גליון 1746 מתאריך 17 בפברואר 1971

רו 9א בכיר מנהיר ״ :אאתה
חולה

אנוש -

ה חו לי ם !

חוליב וחולות שוככים
יחד במסדרון מחלקת
הקכלח של ״איכילוב״

הממלכה הנ*וליטבניה
מיסודם של יוצאי הסגל ה אקד מי
של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

החלה הרשמה לקורסי ערב

אלקטרוניקה טלוויזיה מיקצועית
שרטוט בנין
שרטוט מכונות
ריהוט ועיצוב פנים
גרפיקה שימושית
קירור ומיזוג אוויר
צילום מקצועי
תיכנות למחשבים

ל עי תי םנדמה לנו כי חלק מהמערכות שאנחנו מנהלים באמצעות
עיתון זה, הן מערכות דון־קישוטיות. בהרבה נושאים מצליחות
מערכות אלד, לזעזע את דעת־הקהל, לעורר תגובת־שרשרת,
לגייס תמיכת עיתונים נוספים ולהזיז דברים. פרשת השתלטותם של
שירותי־הביטחון על אוניברסיטת חיפה, היא אחת הדוגמאות לכך.
מאידך, קיימים נושאים אשר סביבם קיים קשר כללי של שתיקה.
המערכה שאנחנו מנהלים זה מספר שנים לשיפור היחס כלפי האסירים
בשירות בתי־הסוהר, למניעת התעללות בהם ולהתנהגות
יותר אנושית כלפיהם, היא אחד מנושאים אלה. למרות שבשנים
האחרונות פירסמנו סידרה. ארוכה של מיקרים מחרידים. ,בהם מתו
בכלא אסירים ועצורים, בגלל יחס בלתי אנושי הגובל בהתעללות,
נשארנו בודדים במערכה זו. יתכן והסיבה י לכן טמונה. בעובדה,
שהאזרח הממוצע סבור שבעייה זו אינה נוגעת לו, וכי הוא לעולם
לא יגיע למצב בו תהיה לגביו חשיבות ליחסם של סוהרי שירות

בתי־הסוהר.
אחת הפרשות הנוראות ביותר שאירעו בתחום זה היתר, פרשת
מותו של העצור חולד,־ד,לב אלי אבוטבול בכלא רמלה, אותר, פיר־סמנו
לפני שלושה חודשים (העולם הזה ,) 1733 תוך האשמות גלויות
כלפי מי שנראו לנו אשמים במותו. הפרשה אף הועלתד, על־ידי
אורי אבנרי בכנסת ושר הבריאות הבטיח להפיק את המסקנות
לאור מימצאי החקירה בעניין.

^ חנוקרישת מנסה רחבות
לפרשקא לי א בו ט בו ל יש גם המשך משפטי. מאחר שמשפחתו
של הנפטר היא בדעה, שמותו נגרם כתוצאה מרשלנות
פושעת, עמדה המשפחה על כך שתיערך חקירה פומבית של מיקרה
המוות, כדי למצוא את האשמים. אומנם, במיקרה הטוב ביותר
הסיכוי הוא שאיזה סוהר יורד בדרגה או יקבל נזיפה, אבל המשפחה
מתעקשת על כך שהאמת תצא לאור.
חקירת מיקרה המוות של אלי אבוטבול״ החלה לפני שבועיים בפני
שופט השלום יהודה מרייביש שני העדים הראשונים שנחקרו היו
סוהר ורופא בית־הסוהר, שאישרו כמעט את כל העובדות שפורסמו
בשעתו בהעולם הזה. אולם במהלך החקירה התגלתה תופעה מוזרה.
פרקליטות מחוז תל־אביב נכללה בין אלה, נגדם הוטחו ההאשמות
בפרשת־מוות זו. אנשי. הפרקליטות הם שסרבו לשחרר את
אלי אבוטבול בערבות, למרות שמשפחתו המציאה תעודה רפיא־ת
שהמשך כליאתו עלול להביא למותו. מצד שני תפקידה של הפרקליטות,
כשהיא מופיעה בחקיהת מוות, לסייע לשופט החוקר
לחשוף את האמת.
והנה, כבר בישיבה הראשונה הסתבר שהפרקליטות החליטה לה־פוך
לצד בחקירה. במקום לעזור במציאת האמת, התנהגו אנשיה
כאילו תפקידם הוא לסנגר על שירות בתי־הסוהר ולכפות על מחדלים
שנעשו — אם נעשו — בכלא.
זוהי עמדה תמוהה ביותר. יתכן והיא נובעת מהמצפון הרע שיש
לכמה אנשים בפרקליטות בפרשה זו.

אנוער בי ם שכלו
בוגר שלנו י ע מו ד
בב חינו תההסמכה
פרטים והרשמה :7 —4 1—9
משרד ראשי — ת״א, טשרניחובסקי 31 חיפה נורדאו

ירושלים המלך
ג׳ורג׳ 10

נתניה

ויצכין 3

^ וצח עיר
נו שאאחר, בו זכתה מערכה שנולדה על דפי העולם הזה
להצלחה רבה יותר, הוא נושא השיכוניזציה של ירושלים, תוך
השחתת נופה הייחודי.
היינו בין הראשונים שהתריעו נגד חוסר המדיניות בפיתוח ירושלים•
במרץ , 1970 במיסגרת הדיון בכנסת על משרד השיכון,
הקדיש לכך אורי אבנרי נאום מיוחד, בו אמר, בין השאר:
הנה רובץ על פתחנו פשע נורא שבעתיים — הפשע כלפי
ירושלים. פשע זה, אם קום יקום, אינו אלא רצח בכוונה תחילה,
רצח נשמת עיר, רצח אשר ההיסטוריה העברית והעולמית לא תסלח

ב ק ריי ת־בי אלי ק

ביום א׳ ה־ ,28.2.71ב שעה ,20.30ב בי ת מ שפחת יגול, רחוב
הגפן ,5קריית ביאליק, יתקיים

חוג בית
בהשתתפות

אלכם מסים
חברים ואוהדים מוז מני ם

השיכוניזציה כירושלים -״העולם הזה״ 1באפריל 1970
לנו אותו לעולם הנד, נכנס בולמוס של ביצועיזם שוביניסטי
גם מבעד לשעריה של כלילת היופי. תחרות של דמגיגיה, אשר
רוממות ירושלים בפיה, אך ליבה גס ביחודה של ירושלים האמיתית׳
החיה, הקיימת, הנושמת — חוגגת כאן את נצחונה העגום.׳•
כאשר נאמרו הדברים, הם נשארו ללא תגובה. בינתיים עבדי
מספר חודשים. כנס האדריכלים, שנערך בישראל, מתח ביקורת
קטלנית על הנעשה סביב תיכנון בניית ירושלים. עיתונים, אנשי
מיקצוע ואנשי־רוח נכנסו למערכה. אפילו הטלוויזיה הצטרפה
אליה. הנושא הפך לנושא ציבורי ממדרגה ראשונה ויש סיכוי
שתהליך החבלה בדמותה של ירושלים ייעצר בעודו באיבו.
אין זו טפיחה עצמית נוספת על השכם. זוהי המחשה
כיצד התעוררות כללית של דעת הקהל יכולה לשנות
דברים ולהשפיע. התעוררות מעין זו עשויה להשפיע
גם בתחומים נוספים — כמו על הנעשה בין כותלי
בתי־המוהר, למשל. בסופו של דבר, רצח אסיר אינו
פחות חמור מרצח עיר.

העולס חזה 1746

מכתבים

סוג ב׳ יוצאי יחידות רגילות. ואזרחים סוג
ג׳ שלא משרתים כלל בצד,״ל.
יעקב

דבר

טי מברג,

תל-אביב

^_הטצב
ב כ תי ־ ה סו ה ר

המאמר

ח בו ר ת

כבוד ה שופט (העולם הזה ,) 1744

עורר אצלי שאלות
רבות.
הרי בבתי־הסוהר
הולכים דברים יותר
זוועתיים, במיוחד
אצל אסירים
ביטחוניים.
כמובן שבדבר זד,
צריך לחקור בצורה
יותר מדוקדקת.
זה אפשרי על־ידי
עריכת חקירה אצל
אסירים לשעבר, גם
בשטחים הכבושים
ובירושלים וגם ב־

ז קני ם

לפעמים מצהירים אנשים הצהרות אשר
נראות ממיט ראשון כיפות ומשכנעות מאוד
אך מאחוריהן מסתתר דבר מכוער מאוד.
שר־החינוך שהוא גם שר־התרבות ושהוא
גם סגן ראש־הממשלה ושהוא גם ממונה.
על הטלוויזיה, נאם השבוע נאום בכנסת
שנראה לרגע כמשכנע מאוד.
הוא אמר בערך כך :״תינתן זכות קדימה
ללימודים באוניברסיטאות ובטכניון לבעלי
עבר קרבי בצבא.״
לאחר מחשבה שנייה אפשר להבח־ן בכוונה
ברורה.
האם הערבים תושבי ישראל מתגייסים
לצהל? האם ניתן להם לשרת בצבא? לא.

צדק כותב הכתבה על הצנזורה
הזה ) 1745 שכינה את הצנזורים .״חבורת
זקנים
אנשי דת ומשטרה, לא מן הראוי שיקבעו
איזה סרטים יש להציג לקהל.
ואם בכלל צריכה להיות צנזורה, הרי
הרכבה צריך להיות ממחנכים סוציולוגים
לבראלים.
הצנזורה כיום היא ״חבורת זקנים״ .יש
להזרים לה דם חוש.
אך הבעייה היא שבארץ הזאת לא מנצח
הצדק אלא הליכלוך.

(העולם

טי מ כ דג

אם הם לא משרתים בצה״ל, הם לא יכולים
להיות ביחידה קרבית ואם הם לא
ביחידה קרבית אז אין להם סיכויים גדולים
להתקבל לאוניברסיטה ולטכניון.
במילים אחרות רצה השר כאילו לומר:
בקבלה לטכניון ולאוניברסיטאות יש אזרחים
סוג א׳ יוצאי יחידות קרביות, חיילים

א לי אסמר

בניציטרין, תל-אביב

(המשך ב ע מו ד )6

אל ד אג ה סופר ממ מביא לד...
חידו ש מהפכני

משחת

גי לו ח בכס

כ כו רי ם

״ מ מ פס ״ ,היחידה בפסים כפולים, מכילה מנתול מיוחד לרענון
הפנים ו-ח1!0ח\113ל להגנת העור ולמניעת תופעות לוואי של הזעה.
התרענו עם ממ פס, משחת הגילוח המעולה, אשר תרומם את מצב רוחך,
שכן היא הופכת את הגילוח לתענוג ומותירה הרגשת רעננות נפלדה.

זה נהדר — זה יצהר

30x 2לגבו
פ ר סו םאר סו! כו

״מיתון״ בעמדת
איסר הראל1

ת ^ 1 4ץיף

לקוראי

הווו* רוח
אחרי 21 שנות פעולתו במערכת
״העולם הזה״ ובהנהלתו, פרש השבוע
שלום כהן מחלקו כעיתון ומפל
תפקידיו בו.
הפרישה באה בעיקבות הסכם, שעל
פיו מכר שלום כהן את מניותיו
בהכרת העולם הזה כע״מ.
כשבוע הבא יפרט ״העולם הזה״
את רקע המאורע הזה כחיי ה
שבועון.
רביו ניצח שוב
נאומו האחרון של סגן שר־החוץ האמריקאי לענייני
המזרח־התיכון, ג׳וזף סיסקו, טפח שוב על פניהם של
מעצבי מדיניות־החוץ בממשלת־ישראל. בניגוד לתחזיו־תיהם
והערכותיהם של ראש־הממשלה גולדה מאיר ושל
שר־החוץ אבא אבן, בכל הנוגע לעמדות ולמהלכים
שתנקוט ארצות־הברית לגבי שיחות יארינג והלחצים
על ישראל — התבדו. לעומת־זאת התאמתו שוב הערכותיו
ודיווחיו של שגריר ישראל בוושינגטון יצחק רבץ.

רק לפני מספר שבועות, חזה רכין כדיווח
שנשא בפני פורום סגור, את המהלכים שנוקטת
בהן עתה ארצות-הכרית. אחריו הופיעו
כפני אותו פורום ראש-הממשלה ו־שר-החוץ,
שניסו לשלול את הערכותיו
שנראו פסימיות מדי.
על רקע ניצחונו זה של רבץ יש לראות את המשך
המתיחות בינו לבין צמרת משרד־החוץ שהגיעה השבוע
לשיאה, כאשר הודלף ממקורות משרד־החוץ, כי ציר
ישראל בוושינגטון, שלמה ארגוב, יועבר מתפקידו כאיש
השני בדרגה בשגרירות ישראל בארצות־הברית והוא
מועמד לתפקיד שגריר ישראל במכסיקו. ארגוב, כך
נמסר, יפרוש על רקע חילוקי הדיעות שלו עם רבין
בקשר להערכות המדיניות.

לא מן הנמנע שרבץ ייקרא כעתיד הקרוב
שוב לארץ ואז עלולה המחלוקת ה מדינית
לפרוץ החוצה כגלוי.

מפא״י לשעבר משתלטת
על העליה מרוסיה
הוועידה הארצית של עולי כרית־המוע־צות
בישראל, שנערכה השבוע, סימלה את
נסיון ההשתלטות הפוליטי של אנשי מפא״י
לשעבר במיפלגת העבודה על העליה מ־ברית־המועצות.
מיסגרת
אירגונית זו, שהוקמה ביוזמת מזכיר העבודה
ליובה אליאב והיא כמעט כולה על טהרת אנשי מפא״י,
הוקמה לנוכח הסיכויים לעליה המונית מרוסיה בעתיד
וכדי למנוע נסיונות מצד גח״ל לגייס את עולי ירית־המועצות
על רקע מניעים לאומיים.
טעם לפגם מוצאים גם במינויו של יונה כסה, מזכיר
מפא״י לשעבר, כיושב־ראש ההתאחדות, למרות שהוא
עלה מרוסיה לפני 45 שנה, והוא כיום פנסיונר,

לפני שלקה כהתקף־לב קל, פשטה בחוגים
מפלגתיים הידיעה בי איפר הראל מיתן
את עמדתו הקיצונית בזכות סיפוח השטחים.
נציג
הקו הנוקשה בע״מ( ,שנטל לעצמו השבוע את
השם רפ׳׳י) ,הוא עכשיו ח״כ יגאל הורוביץ.

מ!7ורבי פרנ!7ל
נגד הרב גורו
פעילות עניפה מתנהלת מאחרי הקלעים נגד מועמדותו
של הרב הצבאי הראשי אלוף שלמה גורן לתפקיד הרב
הצבאי הראשי של תל־אביב.

ההתנגדות הפעילה כיותר למינוי גורן,
באה מצד מקורביו של רב השכונות יצחק
ידידיה פרנקל, המקווים בי כמיקרה שד
הסרת המועמדות של גורן, ייבחר פרנקל
לתפקיד זה.

ההתאחדות לכדורגל
תבטל את החרם
נגד הטלוויזיה
החרם יטהטילה ההתאחדות לכדורגל על
הטלוויזיה הישראלית -יבוטל.
האיש הפועל להסרת החרם הוא צבי (האיש בעל הצלקת)
ברים, מראשי ההתאחדות לכדורגל, המתכונן
לכנס את הנהלת ההתאחדות במטרה לבטל את החרם.

בינתיים מנצלים דן שילון ויתר אנשי הספורט ב־טלוזיזיה
את ההפסקה בסיקור משחקי הכדורגל להכנות
לקראת מיבצעים מיוחדים: תחרויות הכדורגל על גביע
אסיה לנוער שתערכנה בטוקיו, הטורניר הקדם אירופי
בכדורסל שיתקיים בארץ, אליפות אירופה בכדורסל
שתיערך בגרמניה בספטמבר וכינוס הפועל בתחילת
מאי. קיימת גם תוכנית לשדר ערב ערב חדשות מאירועי
כינוס הפועל.

תוכנית נוספת של הטלוויזיה: שידור
קטעים מהאולימפיאדה במינכן כ 1972-בתקווה
שעד אז תהיה הטלוויזיה הישראלית
קשורה ללווייני ״טלסטאר״ ואפשר יהיה
לקבל בארץ שידורים ישירים.

מקלף ימשיד
לנהל את
המועצה לשיווק פרי־הדר
מעמדו של מנכ״ל המועצה לשיוזק פרי־הדר, רב־אלוף
(מיל ).מרדכי מקלף, התחזק בעיקבות ההצלחה לה
זוכים ההדרים הישראלים בחו״ל, בגלל השלגים והכפור
שהשמידו חלק ניכר מהדרי ספרד.

כתוצאה מכך נראה שמקלף ימשיך כתפקידו
לאחר סיום החוזה שלו, בתום עונת
הפרי הנוכחית.

העיתונים היומיים
לידיעה הנבונה על ירידת התפוצה של
העיתונות היומית, שהתפרסמה כשבוע שעבר
במדור זה, השתרבב פרט כלתי־נכון
על תפוצת ״מעריב״.
המערכת התנצלה על כך בפני עורכי
האיום לאנשי
״העולם
הזה״
זהו נוסח הברוז,
שנשלח לביתו של אורי
אבנרי, והבולל
איום במעשי אלימות
בגלל הגילויים על מעשי
אכזריות של חיי לים
ואנשי מישמר-
הגבול בעזה, שאושרו
על־ידי החוקר של ה־רמטב״ל
וקצינים בכירים
אחרים.
אבנרי הגיש על כן
תלונה רשמית למיש-
טרה, וזו פתחה בחקירה
לגילוי האיר-
גון העומד מאחורי
הכרוז.
כרוזים דומים נשלחו
גם לאנשי-ציבור
אחרים בארץ, ואף
הודבקו באוניברסיט אות.
סטודנט שהוריד
כרוז שנתלה, הוכה
קשות על־ידי הבריו נים
שהדביקו אותו.
סבורים בי מאחורי
הכרוז עומדים אנשי
״הליגה להגנה יהודית״
(ראה עמוד ,)18
ומחתרות כמו, גורי
זאב״ ,שפשטו _בשנה
שעברה בירושלים.

רזקיייס• 1
י מ׳ * 5זר

ףעע־ו צו ת

פז יגדל

מעריב.

תמרורים
נולדה * לזמרת האנגליה הצעירה
מנדי שאו ולבעלה מתכנן האופנה ג׳ף ז
כנ ק ם, בת בכורה.
עומדיםלהינשא. גרושתו
של יול ברינר, היהודיה דודים קליינף
והמיליארדר היווני סטאכרוס ניארכוס,
מי שהיה גיסו של אונאסיס ושנחשד ברצח
אשתו היווניה אחרי מריבה ושהיה
נשוי גם לשרלוט פורה בתו של איל המכוניות
הנרי פורה לדוריס בת קטנה מנישואיה
ליול בדינר.
נחוג יום־הולדתו ה־ 49 של עורך־
הדין השאפתני, שזכה לפרסום במאבקו למען
משפחת שוח־מכר
בפרשת יוסל׳וז
ושנחשב לפעיל מובהק
באיגוד יוצאי ושהתחיל מצריים
את הקריירה הפוליטית
שלו במפלגה
הליברלית, מטעמה
היה ח״כ ו־

בהן־צידון
עבר למרכז החופשי,
נכשל בבחירות
לכנסת השביעית —

שדמה כהן־צי־דון.

חוג. יום־
הולדתו ה־ 66 של
המשפטן הבכיר של
סיעת גח״ל בכנסת, איש המפלגה הליברלית
ומייצג הקו המתון בשורותיה, הפרופסור
יצחק (הנס) קליננהופר.
נחוג יום־הולדתו ה־ ,72 של איש
הפיננסים הוותיק של האוצר עוד מלפני
הקמת המדינה ואשר מאבקו האידיאולוגי

רכו שמקלט פילו ט ו הב טחערךכספךל או ר ך ימים
הורוכיץ מתקופת טרום־המדינה התפרסם לא מכבר
בספר והמשמש היום כנגיד בנק ישראל,

להתגרש. השחעומדים
קנית
הופ (פייטון פלייס) לאנג 37

שנראתה לאחרונה רבות בחברתו של פרנק
סינטרה ובעלה מזה שש שנים, אלאן
פקולה 42 בנימוק ״אי התאמה בלתי
ניתנת לגישור.
זוכה בבית־המשפט העליון של
לוס *״י״*י •י-״זשמת נשיאת נשק ללא
רש ולנוע אודי מורפי. השופט
ג׳יימם קיליס קבע כי לאודי יש
אמנם אופי הנוטה להתפרצויות אלימות,
אך שוכנע פי לגוודי מותר להחזיק בנשק,
מפני שהוי מליוי־עוזר באחת העיירות ה־טקוז&יוא.

#מ ר * אלכסנדריה, מהתקף־לב, בגיל
,64 רמטכ״ל צבא מצריים לשעבר ששימש
תקופה מסוי׳ימת גם כמפקד החזית הערבית
הנליזחדזנ — גנרל עלי עלי עא־

מרי.

נפטר בבית־החולים תל־השומר, לאחר
מחלה ממושכת, בגיל ,64 האיש ששימש
כמנהל הכללי של אגודת מגן דוד
אדום משנת 1936 עד ,1967 מרדכי פן.
יליד ביאליסטוק, עלה לארץ אחרי שסיים
את לימודיו התיכוניים והחל לפעול במגן
דוד אדום ב־.1935
העולם הזה 1746

זיסקי סקוטי

תמיד טוב,
תמיד מעולה
״ין ש״,יבוא זשיווק בע׳נן
רח׳ דיזנגוף 269ת׳א
; טז ־ פו ן4 4 6 6 1 1 :

״ העולם הז ה ״ ,שבועוןהחדשו זר הישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
מא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משד. שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6ג/׳ופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור; העולם הזה בע״נג

מכתבים

ה ח״ ה ש בז כ ר

(המשך מעמוד )3

ישראל. או אצל בני משפחותיהם. יש הרבה
דרכים לכך, וצריך לחקור !

פאוזי אל־אסמר,

לוד
מי בוגד ז
אבקשכם לפרסם את פניתי המצורפת :
לכבוד מר א, מפקד אירגון דב (דיכוי
בוגדים) ,ירושלים. לרשום אבקשך
ברשימת הבוגדים,
שאותם יש לדכא,
את השם הבא :
אדם קלר, רח׳ פי־׳
לון ,4תלמיד בית־ספר
תיכון עירוני
ד׳ ,תל־אביב.
לאיר הגדרתך את
המונח ״בוגד״ —
אדם המתנגד לפעולות
משמר הגבול
בעזה, אני גאה לקרוא
לעצמי בשם
הלר

אדם קלר,

תל־אביב

דנה זו הר המחוקה. את כתבתך הנחמדה
(״כלבתא זה יו פי!״ העולם הזה ,)1745
יכולים כמה גברים להביו שלא כהלכה,
תתפלאי.
לוא היה לך הכבוד לנסוע בקוי או טובוס
מסויימים והיית שומעת מפעם לפעם את
החיו ת ממצמצות ב שפתיה! מסביב, או לוא
היית פעם שמה לב ברחוב לחיות — צעירות
וז קנו ת — שלצערנו יש להן בכלל
הבי טחון להפנו ת אליך הערות למיניהן —
ומאידך — לוא עסקת להנאתך בגיודו
והיית נותנ ת כמה אגרופים בריאים בפרצו פי
הפרטנרים שלך —

שר־הסעד
שומע

11,11

למאמרכם נקמת הפקיד בדבר מוסד
איריס, הריני להעיר ההערות הבאות :
א. שר הסעד מר מ. חזני לא ״שלח״
את מר מ. רוזנברג לפגישה עם נציגי ההורים.
השר עצמו נפגש עם נציגי ההורים
וזימן לפגישה זו גם את מר מ. רוזנברג
מנהל השרות למפגר.

הודעה חשובה
רחקדאים

נוה

אזי היית מדברת קצת אחרת, רואה את
הצד האחורי של מטבע־הזכר.
את כנראה פ שוט אינך נפג שת לעולם
בחיות. כלפיך אין מעיזים לזרוק ב ר חוב
מיני הערות. כ שעולה הרצון מלפניך את
צובטת ב ע כוזי הגברים מכריך, או כשיש
צורך, את לפעמים סוטרת להם, על־פי זכו תה
הידועה של האשה. גבריך אינם שוכחים
לעולם את חוב ת ם המקובל ת לפתוח
לפניך את הדלת, ולסייע לך בהסרת ה מעיל,
בהבאת כסא או בשטיפת־הכלים.
הגברים שלך ודאי מ שוחררים מפחדים
די כדי להיות ״נסערים מנ שיותך״ ועומדים

ב. שר הסעד, מר, מ .חזני, הזמין אליו
לשבוע הבא את מר ברגדורף מנהל מוסד
נוה איריס לשעבר, כדי לשמוע מפיו את
גירסתו הוא. בכוונת השר לחזור ולהציע
למר ברגדורף עבודה בריכוז חינוכי באחד
המעונות למפגרים ; למעון בו יועסק מר
ברגדורף נעביר חלק מילדי מוסד נוה אירים
על־פי רצון ההורים.

דני גל,

תוהים ומקנאים ביכול ת ך הביולוגי ת — ה לידה.
אם כך הוא הדבר — אשרייך. כולנו
היינו רוצות שדרך־חייו זו אמנם תש רור
בכלל, ולתמיד. אלא מאי? יש כמה
חיו ת בעולם שיש לאלפן קודם — ואלת
דכאו את ז כויו ת האשה כאדם — איך
הצליחו, ימח שמם? — ב מ שך דורות, וה יום,
במאה ה־ , 20כ שדכוי זה כבר אינו
חוק חברה (ו שוב: איך הצליחו להפוך או תו
לחוק חברה, ימח שמם?) עדיין קיינזות
לצערנו, כאמור, כמה חיו ת שיש לאלפן
לפני בוא האו שר והאהבה הנצחיים. כך
שתנועת האשה יש לה בהחלט תפקיד,
חביבתי!

ה. אפשטיין (אפרת),
תל־אביב
סדיזם בישראל
פרס של חמי שים אלף דולר יקבל מי ש יעזור
לתפו ש את ד״ר מנגלה הפו שע, ש התעלל
ב מ חנו ת הריכוז ביהודים חסרי ישע
וכר (הארץ.)3.2.71 ,

מ״ מ דובר מ שרד הסעד,
ירושלים

א. דני רוזן, בן 14 שנה, קודח מחום
(המשך ב ע מו ד )5

מ /גדיו

מעריב מיום 28.1.71 מגלה— :

מדעני מכון וולקני
פיתחו שיטה
להדברת אחת מו המחלות
קשות ההדברה —
הקישיוניה הגדולה

נ •ייד
וה חוקרים במכון וולקני פיתחו
תכשיר להגנת צמחים
-נאת אהרן סריאל -

ב עז רתהתכ שי ר ה סי סגז מי

כנדאט

המדביר מחלות קשות וביניהן: צרקוספורה,
קימחון, בוטריטים, גרב, קימחונית וכן

מונע התפתחות מחלות איחסון באגסים ובננות.
* 1) 0 ) 0 . 1. 011 ? 001 )16־3 )160131־116£. 11
>16010111-3

ייקרא תוכן הי די עהמ שמאל בעיון.

ייעוץ ו הד רכה:

אחים מילצץ בע־־מ
המחלקה החקלאית
תל־אביב, רחוב קרליבך ,29 טל 26 52 82— 3— 4 .

צוות חוקרים במכון וול קני
לחקר החקלאות בכית-
דגן פיתח שיטת הגנה על
ירקות חסויים כגידולי חמ מות,
מפני מחלת ״הקישיו־ניה
הגדולה״ המחלה, הנג רמת
מפטריה, אשר תוקפת
את כל חלקי הצמח מעל פני
הקרקע, לרבות הפרי.
מדי שנה גורמת מחלה זו
הפסדים ניכרים לחקלאיר, ל עתים
עד להשמדה מוחלטת
של כל היבול בגידולים ח סויים.
החוקרים
— מר דוד גצר,
גב׳ אירנה דישון ומר חיים
קריקרן, מהמחלקה לפאתאלו־גיד,
של צמחים במכון וולקני,
השתמשו בקוטל פטריות סיס־טמי,
שניתן לצמח באמצעות
מערכת השרשים. בטיפול יחיד
וחד־פעמי, כחודש וחצי לאחר
הנביטה, קיבלו הגנה על הצמח
מפני פגיעת הפטריה המזיקה•
באותן חלקות שבהן
לא ניתן הטיפול, כל הצמחים
נקטלו מהמחלה.
יש יתרונות גדולים בשימוש
בתכשיר הסיסטמי, משום שזו
פעם הראשונה שהצליחו להגיע

להגנה מלאה מפטריה זו, וכן החולה ן

בצורך בשימוש חד־פעמי בל או הס|
בד, כאשר התכשיר נמצא ב מים לן
צמח לכל משך הגידול.
להגנתם של צמחים בגידו לים
חסויים, ובמיוחד ממחלת
״הקישיוגיה הגדולה״ ,יש חשיבות
רבה במאמצים לקדם את
היצוא החקלאי של גידולי חממות
בעונת החורף.
׳יתרון אחר וחשוב של השיטה
הוא שעתה קיימת ה אפשרות
של יישום מבוקר של
מועדי הטיפול ובכך ניתן ל צמצם
את השימוש המופרז בתכשירי
הדברה רעילים — ב הגנה
נגד מחלות צמחים• תכשירי
ההדברה הרעילים עלולים
להצטבר בפרי או בירק,
ואין עוד מידע מדוייק על הסכנות
הצפויות מכך לבריאות
האדם והסביבה.

הורי!
מ ע רי במיום
28.1.71

מאיר לגסקוי לפינחס ספיר:
,,הממשלה אצלכם מתנהגת כמו ה,מאפיה׳ ״
מרדכי אלץ, אחיו
בן ד,־ 72 של סגן ראש־הממשלה
יגאל אלץ, שסיים לפני כמה
שבועות את שירותו בצה׳׳ל כ־
״זקן הקצינים״ ,גילה השבוע
בראיון עם לוי יצחק הירושלמי,
את דעתו על אחיו
ועל אישים נוספים בצמרת:
״בלי לראות שהוא אחי, נראה
לי, שיגאל הוא כיום היחיד
המתאים להיות ראש־הממשלה.
אני שולל את דרכו
של משה דיין. הוא אומר
דברים סותרים. הוא הולך
לפי רוח הזמן. יגאל, שאני
חולק עליו׳ הוא עיקבי גם בדברים
לא־פופולאריים. ליגאל
יש דיעות ברורות, שקולות.
הוא נראה לי מתאים יותר גם

ממנחם בגין ומיוסף ספיר.

בגין נראה לי יותר מדי קיצוני
בשביל ראש־ממשלה. הקיצוניות
שלו היא יותר מדי קיצונית.
עזר וייצמן הוא דמות
חדשה בזירה הפוליטית. נחכה
ונראה.

משך שבועיים למלא את מקומה
של אחת משחקניות ההצגה
המוסקת על־ידי בעלה, יע

אגמון.

:׳ מאיר לנסקי, היהודי
האמריקאי שנמנה על ראשי
אירגון המאפיה בארצות־הברית
ושהחליט לפני מספר חודשים
להשתקע בישראל ואף הגיש
בקשת התאזרחות בארץ, הוא
כנראה גם בעל חוש הומור.
מספרים כי לא מכבר נפגש
לנסקי עם שר־האוצר פנחס
ספיר כדי לדון עימו באפשרויות
השקעה בארץ. באותה שיחה
הסביר לו ספיר, לדברי הסיפור,
את התנאים וההקלהות
שהממשלה נותנת למשקיעי־חוץ.
לנסקי לא היה שבע־רצון, שכן
ציפה כנראה לתנאי השקעה
נוחים יותר. הוא נראה
מזועזע כשאמר :״מה זה? הרי
אתם ממש כמו המאפיה 1״

מההפ חי ד
האם מרדכי אלון נותן
גם עיצות לאחיו? ״אני מייעץ
מפעם לפעם, אבל אינני יודע
אם הוא מקבל. אני מבין שבתור
שר עליו להתבטא בפומבי
אחרת. אני בטוח שבהכרתו הוא
חושב כמוני.
שר־החינוך והתרבות
יגאל אלון, ביקר בשבוע שעבר
בהצגת בו ס תן ספרדי בתיאטרון
בי מות, שמחברה הוא
ח״כ יצחק נבון. למראה קטע
בהצגה, בו מסופר על נערה
המסכימה להינשא רק כדי לא
להיות בתולה, נזכר אלון בסיפור
שסופר לו על־ידי הרבי
מקם נוסבאום, שהשיא בשעתו
בהוליבוד את הגיורת
מרלין מונרו עם המחזאי היהודי
ארתור מילר. סיפר
אלון בשמו של הרב :״בשעת
החופה, העיר מישהו, :הנשואים
האלה לא יחזיקו מעמד
יותר משנה.׳ אז העיר הרב:
,הלוואי שנה כזאת עלי!׳״ אגב,
באותה הצגה משחקת כיום
גילה אלמגור, שקפצה ל-

אתאברהם לוי?
התעופה לוד קיבלו את פניהם בטכס מלא. מימי חפר (הילדה, בתמונה) ,בתו של חיים חפר (משמאל)
,ואיתי מרביץ (הילד) ,בנו של עמיקם גורביץ (מימין) ,הגישו לזוג החוזר זרי פרחים.

!׳ במסיבת הכתבים הצבאיים
שנערכה השבוע עם ה־רמטכ״ל
חיים בר־לב, הופיע
יו״ר תא הכתבים הצבאיים והכתב
הצבאי של הצופה, אלתר
ולנר, בגילוי־ראש. ולנר
חש באי־נוחות וחיפש כיפה או
כובע כדי לכסות את ראשו.
מי שהציל אותו׳ היה דווקא הכתב
הצבאי של על־המשמר,
ישראל פז, שהוציאו מכיסו
כיפה סרוגה ונתן לולנר. העיר
על־כך דובר צה״ל יוסף בלב:
״זהו שיתוף פעולה קואליציוני.״

כתב
גולדברג שירים בהסתר.
עתה הוא כבר לא יכול להתאפק
יותר והוא מחפש מלחינים
וזמרים שיבצעו את שיריו.

המוציא לאור, אברהם
(״כושי״) לוי, שבין שאר מפעליו
הוא מארגן גם את תחרות
הענקת המזלגות למסעדות
המעולות בישראל, צולם בטכס
הסיום של המבצע על־ידי
צלמי הטלוויזיה כשהוא סועד
בחברתו של הטועם יצחק
(״איז׳ו״) ראגר. כאשר שודר
הקטע בטלוויזיה נחרד כושי.
בקטע שצולם נראה ראגר
כשלפניו צלחת גדולה של סרטנים
מהם נגס בהנאה רבה. מכיוון
שכושי ידוע כאדם דתי
ושומר־מסורת, נחרדו רעיו ומכריו
שסברו כי גם הוא אכל
מאותה סעודה. כושי נאלץ להודיע
אישית לכל אותם רעים
מזועזעים כי הוא רק הצטלם
באותה קטע, והסרטנים לא באו
אל פיו.

! לא כל מה שנראה על
פני השטח, הוא תמיד מה שמסתתר
מתחת לפני השטח. למשל
סגן־ניצב עזרא גולדברג
מפקד נפת רחובות. כשהוא
בתפקיד, לבוש במדיו, הוא
נראה קשוח אלף אלף. אבל
האמת היא שמתחת למדים
מסתתרת נפש רגישה. ובמה
זה בא לידי ביטוי? במשך שנים

אי ךמפחידים
עם גיגי פרס?

| | ן י 1ז ן [ 11ך ״1השחקנית הישראלית המתגוררת עתה
באיטליה ומנהלת רומן עס המפיק

ריימונדו קאסטלי, משתתפת עתה בהסרטת הסרט ״טארה
פוקי״ ,בו היא מגלמת תפקיד אהובתו של איש ״מאפיה״ שרצח
את אביה ושאותו היא הורגת בטכס הכלולות שלהם. בתום
צילומי הסרט מתכוננת עליזה לככב בקופרודוקציה ישראלית-
איטלקית בשם ״אהבה בירושלים׳ בהפקת קאסטלי, כשבתפקיד
המרכזי הגברי יופיע לצידה הבמאי־מפיק־שחקן הישראלי ישעיהו
(שיש) קולר (לידה) ,איתו הצטלמה על במת ההסרטה בקלבריה.

העולם הזה 1746

| מאז התפרסמו גילויי
העולם הזה על עסקיו של גי־גי
פרס, מנהלה של חברת
הבניין אדגר ואחיו של שר-
התחבורה שמעון פרס, מצאו
האמהות בקרית־גיגי שיטה
בדוקה להאכיל את ילדיהם. הן
משתמשות באיום :״תאכל —
בינתיים
או שאקרא לגיגי!״
נזכרו ילדי השכונה במאורע
שאירע בל״ג־בעומר האחרון :
ר,ם אספו עצים להכנת מדורות.
בין השאר נטלו גם גזרי־עצים
מבניניו של גיגי שעמדו
בשעת בניתם. ממרפסת ביתו
השקיף גיגי על ההכנות ולא
אמר דבר. אבל שעה קלה לפני
הדלקת המדורות ירד, כשמקל
גדול בידו, הבריח את הילדים
והרס את מיבני העצים שהכינו
להדלקה. הילדים נקמו בו
בשיטה 1מקורית: הם הדליקו
מדורה אחרת במיגרש מרוחק,
שרפו מעליה בובה שנשאה את
שמו של גיגי.
; חידוש מהפכני חל במערכת
ידיעות אחרונות. עב

הימים כשכל אחד מהעובדים
יכול היה להיכנס בכל
שעה לעורך האחראי נח מו־זם
או למרכז המערכת דג
יודקוכסקי. השניים התקינו
בחדריהם זמזמים, שבאמצעותם
הם פותחים את דלתות חדריהם
רק אחרי שהם מבררים קודם
מי הוא המבקש להיכנס.
אמי
!< במאי
יו א ל זי לכרג, ם־לפן בשבוע
שעבר לאולם הקולנוע בראשון-
לציון בו העלו את ההצגה באותו
יום. הוא רצה למסור דבר
מה למפיק ההצגה. אחרי חצי
שעה של תפוס, הורם הטלפון
בצד השני :״כל הכרטיסים ומכרו,״
נשמע קול .״אני רוצה
לדבר עם נוביק השיב
זילברג .״כל הכרטיסים נמכרו,״
קטע אותו הקול מהעבר השני.
״לא איכפת לי, אני רוצה
״כל הכרטיסים נמכרו,״ השיב
הקול. כל הבקשות והתחנונים
של זילברג לא עזרו. את נו־ביק
הוא לא קיבל. הטלפון
פשוט היה מחובר לסליל הקלטה
אוטומטי.

הגנרלית,

המערבון הטוב, הרע והמכוער,
השפיע כנראה על
שולמית אלוני. בפתיחת
תערוכת הציורים של הצייר
ג׳יל פרחים, שהתקיימה השבוע
בגלריה לים בתל־אביב,
ושהכוסותיה הוקדשו לקרן מתנדבות
לביטחון, הגדירה אלוני
את המאורע כ״הטוב, היפה וה״
מועיל.״

איך הזקין
א הוד מנוד?
לתערוכה

אחרת,

הצייר הצרפתי ז׳׳אן פייר
טיסייה, שהתקיימה בגלריה
בר-כוכבא בתל־אביב, נכנס עו־בר־אורח
והסתכל בציורים ה־אפסטרקטיים.
אחר ניגש לבעל
הגלריה, נעים כסון, ואמר:
״איך אתה לא מתבייש להציג
ציורים של גוי?״ ״מאיפה אתה
יודע שהוא לא יהודי?״ שאל
נעים .״רואים לפי הציורים,״
השיב האיש. אגב, לפי ההלכה
ז׳אן הוא יהודי. אביו אמנם
היה נוצרי אבל אמו יהודיה.

להיות בת של דייל ב־אל־על,
זה עסק טוב. הנה, למשל,
בתו בת השלוש וחצי
של דייל אל־על אכי אברמו*
ביץ: בשבוע שעבר הביא לה
אביה מארצות־הברית מעיל יקר
מפרוות מינק שעורר את קנא־תן
של כל חברותיה בגנון.

