גליון 1740 מתאריך 6 בינואר 1971

עתיד ישראל
הקריאה בתנ״ך היום היא חוויה מרגשת. התנ״ן־ הוא ״סזג 10ן11״ ,כמו שאומרים,
מעודכן להפליא, עד־כדי כך שהוא נותן לנו, לא רק את הכותרות של אתמול ושל
היום, אלא גם את אלו של מחר! אני ממליץ לכל קוראי לעיין ביחזקאל, פרקים ל״ח, ל״ט,
ובזכריה׳ פרקים י״ב—י״ג ולראות בעצמם עד ומה נכון הדבר. התנ״ך, אף שנכתב לפני
מאות רבות של שנים, מדבר בשפה ברורה על המאורעות שאנו עומדים בפניהם בימים
אלו.
ומה נאמר שם? יש הרבה דברים סתומים״ ולא ברורים, אבל אנו יכולים להיות בטוחים
במספר פרטים:
)1איזה עם צפוני גדול, במאוחד עם עמים אחרים במזרח התיכון ובצפון אפריקה,
״וע מי ם רבים אחרים, יעלה על ישראל למלחמה. מצב שכזה מעולם לא היה בגדר האפשר
עד אשר הפכה מוסקודה לבת־בריתם של עמי־ערב.
)2הדבר הזה יתרחש ״ב א חרי ת ה שנים״ ,כאשר ניתן יהיה לתאר את ישראל במונחים
של ״,משובבת מחרב, מקובצת מעמים רבים.״ שוב, מצב שלא היה לו תקדים עד לימינו
אנו.
)3לאחר קרב קשה תועמד ירושלים במצור ,״ונלכן ה העיר, ונ שסו הבתים, והנ שים
תשגלנה, ויצא חצי העיר בגול ה״ .הארץ תכבש כמעט כולה ביד האוייב, והוא יעשה
פרעות באוכלוסיה האזרחית.
)4ואזי*— ״ויצא ה׳ ונלחם בגויי ם״ ועם ישראל יהיה ביד ה׳ ״ככיו ר אש בעצים,
וכלפיד אש בעמיר, ואכלו על י מין ועל שמאל את כל הע מים מסביב.״ אלוהים יתערב
לטובת ישראל והנצחון יהיה כה נוראי עד־כדי שיידרשו שבעה(!) חודשים כדי לקבור
את מתי הקרב. ה׳ יושיע לעמו!
אנו עומדים עתה בפני מאורעות אלו. היום, מחר, בעוד 20 שנה — אבל הדבר יתרחש
בלי כל ספק, ואני מסופק באם מדובר בתקופה המרוחקת מאתנו ב־ 20 שנה. אין כל
בטחון כי האימפריה הרוסית לא תתמוטט לפני שתקופה ארוכה כזו תעבור. והכתוב
ממשיך לתאר מספר מאורעות אחרים, שיהיו קשורים באלו שהזכרנו :״ושפכ תי על בי ת
דוד ועל יו שבי ירושלים רוח חן ו תחנוני ם, ו הבי טו אלי, את אשר דקרו, וספדו עליו
כמספד על (הבן) היחיד, והמר עליו כהמר על הבחור ביום ההוא יהיה מקור נפתח
,לבית דוד וליו שבי ירושלים לחטאה ולנידה.״ מהו פירושן של מילים אלו? מיהו זה

המתואר כאן? גורדון וקסוטו אומרים כי הדבר ״סתום״ ,כלומר, לא ברור. היתד, תקופה
שבה אמרו חז״ל כי מדובר במשיח (סוכות נ״ב, א׳) ,אף שהיום הם מתכחשים לכך.
אך מיהו אותו אדם ״נדקר״ אשר כל־כך מתקשים החכמים לזהותו?
מסוגל להביא אתעמנו
לאורך כל ההסטוריה שלנו ישנה רק דמות אחת אשר מותו
לידי בכיה כפי שמתואר בפסוק — 10 ישוע מנצרת. כן, אותו אדם נדחה ונבזהבעיני
ישראל הוא זה אשר מדובר עליו בקטע זה. מזה אלפיים שנה שאנחנו מתכחשים לו,
אבל הוא זה אשר יהיה לישועת עמנו; ״ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזי תי ם...
והיה ביום ה הו א ...והיה ה׳ למלך על כל הארץ.״
התקופה הזו שבה אנו חיים היא תקופה הרת־משמעות וגדושת חשיבות. אנו עומדים
לפני מאורעות עצומים ממש. ואותו אלוהים אשר דיבר את הדברים הללו הכתובים
בתנ״ך, הוא אותו האלוהים הקורא לנו, לך ולי, לשוב־מרע, להכיר במשיחיותו של
האיש מנצרת, לקחת את עולו הנעים על עצמנו, ולמצוא בו ישועה, וחיים, ומשמעות.

היטב. התרגלנו אליה.
כי מזה עשרים שנה משמש העולם הזה מיצבור לא־אכזב של
רעיונות, שאנשים זרים, ובכללם שונאים מובהקים של העולם הזה, מפקיעים
אותם בלי היסוסים, מבלי לציין את המקור.
מאז נבחרו אנשי העולם הזה לכנסת, קורה אותו הדבר שם. עשרות יוזמות
של סיעת העולם
הזה הופקעו במשך
הזמן על־ידי
שונאיה, ה־מניפים
אותן כ־דגלם.
(הדוגמה
האחרונה:
בשנה
שעברה הציעה
הסיעה לתת לכל
חייל משוחרר
את הזכויות
שיש לעולה ח״העולם
הזה 3.6.70 ,1709
דש, בעיקר בהנחות
ממיסים. ההצעה הורדה מסדר־היום פה אחד, לפי דרישת מפלגת־העבודה!
והנה, לפני כמה שבועות, הכריז יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, איש
מפלגת־העבודה ישראל קרגמן, שונא מושבע של הסיעה, שהוא עומד לבצע
רעיון זה — בהעמידו פנים כאילו זה רעיון שלו!)

¥הון בוויט׳ ו>ועיונות שונו
כ ש בו עשעבר ראינו את אחד הנסיונות הנועזים ביותר ״לסחוב״ רעיון
שלנו במשיכת־יד, ולעשות ממנו הון פוליטי.
הרעיון :״יהודים תמורת שטחים.״
לפני חצי שנה, כשאך החלה ההתערבות הצבאית הסובייטית, כתב אורי אבנר,
מאמר גדול ב העולס הזה 1709 תחת כותרת זו* :יהודים תמורת שטחים״.
על גבי שלושה עמודים, פיתח אז אבנרי רעיון חדש לגמרי:
״מכיוון שהמלחמה ב מר חב הפכה עתה תלת־צדדיה — י שראלית— ערבית— סו בייטית
— יש ליזום מיתקפת־ שלום, שתהיה גם היא תלת־צדדית.״

אבנרי פיתח רעיון זה בהרחבה:
אני מציע לח שוב על גי שת־ שלום תלת־צדדית
על פי הקווים הבאים:

• הוצאת הכוחות הסוכייטייט
המיכצעיים ממצרים, הגבלת מ שלוחי
הנשק לארצות המרחב.

ת.ד 2234 .ר מת־גן
מכתבים ייענו

ס שלום ישראלי-מצרי רשמי,

ירובעל

״אין זכויית״י׳צדיפ

על רעיונות אימרה זו ידועה לנו

תרגום בכתב
הוא לוו ו ק מקצוע
הוא גם כלי עזר אותו תוכל לרכוש!
צוות תורגמניס בכירים, בוגרי ביה״ס
ג׳נבה אוניברסיטת שליד לתורגמנות מעבירים קורסים לתרגום בעברית, אנגלית
וצרפתית, לרבות מינוח מקיף: ספרותי,
מדעי, כלכלי, מסחרי וכיו״ב.

כתו ת בקר וערב

נסיגה לגבול הקודם, מעבר חופ שי בטי ראן
וסואץ, פירוז וע רובו ת בי ט חוניו ת, קביעת
מוער לכינון יחסים כלכליים ודיפלו מטיי ם
מלאים בין שתי המדינות.

כיתרון הבע־ייה
הפלסטינית על־

ידי ה חזרת הגדה המערבית
ורצועת עזה ל אומה
הפלסטינית (ש תחליט
אם להקים ב ה
מזינ ה מ שלה או לחזור
לירדן) ,גבול פ תו ח בין
שתי ה מזינו ת, חופ ש־תנופה,
ע רובו ת בי טחו ״הארץ״,
ניות,
ירושלים כבירה
מ שותפת, מ תן זכות־הבחיר ה לפליטי ת ש״ח
בין שיבה ופיצויים.

• הסבם ישראלי-סוכייטי על
חופש עלייה ליהודי ברית־המוע־צ
1ת, והפסקת מל ח מת־התע מולה בין ישר

והגופי ם היהודיים העולמיים הק שורים
עימה, לבין ברי ת־ה מועצו תוה תנו עו ת הקו מוניס
טיו ת.

• קביעת מיכפה שנתית משולבת
של עליית יהודים סובייטיים
ושיבת פליטים פלסטיניים, כצורה
שתשמור על הצביון הכללי
של מדינת־ישראל.
פ תרון בכיוון זה מקל על כל הצדדים ל

מכלל ה
לתורגמנות בדבר פרטים נא לפנות למשרד המכללה,
רחוב שפינוזה ,4תל-אביב, בימים א׳—ה׳
בשעות 4—6 ,8.30—12.30

.העולם הז ה ״,

שבועון

החרשות

הישראלי •

המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית״דם ום משה שהם
בע״ם, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״נב

הגיע להסדר, מבחינה מדינית ו מב חינה נפ שית
כאחת.
מצרים תוכל ל טעון כי ה שיגה ניצ חון
מדיני גדול, שיחררה את ה אד מות ה ערביות
הכבו שו ת, פתרה את בעיי ת האחים
הפלסטיניים, שמה, קץ לטרגדיה של הפליטים.
אות ה שעה ת שתחרר מצריים מן הצו
רן בנו כ חו ת הצבא ה סו ביי טי על אדמתה,
והיא ת חזור להיו ת מדינה עצמאית.
הערכים בכללם
יבואו על סיפוק דרי שותיהם
ה מ תונו ת (להבדיל
מן התביעה ה קיצוני ת
לחיסול ישראל) ,הבע־ייה
הפלסטיני ת תיעלם
בגורם מתסיס וחתרני,
והפחד מפני העלייה ה מאחר
ייעלם׳ יהודית שעלייה
זו תהיה ק שורה
ב ה חז ר ת פליטים וב־
28.12.70
נסיגת צה״ל.
ת תחז ק
ישראל
במידה ניכרת, ת ש מור על צביונה תוך החזרת
חלק מהפליטים, ותג שים מטרה ה מקו ד
שת על כל הי שראלים — הצלת יהודי
ברי ת־ה מועצו ת ממצוקתם הגוברת. בעלי ה אידי
אולוגי ה הציוני ת יוכלו ל ט עון שזהו
פי ת רון ציוני.
כרית ־ המועצות תצא בכבו ד
וברווח מן ההרפתקה המצרית, תיפטר מעו דף
יהודיה הבלתי־מרוצים מבלי לבגוד ב אידי
אולוגי ה ה סו ביי טי ת ו מבלי שהדבר יער ער
את מעמדה בעולם הערבי, תשים קץ
לתעמולה היהודית הפוגע ת בה קשה, ה מהווה
כיוס חלק ח שו ב של המלחמה הקרה
המערבית נגדה.

^ סידר מציע ומכחיש
אבנרי חזר על רעיון זה כמה פעמים בכנסת, זמן רב לפני שמישהו הלם
על מישפטי לנינגראד.
בשבוע שעבר הופיעה לפתע כותרת בהארץ :״ח״כ (שמואל) תמיר מציע שטחים
תמורת יהודים״.
בידיעה הוצגו הדברים כהמצאה גאונית של תמיר, שהעלה רעיון מקורי וחדש.
קל לתאר מניין בא מידע זה לכתב הארץ, רן כיסלו.
אפשר היה לשמוח כי הנה אחד המתנגדים החריפים ביותר של העולם הזה
אימץ לעצמו את רעיוננו, אפילו אם שכח לציין את המקור. אבל שימחה זו
היתה מוקדמת.
בעת הדיון המדיני בכנסת, תקף מנחם בגין את תמיר בחריפות, האשים
אותו שהוא מוכן להפקיר שטחים. תמיר נבהל, שיגר
מכתב להארץ, הכחיש שאמר בכלל את הדברים.
אבל הרעיון נשאר חי. הוא מכרסם עתה במוחות
רבים. אלו היתד. ממשלה אחרת בישראל, בוזדאי יכול
היה להביא לנסיון מדיני בעל משמעות רבה, ואולי

היסטורית.

העולם הז ת 1740

הודעה מטעם משרד החינור
המוני ישראל הגגו השנה בשירים׳ בריקודים ובנשפי־חשק את הילולה ג, בטבת המסורתית
ב־ 31 בדצמבר. החג העממי הפופולרי, אשר השנה יצא במיקרה בליל השנה החדשה
לפי הלוח האזרחי, הוחג גם על־ידי תושביה הנוצריים של המדינה, ועל־ידי המושבות הדיפלומטיות.

הזדמנות
אחרונה
הצעת־חוק להגבלת חופש־הדעה (סעיף
77 בפקודת החוק הפלילי) קובע שכל הפוגע
באופן אישי בנושאי מישרות רמות
במדינות זרות, איתן מקיימת ישראל יחסים
תקינים׳ יהיה צפוי לקנס של 1500 לירות.
לפני שהכנסת מאשרת את החוק הנורא
הזה, שהונח על שולחנה, ולפני שהנהלת
החשבונות שלי עם ראשי מדינות ידידותיות
תעלה לי עשרות אלפי לירות
מדי שבוע, יורשה לי
לנצל את ההזדמנות האחרונה
ולהגיד ללא מורא, עם
הרבה משוא־פנים, את האמת
על כמה נושאי משרות
רמות בעולם:
פראנץ יוזף שטראוס שמן
כמו חזיר. וילי ברנדט הוא
אלכוהוליסט. לפומפידו יש
קרחת, אף יהודי וסנטר בפול.
אשתו מכשפה, ובארמון
אליזה יש מקקים ועכברים•
ראש ממשלת בריטניה אוהב ילדים,
ומצטלם כשהוא מנשק אותם בכל הזדמנות.
האפיפיור סובל מעודף גזים וצרבת, ושר-
החוץ האיטלקי לא יודע רוסית• רוג׳רם הוא
לא בסדר. הוא לגמרי לא בסדר. הוא לא
חכם, והוא גם לא כל־כך יפה. ליירד הוא
מיליטאריסט מושבע, וניכסון זה לא קנדי.
אשתו של ניכסון היתה בסך הכל מורה
בבית־ספר, אבל זה באמת בינינו לבין עצמנו.
הבית הלבן הוא לא כל־כך לבן, כמו
שטוענים פקידי הסטייט דפרטמנט( .רגע אחד!
בבניינים ממשלתיים מותר לפגוע באופן
אישי?) יארינג הוא דג קר, חסר רגשות,
ובגלל או־טאנט הפך האו״ם לאימפוטנט.
ויליאם טאבמן, נשיא ליבריה, הוא
עיוור מוחלט׳ ושר־החוץ של דרום־אפריקה
לא שומע על אוזן שמאל. המלד חוסיין הוא
לא כל כך גבוה( .עד שהחוק הנורא יתקבל
בכנסת, חוסיין עשוי להיות מלכה של מדינה
ידידותית, ועכשיו הזמן להגיד עליו את

האמת. מה שבטוח, בטוח!) קוסיגין הוא
פאסקודניאק וברז׳נייב סמרקאץ׳ (גם היחסים
עם רוסיה עלולים להשתפר פתאום.
צריך לנצל את ההזדמנות) .ראש ממשלת
קנדה (מה־שמו־שם?) הוא דון ז׳ואן בינלאומי,
ואומרים עליו שהוא ניצל את באר־ברה
סטרייסנד וזרק אותה, הנימה! ז׳אן
ז׳אק מרסי (אתם לא מכירים אותו, אבל
אני מביר את המנוול הזה),
הוא פשוט אידיוט, וראש־ממשלת
שוזייץ מריח מצ׳יז.
נה! עכשיו שמעתם את
האמת על כמה נושאי־מיש־רות־רמות
בעולם. תעשו לי
משהו. עד שהחוק לא יתקבל
בכנסת, אני אגיד מה
שאני רוצה על מי שאני
רוצה, ולא איכפת לי אם זה
לא מוצא חן בעיני משרד־החוץ
שלנו. לא איכפת לי
גם אם המדינות הנעלבות
ינקטו בפעולות־תגמול ויכתבו בעיתונים שלהם
את האמת על נושאי־מישרות־רמות במדינת
ישראל.
שיגידו שגולדה מזזעת אותם, שדיין הוא
הרפתקן אימפולסיבי, שבגין הוא דמגוג,
שספיר לא מתבייש להוריד גרפץ בריא אחרי
ארוחה דשנה, שאלון מונה לשר־החינוך
בגלל חולשתו לסוסים, ששר המשפטים מכר
את המדינה למפד״ל, שבן־עמי מנתניה מתנגד
להחזרת שטחים מפני שהוא חילק אותם
כבר למיגרשים ופיקים. שאבא אבן
הוא חכם טיפש, שבבה אידלסון כבר לא
חתיכה, ושאיצ׳ה ממבוש מבין בתעופה
יותר משמעון פרס.
שיגידו מה שהם רוצים, כל זמן שהם
יבולים. לא איכפת לי אפילו אם הם יגידו
שאנחנו עם עקשן ושתלטן, ושחברי־הכנסת
שלנו יהיו משוגעים על כל הראש אם הם
יעבירו את החוק המטומטם להגבלת חופש-
הדעה. הם גם יהיו צודקים אם הם יגידו
עלינו דברים כל־כך איומים.

הברז לזעמו של העם כדי שהיא תסית
אותנו להפגנות כאשר הדבר משרת את צרכיה
הפוליטיים. רק במישטרים טוטאליטריים
עושה הממשלה כרצונה בדעת־הקהל של
אזרחיה. כאשר נוח לה, מפגינים המוני
העם את הזדהותם עם מאבקם של עמים
משתחררים באיזה חור נידח בעולם, שאיש
לא שמע עליו, חמש דקות לפני ההפגנה,
וכאשר רצוי לה מפגינים המוני העם נגד
״המרגלים הציוניים״ ונגד משרתי האימפריאליזם
בחרודאל־טאנאק.
במישטר דמוקראטי חייבת דעת־הקהל להישאר
בלתי־תלוייה בתמרונים הפוליטיים
של הממשלה, גם כאשר זו מייצגת את רוב
רובו של העם. הממשלה איננה רשאית,
לדעתי, להתייחס אל בוחריה כאל צעצועים
מכניים, שניתן למתוח אותם ולהפעיל את
רגשותיהם בכל עת, דווקא משום שיש בכוחה
של הממשלה לעשות זאת.
כל אזרח וכל קבוצה של אזרחים רשאים
וחייבים להביע מרצונם החופשי את מחאתם
נגד אי־צדק ומעשי־עוול, המתרחשים בכל
מקום שהוא בעולם. אזרחי המדינה רשאים,
למשל, להפגין נגד השמדת העם הביאפרי
גם כאשר הממשלה מעוניינת לשמור על יחסים
תקינים עם ממשלת ניגריה. אנחנו רשאים
להפגין נגד המעצרים ביוון ומדיניות
האפלייה בדרום־אפריקה, גם עם הפגנות
אלה פוגעות ביחסים הדפלומטיים שלנו עם
המישטרים ביוון ובדרום־אפריקה•
העם איננו מייצג את הממשלה. לא הוא
נבחר על־ידה, כי אם היא נבחרה על־ידו,
והיא המייצגת אותו. במילים אחרות: במיש־טר
דמוקרטי קובעת דעת־הקהל את הרכב
הממשלה ואת מדיניותה. במישטר טוטא־ליטרי
קובעת הממשלה את דעת־הקהל, הקובעת
את הרכב הממשלה ומדיניותה. מסובך?
זה בעצם די פשוט.
לכאורה, יכולה הממשלה לטעון שלא היא
אירגנה את ההפגנות נגד מישפט לנינגרד.
ההפגנות אורגנו, היא יכולה לטעון, על־ידי
עולים מברית־המועצות, אירגוני נוער, פועלים,
תלמידים, וכדומה. באותה המידה יכולה,
כמובן, ממשלת ברית־המועצות לטעון
שהיא לא מארגנת את הפגנות הזעם של העמלים
בכיכר האדומה נגד הקרמלין־יודע־מה.
אנחנו יודעים טוב מאד שטענות ממין זה,
על אף הלגטימיות שלהן, אינן מדוייקות.
יקצר המקום לתאר את הדרכים הנסתרות
בהן יכולה הממשלה להפעיל את דעת־הקהל.
די ברמז לוועדי העובדים (באמצעות
מפלגת השלטון וההסתדרות) לתלמידים (ב
אמצעות
המורים והמחנכים שעליהם מופקד
משרד החינוך) אירגוני־נוער (באמצעות המפלגות)
,ואם נוסף לרמזים האלה משחררים
פועלים ממקום עבודתם, ומישהו דואג
להסעת המפגינים׳ כי אז הפגנות הזעם
הספונטאניות מובטחות( .אינני מבין למה
מפגינים, המוותרים על זכותם וחובתם לשאת
בהוצאת התחבורה, אינם תובעים מ־מפעליהם
דמי השתתפות בהפגנה.),
הרדיו והטלוויזיה, שלכאורה מהווים גוף
ציבורי (רשות השידור) שאינו תלוי בממשלה,
לא חדלו במשך שבוע ימים להפציר
בקהל שישתתף בהפגנות־המחאה על־ידי מסירת
אינפורמציה מעודכנת נוסח ״כרטיס
כניסה״ ו״בילוי נעים״ על מועדי ההפגנות
הרבות ומיקומן. הם העמידו את המצלמות
וד,מיקרופונים לרשות אנשי־ציבור כחיים גורי,
אשר פנו בקול קורא ונרגש אל המאזינים
ודחקו בהם להצטרף להפגנות.
תוך יומיים נוצרה על־ידי רשות־ד,שידור
אווירה, שבה השתתפות באחת ההפגנות
הפכה לתפקיד לאומי של כל מאזין. וזה
פעל כקסם. הוקוס פוקוס׳ והמוני העם הזדעזעו
כנדרש. משלחות של ארגונים ומוסדות
התייצבו, פועלים, תלמידים ובני־נוער
הוסעו למקומות — הכל פעל כמתוכנן( .עד
כמה שידוע לי שום אירגון או גוף ציבורי
לא טרח לבקש מהמשטרה רשיון להפגנה,
כפי שהחוק מחייב).
רשות־השידור יכולה, כמובן, לטעון שהיא
בסך הכל מסרה אינפורמציה, שיש בה עניין
לציבור המאזינים. אחרי הכל, זו חובתה.
כן, אה? למה לא מוסרת רשות־השידור
אינפורמציה על הפגנות נגד המלחמה ב־וויאט־נאם,
המעצרים ביוון, המישפט בספרד,
מיהו יהודי, פרשת גולדמן, מעצרים אדמי־ניסטראטיביים,
וכדומה? למה חייבים מארגני
ההפגנות הבלתי־ממשלתיות לשלם לעיתונים
(,הרדיו והטלוויזיה אינם מוכנים לקבל הודעות
על הפגנות פרטיות) עבור מסירת
אינפורמציה שיש בה עניין לחלק מהציבור,
לפחות? למה לא תעמיד רשות־השידור את
המיקרופונים והמצלמות לרשות אנשי־צי־בור
כחיים גורי, הקוראים לקהל להצטרף
להפגנות נגד חוקים גזעניים, כמו ״מיהו
יהודי״? לו היתה רשות־השידור נוהגת כך
לגבי כל הפגנה המביעה ומעוררת דעת־קהל,
לא היו לי כל טענות נגד שטיפת־המוח
היסודית שערכה בעניין משפט לנניגרד.
מחר אני עורך הפגנה נגד הפגנות־זעם
מאורגנות. מי מצטרף?
ההסעה על חשבוני!

הכל אפשרי
אחד ההדים האחרונים שהגיע אלי רק
עכשיו על פרשת מכוניות־הפאר של השרים
וביזבוזי המיליונים על־ידי הממשלה נגזר
מתוך עיתון, והונח על שולחני השבוע.
״ספיר טוען,״ נאמר בקטע ,״שקשה לבז

עשרות מיליונים מתוך תקציב של 700
מיליון.״
זה נכון שזה קשה, אבל במעט רצון
טוב ובמאמץ ניכר זה ניתן איכשהו לבצוע.
עובדה!

עוד בענייו הפגנות הזעם
בין תגובות הזעם שקיבלתי השבוע,
חזרו ונישנו שאלות כגון :״איך אתה יכול
להביע ספק בכנות הזעם שבהפגנות נגד
משפטי לנינגרד במה גדולה זכותך מזכותה
של הממשלה לארגן הפגנות במקום
לתמוך בהתעוררות העניין במצבם של
יהודי רוסיה, כמו חבריך חיים גורי וחיים
חפר, אתה מנסה לעורר ספיקות ולהרפות
את ידי המפגינים גם הפגנת זעם אמיתי
דורשת אירגון, ותבורך הממשלה שסוף־סוף
הבינה את העניין מה רע בכיסוי הנרחב
שניתן להפגנות ברדיו ובטלוויזיה? זו חובתם!״
השבתי
שנימקתי את הסתייגויות, מפסטיבל
ההפגנות, שנערך בכל רחבי הארץ,
אבל אני רואה שעלי לחזור ולהסביר שנית
את עמדתי.
אני בהחלט מזדהה עם מחאתו של כל
אדם, או כל קבוצת אנשים, נגד דיכויים של
יהודי ברית־המועצות, ונגד שלילת זכויות־האדם
מהם. היה מקום להפגנות כאלה לא

אחת מאז קום המדינה, ובוודאי מאז מלחמת
ששת הימים, שאחת מתוצאותיה היתד, התעוררותם
של יהודי רוסיה.
עד משפט לנינגרד לא תמכה הממשלה
בעריכת הפגנות נגד ברית־המועצות, וב־מיקרים
רבים (כמו שביתת־הרעב של יאשר,
קאזקוב) ניסתה אף למנוע הפגנות של יחידים
וקבוצות. היו לה ודאי סיבות לכך,
אך לא עיתויין של ההפגנות מקומם אותי,
אלא עצם זכותה של הממשלה לארגן ולעודד
הפגנות של אזרחיה.
לממשלה יש דרכים לגיטימיות משלה להביע
את מחאתה נגד מדיניות ההפלייה
הנהוגה בברית־המועצות כלפי היהודים. היא
יכולה לעשות זאת על־ידי הכרזות רשמיות
מעל במת הכנסת, באמצעות אגרות ושדרים
דיפלומטיים, פנייה לממשלות אחרות, עצרת
האו״ם ובית־משפט בינלאומי. היא רשאית
אפילו להפציץ את מוסקבה בכרוזים,
ברגע של חולשת־הדעת.
אני מתנגד בכל תוקף להפקיד בידיה את

1 1 1

פירסומת מיסחרית בטלוויזיה
הצעה לשידורי פירסומת בטלוויזיה תוגש
לממשלה, ולפי דעת העתונות יתקבל
החוק, ועוד בשנת 1971 עתידים מוחותינו
החלושים להיות שטופים, מסובנים, ומודהים,
סחוטים ומייובשים על־ידי מכונת הכביסה
האוטומטית האדירה הזו, ששמה פירסומת
ויזואלית. לא עזרו המחקרים שפורסמו ב־ארה״ב
על הנזק והעלבון
האינטלקטואלי שבשידורי פי־רסומת.
לא למדנו דבר מ־שידורי־הפירסומת
המחלי־אים
של הגל הקל, ומה־חוצפה
שבהקרנת שקופיות
פירסום בבתי־קולנוע, הדוחקים
לתאי הזכרון של הקהל
סחורה אודיו־ויזואלית
שלא כדי לחזות בה הוא
קנה כרטיס• התרגלנו לשלם
אגרת רדיו עבור הזכות להאזין
למקהלות, שלישיות,
צמדים וסוליסטים, השרים את תהילת מיצ־רכי
המכולת( .המלל צומצם למינימום בשידורי
הפירסומת• היום הכל שר ומזמר).
בנקים שרים קליפסו, צמיגים שרים פופ.
מיונז שר אריות, חרדל משמיע שיר של
חרא־דל, זמרת מישחת־שיניים שרה בלוז,
סכיני־גילוח מבצעים ספיריצ׳ואלס, גרבונים
וגמישונים מפליצים במקהלה׳ דיאודורנט המסריח
את בית־השחי שר שירי מחתרת,

איטריות וסבונים מחקים את הביטלס, תחתונים
חמים מנציחים את ויוואלדי, טאנפאקס
שר פרקי חזנות, בננות, מכוניות, סיגריות,
חברות־תעופה, רהיטים, קקאו, שמיכות —
כולם שרים, שיישרף להם הגרון! אני מנסה
להתעקש, להתמרד ולהחרים את המוצרים
השרים, ומיום ליום אני יורד במישקל. אפילו
האבוקדו התחיל לשיר
בזמן האחרון — אפשר להשתגע!
אתם
יודעים למה שום עיתון
לא יוצא נגד הזימה האינטלקטואלית
הזוז למה
אף עיתון אחד אינו מרים
את קולו נגד המעשים המגונים,
שעומדים לבצע בקרוב
לכלי־החשיבה שלנו שלא
כדרך הטבע?
נכון מאד. ניחשתם. העיתונים
המכובדים, המייצגים
כביכול את האינטרסים של הקהל, ישותפו
ברווחי החברה שתנהל את פירסומי הטלוויזיה.
ולמה העם שותק ומחשה? גם זה פשוט
מאד• הדבר היחידי שהעם הזה מסוגל להחליט
הוא קפה ״עלית״ ,מפני שאנחנו לא
אדישים למרק אדשים.
לילה טוב חמורים. היום אתם אוכלים
חציר, מחר תאכלו קש. כי קש הוא מזון
היוקרה לחמורים.

דן בן אמוץ
חשבונות

שביתת מובסים
בנמל אשדוד
60 שוטרי המכס בנמל אשדוד מתכוננים להכריז על
סיכסוך־עבודה ואף לשבות, אם לא תמלא הנהלת הנמל
את דרישותיהם.

השוטרים תובעים תופפת-שכר של 200
ל״י לחודש, כטענה שהם ממלאים את
אותו היקף־עבודה המתבצע בנמל חיפה
על-ידי 90 שוטרי מכם.

ספיר נלחם בהדלפות
ממשרד האוצר
שר־האוצר פינחס ספיר החליט לטפל באופן אישי בריכוז
נתוני הנפט של ישראל, תפקיד שהיה עד עתה
בידי סגנו במשרד האוצר, ד״ר צבי דינשטיין.

צעדו זה של ספ*ר נעשה כדי להילהם
כריבוי ההדלפות על מדיניות הנפט היש
ראלית.
אחרי חקירה שנערכה על־ידי משרד-
האוצר, התברר כי ההדלפות באו מתוף
קבוצה מצומצמת במשרד־האוצר, שידעה
את הנתונים הקשורים במדיניות הנפט. החוקרים
העלו אף את הסברה כי ד״ר דיני
שטיין עצמו אחראי להדלפות שפורסמו בהרחבה
בעיתונות העולם.
נוכח הסודיות שבעניין, החליט עתה ספיר לרכז את
ענייני הנפט בסמכותו הבלעדית.

פרשת השריפה
בנמל-התעופה לוד —
תתברר בבית־המשפט
אחרי שנה וחצי של גניזת תיק השריפה
בנמל-התעופה לוד, הוחלט השבוע להעביר
את התיק לבית משפט השלום ברמלה.
אחד ממנהלי העבודה בנמל־התעופה בשעת
השריפה, יועמד לדין על רשלנות,
בפני שופט השלום היים אלוף.
על מנת לא לייחס משקל רב מדי לגילויים במשפט,
בו יעידו מנהלי׳ נמל־התעופה, תתברר התביעה בבית־משפט
שלום ולא במחוזי.
המשפט ייפתח ב־ 14 לינואר.

חבר הנהלת הסוכנות
מכחיש האשמות גיור
בחוץ־לארץ
חבר; הנהלת הסוכנות היהודית, הרב מרדכי קירשד
בלום׳ שחזר ממטע הופעות בחו״ל, מתכונן לצאת בהתקפה
נגד האשמות שהוטחו נגדו בפרשת הגיורים הפיקטיביים.

קירשנבלום
טוען כי הידיעות שהופיעו
בעיתונות, כאילו נערכו גיורים פיקטיביים
בווינה, לעולים שבאו ממיזרח אירופה, אינן
נכונות.
להצדקת טענתו העלה קירשנבלום את הטענה כי לא
היה בכלל צורך לגייר בהו״ל, מפני שאפשר להביא
גויים לארץ ולגיירם כאן.

אל-דעברי מתנגד
לאוניברסיטה בשכם
כמתנגד חריף להצעתו של סגן ראש־הממשלה יגאל
אלון, להקים אוניברסיטה ערבית בשכם, התגלה ראש
עיריית חברון, שייך עלי אל־ג׳עברי.

ג׳עברי מעוניין להקים בחברון סמינר למורים
והוא חושש כי אוניברסיטה בשכם
תפגע ביוקרת עירו.

המשר הפעילות באוניברסיטאות למעו יהודי רוסיה
בישיבה סודית של רכזי החוץ של אוניברסיטאות
הארץ, הוחלט להמשיך־ בפעי
לות
אינטנסיבית למען יהודי רוסיה.
בין השאר מתכננים הרכזים עריכת הפגנות כלל־אר־ציות
ופניות לראשי מדינות בעולם.

קציני ביטחון מאירופה
לומדים שיטות בארץ
שלושה קציני-ביטחון של חברות תעופה
אירופיות שוהים עתה בארץ כדי ללמוד
את שיטות ההבטחה של חברת ״אל־על״.
לפי בקשת החברות, נשמר הדבר בסוד.

חברות התעופה הזרות
ידרשו הורדת מס נסיעות
16 חברות התעופה הזרות הפועלות בישראל, החליטו
להתארגן על מנת לשמור על האינטרסים שלהן, לאור
הירידה במספר הנוסעים בחודשים האחרונים.

החברות יתבעו, בין היתר, הורדת מס
הנסיעות, הגורם לדעתם לירידה במספר ה נוסעים.

עזר
וייצמו נאלץ
להשתחרר מעוזרו
יו״ר הנהלת תנועת החרות, אלוף (מיל ).עזר וייצמן,
נאלץ לשחרר מתפקידו את ראש לישכתו לשעבר במשרד
התחבורה ועוזרו לאחר פרישתו מתפקיד שר־התח־בורה,
דויד קוליץ.

עזר שיחרר את קוליץ בגלל בקשתו של
מנהיג הרות מנחם בגין, שטען כי קוליץ
מקורב למרכז החופשי.
ה ג שגדדדומ

חגי פיגסלר
יחזור לטלוויזיה י
מנכ״ל רשות השידור, שמואל אלמוג, לא יעשה מאמצים
מיוחדים כדי למנוע את פרישתו של הממונה על
הטלוויזיה, נקדימון רוגל.

באם רוגל לא יחזור בו, עשוי כנסיבות
מסויימות לחזור לתפקיד ידידו של אלמוג,
הגי פינסקר, שנכשל במיכרז.

הצעות לסמל חד שלמשרדה תיק שור ת

שר התיקשורת, שמעון פרס, הודיע השבוע, כי יחד עם שמו הישז
של המשרד -משרד הדואר -ביטל גם את סמלו: הצבי הרץ. לדעתו
של פרס אין בעל חי כמו צבי, הרץ רק במהירות של 60 קמ״ש, מתאים

לסמל את דואר ישראל בעידן התיקשורת המודרנית. לבחירתו של פרם
מוגשות בזה שלוש הצעות, שכל אחת מהן מסמלת את תדמיתו של
המשרד בעיני אזרחי מדינת-ישראל, בעידן התיקשורת ההמונית.

יסזד היופי
סקין ל״ף־להחיאת שוך מד״ום.
הימים חולפים. ועוד שנה עוברת.
הזמן זורם. זכור לך עוד עור פניך
הקטיפתי מימי ילדותך, מראה פניך
הזוהר מיום אירושיך? כל זאת אינו
כה רחוק ועתה אין זו נחלת העבר
בלבד, הודות לסקין לייף של הלנה
רובינשטיין.

עורך מתחדש ומחזיר לעצמו את
נעוריו, את גמישותו, את זוהרו
ורכותו. מדי יום תיווכחי בעצמך
כי פניך צעירים יותר, זוהרים יותר.

מקין לייף של הלנה רובינשטיין -
טיפול ביולוגי לשימוש יומיומי
יקרין על פניך את הנעורים אשר היו
טמונים בלבך עד כה.

סקין־לייף -שורת תכשירי טיפוח
לטיפול ביולוגי מושלם -מחייה
ממשית את עורך1£^ .זכ)?£ב 1א5£1
העור ותרכיביו
חודר ׳לעומק
הביולוגיים המאוזנים בצורה מדעית,
מזרזים היווצרות תאים חדשים
בעורך וממריצים את פעילותם של
התאים העייפים.

9 0 1 0 1 1 £ 111113111810111
יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב, בימים ב׳ ד ד׳ בין השעות 3.30—6.00 אזזר־הצהרים.
וכן ניתן לקבל יעוץ טלפוני בכל יום שלישי בשבוע בין השעות 3.00—6.00 אחה״צ, חייגי .)03(231641 שרות יופי־פון של הלנה רובינשטיין לרשותך.

העולם הזה 1740

מכתבים
שגה אזרחית
טובה
עם סיום השנה האזרחית ותחילתה של
שנה חדשה — שנה טובה לכם. שנת
מאבקים פוריים שיראו תוצאות חיוביות.

צבי ברנשטיין,

גבעתיים

סיום שנה ותחילה של שנה חושה, זו
הזדמנות לאחל לכם, לנו ולכל אומות
העולם, שנה של הפסק מלחמות, פריחה
כלכלית וכל טוב.

יורם רגב,

תל-אביב

שנת סקופים וחשיפת עיוותי המישטר!

