גליון 1748 מתאריך 3 במרץ 1971

מכיר ת סו ף העונה מתקרבתל סיו מ ה. ה ב טי חי
לעצמך המשך קבלת 20 $הנ חהב בו טי ק
אדלר, במשך כל השנה, על־ידי ה צ טרפו תך
למועדון בו טי ק אדלר! בואי ל בו טי ק אדלר
— שם ה א פנ ה יפה יותר, שם המבחר גדול
יו תר ושם גם כ ספ ך שווה יו ת ר!
דרשי טו פסהצ טרפו ת למועדון, ללא כל
ה ת חיי בו ת מצידך, ב טלפון — 228510־ .03
בו טי ק אדלר, דיזנגוף , 135 תל־א-ביב
בו טי ק אדלר, ה מל ך ג׳ורג׳ , 14 ירושלים.
בו טי ק אדלר, בי א לי ק ,53 רמת־גן.

הניסויים והסיעה המסויימת, כדי להעלות עניין על סדר־היום של
המדינה.
גליון העולם הזה, אשר הכיל את הגילוי המרעיש שיש בידי
ממשלת ארצות־הברית התחייבות רשמית של ממשלת הליכוד הלאומי
לנסיגה בדרום עד לגבול הבינלאומי, הופיע כרג ל ביום
ג׳ בערב בתל־אביב, וביום ד׳ בבוקר בכל הארץ.
באותו רגע שהעותקים הראשונים הגיעו לידי הקונים בתל־אביב,
הזכיר אורי אבנרי את העניין מעל דוכן הכנסת. היה זה כאשר
דיבר על משרד־החקלאות, והביע תמיהה על כך ששר־ההקלאות
מוסיף להקים ישובים בשטחים אשר יוחזרו, בלי ספק, לערביס
(ראה דו״ ח לבוחר).

כאן התפתח דין־ודברים קצר עם חברי־הכנסת המעטים שנכחו
באולם:
אברהםיר די ג ר (פא״י) :כל היי שובים יי שארו אצלנו!
או רי אמרי: חבר־הכנסת ורדיגר, בידי נזנושלוז ארצות־הברית
נמצא — כפי (סגילינו היום — מיטמך של ממ שלת ישראל
.מלפני שלוש שנים וחצי, שבו ה תחייב הממ של ת הליכוד הלאומי,
בהשת תפו ת חבר־הכנסוץ בגין, לחזור לגבול הקודם.
מנחםי די ד (חרות) :אתה בודה דברים מ ל בן!
או רי אמדי: תלן רא זא ת בהעולם הזה. יהיה מעניין לראות
את תגוב ת ה של תנוע 1ז החרות על מי ס מן זה.
מנחם ידיד: אתה חו שב שכל מה שכתוב בהעולם הזה הוא
אמת?
או רי אמרי: עו 1נראה. בעתיד הקרן ב ינופפו י ב מי ס מן זה
בפניכם.

הודעה אישית

ערב

א מני ם למען מנדי ס

יום רביעי 3.3.1971 ,ב־ 10 בלילה
״חיבל התרבות״ ,תל־אביב

בחסות חברת, ריעומירה״ בע״מ
שמירה חקירות אבטחה •מערכות אזעקה

* בהשתתפות לפי סדר ה־א״ב :

א רי ק אינשיין
אבי בהט
דורי בן־ז אב
יו סי בנאי
גבי ברלין
חנן גולדבלט
אילי גורליצקי
גיורגי אי ב ר הי ם
דני גרנות
הצירציילים
ז הבי ת
דרורה ח ב קין
חדו ה ודוד
אבי טולדנו
או שיק לוי
עליזה עזיקרי
מני פאר
פופיק
פ קוד דיזנגוף
צביק ה פיק
״שיערי׳
שחקני
תז מו ר ת מכבי־ האש
מנ ח ה: אוריזוהר

שינויים אפשריים.

מכירה מוקדמת של כרטיסים ״רוקוקו״ וביתר המשרדים. הנחה
למוסדות, טלפון .248824

עו דבאותוערב שודר הסקופ ברחבי העולם. אבנרי רואיין
בכמה רשתות טלוויזיה, וגם כמה עיתונאים מקומיים התעניינו
בפרטים.
תוף כדי כך נסתבר כי הדבר היה ידוע לכמה פרשנים יודעי־דבר,
אך הם לא פירסמו אותו, או שפיר־סמו
אותו רק במרומז. במיקרה אחד פיר־סם
הארץ את עיקר הדברים, אך בצורה
חבוייה. ,בין ידיעות אחרות, ללא כותרת —
כך שאיש לא שם לב לכך.
אורי אבנרי ניצל את זכותו להודעה אישית׳
בעיקבות העלבון של ח״כ ידיד, ומסר
למחרת היום הצהרה מעל דוכן הכנסת, בה
הזכיר את כל הפירסומים האלה:
אי רי אמרי ברצוני לקבוע כי
נוסף על הידיעות שבידי, שאיני יכ,ל לגלות
את מקורן, פו ר ס מו הדברים בצורה זו
או אחרת לא רק של ידי בהעולם הזה,
אלא גס ב עי תון הארץ, ביו ם 23 בדצמבר
, 1968 במאמר של מר שבתי טבת, וביו ם
12 בפברואר , 1971 על־ידי מר דן מרגלית.
מר טבת קבע :״וזיתה הסכמה פה־אחד
(בממשלה) שת מורת חחה־ ש לו ם, שיו שג ב־מ
שא־ומתן ישיר, ייסוג צה״ל לג בולו ת ה־4
ביוני. להסכמה זו היו שותפים גס שר־הביטחון,
כשם שהיו שותפי ם לה גם מנהיגי
גח׳׳ל.״ הדברים מתייחסים לעמדת ה־נ|מ
שלה מייד אחרי מלח מ ת ששת הימים.
מר דן מרגלית :״׳מייד לאחר מלחמת
ששת הימים הודיעה ישראל לארצות־ה־ברית
שאין לה עניין ב תו ספת שטחים, אלא
בשלום עם מצריים. הצעה זו נתקבלה על
דעת כל הממשלה. כאשר יותר מאוחר הת־טבת

וררח מחלוקת עם וו שינגטון לגבי העוז־ד(ז
האמריקאית, דיווח השגריר רבין מעין תזכור ת לירו שלים, בק שר
לעמדתה מאז מלחמת ששת הימים.״
האלוף (מיל ).מ ת תי הו פלד הזכיר מיסמך זה במא מרו במעריב
סיום 6בפברואר . 1970
ידוע לי, ואני מוסר זאת כאן מעל הדוכן במלוא האחריות, כי
ננ 1צא בידי ממ שלת וו שינגטון מיסמך רשמי, שנמסר לה מטעם
ממ שלת ישראל, ועל דעת כ ל חבריה, מייד לאחר מלחמת ששת
הימים, בו מ ת חייבת ישראל ל היסוג בדרום אל הגבזל הבינלאו מי
ת מור ת שלום, וכי מיסמך זהמ שמ ש בעיני האמריקאים בסיס
לתוכני ת רוג׳רס, וממילא גם ליוז מ תו האחרונה של ה שגריר יארינג.
אני קורא לחבר־הכנסת ידיד לחזור בו מהא ש מתו, וא שמח אם
חבר״הכנסת ידיד יביא הודעה זו לידיעת חבר־הכנסת בגין, ה שוה ה
עתה בחוץ־לארץ.

^ נוס?!סן נשכח

שינוי

כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על״מנת
,למנוע עיכוב במשלוח וזעתון למען החדש

ומה קרה לאותו מיסמך?
אלה הן העובדות: כאשר נכנס יצחק רבין לתפקידו כשגריר
בוושינגטון, גילה שקיים מיסמך זה -הסותר את העמדה שנתגבשה
בינתיים בממשלה. הוא שיגר קריאת אם־או־אס לירושלים,
ושם הוחלט, באוקטובר ,1968 להודיע לממשלת ארצות־הברית
שבינתיים, לאור התעצמות הצבא המצרי, השתנתה עמדת הממשלה•
לפי העמדה החדשה, עומדת הממשלה על סיפוח שארם־אל־שייך
והשטח המחבר אותה לישראל, וכן של צפון־סיני.
אולם באותו מיסמך שכחו המנסחים להודיע היכן
נמצא ״הרצף הטריטוריאלי״ — האם רצועה דקה המחברת
את שארם לאילת, או שטח גדול המחבר את
שארם לאל־עריש, המשאיר את חצי חצי־האי סיני
בידי ישראל.

!;פולס תזה 1748

תוך שת דקו ת עיניך יפות ותר בעזר ת הלנה רובינשטיין
דקה אחת לנזריחת אי לינר
££ד 11ת £¥£תידדזז^ז^ו סזיד^וסידדת /הוא גליל
מהודר המכיל יחדיו אי־לינר נחלי ומכחול למריחתו.
כל שעליך לעשות הוא למשוך את המכחול החוצה
ועליו כבר משוחה כמות אי-לינר הדרושה ליצור קו
עדין וקטיפתי ללא גבשושיות, דקה אחת — ועיניך
מעוטרות להפליא.

דקה אחת להנחת ריסי אילומיניישן
ריסי אילומיניישן מוגשים לך יחד עם מצמד ריסים מיוחד בעזרתו
ניתן להדביקם בקלות מירבית.
הריסים נראים טבעיים להפליא, הם חתוכים למידה, מעוצבים לפי קו
העין, מעוגלים תמיד, עמידים בפני מים, קלילים, והדבק המוגש יחד
אתם הוא חזק, אנטי־אלרגי ועמיד במיוחד. ריסי אילומיניישן לעפעפיים
העליונים ב־ 6דגמים שונים ועכשיו גם ריסים תחתונים. דקה
אחת — וריסים נהדרים מצלים על עיניך הקוסמות.

1 0 1 1 1צ ת 1ר1 1 1 1 1

ח ת 10ת 1 4

ת ד ] ח 1׳\ן

ת ! 1 0ח ת111111111

יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב. בימי ם ב׳ *ו־ד׳ בין השעות 3.30—6.00 אחה״צ.
וכן ניתן לקבל יעוץ טלפוני בכל יום שלישי בשבוע בין, השעות 3—6אחה״צ. חייגי ,)03(231641 שרות יופי־פון של הלנה רובינשטיין לשרותך.

העולם הזה 1748

יש שתי גירסות לגבי מהלך הדברים:

9גירסה א׳ ,הנפוצה כירושלים רשמית:
אחרי שהמצרים נתנו את תשובתם הרשמית ליארינג,
הראשון ולמסור
ביקשה גולדה לבטל את הראיון
ראיון חדש, מתון הרבה יותר.
6גידפה כ׳ ,של העיתונאים הזרים: כשנתקבל
הראיון הראשון במערכת ניוזוויק, החליטה המערכת
שאינו ראוי לדפוס, מפני שהוא מורכב כולו
ממליצות נדושות. גולדה נעלבה, אך החליטה לתת
ראיון שני, מעניין יותר.

יש המכס
על ירושלים
אל תאמין לידיעה שפורסמה בשבועון
״טייס״ ,ושהודלפה על־ידי חסידי יגאל
אלון, כאילו יש סכר הססם עם הטלף הו־סיין
כרוח ״תוכנית אלון״.
אין שחר לסברה, כאילו הסכים חוסיין לתחביבו של
אלון: רצועת הקיבוצים לאורך הירדן.

לעומת זאת נכון שיש הסכם גולמי על
גורל ירושלים, והוא: העיר תישאר מאו

גילה
את הסוד לבגין?
מנהיג גח״ל מנחם בגין הדהים את ועידת בר|סל
כאשר גילה לציריה על פגישה סודית שנערכה ל ין
שגריר ברית־ד,מועצות בוושינגטון, אנטולי דוברינין,
לבין נשיא הקונגרס הציוני היהודי, נחום גולדמן. באותה
פגישה, לדברי בגין, הציע גולדמן שברית״
המועצות תפרסם הודעה בה תתחייב להתיר יציאת
יהודים לישראל אם יושג הסכם במזרח התיכון.
למרות הסערה שהתעוררה באולם הוועידה עקב גילוי
זה, סירב בגין לגלות את מקור הידיעה, וטען ״אם
תדעו מי סיפר לי את זה, תתעלפו.״

את הידיעה על השיחה כין גולדמן ל-
דוכרינין מסרה לכגין ראש-הממשלה גול דה
מאיר.

הצעות סאדאת, יארינג ומשרד־החוץ ה אמריקאי.
יעקכ
חזן פתה ויכוח זה כהצהרה
גלוייה, כעיתון ״השכוע״ של ה־קיכוץ
הארצי, כי מפ״ם כראשותו
עם מאיר יערי, מצדדת כסיפוח גלוי של
רמת הגולן, ירושלים ורצועת־עזה. חזן גם
מאשר כי מפ״ם הסכימה להשתתף כפעולות
ההתיישבות של ״יתר השטחים״.
לעומת הזן ויערי מתארגנת אופוזיציה גלוייה ששלושה
מחבריה, הברי מזכירות מפ״ם, אריה יפה מקיבוץ
יקום, שרגא וייסקופף מעין־דור ונחום שור מ־כפר־מנהם,
חתמו ביחד על מכתב גלוי בעיתון השבוע
בו מתפרסמים גם שני מכתבים נוספים של ארבעה
מעברות.
חברים מקיבוץ עין־החורש וחבר מקיבוץ
כל המכתבים תוקפים את תמיכת המנהיג, ת ״ההיסטורית״
של מפ״ם בסיפוחים.

הראל מתנגד להצטרפות
ע״מ לקואליציה
בתל־אביב
ראש שירותי הביטחון לשעבר, ח״ב איסר הראל, מ נגד
בתקיפות להצטרפותה של ע״מ לקואליציה העירונית
בתל־אביב.

חמ ש ה מפו תמתחתל שולחן הממ של ה

הממשלה לא ציירה מפות — אבל לא היה כמעט
אדם בירושלים שלא צייר השבוע מפות.
רק שר אחד העז להעלות בממשלה רשמית את
הדרישה להגיש מפה רשמית — וגם היא הכחיש את
עצמו מייד. היה זה שר־הקליטה נתן פלד, שפעל
לפי בקשה של אבא אבן. גילדה סירבה לקבל את
הצעתו — אבל שרים אחרים שמו לב לעובדה רבת־המשמעות
שהפעם לא התפרצה גולדה בהתרגשות,
אלא השיבה בצורה עניינית. הכל ראו ככך סימן שאכן
מתקרבים לציור מפה בדרום. להלן המפות :

חדת וכישראל; הר״הכית יחזור לירדן,
יחד עם פרוזדור אליו; הערכים כשכונות
שיישארו בישראל יישארו אזרחים ירדניים,
ותהיה להם עירייה ערבית נפרדת.

האם העליב
״ניוזוויק״
את גולדה?
גורל הראיון שנתנה גולדה מאיר לשבועון
האמריקאי ״ניוזוויק״ ,כעיקכות הראיון
ההיסטורי שנתן נשיא מצריים לאותו שכו־עון,
מעורר ניחושים רבים כירושלים.
כתב השבועון ריאיין את גולדה, שלח את הראיון
למערכת שלו — אך הוא לא פורסם. לאחר מכן ריאיין
האיש את גולדה שנית, והפעם פורסט הראיון.

( )1מפת ה־ 4ביוני, ששום שר אינו דוגל בה.
( )2מפת רוג׳רס ויארינג — חזרה לגבול הבינלאומי
שהיה קיים בין א״י ומצריים לפני .1943 במיקרה
זה, לא תצורף עזה לישראל, אלא תעבור לירדן או
למדינה פלסטינית.
( )3המפה של דיין, הנתמכת על־ידי הניצים בממשלה,
ושגם גולדה ניטה אליה. ברור שהאמריקאים
לא יקבלו מפה זי — אך דיין סבור שכדאי להתעקש
עליה, מכיוון ״שגם את המפה של אבן הם לא יקבלו.״
( )4המפה של אבן, שיגאל אלון תומך בה. היא

קצין בביר -
מנכ״ל משרד־החוץ
קצין כפיר של צה״ל הוא אחד המועמדים
כעלי הסיכוי לרשת את מקומו של מנכ״ל
משדד-ההוץ גדעון רפאל, כעוד כמה שבועות.

ויכוח
פנימי במפ״ם
סביב עמדת הממשלה
הוויכוח הפנימי במפ״ם שחיציו הוקהו
מעט לאחרונה, עתיד להתחדש כיתר שאת
כימים הקרובים סביב עמדת הממשלה ל
שומרת
על ״רצף טריטוריאלי״ לשארם־אל־שיין, וגם
על אל״עריש, ומוותרת על השאר. אין סיכוי שהאמריקאים
או המצרים -׳קבלו אותה, אן לדעת אבן— אלון
כדאי לצמצם את הסיכסוך הצפוי עם ארה׳ ב על״ידי
מפה מינימלית ככל האפשר.
רעיון המבצבץ בכמה חוגים — להשכים לגבול

הבינלאומי נוסח רוג׳רס—יארינג כגבול הריבונות, אן
לקבוע ״גבול ביטחוני״ שונה — שטח שיוחזק מבחינה
צבאית על־ידי ישראל, ומבחינה פוליטית על־ידי מצריים,
למשך תקופה קבועה מראש של כמה שנים.
הראל מתכוון לקיים בירור נוקב בנושא זה, לאחר
שתסתיים תקופת החלמתו בעוד כמה ימים.

קרוב לוודאי שיעלה כידי הראל לסכל
את ההצטרפות.

משה דייו רכש
דירה בירושלים
שר־הביטחון משה דיין מתעתד להעביר את מקום
מגוריו הקבוע לירושלים. בניגוד לסגן ראש־הממשלה
יגאל אלון, שבנה את ביתו בתוך חומות העיר העתיקה,
רכש דיין דירת פאר במקום המשקיף על פני העיר
העתיקה כולה.

דירתו של דיין נמצאת ככית החולד ומוקם
כמצפה אכו-טור, דרומית להר־ציון,
מקום ממנו נשקף נוף נפלא אל כפר השילוח
ואל ים המלח .׳הדירה תהיה מוכנה
רק כעוד כיטנה.

מכתבים
השיקפרדהעולם

של חברי הליגה

כבר נאמר :״משנאייך ממך יצאו.״
אלד, הם חברי הליגה להגנה יהודית, שתחילת
פעולתם היתד, יפה: שמירה על
יהודי ארד,״ב מ״הפנתרים״ והפורטוריקנים,
אך חבל שהם הגיעו להשקפת־עולם שה־תנ״ך
מעודד אלימות, שהעולים מרגלים,
שאנשי השמאל בוגדים ושכל חיילי צר,״ל
חייבים להיות דתיים.
חושבני שאת ״מלחמת האזרחים״ יגרמו
הם ולא ״הפנתרים השחורים״ מירושלים.

בני ציטרין,

תל־אביב

,המצוי והרצוי למה להשתדל לראות הכלותמיד אצל
הצד השני — דרך משקפיים שליליים?
למה למהר ולסתור מראש בפסקנות כל
נסיון גישוש — לפני שנבדק ונבחן?
למה למהר ולקבוע מראש בפסקנות ש־
״זו מזימה מצרית למשוך את ישראל אל
התחלת הנסיגה המלאה״?
הלא סביר יותר לחשוב שההיפך הגמור
הוא הנכון: שיש כאן נסיון מוסתר לוויתור
מצד מצריים על תביעתה המכסימליסטית
(לנסיגה מלאה) ולהסתפקות למעשה בשיח־

מה מטריד אותך, מר ישראל? ,
הר• הרגע בו אתה מ תעורר בבוקר
ת״ב להיות רגע של אושר וצסיות . זמיר רור התעלה — לא משום שהיא זנחה את
שאיפותיה התיאורטיות לגבינו, ולא משום
שהיא, כאילו, חזרה בתשובה והחלה לאהוב
אותנו — אלא משום שמאזן הכוחות
הריאלי מאלץ אותה לנסות להשיג את ה מ
צוי האפשרי עבורה, במקום לחתור באופן
עקר לרצוי הבלתי־אפשרי עבורה.

שלום זמיר,

כפר־אמירים

תעקרו לו
את זה!
על ישראל להבהיר למצריים כי דרך השלום
היא הדרך היחידה שתצלח. לכן, במיקרו•
של נאומי מלחמה מצד אל־סאדאת
לאלופיו, יש לומר:
לעקור לו את זה! או, על־פי הביטוי העברי
הכשר — קעקעו את ביצתו! הוציאו
להם את הרוח מהבלונים! אבל בצורה אלגנטית

אולם על הצעותיו לשלום יש לומר:
נתפוס את זה בשתי ידיים!!

תלמידה שאיכפת רה,

בריאותך איתנה — בלי עין הרע.
אתה מתפרנס בכבוד ולילדיך לא
חסר דבר.
אם כן, מדוע אתה מודאג ן אולי
מרגיש אתה שאתה יכול לעשות
יותר כדי להבטיח את בטחונה
הכלכלי של המשפחה בעתיד לבוא.
יש לנו הצעה בשבילך.
חסוך מדי חודש מ 25-עד 150ל״י
לפי יכולתך בתכנית ״יתרון לכלי׳
של בנק דיסקונט. תוך תקופה לא
ארוכה יעמוד לרשותך סכום כסף
רציני.

בנדן

כי בתכנית ״יתרון לכל״ אתה
נהנה מהטבות מירביות: ריבית
גבוהה פטורה ממס, ברירת הצמדה
להבטחת ערך כספך, מענק מיוחד
אם תחסוך עבור ילדיך, וסכום נוסף
שתוכל לקבל כהלואה מהבנק בתנאים
נוחים.
תכנית ״יתרון לכל״ תעזור לך
להשיג כל מטרה: דיור, השכלה
גבוהה, פיתוח העסק, רכישת רכב
וכו׳.
הרשם היום לתכנית ״יתרון לכל״
ומחר תתעורר עם הרגשה טובה,
מלא מרץ ואופטימיות.

ד ״ יסקיוננו

תל״אביב

! התלמידים, המחגביס
ומכונות המשחקים
יחד עם הסטייקיות והבוטיקים ושאר הדברים
החשובים שעוד לא היו אצלנו לפני
כמה שנים, הגיעו מאירופה מכונות המשחקים•
אלו הן מכונות חשמליות שתמורת
25 אגורות מרשות לך לשחק בהן דקה אי
שתיים לכל היותר.
זהו ביזבוז כסף מוחלט ואין פלא שבעיני
הנהלת בית־הספר התיכון ביאליק
בחיפה לא מצא־חן שתלמידיה יוצאים בהפסקות
לשחק בבית ההימורים הזה, הנמצא
בקירבת המקום.
מד, עשו מורי ישראל?
יצאו מההנחה ששיכנוע היא עבודה קשה
מדי (שעבורה גם לא משלמים) ,והחליטו
שהכוח היא השיטה נגד צעירי ישראל.
פשוט אסרו על התלמידים להיכנס בהפסקות
לבית ההימורים, זה שיבזבזו שם את

חדיש בארץ

-לגברים.

גם לגברות, שיטה חדישה חשמלית
להורדת שער לצמיתות
בהנהלת גב׳ אילנה, אלקטרו־ליסטית
מדופלמת מניו־יורק.
מרכז תל־אביב, רק לפי הזמנה
טלפונית , 55856 :תל־אביב, בשטות
.11.00— 15.00

(המשך ב ע מו ד )6

העולם הזה 1748

אם אין ברירה, יש רק אפשרות אחת.
כך שיש לומר: י,.שתי אפשרויות יעמדו
אז בפני הממ שלה...״
נא לזכור: ברירה :0110106 :אפשרות:
^;.1*08811(111
)2״באותו רגע חדל שלום כהן מלד, ח ־
זיק במניות ומלהשתייך ר־

עוד קרב מרתק של המדינה :

׳עולם הזה .) 1747

האות מ׳ מיותרת כאן בהחלט.
צ״ל :״חדל להחזיק״ ,״חדל להשתייך״.
ד,מ׳ השתרבבה כאן בנראה מהאנגלית או
משפה אחרת.

יצחק כן־אורי,

העלייה דרך

;,שדה דב״

פד־ידהיך ניצשה
כתב מוז ר כי ותר יצא לפני שלושה חודשים ממשרד־החוץ
!*) בירושלים. חתם עליו שגריר — מכס מרדכי נורוק. אולם הוא
לא נגע ליחסים המדיניים בין ישראל ומעצמה זרה׳ אלא ליחסים
הפרטיים בין השר אבא אבן ובין אדם שמת לפני 70 שנה —
הפילוסוף הגרמני פרידריך ניצשה.
הריב בין השר החי והפילוסוף המת מתחיל ללבוש מימדיס
בינלאומיים. גרם לכך אמריקאי ממוצא בריטי, נוצרי המתגאה בכך
ש״יש לי ידידים יהודיים וערביים, ואני אוהב גם את אלה וגם את
אלה.״
סטאנפורד קארלייל, הגר בלוס־אנג׳לס, קרא את ספרו של אבא
אבן, עמי, שהופיע בהוצאתיענק מפוארת בארצות־הברית. בעמוד
285 נתקל במישפט שהוציא אותו מכליו. נאמר בו כי ״אנשים
כ מו ...פרידריך ניצשה עזרו לזהם את האוויר בבוז ליהודים.״

וחוב ניצשה, ירושלים
^ א מ רי ק אי הזד?ן ם כתב מייד מיכתב לכתב־העת האמריקאי׳
| היהודי קו מנ טרי (שלא פירסם אותו) ,עם העתק לאבא אבן
עצמו. במכתבו הביא אסמכתות לכך שניצשה לא היה מעולם אנטישמי׳
אלא להיפך: גינה את האנטי־שמים בצורה החריפה ביותר.
בסוף דבריו דרש סטאנפורד כי אבא אבן ידאג לכך שייקרא
רחוב בירושלים על שם ניצשה.
אבן לא השיב למיכתב בעצמו, אולי מפני שעמד על קרקע רעועה.
תחת זאת ענה השגריר נורוק, על נייר־המיכתבים הרשמי של משרד-
החוץ, בציינו כי אבן עסוק בעצרת האו״ם בניו־יורק. השגריר בן
ד 78 הבטיח לאמריקאי כי דבריו נבדקו בקפדנות, בהתייעצות
עם ״מומחה דגול״ אלמוני באוניברסיטה העברית.
המסקנה היתה הפעם זהירה מאוד: שהיה לניצשה ״יחס אמבי־וואלנטי״
(דו־ערכי) לגבי ״היהודים והיהדות,״ וכי ״לא נמצאה סיבה
לקבוע שמה שנאמר בספר הוא בלתי־הוגן או בלתי־מדוייק בצורה
המעוררת סלידה.״
סיכם השגריר :״חוששני שעלי לאכזב אותך בעניין קריאת
רחוב בירושלים על שם ניצשה. יש ספק רב אם הצעה מסוג
זה היתד, זוכה בתמיכת הציבור.״

גוו1ל1-פש דאנסי־שמיס
ץ נ * האמר ני צשה באמת על היהודים? האם מצדיקים דבריו
את אבא אבן או את קארלייל?
ידוע שניצשר, טיפח השקפת־עולם, שבאה להעלות את הגזע

המכהן בנז שרז־החוץ כיועץ לענייני, פירסומים.

האנושי לדרגה של .,אדם עליון״ .לדעתו, מפריע ״מוסר הרחמים״
של הדת היהודית־הנוצרית להתפתחות זו. כי בגללה, תחת לצעוד
קדימה, אל אידיאל של אדם חזק, מסתכל האדם אחורה, אל החלשים
והעלובים.
רבים לא ירדו לעומקה של השקפת־עולם זו, והיא נוצלה לא פעם
על־ידי נאצים, פאשיסטים ובעלי תורות דומות, תוך סילוף גמור
של דבריו וכוונתו. זה קרה עוד בחייו של ניצשה עצמו _ והוא
סבל מכך לא מעט.
כך כתב ניצשה לאחותו, בחג־המולד : 1887״עשית שוב את אחת
השטויות שלך. התחברותך עם מנהיג אנטי־שמי היא זרה לכל
דרך־חיי, והדבר ממלא אותי שוב ושוב ברוגז ובעצב בשבילי
זה עניין של כבוד להיות לגמרי נקי וחד־משמעי בייחס לאנטישמיות.
אני מתנגד לה (הדגשה במקור) ,כשם שאני מתנגד לה
בכתבי.
״לאחרונה אני נרדף על־ידי מכתביהם של עלונים אנטי־שמיים.
גועל־הנפש שאני חש כלפי מפלגה זו, שהיתה רוצה לנצל את שמי,
הוא חזק ככל שהוא יכול להיות, אבל האוהדים של מפלגה בלתי-
נעימה זו חושבים שאני צריך להשתייך אליהם השימוש בשמו
של זאראתוסטרה (הנביא שבשמו בישר ניצשה את תורתו) בעלונים
אנטי־שמיים גרם לי כמה פעמים כימעט לחלות
אין זו המובאה היחידה שאפשר להביאת -מכתבי ניצשה, כדי
להוכיח את יחסו השלילי המוחלט לשינאת־היהודים. עם ידידו־לשעבר,
המלחין האנטי־שמי ריכארד ואגנר, רב גם על רקע זה.

בול!׳ .ו א גרמני

ידוע לנו, כי שר־התחבורה• שמעון פרס
— שואף לבניין הארץ והרחבתה, אך כאן
יש להפנות את תשומת ליבו לעובדה, כי
״בנייה״ איננה יכולה להתבצע על ״ההרס״,
ובמיקרה של קיום שדה דב על מגרשי
אנשים פרטיים, שהם רכושם הבלעדי, ייצא
שכרו בהפסדו.
ועתה נסביר: בעלי המגרשים בעבר לירקון׳
חלקה ,1גוש ( 6896 תכנית ל) מתקשים
לגשת לחלוקה, מפני שנגזלה מהם
על־ידי שדה דב אדמתם, דבר שמעמיד אותם
בפני עובדה -,כי חסרה אדמה לחלוקה
והם יצאו מפסידים. יילקח־נא בחשבון,
כי רבים מבעלי המגרשים הם יושבי־חוץ,
אשר קנו את אדמתם בכסף רב, כדי להשתקע
בארץ. עלינו להזהיר את השר, שמא
חפיסת אדמתם על־ידי שדה ז ב תחבל, חלילה,
בעלייה, ביחוד מארצות הרווחה, ובנוסף
על־כך תשמיץ את שם ישראל השמצה
כבדה ומחפירה.
אם השר הנכבד יהודי ישר הוא, נאמן
לארצו ולעמו (ובוודאי כזה הוא) ,עליו
להעביר מיד את שדה דב למקום אחר
בארץ, ובכך לא יהיה צורך לנשל אזרחים
מעל אדמתם ולחבל בציפור־נפשו, שהיא
״העלייה״.

ד״ר מרים רייטר־צדק, רנזת־גן
השורק
< והגיטרה

׳ וו וווו -־ 11 ווו יי־״יי
ף ״ אהדמכת מי ו הסביר ניצשה איך נדחקו היהודים לעיסוקים
בזויים, אך דחה בתוקף את הדיעה שהיהודים ״ראויים לבוז״.
להיפך. לדבריו, יש ליהודים בהיסטוריה שלהם ״מיכרה של כוח־סבל
קר ועמידה איתנה במצבים נוראיים.״
ניצשה שיבח את מינהגי־הנישואין של היהודים, ואת יחס־הכבוד
של היהודי לאביו ולילדיו, וטוען שבכך עולים היהודים על כל
האירופים. הוא בז לגרמנים, וטען שהוא עצמו ממוצא פולני. כל
עמי אירופה נראו לו פרימיטיביים בהשוואה ליהודים.
לבסוף ניבא :״יבוא שוב היום השביעי, שבו יתברך האל היהודי
העתיק בעצמו ובבריאתו ובעמו הנבחר — וכולנו, כולנו רוצים
להתברך עימו ! ״
נראה כי כל זה נעלם מעיניו של אבא אבן, כאשר נחפז לכתוב
את הפסוק על הפילוסוף הגרמני. התלוצץ השבוע אחד מפקידיו,
כשנודע הדבר במסדמנות המשרד :״מה יש? יכול להיות שאבן לא
הבין את ניצשה. אבל מי אומר שניצשה הבין את אבן?״

1ו רו ד

תודה לכם על הקטע שכתבתם אודותי
(העולם הזה .) 1747

לתקן

אך ברצוני
אי־דיוק :
אמנם עסקתי פעם
בתיקון אופנועים,
אבל הפסקתי מקצוע
זה ועתה אני
עוסק בהופעות־יחיד
באופן מיקצועי באמנותית שריקה מלווה
על־ידי ניגון
מוסיקה קלאסית בגיטרה.
בנוסף לזה
אני גם מורה לגיטרה.

אברהם
רון,

מכתבים
(הנזשד מענזוד )5

כספם אחרי השעורים לא מעניין את מחנכי
ישראל.
מה דעתכם — המגיעה להם התוספת במשכורת?

מיכאל
שאודר,

חי? ה

איפה הם היו
בשהילקו את השה? ז
ברצוני להתייחס לידיעה אשר הופיעה
בכמה עיתונים יומיים בשבוע האחרון הנושאת
את הכותרת ״קבוצה אנטי־שמאלנית
מתארגנת בירושלים״ :
א) הכרוז אשר הופץ על מה שקרה בעזה
לא הוצא ע״י שי״ח (על מצפן לא
ידוע לי) .שי״ח יצא בהפגנה התובעת חקירת
העניין במהירות המירבית. הרמטכ״ל
רב־אלוף חיים בר־לב עשה את הפעולה האפקטיבית
ביותר. הוא לא החל להכחיש,
להשמיץ, להסית, וכו׳ ובו׳ .הוא פשוט מינה
קצין חוקר. נמצאו כמה אשמים אשר
נענשו. כך שלא היו אלה עלילות שווא
לפי טענת רבים (שר המשטרה, מפכ״ל המשטרה

ב) הקבוצה המוקמת כעת בירושלים
מאיימת באלימות נגד אירגוני השמאל. אפשר
להזכיר כאן את זאב ז׳בוטינסקי, אשר
שמו לפי השערתי נישא על שפתי רוב
מקימי האירגון ; על נאום שנשא ז׳בוטינס־קי
צויינה בכתב ידו ההערה הבאה (ליד
חלק מהנאום) :״במקום זה צריך להגביר
את הקול כי אני לא צודק.״ כנראה ש־מקימי
האירגון הם בעלי כוח גופני בלתי-
רגיל, אך אם הם רואים את הפיתרון לוויכוחים
פוליטיים בכוח, אפשר להבין שבזמן
חלוקת השכל היו עסוקים בפיתרון
כמה בעיות ק לו ת...
ג) ואם בכל זאת הם עומדים על שלהם,
אז מדוע לא בנוחיות? אפשר לארגן ערב
התגוששות בינם לבין ה״בוגדים״ עם אמי
נים, כיבוד, ובסו,״כ ערב נעים !

עידן אגמץ,
מכות לשי״ח
מול ״הי7טון״

נתניה

תל־אביב

האם זו היא דמוקרטיה? אדם שאינו
יכול להביע את דעתו בצורה הנראית לו?
זהו סילוף מחפיר של הדמוקרטיה.
השוטרים שלנו צריכים לקבל ציון מעולה
בחיקוי השיטה. הסובייטית לדיכוי. יבושו
ויכלמו !
הגעתי למסקנה שעלי ללמוד להתגונן

לא רק מפני פושעים כי אם גם בפני השוטרים.

נהסמואל, קריית־טבעון

תל-אביב
טעות לעולם צודקת

:חוסר
הבנה

״סמפוזיון על תפקיד העיתונות בהשתתפות
שמואל שניצל הארץ.)21.2.71 ,

נסיון עיריית תל־אביב להקים בית־קברות
ליד בית־הלוחס מעיד מעל הכל על חוסר
ההבנה והסירבול בעירייה, ובעוד רשויות
אחרות.
הנכים סובלים רבות ולא כולם מקבליב
את כל המגיע להם וזה בגלל אדישות הציבור
והנוגעים בדבר.
אותם נכים סובלים יותר מן החברה
מאשר מהפציעה עצמה.
ניבוח מטעה

כני ציטרין,

תל-אביב
ברירה אפשרית

בהטולט הזה ( )1740 פורסם כי בעיקבות
גניבת אוסף התקליטים של הכתב המדיני
של קול ישראל, רפי אונגר, נפל החשד על
אחת מידידותיו.
האמת היא כי ידידה זו פנתה לאונגר
והציעה את עזרתה בחקירה ומסרה עדות
— על פי בקשתה — במשטרה.
העולם הזה מצטער על אי־הנעימות שנגרמה
לרפי אונגר בעיקבות הניסוח המטעה.

)1״שתי
ברירות יעמדו אז בפני הממשל
ה העולם הזח .) 1747

ברצוני להפנות תשומת לבכם לשגיאה
הנפוצה, והחוזרת בהעולם הזה לעיתים
קרובות .״ברירה״ פירושה אפשרות לברור,
לבחור. באנגלית — .0110106
או שיש ברירה או שאין ברירה. אבל
איך אפשר לדבר על ברירות?
אם יש ברירה, קיימות אפשרויות רבות;

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למבתכיהם.
העולם הזה 1748

מנחם בגיו :״אני אדם
חו&שי — אני לא מספר 6 ,ד
דבר לא היה רחוק יותר
מטונתו של ח״כמנחם
ב גיו, מאשר לעורר רעמי
צחוק בעת נאומו בוועידת בריסל,
אולם זה בדיוק מה שהוא
עשת, כאשר נראה בטלוויזיה
ביום השישי האחרון,
בתוכנית אירועי השבוע. בסרט
שתובא ארצה, נראה בגין,
באמצע הסערה שעורר באולם,
כשהוא מטיח אגרופו בדוכן הנואמים
וקורא בהתרגשות, נוכח
הנסיונות לסתום את פיו :
ו 1נ ״ 1 3

״ 1ב 13ז1
(״אני אדם חופשי בהמוני
בתים בישראל הזכיר משפט זה
את סידרת המתח האסיר, שהגיעה
למחרת היום לקיצה, ואשר
בפתיחת כל פרק שלה
חוזר הגיבור על אותו ׳ משפט
בדיוק. אלפי צופים הפליטו באופן
אוטומטי את מישפט ההמשך
:״אתה לא אדם חופשי,
אתה מיספר 6נ״ אפילו חיים
יגץ נראה כשהוא מתאפק ב־קושי
מלפרוץ בצחוק, מסתפק
ברמז של ציחקוק.

י דויד כן־גוריון

מתלהב במיוחד מהטלוותיה. בזאת
נוכח השבוע י ו רכיב,
המרכז עתה את מערכת החדשות
של הטלוויזיה בתל־אביב

דן רביב וצוות הטלוויזיה לא
אמרו נואש. הם נכנסו למטוס
בו היה רבין צריך להמריא ו הכינו
את ציוד הצילום. כש־רבין
הגיע למטוס, הדליקו את
אורות הצילום והחלו לצלם. נ־שרבין
ראה זאת, חייך ובלית-
ברירה השיב לשאלות. כך יצא
שבשעה שכל אמצעי התיקשו־רת
דיווחו כי רבין סירב לדבר׳
זכתה הטלוויזיה להציג
ראיון עימו. אולם גם כל מה
שאמר רבין לטלוויזיה, היה בגדר
התחמקות.
! ״מי משגיח על המדינה״
זאת ודתה הכותרת שהופיעה
השבוע מעל מכתב למערכת
הארץ , :ברצוני לברר
מי משגיח על המדינה בימים
טרופים אלו כאשר כל המומחים
בענייני כלכלה, ביטוח,
בישול, מדע, צבא וביטחון ועוד
יושבים באולפני קול ישראל
וגלי צת״ל ומחכים לשא(
,)41 אשתו של המיליונר בעל האוניות וחברת התעופה ״אולימפיק״
לות המאזינים בטלפון.״ על
/ 1 /1 1ן י אריסטוטל אונאסיס, חושבת שהיא אשה ענייה. זה על כל פנים
המכתב היה חתום לא אחר
את הרב־מכר על נישואיה השניים
מאשר בנו של המשגיח מספר מה שסיפרה לידידה, עת טיילו בניו־יורק וראו בחנות ספרים
של ג׳קלין ״ירח דבש 20-3מיליון דולר״ .״הכל שקד ! אין לי נכלל כסף,״ אמרה ג׳קלין .״נש
1על המדינה ! המושבניק מ־התחתנתי
עם ארי, לא קיבלתי את ההכנסות מהאוצר של קנדי. לא עשיתי שום הסכם כלכלי לפני
נהלל אהח* דיין, בנו של
לכך. לא רציתי למכור א תעצמי.
הנישואין. אני יודעת שזה מנהו; יווני עתיק, אבל לא הסכמתי
שר״הביטחון משה דיין.
הידידה אל ג׳קלין ממה היא חיה,
חוץ מרכושי האישי יש לי רק 5200 דולר בבנק.״ כאשר שאלה
השיבה ג׳קי :״פשוט מאוד, כשאני קונה, אני שולחת את כל החשבונות ל״אולימפיק״.
מה ההבדל בין הטאק־

1 1111ץ ך ״ ן (מימין) ,מלכת המים ,1970 השתתפה בתחרות התיסרוקות ״ מי ס קולסטון״ ,ש״
נערכה השבוע בתל׳״אביב. היא הופיעה בתסרוקת בצבע אדום עם פסים ורודים,
1 11 411
מעשי ידיהם של זוג הספרים דויד וליזה (לידה) .בגלל תאונת־דרכיט בדרך לתחרות הגיעו השלושה
ממש ברגע האחרון ועברו א ת אולם התצוגה בריצה, אך הגיעו בזמן כדי לזכות במקום השני
וכדי לקבל את הגביע מידיו של מנהל מפעל התמרוקים ״זולה״ ,מיכאל בראון, שברך אותם על זכיתם.
במקומו של טופיה פעי העסיק
בהכנת סרט טליודיזיה ל־יום־העצמאות
של גיבורי־ישראל.
רביב ניסה לראיין את ביג׳י לפני
המראתו לבריסל. בן־גוריון סירב
להתראיין, ואמר.־ ״אני
מאוד לא אוהב טלוויזיה. קנו
לי טלוויזיה ואני לא מסתבל.
בהתחלה השומרים שלי היו
מסתכלים, אחר־כך ראו שאני
לא מסתכל אז גם הם הפסיקו.
בכלל, בשב״( מה זה טוב
טלוויזיה?״
! .8אחר שלא מעוניין כלבך
להתראיין, היה שגריר ישראל
בארצות־הברית יצחק
רדין. כאשר עמו רבץ לצאת
בשבוע שעבר מהארץ, הקדימו
כמה עיתונאים לנמל התעופה
בלוד כדי לראיין אותו•
בקולו השקט והאיטי אפר
רבץ לעיתונאים :״אני נורא
מצטער, אני לא יכול להגיד
שום דבר. אני יכול להגיד רק :
באתי, ראיתי, דיווחתי.״ אבל
העולם הזה 1748

א 1שי ם

השמיע אותו בכמת תוכניות
רדיו. וטלוויזיה 1בפני זמר־שיער
צדיקה פילן ואשת
יחסי הציבור שלו, עמדה השבוע
שאלה זו. צביקה הכין
שני שירים לתקליט החדש שלו
וקיבל מחברת התקליטים
סרט אחד עליו מוקלטים השירים.
בתחילת השבוע השמיעו
את השירים בתוכנית חמים
וטעים של גלי צה״ל. למחרת
השמיעו את השירים בתוכנית
מועדון עשרה פלוס של קול
ישראל. מגיש התוכנית א לי
ישראלי, ביקש שישאירו לו
את הסרט כדי שיוכל להשמיעו
גם בתוכנית מעל המכבש.
השאירו לו, אבל בתנאי שיחזיר
למחרת היום כי צריכים
לשלוח את הסרט ליוסי צמח
ויגאל גורן הרוצים לשלבו
בתוכנית במיקצב ה־ .70 למחרת
ניגש צביקה לביתו של אלי
ישראלי כדי לקחת את הסרט.
אלי לא היה בבית אך הוריו
הסכימו למסור את הסרט• טילס־נו
לקול ישראל כדי להודיע
על כך לאלי. מהצו השני הרים
במיקרה את השפופרת עורך ומגיש
במיקצב יוצר משה
טימור. סיפרו לו בשביל מה
טילפנו .״מה, הסרט אצלך?״
שאל טימור את צביקה .״כן.״

טיקה של עגד־אל־גאצר לבין
זו של אגוואר אל־סאדאוג?
לפי מנהל מכון

שילוח לחקר המיזרח התיכון
שליד אוניברסיטת תל־אביב,
פרופסור שמעון שמיר, אל-
סאדאת יכול להרשות לעצמו
להיות יותר גמיש מנאצר. זאת
מהסיבה הפשוטה :״סאדאת
אישית אינו אחראי לתבוסה.
מד, שנקרא בפי המיצרים, מחיקת
עיקבות התבוסה׳ ,היא בשביל
סאדאת מטרד, מדינית, ולא
עניין של כפרד, א שית, כפי
שהיה הדבר לגבי נאצר. למרות
מעמדו החלש בהשוואה לנאצר,
יש לסאדאת מרחב־תימרון
גדול יותר, מפני שאין אצלו
אותו מישקע אישי־אמוציונאלי
הקשור בתבוסה. סאדאת פשוט
חופשי מנטל העבר, שהעיק על
נאצר.״
! מה עושה זמר כשיש
לו רק סרט הקלטה אחד של
שיר חדש שלו, והוא רוצה ל
סורו
׳והננס

בילה חופשה בעיר נאסאו שבאיי בהמה
-- .בים הקריבי. יחד איתו בילתה גם איש־ -תו, שהבטיחה לחזור מו
מהחופשה ״בלי אף סימן של חוסר שמש.״

״אז בוא תוך 10 דקות לתחנה.
אני רוצה להשמיע את השירים
מייד אחרי החדשות,״ ביקש
טימור. צביקה מיהר לקול ישראל.
אחרי השידור הוא פגש
את עמום אטינגר וסיפר
לו על גילגולו של סרט ההקלטה
.״טוב׳ אז אני רוצה
גם להשמיע את השירים בתוכנית
הלילה,״ אמר אטינגר .״אבל
אני צריך לשלוח את הסרט לטלוויזיה
בירושלים,״ השיב לו
צביקה פיק .״תבקש מהם לשלוח
בחזרה את הסרט לכמה
שעות לתל־אביב. אחרי התוכנית
נחזיר להם אותו,״ אמר
אטינגר וסיים בכך את מחול
השדים סביב סרט ההקלטה.
! בפתיחה החגיגית של האגף
האקסלוסיבי החדש של
מסעדת ציון בכרם התימנים,
נוכח גם דגי כהן, איש הקולנוע
הישראלי היושב בפאריס׳
שהגיע לארץ כדי לצלם
סידרת סרטים לטלוומיה הצרפתית׳
וכולל סרט על בעיית
עישון הסמים בישראל. רק נכנס
בני למסעדה הוא הצית
סיגריה ז׳י ט אן צרפתית ועישן
אותה בעזרת פיה. ראה אותו
יצחק (״הקטן״) ג׳יכלי, אחד
מגיבורי הצנחנים בעבר, והפליט
לעברו :״ממזר, גם אתה
התחלת לעשן חשיש?״ לא הספיק
ג׳יבלי לסיים את המשפט
וצעיר תמיר ניגש אל בני כהן,
נטל את הסיגריה מפיו .״מה
נזעקבני כהן.
אתה עושה?״
אז הציג האיש, שהיה לבוש
אזרחית, תעודה של קצין משטרה.
הוא נטל את הסיגריה,
ריחרח בה, החזירה לכהן ואמר
:״זה בסדר, אתה יכול
להמשיך לעשן ! ״
1באותה מסיבת פתיחה
חגיגית של מסעדת ציון, היה
אורח הכבוד׳ אלוף פיקוד המרכז,
רחכעם (״גאנדי״) זא*
כי. אחרי שאכל ושתה, הסתיים
כמעט ביקורו של גאנדי בשערורייה.
אשתו לא הצליחה
למצוא את המעיל שפשטה בהיכנסה
למקום. היא הקימה במקום
שערורייה כשהיא צועקת
בקול :״המעיל שלי ! המעיל
שלי!״ היא נרגעה רק
אחרי שמעילה נמצא בתום חיפושים
קדחתניים.