הצייר הישראלי יענקד
גינזבורג, שעשה חייל באר-
צות־הברית והתיישב באורח־קבע
בוושינגטון, עומד לפתוח בעוד
שבועות מספר תערוכת יחיד
באחת הגלריות המכובדות ביותר
בעולם — גלריית בודלי ש־במדיסון
אבניו בניו־יורק• פט־רוניה
של התערוכה יהיו לא
פחות ולא יותר מאשר הדוכס בינתיים והדוכסית מבדפורד.
מבלה יענקל חופשה מפוארת
בסט. תומאס שבאיי הבתולה.
מלחמת־תרבות פרצה בישראל.
היא מתנהלת מעל גלי
הרדיו ומעל דפי העיתונות. הכל
התחיל כשאהוד מנור
החליף את רבקה מיכאלי
בהנחיית אחת מתוכניות הרדיו.
בין השאר הוא שלח ברכה ל־יום־הולדתו
של ראש הלישכה
לאקדמאיים במשרד־העבודה יוסי
שריד, שקיבל בעיקבותיה
מבול של מברקי־ברכה וזרי־פרחים.
וזאת למרות שיום־
הולדתו של יוסי חל לפני כמה
חודשים. השבוע בא ההמשך,
בצורת מודעה בעיתונים :״ל־פיזמונאי
אהוד מנור ליום־הולד־תו
ה־ 38 ולשדרנית דליה
גוטמן ליום־הולדתה ה־,36
ברכות מאליפות מעופרה, מיוסי,
משלמה ומדורית.״ מאחורי
השמות הפרטיים, הסתתרו
עופרה פוקס אשתו של
אהוד, יוסי שריד, שלמה וזה
שיום־
דורית ניצן.
הולדתם של דליה ואהוד לא
חל השבוע, מילא, אבל על זה
שהמברכים הוסיפו לכל אחד
מהם 10 שנים, על זה עוד
תבוא תגובה.
ראובן צליג הליצן
של הבוהימה התל־אביבית נראה
מתהלך לאחרונה בהידור.
כשנשאל למעשיו, אמר :״אני
עוסק עכשיו ביבוא.״ איזה יבוא
נשאל והשיב :״אני מחפש בחורה
שתבוא אלי בלילה.״

מכתבים
(המשך

מעמוד )6

מחמת דלקת ריאות, שלא היה באפשרותו
לעמוד על רגליו, הובא לבית־המשפט על-
ידי שוטרים בכוח, והשופט הישראלי שלח
אותו למאסר שנה וחצי. הנער מת כעבור
זמן קצר.
ב. צעירה אמריקאית בחודש השביעי להריונה,
הזקוקה לטיפול רפואי דחוף, נעצרה
לחמישה־עשר יום. שופט ישראלי סירב
לשחררה בערבות, כי היא חשודה בהברחת
חשיש בגלויות דואר ובו׳ (העולם הזה,

צעיר, בגיל 25 ומעז״ה, בעל־השכלה תיכונית
ועל-תיכונית. מוכשר ובעל יומרה להיו ת;!במ אי
פתוחה לפניך הדרך למש?7הביטוח,
הז!7ו 17 לכוחות הדשיס מלאי מרץ.

בדחילו עומד אני ושואל, לא את ראש־הממשלה
ולא את נשיא המדינה, אלא את
האקדמאים, הסטודנטים בישראל ואת אנשי
הרוח׳ איפה אתם?!

מאיר כלומברג,

רא שורלצ-ו!

:בלדה לרחל יפה וצעירה היתה רחל /בנכר מאסה
ותעל לישראל /השנים הראשונות קשות
ומפרכות היו /אולם את לבבה כבש
מתתיהו.
זקפה רחל קומתה התמירה [ ושוב שב
אליה חיוכה /בי מתתיהו כבש את לבבה.
נשא אותה מתתיהו לאשה /ובנים ילדה

״הטנה״הברת-הביטוה הגדולה בישראל,
העוטפת בכל ענפי הביטוח,
מוכנה להצעידך בדרך ההצלחה בחיים.
עשה אתה את הצעד הראשו!
אנו נצעיד אותך 7ן דימה
נה למנהל ההדרכה של״הסנה״ת.ד 805 .תל אביב
והמצא לנו קיצור קורות חייך.

ת ג רו תישראלית

ל 1י > 0 1 1

ב ו ׳ 1מ

הראשונה בישראל
ב גו דלה,

מהימנותה

צור
לו שלושה /לילה אחד על סוסתו רכב /
מרצחים הרגוהו והוא לא שב.
זקפה רחל קומתה התמירה /ושוב שב
אליה חיוכה /כי בניה נותרו לה.
שנים חלפו ומלחמה פרצה /בנה יונתן
גויס למלחמה /בקרבות רבים חלקו נתן /
ומהקרב האחרון לא חזר יונתן.
זקפה רחל קומתה התמירה /ושוב שב
אליה חיוכה /כי נכדה לה נותרה.
עשרים שנה מאז חלפו /ושוב פעם התותחים
רעמו /העם שוב את נשקו חגר /
ורחל שיכלה את נכדתה הגר.
רחל קומתה לא זקפה /ויותר לחייך לא
יבלה /ואין צורך לפרש הסיבה.

מלכה צור,

ו ת בניו תי ה

קריית־חיים
משטרה במקום צבא?

א1££8

ב מ די ם לא מוכרים סתם ב גדי ם
ב מ די ם
תמצא! טיב
ואפנה
מ קוד״ ם
המקדימים
את כל
האחרים!

3ז 33ם ח
דחי אלנג• 56 הי־א

116001)15
118001)15
118001)15
116001)15
? 6001)15
116001)15
116001)15
118001)15
118001)15
118001)15

.ת ס /׳.י 6זנ 81ך1
גוס £11911511
תס? 1611011
081111311 011
11311311 011
זזס 1511ת 8נן3
)01661

תס 650ת 3נן 18
1111551811 011
81310 08־^ 1

• •£11 ?101110 1116 ? 851651 ^ 37
? 1:1065 110111 11.97.50 061 501.
.,ס 17מסססא ^ ם
7.ו1זו^• 8 761ז!44 ? 01811 711) 9
8 36247.ת? 110
מרכז עדשות מגע
? 7£א 5 0£א 71\.07 1£א 0 0

״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳
פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .9—17 נשמח לשלוח
חוברת הסברה לפי בקשר״

בחורה הנמנית על מכרותי התגייסה למשטרה
בדצמבר ( 1970 ועתה עוברת קורם
שוטרות בבסיס בשפרעם).
לפי מיטב ידיעתי לא התגייסה הנ״ל ל־צה״ל
בגלל שהצהירה בצבא על היותה דתית
(הבחורה הנ״ל נישאה לפני מספר חודשים).
שאלתנו (של כמה חבריה שמשרתים ב־צה״ל
ושירתו בצה״ל) :האם המשטרה היא
מקום מיפלט ומקום עבודה לאנשים שהש־תמטו
משירות־חובה בצה״ל, או בגלל היותה
נשואה קיבלוה לשרות המשטרה, מבלי לברר
תחילה מה בקשר לשירות הצבאי?

במה חכר׳ה שאיכפת להם,
תל־אביב

8 ,מזג האוויר
ב״שידורי ישראל,, המנוי קיבלת
חשבונך,
ברע גא

אותו בהקדם.

רוב מאזיני החדשות של
נוהגים להקשיב לתחזית מזג האוויר. בעבר
צויינו הטמפרטורות לפי מקומות ישוב.
למשל: בחיפה 20 מעלות, בעפולה 18 וכו׳.
עכשיו, משום מה, מציינים לפי חבלים גיאוגרפיים.
למשל: בעמקים הצפוניים 15 מעלות.

לי בבגרות שבע בגיאוגרפיה, אבל
שידורי ישראל

העולם הזה 1746

מה לעשות — לא יודע איפה זה העמקים
הצפוניים, ובכעס רב, יחד עם רבים אחרים,
סוגר את הרדיו מבלי לדעת את התחזית
למחרת.
מיכאל שאודי, חיפה

:פרצוף מזורגג אני לא מאמין שתהיה אי־פעם תקנה לעם
הקדוש הזה היושב בציון מאז ימי בראשית,
אבל נהניתי לקרוא בגילון העולם הזה
^( )1744 על שלושה אנשים אמיצים:
הסטודנט יוסף בלום, ח״כ שושנה ארבלי־אלמוזלינו
ואחות־אהבה אסתר מזרחי. אילו
רק היו לנו כאן רבים כמותם — היה הפרצוף
המזורגג של
המדינה מקבל צורה
אחרת.

חנן גודדגרט,
חולון

,שלא גדע
מצדות
חן־חן לכם על
שהואלתם לציין את
יום־הולדתי, במדור
תמרורים (העולם השתיל

,)1744
לצערי חל שיבוש פעוט בידיעה.
העיתון אותו אני עורך הוא ידיעות באר־שבע,
ולא כפי שאתם ציינתם.
בעזרת השם (תרתי משמע) ,שלא נדע מצרות
גדולות מאלו.
יצחק שתיל, באר־שבע
החכדל תודה על הסיפור החמוד בקשר לאי־הופע־תי
בתוכנית הטלוויזיה במיקצב ,70 בגלל
התקפת המעי העיוור (אנשים, העולם הזה
.)1745
זה ששמי הבימתי הוא מיכל נוי, זה נכון.
גם זה ששמי האמיתי הוא מיכל היפשמן —

נזלו־ו
אהבה
לא כדאי לדבר בשם האהבה — כל עוד איננו מכירים אותה באמת, הרי שהמילים שלנו
שוות לאפם.
אנו עדים בימינו לתופעה מוזרה: כל מיני אנשים עושים דברים שונים הסותרים זה את זה
סתירה מוחלטת, ותמיד בשם האהבה. אלא שמסתבר שה,,אהבה״ שלך וה״אהבה״ של רעך אינם
תואמים — הם זרים זה לזה, והתוצאה מבישה למדי. מסתבר שקל יותר לאהוב את ״כל
בני־האדם״ או את ״הערבים״ ,המרוחקים במשהוא מאתנו, מאשר לאהוב את השכן או את
החבר לעבודה.
הגיע הזמן להתבגר ולכל הפחות להיות כנים עם עצמנו, ולחדול מלהכתיר את האנוכיות ואת
השחצנות שלנו בכתר האהבה. אהבה אמיתית רואה תמיד את הצד השני, והיא דואגת לצד
ההוא יותר מאשר לעצמה. האהבהמוותרת — תמיד. האהבה האמיתית תוכל, למשל,
להתאפק עד אחרי הנישואין, היא לא תדרוש ״תני לי״ .האהבה האמיתית מסוגלת לשמוח
כאשר האחר מצליח ועולה, היא לעולם לא תקנא. האהבה האמיתית תמיד תמהר לעמול לטובת
האהוב, ולעולם לא תרצה ברעתו.
נוי נכון. אבל, למען השם, למה כתבתם מיכאל
במקום מיכל?
מיכל נוי, נבעתייס
• מרוב שמות התבלבל המגיה ועם,
מיכל הסליחה.

;? :לימת עלייה אחוז גבוה של עולים הומוסכסואליים,
ישרים, העובדים קשה, יורדים שוב מהארץ.
חייו של הומסכסואל בארץ זו הם מדכאים
מאוד מאוד. אלה הם חיים של בדידות.
אין מועדונים הגונים או שרות להחלפת
כתובות, אין מקום שבו אפשר סתם להיפגש
בנעימות, אם אינך טיפוס המבקר בבארים.
אין מקום שאפשר לפנות אליו.
עולה, ירושלים

מילים מפוצצות כמו ״שלום״ ,״צדק״ ,״אהבה״ הן לא סתם מילים שטוב להתגנדר בהן, או
סיסמות נוחות לעמוד המודעות או עלון הפרסומת. אנחנו יכולים להשתמש בהן בצורה זולה
שכזו, אבל בהכרח שנרצח כל ערך ומשמעות שמילים אלו תוכלנה להנחות אותנו אליהן,
משום הזלזול בערכים האמיתיים שהן מייצגות.
י ש דבר כזה ששמו אהבה, ממש כמו שקיים צדק אובייקטיבי ושלום־אמת השווה לכל
הצדדים. אלוהים הוא אהבה( .שימו לב, לא אמרתי שהאהבה היא אלוהים!) קראו למשל בפרקים
הראשונים בספר הושע וראו מה זאת אהבה. פנו לספר דברים ולמדו משהו מדרישותיה של
האהבה — אל תרע לזרים שביניכם. אל תקח צפור דוגרת מביציה. בנה קיר על גג ביתך למען
לא יפלו העולים עליו. כבד כאדם גם את העבד ואל תתעמר בו. מלא את חובתך לאשתך
ולכל בני-ביתך. באם אתה רואה את שורו של חברך נפגע — אל תעבור משם כאילו אינך
רואה — עזור לו.
אנחנו הגענו למקום שהאהבה בעצם נתפגרה .״ספרי־אהבה״ הם ספרי מין מפוקפקים והמילה
״אהבה״ כמעט והפכה חופפת למילה ״משגל״ .אבל, באם אתה עייף מכל זה ומחפש, עם אלפי
קוראי הספר ״ספור אהבה״ של סגל, את האהבה האמיתית, הטהורה והמספקת באמת, הרשה
לי לעודד אותך — אלוהים אומר ״אם תחפשוני בכל לבבכם, תמצאוני״ .אלוהים איננו רחוק
מאנחת־לבבו של כל אדם כן, המוכן לעמוד בפני האמת ולהתמסר לה .״טעמו מ־ה׳ וראו כי
טוב״.
אני יכול להעיד באופן אישי שמאז עמדתי בפני אמת־משיחיותו של ישוע מנצרת, ומאז התמסרתי
לעובדת היותו כל מה שהתנ״ך והברית החדשה אומרים עליו, אני יודע משהו מן
האהבה בכל מיני מישורים בחיים שלי, ואני לומד משהו חדש מהאהבה מדי יום. נהדר.
נזכוזביס ייענו
ת.ד ,2234 .רסודגן

קוראים השולחים מגחכים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמך
נות למכתכיהם.
העולם הזה 1746

חו ף • םהמלח

בואו לבלות
את חופשת החורף
בקיץ של ים המלח
במחירי, הנחה של
34ל״י ליחיד +ס/ס10
סוף שבוע
מיום ששי עד מוצ״ש
74.80ל״י,
עד יום ראשון
120ל״י
לזוג, כולל מסים.
הזמנת מ קו מו ת
במלון:
טל 057-96051 .
תל-אביב :
שד׳ רוטשילד 66
טל 625955 .

ירובעל

בעולם
ארצנת־הברית
מה ה בי א הב עצם ״ אפולו 14״ ך
ברגע שחרוט־המתכת הקטן ושלושת האסטרונאוטים
שבו נחתו בשלום לתוך מי
האוקיאנוס השקט, צצה מחדש, יחד עם
אנחת ההקלה השאלה שהוקפאה למשך
תקופת המסע: בשביל מה זה טוב? מה
הביאה אפולו 14 לארה״ב ולעולם כולו?
לאזרח הממוצע ברחוב קשה היד, להבין
לשם מה בדיוק הביאו האסטרונאטים
דוגמאות מסלעי הירח, לשם מה הטילו גופים
על אדמת הירח או ביצעו פיצוצים.
שלא לדבר על אופיים ומטרתם של פריטי
הציוד השונים שהתקינו שם,
הטרגדיה הסבירה. ההסברים האינסופיים
שנתפרסמו ענו ולא ענו על השאלה•
גילוי ההיסטוריה הגיאולוגית של
הירח, ובעזרתה — גילוי סוד יצירת היקום
— גילוי תכונותיו הפיזיות של הירח,
ובעקבות כך חשיפת תכונות נוספות
של כדור הארץ — כל זה היה טוב
ויפה. אבל למי שאינו מדען, תיאורטי מדי
ולא בר־משמעות אישית.
היתה זו דווקא טרגדיה, אשר התחוללה
על פני כדור הארץ, שהסבירה יותר
מכל ההסברים את התועלת העשוייה
לצמוח לאדם מ אפו לו 14 והבאות אחריה:
רעידח־האדמה הגדולה בלוס־אוג׳לס מזכירה
לאזרחי כדור־הארץ כי איום יודעים להשתלט
עדיין אפילו על האדמה שלרגליהם. הסודות
שהביאך, עימד, אפולו 14 עשויים, בין
היתר, לעזור גם במשימה זו.

ח לו ץהטיס —
נגד מטוסיהעתיד
חילוקי דיעות מרתקים נתגלו השבוע בחברת
פאן אמריקן, חברת התעופה האמריקאית
הענקית. קולונל צ׳רלס לינדברג)69( ,
חבר מועצת המנהלים של החברה, והאדם
הראשון בעולם שחצה בטיסה את האוקינום
השקט, במאי ,1927 יצא בפומבי נגד ה־ס.0.סי
— .מטום־תובלה על־סילוני, המתוכנן
להיות מטוס המחר האמור לחולל מהפכה
בכל מושגי התובלה האווירית. לעומת
לינדברג, ניצב נאגיב חלאבי, נשיא פאן
אמריקן, המצדד בתוכנית הס. ס.טי.

טכנוקרט המתחשב בבני־אדם.

דווקא לינדברג, שתרם כה רבות לפיתוח
התעופה בטיסתו ההיסטורית, מתעלם עתה
מד,יתמות הטכניים והמסחריים של הס.ס..זי,
שם את הדגש על אי־הנוחיות העצומה שהמטוס
יגרום לרבבות תושבים, בגלל הרעש
האדיר של המראתו ונחיתתו. את
טענת חסידי המטוס, לפיה הוא יטוס רק
מעל ימים ואוקינוסים, מבטל לינדברג באחיזת
עיניים שלא תארך ימים. ואם תארך
— תהפוך את המפלצת לבלתי רווחית.
עמדתו זו של לינדברג זכתה לתהודה
רבה בארצות־הברית — לא רק בגלל שמו,
אלא גם בגלל היותה יוצאת־דופן. כאיש
תעופה, ניתן היה לצפות מלינדברג שיגן
על האינטרסים של חוגי ענף התעופה.
אזרחי ישראל, בה מקימים טכנוקראטים
אלמונים את רדינג ד׳ ושיכונים על קווי
האופק ההיסטוריים של ירושלים, ואין כוח
שיוכל לעמוד בפניהם — יכולים רק להצטער
שאין להם בארץ מישהו כמותו.

״ חביו ת
ת נו ע ת ־ השיחיוי —
ל ס בי ו ת ״
״היא פשוט שונאת גברים. ולא רק היא.
כל הנמרות הללו, הפעילות בחזית לשחרור
הנשים, חצי מהן בכלל לסביות. ראיתי
אותן מספיק בביתי, ומי כמוני יודע.
התיאוריה שלי היא: התייחס אליהן כאל
שוות — אבל אל תתחתן איתן!״
קריאה מהדהדת זו השמיע בימים אלו
קארל פרידן — בעלה לשעבר של לא
אחרת מאשר מנהיגת התנועה לשיחרור
הנשים בארצות־הברית, בטי פרידן. עשרים
שנה היו השניים נשואים, ושנתיים מאז
גירושיהם, נמנע הבעל מלפתוח את פיו.
עתה, עשה זאת.
האשה — למטבח. הסיבה לכך, כפי
שניתן לשער, היתד, משום שרעייתו לשע־
(המשך בעמוד ) 12

העולם הזח 746ז

** אשר ראיתי אותו על המסך הקטן, עלה בליבי
^ באופן ספונטאני הפסוק העתיק:

10ג 0מ פססע. הנה בן־אדם !

מעולם לא ראיתי בטלוויזיה שלנו אדם, שכבש את ליבי
בן רגע בצורה כה מושלמת. כמעט ואמרתי: אדם שאהבתיו
מן המבט הראשון.
הוא בלט בין העסקנים שהקיפוהו, כשכל אחד מהם מנסה
לחטוף שנייד, של תהילה טלוויזיונית. הוא בלט כמו סיכה
של זהב בערימה של שחת.
האיש שבא מן הכפור.

גרישה פייגין.

אשר קראתי על מאבק הרב־סרן היהודי, שהחזיר
^ את עיטוריו לסובייט העליון, שנכלא בבית־חולים ל־שפויי־נפש,
שהחזיק מעמד וניצח — תיארתיו כאדם אחר.
לוחם קנאי. מרוכז בעצמו ובמאבקו. חסר־הומור• משוגע־לדבר־אחד.
והנה
הוא הופיע על ר,מם ך.

מדכר כשקט, כנחת, כחיוך מאופק.
מתרחק מכל הגזמה, מכל הפרזה מילולית או עניינית.
קורא למאבק, אך מזהיר מפני אלימות, מתריע נגד מעשי

הליגה הפאשיסטית שפוצצה הופעות של אמנים סובייטיים.

מדכר כפשטות על אומה ומולדת, מכלי שהמילים
יהפכו כפיך לסיסמאות נבובות או
לדמגוגיה ריקה.
ובעיקר

ך עיקר הקסימו אותי המילים האחרונות באותו
^ ראיון קצרצר שנתן לכתב הטלוויזיה.

״לא מגיע לי כלום.״
אילו מילים נהדרות בפי עולה חדש!
הוא לא אמר: מגיע לי. לא אמר: עשיתי טובה שבאתי!
(והרי רגילים אנחנו לאנשים העושים לנו טובה, כשהם
באים אלינו מבין כותלי בתי־סוהר, מצל הגרדום, מגטאות
חשוכים ומוכי־עוני. יורדים המואילים בטובם לחזור. אנשים
שמגיע להם הכל: דירה מרווחת, פרנסה כיד המלך, הנחות
במיסים, דברים שחייל קרבי אינו מעז לחלום עליהם).

הוא אמר: אני כא אליכם מפני שאני רוצה
לחיות עמכם, כני עמי.
לא מגיע לי כלום בשל בך.

אחיה כמוכם, אעכוד כמוכם. יהיה גורלי
עימכם.
כפי שאמרו אבותינו, כאשר באו אל הארץ הזאת. כשאיש,
לא מסר להם בנמל מפתח של דירה מוכנה,

* רישא פייגין אמר שאינו עושה לנו טובה כשהוא
^ בא אלינו.

אחזיר לו כגמולו ואומר לו: אין אנחנו עושים
לו טוכה כשאנו מקברים את פניו.
וזהו דבר החייב להיאמר, כדי שנבין אותו בעצמנו.

כשאנחנו נאכקים למען עליית המונים מ־כריה״ם
-אין אנחנו עושים טוכה להם.
נכון, אנחנו פועלים למען הסולידריות היהודית. אנחנו
פועלים למען זכויות־האדם, למען זכות־היסוד של כל בך
אנוש לחיות בארץ בחירתו, בקרב עם בחירתו.
אבל קודם כל, ומעל לכל, אנחנו פועלים למען האינטרס
שלנו עצמנו, של מדינת ישראל, של האומה הישראלית.

כי אנו זקוקים לגרישה פייגין הרכה יותר
מכפי שהוא זקוק לנו.

* * כל הסכנות המרחפות על מדינת ישראל — וישנן
רבות — הסכנה החמורה ביותר היא פנימית.
לא איבת הערבים. אני מאמין שזו תיעלם, אם ננהל
מדיניות רחבת־לב וצלולת־מוח.
לא מזימות המעצמות. נוכל להסתדר עימן.

הסכנה החמורה כיותר היא ירידת המוראל,
אוכדן המתח הנפשי, תחושת התיסכול, הרגשת
הדריכה כמקום -תופעות המתגברות
אצלנו תמיד כאשר נפסקת העליה.
איני יודע אם זוהי תופעה ישראלית דווקא, או שהיא
קיימת גם בשאר האומות החדשות, שנולדו בארצות־הגירה.
אך אצלנו היא בולטת מאוד.

החברה שלנו הופכת מנחל זורם ורענן לביצה עומדת.

כאשר נפסקת העליה, או כאשר יורדים ממדיה
למינימום, יורד אצלנו המוראל.
זה קרה לפני מלחמת ששת־הימים, כאשר הפסקת־העלייה
הביאה למיתון כלכלי ובארץ פשטו הבדיחות בנוסח :״ה־אחרון
שייצא מנמל־התעופה לוד — יכבא־נא את האור.״
בתקופה כזאת ישנה ירידה של כל הסטנדרטים. קטטות
פנימיות באות במקום הדינאמיזם הבריא של כל המאבקים
הציבוריים. הבריתות גוברת בחוצות ובבתי־הקולנוע. היצירה
התרבותית גוססת.
זהו תהליך שקשה לעמוד על סיבותיו.
נדמה כי עליה גדולת היא סם־חיים לציבור הישראלי.

כלי כל בולשיט ציוני, זוהי אמת פשוטה:
אנו זקוקים לה.

* ש, כ מו כן, הבדל בין התרומה שיוצאי כל ארץ־עליה
יכולים לתרום. יש הבדל בין עולה מברוקלין ומבגדאד,
מברלין ומבוקארשט. כל אחד מביא עימו את המיוחד לו.
לכן השתוקקתי כל־כך לראות את פניו של גרישה.

השתוקקתי לדעת: מה טיכו של האדם ה־כא
כיום מברית־המועצות?
אנו מכירים את הרוסים הקשישים, שבאו בימי העליה
השנייה והשלישית. הרי הם שולטים במדינה זו: נשיאי,מדינה,
ראש־ר,ממשלה, יו״ר הכנסת.

אכל מה טיכו של היהודי הצעיר הבא
כיום מכרית־המועצות, חניך מערכת־החינוך
הסובייטית, כן הדור השני והשלישי שגדל
כמישטר הקומוניסטי?
מה הוא יתרום למדינה?

מה הוא יוסיך לקוקטייל הלאומי, שנוצר
כאן כתוצאה מעליית יהודים מעשרות ארצות?
אילו
תכונות לאומיות הוא יחזק?

איך הוא משפיע על האופי הלאומי המתגבש
כאן?

כן התלהבתי כפליים כשראיתי את פניו, כששמעתי
/את מילותיו הרוסיות.
כי אנחנו זקוקים לאנשים כמוהו.

לרכבות, למאות־אלפים, למיליון אנשים כמוהו.
אנשים
שחונכו בחברה טכנית, שהרגילה את תלמידיה
למחשבה מדוייקת ומדודה; בלי חוכמות.
אנשים שהאידיאליזם שלהם הוא מעשי ולאקוני, לא מילולי
ודמגוגי.
אנשים שהתנגדותם למישטר קומוניסטי בלתי־ו־,ומאני אינה
מעבירה אותם על דעתם, עד כי נדחפים הם לזרועות
פאשיזם אנטי־ד,ומאני.

אנשים כעלי תודעה לאומית כריאה, שלא
התנוונה ולא הפכה ללאומנות שוביניסטית.
אנשים שסיבלם חינך אותם לסובלנות.
אב מותר לי להוסיף: אנשים כלבבי.

^ ולי יגידו לי כאן: כזהו גרישה פייגין האיש. מניין
לך שכאלה הם כל מאות האלפים, שיצטרפו אלינו,
כפי שאנחנו מקווים?

כוודאי, אין לדעת. אכל ראינו ככר כמה וכמה
מן העולים החדשים האלה שבאו מתוככי
ברית־המועצות. והרושם הכללי הוא כזה.
נכון שבאים אלינו כיום אנשים מיוחדים מאוד. נראה כי
מדיניות הקרמלין היא לאפשר את יציאתם (ולמעשה: לגרש)
את ד,״ציונים״ הפעילים, מפיצי הלשון העברית, בעלי המחאה
הקולנית והתקיפה ביותר.
בקרמלין מקווים, בלי ספק, שאם יציאתם של כמה מאות
״עושי־צרות״ ,יירגעו האחרים, והמוני היהודים ישלימו עם
המישטר הסובייטי.

אני בטוח שזוהי תקוות-שווא. הסיכות שעוררו
את גרישה פייגין מוסיפות להתקיים
ולפעול. הם יעוררו את כל הגרישאים.

* * 73י 7

ואותה מזעה של מסורת, חינוך, נסיבות וחוויות שיצרה
את האופי שלו, השפיעו גם על האופי שלהם.

ני מאמין שנזכה לעלייה גדולה מברית־ד,מועצות,
ברגע שנגיע לידי הסדר־שלום במרחב שלנו, שיכלול
גם הסדר־שלום בין ירושלים ומוסקבה.

ואני מרשה לעצמי לחלום בהקיץ: על מדי*
נת־ישראל של ימי-שלום, שתקלוט מדי שנה
מ 50-עד 100 אלך עולים מכרית־המועצות,
עולים שיהיו, ברובים, צעירים.
עולים שגדלו במישטר שבצד מיגרעותיו הנוראות, יש
בו במר, צדדים חיוביים: חיים־בצוותא של עמים רבים,
חיסול טוטאלי של הכפייה הדתית, חינוך טכני מעולה, ועוד.

עצם בואם של עולים צעירים כאלה, יכיא
לשינוי־ערכים מכורך בהכרתנו.
הכפייה הדתית לא תחזיק מעמד, כאשר יבואו אלינו
רבבות זוגות מעורבים, שיחליטו להקים את ביתם בישראל
ולהזדהות עם ׳האומה הישראלית,
התחושה הכללית של חוק וסדר (במובן החיובי של המילים)
תתחזק.

ובוודאי תגבר הקנאות לדמוקרטיה, כאשר
יבואו אלינו אנשים המסתלקים ממישטר של
עריצות ביורוקרטית.
ן^לךלךל
אלה הן גדולות מדי?

אם תקוות
11 איני סכור כך. נדמה לי שהן כתחום ה מציאות.
המציאות
של מחר, שאפשר לחזות אותה כבר היום.
כשם שמותר לצפות לאביב, גם בשעה שהחורף מכביד
ידו על הארץ.

האביב שגרישה פייגין הוא אחת מסנוניו־תיו
הראשונות.

4ג -1 1י

בעולם
(המשך מעמוד ) 10

1/ 1־1

בר פתחה פיה לפניו. ומה שהיא סיפרה
עליו, היה לא פחות מעניין .״הוא שנא
את הצלחתי. כשהייתי מקבלת את צ׳ק המשכורת,
הייתי מאבדת בכוונה את הארנק,
כוי שהא לא יראה שאני מרוויחה יותר
ממנו ויעשה לי צרות. לדעתו, אשה צריכה
לשבת בבית ולבשל.״
״רק מישהו שמשהו איתו לא בסדר,
מסוגל להתחתן עם טיפוס כמו בטי,״ צולף
בחזרה קארל בן ה־ ,51 פירסומאי מצליח
הנשוי מחדש מזה שישה חודשים.
״נישואי לבטי היו סימן לליקוי פסיכולוגי
אצלי. רק גבר חלוש מסוגל להישאר
נשוי לאחת כזו, שרוצה להיות הגבר
בבית, תודה לאל שהשתחררתי מזה.״ לאחר
שנישא לבטי, החל קארל עובר פסיכואנליזה.

התחתני
עם אמו. גם את מצבה
של אשתו מסוגל הוא לנתח, לא רק של
עצמו .״בטי גודלה על־ידי אביה כנער,״
מסביר הוא .״אמה, כמו אמי, היו מפלצות
שתלטניות. כשהתחתנתי איתה, חיפש־

(מהחרמון עד שארם א שייח)

;! א גו

ממפגינותיה שד בטי בסעודה *
תן שוויון — ו ש מור מרחק

תי את דמות האם הנוראית. חיפשתי ומצאתי.
אחר כך, עם התקדמות הטיפול
שלי, איבדתי את הצורך הזה, והפסקתי
להיות משועבד לה. גבר עצמאי לצידה
— זאת לא יכלה בסי לשאת, כך הגענו
לגירושין.״
בטי פרידן הגיעה למעמדה כמנהיגה המוכרת
של הווימנ׳ס ליב, תנוע ת ה שיתרור
לנשים, לאחר שהספר שלה, בלוף הנ שיות,
זכה להצלחה רבה. בספר הוקיעה בטי את
צורת חייה של עקרת־הבית האמריקאית בת
המעמד הבינוני, בהשוואה לגבר. מה שחורה
כיום לבעלה־לשעבר, היא העובדה, לדבריו,
שהוא זה שמימן את הספר :״היה
לה הזמן לכתוב, כי אני איפשרתי לה
לחיות בווילה נוחה עם משרתת. ועוד
לחשוב שכאשר הספר יצא לאור, ערכתי
מסיבה לכבודה.״

האמבטיה הראשונה
אמא תמיד מספרת לי על האמבטיה הראשונה שלי
שהיתה עם דרמפון כמובן. כמה שנהניתי...
עד היום אני ממשיכה להנות מהרחצה בדרמפון.
דרמפון שומר ומטפח את עורי. גם אירית שלי
בעקבות׳ ,רק עם דרמפון היא מוכנה
להתרחע וכמה שהיא נהנת, תארו לכם
אירית שלי כבר דור שלישי
המתרחץ בדרמפון.

הייתי אבא ואמא. בעקבות הצלחת
ספרה, הקימה בטי פרידן, ב־ ,1966 את
אי רגון הנשים הארצי, שמטרותיו אומצו,
לאחר מכן, על־ידי כל פלגי תנוע ת שיחדו
ר הנשים. כיום, אירגונה הוא הגוף הגדול
ביותר בתנועה, מונה כ־ 5,000 חברות.
קארל פרידן, גבר נעים־סבר, גובה בינוני,
משקפי־קרן ופיאות ארוכות מלבינות, מבטל
גם צד זה של פעילותה:
״כאשר הכינה תנועת השיחרור, בקייץ
שעבר, את ההפגנה הגדולה שלהם, איפה
היתד. בטי? בבית־המשפט. שם היא ניסתה
להוציא ׳ממני דמי־מזונות מוגדלים בשביל
ילדינו.״ גם על הילדים עצמם, יש לו
מילה להגיד :״דק פלא הוא, איך הם גדלו
מוצלחים כל־כך — בבית נורא כזה. אבל
בעצם זי לא פלא: אני הרי הייתי להם
אבא ואמא״.
ועוד מילה אחרונה יש לו :״בטי החליטה,
עוד בהתחלה, שזה פופולארי להיות
נגד המלחמה בויאט־נאם, והפכה למתנגדת
למלחמה. רק שבמשך שלוש שנים היא לא
ידעה בכלל איפה זה ויאט־נאם.״
* בכ רזה :״לעול ם לא תתיח עוד עונת
של שקט, עד שהנ שים תזכינ ה בז כויו ת שיש
לגברים על פני אדמה ירוקה זו.״

העולם הזה 1746

הכל אותר הדבר
אני לא מבין את האנשים שלא יכולים
לחיות בלי לנסוע לפחות פיעם אחת בשנה
לחוץ־לארץ. אני פשוט לא תופס מר,
הם מוצאים שם שאין לנו כאן, בארץ.
כל קדחת הנסיעות הזו, כל ההתרוצצות
הזו מבירה לבירה, כל ביזבוז הכספים האווילי
הזה על כרטיסי־טיסה ובתי־מלון, כל
זה׳ אני בטוח, איננו אלא טרוף מוחלט של
סנוביות.
הנה אני, למשל, נוסע פעם או פעמיים
בשנה לאירופה — לא לרגל עסקי. סתם כך
— ואני פשוט לא מבין את ההיסטריה הוו
של נסיעות לחוץ־לארץ שבה לוקים מרבית
הישראלים.
תאמינו לי שכל העולם הוא אותו הדבר.
בכל מקום אנשים עובדים, חוזרים הביתה,
מנשקים את אשתו של השכן והילדים, אוכלים,
נדבקים לטלוויזיה, מקללים את צפיפות
התנועה, יוצאים לקולנוע פעם בשבוע, ושוב
הכל חוזר על עצמו בפריס, לונדון, ניו־יורק,
ירושלים.
קחו, למשל, את אנגליה. בגלל איזה סוכן־
נסיעות שרצה לחסוך לי 700ל״י ממחיר
כרטיס־הטיסה, חטפתי 45 יום לונדון, ועד

השבוע לא הצלחתי להשתחרר משם בערבות.
חברת־התעופה הבריטית, שתקעה לי
45 יום יחד עם איזה קבוצת עבריינים, לא
הסכימה בשום פנים לקצר את תקופת
מאסרי בלונדון, על אף התנהגותי הטובה.
כל זה רק בדרך אגב. בסך הכל התכוונתי
לומר לאור ההיכרות האינטימית שערכתי
עם בירת אנגליה, שבעצם אין הבדל בין
לונדון ותל־אביב.
חוץ מכמה פרטים קטנים, כמו מיבחר
הצגות התיאטרון והסרטים בלונדון, צבעי
בנייני האבנים, הדלתות בצ׳לסי, הגנים העירוניים,
הנימוס האנגלי, העמידה הנאה
בתור לכל דבר, החתיכות בקינגם־רוד, החנויות,
תלונות־הראוזה, מחיר הבגדים, הרכבת
התחתית, שרות האוטובוסים, הטל־ויזיד.
האנגלית, הרדיו, המוזיאונים (את החתיכות
בקינגס־רוד כבר הזכרתי?) ,השוטרים
האדיבים, המוניות הנוחות והנקיות,
המסעדות הסיניות, נהר התמזה, כיכרות העיר,
השווקים — חוץ מפרטים קטנים אלה
אין שום הבדל בין לונדון ותל־אביב.
ממש תענוג לחזור ארצה. בבולדוזר לא
יוציאו אותי מכאן לפחות שישה חודשים.

פילוג היסטורי על רק!ע אישי
בימים האחרונים התעורר ספק ביחס למידת
חופש־הדיבור הקיים בשבועון המסו־יים,
שלא כאן המקום להזכירו בשמו המלא.
ברשימה קצרה זו יש בדעתי להוכיח
לכל המשפשפים ידיהם בהנאה, שלא תם
עדיין חופש־הדיבור בשבועון הזה.
היה היו שני חברים טובים. ידידים בנפש
ושותפים לרעיון היו במשך שנים רבות.
באומץ ועוז־רוח — שהיום נראים אולי
מובנים מאליהם — נלחמו השניים במשך
תקופה ארוכה בשלטון הארץ הזו.
רבים ראו בהם צמד־חמד, חברים לנשק
ולחשק, ידידים
בנפש, המוכנים
ללכת זה אחר
זה באש ובמים.
שניהם תרמו רבות
להתעוררות
דעת־הקהל בארץ הזו נגד השלטון והשחיתות
החברתית. שניהם טרחו ימים ולילות
רבים מאוד לחיזוק שורות המפלגה שלהם,
ורבים ראו בשניהם מנהיגים טבעיים של
כוחות הקידמה.
הם, יותר מכל שני אנשי־ציבור אחרים,
מרדו בכל המוסכמות והתוו את הדרך ליצירת
חברה מהפכנית חדשה. את שנות חייהם
היפות ביותר הם הקדישו למען הארץ
הזו, וקשה מאוד להעלות על הדעת את
תדמיתה הנוכחית של מדינת ישראל מבחינה
פוליטית וחברתית, ללא פעולתם הברוכה
של שני ידידים אלה.
ויום בהיר אחד (שבו, כרגיל, מתרחשים
כל האסונות) ,עבר חתול שחור בין שני
הידידים, והכל החל להתמוטט. לא עזרו

שום ועדות־פיוס שהתנדבו לפייס בין ה־ניצים.
מידידים בנפש הפכו השניים לאויבים
בנפש. תחילה הירבו לתקוף איש את
אקס־ רעהו בוועידת המפלגה (וחלק מדברי
ההשמצה החריפים אף הגיעו לידי עיתוני
יריביהם הפוליטיים) ,ואחר־כך פשוט החלו
להתעלם זה מקיומו של זה. כאילו מעולם
לא נפגשו, כאילו מעולם לא עברו יחד
כיברת־דרך ארוכה ורבת־פעלים.
רבותי, זה עצוב. עצוב מאוד. האמנם
פסו כל התקוות להביא את שני היריבים
לידי חתימה על הסדר־שלום כלשהו ביניהם?
לטובתם־
הם, לטובת המפלגה
ולטובת
המדינה הזו, ששום
טובה לא
תצמח לה מה־פילוג
הנורא הזה בין השניים.
האמנם אין כל אפשרות להשלים בין בן־
גוריון וטבנקין? עד מתי יימשך הריב האווילי
הזה ביניהם? אני בטוח ששניהם כבר
הספיקו לשכוח על מה ולמה רבו. אני,
מכל מקום, אינני מוכן להאמין לשמועות
המפוצצות, כאילו התרחש הפילוג ההיסטורי
ביניהם על רקע אישי. ויש אפילו אומרים
רקע של קינאה רומנטית.
בן־גוריון, טבנקין וקינאה רומנטית? זר,
פשוט לא מתקבל על הדעת! ממש רכילות
שפלה!
(הערה לעורך: אני מקווה שלא יעלה על
דעתך, ברגע האחרון, להחליף את שמות ה־גיבורים!
— לדפוס ; נא לא לסדר שורה
אחרונה זו!).