יעל בלום,

חיפה

להתראות
ב־1971
תודה על כל מה שעשיתם למעני בקיץ
זה. זו היתה תקופה נפלאה ומלהיבה בחיי.

כריסטינה פאולוצי ומשפחתה
הדברים כאן מעניינים, אבל אני מתגעגעת
לידידי בישראל.
מקווה ששנת 1971 תציע לנו יותר זמן
ביחד והזדמנות להדק את יחסינו.
תודה על הרגעים הנפלאים שבילנו יחד.
מאחלת לכם שנה פנטסטית. להתראות ב־
.1971 באהבה,

הרוזנת כריסטינה פאוליצי,
הילדים מרקו ואנדריאה
והבעל הוארד כלץ,
ארצות־הברית

•טיא של
צביעות !

<ס * 1ג880
וג ם ה תייר מתפעל מלונ ה...

תופעה שהיא שיא של צביעות, אדישות
וחרפה לאומית מתרחשת עתה בארץ. כאשר
חבל התלייה כרוך סביב צווארי יהודים ברוסיה,
ושופרות התעמולה הישראליים צועקים
ללא הרף חמם — עוצם הציבור הישראלי
את עיניו ואוזניו וממשיך בסדר
היום הרגיל, כאילו הנידונים למוות אינם
אחיו. נשפי חנוכה, נשפי סילבסטר, פיזמוני
קצב, הודעות פירסומת עליזות ברדיו —
ששון ושמחה בבית ישראל!
לא קשה לשער מה חושבים הגויים על
עם סגולה זה היושב בציון. אילו אני
הייתי חוטף מטוס רוסי, לא הייתי מכוון
אותו דווקא לארץ הקודש...

חנן גולדגרט,

חו לון

הזמן קצר
והמלאכה מרובה

יר ת דובק * איכות בינלאומית * תערובת אמריקאית * סוסר קינג

הרשו נא לי לשלוח מעל גבי עיתונכם
איגרת לשליטי לוב, סודן, סוריה ומצריים:
קראתי בעיתונים שהינכם עומדים להקים
פדרציה ולעבוד במשותף כדי להגיע ל־רמת־חיים
אנושית.
זוהי תוכנית טובה ואני מאחל לכם
הצלחה, אלא שזו משימה קשה. לכן, שמעו
לעצתי, וצרפו גם את ישראל. כי לנו
יש כבר נסיון רב בשטח זה. הפכנו שממה
ליישוב פורח, יבשנו ביצות, בערנו
את המחלות ואת הקדחת. זה עלה לנו
דמים מרובים אבל הצלחנו.
מה לנו הריב? הרי בני אב וגזע אחד
(המשך ב עמוד )8

העולם הזה 1740

ך מי ד ע לי נו ,״ אומר איש בכיר בירושלים .״אנחנו
^ נמשוך את העסק הזה בלי סוף!״

״מוז יש?״ שאל עמיתו ,״בפאריס פכר מושבים
את שיחות־השלום על ויאט־נאם כמשך
שנתיים, ולא זזו קדימה אפילו כמילימטר

הזמן ל א הביא להשלמת העולם עם סיפוח השטחים לישראל.

הזמן
פעל לטוכת הסדר כפוי.

אבל אם הדכרים עתידים להשתנות לרעה,
אין זה רווח של זמן, אלא הפסד זמן.

ן * למאוד להוכיח כי במשך שלוש וחצי השנים האח־
| /רונות, כאשר התכוונה הממשלה להרוויח זמן,
היא הפסידה זמן.

אחד .״
דברים כאלה ניתן עתר, לשמוע בירושלים על כל צעד ושעל.
רבים מאותם שהסכימו לחזור לשיחות־יארינג, מטרתם
היחידה היא למשוך אותן ״בלי סוף״ ,להפוך אותן מכשיר
למניעת שינויים והכרעות, תוך המשך מצב הפסקת־האש
בין הצדדים.
איני יודע אם אמנם ניתן הדבר, בנסיבות הבינלאומית הקיימות.
מסופקני.

למחרת המלחמה, היא קבעה חוק־ברזל: לעולם לא תסכים
למשא־ומתן עקיף, אלא תעמוד על משא־ומתן ישיר׳ פנים־
אל־פנים.

אכל אני רוצה לשאול שאלה הרכה יותר
פשוטה: האם זה ככלל כדאי?

אולם הממשלה הלבה לשיחות־יארינג, שהן
משא־ומתן עקיף.

כמילים אחרות: האם הזמן פועל לטובתנו?

הממשלה סירבה בהחלט להסכים להחלטת מועצת־הביטחון
,242 שנראתה לה כהחלטה רעה.

** י שחוזר לשיחות יארינג על מנת למשוך אותן בלי
]* /סוף, חייב לעצמו, ולנו, השובה על שאלה פשוטה:

האם יהיה מצבנו, כעוד שנה או שנתיים,
יותר טוכ מכפי שהוא היום?

האם כדאי ״למשוך״ ,״לסחוב״?

הדכר מוכח על־ידי השינויים שחלו כעמדת
הממשלה עצמה.

אולם בינתיים מניפה הממשלה את ההחלטה
בדגל, והיא אך דרשה מיארינג להצהיר
שהוא יפעל אך ורק על פיה.

ך -הלכה ש״הזמן פועל לטובתנו״ ,שכדאי לנו לשבת
ן • ולא לעשות דבר — נקבעה מייד לאחר מלחמת ששת־הימים.

הממשלה
אמרה שלא תסכים להפסקת־אש זמנית, מפני
שזו תביא לשיפור המצב הצבאי של הערבים.

אולם ביום מתפארת הממשלה בכך שהשיגה
הפסקת-אש זמנית, למרות שזו איפשרה את
ריכוז הטילים הסובייטיים על גדת התעלה.

אביה הרוחני היה לוי אשבול ז״ל.
אשכול היה מחונן בשכל הישר של חנוזני. ההגיון שלו
אמר כך:
כבשנו שטחים גדולים. הם נמצאים בידינו.
הערבים הפסידו שטחים גדולים. הם רוצים אותם בחזרה.

הממשלה הפסיקה את שיחות־יארינג, והחליטה בשפה חד־משמעית
שלא תחזור אליהן, כל עוד לא סילקו המצרים את
הטילים.

לכן הערכים הם המעוניינים בשינוי המצב
הקיים. אנחנו מעוניינים כהמשכתו.

אולם הממשלה הפרה את ההחלטה של עצמה
וחזרה לשיחות, בשבל הטילים במקומם.

בל יום העובר ללא שינוי, מבצר את המצב
הקיים.

כל נסיגה כזאת באה בעל כורחה של הממשלה, תחת
לחץ. אותו לחץ יביא לנסיגות נוספות.
עכשיו אומרת הממשלה, שלא תדון בגבולות החדשים, עד
אשר תתברר ״מהות השלום״.

לערבים אין זמן. לנו יש.

אם יעבור די זמן — מי יידע, אולי יתרגל העולם למצב
הקיים, כפי שהתרגל לדברים כה רבים?
אולי.יקרה משהו במקום אחר בעולם? אולי תפרוץ מלחמה
בין רוסיה וסין, ובכלל ישכחו מהעניין שלנו?

לכן צריכים למשוך, לסחוב, להשתמש כבל
טכסיס ובבל אמתלה, בדי למנוע שינוי בל*

שהו. צריכים פשוט לשבת בשקט, ולא לעשות
דבר.

ך* גיון בריא ופשוט.

משכנע מאין כמוהו. הגיון של

| | סוחר בעל חוכמת־חיים.

אולם ההגיון הזה ל א הוכיח את עצמו במציאות

מסתבר שהעולם בכל זא ת אינו חנות מכולת.

אמנם, עברו כבר שלוש וחצ־ שנים, ועדיין אנחנו יושבים
בכל השטחים המוחזקים. לא נסוגונו אף משעל אדמה אחד.

זה נבון.
אבל הלחץ על ישראל, מצד אויבים וידידים כאחד, הוא
כיום חזק פי כמד, מכפי שהיה למחרת המלחמה.

העולם לא התרגל למצב. להיפך, הוא מתקומם
נגד המצב, ופועל לחיסולו במרץ בלתי־רגיל.

בניגוד לתפיסתו
סטאטי. המצב השתנה
שני גורמים הביאו
שהתסיסה את המרחב
נאצר שלא לקיים את

הפשטנית של אשכול, המצב לא היה
כל העת.
לכך: התפתחות התנועה הפלסטינית,
הערבי; והחלטתו של גמאל עבד־אל־הפסקת־האש.

הנשיא
המצרי המנוח הבין כי הפסקת־האש
הממושכת עלולה להביא להשלמת העולם עם
הכיבוש, בפי שקיווה אשבול ז״ל. לבן שם קץ
להפסקת־האש.
הוא השיג את יעדו. מלחמת־ההתשר, גרמה להפצצת מצריים
בעומק. הפצצת מצריים בעומק גרמה להתערבות הצבאית
הסובייטית. ההתערבות הצבאית הסובייטית גרמה לתוכנית
רוג׳רס ולשיחות־יארינג.

כנ״ל.
אחר־כך תגיד כי אין לדון בגבולות, לפני שייקבעו סידורי
הביטחון.

בנ״ל.

י&ועג

במה הוא יהיה יותר טוב? מה יקרה בשנה־שנתיים שישפר
את מצבנו?

האם תקטן ההתערבות הצבאית הסובייטית?
ברור
לחלוטין שהמשך המתיחות בין ישראל ומצריים
יביא להעמקת המעורבות הסובייטית, לא לסילוקה. כאן
פועל גורם הזמן בבירור נגדנו.

האם תגדל התמיבה האמריקאית כישראל?
ההיפך סביר יותר. ככל ש ת תע מק ה מ עו ר בו ת הסוביי טי ת,

כן יגדל הלחץ האמריקאי על ישראל. רק הסדר מהיר יכול
להציל את האינטרסים האמריקאיים בעולם הערבי, ולמנוע
את ההידרדרות לקראת עימות גלובאלי, שהפך סיוט בעיני
האמריקאים.

האם ישתנה יחסה של הקהיליה הבינלאומית
לטובת ישראל?
התהליך הוא הפוך. בנובמבר 1967 נתקבלה החלטת מוע-
צת־ר,ביטחון מם׳ ,242 שנחשבה אז בירושלים לאנטי־ישרא־לית.
כיום היא נחשבת לפרו־ישראלית, כי בינתיים קיבל
האו״ם החלטות הרבה יותר קיצוניות לטובת הערבים. מדינאי
ירושלים פוחדים עכשיו פחד־מוות מפני יוזמה חדשה,
שתביא את מוסדות האו״ם למתן ״פירוש מוסמך״ להחלטה
,242 שיהיה הרבה יותר גרוע מן המקור.

האם ישתפר מצבנו הצבאי?
קיבלנו כלים אמריקאיים משוכללים,
יאבל בינתיים זורם הנשק הסובייטי למצריים. אם
יגיעו למצריים יסודות של הצבא הסובייטי, עוצבות אוזיי
וקרקע, ישתנה המאזן הצבאי לרעה, למרות הכלים היפים

אם כן, לשם מה ״להרוויח זמן״?
כדאי להרוויח זמן, אם בזמן הזה ישתנו דברים לטובה.

השיטה הזאת תביא למשברים תכופים, להפסקת השיחות
ולחידוש השיחות מעת לעת.

אבל אחרי בל משבר נעמוד במצב יותר
גרוע, ונסכים למה שלא הסכמנו קודם לבן.

הפסדנו זמן .
| \ אילו הציעה ממשלת ישראל לפני שלוש
שנים לגמאל עבד-אל-נאצר, מרצונה החופשי
ובמיסגרת יוזמת-שלום ישראלית נועזת, את
אותם הדברים שהיא מציעה עכשיו, היינו
מגיעים א ז להסדר-שלום יותר בדאי ויותר
בריא מזה המוצע לנו עכשיו.
הרבה,־ה,רבה זמן.

ההסדר שנשיג אותו עכשיו לא יד,יד, יותר זול, אלא יותר
יקר. הוא לא יהיה יותר יציב, אלא פחות יציב. כי הוא
יושג תחת לחץ, בהתאם לאינטרס אמריקאי, ולא מרצון,
בהתאם לאינטרס ישראלי.

עדיין אפשר לתקן זאת. עדיין יש מקום ליוזמה
ישראלית.
בתנאי שנמהר. בתנאי שנפסיק את רעיונות־הסרק של
החכמים בלילה, ברוח ״נמשוך״ ,״נרוזיח זמן״.

נפסיק את כל המישחקים. נפסיק להתחבט.
נפסיק לחשוב שאפשר לשטות בידידינו, כירי*
כינו, ככל העולם.
נחליט ונגלה מייד מה הם גבולות־השלום הרצויים לנו.
נפרסם מייד את תוכנית־השלום שלנו, ונאפשר משא־ומתן
מזורז ותכליתי על כך.

ניכנס לשיחות-יארינג ברצון נחוש: להפוך
את שנת 1971 לתאריך היסטורי, לשנת כינון
השלום.

מכתבים

הקורסים

לתרגום ם יגנורט]׳
בהדרכת ד״ר אדם ריכטר
ייפתחו ב־ 7לינואר
נותר עוד מספר מצו מצ ם של
מ קו מו ת. כן יי פ ת חו קו ר סי ם
לתרגום בכתב ב הנ חיי ת צוות
תורגמנים בכירים, בוגרי אוניבר סי
טתג׳נבה. הקורסים מומלצים

למזכירות בכירות.

הגביל ה

ל תורג מנו ת
בדבר פרטים נא לפנות למשרד המכללה :
רחוב שפינוזה ,4תל־אביב, בימים א׳—ה׳
בשעות 5—5 — 12.30—8.30

בז־י נו•ר* בו דז

להושיבב רז ־נויו ד ב דז כ דו ב דז־ ד־ודג

( ה מ שן מעמוד )6

אנו. לא זרים ולא ערלים. האם צר המקום
כאן, תמו שטחי המדבר העצומים
במרחבנו? פנו נא להגיון ונתחיל בעבודה
— כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

מאיר כלומברג,

רא שס־לציון

^ מרבה תפקידים -
מרכה צרות
הנני לציין בסיפוק ובהערכה את מלחמת
החורמה שלכם בשר־התחבורה שמעון פרס
על מחדלים שנתגלו מאז נתמנה לשר. למרבד,
הצער, השר שמעון פרס מכהן גם
כשר־הדואר. נעלה מכל ספק הוא שעל
שר מוכשר זו מעמסה כבדה, ועל אחת
כמד, וכמר, על השר פרס.
הדברים אמורים בכך שבתחום הדואר
מתגלים ליקויים רציניים ביותר והנובעים
לדעתי מריכוז שירותי הטלפון בידי המדינה
ולא בידי חברה פרטית כנהוג בעולם
הרחב.
הגורם העיקרי למכתבי זה הוא העובדה
שלמעלה מ־ 13 ימים הטלפון בביתי מנותק
ובזמנים מודרניים אלד, לא הצליחו למצוא
את מקור התקלה, דבר אשר בוודאי היה
בא על פתרונו לוא שירותי הטלפון היו
בידי חברה פרטית.

אירית ליאם,

למורים

מרצים

סטודנטים

למדו תג״ך בכתב בביתכם

ללא תשלום
בקורסים המאורגנים מטעם:

בית־הספר הישראלי ללימוד
תנ״ד בתכתובת, ירושלים
כל קורם מכיל 40 שיעורים בכתב וניתן ללמוד אותו בעברית,
אנגלית או צרפתית.
פנה בכתב לת.ד , 10060 .ירושלים, והשיעורים בתנ״ן ישלחו אלין

חינם

לא מעגק
בתגובה למכתבו של הקורא מ. רוטמן
מלוס־אנג׳לס (העולם הזה ) 1738 ברצוני
להעיר:
מכתבה של עוזרת הממונה על עידוד
הסרט הישראלי, הגב׳ נילי ד,מאירי, אל
הנ״ל לא נזהר, כנראה, בניסוחו, ולפיכך
היד, בו כדי להטעות.
אין זד, נכון לקבוע, כי ״ועדת הסרט
הקצר לא אישרה מענק עידוד״ לסרט
מין, אלא כי ועדה זו ״טרם אישרה״
ו/או ״לא אישרה עד־כה״ מענק כאמור.

בכתבתם מרד בגלל תי ספודוז
הזח ) 1737 חסרו פרטים רבים וכן נפלו
טעויות מספר שאותן ברצוני לתקן.
אומנם הנקודה שד,תסיסה את ציבור התלמידים
היתד, השיער, אך הנקודה המרכזית
במאבק היתד, אוטונומיה למועצת
התלמידים.
מועצת התלמידים התכנסה ללא בקשת
רשות (לאור השתקות חברי מועצה בנושאים
שונים בישיבות קודמות) והחליטה
על עצרת־ההפגנה. כאמור הנקודה המרכזית
היא שהמועצה תוכל לייצג את התלמידים
— פשוטו כמשמעו.
בכתבתכם נאמר כי סגן המנהל החל
לפזר במרץ את ההפגנה אך לא נאמר כי
לפני זד, הוא ניסת להשתיקני באלימות
אחר־כד
(דחיפות, אחיזות וייענועים
עבר לטפל אישית בתלמידים ולהרחיקם
אחד אחד.
אני עצמי קראתי במגפון לתלמידים
לחזור לכיתות וכך הם עשו, אך היתד,
הצטופפות והתקהלות בפתח של בניין השביעיות
ואז הגיעו לשם במרוצה המנהל

אכידן

(העולם

הממונה עצמו, מר גד סואן, אישר לי
טלפונית אפשרות זו, אגב הודאה באיר,דיוק
בניסוח של עוזרתו.
ואכן, לפי מיטב ידיעתי, עניין המענק
למין עודנו נמצא בדיון. העובדה, שדיון
זד, מתארך למעלה מן הרגיל, אינה מורה,
לתקוותי, על מגמה למנוע מענק מסרט זה,
בה־במידד, שמגמד, כזאת אינה מסתברת, לדברי
הממונה, ממכתבה של עוזרתו, למרות
עירפולו ד,ניסוחי.
אשר למין — הרי סרט זה הופק, כידוע׳
על־פי תסריט, שאושר ע״י ועדת הסרט
הקצר, וכל שלבי־ההפקה המהותיים
אושרו ע״י אשת־הקשר מטעם הוועדה, הגב׳
הלנה קלר. אינני רואה, איפוא, כל
סיבה שלא לזכות את נזין במענק, אלא
אם כן יש לכך טעם, שאינו תלוי לא בסרט
ולא בתסריט ואף לא בוועדה, שאישרה
אותו.
כן מענק, לא מענק — אין, איפוא, בכוונתי
להשתתף בטוטו הציבורי המאולתר,
על נושא זה, שנתעורר בעיקר לאחר פסילת
מיך ע״י הצנזורה. לעומת זאת, יש
בכווינתי לעמוד על זכותי למענק האמור.

דוד אכידן,

סרטי הלוא ה ה שלו שים,
ת ל ־אביב

דמוקרטיה

י אוטונומיה
למועצת התלמידים:

שאוב לורנץ

הצעה מיוחדת

דט גל,

ירושלים

ירושלים

מחיר ואיכות עומדים
ביחס הדדי סביר.
אל נא תתפלא איפוא,
אם תדרש לשלם
מחיר גבוה במקצת
תמורת מכשיר טלויזיה

שוחרי תנ״ן־

אלה שעדיין לא נסוגו, כי לא נסכים להיכנע
ונמשיך לפעול.

בלווית כמד, מורים. המנהל החל להרחיקני
באלימות, כשהוא צועק :״מטומטם ...אידיוט״
וכד. לא עניתי לו אך קרבתי את
ד,מגפון לפיו וכשלא יכולתי לסבול יותר
אמרתי לו (במגפון) כי אין ברצוני להרביץ
לזקן שכמותו.
יש לציין שהמורים מיכה כרמון וטובה
פליישר הסתפקו רק בדחיפות וצעקות לחזור
לכיתות. התנהגות ראוייד, לשבח הראה
מר ניסים בן־עמי שידע להרגיע יפה
את הרוחות (את המנהל).
מאותו יום מעבירים מורים מסויימים
שיעורי הסתה שלמים נגד הפעולה וכנגדי
אישית.
אני אישית מורחק מביר,״ם בגלל שנעדרתי
מן השעתיים הראשונות באותו יום
א׳ .מכתב מן המועצה שנתן גיבוי להעד־רות,
לא עזר.
אני מצירי מבטיח בשמי ובשם כל אותם

ידוע _שדמוקרטיד, אינה כליל השלמות ו־בדרך־כלל
היא מלוזד, בשחיתות ובמסקנות
המבוססות על תן וקח.
המניע שהביא אותי לדון בבעיית הדמוקרטיה
הוא הבחירות שנערכו לא מכבר במפלגה
העבודה הישראלית. מאחר והעבודה
היא הגדולה במפלגות ישראל, והיא למעשיי
המפלגה שנתנה את הטון בכל הממשלות
שהוקמו בישראל עד כה (אם
כי בשמות והרכבים שונים) ,ברור הוא
שאם מפלגה זו פועלת ומקבלת החלטות
בצורה בלתי־דמוקרטית יש בכך להטיל דופי
בכל המערכת הדמוקרטית של ׳מדינת־ישראל.
הדמוקרטיה
הפנימית במפלגת העבודה
ובגופים שקדמו לה לא היתה מעולם כליל
השלמות, ומשברים שונים פקדו אותה ב־של
כך. למרות זאת האמינו רבים, ואני
בתוכם, שבסוף שנות ה־ 60 יגיעו מנהיגי
המפלגה למסקנה שהליכים דמוקרטיים הם
כורח המציאות. אך המציאות טפחה על
פנינו. בתחילה התקבלה החלטה ש־/0״25
מצירי הוועידה של המפלגה ימונו ללא
בחירות ע״י החטיבות לשעבר. אם לא די
בכף נוכחתי על בשרי מה משמעות הדמוקרטיה
במפלגת העבודה כאשר אנשי
סניף גבעתיים, המקום בו אני גר. באו
אל ביתי לפני הבחירות והביאו איחם את
העולם הזה 1740

רשימת המועמדים, כאשר המועמדים הרצויים
מסימנים. כך זה חולק למצביעים
כדי שיבואו עם זה לקלפי.
אם כך מתנהגת מפלגת העבודה ב־1970
המסקנות שלי לגבי הדמוקרטיה הישראלית
הן עגומות ופסימיות למדי.

היים טייכנכלט,

גבעתיים
ציפור הכפש
בהעולם ת,זח 1738 נגעתם בציפור נפשנו
(ואנו בטוחות כי בעוד של הרבה קנאיות׳.

כתבתם על החתיך החדש והמשגע שהופיע
ישר מארצות־הברית: ג׳ו שיניק,
ולא טרחתם אפילו לצרף את תמונתו.
ובכן, זה שג׳ו יהיה קריין בטלוויזיה, זה
רק פסיק, כי לדעתנו הוא יכול להיות כוכב
קולנוע ממש.
כן, אנחנו לא מתביישות לחתום בשמו־

שיניק

אלטמן

תינו ולצרף את תמונותינו, שאם יופיעו
יחד עם ג׳ו, הרי זה ממש הישג בשבילנו.
אנו מקוות שהתיקונים שעשינו לא־בכוונה
ומקודם בתמונות, לא יפריעו.

רינה אלטמן ואתי מוהר,
תל־אביב

י השבועון
הנורמאלי
מוהר אני סבור שאתם צבועים ! ראשית אתם
דוגלים במחיקת פשעים שנעשו בעבר, ובניסיון
להחזיר פושעים לחברה הנורמאלית,
ומצד שני אתם מפרסמים פרטים מפורטים
בכתבות על פושעים. הפירסום במיקרים
אלה מזיק לפושע־לשעבר יותר מהטרדות
המשטרה.
בהקשר לזה אני רוצה לציין שהחיטוט
בחיי הפרט אותו עושה רחל המרחלת הוא
מכוער ופוגע בחופש הפרט.

יש לי מספר הערות בקשר לשבועון:

כאשר את רוכשת מכונת תפירה בקשי
אתמר די ק ס, ה מ כונ ה המשוכללת, בעלת
הידע השוויצרי. רקבמר די ק ס תמצאי
מבחר מכונות חפירה בהן תוכלי לתפור
אוטומטית על כל סוג בד, לולאות וכפתורים,
מכפלות, ותפריזיג־זג; וכן שפע של דוגמאות
ריקמה-וכל זאת בביצוע מושלם
ל ם רדי ק ס מב ח ר עשיר של דגמי מכונות תפירה.
לעקחדהבית, לתופרת העילית ולבית־המלאכה.
מ ר די ק ס מבטיחה לך מכונת תפירה מעולה
ומדויקת ושרות מ ק צו עי י
את מכונת נז ר די ק ס תוכלי להשיג גס בתנאי
סוכני נז ר די ק ס
תשלום נוחים.
•בכל רחבי הארץ עומדים לרשותך בהדרכה וביעוץ.

נוצר בי הרושם שבהעולם הזה ישנה

אחדות מוזרה של דיעות, כעין קולקטיביות
רעיונית הגובלת בשטיפת־מוח. מוזר הדבר
שאין שמות הכתבים מופיעים. אני רוצה
להתייחס לדברי אנשים, לא לדברי עיתון !
צריכה להיות אחריות אישית של הכתב.
לסיום, מחיר העיתון גבוה מדי בהתחשב
בנייר הזול, בקפול הלא מדוייק, בנעיצת
סיכות לא במקום ובצורך של הקורא להפריד
את הדפים.
המחיר הגבוה הוא ניצול העובדה שאתם׳
למרות הכל, השבועון הנורמאלי היחיד.

השם המלא שמור אצלי),
תל״אביב

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתביהם.

ח״כ המערד עדה סירני לח״ב אברהם עופר :
״אם לסורקיס נתת סיגאר— לי היית צריר לתת חזיה במתנה.״
את מכס על חומר המשמש לייצור
סיגרים. קרא לעומתו
ח״כ מרדכי סורקים, :אז
מה, לא נעשן יותר סיגרים?״
השיב עופר, שבחייו הפרטיים
הוא איש אגד :״נעשן ! נעשן !
אבל נשלם יותר ״.מייד ברדתו
מדוכן הנואמים, ואחרי שסורקים
הצביע בעד ההעלאה,
שלף עופר סיגר מכיסו, העניקו
במתנה לטורקים, בשביע
הבא תעלה מחווה כזאת יותר
ביוקר, הודות להעלאה שאושרה.
הצעה
שנייה של ח״כ
עופר היתד, להוריד את המכס
על הזיות של בגדי־ים. גם
היא הועברה בהרמת־יד אוטומטית,
אם כי היתד, לה סיומת
שונה מזו של הסיגרים.
אל עופר ניגשה ח״כ המערך
עדה פירני בדרישה :״אם
לסורקיס נתת סיגר — לי
היית צריך לתת חזייה במתנה.״

ך 1ן ן | 1ך ך 1המלצרית הסינגפורית של ״מנדי׳ס״ ,השתתפה באירוע חמטורתי של הדיס־קוטק
בערבי ראש השנה האזרחי. היא הולבשה בגדי ילדה קטנה, המסמלים
\1 1 1
11111 1
את תחילת ,1971 הועלתה על סוס רתום לעגלה, שהעביר בדיזנגוף את ברכת ״מנדי׳ס״ לשנה החדשה.
; שנת 1970 היתד, שנה
גרועה לפוליטיקה הישראלית.
בשנה חסרת־מזל זו הלכו לעולמם
תשעה אישים שכיהנו
במשך 22 השנים שבהן יש
כנסת בישראל, כחברי הבית.
מפלגת פועלי ארץ־ישראל איבדה
את חבר מושב נהלל יע
קם אורי בן ד,־ ,82 חבר הכנסת
השנייה, את אריה
כהיר בן ד,־ 64 מאפיקים, ואת
שר החינוך והתרבות לשעבר
ולמן (זיאמה) ארן (אהרונו־ביץ)
בן ו; .71 מפלגת הפועלים
המאוחדת שיכלה את שר־הבריאות
ישראל ברזילי
(אייזנברג) שנפטר בגיל 57
ואת האידיאולוג השמאלני מקיבוץ
מרחביה אליעזר פרי
(וילדר) שנפטר בגיל .68 הסתדרות
הפועל המזרחי איבדה
את העסקן הוותיק משה קלמר,
חבר הנהלת מ שכנות, שנפטר
בגיל 69 ואת שר־הפנים
הכמעט־קבוע של הממשלה,
משה חיים שפירא, שנפטר
בגיל .68 מנופה הקבוע של
תנועת החרות נעלם אריה
בך אליעזר (זוברובסקי) ,שהיה
בשנותיו האחרונות סגן
יו״ר הכנסת ושנפטר בגיל .57

; כשנשאל ח״כ אגו״י שלמה
לורינץ איך יפתרו הבעיות
של עם ישראל, אמר:
״או בדרך טבעית, או בדרך
לא־טבעית.״ מהי הדרך הטב־

ח״כ המרכז החופשי
שמואל תמיר הגיש הצעת
אי־אמון נגד הממשלה. הארץ
הכתיר את הידיעה בכותרת :
״המרכז החופשי גנב את ההצגה
״.אולם כשנוכח תמיר
לדעת כי רק סיעתו תצביע בעד
ההצעה במועד שנקבע לה,
הסיר אותה מסדר־היום. התלוצצו
הכתבים במיזנון הכנסת:
״מה זה אנשים הגונים? גנבו
את ההצגה — והחזירו אותה.״
באותו יום שאלו העיתונאים
את יו״ר סיעות הקואליציה,
ח״ב מע״ימשה
כרעם, אם הוא מוכן לתת
לאנשי המפד״ל להימנע. השיב
ברעם, בשפתו הישירה :״א
קראנק אני אתן להם!״
| שלושה

ח״כים

על־המ
שמר

( מסביב

לנקודה),

הצטרף באחרית ימיו לקיבוץ
גן־שמואל ושם נפסר בשיבה
טובה בגיל .91

שלושת המ,ץ מימ
של בן־אהרון
! כחבר ועדת הכספים של
הכנסת, נופל בחלקו של ח״כ
המערך מרדכי עופר להגיש
הצעות רבות לשינויים בשיעורי
מכס על מוצרים שונים. השבוע
הציע, בין היתר, העל-

11111 7 ] ״11 ?11 חגג בשבוע חנוכה את יום־הולדתו ה״ 32 בדיסקוטק ״קינגט קלאג״ .כיאה
1 1111 למעמד, הדליקו הנוכחים נרות ושרו שירי חנוכה. מימין: הפיזמונאי חיים
חפר, איש יחטי הציבור מייק סטולוביצקי והתייר ת האנגליה ג׳ייל רוט. משמאל: האמרגן דני דגן.
עית? ״שיבוא המשיח ויפתור
את כל הבעיות.״ מהי הדרך
הלא־טבעית? ״שנעשה את זד,
בעצמנו.״

מסד״ל הודיעו שיימנעו מהצבעה
על שיחות יארינג: זכד

ויקטור

הדביקו להם שם כולל, לפי
ראשי־התיבות של שמותיהם:
״הבל״ .אולם דניאל לוי השתמט,
לא בא כלל לישיבה, קי-
לקל את השם.

כשהופיע השבוע מזכ״ל

ההסתדרות יצחק כך אהרון
בבית ברל בפני המשמרת הצעירה
של הסטודנטים, אמר:
״את המשמרת הצעירה של הסטודנטים
מייחדים שלושה
מ״מים.״ כשנשאל איזה מ״מים,
השיב :״משמרות מחפשים משרות.״

המשחק
עתה במחזה ״עיר הגברים״ של דמון רניון, השתתף השבוע
בתחרות אכילת סופגניות שנערכה ב״מנדי׳ט״ ונמשכה כשעה. למרות
עזרתה של השחקנית אבירמה גולן (משמאלו) ,זכה מנחם רק במקום השלישי באוכלו 17 סופגניות.
אבל מנחם התנחם בכך שצלילה שטרן (בתמונה משמאל) נשרה מן התחרות אחרי חמש סופגניות.
הזוכה בתחרות, ראובן וייס, אכל 23 סופגניות, ואת המקום השני תפס ששי קשת, עם 19 סופגניות.

לשר־וזדואר
אין טלפון

המפלגה הפרוגוסיבית איבדה
את הד״ר ישעיהו (הרברט)
פרדר, יו״ר הנהלת בנק לאומי
שנפטר בגיל .69 יצחק
גרינכוים לא היה חבר־כנסת,
אבל היה בין מעצבי
המדינה־בדרך, שר־הפנים הראשון
שהיה בראשית דרכו
חבר הציונים הכלליים, יצא ברשימה
עצמאית בבחירות לאסיפה
המכוננת (הכנסת הראשונה)
,נכשל כשלון חרוץ,
היה מועמדה של מפ״ם (פעמיים)
לכהונת נשיא המדינה,
נכשל, היה בעל טור קבוע
ביומונים למרחב (מבחינתי) ו־

שר־הבריאות
שמטוב :״הייתי שמח אילו
הצלחנו לבלום את הטירור
ברצועת עזה כשם שאנו מצליחים
לבלום את החולירע

מוחם!לברמן

לדה הכחישה את השמועות והוסיפה
:״אני רואה שיש לי
פה עסק עם פוליטיקאים מקצועיים.״

ואילו
כשהופיעה ראש־הממשלה
גולדה מאיר בפני
הסטודנטים בבית ברל,
שאל אותה דובר מפ״ם ׳יוסי
כן־כסט :״האם נכון שיהיו
בחירות לפני נסיגה, ואם
לא, מדוע לא מכחישה
ראש־ד,ממשלה את הידעות שהופיעו
על כך בעיתונות?״ גד

לון המר, ישראל בן-
מאיר ודניאל לוי. מייד

! המעשה המשעשע ביותר
לא זכה לתשומת־לב. ב־רשימת־ר,נואמים
של אותר, ישיבה
הופיעו שני דוברים של
המפד״ל: ישראל בן־מאיר המתנגד
לשיבה לשיחות יארינג,
ויצחק רפאל, שהיה חצי
בעד. חצי נגד. לכל אחד היה
רבע שעה לדיבור. אבל בן־
מאיר נכנס לאקסטאזה, דיבר
על הוראות אלוהים בסוגייה
הנדונה, גמר את כל חצי השעה
שעמדה לרשות הסיעה.
רפאל הקשיב בזעם גובר ובולט,
ולבסוף קם ויצא ימן האולם.
לא ניתן לו לדבר כלל.
( השבוע התברר לעורו־הדין
ישעיהו לויט כי יש
לפחות עוד אדם נוסף חוץ מהעולס
הזח 1740

*11*11111
יו״ר הכנסת, ויתר לאחרונה
על המכונית שהועמדה לרשותו
על־ידי המדינה יחד עם
נהג צמוד. בהזדמנות זו ביקש
לתקן ידיעה שהופיעה במדור
זה. באותה ידיעה נאמר כאילו
בנו של קדיש, צכיקה
לוז, קיבל משכורת ממשלתית
עבור הנהיגה במכונית־השרד
שהיתר צמודה לאביו. צביקה,
שהוא מרצה באוניברסיטת בר־אילן,
לא קיבל כמובן כל תשלום
עבור הפעמים בהם הסיע
את אביו במכונית־השרד.
; ואם מדברים על מכו־ניות־שרד,
אז למכוניתו של
שר־החזות זרח ורהפטיג
עומדים להכניס אביזר חדש.
כל זה מפני שעד עתה היה
השר יושב במכונית על שתי
כריות הגבהה. עכשיו הזמין
מינהל הרכב הממשלתי כסא
מוגבה מיוחד למכונית השר.

סיטת תל־אביב לתמידי ולמרצי
החוג, ניסו הנוכחים לשכנע את
המרצה, עורך בינזות ובדים
אכי עוז, לעשות סטריפטיז,
״מה הבעייה, אני תמיד מוכן
להתפשט,״ אמר אבי באומץ
והוריד את הסוודר.
; המסיבה הארוכה ביותר
השבוע נערכה בצפת• ערכו אותה
עדנה ואהרץ כהן ששילבו
בה שתי שמחות: חתונה
וסילבסטר. השמחה התחילה
כבר ביום החמישי כשעשרות
אורחים הגיעו מתל-
אביב. הראשונים זכו במקומות
לינה בווילה של הכהנים בעיר
העתיקה בצפת ואילו המאחרים
שוכנו בבית־מלון ששכר
אהרון. במסיבה שנמשכה
שלושה ימים, כובדו האורחים
במאכלים הודיים, מעשה ידיו

פירסום טוכה שלמן, ש־אירגנה
את המסיבה בה הופיעו
הזמרת אווה פרנסים
וצמד רעים ושעלתה למוזמנים
25ל״י לזוג.
! אחרי חצי שנה של שהייה
בבית־חולים לונדוני, בעי־קבות
תאונת־דרכים, חזר השבוע
הגרפיקאי ג׳ קי ג׳קסון
לארץ. ג׳קי הביא איתו כמה
בשורות חשובות :״פגשתי שם
את ריצ׳ארד כרטון,׳׳ הוא
סיפר. חיים טופול עשה
בינינו הכרה, ברטון. אמר לי
שהוא נורא רצה לבוא לישראל
ביום השנה של מלחמת ששח־הימים,
אבל לא הסתדר לו.
הוא מקווה לבוא ביום השנה
הרביעי למלחמה.״ גם על התקופה
בה היה בביודהחו>ים,
יש לג׳קי מה לספר :״הדבר
שנה חדשה
;׳ מתיחת סילבסטר שיי

ללא ספק לפירסומאי אליהו
טל. היה זה במסיבה ש

11ן * 1 \ 1ך בעל סלון ״דייב״ לתסרוקות, מטפל בראשיהם
של גברים ונשים כאחד .״נשים
ו וגברים מתלבשים באותם בגדים, שני המינים נוהרים לבוטיקים,
אז למה שלא יסתפרו באותו נוסח !״ שואל דייב ומציג את אברהם
ארביב ורוזנה אדרי, כשהם מסופרים באותה צורה עצמה.
מנו, שיש לו צרות עם ה
טלפון. התברר לו כי תאדם
הזה הוא לא פחות משרד,תחבורה
והדואר שמעון
פרס. כשביקש לויט להעביר
את הטלפון שלו לדירתו החדשה
בנווה־אביבים, הופתע לשמוע
מפי פקיד מדור הטלפונים
את התשובה הבאה:
״אדוני, במשך שלושה חודשים
לא יהיה לך טלפון!״ כשניסה
לויט להסביר לפקיד כי
לצורכי עבודתו הוא זקוק לטלפון
מיד, ענה הפקיד :״אדוני,
גם לשכן שלך, שמעון
פרס, אין טלפון. כשהוא צריך
לטלפן, הוא מתקשר דרך מכשיר
הקשר שבמכוניתו.״

אולם הקהל הקשיב בדריכות
כאשר סיפר להם איך גילה את
המגילה, לה נתן את השם
״מגילת המיקדש״.

