גליון 1749 מתאריך 10 במרץ 1971

בלמערך חד ש ב הנ הג תו

ר כ בו ת ה צו פי ם שחזו השבוע במבט לחדשות בטלוויזיה הישראלית,
בקטע על הפגנת הפנתרים השחורים בירושלים, לא יכלו
שלא להבחין כיצד ראש־העיר, הדי קולק, צועק וגוער בצעיר מ׳זדקן,
שהתרוצץ בין המפגינים. יתכן
ודמותו של הצעיר העבדקן,
בעל זקן המידות השחור כפחם,
היא שמשכה את תשומת־ליבו
של הדי, ויתכן שהיתה זו המצלמה
שבידו. אפילו צלמי הטלוויזיה
הקדישו תשומת־לב
מיוחדת לאותו צעיר, שבלט
בדמותו בין המפגינים.
ויליאם סעד, אותו צעיר
מזוקן, נראה אולי יותר פנתר
שחור מכל הפנתרים שהיו בהפגנה,
אבל כדי למנוע אי־הבנות,
כדאי להבהיר שהוא
היה נוכח באותה הפגנה בתוקף
תפקידו כצלם המערכת של
העולם הזה.

תדי קולק צועק על הצלב

לא היתד, זו הפעם הראשונה
שחבר המערכת נחשד כאיש ח״
ננ ת רי ס

השחורים

כימה

ימים

קודם לכן, כשנעצרו לראשונה שניים מאנשי הפנתרים, בעת שהי״
ביקו כרוזים בחוצות ירושלים שקראו להפגנה, נעצר יחד עימם
גם הכתב אריה לביא.

מספר אריק על אותה תקרית:

מעצר בלי חקירה

שרות הפלגות סדיר מחיפה בכל יום ג׳ בשעה 11.00
החל מה־ 30 במרץ, באנית־המעבורת

אפרודיטה

ללימסול, פיראוס וברינדיזי (איטליה)
(שרות אקספרס — הדחק 9.000 טון)

מחירים מחלים * נוחות מירבית
שרות אדיב * מטבח לאניני הטעם
פנה אל כל סוכני הנסיעות או לסוכנים הכלליים

אלאלוף ושות׳
טלפון 613389—611757
תל־אביב, רחוב אלנבי ,94
טלפון 67753 — 67752
חיפה, רחוב כיאט ,6
__ו״אפרודיטה״ ,שנת בניד ,1948 ,״א—,א
שניים אהבה ב
מדריך מצולם אודות הטכניקה של המין
פרוספקט חינם
ישלח לכל דורש
לפנות :״אלבית״ ,הוצאה לאור, ת .ד ,33144 .תל־אביב

שינוי כ ת וב ת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

לפני

״כאיכר החליטו הפנתרים ה שחורים לערוך הפגנה בירושלים,
היה ברור מלכתחילה שהעניין הזר, לא יעבור בשקט. יצאתי
לירושלים ונלוויתי כעיתונאי לשני פנתריס, סעדיה אברגיל ודויד
מויאל, שיצאו להדביק כרוזים בחוצות ירושלים לקראת ההפגנה.
״כאשר הדביקו. השניים כרוזים על בניין העירייה, הבחין בהם
השוטר שמספרו 23438 וניגש לעצרם. אחרי שהודיע להם כי הם
עצורים, פנה אלי, .אני עיתונאי,׳
הודעתי לו, .צילמתי אותם
בשעת הדבקת הכרוזים.׳
,זה אסור,׳ אמר השוטר, ,גם
אתה עצור!׳
״הובילו אותנו לתחנת המשטרה
במיגרש הרוסים. דודו
מויאל נתקל במכר, צעיר נמוך
ובעל בלורית בלונדית, .מה
קרה לך?׳ שואל הבחור, ,בשביל
מה הביאו אותך?׳ דויד
מספר לו את הסיפור, .אני
הולך לברר,׳ משיב הצעיר אחרי
ששמע, .הכל יהיה בסדר,
אין לך מה לדאוג.׳ דויד מספר
לנו כי הבחור הוא בלש משטרתי.
הוא חזר כעבור כמה
דקות, תפס את דויד בצווארון
זכרת)
המעצר (לי
חולצתו ושאג:
״,פנתר שחור? הפכת לשחור?
אני אראה לך!׳ והוא דחף אותו ממנו והלאה.
״בעבור כמה דקות הודיעו לי כי אני יכול ללכת. ביקשתי להתלונן
כנגד השוטר שעצר אותי על מעצר בלתי חוקי, .אתה לא
עצור, אף אחד לא עצר אותך!׳ הודיע לי מפקח־מישנה ונטורה,
דובר התחנה. פניתי לשוטר שעצר אותי, :האם לא הבאת אותי
לבאן בטענה שאני עצור?׳ ,לא!׳ השיב השוטר, ,לא אמרתי לך
שום דבר.׳ רק אחרי שהגיע למקום סגן־ניצב בראלי, מפקד משטרת
ירושלים, הסכימו לקבל את תלונתי.
״לפני ששיחררו אותי ביקשו ממני סעדיה ודויד שאתקשר עם
עורך־דין, אודיע על מעצרם. רק כששוחררתי, הבחנתי בשלט שהיה
תלוי מעל המחלקה לשם הכניסו אותנו: מחלקת סטים ומוס ר.״
עד כאן סיפורו של לביא.

* .חידון חדש
העיתון שאתה מחזיק בידך נועד לא רק לאינפורמציה,
אלא גם לבידור. לאחרונה הבחנו בעלייה ניכרת בכמות פותרי
התשבצים והחשבצים המתפרסמים בעיתון, והמשמשים כבידור
לשעות הפנאי. בעיתון הזה (עמוד )36 תמצא שעשועון
חדש בשם בלבלת, שהוא חידת מילים בסיגנון הדש.
נסה את כוחך בפיתרון חידד, זו. פיתרונה יפורסם
בגיליון הבא ותוכל להיווכח אם פיתרונך הוא נכון.
נשמח לקבל ממך תגובות והצעות על חידון זה ועל
חידונים נוספים, שאנו עומדים לשבץ במיסגרת העיתון.

העולם הזה 1749

1111

לגבר
בו לדסטאר

ת 11 לגבר
...הראוי לשכוו ־ א ת
הבירה הרא י יה
לשנוה ׳-׳גולדסטאר׳.
נו רווהצ נו א , 11
נו שיבהנפש .

העולם הזה 1749

במאי אבשלום ב״ץ, בן דגניה.

מפ״ס תוותר
על עזה
בשקט וכמעט בסתר הלה תזוזה בצמרת מפ״ם.
לפי ״תוכנית השלום״ של מפ״ם יש לספח את רצועת־עזה
(.שליידה שוכנים כמה קיבוצים של מפ״ם) למדינת־ישראל.

קיף

נינסון סיוב
להיפגש עם גורדה?
גולדה מאיר נפגעה באופן אישי מהמהלכים ה אחרונים
של ממשלת ארצות־הברית בקשר לשיחות
יארינג. תגובתם הנרגזת של האמריקאים לאיגרת
התשובה הישראלית ליארינג, ונאומו של הנשיא
ניכסון מהשבוע שעבר, עוררו בראש הממשלה את
ההרגשה שהיא רומתה באופן אישי על ידי נשיא
ארצות־הברית בפגישתם האחרננה.
במיוחד עלתה חמתה של גולדה בהכרה הרשמית
שנתן הנשיא ניכסון לעם הפלסטיני, העומדת ב ניגוד
גמור לדעתה הקיצונית השוללת מכל וכל
את קיום הישות הפלסטינית.
על רקע זה ועל רקע העימות הצפוי עם ממשלת
ארצות־הברית בקשר לגבולות הנסיגה, הועלתה
הצעה לערוך מיפגש נוסף דין גולדה לבין ניב־סון,
כדי שבשיחה אישית ביניהם תוכל גולדה
לעמוד על כוונותו האמיתיות של נשיא ארצות-
הכרית, להזכיר לו את ההבטחות שנתן לה ולנסות
למנוע קרע גלוי.
גולדה היתה מוכנה לטוס למטרה זו בהקדם
האפשרי לארצות״הברית. אחרי שנפלה ההחלטה
על כך נעשו גישושים אצל ממשלת ארצות־הברית
בדבר הסיכויים לקיים פגישה כזו. הגישושים נעשו
בשני מישורים — ע״י שגריר ישראל בארצות־ה-
ברית, יצחק רביו, ובארץ על ידי משרד־החוץ אצל
שגריר ארצות-הברית בישראל.
תשובת ארצות״הברית היתה מהירה וחד משמ עית.
למרות שניכסון לא דחה כנראה את רעיון
הפגישה הסופית, מטעמי אדיבות, נאמר לישראלים
כי אין כל סיכוי לקיים בעתיד הקרוב פגישה בין
ניכסון לגולדה.

אבו יידרש בלונדון
לתת התחייבות
לנסיגה
שר־החוץ הבריטי סר אלק דאגלס־יום העמיד את
אבא אבן במצב מביך. שבועיים לפני פגישתו עם
אבן בלונדון, הכריז שהוא דורש מישראל התחייבות
מפורשת על נסיגה מהשטחים המוחזקים.

כירושלים נתפרשו הדכרים כאילו עומד
דאגלם־יום לתבוע התחייכות זו מאבן, כעת
הפגישה המיועדת.

גולדה זעמה (שוב)
על אבו
נאומו של אבא אבן בפני סטודנטים גרמה לשערורייה
קטנה, המוכיחה את הרגישות הקיצונית שנוצרה בירושלים.
לפי
דיווח שידורי ישראל נתקבל הרושם שאבן ויתר
על סיפוח שארם־אל־שייך, והסתפק בנוכחות ישראלית

דקות מעטות בלבד אחרי שידור זה,
הגיעו טלפונים נזעמים מטעם גולדה מאיר
ומשה דיין, שהתכוונו להתנפל על אכן כשל
דכרים שנראו כפותרים את קו הממשלה.
בירור
קצר הוכיח כי הניסוח המדוייק של אבן היה
בתחום הקו הממשלתי, והרוחות נרגעו.

עתה הצליחו כמה מעסקני המפלגה ד־שכנע
את ההנהגה שדרישה זו אינה מצי־אותית,
ושיש להסכים שעזה תפופח ליד־דן,
עם מסדרון שיחבר אותה עם הכרון.

הבוצה אנטי-ימנית
מתארגנת באוניברסיטה
מתארגנת קבוצה גדולה של מרצים וסטודנטים בא־ניברסיטת
תל-אביב הקוראת לעצמה :״חוג סטודנטים
ומרצים לקאמפוס חופשי״ .הקבוצה, שבין ראשיה הפרוס
סור דן מירון, פירסמה בשבוע שעבר כרוז, הפונה לסטודנטים
:״האמנם שותפים אתם לאלה המעודדים תהליך
של דיכוי החופש האקדמי בישראל והמבקשים להעמיד
את האוניברסיטאות תחת חסות אנשי ד,ש.ב?.לאלה
המברכים על מעשי הליגה להגנה היהודית המבקשת
לחסל במעשי בריונות לא רק את מצוקת יהודי רוסיה
כי אם גם את החופש והדימוקראטיה בישראל?״

הכרוז תוקן! כלשון חריפה כיותר את
מוסדות התאחדות הסטודנטים וראשיה הרותמים
את ציבור הסטודנטים ״לעגלתם
של מנחם בגין, עזר וייצמן, פרופסור אק־צין
ודומיהם״ וקורא לסטודנטים לפעול:
״אם מסתייגים אתם מאנשים אלה, מדרכי
מחשכתס ופעולתם — אם חשים אתם •ט־נעשה
שימוש לרעה בשמכם -תנו ביטוי
לעמדתכם״1

ביטוי לעמדה זו יינתן כנראה בבחירות הקרובות
לוועידת הסטודנטים: בכל האוניברסיטאות מתארגנת
עתה קבוצת סטודנטים המציגה רשימות לבחירות ב־פאקולטות
כשנציגיה הם סטודנטים המתנגדים לרתימת
אגודות הסטודנטים לעגלות הימין הישראלי והבינלאומי.

המכון למחקר חברתי ושימושי, בהנהלת פלד, הגיש
חוות־דעת להסתדרות הכללית כי רק הקמת תחנת
טלוויזיה עצמאית עתידה לשפר את התיקשורת הלקוייה
שבין ההסתדרות לחבריה וחברת ההפקות הפרטיות
של פלד־כ״ץ הגישה הצעה מקבילה להסתדרות בדבר
הפעלת ״הטלוויזיה ההסתדרותית״.

אורי זוהר חוזר
ל״ברוכים הבאים״
לאחר שורה של הופעות שרמתן היתה שנוייה במחלוקת,
הודחה דרורה חבקין מתוכנית הטלוויזיה
ברוכים הבאים.

התוכנית הוחזרה לידיו של המפיק־במאי אילון גויי־טין,
שהעדיף לחדש את הופעתו של אורי
זוהר בתוכניתו, למרות שבזמנו נמתחה ביקורת
של ראשי הטלוויזיה על שניהם, שגרמה לשערורייה
בעיתונות ובדעת הקהל.

משטרת תל־אביב
הצליחה לחסום
אספקת החשיש
פעולה נמרצת של משטרת תל־אכיב נגד
הספקים הראשיים של החשיש לתל-אכיב,
הביאה כשלב הראשון שלה לתוצאות מפתיעות.
אספקת הסם לעיר הגדולה כישראל
ידדה באופן פתאומי. בשבוע האחרון הורגש
מחסור חמור כחשיש כתל-אכיב ומחיריו
האמירו.
בינתיים הועלתה הצעה כי משטרת־ישראל לא תשמיד
את החשיש שהיא נוהגת לתפוס אצל מבריחים ומעשנים.
נוכח האפשרות שבארצות־הברית יוצא החשיש בעתיד
הקרוב ממיסגרת הסמים המסוכנים ויותר מיסחר
חופשי בו, הועלתה הצעה לאגור את החשיש המוחרם,
כמלאי אפשרי לייצוא לארצות־הברית בבוא העת.
ניתוק יחסים ביו רשות השידור והמכון למחקר חברתי
היחסים ההדוקים שבין
רשות השידור למכון
למחקר חברתי ושימושי
בירושלים עתידים
להצטנן ואולי אפילו
להינתק סופית. אחד
מראשי המכון, העוסק
בסקרים ועבודות רבות
עבור הראדיו והטלוויזיה,
ד״ר עוזי פלד, התגלה
כבעל יוזמות עצמאיות
וכ״מתחרה״ ללקוחתו,
רשות השידור.

פלד, מי שהיה
המנהל האדמיניסטרטיבי
•טל הטלוויזיה
בעת שפרופסור
אליהוא ב״ין
היה מנהלה, הקים
הכרה פרטית להפקת
סרטים ותוכניות
טלוויזיה בשותפות
עם ה־

קאריקאטורה זו פורסמה בירחון השמאלי החדש בגרמניה. היא מבטאה א ת
האמונה הנפוצה בחוגים אלה, כי האמריקאים והסובייטים עושים יד אחת בדי
למנוע שלום במרחב, בדי לקדם את האינטרסים האימפריאליסטיים שלהם.

תמרורים
התארסו ועומדים להינשא ב
עוד
כמה חודשים, הזמר אכי טולדנו
וחברתו ליאורה, המשרתת עדיין בצד,״ל.

אד דאגה סופו מג בא...
והוא מבי א לך א ת :
״מט 5״ — חמי שיית סכיני גילוח
מפלד תאל־ חלד, לגילוח
רב פעמי חלק ומלטף.

נישאו הזמרת רי סי גל וחבר
שלישיית הגשש החיוור

ישראל פוליא־

סכיני ״ מ מ ,״5מתגברים בנקל
על כל שיער
ומגלחים למשעי פעמים רבות.
סכיני ,,מ מ ״5מתאימים לכל
סוגי העור והשיער,
מעור עדין ביותר ועד
לזיפי זקן קשים במיוחד.
ריר,י ופולי
קוב (פולי) ,שהיה נשוי לשחקנית רינה
גנור, שנישאה אחרי גרושיהם למפיק רסי
אסקס.
עומדיםלהינשא. אשתו
של המיליארדר הווארד יוז, ג׳ין פיטרם
( ,)44 והמפיק ההוליבודי סטגלי היו (,)50
מייד לאחר שג׳ין תקבל את הגט שלה מיוז.
ע השתלמות במערכת
:־התפוצה ושטרן, צלם
העיתונות הישראלי
שבתאי טל, המשמש
כצלם הישראלי
של השבועון,
כפרם עבור הצטיינות
בתפקידו.
נחוג יום־
הולדתו ה־ 68 של
המחבר הפורה ביותר
בספרות הצרפתית
בת־זמננו, א־ביו־מולידו
של ה־
׳מפקח נוגרה, ש־עלילותיו
הופקו פעמים
אחדות על הבד, בכיכובם של צ׳ארלס
לאוטון המנוח וז׳אן גאבן, ושהחל לאחרו,״,2להעסיק
את צופי הטלוויזיה הישראלית
— ז׳ורז׳ סימגון, הרואה עצמו כאזרח
העולם ושחיבר יחד עם עשרות יצירותיו
הבלשיות גם כמה רומנים רבי־מכר.
פרש מתפקידו כמנהל המחלקה לתרבות
במועצת פועלי ירושלים, ומתכונן
לעסוק בעסקים פרטיים, ועשה בכך צעד
נוסף ביציאתו מהזירה הפוליטית — סגן
יו״ר הכנסת מרדכי זר, שמונה למנהל
חברת השקעות חדשה
שהוקמה על־ידי
אילי־הון מפרס. זר,
שהיה מראשי סניף
מפלגת העבודה בירושלים,
לא נבחר
באחרונה לאף אחד
מהמוסדות הנבחרים
של הסניף. במקומו,
כמנהל המחלקה
לתרבות, מונה
ניסן הרפז (,)39
יליד ירושלים, בוגר
האוניברסיטה ,1עברית
ומורה במיק־צועו,
שכיהן עד כה כמזכיר הסתדרות הגוער
העובד והלומד בירושלים.
נותח לאחר שלקהבהתקף־לב באמצע
הופעה שערך במועדון־לילהבלאס־וגאס,
הזמר כוכי דארין 34 שנלקח
לבית־חולים, שם נערך לו ניתוח לב מסובך,
שעבר בהצלחה.

במדים לא מוכרים סתם בגדים במדים תמצא! טיב ואפנה מקוריים
המקדימים
את כל
האחרים!

נפטר בירושלים, בגיל ,68 מי
שהיה בשנים 1954—1949 נשיא ההסתדרות
הציונית בקנדה, אדוארד א. גלכר,
שעלה לארץ בתום כהונתו והיה חבר נשיאות
הוועד הפועל הציוני וחבר הנהלות
קרן־היסוד וקרן־קיימת לישראל.

נפטר בפראג, בגיל ,42 הסופר ה״
צ׳כי יאן פרדע!י*זקה, שהיה בין אנשי
הרוח המותקפים ביותר בארצו בשנה האחרונה.
סרטו האחרון, האוזן, נאסר על־ידי
הצנזורה ב־ 1969 ולא הוקרן בצ׳כיה.
ה עו ל! הזה 1749

להטיג ברזנוי 1חנ הבז! ב דודיו דנב

מ1^ 1
ח!ם ח

ד ח־ אלנב • 5 6ת ״ א

בעולם ארצזת־הברית
חברות מועדון בוטיק אדלר זוכות ל־/,ס 20 הנהה
הנשיא עומד ל מכיר ה

בכל הבוטיקים של אדלר, במשך כל השנה !
כמו כן 6ל 10 הנחה בחנויות אחרות להלבשה,
הנעלה,
באחד

קוס מ טי ק ה ועוד. הרשמי עוד
מסניפי

בו טי ק

אדלר,

מיליונר אמריקאי ניסה במחיר חמישה
מיליון דולר, להשפיע על מדיניותו של
מועמד לנשיאות ארצות־הברית.
זאת גילה בעדותו בפני הסנאט של אר־צות־הברית
עורך־הדין של המפלגה הדמוקרטית,
ג׳וזף קליפרנו. לדבריו, היה המיליונר
ססיוארט מוט, בנו של צ׳ארלס מוט,
אחד ממייסדיה של חברת ג׳נרל נזוטורס.

היום

והבטיחי

לעצמך 20 הנחה על כל קניה. בואי לבוטיק
אדלר — שם האפנה יפה יותר, שם כספך שווה

הראשון בהיסטוריה שביצע גניבה באמצעות
הטלפון.
וורד הואשם על־ידי המשטרה כי הצליח
לגלות את תוכנית הצופן של מחשב של
חברה יריבה, ואז הרים שפופרת, חייג את
מספר הצופן, והוציא מהמחשב מידע סודי.
העניין נתגלה כאשר העביר המחשב לאחי
הלקוחות מידע, שאותו לקוח לא ביקש
כלל. נפתחה חקירה, ונתגלה כי אלמוני
השתמש בצופן של אותו לקוח. לאחר עיקוב׳
נתגלה האלמוני בוורד. הוא הואשם
לא בגניבת המידע — אלא משימוש חינם
בזמנו של המחשב, בשווי של 25 אלף דולר.

דנמרק

יותר. דרשי עוד היום טופס הרשמה בסניפים,
או בטלפון 03— 228510

ז הי רו ת —-א ל

בוטיק אדלר, דיזנגוף ,135 תל-אגיב.
בוטיק אדלר, המלך ג׳ורג׳ ,14 ירושלים.
בוטיק אדלר, ביאליק ,53 רמת״גן.

ת ח טו ף מ טו ס !
לג׳ונגל תמרורי־האזהרה להם חשוף האדם
המודרני — בין כנהג מכונית, בין
כהולך רגל — נוסף עתה בשדה־התעופה
של קופנהאגן אחד חדש. זהו תמרור־אזהרה
מטעם שלטונות שדה־התעופה, והוא
דומה לשלט אין חניי ה ישראלי, בתוספת
אקדח תופי באמצעו. השלט נועד לכל חוטפי
המטוסים המגיעים לשדה, ופירושו :
״היזהר. אסור לשאת נשק בתחומי שדה־התעופה.
העוברים על ההוראה יתגלו ב
מועמד
לנשיאות המפרי

תיאטרון גיורא גודיק מציג

חמי שה מי ליון — תמורת שינוי עמדה

מחזה מוסיקלי

עיבוד

ובימוי:

ניהול

מוסיקלי :

פזמונים :

תנועה וכוריאוגרפיה :

תפאורה :
יואל עמוס יצחק יעקב
אריק

זי ל ברג
א טי נגר
גרצ י א ני
קלוסקי
סמיט

תלבושות :

עדינה

רייך

תאורה :

ציון

מוניץ

עם: חנן גולדבלט, אפ ר ת לביא, שמואל סגל,
שפרירה זכאי, שמעון לב־ ארי, עליזה
י צ חקי, אברהם נגה, ג אול ה יפת, לו אי ס
רוזנברג, ראדו לוציאן, דני מסינג, טו בי ה
טישלר, יו ס ף מימון, א אוו ר ה יוזף
ובן רקדניות, רקדנים ותזמורת

בצגות בכורה

באלהמבוה

ממוצ״ש 20.3ועד 31.3בלבד

הנ ח ה שד >< 5 0 0/מכד מחיר
כ ר טי סי ם ״ רו קו קו ״ ובי תר המ שרדים

מוט הציע ב־ 1968 לתרום סכום זה למערכת
הבחירות לנשיאות של יוברט המפרי. התנאי:
שהמפרי ישנה את עמדתו לגבי
ויאט־נאם, יהפוך לפחות נץ ויותר יונה.
גרעין של שחיתות. נסיון זה מצד
מיליונר אמריקאי לקנות לעצמו מדיניות-
חוץ כלבבו, לא היה יחיד במינו, קבע
קליפתו. לדבריו, נוהגים אלי־ממון אמריקאיים
לתרום למערכת הבחירות של שני
המועמדים לנשיאות — להבטיח לעצמם בכך
כי השפעתם תובטח על המימשל הבא,
בכל מיקרה.
עדותו זו היא חלק מהמערכה המתנהלת
עתה בארצות־הברית על־מנת להביא להגבלת
הוצאות שמותר יהיה למועמד לנשיאות
ולמישרות אחרות להוציא, וכן לאיסור קבלת
תרומות למערכת בחירות מתורמים
פרטיים. לפי הצעת החוק, ימומנו מערכות
בחירות רק על־ידי הממשלה הפדרלית, שתקציב
סכום מסויים לכל מועמד ״בעל
סיכויים״ .בכך, טוענים המצדדים, תימנע לא
רק אפשרות השחיתות, אלא גם עיוות משמעות
הדמוקרטיה האמריקאית.
כשהפרה והעגל רוצים. רעיון זה
הועלה לראשונה בארצות־הברית דווקא על־ידי
המיליונר המפורסם ביותר שנעזר בכספו
והשפעתו כדי להגיע לנשיאות — ג׳ון
קנדי. אלא שהקונגרס של ארצות־הברית
סירב להסכים להקצבת כספים פדרליים למטרה
זו. לעומת זאת, הסכים לחוקק חוק
חלקי, המגביל את ההוצאה למועמד* עבור
פירסום באמצעי התיקשורת, לשבעה סנט
לכל בוחר. אלא שכאשר הועבר החוק —
הטיל עליו הנשיא ניקסון וטו.
אך למרות העיכובים השונים, אין ספק
שלבסוף יתקבל החוק, יגביל גם את גודל
ההוצאה, וגם את מקורות המימון של מועמדים
למערכת הבחירות.
או־אז, יוכלו האמריקאים ללמוד מנסיו־נר,
של ישראל*״ איך לעקוף את החוק ולהזרים
כספים נוספים למועמדים. שכן כאשר
הפרה רוצה להניק והעגל רוצה לינוק,
קשה למנוע בעדם.
גגיגה באמצעות ה טלפון
אס יימצא אשם, יזכה ג׳פרי וורד, מתכנת־מחשבים
בן 29 מקליפורניה, להיות האדם
* למי שרת נשיא, נציג קונג רס או מושל.
** בה המצב דו מה, מבחינת אי־ה שיוויון
בסיכויי המאבק בין מפלגה עשירה לענייה.

שלט אזהרה לחוטפי־מטוסים
חוט ף

יקר,

בלי

אקדח

בבק שה

אמצעות מיחקני־גילוי המותקנים בשדה.״
בדברי הסבר לשלט החדש לא נאמר,
לאן תישלח ברירת־הקנם שבה יחוייב החוטף,
באם יתעלם מהאזהרה.

גרמניה המערבית
מצילים א ת הדולר —
ומתע שרים
בעיקבות היחלצות להציל את שער הדולר
של ארצות־הברית, זינקו בשבוע שעבר
הרזרבות הכספיות של גרמניה המערבית
לגובה כולל של 56 מיליארד מארק,
תוך קפיצת שיא חד־פעמית חסרת־תקדים
של קרוב לשני מיליארד מארק.
דבר זה קרה כאשר, כתוצאה משינויים
בשערי בורסות הכספים באירופה, החל מטבע
זר — בעיקרו דולרים — זורם אל
בורסות גרמניה, על־מנת לנצל את היתרון
היחסי של שער הריבית הגבוה בארץ זו.
בעיקבות ההיצע המוגבר, ירד שער הדולר,
משער־פתיחד, של 3.63 מארק לדולר, למינימום
שבו חייב הבנק המרכזי של גרמניה׳
לפי החוק, להתערב ולשמור על הדולר
מפני ירידה נוספת.
אונס כדאי. הבנק התערב, קנה למעלה
מ־ 150 מיליון דולר ביום אחד, שמר
בכך על הדולר מפני הידרדרות מהירה.
קנייה מאונס זו של דולרים התבטאה,
כאשר שב הדולר והתאושש, בשווקי ה־מיסחר
של אירופה — ברווחים ענקיים,
שהעלו את יתרות מטבע החוץ של גרמניה
ואת הרזרבות הכספיות שלה לשיאן.
העולם הזה 1749

א 1ש>ם

לצלילי ״התלוווה״ מגלה השחקן
האמריקאי הנודע אליוט גולה את אחוריו
:בהציגו

תוכניות

משרד־העבודה, הפליג השר יד
סף אלמוגי לענייני הסעד ולענייני
הבריאות. העיר סגן שר־התיירות
יהודה שערי :
״הוא סוחב את התפקידים של
מיכאל חזגי ושל ויל,טור

שם־טוב!״

פחות עדין היה חבר-
הכנסת זא 3הרינג, שענה
על קריאות־הביניים של חברי־הכנסת
בעת נאומו, במילים כ־דורבנות.
למשל, כאשר שיסע
אותו ח״כ ל״ע נסים אדיעד,
הגיב הרינג ברוגז :״תפסיק
עם הקוקוריקו הזה כששי־סע
אותו ח״ב חרות מנחם
ידיד, בשאלה על נושא מסד
יים, הגיב הרינג :״אני צריך
לענות לך על מה שאתה רוצה?
תיכף תשאל אותי על הדודה
שלך?״ משום מה, לא
נכללו שתי ההערות בפרוטוקול.

