מכן,
כאשר משרד הח נוך החליט להקים מועצה
ארצית של תלמידים, הגיע לפיסגת העסקנות
של תלמיד תיכון. הוא נבחר ל־יושב־ארצי
של המועצה.
לא עבר זמן רב ומשרד החינוך הצליח
לקטוף את הפירות הראשונים ממעשהו.
ימים ספורים אחרי הקמת המועצה פרצה
שביתת המורים.
עמדתה של מועצת התלמידים, היתר, עוד
מלכתחילה רחוקה מעמדתם של המפגינים.
רוב רובם של אנשי המועצה הינם תומכים
בשביתת המורים. בפרוץ השביתה
היתר, מועצת התלמידים הגוף שבפניו הופיעו
נציגי המורים ונציגי משרד ד,ח נוך
והסבירו את עמדתם. כבר אז קבעה מועצת
התלמידים עמדה אוהדת למורי התיכוניים.
טענתם של המורים בפני המועצה
שבתנאים של היום הטובים אינם
הולכים להוראה עשתה רושם עז על חברי
מועצת התלמידים.
הם סיכמו את עמדתם בתום השיחות
שערכו עם מורי התיכוניים ומשרד החינוך,
החליטו לא לנקוט עמדה.
הסיבה: מועצת התלמידים הינו בסופו־של־דבר
גוף אשר הוקם על ידי משרד החינוך.
התלמידים לא יכלו לצאת בגלוי
נגד משרד החינוך המממן את הגוף, החליטו
להישאר נייטראלים.
הצד השני שד המטכע. כאשר
נודע שארגון ההורים התיכוניים מקיים
עצרת בירושלים החליט צוקר לבוא מחיפה
להסביר את הצד השני. עמדתו של
יו״ר מועצת התלמידים היתה ידועה למארגני
העצרת ולכן הם החליטו לא לאפשר
לו לדבר. במקום זאת דיבר נציג
מועצת התלמידים הירושלמית. לדברי צו־קר
היה הנציג הירושלמי מחוסר נתונים
מספיקים על מנת להביע את עמדת מועצת
התלמידים.
יהושע ביצור, כתב הצד,רון מעריב בכנסת,
האיש המרכזי בוזעד ההורים, הסביר
לכתב העולם הזה את הסיבות שבגללן
לא איפשרו לצוקר לדבר :״הגיע
נער באמצע העצרת טען שהוא יו״ר מועצת
התלמידים וביקש את רשות הדיבור.
מובן מאליו שלא נתנו לו לעלות
לדבר. התוכנית של העצרת נקבעה מראש.
נוסף לזה זאת היתד, עצרת של
ועד ההורים הירושלמיים ומועצת התלמידים
בירושלים — מה פתאום לאפשר לו
לדברי״
אם כך, נותרה עדיין פתוחה השאלה
כיצד הגיעו אל הרמקול נציגי ועד ההורים
מתל־אביב ומחיפה.
אלון טוען שכאשר לא נתנו לו לדבר
שוחח עם כתבי העיתונים שהיו נוכחים
במקום, אך הללו לא כתבו שום דבר על
עמדתו.
העולם הזה 1737

1נציג1
ש ל הנ ציג
בי רנ ש לי ם
האפיפיור פאולום השישי

פתהו במערכה להצלת המנזר שנמכר דיהודים

לקבל את האישור הזה,״ הצטדקו השומרים.
ראשי הכמרים בירושלים סיפרו לכתב
העולם הזה, שנוטרדאם נמכר עבור 600
אלף דולר, אך הרכוש שווה למעשה למעלה
ממיליון ומאתיים אלף דולר.
פראר רוג׳ר, דובר הכמרים לא נראה להוט
לשתף פעולה, נמנע מלהגיב בעניין מכירת
הרכוש .״קיבלתי הוראות לא לדבר,״
אמר הכומר. הוא הוסיף שדאטרוק דמבי,
אשר טיפל במכירה, נמצא כעת ברומא
ואין להניח שיחזור לפני סוף השנה לירושלים.

אחרי חקירה נמרצת נגול חלק מה-
מיסתורין. מכירת נוטרדאם בוצעה בין
יהודי בשם שמואל קנדינוב לבין הנזירים
מירושלים. לקנדינוב יש גם בית
בניו־יורק, והוא מתגורר בתל־אביב בחודשי
הקיץ. קנדינוב תיוך בין הכמרים
לבין חברת הימנותא, עד שאנשי האפיפיור
הצליחו לצלם מספר מסמכים אשר היו בתיק
העיסקה בניו־יורק, והחומר הועבר
לירושלים.

קרבות תש״ח הפך מינזר נוטר-
^ דאם בירושלים לשם־נרדף לגבורה. הרבה
לוחמים יהודים הגירו את דמם כדי לכבוש
עוד פיסת אדמה בירושלים המכותרת
והמינזר הישיש עקב בשתיקה אחרי הקרבות
העקובים מדם שהתנהלו בסביבתו
בין יהודים לערבים.
בימים הקרובים יתחדש הקרב, אבל בפעם
זו בערכאות משפטיות. משני עברי
המיתרס יתייצבו הפעם שני יריבים שאינם
נראים כשווי־כוח: הקרן הקיימת לישראל,
והוד־קדושתו, האפיפיור פאולוס
הששי.
האיש אשר ייצג את האפיפיור בפני השלטונות
המשפטיים של ישראל יהיה גבר
תל־אביבי כבן ,40 גבוה, ממושקף, בעל
שיער בלונדי־אדמוני, המדבר עברית במבטא
אירופי. האיש, עורך־הדין אברהם
סוכובולסקי, מייצג את האינטרסים של כנסיות
שונות בישראל מזה 15 שנה.
הקשרים ההדוקים של סוכובולסקי עם אני
שי־הדת הנוצריום נתנו פרי בהתחלת חודש
נובמבר, כאשר אחד ממכריו, הממונה על
הרכוש של הותיקן בארץ, המליץ עליו
ברומא, ואז קיבל היהודי התל־אביבי את
הג׳וב הלא נורמאלי הזה ישר מהכס הקדוש
עצמו: נציגו האישי של פאולוס בירושלים.
קריית
הותיקן הטילה על אברהם סוכובול־סקי
משימה ללא תקדים ביחסים בין מדינת
ישראל והאימפריה של האפיפור. בהתחלת
חודש דצמבר ביקש עורך־הדין התל-
אביבי מבית המשפט המחוזי בירושלים
צו־ביניים האוסר על חברת הימנותא (חברת
בת של קק״ל) לבצע את רכישת המנזר
נוטרדאם דה־פראנס בירושלים. לפני בית
המשפט טען סוכובולסקי שחברת הימנותא
רכשה ממיסדר הנזירים של אסונסיון את
המינזר — שהוא גם אכסניה לעת־מצוא —
נוטרדאם, תמורת סכום של 600 אלף
דולאר. העיסקה נעשתה בניו־יורק ב־16
באוקטובר.
סוכובולסקי טען לפני בית המשפט בירושלים,
שיש להוציא צו לביטול העים־
קה, מפני שהיא לא חוקית. הנציג המאולתר
של הותיקן המציא הוכחות מוחשיות
שהאפיפיור לא ידע על העיסקה ולפי חוקי
הכנסיות אין למכור רכוש מסוג זה
בלי הסכמתו המפורשת.
טענת־המחץ של סוכובולסקי היתר שגם
לפי חוקי מדינת ישראל, אין תוקף לעיסקה
מפני שהרישום בספרי המקרקעין נעשה
בנידיורק. בית־המשפט הוציא צו ביניים
לתקופה של 15 יום, כדי לאפשר ל־עו״ד
להגיש תביעה להחזרת נוטרדאם ל-
מיסדר אסונסיון.
מי עמד מאחורי העיסקה הזאת? מדוע
כדאי להיות מתווך

רכשה חברת הימנותא את מנזר נוטרדאם?

בלי צילומים סיורים בלי

ף וטרדאם דה־פראנס משתרע על 23
^ דונם, בלב ירושלים. הוא ניבנה ע״י׳ הכת
הקתולית של נזירי אסונסיון בין השנים
1890—1880 בכספים שזרמו מצרפת. נו־טרדאם
נבנה כאכסניה לכמרים אשר היו

באים לבקר במקומות הקדושים. בזמן מלחמת
השיחרור נפגע הבניין עקב הקרבות, ומאז
נשארו כמה אגפים הרוסים, אך האגף
הימני המשיך לשמש כאכסניה וספריה.
השבוע הכינו הכמרים את החפצים שלהם
כדי לעזוב את נוטרדאם. הספריה פורקה,
וערימות של ספרים הצטברו ליד
שערי הכניסה. שומרי אוניברסיטת ירושלים
אשר הועמדו באחד החדרים סירבו לאפשר
לעיתונאים לצלם את הבניין או לסייר בו.
׳,יש להתקשר עם הנהלת האוניברסיטה כדי

* ש להניח שסוכובולסקי כבר מחזיק
בצילומים האלה, ויגיש את החומר לבית
המשפט. צילומים אלה מגלים בין היתר מה
היה תפקידו של שמואל קנדינוב. במסמכים
נאמר ששכר הטירחה עבור העיס־קה
שולם בסך 40 אלף דולר. שמו של
האיש שקיבל את הסכום לא צויין במפורש,
אבל אין מועמד אחר בשטח מלבד קנדינוב.
כתב העולם הזה גילה שרשם הקרקעות
בירושלים שלח לניו־יורק בשליחות מיוחדת
את הפקיד דוד אטון, כדי לעשות את
הרישום בספרי המקרקעין.
גם לשמעון בן־שמש, ממנהלי קק״ל,
שבחסותה פועלת חברת הימנותא, אשר
רכשה את נוטרדאם׳ היה מה לומר :״אין
לנו שום חלק בעיסקה זו. עשינו מה שעשינו
כדי לעזור לאוניברסיטת ירושלים
לרכוש את נוטרדאם. לא היו לנו שום
שיקוליים מסחריים. אנו טיפלנו רק בצד
הטכני ...האוניברסיטה רכשה את נוטרדאם,
כדי להבטיח מקום לינה לסטודנטים.״
אנשי האפיפיור אינם
את הטענה שרכישת
כדי להבטיח לאוניב־הסטודנטים
אשר לו
ולפי
גירסה אחרת,
מקבלים בשום אופן
נוטרדאם נעשתה רק
רסיטד, חדרים עבור
מדים בירושלים.
והקרב על המינזר תם ולא נשלם.

מדוע נכח האלוף אהרון •ריב בשיחותיו
לגבי המאזין התמים • ל שידורי ישראל, היה זד.
פרט תמים בידיעה תמימה:

כשיחה שנערכה ביום ו, בין שר־הביטחון
משה דיין ועמיתו האמריקאי מלווין ליירד,
נכח מלבד שגריר ישראל גם אלוף אהרון
יריב, ראש אגף המודיעין.

הרדיו גם טרח להסביר את נוכחותו: דובר בשיחה, בין
השאר, גם על מימצאי המודיעין הישראלי.

אולם מאחורי הידיעה התמימה התחבא אחר
הסקופים הגדולים של השנה.

מי ידווח על שיחותיו עם האמריקאים לממשלת
ישראל?

הסכנה: יצחק ו בין
י* תשובה היתה מובנת מאליה: ידווח השגריר
ן | יצחק רבץ, שיהיה נוכח בכל השיחות, בתוקף
תפקידו.

רעיון זה העכיר חלחלה כלבו של משה דיין.

הפתרון הסביר* לדאוג מראש לנד שיהיה
גם דו״ח שלישי.
ולא סתם דו״ח שלישי, אלא דו״ח מטעם אישיות
שאינה דווקא איש של דיין, אלא משקיף נייטראלי שמהימנותו
אינה מוטלת בספק.

וכך עלה הרעיון לשתף כשיחות את אר־ל׳ה
יריב.
יריב הוא איש־צבא, ולא איש פוליטי. ממילא איננו חשוד
כי הוא שייך לסיעה זו או אחרת בחוגי השלטון המדיני.
יריב אינו ״איש של דיין״ ,וגם לא איש של אלון,
אבן או מישהו אחר.
מכיוזן שהוא ראש המודיעין, לא יעז איש להטיל
ספק במהימנות דו״חותיו.

ידווח 1

כי יצחק רבין אינו רק יריבו של דיין, אלא גם איש-
אמונה של גולדה.

• ממילא היה מועמד אידיאלי לתפקיד העדין.

אשר התכונן משה דיין לסיורו, שנועד להע־ניק
לו מעמד של אישיות בינלאומית ולהשיג הסכמה

דיין, שאינו בוטח כאיש, חשש כי־ רכיין
ימסור לגולדה דו״ח על השיחות, ממנו יתקבל
הרושם כי דיין הפר את הוראות הממשלה,

היתד, לו עוד מעלה אחת גדולה. כל אדם שיופיע פתאום
לשיחות עם ראשי הממשלה האמריקאית, תישאל לגביו
השאלה הטבעית: מה הוא עושה כאן, בעצם?
האמריקאים יכלו לסרב לשתף אדם בלתי־קרוא. אדם

ה שגריר רבין
עיניו

והעלה את התוכניות שהוא התכחש להן
כארץ.

סכנה זו לבשה דמות של פיקודו־יריכו מימי
מלחמת ששת-הימים: הרמטב״ל דאז, והשגריר
הנוכחי בוושינגטון, רכ-אלוף (מיל ).יצחק
רכין.

דו״ח כזה עלול היה לפוצץ סופית את היחסים ב ן
דיין וגולדה, להביא להדחתו ממעמדו כיורש־עצר אפשרי,
ואולי אף לסילוקו מן הממשלה.
היו לכך תקדימים. כמה פעמים התלקחו בירושלים, מאחורי
הקלעים, ויכוחים סוערים בעיקבות דו״חות על שיחות
של מנהיגים ישראליים בחו״ל. הועלתה הטענה כי
אבא אבן מסר דו״ח כוזב על שיחותיו עם הנשיא לינדון
ג׳ונסון והגנרל שארל דד,־גול, ערב מלחמת ששת הימים,
ובכך כמעט המיט אסון על המדינה. כנגד זה נתקבלו
דו״חות של עדי־שמיעה באותן שיחות, שהכחישו את
דברי אבן.

הדבר בא אחרי ש״מקורבי דייך בישראל ייחסו לו,
בשבועות האחרונים, תוכניות שונות, הסותרות לחלוטין
את הקו של גולדה מאיר. בין השאר: נסיגה של צה״ל
והצבא המצרי מן התעלה, ופתיחת התעלה לכל הספינות,
מלבד ספינות ישראל.

דיין לא רצה להסתכן. הוא חיפש מוצא.

אמריקאית למועמדותו כיורש־העצר, עמדה לנגד
סכנה חמורה.

דיין ידע שכל מילה שתיפלט מפיו בוושינגטון, עלולה
לשמש מלכודת לרגליו. כי בצאתו לשליחותו, אסרה
עליו ממשלת ישראל בפירוש להשמיע הצעות הנוגדות
את מדיניות הממשלה׳ והגבילה בצורה ברורה את תוכן
השיחות.

דיין נאלץ להכחיש את התוכניות של עצמו, לרוקנן
מתוכנן ולהעמיד פנים כי התכוון רק להסגת כמה סוגי-
נשק. גם את שאר תוכניותיו ויוזמותיו, אותן טיפח,
נאלץ לגנוז.
אחרי דיון נוקב, הרשתה לו הממשלה להעלות בשיחות
עם האמריקאים רק כמה נושאים תמימים: התוכנית חסרת-
השחר להרחקת טנקים וטילים מן התעלה, התנאים לשיבת
ישראל לשיחות יארינג, ושאר נושאים בלתי־מחייבים אף
אחד מן הצדדים.

וערב צאתו, נאלץ דיין לשאול את עצמו:

האדס השריש׳
י• רגע שמכירים כסכנה, יש אפשרות למצוא
*4דרכים למניעתה. כך עשה גם משה דיין.
הוא החליט למנוע מראש מצב שבו יונחו על שולחן
הממשלה (ועל שולחנה של גולדה) רק שני דו״חות על
שיחותיו: שלו עצמו והדו״ח של יצחק רבין.
במיקרה זה יכול היה להיווצר מצב של מילה נגד
מילה, וגולדה היתד, עלולה להאמין יותר לרבין מאשר
לדיין (שעליו אמר השבוע גיסו, עזר וייצמן :״דיין לא
אומר אף פעם את האמת.״)

כזה יכול היה גם לעורר את סקרנות העיתונים האמריקאיים
והישראליים.
לא כן ארל׳ה, כי ביקורו של דיין היה, כמובן,
כרוך בבעיות ביטחוניות רבות. היה צורן לשמור על
פרטיו בסוד׳ כדי למנוע התנקשויות. היה צורך בסידורי-
ביטחון רבים (שעוררו תמיהה באמריקה, לדברי מעריצו
ומלווהו של דיין, אברהם שיזי-צר מהארץ).
מי היה מתאים יותר לפקח על כל אלה, מאשר ראש
אגף המודיעין בכבודו ובעצמו?

וכך הגיע ארל׳ה יריב לארצות־הכרית עשרה
ימים לפני דיין, אירגן את סידורי־הכיט-
חון, והשתתף כשיחות. נוכחותו לא עוררה
פליאה אצל איש, ועיתוני אמריקה אף לא
טרחו לדווח עליה.
בכל מיקרה שיתעורר ויכוח מד, בדיוק אמר דיין בוושינגטון,
אפשר יהיה לבקש עדות מוסמכת ואובייקטיבית
מפי ארל׳ה יריב.

ונין גור אבן
ן * דכר כולו מטיל אור לא רק על אווירת החשדות
| 1השוררת בצמרת ממשלת ישראל, אלא גם על אחד
הקטעים החשובים של מלחמות היהודים: מלחמת דיין-
רביו•

הדבר מצא בעת הביקור את ביטויו החריף

;פוליטיות של משה דיין ע הצמרת האמריקאית
כיותר בעובדה מתמיהה: השגריר רביו לא
טרח לקפל את פני דיין בנמל-התעופה בניו־יורק.
כאופן רישמי היה עסוק, למרפה
הצער, כתפקיד חשוכ מחוץ לגיו־יורק.
עוד לפני כן, בצאתו מן הארץ, הפגין רבין
גלוי בדיין. כאשר נשאל בטלוויזיה מה דעתו על
של זה באמריקה, העיר רבין באירוניה בולטת
בעד ביקור זה, מפני שזה יתן הזדמנות לדיין
את המצב שם.
זילזול ביקורו שהוא ללמוד

הרמז הפרור: לדיין אין מושג על המתרחש
כצמרת האמריקאית, והוא חי כעולם דמיוני
משלו.
ביקורת זו של רבין אינה מוגבלת לדיין דווקא.
ידוע בירושלים כי רבין מותח ביקורתדומה על כל
ממשלת ישראל, מגולדה מאיר ועד אבא אבן: שהם
מנהלים מדיניות מופרכת, המבוססת על הערכה בלתי־רצינית
של המציאות האמריקאית. הממשלה חיה בעולם
דמיוני, והיא מנהלת מדיניות שאין לה קשר עם העובדות.
רבין צידד בקבלת יוזמת רוג׳רם, כאשר ממשלת ישראל
החליטה פה אחד לדחות אותה (לפני שחזרה בה, למחרת

הערכת מצב, לשקול את העובדות.
מיבצע על עובדות אלה.

ולבנות

תוכנית־

הפוליטיקאים הירושלמיים אינם אמונים על
דרבי־מחשכה באלה. מוהם פועל ככיוון הפוף :
מישאלות־הלכ כאות כמקום הערכת־מצכ, ה־צויד
למצוא חן כעיני עיתונאים וכוחרים
תופס את מקומו של הצורר כתוכנית סכירה.
מכאן ההתנגשות הבלתי־נמנעת.
מזה שנתיים פועלת״ הממשלה ללא התחשבות בגורמים
הבינלאומיים, ובאינטרסים הבסיסיים של ארצות־הברית
וברית־המועצות כאחת כתוצאה מכך פתחה בהפצצת
מצריים לעומק, שהכניסה את הסובייטים למצריים. לאחר
מכן התנכרה לתוכניות רוג׳רס.

כשכועות האחרונים משחקת הממשלה כ-
נדמה־לי. נדמה לה שהיא מעצמה עולמית
המנהלת משא־ומתן עם מעצמה עולמית שניה,
ארצות־הכרית, המעמידה לה תנאיס ומכתי־כה
לה מהלכים.

אויביו הרבים של רבין בירושלים טוענים כי הוא סובל
מ״מחלת השגרירים״ — דהיינו, שהתאהב בארץ שהוא
מואמן אליה, והפך נציגה כלפי ישראל, במקום להיפך.
סכנה זו אורבת לכל שגריר, והיא גורמת להחלפה
תכופה של שגרירים בכל שרותי־החוץ.

רבין, היושב בוושינגטון, מבין כי ״מדיניות״ זו מבוססת
על תמונה מעוותת לגמרי של המציאות. הוא יודע
שזהו מיקרה של ״הזנב המכשכש את הכלב״ ,הערכה
אבסורדית של המציאות האובייקטיבית ויחסי־הכוחות.
רבץ רוצה למנוע מצב, שבו יצטבר לחץ אמריקאי,
אשר ישראל תצטרך להיכנע לו בבוא היום. הוא דוגל
בהתאמת המדיניות לעובדות, כדי להשיג מה שניתן להשיג.
השגריר בוושינגטון לא העלים מעולם מה ניתן, לדעתו,
להשיג: לא סיפוח שטחים, אלא ״ריקמת־יחסים חדשה בין
ישראל והעולם הערבי.״ לדעתו, אין כל אפשרות לצרף
לישראל שטחים נרחבים, וגם אין בכך צורך. לעומת
זאת הוא רוצה בהסדר־שלום שיביא למציאות חדשה,
שבעיקרה: גבול פתוח בין ישראל ושכנותיה.

אולם לגבי רכין, זוהי האשמה בוזכת, או
לפחות שיטחית. חילוקי־הדיעות היסודיים כין
רכין ובין אישים במו גולדה, אכן ודיין, נוב
עיט מסיכות עמוקות יותר.

כעוד שבירושלים מתעקשים על ,,גכול ב ט
ו ח ״ כשהכוונה לסיפוח שטחים, סכור רכין
שיש להתעקש על ״גבול פ תו ח ״ ,אפילו יה יה
דומה מאד לגבול ה 4-ביוני.