המישטרה האימפולסיבית
אחד הכללים הראשונים שהמשטרה מקנה
לשוטרים הוא שהתנהגותו של שוטר במדים
חייבת להיות בלתי־תלוייה ברגשותיו
האישיים. השוטר חייב לבצע את החוק,
ולמלא את ההוראות הניתנות לו באובייקטיביות
מכסימלית, וללא משוא־פנים. הוא
צריך לדעת להתגבר על האימפולסים שלו,
ולשלוט ברוחו גם כאשר מגיע הרגע המאושר,
בו פוקדים עליו לאסור את יריבו
בנפש או את מאהב אשתו.
אם הוטל עליו לפזר, נניח, הפגנה של
מתנחלים, עליו לבצע את מלאכתו באותה
מידה של תקיפות שבה הוא מפזר הפגנה
של ״שי״ח״ .דעותיו הפוליטיות של השוטר
אסור להן שיקלו או יחמירו את התנהגותו
כלפי מפירי החוק.
השוטר האידאלי הוא השוטר המשאיר את
דעותיו הפרטיות ואת רגשותיו בבית, ברגע
שהוא לובש את המדים ויוצא לעבודה.

לצערי הרב זה לא בדיוק כך, ותצלום
ענקי שהתפרסם בעמוד הראשון של ״הארץ״
( )12.2.71 מוכיח את מידת האימפולסיביות
של השוטרים שלנו. בתצלום זה אנו רואים
שוטר במדים החובק את עורפו של גרישה
פייגין, ומנסה לנשקו על שפתיו. מר פייגין
שמעולם, כנראה, לא קיבל נשיקה על שפתיו
משוטר במדים, נראה נבוך במיקצת,
ואילו השוטר המקרב את שפתיו המופשלות
לפיו של מר פייגין נראה כמו רודולף ולנ־טינו
במצב של אכסטאזה.
אני מצפה עתה משר־המשטרה שינזוף בשוטר
שלא הצליח להשתלט על רגשותיו.
לדעתי מהווה תצלום זה כתב־אישום חמור
ביחס לחוסר האובייקטיביות של המשטרה,
והוא אינו שונה בהרבה מתצלום המראה
שוטר ישראלי המכה סטודנטית מפגינה.
אלא אם כן קיבל השוטר הוראה ממפקדו
הישיר לנשק את גרישה פייגין. אם זהו

המצב, רשאי, נדמה לי, הציבור לדעת מי
נתן את ההוראה, והאם הנשיקה על השפתיים
נכללה בהוראה, או שמא היתד, זו
יוזמתו הפרטית של השוטר.
אני חושב ששר־המשטרה חייב למנות

בהקדם האפשרי ועדת־חקירד, אשר תבדוק
את הפרשה הזו, לפני שהאמהית יתחילו
לאיים על הילדים :״אם לא תאכל את השמנת׳
אני אקרא לשוטר והוא ינשק אותך
על השפתיים!״

לפטר את אלמוג !
השבוע נתבשרנו בעיתונות שתוך ״כמה
שבועות״ תפרסם רשות־השידור מיכרז ל־מישרת
הממונה על הטלוויזיה, ושהמיכרז
החדש יהיה במתכונת המיכרז הקודם, על-
פיו מונה מר נקדימין רוגל, שהתפטר לאחרונה.
ידיעה
קצרה זו מעוררת מספר שאלות:
(א) למה צריכים לעבור כמה שבועות
עד שרשות־השידור תפרסם את המיכרז?
הרי המתכונת לא נשתנתה. כמה זמן לוקח
לשכפל את המיכרז הסטאנדארטי, שכבר גרם
להתפטרויותיהם של שלושה מנהלים? מינויו
של מנהל טלוויזיה חדש כבר מזמן היד,
צריך להפך ברשות־ד,שידור לעניין של שיגרה•
או אולי מנסה הוועד המנהל לקרוא
בעיון את המיכרז ולהבין אותו? אני בטוח
שכמה שבועות לא יספיקו להם לבצע משימה
מסובכת זו.
(ב) אולי הגיעה השעה להחליף את
מנהל רשות־השידור, המשתעשע עתה, ב־שעות־הפנאי
שלו, בניהול הטלוויזיה? מר
שמואל אלמוג, אותו בן עניים שעלה לגדולה
בזכות חברותו במפלגת אחדות העבו־

דה, הוא האחראי הישיר הממונה על מנהל
הטלוויזיה.
למה לא עלתה עד כה במליאת רשות־השידור,
או בוועד המנהל שלה, השאלה האלמנטארית:
אולי כדאי לגרום להתפטרותו
של מר אלמוג, במקום שהוא יגרום לד,ת־פטרותם
של שלושה אנשי מיקצוע ותיקים
ומוכשרים כאליהוא כ״ץ, חגי פינסקר ונק־דימון
רוגל. הרי כל אחד מהם יודע על
טלוויזיה יותר משהאדימיניסטרטור המפלגתי
הזה יידע בעוד עשר שנים.
אולי אפשר למצוא איזו דרך לשחרר
אותנו מעונשו של זה? הרי מר ישראל
גלילי, שהכניס את הגאון הזר, לרשות־ה־שידור
כאחד התנאים, אני משער, להקמת
המערך, הוא אמן הניסוח. אולי הוא יכול
להסביר למר אלמוג את תרומתו ״הלשונית
הגדולה ״התפוסרות״ .אולי יתפטר מר אלמוג
״מסיבות אישיות״ או ״מסן בות ^רי־אותיות״?
אולי אפשר למנות אותו לקונסול
בטאנגאנייקה? הרי לא ית*ן שנשאר
תקועים לנצח עם המכשלה הזו, ששמה

שמואל אלמוג.

יד מעבר לאוקיאנוס
שישו ושמחו, רבותי. לפי הסכם חדש שנחתם
בין ממשלת ארצות־הברית ושגרירנו
בוושינגטון, תספק ארצות־הברית לישראל,
במיסגרת ״תוכנית מזון למען השלום״,
מיצרכי מזון חיוניים וביניהם טבק בשווי
של 400,000 דולאר.
בארצות־הברית כבר מזמן אסור לסרסם
מודעות־פירסומת לסיגריות בטלוויזיה וברדיו.
כל חפיסת סיגריות צריכה לשאת את
הכתובת המבעיתה ״זהירות — סרטן!״
מובן שבעיית עודפי הטבק מעסיקה אח

ממשלת ארצות־הברית, וזה יפה מאוד מצידה
של ממשלת ישראל, שהסכימה ״למען
השלום״ ,להקל על וושינגטון, ולהגביר את
סכנת הסרטן בקרב תושבי ישראל.
מה לא עושים למען הידידות?
עוד דבר אחד: בין השאר נקבל גם מב־פוא
לבהמות בשרי של 32 מיליון דולאר.
אני מניח שהכוונה אלינו. אנשים המוכנים
לראות בטבק ״מזון למען השלום״ צריכים
לאכול מספוא ולגעות בעדר :״תחי ידידות
ארצות־הברית—ישראל!״

המורים המפגרים
לפני שבוע סולקו מבית־הספר התיכון
ע״ש קלעי בגבעתיים כ־ 30 תלמידים בגלל
תלבושת בלתי הולמת. תלמידים רבים לא
נכנסו ללמוד בכיתות כאשר הנהלת בית־הספר
הפיצה חוזר לפיו על התלמידים לבוא
לבית־הספר ״בתלבושת מסודרת (לא ג׳ינס,
לא מכנסי, קלוש׳ וכדומה) ,בתספורת באורך
סביר (בלי זקנים ובלי שפמים) וב־נעלי־עור
נקיות.״
מר יואל גייזלר, מנהלו הנאור של אותו
בית־ספר, הסכים, לדבריו, להרשות לבישת
מכנסי ג׳ינס, בתנאי שאלה יהיו בצבע
אחיד (כחול) ,בלתי־משופשפים וללא שנצים,
אך התלמידים כפויי־הטובד, החלו להופיע
במכנסי ג׳ינם בצבעים שונים ובנעלי גומי
״כאילו נמצאו על חוף ימה של אילת.״
אי־לכך פורסמו ההוראות שגרמו למרד
התלמידים.
בימי שביתת המורים האחרונה טענתי
כי הממשלה חייבת לעשות מחווה, ולהיכנע
למורים, משום שרק
בזכותם יגדל בארץ דור ממושמע,
שיעשה כל מד,
שיגידו לו לעשות, מבלי להפעיל
את כלי החשיבה שלו
לבדיקת הדטרגנטים ההסברתיים,
אשר בעזרתם
שוטפת הממשלה את מוחותינו.
מורד,
נבון בשם מרדכי
מילר תקף אותי על־כך ב־מיסגרת
המדור הזה, ובין
השאר הכריז קטגורית :״אינני
מכיר מוסד חינוכי אחד
שבו קיימת באופן מכוון הטפה
לקונפורמיזם.״

החינוך לקונפורמיזם ולאחידות מחשבתית
מתבטא, לדעתי, גם בהוראות האוויליות
בענייני לבוש והופעה חיצונית. הייתי שמח
מאוד אילו הסביר לנו מר גייזלר מגבעתיים
למה חייבים המכנסיים להיות בצבע
אחיד? למה נער, שליבו מתפעם מסימני הבגרות
שלו, אינו רשאי לגדל שפם או
זקן? מה זה תספורת באורך סביר?
סביר בעיני מי, בעיני המורד, הקרח? או
בעיני התלמיד הרוצה להזדהות עם בני
גילו בעולם כולו? ולמה שתלמידים לא
יבואו לבית־הספר בסנדלי־גומי או אפילו
יחפים? למה שלא ירגישו את עצמם כאילו
הם נמצאים על חוף ימה של אילת או
תל־אביב? האם תלבושת אחידה ותספורת
קצרה משפרות את רמת הלימודים?
מה זה בכלל עניינו של המורה, איך
מתלבשים התלמידים שלו? למה רשאי היה
א. ד .גורדון לגדל שער ארוך ובן־גוריון
להלך יחף? אינדיבידואליזם וחשיבה עצמאית
מתבטאים גם בהופעה
חיצונית, לבוש וריהוט.
תלמידי שמיניות, העומדים
לפני שלוש שנות
שרות בצבא, שבו ייאלצו
להופיע בתלבושת אחידה,
זכאים למעט חופש בשנים
הראשונות של בגרותם.
למה להפוך אותם לעדר?
אלא אם כן זו כוונתו האמיתית
והנסתרת של משרד
החינוך? 1אולי החינוך
לאחידות ועיריות הוא חלק
ממערכת החינוך לאזרחות
טובה, ממושמעת — ומטומטמת?

ררס

המוח הפוליטי של הנשיא ניבסון, בא כמגע עם
הפידאיון כדי לנכש עימם תוכנית זו.

מאחורי

יי?12

של עי תון צרפ תי

לגבי הגילוי הראשון — היו סימנים רבים שבישרו זאת.
לפני שבועיים ימים ראו מאות אלפים מאזרחי ישראל, בתוכנית
השבוע, יו מן אירופים של הטלוויזיה, ראיון של הטלוויזיה ה־בריטית
עם יאסר עראפאת. בין השאר שאל המראיין את עראפאת:
״איך עתר, מתייחס לתוכנית שמדברים עליה בישראל, ושגם דיין
מזוהה עימה, להקים מדינה פלסטינית בגדה המערבית?״

עראפאת, שהתכונן בל העת כרגליו? ,פץ כאילו
ממקומו, הרים לפתע את עיניו העירניות כהכעת*
פנים דרוכה, נעץ מבטו כמראיין ושאל :״דיין
אמר לך את זה?״

ניבסוו ר וצה
ב מדינ ת פלסטין
ץ^ימצא מדהים לגמרי נודע השבוע. ה מכון למחקר חברתית
) .שימו שי, שהוא הגוף הרציני ביותר בארץ העוסק בסקרי יעת־קהל,
שאל את אזרחי ישראל אם לדעתם ״ייתכן שלום בלי
למצוא פתרון איזשהו לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים.״ התוצאה:
! 6870 6אמרו לא.
/0״ 22 אמרו — כן.
^ 6סברו שבכלל אי־אפשר להגיע לשלום.

המראיין
על הצעה עראפאת לעולם לא

נאלץ להודות שלא, אך שיש חוגים בישראל המדברים
כזאת.
שוב השפיל את עיניו, השיב את התשובה השיגרתית:
יסכימו הפלסטינאים לשלום עם ישראל, וכר וכו.,

סוסיגיו נעו
! מ עי צהי דו ע מז מן, בחוגים המקורבים לפלסטינים, כי ב׳
עניין זה נמוש ויכוח מר בין הפידאיון, וכי ויכוח זה נטוש
בכל האירגונים. נאיף חוואטמה, ראש ״החזית העממית הדמוקרטית
לשיהרור פלסטין״ ,הגוף השמאלי ביותר, האשים לא פעם את
פתח של עראפאת שהוא משלם רק מס״שפתיים לשיחרור פלסטין
כולה, אך מתכוון למעשה למה שנקרא, בשפת חוואטמה ועראפאת,
״תוכנית אבנרי״ .כלומר: מדינה פלסטינית בצד ישראל, ולא
במקום ישראל.
עתה מגלה כתב פ־גארו: מערכת־ההשמצה החריפה של רדיו
עמאן נגד עראפאת, בימים האחרונים, התחילה אחרי שנודע למלך
חוסיין כי עראפאת מסכים למדינה פלסטינית כזאת, שתבתר את
ממלכת ירדן.

מסתבר כי לתוכנית זו מובטחת גם תמיכה סובייטית•
לדברי ״פיגארו״ אמר אלכסיי קוסיגין ל-
עדאפאת, כעת הלווית נשיא מצריים, שעכד־אל־נאצי
התבונן להציע מדינה פלסטינית כזאת.
גם יורשו, אנוואר אל־סאדאת, אמר לעראפאת שכדאי לו להסכים
לכך, כי אחרת יימצאו פלסטינים אחרים שיעשו זאת.

ברור כי ההצעה עומדת היום על סדר-היום של
אירגוני הפידאיון -הן כגלל חולשתם הצכאית מאז
מלחמת־האזרחים כירדן, הן כגלל ההתקדמות המהירה
של שיחות יארינג לקראת הסדר.

תועיח סיסינגיו
ף שכיל רוכ אנשי הממשלה בירושלים, היה הגילוי המדהים
!/והמדאיג ביותר של פיגארו דווקא השלישי: שיש עכשיו יוזמה
אמריקאית פעילה להקמת מדינה פלסטינית*.
קבע פיגארו: שליח מטעם הנרי קיסינג׳ר הציע לראשי הפידאיון
שיפתור את בעיית פלסטין, אך לא יקריב את חוסיין. העקרונות:

ש־אפאת בחבות אנשיו
י ,־ 47 אמרו שהפלסטינים ״אינם גורם״.

כלומר: יותר משניים מכין כל *טלושה ישראלים
מאמינים ביום בי יש למצוא פתרון לשאיפות הלאומיות
הפלסטיניות, אם רוצים כשלום.
תוצאה זו מדהימה, מפני שרק כלי־תיקשורת אחד בארץ
הזה) ורק סיעה אחת בכנסת (העולם הזה — כוח חדש) תומכים
בפירוש בדיעה שיש לספק את הדרישה הלאומית הפלסטינית כדי
להגיע לשלום.
הממשלה על כל אגפיה, הטלוויזיה, הרדיו, כל המפלגות הגדולות
וכל העיתונים העיקריים מתנגדים לדיעה זו באופן עיקבי.

(העולם

דעת־הקהל רא נענתה לשטיפת־מוח אדירה זו.

גילו ״ניגאוו״
אותו יום בו נודע מימצא זה, פורסמה ידיעה שניה, שהד!
הימה רבים בארץ ובחוגי הממשלה *.
הכתב של היומון הצרפתי החשוב, פיגארו, דיודח מביירות על
הנעשה באירגוני הפידאיון.

הגילוי הראשון: יאמר עראפאת מובן עתה להסכים
למדינה פלסטינית בגדה המערבית ובעזה.
הגילוי השני: אישים מרכזיים מהגדה המערבית
מקיימים מגע עם הפידאיון כדי להגשים הצעה זו.
הגילוי השלישי: שליח מיוחד של הנרי קיסינג׳ר,
* אן לא את קוראי העולם הזה. במאמרו לפני ארבעה שבועות
(העולם הזה ,)1742 תחת הכותר ת ״מ שבר הפידאיון״ ,וילה
אורי אבנרי את כל הגילויי ם שפורסמו עתה ב עי תון הצרפתי.

במדינה

ס תקום מדינה פלסטינית, עם מיסדרון דרך ישראל
אל רצוערדעזה ומוצא אל הים.
• למדינה זו יהיה ייצוג עצמאי כאו״ם.
מכחינה סמלית תהיה המדינה כפופה לכתר
של המלך חוסיין, שיהיה אז מלכן של שתי מדינות
ירדן ופלסטין.(הדוגמה ההיסטורית: המלכים מבית האבסבורג, שהיו לפני מל־חמת־העולם
הראשונה קיסרי־אוסטריה ומלכי־הונגריד. באותו זמן).
תוכנית זו תציל את ממלכת חוסיין (שהאמריקאים מעוניינים
בהמשך קיומה, כחלק מן המערך שלהם במרחב) ,תשלב את הפלסטינים
בפתרון־השלום, ותאפשר למצרים לטעון כי הבעייה
הפלסטינית באה על פתרונה, ועל כן הם יכולים לעשות שלום
רשמי עם ישראל.

נוו נויחה

^ ם נ כו נ ה ההערכה של פיגארו, יחד עם שאר הידיעות וה־
\ £גילויים, נוצר עכשיו המצב הבא:

מצריים, כרית־המועצות, ארצות-הכרית, מנהיגי
הגדה המערבית, המנהיגים החשוכים של הפידאיון,
ודעת־הקהל בישראל, מסכימים עתה שצריכים להקים
מדינה פלסטינית, בחלק מהסדר-השלום.
ממשלת ישראל, עד כד חבריה, מתנגדת לכך.

מצלצל כבדיחה. אבל זהו המצב.

* גם דבר ז ה לא היה יכול לבוא להם כהפתעה, אילו קראו
ב עיון את הדו״ חו ת שפירסם העולם הזה על שיחותיו של אבנרי
עם הצוות של הנרי קיסינג׳ר בבית הלבן בספטמבר , 1970 בהם
ניסה לשכנע את האמריקאים שיש להקים מדינה פלסטינית במים־
גרת הסדר־השלום. אבנרי דיווח כי רעיון ז ה מצא אוזן קשבת.

העם
בדיחהג רו ע ה
ו ע צו ב ה
אילו היה מנהיג ערבי כלשהו קם מחר
ומצהיר בפומבי ובראש גלוי :״אנחנו רוצים
שלום עם ישראל. קחו את כל השטחים
שאתם רוצים, תנו לנו את כל הפליטים,
אבל תנו לנו רק שלום,״ קל
לנחש מה היתד, התגובה בישראל לדבריו.
״זהו טכסיס ערמומי שנועד לדחוק את
ישראל לעמדת התגוננות,״ היה מצהיר דובר
משרד־החוץ.
״צריך לשקול ולעיין בדבריו בזהירות.
יש לבדוק מה מסתתר מאחוריהם,״ היה
מצהיר ודאי שר־המשטרה.
ואילו גולדה היתד, אולי ממהרת לומר
בראיון בלעדי לתחנת שידור זרה :״ידנו
מושטת לשלום, אבל לא, נכנע לשום תכתיבים
מצד הערבים. הם לא יגידו לנו איזה
שלום דרוש לנו.״
ממשלת פרשנים. זה יכול להישמע
כבדיחה גרועה או כפארודיה, אך זר. מה שאירע
השבוע. נשיא מצריים, אנוואר סאדאת,
אמר בראיון פומבי לכתב השבועון האמריקאי
ניחוויק דברים, ששום מנהיג ערבי קודם
לא העז לאומרם בפומבי. הוא הביע נכונות
להסכם שלום עם ישראל, בהתכחשות
מוחלטת להחלטות חארטום. הוא היה מוכן
להתחייב לחופש שיט לישראל בתעלת
סואץ ובמיצרי טיראן.
את כל אלה הוא כרח כמובן בדרישות
ותנאים, שהם לגטימיים בהחלט כנקודת מוצא
למיקוח דיפלומטי ארוך ומיגע. אולם
אין בהשמעת תנאים אלה לשלול את עצם
המהפכה שבדרך החשיבה של מנהיג ערבי
מוכר של המדינה הערבית המנהיגה.
במקום לברך על עצם הדברים שהושמעו
בפי סאדאת, במקום לראות בהם נסיגה
ערבית מעמדות מוצהרות קודמות, התי־חסה
אליהם ממשלת ישראל כמו באותה
בדיחה גרועה ועצובה. תגובה רשמית
התמהמהה לבוא. תחתד, הדליפו אנשי מש־רד־החוץ
את התגובה הבלתי רשמית לעיתונות
— ׳תגובה המבטאה יותר מכל
את הלך המחשבות בממשלת־ישראל :״הראיון
אולי מתון קצת מהאיומים שהשמיע
קודם עיקר כוונתו של נשיא מצריים
היא לנסות ולרכוש אהדה בנילאומית
״שום ניסוח לא יהיה בו כדי לטשטש את
העובדה היסודית כי המטרה העיקרית של
מצריים היא להשיג את נסיגת ישראל מכל
ה שטחים מעריב.) 15.2 ,
תגובות אלה אינן פרי דמיון מעוות. הן
נאמרו השבוע בהשראת המעצבים את מדיניותה
של ממשלת־ישראל.
לאזרחי ישראל ד,יתה גם השבוע ממשלת
פרשנים במקום ממשלת מדינאים.
חללי צעיר
ישרא לי אחד
אי אפשר היה לריב עי מו, כי רדף שלום.
כזה היה אברהם( .פי האתון, עי תון הסטודנטים,
ירושלים תשכ״ח)

״עד עתה רדפנו אחרי המלחמה והיא
ברחה מאיתנו. יש לשער שהלילה נשיג
אותה. לא, אינני צמא קרבות. לא הפכתי
מיליטריסט. אלא שהלילה רד, ואיתו קרב
הקרב.״
כאשר כתב אברהם אדיג׳ס מכתב זה
לחברתו, בתשיעי ליוני ,1967 היה זה לאחר
שיחידתו לא זכתה להשתתף בקרב על
כיבוש ירושלים. באותו לילה, לא השיג
את המלחמה.
הוא השיג אותה, את המלחמה, שמונה
חודשים ושבוע לאחר מכן. בעת שירות
מילואים, נפל אברהם בהיתקלות עם מחבלים
באיזור יריחו, והוא בן .26
כן יומו -למחנה ריכוז. לוא ניתן
היה לשרטט את דמותו של הצעיר הישראלי
הממוצע, היה אברהם אדיג׳ס משמש
מודל. כתינוק בן יומו, הושלך ב־
1942 עם משפחתו, מביתו ביוגוסלביה, למחנה
הריכוז ברגן־בלזן. שנתיים שהתה
שם המשפחה. עם השיחרור, פקע לב האב.
האם, עם אברהם ואחותו, עלו לארץ.
תלאות של עולים חדשים, מצוקת פרנסה
(המשך ב עמוד ) 16

העולם הזה 1746

ז\\ 0 6

81011

טיפוח היופי הראשון להוספת לחות
ולהגנה על עורך ב עוד מועד.
כבר עכשיו, בצעירותך, פניך זקוקים
לסקין דיו -הטיפוח המוסיף לחות
של הלנה רובינשטיין.
כל בקר, לפני האיפור, העלי
ת״ 51 על פניך. עורך
ו1!1$101ת£1
יתעורר מיד כפרח צמא השותה את
טל הבקר.
מקין דיו מכיל גם תרכיזי חלב
מזינים ומגינים על העור המונעים
היווצרות בטרם עת של קמטים
וקוים זעירים בפניך.

האיפור יראה טבעי וחלק ועורך
הניזון והרווי לחות יראה רענן כל
היום וכל יום.

התחילי כבר היום לטפח את פניך
בסקין דיו והזמן יזרום לאט יותר

עבורך.

מ1$10נ1מ 5^1 0 £1הוא תכשיר בסיסי
להוספת לחות ומיוצר באופן מיוחד
לשמירה על פניך במשך כל שעות
היום מתחת לאיפור.

!8101

יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב, בימים ב׳ דד׳ בין השעות 3.30—6.00 אחה״צ.
וכן ניתן לקבל יעוץ טלפוני בכל יום שלישי בשבוע בין השעות 3—6אחה״צ. חייגי ,)03(231641 שרות יופי־פון של הלנה רובינשטיין לשרותך.

העולם הזה 1746

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

וסבל כלכלי — את כל אלו נשא הילד
בחיוך. הצטיין בלימודיו, תנועת־נוער, צה״ל,
צנחנים, נח״ל. הפיצויים מגרמניה עוזרים
למצב הכלכלי בבית. האחות מתחתנת. אברהם
משתחרר מצה״ל מתחיל ללמוד מדעי
המדינה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
כמו
בעבר, הוא התבלט שוב בתכונותיו,
נבחר לוועד הסתדרות הסטודנטים.
אמר עליו יו״ר ההסתדרות דאז, עלס
דוברונסקי :״הוא היה האדם היחיד ב־

אדיג׳ם ז״ל

לכן היא לא מ תפת ה לפרסומ ת
וכשברצונה ל קנו ת מכונת כביסה
היא בוחנ תאת הנתונים היטב
ובוחרת ב״ניבן״ הסופר אוטומטית,
כי רק ל״ניבן״
3שני םאחריותחינם ,
תקופ תהא חריות הארוכה ביותר הניתנת
כיום למכונות כביסה בישראל.
וזאת בנוסף לכל היתרונות,
אשר עליך לראותם כדי להאמין בהם.
זכרי ! ת קופ ת א חריות פה ארוכה,
יכולים לתת רק אלה הב טוחים
באמינותה של מכונת הכביסה
וביכולתה לשמור על ערכה ל אורן ימים.

עיזבון במגרה נעולה

איכות :״ו״ב ך -שרו ת 1£12מ
מ פי צי ם בי ש ר אל
׳רלפ( ״ 1ישר אל) ב ע״ מ
רח׳ בו־ א ביגדז ר , 8ת״א

טלוויזיה על טייס לשימוש ביתי -
אי.וי.אר _ .סאזסמססמז! £0ס¥1
המדובר בהמצאה חדשה לשידור ביתי של תכניות טלוזיזיה
המהווה מהפכה בעולם החינוך והבידור.
קיים כעת מירוץ בין חברות הטלחייזיה הגדולות בעולם על
כניסת הבכורה לשוק עם מכשיר מהפכני זה, ו״אמקור״ תהא
מן החלוצות בעולם בהפצתו ובשימוש בו.
האי.וי.אר. למכשיר הטלוויזיה הוא כמו בעבר הפטיפון למכשיר
הרדיו אליו היה מחובר. את משדר המכשיר טוענים בקסטה
מוקלטת (אשר תסופק עי־י ״אמהר״) באופן שניתן יהיה לחזות
בטלוויזיה בכל תוכנית הנבחרת על־ידי הצופה.
בין אם בשימוש בבית לבידור או בכיתה ואולם לצרכי לימוד
והדגמה, יש למכשיר החדש יתרונות מיוחדים: אפשר להפסיק
את ההקרנה כדי להתעכב על תמונה מסוימת, או לחזור על
קטע מסוים. המכשיר פועל בשקט והמרצה יכול ללוות אותו
בדברי הסבר. הצופה יכול לבחור לעצמו בכל תכנית שהיא
ולחזות בה בכל שעה שהיא לפי רצונו ונוחותו.

בנק לאומי פותח
נציגויות בהונג־קונג
על הרחבת הר שת ה בינל או מי ת של ב.ל.ל. עם פ תי ח ת
מ שרד נ ציגו ת ב הונג־ קונג נמסר היום ע״י הנהלת בנק
לאומי. צעד זה בא עקב ההתפתחות הכלכלי ת הגדולה
של המזרח הרחוק, בו מ שמ שת הונג־ קונג מרכז בינ לאומי
חשוב של מסחר ופיננ סי ם.
מספר בנקים, מ הגדולי ם באמריקה, אירופה ואסיה,
פתחו סניפי ם ב הונג־ קונג ולאחר שממ שלת הונג־ קונג
פסקה להוציא ר שיונו ת לפ תי ח ת סניפי בנ קי ם — נפ תחו
שם נ ציגויו ת של בנ קי ם מכל העולם.

הסתדרות אז, שניתן היה לסמוך עליו שלא
יעשה מהפיכת־חצר כדי לזכות בתפקידי.״
שלא
יפחדו מפנינו. בספר הזיכרון
שהוצא בימים אלד׳ לזיכרו, ניתן למצוא
בתוך מכתביו כיצד ראה את עולמו צעיר
ישראלי אחד .״מטרתו של הביטחון היא
לאפשר למדינה להגיע למצב של שלום
ושלווה, ולא להיפך,״ כתב אברהם באחד
ממכתביו. ובאחר :״אני מקדיש מחשבה
רבה למצב הביטחוני ולמלחמה, כי אני שונא
מלחמות. אין אדם יכול לשנוא את
אויבו מבלי שזה יפגע בו באופן אישי.״
מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בעת ביקור
בעיר העתיקה, אמר לחבר :״הבעייה
שעומדת עתה עכשיו לפנינו היא כיצד לרקום
מסכת של יחסי אמת עם ערביי מזרח
ירושלים. עלינו להיזהר ממצב שהם
יפחדו מאיתנו.״
ב־ ,1963 בתגובה על כתבה שהתפרסמה
בעיתונות, בה הביעו דעתם פרופסור יגאל
ידין והמשורר יצחק שלו, כתב אברהם מאמר
תשובה, בו אמר, בין היתר :
מחנות ריכוז .״קטונתי מלהתחרות
במעללי גבורתו של רב־האלוף או בלמדנותו
של (שלו) .אך דווקא משום כך כדאי
היה שיינתן ביטוי לאזרח הקטן — זה
הצעיר אשר יצטרך לשפוך דמו למען הרחבת
מדינת ישראל לגבולותיה ההיסטוריים
היעודיים המשיחים מה נעשה בכל
תושבי (האיזורים שנכבוש) ? האם נהנד
כם לחוטבי־עצים ושואבי־מים? או שמא
נקים להם מחנות־ריכוז? או שמא נשלחם
לגלות? או אולי נצהיר על הערבים כעל
גזע נחות, ממדרגה שנייה י
הבעייה איננה לשכנע את הערבים
כי מדינת ישראל קיימת, גם לא בהוכחת
צידקתנו המוסרית על האדמה שאנו יושבים
עליה. אלא דווקא במציאת דרך פשרה
מעשית שתביא לימי שלום האמת היא
שמדיניות ישראל כלפי הערבים היתה רצופה
כולה שגיאות׳.הן במישור הפנימי והן
במישור החיצוני ...מדוע ׳זכאית מדינת
ישראל, שלא היתה״קיימת כלל בזמן השואה,
לפיצויים (מהגרמנים) — ואילו הפליטים
(הערביים) אינם זכאים? האמנם
כה צפוף לנו בארץ שאנו צריכים שטחים
נוספים י האמנם הגליל כבר מלא והנגב
משגשג י
באשר לעתיד: אין די להסתפק בהצהרות
שלום. יש צורך לפעול להגשמתן.״
הוא לא שלח את מאמרו זה לפירסום.
לאחר מותו, נמצא המאמר במגירתו הנעולה.
חלק מעזבונו.
העולם הזה 1746

^ כ אמת מתקרב. יתכן שהוא כבר הגיע.
1הרגע המכונה בסלאנג המיוחד של ממשלת ישראל:
״ציור מפות׳׳.
הרגע שבו תהיה ממשלת ישראל נאלצת להשיב על ה־שאלה
הפשוטה, שהיא השאלה העיקרית לגבי כל מלאכת
עשיית־השלום :

מכיו הקודמים. כי הוא כולל, למעשה, בהסוואה של שאלות,
תוכנית שלום שלמה בין ישראל ומצריים:

• הגבול יהיה הגבול הבינלאומי.

ריים•
אית׳

האם את מוכנה לוותר על סיפוח שטחים
תמורת שלום?
האם את בכלל מתכוונת לשלום, אם השלום פירושו ויתור
על סיפוח שטחים?

שאלה גסה

* בל זה -במיסגרת חוזה הדדי (שלא
ייקרא רשמית ״חוזה שלום״ ,אך יהיה כזה)
שיכלול הכרה הדדית מלאה, הפסקת הלוח־מה,
ובו/

— ד היטבוע האחרון עוד שררה בירושלים האשלייה
> שניתן לדחות רגע זה בלי סוף, באמצעות התחכמויות
דיפלומטיות שונות.
אמנם, עברה חצי שנה מאז הסכימה ממשלת גולדה מאיר
להיכנס לשיחות יארינג. במשך חצי השנה הצליחה לדחות
ולדחות. לפעמים על־ידי דריכה במקום (ענייני נוהל) ,לפעמים
על־ידי מהלך אחורה (הפרישה מן השיחות, בעיקבות
פרשת הטילים) ,ולפעמים על־ידי פסיעת צעד קטן קדימה
(על־ידי המיסמך בעל 12—14 העקרונות ליארינג) .לאחרונה
אף עלה בדעתה שאפשר להיאחז בהצעת אל־סאדאת לפתיחת
התעלה, כדי לשחק מישחק דיפלומטי של השהייה.
אולם בכל הזמן הזה לא התקדמה לקראת השאלה המכרעת:
מה יהיו הגבולות?

אין וונוס וי ה כ רוו ה
^ דור לחלוטין שאין זו יוזמת יארינג, אלא יוזמת
^ רוג׳רס — צעד אמריקאי, בתמיכת ברית־המועצות.

קרוב לוודאי כי הדבר הוסכם מראש עם
מצריים, ובי התשובה המצרית תהיה, על בן,
חיובית.

השבוע, בצורה כמעט ברוטאלית, הציג יא•
רינג את השאלה הגסה.

3י*נת קולומבוס
^*עשהו הנועז של יארינג התבסס על שיקול של
•#ז עיתוי ועל שיקול של מהות.
העיתוי נקבע על־ידי המצרים. הם הבהירו בצורה חד־משמעית
שלא תיתכן הארכה נוספת של הפסקת־האש, אם
לא יהיה ברור שחלה התקדמות אמיתית לקראת ההסדר.
כוונת המצרים: התקדמות אמיתית לקראת נסיגת ישראל
לגבולותיה.

גם האמריקאים הבינו שיהיה קשה מאודלמצרים להיסוג עוד פעם ממועד כזה -וכך
נוצר גבול של זמן שבו צריכים דברים
ממשיים להיחתך.
וכך הגיע יארינג אל המהות :

גורל רצועת־עזה ייקבע לחוד, בלי השתתפות מצ(האפשרויות:
סיפוח לירדן או לישראל, יחידה עצמחלק
ממדינה פלסטינית, יחידה כפופה לאו״ם).
ערובות ביטחון לגבול, ולשארם־אל־שייך.
שייט ישראלי בשארם־אל־שייך ובתעלה.
סידורי פירוז, כוחות בינלאומיים, וכר.

שאתם מעוניינים בו?״ השיב המצרי :״יציאת ישראל מהשטחים
-הכבושים.״
הלורד צירף את שני הדברים יחד, והוליד מיסמך הכולל
גם ״שלום צודק ובר־קיימא״ וגם ״נסיגה לגבולות מוכרים
ובטוחים,״ תוך הצהרה כי אין להסכים לרכישת שטחים
״על־ידי מלחמה.״

גם הדלפת המיסמך באל־אהראס מעידה על כך.
וכך הועמדה ישראל בפני השאלה המכרעת — השאלה
שמפניה חששו ממשלות אשכול וגולדה מאז גמר המלחמה
ועד היום.
מה היא יכולה לעשות?
יש רק שלוש אפשרויות:

• לפוצץ את שיחות יארינג, להסתכן ב

הושגה הסכמה בינלאומית פה־אחד, ונולד
המיסמך שעל־פיו פועל יארינג ביום.
תוכנית רוג׳רם, הבאה ״לפרט״ את ההחלטה, הולכת
באותה דרך בדיוק. היא כוללת חוזה הדדי בין ישראל
ומדינות־ערב, בצד נסיגת ישראל לגבולות ה־ 4ביוני ,1567
״עם שינויים בלתי־מהותיים.״

מכיוון שרוג׳רס השיג את הפסקת־האש ואת
שליחות יארינג המחודשת, ברור בי תוכניתו

אפשר למשוד כאד את כל המדינות
במשר כמה זמו -
אפשר למשוד באף כמה מו המדינות
כל הזמן -אבל...
• ישראל רוצה לדעת עם המצרים מוכנים
לשלום. בלומר: אם אחרי בל הוויתורים שייעשו,
תהיה הברה ערבית רשמית בישראל,
במסגרת חוזה הדדי חתום.
• מצריים רוצה לדעת אם אחרי כל הוויתורים
הנדרשים ממנה, בגון שייט ישראלי
בסואץ, פירוז וחתימה על חוזה, ישראל מובנה
לחזור לגבול הבינלאומי.
כל צד טוען שהוא צריך לקבל את התשובה של הצד
השני, לפיו הוא יחלים על הוויתור הנדרש ממנו.
על כן בא הצד של יארינג, הדומה לביצת קולומבוס:
שני הצדדים יצהירו בעת ובעונה אחת את ההצהרה המכרעת.

מצריים
תצהיר שהיא מובנה לחוזה-שלוס,
תמורת הגבול הבינלאומי.
ישראל תצהיר שהיא מוכנה לגבול הבינלאומי,
תמורת חוזה-שלום.

שת שאלות של הדורד

מתנוססת עליה -למרות כל ההכחשות של
ממשלת ישראל.

תוכנית השלו
שבוע צעד יארינג

צעד גדול קדימה להגשמת

עקרונות אלה.
היו למעשה זה שתי השלכות חשובות. רק אחת מהן
זכתה לתשומת־לב.
ההשלכה הבולטת היא שבמקום להקדים את מהות השלום
לקביעת הגבולות (כדרישת ישראל) ,או את קביעת
הגבולות למהות השלום (כדרישת הערבים) ,הוא קבע
נוהל המשלב יחד את שני הדברים.

ההשלכה הפחות בולטת, שהיא אולי חשובה
יותר, היא זו: יארינג הקדים את השלום
בין ישראל ומצריים לשלום עם שאר ארצות־ערב.

אבא
אבן

מדוע עשה זאת?
היו לו כמה שיקולים:

• בעיית הגבול המצרי-ישראלי קלה הרבה
יותר מבעיית הגבול הישראלי-ירדני.
כאן ישנו הגבול הבינלאומי, הקיים למעלה מ־ 60 שנה.
אחרי שמצריים כבר ויתרה על רצועת־עזה (בתנאי שלא
תסופח לישראל) ,יש קו שאפשר להתבסם עליו. הגבול
הירדני הרבה יותר מסובך, בגלל בעיות כמו ירושלים,
קלקיליה, לטרון, ועוד.

— עיון זה אינו חדש. להיפך, הוא מונח ביסודו של
( המיסמך השולט בכל ענייני המרחב מזה שלוש שנים:
החלטת מועצת־הביטחון מס׳ .242
נוסח ההחלטה נולד כך * :לורד קאראדון פגש את
שגריר ישראל באולם־הכניסה של בית־מלון ניו־יורקי. הוא
שז?ל אותו :״תגיד לי, מהו הדבר העיקרי שאתם מעוניי-
נים בו?״ השיב לו השגריר :״חוזה־שלום רשמי ! ״
כעבור כמה דקות נתקל לורד קאראדון בשגריר המצרי,
באותו בית־מלון. ושוב שאל אותו :״מהו הדבר העיקרי

• מצריים יבולה לעשות שלום לפני ירדן,
אבל ירדן אינה מעזה לעשות שלום לפני
מצריים.
• אחרי שיושג הסדר ישראלי־מצרי, אין
ספק שיהיה קל להשיג הסדר עם המלך חוסיין.

* כפי שהסנסח הראשי, הנציג הבריטי לורד קאראדון,
הסביר זאת בעצמו ב שיחה עס אורי אבנרי.