לל של הענף. אמור תל־אביב נחשב לאיזור
המבוקש ביותר, על־ידי בעלי המוניות, ומשום
כן הסגור ביותר, מבחינת האפשרות
להיכלל בתוכו.
אומר לייטנר :״משרד הביטחון עושה
עבורנו מה שביכולתו, בעת הצורך. ממליץ
פה, ממליץ שם. אך לטיפול ממשי, אפקטיבי,
יש צורך בעזרתו של האירגון הארצי
של נכי צה״ל.״
אלא שעל אירגון הנכים יש ללייטנר
טרוניות :״באירגון קיימות קבוצות־לחץ

; אוו!• ידיעזי ב
שד־ גד״־ *ד־ד

| | 1 1 | 1 4 | 1זו הי תעודת־הקלף של אותהגבורה.
ברא שה המילים :

לאות ולעדות כי טוראי גנה סי מן־טוב גילה
גבורה ל מופ ת ב חרפו נפ שו ב שדה־הקרב.״
ב ת מונ ה משמאל: העיטור עם סמל המנורה.

מפלגתיות — כמו בכל מקום אחר בארץ.
משום כך, קשה מאוד להיעזר בו. שולטים
שם שיקולים שלא תמיד הם אובייקטיביים.
דוגמה קטנה: מדי שנה יוצאים לחו״ל נציגים
הנפגשים עם נציגי אירגוני נכים אחרים
בעולם. למיטב ידיעתי, מאז קום המדינה
לא השתתף בנסיעה כזו אפילו לא
גיבור ישראל אחד.

למי מגיע
אם לא לכזה?

חודה האומה

כולה, מובע ת בלחיצת־יד דו ממת
זו של הרמטכ״ל הרא שון של צה״ל,
רב־אלוף יעקב דורי, לטוראי סימן־טוב גנה, בטקס שנ ע רן ביום־
העצמאות הרא שון, באיצטדיון רמת־גן. דורי העניק לגנה קטו ע

שתי הרגליים את מגילת הקלף שהוא אוחז בידו, שהיא תעודת
אות־הגבורה, והצמיד ל חולצ תו א ת עיטור הארגמן. שמונה לוח מי
צה״לומ שפחו ת ארבעה לוחמים אחרים שנפלו בקרב, קיבלו את
העיטור. על הבמה: דויד בן־גו ריון ו שלי שו נחמיה ארגוב ז״ל.

ך י $מי ט ך 364 יום בשנה, בן־ציון לייטנר
ן * הוא סתם אזרח פשוט.
ביום ה־ ,365 הוא הופך למשהו מיוחד
במינו: ביום העצמאות, הוא עונד על כים
חולצתו השמאלי אות קטן, עשוי פס ארגמן
פשוט, ועליו מנורת ישראל בזהב, שאיש
בארץ כמעט אינו יודע מהו.
לא פלא. זהו אות נדיר ביותר. רק שישה
גברים נוספים במדינת ישראל רשאים
כיום לענוד אותו. וכל קצין צה״ל, תהי

שקיבל. במשך השנים עמל קשה למחייתו,
כנהג מונית בחברת יעל דרו מה, בקווים
תל־אביב־באר-שבע־ ותל־אביב־אילת. עד שלפני
חמש שנים החל יורק דם.
לייטנר נבהל, חשש שלקה בשחפת. הבדיקות
הרפואיות גילו כי היו אלו רסיסי
רימון שנותרו בריאותיו מימי מלחמת ה־שיחרור,
שהרופאים לא חשדו כלל בקיומם.
בתחילה, המשיך בעבודתו הלאה. כשהחמיר
הדימום, היתד, קביעת הרופאים חד־משמעית:

ן* וימלית, היתה הסיבה של משרד
התחבורה סיבה טובה מאוד. ללייטנר
היתה רק הערה אחת לגביה :״הייתי מציע
לך לבדוק,״ אמר השבוע לכתב העולם ה זה
רוברט קופל ,״כמה בעלי מוניות קיבלו
הצמדה לאיזור תל־אביב, מאז שאני היגש־תי
את הבקשה שלי, במרץ .1970 ואולי
כדאי גם לבדוק, כמה נכי צה״ל או צל״ש־ניקים
יש ביניהם. מעניין למי מגיעה הצמדה
לאיזור הזה יותר מאשר לנכי צה״ל.״
בעקבות דחיית בקשתו, נאלץ גיבור ישראל
לחדול לעבוד. לא, הוא אינו רעב ללחם.
הוא השכיר את מוניתו לנהג שכיר,
תמורת 600ל״י לחודש. מזה הוא חי,
פחות או יותר 200 .ל״י הולכות לתשלום
לימודי התיכון עבור שתיים משלוש בנותיו.
מהשאר — חיות חמש הנפשות.
לייטנר אינו מתלונן על הצד הכספי, חורה
לו העלבון שהוא נאלץ כבר שנה לשבת
בבית ללא עבודה :״במלחמת העולם השנייה
הייתי פרטיזן ביערות רוסיה,״ מספר
הוא .״אחר, עם הצבא הרוסי, הגעתי
עד גרמניה. ב־46׳ ערקתי והגעתי לארץ

סימוטוב: ה מ שפ ח ה שבה שבעהכא שר
הפקידים הודיעו עדהפסקתהתמ־כ ה
דרגתו אשר תהי — חייב להצדיע בפניו.
זהו אות הגבורה — אות ההצטיינות הנעלה
ביותר אשר לצבא ההגנה לישראל.
רק תריסר כמותו הוענקו במדינת ישראל.
רק שבעה מבין תריסר הגיבורים נותרו בחיים.
אחד
מהם הוא בן־ציון לייטנר — כיום
מחוסר עבודה, בחסד אותה המדינה שהעניקה
לו את אות ההצטיינות הזה.
דם בריאות

ימן=טוב

גיבור ישראל רו
עם א שתו לוטה. נ
היה הסמל הקלאסי לנכה ששב אל החי

ל חיי, לא התבטלתי אף יום אחד,״
מספר לייטנר, גבר משופם ממוצע
קומה, מוצק־מיבנה ובעל שיער שטיני .״רק
עכשיו הפכתי ליושב־בית — מחכה, ללא
אפשרות לעבוד, להחלטת משרד התחבורה
— אם ומתי אוכל לחזור ולהרוויח את
לחמי בכבוד.״
גיבור ישראל לא חשב מעולם שמגיע לו
משהו מיוחד מהמדינה, עבור האות הנדיר

הוא אינו יכול להמשיך לשבת ליד ההגה
שעות ארוכות.

ההמלצות
לא הספיקו
1ייטנר פנה למשרד התחבורה ב/בקשה
להחליף את איזור המונית שלו
לאיזור תל־אביב, כדי שיוכל להמשיך לעבוד
עליה מבלי להיאלץ לשבת ליד ההגה
זמן ממושך. לבקשתו זו צירף אישור רפואי
על מצב בריאותו, וכן את המלצת ראש
אגף השיקום במשרד הביטחון, אריה פינק,
בה צויין בין היתר, כי הוא גם נכה צה״ל
וגם נושא אות גיבור ישראל.
זה לא היה מספיק, מסתבר. לא למשרד
התחבורה. לייטנר נענה בדחייה.
הסיבה הפורמלית לכך היתה, כי באותה
תקופה שררה במשרד התחבורה הקפאה
של חלוקת רשיונות למוניות והקצאת אי־זורים,
במסגרת היערכות לקראת הסדר כו

איטליה, בעלייה הבלתי־לגלית. עד מלח־פת
השיחרור הייתי חבר קיבוץ אשדות־יקב.
ואחרי המלחמה, אחרי נכותי, עבד־ני
על המונית. זו הפעם הראשונה בחיי
ואינני יכול לעבוד — תודות לחסדי ה־
:יורוקרטיה.״

רוצים לעזור
אבל אי אפשר
וך ישיגה בטלה, יש לו זמן להרהר
4 1בשני מכתבים המונחים לפניו.
האחד הוא מכתבו של דן אבידן, המפקח
על התעבורה, מהרביעי לאוקטובר
, 1970 בו משיב לו המפקח על בקשתו,
בין היתר את הדברים הבאים :
״מאז חודש מרם נתקבלת על ידינו שלוש
פעמים ודנו בבקשותיך השונות
״בכל הדיונים העלינו בפניך כי בקשתך
תידון במסגרת ההסדר הכולל של ענף המוניות,
לכשיתגבשו ההסדרים עד סוף שנה

זו• לא דחינו את בקשתך, אלא השאונוה
בצריך־עיון.
,אני מצטער על כי מצאת לייחס לי דברים
אשר מעולם לא נאמרו מפי. כל שאמרתי
הוא, כי אינני הפוסק האחרון בעניין
זה וכי זכותך להפנות למנכ״ל, לשר,
ואם הינך רואה עצמך נפגע מהחלטתי —
גם לבית־הדין הגבוה לצדק,
״בכל טיפולינו בעניינך התייחסנו אל
בקשותיו במלוא הרצון לעזור לך ולמלא
מישאלותיך. אך עליך להבין גם שלא נוכל
לחרוג באופן מרחיק לכת, שיש בו כדי

שמונה חיים
ארבעה מתים

נפשו בשדה־הקרב בעיראק־אל־סואידן, ביום
.19.10.48 וזאת אשר עשה —
לאות ולגבורה
ך* התקפה על משטרת עיראק־אל־סו-
אידן עלה בידי חוליות הפורצים וה־

חבלנים להתקרב עד למרחק של 50 מטר דרומית
מבניין המשטרה. על אף האש הקטלנית
של האוייב הצליחו חבלנינו להבקיע

ך* לי פקודה לכך, הסתער לייטנר בן־
ציון על הבונקר וברימוני שיתק אותו
לגמרי. בהסתערות זו נפצע קשה.
״על מעשה זה גיתן לו אות גבורה —
אות ההצטיינות הנעלה ביותר אשר לצבא
ההגנה לישראל.
״על החתום: חיים וייצמן, נשיא מדינת
ישראל. דויד בן־גוריון, שר הביטחון.״
את המכתב הזה קיבל בן־ציון לייטנר,

ד״טנר: בג ל 3?,חשבונות 3יורוקרטים

מ ס תו ב ב הגיבור כיו דדאפ רנ ס ה
לקרקע את יסודותיה של המדיניות שבה
נוקט המשרד.״
את המכתב האחר קיבל בן־ציון לייטנר
22 שנה לפני כן. נאמר בו:
״לאות ולעדות כי 21336 טוראי ראשון
לייטנר בן־ציון גילה גבורה למופת בחרפו

שתיים מחמש הגדרות שהקיפו את הבניין.
כל התקדמות נוספת היתר, לאל בגלל האש
החזקה שהאוייב המטיר מהבונקר.
״מפקד המחלקה הפורצת הטיל על חולייה
בפיקודו של לייטנר בן־ציון לחסל את
הבונקר ברימונים. אך החולייה נשארה

בתוספת העיטור הגבוה גיבור ישראל, במאי
1949 בטקס מרטיט נשמה. היה זה
ביום העצמאות הראשון למדינת ישראל,
כשעיני העם כולו נשואות אליו ואל שבעת
חבריו. האותות הנוספים הוענקו, באותו
מעמד, למשפחותיהם השכולות של ארבעה

גיבורים שנותרו בשדה־הקטל .״למעשה, גם
את אות הגבורה הוא קיבל על מעשה
,חריג באופן מרחיק לכת׳ ,אלא שאז, זה
היה בסדר,״ העיר השבוע אחד ממקורביו.
ככל דבר, באותם ימי בראשית של קום
המדינה, גם אות הגבורה נולד בסערה, ללא
תיכנון, ללא מחשבה תחילה. לקראת
יום העצמאות, חיפשו האחראים לאירוע נושא
שיהווה את מרכז חגיגות היום הגדול
— והחליטו על הענקת אות הצטיינות, כשלא
קודמת לכך כל החלטה עקרונית של
ממשלת ישראל. במלוא הקצב נפתחה שורת
פעולות מיון וסינון, שבעקבותיהן נבחרו
לקבלת העיטור 12 לוחמים שהצטיינו
בקרבות מלחמת השיחרור.
הם נבחרו מתוך מאות מצטיינים אחרים,
והעיטור, שהוענק להם בידי נשיא המדינה
חיים וייצמן׳ נועד לבטא את הערכת העם
לכל גיבוריו, לא פחות מאשר לתריסר אלו.
בזאת, הפכו תריסר גיבורי ישראל לסמל
חי, פשוטו כמשמעו.
החלטתה של ממשלת ישראל, לאחר מכן,
שלא להמשיך בהענקת עיטורי גבורה
בצה״ל, פגמה קשות בסמל זה. הפיכת
עיטור הגבורה לאות חד־פעמי, ללא המשכיות,
הורידה אותו לתהום הנשייה. ארבעת
הגיבורים המתים ושמונת החיים, שאמורים
היו להפגין בצורה מוחשית את גבורת לוחמי
מלחמת השיחרור, הפכו אלמונים• ב־בתי־הספר
היסודיים, במדינה שאותה הם
הגישו על מגש של דם ואש, לא לומדים
כיום ילדים מי הם היו. רק בתיכוניים, בשיעורי
אזרחות, רשאי המורה — לא
חייב — ,להזכיר כי קיימים גיבורים בישראל
גם אחרי יהודה המכבי*.
״בציבור הרחב לא מזלזלים באות הגבורה,״
אומר לייטנר .״כי פשוט לא יודעים
מה זה,״ הוא מוסיף בכובד־ראש .״חבל שזה
יישכח. למען כל הצל״שניקים של המחר,
רצוי היה לפחות להזכיר אותנו למספר
דקות ברדיו ובטלוויזיה, לכבוד יום
העצמאות.״

באמצע ה״שבעה״
__ביזיון
ף יבור ישראל אחר, אולי המפורסם
^ שבהם, סימן־טוב גנה׳ שנהרג לפני כשלוש
שנים בתאונה — גם הוא לא רווה
נחת מהטיפול שהעניקה לו המדינה, בשנים
לאחר שהעניקה לו את אות הגבורה :״אף
אחד לא יודע את הסבל, להיות תלוי בעזרתם
של האדונים היושבים במשרדי ה־
(המשך בעמוד )29

הגיבוו וחשו

גיבור ישראל בן־ציון לייטנר ב חברת
השר משה דיין. בניגו ד לסימן־
טוב, נשאר לייטנר שלם בכל אבריו למרות נכו תו, ורק
לאחרונה נתגלו ברי או תיו רסיסי רי מון שע שו לו ק שיים בעבודתו.

חאב ומשנחחו

לייטנר בחברת א שתו שרה ובתו
טובה 10 לאחר שנות עבודה
מ מו שכו ת כנ הג מוני ת על קווים רחוקים, נאלץ עתה הגיבור
להמתין, מתוסכל ובלי תעסוקה, להחלטתו של משרד התחבורה.

* על־מנת להביא על תי קונו מצב עגום
זה, בו אין בי טוי למע שי גבורה בישראל,
העלה ח״כ אורי אבנרי בכנסת ה שי שית הצעת
חו ק שנועדה להחזיר את נו הג העיטורים
לצה״ל, לא להסתפק בצל״שים. הוא
הסיר את הצעתו לאחר שהממ שלה התחיי־בה
להעלות אות ה ב שמה. ואכן, שר־הביט־חון
הביא את ההצעה בפני הכנסת, היא
הועברה לוועדה, ושם מתה עם תום כהונתה
של הכנסת ה שי שית.

פרסום דיר יעקבסו)

מידי או

הבחירה בידך

* 6ו/מו 7קינ ג -סייז
<\/1£וו 7ס 1פ ר קינ ג־ סייז
פי לטר ־ ת ע רנ בתאמ רי ק אי ת
ת 1ארתד 1ב 7ץ 1/-ר 1בהל טי ב

העולם הזה 1743

לשאול שאלה פשוטה:

\ £לשם מה דרושות דנו עיריות?
אין זו שאלה ריטורית. אני מציג אותה בכל הרצינות.
ואני מציע לך להרהר בה בכל הרצינות.

לשם מה דרושות לנו עיריות?
לשם מה הן קיימות?
מדוע לא לחסלן, פשוטו כמשמעו?

מדוע לא להעביר את סמכויותיהן לידי רשויות
ממלכתיות?

ף• יום השישי

האחרון יכולת לראות בטלוויזיה כמה

^ מחזות מבישים.
כולם נגעו, במיקרה, לפעולת העיריות• .
ראית חיפה.

תמרות־העשן המרעילות

אין״ ,״מין הראוי לציין ש״ ,״אין ספק כי״,
בלה־בלה־בלה.

ף שנים האחרונות הצעתי בכנסת, אחרי לימוד כל
£״ נושא לחוד, להעביר כמה וכמה תפקידים מידי הרשויות
המקומיות לידי המדינה.
אחרי שריפת בית צי״ם .,הצעתי להקים חיל־כבאים ארצי,
בדומה למישטרה, עם פיקוד ארצי, אירגון ארצי, ציוד ארצי
אחיד, ועם היכולת להעביר כוחות בהתאם לצורך, מבלי
להתחשב בגבולות עירוניים הקיימים רק בדמיונם של
ביורוקראטים.

ההצעה נדחתה .

ראית את האמהות החרדות לבריאות ילדיהן, את התושבים
המקיצים בלילות משנתם בהרגשה של חנק.
שמעת את הביורוקראטים ד,מגלגלים את האשמה איש על
רעהו — מנהלי־המיפעלים, פקידי־ממשלה, פקידי־עיריה.
כולם בסלאנג האופייני לביורוקראטים — ״מיגבלות תקציביות״
,״כמיטב יכולתנו״ ,״אחזנו באמצעים״ ,בלה־בלה־בלה.

הוא כפוף למשמעת מפלגתית, המופעלת
ברהוב הירקון ,110 תל־אביב, ו/או למשמעת
ממלכתית, המרחפת בענני המדיניות הגבוהה.
אם כן, לשם מה דרושה העיריה בכלל? האם רק כדי
לפרנס ביורוקרטיה מעובשת, שכבר ר,יתה זקנה כאשר נולדה
הביורוקרטיה הממשלתית? כדי להוסיף את חשבונות־המיסים
המנופחים שלה לחשבונות המנופחים של הממשלה?
טדי קולק הנמרץ אינו מסוגל להגן על ירושלים. אבא
חושי הנמרץ ניצח על הריסת חיפה (מבלי לגרוע !מתרומת

** חזה יטני באותו ע־רב הציג לעיניך את מכבי־האש.
מכוניות בדי צוותות. כבאים דדא שכד הוגן,
ללא מוראד.
ברדק עצום צבוע בצבע אדום.

הכל יודעים זאת. איש אינו מכחיש זאת.

והכל, שוב, באותו טלאנג :״בעיות תקציביות״ ,״אנו
ערים לחומרת המצב״ ,״אין ספק שהמצב טעון תיקון״.
״אנו נוקטים צעדים מזורזים כדי״ ,בלה־בלה־בלה.
מי אחראי, בכל זאת?

כאן המצב ברור לגמרי: עיסקי הכבאות
מסורים כאופן בלעדי בידי העיריות.
המדינה מחזיקה רק בקצין־הדרכה, המדבר אל הקירות—
כל עוד אלה לא נשרפו.

פ*טר דפנות לכל שטח אחר המסור בידי העיריות.
המצב אינו שונה.
שפת־הים מסורה בידי העיריות השוכנות לחוף ימים.
מה המצב?

מזופת.
בתי־חולים רבים הם בידי עיריות.
מה נשמע?

״איכילוב״.
הרופא האומר :״חולה שיש לו מחלה רצינית, לא כדאי
לו להיכנס לבית־החולים.״

״האחריות מוטלת על״ ,״מבחינה תקציבית

* זוהיהמסקנה: אין ערך לעירייה, אפילו כשזה נוגע
| לייחוד עירה, לייחודה המקודש של עיר מקודשת.
אין ערך לעיריה, אפילו כשעומד בראשה ראש־עיר צע*י
ונמרץ ותקיף ועצמאי.

אבל כל אחד מנסה לגלגל את האחריות
מעצמו עד רעהו.

ואכן, טדי קולק קיבל על עצמו תפקיד זה. אמנם,
קצת באיחור. אחרי שהכניסה לירושלים מן השפלה הושחתה•
אחרי שהבולדוזרים הלאומיים התחילו להרוס.
אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. טדי קולק התעורר
לגודל תפקידו. הוא היה תקיף. נמרץ, נחוש־החלסה.
הוא לחם.

איני מאשים את טדי קולק. אבל אני מסיק
מסקנה מהתנהגותו.

-אין צורךבעירייה .

עיסקי הכבאות הם בשפל המדרגה. כל יום
העובר ללא שריפת-ענק וללא קרבנות-אדם,
הוא בגדר נם.

ואם העיר היא, במיקרה, ירושלים -הרי
זה תפקיד נעלה. כימעט ואמרתי: קדוש.

טדי קולק קפץ לדום וציית.

תפקידה שלה הוא לדאוג לכך שהאזרח יוכל לנשום מבלי
להיחנק, להביט בנוף שנתן לו אלוהים מבלי שתאחז בו
פלצות, לטבול בים מבלי ליהפך לכושי.
שום מיפעל אינו יכול לקום בלי רשות העיריה. כל
מאבק למען טיב החיים של החושב, העיריד, צריכה לעמוד
בראשו. לחיוב או לשלילה — האחריות היא בידי העיריה.

דובר על תל־אביב. אבל אפשר לדבר גם על כל עיי
אחרת.

אם יש בכלל תפקיד ייחודי לרשות עירונית, הרי זה
לשמור על הייחוד של עירה.

(אני נזכר כאן באימרתו של זאב ז׳בוטינסקי :״אם גנב
ישיר את הסרסייזה, לא אעמוד דום בשעה שהוא מרוקן
את כיסי״).

וההגיון הפשוט אומר: הנוף הנהדר של חיפה,
האוויר של חיפה, יערות הכרמל ומורדות
ההר -כד אדה הופקדו בידי העירייה.

אחרת

ן ) זאת לי דווקא.

הוא אמר זאת לכולנו. במעשיו.

ואז הוא התקפל. כמו אוהל שנמשכו יתדותיו.
איני מאשים אותו• הוא ניסה. אבל ברגע המכריע הופעלה
המשמעת המפלגתית, ומישהו שר את ההימנון הלאומי.

אף לא אחד. כי זוהי השיטה הביורוקראטית הבדוקה: האחריות
מחולקת בין כה רבים, במנות כה קטנות, עד שאיש
אינו אחראי.
אבל בשבילך ובשבילי, שאיננו דוגרים ׳על טבלות של
חלוקת־תפקידים ומיבנה־מוסדי, קיים ההגיון הפשוט.

ך* וא לא אמר

זאת במילים אלה. והוא גם לא אמר

במשך שבועיים שלמים. ואולי היו אלה
שלושה שבועות.

בג׳ונגל ביורוקראטי זה, מי נושא באחריות?

עד שבא טדי ר,ולק ואמר לי: שטויות במיץ
עגבניות.

עם גבור מצוקת שפת־הים, הצעתי להקים רשות ארצית
לשפת־הים, שתפתח ותנהל את כל חוף־הים של. ישראל
כיחידה אחת, תכשיר גם את הקטעים שבין הערים לרחיצה
ולספורט, תוך התעלמות מאותם גבולות דמיוניים.
אותה שעה הצעתי להוציא את כל בתי־החולים והמירפ־אות
מידי העיריות (ומידי קופות־החולים) ,ולרכזם בידי
שרות־בריאות ממלכתי אחיד.

ההצעה נדחתה.
כיום אני רואה שכל אלה היו הצעות מינימליסטיות. אני
רוצה עכשיו לצעוד צעד נוסף קדימה.

אני מפקפק בעצם זכות-הקיום של העיריות,
פשוטו כמשמעו.
*** ייכנע אותי

אדם שהתחלתי להעריכו בארבע ה־

שנים האחרונות.

טדי קולק שיכנע אות• סופית כי עצם קיומן
של העיריות הוא אבסורד.
כי מה אמרו כל אותם עסקניב, המגינים על האינטרס
המשוריין של המנגנונים העירוניים?
הם אמרו. :לכל עיר יש ייחוד.
מנגנון ממלכתי, שיתייחס לכל הערים כאילו היו שוות,
אינו יכול לטפח ייחוד זה ולשמור עליו.

לשם כך דרושה מנהיגות מקומית. אנשים
שצמחו כעיר. האוהבים את העיר. החשים
בהלם הדופק שד העיר. המושרשים בנוף העיר.
ואני, בתמימותי, כמעט והתפתיתי להאמין למילים יפות
אלה.
אמרתי לעצמי: אולי הם צודקים. אחרי ככלות הכל, איך
יתייחס פקיד ממשלתי לייחודה של ירושלים, ליפי״הנוף של
חיפה, לשפת־הים של אשקלון?

יורשיו, הבונים מגרדי־שחקים ברחוב פאנוראמה) .על תל־אביב
האומללה לא נדבר כלל.
ףלףל

ך* אבסורד העירוני הוא אבסורד יקר מאוד. לכן ים
( | אין כל סיכוי שיתחסל.

קערות-השלל העירוניות קטנות מקערת
השלל הממלכתית הגדולה. אבל הרכה יותר
נוח לזלול מהן.
בכל עיריה יש קבוצות של עסקנים מפלגתיים, המחלקים
ג׳וב־ם על גבי ג׳ובים לנאמניהם. אבא חושי ז״ל ואברהם
קריניצי ז״ל המציאו את השיטה של שמור־לי־ואשמור־לך,
אכול מן הקערה ושתוק. קואליציה ואופוזיציה מסתדרות
ביניהן יפה, ויד רוחצת יד.

בתנאי ששתיהן אינן נקיות.
אי־אפשר לקחת תחנת־כבאים מן העיריזז, גם
בה וחסרת״אונים, כי התחנה מאפשרת לעסקן
שהו לשלוט על תקציב ומישרות. בית־חולים
אסון לחולים ולרופאים, אבל לעסקן כלשהו
טרס משוריין.

כשהיא עלומפלגתי
כליכול
להיות
יש בו אינ
כלכלת
העיריות היא הבית ללא תחתית.
מיליוני הטיפים נשפכים דתוכה, ודא ידעה כי
באו אדיה. היעידות היא מתחת דכד ביקורת.
הערים הולכות ומושחתות, האוויר מורעל והנחלים מז־דהמים,
התחבורה מתפקקת והחולים נשפכים מן המסדרונות.

אבל העיריות נחוצות.
לא לך. לא לי.

אבל להרבה־הרבה עסקנים, שהם יצורים
מיוחדים במינם. עיניים להם ודא יראו. אוזניים
להם ולא ישמעו. נחיריים להם ולא ינשמו.
אחוריים להם והם דבוקים לכסא.

מאת *1ל1ו 1 1־״ י

בעולם

כד 6^1ר 4ודד נוסף

לאוס

ק בו ר תי
של גי כ טון?

בנו סף לדגם 2 6 0 0ק ״ םמבחר מגוון שלדגמיםגדלי שוני רו ־ 0ע ד 3 5 -טון

1 .כ 1י £ 1 0 1 1 7 7111111

בשניים אהבה
מדריך מצולם אודות הטכניקה של המין
פרוספקט חינם
ישלח לכל דורש
לפנות :״אלבית״ ,הוצאה לאור, ת .ד ,33144 .תל־אביב

ריבל

33241

1חיט־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)

״״ו! קצרנות

עברית ו/או אנגלית
ב״אולפן גרג״ (בר-קמא).
ת״א: גורדון 5טל 236209 .
י -ם :״הפקיד״ ,בצלאל 18
חיפה: בית־ספר ״במעלה״
קורם חדש יפתח בי9.3.71

את הישראלים זה ממשיך לא לעניין במיוחד.
אבל בקצה הדוום־מזרחי של היבשת
שלהם, בלאום, הולך ומתפתח במהירות
מצב, העלול לגרום לקבורתו הפוליטית של
נשיא ארצות־הברית.
מה שקורה שם, כיום, הוא בעצם התמוטטותו
הדראסטית של רעיון הוויאס־נאמיזציד״
פירושו של רעיון זה היה: העברת
נטל הלחימה בקומוניסטים, בויאס־נאם,
לידי הויאט־נאמים עצמם. רעיון זה היווה
את הבסיס לפינוי הכוחות האמריקאיים משם׳
מבלי שזה ייראה כנסיגה מבישה.
כין המדורה לכבש! /עתה, כאשר
יצאו כוחות ויאט־נאם להילחם בקומוניסטים
בלאום — צעד שהוסבר כטאקטי בלבד,
ובעל משמעות בלעדית למלחמה ב־ויאט־נאם
עצמה — התגלה שהויאט־נאמי-
זציה היא יוק• בהתנגשותם עם כוחות־קרקע
צפון־ויאט־נאמיים, שיצאו לקראתם,
התמוטטו יחידות דרום־ויאט־נאם בצורה
מוחלטת — על אף סיוע האש האדיר מן
האוויר ומן הקרקע שקיבלו מר,אמריקאים.
רב הספק אם אכן יוכל ניכסון להרשות
לעצמו לסגת. אם יעשה כן, יאבד את
דרום־מזרח אסיה לקומוניסטים, ככל הנראה אולם אם יפעיל כוחות קרקע אמריקאיים׳
ויפתח בזאת במלחמת ויאט־נאם
שנייה — הפעם, מסוכנת יותר, בגלל הגבול
המשותף בין לאוס לסין _ יאבד,
ללא ספק, בעקבות הסערה שתתפוצץ ב־דעת־הקהל
בארצו — את כיסאו, בבחירות
הבאות.

ארצות־הברית
, 200ן הרוג יםב שנה
בבתי ה חו לי ם —
מהק לו ת ח שמל
בבתי־החולים בארצות־הברית מתים מדי
שנה 1,200 איש — מאסונות חשמל. ואלו
הם רק המיקרים שעליהם מדווחים השלטונות.
סביר להניח, שהמספר האמיתי גדול
פי עשר.
בהאשמה זו יצא השבוע בניו־יורק אביר
הצרכנים ואוייב רשלנות התעשייה, עורך־
הדין ראלף נאדר. לדבריו, פיתוח המיתקנים
החשמליים לצרכים רפואיים התקדם בקצב
מסחרר, שמערכת החיוט החשמלית בבתי-
החולים לא הצליחה להשיגו. גם הצוותות
הרפואיים, טוען נאדר, לא הצליחו להשיגו,
אינם מאומנים די צרכם בהפעלת הציוד המתוחכם
.״ציוד חשמלי או אלקטרוני, המוחדר
לגופו של אדם ונוגע ממש בלבבו
— נבדק פחות מאשר מערכת אינסטלציה
באמבטיה,״ תקף.
מיתות משונות. אחדות מהדוגמאות
שהביא נאדר: חולה, שהיה מחובר לקוצב־לב
אלקטרוני, התחשמל למוות כאשר גופו
הערום נגע במיסגרת המתכת של מיטתו.
אחר מת כאשר נגע גם בשולחן נירוסטה
וגם באוסילוסקופ (מד־תנודות חשמליות)
— שהארקתו היתד. פגומה. מיתה משונה
אחרת: חולה נמחץ למוות כאשר מתג חשמלי
נפתח בטעות, וכתוצאה מכך נפלה על
גופו של החולה מכונת צילום רנטגן.

שוודיה

לקציני צה״ל —
—יל שבות

קציני צה״ל אולי לא ידעו זאת עד היום,
אבל׳ אליבא דסוכנות הידיעות יו.פי.אי ,.יש
להם איגוד מיקצועי משלהם, והזכות לשבות.
תגלית
מעניינת זו פורסמה השבוע על־ידי
הסוכנות משטוקהולם, במיסגרת ידיעה בה
נמסר, כי ממשלת שוודיה החליטה על
השבתת עבודתם של כ־ 3^ 00 קציני קבע
— בתגובה על שביתתם של אלו. שביתה
זו היא חלק משביתת כלל האקדמאים בשוודיה,
שמרבית קציני״הקבע משתייכים לשורותיהם.
״לשוודיה
כ־ 5,300 אנשי קבע,״ קבעה הידיעה
.״אשר נהנים מזכות השביתה —
בדיוק כמו חבריהם בצה״ל.״
לך דבר על הפיל והשאלה היהודית.

העולם הזה *>74

אני מחזיר לרוסים את המדלייה
בערימת־הדואר שציפתה לי עם שובי ארצה,
מצאתי מכתב שנשלח אלי ממוסקודה.
הייתי בטוח שאמצא בתוך המעטפה איגרת
על מצוקתם הרוחנית והפיסית של ירודים
המבקשים לעלות ארצה, אך מתוך המעטפה
נשרה ברכה, שבה היה כתוב ^בחמש
שפות :״שנה טובה. מיטב האיחולים להמשך
הצלחת מאבקך למען השלום.״ על החתום:
התער הסובייטי למען השלום. צילום
צבעוני של עץ־אורן מכוסה שלג פאר את
שולי הברכה, שהודפסה על נייר בריסטול
משובח.
ברגע הראשון, עלי להודות, נתמלאתי
גאווה. הנה, לא לשווא פעלך,
אמרתי לעצמי. יש גמול לעבודתך.
דבר לא נעלם מעיניו
של היושב על כס ה־שלום.
באחד מטרקליני־הפאר
של הקרמלין מישהו מחזיק בידו
את התיק שלך, מעיין בתרגום
רשימותיו ומאמריך י,
מסמן בפלוס קטן כל נאום ש־נאמת
למען השלום, כל הפגנה
שהשתתפת בה, כל מחאה
שהשמעת נגד ההתנחלות, נגד
פיצוצי בתים, נגד ענישה סביבתית, נגד
קביעת עובדות, מניע את ראשו בשביעות־רצון
ורושם בשולי התיק :״הוא בסדר.
לשלוח ברכה בשם הוועד לשלום.״
וכמובן שמייד ראיתי את עצמי מוזמן
למוסקווה, מתקבל בנמל־התעופה על־ידי
חברי מזכירות הוועד למען השלום, מנפנף
יד לעבר המוני העמלים שבאו להקביל
פני ״לוחם השלום מישראל״ ,יושב בתא
המכובדים ב״בולשוי תיאטר״ ,אוכל קבייאר

בקבלת־פנים הנערכת לכבודי בקרמלין, ומתחבק,
כמו כל שוחר־שלום, עם קוסיגין.
הזיות משעשעות אלה לא ארכו זמן רב.
חצי תריסר הצהרות סובייטיות בעניין מצבם
של יהודי ברית־ר,מועצות הביאו אותי
לידי החלטה להחזיר לרוסים את המדלייה
שהעניקו לי. אם הציונות זהה עם תנועת
הנאציזם, כדברי מנהיגיה ופרשניה הגדולים
של ברית־המועצות, אם יהודי המבקש
לעולת לישראל נחשב שם אוטומטית לנאצי
ולאוייב העם הרוסי, ואם איש מבין חברי
הוועד הסובייטי למען השלום אינו מביע
את הסתייגותו מקביעה גזענית זו —
רואה אני את עצמי כאוייבד,
של ברית־המועצות, ומכאן שאינני
יכול להחזיק ברשותי את
איגרת הברכה, את המדלייה שהם
העניקו לי.
אני אמשיך לתרום את חלקי
הזעיר למען פיתרון צודק של
בעיית הפליטים הערבים ולמען
״שלום תמורת שטחים״ ,ואם
מטרות אלה חשובות גם בעיני
הרוסים, אני מבקש מהם
מאד להפסיק לשלוח 7י איגרות-
ברכה, ולמחוק את שמי מרשימת ידידיהם,
אם אין הם רוצים להוסיף כינויי גנאי לתארים
״עוכר ישראל״ ו״אוייב המדינה״ שכבר
הוענקו לי כאן תמורת פעילותי הפוליטית.

עניין השלום. חשוב לכם, כמו שהוא
חשוב לי, רבותי הרוסים, הפסיקו מייד
לשלוח לי מכתבי אהבה, וכשאנחנו נפגשים
ברחוב עשו לי טובה ואל תגידו לי אפילו
שלום.

שרב נרתהה השרשרת
מדי פעם בפעם מגיעים אלי בדואר ״מכתבי
שרשרת״ ,המבטיחים לי עושר ואושר
אם אך אוסיף עליהם את חתימתי, אעתיק
אותם ב־ 20 עותקים, ואשלח אותם ל־20
מכרים שיעשו כמוני.
הצעה קוסמת זו, הפותחת בסיסמה ״בטח
באל בכל ליבך. הכל יכירו באל והאל
יאיר דרכך,״ מלווה דוגמאות על האסונות
הכספיים והגופניים שקרו לאנשים אשר
העזו לנתק את השרשרת.
אחד בשם דין אליוט, למשל, זכה ב־
650.000 דולר, והפסידם כיוון שניתק את השרשרת.
גנראל וילש מהפיליפינים הרוויח
700.000 לירות שטרלינג ומת כעבור שבוע,
משום שלא התייתם ברצינות להוראות ה־מיכתב.
קצין־צנחנים אחר שבר את גבו בעוון
ניתוק השרשרת.
מאז קום המדינה הגיעו אלי, נדמה לי,
כמאתיים מכתבים כאלה, וכולם סיימו את

הקריירה שלהם בפח האשפה. עד עכשיו
עוד לא שברתי את הגב, עוד לא זכיתי
והפסדתי סכום מעל 35 לירות (בפוקר),
ועוד לא מתתי אפילו פעם אחת, כך שאין
שום סיבה שאתפס פתאום לשיגעון האינפנטילי
הזה, ואשב להעתיק את דברי
האיוולת האלה ב־ 20 העתקים.
אני מודיע לכם, איפוא: מני פאר, דני
גרנות, אסתר פליקובסקי, אריה רוזנפלד,
פרחיה שמרי, יוסי רשבסקי, אפרים ברמן,
רמי ריבל, אלכם וייס, מירר, קמינר, יוסף
מרניג, לוי יום־טוב, ח .מנוחה, ח .נדל,
י. מאיר, מ .קראוס, א .בונפיל, יעקב טורדן,
הרצל ברדה, יורם טל, י .ברקוביץ׳ ואיה
(רשימת המטומטמים שחתמו על המכתב
האחרון); אני מודיע לכם קבל עם ועדה
שאני מנתק את השרשרת, והורס את ה־הסיכויים
שלכם להיות עשירים בן לילה.
נה! תעשו לי משהו.

ירושלים שוב בחדשות
מציון תצאה תורה — ומירושלים, מסתבר,
יצא בית־שימוש נייד.
עיריית ירושלים, אם לסמוך על ד,סנסציות
המתפרסמות בעיתונות, רכשה בית־שימוש
נייד — ב־ 13,000 לירות, כדי
להקל, אני משער, על לחץ שלפוחיות השתן
של תושבי הבירה ברחובות, בהפגנות,
עצרות־העם והכנסים החגיגיים, המתרחשים
שם כל יום שני וחמישי.
הצעד הוא הגיוני, ומבחינה תברואתית
מוצדק בהחלט. כבר נמאס לי לראות את
יקירי ירושלים משתינים בסימטאותיה העתיקות.

