גליון 1742 מתאריך 20 בינואר 1971

מספר 1742

ום ף ח די ףיםופדוהמ דיני
ש ל ״מעריב״ הוזמן לחקירה
בגללהדלפתה סו ד

עדיין, כאשר הוחל בהזנקת המיבצע הסודי. הקו המנחה
שלו היה נסיון מאקיאוולי לרמות עם שלם.
ין ז ה עי סו קמלג 3ביותר להוציא מתים מקברם
\י £ולנבור בעצמותיהם. אלא שלעיתים אין מנוס מכן.
בדרך כלל מקנה החוק סמכות זאת לנציגיו כאשר קשורה
גווית המת למעשה פשע, שבקשר אליו התגלו עובדות
חדשות אחרי שהגוזיה כבר הוטמנה בבור.
דבר מעין זה אירע גם בשבועות האחרונים. עובדות
חדשות בקשר למעשה פשע ציבורי יצאו לאור והוצגו
לעיני כל. הם התגלו בעזרתוהאדיבה של מבצע הפשע
עצמו. וכך, למרות שהאיש נהנה מחוק ההתיישנות, שכן
מעשה הפשע בו מדובר אירע לפני 12 שנים ויותר, מוטלת
חובה על כל מי שהחוק ויסודותהדמוקרטיה במדינה
יקרים בעיניו, להוציא את הבר־מינן הקשור בפשע מקברו
ולהעלותו על שולחן הניתוחים.
שמו של הבר־מינן היה רימון. הוא נקבר בשקט ובצנעה
בחודש מאי ,1958 אחרי שחי 92 שבועות בלבד. הפשע
הציבורי שבוצע לא היה במותו, אלא בהולדתו שנעשתה
ברעש והמולה רבה.
בארץ הזאת חי כיום דור ששמו של הנפטר, זכרונו
לקללה, אינו מוכר לו. למענו כדאי לספר מחדש את סיפור
הולדתו של אותו יצור מאום.

* דוגות 011 שוס
ימים היו ימי יוני .1956 זה עתה סולק משה שרת
| | מן הממשלה בבושת פנים, ומאחורי־הקלעים כבר החלו
להיטוות החוטים הראשונים של התוכניות החדשות. לפתע
הופיע העולם הזה עם גילוי שעורר הדים רבים במדינה:
שקיימת במדינה ממשלה סודית, שלטון הצללים, המתחבא
מאחורי גבו של דוד בן־גוריון ומרכז בידיו שלטון עצום,
אשר עמוד התוזך שלו הוא מנגנון החושך.
באותם ימים הס היה מלהזכיר את קיומו של שירות־הבטחון,
אחת הזרועות של המוסד לביון, שעסק בין
השאר נם בבילוש ובטירור פוליטי, ושהיה כפוף לאיש
מיסתורי אשר היה ידוע בעיקר בכינויו, שגם אותו אסור
היה לפרסם — איסר הקטן (הלוא הוא מיודענו איסר הראל,
לשעבר הלפרין) .היה זה העולם הזה שהדביק לאותו
מנגנון אפל באותם ימים את הכינוי ״מנגנון החושך״,
כינוי שהפך מאז למושג.
כחברי אותה ממשלת צללים זוהו במפורש שמעון פרם,
אהוד אבריאל וטדי קולק. איש רביעי לא נקרא אז בשמו
בפירוש, כדי לא לפגוע בבטחון המדינה. היה זה משה
דיין, אז רמטכ״ל צה״ל, הממונה על הזרוע הצבאית.
כתב אז העולם הזה :״מאמר זה נכתב ב מו ר א ...זוהי
קבוצה שאין לה שם ואין לה כתובת, המחזיקה בידיה
את מיטב כוח המחץ והלחץ של המדינה — מבלי להיות
קיימת בכלל. זוהי האגודה שאין לה פנקסי־חבר ותקנות,
החסרה מיפקדה ומטה מיבצעים — אבל הפועלת בתיאום
מופתי ואינסטינקטיבי בכל החזיתות. זוהי הכיתה האלמונית
שרבים חוששים מפניה, אך שאיש אינו מעיז לדיר עליה,

* בו הוסרה המסכה
אוי ס ה עי ק רי נגדו מזן המיבצע היה העולם הזה.
( ) אנשי קבוצת המנהלים, שקיבלו אינפורמציה ממצה
מידי מנגנון החושך, ידעו כי שבועון זה אינו מקבל תמיכה
כספית מאיש, תלוי כולו בתפוצתו השוטפת. התוכנית
שזממו היתד, פשוטה: להקים שבועון מוסתה, שיהיה כלי
ביטוי לקבוצת המנהלים, יהנה מאמצעים כספיים בלתי
מוגבלים ויציע לקורא שבועון המחקה את העולם הזה
לפרטי פרטיו, יעמיד פנים כאילו גם הוא עיתון בלתי תלוי
ואובייקטיבי, אך יהיה גדול פי כמה, מודפס על נייר
משובח, ללא כל התחשבות בתחשיב הגיוני.
ביטאון כזה, שיהנה מכל מקורות האינפורמציה של השלטון,
כולל אינפורמציה סודית של מנגנוני־החושך האדירים,
מוכרח היה לשים בצל את העולם הזה, שהופיע או
בתבנית של 20 עמודים בלבד, להוכיח לקרוא שלא כדאי
לקנותו.
כך הופיע באוגוסט 1956 הגליון הראשון של השבועון
החדש רימון, שהעמיד בחודשים הראשונים להופעתו פנים
של שבועון סולידי ומפואר לבית ולמשפחה, הודפס על
נייר משובח ושהוצאות הפקתו עלו על מה שכל מו״ל
פרטי בארץ יכול היה לחלום. בעליו המדומים של השבועון
היתה חברת עין וספר בערבון מוגבל, שמנהליה היו שני
יהודים תמימים, האחים שלפה ודן טנאי, האחד משורר
לא חשוב והשני אדריכל אמיד. הם גייסו למערכתם צתת
שכלל כמה מופרעים ידועים וכמה תמימים שלא ידעו במה
בדיוק המדובר.
חלפו רק מיספר חודשים והמסיכה מעל השבועון הוסרה.
אז היה כבר ברור כי הטכסים לא הצליח. תפוצתו של
רימון היתד, אפסית, פיגרה במרחק רב אחרי העולם הזה.
רימון לא הצליח לפגוע בעיתון זה כשם שלא הצליחו

שירותי־ד,בטחון באותם ימים, נעשה גלוי וברור לעיני
כל. בעשרות מקרים פירסם אותו שבועון חומר בלעדי
שיכול היד, לבוא רק מהכיוון הסודי של המנגנונים החשאיים.
הוא פתח בסידרת השמצות פרועות נגד ״אוייבי המדינה״.
הוא לא הסתיר עוד את העובדה שהמטרה העיקרית להופעתו
בשוק היא להילחם בהעולם הזה.
אחרי שהאשים, תוך שבועות ספורים, את אורי אבנרי
כי הוא עומד מאחורי החוגים הלאומניים המחתרתיים וכי
הוא סוכן קומוניסטי של מוסקבה, יצא רימון בתביעה
גלויה לעריו לינץ׳ באנשי העולם הזה. ביולי 1957 כתב
רימון אבנרי הדליק את הפתיל ברכבת הנפץ שלו.
אם היא לא תוסר מן המסילה תהיה התפוצצות גדולה
מאוד. אחרי שיפוג העשן יתברר לחברה כי מה שהיתה
יכולה למנוע בשתיים־שלוש דקות של תבונה לא תוכל
לתקן יותר כלל ...זאת יודע כל בוחר וכל חייל וכל

״איפר הקטן״
אדם אשר חייו וחיי אומתו יקרים ל ו כאן מדובר
בהסרתה של הרכבת טעונת הנפץ ממסילת חיינו החברתיים,
כאן מדובר בניפוצו של הקרדום, כאן מדובר במלחמה.״
המלחמה שהכריז המשטר על העולם הזה היתר, מלוכלכת
ובזויה. היא שהובילה את רימון לקברו. בכל תקופת
הופעתו לא הזכרנו את רימון אף פעם. כאשר נאלצנו
להתייחס אליו, כינינו אותו ״שבועון הרפש.״ רק אחרי
שהלך לעולמו, היינו היחידים בארץ הזאת שד,ספדנו אותו
כראוי, תוך כדי נקיבת שמם המפורש של הוריו מולידיו.
לא יכולנו אז להצביע בפירוש כי רימון הסרחון היה תוצרת
מפורשת של שירותי־ד,בטחון. לידתו הוסוזתה בצירה
מחוכמת כדי שמבחינה חוקית לא יתגלו הוריו לעולם.
אולם קבענו אז מפורשות: רימון מומן על ידי מנגנון
החושך, מתוך קרנות בטחון סודיות, שאינן כפופות לשום
ביקורת, מן הסוג המתקבל כתוצאה משיגור מטוסי־נשק
מיסתוריים מעבר לים.

* ,.העולם הזה״ מסיי ונורא
שער ״רימון״
תריסר נסיונות קודמים. יתכן ובעליו האמיתיים של השבועון
היו ממשיכים בנסיון להעמיד פנים, לולא אחזה בהם
לפתע פאניקה נוראה.
מיבצע סיני של 1956 בא ועבר, ובערב חשוך אחד,
יום אחד אחרי שדוד בן־גוריון התרברב ב״מלכות ישראל
השלמה מדן עד יטבת״ ,נאלץ ביג׳י להודיע בקול שבור
לעם באמצעות הרדיו כי החליט להחזיר את כל השטחים
הכבושים. בביג׳י ונאמניו אחזה בהלה היסטרית. הם היו
בטוחים כי עתה יעברו ההמונים המאוכזבים למחנהו של
מנחם בגין. הם החליטו לנצל מיד את כל המכשירים
כדי לקדם את פני הרעה. אחד ממכשירים אלה היה רימון.

״ד״ר מיקי״

* הנוות מרחמה ודרישת ו־1ץ י

שגם חברי הממשלה ומנהיגי המפלגות משוחחים עליה
בקול נמוך, מחוץ לטווח מכשירי ההאזנה האפשריים״
(העולם הזה .)976
כך הופנה בפעם הראשונה הזרקור לעבר כוח פוליטי
שיעילותו היתה מותנית דווקא בסודיותו. הקבוצה, שנקראה
בשמות רבים, הבחינה בסכנה הכרוכה בכך. אלה מתומכיה
שראו את עצמם מומחים לכך החליטו לגייס את מיטב
הכוחות כדי לחסל סוף סוף את השבועון הבלתי רצוי.
מסתבר שלא דובר על אמצעים פרימיטיביים כמו התנפלויות,
חטיפות או פצצות. היה צורך במשהו יותר יעיל
ורציני. הדיו על אותו גליון של העולם הזה עוד לא יבשה

ך* חל כגליון מספר 16 שינה רימון את פרצופו. במקום
( | שבועון משפחתי תמים, המטפל בקוסמטיקה של כלבים
ובלידה ללא כאבים, הופיעו לפתע בגליון אחד: ראיון
מיוחד עם שמעון פרם, מאמר חתום של אהוד אבריאל
ושירי הלל לוהטים ליוזמיו של מיבצע סיני.
מאותו שבוע החל המסך להתרומם. רימון התגלה כבט־אונה
הפרטי של קבוצת המנהלים. כאשר החל בפברואר
1957 משפטו של עמוס בן־גוריון, אחד המשפטים הפוליטיים
הגדולים ביותר בתולדות המדינה, הפך רימון
לחץ המורעל של המישטר כדי להילחם בו נגד כל מתנגדיו.
הקשר בין ריסון לבין מנגנון החושך — כינויים של

^ 4מדינה כולה, כולל ביטאוני המישטר האחרים כמו
| 1דבר, ידעה כי רימון קשור לשלטון. אולם הקביעה
כי הוא מומן והוצא־לאור על־ידי שירותי־הביטחון כדי
להילחם בהעולס הזה, נראתה אז לרבים דימיונית מדי,
היו שייחסו אותה לתסביך הרדיפה שלנו על־ידי המישטר
באותם ימים.
העניין כולו צלל לתהומות הנשייה יחד עם רימון. רימון
נקבר. קבוצת המנהלים איבדה את כוחה. בן־גוריון פרש
מהשלטון. איסר הראל, הממונה הכל יכול על שירותיי,בטחון
הפך לדמות קומית ומגוחכת. ואילו העולם הזה
מוסיף להתקיים עד היום, זכה לייצוג בשתי כנסות —
דבר שבאותם הימים היה נחשב על ידי אותם החוגים כקץ
כל הקיצים.
והנה דודקא עתה, אחרי 12 שנים, קם איסר הראל והודה
בפה מלא כי כל גילויי העולם הזה בקשר לרימון היו אמת
לאמיתה. בספרו של בן־ד,טיפוחים של אותה קבוצת מנהלים
שנעלמה ואיבדה מהילתה, הד״ר מיכאל בר־זוהר —
הממונה, איסר הראל ועלילות שירותי־הבטחון — ,שהופיע
בשבועות האחרונים, התפרסם פרק שלם המוקדש לאותה
פרשה, ושלא צוטט כפרקים אחרים בעיתונות הישראלית.
באותו פרק, הנושא את השם ״סכנה אורבת מבפנים״,
מודה איסר הראל בפעם הראשונה כי היה זה הוא, ששימש
באותם הימים בתפקיד הממונה על שירותי ד,בטחון, שהגה
את הרעיון, הגשים אותו ועמד מאחוריו כדי להלחם ב־העולם
הזה.
וכך מופיעה הפרשה כפי שהיא מצטיירת בעיניהם של
איסר הראל ומיקי בר־זוהר:
״באותן שנים הטיל העולם הזה את מוראו על חלק
נכבד מהמימסד המדיני והמפלגתי בישראל. היה זה עיתון
השערוריות היחיד במדינה, שבזכות סיגנונו, אופי כתבותיו

וגם גילוייו הסנסציוניים, מסוגל היה למוטט בין־לילה עסקן
ציבורי או דמות פוליטית...
״העולם חזה ניצל אז באורח שיטתי כל מחדל וכל
שערוריה, בהם קשורים היו במישרין או בעקיפין, אישים
בצמרת המימסד, כעילה להתקפות מחץ על השלטון
,הרקוב.׳ את שירות־הבטחון כינה השבועון בשם, מנגנון
החושף ותיאר אותו כמיפלצת שחורה ואכזרית, שאינה
בוחלת באמצעים הנוראיים ביותר כדי לשבור את חופש
האזרח במדינה, וכדי לשרת את אדוניה הרקובים ממפא״י.
הקורא את העולם הזה מאותן שנים, יתרשם ששירותי
הבטחון הישראליים הם ההמצאה הנוראה ביותר שברא
השטן. השירותים החשאיים במדינות טוטאליטאריות נראו
באגודות צדקה לעומת הש.ב. הנורא. בכל פרשה מלוכלכת
ראו עורכי השבועון את יד הש.ב..
״כשבאחד הלילות תפשו צנחנים* נזעמים את אורי
אבנרי ושלום כהן והיכו אותם, בעיקבות כתבה בה הוטחה
ביקורת קשה נגד פעולת קיביה, מיהרו עורכי השבועון
להאשים את, מנגנון החושך׳ בביצוע המעשה. דרך מנגנון
החושך הואשמה הנהגת המדינה כולה, המשתמשת באמצעים
פסולים כאלה להשלטת ״הדיקטטורה של בן־גוריון
על העם המדוכא היושב בציון.״
הדוקטור מיקי ודאי אינו בחור עצל. כמות הספרים
המסחריים שהוציא לאור בשנים האחרונות בשל קירבתו
לאנשי קבוצת המנהלים לשעבר, יכולה להעיד על כך. אבל
לעומת זאת הוא אינו מצטיין בחוכמה יתירה. בנשימה אחת
אחרי שהוא לועג להעולס הזה על שצייר את שירותי-
הבטחון ״כמיפלצת שפלה שאינה בוררת באמצעים לדיכוי
חופש האזרח וכדי לשרת את אדוניה הרקובים ממפא״י,״
הוא מפרסם את הגילוי כי שירותי־הבטחון בראשותו של
איסר יזמו את הוצאת רימון לאור כדי להילחם בהעולם
הזה. לגבי הדוקטור מיקי מלחמה פוליטית מעין זו נכללת
בין תפקידיו של שירות־בטחון ממלכתי, ולגיטימי ביותר
הוא שהממונה על הש.ב ,.המצטייר בעיני עצמו ובעיני בר־זוהר
כסגנו של אלוהים לפחות, יוציא מאות אלפי ל״י
מכספי המדינה כדי לממש מטרה נאצלת כזו.

המו1ו 8ו חסו אוניס
כך מתרצים

איסר הקטן והדוקטור מיקי את מעשה

הפשע הציבורי:
״לנוכח מיתקפות אלה (של העולם הזה) עמד המישטר
בישראל חסר אונים. כיצד יגיב על שערוריות המתפרסמות
מדי שבוע גם אם בשקר יסודן בעיניו של איסר הראל
הצטיירה תמונה מדאיגה. הוא סבר שפעולותיה של שורת
המתנדבים, בהדרכתם של חוגים המעוניינים לחתור תחת
המימסד ויסודות החברה בארץ, בסיועם של גורמים כמו
העולם הזה, עלולות לחולל את אשר לא הצליחו לעשות
המחתרות: שבירת התדמית המהוגנת והסמכות הממלכתית
של המדינה, וגרירת קבוצות קיצוניות לפעולות מסוכנות
נגד מוסדותיה.׳׳
ואז, בהשראת האיש בעל התדמית המהוגנת והסמכות
הממלכתית ״קם שבועון בשם רי מון שיצא ללחום בהעול ם
הזה.״
מיקי בר־זוהר מנסה לתרץ את כשלונו של איסר בפרשה
זו :״שיטותיו של רימון לא היו מכובדות וטובות משיטות
אויביו. נסיונו ללחום במקארתיזם של ה שורה, של העולם
הזה של תמיר ושל גרינוולד על ידי האשמות־נגד משלו,
עורר ביקורת והסתייגויות רבות. דרכי המלחמה שבחר
איסר הראל לא היו כלילות השלימות. קשה לקבוע באיזו
מידה היו יעילות. יחד עם זאת, התברר באורח דרמאטי,
שהחששות שדחפוהו ללכת בדרך זו היו מוצדקים. איסר
אומנם צדק בחרדתו מפני מעשים קיצוניים שעלולה לחולל
האווירה העכורה של ההאשמות וההשמצות. ואת ההוכחה
לכך הביא מאורע טראגי, שהתחולל בשיאו של הפולמוס.
הרצח של הד״ר ישראל קסטנר
״ רי מון נפח גם הוא את נשמתו במחצית שנת .1958
איסר היה בדיעה שפעולותיו הנמרצות של שירות ד,בטחון
נגד שורת המתנדבים, שייב ורומק, תמיר והמחתרת, הן
שהביאו את הקץ לסכנה שארבה למדינה.״

**ן יפה* תולדותיו של איסר הראל כ מ מונ ה על
^ שירותי הבי ט חון בישראל, כפי שהוא מופיע בספר
הממונה, מכיל כמה סיפורים מ שע שעים הראויים להבלטה.
סיפורים ועובדו ת אחרות מצטיינים ב חו סר אובייקטיביות
משווע, הן של איסר ו הן של כו תב הספר,
הד״ר מיכאל בר־זוהר. להלן מיבחר מתוך קטעים אלה:

״את גישתו הפוריטאנית בענייני מוסר, משפחה ומין,
יישם (איסר הראל) גם בשירותים. למן היום הראשון
העסיק באירגונו נשים רבות והטיל עליהן תפקידים אחראיים
ומסוכנים. יחד עם זאת קבע כלל בל־יעבור: בשום
מיקרה לא ישמש המין אמצעי להשגת מטרות.
מאטד, הארי הישראלית לא היתד — ,ולא תהיה. נערות
ונשים שהועסקו בשירות יכלו להיות סמוכות ובטוחות,
שלעולם לא תתבקשנה לבצע מעשה בלתי מוסרי, כגון
מישכב, כדי לזכות בחסדים או לדלות אינפורמציה. עם
כל המיגבלות הכרוכות בהחלטה זו, לא סטה ממנה
איסר בכל השנים. לעומת זאת, לא התנגד שישתמשו
בזונה, או באשה הנוהגת לחיות על חשבון גברים, בתנאי
שניתן לסמוך עליה.
״איסר הלפרין האמין שחיי משפחה תקינים הם אחד
התנאים ההכרחיים לעבודה נאותה והיה מרחיק מן השירות
אנשים בעלי מוסר מפוקפק. כאשר נודע לו על
עובדים שחיי המשפחה שלהם נהרסים באשמתם, לא
היד, מהסם לפטרם
״אותה קנאות לענייניו הפרטיים של העובד השתלבה
בתפיסתו הכוללת של איסר הקטן, כי עובדיו חייבים
להיות בעלי נורמות מוסריות גבוהות ועבר ללא רבב.
הוא לא העסיק אנשים בעלי עבר פלילי או נטיות מסוכנות.
בניגוד לשירותים זרים, בהם לעיתים מגוייסים
לעבודה פורצים, זייפנים או רוצחים למילוי משימות
מיוחדות, הקפיד איסר כי עובדי השירות שלו יהיו
אנשים מהוגנים וישרים, שיבואו מתוך הרגשת שליחות
וגם יפעלו כך.

תיקו של משח שרת
ך* יה ז ה ימים אחדים אחרי פשיטת קיביה,
\ \ באוקטובר ,1953 כשבן־גוריון היה בחופשה
לקראת התפטרותו ויורשו טרם נקבע. מאוחר בלילה
יצא מירושלים במכונית אחד מראשי שירותי הביטחון,
נפתלי (השם בדוי) .לידו ישב בחור בשם דויד (השם
בדוי) ,אף הוא מאנשי הש״ב. ביציאה מירושלים הבחין
דויד בחפץ המונח על הכביש. עצרו את המכונית. דויד
זוהר להיראות כהיסטוריון, התגלתה כבר מזמן כנטולת
יסוד.
מה שחשוב יותר הוא גילוי הלב של איסר, המצדיק
במו פיו את ההאשמות שהטיח העולם הזה כלפיו וכלפי
שירותי־הביטחון בתקופה שהיו בפיקודו.

^ אימון במנהיג,
*£ו ,3תוך כמה שורות סותר הדוקטור מיקי את עצמו.
| אחרי שהוא קובע כי איסר הגאון צדק בחרדתו מהאווירה
העכורה שהביאה לרצח הד״ר קסטנר, הוא קובע ברוב
צניעותו המפורסמת :״כותב שורות אלה הוא בדעה
אחרת. אין הוא מאמין ש״החוגים״ המסוכנים, עם כל
הסכנה שבהם, עלולים היו לחבל בדמוקרטיה הישראלית.
אמנם, אותם גופים, פרחו ונחלו הצלחות במשך כשנתיים.
אלה היו פרפורי הגסיסה של קבוצות שוליות, שהשפעתן
נשארה מוגבלת לחוג צר מאוד. המאורע שהביא את הקץ
על אותם חוגים היה, למעשה, מיבצע סיני. אותו מיבצע
אשר חולל תהפוכה פסיכולוגית עמוקה מאוד בציבור
הישראלי, הפיח בו בטחון עצמי, הרגשת עוצמה ואמון
במנהיגיו ובדרך שהיתוז.״
לא נתווכח עם הד״ר מיקי בר־זוהר ודעותיו. אם מישהו
מסוגל 15 ,שנים אחר מיבצע סיני — בו נגררה ישראל
למזימה קולוניאליסטית של צרפת ובריטניה שהמיטה שואה
על תדמיתה של ישראל בעולם והרחיקה את סיכויי השלום
— לראות במיבצע זה משהו שהפיח אמון במנהיגי ישראל
באותם ימים ובדרך שהיתוו, יבושם לו. היומרנות של בר*
זו הי הודאה ר שמית רא שונה
שהיכו את אבנרי ו כ הן ב־. 1953

ה ס בד שו
ג ס אחר
ועשהו שרתו

היו

אלה

צנחנים

סוכנים סוב״נוים
ף־* ימון״ ,שעלה למשלם המיפים הישראלי 400
״ 1אלף ל״י, הון עתק באותם ימים, ניסה בזמנו להטביע
על העולם הזה חותם של מכשיר קומוניסטי. את אורי
אבנרי כינה בגלוי כ״סוכן קומוניסטי״ .פגישה מקרית
של אבנרי עם עורך־דין שהיה מקורב למק״י, שימשה כהוכחה
למזימות הקומוניסטיות שרוקם אבנרי בחשאי. נסיעתו
של שלום כהן לפסטיבל הנוער במוסקבה, ממנה הביא
את הדו״ח הראשון על רצונם של יהודי ברית־המועצות
לעליה, שימשה הוכחה כי העולם הזה הוא כלי התעמולה
הראשי של מק״י בישראל.
איש לא התייחס ל״גילויים״ אלה ברצינות, מלבד האיש
שהמציא אותם. הסתבר כי הפיכתו של אבנרי לסוכן סובייטי
לא היתד, פרי מוחו האינפנטילי של עורך רימון, חזי
לופבן, אלא חלק מסיוטי הריגול של איסר הראל.
איסר הראל, האיש שהמציא עלילה שפלה זו, לא הסתפק
רק בכך שפירסם אותה בעיתון הזבל שלו. לשם כך גם
כינס במיוחד את ועדת־החוץ־וד,בטחון, נייסד לשכנע את

משה שרת
ירד וחור כשבידו תיק. השניים פתחו את התיק וגילו
בתוכו מטמון, אוצר בלום שכל מרגל וסוכן חשאי עלי
אדמות מתפלל כי יפול יום אחד לידיו.
״בתיק נמצאו, פרט ליומנו האישי של משה שרת,
שר־החוץ, צרור של מיברקים מנציגויות ישראל בכל
רחבי העולם, שעסקו בעיקר בתגובות לפשיטת קיביה
וכן פינקסים, זרועים בכתב־ידו של שרת, שם הביע
מחשבות והערכות אינטימיים ביותר: מי יהיה ראש־הממשלה
הבא, מד, יהיו יחסי הכוחות בממשלה הבאה,
מה דעתו על שרי הממשלה השונים, החל בעצמו וכלה
בבן־גוריון. לא היה מקום לניחושים: התיק הוא תיקו
של שרת. עם הגיעם לתל־אביב, מיהר נפתלי לטלפן
ליואל מורג :״יואל, אני מוכרח לבוא אליך. מצאתי
דבר מוזר.״ הוא פיפר לו על התיק.
״סע ישר לאיסר,״ אמר יואל.
״נפתלי בא אל איסר לביתו, סיפר לו על העניין,
והגיש לו את התיק. בטוח היה שאיסר ימצא עניין רב
ביומניו האישיים ובהירהורים הפרטיים של משה שרת.
הן בתוקף תפקידו היה מעורה בחיים הפוליטיים, וודאי
יוכל להפיק עזר רב מהחומר שבזה.
איסר הביט בו מופתע :״למה אתה בא אלי? לך
תחזיר את התיק לשרת.״ נפתלי חש כאילו ספג מידי
איסר סטירת לחי מוסרית, וכי מי יוותר על הזדמנות
לעיין במיסמכים של שרת? ! יצא את הבית בדרכו אל
משה שרת. בינתיים, הודיעו אנשי השירות לשר החוץ
שהתיק נמצא. שרת חיכה לנפתלי בפתח ביתו שבתל-
בנימין, ברמת־גן. לבוש היה בחלוק־בית, ולא הכניס
את נפתלי פנימה. נטל את התיק, הביט בנפתלי ואמר
בכעס עצור :״נו, ידכם בכל.״
נפתלי לא השיב. ידע ששרת יתקשה להאמין ש־שירות־הביטחון
״מצא״ את תיקו מונח על הכביש ואף
יותר מכך יקשה עליו להאמין, שראש השירות ואיש-
אמונו של בן־גוריון, לא ניצל את ההזדמנות, לא קרא
ולא צילם את יומניו.

הסיפור מזכיר מאוד את המע שה באם שגילתה בו ק ר
אחד ב חור צעיר י שן ב מי ט ת בתה מי זה?״ שאלה.
אז סיפרה לה הבת כי ב חוז ר ה הביתה, בערב הקודם,
הבחינה בצפרדע שלחשה לה :״ ב תי, בתי, אני נסיך
שקולל על־ידי מכ שפה רעת. אם רק תכניסי או תי ל מיטתך,
תוסר הקללה מעלי ואחזור ל היו ת נסיך,״
״וז הו הנסיך!״ אמרה הבת.

חבריה כי עורכי העולם הזה הם סוכנים סובייטיים וכי
לשם כך יש לסגור את העיתון בצו רשמי. היו אלה
דווקא נציגי חרות בוועד־ שסרבו להאמין לטענותיו ה-
חולניות של איסר, דרשו ממנו הוכחות. מכיוון שאיסר
לא יכול היה לספק להם הוכחות שיעמדו במבחן ההגיון,
השמיע האשמות כמו אלה שפירסם ברימון, התעוררה
התנגדות להצעתו, והיא נפלה.
עתה, כשאיסר הראל מודה בגלוי, בספר שנועד להיות
הביאוגרפיה הרשמית שלו, שהוא אביו מולידו של רי מון,
מטיל הדבר צל כבד לא רק על אישיותו אלא על פעולתם
של שירותי־הבטחון בתקופה שפקד עליהם. אדם מסוגו,
המסוגל להמציא בדיות חסרות ביסוס, שנולדו רק במוחו
החולני, מסוגל היה לכל דבר. כמה פרשיות שהסעירו
במשך שנים את המדינה, כמו פרשת אהרונצ׳יק כהן, נראות
עתה באור אחר לגמרי.
אולי יש לברך את איסר על שהעלה מתים מקברם.
הארת פרשת רי מון באורה הנכון, היא אחת הערובות
לכך שלא יחזרו עוד בישראל הימים בהם היה מנגנון
החושך השליט האמיתי שבה, ודמות מסוגו של איסר היתה
מסוגלת להתל ולתעתע במדינה כולה.

איר שינו העיתונאים את החלטת הממשלה

ת ט קי ף
חתול שחור עבר
ביו גולדה ויצהלו רביו
הרומן הפוליטי הממושך כין גולדה וה שגריר
יצהר! רבין הלך
עוד לפני חצי שנה סמכה גולדה על רבין בלי הסתייגות,
עד כדי כך שאמרה, כשנשאלה פעם מדוע אינה
ממנה אותו לכהונת שר :״אני זקוקה לו בוושינגטון,
כי אינני יכולה לסמוך על אבא אבן.״
עכשיו התחדדו היחסים, וגולדה רוגזת על רבין.

הגורם המדוייק אינו ידוע, אך כירושלים
מניחים שהיתה ככך יד ליועצה של גולדה,
שמחה דיניץ, שאינו אוהכ מתחרים.

ספיר נגד
טלוויזיה מסחרית
עד כמה שהדבר תלוי בו, וכפי הנראה תלוי הכל,
בסופו של דבר, רק בו, מתנגד שר־האוצר פינחס ספיר
להנהגת פירסומת בטלוויזיה ולהקמת גל מיסחרי בטלוויזיה
הישראלית, כפי שהחליטה רשות השידור.
ספיר שוכנע כי הפירסומת בטלוויזיה עלולה להנחית
מכה נוספת על כלכלת המדינה משני טעמים:

• היא תגרום בהכרח להגברת הצריכה,
דבר שהוא מנסה למנוע ככל מחיר.
• היא תגרום לעליה מסחררת כהוצאות
הפירסום של תעשיות ומיפעלים, שיהיו
משוחררות ממס-הכנסה. כיוון שהאוצר
עושה מאמצים נואשים להגביל את ההוצאות
המשוחררות ממס, אין ספיר מוכן
להגדלה נוספת של הוצאות אלה במיליונים
רבים.
מסיבה זו נראה שכל המשתעשעים ברעיון של טלוויזיה
מסחרית יצטרכו לדחות תוכניותיהם לזמן רב.

שערוריה פוליטית נמנעה ביום א׳ הודות
לעירנות העיתונאים, שהצילו א ת הממשלה.
הממשלה החליטה בישיבתה ״לגנות את
מעשי הטרור נגד מוסדות סובייטיים בארצות-
הברית ובאוסטרליה.״
החלטה זו נתקבלה אחרי שנודע על פיצוץ
השגרירות הסובייטית בבירת אוסטרליה, קנברה.
כל חברי הממשלה הניחו, כדבר מובן מאליו,
שהפיצוץ בוצע על-ידי יהודים מסוג ״ליגת
ההגנה היהודית״.
מייד אחרי הישיבה כינס מזכיר הממשלה,
מיכאל (״מייק״) ארנון, את העיתונאים והכתיב
להם א ת ההחלטה.
במקום התפתח דין־ודברים קשה :
דן הלפרין (שידורי ישראל) :דיברנו לפני
שעה עם אוסטרליה. אין כל ידיעה שהפיצוץ
בוצע על-ידי יהודים.
מייק ארנון: רבותי, זה היה טרי על שולחן
הממשלה.
אריה ראט (ג׳רוסלם פוסט) :טרי לפי ה עיתונות.
הפרטים אינם ידועים •
לשמוע נאום על זכויות האדם מפי איש ארץ־ישראל
השלמה.

האופוזיציה במפלגה
הליברלית — תתגבר
האופוזיציה הפנימית לשני מנהיגי המפלגה הליברלית,
חברי הכנסת יוסף ספיר וד״ר אלימלך רימלט, תגבר
ותקיף חוגים נוספים במפלגה.
רוב חברי המפלגה מתנגדים לפירוק גח״ל. חוגים
שונים במפלגה טוענים כי ספיר ורימלט ממתינים לשעת
כושר כדי להצטרף לממשלה ולהביא על־ידי־כך באופן
אוטומטי לפירוק גח״ל.

אם אומנם יחליטו הליברלים, בסופו של
דבר, על פירוק השותפות עם חרות, יצטרפו
לפחות ארבעה חברי כנסת ליברלים
לחרות: ח״כ יוסף סרלין, ח״כ צבי צימר•
מן, ח״כ משה ניטים וח״כ אברהם כץ.
נראה שגם ח״כ ד״ר יצחק הנס קלינגהופר
עשוי להצטרף למצטרפים.

מייק בראנט מבטיח :
״אופיע רק! לצה״ל״
אליל הזמר הישראלי מייק בראנט, שעזב את הארץ

יובל אליצור (וושינגטון פוסט) :אז תמחוק
אוסטרליה. אתם משוגעים ! אתם זורקים את
זה על היהודים !
מייק ארנון: זוהי החלטת הממשלה. אני
לא יכול לשנות אותה !
אריה צימוקי (ידיעות אחרונות) :אני מציע
שתכתוב ״טרור יהודי ולא-יהודי״ .אז י הי ה
ברור שבאוסטרליה זה לא היו יהודים.
מייק ארנון: מה אתם רוצים מחיי ! כך זה
הוחלט.
חגי אשד (דבר) :אני מביע את דעת הנוכחים
שההחלטה מנוסחת רע. אך מייק לא
אשם, כי הוא רק פקיד.
מייק ארנון המשיך להכתיב את ההחלטה
הבאה, על הסכס״תעופה עם קנדה. לפתע הפסיק
והכריז :״ אז תכתבו — בארצות-הברית
ובמקומות אחרים״.
כעבור כמה דקות שודרה הידיעה ברדיו בנוסח
זה, שלא תאם את החלטת הממשלה,
וכך היא גם פורסמה בכל העיתונות.
מבלי שקיים את הופעותיו בפני חיילי צה״ל, דבר שעורר
התמרמרות רבה, טילפן השבוע מפאריס למערכת
העולם הזה, ביקש להסיר את כל אי־ההבנות בנושא.

לדכרי מייק הוא יגיע כימים הקרובים,
אחרי שיחלים מדלקת הגרון שפקדה אותו,
לארבעה ימי הופעות, ביוזמתו של
אלי ספקטור מחברת ״קרן־אור״ העוסקת
באירגון הופעות אמנותיות לחיילי צה״ל.
בביקורו יופיע מייק בראנט רק כפני חיילי
צה״ל בסיני ובבקעת הירדן.

צרות חדש
לטלוויזיה הצרפתית
— בארץ הטלוויזיה הצרפתית הממלכתית החלי טה
לשלוח לישראל צוות קבוע של שלושה
אנשים בראשותו של רוב סים, כמקומו
של אנדרי סממה, מי שהיה עד כה כ תב
רשת א׳ של הטלוויזיה הצרפתית בארץ.
בארץ כבר שוהה באופן קבוע צוות של רשת ב/
הצבעונית, של הטלוויזיה הצרפתית. עתה יצטרף אליר
בסוף החודש הצוות של הרשת החשובה יותר.

ח״ב באדר
יו״ר סיעת גח״ל בכנסת?
ח״ב ד״ר יוחנן באדר ייבחר, כנראה, כ־יו״ר
סיעת גח״ל בכנסת, תפקיד אותו
מילא בעבר.

בשנה האחרונה כיהנה בתפקיד זה ח״כ אסתר רזיאל־נאור,
בגלל הברוגז של באדר עם רוב חברי הסיעה
שלא בחרו בו לתפקיד שר• בשבועות האחרונים, לאחר
שהתפייס עם מנהיג התנועה ח״כ מנחם בגין, החל
באדר במסע התפייסות עם יתר חברי הסיעה, כדי
להבטיח את בחירתו.

איש תנועת א״י השלמה
לאירגוו למען
זכויות האדם
האירגון למען זכויות האדם, אסנסטי, ייוצג, בפעם
הראשונה, על־ידי ישראלי.

למרבית הפלא מדובר באיש התנועה למען
ארץ־ישראל השלמה, יוסף (ג׳וזף)

פרניול

פרנקל הכין את עבודת הדוקטורט שלו על נושא
זכויות האדם. כאשר ביקר לפני זמן מה בלונדון, הר־אד,
את עבודתו לד״ר מורים קרנסטון, מראשי אמנסטי,
שהציע לו להצטרף לאירגון.
כבר בכינוס הקרוב של אמנסטי יוכלו נציגי האירגון

״עם ידידים כאלה, אינך זקוק לאויבים -ק ח עוד עשרים שנות מאסר באקשיש!׳״
(קאריקטורה של אוליפאנט שפורסמה ברחבי ארצות־הברית,שבאה לגנות את מעשיה טל ״ליגת ההגנה היהודית״).

תכנית ״עלומים״ תלווה את הילד משחר
ועד זקנה ושיבה.

דחף ד

עיניו נשואות לעתיד1 .הבטח
ביטוח־חיים חדשה של

תשלום נמוך היום מבטיח עתודה כספית נאותה
בעתיד.
סוכני ״הסנה״ בסניפים פרטים ובמשרד הראשי ברח אלנבי 115 תל-אביב

הראשונה בישראל

בגודלה. מ הי מנו תהות*13 ות*ה

העולם הזה 1742

הם כניו!-מכון טכנולוגי לישואר
מודיע על
זכויות האזרח

פתיחת ההרשמה של מועמדים לסמסטר א׳ (חורף) בשנת הלימודים
תשל״ב 1971/72 המתחילה באוקטובר, במסלולי לימוד לתואר ״מוסמך
למדעים 8 .80״ בשטחים הבאים :

תואר מוסמך למדעי הרפואה
ימשיכו במסגרת בית הספר
לרפואה לקראת תואר ״דוקטור
לרפואה״)

שחק
הנדסה הנדסת הנדסת הנדסת הנדסת הנדסה הנדסת הנדסה הנדסה הנדסת כלכלה מתמטיקה
מדעי המחשב פיסיקה כימיה
מדעי הרפואה (בוגרים בעלי

פרץ לווינשטיין,
׳ ס חולי׳ ־ כ ליו ת

(מתמטיקה, פיסיקה, כימיה)

הכשרת מורים למדעי
הטכנולוגיה (הנדסת חשמל,
הנדסת מכונות).
טפסים ופרטי הרשמה אפשר לקבל במקומות הבאים החל מיום שני: 1.2.71 ,
מזכירות לימודי הסמכה, בנין אולמן, קרית הטכניון, חיפה.
משרד המדור ללימודי חוץ בחיפה (בנין הטכניון הישן, בהדר).
משרדי הטכניון בתל־אביב, רח׳ ליסין , 14 תל־אביב.
משרד רישום מועמדים באוניברסיטת באר־שבע, בית היאס, באר־שבע.
אפשר גם לקבל טפסים ופרטי הרשמה לפי פניה בכתב למזכירות לימודי הסמכה,
קרית הטכניון, חיפה.
ההרשמה תפתח ביום א׳ ,י״ב שבט תשל״א 7 ,בפברואר , 1971 ותסתיים ביום ו׳,
י׳׳ב תמוז תשל״א 25 ,ביוני .1971
הערה: לרגל הנהגת שיטת הלימודים החדשה בטכניון (שיטת הצבירה) יוכלו
מועמדים להרשם ללימודים בטכניון פעמיים בשנה.
ההרשמה לסמסטר ב׳ (אביב) תתחיל ביום ראשון 27 ,ביוני , 1971 והלימודים
בסמסטר ב׳ יתחילו במרץ .1972

מ. 1 8£515£11£סא £1,א 081£א£מ? 78£
. 86118611ס ! .ס 8 7

! ¥ 2111* 041

¥011

^| 11111

* 8111 99616 3 ) 131£1 10 388 1 1

7׳א 0ס £¥א £11, 7ע\ 8 1867 811059•,מ1 18086 9980 181 זת£
3963 נן 31 601111011 — 433ת1ן 10ז ס 7 81א 38 ) 01 186 £

להשיג בקיוסקים ובחנויות הספרים
סוכנות ברונפמן בע״מ

• 7ת3ת )01 1״^ ״811187
— א 80א)8!£.57£115 80 101
^ 1ט צ 8£א 814ט א
^ 0 7 .ט £ 0ם. ג א1
11.52.50

9197.

? 1 7 0 .,טססאצ /ם
44 ? 0138 718993 8 )1., 701
0 36247.ת ס? 8

תל־אביב

וכספי הציבור

ארכיטקטורה ובינוי ערים
הכשרת מורים למדעי הטבע

\ \ 0ו145

העיתונות בארץ (אולי פרט
והארץ — לפעמים) היא האימפוטנטית הגדולה
בעולם. אין לה אח ורע באף ארץ
מערבית. זוהי עיתונות של מלחכיפיגב
ה ! עיתונות מתחנפת וצבועה. כנ״ל לגבי
הטלוויזיה.
לעומת זאת, נהפך הרדיו למכשיר רציני.
אבל למכשיר רציני הנתון בידי אנשים
בעלי קשרים המשמיע־ם השכם והערב את
נשותיהם הזמרות, גיסיהם המלחינים ואת
עצמם מרואיינים על־ידי הקולגות.
באמת, האם זוהי תיקשורת במאה העשרים
ובשנות השבעים?
להעולם הזה

מצורף העתק מכתב שנשלח לשר המשטרה
שלמה הילל. לדעתנו כדאי לפרסמו
בעיתונכם:
בעניין: מר יחיאל יעקובוביץ, רחוב אר־לוזורוב
,99 ,חיפה.
מר יעקובוביץ פנה אלינו ובפיו תלונה
על משטרת־ישראל, וזו תלונתו: ביום
4.10.70 הוא הוזמן טלפונית בדחיפות, להופיע
תוך שעה במשטרת קרית־חיים אל
אזרחית גיאודזיה מחצבים מכונות חשמל כימית
מזון וביוטכנולוגיה חקלאית אוירונוטית
תעשיה וניהול

מכתבים

ללא מכם!

לעולים־חדשים ותושבים חוזרים,
אנו מוכרים מצלמות, מקרנות,
מכשירי־בזק, מכונות־הגדלה ועוד,
ללאמכס !! 1
צלומי פספורט — בין רגע !
מבחר גדול של מצלמות ואביזרים
בחנות המקצועית !

11113

ברנד

ח .,הוח 1ג. סלוקוב

הקצין (כוכב אחד) פריאנטה. הקצין חקר
אותו בדבר:
א) השתייכותו לתנועת העולם הזה —
כוח חדש;
ב) דעותיו הפוליטיות;
ג) מה דעת הוריו על ההשתייכות הזאת
(הנ״ל תלמיד תיכון);
ד) האם הוא מתכונן להתגייס לצבא ומד,
הוא חושב לעשות בצבא?
בתום החקירה, כשניתבקש הקצין פריא־נטה
לאשר את דבר החקירה על דף נייר,
הוא החל לצעוק וסירב לאשר דבר.
אנו מבקשים מכב׳ לחקור בדבר ולהודיענו
מה טעם מוצאת המשטרה לחקור אדם
(צעיר) על דעותיו הפוליטיות והשתייכותו
המיפלגתית! מאימתי זה מענייניה של המשטרה
לחקור על השתייכות לאירגון חוקי
אשר לו נציגים בכנסת.
ד״ר ישראד שחק ר,
ישעיהו ת. שי״ק, מזכיר,
הליגה לז כויו ת האדם והאזרח, תל־אביב

פעמים
ס כמה

זוכרים שקרן

בליילנד אשדוד״.