את סוריה, עם הבעייה המסובכת של רמת־הגולן, ניתן
אז להשאיר לסוף.
וכך נולד המיסמך האחרון של יארינג, השונה מכל מיס-

חידוש הקרבות וכפיבסוך גלוי וחמור עם
ארצות-הברית.
• לנסות טבסיסי־השהייה נוספים, כדי להרוויח
זמן.
• להשיב תשובה שתהיה חיובית בעיקרה.
קרוב לוודאי כי הממשלה, כמו תמיד, תלך בדרך השניה.
אך הפעם תהיה כל ההשהייה מוגבלת לימים, לא
לחודשים. כי הדברים זזו אל נקודת ההכרעה, ואין עוד
להסיגם אחורה.

אחרי ההשהייה, שוב תהיה הברירה בין
בן ולא.
במיקרה של ״לאו״ — תתחדש המלחמה במלוא עוצמתה.
במיקרה של ״הן״ — עלול לפרוץ משבר פנימי מוגבל,
וייתכן שבמיקרה זה תבקש גולדה לערוך בחירות חדשות
ולקבל מנדאט ברור.

בך או בך -מתקרב רגע האמת.

במדינה

מה משמעות בואו הסרוב לארץ שו מנהיג הליגה והגנה יהודית?

המרחב
ער*קמספר

פצה פיו

ויגא׳ גינאו ממבור

ליגא יעקב סקווניק
• חיילי צח״ל

חייבים להיות דתיים

כולם.
• התנ׳׳ב הוא ספר מלחמתי אלים. זה
דווקא בסדר. מה רע באלימות? להיפך,
איננו מדגישים די את החינוך לכוח ולאלימות
שבתנ״ב. וזה חבל. זה יתנקם, בנו
בסופו של דבר• התורה היא מיליטריסטית,
ויש להדגיש נקודה זו.
• צריכים לזרוק מהארץ את כל ה־ביטניקים
וההיפים. הם מיותרים כאן. הם
רק מביאים חשיש וסמים אחרים, וייתכן
שהם אפילו מרגלים.
#יש צורך להפגין נגד תופעות לא
רצויות. כרגע, למשל, יש צורך להפגין נגד

את הקרקע לקראת בואו של המנהיג. הם
הקימו את גרעין פעולה ראשוני, בשיתוף
עם חברי ואוהדי בית״ר. פעולתם הראשונה
בפומבי הבהירה בשפה ברורה מאוד
— שפה של אגרופנים, אבנים, ובינתיים
עוד לא סכינים ואקדחים — למה יש למתנגדיהם
לצפות.
הפעולה היתד, הפגנת־הנגד שלהם, לפני
שלושה שבועות, מול הכנסת — נגד המפגינים
שהתריעו על מעשי משמר הגבול
בעזה. לראשונה בארץ מאז קום המדינה,
הפעילו, אנשים אלו, אלימות פוליטית בארץ,
ניסו לסתום את פיות מתנגדיהם ב־אגרופנים,
להכריע ויכוח פוליטי באבנים

אמריקה. זאת כתגובה על רדיפות היהודים
ברוסיה. עתה, מתכונן מנהיגם, הרב כה־נא,
להגיע לישראל.
והוא אינו מתכונן לפתוח כאן דוכן ל־מימכר
וימפי.
אות מבשר־רעות נוסף היה כרודהאיום
האנונימי שהופץ השבוע במקומות שונים
בארץ (ראה מדור תשקיף) .למרות שלא
היה חתום, מייחסים אותו לאנשי הליגה.
סניף בישראל

ניים מכין חברי הליגה שהגיעו
כבר ארצה, סמבור וסקורגיק, עסקו ה־

פדו1ות הסער
העיתון ג׳רוסלם פוסט, בגלל הכתבות שהעיתון
פירסם על העולים מרוסיה שהגיעו
לארץ ורוצים לרדת חזרה לשם.
• צריך להתנהג עם עולים חדשים בלתי
מוכרים בזהירות. אולי הם מרגלים? יש
צורך לבדוק אותם בכל הבדיקות הביטחוניות,
לפני שנותנים להם תעודות.
גיבוב רעיונות ימני־קיצוני־מיליטריסטי־מיסטי
זה לא היה כלל פרי הזיותיו של
נטור־קרתא המום־סמים, אף לא של חולה-
רוח מסוכן. את דיעותיהם אלו השמיעו
שני צעירים נורמלים למהדרין: מיכאל
סמבור ויעקב סקורניק, יהודים אמריקאים
שהגיעו לאחרונה ארצה בשליחות מסויי־מת
מאוד — בשליחות הליגה להגנה יהודית.
היה
בכך אות אימתני לבאות. למה ש־

שבוע בסוג פעילות שונה: הם חלפו הלוך-
וחזור על־פני דיזנגוף, לבושים מעין־מדים
חצי־צבאיים בצבע זית, כשעל זרוע ה-
בטלדרס מתנוסס סימלם, ועל ראשם ברט
שחור, גם הוא עם אותו סמל — והתרימו
עוברי־אורח למען פתיחת הסניף של הליגה
בישראל. תמורת שלוש וחצי ל״י
מכרו את סמל הליגה — עיגול כחול־לבן
ובו מגן־דויד, המילים באנגלית הליגה להגנה
יהודית — וסיסמתה של הליגה: לעולם
לא עוד.
בשיחה עם כתב העולם הזה, טענו שני
הצעירים המזוקנים כי למעשה הם פרשו
מהליגה, ויסדו ליגה להגנת התורה. זאת,
בגלל אותה הפגנת־נגד אומללמה ליד בניין
הכנסת .״אסור שיהודים יילחמו ביהודים,׳׳

הרב כהנא

באות דישראל
עתיד להתרחש בארץ הזאת, כאשר יגיעו
חבריהם האחרים ויפתחו בפעולה.
זו אינה תחזית לעתיד רחוק: הדברים
יתחילו להתרחש בעתיד מהר מאוד — עם
עלייתו לארץ של מנהיג הליגה, הרב מאיר
כהנא המפורסם.
אלימות פוליטית
ליחים של הליגה הגיעו מניו־יורק
\§ /לפני שבועות מספר, החלו מכינים

(•נכוו! מול תכנסו!; הפולט חזח .)1744

כרוז־איום אנונימי כרי ה״ליגה״ בניו־יורק למדו שיו
ן טות־ויכוח אלו במלחמתם נגד החוליגאנים
הכושים בעירם שתקפו יהודים. זו
גם היתד, בעצם הסיבה לייסוד הליגה. אלא
שמאז התפתח הגוף הימני הקיצוני הזה,
המשלב אמונה חסרת־פשרות בדת ובכוח,
למלחמה חדשה — בנציגים רוסיים ב
הסבירו
השניים. מדוע אם כן הם גובים
כספים עבור הליגה, שממנה פרשו כביכול,
ומפיצים את תורתה? לזר, לא היה בפיהם
הסבר משכנע.
אלא שלא היה גם צורך בהסברים. הדברים
אינם זקוקים לפרשנות. בין אם זה
איסוף כספים ובהפצת התורה, בין אם זה
בהפגנות אלימות, ובין אם זה בהפצת
כרוזי־איום — האותות על הקיר מצטרפים
לתמונה ברורה: פלוגות־הסער באות
לישראל.
וכשהן תגענה, יתחיל להיות כאן שמח.

מיור־גנרל (אלוף) יאן שיינה, העריק רם־
המעלה ביותר שנמלט אי־פעם מהגוש הקומוניסטי
למערב, פתח בימים אלה סוף־
סוף את פיו. שיינה, שהיה הבום מטעם
המפלגה הקומוניסטית במיניסטריון ההגנה
הצ׳כי, ובכך למעשה במעמד בכיר יותר
משר־ההגנה עצמו, נמלט למערב ב־.1968
עתה, פצה פיו לראשונה בפומבי.
נאצר תרם לסילוק כרושצ׳וב. בין
תגליותיו: כרושצ׳וב ביקש, לפני נסיעתו
למצריים ב־ ,1964 מהפוליסביורו לאשר
הענקת אות גיבור ברית־הסועצות לנאצר.
הפוליטביורו, שכעשרים שנה קודם לכן
העניק אות זה לאזרח הסובייטי גרישה
פייגין, סירב להעניקו לנאצר אוייב הקומוניסטים.
כרושצ׳וב נאלץ לצאת למצריים
בידיים ריקות, הבטיח לנאצר את האות על
דעת עצמו, העמיד את מוסקבה בפני עובדה
מוגמרת. האות הוענק לנאצר, אך מתנגדיו
של כרושצ׳וב השתמשו ביעילות בתקרית
זו כדי לקדם את תהליך סילוקו
מהשלטון.
הלם כקרמלין. פחות משעשע, אך
יותר משמעותי^ היה גילוי אחר של שיינה,
לפיו ציפו בקרמלין, על סמר הדו״חות
של היועצים הרוסיים באיזור, לניצחון מצרי
קל ומוחץ על ישראל. לדברי שיינה,
שהשתתף אישית בניתוח לקחי המלחמה,
חטפה הצמרת הסובייטית הלם, בעקבות נצ־חון
ישראל. היה זד, הלם מיותר, כפי שהוכיח
העתיד, כי המפלה המוחצת איפש־רה
את החדירה הסובייטית עמוק יותר במרחב.
שיינה
נם יודע לספר על התנגדות בקרב
חלק מהמנהיגים הקומוניסטים למדיניות
המזרח־תיכונית של מוסקבה. לדבריו, ניצלו
קבוצות פרו־ישראליות במוסקבה, בפרג
ובוורשה, את הניצחון הישראלי, כדי
לנגח את מדיניות־החוץ הרשמית. בעקבות
זה סולקו כמה גנרלים פולניים בכירים שצידדו
בישראל, ואז נפתח המסע האנטישמי
הגדול בפולץ.
לנצל לטובת ישראל. צריך להיות
תמים כדי לא להנץ, כי כל מילה של
שיינה שנמסרה לפירסום, בושלה על־ידי
שירותי־הביון המערביים, ונועדה למטרה
מסויימת. יחד עם זאת, קשה למצוא סיבה
סבירה מדוע שלא להאמין לדבריו בנקודה
מסויימת זו, של הימצאות כוחות
פרו־ישראליים בצמרת השלטון במרחב הקומוניסטי.
למעצבי מדיניות־החוץ של ישראל,
יש בכך תזכורת נוספת, כי הקרמלץ
איננו מיקשה אחת, ויש מקום לנצל את
מאבק הכוחות בתוכו לטובת ישראל.
אישים עזר
מ שג הדע תו
רק יצאה ההוראה ממטכ׳׳ל צד,״ל, לפיה
נאסר על אלופי מיל. להשמיע הצהרות בנושאים
ביטחוניים — וכבר הכריז שר התחבורה
לשעבר, אלוף (מיל ).עזר וייצמן,
בראיון עיתונאי, כי ״הטייס הרוסי אינו
שד בלתי רגיל, רק מפני העובדה שהוא
נולד בברית־ו;מועצות* אני חושב, כי היה
זה משגה גדול לנתק מגע עם הסייסים
הרוסיים בתעלה מייד אחרי הקרב הראשון
איתם. יתכן שאם היינו ממשיכים בקו
תקיף יותר, היה עולה בידינו לקבוע עוב־דות.״
לסגור,
אכל לפתוח. באותה נשימה,
סיפר ויצמן גם כי מיד אחרי ד,מלחמה, ב־
,1967 הציעו הוא ושני אלופים אחרים —
לפתוח את תעלת סואץ, ומיד. אפילו בלי
זכות שייט ישראלי בה. אולם היום — הוא
שינה דעתו, מאמין שאסור לישראל להוציא
קלף כזה מן הידיים, אלא תמורת הסדר
כולל בכיוון של שלום אמת .״תגידו
על עזר מה שתגידו,׳׳ הגיב מכר שלו ל־מישמע
דבריו ,״אבל אפילו אם הוא משנה
את דעתו ב־ 180 מעלות — הוא לפחות
כנד, תמיד.״
העו? 0הזח 1746

מעשה מופת של רמטפ״ל צה״ל, היי 3בר לב,
טיהר את האווירה העכורה סביב עזה
וסטר על לחי ציידי־המבשפות וה״משמיצים״

— 1 1 1 1־ 11— 11

ך* תגובה היתה מהירה ומדהימה.
| | היא נפלה כרעם ביום בהיר באוזניהם
של עסקנים מפלגתיים, כותבי מאמרים ראשיים
ועיתונאים למיניהם, שהתיימרו לייצג
את דעת־הקהל, הגיבו בשמה בזעם על הידיעות
שהגיעו מרצועת־עזה בדבר אכזריות
ואלימות מצד כוחות הביטחון שם.
החל בשר־המשטרה וכלה באחרון הכתב־לבים,
ניסו כולם לחפות ולטשטש על מה
שאירע ברצועה. במקום להתייחס לדברים
לגופם, נפתחה מערכת השמצות פרועה
כלפי כל מי שניסה בכלל להעלות את
האפשרות שחייל צה״ל או איש מ שמר״
הגבול ינהגו התנהגות אלימה ופורצת־חוק
בתוקף תפקידם. כמעט כל מי שעט סופרים
בידו או במה ציבורית לנאום מעליה, ראה
לעצמו חובה מוסרית לחרף את אלה שתבעו
חקירה לגילוי האמת על המתרחש בעזה•
שר־המשטרה נתן את האות והמקהלה די׳
כללית החלה לנבוח בעקבותיו כאילו כל ה־עניין
אינו אלא עוד מזימה שפלה של רק״ח
המועניינת להתסיס את הרצועה.

,עניין

פי לו הכתבים הפרלמנטריים של העי־
^ תונות התגייסו למערכה, התעלמו מהעובדה
שהיתר, זו סיעת העולם הזה בכנסת,
שהעלתה לראשונה את התביעה לחקור את
הנעשה בעזה, ניסו ליצור את הרושם, ש

11111111

בי• נמסר על מסקנות החקירה שנערכה
על־ידי קצינים בודקים שמינה הרמטנ״ל,
רב־אלוף חיים בר־לב, לבדיקת תלונות שהגיעו
לרמטכ״ל והתייחסו להתנהגות חיילי
צה״ל ברצועה. הבדיקה העלתה, כך נאמר
בהודעה, כי חייליה של אחת היחידות, שעליה
הוטל פיקוח על קיום העוצר ועריכה
סריקות וחיפושים באיזור מסויים ברצועה,
נהגו באלימות, תוך שימוש באלות ובמקלות,
ללא הצדקה, כנגד מספר תושבים וגרמו
נזק למיבנים בעת ביצוע חיפושים בהם.
הבדיקה העלתה עוד כי יש להטיל את האחריות
למעשים אלה, לא רק על החיילים
שביצעו אותם כבודדים, אלא גם על מפקדים
בדרגים שונים, הנושאים באחד־ות הן
בהוראות שנתנו לפקודיהם והן בשל חוסר
פיקוח מתאים מצידם לגבי התנהגות החיילים.

היה כבר יותר מדי למחנה המתנדבים
לשמור על שמו של צה״ל. את הרמטכ״ל
אי־אפשר היה להאשים בהשמצת שמו של
צה״ל. את תגובת התדהמה של מחנה זה
ביטא אחד הכתבים הצבאיים הוותיקים בעיתונות
הישראלית, שבתום הודעת דובר
צה״ל הציג את השאלה :״האם אין חשש
שפירסום מעין זה יפגע במוראל החיילים?״
אחרים ניסו להיאחז בהודעת צה״ל על
הפרשה כדי להמעיט מחומרתם של המעשים
שנעשו ברצועת עזה. אופיינית לכך היתד,
תגובתו של הד״ר הרצל רוזנבלום, כותב
המאמרים הכרוני בידיעות אחרונות, ש־

המוסר עוד צהי 7

90 *189211119

חייל• צורל מפזרים הפגנה שר תלמידות תיכ!ן
היתד, זו יוזמת השמצה של רק״ח, שכל ההולך
בעקבותיה אינו אלא גרור מוסקבה.
אולם מה שהתרחש כעבור ימים מספד
היה בבחינת סטירת־לחי מצלצלת לכל אלה
שיצאו להגן על שמם הטוב של כוחות
הביטחון. צד,״ל הבהיר להם בצורה חד
משמעית שהמוסר שלהם אינו המוסר של
צה״ל ושצה״ל אינו זקוק להגנתם ולחסותם.
הוא יודע טוב יותר מהם כיצד לשמור על
שמו הטוב. והוא אינו עושה זאת בצורה
של טישטוש, העלמה והסתרת העובדות,
אלא בחשיפת הנגע, מהשורש עד הצמרת,
תוך הוקעת האשמים.
כפי שאמר החייל הראשון של צהל :״אי־אפשר
להציג מעשה חמור כעניין של מה־בכך.
משום מעשה לא טוב לא תצמח
טובה. צה״ל יכול היה להתעלם ממה שקרה
— כדי לא לתת גושפנקא רשמית
למעשים שלא ייעשו, לא הלכנו בדרך זו.״
הסטירה המהדהדת שניתנה למחנה המחפים,
באה בצורת הודעת דובר צה״ל,

הכתיר את תגובתו בכותרת ״רעש מוגזם״:
״נראה לנו כי כללית הקמנו רעש גדול
מדי מסביב לעניין הקטן הזה, וכך דמינו
למי שירה באנקור מתותח בספקנו נשק
בידי אלה שהפכו את החיפוש אחריו ל־מיקצועם.״
מזלו
של צה״ל ומדינת ישראל הוא שמה
שנראה בעיני הד״ר רוזנבלום ודומיו כעניין
קטן, נראה לצה״ל כעניין חמור, כפתח
להתדרדרות שיש לעקרה מהשורש
ולנטרלה בעודה באיבה, שכן זהו אחד מסודות
כוחו של צה״ל: השמירה על טוהר
הנשק של הלוחם העברי.

הפירסום:
מיקרה 111 אחד

—^1111—11— 1
** כל א ל ־ שנאחזו בהודעת דובר צד,״ל,
/כדי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו
בעזה, יש להבהיר עובדה אחת: מסקנות
החקירה שנעשתה התייחסו למיקרה מסויים

אחד, שנעשה בתקופה אחת, במחנה פליטים
אחד בידי חיילי יחידה אחת.
מיקרה זה הוא שהועמד לחקירה לא
משום ששם נעשו הדברים החמורים ביותר,
אלא מהסיבה הפשוטה שרק במיקרה זה
הגיעו תלונות לרמטכ״ל מחיילי אותר, יח דה
עצמה, בהם חיילים שהשתמשו בעצמם
באמצעים אלימים ומצפונם נקף אותם על
כך• רק תלונה כזאת אפישרה מינוי קצין
בודק על־ידי הרמטכ״ל, חשיפת האמת והענשת
האחראים.
העובדה שפרשה זו נחקרה עד תום ופורסמה
ברבים, כדי להוות אות ומופת
לחיילי צה״ל לגבי הסטנדרטים של ההתנהגות
האנושית שצה״ל מצפה מהם, אינה
אומרת כלל שבמקומות אחרים, בזמנים
אחרים, על־ידי חיילי יחידות אחרות, לא
אירעו מיקרים חריגים נוספים, שנעשו
בידי קבוצות או בודדים המייצגים רק את
עצמם ולא את צה״ל, השווים בחומרתם
לחומרת המעשים בפרשה שנחקרה או אף
עולים עליהם בחומרתם. חקירה באותם

מיקרים לא נערכה מהסיבה הפשוטה שלא
הוגשו כל תלונות מהותיות ביחס אליהם,
אולם אי־אפשר להיאחז במצב זה כדי לטעון
שמה שאירע היה מאורע יוצא־דופן רק בקרב
חיילי יחידה אחת.
עובדה היא שגם ביחידות אחרות, במיק־רים
נוספים, אירעו מעשים חריגים של
בודדים, שאינם תואמים את חוקת צה״ל
ומוסרו. כך הסתבר שבכמה מיקרים שדדו
חיילים בשעת חיפושים רכוש השייך לתושבים
מקומיים. בכל מיקרה שהדבר התגלה,
נענשו האשמים בכל חומרת הדין, הרכוש
השדוד הוחזר לבעליו. ואף שולמו להם
פיצויים נאותים. זהו נוהג שצה״ל יכול
להתפאר בו. אין צורך להעלימו. דווקא
פירסומו הוא המקנה לצר,״ל את ערכיו
המוסריים.
ללא ספק היה זה מעשה של אומץ לב
למופת מצד שלטונות צה״ל ומצד מפקדו
העליון, לחקור ולפרסם את פרטי ההתנהגות
הבלתי־הולמת של חייל׳• צה״ל ולהוקיעם
ברבים. למרות שספק אם הפירסום
ברבים היה נעשה ללא הנסיונות לעורר את
דעת־הקהל, זהו עדיין מעשה מופת שרק
צבאות מעטים בעולם יכולים להשתבח בו.
מוסר העסקנים
פעם נוספת הובלט הפער הקיים
. 4בין מוסר צה״ל לבין מוסר העסקנים
המפלגתיים. מול הודעת דובר צה״ל מהדהדת
כאות קלון החלטתה של ועדת הפנים
של הכנסת, שנעשתה ביוזמת ראשה, מרדכי
סורקים, לשלוח מיברק לחיילי מישמר הגבול
בעזה, בו נאמר, בין השאר :״נגד
המסיתים והמקטרגים, אנשי השמאל החדש
ורק״ח, אנו אומרים — יישר כוחכם בפעולתכם
לעצירת נחשול הטירור
שר־המשטרה ומפקחה הכללי, יכלו ליטול
גם הם דוגמה מצה״ל: הדרך למניעת חרישת
שמועות פרועה אינה בחיפוי על פקודים
ובהשמצות־נגד. אין התגוננות טובה
יותר נגד שמועות מאשר חשיפת האמת
והוצאתה לאור. אילו נהגו הם ביחס להאשמות
כלפי מישמר הגבול באותה אמת״
מידה של צה״ל, היה בכך כדי לתרום לשמו
הטוב של חיל זה ולשמה הטוב של המשטרה
יותר מאלף נאומים נרגשים או
מליצות שדופות.

טוויסט נווד
נתן הירש,

שידו

רוקדים אילי טננבאום( ,לפני שהסירה
את מיכנסי ה אי מון הארוכים) והמא מן
ה שמאלית בגבס. נתן מסביר לאילי נקודה מיקצוטית.

ך רממ תינו ת ב תו רן לאי מון בבעיטה לשער,
ל ״1 1
11( 111 /מי מין לשמאל: לאה ודדי, גילה פורת, 1111 יוני קפלן, ופיקי קוזלובסקי. הקבוצה נמצאת ב שלבי אימון ראשוניים.

הפצצות ההפציצוה
ך* מ לכיש וגשם שלטו במיגרש מכבי
[ /חיפה ביום השישי האחרון אחר־הצה־ריים,
אבל 14 החתיכות התקיפו את השער
תוך התעלמות מוחלטת מאיתני הטבע.
״כשרואים אותה על המסלול, אפשר לחשוב
שהיא בנוייה מזכוכית,״ התלהב אחד הצופים
הבודדים, כשהוא מצביע על אחת

השחקניות, הדוגמנית לאה ורדי 22 מי
שהיתר, לפני חמש שנים מלכת־היופי של
חיפה .״ופה — תסתכל, תסתכל, על הגזעית
הזאת.״
הן היו גזעיות כולן, בנות קבוצת הכדורגל
לנשים שהוקמה לאחרונה בחיפה. אם
זו שרה כהן ,29 ,אשתו של יוסף כהן

מקבוצת בית״ר טיבעון ואם לשלושה ילדים;
אם זו אחותה, אסתר קריג, אחות רח־מניה
ואם לילד בן חמישה חודשים; ואם
זו הסטודנטית לכימיה יוכי קפלן (.)20

ך* יפה איגנה יחידה. כאשר התפר(
) סמר, לפני זמן מה מודעה בעיתוני ה־

ספורט, שחיפשה בחורות לאירגון נבחרת
כדורגל לנשים, שימש העניין נושא לכמה
הלצות טובות. אבל ארבעים צעירות לקחו
את המודעה ברצינות, התקבצו אל הדגל.
היה זה לאחר שמאמנת קבוצת כדורגל
לבנות מאיטליה, ולריה רוקי, ביקרה ב־ארץ,
נדהמה לגלות שבארץ האמזונות ה־
רוזנבלו למרות
לפתח 1

* 4דו
ולי

מלכ1ת=יופי ואמהוח, ח״ר

1בגובי
גגיכנס

גרבי־המיכנס הסתתרו בתדזילו

1 8י

מתאמנת אילי טננבאום , 20 ,תלמידה
ב מ כון ״וינגיי ט׳ ,ו מורה להתעמלות.
מתחת למכנסי הטרינינג, אן לאחר

שהתחממה, החליטה אילי לחשוף את רגליה המקסימות. אחרות
בקבוצתה: יהודי ת גרסון, ה תינוקת של הקבוצה 18 רחל שומו-
בי׳ן ( )23 פקידה ב״סולל־בונה״ .פיקי קוזלו בסקי 20 טכנאית.
ומיבצרו משרתות בצה״ל אין שחקניות כדורגל. היא
צות כז
מכרה את הרעיון למכר שלה, הצלם נחום חבלי גוטמן, וזה, בשיתוף עם יצחק וייס, מנהל
הפועל חולון, פירסם את המודעה ההיסטו־ היו רב
של נעו
רית. התוצאה: עשרים בנות המתאמנות כ־לתנועוו
יום
במיל׳־ן, מו ע דון ישראלי לכדורגל נשים.
של הא
באש ובמים. שתיים לדוגמה: אורה בלסון,
המיגרש
אם לשתי בנות שהגדולה ביניהן בת 12
הפסיכו?
(״עניתי לבעלי, שהוא עובד באל־על, כש־הוא
ניסה להתנגד, :כשאתה ברומא, לי לחלוטין
מותר לשחק כדורגל בתל־אביב פנינה הבעיטה

איוגון אמהות בועטות
(שמילו) רוס, המנהלת את קבוצת כדורגל

ציפי רום 7( ,ג) ,אשת שחקנה לשעבר של
הנבחרת הלאומית ו״ מכבי״ חיפה, דניאל
הנשים של חיפ ה, ב שעת אי מון על המיגר ש.

מרבת
היופי

( ,)22 כיוס דוג מני ת, מנסה להפציץ את השער,
מגלה שהצעידה על מסלול קלח ותר.

17 ,וחצי, הנושאת בתואר מיס אלמם של חיפה,
;היא עצמה מלבסית (״אני נהנית, למרות שמפחדת קצת
תר מדי את שרירי הרגליים.״)

יגל ה נ שי ם מפותח דיו בעיקר באיטליה ובצרפת,
רבה הפליאה — דווקא באנגליה, מולדת הכדורגל

מטריות חיפה

פה, ילידת צרפת, היחידה בקבוצה שהתרשמה
ממזג־האוויר, התאמנה עם מטריה ביד.

היא ההוכחה הטובה ביותר שהכדורגל הוא
מישחק גברי בלבד.
לעומת המקטרגים, טוענים הסניגורים :
הנשים מצליחות בכל מישחקי הכדור, כדורסל,
כדורעף וטניס־שולחן. אין כל סיבה
שגם בכדורגל הן לא יצליחו ; מה עוד
שהמאמץ העצום הנדרש מהן עשוי לעזור

ות ודוגמניות ־ מפציצות שערים בוחב׳ האוץ

,כדורגל־הנשים אינו נפוץ, למרות שקיימות כמה קבו־ורגל
כאלו.
הלידה של הכדורגל הנשי היו קשים. המקטרגים
ם, בעיקר באיטליה, והם טענו טענות הגיוניות: גופה
ה רגילה, ואפילו היא אתלטית מוכשרת, אינו מתאים
החדות שדורש הכדורגל ; גם אופיר, הבלתי־תוקפני
שה נמצא בסתירה לפעולות הרגילות המבוצעות על
! מטרת המישחק הוא להבקיע שער, פעולה שרבים
וגים הרואים בה תחליף לפעולה מינית גברית
! ולבסוף — עצם להיטותם של ילדים ונערים אחרי
]בכדור, ומאידך, סלידתן של הילדות ממשחק כזה —

להן בשמירת הגיזרה והכושר הגופני! ואילו
התנועות הנשיות המיוחדות רק להן
— עשויות להביא מימד חדש למישחק.
אולם כל הוויכוחים האלה לא מעניינים
את הנערות שלנו — הן אוהבות כדורגל.
אורד, ופנינה, וכל חברותיהן, הפצצות
המפציצות את השער, מפתחות ענף ספורט
חדש בארץ. אם לשפוט לפי מה שקורה
בחו״ל — עשוי ענף זה, ביום מן הימים,
להפוך ללהיט גדול, אולי אפילו יותר ממשחקי
הליגה הלאומית.

עליהום!

בי שבן ורוח־הקרבת בולסיס. את קבוצת ״ מילן״ מא מן מאמנה

של ״ הפו על״ רא שון־לציון, זאב בסרגל־ק, שס פועלת קבוצת כדורגל לנשים מזה שנה.

החולים, כדי שאם ימות, שלא יגרום לפאניקה.
החולה הוצא לפרוזדור וניתן לו
חמצן. אבל הרופאים איחרו. החולה מת.
״שבוע אחרי זה הגיעה למחלקה אשד,
צעירה, בשעות הערב, אחרי ששהתה במחלקת
עזרה ראשונה מעשר בבוקר. היא
סבלה מכאבי בסן חזקים, והקיאה כל כמד.
דקות. אחרי מספר שעות של הקאה חוזרת
ונשנית שם, בדקו אותה הרופאים בעזרה
ראשונה. הם לא מצאו אצלה דבר.
ציינו על הכרטיס שלה, :החולה היססרית.׳
עם כרטיס זה היא הגיעה למחלקה שלנו.
אצלנו היא המשיכה להקיא כל כמה דקות.
כך זה נמשך עשרים שעות. לבסוף קראה
אחת מהצתת לרופאים שיבדקו אותה שוב.
אז באו ארבעה רופאים ממחלקה זזירורגית
א /בלוויית הרופא הראשי של המחלקה,
ובדקו אותה. רק אז התברר שיש לה
דלקת קרום הבטן, והכניסו אותה בהול
לחדר־גיתוח.״
זאת סיפרה לכתב העולם הזה, השבוע,
אחות העובדת במחלקת הקבלה בבית־חולים
איכילוב בתל־אביב.

הקבלה שנסתמה: חולים המתקבלים לחדר הקבלה ב״איבילוב,
נשארים תקועים שם, אינם מועברים למחלקות הסתומות

י ס ;י ככר יותר משנה לא קורא עי־תוניס.
כבר חצי שנה אני לא מסוגל
לצאת לעבודה. אני כמעט לא רואה כלום.
לפני עשרה חודשים פניתי לרופא שלי
והתלוננתי שהראייה שלי התקלקלה. הוא
איבחן אצלי קטרה. אני בן .52 הרופא הודיע
לי שאני צריך לעבור ניתוח מיידי, כי
הראייה שלי תחלש עד לעיוורון, בלי זה.
״באתי עם ההפניה לאיכילוב, קבעו לי
תור לעוד חודשיים. שלוש פעמים דחו לי
את התור. עכשיו, תשעה חודשים אחרי
שבאתי לכאן בפעם הראשונה, אני סוף־סוף
בפנים ומחכה לניתוח.״
זאת סיפר השבוע לכתב העולם הזה

2 >7/ 7 0תי 0 *7/77/7
חס הלכוד ה חוו ת
ך* שכת, בחמש אחרי־הצהריים, הבי־
^ 11 או אותי בעלי וקרובת־משפחה לבית־חולים,
אחרי שקיבלתי התקפת־לב. מחמש
אחרי הצהריים חיכיתי פה בעזרה הרא שונה
עד עשר בלילה בלי טיפול. בעשר הרגשתי
מאוד לא טוב, אז נתנו לי חמצן והעלו
אותי למחלקת־לב. אחרי שלושה
שבועות התאוששתי, והתחלתי להסתובב.

נחמן צלניק, קשיש רזה ונמוך־קומה, מומחה
למכניקה עדינה, השוכב באיכילוב.

״לפני יומיים הביאו אלינו למחלקה חולה
בן ,48 אחרי התקפת־לב קשה. השכיבו
אותו בפרוזדור. שם זר, כמו תחנת־רכבת,
כל היום הולכים ובאים. הוא שכב שם
איזה יומיים, בקושי דיבר. אתמול הביאו
לו ארוחת־צהריים. הוא לא היה מסוגל
לאכול דבר, ולאף אחות לא היה זמן
להאכיל אותו. אני ניגשתי אליו והתחלתי
להאכיל אותו. אחרי כמה כפות, פתאום
ראיתי שהעיניים שלו נהפכות והוא נהיה
אפור בפנים. התחלתי לצעוק: אחות, רופא,
אבל אף אחד לא בא. רצתי לחדר הרופאים
וצעקתי שהבן־אדם הזה לא מרגיש
מהרלעזור לו. באו מהר.
טוב ושיבואו
אבל הוא כבר היה מת.״
דברים אלד, סיפרה השבוע לכתבת העולם
הזה מסעודה חזן *,המאושפזת במחלקת־לב
בבית־ד,חולים איכילוב בתל־אביב.

ך * ולה כן 42 הגיע אלינו למחלקת
/ /ן | הקבלה. בעזרה הראשונה הוא סיפר
שיש לו כאבים בחזה, אבל משום מה כתבו
בכרטיס, :כאבים בחזה, אבל החולה מרגיש
טוב.׳ כשמגיע למחלקה העמוסה שלנו חולה,
שעל הכרטיס שלו רשום כי הוא מרגיש
סוב, אין שמים אליו לב במיוחד. נות־

ש מו ת החולים מוסווים, כדי להגן עלי

תו ר איור ד \ יהינו :
חולי הרוצים לה תקבל
נים לו זריקה נגד כאבים ומגישים לו ל-
אכול•
כעבור מספר רגעים התחיל החולה לחוש

ברע ואיבד את הכרתו. הרופאים חשו אליו.
הפקודה הראשונה -שנתנו היתר. להוציא
אותו למיסדרון. שם לא יראו אותו יתר

*>שה כת שלושים התעלפה במו־
נית, והנהג הביא אותה למחלקת
עזרה ראשונה אצלנו. פקידת־הקבלה עיכבה
אותה ודרשה ממגר, שבע לירות. האשד,
שילמה בשטר של 90ל״י, אבל עד שקיבלה
את העודף הקיאה והתעלפה שוב. ללא כל
תגובה מצד פקידת־הקבלה, או האחיות והרופאים
שנמצאו במקום. רק עובד־ד,ניקיון
ניגש עם מטלית וניקה את ד,ריצפה.
״כשהחולה נכנסה למחלקת עזרה ראשונה,
לא היה לה אפילו כיסא לשבת עליו, שלא
לדבר כבר על מיסה לשכב• היא עמדה ונשענה
על אחד השולחנות, וכל חמש דקות
ניגשה לנוחיות להקיא. כשלא הספיקה,
הקיאה במקום. עובד־ד,ניקיון ניקה, ואיש
לא ניגש אליה.
״לבסוף, כשהיא התאוששה מעט, היא
צילצלה לבעלה שיבוא לקחת אותה. הבעל,
שלא ידע שאשתו בבית־חולים בכלל, שמע
מה שקרה, רץ להנהלה ועשה סקנדל. המנהל
לא היה, אבל המזכירה שלו צילצלה
למחלקה, דרשה שיטפלו בחולה.
״זה לא השפיע על אף אחד. שתי זקנות
שישבו יחד על כיסא אחד מזה יותר משעה,
הציעו לחולה את המקום שלהן. היא
התיישבה, והתחילה לדבר איתן. שתיהן
הגיעו למחלקה כל אחת בנפרד, עם התקפי־לב,
והמתינו עשרים דקות מבלי שאיש יגש
אליהן בכלל. רק אחר־כך קיבלו את הכיסא
המשותף לשבת עליו.
״החולה פינתה מייד את הכיסא היקר.
,בוא תיקח אותי הביתה,׳ היא אמרה לבעלה
שבא, .זה לא מקום בשביל חולים׳.״
דברים אלה סיפרה השבוע לכתבת העולם

הזח אחות במחלקת עזרה ראשונה בבית־חולים
א־כ־לוב בתל־אביב.

ך ולה סרטן התקבל לבית־החולים.
כעבור כמה ימים הודיע לו הרופא
•הוא יכול ללכת הביתה. החולה הרגיש
רע והתקשה בנשימה, היה ירוד במישקלו
וכוחותיו אזלו. הוא התפלא, אבל בפקודת
הרופא הלך הביתה.
״אחרי כמה ימים הוא חזר לבית־החולים
לקבל אישור לעבודה. כשבדקו את הכרטיס
שלו, החוויר הרופא האחראי, .איך אתה
נמצא בחוץ?׳ הוא שאל. החולד, הסביר
ששלחו אותו הביתה. התברר שהוא נשלח
בטעות הביתה. הוא אושפז מייד שנית,
וכעבור כמה ימים נפטר.״
זאת סיפרה השבוע לכתבת העולם הזה
פקידה העובדת במחלקת הנהלת החשבונות
בבית־החולים א־כילוב.

ללא שמץ של ספק: הרשויות הממשל-
תיות והעירוניות — ובראשן משרד הבריאות•
רק מחדלי התיכנון והתיקצוב שלהן
— הם־הם האשמים בכך שהתפתחות בתי־החולים
לא השיגה את קצב גידול האוב־לוסיה.
קבע השבוע ד״ר אורי אדר, מנהל
מחלקת הקבלה של אינילוב, כאשר נתבקש
להצביע על האשם :״מצוקת האישפוז בבתי-
החולים בתל־אביב הולכת וגוברת. המדובר
ממש בחולים המתים מחוסר טיפול. כמעט
לאף אחד לא איכפת. אני מזהיר ומאשים
— והכתובת הראשונה היא משרד הבריאות•
אם שר־הבריאות הקודם לא יכול היה
למלא את תפקידו — היה עליו לקום ולהתפטר.
מדוע חייבים אלפי תושבי המדינה
לסבולה בגלל זה?״

!111

ך* י ת ־ ה חו די ם ״ אי כ לו־ כ״ הוא רק
. 4דוגמה אחת. הדוגמה הקלאסית, אמנם,
אך לא היחידה. ההתמוטטות הכללית של
בתי־החולים בישראל, הינה כיום עיבדה
קיימת. הסיפורים ששמעו חוליות־הכיכוי
של העולם הזה, שפשטו על בתי־ד,חולים
בתל־אביב רבתי, אופייניים למרבית בתי־ה־חולים
בארץ. העומס הנורא על הרופאים
והאחיות, שבעקבותיו הופך הצוות לאדיש
ואטום־לב, זלזלן ומזניח — עומס זה הסך
למצב הרגיל, במידה חמורה יותר או פחות,
בכל בתי־ד,חולים בארץ.
״בית־ד,חולים קטן מדי. הצתת קטן ב־
50 •/.ממה שהיה צריך להיות. העומס הופך
את הרופאים והאחיות לבלתי־אנושיס,״ טענה
זו שבה ומושמעת ללא הרף מסי הרופאים
והאחיות.
ובשום מקום לא נורא העומס כבאיכילוב.
בית־ד,חולים ניבנה ב־ , 1959 כשהוא מתוכנן
כבית־יולדות בעל 300 מיטות. ברגע האחרון
קיבל הארכיטקט הוראה לשנות את התוכניות,
להפוך אותו לבית־חולים כללי לאיזור
תל־אביב.
התוצאה קטסטרופלית. המקום הפך לקסרקטין
המכיל קרוב ל־ 800 מיטות — עם
צתת המותאם ל־ 300 מיטות. חולים מחכים
בין תשעה חודשים לשנה וחצי כדי להתקבל
לניתוח. אלה הזוכים כבר להיות בפנים
— נתונים במיקרים רבים בסכנת מתת
עקב חוסר יכולתו של הצתת להשתלם על
העומס.