בכל זאת מתעוררות אצלי מיספר
שאלות חשובות, שלא קיבלתי עליהן תשובה
מהאינפורמציה שפורסמה בעיתונות.
(א) האם ד,תעדה לתיכנון ערים אישרה
את התוכנית? אני מתכתן לצורה החיצונית
של האוטובוס. הרי אין להעלות על הדעת
שלמשתנה הניידת בעיר, הקדושה לשלוש
דתות, תהיה צורה של אוטובוס או קנטינה
של שק״ם! האם חשב מישהו איך
ייראה בית־ד,שימוש הזה על רקע החומה

או ברחבת הכותל? האם לא יהיה משום
פגיעה אסתטית בעצם הופעת הניידת המודרנית
הזובעיר הקודש?
ומאיזה חומרים ייבנה בית־ד,שימוש הנייד
הזה? אני מקווה שעיריית ירשלים אינה
מעלה על דעתה לבנות בית־שימוש
נייד מפח 1פה בירושלים? מה פתאום?
איך זר, ישתלב עם הנוף?
את תיכנון
אני מציעלמסור מייד
בית־ד,שימוש הנייד לידי הארכיטקטים המשחזרים
את הרובע היהודי בעיר העתיקה,
ואני בטוח שהם יצפו את הפח באב!
ירושלמית, ירכיבו כיפת בטון־דמוי־אבן
על גג האוטובוס הזה, וכמובן יפתחו
בו חלונות מקומרים עם סריגי־ברזל, אחרת
שוב תעלה חמתם של יהודה האזרחי,
אורי אבנרי ועמוס אילון נגד מעשי הפשע
הארכיטקטונים שטדי קולק מבצע בגופה
ונפשה של ירושלים.
(,ב) איך תפעל הניידת הזו לאחר שצורתה
החיצונית תאושר על־ידי הוועדה הממלכתית
לתיכנון בתי־שימוש ציבוריים?
איך יוכלו המתאפקים להבחין בין ה־

משתנה הזו,י בין כל פנינה ארכיטוקטונית
אחרת, שמאה יריד, רגילים היו עד כד, להשתין?
אני מ• כוון, איך הם ירגישו בהבדל,
כאשר ד,מיבנה הזה יהיה בחניית־פעולה? האם
חשב ראש־ זעיר להושיב ליד הנהג אדם
אשר יתקע מיי פעם בפעם בחצוצרה, ויכריז
״קאקה! קאקה!״ בהתאם למסורת הנהוגה
לגבי הק זת ימי־חג ומועד?
(ג) האם תעדר הניידת בתחנות ובשעות
קבועות מראש, או שהנזקקים לנקביהם
ייאלצו לעמוד וכביש ולבקש טרמפ מהניידת
החולפת?
(ד) האם תעמיד העירייה שרות חיוני
זה גם לרשות המפגינים נגד העירייה והממשלה,
או שאלה יצטרכו לעשות את
צרכי־,ם כרגיל, מאחורי העירייה ומאחורי
משרדה של ראש־הממשלה?
( 0במיקרה של היווצרות תורים ארוכים
בתחנות ניידת־הנוחיות, האם תינתן
עדיפות לאנשים הזקוקים ל״קטן״ ,על אנשים
הזקוקים ל״גדול״? זה חשוב מאד.
האם החיילים, למשל, המזדמנים העירה לחופשה
קצרה, יוכלו לעלות ללא תור?

(ז) האם תפעל הניידת תוך כדי נסיעה,
ואם כן — באיזה קו היא תיסע? רעיון
זה יכול להכניס מהפכה בסידרי התחבורה
של ירושלים, ולא אתפלא עם ״המקשר״
יהפוך את כלובי הכרטיסנים לבתי־שימוש,
כדי לעמוד בתחרות עם שרותי־החחבורה
של העירייה.
אלה הן רק אחדות מן השאלות המטרידות
אותי בקשר למחראה הניידת של עיריית
ירושלים( .האם תהיה זו ניידת משותפת
לגברים ולנשים? מה יהיד״ איפוא, על
הנזקקים החרדים? האם אין אפשרות לחלק
את כלי־הרכב הזה ולהקים בו עזרת־נשים?
מה יעשו הנוצרים והמוסלמים? הרי
גם להם מגיע להשתחרר מלחצים. ומה
יהיה עם יהודים שלא נימולו? האם יעמוד
משגיח בכניסה ויתבע הוכחות לכשרותו
של הנוסע?
אני בטוח שהקוראים, הערים למכלול הבעיות
החברתיות, הדתיות, הפוליטיות, האסתטיות
והתברואתיות המתעוררות בעניין
זה, יפנו את שאלותיהם לעיריית ירושלים
באמצעות מדור זה.

ראש הממשלה צדק (תזכיר)
העיתונות מרבה לדבר בימים אלה על
העימות הקרב והולך בין ישראל וארצות־הברית.
נאומו של ניכסון הטיל מבוכה רבה
בקרב חוגי האופטימיסטים אשר האמינו בתמיכתה
הבלתי־מסוייגת של ארצות־הברית
במאבקנו למען שלום ללא תמורה ניכרת.
שינוי פתאומי זה במדיניותו של הבית הלבן
לא הפתיע אותי, ולא צריך היד, להפתיע
את קוראי המדור הזה.
לפני חודשים מספר (העולם הזה ) 1737
פירסמתי כאן את הערכותיו של עמוס עוז,
המועמד שלי לתפקיד ראש־הממשלה, ובין
היתר טען עמום שארצות־הברית, על־ידי
תמיכתה המדינית, הצבאית והכלכלית בישראל,
מעוניינת לקבוע בתודעתם של המצרים
את העובדה שוושינגטון ולא מוסקבה
קובעת מה תעשה או לא תעשה ישראל.
ברגע שהמצרים יבינו שברית־ה־מועצות,
עם כל עוצמתה הצבאית,
אינה מסוגלת לסלק את ישראל
מן השטחים הכבושים, ברגע ש־מצריים
תודה בכל־יכולתד, של
אמריקה ותסכים לחזור לחיק השפעתה,
יקבלו המצרים את כל הסוכריות
שהיא מבקשת.
הערכה מפוכחת זו, שניבאה
את הסכנה הצפוייה לנו דווקא מציוד,
של ארצות־הברית, נתאמתה
השבוע עם נאומו של ניכסון. כו־תרת־מישנה
ב״הארץ״ מיום א׳ מכריזה ש־
״מישטר סאדאת נכון לצמצם הברית עם
הרוסים לטובת השפעה אמריקאית.״ מסתבר,
איפוא, שהתוכנית האמריקאית הצליחה.

המצרים הבינו מי לובש את המכנסיים
במשפחת המעצמות, והחליטו להתמסר
תמורת תשלום, שישולם להם על־ידי ישראל
בשטחים ויהפוך את חשבונה החסום
בתעלה לחשבון עובר־ושב. תמורת תשלום
זה, שאותו לא היתד, מצריים מצליחה לסחוט
מישראל בכוח, מוכן סאדאת לחדש
את קשריו עם אמריקה, להכיר בקיומה של
ישראל, להציע הסדר של שלום ולצמצם את
התמסרויותיו לרוסים.
מסקנתו של עמוס עוז היתר, שעלינו לחזק
את אמונתה של מצריים בברית־ה־מועצות,
כדי שהיא לא תתייאש לגמרי מ־כושר־ד,שפעתה
ותיכנע לאמריקאים. אילו
איפשרנו לרוסים נצחונות מדיניים אחדים
(אילו, למשל, רמזנו למוסקבה שהיא
תציע את תוכנית הנסיגה של דיין, ואנחנו
היינו ״נכנעים״ ומקבלים אותה),
לא היו המצרים נכנעים היום ללחציה
של ארצות־הברית, ואז לא
היתד, ישראל חייבת לשלם את
מלוא התמורה עבור כניעתה של
מצריים.
אבל בשביל זה צריך שכל, ובל
זמן שעמוס עוז מלמד ספרות בקיבוץ
חולדה, במקום לעסוק בפוליטיקה
ולהיות ראש־ממשלה,
אין לנו סיכויים רבים ליזום צעדים
מדיניים שיביאו בחשבון מראש
שלושה מהלכים של היריב. אנחנו
קרובים לשח־מת. אולי כדאי להקריב את
המלכה, ולקוות שהמשחק הזה יסתיים לכל
הפחות בפאט.

אוח, כמה אנחנו נהדרים
בשבוע שעבר, בגליון יום א׳ של ״הארץ״
,בעמוד הראשון, פורסם צילום ענקי
של קצין־צה״ל, המחזיק בזרועותיו ילדה
לבנונית שעברה בטעות את הגבול, ונעצרה
על־ידי כוחות הביטחון. הילדה נראתה
נפחדת מעט׳ ועל פניו של הקצין היה חיוך
מלאכי של טוב־לב.
בכתבה שמתחת לצילום הופיעה כותרת
״הילדה הוחזרה ללבנון עם שלוש בובות
ובגדים חדשים,״ ובגוף הידיעה המרעישה
מצאנו כתוב שהילדה ״לנה בקיבוץ מנרה,
שם רחצו אותה והלבישוה לבוש חדש ונקי
ממחסן בית־ר,ילדים.״ עוד היה כתוב
שפני הילדה אורו כשקיבלה גלידה ארטיק.
אני לא יודע איך ידיעה כזו משפיעה
עליכם. אני רציתי להקיא מטפיחת־השכם
העצמית הזו, הנרקיסיזם המוסרי שלנו,
ומהרגשת העליונות שלנו לגבי הערבים.
בסך־הכל עשו אנשי מנרה מעשה אנושי
פשוט, שאין מה להתרברב בו. כשאתה
מזמין אדם רעב לארוחה, אינך רץ להודיע
בראש חוצות שהצלת אותו מרעב ורק
מנוול אמיתי יודיע בעיתונות שהוא הלביש

אותך בגדים נקיים כשהיה לך קר.
אין לי טענות לאנשי מנרה, שעשו את
מה שכל אחד מאיתנו היה עושה. טענותי
הם לעיתון ״הארץ״ ,שהקדיש להתפעלות
הזאת מעצמנו מקום כל־כך נרחב.
אציל־נפש אמיתי לא היה מזכיר לעולם
מעשה טוב שעשה. רק אנשים המרגישים
רגשי־אשמה לגבי היחס שלהם לערבים,
ממהרים להכריז על כל מעשה פשוט המתבקש
מאליו, שעשו לערבים( .סללנו להם
כבישים, הכנסנו להם חשמל, בנינו להם
בתי־ספר, פתחנו להם מרפאות, העלינו את
רמת־חייהם, הלבשנו אותם בגדים נקיים,
לימדנו אותם להתרחץ, ונתנו להם ארטיק).
ידיעה כזאת בעמוד א׳ כמוה כהכרזה:
תראו כמה אנחנו טובים ואנושיים! תראו
כמה הם עניים, מלוכלכים ומפגרים, וכמה
אנחנו נאורים, הומניים ונהדרים!
אפשר להקיא מההתפעלות העצמית הזאת,
וכל מי שקרא את הידיעה הזו וחש
גל של גאווה מציף את ליבו השמן, חייב
להציץ רגע במראה.
אני בטוח שגם הוא יחוש בחילה.

במדינה
העם
נ מרי ם של
גייר
מי שהיה בא לשפוט את ממשלת־ישראל
לפי המיסמך שהגישה השבוע לד״ר גונאר
יארינג, היה מקבל את הרושם שמאחורי
המיסמך מתייצבת ממשלה של נמרים.
בטכסיס של התחכמות, נמנעה ממשלת
ישראל מלענות לשאלון שהגיש לה הד״ר
יארינג בו נכללה שאלה מפורשת אם יש
בדעתה לסגת לגבולות המנדט תמורת הסכם
שלום עם מצריים. תחת זאת בחרה
הממשלה לענות לתשובה המצרית, שנמסרה
לד״ר יארינג על שאלון מקביל שמסר
לה. בצורה זו יכלה הממשלה להציג את
עמדתה, שאין היא מוכנה לסגת לגבולות
ה־ 4ביוני , 1967 מבלי להתוות גבולות שהיא
מוכנה לסגת אליהם.
לנוכח התגובות הנזעמות שעורר מיסמך
התשובה מכל הכיוונים, הפכו שרי הממשלה
לפתע אמיצים אפילו בעיני עצמם. משולהבים
מעצם העזתם להתנגד בפעם הראשונה
לתכתיב אמריקאי, השמיעו השרים הצהרות
בנוסח :״נלך לעימות עם האמריקאים
עד הסוף, אפילו אם נסבול מכך.״ ו״אמ־ריקה
לא תעיז לסגור את הברז הכלכלי
והביטחוני 1״ או ״אם רוצים המצרים לחדש
את האש ב־ 7במרץ, שיחדשו אותה.״
היה נראה שממשלת־ישראל מוכנה לחזור
לא רק למלחמת התשה עם המצרים, אלא
להתחיל גם במלחמת־התשה עם ארה״ב.
הסכנה היתר, רק שהממשלה. תסתבך גם
במלחמת התשה עם עם ישראל. במישאל
שנערך השבוע בארץ הסתבר שלמעלה מ-
30 ההנשאלים טענו שהם מאמינים שהערבים
רוצים בכנות בשלום. לעומת 50/0
שהאמינו בכך במישאלים קודמים, בישר
מישאל זה תזוזה ניכרת בדעת־הקהל הישראלית
נגד דעת הממשלה.
השטחים מוו ת
ב ת חי לתהד רן
״אם אמות,״ אמר לפני שבועות מעטים
קאדרי טוקאן לידיד ישראלי ,״אני רוצה

יהיה להקים מדינה פלסטינית אחרי שערביי
הגדה התרגלו לדו־קיום כל:לי עם ירדן,
אולם אחרי שהמלך חוסי ; פתח במלחמתו
נגד הפידאיון תוך :,,ח של הפלסטינים
בירדן, הפך טוקאן ל״תנגד מושבע
למלוכה. אחרי שישראל הביי״יה את נכונותה
לטפל בפצועים האזרחייג! של הקרבות,
בירדן, הצהיר טוקאן בהצהרה זו
הבסתם אותנו יותר מאשר גימלחמת יוני.״
״אנחנו פלסטינים 1״ אחרי מותו
של נשיא מצריים, היה טוקא, במשלחת המנהיגים
הפלסטיניים שיצאה •,קהיר להיפגש
עם הנשיא החדש, אל סאדאר. באופן הפגנתי
סרב אז טוקאן לצאת לקהיר דרך ירדן,
העדיף לטוס מלוד לקפויסין ומשם לקהיר.
כשהגיע לקהיר, ניסה חאזים נוסיי-
בה, שגריר ירדן בקהיר ליטול את המשלחת
מן הגדה תחת חסותו. היה זה טוקאן
שסילק אותו וביקש לקיים את השיחה עם
אל סאדאת ללא נוכחותו. טען אז טוקאן :
״אתה נציג ממלכת ירדן. אנחנו בני פלסטין
מהגדה.״
גם בנסיעתו הנוכחית לביירות, שוב דרך
לוד, התכוון קאדרי טוקאן להגיע לישיבת המועצה
הפלסטינית שהתכנסה השבוע בקהיר.
הוא מת, כרווק מושבע, בדרך.
היה זה אופייני לאיש שבין הרבבות שחלקו
לו כבוד כשגופתו הוחזרה לעירו —
היו גם יריביו המושבעים ביותר. ראש
ממשלת ירדן ליוה את ארונו עד לירדן.
משפחתו של טוקאן ביקשה ממשלת־ישראל
שאף שר לא יטריח עצמו להשתתף בהלו־יה,
מחשש פן יתחרו שרי הממשלה זה בזה,
יופיעו בהלויה ויסלפו את תדמיתו של
טוקאן כמנהיג מתון אך לא משתף־פעולה.
זאת היתד, הסיבה ששר־הביטחון, משה
דיין, לא הופיע במסע ההלויה, אך הגיע
למחרת היום לשכם כדי להביע תנחומים
למשפחתו האבלה.

בסימו של בזיונות;? ,נוניות
וחלוקת שלל בין חברי
המימסד היהודי הבינלאומי
טראגי־הומדיה עלובה :
נערכה השבוע

ן* חזיון ׳טכויים להצגה בארמון הו
!קונגרסים של בריסל, נועד להיות מרגש׳
מסעיר ומזעזע. הכוונה היתה לערוך
מיפגן של ליכוד ואחדות העם היהודי בעולם
החופשי למען יהודי ברית־המועצות.
המטרה היתד, כפולה: כלפי פנים וכלפי
חוץ. כלפי פנים היתד, הועידה צריכה לעורר
את קיבוצי היהודים בכל רחבי העולם
לפעילות ממשית, בעיקרה הפגנתית והסברתית׳
נגד דיכוי יהודי ברית־המועצות.
כלפי חוץ היתה הועידה חייבת להשמיע
זעקה מהדהדת שתעורר את מצפון העולם.
החזיון היד, אומנם מרגש ומזעזע, אולם
בצורה שונה לחלוטין מאשר התכוונו לה

החליטה הממשלה לצאת למאבק גלוי —
הצטרפה גם היהדות המאורגנת למאבק.
המטרה המוצהרת של הועידה היתה לגיטימית׳
צודקת ומוסרית. כל אדם חופשי
חייב להתקומם ולזעוק נגד שלילת זכויות
מקיבוץ לאומי מדוכא, מה עוד שהמדובר
בקיבוץ שהזיקה אליו אינה רק אנושית
אלא גם לאומית ודתית.
השגיאה היסודית היתה רק בצביון שנועד
לועידה, צביון שנבע מעצם ההרכב
האנושי של ציריה. כי הקריטריון לגבי
שליחת המשתתפים לועידה לא היה קריטריון
ענייני, הוא בוצע בדרך המסורתית
האופיינית למימסד היהודי מזה עשרות

הסתדרות
מי יבקר
את המבקר?
כחצי מליון ל״י עלו המשרדים החדשים
של מבקר ההסתדרות, ברחוב בארי 14בצפון
תל־אביב, לעמלי ישראל. היתד, זו
השקעה מעניינת: שכן היא בוצעה לאחר
שהוועדה המרכזת של ההסתדרות קיבלה

הביזיון: הרב כהוא *גודש *הוועידה וו9ברגיה
מארגני הועידה. במקום להוקיע את בריתי,מועצות,
הוקיעה הועידה את מארגניה — .
אנשי המימסד היהודי בארצות־הברית וישראל.
לוליא היתר, זו חזרה על מאורעות
שכבר אירעו בחיי העם היהודי, אפשר היה
לחשוב כי נוכחותם של אנשי סרטים הוליבודיים
בועידה, כמו הבמאי אוטו פרמינגר
והתסריטאי פדי שייבסקי, היא שסייעה להצגת
עלילה טראגי־קומית זאת, שהפכה את
ועידת בריסל לחרפה.

ועידה של עסקנים
ורודפי-כבוד

שתזכור: מעולם לא שנאתי את ישראל
בתור מדינה ולא את היהודים כעם. התנגדתי
לכם רק ככובשים.״
המנהיג הפלסטיני בן ד,־ 61 חש אולי בחוש
שביעי שקיצו קרב. דווקא כשהמדינה
הפלסטינית המיועדת היתד, מוחשית יותר
מאשר אי־פעם עד כה, נפטר בביירות מי
שהיה זוכה ללא ספק בתפקיד של שר בכיר
בממשלת המדינה הפלסטינית.
התכופה השגייה. קאדרי טוקאן, מי
שהיה שר־חוץ בממשלת־ירדן, חלם על מדינה
פלסטינית שנים לפני מלחמת ששת־הימים.
במשך שנים רבות וארוכות הוא היה
אופוזיציונר חריף ומושבע למשטר המלוכה
כשערביי הגדה, הדלים במנהיגים טבעיים,
ניתקו יותר ויותר ממלכת ירדן.
הוא היה אולי המתון שבמנהיגים הפלסטיניים
בשכם. בשיחות עם אישים ישראליים
הביע לא אחת את הדיעה שקשה

החלטה, המחייבת את כל המוסדות המרכזיים
של ההסתדרות לעבור לירושלים.
שליטה מגוחכת. היעילות ומידת התיאום
של השקעת חצי המליון הנ״ל,
מאפיינים במידה רבה את פעולותיו של
מוסד הביקורת של ההסתדרות: גוף המבקר
חייב לבקר כ־ 500 מפעלים השייכים לחברת
העובדים ההסתדרותית, את קופת־חולים
הכללית על שלוחותיה וסניפיה ברחבי
הארץ, את 72 מועצות הפועלים בארץ,
וכן עשרות גופים נוספים, בעלי
תקציבי מליונים, כגון קרנות פנסיה וכדומה.
כיצד
משתלט מבקר ההסתדרות על משימת
ענק זו?
בשנתיים וחצי האחרונות, פירסם משרד
המבקר כ־ 35 דו״חות ביקורת, בקצב כזה,
בהתחשב בכך שעליו לבקר כ־ 600 גופים,
(המשך בעמוד ) 16

* * הכעצם אירע בועידת בריסל י
! /לכאורה היתד, זו ועידה של אנשים
פרטיים, חברי המועצות היהודיות למען
יהודי ברית־ד,מועצות שהוקמו בשנה האחרונה
בכל רחבי העולם 800 .הצירים
לועידה, שבאו מ־ 37 מדינות, לא נבחרו על
ידי איש. היו אלה בדרך כלל מנהיגי הקהילות
היהודיות באותן ארצות, שהתקשטו
במספר שמות, לא ידועים ולא מפורסמים
ביותר, כדי לא לשוות לועידה תדמית
של כנם שליחי הקהילות.
אם היתד, למשרד החוץ הישראלי יד בארגון
ועידה זו, היא הוסוותה היטב. שכן
שום ממשלה אינה יכולה להרשות לעצמה
לערוך על אדמת מדינה שנייה הפגנה פומבית
נגד מדינה שלישית. יש למדינת ישראל
מיסגרות למכביר כדי להפעיל את
יהדות העולם מבלי להטביע את חותמה
הרשמי על פעילותם, למרות שאיש אינו
משלה את עצמו מי היו המארגנים האמיתיים
של הועידה. כל עוד רצתה ממשלת־ישראל
להשתיק את פרשת יהודי ברית־המועצות,
שתקה גם יהדות העולם. כש־

שנים — בדרך של חלוקת שלל, טובות
הנאה ומישרות כבוד לפי מפתח מפלגתי
מובהק ומדוקדק.
החרפה התחילה עוד לפני שנפתחה הועידה.
כי האנשים שנשלחו אליה לא היו
אלה המסוגלים לעורר בשמם ובדבריהם את
מצפון העולם ; לא אלה שיש יסוד להניח
שלדבריהם עשויה להיות השפעה על מנהיגי
ברית־ר,מועצות. במקומם נשלחו לועידה
עסקנים מפלגתיים מדרג שלישי ורביעי,
פנסיונרים שאבד עליהם הכלח, רודפי כבוד
מקצועיים ובעלי המאה ביהדות הבינלאומית,
שבשל ממונם זוכים גם מהשמעת ה־דיעה.

חוגי
השמאל למען
יהודי בריה״מ
^ יה זה אחד העולים, שעלו בשבועות
| ! האחרונים מברית־המועצות׳ שהשמיע
את הניתוח הבהיר ביותר לגבי יחסה של
ברית״המועצות ליהודיה. אמר האיש :״שום
דבר לא יכול להשפיע על מנהיגי ברית־המועצות
לשנות את יחסם ליהודים ולעליה
לישראל. הדבר היחיד שיש בו כדי להוות
עליהם לחץ היא תגובתן של התנועות הקומוניסטיות
במערב ושל חוגי השמאל.״
הוכחה לגבי אמיתות ניתוח זה יש בתגובה
שהתעוררה אחרי הוצאת פסק־דין
המוות לנידוני לנינגארד. כיום ברור שרק
תגובותיהם החריפות של המפלגות הקומוניסטיות
במערב אירופה ומחאותיהם של
מנהיגי תנועות השמאל, הם שהשפיעו על
שליטי מוסקבה להמתיק את גזר־דינם של
הנידונים.
בהתאם לכך, היה זד, צריך להיות יעדה
של ועידת בריסל: לעורר לא רק את החוגים
שאהדתם נתונה ליהודים ולישראל,

אלא להזעיק ולצרף למאבק יהודי ברית־המועצות
את חוגי השמאל, את ארגוני הסטודנטים,
את האיגודים המקצועיים, את
אישי המוסר והמצפון בעלי השם העולמי.

מדוע הושאר ח״ב
משה סנה בבית?
^ מ קו ם אוטו פרמינג׳ר, שכבודו כבמאי*
.סרטים במקומו מונח, היה צריך להופיע
בועידה כזו הבמאי השבדי אינגמר ברגמן,
שהביע כבר את הזדהותו הפומבית עם
יהודי ברית־המועצות. במקום להשמיע באוזני
העולם נאום של ח״ב סורקיס מכפר־סבא
או של הרשל שכטר מארצות־הברית,
היו צריכים להופיע בועידה מנהיגים מוכרים
של השמאל החדש כמו הפרופסור נועם
חומסקי או הרברט מרקמה, שהיו בין
חותמי העצומות למען יהודי ברית־המועצות.
בארצות־הברית, למשל, קיימים עשרות
אירגונים יהודיים לא ממוסדים, הפועלים
למען יהודי ברית־המועצות. אף אחד מנציגי
אירגונים אלה לא הוזמן להשתף במשלחת
האמריקאית לועידת בריסל, אחרי שראשי
המשלחת חששו כי נציגי אירגונים
אלה לא יקבלו מרות וינסו להשמיע רעיונות
עצמאיים בועידה.
אדם מסוגו של ברני דויטש, המיליונר
היהודי שאינו עסקן מפלגתי אך היה הראשון
שהעז להתמרד נגד תכתיבי ממש־לת־ישראל
לגבי השתיקה בפרשת יהודי
ברית־ד,מועצות, אירגן את מסעם של יאשה
קאזאקוב ושפרלינג בארצות־הברית, לא הוד

פר אחרי פרשת הגנרל דרגונסקי, העמידה
את ועידת בריסל באורה הנכון.
המימסד היהודי חרד מאז ומתמיד מפני
שבירת המונופול שלו. די להזכיר את ועדת
קושטא בתקופת השואה, אותה ועדה
שתפקידה היה לחלק סרטיפיקטים ליהודים
שהצליחו להמלט מאירופה הנאצית. גם ועדת
הצלה זו היתד, מורכבת ממפתח מפלגתי
בדומה לועידת ההצלה של יהודי רוסיה
שהתכנסה בבריסל.
עבור העסקנים המפלגתיים הותיקים חשוב
יותר, כמה מאנשי מפלגתם יכללו במשלחת,
כמה מהם ישבו בנשיאות וכמה יורשו
להשמיע נאומים, מאשר גורלם של היהודים
שאותם הם אמורים להציל.
סמל לגישה זו היא בחירתו של יונה
כסה כיושב־ראש התאחדות עולי רוסיה בישראל,
גוף שהוקם ערב ועידת בריסל
כדי להוות את הגוף הציבורי, שייצג את
ישראל במאבק למען יהודי ברית־ד,מועצות.

מסעות יונה
השני
* ונהכסה ( )63 הוא ודאי עסקן מפלגתי
בעל זכויות. הוא היה ח״כ עד הכנסת החמישית.
שלוש פעמים היה מזכיר מפא״י,
17 שנים היה חבר ועדת. החוץ והביטחון
של הכנסת. עם זאת כדאי לציין שכמעט
רבע מהביאוגרפיה הרשמית של כסה מוקדשת
לתיאור מסעותיו בעולם. הנה למשל,
קטע מהביאוגרפיה הרשמית שלו שהופיעה

הנתיחה המוגשת: שכטר ופ״גין עד הבוגת
ברית־ד,מועצות בישראל. ערב נסיעתו לועידת
בריסל נשאל יונה כסה ע״י כתב העולם
הזה, אם הוא סבור שהוא באמת מתאים
לתפקידו ואם לא היה הולם יותר להציב
בראש ההתאחדות עולה חדש, כמו גרישא
פייגין למשל?
השיב כסה , :לא ! מה יש, השם שלי
לא אומר מספיק י אני איש ציבור מוכר.
אני נלחם למען הקליטה הכללית והחברתית
של עולי רוסיה. זה הדבר הראשון שמעניין
את העולים. אני סבור שאם היינו ממנים
את גרישא פייגין ליושב־ראש ההתאחדות

מן כלל להשתתף במשלחת. רק אחרי שפנה
ליושב־ראש המועצה היהודית האמריקאית
למען יהודי ברית־המועצות וביקש
להכלילו במשלחת, הבטיח הרב הרשל שכטר
לשריין לו מקום על חשבון נציגי המזרחי.
מאוחר יותר הודיע שכטר לדויטש
כי לא 2וכל לעשות זאת. ברגע האחרון
כמעט הצליח דויטש, שעשה אולי יותר מכל
מנהיג יהודי אמריקאי אחר למען יהודי
ברית־ד,מועצות, להיכלל במשלחת כאחד מצירי
חרות בארצות־הברית.
אולם עסקנים מפלגתיים שלא נקפו אצבע
עד כה למען יהודי ברית־המועצות, זכו להימנות
על המשלחת מבלי שנסיעתם לבריסל
תועיל לאיש.
אפילו הופעתו של קומוניסט ממוסד כמו
ח״כ משה סנה היתר, מועילה יותר. הסתבר
שמארגני המשלחת הישראלית שכחו להזמין
את סנה להצטרף אליהם. כאשר נזכרו
בו, אחרי פתיחת הועידה, שיגרו לו מברק
לארץ להצטרף ולבוא אליה. ח״כ סנה, שרגלו
נתונה בגבס, דחה את ההזמנה.

טיול של ,,היהודים
המקצועיים״

— >1יויו

^ ףקרה שועידת בריסל הפכה לכנס
^ היהודים ״המקצועיים״ ,מעין טיול מאורגן
של ה״גלוב טרוטרס״ של היהדות העולמית,
שהוסיפו הפעם גם את בריסל
למפת טיוליהם ברחבי תבל. בשל חלקה
הניכר של המשלחת האמריקאית בועידה
( 175 צירים מתוך ,)800 קיבלה הועידה
כולה צביון ימני המאפיין את המימסד של
יהדות ארצות־הברית.
היתה זו בדיחה גרועה כשטענו מארגני
הועידה, שעה שסרבו להניח לרב מאיר
כר,נא, מנהיג הליגה להגנה יהודית, להשתתף
בועידה בטענה שהופעתו עלולה לשוות
לה אופי ימני קיצוני. גם אחרי ש־סילוקוהו,
ולפני שהגיע, זאת היתד, תדמיתה
של הועידה, שבמסדרונותיה טיילו חניכי
בית״ר במדים, שראש המשלחת הישראלית
בה היה ח״ב גח״ל אברמוב ושאת הסערה
המרכזית בה חולל מנהיג גח״ל, מנחם
בגין.
פרשת הרב כר,נא, שהתחוללה ימים מם-

בחוסר הסובלנות שלהם, באי־רצונם לשמוע
ביקורת, בחששותיהם פן יטלו מהם את השלל
והכבוד, לא היו אנשיו מוכנים לפתוח
את ועידתם למי שאינו שייך אליהם.
איזה אסון היה מתרחש לוא היו מניחים
להשתתף בועידה גם למשלחת היהודים הרוסים
ששלחה ממשלת ברית־המועצות לבלגיה
במיתקפת־נגד? מה היה קורה אם
הרב מאיר כד,נא היה משתתף בועידה ומשמיע
שם רעיונות מרגיזים ובלתי מקובלים?
בסופו של דבר היה הרוב מחליט
כפי שהחליט בלעדם. אולם סגירת שערי

הועידה בפני שני אלה, שלוותה בגירושו
של הרב כהנא מבלגיה, המיטה חרפה נוספת
על הועידה. היא שמה לצחוק וללעג
את הפגנת הליכוד היהודית, ביזתה את הדרישה
להענקת זכויות ליהודים בברית־המועצות
שהושמעה מפי יהודים שלא היו
מוכנים להעניק זכויות שוות ליהודי אחר,
רק משום שדרכיו ומחשבותיו אינם תואמים
את שלהם.

״שמרנו מידידינו -
עם הרוסים נסתדר!״

סגד המימסד שהשתלט: עסחו במסיח יונח נסח
לפני 20 שנה :״ב־ 1936 יצא בשליחות ה-
ועד־הפועל למרכז החלוץ בלבוב בגליציה.
יצא כמה פעמים בשליחות המפלגה והאיחוד
העולמי. ב־ 1947 השתתף כציר בועידה
הסוציאליסטית בציריך. היה שליח
ההסתדרות לועידת האגודות המקצועיות בבולגריה.
ציר לקונגרסים הציוניים כ׳ כ״א
וכ״ב. שליח האיחוד העולמי כמד, פעמים
בשנים האחרונות לצרפת, גרמניה, אוסטריה,
צ׳כיה, רומניה, שוויץ ובלגיה.״ ב־20
השנים האחרונות המשיך יונה כסה במסעותיו,
גם אחרי שפרש לפנסיה, ומסעות
בנימין השלישי היו מחוירים ודאי נוכח
רשימת מסעותיו.
כיום הוא פנסיונר, כותב מאמרים לעיתונות
הלועזית של מפא״י. הוא ירד מזמן
מזירת החיים הפוליטיים והציבוריים.
בחירתו כיושב־ראש התאחדות עולי רוסיה,
בשל העובדה שעלה מרוסיה לפני 45 שנים,
היא בחינת פיצוי לעסקן מפלגתי שפרש.
קשה לתאר מינוי כושל יותר לתפקיד
המחייב לעמוד בראש המאבק למען יהדות

זה היה רק מרגיז את הרוסים הסכמתי
לקבל את התפקיד הזה מפני שאני רוצה
לקשר בין הותיקים והעולים החדשים. כל
העולים החדשים הצביעו עבורי. כמובן שאני
חושב שצריך לשתף גם אותם בהנהלת
ההתאחדות שלנו, אך קודם הם צריכים
ללמוד את המתרחש בארץ, ללכת לאולפנים
ללמוד עברית, להבין את הדמוקרטיה שלנו

אבל יונה כסה, והתפקיד שהוא ממלא,
הם רק סמלים המסבירים את ההרכב האנושי
של ועידת בריסל.

צרות-אופק

ך • מ 1יו נ ה כסה, הפנסיונר הנאחז
תפקיד הציבורי, כך גם
יהודי העולמי

ץ ידושו של הרב כר,נא מבריסל על־ידי
*4משטרת בלגיה היווה אולי את שיא ה־בזיון.
למרות כל ההכחשות שהושמעו בנושא
זד, מפי מארגני הועידה, קיימת הודעתו
של דובר מיניסטריון הפנים הבלגי,
שהודיע מייד אחרי מעצרו של כהנא :״רצונה
של נשיאות הועידה היהודית יישקל בקשר
לכל החלטה לגבי מה שייעשה ברב
כהנא.״ בהודעת דובר משטרת בריסל נאמר
עוד כי הרב כהנא נעצר ״מפני שנוכחותו
לא נראתה למארגני הועידה.״
יחד עם כהנא השליכו מארגני הועידה גם
את דב שפרלינג, עולה חדש מברית־ר,מועצות,
מראשוני העולים הרוסיים שניסו לעורר
את דעת הקהל העולמית לגבי מצבם
של יהודי ברית־ר,מועצות. שפרלינג, שהוא
כיום אזרח ישראלי, לא הורשה להשתתף
בועידה. לולא היתד, הפרשה כה טראגית,
היא היתד, מעוררת צחוק: עסקני מפלגות
יהודיים מכל העולם יודעים יותר טוב מעולים
חדשים מברית־המועצות כיצד יש
לפעול למען אותם יהודים.
היה זה רק טבעי ששערוריות הועידה
זכו ליותר פירסום בעיתונות העולם, מאשר
מטרותיה המוצהרות.
החלטת הסיכום של ועידת בריסל היתד,
מגוחכת לא פחות מד,ועידה עצמה: היא
כללה המון מילים מפוצצות, אבל
הצעה מעשית אחת שתאמרי י
מה עליהם
יהוד

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

הוא יבקר כל גוף הסתדרותי — פעם ב־
40 שנה.
גם אם אחדים מהגופים או המיפעלים
המבוקרים קלים יותר לביקורת, ספק אם
בממוצע יצליח לסרוק כל גוף הסתדרותי
יו1זר מאשר אחת לעשר שנים.
הקצב קטן פי שש. בוועד־הפועל
מועלית הטענה שחלק מאי־היעילות, מקורו
בשיטות העבודה של המבקר הנוכחי, אלוף
(מיל ).יוסף אבידר. מבקרי המבקר מצביעים
על כך, שלפני שהוקם משרד המבקר
בראשותו, ואשר בו עובדים כיום שישים
מבקרים, הצליחה מחלקת הביקורת של ה־וועד־הפועל,
בה עבדו אז 25 מבקרים בלבד
— לפרסם כ־30־ 35 דו״חות לשנה.
דהיינו, הספק גדול פי שש.
ואכן, כבר מזכיר ההסתדרות הקודם,
אהרון בקר, המליץ על שינויים במשרד
המבקר. אלא שאבידר הודיע אז כי אם
יתקבלו ההצעות, תיאלץ ההסתדרות למצוא
לעצמה מבקר חדש. השינויים נידחו.
800אלף -הפסד. למרות יעילותו
האופיינית, נראה שאפילו משרד מבקר ההסתדרות
אינו יכול שלא לקלוע בול,
לאן שהוא רק מפנה את זרקור הביקורת.
בין הפנינים שגילה בדו״חותיו האחרונים :
קרן הפנסיה ההסתדרותית נתיב רכשה,
לפני כשבע שנים, קרקעות בנתניה וברעננה
בסכום של קרוב למליון ל״י. הקנייה
נעשתה ללא הערכת שמאי. כאשר
נזדמן סוף סוף, ארבע שנים לאחר מכן,
שמאי להעריך את הקנייה — הוא העריך
אותה ב־ 200 אלף ל״י.
! • נתיב הילוותה לגוף הסתדרותי אחר,
א מות, סך צנוע של שני מליון ל״י —
ללא כל הסכם בדבר תנאי ההלוואה.
#קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים
השקיעה ב־ 1966 חצי מליון ל״י ב

טו בו ס יוצא כ ל בו קרבשעהע< 8מ אי ל ת
שעה 1מויו אר ם־ א -ש״ חלאילת

בזי נ ו ריבו ה

ב א שקלון

ביום ד /ה־ ,3.3.71 בשעה
,20.30 אצל דיווים, רחוב השקמה
,66 אשקלון, יתקיים

חרג בית
בהשתתפות

אלכם מסים

חברים ואוהדים מוזמנים

מבקר אכידר
ביקורת — פעם ב־ 40 שנח

בניית בית־הבראה בקיסריה. עד אמצע , 1970
לא התחיל עדיין הקבלן לבנות את בית-
ההבראה.
• 1קרנות הפנסיה, שנועדו להבטיח את
מחייתם של רבבות חברי ההסתדרות לעת
זיקנתם, מלוות מליוני לירות למפעלי ההסתדרות
השונים, מקבלות בממוצע 5.5
אחוז ריבית — כאשר הריבית הבנקאית
במשק נעה בסביבות 13 — 15 אחוז.
חבל על המאמץ. הגיב המבקר, על
הטענות :״בעבודתנו הופעלו שיטות חדשות,
שלא היו נהוגות בעבר. כן חל גידול בהיקף
המיפעלים המבוקרים. בדיוק השבוע
סיימנו בדיקת השוואה, ומצאנו שלא חלה
אצלנו׳ לגבי העבר, כל ירידה בתפוקה. לפחות
בדבר אחד אני שקט: בכך שהאנשים
אצלי עובדים בזריזות. יש גם לזכור כי
פעילותינו איננה מסתכמת רק במספר דו״־
חות הביקורת שאנחנו מפרסמים.״
הגיב על המימצאים, שעה קלה לאחר
פירסומם, אחד מעוזריו של אבידר :״אני
מפחד לתאר לעצמי מה היה קורה לוא
היינו עובדים בקצב סביר, ומבקרים כל
גוף במערכת ההסתדרותית אחת לשלוש־ארבע
שנים כמקובל.״
יותר ריאלי היה עובד אחר של הוועד־הפועל,
מאנשי הקומה החמישית הוותיקים :
״אז מה?״ חייך ללא שמץ עליזות .״ואם
היו מגלים באמת כל מה שמתרחש —
היה משתנה משהו1״
העולם הזה 1748

שלושה שעוני מתקתקים: בעד ונגד השלו
**ן לוש ממשלות עמדו השבוע עם הסטופר ביד.
חיים הרצוג, הפרשן המבטא את גישת ממשלת ישראל, זיהה שתיים מהן: ממשלות
מצריים וארצות־הברית.

הוא שכח את הממשלה השלישית. כי היתה זו ממשלת ישראל
עצמה.

הסטופרהמצ רי
ך* פטופר שפירי ממשלת מצריים הוא בצורת תאריך נוקשה: ה־ 7במרס ,1971 היום
! 1שבו צריכים הקרבות להתלקח מחדש, אם לא תביע ישראל את נכונותה להיסוג מכל
השטחים הכבושים, תמורת הסכם־שלום.
אולם דווקא סטופר זה הלך ואיבד השבוע את חשיבותו. דוברים מצריים שונים רמזו
בגלוי שמצריים שוב לא תהסס להאריך את הפסקת־האש, עם או בלי תאריך חדש.
הסיבה: עד כה באו תאריכי חידוש־האש כדי להפעיל לחץ על ארצות־הברית, שאינה
רוצה בחידוש הקרבות, מחשש פן יביאו לעימות צבאי אמריקאי־סובייטי.

כיום סבורים המצרים ששוכ אין צורך פלחץ כזה על אמריקה.
כי ממשלת ניבסון מעוניינת בעצמה כהחשת תהליכי השלום, וגס
בייחם לתנאי-השלום לא נותר עוד פער בין הגישה המצרית והגישה
האמריקאית.
אל־אהרס הכריז השבוע כי מצריים לא תאיים עוד בחידוש הקרבות, וכי תקבל מראש

כל החלטה פה־אחד של ארבע המעצמות במועצת־הביטחון. הרמז: אם ארבע המעצמות
יפנו אל מצריים, מעל בימת מועצת־הביטחון, ויבקשוה להאריך את הפסקת־האש ללא
הגבלה — תיענה מצריים לבקשה זו.

הסטופר המצרי נעלם. בי כמקומו בא הסטופר האמריקאי.

הסטופרהאמ רי ק אי
ך* סטופר שבידי
1י לוח זה צמוד לבחירות.

ריצ׳ארד ניכסון נושא עליו לוח־זמנים ברור לגמרי.

כל שנתיים מתקיימות בארצות־הברית הבחירות, בהן מוכרע גורלם של כל חברי
בית־הנבחרים, שליש מחברי הסינאט, ושורה ארוכה של מושלי־מדינות ובעלי תפקידים
אחרים.
כל ארבע שנים נערכות בארצות־הברית הבחירות לנשיאות.
בנובמבר 1970 נערכו הבחירות הדו־שנתיות. לקראתן עשתה ממשלת ניכסון מאמץ
עצום כדי להחיש את המהלכים לקראת השגת שלום במרחב. כך נולדה יוזמת־רוג׳רס,
שהביאה לחידוש שליחות יארינג. תחת לחץ, הסכימה ממשלת גולדה ללכת לשיחות
אלה.

כוונת ניבסון היתה להופיע בבחירות במי שהצליח להשיג שלום
כמיזרח התיכון, למרות כשלונו כדרום מיזרח־אסיה.
כך ביקש להשכיח את הזעזוע הלאומי שאירע כאשר נכנס להרפתקת־הביש בקאמבודיה.
ממשלת ישראל ביקשה להיחלץ מחיבוק זה של רוג׳רס־יארינג. ההזדמנות באה כאשר בירדן הזיז גמאל עבד־אל־נאצר את הטילים. משבר זה, ולאחר מכן מלחמת־האזרחים
ומות הנשיא המצרי, מנעו לחץ אמריקאי.
יוזמת ניכסון התמוטטה. בבחירות הכלליות הוא לא נחל את הנצחון המקוזה. לדעת
רבים, אף נחל בהן מפלה.

זה לא היה נורא כשביל ניבסון. בי הבחירות החשובות באמת הן
אלה שיבואו בשנה הקרובה.
בנומבר 1972 יוכרע אם יירד ניכסון מן הבמה בבושת־פנים, כמו קודמו לינדון ג׳ונסון,
או שייבחר בתרועת־נצחון לתקופת־כהונה שניה (ואחרונה, בהתאם לחוקה האמריקאית).

בשביל ניכסון, זהו מאבק פוליטי לחיים או למוות. הסטופר שלו
מכוון לתאריך זה.

ש לו בשנת 1971
ך* אסטראטגיה של ניכסץ לקראת תאריך היסטורי זה כוללת מרכיבים רבים.
ן | אחד המרכיבים בהם הוא המרכיב המיזרח תיכוני.
ניכסון יודע שאין לו סיכוי לסיים עד אז את מלחמת הודו־סין, שפשטה עתה מודיאט־נאם
הדרומית ללאום, אחרי שגרפה כבר את קאמבודיה.