מזל ביש היה לח״כ
גח״ל יעקב נחושתן. היה
עליו לפתוח את ישיבת יום י
ד׳ בהצעת־חוק על מצב חולי־הרוח.
בשעה היעודה, לא נמצא
באולם. יו״ר הישיבה, חב־רו־לסיעה
צכי צימרמן, המתין
כמה דקות, פחח את הישיבה,
והודיע כי הוא מפסיק
אותה מייד, מפני שהנואם לא
הופיע. גם בהתחדש הישיבה לא
הגיע עדיין נחושתן. היו״ר עבר
לנושא הבא, וכשהגיע נחושתן
לבסוף נוכח לדעת כי שר־הבריאות
כבר הסתלק.
! אחד הידידים היותר
מביכים של ישראל הוא העיתונאי
האמריקאי ג׳וזף אל״
סופ, שהוא חסיד נלהב של
מלחמת ויאט־נאם, והרגיל ל־הינבא
שארצות־הברית תיחרב
אם לא יתקבלו עצותיו המפוקפקות.
לא מכבר פגש אבא
אכן את אלסופ, העיר לו :
״כבר עשרים שנה אתה מנבא
לחורבן העולם. אם הנבואה שלך
תתגשם, אגיד לך למחרת
היום שצדקת ! ״
; מתי יחתם הסכם שלום
בין ישראל ומדינות־ערב? האסטרולוג
הישראלי הנם
צווייגר, יודע מתי :״בין ה־
16ל־ 20 ביוני השנה, תחתום
ישראל על הסכם־שלום עם אר־

בחברת בלונדית. הבחור מתקומם
ודורש להפסיק את חילול
שם צה״ל. למערכון זה
יש עבר היתולי: יריב כתבה
אותו בשביל יריעות אחרונות,
אבל עורכי העיתון פסלוהו,
כדי לשמור על כבוד צה״ל.
מסתבר ששידורי ישראל הם כיום
ליברליים יותר מאשר ה-
צהרון השמרני.

צות־ערב. כתוצאה מכך יתחיל
צה״ל לסגת מהשטחים הכבושים.״
גם את השתלשלות המאורעות
חוזה צווייגר :״החל
ב־ 18—15 באפריל יתחיל המשא־ומתן
באופן מעשי בין ישראל
ומצריים. אך בסביבות ה־ 20במרס
יהיה משבר פנימי, בגלל
התנגדותם של החוגים שלא
רוצים נסיגה. תיתכן גם מתיחות
בין ישראל ומצריים בתאריך
זה. קיימת אז גם אפשרות
של פעילות צבאית מוגבלת.
בתשיעי ליוני תתקיים הפגישה
הראשונה בין נציגי ישראל ו־ארצות־ערב
(כנראה הנציג המצרי)
.ההסכם עם מצריים לא
יהיה במסגרת האו״ם ולא ב־מיסגרת
ארבע המעצמות, אלא
כתוצאה מהמגעים בין שתי המדינות.״

השחקן המפורסם אד*
יו ט גו ד ד מתפשט מכל בגדיו,
מפנה אחוריו לקהל, עולה
על סולם וצובע את קירות
דירתו החדשה — כל זה לצליליו
של ההימנון הלאומי הישראלי
התקווה. את הסצינה
הזאת יראה הצנזור הישראלי
בסרטו האחרון של הבמאי
ס טו ארט רוזנ ב רג, מוב
(מתחרז עם זבוב) ,שבכיכובו
של אליוט גולד. קרוב לוודאי
שהקהל הישראלי לא יוכל לחזות
בסצנה זו — בגלל מספרי
הצנזור. אחרי הכל, יש כאן
פגיעה במדינה ידידותית.

! האני בן חו רין שקרא
ח״כ מנחם כנין מעל גבי
בימת ועידת בריסל, פגע בראש
מועדון הנשיאים ד״ר וידיאם
וקפל ר. הגיב וקסלר השבוע :
״הכרזתו הראוותנית של בגין,
,אני בן חורין היא עלבון
צורב. מה הוא ביקש לומר, שאנחנו,
היהודים האמריקאיים,
איננו בני חורין?״

לכתבת יריעות אחרונות
יו אדההר ־ ש פי יש דרכים
משלה להשגת חומר. במקום
לחכות למסיבת העיתונאים שעמדה
להערך לאסטרונאווט האמריקאי
האורח ג׳יי מ ם מרך
דיווי ט, היא ביקשה טרמפ
מאנשי הטכניון שבאו לקבלו
בלוד, זכתה בראיון אישי במשך
הנסיעה לחיפה. כאשר
הגיעה הפמליה לקבלת הפנים
בפקולטה לאווירונאוטיקה והמצלמות
הבזיקו מול פני האורח,
מיהרה יואלה להיעלם בקרב הקהל
.״האם אני יכולה לעזור
לך?״ פנתה אליה באנגלית יעל
רום הטייסת הראשונה של חיל
האוויר הישראלי .״תודה, אני
מסתדרת,״ ענתה העיתונאית ב־עיברית
.״חשבתי שאת גברת
מק־דיוויט,״ השיבה יעל.

גם על דבריו האחרים
של בגין בפרשת גירושו של
הרב מאיר כהנא מוועידת
בריסל, היה לוקסלר מה לומר:
״בגין נסחף בשטף הרטוריקה
הדמגוגית שלו. הוא ראה לנגד
עיניו רק את הרווח הפוליטי
המיידי שיצמח לו מן השערורייה
בישראל. בגין שיקר ביודעין
ואני אמרתי לו זאת ב־אזניו,״
אמד וקסלר• בכלל, מתברר
מדבריו של וקסלר כי דעתו
על מנהיגי ישראל היא לא
כל־כך טובה :״יש לכם בישראל
כמה פוליטיקאים אידיוטי
ם אמר השבוע וקסלר
בראיון עיתונאי.
מסמר התוכנית
שורש

על עצמה, אחרי מסיבת עיתונאים אותה ערכה במכסיקו סיטי
לרגל הסרטת הסרט ״מבריחי ה רו ם״ :״א ת הסכס״אפיל של
בריג׳יט אי־אפשר להשוות לזה של רחל וולש ״,לכן ״ הי א שותה
כמו קוזקית.״ אך גרוע מזה היה שכאשר סירגה ב.ב. להצטלם,
צילמו אותה הצלמים המאוכזבים כשהיא לא מסודרת. ציינו הכתבים
:״אין פלא שהיא לא רוצה להצטלם עם פיגורה כזאת \״

! מיפגש של הדור החדש
של אנשי תיקשורת, התקיים השבוע
בירושלים. היה זה ביום
הולדתה השני של ש רון ריי־כ
ר, בתו של העיתונאי גדע
ון ריי כ ר. הרדיו, העיתונות
והטלוויזיה, בלטו בשטח.
חיי םיכין בחברת תינוקו הפעוט,
ד ן שי ל ץ ושני ילדיו,
יצחק רו ע ה גם הוא בחברת

טיפול

ברדיו היתד, שוב זיוה

יריס, הפעם במערכון המתאר
דו־שיח בין בחור ובחורה, המתארים
את הרפתקותיהם בחברה
המתירנית, כגון יחסי־מין
עם פר, אורגייה בשלישייה,
מגע הומו־סקסואלי, ועוד. המתירנות
נפסקת כאשר מספרת
הבחורה שראתה סגן־אלוף סועד

שני ילדיו, בקיצור, מי לא? הכל
התנהל על מי מנוחות. עד
ששרון ראתה את חיים יבין.
היא פרצה בבכי וצעקה :״למה
הוא יצא מהארגז של הטלווי
זיה?״
רק אחרי שלוש סוכריות
על מקל, הצליחו להרגיע
את שרון והבטיחו לה שאחרי
היום־הולדת יחזור חיים יבין
לתוך הארגז.

הקטנים

1.56

מטר

זמרת אסתר עופרים

1.54

העולם הזה 1749

מטר

בדרן סמי דיוויס

זהו חלק מסידרת תמונות של אנשים

1.57

מפורסמים

מטר

1.49

מיד ירדן חוסיין
שפירסם

השבועון

הגרמני

מטר

זמרת ריטה פאבונח

1.58

1.55 מסק

מטר

זמר שארד אזנכור

רב־התפוצה ,״ קוי ק׳ ,שהמשותף לכולם מלבד פירסומם,

נסיכה מרגרט
היא

קומתם

הנמוכה.

מכתבים
8״אני מאשים״
לממשדת־ישראד

לו*א היה לי זמן...

אם מהגשת תוכנית ישראלית אלטרנטיבית
לתוכנית רוג׳רס מתעלמת ממשלת־ישראל,
אז לאן היא מובילה את העם הזה?
לנסיגה טוטאלית נוסח 1956 או למלחמה
טוטאלית חדשה שאחריה נוכל לומר ״עוד
ניצחון כזה ואבדנו״?

אזרח מודאג שאיכפת לו,
טבריה

כו מ ל-גבדא
חוקי הטבע
הטבע לימד אותנו שלכל פעולה יש פעולת
נגדית, השווה לה בכוח ונוגדת לה בכיוון.

הוא גם המצב במזרח התיכון: לכל
התקפה, יש התקפה נגדית; לכל צעד פוליטי
קדימה, יש צעד פוליטי אחורה.
כך היינו וכך נישאר. זהו חוק טבעי שפועל
בכל מקום ובכל זמן. היות והמצב
כאן התחיל לפני הרבה שנים במלחמה, אז
החוק פעל עלינו במצב של מלחמה.
לכן, בכדי להגיע לשלום, חייב אחד משני
הצדדים לוותר.

יחיד צלח, עבו הפרוטקציה הנבונה
ברצוני לתרגם לכם את המודעה המצוי
רפת, שהופיעה בעיתון בשפה הרומנית:
מחפש עבודה, מוכן לבצע כל עבודה
הוגנ ת שתעזור לי לקיים את החיים של
ארבעה אנשים.

האם המודעה אומרת לכם משהו?
אולי בגלל שהם לא עולים מרוסיה, לא

סזיס ^ ס 11101111 £

ז* 001002 0103*1)2, 0ש 01 סריס 05*3זק 3 <!0 1טק3ו
.ז0ק>1ך ו)8ק x18*00*8 0001 *8011111 <10 4 ) 3 0 8 0 0ז״82 35!80 0
,ו*. $1401£ 18 — 08£*)׳1זז 2,א £11 11£1א 1£01113
•י*זי*4״§£11131.8
1״־דדדדדד^

המודעה כעיתון הרומני

מעכשיו ־ יהיה לך!
מעכשיו תוכלי לעשות כל אותם הדברים הנפלאים
שכה היית רוצה לעשות תמיד — לו היה לך זמן.
תחסכי שעות יקרות — כי מעכשיו לרשותן :

מרק ״ תלמה ״ מ הי ר בישול.
תוך 5או 7דקות בלבד, והמרק מוכן.
מרק טעים ומשובח — כמו שלן.
מבחר מרקים מהירי בישול של ״תלמה״ לבחירתך :
מרק פטריות עם גריסים, קרופניק, ירקות,
עוף עם אטריות — 7דקות בישול.
מרס פטריות ומרק אספרגוס — 5דקות בישול.

תלמה תמיד תלמה

מרק תלמה מהיר בישול
ביגג ״ ליגי א ל

מטפלים בהם? או אולי אין להם את ה־פרוטקציה
הנכונה?
אם לכם אין את התשובה, אז אולי יש
אותה לכל אותם מנהלים האוכלים במסעדות
הפאר?

ק רא,

תל־אביב

הפיתרון: שלום כמה שבועות (העולם הזה ) 1746
למקרא הנדון: הנה אדם, בו אבנרי
לפני נדהמתי
כביכול ״חולם בהקיץ: על מדינת־ישראל
של ימי־שלום, שתקלוט מדי שנה מ־ 50 עד
100 אלף עולים מברית־המועצות״.
לפי ידיעתי זאת ציונות, פשוטה כמשמעה.
נדמה לי אבל, שקראתי באיזה שהוא
מקום שאבנרי לא ציוני. אך זאת לא הטרמינולוגיה
שמפריעה לי, אלא עצם העובדה
שעלייה מאסיבית מעודדת על־ידי אבנרי.
סוף כל סוף אני מבין היטב את חסידי
ארץ־־שראל השלמה. ישראל זקוקה ל־
״1מ£111ע 8מ6נ 1^ 1״ כדי ליישב את מיליוני
היהודים שיעלו (אם התקוות הללו תתממשנה).

ברדיו
הצרפתי ניתחו את הבעייה הזאת.
ואם נסתכל אחורנית, נראה שהפוליטיקה
של הממשלה הישראלית (הציונית) מכוונת
״לייהד״ את כל מיכלול שטח ארץ־ישראל
(נצרת עילית, ירושלים העתיקה, סיני) .זאת
הפוליטיקה של ה־ 11(11מ1.000נ 111
לישראל אין מקום במרחב השמי עם אידיאולוגיה
של עלייה מאסיבית. שום ערבי
עם הכרה לאומית בריאה לא יוכל להסכים
לזאת, בגלל שתי סיבות:
)1הפחד הממשי מפני צורך התפשטות
טריטוריאלית ישראלית, שאותה אפשר לאבחן
בלי זכוכית מגדלת כיום:
)2הרגש שהיהודים לא מעוניינים בקשר
(המשך ב עמוד ) 10

העולם הזה 1749

שו-חבראות הורו בעיקבות שו*ה3שם וה
גסעוסש עונדות ומחט! ער פשע שנעשה בכלא
הילד דני חזן בן ה־ 14 מת לפני שלושה חודשים. אבל פרשת
נסיכות מותו של הילד מאשדוד, שמת בהיותו אסיר שפוט, כגלל
קשיחותם של הסוהרים שטיפלו בו, לא מתה עדיין.
״העולם הזה״ השן! את הפרשה המזעזעת כשתי כתבות, האחת
שפורסמה עוד לפני מותו של הנער( ,״העולם הזה״ ,)1735 בשרני
חזן הובא במצב אנוש לבית־החולים ״אם!? הרופא״ ,והשניה
(״העולם הזה״ )1740 אחרי מותו.
שר־המשטרה שלמה הלל ניסה לטשטש את הפרשה בראיון שהעניק
ל״הארץ״ .״העולם הזה 1742 ניתח את נסיון החיפוי
שלו, הוכיח בי למעשה אישר שלמה הלל את בל האשמות שפורסמו.
״העולם הזה״ לא הניח ולא יניח לפרשה להיקבר. היא הועלתה
על־ידי העורך ככנסת, זיעזעה את חבריה. נום!? על רף הוגשה
שורה של שאילתות לשר־המשטרה ולשר־הבריאות, כדי לא להניח
להם להתחמק מאחריותם לפרשה, ובדי למנוע הישנות מיקרים
דומים בעתיד.
שר־המשטרה נמנע מלענות על השאילתה שהוצגה לו, בטענה
בי סיבת מותו של הנער מתבררת בפני שופט חוקר־מיקרי־מוות
כרמלה. שר־הכריאות, ויקטור שם־־טוב, השיב השבוע על השאילתה.
תשובתו מהווה אן? היא נסיון גלוי לחפות על האשמים האמיתיים
כמותו של הנער. להלן תנותח תשובת השר סעיף אחר סעיף.
י בר־הבנפת

אורי אבנרי שאל את שר

} הבריאות :
לאחרונה נפטר ילד בן ארבע־עשרה וחצי,
ב שם דני חזן, אשר הוכנס לכלא תל־מונד.
הילד נלקח מ מיטת חו ליו ולטענת
העולם הזה של יום 6בינואר , 1971 קבעו
רופאי תל־השומר, כי אילו היה מובא אל׳־

את עצמו אחראי גם לבריאות האסירים.

0״האחריות הרפואית בבתי•
הכלא ובבתי־המעצר היא בידי
שירותי בתי־הסוהר ובידי המש־

בל תלונה שהובאה לידיעתנו״.
בפיסקה זו מאשר שר־הבריאות שיש בידי
משרדו הסמכות והיכולת לפקח על הנעשה
בתחום שירותי הבריאות בבתי־הכלא
ובתי־המעצר, שעובדיהם הם במיקרה עובדי
אותה מדינה כמו אנשי משרד־הבריאות.
אולם משרד־הבריאות, אינו רואה כלל
מחובתו לבדוק פרשיות־מוות בבתי־הכלא,
ולמצוא אם הן נגרמו כתוצאה מהזנחה
רפואית. רק כשמוגשת תלונה או שאילתה
בכנסת, מואיל משרד־הבריאות לחקור.

0״לאהד מעצרו ב* 8.11.70 נב
דק הנער ע״י רופא, מומחה למה•
לות ריאה, מאחר שסבל מחום ו•
היה השד לדלקת־ריאות״.
משפט ראשון זה בתשובתו של השר,
המתייחס למיקרה עצמו, מעיד על איכות
החקירה שערך משרדו בפרשה.
שר־הבריאות מנסה ליצור את הרושם
כי הנער נעצר רק ב־ ,8.11.70 נבדק מייד
על ידי רופא, שקבע כי קיים חשד שהילד
חולה בדלקת ריאות. זהו שקר גלוי.
דני חזן נאסר ב־ ,23.10 כשבועיים לפני
התאריך שנוקב השר. הוא נעצר כשהמתין
לבדיקה רפואית בקופת־חולים באשדוד. הוא
נעצר כשסבל מחום של 40 מעלות, נלקח
תוך מעצרו לטיפול בבית־החולים באשקלון
(השייך, במיקרה, למשרדו של שר־הברי־אות)
,הוחזר לכלא, ולא זכה לטיפול מתאים.

טוב שם 3113
מגידו׳ האמת
ניתן

היה

להצילו.

הם הילד בעוד מועד
הנני מבקש לדעת :
0האם מ שרד־הבריאות מפקח על שירותי
הבריאות ה מסופקי ם לעצורים ואסירים?
0אם קייס פי קו ח כזה, במה הוא מת־

בטאי

טרד! .יוצאים מבלל זה הם השי
דומים הפסיביאטדיים, הגיתגים
ע״י משרד־הבריאות״.

*1111 יי 1״ ,
גילוי זה של השר מסביר כיצד אירעו

0האם האחריות הרפואית בבתי־הכלא
ובבתי־המעצר היא בידי משרד־הבריאות
או נתונה לסמכותה של רשות אחרת?
0האס בע קבו ת פטירת הילד הנ״ל נערכה
חקירה כלשהיא מטעם משרד־הבריאות
לגבי נסיבות הפטירה?
0אם נערכה חקירה, מה העלתה? האם
הוסקו מסקנות כל שהן בעקבו תיה? אם כן,
אילו מסקנות?

על שאלות אלה השיב שר־הבריאות ויק־טור
שם־טוב בשבוע שעבר כדלהלן:

0״משרד־הבריאות אינו מפקח
על השירות הרפואי המסופק ל•
עצורים ואסירים״.
גילוי זה, שבא מפי השר הממונה על
שירותי הבריאות בארץ, הוא מזעזע כשלעצמו.
כל מה שמתרחש בתחומי הבריאות
והתברואה בארץ נוגע למשרד־הברי־אות.
משרד־הבריאות חייב לפקח על קופות־החולים,
על בתי־החולים הפרטיים, אפילו
על השירותים הרפואיים בשטחים המוחזקים.
רק בתחום אחד אין פיקוח: על שירותי
הבריאות הניתנים לעצורים ולאסירים, שם
יכולים הממונים לעשות ככל העולה על
דעתם ורצונם — וזאת אחרי שמבקר המדינה
מתח ביקורת רשמית על שרותיס אלה.
ראוי לציין שכאשר העלה אבנרי בפעם
הראשונה פרשה זו בויכוח עם שר־הבריאות,
הכריז השר מעל דוכן הכנסת שהוא רואה

ירר גפטר דגי זח\
בשנים האחרונות בבתי־הסוהר בארץ פרשיות
מחרידות, בהם מצאו אסירים את מותם,
משום שלא קיבלו טיפול רפואי מתאים.

0״בעיקבות השאילתה גבדק
המיקרה על־ידי הרופא המהוזי
של משדדגו, בפי שהמשרד בודק

רק ב־ ,4.11 ארבעה ימים לפני התאריך
שנוקב השר, קבע רופא־המשטרה כי הילד
סובל מדלקת ריאות, וניתנו לו זריקות מתאימות.
למרות עובדה זו, כשהוא חולה וקודח,
הועמד דני חזן למחרתהיום
למשפט, נשלח ב־ 8.11 למאסר בתל־מונד.
שר־הבריאות הנכבד אינו טורח כלל לבדוק
מה אירע לפני שהגיע הילד לתל־מונה
מה קרה בכל תקופת מעצרו באשקלון?
איזה טיפול קיבל בבית־החולים באשקלון,
ומה קבע הרופא המשטרתי שבדק
אותו?
הניסוח המגוחך ביותר בדברי שר־הברי־אות
הוא זה הטוען כי כשהגיע דני לתל־מונד
ונבדק שם, נקבע חשד לדלקת־ריאות.
שר־המשטרה עצמו אישר כי ב־ 4בנובמבר,
עוד לפני שנשלח דני חזן לתל־מונד, איבחן
רופא משטרתי כי הוא חולה בדלקת ריאות,
ואף ניתן לו, כביכול, טיפול מתאים. אחרי
זה בא שר־הבריאות ומספר כי כעבור ארבעה
ימים רק נקבע,,חשד״ לדלקת־ד׳־אות!

0״בתוצאה מהבדיקות הועבר
מיד לביודההולים של שידותי
בתי־הסוהר. געשו שם בל הבדי־קות,
וניתן בל הטיפול הדרוש.
בשלא חל שיפוד, הועבר ב־15.11
לבית־החולים ״אסף הרופא״ וגפ
טד שם אהדי אישפוז של 27 יום,
בשהוא סובל ממחלת־חום הדיפה,
שלא הגיבה לבל התרופות והאג
טיביוטיקה שניתכו לו״.

טזר־הבריאגגז שם־־ טוב
למרות שבתחילת תשובתו מודה שר־הברי-
אות, כי למשרדו אין כל פיקוח על הנעשה
בתחום שירותי הבריאות בבתי־הסוהר,
הוא מעז להצהיר כי הילד דני חזן קיבל
בבית־החולים של שירותי בתי־הסוהר את
כל הטיפול הדרוש!
מאיין הוא יודע זאת כל־כך בביטחון?
הרי אין לו פיקוח על הנעשה שם!
קרוב לוודאי ששר־המשטרה אמר לו זאת,
או שרופא אסף הרופא מחפה על רופא
בית־הסוהר. אבל המשך תשובתו של שם־
טוב סותר את תחילתה.
הוא מודה שכעבור שבוע היה צריך
להעביר את הילד לבית־החולים אסף הרופא.
מדוע? ברור שזה נעשה כדי שהילד יקבל
טיפול רפואי טוב יותר. יש בכך הודאה
ש״בית־החולים״ של שירות בתי־הסוהר אינו
מסוגל להעניק טיפול רפואי טוב במיק־רים
חמורים, ואז מעבירים אסירים חולים
לבתי־חולים ממשלתיים.
השאלה היא: מדוע לא הועבר דני חזן
מייד לבית־חולים, בו יכול היה לקבל טיפול
רפואי טוב יותר, שהיה אולי מציל
את חייו?
שר־הבריאות אינו מתייחס לשאלה זו.

0״הגעה בלל לא אושפז בתל•
השומר, בפי שמזביד בעל השאיל
תה, ולבן אין בל ימוד לטענה בי,
אילו היה מובא אליהם בעוד מו
עד, ניתן היה להצילו״.
כדאי היה ששר־הבריאות יקרא את השאילתות
בעיון, לפני שהוא בא לענות
עליהן.
בשאילתה כלל לא נאמר שהנער אושפז
בתל־השונזר. נאמר שם כי רופאי תל־השומר
קבעו קביעה מסויימת, וזאת בהסתמך על
מה שפורסם בהעול ם הזה.
בהעולם הזה פורסם כי אחרי שהנער
אושפז באסף הרופא, ומחלתו החמירה, הוא
נלקח לבדיקה בתל־ה שומר, ואז קבעו שם
הרופאים מה שקבעו.

0״לפי תולדות המחלה ולפי
התהליך שלה, אין בל יסוד להשש
שהזנחה רפואית או טיפול לקוי
גרמו במיקרה זה למותו״.
ושלום על ישראל.
שם-ם וב מעוניין כנראה בשמו הטוב של
משרדו יותר מאשר בגילוי האמת.
לפי דברי עצמו בתשובתו, התחילה מחלתו
של דני חזן לגביו, ולגבי חוקרי משרדו,
ב־ ,8.11.70 הוא היום בו הובא הנער
לתל־מונד. אולם כל הטענות על ההזנחה
הפושעת, והאכזריות בטיפול בנער, התייחסו
לתקופה שקדמה לתאריו זה: מיום מעצרו
עד ליום בו נשלח לתל־מונד. מכל תקופה
זו מתעלם השר, אולי משום שנוח לו
להתעלם ממנה. ואחרי התעלמות וטישטוש
אלה, יש לו עוד החוצפה התהומית לקבוע
כי אין כל יסוד לחשש של הזנחה!
שר־הבריאות, שהוא האחראי לבריאותם
של כל אזרחי ישראל, מלבד העצירים והאסירים,
נתן יד, בחקירה הרשלנית שערך
משרדו, לנסיון החיפוי של שר־המשטרה,
על השוטרים והסוהרים, שבהתנהגותם ה־בלתי־אנושית
הביאו למותו של הילד דני
חזן.

מכתבים
(הנושך מענווד )8

איתם (הערבים) ומחפשים את הקשר הרגשי
מעבר לים אצל יהודים פקחים, אירופיים.
כדי להפריך אי־הבנה נא לציין שאני מוצא
כטבעי בהחלט שישראל תוכל לשמש
מיקלט ליהודים שסובלים בארצותיהם ו־מעוניינים
לעלות בעצמם (בלי שטיפת־מוח,
ועם כל הקשור בהתאזרחות בארץ חדשה).
יש אבל הבדל גדול ביותר בין עידוד עלייה
על־ידי תעמולה, שליחים, סוכנות יהודית
וכד, לבין החלטה פרטית של יהודים שהחליטו
לעלות.
סוף כל סוף, כל פרובלימטיקת עלייה זו,
היא בעייה גיאו־פוליטית שהתחילה עוד
בימי המנדט, כשהיהודים רצו לקבוע עובדה
בהיותם רוב מספרי. באותה צורה
עלייה יהודית תחליש את כוח הפלסטינים
באופן מספרי.
אני מקווה שרעיונות אלה יתנו לכם ולאחרים
חומר למחשבה.

אלישע בד־דויד,

נעת בשווייץ

0 .העולם הזה דוג ל ב שלו ם המבוסם על
דו־קיום ו שו תפו ת של שתי ה או תו תבש תי
מדינו ת: מדינת ישראל ומדינת פלסטין. אין
להעלות על הדעת שמדינה אחת תכתיב לשנייה
את מדיניו ת העלייה, הילוד הונד .
אין כל קשר בין ה תפ שטות ל בין עלייה —
אלא בפחד הערבים, ש או תו ישל הפיג על־ידי
כריתת שלום שיבטיח א ת הערבים בפני
ה תפ שטות ישראל, כשם שיבטיח את ישראל
בפני התקפה ערבית.
המימסד ויהודי ברית־המועצות
בקשר לביקורת ״חרפה בבריסל״ ,שהופיעה
בהעולם הזה
( )1748 יש לי מסקנה
מאז עליתי ארצה
ב־ד ,194 כי
אין המימסד הישראלי
מעוניין בעליית
יהודי ברית־המוע־צות

ולא עוד, אלא
שהוא מפחד (ובצדק
מנקודת הראות
שלו) ,שאם יעלו
100—50 אלף יהו־דים
מברית־המוע־זרחין
צות
יעופו מכסאי־הם
כל האוחזים ביד ובכסא, של המימסד
הקיים.

אלכסנדר זרחין,

תל-אביב

ך חיפו ש
ותוצ אותיו

—יייי

ביום שני, ה־ ,15.2.71 בשעות הבוקר,
פרצו שני שוטרים ממשטרת כפר־סבא, בלבוש
אזרחי, לדירת הורי וערכו שם חיפוש
לא חוקי.
כתוצאה מהחיפוש הושחת מזרון ונעלמה
מאפרה יקרה.
כשהלכתי למחרת היום להתלונן בפני
קצין ממשטרת כפר־סבא, עיכבו אותי שני

השוטרים שפרצו לדירת הורי, ואיימו עלי
שלא אתלונן בפני הקצין.
נשאלת השאלה: ימה יכול אזרח רגיל
לעשות נגד הפקרות של שוטרים?
רוני ידו!־ ,הוד־ה שרון
(המשך ב ע מו ד ) 12

העולם הזה 1749

ט לי ״ימףמל ״יאך: מ ף

^ חת התופעות המשעשעות המעטות במלחמת־העולם
^ השנייה היתד. שיטת התעמולה הגרמנית בשנתיים שלאחר
סטאלינגראד.
השיטה פעלה כך:
ערב אחד היה הרדיו הגרמני מוסר, אחרי תרועות־החצוצרה
הרגילות, את ההודעה הבאה של המטכ״ל הגרמני:
״ בקרבו ת על חארקוב הנחילו כו חו תינו מפלה מוחצת ל־אוייב.
בהסתערות נועזת של חטיבות־פאנצר נכב שו שלוש
עמדות־מפתח. שלל עצום נפל לידינו.״

כעבור כמה ימים, אחרי אותן תרועות־חצוצרה, באה
ההודעה הבאה של המטכ״ל :״ בקרבו ת על פולטאבה תוקפים
כו חו תינו לאורך כל החזית. אוגדו ת פאנצר וחי״ר מתקדמות
תוך שבירת התנגדות האוייב.״

כעבור כמה ערבים נוספים הודיע הקריין, בקול חדור־נצחון
:״במאבק על
כאשר תקפו כו חו ת
חילו לאוייב תבוסה
ונשק כבד אחר מכל

קרמנצ׳וק חל הבוקר מיפנה ח שוב,
פאנצר שלנו, בסיוע חיל־האוויר, והנמוחצת.
נלכדו מאו ת טאנקים, תו ת חי ם
הסוגים. כו חו תינו ממ שיכים להתקדם.״

מי שהאזין להודעות אלה, סבר כי הכוחות הגרמניים
הולכים מחיל אל חיל, וכי הצבא הסובייטי עומד להתמוטט.