* * חלקה פנימית א׳ והמחלקה האורטו־
/ 3פוית מחוברות על־ידי מסדרון משותף.
העומס על שתי המחלקות הוא כבד; שוכבים
בו גברים ונשים זה ליד זה. חולים
קשים, שאינם יכולים לקום, נאלצים לעשות
את צרכיהם לעיני הנשים ולהיפך. לאחיות
אין זמן להציב פרגוד סביב למיטות.
בפנימית ג׳ עושים כיום שינויים במיבנד,
החדרים. חולים קשים, שצינורות אינפוזיה
מחוברים לאפם או לידיהם, בקבוקי דם
או מזון תלויים למראשותיהם, שוכבים במסדרון
הארוך, כשליד ראשיהם עובד מקדח
המרעיד את בקבוק האינפוזיה.
בחירורגית ב׳ מתבקש חולה קשיש, שעבר
ניתוח קשה לפי מספר ימים, לעזוב
את בית־החולים .״אבל יש לי כאבים קשים
בבטן,״ הוא מתלונן בפני הרופא .״אין
בבית,״עונד,
לך יותר טוב
מיטות. יהיה
לו הרופא.
מחלקת עזרח ראשונה מלאה עד אפס
מקום. כאן שוכבים חולים ללא איבחון
סדוייק של מחלתם. עליהם לעבור עדיין
בדיקות. אך מדי יום מגיעים למחלקה
חולים חדשים, ואילו את הישנים אין מעבירים
למחלקות בהתאם למחלתם. אין
מקום במחלקות. במחלקת עזרה ראשונה
נועדו להיות 36 מיטות. במציאות יש .58
האחיות והרפאים — על סף התמוטטות.
ך* ״איכילוס״ לא רק לחולים רע, אלא
גם לבני־משפחותיהם — במיקרה שהחולה
נפטר. באולם הכניסה שני טלפונים
ציבוריים בלבד. שעת בוקר מאוחרת. תרד
ארוך מצטופף ליד הטלפונים. בצד עומדת
אשד, בגיל העימדה, שעונה על הקיר, בוכה
בקול. כעשר דקות היא ממתינה עד שמגיע
תורה לטלפן. היא מחייגת בידיים רועדות,
בוכה לתוך השפופרת :״שרד״ תבואי מהד.
אבא נפטר״.
לא אחות ולא רופא נמצאים לידה, בעת
שהיא מודיעה על מות בעלה לבתה. מהמחלקה
שם נפטר בעלה, לא ד,ירשו לה
לטלפן. לשאלת כתבת העולם הזה, כיצד
תיתכן התנהגות בלתי־אנושית כזאת, הפל טה
האחות האחראית :״לא אני הודעתי לה
על המרת. אני לא יודעת מכלום, אבל אין
זה נהוג אצלנו לתת למשפחות החולים
שנפטרו לטלפן ולהזעיק את המשפחה מהמחלקה,
אין מספיק קווים.״
אחות אחרת, ששמעה את השיחה, אמרה

בנייה מעל ראשי החולים: חור בקיר וקרשי
בניין במיסדרוו מחלקה פנימית א׳ נ״איכילוב״
בעבודות בניין מעל ראשו של חולה אנוש
מאוחר יותר לכתבת :״אבל כשאחיות מצלצלות
כל כמד, שעות הביתה לשאול אם
הילד אכל את הדייסה. לזה יש קווים.״
כשנשאלה האחות האחראית מדוע לכל
הפחות לא נילווה מישהו אל קרובי הנפטר,
ברגע הנורא הזה, עלה מבט של תימח־ו
על פניה :״הרופאים עסוקים בניתוחים ובטיפולים,
והאחיות גם כן עסוקות. אי־אפשר
לדרוש מהם שיתלוו לכל אחד שמישהו
נפטר לו והוא צריך לטלפן.״
0 0 £2
ץ״• יאשם בשערורייה זו? בכך שבתי־החולים
משותקים למעשה, חדלו לענות

על צרכיה של אוכלוסיית?1971 בכך שחולים
נרצחים בבתי־חולים — גם אם זה
רצח בלי כוונה? בכך שהצוות כורע תחת
רגליו העייפות? בכך שבבית״חולים איכילוב
— שוב, הדוגמה הקלאסית, אך בפירוש
לא רק בו — קיים כיום הנוהג המזעזע,
שכאשר מגיע תורה של מחלקה מסויימת
לתורנות קבלת־חולים, מוציאים רופאי המחלקה
חולים מהחדרים, משכיבים אותם
במיסדרון — כדי להוכיח שהמחלקה מלאה
ואינה יכולה לקלוט חולים נוספים? בקיצור
— מי אשם בכך שבתי־החולים הפכו
למלכודת־מוות?

ר י גו שמעדד כו ם, מנהל מחלקת
( עזרה רא שונה ב א־נילוב, בדעה דומה:
״לא הייתי מציע לאף חולה רציני להיכנס
היום לטיפול באיכילוב. האחראים למצב —
הם שר הבריאות וראש העירייה.״
גם ד״ר אריה הראל, מנהל בתי־ר,חולים
העירוניים־ממשלתיים בתל־אביב בדעה דומה.
למרות שהוא מתנסח בצורה עקיפה :״אלו
שלא נתנו את התקציב — הם האחראים
למצב.״
אלא שאלו שלא נתנו את התקציב, הם
בסופו של דבר פקידים ,״ומה אתה כבר
יכול לדרוש מפקידים,״ התבטא השבוע
רופא ממורמר בבית־החולים דוג ולו בפני
כתב העולם הזה .״האשמים האמ־תיים —
אלה אנחנו בעצמנו. הרופאים. לא רק ב־דונולו
או באיכילוב — אלא בכל הארץ.
המצב דומה בבתי־החולים בכל הארץ. אם
אנחנו הרופאים לא היינו שותקים, היו כבר
מוצאים את התקציבים, והמיבנים, והמיטות.
רק אנחנו אשמים. בשתיקה שלנו.״
0 ׳ 8 0
•יי ״ר אורי אדר מסכים לדיאגנוזה זו_1
1״אנחנו, הרופאים, איננו עושים כל מה
שדרוש. לחלק ניכר מהרופאים, לפחות אלו
שבאיכילוב, לא איכפת מאומה, מלבד משכורתם.
אפילו הרופאים הצעירים הפכו כאן
כבר לציניקאים ואדישים.״
ד״ר אדר שייך למיעוט במיקצועו — הוא
מוכן גם להסיק מסקנות מדבריו :״כשאנשים
מתים בגלל חוסר טיפול,״ זועף הוא,
״לא ייתכן להסתפק בדיבורים. עלינו לצאת
ולהפגין. הפגנה רצינית מול ביתו של שר
הבריאות היתד, מעוררת את הנרדמים.״
הצעה מעוררת אחרת היתד, לפרופסור
שמואל שור, מנהל מחלקת הרנטגן ב־איכילוב:
״ציבור
הרופאים — אדיש. כששר האוצר
פינחס ספיר היה חולה, הוא קיבל
לרשותו חדר. לוא היו מעמידים את מיטתו
במיסדרון, כפי שנהוג לגבי אזרחים רגילים
— ייתכן מאוד שהיינו זוכים בתקציב
נאות.״
מאוד מאוד ייתכן.

מיסדרוו מלא מיטות: מחלקה פנימית ג׳ ב״איכילוב״ —
במחלקות אחרות. כנתי־חולים אחרים — מתפוצצת מעומס

במדינה

אילו לפידרת (משמאל) עורר-דיו
צעיר ומתחיל, נער־זוהר
וקצידמילואים בצה״ל
תרבע ברבנות מאשתו,
דוגמנית הצמרת :

דרכי־אדם
!וות ו יה ןמוזרות
ה עדיפויו

של משטרתתל ־ אביב
שנה תמימה נלחמה משטרת מחוז תל־אביב
בחירוף נפש באליעזר לוי. השבוע,
סוף סוף, הצליחו לנצחו.
אליעזר לוי ( )37 הוא בסן־־הכל רוכל-
פירות צנוע, וסימפטי, גבר חולני הסובל
מגב פגוע, אסטמה ומחלות נוטפות. מזה
תשע שנים הוא מפרנס את אשתו וילדיו,
כיום חמישה במספר, בעזרת תלת־אופניו,
מעליהם הוא מוכר פירות בקרן הרחובות
דיזנגוף־גורדון בתל־אביב.
נשיקה דיד השוטר. לפני שנה
התפנתה משטרת תל־אביב לטלק את ה־מיפגע
הנוראי הזה. מאז ועד משפטו השבוע,
רשמה ללוי כ־ 300 דו״חות — דו״ח

ליאורה לסירות
ץ• שרות הקניינים מכל רחבי העולם,
> שהסתודדו השבוע באולמות ובחדרי
מלון הילטון בתל־אביב, שם נפתח שבוע
האופנה הישראלי, לא יכלו להתיחס באדישות
לדוגמנית הישראלית התמירה, בעלת
העיניים הענקיות והמראה האקזוטי. זו השנה
השמינית שליאורה לפידות 28 אחת
הוותיקות שבדוגמניות הצמרת הישראליות,
מוסיפה לעורר התפעלות בין הצופים ב־הדגמותיה,
ביופיה ובאצילות הופעתה.
דור של דוגמניות הולך ודור של דוגמניות
בא, אב, ליאורה עדיין נשארה מלכת
הדוגמניות הישראליות הבלתי מוכתרת.
איש מחוג האופנה הבינלאומי בפניו הופיעה
ליאורה השבוע, לא היה מעלה בדעתו
כי רק כמה ימים קודם לכן ערכה
ליאורה הופעה מסוג אחר לגמרי, הרחק
מזרקורי עולם הזוהר והאופנה. היה זה
באשר הופיעה בפני בית־הדין הרבני בתל־אביב,
כנתבעת, באחת התביעות המוזרות
והמשונות ביותר שהוגשו אי־פעם לבית-
דין רבני כלשהו.
ליאורה היפה היתה צריכה להתגונן מפני
תביעה שהוגשה נגדה על ידי בעלה
מזה תשע שנים. הבעל, עורך־הדין אילן
לפידות, צעיר חסון וגבה־קומה, ביקש מהרבנים
לשחרר אותו מההתחיבות לשלם
דמי־מזונות לבנו מצד אחד, ומצד שני לחייב
את ליאורה, אשתו, לשלם לו מזונות
בסך של כ־ 400ל״י לחודש.
מדוע צריכה ליאורה, לדעתו, לשלם לו
מזונות למחייתו, למרות שהם חיים בנפרד
זו כשנתיים ועומדים בפני גירושין? פשוט
מאוד .״לה יש ולי אין״.

אשתו של לוי וחמשת ילדיו
הפינה שהתפנת ה — נתפסה מחדש

ליום, כמו שעון. אמנם יעקב קנר, הממונה
על הפקחים בעיריית תל־אביב, ביקש מהמשטרה
לאפשר ללוי להישאר במקומו,
לפחות עד שיימצא לו סידור אחר, בהתחשב
בכך שהוא מקרה סוציאלי חמור— ,
אך המשטרה התעלמה מבקשתו. לוי עצמו
התחנן על פרנסתו בפני פקד יוסף
לזרה, האחראי לפעילות הנמרצת נגדו, נישק
בתחינה את ידו — לשווא.
כיום, אחרי משפטו, בו נמצא אשם,
מסתובב לוי ריקם, ללא פרנסה. את הפינה
שפינה, תפסו רוכלים אחרים. גם הם
מקבלים קנסות, אך בינתיים ימשיכו להתפרנס
שם חודשים ארוכים.
כיצד זה מצאה המשטרה את כוח האדם
והמרץ לטפל במשך שנה תמימה, יום יום,
ברוכל קטן — בעת שהיא זועקת לשמיים
על מחסור בכוח־אדם? מדוע התלבשה על
לוי — לאחר שמונה שנים תמימות בהן
עמד באותה פינה? כאשר נשאל על כך
דובר משטרת מחוז תל-אביב, עמום אריכא,
השיב :״המשטרה פועלת לפי עדיפויות.״

הבל

״עקרת-בית פשוטה״

בגל ל סש 9ט

פ קיד ה ק טנ ה
יעקב הלר ( )57 נתפס על חם. ברגע שנהג
המונית הג׳ינג׳י מתחנת המוניות לוד
הוריד ליד מלון דן בתל־אביב את הזוג
התיירים שנסעו במוניתו, קיבל מידיהם שטר
ירקרק של עשרה דולר — הופיע לידו
גבר שהציג את עצמו בשם שלמה חזאי,
מפקח מטעם משרד התיירות.
סניגור ותרן. הלר נכנע. במקום 13.30
ל״י, קיבל עשרה דולר׳ דהיינו 35ל״י,
הודה בחקירה, הועמד למשפט.
7הודאתו לא הועילה לתביעה. בפני השופט
ד״ר מגורי כהן, ויתר הסניגור, עורך־
הדין יהושע שרר, על חקירתו של המפקח.
השופט עוד לא סיים לציין את אדיבותו
של הסניגור הוותרן, כאשר הלר קם והוציא
את האס משרוולו. בתלונה שהגיש הפקח׳
שתאריכה היה ה־ 19 לאפריל, נאמר
שהלר עבר את העבירה — ב־ 16 למאי.
כלומר — כחודש מראש• טעותה של פקידה
קטנה במשרד התיירות, שמילאה את
טופס התלונה וטעתה, שילחה את הלר •כאי.

^ 11 * 1 1 1 1 1 1 1 1ליאורה בתפקיד בת הפרברים, ב תו של רוכל ירקות ב שוק, בסרטו
11 4 1111111 של אורי זוהר ״ה שכונה שלנו״ ,בו ני תן לליאורה התפקיד הנש־הראשי.
ליאורה נכנסה לתפקיד למרות שלא היתה לה הכשרה מוקדמ ת או נ סיון במ שחק.

ילן לפידות אינו זקן תשוש וחסר־
\ אונים, או בטלן עצל וחסר מיקצוע.
הוא גבר צעיר במלוא אונו, המשרת כסגן
מילואים בצד,״ל, אוהב חיים ובילויים.
לפני מספר חודשים אף זכה ברשיון עורו־דין
אחרי שנות לימודים ממושכות. למרות
זאת הוא משוכנע כי מגיע לו שליאורה
תשלם לו מרווחיה כדוגמנית.
מאחורי אמונה עמוקה זו מסתתרת פרשת־חיים
עצובה, טרגדיה ישראלית אופיינית
למדי. אילן וליאורה הכירו זה את זו לפני
עשר שנים, כשליאורה בת ה־ , 18 היתד,
עדיין טירונית בצה״ל. לנשף סיום קורס
הטירוניות, שנערך בבסיס צבאי, הוזמנו
חיילים מהמחנות הקרובים. ביניהם היה
גם אילן, שהיה אז קצין נאה ומרשים. מכל
החיילות בחאקי הוא בחר בליאורה,
הזמין אותה לרקוד.
בתום הטירונות המשיכה לשרת בצה׳׳ל,
עבדה כמזכירתו של מפקד הבסיס. כל הזמן
המשיכה לצאת עם אילן, שהשתחרר
משירותו הצבאי והתחיל לעבוד בבית־חרושת
לכימיקלים. חצי שנה לפני שהיתה
צריכה לסיים את שירותה הצבאי הם התחתנו.
אילן היה חסר אמצעים• אבל הם הסתדרו.
הוריה של ליאורה נתנו להם דירה.
הוריו של אילן סייעו להם בריהוט צנוע.
ליאורה התגייסה מיד לסייע לפרנסת המשפחה.
היא עבדה תחילה כמזכירה ב-
אילנית, שם נתנו לה פעם להדגים בגדים.
כשראו שהיא מתאימה לדוגמנות הציעו לה
להפוך לדוגמנית הבית של בית־החרושת
לאופנה. ליאורה היתה אז בהריון, אולם
איש לא הבחין בכך. היא החלה את ה־קאריירה
שלה על המסלול זמן קצר לפני
שילדה את בנם גיא. היא היתה אז בת .20
כוכבה של ליאורה זרח במהירות. מ־

*51*9
בכל אחד מד,ם 50 דירות. בשעת רישום
הדירות על שמות הדיירים׳ משלם כל דייר
אחוז אחד משווי הדירה לעורך־דין. מאחר
שמדובר במאה דירות לפחות, ששווי כל
אחת מהן הוא בין 70ל־ 120 אלף ל״י,
קשה לראות את אילן לפידות מחוסר
פרנסה בעתיד הקרוב.
למרות זאת הגיש אילן לבית־הדין הרבני
תביעה, בה ביקש להעמיד את סכום
המזונות, שעליו לשלם לבנו, על סך של
20ל״י לחודש בלבד, ולחייבאת אשתו
לשלם לו מזונות.
בפני הרבנים הסביר אילן את בקשתו המוזרה
והחריגה בנימוק הבא: לא מכבר
הוא נפגע ברגלו ממחלת הבירגר. כתוצאה
מכך, טען, הוא צולע ונאלץ לצמצם את
עבודתו. שותפו למשרד, עורך־הדין הצעיר
זאב פילפל — שזכה כבר יחד עם אילן

בות כשהוא רוקד בדיסקוטקים.
כשהתכוננה ליאורה לפידות לקראת תפקידה
בסרט ה שכונה שלנו, היא היתה צריכה
להיכנס לעורה של בת־פרברים׳ הרואה את
ארוסה רוקד עם נערה בלונדית בדיסקוטק.
היא הסבירה אז :״קשה לי להיכנס לעורה
של הבחורה. אני כמעט לא יודעת
מה זה דיסקוטק. אבל אני מבינה שאני
צריכה להיות שקטה• בלי התפרצויות. אולי
עם דמעות. זה הכל. לא יתאים לי
להתפרץ. גם בחיים אני ככה. שקטה.״
היא נהגה כף לא רק בסרט. היא הופיעה
השבוע אצילית וזוהרת על מסלול
האופנה, בלי התפרצויות, בלי דמעות, מרבה
לגלות לעיתונאים סקרנים את המתחולל
בחייה הפרטיים. החיוך המצודד לא סר
משפתיה. רק עיניה השחורות העמוקות
היו עצובות יותר•

הזוהרת שלה, לעבוד קשה כעקרת־בית כדי לסייע בפרנסת המ שפחה וניהול הבית,
שעה שבעלה היה עסוק בעבודה ובלימודים.

^ | ך 11ן • עו רן־דין אילן לפידות נר
אה ליד ליאורה ב ת מונ ה ש #
1 1 ^ 11
צולמה בדירתם כשעוד התגוררו בכפיפה
אחת. אולם גם אז היו חיי הני שואין שלהם
רבות.
ו מריבות
מעורערים, טעוני מתח

אילנית היא הפכה להיות לדוגמנית של
גדעון אוברזון. אחר־כך, כשהצעות העבודה
הלכו ורבו, היא הפכה לדוגמנית עצמאית•
אולם בניגוד לדוגמניות צמרת אחרות,
שמקצוען דחף אותן לחיי זוהר,
נשארה ליאורה צנועה, שקטה ועובדת.

המשטרה הוזעקה למריבה
יי מרות זאת, יתכן והצלחתה של
/ליאורה היא שהרסה את חיי המשפחה
שלה. היא היתד, הדמות המדוברת במשפחה.
היא היתר. המפורסמת. תמונותיה התפרסמו
בעיתונים. לאילן קראו ״בעלה של
ליאורה״ .היא הביאה את החלק הארי של
תקציב המשפחה. אילן נשאר בצל.
הוא החליט לפתח לו קאריירה משל
עצמו. בצד עבודתו בבית־החרושת לכימיקלים
למד משפטים באוניברסיטת תל־אביב.
בתנאים אלה לא החזיקה ההרמוניה המשפחתית
זמן רב. אילן הפך לקנאי וחשדן.
כתוצאה מכך פרצו מריבות בין בני הזוג•
מריבות אלה הלכו והחריפו במרוצת
השנים, קיבלו צורה אלימה, כשאילן משתמש
בהן בכוח זרועותיו. באחד המיקרים
הוזעקה אף המשטרה לביתם, אחרי שליאורה
התלוננה על איומים אלימים מצד
בעלה.
לפני כשנתיים, כשליאורה היתר, בשיא
פירסומה, אחרי שזכתה בתפקיד הראשי בסרטו
של אורי זוהר ה שכונה שלנו, הגיע
המשבר בין בני הזוג לשיאו. ליאורה נטלה
את בנם ועברה לגור בבית־הוריה.
מאז הם חיים בנפרד אולם לא בשלום.
פגישותיהם היחידות הם בהתדינויות בבתי-
אורה מסרב אילן להעניק לה גט. הוא
הדין הרבנים. שכן למרות רצונה של לי־חוייב
לשלם מזונות לבנם, בסכום של
150ל״י לחודש, אך תמורת הגט הוא
מבקש שליאורה תפצה אותו בתשלום.

^ 11} \ 1ליאורה לפידות מאכילה את בנה גיא, כ שהיה עדיין תינוק. כיום הוא ילד
בן שבע, המתגורר יחד עם ליאורה בדירת הוריה. המאבקים המ שפטיים
בענייני הפירוד נמ שכים ב בי ת־ הזין הרבני זה שנים ועוד לא הגיעו אל קיצם,

כאשר קיבל לא מכבר את רשיון העורך־
דין שלו, הקים אילן יחד עם חבר לספסל
הלימודים, משרד עורכי־דין עצמאי ואסף
מספר לקוחות נכבדים. כמו גיגי פרס, למשל,
וחברת הבנייה הענפה שלו, אדגר.
לקוח זה בלבד עשוי לספק למשרדו של
לפידות פרנסה של רבבות ל״י בזמן קצר
ביותר. בזמן הקרוב עומד גיגי לסיים את
הקמתם של כמה בניינים רבי קומות, ש־

לפירסום על דפי העיתונות בשל חלקם
בפרשת נסיונו של גיגי פרס לנשל את
איש אל־על ליאו גרדנר מדירתו — טען
בפני הרבנים שהוא מחזיק את אילן במשרד
מטעמים הומניטאריים בלבד.
אולם בו בזמן היו עדים אחרים מוכנים
לבוא לבית־המשפט ולהעיד כי למרות
טענותיו, אין אילן נוהג כלל כחולד, אנוש.
הוא מרבה לבלות ואף נראה לעיתים קרו־

הדוגמנית

צולמה ב שע תו בחוף דור. למרות שהיא
אחת הוותיקות ב דוג מניו ת ישראל, היא
אחת ה מ בוק שו ת ביו תר שבהן גם עתה.

ך * וך שבוע אחד נעלמו מהארץ שני
| 4מוסדות שיחד הסכו כמעט לאתר התיירות
מספר אחד של ישראל. אם יהודים
מאמינים באים לארץ ועושים את דרכם
הראשונה אל הכותל המערבי — הרי הכותל
המערבי של תיירים רבים אחרים,
החל בתיירים בריטיים וכלה בתיירים מהגדה
המערבית, היתר. מאנדי ריים־דייוים־
שאולי והדיסקוטק שלה — מאנדי׳ס.
למרות שחלפו כבר שמונה שנים מאז

תוותר על עיסוקה כבעלת דיסקוטק, שכן
הם מצאו בכך טעם לפגם בגיו1ה.
לבסוף נואשה מאנדי מהסיכוי להיות יהודיה
וויתרה על הכבוד. אחר־כך היו לה
אכזבות לא מעטות בחיי המשפחה שלה.
בעלה הישראלי של מאנדי, רפי שאולי,
הדייל שהפך למנהל מועדונים, הוא גבר
צעיר ומושך נערות. בתוקף עיסוקיו המקצועיים
נכלל בין השאר גם החיזור אחרי
לקוחות ממין נקבה, או נשותיהם של

האמת מאחזרי
ה שמועות ־

על בריחתה
מהארץ

הסעירה פרשת פרפיומו את העולם, עדיין
נשארו שמותיהן של שתי גיבורות. הפרשה
— כריסטין קילר ומאנדי — חקוקים על
ליבותיהם של רבים כשמות היסטוריים,
כמו מאדאם פומפאדור או ליידי האמילטון
של שנות ה־ .60 לחזור הביתה לאנגליה
ולומר ״פגשתי את מאנדי בתל־אביב כיהודיה
כשרה. שתיתי איתה כוסית,״ זד,
בערך כמו בשביל יהודי רוסי לחזור למוסקבה
אחרי ביקור בארץ ולספר :״דיברתי
עם גולדה מאיר.״
והנה — תוך שבוע אחד נעלם המוסד
הלאומי הזה מהארץ. מועדון טאנדי׳ט עלה

לקוחות ממין זכר. בחיים כאלה קשה להאשים
אדם, אם לא תמיד הוא עומד בפני
הפיתוי. אפילו אם יש לו בבית אשד, כמו
מאנדי.
על רקע זד, נפוצו לא פעם השמועות כי
נישואיהם של רפי ומאנדי עלו על שרטון
וכי קיצם קרב. רפי עצמו נראה לא פעם
בפומבי עם יפהפיות מסעירות וצעירות,
וגם מאגדי, בהופעותיה הפומביות שד,תמעטו,
היתר, תמיד מוקפת מחזרים.
על קרקע כזאת יכול היה כל זרע של
שמועה לנבוט במהירות. וכשסיפר איש
לרעהו על בריחתה של מאנדי ועל גירושיה

מאגרי 3שחקג>מ
(ענו גדעון שמר)
בסרט הישראלי איריס

מועדת מאנדי ס נשרף -
האם גם מאנדי סערת?
באש ונשרף כליל. ואילו מאנדי עצמה,
ארזה את חפציה ואת בתה בת השנתיים
ונעלמה בכיוון הכללי של בריטניה.

הקרובים, נשמעה רק טבעית התגובה :
״חשבתי שזה יקרה יום אחד*.
מה בידיעות אלה? האומנם עזבה מאגדי
את הארץ? האומנם היא עומדת להתגרש?
קשה
היה לקבל תשובה מהימנה על
שאלות אלה• ידוע היה שזמן קצר לפני
נסיעתה, פרץ ריב בינה לבין בעלה רפי,
שכתוצאה ממנו הוא עזב את ביתם השכור
באפקה ועבר להתגורר למשך מספר
ימים בדירת חברים.
ברור גם שהדליקה שאחזה במועדון
מאנדי׳ס וכילתה אותו, מבלי שיתברר עד
היום אם היה זה מעשה הצתה מכוון או
תאונה שנגרמה בשל תקלה, השפיעה עליה
בצורה קיצונית וחמורה, שהביאה אותה עד
למשבר. אין ספק שנסיעתה גם לא היתה
מתוכננת מראש, והיא נעשתה באורח פתאומי,
תוך הודעה של כמה ימים בטענה שהיא
נוסעת להראות את בתה להוריה ב־וולס
שלא ראו אותה מעולם, ולקנות תקליטים
חדשים במקום אוסף התקליטים הגדול
שלה שנשרף.
מצד שני לא חיסלה מאנדי שום עניינים
בארץ. היא נשארה עדיין שותפת בבית-
החרושת לשמלות׳ העובד במלוא הקיטור,
ובעסקים אחרים שלא נראה שתנטוש אותם
ללא הודעה מוקדמת.

סיפורים טובים
אינם מתים

ף ץ חילה לא ייחסו אפילו ידידיה ח
| 4טובים של הוולשית הבלונדית, שנישאה
לישראלי והפכה הלק מנוף חיי הלילה
של תל־אביב, משמעות להיעדרה. מכיוון ש־מאנזי׳ס
כבר לא היתר. קיימת, הם לא יכלו
להבחין שגם מאנדי איננה.
חוץ מזה, אפילו שכמאנדי׳ס עדיין שקקה
חיים, כבר לא היתד, מאנדי עצמה בתמונה.
היא השתנתה בשנים האחרונות.
שוב לא היתה נערת־הזוהר החייכנית והמארחת
הלבבית בעסקי מועדון־הלילה שלה.
היא הפכה לאם, לאשת־עסקים ולשחקנית
שלקחה את עצמה ברצינות. לא היה שום
דמיון בין מאנדי בשנתה ד,־ 27 לבין אותה
יפר,פיה קלת־דעת ופתיה, כפי שציירו אותה
עיתוני בריטניה בשיא פרשת פרפיומו.
משום כך, גם כשנודע שמאנדי טסה לבריטניה
ונטלה את ילדתה עמה, לא עוררה
הידיעה שום התרגשות מיוחדת. יש לד,
עסקים. יש לה עניינים. היא מרבה לנסוע
ברחבי העולם. רק לפני שבועות מספר
חזרה ממסע ארוך בארצות־הברית, שם הקדישו
לה העיתונים והטלוויזיה כיסוי נרחב,
כאילו עמדה עדיין במרכזן של חדשות
מסעירות. כי סיפורים טובים, ובמיוחד כאלה
הקשורים בענייני מין, לעולם אינם
מתים.
אבל לפתע, בשבוע האחרון, החל גל
לחישות מציף את העיר :״מאנדי ברחה
מהארץ היא נסעה עם ילדתה לבית הוריה
בוולם, אינה מתכוונת לחזור עוד ! ״
״היא נסעה ללונדון להסדיר את עניין הגירושין
מבעלה, רפי שאולי׳ כיוון שנישאה
לו שם בטכס אזרחי ורק שם היא יכולה
להשיג את הגט.״
השמועות הגיעו אף לחוג העיתונאים הזרים
השוהים בישראל. כתב של אחד העיתונים
הלונדונים הגדולים שהגיע לארץ
כבר החל לרחרח סביב הנושא בתקוה להעמיד
את מאנדי שוב באוד הזרקורים ובכותרות.
אפילו ידידיה הטובים של מאנדי,
והם רבים בישראל, החלו לחשוש שהם לא

חופשה לצורך החלטה
רפי ומאגרי שאולי
אכזבת, אכז בו ת

יראו אותה שוב. והיו להם הרבה סיבות
טובות לאמונה זו.
אכזבות בחיי המשפחה
ך מרות הצלחתה המסחרית והחבר/תית
בישראל, קשה לומר שהחיים חייכו
כאן תמיד אל מאנדי. היא אומנם
נקלטה בחברה התל־אביבית, נישאה לצעיר
ישראלי שאפתן, בנתה לעצמה בית ומשפחה
ולאחרונה אף הקימה, בשותפות עם
הדוגמנית שרה אלי, בית־חרושת לשמלות

שעסקיו משגשגים ופורחים. היא עשתה
לעצמה בארץ שם של אשת־שיחה מבריקה,
של דוגמנית צמרת, של שחקנית קולנוע
(איריס) ובמה (בתיאטרון האנגלי) .אבל יחד
עם זאת היא היתד, שבעה גם מאכזבות.
האכזבה הגדולה הראשונה היתד, פרשת
גיורה. עוד כשר,יתד, בהריון ניסתה מאנדי
לזרז את תהליכי הגיור שלה, מתוך שאיפה
שבנה, לכשיוולד, יהיה יהודי. היא לקחה
את העסק ברצינות, למדה את כל החוקים
וההלכות, ולמרות זאת נדחת־ בלך־
ושוב. גם אחרי שילדה את בתה שמו לה
מיכשולים בדרכה. הרבנים דרשו ממנה ש

תכן והעזיבה הפתאומית היתד, תוצאה
של החלטה נמהרת או משבר נפשי. יתרן
והיא רצתה להתרחק לתקופה ממושכת
מד,ארץ כדי לשקול ללא לחצים לאן פניה
מועדות ואם עליה לחתוך סוסית את כל
הקשרים שקשרה עם הארץ הזאת.
התשובה תתברר רק בעוד שבועות מספר,
כאשר תסתיים תקופת החודשיים, בהם
אמורה היתד, מאגדי לחזור לארץ. אולם
אפילו יתחולל מה שידידיה מקוים שלא
יקרה, והיא תחליט לחזור למולדתה,
שמד, ישאר חרוט לפחות על לוחות הדיסקוטקים.
רפי, עדיין בעלה, עומד לשקם
את המועדון הנושא את שמה. עד לפתיחתו
בעוד מספר חודשים, הוא עומד להפעיל
כבר השבוע, בקירבת הדיסקוטק השרוף,
מאנדי׳ס זמני, גם ללא נוכחותה של מאנדי
עצמה.

אמנות
זמרים
״ ה חי ה״
עו שהבעיות
אריק בורדון, כפי שמאזיני־מיצעד מזדקנים
זוכרים בוודאי, היה בין מייסדי להקת
החיות והרוח החיה בה. מאז המשיך להיות
אישיות ציבורית פעילה בעולם הפיז־מונים,
ולאחרונה אף הרכיב להקה מלחמה.
והלהקה כימעט הפכה את שמה הלכה
למעשה, כאשר הופיעה בכנס בינלאומי של
יצרני תקליטים, שנערך מדי שנה בקאן.

וכיתתו חרבותם לתקוליטים
וחניתותיהם לכינורות
הברקתו המוסיקלית של הרמטכ״ל
חיים בר־לב לכבוד יום העצמאות, שי
לחיילי הקבע שלו: אלבום חגיגי של 12
הפיזמונים המוצלחים ביותר של הלהקות
הצבאיות מאז מלחמת ששת הימים,
ועוד פזמון אחד של מקהלת הרבנות.
ועדה מיוחדת בחרה את השירים,
חברת ׳,הד אוצי״ זכתה במיכרז
להטביע אותם, וחיים בר מכין מעטפה
שתוכנה נשמר בסוד.

למדו בני־ישראל קשת

חיה בורדון
גידופים

כרגיל, לכנס זה מוזמנים להקות וזמרים
מכל מדינה, כדי לייצג אותה בפני הנוכחים
בכנס, והפעם הוזמנו בורדון והמלחמה
מאנגליה.
בתחילת הערב התנהל הכל כשורה. כל
הופעה ערכה עשר דקות, בדיוק כפי שהוקצב
על־ידי הטלוויזיה הצרפתית ששידרה
את המאורע. ואז יצאה מלחמה לקרב.
ברוב להיטותה סיימה את פיזמונה הראשון
אחרי חצי שעה. לאחר שכל הנוגעים בדבר
עשו להם סימנים נואשים להפסיק, הם
הסתפקו כהדרן, בקטע בן עשרים וחמש
דקות בלבד. כל ההופעות שתוכננו לאחר
מכן בוטלו, כמובן.
למחרת, חזרה התופעה על עצמה. המארגנים
איימו לנקוט יוזמה פיזית ממשית,
אם בורדון לא יפסיק את המלחמה. התשובה
היתה צרור של גידופים וקללות׳ שהעלו
את חמתם של כל אלה אשר הבינו
אנגלית במקום. הטלוויזיה הצרפתית עסוקה
עד עכשיו בעריכת סרט ההקלטה וב־ניפוי
הביטויים המפולפלים.
לא יפה? לא מחונך י חיות י אולי. אך
המדובר בתעלול פירסומת ממולח.

תקריות
דם ואש
ותמרות עשן
מי שחושב כי אומן מפורסם חי לו בשקט
ובשלווה, נהנה מכל רגע בחייו והוא
רחוק מכל סכנה, אינו אלא טועה. לדוגמה,
שורה של תקריות שהתרחשו כולם תוך
שבוע אחד בעיר ניו־יורק.
זמרת הסופרנו הגרמניה הילדגרד דילב־רכט
זימרה על בימת המנורופוליטן באופרה
פידליו. באחת הסצינות עליה לרדת לתוך
צמוק בכלא. הזמרת צעדה צעד לא
נכון, התגלגלה במדרגות, ואת הסצינה הבאה
זימרה כשדם נוטף מאפה. כמה ליצנים
בקהל טענו שאלימות משטרתית באמריקה
הגיעה אפילו לבימת האופרה.
לעומת זאת, הפכה הצגת חלום ליל קיץ
בתיאטרון בילי רוז לחלום בלהות של ליל
שרב, כאשר אש פרצה בקלעים ותמרות
עשן עלו והפחידו את הקהל. השחקנים
ניסו תחילה להרגיע את היושבים באולם
ולהסביר שהמדובר בפעלול בימתי, אולם
כשההתרגשות איימה לעבור את הגבול,
בא השחקן הראשי והסביר לקהל שברזי
העולם הזה 1746

111ן 01 טוב

בהמשך עלילות צבא־נגינה־לישראל, מתחדשת
בקרוב הרביעיה למוסיקה קאמרית,
אשר נוסדה בתקופה שלפני מלחמת ששת־הימים.

פנו ארבעה בוגרי אקדמיה שעמדו
להתגייס, אל ענף הווי ובידור בצה״ל, וביקשו
שתינתן להם האפשרות לבחור בנשק
אישי משלהם ז קשתות.
הכוונה לא היתה, כמובן, לצאת למלחמת
אינדיאנים, אלא להמשיך ולמשוך בקשת
הכנרים, גם במדי החאקי. זאת, משום שחששו
לשלום אצבעותיהם בתלאות השירות
ביחידה צבאית.
הרעיון שלהם היה להקים רביעייה למוסיקה
קאמרית. מה לזה, ולהווי ובידור?
זה גם מה ששאלו קציני־החינוך השונים,
אשר יודעים כי חיילים במוצבים אינם
משתוקקים דווקא לבאך ובטהובן.
על מנח לשכנע את הסרבנים בטעותם,
אורגן בזמנו קונצרט בביתו של רפי בן־
משה, בו הסתבר לכולם שהשד אינו נורא
כל־כך. האישור להקמת הרביעייה ניתן, היא
אף הופיעה וזכתה למחמאות מפי חיילים,
אשר הודו כי ״פחדו מן האינטלגנטים הללו׳
אבל זה היה דווקא יפה.״
הבינתיים
באה מלחמת־ששת־הימים,
ארבעה השתחררו, ואיש לא חשב על חי־

דן, אבל יתבלו את הכל במנה הגונה של
ניגונים חסידיים ופיזמוני חיפו שיו ת.

במקום ציונות צרופה
בדחילו ורחי מו, עם שפע דיעות קדו מות
והרבה הס תייגויו ת איס טני סיו ת, יצאתי ל מחנה
צה״ל׳ באי־שם קרוב לתל־אביב, כדי
לחזות בחזרה כללית של להקת פיקוד הדרום.
ל שמירה על שיווי־המישקל ע שיתי
זאת שוב, באי־שם אחר, כדי לראות הכנות
לעוד בכורה של להקת פיקוד הצפון.
ואשר יגוראי בא לי, בחלקו. אחרי ״סיירת
שקט״ ו״סיירת ח רוב״ ,מצאתי ב צ פון
״סיירת אגוז״ ו״מ ש מר הגבול״ בהעמד ה
ד מויי ת אנדרטה מ תנועע ת למחצה. אבל,
כמו שאומר רפי בן־מ שה הנ״ל, האפוטרו פוס
ה אמנותי של כל להקות צה״ל ,״אתה
לא יכול להי מנע מזה. זה חלק מ תפ קידן
של הלהקות, והוא מדבר על לבבות רבים.
״לעו מ ת זאת אין יותר צליל של הורה
ממטרה, ו הציונו ת הצרופה פינתה את מקומה
לבידור שווה לכל נפש. היום, כשלכל
מוצב בדרום מגיע הגשש החיוור, וכל שאר
ההצגות של העיר הגדולה, כשבכל חור
נידח יש טרנזיסטור עם מיצעדי הפזמונים,
אתה לא יכול למכור לחברה חלטורות.
גם הימנוני־הקרב למיניהם כבר עייפו
את האוזניים. למשל, צוות־הווי אחד, ש ביקר
בחיל־האוויר והש מיע שירים על טייסים,
נתקל באוזניים אטו מו ת.
״בכל פעם שמרכיבים תוכנית חד שה׳ אני
מנסה ל שכנע את כל קציני החינוך האחראים,
המבק שים לבטא את הווי החיל
שלהם, שצריכה להיות פרופורציה בין שי׳
רי־מולדת ולהיטים. ואני חו ש ב שהגענו
לזה. לדוגמה, מתוק מתוק ב תוכני ת החדשה
של פיקוד הצפון, כתוב ב מ תכונ ת של שיר־נ
שמה, כ שהקול הבולט הוא הזמר המקצועי
של הלהקה, יגאל ב שן.
״או דוגמה אחרת, בפיקוד דרום, שם

פיקוד דרום
ביט, טיט,

ו גיי
דוש המבצע עד לחודשים האחרונים, כאשר
הוחלט על אירגון מחודש של הרביעייה
סביב הכנר הרוסי הצעיר יפים בויקו, עולה
חדש שניגן בתזמורת הפילהרמונית
בהמלצתו האישית של המנצח ליאינרד
ברנשטיין.
אבל אל חשש. בויקו ושלושת חבריו
אינם עומדים ״לנפח״ ראשיהם של חיילים
עייפים. הם ינגנו קצת מוצארט, קצת היי־

ההשקיה מכבים כבר את האש.
ואם לא די בכך, נתקל הכנר ליאוניד
קוגן בפצצות סרחון, שעה שהופיע בקונצרט
בקרנגי הול. קבוצת סטודנטים,
הפועלים למען יהודי ברית־המועצות נטלו
על עצמם את האחריות למעשה. הם
שכחו כנראה שגם קוגן• הוא יהודי. ומי
יודע אם לא היה מצטרף עליהם, בתנאי
שהיו מטילים הפצצה בקונצרט של כנר גוי?
תדריך תיאטרון
הכסאות (הבימה) :שני זקנים בודדים
מסכמים את חייהם לפני קהל של ארבעים־
וחמישה כסאות ריקים (על הבמה) .ליא
ברוסית ״כ הן״ נכתב ״ קוגן״.