ן קדיש לוז,

מי שהיה

ערך טל בביתו לרגל השנה האזרחית
החדשה. בחצות בדיוק
צילצל הטלפון והקול מהעבר
השני של הקו ביקש להודיע
לאחד האורחים, עורך מעריב
אריה דיסנצ׳יק, כי ברגע
זה יצאה מהדורה מיוחדת של
מעריב כשהכותרת היא :״שיחות
יארינג תתחלנה בקרוב במלון
אכדיה בהצרליה.״ את
בשורת הסקופ אירגן כמובן
אליהו טל, שביקש מאחד מעובדי
משרדו לטלפן ולהודיע
על כך לדיסנצ׳יק.
; במסיבת סילבסטר אחרת,
אותה אירגנה אחת מתלמידות
החוג לתיאטרון באוניבר־

ןלוךן * ןןךיןךו שחקן הקולנוע הגרמני, נתון להשגחה
11.111 11 קפדנית של אשתו סימון, הבודקת את
1 111/
פירטי לבושו, דואגת לדיאטה שלו ולכל צרכיו היום־יומיים. נש־קודד
התחיל לשחק, לפני 34 שנים, אמר לו במאי סירטו הרא שון
:״זה שאין לך כישרון למישחק, זה לא חשוב. מה שחשוב
הוא זה שאתה לא מראה את השיניים שלך כאשר אתה צוחק.״

! האם הפרופסור יגאל
ידין הוא באמת עיוור־צבעים,

כפי שטוענים? מסתבר כי אגדה
זו נכונה רק בחלקה. השבוע׳
כשהתכונן ידין לנאום
בפני קהל מובחר של ראשי־ציבור
וחברי־כנסת, הפתיע אותו
אחד הח״כים בשאלה פתאומית
:״מהו צבע העניבה שלי?״
ידין השיב את התשובה
הנכונה: אדום־יין. מסתבר כי
הוא עיוור צבעים רק חלקית,
ושזה נתגלה בנעוריו.

של טבח מסעדת סאג׳ מאהל
השייכת לכהן, שהובא במיוחד
לצפת כדי לבשל לאורחים.

! אגב, ידין התלבט אם
לחבוש כיפה, מכיוון שעמד לצטט
מן התנ״ן־ והתלמוד. הדבר
מתנגד לעקרונותיו, אך
הוא לא רצה לפגוע בח״כים
הדתיים. הוא התייעץ עם כמה
מן הנוכחים, שהביעו דיעה שאין
הדבר נחוץ.
( ״האם זוהי קריאה ראשונה
את שנייה?״ שאל אחד
הח״כים בהלצה את ידין, בראותו
את הח״כים הרבים שבאו
להקשיב. השיב ידין :״בשבילי
זו כבר קריאה רביעית!״
חעולס הזה 1740

( )36 סיימה עתה את סירטה ח-
,45״שדרות הרום״ ,בו היא משחקת
מאהבת של גנגסטר בשנות ה־ .20 להצגת הבכורה, שנערכה
השבוע, הגיעה בריג׳יט באיחור — מפני ששכבה במיטה עם נזלת,
חום גבוה ועם החבר העכשווי שלה — פטריק גיילס בן ה־.25

בויג״ט בארדו

( מסיבת סילבסטר נוספת
נערכה במלון טיראן שבהרצ־ליה־פיתוח.
השתתפו בה קציני
צבא בכירים, עיתונאים, אנ־שי־עסקים
ועובדי הרדיו וה־טלוויזה.
מי לא היה שם? כמעט
כולם היו: עורך מדור הספורט
בטלוויזיה דן שילון,
איש שידורי ישראל יעקב בן
הרצל, העיתונאית ברוריה
אבירן, הזמר רמי ניר,
מפקד חיל-הים האלוף אברהם
בוצר, מנכ״ל ש מן ו ה לן קר־טיס
אל״מ (מיל ).בנימין
ג׳יבלי, אחד ממנהלי בנק הפועלים
איתן אבני־הון, המדריכה
הראשית של הלנה רובינשטיין

אלישבע
חיימובבקי

ורבים אחרים, האחראית ;לקוק־טייל
האנושי היתר, אשת ה־

הכי מצחיק שקרה לי שם, היה
כשהייתי צריך לתת בדיקת
שתן. הוספתי לבדיקה גם כמה
טיפות חלב. הייתם צריכים לראות
את הרופא אחרי שקיבל
את תוצאות הבריקו־* הוא אמר
שזו הפעם הראשונה בחיים
שלו שהוא נתקל במיקרה כזה,
והוא רצה לערוך עלי ניסויים.
כשגיליתי לו את האמת,
הוא התאכזב נורא, המסכן.״
עורך התוכנית
אליך בגלי צה״ל, השחקן דו׳
רי בן־זאב, שפע השבוע אי
מרות־שפר. על הסמים, אמו
דורי :״הכל תלוי בסמים -
תלוי איפה שמים אותך!״ א
״ידע שור קונהו וחמור נש
אר חמור ״.ומה קורה אם אתי
עצלן ביום חמסין? ״חם לך
;.לך אל הנמלה — הצל נמצו
אצלה. מוגש בחסות רשות ה
נמלים.״

ממני

סן 7( 9( 110 ׳3 1 0 ,

3נדץ דיס־דך ונבו

שמע ממני, אל תזלזל בחסכון.

כך אתה בטוח שביום שתזדקק לכסף -
יש לך מאין לקחת.

אבי חבר בדיסקונט כבר שבים
והתכנית החדשה שלהם, זה
באמת משהו...

בנק דיסקננט ־ הנא לא רק דוק, הנא גם ידיד

דחף צילום איתמו

מי יודע אם בעוד כמה שנים לא תצטרך
להחליף דירה או לשלוח את יגאל שלך
לאוניברסיטה או פשוט לקנות מכונית
חדשה.
הבעיה היא באיזה תכנית לבחור.
אני כבר מצאתי. תכנית ״יתרון לכל״
מתאימה לכל מטרה:

עם ריבית, הצמדה, מענק וגם
הלואה.

הפר שהה מחריד ה שד מות האסירים הווו ס
נ מ שכ ת -נער עצור מ ת \ ל ל הננחה פו שעת
ה עו מ ס הז ה

ג 9אשי

את שוטרי משטרת אשקלון, שהתעללו גילד חולה

דים בכלא בגלל הזנחה פושעת, מגעה מהילד־העציר

שהובא למעצר; מגעו ממנו תרופות שנרשמו לו על־ידי

דגי חזן טיפול רפואי מתאים, דבר שכרם למותו.

רופא, כילו חוסי התחשבות ואכזריות, גרמו בק• בעקי•

את שופמ-השלום כאשקלון אלי שרון.,בפניו הובא הילד

פץ להחמרת מחלתו של הילד, דבר שהביא למותו.

דגי חזן במצב מ לא יכול היה לעמוד על רגליו כגלל

את נציבות שרות בתי־הם וחר, שתו!• התעלמות מדו•

מחלתו; לא שעה לתחיגות הוריו לשחררו בערכות כדי

שעת ממיקרים שאירעו בעבר, בהס מתו אמידים ועצי־

שיקבל טיפול רפואי, נטל את גורל הנער על אחריותו.

ץ הו הילד שחייו בסכנה בגלל טי}
//פולה האכזרי של המשטרה,״ נאמר
בכותרת לתמונה, בכתבה שהתפרסמה ב־העולם
תזה לפני כחמישה שבועות —
ב־.2.12.70
היתה זו כתבה אודות ילד בן 14
וחצי שנלקח למעצר ממיטתו בבית־חולים,

ללא התחשבות במצבו החמור, הושלך
לכלא, והוחזר לבית־החולים רק כאשר מצבו
הפך לאנוש, והאחראים לפשע החלו חוששים
לתוצאות מעשם( .פשע בחסו ת החוק,
העולם הזה ,) 1735

פניו של הילך, בתמונה באותה כתבה
הוסוו בפס שחוס על־מנת למנוע זיהויו של
קטין החשוד כעבריין.
עתה, בעמוד זה, מתפרסמת תמונתו —
ללא הסוואה. הצורך להגן על זהותו —
חלף.

עשרה ימים לאחר פירסום הכתבה
-מת הילד, כתוצאה מ־השלכתו
לכלא.
שמו היד, דני חזן.
אלו העובדות עליהן
הזה את האשמתו החמורה:
ב־ 23 לאוקטובר 1970 נעצר וני, אחד מ־מבסס

העולם

ילדיו של מהלוף חזן, פועל־בניין אשדודי
שעלה ארצה ב־ , 1962 על־ידי המשטרה.
דני בן ה־ 14 וחצי אומנם שכב אז בקופת
חולים, לוהט ב־ 40 מעלות חום, לאחר
ששלושה ימים קודם לכן נושך על־ידי כלב.
אך עובדה זו לא מנעה בעד השוטרים מ־לדבוק
במשימתם: הם קיבלו הוראה לעצור
את הילד — ועמדו לעוצרו. בריא או
חולה, חי או מת.
הם עצרוהו — חי, בינתיים. אמו, פרחיה,
שניסתה לאתרו, פנתר, לתחנת המשטרה

באשדוד. למרות שזיהתה את צעקותיו של
בנה, ענו לה השוטרים :״זה לא הבן שלך.״
לאחר 48 שעות מעצר, הובא הילד בפני
שופט־נוער, ומעצרו הוארך.
לאחר שלושה ימי חקירה במשטרת אשדוד,
הועבר הילד הקודח בחום למשטרת
אשקלון. כשפנתה לשם האם, נאמר לה ש
הילד
בבית־החולים המקומי.
היה זה שקר. כשהאם פנתה לבית־החולים,
מסרו לד, שהילד איננו.
בשלב מאוחר יותר, כאשר הצליחו הוריו
של דני לבסוף להתראות עימו, בתחנת
המשטרה באשקלון, סיפר כי נשלח לבית־החולים,
קיבל שם כדורים, והוחזר מיד
לתחנת המשטרה.
הפגישה בין דני להוריו היתה מזעזעת.
הילד היד, במכנסיו בלבד, בכה וצעק כי
הוא לוהט כל הזמן מחום, מזיע וצמא

הקורבן ואמו
וסובל מכאבים נוראים.
ההורים הנדהמים פנו למפקד משטרת
אשקלון, פקד אהרון עמיקם, ולמפקד משטרו!
אשדוד, פקד בצלאל לינהרד, התחננו

ה האחראי: מה ה אומר?

השופט אלי שדון:
האמנתי למשטרה״

לאחר מותו של דני חזן, שאל כתב ״העו לם
הזה״ את השופט אלי שרון :
״האם זה נבון שבעת המשפט אמרת להוריו
של הילד כי הילד יקבל טיפול רפואי
בבית־הטוהר, ופי אין להם מה לדאוג?״
כבוד השופט :״נכון. האמנתי למשטרה.
הייתי משוכנע בדברי השוטרים, כי הילד
מקבל, וימשיך לקבל, טיפול רפואי.״
״העולם הזה״ :״האם בדקת, לאחר שגזרת
את דינו, אם אכן מקבל באמת הילד
את הטיפול הרפואי המובטח
*״כבוד ׳השופט :״לא׳ .לא בדקתי״.

נציב בתי־הטוהר:
אין תשובה
לאחר מותו של דני חזן, ביקש כתג ״ת-
עולם הזה״ את תגובתו של אריה ניר, נציב
שירות בתי-חסוהר והאיש האחראי לשלום
האסירים במדינת ישראל.
כרגיל, וכדרכו בעבר במיקרים של בזיונות,
התחמק ניר גם הפעם מן הצורך לענות.
הוא סירב לדבר עם הכתב, היפנה אותו,
באמצעות מזכירתו, למשטרה לשם קבלת

התשובה.
לפני חמישה שבועות, כאשר חשף ״העולם
הזה״ לראשונה את סיפור סעצרו של דני,
וביקש אז את תגובת הנציב, זכה לתשובה
האמיצה והרגילה :״אין תגובה״.
אלא שאז היה עדיין דני בחיים.

המשטרה: אין תשובה
לאחר מותו של דני חזן, שאל כתג ״העולם
הזה״ את פקד בצלאל לינהרד, מפקד
משטרת אשדוד :
״האם ידעת שהילד דניאל חזן היה חולה
כאשר נעצר על״ידי אנשיך ן״
לינהרד :״אינני יכול להשיב לשאלה זו
בטלפון.״

לאחר ששירות בתי-הסוהר היפנה את
כתב ״העולם חזה״ למשטרה, פנה זה לדובר
המטה הארצי של משטרת-ישראל.
כשנתבקש להגיב בקשר לניתוח־לאחר־המוות
של דני, השיב הדובר:
״נא לפנות לשירות בתי־הסוהר״.

ילד זה נד 11 למ 11ת

( ה מ שן מעמוד ) 13

לשחרר את הילד העצור בתחנת המשטרה.
התשובה הצוננת בה זכו: הילד מקבל
טיפול במשטרה.
השוטרים יושבים עליו
ךגם את הכדורים שקיבל — תחליף
\ £ד ל לטיפול בבית־חולים, לו נזקק —
לא זכה דני לקבל בשלמות. לאחר יומיים,
חדלו השוטרים לתת לו אותם. את הסיבה
המדוייקת לכך — קשה לגלות בין כל
הסיפורים הסותרים, עתה, לאחר מות הילד,
כאשר כל אחד מהמעורבים מנסה לגולל את
ההאשמה על כתפיים אחרות.
אחד משוטרי תחנת אשקלון, שהכיר אה
הוריו של דני, טרח להזהירם :״אתם מוכרחים
לנסות להוציא את הילד הביתה, הוא

וכך, בעמידה, כשמאחוריו כבר 12 ימי
יסורים ללא טיפול רפואי, עמד דני חזן בפני
שופטו.
כאשר סיפרו השוטרים לשופט כי הילד
אינו אוכל, ענה השופט :־כשיהיה רעב,
יאכל.״
כאשר ביקשו ההורים שלא לשלוח את
הילד לכלא במצבו זה, השיב השופט :רופא
המשטרה יטפל בו.״

פא ממכריה גילה לה שבתחילה סירב בכלל
אסף הרופא לקבל את דני, עקב
מצבו החמור.
חודש ימים נלחמו רופאי אסף הרופא
על חייו של דני. לשווא. ב־ 12 לדצמבר
הוא הועבר לתל־ה שומר לבדיקות והתייעצות•
לצידו נסעה, כאחות מלווה, זהבה. ב־תל־ה
שומר, איבד הילד את ההכרה .״איפה
הוא היה עד עכשיו?״ נזעק אחד הרופאים

הוא גזר את דינו של הילד לשנה וחצי
מאסר בכלא תל־מונד.

שבדקוהו שם .״הרי הילד כבר אבוד.״ זהבה
פרצה בבכי.
מאוחר יותר באותו יום הוחזר דני ל־אסף־הרופא.
בשעה עשר וחצי בלילה, הוא

הזנחה בטיפול

**י מה מת דני?
מאנגינד״ לדברי פרוספור הנרי קרפי
לוס, מנהל המכון הפתולוגי באבו־כביר,
במצב אנוש האם חולה מאוד. בלילה מכסים אותו בשמונה
שמיכות, והוא ממשיך לצעוק שקר לו כל
הזמן. השוטרים צריכים לשבת עליו שלא
ישתולל מרוב החום והכאבים.״
במצב זה המשיך הילד להיות נתון במעצר.
בשלב ראשון — עד ה־ 1לנובמבר.

להעמיד אותו
בכוח
***:עה ימים לאחר מעצרו, הובא ל־ראשונה
בפני שופט בית־המשפט באשקלון,
אלי שרון.
לאור מצבו הקשה של הילד נדחה המשפט
לחמישה ימים נוספים — בהם המשיכה

ך* יה זה אולי סוף פסוק לגבי השופט.
ן ן אך לגבי דני — רק התחיל תחילתו
של פרק חדש במסכת יסוריו, שנסתיימו
במותו.
למחרת המשפט הועבר דני לתל־מונד,
טולטל, במצבו האנוש, בחזרה לכלא רמלה,
אחר טולטל שוב בחזרה לתל־מונד.
כל הזמן — ללא טיפול רפואי נאות.
כאשר ביקרוהו הוריו בתל־מונד, סיפר
הילד שאין נותנים לו לשתות מספיק, ושאינו
מסוגל להגיע לבדו לשירותים.
שישה ימים לאחר שהגיע לתל־מונד, ב־
12 לנובמבר, החליטו סוהריו שהוא עלול
לא לסיים את השנה וחצי שפסק לו השופט•
הוא הובהל במצב אנוש לבית-
החולים אסף הרופא.
״הוא הובא במצב קשה מאוד,״ קובע

אוניברסיטה
של פשע
** ה היה פישעו של הנער, שבעטיו
מצאה המשטרה לנכון לעוצרו כשהוא
חולה קשה — בקשיחות, חוסר התחשבות
אנושית ואדישות בהמית לסבל הזולת, שלא
היו מביישים אף את קלגסיו של כל
דיקטטור עריץ?
דני חזן התחיל את דרכו כנער עבריין
לפני יותר משנתיים. בגיל ,12 הובא לראשונה
בפני שופט, הואשם בשורת גניבות,
בקבוקים מקיוסקים, רימונים מעצי-
פרי. ודברים דומים. הוא נמצא אשם, נשלח
למוסד לילדים עבריינים גיל עם שליד
חיפה .״שם הוא עבר אוניברסיטה של עד

אריה גיר, נציב שרות בתי־הסוהר,
אחראי לשרשרת מילורי־המוות בבתי־הכלא

איש 01 וויי! ((נח

האם
שם נערך הניתוח לאחר המוות בגופה.
מחלתו התחילה כדלקת־גרון רגילה, אך
מאחר שבתחילה לא טיפלו בה, ומאוחר
יותר טיפלו בה לא נכון, היא התפתחה
למצב קריטי, הביאה לסתימת הריאות ולמוות.
כיצד
לא גילו הרופאים פרסים אלו כאשר
בדקו את הילד בעודו בחיים?
ד״ד קרפלום :״נראה שהכמויות הגדולות
של אנטיביוטיקה שקיבל הילד לא
איפשרו לגלות זאת בבדיקות.״
כל זאת — בעל־פה. בכתב — לא קיבלו
הוריו של הנפטר כל אישור על סיבות
מותו. מהמכון הפתולוגי קיבלו רק אישור
לצורכי קבורתו.
למחרת מותו של דני פנתה משפחתו,
באמצעות עורך־הדץ ישעיהו רפאל, בבקשה
אל בית־המשפט ברמלה לערוך חקירה
בדבר סיבות המוות.
לפי החוק, חייב היה בית־המשפט לקבוע
תאריך לדיון בבקשה תוך 15 יום. למרות
שהמועד עבר כבר, לא קבע בית־המשפט,
משום מה, מועד כזה.
תגובה מזעזעת

פרשת הילד דני חזן המגוללת כעמודים אלה היא האחרונה כשורת
פרשיות מוות ככתי־הסוהר וכתי־המעצר כישראל, שנגרמו כשל רשלנות
וחוסר אנושיות של אנשי שירות כתי־הסוהר. אי־־אפשר לעכור
על כף כשתיקה. מישהו חייכ לתת את הדין על המצכ השורר בבתי•
הסוהר כישראל שהפך את חוסר ההתחשכות והזלזול כחיי אדם
למסורת. איש זה הוא אריה ניר, נציכ שרות כתי־הסוהר האחראי
הישיר למתרחש כתוכם. ניר, המתחמק כאופן שיטתי מכל תגוכה על
פרשת מוות ככתי־־הסוהר שכפיקוחו, חייכ ללכת. כראש נציכות
כתי־הסוהר יש להעמיד אדם כעל סגולות אישיות המכשירות אותו
המשטרה להחזיק בטרפה למרות בקשותיה
הנואשות של המשפחה לשחררו, כדי לאפשר
להכניסו לבית־חולים.
חמישה ימים נוספים המשיך הילד בן
ד,־ 14 וחצי להתענות ביסוריו — ללא טיפול
רפואי מתאים. כאשר הופיע בשנית בבית־המשפט,
בפני השופט שרון, לא יכול היה
לעמוד על רגליו. השופט הורה לשוטרים
להעמידו בכוח, להחזיקו כך בעמידה.

ביקור זה פגע קשות בילד, שקיווה ל־ י
גמור עם עברו .״אם השוטרים לא נותנים ,
לי מנוחה בחיים, אני אדע כבר מה לעשות,״
אמר לאביו.
אמר ועשה. במשך החודש הבא, ביצע
17 פריצות וגניבות. באחת מהן גנב מבית
פרטי מטבעות זהב. הוא נתן אחדות מהן
במתנה לאחיו הרצל. השוטרים גילו את
המטבעות אצל הרצל, ולאחר שלושה ימי
חקירה הוציאו מפיו ממי קיבלן.
בעקבות זאת יצאו השוטרים לעצור את
דני — והביאו למותו.

ד״ר אפרים הלפרן, סגן מנהל בית־החולים.
״בכלא לא יכלו לטפל בו.״
מובן שהאחראים למצבו החמור של הילד
לא טרחו להודיע דבר למשפחתו. רק
במקרה נודע על כך להורים — שלושה
ימים לאחר מכן.
זהבה, אחותו של דני, שהיא אחות רח־מניה
בבית־החולים בגדרה, הצליחה בעזרת
פרוטקציה להגיע אל מיטת אחיה. רו־

אריה ניר
לניהול שרות אנושי. יש להקים
מיד ועדת חקירה ציכורית לחקירת
המתרחש ככתי־הסוהר כיש ראל.
עניין זה נוגע לכל אזרח כישראל,
העלול גם שלא מרצונו
להפתכך עם החוק וליפול לתנאים
אשר יסכנו את חייו.
לם הפשע,״ אמר השבוע אחיו, מסעוד.
למרות זאת, כששוחרר מגיל עם, לא חזר
דני לעולם השוליים של עבריינות הנוער.
הוא מצא עבודה אצל מסגר, שקד על
מלאכתו תמורת חמש ל״י ליום.
כחודש ימים לפני חג הסוכות, התדפקו
השוטרים על דלת בית הוריו. השעה היתד.
חמש בבוקר. השוטרים העירו את הילד,
שאלוהו מספר שאלות ועזבו.

ך* ק לאחרונה הכיר שר־הבריאות ויק־טור
שם־טוב׳ בתשובה לשאלה של 1 אורי אבנרי, באחריותו לבריאותם של כ ל
אזרחי ישראל — כולל עצירים ואסירים.
ביום שישי בשבוע שעבר, כאשר ביקש העולם
הזה את תגובת השר, לא ידע עוזרו,
רפי קוצר, כלל על הפרשה. ארבעה ימים
מאוחר יותר, ביום שלישי השבוע, עדיין לא
ידע קוצר למסור כל תגובה.
תגובה מוזרה לא פחות היתד, לפקד
אהרון עמיקם, מפקד משטרת אשקלון, שבידיו
הופקד הילד בתחילת מסלול היסו־רים
שלו.
העולם תזה :״האם ידעת שהילד דניאל
חזן היה חולה בזמן שהיה עצור במשטרת
אשקלון?״
עמיקם :״לא ידעתי. לפי בקשתו של
הילד הזמנו אליו רופא פעם פעמיים, אך
לא ידענו שהוא חולה.״
אך התגובה המזעזעת ביותר — כאשר
בוחנים אותה היום — היא ללא ספק
זו של רב־פקד אשר דוידוביץ, דובר משטרת
נפת באר שפע. לפני חמישה שבועות׳
כאשר חשף העולם הז ה לראשונה
את פרשת מעצרו של ;דני, הגיב הדובר:
״אם מדובר בטיפול רפואי, אז במשטרה
מקבלים העצורים את הטיפול הרפואי הדרוש.״

חלום? )וגזה?
במדינה העם

אל מול
פני המלחמה

באמצע החורף פלש הקיץ אל ישראל.
אחרי תקופת קור וגשמים׳ זרחה שמש
פייצית מרנינה. חופי הים התמלאו רוחצים.
ירכי הארץ התמלאו מטיילים.
מזג האוויר הקייצי הלם את מצב רוחר
של אזרחי־ישראל. חזרתה של ישראל ל
שיחות השלום בחסות הד״ר גונאר יארינג
כאילו בישרה את חלוף חורף המלחמה ואת
תחילתו של אביב השלום. למרות התקציב
הביטחוני הענק, שנכלל במיסגרת התקציב
שהוגש השבוע לכנסת, פשתה בישראל
אווירה של אמונה שאננה כי המלחמה שנפסקה
עם הפסקת־האש הולכת ומתרחקת
מהם.
מתיזהיקרה ׳1על רקע זה נשמעו
נאומי המלחמה שנשאו השבוע מנהיגי מצריים
ובראשם אנואר אל־סאדאת, כאיומי־סרק
לתצרוכת פנימית, הדים מהעבר שחלף
ולא ישוב עוד. ייחסו אותם למנטאליות הערבית
ולתכונתם של מנהיגי מצריים להשתלהב
מדברי עצמם.
אלא כשם שהקיץ הפתאומי שירד השבוע
היה תופעה חולפת, כשהחזאי מנבא את
שובו של החורף, כך גם הקיץ בלבבות לא
היה אלא אשליה זמנית.
משקיפים מהצד עמדו כשהסטופר בידם
וניסו לנבא את תאריך חידושה של המלחמה.
כי למרות חידוש שיחות יארינג,
הגיעו שני הצדדים לשיחות אלה בעמדות
קשוחות ובלתי ניתנו לגישור כמעט. שאלת
פיצוצן היתד, רק שאלה של זמן.
מתי זה יקרה? בעוד חודשי בעוד שלושה
חודשים? לקראת הקיץ הקרוב או בעוד
שנה? התשובה לשאלות אלה היתד, בגדר
ניחוש בלבד׳ בהתאם למידת הפסימיות של
המנחש. אבל דווקא עתה נראתה המלחמה
הבאה בין ישראל למצריים, ובעקבותיה התנגשות
עם הצבא האדום המוצב במצריים
כבלתי נמנעת עוד.
קיץ אחד של אושר. על רקע זה
ניראו הפעם נאומי המלחמה המצריים לא כאיומים
ודברי התרברבות, אלא כראיית־נולד
מפוכחת. שעה שמנהיגי מצריים הזהירו את
עצמם מפני חידוש המלחמה ומפני היתפסות
לאשליות, נטעו מנהיגי ישראל בעם תחושה
מרדימה ורוגעת בנוסח המקובל :״יהיה
טוב!״ לא ידוע עדיין אין, אבל ״יהיה
טוב.״
ראשי המדינה יצאו לחופשה. יגאל אלון
ומשה דיין סיימו השבוע חופשה ממושכת.
גולדה מאיר יצאה לחופשה. לרגע נדמה היה
כי אחרי שקיבלה על עצמה את הדין וחזרה
בעל כורחה לשיחות יארינג, יצאה
מדינת ישראל כולה לחופשה. נוצרה ההרגשה
כי עתה, אחרי שהוחזר הכדור לד״ר
יארינג, ירד נטל האחריות מעל הממשלה.
שוב אין היא חייבת לעשות דבר, לקבל
החלטות ולתכנן תוכניות ולדון ביוזמות —
דבר שלא עשתה ממילא עד כה.
אילו היתה ממשלת ישראל מתייחסת ברצינות
לשיחות יארינג, מאמינה כי ניתן
להגיע באמצעותן לתוצאות חיוביות כלשהן,

לא היה איש מחברי הממשלה מרשה לעצמו
לצאת לחופשה בעת כזאת. חובתה
של ההנהגה, במצב אליו נקלעה מדינת ישראל,
היא לגייס את כל כוחות המחשבה
בעם ולטכס עצה כיצד להימלט מסכנת המלחמה
אליה מובילה הדרך של ״שב והמתן,
שב ואל תעשה!״
אבל הקיץ ירד גם על מנהיגי ישראל. הם
יכלו להתרפק בשמש החמה, לטפוח על
בטנם וליהנות מכושרם ותבונתם עד כה.
כמו בכל קיץ, ארבה גם הפעם הסכנה שהשמש
תייבש את המוחות.

שמחים
מ* שולט ברצועה —
צה״ל או המחבליס?
רצח אביגיל ודניאל ארויו, בשבוע שעבר,
עת הוטל רימון לתוך הקורטינה בה
נסעו עם הוריהם במבואות עזה, היה הקש
ששבר את גב המימשל. ראש עיריית עזה
העויין לישראל, ראגב אל־עלמי, הודח. מעתה,
נראה.,תופעל ברצועה מדיניות של יד
חזקה.
(המשך בענות )18
העולם הזה 1740

הישו־אג
ן* י די עההאח רונ ד! ,שפורסמה השבוע, לא היתד, בבחינת
( ) חידוש. למרות זאת היא צוטטה בהרחבה בעיתונות הכללית,
אחרי שפורסמה לראשונה בעיתון מיקצועי.
היה זה השבועון הבריטי לענייני תעופה פלייט, אחד הרציניים
והמוסמכים ביותר מכתבי־העת לענייני תעופה המופיעים לעשרות
בכל רחבי העולם, שפירסם השבוע את הידיעה כי ישראל עוסקת
בייצור מטוס קרב מתוצרתה.
הפלייט ידע לספר כי המטוס יכונה בשם סופר מיראז׳ בהיותו
מבוסס על תוכניות הייצור של מטוס הסויראז׳ ממפעלי ז א סו
בצרפת. הוא יהיה מצוייד במנוע אמריקאי מדגם ג׳י 79 מתוצרת
ג-נרל אלקטריק, מסוג דומה למנועי הסילון בהם מצויירים מטוסי
הפאנטו ם האמריקאים, דבר שיבטיח לו טווח פעולה גדול בהרבה
מזה של המיראז׳ים המיוצרים בצרפת.
כל העובדות האלה אינן חדשות. הן פורסמו קודם לכן בעיתוני
תעופה אחרים בעולם. כדאי לעקוב אחר תהליך זה של פירסום
הידיעות כדי לבדוק את מהימנותן.
ה ש \ 2נטו 1גוצונזווז
ך* התעגינותכאפשרות שמדינה קטנה כמו ישראל תפתח
לעצמה תעשיית מטוסי־קרב, החלה בתחילת שנת , 1969 כאשר
נודע כי שלטונות הביון השוייצים עצרו אדם שהואשם בגניבת
תוכניות מטוסי הנזיראז׳ המיוצרים בשווייץ ומכירתם לישראל.
עד אז, למרות השם הטוב שרכשה לעצמה התעשייה האווירית
הישראלית בחוגי המקצוע בעולם, היו רק מעטים שהעלו על הדעת
אפשרות של ייצור מטוסי קרב חדישים בישראל, למרות שהדבר
באילו התבקש מאז הטילה צרפת את האמברגו שלה על משלוחי
מטוסי־קרב לישראל וישראל ניצבה למעשה בפני שוקת שבורה
כשדובר בחידוש מלאי מטוסי־הקרב שלה.
העובדה שהאמריקאים הסכימו בזמנו למכור לישראל מטוסי
סקייהוק ופאנטום, אם כי בכמויות מוגבלות, הסירה את אפשרות
.כי ההשקעות הכלהייצור
העצמי
כליות הכרוכות בפיתוח דגם של מטוס קרב — אפילו הוא מבוסס
על דגמים שכבר נוסו בהצלחה, הן כל כך עצומות, שאפילו מדינה
כמו ישראל, המקדישה חלק ניכר ממשאביה הכלכליים לבטחון

הועברו לישראל תוכניות שלמנועי
אולם מרגע בו פורסם כי
טיראז׳ חזרו גם הספקנים שבין מומחי האוזיריה בעולם לדון
ברצינות באפשרויות של ישראל לייצר מטוס קרב חדיש משלה.
העובדה שישראל הקימה בבית־שמש מיפעל לייצור מנועי סילון
למטוסים, ושד,תעשיה האווירית הישראלית פיתחה ועומדת לייצר
שני מטוסים, כשהאחד מהם, ערבה, הוא כולו פרי תיכנון ישראלי,
חיזקה את הדיעה שישראל עשויה להפתיע בשטח זה.
אחד הראשונים שפירסם את הידיעה על ייצור מטוס קרב ישראלי,
היה העיתונאי הבריטי רוברט ביסלי. באמצע 1969 טען ביסלי:
״כמעט בטוח שישראל עומדת לבנות מטוסי־קרב מדגם מ;ראז׳ .הישראלים
אינם טירונים בתעשיית המטוסים. מזה 9שנים בונה
ישראל ברשיון צרפתי מטוסי פוגה מגיסטר והייצור של מטוסי
סילון חמושים אלה נמשך.
״בעוד שמעטים יערערו על כושרם של הישראלים לייצר מטוסי
אימון קלים׳ יהיה זה נכון להצהיר שקיים הבדל גדול בין סוג
זד, של עבודה לבין ייצור מסובך ומוצלח של מטוסי־קרב.״
היה זה העיתון האמריקאי המהימן, השואב את האינפורמציה
שלו ממקורות המימשל האמריקאיים, הוושינגטון פוסט,
שפירסם לראשונה אה הידיעה כי נחתם הסכם בין ישראל לארצות״
הברית על שימוש במנוע אמריקאי למטוס הקרב הישראלי. בידיעה
שפירסם ד, וושינגטון פו סט ב־ 11 באוקטובר 1970 נאמר, כי נערכה

כבר טיסת הניסוי הראשונה של מטוס הניסוי הראשון, אבל בייצור
הדגמים המיבצעיים של המטוס מתוצרת ישראל יוחל רק
בעוד שנה, כלומר בשלהי .1971

ב־2ד\9־ ירזר בייצור
^ ערף כאותה תקופה פירטם עיתון התעופה השוייצי אינטר־אוויה,
הנחשב גם הוא כבעל ידיעות מהימנות בנושאי תעופה
בינלאומית, כי מטוס־הקרב הישראלי תוכנן בידי מהנדס־טיס ישראלי
בשם יוסף בשניק. אותו עיתון גם ידע למסור פרטים טכניים על
המטוס הישראלי. לדבריו יהיה המטוס בעל כנפי דלתה שלפניהם
יימצאו משטחים נעים הניתנים לשליפה ולאיסוף אל תוך גוף המטיס•
כלומר, מעין מטוס בעל כנפיים מתנייעות.
בעיקבות עיתונים אלה הקדיש גם השבועון האמריקאי, טייס
חקירה ממצה בנושא. תוצאות החקירה כפי שפורסמו על ידו היו;
״ב״ 1972 תחל ישראל בייצור סופר נזיראדיס. המטוס הישראלי
יוכל לשאת 3טון פצצות ויצוייד בשני תותחים בקליבר של 22
מ״מ ואולי אף בתותח שלישי בשם וולקן המונע חשמלית ושקצב
האש שלו הוא 6000 כדור בדקה.
״הסופר מיראז׳ יצוייד במנוע אמריקאי מדגם ג׳י 79 מתוצרת
ג׳נרל אלקטריק, הדומה למנוע הפאנטום. מהנדסים ישראלים ־כבר
הרכיבו מנוע זה במטוסים הישנים שלהם בדגם מיראז׳ 3במקום
מנועי אטאר הצרפתיים. שינוי זד, העלה את מהירות הטיסה של
המיראז׳ 3ב־ס/ס.20
״החל מ״ 1972 ייוצרו מטוסי סופר נזיראז׳ בקצב של אחד לחודש
וחברה ממשלתית המייצרת אותם תגדיל את צוות עובדיה
מ־ 12 אלף עובדים ל־ 20 אלף.״
עד כאן הפירטום בעיתונות הבינלאומית על ייצורו ׳ ש ל ״ הסופר
נזיראז׳ הישראלי. בידיעה שהופיעה השבוע בפלייט לא היה, איפוא,
כל חדש מלבד עובדה אחת: הפלייט טען כי הייצור הסדיר של
המטוסים יחל כבר בעוד חצי שנה.

נזיי יובו 1צ?
ף* ישראל, כ מו כן, לא פורסם עד כה דבר בכל הנוגע לתוכי
^ ניות הייצור של מטוס הקרב הישראלי. גורמי תעופה ישראלים,
שנשאלו בזמנו על ידי כתבים זרים לאמיתות הידיעות
שפורסמו בחו״ל, הגדירו אותן כפרי דמיון. אבל איש לא היה
מצפה לתגובה אחרת גם אם היה משהו באותם פירסומים.
אלא שבתעשיית מטוסים, בניגוד לתעשיות מלחמתיות אחרות,
קשה מאוד לשמור סודות. ייצורו של מטוס, ובמיוחד של מטוס־קרב
חדיש׳ אינו מיקשה אחת. אי אפשר לייצר מטוס קרב על כל חלקיו
ואביזריו במיפעל אחד.
כל חברות הייצור של מטוסים, אפילו במדינה אדירה כמו אר־צות־הברית,
מחלקות את הפרויקט לעשרות מיפעלי מישנה שכל
אחד מייצר אביזרים אחרים הדרושים להרכבת המטוס. רק הרכבתו
הסופית של המטוס נעשית במיפעל המייצר אותו.
כתוצאה מכך קשה מאוד לשמור בסוד את מיפרטיו ותכונותיו
של מטוס כזה, אלא אם הוא מיוצר במדינה טוטאליטארית. קשה
גם לשמור בסוד את מיספר המטוסים שמייצר כל מיפעל. כתוצאה
מכך הסירו כל חברות ייצור המטוסים בעולם המערבי את הסודיות
מעל ייצור המטוסים שלהם. בכל פירסום תעופה רציני ניתן למצוא
כיום את מיספר הדגמים שיוצרו מכל מטוס קרב שנוצר בעולם,
את תכונותיו וכישוריו המיוחדים.
אם יבוא יום, שלדברי העיתונות הבינלאומית הוא אינו רחוק
כל כך, ובשמי ישראל יטוסו מטוסי־קרב מתוצרת ישראל, יהיו
היחידים שיופתעו מכך אזרחי ישראל עצמם.

|עשרי משבחות שכולות ביכו את קורבנות

ההר האנזו

היה זה האסון המחריד ביותר של השנים האחרונות. צלע ההר
שהתמוטטה על חדר־האוכל כמחנה צה״ל בנאות הכיכר, ביום רביעי
לפני שבוע, וקברה תחתיה עשרים חיים צעירים, יהודים ובדואים -
זיעזעה את כל הארץ.
אך הזעזוע הספונטאני נבע בעיקר מממדי האסון ומחוסר התוחלת
שבו. הכאב הממשי, שיכרון הלב והיגון אלה היו נחלתם של עשרים
המשפחות, שנותרו לפתע שכולות.