רק מי שטרח להסתכל כמפה, נוכח לתד

בינתיים הכריזה גולדה שהערובות יכולות להיות רק
תוספת להסכם על הגבולות.

וכן הלאה. בכל פעם :״לעולם לא לאו
מוחלט ״.״נאבק מבלי להירתע.״ ״צפוי עימות
חמור עם ידידינו.״

ינני בא להתלונן על הנסיגה. היא היתר. צפוייה
ובלתי־נמנעת.
אני מתלונן על הסיגנון הגולדאי של ״לא כשברור
לכל בר־דעת ש״לא״ זה יהפוך בהכרח ל״אולי״ ,ואחר ל״כן״.
כי ישראל נמצאת בעולם המציאות. ובמציאות זו פועלים
כוחות ממשיים — צבאיים, מדיניים, כלכליים, פסיכולוגיים.

אין המדינה יכולה להגיד, בנוסח מנחם
בגין :״עצרו את העולם, אני רוצה לרדת.״
אין היא יכולה גם לאמץ לעצמה את התיקון של עזר
וייצמן לחוק־ארכימדם :״תנו לי מטוס־קרב, ואני ארים את
העולם.״

ישראל כפופה למאזן־הכוחות הגלובאלי וה מרחבי.
היא תלוייה במקורות הכס!? והנשק.
בלי אספקה גוברת והולכת של נשק אמריקאי, לא תוכל

ריים לארצות־הברית את האינטרסים שלה בעולם הערבי,
תשמור על הנפט שלה ותגביל את הנוכחות הסובייטית.
על אותה הצעה חזר הנשיא ניכסון לפני שבועיים, כאשר
הציע לסובייטים דו-קיום במרחב הערבי, תוך שמירה על
האינטרסים האמריקאיים.

הנשיא אל-סאדאת קיבל את הקו הזה. אם
גם הרוסים יקבלו אותו סופית, נגיע תוף זמן
קצר לשלום כפוי, על פי תוכנית־רוג׳רס.

ין כל רע בשלום כפוי, כשלעצמו. רק דמגוגים
הופכים את המושג הזה לבריאת השטן.

המיבחן לשלום הכפוי, כמו לחוק הכפוי,
הוא: האם הוא טוב כשלעצמו?
השלום המסתמן עתה, בהסכמת הערבים, ובעיקבות הלחץ
האמריקאי, הוא שלום סביר. הוא מבטיח את קיום ישראל
ואת ביטחונה, מאפשר את התפתחותה הכלכלית המהירה,
ופותח פתח לתהליך של השתלבות ישראל במרחב הגיאופוליטי
והכלכלי שבו היא שוכנת.
ובכל זאת: חלק ניכר מפירות השלום הזה ייקטפו על-
ידי האמריקאים.

מי יחנה חחאתס?
המתו לדעת כי פולטאבה נמצאת הרחק מאחורי
חארקוב, וקרמנצ׳וק מאחורי פולטאבה.
הצבא הגרמני היה נתון בנסיגה מהירה, שהיתר. יכולה
ליהפך בכל רגע למנוסה מבוהלת.

המסקנה: כדאי להסתכל במפה.

לעמוד מול ההתקפה
יקום שלום.
בלי כסף אמריקאי,
חודשים. לא יהיה מה

זהו הבסיס לבל

התמורה המעשית והפסיכולוגית על השגת הנסיגה בשלום
תופנה לעבר אמריקה, לא לעבר ישראל.
ישראל מופיעה בתמונה כמי שנגרר בעל־כורחו על־ידי
האמריקאים אל הפשרה.

ני נזכר בימים ההם כשאני קורא ושומע את ההודי
* עות של דוברי ממשלתנו על עמידתה העקשנית מול
לחצים כבירים.
אנו אומרים ״לאו״ מוחלט ליריבים ולידידים. אנו דבקים
בעקרונותינו. אנו מוכיחים לעולם כולו כי אפשר לעמוד
מול מעצמות אדירות. עברו הימים שבהם יכלו הגויים
לדחוף אותנו.
הודעות אלה משכנעות ביותר, והן ממלאות אותנו גאווה.

כמילים גסות: ישראל תספק את בל הסחורה,
אמריקה תגבה חלק גדול מן המחיר.

כל עוד איננו מסתכלים במפה הפוליטית.

אחורה

ב כ 7ר 7
1/ו *ןדב71
ו? 1/ו רנ ט ך!ג1 ,

כי אז נגלה שאמכר, הדרך מחארקוב עד פולטאבה —
ושהכיוון הוא הפוך .

במילים אחרות: אנו מתקדמים
גצעדי-און ובקצב מזורז.

המצרית־סובייטית, שתבוא אם לא
בי כיסודו של דבר, יהיה זה שלום כין קא־ייעצרו
גלגלי כלכלתנו תוך כמה היר ו-וושינגטון, וירושלים מהווה בו רק צד
שלישי ומישני.
לאכול.
גולדה אומרת לא. האמריקאים יגבו את מחיר שינוי
מדיני. חישוב עמדתה.

יש בהשמעת הצעה כזאת חוצפה רבה. אבל
קשה לכעוס על בך. בי לא האמריקאים גרמו
למצב זה, אלא ממשלת ישראל עצמה.

ך* י זוהי העובדה המכרעת, החייבת לעמוד לנגד עינינו

ולי כדאי למנות בקצרה את העמדות העיקריות,
שעליהן לחמה ממשלת גולדה מאיר בשתי שנות קיומה
הבלתי־מפואר.

״ממשלת ישראל לא תסכים לשום משא־ומתן
שלא יהיה ישיר, פנים־אל־פניס.״
כיום יש משא־ומתן עקיף ועקום, ומעבר לשולחן נראים
רק פניו של יארינג.

בבוא יום־החשבון:

״ממשלת ישראל מסרבת לדבר על נסיגה.״

עכשיו אנחנו מוכנים בהחלט להיסוג לגבולות מוכרים,
בטוחים ומוסכמים. שרק יתנו לנו גבולות כאלה.

״לא נסבים לשום הפסקת-אש שתהיה מוגבלת
כזמן. האוייב ינצל הפסקה בזאת בדי
לשפר את עמדותיו הצבאיות״.
השבוע נסתיימה הפסקת־האש השלישית שהוגבלה בזמן,
והמצרים ניצלוה (כמונו, אני מקווה) לשיפור עמדותיהם.

״ניכנס לשיחות יארינג תוף דחייה מוחלטת
של תוכנית־רוג׳רס.״
בחודש שעבר הבהיר יארינג כי הוא פועל בהתאם לתוכנית
רוג׳רס.

״לא נחזור לשיחות-יארינג, אלא אם בן יוח זרו
בל הטילים אל מחוץ לאזור־ההקפאח.״
בינתיים שכחנו מה זה אזור־ההקפאה. שיחות־יארינג
נמשכות במרץ.

״לעולם לא נחזור לגבולות ה־ 4ביוני!״
השבוע רמז סגן ראש־הממשלה שישראל לא תעמוד על
קביעה אולטימטיבית זו, בתנאי שגם המצרים יוזתרו על
הדרישה האולטימטיבית שלהם (שניסוג לגבול ה־ 4ביוני,
ללא שינוי כלשהו).

״לא יתכן שום שינוי כמצבה של ירושלים״.
כרגע מצייצות הציפורים מעל גגות וושינגטון וירושלים
שהר־הבית יוחזר לריבונות הירדנים, שיניפו עליו את דגלם.

״ישראל דוחה מכל ובל את ההצעה לערד
בות-ביטחון של המעצמות״.
ויליי?!

בצורה חותכת נתגלה הדבר השבוע, כאשר העז הסנטור
הדמוקרטי ג׳אקסון, ידיד מדופלם ומיקצועי של ישראל,
להשמיע את הדעה :״אסור לישראל להיסוג לגבול ה־4
ביוני, אם לא תשיג ערובות לסילוק הסובייטים ממצריים.״
הצעה מעניינת. מה איכפת לנו אם אחרי השגת השלום,
כשסיני תהיה מפורזת ואוניותינו יעברו בתעלת־סואץ,
יישארו המצרים ביחסים ידידותיים עם ברית־המועצות?
לארצות־הברית זה איכפת מאוד. אבל מדוע צריכים אנחנו
לדאוג לכך, כמחיר לנסיגה שלנו?

בוודאי, נוכל לעמוד מול כל לחץ אמריקאי — כל עוד
הוא מצטמצם במילים.
אך מי שסבור שבמצב הנוכחי נוכל לעמוד מול לחץ
אמריקאי של ממש — הוא מטורף.

משה דיין אמר לגולדה מאיר :״אם את רוצה
להילחם ברוסים, תצטרכי לעשות זאת
בלעדי ״.אפשר להוסיך על בך :״אם אתה
רוצה לריב ברצינות עם האמריקאים, עשה
זאת בלעדנו!״

** חת לחץ אמריקאי כבר נסוגה ממשלת גולדה
1 1מאיר נסיגות רבות. אין ספק שתחת לחץ אמריקאי
חזק היא תיסוג עד לגבולות תוכנית רוג׳רס.
השאלה היא: האם יהיה לחץ כזה? מדוע מעוניינים בכך
האמריקאים?
התשובה היא בפסוק אחד שאמר ג׳וזף סיסקו לגמאל
עבד־אל־נאצר, בעת ביקורו בקאהיר לפני שנה:

״הרוסים יבולים לעזור לך במלחמה, אבל
רק אנחנו יבולים לתת לך שלום״.
כלומר: רק האמריקאים יכולים להכריח את ישראל להי־סוג
מהשטחים הכבושים.
סיסקו הציע למצרים עיסקה: תמורת נסיגת צד,״ל לגבולות
ה־ 4ביוני (״עם שינויים בלתי־מהותיים״) תחזיר מצ
אילו
הציעה ממשלת ישראל, למחרת הנצ-
חון, מרצונה החופשי את אותם הדברים הנסחטים
ביום בכוח -יכולנו להשיג תמורתם
עולם ומלואו.
אילו אמרנו אז :״אנו מובנים להחזיר את
השטחים שכבשנו, כתנאי שיקום סוך־סוף
שלום אמת״ -היתה מצטיירת לעיני הערבים
תמונתו של מנצח רחכ-לב.
כך היינו אנחנו קוצרים את מלוא פירות הנסיגה, ודף
חדש היה נפתח בתולדות עמנו ומרחבנו.
כי היחסים בין עמים אינם חנות מכולת, ואין חלים עליהם
הכללים של מקח־ומימכר בשוק הדגים.
יכולנו להשיג זאת לפני שלוש וחצי שנים. יכולנו להשיג
זאת בשנה שעברה, כאשר הציע לנו גמאל עבד־אל־נאצר
בפה מלא, בראיון עם אריק רולו (שנגנז בישראל) ,כימעט
את אותם התנאים שאותם מציע עכשיו אל־סאדאת.

יתכן שניתן להשיג זאת עוד כרגע זה -
אם נצא מייד, כפה מלא, ביוזמת־שלום ישירה,
גלויה, כלפי העולם הערבי והפלסטינים,
לאמור: אנו מוכנים להחזיר לבש את השטחים,
הבה ונשב עכשיו יחד, ונברר את הפרטים
ולוח־הזמנים של השלום.
ממשלת גולדה אינה מסוגלת לכך. היא מוכרחה להילחם
על כל צעד ושעל של נסיגה. היא לא תוותר על שום
דבר ללא אונס אמריקאי.

ובמו בל אונס, האנס לבדו ישיג את ההנאה.

להדי

״ איי

81ן,

ב נ 11

מכתבים
( ה ס שן מעמוד ) 10

הפנתרות

11! 1——. האוהבות למה לא רואים יותר תמונות של גברים
עירומים בעיתונכם, אתם רוצים להפוך את
הקוראות ללסביות?
התמונות של הגברים העירומים שראינו
בסרט נשים או הבו ת — לא מספיקות!

הפנתרות השחורות,

תל-אב-ב

! ₪איזה
יופי זו
בחיי שאני לא מבין אתכם. מה קרה לעיניים
שלכם?
בסיפור הנזוני ח שהתפוצצ ה (העולם הוה
,)1748 אתם כותבים על הכלה מדרום־אפרי־קה,
מולין יופר״ שהיא לא כל־כך יפה.
והנה, ראה זה פלא, בראש העמוד מתנוססת
תמונה של יפהפיה לא נורמלית. אז
או שאין קשר בין הכתב לצלם, או שאתם
עיוורים.

וילי רובין, רמת־נן

• זהבא מת בגלל העיניים של המגיח
שהתבלבל והחליף שתי ת מונו ת: זאת של

מולין יופה

שפרירה זכאי
מולין יופה הופיעה במדור אמנות, תחת
השם שפרירה זלאי. ואילו שפרירה היא
היפהפי ה שהופיעה תחת השם מו לין יופה.

! ₪לא מחזירים דרכונים בהעולס הזה 1744 התפרסם קטע על סטו דנטים
ישראליים באיטליה, המתכוננים להחזיר
את דרכוניהם לשגרירות ברומא ולערוד
שביתה בחצר השגרירות. וכ״דוגמה*
מביא הכתב שבעה סטודנטים בפררה, אשר
חלו ואושפזו בבית־חולים מקומי.
אנו, שבעת הסטודנטים הישראליים הלומדים
בפררה, אשר אושפזנו כאן, מכחישים
את הידיעה לפיה קיימת כוונה מצד
ישראלים 7ד,חזיר דרכונים או לשבות.

שבעת הסטודנטים,

פררה, אי טליה

קוראים השולחים מבתכים
מתבקשים לנפח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תטד
נות למכתביהם.

העולם הזה 1749

מה לי ולפנתרים?
כדי להעמיד דברים על דיוקם, אני רוצה
להצהיר כאן( ,בניגוד לידיעות שנתפרסמו
בעיתונות) שלא השתתפתי בהפגנת ״הפנתרים
ה שחורים״ נגד עיריית ירושלים בשבוע
שעבר, אף כי הייתי׳ נוכח במקום
וגם השמעתי מיספר משפטים שהבהירו את
נוכחותי,
נסעתי לירושלים כדי להפגין שם נגד
המשטרה, אשר סירבה להעניק רשיון להפגנת
הפנתרים, ולמחות (א) נגד מעצרם
של פנתרים בטרם ביצעו עבירה על־ידי
״קשירת קשר״ לקיום הפגנה ללא רשיון.
(ב) נגד מעצרם האווילי של אנשי מצפן
אשר, לטענת המשטרה, הפעילו ועמדו מאחורי
הפגנת הפנתרים( .ג) נגד נסיונה ה־המגוחך
של המשטרה להצדיק את אי־מתן
הרשיון בכך שאחדים מבין מנהיגי הפנתרים
הם בעלי עבר פלילי, ובקשר הקיים
כביכול בץ בני שכונת מוסררד, וקבוצת
מצפן.

דברים אלה אמרתי בצורה מפורשת ביותר
באותה התקהלות שלייד בניין ה־עיויה,
ואף הצעתי לעבור למיגרש הרוסים
כדי להפגין שם ליד הכתובת הנכונה. מר
בית המפגינים (היו שם קרוב לאלפיים
אנשים, ולא 150 כפי שהודיע ״קול ישראל,״
או 500 כפי שהודיעו העיתונים) באו
להפגין כמוני נגד הניסיון למנוע את חו־פש־הדיבור
מאזרחים ונגד שלילת זכויותיהם
האלמנטאריות. כך גם הגיבו על
פרשה זו עיתונים כמו ״הארץ,״ ״דבר״
ו״על המישמר״.

אינני שותף לאידיאולוגיות של
ואת זאת הצהרתי לא אחת בצורה שאינה
משתמעת לשתי פנים. אך כל עוד לא הוצאה
תנועה זו מחוץ לחוק, זכותה להשפיע,
לארגן ולהפעיל (אם אכן יוכח שעשו זאת)
אינה נופלת בזכותה של 9ל תנועה פוליטית
אחרת. הניסיון לקשור את פעולת הפנתרים
עם מצפן היה ניסיון שקוף להקים דעת
קהל נגדם.
גם בעלי עבר פלילי רשאים להפגין ובעיקר
נגד תנאים סוציאליים שתרמו אולי
לא מעט לעברם הפלילי.
מעצרם המונע של הפנתרים ואוהדי מצפן
היה צעד אנטי־דמוקראטי חמור ובלתי־חוקי,
גם את המשטרה הצליחה למצוא
איזה בדל־נזעיף בחוק כדי להצדיק בו את
הטיפשות הזאת שנכפתה עליה מגבוה,
כנראה. מי שחשב שאי־מתן רשיון להפגנה
ומעצרם של הפעילים ין זניק את הבעייה שהצמיחה
את הפנתרים, השיג את התוצאה
ההפוכה. הממשלה והמשטרה העלו את הפנתרים
ואת מצפן (קבוצה מפוררת, שעמדה
על סף הגסיסה) על המפה הסוציאלית והפוליטית
בארץ.
אינני מסתייג ממאבקם של הפנתרים לשיפור
רמת־חייהם, אלא שהמלחמה הזו
היא מלחמתם. לא באתי להפגין למענם.
באתי להפגין למען זכותם להפגין ולהשמיע
את קולם, ואני מוכן לעשות זאת גם
למען שייב ואנשי ארץ־ישראל השלמה, כאשר
ימנעו מהם את הזכות להביא את
דברם לפני הציבור.
מצפן,

חשבון עובר ושב

ממפגיו שבע אל ראש־עיר אוהב דשא
שני דברים הדאיגו אותך, טדי קולק
יקירי, בהפגנת ״הפנתרים השחורים״
בעירך. אחד היה העובדה שהם רמסו
את הדשא לפני בית־העיריה. השני, ש בין
המפגינים היו הרבה בחורים שב ואני
מפגין שבע, ברצוני
עים. הואיל
להסביר לך מדוע מיתר לי, בכל זאת
להפגין הזדהות עם אנשים אחרים ש אינם
שבעים כמוני.
בדרך כלל, סבורים האנשים השבעים
כי הם שבעים מפני שהם יותר טובים,
יותר מוכשרים, יותר חרוצים. רוב האנשים
השבעים יישבעו לך
שכל אדם נולד עם סיכוי
הם שבעים
שווה, ואם
זה פשוט מפני שהאחרים
הם עצלנים.
רוב האנשים השבעים
בטוחים כי אם הם שבעים,
הרי זה מפני שהעולם
הוא טוב. הם לא
רק שבעים — הם גם
שבעי־רצון.
לצערי, אני רק שבע, אבל לא שבע-
רצון. אני מאמין שלבני־אדם לא נותנים
סיכוי שווה. ואינני שבע־רצון כל
עוד רק אני שבע, ואחרים עדיין לא. תמורת דורש ממני, הוא
מה שאתה
האוכל שנתת לי, שאסתום את פי. החסד איני מוכן, בגלל
מחיר כבד.
שעשית עמי, גם ללכת ^על^ארבע ול-
כשכש בזנב. מצפוני אינו נקי, ולכן אשתדל
גם להפריע לך במידת האפשר,
תוך חוסר התחשבות במצב הדשא לפני
משרוך. הדשא יכול לחכות יותר
מבני־האדם, וחבל מאד שלא מצאת שום
מילה אחרת לומר על ההפגנה.

ותריסים ישנים בדלתות מעץ קליר.
היא הרסה כבר את״ מיגדל השעון היפה
ביפו על-ידי הרכבת חלונות זכוכית צבעונית,
ציורים דילטאנטיים מברזל והחלפת
הספרות הלאטיניות של השעון בקווים חדישים
של שעון שווייצי — עכשיו היא תהרוס
גם את שוק־הפישפשים.
חשבתי לקטול את התוכנית ההרסנית

,מעריב״ -עתוו משעמם
זה זמן רב שאני מתלבט בבעייה למה
אנשים קונים את ״מעריב״ .שימו לב: לא
אמרתי ״קוראים״ .אמרתי ״קונים״ ,משום
שרק מזוכיסט אינטלקטואלי מסוגללקרוא
את ערימות הגבבה, את המאמרים הארוכים,
השדופים והמשעממים עדמוות, המתפרסמים
בעיתון הזה בגליון יום שישי.
קשה לי להעלות על הדעת עינוי גדול
יותר מאשר להכריח אדם לקרוא
את כל הפיטפוטים הלעו־סים,
המתפרסמים שם בגליון
סוף השבוע.
שנים רבות חשבתי שאנשים
קונים עיתון מסויים, סתם, מתוך
הרגל. הם התרגלו להביא
הביתה את ״מעריב״ יחד עם
דגי הקרפיון לשבת, וקשה להם
מאד להיגמל מההרגל. אבל משהו קרה
בזמן האחרון. שבת אחת התעוררו אנשים
שנרדמו עם העתון ביד ושאלו את עצמם:
בעצם בשביל מה אני קונה את ״מעריב״?
הרי זה שממון ממדרגה ראשונה. אולי
כדאי לנסות עתון אחר?
אינני מחסידיו הגדולים של ״ידיעות אחרונות״
,אך אובייקטיבית עלי להודות שבימי
שישי לפחות הוא עתון הרבה יותר

האמת היא שהנימוק ״הם בחורים
שבעים /הינו אחד הנימוקים השפלים
ביותר המושמעים נגד בעלי דיעה שאי נה
שלך. פירוש הנימוק הוא אחד :
תאכל הרבה, אבל ס תום את הפה. אם
אתה רוצה לצעוק — אל תאכל. ה זכות
לאכול שמורה רק למסכימים, ל־שבעי־הרצון.
הם אנשים ישרים, ומי ש אינו
רעב ומדבר נגד רעב, הוא שקרן.
רוקפלר הוא אדם ישר, כי הוא אומר
בגלוי שהוא רוצה כסף, העניים הם שקרנים,
כי הם סתם רוצים להיות עשי רים.
והשבעים המפגינים
גרועים מכולם, כי
הם צבועים. בראבו !
בסיכום, ראש־עיר יקר:
הצדק אינו ניתן לחלוקה.
הפילוסופיה של ״חיל־ה־ישע״
אומרת שאם העשירים
אוכלים קאוויאר,
מגיע לעניים לפחות לחם.
תורה רבה, אבל גם ה עניים
רוצים קאוויאר ושמנת,
לא רק לחם. אל תשליך להם פרוסות
לחם מבער לחלון, הם לא צפורים.
אם אתה אוכל קאוויאר, תדאג שיהיה
גם להם, ואל תרגיע את מצפונך בזה
שהבטחת להם לחם ועבודה. לחם ועבו דה
— רק בחברה שבה לכל האזרחים
יש רק לחם ועבודה.
לא רוצים לחם, לא רוצים עבודה. רוצים
שוויון. האט אתה מסוגל להבין
את זה 1וסלח לי אם אף על פי שאני
תוצר של חברה שבה אני שווה יותר,
אני רוצה שהפנתרים השחורים יגורו ב-
״סביון״.

הזדמנות לעלות בשאגות נגד נטיית העירייה
להרוס כל דבר אמיתי ואותנטי על־־די
תאורה ״אמנותית״ חדשה, גינון רמת־גני,
ריצוף צבעוני, טיח מודרני והחלפת דלתות

1ח ¥ 1 ₪ז ׳ 11

1 1 1 1 1
11 1
11ן

מעניין מ״מעריב״ .עורכי ״ידיעות״ הם סוח-
יים ממולחים, והם עושים כל מאמץ כדי
להגיש לקורא עתון מגוון ומעניין ככל ה־אפשר.
נוסף לבעלי הטורים הקבועים, שחלקם
לא קטן בהצלחת העתון, אתה מוצא
שם מדי שבוע כמעט את שייב מזה ואת
בנטוב מזה. העתון משקף קשת רחבה ב־יותר
של דעות פוליטיות וחברתיות.
אין ספק שגם פרסום אקסקלוסיבי
של זכרונות חרוש־צ׳וב,
איסר הראל, סוויטלאנה
סטאלין ובדומה תורמים לא
מעט להעלאת תפוצתו של ה־עתון.
ואילו
״מעריב״ סובל כבר מזמן
מהסתיידות עורקים כרונית.
בין כתביו אפשר אמנם למצוא
עתונאים צעירים ומוכשרים ביותר אלא שה־קליקה
הותיקה עדיין שולטת בעתון וממלאה
את עמודיו באותם מאמרים ארוכים ומשעממים•
וזה חבל מאד. משום שהנייר עליו מודפס
העתון הוא דווקא די טוב.
אם יורשה לי איפוא להמליץ לקוראים על
אחד משני עתוני הערב אין ספק ש״ידיעות״
יזכה בהמלצתי. תנסו להשוות את שני ה־עתוניגן
בימי ו׳ ואני בטוח שתסכימו אתי.

חשבון עובר ויבב

״ידיעות״ — עתוו? -
ביקשתי את דן לארח אותי במדורו, כדי שאוכל להסתייג בחריפות מן הקטע
הקודם.
כשפתח דן מדור זה, הבטחתי לו חופש-ביטוי מוחלט, מבלי לשנות נקודה ופסיק.
יש לו הזכות המוחלטת להביע כאן את דעתו על כל דבר — גם על גבינות
ועתוני־ערב. ממילא יש לו הזכות להלל את ״ידיעות אחרונות״ ככל העולה על
רוחו.
אמנם, זה קצת מרגיז אותי. כי ב״ידיעות אחרונות״ עצמו אין לשום אדם
זכות זו. על בעלי-הטורים שם מוטלת צנזורה קיצונית, כתבות נפסלות וקטעים
נמחקים. למשל, כל קטע חיובי הנוגע לאורי אבנרי ול״העולם הזה״.
זכור לי מיקרהו של עמוס קינן, שזכה בכרטיס״טיסה לחו״ל כשי המערכת
תמורת נכונותו לוותר על קטע, בו תקף אדם ש״ידיעות אחרונות״ רצה ביקרו.
מדורה של זיווה יריב נקטל כל כמה שבועות.
אני מניח שדעתו הטובה של דן על ״ידיעות אחרונות״ מושפעת במיקצת מן
העובדה שמיטב חבריו הם בעלי־מדורים בגליון יום שישי של ״ידיעות׳ .כל הכבוד.
אבל דווקא עובדה זו מעוררת בי ספקות חמורים ביותר.
כי אותם חברים ממלאים ב״ידיעות״ תפקיד של מעין ערב-שאבעס-גויים. מדוריהם
ושמותיהם באים להמתיק את הגלולה המרה של עתון שכל מילה בו — מן
הכותרת הראשית ועד המילה האחרונה במאמר הראשי — זועקת לסיפוח שטחים,
לחידוש המלחמה, להנהגת עונש-מוות, ל״יד קשה״ כלפי אסירים ושבויים ואוכ לוסייה
כבושה. ציפורי״שלום אלה מצייצות מתוך כלוב-הזהב של ארץ־ישראל
השלמה.
אפשר להתווכח רבות על הצד המוסרי של תפקיד זה. האם מותר לאיש
שוחר־שלום ורודף־צדק להשאיל את שמו, תמורת תשלום נאות, כדי לעזור בהפצת
עתון השוטף את מוח הציבור לטובת המלחמה ואי״הצדקן האם לא מוסרי יותר
אדם כמו דוש ב״מעריב״ ,המטיף בגלוי לעושק העם הפלסטיני?
כעורך עתון, איני רואה את עצמי די מוסמך ואובייקטיבי כדי לשים את עצמי
כשופט הרמה העתונאית של עתונים אחרים. אני מציע גם לדן להימנע מכך.
השיפוט האמיתי, והיחידי הקובע, הוא זה הנערך לייד הקיוסקים.

אורי אבנרי

ד״ר זרח קלוגימוס (הכהן)

נגד שיפוץ שרק הפישפשים
איווה הרגשת חיסכול איומה ! ברגע שקראתי
בעיתונים על כוונותיה של עיריית
תל־אביב לשפץ את שוק־הפישפשים ביפו,
השמעתי אנחת שבר ואמרתי לעצמי: הנה

הזו, ולטפל בה במיטב הציניות והארס. אך
מר יואל מרקוס הקדים אותי ב״הארץ״ והוא
עשה זאת, עלי להודות, הרבה יותר
טוב משהייתי אני מסוגל לעשות. וזה מרגיז
מאוד. זה באמת מרגיז.
מה אני אעשה עכשיו עם מחסני המרירות
שהצטברו אצלי נגד תוכניות ההרס של העירייה?
אני ממש מתפוצץ !

הארובה הגסה
הדו־שיח הבא נשמע באוטובוס, שחצה
את גשר הירקון בתל־אביב,
״אל תסתכלי על הארובה. זה לא יפה,״

אמרה נערה לחברתה, שישבה ליד החלון.
״תראו אותה!״ נפגעה השניה .״אפשר
לחשוב שאת יוצאת עם רדינג.״

במדינה
יחזיר את ישראל לגבולות ד,־ 4ביוני, נאחזו
בנאום כדי להכריז: לא יהיה שלום, תהיה
מלחמה.
אולם המשמעות האמיתית של דברי אל־סאדאת
היתד, הפוכה בדיוק.
״להתאפק״ ,״לשכ;ן ן״ .למעשה קיבל
אל־סאדאת, תחת לחץ אמריקאי ותמורת
הבטחה אמריקאית, את דרישתה של ישראל:
לבטל את המועד האולטימטיבי של
סיום הפסקת־האש, שגרם מדי פעם לאווי־רת־משבר.
כדי
להצדיק זאת בפני החלק הקיצוני
יותר שבעמו ובצבאו, עטף הנשיא המצרי

העם
המס שבו
לזא ה ת חד ש ה האש
האש לא התחושה.
אנוואר אל־סאדאת, נשיא מצריים, נאם
נאום תקיף, הודיע שאינו כבול עוד ל־הפסקת־האש,
ושגם אינו כבול להימנעות
מפתיחת־אש.
מילים כדורבנות. כל שופרות הפירסומת
בישראל, החוששים מפני שלום כפוי אשר

את ׳הוויתור הזה באיצטלה מלחמתית, כאילו
הוא עלול לחדש את האש בכל רגע.
למעשיי מתה ב־ 7במארס הפסקת־האש
המוגבלת. באה במקומה הפסקת־אש הבל־תי־מוגבלת.
ובהודעות מתואמות הכריזו
מוסקבה וושינגטון שישפיעו על הקליינטים
שלהם במרחב ״להתאפק״.
לשם מה? הדבר נרמז בגלוי: כדי לאפשר
את ״שיכנוע״ ישראל לקבל את הדרישה
שביטא או־תאנט, ושכל ארבע המעצמות
תומכות בה: להסכים לגבולות
רוג׳רם, תמורת הסכמת המצרים לחתום
על שלום רשמי.