על רקע זה מסוכסד רכין זה מבכר עם הכוס
הרשמי שלו, אכא אכן. ידוע כי רכין עוקף
את אכן, מדווח ישירות לגולדה מאיר, ופועל
למעשה ללא כפיפות לשר-החוץ.

גישתק ננדמה־ר׳*
* ש הבדל מהותי בגישה השיכלית בין הפוליטיקאים
של ירושלים ובין השגריר בוושינגטון. הבדל
זה נובע מחינוכו של רבין בצה״ל.
רבץ הוא קצין מקצועי, שיש לו גישה של קצין־מטה
ממדרגה ראשונה. פירוש הדבר: הוא התאמן במחשבה
אובייקטיבית, בהערכה צלולה ואובייקטיבית של מצבים,
בלי קשר למישאלות־לב. בכל מצב, הוא נוהג לערוך

]ינשו רא השתגה
אם תוצאות פיקודו

של דיין בארצות־הברית

( | הצדיקו את הערכות רבין?

הרושם הראשון, גם כלי עיון כדו״חות
(שניים או שלושה, בפי הצורר) הוא: כן.
בירושלים פרצה צהלה מפני שהנשיא ניכסון לא הזכיר,
במסיבות־עיתונאים שנתן ערב שיחתו עם דיין, את השם
רוג׳רס. מכאן הסיקו כי ארצות־הברית זנחה את תוכנית־רוג׳רס,
התובעת שישראל תחזור לגבול -ה־ 4ביוני ,׳עם
שינויים קלי־ערך״.

אולם לצהלה זו אין שחר. ניכסון פייס את
ממשלת גולדה כאי־הזכרת שם, המעורר תנו־

השד דיין

האלוף ר־ 3
קבלתה על־ידי נשיא מצריים) .רבין התנגד לפרישה משיחות
יארינג, והוא דורש את השיבה אליהן מבלי להעמיד
תנאים.

• אבא אבן חלש מדי מכדי להדיחו, והוא הדין לגבי
דיין.

זוהי הערכה מפוכחת, המבוססת על יחסי־הכוחות הממשיים,
והיא מעמידה את רבץ בבירור נגד רוב השרים
הבכירים בממשלת מאיר.
איך בכל זאת מחזיק השגריר מעמדי יש לכך כמה
סיבות. בין השאר:
• הוא נהנה מאמונה האישי של גולדה, למרות
השוני בגישה.

• יריביו של דיין בממשלה, ובראשם פינחס
ספיר וישראל גלילי, לוקחים אותו כחשבון
כשר־ביטחון אלטרנטיבי, אם דיין ירצה
אי-פעם לאיים בפרישה.

בה רגשנית, אף לא שינה במאומה את הקו
האמריקאי.
ניכסון שוחח עם דיין שיחה קצרצרה ( 45 דקות בלבד,
שרובן היו מוקדשות, כמובן, לדברי נימוסין) .לפני כן
הזכיר את כל ענייני ישראל רק במשפט אחד ויחידי
במסיבת־העיתונאים שלו.
ניכסון נשאל אם מדיניות ארצות־הברית לגבי קביעת
גבולות ישראל בהסדר־שלום נשארת כפי שבוטאה
על־ידי מר רוג׳רם לפני שנה, כלומר שבמיקרה של הסדר־שלום
תיסוג ישראל לגבולות הקודמים, מלבד שינויים
קלי־ערך.

תשובת ניבסון,, :וכבן, המדיניות ההיא
היתה מבוססת בעיקרה על החלטת האו״ם
(מועצת הביטחון) משנת .1967 זה עניין ל־משא-ומתן.״
בהזכירו
את מילות הקסם ״משא־ומתן״ ,זרק ניכסון
פיתיון לממשלת ישראל. הוא גם לא הזכיר מחדש את
השם רוג׳רס. אך אין לכך כל חשיבות: איזכור החלטת
מועצת הביטחון, המחייבת ״נסיגה משטחים כבושים״
והשוללת ״סיפוח שטחים כתוצאה ממלחמה״ ,מובילה
בהכרח חזרה לתוכנית רוג׳רס.
לא חל שינוי בעמדה האמריקאית, וגם אין שינוי יכול
לחול׳ מפני שהיא מבוססת על האינטרסים האמריקאיים,
כפי שהם נראים בעיני צמרת וושינגטון. בניגוד לגולדה
ודיין, מבין זאת רבץ.

זוהי אחת הסיבות למלחמה בין דיין ורכין,
שמצאה את ביטוייה כצורה בה חותכת בהתנגשות
שאירעה השבוע מאחורי הקלעים.

אחר* שסי את
סרטו ״ מיךי ניגש
דוד אבירן
להפקה הפרטית
ש ל נישואיו

ההומה

יןןן < ךןןף ך | חיכ תה שלמה לתורה כמעט עד תוס המסיבה ב
11/ח 11 111111 1 1 1 1מאנדיס, עד שניגש אליה אבירן ונעץ בה בשלווה סטו
אית סכין־מטבח ענקית. לילי לא פיגרה אחריו, חנכה את העוגה בנגיסה עליזה. מורעבים
עדיין לעוגה ברקע: ה שחקנית עדה ספיר־הורביץ (מימין) והסופר א. ד .שפיר (באמצע)

** 6כועייס לאחר שפסלה הצנזורה את
? 44 הסרט מין, הפתיע יוצרו, המשורר
דוד אבידן, בהפקת־בזק שנייה: הוא נשא
לאשר, את הרחובותית היפהפייה לילי סיגל,
סטה בכך סטייה חדה ממה שנראה לרבים
בתדמיתו׳ הציבורית.
והסלא־ופלא: הצנזורה לא התערבה.

אבירן מרים את לילי, ב ת רחובות,
(באמצע) ,המכיר את לילי מילדות

התוצאה: אבידן הצליח הפעם לא רק
להפיק־ את נישואיו, אלא גם, בניגוד לסרטי
(לפי־שעה) ,להציגם לראווה במקום,
המוגדר על־ידי החוק כ״שעשוע ציבורי״.
צורת ההצגה: קוקטייל־נישואים במאנדיס.
וד אכידן ,36 ,ולילי סיגל,22 ,
( ריכזו במאנדיס מיבחר מגוון של אורחים׳
החל בבוהמה וכלה באישי־ציבור.
מועדון נואנדיס ניצל, כנראה, מהתפוצצות־אוכלוסייה
רק בזכות הקור העז, ששרר
ביום המסיבה ושצימק את מספר הבאים
לכמחצית המוזמנים (כ־ 300 במקום כ־.)700
אך האבידנים מהססים עדיין להחליט,
אם המחצית שנשרה הייתה הפחות מובחרת
דווקא מזו שבאה. הסיבה: בחלק ניכר מהבאים,
רובם מחוגי הבוהמה, נתגלתה
תכונה מפתיעה, שיש בה בהחלט עניין
ציבורי: הם באים למסיבות־נישואים בידיים
ריקות, על־סמך האמונה התמימה (והבלתי־מוכחת)
,כי עצם נוכחותם מהודה מתנה.
פיזמונאי נודע, שבא בידיים ריקות, לא
היסס, למשל, לשאול את אבידן בעליצות
תמוהה ״אז מה, אוספים את הצ׳קים מה?״.
זמן־מד, לאחר שאשתו הגרפיקאית איחלה
ללילי בארסיות חביבה, שתנצל את אבידן
כל זמן שהוא עומד עדיין לרשותה.
אבידן החליט להביע לאחדים מהנ״ל (ביניהם
ציירים, פיזמונאים, משוררים, אנשי-
ראדיו, אנשי־קולנוע, אמרגנים, פירסומאים,
אנשי־עסקים, מנהלי־מיפעלים ומנתחים סל-
אסטיים) את אסירות־תודתו בדרך מקורית:
הוא ישגר להם דברי־תודה בצירוף המחאה
בת לירה, תרומה צנועה לשיקומם הכלכלי.

אווחת״לילה

מגישה לילי לדוד אבידן לאחר שהזוג
חזר לביתו ממאנדיס. ב מו ע דון עצמו
לא הספיקו השניים לאכול ול שתות, בילו את עיקר זמנם בלחיצת

ידיהם של מאות האורחים והאורחית, אשר מילאו את המקו ם
למרות הקור העז, ששרר בחוץ. מזג־האמיר גרם לנשירה בר שימת
המוזמנים, שחלקם שיגרו מיברקיס. המבריקים: שרים ואלופי צה״ל.

ך* מסיכה העליזה נתפזרה בשעות הקט־
| ן נות — ורק אז נתפנו האבידנים לעיין
בגל המיברקים, שנתערם לרגלי דלת דירתם.
בין המברכים: שר־החוץ אבא אבן ושי
המישטרה שלמה הילל.
אך צל״ש למיברק המבריק מגיע דווקא
לאלוף דוד (,דדו׳) אלעזר, שכתב :״אתכם
באבלכם״ .כל הכבוד לצד,״ל.

שר־ו
ולחיו

ער הסכין

מאכילה לילי א ביזן את אחד הרחובותיי ם הרבים,
שהיוו את מרכז־העליצות של המסיבה ב־מאבדים.
האורחים הבוהמייס, שרובם באו משום־מה בידיים ריקות,

היו עליזים פחות, ניהלו לעומת־זאת ללא־הרף סי מפוזיוני ם קדחתניים
על עתידו של הזוג הצעיר. האבידנינז עצמם דחו באדיבו ת
כל ני סיון לשתפם ב סי מ פוזיוני ם אלה, הציעו למ שתתפי הס לרקוד.

הסכמתו של ראש עיריית ר חובו ת, שמואל רכטמן
אש־העיר הצעיר בא למאנדיס עם כל מ שפחתו.

מעניקה לילי לדוד אבידן לאחר חיסול

ארוחת־הלילה. אבירן מח שיב את כו־
־ 411
כאחת המעלות ה מוב ה קות של האשה האידיאלית,
זו האידיאלית זה, בעצם, גס האידיאל של לילי.

מיטת האניחים

הוא המקום היחיד, בו יכלו לילי
ודוד אבידן להישאר לבדם,
לאחר שאירחו מאות מבקרינו ומבקרו ת ב מו ע דון מאבדים ב מ שך
שש שעות ר צופו ת על הרגליים .״ שכיב ה הוא המצב האידיאלי ל־

יחסי־חברה מצומצמים״ ,הסבירו האבידניס ,״ לכן רוב סוגי הבילוי
החברתיים האחרים רחוקים מן האידיאל״ .הצהרה נועז ת זו לא
נפסלה על־ידי הצנזורה, בין־ה שאר גס משום שלא הוג שה לביקורתה
המוקדמת, וזאת בעיקר מטעמי ם שי חוס ר־ז מן ונו חו ת אישית.

הגדול במשפטי המחבלים בשטחים המוחזהים ייפתח בעזה — בעוד שבועיים
יואשמו בו 13 ממנהיגי ״החזית העממית״ ברצועה שתיכננו את
חטיפות המטוסים, החליטו אנשי המיפקדד.
לתכנן שורת פעולות דראמתיות, שיפנו את
עיני העולם לרצועת עזה, יזכו את אי־רגונם
בתהילה בקרב עמי ערב וארגוני
המחבלים ואולי גם יתנו בידם נשק סחיטה
כלפי שלטונות הביטחון של ישראל.
התוכנית שהוצעה באותה פגישה היחד.
לחטוף קצינים בכירים של צה״ל המשרתים
ברצועה, ובעיקר שופטים צבאיים ואנשי

צות השכנות הוסברו בנסיעות לצרכי עסקים.
באותה פגישה נקבע מוניר כנאמן
לכספי האירגון ובידיו הופקדו 58 אלף
ל״י במזומנים, שהיו אז רכוש האירגון
ברצועה.
שאר המשתתפים היו מפקדי איזורים
של החזת בנקודות הישוב השונות של
רצועת עזה.
הצמד ג׳יראדה ועזיזה החזיק מע-

ו. שנלכד כספי רק פיקוד

רובם ככולם נתפסו, כולל עזיזה,
בתוך עזה וראיס שנתפס עם כל
החזית, ונשפט כבר.
אחרי תפיסתה של כל חבורת הניתן
היה לשחזר את כל מעלליה.
המזימה 11010 הה
קציני מרו
זהירות, גועש!

מד קרוב לשנה ברצועה — תקופה
הנחשבת לממושכת, נוכה תכיפות המעצרים
והתפיסות של ראשי החזית הקודמים
ברצועה.

ע״י אנשי ״ החזי ת העממית״ ב שולי אחד
הכבישים ברצועה. חלק ניכר מ המוק שיס
הו טמנו בדרכים ב הן מתנהלת התחבורה
הפנימית, והנפגעים הס תו שבי הרצועה.
לכידה בהמשכים

וף שבועיים ייפתח בבית־הדץ הן
| צבאי בעזה משפטם של 13 מראשי
החזית־העממית־לשחרור־פלסטין ברצועה. נגד
ד,־ 13 יועלו 68 סעיפי אישום ולא פחות
מ־ 160 עדים יעלו על דוכן העדים במשפט
העתיד להיות הגדול במשפטי המחבלים
שנערכו בשטחים המוחזקים 13 .
ראשי החזית, יואשמו כמעט בכל העבירות
האפשריות * .י 0

מקורבו
של חבש
^ י היו 13 ראשי

החזית־העממית

יום אחד החליט ג׳יראדה שהגיע זמנו
לצאת ל״חופשת מולדת״ .הוא חמק מן
הרצועה, נסע לחברון ועשה את דרכו בכיוון
לירדן. אבל אחרי שעבר את יריחו
הוא נתפס, ממש לפני שעמד לחצות את
הירדן.
היה זה בחודש מרץ השנה, כחודש אח־
החזית נשארו זוטרים בהנחת
בהוצאה

תפיסתם של ראשי מאז העממית בחודש מרץ השנה,
אנשי החזית ברצועה עם מפקדים
בלבד שנסיונם המבצעי מסתמם
חומרי נפץ ליד עמודי חשמל, או
להורג של בני־עמם.
המפקדה בירדן עדיין לא הצליחה להחדיר
לרצועה מנהיגים בעלי יכולת מבצעית
וארגונית. המנהיגים הנוכחיים נעדרים
כל השפעה כריזמתית על אנשיהם ולדבר
( ה מ שן

ב ע מו ד )22

היה שם עיד א־ג׳יראדה, מפקד הזרוע
המדינית של החזית־העממית,
פעולת ראווה
ך יל ה־ 25 כחודש פברואר ,1970
/עשוי היה להיות לילה גורלי בדרכה
המבצעית של החזית העממית לשחרור
פלסטין בתוך גבולות ישראל. הוא עלול
היה לבשר החמרה קיצונית באופי הטירור
שהפעילו ארגוני המחבלים נגד ישראל
ולהוליד ללא ספק אמצעי־נגד קיצוניים
ביותר מצד כוחות הביטחון במלחמתם
נגד הטירור.
זה היה מתרחש לוא היתר. מוגשמת
תוכנית שנרקמה אותו לילה באחד הבתים
במחנה הפליטים נוסייראת הנמצא כ־10
קילומטר דרומית לעזה. אותו לילה, למרות
העוצר שהיה במחנה, למרות סיורי
צה״ל, התגנבו ובאו לאחד הבתים 13 אנשים•
כולם היו בעלי תפקידים ברשת של
החזית העממית לשחרור פלסטין ברצועת
עזה.
מיפקדת החזית ברצועה, שאנשיה עסקו
באותה תקופה בהשלכת רימונים על
כלי רכב ישראליים ועל משמרות של
צה״ל ברצועה, בהטמנת מוקשים וברצח
חשודים בשיתוף פעולה עם המימשל, התכנסה
כדי להחליט על שינוי קיצוני בתוכניותיה.
בעקבות ההדים שעוררו אז

המפקד השני בחשיבותו באותה פגישה
היה ג׳לאלא עזיזה, המפקד הצבאי של החזית
ברצועה. י״יי •׳

היו שם גם חסן שלהוב, אחמד עמרן,
ואחין שהאדר, וכן מוניר ראיס, ראש עיריית
עזה לשעבר, שתפקידו היה קיום
הקשר עם מדינות ערב. הוא התמנה לכך
מסיבה פשוטה: נסיעותיו התכופות לאר־

בעקבות החנונים

קצין צה״ל סורק שטח ליד מחנה פליטים
ברצועה, ששימש מקום מחבוא לחבלנים. רוב
אנשי מיפקדת החזית ברצועה נתפסו, ז מן קצר, אחרי שאחד מהם נתפס כ שחצה את הירדן.

מ טו ס טו ב
אמנות תיאטרון
הקריין, הכתבן, השחקן,
בקיצור -.הגרקן
״היש דבר נחמד יותר ויפה יותר מלעשות
מה שאתה מרגיש שאתה רוצה לעשות?״
— זוהי תשובתו של מוטי ברקן
לכל המקשים עליו, כיצד זה בחר בכל־כך
הרבה דברים גם יחד.
האמת היא שכל דבר בא בזמנו: תחילה
היה קריין בקול ישראל, והתפתה במיוחד
לעיבוד, לכתיבה ולבימוי של תסכיתים לילדים
.״לפתע גיליתי שהתיאטרון והקולנוע
עוזרים זה לזה ומשלימים זה את זה,
אפילו שקיים הבדל כשאתה מדבר ברדיו,
למשל, בקול נמוך ובשקט, ובתיאטרון
אתה צריך להרים את קולך.
״בשבילי, היה כל דבר המשך של דבר
אחר: ברדיו הכרתי את ראובן מורגן, דרכו
הכרתי מישהו בקולנוע והשתתפתי ב־בסרטים
(ביניהם, השימלה) ,דרך הקולנוע
הכרתי מישהו בטל מכוס קלי / ,ודרך טלנו־כוס
קליי הגעתי לאייק לייק מייק, וכאן,
נפגשתי, באופן מיקרי במוסיקה.
״תחילה רשמתי לי נעימות על טייפ,
להנאתי. אחר כך כתבתי להן מילים, והוצאתי
לאור את תקליטי לילות החורף,
ואת התקליט לילדים כוכב הסישתק־ם.
אותם סרטים מצויירים בטלוויזיה לא גרמו
לי נחת, אבל לעומת זאת גרמו לכך שחיפשו
אצלי תמיד את המזוודה והמטרייה.
׳לא שמחתי שקראו אחרי, :הנה מוטי מ טלוויזיה
/כי לא חשבתי שהייתי טוב.״
צ רי ךלהק שי ב. ומה הרגשתו של

מחפשים נשמה רוסית
להצגת ייקרה ישראלית
אם התיאטרון הישראלי היה זקוק להצגת־יוקרה, הוא יכול
להירגע. הוא זכה בה. שמה ב שפל, והיא מוצגת על־ידי התיאטרון
הקאמרי, בעזרתו האדיבה של התיאטרון החיפאי. יש בה הרבה
משתתפים, הושקעה בה הרבה עבודה ואורכה קרוב לשלוש שעות.
ומה יוצא מכל זה? מוצג מוזיאוני מכובד מאד, שאינו לובש

יש בכך כמובן יתרון: קל להפיק אותו ולטלטל אותו ברחבי
הארץ. יש בכך גם חסרון: על שני השחקנים הנמצאים כל הזמן
על הבמה, להיות מעולים באמת, אחרת קל להרגיש בחסרונותיהם.
הסיפור על שני חיילים, אחד אמריקאי ואחד יפאני, הנקלעים
יחד לאי בודד בלב האוקיאנוס השקט, זכה כבר גם לגירסה קולנועית
(בלא אישורו של המחבר שמעון וינסלברג) ,בהשתתפות
לי מארווין וטושירו מיפונה. הצגת תיאטרון גודיק מציעה במקומם
את אילי גורליצקי כחייל אמריקאי ומולו היפאני דייל אישימוטו.
אם השליחות הרעיונית של המחזה (המלחמה היא מעשה שרירותי׳
המעמידה שני אנשים, שאין להם שום דבר אחד נגד
השני, במחנות אויבים) היא מובנת, ברורה ונמסרת בצורה פשטנית
למדי, הרי לעומת זאת מספק וינסלברג הזדמנויות רבות לשני
השחקנים להבריק הן בתנועה, כאשר הם מתאבקים זה עם זה,
הן במונולוגים ארוכים (אצל החייל האמריקאי) והן בשימוש
במימיקה (אצל היפאני).
וכאן בא לידי ביטוי ההבדל שבין שני המשתתפים. דייל
אישימוטו, שהופיע כבר מאות פעמים בתפקיד, מעצב דמות שקל
להאמין בה, חייל יפאני שרירי׳ אלים, ויחד עם זאת אנושי לפי
מושגיו שלו. מולו, נראה אילי גורליצקי לעתים קרובות כבובה
על חבל, שתנועותיה מהוקצעות ומתוכננות להפליא, היא אינה
מחטיאה בשום פרט טכני, אבל אינה מסתירה שום רגשי מאחורי
טכניקה זו.
וצרה אחרת: ליד היפאני המוצק והשרירי, נראה אילי שברירי,

שמעון בר ונתן מייזלר ״כשפל״
אין נשמח

רוסית

את בגדי שנות־ה־סד, ואינו מצליח להתבטא בשפת תחילת המאה
התקופה בה נוצר. מקסים גורקי תיאר במחזהו זה אוסף של
טיפוסים המייצגים את ר,שיכבה העניה והמרודה ביותר של העם
הרוסי, את נסיונותיהם להתנחם באשליות, ואת רוח התקמר, החולפת
ביניהם עם ביקורו של זקן אלמוני במישכן העלוב שלהם.
לפני ששים ושמונה שנים היתר, ב שפל להצלחה הגדולה של להקת
סטאייסלאבסקי. היום, הרחק ממוסקווה ומסטאניסלאבסקי, זוחל
בשפל לאיטו ומחפש דרך להגיע אל הקהל. מאחר ולא הבמאי
היי קילוס ולא השחקנים, אם אלה שמעון בר, נתן מייזלר, יוסי
גרבר או מוסקו אלקלעי ואחרים, טובים פחות, הצליחו לתסוס
את המהות של הנשמה הרוסית, נשמעת ההצגה כשורה של
דיקלומים, דיקלומים מוכשרים בהחלט, אבל בסופו של דבר
מעייפים למדי. קשה לומר שגורלן של הדמויות נוגע ללבך, משום
שהן נראות מצד אחד תלושות מן המציאות כאן, ומצד שני
חסרות חיים ורקע משלהם. ואת החולשה העיקרית של המחזה
מתמצתת במיוחד המוסיקה, המנסה לשמור איכשהו על אמירה
סלאבית, ולהוסיף בה את הקצב המודרני. התוצאה: שעטנז.
אמנם׳ אי־אפשר להתעלם מן העובדה שכל הנוגעים בדבר
השתדלו מאד (מעל כולם — אברהם בן־יוסף) .לכן התוצאה היא
הצגת יוקרה. אבל, מתי נזכה גם להצגה גדולה?