ליד סבר הבער
שניים מקרובי

אילנה בו סוני על סף ההת מו ט טו ת, נתמכת על־ידי חייל
צה״ל ליד קבר בעלה, מאיר בוסוני. ב ת מונ ה מי מין:
מ שפחתו של משה אורקבי, חבוקי ם בכאבם העמוק, ליד הקבר הפתוח.

גנ ם אחרון

שולח קרוב מ שפחה של משה אורקבי ב א רון המורד אל הקבר.
חובקת את צווארו, בוכייה, אחו תו של הקורבן. ב ת מונ ה למסה:
כתת־הכבוד יורה לזכר מאיר בו סוני ( )21 ומ שה אורקבי 19 שניים מבין 20 הקורבנות.

בדומיה

ניצבות ליד קיברו של מאיר בו סוני, ה מו מו ת, שתיים מידידותיו.
עיני הן כבר יבשו מדמע. רק ה מי מ ח טו ת שבידיהן לחות. בקרב המלווים
הורג שה ב בירור הת חו שה המרה והנוראה — כי היו אלה קורבנות שווא לאסון מחריד.

קרובה מנסה לשווא ל־
הרגיע את אילנה בוסו־ני,
בעת הורדת ארון בעלה מן הקומנדקאר.

הדיש ה טו
על קבר בנו.

אחותו של משה אורקבי מ תייפח ת על חז הו של קרוב משפחה.
ב ת מונ ה משמאל: א הרון בו סוני, אביו של מאיר, ממרר בבכי
במקום שיגיד קדי ש עלי, אני עומד כאן ואומר קדי ש עליו,״ התייפח הגבר.

| ת 1 1ה 1ך 1רות אורקבי, א חו תו של
ן משה, על סף ההתעלפות ליד
קבר אחיה, נתמכת בידי קרובת־מ שפחה.

במדינה

הוצאת ספרים אחיאסף בע״מ
תל־אביב,
רחוב י 1סף הנשיא , 13ת.ד4810 .

(המשך מ ע מוד 5ו)

רצח אחרון זה היה רק קצה הקרחון.
דווקא המעשים שאינם זוכים כמעט לתשומת
ליבם של אזרחי ישראל — מעשי הרצח
של תושבי הרצועה עצמם — הם־הם המוכיחים
את מידת שליטתם ברצועה של
כוחות המחבלים.
המחסלים הוסתרו כמחסן. כזה
היה הרצח, בשבוע שעבר, של חמדי אבו־סידי
40 נהג מונית עזתי.

הופיעו לאחרונה:

כדי שחייך יצליחו
פרופ׳ שרלוטה ביהלר
ספר פסיכולוגי־שימושי ופופולרי, העוזר
בהבנת השאיפות והתקוות בחיי האדם,
בכל הנושאים: מקצוע, מין ונשואים,
תחביבים, מסעות וכדומה.
מלווה תצלומים ודיאגרמות.
המחיר — 9.ל״י

עוני פראוני, בעל מרפדיה, ישב׳ ב־
,8.11.69 בפתח חנותו, מגלגל מחרוזתו בין
אצבעותיו, כאשר לנגד עיניו צצו לפתע על
המדרכה שני צעירים שהשליכו רימונים.
כאשר פנו להימלט, הציע להם פראוני להסתתר
במחסן המרפדיה שלו.
היה זה מקום מחבוא טוב. סריקת כוחות
הביטחון לא גילתה את השניים.
22 שנות מאסר. כעבור יומיים הופגש
פראוני עם ג׳לל עזיזה, סוכן החזית הע
מ מי ת ל שיחרור פלסטין, שצירף אותו לחזית.
עזיזה נתן לרפד אקדח ורימונים, מסר
לו את משימתו הראשונה: השלכת רימונים
על משאיות המובילות פועלים ערביים לעבודה
בישראל.
פראוני קיבל עליו לבצע את המשימה,
צירף לעזרתו גם את עוזרו בחנווק עבד־אללה
סובחי אל־סעודי, צעיר בן , 17 וידיד
בשם סעידי מוחמד קאסם (.)31
פעמיים, בשלהי פברואר ובתחילת מרץ,
יצא פראוני למשימותיו, השליך רימונים על
רכב שהסיע פועלים ערבים. הוא נעצר על־ידי
כוחות הביטחון ב־ ,5.3.70 יחד עם שני
עוזריו. בראשית השבוע שעבר נשפט, נידון
ל־ 22 שנות מאסר.

נישואים מושלמים כיצד?
קראו את ספרו של ד״ר ת. ון דה ולדה,
שהופיע כעת בעברית. תמצאו פתרון
לכל בעיותיכם.
רב־מכר בכל העולם.
הופיע עד כה ב־ 77 מהדורות.
מדריד לכל זוג נשוי או
העומד להינשא. המחיר — 12.ל״י

חיינו המיניים
ד״ר פריץ קאהן
הספר שיעזור לכם בכל בעיותיכם בנושא
מין ונישואים.
המחיר — 10.ל״י
מלווה ציורים.

להשיג בכל חנויות הספרים או תמורת
משלוח המחאת־דואר או צ׳ק להוצאה.

שודדים בסימטאות. עובדות־חיים
אלו ידועות לא רק לכוחות הביטחון. יודעים
אותן כל תושבי הרצועה. התוצאה:

לאחר שקיעת החמה — אפילו כאשר רם
זקוקים לרופא באופן דחוף. בערבים הם
יושבים בבתים באפלה׳ צופים בטלוויזיה
או משוחחים בשקט, כדי שמבקרים לא רצויים
יחשבו שאין איש בבית.
אנשי המימשל -יומתו. אופיינית
להיקף שליטת המחבלים ברצועה היא גם
פרשת המוכתרים. ב־ 15.11.70 סיימו את תפקידם
תריסר מוכתרים ברחבי הרצועה, שמונו
בשעתו עוד על־ידי המצרים. בתשובה
לשאלה, מד, יקרה אם המימשל ימנה עתה
מוכתרים אחרים במקומם — שייראו במובן
בהכרח בעיני התושבים במינויים של ד,מימ־של
— השיב בפשטות אחד המוכתרים,
אבו־שבאן, :לפני כמה חודשים מינה המושל
הצבאי מוכתר חדש בבית־ג׳לה. למחרת
יום המינוי נמצאו הוא, אשתו וילדיו
הרוגים.
״זה יהיה גם גורלם של מי שיתמנו במקומנו
— על־ידי המימשל. השליטה בדבר
איננה בידינו. היא בידיים אחרות.״

הפחד מפני המחבלים
שולט בעיר. אנשים רעולי־פנים
עוצרים עוברים־ושבים בפינות הסימטאות,
מבקשים תעודות־זהות ומוריקים את כיסיהם.
בעלי יוזמה אחרים מופיעים בבתים
ובחנויות, תובעים כופר. הנשדדים והנפת־טים
פוחדים להתלונן במשטרה.
לדברי החזית, אלו הם רק שודדים. מפה
לאוזן הפיצה החזית מינשר ברחבי הרצועה,
לפיו אין היא גובה כספים מהתושבים, ומי
שייתפס סותם כספים בשמה — יוצא להורג
עוצר
עצמי. כך נתונים תושבי הרצועה
בין הפטיש והסדן. ברחובות הראשיים
שולט צה״ל. בסימטאות, ובעיקר
מחנות הפליטים — אנשיו של ג׳ורג׳ חבש.
שלטון האלימות משתולל. אנשים מבצרים
את בתיהם ועסקיהם, חוששים לצאת החוצה
בריאות חולה גפטד ב״דומלו״ —
ב>לל עבודות שיפוציס
,אני רוצה הביתה. קחו אותי מכאן. אני
לא יכולה יותר,״ זעקה. באידיש שיינדל
רוזנברג ( )60 לעבר הקרובים שבאו לבקרה
במחלקה פנימית א׳ בבית־החולים דונו-
לו א׳ .קרוביה פכרו אצבעות ולא ידעו מה
פכרו אצבעות בייאוש ולא ידעו מה לעשות,
:הכל ייגמר, הכל ייגמר מהר,״ ניסו
לנחם את החולה, אך זו בשלה :״אני
לא רוצה יותר. אני לא יכולה להיות כאן.״
קשה היה להאשים את שיינדל בהיסטריה
מוגזמת. הרעש מחריש האוזניים, במחלקה
הפנימית — שם מאושפזים בעיקר חולי־
(המשך נ ע מו ד )26

באור־״הודה, נתגדתי; השבוע
שיטה משפטית חדשה ־

נזקניט הטגדויזיה
הטוב בעולם•
זרנזיס טורי ם, ר ש מי -קו ל ן

ומ שרכות וח וזי ס טויו
מ שולים מיוצרים >~1י

ן א!מס1־08 גא 50
]111
ח שוב ל עו לי ם חד שי ם;

הספקהבמ הי רו ת
מי רכי ת ולל אמכס.
זסוכן הבלשדי:כינוריבע״מ

נו ערבים לכך שכל התקתי1
ת-א וסביבתה יבוצעו תוך1
2ש עות לכל היותר ע״יית־מלאכה שלנו ב ת -א
רח לילינבלו 25
טל 57679ו56343-

מינהל. האם שיטה קבלנית זו הינד, מוצדקת
גם משאר הבחינות?
״זה דבר מקובל,״ משיב קזאז.
שונה היתד. דעתו של עורך־הדין משה
סטמארי, מראשי לשכת עורכי־הדין בתל־אביב:

מתקבל על הדעת שזה נכון,״ אמר.

לכיסו שרהתובע
ור־יהודה הוא מקום קטן ונידח.
^ אפילו בית־משפט משלו אין לו. משום
כך מופיע במקום, אחת לחודש,
שופט שלום מאיזור סמוך, על ציוותו, ומקיים
את כל המשפטים הדרושים.
ברובם אלו תביעות מטעם המועצה המקומית
נגד אזרחיה, בענייני עבירות תברואה
וכדומה. עבירות אפורות מאוד.
משום כך ראויים היו תמיד לשבח תמרץ
והחריצות שהשקיע במשפטים אלו
התובע מטעם המועצה — עורו־הדין סמי
מועלם.
עתה מתברר שהתלהבותו למשימתו היתד,
אמיתית וכנה: תמורת כל תיק בו
הצליח להוכיח את אשמת הנאשם, לגרום
לחיובו בדין — זכה מועלם במחצית
דמי הקנס שהטיל השופט על הנאשם.
המנוי קיבלת
חשבונך,
ברע נא
אותו בהקדס.

ולי לא מתקבל על הדעת — אבל
בכל זאת נכון. פוצץ את הפרשה גיסים
שרעבי, נציג הליברלים במועצת אור־יהווה,
במכתב ששלח ליו״ר המועצה, בו
תבע:
״יו״ר המועצה המקומית מתבקש בזאת
להעלות לסדר היום של ישיבתה הקרובה
של המועצה את עניין התשלומים הבלתי־חוקיים
הניתנים לתובע במשפטי־התברואה,
הנערכים בבית־משפט השלום באור־יהודה.
הוברר לי מעל כל ספק כי התובע מטעם
העירייה, עורך־דין סמי מועלם, מקבל,
נוסף לשכר טירחתו הרשמי בסך —100
ל״י לחודש, גם 50 אחוז מכספי הקנסות
המשולמים על־ידי הנאשמים.
פרשה זו מהווה עבירה מפורשת על החוק,
ויש להפסיקה מיד.״
שרעבי ידע גם לגלות כי ההסכם עם
מועלם נחתם ב־ , 1968 על־ידי יו״ר המועצה
דאז, ח״כ מרדכי בן־פורת — אשר קזאז
היד, אז סגנו.

התשובה -שתיקח

״אץ חייה כזאת״
* * וערםעצ מו סירב להורות בכך.
ע /,״תיפנה ליו״ו המועצה המקומית,
יחזאקל. קזאז,״ היתר, תשובתו.
קזאז — אישר :״קיים עם מועלם הסכם
מלפני ארבע שנים,״ גילה, הקנסות הם
קטנים בדרך כלל. בסביבות חמש ל״י. כשאנחנו
מקבלים את הכספים מבית־המשפט,
אנחנו מעבירים מחציתם למועלם. השיטה
הזו מאפשרת לנו לחסוך כסף, מפני

עבירה עד החוק

ח ״כ כך פורת
ששכר־טירחתו של מועלם די נמוך.״
ייתכן שהשיטה אמנם חסכונית, אולם
מקור במועצה, ידע לגלות, כי רק השבוע
קיבל מועלם מהמועצה צ׳ק על
4,400ל״י — על חשבון חלקו בקנסות.
אך לא רק על החיסכון לבדו יחיה ה־

* * הדעת משרד המשפטים על החדרת
שיטות קבלניות לאולם בית־המשפט?
״העניין לא שייך כלל למשרד המשפטים,״
השיב דובר המשרד .״יש לפנות למשרד
הפנים, שהוא הממונה על הרשויות
המקומיות.״
משרד הפנים, מצירו, נקט בכלל הגדול :
סייג לחוכמה — שתיקה. מלשכתו של
חיים קוברסקי, מנכ״ל המשרד, לא ניתן
היה לקבל תגובה .״המנכ״ל עזב את המשרד,
ולא השאיר תשובה,״ היתד, התשובה.

על השמועות שנפוצו ה שסע 30־ 3פגישה נוספת -
הפע בלב בין המלך חוסייו דבין השרי אדון ודיין
המכיר את חוסיין מפגישותיהם
הקודמות.
כתבי העיתונים
הסיפור היה מושלם.
רצו לתפוס אותו ״חם״• לא לדווח על
הפגישה אחרי שתתקיים אלא בשעה שהיא
נערכת ממש. כל מקורות האינפורמציה

ויוני כסאות נשארו ריקים ליד שולש
חן־הממשלד, במליאת הכנסת, כאשר
קיבלה הכנסת את ההחלטה ההיסטורית
נגד גזר־דין המוות בלנינגראד. המקומות
הריקים משכו תשומת־לב כללית, כי כל
חברי הכנסת והממשלה עשו מאמץ עליון
כדי להיות נוכחים בישיבה נרגשת זו.

השניים שנעדרו משולחן הממשלה
היו יגאל אלון ומשה דיין.
מדוע לא באו שניהם לדיון החשוב?
התירוץ הרשמי היה כי השניים, לגמרי
במקרה, נמצאו אותו שבוע בחופשה. ואומנם
שני השרים היו זקוקים למנוחה,
ולא רק בשל ההתמודדות הפנימית על
השלטון ביניהם. אלון יצא תשוש וסחוט
לגמרי מהמגעים שניהל בתקופת שביתת
המורים התיכוניים. משה דיין היה זקוק
לחופשה מסיבה אחרת: דיין נוהג לקבל
החלטות גורליות שעה שהוא מתבודד או
בחפירות ארכיאולוגיות או בצורה אחרת.
אחרי שהממשלה קיבלה את ההחלטה לשוב
לשיחות יארינג זקוק היה דיין, לדברי
מקורביו, לחופשה כדי לגבש את
צעדיו הבאים.
הכל טוב ויפה, אמרו לעצמם הכתבים
בירושלים, ובעיקר הכתבים הזרים, המגלים
לאחרונה רגישות לכל היעדרות של
דיין או אלון. אולם, האם לא יכלו שני
השרים החשובים להפסיק את חופשתם
לכמה שעות כדי להשתתף במעמד בכנסת?
אם לא עשו זאת, אמרו הכתבים זה לזה,
סימן שלא יכלו לעשות זאת. מדוע?

אולי מפני שהיו בחוץ-לארץ,
למשל.

הרריוגז
ו רגע זה החל מירוץ מטורף של
| | הכתבים הזרים כדי לגלות היכן נמצאים
דיין ואלון. כשהם מודעים לעובדה
שבאותם ימים ממש נמצא המלך חוסיין
בסיור ממושך באירופה, הריחו הכתבים
ריח סקופ באפם.
הם זכרו את חילופי המחמאות ההדדיים
והמוזרים בין חוסיין לבין דיין בשבועות
פעמיים בתקופת נסיעתו —
האחרונים.
בארצות־הברית ובפאריס — הפליג חוסיין
בשבחו של דיין באוזני העיתונות הבינלאומית,
הגדירו כחייל גדול, כאדם הדואג
לעמו וכמנהיג הישראלי הסביר ביותר לניהול
שיחות עם הערבים.
דיין עצמו שיבח עוד קודם לכן את
המלך חוסיין, גם הוא פומבית, בימי
מלחמת האזרחים בירדן, הושיט תמיכה
מילולית תקיפה למשטר ההאשמי בעמאן.
כל אלה קישרו הכתבים אחד לאחד: בסיד־רת
הפגישות בין המנהיגים הישראלים לבין
חוסיין שנערכו עד כה נעדר, לפי
הפירסומים, משה דיין. עתה אחרי חילופי
המחמאות ביניהם, הוכשרה הקרקע לפגישתם.

מאחר
שגם כעבר ניצל חוסיין
את ביקוריו באירופה לשם פגישות
עם מנהיגים ישראליים, סביר
להניח שדיין ניצל את חופשתו
כדי לקפוץ לאירופה ולפגוש שם
את חוסיין. הוא עשה זאת, כף
בנו לעצמם הכתבים הזרים את
הסיפור, בחברתו של יגאל אלון,

בא הדבר בצורת הצהרה שהצהיר השבוע
המלך חוסיין.
בעברו בקופנהאגן, מסר המלך חוסיין
הצהרה שיש בה תזוזה רבת־משמעות לקראת
השלום.
עד כה היה מוסכם על כל מדינות ערב,
שקיבלו את החלטת מועצת־הביטחון ,242

חנ 7שזה
ו אנוו הי
נחקרו לאן

נעלמו לפתע דיין
במדינה ואלון.
חלק אחד של הסיפור הופרו מיד. יגאל
אלון נמצא בקיבוצו גינוסר. הסתבר שהוא
באמת סבל מהמאמץ הקדחתני של שביתת
המורים. אי הופעתו בכנסת בעניין
הקרוב כל־כך לליבו (בו ייצג פעמיים
את הממשלה בדיוני הכנסת) הוכיחה עד
כמה הוא עייף ורצוץ.
לעומת זאת לא ניתן היה לגלות את
מקום הימצאו של משה דיין. היו גירסות
שונות ואף אחת מהן אי־אפשר היה לאמת.
השבוע, כשחזר משה דיין מחופשתו
וניתן היה לפרסם היכן בילה אותה, תפסו
הכתבים הזרים את ראשם ביאוש.

האם החמיצו סקופ בינלאומי על
פגישה בין דיין וחוסיין?

דיין ווזוסייץ באירופה
ך ל הסימנים העידו

כי אומנם הי-

תה פגישה כזאת.
משה דיין בילה את חופשתו בלב־ים.
ב־ 21 בדצמבר הוא הפליג באוניית המשא
הישראלית גלילה, כשהוא מלווה באנשי
ביטחון. במשך ארבעה ימים הפליגה ה־אוניה
בלב־ים מבלי לעגון באף נמל, עגנה
לבסוף בנמל נאפולי. איש לא ידע
על כך. גם לא נציגי ישראל באיטליה.
בוקר אחד נודע לשגרירות ישראל ברומא
כי דיין נמצא בנאפולי ומבקש לסדר
לו טיסה חזרה הביתה. עוד באותו
יום המריא מנמל־התעופה של רומא לישראל.
אותו
זמן שהה המלך חוסיין בלונדון.
הוא היה ״חולה״ .לציבור נמסר כי נאלץ
להשתהות בלונדון לצורכי ריפוי משפעת
שפקדה אותו. גם לפגישה, שלדברי
העיתונות הבינלאומית, קיים חוסיין בזמנו
עם שר־החוץ אבא אבן בלונדון, ניתן
אותו כיסוי. גם אז היה ״חולה בשפעת״
כדי שלא ניתן יהיה לעקוב אחר
תנועותיו.

שהותם של שני האישים באירופה
בעת ובעונה אחת, אחרי
שביקרו בוושינגטון בזה אחר זה,
ונוף שבוע אחד -היתה תופעה
מעניינת ומוזרה.

זזגס־יץ.׳ גבור זזדש
ן* א רק כתבי העיתונות הבינלאומית
/יחסו משמעות לשהות זו, גם תושבי
ירדן. תושבי שכם שחזרו מביקור בירדן
סיפרו כי בעמאן מדברים בגלוי על כך
שלפני שבוע התקיימה פגישה בין חוסיין
לדיין. ואם היה צורך בעוד סימן כדי לאשר
את דבר הפגישה שהתקיימה כביכול,

שעל ישראל להיסוג, במיסגרת הסדר־שלום,
לגבולות ה־ 4ביוני כמו שהיו, ללא
שינוי של מילימטר אחד.
עיקרון זה הפך במצריים לפרה קדושה,
ונשיאי קאהיר חזרו עליו עד בוש.

עכשיו, לפתע, התייחס חוסיין
לעקרון זה באד דכר של מה-כבך.
הוא עשה זאת בצורה מחוכמת ביותר.
לגבי מצריים וסוריה, אמר, קובע הגבול
הבינלאומי — כלומר, הגבול בין
פלשתינה (א״י) בימי המנדאט הבריטי ובין
המדינות השכנות.
אולם, הוסיף המלך, לא כן המצב בגבול
הירדני. גבול זה נקבע באופן מיקרי,
במלחמת־העצמאות. הוא גבול גרוע,
מפני שהוא חוצה כפרים באמצע, וחוצץ
בין בני משפחה אחת.

לכן, כמיסגרת משא-ומתן להם
דר־שלום, יש לתקן את הגבול ה זה.
בכך
נתן המלך מראש הכשר לשינויי-
גבול ״לא מהותיים״ ,ברוח תוכנית־רו־ג׳רס.
הוא עצמו תבע זאת, כאילו מתוך
אינטרס ערבי (איחוד משפחות ערביות).

בך איפשר לעצמו לוותר על
שטחים מסויימים, באמתלה של
״חילופי שטחים״ .למשל: מסירת
לטרון ואזור קלקיליה לידי ישראל,
תמורת איחוד מחדש של הכפר
כית־צפפה כצד הירדני.

פשרגז ער ידגשרען
ן־ ם לגבי ירושלים זז המלך מעמו
דתו הנוקשה של העולם הערבי.
עמדה זו קבעה שעל ירושלים המיזר־חית
לחזור לידיים ערביות.
עתה הציע המלך שירושלים כולה —
המיזרחית והמערבית — יקבלו מישטר
בינלאומי.

אין זה תואם את קו ממשלת
ישראל, כמובן. אכל התזוזה הראשונה
מן העמדה הערבית ה מוסכמת,
בנושא כל־עך רגיש ומקודש,
היא הקובעת, מפני שהיא
מכשירה את הקרקע לתזוזות נוספות.
למעשה
מסר המלך, בצורה זו תוכנית־שלום
ירדנית, ברוח תוכנית רוג׳רם.
מדוע עשה זאת?
מי שמאמין לסיפור ולשמועות על פגישת
דיין־חוסיין יכול היה להמשיך את
קו מחשבתו ולהסיק כי הצהרתו של חו־סיין
ניתנה כתוצאה מהמגעים שניהל עם

המלך חוסיין בבון
דיין, שדיבר בשם ממשלת־ישראל.
בתיאוריה זו היה רק חסרון אחד. שום
פגישה לא התקיימה בין חוסיין ודיין,
בעת חופשתו של דיין. למרות כל ההוכחות
הנסיבתיות, שהיו משכנעות כל שופט
נייטראלי, לא היתד, כל תוכנית לפגישה
כזאת והיא גם לא התקיימה.
מדוע בכל זאת הצהיר חוסיין מה שהצהיר?
אין
ספק שהמלך רצה לרמוז לישראל
שעליה להחיש את המשא־ומתן עימו, ולהגיע
להסדר בהקדם האפשרי.

בי מעולם לא היה המלך חדסיין
חזק יותר מכפי שהוא ברגע, ג•
עיקכות החולשה הזמנית של
אירגוני הפידאיון ומות עבד-אל-
נאצר.
אם לא יושג הסדר לאלתר, עלול מצבו
להתערער שוב, הפידאיון יתאוששו והוא
שוב לא יוכל להסכים לפשרה.

נראה בי הגילויים על פגישת
חוסיין—אלון לא החלישו את מעמדו
של המלך, אלא להיפך.
מכיוון שהאוכלוסיה משני עברי הירדן
רוצה בשלום, וגם אויבי המלך מוכנים
להשלים עימו לפי שעה רק מתוך תקווה
שהוא יוכל להשיג הסדר, יש לו עתה
סמכות כלשהי לבצע את הדבר.

הברירה דיעזראר
ך פני ממשלת ישראל עומדת, אי-
^ פוא, ברגע זה הכרעה מרחיקת־לכת :
להסכים לפשרה מיידית עם חוסיין, תוך
שינוי קטן של הגבול, בד בבד עם הסדר
ישראלי־מצרי, או לאבד הזדמנות זו, להמתין
להקשחת העמדה המצרית ולחיזד
קם מחדש של אירגוני הפידאיון•

אין ספק שהמלך חוסיין מצא
דרך להודיע על כך לממשלת ישראל
בדרך דחופה ונרגשת.
לאור זאת, אולי חבל שפגישת דיין־
חוסיין שנבנתה בדמיונם של כתבי העיתונות
הבינלאומית, לא התקיימה באמת.
אילו היתה מתקיימת, יתכן והמלך חוסיין
לא היה נזקק לשירותי מתווכים כדי למסור
לממשלת־ישראל את עמדתו.

הננילה הישראלית :״עורם הזוהר הוא מערבולת ונש!!
* את לא קאנדיס ברגן?״
/ /ן לא, זאת לא קאנדים ברגן. זאת שרו־נד,
מראש. והשאלה המושמעת שוב ושוב
מאחורי גבה, בכל מקום שהיא מופיעה
— רק מעצבנת את היפהפייה הישראלית,
הטוענת :״תמיד רציתי להיות אחת מקורית,
לא דומה למישהו אחר.״
אז דווקא בה הולך הגורל ומתעלל, ומעניק
לה שיער בלונדי גולש, קומה
תמירה, ובעיקר תווי פנים המזכירים מיד
את השחקנית האמריקאית הנהדרת.
שחיתות ללא גבול
י א שזו טרגדיה גדולה כל כך עבור
/שרמה — אבל בפירוש גם לא מציאה
מיוחדת. היא אינה נזקקת לדמיונה ל־קאנדיס
ברגן על מנת להצליח בחיים. יופייה
וקומתה ( 174ס״מ) הספיקו, עד היום,
לזכותה בתואר בת־הנעורים של ישראל,
ומיד לאחר מכן — בכתר בת־הנעורים
הבינלאו מית. בגיל , 18 שרונה היא כיום

523

במבט חודר :״אני טיפוס מגוון. אני
וגם אי מפול סיבית ורגשנית. א ן לרוב
שלא להיות חמה ופ תו ח ה יותר מדי.׳־

ןןווי ״ וןן בגיל 22׳ הספיקה כבר ה שחקנית האמריקאית היפהפי ה קאנדיס ב רגן לאבד
1את חדוות החיים שלה, כפי שמגלה כתבה ב עי תוו צרפתי אודותיה. היא הגיעה

לצמרת — וראתה מה הו לן שם. על הד מיון ביני הן, אומרת שרונה :״ל מרו ת הכל, יש הבדל בינינו.׳־

א1י71א ח•א

קאנדיס ברגן
נוכח ה מצלמה,
בסצינה אופיינית המבליטה את הבעתה
החיה, שדרשה ממנה מאמץ די ניכר.

האמויסאית־

היפהפייה הישראלית הראשונה שזכתה במקום
ראשון בתחרות־יופי בינלאומית.
היה זה מקרה של הציץ ונפגע. הצעירה
הישראלית נסחפה בבת־אחת לתוך עולם
הזוהר הישראלי והבינלאומי — ומה
שראתה שם לא מצא־חן בעיניה :״עילם הזוהר
הוא אשליה חיצונית בלבד,״ קובעת
היא, עיניה הכחולות נוצצות .״אשליה שמכסה
על ריקנות ושחיתות ללא גבול.״
דעתה על הגברים שפגשה, באותו עולם
חדש שגילתה, אינה חיובית יותר — ומרירה
למדי לגבי בת גילה :״הגברים
בחברה זו נסחפו גם הם לתוך מערבולת
הרפש. באיזה שהוא מקום לאורך הדרך,
הם איבדו את הערכים הפנימיים המקנים
לאדם זכות להיקרא אדם.״
לצבא בעוד חודש
לא שדגיל , 18 אפילו האכזבות הן
יחסיות״ היא עדיין משתוקקת לצאת
לעולם הגדול, להמשיך להכירו. היא היתד,
קצת בהוואי ואקפולקר — והקצת הזה
מצא־חן בעיניו־״
אך היא תצטרך להתאפק מעט. בסוף
החודש היא מתגייסת — כמעט ישר מהבית
היתד, לה חופשת עצמאות קצרה מא־ד:
רק לפני חודשיים היא זכתה בעצמאות רשמית,
כאשר עברה להתגיירי יבד.
עצמאות קצרה — אך מלאה: כאשר זכתה
בפרס הראשון, קיבלה במקום כרטיס טיסה
מסביב לעולם, צ׳ק על 5,000 דולר.
פרינציפים חתוליים

חיוו משיים

שרונה בבית־קפה תל־אביבי, בחצאית מידי ו ב מגפיים
תוא מי ם את שמלתה. ב ת מונ ה מי מין: קאנדיס
ברגן, בסצינה מ תוך הסרט ההרפתקנים, שהוצג לא מז מן בתל־אביב. ב ת מונה
ה קיצונית מי מין: בעוברה בר חוב — בו למת שרונה ב קו מתה התמירה.

םהצק בבנק, אנגלית וצרפתית בפה
(״וגם קללות בשפות נוספות״) ,העולם
כולו שלה :״יש לי כסף, יש לי הופעה,
ואני יכולה לבחור במי שאני רוצה,״ היא
מסכמת .״אני יודעת שאני צעירה ונאיבית
— אבל אני כמו חתול: אפילו כשאני נופלת,
אני תמיד מתאוששת.״

שרונה מראש
ב תנו ח ת חיקוי
מכוונת, המראה את ווד מיון בין ה שתיים.
הפוזו ת באו ת ל שרונה בקלות רבה.

־ והישראלית

!!יוון

יייייי
*יין *

על המכה החדשה
שפקדה את המדינה —
כתבי ״העולם הזה״
יצאו לחטוף
ארנקים ברחוב לאור
היום, וגילו כי
ברחוב הישראלי שורר

| 111ן| ו 1

לרגע אדם שעמד להיכנס פנימה, סל פלסטיק
כחול בידו. הוא מתבונן בי לרגע.
,אני יודע שאתם רוצים לחטוף ארנק אבל
אני לא אתעסק אתכם,׳ אומר מבטו. הוא
נעלם פנימה.
דקה מאוחר יותר, תוך כדי נסיעה, תפסתי
ברצועת הארנק האדום של ציפי —
ומשכתי. ציפי לא ויתרה. נאבקנו מעט —
לפתע התקרב צעיר כבן 25 תפס את ה־

\ \ 71ח | י ״1 ? 1 1 1ליד תחנת ה או טובו ס של קו 5ב שדרות רוט שילד
בתל־אביב, מתנפל חוטף הארנקים ( מזו קן מ־
1 1 . 1 1^ 1 1 1 1 ( 1
ן ן שמאל) על אשה העומדת ב תור, לעיני גבר שניצב בת חנה ו שתי

נשים שעברו אותה שעה ברחוב. ה תגוב ה הרא שונה של העדים לחטיפה
היתה תדהמה ; לאחר מכן בהלה ל שמע זע קו תי ה ( ה מ בויי מו ת
כמובן) של הנשדדת. לאחר ההתגברו ת על ההלם, הצטרפו לצעקות.

והזעקות

אחרי שהתגברו על ההלם הרא שוני, הצטרפו גס העדים לחטיפת־הארנק
לצעקות. ב ת מונ ה נראים בבירור הגבר ליד התחנה והא שה הזקנה ליד
הנשדדת במרכז, כשהם צועקים בקול :״גנב!״ הגבר מי מין לא הספיק להוציא ידו מכיסו.

חוטף הארנק ה מזו קן עומד לעלות על המו שב האחורי של הקטנוע של
שותפו. הנשדדת מספיקה כמעט לתופ סו, אולם עוברת־אורח נזספת מס-
תכלת ב אדי שו ת בנגישה, למרות ששמעה את הצעקות ״גנב! גנב״ שבקעו מפי הנשדדת.

חוטף הארנק הספיק בינ תיי ם לעלות על הקטנוע של חברו, שהמ תין
לו בקירבת מקום. הגבר ושת הנשים, שהיו עדים לחטיפה, מצטרפים
לנשדדת ברדיפה אחרי הגנבים, כשהם מקווים שצעקותיהם יזעיקו אנ שים נוספים למירדף.

הרדיפה

קצת נושמים בכבדות, קצת שרוטים
פה ושם, קצת קרועי בגדים ומשופשפי
נעליים, אבל מלבד זה, כללית במצב
טוב — חזרו השבוע למערכת אנשי
חוליית־חכיסוי שנשלחה למיבצע חטיפת
ארנקים.
מטרת חמיבצע היתה לעמוד על הצד
הציבורי דווקא של התופעה: מדוע אין
החוטפים, כמעט אף פעם, נתפטים על-
ידי העוברים ושבים. להלן הדו״ח שמסר
ראש החוליה :
עשר חטיפות ביצענו, במקומות שונים
באיזור תל־אביב רבתי. רק בשתיים מהן
— בראשונה ובאחרונה — התערבו עוברי
אורח וניסו לבוא לעזרת הנחטפת. בשאר
החטיפות חששו להתערב. עמדו, ראו חטיפת
ארנק מול עיניהם — ופחדו לזוז.
החטיפה הראשונה: יום שישי, ליד בניין
השק״ם ברמת־גן. רפי ואני רוכבים
על הקטנוע ממש לצד שפת המדרכה, עוקבים
בגלוי אחרי ציפי, ההולכת בשלווה
כשבידה ארנק.
איש אינו מתעניין. ליד השק״ם נעצר

טף ממנה את הארנק? אתה לא מתבייש?״
נוצרה התקהלות. בעזרת ציפי, הסברנו
את העניין, ונמלטנו על נפשנו.

חטפתי את
הארנק ונמלטתי
דחוס הסמוך, ליד תחנת האוטו־בוס,
עמדו מספר אנשים. ביניהם אשר,
זקנה. הפעם הייתי למוד ניסיון יותר. הצלחתי
להוציא את הארנק מידי ציפי בקלות
רבה יותר. האנשים שבתחנה לא זזו.
עמדו והתבוננו בי מבלי שכלל ינסו להתערב
או להזעיק עזרה. הפחד נשקף מעיניהם.
נסענו
לתל־אביב. ליד תחנת המשטרה
ברחוב דיזנגוף שוב חטפתי את הארנק של
ציפי. למרות שהחטיפה בוצעה מול תחנת
המשטרה, לא התערב אף אחד מהשוטרים.
מובן שגם לא האזרחים. ייתכן שהשוטרים
הבחינו בצלם.
ברחוב אבן־גבירול, ליד התחנה הרא־

עברנו לכיכר מלכי ישראל, שוב ליד
תחנת קו .12 שיב פעלנו באותה השיטה.
בתחנה עמדו חמש נשים ושתי תלמידות
תיכון. התקרבתי באיטיות אל ציפי, ועמדתי
כמה רגעים לידה. השתדלתי להיות
עצבני בגלוי על־מנת שישימו לב אלי. רפי,

בעוד אשתו של השוטר מחזיקה בחולצתי[
וגבר אחר מחזיק בידי השנייה.
לבסוף, לאחר יובל שנים, הגיעה לה׳,
בניחותא ובשלווה, ציפי, ושיחררה אותי.
מיהרתי להתרחק, צולע וקרוע. הרחק!,
הרחק, מן ההמון הסוער.

הוראות משטרת ישראל :
כיצד להילחם בחוטפי־ארנקוים
.1השתדלי ללכת שמון לבתים, לא על שפת הנוידרכדז. איחזי את ארנקן
ביד הקרובה לבתים, לא לשפת המידרכה.
.2אם נחשף ארנקו — השתדלי לזכור בל פרט בדבר צורת החוטפים, לבושם,
סוג הרכב שלהם, ציבעו, מספרו.
.3אם נחטף ארנקו — אל תמתיני עד למחרת היום. הודיעי למשטרה במהירות
האפשרית.

בדיזנגוף

לאור היום, ב שעות הצהרים, בא מצע רחוב דיזנגוף, ניסתה חו ליי ת
העולם הזה לחטוף ארנק מהכתבת ציפי כסליו, שהתנגדה ב מ כו ת וצעקות
לחטיפה. העובריס־ו שבים על המדרכות אפילו לא ש מו לב למה שהתרח ש סביבם.

שונה של קו 12 בכיוון צפונה, החלטתי
לשנות את שיטת הפעולה. הפעם לא בי
תחנת
האוטובוס, יעקב קלמן:
״שמעתי צעקות, ראיתי שהם בורחים עם

צעתי את החטיפה רכוב על גבי הקטנוע
הנהוג בידי רפי — אלא ברגל. צעדתי
מול הקורבן שלי, חטפתי מידיה את הארנק,
ונמלטתי לעבר הקטנוע.
בשיטה זו, התברר מאוחר יותר, יש
יותר סיכון. אתה יכול להישאר למשל
בלי רכב, כשהנהג שלף מסתלק בגלל הסכנה
בלעדיך. אך מאידך, קל יותר להוריד
את הארנק מעל הכתף של הקורבן.
ציפי שיחקה את תפקיד הנחטפת בהצלחה
מהדהדת. היא החלה זועקת בקולי
קולות, זינקה אחרילכיוון הקטנוע.
לא הספיקה. אני ורפי, כחוטפים אמיתיים,
נעלמנו מעבר לפינה.