מדיניות
מה מראה
מ ד חו ם הלחץ?
״שבוע חם, שבוע קר.״ העיר פקיד ב־משרד־החוץ.
אחרי
שבוע של עליית הלחץ האמריקאי,
על ישראל, היה נדמה כי השבוע ירד הלחץ
במדחום.
• הנשיא גיכפץ, במסיבת־עיתונאים
משודרת, שם את הדגש על העיקרון שאר״
צות־הברית לא תכפה הסדר על ישראל.

9נציגי ארבע המעצמות באו״ם,

הכתרת הממשלה להראת הנסיגה?

המועמדים

לפתע נפוצו הרמזים בירושלים, הסתננו גם
לכמה עיתונאים: גולדה מאיר מתכוננת להרחיב
את ממשלתה.
לא על־ידי צירוף גח״ל מחדש, כפי שחולם
מנחם בגין. כאן דוגלת גולדה בעיקרון :״כיסא
ששוחרר, לא יוחזר!״
אלא על-ידי סיפוח שני שרים נוספים מקרב
המערך לממשלה.

הודלפו בשקט בירושלים, פורסמו הליידי
ישעיהו בן־פורת, אחרי שרמז על כך יואל
מרקום :
• חייםצדוק, לשעבר שר-המיסחר-והת-
עשיה, שלא הסתדר עם פינחס ספיר, המכהן
עתה כיו״ר ועדת־החוץ־והביטחון.
• מ שה כרמל, לשעבר שר-התחבורה, כיום
ח״כ המערך (אחדות-העבודה לשעבר).

ושוב פרט חשוב: שניהם יונים מושבעים.

השיקול הוא הגיוני־לפי
חלוקת־הכוחות בממשלה, מגיעים למערך
שני כיסאות נוספים ליד שולחן הממשלה.
לקראת ההכרעות הקשורות בנסיגה, חשוב

צדוק הוא אדם גמיש, המסתדר עם כולם, ושאינו
נתפס לגילוי דעה חד־משמעית בפומבי.
אך מכריו משוכנעים כי דעתו האמיתית והפר־

לא קיבלו בפגישתם כל החלטה, למרות
שאו־תאנט פירסם קודם לכן הודעה המשבחת
את מצריים (על הסכמתה הרשמית
לכרות שלום עם ישראל) והמותחת ביקורת
על ישראל (על סירובה להסכים לנסיגה
לגבול הבינלאומי).
בסך הכל: ידיעות טובות, שאיפשרו
כותרות אופטימיות בעיתוני־הערב, והרגשה
בירושלים שאפשר לסחוב את העניין עד
לשנה הבאה.

איגרת רוג׳רם.

לאופטימיות זו לא

היה שחר.
כי בצד הידיעות הבולטות, היו ידיעות
קטנות יותר — וגם חשובות יותר.
• בקאהיר פירסם אל־אהראם כי שרהחוץ
האמריקאי, ויליאם רוג׳רס, שלח איגרת
לנשיא מצריים, ובה הביע שביעת־רצון
מעמדת קאהיר ואי־שביעת־רצון מעמדת
ירושלים. יש באיגרת הבטחה מפורשת
לשכנע את ישראל לשנות את עמדתה.
• מידיורק מסרו מקורות מוסמכים
ביותר כי נציגי הארבע הגיעו לכלל ״הסכמה
ניכרת״ בכל העניינים, מלבד בעניין
הפסקת־האש.
מדוע לא הסכימו הארבעה על קריאה
לחידוש הפסקת־האש? ברית־ר,מועצות סירבה
לתמוך בה, נוכח ההחלטה המצרית
שלא לחדש את ההפוגה רשמית, אלא לקיים
אותה למעשר( ,ראה לעיל) .על כך הוסכם
בביקור אל־סאדאת במוסקבה בראשית החודש,

קוסיגין
לטובת גולדה.

צדוק
כרמל למערך כי מישקל המפד״ל בממשלה לא יהיה
מעל למה שמגיע לה על פי כוחה המיספרי.
במקום 3מתוך ,18 יהוו שרי המפד״ל 3מתוך .20
המצורפים יכהנו כשרים־בלי-תיקים, כמו ישראל
גלילי, כדי למנוע בילבול חדש של משרדים.
השאלה
היא: מי יצורף?

הדבר תלוי בגולדה ובפינחם ספיר, ולא ברור
מי ישפיע יותר.
שני שמות הוזכרו בעבר, בהקשרים שונים :
יצחק רב י ן. אולם רבץ דרוש, לדעת
גולדה, בוושינגטון, ואין לה חשק לצרפו לממשלה,
בניגוד להבטחות קודמות.
בכירה, שספיר
#אישיות
מתכונן להעבירה לדרג המדיני העליון, כמיש-
קל נגדי למשה דיין. מועמדותו של איש זה באה
בחשבון רק -אחרי סיום תפקידו הנוכחי.
פרט חשוב: שני אישים אלה הם יונים, אך
בעלי עבר ביטחוני מרשים. הם יחזקו גם את
האגף המתון בממשלה, וגם את אמינותה הביטחונית
בציבור, לקראת הוויכוח הגדול עם גח״ל.
אולם השבוע נודעו שני שמות נוספים. הם

עמית

טית של צדוק היא: כדאי להאבק עם האמריקאים
על כל שעל, אך אין להעלות על הדעת עימות
עימם, ובסופו של דבר צריכים להתפשר על
תוכנית רוג׳רס, פלוס או מינוס.
כרמל היה בעבר נץ, ובאחת ההצבעות לפני
מלחמת ששת-הימים אף היה השר היחידי שהצביע
בעד פתיחת מלחמה מייד. אולם מאז
עבר דרך ארוכה מאוד, תוך התלבטות פנימית
מתמדת. בשנה האחרונה הפך אלוף־תש״ח ו-
כובש־עכו ליונה, השמיע נאומים קיצוניים למען
יוזמות-שלום, הרגיז לא פעם באופן בולט את
גולדה.
תוך כדי כך נזכר גם שמו של אדם שלישי,
שדעותיו ברורות פחות: מאיר עמית, לשעבר
מנאמניו של דיין, כיום מנהל כור.
כל צירוף אפשרי ישקף את התפנית לקראת
השלום, המסתמנת בממשלה, למרות כל ההצהרות
הפומביות. התוכנית כולה מובנת רק על
רקע האפשרות שיהיה צורך להיענות לבקשת
האמריקאים ולהכריז על נסיגה לגבול הבינלאומי
בדרום -והמאבק הצפוי אז עם גח״ל,
הצורך ללחוץ על המפד״ל, ואולי גם הכוונה
לערוך בחירות בשנת .1971

מדוע נקטה

מוסקבה בקו זה?
יש לכך הסבר פשוט: היא רוצה להזכיר
לערבים שהיא נשארה ידידתם העיקרית,
וכי ארצות־הברית היא ידידת ישראל. כי
לאחרונה פשטה בקאהיר ההכרה כי ארצות־הברית
היא שתביא את השלום ואת נסיגת
ישראל (ראה הנדון).
בטכסיסיה, גורמת ברית־המועצות לדחיית
הלחץ האמריקאי על ישראל ועוזרת לגולדה
מאיר. אולם כל דחייה כזאת היא זמנית.
העובדות היסודיות של המצב לא השתנו.
המדחום האמיתי ממשיך להראות: לחץ
עולה.
אישים עזי
רוכב שוב
כל הופעה פומבית של יו״ר הנהלת
תנועת החרות, אלוף (מיל ).עזר וייצמן,
מועדת להפוך לחגיגה. עזר חסר המעצורים,
נוהג לפזר אמרי שפר בהומור צברי,
בסלנג נוקב, מבלי לברור בביטויים או
להתחשב בכבודם של יריביו, עמם הוא
עורך חשבונות.
השבוע, כשהופיע עזר וייצמן בפני
צעירי המפד״ל, עלה על עצמו. הוא הטיח
ביקורת נוקבת בהנהגת המדינה, ולא רק
המדינית. דבריו כוונו למה שניתן לכנות
״צמרת מסויימת.״ כל איש אחר שהיה
מטיח ביקורת בצמרת זו היה נחשב בוודאי
למשמיץ. אבל עזר יבול להרשות לעצמו
מה שלא מרשים לעצמם אחרים .״אני
מודאג ממה שנעשה באותה צמרת,״ אמר
עזר ,״כפי שהייתי מודאג מכך בתקופת
ההמתנה, ערב מלחמת ששת־הימים.״
וכוי להביע את זילזולו, הוסיף ואמר:
״אני השכבתי את אחד מאנשי הצמרת במיטה
(אחרי טסבל מהתמוטטות) .הגיע הזמן
שבמדינה הזאת ידעו על כך.״
מטעמי צניעות, אולי, שכח עזר להוסיף,
כי הוא עצמו הזריק גם זריקה לאותו
איש צמרת אותו השכיב במיטה.
העולם הזה 1749

נושא כליו של משה דייו
מארגן עבורו את היסוד ל•
מערד פוליטי מהפכני לשעת הצורד
* ץאותן שו לי, לכאורה, התרחש ב־שבוע
החולף בחברה הישראלית. קשה
היה ליחס לו משמעות ציבורית רחבה או
צביון פוליטי. הוא נעשה בצינעה, הרחק
מזרקורי הפירסומת ודעת הקהל, למרות
שנוכחו בו עיתונאים ואנשי־תיקשורת במספר
לא מבוטל. אף על פי כן, אסור להתעלם
ממאורע זה. למרות חוסר החשיבות
הפוליטית שלו, הוא עשוי להוות בעתיד
הלא רחוק ראשיתה של מהפכה.
המאורע בו מדובר, היה נשף שציין את
הקמתה של לישכה חדשה במיסגרת מיסדר
בני ברית. הוא התקיים בחגיגיות מרובה
בנוכחותו של הד״ר ויליאם וכסלר, נשיא
המיסדר העולמי של בני ברית. מלבד האורחים,
נוכחו בו 80 החברים החדשים,
שהצטרפו למיסדר בני ברית וייסדו את ה־לישכה
החדשה הנושאת את השם עכשיו.
שמות החברים שנרשמו במגילת היסוד והשתתפו
בטכס הקמת הלישכה החדשה,
לא הצביעו על שום דבר יוצא־דופן.
היו שם חברי מפלגות שונות, החל ב-
ח׳׳כים של המערך, המפד״ל, גח״ל והרשימה
הממלכתית ! עיתונאים מעיתונים מתחרים
! אנשי־מדע ופרופסורים 1עורכי־דין
ואדריכלים. לכאורה הם דמו בהרכבם ה־רבגוני
לחברי כל לישכה אחרת של מיסדר
בני ברית, שהוא אירגון בלתי פוליטי. אבל
למעשה היה מכנה משותף אחד לרוב רובם
של חברי הלישכה החדשה: רובם ככולם
ידועים כתומכיו של משה דיין.
וזו היתד, גם החשיבות של המאורע :
בפעם הראשונה בתולדות ההיערכות הפו־

ליטית בארץ, התארגנו תומכיו של משה
דיין, בלתי מפלגתיים ותומכי מפלגות שונות׳
במיסגרת אירגונית וחברתית אחת.
כך הונח היסוד לתוכנית אותה הוגים משה
דיין ותומכיו במיסתרים מזה זמן רב: לאחד
את הדוגלים במנהיגותו של משה דיין
למיסגרת אחת, שתוכל בבוא הזמן להוות
את האלטרנטיבה להנהגתה הפוליטית.

דוגמא אחת לחשיבותו של האירגון, היא
הכרתה של ארצות־הברית בישראל מיד אחרי
היווסדה. היה זה חברו היהודי של נשיא
ארצות־הברית באותם ימים, הרי טרומן, שהיה
כמובן אח בבני ברית, ששיכנעו לתמוך
בהקמת המדינה. המעמד בו חתם הרי
מרומן על הכרתה של ארצות־הברית דה־יורה
בישראל, נעשה בנוכחות נציגי בני
ברית בלבד.
בנושא של השתדלנותהפוליטית, שהיא
צורת פעילות לגיטימית בארצות־הברית,
אין מתחרה לבני ברית. גם כיום טורח
הנשיא ריצ׳ארד ניכסון להסביר את מדיניותו
כלפי ישראל ואת כוונותיו למנהיגי
בני ברית, עמם הוא נפגש מעת לעת.
מבלי להאריך ולפרט, בני ברית הם ה־אירגון
היהודי רב הכוח וההשפעה ביותר
מכל האירגונים היד,ודיים שם.

התוכנית הסודית
__ש? דיין

צעירים מכל השכבות, הרחוקים מפעילות
מפלגתית בתוך מפלגותיהם.
כוונתם של אנשי בני ברית היתה חיובית:
להזרים דם צעיר וחדש במיסדר, לצרף
אליו אנשים בעלי השפעה מחוגים שונים,
דבר שיתרום לפירסומו ויעילותו.
לגמרי במיקרה, תאמה הצעה זו את הכוונות
והתוכניות שהעסיקו אותה שעה את
חסידי משה דיין, שגד יעקבי הוא ידידו
הקרוב והיה במשך תקופה ממושכת יד
ימינו בפעילות הפוליטית.
אין זה סוד, שדיין אינו מאושר מהמערך
הפוליטי הקיים בישראל. במערך כזה הוא
נעדר כל עורף פוליטי ממשי וסיכוייו לרשת
את כס ראש־ד,ממשלה הם אפסיים כמעט
לחלוטין. דיין, הנמצא בהתנגשות מתמדת
עם הצמרת השלטת במערך, יודע גם
על סמך נסיון העבר, שאין כל תועלת בפרישה
ובהקמת גוף פוליטי חדש, שגורלו
יהיה ודאי כמו גורלה של רפ״י ז״ל.
הסיכוי היחיד שרואה דיין במאבק על
השילטון במדינה, הוא הצבתו כמנהיג של
כוחות פוליטיים קיימים, התומכים בדיעו־תיו,
בהתנגדות לנסיגה ובקשר לגבולות העתידים
של ישראל. הוא ממתין לשעת כושר
מתאימה, שתבוא כנראה על רקע החלטתה
של ממשלת־ישראל לסגת מהשטחים
המוחזקים לגבולות ה־ 4ביוני . 1967 אז
רואה דיין כאפשרות, יפרוש מהממשלה ומהמערך,
יתייצב בראש מחנה הניצים המתנגדים
לויתורים ולנסיגה. בקונסטלציה
כזאת, הוא מקוה, יוכל לעמוד בראש מעוך
שיכלול את גח״ל׳ המפד״ל, הרשימה
הממלכתית, חסידיו בקרב המערך.

האח הגדול -

רה ויד ימינו של משה דיין
פוליטית, משמש כנ שיא לשכת
בני־ברית, הלשכה שקמה כדי
להתארגנות ציבורית רחבה של
לגות שונו ת מסביב ל מנ היגו ת

בפעילו ת ה עכשיו

להניח יסוד
פעילי מפמשה
דיין.

ף ישראל פחותים חשיבותו של ה-
מיסדר. אחי הלישכות בארץ מתרכזים
בעיקר בפעילות סוציאלית וחברתית׳ נאמנים
לסיסמת המיסדר :״צדקה, אחדות.״
בניגוד למיסדר הבונים ח חופ שייס, אין
הפעילות של לישכות בני ב די ת חשאית
ומיסתורית, למרות שהיא כוללת מספר רב
של גינוני טכס מיוחדים ותוארים.
האחים בלישכר( ,בין 13ל־ , 100 בהתאם

ך דו רשכ סיון מהפכה מעין זה, יש
^ לד,כץ מראש. אבל הקשיים שבד,כנות

באמצעות פעילות במיסגרת מיסדר
ברית יכולים חסידי משה דיין לקמת להגיע
לעמדות של השפעה גם על ממשלת
ישראל, התלויה ונזקקת לאירגון האמריקאי,

לגודל הלישכה) נפגשים מעת לעת, משוחחים
על בעיות המעסיקות אותם, מטפחים
חיי חברה מיוחדים ברוח של אחווה ורעות,
שומעים הרצאות ונחלצים מדי פעם לפעילות
סוציאלית כמו אימוץ גני־ילדים, הקמת
מועדוני־נוער, אפוטרופסות לילדים מאומצים
או טיפול בנצרכים.
הלישכח היא התא היסודי של המיסדר

כאלה, ברורים גם הם. שום מפלגה מהמפלגות
הקיימות בישראל לא תרשה לאיש
מחבריה להתארגן במיסגרת פוליטית נוספת,
שתישא את התואר של משה דיין.
מבחינה זו באה הצעתם של אנשי בני
בדי ת כהצלה מן השמיים. מאחר שבני
,ברית הוא אירגון צדקה וולנטארי, שחבריו
הם בעלי השקפות פוליטיות מנוגדות אך

וגם על ממשלת ארצות־הברית.
סיסמאות הרעות והאחוד, של
אינן רק מליצות. הם מחייבות את כל האחים
בכל הלישכות. אח בלישכת בני ברית
יתקשה לסרב לבקשה של אח אחר, כשהמדובר
בהפעלת קשריו והשפעתו•
לאור כל אלה יובן מדוע קפץ גד יעקבי
על ההצעה שהוצעה לו. תוך מספר חוד־

מיסגרת תמימה
שאינה מעוררת חשד

מגעים הדוקים עם אנשי בני ברית בארצות־הברית.
בני

בני
ברית

קבוצת לחץ
פוליטית
^ די להכין את משמעות ההתארגנות
הזאת, כדאי תחילה לדעת מה הוא ה־אירגון
הנושא את השם: מיסדר בני ברית.
למרות שזהו האירגון היהודי הפעיל ה־גדול,
הוותיק, המאורגן ורב״ההשפעה ביותר
בעולם, יודע הציבור הרחב אודותיו
מעט מאוד, כיודן שפעילותו נערכת בצינעה.
ראשיתו של המיסדר לפני 128 שנה, כאשי
ד,נרי ג׳ונם, מהנדס יהודי מהמבורג,
שהיגר לארצות־הברית, יסד אירגון אחים
במתכונת המיטדר החשאי הותיק של הבוני
ם החופשיים. בשלב הראשון היתד, מטרת
המיסדר לעזור למהגרים היהודים ל־ארצות־הברית
לארגן את חייהם היהודיים
הקהילתיים, בהעדר תרבות יהודית מקומית
במקומות מושבם. בשלב השני סייע המים-
דר לחברים החדשים שהצטרפו אליו להתאקלם
במציאות האמריקאית ולהשתלב בחיים
האמריקאיים. רק בתקופות מאוחרות
יותר, כאשר יהדות ארצות־הברית הפכה
לגורם בעל מישקל חברתי ופוליטי, אימץ
לעצמו המיסדר מטרות הומניות כלל־אנוש־יות
ומטרות לאומיות הקשורות בישראל.
למרות שמבחינה רשמית אין בני ברית
אירגון ציוני, הרי מבחינה מעשית הוא
חאידגון הציוני רב ההשפעה ביותר באד־צות־הברית.
ערב הקמת המדינה, ומאז הקמת
המדינה, קשר האירגון את תדמיתו היהודית
בישראל, משמש כמוסד היהודי החשוב
ביותר בשני מישורים: באיסוף כספים
למען ישראל וכקבוצת־לחץ מאורגנת
בלובי הפוליטי האמריקאי.

שלושה נזהח״כים הצעירים של הכנסת
ה שביעית, שהצטרפו ללשכת
מי מין אברהם כ״ץ, ח״ב הפלג הליב־

גייסות במסת
בני ברית

של חסידי דיין.

ובראשה עומד נשיא שהוא מנהיגה ודוברה.
בראש כל גליל עומדת לישכה גדולה.
וכל הלישכות הגדולות ברחבי העולם מש־תייכות
ללישנד, העליונה בוושינגטון.
במיסגרת הפעולות להתרחבות, שעושים
אנשי בני ב רי ת בארץ, הם נפגשו לפני מספר
חודשים עם גד יעקבי, סגן שר־ד,תחבורה,
שהוזמן להרצות בפני אחת הלישכות.
אז העלו באוזניו את ההצעה להקים ליש־כר,
חדשה, שתאגד בתוכה אנשי ציבור

רלי בגח״ל, ב מרכז — גדעון פת, אף הוא מצעירי הליברלים.
מ שמאל: ז בו לון המר, נציג צעירי המפד״ל בכנסת, שחבריו ל בבני־ברית. החדשה ללשכה

מו יחד הצטרפו
מפלגה

שהפעילות הפוליטית במסגרתו היא לגיטימית,
היתד, זו הזדמנות פז לארגן מיסד
רת תמימה ובלתי מעוררת חשדות של חסידי
משה דיין, שתשמש כאבן היסוד להתארגנות
רחבה יותר בבוא העת.
היו כמובן גם יתרונות נוספים בהתארגנות
במסגרת בני ברית. לישכד, חזקה ומאורגנת
היטב, יכולה בבוא הזמן להיות
בעלת השפעה לגבי לישכות נוספות. חבריה
יכולים להיבחר למישרות בלישכה הגדולה,
הארצית, של בני ברית. יהיו להם

שים אורגנה הלישכה החדשה, הנושאת את
השם, שאינו אומר דבר — עכ שיו, וש־נשיאה
הוא גד יעקבי עצמו, איש סודו ובך
טיפוחיו של משה דיין.

ח״כים, עסקנים
ומנכ״לים

ץ* דאי ומעניין לבדוק את רשימת ה־
^ חברים של הלישכה החדשה, שיש בד,
(המשך ב ע מו ד )22

במדינה
•חסים מרוזביים
אפשר ל ס מו ך
על א ל ־ סאדאת

זהו אחד הסודות המופלאים של ירושלים•
הוא מוכיח מדוע מתייחסת הממשלה
באמון הרבה יותר גדול לנשיא הנוכחי של
מצריים מאשר לקודמו.

נבחן אל־סאדאת

ביד?

דומני ששום עיתון ישראלי לא״מצא לנכון
לדווח על קטע זה של הראיון, אולי
מפני שהוא נגע להעולס הזה. כשם ששום
עיתון ישראלי לא סיפר לקוראיו שבמסיבת־העיתונאים
הגדולה של גולדה בוושינגטון
היתר, השאלה הראשונה :״מה דעתך על
דיעותיו של אורי אבנרי?״
מיבצעים רוצה להתאבד׳
חייג 69911
ארבע לפנות בוקר. בחדר קטן, בכתובת
סודית אי־שם בירושלים, מצלצל הטלפון.
האיש שבחדר, סטודנט לרפואה, מרים את
השפופרת :״הלו אדוני, תראה, אני לא
יכולה להירדם. כבר לקחתי כדור וזה לא
עוזר. מה לעשות?״ הסטודנט רק מניח את
השפופרת, לאחר שענה לאשר — ,והטלפון
חוזר לצלצל מחדש. הפעם זו צעירה
לא נשואה שנכנסה להריון, מאיימת ״לעשות
משהו״ לעצמה.
צחוק צחוק -אכל. כן זה נמשך,
ללא הרף, במשך 24 שעות ביממה. מאז
שתחנת ערן — עזרה ראשונה נפשית —
הוקמה לפני שבועות מספר, התקשרו אל
הטלפון שלה, ירושלים ,69911כ־ 4,000 איש
ואשה. מתאבדים של ממש — עוד לא. אך
מלבד זה — עונים מתנדבי השירות לכל
סוג אחר של צרה תחת השמש.
למשל: בעיות הוא והיא. זוגות נשואים
ושאינם נשואים. צעירות שידידן נשוי ואינן
יודעות כיצד לצאת מהמבוך׳ ואחרות
שהרו מחוץ לנישואין. כ־/0״ 15 של המטלפ־נים
— צעירים. הקריאות למספר הירושלמי
מגיעות מכל הארץ — החל מרמת הגולן
ועד התעלה. רבים מהמטלפנים — חיילים.
י קבוצה אחרת של מבקשי עזרה —
אנשים הנמצאים כבר בטיפול פסיכולוגי
ופסיכיאטרי. כבר קרה לפסיכיאטר ד״ר
אריה ירוס, כאשר ישב בעצמו בתחנה בתורנות,
שד,מטלפן היה אדם, שהוא טיפל
בו בעבר, או ממשיך עדיין לטפל בו. זאת
— בלי שהמטלפן ידע כמובן את זהותו
של העונה לצילצולו.
סוג נוסף של פונים — אלו המתקשרים
על־מנת לחמוד לצון כביכול. אך במשך השיחה
מתברר שלמרות הלצון, גם להם
בעייה נפשית.
15 מתאבדים כשנה. בשנים שעברו
אירעו בירושלים כ־ 15 התאבדויות לשנה.
מספר המנסים להתאבד — גדול יותר,
הגיע לעיתים ל־ 150 לשנה. בנסיון להצילם,
הגה ד״ר ירוס את רעיון הקמת התחנה,

הגישו המומחים הוות־דעת
שהיו כולן זהות. נאמר בהן כ׳
הוא אדם מיושב, צנוע, צר־אופק אן
יציב׳ שאפשר לם מון עליו.

בתומי צמרת המדינה ע ר
ד׳ יא לפניו ג המיסמך הסודי ביותר במדינת ישראל — מפת־המינימום של

( | ממשלת גולדה מאיר לכריתת שלום.
מפה זו לא נגנבה משום מגירה במשרד ראש־הממשלה, גם לא משולחן הוועדה המיוחדת
העוסקת עתה בהכנת מפות (ושלפי השבועון טייס, עומד בראשה אלוף־ר,מודיעין אהרון
יריב).

מפה זו אינה קיימת על הנייר .״העולם הזה״ מצייר אותח כפעם
הראשונה.
היא נלקחה ממוחות אנשים בצמרת.
על סמך מה?

על סט,־ המידע שלוקט על עמדות האישים השונים, על סמך חילופי
דברים נלויי־לב עם האישים הנוגעים כדבר, על סמך הכירורים והדיונים
שנתקיימו כמפלגות השונות בין אנשי הצמרת.
אין זו המפה שתוגש ליארינג — כאשר תוגש.
אין זו המפה שעליה תתעקש גולדה במשא־ומתן עם האמריקאים.
אין זו המפה הראשונה או השנייה.

זוהי המפה האחרונה .
מפתיה מינימום, שרוב אנשי הצמרת כבר התרגלו אליה במחשבותיהם, אם כי הם
נואמים עדיין על ״גבולות־ביטחוך, קו עריש—שארם, וכיוצא באלה סיסמאות דאשתקד.

איש המקורב לממשלה אמר השבוע :״הוויכוח האמיתי יהיה על
הפירוש המדוייק של תוכנית רוג׳רם -אם זה רוג׳רס־פלום או אם זה
רוג׳רם־מינום״.
המפה שלפנינו היא רוג׳רס־פלוס, ועליה ייערך, בשלב המכריע, המאבק האמיתי.

.1פיתחת רפיח
ך * כה נסתכל במפה, מן הדרום צפונה.
} | לא מכבר עלה על הקרקע יישוב בפיתחתרפיח, על אדמת סיני מדרום לרצועה.

מדוע?
למעשה כבר השלימה הצמרת עם העובדה שבהסכם־שלום אין מנוס מהחזרת חצי־האי

סיני, בו בזמן נתברר גם כי לא ניתן לבצע את התורה־שבעל־פה של המערך, ותוכנית
מפ״ם, שעמדו שתיהן על סיפוח רצועת־עזה לישראל.
עזה, כך מסתבר, תסופח קרוב לוודאי לירדן או למדינה הפלסטינית (אם זו תקום).

אולם ישראל תתעקש על ניתוק הרצועה מסיני-על־ידי רצועת־אדמה
ישראלית שתחצוץ כין השתיים. זוהי פיתחת־רפיח.
הכוונה היא למנוע רצף טריטוריאלי בין מצריים וירדן, העלול להוות, אי־פעם, סכנה
ביטחונית. כלומר: למנוע כל אפשרות של מעבר צבא מיצרי לרצועה.

הממשלה

.2נ*רחב ה\נה דאידת

לא, לא, לא —
אבל כן \
הסקופ שפירסם העולם הזה; לפני שבועיים׳
בדבר מיסמך רשמי שנמסר על־ידי
ממשלת הליכוד הלאומי למשרד־החוץ האמריקאי
ביוני , 1967 ושבו נאמר כי ישראל
מוכנה לחזור בדרום לגבול הבינלאומי
תמורת שלום — מוסיף להכות גלים בינלאומיים.
בשובו
מוועידת בריסל, השתמש ח״כ מנחם
בגין במסיבת־עיתונאים כדי להכחיש
קיומו של מיסמך זה. אך מעניין שלא עשה
זאת מעל דוכן הכנסת, למרות שהיתה לו
הזכות המלאה למסור על כך הודעה אישית.
במיזנון הכנסת, לעומת זאת, אישרו הליברלים
מאנשי גח״ל את קיומו של ה־מיסמך.