דיין וברקן ב״פרפרים״
הדבר

הקשה

ביו ת ר

מוטי כשחקן בהצגה החדשה
חופ שיים, כשהוא מעצב דמותו של בחור
עיוזר, המנסה לגור לבדו, מול חיקי דיין,
נערה ר,פוחדת מפני התחייבויות.
״זו קומדיה כתובה להפליא,״ מספר מוטי,
כמעט בליקוק שפתיים ,״הרפליקות
והקצב ור,טיימינג, והפארטנרים והבמאי,
וכולם ממש נקשרים אחד לשני מיום ליום,
ולומדים מה שלי נראה הכי חשוב כרגע:
להקשיב. לעמוד על הבמה, מול הקהל,
כשאתה צריך לומר את השורות שלך,
ואתר, צריך להקשיב לפארטנר שלך בפעם
המי יודע כמה, אתה מוכרח ממש להקשיב!״
ובינתיים, לידיעת כל מי שיקשיב לשיר
פרפרים הס חופ שיים המלווה את ההצגה
— כתב אותו השחקן — ברקן.
פרפריס הס

תדריך
* יהודי הדממה (הבימה) -מחזה
קלוש על נושא כאוב ואקטואלי: הטרגדיה
של יהודי ברית־המועצות. על אף
הוויכוחים ויזל־פריי בקשר לליקויים של
ההצגה, מצליחה לבנות דמותו של ראש
הקהילה, כפי שמגלם אותו ישראל בקר.
* השקרן (הבימה) — בימוי מלוטש
ומסוגנן (ראדו מירון) ומישחק מגושם
וחסר־חן ברוב המיקרים, אינם מצליחים
אלא לעיתים רחוקות לתת את הברק
הראוי לקומדיה קלילה זו.
העולם הזח 1737

בקרוב אצלכם, סוד-סוד
בשעה טובה ומוצלחת, נחתמו הניירות של
כמה ארטיסטים, בחירי לבבם של שמיל שי, אבי
קורן, דני ליטאי ויאיר רוזנבלום, האחראים לה-
צגת-הזמר המצחיקה >בתקוה) בתיאטרון גודיק:
״בקרוב אצלכם״ ,על חבורת אנשים הרוצה להניא
בחור מלהתחתן.
ובכן, שמוליק סגל -משורר דימעה ורטט.
עזריאל אשרוב -הבחור המיועד להיות חתן,
וחבריו מתכוונים להמעידו. אריה אליאם בתפקידים
רבים, שהם בעצם תפקיד אחד־ האנשים
שתמיד מפריעים לכל המתיחות. חנן גולדבלט -
גרז׳ניק, מתקן וישרים בקיץ וראדיאטורים בחורף.
אפרת לביא( ,יוצאת להקת פיקוד מרכז)
הכלה החסודה. תמי ספיבק — ״סטודנטית לדרמה
ולמכשירים״ ,ששמה הדסה בילינסון. כרמלה
גיא: הגרז׳ניקית. מיכל טל -שרה, עולה מארצות
הרווחה. רפי טיילור -קוראים לו, סרן׳,
כי הוא טוראי במילואים. ישנם גם ארבעה רקדנים,
ותזמורת הקצב ״סול מן״ שהיא כמובן
המקהלה היוונית המודרנית.
מה לומר לכם? בקרוב אצלכם!

מלחמה בשניים
קטאקי הוא מחזה חסכני מאד. משתתפים בו שני שחקנים בלבד,
ומעט תפאורה.

גורליצקי ואישימוטו ב״קטאקי״
אין נ שמה אמריקאית

וקשה להאמין שהיה מחזיק מעמד במהלומות שמטיחים בו כביכול.
ומי שראה את הצמד מאחזין־מיפונה, אינו יכול שלא לערוך
השוזאות. ואין צורך לומר לטובת מי.

מצפים לפר גינט
יוסי (מחכים לגורו, שש נפ שו ת מ חפ שות מחבר) יזרעאלי, הוא
אחד מאותם במאים צעירים הזועמים למראהו הפורח של התיאטרון
הישראלי; אותו מראה פורח שפירושו מירוץ מטורף אחרי הצגות־בכורה,
על חשבון האיכות, מיספר מדהים של הצגות חדשות,
שאף אחת מהן אינה עשוייה לעורר מתרדמתו את הצופה הממוצע
של היום, שכבר רגיל לכל כך הרבה אמצעי־בידור משוכללים
כתחליפים לחודיה אמיתית.
״לא איכפת לי לעבוד על הצגה שנה שלמה, ובמציאות הישראלית
זו הדרך היחידה האפשרית. כי כמה שחקנים ישנם בארץ, שכבת
עברו את שלבי הסדנא. או שאתה יכול ללוש אותם כחומר בידי
היוצר?״
להדגמת השיטה היזרעאלית, כמה פרטים על הפקת פר גינט
שלו בהבימה, שלדבריו׳ הרבה אנשים בוודאי יכעסו למראהו החדש,
שכן ליוסי יש תפיסה שונה לגבי אחד הגיבורים המשוחקים
ביותר בתולדות התיאטרון: פר גינט שלו יהיה יוסי בנאי, וסולוויג
תהיה נירה רבינוביץ׳ ,ולא די בכך, כל ארבעים השחקנים שבחר
לו, אינם אנשי הבימה כלל וכלל, חוץ משתיים: טובה פרדו
ושושנה דואר. ולמען האמת, עבודת הליהוק עוד לא תמה, אם כי
כבר עובדים על ההצגה יותר מחודש וחצי.
״מה אפשר לעשות, אם אני צריך לבחון מאתיים וששים שחקנים
כדי להוציא מקירבם שלושה־עשר? אבל אותם שבחרתי, כולם
צעירים, כולם מוכנים להתחיל מחדש.
״הנה, למשל, עוד לפני שהתחלנו בחזרות, עבדו השחקנים במשך
חודש ימים עם יורם בוקר על תנועה, ורק על תנועה. זאת
הדרך האפשרית היחידה לעשות בארץ תיאטרון חי ואמיתי, כי
כשראיתי נגד עיני את הוותיקים, ידעתי בדיוק איך זה ייראה בסופו
של דבר. ואני רוצה פר גיננו כזה חדש שלא יכירו או תו...״
ישנם האומרים כי היזרעאלי הצעיר עושה מהפכות בתיאטרון.
ישנם האומרים שפר גינט יהיה הסוס שיוציא את הבימה מן
הבוץ, ובינתיים רושם מישה סגל את המוסיקה היותר מסובכת
מכתיבת מחזמר, ודויד שריר מכין תפאורה׳ שקשה מאד להרים
אותה, לדבריו.
וישנן אפילו בעיות צנזורליות עם הטרולים, הייצורים השטניים
המופיעים בחלומות של פר גינט. באמת, מעורר סקרנות.

המדמה ל חטוף אח קציני צה״ד
(המשך

מעמוד )20

יש השלכה על הפעולות ברצועה בתקופה
האחרונה בשני מישורים:
#יריות מספר פעולות החבלה.
#הגברת מעשי הרצח, שאין להם למעשה
כל ערך מבחינת פעילות חבלנית.
מעשי הרצח הם סימפטום של חולשה
והם מעידים על סכסוכים פנימיים והאשמות
הדדיות על רקע מעילות בכספי החזית
וחשד שיתוף פעולה עם השילטון.
גורם נוסף למעשי הרצח הוא בקשות
לתרומות לאירגון.
פעילות זו של סחטנות, תכפה באחרונה
גם במחנות הפליטים, לא כל כך בגלל
״העושר הרב״ שטובעים בו פליטי המחנות,
אלא מסיבה פשוטה: צעירי מחנות
הפליטים הצטרפו בהמוניהם לשורות ה־החזית.
אלה
שלא נזהרים, וצה״ל מפתיע אותם
בשבילי הפרדסים, בעזה מוצאים
את אחריתם בפרדסים אלה כשגופותיהם
מנוקבות עם כדורי 7.62 של מקלעי
המארבים, ו־ 9מ״מ מתמ״ק עוזי.
כך מצאו את מותם באחרונה שלושה

מפקדים בכירים של הפתח באזור עבעסן
מזרחית מחן־יונים. גם מפקד בכיר של
החזית בצפון הרצועה: יוסוף אבו רבן
הידוע כיוסף כתיב, מצא שם את מותו.
אבל לתושבי הרצועה ברור מעל לכל
ספק מי הם השליטים האמיתיים בסמטאות
הרצועה. כשמת פלוני בתל־אביב, הולכים
משפחתו וקומץ מכריו לקבור אותו
מבלי שהשכן מהקומה העליונה ידע על־כך.
אבל כשנהרג יוסוף חטיב, סגן מפקד
הזרוע הצבאית של החזית העממית והובא
ב־ 21 בנובמבר השנה לקבורה בעזה שבתו
החנויות בעיר ובתי־הספר התיתמו מתלמידים.
גם ראש העירייה ראג׳ עלמי
לא שעה לפניית הממשל לפעול נגד השבתת
המסחר אותו יום.
החודשים הקרובים יגידו מה טומנים באמתחתם
פעילי החזית. האם יצליח ג׳ורג׳
חבש להחדיר לרצועה מנהיגים נוספים, והאם
תורחב הפעילות החבלנית לערי הגדה.
שולט
צה״ל במצב
והוא חושף את הרשתות הללו בצורה
מזהירה. אך הוא עדיין לא שם את ידיו
על יתר הדגים העושים בסימסאות מחנות
הפליטים כבתוך ביתם.

חדש!
ספקטרה י
20 אינטש
במדינה דרכי־חיים
מי צייד
בתוגה?
כאשר יצאו בני הזוג שפירא ממשרדי
בית הדין הרבני ברחובות, לא היו כבר
בעצם בני הזוג שפירא. זה עתה הם עברו
תהליך גירושין. אבל משהו בארשת
פניהם הוכיח כי עדיין נותר להם משהו
משותף. זכותם להתגרש. זה עתה המחישו
זכות זו.
הקשיים המשפחתיים של דוקטור שפירא
ואשתו החלו כאשר פגשה הגברת המצודדת
עורך־דין מסויים והחליטה כי הבעל
שלה קצת מיותר עליה 14 .שנה קודם
לכן, כאשר הכירו זה את זו בפולין, נראו
בעיני מכריהם, כשידוך אידיאלי, ודאי לא
העלו בדעתם שהנישואין האזרחיים שלהם,
שהפכו אותם לבעל ולאשה, יעמדו
במשך הזמן במרכזה של סערה ציבורית.
שני הסטודנטים הצעירים הגיע ארצה עם

בתם הקטנה בשנת 1955׳ החלו מארגנים
את חייהם בישראל. היא קיבלה מישרה כ־רופאת־ילדים
בקופת־חולים ואילו היא הצטרף
לסגל של מכון וייצמן.
כאשר נכנם עורך־הדין לתמונה החליטה
הגברת לבית שפירא, כי היא זקוקה
לגירושיה באופן דחוף.
ההנחה שכשם שנישואיה היו פשוטים
וחלקים כך גם גירושיה — התבדתה עד
מהרה. כשהגיעה לרבנות התברר שא ן בידה
מיצרך יקר־מציאות: הכתובה.
נישואין פיקטיביים. התיסבוכת הראשונה
התעוררה כשהבעל כפר בכלל בסמכות.
בית־הדין לדון בעניינו. טענת־המ־חץ
שלו היתה: מאחר ואינכם מכירים בנישואין
אזרחיים, אינכם מוסמכים להתיר
אותם.
אבל בית־הדין הרבני היה מוכן גם
לטיעון זה. לזוג נאמר שבלי כתובה שתומצא
לרבנים כדת וכדין לא יהיה מקום
להתרת נישואין. במלים אחרות יש פית־רון
גם על פי ההלכה. על ד״ר שפירא לשאת
(המשך ב עמוד )24

^ 8§1מ

111
!111

ססקטרה
פ ם ועו =(0ו־דכ£1_£1

טלוויזיה במבחר צבעים
ב מנ 11ן מקלטי הטלוויזיה של ״אמקור•,
ל ב חי רתכם 6צבעים ש 1נים:
אדום. כ חול. לבן. ירוק. אנטרציט 1ג11 ני עץ.

המפיצים:

וסוחרים מוושיס

שרות אמפא.

ה מוצר
הנב חר

1970

נרי תכזכנר־ ד ל! 1

העולס הזה 1737

״אילי גורליצקי — אדם שמדבר עם
יפאני — 100ל״י.
״ניסים אלוני — אחרי 12 כישלונות
רצופים — 100ל״י. נפוליון מת אצלו
ונקבר אצלו.
״אורי דן — עיתונאי שמסכן את מעמדו
הציבורי — 117.38ל״י.
״אברהם דר — המרגל שחזר מן הכפור
— 20 דולר.
״אסי דיין — אדם שמסכן את הקשרים
ואת מעמדו המשפחתי, בנו של שר־הביטחון
— 500ל״י.״
וכך הלאה הרימו הנוכחים תרומות. כל
אחד לפי יכולתו והערכתו את השלום.
ההתרמה נגמרה. אורי זוהר מסכם :״אילי
הייתם תורמים עשרת אלפים לירות,
אפשר היה לדבר על שלום. אבל מה שנתתם
יכסה בקושי את ההוצאות של אייבי.״
״כמה אתה תורם?״ קרא אחו הנוכחים
לעברו של אורי זוהר. כטוב ליבו בוויסקי
השיב אורי :״אני לא תורם גרוש.
אני לא מאמין בכל העניין. אייבי בלופר.
מה יקרה אם יתברר שהוא מרגל ערבי?
בן־אדם שבא מהודו, בטח מרגל. ובכלל,
לא חסרות לנו תחנות שידור. מה הוא
מביא לנו עוד אחת? יש קול ישראל, גל
א׳ וגל ב׳ וקול ציון לגולה. מספיק.

ה | 1 1ר ל מען ספינת השלום של
אייבי אורגן על־ידי ליצן
11411 ( 11
הבוהמה ראובן צליק (מימין) כ שכמנחה
משמש אורי זו הר שהחזיק בידו סיר מיטב
ה ל תוכו הכניסו התור מי ם את הצ׳יקים.

* הו. נסתם הגולל על קליפורניה, ה(
מזללה של אייבי נתן שהיתה מוסד
בפני עצמו ברחוב דיזנגוף התל־אביבי.
אחרי שהצליח למכרה, ולפני יציאתו ל־ארצות־הברית
כדי להביא משם את אוניית
השידור שלו, ערך אייבי הלוויה למזללתו.
כמו בימים הטובים היתה שם כל אוכלוסיית
קליפו רניה לשעבר, אמנים׳ אישי־ציבור
וסתם ידידים. כמו בימים הטובים
הם שתו ואכלו על חשבונו של אייבי,
לעגו על חשבונו ולא התייחסו כלל לרעיון
שהפך את אייבי מטייס ובעל מזללה,
לרב־חובל דון־קישוטי המאמין שבכוחו להביא
את השלום בין ישראל לערבים.
אייבי חילק לכולם את הצלחות שאכלו
מתוכן במשך שנים, עם הקדשות אישיות
למזכרת. ואז, כשהרגישו הנוכחים קצת
שלא בנוח, שגם בשעה טראגית כזו הם
מקבלים מאייבי, הם נענו למסע ההתרמה
שערך אורי זוהר, ותרמו לקרן השלום
של אייבי. ודווקא כמה מהניצים הידועים
ביותר הם שד,ירבו לתרום.

ף* ש הו א עו מ ד על במה במרכז הפאב,
ע. ניהל אורי זוהר את מסע ההתרמה.
הוא הכריז את שמות התורמים, תיאר
אותם בעוקצנות ונקב בסכום שתרמו:
״ראובן אלוני, ראש מינהל מקרקעי
ישראל: כמה גונב ממקרקעי ישראל? —
תורם 100ל״י.
״העיתונאי עמוס אילון — זה שגוזל
מגרשום שוקן — 100ל״י.
״שייקר, בן־פורת, שמסיבות מיקצועיות
חייב להתנגד לשלום — 100ל״י.

ההילולא

הגיעה לשיא כאשר חולקו צלחות קליפורניה לאורחים הוותיקים
של המסעדה. מי מין: שרונה, בת ם של אייבי נ תן וא שתו־לשעבר
רוזי נתן. ב מ רכז: עמיקם מ ר בי ץ׳ ומש מאל אהרונה ומשה ינוקא, כולם מוותיקי קליפורניה,
שבאו פעם נוספ ת ל שתות על ח ש בון אייבי במסיבת־פרידה שערך בפאב התל־אביבי.

מזכות לכומר

שר־ה־תחבורה
לשעבר
משה כרמל מראה בגאווה לאיש
הסרטים אריק ביכנר, אוד הצלחת שקיבל.

עליז ב מיו חדב מסיבה של אייבי היה
10119 11119111 כסית (מימין) ,בעל נסית התל־אביבי,
| | 111111111 111111111
סגירת קליפורניה לפט רונו של אייבי שהעביר את מקום מו שבו לכסית. חצקל
כ ח תן שני ב מסיבה וקיבל את האורחים ב חיבוקי ם לידו ב ת מונ ה: הצייר

חצקל איש־שהפך
מאז
הרגיש עצמו
יוסל ברגנר.

וב־החובל

]11-111-1 )111

הדוגמני ת עלמה בן־
פורת במ סיב ת הפרידה. מלמה תרמה 100
ספינת השלום של אייבי,
ל״י לקרן
שיצא ה שבוע לארצות־הברית ב מטר ה להשיט
את הספינה לכיוון חופי הארץ.

במדינה

הספר ה ר איון ו הי חי ד כארץ *ופויו *גיי *

בשניים

אהבה

(סוף

מעמוד )22

את אשתו על־פי חוקי דת משה וישראל,
כדי לגרשה — עם כתובה בידו — לפי אותם
החוקים עצמם.
אבל כשהגיעו הדברים לידי דרישה זו,
התאחדו פתאום המועמדים לגירושין, ס רבו
בתוקף. לא עלה כלל על דעתם לעשות
צחוק מעצמם.
גם בקרב הדיינים גבר הרוגז ואב בית-
הדין יצא ממש מכליו נוכח החוצפה. מה
זה פה, באים לרבנות רק כאשר נזקק ם

אבל רוגז זה של הרבנים לא מנע את
המפלה אשר ציפתה להם אחרי שקבע
בית־הדין הגבוה לצדק בירושלים, זה שבפניו
הובא התיק, כי על בית־הדין הרבני

זוג מודים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הכל
אודות. איך לעשות אהבה .-הספר שזכה להצלחה חסרת תקדים (מאות אלפי
עותקים תוך חודשים ספורים) בכל ארצות־אירופה וארה״ב.
כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
וכל זה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
גזור ושלח
ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
הזמנה /חצמרה
לכבוד
כל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
,,אלבית״ ,חובאח״לאוד ״גד ,3*144 ,מל״אביב.

כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
הסיפוק המיני ואמצעי־מניעד-

הספר שחייב להימצא
בחדר־־המיטות של כל זוג נשוי

גא למלוח אלי בדואר חוזר אה חשפי
״זיז הבה ב שניי ס ״ .י״ב מיק מה׳ --
על בנק __ ק ל סן — .גג ל׳׳י בלבד.
אני מבהיר בזח •אוי מעל גיל •ג.

ח תי מ ה-
בתוגת.

״עץ הזית מייצא את סבון אוליביה לאוסטרליה
נ/ג 1מיליון ל״י הושקעו באגף הסבון והתמרוקים״
האולפן ללמודי
הטלוויזיה

השבוע יצא מטען גדול של סבון התמרוקים ״אוליב־ה״ לאוסטרליה. זוהי הזמנה
חוזרת לאחר שהסבון הישראלי נקלט בשיק רחוק זה כשם שהצליח לרכוש שווקים
בארה״ב ובאירופה. הישג ביצוא סבון תמרוקים לארצות מתקדמות אלו הנו תוצאה
של הרחבת אגף ייצור הסבון והתמרוקים במפעל ״עץ הזית״ מחד ושפור הרבי
הסבון מאידך. בהרחבת אגף הסבונים והתמרוקים הושקע סך * 1/ז מיליון ל״י וכושר
התפוקה הוגבר ב־ס .1500/״עץ הזית״ על 48 מיני סבון בגדלים שונים נחשב כיום
כיצרן הסבונים הגדול בארץ. מערכת ציוד משוכללת ביותר ממקור איטלקי מאפשרת
את הגברת קצב היצור המגיעה כיום ל־ 7200 חתיכות סבון בשעה.

מסתיימת ההרשמה למגמות הבאות
קורס לגרפיקה
ואנימציה

במקביל להרחבת ממדי הייצור הושקעו מאמצים בשיפור ההרכב והעלאת טיב התוצרת.
את המרי הגלם החשובים מקבל המפעל הישראלי מגדולי היצרנים בשטח זה בעולם.
מרכיבים כימיים מיובאים מ״גייגה״ משוייץ, ואת הבושם מייבאים מצרפת .״אוליביה״
מיוצר על בסיס של שמן זית בתוספת טלאו מזוקק המיובא מהולנד ואינו מכיל
חלב מקומי.
שיפור נוסף הוכנס לאחרונה באריזה המשולשת הבאה לשמור את הבושם עד הגיעו
לבית הצרכן. על אף המרכיבים היקרים נמכר ״אוליביה״ במחיר של סבון תמרוקים
מקובל וזאת עקב התפוצה הגדולה המעמידה אותו כסבון מס׳ 1בישראל.

משה יצחק דוידפון אחרי התאונה
חנזק — שן אחת

לטפל בתיק לגופו של עניין — עם כתובה
או בלעדיה.
כשזכה סוף סוף הזוג שפירא בגט המיוחל,
לא ידע כלל שבעצם חולל היסטוריה
ברבנות. הגט שניתן בשעה טובה ומוצלחת
קבע בין היתר כי מעתה ואילך לא
תהיה לרבנים כל ברירה אלא להכיר בנישואין
אזרחיים בנישואין לכל דבר, על
כל פנים לגבי התרתם.
הזוגות שנישאו כחוק — שלא במעמד
רב ובלי הכתובה המסורתית — ושחייהם
המשותפים עלו במשך השנים על שירטון
גילו השבוע דרך חדשה המסייעת עתה להוציאם
מהמבוי הסתום אליו נקלעו.