קוראים לו סקוואר !
״שיר בי ט׳ /שיר טיט / ,שיר שיט /
שיר היט
״וזה בוודאי יהיה להיט.״

שיט, היט
יש ארבעה רקדנים טובים, ולכן העמדנו
קטעים שיכולים להשתוות לכל תיאטרון בידורי
ל שמו, כ מו ד,אקרובטים (פארודיה על
חיי קירקס) ,או שיר ביט (תרצה אתר,
אילן מוכיח) ,פארודיה על שיער המתאימה
לשפת התעלה ולדיזנגוף באות ה המידה :
גדלו מהר דקן /הרי, הרי,
מהר, מהר,
״מי שלא מגדל שיער /החבר׳ה

איתן הדר
צלם, מלחין, זמר, מפוטר

לצלם
יש בעיות
איתן הדר היה לאחת התופעות יוצאות־הדופן
של הטלוויזיה הישראלית. צלם שהוא
גם זמר וגם מלחין. גילו אותו ב־
״אולפן עגול״ ,כאשר שר את ״הגשם הראשון״
,ומאז הופיע שמו לסירוגין ב־מיצעד
וברשימת הצלמים שהשתתפו בהקלטת
תוכניות טלוויזיה באולפני הרצליה.
אלא שנראה כי לא הכל שפיר לאחרונה
בדרכו של איתן. אולפני־ההסרטה פיטרו
אותו מעבודתו משום שלדבריו הם לא
הסכימו שיעשה גם סרטים מחוץ למסגרת
עבודתו .״בקרוב תשמעו על משפט פיצויים
גדול,״ הוא מבטיח.
ואם לא די בכך כדי לדכא את הבן־אדם,
הנה לא הצליחו שני שיריו האחרונים להגיע
למיצעד הפיזמונים, ולא זו בלבד, אלא שאפילו
לא הוצגו בפני המאזינים .״כנראה
שאינני שייך לחבורה המתאימה של גדי
ליבנה ושותפיו,״ מסביר איתן את התופעה.
אבל הוא לא מתייאש. מי שחזה לאחרונה
בפסטיבל שירי הילדים בטלוויזיה, יכול
היה לראות את שמו של איתן בין צלמי
התוכנית, ואילו בשדה המוסיקה, הוא מכין
תקליט חדש, ובו שירים מפרי־עטו (גם
שני להיטיו הקודמים ,״הגשם הראשון״ ו־
״שלכת״ נכתבו על ידו) .ובנוסף לכך, פי־זמונים
משל יוסי גמזו, ויוסף הדר, קובי
אשרת ואחרים.
שני פיזמונים בהם הוא מאמין במיוחד
הם ״מדוע זה בחרת״ ,אותו הוא עומד
להשמיע בקרוב בתוכניתו של יוסי צמח
״במיקצב השבעים״ ,ושיר בעל שם מקורי
מאד :״הרשקוביץ׳׳ אולי תחליף את השם״.
עם שם כזה, לא יתכן שיתעלמו ממנו.

קניג ושלמה בר־שביט בתפקידי חייהם. הבמאי,
דוד לוין, ראוי לשבח על נאמנותו
ליונסקו, והתפאורן בוקי ש!זרץ — למחמאה
על מקוריות.

המלךאו פו (הקאמרי) :מחזהו הנוקב
והגס של ז׳ארי על טימטום אנושי, השולט
בעולם, הופך למיבצע־יחיד של זאב רווח,
בתפקיד המלך אובו.

(הבימה) :הקו מדי ה של וולדו־

הנסיכה איכון (הקאמרי) :הצגה נוספת
שהחטיא־ ,את החיצים שנמשכו ברעל
על־ידי המחבר (גומברוביץ׳) והפכה לסתם
קומדיה אלגנטית משעשעת.

איזון עדין (הבימה) :גירסה מרוככת
של וירג׳יניה וולף, גם כן של אלבי. הצגה
זוחלת בהתחלה, מעניינת בהמשך וטובה
לבסוף.

פרפרים הם חופשיים (גודיק) :

השקרן

ני על צעיר קל־דעת ושחצן מצליחה לעבור
בגלל אברהם רונאי ויהודה אפרתי.
שאר דשחקנים צולעים ואפילו מועדים, אם
מדובר בהשתחוות אלגנטית באמת.

מנדרמלה (התיאטרון העירוני חיפה) :

סאטירה שנונה על העמדת־פנים בחברה,
במשפחה ובכנסיה, מבוצעת כמסכת אחת
של תנועה, צחוק והשתוללות.

תיקי דיין מצויינת, וכל המשתתפים, כולל
הבמאי ליאונרד שך, הבינו את הרמז: זוהי
קומדיה תפורה היטב ומוגשת בקצב.
קטאקי (גודיק) :גורליצקי ואישימוטו
נאבקים זה בזד, ומתיידדים זה עם זה, במחזה
רדוד שיש בו גם כמה רגעי מתח
וכמה רגעי צחוק טובים.

העדות המחרידה. :הנאשם רצח את
ז׳אניו, וקיים יחסי־מיו עם גופתה,״

הנרצחת
ן* -נאשם פצע את ז׳אנין כשלושד,
//ן} .מקומות — בכתף, בבטן ובירך. עכשיו,
קל היד, לו לשכב איתה, היא לא
התנגדה. הוא אהב לשכב עם בחורה כשהיא
לא מסוגלת להתנגד לו. הכי הרבה
הוא אהב לשכב עם בחורה כשהיא מתעוררת
בעילפון. ברגעים אלו, לדבריו, בחד

היה ז׳אנין ורדון. יהודיה צרפתית, סטודנטית
בת .23 היא הגיעה לאילת עם החבר
שלה, פייר בדה ורלד 23 לחופשה. שם
נתקעו, לאחר שכל כספה ומיסמכיה של
ז׳אנין נגנבו.
זמן קצר לאחר זאת נעלמה ז׳אנין. חברה
סרק את כל אילת אחריה. כאשר לא
מצא אותה, פנה למשטרה. החוקרים לא
לקחו אותו ברצינות, ענו לו בגיחוך כי
נערתו הסתלקה מן הסתם עם חתיך אחר.

״הנאשם שקל את האפשרות לערוף את
ראש הנרצחת ולצקות אותו בבטון.״
רה תסכים לכל מה שהוא רוצה ממנה בשטח
המיני.
״אחרי זה, הרג הנאשם את ז׳אנין. הוא
חנק אותה בחבל, ואצבעותיו נשרטו מזה.
״כשז׳אנין מתה׳ הוא הפשיט אותה, התעלם
איתה, התעלל בגופה, ואחר־כך בא אי־תה
במגע מיני. אחרי זה, הוא נשכב לצידה
וישן שם כל הלילה.
״את כל הדברים האלו, סיפר לי הנאשם
בעצמו.״
עדות מזעזעת זו השמיע בשבוע שעבר
בבית־המשפט המחוזי בבאר־שבע פילים
שפין 31 עד־התביעה במשפטו של ג׳אי
רוג׳ר לורון, צעיר שוויצרי המואשם כי
רצח באילת, בספטמבר אשתקד, תיירת מצרפת,
צעירה יהודיה בשם ז׳אנין ורדון.
לאחר הרצח, סיפר העד, המשיך הרוצח,
לדבריו, לקיים יחסי־מין עם הגופה במשך
כמה ימים, ואחר גילה לעד את הכל.

כאשר נתקל בו אחד החוקרים באקראי ברחוב,
שאלו בחיוך עליז :״נו פייר׳ מצאת
כבר את ז׳אנין האבודה שלך — או
לא מצאתי*
פייר לא מצא אותה, כי באותו זמן כבר
היתר, ז׳אנין מתה.

ף־• כרנב האישום *,טען התובע יחזק*״
אל קרוסהר כי ג׳אי הכיר את ז׳אנין
בסביבות ה־ 30 לספטמבר אשתקד, הזמין
• הנאשם, ה מיוצג על־ידי עורך־הדין ה
ירו שלמי משה כהן, אינו מודה בא שמה.

/ ¥אי לורון הוא בן ,23 אך נראה הר־
^ בה יותר צעיר מגילו. הוא נולד ב־שווייץ,
זכה לילדות קשה. אביו האופה,
שתיין כרוני, התגרש מאשתו לפני כשמונה
שנים. האם לא רצתה להמשיך לגדל
את הילד בבית. ג׳אי הצעיר הועבר למוסד
חינוכי קתולי, שם נהוגה היתד, מסורת
של משמעת קשוחה, ומשם היה בורח
מדי פעם. לאחר שנפטר מהמוסד, עבד
ג׳אי כפועל חקלאי ובשאר עבודות כפיים
ברחבי שווייץ.
מזלו האיר לו פנים כאשר התקבל לקורס
לעיתונאות שערך בג׳נבה העיתון הפופולרי
לה סוויס. ג׳אי סיים את הקורס
בהצלחה, התקבל לעבודה בעיתון, התגלה
כמוכשר, החל נשלח על־ידי עיתונו מדי
פעם לחו״ל.
לישראל הגיע העיתונאי השוויצרי בנובמבר
.1969 הוא הצטרף כמתנדב לקיבוץ
תל־יוסף, אחר עבד בקיבוץ אופק, ומשם
הגיע לאילת. בתקופה זו המשיך לשלוח לעיתונו
כתבות כסדר. ימים ספורים לפני
הרצח בו הוא מואשם, התפרסמה בלה
סוויס כתבה גדולה על אילת פרי עטו.

ך* יליס ישוב היה בבאר של רם, כא-
^ שר הנאשם, שישב שם גם הוא, הזמינו
להצטרף לשולחנו. היה זה ב־ 30לנובמבר
אשתקד. השעה היתה 11 בלילה.
שפין, שהכיר את דאי היכרות שטחית
בלבד, נאות, והם החלו מפטפטים ביניהם
על כוס בירה.
השיחה־של־מה־בכך קיבלה לפתע גוון
מסויים מאוד. לדברי שפין, גילה לו ג׳אי
כי הרג בעבר, שלוש פעמים: פעמיים ב־שווייץ
מולדתו ופעם בתורכיה. הוא גם
תיאר בפני פיליפ בפירוט את הרגשתו, בשעת
ביצוע מעשי הרצח .״אתה לא מאמין
לי ך״ שאל לפתע, כאשר חשד כי בן־שיחו
מניח שהאלכוהול מדבר מתוך גרונו .״עשיתי
את זה גם בארץ.״ ״אני אוכיח לך.״
הוא קם בהחלטיות ממקומו, ופילים יצא
בעקבותיו.
הם הגיעו למחסן עזוב שם הצביע בפניו,
לדבריו, הנאשם על הנקודה בה ומצית
ההוכחה .״היתה שם מיטה זרוקה, עליז הקיר של המחסן,״ העיד פיליפ .״סילקנו
אותה, ותחתיה היתה ערימת עפר. התחלתי
לסלק אותה, ונתקלתי בחתיכת ברזנט•
חשפתי אותה, ובתוכה הרגשתי גופה•
מיששתי, והרגשתי בצד אחד ראש
ובצד שני רגליים. ידעתי שזאת באמת
גופת אדם.״
ג׳אי לא השתתף בחפירה, המשיך העד

ר.נאע 4
קודם, אך לא לפני שהנאשם הציע לפילים,
לדבריו, להדגים בפניו כיצד קיים יחסי־מין
עם הגופה .״סירבתי, וג׳אי סיפר לי
שאחרי שהוא רצח אותה, הוא בא למחסן
עוד כמה פעמים במשך כמה ימים, והמשיך
בפעילותו המינית איתה,״ סיפר העד
.״הוא לא פחד להשאיר אותה שם,
כי רק לו היה מפתח למחסן. רק אחרי
שהתחילה להעלות צחנה, הוציא את הגופה
אל מחוץ לקיר והטמין אותה בעפר. ג׳אי
שאל אותי אם אני מוכן להרוג יחד איתו
מישהו באילת שמדבר עליו יותר מדי. גם
לזה סירבתי.״

ץ /אי ופילים חזרו לשתות בירה ול־
^ שוחח בנושא .״ג׳אי הזהירנילא דגלות
סודו,״ המשיך פיליפ והעיד ,״כי אפילו אם
יישב עשר־עשרים שנה׳ בסוף ייצא ויהרוג
אותי.״
הנאשם גם סיפר לו, לדברי העד, על
חוויותיו בעת מעשי־הרצח שלו, על שאיפתו
הכמוסה להיות תליין, כדי להינות בחופשיות
מהרג אנשים, ועל הנאותיו המיניות
בהקשר זה .״הוא סיפר לי מד,
הוא אוהב לעשות לבחורות. למשל, לדעתו
טוב להכות בחורה לפני ששוכבים איתה.
בחורה שסובלת, מושכת יותר ונותנת יו
״חשפתי
את הברזנט ומיששתי. הרגשתי
בצד אחד ראש, ובצד שגי רגליים, וידעתי
שזאת באמת גופת אדם.״

* 0ה גי בו ר ה השנייה של הטרגדיה,
^ הנרצחת, הגיעה לאילת כתיירת. שמה

אותה לצאת איתו, ומאוחר יותר לקח אותה
איתו למחסן נידח, שם ניסה לבוא
איתה במגע מיני. כשזו סירבה לו, ירה
בה, קיים איתה יחסי־מין, חנק אותה בחבל
והרגה. אז בא במגע פעם נוספת עם
גופתה המתה, ואחר החביא את הגופה. כל
זאת — ״בקור רוח, ובכוונה מראש.״
השתלשלות זו תיאר בפירוט בעדותו המזעזעת
פיליפ שפין. שפין מתגורר באילת
זה כשנתיים, עובד כשומר בחברת
קבלנות איטלקית. כאשר דיבר, שררה דט-
מת־מוות באולם בית־המשפט. מהנשיא שלמה
אלקיים והשופטים אברהם מלול ומאיר
מולינסקי, ועד אחרון המאזינים בספסל האחורי׳
לא היתה נפש חיה שלא הקשיבה
בחרדה לסיפור הזוועות, שהחל בבאר ה-
אילתי של רם.

העד

וסיפר — רק העיר כבדרך אגב כי הגופה
נמצאית שם כבר חודש ימים• הוא
שאל את פילים אם הגופה במצב ריקבון
מתקדם, כי היה בתוכניתו לסלק אותה
משם חלקים חלקים, אותם אמר להשליך
לפחי־אשפה במקומות שונים בעיר. כאשר
ענה לו פליס כי הגופה שמורה עדיין במצב
טוב, שקל ג׳אי את האפשרות לערוף
את הראש ולצקת אותו בגוש בטון, כדי
למנוע זיהוי.
השניים החזירו את הגופה למחבואה ה

הנאה, סיפר לי, .אבל אתת לא תוכל
להבין אותי, כי אתה לא משתמש בל.נז.די/.
הוא אמר לי.״
בתום השיחה הידידותית ניפנו ג׳אי ופילים
לדרכם .״למחרת, במשך כל היום, הייתי
בהלם,״ סיים פילים את עדותו הממושכת
.״רק בסוף היום, אחרי שסיפרתי על
כך לחברים, פניתי למשטרה.
״החוקרים צחקו ממני. הם לא האמינו
לי. רק׳ כשלקחתי אותם למקום והראיתי
להם את הגופה, הם הפסיקו לצחוק.״

במדינה
משטרה
הסולידאריותהגב רי ת
של שו ט רי רמת ־ ג ן

לאחר שבעלה עזרא עזב אותה, זכתה
ז׳נט קוצרו ( )24 למזונות בסך 125ל״י
לחודש. אלא שלאחר תקופת מה בה שילם,
נעלם עזרא. ז׳נט פנתה לבית־המשפט,
קיבלה פקודת־מעצר לביצוע ביד, המחייבת
כל שוטר לעצור את הבעל ברגע שיאותר.
ב־ 10 לינואר פנה עורך־הדין ישעיהו לויט,

חוברת הרבנות
לפני

ה 1וול היה

לרשותה שוטר. כאשר עמדה על שלה,
ולאחר עיכובים ומיכשולים, הסכים הקצין
שטיפל בה למלא אחרי צו בית־המשפט —
לא לפני שהכריז כי ״זו הפעם האחרונה
שמשטרת רמת־גן תטפל בפקודות מסוג זה.״
אותו זמן הגיעה לתחנה ניידת נהוגה
בידי השוטר חיים לוי. שוטר זה ביצע
כבר בעבר פקודות מעצר נגד עזרא קוצרו,
הכיר את ז׳נט. תגובתו הראשונה :״מה,
עוד פעם חזרתה עם פקודת מאסר? תעזבי
אותו. הוא בחור מסכן, לא מרוויח כלום.
את סוחטת ממנו כספים. נשרף לי הלב
עליו. תתגרשי ממנו, ויתן לר חצי העולם.״
ז׳נט ענתה לשוטר בתקיפות שלא יתערב
בעניינים לא לו, עלתה לניידת יחד
עם סמל עיני.
אני מלוכלך. כשזזה הניידת, המשיך
חיים לוי, לדברי התלונה :״יא אללה, הלוואי
שבעלך לא יהיה היום בעבודה. מה את
חושבת, אני אלך לצידך או לצד בעלך?
את חתיכת תימניה מלוכלכת משכונת־התקווה.
חיה איתו רק שישה חודשים —
ושבע שנים סוחטת ממנו כספים.״
ז׳נט פנתה אל הסמל, ביקשה ממנו להשתיק
את השוטר. תשובת הסמל :״הוא צודק,
מה את חושבת, בתימן היה יותר
טוב?״ כאשר, לשמע הדברים, ביקשה ז׳נט
לרדת מהניידת, המשיך הנהג :״אזרוק אותך
מהניידת! אראה אותו בעבודה ולא
אתפוס לך אותו. אני מלוכלך אם אני לא
נותן לו לברוח.״
״השוטר שיקר״ .הוא קיים את
הבטחתו. כאשר הגיעה הניידת למפעל נירוסטה,
אסרו שני השוטרים על ז׳נט ׳להיכנס
פנימה לזהות את בעלה .״אם את נכנסת,
תדעי לך שהוא ייצא החוצה ויהרוג
אותך במכות, ולא יהיו לך עדים,״ אמרו.
ז׳נט נשארה בחוץ. לא עברו מספר דקות
והשוטרים חזרו ובישרו כי בעלה איננו.
היא לא האמינה להם, נכנסה למשרד .״בטח,
עזרא קוצרו נמצא בפנים,״ אישרה בפניה
המזכירה.

ג עוו אלד \
פ רי צו תבהיכל

הובסו! הואשין! -המועצה הדתיו!
ונד־אביב-יבו

חוכרת הרבנות
אחרי

פרקליטה של ז׳נט, לשוטר משטרת רמת־גן,
שניצב ברחוב גיבורי ישראל בתל-
אביב, ליד מפעל נירוסטה. לויט הציג בפני
השוטר את פקודת המעצר, הודיע לו
כי עזרא קוצרו עובד במפעל נירוסטה.
תשובת השוטר היתה כי קיבל הוראה
שלא לבצע פקודות מעצר בענייני מזונות.
על מה שהתרחש מכאן ואילך, סיפר הפרקליט,
בתלונה שהגיש למפקד משטרת
מחוז תל-אביב נגד שני שוטרים ממשטרת
רמת־גן — חיים לוי וסמל עיני.
״את סוחטת ממני״ .לדברי התלונה,
פנתה ז׳נט למשטרת רמת־גן, ביקשה
שיאסרו את בעלה. המשטרה סרבה להעמיד
העולם הזה 1746

זה מספר שנים שהרבנות הראשית בתל־אביב
זוכה להצלחה — דווקא בתחום וד
מו״לות העברית. חוברת שבהוצאת המוע-
צה הדתית של הרבנות, מדריך להליכי דישן
הני שואין, זוכה לתפוצה מעודדת. אין
זוג הבא להירשם לנישואין, שאינו מעוניין
לקרוא בה, על־מנת לחסוך לעצמו כאב־ראש
וסחבת מיותרים.
חלחלה. לפני זמן מה, אחזה לפתע חל׳
חלה בהיכל־הרבנות רחב־הידיים. רב חד־עין
גילה בחוברת בזיונות נוראים, שאיש
לא הבחין בהם כל השנים.
למשל: בחלק ממודעות־הפירסומת שבגוף
המדריך, הופיעו הדוגמנים והדוגמניות כשידיהם
ממש נוגעות זו בזו, רחמנא ליצלן.
אך זה עוד לא כלום: על שער החוברת
הופיע תצלום ציבעוני של בניין הרבנות,
כשעל המדרכה בחזיתו פוסעת עוברת־אורח
אלמונית — והיא זו שזיעזעה את הרב.
הצלם הפוחז, מסתבר, לא נתן ליבו לעבודתו,
וצילם את האלמונית בשרוולים קצרים,
טפו טפו טפו.
מייד יצאה ההוראה המבוהלת, וחברת
בזק בע״מ, המתמחה בהוצאתה מדריכים,
ואשר הוציאה לאור גם את החוברת הנידונה,
הוזעקה בפני ועדה מיוחדת.
כאשר יצאה עתה המהדורה החדשה של
המדריך, נשמו כל כלי־הקודש בהיכל לרווחה.
המודעות הפסולות סולקו, ועוברת־׳
האורח המדיחה נמחתה מתחת לשמים הכחולים
של התצלום.

עסקים

<746

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה ״תשבץ
1746״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאונך :

מאוזן :
.1טיפוס של צבוע ומתחסד בקומדיה של
מולייר .5 .אריתמטיקה .9 .נוזל חיוני.10 .
אסון .12 .שדה חרוש .13 .קליע מונחה.
.15 חודש עברי .16 .הכללה .18 .משקה.
.19 צינור מוביל דם •20 .תמים, הגון, צדיק.
.21 אחד החושים .22 .כל אשר נשמה באפו
.23 .אחת האמהות .26 .גבול .28 .עיר
כהנים .29 .רעל .31 .עיתון בוקר .32 .אריה.
.33 צבר, אסף .34 .סנטימטר בשלישית
(ר״ת) .36 .מלצר .37 .צמח נוי .38 .בחילה.
.39 עוף לילי .42 .לעג, בוז .44 .מידת מרחק.
.45 ממגורה .46 .קטל .48 .משא ומתן ן ר״ת).
.50 אדמת חמרה .51 .לולאה.53 .
תוצרת הדבורים .55 .זהב• .56 ארמון.57 .
דבר שאינו נכון .59 .מרוט׳ מהוה .60 .חומר
קשה בפה .61 .עיר באירלנד, בה התרחשו
מהומות .66 .אוייב .67 .אם ישמעאל.
.69 עשה משגה .70 .זוחל ארסי .71 .שאג.
.72 מושב בשפלת החוף .73 .מלך שניצח
את הרומאים ושאמר: עוד נצחון כזה ואבדנו.

.1קיסר
רומאי .2 .נישא .3 .מדינה במזרח
הרחוק .4 .נבלה .5 .מחיצה .6 .יין
אפריטיף, שמוצאו מספרד .7 .מונח בחשמל.
.8אחות אנגליה מפורסמת ממלחמת קרים.
.9״טוב מאשר לעולם לא״ . 11 .הבטיח
לחנה שמישאלתה תתמלא .12 .עטרה׳ .14
נמל בצרפת .16 .מחיצה .17 .קטל 24 .משונן
.25 .חומר וולקני .26 .פגיון .27 .נמצא.
.30 נביא .33 .דת מזרחית .35 .קריה, עיר.
.36 מתחבר .39 .יועצו של ניכסון לביטחון
לאומי .40 .דרגה צבאית .41 .התקוממות.
.43 מחבר טרגדיות יווני .44 .בית־מלאכה
לליטוש יהלומים .45 .להבה .47 .חלק אחורי
.49 .רעיון לעשות דבר מה .51 .המון,
קבוצה גדולה .52 .עיר נפט בקוקז .54 .מעצר
בעת מלחמה בידי אוייב .57 .מפקד ה־פלמ״ח
.58 .זמר .62 .זכות לבטל החלטת
רוב .63 .קיבוץ ליד רחובות .64 .רצון עז.
.65 מפרש התנ״ך .68 .עני .71 .תו נגינה.

חשב >ו 7 4 $ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

-פ ט ^נ ט

גזק בכפר, בזק בעיר,
בזקהופך גובל לעשיר.
עמיהוד שולטן בן ה־ 17 היה השבוע
מבסוט עד הגג. השקעה של חמש ל״י
הכניסה לו, תוך שבוע 27 ,ל״י. בשביל
עמיהוד, תלמיד בית הספר בוסמ״ת שליד
הטכניון בחיפה 22 ,ל״י הם סכום רציני.
הוא לא היה היחידי שהיה שבע־רצון.
אלפי חיפאים נוספים משתתפים, בשבועות
(המשך בעמוד )32

ס ט *את ה ת שובו ת י * ל שלוח על־גבי גלויו ת בלבד לת.ד , 136 .ת״א, ולציין על־גבי חגלוייה!
״תשבץ . 1746 הפי ת רון צריך להכיל את כל התרגיל בנזיספרים. המועד האחרון לנוי שלוח
הפי תרון — .24.2.1971

*יו חפוווריש ננונח יוגרל פרש כשפי יול 20ל׳׳י ועוד • 1רש שפי*.

<3י 3ד^0 >4

323כ4ז * 1>1* * 0150

קולנוע

פרסים גלובוסי האהבה

סידרת הפרסים לסרטים נחנכה לפני שבוע
בהוליבוד, עם חלוקת גלובו סי הזהב, הפרסים
המחולקים על־ידי. העיתונאים הזרים
בעיר, לסרטים המצטיינים של השנה.
מסתבר שהמצטיין מכולם היה הפעם סיפור
אהבה (ראה להלן) שקצר חמישה פרסים.
הבמאי ארתור הילר, השחקנית אלי
מק־גרו, המלחין פרנסים (גבר ואנסה) לי,
התסריטאי אריך סיגל (שכתב לפי תסריט
זה גם את ספרו רב־המכר) התחלקו בארב־

סלד׳

112* 83
0838

ביחסים מיניים בין כמרים לבין נשים, וכידוע,
הכומר הקאתולי מצווה להינזר משטויות
שכאלה.
אחד הסרטים — א שת הכומר — מספר
על אהבתה של בדרנית זולה (סופיה לורן)
לכומר שלה (,מאסטרויאני) .סרט אחר —
הכומר הנ שוי — משדך יצאנית לכומר
הווידוי שלה, בצירוף תמונות נועזות, כיאה
לגיבורת הסרט, רוזנה פודסטה.
״יידעו להם סוחרי־הזוהמה,״ רעמו שופרי
האפיפיור׳ ״כי מצפונו של הקהל לא
יניח לו לחזות במחזות־תועבה שכאלה, וסופם
לקצור פירות השיעמום והחילה שהם
זורעים.״
אלא שבינתיים, קוצרים ״סוחרי הזוהמה״
הרבה מאד כסף, ואינם נראים מודאגים
כלל מתחזית אחרית הימים.

ז אגוק ה בי ת ה

19* 1*1830 153
0030801 *1 * 18* 0 1 0 8
1303/¥(5א

139951

הצגת בכור ה ארצית החל ממוצ״ש 13.2.71
בקולנוע ״ ב ן ־ יהודה ״ תל־אביב

4.30

בוס־נ־ר פ -ל ם

מר,־גרו ואוניל ב״סיסור אהבה״
פאמון כן, בלומפילד לא

עה פרסים, ואילו הסרט עצמו׳ שנבחר לטוב
ביותר לשנת ג< , 197 זכה בפרס החמישי.
בין
הזוכים האחרים: ג׳ורג׳ סי סקוט
(.עבור פאטון) ,קן ראסל (עבור ננסים אוה בות,
הסרט הזר הטוב ביותר בשפה האנגלית)
,מאש (הקומדיה של השנה) ,נוסע
סובר בג שס (הסרט הזר הטוב ביותר),
ואלברט פיני (השחקן הקומי הטוב ביותר,
בסקרוג׳ לפי צ׳ארלם דיקנס).
דרך אגב, בין הסרטים שהיו מועמדים
לפרס נמנה גם בלומפילד שעשה בארץ
ריצ׳ארד האריס. איש לא טרח לציין לכמה
קולות זכה.
אולי מוטב כך•

המלחמה המתנהלת לאחרונה נגד משפחת
זאנוק בהוליבוד לבשה מימד נוסף, כאשר
החלו להאשים את המפיק המפורסם בכך
שהוא עזר לפורנוגרפיה לחדור לאולפנים
המקובלים של הוליבוד.
׳ עיר הסרטים, אשר התרשמה מאד לאחרונה
מן ההצלחה הקופתית המסחררת של
סיפור אהבה הנקי והמתוק (ראה להלן)
שאין בו מין מוגזם ויש בו כל הסימנים
המקודשים של הצלחות־הקופה מימים עברו,
אינם יכולים לסלוח לזאנוק על שהרשה
לראם מאיר, קיסר סרטי־העירום של
אמריקה, לחדור לאולפני פוקס ולהפיק
סרט בשם מעבר לעמק ה בו בו ת, שנחשב
לסרט החשוף ביותר שיצא עד עתה מאולפן
הוליבודי כלשהו.
מאיר, המפיק מזה שנים סרטי־עירום
חצי קומיים בתקציבים זעומים, והמרוויח
עליהם מיליונים, עשה בסרט זה את נסיו־נו
הראשון בעבודה מימסדית, ולדברי אותם
שראו את התוצאה, מוטב היה אילו
המשיך לעבוד כמו בעבר.
מה שחמור עוד יותר, ד!וא כי מעבר
ניצוצות מין מוקלט
ההמצאה החשובה ביותר בשטח הבידור,
בשנים האחרונות, היא פיתוח קאסטה ל־טייפ־ריקורדר,
שעליה אפשר להקליט תוכנית
טלוויזיה. כלומר, שבמקום להסתפק,
כמו היום, בהשמעת מוסיקה בלבד מן הקאסטה,
אפשר יהיה עתה לחבר אותה למכשיר
טלוויזיה ולחזות בתוכנית שלמה.
שעה שבעלי בתי־הקולנוע ממתינים בחיל
ורעדה למכה חדשה זו, העומדת לנחות
על ראשם׳ החלה כבר התעשיה החדשה
לחפש חומר מתאים להעברה על
קאסטות. ולאן פנו בראש וראשונה, אם
לא לתעשיית הסרטים הפורנוגרפיים?
מאחר וברור שאין.כל סיכוי כי סרטים
נועזים כמו אני סקרנית בצ הוב יוצגו אי-
פעם בתחנות־שידור, מצאו יצרני הקאסטות
שהם יהוו חומר אידיאלי למכירה.
בינתיים, מתדיינים עדיין בקשר למחיר,
אבל אין ספק שעל בעייה זו יתגברו בקרוב,
וכך יוכלו האזרחים המהוגנים לחזות
בביתם, בעתיד הקרוב, ללא שום מאמץ
מיוחד, בסרטים אשר הצנזורה החמורה
אינה מרשה את הצגתם על המסך הגדול.

גס כמרים, גם קי מורים

לעמק ה בו בו ת אינו מראה סימנים מיסחריים
מזהירים במיוחד, וכידוע אין בהוליבוד
כשלון חמור יותר מכשלון קופתי. לכן
מוכנים היום אותם שהתפעלו לפני מספר
חודשים מהעזתו של זאנוק ומאיר לקרוע
אותם לגזרים ולכנות אותם ״אסון לענף״.
הגיוני בהחלט.

״מי אוהב

כ עס ה ש מיים

סיפוד א הג ה ״

מן הוואתיקן

כל אנשי־העסקים בעולם הבידוד מדברים
על סיפור אהבה ״איזה ספר !״ הם אומרים,
ומתכוונים למיליוני העותקים שנמכרו ממנו.
״איזה סרט !״ הם מתפעלים, ומתכוונים לעובדה
שכיסה את כל הוצאותיו כבר נ•
שבועות הראשונים להצגתו. ועכשיו יוב־

נציגי הכם הקדוש כועסים מאד, לאחרונה,
נוכח גל חדש של הצלחות קופה קולנועיות
באיטליה, הנוגעות במישרין לנציגי
הכנסיה. כמה סרטים עוסקים בגלוי מאד

יצאנית ומוודה ב״הבומר הנשוי״

העולם הזה 1746

לו נם לומר :״איזה תסכית ! ״
וזאת, לאחר שז׳אן־פיאר קאסל, שהרגיש
עצמו נעזב בצד, הרחק מכל החינגא של
סיפור אהבה, החליט להפוך את ספרו של
אריך סיגל לתוכנית רדיו. לא נותר אלא
להמתין לאופרה סיפור אהבה, שלא לדבר
על מחזמר בתיאטרון גודיק.

שיר א עונג ה
למערב הפרוע

תדריך

בלדה לאיש המערב (אס .

תל־אביב
תשוקה

(פריס, שוודיה) —

כבד, מסובך ומסוגר, טיול נוסף לעולם הצחיח
של בעיות האדם בחברה המודרנית,

תר, תל-אביב, ארצות־הברית) —
קייבל הוג, האיש לו מוקדשת
בלדה זו של הבמאי סם (״חבורת הפראים׳ ),פקינפה, הוא
מחפש״זהב, שנעזב על־ידי שני שותפיו בלב השממה, ללא
טיפת מים, מ תון הנחה שחבל לבזבז עליו כדור טוב של
רובה, כאשר הטבע עצמו מסוגל לעשות את המלאכה באותה
יעילות.
אלא שהטבע, בעזרת עקשנותו של הוג, חושב אחרת.
האיש מוצא לו באר מים בלב השממון הצחיח, והופך
את הבאר לעסק מכניס״רווחים. כל כירכרת״דואר ועובר־אורח,
הרוצים להרוות צמאון אדם וסוס במקום, חייב
לשלם טבין ותקילין, כאשר רובה עוזר לשכנע את הקמצנים
למלא את חובתם.
אולם קייבל הוג הוא יותר מסתם הרפתקן נוטף
בערבות המערב. הוא סמל של אדם ותקופה, אליהם מש-
יייף פקינפה בגעגועים בכל סרטיו. הוג אוהב״הממון, ה-
עקשן, הנוקשה, איש הרוכש לו את נכסיו בציפורניו ו-
שיניו, ודבק בהם יותר מאשר בחייו, הוא סמל לאותו
סוג של מתיישב אשר הקים את המערב הפרוע על רגליו,
ואילו מותו הסמלי, כאשר המכונית שאינה צמאה למים
תופסת את מקום הסוסים שהיו זקוקים לבאר שלו, הוא
כמובן אות לתקופה שחלפה ואיננה עוד.
הטיפוסים הסובבים אותו אופייניים לא פחות ממנו
לתקופה: נערה הסוחרת בגופה בפיקחות רבה, עד שהיא
מגשימה את חלום חייה (כסף ובית גדול בסן״פרנ־סיסקו)
,מטיף המאמין בעיקר במה שטוב לו, איש־כספים

חבארדםןםט ־ יבנם •.נזיםםים \ 2י
היודע בדיוק על מה כדאי להמר.
לזכותו של פקינפה יש לומר שהוא אינו מסתפק בהעלאת
סמלים יבשים, אלא יוצר צרור של טיפוסים
משעשעים, מעניינים ומגוונים, כשהוא נעזר בצוות בעל
כשרונות קומיים מובהקים, המצליח מבעד לצחוק גם לרמוז
לחלק הרציני יותר שבדמויותיהם. ג׳ייסון רובארדס
(הוג) ,סטלה סטיבנס (הנערה) ,ודויד ורנר (המטיף) הם
שלישייה מוצלחת מאוד, המשרתת את פקינפה בנאמנות
רבה, הן בקטעי קומדיה מפורשים, הן ברגעי הנוסטלגיה,
והן בקטעי הפעילות העשויים במיקצעויות רבה.

ר>קנות
נו סחל1ר>פו

״מעבר לעמק הבובות״
לא ח שוב, כן ח שוף

בהדרכת אינגמר ברגמן. מי שמוכן להתאמץ
לפענח את הנעשה על הבד, ימצא בסרט
עניין רב.

הקיץ שחלף!

(מקסיס, ארצות־

הברית) — חופשת־קיץ על חוף הימים,
בה עוברים שני נערים ושתי נערות את
שלבי ההתבגרות הסופיים. עשוי בטעם ו־משוחק
היטב.

אוהבות

יומנה האינטימי של אשה

נשואה (הוד, ארצות־הברית) — סאטירה
מוגזמת׳ אבל מאד צינית, על הבורגני המצוי,
האנוכי ומלא היומרות, ועל השיממון
השולט באורח חייו.

(תל־אביב,

ארצות־
חריפה לעיתים משכיח לעורר.

הי6ה
הם יורים נם כסוסים
(אורה, ארצות־הברית) — גורלו של אדם
גרוע מגורלו של סוס במרוץ האכזרי לעושר
ולתהילה באמריקה של תחילת המאה,
שבמהותה לא השתפרה עד שנות
השבעים. מדכא, אבל משכנע.

ירושלים
חקירה של אזרח העומד
מעל לכל חשד (אורנע) -סאטירה
על המשטרה כמטרה לעצמה, ועל איש
החוק המוגן בכוח החוק עצמו במעטפה
של סרט מתח מרחק ימבויים להפליא.
העולם הזה 1746

ב מזו נדגותב• .

שיגז ג ד גן

פעלים מ״ג׳וני גיטר״ של ניקולאס ריי, ובמקום אחר נעזרת
העלילה בסיפור מצוייר. אלא שכל הפרטים הללו אינם
אלא הברקות צדדיות, שאינן מספיקות כדי להציל את
הסרט משיממון.

(סטודיו,

אנגליה) — תמצית תורתו של הה. לורנס
בסרט רגיש ומצולם להפליא של הבמאי
קן ראסל. מישחק מבריק של גלנדה ג׳ק־סון
ואוליבר ריד בתפקידים הראשיים.

הברית) — סאטירה אנטי־מלחמתית
על הווי רופאים בבית־חולים שדה.
זה כל־כך מצחיק עד שזה כמעט
את הבחילה שצחוק זה צריך היה

הנערה מ מיסיסיפי >גת,
תל־אביב, צרפת) — זהו סיפור
אהבה בין גבר פרובינציאלי לנערה
שהגיעה אליו בעיקבות מודעת־נישואין בעיתון.
מכאן אפשר היה לפתח סרט מתח ומיסתורין משכנע,
המבוסס על עברה של הנערה, המתגלה במפתיע בהחלט,
אפשר היה להתרכז בדמויותיהם של אנשים הנמלטים
נואשות מן המציאות, להאחז בדרמה פסיכולוגית, בקיצור
— אפשרויות רנות ומגוונות. כל־כך מגוונות, שהן סיחררו
כנראה לחלוטין את ראשו של פרנסואה (״ג׳ול וג׳ים״)
טריפו, הפוסח לכל אורן הסרט על הסעיפים, אינו מחליט
בעצמו מה הוא רוצה לומר.
התוצאה הוא סרט איטי, מייגע, מלא ודחוס דיאלוגים
שדופים בנוסח המלודרמה ההוליבודית.
מה שמרגיז במיוחד הוא שהמשוגעים לקולנוע ימצאו
כאן בוודאי פרטים רבים שאפשר להאחז בהם. מסך רחב,
המקטין מימדיו בסצינות־אהבה כדי להתאים את עצמו
למיסגרת של שתי דמויות בלבד, איכות צילום גבוהה,
י זוויות מעניינות ותנועות מצלמה שובות עיניים, או סצינה
£מופלאה, בה מתפעל בלמונדו מיופייה של קאטרין דנב.
^ לאוהבי הרמזים הקולנועיים, מתחיל הסרט בסצינה
מתוך ״לה מרסאיז״ של ז׳אן רנואר, במהלך הסרט מת-

תחרו ת רגלייס
היקרות ב עול ם
מכסיקו ( 70 בן־יהודה, תל-
אביב, אנגליה— מכסיקו) — אל-
ברטו איזאקס, הבמאי שהכין בזמנו
את הסרט על אולימפיידת מכסיקו, נטל שוב את
מצלמותיו בקיץ האחרון, כדי להנציח את המאורע ה ספורטיבי
הבולט של השנה: אליפות העולם בכדורגל.
כפי שאפשר לנחש, אין סרט בן שעתיים מסוגל להראות
מישחקים לשמם. לעומת זאת יש בו פמות עצומה
של שערים (נמעט כל אלה שהובקעו שם) ,וסקירה מצולמת
היטב של הרגעים הדרמתיים ביותר באליפות, המתעכבת
לא פעם גם על האספקטים הצדדיים יותר של
האליפות, כמו הרקע הלאומי (קריאות ״בוז״ לכל מה
שעשתה נבחרת אנגליה) ,או העליה התלולה בקשיחות
המישחק מצד אחד, והשיפור הניכר בהעמדת-הפנים של
שחקנים נפגעים־כביכול, מצד שני.
מה שחסר, אולי, בסרט, הוא הרגשת הדרמה האישית,
שאפפה נבחרות ומישחקים רבים, הרגשה ההולכת לאיבוד,
משום רצונו של איזאק ס לדחוס שערים רבים ככל האפשר
בזמן שהוקצב לו. מאותה הסיבה, אין המצלמות מתעכבות
על מיבצעים של כדורגל מעולה.
לעומת זאת, יש בסרט תגובות מעניינות וספונטניות

ב 2־ גיה ־ םכםי2ן\ — שערים ,

ש ע רי ם

של צופים נלהבים. ובעיקר — יש בו הרבה רגעים
של כדורגל, מצולם בדרך מעניינת הרבה יותר מאשר על
המסך הקטן, ואין ספק שאוהבי ספורט זה ייהנו מן
המיבצע כולו.