פחות מעניינת היתד, תגובתה של גולדה
מאיר. כאשר העניקה את הראיון המפורסם
לשבועון ניוזוויק, סיים המראיין
בשאלה המרגיזה: חבר־כנסת מסויים (מסו*
יים מאד גילה בכנסת כי ישנו בידי האמריקאים
מיסמך בו הבטיחה ממשלת ישראל,
אחרי מלחמת ששת הימים, להחזיר את
כל השטחים תמורת שלום. האם זה נכון י
שאלה זו היתר״ כמובן, בלתי־מדוייקת —
כי לא דובר על נסיגה מכל השטחים,
אלא רק נסיגה בדרום׳ לגבול הבינלאומי.
גולדה, המנוסה, נאחזה באי־דיוק זה,
השיבה :״לא ! ״

מציל־מתאכדים ירום

בטל פון?

שדומות לה קיימות באירופד, ובארצות־הברית
מזמן.
לפני כשנתיים נכנסה לתמונה אלמנתו
של ד״ר אריה זסלני — מי שהיה מנהל
התחנה לבריאות הנפש בירושלים. ברטר,
זסלני ביקשה להנציח את זכר בעלה, החליטה
לעשות זאת בדרך של הקמת החתנה.
עיריית ירושלים עזרה — והתחנה הוקמה.
מקום התחנה נשמר בסודיות — כמו
זהותם של המתקשרים אליה בבקשת עזרה.
עם הקמתה, התקבלו בה עד 150 קריאות
ליום. כיום ירד המספר, מגיע ל־ 50 בלבד.
במשך 24 שעות ביממה נמצא במקום
איש צוות בכיר של התחנה בכוננות, למקרה
ויש צורך לפתור בעייה מיוחדת.
לאחר תקופת נסיון והרצה נוספת, תיבדק
האפשרות להפוך את השרות הירושלמי לארצי,
להקל בכך גם על מתאבד פוטנציאלי,
שאין ברשותו אלא אסימון בודד.

ך • נקודה השנייה, בד, תרצה ישראל לשנות את הגבול הבינלאומי שהיה קיים בין
ן 1מצריים ובין פלשתינה (א״י) עד , 1948 היא ליד אילת.
ערב מלהמת ששת־הימים התעוררה דאגה חמורה לגבי ביטחון אילת. ברגע של פאניקה,
חששה ממשלת אשכול כי המצרים מתכוננים לנתק את אילת מישראל.
(כידוע, נסתבר לאחר מכן כי פאניקה זו נבעה ממסירת מידע בלתי־שלם. היו שהאשימו
אז את משה דיין כי גרם בכוונה לפאניקה זו, על־ידי כך שהעלים מן הממשלה במזיד פוט
חיוני, שהסביר את תנועת הצבא המצרי לעבר אילת)*.

עכשיו תבקש ישראל למנוע סכנה בזאת כעתיד על־ידי העמקת
מרהב־ההגנה של אילת. כלומד: הזזת הגבול כמה קילומטרים דרומה
כאזור זה.

.5נוכחות בשרם=אד^ש״ך
ן** כעייה העדינה כיותר בדרום היא, כמובן, שארם־אל־שייך.
| ן ברור כי פיפוה שארם לישראל, ורצף טריטוריאלי אדיה, דפי התורה־שבעל־פה,
אינם באים בחשבון.
המצרים הציעו שהאזור ייתפס על־ידי צבא של ארבע המעצמות, או של אומות אחרות,
שלא יהיה ניתן להרחיקו משם אלא על־ידי החלטה פד,־אחד של מועצת־ר,ביטחון. זאת
אומרת, שארצות־הברית תוכל למנוע לצמיתות את יציאת הכוח משם, על־ידי הפעלת הווטו.
ייתכן מאוד שהפיתרון הזה יתקבל בסוף, אך בצמרת עוד שוררת התקווה שאפשר יהיה
להשיג פשרה, על־ידי נוכחות ישראלית כלשהי בשארם — אם לבדה, אם בצד צבא בינלאומי.

יש הטוענים כי הגיעו מקאהיר רמזים סתומים, שמהם ניתן ללמוד
כי מצריים לא תתנגד לגמרי להישארות יחידה ישראלית סמלית

להם.

המצרים ח שבו שצה״ל עומד להתקיף אותם בגיזר ה זו, בנפלם בפח פ סיכו לוגי ש הו ט מן

יממ5

תחגבשה בסודי־סודות ושימות סיפוחי־המינימוס שעריהם ״עדך המאבק הסוב
בשארם־אל־שייד כמשך זמן מוגבל, בתנאי שהריבונות המדינית תחזור
מייד למצריים.

כין הגוש ונתיב הל״ה ייווצר דצן טריטוריאלי, עם חיבור מתאים.

.6רושדים המסובכת

מובן שיידרש פירוז חצי־הא־ סיני כולו, כך שישראל תשמור לעצמה את הזכות לחדור

** ל פיתרץ לירושלים, יהיה, בהכרח, מסובך מאוד.
^ אנשי הצמרת השלימו עם העובדה שהסטאטום־קוו אינו אפשרי. שום ערבי אינו יכול
להשלים עם אובדן רשמי וסופי של ירושלים כולה.
לעומת זאת, תתעקש ישראל בהחלט על קיום ירושלים השלמה בצד שלה.
הפיתרון ישתדל להשיג את הבלתי־אפשרי: לחבר יחד שני עקרונות מנוגדים אלה היית־רון
ייראה, כנראה, כך:

ירושלים תישאר מאוחדת, כעיר ישראלית.
הר־הכית יוחזר לירדן, והירדנים יניפו עליו את דגרס.
השטח הירדני יתחבר לירדן על־ידי פרוזדור כלשהו.
השכונות הערביות יישארו בישראל, אך תושביהן ישמרו על האזרחות הירדנית, יתארגנו
בעירייה ערבית נפרדת. הכפרים החיצוניים שסופחו לישראל, יוחזרו לירדן.

אם תקום יחידה פלסטינית, יחולו מן הסתם שינויים כפרטים אלה.

.7שרידי תוכגית-אדוו

— 1ווו

פילו יגאל אלץ אינו חולם עוד על ביצוע תוכניתו, שנועדה לספח לישראל את כל
ביקעת־הירדן ואת כל חוף ים־המלח, עם פרוזדור ערבי צר ליד יריחו. זה מת.
אולם יישאר שריד מתוכנית זו. הכוונה היא לספח את החלק הצפוני של ביקעת־הירדן.

בלומר: השטח הישראלי יימשך מדרום לטירת-צכי עד לאום־צוץ,
הנמצאת על הדרן המחברת את שכם, דרך טובאם, עם עבר־הירדן.
הכוזנה היא לתת לצה״ל נקודת־זינוק טובה יותר לתפיסת הגדה מחדש, אם יפרו הירדנים

מעת

ואו הפלסטינים) את ההסכם שיוצג. חוזה זה יכלול, כמובן, את פירוז הגדה המערבית
כולה. הפרת תנאי זה, תיתן לישראל את הזכות לתפוס את השטח מחדש.

.8שינו״ גבול קלי
ך 2לאורן״ שאר מיגזרי גבול ישראל—ירדן (או ישראל—פלסטין) יחולו שינויים לא־
^ מהותיים, על רקע ביטחוני.

לטרון תישאר, כמוכן, כישראל. הוא הדין לגבי שטחים קטנים כאזור
קלקיליה, טול-ברם, ובו׳ ,כדי להרחיב את ישראל כנקודות הצרות כיותר.

.9רכס רמת הגולן

631
ץ ם ברמת״הגולן לא תעמוד התורה־שבעל־פה במיבחן.
^ החלום של סיפוח כל הרמה, והחזקת הקו הנוכחי, ימות ברגע שסוריה תודיע על נכונותה
לכרות שלום עם ישראל. הכל מצפים שזה יקרה אחרי שמצריים תכרות שלום רשמי.

אין כל סיכוי •טישראל תחזיק בקונייטרה.
לעומת זאת, מכירים הכל בתביעת ישראל שלא יחזור לקדמותו המצב שלפני המלחמה.

ישראל תתעקש על סיפוח רכם-ההריפ הראשון, כדי למנוע להבא
מן הסורים את היכולת להפגיז את היישובים כעמק.
כנגד זה, עשוייה לבוא הצעה שיקום שם הסדר בדומה לשארם־אל־שייך: החזרת כל רמת־הגולן
לסוריה מבחינה מדינית, אך החזקת בסיסים ישראליים על רכס־ההרים הראשון, במשך
תקופה ארוכה. הסורים, מצידם, ידרשו הצבת כוח בינלאומי, תחת פקודת מועצת־ד,ביטחון.
ן* התלהבות הי שרא לי ת לסיפוח רצועת־עזה פגה בהרבה בחודשים האחרונים. כיום
1 1נראה שחשוב יותר לדאוג לכך שהרצועה לא תהווה בעתיד סכנה ביטחונית.

מתגבשת השלמה עם פיפוה הרצועה לגדה המערבית. אם הגדה
תחזור לירדן, תעבור עזה עימה. אם תקו*פ בגדה יחידה פלסטינית
כלשהי, נפרדת־לגמרי או קשורה כירדן, תהיה הרצועה חלק ממנה.
הירדנים ידרשו קשר יבשתי בין עזה לחברון. הדבר ניתן לביצוע על־ידי סלילת כביש
מיוחד בין שתי הערים, שלא יצטלב עם שום כביש ישראלי (בהצטלבויות יוקמו גשרים),
ושיהיה אכסטריטוריאלי. הדבר יתן לירדן מוצא אל הים ונמל עצמאי (עזה).

בצמרת ישראל יש הרואים ככן ברכה רכה, פי הצורן לקיים תח בורה
סדירה כקו עמאן-חברון-עזה יבטיח את השקט לאורן הגבול
עם ירדן, וייצור למעשה גבול פתוח.

.5גוש עציון ״שאר

— — 1130
הברון תישאר בצד הערבי של הגבול. המתנחלים יצטרכו לחזור הביתה.

ך* רור כי
לעומת זאת, השלימו הירדנים עם הישארות גוש עציץ כידי ישראל.

ישראל תתעקש גם על סיפוח אזור מעיינות-הירדן כהרמון, כדי
למנוע מראש כל, ויכוח או התנכלות כעניין המים. קרוב לוודאי שגם
תביעה זו תתקבל.

תוכנית רוגידס
ץ** ל זה יחד מצטרף לפירוש ליברלי של תוכנית־רוג׳רס, והנוסח האמריקאי בדבר
^ ״חזרה לגבול ה־ 4ביוני, עם שינויים בלתי־מהותיים.״ הוא תואם גם את נוסח החלטת
מועצת״הביטחון, כפי שפורש על־ידי המנסח העיקרי שלה, הלורד קאראדון הבריטי.

רמזים שונים מלמדים על בך שכרית-המועצות ומצריים, וכמובן גם
ירדן, בבר הסכימו פהות או יותר לפרטים אלה.
מפה זו היא מפת־המינימום. פירוש הדבר: ממשלת־ישראל לא תסכים לה, תילחם
נגדה בכל האמצעים העומדים לרשותה מבלי להגיע לעימות עם ארצות־הברית (ראה הנדון),
ותנסה לדחות את ההכרעה עד לגמר השנה, מתוך תקווה שבשנה הבאה ימנעו הבחירות
האמריקאיות כל לחץ על ישראל.

אולם אם יופעל לחץ אמריקאי, ולא יהיה מנוס מוויכוח אמיתי על
מפות, ואחרי גמר כל המהלכים הטכסיסיים -זאתתהיההמפה .
בליבם פנימה, ובשיחות פרטיות, כבר השלימו רוב האישים החשובים עם מפה זו.

0 * 111:1הו ה
__ מגלה :

מהמו הענק משתלטים ער מגוש
הכדורגל בארץ כדי לזכות בפוס׳

37600

הא נותר ל ר סיכוי•
שאז יש למלא 1,594,323 טורים שונים בהשקעה
של 477,558.90ל״י.

חוקר המשטרה
המציא שיטות זכיה

הם המהמרים הקטנים ב טו טו, ה שולחי ם מדי שבוע ניחו שים בסכו מים
1 *1 1 1 1 1 1 ^ 1ת
1.1קטנים. מהמרים אלה, המנח שים רק טורים בודדים ב טפסי הניחו שים, 113 מרבים לנחש משחקים שתוצאותיהם נראות להם ״ ב טו חו ת״ ,מבלי שידעו כי מהמרי הענק
קונים דווקא משחקים ״ ב טו חי ם״ כדי לגרום ל הפתעות ה מופי עו ת רק בניחו שים.

* הו, ללא ספק העסק המשגשג
} ביותר במדינה -הספורטוטו.

מדי שבוע מזרימים רבבות אזרחים ישראלים,
מאות אלפי לירות למוסד המנהל
את ההימורים על תוצאות משחקי הכדו־רגל
בארץ. בשבוע רגיל עוברת ההכנסה
של הספורטוטו את המיליון וחצי ל״י.
יש שבועות בהם משקיעים המהמרים בניחושיהם
יותר מ־ 2מיליון ל״י בשבוע.
אין זה מפני שרמת הכדורגל במדינה
עלתה, או שכל תושבי המדינה הפכו למשוגעים
לספורט הכדורגל. זהו פשוט עסק
קורץ ומפתה. תמורת השקעה של 30
אגורות — מחיר מילוי טור אחד בטופס
הניחושים, הצריך להכיל את ניחוש התוצאות
של 13 משחקים שונים הנערכים בארץ
— קיים סיכוי תיאורטי להרוויח
סכומים אסטרונומיים 175 :אלף ל״י250 ,
אלף ל״י ולפעמים אפילו יותר. וסכום זה
נקי ממם הכנסה. אין צורך להתחלק בו
עם אוצר המדינה. ואפשר לעשות זאת גם
בצורה דיסקרטית, מבלי שאיש ידע כי
מישהו התעשר בין לילה בסכומים ההופכים
עני לעשיר.
אין פלא בכך, שמאז נוסד מוסד הימורי
הכדורגל בישראל לפני 13 שנים, הוא
הפך מעסק הנוגע רק לאוהדי הספורט
הנלהבים, למגיפה המדביקה כמעט כל אזרח
שני במדינה. אנשים שלא ראו בחייהם
משחק כדורגל ואין להם מושג על יחסי
הכוחות בין הקבוצות השונות, מנסים גם
הם את מזלם. בין ממלאי טפסי הניחושים
אפשר למצוא שמות כמו חנה רובינא,
הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי,
או שמחה דיגיץ, יועצה המדיני של ראש־הממשלה.
יתכן שבסתר, שותפה יימו אפילו
גולדה מאיר בניחושיו.
בטוטו יכול, בסופו של דבר, כל מי שניחש
נכונה את תוצאות 13 המשחקים, לקבל
את חלקו בפרס הגדול. אם לא הצליח איש
לזכות בפרס, הוא אינו הולך לאיבוד. הוא
מועבר לשבוע הבא, מגדיל את סכום הזכיר.
הראשונה.
בעוד שבפיס יש למהמר הרגשה שהוא
תלוי אך ורק במזל העיוור, הרי בטוטו,
במידה שיש לו ידיעה והבנה במתרחש בעולם
הכדורגל, הוא חש את עצמו אדון
במידה מסויימת לגורלו. המתח והשעשוע
שבניחוש תוצאות המשחקים, הם עניין
מישני. הסיכוי הקורץ להתעשרות מהירה,

נשאר עדיין הפיתוי העיקרי המביא ל־שיגשוגו
של המפעל.
שנות קיומו, הכניס
בשלוש־עשרה
הספורטוטו למעלה מ־ 101 מיליון ל״י.
מסכום זה חולקו קרוב ל־ 45 מיליון ל״י,
כפרסים למשתתפים שניחשו תוצאות נכונות.
סכום של 31 מיליון ל״י בערך, הועבר
למוסדות הספורט והשאר כיסה את
הוצאות התיפעול.
הכנסות הספורטוטו הולכות וגדלות משנה
לשנה. אם בשנת ההימור 68/69 היו
הכנסות הטוטו 20,396.775ל״י, הרי בשנה
שלאחריה הם כבר הגיעו ל־27,652.000
ל״י. בשנת הניחושים הנוכחית כבר הגיעו
ההכנסות קרוב ל־ 26 מיליון ל״י, ולפי הערכת
עמיהוד חבור, מזכיר הספורטוטו
ישראל, הם יגיעו עד סוף השנה לסכום
של 35 מיליון ל״י לערך.

פרנסה שניה
למנחשים
יה זה רק טבעי שבמרוצת השנים,
| ן ככל שגדל מספר המשתתפים בניחושים
וכתוצאה מכך גדל סכום הפרסים המחי־לקים
לזוכים, גבר משקלם של המהמרים
שהפכו את ניחושיהם לעסק — מעין פרנסה
שניה או עיקרית, בה הם משקיעים
מדי שבוע סכומים המתבטאים באלפי ל״י.
מנהלי הספורטוטו מסרבים לגלות את
מספרם של המהמרים הגדולים והסכומים
שהם משקיעים מדי שבוע בניחושיהם. אולם
בחקירה קצרה, ניתן לגלות כי מספרם
של המהמרים, המשקיעים בניחושיהם כל
שבוע סכומים העוברים את 2000 הל״י, עובר
את המאה. בין אלה ישנם כאלה המשקיעים
לפעמים סכומים המגיעים לרבבות ל״י.
ניתן כמובן לנחש ״על בטוח׳׳ את
תוצאות כל 13 המשחקים המופיעים בטופס
הניחושים. מכיוון שבכל ניחוש אין
לנחש את תוצאות המשחק בשערים, אלא
לקבוע איך הסתיים המשחק — בניצחון
הקבוצה המארחת (בעזרת הס״פרר )1 .ב־נצחון
הקבוצה האורחת (בעזרת הסיפרה
)2או בתוצאת תיקו (בעזרת חציו
— יש לכל משחק שלוש אפשרויות ,1 :
2או א. אפשר למלא את כל שלוש
האפשרויות לגבי כל 13 המשחקים, אלא

•יי רור שאיש לא יילך להשקיע סכום של
^ כחצי מיליון ל״י בניחושים, אפילו היה
הפרס הגדול גבוה מסכום־ההשקעה. כי תמיד
קיימת האפשרות שמהמרים אחרים, אולי
כאלה שניחשו בעזרת טור בודד אחד, כפי
שהדבר קורה לעיתים, יצליחו לנחש אף
הם את תוצאות 13 המשחקים. במקרה כזה
מתחלק הפרס הגדול שווה בשווה רץ כל

המנחשים נכונה.
המהמרים המקצועיים, אלה ההולכים על
הפרס הגדול ומשקיעים מדי שבוע אלפי
ל״י בטוטו, משחקים בשיטה אחרת, זו המכונה
שיטת ״המשולשים״ ו״הכפולים.״
״משולש״ נקרא ניחוש המעניק למשחק
אחד את שלוש האפשרויות הקיימות בו :
2 ,1ו־ א .״כפול״ נקרא משחק בו מנחשים
רק שתי תוצאות אפשריות מבין

השלוש הקיימות 1 :ו־ 1 ,2ד א, או 2

פרט מאלף: הספר הפופולארי ביותר
לשיטות צימצומים בטפסים של ״משולשים״
ו״כפולים,״ חובר בידי קצין לשעבר במשטרת
ישראל, משה וייצמן. וייצמן, שעבד
בזמנו במחלקת הרמואיות במשטרת
ישראל, חקר פרשת רמאות בחברת הימורים
פרטית שאינה קיימת עוד. כשהחלה בחקירה
לא ידע דבר על הטוטו. כשיצא
לפנסיה הפך ליועץ חשוב בשטח זה, חיבר
ספר על שיטות צימצומים.

תעשיה המיצרת
פרסי ענק
^ 6חד המהמרים המקצועים בסו-
טו הוא אליהו (״אלינקה״) נשלסקי,33 ,
נהג זן לשעבר במשך 11 שנים, אשר
הפך למהמר קבוע, היכול לחיות רק על
הכנסותיו מהזכיות בטוטו.
אלינקה, חתנו של בעל מסעדת קי טון
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, הפך במרוצת

כך מ ש חקי ם
מהמרי ה ענ!7

הטופס משמאל הוא טופס ניחושים של הספורטוטו, לגבי מישחקי
הכדורגל שייערכו בשבת הקרובה. הוא מולא, לדוגמא, בצורה בה
ממלאים מהמרי־הענק בטוטו הישראלי את ניחושיהם. לגבי שמונה
מישחקים מ תון 13 המישחקים המופיעים בטופס, מציין המהמר ״משו לשים״
,כלומר, הוא נותן לכל אחד משמונה מישחקים אלה, בהם אין
כל ביטחון לגבי התוצאה הסופית, את שלושת הניחושים האפשריים,
המכסים יחד את כל האפשרויות של תוצאות מישחקים אלה. בצורה
זו יש למהמר כבר שמונח ניחושים נכונים מתון .13
לגבי שני מישחקים נוספים (מישחקים מס׳ 3ו״ 11 בטופס) רושם
המהמר ״כפולים״ .באחד הוא נותן ניצחון לקבוצה החזקה יותר עם
אפשרות של תיקו, ובשני (מיספר )11 הוא לוקח רק אפשרויות של הכרעה,
ללא תוצאת תיקו.
אולם עדיין נשארו לו שלושה משחקים שהוא צרין לנחש או תוצאותיהם
בניחוש אחד לכל מישחק. אלה המשחקים ״על בטוח.״ כך
למשל, הוא ירשום ״על בטוח״ את תוצאת המישחק (מס׳ 6בטופס)
בין המובילה בטבלת מליגה הלאומית לבין האחרונה בשפלה.
טופס כזה של • ״משולשי״ 1 ,״כפולים׳ ושלושה מישחקי* בודדי*,
כמוהו כמילוי 26,244 טורים שלמים. כלומר: כמוהו כניחוש 24,244
אפשרויות שונות של הרכבי תוצאות. טופס כזה דורש השקעה של
7,873.20ל״י.
יכולים להיות מיספר מהמרי ענק שישלחו טפסים דומים, ואז סיכו ייהם
שווים להתחלק בפרס הגדול. אולם המהמר הרוצה לנסות לנחש
לבדו את תוצאות כל 13 המישחקים, ימלא את אחד הניחושים הבודדים
שלו, מ תון המישחקים ״על בטוח״ ,בצורה הפוכה, כמו למשל, המישחק
מיספר 9בטופס. במישחק זה סיכויי הניצחון חם לקבוצה המתארחת,
הפועל נצרת. לכן ירשמו מרבית המהמרים ליד מישחק זח את ה ניחוש

לוא רצה אותו המי לנחש לגבי ישחק זח שלוש אפשרויות (,1
2או צ ) מיה עליו להשקיע בניחוש סכו של • 23,619.6ל״י.

אמביציה להיות בצמרת ושאין סכנת נשירה
מהליגה מרחפת עליהם. שם תמיד יש
סיכוי שהם ימכרו את המשחק לקבוצה
יריבה הנמצאת בסכנת ירידה והזקוקה לנקודות.״
אבל
אלינקה, עם היותו מהמר ״מיקצו־עי״
,אינו נמנה עם ״מהמרי הענק״ .תואר
זה נולד רק בשנתיים האחרונות, כאשר
גילו אנשים את האפשרויות הטמונות בטוטו,
והפכו את הניחושים לתעשיה של
ממש, המייצרת עבורם את הפרסים הגדולים
בטוטו.

השנים לאחו המומחים בענייני טוטו. הלקוחות
הנכבדים ביותר של המסעדה נוהגים
להתיעץ עמו כיצד למלא את הטפסים שלהם.
מסכם
אלינקה את רשימת זכיותיו :״ב־
1966 זכיתי ב־ 17 אלף ל״י. בינואר 1967

אין אפשרות
לרמות
•ץ מיד היו אנשים שניסו לרמות את
4 1הטוטו, ולזכות בשיטות רמיה שונות
בפרסים שלא הגיעו להם. אולם שיטות

הגיון

מיון טפסי ני חו שי הטוטו במ שרדי ה ספו רטנטו נעשה מדי מוצאי שבת, ב תו ם
מ שחקי הכדורגל בידי 360 סטודנטים ו־ 30 פנסיונרים, הבודקים כל ניחו ש
מ מיליוני הניחו שים ש שלחו רבבות המהמרים. כל אחד מהם מקבל עבור חוד ש עבודה
של שלושה חצאי ימים ב שבו ע כ־ 300ל״־ .חלק קטן מן העובדים מועסק במי שרה מלאה.

עילה את הספורטוטו, אומר :״ הגיעו אלינו
שמועות על קניית מ שחקים בידי מהמרים,
אבל זה מעניינה של ההתאחדות לכדורגל.

בעשרת אלפים ל״י ובאפריל של אותה
שנה ב־ 15 אלף 1968 .היתה שנה רעה, אבל
ב־ 1969 זכיתי בפרס של 19 אלף ל״י. במאי
1970 זכיתי בפרס הגדול של 115
אלף ל״י. על פרסים אחרים בסך של אלף
או אלפיים ל״י, אני לא מדבר בכלל, אלה
היו בלי סוף.״
כמה אתה משקיע בניחושים בשבוע? נשאל
אלינקה.
״אני יכול להגיע עד 400ל״י לכל היותר.
כשזכיתי במאי 1970ב־ 115 אלף ל״י, השקעתי
רק 129ל״י ו־ 60 אגורות. בדרך
כלל אני משקיע סכומים של בין 218ל״י
ל־ 400ל״י לשבוע. אני משתמש בשיטה
של הצימצומים. חוץ מזה אני נותן עד סיכויים
גדולים יותר לתוצאות 1או א ל־משחקים
הנערכים בבתיהם של הקבוצות.
אבל זה עסק מסובך. יש מגרשים, כמו למשל
בלומפילד ביפו או מגרש הכוח ב־רמת־גן,
אשר אינם יוצרים את האווירה
של מגרש ביתי. אסור גם לשכוח את תפקידן
של קבוצות מרכז הטבלה: שאין להם

71א 1ל 11ד

אליהו (״אלינקה״) נשל־סקי,
המ שקיע כל שבוע
111 ! 1 1 1 1 1
עד 400ל״י בניחו שים. בארבע השנים האחרונות
הצליח אלינקה לזכות בני חו שיו
בסכום של כ־ 200 אלף ל׳׳י, פטורות ממס.

הבדיקה והביקורת של טפסי הניחושים, המגיעים
כיום למשרדי הספורטוטו, הן כה
משוכללות ומדוייקות, עד שלא קיימת כל
אפשרות לרמות את הטוטו. כל טופס ניחושים
המגיע למשרדי ההנהלה מצולם על גבי
מיקרופילם ומוטמן בכספת עוד לפני שהחלו
המשחקים. כל טופס שזיכה את בעליו ב־זכיה
מושווה עם הצילום במיקרופילם. אין

המועצ ה להסדר ההימורים בספורט
נ׳ ״ייי
גני

.ספורטוטו ״

תל׳ א בי ב ת.ד14154 .

ראה תנאי
ההשת תפו ת

מעבר מדף

בקשות לבדיקה חוזרת תתקבלנה
רק עד ,23/3/71 שעה 8בבוקר
בת.ד 14154 .תל־אביב.

מ חזור — 26ת א רי ך 13/3/71

ק בו צ ה 1

הפועל פ״ת —
ביתר ת״א —
בני יהודה —

0058014

מכבי ת״ א
הפועל כ״ס
הפועל ודי א

כל אפשרות לשנות את הטופס אחרי המשחקים
בהתאם לתוצאות שכבר הושגו. אין
אפילו אפשרות סבירה לקנוניה של כנופיה
שחלק מאנשיה נמצא בין בודקי הטפסים והניחושים.
מבחינה זו נסתמו כל הפרצות
הקוראות לגנבים.
אולם מהמרי הענק, אלה המשקיעים מדי
שבוע סכומים גדולים בניחושים, מצאו שיטות
אחרות המגבירות את סיכוייהם לזכות
בפרסים הגדולים. שיטות אלה אינן פוגעות
אמנם בטוטו, אולם הם פוגעות ברבבות
המהמרים האחרים הממלאים טפסי ניחושים
בסכומים קטנים בכך שהן מקטינות
את סיכוייהם לזכיה הגדולה.
שיטות אלה מבוססות בעיקר על קניית
משחקים ״בטוחים״ .זוהי חדשה בעולם הכדורגל
הישראלי. מסחר בתוצאות, קניית
ומכירת שחקנים ומשחקים, היו תופעות
לודאי שליוו את הכדורגל הישראלי מאז ומתמיד.
אולם מסחר זה התנהל עד כה בין
הקבוצות לבין עצמן, או בין השחקנים
לבין העסקנים. קבוצה שנשקפה לה סכנת
נשירה מליגה מסויימת היתר, קונה נצחון
על קבוצה יריבה, תמורת טובת הנאה ל־מיספר
שחקני מפתח בה. לפעמים היתד,
קבוצה שלישית קונה שחקני קבוצה אחת
כדי שיפסידו לקבוצה שניה.
אולם לאחרונה צצו התופעות של קניית
משחקים וקביעת תוצאותיהם מראש ע״י
מהמרים, שאינם שייכים לאף קבוצה. במה
המדובר?
כפי שהוסבר קודם לכן, חייב כל מנחש,
אפילו אם הוא מנחש בסכומים גדולים, לנחש
תוצאות של כמה משחקים ״על בטוח.״
בדרך כלל הולכים ״על בטוח״ במשחקים
בהם קבוצת צמרת ביתית משחקת בביתה
נגד קבוצת תחתית, או נגד קבוצה שאין
לה עוד ענין בנקודות בגלל מעמדה בטבלת
הליגה.
המהמר יודע, שבדרך כלל מהמרים מרבית
המנחשים ״על בטוח״ על אותם המשחקים.
הסיכוי שלו לנחש לבדו את תוצאות 13
המשחקים ולזכות בפרס הגדול בלי שותפים,
הוא רק במקרה שיצליח לנחש תוצאת
אחד או שניים מהמשחקים הבטוחים,
שתוצאותיהם היו הפתעה: בניגוד לכל התחזיות
המוקדמות. כלומר, בעוד ששאר
המנחשים מנחשים ברובם שמשחק מסויים
יסתיים בתוצאה 1הוא רושם בטופס שלו
את המספר .2
יש מנחשים הנוהגים לנחש תוצאות מפתיעות
ויושבים ומצפים למזל שהפתעות
אלה יתרחשו במציאות. אבל מהמר הענק,
אינו יכול להרשות זאת לעצמו. כדאי לו
להשקיע עוד כמה אלפי ל״י, נוסף לסכומים
שהשקיע בניחושים, כדי לשחד כמה
משחקני הקבוצה המיועדת >נצחון כדי שיפסידו
במשחק.