אפשר להשתגע: נניח שבמניאקיסטן היו
מחליטים להוציא להורג 200 אנשים (לא
מוכרחים להיות יהודים) .אני כבר רואה
את הכותרת הענקית בעמוד הראשון, עם
תמונה אחת לפחות וכל יתר הפיציבקעס
השמורים למאורעות כאלה.
וכאן? שום דבר 200 .איש נדונים ל-
כליון איטי, בגלל דבר מטופש כמו כסף
(או טימטום) והארץ מקציב להם ברוב
נאורותו אינץ׳ מחורבן. לעזאזל: במה מודדים
בהארץ את מחיר האינץ׳־טור למודעות?
בדם?
כדי שלא יחשדו בי שאני רשע, ושסתם
נטפלתי להארץ, אני מצהיר שזהו העיתון
שבמיקרה נקלע לידי. אני בטוח שגם עם
האחרים אפשר לעשות חשבון.

יעקב גרופמן,
בעל כליות בריאות, לעת עוזה,
תל־אביב

1ס דור דור
וצרותיו

לפני כמה חודשים קראתי בהעול ם הזה
1701 במדור קורא יקר, כי באחת ההופעות,
כאשר הצלם של השבועון צילם את
גולדה מאיר כמה פעמים, היא שאלה אותו:
לשם מה התמונות? כשאמר לה שהוא
הצלם של העולם הזה, היא שאלה אותו אם
אינו מתבייש לעבוד בעיתון מושחת כזה.
ועוד הוסיפה כי לאחר שהיא קוראת את
העיתון, היא רוחצת את הידיים.
והנה באד, אותה גולדה מאיר והצהירה
בישיבת המפד״ל לפני מספר שבועות, כי
אין היא וילדיה קוראים את השבועון ה־מסויים
וכיצד לא מתביישים להטיח נגדר,
אשמה כזאת.
היכן ההגיון: אם היא איננה קוראת את
העיתון, מדוע היא אמרה שהיא רוחצת את
הידיים לאחר שהיא גומרת לקרוא אותו?
ואם היא כן רוחצת את הידיים לאחר
שהיא קוראת את העיתון, אז למה היא מתרגזת
כששואלים אותה אם היא קוראת אותו
ועוד מכחישה את זה?
על זה נאמר :״שקר לא זוכרים פעמיים.״

יעקב טימכרג,

בעיתון הארץ מיום שישי ( )8/1גיל תי
ידיעה על הפגנה של 15 צעירים, חברי
שי״ח, שנערכה בירושלים. החבר׳ה הפגינו
במגרש שבו נבנה מלון הילטון, במחאה
על־כך שכספי הציבור מבוזבזים להקמת
מלונות־פאר, בשעה שבערך 200 חולי
כליות צפויים לסכנת מוות משום שאין
די כספים כדי לקנות עבורם כליות
מלאכותיות.
הידיעה, שהיא בעלת חשיבות ציבורית
ממדרגה ראשונה, הופיעה בעמוד האחרון(!)
של העיתון, והוקצב לה בערך אינץ׳ אחד
על טור. אפילו כותרת לא טרחו לתת לידיעה,
אלא תקעו אותה אחרי הידיעה הדרמטית
:״הוצע לאגד לרכוש ־ 87 מהבעלות

תל־אביב

ס שיטות תיקשורת תנו לי לספר לכם מספר התרשמויות
ראשוניות של אדם שחזר משהות של כארבע
שנים בארצות־הברית. אני מתכוון בדברי
לשיטות התיקשורת השונות: עיתונית,
טלוויזיה, רדיו וכד.
ובכן, ההתקדמות הרבה בישראל בשטח
זה היא עדיין פיגור גדול. למרות הכל אין
אנו רואים כאן עיתונות נועזת, טלוויזיה
נעימהוחיננית או רדיו מעניין .

אני סבור שאוכל לדבר בשם אלפי הצעירים
הדרוזים, ולבקש מכם שתפעלו למעננו•
לדעתי אף אחד לא מייצג אותנו
נכואני בבית הניבחרים. לא אנשים מקרב בני
עדתנו ולא אנשים ומוסדות ממשלתיים.
יש לנו בעיות חמורות ואם אינכם מכירים
את בעיותינו, מספיק שתערכו סיור
קטן בכפרים הדרוזיים, שם תוכלו לקלוט
באוזניכם את כל מה שניתן לומר מפי הצעירים,
לא מפי הזקנים
ם ן $ידנבואני, סטודנט, ירושלים

; אוטוגומיה
ותוצאותיה
יש לי הרו שם

שדן בן־אמוץ כו תב ב־
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 1742

יפה שריר מוכרת
באמרי?;ה ״מקולות של מטאטאים״
יוחנן

בעוד שח״כ
באדר השתדל לשפוך אש ו־גפרית
על שר־האוצר פינחס
ספיר, בעת הוויכוח הגדול על
התקציב (ראה דו״ח לבוחר),
התייחס ספיר לכל העניין בהומור
בולט. כשבאדר ציטט
מיספרים שונים על תקציב הביטחון,
קרא לו ספיר קריאות־ביניים
לתיקון העובדות. כשזה
לא עזר, רשם ספיר את המי-
ספרים שלו על פתק, קם ממקומו,
ניגש לדוכן הנואמים,
הושיט לבאדר את הפתק באמצע
המישפט, וחזר למקומו.

1באדר שיבח את ספיר
על עומס עבודתו והצנע שב-
הליכותיו, טען שספיר גר בירושלים
בדירה של חדר אחד.
קרא ספיר, מבלי להרים את
ראשו :״שני חדרים!״
פחות משועשע היה
חברו לסיעה של באדר, ח״כ
גח״ל (ליברלים) אהרן גולדשטיין,
נציג הקבלנים. באדר
הכריז בנאומו שאינו מסכים עם
דעות גולדשטיין, והוסיף :״אבל
אין דבר, גולדשטיין ממילא לא
שומע טוב.״

פעם התרגז גם מנחם
בגין. כאשר עלה על הדוכן
ח״כ המערך (רפ״י־לשעבר) גד
יעקוכי, התלוצץ בגין כדרכו.
יעקובי העיר שאין לו
הרבה זמן לדבר. בגין קרא
שהוא מוכן לנדב לו שתי
דקות מהזמן העומד לרשות
גח״ל. אבל יעקובי לא הבין
את הבדיחה, השיב בגסות שאינו
זקוק לנדבות של גח״ל.
בגין הופתע מתגובה בלתי־ספורטיבית
זו, קם ויצא מן
האולם.
! במשרדי האו״ם בניו-
יורק יש מדור מיוחד להסר־טה.
עובדי המדור מסריטים ו־מקליטים
כל אחד מן הנאומים
בעצרת ובמועצת־הביטחון. כל

אנשים

השלום. יארינג ביקש שיצמצמו
את ראשי הפרקים — מפני
ש״מספר 13 הוא ביש-
.־ 2 2 1־ 0011016. 8 0 0 2 1 6 0
מזל.״
.י 03010 15ץ 1 13717(5 3113/
מי שחשב שראש־הממ־

!6 10/\0רק§(61§10 *6
שלה גולדה מאיר׳ 01 יודעת
לשנוא ולא לאהוב, יכול היה

לעמוד על טעותו למיקרא הרז/\0)1
111)100׳1 ^>!00
ראיון האישי עם גולדה שהתוסי)
001 ,ססץ 01 006 5076
פרסם השבוע באובזרבר הלונדוני.
באותו ראיון סיפרה גולץ;/
1)1766 § 700\/ווו §171 דה כיצד הכירה את בעלה,
17160)15 1/1/111.
מוריס מאירסון. סיפרה
£30)1 011)1601 15 35
גולדה :״הכרתי אותו בדנבן.
עבדתי אז במכבסה. אמו היתה
.סס 661 !/ו ח 30X10115 10
אלמנה והיו לו שלוש אחיות,
35 1 370,
שאחת מהן היתה באותו סנטור־ס
3ו 6 !0 § 0ג! £ 11011)11515 )•6
יום (בו אושפזה אחותה של
גולדה) .היה לנו איפוא רקע
נ!נזו׳ו! 1)16 עב! !6נ) 0551ק6$1
משותף של שחפת. זאת היתד,
וזו §ח 0 0ץ 5(51301 5׳60
אהבה הדדית מן הרגע הראשון
היינו קוראים ספרים
וע 10 1)16 1>071/
ביחד. ביחוד אני זוכרת את
87007051101)5.
ביירון ואת ספר איוב.״
ו1001031 ! 7לו)עע §(50 11
; מזכיר ההסתדרות י צ-
?עעסס
חלו כך אהרון הבטיח את הו׳\/ו()10
0131167 00/׳ 1676
פעתו בוזעידת תנועת העבודה
| ססץ 00 !1 0051 ץ ע /6 ,11 ון 3
הליברלית, למרות התקפותיו הנמרצות
על נציג תנועה זו
0601.
בוזעדה המרכזת, הילל זיידל.
אולם מאז פתח בן־אהרון בהתקפות
גם על נציגים אחרים בן
ך סגנית מלכת היופי של ישראל מלפני שלוש
ועדה המרכזת. בעיקבות זאת
שנים, מתגוררת עתה באמריקה שם נישאה
מהלכת במיסדרונות הוועד הפולאזרח
אמריקאי, הופיעה במודעת פירסומת ב״פלייבוי״ :״טלפן
על הבדיחה הבאה :״החבר האלי
.800—221—2160 שמי יפה שריר. אני מתה להיפגש אי תן.
יחיד שיישאר בקרוב לבן־אהרון
ואם אני לא מפילה אותך חלל בו במקום, אז בטח אחת משלוש
בוועדה המרכזת יהיה הילל
החברות החתיכות שלי יצליחו. כל אחת מהן משתגעת להיפגש
זיידל*.
אי תן כמוני. כל זה מתאפשר הודות למכנסי הגברים הכי אופנתיים
שבעולם. ברומסטיקס (שם שפירושו מקלות מטאטאים).
המלביש הפרטי
אז למה שלא תרים לי טלפון מיי די לא חשוב איפה אתה חי, זה
לא יעלה לך גרוש,״ מודיעה המודעה המלווה תמונה של יפה.
של גדעון זימר

׳ 6 ,סם אבנרי, הישראלי
שחזר מדרום־אפריקה והשתלט
על אופנת־העור התל־אביבית,
נראה בימים האחרונים כשהוא
עורך שיחות מעמיקות עם שורה
שלמה של חתיכות תל־אבי-
ביות ידועות. מאחורי הגב כבר
החלו לרכל עליו, אולם מטרת
השיחות התבררה עד מהרה. סם
עומד להיכנס בקרוב גם לענף
בגדי הנשים ולמטרה זו הוא
עורך מחקר שווקים בצורה
מקורית. לפני נסיעה לחו״ל לצורך
הרחבת עסקיו, הוא אוסף
מידע ממקור ראשון על
נוהגי צריכת האופנה של ה־דיזנגופיות.

הולך
לו ליוסי ידין
שלנו בחוץ־לארץ. הוא משתתף
עתה בחזרות למחזמר זורבה
שיועלה בחודש הבא בוינה. יוסי
ישחק במחזמר את התפקיד
הראשי. חוץ מזה הוא ישחק

:באותו שבוע בו התברר

כי התפקיד שממלא חיים טו•
פול בכנר על הגג, הוצע לו
אחרי שנידחו שחקנים כדני
קיי וריצ׳ארד כדטון, גילה
השחקן האמריקאי רוסרט סי*
צ׳ ם למראיין אמריקאי כי הוא
דחה את תפקידו של ג׳ורג׳
ם. סקוט בסרט פאטון. מיצ׳ם
גילה כי הוא לא אהב •את התסריט,
והציע :״אולי תקחו את
סקוטי״ ובאמת המפיקים לקחו
את סקוט, שנבחר בעיקבות הסרט
על־ידי מבקרי ניו־יורק לשחקן
השנה ואף הוצע כמועמד
לפרס האוסקר.

צור, חיים טופול ושמואל
רודנסקי; בהפקה הווינאית
לצידו של יוסי ידין וב
הפקה
הדרום אפריקאית לצידו
של שמעון ישראלי.

!9 1 0 9

ה ש בו ע

• שרי־המשטרה שדמה
הידד, עד המצב כבתי•
הסוהר; ״בקרוב נגיע למצב
כזה, שבלי מכתב פרוטקציה לא
נוכל לקלוט יותר טרוריסטים
שפוטים בכלא.״

• ההומוריסטן אפרים
קישון, עד עם ישראל:
״עם ספר? עם ספיר.״

ך 1ד ד | 1השתתפה בתוכנית הרדיו ״עד חצות״ שבעריכת עמוס אטינגר (עם ה|
1מיקרופון) ,שנערכה במועדון הלילה ״קינגס קלאב״ .במהלך התוכנית
חלק משירי התקליט החדש שהוציאה וכשנשאלה על־ידי אטינגר מה דעתה על אלה
תוכניתה בטלוויזיה, השיבה :״אני מרחמת עליהם. זה ג׳וב קשה. מזל שהם במיעוט״.

הסרטים והנאומים נשמרים בארכיון
מיוחד למען ההיסטוריה.
לנציגי האומות יש הזכות
לבקש העתקים של הסרטים בהם
הופיעו. לדברי עובדי המדור,
אחד היחידים המנצל
זכות זו ומבקש העתק של סרט
נאומו המצולם, הוא שר־החוץ
הישראלי אבא אסן.

! שליח האו״ם גונאר
יאריגג מאמין באמונות טפלות.
עובדה: כשהגיע בשבוע
שעבר לשיחות עם גולדה
מאיר ואבא אבן, הוגשו לו
בכתב 13 עיקרים של מהות
העולם הזה 1742

1תערוכה מיוחדת במינה
הוצגה בקיבוץ מפלסים הסמוך
לרצועת עזה. את התערוכה הציג
חבר הקיבוץ, הצייר עודד
שמיר. המיוחד בתערוכה לא
היו התמונות, אלא המיקום:
היא הוצגה במיקלט נגד לוחמת-
גזים של הקיבוץ.

קיד גולדה בהפקה הישראלית
של המחזה לצידם של בומבה

! הזמרת הישראלית א־לבסנדרה
כבר חזרה לארץ.
אבל כשהיתה, יחד עם להקת
נ ר מון, במכסיקו, ניגש אליה בסוף
אחת ההופעות בחור צעיר
ואמר לה כי הופעתה מצאה מאד
חן בעיניו. כעבור כמה ימים,
כשהופיעה באולם אולימפיה בפאריז,
חזר הסיפור על עצמו:
אותו בחור, בתוספת זר פרחים,
בא לחדר ההלבשה. הוא הציג
עצמו: פרננדו מאיור, בן
לאחת המשפחות המכובדות והעשירות
של מכסיקו. אלכסנדרה
אמרה נעים מאוד וחשבה שבזה

ד ד 1ד 1ל
! 11 11 1
שרה דרורה
שמבקרים את

שיו :״אני רוצה שאת תבואי
איתי למכסיקו ותכירי את המשפחה
שלי.״ ״מה פתאום? איך
אני יכולה לנסוע. אני בקושי
מכירה אותך. אני אתן לן תשובה
מחר.״ כשהלך הבחור, טיל-
פנה אלכסנדרה להוריה בארץ
ושאלה אותם מה לעשות .״תחזרי
מייד הביתה!״ השיבו ההורים.

ינחשו

פעת־טבע
— חובה זינגר
גם יצר תקדים בארצות־ה־ברית:
איגוד השחקנים האמריקאים
אישר הארכת רשיון עבודתו
עד סוף חודש ינואר. מפיקים
אמריקאיים ביקשו הארכה

את תפקיד זורבה בהסרטה הצבעונית
שתוקרן ברשתות הטלוויזיה
האירופיות. דבר נוסף
המראה על הצלחה: ידין
ניבחר, במישאל של אחד העיתונים
החשובים באוסטריה,
לשחקן האהוב של 1970בארץ
הוואלסים.

נוספת עד חודש אפריל. הבקשה
נמצאת בדיון. אם יזכה ברשיון
— הוא יהיה שחקן־אורח שקיבל
רשיון עבודה לתקופה הארוכה
ביותר עד כה. וממה
הוא מתרשם ביותר בחו״לי בשיחה
טלפונית גילה זינגר :״מזה
שיש לי מלביש פרטי.״

1שחקן אחר המצליח ב־חו״ל
הוא גדעון זינגר, המככב
עתה במחזמר האיש נז-
לאמאנשת המועלה בברודוויי.
אפילו בניו־יורק טיייי מס כתבו
עליוז ״לראות את זינגר —
אישיות בימתית שבגדר תו־

ומה קורה עם השחקנית
הישראלית ליה דודיצקיה ץ
גם היא נמצאת בחוץ־לארץ. גם
היא מופיעה במחזמר. בגירסד,
הווינאית של כנר על הנג, שם
היא ממלאת את תפקיד גולדה.
אגב, ליה כבר שיחקה את תפ־

מבלה באמבטיה המשפחתית

1 1.1 1111ע 11 בדאצ׳ה (חווה כפרית) שלו 1 יחד עם נכדו, ניקיטה סרגייביץ׳ ,אותו הוא מלמד לשחות.

מכתבים

(המשך מעמוד )6
הנהלת החש בונות

שלו ככל העולה על
רוחו, מבלי שיהיה שמץ של התערבות מ־

בקרים לבידור חיילים בקווים ולתרום את
כל הכנסות ערב הגאלה שלו לצה״ל.
מאחר והגיע לארץ עם דלקת גרון קשה,

המשמיץ לצרכן
בזמן האחרון תוקף חיים חפר, במק־מות
השבועיות שלו, את כל המי ומי
בשלטון.
לא שאני העורך־דין של אבן, פרם ודיין׳
אבל מה שכתבתי — התבקש :

התחתון המהפכני ל שסו ש חד־פעם•
• פנטסיה הוא התחתון שאת לובשת ומשליכה
• פנטסיה אידיאלי ל שמו ש ׳ונו־יומי. נסיעות. חופשות ותקופה חדשית
• פנטסיה מיוצר מחמד מהפכני המורכב ם 2096 אקריליק ן *80
ויסקוז־ריון ב עי בוד דנטל נפלא. בשלל צבעים מקסימים
• פנטסיה הג״ני. רך ונעים למגע. סמ״ן זיעה וחמים בחורף.
פנטסיה לנשים בשתי מידות -בקיני ותחתון שלם.
פנטסיה לילדים.
פנטסיה לגברים -בקרוב.
נמכר בסט של 5יחידות.
להשיג בבתי מרקחת. סופרמרקטים. בתי כ ל בו וצרכניוור
רדקס תעשיות בעינו תל־אביב. ת.ד ,0185 .טל__ 820059 .

תחת שמלת המקטי,
המכנסיים או המגפיים,
או על הגרבונים
ליתר חמימות בחורף

ברסני

--זעד לברכיים
בשלל הצבעים
ה פסיכדליים

ל׳י בלבד

עד היום ח שבנו, ו תסלחו לנו על ה ת
מי מו תהמ טופ שת /ש מונופול על הש מצות
וציניו ת יש רק לסילב׳ ק שת /
ו שלהתלב ש על אנשים /ב או פן עוקצני
ומר שים /יש רק למבקרים /ז כויו ת
יוצרים /ו שרק על פיהם יקום דבר
או יפול / .א ן הנה נתב שרנו שיש עו ד
דורש ל מונופו ל /ויש עוד אחד שהתמחה
ב הפיכ ת אנשים ל״עפר ואפר״ /
הלא הוא מיודענו חיים (היו זמנים)
חפר / .אלא מאי? /חיים חפר הוא לא
״סתם עי תונ אי״ /או איזה מבקר בז אי
או גוז מאי /חס וחלילה, לא צריך ל הגזים
/חיים חפר הוא מ שמיץ בחרו זים
/ .אז אל תחפש אצלו עובדות, ואל
תנסו את דבריו להזים /אלה דברי
אלוהים חיים, אללה אל־עזים.
וכלל לא מ שנה כמה גדול ויקר הוא
המו שמץ /העט אצלו מתגלגל בלי כל
מאמץ /אז אם ז ה דיין /בוא נרביץ,
מצויין! /ואם ז ה אבא אבן /נאכיל
או תו קש ו תבן /ואם זה, לא עלינו,
ש מעון פרס /אח־אח, כמה ארס נש פוך
עליו, כמה ארס וכול ם יוצאים
אצלו — ואת זה אפשר לראות בעיניים
/אס לא ב שן ועין, אז ל פ חו ת
בנ קיון שיניים / .והוא מכה והוא לועג,
והוא מעטה ק לון /על כל מי שאיו
נ ו גלילי או אלון /ואני מנסה לתפוס
אם יש לדבריו איז שהו משקל /או
שזו סתם קינ תו של פלמתניק מתוסכל.
ואני, דווקא, כ שהייתי ילד, בבית־ה־ספר
/רציתי נורא לחרוז ח רוזי ם כ מו
חיים חפר /והת חננ תי ב תנוע ה, בכל
פעולה /על היפים שב שירי ״ ת ח מו ש ת
קלה״ /וכ תב תי ״ אופ ר טו ת״ אם ז ה

צד המערכת: מבלי שדבריו יעברו איזו שהיא
עריכה או ביקורת על־ידי המערכת —
כך שלפעמים, בצד
דברים נכונים וצודקים
של טעם ולעניין,
אנו מוצאים
שפע של דברי להג
ושטות.
למשל: הרבה
זמן הוא לא נילאה
לחזור וללעום ב־
•הומור״ שמעורר
גיחוך, את מכשיר
העזר לחיי־מין הויברטור
נקרא כאילו שאנו, ציבור
הקוראים, הננו כיתה
של ילדי בית־ספר הנהנים מאוד לדחוף
את אפנו למסתרי חדר המיטות — ומערכת
השבועון כאילו אינה קיימת כלל!
יש מקום בהעול ם הזה למדור סאטירי
וביקורתי בהנהלת ח ש בונו ת — אך ללא עין
פקוחה מתמדת וידמבררתוחותכת
של המערכת — זה הופך לדייסה מגעילה
למדי, אם כי פה ושם מוצאים בה כמד,
צימוקים טובים.

שלום זמיר, כפר אמירים
מדוע בוטלה הופעת
מייל! בראנטז־כמי
שהיו שותפות פעילות בסיורו של
מייק בראנט בישראל (האחת כאמנית, והשנייה
כאשת יחסי הציבור של המופע),
הרשו לנו להעיר לכם על כמה עובדות.
מסולפות שהזכרתם בגליונכם האחרון
1741 בדף תשקיף.

• העולם הזד,״ ,שבועוןד. חדשו יד הישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 סלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין 6ופות: צינקוגרפיה כספי כע״ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״פ.

מייק בראנט הגיע לסיור של ארבעה עשר
קונצרטים בישראל, שהיו חייבים להערן־ ב עשרה
ימים בשל לוח הזמנים הדחוס שלו
בחוץ־לארץ.
מלכתחילה היה בדעתו להקציב כמה

טוב או ז ח רע /על משקל שי רין ש נישאו
אז ב שורה /ואני לא יודע מה
פתאום קרה /ו מוכ ר ח להורות, חבל ו נורא
/שלפתע, ביו ד עין או שלא במודע
/הפכה אצלך התח מו ש ת הקלח
ל״תחמו ש כבדה״ /ואתה יור ה ואתה
מפגיז /וזה לא מתאים לן, זה מה
שמרגיז.
ולעצם העניין ,״לבקר״ זו לא מילה
גסה /אבל לדעתי ז ה מותר למי ש בעצ
מו פעל וע שה /ולא שיש ל ן מאחוריך
שרצים בקופה /אבל לפעמים
גובלת הביקורת ש לן בחוצפ ה /מפני
שאם נחפש את האמת לאמיתה /אז
מה, בעצם, ע שית אתה? /חרז ת חרוזים?
יופי, חוכ מ ה! /את ז ה אפילו אני
יודע, אז מה? /אבל ב שעה שאבן
״דק״ נאם, ופרס ״רק״ רכש, ו דיין
״רק״ כבש /כתבת שירים וליקקת
ו חוץ מזח, שמעתי רכילויו ת,
דבש /
אבל ז ח לא העניין שלי /לכתוב רעו ת
על אלון ״ ה ת בו ר״ ועל אחי תופל הואני
אהיה האחרון /שיגיד
גלילי /
מילה רעה על בן־א הרון /אבל יש לי
רושם, ו ת תקן אותי אם אני טוע ה /
שאתה כל הז מן עובד על ״ ת קן״ של
רואה־ואינו־נראה /ו שאם כל יום שישי
על קי ו מן לא נקבל תזכו ר ת /ותפס־פס,
חס ושלום, יום שישי אחד בי קור ת
עלול, שלא נרע מהצרות, לא
/אתה
לקבל מ שכורת /ושאם לא ת שפוך על
כל ״הגדולי ם״ על בונו ת ב קי תון /מי
יודע מה יגיד על כך עורך העיתון?
אז שמע ממני: ז ה לא קונץ לבקר
או לה שמיץ ה שמצה /ה חוכמה היא
ב מקום ז ח לייעץ עצה /או, לפעמים,
לשם גיוון /להציע פ ת רון כל שהו, או
לפתו ת — כיוון /ואני מב טיח ל ן שאם
היית מציע ת שהו רציני /גם הס היו
מק שיבים לך, וגם, להבדיל, אני

זאב זהבי,

קיבו ץ גבים

נאלץ הזמר לדחות את הופעותיו במוצבים
למועד מאוחר יותר (סוף חודש ינואר) ,כדי
שיוכל לעמוד בהתחייבויות, ולהופיע לפחות
לפני אלה שקנו כבר כרטיסים, ושילמו
מחיר מלא כדי לחזות בהופעותיו.
באשר ל״אכזבתו של מר אליהו ספקטור
מביטול ההופעה בביר־גפגפה״ _ לא ידוע

יפה ירקוני ומייל, בראנט
לנו כלל וכלל על מסיבה שעמד לעדוך ל-
מייק בראנט ועל ביטולה של •אכזבה״ זו.
אם גם היתד, נערכת מסיבה כזו, איננו
משוכנעות שאמנם היה הזמר נוכח בה, שכן
לא לשם פירסומת, ולא על מנת לקבל פרס
הציע את שרותיו לצבא.

יפה ואורית ירקוני, תל-אביב
• יפה ואורית ירקוני אינן מכ חי שות
את העובדות: מייק בראנט אמור היה להופיע
בביר־גפגפת, הוא לא הופיע בגלל מחלתו,
למחרת הוא ב ן הופיע בחיפה.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמר
נות למכתכיהם.
העולם הזח 1742

העולם הזה 1742

תמרורים
נולדה בלונדון, לשחקן הקולנוע
טוני קרמים ( )46 ולרעייתו, הדוגמנית-
לשעבר פני אלאן 26 בת במשקל
3,6קילו. לטוני יש כבר ארבע בנות —
שתיים מנישואיו לג׳אנט ליי ושתייש מנישואיו
לכריטטין קאופמן.
נחוג • יום־הולדתו ה־ 53 של מי
שהיה משך שנים *מפקד מישמר־הגבול ו־המכהן
מזה שבע שנים בתור המפקח־
קופל הכללי של משטרת־ישראל ושקיבל בשנת

שעברה את דרגתו החדשה, רב־ניצב פינ־חס
קופל.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 65 של אמן
הביגדה, אשר הצטרף
לתיאטרון תקו׳
פה קצרה לאחר
הקמתו ושקישט את
הקאריירה העשירה
שלו בגלריה מרהיבה
של תפקידים,
במחזות כמו בית־התח
של ירח אוגוסט׳
הביצה ולאחרונה
איזון עדין,
חיבר גם את הלהיט
של תקופת
מילחמת השיחרור
קלצ׳קיך
שהושר בפי יפה
ירקוני, האמיני יום יבוא, רפאל קל*׳־

רק טיפה אחת
ואתה בעל מראה מושלם ומטופח
מעתה, בל התגליות לטיפוח וזשיער בדיד טבעית
בתכשיר אחד 655 ,־ 01׳ 106 8106 8011י5ו)וזם ן/! 11י\
תכשיר וה, המורכב מיסודות פעילים ובדוקים.
מו כן את השיער מעשיר וכגטפח אותו באופו טבעי.
655־ 01־ 106 8106 8011 איצו מכיל יסודות מים וכוהל
המייבשים את השיער ומונעים א ת גמישותו.
הסתרק עם כמות קטצה של 655־ 01־106 8106 8011
בבקר, ובערב — העבר בשערו מסרק.רטוב •,שיחדש

את פעולת הלצולינים של . 10 81.06
655־ 01־ 106 8106 8011 מונע יובש וקשקשים
ומעניק לן את תחושת הארומה
הנפלא של י5וו 11101
106 8106

קין

מנהליםרומן. השחקנית ז׳או
מורו והבמאי הצרפתי ג׳י ג׳יל ()30
ששימש כעוזר במאי בסרט מיסריות שר־בורג,
סיים עתרי את הסרטת סירטו ה־ראשון
ומתכנן שני סרטים חדשים בכיכובה
של ז׳אן מורו.

הוענק. הפרס בן 1000 הלירות
על־שם שרה ריכשטיין לשנת ,1970 לעורך
המשנה של מוסף הארץ רומן פריסטר,
עבור כתבתו כאלה אנחנו שפורסמה ב־גליין
ראש השנה תשל״א של המוסף והוקדשה
לניחוח דמותו של הישראלי בשנה
שחלפה.
זכו בפרס וייצמן מטעם עיריית

תל־אביב, פרופסור אלכסנדרה פוליא*
קוכ*מיכר ופרופסור היינריך מנדל*
ס ץ. פוליאקוב־מיבר זכתה
חתה במחקר בוטני ועל
החינוך; פרופסור מנדלסון
במחקר מודרני של עולם

בפרס על הצל-
עבודתה בשטח
— על עבודתו
החוליות.

מונה * למנכ״ל מפעלי ים־המלח,
המהנדס חיים פוקר 43 העובד בסדום
מזה 17 שנה ושיצא ב״ 1958 להשתלמות
בארצות־הברית ושמונה לפני שנתיים ל־אחראי
על היצור במפעלי ים־המלח,
נותח במחלקה
ביודו;חולים קפלן
ברחובות׳ ניתוח שבר,
מזכיר חברת אשר העובדים

הכירורגית של

ידלין.

נפטר. בהוליבוד,
ממחלת הסרטן,
בגיל ,57המלחין
הנודע נוז
ף לי לי, שחיבר
מוסיקת־רקע לעשרות
סרטים.

ידלין

נפטרה. בירושלים,
בגיל ,86 לאה אכיזוהר שעלתה
לארץ ב־ 1888 וניהלה את גן־הילדים
העברי הראשון בארץ.
הסוכן בי שראל — ב ל סון ב ע״ מ תל־אביב, המפיצים — חב, נורית בע׳׳ט.

העולם הזה 1742

תחת מטר המהלומות
והאכזבות -מסתמן שינוי
עמוס במחנה הפידאיוו
ן • עוד שהמלחמה־כהפסקות בין הצבא הירדני ואירגוני הפידאיון מתלקחת מדי
^ פעם, והם לוחמים על עצם קיומם וחייהם, קורים דברים מוזרים מאד בקרב הפידאיון.

כמרכז דפרים אלה עומד הרעיון שזבה לכינוי ״פלסטין הקטנה״.
״פלסטין הגדולה״ — היא הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בכל ארץ־ישראל
המערבית, על חורבנה של מדינת־ישראל. רעיון זה הוא המטרה המוצהרת של כל אירגוני
הפידאיון. הניסוח המקובל הוא ״מדינה פלסטינית דמוקרטית ולא־כיתתית, בה יחיו
יהודים, נוצרים ומוסלמים בשוויון.״
״פלסטין הקטנה״ היא, לעומת זאת, הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית בצד ישראל,
בשטחים המוחזקים של הגדה המערבית ורצועת־עזה. כל אירגוני הפידאיון רואים בו, באופן
רשמי, בגידה במטרותיהם.

זה פרור. לכן מוזר שבעתיים מה שקורה עכשיו.

כולם מאשימים את כולם

]איך חוואטמה
קבעו הם, בכרוז תשובה נרגז:

״ הפ תרון הדמוקרטי — אין פי רו שו ב שום פנים ו אופן הסכמה לתוכנית־אבנרי.
״נקודה זו הועלתה ונדונה עם אותה חבורה ימנית בפני קהל גדול של נוער ערבי,
וכן הוצגו הניסוחים המילוליים של פ ת רון אבנר׳ ושל הפ ת רון הדמוקרטי.
״למרות זאת דבקו אותם י סודו ת ימניים בדעתם שיש ד מיון בין שני הפ תרונו ת,
בטענם כי שני הפתרונו ת גם יחד מסכימים להי שארות היהודים בארץ.״

ף* פני כמד! ימים הודיע הד״ר סארטאוזי שהוא תומך בהקמת המדינה הפלסטינית
( /ה״קסנה״) ,כ״שלב״ בדרך להגשמת המטרה הסופית.

ד״ר סארטאווי הוא אדם חשוב, המנהיג העליון של אירגון־פידאיון
קטן ופולט, שפיצע במה ממעשי־החכלה הקיצוניים כיותר במטוסים.
אפשר היה להתעלם מכך, לולא הקדים את דבריו נאיף חוואטמה, אדם חשוב הרבה
יותר. חוואטמה הוא השמאלי־הקיצוני שבין מנהיגי הפידאיון — ראש ״החזית העממית
הדמוקרטית לשיחרור פלסטין״ ,הקטן שבין שלושת האירגונים העיקריים במחנה הפידאיון.
בראיון לעיתון בשפה הצרפתית המופיע בביירות, ל׳אוריאן (״המיזרח״) ,גילה חוואטמה,
בן־התפנוקים של השמאל החדש העולמי, גילוי מדהים: שרבים מבין ראשי אירגוני
הפידאיון תומכים ברעיון המדינה הפלסטינית בצד ישראל. טען חוואטמה: סוכנים
אמריקאיים ערכו סקר בין הפידאיון, כדי לבדוק את יחסם לרעיון זה. בסקר זה נתברר
שיש לכך תמיכה רבה.
מובן שחודאטמה אמר מה שאמר כדי להשמיץ את עמיתיו־יריביו באירגונים האחרים.
לייחס להם רעיון בוגדני.

זו היא תופעה חוזרת רכת־משמעות: הפידאיון, וגם מנהיגים פלס*

ג׳ורג׳ חבש

הבובות של אורי אבנרי

י היא אותה ״חבורה ימנית״ ,שהטיחה האשמה כזאת בפני אנשי הוזאטמהי הכוונה
היא, כמובן, לאנשי פתח.

כך נוצר מצב שפו אנשי פתח ואנשי
מטיחים אלה כפני אלה את אותה
מסכימים, בסתר ליבם, ובניגוד לבל
מדינה פלסטינית כצד ישראל, תוך

״החזית העממית הדמוקרטית״
האשמה נוראה עצמה: שהם
הכרזותיהם החגיגיות, להקמת
השלמה עם קיומה.

כדי להתגונן בפני האשמה זו, הקדיש לה פתח חלק ניכר מספר שהופיע זה עתה
בפאריס, ושפורסם קודם לכן בביטאון האירגון, בביירות. שמו בצרפתית ״המהפכה
הפלסטינית והיהודים״ .לפי השמועה, נכתב הספר על־ידי יאסר ערא־פאת.
מבחינה מסויימת, יש בספר התקדמות. בעליו מתייחסים בפעם הראשו־

משבר 11 ני1דאיון
מיניים אחרים, מאשימים איש את רעהו בתמיכה כהקמת מדינה
פלסטינית, בצד ישראל. תוך בדי בך הם מגלים שיש תמיכה רבה
ברעיון זה, ומתווכחים עליו __

תקרית בסאלאמאנקה
וואטמה עצמו עמד לא פעם במצב בו היה נאלץ להגן על עצמו מפני האשמה
התקדם במיקצת לקראת הכרה
| | דומה. כדי למצוא חן בעיני השמאל החדש העולמי׳
בקיום אומה ישראלית, אם כי הוא רחוק עדיין מהכרה רשמית כזאת.
לפי טענת אחד מאוהדיו, העיתונאי הצרפתי ז׳ראר שאיאן, הציע חודאטמה בקונגרס
הפלסטיני השישי ״את העיקרון של מדינה פלסטינית, שבה ייהנו היהודים מזכויות
לאומיות, בעוד שרוב משתתפי הקונגרס דגלו במדינה ערבית, שבה יהיו ליהודים רק
זכויות דתיות ותרבותיות.״

כמרכז ויכוח מופשט זה עומדת השאלה אם להכיר או לא להכיר
כ״אומה״ ישראלית, שיש לה זכויות בארץ. מי שמכיר בכך, יכול
להגיע משם להברה בזכותם של הישראלים לקיים את מדינת י שר אל-
דבר שבל אירגוני הפידאיון מתנגדים לו בחריפות.
חוואטמה עצמו נסוג מעמדתו, וקיבל את דעת הרוב — נגד מדינה דו־לאומית, או
יהודית.אולם אויביו המשיכו
רב־לאומית, או מישטר המכיר בקיום אומה ישראלית או
להאשימו בכך שהוא תומך, בעצם, ברעיון שיש בו דו־קיום עם מדינת ישראל.
כך פירסם העיתון הלבנוני אל־חוריה (״החרות״) ,ב־ 8ביוני , 1970 דו״ח על מאורע
אופייני שאירע בספרד, ושיכול היה להיות משעשע למדי.
מסתבר שבעיר סאלאמאנקה, הושמעה ב־ 15 במאי, יום השנה להקמת ישראל, הרצאה בשפה
הספרדית מטעם ״החזית העממית הדמוקרטית״ של חוואטמה.
המרצה גינה את ישראל, בת־ברית האימפריאליזם, ולאחר מכן הגיש את תוכנית אירגונו
לפתרון: פלסטין הדמוקרטית, שתקום אחרי חיסול ישראל.
אולם למחרת היום אירע משהו מחריד. קבוצה של פלסטינים במקום, שהגדירו את
עצמם כ״תומכי המהפכה הפלסטינית״ ,הפיצו כרוז שתקף את ״החזית הדמוקרטית״ .נאמר בו:
״ הפת רון הדמוקרטי פי רו שו — הכרה ביהדו ת כלאום, הכרה ביי שו ת הישראלית, פגיעה
במאבק ה מזויין כדרך יחידה ל שיחרור פלסטין, וה סכמ ה מדעת או שלא־מדעת ל תוכנית
אבנרי.
״ תוכני ת אבנרי היא הפ ת רון הישראלי לבעייה הפלסטינית, והיא קובעת כינון קונפדרציה
שמית לכל עמי המזרח התיכון.
״ פ ת רון דמוקרטי פירו שו גם הכרה במדינת־י שראל, ב מקו ם לחסל אותה כהקדמה לשלום,
וכינון מדינה פלסטינית מחוץ לגבולו ת ישראל. הבעייה תיפתר בא מצעות ממ שלה
י שראלית וממ שלה פלסטינית, בדרך של מ שא־ומ תן ישיר כמו כן •׳.ייפתחו הג בולו ת
בין שתי ה מדינות, להגברת שיתוף־הפעולה המיסחרי ביניהם, ולבסוף יקום מנגנון פדרלי,
שיארגן את האינטרסים של שתי המדינות.״

השמצה נוראה זו הוציאה את אנשי ״החזית הדמוקרטית״ מכליהם.
הם יצאו מייד להתקפה נגדית על ״חבורה ימנית זו״ שפירסמה את
הכרוז. אלה אמנם הודו שהעלו בהרצאתם את ״תוכנית אכנרי״ ,אך רק
בדי להשוותה עם ״הפתרון הדמוקרטי״ ,ולפסול אותה.

נד, ברצינות ליחסים בין הפידאיון ליהודים. הם מפרידים בין היהודים בעולם,
עימם הם מבקשים דו־שיח ובירור, ובין היהודים בישראל.
גם הפעם מתנגדים אנשי פתח למתן מעמד כלשהו ליהודים במדינה הפלסטינית, שתקום
אחרי חיסול ישראל. הם פוסלים את הרעיון של מדינה דו־לאומית, ואפילו רעיון של
איזור דו־עדתי לפי הדוגמה הלבנונית. אולם בפעם הראשונה מועלה, בחצי פה, הרעיון
שבשלב הראשון, בתקופת המעבר, יהיה צורך ב״הסדר קולקטיבי״.
הרמז: עד שייכון מישסר דמוקרטי אמיתי, שבו לא יהיה הבדל בין ערבי ויהודי, ולא
יהיו זכויות לאומיות לשום עדה, יכול להיות צורך בהסדר קולקטיבי עם היהודים.

יש באן לפחות התחלה של הברה כקיום קולקטיב ישראלי -צעד
גדול מאד קדימה כהתפתחות הנפשית של הפידאיון, אם בי אין לו
משמעות לגבי ישראל עצמה.
הספר מזכיר את אורי אבנרי כמה פעמים בהקשרים שונים, ומגיע לשיאו בקביעה וו:
״המהפכה (הפלסטינית) דוחה ב או פן מוחלט את הרעיון של מדינת־בובו ת בגדה המערבית
וברצועת עזה, ישראל שלאחר הציונות, בנו סח אורי אבנרי, של ישראל מפוסטרת, של
קונפדרציה שמית. אלה הן תוכניו ת גזעניו ת, שמטרתן לרמות את הפלסטינים.
״כל ה תוכניו ת האלה נועדו לקיים את ה תו קפנו ת הבסיסית, שהובילה לגלות־מאונס של
הפלסטינים, ולדיכוי ההמונים. תנאי־בל־יעבור של פל סטין החדשה הוא השמדת היסודו ת
המדיניים, הכלכליים והמיליטריססייס של המדינה הקולוניאלית, ה שו ביני ס טי ת ו הגזענית

התקפת מחץ בוואשינגטון
ך מנגנון המסועף של אירגון פתח (ושל ״אירגון השיחרור הפלסטיני״ ,הכפוף ל 0
( | ערוך ברחבי העולם למלחמה ברעיון המכונה, דרך קבע ,״תוכנית אבנרי״.
בטאון מנגנון זה בוושינגטון, פל סטין החופ שית, ראיין את אבנרי בעת שהותו בבירת
ארצות־הברית. הראיון פורסם בגליון נומבר ,1970 תוך הקפדה ראוייה־לציון על הנאמנות
לדברי המרואיין, שנמסרו במלואם, ללא תיקונים והשמטות, למרות שעיקר דברי אבנרי
היו על תוכנית פתח. אולם במאמר ראשי, פסל העיתון בשצף־קצף את ״תוכנית אבנרי״.

תוך כדי כך גילה העיתון טפח מן הנעשה מאחורי הקלעים, כקרב
הפלסטינים עצמם. עיקר ההתקפה מכוונת נגד פלסטינים התומכים
כרעיון זה.
נאמר בו:
״בעלי החסות של תוכני ת רוג׳רס מעלים עכ שיו טכסיס חדש.
״הטכסיס הוא, מדינה פלסטינית׳ ב שטחים ה מו חז קי ם של הגדה המערבית ורצועת עזה,
״ מוזרה יותר מן הרעיון עצמו היא העובדה ש ה רעיון מועלה על־ידי כוחות־הכיבו ש
הישראליים, ב שיתוף־פעולה עם סוכניהם ה,פלסטיניים התחלנו ל ש מוע על אירגוניס
כגון, החזית הלאומית הפלסטינית אי רגון האינטלקטואלים הפלסטיניים׳ ,זכו׳ ,התובעים
את הקמתה של, ממ שלה פלסטינית מהפכנית׳ על, שטח נייטרלי׳ ,והלוח מי ם ל מען שיחרור
,המולדת הכבו שה׳,
״היי שו ת הפלסטינית הנייטרלית המוצעת אינה אלא המ שך לתוכנית־רוג׳רס האומללה.
אוסף הכוחות, שלכל אחד היה תפקיד מ שלו, וכולם פעלו תחת הדגל של, שלום על פי
תוכנית רוג׳רס׳ ,לא הצליחו לעצור את המהפכה. עכ שיו הס מרימים את הדגל של מדינה
פלסטינית בשטחיםהמוחזקים (הדגשה במקור) ,והס מ שתדלים להוסיף גורם

(המשך מעמוד ) 11
פלסטיני לקולותיהם. כוחות־ה מ חץ של הציונים, האימפריאליסטים והנגד־מהפכניס מקווים
להמתיק את הגלולה. אבל זו הי אותה גלולה.