במדינה

(המשך מעמוד )29

אורחים באים הערב ואינך פנויה לבקר במספרה. אך
אל דאגה, המספרה בביתך עם מיבש-השער של פיליפס.
פיליפס מגישה לך מבחר דגמים של מייבשי שער המצו
ס ת חום
טיינים ב• יבוש תוך זמן קצר בשיטת
הניתן ל הת א מה. נוחיו ת מירבית בשימוש ובאיחסון.

>וו.ווווק
8!>13$7מ?3ון
אריות רתומים
לכרברת הנשואין
בשנת 1578 נשא הדוכס הגדול פרג־צ׳סקו
דה מדיצ׳י מטוסקאנה שבאיטליה
את ביאנקה קאפלו לאשה.
מאחר שהאריה היה סמל הנסיכות,
ציוזה הדוכס לרתום את כרכרת הנישואין
לשני אריות חיים. זה אולי
מוגזם, אבל את בהחלט אינך מגזימה
אם רצונך במשהו מיוחד באיכותו,
כמו הגרבונים של ״מרסי״.
הגרבונים של ״מרסי״ הם האריות
בשטח זה, כי קשה מאד להתחרות
בדקיקותם העדינה, בשקיפותם המושכת,
בצורתם האלגנטית ובאריכות־ימיהם.
כשאת קונה גרבונים, הקפידי
לבדוק שהם באמת של ״מרסי״.

ג שי נז אנזייננ תבגרבז
שינוי

כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתוו למעו החדש

האחרונים, בהתלהבות מפתיעה במשחק
הגרלה חברתי, בו יש להם סיכוי, לדעתם,
לזכות ב־ 3,125ל״י — תמורת השקעה של
חמש ל״י. הם לא יודעים מי עומד מאחורי
המיבצע — ולא מעניין אותם לדעת.
הם לא מוכנים לשמוע דעות מומחים הטוענים
כי העסק מריח כבלוף אחד גדול
— זה פשוט לא משכנע אותם.
הכרטיס הוורוד. הרעיון פשוט למדי,
וכבר בוצע בארץ בעבר. לפני שבו עות מספר החלו סטודנטים בטכניון ותלמידי
תיכון בעיר מקבלים בדואר כרטיס
ורוד, שנשלח אליהם על־ידי בזק אלמוני,
המסתתר מאחורי ת.ד ,1817 .חיפה. בצידו
האחד של הכרטיס — חמישה שמות וכתובות.
בצידו השני מפורטות הוראות הסוד
כולו, כיצד להרוויח 3,125 בלי להתאמץ.
מקבל הכרטיס נתבקש לכתוב את
שמו וכתובתו על הכרטיס, לצרף אליו
ארבע המחאות־דואר בשווי לירה כל אחת,
ולשלוח את הכל לתיבת הדואר הנ״ל. על
גבי שתי המחאות מתבקש המשתתף לכתוב
את השם הראשון והשלישי המופיעים
בכרטיס. שתי ההמחאות האחרות נשארו
ריקות ,״לכיסוי הוצאות משרד ומשלוח.״
בתשובה, מקבל המשתתף במישחק פנקס
בעל חמישה כרטיסי השתתפות, בהם יופיע
שמו שלו במקום החמישי. כרטיסים
אלו עליו למכור לחברים. ברגע שחברים
אלו שולחים את הכרטיסים שקיבלו ממנו
לתיבת־הדואר, עולה שמו של המשתתף מהמקום
החמישי לרביעי. וכן הלאה.
בהגיע שמו למקום השלישי, מצטברות
כבר למענו 5X5X5המחאות־דואר —
דהיייינו 125ל״י. במקום הראשון, יגיע
הסכום 3,125ל״י.
כל זה — בתנאי שאכן כ ל הכרטיסים
הנושאים את שמו הופצו במלואם.
תיבת־דואר מוזרה. תנאי זה הוא
הטריק הגדול, שבגללו לא ידוע עדיין על
אף אדם שזכה בסכום הגדול. מי שכן זוכה,
ללא ספק, הם בעלי תיבת־הדואר, המקבלים
שתי ל״י על כל כרטיס. שתי ל״י
שהכניסו להם, עד היום, לפי הערכה זהירה,
כעשרים אלף ל״י.
כיצד יכול משתתף לדעת אם הופצו כל
כרטיסיו, או חלק מהם? זה היפה שבמשחק
— הוא אינו יכול.
יכולים, אולי, רק בעלי תיבת־הדואר —
אבל אותם קשה לשאול. כי הם בלתי
ידועים. חקירת כתב העולם הזה גילתה,
שתיבודהדואר נשכרה על שמו של חייל
צה״ל בשירות חובה, המשרת בנח״ל, ואשר
שמו שמור במערכת. אולם ספק רב
אם חייל זה אכן שכר את התיבה. אמו
הבודדה, בכתובתה החיפאית, לא ידעה משום
דבר, נדהמה לשמוע מפי הכתב על
העניין .״רק עכשיו חזרתי מקצין העיר,״
סיפרה .״ביקשתי לתת לבן שלי חופשה,
כדי שאני אוכל להתייעץ איתו על ניתוח
שאני צריכה לעבור. הוא כמעט אף פעם
לא בא לחופש, אז איך הוא יכול לעשות
עסקים כאלו? אני פוחדת שמישהו שיודע
שהוא לא בבית, ניצל את השם והכתובת
שלו כדי לשכור את תיבת־הדואר בשמו.״
אחוזי אמוק. לא רק האמא — גם
משטרת חיפה לא ידעה מכלום. כאשר
פנה כתב העולם הזה לדובר, רב־פקד חיים
פרנקל, היתד, זו הפעם הראשונה שהלז
שמע על הנושא, המעסיק זה שבועות אלפי
צעירים בעיר.
היתד, לכך סיבה טובה: איש עדיין לא
התלונן במשטרה. אדרבא — המשתתפים
כנראה אינם רואים כל פסול בעובדה שלכל
העסק אין כתובת ואבא, שאין בידיהם
כל דרך לוודא כמה כסף מגיע להם, ושה־מיבצע
כולו בלתי חוקי• כאחוזי אמוק,
מעניין אותם רק דבר אהד: להפיץ, להפיץ.
הם רצים לדואר לשלוח עשרות ומאות
כרטיסים לכל מי שהם רק מכירים בחיים
— אחר מתיישבים ליד הטלפון להאיץ באותם
אנשים שימלאו את הכרטיסים וישלחו
אותם הלאה. וכאשר הם סוגרים את
השפופרת, הם מתיישבים למלא את הכרטיסים
— שחברים אחרים שלחו׳ להם׳.
• ב־ 1963 הפעילו כמה סטודנ טיס מכפר־סבא
את ה ר עיון, תחת ה שט פגז. כאשר
עלתה עליהם המ שטרה, גילתה שאינה יכולה
להכניס להם פגז, כי למע שה לא עב רו
על החוק. בע קבו ת כן, תו קן בי 1964
החוק ב עניין מ שחקי־הימורים, ,כדי לכלול
נס צורת־הימורים זו.

העולם חזה 1746

צעירה ישראלית מביאה מהפכה לכפו ערב?

כ>ו 1מוחמד דא בא אד ה 3ופ -

י 11

7 7 7 1 7 1 7 7־

החתיכה התמירה במגפיים גבוהים
וחצאיוג ״מידי״ שחורה, שירדה
מה״אופל׳ ברחוב הראשי של בקה אל
גרביה,
גרמה להתקהלות. היתה זו שבת
בצהריים, ורחובות הכפר היו מלאים
תושבים. אלו מהם שלא התקהלו סבי

ברגע הראשון, למראה התופעה ה-
דיזנגופית בלב כפרם, הגיעו במרוצה בעבור
זמן קצר, כאשר הצעירה החלה מודרני במיקצב
מדגימה ריקודים

רות ועלי

עלי, מצעירי בקה, התכתל
מיד מוכ שר, גלה ביצע תוך ז מן קצר את ה שייק ל שביעות
רצונה של המורה ול שמחתם של חבריו.

הרחוב.
לוהט, ממש במרכזו של
היתה זו רק הדגמה. לעת ערב, במועדון
ההסתדרות בכפר, החלה רותי בי־קל
בת ה־ 23 מלמדת ברצינות מיקצבי־ריקוד
מודרניים לצעירי הכפר, ומאוחר
יותר לנשותיו. הצלחתה היתה מלאה
— והאשראי לבן נפל בולו בחלקו של
ג׳לאל אבוטמי, ראש המועצה המקומית
הצעיר 23 שהודח לאחרונה על-ידי
חמולות הזקניח. הי״ ייי ג׳לאל שאיר-
גן את רעיון הבאת ״״טיס״ ,בעזרת המורה
היהודייה, לצעירי כפרו — בין
היתר — במטרה להגביר את הפופולאריות
שלו ביניהם. היה זה מהלך פוליטי
נדיר: שלא כמהלכים פוליטיים
רבים אחרים, גרם מעשהו, הפעם, הנאה
לבל הנוגעים בדבר.

קרוב לחמו!

רותי, שחזרה ארצה לפני שנתיים, מלונדון,
שם למדה הוראת ריקודילז, מל מדת
את צעירי בקה אל־גרבייה מיקצב מודרני, ב בניין ההסתדרות
שבכפר. לאחר התרדמה ההתחלתית, הצליחה למצוא את המתנדב

הרא שון לפני המחנה — עבד
ששם נפ שו בכפו ויצא ללמוד
בע קבו תיו (למעלה) יצאו צעירים
גם הנשים, שלימדו בת מורה את

עקל בן ה־(- 19 בתמונה מ שמאל);
פוס עם המורה היהודיה הצעירה.
אחרים — ורק לאחר־מכן הצטרפו
רותי ריקודים ערביים מקוריים.

טלוויזיה

מעבירה מידפס של לוח המי שדרים, לליש־כת
דובר רשות־ה שידור, המפיצה א ת החומר
ב מערכו ת העיתונים. אולם ה מידפס
מגיע לרוב באיחור. הפקידו ת בל שכת הדובר
צריכות להת חנן כל שבוע מחד ש כדי
שמחלקת ההג שה תואיל ל שלוח חו מר בזמן.
ל מרו ת שבטלוויזיה משכפלים מספר
רב של עותקים, מגיעים ללישכת הדובר
רק חמי שה עותקים. זה מחייב שכפול מחדש
ו ביז בוז כסף מיותר.
לרוב גם חסרים במידפם פרטים ח שובים
ביותר. למשל — רק ביו ם ג 9 /2הו אילה
מחלק ת ההג שה להודיע ללי שכ ת הדובר,
כי ביום ו 12/2יו ק רן הסרט המפקח
מגרה כ מו בן שהודעה כזו לא היתה יכולה
להגיע ל מערכו ת ה שבועונים בז מן. היחס
הצונן, שמגלים צבי גו רן ראש מחלקת
ההגשה ופ קי דו תיו, מורה על לא אי כ פ תיו ת
מו חלטת כלפי או תו ציבור הרוצה לדעת
מראש מה יוקרן בטלוויזיה ו מ תי.

גולדה לא רוצה בראשות־הממשלה
״רוצה להיות רופאה ! ״

תוכניות

עקרת־ הבי ת ט מי ר ה
שזכתהבמקוםרא שון
בפ ט טיבל
שמפניה לכבוד ממירה, שתו עובדי מחל קת
ה תוכניו ת בע רבי ת בטלוויזיה, לאחר ש השיר
המלאך הטו ב יופיע מאת אברהם
בר־עוז ואברהם דוד כ הן זכה ב מ קו ם ה רא
שון בפסטיבל הזמר ה מז רחי למנצח
שיר מזמור. היה זחה שיר המזרחי היחיד
בפסטיבל המזרחי. לילית נגר (יהודיה) ,ה זמרת
שביצעה את השיר, ידועה כיוס יו תר,
בעיקר בר חוב הערבי, ב תור סמירה,
עקרת־בית הערבית המופיעה בטלוויזיה ל-
צידו של ז׳אק כהן (עדל) ב תוכניו ת למ שפחה
בערבית.
אורחים שבאו מירדן אמרו במפור ש כי
סמירה נח שבת שם לכוכב מספר אחד של
הטלוויזיה הי שראלית ברחוב הערבי, ותוכניתה
עדל וסמירה עו מדת ב מקו ם הרא שון.
לילית היפה והנ שית היא קודם כל ז מרת
ו שחקנית מקצועית. אבל בחיי יום יום
אין לילית לילית כל עיקר: כעקרת־בית
ואם ל שתי בנו ת דו מ ה לילית יו ת ר לסמירה.
בעלה, יעקב חז מ ה — כיום עורך ה עי תון

גולדה אינה רוצה להיות ראש־ממש-
לה. בראיון טלוויזיה, שישודר גמיטגרת
התוכנית ״זו בעייתך״ (״בומרנג״ בערבית
,)3.3אומרת גולדה במפורש, שהיא רוצה
להיות רופאה, לא ראש-ממשלה ולא
בטיח. לא צריך לטעות: הכוונה
אינה לגולדה מאיר אלא לגולדה מוחמד.
לפני 13 שנה ביקרה גולדה מאיר, אז
שרת״העבודה, במאהל הבדווי של בני
הוזייל. באותה שעה נולדה בת בשבט.
לאות כבוד קרא לה אביה בשם גולדה.
סבה הוא שייך טולימן אל הוזייל, בן
ה 90-וכמה, שהתפרסם בנשותיו הרבות.
אמה של גולדה היא האשה היחידה בשבט
היודעת קרוא וכתוב, ומשום כך
ניתן לה הכבוד לשבת בין הגברים באוהל.
גם גולדה הבת מצטיינת בלימודים.
ובשבט מתפארים בה, וסבורים כי
אם פעם תהיה בישראל ראש-ממשלה
בידואית, זו תהיה גולדה שלהם.
הבמאי יצחק (ג׳קי) גורן, שגילה את
גולדה מוחמד בבית-הספר בשעת הצילומים
לתוכניתו, המוקדשת לבעיית השתקעותם
של הבדואים בישובי-קבע, התרשם
ממנה מאוד. הוא היה רוצה ל
תדריך

גולדה האמין,
שבעיקבות התוכנית גולדה תפגוש
את גולדה פנים אל פנים. אבל הוא
שכח לרגע, כי אין תרגום עברי לתוכניות
בערבית. ההפסד הוא כולו של קהל הצופים,
כולל גולדה מאיר.

* החיים עד גיל מאה (יום ד׳
) 19.30 , 17/2מ תוך הסידרה ה תיעודי ת ה מאה
ה־ : 21 תופעת זזזי קנ ה והדרכים להארכת
חיי-אדם.
+פדידה (יום ד׳ )20.20 , 17/2סרט
ה שבוע: הסתב כויו תיו של צעיר אנגלי שנשא
לאשר, גרמניה מיד בתום מלח מתה עולם
ה שנייה. מ שתתפים: מ אי צטרלינג
ודיויד פארקר.
* אלילי הנוער (יום ה׳ , 18/2
) 18.30ע בו ד ת אלילים מודרני ת של בני־

כוכבת נולדה
בטלוויזיה—
הטלוויזיה
הישר סוף
סוף הצליחה גס
אלית ליצר כוכב ת משלה.
היא רק ב ת 6ו וה שיר שלה, ידידי, כבר
צועד ב מ קו ם ה־ 18 במצעד הפיזמונים.
זו הי מיכל וול בעלת הפנים הנאות וה־גוף
המלא, שהופיעה ב תוכני ת במקצב הסד
15/2כזמרת מקצועית לכל דבר. תחילה
היא היתה הסולנית הצעירה של ח בורת
בית־רוט שילד בחיפה. שלוש פעמים זב־

תה תלמידת ה תיכון מקרית־ מוצקין בתזזרו־יות
של כ שרונות צעירים. לפתע גילתה הנערה
את תכנית הרדיו ת שואות רא שונו ת
והם גילו אותה.
אנשי הרדיו המליצו עליה בפני אנשי
הטלוויזיה. באמתלה של טיול חורפי, ליוו
אותה ההורים ל מב חן בירו שלים. המפיק־הבמאי
יוסי צמח התלהב. השיר: הבלוז
הי שן של יאיר מילר, נורית הירש ותרצה
אתר מצא חן בעיניו כפי שהוא נשמע בפיה
.״ברור שהתרגלתי״ מספרת מיכל, אבל
ביום הצילומים בהרצליה נשארו ההורים
בבית. חבר אין לה .״עד עכ שיו המוסיקה
היתה החבר שלי.״ הדברים נ שמעים קצת
בנאליים אפילו בפיה של נערה תמימה ונחמדה
כמו מיכל .״בכי ת ה אני מ שתדלת
שלא להשוויץ — אבל אתה יודע איך זה.״
מיכל למדה ועדיין לו מד ת פי תוח קול
ופריטה על פסנתר וגיטרה .״ההורים מאושרים
מכיוון שההשקעה שהם ה שקיעו בי
החלה לשאת פרי — הם אנשים עובדים.״
אז לידיעת ההורים, יש כבר תגובו ת על
ההופעה .״י ש לה קול יפה״ אמרו המו מחים
באולפן .״היא יפה,״ ״היא ענוה״ ציין
יגאל גורן, עוזר ההפקה והבמוי .״מ מ חר
היא ודאי תתחיל בדיאטה״ אמרה קנאית
אחת. אבל למי איכ פ תז

מיכל וול

פימפרנל מציל ממוות
הערבי אל אנבא ומי שהיה בעבר מנהל
בי ת השידור הישראלי (קול ישראל בערבית)
הכיר אותה לאחר שכבר עשתה
קריירה כזמרת( .זוכרים את להיטה: לימון
לימונרו?) .אולם במ שך הז מן היא
זנחה קצת את הזמרה על ח שבון הבעל,
הילדים, הבית וה הופעו ת הרבות בתסכיתי
רדיו בערבית ובעברית. סמירה היא אולי
המנצחת הא מיתי ת של למנצח שיר מזמור.

בידור ביום שישי

ת שואות רא שונות

ג׳רמי בירינג כדופין, מתוף הסידרה ״פימפרנל״

האם ו הב ת ב תוכני ת אחת: חנה רובינא
ואילנה רובינא תופג שנ ה באחת מ תוכניו ת
הבידור הקצרות ה חד שות של ליל שבת.
ב תוכני ת אחרת יו פי עו חנה רוט ולוליק שהופיעו
לאחרונה יחד• בהצגה איש חסיד
היה.
מאחר שהבמאי־מפיק יו סי צמח לא רצה
לזנוח את במקצב ה־ 70׳ והי ה קשה לו לה כין
תוכני ת בידור שבועי ת מעול ה לליל
שבת כ מו זו עם שו שנה דמארי — הוחלט
למסור את הפ קתה תו כני ת למפיקים פרטיים.
כנראה ש אולפני הרצליה יזכו ב מ
שימה. דן אלמגור יערוך א ת החו מ ר והבמאי
יהיה אילן אלדד (ג׳ז פלוס ו מי אתה
מייק בור שטיין?) השאלה היא אם בזה
יס תיי מו הנ סיונו ת לתרבת א ת לילו ת השבת?

אין
הקפדה
בלו ח
זלזול מוחלט בציבור הצופים מגלה מחלקת
ההג שה בטלוויזיה. ב מוצ״ ש בשעה 20.30
היו צריכים להקרין את האסיר. ההקרנה
נדחתה ל שעה מאוחר ת יו תר בגלל הסרט
על חיל־האוויר ב תקופת הפסקת האש. בעיתונים
לא פורסמ ה הודעה מוקד מ ת מראש
על הדחייה• מדוע? בגלל שיבחה של
מחלקת ההג שה בטלוויזיה. לכאירה ז הו
עניין פעוט. למע שה העניין חמור. יש
אנשים שקבעו לעצמם עיסוק אחר לאותה
שעה. הגרוע מכל הוא, שדברים כאלו מתרחשים
לעיתים קרובו ת מדי בטלוויזיה: ב־מוצ״
ש 13/2חזר או תו סיפור: האסיר
החל ב שעה 20.37 בגלל כתבה של ירון
לונדון מפאריז, לא ב־ 20.30 כפי שפורסם
מראש בעי תונו ת. לא פעם לוח הזמנים
משתנה. מבטיחים תוכני ת אח ת ומראים
אחרת ובו׳.
כיצד מתנהלים עסקי ה אינפורמצי ה ברשות
השידור? מחלקת ההג שה בטלוויזיה

הנעורים הנכנסים לאקסטזה סביב לאלילים
כ מו פראנק סינטרה, ג׳יימם דין, נאטלי
ווד, מרלון בראנדו ואלביס פרסלי, מלך ה־רוק־נ־רול.

פימפרנד המתחמק (יום ה׳
) 19.30 , 18/2פרק רא שון בסידרה דראסטית
חד שה: ה רוזנ ת דה מרני והוריה מוב לים
למיתה, אך ניצלים ברגע הא חרון על-
ידי פימפרנל סמית. רובספייר שולח ל תפו
שאת פימפרנל — חי או מת. אולם
האחרון מצליח כ מו בן להתחמק.
* רשות הבידור (יום ה׳ , 18/2
)21.15משתת פי ם: ע מליה רודריגז וננ ה
מו שקורי.
(מוצ״ ש , 20/2
* במקצב צעיר
) 19.30 המבדיל בין קודש לחול, עם להקת
השגרירים וצמד הרעים. סיפורים חסידיים
מפי מ שה טימור. ב מאי — חגי מאוטנר.
מפיק — בני מין צביאלי.
* הפורטים עד פי הנבל (יום א׳
)20 20 , 21/2קונצרט הנעילה של התח רו ת
הבינלאו מי ת בפריטה על נבל , 1970ו בו
מנגנו ת שלו שת הזו כו ת בפרסים הראשונים
(שידור חוזר) מומלץ.
* פראנץ קאפקא (יום ב׳ , 22/2
)20.20 תו כני ת תיעודית־דרא מטית על חייו
ויצירתו של הסופר הי הו די הצ׳כי הנודע
פראנץ קאפקא, ה מ בו ססת על יצירו תיו ועל
חומר א רכיוני רב שהוברח מצ׳כוסלובקי ה
לישראל בדרכים נסתרות. מ שתתפים: אילי
גורליצקי, יצחק שילה, ז ל מן לביו ש, מרים
ברנ שטיין כהן, אברהם רונאי, דו בי גל,
עזרא דגן ואפריים אבא.
העולם הזה 1746

במדינה
סעד

את וחייך האינטימיים

בי ת חדש
לרווקותבהרי ון
כ שגיל תה גליה ם ) 19( .כי היא בה ריון,
היתד, מ ח שבתה הרא שונה :״ההורים יהרגו
אותי.״ רק אחרי זה נתפנת ה לח שוב מי
הגבר.
גם מ ח שבה זו לא היתד, מעודדת עבורה
יותר מקודמתה. אפילו לעצמה, לא יכלה
גליה לקבוע מי הגבר. מה עוד, שהיא היתר,
עתר, כבר בחוד ש השלי שי. ל שאלת הרופא,
כיצד זה לא הב חינה בהיעלם מ חזורה, לא
ידעה לענות. עתה, מאו חר הי ה כבר לע שות
הפלה.
ה חו צהלר חו ב. הוריה של גליה נתגלו
כליברלים. הם לא רצחו אותה, אלא
נתנו לה חמ ש דקות לארוז את חפציה ולעזוב
את הבית, לא ל חזו ר כל עוד היא בהריון.
גליה עזב ה את הבית, הס תובב ה כל
הלילה ברחוב, נעצרה על־ידי ניידת, הופ־גשר,
לאחר־מכן עם עובדת סוציאלית.
כ־ 220 צעירות במצב דומ ה פונו ת מדי
שנה לעזרת משרד הסעד. נערות אלו, בהריון
וללא אפ שרות לבצע הפלה, מ סי בו ת
כספיו ת או ב ריאו תיו ת, באו ת לרוב משיב־בה
סוציאלית נמוכה. כאשר הו שלכו מ ב תיהן׳
נו תרו ברחוב — פ שוטו כמש מעו. עד
היום, היו בידי מ שרד הסעד אמצעים מוגבלים
בלבד לעזור ל הן — בעיקר ה שכנתן
אצל מ שפ חו ת או מנו ת.
כתוכת סו די ת. לגליה הי ה יותר מזל.
בעוד כחוד שיים היא תעבור לגור ב מ עון
מיוחד לנ שים שהרו מחוץ לני שואין, שייפתח
על־ידי משרד הסעה את ה ר עיון
העלתה פקידת האימוץ הרא שית של מ שרד
הסעד, אביבה ליאון. ראשי המ שרד החליטו,
לאחר היסוסים כבדים, לנסותו. ה מעון יקלוט,
בשלב רא שון, כ־ 18 צעירות הממ תינו ת
כבר עתה, בגילים .24— 16 הן תגורנה שם
כל תקופת הריונן, מוגנו תמה עי מו ת עם
הבית והסביבה, תנצלנה את ז מנן ללימוד
מיקצוע. ההוצאה למדינה תהיה 400ל״י לחודש
לנערה, לעו מ ת 280ל״י לנערה הניתנו
ת למ שפחה מאמצת.
על סמך נסיונם המר עם מ עונו ת אחרים,
כמו, למשל, לילדים מיוחדי־חינוך, חו ש שים
האחראים במ שרד הסעד כי ברגע שדיירי
הסביבה יגלו מהו ה מ עון, י תחילו להפוך
שמיים וארץ כדי לסלקו משם. כדי למנוע
זאת, החליטו ל ש מור על מי קו מו בסוד.

— כיצד
שלך 1

ללכוד

— כיצד לשמור עליו לנצח 1
— כיצד להיות סקסית ן
— כיצד להתנהג בחברה ן
— כיצד להתלבש ז
במצבים

— כיצד להתנהג
אינטימיים 1

— כיצד להיות יפה, תמיד
ובכל גילן

ספר סנסציוני שהופיע זה עתה

— מדורים רבים מחיי היום־
יום בחייך.

הספרנכתבע״י מומחיםבשטחיהפסיכולוגיה, מין, אתיקה, קוסמטיקה ועוד
ומלווהבעש רו תצילומים נו עזי ם ש עדיין לאראואור בארץ.

בגלל תוכנו, יימכר ה ס פר ב אמצעות הדאר בלבד לבנות ובני גיל

ומעלה.

ספר חובה לכל אשה מודרנית
לכבוד הוצאת

״פמינה״,

ת.ד ,4665 .תל־אביב.

נא לשלוח לי את הספר ״את — וחייך ה אינ טי מיי ם״ לפי הכתוב ת מטה. רצוף בזה ש׳ ק /המחאת
דואר מס על סך 15ל״י, מחיר הספר והוצאות אריזה ומשלוח.

אין לשלוח כסף במזומן

ח תימ ה :
מנגנון ההו צאה־לפועל
נגד מגלה ־ המטמון
ב שידור האחרון של תוכני ת הרדיו הפופולרי
ת נזזזפשיים את הנוטמוך, זכ ה אלכסנדר
גינז בו רג 48 מהנדס טכסטיל וצייר
חובב תל־אביבי, ב־ 950ל״י. לדעתו של
גינזבורג, היה זה פיצוי מ שמיי ם על העצבים
שמרטר, לו ר שות מ מ של תי ת א חר ת —
זו של משרד ההוצאה־לפועל.
הטביויזיה מקלט הטרידה

כמלתעותהצילן. לפני כ שנה חטף
גינז בו רג דו״ ח תנועה על שמפלט ה מכונית
שלו הרעי ש יותר מדי. הו א שכח לשלם את
ברירת הקנס, והתיק הו ב א למ שפט. הוא
נמצא אשם, נידון לקנס, וקיבל על כך הו־דעי׳
לביתו. הפעם, שילם את הקנס, שכח
מהעניין.
חודש לאחר מכן, קיבל הודעה ממ שרד הר,וצאד,־לפועל.
אם לא ישלם את הקנס,
ייאסר. גינזבורג, שלא הב חין כי ה מדובר
בקנס שבבר שילם פעם, שיל מו מחדש, שוב
שכח מהעניין.
לא כן מנגנון הצדק, שלא שכח. עבר עוד
חוד ש, ו שוב הוז מן גינז בו רג להוצאו;־לפועל.
ה מהנדס ה תמ ה בדק את מי ס מכיו — וגיל ה
כי כ בר שילם פעמיים עבור או ת ה עבירה.
הוא סירב להמ שיך לבזבז את ז מנו, התעלם
מדרי שת הר שות.
הצדק ה מ שיך ל ט חון, לאט אבל בטוח.
הופיע ב בי תו שוטר, שדרש תשלום או בית־סוהר,
הסכים לדחות א ת הקץ בימים מספר,
עד לבירור ה עניין.
שבוע לאחר מכן, קיבל גינז בו רג המחאה
על 25ל״י — ה חזרת הת שלום הכפול של
הקנס.
תאריך ההמחאה היה שבעה ימים לפני
תאריך הופע תו של ה שו טר בביתו.

פנטסיה הזא התחתזן שאת לובשת ומשליכה
פנטסיה אידיאלי לשמזש ׳זס-יזס .,נסיעזת. חופשזת ותקזפה חדשית
פנטסיה טיזצר סחמר מהפכני הסזרכב ם * 20 אקריליק 80* 1
!׳סקח-ריזן בעיבוד דנטל נפלא. ב של ל צבעים מקסימים
פנטסיה הג״ני. רך ונעים למגע, סז?ג זיעה 1חמים בחורף.
פנטסיה לנשים בשתי מידות -בקיני זתחתזן שלם.
פנטסיה לילדים.
פגטסיה לגברים ־ בקרזב.
ומכר בסט של 5׳חידזת.

להשיג בבתי סרקחת. סזפרמרקטים. בתי כל־בז זצרבניזת
רדקס תעשיזת בע״ם תל-אביב. ת,ד .6145 .טל__ 820059 .
העולם הזה 1746

הגבר

סוף השבוע יחייב נסיעות
ופעילות מורטת
עצבים, .בן זוגך עלול
להרגיזן באדישותו ובאי
נכונותו לשאת
עמן בנטל. יהיה עלין
לחשוב על הוצאה כספית
שעמדת להוציא.
( 2במרס -
20 באפריל
יצירה ספרותית או
מוסיקלית תלהיב את
דמיונך. בת טלה — התיעצי עם ידידותיך,
אך אל תקבלי הכל כתורה מסיני.

0וו1

!;שושנה אמר ה
שחנה אמרה
שאת א מר ת
שכדאי לי לנ סו ת
א ת טמפוני טמפקס.
!!למה ו

אין
אל תהיה בררן.
בני־אדם מו שלמים. כדאי
שתתחיל לע שות כמה
פ שרות בעניינים רומאנטיים.
אם תחפש שלמות
— ת מו ת רווק. הרגע
שאתה מצפה לו יגיע
השבוע, ותהיה לך הזד
מנו ת לנצל אותו לטובתך.
התוצאות תלויות
בכו שר ה שיפוט שלך ובקור רוחך. בת
שור — נסיך ח לו מו תי ך לא מיועד לך.

״כן, אני יודעת שהם לשימוש
פנימי, אך מעולם לא
חשבתי על הרעיון שהם
״אעם־נראים״ .הי, זאת
או מר ת שאני יכולה
ללבוש א ת כל בגדי ללא חשש.
אפילו בגד־ים.
״את או מר ת שאני יכולה
אפילו לשחות ממש ו
ומה שאומרים שאסור
להרטיב א ת השיער
זה סתם מעשיה של סב ת א,
אה ן

הראוותניות הנטיות
יהיו קשורות השבוע
בהוצאות כספיות ש§|\
אין
בהן תועלת. כדאי
שתקפיד בנקודה זו,
כי הפזרנות תזיק לך
בסופו של דבר. ה חיים
הפנימיים שלך
עשויים להתעשר כתוצאה
ממאורעות או
יוזמות של אנשים קרובים אליך. שינויים
עלולים לערער את חיי המשפחה.

ן ואומיס

״אלף תודות, רותי,
שסיפרת לי איך זה ב דיו ק .״

הדכאון שירד עליך בימים
האחרונים ע שוי
להיעלם לקראת אמצע
השבוע, כ שאחת ה תוכניות
שאתה מצפה ל הגז
מן רב,
שמתן מזה
תצא אל הפועל. ק שרים
חברתיים וביקורים מש־
;21 ביוני -
_ 2<0ביולי
__ פחתייס יעמדו ב מרכז
ה פעילויו ת שלך, ויפצו
אותך על הצרות מ הן אתה חובל. ה שתדל
לקיים הבטחה מטרידה שנתו, ג ד.

מוחך נמצא בפעילות
בלתי פוסקת, ואתה
ער לאפשרויות החברתיות
והכלכליות ה-
ניקרות על דרכך. כתוצאה
מכך אתה
נוטה להזניח את ה דברים
הנראים לו
כבר בטוחים. אחד המאורעות
שיתרחשו ה-
השבוע, יגלה לך נקודת-תורפה בחיי
המשפחה שלך שלא שמת לב אליה.

תגלה שפעילות ח בר תית
תעמוד ב ס רכז התענ־ינו
תן בי סי ם הקרובים.
יהיו לך הזד מנויו ת לפגוש
אנ שים בעלי קסם
אי שי רב, שבמרוצת ה ז
מן יהפכו לידי דיו ה קרובים.
יחיה עליך ל 22
באוגוסט -
22 בספטמבר
הישאר ה שבוע יציב, ולהימנע
מזעזועי ם בחיים
המ שפחתיים וב מקו ם עבודתך, אם ברצונך
לשמור על ההי שגים אליהם הגעת כעת.

שנח

להשיג בבתי רקחת 1בתם ר1לן* 1ת
1בחר1ת. הסעוגינות בקבלת דגגסאזת
זחונזר הסברתי ישלחז 54 אג• בבזל׳
דואר אל היבואגים אישסט־איספקס
בגרם, חל־אביב, רחוב ירמיהו 38

מאזניים

מחלוקת עם אחד האנשים היקרים לך
תשפיע על פעילותך. כדאי שתבדוק אם
אין הדבר נובע משמ-
רנותך ומאי נכונותך
לקבל דיעות חדשות.
בעיות של בריאות יטרידו
את חיי משפח תך,
אך לקראת סוף
השבוע הכל יסתדר. מתאים יום רביעי
:1 22 אוקטובר -מאד לביצוע עיסקות
;22 בנובמבר
פיננסיות. בת עקרב
— השמרנות שלך תועיל
לך ביחסים עם אדם קשיש וחשוב.

ד ר כי חיי
מי שלוע לי ז ה
ב אר ץהפלאות
עליזה חורי* בת ה־ 19 נסעה באוטובוס,
עם כמה חברות, מביתה ברמת־גן לבילוי
בדיסקוטק ברמלה, כאשר במושב הפנוי שלידה
התיישב צעיר נעים־הופעה, ממושקף,
שעשה רושם תמים וצנוע.
אולם לא צנוע עד כדי כך, שלא יפתח
בשיחה עם שכנתו הנאה. מילה פה מילד.
שם, והצעיר התלווה לצעירות לדיסקוטק.
״הוא נראה לי נורא רציני, וסיפר לי ששמו
מישל דהן, שהוא בן ,25 ועובד בתור
מנהל־חשבונות באל-על.״
בודד ואומלל. הוא סיפר לה גם דברים
רבים נוספים, לדברי כתב־התביעה שהגישה
לאחר מעשה: שמשפחתו בצרפת, ו־

עקת

הביקורים ה מ שפחתיי ם בהם תהיה מעורב
בתחיל ת ה שבוע יביאו עמם טירדה, אן ל טווח
ארוך י שתלמו לך.
נהג בס בלנות והק שב
מ מן,
היטב למבוגרים
אל תנסה ל הוכיח להם
את טעויותיה ם, ואל תע שלן.
נסיעה
מוד על
קצרה של אחד האנשים תגרום הקרובים א לין
להתקרבות נפ שית רבה
עם אדם אחר. בתק שת
668£0₪ 1
— אל תלב שי את ה מכנסיים
בגלוי. תני לו לח שוב שהוא הבוס.

קשת

11(10

״רופא פיתח או תםי ובכו .
הוא ודאי בקי אבזה .
ברצון רב אפטר מהתחבו שות
העבות האלה. בפעם הבאה
אנ סהאת טמפוני טמפקס.

בררנותך לגבי אנשים המקפ שים את קירבתך
עלולה למנוע ממך היכרות הח שובה
מאד לעתידך. אם תגלה יותר סו בלנות
ואורך־רוח, תופ תע לגלות
באחד האנשים בהם
אתה מזלזל, תכונו ת
שיש ב הן לסייע למצבך
הנפ שי והחברתי. חו סר
מנוחה נפשי מונע ב ע דן
להגיע להי שגים ב ש טח
הח שוב לן, קצת מנוחה
בחיק הטבע תועיל לן ; 2בספטמבר -
22 באוקטובר
רבות. אל תדחיק את
הבעיות ה מטרידות או תן.
בת מאזניים — אל תפחדי להיו ת נועזת
בלבו ש וב התנהגות. אל ת שבי הרבה בבית.

במרינה

תפסיק לתכנן כל צעד בקפדנות רבה
כל כך. מקוריות והעזה הן התכונות
שתבאנה לך הצלחה
בשטח החשוב. גילוי
חשוב על אדם אתו
אתה קשור מבחינה
עסקית יביא התקדמות
ניכרת בשטח ה פיננסי.
במישור הרו מנטי
— יחס האידו-
שות וחוסר תשומת
הלב שאתה מגלה
כלפיה, יתנקם בך.
נסת לתקן את המעוות, והקף אותה
בחיבה ומתשומת לב. בת גדי — החברה
שלך מסדרת אותך מאחורי גבך. הזהרי!

האשמה ל מריבות ה מ שפח תיות האחרונו ת
נעוצה אך ורק בן. נטה לא ל שכוח שלאחרים
יש רג שות בדיוק
כ מו שלך, והתחל להתח
שב ב רג שו ת אלו. אל
תתיחס ברצינות לדברים
הנאמרים בעידנא דרית־חא,
ונסה להבין ולחדור
לעומקם של הדברים.
בי קו רו הקרוב
של אדם יקר לן גרום
לן קודת־רוח מרובה ויעזור
לן לפענח תעלומה
שהטרידה והעסיקה או תן, רבות בקשר
ל ע תי דן הקרוב. עכ שיו יוקל לליבך.

אל תצפה שאחרים
ילמדו מנסיונך, ולא
יחזרו על טעויות שאתה
עשית. תן לאדם
הקרוב אליך ללכת בדרכו
הוא, ולעשות
את טעויותיו, למרות
שזה קשה לן. הפט 19
בפברואר
20 במוס
פטנות שלך עשויה להכשילך.
נסה להשתחרר
מרגש הנקמנות המשפיע על כל
פעילותך. נסיעה ארוכה של קרוב רחוק
תשפר את מצבך הפיננסי. בת דגים —
השתדלי לתת יותר אמון באדם הקרוב
אליך. זה יכול להיות גם בעלך.