__ מאפיה
בכדורגל הישראלי
ך* שכון הכדאיות הוא פשוט. אם
1 1מהמר השקיע 20 אלף ל״י בניחושים,
הרי כדי להפוך ניחוש בודד אחד ל״כפול״
עליו להכפיל סכום זה. כדי להפוך ניחוש
בודד של משחק אחד ל״משולש״ עליו
כבר להשקיע 60 אלף ל״י. כדאי לו במקום
זה להשקיע עשרת אלפים ל״י, למשל, בשיחוד
שחקנים, כדי לקבוע תוצאת מישחק
מפתיעה, שמובטח לו כי רק הוא הצליח
לרשום אותה בטופס שלו.

תמיד אמנם קיים הסיכוי שעוד מישהו,
בעזרת המזל בלבד, יצליח לנחש אותו מיס-
פר ניחושים, אבל זה הסיכון הקיים בכל
השקעה, והסיכוי גדול תמיד מהסיכון.
כך קרה שבמקומות מסויימים בארץ התארגנו
שותפויות לניחושים. שלושה מהמרים
או יותר מתחברים יחד, משקיעים בשותפות
סכום גדול בניחוש. חלק משותפויות
אלה הפכו למעין מאפיה של הכדורגל הישראלי,
שכן הם עוסקים לא רק בניחוש
אלא גם בקניית משחקים.
מספר בעל תחנת טוטו מנתניה, יעקב
פרידפרטיג :״כמובן היו בזמן האחרון כמה
שערוריות מסביב לכמה משחקים. זאת ארץ
קטנה. השמועות לגבי מכירת משחקים מתפשטות
מיד ומהר. היו מקרים שהשמועות
הגיעו עוד לפני שהתקיימו המשחקים. אבל
מי שנפגע ממעשים אלה הם דודקא המהמרים
הגדולים, אלה המשקיעים סכומים גדולים
והולכים ״על בטוח״ לגבי כמה משחקים,
מבלי לדעת שאחרים קנו אותם כבר.״

ה מי קוו פי ר ם

רדי ה ס פו ר טוטו מצולם על גבי מיקרופילם.
כאשר העלה מנחש זכי ה בני חו שו, משווים
את הטופס שלו עם הצילום ב מי קרופיל ס
(כמו בתמונה) כדי למנוע זיופי ם ורמאות.

אמר על כך יצחק (״אידו״) המאירי, ממנהלי
חברת גשר המפעילה את הספור-
טוטו :״הגיעו גם אלי השמועות על מכירת
משחקים למהמרים. אבל אינני מאמין
לזה. על כל פנים איני מאמין שתופעה
כזו יכולה להביא להשתלטות המעורבים
בדבר על הפרסים הגדולים. כל משתתף
בטוטו לוקח בחשבון אפשרות כזו, והיא
מופיעה גם בניחושים שלו.״
כאשר נשאל המאירי אם יפתח הספור״
טוטו בחקירה לגבי מהמרים הקונים משחקים,
השיב :״אנו לא מנהלים שום חקי־רה
כזו. ידוע לי שהתאחדות הכדורגל מנהלת
חקירה בענין זה באמצעות משרד
חקירות פרטי. זה נוגע לד, יותר מאשר
לנו.״
יותר מכל נוגע ענין זה לרבבות המהמרים
הקטנים, שסיכוייהם לזכות בפרסים הגדולים
של הטוטו הולכים וקטנים ככל ש־מהמרי
הענק מפתחים יותר את המאפיר,
של הכדורגל הישראלי.

^ 1 *1 1 1 1בגרבי רשת וחולצה שחורה
| | הדוקה, המבליטה את מעלו||||
תיה,
מדגימה שרית, שהיא ספרית צמרת,
״ שורט׳ס״ מפוספסים, רקומים בקצותיהם.

רוזנה טו בין חו למת בהקיץ באמצע הרחוב ב!
חולצה ורודה ו״ שור ט׳ס״ אפורים דמויי ג׳־נס
קצוצים, טס חנו ת מלפנים וכיסים סמליים. רוזנה, לשעבר מלצרית
ב״ מנדי ס״ ,עובדת מאז ני שואיה בבו טי ק השייך לבעלה.

צפירה

קינן, בעלת גלריה לאמנות, אלגנטית ביותר בזוג
מיני־״ שורטס״ ירקרקים, החו שפים זוג ירכיים למו פת,
מגפיים גבוהים מבריקים, ומטפחת צוואר תוא מ ת — מדגי מה
את חופ ש התנופה והקלילות שמאפ שרת לנו האופנה החד שה.

חולצה י
ח תיכו ת

77 גנג ס ת
תי1יכ 703
תשובה פשוטה וחד־משמעית: כל
מי שרק מצליחה להידחק לתוכו. ה־מיניכנס
— מכנסי־מיני המכונים שורט׳ס
בלשון עם זר — הם הלהיט הלוהט ביותר
כיום במרכזי האופנה בארץ, ועל ישבנה
של כל צעירה בעלת זוג רגליים סביר ומעלה.
ולפעמים אפילו בלי זוג רגליים כזה.
אותן נשים המנסות עדיין לשמור על
שפיות דעתן, ולא לשוטט ברחובות במכנסיים
המתאימות לבנות גן־הילדים - -
נותרו במיעוט מבוטל. כל השאר — מתחת
למאקסי או בלעדיו — התברגו לתוך ה־מיניכנס,
ויצאו לדרך. למה בעצם? אין
אחת שאין לה גם תשובה לכך :
ליאורה גליק, שחרחורת חטובה :״בתחילה
כולם הסתכלו עלי. אבל אחר כך
הופיעו יותר ויותר בחורות במיכנסים קצי
רים, לעבודה לא הלכתי בשורט׳ס. אני
פקידה ועומדת להתגייס לצה״ל. אם. אחרי
שאשתחרר, המכנסיים הקצרים יהיו עוד
באופנה, בהחלט אלך בהם לעבודה•״
ספרית מרי בנו, חתיכה עלתה השמחה
גכל חידוש :״עם המיני אני הייתי הרא־

^ 1 1ךןן ליאורה גליק ב״ שור ס׳ס״
סרוגים .״בהתחלה כולם הס/
תכלו
עלי. אחר־כך פחות. כשא שתחרר מ־צה״ל,
אמ שיך ללכת ב, שורט׳ ס׳ גס הלאה.״

״החבר שלי התנגד
בהתחלה שאלבש שורנדס
אחר כר נכנע״
שונה שהעיזה לצאת לרחוב — אז עם
מיכנסיים קצרים לא? בעבודה בהחלט אני
יכולה ללבוש אותם. אצלנו כל מה שחוש
זה יפה.״
בתיה נחום ,20 ,דקיקת גיזרה ובעלת
שיער אדמדם :״אני ספרית, אז בזמן העבודה
אני צריכה ללבוש חלוק לבן• אבל

| ך 1ז | 1ל בתיה נחום (מימין) באוברול
1 .1״ שורט ס״ :״נבר קניתי לעצמי
סידרה שלמה של ״ שור ט׳ס״ בכל הסוגים
מחוץ לעבודה. אני לוב שת רק, שורט׳ס׳.״

ליזה ודיס׳

ליזה (מימין) ממספר ת דויד ול

יפות בא מת: בגרביים שחורים
הוא סקסי ביו תר — שלא לדבר על החגורה. ב ת מונ ה
ה מוכרת סחורה זו. ריקי נכנסה ל״ שו רט׳ ם• מרגע הולד תנ

|ך ן | 1זו, שסירבה להזדהות, מדגימה שילוב אבין
בי של ״ שורטס״ שחורים עם מגפיים ו־
:ים, כ , 1ומ שקפי שמש ענקיים, המיניכנס נולד עבור
!לה, דקיקות גיזרה — אך לא לבעלות גוף קצר ורחב.

החסה

לא חלמת
כלל להשליך אחרות לתוך האופנה החד שה, מבלי
לשים לפני כן נפשה בכפה. אס ל שפוט לפי המראה הכפול, מלפנים
ומאחור גס יחד — היא יצאה בשלום. מכנסי החאקי שלה

מדגימים את העקרון שעליו
צמוד יותר, חו שף יותר. אמן.
קו מ מו ת מצד הגברים והנ שים
האופנה בניגו ד לרצון כולם?

מבוססים ה״ שורט ס״ :גבוה יותר,
כיצד נולדו ה״ שורט׳ס״? האם בהתנגד
המקסי והמידי, שה שתלטו על
״קשה להחליט, העיקר שהם כאן.״

מחוץ לעבודה אני הולכת כמעט רק ב־שורט׳ס.
כבר קניתי לעצמי סידרה שלימה
של מיכנסיים קצרים מכל המינים והסוגים
והצבעים והדגמים. הם נוחים ויפים׳ ועושים
את האשה נחמדה, בגלל שמרגישים
בהם צעירה ושובבה.״
זבנית ריקי אנגיל : 22״החבר שלי התנגד
בהתחלה שאצא בערב עם השורט׳ס.

,,כמובן שמסתכלים
עלי ברחוב.
אז מהי שיסתכלו״

יעל ומלי

יעל קופלביץ (למעלה)
בזוג ״ שו רטס״ מקסי
— יש בהם מקום לקיפול שלם. מלי פרץ
(למטה) לוב שת ״ שוד ט ס״־ מיני אמיתיים —
אך מוסתרים מתחת למעיל המקסי, למרות
שלפי דעתה ה״ שור ט׳ס״ פיקנטיים מאוד.

זה, מוכיחה את ית רונו ת ה״ שורט׳ס״ לבעלות
״ שור ט׳ ס״ שחורים, וחולצת מלמלה שחורה.
למעלה, הרגליים רגלי ריקי אנג׳לס, זבני ת
,נתקלה בהתחלה להפתעתה בה תנגדו ת החבר
רגליים האפקט בחנות שלה.

אבל אחרי שהלכנו לקולנוע והוא ראה את
כל האחרות בשורט׳ס, הסכים שגם אני
אלבש.״
ברטר, כספי 19 ,׳ בינתיים לומדת לבגרות
:״זה פחות נועז מן המיני. אבל בגלל
שזה חדש אז כולם מסתכל ם. אבל
יתרגלו במשך הזמן. כמו לכל חידוש.״
רחל רוגל ,20 ,פקידה :״הבום שלי יצטרך
לקבל את השורט׳ס כמו שקיבל את
המיני. אם זה באופנה, הרי שאין בזה שום
דבר שיצדיק לאסור עלי ועל האחרות ללבוש
מיכנסיים קצרים. כמובן שאלך בהם
לעבודה. עדיין לא הלכתי, אבל אלך.״
מלי פרץ ,18 ,פסלת :״זאת אופנה משגעת.
יש משהו פיקנטי באשה שלובשת
שורט׳ם.״
אולגה. לוי, מוכרת בבוטיק :״אני לא
כל כך נועזת, אז רק עכשיו התחלתי, אחרי
שראיתי ביום שישי כל־כך הרבה בחורות
בשורט׳ס. אני אומנם מעדיפה מקסי
לערב, ומידי אחר הצהריים, אבל בבוקר
אין כמו שורט׳ס..״
יעל קופלביץ :״לבשתי אותם פעם אחד
והתאהבתי בהם. כמובן שבזמן העבודה
אני לובשת אותם. אחרי העבודה, איך לפעמים.
אני לא אוהבת ללכת כל הזמן באותו
בגד. לכל בגד יש הזמן שלו. אבל ראיתי
שגם בערב יוצאים איתם, אז אולי גם
אני אלך בהם בערב. כמובן שמסתכלים
עלי ברחוב. אז מהי שיסתכלו.
ועוד איך יסתכלו. וכי בשביל מה המציאו
את זה בכלל י

עךין מרי בנו לבושה גס מיכנסיים,
למרות שקשה ל הא מין בכך. ה|||
כוונה
לפס ה שחור המילימטרי מתחת לחולצה.
מרי תמיד חלוצה ב ש טח האופנה.

דינה ברוך (משמאל) מדגימה
מ״ שורטס״
ה מורכבת מערכת סרוגים ואפודה זהה. כדוג מני ת מיקצועית,
מצליחה דינה להיראות טבעית בכל בגד.

אביר•

ב מ דינ ה

(המשך מעמוד ) 15

כדי להצביע על המערך הפוליטי שמתעתד
משה דיין להקים.
בראש וראשונה בולטים בה חברי הכנסת
ממפלגות שונות. מלבד גד יעקבי עצמו
חברים בלישכה ח״כ אברהם כ״ץ וח״ב
גדעון פת מהפלג הליברלי של גח״ל. מקרב
הח״כים של המערך, ניתן למצוא ברשימה
את ח״ב עדי אמוראי, וח״ב בן־ציון חל־פון,
סגן שר־החקלאות. מקרב הח״כים של
המפד״ל חבר בלישכה החדשה רק ח״ב
זבולון המר׳ הדייניסט המושבע שבצעירי
המפד׳׳ל. אולם מלבדו ניתן למצוא ברשימה
עוד רבים מצעירי המפד״ל, הידועים ב־דיעותיהם
הקיצוניות: דניאל ורמוס, הרב
ישראל הס מישיבת בני־עקיבא ברעננה,
דוד הדר, אהרון כהן — יושב־ראש המשמרת
הצעירה של המפד״ל, משה אישון ושאול
שיף. ניתן למצוא ברשימה גם את
הד״ר אבנר שאקי, סגן שר־החינוך ואת ח״ב
זלמן שובל מהרשימה הממלכתית.
נוסף לאלה חברים בלישכה הדייניסטית
גם אישים אחרים בעלי אמביציות פוליטיות,
כמו: הרב מנחם הכהן, הרב של ההסתדרות
; ראובן ויטלה, יושב־ראש הדור הצעיר
של המפלגה הליברלית ; יחיאל לקט,
מזכיר המשמרת הצעירה במפלגת העבודה ;
יוסף ורדי, מנכ״ל משרד הפיתוח ; אמנון
גולן, מפעילי רפ״י לשעבר וכיום דובר
אוניברסיטת תל־אביב ; עורך־דין -רם כספי,
מראשי התנועה ״דיין — לראשות הממשלה״;
ואליהו שפייזר, חבר מועצת עיריית
תל־אביב מטעם המערך.
השטחים התרת
הרצועה
״מי נתן את ההוראה?״ זאת היתר, אחת
השאלות שהיה צריך לברר הקצין הבכיר
שמונה בזמנו על ידי הרמטכ״ל, כדי לחקור
בתלונות על מעשים חריגים מצד חיילי
צה״ל כלפי האוכלוסיה האזרחית בעזה,
בתקופת ׳׳היד הקשר,״ בתחילת חודש ינואר.
המסקנה שהעלה אותו קצין בחקירתו
היתר״ שהמעשים שנעשו, נעשו על ידי חיילים
בודדים כפרטים, מבלי שניתנה להם
הוראה לכך. הם פשוט פירשו לא נכון את
ההוראה על ״יד חזקה״ ,מבלי שניתן תיד־

עיתונאים, מדענים
ורבנים
* * עניין שמקרב פלג חרות בגח״ל הצ־
טרפו ללישכה החדשה דווקא שני הפעילים
המקורבים ביותר לעזר וייצמן — פלג
תמיר, מנכ״ל התאחדות בעלי התעשייה ודוד
קוליץ, מי שהיה ראש לשכתו של עזר.
קבוצה נכבדה בלישכה היא קבוצת העיתונאים
שבה, הידועה אף היא בקירבתה
למשה דיין: הד״ר מיכאל בר־זוהר ; יצחק
לבני, עורך ב מ חנ ה ומפקד גלי צה״ל ; דן
הלסרין ואלימלך רם מר שות ה שידור ; שלמה
נקדימון מיריעות אחרונות ; מנחם תלמי,
דב גולדשטיין ודניאל דגן מ מעריב; ואוהד
זמורה מדבר.
חברים אחרים בלישכה הם אל״מ (מיל).
גדעון אלרום, מאל־על ; האדריכל סעדיה
מנדל ; מרדכי נסיהו, פרופסור מיכאל סלע,
סגן נשיא מכון וייצמן ; פרופסור עמיאל
סעדיה מהכור האטומי בנחל שורק ; ישראל
קיסר מהועד הפועל של ההסתדרות ; צבי
צפרירי ויוסף צחנובר ממשרד־הביטחון ;
והרב ישראל לאו, אחיו של דובר משרד-
הביטחון.
ראוי לציין כי ברשימת אחי הלישכה
נמצאים, במספר זעום ביותר, גם מספר
חברים שאינם בדיוק דייניסטים בדיעותיהם.
כך למשל. בולטים ברשימה שמות כמו
דניאל בלוך, כתבו הפרלמנטרי של דבר,
או עדי יפה, מי שהיה יועץ לראש־הממשלה
ואחד המועמדים שנפסלו השבוע למישרת
הממונה על הטלוויזיה. אולם רוב רובם של
אחי הלישכה הם דייניסטים, שבעבר כבר
גילו את דיעותיהם ועמדותיהם בגלוי.

לושה

בעיות ש?
גני־ילדיב

לשער שחבורת אנשים נאה זו
שהצטרפה למוסד סולידי, הומאני ו
מכובד כמו בני ברית, תקדיש את מיפגשיה
לבעיות של גני ילדים או הקמת ספריות
בשכונות־עוני.
אמנם פעילי בני ברית מציינ^ז בגאוה,
כי במיסדר כמו שלהם אין חלוקת כסאות
ומישרות. להיפך, האחים המצטרפים לליש־כה
חייבים לתרום לא רק מזמנם אלא גם
מממונם .״זאת הפעם הראשונה שסגן־שר
יצטרך לשלם בשביל הארוחה שהוא אוכל
עם חברי הלישכה, ומנכ״ל משרד ממשלתי
לא יבקש קבלה עבור אותה ארוחה,״ אמר
אחד מפעילי בני ברית.
אבל מי שמתפתה להאמין שחבורת הצעירים,
הפקידים והמדענים בעלי השאיפות
הפוליטיות, הצטרפה לבני ברית משום שאין
לה עיסוקים אחרים או כדי לחנך את
עצמה לנימוסים נאים, אינו אלא תמים.
ההרכב האנושי של הלישכה מדבר בעד
עצמו.
מיסדר אבירי דיין לא נועד לכיבודים ו־לתוארים,
אלא לפעולה, בבוא העת.

אל״מ (מיל ).פונדק
ידידות מחוד שת

רוך מתאים ומבלי פיקוח מגבוה על מעשיהם,
בשטחים הנתונים לפיקוחם.
אף על פי כן מצא הרמטכ״ל לנכון לנזיף
״נזיפה אדמיניסטרטיבית״ במספר קצינים,
בתוכם קצין בכיר, על שלא פיקחו פיקוח
צמוד על מעשיהם של החיילים באותה
תקופה.
לאחר אותה נזיפה התעוררה השאלה :
מדוע הסתיימה הפרשה בדרג של נזיפה
לקצין בכיר, שאינו קובע מדיניות? מי שקבע
את מדיניות ״היד הקשה״ היה שר•
הביטחון משה דיין עצמו. כשר־ביטחון העיבו
גם בשטח ולא רק במשרדו, היה
הוא עצמו צריך לפקח, לא פחות מהקצין
הבכיר, כיצד מפרשים את המדיניות שלו
בשטח.
כמו בפרשת כפר־קאסם, ב־ , 1956 בה
הסתיימו ההאשמות בדרג של מפקד חטיבה,
כשהממונים עליו נשארו נקיים מכל אשמה,
כך אירע גם הפעם. קובעי המדיניות יצאי
נקיים. מבצעי המדיניות נענשו. העונש היה
אומנם רק נזיפה, אבל לגבי קצין בכיר
נזיפה היא עונש משפיל ביותר.
ידידות מחודשת. לא היתה זו הביקורת
היחידה שהוטחה כלפי משה דיין
לאחרונה. ביקורת מסוג אחר לגמרי היתד,
קשורה ביחסיו עם אישיות הנמנית על
מקורביו — אלוף־משנה (מיל ).יצחק פונדק.
יצחק
פונדק 57 היה מפקד גדוד בת־חילת
מלחמת העצמאות וכעבור שנה הפך
למפקד חטיבה ; מי שהיה מפקדו הראשון
של הנח״ל בשנת ,1950 היה מפקד חיל־השריון
בשנים ,1953—56 כשמשה דיין
היה רמטב״ל. למרות הידידות בין השניים,
לא מנע דיין את פרישתו של פונדק מה־שריון
מפני שהטנקים שלו לא הגיעו אף
פעם בזמן למקום שהיו צריכים להגיע.
מאז פרש פונדק משירותו הצבאי הפעיל,
שימש בתפקידים ממלכתיים שונים, החל
ממנהל חבל ערד, דרך ציר ישראל בטנזניה

ועד לתפקידו האחרון כעוזרו של שר־הע־בודה.
למרות
כל מה שאירע ביניהם, לא שכח
משה דיין את פונדק. הידידות המחודשת
בין השניים עוררה פליאה רבה. שכן, במרוצת
15 השנים האחרונות קם דור חדש
הרואה עצמו זכאי לידידותו של דיין. מדוע
זכה בה דווקא האל״מ הקשיש, שהיה יותר
מעשור מנותק מצה״ק?
עיתונות איך מ ת
נאצר?
הידיעה שהפיצו שני כתבי רדיו אמריקאיים
שביקרו בישראל, היכתה גלים בעולם.
היא התיימרה למסור מפי מקור מוסמך כי
נשיא מצריים לשעבר, נאצר, לא מת מוזת
טבעי, וכי היה קורבן להתנקשות.
היו רק שני ליקויים בידיעה המרעישה:
מקורי׳ לא היה כל כך מוסמך, והמקור
עצמו התייחס אליה בספקנות.
המקור היה פרופסור אלברט סייבין,
נשיא מכון ווייצמן. הוא יכול להיות ודאי
מקור מוסמך בכל הנוגע לנעשה בתחום
המכון או בשטחי המדע שהוא בקיא בהם.
אבל כשהוא מגיע לעסוק בענייני מדיניות,
אין הוא זוכה לאותו יחם רציני בו הוא
זוכה כאיש מדע.
פרופסור סייבין גילה את הסיפור ,״לא
לפירסום,״ לשני כתבי הרדיו האמריקאים
בסעודה שנערכה במכון וייצמן. אחרי שהשניים
הפיצו את הידיעה בעולם, הסתייג
ממנה גם סייבין, טען כי הידיעה אינה אלא
חשד, המבוסם על אינפורמציה שנמסרה
לו ״על ידי אנשים הקשורים עם מישהו
בצבא מצרים שברח משם לפני מות נאצר.״
לפי ניתוחו של סייבין, אם אומנם מת נאצר
כתוצאה מהתנקשות ולא מוות טבעי,
נגרם הדבר בידי קבוצת קצינים אופוזיציונרים
בצבא מצרים, שרצו להגביר את
המעורבות הסובייטית לצד מצרים כנגד
ישראל.
מי רמז ראשון? .הניתוח הפוליטי
שלל מהידיעה את מעט האמון שאפשר
היה עוד ליחס לה. שום קבוצה פרו־סוב-
ייטית לא הפיקה תועלת כלשהיא ממותו
של נאצר. להיפך, אם היה מישהו מעוניין
בסילוקו של נאצר היו אלה דווקא ה־מעוניינים
בקרע בין מצרים לברית־ר,מועצות
ובניטרול ההשפעה הסובייטית על הצבא
המצרי. אלה יכלו להיות רק נציגי
סוכנות ביון מערבית.
המעניין בכל הפירסום הוא בכך, שהוא
לא היה חדש כלל. היה זה מעריב שפירסם
את האפשרות שנאצר לא מת מוות טבעי,
בניתוח ארוך ומפורט, מאת כתבו אורי

הקואליציה
ה חייל שכמעט
הפיל ממ של ה
חנוך לנגר הוא אומנם חייל, אולם
עובדה זו לא מנעה בעד בית־דין רבני
של מדינת ישראל להכריז עליו ועל אחותי
מרים כעל ממזרים. גם בית־הדין הרבני
הגדול, שבפניו עירערו השניים, פסק כי
הם אכן ממזרים, חייל או לא חייל.
גילה את הפרשה לראשונה כתב הארץ דן
מרגלית. למרות שהיתה ידועה גם לעיתונאים
אחרים, הסכימו הללו שלא לפרסמה,
על־מנת לאפשר לצדדים לפתור את הבעייה
בשקט. הם פירסמו את הסיפור ביום השלישי
השבוע, לאחר שנודע להם כי יפורסם
בהעולס הזה.
נישואין רלא גירושין. אימם של
חנוך ומרים נישאר, בפולין בתקופת מלחמת
העולם השנייה. בעלה היה פולני נוצרי,
שעל־מנת להתחתן איתר, הסכים להתגייר.
לזוג נולד ילד. מאוחר יותר נפרדה
האשד, מבעלה, עלתה לישראל, מבלי שטרחה
להתגרש ממנו כדת וכדין. כאן — התחתנה
מחדש.
מנישואיה השניים נולדו לה חנוך ומרים.
אלא שאז הגיע לישראל בעלה הראשון,
התייצב ברבנות, ביקש להכיר בנישואיו
שלו כתקפים. הרבנים הסכימו לדעתו. התוצאה:
ילדיה של האשד, שנולדו מנישואיה
השניים — ממזרים, מאחר שמעולם
לא ויתירה את נישואיה בפעם הראשונה.
לילדים עצמם נודע הדבר כאשר הגיש
חנוך לרבנות בקשה להינשא. בקשתו נדחתה,
מאחר שכממזר אין הוא יכול להינשא
לבת ישראל.
פסר־דין ממזרי. לאחר שנידחה עיר־עורם
בפני בית־הדין הרבני הגדול, פני
אז החייל ואחותו אל עורך־הדין רם כספי.
זה היפנה אותם למשרד הביטחון. כך
הגיעה השערורייה לאוזניו של שר הביטחון.
דיין
התרתח, העלה את הנושא מייד בממשלה.
במקביל ביקש מהרב שלמה גורן
לנסות לבטל את פסק־הדין הממזרי.
בתגובה, איימה המפד״ל על משבר ממשלתי,
אם יבוטל פסק־הדין. בהתייצויות,
בהן השתתפו שר הביטחון, שר הדתות,
והיועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, יצא
דיין להגן בתוקף על מר, שנראה בעיניו
כפגיעה שאין חמורה ממנה במורל צה״ל.
הודיע כי יפוצץ את חוק הנישואין והגירושין
הנוכחי, אם לא יכירו הרבנים בחנוך
ובמרים כיהודים. זרח ורהפטיג ניסה למצוא
מוצא, אך לא הצליח.
לא איכפת לי. כבפרשת הלן זיידמן,
לפני הצי שנה, נחת עתה הכדור שוב בחיקו
של הרב גורן. הוא זה שבידיו למנוע כ־

האם מת >אצ )1מיתה טבעית?
על אף הידיעות על מחלתו הק7׳זח, אין מוציאים מכלל אפשרות שנשיא
מצרים נפל קרבן להתנקשות - .עתה תחריף מלחמת־הירושה
*9יי.איי. מרדניים י י ויו נ־

״ ,ז או רי ד ן

ד־מים5 .ז-וג* יייכ״גך •*•די

הידיעה ב,,מעריב״ בנוכמכר 1970
טוב במדע, חלש ב מדיניו ת

דן, ימים ספורים בלבד אחרי מותו של
נאצר. השבוע, כשדן מעריב בגילוייו של
פרופסור סייבין, לא טרחו עורכיו לציין
כי היה זה עיתונם, שרמז ראשון על אפשרות
ההתנקשות בחיי נאצר.
היתד, לכך סיבה טובה. כי כאשר פורסמה
הידיעה, לעגו אנשי מעריב עצמם לידיעה
של כתבם, הגדירו אותה כ״שטות
חסרת יסוד.״ חזרה אל אותה ידיעה, היה
פירושה עבורם הודאה במעות.
רמזים שונים שהודלפו בעולם מאז מותו
של נאצר העידו על כך שיש מקום להנחה
שנאצר לא מת מוות טבעי. אם תתגלה האמת
על כך באחד הימים, יהיה זה בעוד
שנים רבות, כשלגילוי לא תוכל להיות
עוד השפעה על מהלך המאורעות במזרח
התיכון.