האופנוע ורציתי לעצור מכונית, אבל אף
אחד לא עצר.״
סיפר נוסע שעמד בתחנת האוטובוסים,
אברהם ששון (:)23
״ראיתי שבחור עם זקן חוטף את הארנק.
הוא מתקרב לאט לאט, לא הבנתי
למה הוא מתקרב אלייך. ואז הוא חטף
לך. ראיתי אותו רץ. רציתי לעזור אבל
הוא כבר היה על האופנוע שנסע. אני
נעמדתי על הכביש כדי לעצור מכוניות,
אבל אף אחד לא עצר.״
סיפרה נוסעת אחרת שעמדה בתחנת האוטובוס,
רחל רונכמן (:)45
״צעקנו כולנו אבל הם עשו את זה מהר
מדי. אבל תרוצי מהר. ראיתי את שלושת
המספרים האחרונים של הוספה.״
כאשר חזרנו, אני ודפי, לשיחזור וסיכום,
קרבו אלינו שני בחורים :״זה
אתם שחטפתם את הארנק?״ שאלו .״כן.״
״אז רגע, חכו.״ הם הוציאו עט ונייר
רשמו את מספר הקטנוע.

על הקטנוע, עשה לי בידו, סימנים בנוסח
,נו, חטוף כבר׳ — אף אחד לא התרשם.
רק כאשר חטפתי את הארנק ממש — החלו
הצעקות. אבל לזוז — לא זז איש.
סיפרה אחר־כך צילה אלקלעי, בעלת
חנות ירקות במקום:
״עמדתי בחנות שלי, וראיתי בחור רץ
עם ארנק אדום. רץ משהו לא רגיל מהר.
שמעתי צעקות, עזבתי הכל ורצתי אחריו,
אבל הוא כבר עלה על האופנוע. אני לא

מ ש׳ד!,7׳1¥וות
״זה אתם
שחטפתם?״
! יפי נשארה להמשך ההצגה. סיפר
,לה, נרגש, בעל מסעדה סמוכה ל־

מבינה איך האשד, בפינה לא תפסה אותו.״
דליה כהן ( )17 תלמידת תיכון :״זה
נראה לי מוזר שהוא עומד בצד ומסתכל
כל הזמן לכיוון הארנק של האשה, ומחליף
סימנים עם הבחור שהיה על הקטנוע.
הקטנוע היה ממש ליד התחנה. לפתע הבחור
עם הזקן החל הולך מהר, תפס
את הארנק מהאשה, ורץ לכיוון הוספה.
בסיבוב הראשון הם פנו ימינה ונעלמו.
רק אחר־כך הצטערתי שלא רשמתי את
המספר של הוספת.
״אבל אני יודעת איך שהם ניראים. זה
עם הזקן היו לו מכנסיים שחורים וחולצה
אסורה. גם היה לו צעיף על הצוואר.״
מיקי מרון 9״ראיתי שהוא נוסע על
אופנוע ועובר על יו אשה, ורצתי אחריו,
אבל קודם קראתי לחבר שלי שיראה גם
כן, אבל הם ברחו.״
אסתר לודנברג 42״דאיתי אותו עובר
מהר על ידי. הסתכלתי, אז ראיתי אשה
צועקת, הצילו. גנבים, גנבים׳ .לא ידעתי
מה לעשות. החלטתי הכי טוב לקרוא למשטרה.
הלכתי לקסיוק וטילפנתי.״

נתפסתי
על-ידי הקהל

למה לא התעדבתם?

כ תב ת העולם הזה ציפי כסליו (מינוין) ,ששיחקה
את תפקיד הקורבן, זול ה להתקהלות.

״לא הספקנו!״ או ״דה היה יותר מדי נוחר!״ ה שיבו הנוכ חי ם שלא ניסו אפילו להתערב.

שדרות רוטשילד, ליד קו 5ש-
בסמוך לקולנוע שדרות, בעת החטיפה
האחדונה, בגד בי מזלי המקצועי. התקרבתי
אל הקורבן העייף שלי, ציפי, וחטפתי ממנה
את הארנק. למרות הנסיון העשיר שצברתי,
נתקלתי כשזינקתי על הקטנוע, ונפלתי
לכביש. רפי לא הרגיש, והמשיך לנסוע
— בלעדי. ואולי כן הרגיש, הנבל. נשארתי
עם התיק ביד כשמסביבי נשים צועקות
גוואלד. שני גברים שעמדו בתחנה החלו
לרדוף אחרי. הסכנה נראתה לפתע בכלל
לא מדומה. התחלתי לנוס על נפשי. פועל-
נקיון ג׳ינג׳י, שעבד בשדרה, החל גם הוא
דולק אחרי.
חסר נשימד״ החלטתי לעצור ולהסביר
שזה בצחוק. אף אחד לא היה מוכן ל־האזין
להסברים. הגברים החזיקו בי ׳וחיטי
בי קלות, כשהם מחכים — למה?
אשד, אחת הסבירה לקהל שבעלך, שוטר,
והיא יודעת את החוק, ושצריך לקחת אותי
במכונית למשטרה אחרת התלוננה
קשות על הנוער בימינו.
ברצינות הכי גדולה התייחס לפרשה הפועל
הג׳ינג׳י. הוא סובב את ידי לאחור,

האחו שהחעוב

שלו שה)
שלבי 1#
של ח טי פ ה אחת, שבוצעה לאור הי וי ב א חד[
מרחובות רמת־גן. ב ת מונ ה העליונ הנראה|
החוטף, היו שב במו שב האחורי של ה ק טנו ע[,
חוטף את ארנקה של עוברת־אורח מתחת)
לאפם של שני עוברים ושבים. הצעיר ש־ז
בהם נזעק מייד׳ תפס את החוטף ב חו ל צ תו)
והרים את ידו להכו תו (ת מונה אמצעית)!,
כשהוא צועק :״תתביי ש לך! לן לעבוד ב ס־[
קום לחטוף!״ .עד־הראיה ה מ בוגר יותר נש אר
לעמוד מן הצד. ב ת מונ ההתח תונ ה מצי
לה הכתבת את החוטף נ׳וידי הצעיר שע מד!
להכותו, אחרי שהסבירה לו כי ה ח טיפ ה[
היתה מבויי מת לצורך בדיקת תגובו ת הקהל!.

טלוזידה
תזכדח־נ
ב״בומראגג״

״המלה האחרונה״
במטבח המודרני —
מקרר ״אמקור״ ,13
2דלתות דגם פור־מאיקה
בגון עץ.
מוסיף הדר ופאר
למטבח.

המפיצים: אמפא
יתרון חשוב:
שרות ״אמפא״

מרק עוה חריה — מוצר חדש של ״ויטה׳׳

מייל, בורשטיין
בחדרה השבוע הוצא לשוק ע״י ״ויטה״ מדק עוף חדש בטעם חריף
(פיקנטי) ,שנועד במיוחד לתיבול ולבישול. מרק חדש זה
עשיר במיטב תבליני המזרח. התבלינים המיוחדים והמרכיבים
האחרים לטעמו של המרק, נקבעו לאחר סקר שוק נרחב שקדם
להוצאת המוצר החדש.
ממצאיו של סקר השוק קבעו כי עקרות בית רבות מצאו בו
ענין רב והשתמשו בו בהצלחה רבה במרק, וכתוספת למרקים
אחרים והן לתיבול מנות שונות.
מרק העוף החריף של ״ויטה״ הוצא לשוק בשקיק חדש שצבעו
אדום בולט.

שעה ארוכה ניסו משתתפי תוכנית בו־מראנג
ששודרה השבוע למצוא הגדרה
מתאימה למושג ״פורנוגרפיה.״ הן המחייבים
והן השוללים של המושג, לא הצליחו
בכך. הם רק הצליחו להגיע לכלל הסכמה
כי כאשר משתמשים במושג זה, מתכוונים
למשהו מתועב ומגעיל. לפי הגדרה זו
היתד, התוכנית עצמה בבחינת פורנוגרפיה.
בהנחייתו של אמנון רובינשטיין דיברו
הפיליסונאי אפרים קישון, המבקר בן־עמי
פיינגולד ועורך־הדין משה אליעש בגנותה
של הפורנוגרפיה, כשהפסיכולוג אהרון קו־פרמן
ואשת־התיאטרון רבקה רז, ניסו להגן
על התרתה בנימוקים פשטניים.
גם השוללים וגם המחייבים לא השמיעו
אפילו טיעון הגיוני אחד להצדקת עמדתם.
אפרים קישון סיפר איך נכנס במקרה לסרס
פורנוגרפי בניו־יורק, ראה על הבד
במשך רבע שעה אבר־מין של אשה, דבר
שהפך אותו, לדברו, לאימפוטנט .״לכמה
רגעים בלבד,״ הוסיפה רבקה רז .״לא,״
אמר קישון ,״ ע ד וכאן עצר בלשונו
והוסיף :״לכמה ימים.״
הורגים את המיפתדרין. נימוקים
אחרים של קישון נגד הפורנוגרפיה היו:
״זה הורג משהו קדוש, את המיסתורין שבגוף
האדם. הורגים את אחד היסודות שעליהם
מבוססת האהבה בין שני המינים.״
משה אליעש, שנראה כהעתק של לסלי
הוזארד המנוח, לא הצליח להאיר את ה־בעייה
מבחינה חוקית. ואילו מבקר הטלוויזיה
בן־עמי פיינגולד, נתן דוגמא קלאסית
של הופעה טלתיזיונית מבזה.
הוא לא הפסיק למולל באצבעותיו השמנות
מול המצלמה, עיווה את גבותיי
בתנועות דרמתיות עצבניות, התערב בצע
קות בדבריהם של המשתתפים האחרים. איע
זה — שנשמע כחשמן מן המאה ה־— 16
המציג את עצמו גם כמורה וכמחנך, צא
בתרועה גדולה נגד העיקרון של חופש
הפרם, טען לטובת ערכים כלליים העומדים
מעל לעיקרון זה. ספק אם איזה שהוא הורה
שהתבונן בתוכנית היה מוכן לשלוח
למחנך כזה את ילדיו לחינוך.
כמו אלוהים. התוכנית היתד, גיבוב
של שטויות בגלל הרכב המתווכחים. אף
אחד מהם לא התמצא כראוי בנושא שהועמד
לדיון, ולא הכין את עצמו לקראתו.

ביום

רביעי,

ה־ , 13.1.71

בבית

משפחת רות ושמואל בר, רחוב
הראל , 13 רוממה הישנה, בשעה

,20.00 תתקיים הרצאה,
תתפות

חבר ההנהלה
בהש המדינית

אלכם
מסים
ינותחו נושאים מדיניים אקטואליים
ותיערך שיחה על דרכה
הפוליטית של התנועה.

מחיר מומלץ 30 :אגורות.

חברים ואוהדים מוזמנים.

האשמה מוטלת כמובן על מפיקי התוכנית,
החוששים להזמין להתדיינות בפני המצלמה
אנשים שיש להם מה לומר.
כתוצאה מכך איבדה תוכנית בונזראנג
את ערכה מזמן. במקום להיות ויכוח פתוח
בין אנשים בקיאים ובעלי דיעות שהם
מוכנים להילחם עליהן, היא הפכה לתוכנית
אנמית של דיעות מבולבלות.
באשר לעצם הנושא שנידון בתוכנית
האחרונה, כדאי היה להזכיר למתווכחים
ולמנחה הגדרה ישנה: פורנוגרפיה זה כמו
אלוהים — שניהם אינם קיימים במציאות
— אלא רק בדמיון האנושי המעוות.

ב ק רו ב
מייק בורשטיין יופיע
בתוכנית מיוחדת
תוכניות הבידור הגדולות האחרונות ש-
תשודרנד, בימי שישי הן: עולמו של ויאק

העולם הזה 1740

ברל ( )15/1בבימויו הטלוויזיוני של ראלף
עינבר; המופע של מייק בראנם ויפר. ירקוני
( )22/1שצולם על ידי חברת רול
ולקט שירי חורף ( )29/1שבוים על ידי
יהודיה (ג׳ד) נאמן בסרטי דן.
החל מפברואר 1971 תשודר בימי שישי
לאחר השבוע — יומן אירועים תכנית
בידור בת רבע שעה של מוסיקה עממית
וקלה, בהשתתפותם של אמן אחד או
שניים ובבימויו של יוסי צמח במקום תו־

דרורה חכקין
בנית הבידור הגדולה. אחר־כך יוקרן סרט
זר ארוך מתוך סידרת מתח. הטלוויזיה
מעוניינת להשיג להקרנה במסגרת זו את
סידרת המתח המפקח מגרה.
תוכנית הבידור הישראלית הגדולה, תשו־דר
ממועד זה אך ורק בימי שלישי. התוכניות
העומדות על הפרק הן: מייק בור־שטיין
עם שושיק שני וחווה אלברשטיין
והרקדנית יונה לוי, רות לרמן, גליה גת,
ומרים פסקלסקי, במופע מיוחד לטלוויזיה
המופק באולפני רול בבימויו של אילן
אלדד, שתכניתו הראשונה לטלוויזיה עם
להקת ג׳ז פלוס נבחרה להישלח כתוכנית
יוקרה של הטלוויזיה הישראלית לפססי־בל
הבינלאומי במונטריי.
רם עברון ואורנה ספקמור מכינים ב־

שלושה בוחנים של משרד־הרישוי נכשלו במיבחו
מוקדם של חידוו התחבורה בטלוויזיה

נהגים! הזהרו מנהגים
פתעה כלתי געימה, שמסקנותיה
ז 1ממש מחרידות, נפלה בחלקם של אנשי
המועצה־הלאומית־למניעת־תאונות, בעקבות
חידון תחבורה תמים שהפיקו עבור שידורי
ההסברה בטלוויזיה. בעקבות פירסום מודעה
בעיתון, פנו 500 איש (בתוכם רק חמש
נשים) ,למבחן מוקדם שנועד למיין את
המועמדים להשתתפות בחידוני התחבורה
בטלוויזיה. למבחן המוקדם הגיעו רק 300
מוזמנים, שודאי חשבו עצמם כמומחים לנהיגת
ולבטיחות בדרכים, ובהם רק אשה
אחת, שנפסלה מראש כי לא היה לה כלל
רשיון־נהיגה.
50 אחוז מהמועמדים להשתתף בחידון
היו נהגים מקצועיים, מורים־לנהיגה ונהגי־אוטובוסים,
משאיות ומוניות. בתום המבחן
המוקדם התגלתה עובדה מדהימה: אחוז הנכשלים
מקרב המקצועיים היה גדול יותר
מאשר מקרב הנהגים הפשוטים.
נכשלו שלושה בוחנים של משרד־הרישוי.
אחד מהם נכשל בשבע שאלות מתוך העשר
שנשאלו. שוטר, חוקר־תאונות במשטרת ישראל,
שגה בארבע תשובות. לדברי מורה־נהיגה,
בוגר הקורם למורי־נהיגה של משרד־העבודה,
היה המבחן המוקדם טפשי וקל
מדי. אותו אדם הגיע למבחן המוקדם לאחר
התערבות עם שלושה מורים לנהיגה. שלושת

המורים נכשלו במבחן המוקדם ואילו הוא
נכשל בשלוש שאלות בלבד מתוך שבע שנשאלו
בחידון הטלוויזיוני עצמו. השמועה
אומרת שרק אדם אחד עמד במבחן המוקדם
ללא כל שגיאה. אנשי המועצה למניעת תאונות
אחוזי התדהמה, עומדים עתה להזמין
מחקר מיוחד בנושא, כדי לבדוק מה לא
בסדר אצל הנהגים המקצועיים.

ך* תכנית היתד! להקליט ולהסריט ארן
| בעה חידונים ביום אחד. המנצח בין
ארבעת הנבחנים בכל חידון צריך הייה לזכות
באלף לירות. לשלב מאוחר יותר תוכנן
חידון חמישי בו יתחרו האלופים על הפרם
הגדול בן 5000 הל״י. היות שבאולפני הרצליה
אין עובדים כרגע שעות נוספות, כאמצעי
לחץ להטבות בשכר, הצליחו לצלם
במועד הקצוב אך ורק שלושה חידונים
ואילו המתחרים של החידון הרביעי והמועמדים
שהמתינו כמילואים נשלחו הביתה
בבושת פנים.
בחידון הראשון זכה באלף לירות זאב
סילברמן, נהג מקיבוץ מרחביה, שהשיב נכון

על חמש שאלות מתוך שבע שנשאלו. בחידון
השני התחלק הפרם בין שלושה נבחנים
שהשיבו כל אחד על שלוש שאלות
מתוך השבע. בחידון השלישי גבר הפיזיקאי
יוסף רוזן על מורה לנהיגה ועל נהג מקצועי.
אולם כאשר שאלו אותו: מה תעשר,
אם תפרוץ דליקה בתא המנוע? ענה האקדמאי
:״אטלפן למכבי־אש.״ את המטף לכיבוי
שריפות המצוי במכוניתו הוא פשוט
שכח.
רוב השאלות בחידונים הוגשו בצורה
,ויזואלית באמצעות קטעי סרטים. שלושה
מומחים היו מוכנים להסביר דברים לאלה
שלא ידעו את התשובות הנכונות: זכריה
פול!ס המזוקן ממשרד־העבודה, אריה גולדשטיין
מן המועצה הלאומית למניעת תאונות
ויצחק שוורץ, העוזר ליועץ המשפטי
ממשרד־התחבורה.
המישדרים של החידונים ייערכו כנראה
רק לקראת הקיץ, אם כי השאלה המעניינת
ביותר שנשאלה בהם קשורה דווקא לחורף:
מה אתה עושה ברגע שמכוניתך מחליקה
על כביש רטוב?
התשובה הנכונה: לחץ על המצמד והפנה
את ההגה בכיוון ההחלקה. זוהי עצה ששכרה
בצידה.

ישראפילם ערב נוסטאלגי של שירי ראשונים.
הבמאי פול סלינג׳ר שהתפטר בימים
אלה מהטלוויזיה, ביים עבור הטלוויזיה, בחברת
גל כחול של דידי גולדשטיין קטעים
מפסטיבל שירי־הילדים עם שלמה ארצי,
רבקה מיכאלי ואחרים. עמום אטינגר הכין

תוכנית בשם הכל על הספר. וגם תוכניתו
של יעקב בודו שנעשתה על־ידי יעקב ז ו
מאירי בחברת גל כחול באה על תיקונה
לאחר שגירסתה הראשונה לא נשאה חן
בעיני האחראים בטלוויזיה, והיא שולבה
בלוח המישדרים.

הצגות תיאטרון
בטלוויזיה

מכונית מחליקה
בכביש רטוב

מדוע מצי\י סרטי מחורבנים
ך סרטים העלילתיים המוצגים לאח!
| רונה בטלוויזיה בימי רביעי הם מתחת
לכד ביקורת.
מדוע מציגים בכלל סרטים מחורבנים כ־אלה?
לתיזכורת, הנה שמות הסרטים האחרונים
שהוצגו: רעם תופים, דו־קרב בג׳ונגל,
ויסקי כיד המלך. צבי גיל, דובר רשות השידור,
טוען שיש מיגבלות אובייקטיביות
בהשגת סרטים טובים. הוא הציע לקבל
פירוט במחלקת סרטים־קנויים של הטל־וויזיה.
דב שנער, ראש סחלקת סרטים־
קנויים, סרב לענות על שאלה זו והיפנה
אותה אל יצחק שמעוני, מנחל מחלקת התוכניות
בעברית של הטלוויזיה והאחראי השיר
על בחירת הסרטים להקרנה .״על
טעם וריח אין להתווכח,״ אמר יצחק שמעוני•
לדבריו היה הסרט ויסקי כיד המלך
סרט טוב ובעל רמה.
״השגנו את בצהרי היום עם גרי קופר,״
אומר שמעוני ,״היתה התנפלות על החברה
שהיתה צריכה לספק את הסרט, ואיימו
עליה במפורש בחרם. לא יכולנו להקרין
את הסרט. לחברת יונייטד ארטיסט לא נתנו
לספק סרט דוקומנטרי שהיינו מעונינים בו.
״כל החברות המפיצות סרטים לבתי־ה־קולנוע
בארץ, מסרבות לספק סרטים לטלוויזיה
בישראל. המבחר העשיר של מטרו
גולדוין מאייר, פוקס המאה ה־ ,20 פרמונט
ויונייטד ארטיסט סגור בפני הטלוויזיה. בארצות
אחרות קייס הסכם ג׳נטלמני, לפיו
מספקות חברות הסרטים לתחנות הטלוויזיה
סרטים שהוצגו בקולנוע מלפני חמש שנים
ומעלה. ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם
בה שולטים המפיצים ובעלי בתי־הקולנוע
בכיפה ומונעים כל הסכם.״

לקבל מיד לשידור. גילוי החברות האלה
הוא מלאכה בפני עצמה, הדורשת עבודת
נמלים. לא קל גם להשתוות אתם. אם כיצחק
שמעוני מודה במפורש, שהכל הוא
ענין של כסף. בעד הרבת כסף אפשר להשיג
כמעט הכל. אפילו המפיצים של החברות
הגדולות״ אם יפצו אותם היטב על
הפסדים הצפויים מחרם של בעלי בתי־ה־קולנוע,
יסכימו להחליף את עורם ולספק
סרטים לטלוויזיה. זוהי עיסקה יקרה — אן
משתלמת. מדוע לא?! בעלי בתי־הקולנוע
יכולים רק לאיים בחרם, אבל הם לא יוכלו
להחזיק מעמד באופן מעשי. הם לא יכרתו
את הענף עליו הם יושבים.

באמת אי אפשר למצוא בין הסרטים אף
אחד הראוי להקרנה? סוף סוף מדובר בסס;
אלף צופים׳ לפחות החוזים מדי שבוע
בסרטים אלה. יצחק שמעוני טוען שצרין
קודם כל להקדיש זמן לחיטוט בקטלוגים
כדי למצוא סרטים מתאימים הנמצאים בידי
החברות הקטנות, ויותר זמן דרוש לאיתור
החברות המוכנות לספק סרטים לטלוויזיה.
אנן עד היום לא הספיקו לחפש לאתר ולמצוא
סרטים לפחות שנה אחת מראש, הרי
זה מחדל מצד אנשים שאינם מבינים את
מלוא כובד האחריות המוטלת עליהם כלפי
הציבור ואשר אדישים למישאלות ליבם של
הצופים.

מחדל של
מחלקת סרטים קנויים

אם חיפשו ולא מצאו, צריך להוציא מסקנות
ולהפסיק לאלתר את הקרנת הסרטים
העלילתיים. במקום זה יכולים להציג את
מלכודת או את המחזות הטלוויזיוניים של
ריצ׳רד בון ואחרים, שחלק מהם הוצג בזמנו
בטלוויזיה. שמעוני חושש פן הפסקה כזו
רק תזיק לענין הוא מעונין להרגיל אח
בעלי בתי־הקולנוע ואת המפיצים שמקרינים
בטלוויזיה סרט עלילתי באורן מלא לפחות
פעם בשבוע. בסופו של דבר, הוא
מאמין, הם ייכנעו ויתירו את החרם על הטלוויזיה.
השאלה היא: מהו המחיר שהציבור
נתבע לשלם בגלל הטאקטיקה המשונה הזאת
שאין לה אח ורע בשום ארץ מתוקנת
בעולם?

גיח לרגע, כי אין עוררין על המצב
הקיים, והסיבחר הוא באמת אפסי. כלום

סרטים מפושט, רגל
** היכן משיגה הטלוויזיה סרגוימז
יש חברות טלוויזיה כמו סאטה, קטנר,
אי.בי0.י. ואי.טי.סי. שרכשו זכויות על סרטים
ותן מפיצות אותם לתחנות סלוותיה.
הסרטים נרכשו מחברות קטנות שהתפרקו,
או שהתמזגו עם גדולות מתן, ומחברות
שפשטו את הרגל. המבחר הוא די קטן
באופן יחסי, לא כל מה שמזמינים אפשה

יצחק שמעוני

יצחק שמעוני מבטיח, בסימן שאלה (אס
החומר יגיע בזמן והחברות לא תתחרטנה
ברגע האחרון) רשימה של סרטים טובים
לחצי השנה הקרובה: הלילה של אנטוניוני
עם מרצ׳לו מסטרויאני, האיש השקט בבימויו
של ג׳ון פורר עם ג׳ון ויין ומורין
אוהרה, שער הנצחון עס שארל בואייה,
אינגריד ברגמן יצ׳רלס לוהטון, ג׳וני גיטאר
עם ג׳ואן קראופורד, המכשפה עס מרינה
ולאדי, מכתב מאלמונית עם ג׳ון פונטיין,
וילה בורגזה של ויטוריה דה סיקה, רחשי
לילה עם ג׳ראר פיליפ וסרטו של אורסון
.וולט האמברוזים הנפלאים עם ג׳וזף קוטן.
אולם סימן השאלה עדיין מתנוסמאנראש הרשימה
ובסופה.

לקראת תכנון הקיץ חושבים בטלוויזיה
להביא לשידור הצגות תיאטרון ישראליות
שתצולמנה בשלמותן. כבר מתנהל משאי
ומתן בקשר למחזה הקמצן של מולייר,
המוצג כיום על ידי התיאטרון לילדים בהנהלתה
של אורנה פורת. כן מדובר על
הפקות עיר הגברים על פי סיפורי דאמון
ראניון (תיאטרון דני דגן) וחתונת הדמים
על פי לורקה (הקאמרי).
הכוונה היא לצלם את ההצגות כאשר הן
מוצגות עדיין על הבמה, ולהקרין אותן בטלוויזיה
לאחר שהן תורדנה מן הבמה.
קשיים רבים עומדים בדרכה של תוכנית מעין
זו: התיאטרונים צריכים להסכים בלב
שלם לרעיון. המחזאי והבמאי צריכים להסכים
לבימוי טלוויזיוני מחודש, כי אי־אפשר
לצלם הצגה כפי שהיא, ולצפות
שהיא תצליח בטלוויזיה. בכל אלה מטפלת
כיום ועדה מייעצת לדרמה, שחבריה הם
נתן שחם, חנוך ברטוב ובועז עברון. אולם
השאלה היא, עד כמה יעלה בידם ובידי
אנשי הביצוע, להוציא את הרעיון הזה
מן הכח אל הפועל.

תדריך טלוויזיה
+דם כשמש (יום ד׳ )20.20 ,6/1
סרט השבוע: עורך הכרוניקל של טוקיו
מפרסם סיפור סנסציוני תחת הכותרת:
יפן מתכננת לכבוש את סין. הוא אף
מביא ציטוט מתזכיר בנושא זה שמסר
ראש־הממשלה לקיסר. כדי להפריך את
טענת הממשלה, כי התזכיר אינו אלא
זיוף, נוקט העורך פעולות מסוכנות ביותר.
משתתפים: ג׳יימס קאגני, סילביה סידני.
* רשות הבידור (יום ה׳,7/1 ,
)21.15 מישדר מיוחד של ז׳אן כריסטוף
אברטי, מורהו הדגול של ראלף עינבר.
* ברובים הבאים (יום ר ,8/1
)21.30 שידור חוזר עם מייק בראנט, אילן
ואילנית, אבי טולדנו ונעמי שמר. מארחת
דרורה חבקין, מפיק־במאי: ראלף עינבר.
* קלעים (יום א׳ )20.20 , 10/1יוסי
בנאי בתפקיד פר גינט בקטעים מן המחזה
שיועלה בקרוב בהביטה; ריקודים של להקת
בת־דור; תערוכה של חולי־רוח בבית־החולים
עזרת נשים בירושלים, והופעה
של ג׳רום לוונטל — פסנתרן, לכבוד סיום
שנת בטהובן. מפיק — אילון גויטין, במאי
— אנדרי קאלארשו.

במדינה

עול ם

(המשך מעמוד )18
לב, מיקרי סרטן ומיקרים קשים אחרים —
הוא הדבר הראשון בו אתה נתקל. פועלים
מתרוצצים כשכלי עבודה בידיהם׳ מבקיעים
קירות, מעבירים סולמות, דופקים מסמרים
בקירות. לידם, תחתיהם, ביניהם, במסדרונות,
בחדרים — עשרות חולים.
חדלים בים של אבק. בבית-החולים
דונולו מבצעים כרגע עבודות שיפוצים —
מבלי שהוציאו את החולים מהמחלקה. כאשר
אחד הפועלים נזקק למקום שם שוכב
חולה — אין הוא מהסס, מעביר את ה
כלתר

קדחתנית:
רופאים ואחיות החלו מוציאים
את המיטות מהמסדרון בו נעשית עיקר העבודה,
מעבירים אותן לחדרים — שגם שם
נערכים שיפוצים. אך מאחר שבחדרים אין
מקום לכל המיטות, נוצר מצב שבו היו
חדרים בהם לא יכלו האחיות בכלל לגשת
לחולים, בגלל המיטות הדחוסות אחת לצד
השנייה.
סיפרה אחת האחיות :״הייתי מחוץ למחלקה•
כשנכנסתי, לא הבנתי מה קורה.
חשבתי שקרה אסון. בפעם הראשונה ראיתי
רופאים סוחבים מיטות. בכל הזמן שאני

את המערבת הסלונית

עכעוי 1הזמן

״וינדזור 2 2 0״
ממון ע תי ק, עי בו ד מודרני ! בתשלומי נוחי !

המחיר 1100.-ל
הזדמנות חד-סעמית !
בל ה חנ ש את מערבת זינדזור 2 2 0־ בחורש זה. לא ישלם ריבית על חת שמסיס

רהיט

אפר ת

רוו׳ הנג ב (,4ה ת חג ה המרכזית) טל 30335 .ת א

ת מיד דעתי־ אין כמו אסרת
הופעל שרות ידיעות טלפוני
חינם לציבור
בימים אלה הופעל ״ידעפון״ ,שרות
ידיעות טלפוני חינם לציבור. כיום יכול
כל אדם בישראל לחייג את מספר הטלפון
של ״ידעפון״ 252425 ולקבל מיד
את האינפורמציה הדרושה לו, בשפה המובנת
לו ( 5שפות).
כל המתקשר עם ״ידעפון״ יקבל במהירות
אינפורמציה מדוייקת ומעודכנת
אודות עסק או שירות הדרושים לו,
במקום הרצוי לו.
ירצה הצרכן לדעת היכן נמצא אינסטלטור,
או בעל מקצוע, אחר בסביבות
ביתו, יחייג ״ידעפוך .252425 יבקש הצרכן
לדעת איפה נמצא בית קולנוע
מסויים, או איזה סרט• מוקרן בו, יחייג
״ידעפוך 252425 וייענה מיד.
יוזמי הרעיון אשר הקימו את השרות
בעזרת ידע מארה״ב, מאמינים כי מפעלם
— שהינו חיקוי חיובי של שיטת
התקשורת האמריקאית החדישה ביותר
— יצליח במשימתו לספק לציבור הישראלי
אינפורמציה שוטפת ומעודכנת
בכל עת ובמשך 24 שעות ביממה.
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 0 £

1.01נ 1א 0 0

״נווזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳
סינסקר ,20 טל .55029 .שעו ת
— .!7נשמח לשהקבלה

לוח חוברת הסברה לפי בקשה.

• ׳108^7גשס^ון
3״ 0מ
דו־קרב בין נשים
עד כמה שידוע, רק גברים
נהגו להזמין
זה את זה לדו־קרב. ובכל זאת,
נרשם בהיסטוריה כי בשנת 1718
הזמינה הרוזנת הפאריזאית
דה־פוליניאק לדו־קרב אקדחים
את הדוכסית דה־נסלה, כששתיהן
נאבקו על ליבו של גבר אחד.
שתיהן ירו זו בזו ממרחק
25 צעדים והדו־קרב הסתיים
בפציעתה של הדוכסית דה־נטלה.
ואת? האם אינך מנהלת דו־קרב
חשאי עם נשים אחרות יום יום?
הופעתך היא נישקך. אל חצאי
בלי מיטב התחמושת: הגמישונים
של ״מרסי״ ,שבהם את נראית
,נהדרת, כי הם מתאימים את עצמם
! למידתך ולגיזרתך, ממש כאילו
יצקו אותם על גופך.
הגמישונים של ״מרסי״ מת־.ימים
לכל אשד, שמידותיה בלתי חריגות
ואת תאהבי את ההרגשה שהם
מעניקים לך.

גש מאב!* 1111 בנד ס

חולה ב״דונולו״ בין שכרי מרצפות
בתוך

שערותיהם

מיטה למקום אחר. לא פעם נמנע אסון כאשר
פועל העביר מיסה ממקום למקום,
ופועל אחר, שלא ידע שמתחת לסולם שלו
הוצבה פתאום מיסה, המשיך לפרוץ קיר.
לא רק הרעש נורא. האבק מכסה הבל.
בתוך שערותיהם של חולים — סיד וליב־לוך.
פועל נושא צינור ארוך — ורק בדרך
נס פוגע בידו של חולה ולא בראשו. חברו
עובר עם מריצה מלאה חול. המריצה פוגעת
במיטה, מטלטלת בחוזקה חולה מבוגרת.
סיד בשערות. לא הרחק משם יושבת
על מיטתה שרה בוסתנאי. יחסית היא במצב
טוב — מסוגלת ללכת. אך התנאים
אינם מאפשרים לה זאת .״כדי ללכת לבית
שימוש צריך לעבור דרך ערימות של אבנים
וליכלוך,״ מספרת היא .״מלמעלה נופלים
כל מיני דברים. אני מפחדת.״
באחד המסדרונות שוכבת ללא ניע שושני׳
זוקה. לפני רגע טילטל אחד הפועלים
את מיטתה, בגלל שהיה צריך לעבוד באותה
נקודה. ליד ראשה של חולת־הלב —
ימים מספר לאחר התקפה — נעליה ותיקה.
על הסדין, בצבע בלתי מוגדר, חתיכות סיד.
גם בשערה.
האחיות מתרוצצות כאחוזות אמוק, מסוגלות
בקושי לבצע את עבודתן. מספרת האחות
מרים שליו :״מזה שבועות אי־אפשר
לעבוד בשקט במחלקה. זה נורא. החולים
אינם יכולים לנשום בגלל האבק. הם עושים
פיפי במיטה, ואי־אפשר למצוא פיתרון. כמעט
ואי־אפשר לגשת אליהם.״
התשובה -משיכת כתף. הרופאים
— שותקים. מה יגידו? בני־משפחה
של החולים הפונים אליהם — נענים ב־משיכת־כתף
של חוסר־אונים.
קובע פרופיסור דניאל ברונר, מנהל המחלקה
:״המצב באמת חמור. השיפוצים הנערכים
— חיוניים. הברירה היתה בין לא
לקבל חולים למחלקה — לבין המצב הנוכחי.״
לדעתו — מוטב המצב הנוכחי :
״התנאים בבית לפעמים יותר חמורים.״
ומה היד. לומר לד״ר חיים הלל פריד,
מנהל בית״החולים דונולוד ״קיבלתי הוראות
לא לדבר על בית־החולים*.
טוען מאיר מוהר, ממלא מקום דובר משרי
הבריאות :״השיפוצים הכרחיים. לא
היתד, כל ברירד״ אלא לבצעם בצורה הזו.
אי־אפשר לסגור את המחלקה. חסרות מיטות•
חולים קשים הועברו למחלות אחרות.״
למרבית הצער, היה המידע שבידי הדובר
לא מדוייק. העובדות: אף חולה לא הועבר
למחלקה אחרת. כללית, לא ננקטו כל אמצעים
לפיתרון הבעייה. התחילו בעבירות
— וזהו.
בהלה כגדל עיתונאי. כאשר נתגלה
שבמחלקה נמצא עיתונאי המצלם ומראיין
את החולים והאחיות, החלה תנועה

חולי ם —

שיפוצים ליד החדלה
— סיד ולי כלון

עובדת כאן לא ראיתי דבר כזה. כששאלתי
מה קרה, הסבירה לי אחות אחרת שיש
כאן עיתונאי שמבקר ומצלם את החולים.״
מי אשם במות החולה? סיכם את
המצב אחד הרופאים הבכירים בבית־החולים:
״אני מתקשה להיכנס למחלקה ולראות מה
שמתרחש שם. זה נורא. אבל אין מה לעשות•
תאמץ לי — אם הייתי סבור שה־התפטרות
שלי ושל רופאים אחרים היתד,
מועילה, היינו עושים את זה. אבל אני לא
מאמין.״
הוא אמר דברים אלד, לפני יום שני,
ה־ 21 לדצמבר. מאז חלה התפתחות: באותו
יום הפסיקו החשמלאים את הזרם.
אחד הרופאים הגיע במרוצה, תבע לחדש
מייד את הזרם. בגלל הניתוק, החל חולה
שהיה בטיפול גוסס.
החשמלאי הסביר שכבר אץ אפשרות. הרופא
עזב. כעבור שעתיים חזר ואיתר את
החשמלאי, האשים אותו בפומבי, בנוכחות
עדים :״בגללך מת החולה.״
היתד, זו האשמת־שווא. החשמלאי המיסכן
לא היה אשם. האחראים למות החולה היו
אלה שיצרו את המצב השערורייתי.
העולם הזה 1740

האם
את מאמינה
לכל מה
שאת קנראת?

| שמעון פירסומת לום לתחיה -מילים במקוום מעשים :
| משרד הדואר הופד למשרד התיקושורת

אבל משרד התחבורה נפגע בעוד חבורה

עור
ן מעון פרס חזר אל גילגולו הרא־
1#ו שין. למרות שהוא עתה בעל מעמד
של שר בממשלת ישראל, הוא נאלץ לחזור
אל הימים בהם נקט בטכסיסים ש־היקנו
לו את התואר ״שמעון פירסומת.״
השבוע השיג פרס את השיא של חיפוי
במילים על חוסר מעשים. במחי יד אחת
העביר בממשלה את הצעתו לשנות את
שמו של אחד המשרדים שהוא עומד בראשו,
משרד הדואר, למשרד התיקשורת.
לא ששינוי השם בא להצביע על שינוי
ביעוד או בהישגים. פרס אמנם הבטיח
השבוע טלפון לכל דורש, כשם שהבטיח
בעבר מכונית לכל פועל, אבל הצעד המעשי
היחיד שנקם היה בשטח הפירסומת
— שינוי השם, אקט מילולי שאין מאחוריו
כל תוכן.
צעד ראוותני
*1ן לקנא בשמעון פרס. הוא היה זקוק
\ן,-שבוע מאד לצעד ראוותני שכזה. שכן
בעוד שבמשרד הדואר הצליח לפחות להסיר
את איום השביתות למשך חצי השנה
האחרונה, הנה במשרד השני שהוא
עומד בראשו, משרד התחבורה, ספג מהלומה
נוספת ליוקרתו ודווקא בשטח הרגיש
ביותר: הבטיחות בנמל־התעופה בלוד.
קשה להאמין, אבל זה קרה: האחרונה
בשורת התקלות שמפניהן הוזהר פרם שעה
שעוד ניסה להתעלם מהסכנות האורבות
בנמל־התעופה לוד למטוסים הממריאים ונוחתים
בו, אירעה השבוע. אחרי הכמעט
תאונות, ההתנגשות בין שני המטוסים על
המסלול, תאונות־האוויר וכל שאר השערוריות
שאירעו תוך מספר שבועות״ אירעה
גם התקלה הנוספת שעל אפשרות התרחשותה
הצביעו מומחי התעופה.