תאונות
בימוי —
הפקה —
צילום —
הגשה —
כתיבה —
איפור —
בטלוויזיה בטלוויזיה בטלוויזיה בטלוויזיה בטלוויזיה בטלוויזיה

ב״16.12.70

תחילת הלמודים
פרטים והרשמה :
גמנסיה הרצליה, ז׳בוטינסקי 106ת״א
בשעות 17.00—20.00
נותרו מקומות ספורים בלבד

גס גקט מון

3ס1ז 0סשט

מלכה ליום אחד
במחוזות הכפריים של נורבגיה
מקובל לענוד לראשה של נערה
ביום כלולותיה כתר־מלכות מפואר,
עשוי זהב ואבנים טובות.
בסיומו של יום זה חוזי הכתר
למשמרת הקהילה עד לחתונה
הבאה. אולם כל אשה יכולה ליהנות
בכל זמן מלבוש מלכותי. כשהיא
לובשת את הגמישונים של ״מרסי״,
באיכות האירופית העלית.
הגמישונים של מרסי על רגלייך,
ביום או בערב, מקנים לך
אותה הרגשה מלכותית
שבגללה אפילו פנייך זוהרות יותר.

נ שי ם ננאמייגווזג בנד ב •

צבע הקסם
לצביעת נעליים
וכל דברי עור
בגוונים שונים

א 14א 0ז1£1א

יבוא והפצה:
איריסקד. בוו״מ. ת.ד 2933* .תל־ אביב

הידיעה שהופיעה בעיתונות היתה יותר
מפנטסטית. ילד נפל מהקומה החמישית של
בניין ולא נפצע אפילו. האמת היא שלבניין
המדובר יש רק ארבע קומות ולמרות
הכל נפל הילד מהקומה החמישית.
הסתירה המתימטית הדוקרת לעין מתיישבת
בפשטות: הילד בעל הנם הגיע
במסלול צלילתו עד למרתף הבניין.
קשה לדעת מה רשום בספרי השמיים בכרטיסו
האישי של משה יצחק דוידסון,
אך כאשר יחוג השבוע הנער הפיקח את
יום הולדתו השביעי, יהיו רבים שיגידו
ראש: מה היה קורה אלמלא קבעו מלמעלה
שיחיה?
הוא סיפר על הדקות שבהן היה יותר
מת מחי, בקול מתורגל. היה ברור שכבר
הכריחו אותו לחזור ולספר את הסיפור
פעמים רבות. הדבר שהטריד אותו
במיוחד היה אסתטי מעיקרו: הוא איבד
בתאונה שלו שן. זה התחיל כאשר שיחק
בחדר המדרגות של הבניין בקטמון ט׳ וכאשר
התכופף בשובבות מעל המעקה,
החל לפתע צולל למטה.
״אדהים שמר עדי.״ ״ניסיתי פעמיים
הוור ל ח

הזו ז 17 * 7

או פנ תצמרת בע״מ

מני ודתדו ודו גגמ נימם נות
קור

דוג

ה קו ר ס שי ע רן ב מ לון ו!ורתון ת ״ א כו ל ל:
• דוגמנות צלו • דוגמנותמס לו ל
• אי סו ר ני מו סין • טי פו ח החן והיופי
ל תסיי מי ה קו ר ס סיוע ו ה כוונ הלע בו ד ה
פ ר טי םוהרשמה
דיז נ גו ף 132ת״ אטל 224231

מסלול נפילתו של משה בחדר המדרגות
לא רוצה להיות רב

מרכז עדשות מגע

מ 7£א 5 0£א 7^ 07 1£א 0כ<
״גרוזובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳

פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .9—17 נשמח לשלוח
חוברת הסברה לפי בקשה.

חינם לכל דורש
תכשירים

לנקוי נויצביעת
נעלי ומש בגווני שוגים

א 1 6א 0ז \ £1א
יבוא והפצה: איריסקה בעי־מ.
תל ־אביב

ת.ד29336.

המעונין לרכוש
ספר הברית החדשה
להשכלה כללית ולהכרת ה-
דתות בעולם יתקשר לפי הכתובת,
ת.ד089 .ד ירושלים
ויישלח לו מיד (נא לציין את
השפה).

משה יצחק דוידסון ואפיו ליד המקום ממנו נפל
זה היה רק נס

לעצור את עצמי והידיים שלי תפסו את
המעקה, אך המשכתי ליפול. ידעתי שאם
אגיע למטה, אני אמות כך סיפר משה
יצחק בחיוך .״אבי לא היה בבית. כמה
דקות לאחר שהתעוררתי במרתף שאלתי
את אימי אם אני באמת חי, או שאני מת.
כשאמא ענתה לי שאני חי, הייתי בטוח
שאני חולם. הראש כאב לי, וגם הרגל, אך
לא הרגשתי דבר אחר במיוחד. לקחו אותי
לבית החולים וכולם התפלאו שלא נפצעתי
אפילו.״
אביו של משה יצחק הוא פסיכיאטר בן
40 שעלה לארץ לפני חודשיים מבלטימור
יחד עם אשתו דני, מורה לאחיות־פסיכי־אטריות,
ובתו שרה ( 4וחצי).
אבא־דוידסון עדיין לא השתחרר מהמתח
שפקד אותו בעקבות התאונה שקרתה לבנו.
הוא שואל כל אורח המבקר אצלו .״נכין
שזה היה בעצם נס?״ ועונה בעצמו :״זה
היה רק נם...״

אך למשה יצחק יש הסבר משלו :״אלהים
שמר עלי, ולא רצה שאני אמות, מפני
שהוא רוצה שאני אהיה רב גדול...״
אך משה יצחק תלמיד מצטיין בתג״ך,
אינו רוצה לקבל את דין השמיים :״אני
לא רוצה להיות רב. אני רוצה להיות מדען.
אך לא רופא כמו אבא, אני אוהב בעצם
חשבון וגיאוגרפיה...״
הגיבור התורן של שכונת קטמון כבר
התאושש לחלוטין מן החווייה המסעירה
ורכש לו אפילו חוש בריא ליחסי ציבור.
בין הילדים הוא הפך להיות אישיות ממלכתית.
כמו
הסיפור עם הברנש שנפל מבניין
האנזפייר סס־יט בילדינג. כאשר הוא הגיע
בשלום לקרקע נוצרה התקהלות עצומה ושוטר
נמרץ שבא לפזר את ההפגנה, שאל
את האיש שלנו: מה הולך כאן? ״אני לא
יודע״ ,אומר הברנש כמתנצל ,״רק עכשיו
הגעתי.״

מקרר ״אמקור״ למעוזי צה״ל

״אמקור״ שלח השבוע 10 מקררים כשי למעוזי התעלה של אוגדת סיני —
בתיאום עם האגודה למען החייל. מנכ״ל הקונצרן, מר נ. ברנשטיין, ציין כי
זוהי אחת משורת הפעולות של החברה לציוד צה׳יל במכשירי ״אמקור״ :
מקררים, מקלטי טלוויזיה׳ תנורי חימום ומזגני אויר.
פעולות אלו משתלבות בעיקר בחגים — כראש השנה, חנוכה וכן בפסח,
שאז מעבירים ״אמקור״—״אמפא״ את המבצע ההמוני של הסעת חיילים
בערב החג.

־* לפני 52 שנה נתלה יוסד לישנפקוי, גיבור גיל״י בדמשק
השבוע ראתה אשתו כיצד תולים אותו שנית ב״הבימה״

שהוסגר ע״י אנשי ה שומר לתורנים, בחברת
ה שחקן אלכם קלצ׳קין, המגלם את
ד מו תו של בעלה ה מנוח ב מ חז ה עקידת
יוסף של יורם קניוק המוצג בהבימה.

האשה שחזהה
3ה 7״ ת סללה

בעצם, היתד, זו שרה שהצילה את אשתו
של לישנסקי, והבאתי את הסיפור באחד
הקטעים שהוצאתי אחר כך מן ההצגה כי
היתד, במקורה באורך של ארבע וחצי שעות.
כשהתורכים עינו את שרה, כידוע, היו
אלה עינויים נוראים, הביאו לחדר את
אשתו של לישנסקי, ואת בתו עבריה, כדי
לגלות אם היד, להן איזשהו מושג היכן
נמצא יוסף ואם גם להן קשר לכל הפרשה,
עבריה, שהיתר, אז ילדה קטנה,
היתד, מתעלפת מדי פעם, ואז היו מניחים
לשרה לכמה דקות. ואילו היא, כדי להציל
את אשת יוסף, צעקה לעומתה :״לכי מכאן,
הוא לא היה שלך, הוא היה הגבר
שלי״!

לעתים רחוקות מתרחשת כאולם
התיאטרון הישראלי דרמת
אחת. במוצאי-שבת, התרחשו באולם
הקטן של ״הבימה״ שתי דרמות
מקבילות. האחת הוצגה על
הבימה כשם ״עקידת יוסף״ ,סיפור
רדיפתו ומותו של יוסף לי־שנסקי
איש ״נילי״ .השנייה הייתה
כשורה השנייה שבאולם, שם
תפסו את מקומותיהם כני משפחת
לישנסקי: הנין, הנכדים,
הבת, הבן והאשה -האשה שראתה
בתיאטרון כיצד כדיוק
תלו את בעלה.
** רשת יוסף לישנסקי היא אחת ה־עגומות
והמוזרות ביותר, שבפרשות
תולדות היישוב העברי. גיבורה ריתק ליבם
של אוהבים ושונאים. לא רק בחייו,
כי אם בעיקר אחרי מותו. משפחת לישני
סקי עצמה זכתה ליחס עויין מצד כל
אלד שראו ביוסף מלשין, בוגד ואפילו
רוצח (בפרשת אבשלום פיינברג) והשנאה
שרחשו אנשי השומר ליוסף בפרט ולאנשי
נילי בכלל, איננה נחלת העבר. כל אימת
שמועלה הנושא יוסף לישנסקי, או יוסף
טובין (טובין היה הפסבדונים של יוסף בימי
ניל״י) פורצת סערת מחאות מחודשת:
רצח — לא רצח, הלשין — לא הלשין.
השבוע, באחת ההצגות הראשונות של
עקידת יוסף, מחזהו ׳של יורם קניוק
והמחזה המקורי הראשון שמעלה הבימח
מזה זמן רב על בעיות היישוב העברי,
צעק מישהו באולם :״שקר!״
אבל, במוצאי־שבת התברר שזו רק העם
השחקנים מאחורי הקלעים. האם מסהתחלה.
בעוד אנשי הביקורת, חברי־כנסת, כימה, המשפחה יורדת לחדרי ההלבשה.
עיתונאים בכירים, וכמה אלופי צה״ל הביבדרך,
מביעה עבריה את דעתה על הטו
בעניין במתרחש, ישבו בני המשפחה
מחזה :״לדעתי היו צדדים אחרים באישיובהתרגשות
רבה על מקומותיהם ונראה
תו של אבי, שהמחבר לא התרכז בהם די
באילו אך בקושי עצרו את סערת רוחם.
הצורך. גבורתו של יוסף אין לה כאן רגליים,
מסך אין לה שורשים. כאן מוזכרים דווקא הדברים
הפחות חשובים שעשה אבי.״ הבן,
טוביה לישנטקי, שהיה מושל האזור השל
דמעות
דרוזי בעת מלחמת ששת־הימים :״יש האומרים
שאילו יוסף היה מבקש מן הך*
בקה, אלמנתו שד לישנסקי, דרוזים מחסה לא היו מצליחים אחיו ל1קטנת־קומה
ובעלת מבט נמרץ ומלאת־פגוע
בו, אבל זה כבר נושא לדרמה אחחיים
לגבי שמונים שנותיה, התבוננה ברת.״
ממשיך להסביר את דעת המשפחה:
תמונת הסיום, דרך מסך של דמעות ש ״יוסף היה גם גיבור וגם מוכשר, ואנשי
העיבו מעט על עדשות משקפיה :״איננו
השומר קינאו בו קינאה עזה משינאה, הם
בוגדים, לא בגדנו במולדת. לפני בגידה
קינאו בו על שהוא כיחיד הצליח לעשות
מוכרחה להיות אהבה״ ,מונולוג אחרון
דברים שהם כקולקטיב שלם לא הצליחו
של יוסף, צווארו ענוב בחבל .״תורכיה
לעשות. בשל כך, רדפוהו.״
המדיה״ מעולם לא היית לנו מולדת. ביום
עלותי לגרדום הנני שולח לך את קללתי גיבור מקרב לב. שמח אני לאידך הגדול. מקול־לה
תהיי לעד.״ החבל נהדק, נשמט, חושך
בשר ודם
על הבמה. אור באולם.
אשת האיש שעל שמו המחזה :״אני
> 1א התייעצתי עם המשפחה,
עוד צריכה לעכל את זה.״ בן־משפחה מצית
* /כי לא הייתי רואה לעולם את קצה
לה סיגריה והיא הולכה קדימה אל הקיצן
של השמועות״ מספר המחבר־במאי
יציאה בצעדים בטוחים. הבת, עבריה, מו יורם קניוק, שהרה את עקידת יוסף, בשכת
אותה במרפקה ,״אמא, נלך אל ממשך
חמש עשרה שנים תמימות .״עברתי
אחורי הקלעים.״ ״בשביל מה?״ שואלת העל
כל המקורות, שמעתי אנשים רבים,
אם• הבת, שהיא עצמה כבר סבתא, ניאוייבים
וידידים, ערכתי מחקר עם יוסי
נוחה יותר, ראתה את ההצגה כבר שלוש
גודארד ונקדימון רוגל, שהפיקו את תכנית
פעמים, מסבירה לאמה כי תוכל להפגש
הרדיו המפורסמת מירדף בנושא זה. ניסיתי

חיפושים אחרי שפסל

ך היתה פרשת האיש שירה בן
יוסף. כידוע, החליטה ועידה של אנשי

לכתוב את המחזה כמה פעמים, והרפיתי.
אבל הדמות לא נתנה לי מנוח. חשבתי
שהעלילה מתאימה לתסריט. עבדתי עם
יהורם גאון, יצחק בן־נר ודוד פרלוב לקראת
סרט, ונערמו בדרכנו קשיים טכניים
עצומים. ולבסוף כתבתי את המחזה על
יוסף כעל גיבור טרגי אמיתי, בשר ודם.
המשפחה רוצה לראותו בגבורתו, ואני רציתי
להראותו בגדולתו. אני רואה במותו את
ההוכחה לגבורתו.
גם כמה מאנשי ה שומר שהיו קשורים
בהתנקשות בחיי לישנסקי הזדרזו אפילו
לכתוב לקניוק, הודיעו לו בשפה שאינה
משתמעת לשתי פנים כי ברצונם לקרוא
את המחזה לפני שיוצג, כדי שלא יצטרכו
(לעורר שערוריה) ,הרמז היה דק וברור.
גיבורים אמיתיים הם רק אלה שמוכנים
להקריב הכל תמורת חלום־חייהם, אפילו
נותרים בודדים במערכה.
יוסף היה זר בכל מקום, היה זר ב־ה
שומר, היה זר במטולה שם נולד, היה
זר בנילי. לא הבינו אותו. היה גנדרן,
נואף גדול, והיד. מקסים. הוא היה חריג,
ובחברה שלנו שונאים את יוצאי הדופן
ונלחמים בהם.
אני יודע שכשם שכל מה שקשור בפרשת
נילי מעורר סערות, יתעוררו וכבר
נתעוררו סערות לגבי נקודות שונות במחזה.
הנה, למשל, פרשת שרה. כולם ידעו
על הקשר שהיה ביניהם. לדעתי היה
זד, רומן־בשרים, ואם לשרה אהרונסון סלחו,
לא היו מוכנים להעניק מחילה ליוסף.

השומר לחסל אותו כדי לא להביא שואה
על הכלל, מאחר והתורכים איימו לעשות
שפטים ביהודים אם לא ילכדוהו. כשהייתי
באמריקה לפני עשר שנים, סיפר לי דוד,
כי שמע על אחד, שפסל ארליך, החי ב־ארצות־הברית,
כאילו הוא האיש שירה ביוסף.
חיפשתי אותו זמן רב — רציתי
לראות מה חושב אדם כזה אחרי ארבעים
שנה, אבל לא הצלחתי למצוא אותו. משום
כך, ומאחר וההחלטה לשים ליוסף
קץ היתד, החלטה של ועד, שמתי את
הרובה בידי צבי נדב׳ ידידו בהשומר.
כוונתי היתר, להראות שקולקטיב של ידידים
לשעבר הוא שהתנקש בחייו, ולא
חשוב של מי היתה האצבע שלחצה על ההדק.
ובאותה
שעה שמתנגדים וחסידים פוליטיים
ישמיעו קולם, ייבחנו אחרים את יורם
קניוק, מבקר התיאטרון הוותיק, ויהיו
כאלה שניסו לעקוד גם אותו על ה־מיזבח.
לאלה, מוסיף הבמאי־מבקר את ה־

1ץ 11 יוסף לי שנסקי המקודי
(מימין) מי שחיה
הדון ז׳ו אן של הי שוב העברי בארץ־ישראל
ב תקופת מלח מ ת העולם הרא שונה, ואלכס
קלצ׳קין (משמאל) ,מגלם ד מו תו במ חזה.

״אני מאמין״ שלו בתיאטרון :״האנשים
אוהבים קונצים ולהטוטים על הבימה, אבל
לדעתי אלו שייכים לקולנוע ולטלוויזיה.
התיאטרון הטהור אינו זקוק לתפאורה באלפי
לירות וגם לא לקירקסים מסתובבים.
תיאטרון טהור ואמיתי הוא כמו טכס,
כמו תפילה. בעקידת יוסף רציתי להציג
טכס של העלאת קורבן, על נושא כאוב
ונוגע לכולנו. ואני מאמין שתולדות היישוב
העברי עשויים לספק חומר רב לתיאטרון.
אם אצליח אני, אולי יעיזו גם
אחרים ללכת בדרך זו.״

שטויות :
בדיוק ב שבילך, אני מ תנוונ ת ברצינו ת
לפנייה הבאת :״צעיר בינוני ביו ת ר, גיל
— ; 21 גו ב ה 180 וחסר קסם אי שי
לחלוסין, מעוניין להכיר נערה יפה —
שאר הנתוני ם אינה ח שובי ם כלל.״ וז ח
עוד כלום לעו מת ההמ שך :״ או הב ספרות,
שירה, קולנוע וכל מיני שטויח...״
אז. היזהרי ש־ 1 8 8 / 7 0לא יהפוך לאיזו
שטות...

חשבון 83ש

לא נתן לי להשיב פניהם ריקם. והריהו
בפניכם:
״אנחנו משפחה שאוהבת להתכתב; כולנו
יחד, אבא, אמא ושתי בנות בגיל
.3—8נשמח לפתח קשרי התכתבות עם
חיילים בקצוות הרחוקים, רחוקים של ארצנו•
וכמובן נענה ברצון לכל פניה (יש
כאלה שמוכנים להתכתב עם משפחה שלמה?)
,ונשלח אם ירצו צילום משפחתי (אם
זה חשוב לקומוניקציר .).כוונתנו כמובן,
בעיקר לקשרי מכתבים. וכל העברת קשר
תתקבל ברצון, לחייל, וגם נשוי וגם, בעל׳
בת זוג.״
אז, בבקשה!!!

כמעט ברור לי שכל המכתבים של השבוע
הבא יהיו מיועדים ל־ , 1 8 9 /7 0ולא
בלי סיבה:
״ברצוני לנסות את יעילותו של מדורך
לגבי צעירים העומדים לאחר את הרכבת.
זאת אומרת, אלו שהגיעו לגיל 23 גיל
בו כל ידידיהם נפלו בפח, בעוד שהם עצמם
עדיין, חפשיים; אלא שבהתקרב השבת
הם שוב מתחילים לעשות את חשבון הנפש
הבודדה...
״למעשה, אינני מצפה לפגוש בצעירה
טובה ממני עצמי. כל מה שאני מחפש
למצוא בה, הנם התכונות הצנועות שיש
לי: רצינות המשאירה מקום להומור, בתוספת
אינטליגנציה וחביבות. מובן שלא
אערוך לה מכהנים וגם באשר להופעה חיצונית
אסתפק במה שיש לי להציע, וזה
מסתכם במראה צעיר ונאה.״
, 189/70 בשום גיל לא מאחרים את הרכבת,
ואני מדברת מנסיון — של אחרים!!

גיל זיקגה
, 1 9 0 / 7 0בן ה־כמעט־ 16 רוצה מאד-
מאד לנסו ת ולהצליח, וגם ל הבין ללבה של
כל ילדונת־חמודה וצעירה ממנו בשנים.
בתנאי — שהיא תרצה להתק שר ע מו בא
הב ת אמת, מגיל ז ה ועד לגיל זיקנה.
אולי ב מ שך ה שנים היא גם תצליח לתקן
לו את שגיאות ה כ תי בז
מי יודע?