רגע את פיצוץ הקואליציה — וכלל לא
בגלל השלום והשטחים. מוחו המפולפל
של גורן מתייגע עתה קשות, על״מנת להוציא
את הממשלה מד׳בוץ אליו הכניסות,ה
חכמי הדת. הצדדים בסיכסוך הסכימו להקים
ועדה מיוחדת, שתבדוק את הפרשה
מחדש על סמך החומר שמכין עתי, גורן.
כל זה לא עניין במיוחד את הרב שלמה
קרליץ מבני־ברק, אב בית״הדין שחתם על
ממזרותם של שני האחים .״כן, פסק־הדין
בעניין חנוך לנגר נראה לי צודק,״ קבע.
״כן, שמעתי שהרב גורן מטפל בזה, אבל
לי לא איכפת מה שהוא עושה.״
יחד עם זה, השאיר לעצמו הרב פתח
לשעת חירום :״אם יוכל הרב גורן להביא
עובדות חדשות בפרשה — אז בבקשה,
שיביא.״
העולם תזה 1749

שישו ו שימחו -מ אנדי בו ערת ־ והקהלמשלם
ך * יתה זו שערורייה שמעטות דוגמתה,
( \ אף במדינה בה שערוריות הן עניין
של יום יום. עולם הבידור רגיל דיו למעשים
שנלווים אליהם שמות־תואר נלוזים —
אך מה שהלך ביום הרביעי שעבר בהיכל
התרבות, שבר שיאים. .בשביל ז ה באתי?
בשביל ז ה הוצאתי 14ל״י?״ קונן סמל
צעיר בשורה 8בפני ידידתו.
הוא לא היה היחידי 1750 .איש קנו
כרטיסים, למופע ערב שירי אש, במחיר

אמרגן גרוס
בזיון

עשר ל״י בממוצע לכרטיס. לא היה אחד
מהם שלא בכה על הכסף. מודעות הענק
שפירסמו את האירוע זעקו: אש בהיכל
התרבות .״הייתי שורף באש את מי שדפק
אותי ככה,״ רטן אחד המאוכזבים ביציאה.
קהל צמא-דם
ך וא התכוון, מבלי לדעת זאת, ל!
) אמרגן הזריז במיוחד ראובן גרוס, שיזוז־
עם שותפו אלפס ברנשטיין אירגנו את
האירוע הלוהט. ערב שירי אש נועד להיות
מופע בהתנדבות של מיטב אמני ישראל —
למען שיקומו של דיסקוטק־מסעדה מאודי
שעלה בלהבות. מובן שאת הקהל שמילא
את היכל התרבות לא עניינה הצדקה. עניינה
אותם הרבה יותר רשימת־הענק של ה־אמנים
שאמורים היו להופיע בפניהם, שכללה
את הפופולריים ביותר, מאריק איינש־טיין
והלאה.
אלא שרשימת האמנים שלא הופיעו
— רצינית יותר מאלו שהופיעו. אילי גור־ליצקי,
חדווה ודויד, להקת ויקוד דיזננוף,

ג׳ורג׳ איברהים מהטלוויזיה, אבי סולידאנו,
עליזה עזיקרי, צביקה פיק — כל אלו ל א
הופיעו.

לא פנו,
לא פנו

מההם לא הופיעו?
׳ ,יום אחד ראיתי את השם שלי, במפתיע,
במודעות של ערב שירי אש,״ מס־

פר יוסי בנאי .״היו לי שתי אפשרויות :
להתחיל לכתוב מכתבים, או פ שוט לא לבוא.
כיוון שאני בן־אדם עובד, החלטתי
להתעלם מזה. יום אחרי שהתפרסמו המודעות,
פנו אלי, ביקשו שאופיע. אמרתי להם
שלא וזהו זה.״
״פנו אלי אחרי שהמודעה התפרסמה בעיתונים,״
מספרת עליזה עזיקרי .״אמרו
לי שזה ערב של שריפות. לא הסכמתי. יש
לי נסיון עם ערבים כאלה. אם לערוך ערבי
התרמה, אז מדוע לא בשביל מושב
זקנים למשל? בשביל דיסקוטק זה מיותר.״
צביקה פיק, כוכב שיער :״כשפנו אלי,
זה היה אחרי ששמי התפרסם במודעות כאילו
אני מופיע. הפניתי אותם לאמרגן שלי,
חיים סבן.״
חיים סבן :״כשראיתי את שמו של צבי־קה
במודעות, פניתי לאמרגנים ושאלתי או־תם
איך הם פירסמו את שמו. אז הם אמרו
שהם דיברו עם *ביקה•״

ך* נן גורדכלט :״אלי בכלל לא פנו.
| 5פתאום ראיתי את הש 8שלי במודעות
בעיתונים. אפילו אם היו פונים אלי, לא
הייתי מסכים. כשאני מופיע בהתנדבות, אני

מחליט בעצמי על המטרות. אני לא יודע
אפילו מי אירגן את הערב הזה.״
דרורה חבקין , :סיפרו לי שהערב מיועד
לטובת חברים שלי מלהקת הזיעה הקרה,
שכלי הנגינה שלהם נשרפו בדליקה שפרצה
בבר־ברים. כשראיתי אחר כך את
המודעה שזה לטובת מאנדי, התרגזתי. אמרו
לי שלא לשים לב למודעות, זה סתם.״
מה קיבל הקהל תמורת כספו, מאותם אמי
נים שכן הופיעו?

״זה סקנדל. צריך לעשות משפט,״ קצף
בתום ההופעה גבר הדור לבוש׳ בשנות
העמידה, שנראה כמו אחד שלא רגיל שידפקו
אותו .״כולם מלבד אריק איינשטיין
ועוד בודדים, הופיעו כאילו הם עושים טובה
שהם מופיעים. כאילו הם מטיילים ב־דיזנגוף.
אורי זוהר הסתובב על הבמה כל
הזמן — אני לא יודע למה. הופעה הוא
בטח לא נתן. הבמה היתד, ריקה בלי שום
קישוט, רק שלט פירסומת. כל אמן שהופיע,
ראו אצלו ברור שהוא משתדל לנפח
ולהאריך את זמן ההופעה ככל האפשר,
כדי לסתום את הזמן• בגלל זה גם התחילו
באיחור של עשרים דקות.״ קהל נירגז
שהתקבץ מסביב הסכים בקריאות נזעמות.

,כל הרעיונות שלו הם בלוף אחד גדול,׳׳
קבע אחר. .הוא שחצן, בטוח שתפס את
אלוהים ב חושב שהוא יצליח לסדר
את כולם תמיד, .כשאני אגמור עם הארץ,
יש לי תמיד אפשרות ללכת לעבוד על
אמריקה,׳ הוא אומר.
,אין ספק שהוא זריז. אבל לא בכיוון
הנכון. ערב האש שלו הוא דוגמה אופיינית.
ומה שהוא עשה שם עם שחקני שיער
— אופייני לא פחות. הנהלת היכל התרבות

חנן גולדכלט

דרורה חכקין

לא פנו אלי

אל ת שימי לב

יוסי סנאי

צכיקח פיק

אלי

אלי

פנו

פנו

הודיעה לו שאינה מתנגדת להופעתם של
שחקני שיער — אך לא בשירים מתוך
שיער, מאחר שלדעת ההנהלה שירים אלו
אינם הולמים את רמת המקום• מה עשה
גרום? העלה את השחקנים על הבמה, כדי
להוכיח לקהל שהביא אותם באמת — והודיע
שהם לא יכולים להופיע, כי הנהלת
היכל התרבות לא מרשה זאת.״
לטענת מארגני הערב הם הזהירו את הקהל
מראש, במודעות, ש״שינויים אפשריים.״
חוץ מזה, הם טוענים׳ האמנים איחרו
להגיע להיכל התרבות ממקומות הופעתם.
אז מה הם אשמים בכך.
איך להרוויח
״בל הערב הזה היה הפסד אחד גדול,״
אמר אלכם ברנשטיין .״מכרנו כרטיסים ב־משריפה
9500ל״י
בלבד והיו לנו הוצאות של 12
ך* אחראי לכל המהומה, ראובן גרוס, אלף ל״י. ההכנסות לא היו מיועדות אפילו
למאנוי, אלא כדי לשקם את המסעדה ה|
) הוא בחור זריז־דיבור ומהיר־מחשבה.
בנו של בעל חנות־מכולת שהסך לקבלן ו סינית שלה. בטכס הפתיחה של המסעדה
סטודנט באוניברסיטה, החליט גרום כי ענף היה רפי שאולי צריך להכריז שכשיקבל
חזרה את דמי הביטוח מהשריפה, הוא יתהאמרגנות
יהווה כר מתאים לכישרונותיו
רום אותם לאילנשיל פוליו.״
המיוחדים .״הוא מלא רעיונות מבריקים,״
חבל שהקהל לא ידע שכל העסק היה רק
סיפר אודותיו השבוע חבר .״הנה, רק נשרף
נואנדי — והוא העלה על הרעיון איך הלוואה. יתכן שאז היה מסכי לשלם מחילעשות
מזה כסף. האמני בהתנדבות — רים כפולים בעד המופע העלוב שביזה את
מארגניו והאמניס שהופיעו בו.
וההכנסות חצי לכיסו וחצי לבעלי מאנדי.

במדינה מופעים
א מני ם — עכשיו
שלום אחר־ כ ך
כל שעון מראה אח השעה
כמעט כל שעון מראה שניות
הרבה שעונים מראים חודשים
רק שעון אחר
מראה בנוסף לכל
ו.ם את השנים הבאות

״אמנים למען השלום״ הוא אירגוך שנולד
בשיחה טלפונית. הוחלט כי ״צריך
לעשות משהו,״ אחרי שהממשלה השיבה
מה שהשיבה ליארינג.
.ההיענות לקריאה היתה גדולה: אילי גור-
ליצקי, אריק ושושיק לביא, אריק איינשטיין,
צמד דרום, אילנה רובינא ולהקת הצ׳רצ׳י-
ליס נענו מייד לקריאה, כשהמשוררים והסופרים
יעקב (שיר השלום) רוטבליט, ייבי
ודן בן־אמוץ מצטרפים לאורי זוהר ועמום
קינן תוך חצי שעה של גיוס טלפוני.
מי שסירב להכיר ב״אמנים למען השלום״
היתה דווקא ר שות השידור. סוכנות
הפירסום, שהעבירה את ההודעות לשידור,
קיבלה קריאה טלפונית בשמו של משה חובב׳
מנהל הרדיו, שהודיע כי ״אין דבר כזה
כמו, אמנים למען השלום׳ ,ולכן לא
נוכל לשדר את ההודעה תחת כותרת זו.״
התפרצות זעה. בשבת בבוקר הה־ברר
כי שידורי ישראל טועה, כרגיל. שוטרי
התנועה בסיבוב של קיבוץ שפיים השתלטו
בקושי על התור הארוך של מכוניות
פרטיות, משאיות, אופנועים, שזרם לאמפיתיאטרון
הגדול שהתמלא על אלפי מקומו-
תיו. אורי זוהר התגרה בקהל :״באתם

י1ז*נ 0111£
השש 1הרבשנתי

או ריינ ט*
ה שעח
האחד לכל
החיים

אוריינט -ששן העילית מתוצרת יפן
יצרני שעוני איכות מכל הסוגים:
שעוני צלילה מהטובים ב שלם־ ש שנ׳
תאריכון -אוטומטיים -לנשים וכוי
להשיג בחנויות השעונים המובחרות

סוכנים בלעריים:

בני 711*10קדס11
ח ל -א כי ב

2 6ג 1ר 3״ 3 3 2

הנ הל ת ח שבונות
בירו שלים :

סלוו ובוטיק במילא
רח׳ חורי מ ס — 25 .חי פ ה

שמלות חו פהלהש אל ה ול מכיר ה
ת מ רו קי םומ תנו ת לכלו ת
שמלות או פנ תיו ת מוכנו ת
פתוח יום יום מ־ 8—13 ואחר -הצהרים מ־ 9נ—15

מלבד ליום ראשון

פקידות כללית — 4חודשים !

() 1.8.111.
כתיבה

במכונה

חידש!

ני ה״ ס ״ חפקיד ״ ,י. פורמן,
כצלאל ,18 ירושלים
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אומו בהקדם.

אריק איינשטיין במופע
פופולרי

השלום?

לשמוע אה אריק איינשטיין, או להפגין
למען השלום?״
תשובה אחת ניתנה כשנאם דן בן־אמוץ.
כאשר קרא לחיילים לסרב לשרת בשטחים
המוחזקים (ראה מסגרת) יצא הקהל מכליו
מרוב זעם, מנע את המשך נאומו.
הכת הקטנה. היו גם חלקים בלתי
מתוכננים בתוכנית העליזה: מקהלה ערבית
מהמשולש הקטן הציעה את שירותה,
נתקבלה באהדה. אריק ושושיק לביא שיתפו
את בתם הקטנה במערכון קצר.
שוחרי־השלום שבין המשתתפים יצאו את
האמפיתיאטרון בהרגשה שהם שייכים לחלק
גדול מאד של הציבור הישראלי, שהשלום
חשוב לו — גם בבוקר־שבת קייצי.
העולם הזה 1749

הווסח ה מל א שד הנאום ש הס ת״ס סני די ם :

״לילה טובי חמודים!״
ניתן להבטיח את קיומו, אחדותו ועתידו
של עם ישראל בארץ יפה ומקוללת זאת.

״נהר גירה 2־י״
שנים מספר לפני מלחמת ששת־הימים
גילה לי עזר וייצמן את האמת׳ בשיחה
פרטית שהתנהלה בטון של בינינו־לבין־עצמנו.
(יש לי הרבה טענות נגד עזר, אבל עלי
להודות שהוא אדם ישר, גלוי ואומר לכולם
את דעתו בלי שום פוילע־שטיק. תכונה׳
אגב, הפוסלת אותו אוטומטית ממילוי
כל תפקיד רשמי בממשלה).
מזלנו, הוא אמר לי, שאנו מוקפים אויבים׳
שרוצים להשמיד אותנו. אילו הערבים

גל, לדעתה, לסתום את הר הגעש הכלכלי,
התרבותי והחברתי׳ שעליו אנו יושבים, הוא
פקק ה״אין ברירה״ ,פקק סכנת ההשמדה,
פקק הביטחון, שעבור הבטחת קיומו כדאי
לשלם כל מחיר, כולל הרוגים ונכים, שאחרי
הכל, כפי שהמנוולים הגדולים ממהרים
להזכיר לנו, מספרם אינו עולה על
מיספר קורבנות התנועה בדרכים.

״תפנם אוגזבו בביצים״

— > 1— 11 11111 111111 1

ו ו יו 1

— *ויון

אני לא אכנס לסקירה פוליטית של השנים
שחלפו מאז מלחמת ששת״הימים. כל
מי שקורא עיתון בעין ביקורתית, הבחין

דן כן־אמוץ כעת הנאום
״אני עומד כ מו אידיוט

להלן דבריו של דן בן־אטוץ
במופע האנינים ״שלומ-עבשיו״.
״העולם הזה מפרסם את הדב רים
במלואם כדי לאפשר לציבור
להבין את רקע המהומה :

ביום יפה כזה, שבו אפשר להמשיך לשכב
למיטה עם איזה חוברת צעירה, בשבת
לוקסוסית כזאת שבה אפשר לטייל בשדות,
להשתזף בשמש על שפת־הים, לשמוע את
באך או קאט סטיבנס בטרנזיסטור, לקרוא
שירה ולעשות עוד כל מיני דברים שמרחיבים
את דעתו ונפשו של אדם — אני עומד
כאן כמו אידיוט ומנסה להגיד כמה דברים
על השלום, בידיעה ברורה שזה ביזבוז־זמן
ממדרגה ראשונה, ושאין שום ערך
מעשי לכנס הזה, פרט, כמובן, לערך ההנאה
שיש בעצם ההתקהלות המשפחתית הזאת.
אין
ספק, זה נחמד מאד להימצא כאן
בחברת אנשים טובים, המסכימים איתך מראש
בכל הנוגע לאיוולת ולפשע שבמלחמה,
אנשים שבאו ־לשמוע את עצמם ולבחון
שוב ושוב את בבואתם הנאה, הנשקפת מתוך
השירים והדברים הנאמרים כאן.
הרגשת האחווה נעימה מאד, והידיעה שבכל
זאת אינך יחידי במערכה הזאת —
מעודדת במיקצת.
אבל, רבותי, אני מסופק אם יש איזה
שהוא ערך בחיזורים המילוליים שלנו אחרי
השלום. אני מסופק אם אנחנו יכולים
לשנות את המצב ולהשפיע על מהלך ההיסטוריה
הפרובינציאלית שלנו, העוברת
עלינו כמו מכבש כבישים.

אהד המפריעים שהפסיקו את הנאום
״חמורים, המ שיכו לשיר שירי שלום !״

לא היו קיימים, היינו צריכים להמציא אותם•
יש לנו מזל גדול, הוא אמר, שאנו
נתונים במצור, ובמצב בלתי־פוסק של מלחמה.
אני
מקווה שמצב זה יימשך שנים רבות,
משום שרק בזכותו הצלחנו להפוך את
הערב־רב הזה, שהגיע הנה מכל חור בעולם,
לעם אחד׳ עם שפה אחת ותרבות אחת.
רק בזכות הסכנה המתמדת פיתחנו כאן
חקלאות, תעשייה וצבא נפלא. שלום ־בינינו

בתרגילי האקרובטיקה הבלתי־פוסקים של
הממשלה. במשך ארבע שנים היא עושה
שמיניות באוויר כדי להתחמק, לדחות, ואני
טוען, להימנע מהסדר של שלום
עם מצריים.
בהתחלה זה הלך לה בקלות. שותפיה הנאמנים
ביותר היו שליטי־ערב, אשר בנאומי
ההסתה ובאיומיהם ההיסטריים עזרו
לה לקבוע בתודעה שלנו את נוסחת הפלא
״אין ברירה !״

״נגו&לן רי\״

נמאס לי ! נמאסו עלי ההפגנות התרבותיות
למען השלום, הפסטיבאלים הנחמדים,
הסימפוזיונים המלומדים, הסיסמאות הנדושות,
חוגי הבית, המודעות בעיתונים, ו־ערימות
המילים שאמרנו וכתבנו בנושא זה,
מאז המלחמה.
שירי השלום, לא רק של יבי, נמאסו
עלי לא פחות משירי המלחמה. נמאס לי
לשמוע ולהשמיע את כל הבבל״ת הזה, כיוון
ששום דבר לא יוצא מזה ושום דבר לא
ייצא מזה•
הספקות שהיו לי פעם — עוד לפני פרשת
גולדמן — ביחס לכנות שאיפותיה של
הממשלה לשלום — הפכו כבר מזמן לוודאות
מחרידה. אני משוכנע היום שממשלת
ישראל לא רוצה בשלום. היא תהיה מוכנה,
אולי, לקבל אותו, אם הוא יוגש לה
חינם, ומבלי שהיא תיאלץ לשלם עבורו את
המחיר היקר של שטחים, אך גם או, אני
משוכנע, היא הבלע בקושי רב את צפרדע
השלום.
משום שלדעתה, מחיר השלום אינו נמדד
בקילומטרים בלבד. היא יודעת היטב —
וידיעה זו מובנת כל־כך לחברי־הממשלה
עד שאין כל צורך למטא אותה במילים —
ששלום, אפילו, ללא נסיגה, פירושו אבדן
נוסחת־הפלא ״אין ברירה״ .נוסחה שטנית
שרק בעזרתה — כך נדמה להם כנראה —

ובין ארצות־ערב פירושו התבוללות, לבאג־טיניזציה,
פירוד ואובדן העם.

״אנגזגג שוגים רתזזת״
?1׳זיז^83 ינן וזף ייו —•*יי1
אני בטוח שלא רק עזר מחזיק בדיעות
האלה. יש לו שותפים לא רק בגח״ל, אלא
גם במפלגת העבודה ואולי גם כאן, בתוכנו.
אלא שהוא התם היחידי המעז להודות
בכך בגלוי.
הממשלה יודעת היטב שבזמן מלחמה
אנחנו עם נפלא, אבל היא גם יודעת שבזמן
שלום אנחנו שווים לתחת.
אני חושש מאד שהיא הוציאה את המסקנות
הבלתי־נכונות מרוח האחדות שחלפה
כאן ובעולם היהודי ערב מלחמת
ששת־הימים. היא משוכנעת ששלום פירושו
לא רק ויתור על שטחי־מחייה, וקילוט־טרים
של היסטוריה. פירושו של השלום,
המאיים עלינו, עכשיו, הוא גם אבטלה, שפל
כלכלי, מיתון, ירידה, משבר חברתי ומעמדי,
ושאר התחלואים של מדינה נורמלית
במאה העשרים.
וכדי למנוע את הסכנה הנוראה הזו, מוכנה
הממשלה לעשות הכל, ובלבד שהמצב
הקיים יימשך לנצח. והפקק היחידי המסו־

אך בחודשים האחרונים התרחש
בעולם הערבי. סוף־סוף תפסו הערבים שהאיום
במלחמה קונבנציונלית, או מלחמת־התשה,
אינו מפחיד אותנו. הוא רק מחזק
אותנו. סוף־סוף הם תפסו את נקודת־החול־שה
האמיתית שלנו.
הם תפסו אותנו בביצים, ומאיימים עלינו
בשלום, וזה כואב מאד, רבותי. מהתפיסה
הנוראה הזו קשה להתחמק.
זה קשה, אבל זה עדיין לא אומר שאטור
לנסות, והממשלה שלנו עושה כל מה שביכולתה
כדי להתחמק מהתפיסה הבלתי-
ספורטיבית הזו.
פתאום, אחרי כל ההצהרות החגיגיות שלא
יצאנו למלחמה לשם כיבושים טריטוריאליים,
לאחר ההכרזות שאנחנו מקבלים
את החלטת מועצת־הביטחון ואנו מוכנים
לנסיגה תמורת שלום, פתאום כשסאדאת מעז
לעבור על הלאווים של חרטום, ולהציע
לנו את מה שתבענו כל הזמן — שלום
תמורת נסיגה — אנו מכריזים כן, אבל
לא לגבולות הרביעי ביוני.
אנחנו מוכנים לשיחות שלום ללא־ תנאים
מוקדמים, בתנאי ששארם־אל־שייך, ירושלים,
ביקעת הירדן והגולן יישארו בידינו.
ומי יודע י אם מצריים תסכים לתנאים
המוקדמים האלה, יכול להיות שלא תהיה
לנו ברירה אלא לתבוע את הוצאת הכוחות
הסובייטיים ממצריים, ובלבד לדחוק את
מ ש הו

סכנת השלום המאיימת על אחדותו, קיומו
ועתידו של העם.

״גזיגנגגזרעו רגזגדנגגגז־אבר״
אם כן, מה המסקנה י המסקנה הפרטית
שלי היא שרק פיתרון כפוי של המעצמות
יאלץ אותנו סוף־סוף להתייצב
פנים אל פנים מול סכנת השלום.
נוסחת ה״אין־ברירה״ תפעל הפעם נגדנו•
אם אנחנו מסרבים לאכול את השלום
ולקיים בכך את גופנו ונפשנו, יאכילו לנו
את השלום בכוח. ורבותי, חברים, ידידים
ומועמדים פוטנציאלים למודעות־אבל —
אני בעד. זה לא יהיה נעים, זה יכאב, אבל
נראה שאין ברירה.
בעצם יש. קיימת גם אפשרות אחרת. היא
תלוייה בכם, בנו ובעוד הרבה אנשים, המוכנים
לקחת על עמצם את הסיכון הגדול
של שלום. אנחנו יכולים להביא אותו, גם
אם המעצמות יחליטו לפתע להמשיך את
המישחק היקר הזה עוד ,30 ,20 או 50
שנה. גם אנחנו יכולים להפוך למעצר, קטנה,
לקבוצת־לחץ אשר תאלץ את הממשלה
שלנו לצאת אל מול פני השלום.
אבל לא בדיבורים, רבותי ! לא בנאומים,
הרצאות, מאמרים, שירים ואסיפות, אלא
במעשים. ואם תרשו לי פאראפרזה על משפטו
הקלאסי של בן־גוריון :״לא חשוב מה
שהממשלה תגיד. חשוב מה אנחנו כאן
נעשה ! ״
עלינו לאמץ לעצמנו את מדיניות הממשלה,
ולקבוע עובדות, לעשות ולבצע, משום
שלצערנו הרב רק שפה זו מובנת היום,
לא רק במדינה שלנו, אלא בעולם כולו.
כבר כתבנו ודיברנו מספיק. אין לנו מה
להוסיף על מה שאמרנו במשך ארבע השנים
האחרונות. לו היה ערך כלשהו לדיבורים
שלגו׳ היתר, הממשלה כבר מזמן
משתכנעת מדברי הטעם שלנו ומשנה את
מדיניותה.

״ל־סרב רשבת בשבגגזים״
עכשיו לא נותר לנו אלא להשמיע את
דברינו בדרך הרטוריקה הפיסית. רק כשאתה
מתחיל לדרוך על יבלות ועל דשאים,
רק כאשר אתה מקיים הפגנות ללא רשיון,
רק כשאתה חוסם את הכביש, כשאתה
מודיע שאתה מסרב לשרת בשטחים הכבושים,
כשאתה מתנגש עם כוחות המשטרה,
נגרר לניידת, מסרב להשתחרר בערבות,
מסרב לשלם קנס ומוכן לשבת חודשים, ואולי
אפילו שנים בבית־סוהר, מתחילים להתייחס
ברצינות לדיבורים שלך על שלום...
כאן החוללה הסערה. הקהל
הזועם פתח ברעם של צעקות וקריאות
ביניים, ומנע את המשך
נאומו של דן בן־אמוץ.
בן־אמוץ סיים את דבריו בצעקה
:״לילה טוב חמורים !
המשיכו לשיר שירי שלום ! ״
למעשה התכוון לסיים את
נאומו במילים הבאות — שלא
נאמרו :

בעיני נראים כל האמצעים הדראסטיים
האלה כאמצעים לגיטימיים בהחלט במלחמה
שלנו למען השלום. עלינו לזעזע את הגברת,
המסרבת בשמנו להכיר בקיומו של העם
הפלסטיני, הגברת שאינה ישנה בלילות מפחד
השלום.
רק תירגום פיסי של השאיפה שלנו לשלום
תפקח את אוזניה הערלות של הממשלה,
רק הפגנות סוערות, אשר ישודרו
בתחנות הטלוויזיה הזרות( ,כן, כן ! לא
כאן, אלא דווקא ש ם, בחוץ, במקום שיכאיב
לממשלה ביותר !) יגרמו לה להתייחס
ברצינות לשאיפות השלום שלנו תמו׳
רת שטחים, תמורת משברים חברתיים וכלכליים,
ושאר הסכנות האורבות לנו ב־יציאה־משעת־חירום.
ולכן,
רבותי, אין כל ערך ממשי ל־מופע
זה בדיוק כמו שלא היה שום ערך
לשאר הכינוסים והאסיפות, אלא אם כן
אלא אם כ ן

המידיונויות הולמת להיות
פקידות

המ?1טימי?יוגר והנשואה -סוף הרומן
אחד הרומנים הנוגעים ביותר ללב —
ללבי, בכל אופן — נסתיים בימים אלו,
בצורה נוגעת ללב. כלומר — על־ידי הבעל.
אני מתכוונת לרומן הממושך בין המיליונר
היהודי האנגלי צ׳ארלם ל,לדר לבין
אחת היפהפיות הגדולות של ישראל —
דיצה חכם, בתו של ח״ב יוסף תמיר
ואשתו של כרוך חכם, מאילי ענף העורות
בארץ.
אם לדעתי אתם שואלים, דיצה היא אהת
הנשים הבודדות בארץ שמתאים לה התואר
פאס פאטאל. היא אמנם כבר אמא לשלושה
ילדים, אבל למרות זאת היא יכולה
להתחרות, מבחינת כוח ההשפעה שלה על
גברים, בכל חתיכות דיזנגוף הנוצצות, אפילו
אם הן בחצי הגיל שלה. שכן נוסף
לפנים נהדרות, עיניים מקסימות, וגוף הלוואי
על כולנו — יש לה גם אישיות. זה
במחילה, קצת יותר קשה לרכוש אצל הספרית
שבפינה.
לא פלא אם כן, אתם מבינים, שכאשר
המיליונר הקשיש, הבקי בהוויות העולם וחתיכות
התבל, ראה אותה — הוא התאהב
במבט ראשון.
זה קרה לפני כשלוש שנים, בארוחת
ערב קטנה שפוקה חירש ערך לכבוד
כמה ידידים במלון שרתון בתל־אביב. בין
הנוכחים שם היו דיצה ובעלה מחד — דבר
די טבעי, כי אצל פוקד, ארוחת ערב ראו־ייה
לשמה לא הולכת בלי כמה יפהפיות —
וקלור מאידך. כגברים רבים לפניו, שלח
המולטי־מיליונר מבט אחד ביפהפייה השחרחורת
— והלך לאיבוד.
דיצה עוד לא הספיקה לעכל את הארוחה
של פוקה׳ וכבר הוזמנה לארוחת ערב
נוספת. בן, ניחשתם נכון. אצל קלור, ב
גיוושין
מס2 .
של התאומה גס1 .
פעם זו תמי ופעם זו רינה, אבל מי שהי
מבין שתי נערות הזוהר ה תאו מו ת, תמי
ורינה דמון, מוכרחה להיות לי תמיד
בחד שות.
אז הפעם זו תמי, שהגישה ב שבו ע ש עבר
בק ש ת גירו שין מבעלה, צכיקח
סמילוכיץ. הם אמנם התחתנו לפני פחו ת
משנה — אבל, בכל זאת.
צביקה, שהיה בז מנו מציל ובעל מנדים
בבאר־שבע, החליט, כ שה ת ח תן עם תמי, לפתוח
קריירה חדשה. הם נסעו ללונדון, ושם
הוא התחיל ללמוד בי מוי קולנוע.
מה קרה לבימוי, אינני יודעת. הני שואין,
מכל מקום, ה תפוצצו, והם ניג שו לרבנות
מיד כ שהם חזרו עכ שיו ארצח. ב שביל תמי
יהיו אלו גירו שין מספר , 2ובכך היא מ שיגה
את אחותה, שהיא עדיין רחקה.
ומאחר שפרידה מאשה היא אף פעם לא
מאורע מ שמח — מלבד במקרים שהיא. כן
— מחפ ש עכ שיו צביקת ניחומי בחברתה

מעונו ש ב מכון וייצמן. ובאותה ארוחה מפוארת,
בה השתתפו כמעט כל השמן והסלט
של ישראל, התחיל הרומן הגדול.
מאז, במשך כל השנים הללו, היתד, דיצה
טסה כל פעם לשלושה־ארבעה ימי סופ־

דיצה חכס
שבוע בלונדון, וגם קלור מצידו היה מגיע
ארצה לעיתים תכופות. מה שלא הפריע
לדיצה, דרך אגב, לשמור על קשר סוער
עם מעריץ אחר, ישראלי 33 ,ר ;שוי התופס
עמדה בנירה ביותר בתחומו. אך

איד הציל
,.שיער
את שיילה

למרות ההתחרות המקומית, ידע קלור לספר
לידידים בלונדון כי דיצה הבטיחה לו
להתגרש מבעלה, וכי הם עומדים להתחתן.
דיצה וצ׳ארלס היו נראים, בעת שהותם
בלונדון, במקומות־הבילוי המפוארים ביותר.
לפני פחות משנה היא קיבלה אלפא רומי-
או ספורט, לבנה עם ריפוד שחור — בעוד
בעלה ממשיך לנסוע באותה מרצדס
כחולד,־כהה שלו כבר יותר משנתיים.
לונדון והאלפא לא היו החידושים היחידים
אצל דיצה. בניגוד לאנטיפטיה שלה
מאז ומתמיד ליהלומים, החלה בתקופה האחרונה
לנקר את עיני ידידותיה בטבעת
יהלום ענקית, שאם היא פחות מארבעה-
חמישה קאראט, אני מוכנה לבלוע אותה
על המקום.
ואז, בשיא פריחתו, נמוג הרומן. בסודי
סודות, אבל בצורה אבסולוטית.
וגם לא כל־כך אלגנטית, לצערי.
מה קרה? קלור, שהיה בארץ ועמד לחזור
ללונדון, התכונן לעשות את זה עם
דיצה. קבע איתר, פגישה בפתח כל־בו שלום,
שם היא היתד, צריכה לאסוף אותו במכונית
לשדר,־ד,תעופה.
המכונית הגיעה בזמן. אלא שבמקום דיצה,
היה שם ברוך, בעלה .״דיצה לא תתחתן
איתך לעולם,״ הודיע הבעל למיליונר.
מה שהוא התכוון להגיד — רומן רומן,
אבל יש גבול.
קלור קיבל את הידיעה קשה. צחוק צחוק,
אבל הוא כנראה אוהב את הצברית השחרחורת
ברצינות. הוא עלה למרומי מיגדל
שלום׳ למשרדו של שותפו הישראלי, המיליונר
מרדכי מאיר, ולדברי מישהי
שמקורבת לעניינים, פרץ בבכי כמי ילד.
או כמו גבר מאוהב.