השאיפה העזה ביותר של הציבור האמריקאי, על בל שכבותיו,
היא כיום לשלום. יש רק מקום אחד בעולם בו יכול ניכסון לספק

שאיפה זו כצורה פרודה ופולטת, להוכיח את עצמו כמדינאי, לתפוע
תקופת־־כהונה שניה כפרס׳־שלום: המיזרח התיכון.
אולם המלאכה מרובה, והזמן קצר. שנת־הבחירות עצמה היא שנה של קצב מטורף,
של מאמצים קדחתניים, של ועידות מפלגתיות ובחירות מוקדמות, של שאון והמולה.
את המלאכה הבינלאומית יש לעשות לפני התחלת .1972
לכן הכריז ג׳וזף סיסקו, האחראי לענייני המיזרח התיכון בממשלת ניכסון, בחודש
שעבר: יש להשיג את השלום במיזרח התיכון בשנת .1971

זהו תפקידו של הסטופר האמריקאי: שלום ישראלי־ערבי פ*.1971

ה הונ אההעצמת

כל הכשרונות

של ממשלת גולדה מאיר, אין כשרון גדול יותר מכשרונה לרמות

את עצמה.

אחרי שמתו בזו אחר זו כל ההונאות העצמיות השיגרתיות, נותרה
הונאה עצמית אחת וקובעת: ניכסון לא ייתן את ידו לכפיית
תובנית־רוג׳רס.
הונאה זו נולדה רחוק מן הבית הלבן. לשווא הזהיר השגריר יצחק רבין כי היריבות
המסורתית בין הבית הלבן שבמרכז וושינגטון ובין הסטייט דפארטמנט, השוכן במערב

העיר, שוב אינה קיימת. ויליאם רוג׳רם הוא איש־אמונו של ניכסון, ידידו האישי מזה
שנים רבות, ודמות מרכזית בממשלתו.
יתר על כן: יוזמת־רוג׳רס נולדה תוך שיתוף־פעולה אמיץ בין שלושה מוסדות:
מחלקתו של סיסקו בססיים, מחלקתו של קיסינג׳ר בבית הלבן, ומשרד ראש המשלחת
האמריקאית באו״ם, תפקיד בו כיהן עד לאחרונה השר צ׳ארלס יוסט.
בג׳ונגל הביורוקרטי של וושינגטון, זהו שיתוף־פעולה בלתי־רגיל, הוא השאיר בחוץ
רק את הפנטאגון ואת סוכנות־הביון המרכזית (,סי־איי־אי) ,שעמדתם ברורה פחות.
לכן היתר, זאת איוולת לבנות בניין מדיני על ההנחה שהנשיא ניכסון לא ייתן גיבוי
לשר־החוץ שלו בזירה חשובה זו.

אולם טובע נאחז גם בקש. קש זה נתלש עתה.

1:3לרעתגודדה

•יי* *טבוע שם הנשיא ניכסון קץ לכל האשליות.
( | במיסגרת ״דו״ח על מצב העולם״ פירט הנשיא ניכסון בפעם הראשונה, באופן אישי
ותוך הפעלת מלוא הסמכות של נשיא ארצות־הברית, את עמדתו לגבי פתרון הסיכסוך
הישראלי־ערבי.
מבין ארבעת העקרונות שפירט, שלושה סתרו לחלוטין את המדיניות הרשמית של
ממשלת ישראל:

• נסיגה של ישראל לגבול ה־ 4ביוני, תוך שינויים ״קלי־ערך״.
• מתן ערובות של ארבע המעצמות להסדר ולגכולות.
• הברה מפורשת כעם הפלסטיני, באחד ממרכיבי הסיכסוך*.
רק עקרון אחד מבין הארבעה תאם את מדיניות ממשלת גולדה מאיר — כריתת חוזה־שלום
רשמי בין הצדדים. אולם עקרון זה כבר נתקבל על־ידי המצרים.

פירוש הדבר: כל ארבעת העקרונות של ניכסון תאמו את העמדה
המצרית והסובייטית. שלושה מהם נגדו את המדיניות המוצהרת
של ממשלת גולדה מאיר.
הדבר אינו נותן רק גיבוי מלא ומוחלט לתוכנית רוג׳רס מדצמבר ,1969 שנדחתה על־ידי
ממשלת גולדה מכל וכל, אלא גם מסביר את יוזמתו האחרונה של השגריר יארינג,
שממשלת גולדה התעלמה ממנה כליל השבוע. מאחורי יארינג עומד נשיא ארצות־הברית
בכבודו ובעצמו.

ר שי מתהלח צי ם
* שיא ארצותיהכרית לא היה משמיע הצהרה חגיגית זו, העלולה להקים נגדו
^ את המימסד היהודי־האמריקאי, לולא היה מנוי וגמור עימו לפעול בהתאם.
ואכן, הטאקטיקה הניכסונית ברורה לגמרי:

להפעיל במהלך 1971 את מלוא הלחץ של ארצות־הברית, כדי ל*
ב חוז רו נזארצות־הברית, בה לויים שיחות עם אנשי המימ של האמריקאי, ניבא אורי
אבנרי כי הנשיא ני כ סון עומד להכיר ב פו מ בי באומה הפלסטינית. הדבר פורסם על־ידי
העולם הזה 1729ב־ 20 באוקטובר )1970 בראש ה מזו ר ״ת שקיף״.

(המשך מעמוד ) 17

הביא את ישראל להסכמה בהקדם האפשרי. לפי לוח־הזמנים, יצטרף
העניין להיגמר לפני סוף השנה -כלומר, לפני שמערכת הבחירות
מתחילה ברצינות.
מה יכולה ארצות־הברית לעשות כדי לשכנע את ישראל?
בידי הנשיא האמריקאי מיגמן רחב של אמצעים, מן הקל אל הכבד:
אזהרה לישראל כי במיקוד, של הסתבכות מלחמתית, בד, תעמוד מול העוצמה
הסובייטית, אין לה לצפות לעזרה כלשהי מארצות־הברית.
עיכובים באספקת הכסף, שהוא חיוני לקיום כלכלת ישראל.
י • עיכובים באספקת הנשק, הדרוש להתעצמות צה״ל.
#הסרת הגיבוי האמריקאי במועצת־הביטחון, כך שהחלטות אנטי־ישראליות יוכלו
להתקבל שם ללא חשש מפני וטו אמריקאי.

מעבר לכף, ישנם אמצעים ששום שר ישראלי אינו יכול לחשוב
עליהם מבלי לקבל סיוטי־כלהות: הפרעה. לאיסוף כספי היהודים
למען ישראל, הפסקת התמיכה השיגרתית, אמבארגו על חלפים ונשק,
דוגמת צרפת.
כל אדם בירושלים יודע כי ישראל תלויה עתה כל־כולה בארצות־הברית, כמעט בכל
השטחים — החל בקיום עוצמת־המגן של צה״ל וכלה בעצם יכולת־הקיום של כלכלת
המדינה.
השאלה היא: עד לאיזה מרחק יעז הנשיא ניכסון להתקדם?

הופעת הנשיא ניכסון השכוע באה לתת על כף תשובה ברורה וקרה :
למרחק רב מאוד.

1לליל
כ לו לו תי כ ם

הסטופר הי שרא לי

הרשו לעצמכם אתה טוב ביו ת ר!
הזמינו כבר היום חדר זוגי לליל כלולותיכם
ובו יצפה לכם בקבוק שמפניה על הקרח, סל
פירות לארוחת לילה וארוחת בוקר במיטה.
כל זאת במחיר של 75״> וכתבו
או צלצלו ל״דורית״ טל 445111 .מלון
שרתון — תל אביב ותקבלו אשור בדאר חוזר.
* כל יום נוסף — 65.ל״י (כולל ארוחת בוקר)

( )8ררלרן שר ת 1ן ת ״7אביב

חדיש! אינטימי! נועז!
״#בוס פילם״ מציג:

36 תנוחות אחנה
להקרנה עצמית בביתר!!!

אין הממשלה רוצה בחידוש המלחמה.
אבל היא מעדיפה מצב
של חוסר-שלום על שלום ללא סיפוח.
כפי שאמר דיין :״אם יש
לבחור בין שלום ובין שארם־אל-
שייך, יש להעדיף את שארם־אל-
שייך על השלום.״
אולם אותו משה דיין גם אמר לגולדה
מאיר, באחת מהתפרצויותיו הפרטיות :״אם
את רוצה להילחם בצבא הסובייטי, תצטרכי
לעשות זאת בלעדי.״
זהו הסייג הראשון: למנוע חידוש הקרבות,
כשיש סכנה של התערבות סובייטית.

הסייג השני, המשותף במעט לכל
השרים: למנוע בכל מחיר
סיכסוף גלוי עם האמריקאים, העלול
להביא להפעלת האמצעים
הנ״ל.
אם כן, מה נותר?

הזמן ותקבל

36 שקופיות (גוהיבות
להקרנה עצמית בביתך
• הממחישות בתמונה חדה ואסטטית הכל אודות
תנוחת האהבה המודרנית והשלכותיה על חיי
המין שלן.
• 36 מצבים אינטימיים נועזים מוצגים בעירום מלא.
• השקופיות באריזה מיוחדת • חוברת הסברים
והדרכה
• חינם!!! מיני־מקרן (ז01<.£ 1כ<כ<)

36 שקופיות בסך 24ל״י בלבד
ההזמנות תשלחנה רק לבוגרים מעל גיל 18
גזור ושלח--

לכבוד ש.צ.מ. בע״מ רחוב החשמונאים 35ת״א, טלפון 223592
נא לשלוח לי 36 שקופיות בסך 24ל״י בלבד. לוטה בזה 24ל״י
במזומן ...

*ץ ה היא האיסטראטגיה הנגדית של ממשלת גולדה מאיר?
)*4גם זה התברר השבוע היטב.
הממשלה ממשיכה להתנגד בכל כוחה לתוכנית רוגירס. כלומר: היא מתנגדת בפירוש
לשלום רשמי, אם פירושו חזרה לגבולות
הקודמים, עם שינויים קלים (כגון: העברת
עזה לירדן או למדינה פלסטינית, נוכחות
מוגבלת ברמת־הגולן, פתרון שישאיר את
ירושלים מאוחדת, שינויי־גבול ליד לטרון
וקלקיליה, החזרת מיספר סימלי בלבד של
פליטים).

בצ׳ק

גיל..

כתובת ...
חתימה
ידידים
מאתמול־יריבים מוו ת

נותר הטכסים הכדוק של ממשלות אשכול וגולדה: לדחות, לעכב,
להשהות, להאט, לעצור.
במלים פשוטות: ל א להשיב ב״לאו מוחלט״ ,בעצתם של אנשים כמו מנחם בגין ועזר
וייצמן.
להשיב תמיד: אולי, כן—אבל, כן—ולא, לא—וכן.

זהו הסטופר הישראלי.
הוא העתק מדוייק, אך במהופך, של הסטופר האמריקאי.

הוא אומר: אם נצליח*לעבור את שנת 1971 ללא הכרעה, ניצלנו
לפי שעה מן הצורך לעשות שלום בלי סיפוח.

ל ה רווי ח זמן !
** ל כך בנוייה עתה כל הטאקטיקה הישראלית.
דוגמה מאלפת ניתנה כבר השבוע. יארינג חיכה לתשובה על ״השאלון״ שלו, שבו ביקש
להשיב בבירור אם ישראל מוכנה, תמורת שלום, לחזור בדרום לגבול הבינלאומי.
ישראל השיבה — תוך התעלמות גמורה מן השאלה. בטכסיס של תשובה לתשובה
המצרית, העמידה הממשלה פנים כאילו לא שמעה כלל את השאלה שהופנתה אליה.

גולדה ואבן ידעו שזוהי חוצפה, שתרגיז לא רק את יארינג עצמו,
אלא גם את פיסקו. אכל המטרה מקדשת את האמצעים -והמטרה
עד רחליפת־היתה,
פשוטו כמשמעו, להרוויח שבועייפ-שלושה
המבתכים הבאה.
כך תנהג עתה הממשלה — עד כמה שתוכל.
הדבר ברור, כמובן, גם לאמריקאים. השאלה הגדולה שריחפה השבוע בירושלים היתה:
כמה זמן יסבלו זאת? מתי ידפקו על השולחן? מתי יתחיל הלחץ המוחשי?

השכוע התחיל המירוץ בין שני סטופרים -האמריקאי והישראלי.
רק אנשים מעטים כירושלים חישלו את עצמם -שוב -כי
הסטופר הישראלי ינצח.

העולם הזה 1748

״ ח מ ניז ־ שמעת ש הי שדא די ם
דו ר שי םכסףר פוי ה ח תו נ ה,,
ה כ ריו ההש בו ע גי בו רתפרשת

הנדחית
ן* כריה, תביאו איתכם חליפות י־
| | שמלות־ערב לטיסה של יום שישי ,,׳
בישר מהנדס־הטיס טוביה רביב לחבריו־לצוות,
במטוס אל־על שעמד לצאת ביום
השישי האחרון מלוד ליוהנסבורג .״טסים
להתחתן.״
אנשי הצוות הביאו חליפות, הדיילות ארזו
שמלות ערב במזוודותיהן. אלא שהם לא
זכו להשתמש בבגדים אלה. לפחות לא באותה
הזדמנות.
שכן הטיסה־להתחתן הסתיימה בביזיון
בינלאומי, פשוטו כמשמעו: נישואיו של
איש אל־על טוביה רביב לבת־העשירים מיוהנסבורג,
מולין יופר״ התפוצצו ברעש
אדיר, שהותיר אחריו צלילים מאוד לא־סימ-
פטיים, ברחבי העולם, בכל הקשור בשמה
של ישראל וצעיריה.
ביטאה זאת בצורה הבוטה ביותר הבלה
הזנוחה, בעדותה בבית־המשפט ביוהנסבורג:
״שמעתי בהזדמנויות שונות שהישראלים
דורשים כסף לפני שהם מתחתנים. אבל
מעולם לא האמנתי זאת על טוביה.״
ואת התדמית הזו, של אבירים צעירים
מישראל המנצלים את גבריותם כדי לזכות
בכלות טובלות בממון — קשה יהיה למחות
ממוחם של קוראי עיתונים וצופי טלוויזיה
ברחבי העולם עוד ימים רבים.

או כסף
או חתונה

ה כדיוק קרה שם, באותה כמעט־חתונה
כל־כך רומנטית בדרום־אפריקה?

את גירסתו שלו סיפר ה שבוע אבי ת של
הכלה, הרולד יופה:

ביום השישי בערב, כשארוסה של בתי
הגיע מישראל יחד עם הוריו, נפגשנו בביתי.
מאוחר יותר, לאחר שהאורחים נפרדו
מעלינו ונשארנו לבדנו, דרש ממני
רביב פתאום עשרים אלף ראנד.״ הוא אמר
שהוא רוצה את הכסף מייד — לפני שהוא
חוזר עם בתי לישראל.
לא היתד, לי אפשרות למלא את תביעתו.
כשהשבתי לו שאינני מסוגל לשלם סכום
כזה בזמן כה קצר, אמר :״אם לא, אז
אין חתונה.״
עזבתי את הדירה, ואותו, ומאז לא
ראיתי אותו יותר.

עשר עכשיו
עשר בתשלומים
1מחרת בכוקר נפגשתי עם הוריו.
/דיברנו על דרישתו של רביב, ואביו
אמר לי שהוא מוכן להסתפק בעשרת אלפים
ראנד, כרגע, והחצי השני יכול לחכות.
אולם גם הוא הבהיר לי שהעשרת אלפים
חייבים להיות משולמים עד אחת בצהרים.
דהיינו, לפני החתונה. בלי זה — אין
חתונה, הוא חזר על המשפט הנורא הזה.
גם לתביעה הזו לא יכולתי להענות. לוא
רק היו מסכימים לחכות קצת עם הכסף,
הייתי מצליח לתת להם משהו. אבל הם
לא הסכימו. הוריו של רביב חזרו מייד
לישראל, והחתונה בוטלה, לאחר שהשקעתי
בהכנתה יותר מאלפיים ראנד.

מאה אלף ל״י.

לדברי אביה של כלת השחקים, נפל עליו
כל העניין כהפתעה משמיים .״מעולם לא
דובר, לפני כן, על שום נדוניה של עשרים
אלף ראנד. משום כך׳ אינני מסוגל
להבין בכלל את פשר האולטימטום שהציגו
לי, ואת הסיבה לביטול החתונה.״
״מה היית עושה לוא רביב היה מבקש
רק אלפיים ראנד?״ נשאל אבי הכלה בבית-
המשפט, שם הגיש את תביעת הפיצויים נגד
החתן הישראלי.
״אלפיים זה לא עשרים אלף,״ השיב יו־פה•
״אלפיים הייתי מסוגל להוציא עוד
איך שהוא. ארוסה של בתי נתן לי להבין,
כשביקש את הכסף, שהוא זקוק לו כדי
להקים בית בישראל ׳על מיגרש שיש לו,
כי הדירה שבה הוא גר עתה קטנה מדי
בשביל זוג נשוי.״

מכה אכזרית

ך* יפורה שד היופה־של־כלה, מולין
^ יופר ,.הקביל לסיפורו של אביה. גם
היא טענה שמעולם לא הזכיר אהובה שום
עשרים אלף ל״י, כאשר דובר על הנישואים
— עד לאותו מעמד מחריד ביום
השישי בערב .״אדרבא,״ סיפרה ,״זמן מה
לפני כן אמרה לי אמי, כאשר שוחחנו
על החתונה המתוכננת, שהיא לא תיתן
לארוסי ראנד שחוק אחד ביד, לפני שתשתכנע
שנישואינו עלו יפה. מיהרתי אל
טוביה, שהיה אז בניו־יורק, וסיפרתי לו על
כך, .מה זה משנה,׳ הוא ענה לי, .נסתדר
בהתחלה בדירה קטנה. העיקר שאני אוהב
אותך.׳ הוא חזר ואמר לי שהכסף איננו
בעייה.״
משום כך, המשיכה מולין וסיפרה, באה
לה תביעתו של אהובה כמכה אכזרית כל
כך. היא התמוטטה כששמעה את האולטי־מאטום
שלו .״אבל הוא אמר לי שלא איכפת
לו ממני, לא מעניין אותו איזה השפלה
זה יגרום לי.״
רומן בשחקים
יה זה סיום — בינתיים — עגום
( | מאוד לרומן שהחל כמו ברומנים זעירים׳
וזכה לכיסוי בכותרות־ענק בעיתוני
דרום־אפריקה (משמאל) ,שם מעריצים את
הישראלים הגיבורים, ורומן כזה בין בת-
עשירים מקומית לבין טייס ישראלי נחשב
לסיפור שובר,־לבבות.
סיפור האהבה התחיל כשמולין יופר)20( ,
עלתה למטוס אל־על בשדה־התעופה ג׳יין
סמאטם בדרום־אפריקה, כדי לבקר בישראל.
באותו מטוס טם גם מהנדס הטייס טוביה
רביב 34 גבה הקומה ושחור הבלורית.
השניים קשרו שיחה. כשטוביה עזב את המטוס
בניירובי, הוא קיבל ממולי את מספר
הטלפון שלה בתל־אביב. הוא צילצל
לשם מייד כשהגיע ארצה.
השניים בילו יחד בארץ, לאחר מכן יצא
טוביה שוב לטיסה. הוא צילצל אליה מניירובי,
ביקש ממנה להינשא לו. מולין
הסכימה.
בדרום־אפריקה ובתל־אביב התחילו בהכנות
לנישואים. הורי טוביה התכוננו ל
נסיעה,
באותו זמן הורי הכלה הכינו
קבלת־פנים ל־ 250 איש במלון מפואר, וטקס
הולם בבית־הכנסת.
כשעלו טוביה והוריו למטוס, בלוויית
ידיד משפחה, ביקשה אמו של טוביה כי
הצוות ילבש מדי־שרד בזמן החופה, כדי
לייצג בכבוד את מדינת־ישראל.
טוביה החולב?
*אז אירעה ההתפוצצות. מייד לאחר
| מכן, נעצר טוביה רביב, לאחר שאביה
של מולין הגיש נגדו תביעה על הפרת
הבטחת נישואין על סך 3000 ראנד (15
אלף ל״י) .טוביה שוחרר בערבות אל־על,
שהפקידה עבורו 4000 ראנד.
איזה מין טיפוס הוא טוביה? האמנם
הוא טוביה החולב — או קורבן לטעות?
״הוא בחור נחמד וסימפטי,״ אומרת אחת
ממכרותיה ״הוא בחור יוצא־דופן בהתנהגותו
ובדרך מחשבתו. אגרסיבי, אבל יחד
עם זאת מקובל בחברה,׳׳ טוען ידיד אחר.
ואכן, נראה שהמהנדס הצעיר הינו דמות
מורכבת ורבת־צדדים. לעומת רבים המציירים
אותו בקווים חיוביים, ישנם אחרים
הקוטלים אותו, מוכנים לראות בפרשה דבר
אופייני.
טוביה התחתן לפני 12 שנה עם צעירה
תל-אביבית, השתקע בחולון, ומייד אחרי
זה נולד להם בן. הנישואין לא החזיקו
מעמד והשניים התגרשו אחרי שנה יחידה
של נישואין. גם טוביה וגם אשתי לא
נישאו מאז שנית.
טוביה נתגלה כאב מסור מאוד :״לילד
שלו לא חסר שום דבר,״ מספרת שכנה.
״טוביה מאוד אוהב אותו, ומקדיש לו כל
רגע פנוי. מייד כשהוא רק יורד מהמטוס,

חניה 0131
קשריו איתן. אבל אחר־כך התחיל לעביר
לו, והוא חזר להתערות בחברה.
בישראל אין כושים
ולין יופה עבדה בתור פקידה בי
משרד עורכי־דין ביוהנסבורג. יותר
בשביל להעביר את הזמן מאשר בשביל
כסף, שכן כסף היה לה בשפע מאביה.
למולין היתד, חולשה אחת — דיילי
אל־על. היא נהגה לצאת כמעט אך ורק
בחברתם. נמוכת קומה, שחורת שיער ו־מנומשת,
מגדירים אותה ידידים כ״לא יפה־פיה,
אבל בהחלט נחמדה ״.טוביה, הצבר
גבה הקומה — 1.95 מטר — איש השיחה
הערני ומלא־החיים — היה התגשמות
כל החלומות.

070*11 9 0 6 8 1-0111)11166 111 1116 01011)18
״הרומאן פענניס מתרסק על הארץ״

11£0( 1
£11י ר [ 1 ^ 1

) ; 0001 *1418

8 ( 184 * 0

״הארוס־לשעבר נעצר אחרי תביעה״

?111116-11-0111)11166 ^ 1 ^ 1 6 1 -

1120 000 )10101-1( )16111)111)1
1116 .

״1118 001 * 01108 111*1 18 )1000

16118

;6018 1116 ) 0110* 101־1

״אבי כלת השחקים מספר על דרישה לנדוניה של 100.000ל״י״
הוא ניגש ולוקח את הילד. מלבד המזונות
שהוא משלם, כמובן, הוא מביא לו
גם צעצועים, בגדים ומכל טוב. אני לא
מאמינה שבן־אדם כמוהו ביטל את החתונה
בגלל בצע כסף.
אהבה ומשבר
* 6וביה הגיע למעמדו כמהנדס־טייס ב־דרך
הקשה. שנים ארוכות עבד כמכונאי
באל־על עד שהשלים קורס מהנדסי־טייס.
באותה
תקופה הכיר דיילת בשם אריקה
הלסברג, צעירה שחורת־שיער, ובעלת גיז־רה
נהדרת. הם התאהבו, עברו לגור יחי
בדירת הוריו של טוביה, ברחוב הידלס־היימר
בתל־אביב.
חמש שנים גר הזוג יחד. בפרק זמן זה
הם קנו דירה מול שיכון בבלי, מכרו
אותה ועמדו לקנות אחרת. הכל היה מוכן
לחופה — עד שלפתע התאהבה אריקה
באחר, נפרדה מטוביה.
״המשבר הזה עם אריקה שינה אותו
מאוד,״ מספר אחד ממכריו. הוא נעשה
מסוגר ומדוכא תקופה ארוכה. גם יחסו
לנשים השתנה. הוא הפך מריר וציני כ
לעומת
ידידים רבים, וביחוד דיילות׳״רבות,
הטוענות כי הן מאמינות לגירסה של
אביה של מולין, מאמינים אחרים שביטול
החתונה לא היה כלל מסיבה כספית.
״טוביה הוא פאטריוט וצבר בכל רמ״ח
אבריו,״ הביע השבוע אחד מאלו סברה
שונה .״אביה של הבחורה דרש ממנו שיעזוב
את אל־על וישתקע ביוהנסבורג, וכנראה
הציע לו גם להקים שם עסק. אבל
טוביה הוא לא טיפוס שיכול לחיות ב־חוץ־לארץ.
הוא דרש לחזור ארצה, ולזאת
לא היתד, משפחת הכלה מוכנה, ומשום כך
גם את הכסף לא היתד, מוכנה להעביר לו
לארץ. טוביה קנה לא מזמן דירה של שניים
וחצי חדרים ברחוב בן־סירא בשיכון בבלי
בתל־אביב. הוא נכנס לחובות של משכנתה,
וממשכורתו באל־על הוא לא היה
מסוגל להחזיק את מולין ברמה שהיא
רגילה לה בדרום־אפריקה, שם יש משרתים
כושיים שעושים את כל עבודות הבית.
״אז מאחר שההורים לא הסכימו שהם
יחיו בארץ, הוא לא היה מוכן להתחתן
איתה.״
את טוביה עצמו, לא ניתן היה להשיג,
בשבוע שלאחר ההתפוצצות. הוא היה בטיסות.
אולם ביוהנסבורג הרחוקה, הכריזה
הכלה הלא־מכורה, לא־קנוייה:
״אני עדיין אוהבת אותו!״

רובינ שטיין, תוקף גישה זו של המפרסמים
בחריפות :״כל העניין הזה׳ של לא לקבל
דוגמנית לעבודה בגלל שהיא מופיעה בעירום,
זוהי שטות. זה בכלל לא מתאים
לרוח התקופה.״

צות או לא שטות — עו8דה: דוגנד
נית הרוצה לשמור על מעמדה המיק־

תצלום יפהפה זה של האופנה
הישראלית נפוץ השבוע בעולם -
אבל הדוגמנית התביישה להזדהות, כי

העיוו ס הוו ס
• את היא עדיין ארץ פרובינציאלית,
1 / /אחרי הכל. פירמות גדולות ומבוססות
אינן רוצות שדוגמנית שהופיעה בעירום,
תופיע גם עבור המוצרים שלהם.״
עובדה זו קבע השבוע בפשטות, אחד מהידועים
בץ צלמי האופנה בארץ, אפרים
קידרון.
לא היתד, זו דעתו שלו בלבד. דוגמניות,
פירסומאים וצלמים רבים הינם באותה, די־ער,
בדיוק. דוגמנית המופיעה בעירום —
מאבדת מיוקרתו־ ,וממחירה בשוק. מפרסמים
רבים מסרבים בכלל לקחת אותה לדיגמון
המוצרים שלהם.
״לא פעם קרה לי,״ מוסיף קידרון ,״ש־פירמות
סירבו להעסיק למשל דוגמנית כמו
אן טוכמאייר. בגלל שהיא מופיעה בעירום,
הסבירו, הרי שאם היא תדגמן עבורם, זה
יוריד מערכם של המוצרים.״

ץ״ ספרת לפיאה הון, סוכנת דוגמ-
0ניות ושחקניות, שסירבה למסור את
תמונותיה בעירום של הדוגמנית טרי רביד:
״טרי אומנם הצטלמה בעירום עבור שנתון
שבוע האופנה — אבל רק לאחר שהבטחנו
לה שהיא תהיה מאופרת בכל הגוף
וגם בפנים, ואיש לא יכיר אותה. היא
עשתה זאת רק בגלל שהיא חזרה ארצה
בדיוק לפני שבוע האופנה, והיתד, חסרת
פרוטה. היות והיתר, זקוקה לכסף, הצטלמה
בעירום. אבל היא בשום פנים ואופן
לא תרצה לקבל שם של דוגמנית עירום
— כי אז היא גמרה עם הקאריירה. שום
פירמה רצינית לא תסכים לקחת אותה.״

כדוגמה, גילתה לביאה :״הדוגמנית מגרמניה
אבה קייזר, למשל, עבדה בדוגמנות
זמן רב, עוד בחו״ל ודיגמנה מוצרים
רבים. לאחר שהופיעו תמונות עירום
שלה בארץ׳ סירבו מצקין ו שנייד מן להעסיק
אותה. הם אמרו שהיא דוגמנית עירום,
ולא מתאימה למוצרים שלהם.

ך* שה להסגיר פרובינציאליות זו. ה-
אופנה בישראל כבר ראתה מיני מיקרוסקופי,
חולצות שקופות, שורטס מינימום.

״טרי רביד הסכימה להצטלם
בעירום בשנתון יוקרה, רק
לאחר שהוסוותה ללא הכר
באיפור כבד.״

צועי — לא תצסלם בעירום. אפילו בשביל
שבועון מחו״ל. לליאורה לפידות, למשל,
הוצע בזמנו סכום ענק כדי שתופיע בעירום
בפלייבוי. היא סירבה. היא נחשבת בארץ
לדוגמנית צמרת, מחירה גבוה• ברגע שתופיע
בעירום — יצטמצם בהכרח סוג המוצרים
שאותם תוכל לפרסם. היא תוכתם
בשם של דוגמנית עירום, ומחירה יירד
פלאים, גם אצל אותם מפרסמים שיסכימו
להעסיק אותה.
דוגמה הפוכה: ציונה טוכטרמן, שהיתר,
בדרכה להפוך לדוגמנית־צמרת גם היא —
הקאריירה שלה קפאה, ברגע שהתחילה להופיע
בעירום. דבר דומה קרה לסמדר
דרור, סגנית מלכת היופי, לאחר שהופיעה
בדיגמון עירום. מסבירה לביאה הון :״אחרי
שראו את התמונות שלה בעירום׳ לא
רוצים לקחת אותה לשום דבר, חוץ מאשר
לחדות ותחתונים.״

בעולם הרחב, דוגמנית־עירום היא דוגמנית
צמרת. וורושקה, אחת הדוגמניות היקרות
באירופה, שמחירה 200 דולר לשעת עבודה,
הצטלמה לאחרונה בסידרת תמונות עירום
עבור הירחון האמריקאי המשפחתי לייף —
והדבר לא הוריד כהוא זה מיוקרתה או
ממחירה היקר. אך בישראל — שאני.
קובע שמואל גביש, פירסומאי בכיר ב־שיפרין
נע מן :״עירום כיום מקובל, אולי
בלתי נמנע — אולם לפירסום מרק לא
יקחו דוגמנית עירום. אולי מפני החשש שזה
יפגע במהימנות המוצר.״
משה דיין, מנהל הפירסום של הלנה

ף חד ק ם זאת — כשמופיעה דוגמנית
ר טרייה אצל צלם אופנה, במקרים רבים
הוא משתדל לשכנע אותה להצטלם בעירום.
מספרת דוגמנית ידועה :״צלם מפורסם,
שהיום תמונותיו מופיעות בכל העיתונים
— אני מתכוונת לצילומי אופנה בעיקר —
היה הראשון שבאתי אליו בשעתו, כשהחלטתי
להיות דוגמנית. לאחר שהוא ראה אותי,
הוא הזמין אותי אליו לסטודיו שלו
בארבע אחר הצהריים. הוא אמר שהוא
רוצה להכין מספר צילומים שלי שיהיו
לו באלבום כדי להראות ללקוחות.
״כמובן שבאתי לבושה בשמלה היפה ב־

מרי רביד מאמינה
יותר שהיתר, לי. אבל הסתבר שהשמלה
היתה דווקא ויותרת.
״נכנסנו לסטודיו, והוא באמת צילם אותי
במספר תנוחות בשימלה. אחרי זה הוא
אמר שהוא רוצה צילומים שלי בבגד־ים.
היו לי צילומים מוכנים שהבאתי איתי, אבל
הוא אמר שהם לא מספיק טובים, והוא

״יצרנים רבים אינם רוצים
שדוגמנית עירום תפרסם
את מוצריהם״

רוצה לצלם אותי בעצמו. הוא נתן לי
בגד־ים שהיה לו בסטודיו.
התחלתי להצטלם בביקיני שהוא נתן לי.
אחר כך הוא ניגש אלי, הוריד כתפיה
אחת של החזיה, אחר כך כתפיה שנייה.
כשראיתי שהוא מתקדם׳ שאלתי אותו —
עד לאן, חביבי? ואז הוא הסביר לי שעלי
להצטלם בעירום כדי שהלקוחות יראו
את הגוף שלי ולפי זה יקהו אותי לעבודה.

הסכמתי, אבל הוא שיכנע אותי.

הדוגמני ת ו שחקנית הקולנוע שעלתה ס־
?1 1 1 1ן -ן ן #ך
גרמניה מציגה עירום ב שיא הטעם חטוב,

על ורמה נהדרת. האם תיפגע ה תקדמותה כדוג מני ת בארץ בגלל זה?

(1א1

ציונה טוגטומן
חירשתח לקהל

להציץ בה

ז הו בערך העירום ה מקסי מלי בו
הצטלמה. כתוצאה מחהצצח ש־נייגעיו
הקריירה שלה כדוגמנית.

• בתצלום פירסו מת לבדים מודפסים,
שהתפרסם ב חוברת רבת־היוקרה של מכון־
הייצוא, שהופיעה לכבוד שבוע האופנה.
טרי היתח דוג מני ת העירום היחידה שייצגה
את ישראל בפורו ם זה —ל וגם זאת רק
לאחר שהעירום שלה, כפניה, כוסה ב איפו ר
כסף גולדפינגר של הלנה רובינשטיין, ה מיוצר
ב מיו חדל מטרו ת כאלו. לראשה של
טרי פיאה מתכתית, בידיה חרשן• מאופר
גס הוא, אלהים יודע למה.

יות מוו

תי שזאת דעתם של אנשים קרתניים, בורגנים
זעירים. מהר מאד נוכחתי שהם צדקו
— יותר ממה שחשבתי.
״הפירמות הגדולות, שעבודן עבדתי לעיתים
די תכופות׳ הפסיקו לקחת אותי.
ההזמנות היחידות שנשארו לי באו מפירמות
ללבני־נשים ודאודורנטים. מובן שגם
אצלן נידרשתי להצטלם בעירום — והשכר

נוהגת להעסיק דוגמניות עירום .״אותנו לא
מעניין מה הדוגמנית עושה. אנחנו לא ניכג־סים
לתשבצים כאלה. הדוגמנית באה לעבוד׳
מדגמנת את הבגדים והולכת הביתה.
רק יכולתה המיקצועית מעניינת אותנו.״

ך• מוחו טוען גם אמנון אריאלי׳ בעל
חברת פירסומת גדולה :״בשנות עבוד־

הא 1״ו הי

!ודוגמנית המציגת עיוום מזיקה רעצמה

היה בערך ב־ 25״/0פחות מאשר מה שקיבלתי
בעבר.״

** ה אומרים המפרסמים — בעלי ה-
דבר עצמם? אומר אילן איוניר, בעל
חנויות הלבשה איוניר :״לגבי העניין הוא
כך כשאני מקבל דוגמנית שתדגמן עבור
צילומים או תצוגה אצלי, אני מתחשב בנתונים
המיקצועיים שלה בתור דוגמנית.
אם זה לתצוגה אז חשוב לי איך הבגד
ניראה עליה, איך היא מתנועעת. אם זה
לצילום — אז כמובן כיצד היא יוצאת בצילום.
דוגמנית היא פרי־לאנסרית — אדם
העומד ברשות עצמו. שופטים אותה לפי
יכולתה ולא לפי מה שעשתה קודם לפני
שהיא באה לעבוד אצלי, או אחרי זה. כמו
שלא מעניינות אותי דיעותיה הפוליטיות,
כך גם לא מעניין אותי אם היא הצטלמה
בעירום.״
והלא סוכני פירסום מסויימים טוענים
שהיא אינו מוכן לקחת דוגמנית שהצטלמה
בעירום? עונה אילן :״זה לא יכול להיות
נכון. אני חוזר — עבורי חשובה רק
יכולתה המיקצועית.״

ץ לוי לב היה מפרסם אחר — שלום
^ שניידמן, בעל חנות שנייד מן בדיזנגוף
בתל־אביב :״הדיעה, שדוגמנית המצטלמת
בעירום יורדת מבחינה מיקצועית — אינה
מוטעית,״ קבע. פירמה כמו שלנו, למשל,
אותנו מעניין הלבוש שאנו מלבישים על
הדוגמנית. המוצר שאנחנו מקווים למכור
בעזרתה. משום כך אני בשום פנים ואופן
לא הייתי לוקח דוגמנית שהצטלמה קודם
בעירום. קשה לי להסביר למה — אבל
פשוט זה לא מקובל לקחת דוגמנית עירום
שתדגמן בגדים• היות וזה לא מקובל —
אז אני לא הייתי לוקח אותה.״
שונה תשובתו של חנוך מצקין, בעל
חנויות מצקין בתל־אביב וחיפה — למרות
שסוכני פירסום טוענים כי מצקין איננה

תי הרבות לא ניתקלתי בתופעה בזאת.
עדיין לא קרה לי שאיזה שהיא חברה תדחי׳
דוגמנית רק מפני שהיא הצטלמה קודם
בערום.״ ומה בקשר לכל הטענות ההפו־כות
י ״אינני יודע. אני אישית לא נתקלתי
בכך.״
סמדר דרור, סגנית מלכת״היופי שהתפרסמה
בצילומי העירום הרבים, המוצלחים שלה׳
אומרת :״זה נכון. זה מוריד מיוקר־תה
של הדוגמנית ומהמחירים שהיא יכולה
לקחת, אם היא מצטלמת בעירום. למרות
שזה תלוי בהרבה גורמים, באיזה מידה
זה פוגע. תלוי מה היא עשתה קודם, איך
היא מבחינה מיקצועית, והדיעה הכללית
עליה. צילומי עירום בהחלט פוגמים בדמותה
של הדוגמנית.
צביר, דושינסקי, דוגמנית צעירה שהגיעה
לתל־אביב מטבריה והפכה למקובלת מאוד
בצילומי עירום עבור דאודורנטים, מכנסים
קצרים וגרבונים, רואה בצילומי עירום מטרה
לכשעצמה :״לא מעניין אותי מה חושבים
עלי. עובדה שיש לי הרבה עבודה.
עבור יום צילומים בשביל גרבונים אני
מקבלת 100 לירות. אז מה אני כבר יכולה
להפגע? מעולם לא ניסיתי לדגמן דברים
קונסטרוקטיביים. זה בניגוד גמור לאופי
שלי.״
במילים גלויות יותר התבטאה דוגמנית
עירום זרה, שהגיעה רק לפני מספר חודשים
ארצה. היא הצטלמה באר ץ עבור מספר
מוצרים׳ סירבה עתה להסכים לפירסום
שמה — מחשש שיזהו אותה כדוגמנית
שהצטלמה בעירום — ולא יקבלו אותה
לעבודה :״אני צריכה להתפרנס מעבודה
בדוגמנות ואני לא יכולה להרשות לעצמי
לדבר בגלוי,״ הסבירה• ״למרות שאף פעם
לא עשיתי תמונות בעירום מלא. הצטלמתי
רק עבור מוצרי קוסמטיקה ולבנים. אבל
אני חוששת מאוד שאעמוד בפני הפתעה
לא נעימה.״

הוא הראה לי אלבומים שלמים של בחורות
בעירום — שכיום, אגב, הן בחלקן
דוגמניות ידועות. אחרי זה הסכמתי, וגם
אני ניכנסתי לאחד האלבומים שלו.
״מעולם לא מצאתי שימוש לתמונות העירום
האלה, מאחר ומהר מאוד למדתי שלא
כדאי להצטלם בעירום עבור שום מפר־

ליאורה לפידות ויתרה
על סכום ענק, וסירבה להצטלם
בעירום כדי שמעמדה
לא ייפגע
סם. למדתי שאם אני רוצה לעשות קאריי־רה
בעולם הדוגמנות, אסור שיראו אותי
ערומה. בגד־ים ביקיני הקטן ביותר —
כן. חצי עירום, או עירום מלא חם וחלילה
— בזה הייתי מחסלת את הקאריירה שלי.״

ה דושינסס׳

מדגמנת לבנינו ש קויי ס. נ־עקבות
כך, היא עלולה לה־נ
ל ת, בעבודו ת הדיג מון שלה, למוג מוצרינו בלעדי זה.

ך* יירה דוגמנית אחרת, שאמנם אי-
נה נחשבת לדוגמנית־צמרת׳ אולם מקובלת
למדי, מופיעה עבור חברות הלבשה
ידועות — גם על המסלול וגם בצילומים :
״התחלתי להופיע בדוגמנות אחרי שגמרתי
קורם אצל לאה פלטשר. עבור מצקין, אתא,
ואחרים. יום אחד הציע לי הצלם להופיע
בעירום עפדר מוצר קוסמטי, שמפו מסו-
יים. העירום היה לא מלא לגמרי, התמונות
התפרסמו בכל העיתונים.
״בתחילה פנו אלי כל ידידי, מהמקצוע,
נדהמי* שהסכמתי, :את לא יודעת שדוגמנית
עירום שווה פחות׳? בהתחלה ד,אמנ־

אן טונמא״ו
בתצלו מי

רקע,

כתבות,

הרא שונה ו ה מפורס מתב דוג מניו ת העירום ,.המצטלמת — ב־עירום
מלא ו מוחלט — לא רק למוצרי פירסומת, אלא גס
וכדומה. היצרנים חו ש שי ם שהיא ת 3געבמ הי מנו ת סחורתם.

תשבץ

רעו&ם

<748

במדינה הממשלה
ה מו הי ק אני תהאח רונ ה
נגד פל ס טין

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה, תשבץ
1748״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך :

)1הוגה דעות )7 .נער שמלאו לו י״ג
שנה (כ״מ) )13 .גבעה קטנה )14 .עוזר שר
החוץ האמריקאי למזרח התיכון ) 16 .לשון
רבים (ר״ת) )17 .שאלה ששואלים בפסח.
)18 תואר אצולה הולנדי )20 .קח מפה.
)31 דירה בארמית )22 .מרכז )24 .מטבע
סיני )25 .גוזל, חומס )27 .מין נמר)29 .
קולע )31 .פראי )32 .מחוור )33 .הזז הצידה
)35 .נופש )36 .נקר וחפש )37 .מסמר
עץ )38 .זאת בארמית• )39 מיהרו.
)41 תלש )43 .נשאר לישון )45 .בסוף המחנה
)48 .מלאכת הבמאי )50 .הבערת אש.
)51 דמות נשית מאלף לילה ולילה)52 .
לחץ, בסיגנון תנ״כי )53 .יערב )56 .נוכל.
)57 מסולם התווים )58 .נשיר )60 .ישלח
לכתובתו )62 .ישן )63 .תוארו הצבאי האחרון
של נאצר )65 .מטבע יפאני)67 .
חרפה +אקדח בלועזית )69 .גב)70 .
מבולבלת )71 .גאווה.

)1לפתע )2 .שם מנעול מפורסם)3 .
קיצור של וגומר בלי וו )4 .עיוור)5 .
אגרטל בלועזית )6 .מדינאי יווני )7 .כינוי
לבית המקדש )8 .בפי הבהמה )9 .חבורת
שרים, מקהלה )10 .יום בלי סוף )11 .נהר
באפריקה )12 .פרשן מדיני וצבאי בארץ.
)15 שוקולד שוויצי מפורסם (כ״ח))19 .
חור )10 .התכופף )23 .קול עבה)24 .
קצה מיותר )26 .מכינויי הרקפת )27 .כמו
31 מאוזן )28 .תולעת אוכלת צמר)30 .
כינוי לשוד אכזרי )32 .ודאי )34 .חומר
בנייה )38 .צורת תעופה (כ״מ) )40 .לאומנות
קנאית )42 .לזה שואף משה דיין.
)44 מין טוב של זיתים )45 .כותבי שירה.
)46 נוטה לפהק )47 .חפרו )48 .אוהב לבחור
)49 .תכונת הנאמן )54 .בן־עיר)55 .
שארית (כ״מ) )59 .צורה הנדסית )61 .כיסה
בעבים (כ״מ) )64 .שער בערבית )66 .זע.
)67 בתוכם )68 .ראשי תיבות של ראשי
תיבות )69 .כמו 69 מאוזן.