,,פלסטין הנייטרלית היא תפשיל שנועד להפוך את תנועו* הפידאיון
לגוף חסר־אונים, ולמנוע את הדכקת שאר האוכלוסייה (הפלסטינית)
כרעיונות הפידאיון.
רוצים להציג את הפידאיון כמי שמקלקלים את האינטרסים הפלסטיניים. לכן
מתייחסת תנועת ה שיחרור הפלסטינית אל התמיכה הפלסטינית ב תוכני ת חדשה זו כאל
1 1בו 1 בגיד ה.״ *

פירסום בעיתון לבנוני
רוע מקדישים ביטאוני הפידאיון מקום כה רב להתקפה על רעיון זהי מדוע הם
מתעקשים לעיתים כה קרובות לכנותו בשם ״תוכנית אבנרי״?
מגוחך לחשוב כי אירגוני הפידאיון נבהלו מתוכנית של חבר־כנסת, או של סיעה קטנה,
בפרלמנט הישראלי. הם יודעים היטב כי ממשלת גולדה מאיר, על כל שריה׳ לוחמת בשצף־
קצף נגד הרעיון של הידברות ישראלית ישירה עם הפלסטינים, ומתנגדת בפירוש להקמת
מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים.
אם כן, מה טעם בוויכוח נרגז זה, בכל רחבי העולם הערבי ועל פני כל היבשות?

יש רק תשוכה הגיונית אחת לשאלה זו: הפידאיון אינם מתווכחים
עם אכנרי, אלא עם חכריהם שלהם עצמם, שקלטו רעיון זה. הם
מדכיקים לתוכנית זו את שמו של איש ישראלי -אכנרי -מפני
שנוח להם יותר להתווכח עם רעיון המייוחס לאוייכ, מאשר לרעיון
המפרסם כשורותיהם עצמם.
גם לחסידי רעיון המדינה הפלסטינית ״הקטנה״ נוח יותר בשלב זה להפיצו בעולם הערבי
ולהסביר את פרטיו בשמו של מישהו אחר — שוב אבנרי — מאשר להציגו ברעיונם י שלהם עצמם•
דוגמה מאלפת לשיטה זו נמצאת במאמר העורך של השבועון הלבנוני הגדול, אל־חטאדם
(״החדשות״) ,מיום .28.8.70 שבועון זה פירסם בהרחבה, במשך חמישה שבועות, את הפרקים
העיקריים של ספרו של אבנרי, מלחמת היום ה שביעי, בו מוסברות זכויות הישראלים
והפלסטינים על ארץ־ישראל, בצירוף המסקנה שהדרך היחידה לשלום היא דו־קיום בין שתי
מדינות לאומיות, זו בצד זו — ישראל הקיימת ופלסטין שצריכה לקום.

יאסר עואנאת נהנות לוחמי נחה: האס 1וזאס והס?
מצע ״פלסטין הגדולה״ מתעלם מקיום הגורם הישראלי. הוא שולל את זכויותיו הלאומיות,
ומעמיד פנים כאילו כל זה ייעלם ביום מן הימים באורח פלא, בעיקבות ״מלחמת שיחדור״
1׳ 8 1 1 ^ 0 1
עטורת־נצחון.
כל פלסטיני בשטחים המוחזקים יודע שזוהי שטות. הוא יודע עכשיו שקיימת אומה ישראלית,
הוא רואה את צה״ל יום־יום, ואין הוא מאמין שמלחמת הפידאיון יכולה לנצח בדור

משום כך, איפרו הפידאיון את אחיזתם פגרה המערבית. לא רק
השככות המסורתיות והקשישות, אלא גם הנוער המשכיל כגדה, חדל
לראות כפידאיון גורם שיכיא לפתרון.
(אם המצב ברצועת עזה שונה, הרי זה בגלל המדיניות המטורפת שניהלה ממשלת ישראל

8וגגהי\י הפידאיו! החלו דהאשיס איש את רעהו
בתמיכה ב״תוכנית אבנר׳״ -וחושפים משבר נפשי
אחרי הפירסום, הותקף העיתון קשה מצדדים שונים, וגם במיכתבי קוראים. השיב על כך
העורך שתימצת את הספר, נשאת אל־תגלבי:
״עצם העובדה שאירגון פתח הוציא ספר מיוחד כדי להתווכח עם ד עו תיו של חבר־הכנסת
אבנדי, היא הוכחה שדעות אלה הן ח שובות. זו הי גם הסיבה שהמריצה או תנו לתמצת את
הספר ואת ה שקפו תיו, כדי שקוראי ש בו עון זה יתמצאו בזרמים ה שונים הקיימים במחנ ה
האוייב.
״איננו מכחי שים שאבנרי דוגל בהמ שך קיו מ ה של מדינת ישראל. אנחנו עצמנו הצבענו
על כך, והבאנו לידיעת קוראינו את הצביון החדש שמציע אבנרי לתת למדינת ישראל.

״לדעתנו, הוכרזו של כל ערכי להכיר דעות אלה.״

ברצועה בשנה הראשונה של הכיבוש, ובגלל ההצהרות החוזרות של כסילים בצמרת ישראל
על סיפוח או ״שילוב״ הרצועה בישראל).
בגדה המערבית אין כיום תמיכה ברעיון ״פלסטין הגדולה״ ,אלא כרעיון לימות המשיח.
לעומת זאת, יש תמיכה כללית ברעיון ״פלסטין הקטנה״ ,אם כמדינה עצמאית ואם בפדרציה
עם ירדן. רבים בגדה דורשים עתה שיתוף הפלסטינים בשיחות יארינג, כצד לשלום.
זהו הגורם הראשון המדאיג את ראשי הפידאיון, כפי שמתגלה מדבריהם.

אולם נראה כי יש לדאגתם סיכה קרוכה עוד יותר. גם כקרכ
הלוחמים עצמם ניכרת עייפות רעיונית.

ברור שמאחורי ויכוח זה מסתתר ויכוח הרבה יותר עמוק ובסיסי, ויכוח המכרסם בלב
המחנה הפלסטיני עצמו.

הם רואים כי כולם חברו יחד נגדם: ישראל, צבא חוסיין, מצריים, ארצות־הברית ואפילו
ברית־המועצות. השמאל החדש הקיצוני בעולם, התומך בפידאיון, מסתייג בפירוש מן המצע
של ״פלסטין הגדולה״ ,כפי שהוכח במישאל בין ראשי השמאל הצרפתי שנערך על־ידי
כתב־העת אלמאן (״יסודות״) בפאריס. הוא הדין לגבי המפלגות הקומוניסטיות במערב.
נראה כי בשיחות פרטיות בינם לבין עצמם, מתחילים הפידאיון לשאול את עצמם: לאן
כל זה מוביל?

**ה גורם לריכוח זה? לאן הוא יוביל?
תנועת הפידאיון, והמחנה הפלסטיני כולו׳ עוברים עכשיו משבר קשה. אין זה רק

אם אין אפשרות להגשים את רעיון ״פלסטין הגדולה״ ,מדוע לא
לפעול להגשמת רעיון ״פלסטין הקטנה״ ולהידכר ישירות עם ישראל,

הידברות עם פידאיון?

|״ 1ע1 *11_.גסג< 11״ וצ_^1נ ;

יי 1-1. 4 ׳8 ^ 22

11.1

1* 1״ זזו-

^ ו ע—<11

: ^ 11211

¥111111011) 1110810118
הסכר שד נתח

מאמר ״אד־חוואוס״

״נוססין החופשית״

משבר צבאי, בעיקבות המהלומות העזות שספגו הפידאיון מידי גדודיו של חוסיין.

כמקום ליפול קורכן להידברות ישראלית־ירדנית?

אחרי שלוש וחצי שנים של מאכק, מאז המלחמה, היתה לפלסטינים
שהות לחשוב על מצע הפידאיון. לא היה מנוס מן המסקנה כי מצע
זה אינו מציאותי, ואינו ניתן להגשמה.

זהו הרקע לוויכוח הגדול בין הפידאיון׳ שרק חלק זעיר ממנו גלוי לעין. חלק זה מוכיח
שמתחתיו קיים חלק הרבה יותר גדול — כמו קרחון שעיקרו חבוי מתחת למים, ורק חודו
בולט מעליהם.

י גם עי תון אחר המקורב לפידאיון, מיד־איסט (״המיזרח ה תיכון״) ,ה מופיע בוו שינגטון
ב מהדורה מהודרת יותר, ראיין את אבנרי באו ת ה עת, פירסם דיווח הוגן על הראיון, אך תוך
גי שה עויינ ת לרעיונו תיו.

זוהי שעת־כושר פסיכולוגית, המאפשרת כפעם הראשונה הידברות
של ממש -לא רק עם הפלס׳טינים כגדה, אלא כאותה שעה -ואולי
באמצעותם -גם עם חלק מהפידאיון.

הראיון ב״מיד־איסס״

במדינה

ער הצעתה הסודית שר גורדה ליארינג
העס רגע
של אמת
יש והטלוויזיה תופסת רגע של אמת.
.רגע כזה היד, השבוע.
האירוע היד, שיגרתי, חלומו של סוכך
יחסי־ציבור. כדי למשוך תשומת־לב לפעולות
המשרד לקליטת העלייה, וגם למאבק
יהודי ברית־ר,מועצות, הוחלט להכריז
על עולה שבא מרוסיה כעל התושב־ד,שלושד,־מיליון
של ישראל.
הלישכה הסטאטיסטית לא אישרה קביעה
זו. להיפך: עיתונאים זרים, שפנו ללי-
שכה, למדו שמיספר אוכלוסי ישראל הגיע
רק ל־ 2.9מיליון.
רגע של דממה. תוך כדי סיקור המאורע,
ליוותה המצלמה אח משפחת העולה
ללישכת ראש־הממשלה.
ואז זה קרה. צעירה בשם אלכסנדרה, בת
המשפחה׳ סיפרה ש״החבר״ שלה (שנשאר
בלנינגרד) לקח מטבע של קופקה ( 5.3אגורות)
ועשה ממנה מגן־דויד. החבר, שלא
קיבל היתר הגירה, נתן לה את הסמל,
כדי שזה יגיע לארץ — במקומו.
כמו שחקנית מאומנת, הורידה הנערה
את הענק מצווארה, הגישה אותו לראשי,ממשלה.
גולדה
מאיר נהגה אף היא כשחקנית
גאונית. קל היה לקלקל את הרגע על־ידי
מליצה ציונית כלשהי. גולדה אמרה, בפשטות
:״עכשיו אני לא יודעת מה להגיד.״
היה רגע של דממה.
אלף נאומים לא. יכלו לבטא את אשר
הרגיש, ברגע זה, כל אחד ממאות אלפי
אזרחי ישראל.
עזה הקרב על אלג׳יר —
מיספר 2
כתי הפסידה צרפת את אלג׳יריד, סופיתז
היה זה אחרי שלוחמי הפל״ן ביצעו
כמה מעשי־טרור חמורים בעיר אלג׳יר.
כתגובה על כך, החליטה ממשלת צרפת
למסור את השילטון בעיר לידי חטיבת
צנחנים שהיה לה שם מיוחד ממעשים
קודמים.
החטיבה נכנסה לעיר, הפכה אותה למחנה-
ריכוז. היא עצרה, עינתה, התעללה באלפים.
כשהשלימה את פעולתה׳ השאירה אחריה
זרע של שינאה כה נוראה, עד כי אי-
אפשר היה אף להעלות אל הדעת שצרפתי
אחד יישאר בעיר בבוא השלום.
סלידה ברחבי העולם. לפני שבועיים
בוצע בעזה מעשה־זוועה מחריד: המעשה
בו קיפחו את חייהם שני ילדים
חפים־מפשע, ואמם נפצעה אנושות.
המעשה עורר סלידה לא רק ברחבי ישראל
— כולל תושביה הערביים — אלא
בעולם כולו. היתד. זאת מפלה מוסרית
מוחצת לפידאיון — מכה קשה לסיכוייהם.
ואז החליטה ממשלת ישראל לעשות את
המעשה האחר שיכול היה להנחיל לפידא־יון
נצחון מוסרי, להחזיר להם את אהדת
העולם, לעורר אי־שקט עמוק בישראל עצמה.
היא שלחה לשם את מישמר־הגבול.
לא להכות -בטלוויזיה. הכומתות
הירוקות הובאו כדי לעשות את אשר
לא רצו לעשות חיילי צה״ל. הודיע משה
דיין בחיפה, לפני שבועיים: אף כי חיילי
צד,״ל קיבלו הוראה לפתוח באש על
קהל שממנו זורקים עליהם רימוני־יד,
הרי רובם הגדול נמנעים מכך. הם אמרו
למפקדיהם :״אנחנו לא מסוגלים לעשות
את זד!,״
מי כן מסוגל? בטלוויזיה ראו המוני
ישראל את אנשי משמר־הגבול, כשמפקדם
אומר להם מה ל א לעשות: לא לפתוח
באש, לא להכות. רבים מצופי הטלוויזיה
שמו לב להבעת־פניהם של אנשי המישמר,
כשהאזינו לדברים אלה — שנאמרו לטובת
השידור.
מה קורה כאמת בעזה? השבוע
סיירה קבוצת עיתונאים של העיתונות הזרה
בעזה, ללא ליווי. על אשר ראו, דיווחו
לשבועון נובל אובסרבטר׳ לסוכנות
הידיעות הצרפתית וללה־ואנגארדיה הספרדי:

חוליות משמר־הגבול עסקו בזיהוי
(המשך בעמוד ) 14

העולם הזה 1742

אהד אחווזיח
^ ה הציעה ישראל לגונאר יא־רינג
בעת ביקורו בישראל?
האם היה זה אוסף של סיסמות
נדושות, שלא נועדו אלא להרוויח
זמן ולמנוע ויכוח רציני על הגבולות?
האם
היה זה צרור של הצעות
רציניות, שנועדו להכשיר את הקרקע
למשא-ומתן רציני?
האם היתה טמונה בהצעות
מפת-שלום מרומזת?

ך* רשנים ישראליים ובינלאומיים ניסו
^ לפענח תעלומה זו, ודבריהם סתרו זה
את זה לאורך כל הקו.
היתה לכך סיבה פשוטה: באמת קשה
להשיב על שאלות אלה בפשטות.
כי תריסר ה״עקרונות״ שהוצעו על־ידי
גולדה מאיר ליארינג (ראה מיסגרח) אינם
מתאימים אף לאחת ההגדרות הנ״ל בבירור.

כאילו נמסרה לו הצעה רצינית, המאפשרת
*לו לגלגל את הכדור.
) המצרים השיבו מייד בגינוי חריף, אך
הודיעו לאחר מכן רשמית שלא דחו את

ההצעות.

כהעדר הגדרה ברורה, אץ ברירה
אלא לנתח אה הדברים לגו־פם.

שלושה
עקרונות טובים
^ הצעות הוכנו על־ידי צוות בראשותו
| ן של מרדכי גזית, אחד האנשים הרציניים
במשרדיה,חוץ. גזית היה ממונה בעבר
על מחלקת המיזרח התיכון, ולאחר מכן
קיבל לידיו את הטיפול בענייני ארצות־הברית.

בין עקרונות אלה אחדים, שיתקבלו
על דעתו של כל אדם סביר.
#למשל: שלא תיתכן נסיגה מן השטחים
המוחזקים, בלא חתימת שלום.
• למשל: שהגבול החדש — ובעיקר

הם היו יותר מדברי-סרק ומי
טכסים של התחמקות.
הם היו פחות מהצעת־שלום
ממשית ורצינית.
יארינג עצמו קבע — או העמיד פנים —

העק רונו ת לי א ריו ג

ואלה הם העקרונות שהציעה גולדה מאיר ל־ד״ר
גונאר יארינג:
> )1שלום־אמת.
בין ישראל, מצריים, ירדן ולבנון ייחתמו הסכמי־שלום
(נפרדים) ,שיכוננו יחסי־שלום מלאים, כולל יחסים דיפלומטיים,
בין המדינות( .סוריה לא הצטרפה ליוזמת־השלום,
לשימחת ממשלת ישראל, שאינה מופנה להחזיר את רמת-
הגולן).

> <2גבולות פתוחים.
יהיה חופש־תנועה דו־סיטרי על פני הגבולות החדשים.
(נרמז שישראל לא תתעקש על דרישה זו לגבי מצריים,
אך תעמוד על כך לגבי ירדן).

> <3נסיגת צה״ל.
במיסגרת חוזי־השלום שייחתמו, ייסוגו כוחות ישראל
״לעמדות החדשות שיוסכם עליהם בחוזה־השלום״( .נוסח
הפותח פתח להישארות כוחות צה״ל בבסיסים שמחוץ
לגבולות המדינה. למשל: שארם־אל״שייך).

> )4פתרון בעיית הפליטים.
ישראל ״מוכנה לתרום את חלקה״ ,דבר המאפשר הסכמת
ישראל להחזרת מיספר מסויים של פליטים. תמורת
זאת דורשת ישראל הכרזה מפורשת מצד מדינות־ערב
שבעיית הפליטים נפטרה סופית, ושוב אינה קיימת עוד.

( <5חיסול הפידאיון.
מדינות ערב נדרשות למנוע כל עזרה מאירגוני חפי־דאיון,
למנוע התקפות שלהם על ישראל, לסגור את משרדיהם.

<6סילוק כוחות עויינים.
ייאסר על מדינות ערב להציב בשטחיהן ״כוחות עניי
נים״(
.ניסוח מעורפל זה יכול לחול על העיראקים בירדן,
ו /או על הסובייטים במצריים).

( <7מעבר בנתיבי מים.
ייקבע כי ההסגר הימי הסתיים, וכי לא תהיה הפלייה
בתחום הימי( .ניסוח מעורפל בא למנוע פירוט בעיות
שארם־אל״שייך ותעלת־סואץ, דבר שהיה גורר אחריו ויכוח
על הגבולות).

( )8שלילת ערבויות.
ישראל מתנגדת לערבויות, ובעיקר של האו״ם, במקום
,.גגולות-ביטחון״ .סידורי הביטחון יכללו פירוז־שטחים.

( )9ירושלים.
ירושלים תישאר כולה ישראלית, אך לירדן יינתן ״מעמד
דתי״ בה( .ניסוח זה יכול להתפרש ככינון מובלעת ירדנית
באיזור המיסגדים, או כמתן זכויות אכסטריטוריאליות,
בלבד לירדן שם).

> <10 גמל חופשי.
לירדן תינתן גישה לנמל ים־תיכוני, למשל בעזה( .ניסוח
זה רומז על כוונת ממשלת ישראל לספח את עזה לישראל).

> )11 משא-ומתן ישיר.
ישראל דורשת שההסכם יושג בשלב הסופי במשא-ומתן
ישיר בין הצדדים( .ירדן כבר הביעה את נכונותה לכך.
מצריים טוענת שהיא שוללת זאת, אך רמזה מאידך כי
צורת המשא-ומתן אינה חשובה לה).

> )12 הפסקת-אש.
הפסקת״האש תימשך ללא הגבלה עד לסיום המשא־זמתן(
.ישראל מנסה להשיג, כשלב ראשון, את החזרת
הטייסים השבויים במצריים).

צעד וחצ> קד>מה
(המשך

מעמוד ) 13

הגבול המיזרחי — יהיה גבול פתוח למעבר.
9למשל:
שאין טעם לחשוב על
שלום, אם יימשכו למחרתו פעולות הפידא־יון
נגד ישראל, שיביאו בהכרח — במוקדם
או במאוחר — להתלקחות חדשה.
ברור כי מחברי העקרונות ניסו בכל כוחם
למצות את כל הדברים החיוביים שניתן
למצותם במדיניות של מנזשלת גולדה
מאיר. הם גם ניסו לטשטש את הפרצות, ולנסח
בצורה חיובית את הדברים שאינם חיוביים
כל־כך.

התוצאה אינה מבוטלת.
אולם, מי שעובר בעיון על ההצעות, נתקל
מייד בשני מחדלים גורליים — אותם המחדלים
הטבועים בעצם מהותה של המדיניות
של גולדה. לא ניתן להסתירם.

השניים: הסירוב לקבוע גבולות,
והסירוב להביר בפלסטינים.

המחדל של הגבול
ן ף כיין הגבולות הוא, כמובן, מוקד
^ שיחות־יארינג, ומוקד כל יוזמת־שלום
במרחב.
גמאל עבד־אל־נאצר קבע את העיקרון:
נסיגה מכל השטחים המוחזקים, חזרה לגבולות
ה־ 4ביוני. עמדה זו נתמכת על־ידי
ברית־המועצות וצרפת.
ידידי ישראל — ארצות־הברית, ובמידה
מסויימת גם בריטניה — ,מקבלים את גבול
ה־ 4ביוני ״עם שינויים בלתי־פהותיים״,
כלומר, שינויים של כמה קילומטרים.
רוב שרי הממשלה דוגלים ב״תדרה ש־

יכריזו למעשה מלחמת־השמדה על אירגוני
הפידאיון.

אך באותה שעה אין במיסמך
אפילו זכר לעניין הפלסטיני, לזכויות
הפלסטיניות. כדבריה של
גולדה: אין פלסטינים.
דבר זה הוא אבסורד הגיוני ומעשי.

שום מדיגה ערבית לא תעז להצהיר
שבעיית הפליטים חוסלה,
ושבעיית פלסטין נעלמה — מכלי
לקבל לכך לפחות כיסוי פורמלי
כלשהו מגוף פלסטיני כלשהו.
אפילו יעשה זאת המלך חוסיין — לא
יהיה לכך ערך מעשי רב. הוא יכול ליפול
בכל יום, ואז תזדקר הבעייה מחדש.

רק גוף פלסטיני, שתהיה לו סמכ
ו ת בעיני העולם הערבי, יכול
להצהיר את שלוש ההצהרות: שהפלסטינים
באו על סיפוקם, שה־בעייה
הפלסטינית נפתרה, ושבעיית
הפליטים חוסלה.
מדינות ערב יכולות להצטרף להצהרה כזאת,
או לאשר אותה — אולם הן אינן
יכולות להצהיר אותה לבדן. ובלעדיה, לא
יוכלו להילחם בפידאיון עד כדי חיסולם.

לבן, דווקא הדרישה הישראלית
הצודקת שהשלום יכלול הודאה
פורמלית בפיתרון בעיות פלסטין
והפליטים -מוכרחה להוביל את
ממשלת ישראל להכרה שיש ל

הציעה לא ומה
בעל־פה״ של המערך, הכוללת סיפוח רמת־ד,גולן,
רצועת־עזה, אזור ירושלים, שארם־
אל־שייך והחוף המוביל אליה( .בדיקה מדוקדקת
של אותה ״תורה שבעל־פה״ מגלה,
אמנם, שאין בה המילה ״סיפוח״ .יש במערך
אנשים רבי־השפעה הטוענים כי המדובר רק
בשליטה ביטחונית, לא בצירוף השטחים לישראל).

בעניין
מרכזי זה, אין בתריסר
העקרונות שום תזוזה. להיפך, יש
בהם חיזוק־מה ל״תורה שבעל־פה.״

למשל: יש בהם הכרזה על אי־נכונות
לתת לערבים מעמד כלשהו בירושלים,
מלבד ״מעמד דתי״.
• למשל: נשללת מהם, במרומז, האפשרות
שרצועת־עזה תסופח לירדן. הדבר
נרמז בסעיף המבטיח גישה ירדנית לנמל
ישראלי, כשהכוונה לעזה.
!• למשל: עצם פירוט הסכמי־השלום
העתידיים (עם מצריים, ירדן ולבנון) מוציא
מראש מן, הכלל את סוריה, וממילא הסדר
על רמת־הגולן. ידוע כי מצריים וגם המעצמות
הגדולות מניחות שסוריה תצטרף ל־משא־ומתן
בשלב הסופי. ידוע גם כי מצריים
מסרבת לעשות שלום נפרד, שלא יכלול את
כל שכנות ישראל, ושאינו קובע את כ ל
גבולות ישראל.

מבחינה ישראלית, איו עו*ך לשלום
עם שלוש מדינות, ללא
שלום עם סוריה — בי סוריה תמשיך
אז להתסיס את העולם הערבי,
ולהחזיר בהדרגה את העוינות
הפלל-ערכית, כפי שעשתה בעבר,
כאשר עכז״אל־נאצר נקט בקו
מתון.

המחדל הפלסטיני
>* מחדל לגבי הפלסטינים בולט לא
| 1פחות, ודווקא במיסגרת עקרונות־שלום
מפורטים הוא מוכרח לעורר מחשבה בלב
ישראלי נבון.
ישראל דורשת ממדינות ערב להצהיר כי
בעיית הפליטים נפתרה, בעיקבות ההסכם
שיושג.
זוהי, כשלעצמה, תביעה סבירה. מה הטעם
לעשות שלום, אם למחרת היום יטענו
מדינות ערב שבעייה מרכזית כזאת נשארה
פתוחה, עם כל הסכנות המלחמתיות הכרוכות
בכך?
בסעיף אחר דורשת ישראל שמדינות־ערב

ג ולדה -
הציעה

שתן! את הפלסטינים בצד למשא־ומתן
ולהסדר.

ההתעקשות השלילית של גולדה, שאין
לה בסיס הגיוני, אלא המעוגנת ברגשות
פרטיים, משמיטה את הבסיס מתחת לגישה
הישראלית עצמה•
(אבסורד שני: גישה זו של גולדה מחזקת
את עמדת המצרים, הטוענים כי בינתיים
יש לעשות שלום רק בין ישראל ומדינות
ערב, ולפתור את בעיות , 1967 ולהשאיר
פתוחות את הנושא הפלסטיני ובעיות
.)1948

מה רע בערבויות?
ץ ם הגישה של גולדה לבעיות הערבוב
יות הבינלאומיות חדלה להיות הגיונית,
ונראה שהיא רגשנית גרידא.

מי שטוען כי ערבויות אינן תח לי
ף לבוה עצמי -צודק בהחלט.
אך מי ששולל את חשיבותן של
ערבויות נוסף על הכוח העצמי
גולש לתהום של חוסר-הגיון.נסיח העבר הוכיח שאין תועלת רבה
בכוח או״ם שהוא ״אורח״ ממשלה ערבית
(אם כי קיום כוח־ד,חירום עזר לעבד־אל־נאצר
לשמור על השקט בגבול במשך עשר
שנים).
אפשר ללמוד מן הנסיון. אחת המסקנות:
שכוח חדש חייב לעמוד תחת פקודת
מועצת־הביטחון, כך שאי־אפשר יהיה לסלקו
בלי הסכמת ארצות־הברית, שיש לה וטו
במועצה זו.

כוח בינלאומי, שבו יהיו בוהות
אמריקאיים, יכול להיות יעיל מאד
בפי שהוכח, למשל, בברלין.כל עניין הערובות, הכוחות הבינלאומיים
וכדומה — טעון מחשבה חדשה, ללא תסביכים
ורגשות.

תזוזה קטנה
מסקנה: הנבואות היותר־שחורות ל(
! גבי עמדת ממשלת גולדה לא התאמתו.
אולם גם לא נתאמתו התקוות הוורודות.
המיסמך מוכיח שחלה תזוזה קטנטנה לטובה
בעמדת הממשלה. זה טוב. אבל עוד
רחוקה הדרך לגישה המובילה להסדר־שלום.

גישה זו תתאפשר רק באשר
תבריז הממשלה על נכונותה לח זור
עקרונית לגבול ה 4-ביוני,
תמורת שלום וכיטחץ.

במדינה
(המשך מעמוד )13
תושבים ברחובות עזה הריקים מאדם, בידי
השוטרים היו עוזים טעונים ואלות
ארוכות. אחדים מהם היו מצויידים בציוד
נוסף: שוטי עור, שהוכנסו לשימוש
במיוחד להזדמנות זו. אחד השוטרים היה
עסוק בבדיקת הניירות, כשהאחרים השלימו
אחריו: הם היכו בפניהם של המזוהים
והצליפו ברגלים בשוטים. אחד מהאזרחים
שנכנס לבניין המינהל האזרחי לסדר את
ענייניו, הוצלף על רגליו בעת שאיש
משמר־הגבול בדק את ניירותיו.
#נער שליח באחת מחנויות העיתונים
בעיר סיפר :״נסעתי על אופנועי לחלק
את מינויי הג׳רוסלם פוסט. גייפ של
משמר־הגבול עצר אותי וביקש את ניירו־תי.
פיזרו לי את העיתונים על הכביש.
כשרציתי לאסוף אותם. היכו אותי על ידי
השמאלית באלה. שעוני נשמט מידי ואחד
השוטרים דרס אותו ב רגליו...״
#בבית־החולים ש יפעה ראינו ילדה
בת תשע שנפצעה בטעות מיריות אנשי
משמר־הגבול. בשידורי-ישראל הודיעו על
המקרה כי ״אשר, צעירה נפצעה״ .כן שכב
שם ילד בן 12 כשהוא סובל משטף דם
פנימי — תוצאת הטיפול של אנשי משמר־הגבול.
באותו בית־חולים, בעת הביקור,
קיבלו במקום שבעה תושבים נוספים טיפול,
בעיקבות מכות שקיבלו משוטרי משי
מר־הגבול.
#רבים מהעובדים המקומיים במימשל
האזרחי בעזה סרבו השבוע לבוא לעבודתם,
בגלל יחסם של אנשי משמר־הגבול,
שאינם מתחשבים בהיתרי־המעבר שניתנו
להם, והמכים בהם ללא הבחנה.
עובדים ישראליים במימשל ה־האזרחי
בעזה לא הסתירו את התנגדותם
והזדעזעותם ממראה עיניהם .״כל
זה רק יגביר את השינאה ויביא להחמרה
ניכרת,״ אמר לכתבים הזרים אחד
שביקש להישאר בעילום־שם.
זהירות: הידרדרות: המאורעות
בעזה לא נשארו ללא תגובה ציבורית
הולמת בישראל. ח״ב אורי אבנרי שלח
השבוע מברק ליו״ר הכנסת, ביקש לקיים
דיון דחוף בדיוזחים העיתונאיים הללו והמועצה
הארצית של התנועה לשלום וביטחון
החליטה לגנות באופן החריף ביותר
את המתרחש בעזה, לפרסם גילוי־דעת המזהיר
בפני הידרדרות.
הגבול סיוע חוץ
למדיגה מתפתחת
לכמה שעות, ביום השישי האחרון, נזכרו
אזרחי ישראל בפניה של המלחמה כפי
שהיתה מוכרת להם עד לפני כמה חודשים,
כאשר נכנסה הפסקת־האש לתוקפה.
כותרות עיתוני הערב, שסיפרו על פשיטת
צה״ל על בסיס אנשי הקומנדו הימי של
הפידאיון ליד צידון 45 ,ק״מ בעומק שיטחה
של לבנון, הזכירו את ימי המתיחות
והחרדה של מלחמת ההתשה והפשיטות.
אלא שהפעם, למרות שבכוח הפושט —
שלדברי ביירות הוטס לאיזור הפשיטה
במסוקים — נפצעו קל שישה חיילים,
נראתה הפשיטה בעיני רבים כמעין פגרה
בהפסקת־האש.
היתה לכך סיבה טובה. תגובותיה של
לבנון על הפשיטה, שהיא הפשיטה השניה
תוך חודש אחד על בסיסי פידאיון בלבנון,
נראתה מלאכותית. למרות קולות הזעקה
שקמו בביירות ולמרות התביעות מצד ארצות
ערב הקיצוניות להזעיק את מועצת־הביטחון
לדון בפשיטה, לא עשתה לבנון
את הצעד הצפוי.
מאחורי נאומי הגינוי הלבנוניים הרשמיים
נשמעה מעץ שביעות רצון מפעולת
צר,״ל, שעשה במקרה זה כמו במקרים
קודמים את הפעולה שממשלת לבנון רוצה
לעשות ואינה מסוגלת לכך.
הצבא מפרק קאטיושות. מאז דיכא
המלך חוסיין והשתלט על הפידאיון
בארצו, הועתקה זירת הפעילות החבלנית
העיקרית לגבולה של לבנון עם ישראל
המשתרע לאורך 120 קילומטר מהחרמון
ועד ראש־הנקרה.
למרות שמספרם של הפידאיון הפעילים
בגבול עם ישראל מסתכם כיום, לפי ה־פירסומים
בחו״ל, בסך הכל בסביבות של
אלף לוחמים, הרי הם היחידים שהצליחו
להשמיט את הגבול הלבנוני ממיסגרת הפ־סקת־האש.
ממשלת
לבנון עושה כמיטב יכולתה כדי

להפריע לפידאיון, ככל שאפשרי הדבר מבלי
לבוא להתנגשות גלויה עמם. צה״ל
הפסיק זה מכבר את פיטרוליו בשטח לבנון
ואילו אנשי צבא לבנונים תפסו במקומו
בדיוק את אותן העמדות שנועדו לעצור
בעד המחבלים מלהתקרב לשטח ישראל.
עוד יותר מזה. אנשי צבא לבנונים עורכים
פיטרולים לאורך הגבול, וכפי שכבר
פורסם ממקורות זרים, הם מפרקים בזוקות
וקאטיושות המכוונות לעבר מאולתרות ישובים ישראליים.
כאשר פושטים כוחות צה״ל לתחום לבנון
ברדיפה אחרי הפידאיון, נמנעים כוחות
צבא לבנון מלהתערב,

שעות כדי התערבות. גם בפשיטה
שנערכה השבוע איתרו הלבנונים, לדבריהם׳
את מסוקי צה״ל בעודם באוויר,
סגרו מיד את נמל התעופה של ביירות.
אולם למרות שכוח צה״ל שהה ביעד השעות
וקולות הקרב פשיטה שניהל נשמעו בישובים הסמוכים, לא העז
אף כוח לבנוני סדיר להתקרב למקום.
היתה משמעות לעובדה זו. בפעם הראשונה
מזה זמן רב יכלו פשיטות צה״ל
מעבר לגבול להכלל במיסגרת סיוע החוץ
שמגישה ישראל לארצות מתפתחות.
1ולדה הפעילה
משטרה
ך* אש-הממשדה גולדה מאיר

( חה מזעם.
רק ימים מעטים קודם לכן דובר בממשלה
בנקיטת אמצעים למניעת הדלפות מצד
השרים על דיוני הממשלה. הצעתו של יגאל
אלון להפעיל עיקוב אחרי השרים
עוד היתר. חמה ולוהטת. והנה, כאילו כלז׳ם
לא קרה. בעיתון ערב השבת של מעריב
מצאה גולדה דיווח מפורט, כמעט מילולי,
מישיבת הממשלה בה הוחלט על השדר
שתשלח ראש־הממשלה לנשיא ארצות־הברית
ריצ׳ארד ניכסון.
השדר אמור היה להיות שדר סודי ביותר,
שיכיל את דרישותיה של ישראל
ותנאיה לחזרה לשיחות יארינג. והנד, כל
הסודות פורסמו שחור על גבי לבן. יוסף
(״יוסקה״) חריף׳ הכתב המדיני של מעריב
בירושלים, פירטם אותם ברשימתו השביעית
על דיוני הממשלה.
רשימות יום השישי של חריף אינן מצטיינות
אולי בחריפות הכתיבה, אך לעומת
זאת הן מכילות דיווח מדויק ומפורט על
דיוני הממשלה, כאילו השתתף בהן חריף
בעצמו, וזאת בניגוד לחוק הקובע איסור
מפורש על פירסום דיוני הממשלה.
בין העיתונאים מתלוצצים כי בכל יום
שישי ממהרים שרי הממשלה לקרוא את
דיווחיו של חריף ולהשוותם לפרוטוקולים
שבידיהם, אותם הם מתקנים לפי יוסף
חריף. ברור שאחד משרי הממשלה הוא
המדליף לחריף. גולדה החליטה לגלות
מי האיש ויהי מה, למרות שכמעט כל
עיתונאי מתחיל ידע את הסוד.
הפעם החליטה גולדה להפעיל את החוק.
היא הורתה לשר־המשטרה להזמין את יוסף
לחקירה, לאלצו לגלות מי הדליף לו
את סוד השדר. ואומנם משטרת ירושלים
שלחה הזמני. רשמית לסופר המדיני של
מעריב לבוא לחקירה.
אלא שבמדינת ישראל קיים לפעמים כוח
שהוא חזק יותר גם מהמשטרה וגם מגולדה.
חריף הודיע על ההזמנה המשטרתית
לעורך עיתונו, אריה (״צ׳יק״) דיסנצ׳יק.
בעיקבות שיחה זו התעלם חריף מההזמנה
ופשוט לא הלך למשטרה.
כל הפרשה אירעה לפני כחודש. ומאז

דרו שי
מכונאי טוסי

להתקנת מערבות בקו יצור מטוסים
להרכבה סופית של מטוסי סי מן
להבנת ואחזקת מטוסי סילון בטיסות נסוי
בדיקת מערכות ועריכת שנויים במטוסי סילון
בהתאם לתכניות שינויים.

• המעוניגים מתבקשים לפגות בנתב בציוו קורות חיים אל
ת.ד 9110 .תל־אביב

המודעה המיסתורית
לקראת

הסופר־מיראז׳
תעופה חלומו של
כל מדגל
עיניהם של אנשי הביון בעולם, ובמיוחד
בעולם הערבי, ודאי נפערו בתמהון למקרא
המודעות שפורסמו השבוע בעיתוני ישראל.
במדורי ד,״דרושים״ ,בהם מתפרסמות הצעות
עבודה והמשמשים חומר ביון ראשון
במעלה כדי לעמוד על מצב שוק העבודה
והמחסור בכוח־אדם במדינה מסויימת, הופיעו
השבוע מודעות ענק שהסבו תשומת-
לב מיידית.
״לחברה תעופתית באיזור תל־אביב״ נאמר

•באותן מודעות מבלי לנקוב בשם החברה,
״דרושים מכונאי מטוסים להתקנת מערכות
בקו יצור מטוסים, להרכבה סופית של
מטוסי סילון, להכנת ואחזקת מטוסי סילון
בטיסות ניסוי.״ חברת התעופה המיסתורית
הסתתרה מאחורי תיבת־דואר אלמונית ב־תל־אביב.
נסיון
לשכנע. אי אפשר היה שלא
לקשר את תוכן המודעה עם הפירסומים
שהופיעו בשבועות האחרונים בעיתונות העולם,
בהם פורסם כי ישראל, העומדת להשלים
את פיתוח מטום הקרב שלה מדגם
סופר מיראז׳ תחל תוך חצי שנה בייצורו
של המטוס.
ואיזה חברה אלמונית בישראל
עומדת לייצר מטוסי סילון?
האכזבה האמיתית ציפתה ודאי רק לאותם
מכונאי מטוסים, שכבר חלמו לקהת חלק
ישראלי החדש ונענו
בפיתוח מטוס
לאותה מודעה. להם הסתבר כי ״החברה
התעופתית״ באיזור תל־אביב, אינה אלא
התעשיה האווירית הישראלית בלוד.
מדוע פירסמה החברה את המודעה ה־מיסתורית
בצורתה זו? ״זה היה גימיק פיר־סומי״
,השיבו מחוגי החברה .״יש מכונאי
מטוסים שלא רוצים לשמוע על עבודה
בלוד. אולי מודעה כזו תמשוך אותם. אחרי
שכבר נדע עליהם, אולי נצליח לשכנע אותם
לבוא ולעבוד אצלנו.״
משטרה מסיבת הפרופסור המסיבה בווילה בהרצליה היתד, עליזה
מאוד. המארחים, פרופסור באוניברסיטה ואשתו,
דאגו למצב רוחם המרומם של אורחיהם
החשובים, בהם כמה אישים ידועים.
כשהיתה המסיבה בעיצומה, ניגשה אחת
האורחות במקום אל גבר גבה־קומה ונעים
סבר. היא הציעה לו סיגריה.
לא היתד, זו סיגריה רגילה, אלא סיגריית
חשיש, שכמוה היו תקועות בפיותיהם של
כמעט כל האורחים במקום, כולל המארחים.
אבל האשד, שהציעה את סיגריית החשיש
לגבר שלא עישן במסיבת הפרופסור, לא
ידעה שהיה זה ניצב יהודה פרג, מפקד
משטרת מחוז תל־אביב.
מה עשה פרג אחרי שגילה כי הוזמן
למסיבת חשיש וכי גם אותו ניסו לפתות
לעשן את הסם? האם הזעיק את פיקודיו?
האם עצר במקום את כל הנוכחים?
אף לא אחת מאלה, כפי שגילה השבוע
בראיון עיתונאי. הוא פשוט אמר :״זה
פשוט לא נראה פסול ולא נחשב יותר כערך,
שהחוק צריך להגן עליו.״
אישים המרב
עיתונאי יוסף חרין ז
השרים מתקנים על פיו

היא השתתקה. מדוע ויתרה גולדה על
המשך החקירה? ׳מדוע לא ביצעה המשטרה
את המשימה שהוטלה עליה? כל המעורבים
בדבר ממלאים פיהם מים, שומרים את פרטי
הפרשה בסוד כמוס.
אחת הגירסות היא, שמיד אחרי שנודע
לו הדבר, התקשר עורך מעריב עם שר
המשטרה שלמה הילל׳ העמיד אותו על
המשמעויות החמורות והתוצאות הצפויות
מהזמנתו לחקירה של חריף. בעיקבות אותה
שיחי׳ ביטל שר המשטרה את ההוראה
למשטרת ירושלים לחקור את העיתונאי
ששימש צינור להדלפה.
גירסה אחרת אומרת שבגלל תקלה בלתי
צפויה החליטה גולדה לדחות את הפעלת
המשטרה להזדמנות אחרת. כי באותו
יום שישי בו פירסם חריף את רשימתו,
גילה שר״החקלאות, חיים גבתי, את אותם
הסודות באסיפה של חברי קיבוצו. כעבור
יומיים פורסמו דבריו של גבתי בכל העיתונות.
אמרה.
גולדה :״גבתי חשב במושגים של
לפני 30 שנה. לא עלה על דעתו שזה
יגיע לעיתונות. אם הייתם רואים איך נבנם
גבתי אחרי זה לישיבת הממשלה הייתם
מבינים שלא יכולתי להגיד לו כלום.״
אילו היתר. גולדה עומדת על נקיטת צעדים
כלפי חריף, היתד, צריכה לנקוט כנראה
צעדים גם נגד גבתי. לכן היא נכנעה
הפעם. אבל מקורביה מספרים שהיא חושדת
מאז בכולם, כולל האנשים הקרובים
אליה ביותר.