ועוד אחת עם חשבון נפש
מתערבים ש 192/70

ה מון־ ה מון

תקבל

מכתבים?
העניין הוא כזה, שבדיוק היום מלאו
לי 24 שנים, ואני אמנם חוגג ת את יו מ
הולדתי, אבל עם חבר׳ה לצים. ופתאום
אני עו שה את ח ש בון הנפ ש ואני בעצם
רואה שתם בכלל לא מעניינים או תי, ולאי
מהווים שום אתגר ב שבילי. פ שו ט הם לא-
זה־נזה־שאני־רוצה.
״ טוב, לו מר לך מה אני רוצה, אז אני
רוצה אחד גבוה, שה שכלתו על־תיכונית,
כזה שמתמצא בהרבה נושאים. נמרץ ובעל
חוש הומור. על פק חות, אני כ מו בן לא
מדברת; הוא חייב להיוולד עם זה, אחרת
בכלל אין לו מה לנסו ת לקשקש לי.
״טוב, מה אני עוד רוצה מ מנו?
״כן, שלא יהיה נער דיסקוטקים. אבל,
ב שקט, הוא יכול לאהוב ריקודים. גם אני
אוהבת, אבל לא בדיסקוטקים. ו שיאהב טיולים
וטבע, ובכלל את כל הדברים הנחמדים.
״עלי, אני יכולה למסור, לו, שאני ב עלת,
כמעט, או תן ה ת כונו ת שאני מחפשת׳
אצלו (ולא חיפ שתי הרבה — ז ה נוסעמי
צניעות) ,ועד כל מיני מעלות, שלא נעים
לי לומר אותם בפרהסיה. אותם — אעדיף
לספר לו, בי חי דו ת.״
באמת, לא כדאי להחמיץ ! 1

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה ״תשבץ
1737״ .בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך :

.1מהעמים שישבו בארץ ישראל.5 .
תואר אקדמאי גבוה .9 .פניית כבוד לגבר.
.10 מילת שלילה •12 .הורה .13 .אירוע על
טבעי .14 .זז .16 .חופף בכמות, איכות
וכו׳ .17 .מדינה אפריקנית .19 .מתגורר.
.20 מזכיר האו״ם הראשון •21 .עיר נמל
במזרח התיכון .24 .רצועה •25 .לבד.26 .
הדר, יופי .27 .כעס .28 .גבעה קטנה.32 .
מילת שאלה .33 .ממציא הטלפון3 5 .
רצון עז, תאווה .37 .ללא תוצאות.
.39 בן צאן .40 .אל רומאי .41 .אדמדם.
.42 מונח בחשמל •43 .רפואה .44 .דיבה,
רשעות .45 .אף, עוד, כזה •46 .מספר.
.50 ניצל מהמבול .51 .גמל שלמה הוא
כזה• .53 חיית בית •55 .מעין .56 .כלי
לנשיאה .58 .עמד על הירח .61 .יען.62 .
תינוק שנולד בטרם זמנו .63 .כעס.64 .
מריש• .65 מתקוטט •66 .שאינו כבד.68 .
״עשוי ללא אמיץ .69 .עמוד מים.70 .
מיניסטר .72 .יישוב בדרום הארץ.73 .
בנו של אברהם.

מכתב השבוע

1 0 1 /7 0כל כך ביקשו שאפרסם את
מכתבם ככתבו וכלשונו, עד שלבי הרחום

131 וכפרס
15 שנה

לא איכפת לו מי את ומה את, העיקר
שתהיי בת־פחות־ממנו — 15 שנה וש־תאהבי
לכתוב — הרבה־הרבה !!
1 9 3 /7 0אמנם ביקש תמונה, אבל זה
לא נקרא.

רבת־חמעיות ליותר פנים לא

מזה

בוודאי

צי 5ית,

מ־ : 194/70

״מכיוון שאני כמעט בלי חסרונו ת, לא
אאכזב אס אומר שהנני נוחכוז לסימן דרך
מ מן, רבתדהמעלות !״

פרסי תשכץ
ואלה פו תרי הת שבצים אשר פ ת רונותיהם
זי כו אותם בחגרלח בפר סיז:

תשבץ ענק 20 :ל׳׳י -אביבה
חן, רחוב פילדלפיה ,4דרום צהלה, ת״א.
פרסי ספרים — סמל אילן כהן, דואר
צבאי ,2666 צה״ל; גבי קסלר, רחוב אהוד
,2באר־שבע; אריה קלטש, קרית הטכניון,
חיפה! לאה בור, המועצה לשיווק פרי
הדר, א.ד ,2590 .ת״א! מ. מזרחי, דואר
צבאי ,2718 צה״ל; ירדן עמי־עוז, רחוב
שרת , 16 נתניה! אריה גיטליס, מרים החשמונאית
3ת״א! מלכה זוהר, הגפן ,5
אשדוד; שמעון טננבוים, המעגל , 13 גבעתיים;
מנחם ביגל, ביאליק ,8ת״א.
תשבץ :1727 פרסי ספרים: בן
קמינסקי, אפרים ,34 קרית־ביאליק; יונה
פינסון, הסוללים ד, בית הכרם, ירושלים;
יצחק יניב, קיבוץ מגל, דואר־נע
השומרון.

תשבץ

. 1הרכבת התחתית בחיפה .2 .אומה
.3משמש למאור .4 .לבירינט .5 .חרק
גדול ועוקצני .6 .בית הציפור .7 .מגש.
.8נסיגה (לע״ז) . 11 .בירת טיבט.12 .
כינויו של ישראל שייב .15 .דורון.16 .
כל עצמות האדם .18 .באר בשפה הערבית.
.19 שני עמודים .21 .חודש עברי.22 .
צמרת העץ .23 .פילגשו של אברהם.29 .
שחקן תיאטרון ותיק• .30 ממונה על שמירת
החוק והסדר .31 .סחורה .32 שניתן
לסמוך עליו .34 .אשתו הפכה לנציב מלח.
.35 מחיצה .36 .תבלין הודי .37 .משך,
גרר .38 .פגע במטרה .39 .יורד בחורף
בארצות קרות .46 .מחזאי אנגלי .47 .יצר
יש מאין .48 .משמש לבניין .49 .גדול.
.52 עשיר מימי משה רבנו .53 .בית-
קפה תל־אביבי בו יושבת הבוהמה.54 .
קוץ .55 .אותו מטיל בית המשפט על מי
שחוייב בדין .57 .מספר ימי העומר.59 .
חומל .60 .קומפוזיטור איטלקי שחיבר אופרות•
.61 שדה מרעה .66 .גנרל דרום
ויאטנמי •67 .איבר בגוף .70 .כינוי.71 .
לא טוב.
לנסות קשה לי להאמין, אבל זאת עובדה :״חיילת
שאוהבת לנסות כמעט הכל, תשמח,
אם תקבל מענה מחייל שאוהב לנסות
הכל.
זאת כותבת אליך 10 5 /7 0אי־שם שלך.
אם תקבל מענה מחייייל שאוהב לנסות
אז אתה מנסה, או לאי

:1 7 2 8

פרסי ספרים:

רביב, נגבה 3רחובות; אתי סילבם־
קי, בועז ,13 רמת־גן; סג״מ ברוך שפירא,
דואר צבאי ,2468 צה״ל.
תשבץ 1780 פרסי ספרים: חיים
גורן, שד. ירושלים ,200/5יפו; חנוך
זילברמן, קיבוץ שובל, דואר נע הנגב;
קלרה הנאור, רחוב ההסתדרות 5/3/5אשקלון.
תשבץ
: 1751 מירי סויסה, שיכון ד׳
,1010 טבריה עלית; יעל זיו, קיבוץ שובל,
דואר־נע הנגב; יעקב *(ד, שד׳ רזיאל
,10 בני־ברק.
תשבץ : 1 7 3 2רפאל אשכנזי, קיבוץ

דכי קופרמן, קיבוץ חולדה; רינה פיאלקוב,
רח׳ 93 מספר ,26פ״ת.
תשבץ :1733ד״ר ע. נדר, רחוב
בנימיו ,26 רחובות; נצחיה בן־מאיר 1044/5 ,
דימונה; טר״ש רות קוג׳מן, דואר צבאי
,2853 צה״ל.

פרסי חשבץ
חשכץ 20 :1727ל״י -ענת איצ־קין,
רחוב משה מזרחי 6/1רחובות.
פרסי ספרים: שלמה חזן, יואב , 1ר״ג;
מיכל אלעזר׳ קיבוץ דליה; יששכר צידון,
השושנים ,10 הרצליה.
ה שכין 20 : 1729ל״י — פרד כהן,
קיבוץ גבולות, דואר נע הנגב. פרסי
ספרים: מל פרידמן, אוסישקץ ,4/12
רמת־השרון; יעל רדלי, רח׳ איציק מאנגד
,15 קרית־חיים; עזרא שמי, רחוב קיש ,8
קרית־אתא.
השבץ 20 : 1730ל״י — רב״ט יחיאל
ניסנהולץ, דואר צבאי ,2297 צה״ל.
פרסי ספרים: יוסף בן־דב, הס , 16
חיפה; אינגה סגל, קיבוץ ניר־יצחק, דואר־נע
הנגב; דרורה קרטם, גמל , 11 באר־שבע.
השבץ 20 : 1731ל״י — רמי שי,
דואר צבאי ,2246 צה״ל. פרסי ספרים:
פליקס סמולנסקין, פבריגאט , 14
חולון; אברהם רובינסון, הגליל 6/9קרית־ביאליק;
חנה בושנדר, ת.ד , 1249 .רמת־גן.

שב ץ 20 :1732ל״י — רן מושיוב,
חולון. פרסי ספרים: אירית סול, דרך
הנשיאים , 135 באר־שבע; בתיה יהל, השקמה
,43 סביון; יהודית גנדלמו, ברהת 1

קולנוע

ת מ צי ת הרוח [,
של א מ רי קהן
הם יורים גם ב סו סי ם (פאי׳
תל־אביב, ארצות־הברית) —
קודם כל אזהרה: אין זה מער״
בון, כפי שניתן אולי לחשוב, בטעות, על פי שם הסרט,
אלא תיאור של תקופת המשבר הכלכלי הגדול בארה״ב.
זהו סיפור על תחרות ריקוד מאראתונית, בה נדרשו
המשתתפים להחזיק מעמד כמה שאפשר יותר זמן על
מסלול הריקודים, עם מנוחה של עשר דקות כל שעתיים.
בתמורה, הם מקבלים שבע ארוחות חמות ביממה (התחרות
נמשכת יומם ולילה) ,והבטחה שהזוג אשר ינצח
יזכה לפרס כספי של 1500 דולר.
אולם הבמאי סידני פולאק התכוון, כנראה, ליותר
מאשר הנצחת תופעה אופיינית של שנות השפל, בהם
היתה חרפת רעב דבר שבשיגרה בארצות״הברית. תוך
כדי התמוטטותם הגופנית והנפשית של המשתתפים,
העידוד הקולני של המנחה השטני, והתפעלותם של הצופים,
היושבים ביציעים ונהנים מסבלם של הנמצאים על
המסלול, מתחילה להתברר אמת אחרת: המירוץ, כפי
שמכריז המנחה, אינו אלא ״תמצית רוחה של אמריקה.״
הדהירה המטורפת אחרי הנצחון, הכסף או ההצלחה,
מסתמנת בסופו של דבר בשבע ארוחות ליום, אפיסת
כוחות עד כדי טימטום, והפיכת האדם לבהמה, שערכה
היחידי הוא כוח־הסבל של רגליה. והמסקנה שמסיק
פולאק מכל זה היא שמוטב היה אילו התייחסו לבני־האדם
כמו לבהמות: כאשר הן מתמוטטות ואין להן עוד
תקווה, יורים בהן מתוך רחמים.
פלאק מדגיש תיאריה זו על-ידי תאור ריאליסטי מזעזע
תדריך בטלוויזיה
רעם התופים

— )8,20 סרט אמריקאי משנת .1951 ההרפתקאות
במערב הפרוע, מבויימות במקצועיות
רבה ע״י הבמאי הוותיק ראול וואלש.
בתפקיד הראשי: גרי קופר.

תד-אביב
מאש

ארצות־

(תל־אביב,

הברית) — סאטירה מאקאברית על המלחמה
מתרחשת בבית־חולים־שדה צבאי. מיש־חק,
בימוי, עריכה וצילום מצויינים.

~ * תיק תיק תיק

פונרוז ונזאראוין *.ארגז נופר גזגזגגז
של התחרות, משתתפיה ומארגניה, והסצינות הפיוטיות
המעטות מדגישות עוד יותר את אכזריותן של האחרות.
מישחקם של כל המשתתפים, המייצגים את כל השכבות
הרבות מהן מורכבת האוכלוסיה האמריקאית, הוא יוצא
מן הכלל, בין אם מדובר בג׳יג יאנג (המנחה) סוזנה
יורק (שחקנית שאפתנית) ,ג׳יין פונדה (הנערה שאבדה
את אשליותיה) או מייקל סאראזין (צעיר תמים).
כולם גם יחד שולחים אצבע מאשימה לעבר אורח-
חיים, ההולך ומתפשט מאמריקה על פני כל העולם כולו.

(אסתר,

אי צו ת־

הברית) — חיקוי לנ חו ם הלילה: שוטר
כושי בעיירה דרומית, וכל הבעיות המתעוררות
מזה. אלא שהתסריט שטחי ופשטני
הרבה יותר מבמקור.

והיה אם...

(גת, אנגליה) —

מרד־הנוער, כפי שהוא בא לידי ביטוי
בפנימיית־בנים אנגלית. הומור סרקסטי פרוע
ומוגזם בכוונה תחילה.

שניים שברחו

(מוגרבי,
אנג ליה)
— מלחמתם של שני אנשים הבורחים
משבי, והליקופטר הרודף אחריהם.
סרט מלא סמלים וכוונות של הבמאי ג׳וזף
(המשרת) לוסי.

ירושלים
פאטץ (אוריון, ארצות-מברית)
סדר צריך ל היו ת
העריקים (אופיר, תל-אביב,
איטליה) — סרט־מלחמה מבוסס
על סיפור אמיתי: שני חיילים
גרמניים פושטים את מדיהם לקראת סוף מלחמת־העולם
השניה, ומנסים להגיע הביתה בכוחות עצמם. הרעב מאלץ
אותם למסור את עצמם לידי הקנדים, המעבירים אותם
למחנה שבויים עם חיילים גרמניים רבים אחרים.
במחנה, כפי שמסתבר עד מהרה, קיימות רשויות: המפקדים
הקנדיים של הבסיס, והקצונה הגרמנית, אשר
אירגנה את השבויים במשמעת ברזל, כאילו לא היה זה
אלא עוד בסיס אימונים של ה״פיהרר״.
כאשר מגיעים שני העריקים לבסיס, הם מובאים מיד
לפני מפקדיהם לשעבר, השופטים אותם למוות על שנטשו
מדיהם ונמלטו ממילוי תפקידם. השאלה היא, כיצד
מבצעים את גזר הדין, והאם יורשה להם הדבר על־ידי
הרשויות האחרות, הקנדיות?
אם השאלה שביסוד פרשיה אמיתית זו היא מעניינת
ויכולה לספק חומר לסרט רב-עניין, הרי שכאן היא
נפלה בידי במאי בינוני (ג׳יוליאנו מולטאלדו) המוצא
לעצמו פתרונות קלים בכל הבעיות, ובידי צוות שחקנים
שהם רחוקים משיא כושרם.
למשל, המפקד הקנדי של הבסיס אינו מתעניין באמת
בשאלה המצפונית — האם מותר לגרמנים לשפוט גרמנים

— גישה רצינית ומעניינת לחייו של הגנרל
הפרובלמטי ביותר של אמריקה, במלח־מת־העולם
השנייה. ג׳ורג׳ סי. סקוט. מרשים
בתפקיד הראשי.

גונבי האופניים (ארנון
איטליה) — סרטו הקלאסי של ויטוריו דה־סיקה,
המתאר בכשרון מופלא את איטליה
שלאחר מלחמת־העולם השניה.

רומיאו ויוליה

היסה

פרגקיז גרז.־ הגרגזגיגז טגביגז יזזזר^
אפילו כשהם בשבי. כל מה שמעניין אותו הוא לדעת מה
הצעד הנכון לעלייתו בדרגה.
אם להוסיף לכך בימוי כבד, בעיקר בשלבים הראשונים
של הסרט, מישחק מגושם, וצילום שבו הגוונים האפורים
מתאכזרים מאד לעיניים, מתקבלת תוצאה די פושרת:
סיפור מעניין שלא הגיע לכלל ביצוע מתאים.

ה מ תו סבך
המו מח ה (חן, תל״אביב, איטליה)
— כל מי שחשב עד היום
כי המערבון האיטלקי מתחרה
עם עמיתו האמריקאי רק במהירות שליפה ובמיספר
ההרוגים, אינו אלא טועה. ואם הוא דווקא רוצה להיווכח
בטעות, הוא מוזמן לבקר ב״המומחה״ ,סרט של האיטלקי
סרג׳יו קורבוצ׳י, שמתיימר בין היתר להפוך את מעללי
גיבורו, האד, במערב הפרוע, למשהו בדומה לטראגדיה
יוונית, ולהוכיח בהזדמנות זאת שלאליל־הנוער הצרפתי
ג׳וני האלידיי יש נתונים דרמטיים נכבדים. קרוצבוצ׳י
נכשל בשתי המשימות.
הסיפור, אם פושטים ממנו את יומרותיו, הוא בעצם
פשוט למדי: אקדחן קשוח חוזר לעיר בה רצחו את
אחיו, כדי לנקום את נקמתו ולמצוא את האוצר שלדברי
הבריות נשדד ע״י הנרצח.
לקישוט מוסיף קורבוצ׳י בסרטו גם חבורה של ״היפיס״,
מעשני״סמים המתגלגלים ברפש ממקום למקום במערב.
ועוד בסרט — שריף צדיק אבל שלומיאל, שודד מקסיקאי
סימפטי אבל מנוול, וחורשת־מזימות, המשתמשת
בגופה העירום לקידום מטרותיה. בקיצור, המערבון הגיע
אל לב תסביכי המאה ה־ ,20 בעזרתו האדיבה של קור־

(ירושלים,

אנגליה) — גירסתו מלאת החיים והחן של
פראנקו זפירלי, למחזה הקלאסי של שק-
ספיר. משחק, מוסיקה וצבעים מקסימים.

גי וני זזארידיי.־ בנגר דגזזזז היגון
בוצי. אבל לא הצילומים בעלי הגוונים הכהים והשמיים
הקודרים, הרומזים על ספרד של אל גרקו( ,שם צולם
כנראה הסרט) ולא דמות היגון בעלת ההבעה המוגבלת
של ג׳וני האלידיי, מצליחים להסתיר את שטחיות המשימה.

אן של אלף הימים

(אור

ארצות־הברית) — אהבתם של הנרי השמיני
ואן בוליין, מתיארת בחיות ופיקחות
רבה ע״י הבמאי צ׳ארלד ז׳ארוט, הנעזר ב־מישחקה
המצטיין של זנבייב בוז׳ולד בתפקיד
הראשי.
ניצוצות רבע מיליון דולאד
בגלל דם באף
במאי הקולנוע הצרפתי, רודה ואדים,
הגיש השבוע תביעת פיצויים בבית־הדין
העליון בסנטר, מתיקה, קליפורניה• ואדים
תובע מחברת־ביטוח סכום של רבע מיליון
דולאר על ־פציעות רציניות ותמי־דיות״
.התביעה מבוססת על תאונת דרכים
שאירעה ב־ 17 בנובמבר, בה נחבל ביקורת אפו של ואדים ושתת דם
על סרטי המין של השג ם האחרונות השמיעה
לא אחרת מאשר דורותי לאמור,
פצצת המין של הוליבוד בשנות הארבעים,
ששיחקה לצידם של כום הופ וכינג
קרופבי. אמרה דורותי השבוע :״מה שאנחנו
עשינו היה מין. אבל זה היה מין
נקי. אינני מאושרת מסרטי המין המלוכלכים
של היום.״ באותה הזדמנות סיפרה
הכוכבת הקשישה כי דחתה לאחרונה שלוש
הצעות להופיע בסרטים כמאדאם המנהלת
בתי־בושת. באחת ההצעות הציעו לה 120
אלף דולאר בעד סצינת־מיטה, אבל היא
דחתה את ההצעה .״אני דבקה בעקרונות
שלי,״ אמרה!@#ו, חתונת השבוע בעולם
הקולנוע היתד, ודאי חתונתו של כוכב ה קולנוע
הקשיש ג׳ורג׳ סאנדרם ()64.
שנשא לאשר, את מאגדה גאכור (,)50
אחותה של אשתו לשעבר דא דא גא־כור.
סאנדרס, הטוען כי מחמשת בעליה
של ז׳א ז׳א, הוא היד, ה היד שהיא אהבה
באמת, שמע בקורת רוח את דברי אם האחיות
:״חיבבתי את ג׳ורג׳ ,וכשחתן חוזר
אלי בשנית, אני באמת מחבבת אותו.״

טלוויזיה

עמק נדי גומר סם הקריינות

הפקח!

ף מדתי

המלחמה
על ה*עד
מה שהרגיז במיוחד את עובדי אולפני
הטלוויזיה כאשר נערכו השבוע מב־חני-מסך
לקרייניות הרדיו החולמות עדיין
על קאריירה בטלוויזיה; היתר. העובדה שצבי
(״צבה״) גורן ראש יחידת ההגשה
ישב לביים את המבחנים למרות שהוא לא
עבר מיכרז בבמאי.
העובדים, שסרבו לשתף עמו פעולה, הזעיקו
לאולפן את חבר הוועד, אולם כדי
שלא לפגוע בנבחנות שבאו במיוחד מתל־אביב,
הוסכם עם הממונה, שצבי גורן
ימלא את תפקיד הבמאי ם מבחגים האלה
באופן חד פעמי ובערב זה בלבד. כך
נמנע ברגע האחרון משבר נוסף בטלוויזיה.
למחרת היום חזר ונשנה הדבר. הפעם
היו העובדים תקיפים יותר ובלית ברירה
הוזמן הבמאי ראלף עינבר, כדי להשלים
את המבחנים. לא במקרה מרננים אנשים
מסויימים מעובדי הטלוויזיה על הוועדים
שהם משתלטים על הטלוויזיה בתואנה של
הגנה מקצועית. זוקפים לזכותם את סילוקו
של חגי פינסקר בזמנו ואת החזרתו
של אריה אורגד להגשה לפני שבוע.
איש מבחוץ לא יכנס היום לעבודה בטלוויזיה
בלי הסכמתם. כאשר דן כנר יצא
למילואים לא העזו מנהלי הטלוויזיה להביא
שדרן במקומו, פן יעורר הדבר את
״זעם ההמונים״ .כמה מאנשי הוועד מצטערים
כיום שלא יצאו למלחמת חורמה כאשר
אילון גויטיין ״הושעה״ מתכניתו הערב
עם אורי זוהר, עוד בטרם עשה את עבודת
העריכה של התכנית.
האם הוועדים משתלטים ז ביחס
לטענה שוועדי העובדים משתלטים על
העסק, הרי בתחומים החשובים באמת
הדבר רחוק מן האמת כרחוק מזרח ממערב.
עדיין אין מיכסות עבודה למפיקים ובמאים.
לא נקבעו שעות עבודה ולא צורות
של חלוקת עבודה. הבמאים שיצאו נגד
המפקחת לוץ (״אף פעם אין לה זמן בשבילנו״)
לא השיגו ולא כלום.
לא הישג שום הישג חדש ביחס לאש״ל,
לתחבורה או להכרח לישון במלונות מפוקפקים
כאשר יוצאים לפעולה מחוץ לירושלים.
המפיקים והבמאים עדיין קובלים על שרותי
ההפקה והטמפרטורות עולות מאחורי־הקל־עים
למרות הקור הירושלמי. עובדים רבים
מעבירים את המערכה אל העיתונים ומדלי־פים
מכל הבא ליד•
זו היתד, אולי הסיבה האמיתית לכמה
תגובות אימפולסיביות של הממונה. אולם
לנוכח ההגזמה בעיתונים ביחס לנעשה בבית
הטלוויזיה, הגיעו הוועדים למסקנה
שכדאי לנהל מו״מ פנימי ברוח טובה׳ בליי*
ריב ובגישה של כבדהו וחשדהו. יש כבר
התארגנות מסויימת במסדרונות שלא ל-
,הוציא דבר החוצה.
הממונה, נקדימון רוגל עצמו מצפה לכך
שהציבור יתעניין בתכניות המשודרות על
המסך ולא בבחישה שמאחורי־ד,קלעים. מאז
כניסת תכנון החורף לתוקפו יש לו מה
להציע לצופים; השעה ה שלי שית, קלעים,

הז׳ורנליסטיקה.