חשבץ 74$ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

0 2 0 ^ 1

את החשובות י לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד , 136 .ת״א, ולציין על־גב־ חגלוייח:
״ח שבץ 1748״ .הפי תרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למי שלוח
הפי תרון —׳ 10.3.1971

*יו ח8וז?רים גכוגח יוגרל *דס כש*י של • 2ל׳׳י ועוד ג •רשי מיי •

בראיון שלה בשבועון ניו חיי ק חזרה גולדה
מאיר השבוע בתוקף עקשני על התנגדותה
הטוטאלית למדינה פלסטינית בגדת
המערבית. קבעה גולדה, החלטית: אץ
מקום לשלוש מדינות בין עיראק והים.
נראה שגולדה מאיר נשארה הלוחמת האחרונה,
המחזיקה בהתנגדות טוטאלית לרעיון
הכובש את העולם. שאר המתנגדים
קיפלו את דגליהם:
#המלך חוסיין הודיע השבוע כי
אינו מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת עזה ,״אם הפלסטינים
יחליטו להקימה.״
• הנשיא ניכסץ הודיע, באיגרתו
לקונגרס, כי לא יתכן להשיג שלום בר־קיימא
במיזרח התיכון ״מבלי לטפל בשאיפות
החוקיות של העם הפלסטיני.״
זוהי הכרה רשמית ומלאה מצד הסמכות
העליונה בארצות־הברית בקיומו ובזכותו
של ״העם הפלסטיני״.
הכגידה הכשרה. יתכן שיש משמעות
רבה עוד יותר למיפנה שחל, למרות
כל ההכחשות וההכרזות המפוצצות, בקרב
אירגוני הפידאיון עצמם. מיפנה זה עדיין
מוסתר מאחורי הקלעים.
אחד האישים הבולטים ביותר במחנה זה,
שאפיק אל־חות, נציגו של יאסר עראפאת
בביירות, היה ידוע כאוייב מושבע של
רעיון המדינה הפלסטינית בגידה ובעזה. בראיון
מוקלט לרדיו הפיני, ולאחר מכן בשיחתו
עם דנה זוהר (העולם הזה ,) 1718
גינה אל־חות בחריפות את מה שכינה
״תוכנית אבנרי״ ,במלכודת ציונית, בגידה
בעם הפלסטיני, וכו/
השבוע פירסם אל־חות בעיתון ביירותי
הכרזה בעלת משמעות עצומה: הוא קבע
שאם יושג הסכם־שלום ,״לא יעלה על הדעת
שהגדר, המערבית תחזור לשלטון
חוטיין.״
האלטרנטיבה המסתברת: הקמת מדינה
פלסטינית עצמאית, לפי אותה תוכנית שאותה
נהג לגנות.
הדבר אישר בצורה חותכת את טענתי
של עוזר שר־החוץ האמריקאי, ג׳וזף סיסקו,
כי במחנה הפידאיון רבים עתה האיש־ם
המוכנים לדו־קיום עם מדינת ישראל, ב־מיסגרת
הטדר־שלום שיקים מדינה פלסטינית.

משטרה

ה חו קרה אל מוני
שהיכה עציר•.
ר ח מי ם לוי״
השערורייה שפוצץ השבוע הסטודנט הירושלמי
יגאל תמיר 23 היתר, יכולה
להיות רבת־עוצמה. אלא שהיא לקתה בחסר:
במכתב הגלוי שפירסם לשר המשטרה׳
בו האשים כי ראה במו־עיניו כיצד
משתמשים שוטרי הבירה במכות־רצח נגד
עצירים — לא ציין את שמות האשמים.
הוא תיקן ליקוי זה, מאוחר יותר, בראיון
עם כתב העולם הזה .״שם החוקר
שאותו אני מאשים במכות הוא רחמים
לוי,״ גילה.
גילוייו של תמיר המזוקן, שנה א׳ מדעי
המדינה, היו חמורים ביותר, קבעו כי במשטרת
ירושלים נוהגים להכות עצירים.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שהאשמה זו
מועלית. משטרת ירושלים מקובלת זה
שנים, בחוגים הנזקקים לשירותיה, משני
עברי הסורג, כ״משטרה מרביצה״ .בהאשמותיו
הפעם של תמיר היתר, חומרת־יתר,
מאחר שהוא לא היה סתם עוד עבריין
שהתלונן כי חטף מכות, וניתן היה לשקול
את אמינותו לעומת הכחשות המשטרה.
תמיר דיווח על שני מיקרים שראה ידיד
שלו, ועל מיקרה שלישי שראה הוא עצמו.
אשבור לך את הפרצוף. לאחר שראה
כיצד היכה רחמים לוי, חוקר ממחלקת
החקירות של משטרת ירושלים, עציר
כבול במסדרון בית־המשפט, ולאחר שלוי
זה סירב להזדהות, פנה הסטודנט הנדהם
למשטרה, ביקש להתלונן .״שלוש פעמים
סיפרתי את הסיפור במחלקת החקירות ב־
(המשך בעמוד )26

הפנתרים השחורים
שאגו — מי לא יירא ;
המימסד כולו,
מראש הממשלה ומטה.
נחרדו לפתע.
*ש* ני הצעירים נצמדו לקיר הבית,
\*/בקרן הרחוב, סקרו בזהירות את הנוף
מעבר לפינה. רק לאחר שנוכחו כי
השטח פנוי, פנו בצעד מהיר לעבר בניין
העירייה. אחד מהם, יצחק מויאל׳ מרח בזריזות
על הקיר דבק, במברשת אותה טבל
בדלי שבידיו. השני מיהר והדביק על השטח
המרוח כרוז צהבהב, שבראשו זעקה
באותיות שחורות שמנות המילה די !
לפתע, מתוך האדמה, צץ מאחורי הצעירים
שוטר. הוא לא טרח לקרוא את הכרוז.
הוא כבר הכירו• לאחר שביקש מהצעירים
להזדהות, הזעיק ניידת והובילם לתחנת
המשטרה.
למבוגרים מבין עוברי האורח שחלפו אותה
שעה ברחבה שלפני בניין עיריית ירוש־

עצור ברדוגו
להפליל —
ליים, היתד. הסצינה מוכרת• אלא שלא הי־תה
זו סצינה מלפני 24 שנים. הצעירים לא
השתייכו לאחת ממחתרות היישוב העברי,
והשוטר לא היה שוטר המנדט הבריטי.
הסצינה התרחשה השבוע׳ והצעירים שנעצרו
השתייכו לגוף, שלפני שמונה שבועות
לא שמע עליו עדיין איש בארץ —
לפני שישה שבועות, כאשר שמעו עליו לראשונה,
העלה רק חיוך של ביטול בין
רבים וטובים — והשבוע גרם כבר לד,זעקתה
של ראש הממשלה בכבודה ובעצמה,
שכינסה ישיבת חירום כדי לדון בו.
היו אלה הפנתרים השחורים.

המקופחים
לא ישתקו
ן• כרוז, שהפיצו

הפנתרים

ה שחורים

בחוצות ירושלים, הם התריעו על ה-
זקיפות והאפלייה המופנים נגדם ונגד סביבתם׳
קראו לירושלמים להצטרף להפגנה
שתיכננו ליום הרביעי השבוע. למי שעקב
אחרי הופעתם על הבמה (העולם הזה )1743
לא בביטול, אלא מתוך דאגה חמורה, נוכח
אות האזהרה האדום שהדליקה הופעת
הבכורה שלהם — אות אזהרה שבישר כי
ישראל המקופחת לא תמיד תשתוק — לא
היתה ההפגנה המתוכננת בבחינת הפתעה.
היא היתד, חלק מתוכנית פעולה שנקבעה
מראש — ושעתה הגיע זמן הביצוע שלה.
לא כך חשבה משטרת ירושלים, שניסתה
לבטל את ההפגנה, בשלב ראשון, באמצעים
לא רציניים. כאשר סרו שניים מהחבורה
לבניין מטה משטרת ירושלים, לבקש רשיון
לעריכת הפגנה בפיכר מנורה, השיב
להם אחד הקצינים :״מה אתם באים כל

כך מוקדם, שבועיים לפני תאריך ההפגנה?
תבואו יום יומיים לפני ההפגנה.״ ״בטח,״
הסביר השבוע לכתב העולם הזה אחד מראשי
הפנתרים .״ואם הם היו באמת מסתלקים
ובאים לפני ההפגנה, היו אומרים להם
שכבר מאוחר מדי עכשיו לבקש רשיון.״

אנחנו עכשיו
גוף פוליטי
ך -יום הראשון השבוע, מבלי שידעו
* ע דיין אם אכן יקבלו את הרשיון להפגנה׳
הפיצו הפנתרים בחוצות ירושלים
את הכרוז שהזעיק את אזרחי העיר להשת־תף
בהפגנה. צעד זה, שהצביע על החלטתם
הנחושה להמשיך בפעילותם מבלי להתחשב
בהפרעות, הכנים להילוך גבוה את פעולות
התגובה של המימסד.
היתר. זו תגובה היסטרית — והיא הי-
תה בלתי מובנת כלל, בהתחשב במה שגרם
לה. היא היתה מובנת מבחינה אחרת.
פעילות הפנתרים ה שחורים, שגרמה לתגובת
המנגנון השלטוני, היתה לכשלעצמה,
צנועה ביותר, הסתכמה בעובדות הבאות :
• קבוצת צעירים ירושלמים, בני ישראל
השנייה, תושבי פרברים שרבים מהם
בעלי עבר פלילי, החלו מתארגנים לפני מספר
שבועות, כגרעינו של גוף פוליטי תחת
השם היומרני הפנתרים ה שחורים•
לדעת רבים, השתתפו בהכוונתם של
הצעירים לכיוון הפוליטי פעילי מצפן —
קבוצת שוליים זעירה, שאיש אינו מאמין
בכוחה להפיץ את רעיונותיה במדינה.
• אחדים מבין הפנתרים הופיעו לראשונה
בפומבי בעת ההפגנה נגד פעילות
משמר הגבול בעזה, כשעמדתם בהפגנה
אינה ברורה כלל.
• פעילי הפנתרים הכריזו כי בכוונתם
לגלות פעילות פוליטית וחברתית, בשכונות
מגוריהם ואחר כך ברחבי ישראל השנייה,
שמטרתה להילחם בקיפוח העדתי והכלכלי.
• בחודשים האחרונים הם הפכו
מגוף מחתרתי למחצה, שחבריו הקפידו לא
להזדהות — לקבוצה גלויית פנים, שמנהיגיה
מוכנים להזדהות ולשאת דברם בפומבי.
״התאגדנו, ועכשיו אנחנו אירגון פוליטי,״
קובע סעדיה מרציאנו 21 מראשי פעילי
הפנתרים .״אנחנו עומדים להירשם כאגודה
עותומאנית. עורך־דין שלמה שגב מנסח
לנו, כרגע — בהתנדבות — את התקנון
שלנו. בקרוב נפתח משרד, ושם יוכלו
תושבי השכונות לפנות אלינו עם הבעיות.״
הפנתרים מנהלים מו״מ עם ועדי שכונות
העוני בירושלים, כדי לנסות להגיע לידי
פעולה משותפת, פתחו גם באיסוף כספים.
נשק ללא רשיון
* כזאת מסתכמת פעילותם.
1ועל פעילות צנועה זו — הגיב המימסד
בצורה חריפה ביותר. לפחות כאילו היו
אלו פנתרים שחורים אמיתיים, נושאי תת־מיקלעים
ורימונים.
תגובת המימסד, נוכח תגליתו המזעזעת
שהפנתרים אינם חיזיון בלהות, אלא גוף
ההולך ומקבל ממדים ממשיים יותר ויותר
מרגע לרגע — התבטאה בהפעלת שיטת
המקל והגזר: מצד אחד, הופעלה משטרת
ירושלים, במקביל נתגלו במפתיע תקציבים
מיסתוריי.

פעילותה של משטרת ירושלים הסתכמה,
עד ערב ההפגנה הגדולה שתוכננה ליום הרביעי,
בנקודות הבאות :
• מעצרו של אבי ברדוגו: ברדוגו,
סטודנט ירושלמי שנה ד׳ משפטים, דמות
ידועה בחיי הלילה של הבירה, מפעיל, תוך
כדי לימודיו, את בית התה בבירה. במשך
שנה וחצי הפעיל את המקום ללא רשיון
— ואיש לא נטפל אליו• עתה, לפתע,
התלבשה עליו המשטרה.
הסיבה, לדעת רבים: בית התה הפך
למקום מיפגש של הפנתרים, לאחר שברדו־גו
עצמו יצר איתם קשרים מסועפים.
סגירת בית התה היתה רק השלב הרא
תושב
ואדי סליב, במרד המפורסם שפרץ
בשכונה. הוא החליט אז שני דברים: להשתחרר
בהוואדי׳ ולהילחם באפלייה שגרמה
למרד.
בלימודיו בירושלים, התפרסם יותר כבעל
דיסקוטקים מאשר כלוחם אידיאולוגי. השמיץ
אותו השבוע אחד מידידיו הטובים :
״בבוקר, בטענזון, ברדוגו הוא חירותניק,
בצהרים בקפטריה הוא מסנגר בלהט על
מצפן, ואחרי הצהריים, בהרצאות, הוא מחליט
במי לתמוך בערב בדיסקוטק.״ ״סתם
השמצה,״ מחייך ברדוגו .״מזה 12 שנה
שאני צופה התפוצצות מצד עדות המזרח
בארץ. בינתיים — הם מסתפקים >ק ב
שון•
זמן מה לאחר מכן נעצר ברדוגו באמצע
הלילה, הובא למטה המשטרה. שם
מצא כבר את שני עובדיו בבית התה,
צבי ניאוזוף ( )18 ומורים קביליו (.)21
סיבת המעצר: חשד בהחזקת נשק ותחמושת
ללא רשיון.
ברדוגו ושני חבריו הובאו בפני שופט־שלום
בירושלים, שם טען התובע כי בידיו
מידע שאת טיבו הוא יכול למסור באוזני
השופט בלבד, וכי המשטרה אמנם לא מצאה
כל נשק או תחמושת אצל הנאשמים,
אך מצפה לעשות כן, הוא ביקש לעצור
את החשודים ל־ 15 יום.
השופט הסכים לתת רק שישה ימים.
ברדוגו החליט לערער. יום לפי שעירעורו
צריך היה להתברר, שוחרר באורח פלא.
״המעצר שלי הוא פשוט נסיון להפליל
אותי ואת האירגון כולו,״ טען השבוע
ברדוגו .״להציג את כולנו כעבריינים,״
מה הקשר של ברדוגו בן ה־ ,27 בעל
ההופעה הד,יפית, לפנתרים ה שחורים?
לפני 14 שנה נכח אבי, יליד מרוקו ואז

ירידה• בקופנהאגן בלבד יש 10 אלפים
ישראלים. אתה יודע כמה בני ישראל השנייה
מביניהם י הם ברחו כי הם לא רוצים
להיות אזרחים סוג ב׳ בארצם שלהם.״
ברדוגו אינו מהסס לדבר בסימון הפנתרים:
״במקום לדאוג לצעירים בארץ, דואגים לעולים.
תסתכל על מנחם בגין• .הוא בנוי
על בני עדות המזרח — ואת מי הוא הולך
להציל? את יהדות רוסיה.״

כאשר שוחרר ממעצרו, הוזמן לשיחה
אצל מפקד מרחב ירושלים, סגן־ניצב דניאל
בראלי, נחקר על ידו באם יש לו קשרים
עם מצפן.
פעילות המשטרה לא הצטמצמה בברדוגו.
נקודות נוספות :
• ביום א׳ השבוע הזמין אליו בראלי
שניים מפעילי הפנתרים, אליעזר אבר־גיל
ופינק ויגודר( )16( ,״אני האשכנזי היחידי
בין הפנתרים. הגעתי אליהם אחרי
שאחד מהם גנב לי את התקליטים שלי. אחרי
שמצאתי אותו, התיידדנו אבל אני לא
מצפן־ניק״) לדבריהם, נחקרו ממושכות אודות
האירגון. בראלי לעומת זאת טוען כי
הזמינם לשיחה בגלל שביקשו את הרשיון
להפגנה .״רציתי לדעת מי הם המבקשים,״
הסביר לכתב העולם הזה.
מסקנתו הסופית: סירוב להעניק את הרשיון,
בגלל עברם הפלילי של המשתתפים
העתידים ,״דבר העלול לגרום למהומות.״
תגובת הפנתרים :״נפגין בלי רשיון.״

מצפון

ץהואביטן הוא בעל בית־דפוס צנוע
5במוסררה. הוא זה שהדפיס
— חינם — את הכרוז די 1המסעיר. בעקבות
מעשהו זה, הופיע בבית־הדפוס מפקד
משטרת ירושלים, אברהם תורג׳מן, החל
מחטט בכל פינות בית העסק — מבלי
שהיד, בידיו צו־חיפוש. תורג׳מן נטל איתו
כמה כרוזים לדוגמה, עזב את המקום.
שעות ספורות לאחר מכן הגיעו למקום
שוטרים אחרים, התחילו מציקים לזוזו,
חוקרים אותו בדבר — הרגלי עישון החשיש
שלו .״בחיים לא ראיתי חשיש,״
טוען זוזו, שאין לו כל תיק במשטרה.
במקביל למקל, הופעל הגזר: מזה חודשים
ושנים שאנשי מחלקת הסעד של עיריית
ירושלים, בראשותו של אבנר עמיאל,
מתריעים על העזובה והמחדלים בתחומם׳.
עתה, במפתיע, אושרו להם תקציבי־ענק למטרה
הבלעדית — חיסול נוער השוליים.
כמה מפעילי הפנתרים זכו בטיפול אישי
מידי העירייה — שונה לחלוטין מהטיפול
לו הורגלו מידי המשטרה: צ׳ארלי בטון
( )21 למשל מצא את עצמו לומד הפעלת
טרקטור אצל קבלן ירושלמי — על חשבון
העירייה. אחרים הופנו למשרד העבודה
לפתע ללימוד קורסים. קבוצה של עשרת
פעילים נוספים קיבלה הודעה כי אם
יש להם בעיות — כל מה שעליהם לעשות
זד, לפנות לעובדת הסוציאלית. הבעיות
תפתרנה.
״הם חושבים שעל־ידי הדברים האלו הם
ישחדו אותנו, אומר מרציאנו .״אבל אנחנו
ניקח את מה שמציעים לנו. בסופו של
דבר, אלה הם דברים שמגיעים לנו. אבל
לשחד אותנו — אי אפשר.״
אבל לנסות אפשר. לשחד — או להפחיד.
ונסיונות קיצוניים אלו, בתגובה על פעולותיהם
התמימות למדי של הפנתרים, מצביעות
רק על דבר אחד :
על מצפונו הרע של המימסד — על
חששו שפה מתפתח מרד ודאי סאליב מספר
_ 2על פחדו שברגע שייעלם המתח
הביטחוני, יחדלו דפוקי ישראל השנייה לשתוק.
ואולי
עוד לפני שייעלם המתח הביטחוני.
לפנתרים

נפגין -גם
בלי רשיון
ך * צ ^י רי סמשכונת מוסררה, שנכג־
( 4סו באקראי לבית־התה של ברדוגו,
מצאו אצלו אוזן קשבת לבעיותיהם. הם
הפכו אותו לאיש אמונם, כשהוא מציג בפניהם
את עולם הפופ והסטודנטים, שהיה
כה מרוחק מהם עד אז. היה זה ברדוגו
שגילה להם לראשונה על דבר קיומם של
הפנתרים ה שחורים המקוריים.

— -—23י

תמרורים

סרט ישראלי בעירום ובסצינות מישגל. וחריג
נוסף, חשוב הרבה יותר, המסביר
אולי את החריג הקודם: מלכת הכבי ש
הוא ללא ספק סרטו הטוב ביותר של מנחם
גולן עד כה, או כפי שהוא הגדירו אחרי
שביים והפיק 15 סרטים :״הסרט הראשון
שלי.״ אפילו מבלי להתייחס לסרטיו הקודמים
של גולן זהו סרט מיוחד במינו וברמתו
בתעשיית הסרטים הישראלית.
מלכת הכביש הוא סיפורה של יצאנית
ישראלית, המציג שלב של ירידה בדרגה
בחייה. ממלכת הכביש — זונוסעת העובדת
כעצמאית ללא סרסור — היא מידרדרת
תוך מאמץ להיחלץ ממקצועה וממיקומה
בשולי החברה, עד למעמד הנקלה ביותר
של יצאנית הכפופה לסרסור.
עלילה מעין זו, הכוללת בתוכה גם יחסים
עם נהג משאית קיבוצניק (יהודה ברקן)
המגיעים עד לסף האהבה הבלתי אפשרית,
מתנדנדת מטבעה על חודו של תער.
תנודה קלה וסרט מעין זה הוא קיטש המוני
בעל סימון פורנוגרפי. למזלם של

הוענק בנוכחות חברי־כנסת, מז־כ״ל
מפלגת העבודה אריה (לובה) אליאב,
יו״ר הנהלת המפלגה הליברלית ד״ר אלימלך
רימלט, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות
הלל זיידל, ראש עיריית תל־אביב
יהושע רבינוביץ, ראש עיריית רמת־גן ישראל
פלד, עורכי הארץ ו מעריב, על־ידי שגריר
אוסטריה בישראל ד״ר ארתור אגסטנר,
לעיתונאים הישראליים הוותיקים שמע ון
סאמט נהארץ) ומשה מייז ד ם (מעריב),

מייז ל ס, אגסטנרוסאמט

ותם עם נטמה

עיטור הזהב בעל הדרגה הראשונה של
נשיא אוסטריה, כ״הוקרה לפעלם למען
יחסי אוסטריה וישראל.״ באותו מעמד קיבלו
השניים גם איגרת ברכה אישית של
ראש ממשלת אוסטריה, היהודי ד״ר ברונו
קרייסקי. אגב, בעיטור דומה זכה בשעתו
גם הסופר מכס ברוד ז״ל.
הוענק * פרס יציב לספרות ילדים
לזכרו של העורך הראשון של דבר לילדים,
לסופר ייגאל דרוקר (בן־נתן) ,עבור ספרו
החאן על הגיבעה. דרוקר בן ה־ ,30 יליד
תל־אביב שגדל בחולון, זוכה בפרס זו הפעם
השנייה, לאחר שזכה לפני שנתיים
באותו פרס עבור ספרו האגם ב חולו ת,
משמש כיום כדובר משרד־החקלאות.

מנהליםרומן. השתקן קלינט
איסטווד (הטוב מהסרט הטוב
מכוער) והדוגמנית הבלונדית קאטי
רדיאן, איתר, הוא מבלה עתה בפאריז,
הרע וה
למרות
נישואיו למאגי איסטווד, ממנה יש
לו בן שנולד לאחר 15 שנות נישואין.
נחוג יום הולדתו ד,־ 37 של ה־משורר־קולנוען
דויד אבירן, מחברם של
כתריסר ספרי־שירה,
בעיברית ובאנגלית,
ויוצרו של הסרט
מין, שנפסל על־ידי
הצנזורה.

נחוג ׳ .יום־
הולדתו ה־ 59 של ההישראלי
חרשתן

אפרים

אילץ,

שהוא
סוחר מכוניות
בעל מוניטין
בינלאומי במקצועו,
ופסנתרן לפי תחביאבירן

ושהעביר לאחרונה
את מרכז הכובד של עסקיו מחיפה
לתל־אביב.
נפטר בביירות, מהתקף־לב, בגיל
,61 שר־החוץ הירדני לשעבר ואחד המנהיגים
הבולטים בגדה המערבית — ד ״ ר
קאד רי טוקאן, שיצא את שכם בשבוע
שעבר כדי להשתתף בדיוני המועצה ה לאומית
הפלסטינית. נחשב לאחד הסופרים
הגדולים בעולם הערבי, חיבר 27 ספרים בנושאי
ספרות, מדעי החברה ומדעים מדויי־קים,
למד ־ באוניברסיטת ביירות ובשנים
1954—1950 כיהן כציר האופוזיציה בפרלמנט
הירדני, ב־ 1965 נתמנה לשר לענייני
חוץ בממשלת ירדן ובשנותיו האחרונות
כיהן כמנהל בית מדרש למורים בשכם.
נפטר בפאריז, ממחלת הסרטן, בגיל
,67 האיש שהפך ב־ 1930 לכוכב קולנוע
מפורסם ושהופיע מאז ב־ 149 סרטים
— פרנאנד קונטונדן, הידוע יותר בשם

פרננדל.

אונס נטר אובעה
בגילה

אלמגור

( שוכבת

גבה)

ארבעת -הבריונים מבצעים
את האונס האכזרי
אחרי שהם מגלים כי אינה

* ילהאלמ גו ר נאנסה במחצבה ליד
^ מפעלי ים־המלח בסדום. ארבעה בריונים
שהביאו אותה לשם במירמה, לבילוי
כביכול במסיבה, התנפלו עליה, היכו אותה,
קרעו מעליה את בגדיה, ובזה אחר
זה אנסו אותה באכזריות. אחר הם השאירו
אותה, חבולה ומוכה וקרועת־בגדים על החוף
השומם והשקט, בו הידהדו עדיין
זעקותיה בשעת האונס :״הילד שלי ! הילד

סצינה אכזרית ומהממת זו עשויה להיחרת
בליבם של צופי הקולנוע הישראלים
היא מהוה את נקודת השיא של סרטו של
מנחם גולן מלכת הכביש, שהקרנתו תחל
בעוד שבועות מעטים. היא יוצאת דופן
גם בין סצינות האונס שבויימו עד כה בקולנוע
העולמי. לא רק בשל האירוטיות
שבה, אלא בעיקר בשל הריאליזם האכזרי
בו נעשתה. בשעה שהוסרטה סצינת אונס
זו בחוף ים -המלח התעלפה גילה אלמגור
פעמיים. כי ארבעת השחקנים שביצעו בה

אלא זונ ה לשעבר שפרשה מעיסוקה כדי לנסות לבנות לעצמה
חיים חדשים. הצילומים בו צעו בריאליזם ובאכזריו ת שגרמו לכך
זו. סצינה הסרטת
ב שעת פעמיים התעלפה
שגילה

את האונס בשעת ההסרטה, לא שיחקו אונס.
הם ביצעו אונם על כל הכרוך בו,
חוץ מביצוע מעשה האונס בפועל. הם הי־כו
אותה בכוח׳ אחזו בה באלימות וקרעו
את בגדיה מעליה.
עברו מספר שעות עד שהצליחה גילה
להתאושש מהזעזוע שעבר עליה בעת הסרטת
סצינה ברוטאלית זו .״מבחינת ההרגשה
האישית שלי,״ היא אמרה ,״הרי אם אשה
צריכה לעבור דבר כזה, יותר טוב בשבילה
למות.״

יוצרי הסרט והמשתתפים בו, לא אירעה
שום מעידה. המוצר המוגמר הוא סרט
עצוב ופיוטי, משהו בסיגנון המזכיר את
קאובוי

כתב אישום בעל עוצמה רבה נגד חברה,
שאינה מאפשרת למי שסטה מחוקיה לחזור
לתוכה.

גילה התנגדה
למחליפה בעירום

יצאנית יורדת
בדרגה
ם בל העוצמה שבה, אין סצינת ה־אונס
הדבר יוצא־הדופן היחיד
הכביש. חריג נוסף: בפעם הראשונה מופיעה
שחקנית ברמה של גילה אלמגור כ
במלכ

חצו ת

ואדם

בעקבו ת

גורלו,

^ ז יזי ז

ף* רוב לודאי שאפילו הצנזורה הישראלית
[ /לא תפעיל לגבי סרט זה את המספריים,
למרות שהוא מכיל יותר סצינות אירוטיות
של עירום ומישגל, מכל סרט ישראלי קודם.
היתד, זו גילה אלמגור עצמה שהגתה
את רעיון הסרט, הציעה לגולן להסרי־טו
אחרי תקופה ממושכת ששררו ביניהם
יחסים מתוחים. שניהם, גילה וגולן, עמדו

גילה לעשות זאת היא לא יכלה לעשות.
היא ברחה. היה ברור שהאונס, יהיה עד
הסוף, ושסצינת המישגל עם יהודה ברקן
במחסן הכותנה בקיבוץ, תהיה עד הסוף.
אבל היו לה לבטים. כשהיתה צריכה להתפשט
גם בפני הצוות, היא בכתה. זה היה
קשה. למעשה לא היד. לה מה להסתיר.
היא נראית יפה. יש לה גוף טוב. שיכנענו
אותה. עשינו את זה בעדינות רבה. התגברנו
על זה אחרי המשבר הראשון, כי הדברים
היו רלבנטיים. אחר כך בדקנו כולנו
את החומר. עברנו על כל צילום. כל
מה שלא נראה אסתטי, נזרק.״

סיכוי פריצה
לעולם הרחב

1 1 1 1י יץך? אחד מארבעת הבריונים
תוקף את גילה אלמגור
1 /1 1 1 1
לפני בי צו ע האונס. לצורך צילום סצינת
האונס, הכוללת צילומים בסלו־מושן, נר כשה
מצלמה מיוחדת עבור הסרט הזה.

בתקופת ביניים. לגילה היו כמה חודשי
חופשה לפני שתיכנס לתפקידה של ז׳אן
דארק. לגולן היה חור בתוכניות ההסרטה
שלו. הם ישבו שבועיים וגיבשו את התסריט.
גילה ששיחקה את הזונה מרגו
באלדוראדו של גולן, נטלה על עצמה הפעם
את התפקיד של יצאנית מבוגרת. זוהי אותה
מרגו, אלא שהפעם קוראים לה מרגלית.
היא בשלה יותר, בעלת נסיון יותר ועם
מיטען הרבה יותר גדול של נשמה.

3אפשר היה לחשוש, שהלבטים,
שהיו לגילה בקשר לסצינות העירום,
יפריעו לה בעיצוב הדמות, חלפו החששות
בתום ההסרטה. זהו ללא ספק שיאה של
גילה אלמגור, לפחות בתחום הקולנוע. תפקיד
הזונה׳ הקשוחה והאנושית גם יחד,
המיואשת והמקווה בעת ובעונה אחת, דמות
טראגית מציאותית וחולמנית — הוא אחד
הגדולים בתפקידיה.
יש דברים נוספים בסרט, בהם ידונו המבקרים
אחרי שיוצג בפומבי, וייצג קרוב
לודאי את ישראל בפסטיבאל הסרטים ב־קאן.
אי אפשר להתעלם בו ממשחקו של
יהודה ברקן, מהדורה ישראלית של צ׳ארלם
ברונסון, המציג בפעם הראשונה בקולנוע
הישראלי מאהב של בשר ודם. תרמו לסרט
את איכותו המיוחדת, צילומיו של
דוד גורפינקל, המוסיקה של דובי זלצר
והעריכה של דוד רויהרץ. אולם מעל לכל
אלה קיימת בו תכונה יסודית חשובה אחת:
האוטנטיות הישראלית שלו. קיים כאן סיכוי
שמשהו ישראלי מתחילתו ועד סופו,
הנושא את חותמם של החברה, המציאות

גילה אלמגור פרצה בבכי
באשר התפשטה ערומה
היא התעלפה בסצינת האונס
שביצעו בה ארבעה גברברים
לגילה, שבענייני עירום ומין על הבמה
היתד, עד היום פוריטאנית קיצונית, היה
ברור מאליו שסרט מעין זה לא יכול ללכת
בלי סצינות עירום. גולן, המכיר את בעיותיה
הנפשיות של גילה בעניינים אלה, הציע
לו שבסצינות העירום יציב במקומה מחליפה.
גילה התנגדה.
אחר כך היה גולן צריך להקרין בפניה
שורה של סרטים, כדי להמחיש לה שגם
שחקניות מעולות ותיקות ובעלות־שם, כמו
אני ג׳ירארדו, למשל, מופיעות בסצינות
עירום בסרטים, במידה שהעירום הוא חלק
אורגאני מהעלילה. גילה השלימה עם כך.
למרות זאת, כשהגיעה השעה לצילום סצינת
העירום הראשונה, היא פרצה בבכי.
סיפר גולן על מה שאירע :״כשהגיעה

וההווי הישראליים, יפרוץ החוצה ויכבוש
את העולם.
אמר גולן על מלכת הכביש :״עד כה
עבדתי על יצירת עלילה הנותנת חווייה רגשית.
כאן ניסינו לתת קצת יותר. ניסינו
ליצור יצירה שלימה, קצת יותר מעמיקה.
ניסינו להטביע עליה את האכזריות והכוח
של התקופה. ניסינו להכניס נשמה ופיוט.
כל מה שעשיתי עד היום הוביל לסרט הזה.
בכל העולם הולכת תעשיית הסרטים
חזרה לרומנטיקה ולדרמה. באופן תת־הכרתי
זה קרה גם אצלנו.
״אחרי הסרט הזה שיניתי את כל התוכניות
שלי. לא אעשה את הסרטים שעמדתי
לעשות. אחרי סרט כזה גובר הרצון
לעשות רק סרטים טובים.״

ער חוו ים ה גווה
וקרועת־הבגדים

למחרת האונס, אחרי שהאנסיס נט שו אותה ב מחצבה
עזובה על חוף ים המלח, רצה גילה החבולה
תון מחשבה אחת: להציל את העובר שבבטנה. התקווה אינה מתג שמת.

י $ו § י2

נג-״י #

״הילד שרי! הירד שריד
האונס

שבוצע בח,

שעה

שהיתה ב שלבי

ה ריון

זועקת היצאנית הנאנסת, הנראית
ב ת מונ ה מוטלת ב מקום הפשע.
מתקדמים, מחסל את תקוותיה לפרוש

מהזנות. מלכת הכביש הופכ ת להיות זונו סע ת פ שוטה המפרנסת סרסור. בסצינו ת אלה
בסרט מופיעה גילה אלמגור בעירום ועירומה למחצה, אולם היא לא התירה צילום
ת מונו ת בודדו ת מקטעי העירום שלה. גילה אלמגור הופיעה בסרט גם בסצינות מישגל.

במדינה
(המשך מ ע מוד )22

מיגרש הרוסים, וכל הזמן העבירו אותי
מאחד לשני, וסירבו לקבל את התלונה.
קצין בכיר שנכח במקום, סירב לעזור לי.
פתאום הופיע לוי בעצמו. כל הנוכחים
בחדר עזבו את המקום — כולל הקצין
הבכיר, שאני חושש לזהותו. לוי דחף
אותי בכוח, זרק אותי מכל המדרגות, ואיים
לשבור לי את הפנים אם אחזור
לתחנה.״
מן הפח אד הפחת. תמיר התייאש
ממושגי הצדק של המשטרה, ביקש לשכוח
מהעניין, התעורר מחדש לחיים רק לאחי
שידיד סיפר לו כי ראה שני מיקרי הב־

בתקופה זו ימכר לצרכן

מי נה תיאדנט

התכשיר המיוחד במינו בשלם כולו
לרענון הנשימה ולהברקח השיויים במחיר מוזל של

שיניים לבנות נשימה רעננה

מתלונן תמיר
״למה יש

מאף 1נו

?1**5) 8 4א 5808י*! 4

חידון שבועי חדש של

ה 111בסהוה

זהו סוג חדש של חידונים, שיופיע החל מהשבוע ב״העולם
הזה״ .השיטה היא זו: במשבצות מצד שמאל יש ארבע מילים.
האותיות של המילים מופיעות מעל לבל משבצת בצורה מבולבלת
— ויש לסדר את האותיות בצורה הנבונה לתוך המשבצות. למשל :
אם מעל למשבצת מופיעות האותיות ״דועהב״ ,הפיתרון יכול
להיות ״עבודה״ .אם המילים מסודרות בצורה הנכונה ביייד המשבצות,
הרי האותיות במשבצות המסומנות בעיגולים יצטרפו
לתשובה לשאלה המופיעה מתחת לקאריקטורה.
הפיתרון יפורסם בשבוע הבא.

ל]לז

נבררב

22 22
7ז7זנככ
22 פור ת ס
״מה רוצה העסקן להיות? ״

שיער

א רון?״

אות נוספים — בעיטה איומה לצעיר וסטירות
נוראות לילד בן — 12 שאחר־כך
התברר כי היה בכלל חף מפשע.
תמיר החליט לפרסם את האשמתו במכתב
גלוי לשר המשטרה, מעל דפי פי
האתון, עיתון הסטודנטים. כאשר ביקש העיתון,
בטרם הפירסום, את תגובתו של
שר המשטרה, ביקש דובר משטרת המחת
מתמיר לסור למשטרה כדי לברר — סוף־
סוף — את תלונתו.
היה זה בירור מוזר. בשלב ראשון, הופנה
הסטודנט בדיוק אל אותו קצין בכיי,
שבזמנו •״מע כיצד הגיש את התלונה והתעלם
ממנה. מובן שתמיר סירב לשבת
עם האיש,
הוא הופנה לחוקר אחר, בשם פרג. היתד,
זו נפילה מהפח אל הפחת.
הולך דך עם כנות? ״במקום להתייחם
לתלונה שלי, ולנסות לגלות את האמת,״
מדווח תמיר ,״שאל אותי החוקר את
השאלות הבאות, :האם היית פעם בטיפול
פסיכיאטרי? האם אתה מוכן ללכת לבדיקה
פסיכיאטרית? האם לא סבלת אף
פעם ממחלת הרדיפה? האם יש לך תיק
במשטרה, האם הולך לך עם בנות? למה
מעניינים אותך דברים כאלה, שאתה מתלונן
עליהם? מי עומד מאחוריך? מדוע אתה
מגדל שיער ארוך? האם אתה יודע שתלונה
כזו מצידך יכולה לפגוע במצב הביטחוני?׳
צריך להיות אידיוט לא להבין שמטרת
כל השאלות האלו היתד, להפחיד אותי
על־מנת שאסוג מתלונתי,״ אומר תמיר.
לקראת הסיכוכ הכא. אכן, קשה
היד, להשתחרר מהרושם שבמשטרת ירושלים
שוררת אחוות לוחמים הדוקה, וש־מאמצי
החוקרים מכוונים פחות לגילוי האמת
— אם אכן אין הם יודעים אותה
עדיין — ויותר להגן על שמם הטוב:
ביחס לשני המיקרים ששמע תמיר מפי
ידידו — נאחזה המשטרה בתואנה כי המתלונן,
ידידו של תמיר, הוא בלתי ידוע,
ומשום כך אין לתלונה כל ערך. את ה־מיקרה
השלישי, אותו ראה תמיר במו־עיניו,
ביטלה המשטרה גם כן, בתואנה כי
תמיר סירב לנקוב בשמו של החוקר המכה.
הוא
עשה זאת, אם כן, עתה. שם המכה
הוא רחמים לוי, טוען יגאל תמיר.
הוא ממתין לשמוע מה יש למשטרת
ירושלים לומר על כך.
העולם הזה 1748

מקום טוב
אמנות שחקנים
ה או מנו ת
ה מ אוג ד ת
מי שחשב כי רק הסבלים בארצות־הב־רית
ונהגי המשאיות כפופים לאיגודים רבי־עוצמה
המטילים מרותם על פועלים ומעסיקים
גם יחד, חי באשליה. האמנות שם,
וליתר דיוק התיאטרון — מאוגד לא פחות.
הנה לדוגמא מד, קרה למייק ניקולס,
במאי מפורסם ומצליח לכל הדעות. הוא
התכונן להעלות בברודווי הצגה של נואל
קוארד בשם תוכניו ת לחיים. מאחר וההומור
של קוארד, הזוכה עתה לתחיד, באמריקה,
הוא מאד בריטי באופיו, התכוון ניקולם
מאנגליה.
להביא את שחקניו הראשיים
הוא הודיע לאיגוד השחקנים האמריקאי,
שבכוונתו להזמין את מגי סמית (בעלת
האוסקר עבור העלמה ברודי) ואת בעלה
רוברט סטיבנם (שהופיע לצידה גם באותו
סרט) לשני התפקידים הראשיים. האיגוד
עיקם את האף אבל הסכים.
אולם כאשר נודע להם כי ניקולס דורש
בריטי נוסף, ג׳ון מופאט, לתפקיד הראשי
השלישי, קמה שערוריה .״השחקן הזה אינו
די גדול כדי שיצדיק את הבאתו מעבר
לאוקינוס״ ,פסק האיגוד .״תבחרו אמריקאי
במקומו״ .תשובתו של ניקולס: הוא התפטר.
תקרית דומה קרתה בהעלאת מחזה אחר,
המבוסס על חייו של הגיבור העממי האמריקאי
דניאל ובסטר. כאן הוזמן שחקן אירי
בשם פאטריק מאגי (,שגילם על הבימה ובסרט
את המרקיז דה־סאד במארה/סאד) לתפקיד
הראשי. האיגוד התרעם: מה זאת
אומרת ששחקן זה יגלם גיבור אמריקאי.
חילול קודש. התיאטרון והאיגוד הלכו לבוררות,
וכאן שפר גורלו של מאגי. מאחר
וכבר זכה לפרס עבור מארה/סאד הבימתי
בניו־יורק עצמה, נאלצו הבוררים
להסכים שהוא ״די בולט וכישרוני כדי להצדיק
הבאתו מעבר לאוקיאנוס״.
כמו שנאמר: אמנות זה אמנות, אבל נרשמת
כבר בהסתדרות?