שר התיקשורת והתחבורה שמעון פרס
הלילה. שום מטוס לא עמד בפני נחיתה
מיידית בלוד. ניתן היה להודיע מראש
לכל המטוסים שבדרך על התקלה ולעכב
את נחיתתם בלוד עד שיפונה המסלול.

תקר
על המסלול

י * בלהש בו ע אירעה תקלה חמורה יו־
\ ן תר. מטוס אל-על בטיסה ישירה מניו־יורק
ללוד עמד כבר לנחות על המסלול
עם 154 נוסעיו• רק כשהתקרב המטוס אל
המסלול הסתבר לטייסו כי לא יוכל לנחות
בו. הסיבה: מטוס אל־על אחר, שעמד
להמריא מהמסלול כמה דקות קודם
עלהמסלול.תקר באחדמגל-
׳לכן, נתקע
גליו מנע את המראתו. למשך שעה וחצי בלי הוצא המסלול היחיד של לוד מכלל שי-
מוש.
רזרבות דלק
למזלם של הנוסעים היה המטוס שנחי-
תתו עוכבה מטוס אל־על מוטס בידי קברניט
ישראלי. כל קברניט ישראלי מכיר את
ך• חקירה מיוחדת של העולם הזה
הקברשדות
התעופה הצבאיים בארץ.
. 1לפני חודשיים, בכתבה לוד — המוות;
ניט אלי בהט יכול היה להחליט במקום
נונזתין לנחית ה (העולם הזה ) 1731 נקבעל
נחיתה בנמל תעופה אלטרנטיבי —
עה בין השאר גם המסקנה הבאה :״אם חס
נחת בשדה תעופה צבאי עד שהמסלול
והוא יכולהיה להמריאשוב
וחלילה ייגרם איזה נזק למסלול הבודה,בלוד פונה
והמטוס המתכונן לנחיתה לא יוכל לנחות.
ולנחות בו.
בו (בגלל תאונה שאירעה על המסלול,,
למשל) הוא יצטרך לחפש לעצמו שדה־תעופה
אלטרנטיבי. שדה התעופה היחיד
תקלה -
במרחב הבא בחשבון לנחיתת מטוסי סילון
הוא שדה התעופה של אתונה. אולם
רוב המטוסים הבאים לארץ מגיעים ללא
לפני הנחיתה
רזרבות של דלק שיאפשרו להם לטוס
לאתונה. אילו רצו להצטייד ביציאתם בש*ירעה
אמכם תקלה, אך לא אירע
דלק שיבטיח להם טיסה לשדה תעופה
\ | אסון. בדרך־כלל נוהגים טייסי אל־על
אלטרנטיבי, היו צריכים לקחת עימם תשעה
?המטיסים מטוסים בטיסה ישירה ללוד, לטון
דלק נוספים שפירושם פחות 90 נוסהתעניין
בהיותם בקירבת רומא במצב
עים• אף חברת תעופה לא היתד, מסכיהמסלול
גלוד. אם מודיעים להם על תקמה
לכך.״
לה אפשרית, הם נוחתים ברומא, ממתי־כאשר
אירעה ההתנגשות בין המטוסים׳
על המסלול בלוד, אירע הדבר בשעות, כים שם להודעה כי המסלול פונה ומצ־

טיידים גם בדלק שיאפשר להם המשך
טיסה לשדה תעופה אלטרנטיבי. הפעם
אירעה התקלה במסלול רק כשהמטוס השני
היה כבר קרוב לנחיתה.
התקלה יכולה היתה להסתיים באסון
לוא היו מספר מטוסים מיועדים לנחיתה
באותה שעה, כשחלק מהם הם מטוסים
זרים המוטסים בידי טייסים שאינם מכירים
את מסלולי הנחיתה של שדות התעופה
הצבאיים בישראל.
במקרה כזה היה הטייס צריך לנסות
לנחות בקפריסין או באתונה. מכיוון שלמרבית
המטוסים אין מספיק דלק במיב־ליהם
לטיסה כזו, יתכן ואחד המטוסים
היה נאלץ לנחות בנמל תעופה של ארץ
ערבית שכנה.

דרוש:
שר עם מזל
ך תקלה שאירעה השבוע רק
11 אימתה את ההאשמות שהוטחו בפני
מינהל התעופה האזרחית ושרי־התחבורה
הקודמים שלא דאגו לתקן את הליקויים
עליהם הותרע במשך שנים בעוד מועד.
אם נפל בחלקו של שמעון פרס לשאת
באחריות גם לכך, הוא יכול להאשים בכי
רק את מזלו הרע. שמעון פרס נכנס
למשרד התחבורה ברגל לא נכונה. מתחילה
ליווה אותו המזל הביש. נסיונותיו
הראשונים לחפות על מחדלים של פיקודיו
והקודמים לו בתפקיד רק סיבכו אותו
יותר ויותר.
היה זה נפוליאון שאמר פעם כי לא די
בגנרלים מוכשרים, הוא רוצה גנרלים עם
מזל. גם כדי להצליח בתפקיד שר התחבורה
בישראל צריך מזל. וזה אין לשמעון
פרס.
יתכן ופרס היה זקוק יותר לשינוי
שמו של משרד־התחבורה מאשר לשינוי
שמו של משרד הדואר.

בוודאי שלאי
אבל, האמיני או לא,
ישנן הרבה סיבות טובות
להשתמש בטמפוני טמפקס.
למשל:
טמפוני טמפקס הם
האמצעי ההיגייני המודרני
והנוח ...לשימוש פנימי,
כן שלעולם לא
ייווצר שוס ריח
לוואי. ללא
חגורה, סיכות או תח בושות
עבות ואפשר
ללבוש כל בגד שמתחשק
לך ...ושום דבר לא
ייראה ...הטמפונים
והשפופרות. נשטפים בקלות
באסלת בית־השימוש,
ללא בעיות.
אבל אל תאמיני סתם כך
להכדזותינו, או למיליוני
הנשים המשתמשות בהם.
החליטי בעצמן. נסי
את טמפוני טמפקס החודש.

חגנה סניטרית לשימוש פנימי
להשינ בכ ת׳ סרקחת 1בתם ר 1קי 1ת
מובחרות. המעוניוות בקבלת דונמאות
וחומר הסברתי ישלחו 54א1י בבולי
דואר אל היבואוים איוווסט אימפקס
בע-ם, חל־אביב, רחוב ירמיהו 38

מטוס טוב

אמנות

בדאי לשבת באולם כדי לראות
את ״הכיסאות״ של ״הבימה״!

תיאטרון

מישחק המיטות
בעצם, אץ ׳לי שום סיבה לכתוב עוד פעם על הכיסאות. הרי עבר
כבר שבוע מאז הצגת־הבכורה הרשמית, כל העיתונים שרו את
שלי וינטרס היא אשה המרבה בקאריי־שירי־ההלל
שלהם (המוצדקים בהחלט) ,ולא נותר לי אלא להצטרף
רות.
י למקהלה.
בהתחלה, היא היתד. מין פצצה בלונועם
זאת, הלב לא מניח להתעלם מן המיבצע הפרטי של ליאה
דית, המזמרת לעת מצוא, שטיילה לה
קניג ושלמה בר־שביט. בשנת שיממון תיאטרוני ממדרגה ראשונה,
בטידרה ארוכה של תפקידים לא לגמרי
כאשר אחרי כל בכורה תוקפת אותך הרגשת חורבן ודיכאון נפשי,
ראשיים, בסרטים הוליבודיים לא לגמרי
חובה נעימה היא לציין שסוף כל סוף אפשר לומר על הצגה המועמעולים.
לית
על בימה ישראלית, בלי התנצלויות, שהיא באמת טובה.
אחר כך, כאשר נמאס לה לנענע איבהמחזה
של יונסקו, המתאר (אמנם בדרך האבסורד) את היאוש
רים ותו לא, הצטרפה לבית־הספר של
והריקנות שהם מנת־חלקם של זוג זקנים, המסכמים על סף מותם את
קאזאן ושטראסברג, ויצאה בשם בתוספת
תוכן חייהם, זכה הפעם לשני מיבצעים שהצליחו לשלב פאתוס ר־של
כמה קילוגראמים רציניים ועם נתונים
דרמתיים מפתיעים. היא קצרה שורה
של הצלחות בברודווי, בהצגות כמו כובע
מלא גשם (על נרקומנים ותלותם בסוחרי־הסמים)
ואחר כך בסרטים בהם גילמה,
לשם שינוי, נשים רחבות־מימדים ובעלות
עבר עשיר.
בדמותה החדשה זכתה גם לפרס אוסקר,
כאשר גילמה את אמה של אנה פראנק בסרטו
של ג׳ורג׳ סטיבנס יו מנ ה של אנה
פראנק.

ועתה, הנה הגברת וינטרס פותחת ב־קאריירה
חדשה, הפעם כמחזאית. שם המחזה,
אשר הועלה לאחרונות על בימות

קניג וכר־שכיט ב,,הכיסאות״

באו אותם האנשים אשר עבדו בשרות הרדיו הזה, והחליטו
כי הטלפון הוא בעצם המכשיר שנוצר עבורם !
מאז אינם פוסקים כלל מלדבר בו, תוך שידור חי של שיחו•
תיחם מעל גלי האתר. מי שאינו מאמין, מוזמן להאזין לתח־נות-השידור
שלנו.
ולא רק שלנו. זה קורה גם בארצות־הברית. באחד מפרברי
שיקאגו חדר שודד לבנק והחל לרוקן את הכספת, כאשר לפתע
צילצל הטלפון. השודד, כבן נאמן של המאה ה־ , 20 אשר אינו
מסוגל לעמוד בפני צילצול טלפון, הרים את השפופרת וענה.
מן הצד השני של הקו, נשמע קריין של תחנת־שידור מקומית.
הגיעה לאוזניו השמועה שהבנק נשדד, והוא רוצה לדעת מה
האמת בשמועה. השודד הסביר שאמנם יש אמת בשמועה, ועד
שהוא פירט את שאר הפרטים, באה המשטרה ואסרה אותו.
מהיום והלאה תהיה סוף כל סוף סיבה לשיחות הטלפון
המשודרות ברדיו. כל אחד יקפוץ על שידור חי של לכידת
שודד, ואם לא ימצא שודד בשעת שידור מתאימה, אולי כדאי
לשכור אחד באופן מיוחד !

איזו שגיאה מפוארת
״איזו שקיעה מפוארת,״ אלה המילים הרא שונו ת ו האח רונות במחזהו
של וי טולד גומברוביץ, הנסיכה איבון. למראה ההצגה בתיאטרון
הקאמרי, מתח שק מאד לייחס או תן לרמת הביצוע, אלא
שאין כבר מה לדבר על שקיעה ב תי א ט רון הישראלי. הוא נמצא
מזה ז מן רב באפלה.
לעומת זאת, אפשר לדבר על שגיאה מפוארת. שגיאה, מ שום ש־סחזה״אבסורד,
שאינו אולי מעמיק או מקורי כפי שנראה לפני שלושים
שנה, ב מקום להיראות שנון, מפוכח ומ שע שע, הוא איטי, כבד
ומסורבל בערך כ מו פרפר שהחליט ללבוש מגפיים. ומפוארת, מ שום
שהתפאורו ת של אריק סמית ו ה תלבו שו ת של רות דר מ שרים אווירה
חגיגי ת, ר שמית ו מפו ארת על אף פ שטותם.
העלילה סובבת סביב נסיך מ שועמם מחיי ה שפע, המחליט לשאון
לאשה נערה מכוערת עד אימה, שכמעט אינה פוצה מילה מפיה.
(שושנה שני מצטיינת ב תפקיד זה) .תגוב ת ם של אנ שי החצר על
נוכחו ת ה מהווה בעצם את כל המחזה כולו. חבל שלא כל הנוגעים
בדבר הבינו שהאבסורד אינו צר ך להימצא רק בטק ס ט (״אני
לא יכולה להיראות כמו שאני נראית תמיד כשאני הולכת לרצחו,״

הומור, סאטירה וטרגדיה, ולשמור תמיד על חוש־מידה נכון. בעזרת
בימויו של דויד לוין, נאמן לרוח ולהוראותיו של יונסקו, ותרגום
שוטף של ישעיהו בן־פורת, ובעיקר בעזרת תפאורה מבריקה של
בוקי שוורץ ואפקטים של אורות, מפתיעים במקומות הנכונים, מוגשת
באולם הקטן של הבימה המוצלחת בהצגות העונה.
וכמו שצריך להיות בתיאטרון טוב, נדמה לי ששני השחקנים על
הבימה באמת משחקים, ונהנים מזה, או כמו שאומר בר־שביט :״על
הצגה כזאת אני מוכן לעבוד חודשים, ולוא רק כדי לשחק אותה
בערב אחד
לפי מחיאות־הכפיים, מצפים לו עוד הרבה ערבים.

מחזאית שדי וינטרם
מא רנס, סטאלין ו ב תו לין
ניו־יורק, הוא שלו שה מעמדי ם שיל
רעשני, והוא מתרחש כל כולו במיטה.
היפי ומנוול. בעצם, אין זה מחזה
אחד, אלא שלושה מערכונים, שביניהם יש
קשר רעיוני יותר מאשר עלילתי.
במערכון הראשון, נערה המכירה היטב
את סטאלין, את מארכם ואת שאר הכתבים
האדומים, מנסה לרכוש ידע בכמה שטחים
מעשיים בתורת החיים.
המורה הוא שחקן צעיר, ואם בתחילת
המערכון יש לנערה פיקפוקים ואינה בטוחה
אם היא באמת בתולה או לאו, הרי
שבסופו של המערכון אין לה עוד ספקות.
היא לומדת פרק בתורת־החיים, ומגלה כמה
אספקטים נוספים בתורת מארכס.
במערכון השני, במאי קולנוע שנודה מאמריקה
על־ידי רדיפות מקארתי, מביים
סרט בפריס ומבלה שם את הלילה האחרון
לפני שובו לאמריקה, להעיד בפני הוועדה
לפעולות אנטי־אמריקאיות. את המיטה מחלקת
עימו נערה, המנסה למצוא הצדקה לחייה.
ואילו במערכון השלישי, שחקנית
מזדקנת מבלה את הלילה שלאחר קבלת
האוסקר בחברת שחקן צעיר, היפי ומנוול,
המגלה בפניה לראשונה את קסמי האל־אס־די,
ומגלה לה כמה אמיתות יסודיות
על החיים. בסופו של המערכון, השחקן
הצעיר נותר בחיים.
בקיצור שלושה מערכונים, המדברים
שלושתם על מלחמת הקיום הנפשית של
העוסקים באמנות ובידור. ואם המבקרים
לא התפעלו מעומק הרעיונות, הרי כולם
הסכימו ששלי וינטרס מיטיבה לכתוב די*-
אלוגים שנונים ומפוקחים.
מה הפלאי היא הרי כותבת על דברים
המוכרים לה היטב.
נוסע

תדריך
י• קפוץ (תיאטרון
— חיקוי ילדותי של

דגן — אלהסברה)
שיער, עם תמליל

שיא עולמי חדש
אולי זה לא בדיוק ספורט, אבל, ם ב תי א טרון יש שיאים. ולאחרונה
נשבר אחד הח שובים בהם — בעיקר מנקודת־מבט של מפיקי

ההצגות.
המלכודת, מחזה האלמוות (לאו דווקא בגלל ערכו הא מנותי, אלא
משום שאינו מדאה כל סימנים שהוא מ תכונן לרדת מן הבימה)
הוצג בפע ם ה־ , 7511ו ב כן עבר שיא עולם קודם, שנקבע לפני 7ג
שנים בלום אנג׳לס, על־ידי מחז ה ״ הי ס טו רי״ לא פחות, ב שם

השתיין.
ה מלכוד ת מוצג ב לונ דון מזה 19 שנה, ו כ בן נאמן של אגאתה
כריסטי בתה־ , 80 הוא ירש ממנה כנראה גם את תכונת־החיים ה ארוכים.
ולמי
ש מעוניין ב שיאים: הלו דולי ירד מ בי מו ת ברודווי, לאחר
שהיה למ חז מר המצליח ביו ת ר שידעה ניו־יורק עד היום (למעלה
מ־ 2800 הצגות) .שבע שחקניות הספיקו למלא את התפקיד הראשי
בהצגה (ביניהן כמה כוכבו ת קולנו ע ידועות, כ מו קארול צ׳אנינג,
שחנכה את התפקיד, כוכבות־העבר מרחה ריי ובטי גרייבל, הכו שי ת
פירל ביילי ומלכת המחזמר של שנות הארבעים, אתל מרמן) ,שמחזור
רווחיה נאמד, בעיקר על־ידי מתזוריו של המפיק דויד מריק,
בכמה ע שרות מיליוני דולרים.
אלא ששיא זה אינו נראה איתן במו חן. כנר על הגג מתקרב אליו
בצעדי־ענק, ולדבריהם של מביני דבר, מצב ברי או תו של טובי ה
שפיר׳ ואין כל חשש לעתידו המיידי.

יחי הטלפון
כשהמציא אלכסנדר גרהם בל את מכשיר הטלפון, הוא התכוון
בסך הכל להקל על הקשר בין אדם לרעהו, בעיקר כאשר
מרחק מפריד ביניהם. כיצד יכול היה לנחש שאחריו יבוא אדם
בשם מרקוני, וימציא את הרדיו, וכמה עשרות שנים אחרי זה,
משעמם, המצליח להרגיז רק משום שהוא
טוען לשליחות שאין בו כלל. מי
שחושב כי זהו הביטוי המתאים לשמיניס־טים
של ישראל, מזלזל בהם מאוד, או
שסתם לא הצליח עדיין להגיע לרמתם.

פרפרים הס חופשיים

(תיאטרון גודיק — קו מ די ה קלילה ומ שע
שני
ושלי, כ״הנסיכה איכון״
אומרת המלכה באחת הסצינות) ,אלא גם בדרך ב ה מציגים אותו.
ניצוצות ממי שחק אבסורדי זה נראו לעיתים אצל זהרירה חריפאי
(המלכה) ,ניסן יתיר (המשרת) או יהודה פוקס (שר־החצר) ,אך לא
יותר מזה. ואשר לה ש תוללות של ממש, שהיא כ מעט מ חוייב ת המציאות
ב מ חז ה כזה — עליה אין מה לדבר. כנראה שאין זה לכבודם
של שחקנים ישראליים ח שובים. א פה ׳אתה, פיליפ דיסקין, ומלך
אובו ש לן ב מו ע דון בכחוס?
כ שיוצאים מהנסיכה איבון, יודעים שהחברה האנו שית היא תפלה
ואנוילית, שהיא נמ שכת ו מפחדת באות ה
המידה מפני הבלתי ידוע, ואינה סובלת
ב שום פנים ו או פן את אלה שאינם דומים
לה. כל זאת לומדים בהצגה. אבל
המחיר? הוא קצת מוגזם.

שעת (בעיקר בזכותה של תיקי דיין) ,על
הקשר בין נער עיוור וגרושה בת ,19בצל
האם האמריקאית האימתנית והשתלטנית.
מבדר.
כשפל (הקאמרי) — הצגת
יוקרה, שריכזה את מיטב כוחות התיאטרון,
מתייחסת אמנם ברצינות לטקסט של גו
רקי,
אבל במקום נשמה רוסית יש עצבנות
אמריקאית.

קטאקי

(תיאטרן גודיזן) — יפ
אני
ואמריקאי על אי בודד במלחמת־העולם
השנייה. השחקן היפאני אישימוטו מנצל
היטב את כל האפשרויות הטמונות במחזה
קאמרי שטחי אבל מקצועי היטב.
העולם הזה 1740

במדינה סעד

ה שאר 7־נ 1א ת הנהיגה

טינול בנכים;
מכות בראש

יוסף כדורי ( )17.5נפגע בילדותו בשיתוק
ילדים• אביו נפגע קשה בתאונת עבודה,
נותר נכד, לכל חייו. מלבד יוסף נותרו בבית׳
ללא פרנסה, ששה ילדים נוספים,
בני שלו שעד .16
אך יוסף לא איבד מעולם את אומץ
ליבו. לאחר סידרה של שישה ניתוחים
מסובכים בבתי־ד,חולים באשקלון ואסף הרופא׳
זכה סוף סוף לעמוד על שתי רגליו.
עתה, החליט, הגיעה השעה לעמוד
על רגליו גם מבחינת הפרנסה. הוא פנה
ללשכת הסעד במקום מגוריו, קריית מלאכי׳
ביקש עזרה בלימוד מקצוע.
הוא לא פילל שבמקום זאת יזכה במכות.
יום
עבודה 16 -שעות. הוא נשלח
ללמוד שענות בירושלים, בבית־הספר
לנוער ציוני. המנהל סקר את התלמיד החדש
מכף רגל ועד ראש . ,עיין במיסמכים
שהביא עימו מלשכת הסעד, הודיע ליוסף
שעליו לחזור כי חסר לו טופס.
כשהתייצב יוסף ללישכת הסעד, לא סיפקה
לו זו׳ משום מה, את הטופס החסר,

הספר הדאשוו והיחיד בארץ שכולו עבריי*
נזקק סעד כדורי
טיפול מיוחד

והחזירה אותו ירושלימה. במקום זאת היפנו
אותו ללישכת העבודה לנוער, סתם כך.
שם הופנה יוסף ללמוד סנדלרות בתל־אביב.
הצעיר החלש נאלץ לקום מדי בוקר
בארבע, על מנת להגיע בזמן לעבודתו ב־תל־אביב,
היה חוזר הביתה בשמונה בערב.
אולם תלונה לא נשמעה מפיו.
בינתיים נזקק יוסף גם לנעליים אורטופדיות,
ביקש מהלישכה מאה ל״י על־מנת
לקנותן. הוא המשיך לבקש במשך ששה
חודשים. לבסוף הגיעו מים עד נפש׳ והצעיר
למוד הסבל יצא מגידרו, באחד מביקוריו
האינסופיים בלישכה. הפקידים לא
ידעו חוכמות, הזמינו את המשטרה.
מכות מהשוטרים .״השוטרים טיפלו
בי,״ מספר יוסף ,״והזהירו אותי לא
לבוא יותר ללישכת הסעד או ללישכת העבודה
לנוער. אבל איך יכולתי לא ללכת,
כשכל העניינים שלי לא זכו לסידור? הלכתי
שום פעם ללישכת העבודה. שוב פעם
באו השוטרים. הרביצו לי בראש ובכל הגוף.״
הוא
נלקח לטיפול רפואי, קיבל אישור
לכך שהוכה בראשו ובקרסולו הימני. כשפנה
בתלונה למשטרה, סירבו האחראים בתחנה
לקבלה. יוסף לא ויתר, היפנה את
התלונה לשר־המשטרה, זכה בתשובה מעודדת
:״המכתב הועבר אל הגורמים הנוגעים
בדבר.״
בתשובה עניינית דומה זכה גם כתב
העולם הזה, כאשר ביקש את תגובת משרד
הסעד :״לישכת הסעד מכירה את מצבו של
כדורי, והעניין בטיפול.״
לא טיפול *!הסוג שהעניקו לו השוטרים,
יש לקוות.
העול! הזה *174

אהבה בשניים

ק זו ג מודים דניים מדגימים בעשרות רבות של צילומי עירום נהדרים את הפל
ג אודות ״איר לעשות אהבה״ .הספר שזבה להצלחה חשרת תקדים (מאות אלפי
!עותקים תון חודשים ספורים) בבל ארצות־אירופה וארה״ב.
1כריכה מהודרת * פורמט אלבומי * נייר משובח
׳ ן וכל זה במחיר של — 2ו ל״י בלבד
הספר שאין צורך להתבייש בו או להסתירו.
*״ ספר נועז ומתקדם ביותר אך יחד עם זאת אלגנטי
ג 1בל תנוחה ותנוחה מלווה הסבר מלא ועניני בעברית
}כתוספת פרקים מיוחדים על אברי־המין (כולל תרשימים),
סיפוק המיני ואמצעי־מניעה.

הספר שחייב להימצא
בחדר־המיטות של כל זוג נשוי

מור ושלח״*

הזמנה /הצהרה

לכבוד
״אלבית, חוצאח״לאור ת.ד ,33144 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי בדואר חוזו־ את הספר
; ״ אהבהב שניי ם ״ .ר״ב שיק מש --
! על בנק --ע ל קך — 12.ל״י בלבד.
אני מצהיר בזח •אני טעל גיל •.2

:כתובו*-

חתימת..

תמרורים
נולדה לקריין הפופולרי של הטל־ח־יזיה
חיים יבין ולרעייתו יוספה, בת
בכורה, במישקל 3.7קילוגרם.

חיים ויוספה יבין
נישאו הדון ז׳ואן של הטלוויזיה,
עוזר הפקד, יגאל מרן שהוא
קרוב של הרב הצבאי הראשי שלמה גורן,
ונאדה מילצ׳ן, בתו של סגן יו׳׳ר ההתאחדות
לכדורגל עזריקם מילצ׳ן.
נישאו במלזיה, הסבתא בת ה־
86 שארי בינתי חאג׳ והרווק בן ה־26
לאמין בן אדם, את נישואיה הסבירה
שארי ב״אנחנו אוהבים זה את זו. יתר
על כן, אני אלמנה ואיני יכולה עוד לטפל
לבדי במטע הקפה שלי — אז החלטתי
להינשא לאמין, המטפל היטב במטע.״
אמין הוא בעלה השלישי של שארי.

נישאו. בירושלים, כרכה יחזקאל
וחי חסידוף שעבד עד לפני 10

רכוש מקלט פילוט והבטח ערך כספך לאורך ימים

30005 .7 0
קפוץ? מוצרט? אום כולת׳ום? תום ג׳ונם?
לבחירתך ינעימו נסיעתך
אם תצוייד מכוניתך במקלט רדיו ובנגן סרט.
מכירה, שירות והתקנה מקצועית אצל:

גוטסמן זאב בע״מ
תל־אביב

חיפה

רח׳ דיזנגוף 324
טל 442855 .

רח׳ המגינים 1
טל 526542 .

שינוי

כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתגקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למעו החדש

תעש, נתפנת במדים לא מוכרים סתם בנדים במדים תמצאו טיב ואסנה מקוריים
המקדימים
את כל
האחרים!

/227׳
דח׳ אלנב

שנים כפקיד בארכיון משרד־המשפטים והתפרסם
כשהביא, לפי צו מצפונו, למערכת
העולם הזוז העתקי
מכתבים בץ התביעה
הכללית לבין
המשטרה, שהוכיחו
כי קציני משטרה
קשרו קשר
להכשיל את התביעה
בפרשת המפקח
הכללי של המשטרה
דאז, יחזקאל
סהר, שהעיד עדות־שקר
בשבועה. בגלל
פירסום המכת־בים
נאלצו התביעה
חסידון*
והמשטרה להעמיד
את סהר לדין והוא הורשע. ואילו חסידוף,
במקום לקבל פרם על מעשהו, הועמד לדין,
הואשם בגילוי סודות רישמיים ונשלח למאסר.

חוג * בנפרד, יום־ד,ולדתם ד,־ד3
של שני אנשי־ספורט שנולדו באותו יום
עצמו במיטות סמובביודחולים כות בתל־אביב,
הדסה

תמר

שומכר

(מטל)
,לשעבר שי־אנית
ישראל בקפיצה
לרוחק וחברת
המשלחת ׳האולימפית
למשחקי הלנ־סינקי
ב־ 1952וכיום
קפטן קבוצת של הכדורסלניות
מכבי תל־אביב, ומשה
לרר, עיתונאי
ספורט מזה
20 שנה, מעורכי מדור הספורט של
העולם הזה בשנות ה־ 50 וכיום מעורכי
המדור בצהרון מעריב.
נחוג בירושלים, יום־הולדתו הדס
של זקן שרי
ממשלת־ישראל (לפרופסור
שעבר),
בכיר
באוניברסיטת
העברית בירושלים,
אשר כיהן בכמה
ממשלות כשר־החי־נוך־ור,תרבות
ואשר
יישם את חוק ה־הממלכתי, חינוך דווקא
כאשר היה
שר שאינו ח״ב,
אם כי נימנה קו־דם־לכן
עם חברי
הכנסת הראשונה —
פרופסור בן־ציון דינור (דינבורג).
העולם הזח 1740

כריסטי
נחוג יום־הולדתו ה־ 47 של האלוף
במילואים ומי שהיה ממפקדיו הראשונים
של חיל־הים הישראלי, שהתפרסם לפני כשנה
כשעמד מאחורי הפרשה שכונתה ספי־נות

שרבורג,

מרדכי
(מוקה) לימון.

נחוג יום־הולדתה ה־ 74 של מי
שהיתר, חברת הנהלת הסתדרות הציונים
הכלליים וחברת הכנסת השנייה מטעם ה־צ״כ,
שולמית כצנלסון, אמו של יו״ר
המרכז החופשי וחבר־כנסת מטעם תנועה
זו, שמואל מ. תמיר (כצנלסון).
הוענק בלונדון, על־ידי מלכת
בריטניה, תואר אצולה למלכת הפ שע הסופרת
אגטה כריסטי בת ה״ 80 שהמחזה
שלה מלכודת עכברים, השיג שיא
עולמי בהיותו מוצג בפעם ה־.7511

עצמאי
האםא תה יכול לדעת היום
מה יהיו צרכיך
.כאשר תגיע
לגיל הפרישה

אולי תרצה להמשיך לעבוד -
ואולי לא.
אולי תהיה מעוניו בהכנסה חד שית
קבועה ־ או בסכו ם גדול חד פעמי
אולי תהיה זקוק לכסף לעצמך -
ואולי תהיה מעוניו להניחו
לבני משפחתך.

הוענק על־ידי ראש עיריית ירו־,
שלים טדי קולק, לשרידה האחרונה שנותרה
בחיים מבין מייסדות בית־החולים הפסיכיאטרי
בירושלים עזרת נשים, בשנת ,1895
רחל חיות בת ה־ ,96 לאות הערכה לפעולותיו
של המוסד במשך 75 שנות קיומו.
זכה במישאל שנערך בין בעלי
בתי הקולנוע באר־צות־הברית,
בתואר
שחקן הקופה
מספר אחד לשנת
,1970 השחקן האמריקאי
פול ניו
מן, בזכות סירטו
קיד וקסידי. זו השנה
השנייה ברציפות
שניומן זוכה
בפרס זה.
עומדים להינשא.
בפאריז, הבמאי רו-
ג׳ח ואדים ( )42 ות 5ליתו
רט מרקוב 20 ברגע

לרשותך

ילוד
קתזתגגזזליש בגג־גז
ניומן החדשה מרג־שרוג׳ה
יקבל

גט מג׳יין פונדה.

ב״יתד־ תוכל לצבור אמצעים היום (בתוספת ריבית והצמדה מלאה) ולהחליט
על אופן השימוש בהם בהגיעך לגיל הפרישה.
הצסרף אל

מנהליםרומן. פילגה קו־שינה,
שהיתה נשואה ב־ 10 השנים האח־

״יתר״

קרנות גמולים בע־מ

פרטים כולאים בכל סניפי

ב; ח ה פו ט לי םגעמ
קושינה ורונה
רונות בנישואין אזרחיים למפיק רמונדו
קסטלי והשחקן מורים רונה, איתו היא
מבלה עתה בפאריס.
נפטרה בגיל ,81 חלוצת הקומונה
החדרת־ת, מראשוני אום־ג׳וני ומייסדי דגניה
— מרים כרץ שנולדה ברוסיה ו־עלתה
לארץ ב־ ,1906 חיתה בכפר־סבא, פתח־תקווה,
כנרת, מצפה, חדרה ודמיה א׳.
נפטר בגיל ,84 מי שהיה מוותיקי
השומר וממייסדי כפר־גלעדי — זלמן
אלץ (אסושקין) .יליד רוסיה, עלה לארץ
ב־ ,1905 עבד בימי מלחמת העולם הראשונה
כנהג קטר ברכבת הטורקית וב־1916
עלה עם חמש המשפחות הראשונות להתיישב
בכפר־גלעדי.
נפטר * בירושלים, בגיל ,90 הסופר

מרדכי בן־יחזקאל,

בעל פרס ביאליק,

שנולד בגליציה ועלה לארץ 19230 כדי
ללמד בסמינר למורים בירושלים, בה קיבל
את תואר יקיר ירושלים.
הפולס הזח 1740

? 6007 )15
? 6007 )15
? 6007 )13
?6007)18
?6007)15
?6007)18
?6007)15
? 6001 )13
?6007)15

0 0 ?6007)15

7ו 761/נ?161
£0911811
?160011 0610130 1131130
301311 כן 5
?07661
30886ק13
?1158130
10נ 31ז ^

1 ?10016 1116 £351681 3/^ 3 7
67 861.ק? 11063 17001 11.97.50

761 ^ 17117.ז*44 ? 61311 711?1
? ? 0 0 8 36247.

״? 41757 ״ 101 7 0 3 0 7 .

17£1,צ 3£א 1714£מ

11.52.50

?ססס א ^ס

3 1101., 7 6 1 .^ 17117.זי/ו?44 ? 013)1 711
? 11006 36247.

״101(21
ויסקי סקוטי

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפיב
להשיג בחנויות הספדים הגדולות

ת מי ד טוב,
ת מי ד מטו 7ה

״יוש״,יבוא ושיווק בע׳נ7
ר ח׳ דיזנגוף 2 6 9ת ׳ א

טלפון 446611 :

במדינה

שגץ העולם
הזו•

אדס לכלב —
אדם

הגבר שהסתער על הילדה שעדה לתומה
על הדשא׳ חשב שחטיפת הארנק מ
מנה
תהיה משחק ילדים. אך הוא לא לקח
בחשבון את המפלצת האימתנית שזינקה
עליו בפתאומיות, בנהמה מקפיאת־דם שהיתר,
משביעה אפילו את רצונם של יצרני
הסרט כלבם של בני בסקרוויל, הכלב הענק
מסוג גרייט דיין תפס בשרוולו של הגבר,
לא איפשר לו לזוז.
חיסור חטיפות הארנקים. הסצינה

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד ,136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה ״תשבץ
1740״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :
.1מעבר מנוזל לאדים .5 .משכורת,
רווח .9 .הקדש מוסלמי .10 .מקום נישא.
.12 חום קשה בגוף .13 .נזדמן עם מאן־
דהוא . 15 .עמוד מים .16 .בוז, לעג.17 .
כסף רב .18 .במתינות, בנחת .20 .מדינה
דרום אמריקאית .24 .בגד .27 .עיר נהגים.
.28 תו נגינה .29 .איש חסיד ועושה נפלאות
בימי המלכה שלומציון .30 .כינוי
למתנגדי הסיפוח .32 .צמר כבוש .34 .מוסיף
״נופך״ למציאות .35 .מכיל בכל קיבולו
.36 .אמתחת .38 .סימן, תוית.39 .
תו דואר .40 .שומר .41 .קשור בחבלים.
.42 ברונזה .44 .אבר בגוף .46 .חלוש,
אין אונים .47 .נידוי .49 .זיון .51 .דרגה
צבאית .53 .מעל כוח ההתנגדות •55 .מהוה,
חסר צבע .56 .קדומת שם הולנדי.57 .
צד מערב .59 .עושר. דבר רע בכוונה תחילה
.60 .מועצת זקני העם וביה״ד בימי
בית שני .42 .משא כבד .64 .ממלכה קדומה
ליד שומר .65 .מאכל חיוני .66 .יבשה
מוקפת מים .67 .בד טבעי .69 .זכות לבטל
החלטת רוב .70 .תבלין .71 .תואר כבוד

ספרדי •72 .מזבלה .73 .אדונינו־מורינו־רבינו

״דני־ענק״ מחבק5י -

מאונך :

יחס אנו שי —

.1חולל .2 .כלי הקשה .3 .השכחה במזיד
.4 .סופר נורווגי, כתב את רעב.
.5הכרזה חגיגית .6 .גנוז, צפון .7 .אסקופה
.8 .הגנה אזרחית (ר״ת) .9 .שבט
גרמני שבזז את רומא, שם נרדף למחריבי
ערכי תרבות .14 .כובע פרווה אותו לובשים
חסידים .19 .שוטם .21 .כלי מיתרים.
.22 שית נוי •23 .נוטש .25 .מדינה אירופית
.26 .דורון .29 .יום טוב .31 .צורה
גיאומטרית .33 .ענף עבה .34 .גמלוני.37 .
ציר .38 .גהינום .42 .מחבר לא זו הדרך
.43 .צורה, מראה .45 .יושב בתענית.
.47 נביא .48 .אציל סיני .50 .קריאת צער.
.51 בו נראה אלוהים למשה .52 .מלך במחזה
שקספירי .54 .בן נוח .56 .גאולת
דם סיציליאנית .58 .במאי תיאטרון וסרטים
ישראלי .60 .חרוף נפש .61 .נאה, יפה.
.63 אבן יקרה .66 .נהרה .68 .מדבה.71 .
תו נגינה.