גמרתי עם הכרוניקה וגמרתי עם ההגשה״
,אומר עמק סרי הקריין יפחיד,תואר,
הנראה בחיים הרבה יותר יפה מאשר על
המסך הקטן.
מה קרר,ז עמק פרי נלחם על כניסתו ל־טלוויזיה
בתקוה שיתנו לו להקים בטלוויזיה
את סיגנון ההגשה האישי שהוא יצר בגל
הקל. הוא רצה למיין את החומר, לכתוב
אותו, לערוך ולהגיש בהגשה אישית את
מהדורת החדשות הספציפית שלו. מאבקו
להכנס לטלוויזיה כמגיש הוכתר בהצלחה,
אבל תקוותיו של פרי להקים את ״המוסד
שלי״ ,לפי כינויו, לא נשאו פרי. אמרו
לו: לך תעשה סרטים.
עמק פרי סיים את הפאקולטה לקולנוע
ולטלוויזיה של אוניברסיטת קאליפורניה
בלוס אנג׳לס. מפיקת הטלוויזיה אסתר סופר
שהגיעה לשם אחריו, מספרת שכולם
זכרו אותו לטובה, כאמן מוכשר ומצטיין.
הסרטים שעמק פרי עשה עבור הטלוויזיה
הישראלית הצטיינו ברגישות ואנושיות יתר
ובהעמקה אמנותית.
עמק פרי הוא אדם רגיש, משכיל וסובייקטיבי.
הוא אינו יודע לעשות סרטים
שמחים. שני סרטיו: להיות חיל והעורף
זכו לביקורות והערכה חיוביים מאד, אבל
הממונים עליו לא הגיעו עם עמק לעמק
השווה. טלוויזיה, אמרו, היא עניין לעבודת
צוות. עמק פרי הוא אינדוידואליסט מובהק.
פשוט הפסיקו להטיל עליו עבודות ונתנו
לו להתהלך מובטל. עמק העמיק את המאבק
עד שחגי פינסקר הסכים לאפשר לו
ליישם את מהדורת החדשות שלו בטלוויזיה.
אבל בטרם יצא הדבר מן הכח אל
הפועל, הוצא חגי פינסקר מן הטלוויזיה
ועמק פרי נשאר ללא פטרון. נתנו לו אמנם
להגיש, אבל חדשות שאחרים כתבו וערכו,
משפטים ארוכים עם הרבה פסיקים
וסגנון דקלמני.
״אינני חזן ״.היה זה עמק פרי ששבר
את המסורת הדקלמנית. מגישי רדיו
כמו ירון לונדון ויצחק רועה נבנו על
התקדים שהוא יצר. איש לא הדריך אותו
בעבודה בטלוויזיה וכל אימת שניסה להכניס
את סגנונו האישי חתכו אותו .״אני
חייב להרגיש את הדופק של הדבר אותו
אני אומר ולחוש את הלחלוחית שלו״ ,אומר
עמק ,״אני מוכרח לשוחח עם המאזינים.
הנוסח שלי הוא פופ של חדשות. אינני
חזן. ואינני מוכרח לראות את עצמי על
המסו כל ערב״.
אין פלא שעמק פרי הופיע בפרצוף חמוץ
על המסך. בימים אלה קיבל עמק פרי
מינוי של במאי סרטי פילם( .להבדיל מסרטי
ויביאו־ ט״פ ).הוא שובץ בשבועון

באול מו ת תת־קרקעיים והודיע על תגליתו
ליצחק בן־צבי, שהיה אז מאנ שי ה שומר.
מ שתתפים: בני מ שפח ת זייד והפ רופסורים
מזר ואביגד.
@ רשות הבידור (יום ה׳ 17/12
)21.15ה ת חרות על הפרם הגדול של רדיו־

הנעורים .88 בכל תכנית יו^רן סרט משלו
באורך עד 10 דקות. יש לו רעיונות:
מחשבים אלקטרוניים; מכתב בדרך
— גלגולו של מכתב: מזג האוויר — שלג
בחרמון ושמש באיזלת באותו יום; לשוב
למוטב — בחור בן 16 שסיים את האקדמיה
הממלכתית בכלא תל־מונד ויוצא
לאוויר העולם; ממרומי מגדליו׳,פיקוח (אקטואלי);
פורטרט של זמרת; עיתון לארוחת

עמק פרי
בוקר — מה קרר, עד שהעיתון הגיע אל
השולחן?
יש לו העיון גם להציג את ההצגה מאחורי
ההצגה, את הדראמה שמאחורי הדראמה,
באיפור ובלעדיו• ״אני לא בן אדם
אובייקטיבי״ מודיע עמק פרי ״אני סובייקטיבי.
עכשיו אני הולך לעשות סרטים
קצרים. אולי יום אחד אעשה סרטים גדולים.
בזה אמדוד את ההצלחה הממשית שלי
ולא בחזנות על המסך או בחיוך מאולץ.״

בריג-יט בארדו ניתנה
במתנה לטלוויזיה
ביום ח מי שי ה־ 24 בחוד ש זה, תערוך
בריג׳ט בארדו את הופעת הבכורה שלה
על מסכי הטלוויזיה הישראלית. יהיה ז ה
במשדר בידור מיוחד שיו קרן לכבוד חג
החנוכה, בו תיראה ב.ב. יחד עס הגיטריסט
סאשה דיסטל, הזמר סרג׳ גינצ בורג והגיטריסט
הצועני מינטס דה־פלטה. ה תוכנית
שבויימה בידי פרנסואה (אמריקה אמריקה)
רייכנ ב אן והי שראלי לשעבר אדי מטלון,

• רעם התופים

לא מן הנמנע שבקרוב תתעורר סערה
ציבורית חדשה סביב הטלוויזיה. אם
יגשימו מנהלי הטלוויזיה את תוכניתם
להקרין בערבי שבתות סרטים עלילתיים
באורך מלא, יעורר הדבר את התנגדותם
של בעלי בתי״הקולנוע בישראל, שימחו
נגד העובדה שבטלוויזיה מרשים להקרין
סרטים בימי שישי בלילה, יצאו כנראה
בתביעה להתיר גם לבתי־הקול-
נוע להציג בערבי שבתות.
מנהלי הטלוויזיה מתכננים שינוי בתוכניות
לילות שבת ומוצאי שבת, נוכח
הריבוי במיבחר סרטי העלילה העומדים
לרשותם להקרנה בימי רביעי. גם רמת
הסרטים המיועדים להצגה, תעלה. בין
הסרטים הממתינים לתורם להצגה, נמצאים
סרטים כמו הלילה של אנטונ-
יוני, הזהב השחור עם אנטוני קוויו
והמלכה פיק — סרט אנגלי לפי
ספרו של פושקין.

סדרות מתח חדשות בקרוב יוקרנו בטלוויזיה הישראלית שתי
סדרות מתח חדשות. אם לא יחול שינוי
בתוכנית, תוצג אחרי סידרת האסיר, המוקרנת
במוצאי־שבת והאמורה להסתיים
בחודש ינואר, סידרה חדשה בשם (הזמני)
מוחלקת חקירות. המחלקה מונה שלושה
בלשים, היא מסונפת לאינטרפול בפאריס
ומטפלת בתעלומות שלא פוענחו באמצעים
קונבנציונאליים. הבחורה שבחבורה
היא השחקנית רוזמרי ניקולס, שכיכבה יחד
עם חיים טופול בכנר על הגג בלונדון,
ונתגלתה ע׳׳י צלם העיתונות לורד סנאודון,
שהוא בעלה של הנסיכה מרגרט.
ר,סידרה השניה היא סידרת המתח המפורסמת
המלאך. בעוד שלושה שבועות
תוקרן לנסיון דוגמא אחת מסידרה זו,
שגיבורה הוא סימון טמפלר (רוג׳ר מור)
— רובין הוד מודרני, שהוא ספק בלש
ספק שודד המושיע אנשים בצרה• הסרט
יוצג במדור הנסיוני שלכם בהרצה והצופים
יתבקשו להגיב על התוכנית. לפי
תגובות הצופים במכתבים יוחלט אם
לכלול את התוכנית בשידורי הקיץ.

• ט ל ״ נ ר (י 1ם 1׳ )21.30 18/12 מיש־בידור
לחנוכה, שצולם במועדון מי-

>• בומרנג (יום א׳ .)20.20 20/12
שיט ת הב חירו ת לכנסת. מ תווכ חי ם: הגב׳
שול מי ת אלוני, ח״ב נסים אליעד, ח״כ יורם
ארידור, פ רופסור יגאל ידין ומר מרדכי
נסיהו. עורך ו מנח ה — א מנון רובינ שטיין,
מפיק וב מ אי — אביטל מו סנזון.

• יכגני אונייגין (יום א׳ 20/12
.)21.05 האופרה הנודעת מאת צ׳יי קו ב ס קי
עפ״י פו שקין. בתפקידים הראשיים: מארגא-
רט פריים (טאטינד ),ג׳ון שירלי־קירק (אוני-
בין) ,איבון מינ טון (אולגה) רוברט טיר,
(לנסקי) .על ה תז מו רתה סי מפוני ת של לונדון
מנצח דייויד ללויד־ג׳ונס.

6ארבעים יום ועוד שבוע דוס
של אנשי מילוגיוסם
ועד יום
הסדרה הדוקומד
— יוסי גודארד.
(יום

סרטים עלילתיים
בערבי שבתות?

טלוויזייה לוקסנבורג 1970 בהשתתפות מייק
בראנט הישראלי, ג׳וליולה צ׳נקוויטי האי-
טלקיה ואחרים, עם כוכבים אורחים כמו
דאלידה ולהקת כחול מזעזע.

ת ד רי ך

פאניס בת׳׳א לאור מאו ת נרות, בה שתתפו
ת הז מר ת עדנה גו רן וה סכספוני סט מל
קלר עם תז מור ת ג׳ז גדולה. מנ חה: סוניה
עינבר. מפיק וב מ אי — ראלף עינבר.

ותכניות תעודיות חדשות שכמעט לא היו
בנמצא בתכנון הקודם. אי אפשר לבטל
בהבל פה את תכנון החורף שרק זה החל,
מפני שכמה תוכניות נכשלו. אבל אי אפשר
גם לטמון את הראש בחול מעשה בת־היענה.

שנותיו של סלזניק (יום ב׳
.)20.20 21/12 קורא: יצחק שמעוני. מ שדר
מיוחד ה מביא את סיפורו המופלא של ענק
הקולנוע דייויד או. סלזניק — מגדולי
מפי קי ה של הוליבוד. מ שתתפי ם: הבמאים
הנודעים אלפרד היצ׳קוק, ג׳ו רג׳ צוקור ו־קינג
וידור וה שח קנים: אינגריד ברגמן,
גרגורי פק, ג׳וז ף קו טון, גואן פונטיין,
ג׳אנט גיינור, קאתרין הפבורן ורוק הדסון.
במשדר מ שולבים קטעים מ תוך סרטיו
הקלאסיים של סלזני ק — רבקה, אינטרמצו,
ז־ייויד קופרפילד, נשים קטנות, כוכב נולד,
דו־קרב לאור השמש, סעודה ב ש מונה, ו לרא
שונה בטלוויזיה — קטעים מסרט הענקים
חלף עם הרוח.

16/12

)20.20 סרט על לתי המשחזר מבצע היסטורי,
שבא לשים קץ למלחמה שהיתר, ב-
1840 בין הצבא האמריקאי לבין שבט
אינדיאני ביערות העד של פלורידה. עם
גרי קופר וריצ׳ארד ווב.
@ מורשה ויום ה׳ 120.20 17/12
בית־שערים — מקום מושב הסנהדרין לאחר
מרד בר־כוכבא. ר׳ יהודה הנשיא,
עורך המשנה שנקבר במקום, העלה את
ערך בית־ד,עלמין של ביח־שערים בכל
הארץ. אלכסנדר זייד מראשוני השומר גילה
את בתי־ד,קברות הענקיים המצויים

מסך, ג׳ז פלוס, לול מס׳ ,2במקצב ה־, 70

ד׳ ) 19.30 16/12 סיפורם
אים בבקעת הירדן מיום
שחרורם, המובא במסגרת
טארית דגש. מפיק ובמאי

ניתנה ב מ תנה לטלוויזיה הי שראלית בידי ה־מיי!)
היהודי בוב ז אגור, מי ה ו! ב שעתו
בי להלב רי ג׳י בארדו.

ויויאן ליי וקלארק גייבל כ״חלף עם הרוח״
לראשונה בטלוזיזיה הי שראלית

• במקצב ה־סד (יום
.)21.10 מפי ק וב מ אי: יו סי צמח.

21/12

הסגחרה

סונית
ך* חודש הופיעה עד המסד ה4י
ק טן של הטלוויזייד, הישראלית דמות
נשית חדשה. תמירה, יפה ומעל הכל —
מיקצועית. למן הרגע הראשון של הופע

על המסך הורגש שהופעה בפני המצלמות
אינה זרה לה. היתד. זו סוגיה
ענבר, אשר הופיעה בתוכניתו של בעלה,
הבמאי ראלף ענבר, בתכנית טלסתיו.

עם גבסא זו ומלתחת חלוגות עוגות
סונית עיננו,
״הרגשתי כאילו חזרתי הביתה״ אומרת
סודה ירוקת־העיניים .״במשך ארבע שנים
רצופות הופעתי בהולנד בתור קריינית,
עוזרת־מפיקה, מנחה ולבסוף מפיקת תוכניות.
והנה כשהגעתי לארץ לפני שנה
נאלצתי לשבת בחוסר מעשה, כי לא ידעתי
את השפה. זה היה נורא ואיום.״
מספרת סודה בעברית צחה על דרכה מ*

רגע עלייתה לארץ ועד הופעתה הראשונה
בטלוויזיה :״כשהגעתי ארצה, מיד נרשמתי
לאולפן. היה ברור לי שבלי השפה
אין לי מה לעשות במקצוע שלי. למדתי
באולפן ארבעה וחצי חודשים וסיימתי
אותו רק במארס השנה. המשכתי ללמוד
עם קבוצה קטנה של תלמידים מן האולפן
בשיעורים פרטיים ואותה מורה לימדה אותנו
באולפן, במשך ארבעה חודשים נוספים.
אחר־כך ובעצם בו בזמן שלמדתי
עם המורה נרשמתי לשיעורי דיקציה ב־תל־אביב
אצל יאשר, כץ. פעמיים בשבוע
שמלת מיני אחת נשארה לסוניה לפליטה .״ היא כל כך יפה, ש הייתי
נוסעת אליו מירושלים כדי ללמוד.
אני לא רוצה להיפרד ממנה, אפילו שזה כבר לא באופנ ה.״ אך
לימודי הדיקציה היו החלק הקשה ביותר
שמלת המקסי מצמר חו ם (למעלה, מימין) היא מאוד באופנה, מ שמ ש ת לאירועים חגיגיים.
בלימוד השפה. היו לי קשיים לא רגילים

שריד המיני

ההולנדית שתתשפפה לארץ -רכנוש את צופי הסלוויזיה
—.וו 11

——ס —׳>10י י וווו י

אמרו שאומנם יש לי מבטא אבל הם מעדיפים
מישהו שיש לו מבטא ויודע להופיע
בטלוויזייה מאשר מישהו בלי מבטא,
ושאין לו מושג מה זה להופיע בפני המצלמות״.

ועד
היום יש לי בעיות עם האות רי״ש,
אצלי היא לא מספיק חדה. היו לי בעיות
גם עם האות למ״ד. אני מבטאת אותה
אנגלו־סכסית. וכל המאמצים של
יאשר. לא עזרו בהתחלה כדי לתקן אותי.
עד שתפס שיטה. הוא הכנים לי גפרור
בפה כדי שלא אוכל לסגור אותו וזה
עזר.
שוב בסביבה מוכרת

״בבית נהגתי להתאמן במשך שעות
לפני ראי עם הגפרור בפה כמו שציווה
עלי יאשה. אחרי חצי שנה הרגשתי שאני
מוכנה כבר להופיע בפומבי. עוד לפני
זה הציעו לי לעשות בטלוויזייה כל מיני
דברים, אבל לא הסכמתי כי לא הרגשתי
שאני מובנה. ידעתי שבארץ יש רק תחנה
אחת לטלוויזייה ואם אופיע פעם ואכשל,
גמרתי את הקריירה שלי לכן חיכיתי עד
שהרגשתי שאני ממש מוכנה. ואז, שבועיים
לפני שראלף התחיל לביים את התוכנית,
עשיתי מבחן בד כמו כולם. ראלף
צילם וביים את המבחן אבל הוא לא הסכים
לבדוק אותו בעצמו בשום פנים ואופן.

••אז הגיע הרגע הגדול — מועד ה־
10 צילום באולפן. חשבתי שכשאגיע לשם,
אהיה כל כך נרגשת, שלא אוכל להוציא
אף מילה מן הפה. אבל קרה בדיוק ההיפך.
מיד כשנכנסתי לאולפן חשתי שלווה גדולה,
מין חמימות. שוב הייתי בסביבה מוכרת
לי. שוב ראיתי אנשים עובדים ומת־רוצצים
באולפן, מעמידים מצלמות, מקימים
תפאורה עוברים על טקסטים ברגע האחרון,
ממש כמו בהולנד. כשהתחילו לצלם
בכלל לא התרגשתי.
״אחרי שראיתי את עצמי על המסך היי־
(הנושך בעמוד )34

עברו יומיים של מתיחות ולבסוף הגיעה
התשובה. יצחק שמעוני ונקדימון דוגל,

לנר עונה

בירו שלים, ב חליפ ת

דמה ונוע?
שדהחינוך

בכל הופעות סיעתנו אנו מקפידים לגלות עובדות חדשות, כאסמכתא לצרכינו.
בשבוע שעבר מתח אורי אבנרי ביקורת קטלנית על הצורה שבה מופעל החוק לעידוד
ההשקעות, וביקש להוכיח כי החוק עודד ספסרות ועסקות מפוקפקות יותר מצמיחה
בריאה של משק יצרני. בין השאר גילה את העובדות הבאות:
!• מיפעלי איליו הוקמו, בשעתו, מתוך מטרה ברורה לייצא את כל המכוניות המיוצרות
לחו״ל, או לחסוך במטבע זר כתוצאה מייצור מכוניות לשוק המקומי ולצבא. אילין לא
הצליח למכור את מכוניותיו בחו״ל, ואז איפשרו לו למכור את התוצרת לשוק המקומי.
גם שובינסקי הוא דוגמה דומה. שובינסקי הבטיח לייצא מכוניה אחת לכל שתיים שיימכרו
בשוק המקומי. כשרק התחיל בייצור, שלח מאה מכוניות לאמריקה, והודיע כאן שמכר
את כולן. האמת היתה שהוא הפקיד אותן בקונסינגנציה לסוכן אמריקאי, שלא הצליח לשווק
אותן, והן הוחזרו לישראל ונמכרו כאן.
! #יצרן טקסטיל, שהתחייב לייצא, בתמורה לאישור מיפעלו כמיפעל מאושר, קנה
דולארים בשוק השחור במחיר של 8.3ל״י, ואח״ב המיר אותם כתמורות־ייצוא במחיר
של 6ל״י( ,כלומר 3.5ל״י, פלוס הפרמיות של 2.5ל״י לדולאר).
#1אחד המיפעלים הגדולים ביותר בענף הטקסטיל, מתכונן להגיע לייצוא של 100
מיליון דולאר. על ייצוא כזה יקבל המיפעל מקופת המדינה 250 מיליון ל״י פרמיות. מדוע
שמיפעל כזה לא ינסה לקנות בשוק השחור את כמות הדולארים למילוי מיכסת היצוא י
9חברת־טקסטיל אחרת מכרה חולצות לחברה בשוזייץ ב־ 2דולאר החולצה, כדי לעמוד
בכל מחיר בהתחייבות הייצוא שלה. אחרי גמר העיסקה התברר כי החברה השווייצית מוכרת
את אותן החולצות לקונים אחרים בדולאר אחד בלבד. מדוע זה כדאי לחברות הללו לקנות
דולארים בשוק השחור, או למכור את תוצרתם במחירי הפסד בחו״לי
#חברת ליבר קיבלה בשעתו עידוד לייצור קפה נמס בבית־שמש. ליבר התחייב לייצא,
אבל מדוע שייצא אם יוכל למכור את הקפה הנמס שלו בשווקי הארץ במחיר של 1.20ל״י
לקופסה, לפני תשלום המס, בעוד שהמחיר בשוזקי חו״ל, לאותו סוג קפה, יהיה 60
אגורות בלבדז
* חברת עלית מוכרת שוקולד בחו״ל במחיר של 40 אגורות, ואילו לצרכן המקומי
נמכרת חפיסה דומה ב־ 1.5ל״י.
י• בעלי המיפעל לקפה נמס הרוויחו מיליוני לירות על השקעה עצמית של 300 אלף ל״י,
וקיבלו באותה עת הקלות במם שהגיעו, אם נשווה את סכומי הפטור להשקעה, ביחס
של מאות אחוזים ביניהם.
מאיר הלוי קיבל רשיון להקמת הבנק לספנות וה שקעות, תמורת התחייבות להפקיד
מיליון דולאר באוצר המדינה. מתוך דו״ח סודי של ממשלת שודייץ התברר כי הכסף
למטרה זו נתקבל כהלוזאה קצרת מועד ל־ 10 ימים, ואז הוחזר לבעליו.
> #ישנה עכשיו תוכנית להשקעה חדשה בפיניציח. חברה צרפתית צריכה להשקיע
תמלוגים בתמורה לידע, כלומר כל ״השקעתה״ היא בכך שלא תגבה את תמלוגיה.