על ספת הפסיכיאטר
״עכשיו יש לי הרגשה שהגעתי לשלב
בו אני יכול להתחיל את עבודת הבימוי״
אמר יוסי יזרעאלי, חצי ברצינות, חצי בצחוק,
יומיים לפני הבכורה של פר גינט
בהבימה .״העבודה על המחזה הזה היתה
עבורי תרגיל הבימוי היסודי ביותר בכל
ימי חיי. ונדמה לי שרק עכשיו אני מתחיל
לביים ברצינות״.
אכן, אחרי הבכורה, אין ספק שזהו תרגיל
בימוי יסודי, ואפילו מקורי ומעניין.
מבין הפירושים הרבים בהם פורש הסיפור
על בן סקנדינביה שמחפש את עצמו
במסעות מקצה העולם עד קצהו, בחר
יוסי בפירוש האומר כי פר גינט נוסע בעצם
אל תוככי עצמו, וכל אותם יצורים
ומקומות זרים שהוא מחפש אינם אלא שג־יונותיו
ורדיפותיו.
וכאשר מדובר בשגיונות ורדיפות, מעלה
יזרעאלי על הבימה, בעזרת התפאורן
דוד שריר, סידרה של הזיות מיניות שהיו
מפחידות אפילו את פליני, ובית משוגעים

נראית במיקרה זה יומרנית ומעייפת מדי.
שהיה הולם גם את עלילותיו של המארקיז
דה־סאד.
בקיצור, תפיסה מודרנית, מעניינת ויוצאת
דופן, בעזרת הברקות רבות בתפאורה, בתאורה
ובבימוי. כל זה היה משכנע ביותר,
אילולא סיפק איבסן במחזה יותר חומר
מכפי שאפשר היה לספק בהמצאות על הבימה.
ומשום
כך, כאשר הרושם הראשון של
וירטואוזיות טכנית חולף, נשארים טקסטים
הנאמרים מהר כל כך שקשה להבינם, שחקן
ראשי — יוסי בנאי — שמצליח מאוד
ברגעי השתחצות ושנינות, והרבה פחות
ברגעי פיוט, צוות דמויות משניות בלתי
משכנע, ושתי שחקניות, נירה רבינוביץ׳,
כסולוזיג המוזרה, ושושנה דואר — בדמות
האם האנוכית הדומה להפליא לבנה —
שנראות קרובות יותר מכל השאר לכוונות
האמיתיות של הבמאי.
לכן, עם כל ההערכה לעבודה הרבה שהושקעה
כאן, הפסיכואנליזה של פר גינט

ו הכלבי ם שבאיגוד ואם מדובר כבר על איגודים אמנותיים,
נראה שגם באנגליה המצב אינו משביע
לגמרי רצון. כך לפחות טוען נגן הבס
קליפות, קליפות, קליפו ת
ג׳ון האוקסודרת, דמות ידועה בחיי המוסיקה
הבריטית, מי שנמנה במשך שנים ארו.-־
כות על כוכבי תזמורתו המפורסמת של
אומר האקוסוורת :״כאן מקבלים כל דיכ־ האוקסוורת את כלבו כחבר באיגוד הנגטד
הית, כתב למעלה משלושת אלפים
פין לאיגוד, לא חשוב מה הוא יודע לע נים .״הלכתי לשם ורשמתי את טימוטי
שירים ונבחר בקביעות, במישאלי עיתו שות, ואם בכלל הוא יודע לעשות משהו״ .דוג, מנגן על עצמות. שלמתי דמי חבר,
נים, לנגן הבס הטוב ביותר בבריטניה.
ומיד קיבלו אותו לאיגוד. לפי מיטב ידיעוכדי
להוכיח את אמיתות דבריו, רשם

שמעון פינעול
ומרד הנעורים
שעה שבאולם הגדול של הבימה מוחאים
כפיים לפר־גינט, ובאולם הקטן מקבלים בתשואות
את הכסאות, שוכחים כי ישנו
בתיאטרון איש אחד שמגיע לו פרס על
אומץ־לב, סובלנות וכושר־הבלגה מופתיים.
זהו שמעון פינקל, המנהל האמנותי של
הבימה, שהתנגד מתחילה ולאורך כל הדרך
למה שנעשה הן בפר־גינט והן בנ סי
אות, ואף על פי כן ולמרות הכל, לא עמד
בדרכם של הצעירים שפלשו לבית־מקדשו
ועשו בו מעשי כפירה מודרניים שכמוהם
לא נראו בקולקטיב מעולם.
״כשהסברתי לפינקל מה אני חושב על
ההצגה וכיצד אני רוצה לעבוד, ראיתי איך
האיש הזה מתרתח, אבל בולע את רוקו
בדממה רועמת,״ זוכר יוסי יזרעאלי את
אשר התרחש בעבר הקרוב מאחורי הקל־עיט
.״כשהראיתי לו בפעם הראשונה את
התפאורה מוכנה, הוא תפס את ראשו בידיו,
ואמר לי בשקט, שמע נא, ידידי הצעיר,
אתם פשוט מצחיקים אותי אם אתם חושבים
שמה שאתם עושים זה פר־גינט׳.
״אבל הוא קיבל את הדברים. אולי לא באהבה,
אבל בטח באומץ.״
עכשיו כבר אפשר לגלות, אבל זו היתד,
טבילת־האש הנסיונית השנייה מאז קפצה
הבימה להרפתקאות מסוכנות עם במאים צברים
מחוץ לבית. מספרים כי כאשר ראה
פינקל את התפאורה שהכין בוקי שוורץ
לנ ס או ת, טען שלא יקום ולא יהיה, הוא לא
יתן להפוך את הבימה לדיסקוטק. הוא לא
האמין בבימוי של דוד לוין. התהלך סר
וזעף, סירב להציץ בחזרות. עד שביום
אחד, הציגו בפניו ליא קניג ושלמה בר־שביט
חזרה כללית פרטית לכבודו. האיש
ישב בכיסאו כמוכה רעם. בסוף ההצגה,
בה צפה בבדידות מוחלטת, קם, לחץ את
ידי השחקנים ונישק את הבמאי, ולא התבייש
להעתיר עליהם שפע של מחמאות.
— זה אמן וזה כבודו.

בית המשוגעים של פר גינט

הבטחות, הבטחות
תגליות, תגליות

אחרי שהייתי חייל ב׳ בפנטגליז ורוח ז׳
בפונדק הרוחות, בא לי הצ׳אנס הגדול בתיאטרון
הקאמרי. יוסי ידין יצא לחו״ל,
ואני נבחרתי למלא את מקומו בגליליאו.
״אחר כך נסעתי להתנחם קצת עם רביכשמדברים
על התיאטרון של גיורא גודיק, עיית מועדון התיאטרון בסיבוב בארצות־הברית.
זה היה כישלון לדוגמא. כשחזרנו
הכל יודעים כבר שמדובר גם על צ׳אנסים
לתגליות חדשות (המתחרה של גודיק, אג

מון, אמר פעם :״אין בארץ הרבה
אבל אחר־כך התחיל דווקא ללכת לי קצת.
רון, אבל יש המון צ׳אנסים״) .בעלי ה־ימים
של זהב בחיפה, שני קוני למל, וצ׳אנסים
התורניים בדירה הם שניים, צעימ
שפחת ש סחון בקולנוע, שלי שיית התאורים,
יפים, יודעים לשיר ולרקוד (לפחות
מים, תל־אביב הקטנה, והנה אני פתאום
כוכב. ואם לא אשמור היטב על עורי, כנראה
שהשלב הבא יהיה — מחוסר עבודה.
״כי אצלנו בארץ הכוכבות היא עניין
קצר למדי, ושחקן לא יכול אפילו להרשות
לעצמו לצאת לשבתון וללמוד, מפחד
שיבואו בוגרים אחרים מלהקות צבאיות
ויתפסו את מקומו״.
אם לחנן זהו תפקיד ראשי ראשון, לאפרת
זה בכלל תפקיד ראשון. כל נסיונה
מסתכם בשירות צבאי במסגרת להקת פיקוד
מרכז. לפני זה למדה במשך שנים
בלט אצל מיה ארבטובה, ריקוד ג׳ז עם
שמעון בדאון ורות הריס, נגינה על פסנדביא
גולדבדאט

סולפג׳ ,פיתוח קול, שירה קלאסית,
ישנס ה מון שאנסים
קצב וכ״ו וכ״ו. ואמנם, כאשר באה ללהקה
לפי קנה מידה של להקה צבאית) אבל אמרו לה :״את באמת יודעת להתנועע״.
הפלא ופלא, אחרי כל הלימודים הללו.
מחוסרי כל נסיון שהוא בתפקידים ראשיים
ושלא כמרבית כוכבי השביט של הלהקות
של ממש: חנן גולדבלאט ואפרת לביא.
הצבאיות, היא ממשיכה ללמוד .״היא ה״לי
דווקא היו המון צ׳אנסים״ ,מספר
חנן. הוא כבר היה בלהקת הנח״ל, ב בחורה העסוקה ביותר בארץ״ אומר עליה
תרנגולים, ובתאומים, בין יתר העיסוקים חנן .״רצה משיעור לשיעור, היא עוד תגיע
הרבים שלו על הבימה הישראלית .״למשל, רחוק.״

תי, הוא ממשיך להיות חבר עד עצם היום
הזה״.
ומסקנתו של האוקסוורת: חיי נגן באיגוד,
כחיי כלב.

״רחוק או לא, העיקר בכבוד״ אומרת
אשר לשיבוץ השחקנים, מותר להשתמש
אפרת.
בהגדרה גלויית־הלב של שפרירה זכאי, שחרואים
מיד שהיא טירונית בעסקי ה קנית אוהל לשעבר, שזה לה תפקידה השעשועים.
ראשון
אחרי חופשת לידה בת שנה וחצי:
״יש לנו כאן ליגה א׳ וליגה ב׳ .בליגה א׳
חברים הרקדנים המקצועיים, ואלה שכבר

התנסו בלרקוד ולשיר ביחד, אפילו בלהקה
צבאית; אני, שכל נסיוני במשחק־זמר
הוא כשהייתי טווה בפלך ומזמזמת מול
הראי, שייכת לליגה ב׳ יחד עם עוד כמה
שחקנים ותיקים כמו שמוליק סגל למשל...
אנחנו, פשוט, מסתתרים אחרי תנועות ה־ושוב,
בשעה טובה ומוצלחת, נשמעים הרקדנים ושרים קצת יותר בשקט
פעמי המחזמר על בימת אלהמברה.

כל זאת, אחרי שגודיק החליט על סי
טעמו האישי שלא להעלות את המחזמר
המקורי בקרוב אצלכם, ותחתיו להעסיק
כמה מן השחקנים שלו בעיבודו של יואל
זילברג של המחזמר הבטחות, הב טחות מאת
ניל סימון ודוזיד באכרך, שרבים זוכרים
אותו יותר כסירטו של בילי דדילדר הדירה,
עם ג׳ק למון ושירלי מקליין.
לזכותו של גודיק ייאמר שהוא בעל זב־רון
טוב למדי, ולאחר שכבר התנסה במחזמר
אמריקאי שהצליח במולדתו ונכשל
כאן, ובמחזמר מקורי שלא הצליח
בכלל למרות ״בעיותיו״ המקומיות, החליט
שלמעשה בני האנוש שוודים בכך שהם
אנושיים, ואין כל סיבה שאותו פקיד
קטן בהברת ביטוח אמריקאית, לא יהיה
פקיד קטן בחברת ביטוח ישראלית, ברחוב
פינסקר ,67 שתהייה לו ״רווקיה״ ,ושכל
הבוסים הגדולים יאהבו אותו אהבת נפש
שפרירה זכאי
בגלל הסגולה הנפלאה שקוראים לה —
מסתתרים אחרי הרקדנים
מפתח.

יי״י״לעה א׳ וב׳ משחקים
בדירה של גודיק

צדוק צוחק החרון

דירה תמורת חופש
השבוע זכתה בחופש א חת היפהפיות הגזעיות בארץ —
הדוגמנית עידית קמחי .)26( ,בצער רב וביגון פחות או
יותר קודר, היא התגרשה מבעלה שבתאי, לאחר שהיתה
נשואה לו קרוב לשש שנים, ולאחר שלפני זה היתה חגרה
שלו קרוב לשלוש שנים. מה שנקרא אהבת נעורים, בעברית
של ימינו.
אבל לבל נעורים יש סוף, בידוע. ולמעשה הסוף אצל הזוג
קמחי היה עוד לפני שנה, באשר הם נפרדו. השבוע נערך רק
האקט הפורמלי.
עם הגירושין, התחלקו הקמחי ם ברכושם. עידית קיבלה
את הגט, ובעלה קיבל את הדירה שלחם בת שלושה חדרים ברחוב
הירקון.
את הגירושין חגגה עידית בשני דברים: הראשון הוא סטיב
גילסטון, בחור אנגלי שהיא הבירה לפני שנה, כשהיא היתה
בלונדון. גילסטון בא לכאן בעקבות השמש, פתח עסק עם
רעיון חדש של השכרת ציוד מו סיק ה למסיבות ודברים באלה,
והמשיך את ההיכרות מלפני שנה.
והשני היא תערוכת ציורים שלה שהיא פתחה עכשיו, של
המון חתיכות עם דמעות ועוד דברים כאלה. והדבר היחידי
שמרגיז אותה, בתערוכה ומחוצה לח, זח כששואלים אותה
אם היא קיבלה קורסים אצל מנחם גפן, החבר של דליה

לביא.

נחמד, בעל אישיות מק סימה,״ היא מבהירה ,״אבל תלוש.
המון תסביכים. אין לו איזון. כשהוא ראה את הציורים ה
צוחק,
אתם יודעים הלא, מי שצוחק אח
רון.
וכרגע — צוחק אחרון צדוק צר״
פתי.
כשהוא התגלה לראשונה בקאמרי, הוא
היה עוד צוציק. אז זה לא היה נורא, והוא
לא הרגיז אף אחד.
אבל אחר כך הוא עזב את הקאמרי,
ונסע לגרמניה יחד עם אכיכה פז, שם
הם הופיעו בתוכנית שהכינה בשבילם המחוללת
המפורסמת והכוריאוגראפית אנה

סוקולוב.

עידית קמחי ויצירה

ולמה שואלים? למה אחרי שהיא נפרדה מבעלה, עידית
ניהלה רומן — קצר, אבל אקטיבי — עם מנחם, ובדיוק
בתקופה ההיא היא התחילה לצייר. אגל אין שום קשר
בין שתי החוויות האלו, היא טוענת בתוקף .״מנחם גבר

ניסוה נ?י7ה
חסוצים ניוס
עד תחרות בחירת נסיכת ים־סוף, שנערכה
בשארם־א־שייך בשנה שעברה, חי דני
קפדן, החצי הנווד של צמד הנוודים, חיים
כפולים. בלילה הוא היה מופיע עם הגיטרה
לפני המיקרופון, וביום היד, מנהל
קצת בית־החרושת לחמוצים ומלוחים שונים
שיש לו. אבל מאז אותה תחרות גורלית,
השתנו חייו.
וכל כך לפה? מפני שאז הוא נפגש לראשונה
בצעירה שזכתה אותה לילה בשארם
בכתר הנסיכה — ליליאן טריקה
דקת גיזרה והבלונדית. צמד הנוודים —

ראשונים שלי, הוא לא רק שלא עזר לי — הוא אפילו לא
תגיב עליהם.״
אז הוא גם לא אביר, נוסף לבל.

הממרה מקדשת את האמצעים
בחורים רבים שמתאמצים הרבה בשביל
החברות שלהם — אינני מכירה. לעומת
זאת, אני מכירה דווקא הרבה בחורות שהן
מספיק שוטות כדי לעשות הרבה בשביל
החברים שלחן. אבל עוד אחת נאמנה כמו
השתפרו, והתחיל לחשוב ברצינות על חתונה
עם הנסיכה.
אז נחכה ונראה.

ליליאן טריקה

ע די נהע סי ס, שמוכנה לעשות כל־נך
הרבה בשביל החבר שלה — לא פגשתי
החבר של עדינה הוא דקמ מו, חבר
להקת כרמון לשעבר, שלאחרונה סיפרתי
לכם על הצלחתו המסחררת בניו־יורק כ־צלם־אופנה
פולה, עולה, מולה — ומצליח.
והנה, בעוד הוא שם עולה, עולה, וכו׳
וכו׳ — ומצליח, הרי חברתו עדנה נשארה
מאחור פה בוזל־אביב.
נשארה — ומתגעגעת. ורק חלום אחד
בלבבה — להתאחד עם אהובה. לשם כך
היא חוסכת פרוטה לפרוטה, כבר למעלה מחצי
שנח.
אבל עדנה יודעת שמפרוטות קשה לאסוף
כרטיס נסיעה, והיא מנסה לארגן לעצמה
טרמפ לניו־יורק גם בדרך אחרת :
כל פעם שהיא שומעת על מישהו שיוצא
לניו־יורק, היא מייד יוצרת איתו קשר, בתקוות
שתצליח לשכנע אותו שיקח אותה
איתו לאהובה אשר בניכר. והיא מוכנה
לתת בתמורה את כל רמ״ח ושס״ה שלה,
לנוסע התורן — העיקר שתצא מזה טיסה
לניו־יורק.
אז נעסה לניו־יורק — עדיין לא יצאה
לה מזה, אבל את הרמ״ח והשס״ה שלה —
היא כבר הקריבה מי יודע כמת פעמים.
וזה, תדעו לכם, רק מוכיח מה כוחה
של אהבה.

זה כבר היה יותר מדי. יש גבול גם
לכמה שמותר לצעיר להצליח. והרכילות
התחילה להתגלגל, כמו למשל שיש לו
רומן עם אנה, ועוד כהנה וכהנה.
ואז הוא חזר ארצה, ולקאמרי, וניהל
כאן רומן עם אביבה פז. ואת זה דווקא
סלחו לו, איך שהוא ואחר כך העיפו אותו
מהתיאטרון, בגלל שהוא סירב לשחק בתפקיד
סטאטיסט באנריקו. וזה כמובן גרם
נחת לכלל ולפרט, וצדוק התדפק על דלתות
התיאטרונים השונים, וקיבל קדחת ולא תפקיד.
אז הוא הלך לעבוד בתור באר־מן
בדיסקוטק.
עד שבמאי שיער פטריק גרלנד נתן
לו את התפקיד הקומי הבולט של האשה
משנות איכה, שמפסיקה את ההצגה בזעקות
חמם, ומתפרצת אל הבמה יחד עם
בעלה האנטיקה.
וכאילו עלייה זו, מאפלולית הבר למרכז
שיער, לא הספיקה לו לצדוק — בא עכשיו
השבר האחרון, ויענקל׳ה אגמון נתן
לו לביים את הופעת היחיד של חוו ה

אלברשטיין.

לביים ! שמעתם דבר כזה? פלא שה־חבר׳ה
בקאמרי זקוקים לחמצן1

החרבון המשמח שלזורב ה
דני קפון
דני ואשתו זהבית — הופיעו שם בטקס
ההכתרה ודני פשוט התאהב בליליאן.
הוא נפרד מאישתו, ומאז נראתה האופל
קומודור שלו׳ בצבע ירוק־כסף, תכופות
ליד בית הוריה של ליליאן בשכונת אפקה,
צפונית לתל־אביב.
אלא שהיה זה, במידה רבה, חלום חסר
תוחלת. דני אמנם נהפך לנורא רציני, הפסיק
לגמרי עם הגיטרה, והתמסר כולו לייצור
החמוצים והמלוחים שלו — אבל למרות
זאת נראה היה לו שסיכוייו, אצל משפחה
כבדה כמו טריקה, קלושים ביותר.
אלא שלאחרונה׳ כתוצאה מששון ושימחה
שקרו במשפחה, הוא החליט שסיכוייו

תיראו תיראו מה זה גורל. אף פעם
אי אפשר לדעת מאיזה עז עשוי לצאת
מתוק.
קחו למשל את ההצגה ״זורבה היווני״
בווינה, שיוסי ילין כיכב בה.
ההצגה, מסתבר, לא זכתה להצלחה הרי
הבי מסחררת, אם להשתמש בלשון
המעטה. או שזורבה לא דיבר אל הוינאים,
או שהוינאים לא דיברו אל זורבה
— אינני יודעת למה. העיקר — פאקט:
לא הלן.
טוב, קורה. תחשבו — מי יבול כבר
לצאת נישבר מפנצ׳ר בזה? אז הנה —
עוגדה. יכול ויבול.
בי אם אתם זוכרים, הרי סיפרתי לכם
בזמנו על העניין הרב שיוסי גילח
בווינה, בוואלסים שם ובכלל. אינני
יודעת אם בגלל זה לא נסעה שישנה,
אשתו של יוסי, לווינה לבכורה
של ״זורבה״ ,שהתקיימה שם בעשרים
לינואר — או סתם בגלל שלא היה לה
מצב רוח מתאים. אבל עובדה — היא

לא נסעה, ועכשיו המצב הוא שה״קאמרי״
מזדרז בימים אלו למצוא ליוסי הצגה
מתאימה באן בארץ, ושושנה היא נפש

צדוק צרפתי*
* כאשת המטורללת, המתפרצת לבמת
באמצע הצגת ״שיער״.

יוסי ידין

אחת לפחות שאיננה מתאבלת מרה מדי
על מותו בטרם עת של זורבה.
בי זורבה אולי מת מוקדם מדי, אבל
לפחות יוסי יחזור הביתה בגלל זה.
ובכלל לא מוקדם מדי. הגיע הזמן
בהחלט שיחליף את הוואלסים ב״הורה״.

\יבורי ישר אל 1
(המשך בעמוד )9
שיקום של נהי צה״ל.״ מספרת אלמנתו לוטה
במרירות .״לא פעם היה סימן־טוב מוכרח
להילחם ממש אפילו בשביל הדברים הקטנים
ביותר. בשביל הפקידים הוא היה
סתם מיטרד. אחרי הכל, לא היה להם כלבך
נעים להגיד לא לנפה שעומד לפני
כיסאותיהם על שגי קביים.
״אני זוכרת היטב איך שהוא בא הביתה
פעם, רועד כולו מכעס, בגלל שאיזה פקיד
אמר לו , :עכשיו תצא מהחדר, כי הגיעה
שעת המנוחה שלי. תחזור אחר כך.׳״

כלייטנר, גם גנה זכה בעיטור הגבורה
מהקרב בעיראק-אל־סואידן. שם גם איבד
את שתי רגליו. הן נפגעו מפגז תותח
שפגע בזחל בו נהג, בהתקפה על בניין
המשטרה האימתני, שתבע דמים כה מרובים
לפני שהוכנע. כל נוסעי הזחל האחרים
נפגעו גם הם, והזחל נתבקע באמצע שדה־הקרב.
גם הזחל השני נפגע והיחידה נסוגה.
על אף מצבו הקשה, התלבש טוראי גנה
על המיקלע׳ החל מחפה על הנסיגה. לאחר
שהכל נסוגו, נשאר בזחל שש שעות נוספות,
כשהוא מגיש עזרה ומים לחבריו ה

7זו7 -ו>דרל 7וונ$ר-צלילוז
השילוב ה מ הפכני של
פלדה ופיברגלס

כני הניכור: אלון ( )8ואלי ( )17 גנה*

* מתאים במיוחד לאקלים הישראלי: אינו
מתפשט בחום ואינו מתכווץ בקור. חזק
מאד, בלתי שביר, מחוסן בפני כל זעזוע,
אל-חלד, דוחה מים.
* טיסו-סידרל — יצירת הפאר החדישה של
טיסו-אוטומטי, עם תאריכון נגד מים
(לצלילה עד 100מ׳)
* ״שעון צעיר״ לצעירים של ימינו, במחיר...
לצעירים 169 :ל״י.

קנה שעון־והשתתף במבצע הברסיס הענק שלמיסו
כנות הניכור: מימין, טוכה 10 אירית ( )14.5ומלכה ( )17.5לייטנר
לאלמנתו של גנה היה מזל־ביש מיוחד
עם עולם הפקידים. כאשר היא ומשפחתה
ישבו שבטה, לאחר מות בעלה, לא טרח
איש ממשרד הביטחון לבוא לנחמה. לעומת
זאת קיבלה — באמצע ה שבעה — הודעה
על הפסקת התמיכה החודשית של משרד
הביטחון, לה היה בעלה זכאי כנכה. מישהו
בעולם הביורוקטריה גילה זריזות מפתיעה,
בזמן ובמקום הלא נכונים, גרם לביזיון.

__הקלה
לכל האלמנות
ך 1אחר השבעה, שאלה לוטה את
/נציג משרד הביטחון שאלה פשוטה ואכזרית
:״לשם מה מעודדים את נכי צה״ל
להתחתן י כדי שאחרי מותם תישארנה המשפחות
ללא פרנסה? במה עלי לפרנס
עכשיו ילדה בת 17 ושני ילדים בני 14
וחמש — בתעודת קלף וסרט אדום?״
כאשר נפגשה עם מנהל מחלקת השיקום,
אריה פינק, סיפרה לו כי נשארה ללא הכנסת
בעלה׳ ללא תמיכת משרד הביטחון,
ועם משכנתא של 20 אלף ל״י וחובות
נוספים של 25 אלף ל״י, הבטיח פינק לשלם
את כל החובות — מתוך המענק החד־פעמי
שבו רצה משרד הביטחון לחסל את
התחייבויותיו כלפיה.
אלמנתו של גיבור ישראל איימה בנקיטת
צעדים משפטיים. רק לאחר התערבותם של
אישי ציבור נמנעה שערוריה, והובטחה לה
גימלה חודשית לכל חייה.
מאבקה של לוטה סימן־טוב היווה תקדים׳
הביא ברכה לשאר אלמנות נכי צה״ל.
בעקבות פרשה זו, מונחת כיום על שולחן
הכנסת הצעת חוק להמשיך את הגימלה של
נכי צה״ל, לאחר מותו, לאלמנתו, למשך
חצי שנה מיום מותו.
״אבל הוזיכוחים האלה נמשכו יותר משנה,
עד שאישרו לי את הפנסיה. ובינתיים,
היו באים אלי כל הזמן הנושים לתבוע את
החובות. אבל אף אחד לא בא אלי לשאול
ממה אני והילדים חיים, אחר שסימן־טוב
מת. לא ממשרד הביטחון, ולא מאירגון נכי
צה״ל. כל התקופה הזאת הסתגרתי בבית
ולא יצאתי החוצה.״
* למ שפחה נם בתמ ספ ת, רבקה 2
נשואה.

העולם הזה *174

פצועים, מפעיל את המיקלע, ומרחיק מעליהם
את האוייב.
על התנהגותו זו, שהצילה את היחידה,
זכה באות הגבורה.
בתל־השומר׳ שם אושפז ומשם יצא על
שתי קביים, התאהבה בו אחות שטיפלה בו,
עולה חדשה מבולגריה. היתר, זו לוטה.
״למרות נכותו, הוא היה תמיד שמח ו־טוב־לב,
מלא הומור ונכונות לעזור לאחרים,״
מספרת היא .״בגלל זה התאהבתי בו.
׳״כשהתחתנתי איתו, ידעתי שהחיים לא
יהיו קלים. הייתי נכונה לקשיים. אבל מעולם
לא תיארתי לי שגורלו יהיה להפוך
לאלמוני, ושאלה שתפקידם לעזור לנו, יזלזלו

הנהגים מתווכחים
__והפצוע מת
ך -מוות השיג את גנה עשרים שנה
| | לאחר שניצל ממנו בעיראק־אל־סואידן.
סימן־טוב עסק בעבודת קבלנות לסילוק
גרוטאות ממחנה צה״ל, כשבהוראת קצין
במקום, הדליקו מספר חיילים ערימת פסולת
כדי לשורפה. בערימה היה פגז ישן,
שהתפוצץ. רסיסיו פגעו בגנה, שהיה ב־קירבת
מקום, והוא נפגע קשה.
״מהמחנה התקשר איתי איזה קצין ואמר
לי שסימן־טוב התחלק ונפצע,״ מספרת
אלמנתו. כשהגיעה לבית־החולים קפלו ברחובות,
כבר היה בעלה מת.
לדברי לוטה, ניתן היה להציל את סימן-
טוב. הוא שכב פצוע, ללא טיפול, זמן
ממושך, כאשר חיילים בשטח מחפשים לריק
את האמבולנס שנעלם ממקומו, ואחר
את הרופא שלא הגיע. כאשר נמצאו כבר
שניהם, חל עיכוב נוסף כשהתפתח ויכוח
בין נהג האמבולנס לטייס המסוק, מי
משניהם חייב להוביל את הפצוע שותת־הדם.
כאשר נודעו כל הפרטים האלו ללוטה,
היא תבעה ועדת־חקירה. תביעתה נתקבלה,
לדבריה, ואף הודיעו על הקמת הוועדה בפומבי.
הובטח לה שבתום פעולת הוועדה,
תקבל את תוצאות החקירה.
מאז עברו שלוש שנים — והיא לא קיבלה
שום תוצאות. למעשה, אין היא אפילו
יודעת אם אכן הוקמה הוועדה בכלל.
״אני חושבת שזה יחס נהדר לאלמנתו
של גיבור ישראל,״ אומרת היא ,״לא כן?״

ב 7ם ך

חוף •ט המלח

בואו לבלות
את חופשת החורף י
בקיץ של ים המלח
במחירי הנחה של
34ל״י ליחיד 4 +ף10
סוף שבוע
מיום ששי עד מוצ״ש
74.80ל״י,
עד יום ראשון
120ל״י
לזוג, כולל מסים.
הזמנת מקומות
במלון :
טל 057—96051 .
תל-אביב :
שד׳ רוטשילד 66
טל 625955 .

מקל ט ה טלויוי ה
הטוב ב עו ל ם!
גםט רנזי ס טו רי ם, ר ש מי -קו ל
ומער כו תןק-ן אסט וי ו
מ טו די ם מיו צ רי ם ע״י

$014118-1011)112

ח שו בלעולים חד שי ם•.
הספקהבמ הי רו ת
מירניתוללאמכס.

הסוכן ה בל ט די:
כינורי בט־־מ ת -א
ר חו בפרץ

ט ל621984-624193 .

אנו ערבי ם לכו שכל ר,ת7ן וני
בתאוס בי בתה יבוצעו תוך
24ש עו תלכל היו תרע־ י
במעבדהש לנו ב ת -א
רה־ לי לינ ב לו ם 25
ט ל 56343 - 1 57679

טלוויזיה תוכניות מדוע
אין תרגום 7
אלמוני מעזה המסתתר מאחורי ראשי
התיבות ש.מ.׳ כתב במכתב לטלוויזיה, כי
תרגום ערבי לתוכניות עבריות, יתרום ללא
ספק לשיפור ההבנה בין שני העמים.
אותם דברים כתב בלי פחד בשמו המלא :
מוחמר אל בקרי, מחברון. אלה הם רק
שניים מתוך עשרות ערבים שפנו לטלוויזיה
בנושא זה. היהודים, לעומת זאת׳ פונים
באלפ-ם. סטודנטית מאוניברסיטת חי-
פה ביקשה לתרגם את תוכניות זו בע־תך
(בומרנג בערבית) .תוכניות אלה עוסקות
בבעיות כמו: נישואי תערובת, דו־קיום
ערבי־יהודי והנוער הערבי בישראל. עקרות-
הבית מסתפקות בדרישת תרגום עברי לתוכניות
למשפחה בערבית. רבים תובעים
תרגום לסרט של יום שישי. לפי תוצאות
הסקר, שהוזמן על ידי רשות־ד,שידורי, אחוז
עצום של צופים, שאינם מבינים ערבית,
מסתכל בתוכניות המשודרות במסגרת השעה
הערבית.
אבל רשות השידור מתחמקת. מנכ״ל הרשות,
שמואל אלמוג, אינו סבור כנראה,
שהטלוויזיה מסוגלת לתרום לשיפור ההבנה
בין שני העמים. אם הדברים היו תלויים
אך ורק בו — הוא היה. מסתפק בתעמולה
ובאינפורמציה מכוונת. רשות השידור מתחמקת
ללא בושה מכל העניין. לפי דיווח
שפורסם בזמנו בהארץ, ואשר לא הוכחש,
קבעה ועדת התירגומים של הועד המנהל,
כי תרגום כפול של סרטים כרוך בקשיים
טכניים ובהוצאות כספיות רבות.
אלו הם דברי הבל: ברגע שכבר תירגמו
סרט זר לשפה אחת הרי תוספת כותרות
של שפה שנייה לא תעלה יותר מ־ססז לירות
לסרט. על הקשיים הטכניים הקיימים,
כביכול, התגברו בזמנו של הפרופסור אלי-
הוא כ״ץ, מי שהיה ראש צוות ההקמה.
במסגרת השעה המשותפת׳ שידרו אז בתרגום
כפול סרטים כמו הסנגורים והקונצרט
לבני־הנעורים, בלי כל בעיות. בלבנון מתרגמים
את כל הסרטים לשתי שפות בלי כל
קשיים. לתרגם את סמי וסוסו עולה כ־150
לירות לתוכנית דאין כל קשיים טכניים בעבודת
התירגום. סמי ו סו סו נכנסו כבר
לפולקלור היהודי והערבי בישראל ומחוצה
לה. האם זה מה שמפריע לראשי רשות
השידור ז
הדלפה מכוונת. על השאלה מדוע
אין מתרגמים את הסרט הערבי ביום שישי
ענד בשעתו: סרט המוצג בליל שבת
לא רצוי להוסיף לו תירגום עברי מחמת
קדושת היום. בהדלפה מכוונת הם גילו
סוד, שיש חשש כי בעלי הקולנוע ירצו
להקרין סרטים באולמות בימי ו׳ וזה לא
רצוי מסיבות קואליציוניות. אותם האנשים
עצמם החליטו לא מזמן להקרין סרטים
עלילתיים בלילות שבת בתוכנית העברית
עם תירגום עברי׳ בלי להניד עפעף ובלי
כל פחד מבעלי בתי־הקולנוע, או הרבנים.
בתואנה, כי הספונטאניות תצא מופסדת
מתירגום, שאינו יכול לכסות אימרי שפרי״
וקריאות ביניים, מתרצת הועדה אי תירגום
לבו מרנג ודומיו, אולם ההקלטות כידוע נעשות
מראש. אפשר בשקט גמור להוסיף
כותרות תירגום האומרות את העיקרי ואה
העיקר בלבד. הם ידעו יפה מאד לתרגם
את העיקר בפסטיבל הזמר המזרחי. מעניין
שכאשר רוצים אז הכל אפשרי. הטלוויזיה
ידעה גם לארגן תירגום סימולטני לדבריו
של שמעון ויזנטל צייד־הנאצים, שדיבר באידיש
בתוכנית ה שעה השלישית. דהיינו,
יש יותר מפיתרון אחד לבעיית התירגום.
צ כי עו ת. הדבר החמור ביותר בכל העניין
הוא הסיכום של ועדת התירגומים.
סוכם, כי רק מישדרים בעלי חשיבות
הסברתית, ישודרו בשידור חוזר, בנפרד
בעברית ובערבית, בתוספת כותרות או
קריינות (בשתי השפות) .אבל אין מספרים
שעד היום לא נמצא שום מישדר ראוי לכבוד
כזה (הקריינות בערבית לסרט שלוש
שעות ביוני והכותרות לסרט על סינאבסקי
ודניאל, נעשו בזכות הדרגים המבצעים ולא
בזכות הועדה הנ״ל).
מתי יבינו ראשי רשות־השידור כי בתירוצים
של תלמידי כיתה א, הם לא יצליחו
לכסות על המחדל הזה? זיהי שאלה

תיים כאילמים ולהשמיע איזו סקירה ופרשנות
חסרת עניין על הופעתם.

מ תי חהבת ערוכ ה
חוש הומור מיוחד במינו גילו שתי
בנות המין היפה בטלוויזיה הישראלית :
עוזרת ההפקה עדנה ארדה ורבקה
פרידמן, המפיקה של תוכנית ״קלעים״.
היה עליהם להסריט קטע עבור התוכנית
״קלעים״ שתשודר ביום ראשון
( .)14/3הקטע צולם בתערוכת ״מושג
ואינפורמציה״ ,המוצגת במוזיאון ישראל
בירושלים• תוך כדי צילומים גילו
השתיים מוצג שנראה מופלא בעיני שתיהן.
היתה
זו מיסגרת עץ פשוטה שנעשתה
לפי הוראותיו של האמן הישראלי בני
אפרתי היושב בלונדון. מעל המיסגרת

חדר ך

אחר כך הן התעכבו במקום כדי לבחון
את תגובות הקהל.
הסתבר שהמבקרים בתערוכה חתית-
סו ל״יצירה״ שלהן ביתר כובד ראש ורצינות
מאשר ליצירתו של אפרתי .״יש

* אש צולבת דו ד׳ <20.20 ,3/3
סרט השבוע: פשע על רקע האנטישמיות.
בהשתתפות: רוברט מיצ׳יאם, רוברט יאנג
(ד״ ר וילבי) ורוברט ריאן•
* הוליווד והכוכבים דום ה׳ .4/3
) 18.30 מחאתה הפילמאית של הוליווד כנגד
אכזריות כלפי אסירים, סמים וגזענות.
* רשות הבידור דוס ה׳ ,4/3
)21.15 אנדי ויליאמס מארח את פגי לי.
* ערב טוב (יום ו׳ <21.10 ,5/3
עם לוליק וחנה רוט. במאי — אילן אלדד.
* אודפיאו נגדו (יו ם ו׳ )21.30,5/3
סרטו הפיוטי של מארסל קאמי על רקע
הקרנבל בריו. אסור להחמיץ.

ויצירה בתערוכה— עירום

בזה מ שהו,׳ ציין אחד המבקרים אחרי
עיון מעמיק בלוח השחיר .״מעניו, מעניו,״
הגיב צופה שני. רק אחד המבקרים
גילה את התרמית. היה זה תייר שהגיע
מהוליווד, מכיר כנראה את לוח ההסרטה
המשמש כציוד קבע לכל הסרטה.
בין האמנים המציגים באותה תערוכה
נמנה גם המלחין הישראלי יוחנן
זראי. אבל צלם הטלוויזיה, פיטר להאן,
לא התבייש לומר בקול רם על כל התערוכה
:״אינני מבין — יש כל כך
הרבה יצירות אמנות בארץ. מדוע בחר
מוזיאון ישראל להציג דווקא את ה-
קישקוש הזה ז״ מובן שהערתו לא תשודר
בתוכנית ״קלעים״.
אגב, עדנה ארדה, עוזרת ההפקה של
הבמאי אנדרי קאלארשו, אינה אמיצה
רק בעבודה. הרווקה המבוקשת, בעלת
התואר ב.א. באמנות ובפילוסופיה, היא
עובדת הטלוויזיה הראשונה שהעזה להופיע
בבית־הטלוויזיה לפי צו האופנה
החדשה: במכנסי שורטס. היא היתה
גם הראשונה שהופיעה בטלוויזיה מא חורי
הקלעים כמובן, בלי חזיה.

* מחלקה סודית (מוצ״ש ,6/3
)20.30 סידרת מתח חדשה. לנמל־התעופה
של לונדון מגיע מטוס שהוכרז כאבוד,
אחרי שישה ימי העדרות. הנוסעים, הצוות
והשלטונות מופתעים באותה מידה. סר
קרטיס (מיס אלבה) ,איש־הקשר הממונה
על המחלקה המיוחדת של האינטרפול בפאריס,
המגיע באותו מטוס, מופתע למצוא
מעורבים בחקירה את שלושת אנשיו :
ג׳סון קינג (פיטר ויינגרט) הסופר בעל שיער
ההיפי המיישם את המצאותיו הספרותיות
בחיים, סטיוארט סוליבן (יואל פביא־ני)
,המשלים בשכלו את דמיונו הפורה של
קינג ; ואת הצלע השלישית במשולש —
המדענית אנבל הארט (תזמרי ניקול, ששיחקה
לצד טופול במחזמר ננר על הגג).
¥אזכרה לאשכול ד 01א׳ , 7/3
)20.20 סרט לזכרו של ראש־הממשלה המנוח•
במאי: ראובן מורגן. הפקה —
ישראפילם.
* קונצרט (יום א׳ )20.50 ,7/3סימפונית
האפנר מאת מוצרט, בביצוע תזמורת
האנסמבל הקאמרי, בניצוחו של אלכסנדר
שניידר. הקלטה מטקס הנעילה של הפסטיבל
למוסיקה תש״ל.
* גיבור תל״חי ( יוםב׳ ) 19.30,8/3
חייו של טרופלמדור על רקע קטעי פילם
ממלחמת רוסיה־יפאן, המהפיכה הרוסית, החלוץ
וההתישבות, הגדודים העבריים ויומו
האחרון בקרב תל־חי. במאי — דוד גרינ
עוזרת־הפקה
ארדה
המל!

הוא —

ומתחתה היה כתוב :״לפנים־אחור״.
לשתיים היתה הרגשה שמישהו מנסה
לשטות כהן ושהמלן הוא עירום. בו
במקום צץ בראשן הרעיון לבחון את
תגובות הקהל המבקר בתערוכה. ליד
היצירה המקורית של אפרתי הן הציבו
את הלוח השחור של נערת התסריט,
עליו נכתבו בגיר המילים :״אמצע־סוף״.

שבמציאות הקיימת ברשות־השידור אי אפשר
להשיב עליה.

ה טלוויזי ה
ה אי למת
הטלוויזיה הישראלית יכולה לרשום לזכותה
פאטנט עולמי, כמוהו לא קיים באף
תחנת טלוויזיה בעולם. זוהי הטלוויזיה האילמת•
הסרט האילם הניח את היסוד לסרט
המדבר ומזמר. אבל הטלוויזיה האילמת
היא המצאה מפותחת עוד יותר. היא
באר. אחרי הטלוויזיה המדברת.
עיקרון ההמצאה הישראלית הוא פשוט
ביותר: מקרינים אל המסך סרט טלוויזיה
מצלום. לא חשוב על מה. זה יכול להיות
צילום ממיתקפת צבא דרום וייאט־נאם בלאוס,
או כתבה מצולמת על הועידה למען
יהודי ברית־המועצות, המתקיימת בבריסל.
ואז, בנפרד למה שמוצג על הבד וללא
כל קשר אליו, משדרים משהו בגלי הקול
המקבילים. בדרך כלל זו סקירה אי פרשנות
שיש להם איזה קשר עקיף למד, ש

מטוס הוכרז כאבוד

מוצג• אבל האנשים הנראים בתמונות כשהם
מדברים אינם נשמעים. ממציאי הטלוויזיה
הישראלית בטוחים שמה שיש לשדרני־הם
להגיד הוא הרבה יותר חשוב ממה
שאומרים האנשים אותם מצלמים.
לשיא בשיטת הטלוויזיה האילמת הגיעה הטלוויזיה
הישראלית השבוע׳ כאשר שידרה
כתבה מצולמת על הופעת משלחת היהודים
מטעם ברית־המועצות בבריסל. אנשי המשלחת
נראו מדברים. שום דבר לא יכול
היה להיות מעניין יותר מאשר לשמוע את
קולם ואת תוכן דבריהם, דווקא בגלל היסוד
התעמולתי שלהם. אבל במקום זאת
בחרה הטלוויזיה להציג אותם מנענעים שפ
ברג,
מפיק — יגאל אפרתי.
* מסף (יי ם ב׳ )21.10 ,8/3במרכז
ירחון הקולנוע יעמוד ראיון עם מולי פי-
קון ששיחקה לפני 35 שנה בסרט אידי
בשם אידל מי מן פידל, ולצידו של פראנק
סינטרה ב״דירת הרווקים״ בשנות ה־.40
כעת היא מגלמת את תפקיד השדכנית בסרט
כנר על הגג, לצידו של טופול. מפלצות
הקולנוע יוצגו בכתבה מיוחדת: דרקד־לה,
פראנקנשטיין, ד״ר גליגרי, קינג קונג
וכל השאר. כן יוקרנו קטעים מסרטו החדש
של יהורם גאון על ירושלים, אולם לא יוקרנו
קטעי המריבה עם הדתיים: הטהרה במקווה
והגיור.
העולם הזה 1748

שואדי סח באמויקה 1וסבו נגרוי־רב
על הדרכים בהו משחמשים היורדים הישראליים כדי:

ן ;•פ, כשאתכסם ואחסוך כסף —
^ אסע לטייל באמריקה!״ ,אומר הישראלי
הממוצע, שטיול של ממש באר-
צות־הברית הוא מעל ומעבר ליכולתו הכספית.
אם אינך שליח, מנהל חברה היכול
לזקוף את מימוש התענוג הזה על

תיים• תפוס איזו תיירת אמריקאית המבקרת
בארץ, ושא אותה לאשה. אינך צריך להיות
מאוהב בה. היא לא חייבת גם להיות עשירה
במיוחד, הנשואים האלה חייבים להחזיק
מעמד שנה אחת. אחר־כך אתה כבר מוגדר
בחזקת תייר המתעתד להיות אזרח. רבבות

מ שה דוטמן
לופ״אנג׳לס
חשבון ההוצאות, או סטודנט החי על חשבון
ההורים, יכיל להיות שזהו קו המחשבה
שלך. אם כך, זהו קו מוטעה לחלוטין•
רבבות הישראלים השורצים בכל רחבי
אמריקה ושאינם שליחים, מנהלים או
סטודנטים — הם הוכחה לכך* .

נסיונם
של אלפים
ך? ר עיון שכדי להגיע לאמריקה, לטייל
י י בה ואף לחיות בה כמה שנים טובות
במעמד של יורד או תושב־חוץ, עד שהגעגועים
לארץ מתחילים לעבוד על הלב —
דרוש כסף רב, הוא רעיון פסול מעיקרי-
למרות שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
איננה כבר מה שהיתר, פעם, והזהב כבר
לא מתגלגל בד, ברחובות, יכול צעיר ישראלי
עם קצת יוזמה, לחיות על חשבון
כל האפשרויות שעדיין נותרו פתוחות.
התיאור הקצר המובא להלן אינו פרי
דמיון מפותח או הצעה תיאורטית. הוא
מבוסס על נסיונם של הרבה אלפים צעירים
ישראליים שגילו את השיטה.