הסנטור אדמונד מאסקי התרשם מהרבה
אנשים, בעת ביקורו הקצר בישראל.
אך נראה שהוא לא התרשם מאיש כפי
שהתרשם מעזר וייצמן.
מאסקי נפגש עם ראשי גח״ל. בתום הישיבה
אמר למלודיו, פמליה שכללה ישראלים
ואמריקאים:
״הגנרל הזה ...מה ש מו הוא יכול
להצית את העולם בחמש דקות!״
סעד גקמת
הפק*ד
נווה איריס, המעון המתקדם לילדים מפגרים
ברעננה, נסגר על־ידי משרד הסעד
לפני שבועיים. הסיבה: מנהלו, הפסיכולוג
וד,מומחה לנוער מפגר ארנולד ברגדורף,
יליד שווייץ שעלה לארץ — עבר על התקציב(
.העולם הזה .)1741
הורי הילדים שהתחנכו בנווה איריס
הקימו זעקה גדולה, פנו לשר הסעד בתביעה
להיפגש עימם, כדי להניאו לפתוח
את המעון מחדש. הם ראו בברגדורף מלאך
מושיע לילדיהם, סירבו לוותר עליו.
הכל שקר. השר שלח לפגישה את
מישל רוזנברג, מנהל השירות לילדים מפגרים
במשרד. הפגישה התקיימה, משום מה,
במלון קסטל בתל־אביב, מטה המפד״ל. הגיב
ברגדורף, לאחר שדיווחו לו הורי הילדים
על מהלכה :״רוזנברג שיקר בפגישה. הוא
סיפר כאילו פיטרו אותי מכל המקומות

מחזה השבוע

איך מונה
סיר־אד־דין
אל־זועבי
לס\ן שי ה ...וסליחה, וגה?
ה מ קו ם
גו לדה: חברים, המערך החליט שסיף־אל־דין זועבי יהיה סגן־שר. זה דרוש כדי
לסלק אותו מעיריית נצרת. חברים שם לא מוכנים להקים קואליציה בראשותו. אז
הוא יהיה סגן־שר.
אכן: אני מברך נאמנה על החלטה נבונה ורבת־מעוף זו, שאינה נעדרת חזון
ותושיה. באה השעה ואף הגיעה העת שאזרח ערבי יתפוס עמדה בכירה ומעמד
נעלה בצמרת מדינתנו ובמערכות ממשלתנו.
א לון: ראש־הממשלה החליטה את ההחלטה הנכונה. הצעד הנכון ברגע הנכון.
(כל ה ש רי ם, במקהלה: כן, נכון! דבר בעיתו! צעד בכיוון הנכון! וכו׳).
גו לדה: ובכן, חברים, עלינו להחליט איפה לשבץ את החבר זועבי. אמרו לי
שהוא גם חקלאי. אז חשבתי שכדאי להכניס אותו למשרד החקלאות.
ג כו גי: הממממ, תראי גולדה, אני לא אני מעריך מאד את תכונותיו של
זועבי, אבל היה לו איזה עסק עם החכרת אדמות, וזה לא נתקבל יפה בציבור.
אני דווקא חושב שכדאי לשתול אותו במשרד החוץ, כדי שיראו הגויים.
אכן: לא נעלמו מעיני ולא נשכחו מליבי סגולותיו התרומיות של מר זועבי,
עליהן הרחבתי לא מכבר את הדיבור בנאום בערבית ספרותית בנצרת. אולם אין
משרד החוץ ערוך לקלוט סגן־שר חדש בשעה גורלית זו של מאבק נוקשה וקרב
עקשני. לעניות דעתי, יהא זה יאה לייעד למר זועבי כהונה במשרד החינוך והתרבות,
האמון עלי חינוך רבבות ילדים מבני שכנינו
א לון: מהר,ר,ד,ה כלומר, אני רוצה לציין שעוד בימי הפלמ״ח הקפדתי על
יחם נאות לאחינו הערביים, ואני דוגל בשילובם המלא בכל מערכות חיינו. אבל לי
יש כבר שני סגני־שרים, וכל החדרים תפוסים. אני מציע שנעביר את זו ע בי...
אה למשרד־הפנים. אחרי הכל, הוא היה ראש־עיריה!
בו רג: שמע־נא, זה לא יפה! זכור את פסוקו של הילל הזקן טוב, העניין
הוא כזה: כשר,מפלגה מינתה אותי לשר הפנים, הבטחתי לחברי הדגול יצחק רפאל
שלא אמנה סגן־שר. ידי כבולות. אבל אני סמוך ובטוח שעמיתי, שר הדתות, ידאג
לגר אשר בקירבנו, וישמח לקבל סגן־שר שייטול מידיו את הפיקוח על עבודת
עכו״ם.
ורהפ טי ג: השם ישמרני! חלילה לי להפקיר בידי גוי גמור את עבודת הקודש
המופקדת על־ידי צור ישראל בידי משרדי. האם לא די סבל עמנו מידי איש
מנצרת? ברם, חברינו ממפ״ם, שהמירו את ישראל־סבא באחוזת־עמים
פלד: אתה מסתכל עלי? דחילק, איך אפשר לתת לערבי קליטת עולים? אולם
ידידי הטוב במשרד הבריאות...
ש ם ־ טוב: לא תודה, יש לי כבר זועבי אחד. מה שמספיק, מספיק. אבל מפלגתי
סבורה מזמן שצריכים לשתף את הערבים במיסחר ובתעשיה.
ס פי ר: וזעם !?
גו לדה: חברים, אני מזו—זעת. מי מהחברים מוכן למנות את החבר זועבי
לסגן־שר במשרד שלו?
:י שיבת הממ שלה. ירושלים.

(דממה דקה).

א ל מו גי: אולי נטיל מטבע? כך עשינו בצבא הבריטי.
דיץ__.יש לי רעיון יותר טוב. איזה שר נעדר כאן?
1155ש רי ם: פרם! שמעון! הוא בחוץ־לארץ!
דיין: זהו זה.
? רי או תמכלהצד די ם: בחיי! סיתרון! גאוני!
א ל מו גי: חברים, האם זה הוגן לעשות דבר כזה לחבר?
אכן: זה עתה הועלה חברנו פרס, שכולנו מעריצים את כישוריו האירגוניים,
לדרגה של שר התיקשורת. ארהיב עוז בנפשי לומר כי אין שר התיקשורת כשר
הדואר, ובמעמדו הרם החדש זקוק הנהו לסגן־שר שיעמוד לימינו וישמש כעוזרו

גו לדה: טוב, טוב. אז אני מציעה שהחבר זועבי יהיה סגן שר הדואר.
אכן: התיקשורת!
גו לדה: תיקשורת־שיקתורת. מישהו מתנגד?
(דממה דקה).

גו לדה: אז זה הוחלט פה אחד.
אלץ: מי יגיד לשמעיו?
אלמוגי: אולי נטיל מטבע?
שבהם עבדתי בארץ, ושר,חובות שלי
איריס הגיעו ל־ 50 אלף ל״י. הכל שקר.״
לדברי ברגדורף, היה זה משרד הסעד שהיה
חייב לו למעלה מ־ 12 אלף ל״י עבור
המוסד — וחוב זה הוא שגרם לקשייו
הכספיים,
משחק משעשע. רוזנברג לא עבר
בשתיקה על גילויים אלו. כשפנה אליו
ברגדורף, בשבוע שעבר, כדי שישבצו בעבודה
באחד המוסדות של משרד הסעד,
היפנה אותו רוזנברג למשולם לנגרמו,
מנהל מוסד שיקמה, כדי שלנגרמן יחליט
כביכול בדבר הצבתו של ברגדורף במוסד
מגזל, שליד טבריה.
ברגדורף פנה ללנגרמן ,״אבל זה בכלל
לא ענייני,״ השיב לנגרמן בתמיהה.
ברגדורף חזר ירושלימד, לרוזנברג. זה
בנווה

אהר״ 11
הודיעו שוב שהעניין יסודר על־ידי לנגרמן.
ברגדורף חזר שוב ללנגרמן, שוב נענה:
״רק רוזנברג יכול להחליט.״
איפה שר הסעד ץ בתום משחק ה־פינג־פונג
המשעשע הזה, בישר רוזנברג ל-
ברגדורף כי יוכל למצוא לו תעסוקה —
רק כמדריך אחראי. זהו תפקיד מגוחך ומעליב
לגבי אדם במעמדו המיקצועי של
ברגדורף.
מה בקשר למישרה הולמת את מעמדו
— זו של מרכז פדגוגי? תשובת רוזנברג:
״אין לי תקציב.״
ואם לא ימהר שר הסעד לשים קץ לשערורייה
זו — נראה שאכן תאבד ישראל
את ארנולד ברגדורף.
נראה שמלבד עשרים הורים כואבים,
שלילדיהם עזר המורה המחונן לצאת מו
החושך אל האור — לא איכפת הדבר לאיש.

במדינה
תיקשזרת נס הטלפונים

תם אוהבים

אחת ממכות המדינה היא רשת ה״
טלפונים המותקנת בה. מלבד התקלות
ברשת הטלפונים הקיימת, נאלצים אזרחים
הממתינים לטלפון לחכות לפעמים שנים
ארוכות עד שיקבלו את המכשיר לביתם.
מאז קום המדינה דחה משרד הדואר את
המתדפקים על דלתותיו בקשה להתקנת
טלפון בטענות שאי־אפשר היה לעמוד נגדן
:״אין מספיק קוים! אין מספיק מרכזיות.״
והנה,
רק שונה שמו של משרד הדואר
למשרד התיקשורת, התברר כי הבעייר,
אינה בעייה כלל. במיסגרת מסע הדימום
העצמי של שר־התיקשורת, התבשרו אזרחי
ישראל השבוע כי משרד התיקשורת
הצליח להתוות תוכנית לקיצור משך הזמן
להקמת מרכזיות טלפונים חדשות, במגמת
לקצר בעתיד את זמן ההמתנה של מזמיני
הטלפונים.
מעתה, התבשרו רבבות הממתינים לטלפונים,
לא יהיה צורך בשש שנים, כמו
בעבר, להקמת מרכזיות טלפונים חדשות.
בהנהגתו של שר התיקשורת התוסס וה־נימרץ
אפשר יהיה להקים מרכזיות חדשות
תוך שנה וחצי מינימום עד מאקסי־מום
שנתיים.
השרים לדין! כיצד יתחולל הנם הנפלא?
מסתבר שעד כה נזקק משרד הדואר
לשלוש שנים לצרכי איתור ורכישת
המגרשים עבור המרכזיות. ואילו עתה
ניתן יהיה לעשות זאת תוך כמה שבועות.
מאין יחסכו שנה נוספת שהיתר, דרושה
עד כה להקמת המרכזיות? זו תיחסך
אחרי שיאתרו מיבנים גמורים כדי להקים
בהם מרכזיות.
אם הפיתרון הוא באמת כל כך פשוט,
ושרי־הדואר הקודמים ביזבזו שלוש שנים
מחיי אזרחי המדינה׳ בהם נאלצו לחיות
ללא טלפונים, רק משום שהיו דרושות
להם שלוש שנים כדי לאתר מגרשים להקמת
מרכזיות — צריך להעמיד את כולם
לדין. הבעייה היא רק שקל להבטיח הקמת
מרכזיות חדשות תוך שנה וחצי. יש
לחכות ולראות כיצד יתחולל הנם הגדול.

חינוך
מה עושה
הקרן הקיימת?
.לשם מה דרושה הקרן הקיימת לאחר
קום המדינה? אין צורך יותר לגאול אדמות
ומשימות היעור יכולות בשקט להתבצע
על ידי המדינה. אבל הקרן הקיימת
מוסיפה להתקיים, אם כדי לעסוק בהכשרת
הקרקע ואם כדי לחנך את ילדי ישראל
ברוח השנור שאיפיינה את המדינה
שבדרך.
לשם כך יש גם צורך במחלקה מיוחדת
לחינוך ולנוער בקרן הקיימת. בין שאר
הפירסומים שמוציאה מחלקה זו לאור כדי
לחנך את ילדי ישראל על הקופסה הכחולה,
נמצא גם לקט ידיעות שבועי, הקשור
בנושאים בהם מטפלת הקרן הקיימת.
לקט זה ׳נשלח לכל בתי־הספר בארץ.
בלקט
מספר 10 שהפיצה המחלקה לחינוך
ולנוער של הקרן הקיימת, נסקרו המאורעות
הבאים :״דגל ירושלים של הקרן
הקיימת הוענק לבית־הספר הממלכתי המשותף
של ירדנה ובית יוסף 20 :צעירים מישוב,
הגליל עומדים להתיישב באביבים;
2,5מיליון ל״י יושקעו בפריצת דרכים
בגולן.״ לצד כל אלה מופיעה ידיעה נוספת
:״ 3מחבלים נהרגו ליד גבול לבנון.״
עכשיו סוף סוף ניתן לדעת לשם מה
דרושה הקרן הקיימת.

מיסיס

המכבש —
לא טיפש!

״המכבש הטיפש, למה באת לקשקש?״
שרים ילדי הגן בישראל. אולם כשהם מתבגרים׳
נכנסים למעגל העבודה והייצור ומתחילים
להשתכר למחייתם, הם ניצבים
(המשך ב ע מו ד ) 18

העולם הזה 1742

ף ותרו חמישה־עשר יום

לתאריך

כי אותה החלטה נתקבלה כידיעת
ארצות־הברית,

היום שבו תסתיים, רשמית, הפסקת־האש.

מטרת ההפצצות היתה, כזכור, להפיל את
מישטרו של גמאל עבד־אל־נאצר. זיהי האמת,
למרות שהוכחשה פעמים אין־ספור,
אחרי הכישלון.
התוצאה היתה, כזכור, הפוכה: המישטר ה־נאצרי,
שהחל כושל, התחזק מחדש ונישא
על גלי הזעם של המוני מצריים.

ל שי כו ל להיות גורלי:

.5.2.1971
האם תתחדש האש?
מחול המוות. ההרס. ההסלמה. המלחמה ה־טוטאלית.
העימות הגלובלי.

האמנם?

^ תקווה הרווחת היא שתאריך זה

{ 1יישאר יום שיגרתי, שאיש לא יזכור
אותו כעבור כמה שבועות.
סתם עוד יום של חול.
האש לא תתחדש.

מדוע?
מפני שמוסקבה עסוקה בהכנות לקונגרס
המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהכרעותיו
עשויות להשפיע גם על העניינים שלנו.
איזה קו ינצח? מי יהיו החברים החדשים
בוועדת המפלגה לענייני המיזרח התיכון —
הוועדה הקובעת את המהלכים הסובייטיים
באיזור.
וגם מפני שניתן עדיין למצוא טכסיסים
ותחבולות, שיאפשרו למצרים לסחוב עוד
קצת את ביצוע הדוקטרינה של עבד־אל־נאצר:
שהפסקת־אש ללא התקדמות לקראת
ההסדר, פירושה השלמה עם הכיבוש. מישהו
— מועצת־הביטחון, יארינג, האמריקאים —
יבקש את המצרים להמשיך עוד קצת, והם
ייעתרו.
היום יגיע, היום יעבור. ולכולנו תהיה
הרגשה גדולה של הקלה.

ההפצצות לעומק הביאו למצריים
את הטילים הסובייטיים, ולאחר
מבן צוותות סובייטיים וטייסים
סובייטיים.
בראיונו עם ג׳יימס רסטון מניו־יורק
טיימס, הודה בכך אנוור אל־סאדאת בגלוי.
הוא סיפר כי ביום בו נהרגו עשרות פוע
הרע
לישראל. הם רצו רק להיטיב
לעצמם.
הם השתמשו בישראל כדי להפיל מישטר
פרו־סובייטי, ולהחזיר את מצריים לתחום
ההשפעה שלהם.
כפי שעשו ב־ ,1955 כשרצו להכריח את
מצריים להצטרף לברית בגדאד. כפי שעשו
הבריטים והצרפתים ב־.1956

לינו להכין שבשעה בה משחקים ה־ע
ערבים ואנחנו בג׳ולות מתחת לשולחן,
מתנהל על השולחן מישחק השחמט הגלובלי
של הגדולים.
במישחק זה יש לשני הגדולים אינטרסים
ברורים:

האמריקאים רוצים להחזיר
לעצמם את ההשפעה המכרעת

\ /דיין היה אוהב לומר, בימיו הטובים:

קי ץאלקטרוני .

ובטעות, לגמרי כטעות, עלולים
הערכים ואנחנו להידחך לתוך התהום.

אמריקאים לדזצו על ישראל לחזור

ובזמן הזה אין הסובייטים לוחצים על
מצריים להצהיר בפה מלא ובצורה חד־מש־מעית
שתמורת הנסיגה הישראלית לגבולות
הקודמים היא תכונן שלום של ממש, עם
סידורי־הביטחון הדרושים.

להיפך. הסובייטים מעודדים את
המצרים להבריז השכם והערב
שהפסקת-האש תחלוך כקרוב, שהמלחמה
תתחדש במלוא עוצמתה.

הפכנו
להיות כלים על לוח ה שחמט
העולמי.
כלים היכולים לזוז קצת גם מעצמם. אבל
לא הרבה .

כלים שככל המהלכים הגדולים
ידיים גדולות מזיזות אותם. ׳*י

מדוע?
כדי לשכנע את המצרים, ואת שאר תומכי
ברית־המועצות במרחב, שרק בעזרת תמיכה
מדינית וצבאית מאסיבית מצד ברית־המוע־צות
הן יכולות להחזיק מעמד ולקבל בחזרה
את שטחיהן הכבושים.

ף • מחנ הי השלום מקובל להניח שזה
^ טוב.
מקובל לחשוב שהגדולים אחראים הרבה
יותר מן הקטנים• שוושינגטון ומוסקבה אחראיות
יותר מירושלים וקאהיר.

במלאת שנה להחלטת ממשלת
גולדה מאיר להפציץ את מצריים
כעומק, הדליפו מדליפי־הממשלה

איני אומר כי האמריקאים ו/או הסובייטים
רוצים בחיסול הפסקת־האש• לגמרי לא. אני
משוכנע כי אלה גם אלה מעוניינים שהפס־קת־האש
תימשך, שלא תהיה הסלמה, שתימנע
כל סכנה של מלחמה העלולה לסבך
אותם בעימות גלובלי.
אבל גם האמריקאים וגם הסובייטים מוכנים
להגיע לסף התהום, באותו מישחק ש־שר־החוץ
האמריקאי ג׳ון פוסטר דאלס הגדירו
כמישחק־עברי־פי־פחת.

בינתיים עובר הזמן.

לא מפני שישראל רוצה בכך.
ולא מפני שמצריים רוצה בכך.
אלא מפני שגם ישראל וגם מצריים כפופות
עתה לאינטרסים הרבה יותר גדולים :
האינטרסים של שתי מעצמות־העל.

רמי־דרג בירושלים פרט היסטורי בעל
משמעות עצומה.

פני שהוא עלול להביא לחידוש
הקרבות עוד באביב או בקיץ
.1971

מדוע?
זד. לא בוער לאמריקאים. הם רוצים שהמצרים
יבינו היטב־היטב שרק אולטימטום
אמריקאי יכול לאלץ את ישראל להסכים
לחזור לגבולה הקודם, גם במיסגרת הסכם־
שלום. ואולטימטום כזה לא יהיה עד אשר
תתרחק מצריים מברית־המועצות ותסלק את
השפעתה המכרעת במרחב•

מפני שהפסקת־האש לא תהיה נצחית.

כי הגדולים יכולים לשגות. והם
שוגים לעיתים קרובות מאוד, כ•
שהדכר נוגע לחייהם ולמותם של
אחדים.

ך* ימים האחרונים הדליפו מקורות

~ דוע ז

בבר התנסינו לא פעם באולטי־מטומים
אמריקאיים. הפעם אין.
לפי שעה אין.

הדחייה עלולה להיות לחודש־חודשיים־שלושה
כלבד.

יץ 1971 עלול להיות — כפי שמשה

זה נכון — בתיאוריה.
זה לא תמיד נכון — בפרקטיקה.

לנו.

י ז לשיחות־יארינג, כדי למנוע את חידוש
הקרבות בתאריך הגורלי.5.2.71 :
אולם אין הם לוחצים על ישראל לעשות
את הצעד המכריע, ולגלות סוף־סוף את
מפת־השלום שלה.

אך אוי לנו, אס הקלה זו תהפוך
לאדישות.

כי עליהן -גורל העולם. חיים
או מוות למאות מיליונים. על כן
נאלצות הן לדאוג להרגעה, להסדר,
לשלום.

הוא מסוכן מאוד־מאוד.

לים בהפצצת־מישגה של צה״ל באבו־זעבל,
החליט עבד־אל־נאצר לטוס למוסקבה ולמסור
את הגנת שמי מצריים לידי הרוסים.
עכשיו מסתבר כי האמריקאים הם שתמכו
באמונה האוזילית שניתן להפיל מישטר על־ידי
הפצצת אזרחיו( .אמונה אמריקאית זו
כבר נכשלה קודם לכן בגרמניה, בקוריאה
ובוויאט־נאם הצפונית. היא הוכיחה את עצמה
רק ביפאן, כשמכשיר־הרצח היה גרעיני).

מתברר כי האמריקאים עודדו
החלטה ישראלית, שגרמה במישרין
לשואת ההתערבות הסובייטית,
ולהסלמה חסרת-תקדים של
אמצעי הלחימה בסיבסוך הישרא-
לי-ערכי.
מדוע?

האמריקאים כוודאי לא רצו ל
כעולם
הערכי, לעצור ולהפיג את
ההשפעה סובייטית.
הסובייטים רוצים לשמור על
העמדות שכבשו כעולם הערכי,
ואם אפשר -להרחיבן ולחזקן.
איך?
האמריקאים רוצים לשכנע את הערבים
בנכונותו של כלל, שאותו השמיע,
כנראה, ג׳וזף סיסקו בשיחתו האחרונה עם
עבד־אל־נאצר :״הרוסים יכולים לתת לכם
מלחמה. אבל רק האמריקאים יכולים לתת
לכם הסדר־שלום, שיחזיר לכם את השטחים
הכבושים.״
הסובייטים רוצים לשכנע את הערבים
שהאמריקאים הם בני־בליעל, המעודדים
את ישראל להחזיק בכל השטחים שכבשו
ולסכל את מאמצי־השלום.

זהו המישחק כרגע.

אלה הם כללי המישחק.

.הי הסכנה?
זוהי פצצת זמן, המתקתקת מתחת
לרגלינו.
באיזה שהוא רגע עלולים הסובייטים לחשוש
שאם יימשך המצב הנוכחי, עלולים
.עמי ערב באמת להשתכנע שהעזרה הסובייטית
אינה מובילה להחזרת השטחים, וש־מוטב
להם לפנות לארצות־הברית.
באותו רגע ייפגשו כל המרכיבים הכימיים.
:הסחבת של גולדה מאיר, שאינה רוצה
לוותר על סיפוח שטחים; הרגשות של הערבים,
שלא יוכלו עוד לחכות באפס־מעשה;
ההמתנה המחושבת של האמריקאים; הפחד
הסובייטי מפני איבוד ההשפעה במרחב.

פגישה זו תיצור התפוצצות
אדירה -ואולי הגדולה כמלחמות
ישראד-ערב.

*יז 1י 8 1י

במדינה

דרכי־חיים
נהג המונית
והזמר —

(המשך מעמוד ) 16

בפני מכבש שכלל וכלל אינו טיפש
מכבש המיסים.
שר־האוצר פינחס ספיר הבטיח אומנם
בנאום התקציב האחרון שהגיש לכנסת,
לא להטיל השנה מיסיס חדשים. אפילו
אם היה רוצה לעשות זאת, ספק אם היה
לו ממה לקחת. שיעור המיסים השונים
והמילוות שאינם אלא מיפים בשמות אחרוט,
הוא כה גבוה בישראל, עד שאפילו
מומחי האוצר הגיעו למסקנה כי כל מם
נוסף יערער את מוסר העבודה הלקוי בלאו
הכי, יהרוס את מוראל העובדים, יביא בהכרח
לריבוי העלמת הכנסות וגל ירידה
מהארץ.
כמעט הלאמה. למרות כל הבעיות
לא היה לפינחס ספיר מנוס ממציאת דרכים
חדשות לספיגת כספים מהציבור. התקציב
החדש המסתכם ב־ 13,2מיליארד
ל״י מאיים כבר השנה לבלוע כמעט את
כל ההכנסה הלאומית שהיא 18 מיליארד
ל״י בקירוב (סכום זה אינו כולל כמובן
את הכנסות המדינה ממגביות ומילוות ב־בחו״ל
).פירוש הדבר מעין הלאמה של
כלל ההכנסה הלאומית. כאשר יחפוף תקציב
המדינה, ואם יימשך המצב הנוכחי,
יקרה הדבר בעוד מספר שנים, את ההכנסה
הלאומית יהיה משק המדינה מולאם
כולו, גם ללא הלאמה רשמית.
הכיוון היחיד שעוד נותר למכבש המי־סיס
של ספיר לנסוע בו הוא כיוון ההוצאות
האישיות. אין זה עוד סוד כי ההוצאות
האישיות, המשולמות לעובדים, בעיקר
בכירים, נוסף למשכורותיהם, הם אחת
השיטות להגדלת ההכנסה תוך עקיפת מם
ההכנסה. עובדים רבים במשק הישראלי
מרתיחים פחות מאשר המכוניות שלהם או

נהג מונית שרעכי

זמר מכה קראום*

אצבע מ שול שת —

— וראש פ תוח

מכשירי הטלפון שלהם.
תנאי העבודה המוצעים כיום לעובדים
נדרשים, מנסים לקסום להם בעיקר בחשבון
ההוצאות ולא במשכורות, המשמשות
טרף למס ההכנסה.
התוכנית החדשה שהכינו יועצי האוצר
לפיה יוגבלו ההוצאות העסקיות המותרות
וכל הוצאה מופרזת תיחשב כהכנסה נוספת
של העובד, עלולה לגרום להפחתת
ההכנסה הנקיה של רבבות משפחות בישראל,
שלא יוכלו יותר להרשות לעצמן
להחזיק מכוניות או להשתמש במכשירי
טלפון.
הממשלה פטורה. התופעה של הכנסות
מהוצאות נוצרה בגלל הלחץ הכבד
של המיסים בישראל. אם אומנם יצליח
האוצר להתלבש על חשבון ההוצאות של
חברות ומפעלים בישראל ולצמצם אותן ב
אורח
ניכר, יתכן ששכרו של האוצר יהיה
בהפסדו. יותר ויותר אנשים ינסו להעלים
הכנסות ולהתחמק ממס. מוסר העבודה ותשלום
המס ירדו עוד יותר. והמוח היהודי
ודאי ימציא שיטות חדשות להתחמקית
ממם אמת.
אופייני למצב השורר במשק הוא שהיחידים
שהוצאותיהם האישיות לא יצומצמו,
יהיו כמובן פקידי הממשלה הנדרשים.
השבוע, בד בבד עם פירסום התוכניות
לצימצום חשבונות ההוצאות, נמסר
גם שהאוצר החליט להעלות את תשלום
ההוצאות למכוניות הפרטיות של הפקידים
הנדרשים. מעתה הם יקבלו 25 אגורות
עבור כל קילומטר שיסעו במכוניותיהם
הפרטיות, לעומת 18 אגורות עד כה.

עס א שתו,

״בכל הקריירה הארוכה שלי, לא נתקלתי
במקרה של השתוללות פראית כל־כד.
האיש הזד. מכה באכזריות מדהימה,״ אמר
השבוע סגן ניצב עזרא גולדברג, מפקד
משטרת רמלה־רחובות. דבריו לא התייחסו
לאחד, פושע נורא, איש העולם התחתון
— אלא לזמר־המלחין, איש הבוהמה שמואל
קראוס.
לאחרונה זכה קראום להיכנס לכותרות
העיתונים באינטנסיביות רבה. אך מכל המקרים,
לא היה חמור יותר מפרשת המונית
— שבהקשר אליה התבטא סגן־
ניצב גולדברג כפי שהתבטא.
מה בדיוק התרחש בפר שת הסוני ת, סיפר
ה שבוע לכתב העולם הזה שלמה שרעבי
35 נהג ה מוני ת בכ בודו ו בעצ מו:

הייתי צריך לגמור את העבודה ולחזור
מירושלים לתל־אביב. אותו יום לא עבדתי
על המונית שלי, וביקשתי מונית מחבר.
מרצדס.

הנסיעה עד בית־דגון עברה ללא תקלות.
פתאום אמרו לי הנוסעים :״תיזהר, יש
מכונית לידך.״ הוא היה כל־כך קרוב
אלי כשראיתי אותו, שאוטומטית זזתי ימינה
על המושב שלי. כאילו שכבר התנגש
במכונית שלי.
בצומת בית־דגון עצרנו כולנו. היה בצומת
פקק. אחד הנוסעים זיהה אותו, ואמר
לי, ,תראה, זהו שמוליק קראום. תעצור
אותו. הנה יש שוטר. אנחנו רוצים
להגיש נגדו תלונה.׳
חנק את השוטר. בדרך, כשעקף
(המשך ב ע מו ד )23

ג׳וזי כץ.

פטרולגד מבחר תמרי

שרות -מהירות ־ מסירות

חווה ־
אסנת ! 0111111
בג די םלש ענ ת ה פנ אי
מבדמגבת ו 0 1 6־ 1ז <
תעשיותמוחזיחשליסבע׳ ־ מ
ת.ד 128 .ס ל 02-65125*6

ירז שדי ם

מה הולך באן?
מנהיג הפו תרי ם השחורים ביק ש
מיקרט
בי שר אל

השמאלנים — שרבים מהם לבנים — עזרו לו להימלט
מידי הבולשת. אחד מהם, יהודי בעל השפעה רבה
מאוד בחוגי השמאל בקליפורניה, הגיע לביקור קצר
בישראל. הוא נאם בכמה כנסים פומביים, בהם דובר
על הצורך בשלום ישראלי—ערבי.
אבל לא רק בכנסים פומביים הוא דיבר. הוא גם
שוחח עם העיתונאי עמוס קינן, ומה שהיה לו לומר
לקינו נראה לזה כה חשוב, שהוא היפנה את המיש- גדולי אלה לאחד מידידיו שיש לו מהלכים בין
המימסד בישראל, ומה שאותו יהודי אמריקאי ביקש
היה תלוי ברצונה הטוב של ממשלת ישראל.
וזה מה שהאמריקאי אמר :״אלדריג׳ קליבר מחפש
מיקלט מחוץ לארצות־הברית. הוא מוכן לבוא לישראל,
לעבוד תקופת־מה באחד הקיבוצים. האם ישראל
מוכנה להעניק לו את המיקלט הזה ! ״
פתח לעולם השלישי?

ך• כירים את השם אלדריג׳ קליבר! זהו מנהיגם
י•* של ״הפנתרים השחורים״ בארצות־הברית, אחד הבודדים
ששרדו בחיים מן המיפקדה המקורית של ה-
אירגון הכושי הקיצוני. כיום הוא יושב באלג׳יר, באור-
חה של ממשלת בומדיין המכירה בו כנציג של תנועה
מהפכנית. הוא גם חסיד נלהב של אל-פתח, כשם שה-
פנתרים השחורים תומכים בדרן בלל במאבק הפלסטיני.
ובבן, אלדריג׳ קליבר היה יכול להיות היום בקיבוץ

אלדריג׳ קליבר
ישראלי, במקום באלג׳יר. וסיפור שהיה, כך היה :
לפני כשנתיים, שעה שקליבר היה מבוקש על״ידי ה-
אף־בי-איי, הוא הסתתר בתוככי ארצות״הברית. ידידיו

החיילת והגלולה
לפני כמה ימים קרה דבר בלתי־רגיל, בעת
מיסדר של יחידת חיילות באחד ממחנות
צה״ל. המפקדת הודיעה, כי לרשות החיילות
עומדת אספקה בלתי־מוגבלת של גלולות
למניעת הריון. כל שעל חיילת לעשות הוא
לגשת לארון פתוח, לקחת את הגלולות.
היא אינה צריכה להירשם אצל רופא, או
להתייצב בפני אחות. את אמצעי־הביטחון הזה
לבעיותיה האינטימיות תוכל להשיג מבלי
שהדבר ייוודע לאיש מחברותיה וחבריה
במחנה.
האם נוהל זה הוא טוב?
האיש שסיפר לי על כך הוא אביה של
אחת מחיילות אותה יחידה. הוא עצמו היה
קצין בצה״ל, והוא מעיד על עצמו כמתקדם

בלי ייעוץ רפואי, בלי השגחה? בחיי, עוד
מעט אגיע למסקנה שצודקים הדתיים המסרבים
לתת לבנותיהם להתגייס לצבא!״
הדעה הנגדית ברורה אף היא: אלה הן

בדעותיו. אבל הוא התרעם על הנוהג .״ככה
סתם, לגשת לארון ולקחת? הרי כאילו עודדו
את החיילות — ועוד במיסדר — לפרוק
כל עול! ואיך אפשר לקחת גלולות סתם,

בריוני הליגה
ראיתי את סרטון התעמולה שלהם בטלוויזיה.
פנים צמוקות של בני הגיטו ה־ניו־יורקי,
מלאים תחושה של גאווה קנאית,
של כוח. מתאמנים בקאראטה, משתפשפים
בתרגילי־סדר, יורים במיטווח. צעירי
הליגה להגנה יהודית. ובאיזה שהוא מקום
צף ועלה ההירהור: טוב שיידעו להגן על
עצמם, טוב שיידעו להשיב לפורעים, טוב
שיידעו לאחוז בנשק־מגן. כדי שלא יהיו
הפקר לפורענות, כדי שלעולם לא ישוב מה
שקרה בגרמניה.
אבל מה לנשק־המגן, מה לגאוותם של
נרמסים ולפיצוץ בשגרירות הסובייטית ב־וושיגטון?
מה לכבוד העם היהודי ולסיפור
על שני בריונים של אותה ליגה, שהתנכלו
לשתי נשים זקנות בסופרמרקט בנידיורק,
ניבלו את פיהם וקיללו — רק מפני שאותן
שתי זקנות היו רוסיות, ממשפחות הסגל
הסובייטי? אמריקאית אחת, שראתה את המחזה
העלוב, המקומם, צעקה לעבר שני
היהודים :״אם כאלה אתם — חבל שהיטלר

ך ידיד היפנה את השאלה לידידו, שהוא אישיות
• י חשובה ביותר. הוא הבטיח תשובה תוך 24 שעות.
והתשובה אכן ניתנה בזמן: לא.
אפשר להניח שממשלת ישראל לא רצתה להסתבך
עם האמריקאים. אני אישית חושב שצריכים היו להעניק
לקליבר את המיקלט המבוקש — לא בחצוצרות,
לא בדי להכעיס את ממשלת ארצות־הברית, אלא בשקט.
ואם היה סוכן האף־בי-איי נתקל בקליבר באחד
הקיבוצים, ואומר :״הרי זה קליבר הנורא חיה
מזכיר הקיבוץ צוחק כאילו שמע בדיחה טובה, ואומר :
״נכון, יש הרבה שאומרים שהוא דומה לקליבר.״
מה היה יוצא מזה ! אולי — לא בטוח, אבל אולי
— לא היה קליבר מגיע בסופו של דבר לאלג׳יר, הפנתרים
השחורים לא היו נהפכים חוד־החנית האנטי־ישראלית
של השמאל האמריקאי. ואולי — מי יודע —
זה היה אפילו פותח לנו פתח קטן אל אותו עולם
שלישי שאנו כל בך מנותקים ממנו !

לא גמר איתכ!1״
ואכן, זו בדיוק עלולה להיות התוצאה:
שינאה ליהודים.
מה ששוחרי החופש והצדק כישראל ובעולם
עשו והשיגו אינו מספק את הבריונים
של הרב מאיר כהנא. הם יודעים טוב יותר.
הם ידברו אל הבארבארים של מוסקבה בשפת
הבארבאריזם. התוצאה הזזדאית: מי
שסולד ממעשי השופטים בלנינגרד יסלוד
גם ממעשי הליגה בניו־יורק. כי כלל אחד
אינו ניתן לעירעור: הרוצה להילחם בטמא,
אינו יכול להשתמש בנשק טמא. נגד הטומאה
חייב להתייצב הטוהר.
אילו רצתה ממשלת ישראל בקילקול קיצוני
של היחסים עם מוסקבה, יכלה לפגוע
במוסדות ובנציגים רוסיים בצורה יעילה הרבה
יותר מכפי שעשו בריוניו של הרב
כהנא. אם לא עשתה זאת, הרי זה מפני
שיש עדיין סיכוי רב שהמסע המוסרי העולמי
ישיג את התוצאות המבוקשות. ואילו
עתה — מוסקבה, שהזדעזעה מן ההתקו
ממות
המצפונית האדירה ברחבי העולם, לועגת
לפיצוצים ולהתנפלויות הפירחחים חברי
הליגה.
לועגת — ובוודאי גם צוהלת. כי אם
מאבק היהודים יזוהה עם בריונות וטירור
מטורף, איזה הוגה־דעות עולמי, איזו מפלגה
קומוניסטית מערבית תתייצב לצד היהודים?
ואם אותם מעשי־בריונות גם מקלקלים
את יחסי ברית־המועצות—ארצות־הברית
— מי לא יגנה אותם?
במיקרה הטוב ביותר, במקום המסע המוסרי
הגדול להבטחת זכויות היהודים ברוסיה,
יוסט הוויכוח אל שיטות־הפעולה של
בריוני הליגה. המפסידים הגדולים, כמובן,
יהיו יהודי רוסיה. על כן, עם כל התנגדותי
לרוב הדברים שאומרת הגברת גולדה
מאיר, אני רוצה להביע תמיכה בדברי ההסתייגות
שלה ממעשיהם של אנשי הליגה
המטורפת.
אדרבא, שיתאמנו בנשק, שיגנו על יהודים
מפני פורענות — אם תבוא. שיילחמו
בגיזענות ובשינאה. אל להם להכתים את
המאבק הגדול שלנו. ובמישור האישי: אם
הם מוכנים ללכת לקיצוניות כזו כדי להבטיח
את עלייתם של יהודי רוסיה לישראל
— שיעשו הם עצמם את הדבר הפשוט:
שיארזו את חפציהם ויעלו לישראל.

עובדות החיים. בחורה שהיא די מבוגרת
כדי לשרת בצבא, גם די מבוגרת לנהל
חיי־מין כראות עיניה. מחוץ למיסגרת הצבא,
יכולה היא להשיג את התכשירים הרצויים
לה — וזה סודה. מדוע חייבת היא
לפרסם את דבר הזדקקותה לתכשירים אלה
על־ידי פנייה לאחות או למרפאה — בייחוד
במחנה צבאי המשול לחברה סגורה קטנה?
אין ספק שאספקה סדירה של גלולות
עדיפה על הנוהג בו נהג צה״ל עד כה: לא
להתערב בעניינים אלה, ואם הסתבכה החיילת
והרתה, וקיימת סכנה של לידה מחוץ
לנשואין — מסדרים לה הפלה מלאכותית
ומשחררים אותה משירות צבאי.
איני יודע כיצד יוכרע הוויכוח, ואם ה־נסיון
שנעשה באותו מחנה יהפוך נוהג
כללי במחנית הח״ן. ח״כ מרדכי עופר מהמערך
הגיש על כך השבוע שאילתה לשר-
הביטחון. אני סקרן לשמוע את תשובתו.

הרם כהנא עם אנשיו

1חיתה 1חור העיהם
* ההת חי ל בצילצול טלפון מסתורי
1בחשכת הלילה.
השעה היתר, חמישים דקות אחרי חצות,
כאשר הטלפון בבית הבודה שעל החוף
העזוב, החל מצלצל.
הגבר, ששלף ידו מתוך מיטתו כדי להרים
את השפופרת, לא ידע עדיין שברגע
זה מתחיל סיפור־מתח והרפתקאות, שאינו

מאוד. :מה יש,״ רסן זועף ומנומנם לתוך
השפופרת.
הזעף והתרדמה נימחו בן רגע. בקצה השני
שמע קול מוכר .״ספינות־מישמר של
חיל־הים גילו בראדאר סירה לא מזי־הה,״
אמר הקול .״הכיוון שלה —
לעבר הבית שלך.״ שתי דקות לאחר מכן
כבר היה אלי על החוף, הקארל־גוסטאב

אנשי-צפרדע של הפידאיוו -
בחוף החתיכות הערומות
נופל מסיפוריהם אל אליססיר מקלין ייאן
פלמינג. הכל היה בו, בסיפור שעמד להתרחש
בשעות הקרובות: אנשי־צפרדע נוחתים
בחוף־אוייב בעלטת הלילה. הגיבור,
דמות מפורסמת של מתבודד, יוצא לקראתם.
מירדף. סיפורים, סימנים ורמזים

שלו בידו, צופה בדריכות לעבר האופק
האפל.
היתר, זו תצפית קצרה. תוך דקות ספורות,
במרחק כמאתיים מטר, גילה במים
סירה.
הוא מיהר חזרה לבית, חייג את המספר

,מאומה לא חסר.
בהבדל אחד: בניגוד להרפתקאותיו של
ג׳יימס בונו, היה סיפור זה מציאותי.

ודיוזח .״סגור את הבית והישאר בפנים,״
היתד, התשובה .״אנחנו מגיעים.״

סירה
__אלמונית
ףכששלח אלי אביבי את ידו ל־הרים
את השפופרת, באותו לילה של
השני לינואר, לא ידע עדיין כל זאת. הוא
ידע רק שהטלפון הארור העירו משנתו,
שהשעה היתד, אחרי חצות, ושהוא עייף
רימונים מבעד לחלונות
לי מי ל א אחרי הפקודה. מלבדו ו־מלבד
אשתו רינה, היו אותה שעה
בבית עשרה זוגות נוספים, ישראלים ותיירים,
אשר לנו בביתו. הוא נעל את הדלתות,
התכונן להמתין. ואז החלה לופסי
נובחת על הגג.
לופסי, כלבת־זאב הענקית של אלי, הת־
פרסמה הנביחור
הוא י
חשבון
לא בעיי
רינה,
בעוד ה!

חיילים שומרים על סירת!המחבלים ־ במקום שאלי צילם תיירת עירומה זו

**/שס השתולל לעברה.
אלי בס המחב הוא זו
ריק, פ חקירה הוא
שאלה

אלי משחזר בפני המצלמה
את ההרפתקה הליילית: ציל-
צול הטלפון בחצות. אז לבש
פיג׳מח ושכב במיטה (בתצלום)
,עם ה״קארל גוסטב״.

תפיסת איש־הצפרדע הראשון:
לשמע צעדים קרבים ונביחת
״לופסי״ ,נצמד אל הקיר והנשק
בידו, דרון. כשנתגלה המחבל,
פירק מעליו את נשקו.
במציאות, אירע הכל באפלה.

צ״וי הפידאיון: אלי ורינה אביבי עם ה.שק שהחזיקו בליל הפשלה
;ם השנים, לא פחות מבעליה. לאלי היה ברור פשר
לופסי זיהתה זרים בשטח.
שה הערכת־מצב מהירה, החליט לצאת החוצה .״עשיתי
לאס המחבלים יגיעו לבית,״ הסביר לאחר מכן ,״זו
בשבילם לשלשל לנו רימונים דרך החלונות.״
היתה גם היא לבושה כבר, חמושה באקדח תופי.
1יוצא לעבר החוף, עלתה היא אל הגג, לחפות עליו.

אלי נעל על המחבל את הדלת, קרא לרינה,
השאיר אותה לשמור על הדלת הנעולה,
למקרה שהאיש ינסה לפרוץ החוצה,

מגיבור —
__ לרוצח
ך* מדוכל השכוי גילה כי הוא וחמישה
ן ן חברים הגיעו בסירה, הממתינה על החוף
ליד הבית,

ניסיון חטיפה״,
הודה המחבל
ירה מטר ליד שער הבניין הסמוך, בניין המוזיאון,
ן אלי צעדים באפילה. הוא נצמד לקיר. למעלה, לופסי
־ ,רצתה לזנק מהגג. תשומת־ליבו של המחבל הופנתה
כאשר היה במרחק שלושה מטר ממנו, התייצב מולו
8תיע הקארל גוס טב מכוון לעברו.
5לא ניסה להתנגד, למרות שהיה חמוש גם הוא.
ן את נשקו, הרים ידיים. אלי הצעידו לעבר חדר
רק מעליו את הרימונים שהיו בכיסיו, וערך לו
ראשונה, מהירה, בערבית שוטפת.
לא הופתע כלל כאשר הערבי גילה, בתשובה ל־שלו,
כי הוא וחבריו הגיעו במטרה לחטוף את אלי.

וסר״^לקבל* את פניהם של אנשי הביטחון
שהגיעו.

השעה היתד, אחת ורבע — פחות מחצי
שעה מאז צילצל הטלפון — כאשר יצא
אלי עם אנשי־הביטחון לעבר הסירה.
הם התקדמו לא יותר מאשר עשרים
מטר כאשר מכיוון החוף נתגלו לעיניהם,
מחשיכה, שבע דמויות. אלי ואנשי־ד,ביטחון ־

תפסו עמדות,
שם?״ קרא אחד מאנשי־הביטחון.
הקפדתו זו על נוהלי הפתיחה־באש הנהוגים
בצה״ל מנעה אסון נורא. הדמויות
באפילה הי ושבעה אנשי משטרה,

והנוגה רופס׳ הנ1בחת

לאלי אביבי, היה זד, רגע הפחד היחייי

רינה משחזרת כיצד ניצבה בשמירה
ליד החדר בו כלא
אלי את המחבל. לא היה
ספק בליבה שבעת הצורך,
תשתמש ב״תופי״ אשר בידה.

בכל אותו לילה מתוח .״כמה היה חסר כדי
להפוך אותי מגיבור לרוצח,״ הוא אמר.
התפוצצות עזה

כאן, מול השער בחצר, תפס
אלי עמדה. הנשק לכיוון הים,
משם הופיעו דמויות
אפילות — שהתגלו כשוטרים,
לא אנשי ה״פידאיון״,
שלקראתם היה מוכן לקרב.