היתד, מבויימת — במסגרת תערוכת הכלבים
הארצית השנתית, שהתקיימה בשבת
לפני שבועיים בבית־הנוער בבאר־שבע. אולם
היא הדגימה יפה כיצד ניתן לחסל את
מכת חטיפות הארנקים ברחובות הערים.
הצגה אחרת: שישה ילדים, מבין הצופים,
התיישבו על הדשא, כשבכיסיהם ומתחת לכובעיהם
של שלושה מהם מוחבאות סוליות
חשיש. כלב המשטרה אביר עשה
סביבם הקפה יחידה, איתר מיד את כל
החשיש.
מלוקקים כולם. לעומת הצגות הכלבים,
נעדרה הפעם מהתערוכה ההצגה האנושית
הקבועה — תצוגת־האופנה של
בעלות הכלבים. הגברות׳ שהגיעו עם כלביהן,
בעליהן ומכוניותיהן מכל רחבי הארץ,
החליטו כנראה שבאר־שבע איננה

וחברו תוקף

לחוטפי

ארנקים

חשב׳ן 740ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

1ויין ^ 11

את ה ת שו בו ת יש ל שלוח על־גבי גלויו ת בלבד לת.ד , 136 .ת״א, ולציין על־גב׳ הגלוייה:
״ח שבץ 1740״ .הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למי שלוח
ה פי ת רון 13.1.1971

זוג ״דנים״ ענקיים וזוג ״פאפילונים״ גמדים ממשתתפי התחרות

•יו וזפותרים נכונח יוגרל פרס כספי של 20ל׳׳י וונוד • 3רסי ספרים.

הפעם

ללא

תצוגת

אופנ ה

את גבירתו, סלי גזית סרביבים.
העולס הזה 1740

התרכז

המקום הראוי לכך — והמופע
סביב הכלבים הפעם, לשם שינוי.
והיה מה לראות, למי שאוהב לראות כלבים•
מדאנים ענקיים ועד פניצ׳רים גמדיים
— כולם כאחד מטופחים ומלוקקים מכף
רגל ועד ראש .״אם בני־אדם היו מתייחסים
לבני־אדם אחרים כמו לכלבים שלהם,״
התפלסף צופה בג ל העמידה ,״היה לנו
עולם של בני־אדם, לא של כלבים.״
כוכבים כיגלאומיים. הליקוי, הבולט
בתערוכה היה, שלא היו בה כמעט
צופים. המארגנים החליטו דווקא על באר-
שבע בנסיון לקרב את לב ילדי ישראל השנייה,
המרוחקים מכך, לעולם הכלבים.
יחד עם זאת, לא דאגו משום מה לכל
פירסומת. התוצאה — פרט לילדי שכונה
א׳ ,שהסתקרנו למישמע המוסיקה שבקעת
מבית־הנוער, לא נכח כמעט קהל מקומי.
במקום ראשון בתחרות זכו שני כוכבים
בינלאומיים — קורה בת השש ובנה,
ג׳וניו ר בן השנה וחצי — שני כלבי איריש׳
סטר של משפחת בן־דויד מתל־אביב. קורת

הזכויו ת ש מורות לנ״ל
אז את רוצה או לא?

תמוכות עירוס

גישכר
״למרות שאני נשוי, לא נהניתי עדיין
מהחיים,״ כותב לי 1 /7 1בן ה־,23
״אני לא הכי מאושר, וכבר נשבר לי מהחיים

*אז אם את רואה עצמך במצילת נפשות
אבודות...
אני לא מתערבת!

צורה חיצונית

ההמשך

תראו מה יש לנו כאן :״לרשותי עומדת
המכונית של אבי!״ כותב . 3 /7 1ואם
תאמנה או לא, הנ״ל כבר בן כ״א שנים
ועמד בפני סיום שרותו בצה״ל.

אבל, הדבר הכי חשוב במכתבו, הוא
ההמשך :״אני לא רזה ולא שמן, מרכיב
משקפיים נאות, וגבוה — 180ם״מ.״

5 /7 1הוא מקריית־מוצקין, ואז תאמיני
לי. אך כהוכחה הנה מילות מכתבו, מבלי
להחסיר אף פרט חשוב:
״אני צלם חובבמושבע התובע
מעצמו דרגת ביצוע הגובלת בשלמות
אמנותית והיחס שלי לצילום הוא כ׳
יחם צייר לציוריו. במילים אחרות, הצילום
עבורי הוא אמנות נקייה. על אותו
משקל, אני מחפש מזה זמן מודל אידיאלי
ועל רמה גבוהה. ובכן, אם כזאת את,
יפה, בעלת מבנה גוף עם פרופורציות
נכונות ופנים עם הבעה, וכמו כן נועזת
וחסרת דעות קדומות, נוכל לשתף פעולה
על הצד הטוב ביותר.
״את כל העבודה והתהליך של הפיתוח
אני מבצע לבדי, במעבדה שיש לי בביתי.
כמו כן אני חובב מוסיקה ובמיוחד ג׳ז
קלסי. אם תצרפי לשני תחביבים אלו
גם את העובדה שאני נחשב לקצת יוצא־דופן,
מאחר ואני בועט בשקרים ובמום־
כמות־חברתיות מקובלות, הרי שתוכלי לעמוד
מעט על אופיי שלי.״
אמרתי לך?

אביב, וזאת הודות למכונית הטריו מף שנמצאת
ברשותי.״
טריומף או לא ט ריו מף, בלי לשלוח לו
תמונה זה לא ילך :״לא מוכרחה להיות
תמונת־ערום!״

וילה על שפת הים

מס־הכנסה

הוא עדיין לא מכיר או תן, נערה׳ וכבר
שולח לך נ שיקה על האף. אבל כל זאת

תראו מת יש לנו כאן 8 /7 1 :די־גבוה,
די־לא־שמן, די־לא־בוגר־תיכון ודי-
מבלת־בחו״ל .״ מ ה אני עושה! בחו״ל? באמת
שאלה טיפ שי ת ! הרי מי ש הו מוכ רח
לבזבז את הכסף של אבי כדי שמס־הכנסח
לא י טען שיש לו יותר מדי כסף — אז
אני הקורבן.
״חוץ מזה אני נורא או הב לצייר קריקא־טורות,
כ מו זו:
אגב, ה טיפו ס הזה תמיד עושה לי בעיות.
הנה עכ שיו — לא מספיק שאני כו תב
מכתב — הוא מוכ רח לדחוף את האף
שלו ב אמצע, ולו מר לי להפסיק.״
כן, ז ה הכל. אני מקווה שהצלחת לקבל
קצת מו שג.

כדי גיכגת

עוד חייל שעומד בפני שיחרור מצה״ל
הוא . 4 /7 1לאבא שלו אין רכב, אבל
לו — יש, יש לו גם עיניים ירוקו ת ופרופיל
— •78 הוא כו תב:
״ אין לי מ שקפיים וגם לא גיבנת. אן
י שלי תעודת בגרו ת.״
ועם מטען של 64ק״ג, הנמדד לאורך
174ס״מ, ק שה להאמין שלא תמצא איזו
חייל ת באי־ שם שתהא מוכנה לספר לו טד
כמה היא נחמדה.
ואולי ,..ואולי ...שהיא מוכנה לנסות

מודל אידיאלי

ובנה זכו כבר בפרסים בארצות־הברית,
מקסיקו, קנדה — ועתה בישראל.
אלא שדווקא החלק הזה עניין הכי פחות
את קהל הילדים שצפה באירוע, מאחר שהטכניקה
של מהלך התחרות לא היתד,
ברורה להם, למרבית הצער, לא חשבו המארגנים
על האפשרות להסביר ברמקול
את מהלך התחרות, להגדיל בכך את הנאתם
של הצופים הצעירים.

דרכי אדם
חרש המתכת שהפד
לאמן האידוטיקה
לוא הם היו מבשר ודם, היו שולחים
אותם מזמן לכלא, בעוון השחתת מידות
הציבור וביצוע מעשים מגונים בפומבי.
אך מאחר שהם דוממים, ואינם עולים בגודלם
על מספר סנטימטרים, ניתן ליצירי
כפיו של ישראל נפתלי להציג את תנוחו־תיהם
האירוטיות ללא הטרדה.
תערוכת פסליו של נפתלי, המוצגת עתה
בגלריה עידן־כץ בתל־אביב, הינד, על טהרת
האירומיקה, כשתנוחות המישגל. המגוונות
מוגבלות רק על־ידי דמיונו של היוצר —
וזה באמת איננו מוגבל.
פיסול כמסעדה. עד לפני שש שנים
(המשך ב ע מו ד )36
* פרס רא שון מ בין הדוברמנים. הבעלים:
צבי אמדורסקי, תל־אביב.

העולם הזה 1740

קשה לי להאמין שתעני לכל דרישותיו
של האביר הלז• מספיק שאציין כי

3 /7 1

עם כל הביאוגרפיה הזאת וקצת עבודה
מעשית בקולנוע — הרי זר. השידוך המוצלח
ביותר שיכול לזמן לך אלוהים!!!״

הילדים לא הבינו

״אפשר להגדיר אותי כצעיר זועם,״ כ ד
תב ,7 /7 1״המתנשא לגובה של 178
ס״מ, בעל עיניים ירוקות וכו /וכו׳ ,וכו׳,״
והוא ממשיך. ,חוץ מזה אני גם סטודנט
שנה ראשונה בכלכלה הלומד בירושלים,
אך למרות זאת, אני נמצא הרבה בתל־

בק שותי ה של 2 /7 1חן צנועו ת ל מדי
:״אני מחפ שת מ שהו קצת רציני,״
ואס להתח שב בעובדה שהיא נברבת
8ו, הרי זה, בהחלט, כבר, מותר לה, נכון?
״ אין לי חבר קבוע,״ היא כותבת, וכבה
יכולה להבטיח ש״איש לא יתאכזב מצורתי
החיצונית כן, גם אם הוא יקנה אות ה
כ,חתול ב שק׳ או ליתר דיו ק כ־ . 2 / 7 1

זוכה רינגו* בפעולה

באלף

למצוא ולאבד
באמת לא ח שו ב כש 6 / 7 1הוא כבר
כמעט רופא ,״ מ קצוע. שמו שי, כידוע,״ ותפעם
ההדג שה איננה שלי!
הוא חייב להודות, כל זאת כדי להיו ת
הוגן כלפייך, שאיננו ב חור יפה, ו אין לו.
שערות ארוכו ת, אבל יש לו וילה על שפת
הים, הוא בטלן, טיפ ש, הולך בלי גופיי ה
ואפילו פסנ תרן עם עיניים י רו קו ת (כל

אני חושבת שזו תהיה המציאה האחרונה
שאני מוכנה להבליט מעל דפי העיתון.
פשוט כל העסק הזה של לאבד־ולמצוא,
לא מתאים לכם, הקוראים.
אז לקינוח הנה לכם 3 /7 1אשר,
אם תפנה למערכת, תוכל לקבל את תמונתה.
בבקשה.

מי פ ל צוו! ש לי
יש כל מיני אורים ב חנוכ ה, ואת אור ה שבוע
סיפ ק ה לנו דנה. לנר שלי שי של ה חג
קניתי לה וכחברה שלה ח מו טל, שניי
כרטיסים לסרט רוכין הוד בבית לי־י
סין. חשב תי להצטרף גם כן, אבל דנ ה
הבהירה לי שחלק חיוני של ה תענוג יהיה
שהיא ת לן בלעדי — בפעם הרא שונה ב ל אבל
לא רק אורים היו. איפה יש
יהודים חנו כ ה שלם בלי צללים?
את הצל הגדול הטיל אלוהים, שגירש
את הנחש. ב שיעו רי בי ת לחג קיבלה דנ ה
לקרוא ב תו ר ה את פר שת גן־העדן והעסק
לא מצא־חן בעיניה .״אמא, בגלל שהנחש
בגן־עדן עשה חטא, אז למה אלוהים הע־

למה הסרט גבוה -ו הנ ח ש נמ 1ך?
חיים• אחרי הכל, היא כבר בכי תתב׳ ,לא?
הסבירה ב טון שסיים את הויכוח.
כיו! ליסין די קרוב, אז נכנעתי. ובאמת
הכל עבר ב שלום, והילדה חזר ה מרו צה
מאוד מהסרט. היה לו רק ח ס רון אחד,
לסרט :״הוא היה נורא גבו ה,״ דיווחה.
״מה זא ת אוסרת גבוה?!״
״גבוה, נו, את לא יודעת מה ז ה גבוה?״
לא ידעתי מה ז ה גבוה, אבל לא התעמקתי
,״ו היו לכם מ קו מו ת טובים?״ שאלתי.
״בטח. מצויינים,״ התפעלה הילדה .״רק
שנכנסנו, אז חמוטל ואני ראינו תיכף ש אף
אחד עוד לא תפס את ה מ קו מו תבה תח לת,
אז תיכף רצנו לשם מהר ו ה תיי שבנו
באמצע ה שורה הראשונה. בריק באמצע.
את ה מ קו מו ת הכי טובי ם תפסנו.״
וככה הבנתי למה הסרט היה גבוה.

ניש את כל הנח שים האחרים בעולם לסבול
בגללו וללכת על הגו חן?״
״על הג חון, לא על הגו חן?״
״כן. אני מתכוונת על הבטן. אד למה?״
״דנה׳לה, ז ק רק סיפור. הנח שים לא
סובלים מז ה שהם זו ח לי ם על הגחון. זאת
רק אגדה.״
יכולתי לראות שהיא לא מא מינ ה לי,
אבל היא ילדה מנו מס ת, אז היא לא א מר ה
לי את ז ה בפנים.
נוכחתי בצידקת ח ש שי בנר החמי שי של
החג, כ שבעלי נזכר פתאום שצריך להד ליק
נר נוסף. לאות הזד הו ת עם קו ר בנו ת
מ שפט לנינגרד. דנה רצתה לדעת מ ת
הנר הנוסף הזה שפתאום קילקל לה את
הח שבון. הפעם, תודת לאל, הי הזה תפ קידו
של בעלי להסביר. פר שנו ת מ דיני ת
שהיא התחום שלו בבית•

דנה הק שיבה ב ת שו מ ת לב, ותפסה א ת
הפרינציפ אחת שתים :״הם אנשים רשעים,
המלכים ש שולטים ברוסיה,׳ נכון?״
״נ כון מאוד.״
״כן. בדיוק כסו אלוהים, שהעניש את
כל הנח שים ללכת על הגו חן.״

חולצה זו עשתה מליון דולר!
ומתוכם,כבר מכרנו בעולם דגם אחד
בסכום העולה על מליון דולר! זו החולצה:
״ .היא ס רוג ה: מ־ א׳ ^ הי׳
בגיזרה צרה־שתחמיא לגופך׳,קלה, גמישה,
מלטפת,רכה ובמבחר צבעים אופנתיים לטעמ
׳•להבי־:החולצה המלהיבה כל גבר ואשה.

<!6באור ישות• אגישג • צוזס פ. ר!רצ 11

העולם הזה 1740

קולנוע
קקסהמש לו ר ה
מוצדק

*ניצוצות
״בוי״ מתחתן
אולי כדי לנחם זה את זה, או אולי
כדי שלא יוכלו לספר בפומבי מי הוא האשם
האמיתי לכשלון הסרט מי, החליפו
במאי הסרט לאונרד קיג׳ל ואחת השחקניות
הראשיות בו, סימון באך (אשתו של מורים
רונה בסרט) להיכנס בברית־הנישואין.
למען האמת, השניים מכירים זה את וה
כבר זמן רב. קיג׳ל, שעשה כבר סרטים
רבים עבור הטלוויזיה הצרפתית, וש־הספיק
בזמנו אפילו לעשות סרט קצר
על אנדרה מאלרו, ביים כבר לפני חמש
שנים את זוגתו בגירסת טלוויזיה לפיק
דאם של פושקין.
עכשיו, כאשר הם כבר הבטיחו חוקית
שאיש לא יגלה חולשות זולתו, הם מתכננים
יחדיו סרט בשם התיכנוך — על זוג
צעיר, המטיל אימה על תושביו של כפר
צרפתי רגוע. משימה הולמת לזוג שזה
עתה התחתן, הלא כן?

האס יגלו
את הרוצח/־
ז׳אן לוק גודאר, האוייב מס׳ 1של ה־מימסד
הקולנועי בצרפת, הודיע שייפר
את שתיקתו ויביים סרט, בשם רצח אחי.
זהו סיפורו של פועל כושי במיפעל
צרפתי גדול, המוצא את מותו בגלל תנאי
העבודה והחיים הבלתי־נ סבלים.
השאלה הנשאלת עכשיו היא: האמנם
יזכה מישהו לראות את סרטו של גודארי
הרי סרטיו האחרונים לא הוצאו כלל לשוק,
וזאת משום שהבמאי אינו מוכן לשתף
פעולה עם המנגנון הקאפיטליסטי של
הפצת סרטים וניצולם באולמות הקולנוע.
בקיצור, הוא אמנם ינציח רצח, אבל מי
יגלה את הרוצח?

תדריך
תל־אכיב
הם יורים גם בסוסים
(מקסים, ארצות־הברית) סרט שחובה לראותו,
למרות שהועתק לבית־קולנוע צנוע
יותר מקולנוע פאר. תיאור מדכא של הרדיפה
אחרי אשליית העושר והאושר האמריקני,
שסופה גורל אנושי פחות מגורלם
של סוסים.

מאש

(תל־אביב,

ארצות־

הברית) קומדיה שחורה על הזוועתיות ו־האבסורדיות
של המלחמה. רופאים בבית-
חולים צבאי של שדה, בוחרים בצחוק הגם
כמיפלט יחידי מן המציאות. מישחק ובימוי
מקוריים.

ההודאה

(רמת־אביב,

פת) הבמאי קוסטה־גאברס מתרגם לשפת
קולנוע משכנעת, בעזרת איב מונטאן, את
ספרו של ארתור לונדון על משפטי־הראווה
במישטר הקומוניסטי.

מות הזמיר

(אלנבי, ארצות־

הברית) גרגורי פק באחד מתפקידיו הטובים
ביותר, נעזר בשני ילדים מוכשרים, בסיפור
אנושי ונוגע ללב, על אב המגן על
ילדיו מפני חיות־אדם.

ירושלים
אלה הם החיים

(חן, צר

סרטו של קלוד סוטה על אהבתם של
רומי שניידר ומישל פיקולי, המיוחדת בשל
התאונה המצולמת במקוריות מפתיעה.
( 2 ירו שלים, צרפת) קוסמה־גאברס
בהתגלותו, שקדמה לההודאה, מוקיע
את מישטר הקולונלים ביוון, ויוצר יחד
עם זאת סרט מתח מעולה.

חיפה
* * הלוחם האחרון

(אורה,

צות־הברית) זורבה היווני (אנתוני קווין)
הופך עורו לאדום, ומייצג דמות של אינדיאני
מהפכן ודון־קישוטי. חסרונו של
הסרט בסיגנון המבולבל, המשאיר אותו
תלוי בין קומדיה בינונית עם שליחות, לסאטירה
בינונית עם קצת מלודרמה.

7 *+כלות ל־ 7אחים (שביט,

ארצות־וזברית) סרט מוסיקלי חביב ונעים,
המזכיר בחמימות את ימי הוליווד־של־זהב,
שלא ישובו עוד.
העולם הזה 1740

חקירתו של אזרח העומד
מעל לכל חשד (״פאר״,
תל-אביב ,-איטליה) — מפקח-
משטרה רוצח את פילגשו, משאיר במקום סימני זיהוי
ברורים לביצוע הרצח, ומזמין את פקודיו לערוך חקירה.
הוא מדרבן אותם, מספק להם רמזים ללא הרף, ובסופו
של דבר מוכיח כי הוא אמנם אזרח העומד מעל לכל חשד,
ואיש לא יעז אף פעם להאשים אותך במעשה פלילי.
אם תרצו, זהו ״המישפט״ של קאפקא, אבל לא מנקודת
המבט של החשוד הנצחי, אלא כפי שרואה אותה החוקר
תנצחי. הבמאי, אליו פטרי, מציג את המשטרה כגוף אשר
מטרתו הראשונה היא להצדיק את קיומו, מנגנון אבסורדי,
המעדיף לאסור אנשים חפים־מפשע, אם הוא יכול בצורה
זו לסגור תיקים, או לדכא כל הפרה של החוק היבש ביד
רמה, במקום לנסות ולהבין מה בעצם גרם להפרתו.
המציאות הפוליטית של איטליה היום, שביתות פועלים
ומרידות סטודנטים, וחוסר ההבנה המוחלט של הרשויות
לפשר תופעות אלה, נוכחת לכל אורך הסרט. והפשע של
חוקר־המשטרה אינו סתם מעשה סימבולי, אלא תוצאה
ישירה של תסביכים, הפרעות נפשיות הבאות משכרון־הכוח.
קשה שלא להתפעל מן הפרטים השונים המרכיבים סרט
זה, בין אם מדובר בצילום החד והאכזרי בגוונים בהירים,
במישחק החד והאכזרי לא פחות של ג׳יאן מריה וולונטה

גגרגגבגגז געזגבגריגג •.עזיכרגן גזבוגז
בתפקיד הראשי, או במוסיקה הסרקסטית של אניו מורי-
קונה (מלחין ״הטוב, הרע והמכוער״) .אבל זהו סרט ה-
עשוי חטיבה אחת, וכל הפרטים משרתים היטב את המטרה
העיקרית: הצופה, העוקב בדריכות אחרי הנעשה על
הבד, לא יוכל בסוף ההצגה שלא להתבונן בחשד בכל
היושבים סביבו. אפילו שיש אצלנו דמוקרטיה.

7ונד> ופמ\ר
ודו ורודה
הקיץ שחלף (״אטתר״ ,תל-
אגיב ; ארצות־הברית) — סרט
על לבטי התבגרותם של רביעיית
צעירים בחופשת־קיץ על שפת־הים, שהוא בעת ובעונה
אחת גם תעודה על חוסר הסובלנות של החברה כולה כלפי
החריגים שבתוכה, ודיוקו רגיש של מה שניתן לכנות ״נוער
נורמלי״ — אותו נוער, שעל אף היותו בן 15 בשנות ה״70
של המאה ה־ , 20 אינו חי על דיאטה של חשיש ואינו זולל
מדי יום ביומו מנהיג פוליטי לארוחת״הצהריים.
הארבעה הם שני נערים ונערה, יפים למראה, ונערה נוספת
— ״ברווזון מכוער״ ,הנראית עוד יותר נפחדת ומסתייגת
מן החיים מאשר השלושה, אבל מתגלה בסופו של
דבר כבוגרת ביותר מבחינה נפשית.
אבל כוחו של הסרט אינו דווקא בדברים שהוא רוצה
להוכיח, או בשליחות שבו (אם בכלל יש לו כזאת) ,כי אם
דווקא ברגישות האמיתית, בה הוא מצייר סצינות מסויי-
מות, ומתאר יחסים אנושיים בין הארבעה: וידויה של
רודה, היא הברווזון המכוער, על מות אמה הוא מזעזע
באמת ובתמים. לעומת זאת וידויים אחרים משעשעים, וישנו
התיאור המאלף של הנסיון הראשון לטעום חשיש.
פרנק ואלינור פרי, אשר מאז ״דויד וליזה״ היו מעורבים
בכל מיני נסיונות־נפל יומרניים, מצליחים הפעם לעורר
אמון בארבעת גיבוריהם, להפוך אותם ליצורים חיים, שה

גזגוונז, הרעזי גרגגירגזגן ער טזפגז הימי
צופה יכול להבין, לחבב, ואף לכעוס עליהם.
חלק נכבד מהצלחת הסרט נזקף לזכות ארבעת הצעירים,
המגלמים את סנדי (ברברה הרשי) ,פיטר (ריצ׳ארד תומס),
דן (ברוס דווידסון) ובעיקר את רודה (קתי ברנס) .הצלם
ג׳רלד הירשפלד המחיש בצילומיו את להט השמש על ה חוף,
ואת הקשיחות המסתתרת מאחורי פנים רכים.

ה שודד ה טוב
והלא מ שכנע
אדםוש מו סק דג׳ (״חן״,
תל־אביב ,-איטליה) — זהו מערבון
לפי כל מושגי המוסר המודרני:
הגיבור הראשי הוא שודד, אבל סימפטי ; משימתו
היא בלתי־אפשרית, אבל בכל זאת מוצאת לפועל, אלא,
שכמובן אין בצידה שכר, כדי לא להרגיז גם את אלה
הדוגלים במוסר הישן.
כל אלה עקרונות המנחים הרבה סרטי-פשע בשנים האחרונות
(סידרת ״שבעת אנשי הזהב״ ,למשל) שלא לדבר
על סרטים קלאסיים (״אוצר סיארה מאדרה׳) .כל החוכמה
היא לדעת כיצד להלביש על שלד זה בשר וגידים,
כך שיהיה בו עניין, מתח, ואולי אפילו חוויה אנושית.
הבמאי ויק מורו (בעבר שחקן, שהשתתף בין היתר כתלמיד
מתפרע ב״זרע הפורענות״) בחר לשם כך בסיפור על
שודד מטיל-אימה, המתכנן, יחד עם כנופייתו, להוציא
כמות זהב גדולה הסגורה, במשך לילה אחד בלבד, בין כות־ליו
של בית-סוהר. אלא שלא המשימה עצמה, ולא כל
התרגילים המערבוניים הקודמים לה (שוד כירכרת־דואר,
קניית צידה ונשק תחת איום אקדחים, וכו׳) מצטיינים באמינות
רבה, ונדמה כאילו פרט לרצונו של הבמאי לא
היתה כל סיבה אחרת להצלחת מיבצעים מסוג זה. ואפילו
אם יש הערות שוליים על אכזריות המשטרה (שריף מכה
אסיר כבול) או בצילום אחר, צלב נקשר לידו של אקדחן,
כך שנדמה כאילו הצלב יורה נעצמו) ,הרי אלה הערות

גרגר.־ עזפגג גגכסייגן אי איגג יגרה
שרירותיות, שקיומן אינו חיוני לעלילה או להבנת גיבוריה.
ג׳יימס גרנר, שחקן המסוגל בהחלט להתמודד עם תפקידים
קומיים קלים, מתקשט כאן נשפם מכסיקאי ומנסה
להיראות מאיים ומלא״הירהורים. אין זו הדמות המתאימה
לו. אולי הוא צריך לסמל את השודד הטוב, בכל אופן,
הוא אינו מצליח לגלם את השודד המשכנע.

תל תהיה יותר מדי
ביקורתי לגבי מאמצי•
הם ועבודתם של האחרים.
אם יש לך
מה להעיר, אמור זאת,
אך בצורה עניינית ולא
בנימה מבטלת.
שמור על יחסי עבודה
21ב מר ס -
20 באפריל
תקינים ותזכה לתמו רה
באותו מטבע. גישה
פילוסופית לבעיות תוכיח את עצמה
כמשתלמת בימים אלה. היה סבלני.

אין כל סננ ה שיתעלמו
מ מן בעת שיחה, בא שר
ניחנת ב כו ח בי טוי עז,
ובקולך יש גוון החלטי
ובוטח. ב פני קהל גדול
מבריק ב מיו חד,
אתה
אך אתה נוטה ל שכוח
שלשיחה דרו שים שניים,
ו 2באפר״ל
20 במאי
ואינך נו תן לבן שי ח תן
אפ שרות לבטא את עצ מו.
אתת גם נ תון יותר מדי למצבי־רוח, ואינן
יודע ל הב חין ב תגו בו תיו של בךזו גן .

צפוי לך שבוע סוער
מבחינה רגשית. מוטב
שתהיה ער, יותר מ תמיד,
כדי לא לטעות
ברגשותיך האמיו י
כלפי האנשים הקלובים
אליך. אם תשלוט
ברגשותיך, תזכה
להצלחה חברתית ותפגוש
באנשים מעניינים.
במקום העבודה — התקדמותך איטית
אך בטוחה. הדיכאון יחלוף מהר.

מאומיס

נושא חדש בו אתה מ תעניין יעניק לך סיפוק
רב. אתה ע שוי להפיק תועלת מק שרים
מ שפחתיים. מ אי דן, קשה להגיע ה שבוע להחלטות
ח שו בו ת, מאחר ו ב לי בן מתרוצצו ת
ה שפעות סותרות. הש תדל,
להתייחם רק ל עובדות,
ובמידה ו אינן
מצליח, דחה כל החלטה
ח שוב ה למועד מתאים
יותר. הי מנע מ מריבו ת
עם שותפיך לעסקים, ו קבל
את דע תו של הו
23 בספ ט מבר -
ממונה עליך. שהקע את
22 באוק טובר
פ רו ט תן האחרונה ב הימור
— כי ה שבוע צו פן
בקירבו הצלחה גדולה לבני מזל מאזניים.

מאזניים

כתחילת השגוע אתה יכול להרשות לעצמך
להיות נדיב־לכ, לזרוק מאחוריך
הרבה מוסכמות, לפ-
ע ! ל לפי הרגש, ולהיות

1|₪ןץץץמה׳ .נצלי את הזמן ל
עשיית הדבר החשוב
שאת דוחה כבר זמן
רב, ורצוי גם שתקדיש,
תשומת לב רבה
יותר לחיצוניותך. אחד האמצעים: שי-
מת הדגש על צווי האופנה האחרונים.

גישה רצינית לעבודתך תוכי ח את עצמה כ־כדאית
מאד, מכל הבחינו ת. הדרך סלולה בפניך
לרומנים, פעילות
והת חיי בויו ת
חברתית
רג שיות. דאג לנצל היטב
הזד מנו ת זו, זלבנזוג
לן ב סי ס או תו תפתח
ב שבועו ת הבאים. אל
תח שו ש להיו ת נועז —
בכל ה שטחים. הקפד ל שמור
על בריאותך, ואל
( 2בנובמבר ־
תתייחס ברצינות לדב20
בדצמבר
רי הביקורת שיו ש מעו
כלפיך מצד אדם קשיש. כי ה שבוע המול
יצליח את ד ר כן בכל אשר תפנה. בהצלחה.

צפויים לך קונפליקטים בקשר לאחריות
המוטלת עליך. הנח לאינטואיציה שלך
להובילך בקבלת הח-

במדינה
(סוף

מעמוד *)5

היה לישראל נפתלי בית־מלאכה ללחצנות
מתכת ביפו. באחד הימים נבנם אליו לקוח
שביקש להזמין עבודה מסויימת• הלקוח
לא הצליח להסביר את מבוקשו בדיוק. נפתלי
נכנס לחנות סמוכה, קנה קופסת פלסטלינה,
והאיש הדגים לפניו את מבוקשו.
כשעתיים לאחר מכן נכנס נפתלי למסעדה
ממול לארוחת צהריים. מבלי משים
החל משתעשע בפלסטלינה שנטל עימו. לפתע
ניגש אליו אחד הסועדים, בחן בעניין
את החומר, וביקש לקנות ממנו את
הצורה הפלסטית שיצר. הזר הניח על השולחן
20ל״י. נפתלי סירב, היה מוכן
למסור את הצורה במחיר הפלסטלינה. האיש
טען שזוהי יצירה אמנותית.
תמיד מעל השיגרה. מספר נפתלי:
״בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר.
אבל לאחר מכן נזכרתי מחדש בהרגשה
שקיננה בי תמיד — שיש בי משהו מיוחד.
לא ידעתי כל הזמן מה זה. אומנם׳
תמיד, בכל העבודות שעבדתי בתחום המתכת,
הייתי מעל לממוצע, חורג מה־שיגרה.
זו אולי הסיבה שלא החזקתי מעמד
זמן רב בעבודה אתת.
״לאחר המקרה הזה במסעדה החלטתי להתחיל
ללמוד. מכרתי את בית־המלאכה שלי
והתחלתי ללמוד פיסול בבית־הספר לאמנות
פלסטית בבת־ים. כשנגשתי לשם
בהתחלה והיצגתי בפניהם כמה עבודות
שהספקתי לעשות, הייתי מלא חששות. אך
המורה לפיסול, יעקב אפשטיין, עודד אותי•
אז, לראשונה, התחלתי לקוות.״

נכנס אחמד לבנק הערבי־ישואלי ברחוב
קרליבך בתל־אביב, כשבידו שני צ׳קים —
האחד על 389.70ל״י, השני על 1140.90
ל״י. בגלל טעות בסיכום של הקופאי, קיבל
אחמד 2530.60ל״י — אלף ל״י יותר
מהמגיע לו•
תשעת הימים האבודים. בפני השופט
העיד הקופאי, עזרא אסיא, על שיטת
הרישום הנהוגה בקופה, באמצעותה
איתר את אלף הל״י האבודות על גבי ה־צ׳קים
של אחמד. אך אחמד הכחיש. במהלך
המשפט הוכיח סניגורו, עורך־הדין
חיים קאזיס, שאנשי המשטרה אפילו לא

אינסטינקטיבית, מהמיתולוגיה.
נפתלי, יליד טרנסילבניה, עבד כבר בחייו
בצורפות זהב, לחצנות מתכת ועוד מקצועות
בארץ. היה תחילה סבל בנמל חיפה•
אחר שנתיים חבר קיבוץ דליה.
בהתחלה פיסל נפתלי פסלים רגילים, אך
עבר למיניאטורות בגלל הצפיפות בחדרו.
כיום הוא מתרכז במיניאטורות אירוטיות.
שגודלן אינו עולה על ארבעה סנטימטר.
האירוטיקה שלו לקוחה מהמיתולוגיה היוונית
— למרות שלא ראה מעולם ספר
מיתולוגיה. אחד הפסלים הבולטים שלו
מראה אשר, יווניה במישגל עם אל האהבה,
על־מנת שתוכל ללדת.
למרות התקופה הקצרה יחסית, בה הוא*
מפסל, מגדירים המבקרים את נפתלי כאמן
אמיתי ,״שלא מחפש ליטוש חיצוני,

מיניאטורה* של נפתלי
ארוטיקה בגלל

הנטייה

לת השפעות הנוגדות

עליך לרסן את חוסר־סבלנותך.
אם כי נדמה
לן שאתה דו רן על מקום
אחד, למע שה קיי מת
כל הז מן עליה. יו ם
ג׳ הוא היום ה מתאי ם בו ותפגו ש
לעסקים,
אנשים בעלי ה שפעה.
.בתקופה זו עליך להיות,
יותר מתמיד, עצור ב־יחסיך
עם האדם הקרוב אליך. מכתב בל תי
צפוי יאפשר לך לבטא את עצמך יותר.

1י י11 פי^ו

תקפד לשמור על יצי־בות
רגשותיך. צפויים
לך השבוע שינויים
1 1י נ ^8
מרחיקי לכת בחוג
113 8
משפחתך. אצלך, בת
אריה רווקה, עלול § י 8ז ^ ז י 8
הדבר להתבטא בקרע
עם בן הזוג. הימנע ן^ן וד 18 קזדב^ 68ן
מהוצאות כספיות בל-
תי נחוצות, והעדף
השקעות בשטוחות על סיכונים העשויים
אולי להשתלם יותר בעתיד הרחוק יותר,

השפעה חיו בי ת ב ענייני ם
כספיים תיפסק ה שבוע,
ותיאלץ להסתדר בכוחו
ת עצמך. צער נוסף
יגרם לך בעק בו ת הבטחה
שהופרה, אך בסו ,

של דבר תצא נשכר
מכל העניין. צפויה לך
־ 22ב אוגו ס ט -
22בספטמבר
ה תפ ת חו ת מעניינת בש טח
הרומנ טי, אך אל לן
את התהליך, כי לא תצליח
לנסות להחיש
בכל. תן לדברים לרוץ ולקרות מאליהם.

נתולו1

יום ו׳ הימנע מאלכו-
הול. בכל הקשור ל-
עניינים רומנטיים ו-
משפחתיים — מצפה
לך שבוע רב סיפוק.
0 0 2 2 1 3 8 0כמו כן תהיה לך
סוף סוף הזדמנות להתקדם
בעבודה ולשפר את תנאיך הכלכליים.
אולם, שמור על בריאותך.
מחכה לן שבוע סוער ביו תר מכל הבח ״
נות. עליך להילחם ב תוקף בנ טיי ת ך לנ הוג
ב אי מפו ל סי ביו ת, כי המצב
ידרוש קור רוח.
אם תניח לרג שותיך לסחוף
אותך, עלול הדבר
לפגוע בקאריירה ש לן
ל לי בן היקר ובעניין
מאוד. זו תקופ ה הדורשת
בי קור ת מתמדת
על פעולו תיך, ואל תהסס
לפנות לשם כך ל אדם
הקרוב אליך והרו צה
בטובתך. הקפד למלא הוראו ת שאתה
מקבל בק שר למצב בריאותך. ראה הוזהרת.

השבוע יעמדו בפניך
אתגרים חדשים, ועליך
יהיה להתאמץ כדי
להוכיח את כשרונך
ויכולתך. בת דלי —
הזהרי שלא להסתבך
בסערות רגשיות העלו9ו
בפברואר
לות לגרום לך לאכז20ב
מר ס
בה ודיכאון. אם תנהגי
בקור-רוח, תפיקי
מהרפתקאותיך הרומנטיות הנאה, במקום
הסבל שהיה מנת חלקך עד עתה.
אל תקבלי את כל דבריו כתורה מסיני,
ונסי להבין את מה שמסתתר מאחוריהם.
לא בדאי להמר השבוע בכלל.

אלא את היסודות הפלסטיים.״ התלהבות
פחותה מגלים שכניו של הפסל :״האנשים
בסביבה חושבים אותי למכשף, בגלל הפסלים
שלי,״ מחייך האומן שהפך לאמן.
משפט להלכן געלמו
אלף הלוי>?
כתב האישום שהוגש לאחרונה גגד אח־מד
חסאן קאסם ( )28 מכפר טייבה מייחס
לו מזל רב. מפקח״מישנה שלמד. חבר, טען
בפני בית־המשפט שבאחד מימי מאי 1969

טרחו לארוך חיפוש בביתו, וכי התלונה
למשטרה הוגשה תשעה ימים לאחר המקרה.
קודם לכן סרו לביתו של אחמד הקופאי
ומנהל הסניף של הבנק, לקחת עימו דברים.
רק לאחר שנוכחו כי בעל הדבר אינו
מוציא מכיסו אלף ל״י ומוסר להם,
הגישו את התלונה.
קבע השופט :״אילו הוגשה התלונה במשטרה
בזמן, ניתן היה לערוך חיפוש אצל
הנאשם בו ביום, או אף למחרת, ולוודא
אם אין בנמצא אצלו סכום העולה על הסכום
שלדבריו נתקבל על ידו. אי לכך, ומתוך
הספק שהתהווה, הנני מזכה את הנאשם״.