ישראלים עשו את זה בהצלחה. היזהר רק
לא לעשות לה ילדים באותה שנה, אחרת
יהיה מסובך להתגרש ותצטרך לשלם לה
חלק הגון מהכנסותיך המיועדות, כדמי
מזונות.
•< נשואים פיקטיביים במחיר 200 דולר.
אני מכיר באופן אישי זוג ישראלי שעשה
את זה. הם באו לכאן נשואים אבל לא
כיפרו זאת לאיש. הבעל חיתן את אשתו
לאמריקאי אחד בלאם־ואגאס. כדי להתחתן
שם צריכים רק רשיון נהיגה ומאה דולר
בשביל החתן המיועד. הבעל עצמו עשה
אותו דבר עם אמריקאית באותו תעריף.
מובן שהם, שני הישראלים, המשיכו לחיות
ביחד. אחרי שנה התגרש כל אחד מהם מבן־
זוגו הרשמי והתחתנו זה עם זו בנשואין

יות? הזהב באמת מתגולל ברחובות אמריקה,
צריכים רק לדעת באמה רחוב.
הנה שיטה מקורית, המקובלת על ישראלים
רבים:
קונים מכונית ב־ 150 דולר ומבטחים
אותה היטב. הביטוח עולה כ־ 20 דולר לחודש.
ביום שישי או שבת בערב עולים
להוליבוד כדי לחפש ״מכה״ .רצוי לחפש
את ה״מכה״ ברחוב סנסט, המפורסם כאן
כמעט כמו דמנגוף בתל־אביב. פה נערך
הספורט הכללי של חמור וחיפוש הדדי של
חתיכות וחתיכים בשיטת המאה -ה־ : 20 תוך
נהיגה במכונית. הדוחק הוא אותו הדוחק
כמו בדיזנגוף, רק על הכביש, לא על המדרכות.
מהירות הנסיעה בימי הצייד אינה
עולה על 15 קילומטר לשעה.

איך להוציא 5000 דולר
בעזרת ה״מכה״ז
* כגסים לשיירה. כשכל האחרים מתפל
שי ם חתיכות צעירות, חפש דווקא אשה
מבוגרת. רצוי שהיא תהיה ממושקפת וש־תנהג
במכונית יקרה. מתמרנים ומגיעים
למצב שהיא תנהג בשיירה אחריך. עכשיו
באה השעה הגורלית. אחה לוחץ על המע
איך
להפוך
לאזרח אמריקאי?
*י• לל ר א שון: לא כדאי להגיע לאמריו
* קר, כתייר. כדי שתוכל להינות באמת
מכל מה שהארץ הזאת מוכנה להציע לך,
כדאי לך להפוך לאזרח אמריקאי. אכלו
אם אתך מתכוון להיות כזה, ואינך מוכן
לשהות כאן אלא כמר, שנים בלבה כדאי
לעשות את המאמץ. הוא לא כל כך קשה
כמו שזה נראה ממבט ראשון.
יש שלוש דרכים בדוקות לקבל את האזרחות
האמריקאית בקלות:
אם יש לך מיקצוע טוב ביד, כזה
שאתה יכול להסתדר איתו טוב גם בארץ,
אתר, צריך לחפש רק את הקשרים הנכונים•
למרות חוסר העבודה ההולך וגדל
כאן, לבעל מיקצוע טוב יש עדיין ביקוש
עצום. כשתמצא את מקום העבודה ד,מעוניין
בך, הוא עצמו יוכל לסדר לך את כל הניירות
המתאימים במהירות הגדולה ביותר.
• צריך להקריב כשנה בנשואים אמי
עומד
תמיד לצידך כשמדובר במכונית שנגחה
אותך מאחוריך.
למחרת בבוקר מספקת לך המשטרה את
שם האשד, וחברת הביטוח שלה. כשאתה
מגיע הביתה עליך לעשות שלושה טלפונים:
לביטוח שלך ; לעורך־הדין שחברך השיג
לך עוד לפגי ה״מכה״׳ ושהוא בדרך כלל
יהודי, לרופא שחברך השיג לך אותו עוד
לפני ה״מכה״ ,גם הוא יהודי.
תצטרך להמתץ כמד, שבועות עד שעורך־
הדין יתקשר איתך. הוא יציע לך להגיע
להסכם עם חברת הביטוח של האשד, מחוץ
לבית־המשפט. חברת הביטוח רוצה להגיע
איתך להסכם מידי. הם חוששים ש״המכה״
שקיבלת תגרום לך סיבובים בריאותיים נוספים
ואז יצטרכו לשלם יותר. חוץ מזה
אחה זקוק כמובן לכסף. בממוצע יכול
ישראלי זרת להרתיח בשיטה זו כ־5000
דולר. זאת בדיחה לעומת הסכומים שמשלמים
כאן לנפגעים. אבל בשבילך זאת
יכולה להיות התחלה טובה. עובדה: הרבה
ישראלים התחילו כך את דרכם כאן.

לעבוד חצי שנה -
לקבל כסף עבור שנה
^ םיש לך כבר מקום עבודה, אינך
צריך לקחת את זה ברצינות. אתה
יכול בשקט לעבוד חצי שנה ולקבל משכורת
שלימה.
אחרי שאתה עובד כאן באופן סדיר במקום
עבודה אחד חצי שנה, הספיקה ממשלת
ארצות־הבריח להוריד מהמשכורת שלך
את המינימום הדרוש כדי לבטח אותך ביטוח
מפני אבטלה•
אסור לך להתפטר. צריך שיפטרו אותך.
עושים קונצים עד שזורקים אותך עם מכתב
פיטורים. עם המכתב הזה ניגשים למשרד
הממשלתי למובטלים וממלאים שאלון.
אחרי שבוע אתה מקבל 65 דולר לשבוע
בלי לעבוד.
הישראלי הממוצע יודע לנצל מצב זה
עד תום. הוא תופס טיסה לארץ, משאיר
בידי חבר את המיסמך המתיר לו להוציא
במקומך את דמי האבטלה. החבר שולח
50 דולר לארץ 15 .דולר נשארים לו, כדמי
עמלה. כשאני בא לארץ אני פוגש הרבה
ישראלים השוכבים על שפת־הים ומקבלים
במשך 6חודשים 50 דולר לשבוע
מממשלת ארצות־הברית.

לא על הכסף לבדו
יחיה בישראל
אזרחיים. כעת יש לשניהם אזרחות אמריקאית•

באיזה
רחוב
מהגול? הזהב?
חרי שיש לך כבר זכות לחיות ו־לעבוד
כאן, נשארת הבעיה: איך לח־

צורים בפתאומיות. הזקנה מוכרחה להיכנס
במכוניתך. ה״מכה״ משכיבה אותך על המושב
הקדמי. אתה נראה כחבול אנושות.
זוהי ה,,מכה״.
שוכבים במכונית עד שמגיע האמבולנס
עם המשטרה. בבית־ד,חולים אתה מתלונן
על כאבי עורף חזקים. צילום רנטגן אינו
יכול להוכיח דבר. אפילו אם לא מגלים
שום מימצאים פאתולוגיים, החוק באמריקה

* שראדי כאמריקה אף פעם לא
מת ברעב. לאחרים זה יכול לקרות,
אבל לא לישראלים.
תמיד אפשר לגשת לאחד הסופרמרקטים
הגדולים כאן, להעמיס עגלה עם כל מיני
מאכלים טובים. אפשר להסתובב כך שעה
(המשך ב ע מו ד )34

בימים הראשונים של
השבוע יהיה עליך
לפתור בעיה עדינה המשפחתי במישור
אינטימי. יש להניח
שהדבר יהיה כרוך בעצבנות
רבה. הימים
11!111
האחרונים יעמדו בו
2במרס ־
20באפ רי ל
סימן של התחדשות,
התקדמות ושיפור ניכר
בכל השטחים. תרגיש בי קצב חייך
הולך וגובר בהדרגה ובהתמדה ניכרת.

אתגרים שייכפו עליך על
ידי אחרים, יאלצו אותך
להתמודד עם ב עיו ת ו־לפתרן
כמיטב יכולתך,
כדי ל שמור על מעמדך
והישגיך. בז כו ת חי ת־יותך
ההולכ ת וגובר ת
אתה ע שוי לה שקיע בו
1 2נאפריל ־
סן נבמאי
מאמצים אלה את כל
כוחך הנפ שי, עד שתמצא
את היעדים שהצבת לעצמך. ב ת שור —
עבורך שבוע של הצלחה ב ש טח החברתי.

11 ווו

הגמישובים

מתאימים יותח
כסת חיד 1ש נוסף
בטלוויץ ית^ומ 5מק1׳ ד־דגם
ספקטרה 20׳

שילוב נדיר של גורמים
אחדים יסייע לך
להתגבר על קשיים ובעיות,
שרק לפני זמן
קצר נראו לך כלתי
נמנעים. חברים לעבודה
יגלו רצון טוב,
ויעשו במיטב יכולתם
ו 2ב מ אי
20 ביוני
בדי להיות לך לעזר.
רעיון חדש שיצוץ, במוחך,
יישא פירות מבורכים, ויזכה אותך
בהוקרה ובהערכה מצד גורמים רשמיים.

1שח!1

יע\ז8

ידידים, בני מ שפחה, ו סתם
מכרים ייצאו ה שבוע
מעורם כדי לעזור
לימינך
וי תייצבו לך בכל הזדמנות. הם לא
ימנעו ממך עצות נבו1.
נות
ועזרה ממ שית, אך
אם כל אלה יעזרו לך
ז 2ביוני -
20 ביולי
לצאת מהמ שבר בו אתה
נ תון — הדבר תלוי בקור
רוחך ובכוח רצונן. בת סרטן — תגלו
להרגיש שהוא לובש את המכנסיים.

סו!11

מתאי גם לחדרי שיבה ווו נ * 0מ ק1י׳ר

אל תתפתה לאמץ ל-
עצמך רעיונות חדשים
ויפים לכאורה, מבלי
לבדוק תחילה מה
מסתתר מאחורי הציפוי
הנוצץ, ומה מטרתם
האמיתית של הוגי
הרעיונות. יסוד
הפתעה שימלא תפקיד
חשיב במהלכין
הקרובים, יזמן לך צירוף מקרים מענין.
בת אריה, אל תבטלי בפניו את אישיותן.

שן ןן|€ימ*.־מ* ין ע (>1ו*י0זס*ס*דז

.העולםד. ז ד ,*.שבועוןהחדעוההימר * ל י •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 סלמון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע־מ, תל־אביב, רח׳ פין 6ופות: צינקוגרפיה כספי בע־ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

אם תהיה אמיץ די הצורך
כדי להציג כמה
שאלות נו קבו ת ב אוזני
האדם הנ בון, יתגלו לך
עובדו ת מד הי מות, שתהיינה
לן לתועלת רבה
במי שור המקצועי. בת
בתולה — כו שר ההת1
22נאוגוסט -
22בספסמבר
אפקות המעול ה שגילית
לאחרונה, יתחיל לשאת
פרי, ויק שור א לין בק שר אמיץ את המזמן.
מעונינ
ת זה
אדם שבקרבתו את

1הוווו!

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה, ב שביל
מה זה כדאי ומה זה מועיל? הבעיה המטרידה
או תן תזכה השבוע
ל ת שוב ה ולהסבר.
המרץ שאתה מוצא בעצמך
פתאום, יעזור לן
לפתור כמה מ הבעיו ת
המטרידו ת או תן. המשך
לסייע לאדם הקרוב
א לין לצאת מהמצב ה 23ב
ספטמבר -
קשה בו הוא נתון. ב ת
;22באוקטובר
מאזניים — נצלי את הרגיעה
היחסית בחיי החברה
שלך ל שיפורים ב אי שיו ת ובמראה
החיצוני. קצת טיפו ח עצמי לא יזיק לך.

1זאזנ״ו[

אל תחשוש לעמוד על דעותיו אפילו
מול אדם חשוב ורם מעלה. הסבר את
עמדתך וסמוך על הבנתם
של אחרים. ה רגע
לו אתה מצפה
יגיע השבוע, ותהיה
לך הזדמנות לנצל אותו
לטובתן, בתנאי שתשמור
על צלילות

מחשבתך ועל בושר
1 ?2אוקטודר -הניתוח שנחנת גו. בת
22 בנוב מבר
עקרב — אל תדביקי
לו את בל התבונות
הטובות שאת מבקשת למצוא בגבר חלומותיך,
היא די מוצלח כמות שהוא.

עקת

צירוף נדיר של אופ טי מיו ת ומצב
טוב, יגרום ל כן שהימים הקרובים
אחת ה תקופו ת המאוש רות
ביו תר במח צי ת זו
של השנה. ז ה הז מן ל התנער
מכל הי סו סין ופ
ק פו קיו, ולהתקדם בצעדים
ב טו חי ם לקראת
המטרה שהצבת לעצמך.
סיכויי ההצלחה כולם ל־צי
דן, ואם ת ח מיץ הפעם
} 2בנ ובמבר -
20בדצמבר

את ה הזד מנו ת תהיה ל ן
סיבה טובה להאשים את
עצמך ב מ שך ז מן רב. טל תהסס לבצע
את כל ה מ שי מו ת שחצבת לעצ מן בעבר.

רוח

יהיו

[1ש11

אתה מציב בפניך משימות בלתי אפשריות,
כדי שיהיה לך תירוץ לשבת בשקט
ולא לעשות כ-
בלום. אם תציב לעצמך
מטרות ריאליות,
יש סיכויים שתוכל להגיע
לכמה מהן בקרוב,
כי הכוכבים לטובתך.
בת גדי —
צפויה לן הצלחה רומנטית
שעד כה לא
העזת אפילו לחלום
עליה, כדי להיות מובנה
לה שפרי את חיצוניותן ואת נימוסיו,
ומה שחשוב מכל — היי טבעית.
זה הז מן להאיט קמעה את התקד מו תן ה וה
מאו מצת, ול ב חון מחדש את ה מהירה
תכניות,
ה מטרות, וה אמצעים.
אם תגיע למס קנה
כי מ שהו ט עון שינוי,
אל תהסס לע שות
או תו מיד. אנ שים בעלי
עמדה וה שפעה, אשר יש
להניח שתהיה ז קו ק לעזרתם,
יתייצבו ל צי דן
ב אופן מלא. ק שיים בלתי
צפויי ם ב מי שו רהמ
שפחתי יעוררו ב ן דאגה
מוגז מ ת מאד. בת דלי — הריב היה
בא שמתך. אל תא שימי
אחרים במחד לין.

אתה ניצב בפני שורה
ארוכה של אתגרים ובעיות,
החייבות לבוא
על פתרונן ללא דיחוי.

מן הראוי שתדע מראש
בי אתה מצוייד
ז0*1
בכל הבלים והכישורים
שאתה נהנה מהם ה9ו
בפב רו א ר •
20במרס להתמודדות דרושים
מוצלחת עם רוב ה בעיות
הללו, בן שאם לא תעשה זאת,
אל תאשים אלא את עצמן. חוג ידידיך
עשוי להתרחב בימים הקרובים, תה ליך
שיביא עמו לטווח רחוק, שינויים
דרסטיים באורח חייך המשפחתיים.

לא חשוב
כמה נועז רשיגערני הבגד —
מוכנה
איתר לרחוב
^ ו ר אי ס ילה אורה מורג. ועכשיו ב־
| /אמת קוראים לה, לא סתם. כל חתיכות
הצמרת לובשות את מעשי ידיה. ג׳וזי כץ,
ואלונה איינשטיין, ויהודית סולד״ ומי לא.
אפילו בחו״ל הצליחו בגדי־הים הסרוגים
שלה. ולהתחרות עם החורים בחו״ל, כידוע,
לא פשוט.
אצל הבלונדית ארוכת הרגליים, בוגרת
להקת הנח״ל, זה התחיל עם המסרגות לגמרי
במקרה. בנסיעות הארוכות של הלהקה
ברחבי הארץ, היו הבנות סורגות
מרוב שיעמום. רק שאצל אורה זה פתאום
הלך קצת יותר מהר. ואז הבנות הפסיקו,
והיא התחילה סורגת לכולן.
הפרינציפ אצלה הוא פשוט: כשהיא רואה
איזה דגם בעיתון מחו״ל, היא ישר

8880.

זה בעצם מאסם׳

קשה להבחין בנ ך, אבל אורה מדגימה כאן אפודת
מאקסי, מעשה מסרגותיה. היא עצמה איננה מ חובבו ת
המאקסי, אבל עס רגליים וגוף כאלה היא מסוגלת למכור הכל, כל ז מן שזה מודבק עליה.

מבצעת אותו — ולובשת, לא חשוב כמה
הוא נועז ושיגעוני. כך היא מהווה פירטו־מת
מהלכת על שניים למוצרים המצודדים
שלה.
מכאן שאופנת המאקסי איננה לרוחה. עם
שתי רגליים כמו שלה, לא פלא .״כשראיתי
את זוג ה שורטס הראשון — ידעתי שזהו
זה. מיד סרגתי לי חמישה זוגות.״
מלבד אופנה וסריגה, יש לה גם בעל,
מהנדס, ובן בן שנתיים. עם הקונות אין
לה בעיות בדרך כלל. אבל כשמזמינה בחו-
חחותת ססוונת
מעסיים בלילה אחד

הפצצה הסורג ת מסוגלת לסרוג ״ שו רטס״
נ מו זו גזה שהיא מדגימה. בלילה אחד.
כאשר היא מפגרת ב הז מנ ה, היא מסוגלת לגמור פריט לבוש בדרך ברכבת מחיפה לתל־אביב

רה איזה דגם קצת נועז שמצריך עבודה
של 20 שעות, ואז הגברת המגונדרת אומרת
:״אני נורא מצטערת, אבל בעלי יהרוג
אותי אם אני אלבש דבר כזה״ — או־אז
גם אורה היתר, הורגת אותה.
ונוסף לכך היא גם חיפאית, גם קצת
שחקנית. חוץ מלהקת הנח״ל, היא החליפה
את תיקי דיין בלן טשופ ושיחקה בעצרו את
העולם אני רוצה לרדת, ועוד במה הצגות.
וכשהיא לא משחקת, היא נשארת קרובה
לתיאטרון: היתה זו היא שהכינה את האדרת
של מיכל בת־אדם בהכב שה .״אבל
לא בגלל זה ירדה ההצגה מהר כל כך,״
היא מחייכת.
בטח שלא.

בגויים מחורים

בגדי־ים סרוגים כמו זה המודגם על גיזרתה, הם אחד ההבלונדית
ההורג ת הזאת.
להיטים של

ט אמריקה 9 0
(המשך תעמוד )31

מסיבת מדים מוצלחת
תלויה בשלושה דברים
משק או ת ד בי
חברה טובה
ומער רכל

מוסיקה מצוינת
בשני

הדברים הראשונים אנו סומכים
את המוסיקה השאר לנו לפסק לך

עליך

כ׳ מוסיקה היא עסקת

או יותר בין דוכני המיצרכים, תוך כדי
כך פותחים קופסות ובקבוקים ואוכלים ושותים
מבלי שאף אחד יפריע. לגנוב מסופרמרקט
זה מסוכן. הסיכוי להבריח משהי
החוצה כרוך בהסתכנות גדולה• אבל לאכול
בתוך הסופרמרקט אפשר — חמיך
תוכל לטעון שעמדת לשלם בער מה שאכלת

לפני היציאה.
לא צריך לחשוש מהקונים האחרים. הם
לא רוצים לראות אפילו אם מישהו נרצח
לנגד עיניהם, אז למה שיעניין אותם שמישהו
אוכל משהו. והעובדים במרקט? —
להם לא איכפת. מה, זה המרקט של האבא
שלהם?
פגשתי כאן ישראלי שהרבה חודשים לא
הוציא פרוטה על אוכל. לפעמים הוא היה
אפילו מזמין בדרך זו חבר לארוחה. מה
זה נקרא להזמין? הוא היה פותח בשביל
האורח שלו את הבקבוקים והקופסאות בתוך
הסופרמרקט.

כסף ממכשירים
אלקטרוניים
* שראדים אחרים כאן

מנגו

חנו תתקלי טי ם
מערכות ס ט רי או מ שוכללות ו מו טי ק ה
בה שכרה

למסיבה, חתונה וכל אירוע
ככר מפריק 14

טל 221986 :

האולפן ללימור־ ווטלוטיה
נפתחה ההרשמה לקורסים

* גרפיקה ואנימציה בטלוויזיה
* הפקה * בימוי * ה גש ה
* צלום*כתיבה*אפור בטלוויזיה מתקבלים תלמידים בעלי השכלה תיכונית לפחות.
במסגרת הקורסים יערכו התלמידים הפקות לטלוויזיה, עם מערכת מצלמות
אלקטרוניות (מעגל סגור).
משך הלימודים 6 :חודשים, פעמיים בשבוע, בשעות ,!8.00—22.00
ההרשמה: בימים א׳—ה׳ בשעות ,20.00—17.00 בבנין גימנסיד הרצליה,
רחוב ז׳בוטינסקי , 106 פינת רמז, תל־אביב.
מספר המקומות מוגבל.

״רבלון״ גאה להודיע על
הרחבת הסידרה הקל אסי ת
תכשירי איפור-הפנים

״ז\\ 0ע * 0מסחסז:*1
;)פס•!? 0£6י 011 & 01013ט 0ז י ׳ —
תכשיר האיפור החדש המוסיף עומק,
זוהר, ומשחק־גוונים טבעי לאיפור-
הנוזלי. זהו נוזל־כסוף (לא שמנוני),
אשר באמצעותו ניתן להדגיש, להאיר
להאציל ולהעשיר א ת האיפור הנוזלי
על כל משטחי־הפכים, או באיזור־־
מוקד נבחרים. הוא מתמזג ומייצב
את האיפור־הנוזלי ללא יצירת כתמים.
אפשר להשתמש בו גם ללא
איפור־נוזלי, מיד על גבי קרם־לחות
ליום. מוצע בגוון א חד — גוון־עור־הפנים.

116-ב
1ג 1)1ז1ן ף ״ 01׳1011 & 01033ז 0י׳״ 1

קט — האיפור הבסיסי הקלאסי :
תרכובת נוזלית עדינה לאיפור־פנים
מלא ומכסה. בהיותו עשיר בלחות
— הוא רך, גמיש ומתאים לעור־פנים
רגיל ויבש. מכסה את פגמי־העור בקלות
וברכות מלטפת. מוצע בגוונים
אופנתיים חדישים.

עושים כסף

בשיטה אחרת.
נכנסים לאחת מחנויות הכל־בו הגדולות
בכל חנות כזו יש יותר אנשים מאשר בתחנת
רכבת. בוחרים איזה מכשיר אלקטרוני
קטן בערך של 30 עד 40 דולאר. בטעות
נופל המכשיר לתוך הכיס. אם תופסים אותם,
הם יטענו תמיד שהתכוונו לשלם ליד
הקופה. אי אפשר לעשות להם כלום כשתופסים
אותם בתוך החנות. אחר־כך, ליד
הקופה קונים גומי־לעיסה בכמה סנטים.
מדברים תוך כדי כך עם הקופאי. למחרת
חוזרים לאותו דוכן. כל הסיכויים שהמוכר
יכיר אותך, מכיוון שהספקת לדבר עמו
כמר, מילים. הוא לא מכור מר, קנית, אבל
יזכור שקנית אתמול משהו בחנות.
אז מוציאים את המכשיר, מחזירים אוחו
למוכר ואומרים שבטעות קנית מכשיר
שאינו מתאים ובו׳ .המוכר יתן פתק ועם
הפתק הזד, אפשר להוציא את מחיר המכשיר
מהחנות.
מובן שהישראלים שבאים לאמריקה, לא
באים רק בשביל הכסף. גם בשביל החתיכות.
קולנוע ישראל

כלת מחדש
,את צבעו
ביקור בקולנוע, בעיר תל־אניב, לא רק
שאיננו חוויה תרבותית (ואפילו תוצג בו
פנינה אמנותית אמיתית) ,ואם אפשר להגדיר
זאת כחוויה, הרי זו חוויה מזעזעת של
מזוכיזם אמיתי.
הקהל מגיע לכאן ישר מצמרות העצים
עם כל מזונו, קליפותיו וגרעיניו. אותו
קהל כבר חונך לדמוקרטיה, ולכן אינו מוותר
על הרשות שיש בפיו ללוות את הסרט
לאורכו.
בית־ד,קולנוע עצמו מקדם את צופיו במבול
של דלק, קצף־אמבט ומי־גילוח׳ וחוסך
מהם את הטורח לראות יומן הגון
(ברוב המקרים אפילו יומן לא הגון) .רמת
ההקרנה והצליל מזכירה לא פעם את ימי
הפטיפון עם המנואלה (פרט קטן שאינו
קשור במחיר, הגבוה של הכרטיסים).
הצנזורה מצירה חותכת קצת, ואילו המפיץ
הגאון משלים את מלאכתה (אפילו
מן הסרט תשוקה של ברגמן, שאינו לבל
הקהל, חסרות כתשע דקות).
בקיצור: בית הקולנוע כבר אינו מעז
הגון לבך אדם הגון.
לז* צריכים להפסיד. הרבה יוכר
על כך ער עכשיו, ורק מעט מאד נעשה
בנדון. עתה נראה באופק מישהו המוכן
לעשות משהו בשביל אותם אנשים האוהבים
קולנוע. ואין זאת אומרת שאיש זה
חייב להפסיד כסף, אם בכוונתו לעשות
קולנוע אמנותי.
אילו היד, זר, כך, לא היד, זה אורגד
ורדימון (האיש שהפיק את שיער) ,שיחזור

בילוי
עם שתיים
ך • יו ם, זאת לא בעייה להשיג בחורה בי
| אמריקה. יבנוה הטיפש־עשרה כאן יש
כיום אידיאולוגיה. נמאס להן להידפק על־ידי
בחורים ולתיזרק אחר־כך. לכן הם החליטו
להחזיר לבחורים באותה מטבע.
הן מתחברות שתיים שתיים ויוצאות לחפש
״מיספר״ .האובייקטים שלהם הם בחורים
צעירים, שאינם נראים עשירים והנוהגים
דווקא לא במכוניות המפוארות ביותר.
הן עוצרות בדרכים טרמפ כזה. בדרך
מגיעים לנושא המתאים. אז הן מציעות לך
ששתיהן יבלו איתך. הצרה היא שבתענוג
הזד, היא שבזמן שאתה נמצא עם אחת,
היא אינה מפסיקה לדבר עם חברתה היושבת
בספסל השני. זה מוסיף לד,ן ״נשיות״.
כך תן מרגישות שהן בדרגה אחת. אל תנסה
לעולם להמשיך את הקשר אחרי מה
שהיה. וה ר,עקרון: הכל צריך להיראות
כאילו הן סידרו אותך.

רחמנות
של היפית
ך* פ*גהש ני שאפשר להשיג כאן בלי
ז ן מאמץ, אלד, ההיפיות. אם אתה בררן
ונרתע מקצת ליכלוך, עזוב את העסק הזה.
אבל אם אתה יכול להתגבר על זה, כל
מד, שאתר. ,צריך לעשות הוא לאסוף היפית
כזאת במכונית מאחד הכבישים ׳.אז אתר,
מתחיל לספר לה כמה שאתה עצוב וכמה
שהעולם מחורבן ומבולבל. זה לוקח בדרך
כלל כמה דקות עד שהיא מתחילה לרחם
עליך. כל מה שתבקש אז ממנה היא תע שה
בשבילך. ככד, אתה נותן לה הרגשה של
יעוד ושליחות.
ייתכן שכל העצות האלה, אינן מסתדרות
עם האישיות שלך. זאת הבעייה, שלך ולא
של אלפי הישראלים העושים כאן חיים
בשיטות אלה והדומות להן.

כעל קולנוע ורדימון
אמנות +כסף

וישקיע מאמצים (כך הוא לפחות מבטיח)
להקים מעפר ולכונן שוב את קולנוע תכלת,
כפי שניסה לעשות זאת בעבר, כמוסד
אמנותי.
לנאותה תקופה, בר, ניהל את הקולנוע,
הוצגו שם כמד, סרטים יוצאי־וופן ובעלי
עניין מיוחד. האחרון בהם היד, אדלין .31
אך מאז פרש כדי להתעסק במחזמר, הוצגו
בתכלת רק סרטים בהקרנה שנייד.),
המאחרים 7א יסתירו. כצעד ראשון
בחייו החדשים של קולנוע תכלת הוא
עומד להציג שם את מרכבות האלים, סרט
תיעודי על כל הסממנים לקיום חיים במרחב
החיצון, אותם אפשר לגלות על פני
כל כדור הארץ, ועל ההוכחות המדהימות
לכך שיעיר כבר ביקרו על האדמה יצורים
מכוכבים אחרים, אשר השאירו את חותמתם
על תרבויות עתיקות, תחל בפירמידות וכלה
במהרה.
בעת ובעונה אחת עם בחירת סרטים
מיוחדים מבטיח ורדימון טיפול יסודי בציוד,
מתכונן להחליף את המושבים, ואפילו
את הכניסה לאולם, כך שד,מאחרים
לא יסתירו שעה שהם נכנסים. ואין זו
אלא התחלה.
לעתיד ׳ הרחוק קצת יות ,1הוא שואף
להפוך את תכלת לסינמטק, כלומר — אולם
בו מוצגים כמה סרטים ביום אחד, ב־העולם
הזה 1748

כל יום מחליפים את התוכנית, ובסופו של
דבר מאפשרים לחובבי־הקולנוע לחזות בסרטים
רכים ככל האפשר, מכל התקופות
ומכל הסוגים.
גם לציירים. כדי להדגיש עוד יותר
את ד,אופי האמנותי, מכין אורגד את מרחף
הקולנוע, לקראת הפיכתו לאולם־תיאט־רון
קטן ואינטימי מיועד להצגות ניסיוניות.
באולם הכניסה הוא מתכונן להציע לציירים
להציג את תמונותיהם למכירה, בלי לדרוש
מהם תשלום כלשהו.
מובן שלשם כך הוא יצטרך למצוא כמה
אוזניים קשובות, בין אותם המטפלים בפיתוח
התרבותי של העיר. אם אמנם ימצא
אותן ויגשים את תוכניותיו, אולי יהיה
גם לצופה הקולנוע הישראלי קצת נחת.
ניצוצות בקדוב
א צ ^ני
ממשלת צרפת החליטה סופית להכיר בקולנוע
ככלי־ביטוי אמנותי בעל ערך תרבותי
ומחנך, כמו הספרים, ובהתאם לכך להוריד
בצורה קיצונית את המיסים, שהכבידו
עד עתר. על הענף.
באיטליה מדברים היום על גישה דומה
מצד השילטונות, אשר יחוקקו גם הם חוק
דומה.
בישראל קפוץ זד. עדיין אמנות, שעה
שברגמן מוגדר כבידור.
פרממגיר נגד המלחמה
בראיון־טלוויזיה קצר ששודר בשהותו הקצרה
בארץ, הביע הבמאי היהודי־אוטטרי־אמריקאי
אוטו פרמיגג׳ר את התנגדותו לאלימות
על כל צורותיה.
כדי להמחיש את עמדתו הלכה למעשה,
הוא קנה את זכויות ההסרטה של ספר בשם
פוקסווי, סיפור על נער בן , 16 שזייף
את תעודת־הזהות שלו כדי להתגייס לצבא,
נלחם בגבורה וזכה לארבעה עיטורים׳ שלא
נמסרו לו בגלל גילו. עם שובו לחיים
אזרחיים הוא מידרדר מטה מטה בסולם
החברה, מגיע בסופו של דבר לכיסא החשמלי.
סרט
זה מתכונן פרמינג-ר לצלם עוד
לפני בראשית , 1948 ,סרט על מלחמת־העצמאות
שלשם מימושו בא לבקר בארץ.

״סיפור אהבה׳,
ויינות צרפת
בין המעריצים הנלהבים ביותר של הסרט
סיפור אהבה, נמנים הרשויות הממשלתיות
של הקולנוע באמריקה, ובראשם מר ג׳ק
ואלנטי, האיש שמונה על־ידי נשיא ארצות-
הברית כ״עינו האישית״ בתעשיית הצלולו־איד.
מר ואלנטי הביע את הערכתו הגלוייה
לסרט רנדהמכר, ולא זו בלבד, אלא שיצא
חוצץ נגד אותם המבקרים אשר הביעו ריעות
ספקניות בקשר לאיכות הסרט והעדיפו
לתת את פרס הביקורת לחמישה סיפורים
פשוסיס של בוב רפאלסון.
על התקפה זו של ואלנטי השיב לאו
דווקא מבקר׳ אלא במאי־קולנוע ותיק ומכובד.
ג׳ו (קליאופטרה, הכל אודות חווה,
הרוזנת היחפה) מנקיביץ׳׳ אשר הוזמן לחלק
את פרסי הביקורת הניו־יורקית, סיפר
בדיחה על ואלנטי: בידיעה שגונבה לאוזניו,
בך פיפר, נאמר כי ואלנטי פנה אל טועמי־היין
בצרפת והמליץ שיפסיקו לטעום מהיין.
מאחר והאזרח ההגון הממוצע ממילא אינו
מבחץ בין יין אחו למשנהו, אין שום
סיבה להמשיך ולדקדק בעניינים הנוגעים
ממילא רק למיעוט קטן. ההשלכה לעולם
הקולנוע ברורה בהחלט.
״ואילו אני,״ אמר מאנקיביץ׳ ,״בחרתי
בסרט של רפאלסון, משום שלא רציתי להתבייש
בעצמי, בשנים יבואו.״

סוף ע צו ב
לכדורגלן ע ליז
בלומ פי ל ד (אוריון, תל-אביב,
אנגליה) — קו-פרודוקציה ברי״
טית-ישראלית זו זכתה להרבה
פרסומת, באשר הבמאי אורי זוהר הוחלף בריצ׳ארד האריס,
ומאוחר ייתר, כאשר ריצ׳ארד האריס סיפק חומר
פיקאנטי לכל טורי־הרכילות בעיר, ואמנם הסרט זקוק
מאוד לכל הפירסומת הזאת, משום שחוץ מזה אין לו
הרבה מה להציע.
זהו סיפור על כדורגלן מזדקן (ריצ׳ארד האריס) שאינו
מסוגל להתגבר נפשית ולראות את המציאות כפי שהיא.
הוא מתעלם מן העתיד לקרות לו, כאשר לא יובל לשחק
יותר, אינו מטה אוזן לעצות ההגיון הבריא של ידידתו
הפסלת (רומי שניידר) ,ואפילו הערצתו העיוורת של ילד
קטן אינה עוזרת לו.
סיפור מעין זה אינו הולם היום אפילו את המציאות
הישראלית, שבה הכדורגל הוא כביכול ״חובבני״ ,משום
שבידוע בבר לכל, כדורגלן מצליח (כפי שמוצג גיבור הסרט)
זוכה עוד הרבה לפני שנת הארבעים לחייו (גילו
של הגיבור) לשותפות בסטייקיה או ״וימפי״ ולעתיד
בטוח.
אפשר, כמובן, גם לראות את הסיפור רק מבחינה סמי
לית: איש אשר נזרק ככלי אין חפץ בו, לאחר שמילא
בנאמנות את תפקידו במשך שנים ארוכות, ובגלל הגיל

סי לו (אופיר, תל-אביב, צרפת)
— סרט עצוב ואפלולי, המזכיר
באווירה שלו את סרטי־המתח
הטובים שעשו האמריקאים בשנות הארבעים והחמישים,
סרטים בהם הסיפור הבלשי הובא תמיד בקצב מרתק, אולם
עם זאת, לא הפריע להצגת משמעות נוספת.
ברט, הסיפור הוא מודרני בהחלט. גיבוריו הם סטודנטים
צעירים, שהעמידו לעצמם כמטרה לחסל את כל
הבורגנות הרקובה, הלכה למעשה, כדי לטהר את העולם
מן התועבה והאוולות של שלטון הכסף.
במאי הסרט, ז׳אן פיאר מוקי, מגלם את אחיו של אחד
האנארכיסטים הצעירים, המנסה למנוע רצח המוני של
תעשיינים, שהיו עסוקים באותו זמן באורגיה.
כאמור, זהו סרט הנראה כסיפור מתח לכל דבר, כאשר
האח המבוגר דולק אחרי הצעיר, המשטרה רודפת אחרי
שניהם, והמוות נזרע בצידי הכביש. אלא שמתחת לפני
השטח, זהו תיאור עצוב של החברה המערבית המתפוררת,
שומרי החוק והחברה עליה הם מגינים, מוצגים באור
ביקורתי, הגובל לא פעם בלעג גלוי, הנוער האנארכיסטי
נראה עצוב, מדוכא, חסר כל הנאה מן החיים, אינו מוכן
להמשיך ולחיות בתלם. אבל אינו יודע באיזו דרך אחרת
לבחור, ולעתים נדמה כי הטיפוס החיובי ביותר בסרט
הוא מבריח־יהלומים.
כבכל סרטיו הקודמים (למרבה הצער רק מעטים, כמו

(הבמאי) העמיק לחדור לנשמות הנבוכות
בענייני מין, אהבה וידידות לפי רוחו של
לורנס (הסופר).
* * יחפים כניו־יו ד לן נח! ,ארצות־הברית)
:קומדיה על חשבון תלאותיהם ה־מעציבות
של זוג פרובינציאלי (סנדי דנים

גזו\1י (ואן ררו התפגדרגו!
״הציידים״ ,הוצגו בארץ) נמנע גם הפעם ז׳אן־פיאר מוקי
מכל ההברקות, הקישוטים והשגעונות המקובלים בסרטי-
הפעולה של שנית השבעים. השחקנים אפורים, הצילום
כהה, יש כאן התעלמות מזוויות-צילום יוצאות-דופן.
התוצאה היא כמעט קאמרית, רצינית, מין קנקן חסר
סממני זוהר. אבל לשם שינוי, זהו קנקן שכדאי בהחלט
להתבונן בו.

וג׳ק לימון) ,שבא לניו־יורק, למצוא חיים
מתוקים ומוצא ביריונים, רמאים וקצב־חיים
רצחני. תסריט מלוח של ניל סימון.
* +מלך ליום אחד (תכלת, צרפת)
:סרט יוצא־דופן של פיליפ דה־ברוקה,
על טירופם של האנשים המקובלים בחברה

כ״בריאים ברוחם״ ,ועל שפיותם של אלד,
שהחברה סוגרת אותם במוסדות לחולי־רוח.
סרט זה זכה, לפני כמה שנים, לאורן־־חיים
של שבוע אחד על בד קולנוע הוד בתל-
אביב. טוב שניתנה לו הזדמנות נוספת.
הבריחה הגדולה (סינרמה,
ארצות־הברית) :גם זו הקרנה חוזרת, אחרי
שמונה שנים. סיפיר בריחה ממחנה־שבויים
הופך להיות משעשע בזכות סטיב
מקווין (המשגע את שוביו הגרמניים בכדור
הטניס שלו) ,ג׳ימס קוברן (בשיא השלווה
הנפשית האפשרית) ,וצ׳ארלס ברונסון (החופר
הראשי של מנהרת הבריחה) .זה
בדיוק מה שנוהגים לבנות כ״סרט מיקצועי״.

ירושלים
דילודים (סמדר) :סרטו
של טריפו על ידידות בשלישייה, כשז׳אן
מורו משגעת שני שחקנים מצויינים, אוסקר
ורנר ואנרי סרה. סרט מיוחד, שכדאי
לראותו פעמיים ושלוש.
חי פ ה

תל־אבים

העולם הזה 1748

אינו מסוגל לעמוד בו יותר. כלומר, מין המשך ל״מחירו
של גבר״ ,סרט של לינדסיי (״והיה א ם אנדרסון,
בו התגלה האריס לראשונה כשחקן בעל שיעור־קומה.
ראויים לשבח: הופעתו החביבה של הילד קים בורפילד
(בתפקיד מתקתק, נוסח מיקי רוני הילד) והאיכות ה גבוהה
של צילומי אוטו הלר. בסך הכל, זה מעט מאוד.

ההתאב דו ת
של ה גו עו

תדריך
* * וו ט ר לו (פאר, איטליה־בריה״ס) :
הדמויות נראות כאנדרטות, והדו־שיח כמליצות
נפוחות, אבל צילומי הקרבות (הצלם:
ארמנדו ננוצי) מהמרשימים ביותר
בתולדות הקולנוע.
נשים אוהבות (סטודיו,
אנגליה) :חוויה אסתטית של ממש, גם בשל
הצילום וגם בשל השחקנים. קן ראסל

הארילז ושניירר -.בנזגזום־ ״ף עזפיי׳

הם יורים גם כסוסים
או־ניל ומרן־גדאו ב,,סיפור אהבה״
עתיד — בחילה

(מירון, ארצות־הברית) :סרט מזעזע ומדכא׳
אבל כדאי לראותו בשל המישחק
הבימוי, ובעיקר בגלל קריאת האזהרה שיש
בו לכל הנתפסים למירוץ אחרי העושר
וההצלחה נוסח אמריקה.

האם .
את מאמינה
לכל מה
שאת קנראת?
במדינה שלום ביו ישראל לערבים

דרכי אדם

זה הוא, ללא ספק, נושא שמעסיק כל אחד מאתנו כאן בארץ. אחרי מלחמת ששת הימים
הייתה לרבים מאתנו ההרגשה שהשלום קרוב, אולם במרוצת הזמן פגה תקווה זו, ועתה הנה
התעוררה תקווה זו מחדש. האם יש יסוד לתקווה לשלום? הייתכן שלום־אמת ישראלי—ערביי
פרסום זה לא בא כדי לתת תכנית־שלום נוספת על אלה שכבר שורטטו בידי אישים שונים, כי־אם
להביא לתשומת לב הקוראים את חזון הנתובים, זאת בתקווה שחזון זה יוליד בו גישה
יסודית לבעיה זו.

״לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה״ .כאן עלינו להתחיל. ה׳ אינו אדיש לגורלם של עמים
אחרים; בחירת ישראל נעשתה לא למען עצמה, ולא למען ישראל לבדו, כי אם למען יהיה העם
ברכה לעמים אחרים, ככתוב ,״ונברכו בך כל משפחות האדמה״.
אני אינני יהודי דתי במובן המקובל של המילה, אבל יש לחז״ל אגדה מאד יפה שאני רוצה
להזכיר אותה. כשבני ישראל נמלטו מהמצרים ע״י חציית ים־סוף, והמצרים נכנסו אל הים כדי
לרדוף אחריהם, נאמר בתנ״ך שהים חזר וכיסה, וכל ח ל פרעה, סוס ורוכבו טבעו בים. ובכן,
חז״ל מספרים שהמלאכים בשמים, בראותם זאת, החלו צוהלים ושמחים, אך הקדוש־ברוך־הוא
גער בהם באמרו — ״מעשי ידי טובעים בים — ואתם צוהלים ושמחים

ילדות לפני
ו אחרי ה או נ ס

בספריה המרכזית של אוניברסיטת תל־אביב
מוצגת בימים אלה תערוכה מיוחדת
במינה: רישומים של תלמיד הפקולטה למשפטים׳
יעקב גילדור.
לכאורה, ליעקב כל הנתונים להיות מאושר:
בעשרים ושלוש שנותיו הספיק כבר
לשרת בצה״ל, ובמשך השרות הצבאי, ולמרות
תפקידו הקשה כחובש מוטס, הספיק
לגמור שתי שנות לימודים, כשהשנה הוא
מסיים את לימודיו. זוהי לו התערוכה הרביעית
בשלוש שנים, יבול כלל לא מבוטל.
הוא מוקף, לדבריו, באנשים שאוהבים
אותו, הורים וחברה, ולא חסר לו שום
דבר גם בחייו החומריים.