זהירות, חידשו אנשי הביטחון את
^ התקדמותם לעבר החוף, למקום המשוער
בו נמצאה סירת אנשי הצפרדע. באיטיות
ובחשאי החלו יורדים במורדות הצוק.
אלא שתנועתם לא היתה חשאית דייה. לפתע,
נפתחה עליהם מכיוון.המים אש אוטומאטית.
היו אלה הפידאיון שבטירה, שהמתינו
דרוכים לשוב חברם שיצא לסיור, מודאגים
מהתמהמהותו.
האנשים במרומי הצוק השיבו אש. לפתע
נשמעה התפוצצות עזה מכיוון הסירה, והאש
משם פסקה.
אנשי הביטחון המשיכו בהתקדמותם. כאשר
הגיעו אל הסירה, גילו מחבל ממתין
להם בידיים מורמות. מחבל שני שכב על
ד,ריצפה. התברר שההתפוצצות נגרמה על-
ידי כדור שפגע בחומר הנפץ, שהמחבלים
הספיקו לפרוק מהסירה ליבשה. המחבל על

סטאלאג אכזיב
צפרדע

בנקודה זו, ביו החורבות העתיקות,
תפס אלי עמדה
אחרונה, בדרכו ממרומי ה-
צוק לעבר סירת ה״פידאיון״.
מכאן ראה את הסירה שמפניה
הוזהר קודם לכן
על ידי כוחות הביטחון.

הריצפה היה חי, מוכה הלם מן ההתפוצצות.
לגבי גיבור הסיפור, נסתיימה בזאת כל*
המלחמה. הוא אסף את קציני היחידות
ומפקדיהן בשטח לתוך ביתו, כיבדם
בקפה. מאחר שלא היה לו כיבוד נוסף,
ניסה לפצות אותם באוסף הנכבד של צילומי
העירום האמנותיים שברשותו, על־מנת להעביר
את הזמן.
הכלבים בראש המירדף
** 0שדור״החל המירדף, כששני כלבי
/ב הגישוש מובילים. הם הובילו לחורשת
האורנים הסמוכה לביתו של אלי, עברו במרחק
של לא יותר מעשרים מטר ליד הבית,
הגיעו לכביש הראשי חיפה—נהריה,
והמשיכו מזרחה, לתוך השוות. כאן הצטרפו
למירדף מסוקים ומטוס סיור, שהחלו
סורקים את האיזור הנרחב.
אלא שהיה זה דווקא כוח רגלי של צר,״ל
שגילה, בשעות הצהרים, את הנמלטים, בפרדס
ליד מושב לימן, במרחק שני קילומטרים
בלבד מאכזיב. הם היו עדיין בחליפות
הצלילה שלהם — בחבריהם שנתפסו
לפניהם, ליד הסירה — וחמושים בקלצ׳ני-
קובים ורימונים. שניים מהם נתפסו, השלישי
הצליח להימלט.

אלי, עם ״קארל גוסטאב״ ומ בט נוראי, ב תנו ח ת סטא־לאג,
המתבק שת ממ ש נוכח ה שילוב של נחיתת אנשי־ביו
תר בארץ. המפורסם תצלומי־העירום
בחוף
ה״פיד איון״ — דווקא

נות המישמר של חלי־הים לתפוס אותה י
ספינות אלו הן מהירות במיוחד, ונועדו
בדיוק לציד מעין זה. כיצד זה לא הצליחו
במשימתן — דווקא הפעם?

מטרת החטיפה -
דווקא אביבי
ך ש 5לתי השא־ות: מדוע, בעצם, רצו
ן הפידאיון, כפי שהודה זה שנתפס הראשון,
לחטוף את אלי אביבי?
אחת הסברות שהופצה, טענה כי אירגוני
הפידאיון מתייחסים לחטיפת ישראלים כאל
שיטת לחימה נוספת שלהם — בדיוק כמו ש־

ך* של 3ז ה הופך סיפור ההרפתקאות ל-
^ סיפור ריגול.
השאלה הראשונה שנתבקשה ממש להישאל,
נוכח הדיווח על הפעולה: כיצד זה,
בעצם, הצליח אותו איש צפרדע שלישי להימלט
— מתוך רשת רודפים כה צפופה,
בשטח קשה למיסתור, בניגוד, למשל, לצוקי
הנגב או סבך צמחיית הירדן?
גירסד. אחת של תשובה השמיעו עיתוני
לבנון וסוכנות אי.פי. מפי מקורות של ה־פידאיון
עצמם• לדבריהם, היה הנמלט איש
מודיעין ישראלי, שהסתנן לתוך שורות ה־פידאיון,
הצליח להתגייס לכוחות הקומנדו
הימי שלהם — והסגיר את חבריו לסירה.

שאלד, אחרת שזעקה לתשובה: כיצד
זה, לאחר שאיתרו את סירת הקומנדו
על מסכי הראדאר שלהן, לא הצליחו ספי מעשה מגונה

דוע ז

בוגד בין
אנשי הקומנדו

מאחורי עמוד עתיק זה צפה
אלי לעבר הים, לפני שהתקדם
אל החוף וזיהה את סין
רת המחבלים. לאנשי הצפרדע
היתה עדיפות מיספרית,
אבל הוא לא נרתע מפניהם.

חטפה את השומר ממטולה, שמואל רוזנוזסר.
היתד, זו סברה פשטנית. ברוזנווסר הם
למעשה נתקלו באקראי, כאשר אך חצו את
הגבול. כדי להגיע אל אלי אביבי, נאלצו
לצאת למסע ימי מסוכן, הרחק מבסיסם,
להפעיל נשק חדש ובלתי ידוע להם — כאנשי
צפרדע.
לא היה כל ספק: הם לא ניסו לחטוף
סתם עוד אזרח ישראלי — הם התכוונו בדיוק
לאלי אביבי.

נבואה

תצלום־עירום נבואי זה, ש בו
ח תיכת ערומה ו ח מו ש ה
באקדח מ שתמ שת בטל פון שבביתו — אוהנחיתה בליל שהזעיקו

לפון

— צולם על־ידי אלי לפני כשנתיים.

^ 1אביבי עצמו, כפי שניתן היה לצפות,
היה האחרון המוכן לדבר על כך .״מדוע רצו
לחטוף דווקא אותי?״ השיב השבוע לשאלת
כתב העולם הזה שראיינו .״זה ברור, לא?
היה חסר להם כנראה צלם־עירום טוב.״
היתה זו בדיחה טובה, אך השאלה נשארה
פתוחה. וכך גם תישאר, בינתיים.
יחד עם זאת, היתה בה, בבדיחה של אלי,
גרעין של אמת: היה משהו קומי בעובדה,
שאנשי הצפרדע בחרו לעצמם דווקא את החוף
הזה לנחיתה — החוף שאביבי הפך,
עם השנים, לחוף של אהבה ועירום. פה,
ממש בין הצוקים שבהם התנהל קרב האש,
ובמיפרצון הזעיר בו נחתה הסירה, צילם
אלי, במשך השנים, מאות חתיכות עירומות,
ישראליות ותיירות. הוא היה החלוץ ההולך
לפני המחנה, החל בזה עוד כאשר נחשב
הדבר, בישראל לפחות, למעשה מגונה, רחמנא
ליצלן. האוסף האמנותי שלו הינו אחד
הגדולים בישראל. אין ספק שהוא צלם העירום
מספר 1בארץ.
הוא הגיע לחוף אכזיב לפני למעלה מ-
18 שנה — ומאז לא עזב אותה.
כשהגיע, היה צעיר בן עשרים. המקום
היה ריק ושקט. בחמש השנים הבאות חי
מהדיג. היה דג, מוכר את הדגים בסביבה,
קונה במחירם לחם ופירות. זה הספיק לו.
הוא היה בן 14 כאשר עזב את בית
אביו לחפש הרפתקאות. אביו, שעלה ארצה
מפרס, עבד בתקופת מלחמת העולם הראשונה
כמתורגמן עבור הצבאות הלוחמים
באיזור. כיום, בגיל 65 ושולט בשבע שפות,
הוא עדיין פעיל.
אלי הצעיר אהב את הים מילדותו. כאשר
עזב את בית אביו, הצטרף לקיבוץ נווה־ים.
בן 15 היה כבר בין שומרי נמל חיפה.
בפעולתו הקרבית הראשונה במלחמת ה־
(המשך בעמוד )27

במדינה
(ה מ שן מעמוד ) 13

אותי, הוא הראה לי אצבע משולשת. עכשיו,
בצומת, הוא יצא מהמכונית, הוא
נתן לי מכה קלה עם מצלמה שהיתר, לו
ביד. זה היה אחרי שעשיתי לשוטר סימן
עם היד שיבוא. הוא אמר לי :״אם לא
תיכנס למכונית אני אפתח לך את הראש.״
״השוטר בא בינתיים. קראום דחף את
השוטר, נכנס למכונית שלו והסתלק. כולם
חשבו שהוא -ברח מהמקום. השוטר
הוציא עט ורשם את מספר המכונית.
אבל הוא בכלל לא ברח. בזמן שדברתי
עם השוטר, ראינו שהוא חוזר אלינו. הוא
ניגש ישר לשוטר, תפס אותו וחנק אותו.
זה היה אחרי שהשוטר ביקש ממנו להזדהות.
ראיתי
שהעניינים הם ככה, אז אמרתי
— אני נכנס למכונית. עד צומת גהה אני
בטח אמצא ניידת כדי להזעיק עזרה.
אבל לא הספקתי להדליק, והנוסעים
התחילו לצעוק :״תסגרו את הדלתות.׳ הם
סגרו את הכפתורים מבפנים, אבל החלון
.שעל ידי היה פתוח עד החצי. עוד לא
הספקתי לדעת מה קרה, והוא בא אלי
עם משהו כהה ביד. לא יודע מה זה. הוא
הכניס את היד דרך החלון.
שוטרים פחדו וברחו. סגרתי אתהחלון, אבל הוא עלה על הגג של המכונית.
הנוסעים אמרו לי סע, סע. חשבתי
שאם אני אסע לאט, אז הוא יחליט
לרדת. נסעתי כל הזמן במהלך ראשון אבל
הוא לא ירד.
הוא התחיל לדפוק לי על החלון. אמרנו,
ניסע עד הצטלבות גהה, שם נעמוד, וככה
יהיה פקק תנועה ויבוא שוטר. זה היה
בשעה ארבע אחר הצהריים, ביום רביעי.
כולם ראו את זה. אבל אף אחד לא התערב.
גם השוטר בצומת גהה פחד לגשת.
הוא ברח מהמקום. עמדו שם גם עשרות
חיילים בטרמפיאדה, אבל אף אחד לא
ניגש.
נכנסתי ועצרתי באמצע הרמזור. עשיתי
פקק. מכונית משטרה מלאה שוטרים וקצינים
עברה. הם רק הסתכלו עלינו, והמשיכו
הלאה. אותתי להם עם האורות,
אבל הם פחדו והסתלקו.
לקראום היה ברזל ביד, והוא התחיל
לשבור את השמשה מהגג. נפצעתי בידיים
ובפנים. כולי הייתי דם. הוא ירד מהגג,
והיכה אותי על הראש ועל הידיים. ברחתי
מהדלת הימנית, והסתלקתי מהמקום.
המונית לתעלה. משאית הסכימה
לקחת אותי טרמפ עד לבית־דגון. רציתי
להתרחק ממנו כמה שאפשר. גם הנוסעים
יצאו מהאוטו. אחד מרוב בילבול נסע
במקום לתל־אביב לרחובות,׳
בצומת בית־דגון היו שוטרים. הם אמרו
לי שנחכה ליד המכונית שלו, כי הוא
מוכרח לבוא לקחת אותה.
ואז הוא באמת בא. המשטרה ביקשה
ממני להיכנס לניידת. הוא אמר, :אף אחד
לא יעיז להכניס אותי לניידו^ ׳.פתאום הוא
ראה אותי, והתחיל לבוא אלי. ברחתי ובסוף
הוא נסע עם השוטרים.
כשחזרתי לצומת גהה, למונית, גיליתי
שזה עו,ד לא הסוף: אחרי שהסתלקתי משם
במשאית, הוא הפך לי את המונית
לתוך התעלה.

בנקים

לאן נעלם הכסף?
אזרחים שפנו בשבוע האחרון לבנקים כשבידם
שיקים על סכומים גבוהים, הופתעו
לקבל תשובות מפקידי הבנקים והקופאים:
״מצטערים, היום אין כסף לא נוכל
לפרוע שיק זה, תבוא מחר!״ או ״תפנה
לסניף הראשי, שם יפרעו לך את השיק.״
מה קרה לבנקים? לאן נעלם הכסף שלהם?
מדוע אינם פורעים שיקים על סכומים
של כמה אלפי לירות?
התשובה לשאלות אלה היתר, פשוטה: מטעמי
ביטחון, נוכח מעשי השוד האחרונים,
אין סניפי הבנקים מחזיקים עוד סכומי כסף
גדולים בקופותיהם. הסכום המכסימאלי שמותר
להם לשמור בקופה הוא 35 אלף ל״י.
במיקרה ויש משיכות מעבר לסכום זה, נשארים
הסניפים הקטנים של הבנקים ללא
מזומנים. כאשר יש הפקדות מעבר לסכום
זה, חובה על מנהלי הסניפים להזמין מייד
את חברת הובלת הכספים ברינקס, ולהעביר
את הכסף לסניף המרכזי של הבנק.
אם ברצונך לקבל את התמורה של שיק
בסכום של כמה אלפי לירות, מוטב שחפנה
ישר אל הסניף המרכזי של הבנק.
העולם הזה 1742

לאור הזכרונות
ככה זח. אפילו ראש־ממשלח הוא רק
בן־אדם. ואפילו לא שתם ראש־ממשלה
— אלא אפילו גו ללה שלגו.
היתה לי דוגמה נהדרת לזה השבוע.
קראתי בעיתון שגולדה העלתה קצת
זכרונות מהימי ם הטובים ההם, כשכולנו
היינו קצת צעירים ונחמדים יותר.
זה היה בראיון שהיא נתנה ל״אוב-
זרבר״ הלונדוני. ובין הזכרונות שהיא
העלתה, היא דיברה גם על בעלה ז״ל,
מו רי ס מ אי ר סון.
״זאת היתה אהבה הדדית מן הרגע
הראשון,״ סיפרה גולדה .״מכל ההשפעות
הניתנות לזיהוי בחיי, היתה השפעתו
האישית הקיימת ביותר. הוא
העניק לי את כל הכושר שיש לי ליה נות
ממה שנוהגים להגדיר כתרבות —
שירח, מוסיקה, פילוסופיה. היינו קוראים
ספרים יחד. ביהוד אני זוכרת את
ביירון ואת איוב. כיוון שכסף רב לא
היה לנו, חיינו הולכים לקונצרטים שהכניסה
לשם היתה בחינם״.
ורק עב קלילה אחת הצלה על האושר
המשולם הזה — העובדה שמוריס
לא היה ציוני, וגולדה — ציונית שרו-
פה. אצל זוגות אחרים, פרט כזה באמון
לא היה משחק תפקיד. אבל גול-
דח היא גולדה. היא את העניינים ה אלו;
לקחה ברצינות כבר אז. אולם באהבתם
הגדולה, הצליחו בני-הזוג מאיר״
סון למצוא את הפשרה המת אי מ ה: מודוס
נעתר לרצונה של אשתו, הסכים
לעלות ארצה. ואילו גולדה נעתרה לרצי״
נו, הסכימה לעזוב את הקיבוץ, שלא
היה לרוחו, ולעבור העירה.
וכשקראתי את זה, נזכרתי בעצב, ש-
כולנו כאמור רק בני-אדם. ואפילו ל,,ל
דה קרה מה שקירה לרבים וטובים,
ולפעמים לא כל״כך טובים :
האהבה הגדולה נמוגה, דעכה ונידל-
דלה — עד שבשנים האחרונות לחייו
של מוריס גרו בני הזוג בנפרד, למרות
שלא התגרשו רשמית: גולדה בשיכון
מעונות-עובדים בצפון תל״אביב, ומוריס
במקום אחר.

גולדה ומורים מאירסון ב־1917

התחביב: תאונות דרכי
תאונת דרכים אחת לפחות, ה שבוע, לא
הגיעה לידיעתה של מ שטרת ישראל.
אני מתכוונת לתאונה שעשה כן־־טוכיב
מפורסם, במוצאי־ שבת האחרונה, בכבי ש ירושלים,
סמוך לצו מת מסילת־הברזל אחר•
רמלה. בן־הטובים, בנו הצעיר — בן 21
כבר, אבל אצל אביו הוא עוד צעיר — של
תעשייןמפורסם, ש שמו מוזכר לאח רונה
ללא הרף ב עי תונו ת — נכנס עם מכו נית
הקו מט הפרטית שלו לתוך סו סי תא ש חנתה
בצד הדרך.
הסוסיתא היתה ריקה, ואיש לא נפגע.
אבל כאשר נ הג הסוסיתא ו חבר תו יצאו מבוהלים
מ בין העצים, למי שמע ה ה תנג שו ת,
גילו שמהסוסיתא שלהם נ שארו שרידים
עשנים, כך לומר, וגם זה בקו שי.
לבן־הטובים, שהיה יחידי ב מכוני ת, התקפל
קצת ההגה לתוך החזה — אבל בא מת
קצת, הוא אפילו התאושש לבדו מההתעל־פות
— ונפלו שתי שיניים.
השעה היתה קרובה לחצות, הכביש היה

ריק מתנועה, ואיש לא היה מסוגל להבין
מדוע חיפ ש בן־ה טובים דווקא לרדת מן ה כביש
הרחב והריק ולטפס על הסוסיתא.
הוא עצמו לא טרח להסביר יותר מדי.
כאשר התאוש ש דיו לעמוד על רגליו, ביקש
מנהג ה סוסיתא ומידידתו, ב חיו ך מקסים,
להצטרף אליו. השלושה הגיעו בטרמפ ל רמלה,
ומשם, ב מוני ת ספיי של ששכר הבן
של האבא, ישר תל־אביבה. ב אחת וחצי בבוקר
התדפקה ה שלי שייה. העליזה על דלת
בי תו של התע שיין הידוע, ורבע שעה לאחר
מכן כבר יצאו נהג ה סוסיתא וידידתו החוצה,
כ שבכיסו של הנהג צ׳ק על ת שעת אלפים

והסיבה לנדיבות היתה לא כל־כך הנדיבו
ת, כ סו העובדה שבן־הטובים נהג, באותו
ערב, למרות שהוא ב שלילת־ר שיון.
והסיבה שהוא ב שלילת־ר שיון, היא, שזו
היתה כבר התאונ ה ה שלי שית שלו בחצי
השנה האחרונה.
תחביב יקר, בן.

הבית השני של אלה
אלה שפירא, שחיתה בזמנו אחה
מנערוה־הזוהר המפורסמוה של תל-א-
ביב, היתה תמיד מעריצה נלהבת של
יעל דיין. במשך שנים, מאז שעמדה
על דעתה, הלכה אלה כל הזמן בעקבותיה
של יעל: נהייתה קצינה בצה״ל
— בהשראתה של סג״מ יעל דיין. הצטרפה
לרפ״י — בעקבות הצטרפותה של
יעל דיין — שהצטרפה לרפ״י בעקבות
הצטרפותו של אביה. היא אפילו היתה
בזמנו החברה של אסי דיין. אבל זה
האחרון, אומרים יודעי חן, היה במיקרח

בגלל אסי, לא בגלל אחותו.
הבדל קטן בקריירות של השתיים אירע,
כאשר יעל התפתחה לסופרת, ואילו
אלה למדה משפטים, נהייתה
עורכת־דין.
והחדשה האחרונה שהגיעתני, אומרת
שאלה גרה עכשיו בפאריס בניתם של
יעל ו לו ב שי אי ואוהבת כל רגע
שם :״אני מאושרת. זאת התקופה המאושרת
בחיי,״ היא כתבה לתל-אביב.
היא הפכה לבת־בית אצל חשיאונים, שגם
הם מצידם קיבלו אותה ברצון,

הקציו

וההלמנר,
קציני צה״ל ידועים, בין היתר, גם בכושר
ההתמדה שלהם. לא יוצא מכלל זה
גם אלוף־מישנה יחיאל בן־צכי, לשעבר
דובר צה״ל.
במשך כמה שנים ניהל יחיאל רומן מתמיד
ועיקבי עם ירדנה בדאון, אלמנתו
של הצייר איקא בדאון, שנהרג ב־תאונת־דרכיס
בצרפת. אז עכשיו הוא הצליח,
והתחתן איתה. יחיאל, זאת אומרת.
מה שאיפשר את הנישואין האלו, היתה
בעצם הסכמתה של אשתו של יחיאל לתת
לו גט.
ואחרי הגט היא עזבה עתה את הארץ,
ונסעה — אל תצחקו — לצרפת. היא
תהיה שם מזכירתו של השגריר אשי

כן־נתן•

יחיאל וירדנה מביאים איתם
אין החדשים, כל אחד שני ילדים.
משפחה שכזאת.
לנישו מארחים
אותה בעיר-האורות כיד המלך,
ומנצלים אותה כבת-לווייה לדוב, בהופעותיו
הפומביות במיסגרת תפקידו
כנספח צה״ל שם, כשיעל איננה יכולה
לצאת בגלל התינוק.
אז אם כולם מרוצים, מי אני ש־אקטר

במדינה
הווי
#בחיפה

מקלטה טביויזי ה

ביום שישי, ה־ ,29.1.71 בבית
משפחת בנימין תמיר, רחוב
אמנון ותמר ,2קריית־טבעון, בשעה
,20.30 תתקיים הרצאה
בהשתתפות חבר ההנהלה המדינית

אלכם מסים
ינותחו נושאים מדיניים אקטואליים
ותיערך שיחה על דרכה
הפוליטית של התנועה.

חברים ואוהדים מוזמנים.

הכריז על שביתה
והופיע בטלוויזיה!
אבל ״המזכירה האוטומאטית״
אינה שובתת ועונה לטלפון 24 שעות
ביממה.
וכן אנו מספקים :

* מכשירי האזנה
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים
והקלטות

רדיו

דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18
תל־אביב, טל׳ 244118

עויד ״וזמם״ —
טועס מקצועי במסעדות
יצחק (איז׳ו) רגר, מוזתיקי העיתונאים
בישראל, היה עורכו הראשי של היומון
היום. כאשר נסגר העיתון, קיבל רגר ג׳וב
חדש דומה: עורכו הראשי של עיתון הערב
שעמדו להוציא המיליונרים הילל קוק
ומשולם ריקליס• היה זה תפקיד נאה, והמשכורת
שקיבל רגר היתד, גם היא משביעת
רצון. היתה לו רק בעייה אחת —
הוא השתעמם. להיות עורכו של עיתון
שאינו יוצא, גילה, זה עסק מעייף.
כעל המסעדה התאבד. השבוע התגלה
כיצד פתר העורך הראשי את הבעייה:
בשלושת החודשים האחרונים, שימש רגר
כטועם ומסווג מסעדות עבור מדריך מסעדות
ישראלי.
על עורך עיתון נוהגים לומר שהוא יודע
קצת על כל נושא שבעולם. רגר התגלה
לפחות בנושא אחד כמומחה מושלם: בבישול.
סיווג
מסעדות, וכל הברור בכך, תינו
נושא חדש יחסית בהווי הארץ. בפאריס,
כאשר הוריד הטועם־המסווג מסעדת־פאר
מסויימת משלושה כוכבים לשניים, איבד
עצמו בעל המקום לתת. בישראל, עדיין
רחוקים פני הדברים מכך — לצערם הרב
של סועדים לא מעטים, שהיו שבעי־רצון
בהחלט לוא כמה בעלי מסעדות היו מתאבדים,
או אפילו סתם מתים מיתה טבעית.
החדיר את הנושא לארץ, לפני כשש
שנים, אברהם (כושי) לוי, עיתונאי לשעבר

איננו יוצא• משימתו הראשונה שם תהיה:
לאבד את שמונת הקילוגרמים שאסף כאן.
אח דעתו על המסעדות בארץ, ניתן יהיה
לראות בכתב, במדריך החדש. בעל־פה,
מוכן רגר להגיד רק זאת :״אין דבר כזה
כמו מטבח ישראלי. יש צרפתי, הונגרי,
אירופאי — אך לא ישראלי. יהיה לנו
מסבה ישראלי בארץ, רק כאשר כל מי
שנוגע בעניין ישנה את גישתו לנושא —
מהקצבים, ועד בעלי המסעדות.״
צעירים אסור כגר
להתחתן גגימגסיה?
האשה הבלונדינית ומלאת הגוף, שנכנסה
לחדרו של מרדכי הלוי, המנהל האדמיניסטרטיבי
של גימנסיה דביר ברמת-
גן, נראתה נבוכה. לבסוף הצליחה לפלוט
את שהעיק עליה: בתה, דליה שמלצר,
תלמידת השמינית במוסד, נכנסה להריון.
מה עושים?
גם הלוי לא ידע מה עושים. הוא הזעיק
את המנהל הפדגוגי, דויד הכהן, להתייעצות.
כאשר גם הכהן לא ידע מה עושים,
כינסו השניים את המועצה הפדגוגית. זו
החליטה להוציא את הילדה מבית־הספר.
מיטת ההריץ. או אז חזרה האם —
והפעם עם בשורה משמחת יותר: הילדה
עשתה כבר הפלה. כמד, שבועות מאוחר
יותר, באה שוב לבית־הספר — עם חדשה
עוד יותר טובה: הילדה התחתנה, למז׳׳ט.
המנהל הפדגוגי, ואיתו כל המועצה הפדגוגית,
סירבו להתרשם מהבשורות והישועות,
המשיכו להתנגד לכך שדליה תנד

ועידת נשי בישראד
פתיחה ווגי\ית
ביום ו׳ ,22.1.71 ,בשעה 7בערב
בקולנוע ״רון״ ,רח׳ החלוץ ,63 חיפה
דברי נגינה -י. אבילאה
דברי פתיחה -י. גונן
דברים .0 -אידלברג; נ. גטאם

בהשתתפות משלחת
מטעם הפדרציה הבינלאומית
של נשים דמוקרטיות
מרסל ונטוריניר (צרפת) -זוכרה רחימבבייבה(בריה״מ)

בושי רוי ואיז׳ו רגר כמסעדת ״אלהמברה״

בשבת ,23.1.71 ,בשעה 9.00 בבוקר, בשד׳ או״ם , 14 חיפה

שמונה קילו, ארבעה זוגו ת מכנסיים

בין ועידה לועידה -ר. לוביץ
פעולתנו בקרב נשים ונערות ערביות -ס. כורי
דיון, החלטות, בחירת מוסדות.

הוועידה פתוחה בפני קהל

הוצאת

ספרים

אחיאסף

בע״מ

__תל־אביב, רח׳ יוסף הנשיא , 13ת.ד__4810 .

לראשונה כעכרית
מאת

לצייר
כל אחד יכול
ארתור זיי דנ ברג, חמורה הנודע

לאמנות

הציור.

בספר תמצא את כל הפרטים החל מבחירת בד לציור ועד
לציור מושלם של כל נושא שהוא: נוף, דומם, אבסטרקט,
עירום וכס.

לא תצטער -קנה ולמד לצייר
המחיר — 10.ל״י
להשיג גכל חנויות הספרים, או תמורת
משלוח צ׳ק או חמחאת״דואר להוצאה.

שנכנס בהצלחה לעסקי הפצת מדריכים לתיירים
בנושאים שונים. בנושא המסעדות, משגר
כושי מדי שנה טועמים מומחים לדבר,
העוברים במסעדות המתיימרות להיות בעלות
רמה, מסווגים אותן לפי רמת האוכל
והשירות. את סיווגם מפרסם כושי במדריך
של אותה שנה.
לקראת הוצאת המדריך של 71׳ ,בחר
כושי ברגר. העורך של עיתון הבוקר שהיה
ואיננו עוד, ושל עיתון הערב שעוד
לא היה, סייר במשך שלושה חודשים ב־
130 מסעדות, השמין בשמונה קילו, נאלץ
לקנות ארבעה זוגות מכנסיים חדשים.
היועץ של נשות פאריס. מהיכן
לעיתונאי הממושקף ורחב־המצח מומחיות
כזו בגסטרונומיה? מפארים, מסתבר. היה
זה כששרת ככתב בקול־י שראל בעיר־האורות
כשאיז׳ו מצא עצמו, שוב, משתעמם — ו־יילר
לקורס בישול .״קורם לבישול איננו
קורם לטבחים,״ מסביר הוא את ההבדל.
״בקורם לבישול לומדים כאלו שרוצים לדעה
לבשל, לא כאלה שצריכים להתפרנס
מזה.״
לאבד בלונדון. עתה, לאחר מסלול
העינויים של שלושת החודשים האחרונים,
הוא יוצא ללונדון, כנספח בשגרירות ישראל
שם, לאחר שהתייאש מעיתון־הערב ש
שיך
ללמוד בבית־הספר. נראה היה כי
לדעתם, חטאה הילדה הטא כבד כזה, ששום
דבר לא יכפרו. ואולי לא ידעו כיצד
לפתור את הבעייה — את מי להזמין כשהילדה
תפריעי את ההורים או את הבעל?
המנהל האדמיניסטרטיבי היה בדעה הפוכה•
בגלל התנגדותו זו, הוחלם לשתף את
משרד החינוך בבעייה, שהלכה וקיבלה ממדים
של בסן בהריון.
משרד החינוך החלים לא להכניס את
ראשו למיסת ההריון, הודיע לבית־הספר
לפעול בהתאם לשיקול דעתו.
לא הריץ -חתונה סתם. מעודדים
מכך שמשרד החינוך לא אסר, העיזו
חברי המועצה הפדגוגית לקבל את דעתו
של הלוי, הסכימו שדליה תמשיך בלימודים.
דליה עצמה, בלונדינית בעלת פני בובה,
כחולת־עיניים ודקת־גיזרה, הבחישה את
כל העניין :״בכלל לא רצו להוציא אותי
מבית־הספר אחרי שהתחתנתי,״ סיפרה השבוע
בבית הוריה, שם היא מתגוררת עם
בעלה, חייל צד,״ל בלונדיני וחתיך כשחקן
קולנוע .״קיבלו את זה כדבר רגיל.״
הבעל — הלא הוא החבר לשעבר — מחרה־מחזיק
אחרי אשתו :״כל הסיפור שדליה
נכנסה להריון איננו נכון. פשוט התחתנו.
מה יש, אסור כבר להתחתן?״
העולנז ה?ח 1742

ה שר שדמה הידד מגסה ר ח פו ת ודטשטש א ת הפ ש ע שד פיקודיו -
וחוד כדי ב ך הוא מאשר א ח גילוייו המחרידים והאשמותיו שד ״העול הזה״
אנשי משטרת אשקלון, ושירות כתי־הסוהר
כיחס כלתי אנושי וברשלנות
פושעת שהביאה למותו של הנער. שר
המשטרה, שלא טרח עד בה אפילו לשלוח
מכתב השתתפות כצער להוריו של
הילד, ניסה לטהר את המשטרה ושירות
בתי־הסוהר, ובמובן גם את עצמו, מכל
אחריות לפרשה. תגובתו של השר חייכת
ניתוח מפורט, בדי לבדוק את מהימנותה
ואת מידת ההתחמקות מאחריות
שכה. להלן יובאו דבריו של השר פיסקה
אחרי פיסקה, בשכל פיסקה תנותח
בנפרד.

* * 1ר המשטרה, שלמה הילל, היתפנה זעת זו שתי בתכות. האחת מהן פורסוף
סוף מעיסוקיו החשובים כענייני סמה תחת הכותרת ״פשע בחסות ההחוץ
וממגעיו המרתקים בשטחים ה חור״ (״העולם הזה״ )1735 לפני שישה
מוחזקים, ומוצא גם פנאי לעסוק בענ שבועות, כשהילד היה עדיין בבית־ייני
משרדו. בראיון שהעניק לעורך ב החולים כשהוא מרחף בין חיים ומוות.
פועל של היומון ״הארץ״ ,יאיר קוטלר, הכתבה השניה, שנשאה את הכותרת
שגם בו מוקדשים שני שלישים בערך ״ילד זה נידון למוות״ (״העולם הזה״
לבעיות חוץ וביטחון, התבקש השר ל ,)1740 פורסמה אחרי שהילד נפטר מהגיב
על פירסומי ״העולם הזה״ בפרשת מחלתו, כשמבחינת החוק הוא עדיין
הילד דני חזן, כן ה 14-וחצי מאשדוד, כמעמד של אסיר.
תגובתו של שר המשטרה על פרשה
שמת בכלא כגלל אכזריות אנשי החוק,
זו היא התגובה הרשמית הראשונה ל שלא
העניקו לו טיפול רפואי בזמן.
״העולם הזה״ הקדיש לפרשה מזע האשמות ״העולם הזה״ ,בהן הואשמו
ף כך אמר שר המשטרה שלמה הילל :״המקרה שהזכרת
( 1הכוונה ליאיר קוטלר) רחוק מאוד מהמציאות. האמ ה היא:
הילד, למרות גילו הצעיר, היה פורץ מועד, ישב במעון חסות
גיל־עם והיה בורח לעיתים קרובות ומבצע פריצות נוספות.
הוא היה מעורב ונשפט בעבר על עשרות פריצות.״
ך • פני שהוא מביא את העובדות פותח שר המשטרה בקביעה,
/שנועדה ליצור את הרושם שכל מה שהתפרסם בהעולס הזה
הוא שקר, למרות שבהמשך הדברים, כפי שיתברר, הוא מאשר
את כל האשמות העולם הדה. אחרי קביעה פסקנית ומלומדת זו
הוא ניגש לחשיפת האמת, שהיא כאילו מנוגדת למה שפורסם ב־העולם
הזה. אלא שהעובדות הראשונות שהוא מזכיר חופפות
בדיוק את פירסומי העולם הזה, בהם נאמר :״דני חזן התחיל את
דרכו כנער עבריין לפני יותר משנתיים. בגיל 12 הובא לראשונה
בפני שופט, הואשם בשורת גניבות, של בקבוקים מקיוסקים, רימונים
מעצי פרי ודברים דומים. הוא נמצא אשם נשלח למוסד לילדים
עבריינים נ־ל־עם אחרי ששוחרר מהמוסד ביצע 17 פריצות
וגניבות. באחת מהן גנב מבית פרטי מטבעות זהב.״ עד כאן אין
איפוא סתירה בין פירסומי העולם הזה לבין טענת השר, שהועלתה
כנראה כדי להסביר אחר־כך מדוע נהגה המשטרה כלפי הילד
בקשיחות מופרזת.
משיך השר ואמר :״ב־ 21 באוקטובר התקבלה תלונה על
( | התפרצות. לאחר בדיקה נפל עליו חשד, שהתאמת לאחר
מעצרו, ואף נמצא חלק מהרכוש הגנוב וגם מרכוש שנגנב
בהזדמנויות אחרות.״
ן • נ״ל. אין כל חידוש בדברי השר. הוא חוזר על דברים ש־
^ פורסמו ביתר הרחבה ופירוט בהעול ם הזה.
ומר השר :״הנער נאשר ב־ 23 באוקטובר, הכתוב ב-
העולם הזה כי ״שכב אז דני בן ה 14-וחצי בקופת־חולים,
קודח ב״ 40 מעלות חום,״ יש בו כדי להטעות. התיאור המדו*
ייק הוא: כאשר באח המשטרה לעצור את הנער, נאמר לה שהוא
בקופת־חולים. ואכן נמצא הנער ממתין בחדר המתנה
בקופת־חולים לבדיקה רפואית. סמל המשטרה הכניס את הנער
לרופא קופת-חולים שבדקו במקום, והסתבר כי כלב נשך
את הנער בזרועו והלה הופנה ללשכת הבריאות באשקלון.
השוטר קיבל אישור מתחנת המשטרה והביא את הנער ברכב
המשטרה ללשכת הבריאות, שם חוסן באישור הרופא ה ממשלתי
23.10 ניתן לו הטיפול נגד כלבת וכן נאמר באישור
״שאין התנגדות להחזיקו במאסר, ובמקרה של תופעות
נוספות יש צורך להתקשר עם רופא כללי.״
**ץ למד, הילל נאחז בניסוח מילולי כדי לטעון שמד, שכתוב ב־העולם
הזה יש בו כדי להטעות. הוא מכחיש כי הנער שכב
בקופת־חולים וקובע כי המתין בחדר ההמתנה. לעומת זאת אינו
מכחיש כי מידת חומו של הנער היתד, כ־ 40 מעלות חום. בדבריו
הוא מנסה ליצור את הרושם כאילו המתין הנער בקופת־חולים
לבדיקה רפואית שיגרתית אחרי שנשך אותו כלב. זהו סילוף
של המציאות. האמת היא שדני חזן ננשך על ידי כלב שלושה
ימים לפני שהגיע לקופת־חולים. הוא הסתיר עובדה זו מהוריו,
כיוון שכנראה היתד, אותה נשיכה קשורה בחדירה לתחום זרים.
רק אחרי שידו התנפחה וחומו הגיע ל־ 40 מעלות הוא גילה את
דבר הנשיכה להוריו, שמיהרו לקחתו לקופת־חולים. טענתו של
הילל כי הרופא במקום קבע שהנער סובל מנשיכת הכלב, מעידה
על טיב הבדיקה שנעשתה בלחץ המשטרה. כפי שהסתבר אחר־כך
סבל דני ממחלה שונה לגמרי שגרמה למותו. יתכן וניתן היה
לאבחן מחלה זו בעוד מועד לולא לחצה של המשטרה לסיים
את הבדיקה מיד.

* * משיך שר המשטרה :״נגד הנער הוצאה פקודת מעצר
ל״ 15 יום, על-ידי בית״משפט והוא הועבר לבית־המאסר
באשקלון. ב 28-בחודש התלונן כי אינו מרגיש בטוב והועבר
לבית-החולים באשקלון, לקבלת טיפול בנוסף לזריקות נגד
כלבת. ב״ 3בנומבר שוב התלונן על מיחושים, נבדק על ידי
רופא בבית״המעצר שקבע כי יש לו דלקת בגרון וחולשה
כללית, ונקבע לו טיפול בהקדם.
ר המשטרה חוזר כאן על העובדות שפורסמו בהעולם הזה
תוך השמטת העובדות שאינן נוחות לו. הוא מדלג על העובדה
שבמשך חמישה ימים ניסו הוריו של הילד החולה לברר
את מקום מעצרו כדי לוודא את מצב בריאותו כשהשוטרים באשדוד
ובאשקלון מונעים זכות זאת מהם. טענתו של השר כאילו נשלח
הילד לבית־ר,חולים שבאשקלון אחרי שהתלונן על מיחושים, עלולה
להטעות. שכן עשוי להיווצר הרושם כי הנער אושפז בבית־החולים-.
האמת היא שהוא נבדק על ידי הרופא שם, קיבל כדורים. כשד,וחזר
מבית־ד,חולים פגשו אותו הוריו כשהוא לבוש במכנסיו בלבד, לוהט
מחום. שר המשטרה מתחמק מלענות להאשמה כי אחרי יומיים
הפסיקו השוטרים לתת לילד את הכדורים שניתנו לו בבית־ד,חולים.
שר המשטרה אפילו אינו טורח לענות על עדות של אחד השוטרים
במשטרת אשקלון שאמר להורים :״אתם מוכרחים לנסות להוציא
את הילד הביתה. הוא חולה מאוד. בלילה מכסים אותו בשמונה
שמיכות והוא ממשיך לצעוק שקר לו כל הזמן. השוטרים צריכים
לשבת עליו שלא ישתולל מרוב החום והכאבים.״

ומר שר המשטרה בהמשך דבריו :״בביקור שערך לו
\ 4למחרת היום (ב־ 4בנובמבר) ,ציין הרופא :״דלקת בריאה,
מקבל זריקות וכן טיפול לחיזוק.״ ב 5-בנובמבר התקיים
המשפט והנער נדון לשנה וחצי מאסר בפועל.״
*** ר המשטרה אינו תופס בעצמו את משמעות הדברים שהוא
אומר. במו פיו הוא מודה כי יום אחד בלבד אחרי שרופא
בית־הסוהר קבע כי הילד חולה בדלקת ריאות, נלקח הנער, שהיה
זקוק לזריקות וטיפול לשם חיזוק, לבית־המשפט כדי לעמוד בדין.
האם אפשר לחשוב על התעללות נוראה יותר בנער בן 14 וחצי,
שלפי עדות הנוכחים בבית־המשפט לא יכול היה לעמוד על רגליו
אל מול השופט? ושימו לב: עד כאן, אחרי שטען כי תיאור העולם
הזה רחוק מהמציאות, אין השר הנכבד סותר אפילו בפרט אחד את
העובדות שפורסמו בהעולם הזה.

משיך השר ואומר :״ב 8-בחודש הועבר לבית-הסוהר
תל-מונד עם הוראות להמשך הטיפול הרפואי.״
> \ יזו התחמקות נהדרת מצד השר. ילד חולה בדלקת ריאות שוכב
בבית־הסוהר, אינו נלקח לבית־חולים, נלקח למשפט, מוחזר
לבית־הסוהר ומוחזק שם במשך שלושה ימים נוספים. ומה עושים
אחר־כך? שולחים אותו לבית־הסוהר בתל־מונד. האם הבריא? לא.
שר המשטרה מציין בפירוש כי יחד עם הילד נשלחו הוראות
להמשך הטיפול הרפואי. שר המשטרה אפילו אינו טורח לציין כי
בשלושת הימים שהוחזק בבית־הסוהר באשקלון הובא אליו רופא
בפעם נוספת.

ומר שלמה הילל :״עם הגיעו לבית־הסוהר, ובאותו יום,
בדקו הרופא בתל-מונד וציווה להעבירו לבית-החולים של
שירות בתי״הסוהר ברמלה״.
יזו מידת הומאניות! איזה חסד עשו עם הנער! מסתבר לפי
^ דברי השר שהוא הגיע לתל־מונד במצב בו נאלץ הרופא המקומי
לשלוח אותו מיד לבית־ד,חולים של כלא רמלה. מדוע לא
(המשך ב ע מו ד )26

לד מ ת נואש
(המשך מעמוד )25

עשו זא ת קודם? מדוע לא יכלו לבדוק אותו בבית־הסוהר באשקלון
ולקבוע כי הנער זקוק לאישפוז דחוף? דבריו של השר מאשרים
את כל האשמות העולם הזה על טיפול אכזרי ורשלנות פושעת
של השוטרים והסוחרים גם יחד. ולאן שולחים את הילד החולה?
לא לבית־חולים אזרחי בו יוכל לקבל טיפול רפואי ראוי לשמו,
אלא לבית־החולים בכלא רמלה, שם מוחזקים הפושעים החמורים
ביותר, בית־חולים ששמו יצא לשימצה בפי כל מי שגורלו גרם
לו להגיע אי־פעם לשם. זהו אותו בית־חולים שמבקר המדינה
כבר קבע באחד הדוח״ות שלו שאינו ראוי לשמש בית־חולים, אלא
להגדרה של חדר חולים בלבד.
ומר שלמה הילל :״כאשר, למרות הטיפול בבית-החולים,
מצבו לא השתפר, הועבר ב־ 15 בנומבר לבית״החולים ה ממשלתי
אטף הרופא, שם היה בטיפול עד מותו ב״ 12בדצמבר.״

ץ יעונו של השר מצביע איזה סוג של בית־חולים הוא בית־
*ן החולים בכלא רמלה. זה אינו בית־חולים בו ניתן לטפל במקרים
חמורים. כשמצבו של החולה מחמיר שם שולחים אותו לאסף
הרופא. כך אירע גם לנער, שבמצב חמור נאלץ לשכב במשך
שבוע ימים בבית־חולים ידוע לשימצה זה. כאן מגלה השר עובדה
אחת ויחידה שלא היתר, כלולה בפירטומי העולם הזה, העובדה
שדני חזן נשלח מתל־מונד לבית־החולים בכלא רמלה ולא ישר
לאסף הרופא. עובדה זו לא היתה גם ידועה למשפחתו ולהוריו.
העולם הזה לא יכול היה גם לדעת אותה, מאחר שדוברי המשטרה
ושירות בתי־הסוהר סרבו להגיב על הפרשה אפילו במילה אחת.

^ ומר שר המשטרה :״אין כל ספק, שזה מקרה מזעזע,
כשנער מת כשהוא פורמאלית כבית־חטותר, אם כי כ-
א מיי׳ למעשה מן ה״ 8בנובמבר ועד יום מותו, כלומר יותר
מחודש, היה הנער בטיפול בבית״חולים: מזה שבוע בבית-
חולים של שרות בתי־חסוהר ושאר הזמן בבית-חחולים הממשלתי.
וגם בתקופה הקודמת, כשבועיים שהיה במאסר ובמשפט,
היה תחת פיקוח וטיפול רפואי בבית־החוליט באשקלון
או בידי רופא.״
ף * פורמאליות של שר־המשטרה נוגעת ללב. אלא שהוא סותר את
ן | דברי עצמו. הוא מנסה ליצור את הרושם המוטעה כאילו היה
הנער בפיקוח רפואי ותחת השגחה רפואית של בית־חולים ורופא
כל הזמן, אפילו לפני שנשלח לבית־החולים בכלא רמלה, שכמוהו
כקרנטינה לחיטוי. זהו פשוט שקר. הנער היה בביקור אחד בלבד,
ולא תחת פיקוח מתמיד, בבית־החולים באשקלון. לפני שנשלח לתל-
מונד, במשך עשרה ימים ביקר אותו הרופא פעמיים בלבד.