בדיון על הודעת שר החינוך והתרבות
על שביתת המורים, אמר שלום פהן
את הדברים הבאים:
שלום כהן: זו הפעם הראשונה ששמעתי
את כבוד סגן ראש הממשלה ושר
החינוך צועק והצטערתי על המחזה הזה.
הצטערתי על נימת דבריו הרבה יותר מאשר
תוכנם.
אדוני סגן ראש הממשלה, מה היה הצורך
בצעקות, אפילו גרוע מזה — באירוניה
שאדוני העמיס במנה גדושה על דבריו? מה
הצורך היה להשתמש במילים בוטות כגון
״שערוריה

׳מרדכי
מה אתה
וילנר?

סורקים ז נזה צ רין היח להניד?
סגן ...ניסו וילנר? חתחברת ל־

שלום כהן: חבר־ המסת סורקינו, אנו
מדבך ים על שני מישורים. כאשר אדבר
אליך — ממד לא אצפה למילים אחרות.
אבל מ סגן ראש הממ שלה אני מצפה אחרת.
מרדכי סורקים: אני מבקש ממך -
היזהר לך! גם לי יש מה להגיד לד! זה
לא יהיה לד נעים ל שמוע!
שלום כהן: אדוגי־חבר הכנסת סור־קים,
ממך אני ׳מצפה אחרת מאשר מ סגן
ראש הממ שלה.
היו״ר צכי צימרמן: חבר־הכנסת
סורקים, אני בעד וי כו ח ער בכנסת. אבל
לא בעד עלבונות!

מרדכי סורקים: ואתה חושב שאני

לא א שיב לו? מטיף־המזסר הגדול במדינה!
היו״ר צבי צימרמן: השבת, ואנו
חוזרי ם לדיון בנו שא. בבק שה, חבר־הכנסת
שלום כהן.

שלום כהן: בעיקר הצטערתי על השימוש
באותה דאגה שיש לכולנו למצבם
של ילדינו המובטלים מלימודים, וממד, שהשתמע
מכך, כאילו דאגה זו אינה גם
דאגתם של המורים.

כניעה
או פשרה?
גם אני אב לבן הלומד בבית־ספר תיכון,
והמושכת היום מלימודים. גם אני כואב
את כאבו. צר לי לראותו מובטל, או ישן
בשעות היום או 1מטפס על הקירות אבל
אני אומר, במלוא הכאב, שהייתי מעדיף
שהוא ימשיך להיות מושבת מלימודים, מאשר
שהאיש שיחנך אותו יהיה איש ש־הוכנע,
או איש שדאגתו היא לפרנסה ולא
לחינוך.
יגאל אלון: מי הציע להכניע את המורים?
שלום
כהן: אדוני סגן ראש הממ שלה,
באשר אמרת שהמורים רוצים להכנתן את
הממ שלה, וה מ מ של ה לא מוכנ ה — אני
בהחלט לא רוצה שהממ שלה תיכנע, אבל

הצעת חוק לביטול הצנוורה עד סרט* ומחזות
בעיקבות הוויכוח הגדול שהתנהל בכנסת בשבוע שעבר על המחזמר ״קבוץ״ ,ניסח
אמנון זכרוני העעת־חוק שהונחה השבוע על שולחן הכנסת:

בשם שאין כיום צנזורה מוקדמת (להוציא, במוכן, צנזורה ביטחונית)
על ספרים, כתכי־עת למיניהם ועיתונים המוצעים למכירה.

חוק לביטול פקודת סרטי הראינוע
ופקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת)
הצעת חוק סרמית של ח״כ אורי אבגרי
1בטלים -
(א) פקודת סרטי הראינוע לשגת ; 1927
(ב) פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) לשנת .1927

(על פי החוק הקיים אין מניעה שקטע אשר נפסל והוצא מסרט׳ יתפרסם בעיתונות
במיסגרת של מודעה או ביקורת, וישמש תעמולה בעלת כוח־משיכה לאותו סרט).
הנסיון מורה כי מושגי החברה על המותר והאסור בתחום המוסר משתנים תוך זמן
קצר .״תיאורי ם אי רו ט״ ם או סתם ח שיפ ת גופו של אדם, שעוד לפני שנים מעטו ת היו
ביטול פקודות

ד ב רי הסבה
פקודת מרטי הראינוע קובעת כי אין להציג סרט ראינוע, אלא אם כן נתאשר להצגה
על־ידי המועצה שהוקמה על פי החוק הנ״ל.
פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) קובעת כי אין להציג הצגה ללא אישור המועצה הנ״ל.
שתי הפקודות הנ״ל קובעות, איפוא, צנזורה מוקדמת לסרטים ומחזות, אך אינן כוללות
מיבחנים או הנחיות כלשהם לגבי המותר להקרנה או הצגה, ולגבי הפסול לכך.
כמעט מחצית מחברי המועצה הם עובדי המדינה (נציגי משרדי־הפנים, הסעד, הדתות,
המישטרה והחינוך) ,והיתר מתמנים כנציגי הציבור.
על החלטות המועצה אין עירעור.

לדעת כעל ההצעה אין מקום לצנזורה מוקדמת על סרטים ומחזות,

נראים כנועזי ם ביו תר, מתקבלים לאחר ז מן כמעט כדבר שבשיגרה. כ מו ב ענייני האופנה,
נראה שאף כאן יש ת ה לין של התרגלות מ תון דו״ ח הועדה — ״ועד ת השופט, וי ת קון ״ —
לענין פרסומים פורנוגרפיים).

בבואה לסכם השפעה אפשרית של חומר פורנוגרפי על ״צרכנו״ ,קובעת הוועדה
הנ״ל כלהלן:
״ הני תו ח מדגיש את התפקיד ה חיו בי של הפורנוגרפי הבמ תן פו ר קן לדחפים (בעיקר
לפעילות סוטה) ,ובן ב סוצי אליזצי ה של חוגי ציבור: הרגלתם למצב גרייה ללא בי צו ע
מיידי של פעולו ת ספונטניו ת, והעברת דחפים לאפיקים מותרים.״

אשר למופעים ציבוריים, אומרת הוועדה בחלק המסכם את חוות־דעתה מבחינה פסיכולוגית,
פסיכיאטרית וסוציולוגית, כלהלן:
״התוצא ה של ח שיפה וגירוי כל שהו, לרבות קו מוני ק צי ה פו רנוג רפי ת נקבעת לא רק
ע״י תכונו ת הגירוי עצמו, אלא גם ע״יהמצב בו מ תקיי מת הח שיפה. הקרנת סרטי
עירום, כדוגמה, בנ שפיה סוערת עלולה לגרור תוצ או ת שונו ת לגמרי מאשר הקרנתם
בהצגת קולנוע רגילה. במקרה ה שני הרי המצב ״ מ מו ס ד״ :מ או פיין על־ידי נו ר מו תוכלל ״
התנהגו ת, המרסנים את היחיד ומגבילים את דפוסי הפעילו ת האפשריים.״

ולהלן:
״ ב סן הכל נראה לנו, איפוא, שעל סמך הידע ו ה שיקולים המקובלים כיום ב מדעי
ה התנהגות, קשה יהיה לבסס טענה על ה שפעתם ה שלילית של הפורנוגרפיה ׳בהשחתת
מידות׳.״

עקרון חופש־הביטוי הוא היום אחד העקרונות המקודשים ביותר בכל חברה חופשית
ומתקדמת.

ללא חופש־כיטוי כאמנות, כספרות ובמדע
להתנוון.

-סופם של אלה

או כדברי הוועדה הנ״ל:
״הפג ם והסכנה שבפרסום דברי תועב ה אינם שקולים נגד הסכנה שבהטלת איסורים על
ערכים אלה.״

צנזורה על סרטים ומחזות פוגעת בחופש הפרט, פוגעת בעקרון חופש הביטוי, ולמעשד,
אף מגבירה את הביקוש לחומר־תועבה, בעוד שההיתר מחליש את הביקוש לחומר זה.
לאמיתו של דבר — במושגים המשתנים של זמננו — אי אפשר להבחין בין המותר והאסור
בלי להעמיד את המותר בסימן שאלה, מה גם שבחברה חופשית אין להכתיב לפרט, ממה
מותר וממה אסור לו ליהנות, כל עוד ההנאה אינה פוגעת בזולתו.

לדעת כעל ההצעה אין מקום בחכרה חופשית ומתקדמת לצנזורה
מוקדמת על סרטים ומחזות, כשם שאין מקום לצנזורה מוקדמת על
ספרים וכתכי־עת.

ההוראות המופיעות בחוק העונשין ה!:ללי מספיקות לשמירה על האינטרס הציבורי:
מוצע על־כן לבטל את מוסד הצנזורה.

המשה ש שו ר את הסעות :״קפוץ״

ראוי לציין כי בבריטניה, מדינה שהמימסד שלה היה ידוע בפורי
טניות שלו, בוטלה לא מכבר סופית הצנזורה על המחזות.

ידי משא ומתן (הוא השתמש במילה ״סחר
מכר הציעו לנו להתמקח על הדרישות
שלנו. לגבינו אלה דרישות מינימליות.
ייתכן שמבחינת התדמית הציבורית שלהם
כדאי היה להם לעשות מה עושים המקצועיים האיגודים שרוב
במקרה כזה, להוסיף ארבע־חמש דרי־שות־סרק
לדרישותיהם המינימליות, כדי
שמי שהיה בא היום להשיב בשם הממשלה,
היה אומר: הנה קיבלנו חמש דרישות שלהם׳
על חמש אחרות הם ויתרו, ולכן
יש פשרה• ייתכן שזאת דרך טובה ומקובלת
לניהול משא־ומתן. אני נוטה להבין
מורים כשהם אומרים שאינם מורגלים בדיר
זו של מחשבה.
השתמעה מ כן ברירה. אם לא — אני שמח
שאינך חו שב כך.
יגאל אלץ: אני פירטתי לפני הכנסת
פרט לפרט, במה נענתה הממ שלה למורים.
תיכן כאן. ההכנעה? להיפך, הקפדנז ל שמור
על כבודם של המורים, כי כבודם יקר
לנו.
שלום כהן: אני שמח ל ש מוע את
הבהרתו של סגן ראש הממשלה. אני מקווה
שלא תהיה הכנעה, אני שמח שאין כוונה
כזאת.

שושנה ארכלי־אלמוזלינו
(לא נקלט).
שלום כהן: גברתי, אל תחפ שי להת־נגח
בדברים שאין להם שום טעם ו אין
להם מקום.

שושנה ארכלי־־אלמוזלינו :

אז אל

תדבר אתה דברים שאין להם טעם.
שלום כהן: תודה רבה.

עמדת

(להלן ניתח שלום כהן את דרישות
המורים, והוסיף):
לפי הערכתי, אין כאן מצד המורים הת־נכלות
או התנכרות לצרכים החינוכיים של
מדינת ישראל. יש כאן הגיון מקצועי ברור,
ואינני סבור שיש להציג את הדבר כהת-
עקשות עיוורת של אנשים שדאגתם לנוער
היא לא אפסית, אבל קרובה מאד
לוה.
מאבקם של המורים התיכוניים מתבטא
היום בלירות ובשכר. זה נכון. אבל מאבק
פרוזאי זה נועד מראשיתו — (וזאת היתד,
נקודת המוצא, אם להאמין בכנותם של המורים,
ואני נוטה להאמין בכנותם) —
נקודת־המוצא היתד. מאבק מעמד נאות למקצוע
ההוראה מאבק שימשוך גם להביא
כוחות מעולים להוראה. התוצאה תתבטא
ברמת החינוך של הדורות הבאים. ואם
לא מגיעה על כך תודה או ברכה למורים,
לפחות מגיעה להם הבנה. ואני שמח ששר
החינוך והתרבות, בדבריו בשני הדיונים
הקודמים, הביע את ההבנה הזאת.

המורים
חידוש כיתות י״ב

כבוד סגן ראש הממשלה התרעם על כך
שהמורים דורשים מהממשלה היענות לאחרונה
שבדרישותיהם. גם לי נראה הדבר
מוזר, גם לי נראה הדבר כלא מקובל במאבקים
מקצועיים.
לאחר שסגן ראש הממשלה סיים את
דבריו, עליתי אליהם ושאלתי את נציגיהם
מה ההתעקשות הזאת, מדוע דווקא הדרישה
על הכל. אני מביא את תשובתם
כערכה. אני נוטה לקבל אותה.

הם אומרים: אנחנו אנשי הוראה,
איננו סוחרים, איננו אנשי
שכיתות, איננו אנשי האיגוד המקצועי.
הגענו למסקנה כי זהי
המינימום הדרוש לנו, המגיע לנו,
והצגנו את המינימום הזה כדרי־שתנו
המקצועית.
אבל כיוון שנתקלנו בגוף שהוא מנוסה
במאבקים מקצועיים, ושעמדתו ותפקידו
מחייבים אותו לנהל מאבקים כאלה, ומאבקים
אלה מתנהלים כנראה מטיבם על״

מה שאלוהים אמר שלק חמישי)
יש החושבים שהתנ״ך איננו מסוגל לדבר אל דור המאה העשרים דברים לענין,
משום שהתנאים והנסיבות שלנו שונים כל־כך מאלו של דור תורת־סיני. אני אינני
נמנה על אלו, ועל־כן, מוקדשת סדרת מאמרים זו לנושא ״עשרת הדברות״ .אמנם
נכון הדבר כי הנסיבות הנוכחיות אינן ניתנות להשוזאה עם אלו של אותם ימים,
אבל האדם, בתור שכזה, לא השתנה. משום־כך צרכיו ובעיותיו היסודיות היום הן
אותם הצרכים ואותן הבעיות אשר הטרידו את האנושות מימים ימימה. בהמשו
הדברים יסתבר כי איננו דבק דווקא בפירושים המסורתיים המקובלים עלינו מזה
דורות, וכיצד ייתכן אחרת? — הרי אני וחברי הננו יהודים המכירים במשיחיותו של
ישוע מנצרת׳ ואנו כופרים בסמכותה של המסורת במישור הרוחני, וזאת עם כל
ההערכה הכנה שיש לנו למפעלותיהם של חז״ל ולתרומתם התרבותית, הלאומית ׳המוסרית,
לחיינו כעם. על כל פנים, אני תקווה כי המאמרים יעודדו ענין מחודש
בספר־הספרים הנהדר הזד״ ואולי בכך יבוא מי להכיר בהדרו של האלוהים עליו
מכריז הספר, ובתפארת־המעשה שהוא עשה בעדנו במשיח.

נדמה לי שאין כל טעם שאדם יטען לזהות יהודית כאשר הוא מתכחש לאמיתותן
של כל אותם מאורעות היסטוריים המהווים יסוד וחלק בל־יפרד לזהות זאת, ובמיוחד
כאשר אלו הן אשר נתנו ונותנות לזהות זו את התוכן היחידי הלגיטימי שלה. אפשר,
כמובן, להוריק את המונח ״יהודי״ מתוכנו ולשפוך אל־תוכו מובן חדש ,״מודרני״,
כאילו, וזהו אמנם נוהג מקובל בימינו, אבל היא איננה לגיטימית ואיננה מעשה
אנשים הגונים.
נכון, קיים ויכוח בינינו, היהודים המשיחיים (כפי שאנו נקראים בפי האנשים),
לבין אותה מסורת רבנית המיוצגת היום על־ידי הפלג הדתי בעם, אבל לפחות בדבר
זה אנו משותפים — שנינו אוחזים ביסוד ההיסטורי, המחייב הזה של המהות היהודית
חילוקי־הדיעות, והם יסודיים ועמוקים עד מאד, נוגעים לדרך שבה כל אחד ממנו
מבין היסטוריה זו, וכיצד אנו מיישמים את הלקחים שהיא מלמדת לימינו־אנו אבי1
ביסוד אנו משותפים.
יהודי הוא אדם אשר אבותיו עמדו לפני אלוהים בסיני׳ שאלוהים הוציאם ממצרים1 ,
ושהיו עדים לעשר המכות. יהודי הוא בן לעם אשר קורותיו גדושים בהתערבות 1
אלוהית, שמנהיגיו הם שליחי ה׳ :מלכיו נמשחים על־פי צוו אלוהי, כהניו מוסמכים
בשם אלוהים, ונביאיו מדברים בשם אלוהים. אנו, היהודים המשיחיים, משוכנעים 1
(וכאן אין הסקטור הדתי מסכים עימנו, ועל זאת הכריז עלינו מלחמת־חרמר ).כי
להיות יהודי פירושו, בסופדשל־דבר, לקבל על־עצמו את מרות המשיח, ישוע מנצרת| .
אבל אמור לי, האם אתה יהודי? האם אתה באמת מאמין כי אבותיך שמעו את
קול אלוהים מדבר מן ההר? הזהר — אל לך לשאת את שם ה׳ לשוא ,״כי לא ינקה 1
ה׳ את אשר ישא את שמו לשוא״ .ואם אתה כן חושב כך, האם אתה נשמע לאשר י
אמר אלוהים, או שמא אינך נאמן?
מכתבים ייענו
ת.ד 2234 .רמת גן

ירובעל

פנייתי האחרונה היום מופנית למורים.
אני בהחלט יכול להבין אותם כשהם מנהלים
את מאבקם המקצועי. אינני קורא להם
להתפרק מנשקם, נשק השביתה. אבל אני
מציע להם בכל זאת סייג לנשק שהם
אוחזים בו.

סייג זה הוא כיתות י״כ. את
הלימודים ככיתות אלה יש לחדש,
כי יש לראות כהם ככחינת שירות
חיוני שיש לקיימו.
אני מקווה שאם המורים יעשו את הצעד
הזה לא אקרא לו מחווה, אלא
מעשה ש? תבונה ושל בגרות גם במאבק
מקצועי, דבר שאין להם נסיון רב בו) —
אני מקזזה שהממשלה מצידה תהיה נכונה
לראות במורים לא גוף שיש להתמקח אתו
וללחום בו, אלא לנסות אולי לתפוס פעם
שהגוף הזה אינו בא כדי להתמקח, אלא
כדי להניח על השולחן את דרישותיו המינימליות׳
ול הכיר בצדקתן של דרישות אלה.

בז־ינוריטרז

הצעה מ י וחדת

למורים * מרצים * סטודנטים * שוחרי תנ״ך
68 82
בתום הדיון על שביתת המורים העל״יסודיים, קרא אורי אגנרי את הצעת
הסיבום הבאה של הסיעה:

הצעת סיכום
( )1הכנסת קוראת לשני הצדדים למצות את כל האמצעים, כדי
להגיע כאופן דחון* להסכם, שיהא מכוסס על סיפוק התכיעות הצודקות
של המורים.
( )2הכנסת קוראת לימני הצדדים לנקוט כאמצעים, כי לאפשר
חידוש מיידי של הלימודים ככיתות י״כ.
( )3הכנסת מסתייגת ממסע הגינוי נגד המורים, שיש בו כדי לגרום
נזק כל־יתוקן למערכת החינוך.
הצעת״החלטה זו נדחתה בו וב של 63 קולות נגד .2החלטת הקואליציה, לדרוש
חיסול השביתה לאלתר, נתקבלה ברוב של 46 נגד .24 סיעתנו הצביעה נגדה.
לפני בן סירב יו״ר הקואליציה להגיש בנפרד הצעת־החלטה הקוראת לחידוש
הלימודים בכיתות י״ב, שיכלה להתאשר פה-אחד.

למדו תנ״ך בכתב בביתכם

ללא תשל ום
בקורסים המאורגנים מטעם,
בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים

כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לת.ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ך ישלחו אליך

חינם

מעוניינת לקבל עבודות בהדפסה
במכומת כתיבה באנגלית
כתבי-עת * עבודות תיקתוק
פרטים 8—11 :בבוקר — טלפון 443797

0המלתחה ש ל סוגיה
אד ק*י* ממך מ״
פיל יותר מדי אל די-
עותיך ועל מעשיך. ה גיע
הזמן שתגלה יותר
עצמאות ושתיקח את
היוזמה לידיך. היח]11(1
סים
המתוחים געבו־ו
: 1 2מרס ־
דה ייפסקו ותזכה ל1
20נאפ רי ל
רגיעה יחסית. מכתב
שיגיע אליך בקרוב י־חדש
ידידות ישנה, שנפסקה בגלל נסי-
עה ארוכה. בת טלה — היי עצמאית.

הרגשתך הפיסית תשתפר
ה שבוע, אן אתה
עדיין זקוק למנוחה. קח
לך חופ ש מהבילויים זר
סוערים שהעסיקו או תן
לאחרונה׳ ו מבני ה מין
השני. צפויה לן נסיעה
קצרה שתביא תו ו
2באפ רי ל
צאות נעי מות מאד. אל
20ב מ אי
תסת בן שלא לצורך ואל
תתערב בעניניס של אחרים, אפילו אס אתה
מתבקש לעשות זאת. התאזר בסבלנות.

ההרפתקה הרגשית בה
הסתבכת תגרום לך השביע
אי״נעימות רבה,
מסוכנים במיוחד הם
יום חמישי וששי. החיבה
שרוחש אלין
מעבידך תביא השבוע
הצלחה לא צפויה, והתקדמות
רבה בעבודה.
בת תאומים —
תזהרי מבן הסרטן. למרות שהוא נראה
תמים ובלתי מזיק אל תתני בידיו נשק.

תאוחיס

אתה לוקח את חחיים יותר מדי ברצי-
נות, ונפגע ללא צורן. נסה ליהנות ממה
שהחיים נותנים לן,
והפסק לדאוג לעתיד.
הבעיה החמורה המ טרידה
אותן תיפתר
בקרוב, אמנם לא השבוע,
אן כבר עתה
המצב ישתפר. ההצעה
הקוסמת שאת שוקלת
אם לקבל איננה רצי22ב
או ק טו ב ר •
22 בנו במבר
נית, ואל תסכני את
מה שיש לן תמורת
עתיד בלתי ברור. כושר ההבחנה החד
שלן יסייע לן למצוא את הדרן הנכונה.