חתן־מיועד דהן וארוסתו
לא רק דון־ז׳ו אן — אלא גם נ שוי

שהוא בודד בארץ, ומרגיש כל־כך אומלל,
ושהיא בדיוק הטיפוס שלו.
וביחוד הירבה לספר על הוריו המסכנים,
הסובלים כה רבות בצרפת, והוא — ידו
קצרה מהושיעם. בכסף, כמובן. עליזה לא
היססה, גייסה הלוואות בין משפחה ומכרים,
שילשלה לידי הגבר 3,350ל״י.
מובן שבשלב זה, כרגיל, ביקש האביר
את ידה של הבתולה. ומובן שקיבל אותה.
טקס האירוסין התקיים בבית משפחת חורי.
עם תזמורת ומוזמנים רבים, ואוכל בשפע.
הכל, כמובן, על חשבון הוריה של עליזה.
תמימה, כתולה -ובהריון .״בערב
האירוסין קיימתי עם מישל יחסי־מין
בפעם הראשונה,״ מספרת עליזה .״עד אז
הייתי בתולה.״
כדרך העולם, יצאו בני הזוג, לקראת ה־חתוני׳
המיועדת, למסע־קניות רחב, כשהבעל
המיועד מגלה נדירות ואינו חוסך ב־כספו.
כלומר, בפי י ״׳—י׳ •תלו.
עליזה היתד, לא רק נערה תמימה, אלא
גם ברת־מזל, כנראה. לא חלף חודש מטקס
האירוסין והיא בישרה למישל כי היא בהריון.
היתד,
זו הפעם האחרונה שראתה אותו.
למחרת נעלם אלוף־נעוריה.

החתן געלם -הציקים הופיעו.
משחלפו הימים, הגיעו עליזה ומשפחתה
לידי השערה כי נפלו ריי״ה ד-ורבן לתרמית
מסויימת. דעתם ד סר כל ה-
צ׳קים ששילם הבעל החלו חוזרים כאילו
היו עשויים מגומי.
חששם של בני משפחת חורי הפך מבוסם
לחלוטין, כאשר נודע להם באקראי משוטר
באר־שבעי, שהכיר בזמנו את הדון־ז׳ואן,
כי מישל דהן הינו נשוי ואב לילד, וחי
בנפרד מאשתו. השוטר הביע את דעתו, כי
ייתכן שאת הכספים שחלב דהן מעליוה,
העביר כדמי־מזונות לגרושתו.
השערה זו, שהיה בה, לכל הדעות, כדי
להצביע על אופיו החיובי של מישל, לא
הפיסה את דעתה של עליזה. היא פנתר,
לעורכי־הדין מאירה וזאב פרידמן, הגישה
נגד מישל תביעה בסך 58 אלף ל״י על
הפרת נישואין. מאחר שלא ניתן היה לאתרו,
הוציאה נגרו צו עיכוב־יציאה מהארץ.

השם הוסווה למניעת זי הוי.
העולם הזה 1746

יהל
הבעל מסדר את המאהבת

תץ זוחים
לכבוד
הץ וופרה

עם האשהלילה אחד בשבוע שעבר הגיעה לארץ
אשה בטיסה מברזיל. בעלה קיבל את
פניה בשדה״התעופה, לקח אותה למלון
ובילה שם איתה את הלילה. נורמלי,
ל אי
אה — תלוי. הבעל שאני מדברת
עליו, למשל, הוא ד״ר יצחק גליק,
גינקולוג בבית-חולים ״הקרייה״ בתל־אביב.
את אשתו, סילביה, בת למשפחת
מיליונרים, הכיר יצחק לראשונה
כשנסע ללמוד בשווייץ. אלא שזה היה
לפני 14 שנה. מאז, התקררה קצת ה אהבה.
כתוצאה,
עזבה סילביה את הארץ לפני
שלוש שנים, ונסעה לברזיל כשהיא
משאירה כאן את בעלה, מכוניתה, ארו״
נות-הבגדים שלה — הכל. בקושי לקחה
איתה איזה חשבון בנק קטן, וגם הוא
מלא רק בהרבה אפסים.
הדוקטור נשאר לבד, בהתחלה. אחר
כך, הכיר את נילי לבקוביץ. ,ערת-
הזוהר היפהפייה. ולא היה עוד לבד.
לפני שנה נסע יצחק לברזיל להסדיר
את גירושיו. הוא התגרש בגירושין אזרחיים,
נשאר שם חודשיים, וחזר. הוא
שלח מכאן לסילביה בקשה לגירושין
גם ברבנות, התחרט; צילצל לה לשם שלא
תמלא את הטופס. בסוף הוחלט
בין הגליקים שסילביה תבוא לארץ. כאן
ידברו פנים אל פנים.
ועכשיו סילביה באה, כמו שאמרתי,
ומצב הגירושין הוא כדלהלן :
בל זמן שיצחק לא מתגרש — הוא
איננו צריך להתחתן עם נילי. נילי מ־צידה
— מאוד רוצה שיתגרש. האשה
— יודעת על קיומה של נילי, אבל לא
החליטה אם להתגרש או לא. אז ב-
תיסבוכת זו, הייתי אומרת, הד״ר רק

3מודר.
יוסי בנאי ושמואליק סגל עמדו בזמנו
בתחנה ביציאה הצפונית מת״א, בדרך
חיפה, ממתינים לאוטובוס כדי לנסוע להר
פעתם בתמכ שפה בחיפה, כשהגורל הטיל
לתוך חיקם חווייה אמנותית ממדרגה ראשונה.
בחיקו
של יוסי, ליתר דיוק. היא הופיעה
בנאי בצורת פרוצה צעירה וחביבה, אשר צץ
וצצה פתאום מתוך הלילה ונצמדה אל
זרועו.
למעשה׳ לוא היו מתבוננים סביבם קודם
לכן, היו יוסי ושמואליק מבחינים שהם
עומדים בלב איזור מאוכלס זונות,
שעמדו בצידי הכביש ותפסו פרפרים. אלא

מסבך את העניינים עוד יותר, כאשר,
בלי ידיעת המאהבת, הוא ממלא מדי
פעם גם את תפקידו כבעל.
זה כנראה מה שנאמר: קול ששון
וקול שמחה, כל חתן וכל כלה.

הצמוד

אם אתה מכירים את עודד קוטלר,
אתם יודעים ודאי שהוא אוהב תמיד לעשות
דברים בפאסון, בצורה גרנדיוזית.
אז עכשיו הוא חזר אל הצורה הגרנדיוזית
שוב פעם.
סתם בן־אדם מהיישוב, כשהוא מביים
איזו הצגה — הוא מביים אותה ודי. אבל
לא עודר.
הוא צריך תמיד איזו תוספת.
ואפילו שתי תוספות: בעוד הוא מביים
כרגע את אופרה בגרו ש בחיפה, עם א רי ק
§ לביא וז׳רמן אוניקוכסקי בתפקידים
§ ראשיים, בישר לו הגינקולוג שלו, זאת
1אומרת, של אשתו ליאורה דבלין —
1כי היא עומדת ללדת בקרוב. כנראה —
תאומים.
יש חבר׳ה שיש להם פשוט חוש של
טיימינג, אני אומרת לכם.

1התגרש בכלל ז׳אק מא שתו,

מור.

הזוג הכי צמוד של עולם התיאטרון,
בימים אלו, הם יוסי גרבר וי ע ל
אביב. מהבוקר עד הבוקר הם אוכלים
יחד, שותים יחד, מתחבקים יחד, ובכלל
יחד. והסיבה לכך היא, שהם
עובדים יחד.
שבבוקר הם עובדים יחד בסידרה הטלוויזיונית
״חדווה ואני״ ,כשיוסי הוא

הלית ית־

אלא שגם האהבה הזאת נשרפה, ואן ו־ז׳אק
;:פרדו. ומאז, לא ראיתי את אן עם
חבר אחר. מאז, היא הופיעה ב פו מ בי בחברתה
של דפנה, אשר שיחקה בסרט

לכקוביץ

מיקרה אשה.

הז־ו\מגית.
השחקנית, והסופרת הלסבית

ובימים אלו הן נראות הרבה בחברתה
של דפקהכהן, הסופרת הי שראלית ש ישבה
פעם בכסיה, אחר כך בפאריס, ועכ
שיו באה שוב לארץ.
וכאז כן עתה, אינה מסתירה את היו תה
לסבית.

אביב

את כל ה שאולה.

הגברים האלו עוד יורידו
ח תיכו ת בארץ הזאת ביגון
שהם מסוגלים לגרום לבחורה.
הפעם אני מתכוונת לאן טוכמאייר,
דוג מנית־העירו ם החתיכית. הגבר האחרון
בחייה של אן, לפחו ת עד כמה שאני יוד עת
— ואני יודעת, ת אמינו לי — היה
ז ׳ אקקתמור. בגלל אן, מסכימים הכל,

שהשניים היו עסוקים בענייני רוח, ולא
הבחינו בענייני הבשר.
האידיליה התפוצצה כשהופיעה ניידת בשטח.
הזונות נפוצו לכל עבר, חיפשו מיס-
תור מעינו של האח הגדול. ואחת מהן
בעלת יוזמה, זינקה על יוסי, שעמד בסמוך,
התעטפה סביבו, ויצרה אצל השוטרים
את הרושם שהיא נמצאת בחברתו.
״תדע לך, אני איתך,״ אפילו לחשה באוזני
יוסי, ליתר ביטחון.
״לא לא, אני איתו,״ הסביר יוסי המופתע
לגברת, כשהוא מצביע על שמוא־ליק.
אבל זה לא הועיל לו. עד שלא הסתלקה
הניידת, לא משה ממנו הזונה.
ואם החיים הם באמת אמנות, או להיפך,
הרי שזו בהחלט היתה חווייה אמנותית.

גרבר

טובמאייר

מישקה ויעל היא חדווה. ובלילה הם
עובדים שוב פעם יחד, בהצגת ״בשפל״,
ואז יוסי הוא הברון ויעל היא אנה.
ומתי, בין יוסי ואנה ויעל והברון וחדווה
וכל הסלט הזה, יש להם זמן
להיות סתם יוסי ויעל — זאת נפלאתה
ממני.

ד ״ 1ה

! סזזד

דווקא בשבוע שבו השמולל מחול-השדים
סביב סיעתנו, הגיעה פעולתה לאחד משיאיה.
בפעם הראשונה זכתה הסיעה לפתוח ולסכם
ויכוח כללי, שנתקיים במליאת הכנסת לפי יוז־מתנו.
הנושא: שלילת הפירסומת המיסחרית
בטלוויזיה, נושא בו נחלנו ניצחון מזהיר.
אורי אבנרי פתח את הוויכוח בנאום ענייני,
בו הרצה על הנימוקים נגד שידורי״הפירסומת.
לאחר מכן נערך הוויכוח הכללי, שבו דיברו
13 משתתפים נגד הפירסומת, בחזרם על טענות
אבנרי, ורק חמישה הצדיקו אותן.
במהלך הוויכוח דיבר שלום כהן בשם הסיעה.
בסוף הוויכוח, אחרי נאום יגאל אלון, סיכם
אבנרי את הוויכוח בנאום ארון, בו התפלמס
עם השר. לבסוף אושרה הצעת־החלטה שסיעתנו
השתתפה בה — כשהרוב הגדול של הכנסת
מצביע בעד עמדתנו.
להלן ניתן לתת רק קטעים משלושת הנאומים
הארוכים :
אורי אבנרי: בשבילי זה מאורע כפול. זוהי הפעם
הראשונה, מזה חמש שנות נוכחותי בבית הזה, שנפל בחלקי
לפתוח בדיון בכנסת. זוהי גם הפעם הראשונה, נדמה־לי,
שאני מייצג את דעת הרוב בממשלה. בעוד שהשר האחראי,
סגן ראש־הממשלה ושר־החינוך־והתרבות, נשאר במיעוט.
כבוד היושב־ראש, אחד ממקורביו של דויד בן־גוריון
סיפר לי את הסיפור הבא: פעם, בעודו ראש־ממשלה, צפה
דויד בן־גוריון — בעת ביקור בארצות־הברית — בשידור
תוכנית מדינית מרתקת. לפתע הופסקה התוכנית באמצע,
ועל המסך הופיעה פירסומת לתחתונים.
בו במקום החליט דויד בן־גוריון למנוע את הקמתה
של טלוויזיה ישראלית. החלטה זו היתה, בלי־ספק, מופרזת.
תיתכן טלוויזיה טובה ותיתכן טלוויזיה בלי פירסומת מיס־חרית.

ובהכרה
ערכים מסויימים, אפשר לומר אנטי־ערכים. אנטי׳
ערכים של תיצרוכת ראוותנית. הדגש יהיה בהכרח על
מכוניות יותר מפוארות, על היי־לייף, על חיי־מותרות זוהרים.
זהו טיבעה של פירסומת כזאת.
אל תהיה לנו אשליה: הפצת אנטי־ערכים אלה באמצעות
הטלוויזיה, שתביא אותם לכל בית בקריית־גת וב־קריית־שמונה,
תיצור מתח נפשי־סוציאלי מסוכן ביותר.

מי שיראה מותרות אלה מרי ערב בערב,
מי שיראה כביתו חיי-זוהר מדומים בברך
הגדול, מוכרח להתמלא זעם ותיסבול כשהוא
משווה את כל זה להייו האפורים.
יתחיל מירוץ של מותרות גם בשכבות המשוחררות מכך
כיום. רמת הצריכה תעלה בהכרח, ובעיקר תעלה רמת
הצריכה של מיצרכי־ייבוא. רק חברות גדולות, ובעיקר
חברות־ייבוא, יוכלו להרשות לעצמן פירסומת בטלוויזיה,
שהייצור שלה יעלה כעשרת אלפים לירות לחצי דקה, רק
הייצור עצמו. התשלום עבור ההקרנה יגיע ל־ 1500 לירות
נוספות לחצי דקה.
יתחיל מירוץ של יוקרה בין החברות הגדולות — מי
יופיע יותר בטלוויזיה. יעלו ההוצאות, יעלו המחירים,
תעלה הצריכה. שום חברה לא תישקול הכנת סירטי טל־

הנימוק הראשון הוא כספי.

שר התרבות ושר החינוך
וזיזיה, אם היא לא תהיה מסוגלת להשקיע לפחות 103
אלף לירות בסידרה של סרטים.

אץ זה פלא שדווקא שר־האוצר, החרד למשק
המדינה, הוא ראש המתנגדים בממשלה
לשידורי הפירסומת. והפלא הוא שדווקא שר
החינוך ושר התרבות, שניהם, הם התומכים
כהצעה זו בממשלה.

\2יטש גזטגגזטגן וגזטגזטגן

ובך אנו באים אל הנימוק השלישי -הנימוק
החינוכי והתרבותי.

יגאל אלון: זו לא פליטת־פה, זו עובדה.
אורי אכנרי: גס פליטת־פה — וגם עובדה.
ובנל־זא ת אימרה תמוהה, אדוני סגן־רא ש־הממשלה.

כבר היום נמצאת הטלוויזיה הישראלית בשפל המדרגה.
היא חסרת השראה, מנוף, כשרון ודמיון.

האם ננהיג בארץ את קללת הפירסומת המיסחרית מפני
ששר־החינוך אינו יכול לשכנע את שר־האוצר לקבל את
הכסף בדרך הישירה, ועל כן עליו לקבל את אותו הכסף
מאותו האוצר בדרך עקיפה?

היא מידבר של שיממון באנאלי. נקדימון
רוגל הבטיח לשפרה תוך חצי שנה או להתפטר
-והוא התפטר.

מבחינת הצופה, יש פה שאלה פשוטה: הוא
שילם את האגרה לתחנה ממלכתית, והנה
רוצים לכפות עליו פירסומתהמיסהרית, באילו
היתה זאת תחנה פרטית, נוסח אמריקה,
שאינה גובה אגרה.

טורף ריז־שר גזסזרות
גזירגץ—גז

הנימוק השני הוא בלבלי.
רבותי חברי הכנסת, אין כוח בעולם הדומה לכוח־המשיכה
של פירסומת טלוויזיונית. היא מטפחת בהכרח

גזבגז־גזגוגז רעיז!גגזג1
הנימוק הרביעי הוא ציבורי, הוא נוגע לעיתונות.
בלי
ספק יביאו שידורי הפירסומת בטלוויזיה לירידה
חמורה בהכנסות העיתונות והרדיו. הפסדי הרדיו יכלו
על שירות השידור, ויש כאן העברה מכים לכיס. הפסדי
העיתונות יחולו בעיקר על עיתוני־הערב ועל עיתוני־הבוקר.

עדי אמוראי :

מדוע זה לא קרר!

ב מ קו מו ת

אורי אב: רי :

קרה

ב מ קו מו ת

| 1אחרים בעולם?

קרה.

11 רבים בעולם.

העיתונות, כבוד היושב־ראש, חיונית לקיום הדמוקרטיה.
יכול מישהו לאהוב עיתון פלוני ולשנוא עיתוו פלמוני,
אך העיתונות כולה חיונית, ובלעדיה אין קיום לדמוקרטיה.
טלוזיזיה ממשלתית ורדיו ממשלתי אינם יכולים
לשמש תחליף לעיתונות.

אכל לשאלה אהת אותה הצגתי יותר מפעם
אחת לא קיבלתי תשובה: מה יש לטלוויזיה
הזאת לומר? מה היא רוצה למכור לצופה
בכלל, ולצופה הערבי בפרט? האם היא מכשיר
בידורי, בלי לקירוב ישראלים וערכים,
אמצעי לשטיפת־מוח?

האורח, ישרע אגז \זכרי

לגבי השתתפות אוצר־המדינה, רשומה בדברי־הכנסת פלי-
טת־פה מוזרה של סגן ראש־הממשלה. כאשר השיב להצעתי
המקורית, קרא לו אחד מחברי־הכנסת קריאת־ביניים לאמור
:״אדוני השר, למעלה מחצי הסכום יבוא ממם־
ההכנסה.״ על כך השיב השר :״יכול להיות, אבל אני
לא אקבל סכום זה ממס־ההכנסה עבור רשות־השידור.״
זוהי פליטת־פה תמוהה.

אין זה ענין של מה בכך. מדובר כאן על דבר המסוגל
לשנות את מהותו הנפשית של הציבור, את רוחו של עם,
את מיבנהו הנפשי של הדור הבא.

בנאומו, במהלך הוויכוח, עמד שלום כהן בעיקר
על חוסר הת**;-1של הטלוויזיה, בייחוד
1לגבי יחסי ישראל״ערב :
שלום כהן: לפני שלוש שנים כיבד אותי ראש צוות
ההקמה של הטלוויזיה, פרופסור אליהו כץ, בהזמנה להשתתף
בשבוע עיון של מומחים לתיקשורת.
המטרה היתד, קביעת תוכנית־אב לשידורים הערביים בטלוויזיה
הישראלית, שעוד לא קמה. הייתי המשתתף היחידי
שלא היה שייך למימסד. למדתי הרבה. שמעתי דברי טעם
רבים מפי מומחים, והתוכנית שעובדה לבסוף היתר. מעניינת,
מגרה, מחנכת, ואין לה, אגב, כמעט שום קשר
עם התוכנית המוצגת היום.

כבסיס לויכוח ענייני, אשתדל להביא בקצרה, את הנימוקים
העיקריים נגד הנהגת שידורי פירסומת בטלוויזיה
הישראלית :

:כ!־ הוא סובל פעמיים: הוא נאלץ לדאות
את סרטי-הפירסומת המרגיזים, והוא נאלץ
גם לשלם עבורם.

זהו מכשיר הפונה פניה טוטאלית אל העין
והאוזן, המרתק את כל תשומת-הלב של ה צופה,
הפועל פעולה סוגסטיבית אדירה.

ט\ז אגגזריע רערביגן?

אולם בדבר אחד בוודאי צדק דוד בן־גוריון
בתגובתו האינסטינקטיבית כאותו רגע: טלוויזיה
המשדרת פירסומת מיסחרית היא אסון
לאומי.

באים ואומרים: דרוש כסף כדי להרחיב את הטלוויזיה.
במקום להטיל את העומס על הצופה, על־ידי הגדלת האגרה,
נטיל את העומס על המפרסם.
.זוהי הונאה עצמית כפולה. ראשית, לא המפרסם משלם
את הכסף. כל לירה המוצאת על פירסומת, אוצר־המדינה
משלם לפחות את מחציתה, כי זה יורד ממס־ההכנסה
של המפרסם. את המחצית השניה משלם הצרכן.
מיהו הצרכן? הרי זה אותו צופה עצמו. פירוש הדבר,
שבמקום לשלם את הכסף בצורת אגרה, משלם האזרח
את אותו הכסף על־ידי תוספת למחיר המיצרך המפורסם.

שאפשר לדלג על עמודי הפירסומת שבו. זה לא רדיו הפונה
רק אל האוזן.

אין להשוות את רמת הטלוויזיה שלנו לזו של מדינות
קטנות כמו פינלנד, וכמובן שאינה מגיעה אף לקרסוליה
של הטלוויזיה הבריטית או הגרמנית. להכניס לטלווייייה
כזאת שידורי פירסומת — אפילו במיגבלות שמנה כבוד
השר — הרי זה נורא.
ברדיו קל לעשות פירסומת. הכשרונות הקיימים מספיקים,
ולא פעם מגיעה הפירסומת לרמה נאותה. בטלוויזיה
יהיה המצב שונה לחלוטין. הרוב העצום של-סרטי־הפירסומת
יהיו בהכרח מתחת לכל ביקורת, קיטש מיסחרי
מטומטם ומטמטם.
האם נחנך על קיטש זה מאות אלפי אזרחי ישראל,
ובעיקר את מאות אלפי הילדים, שיישבו מרותקים למכשיר,
ללא יכולת להסיר את עיניהם ממנו? זה לא עיתון

בינתיים כבר זכינו לשנתיים של שידורי טלוזיזיה, ועד
היום קשה לקבל תשובה לאותן שאלות.
הטלוויזיה היא כל הדברים האלה ביחד, ואף אחד מהם
לא. היא מכשיר בידורי, לרוב בידור זר וקלוקל. היא מציגה
ערבים בפני ישראלים וישראלים בפני ערבים, אך אינה
מקרבת אלה לאלה. היא אמצעי לשטיפת־מוח מטעם ה.ממ־שלה,
כשמדי פעם מעז מישהו להראות גם את האמת
האחרת.
אדוני היושב־ראש, אינני דורש מהטלוויזיה שתגיע לכליל
השלמות תוך שנתיים. אני מוכן בהחלט להבין את בעיות־בראשית
שלה, להתחשב בקשייה ובמיגבלותיה האובייקטיביות•
אבל הייתי מצפה כתום השנתיים הללו שראשי הטלוויזיה
יערכו חשבון־נפש נוקב, יציבו קודם־כל לעצמם
מאזן חובה וזכות. ישאלו את עצמם: האם מיצינו את כל
האפשרויות? האם זאת הרמה הגבוהה שאליה יכולים להגיע?
תחת זאת באה התביעה: תנו לנו יותר כסף.
בהרבה דברים אני חלוק על דעת מזכיר ההסתדרות,
מר יצחק בן־אהרון. במה שנוגע לדרישתו כי יבוטל המונופולין
הממשלתי על אמצעי־תיקשורת זה, אני תומך בי
לחלוטין, לאו־דווקא כיוון שמה שחסר בארץ זה עוד טלוויזיה
חצי־ממלכתית או מימסדית, אבל, עצם שבירת המונופולין
הזה, כעיקרון, הוא דבר חיובי.

כיום בו תהיה תחנה שנייה, לא ממלכתית,
לא אתנגד שתהנה זו תשדר פירסומת מיסה־רית.
אבל, שוב, בתנאי שלא תגבה מכל אזרה
אגרה, אלא תספק שירות מיסחרי כתנאי
תחרות מיסהריים.

ארג\
פורגזגע עגן

בצאום־הסיכום של אבנרי התפתחו חילופי-
דברים חריפים למדי.
כך התפלמס אבנרי עם טענת יגאל אלון,
כי סקר דעת־הקהל הוכיח שהציבור מתלהב
מן הטלוויזיה.
אורי א מרי: מה אתה מוכיח כשאתה מספר שהקהל

בוויכוח הכללי על הודעת הממשלה בעניין

הצעת הנשיא אנוואר איל״סאדאת לפתיחוז תע־עת־סואץ,
היתה סיעתנו היחידה (מלבד רק״ח)
שתמכה בעיקרי ההצעה המצרית. אורי אבנרי
אמר בוויכוח זה :
או רי אבג רי: מדוע מצאה הממשלה לנכון למסור
היום הודעה לכנסת, הודעה שלא היה בה שום דבר חדש,
מלבד, אולי, רמז סתום שבסתום לגבי דבריו הסתומים
שבסתומים של נשיא מצריים?
הסיבה היחידה להודעה זו היא — נסיון לטשטש את
הרושם העגום, שנוצר בעולם ובמדינה על־ידי תגובתה האינסטינקטיבית,
הבלתי־מחושבת של ראש־הממשלה, מייד
עם הישמע נאומו של הנשיא סאדאת.

כמו תמיד במקרים כאלה, היתה התשובה
האינסטינקטיבית המיידית: לאו מוחלט, לפי
תורת הכר־הבנסת בנין.
ראש* הממשלה גולדה מאיר: אתה לא
אומר אמת.
אוריאבנדי: תרשי לי, גברתי ראש־הממש־לה,
לומר את דברי. למחרת היום באה הכח שה,
כמו תמיד
ראש הממשלה גולדה מאיר: תצטט ־את
הראיון, בבק שה.
אורי אבנרי: שמענו הדברים ב״קול ישראל״.
ראש הממשלה גולדה מאיר: אני לא
דיברתי ב״קול ישראל״ .תצטט מהראיון כפי שפור סם
ב עי תון.
אורי אבנרי: הראיון שלך אינו מונח לפני
כרגע, אבל מונ ח ת לפני ההכחשה. מההכח שה מס

הראוי היה לקפוץ על ההודעה הסתומה
הזאת, לא להשיב עליה ״לאו מוחלט״ ,ולא
״לאו, אבל ״,כי אם ״כן -אבל כדי
להציע הצעות ישראליות נגדיות.
אולם לשם כן צריך היה להשתחרר מעריצות הסיסמאות,
ולקבוע במקומה את שלטון ההגיון הצלול. ואני מתכוון,
כבוד היושבת־ראש, להציג שלוש שאלות להגיון הצלול.

שלוש שאלות הגיוניות
שאלה ראשונה: מי מעוניין שהתעלה תיפ־היה
אלוף. בצזק״ל, האלוף (מיל מתתיהו פלד, שהציע
שישראל תדאג לפתיחת התעלה. היתד. הצעה של שר־הבי־טחון,
הצער. שהוכחשה, כרגיל, לנסיגת כוחות שני הצדדים.

השאלה היא מי מעוניין שהתעלה תיפתח?
ואני מעז להשיב: גם אנחנו.

יש בוח בינלאומי אהד כעולם המונע מל-
חמת־עולם מזה 25 שנים, במקום־־התורפה
הבוער ביותר כעולם: בברלין.
פלוגה אחת

(א) מפני שהדבר יביא לדה־אסקלציה של המצב בתעלה.
התעלה תהפוך מקו של מלחמה לקו של רגיעה. תעלה שעוברות
בה אוניות כל העמים — לכל העמים עניין בקיום
השקט על גדותיה. כל העמים, כולל ברית־המועצות, יהיה
להם עניין באי־פתיחת אש משני עברי התעלה•

(ב) ייווצר באופן אוטומטי, בלי שום הסבב
מיוחד, חיץ כין הצבאות.
(ג) הדבר לא ישנה את המערך העיקרי של צר,״ל בסיני.
(ד) הדבר ישחרר אותנו במידה ניכרת מן הלחץ הסובייטי
ומן הלחץ הצרפתי—בריטי, מן הלחץ של כל ה

נחםבגין: אתה מציע שנדמה לברלין?
אורי אב״רי: אין אני מציע שנדמה לברלין.
גם אין אני מציע שנדמה לחבל הריין, שהזכרת.
אבל נלמד מ הנ סיון של ברלין. מי כמוך, חבר־הכנסת
בגין, יודע, שיש להתייחס בז הירו ת רבה
מאוד לדוג מ או ת היסטוריות, כי כל הדוג מ או ת ש אתה
הבאת היום — קל מאוד להפריך אותן.

פלוגה אחת של חיילים אמריקאיים 250 ,איש

יוחנן 5ד ר: אתה צריך היית לומר ״אנחנו
אומרים״ .מרוני אתה אוסר ״־אני אומר״? מה זה?
בגלל המשבר? אתה תמיד מדבר על ״אנחנו״.
אורי אבנרי: הבה לא נערבב דברים של
מו קיוני ת עם דברים רציניים.

250 חיילים אמריקאיים מונעים פלישה סובייטית
לברלין ולאירופה המערבית. לא בכוהם,
לא בחשיבותם. אלא בעצם העובדה שמי שעובר
קו מסויים, מפתכך עם המעצמה העולמית
האמריקאית, וגורם למלחמת־עולם.
חבר שאמנם אשה מנהלת את המדינה, אבל ליא
הגברת גולדה מאיר, כי אם גברת שולה שמרלינג.
היא שהכריזה ב״קול ישראל״ שאת דחית אח ה הצעה
מכל וכל.
ראש הממשלה גולדה מאיר: איפה זה
הופיע, בד,עולם הזה?
אורי אכנרי: ב עי תון ידיעות אחרונות, ה מקובל
עלייך הרבה יותר.

״לאו מוחלט לא, אבל
״בן -אבל
מדוע באה דחיד, אינסטינקטיבית זו?
יש השתעבדות, המסוכנת מכל השתעבדות אחרת, השתעבדות
לאינסטינקטים ולסיסמאות של עצמנו.
אמרנו :״לא ניסוג משום שטח בלי שלום.״ לכך אנו
מסכימים, ועל כך אנו מאוחדים. אבל יש להוסיף על כי
את חצי־הפסוק השני :״לא ניסוג משום מקום בלי שלום,
אלא אם כן אנחנו נחליט על כך לאור האינטרסים שלנו.״

היום באה ראש־־הממשלה ואומרת במקום
״לאו מוחלט״ -״לא, אכל
היא אימרת: יש דברים סתומים בהודעתו של נשיא מצריים,
ויש בכך רמז לנכונות כלשהי לבחון את הדברים
ולאפשר דו־שיח.
אני מסכים שהודעת אל־סאדאת סתומה לגבי שלוש שאלות(
:א) מה גודל השטח שהוא מציע שנפנה תמורת פתיחת
התעלה( :ב) מה גורל השטח ומי ייכנס לתוכו; ו(ג)
האם יעברו בתעלה, באותה תקופת־ביניים, אוניות ישראליות,
או לפחות סחורות ישראליות, בפי שהיה בראשית
שנות ד;־.50
הישראלי, בסקר דעת־קהל, אומר כך וכך? הוא יודע בכלל
מה זאת טלוויזיה אמיתית?
חוץ ממעטים שהיו בחוץ־לארץ, ושנזדמן להם לרא־ת
טלוויזיה באנגליה, למשל, אין הקהל הזה יודע מהי טלוויזיה.

תראה לו פעם אחת, יום אחד, טלוויזיה
כפי שהיא צריבה להיות -ותקבל פקר אהד
לגמרי! תאמין לי.
התוכניות האלה גרועות, וכולנו יודעים את זה, ואין זה
עניין של סקר דעת־קהל, אלא של יידע מיקצועי — או שזה
טוב או שזה לא טוב. אם כן, אין טעם בטפיחה עצמית
על השכם, ואני מציע לאנשי הטלוויזיה לא לטפוח לעצמם,
על השכם.
יגאל אלון: ביידע מיקצועי שאתה מאומן בו
אורי אכנרי: מקובל להניח בחוגי העיתונות שהעולם
הזה הוא עיתון מיקצועי טוב, והעיתונאים הטובים
בארץ מתגאים בזה שהם עברו את האסכולה של העולם
הזה. אתה יכול לאהוב או לא לאהוב את העיתון, אבל
אני חושב שמעטים העיתונאים השוללים את הרמה המיק־צועית
של העולם הזה.
יגאל אלון טען כי הפירסומת דרושה כדי 11 לממן ערוץ שני לטלוויזיה. אבנרי הוכיח כי
|£הכנסות הפירסומת לא יספיקו לכך, ו הו סי ף:
אורי אכנרי: איני מתנגד לערוץ שני. אני בעד ערוץ
שני, אבל אל תלך בדרך הקלה. תלך בדרך הקשה.

מדינות התלויות יותר ויותר באספקת הנפט המיזרח־תיכוני.
חוששני שחבר־הבנסת בגין אינו מעודכן לגמרי בזלזלו
בחשיבות התעלה כיום, עם גבור מצוקת־הנפט באירופה
המערבית. מצוקה זו לא לחצה על אירופה לפני שלוש
שנים• היא מתחילה ללחוץ עליה בצורה חמורה מאוד היום.
זהו פתח ללחצים שאנחנו מעוניינים להפחיתם.

שאלה שניה: מי מעוניין בשיקום הערים
המצריות לאורך התעלה?
שוב אני אומר: אנחנו !
כאשר תתאבלסנה מחדש פורט־סעיד, איסמעיליה וסואץ,
יהווה הדבר הרתעה מכרעת בפני חידוש הקרבות.

שאלה שלישית: מה רע בערובות?
זו נהפכה למילת־קללד״ אין בכך כל הגיון.

כולנו יודעים שיש רק ערוכה אמיתית אהת
לגבולות -צה״ל היום, מהד ומחרתיים.
שום דבר אינו יכו 7לבוא במקום צד,״ל -,כערובה לגבולות
ישראל. גם גבולות־הביטחון-כביכול, במרכאות
כפולות ומרובעות, אינם תחליף לכוחו של צה״ל. צה״ל
הוא הערב לגבולות, ולא מיקומם הטופוגרפי.

אולם כשהן כאות בתוספת לכוחו של צה״ל,
אין כל רע בערובות, פי אם להיפך. יש הרכה
מן הטוב בערובות נוספות.
אין שום ביסוס הגיוני לטענה שערובות של מעצמות,
או כניסת כוחות בינלאומיים, מחלישות את דרישתנו לביטחון.
לא דובים ולא יער.
יש נסיונות רעים לגבי כוחות בינלאומיים, ויש גם
נסיונות טובים מאוד לגבי כוחות בינלאומיים. חבר־הבנסת
בגין הוא סלקטיבי מאוד בבחירת הדוגמאות ההיסטוריות.
הוא הביא דוגמאות של כשלונות. אביא לו דוגמה הפוכה.
אתה מאמין שדרוש ערוץ שני — הילחם על זה בממשלה.
הילחם, אם אתה בעד הגדלת אגרת הטלוזיזיה. אני
בעד זה.
אם תשאל היום כל מחזיק מכשיר טלוויזיה: האם אתה
מוכן להכניס שידורי פירסומת לטלוויזיה שלך בבית, או
שאתה מוכן לשלם את תמורתה שהיא (אני עשיתי את החשבון)
בשנה הראשונה 1.30 לירה לחודש למכשיר?
א; י מבטיח לך שתמצא כי ״ 990/מבעלי המכשירים
יאמרו: קח ממני 1.30 לירה, אך תחסוך לי את הפירסום!
על טענת דוברי הימין שהפירסומת בטלוויז־

! 1יה תדרבן את הכלכלה, ה שיב:
או רי אצג ״ י: כבוד השר אמר ובצדק: אתה, הבר־הכנסת
אבנרי, לא בוחל במודעות. בהחלט לא. אני בעד
מודעות. אני גם חושב שמודעות ממלאות במידה מסויימת
פונקציה חיובית בכלכלה.
אבל, כבוד השר, אתה, כשר העבודה, הבאת לכנסת הקודמת
חוק — החוק הראשון שתמכתי בו בכל לב —
האוסר שלטי־פירסומת לאורך הכבישים, כדי שלא יושחת
נוף הארץ. זה בדיוק אותו נושא.
פירסומת — כל הכבוד. אבל לא פירסומת המשחיתה
את נוף לטרון. ולא פירסומת המשחיתה את נוף הנפש.
לבסוף התפלמס אבנרי עם כמה נואמים,

| ועם יגאל אלון עצמי, שטענו כי אבנרי הפך
15״כוכב״ בטלוויזיה :

הרעיון שייווצר בץ צה״ל והצבא המצרי הייץ של כוח
זר שאינו ניתן לפינוי, שיהיה כפוף לווטו אמריקאי במועצת
הביטחון, הוא רעיון שאין לפסול אותו בלי בחינה
יסודית מאוד, רק מפני שזר, מתנגד לאיזה שהם רגשות
שיש לנו. הדבר הוכיח את עצמו בברלץ.
אני סבור, על כן, שיש לבחון את ההצעה המצרית
ברצינות. אני סבור שיש בד, גרעין ליוזמת־שלום ישראלית.
אני מציע שישראל לא תשיב בלאו, לא בלאו מוחלט
ולא בלאו מסוייג, כי אם תשיב בהן מסוייג, ושתבקש
הבהרות לגבי גודלו של השטח שיפונה, לגבי גורלו של
השטח, לגבי טיב השייט שיעבור בסואץ וייגבי מקומה
של ההצעה במיכלול המאמץ להשיג שלום.

ואם חכר־הבנפת בגין מהלך עלינו אימים
שחלילה יהיה שלום ב־ 1971 על פי תוכנית
דוג׳רם, אני עונה: הלוואי שיחיה שלום ב*
1971 על פי תוכנית רוג׳רס.
בתום הוויכוח, קמה גולדה מאיר ובמקום
נאום תשובה למתווכחים — מסרה הודעה
נגד אורי אבנרי. היא קראה את הדברים שאמרה
בראיון עם התחנה האמריקאית, כדי
להוכיח כי לא דחתה את הצעת אל־סאדאת
ביום שבו הושמעה.
אולם אורי אבנרי לא הרפה. אחרי ההצבעה,
קם וביקש למסור הודעה אישית נגדית. בעוד
שיוחנן באדר הקים סערת־רוחות, הוכיח אבנרי
כי גולדה קראה רק את חצי הדברים שלה באותו
ראיון — וכי החצי השני מהווה, למעשה,
דחיית ההצעה.
הודעת״הסיכום של סיעתנו נדחתה על-ידי
כל סיעות הבית, ממק״י עד גח״ל, כשרק שני
חברי הסיעה מצביעים בעדה.
אורי אכנרי: התלוננו כאן כאילו אני כוכב הטלוויזיה
הישראלית. אני, ברוך השם, הופעתי בטלוזיזיה הפינית
יותר מאשר בטלוויזיה הישראלית, וגם בבריטית,
באמריקאית ובגרמנית. כאן אני מוחרם.
איני יודע מדוע נכנס לחברים לראש שאני מרבה להופיע
בטלוויזיה הישראלית.
השבוע קיבלנו פירסומת — והיינו מוזתרים על הפירסומת
הזאת! — אגב עניין מכאיב מאוד. לא שאלו אותנו מה
דעותינו המדיניות. חוץ מזה צילמו אותי, במיקרה, כשיצאתי
להפגנה בעניין לאומי מרכזי. וכי אפשר לטלוויזיה
להתעלם מתנועה גדולה שקמה בציבור בעניין שהרמטכ״ל
הפך אותו לעניין מרכזי בצה״ל?
אבל אתה יודע, ואני יודע, שאני, ואנשים כמוני, אין
להם שום אפשרות להביע את דיעותיהם בטלוויזיה. ברדיו
כן. בטלוויזיה בהחלט לא. יש מחסום גמור. הטלוויזיה
קיימת כדי לראיין אותך, את משה דיין, את אבא אבן,
את גולדה מאיר, ושוב אותך, את משה דיין; את אבא
אבן ואת גולדה מאיר, וחוזר חלילה.
מרדכי פורקים: למה אני לא מופיע בטלוויזיה?
אורי אככרי: חבר־כנכת סורקים, אילו הייתי אני
מנהל הטלוויזיה, הייתי נותן לך מקום נכבד בה, בי אני
חושב שאתה אישיות מבדרת. אינני מבין מדוע מקפחים
אותך. אני בעד זה שתהיה לך תוכנית קבועה בטלוויזיה!
ן39 מוגש על-ידי תנועת העולם הזה -כוח חדש

* תג־ מ ה יזנז חו־וז *1ו*ד 0ו 11ן צ ״ .ר

נגד אע1ד1ו ליאורה ל פידווז

5*868031

האם ברחה
מואנדי מהארץ *