זו ג בסי שגל.
העולס הזה 1740

מח[לן 6 3 ₪ £הו1ול
ר,ר$ניני ת והפרפר

מידית שם־אור

את צבי׳קה פיק מכירה כל הארץ —
משיער. את מריאנג׳ מכיר כל מי שנהג
לבקר בטיפאני׳ס התל־אביבי בימיו הראשונים:
היא הגיעה במיוחד ארצה כדי לעשות
את יחסי־הציבור של המוסד החדש.
וכשהיא עזבה לכמה חודשים, בישרו המכתבים
ששלחה לכאן, שברגע שתחזור
לארץ — היא תתחתן עם צבי׳קה.
אז היא חזרה לארץ — אבל חתונה לא
ראו עיני המייחלות. התחלתי לחפש את
הסיבה, ומצאתי אותה:
קוראים לד, מידית שם־אור והיא
עובדת בדבר השבוע. היא התחילה לצאת
עם צבי׳קה אחרי שמריאנג׳ יצאה לחו״ל
— והמשיכה לצאת איתו אחרי שמריאנג׳
חזרה מחו״ל. והמילה, יצאה׳ אינה מביעה
כנראה את כל עומק ורוחב מיגוון היחסים
שבין השניים. פה מדובר לא סתם על
יציאה, אלא על רומן של ממש. כמו שמספרת
מירי, אם תרשו לי לצטט מקור
ראשון:
״אף פעם לא יצאתי מימי עם מישהו
יותר מיומיים. וגם צבי׳קה פרפר כמוני
— אף פעם לא יצא עם מישהי ברצינות.
והנה עכשיו אנחנו לא נפרדים אפילו לרגע,
כבר חצי שנה.״ תארו לכם.
ומה בכל זאת עם מריאנג׳י הייתם צריכים
לראות את הבעת הביטול של מירי,
כדי להאמין שקיים דבר כזה :״עם מרי״
פשוט יודעת
להתאפילו

אנג׳
הוא יצא בסך־הכל שבוע, כי
היא עמדה לעזוב את הארץ• אני
שהיא סיפרה לכולם שהיא עומדת
חתן איתו, אבל אלו שטויות. הוא
לא ענה למכתבים שלה.״
טוב, אז מה עכשיו?
״עכשיו אנחנו חברים. אני לא גרה עם
צבי׳קה יחד. אני עיתונאית רצינית.״

ןתב ״קול >ע\ראל״
נע\דד
על־>ד> >ד>דתו?
רפי א ונגר הוא לא רק הכתב המדיני
של ״קול-ישראל״ ,אלא גם חתיך
מבוקש בין הירושלמיות. משמיציו טוענים
שזה בגלל אוסף התקליטים הנדיר
שלו — אחד הנהדרים בארץ. אבל ידידיו
טוענים שזה בגלל אוסף התקליטים
הנהדר שלו — אחד הנהדרים בארץ.
כך או כן, האוסף הוא באמת אחד
הנהדרים בארץ — ובגלל זה מצאה עצמה,
ביום ראשון השבוע, ידידתו לשעבר
של רפי, במטה משטרת ירושלים,
לשם הוזמנה לחקירה.
הסיבה: אלמוני/ניס/נית פרצו לדירתו
של רפי, שדדו את הפטיפון היקר
שלו ואת האוסף, היקר אפילו יותר.
רפי, בלי היסוס, הודיע למשטרה כי
הוא חושד בידידתו לשעבר, ממנה נפרד
לפני חודש.
תשמע, חביבי: אפילו אם היא גנבה
— ככה עושה ג׳נטלמן ן

תיפול א1
לא תיפול בפח?
לפחות, המשימה היתה בלתי אפשרית
— עד היום:
הכשלון הראשון קרה לרוחק׳ה כשהיתה
בת .18 היא ברחה מהחתונה אחרי שהאולם
כבר הוזמן. השני — עורך־דין אנגלי,
דייויד רפמן• והשלישי — עורף־דין

צכי פיק ומריאנג׳

רומנים 3? -יתוח
השקעות הו! נאוץ
בהתחלה שרה קידשמן היתה אש־תו
של עמי זוסמן. אחר כן — גרוש־תו.
עכ שיו היא ידידתו של עמנואל

הניגמן.

ועמנואל זה, כ מו שאתם רואים אותו,
הוא דווקא טיפוס מעניין. בהתחלה הוא
היה ישראלי. אחר כך הוא נהייה יורד,

פ שוט

מסוגל

להיפרד
ס אליו.
הוא
מנה לרגע.
אז בגלל ז ה היא עכ שיו בלונדון• הא מת
היא שעמנואל גם ביקש ממנה להצטרף
אליו אחר־כך לספרד, ל שלו שה חוד שיט,
ני הוא צריך לע שות שם עוד איזה סרט.
אבל לזה שרה כבר לא הסכימה. פ שוט

״שלוש פעמים הצלחתי להתחמק מחתו־נות.
הפעם, נדמה לי, זה לא ילך לי.״
ומי היא זו השייה התמימה, העומדת
ליפול בפח הנורא — אם לא רוחק׳ה
3ר1ין, בעלת בוטיק ביב ה התל־אביבי,
ואחת הב זאת אומרת, הרווקות העליזות
ביותר של העיר?
הצייד הנועז, שיצליח כנראה במקום שנכשלו
גדולים וטובים ממנו, הוא סמי
דודאי ,31 ,איש־מכירות באייר פראנס,
שמנהל עם רוחק׳ה רומן לוהט כבר חצי
שנה: מחכה לד, כל ערב בחנות, נסע אחריה
ללונדון בפעם האחרונה כשהיא קפצה
לשם לחדש את מלאי הבוטיק שלה,
ובכלל מגלה גישר, רצינית ביותר למשימה
הבלתי אפשרית.

שרה קירשמן ועמי זוסמן
והתח תן באמריקה. אחר־כך הוא בא לכאן
עם ה ר עיון להפוך את אגס הביצות בכניסה
ל חו לון לעיר ולוזנ״ך. ואחר־כך הוא
נהיית שותף בסרט שהסריט ריצ׳ארד בון
לפני ז מן לא רב בארץ. ואחר־כן הוא הת,־
אהב ב שרה.
אז ה שבוע הוא והיא יצאו ללונדון. ה אמת
היא של שרה לא היה מ שהו מיו חד
לע שות בלונדון. אבל לעמנואל היה׳ והוא
שיכנע את שרה שהיא מוכרחה להצטרף

אין לה מה לע שות בספרד׳ והיא לא מובנה.

לא תהית כנראה ב ריר ה׳ וע מנואל
יצטרך להעביר את ההסרטה לישראל —
וזה כנראה בדיוק מה שהוא עו מד לע שות.
וזו יכול ה להפוך ל שיטה לא רעת דווקא
למ שיכת הון זר לארץ. יש לי אפילו
הצעה לשם, ל מיני ס טריון שיקוס ב מיו ח ד
לזה :
״מ שרד המ שיכה.״

מלוס־אנג׳לס (יש לה נטייה למשפטים, ל־רוחק׳ה).

שהפחיד את רוחק׳ה במיוחד היו
לאו דווקא שלושת המועמדים עצמם, אלא
המחשבה שהיא תצטרך להפוך לאדם מן
הישוב, עם סדר יום, וחובות, והתחייבויות
— ובעל. ומה שעזר לה, בנסיגותיה,
היתד, העובדה שאמה בת ה־ 66 היא יהודיה
בעלת סבלנות, שמעולם לא האיצד, בבת־הזקונים
שלד, להביא לה כבר נכדים. אז
אם לאמא זה לא לוחץ, למה שזר, ילחץ
לבת?
אבל בכל זאת — גם זד, בא, כנראה.
רק מדוע הפעם לא מפחידים אותה כל
אותם הדברים, שהפחידו אותה בעבר?
אה, השאלה של 64 אלף הדולר.

חופ שה מזורבה
הייתי קצת מופתעת, לגלות פתאום
השבוע לנוכח עיני את מרגלית אנקורי
— כשאני כל הזמן מאמינה ו בטוחה
שהיא יושבת לבטח בניו״יורק,
מככבת בברודוויי, במחזמר ״זורבה ה יווני״
,ועולה במעלות התהילה וכל זה.
אז הסתבר שזה באמת ככה. מככבת,
ועולה, וכל זה. רק מה י לפי החוזה
שלה, מגיע לה, אחרי כל שלושה חוד
שים
עבודה, שלושה שבועות חופש. אז
עכשיו הגיע זמן החופש, והיא באה לבלות
אותו כאן.
והיא באה כבר לפני שבועיים, בעצם.
רק ברגע שהיא הגיעה, היא תפשה את
גבי שושן, ידידה מימי ״שיער״ ,והשניים
ירדו למחתרת לשבועיים.
ורק עכשיו הם צצו מחדש. לשאוף
אוויר.

וי 1 1ו 1ד־דזז1ויו

לפני שבועיים, ערב מתן גזרי־הדין בלנינגראד, קיבלתי ממקור מוסמך ידיעה חשובה: שלא
יוצאו לפועל גזרי־דין מוות.
מסרתי על כך לכתב הארץ דן מרגלית (שהיה בעבר כתב העולם הזה) ,והוא פירסם את
הדברים בשמי.
המקור שממנו קיבלתי את הידיעה היה בגוש הסובייטי, והיה מהימן. אבל לא עלה על
דעתי לסמוך על סך. היה ברור לי כי הידיעה היתה עלולה להיות גם תימרון־הסחה סובייטי,
כדי להרדים את דעת־הקהל העולמית.
לכן, יחד עם פירסום הידיעה, פעלנו בכנסת ומחוץ לה להגבלת המערכה נגד משפטי לניד
גראד. הצטרפתי לייזום ההחלטה התקיפה של הכנסת, שכל הסיעות
מלבד רק״ח השתתפו בה. הזעקתי אישית את ראשי מחנה־השלום
העולמי ומנהיגי השמאל החדש, שעימם יש לי קשרים.
בינתיים ניתנו גזרי־דין המוות. לנאום שנשאתי בוויכוח המדיני
על שיחות־יארינג (ראה ב ע מו ד )39 הקדמתי תביעה להגביר את הפעולה
העולמית נגד פסק־הדין.

הדבר נראה לח״כ המערך (שפרש מל״ע) -יזהר הררי הזדמנות
מצויינת לנגח אותי. בקומו לנאום בשם מפלגתו׳ אמר:
יזהרהררי: ב עי תון הארץ מיום ח מי שי, מ־ 24 לחודש, נתפרסם
ראיון של הכתב המדיני של העיתון, אשר התפנה מעיסוקיו הרבים
והצליח להיפגש עם חבר־הכנסת אבנרי.
חבר־הכנסת אבנרי הב טיח לו ב שם מקור מ הי מן, שהוא לא יכול הררי היה לנקוב ב ש מו, שלא יבוצעו שום פסקי־דין מוות בלנינגראד. למחרת
ני תנו פסקי־דין מוות. היו ם הופיע מעל במ ה זו חבר־הכנסת אבנרי, ותקף את ה מ משלה
על שאינה עו שה די כדי למנוע את בי צו ע פסקי־הדין. אינני מ בין מה לו לחבר־הכנסת
אבנרי כי ילין על הממ שלה, אשר סו מכ ת על עי תון כ עי תון הארץ, שידיעו תיו מהי מנו ת,
מ מקורות מהימנים שאי־אפשר לנקוב ב שמם. הם סמכו על או תו מקור שאמר שפסקי־הדין
לא יבוצעו, וי תכן שלא פ שו את כל מה שחבר־הכנסת אבנרי חו שב היום שיע שו.
א 1ריאבנרי: אתה חו ש ב שזה בדיוק הנו שא המתאים ל התנצחות מ סוג זה?
יזהרהררי: אתה חו שב שגם כאשר אתה נתפס ב שקר — זה לא בסדר?

בהמשך נאומו דיבר הררי על הראיון של נשיא מצריים, אנוזאר אל־סאדאת, שאני הזכרתיו
גם בנאומי. אולם הררי סילף את הדברים מיסודם, טען כאילו אמר אל־סאדאת שלא ייתכן
שלום עם ישראל בדורנו, בעוד שלמעשה אמר אל־סאדאת את ההיפך: שהוא רוצה בהסדר
לאלתר, אך שיחסים דיפלומטיים עם ישראל ייתכנו רק בדור הבא.
הפעם הגבתי על דברי הררי בלשון יותר חריפה:
הררי המצב הוא שסאדאת אמר, שאולי הדודו ת הבאים יבואו פעם לידי

יז ה ר
הסכם.
אוריאכנרי: לא דובים ולא יער. אתה מסלף, כרגיל.
יזהרהררי: אולי תגיד לי מתי עוד סילפתי? מה אני מסלף כרגע?
אוריאבנרי: ה״כרגיל״ מתייחס למה שאסרת ברא שית דבריך, שדברי על מ שפט לני ד
גראד היו שקר.
יזהרהררי: יותר טוב תביא את הארץ ותקרא אותו.
אודיאבנרי: אני מ שתמ ש ב מילה ״ שקר״ ,כפי שאתה ה שתמ שת בה קודם לכן.
יזהרהררי: אתה אפילו אינך יודע מה אני רוצה לומר.
אוריאבנרי: אתה עכ שיו הבאת צי טו ט מדברי אל־סאדאת. שאינו אמת.
יזהרהררי: אס סאדאת אומר שזה ב שביל הדורות הבאים׳ נשאלת השאלה למה
לדחות זא ת לדורות הבאים? למה לא לבוא עכ שיו לידי ה סו ד, למה לא לבוא עכ שיו לידי
הסכם, מדוע צריך ל שפוך דם עד הדורות הבאים?
אוריאבנרי: הוא פ שוט לא אמר זאת. הוא אמר שהיחסים הדיפלומטיים בואו בדו־רות
הבאים. הסדר יבוא מייד.
יזהר הררי: על יחסים דיפלו מטיי ם, הוא אמר ״אף פע ם״; ודברים אחרים, אמר,
לדורות הבאים.
:תואיל לקרוא, לפני שאתה מצטט. הוא אמר את ההיפך.

אורי אמרי

בינתיים הומתקו גזרי דין המזזת בלנינגראד, ונסתבר
כי המידע המקורי שקיבלתי ושמסרתיו לציבור באמצעות
הארץ׳ היה נכון.
ובכן, לא ״נתפסתי לשקר״ .מי ששיקר, ומי שסילף,
היה דובר מפלגת־העבודה, שרצה בכל מחיר למצוא חן
בעיגי גולדה מאיר, שעקבה אחרי דבריו בהנאה.

און־גי ה של קריאות בינ״ס
גולדה תקפה את שמואל תמיר, שהזכיר
בצדק שהממשלה היתה נגד הפסקת־אש זמנית,
אך הסכימה לה. השיבה גולדה:

היה זה שבוע טוב לקריאות־ביניים.
ההזדמנות הראשונה באה כאשר נאם מנחם
בגין נגד שיחות יארינג, בוויכוח המדיני
הגדול. בדרך כלל אין מעזים להפריע
גולדה מאיר הפסקת־אש ז מני ת,
לבגין, בגלל האופי התיאטרוני המושלם
היינו נגד, זה נכון. אני רוצה לדעת: האם
זה רע או טוב, שכבר ארבעת וחצי או
של נאומיו. איני דוגל באיסור זה.
בגין רצה להוכיח כי הממשלה תתפוצץ ,־ חמ שה חוד שים שאין אש? האם ז ה טוב
או רע? אני אינני מצטערת על כן. אינני
כאשר תצטרך להגיש מפת־שלום לד״ר יא־מצטערת
על כל שעת שיש שקט ב חזי ת,
רינג:
מנחם מי ן המפד״ל לא תרצה ל־הגיש
מפה בלי יהודה ו שו מ רון. הרוב ב מערך
לא יוכל להגיש מפה עם יהודה ושומרון.
איך תגי שו מפה?
אורי א מרי: אל תפחד, הס יסתדרו
ביניהם! (צחוק כללי באולם).
מנחם מין: אני מקווה שלא ב״עו־לם־הזה״
.גם לא בעז ר תו.

בתום אותו דיון התפלמסה גולדה מאיר
עם מתנגדיה מימין, תוך השמעת כמה השמצות
גם כלפינו, אף שהצבענו בעדה( .אחד
מראשי מפלגתה אמר לנו :״גולדה מו־כנה
לשלם מאה אלף ל״ישלא תצביעו
בעדה!״)

באיזו חזי ת שהיא.
אורי א מרי: אם כן, למה הממ שלת
הית-ה בכל זא ת נגד?

על כך לא היתד, לגולדהתשובה, והיא
מיהרה לעבור לנושא אחר.

אבל האורגייה האמיתית של קריאות־בי־ניים
באה למחרת היום, כאשר דיבר איש־חרות
יורם ארידור נגד הארכת תקנה־לשעת־חירום,
המסדירה עיגיינים משפטיים בשטחים
המוחזקים.
תוך כדי כך דרש ארידור שוב את סיפוח
השטחים. הח״כ הערבי של מפ״ם, עבד-
אל־עזיז זועבי, שאל ״מה עם העם השני?״
על כך השיב ארידור בשאלה: אתה מרגיש

מי שימו?
טי פ 1ל חינ ם
לכל חו ל ה!
בכל שנה, בוויכוח על משרד־הבריאות,
אנו מעלים את התביעה להנהגת שרות-
בריאות ממלכתי, אחיד, חינם לכל.
השנה השמיע את הדברים ח״כ שלום
כהן, שאמר בין השאר :
שלום כהן; העמדה העקרונית שלנו
בנושא ביטוח־הבריאות היא: הנהגה מידית
של ביטוח בריאות ממלכתי, לריכוז כל
המשאבים הרפואיים במנגנון ממלכתי אחד
של ביטוח בריאות. לצורך זה יש להלאים
את כל קופות־החולים.
ההצעה להנהיג את ביטוח הבריאות דווקא
באמצעות קופות־החולים היא מסימניו המובהקים
של המישטר, שאינו יכול להשתחרר
אפילו בנושא כה חשוב כבריאות,
ממיבנהו האוליגארכי, המיוסד של פדרציה
של מפלגות ועסקני מיפלגות.
כי אם ביטוח בריאות ממלכתי — מדוע
שלא באמצעות המדינה? מה הטעם ההגיוני,
החברתי, הענייני, להנהגת ביטוח כזה באמצעות
קופות־החולים? האם לא יהיה זול
יותר, נוח יותר, יעיל יותר, רציונלי יותר —
לאחד את כל בתי־החולים ושירותי-הרפואה,
ובאמצעותם להעניק לכל נזקק את השירות
הרפואי המתאים?
המפלגות מעוניינות, כמובן, לקיים את
קופות־החולים, במקום להנהיג ביטוח בריאות
ממלכתי. כי קופות־החולים מבטיחות
את המשך השליטה על המוני אזרחים, ומאפשרות
מתן ג׳ובים לעסקני המפלגות.
אך האינטרס הממלכתי עומד בניגוד גמור
למגמה זו, ומשרד־הבריאות היה צריך להתייצב
בראש אלה התובעים איחוד המשאבים,
במקום להסכים להמשך הפיצול.

אילו היתה מתקבלת הצעתנו אגו,
של כיטוח ממלכתי ישיר ומרוכז,
כי אז אפשר היה להנהיג
כקלות כרטיס כריאות לכד תושב
מיד עם לידתו או עלייתו ארצן*
,ולרשום ככרטיס כזה כל 1מחלה
וטיפול.
הכרטסת תהיה מרכזית, ותעמוד לרשות
כל רופא. שיטות של מיכון מודרני יאפשרו
ייעול הטיפול הרפואי, ויחסכו זמן וכסף.
את עצמך בישראל ככבוש או כמשוחרר?״
זועבי השיב שהוא מרגיש את עצמו כישראלי,
ואילו הערבים בשטחים המוחזקים
צריכים להחליט בעצמם מה הם רוצים להיות,
אז קם שר־המשפטים, יעקוב שמשון
שפירא, ומחה רישמית נגד השאלה של
ארידור•
ההמשך בא כעבור כמה דקות:

יורם ארידדר

ההסתייגות של שר־

המ שפטים מדברי לא
היתה ב מקו מה. ש אלתי
את חבר־ ה כד
סת זו ע בי שאלה.
קיבלתי עליה ת שובה.
חבר־הכנסת זו־עבי
אמר שהוא יש ראלי.
בכך ה שיב
טוב מאוד לשאלה מסתייג ממה

שר־המשפטים?
שלום כהן: ח-
בר־הכנסת ארידור,
אתה מ שוחרר או
כבוש?

ארידור

צבי צימרמן: חבר־הכנסת זו ע בי נתן
ת שובה נאה ויפה, ו אין־ צו רן להוסיף.
שלוםכהן ־ :הת שובה יפה. ה שאלח
מכוערת.
צבי צימרמן: הוויכוח בין חבר־הכנסת
ארידור וזועבי הוא וי כו ח יפה.
אורי אכנרי: זו שאלה אנטי שמית!

כעבור כמה דקות התנגד ארידור למונח
0239

אפשר היה גם לתכנן באופן רציונלי את
עתיד ענף הרפואה.
קיימת, למשל, הבעייה המתמדת של הקשר
בין הרופא לבית־החולים. כדי לשמור
על הרמה המקצועית, צריך הרופא להיות
קשור בבית־חולים. אין הכוונה לקשר מיד
הלי, אלא לקשר מקצועי שוטף. סידרי־העבודה
כיום הם כאלה, שבתום תקופה
מסויימת צריך הרופא לפנות את מקומו ב־בית־החולים
לרופאים צעירים ממנו, המתחילים
במיסגרת ההשתלמויות.
הניתוק של הרופא המבוגר יותר מבית-
החולים הוא בעוכריו. הוא אמנם פותח לעצמו
קליניקה ומפתח פרקטיקה, אך עקב
ניתוק הקשר עם ביודו־,חולים או שמירה
על קשר רופף בלבד, נפגמת רמתו המקצועית
של אותו רופא.
יתכן שהפתרון הוא במתן האפשרות לרופאים
— כפי המקובל בארה״ב — לאשפז
את חוליהם בבית־החולים, ולאפשר להם
לטפל בחולים אלה בבית־החולים, תוך תיאום
עם מומחים מיקצועיים•
שמירת הקשר עם בית־החולים תשמור
על רמתו של הרופא הכללי. אין זה סוד
היום, כי רמתם של רבים מן הרופאים הכלליים
היא ירודה למדי, ומשום כך רק
טבעי שהם מסרבים לקבל על עצמם אחריות.
בפועל, הפכו לרשמים ושוטרי־תנועה, המכוונים
את החולים למומחים ולבתי־חולים.

ה צ עו ת
ד חו פו ת
במשך השבוע הגשנו כמה הצעות דחופות
לסדר־היום :
• ״גזרי-דין המוות נגד לוחמי״ה-
שיחרור הבסקיים.״ (הנשיאות לא הכירה
בדחיפות).
9״ ההחלטה להנהיג שידורי-פירסו-
מת בטלוויזיה.״ (הנשיאות הכירה בדחיפות,
והדיון יתקיים בשבוע הבא).
• סידרת המשפטים החדשה בכרית-
המועצות והפעולות המיידיות המתחיי בות
מכך״.
• ״ ה אסון בנאות הכיכר״.
״הגדה המערבית״:
יורםארידור: פעם גם בצה״ל היה
מקובל הנו סח ״הגדה ה מערבית״ .הביטוי
הזה נמחק מלקסיקון צה״ל. ב מ קו ם ״הגדה
המערבית״ מופי ע אזור יהודה ו שו מרון.
אוריאבנרי: ו אין ת ת קן את ה שיך
של ז׳ בו טינ ס קי ש תי גדות לירדן״?

חברי־הכנסת פרצו בצחוק, והפעם לא
יכול היה גם ח״כ מנחם בגין להתאפק
וצחק. אבל הוא התגבר על כך חיש מהר,
וקרא :״אתה התרחקת כבר מזמן מתורת
ז׳בוטינסקי!״ ברמזו על עברו של אבנרי,
שהיה בנעוריו חבר אצ״ל.

שערורייה אחרת התפתחה כאשר הסתמך
ארידור על יהודי ברית־המועצות, כאילו
הם בעד הסיפוח. חיים צדוק ממפלגת־הע־בודה
טען שזוהי דמגוגיה זולה. ההמשך:
יורםאייתר: עלי להגיב על דברי
הדימגוגיה, ש הו ש מעו לפני ד קו ת אחדות
מעל במה זו, והמהווים חילול מלחמתם של
נאשמי לנינגרד.
חייםצדוק: אולי אתה חיללת?
מנחםבגין: אתה יכול לומר שזן
די מגוגי ה, ולחבר־הכנסת ארידור אסור להשיב

אוריאבנרי: אני מציע ששום מפלגה
לא תספח לעצמה את נידוני לנינגרד.
נסיםאליעד: אולי ב א מת נוציא את
הנושא הזה מהדיון?
שלוםכהן: אני מציע שתחילת יתנצל
חבר־הכנסת ארידור בפני חבר־הכנסת זועבי.

״אני מאמץ שאראה א ת היום ס תנופת
ד\ ד כוווד=ד 3ועד שגרירות שו־אד בהא היר ך
גהתאם להחלטת ההנהלה המדינית של תנועת ה־גולם
הזה — כוח חדש, הצביעה סיעתנו בשבוע שעבר
נעד החלטת הממשלה לשוב לשיחות יארינג, וברן הגדילה
את רוב הממשלה ל־ 77 נגד .27 הסיעה הצביעה
נגד הצעת אי־האמון, שהוגשה על־ידי המרכז החופשי,
שנדחתה ברוב של 81 נגד .27
להנמקת עמדתנו, אמר הי׳כ אורי אבנרי :
אורי אבנרי: ליבנו ברגע זד, עם הנידונים בלנינגרד.
איני משוכנע שאנחנו עושים את הכל, שאנחנו עושים די
:שבילם. איני משוכנע שהממשלה מפעילה את מלוא הדמיון
:דרוש במצב כזה.
אני סבור שעשרות חברי־כנסת הנמצאים היום בכנסת —
לא באולם המליאה, אבל בבניין הכנסת• — אילו היו היום
:שלחים לרחבי העולם להתסיס, להמריד את דעת־הקהל,
איש איש בחוגים שלו, איש איש בציבור הקרוב לו, היו
יכולים לעשות יותר, וגם הרבה יותר.

קריאה: רק ח ברי־ננס ת טובים לכך?
אורי אבנרי: אי שי ציבור, שליחי ציבור מכל
החוגים, מכל הסוגים, מכל מיגוון הק שת של החברה
הי שראלית, איש איש בציבור המקורב אליו
בעולם.

ליבי גם עם הנידונים בבורגוס. אני מצטער שהכנסת לא
לצאר, הזדמנות להעלות נושא זה לדיון, כנושא בפני עצ־לו
•*.אני חושב שטוהר מצפוננו דורש שבר,רימנו את קולנו
:מען יהודי ברית־המועצות, נרים את קולנו למען לוחמי-
חופש באשר הם.

הסובייטי, כאשר זה יופיע מולנו.
אין ערובה, אין הבטחה, אין ביטחון. יש רק ספק קודר.

אם נעמוד מהר מול הבוח המשולב של צבא
ערכי-סוכייטי, כשאנו תלויים בל בולנו בנשק
אמריקאי, בהרתעה אמריקאית, בהתערבות
אמריקאית, אחרי שככר
הוקז דמנו כקרב הראשון
-בי אז יבוא
התכתיב האמריקאי, ה הסדר
הכפוי, ואנו נישאר
ללא ברירה, ללא
אופציה, מועדים לכניעה.
גולדה

זוהי
הדרך ד,אחרת, האלטי־נטיבה
האמיתית של ״האלטרנטיבה״
הימנית.

העם דוחה אותה, רובו הגדול דוחה אותה,
ואין זה פלא שאפילו ממשלת גולדה מאיר
דוחה אותה.

לבבגב, לעכב, לזזבל, רפוצץ
לכן הולכים, כבוד היושב־ראש, לשיחות יארינג.
איך הולכים? לשםמה הולכים?

נצביע בסוד \

גם כהצביענו כעד הממשלה, לא נסתיר כי
יש בלבנו ספיקות בבדים לגבי כוונותיה.

אדוני היושב־ראש, נצביע היום בעד החלטת
!ממשלה לחזור לשיחות יארינג.

ראש־הממשלד, התחייבה, במישחקה עם המפד״ל, לא להציע
גבולות. השר דיין, בגילגולו האחרון (הפעם בגילגול של
נץ)׳ הכריז שאין להחזיר את הגדה, אין למי להחזיר.
כאשר השר דיין, האחראי על הנעשה בשטחים, האיש

נצביע בעדה, למרות שזהו רק צעד אחד בדרך לשלום.

אבל כל צעד בדרך זאת, ייהיה קטן והססני ככל שיהיה,
נצביע בעדו.

לא תמיד יודע הצועד לאן הוא צועד. לא
תמיד הוא רוצה להגיע אל היעד שהדרך מובילה
אליו. אכל אם הצעד הוא בדר -,הנכונה,
נצביע כעדו.

הארברגביבה.־ ברבבה בב גזבובייט־יב
כבוד היושב־ראש, מהי האלטרנטיבה, מהי הדרך האחרת?
1ך ה מציעים לנו אותם הקמים עתה נגד החלטת הממשלה?

יש ־צייר תמונה ברירה ומדוייקת,
כדי להבין את פר־שת־הדרכים
בה אנו ניצבים.

הפסקת־האש תסתיים בעוד
38 ימים.

באותו רגע יהיה עלינו
להטיל את חוד-הה־נית
של עוצמתנו הצבאית,
את מיטב צעירי,

את היקרים שבכליו

נגד חומת הטילים

ן הסובייטיים שממערב לתעלה.
1יתלקח קרב אכזרי ויקר, יקר בדם, יקר בציוד שאין לו
,תחליף.
] אני מקווה, אני מאמין, שננצח בקרב זה, יהיה המחיר ככל
,שיהיה.
ננצח בקרב, כפי שניצחנו בקרבות כה רבים.

ננצח -ומההלאה?
קראנו השבוע דבריו של נשיא מצרים, אנואר אל־סאדאת.
האם יכול להיות ספק קל שבקלים׳ שהוא יקרא אז להתערבות
צבאית מאסיבית של ברית־המועצות? האם יכול להיות
ן ספק קל שבקלים, ששליטי הקרמלין, אדוני השופטים של
׳ לנינגרד, יחושו לעזרת בעלי־בריתם?

ככד אין ספק. אבל י ש ספק לגבי בעלי־הברית
שלנו.
ן אפ&ו במחיר שיבתנו לשיחות יארינג, לא הצליחה הממן
שלה להשיג הבטחה אמריקאית ברורה להתערבות נגד הצבא
באותה שטה נכחו
| ת רי ס ר חברי־כנסת. קרוב
•• הג שנו הצעה דחופ ה
יקי ם. הנ שי או ת לא הכירה
בגין ב קו דו מ ה לשלנו.

באולם המליאה ראש־הנזנזשלה ו־למאה
ח״כי ם נמצאו ב מיזנון.
לסדר־היום בפר שת מ שפט הבאס־בד
חיפו ת. ב דיון, נקט ח״ כ מנחם

שמנע כל התארגנות פוליטית של העם הפלסטיני במשך
שלוש וחצי שנים, כל ביטוי פוליטי, כל נציגות פוליטית,
כאשר הוא טוען ש״אין למי להחזיר״ ,שאין כוח פלסטיני,
שאין מישטר פלסטיני, הרי זה מבחינת ״הרצחת גם ירשת״.

היו״ר יצחק נכון :

אבקש אותך לחזור מן

הביטוי הזה.
אורי אבנרי: אנ חו ש ב שהכוונה ברורה.
היו״ר יצחק נכון: לא ברורה. אבקשך לחזור
מן הביטוי.
אורי אכנרי: לא ברור לי מדוע.
היו ״ ריצחל, נכון: אמרת טל שר־הבימחון
— ״הרצחת גס יר שה״.
אורי אכנרי: אם אתה עו מד על כך, אני ב החלט
מוכן לחזור בי ולו מר :״גס, מנעת התארגנות
פלסטינית, וגס אתה טו ען שאין פלסטינים שאפשר
לבוא איתס בדברים.״

מי שהולך לשיחות יארינג, ואינו מוכן להשלום
היאבק
על שלום תמורת שטחים
תמורת השטחים, כל השלום תמורת בל
השטחים — אין לו מה לחפש ליד שולחן הדיונים
•טל יארינג, ובכך צדק חכר־הכנסת
בגין.
הוא יכול לנסות לדחות, לסחוב, לעכב, להשהות, לחבל,
לטרפד, ואולי — מי יודע — לפוצץ, ואין ספק שזו הכוונה
של רבים, המציעים עתה לחזור לשיחות יארינג מטעמים
טכסיסיים גרידא.

לא כדי להגיע לידי שלום עם הערבים ,
אלא בדי להגיע לידי שלום עם האמרי קאים.

האסיון
שר הפנז?\\ז השיזזווז
אולם תקווה זו -ואוי לתקווה כזאת -
אינה אלא אשליה, כי הגורמים היסודיים -
האינטרס האמריקאי, ההתערבות הסובייטית,
ורצון הציבור הישראלי למנוע את חידוש ה מלחמה,
אם ניתן למנוע אותה -גורמים אלה
לא ישתנו.
הם הכריחו את ממשלת ישראל להסכים ליוזמת רוג׳רס.
הם הכריחו אותה להיכנס לשיחות יארינג. הם מכריחים
אותה עכשיו לחזור לשיחות יארינג, בניגוד מפורש וחותך
להחלטה חד־משמעית של הממשלה. והם גם יכריחו אותה

לצעוד קדימה בדרך זו, צעד אחר צעד, לקראת הסדר.

אני רוצה, כבוד היושב־ראש, להציג שוב
את השאלה הנוקבת: אם זה כך, האם לא
בדאי ללכת קדימה מרצון, לפתח יוזמה ישר•
אלית מחושבת, על סמך האינטרסים שלנו,
ללכת קדימה תוף ראיית הדרד, במקום ללכת
כאותה דרך כשהפנים מופנים לאחור?
מה הרווחנו מהשהיית השיחות?
בוזבזו ארבעה חודשים, הוקשחו עמדות הערבים והסובייטים,
ועתה הועמד בסכנה נוראה עצם המשך הפסקת-
האש׳ גם בשעת ניהול השיחות. כפי שהעיד השגריר יצחק
רבץ, לא קיבלנו יותר נשק מכפי שהובטח לנו ממילא, לפני
הפסקת השיחות. לא קיבלנו שום ערובות מדיניות נוספות.

סיבנו הרכה• ,קילקנו הרכה, לא הרווחנו
מאומה.

הבה נפסיק את המישחק הזה. הבה נחדל מלהיגרר אל השלום
בעל־כורחנו, תוך כניעה ללחצים.
כי בדרך זו עלולים אנחנו להגיע להסדר כפוי, של לא
שלום ולא שטחים.

הכה נפתח יוזמה חיובית, נלד לשיחות יא־רינג
בלב חפץ, נציג תוכנית סבירה, נוכיח
שאנו מובנים לוותר על השטחים תמורת
שלום מעשי וביטחון סביר. נקרא לפלסטינים
להשתתף במשא-ומתן, ולקחת חלק כהסדר.
שמעתי היום, בזמן הוויכוח, כמה וכמה אגדות, כאילו
שינו המצרים את עמדתם המוצהרת, כאילו הם מתנגדים
עכשיו לדברים שהסכימו להם אתמול.

על מה זה מם תמך?
נשיא מצרים העניק השבוע ראיון לג׳יימס רסטון, וקרא:
״!• 61׳ו 6י\ן, ז 6זג [0י•, 1נסקיסא״.

על מה אמר
על הכרה בישראל? לא!
על שלום עם ישראל? לא!
על משא־ומתן עם ישראל? לא.

אף לא על אהד משלושת הלאווים של
חארטום.
הוא אמר 1^ 6^ 61׳61׳׳\ 6ז\] 1^6^ 61•,על קשירת יחסים
דיפלומטיים עם ישראל.
האם ז ה מלחמתנו — יחסים
דיפלומטיים? הקרם שעל
עוגת השלום?
אין לנו יחסים דיפלומטיים
עם עשרות מדינות. אם נגיע
למצב בינינו לבין מצרים כפי
׳שקיים כיום בינינו לבין אינדונסיה,
חושבני שהשגנו הרבה.

נסים

אליעד :

אילו סיתת מצרים ל ד אינדונסיה, הייתי פאדאת מסכים א תן.
אורי אבנרי: ת א מין לי, שאני, כמוך, רוצה
גס בי חסי ם כלכליים וגם בי חסים דיפלו מטיי ם עם
מצרים. א שמח ליוס בו י תנופף דגל כחול־לבן בקהיר,
ואני מ א מין שאראה את היום.
אבל, חבר״הכנסת אליעד, כאשר או מר נשיא מצרים
:נמקיסא! ,נ 6י?׳ 6ז> ,ע 6ז\ 6זי] על יחסים דיפלו מטיי ם עם
ישראל, אינכם יכולי ם להציג זא ת כאילו אמר לא
מ שא־ומ תן עם ישראל, לא הכרה בי שראל ולא
שלום עם ישראל׳ כי ב או תו ראיון הוא מזכיר בפירוש
לא רק את החלטת מועצ ת ה בי ט חון , 242
אלא גס מפרש ומזכיר, מלבד הנסיגה, את ההכרה
בישראל.

אדוני היושב-ראש, נתמיד בממשלה באשר
היא הולכת לשיחות יארינג. יש לנו חששות
בכדים לגבי הרוח שבה הממשלה הולכת לשיחות
יארינג, אבל אנחנו משוכנעים שהנסיבות
הבינלאומיות, האינטרסים האמריקאיים,
העימות עם כרית-המועצות, והרצון של הציבור
בישראל עצמה יביאו, צעד אחר צעד, לאותו
הסדר שלום שהוא אפשרי.

מוגש על־ידי תנועת העולם הזה -כוח חדש