** ממשיך הילל בטיעונו :״תוצאות הבדיקה שלאחר המוות,
שנערכה במכון לרפואה משפטית באבו-כביר, קבעו כי
הנער מת, כתוצאה מאי-ספיקות הלב וכתוצאה מדלקת חריפה
של קרום פנימי של הלב.׳.״
וב נסיון טישטוש גם מצד השר. הוא מצטט את הגורם הסופי
למותו של דני חזן, אינו מספר כלל מה גרם לאי־ספיקת
הלב ולדלקת בקרום הפנימי של הלב. הפרופסור הנרי קרפלוס,
מנהל המכון הפאתולוגי באבו״כביר מסר להעולם הזה מה בדיוק
הביא למותו של הנער: דלקת גרון רגילה, שמאחר שלא טיפלו
בה נכון, התפתחה למצב קריטי שהביא לסתימת הריאות ולמודת.
במילים אחרות: אילו לא עצרה המשטרה את דני חזן במצבו החמיר׳
ניתן היה בבדיקות רפואיות מדוקדקות לגלות את מחלתו
האמיתית ולהצילו ממוות.

הכבאים שהננו קורבנות

הס בסוודר ומכנסיים דומים) ,בעת מסיבת חנו כ ה בגן־הילדיס. הס ממלאים בהצגה תפקיד
כבאים, וחבו שים כובעי כבאים. צ׳ארלי נשרף למוות מתחת למי טתו, חיים נשאר בחיים,
אנו שות.

ק שות, מכוויות סובל
״דונולו״
בבית־חולים עתה שוכב

הא לקתה כהל ושכחה
את ש1י ילדיה כדהבוה

* ט משיך השר בתירוציו :״כל מקרה כזה נבדק על ידני באופן
)01 יסודי, והוא הדין במקרה הנדון. עם זאת, כבר בשלב
זה אני יכול לומר לך שתיאור העובדות שהבאתי לעיל עומד
בסתירה משוועת לסימון ולרוח הכתבה בהעולם הזה.״
^ ופי. אחרי שהאשים את העולם הזה בתיאור מסולף של המצי־אות׳
הסתבר לשר הנכבד כי העובדות שהזכיר חופפות בדיוק
את העובדות שפירסם העולם הזה. אז מה עושים? קובעים שלא
העובדות אלא הסיגנון ורוח הכתבה עומדים בסתירה משוועת
לתיאור שבפי השר. ילד מת בבית־הסוהר כתוצאה מטיפול רשלני,
והסיגנון אינו מוצא חן בעיני השר. ילד חולה בדלקת ריאות,
שרופא המשטרה נאלץ להזריק לו זריקות לחיזוק, נשלח לבית-
המשפט לעמוד בדין, והרוח בה נכתבים הדברים אינם לרוחו של
השר. אדוני שר המשטרה, אילו היה מדובר בבנך, האם גם אז
היית שומר על סיגנון מאופק ורוח פורמאלית יבשה?
ט8,י סיים השר את דבריו :״עם כל הצער שלי על פרשה זו,
אני משוכנע שהטיפול שנעשה על ידי האנשים נעשה
כמיטב יכולתם. יתכן שאין זה מספיק ועלינו לשפר את שירו-
תי הרפואה בבתי״המאסר ובבתי־הסוהר, אן אני משוכנע
שבמידת התנאים העומדים לרשותנו, הם אינם גרועים כלל
וכלל.״
^ מה משפטים קודם לכן מרמז שר המשטרה כי הבדיקה במקרה
^ הנדון טרם הסתיימה. אבל זה אינו מפריע לו לקבוע שהטיפול
שהביא למותו של הנער העצור נעשה על ידי האנשים כמיטב
יכולתם. זהו נסיון חיפוי ברור וגלוי על פיקודיו, נסיון להתחמק
מאחריות, כולל אחריותו האישית בפרשה, על ידי מליצות נבובות
בנוסח ״עלינו לשפר״ ו״שבמידת התנאים העומדים לרשותנו הם
אינם גרועים כלל וכלל.״
מה יכול להיות גרוע יותר מגרימת מוות לנער בן 14 וחצי
כתוצאה מתנאי מאסר קשוחים וטיפול רשלני? האם זה מקרה
ראשון? סידרה ארוכה של מקרי מוזת בכלא שאירעו בשנים האחרונות
מצביעה על כך שכמעט כל חולה אנוש הנלקח למעצר או
מאסר, כאילו נגזר עליו גזר־דין מוזת. וזה, לדעת השר, אינו
גרוע כלל וכלל.
צריך להיות מטומטם או שוטה כדי לקבל את טיעוניו של שר
המשטרה. אולם מה שחמור יותר הוא, שאפילו נסיבות מותו של
הילד דני חזן לא הצליחו לזעזע את שר־המשטרה ולהבהיר לו כי
דרוש אירגון מחדש של כל שירות בתי־הסוהר, על מנת שמקרים
מחרידים מעין זה לא יחזרו שנית.

שוה׳לה השוונה

שרה׳לה בתהש מונה, בחדרה הנפרד ב מ חלקה
הכירורגית ב״ דונו לו ב היא ניכוותה בצורה
חמורה, בטרם הספיק אביה להימלט עימה מבעד לחלון. הכתמים הלבנים שעל לחייה
הם סימני הכוויות. משמאל נראה אחד הצינורות ב א מצעו תו היא מקבלת את מזונה.

*לדה קטנה על מיטה גדולה וצחורה,
7בחדר נפרד במחלקה הכירורגית, בבית־חולים
דונו לו ב׳ ביפו. כל גופה חבוש. צינורות
מחוברים לגופה. אחות ומתנדבות
צמודות אליה 24 שעות ביממה. פעמיים ביום
מוחלפות תחבושותיה, כדי למנוע זיהום.
הרופאים נאבקים קשות על חייה. הם אינם
מוכנים עדיין לנבא את תוצאת המאבק.
הילדה הקטנה אינה מדברת. היא ניזונה
באמצעות אינפוזיה, ורק עיניה השחורות,
הגדולות, פקוחות, עירניות. היא רואה הכל,

יודעת הכל, מבינה הכל — ושותקת.
זוהי שרה׳לה קטלן. היא בת שמונה, וסובלת
מלמעלה מ־ 70 אחוז כוויות.

לא הספיקו
לזעוק לעזרה
* עקב וויקטוריה קטלן ישבו מול ה,טלוויזיה,
בערב יום השלישי שעבר, בדירתם
בקומת הקרקע שברחוב וייצמן 84
בבת־ים, כשלפתע, בלי אזהרה, הקיפה אותם

1נ חי ת ה גדח 1ף ה עי רו ם 1

האש מכל הצדדים.
מאוחר יותר הוברר כי נסט טיפטף החוצה
מתנור החימום, התפשט על פני ד,ריצ־פה
בדירה, וגץ או בדל סיגריה הציתו אותו.
אך זה היה מאוחר יותר. באותו רגע,
זינקו יעקב וויקי להציל את חמשת ילדיהם,
שישנו בחדר־הילדים. ויקטוריה נטלה בידיה
את ז׳אנט בת העשר, זינקה עימה לרחוב,
והחלה זועקת לעזרה. מייד בעקבותיה יצא
לרחוב יעקב, נושא עימו את שרה בת השמונה
ואת חיים בו הארבע•
השכנים התאספו. מישהו שאל אם נשארו
עוד ילדים בבית, .לא, לא,״ ענתה ויקי בהיסטריה.
היא היתה מוכת־הלם, ולא ידעה
את הקורה איתה.
טעותה זו עלתה בחייהם של נימים בן
השבע וצ׳ארלי בן הארבע, אחיו־התאום של
חיים. השניים נותרו בחדר־השינה, לא הספיקו
אפילו לזעוק לעזרה. גוויותיהם החרוכות
נתגלו על־ידי מכבי־אש מתחת ל־מיטותיהם,
שם ניסו הקטנים, שניעורו במפתיע
משנתם וגילו עצמם אפופי להבה
נוראה, להימלט מפני האש.

דלה, עסק אחרי עבודתו במכירת וקניית
אלטע זאכען. ילדי השכונה, שגילו כי האיש
שפל־רוח, נהגו לרדוף אחריו במילות
גנאי, יידו אבנים בביתו.
ויקטוריה בת ה־ 33 היא נכה, צולעת,
מגמגמת, ומשותקת חלקית.
למרות מיגבלותיהם, קיימו השניים בית
והקימו משפחה למופת, מאז נישאו לפני
12 שנה. ויקטוריה היא בתו של צ׳ארלס
כהן, לשעבר מנהל הסניף הניו־יורקי של
חברת זיזנגו ף נזערב־אפרילן ה, ולאחר מכן
נספח בשגרירות ישראל בגוואטמלה. הוריה
של ויקי התגרשו, וויקי בילתה את ילדותה
במוסדות ובמעונות .״אביה חשב שבגלל
שהיא סובלת ממיגבלות פיזיות, כדאי לחתן
אותה עם גבר ממשפחה פשוטה,״ אמרה האם.

1בני ארכן{ שנים הכביד הגורל את
/ידו על ויקי ויעקב פעם נוספת. עד אז,
לא סבלו לפחות מקשיים כלכליים. אביה
של ויקי נהג לתמוך בהם. כאשר נפטר, לפני
ארבע שנים, החלו סובלים גם מצוקה כספית
— ביחוד לאחר שמספר הילדים גדל.
יעקב משתכר 492 לירות לחודש, ומזה
היה צריך לכלכל שבע נפשות. למזלו, גיל יכולנו להציל
אותם

*יפר דויד יצחקיאן,^ ממול :״כששמענו את

הגר בדיוק
ויקי צועקת

(המשך מעמוד )22

שיחרור, יצא עם חולייה לפיצוץ גשר בלבניו•
המשימה נכשלה. הלבנונים גילו את
סירתם, אחד מחבריו נהרג, והם נסוגו.
את אכזיב גילה אלי ב־.1952
היה זה מקום שכוח־אל. חורבות מעמית׳
שברי סירות. היה זה בדיוק המקום
שעליו חלם.
למחייתו עסק בדייג. שאר הזמן — חפר
וצלל בים• ממעמקי הים הוציא שלל אוצרות
של עתיקות, מאוניות כל העולם העתיק
שלחמו וטבעו בחופי צפון הארץ. הוא הקים
מוזיאון, איכסן בו את העתיקות, שיקם את
החורבות, הפכן לבית לעצמו ולאכסניה למטיילים.
מי שביקר בפינת החמד שלו, לא
יכול היה לשכוח אותה שנית.
כאשר החל המקום לשמש מיקדש לעלייה
לרגל לאוהבי הנוף והאהבה, החלו שכניו
של אלי מתלבשים עליו. המועצה המקומית
סירבה לתת לו כל רשיון — אפילו לא
להקים בית־שימוש. גם נציגי הקיבוצים בסביבה
נתנו יד לנסיונות אלה.
אך קשה היה לעקור את ההרפתקן שראה
את העולם, והחליט להתבודד בפינה זו
דווקא. למרות כל המלחמות נגדו, יש לו
היום כמאה מקומות לינה, תמורת ארבע
ל״י ללילה בקיץ, שתיים בחורף. יש לו
את המוזיאון. יש לו את הים, הסלעים והרוחות.
ויש לו אשה.

רומן עם שוויצרית
או צרפתית
^ ו א ״ גדשא לראשונה לפני תשע שנים.
| ) אחת מהמוני הצעירות שנהרו למקום
הקסום היתד, ילידת תימן חיננית בת 18
בשם תמר. הם התחתנו על הסלעים, בעזרת
הרב קלר מנתניה. לאחר שנתיים, נפרדו,
נשארו ידידים.
לפני שש שנים נשא את אשתו הנוכחית,
חתיכה בלונדית בשם רינה, שהיתר, אז בת
•16 גם כן על הסלעים, סתם תחת חופה
עשוייה רשת דייגים — אך הפעם בלי רב.
באו כ־ 5,000 אורחים, וכל אחד הביא כיבוד.
חוף העירום והאהבה ניכר גם באורח חייהם
המיוחד של בני הזוג :״אני חושב שבדרך
כלל גבר צריך להחליף את האשה
כל כמה שנים,״ מסביר אלי את הפילוסופיה
שלו :״בדיוק כמו את הרמטכ״ל. אבל רינה
היא יוצאת מן הכלל. אותה לא אחליף. היא
חלק מהחיים שלי, מהנוף, מאכזיב.
״ביני ובין רינה אין סודות. אנחנו חיים
בצורה חופשית, ורינה מבינה אותי כשאני
מנהל רומן עם אחרת• אני פשוט אומר לה
שיש לי פגישה עם תיירת משווייץ, או מצרפת,
ואחרי שזה נגמר, אנחנו חוזרים לחיים
היומיומיים שלנו.

הפעם -
רק קומדיה

נראה החדר בו ניספו ע&ני הילדים

תה עיריית בודים הבנה. למרות שרשמית
לא היתר, המשפחה זכאית לסעד, תמכה בה
העירייה בין בכסף, בין בעזרה לאם בטיפול
בילדיה. גם ביום האסון נזעקו ראש
העירייה מנחם רוטשליד וצוות עוזריו, נטלו
על עצמם את כל הסידורים. כן הורה לאש־העירייה
לשפץ את הבית על־חשבון העירייה.

,הצילו,׳ רצתי תיכף החוצה עם חבר. ראינו
את בעלה קופץ החוצה דרך החלון, עם שרה
שהיתר, כולה שרופה, וחיים הקטן• ג׳אנט
עמדה על־ידה. שאלתי אותה אם יש עוד
ילדים בבית.
״אנחנו פרצנו פנימה לתוך האש, יי־נסות
להציל מה שאפשר, בגדים וחפצים.
אבל את הדבר הכי חשוב, את צ׳ארלי ו־ניסים,
שהתחבאו תחת המיטה, לא ראינו
בכלל. הם כנראה התעלפו, ולא צעקו אפילו.
זר, נורא, כשאני חושב שהיינו שם בפנים
ולא ידענו שהילדים שם. יכולנו הרי להציל
אותם.״
כזו היתר, גם דעתו של אחד ממתנדבי
מכבי־האש שהגיעו למקום :״לוא ההורים
לא היו מאבדים את העשתונות, אלא היו
מוציאים, או אפילו משליכים — את הילדים
מבעד לחלון החוצה, במקום לצאת לרחוב
ולזעוק לעזרה, סביר שהיו מצליחים
להציל אותם•״
אך ההורים כן איבדו את העשתונות —
כפי שרק טבעי ונורמלי, בשעת אסון פתאומי
כזה. וכך, ניספו ניסים וצ׳ארלי, שרה
נאבקת על חייה, חיים הקטן נכווה קשה, אך
לא אנושות, והאב יעקב נכווה קלות בפניו
ובידיו.

משפחה פשוטה -
בית למופת

א היתה זו הפעם הראשונה שהגורל
/התאכזר אל משפחת קטלן.
יעקב, גבר נמוך וחלש העובד כפועל־תברואה
בעירייה, השתדל תמיד להביא מעט
יותר לילדיו, ממה שאיפשרה משכורתו ה־

האס ההמומה
ושבורה, לבו שה חלוק
משרה׳לה. מפעם לפעם
חדר, סרה לראות את
ה שוכב
הארבע,

לבן כדי למנוע זי הו ם
היא עוזבת את ה ילדה
האחר, חיים
אחרת.
במחלקה

ילדים נהדרים

מרות הקשיים, הפיסיים והכלכליים,
סירבה ויקי לכל ההצעות למסור מישהו
מילדיה לאימוץ. אפילו לשלוח אותם למעון
לא הסכימה. היא זכרה את תקופת ילדותה,
והחלטתה היתד, נחושה שילדיה שלה —
יגדלו עם הוריהם.
היא ובעלה עשו עבודה מצויינת. אין מי
שמכיר את המשפחה — שלא התפעל מן
הילדים. סיפרה השבוע לילי אהרוני, הגננת
של התאומים :״שני ילדים נהדרים. פיקחים
ומלאי חיים. לפני זה הם היו במעון לאמהות
עובדות, אולם אמם רצתה שיהיו אצלי בגן
הפרטי. היא טענה שבגן יהיה להם יותר
טוב מאשר במעון. יום לפני השריפה ישב
צ׳ארלי על־ידי בגן, וביקש שאספר לו את
הסיפור האהוב עליו. לא האמנתי כששמעתי
שהוא ניספה. לא האמנתי.״
״הם כולם היו מוצלחים מאין כמוהם,״
סיפרה אחת השכנות .״שרה היא ממש גאון.
כל היום קוראת ספרים. הילדים האלה לא
היו מביאים מבית־הספר פחות מטוב מאוד.
זה ממש נהדר, איך שהם התפתחו למופת,
למרות המיגבלות של הוריהם.
״ודווקא להם זה היה צריך לקרות?״

היד רקע ז ה — של החיים היפים,
של אורחים ונופשים מרחבי הארץ וחתיכות
מכל רחבי העולם — רקע של אהבה,
חופשית יותר וחופשית פחות, בלילות,
ונופש ובטלה בימים — לתוך תחום פעולתו
של צלם העירום המתבודד — נפלו
פתאום מהשמיים אנשי־צפרדע צמאים לדם.
אין ספק: במאי מוכשר יכול היה להוציא
מסיפור זה סרט מעולה. ואולי עוד יוציא.
הגיבור עצמו אכן נטה להתייחס לכל הפרשה
יותר בהומור מאשר בדאגה• ״זאת
אינה הפעם הראשונה שניסו לחטוף אותי
אנשי מודיעין ערביים,״ גילה .״אבל הם לא
מבהילים אותי במיוחד. אני מכיר כל אבן
בחוף, כל סלע, כל שביל, כל חורבה. כדי
להגיע לבית שבו אני ורינה גרים, צריך
לטפס כמאה מטר במעלה הצוקים מהחוף.
ועל גג הבית, יומם ולילה, ניצבת לופסי,
הזאבה הענקית שלי. אין מישהו שמסוגל
לעבור על פניה בלי שהיא תזהיר אותי.״
יחד עם זאת, אלי אינו שוויצר המתייחס
בביטול לסכנה .״ברור לי שהמחבלים
לא ויתרו על תוכניתם, והם יעשו
נסיונות מחודשים לחטוף אותי. אני מוכן
לכך, וגם אגביר את הכוננות כאן. אני
צריך להשיג זוג כלבים נוסף ללופסי, מיוחדים
לכך, ולפתוח פשוט את העיניים. כרגע
שומרות עלי ספינות של חיל־הים, ומשמר
החופים. אבל איך שלא יהיה — אם שכני
לא הצליחו לגרש אותי מאכזיב, הפידאיון
ודאי שלא יצליחו. אני ורינה ולופסי לא
זזים מכאן.
״אמשיך לחיות כאן כמו עד היום. אמשיך
לקבל אורחים, אמשיך בתחביב הנצחי שלי,
צילומי עירום אמנותיים, ואמשיך במלחמתי
לקבל רשיון להקמת אולם להצגתן. וכשיהיה
צורך, אמשיך להילחם במחבלים.״

אמנות
ציור
מי מפחד
מאמנות אוונגרדית?
אם נדמה למישהו שתקופת הציור יה־פיסול
בהתאם לצבעי הווילונות ומיקומם
של הרהיטים בדירה החדשה חלפה מן העולם
— יטה נא אוזן לצרותיו של פרדי
פאביאן, המרכז את ״תערוכת השלושה־עשר״
,שנפתחה השבוע במוזיאון רמת־גן.
״בוודאי שאני יכול לפסל פסל של אשה,
שייראה כמו אשה, או לצייר אגס ותפוח
בסלסלה, על רקע נוף מבעד לחלון —
אבל אינני רוצה,״ טוען פאביאן ,״אני אמן,
ולא דקורטור־פנים.״
זה נשמע יפה, אבל אי־אפשר לשלם בהצהרות
אמנותיות את חשבון המכולת. זה
בדיוק גם המשותף לכל השלושה־עשר.
פסליהם וציוריהם אינם אלא פרי־מותרוח
של השעות שאחרי העבודה• כל אחד מהם
עוסק בדבר כלשהו כדי להתפרנס: פרדי
פאביאן (פסל) הוא מורה. מנחם למברגר
(צייר) הוא מלטש־יהלומים. אריה וייס (,פסלים
קינטיים) עבר מטכנאות־שיניים להוראה
בבית־ ספר אורם. הניה גרדי (ציירת)
היא מורה לילדים חולי שיתוק־מוחין. ואילו
איטה גרטנר (ציירת) היא עקרת־בית,
ועבודה זו, כידוע, גם היא מקצוע.
לגבי חנה בן־נון (פסלת) הסיפור שונה:
כל המשפחה מציירת, הבעל הוא פסל והבת
(חיילת בצה״ל) היא גרפיקאית במיקצו־

פסל של חנה בן־נון
סי ישלם למכולת?

ער( ,בתערוכה זו היא מציגה פסלים מברזל,
הנראים כאילו הם זזים בלי חשמל).
נקניק־ענק וחרדל. חוץ מהיותם אס-
נים בשעות־הפנאי, החליטו השלושה־עשר
כי טובים הרבים מן המעטים, ולאחר ש־תערוכה
של ארבעה מהם (בגלריה צ׳מרינ־סקי)
זכתה להצלחה, כדאי לקרוא לקהל הרחב
לתערוכה נוספת ,״כדי ליצור חווייה
חדשה של האמנות.״
ואם מילים כמו ״אמנות קינטית״ ,״אמנות
גיאומטרית״ ,״אום״ ו״פוס״ מפחידות
אותו, הרי הן מיושנות בהשוואה לסנדוויץ׳
הענק עם הנקניקיה והחרדל שהוצג במוזיאון
באמריקה כפסל (״פופ״) ,או הכדורים שפוזרו
במוזיאון, אחד בפינה אחת וכמה נוספים
בפינה אחרת, מתוך כוונה ״שלאחר
שהצופה ייצא מן התערוכה, יצטרפו הכדורים
שראה בדרכו בתערוכה, לערימה אחת
של כדורים בזכרונו
״אנחנו לא הגענו כל כך רחוק,״ מודה
פאביאן ,״אבל אנחנו רוצים לקרוא לקהל
להתבונן, לחשוב על מה שראה, ולהסתכל
שוב. ואם מתעוררת בו הסקרנות, ואם מה
שראה ממשיך ללוות אותו במחשבותיו, לעצבן
אותו, להרגיז אותו, או אפילו להצחיק
אותו, הרי האמן השיג את מטרתו.״
פעם היתה האמנות אמצעי מרגיע. היום,
היא סובלת מאותה רוח־פרצים, הנושבת בקולנוע
המודרני, בתיאטרון או באולם המיועדת
לאלה שגירשו את שיינברג מן הקונצרטים.
דבר אחד ברור — היא אינה
.פילהרמונית.
תדריך תיאטרון
הכיסאות

(הבינוה) — מחזאי האבסורד,
יוג׳ין יונסקו .,מקבל טיפול מיקצועי מידי
הבמאי דויד לוין, תפאורה מבריקה מידי
בוקי שוורץ, ומישחק מזהיר מכל־כולם של
ליאה קניג ושלמה בר־שביט.

01:111 טוב
דמותה של שחקונית כעכברה
מכוערת, בוחשת בקודירה
יש בתיאטרון כוכבים, יש בתיאטרון כוכבי־שביט, יש בתיאטרון
שחקנים. על כוכבים כותבים כל יום, על כוכבי־שביט כותבים
כשהם חולפים, ועל שהקנים לא כותבים. הם שמקבלים את התפקידים
האפורים והם אינם מתנפלים על החאלטורות. הם השחקנים

הפוליטית גרמה לכך, אלא גם עצם העובדה שבכל גרמניה המזרחית
אין היום אלא כאלפיים יהודים. וקשה היה למצוא ביניהם טוביה
מתאים.
הצגת הבכורה מתוכננת לסוף חודש זה. והכל שואלים את
עצמם: האם אולבריכט יבוא או לא יבוא?

״היכו הייתי?״
שואלת גם שווארצקוופף
אחת מן הזמרות הגדולות של המאה.
בעשרות רבות של תקליטים, הופעוהעולם,
ושלא כמרבית זמרות האופרה
ומתמיד לאשה משכילה, בעלת הבנה

דבורה קידר כ״מלך אוכו״
מו קיון חורש מזי מו ת

המיקצועיים, העובדים קשה, אבל לעולם לא יתנפלו עליהם בעלי-
הטורים כעיתון.
דבורה קידר, אמא איבו, במלך אובו (ז׳ארי) של התיאטרון הקאמרי,
מודה בחסרונוחיה, אך לא מסתירה את מעלותיה, .אני
לא סטאר, אני לא מפורסמת, אבל דבר אחד אני יודעת: אף
אחד מתפקידי אינו דומה למישנהו. בכפיל הייתי חותנת, שחושבת
שהיחד, פעם זמרה דולה, ומדברת שטויות בלי הרף. ב ח תונ ת
הדמים הייתי המשרתת של הכלה, וחשבתי שזה תפקיד טראגי,
עד שבא הקהל והוכיח לי במקומות הלא־צפויים ביותר שהיה לי
תפקיד קומי. ועכשיו, במלן א ובו, אני עכברה קטנה ומאוסה,
שבוחשת בקרירות ענקיות, ובעצם משנה סידרי־עולם.״
״יש לי מין מזל שכזה לפגוש את ההזדמנויות הגדולות ברגעים
הלא־נכונים. כשהייתי בעיצומן של הצגות ח תונ ת הדמים, בא לארץ
הבמאי ג׳ים קולייאר עם ג׳ואנה פטט. הסתבר שראה אותי בסרט
ה ת מהוני כשהוצג בלום־אנג׳לס, והחליט שהוא רוצה בי לתפקיד
האם, בסרטו אנא, לחש את שסי. את ה ת מהוני לא ראיתי
עד היום, כי הייתי עסוקה כל הזמן ב ח תונ ת הדמים, ולהצגת הבכורה
שלחתי את בעלי ואת בני.
״ומה שואל אותי הבמאי בפגישתנו הראשונה ז גברת קידר,
באיזה מומנטים את אוהבת את עצמך ביותר בקולנוע? ואני עונה
לו: אני מצטערת מאוד, אבל אני לא יודעת באיזה מומנטים אני
אוהבת את עצמי בקולנוע לא ראיתי את עצמי הנה, ככה
אני יודעת למכור את עצמי
ועל אמא א ובו, שבנוסח הקירקסי של שמואל בונים נועלת נעלי
התעמלות ולובשת גופיית־ענק עם פסים ועוד כמה סמרטוטים,
אומרת דבורה בגילוי לב :״לפשוט צורה וללבוש צורה חדשה,
זה כוחו של שחקן. לעבור מ ח תונ ת הדמים ל מ לן אובו, זו
מהפכה. ראיתי את אמא אובו בדמיוני כמפלצת שתלטנית, אבל
קיבלתי את תפיסת הבמאי שהיא מוקיון חורש־מזימות, וזו מיק־צועיות.
״לאהוב
את התפקיד? צריך הד של קהל כדי לאהוב תפקיד.
ובכלל, בעוד ארבע הצגות אהיה הרבה יותר חכמה

כנר על
שער בראנדנבורג
גרמניה המזרחית היתד, אחת הממשלות היחידות בעולם (יחד
עם אלג׳יריה) אשר היללו את פסקי־דין המתת בלנינגראד, עוד
לפני שהומתקו. חוץ מזה, אהבתה הגדולה ליהודים ולמדינת ישראל
זועקת מדי יום בעמודים הראשונים של העיתונות הממשלתית.
ועכשיו, לכו ונסו להבין מה שיכנע את האופרה הקו מי ת של
ברלין המזרחית להעלות על הבימה דתקא את כנר על הגג, סיפור
ציוני מובהק עם מוסיקה ריאקציונית מאמריקה.
לתפקיד הראשי בהצגה, הוזמן זמר יהודי סובייטי בשם ואלרי
לוזנטאל, ומולו תופיע זמרת סובייטית אחרת, מריה סוקולובה.
על שמואל רודנסקי או גדעון זינגר, שהופיעו בתפקיד זה (הראשון
בהמבורג, השני בווינה) בשפה הגרמנית, לא חשב כנראה איש.
או שמא לא רצו להגדיש את הסאה.
ובכל זאת, מדוע זמרים מרוסיה? ובכן, מסתבר שלא רק הקירבה
איזון עדין (הבימה) — הצצה לגן-
החיות הפרסי של הבורגנות האמריקאית,
בהמשך לווירג׳יניה וולף, גם של אלבי, אבל
יותר שקט ויותר מתון. זו מעלה ומיגרעת
כאחת. הצגה טובה.
יהודי הדממה (הבינוה) — מחזה רדוד
(אלי ומל) ,משחק בכייני, חוץ מהברקה של
ישראל בקר. למי שלא קורא עיתונים.
השקרן (הבימה) — צעיר חולה במחלת

אליזבט שוזארצקופף היא
קול הסופראנו שלה הופיע
תיה זכו לשבחים בכל רחבי
האחרות, היא נחשבה מאז
וידע מוסיקלי רחב.
עד היום מתהלכים סיפורים על תחילת הקאריירה שלה, כאשר
קולה הגבוה והצלול השלים את הטונים הגבוהים בהקלטות של
זמרות מפורסמות יותר באותה עת, אבל בשלבי הזדקנות שונים.
אולם לאחר שנישאה לוואלטר לגה, מנהל רפרטואר של חברת
תקליטים ענקית, לא נשארה עוד בצל. הופעתה האישית המרשימה
(שלא כמרבית זמרות הסופראן האחרות, היא לא דמתה מעולם
לטאנק) והתבונה בה ביצעה את
המוסיקה, היו לסימני היכר בדרכה
המוצלחת.
עתה, כאשר כמעט ואינה מופיעה
עוד, ומבלה את מרבית
זמנה בחווילתה שבעיר אנקונה,
בשודייץ, החליטה גברת שחיארצ־קופף
כי הגיע זמנה לכתוב את
קורות חייה. אבל מה לעשות
והיא מעולם לא ניהלה יומן, לא
אספה תוכניות בבתי האופרות
בהן שרה, וזכרונה אינו מספיק
לספר שלם?
חשבה ומצאה פיחרון: באחד
הגליונות האחרונים של העיתון
הלונדוני טיימס מתפרסמת מודעה
תחת הכותרת הבאה :״היכן
הייתי?״ תוכן המודעה :״ברצוני
לכתוב ספר אוטוביוגראפי,
ואודה לכל מי שיכול לסייע לי שווארצקופף בזכרונות על אופרות בהן שרתי,
רסיטלים או קונצרטים, מאחי
ואין ביה שום חומר מסוג זה אודה לכל מי שישלח לי רשי-
מה של המופעים, בהם ראה אותי, לכתובת קאסל את קומפני, כיכר
רו ליין ,35 לונדון.״
או אם יש ביניכם כאלה ששמעו את הגברת שווארצקופף בחייהם,
ומעוניינים לעזור לה — בבקשה.

ניתוחים פלאסטיים
ותיכנוניס אלאסטיים
מי אומר שאזרחים הגונים כבר אינם פו שטים את רגליהם מנעלי-
הבית, ואינם מוכני ם לכתת את רגליהם רחוק מן הטלוויזיה, אפילו
עז שיכון בבלי, שם עובר אולם דקל ניתוחים פלאסטיים רציניים
לקראת חנו כ תו כאולם תיא טרון חדש בישראל, עם לוח הו פ עו ת
מנגן ו תוכניו ת אלאסטיות, כדלקמן:
חוץ מאירמה־לה־דוס מיפו, מהגשש החיוור ב מ חז ה סאטירי של
חתולי (התפקיד הנ שי הרא שי הוצע לרבקה מיכאלי) ו מעוד תוכני ת
חדשה של הגששים, שתהיה האחרונה בסידרת תוכניו ת הבידור
של ה שלישיה המצחיקה ביו תר בארץ. וחוץ מעוד תוכני ת של אות ה
שלישיה, באנגלית, אחת ל שבוע, שתהיה מיועד ת לתיירים ול־מעריצי
שפתו של שייקספיר (במיבטא ג ש שי ט הו ר).,ו חו ץ מ תוכני ת
יחיד של יהורם ג און, וחוץ מתוכנית־יחיד של ידסי בנאי, וחוץ
משירי החומש בעברית (לתפקיד הראשי נבחר אריה אליאס) וחוץ
מ תוכנית הג׳אמבו שתביא את מיטב שירי הלה קו ת הצבאיות,
ב שלו שים וחמי שה מבצעים ועם הכוכב מו טי פליישר, וחוץ מ־פרמיירה
מיועדת לתחילת יולי של הרוטשילדים (המחזמר רב־המכר,
על פי ספר רב־המכר) עם טופול או רודנסקי, ובכן חו ץ מזה, שמור
צימוק מיוחד לאנשים הרואים את עצמם אכסקלוסיביים: ליל־שבת
עם סאטירה של אורי זוהר, וי ת כן שאפילו עם גיל ה אלמגור. זה
יהיה, בעזרת השם, ערב של מינויים,
או ב שפה אחרת — מו ע דון חברים בלי
סאונה.
ו שיעזו להגיד שיש משבר ב תי א ט רון
הישראלי!

״לא להגיד את האמת״ ,והצגה שמחלתה
היא שחקניה. דווקא שני הזקנים, יהודה
אפרוני ואברהם רונאי, מקפצים בקלילות
רבה יותר מן הצעירים. בהחלט לא חובה.
הרופא וגרושתו -פרנהיים (מרתף)
— נסיון לתרגם אח עגנון לדרמה,
המצליח בחלקו. מעניין לראות.
פרפרים הם חופשיים (גודיק) -
קומדיה קלה, מצחיקה ומיקצועית.

כשפל (גרדיק) — מחזהו של גורקי,
על נשמות אנושיות המסתתרות מתחת למעטה
הזוהמה והעוני. הצגה כבדה, עם
כמה רגעים טובים. בימוי: היי קילוס.
הנסיכה איכון (הקאמרי) — שחקנים
טובים, שהפכו את הקומדיה האבסורדית
של גומברוביץ׳ ,למחזה אלגנטי שעוקציו
קהו, אולי בשל פרשנותו האישית של הבמאי.
העולם
הזה 1742

מעולת לא חלמת
שתוכל להגיע לתנות
נה גזול כמאמץ נה קעו
ב ת כני תהחס כון החדשהשל בנ ק די ס קונ ט
״ יתר 1ן

לכל ״

עםחס כון ש ל 5 0ל״י ל חו דשאמה מגי עלמספ רי ם הבאים:
כ ע בו ר
3שני ם 5שנים 8שני ם

שלמת 0ה׳כ

3,000 .ליי־ 4,800 .ליי

ה ס כו ם שי ע מו דלר שו ת ך
־ 3,881 .ליי
6,949 .ליי 12.026.-ליי

:ס כו ם זה כולל:
.דקרן
• הריבית הגבוהה המצטברת פטורה ממס
• המענק מטעם האוצר לזכאים לבך
• ההלואה שהבנק יעמיד לרשותך בסכום השווה לסכו ם הקרן
אל תשכח כי ס כו מי ם אל ה מ הווי ם מיני מו ם — במקרה שהחישוב
ה מ בו ס ס על ריבית קבוע ה בצירוף הפרשי הצמד ה י הי ה גבוה יותר,
ישלם לך ה בנ ק או טו מ טי תאתהס כו ם הגבוה יותר.
ה מ ספ רי ם הנ״ל מדגימים רק אחת האפ שרויות הרבות הני תנו תבמ סג ר ת
תכני ת ,#יתרון לכל.,,
התקשר עם ידידיך בבנק דיסקונט, הם ישמחו ליעץ לך בהתאם ליעדים שלפניך
ואפשרויותיו המעשיות.

! ס־דץ ונבו
ה 1<1ר>ך >1$ך~הו<1
העולם הזה !742

בירה שחורה -מרווה ונותנת מרץ

מ חי דו די 1 9ג 7 1 1״

9פ ^ טינ ה

העולם הזה 1742

טלוויזיה הפקות מבט
על מבט
אלפי מילים וטונות של דיו נאמרדנשפכו
על התופעה הישראלית המקורית — חדשות
הטלוויזיה. במידה מסוימת הושמעו התלונות
שלא בצדק. עובדה — את המאורעות הגדולים
של השנה סיקרה הטלוויזיה בהצלחה:
הפיצוץ בתחנה המרכזית ! אסונות־התעופה
האחרונים! משפטי לנינגרד! היועץ
הרוסי בתעלה וגילוי הילדה שהגישה פרחים
לגומולקה.
בתוכנית האחרונה של ה שבוע — יומן
אירועים ניתן לראות כתבה מצוינת על
פעילותם של חברי הליגה להגנה יהודית
בארצות־הברית. הילדים המתאמנים בנשק
חם הזכירו, להבדיל. את ילדי הפתח המתאמנים
בנשק חם. כן יש לציין לחיוב את
המישאל המאולתר של היים גיל, שהוגש
באותו יום על הבדיקות הבטחוניות של
״ הסטודנטים הערביים באוניברסיטת חיפה.
ברם, כל אלה היו דיווחים יוצאים מן הכלל
המאשרים אך ורק את הכלל שהוא

מנהל חדשות רונן
ברדיו — ספקולאציות

משעמם, מרדים וחולמני. סימני המחלה
הם: חוסר מעוף, חוסר נמרצות, חוסר
קצב ודברת כרונית.
די להזכיר את ההחמצה ביחס לנסיון
לחטוף את אלי אביבי. נדמה כאילו הצוות
פשוט התעצל לצאת לשטח ולעבוד כמו
שצריך ביום שישי הקצר. הכתבים חייבים
לרוץ במקרים כאלה. מהדורת חדשות חייבת
לרוץ ולא להיתקע. ואין הכוונה כאן לתקלות
טכניות, כאשר סרט מפגר ואינו מוקרן
בזמן, או כאשר כתבות מתחלפות בטרם
עת ושיקופיות שרוטות מבזיקות לחלקיק
שניה. אפשר לסלוח על איכות טכנית גרועה.
אי־אפשר לסלוח על סיקור עלוב.
החוכמה אינה בהכנת כתבה על נושא
מסעיר ומזעזע, אלא בסיקור יום־יומי מעניין
וטלוויזיוני. כתבים בעלי יוזמה ומיומנים
לגבי דרישות המדיום הטלוויזיוני וצלמים
שהם עיתונאים בנישמתם היו מצליחים
לעשות יש מאין, ואילו אצלנו בימים שקטים
מזכיר מבט לחד שות סרט של קרן־
הקיימת בו חורשים, מתראיינים ושרים
שירי מולדת.

חומר שנשלח לישראל הניע ל־הונג־קונג.
דובר רשות־השידור צבי גיל,
שהוא איש חדשות מובהק ושם מקומו הטבעי,
יודע לספר על מיגבלות אובייקטיביות.
רוב החדשות בארץ נוגעות לעניינים
מדיניים־כלכליים וכאן כמעט שאין
מה לצלם. כאן מדברים על סמך ניחושים
והנחות. בענייני בטחון הטלוויזיה מגיעה
בזמן לכל מקום. הכתב הצבאי לשעבר,
רן אדליסט, נפצע מירייה של צלף מצרי
בעת עריכת כתבה על המתרחש לאורך
התעלה. הכתב הצבאי הנוכחי, רון בן־ישי,
נפצע בשעת פעולה של צה״ל בסוריה.
אולם בענייני בטחון מעט מאוד מותר לפרסם
בתמונות.
יורם רונן, מנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה,
מצביע על יתרון גדול של כתבי
הרדיו הרשאים לומר כמעט כל דבר על
כל נושא על סמך ספקולציות ורמזי אינפורמציה
מקוטעים, ואילו כתבי הטלוויזיה
חייבים להביא דברים בשם אומרם ולהראות
את פני האומרים, אחרת מאשימים
אותם בבבל״ת.
העולם הזה 1742

צופי הטלוויזיה מלא זי הו במ בט רא שון
את יאיר אלוני בפאה נוכרי ת ובלי שפם,
ביום רביעי שעבר, הפכו א ת הופע תו לשיחת
היום. תגוב תו של חיים יבין היתה:
״קיבלת יופי — קיבלת אופי.״ א שתו של
יאיר אלוני קיבלה או תו בנמל־התעופה לוד,

יאיר אלוני מו דינ, כי הוא לא התכוון
מראש לרכוש פיאה נוכרית. לאחר מ שחקי
באנגקוק, הוא ע רן מסע קניו ת בהונג־קונג,
שם נ מכרו ת הפיאות הזו לו ת ביו ת ר בעולם.
״כא שר ראיתי את המחירים, פתאום נכנס
לי ג׳וק לראש,״ אומר יאיר אלוני ,״נכנס תי

יאיר אדוני -לפני

יאיר אדוני -אחרי

פיאה ב הונג־ קונג

כל היפאנים הסתכלו

כאשר חזר מ מ שחקי אסיה בבאנגקוק במר־*
אהו החדש, כמורה היודעת להתגבר על
הפתעות שמכינים לה תלמידיה. הבן הגדול
בן הארבע אמר לו בבית, ברא שון־לציון :
״ב רגע הרא שון לא הכרתי או תן, כי באת
עם ראש מרובע.״

קרח ויצאתי שעיר. את השפם הורידו לכי
הוא לא התאים לפיאה.״
מהונג־קונג המריא אלוני החדש לטוקיו,
ומ שו ם מה היה נדמה לו שכל היפאנים
מסתכלים דווקא עליו. כל רגע הו א חשש
שהפיאה ניסוט ה או מטה לנפול, אבל עד

לדברי צבי גיל, המיגבלה החמורה ביותר
נובעת מן העיכובים במשלוח החומר מ־חו״ל.
הבדיקות הבטחוניות שעורכים בנמ־לי־התעופה
השונים בעולם מעכבות טיסות.
לא אחת קרה שחומר, שנשלח לישראל, הגיע
להונג־קונג. הראיון הצרפתי עם הטייסים
השבויים בדמשק הגיע בנס חצי שעה לפני
השידור. העובדה שאין לישראל כתבי טלוויזיה
בחו״ל גורמת לכך שאין כל הדגשה
של אספקטים ישראליים בסרטי החוץ.
נדמה כאילו שליחי הרדיו ברחבי העולם
מתייחסים אל כתבות הטלוויזיה כאל תופעה
שולית במקום לקנות לעצמם חוזקה
במדיום החדש. יורם רונן מוסיף לכל זה
את המחסור באמצעים, בבח אדם׳ בכתבי
שדה, במודיעים ובשולחנות עריכה. אולם
דווקא משום המיגבלות האובייקטיביות אסור
להם, לאנשי החדשות בטלוזיזיה, להיצמד
לשיטה הפשוטה שבעים ומדושני עונג.
השיטה הפשוטה היא לאסוף את כל הפרסומים
של הדוברים השונים במשרדי־הממש־לה,
בהסתדרות ובחברות הציבוריות, לע־
.רוך ביניהם בירור קל, לשלוח כתב לראיין
את הדובר, או את שולחו, כדי ש־המלל
יהיה מלווה בתמונה, והרי לכם
מהדורת חדשות.