עקת

למרות שהמעשה שעליך לעשות אינו נעים
— עשה אותו ואל תניח לסטטוס קוו
להימשך בלי סוף. הקניה
הגדולה שעשית
תוכיח את עצמה הש נבונה

שקעה
בו ע
מאד. היחס הרו מנטי של
הבוס ש לן לא יקדם אותן
בעבודה. במקום ל עודד
אותו ה שקיעי את
מ ר צן ב שיפור אי שיו תן,
} 2בנו במבר -
20בדצמבר
מקצועית.
ובהת קד מות
לימודי ה שתל מות לא
יזיקו לן, ונם קצת מנוחה מחיי החברה
ה סונ רי 1יתר על המידה שאת מנהלת.

אם לא תעוור לעצמך,
איש במקומך לא יעשה
זאת. קח את עצמן
בידיים, והתחל לעשות
משהו בכיוון
עליו אתה חושב כבר
זמן רב. אל תהסס
מלנקוט ביוזמה נועזת,
שתביא לן את
ההצלחה לה קיווית.
תכניותיך הרומנטיות תצטרכנה להידחות
לזמן מה, אך בסופו של דבר זה ישתלם.

אל תיקח על ע צ מן יותר
ממה שיש בי דן ל בצע,
כי זו ה ד רן ה טובה
ביותר לא להצליח
לבצע כלום. זכו ר
כי אינך חייב דבר לאיש,
ואל תניח לרגשי
האשמה שאתה חש כל22ב
אוגוסט -
;22בספטמבר
פי ידיד ותיק להכתיב
את תגו בו תין. חופ ש ה
קצרה ונעימה צפויה לן בסוף השבוע, בה
תצבור כוח למאמץ שיידרש מ מן בעתיד.

חאזנייו[

11ש ן

צני עו תן המבעית, שעד
כה הפריעה להת קד מות
אליה אתה שואף, תבוא
סוף סוף על ג מולה, ו א
לין תגבר.
ההערכה
אל תהסס סלהחליט החלטו
ת ח שו בו ת, ו ס מון
על שיפוטך הטבעי. אם
ו 2ביוני -
20 ביו לי
בכל זאת תתייעץ עס
מכריך, בדוק היטב את
עצותיהם, וראה אם אתה או מנ ם מסוגל
לבצע את הנדרש ממך. מצפה לן הפתעה.

נשנו1

אתה מניח לאנשים לרכב נ לין, וי * לן
נטייה להאשים את הגורל בצרות שאתה
מביא על ע צ מן ב מו ידיך. התאוש ש והיה
גבר. היא לא האשה האחרונה
בחייך, ואל תניח
לה למרר לן את
החיים. העמד אותה על
מקומה, ולהפתע תן תיווכח
שהיא תישאר בו.
השקעה כספית נבונה
תישא ה שבוע פרי, ו (
: 1 .1ספסמבד -
ישתפר.
מ צ בן הכספי
2 2ב או ק טו ב ר
הנדיבות שגילית כלפי
ידיד קרוב תבוא גם
היא ה שבוע על גמולה. בת מאזניים —
הנסיעה עליה את חלמת מז מן — תתגשם!

בעיות משפחתיות חמורות יטרידו אותן
בתחילת השבוע, אן הן תפרתרנה מעצמן,
ובידן יישאר יתרון
בלתי צפוי. הפעל
את השכל הישר שלן
לפני ההחלטה החשובה
שתיאלץ להחליט
ביום רביעי או חמישי.
לאדם קרוב אלין צפויה
נסיעה ארוכה,
שתוצאותיה יהיו קו
2בדצמבר -
9ו בינו א ר
שורות בעתידן. בת
גדי — תשומת הלב
שהקדשת לחיצוניותן, תישא סוף סוף
פרי, והשבוע יהיה עבורן הצלחה רבה.

הפגיעה החמורה ב כ בו דן העצמי, ממנה אתת
כל כן סובל תפסיק למרר את חיין, כי.
הפוגע יבוא על עונ שו,
קור־הרוח שגילית ביח־סין
עם חברים לעבודה
יביא לן הצלחה, ויש פר
את מ צ בן הכספי.
כנו תן תהיה ב עו כ רין
בסוף ה שבוע, א ן לטווח
א רון תצא ני שכר מכל
העסק. קבלי את הצעת
ירידתן, ותיווכחי כמה
היא הגיונית ונכונה. את
הבעיה המטרידה אותך תוכלי לפתור אך
ורק בא מצעות הגיון קר ו שליטה עצמית.

מחכה לן שבוע יוצא
מן הכלל. הצלחה ג0
דולה
במישור העיסקי

בתחילת השבוע. כיבושים
ותענוגות בחיק
המין השני ינעימו לן

את שעות הפנאי, והיחסים
הטובים והל־
9ובפב רו א ר -
20במרס
בביים עם בני משפחתן
יעניקו לן סוף-
סוף את השלווה לה אתה זקוק. השבוע
אידיאלי לטיול או פיקניק בחיק הטבע.
בת דגים — האמון העיוור שאת
רוחשת לו יגרום לן עוגמת נפש. היי
מעשית, וחשבי על עתידן, זה יועיל לן.

(סוף

במדינה

מעמוד )31

תי מרוצה. יש לי הרבה ביקורת לצמית
ושמעתי את המבטא לי. מה אני יכולה
לעשות? רק ללמוד, וזה מה שאני עושה.״
בדבריהם על הופעתה, ביקרו המבקרים
קשות את מבטאה של סוניה. אבל לא סוניה
ולא בעלה ראלף אינם מתרגשים מזה .״אם
לרומסקי בהבימה מותר להופיע עם מבטא
רוסי אז גם לסוניה מותר.״ אומר ראלף.
״למעשה כל הבימוז הופיעה במשך שנים ועד
היום עם מבטא רוסי. זאת ארץ של
עולים ואין מה לעשות,״ מוסיף ענבר.

דיוד
״ליפי״
בלוד

אצל משפחת לוסקין שכתובתה הרשומה
היא לוד, שיכון ממשלתי ,260/3לא
חייבים לעבור דרך הדלת על מנת להיכנס
פנימה הביתה. שכן, בסמוך לדלת יש חור
בגודל סביר, אשר דרכו אפשר להיכנס
בנוחות מכסימלית לדירה.
מישהי צריכה
לילדי השכנים, חנה ופרץ עמרם, אין
תנאים כל-כך נוחים לכניסה הביתה, אך
להיות הראשונה
גם הם אינם מקופחים לחלוטין. בקלות
רבה הם יכולים לצפות דרך קירות חדר־יום
סוגייה היא בחורה עסוקה השינה־מגורים־משחקים־אוכל בחבריהם המשחקים
בחוץ. אין כל צורך להגיע עד
| 1מאד. היא ממשיכה ללמוד דיקציה, כוהחלון.
תבת
׳מאמרים מהארץ לעיתון הולנדי, ומתשתי
שכנות פטפטניות מטבען באותו
נוונת לקראת הופעותיה הבאות בפני צופי
בית, אינן חייבות לצאת למרפסת על
הטלוויזייה הישראליים.
מנת להחליף רשמים האחת עם השנייה.
היא יודעת שכדי להיות כוכבת טלוויזייה
שני בלוקים החסרים בקיר המשותף להן
לא מספיק לדעת לדבר. צריך גם לדעת
פותרים את הבעייה ובאמצעותו הן יכולהתלבש.
וסוניה אינה מתלבשת רק לכבוד
לות לפטפט בניחותא ואפילו להעביר חצי
כוס חלב מהאחת לשנייה, בהשאלה כמובן•
אלמלא
היו הדברים כה רציניים ועצובים
הם היו יכולים להיות די מצחיקים 50 .
משפחות בשיכון הממשלתי של לוד חיות
בתנאים של תת־מגורים. באחת הדירות רוכזו
כל הסירים של המשפחה במטרה לאסוף
את הגשם החודר באופן קבוע אל
תוך הדירה. קשה למצוא קיר באחד מחמשת
הבלוקים שאיננו רטוב מן המסד
ועד הטפחות.
חמשת השיכונים שבהם גרים משפחות
לוסקין, עמרם ושכניהו, שהוקמו בלוד,
לפני 11 שנה, ניבנו בחיפזון רב, הוכיחו
עצמם כנושאי מזל רע.
כבר לפני חמש שנים החלו הבתים להתפורר
וכל הפניות לעיריית לוד להעביר
את הדיירים לכותבת אחרת לא זכו אפילו
למענה.
לפני שבוע נאותה סוף סוף עיריית לוד
להכיר באופן רשמי בסכנה הנשקפת למתגוררים
בבית זה והוציאה צו הריסה
לבית השייך לאליהו אליהו, יו״ר הוועד
המקומי, שקם על מנת לטפל במצב המגורים
אצל 50 המשפחות המתגוררות
בשטח השיכונים.
ראש עיריית לוד, צבי איצקוביץ, כתב
לחברת עמידר :״בהסתמך על חוות דעתו
של מהנדס העיר אשר בדק את המבנה
הריני קובע שהוא אינו ראוי למגורים.
מאחר שהדירה הנ״ל התערערה ומהווה
סכנה למתגוררים בה, אני מכריז על המבנה
האמור לעיל כמסוכן ונותן בזה צו
הריסה.״
הפגנה בעירייה. השאלה היא לאן
יעברו בני משפחת אליהו? אבי המשפחה העובד
כנהג מונית שכיר, חייב לכלכל חמש
נפשות.
לפני ימים מספר נכנסה בתו של
אליהו, טו ב ה׳ לבית החולים אסף הרופא,
שם היא מאושפזת בגלל מחלה הנובעת
מהרטיבות בבית. ילד אחר מתלונן על
כאבי גב חזקים ואין הוא מסוגל לבקר
בבית־הספר.
במכתב ארוך אשר כתבו הדיירים לראש
הממשלה לפני יותר משנה הם התלוננו
על תנאי הדיור הקשים. הם נענו
כעבור ששה שבועות על־ידי לאה מונטי־ליו
מלשכת ראש הממשלה, נתבשרו כי
״נכון אומנם שיש לקויים בבנייה, אך
יחד עם זאת אין הבתים מטים ליפול כענבר
עוד בהולנד. הוא ע שוי מבד ריפוד
פי טענתך...״
רקום על רקע חו ם עם פרחים באדום ו שכיתת
רעב. כשהצטרף משרד השיצהוב.
מבפנים הוא ע שוי מעור של כבש.
כון לבלתי־מתרגשים, הריץ איצקוביץ מכתב
נוסף. המוען, משרד השיכון :״הנני מוהמצלמות.
כל ירידה שלה לרחוב כמוה
דיע בזה שאנו מסירים מעצמנו את האחכיציאה
אל מסלול הדוגמנות.
ריות למה שעלול לקרות אם לא תהייה
היא קונה דברים רבים בארץ, אבל רוב
התערבות מיידית.״
מדיה נרכשים בחוי״ל. היא נוסעת מידי
כמה חודשים להולנד כדי לבקר את הוריה
המשפחות בשיכון הממשלתי בלוד החובאותה
הזדמנות היא גם מחדשת את
ליטו לא להסתכן יותר. ביום ראשון המלתחתה
.״אני אוהבת במיוחד בגדים ספוראחרון
יצאו 50 משפחות, שהן יותר מ־200
טיביים ובעיקר מכנסיים וחליפות מכנסיים,״
נפש, אל בני•ין עיריית לוד, ודרשו לפתור
את בעייתם.
אומרת סוניה דקת־הגיזרה הנראית מצודדת
בשמלות ובמכנסיים כאחד .״אבל יש הרבה
״כל פעם שראינו עננים בשמיים, היינו
בגדים שעוד לא העזתי ללבוש בארץ. למשל צריכים להת פלל לאלוהים, שהבתים לא
חליפת הניקרבוקרם — אלה מכנסי השלושת־יתמוטטו,״
הוזמרמרו המפגינים לפני כל מי
רבעי, כדוגמת מכנסי גולף, המקובלים כבר
שטרח להקש יב להם.
בחו״ל, אבל בארץ עוד לא ראיתי אותם.
״כל מי• ש יכול היה לעזוב את המקום
בקרוב אצא בהם לרחוב, יהיה מה שיהיה — .עזב; אבל לנו אין אפשרות כזו,״ אמר
סוף סוף האופנה הזאת תגיע גם ארצה.
במרירות אל.יהו אליהו, יושב־ראש ועד
אז מישהי צריכה להיות הראשונה.״
המשתכינים.

ריפוד מהולנד ^:״1 :

העולם הזה 1737

3ו1זלתע ^ 8־הו1ול0

בת הט

ן * ליל ה־ 20ל חו ד ש נובמבר השנה, שמעו הדיירים
*״י המתגוררים ברחוב נצח־ישראל, רחוב קטן בתל־אביב
ליד שדרות ח״ן, קול נפץ של זכוכית. שכנים שהיו מספיק
עירניים כדי לצאת אל המרפסת או להציץ דרך החלון,
הבחינו מיד כי קול הנפץ בא מכיוון בית־המרקחת
׳!צח־ישראל, הנמצא בקומה הראשונה של הבית ברחוב
נצח־ישראל .11
אחד השכנים מיהר להזעיק את המשטרה בטלפון.
שוטרי ניידת המשטרה שהגיעה למקום, הספיקו להבחין
בצעירה שהתנודדה על המדרכה ברחוב בקירבת בית־המרקחת.
כשעצרוה, הם מצאו בחיפוש שערכו בכליה כמה
שפורפרות וקופסאות של תרופות. היה ברור מיד שצעירה
זו היא שפרצה בנראה לבית־המרקחת, אחרי שניפצה
בבעיטת־רגל את חלון־הראווה, נטלה משם כמה תרופות.
היא לא עשתה זאת מפני שנזקקה בשעת לילה מאוחרת
לתרופות כדי להציל חולה אנוש ולא הצליחה למצוא בית־מרקחת
פתוח. שמות התרופות שנמצאו בידה, העידו
על מטרת השימוש בהן. היתר, שם קופסת מרזין —
תרופה הניתנת על ידי רופאים לצרכי הרזייה; קופסת
פרונוקטול, קופסת פרודו מול וצינצנת פרימוינאל — תרופות
המשמשות כסמי ארגעה ושינה.
המכנה המשותף של כל התרופות היתר, העובדה
שכולן משמשות כ״ספיד״ — אמצעי מהיר לסימום ול־הזיות.
כיוון שכל התרופות מכילות מידה מסויימת
של סמים משכרים, הרי ששימוש בהם בכמויות גדולות
מהווה תחליף מהיר ומסוכן לסמים הנפוצים יותר,
כמו חשיש או ל.ס.די.
כשהובאה הצעירה לתחנת המשטרה, לא היו השוטרים
צריכים לטרוח הרבה כדי לזהותה. הם הכירו אותה
כבר מקודם. שבועות מספר קודם לכן, נעצרה אותה
צעירה על אותה אשמה בדיוק: היא פרצה לבית־מרקחת
אחר, ניסתה גם שם לגנוב תרופות המכילות סמים משכרים
והמשמשות כ״ספיד״.
לא היתה זו גם צעירה אלמונית. זו היתד, לאה
מכנס ( )24 בת לאחת המשפחות הוותיקות, הידועות והעשירות
ביותר בארץ.
0 בקפיצה לרוחק. עדה׳ כשגם כיום, כשבתה ך,בכירה
תלמד, היא בת 27 ובנה דן הוא בן ,20 היא עדיין
אשד, יפה ושמורה היטב, היתה ׳בעצמה עסקנית־ציבור.
היתה זו היא שיזמה בשעתו את ארגון תערוכות
תחביב, עמדה בראשן וניהלה אותן.

יחסים על בסיס הגיוני
** שפחת אריה מכנס התפרסמה לא פחות גם בשל
אחותה הבכירה של לאה — תלמה, מי שהיתר, אחת
מדוגמניות הצמרת של ישראל ואחת מנערות־הזוהר הידועות.
בקיצור — לאה היא בת טובים במלוא מובן
המילה ובמובן הטוב של המילה. מעולם לא ידעה מחסור
מהו ׳.משפחתה מתגוררת בדירת פאר בפנטהאוז שבבני

עדה מכנס עם ילדיה: הבת ה בכירה
תלמה, דוג מני ת הנ שואה כיום
ב ארצות־הברית; לאה, שהיתה בע ת צילום ה ת מונ ה
כבת ש מונ ה והיום היא ב ת 24ו ה בן הצעיר דן.

אם הבנות

עוד לפני חמש שנים היא ברחה מבית הוריה, נסעה
לאילת, בילתה, שם במועדון ח צו ת וחצי, בו הכירה
גיטאריסט בשם אמיל. שהייתה בחברה החופשית של אילת,
עשתה לה את ההיכרות הראשונה עם עולם הסמים.
הוריה של לאה ניסו להחזירה לביתם בכל האמצעים.
פעם אחת, כשהתגוררה בדירתו של בחור מסו־יים
ברחוב בן־יהודה, פרץ אביה לדירה וסחב אותה
בכוח החוצה. התקרית הפכה לשערוריה כאשר לאה
הקימה זעקות, צעקה כל הזמן לעבר אביה :״הביטו!
הביטו! זה הבן של מכנס!״ היא ניסתה להתנגד בכוח
לאביה ורק במאמצים מרובים עלה בידו להכניסה
לתוך מכונית ולהסיעה הביתה.
באותו לילה ניסתה לאה להתאבד. עדה הזעיקה את
ידיד המשפחה, אלוף מישנה (מיל ).דוד ניב, הובהל
למקום רופא שציווה מיד להעבירה לבית־חולים. חייה ניצלו.

מיליונים ובים
** שפחת מכנס משתייכת אל וותיקי הישוב. אבי סבה
של לאה היה ממייסדי פתח־תקוה. סבה של לאה,
גד מכנס, היה אחד הגדולים שבפרדטנים בארץ־ישראל,
עסקן ציבורי ידוע שפיתח את ענף הפרדסנות מראשיתו.
אביה של לאה הוא אריה מכנס, אחד היורשים
העיקריים של רכוש אביו, שנאמד בשעתו במיליונים
רבים. רק השבוע התפרסם שמו של אריה מכנס כאחד
המשקיעים העיקריים במיפעל לשימורי ירקות שעומדים
להקים ליד מול־כרם בהשקעה של שישה מיליון

אמה של לאה מפורסמת לא פחות. בצעירותה היא
היתד, אחת מנערות־הזוהר של חל־אביב, צברית, אתלטית
ידועה בגמנסיה הרצליה ואלופת הארץ לנשים

.גה ההתרגשות?

האם עדה מכנס

עדה סבנט גו חנ ת ליד מיטתה של
בתה לאה, כ שזו היתה חולה בילדותה.
ה שבוע טענה האס :״ סו ב שקרה מה שקרה,
למוטב.׳׳
לאה את שיחזיר ההלם יהיה
אולי זה

לאה חודה

ייני נוח בשדרות המלך דוד בתל־אביב. עמדו בפניה
כל האפשרויות לרמת־חיים גבוהה ביותר ולרכישת
השכלה.
בזמנו, לפני 15 שנים, רואיינה עדה מכנס כאם.
למרות עיסוקיה הרבים, הסבירה אז, היא בנתה את
יחסיה עם ילדיה על בסיס הגיוני. היא אירגנה את
הבית כמו קיבוץ, הסבירה לילדים כי כל אחד מהם
יש לו תפקיד משלו בבית וכל אחד מקבל את המגיע לו.
מטרתה הראשונה, הבהירה אז, היא לעודד -כל ילד
לעצמאות מקסימלית. זהו, לדעתה, סוד הצלחתה כאם
טובה — לא לפי המושגים של הדור הישן, אלא לפי
הרוח הישראלית החדשה.
מאז חלפו 15 שנים ומסתבר שלא הכל אירע כפי שחזתה
זאת עדה, שילדה לפני שנים מעטות בן רביעי.
לאה היתה בתה השניה. היא היתד, צעירה בשלוש
שנים מתלמד״ ולא היתר, יפה כמוה. מגיל צעיר היא
למדה לרקוד, התמידה במקצוע זה והשתייכה בזמנו גם
ללהקת כרמון. אולם בגיל ההתבגרות חל מפנה ביחסיה
עם משפחתה והוריה.

^ הרי פרשה זו היתד, לאה מסתגרת תקופות ארוכות
בחדרה ומסרבת לצאת ממנו. הוריה, שניסו להפריד בינה
לבין החברה אליה התגלגלה, שלחו אותה לתקופה מסו-
יימת לחו״ל.
לאה ידועה בקרב מכריה כנערה בעלת נפש רגישה.
היא נוהגת לכתוב שירים וחשבה על קאריירה של
שחקנית ורקדנית. היא התכוונה להופיע בקרוב בהצגה
חדשה שמעלה ה תיא טרון הקאמרי. ואז נתפסה בנסיין
הפריצה לבית־המרקחת.
כשד,ובאה לאד, לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב, היא
שוחררה -בערבות של אלף לירות. מאוחר יותר נודע
כי הפרקליטות לא תגיש כנראה כל תביעה נגדה והיא
לא תועמד למשפט. הפרקליטות הגיעה למסקנה כי מה
שדרוש ללאה הוא טיפול שיצילה מהשיעבוד לסמים ולא
מאסר.
אמרה עדה בתגובה על מעצר בתה :״מה ההתרגשות?
הרי כולנו מכירים מה הולך בדור הצעיר של היום. ידענו
מזמן שלאה משתמשת בסמים, הרי איננו עיוורים.
אני שמחה שקרה מה שקרה כי אני מקווה שבעקבות
זה ייפסק העניין לתמיד. בכלל לא יהיו נגדה שום
תהליכים משפטיים. ביטלנו אותם. פשוט הסברנו לשופט
מה המצב.״
אין ספק שזהו צעד נבון מאוד מצד הפרקליטות שלא
להעמיד נערה מסוגה של לאד, מכנס למשפט. הטיפול
בנרקומנים למיניהם, אינו טיפול משטרתי. לא בית הכלא
ירפא אותם.
השאלה היא רק מדוע אין זו מדיניותה של הפרקליטות
לכל אורך החזית? אם לא היתד, לאה מכנס בת
למשפחה כה מפורסמת ועתירת אמצעים, האם גם אז היו
נוהגים עמה כפי שנהגו?

מספר 1737

י״ח כסלו תשי*״א16.12.1970 ,

הזה משתתף ב

המחיר 1.50ל״י

ותש דוד אבירו

?3ונה וווו
0דש־ ניס
תפש!״

של עדה מכנס נתפסה אחר* שפרצה לב*ת מר 7ן חת

הטובים