ההיסטוריה הקשורה ללידתו של ישמעאל ידועה היטב לכולנו. מה שאנחנו נוהגים לשכוח הוא
כי ה׳ הבטיח לברך את ישמעאל (למשל, בראשית י״ז .)20:גם הנביאים מדברים על ברכת העמים
שיצאו מחלצי ישמעאל. על מואב, עמון ואדום, שלושת העמים שישבו במקום שהיום יושבת
ממלכת ירדן, נאמר כי ה׳ ישיב את שבותם באחרית הימים, ועל אדום נאמר אפילו ,״יתומיך
אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו״ (ירמיהו מ״ט ; 11:ראה שם, מ״ח ;47:מ״ו.)26:
על מצרים ואשור נאמרים דברים עוד יותר מענינים. לאחר שמתוארת מלחמה קשה בין ארצות
אלו נגד ישראל, ונצחון ישראל עליהן( ,זה עוד לא התרחש אך בוא יבוא!) נאמר ,״ביום ההוא
ישראל שלשיר, למצרים ולאשור, ברכה בקרב הארץ אשר ברכו ה׳ צבאות לאמור, ברוך ענ?י
מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל״ (ישעיהו י״ט.)24,25:
בעמוס ט׳ —15:ז מדבר ה׳ על המתרחש עתה בימינו אנו — שיבת ציון ובנין הארץ. גם המצב
הנורא שבו עומדת היום המדינה איננו הפתעה — בפרקים האחרונים של ספר זכריה אנו קוראים
כי, בסופו־של־דבר, תפרוץ מלחמה על ירושלים, כשעמי־ערב נהנים מתמיכת עם מסוים
השוכן מצפון לארץ. עמים אלה כמעט וינצחו, תוך כדי הסבת אבידות נוראות לצבא ישראל —
אזי יתערב ה׳ ממרום, יושיע לעמו, ויחריב את הצבאות העולים על ירושלים( .מלחמה זו
קשורה בקשר הדוק עם ביאת המשיח, ראה זכריה י״ב 10:עד י״ג — )2:ומה עם עמי ערב? האם
ה׳ ישמיד אותם כליל? חלילה. מה אנו קוראים? ישעיהו אומר כי עמים רבים ייספחו אל ישראל
(י״ד .)1:ובירמיהו י״ב ,14—17:אנו קוראים דברים עוד יותר נפלאים: שר השלום הוא שיביא
את השלום ואת אחוות העמים לארץ, ואז ישכנו עמי מזרח התיכון יחד בשלום ובשלווה. זהו גם
חזונו של הנביא יחזקאל (מ״ז ,)21—23:שבו הוא אפילו מתאר את הגר היושב באזורים אשר
הבטיח ה׳ לאברהם כאזרחים שוזי זכויות וחובות. יש פתרון לבעית ישראל—ערב. פתרון אלוהי.

בוודאי שלאן.
אבל, חאמידי או לא,
ישנן הרבה סיבות טובות
להשתמש בטמפוני טנזפקס.
למשל:
טמפוני טמפקס הם
האמצעי ההיגייני המודרני
והנוח ...לשימוש פנימי,
ודא סיב 1ח
כך שלעולם לא
וו א תחבושות
ייווצר שום ריח יי א חבורות
ויא וי ה
לוואי, ללא
חגורה, סיכות או תת־ .
בושות עבות ואפשר
ללבוש כל בגד שמתחשק
לו ...ושום דבר לא
:יראה ...הטמפונים
והשפופרות. נשטפים בקלות
באסלת בית־השימוש.
ללא בעיות.
אבל אל תאמיני סתם כך
להכוזותינו, או למיליוני
הנשים המשתמשות בהם.
החליטי בעצמך. נסי
את טמפוני טמפקם החודש.

חמח

סני סוי ת

ל סי מן *

•ני מי

להשיג כבתי מרקחת 1בתם ר1קיות
1בחר1ת. הסעווינות בקבלת רתמאות
זחזסר הסברתי ישלחו 54 אג־ במלי
דואר אל היבואנים אינוזסטאים פקס
בע־ם, תליאניב, רחוב ירמיהו 38

״לא בכוח ולא בחיל, כי אם ברוחי אמר ה/״ חזון הנביאים בוא יבוא. שלום יהיה על הארץ
״וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ...וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות ולא
ילמדו עוד מלחמה אמר ה׳.״ היהודי והערבי יחיו בשלום ובאחווה, זוהי הבטחת אלהים חיים,
ואנו, היהודים המשיחיים* שמחים בה ומזמינים את כל בני עמנו לקחת על עצמם את החזון
הנפלא הזה — ולעמול לקראתו בהתמסרות של אמת לאלהים ולרצונו ולכל דרכיו.
אנו מעידים על כך שגם לפני ההתגשמות המלאה של חזון הנביאים אנו כבר טועמים את פרי
הביכורים שלו, שכן בינינו נהרסו כבר המחיצות בין יהודי לערבי, ואנו מוצאים לב אחד, שפה
אחת ותקווה אחת עם כל ערבי שקיבל על עצמו, גם הוא, את עולו של ישוע המשיח, כמו
שכתוב בברית החדשה :״על כן זכרו כי אם מתחילה, הגויים, הנקראים ערלים בפי היהודים,
הייתם בעת ההיא בלי משיח, נכרים לעדת ישראל וזרים לבריתות ההבטחה, בין תקוה ובאין
לכם אלהים בעולם; ועתה בישוע המשיח אתם הרחוקים מאז הייתם קרובים בדם המשיח, כי הוא
שלומנו אשר עשה השניים אחד והרס מחיצת הג ד ר ...ויעש שלום״ (אל האפסיים, ב׳.)11—15:
סכתב־ם ייענו
ת.ד ,2254 .רמתיג!

ירובעל

* יהודי משיחי הוא יהודי הרואה בישוע מנצרת ובברית החדשה את הביטוי המלא ביותר של
מהות היהדות.

גילדור ויצירה
אדם מחובר לחיה
כלי כחל ושיק. מה יכול אדם לבקש
יותר מזה? מדוע בכל זאת אינו מרוצה?
ילדות לפני האונס — ילדות אחרי האונס
— אדם מחובר לחיה כששניהם נוגסים זד,
בזה — דמויות עלובות ומכוערות מתנות
אהבים בצורה דוחה — אמהות נטולות
יצר אימהי מחזקות בעולליהן בלי רצון
ובלי אהבה — בקיצור, עולם שאין חשק
לומר לו בוקר טוב.
״קשה לאמן צעיר למצוא את מקומו בארץ׳״
מסביר יעקב, המודה — בלי כחל
ושרק, שהוא מכין לו את המשפטים באמצעי
עזר להשיג מטרה אחרת, כמיפלט
כלכלי אם לא יצליח להיות אמן ממדרגה
ראשונה .״כי אני אדם מעשי. אני רואה
מה עובר על צייר שצריך לשלם שכר־דירה
של אלפי לירות לגלריה כדי שיוכל
להציג בה. בקיצור — אני מאמין שבני-
אדם הם חיות.
משפט אכול ו שתה —
ואל ת שלס

עי רי תתל -א בי ב— יפו
האגף לתרבות, לנוער ולספורט

בית ציו ני אמריקה
מחלקת התרבות

ע שור לתע רוכ ההאר צי ת
של ציי רי םופס לי ם חו ב בי ם
התערוכה תתקיים בבית ציוני אמריקה, מה״ 18.4.71 עד ה־2.5.17
קבלת מוצגים 1—15.3.71 :בין השעות 20.30—17.00 :
(פרט ליום ששי ושבת)
בדבר פרטים נוספים, נא לפנות
למודיעין ב.צ.א. או טל׳ 4־259341

יוסף רכט הרגיש את הרעב מקרקר בקיבתו.
כדי להתגבר • על הרגשה לא סימפטית
זו, סר לבית־קפה ברחוב בלפור בבתים
עירו, חיסל בתיאבון כריך עם קוקה
קולה, קינח בספל קפה חם, קם ויצא.
לבעל בית־הקפה שעצרו והזכיר לו כי המוסד
שלו איננו בית־תמחוי, ענה רכט ב־יושר־לב
אופייני :״אני לא משלם, אני.״
כשהתעקש בעל בית־הקפה על הפרט הקטן
הזה, הגיב רכט כמקובל בוויכוחים עם
נודניקים: פרץ בשאגות והפך על פניו את
מרבית הריהוט במקום.
תבטיח להיות ילד טוב. בעל בית-
הקפה הלך למשטרה, וזו באה אצל רכט
תוך 24 שעות. בפני השופטת עדנה שצקי
גילה התובע, כי מעשהו דנן של רכט,
מינהג של קבע הוא עימו מימים ימימה.
פשוט יש לו התנגדות עמוקה לשלם עבור
ישיבה בבתי־קפה. למרות זאת, הבהיר התובע
כי המשטרה מוכנה להסכים לשיוזרו־רו
בערבות — בתנאי שלא יחזור למינהגו.
רנט, כמו כלום, הבטיח, והשופטת, כמו
כלום, שיחררה אותו.
העולם הזה 1748

דרכי ארם מיהי הגרושה המגור שת?
גבר במיטב שנותיו ,,המגרש מעליו את
אשתו כדי להתחתן עם חתיכה אחרת —
זה היה הדימוי שעלה אוטומאטית בראשו
של כל מי שקרא על פרשת הבעל הכהן,
שקיבל היתר מרבני ישראל להשליך את
אשתו בלי לשלם לה כל פיצוי, להתחתן
עם אהובתו החדשה• הסיבה: אשתו הית;,
גרושה, ומשום כך אסורה על כהן.
הדסי לי את החייב, המציאות, מסתבר׳
עלתה על הדמיון הפרוע ביותר. הגבר
הסוער, מתברר, איננו כלל אביר
צעיר: אשתו, לאה כהנא, תושבת קריית־היים;
הינד! יהודיה קשישה כבת שישים,
ששערה כולו כסף .״הרבנים הרסו לי את
החיים,״ אמרה השבוע במרירות בלתי
מוסתרת .״אחרי עשרים שנות נישואין, הם
חירשו לבעלי אליעזר לעזוב אותי בלי
שום זכויות וללכת עם אשר. אחרת. ובגיל
שלנו, אם המדינה הזאת מרשה דברים
כאלה, אז אני לא יודעת למה כבר לחכות.״

שדרות
״הושיעו, א נ סי אותי.״

״לפגי עשר שנים״.
קשה היה, בשבוע שעבר בבית־הדין ה־מחו,י
ליחסי־עבודה בבאר־שבע, שלא לה־ז־כר
באותה בדיחה על הגברת הכבודה שהגיעה
כל עוד נפשה בה לתחנת המשטרה,
התלוננה על אונס — שאירע לפני עשר
שנים. הפרשה, שנגולה בפני כבוד השופט

מתלוננת מריקי -ז

נסיו! למעשה מגונה

_ יפרח וטריקי
לפני • 14 שנים

מנחם גולדברג, אמנם לא נגעה באונס,
אלא סתם בניסיון למעשה מגונה, וזה קרה
לפני 14 שנה. לא עשר — אבל בכל זאת.
מעשים נבזיים. בפני השופט ושני
הע 1ל 8הזה 1748

״להתראות בשמיים, אמא!״
2ת2לחיצב בשתי החתיכות המופיעות
בתמונות אלו.

הסתכל היטב, ועכשיו סלק עיניך מהן.
לידיעתך, אלו הן אמא ובתה. לא אל תחזיר
עיניך לתמונה. נסה עכשיו לההליט
מי האם ומי הבת.
לא הצלחת, נכון? או־קיי, אתה יכול לשור
עיניך בהן מחדש. בתמונה העליונה,
האם היא משמאל. בתמונה משמאל, החתיכה
הבלונדית משמאל, היא הבת.
לבת קוראים רחל אנג׳ל, ולאמה זהבה.
רחל היא בת ,20 זהבה בת .38 יחדיו הן
עשו היסטוריה: הן האם והבת היחידות
בעולם המשרתות כדיילות־אוויר יחדיו.

י הכה היא אחת מארבע הדיילות הראשונות
של אל־על. כיום היא טסה כדיילת
רק מדי פעם, משמשת לרוב כבוחנת
דיילות, כאשר הן מסיימות את הקורם
שלהן• את בתה שלה היא מסר,ז
לבחינה, כאשר זו סיימה את הקורם לפני
שבועיים, לידי בוחנת אחרת. אבל כאשר
עמדה הילדה בבחינה בהצלחה, ענדה לה
האם הגאה את כנפי הדיילת במו־ידיה.
זהבה נפרדה מאביה של רחל לפני 17
שנה, כאשר רחל היתד, בת שלוש. מזה 12
שנה שהיא עובדת באל־על, ובמשך שנים
אלו הפכה לאחת הדמויות המפורסמות בהברה.
לכל קונגרס מיקצועי, או חנוכת
סניף חדש — שולחים את זהבה.

ף* וחל ׳ח יצאפה להיות כמו אמא כב ן
מילדות. תמיד היתד, מתחפשת לדיילת,
וחולמת על זה בהקיץ. אמה לא התפעלה
במיוחד, ביודעה שלצד הזוהר והברק קיימת
גם העבודה הקשה.

למרות ההילה׳ עבדה זהבה די קשה כל
השנים כדי לגדל את הבת. נחמה כלשהי
מצאה בעובדה שנם החבר שלה, אפרים
שווץ, היה מהבראנג׳ה, דייל ומדריך דיילים.
בתום יום קשה, היה לפחות עם מי להח
ליף אנחה.
יחד עם זאת, כאשר התברר כי הבת
החליטה סופית, לא עמדה זהבה בדרכה.

כאשר סיימה את הקורם ׳,זכתה בבירכתה
הבלתי־מסוייגת של האם.
ועתה, לא נותר לאם ובתה אלא לצפות
לחווייה המשלימה: לטוס יחד באותה טיסה.
שכן עד היום, לא סידרה להן אל־על טיסה
משותפת, והדיילת הטירונית רחל אני
ג׳ל עדיין מצפה להתראות עם אמה בשמיים.

נציגי
הציבור שלצידו, גיזבר עיריית באר־שבע
אביגדור הכט ואיש ההסתדרות משד,
אשכנזי, נגולה תביעתה של מרסלה טריקי,
שפוטרה מעבודתה במחלקת ההזנה של המועצה
המקומית שדרות, לאחר שמונה
שנות עבודה, על־ידי ראש המועצה, חי׳כ
יהונתן יפרח. פיטורים אלה היו קשורים
במאבקים הפוליטיים בעיירה, מאחר שבעלה
של המפוטרת, יצחק טריקי, הוא ראש האופוזיציה
בעיירה ויריבו הפוליטי של יפרח.
במהלך המשפט, יצאה מרסלה מריקי בהאשמה
נגד ח״כ יפרח כי עשה ״מעשים
נבזיים״ ,סירבה לחזור בד, מדבריה למרות
שיפרח מוכן היה, תמורת התנצלות מצידה,
להחזירה לעבודה.

לשפת־הים בג׳י פ. כבוד בית־הדין
הסביר לתובעת כי היא חייבת להסביר את
עצמה. חייבת, חייבת — אין מה לעשות.
מרסלה ביקשה שבעלה לא יהיה נוכח באולם,
ואז סיפרה כי יום אחד לקח אותה
יפרח לאשקלון בג׳יפ שלו, המשיך הלא:
לשפת־הים, ושם ניסה לעשות איתר, מעשה
מגונה.
כל זה קרה ב־ , 1956 ומאז לא גילתה את
הדבר לאיש. הסיבה, לדבריה: כדי שלא
לעורר את חמת בעלה, וכן בגלל איומי
יפרח להזיק לה ולמשפחתה אם תדבר.
תוכיחי א,ת צידקתך. בעדותו שלו,
בשבועה גם כן, הכחיש יפרח את סיפורה
של מרסלה, טען כי הוא דמיוני מראשיתו

ועד סופו המגונים.
מרסלה, מצידה, נכנסה לים של צרות
מגונות, בעקבות ההכרח־בל־יגונד, של בית־הדין
לגלות את המעשה המגונה. כאשר
שמע בעלה את הסיפור, קיבל התקפת
עצבים, סירב להרשות לה להיכנס הביתה,
נעתר רק לאחר הפצרות מרובות, תבע
ממנה להוכיח את צידקתה. מאחר שמרסלר,
לא ידעה איך בדיוק עליה להוכיח את
צידקתה, פנתה במצוקתה לבית־הדין הרבני,
ביקשה לזמן אותה ואת בעלה — אלי יצליחו
הרבנים להחזיר לה את כבודד, בתוי
אשר, הגונה שאינה אסורה על בעלה, בשל
אותו עסק מגונה מלפני 14 שנד, רחמנא
ליצלן.

הננסתאינה מקום עמדה!
רק לעיתים רחוקות דנה הכנסת בגלוי על משכורת חבריה. השבוע, בעיקבות
הצעת־חוק שנועדה למסור את קביעת תוספת־הוותק ותוספת־המשפחה של חברי״
הכנסת לוועדה שגורה, ניתנה לנו ההזדמנות לקבוע כמה עקרונות בעניין זה.
סיעתנו הצביעה נגד הצעת־החוק, ותוך כדי כך הביע אורי אבנרי תפיסה עקרונית
לגבי מעמד חבר״הכנסת :
אורי אכנרי: אני רוצה לומר כמר,
הצעת־החוק שלפנינו, הקובעת שהדברים
מילים לא כדי להטיף מוסר, כפי שלפעמים
ייקבעו בוועדה.
כדי להסיר כל ספק מלכתחילה, אני
מאשימים אותי כאן, אלא כדי לפתח דרך
רוצה לומר שני דברים:
מחשבה מסויימת, שאולי, לאחר מחשבה

(א) אני בעד תשלום גבוה ל
הבר־הכנסת ;
(כ) אני ככור שהתשלום הקיים
לחברי הכנסת הוא נמוך.

יש לפני קטע על שבר חברי פרלמנטים
בעולם. העובדות הן מלפני שנתיים. חבר
הסינאט האמריקני קיבל 12 אלף לירות ישראליות
בחודש; חבר הפרלמנט הבריטי קיבל
2.300ל״י לחודש; חבר הפרלמנט האיטלקי
כ־ 5,000ל״י לחודש. ברור שהשכר
המשתלם לחברי־הכנסת בישראל הוא מן ה׳
נמוכים ביותר בעולם כולו.

משכורת לנסאות ויקים י
שנייה, תתקבל גם על דעתם של חברי־כנסת
אחרים.

הדיון צריך ר\זיגת ג 2ץ י \

נדמה כאילו זה ויכוח על מילים, אבל
נובעת מזה גישה מסויימת לגבי התשלום.
אם הכנסת היא מקום־עבודה, כי אז נכון
מה שאמר חבר־הכנסת בדר, שאנחנו עוב־די־מדינה,
ומגיע לנו התשלום כמו לעובדי
מדינה. אבל אני שולל את כל המיבנה
הזה לגבי שכר חברי־הכנסת•

נסיגה.

טדא׳ עד גבי טליא׳
בוויכוח על משרד־האוצר פתח שלום
כהן בביקורת על שיטת־המיסים הנהוגה
בארץ, והשמיע את הביקורת שהתגבשה
אצל כלכלני תנועתנו:
שלום כהן: צורת הגשת התקציב הנוכחי
לכנסת, ותוכנו, מהווים גם עלבון
וגם זילזול בכנסת.
אנו מתבקשים לאשר לממשלה שימוש בלמעלה
מ־),ל 60 של ההכנסה הלאומית, בלי
שהוגשו לנו מיספר נתוני־יסוד, המקובלים
בכל חברה מיסחרית רגילה; בלי שהוגשו
לנו סיכומי השנה הקודמת, וכשסעיפי הכנסה
גדולים, כמו מילוות מבולבלים ומוסווים
בכוונה; כשהבטחות־סרק על הקפאת
המיסים מכסות בקושי את הכוונה הברורה
בתקציב לנגוס יותר ויותר מהכנסתו
של האזרח.
התקציב המוצע הוא המשך הגיוני של
שיטת הטלאי־על־גבי־טלאי, הנהוגה באוצר
מאז קיימת מדינת ישראל, שיטה זו הביאה
אותנו למצב, בו גוביי המיסים הוא אחד
הגורמים העיקריים ליוקר הייצור והשירותים,
ומדי שנה נדרשים אנו להעלות עוד
יותר את המיסים, כדי לעמוד ביוקר שנגרם
על־ידי עצם המיסים שאנו נדרשים להטילם
(מעניקים, למשל, סובסידיות לבשר המיובא
כדי לכסות, בין השאר, את המכס הגבוה
שהאוצר מטיל על הבשר הזה).
השיטה כולה, המלאה אבסורדים, פסולה.

התשלום המשתלם היום לחברי הכנסת
מתחלק לשני סוגים( :א) המשכורת, הדומה
לכל משכורת אחרת של עובדי מדינה;
(ב) מה שקרוי, לדעתי בצורה לא נכונה,
אש״ל. הייתי מציע לבטל את המושג הזה,
כי הוא מרגיז בצדק את אזרחי המדינה.
אם אין לאזרח אחר אש״ל בגובה כזה,
משוחרר ממס־ההכנסה, הוא לא צריך להיות
כזה גם לחברי־הכנסת.
אבל מה שמשתלם פה, זה לא אש״•״
צריך לנתק זאת מן המושג אש״ל.

משלמים להבר־הבנסת עבור
ימים של עבודה. הייתי מציע לבטל
בכלל את המשכורת הקבושבוחז
ב.\2ב?־נן\1
עה של חכרי-הבנסת, ולשלם להם
רק תיטלום עכור ימים או סוגים
אם כן, על מה אני מערערי
אני מערער על תפיסה יסודית. חבר־כנסת של עבודה.
קרגמן כתב מאמר, בו אמר שהכנסת היא
ישראל ישעיהדשרעכי: אולי?פי
״מקום עבודה״.
נאומים?
זאת אני שולל. בעיני הכנסת
אוריאכנ רי איני רוצה לקבל את
אינה מקום־עכודה. הכנסת היא
השכר הגבוה ביו תר בכנסת לכן איני מציע
תפקיד ציבורי.
לשלם לא לפי נאומים, ולא לפי קריאות־

אני חושב שיש לקדם בברכה את הדיון
איננו ״עובדי מדינה״ ! כפירוש !
הגלוי במליאה, כי אני חושב שהדברים
לא ! אנחנו אנשים שציכור־הכוח־ :
האלה חייבים להתברר לעיני הציבור.
ריס הטיל עליהם תפקיד מסויים
אס נכון שהכנסת צריכה לקבוע לזמן מסויים.
לעצמה את המשכורת, כי אז יש
זה יכול להיות ארבע שנים, זה יכול
להיות בכנסת הנוכחית פחות משנתיים*,
לדרוש שהכנסת תנהל את הדיון
ברק בגלוי, לעיני בל, בלי צבי*
היה ז ה רמז לאפ שרות של ע ריי ת
עות, ותוך בירור הדברים.
ב חירות חד שות השנה, בגלל ההחלטה על
רק בגלל סיבה זו בלבד אפשר לשלול את

זה יכול להיות בעתיד — אם תתקבל הצעת
השר אלון — אולי חמש שנים. הציבור
מטיל על הבר־הכנסת תפקיד מסויים
לתקופה מסויימת, והנבחר זכאי לקבל תשלום
עבור מאמציו בתקופה זו. אם לא
יהיה תשלום הוגן, לא יוכלו אנשים חסרי־אמצעים
להיבחר לכנסת.

אין טעם להתייחס לפרט זה או אחר, להציע
תיקון זה או אחר. יש לשנות את
השיטה כולה; להקים מיבנה חדש במקום
הבניין הגרוטסקי הקיים כעת. אולי מיבנה
שיבטיח כי במקום שיטת המיסוי הנוכחית
— שהיא שיטה גם של העלמת הכנסות,
גם גניבה מן המס, וגם פגיעה בתמריץ
לייצר — תבוא שיטת מיסוי שתקבע נורמה
בסיסית של רמת־חיים מינימלית.

מי שמשתכר כדי הנורמה, לא
ישלם מס, ומי שמשתכר מתהת
לנורמה, יקבל השלמה להכנסתו.

כלים לשלום
לאחר מבן עבר שלום כהן לדון על
הבעיות הכלכליות הכרוכות במעבר ממלחמה
לשלום. בין השאר אמר :
שלום כהן ל שלום הזה עלינו
להיכון. לשלום הזה על משרד־האוצר לחשל
את הכלים המשקיים והתקציביים.
נשמעו פה ושם קריאות־אזהרה, כמעט
בהלה: השלום בשער! הן ודאי ילכו ויגברו,
כאילו זו סכנה. כבר נכתבו מאמרים
המסבירים כמה קשה יהיה המעבר ממשק
מלחמה למשק שלום. יהיו מובטלים,
התוצרת שלנו לא תחדור לשוקי חוץ, צ־טרו
להוריד את רמת־המחיר״ יהודי העולם

ביניים.

יגאל הורוביץ:

גם עבודה בוועדות?

אורי אבנרי: עבור הכל!
יהונתןיפרה: זאת אומרת,
קבלנית.

עבורה

אורי אבנר* :אתה יכול לקרוא לזה
עבודה קבלנית, בפירו ש.

יש גזשהג צורם

נתנו לאדם תפקיד מסויים, ויש לשלם
עבור מילוי התפקיד. הוא לא עובד־ה־מדינה.
התעוררה
השאלה של יושבי־ראש הוועדות•
עובדה היא שיושבי־ראש הוועדות
עובדים יותר מאשר רוב חברי־הכנסת ה־אהרים.
חבר־הכנסת קרגמן, שאינו נימנה
עם ידידי האישיים, אין ספק שהוא עובד
יותר מאשר כמעט כל שאר חברי־הכנסת.
אני רוצה שיקבל תשלום יותר גבוה. אמי
רוצה שיקבל תשלום עבור תפקידו כיושב־ראש
הוועדה. זוהי הצעה פסולה לחלוטין,
לשלם ליושב־ראש הוועדה מפני שהוא
יושב־ראש הוועדה. אם נקבל את הרעיון של
תשלום עבור כמות העבודה, עבור יחידת
עבודה, ממילא תיפתר גם בעייה זו.

יש משהו צורם בכך, שחברי״
כנסת, שרואים אותם אפס פעמים
בחודש, מקבלים את אותו השכר
במו חבר-הכנסת קרגמן, הנמצא
כאן כל יום מבוקר עד ערב. הדבר
פגום.
הצעתי את הצעתי עוד בימי הראשונים
בכנסת הקודמת, בצורה שהרגיזה אז חברי-
כנסת רבים. היום אני מנסח זאת בצורה
שאיננה מרגיזה כל כך.

אני רוצה להציע עקרון של תשלום
עכור עבודה, תשלום שלא
ייקרא משכורת ולא אש״ל, כי אם
תשלום לחברי כנסת עכור מילוי
התפקיד שהוטל עליהם על-ידי הציבור.

ח״בוטל
הסד בווינה?
שלום כהן חזר השבוע אל פרשת גיו־רי־וינה,
במיסגרת הודעה אישית שמסר
מעל הדוכן :
שלוםכהן: בדיון על משרד הקליטה,
ב שבוע שעבר, הזהרתי מפני היאפש־רות
כי ועדת הרבנים, שנשלחה לווינה, עומדת
לפסול את הגיורים שנע שו שם.
חבר־הכנסת יצחק רפאל מצא לנ כון לקרוא
לעומ תי :״אתה סתם מדבר דברי הבל

ושטות ו הס ת ה ...סתם דברי השמצה זולים
זו הסתה שפלה ודברים אחרים
ברוח זו.
כאשר הביאה הממ שלה את ה תי קון ל־חוק״ה
שבות, נקבע בפי רו ש כי כל גיור המבוצע
בחוץ־לארץ יוכר בי שראל לצורך
חו ק זה. מכאן שהתנגדו ת, לפסילת הגיור,
שנעשה בווינה, אינה מטעמי ם דתיים, כי
אם מפני שיש בה הפרת ההבטחה הכלולה
בחוק־ה שבות.

יחדלו לתרום כסף, וממשלת ארצות־הב־רית
לא תעניק מענקים כה גדולים.
לכל המסע הזה אני הייתי משיב במשפט
אחד: שום קשיים, שום לבטים ׳משקיים,
שום פיקפוקים כלכליים, אינם שקולים כנגד
חייהם של ,100 של , 10 של חייל אחד.

שום תמונה כלכלית אינה יכולה
להיות כה שחורה ובה קודרת כמו
תמונת צעיר אהד במסגרת
שחורה.
על כן, אין לראות בשלום סכנה, כי אם
שורה של אתגרים אדירים לאדם ולמשק
הישראליים — אתגרים שיש להכין להם
כבר היום את המענה. כי בבוא השלום
ייפתחו שערי העלייה מברית־המועצות, ויגבר
הדחף של יהודי ארצות־הברית לעלות.
היום אנו עומדים במיליון השלישי; ב־בו
השלום נקלוט את המיליון הרביעי.

אמרתי, בין השאר, כי יזו ע לי •ממקור
מ הי מן שהרבנים שיצאו לווינה ג מרו אומר
לפסול את הגיורים האלה. על כך מצא ל נכון
חבר־הכנמת יצחק רפאל לומר :״אתה
יודע שזה שקר.״
היום התפרסם ב עי תון ידיעות אחרונות
דו״ ח על י שיבת הרבנות הרא שית בירו ש לים,
ובו נאמר בפירו ש ׳ששני הרבנים,
שחזרו מווינה, אכן פסלו את הגיור שם.
אני רואה בקרי או ת־הגנ א׳ של חבר־הכנ־סת
רפאל פגיעה והבשלה, שכל מ טרתן להסיח
את הדעת מן הבעייה ה ממ שית העומדת
בפנינו, ואני מוצא לנכון ל שוב ול הזהיר
את הממ שלה ואת המפד״ל לבל
ייכנעו לחוגים קנאים, ויע שו על־ידי כך
פלסתר את חוק־ה שבות.
מכל מקום, ההגינו ת ה מיני מלית מחייבת
את חבר־הכנסת רפאל להתנצל על השמ צותיו.

איזה
אתגר, איזה סיכוי גדול יותר יכול
לדיות למדינת ישראל?

כבוא השלום נצטרך גם לעזור
בפתרון בעיית הפליטים הערכיים
ושיקומם. איזה אתגר נאה
יותר יכול להיות לעם של פליטים,
שבעצמו שיקם את •טרידיו
מהריסות השואה?
בבוא השלום יעמוד מולנו עולם ערבי
גדול, ובידינו ההכרעה אם הגבול המפריד
אותנו יחדל להיות גבול של שינאה ואש,
ויהפוך מעבר לסחורה, ליועצים ולידידים.
על האתגרים האלה אנו דורשים מכל ממשלת
ישראל להשיב. וממשרד־האוצר אנו
מצפים כי יכשיר את עצמו לתת את המענה
בבוא המועד, ולהכשיר את הכלים
כבר היום.

למה זזת משלמת כל־כר הרבה בשביל המזון?
מפני שבמשרד האחראי איו שום ייצוג לצרכנים?
הדיונים על משרדי־הממשלה הם משעממים,
כביכול. אולם הכנסת ריק בהם כימעט לגמרי.
אך אפשר להכניס גם בהט ר,יים.
כך קרה כאשר השתתפנו בוויכוח על משרד-
החקלאות. עוררנו בו שתי סערות.
הראשונה באה כאשר דיברנו על בעיית ה-
היאחזויות בשטחים המוחזקים. ניצלנו הזדמ נות
זו כדי להעלות את המיסניד שפורסם בגל•
יון האחרון של ״העולם הזה״ בעניין ההתחיי בות
של ממשלת הליכוד הלאומי לנסיגה :
אורי אכנרי: רק באקראי דיבר שר־החקלאות על הפעולה
של משרדו בשטחים המוחזקים.
על הפעולה החיובית של משרדו בהדרכת החקלאים הערביים
בשטחים המוחזקים נדמה לי שלא דיבר בכלל.
תחת זאת הזכיר שעומדים להקים מרכז איזורי שני וישוב
חקלאי נוסף ברמת־הגולן, ושבקרוב עומדות לעלות על הקרקע
שתי האחזויות נוספות בביקעת־הירדן.
ואני שואל את עצמי: האם שר־החקלאות הכין את הנאום
הזה לפני חודשיים או שלושה חודשים? האם הוא
כל־כך עסוק בענייני החקלאות, שלא שם לב למה שקורה
סביבנו?
האם לא שם לב לכך שאנו נמצאים בליבה של מהפכה?

כל ייצור הלול מתוכנן ויש מיכסות ייצור כדי למנוע
עודפים בשוק.
בשנה שעברה נתקל התיכנון בבעייה קטנה — כמות
מסויימת של ביצי־דגירה לעופות לבשר הוכנה למישלוח
לחוץ־לארץ, אולם ההזמנה בוטלה ברגע האחרון.
המועצה נתנה להכניס ביצים אלה למדגרות, לשימוש

הסבר זה ניתן על-יד -אנשים בשם משרד־החקלאות,
שהם עצמם כעלי משקים המייצרים
כשד עוף.

הם לא טרחו להסביר למה במחירים הקיימים היה כדאי
לחקלאי ישראל לייצר בשנת תש״ל למעלה מ־ססז אלף
טונות בשר־עוף, ולמה הדבר נעשה לבלתי־כדאי כאשר יש
לייצר עוד 15 אלף טון?
בשלב ראשון דחה האוצר את תביעת החקלאים לייקר את
הבשר הקפוא. תוכנית ההרחבה של הלול הוכנסה, איפוא,
למקרר.
כעבור כמר, חודשים, כאשר התברר שצריכת הבשר הקפוא
המיובא מרקיעה שחקים, ומגיעה ^־ 40 אלף טון לשנה,
שעה שמחיריו בחוץ־לארץ עולים אף הם בהתמדה —
השתנתה גישת האוצר.

הממשלה ייקרה את מחיר הכשר הקפוא -
כמוכן לאחר שעכר החודש האחרון הקובע
את תופפת היוקר לשנת .1971

לשם מה עוסק היום משרד החקלאות כהק מת
ישוכים כשטחים המוחזקים, שאץ שמץ
של סיכוי שיישארו כידינו כעתיד, לא רק כעתיד
הרחוק ואפילו לא כעתיד הקרוכ?

כתוצאה מייקור הבשר לסיטונאים בערך בשליש, קפץ המחיר
הקימעונאי ב־״/ס 50 ויותר.

אם שר־החקלאות רוצה להשקיע את כספי מדינת־ישראל
במתן שי לעמי־ערב, בצורה של ישובים חקלאיים מוכנים
בשבילם, יואיל־נא לכלול זאת בסעיף של סיוע־חוץ.

מה טעם להקים ישוכים כשטחים ששר־ה־חקלאות
יודע, וכולנו יודעים, שהם לא יהיו
כידי מדינת ישראל כעוד שנה-שנתיים?
כאן באו חילופי־הדברים המוזכרים באיגרת
ראש־המערכת (ראה עמוד .)2לאחר מכן עברנו
לדון בענייני החקלאות עצמם. וכאן התעוררה
סערה גדולה יותר, שרק חלק קטן ממנה נקלט
בפרוטוקול.
החומר הוכן על-ידי מומחי תנועתנו לחקלאות,
והוא הכיל עובדות יבשות. אבל אנשי
הקיבוצים והמושבים בכנסת הגיבו בזעם בלתי-
רגיל. מסתבר שמכל הפרות הקדושות בכנסת,
הקדושה ביותר היא הפרה עצמה — החקלאות

״משרד החקלאות״ או ״משרד החקלאים״
אורי אפנדי: משרד־ר,חקלאות הוא המשרד היחידי
שכמעט כל היהלתו מורכבת מאינטרסנטים ישירים, דהיינו,
מייצרנים פעילים. הוא יותר ״משרד־החקלאים״ מאשר ״מש־רד־החקלאותק.
הדבר
מבטיח אמנם מידה רבה של מיקצועיות, החסרה
בהרבה משרדי ממשלה אחרים.

אף יהד עם זאת גורמת לקיפוח מתמיד של
הרום הגדול של האזרחים, שהם צרכנים.
למעשה, השתלטה קבוצה המהווה כ־־ 80/של האוכלוסייה
על אספקת המזון.
אילו נמסר משרד־המיסחר־והתעשייה לעלית, לאמקור
או לתעשיה האווירית, היו צועקים חמם. אולם בחקלאות —
הדבר נראה כמובן מעצמו.

שר־החקלאות, המנהל הכללי, היועץ המיוחד
לשר, ומנהל אגף התיכנץ -כולם חכרי
קיכוצים• ,כיש להם אינטרסים ישירים של
חקלאים פעילים. סגן השר הוא הכר מושם,
כעל משק.
יכולתי אפילו להוסיף כי גם יושב־ראש הישיבה הזאת
שייך לסקטור הזה.

היו״ר שלמה רוזן ו אני מבקש ממך לא ל־
1טפל ביושב־ראש הישיבה, ואני קורא או תן לסדר.
אוריאכנרי: אני אומר זאת ב רו ח טובה.

ככוד היושכ-ראש, מצם זה גורם כמישרץ
להעדפה של היצרן, ושל האינטרסים שלו, על
האינטרכים של הצרכן הרגיל.
הדבר נעשה באמצעות מועצות־הייצור, שבראשן עומד
כימעט תמיד אחד החקלאים בעלי המישרות הממשלתיות,
ושבהרכבן יש עדיפות מוחלטת ליצרנים החקלאיים. מועצות,
אלה יש להן מעמד מונופוליסטי בשוק הפנימי, בשטחים
בהם הן פועלות.

כשיש להם ביצים...
אביא לכך כמה דוגמאות.

אולי הכולטת כיותר היא זו של המועצה
לייצור ולשיווק כיצים ועופות.
מועצה זו עובדת בשיתוף פעולה מלא עם משרד־החקל־אות,
והמנהל הכללי של המשרד, שמשקו הוא בעל לול
גדול, הוא גם היושב־ראש של המועצה הזאת. מנהלה, חבר
מושב, גם לו אינטרסים ישירים בענף.

ליף בשר־בקר, המיובא מחוץ־לארץ. נערכו תחשיבים, ומשרד
החקלאות הגיע למסקנה שאמנם מבחינת ההוצאה למטבע
חוץ כדאי למשק להחליף בשר מיובא במיספוא מיובא, ולייצר
כאן ממיספוא זה בשר־עוף ובשר־הודיים, אך הדבר
אינו כדאי לחקלאים במערכת המחירים הקיימת. הבשר המיובא
זול בשוק הקימעונאי, מסופק בכל כמות נדרשת,
ואינו מניח למחירי העוף לעלות.

כשר הכקר הקפוא שהיה מיצרך עממי כמשך
שנים רבות, הפך כין־לילה למצרך של
מותרות.
הנידה הקדושה
ביותו־מקומי,
וכתצאד, מכך היתד, הצפה של השוק בנובמבר ובדצמבר
בבשר־עוף.

יצחק גולן: האם יאחה
היתה הצפה של בשר־עוף?
אוריאמרי: תשמש הלאה.

מאמין

שבגלל

לחקלאים היד, מחיר מובטח, והם לא יכלו להפסיד דבר.
ממשלת ישראל — כלומר משלם־המיסים — הכניסו לכיסי
המשקים, המייצרים בשר־עוף, תוך חודש וחצי למעלה מ־
5.5מיליון לירות סובסידיות•

השמדת כיצי הדגירה היתה עולה בערד
20?6מסכום זה, אף אז המשקים, וכיניהם
משקי הצמרת של משרד־החקלאות, לא היו
יכולים להרוויח.
הצרכנים לא נהנו מהמחירים הזולים של העופות העודפים.
משרד־ר,חקלאות אינו עוסק כימעט בשיווק או בהסד־רתו,
ואיש לא דאג לפירוק הקרטל של סוחרי־העופות, שהחזיקו
את המחירים באופן מלאכותי ברמה הגבוהה של
תקופת החגים.
רק כאשר החלו גם המשקים סובלים מן העובדה שהסוחרים
לא לקחו את כל כמות העופות, והיד, צריך להמשיך
ולהאכילם במשקים — התעורר משרד־החקלאות לפעולה.
הועלה מחיר המינימום לגבי תשלום הסובסידיה, אך הדבי
נעשה כאשר עודף העופות כבר הלך ופחת.

הפתרון הנורמלי למצם זה היה צייד להיות
שחיטת העופות העודפים והקפאתם עד לתקופה
מאוחרת יותר. דכר זה לא ניתן היה
להעשות, לדכרי סגן המנהל הכללי של משרד-
החקלאות, כי השוחטים והרכנים כמשחטות
העופות לא הסכימו לעכוד שעות נוספות!

י וסיפור של שניצל

1111

בינתיים התכוננה שערוריה נוספת סביב מועצת הלול.
עוד בקיץ שעבר ביקש משרד־האוצר ממשרד־החקלאות
לבדוק באיזו מידה יוכל בשר־עוף, מייצור ישראלי, להח
בינאר
1971 ירדה צריכתו ב־>ן ל .30 עקרת הבית הישראלית
רצתה לעבור לסוגי בשר זולים יותר, וניסתה לקנות עופות
ובשר הודי. אולם היא נאלצה ללמוד פרק בכלכלה מדינית:
עם עליית מחיר הבשר הקפוא, עלה גם מחיר העופות. תרנגולי
הודו, שנמכרו עוד לפני חודשיים במחיר של 2.30
לירות לק״ג חי בסיטונות, נמכרים עכשיו ב־ 3,80 לירות,
לשמחתם של בעלי המשקים, כמובן, ולשמחתם של הסוחרים,
המרוויחים יותר ככל שהמחיר עולה.

רק עקרת-הבית צריכה עכשיו לשלם עכור
שניצל הודו מחיר העולה על מחיר כשר הבקר
הטרי לפני חודשיים כלכד.
משרד־החקלאות מבטיח שבעוד כמה חודשים יהיה טוב,
וכמויות יותר גדולות של עופות יגיעו לשווקים. בינתיים
מנסה מועצת הלול להגדיל עוד יותר את הדרישה לבשר־עוף
שאיננו, על־ידי מודעות בעיתונות.

אלמלא נעשה כל הדכר הזה על־ידי אנשים
שהם סוציאליסטים וחלוצי מעמד הפועלים,
היינו אומרים שזו התנהגות טיפוסית למונו־פוליסטים־קפיטליסטיים.

בצל
מועצת הלול אינה בודדה בעניין זה.

מועצת הירקות לא איחסנה השנה בצל כמידה
מספקת כדי שמספר משקים בערכה
ירוויחו יותר -הם הספקים הבלעדיים של
כצל כעונת החורף.
המחסנים, השייכים לתנובה ההסתדרותית והסוציאליסטית,
ריקים זה מזמן, אך היה מי שדאג להשתיק את העניין עד
שהיה מאוחר לפתור את הבעייר, על־ידי ייבוא.

בינתיים עלה מחיר הבצל הקמעונאי ללירה
וחצי ולמעלה מזה.
היו ״ רשלמהיוזן: האם יש לד עוד סיפורים
רבים מ סוג זה? אתה יכול לפרסם אותם
בעיתונך. אבקשיד לסייס.
אורי אבנרי: לפי הוראת היושב״ראש אני
אפסח על מועצת הכותנה ועל שאר ה מועצו ת,
אם כי יש לי פה חו מ ר למכביר על ה מו ע צו ת
האלה. אני רואה שחברי־הכנסת החקלאים רגי שים
לביקורת.
יהונתן יפרח: לפי ד ב רין כדאי מאד לגדל
בצל — מדוע אינך עו שה זאת?

יצוג הולם לצרכנים!
אורי אכנרי: אינני בא לפגוע בהכנסות החקלאים.
שום אדם סביר לא ירצה שרמת ההכנסות שלו תהית
ירודה מזו של בעלי מיקצועות אחרים באוכלוסיה.

אני רוצה לאתר את מוקד הביקורת שלי:
לא יתכן •שבמשרד האחראי לחקלאות, יהיה
כל השלטון בידי החקלאים, ואין יצוג מתאים
לצרכנים.
משרד־המסחר־והתעשיה אינו בידי הסוחרים ולא בידי
התעשיינים. גם משרדים אחרים אינם נתונים באופן בלעדי
בידי אינטרסנטים •ישירים. היינו רוצים שבמשרד־החקלאות
ובמועצות־הייצור השונות של המשרד יהיה
ייצוג נאות לציבור הצרכנים.

מוגש על-ידי תנועת העולם הזה -כוח חדש

שערורית
איש אלעל
הטעירה את
דרו ם אפריקה

ד תשוו!