הכתבים

הפועלים

לחוד, אך בתום כל ישיבה מחליפים אנשי
המדיומים מידע, מתכננים שיתוף פעולה
בניצול כתבים מקצועיים (מדיני, כלכלי,
צבאי וכו׳) או של כתבים בחו״ל, ודי
בשיחי׳ טלפונית קצרה אחת כדי שכתב
רדיו בשטח יועמד לרשות הטלוויזיה ו־לד,יפו
— כתב טלוויזיה יועמד לרשות
הרדיו.
נוכח המחסור באמצעים ובכח אדם בטלוויזיה
בישראל — יתכן וזוהי השיטה

בשיטות

ג׳יימס בונד. הטלוויזיה המסחרית באנגליה
נוקטת שיטה שונה, וכתביה פועלים
כמעט בשיטות ג׳יימס־בונדיות. הם הסתננו
למטה הסודי של המתנדבים לחזית ביאפרה
ולמחנה המורדים האירים בבלפאסט. הם
הצליחו לפוצץ בחירות מזויפות בגיניאה.
כאשר היה מדובר בנושא מדיני ״עדין״
כמו בחירות במדינה השייכת לקומונוולת
הבריטי, הרי ברור היד, שהגורמים הרשמיים
הזדעזעו. ואף על פי כן, לא נרתעו
אנשי הטלוויזיה ושידרו את כתבתם הדרמטית.
כאשר
החליטו עורכי החדשות הבריטיים
לערוך רפורטאז׳ה על ריגול תעשייתי, הם
לא הסתפקו בראיונות מילוליים עם בעלי
תעשייה ואנשי־ביטחון, אלא הסתננו למפעל
שבו עמד להתבצע ריגול מטעם חברה
מתחרה, הסתתרו בארונות וצילמו את
המרגלים בפעולתם.
אנשי הבי.בי.סי. נוקטים שיטות מקובלות
יותר ורשמיות יותר, אבל הם יודעים
כיצד לנצל בתיאום הן את כתבי רשתות
הטלוויזיה והן את כתבי הרדיו. כל
בוקר וערב מתכנסות חבורות מצומצמות
של אנשי חדשות בכירים, רדיו וטלוויזיה

במאי קירשנכוים
הרגשה של אין ברירה

המתאימה גם כאן ואז צריך לעמוד בראש
החדשות, דדיו וטלוויזיה, אדם אחד.
ואילו הכתבים יכולים ללמוד מעמיתיהם
הבריטיים שיטות עבודה חדישות, עוז־רוח
ויוזמה.

תוכניות
מה מתרחש
בעזה 7
צוות הטלוויזיה שצילם את הסרט רימון
בעזה (יום חמישי הקרוב)20.35 ,21/1 ,
ירד לחסאס הנמצא במעבה האדמה באחת

שהוא חזר ארצה, עלה בידו להתרגל למצב.
בטלוויזיה עורר יאיר אלוני התרג שו ת כללית
אנשים חיוו דעה ו ת תעניינו אין לוב שים
את זה ו אין מורידים .״ הי ת ה זו טיפשות
מצידי לבוא ב מ בוכ ה ברגע שהחלטתי להופיע
על מ סן הטלוויזיה כפי שאני עכ שיו,״ אומר
אלוני ,״ויור ם רונן, מנהל המחלקה, שיבץ
אותי ב חד שו ת כמה ערבים בז ה אחר זה.
הצופים מתבקשים, איפוא, להתרגל.״
האיש שדנו בכאנגקוק. אבל הסי פור
הגדול של יאיר אלוני הוא סיפורה של
נבחרת ישראל במש חקי באנגקוק ולא ה סיפור
על הפיאה וה שפם :״ טכס הפתיחה
ריגש מאוד, כאשר הופיע ה הכתובת האנושית
הגדולה, :ברוכים הבאים, ישראל׳ ב עברית.
מרגש לא פ חו ת היה ל שמוע את
התקווה, כאשר אסתר ש ח מו רו ב קיבלה את
מדליית הזהב הראשונה. עבדנו 20 שעות
בי ממהבמ שן 21 יום, אבל היה כדאי,״
אומר יאיר אלוני ,״ היו י סי ס שהעיניים של
יעקב ספורטה, הצלם, היו א דו מו ת מרוב
מאמץ והוא לא היה מסוגל לראות.״
היתה זו הפעם הרא שונה שהטלוויזיה שיגרה
צוות לחו״ל. צוות ז ר היה אולי מצלם
את המוירוץ בו נכ שלה אביבה בלס, אבל רק
צלם ישראלי היה מסוגל להסיט את המצלמה
לעבר אביבה, ב מקום להמ שין לעקוב
אחר המירוץ. מעניין שספורטה צעק עליה
ברגע הרא שון :״ ת מ שיכי לרוץ!״ ורק אחר•
דקה תפש שכמעט החמיץ כאן סקופ. איש
הקול, שלום גרי, השלים את החסר.
יאיר אלוני תיכנן להגיע לפנום־פן, בירת
קמבודיה, ול סייגון בוויאט־נאס. הרב הצבאי
האמריקאי שאירגן את חג החנוכה לילדים
הישראליים בבאנגקוק, כמעט סידר לו יצי אה
עט טייסים יהודים המ שרתים בצבא
ארה״ב מעל שמי ויאט־נאם, אולם מסיבו ת
שונות לא יצאו הדברים לפועל.
האיש שלנו בבאנגקוק היה נאלץ לצאת
לסיור תיירים רגיל בהונג־קונג, יפאן ופור־מוזה,
אז מה הפלא שהוא קנה לעצמו פיאה
והוריד את ה שפמד

הסימטאות של עזה, כדי לראיין את בעל
המקום, שהוא אביו של אחד מסגניו של
יאסר ערפאת. מכונית הטלוויזיה ומכונית
הליווי נשארו למעלה ברחוב הסמוך.
פתאום נשמעה התפוצצות ועוד התפוצצויות.
הצוות היה בטוח שנזרקו רימונים.
החלה התרוצצות איומה. הצוות עלה למעלה
וראה אנשים מבוהלים סוגרים חנויות.
למכוניות הטלוויזיה לא קרי דבר.
הסתבר כי היה זה בום על־קולי. התגובות
על הרימון שלא הוטל מאפיינות אולי
יותר מכל דבר אחר את הפחד הנורא השורר
כיום בעזה ובנותיה.
המפיק־במאי מרדכי קירשנבוים מספר על
נסיון שנעשה לדובב סוחר ערבי הדובר
עברית רהוטה. זה היה אחוז חיל ורעדה
ברגע שרק התחילו לדבר איתו עברית.
הוא חשש שאחר כך יזהו את קולו המוקלט
ויהרגו אותו. רק בבית־הספר התיכון
פל סטין הסכימו התלמידים להתבטא
לאחר שהצוות הציג את עצמו כצוות
טלוויזיה זר. הם לא ידעו מה הם רוצים:
חסות מצרית או יישות פלסטינית? כל
העניין הלאומי בעזה מבולבל. פעילות ה־החבלנית
בעזה אינה מאורגנת, לרבות הרציחות.
מוטי
קירשנבוים יצא לשטח בעיקבות
ידיעה שיגרתית בעיתון על ילד בן תשע
או בן ,15 שהשחיל רימון לתא של משאית,
וכתוצאה מן ההתפוצצות נקטעו שתי
רגליו של הנהג. מה מביא לזה? התרשמותו
הפילמאית של קירשנבוים היתד, ששורש
הרעד׳ נעוץ במצב הכלכלי הגרוע של תושבי
הרצועה. החוגים הלאומנים הצליחו
בקלות לכוון את רגשי התיסכול לעבר ה־שילטון
הישראלי העושה גדולות במינהל
האזרחי של הרצועה ובעקר בתחומי החקלאות,
אינו משפיע בכלל על מספר הרימונים
הנזרקים ברחובות.
ישראל לא הצליחה וכנראה גם לא ניסתה
לספק פרנסה וקיום הוגן ל־ 400 אלף
המיעוט הקטן המקבל
תושבי הרצועה.
סיוע מישראל בטל בששים. שיטת היד החזקה
שהוכנסה לעזה בימים אלה, לא תשנה
את המצב מעיקרו. עושי הסרט: איש
החדשות מרדכי קירשנבוים, הצלם בניה
בן־נון ואיש הקול יצחק כהן, יצאו מן הער
בהרגשה של אין ברירה. אולם לדעת
יודעי דבר, הם הצליחו לחדור לעומק ה־בעייה
למרות כל המגבלות המדיניות, הביטחוניות,
והצנזוריאליות, עד כמה ש־
( ה מ שן ב ע מו ד )33

ג ס דיי בנ ש

שי ע ר

$קו1ו 9ק
נ חזו

אתה נמצא בתחילתה
של תקופה בת שישה
שבועות, שגה ע״ייי
לחול מפנה ביחסים
שבינך לבין קבוצת א 153 -
נשים הממונים עליך,
או אחראים למעשיו• 8 1 1 1 1 1 8 8
יהיו אלה מעסיקיך,
או מוריך, במקרה ש־ 8 0 5 • $
אתה לומד. בעזרת
מאמץ כנה ורצון טוב, תמצא הזדמנות
להוכיח את עצמך ולזכות בהערכה רבה.

אתה עלול ה שבוע להיתקל
בק שיים טכניים, ול
שגות באי־אילו נקודות
מי שניות בח שיבו תן,
אן אס תחליט סוף
סוף לקחת את העניינים
לידיים, לא יעמדו כל
אלה בדר כן אל ההצל חה.
את תפירו ת הראשונים
תוכל לקצור כבר
בסוף שבוע זה. בת שור — את כל כן
מפחדת להסת בן, שאת מחמיצה הזדמנות פז.

א^ם ^ ניחנת בסנגלנות,

אם הצלחת לה שתחרר מן ה מיגבלות והאיסורים
שהוטלו עליך לפני ז מן לא רב, מסיבות
שאינן תלויות בך, תיווכח ה שבוע כי
השער לעולם חדש נפתח
בפניך. חידו ש הקש רים
החברתיים עם ידידים
ותיקים יסייע לן
לחזור ולכבו ש ב תנופ ה
את העמדה החברתית
שהיתה לך ב מ שן ש נים.
ב ת מאזניים — את
;23 בספ ט מב,ד -
מותחת את החבל יותר
22ב אוק טו בר אינם שיקולייך
מדי.
נכונים ואת עלולה להפסיד
הכל ב עבור שטות אחת ה שבוע הוא
ורוד לכל אלה הנוהגים להמר. בהצלחה.

מאזניין[

השבוע תמצא את עצמך מבחינה אינטלקטואלית
בפני עולם חדש ומרתק,
שעד כה ידעת על
קיומו אלא רק מקריאה
בספרים. כושר החשיבה
שלך, האינטואיציה
והצמאון לכבוש
דעת, נמצאים אצלן
בשיאם. אתה חש בהתעוררותו
של דחף
נז ^ 1זנ,נ 1(1פנימי ללמוד, ליצור,
0 3 3 5 6 3 8להעלות על הכתב את
רגשותיך. כל זה גורם
לך לסיפוק אישי עצום, ומאפשר לן
לזקוף את קומתך ברבים ולהתעלות.

ן ך תן ז ך
8114 ^ 1 1 8
ן 8ס 70ח ס ^
6586391

מקנא בך מסיבות
הידועות רק לשניכם,
יעשה כמיטב יכולתו
וגם יצליח במידת-מה
להפיץ עליך שמועות
ולהבאיש את ריחך במקומות חשובים.
הרומנטי.
סיכויים טובים במישור

בת קשת — בני ה מין החזק נמ שכים אלייך
ומקדי שים לן את מלוא תשומת״הלב, מאחר
שהסכס־אפיל ש לן
מתחזק בי מי ם אלה במידה
רבה. כאשר תש תחררי
מ שיכרון הצלחה
טוב תע שי אם תתחילי
להרהר אין לנצל את ההתפתחו
ת החדשה לשיפור
ע תי דן, והעיקר —
אל תזניחי ב שום או פן
( 2בנובמבר -
20 בדצמבר

ידידים ותיקים או מחז־ריס;
הקדי שי להם הרבה
ת שומת־לב וחביבות. בן קשת — הזהר
ה שבוע מסיכונים — ביחוד ב שטח העסקי.

11ש11

אורחים באים הערב ואינך פנויה לבקר במספרה. אך
אל דאגה, המספרה בביתך עם מיבש-השער של פיליפס.
פיליפס מגישה לך מבחר דגמים של מייבשי שער המצטיינים
ב: יבוש תוך זמן קצר בשיטת 10 וסת חום
הניתן להתאמה. נוחיות מירבית בשימוש ובאיחסון.

1111>5א?

* /סיליפם

מחיר ואיכות עומדים
ביחס הדדי סכל. .
אל נא תתפלא איפוא,
אם תדרש לשלם
מחיר גבוה במקצת
תמורת מכשיר טלויזיה

אתה נמצא ב ת קופ ה בה
מאיר לך המזל פנים בכל
הנוג ע לבית ולמש קשרים
נפ שיים
פחה.
מתהדקים והולכי ם בי נן
לבין נערה שהופיע ה לא
מז מן באופק חייך, והס
יזכו לאישור נלהב מצד
הנושפחה, הקרובים והידידים,
הרבה לארח אנשים
ב בי תן, ואל תחמיץ שום הזדמנו ת לעריכת
מסיבה ל חוג מכריך. זה ישתלם.

שאוב לורנץ
* 1 1 1 0ן *

ביחסיך עם בת זוגך,
כולן לפתע רודפות אח-
ריך. יש בכן הגיון
אנשים 2 2 2 0 * 18
מסויים, כי
מחפשים את חברתם
של חבריהם המאושרים, בתקווה שחלק
מהאושר זה ידבק גם בהם.

!־נודיסדי

ר*רזגש •ג 3דזנוי 1דג דזבזייוכדו־דודג:

אס אתה חו ש ב על בילוי
חופ ש ה קצרה בעתיד
הקרוב, זה הז מן
המתאים לתכנן את המעשי.
פרטים
ב או פן
מוטב שתצא לחופ שה זו
בחברת קבוצת אנשים
מצומצמת, ו תניח להם
22ב אוגו ס ט -
22בספטמבר
את מלאכת ה תיכנון וקביעת
התאריך. מכתב
רשמי שאתה עלול לקבל בסוף ה שבוע, יגרום
לן אי־נעימות מב חינ ה כספית מיידית.

אתה זקוק למשענת רצינית בדמות חיי
משפחה יציבים ומאושרים, ככלות הכל
׳׳* הם משקל הנגד היחיד
לסערה הנפשית
העוברת עליך בהתיי
ח סו תן לגורמים קיס1-
צוניים.
זכור רק כי
המצב כלפי פנים לא
יוכל להיות יציב ומאושר
לאורך ימים,
אם לא תדע לאתר
21 בדצמבר -
9ו בינואר
את מקור עצבנותך ולהתגבר
על עצמן ב עתיד
הקרוב. אדם קרוב א לין יגלה כלפיך
הבנה ויעזור לן להתגבר על קשייך.

נו־1

יחסים רומנטיים אינטימיים ע שויים להא,
׳ 3ה שבוע על בל התרח שו ת אחרת ב חיין.
אם אתה חו שב שהגיע
הז מן להתייחס ברצינו ת
רבה יותר ל ע תי דן, ולקשור
את עצמך לחיי־מ
שפחה, זהה שבוע הזאת.

שות
מתאים
אל ת מ תין רגע נוסף.
טוב לי בן עלול להיו ת
לן לרועץ. השתדל להר20
בינואר -
18 בפברואר
גיע את עצביך המתוחים
ב שבוע זה. בידור
לא יזיק לן, למרות ההוצאה הכספית הגדולה.
ה שבוע כדאי ל שמור על הבריאות.

אם תעמוד השבוע
בפני בעייה מביכה ה-
הקשורה בבירור משפטי,
הסדרת עניין
רשמי, או מגע בלתי
צפוי עם הרשות, מוטב
שלא תדחה את
הטיפול בעניין, התחל
19 בפברואר -
20ב מרס
בכך מיד, בסיועו של
אדם המתמצא בסבך
עניינים זה. אדם כזה עלול להבהיר
לך שמצבן אינו מזהיר כפי שדימית,
וכי תעבור תקופה ממושכת של מתח
ואי־נעימות עד שהעניינים יסתדרו. ידידך
הרבה יותר פיקח ממה שאתה סבור.

ן ניס

מכתבים
דרכי אדם הפסיכולוגית העיוורת
הדבר הראשון שממנו אתה מתרשם,
כאשר אתה פוגש את אלן רובין, הוא
חיוכה הרחב והחופשי. כשהיא פותחת את
הפה — אתה מבחין שמולך צעירה מלאת
ביטחון עצמי, שופעת חיים ובעלת חוש
הומור מפותח. גם מיצעדה מהיר, בוטח.
כיום בת ,25 ועיוורת מגיל ,17 אלן היא
ההיפך המוחלט מהטיפוס הקלאסי של ה־עיוור:
מסתגר, שתקן, מסכן.
גם דעותיה כאלו: היא מסרבת להשלים
עם צורת הטיפול והיחס המסורתיים של
החברה הישראלית לעיוור, תוקפת את גי־

״זוהי השקפה מוטעית שעיוור הינו באופן
אוטומאטי מקרה סעד,״ קוצפת אלן .״כך
הופכים אנשים, שהוכו על-ידי הגורל בראייתם
לנכים פסיכולוגיים. במקום לעזור
להם, הורסים אותם. שוללים מהם את
עצמאותם.״
תנו צ׳אנם לעיוור. אלן, העובדת
עתה במדריכה ומורה במרכז לעיוור ב־באר־שבע,
שהוקם לפני שנה, מודאגת במיוחד
מהטיפול בילדים עיוורים ובנכי צה״ל.
אין בארץ מי שיטפל בילדים אלו — לא
מדריכים, לא מורים מקצועיים. הסיבה:
לא קיים אפילו בית־ספר יחיד שיכשיר
מורים לכך׳ אף לא השתלמות אקדמאית.
היחידות המטפלות כעיוורים הן מתנדבות
שהכשרתו המקצועית מורכבת ממלאי של
רצון טוב וקורס בן שלושה חודשים.
אותה בעייה קיימת לגבי נכי צה״ל,
קובעת הפסיכולוגית, הם אינם מקבלים כל
טיפול מקצועי בתחום החיוני של שיבתם
לחיים נורמליים. שוב — מחוסר כוח־אדם
מתאים.
״הגיע הזמן להקים במדינה רשות למען
העיוור,״ אומרת אלן .״רשות שתטפל בנושא
העיוורים בצורה מקצועית — לא כמו עד
היום. תנו צ׳אנס לעיוור,״ מבקשת היא
בלהט .״תראו שלא תתחרטו.״
משפט טיפול רפואי
לדירת הרופא

פסיכולוגית רובין
״עיוור איננו מסכן!״

שתם של האחראים לטיפול בנושא — כמו
משרד הסעד — ביחוד אל ילדים עיוורים
ונכי צה״ל שהתעוות.
שמיעה מהירה. אלן, ילידת ארצות-
הברית חלתה בעיניה בגיל .15 ראייתה
הלכה ונחלשה, ובגיל 17 התעוורה. הרופאים
בבית־החולים פחדו להודיע לה, שלא
תראה יותר לעולם 17 .הוא גיל נורא להתעוור.
כשהודיעו, נכנסה אלן לדיכאון חמור,
איבדה את רצון החיים שלה.
אחר — לא מעט בעזרת הוריה — הצליחה
להתאושש. היא חזרה ללימודים —
עמדה במשבר נוסף כאשר הוריה נאלצו
לעקור לעיר אחרת, והיא הוכרחה להשתלב
בין חברים שלא היכירוה מלפני עיוורונה
— המשיכה באוניברסיטה של וואשינגטון,
עשתה שם את הבי.אי. שלה בפסיכולוגיה.
כבר בשנתה הראשונה שם החלה לעזור
לעיוורים אחרים בהכוונה ושיקום. לשמוע
אותה כיום מספרת על התקופה ההיא׳,
ועל הקשיים ההם — אפשר היה לחשוב
שהיא מצטטת מקרה מתוך ספר לימוד, לפי
קור־הרוח וההגיון הצלול שבו היא מנתחת
את הדברים.

עיוור

-מורה? מה פתאום ץ

לפני שנתיים עלתה לישראל — והסתערה
על נושא הטיפול כעיוורים במרץ האופייני
לה. בימים אלו ייצא מתחת מכבש־הדפום,
סיפרה הראשון מסוגו בעברית — אלומות־צעדים
רא שונים ללימוד ברייל עברי. הספר
משלב לימוד עברית לעולה החדש, ולימוד
ברייל עברי לעיוור.
הליקוי העיקרי, תוקפת אלן, הוא היחס
הבלתי־צודק לעיוורים מצד הפיקחים. כדוגמה
היא נזכרת כיצד, כאשר שהתה, עם
עלותה ארצה, בבית־הספר לעיוורים בית־אור
שבחיפה, נתבקשה על־ידי המורה לאנגלית
שם להחליפה, כאשר ההיא יצאה
לחופשה. אחת המדריכות המתנדבות במוסד
התפלצה כששמעה זאת :״זה לא
ייתכן,״ ״למה לא?״ שאלה הלן .״הרי אינך
יכולה ללמד,״ השיבה המדריכה .״את
אינך רואה.״
מכה נוספת למוכי גורל. עיוור
הוא אדם נורמלי בכל, מלבד בראייתו, מטיפה
הלן בלהט. וכל מי שמתייחס אליו
אחרת — עושה עוול נורא. לא ייתכן
להגביל עיוורים למרכזיות טלפון ולאריגת
שטיחים. אלן נחרדה לגלות כי גישה זו,
שפסה כבר מזמן מן העולם, בארצות־הברית,
פושה עדיין בישראל.
אופיינית לגישה זו לדעתה, העובדה שב-
עיוורים מטפל בישראל — משרד הסעד.
העולם הזח 1742

אווירת השבת השלווה בבית׳ ברחוב ירושלים
84 ביפו, התפוצצה לפתע בדפיקות
ורעש של נפילת רהיטים ומכות בקירות.
השכנים המופתעים, שידעו כי בעל הדירה
הרועשת, רופא במקצועו, יצא לסוף־שבוע
מחוץ לעיר, הזעיקו את המשטרה, וזו גילתה
את מקור הרעש: יהודי חסון גוף
שעסק במרץ רב בפירוק כל החפצים הנמצאים
בדירה. משהבחין בשוטרים, זינק
אליהם כשמברג ענק בידו.
טיפול אנטי רפואי. כדי להתגבר
על בעל המברג היה צורך בשלושה שוטרים
חסונים. אחרי שגמרו איתו, ניזקק
משיג הגבול לטיפול רפואי יסודי.
בבית־משפט השלום בתל־אביב, הסביר
יצחק אצ׳קין, שצווארו ועינו השמאלית
היו חבושים, לשופט מנחם אילן :״לפני
יומיים ביקרתי אצל הרופא הזה יחד עם
חבר שלי. לחבר היה פצע קטן בעין, והרופא
שם לו איזה רפואה. כל העסק
לקח אולי שתי דקות. אחרי שהרופא גמר
לטפל בו הוא ביקש ממנו 15 לירות. אמרתי
לרופא שזה יותר מדי כסף בשביל עבודה
של שתי דקות. הרופא אמר שמוכרחים
לשלם אם לא אז הוא יקרא למשטרה.
אמרתי בסדר, ניתן לו את ה־ 15 לירות,
אבל הוא עוד ישלם בשביל זה ביוקר.
נורא התעצבנתי.
״אז כמו שאמרתי, חזרתי בשבת ופרקתי
לו את הדירה.״
טענה הגיונית ומובנת מאליה זו נראתה,
משום מה, משונה בעיני השופט.
עד כדי כך, שכאשר שלח את המפרק
לשבעה ימים מעצר, הציע לו, לכשישתחרר,
לעבור טיפול פסיכיאטרי.

עולי
מי עושה
צדות למי?
קבוצה בת 15 איש עשתה דרכה בחשאי,
באפילת הלילה מעיירת הגבול. עשרים וארבע
שעות מאוחר יותר, היתה כבר
הקבוצה בנמל התעופה לוד. שני אחים
על משפחותיהם ואמם הזקנה. קבוצת יהודים
שהחליטו לעלות לארץ.
השבוע, תשעה חודשים לאחר אותו לילה,
סיפר דויד סייג 33 אב לשישה ילדים,
מקריח, בעל עיניים חומות :״הייתי סוחר,
אני ואחי יעקב, ועשינו חיים טובים.
״יום אחד בא אלינו אדם שהציע לעזור
לנו לברוח ולהגיע ארצה. אמרו לנו
שהוא שליח של ישראל, וידאג להבריח אותנו
לארץ השכנה, ושם יתנו לנו פספורט
שוייצרי ונקבל עזרה מהעדה היהודית.
ועכשיו אני אתן לכם כסף, אמר
לנו, ורצה לתת כ־ 40.000ל״י.
״אנחנו הסכמנו להצעה, אבל כסף לא
היינו מוכנים לקבל. אחי אמר לו, :לא
( ה מ שן ב עמוד )36

מאוזן :

מאונך :

.1חייב בדין .4 .מגיפה .6 .מיכל לנוזלים
.8 ,חזית המלחמה של גדוד נהגי
הפרידות .10 .שירת גיבורים .12 .משא
כבד .13 .תבל, עולם .14 .גם הם עושים
גפרורים .15 .עופף .17 .מטרה .19 .מראשי
ההגנה .22 .טבור .23 .פיסת בד סמלית
למדינה .25 .יספור .27 .מונח בחשמל.
.28 מספיק .29 .מבניו של נוח .30 .רוחות
המתים בשאול .32 .פרק זמן מסויים.34 .
מוסמך לרבנות .35 .בת קול .37 .קיבוצו
של מרדכי אורן .38 .ללא הכרעה.40 .
פרובינציאלי .42 .ייפוי .44 .לא פה.45 .
אינו מצביע .48 .עמית .49 .אבי שאול.
.50 משפחה ערבית ירושלמית ידועה.52 .
ניצל ממהפכת סדום .54 .גבעה .55 .אסיפה
.56 .הקדש מוסלמי .58 .מביא בבריתו
של אברהם אבינו .59 .נסתר .61 .מפקדם
של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה
.64 .בתוכה .65 .המון אדם.66 .
חודש בלוח הנוצרי.

.1כוח עליון .2 .צמח רב שנתי חסר
גזע .3 .מחלקה, ענף .4 .עני .5 .מילת
בקשה .6יישוב קטן .7 .תו נגינה .8 .איש
הגלעד .9 .הודאה על אמת .10 .העלאת
רוחות מתים .11 .ספינת מעפילים שטבעה
בנמל חיפה .12 .תל חרבות .14 .פזיז.16 .
פס אריג .18.בעל זימים .20 .חרף.21 .
קידומת הולנדית .24 .רטוב .26 .דוי.28 .
שופט 30 .א׳ .מלכה האחרון של מצריים.
.31 כתר .33 .בן אחת העדות בארץ.36 .
נוזל החיים .37 .ראש ממשלת בריטניה לשעבר
.39 .פלג .41 .יימלט .43 .מנשיאי
ארצות־הברית .44 .ממנה שותות הבהמות.
.46 ניכוי לקופת המדינה .47 .עדין.50 .
ללא תשלום .51 .עולם .53 .אלוף שחמט
רוסי .55 .חסל, השמד .57 .נס .60 .ענן.
.61 מילת שאלה .62 .רחמנא ליצלן (ר״ת).
.63 מכינויי האלוהות.

חשבץ 1742
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

**8 §1י

1X0+ 96
1+61

][161

את התשובות יש. לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת,ד , 136 .ת״א, ולציין על־גבי הגלוייה:
״ח שבץ 1742״ .הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל בסיספרים. המועד האחרון למי שלוח
הפי תרון — .27.1.1971

נין חפו תריס נבונח יוגרל פרס כספי של 20ל׳׳י ועוד 2פרסי ספרים.

מדעיזם

אני נתקל לעיתים קרובות באנשים שמכריזים באזני כי ״המדע הוכיח שבני־אדם לא נבראו
על־ידי אלוהים, אלא שהתפתחו ממשפחת הקופים״ ,זוהי קביעה אווילית משום שהמדע לא
הוכיח שום דבר שכזה.
באשר לתיאוריה האבולוציונרית, למרות שנים רבות של מחקר וחיפושים אחרי ״חוליות
חסרות״ וביסוסים מדעיים אחרים לתיאוריה זו, עדיין איננו יכולים לומר שהמדע הוכית את
אמיתותה. נכון שמדברים היום כאילו הנחותיה של התיאוריה הם דבר המוכח מעל לכל ספק
והמובן מאליו. אחד הסימנים שדבר מסויים עדיין חסר ביסוס מדעי הוא השם ״תיאוריה״.
תיאוריה היא הסבר מוצע לתופעה מסויימת. לאחר שיש תיאוריה מחפשים ביסוסים והוכחות
— ובמידה שמסתבר כי אין כאלו, או שהעובדות מוכיחות את ההיפר, זורקים את התיאוריה
לפח האשפה, והיא נשכחת מזכרון בני־אדם. מעולם לא היתר, תיאוריה שכל כך הרבה
אנשים במשך תקופה כה ארוכה עמלו קשה כל־כך כדי להוכיח את אמיתותה — אבל התיאוריה
האבולוציונרית עדיין נשארה בגדר תיאוריה, כפי שכל ספר מדע זהיר והוגן יראה. חוסר הנכונות
של בני־אדם מסויימים לנהוג בתיאוריה זו כפי שנוהגים בתיאוריות אחרות במקרה זה
מעיד, לדעתי, שיש סיבות אחרות — לא מדעיות — לעקשנות. האבולוציה איננה עובדה מדעית,
היא פילוסופיה פסבדו־מדעית. האבולוציה היא השקר שמאחוריו מנסה האדם להסתתר מאלוהים.
באשר לטענה האחרת, האומרת ש״המדע הוכיח שאין אלוהים״ ,ניתן לומר דברים דומים.
המדע איננו מסוגל בכלל לדון בנושא של עובדת הקיום או אי־הקיום של אלוהים. המדע עוסק
אן ורק בדברים שאפשר להכניס אותם למבחנה, לערבב, לחמם, לקרר ולפרק. המדע עוסק
בדברים חומריים וגשמיים. אבל אי־אפשר לגשת לשאלה זו בקשר לקיומו של אלוהים באותה
דרך. אין לנו מה להכניס למבחנות ואין לנו מה לפרק. מה שכן יש לנו, בין מספר דברים
שניתן להזכיר, היא עדותם של אנשים בעלי שעור קומה רוחני אדיר. אנשים שהחוז לנו ולאנושות
כולה את הדרך אל כל אותם דברים שכולנו מעריכים אותם ומקווים להגיע אליהם —
שיאים מוסריים, למשל.
ומה עוד? — מה שיש לנו הוא בסיס שעליו, בעצם, מתבסס המדע. כן! ממש כך. באם אין
אלוהים, הרי שהמדע הוא מחוסר כל בסיס ואיננו יכול להתקיים אפילו יום אחד. מדוע אתם
חושבים שהמדע התפתח דח־קא במערב, ומדוע אתם חושבים שהוא התפתח דודקא באותן ארצות
שבהן היה האדם פחות או יותר משוחרר מכבליה של כנסיה טוטליטארית ומסלפת־אמת? משום
שהמדע מניח, בהכרה או שלא בהכרה, את קיומו של אלוהים.
מה זאת אומרת? ובכן, פשוט מאד. המדע מניח כי, באם דבר מה מסויים מתרחש תמיד לאחר
דבר אחר, הרי שהדבר האחרון הוא תוצאה של הראשון, ומשום־כך כל פעם שהגורם יהיה
קיים, גם הדבר השני, התוצאה, תימצא. אבל מניין לנו שזה כך? מניין לנו, למשל, שאבן
תיפול לאדמה בכל פעם שאעזוב אותה מידי? באם אין גורם ותוצאה, סיבה ומסובב, הרי שכל
מה שאני יכול לומר הוא, שמשום שזרקתי את האבן 99 פעם והיא נפלה בכל פעם לאדמה,
קיימים כל הסיכויים שהיא תיפול גם בפעם ה־ססז. כך שההנחה הראשונית הזו של סיבה
ומסובב נמצאת ביסודו של המדע המודרני.
אבל הנחה כזו מניחה גם סיבה ראשונית לכל, סיבה ראשונית לסדר שאנו מוצאים ביקום, אם
זה באטום הקטן או במערכת הכוכבים האדירה. יותר מזה — הסדר באטום ובמערכת הכוכבים
היא זהה, דבר המצביע על מקור משותף. באם אומר לך שמילון אבן־שושן נוצר מהתפוצצות
בבית־חרושת לדפוס, תחשוב שאני משוגע — ובצדק. כך גם איננו יכולים (למרות שאנשים
רבים משתדלים לעשות זאת — אבל הסיבות אינן מדעיות אלא פילוסופיות) לחשוב אפילו
שהסדר המסובך והמעניין הזה שביקום כולו נובע אלא ממקור חושב ואדיר־כוח — מאלוהים.
המדע היה לאדם המודרני לעזר רב, אבל אנחנו צריכים להזהר מלהפוך את המדע לדת,
למדעיזם. כל עוד המדע משרת אותנו, הכל בסדר. אבל נזכור שהמדע איננו יכול לומר לנו
כיצד להתנהג ברגע של אתגר מוסרי, למשל. כאן אחנו כבר זקוקים לקולו של אחר, של
אלוהים חי וקיים. אחרת עלינו להגיע יחד עם סרסר וחבריו למסקנה שאין דבר כזה הנקרא
״מוסר״ וכל מעשה שאני עושה הוא מותר משום שהוא אפשרי. על יסוד כזה אסור היה לנו
לשפוט את אייכמן, מעשיהם של היטלר, של סטאלין ושל החונק מבוסטון. הם היו מותרים
משום שהיו אפשריים. ומי זה היכול לחיות כך? רק החזקים.
ת.ד 2234 .רמת־גן ירובעל מכתבים ייענו
במדינה מפעלים
מי אשם בהתפוצצות
בקריית־ הפלד ה 7
ההתפוצצות במפעל קריית־הפלדה של
כור, ליד עכו, שאירעה במערת האוויר הדחוס
של אחד התנורים, ביום השישי לפני
שבועיים בערב, גרמה לדליקה שהשתוללה
שעות ארוכות, לשיתוק ייצור ההתכה,
ולנזקים העלולים להגיע לחצי מיליון ל״י.
במקביל, היא גרמה גם להארת בזק של
שיטות העבודה והסיכסוכים במפעלי־הענק.
המחיר -לא חשוב. לפני כשנה,
הזמין המפעל את רפאל המר, מהנדס־יועץ
לכוח וחום, לבצע את תיכנון התקנת המערכת
הזו. האיש שייצג את המפעל בפני
המר היה המהנדס הראשי של מפעלי הפלדה,
עודד זוסמן. אלא שזמן קצר אח״כ,
עזב זוסמן את המפעל במקומו נאלץ ה
קולנוע

כ בי ם

חזה אצילי באמת
הגברת אירה פון־פירסטנברג היא אשה
נכבדי• מאד בחברה האירופית ״היפה״ .בת
למשפחה אצילית, נסיכי בעלת זכויות
מלאות בחכר הנסיכים המודחים של אירופה.
אלא, שלהבדיל מרבים אחרים, היא
גם עשירה מאד.
בגיל 15 היא כבר נישאה לאחר מבני
מעמדה (הנסיך פון־הוהנלוהה) ,הספיקה ללדת
לו שני בנים, ומאז התגרשה, ומספקת
ללא הרף חומר מערכתי רב לכל
השבועונים המתעניינים באהבותיהם, אכזבו־תיהם
ושערוריותיהם של בני הדם הכחול.
אלא שכל זה אינו מספיק לגברת אירה.
מאחר והיא אשר, נאה מאד (ועל כך באמת
אין ויכוח) ,ומאחר ובחירת מלתחה,
בני לוויה ובילוי מקום־החופש הבא אינם

אירה פירסטנכרג כ״שלום ולהתראות״
116001113תסז\וו 1:6נ1? 81
£6001115ת ס £11911511
? 1611011 011 £6001115
£6001 )15ת ס 061111311 11311611 011 £6001115
. £6001115 תס 1511ח 3ק 8
?01661
011 £6001015
£6001115ת ס 1656ז 3נן 13
£11551311 011 £6001115
£6001115ת ס 131310
^ . 1 1101116 1116 £351651
? 11065 110111 11.97.50 ? 61 561.

.,ם 11£ 17ס 0א ^ם
.ז11ז\ 3 £11., 161 ^.״ו?44 ? 61311 ׳1׳11
? 110116 36247 .

בירושלים •
כתיבת נ מ כונ ח — חודש 1
קורספונדנציח, קצרנות פנ ק סנו ת:
בי ח״ ס ״ הפקיד ״ ,י. פורמן,
בצלאל ,18 ירושלים

״101501
ויסקי סקוטי

תמיד טוב,
תמיד מעו 7ה
״יוש״,יב1א ושיווק בע׳מ
רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א

טלפון; 446611 :
קורסים להמה
עצמית
!ג׳ודו, קרטה.
יעוץ חינ ם בעניני בריאות הגוף.
חיפה, רח׳ פרץ 25

סובלים מפעילות מינית מוגזמת
יועץ להמשיך במגעים עם שני מהנדסים
מספיקים למלא לגמרי את תוכנית היום
אחרים של המפעל.
שלה, חיפשה איזושהי תעסוקה נוספת
המר ומהנדסי המפעל החליטו לקנות את
״להכניס טעם לחיי,״ כפי שהיא אומרת.
המדחסים עבור המערכת ממפעלי הנחושת
כאשר שמע על־כך דינו דה־לורנטיס,
תמנע. נקבע כי מדחסים אלו חייבים להיות
קפץ מייד על המציאה. הגברת אולי אינה
מוצבים במיבנה סגור ואטום. כאשר הזהיר
מסוגלת לרשת את שרה ברנאר, הוא
המר שהמיבנה יהיה יקר, נענה :״העיקר
אמר לעצמו, אבל הקהל אינו דורש לראות
הוא התאמת המיבנה למיתקנים, לא מחירו.״
את שרד, ברנאר. אם היא נסיכה, וגם
חיסכון -על חשבון בטיחות?
יפה, וגם מסכימה להופיע בפני המצלמות,
בינתיים נכנס לתפקידו במפעל המהנדס האין
ספק שיימצאו מעוניינים רבים, שייל־ראשי
החדש במקום זוסמן, משה אלקלעי.
בו לראותה על הבד. וכך, הפכה הגברת
לטענת המר, החל אלקלעי מתנהג בצורה
אירה פון־פירסטנברג, לפני חמש שנים,
הקלאסית של מטאטא חדש, השואף להולשחקנית
קולנוע.
כיח את יעילותו. במקרה זה — על־ידי
רוצה להיות שחקנית! אלא ש-
קיצוץ כנפיו של היועץ מבחוץ.
אלקלעי פסל את המיבנה שתוכנן עבור הקאריירה שלה אינה גורמת לד, סיפוק די
הצורך .״אני רוצה להיות שחקנית,״ היא
חדר המדחסים, תבע מהמר לתכנן מיבנה
מכריזה ,״ואני דורשת שיכירו בי בתור
חדש, זול יותר, בעל גג אסבסט. המר הושכזאת.
אינני גרועה במיוחד, ואינני דודיע
מפורשות על התנגדותו לשכן את ה־רשת
שכר אסטרונומי (מד, תעשה בכל
מדחסים בצריף הן מבחינה בטיחותית, הן
כך הרבה כטף?) ,ואני בטוחה שבסופו
מבחינה תפעולית. הוא טען כי החיסכון
בהקמת המיבנר, יביא לביזבוז גדול הרבה של דבר אצליח.״
יותר בבלאי וקילקולים של הציוד, במיבנה
בינתיים, לצערה הרב משתמשים בה
החשוף.
יותר כקישוט אסתטי מאשר כדמות דרמתית,
ולתפקיד ראשי לא זכתה עדיין. מי
פזיזות וקנאה מקצועית. היתד,
שראה את הסרט שלום ולהתראות, אשר
זו רק ההיתקלות הראשונה בין שני ההוצג
לפני כמה חודשים בארץ, זוכר אומהנדסים.
אלקלעי תבע להנהיג שינויים נולי
את המליונרית האמריקאית השזופה,
טפים שיביאו לחיסכון, המר טען נגדו שבעלת
המחשוף הענק, ד,מהמרת על סכוחיסכון
זה הוא על חשבון הבטיחות. חימים
עצומים בקאזינו, ומושכת את תשו־לוקי
הדעות הגיעו לשיא כאשר תבע המר
מת־ליבו של קורד יורגנס. זה היה בין
להמתין עם המשך ביצוע העבודה עד אשר
תפקידיה הבולטים.
יורכב במפעל ציוד מסויים שהוזמן מלאחרונה,
החלו האולפנים מפעילים עליה
גרמניה, ולא להתבסס על התוכניות הלחץ
מכיוון חדש.
גרמניות. בעיקבות כך, קיבל הודעה על
ביטול המשך עבודתו עם המפעל.
״הכוכבות של היום,״ כך אמרו לה,
במכתב בשבוע שעבר למאיר עמית,
״חייבות מזמן לזמן לפשוט את בגדיהן,
מנכ״ל כור, טען המר :״לאור החיפזון, האחרת
אין להן סיבוי להצליח.״ וכאשר
פזיזות והקינאה המיקצועית אין להתפלא
המדובר עוד בנסיכה . ,המסוגלת להציג
על ההתפוצצות שאירעה. יהא זה רק נם
חזה אצילי, הרי הדרישה תקיפה כפליים.
אם לא ייגרמו בעתיד נזקים חמורים יותר.״
עקשנות של נסיכה. תחילה, לא
עמית מינה ועדת־חקירה. אם תהיה זו
התלהבה אירה מן הרעיון. אבל הקולנוע
ועוד, שתגלה מי אשם באובדן כחצי מיליון
נכנם לה לדם.
ל״י מכספי הציבור, או ועדת־טיוח — זאת
״לא הייתי מוכנה היום לעשות שום
יתברר כאשר׳תגיש את מסקנותיה.
עבודה אחרת,״ היא אומרת. ומה לא עו־העולם
הזה 1742

שים למען ההצלחה? עם קצת העזר״ ובעזרתו
האדיבה של הצלם סרג׳יו פרונטוני
(אשר ביקר בארץ עם הכוכבנית הישראלית
הלנה רונה) ,החלה הנסיכה להסיר מעליה
את בגדיה המלכותיים. ולקבל תפקידים.
למשל, בסירטה החדש, היא מגלמת דמית
אשד, צעירה, הנאלצת לסבול את הפעילות
המינית המוגזמת של בעל סיציליאני תוקפני
במיוחד.
האם זאת הדרך לתהילה? בינתיים. עד
אשר תימצא אחרת .״תמיד קיימת התקווה
שיבוא יום ואהיה שחקנית טובה, ואולי
אפילו שחקנית גדולה. אני יודעת שהקהל
ואנשי־ד,מקצוע גם יחד מתייחסים אלי ב־זילזול,
ורואים בי חובבנית סתם. אבל
יבוא יום ואצליח, בזאת אין לי ספק. כי
כל אלה המזלזלים בי אינם יודעים דבר
אחד: עד כמה אני עקשנית.״
מי יודע? אולי יש משהו בדבריה. עקשנות
היא ללא ספק תכונה חיונית בעולם
הסרטים.
ניצוצות הטאדיזם
משגשג
אם דורות קודמים ראו ברובספייר, או ב־דאנטון,
או בנפוליאון, את הגיבורים האמיתיים
של המהפיכה הצרפתית, נראה שהדור
החדש עשה בחירה מקורית יותר. הוא בחר
״ במרקיז דה־סאד, ההולך והופך לאופנה של
ממש באולפני הקולנוע.
לפני שנים רבות הביא ואדים כמה מכתביו,
בצורה שטחית ומרוכזת, ובתלבושת
נאצית, בסרט בשם התמימווד והחטא. מאוחר
יותר עשו איתו הכרה כל אוהבי התיאטרון
והקו; נוע, בהתנצחות המפורסמת
שלו (מומחזת על־ידי פיטר ויים) במארא־סאד,
ובעיקבות הצלחת אותה התנצחות,
באה אפילו ביוגרפיה קולנועית, מפוקפקת
בהחלט, עם קיר דאליר, בתפקיד הראשי.
והנה בא דה־סאד קולנועי חדש, והפעם
רבים הסיכויים שיהיה רציני, מעמיק ויוצא-
דופן. האיש המתכונן להסריט את קורות
חייו של המרקיז הוא הצרפתי אלן (הירו שימה
אהובתי) רנה, ולתפקיד הראשי הוא
כבר בחר בדירק בוגארד, הנחשב היום לאחד
השחקנים המסוגננים ור,מלוטשים ביותר
של הבד.
אמנם, בעיית התקציב עדיין לא נפתרה,
אבל כאשר מדברים היום על דה־סאד, לא
קשה למצוא את המיליונר הסאדיסטי שיש קיע
את הסכום הדרוש.

תל־אביב

חדריך

חקירתו שד אזרח העומד
מעל לכל חשד (פאר, איטליה)

סאטירה נוקבת על המישטרים הדמוקרטיים
ועל הטוטאליטריות המסתתרת מאחוריהם,
לובשת כאן צורה של סרט בלשי מרתק.

הקיץ שחלף

(אסתר, ארצות־

הברית) — חופשת קיץ של ארבעה צעירים
מתבגרים, מתוארת ברגישות ובכישרון, גם
ברגעי העדנה וגם בשיאי האלימות. מישחק
כן של ארבעת הצעירים. הבמאי: פרנק
(דויד וליזה) פרי.

תהילה

שבילי

(ארמון-

דויד, ארצות־הברית) — עיוות־דין במשפט
צבאי במלחמת העולם הראשונה, משמש עילה
לסרט אנטי־צבאי משכנע מאוד. הבמאי:
סטאנלי (ד״ר סטריינג׳לאב) קובריק.
תשוקה (פריס, שוודיה) —

אינגמר ברגמן ממשיך לתהות מה תפקידו
של האדם בעולם הזה. רציני, מאופק, כבד,
מיועד רק למי שמוכן להשקיע מחשבה רבה
במה שהוא רואה.

** +נא להכיר את מיסטר
סלץ (בן־יהודה, אנגליה) — קומדיה שחו

של ג׳רי אורטון, הלועג לכל ערכי הבורגנות
המכובדת, משוחקת ומצולמת היטב.

ירושל׳^
* חשבון הנפש

(אורנע, אנגליה) —

סרט בינוני מאוד על איש שדורך על גוויות
בדרכו במעלה החברה. מומלץ רק בגלל
מישחקו של ניקול ויליאמסון, בתפקיד הראשי.

חיפה

אפאש

(אוריון, ארצות־הברית)

— מלחמתו של אינדיאני יחידי נגד כל ה־מימסד
והצבא האמריקאי, ונגד בני־עמו, המקבלים
בהכנעה את תבוסתם. מהופעותיו
המרשימות של ברט לאנקאסטר על הבד.
העולם הזה 742ז

ת שוקותיה של
בתולה אנגליה
הבתולה והצועני (גורדון,
תל-אביב, אנגליה) תירגום קולנועי
נוסף של ד. ה .לורנס (נשים
אוהבות, מאהבה של ליידי צ׳טרלי) .אך הפעם מדובר בסיפור
פחות מפורסם, ופחות ייצוגי, מקודמיו.
שתי אחיות חוזרות לכפר מולדתן האנגלי, אחרי שנתחנכו
בפנימיה צרפתית. בבית, הן נתקלות שוב באווירה
המחניקה והמתוסכלת של המשפחה הבריטית השמרנית.
אחת האחיות מקבלת עליה את הדין באין אונים.
השניה, הבתולה המרדנית, סמל לגיבורה הלורנסית, מעזה
להמרות את פי אביה, מגלה שהתשוקה הגופנית היא
חלק נפרד ובלתי־מבייש של אישיותה, יוצאת בסופו של
דבר למרחב הגדול, לאחר שכל הדברים המייושנים חרבים
בסצינה מאד סמלית.
אמנם לא כל הדברים האלה מתבטאים בסרטו של
כריסטופר מיילס, אבל ישנם הישגים לא מעטים הראויים
לשבח: האווירה המייוחדת של עיירה בריטית קטנה
מומחשת בצילומים בעלי איכות מעולה, בשליטת הגוון
הירוק כהה (צלם — בוב הוק) ,בבימוי הסצינות המשפחתיות,
שלכאורה נראות רציניות מאוד, אלא שלעג
בריטי צונן מסתתר מאחוריהן, ובמישחק המאופק וה־המסוגנן
של מוריס דנהם (האב) ,קיי ואלש (הדודה) ,פיי
קומפטון (הסבתא) ,והארייט הארפר (האחות הנכנעת).

שינזגץ ונו ונח: בצגבגי בנופתב
ג׳ואנה שימקוס (הבתולה) משכנעת בעקשנות השקטה,
בה היא מתנגדת לכל ההשפעות מבחוץ. אבל כאשר הבמאי
מתחיל לתהות על מלחמותיה הפנימיות, ועל מערכת
יחיסיה עם הצועני (פרנקו נרו, שאי-אפשר להאשימו בכן
שהוא שחקן) ,נוטה הסרט למלודרמה מיסתורית.
מדויד לחיי המשפחה
אני

זב א ת אשתי

(אלנבי, תל-אביב, ארצות־הברית)
הוא סרט שהומצא כולו על־מנת
להדגים את כשרונותיו הקומיים והברקותיו החביבות
של הטרי בנערי־השעשועים של הוליווד, הלא הוא אליוט
גולד. כל עוד זוכר הסרט את ייעודו, ואינו מנסח להיות
יותר מזה, הוא מצליח בהחלט לשעשע, לבדר ולהצחיק.
זהו סיפורו של סודנט־לרפואה המתחתן לפני הזמן,
מוליד ילדים בטרם עת, הופך את אשתו לעקרת־בית
מסורה (בשפת הקומדיה ההוליוודית — עקרת־בית מאוסה)
ולבסוף יוצא לחפש את הזוהר וההרפתקה מחוץ
לבית, תחת כל עץ רענן. וכל זה נעשה תון כדי הקפדה
על עקרונות המוסר הבורגני: מותר לעשות הכל, אבל
אסור לפגוע בשלמות המשפחה. זאת כדי שהילדים לא
יסבלו, ויותר כדי שהאב לא יסבול מייסורי מצפון. ועוד
אומר החוק הבורגני: בלי להפריע לקאריירה, והסטודנט
נעשה בינתיים למנתח מפורסם.
הבמאי, מל סטיוארט, אשר הבין כנראה היטב מה
כוחו של אליוט גולד כשמעבירים אותו בשורה של מצבים
מביכים, ומאפשרים לו להביע את ייאושו המוחלט מן
המציאות, או כאשר נותנים לו לחזר אחרי נשים בדרן
הייחודית שלו, סיפק לכוכבו הזדמנויות רבות להברקה.
.האשה ההופכת לאם ושוכחת את חובותיה במיטה (זוכרים
ן, את ״בוב וקרול וטד ואליס״) היא מקור לא אכזב
31 לבדיחות, בעיקר כפי שמגלמת אותה ברנדה ואקארו

גנרר ופירגש: בין 1ין ןן ןן רגינזנזז
(הנערה הקונה את כשרונותיו הגבריים של ג׳ון וויט ב-
״קאובוי של חצות״).
כל זמן שהסרט בוחר בדרן המשל המבדח, הכל טוב
או יפה. אבל ניסיונותיו להביא, כביכול, בשורה אמיתית
על הפסול בחיי המשפחה האמריקאית, נראים כניתוחים
שטחיים עד לסחיטת דמעות.
לפני הסרט מוקרן הסרטון של ״אל״על״ שזכה בפרס.
אהבה בגיל 50
טיול בגשם אביבי (גת,
תל־אביב, ארצות־הברית) — סיפור
אהבה שכמוהו כמעט ואין
עוד עושים היום, תמים, מרוח, צנוע, סיפור אהבה, שתוכנו
כמעט ואינו חשוב, העיקר הוא שני השחקנים
המגלמים בו את התפקידים הראשיים.
במיקרה זה, אלה הם שני כוכבים כל-יכולים, אינגריד
ברגמן ואנטוני קוויו. היא באה יחד עם בעלה, מרצה
באוניברסיטה, לשנת שבתון בכפר נידח, שם מתכונן הבעל
לכתוב את ספר חייו. הוא, בן המקום, איכר האמון על
כל עבודות הידיים, איש מלא חיים ותוסס, בקיצור, זורבה
מאופק יליד מדינת טנסי.
מה יכול להיות המכנה המשותף בין שניים אלה י
הוד הטבע, האביב המבצבץ ובא, הרצון להאמין שבגיל
חמישים החיים עוד לא הגיעו לקיצם, ובעיקר הרצון העז
של התסריטאי סטירלינג (״כחום הלילה״) סיליפאנט
,אשר שם בפיהם משפטים מלאי ערגה רומנטית, שריח
נפטלין נודף מהם (״עכשיו, כאשר אני יודע שאיכפת לך,
אוכל לחכות לן לנצח,״) והבמאי גאי גרין, אשר משהה
את המצלמה על פני השניים, מארין כל סצינה בעוד
כמה שניות, וכמעט וכואב לו הלב בכל פעם שהוא צריך
להיפרד מכוכביו על מנת לקדם במיקצת את העלילה.
הנקודה המעניינת היחידה בכל הסיפור, אשר אינה

ברגוזן ג\2ן ןץ: אביב בגחזיו החיייגז
זוכה אלא לטיפול שטחי, ומוגשת על קצה המזלג, היא
בעיית הייחס בין הורים וילדים: מה הם חייבים זה לזה,
כמה הם מכירים אחד את השני, והתהום בין הדורות.
אבל למי איכפת הבעיות ז העיקר שיש כאן אינגריד
ברגמן, נאה, אצילית וסימפטית, ואנטוני קוויו, שחש עצמו<1
די נבון בגירסה כל כן מרוסנת של הגיבור הפולקלוריסטי .׳

בקיצור — חתיך עולמי, עם הרבה שכל
בקודקוד (יש כאלה בנמצא?) כתוב אל
, 1 4 /7 1ולא תתאכזב,״ היא מבטיחה.

אינטימיות אנטומית

רק בעד 3ח
1 0 /7 1לא רוצה להשוויץ, אבל הוא
אוהב טיולים ויש לו גם עם מה לטייל.
הוא גם חובב צילום מושבע עם מעבדה
פרטית וכל הציוד. ואם 32 שנים עברו כבר
עליו, מבלי שימצא אותך, הרי ניתן ליחס
זאת לעובדה שהוא לא אוהב בכלל לכתוב
מכתבים.
יש שאלות? 10/71 יענה על כולן, בע״פ
כמובן!

ועי־
19 פלוס, הוא גילו של . 1 1 /7 1
סוקו העיקרי — צבא כ מובן. היכן, מתי
ואיך, לא זו הדרך לספר לך. זאת תע שו
כבר ב,ארבע עיניים׳ לכ שתיפג שו .״ת חביבים״
— הוא כותב ,״ ש חיה, בעיקר נדו ר־מים,
קולנוע, תיאטרון. סיפורים נוספים?״
הוא שואל ,״לרחל המ שוררת יש שיר, :רק
על עצמי לספר ידעתי׳ ,לא אצטנע ואומר
שלא ידעתי לספר על עצמי, אך כיוון ש איני
יודע מהיכן להתחיל ובמה לסיים,
אימנע מזח הפעם.״
וכי ח שב ת לרגע אחרת?

״שנה טובה וממוצעת.״ אל תאמיני לו,
הוא התכוון, בהחלט אלייך

ועוי יעיר

אתם מוכרחים פ שוט ל שמוע את ז ה:
״בנו ת ה־ 19 והסביבה, שימו לב ! 1״למה
ללכת לדיסקוטק ולבילוי לבד? בפרט כשחייל
גולני משתחרר בעוד 38 יום (המכתב
נכתב ב־סל )28.12.מחכה לכן?
״ 180ס״מ זא ת אחת המגבלות, ועוד,
ועוד אז למה לחכות, הא?״
, 1 3 /7 1יורש פוטנציאלי, הייתי אומרת.
וחוץ מזה, נסי, מה איכפת לך? הוא באמת
נ שמע חבוב!

בערבות הגנב
״רק לי יש תמונה זו,״ כותב , 1 7 /7 1
״ חיו ת ובני, רפי, הביא הביתה גליל פילם
בלתי מפותח, פי ת ח תיו, ו בין השאר פותחה
גם תמונה זו .״
אי ל כן, המזהה עצמה, עתידה לקבל את

שבועיים בממוצע
כמעט ברור לי שכל המכתבים של ה שבוע
הבא יהיו מיועדים ל־ 1 2 / 7 1ולא
בלי סיבה:
״אני מציב בפנייך אתגר רציני: אני
מציע לך לנסות להפוך אותי תוך שבועיים
לבחור רציני ומיושב שמוכן לאבד
את ראשו בגללך. אינני אומר שיהיה לך
תפקיד קל, ביחוד לנוכח העובדה, שאני
.8 1 0אינני מעריך את נועלות ה עקבים
כטיפוס הסובל משעות עבודה סדירות
בחלק העליון של ראשו.
״היות וכל הגברים הם בחציים יצורים
תורשתיים של אמם — שהיא, כאמור,
טופפת־עקבים — הרי שגם הם נוהגים לערוך
מדי פעם שביתות איטלקיות בחלק
המדובר.
״אני אני, כגבר (שתי טפיחות בריאות
על החזה המתוח) מאמין, בכוח הריעות
הקדומות, בהיות העולם מחולק הדרגתית:
גבר, אשה, בהמה.״ אבל בכל זאת ,״אל תקחי
ללב את מה שכתבתי על האשה הממוצעת.
בתור ישראלי ממוצע, אני חייב להתנהג
כלפייך בגסות, חוסר נימוס ובשוויץ בולט.
בכל אופן, הדברים הממוצעים לא היו
מופנים באופן ממוצע אלייך ועל כן תקוותי
שלא תשליכי אותי באופן ממוצע לפח.

״הנני חוב ש ביחידת שריון ה מ תכונן ללמוד
רופאה עם תום שירותי,״ כותב
, 1 5 /7 1וכנראה שהוא מעוניין בתירגול
אנטומי עם בחורה מגיל , 17—23 שכן
אחרת לא ברור מדוע חזר פעמיים במכתבו
:״ הנני חפץ בהיכרו ת אינטי מי ת עם
המין ה שני!״
כן או לא, העיקר שהוא בעל רכב, איש
תל־אביב, וכבר בגיל 20 מתנ שא לגובה . 178
ליותר מזה לא ציפי ת בוודאי!

בין שתי נשים
משהו חריג :״רצוני לקשור קשר קרוב
של היכרות וידידות עם אשה בסביבות גיל
הארבעים,״ כותבת , 1 0 1בת ה־.33
אמרתי לכם.

״דחוף! פיקוח נפש! שלום לך רותי מהמכתבים,
אמש הייתי אצל רופא עור ומין.
בן .26 אני, לא הרופא. קשקשים, נשים
שערות.
׳אתה רווק?׳ שאל, ,סקס, זה מה שנחוץ
לך, חביבי, לאיזון.׳ עכשיו אני מחפש במשנה
מרץ. הדוקטור רשם בפתק, :שמפו,
ויטמינים, סקס.׳ ואם הוא אומר, ובנוסף
לזה גם רושם, הוא יודע, לא?
״שמפו ו־ויטמינים כבר השגתי. וסקס?
הרוקחת הנחמדה כמעט זרקה אותי החוצה.
״אולי
תימצא, איפ׳שהו עלמה נחמדה,
כנה, ודווקא, ככה, משהו מיוחד, ולא רגיל.
לא מוכרחה להיות יפהפיה אבל רצוי שתהיה
לא שמנה ולעומת זאת עליזה. שתעשה
טוב על הנשמה (מה חשבת, שזה לא
חשוב?) ושתתעניין כמוני בהרבה שמסביב
(המתרחש והקיים, שהיה ושיהיה) ושלא
תהיה שמרנית ואפילו קצת נון־קונפורמים־
טית — ובכלל
״מחכה לתשובות מיידיות, בעוד חודש
יש לי התייצבות אצל הרופא
זה מה שאומרים, :נערה לרפואה׳ ,לא
כן? 1 8 /7 1 ,

בעיני מי 7
כל הגליל, אס תואיל ל הזד הות בפני . 17/71
באמת, כדאי למהר

חתיך עולמי

היא חמודה. היא ירושלמית. אינה בלוד
נדית ו נואשה מכל הבנים, הרגילים/
אז אם אתה באמת בחור שאיננו רגיל ״בעל
עיניים ירוקות (או כחולות) ושיער שחור,״

1 0 /7 1מ עוניין בנערות מכל סוג ו מין,
אן שתהיינה סי מפטיו תזהח שו ב לו מאד,
ועוד יותר מ כן — שתהיינה מעוניינו ת
בנע שה בעולם ובארץ. ואל תח שבו שהוא
מחפש ככה סתם :״לאחר נ סיונו ת וניסויים
רבים ומגוונים עדיין לא מצאתי את
שמחפש אני,״ הוא כותב.
ובכלל לא איכפת לו שתהיינה נאות!
ומו שכות. אשר אליו :״אני לא מושך. ו יפה?
תלוי ב עיני מי!״
אז הראינה לו !

המינלצ 1ת טלי
יותר מדי ז מן היה לי שקט בבית. אולי
שבוע שלם. אלוהים כנראה שם לב לזה,
והחליט שאני מ שתעממת. ביום רא שון חוזר
אריק מבית־ספר ב הבעה ח מוצה:
״אמא, אבא צריך ללכת למנהל מחר.״

הוא אומר, ,הרי ב שיעור הבא המנהל יקרע
לנו את הראש. ואם לא נודה, אז כולנו
נסבול. אז בוא אתה ואני ונחום, ונגיד ש זה
אנחנו ע שינו. אז מה הוא כבר יעשה
לנו? בגלל שנודה בעצ מנו, הוא יי תן לנו

ושני המוצלבים האלה וא קמו אבירו
תמיד זה ככה. אם אבא צריך ללכת ל מנהל
— למה הילד צריך לבוא אלי?
אני באמת לא יודעת.
״מה הפעם?״
״ה מור ה לחקלאות לא בא לשיעור. אז
התחלנו ל שחק בחלקה, וחחבר׳ה ה שתוללו
קצת. את יודעת אין זה. זרקו אחד על
השני ירקות, והכל. העיקר, ע שינו לו שם
אדמה חרוכה, כ מו שהמורה להיסטוריה
אומר.״

,,נו, נו. מת נו? את לא יכולה לתאר לע
צ מן? אז בסוף ה שיעור ראינו שזה, לא
עסק, אז התייעצנו מה עושים. אז פתאום
אני רואה שבאים אלי נחום ו מו שי קו, ו־מו
שיקו או מר לי דבר כזה, :ת שמע, אריק,״

בסן־הכל להעתיק בטח. אז כל הכיתה תעזור
לנו, ונצא ב שלום׳.״

״נו, אז זהו. אז הסכמתי, טמבל שכמוני.
אז כ שהמנהל נכנס, ושאל מה ומי, אז קמתי.
הסתכלתי אחורנית — ומה אני רואה?
רק אני קמתי. שני המוג־לבים האלה, נבלות
שכמוהם, נשארו לשבת. אז בגלל זה
אבא צריך לבוא מחר למנהל. הוא רוצה
לדבר איתו.״

״נו, אז מה נו. אז תגידי לאבא.״
״לא, ז ה לא,״ הכרזתי ב ה חל טיו ת .״ה פעם
— לא. מספיק שני מוג־לבים בכיתה.
אל תהיה לי אתת השלישי. אם היית כזה
גיבור שם, ת לן ו תגיד בעצ מן לאבא.״

(המשך מעמוד )33

צריך, אני לא רוצה לקבל כסף מישראל.׳
קופאים מקור .״תוך זמן לא רב
עברנו את הגבול. בדרך שבר הבן שלי את
הרגל, וסחבתי אותו על הגב. מעבר לגבול•
שם עזב אותנו המלווה שלנו, ואנחנו
המשכנו לעיר הבירה. קיבלנו דרכונים
שוויצריים. תוך יום היינו באיסטנבול, ומשם
ישר ללוד.
״כשבאנו ללוד לקחו לנו את הפספורט
השוויצרי ונתנו לנו תעודות עולה. החתימו
אותנו על כל מיני דברים שלא ידענו
מה הם• קיבלנו דירה ברמות ים, שבבתים׳
מיטה לכל אחד, מזרונים מקש, ושמיכה
אחת לכל אחד. עכשיו בחורף אפשר
למות מקור, .חישבו לנו 90 לירות
כל מיטה.״
מאוחר יותר הגיעה שעת החשבון .״התחילו
לדרוש מאיתנו שכר דירה 200ל״י

נערה לרפואה

הגערה של 17/71

במדינה

הבן סקר או תי ב מ בט מופ תע,
שהפעם אני מתכוונת ברצינות.
״אמא, לא הייתי מאמין עלייך,״
״ שאת תהיי מוג־לבית כזאת?״
והחליט נכנע.

עודה סייג
למה לא מקיימים הבטחות?

לחודש,״ מתלונן סייג .״עבודה השגתי,
אבל המשכורת נטו היא 420 לירות. איך
אפשר לפרנס משפחה עם תשע נפשות
משכר כזה?״
הדרכון השוויצרי -געלם. הסוחר
העשיר התייאש לגמרי מתנאי המצוקה
:״החלטתי לעזוב את הארץ, אז
פניתי לסוכנות שיחזירו לי את הדרכון
השוויצרי,״ ממשיך סייג .״אבל הם לא
מוכנים. הם מוכנים לתת לי רק תעודת-
מעבר, .בשביל הדרכון השוויצרי שילמנו
כסף. הוא שלנו, ולא ניתן לך אותו׳ —
ככה אמרו לי בסוכנות. חוץ מזה הם רוצים
עוד 10,000 לירות, שהם אומרים
שקיבלתי בכל מיני דרכים״.
סייג פתח בשביתה לפני משרד הקליטה
ברחוב אסתר המלכה בתל־אביב. תביעתו:
עבודה שיוכל להרוויח בה 700 לירות לחירש
כדי לפרנס את משפחתו .״הבטיחו
לי בחוץ־לארץ דברים. למה לא מקיימים?״
תובע הוא. בשבוע שעבר אף הוזעקה המשטרה
לחדרו של מנהל מחוז תל-אביב
של משרד הקליטה, אברהם תדמור. הסיבה:
סייג ניסה להוכיח — על־ידי כך שטילפן,
בלי רשות, ממשרדו של תדמור לאיש
משרד־הבטחון — שאומנם היה שליח ישראלי
אצלו בארץ ממנה עלה, ושיכנע אותו
לבוא ארצה.
סתם עושה צרות. אברהם תדמור
הכחיש שמישהו שיכנע את סייג בשם
ממשלת ישראל לבוא ארצה :״הלואי שיכולתי
להשפיע על יהודים שיבואו ארצה׳״
אומר הוא .״לעצם הענין: האיש קיבל
דירה יפה בבת־ים. שכר הדירה אינני
פחות מ־ 100 לירות, אבל אינני יכול
להתחייב על כך. הוא יכול לפנות לוועדה
של עסידר, כדי שיפחיתו לו את שכר
הדירה. השגנו לו עבודה כמחסנאי במגדל
שלום, אבל הוא רוצה רק מספר
מונית.
״את זה אני לא יכול להשיג לו• הוא
רוצה חנות — אבל לא מוכן להביא אישור
שיש לו השקעה משלו. מספר פעמים
הישגתי לו דברים שביקש, אך כשזה בא
לידי ביצוע — הוא לא הסכים לקבל אותם•
סידרתי לו שיתקבל כחבר בחברת
ההובלה עלה — אז הוא ביקש שאבטיח
לו שהחברה לא תפשוט את הרגל.
״אם הוא רוצה לעזוב את הארץ —
שיעזוב. אנחנו לא נפסיד הרבה. האיש
סתם עושה צרות.״
העולם הזה 1742

לבוא ולראות את הדגמים החדישים
מעילי גשם עם בטנת פרווה
שמלות ג׳רסי סרוגות
אפודות, חצאיות מידי ומקסי
וחליפות מאקרילן

באור ושית׳
עצוב סנהדרא׳

העולם הזה 1742

(המשך מעמוד )31

אפשר היה להם לחדור לבעייה כאובה
בכתבה הנעשית במסגרת של תחנה ציבורית
וממלכתית.
ניצוצות היציקוק בא
לטלוויזיה
* רבקה בכיכובו של לורנס אוליבייה,
בעולם השכחה עם אינגריד ברגמן ומשפט

באולם ישבו 13 חברי-כנסת. על
סדר־היום עמד תקציב המדינה, העולה
על 13 מיליארד לירות.
מיליארדאחדעלכלחי׳ כ.
לא הי ה זה מראה מרהיב. במשך
שלושה י מי ם רצופים ק ם נואם א ח רי
נו אם ודיבר על תקציב״הענק. ה אולם
הי ה כמעט ריק. רק שר אחד
— פינח ס ספיר — טרח להקשיב.
יציע הקהל היה ריק. אפילו העיתונאים
הסתפ קו בק רי את הדברים מן
הפרוטוקול, לא נכחו ב מקומ ם.

לכאורה הי ה הויכוח על התקציב
צריך ל היו ת הזדמנות גדולה לאופו זיציה.
כי ז הו המע מד שבו אפשר
וצריך לה תווכח על כל מדיניו ת ה ממשלה.
שהרי אין התקציב אל א
ביטוי של מדיניות זו.
מזה שנים רבות נופל תפקיד ז ה
על יו חנן באדר, כדובר גח״ל, סיעת-
האופוזיציה הגדולה, ביותר. אג ל ל־גח״ל
אין מ ה להגיד. זו הי סיעה
מבולבלת, שמגמותיה השונות (חרות
מכ אן׳ ליברלים מכאן) סותרות זו

ראלף עינבר יביאו קרוב לוזדאי לניט־רולו
כיועץ לענייני בידור. כמה מן הבמאים
העוסקים בענייני בידור, אינם מוכנים
לסבול את התערבותו בתכניותיהם.
התוצאות המידיות היו שבכעס הוא הפסיק
לייעץ לשאול עבורי (מוסיקה ושירד
.),סיפור אחר הוא הסיפור על המסיבה
שאחרי המסיבה: כשהדיחו את
אילץ נויטיין מתכניתו הערב עם אורי
זוהר, קבלה המסיבה צורה חדשה ושם
חדש: ברוכי ם הבאים. עכשיו רוצים להחזיר
את מסיבת האמנים לאילון גויט־ין,
אולם זה מסרב לקבל את הקונספציה של
הבמאים שעינבר.
הוא אינו היחיד.

את זו, עד שגם גאון אינו מסוגל
להציג מדיניות אלטרנטיבית.
לרשות גח״ל עמדו כמעט שלוש
שעות של דיבור — ו ה סי ע ה לא יד עה
איך למלא א ת הזמן.

בפני סיעתנו עומדת בכל שנה ה שאלה
הגדולה: איך לנצל א ת 12
הד קו ת שלנו זהאם להתרכז בצד
הכלכלי, על פי החומר המוכן על-
ידי כלכלני תנועתנו, או לשים א ת
הדגש על הצד הפוליטי, המשמש
מסגרת לתקציב ן
האם לה תווכח עם הממ שלה, או
עם הי מין, ה מ טיף ל מל חמהי
החלטנו, בסופו של דבר, ל אחד
א ת שני הנו שאים, לנאום נאום או-
פוזיציוני עקרוני, מדיני-כלכלי, ל התווכח
עם המ מ שלה ועם מחנ ה-
ה מל חמה גם יחד. תוך כדי כך
קבענו כ מה עקרונות-יסוד חדשים, ה חורגים
בהרבה ממסגר ת התקציב
הנוכחי, ושבאו להציג א ת הפרס פקטיב
ה של תנועת־השלום הישרא
לית.

להלן
1או 0התקציב של אווי אבנוי:
אורי אפנדי ז תקציב זה הוא תקציב של מלחמה. הוא קורבן למולך, התובע
משנה לשנה קורבנות רבים יותר של דם ודמים.
שר־האוצר אמר :״בתשע־עשרה שנותיה הראשונות של ישראל — ושנות מלחמת־העצמעות,
ומערכות קדש וששת־הימים, בכלל זה — הסתכמו כל תקציבי הביטחון
בפחות מכפי שהוצאנו לבטחון בשלוש השנים האחרונות.״

רות ביקל מרקידה את גליה ישי
הבמאי שאוהבים לעבוד איתו

פראדין — שלושתם סרטי היצ׳קוק, יתווספו
בקרוב לספריית הטלוויזיה, שהחליטה
סוף סוף לקדם את עניין הסרטים ה־עלילתיים.
המדובר הוא ברכישת סרטי דויד
סלזניק הכוללים גם את דו־קרב ב שמ ש עם
גרגורי פק׳ את ת מונ ת ה של ג׳ני, את תום
סויאר המקורי. ידיעה זו והסרט !מלכת
פיק שהוצג בשבוע שעבר, נוטעים תקווה
שאכן זז משהו בטלוויזיה. אולם אין להתפלא
אם גם בעתיד, ישולבו מדי פעם גליה סרטים מסוג ד׳ בשידורי ישראל.
ישי ( )20 הבלונדית, שהנחתה את ב מי קצב
ה־ )18/1( 70 עדיין מחכה לאיש המיועד
לד, בחיים ולתפקיד הגדול שלה בתיאטרון.
לא בחינם היא למדה בתיכון רננים במגמה
דרמטית, עד שהמוסד פשט את הרגל ונסגר,
ולא סתם היא עשתה שנה בבית־הספר
למשחק בבית־צבי ברמת־גן. פעמיים
הופיעה גליה בטלוויזיה כמספרת תוכן הסרטים
המצויירים במוצ״ש, אבל לא נתנו
לה להמשיך, כי באותו זמן שרתה גליה
בלהקת פיקוד־מרכז. בתום השרות שיחקה
במחזה נ אפו ליון חי או מת עד שהוא מת.
כרגע יש לה תפקיד בפר גינט, שיועלה ב קרוב
בתיאטרון הבימח. אבל אין לה
התנגדות להמשיך ולהנחות גם את במק צי
ה 70 באולפן אוהבים לעבוד עם יוסי
צמח, המפיק־במאישל במיקצב־ה־ , 70 בגלל
המקצועיות שלו. איש התרנגולי ם לשעבר,
ששמו יצא לתהילה כבמאי הלהקות
הצבאיות, במובן החיובי של המושג, מסרב
לדבר על עצמו, אולם צריך רק להשוות
כיצד הוא תפש את זמרי הלהיטים מוטי
פליישר ושלמה ארצי וכיצד אחרים תפשו
אותם בטלוויזיה׳ כדי לעמוד על טיבו. הבחורה
שהרקידה את כולם בתכנית האחרונה
שלו היא רות כיקל. היא באמת
אוהבת לרקוד ולהרקיד ולא רק בשביל
להצטלם # .כשדכנית לכל דבר מרגישה
את עצמה דרורה חבקין, המארחת של
תוכנית ברוכי ם הבאים. לאחר שהעולה־מורה
מרוסיה, אנטול דקטוב, השיג
עמדי -במשרד ירושלמי, בעקבות הופעתו
בתוכנית ובעזרתה של דרורה, הפגישה זו
את גרשון לוזוכסקי, אמן המיתרון עם
נערתו מימי הילדות שזיהתה אותו בשעת
ההופעה לאחר 40 שנה # .מטעמים אישיים
ביקש צבי גורן, האחראי על ההגשה
בטלוויזיה, לחזור לעבודה ברדיו.
צבי, שהעמיד את מחלקת ההגשה על ה-
רגליים, נלחם בזמנו כנגד העובדים ששאפו
להדיח את פינסקר, הממונה הקודם
של הטלוויזיה ומאז הוא כנראה לא חש
בנוח במחיצתם# .י טענות שהועלו בנגד

מיכרזים וז כו ב קביעו ת בעבודה, עברו מקנאים ללא בו ש ה בבמאי־החוץ העובדים
לפי חוזי ם והמקבלים שכר ש מן יותר,
כיוון שאין להם קביעות. בנ שימ האחת
מזכירים את ראלף עינבר, פול סליג•
ג׳ר, שהתפטר לאחרונה מהטלוויזיה, וחגי
מאוטנר, במאי ה חד שו ת בערבית.

תדרי!

זוהי התשובה המוחצת לאכירי ארץ־ישראל השלמה: שוטו
שמיים, כמשך שלוש השנים, בהן אנו יושבים בגכולות־הביטחון
האידיאליים, ושבהן לא בפו עלינו מלחמה של ממש -הקרבנו
לביטחון השוטף יותר בסף, מבפי שהוצאנו ב־ 19 השנים כהן
ישבנו כגבולות חוסר־הביטחון, האנטי־ביטחון האומללים של ה־4
ביוני 19 ,שנים בהן בנינו צבא לתפארת, שיצא לשלוש מלחמות
גדולות והנחיל לנו שלושה נצחונות מזהירים.
הוצאות הבטחון בשנה הקרובה, אם ק א יתחדשו הקרבות, מסתכמות לפחות ב־6.6
מיליארד ל״י. זהו החשבון הנכון, הכולל את משרד־הבטחון ( 5200 מיליון) ,חלק
מהמשטרה ומישמר הגבול ( 70 מיליון) ,חלק מהרזרבות ( 50 מיליון) ,תקציבים
מיוחדים ( 265 מיליון) ,פיתוח האנרגיה הגרעינית ( 50 מיליון) ,וכן לפחות מחצית
החוב המוחזר בשנה זו והריבית על יתרת החובות ( 1000 מיליון) ,שהרי לפחות
מחצית החובות נובעת מתקציבי־בטחון קודמים.

פירוש הדבר שהשנה נקריב על מיזבח הביטחון במחצית תקציב
המדינה 75 מכלל הבנסות־הפנים של המדינה, למעלה מ־־/־30

(יום ד׳
* כפורכאלפסגדריה
)20.20 .20/1סרט ה ש בו ע: מפקד טנק בצפון
אפריקה במלחמת העולם ה שנייה מנסה
להעביר בשלום למקום מב ט חי ם ש תי
א חיו ת צעי רו ת ו בו בז מן להלחם במרגל
גרמני. מ שתתפי ם: ג׳ו הן מילם׳ סילביה
סי מם ו אנ טוני קוויל.

המצחיקנים (יום ה׳ )18.30,21/1
קטעים מ תו ך סרטים של צ׳ארלי צ׳אפלין.
באסטר קי טון, ג׳ק בני, רד סקלטון ו קו מיאחרים
י בסידרה הוליווד והכוכבים,
קאים
המ שודרת בל שון ה אנג לי ת ב מסגרת ה שידורים
בערבית.
* רימון בעזה (יום ה׳ )20.35 , 21/1
הטרגדיה ה אנו שי ת ברצועה. מפיק־במאי מרדכי
קיר שנבוים. אסור להחמיץ.
^ נחל כזיב (יום ו׳ )20.30 , 22/1
נוף חו ר פי ובעלי חיים בואדי קורן בגליי1
המערבי, ל מרגלו ת המבצר הצלבני מונ ט־פורט.
הסרט לקו ח מן הסדרה ה מצויינ ת,
החיים סביב לנו. מפיק־במאי אפרים אבא
( שידור חוזר).
* מפסטיבל שירי הילדים (יום
ו׳ 22/1׳ )21.30 רבקה מיכאלי, שלמה ארצי,
שולה חן ואחרים.
* ברוכים הבאים (יום א׳, 24/1 ,
)20.20 דרורה חב קין מארחת את רן אלירן,
את כוכב ת הלהיט־מחזמר של ברודוזיי: עול מו
של ז׳אלן בדל — הי הודי ה אלי ס טון,
את י הוד ה ברקן ואת הז מר ת טמירה ירדני,
ה שרה מ שירי לאה גולדברג. ג בי עמרני וגאולה
נוני יו פי עו בקטע א מי הגנרלית.
מפיק־במאי ראלף עינבר.
* המקרה המוזר (יום ב׳ , 25/1
)21.05 שני שותפים במ שרד ח קי רו ת —
האחד חי ונו שם ו ה שני רוח מת, נקלעים
ל סי טו א ציו ת מו ת חו תומצ חי קו ת כאחת. התכנית
הלקוחה מן הסידרה רנדל והופקינם
רק תוצג ב מסגרת הני סיוני ת, שלכם בהרצה,
בהתאם ל מגמה המסת מנ תבר שו ת
ה שידור׳ לקבל א ת תגו בו ת הציבור, ל פני
שיו חלט על רכי שת הסידריז כולה, או
מקצתה.

בותידר־תב גבתוידר־די ב״עריוה בארץ הפראות״
מהתוצר הלאומי הגולמי -למעלה מ* 90 אגורות מבל לירה של
מיפים ישירים ועקיפים שמשלם האזרח*.
כל זה — מלבד ההוצאות הקשורות בבטחון, המופיעות בתקציבי שאר המשרדים
(שיכון בחברון, היאחזויות, מיקלטים, גדנ״ע — ועוד ועוד ועוד) ,ובלי התקציבים
הנוספים לבטחון שעוד יבואו, מן הסתם׳ במשך השנה, כפי שבאו בשנה שעברה.
מה פירוש הדבר?

פירושו שלא יכולנו להתקיים אף שנה אחת ללא העזרה העצומה
של משלם־המים ים האמריקאי ושל התורם היהודי -וגם בך אנחנו
אוכלים בהתמדה את בסים קיומנו הכלכלי.
אתמול דיבר חבר־הכנסת יוחנן באדר על עליזה בארץ הפלאות. אם יש נמשל קולע
למשל הזה, הרי זה מפלגתו שלו — אמנם לא נערונת נחמדונת, כמו עליזה המקורית,
אלא גברת קשישה בשלב הילדותיות השנייה, החיה לה בעולם דמיוני פרטי משלה.
יגי^ל הו ר כי ץ ( :הרשימה הממלכתית) :איזו גברת אתה, אדוני?

אוי*• אכנרי :

מה שאני אומר עכ שיו ז ה חל גם עליך, אגב.

שאר הוצאו ת הממ שלה מכוסים על־ידי זרס הכסף מהחוץ, הלוואות וכו׳.

^ ,״שנת 1971 יכולה להיכנס להיסטוריה כשנת השלום—
אם נרצה. לא תהיה זאת אגדה!״
מכל לירה שמשלם האזרח כמיסים ישירים ועקויפיו -
90 אגורות נאכלות על-ידי הוצאות הבטחוו!״
״אין פתרוו לכלכלת ישראל — מלבד השלום!״

011ו!10י 0הר השרש!
היכן התקציב האלטרנטיבי של חבר־הכנסת באדר ורעיו?
הוא רוצה שלא נוותר אף על שעל אדמה אחד. זאת אומרת: חידוש המלחמה במלוא
׳.ממדי המוזת וההרס. בו בזמן הוא רוצה בהורדה של המיסים, ושיחרור של עשירי־העם
ומרוויחי־המלחמה מעול המיסים. ובובזמן הוא רוצה — הפלא ופלא
בארץ הפלאים — התנגדות טוטאלית לתכתיב־השלום האמריקאי, שפירושה הפסקת
מטר־הכספים האמריקאי.

בעיות גורליות שאנחנו מטאטאים אותן עכשיו אל מתחת לשטיח
המלחמה -בעיית ישראל השניה, בעיית העוני הממאיר שאותו
מעלימים כיום מעיני הבריות, הפיכת ישראל למדינת־רווחה אמיתית,
מודרנית, משוכללת.

* טווידל־דום של חרות רוצה במדיניות המצריכה הגדלת הוצאות־הביטחון
פי שגייס ושלושה, וטווידל־די הליברלי רוצה שבעלי
ההון לא ישלמו יותר מיפים. אכן, דרוש הומוריסט מחונן מאד כדי
לתאר את המדיניות הכלכלית של הזיווג הזה,

שלום ! 1971
הרומאים אמרו, בשפה האהובה כל־כך על חברי הכנסת בגין ובאדר•:
״!1 1(61111111ד>31ן, ות 5366ן 51 ¥15״הרוצה בשלום, ייכון למלחמה.״ זהו כלל נכון,

ספיר -ראש־הממשלה הבא
כבוד היושב־ראש, ניתן לתקן פסוק ידוע ולאמר :״אפשר להפר את כל חוקי
הכלכלה במשך חלק מן הזמן, ואפשר להפר חלק מחוקי הכלכלה במשך כ ל
הזמן. אבל אי־אפשר להפר את כ ל חוקי הכלכלה במשך כ ל הזמן.״
נדמה שמר פנחס ספיר מבין זאת. אין זה מיקרה שדווקא הוא — הקברניט הכלכלי
של המדינה — הוא התומך העיקרי ביותר במדיניות של שלום בצמרת המדינה.

הוא יודע מהו מחיר המלחמה, ומתי הוצאות הביטחון יגיעו
לממדים שיכרסמו את עצם בסיס קיומנו. זהו חלק של ה״אין
ברירה״ החדש -אין ברירה אלא להגיע לשלום.
שום שר־אוצר אינו יכול להיות פופולרי, כי הוא האיש המסמל בעיני האזרח את
מכונת־המיסים הגורפת את פרי־עמלו. בכל זאת אנו עדים לתופעה מוזרה: מתגבשת
והולכת תדמיתו של פינחס ספיר כראש־הממשלה הבאה.
חבר־הכנסת באדר היה נאמן לעצמו, כאשר דרש ששר־האוצר יתפטר.

אנו מצידנו, העומדים מחוץ למימסד, סבורים שמכל ראשי המימי
סד -הוא האיש המתאים ביותר לעמוד בראש הממשלה בעתיד
הקרוב, בתקופת המעבר ממלחמה לשלום.
בן־ציץ קשת (גח״ל) :לפני חד שיים הצעת את דיין!

אורי אבנרי ז אס ידיין יבצע את ה מדיניו ת שלנו, אהיה הרא שון ש !
! אתמוך בו.

ברוח זו אנו מקבלים את ה״אני מאמין״ של פנחס ספיר,
התקציב שלנו, בו הציג עצמו כאיש אשר ״פניו אל השלום,״

יוחנן כאדר

שהופיע בראש נאום

ז בקיצור, תצביע בעד התקציב.

אין פתרון בלי שלום
אולם, כבוד היושב־ראש, התקציב שלפנינו, אף שפני מחברו אל השלום, אינו
הכללית של ממשלת
תקציב של שלום. זהו תקציב של מלחמה, ביטוי למדיניות
גולדה מאיר, שאינה ערוכה לשלום, ושקשה לומר עליה אפילו שהיא עומדת ״עם
הפנים אל השלום.״

לכן נצביע נגדו.
לא אעמיד פנים, כרוב הנואמים בוויכוח זה, כאילו יש בכלל אפשרות לתקציב
שונה באופן מהותי, בלי החלפת המלחמה בשלום. אפשר לשנות פרטים, בוזדאי שאפשר
לחסוך, אפשר לצמצם מנגנונים. אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת מ1לך
המלחמה, הבולע את מיטב פרי עמלנו.

אין שו ם סיכוי ושום אפשרות לפתור את הבעיות הכלכליות
בהעדר שלום. כל האומר
של ישראל ולהגיע לעצמאות כלכלית
אחרת -הוא רמאי המרמה את הזולת או את עצמו.
איזה שלום?

השלום ה״קטן״ והשלום ״הגדול״
כאן יש לומר דברים מפורשים. יש להבדיל כין ״השלום הקטן״
וכין ״השלום הגדול״.
״השלום הקטן״ — הרי זה השלום שיבוא, אם נרצה בכך, בעיקבות שיחוודיארינג,
והוא יהיה הסדר־שלום בין הממשלות, שיכלול סידורי־בטחון יעילים.
״השלום הגדול״ יבוא, אם נרצה בכך ואם נגלה יוזמה היסטורית, בעיקבות
השלום ״הקטן״ ,כשלב שני. זהו השלום בין העמים, השלום שאינו רק השלמה
פורמלית עם קיום ישראל, אלא קבלתה מרצון בתוך משפחת עמי המרחב.
תירגום ״השלום הקטן ״ לשפה כלכלית הוא: צימצום ניכר בהוצאות הבטחון
(אם כי ברור שאין לוזתר על כוח־המחץ של צה״ל להבטחת השלום וקיומו) .המשאבים
האנושיים והכלכליים שישוחררו — יופנו אז לביסוס הכלכלה הלאומית העצמאית׳
והפיכת ישראל למדינת־ייצוא.
תירגום ״השלום הגדול ״ לשפה כלכלית הוא: יצירת שוק מרחבי משותף,
שבירת הגבולות הכלכליים, לטובת כל עמי המרחב, ללא מנצלים ומנוצלים.

רק אז ניתן יהיה לפתור את הבעיות האמיתיות של ישראל,

וזניציב ווזיוויגו ן גזגזוך \2א\־י\2בוורה טור ואב),
כל עוד אינו משמש כיסוי לכוונה של ״! 3 1561111111ז3גן 13 1161111111 51״הרוצה
במלחמה, ייכון למלחמה״ .אבל עוד יותר נכון הוא לומר 3 :ז 3ע ״ 51 ¥15 1(366111,
״!מזססגק — ״הרוצה בשלום, ייכון לשלום״.

אני מציע לשר־האוצר להקים לאלתר, עוד כמיפגרת תקציב זה,
מטה־פעולה שייתכנן וייארגן מראש את המשק מדפוסי המלחמה
לדפוסי ה״שלום הקטן״ ,תוך היערכות לקראת ״השלום הגדול״
שיבוא כעיקכותיו.

התקציב שלפנינו יכול להיות התקציב האחרון למלחמה, אם כי אינו ראשון לשלום.

השנה 1971 יכולה להיכנס להיסטוריה כשנת השלום. אם נרצה ,
לא תהיהזאתאגדה !

הדברים נאמרו בעקיצה, מכיוון שבגין ובאדר מרבים לה שתמ ש בפסוקי ם לאטיניים.

011 העיחס
1 0 0שגי שו ר
פודו האיש

אל אביב•