אם כן — אני מוכרח ה ללכת לראות במו
עיני, איך שתי נ שות החברה הגבוהה
עו מדו ת ו מוכרו ת כרטיסים. ז ה מה שנקרא
וגר זאב עם כבש.

״שיער״ איננו הסביבה הבטוחה ביותר
לאשח שבעלה מעבר לים — מה עוד
שהיא בשנה השביעית לאהבתה — שזו
שנה מסוכנת מאוד כידוע. בדיוק כמו
הראשונה והשנייה וכל האחרות. אבי בה
אמנם לא אשה פורקת עול, ואפילו
היא עצמה מעידה על עצמה שהתפקיד
לא שינה אותה — ״לא התחלתי לעשן

חשיש, לא הפכתי לחיפית — כלום.
התפקיד רק שיחרר אותי והסיר ממני
את הבושה״ — אבל ההופעה ערב ערב
השפיעה בכל זאת.
מה היה נגמר מזה — אינני רוצה
אפילו לדמיין לעצמי. למרבית המזל,
אינני צריכה .״שיער״ נגמר, העניין נגמר,
ושלום על ישראל.

המחזמר ״שיער״ ,שירד הטבוע, עשת
דברים רבים לאנשים רבים. לאביבה
פז הוא נתן דחיפה רצינית לקריירה
שלה, כשהתאפשר לה להופיע בתפקיד
שיילה. אבל את התועלת חרבה ביותר
מהמחזה היא הפיקה לא מזה שהוא
הופק — אלא מזה שהוא פסק. לוא
היתה ההצגה נמשכת, היתה גם אביבה
נמשכת — יותר מדי.
אביבה בת ה־ , 27 שילדה בן לפני
שבעה חודשים, נשואה למשה אפר תי,
הרקדן הראשי של ל הק ת ״בת-שבע״ ו א
חי החתיכים הרציניים בארץ, הדומה
לצירוף של איב מונשאן ולוחם שוורים
ספרדי. זוהי אהבה ישנה, שהתחילה ברומן
שנמשך ארבע שנים, והמשיכה בנישואים
שנמשכים כבר שלוש שנים.
משה, בן אחת המ שפחות הירושלמיות
הספרדיות הוותיקות ביותר, הס כים
שאביבה תופיע בתפקיד שיילה —
בתנאי שלא תתפשט. אביבה הסכימה,
נהייתה שיילה, ומשה יצא לארצות״ה-
ברית לסיבוב עם ל הק ת ״בו1־שבע״.

כל בוקר ב שעה שבע יו צ או ת מתל־אביב
ל שדה־התעופה לוד שתי מ כוניו ת פרטיות,
כשבכל אחת נו הג ת אשה העו שה רושם
יקר. הרו שם נכון• אחת מ הן היא ששה
אקרמן, ב תו של המיליונר גד מכ;ס,
שהיא אמא לבן שגמר צבא, וה שנייה עלי
זח דומני, א שתו של מאיר דומני,
יצואן ידוע, שהיא סבתא.
למרות הגיל, ול מרו ת המעמד — לא
ת אמינו בגלל מה נו סעו ת שתי אלו כל בוקר
ללוד: כדי לה שתתף בקו רס פקידי-
הז מנו ת של אל־על.
כמו שעון הן מגיעו ת בז מן, מחנו ת את
מ כוניו תי הן במגר ש ונכנסו ת לכיתה, לבו שות
הדר ו עדויו ת יהלומים, לו מ דו ת לצידן
של ח תי כו ת צעירות שצריכות את ז ה בש ביל
הפרנסה במקרה.
הן גם תלמידות טו בו ת, מסתבר. אבל
זו לא חוכ מה. כי הן היו תלמידו ת טובו ת
עוד כ שלמדו יחד בסמינר ל מו רו ת, כאשר
שתיהן היו עדיין צעירות בכ מ ה שנים טו בו
ת, ובכלל לא נ שו ת עשירים.
למה הן עו שו ת את זה? לא יודעת .״ מ עניין
ללמוד,״ מסבירה לי ששה .״אם אעבוד
בזה 1לא יודעת עוד.״

אביבה פז ומשה אפרתי

שנ״ם שניים ־ דפי התור
תמי רמדן

היא

של חברה לגורל — דינה גרפה היפהפייה,
שתיתה ידידתו של •ידי שאד
לי, הגיס של מנדי שאולי, ועמדה כבר
או־טו־טו לה ת ח תן איתו, ובסוף ז ה
פוצץ, והיא נסעה לאמריקה להירגע.
ועכ שיו היא חז ר ה משם, וממ שיכה להירגע
יחד עם צביקה.

עיתונאית במעריב. לא במשכורת, אלא פרי־מסריוז.

שורה — גדוש, שורה — גרוש, יעני. אם אתס מאלה שקוראים
כל מילה בעיתון, בטח נתקלתם זס בשם שלה. אבל לא זה מה
שחשוב.
כעלה — גם הוא עיתונאי. במשכורת אמנם, אבל בעיתון קטן.
גם המשכורת קטנה.
ככה שבין שניהם, הם מביאים הביתה די מעט, בסוף החודש.
לא בושה, כמו שאומר טופול, אבל גם לא כבוד גדול.
ולמרות זאת — לא תאמינו ממה מורכבת רשימת המלאי שלהם

בבית. פריטים לדוגמה :
מכונית לה, מכונית לבעלה. שתי טלוזיזיות, אחה בולון, אחת
בחדר השינה. שמלות של ג ד עון או 8רזץ (רק לאשר .).שעון
זהב שעלה יותר מ־ 1,*00ל״י (לבעל) .וכו׳ וכו׳.
איך זה, אתם שואלים י
לא, לא. התשובה איננה שצריך לדעת להסתדר עם המשכורת.
התשובה טמונה בפריט מלאי נוסף, שבו אין המשפחה מתגאה
ברבים, למרות שגם האשד, וגם הבעל יודעים עליו.
אני מתכוונת לשני המאהבים של האשה.

יעוץ יופי חינ ם בבית הלן ק ר טי ס, דרך פ״ת 54ו, ת״א, בי מי ם א׳ וג׳ בשעות 4—7אחה״ צ • יעוץ
וטיפול קו ס מ טי חינ ם בי מי ם ב׳ וה׳ בשעות 4—7אחה ״ צ * יעוץ ו טיפול בשיער על־ידי מו מחה.

העולם הזה 1749

ו1ו!ובץ

הו1וצ 0הז ה

1749

שפתון מוכסף באריזת שי מהודרת
ובצמוד לו

חנ ם
מלוי נוסף לשפתון
המחיר לצרכן 8.95 :ל״י (במקום 13.80ל״י)
לבחירתך 6 :צירופי נוגים שונים

הצעה זו היא לתקופה מוגבלת
בלבד. הזדרזי ופני עוד היום
לתמרוקיה שלך, לבתי הכל־בו
והשק״ם.

1^ 1113111810111ן;ך[0101־ 1

אח פיתרון התשבץ יש לשלות לת.ד , 136 .תליאביב, ולציין על גבי המעטפה •תשבץ
1749״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
מאוזן :
לים )71 .שייך למזרח הקרוב.
)1אחראי למשטרת ישראל )7 .עבודה
של סנדלר )14 .בן כת נוצרית )16 .על
מאתך :
שניהם אין מתווכחים )17 .חור )18 .בא
)1כיס דק בגוף החי )2 .משבטי ישראל.
אחרי לילה )20 .צום )21 .תבלין מזרחי )3 .מזהיר )4 .עיר ליד תל־אביב )5 .הרי.
)22 תואר הודי )24 .נטה ליפול )25 .יום )6לעצמי )8 .כמו 24 מאוזן )9 .ח־כמה,
סוב )27 .מבצע לישוב יהודים בצפון)28 .
השכלה ) 10 .כדי שלא )11 .רימון רובה
בית הציפור )29 .מכינויי אלוהים )30 .מינגד
טנקים )12 .קריאת כאב מתמשכת) 13 .
לת זירוז )31 .גש למטה )32 1מילת כאב,
צריכה להמצא מתחת לשימלת גברת)15 .
)33 חכם התלמוד )35 .נסעת בסירה)36 .
משתמש בעיניו )18 .אחת הדתות )19 .שם
הדר )38 .שער )39 .קלאסיקן צרפתי ידוע.
מתבקעות ביצי התרנגולות )22 .עיר ב)40
ישמידו )41 .פלצור• )42 שדה מעובד. קנדה )23 .עולל +גיאורף ישראלי נודע.
)44 עיוורת ידועה )45 .קפטן )47 .קר את )26 השמדת עם )28 .ממדינות ארצות-
כאב )49 .מחודשי השנה העברית )50 .תו הברית• )34 רצו )35 .אשמדי )37 .מגיפה
אר הולנדי )52 .מספיק )53 .מכשיר מדידה.
נוראה )38 .עבר על )41 .מין מחלה)43 .
)54 סרט נודע של מרלון ברנדו )56 .יחידת בעל נכסים )44 .מדען צ׳כי )46 .שאינו
חשמל )57 .קהילה קדושה בקיצור)58 .
נוקט עמדה )48 .פילוסוף יווני קדום)51 .
נאמן בלועזית )59 .קרם )61 .מקוללת)64 .
נמצא תחת היפנוזה )55 .מעשה פריצות.
חית טרף )65 .הבעת תודה בפומבי (אר )57 דבר עשוי מקמח )60 .בעל צבע אדמדם
מית)• )67 איש מדע בריטי נודע בשם.
בהיר )62 .מראת )63 .סוד, במהופך)65 .
)69 מונח באנאטומיה — בליטה בקצה
כוח )66 .משקה חריף )68 .מילת זירוז.
העצם )70 .שמו הפרטי של אהד הצ׳רצ-י )69 -כלי קיבול.

זכו כפר סי ס
ואלה הפותרי ם שפתרתותיוז ם זיכו אותם
בהגרלה בפרסים. הפרסים י שלחו לזוכים :

פרסי תשבץ
תשבץ 173 )5ז פרסי ספרים: וונש־ק
אביגד, מעונות סטודנטים ,43 שכונה ד׳
באר־שבע. סילבי דרומלביץ׳ ,רחוב חניתה
29/41 נוה־שאנן, חיפה. יצחק קראוז, רחוב
שטרן 63׳ קרית־יובל, ירושלים.

#ב ק רי ת מו צקין
ביום א /ה־ ,21.3.71 בשעה ,20.30 ברחוב זבולון ,5קריית־מוצקין,
תתקיים

פגישת חברים ואוהדים
המרים ואוהדים מהמכים.

תשבץ : 1737 פרסי ספרים: קוגמן
סימה, נהרדעא ,9מורשה, רמת-השרון. אביטל
יהל, מיכל ,3תל-אביב. חנה רוזנבלט,
בר־יהודה ,22 קיראון.
תשבץ : 1738 גועון סמדר, המתמיד
,32ר״ג. חיה בלומנפלד, כפר הנוער ניצנים,
דואר־נע אבטח. צבי סוסקר, הזית , 14
רחובות.
תשבץ : 1739 פרסי ספרים: נחום
פ״ת. יששכר
עמרם, יצחק שדה ג1/3/
צוקון, השושנים , 10 הרצליה. רות כהן,
אלבני ,9חיפה.
תשבץ : 1740 פרסי ספרים: סמל
יורם טל, דואר צבאי ,2774 צה״ל: רס״ר
דוד טופז, דואר צבאי ,2128 צה״ל ז רינה
אינוולד׳ חובבי ציון ,54ת״א.
תשבץ : 1741 נתן מרגולין , 1044/3
דימונה: יורם רולף, שביל האלה ,3קרית־טבעון:
סנסני, זרובבל 14׳ חיפה.
תשבץ : 1742 ברכה שרף, הרצל ,70
בית־הכרם, ירושלים: אתי סלע, 105/6 ,
מטולה: שלמה אשכנזי, דואר צבאי . 1234

פרסי חשבץ
חשבץ 20 : 1 7 3 )5ל״י

-עמי כרובי,

תל־חי , 18 רחובות. פרסי ספרים: רות
מזרחי ,402/3אילת: חליל שפיק, רחוב
האיטלקים ,3חיפה: מזל לוזון, דואר צבאי
,2090 צה״ל.
השבץ 20 : 1738ל״י — עזרא שמו,
רחוב קיש ,8קרית־אתא. פרסי ספרים :
מאיר וסנר, מודליאני , 12ת״א. דניאלה
פוס, סמולנסקין 16׳ ת״א. מרדכי ווסק,
הגלעד ,7חולון.
השבץ 20 : 1739ל״י — סמל מוריה
נורית, דואר צבאי / 2145ג׳ ,צה״ל. פרסי
ספרים: חיים שוסטר, דואר צבאי ב׳,2847/
צה״ל. דליה אהרון, תש״ח ,17 שכינת עזרא,
תל-אביב. משה מרק, קיבוץ מחניים.
השבץ 20 : 1740ל״י — הלל אגמון,
מרגלית נדל, סוקולוב ,28 כפר־סבא: רות
קטמון ג׳ 53/28 ירושלים. פרסי כפרים :
טסל, הארזים ,15 ירושלים ; שולמית אילן,
משגב־עם, דואר נע גליל עליון.
השבץ 20 : 1741ל״י — ם ג״מ חיים
קולטון, דואר צבאי / 1066פ׳ :פרסי ספרים:
דרורה קרטיס, רחוב הגמל , 11 באר-
שבע. פרנץ חיים, יהודה , 10/14 ערד.
דורית עפרוני, השופטים ,89 קרית־מוצקין.
השבץ 20 : 1742ל״י — סגן אריאל
אבן, דואר צבאי ,2424 צה״ל. פרסי ספרים :
יהודית גנדלמן, ברקת ,4נתניה: מנחם
לוי, בועז ,10 חיפה. ישראל הרפז, חברת
אי.בי.אם, לינקולן , 15 תל־אביב.
העולם הזה 1749

במדינה

פ י סיו ת
חו בהמ או ד
חנה אחרוני )26( ,עקרת־בית שחורת שיער׳
פסעה חפוזה לעבר הכניסה לתחנה
המרכזית בתל־אביב, בדרכה לביתה בנתניה.
ליד דוכן המודיעין, קרב אליה גבר כבן
,25 שהציג עצמו כמשה, הציע לה לקנות
אצלו ספרים בתשלומים חודשיים .״הספרים
הטובים ביותר על מלחמת ששת הימים,״
התלהב הסוכן חסר שם המשפחה.
1 0 4 = 7חנה סירבה. האיש לא היר־פה,
הציע הצעה הגיונית נוספת: אם אין
היא רוצה לבחור ספרים כרגע, הוא ישלח
סוכן לביתה — בלי שום התחייבות. חנה
הנחפזת הסכימה. הסוכן ביקש ממנה רק
שתאשר על גבי סופם שבידיו כי הכתובת

טיסה שבועית אחת למונטריאול, הגיע מספר
הנרשמים לטיסות אלה לכמות המצדיקה
כבר ארבע טיסות שבועיות,
וזה עוד לא הכל. בימים האחרונים סיימו
מנהלי אל־על שורת מגעים באוסטרליה
ובדרום אמריקה. כתוצאה ממגעים אלד, יפתחו
כנראה בעתיד הלא רחוק קוי טיסה
ישירים של אל־על ליבשות אלה• תהיה זו
התפתחות חשובה לחברה, העשויה להגדיל
שוב את רווחיותה. כבר כיום קולטת אל־על
כ־ 30 טייסים חדשים בשנה. תוספת ה־קוים
והגידול המתוכנן של צי המטוסים,
עלולים להוביל למצב של מחסור בכוח
אדם.
למעשה מסוגל כיום השוק האירופי לקלוט
כל כמות של מוצרי חקלאות טריים,
המגיעים לשווקים באותו יום בו נקטפו או
למחרתו. זאת אפשר לעשות רק בדרך של
מישלוח אווירי. בעוד שבעבר היתד, אל־על
מוסיפה את מיטעני הייצוא החקלאי כתוספת
למטוסי הנוסעים שלה, הרי כיום היא
חוכרת שני מטוסים מיוחדים לצרכים אלה.
נוסף לכך הוצא אחד ממטוסי הנוסעים בחורף
מלוח הטיסות, ומשמש כמטום מיט־ען
המסוגל להוביל בכל טיסה כ־ 30 טון
של מוצרי חקלאות טריים.
חקלאים ויצואנים, שבדקו את הנושא הגיעו
למסקנה, שאילו היו בידי ישראל אמצעי
תובלה מתאימים, ניתן היד, להגדיל את
היצוא החקלאי פי כמה. משקיעים אף העלו
את ההצעה להקים בישראל לצורך זה
חברת תעופה פרטית מיוחדת, שתעסוק אך
ורק בהובלת מיטעני אויר, בעיקר מיטענים
חקלאיים לאירופה. הבירורים שנעשו בנושא
זה הבהירו למתעניינים שהדבר אינו
ניתן לביצוע: לאל־על יש מונופול בתחום
זה. מדינת ישראל לא תרשה להקים חברות
תעופה פרטיות שיתחרו באל־על, אפילו
יפגע הדבר ביצוא החקלאי של ישראל.

מומחה אחרוני
שהיא מוסרת — נכונה .״זה שהבום לא
יגיד שאני סתם שולח סוכן,״ הסביר.
חנה בלי לקרוא את הטופס, חתמה. כעבור
שבועיים הגיע אליה פנקס תשלומים
על סך 79ל״י, ובעיקבותיו הודעה מהדואר
כי נתקבלה חבילה עבורה. הצעירה לא
הלכה להוציא את חבילת הספרים, אך למרות
זאת קיבלה, כעבור מספר חודשים,
התראה מספרי זוהר, סוכנות להפצת ספרים
ברחוב הרואה 63 ברמת־גן, כי אם
לא תשלם מיד את 79 הל״י, תוגש נגדה
תביעה משפטית — על סך 104ל״י, הכוללים
הוצאות, שכר טירחת עורך־דין וריבית.
פום,
לא משחקים. כשפנתה לספרי
זוהר, נענתה הלקוחה־בעל־כורחה שאין ברירה
— עליה לשלם. יש התחייבות בכתב
מצידה, וזהו זה.
לתשובה שונה זכה כתב העולם הזה,
כאשר ביקש את תגובתו של יעקב פרץ,
בעל סוכנות ספרי זו הר :״התביעה נגד
חנה אהרוני מבוטלת החל מרגע זה,״ השיב
חיש קל.

הייצוא חשוב —
אבל ״אל על״ ח שובה יו תר
עונת התיירות העומדת להיפתח בשבועות
הקרובים, לקראת חג הפסח ויום העצמאות,
עומדת לפי כל הסימנים, להיות עונת־השיא
בתיירות לישראל מאז הקמתה. אם
ממשלת ישראל טרם החליטה מה המחיר
שכדאי לה לשלם עבור השלום, הרי יהודי
העולם החליטו כבר כנראה שהשלום עומד
בפתח. סוכני הנסיעות ברחבי העולם, המתכננים
את תנועת התיירות הקיץ לישראל,
סבורים כי הפסקת־האש הארוכה
היא אחד הגורמים המכריעים בעליה הצפויה
של התיירים.
לגבי אל־על, חברת התעופה הלאומית של
ישראל, מבשרת נטייה זו קיץ מאוד אלקטרוני.
העומס והתפוסה של מטוסי החברה
עשויים להיות ללא תקדים. עוד לפני
זמן מה היה חשש באל־על מפני הרנטבי־ליות
של פתיחת הקו הישיר למונטריאול
שבקנדה, העומד להיפתח בקרוב. אולם הביקוש
לשירותיו של קו זה עלה על כל
המשוער. בעוד שהתכנון המקורי הועיד
העולם הזה 1749

תכשירופרוםפקט • להע1י4

״ 5,600ל״י — ת מו ר ת
?וידה שערורייתית״

עורו להרדימד.,

בכל בתי המרקחת בארץ.

״שילמתי 5,600 ,ל״י בשביל ללדת בבית־חולים
פרטי — ולמרות זאת קיבלנו, אני
והתינוק, טיפול פושע, רשלני, מזלזל, שרק
נם הוא שהתינוק נשאר בחיים.״
אשמה זו, שהעלתה ישראלית אמידה, שיכלה
להרשות לעצמה להימלט מגורלן של
פשוטות העם, הנאלצות להיזקק לשירותי
הבריאות הציבוריים — היפנתה את תשו־מת־הלב
מבתי־החולים הממשלתיים־עירוניים,
בהם קיימת כיום התמוטטות כללית (העולם
הזה 0746 אל עבר בתי־ד,חולים הפרטיים,
בהם אמור הכל להיות שפיר, תמורת סכו־מי־עתק
אותם מסוגלים החולים שם לשלם.
ניתוח קיסרי לפי הזמנה. אוולין
מרקוסיי עלתה עם בעלה ושני ילדיה מ־ארצות־הברית
לפני 13 חודש, מתגוררת בווילה
נאה בהרצליה פיתוח. כאשר קרבה
שעתה ללדת בפעם השלישית — הפעם ב־ן
ישראל — פנתה לגינקולוג מפורסם, ביקשה
ללדת באמצעות ניתוח קיסרי, כדי שיהיה
ים באר־יות-הררית

בתכטיד-
^2 הפלא המדעי 111
תוצרת הולנד:

לנ!, 11 גברים וילדים ^ .
רפואה התראה לתביעת מ שפטית

הודות לשסוויו

חי ד1!11

נוסף
כעת בטלוויץ ית
דגם ספקטרר 20 .׳

ילדד ו

,1י|] 112 ,

רפואי בניתוח זה, הסכים לבקשתה, קבע
תאריך לאישפוזה בבית־חולים פרטי ידוע.
כאשר ניכנסה לבית־ד,חולים, בדקה אותה
מיילדת, קבעה בהשתוממות שלא הגיע זמנה
ללדת עדיין. אוולין התעלמה מדבריה :
״אני בטיפולו של רופא ידוע שאמר לי
שהגיע כבר זמני, אז מה המיילדת הזו
יודעת לעומתו?״ אמרה לבעלה.
״היזהרי, התינוק חודה.״ הסתבר
שד,מיילדת ידעה גם ידעה. לאחר ניתוח
קיסרי שארך 15 דקות — ושתמורתו קיבל
הרופא 2,500 ,ל״י (״במעטפה לבנה, במזומן,
ובלי קבלה נולד התינוק במשקל
1,800 גרם .״הרופא אמר לי, אחרי
הלידה, שהוא עשה טעות, כי הבטן שלי
היתד. מלאה מים. אבל התינוק בריא ואחרי
טיפול באינקובטור לא יהיו איתו שום
בעיות.״
היתד, זו הבטחה נחפזת במיקצת. בעיות
— לא חסרו. לאחר הלידה ירד התינוק מ־מישקרו
עד ל־ 1710 גרם. למרות הרגעות
הרופא׳ גילתה אחת האחיות בהסתר את
אוזנה כי התינוק חולה ואינו זוכה לטיפול
(המשך ב ע מו ד )33

מתאים גם לחדר•
שינה
11 יב

״ העולם הז ד ,׳.שכועוןהחדשורהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136ג?ען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהה
בע״פ, תל־אביב, רה׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ס •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״גז.

* השם מוסווה.

במדינה דת הגיור ת מ סי ר טו
של י הו ר ם גאון —
בת כו מר המא מינ ה בישו
שירה לינדזי היא כיום הגיורת המפורסמת
ביותר במדינת ישראל — מאז התפרסמה
אודותיה העובדה שהיא לא רק גיורת אמיתית,
אלא גם גיבורת סצינת־הגיור בסירטו
של יהורם גאון אני ירו שלמי. עובדה נוספת,
שלא התפרסמה: הגיורת, בתו של
כומר נוצרי, הינה מאמינה אדוקה בישו.
אבא מסיונר. כיצד הצליחה להתגייר
למרות עובדה זו י לאלוהי הרבנים המגיירים
פיתרונים .״באתי אל היהדות מתוך
אהבת ישראל, ולא מתוך אהבת איש מישראל,״
הכריזה השבוע בראיון עיתונאי.
שירה הפיקה בזמנו סרט המתאר
את תקומת ישראל בארצו, גדשה אותו במוטיבים
המטיפים לנצרות. היא משמשת
כיועצת לעניינים נוצריים לווילי גפני, ה

או מ רי ם רבבות החב רי ם ב קו פתה תג מולי ם
״תמר״ של בנק די ס קונ ט.
ק שה להםלהא מין שלאחר ת קו פ ה כה קצרה,
הצטברו לז כו ת ם רוו חי ם כה יפים — שהם
כול ם שלהם מ שום שהם פ טו רי םממס.
לא רק זאת — חברו ת ב״תמר״ נו תנ תלן
י ת רונו תאח רי ם ח שובים. בין היתר, ב טו ח
חיי ם עד ל־ 25,000ל״י.
בכל סניף של בנק די ט קונ ט אליו תפנה י שמחו
לתת

לןפר טי םמל אי ם בנושא

תמר

מרתק זה.

עכשיו הזמן המת אי ם ב מיו ח ד
להצטרף ל קו פ ת ״תמרי; כי תשלו מיך
עד 31במרס יזכו או תךב אופן
ר ט רו א ק טי בי בהק לו תבמס לגבי
שנת . 1970/71
עשה לך ע תה עסק טוב
וגם אתה תגיד:
יש לי יותר, הרבה יו תר בייתמרי;
קו פ ת תג מולי ם של בנ ק די ס קונ ט.

קו פ ת תג מו לי ם מרכזי ת ליד

גנק דיסקונט ליטראל 1עימ
ב־ 14 למרץ יפתח
קורם למין
לנוער ולמבוגרים
לפנות 612849
בימים א׳—ה׳ בין השעות
15.00—14.15 ובערב מ־
20.30—19.45 בלבד.

גיורת לינדזי
כשרה לרבנים, נשרהל שופט

מפיק עתה סידרת סרטים על ארץ הקודש
עבור טלוויזיה בחו״ל. אביה הכומר —
״חוקר התנ״ך״ ,כפי שהוא מוגדר על ידה,
מוציא לאור ספרות מסיונרית מובהקת,
יגיע בקרוב ארצה בראש קבוצת צליינים.
שערוריד! בבוסטון. כאשר התיצבה
שירה לינדסי בפני בית־הדין הרבני בירושלים
והגישה בקשת־גיור ,״לאחר לילות ארוכים
של נדודי שינה״ ,התרשם בית־הדין מן
העובדה שלא ביקשה להתגייר לצורך נישואים,
למרות זאת׳ דחו אותה בלו ושוב.
שירה, ילידת טקסס, החליטה על קיצור־דרך
נוסח אמריקה. לפני כחצי שנה יצאה
לבית הוריה בטקסס כדי להשתתף בטקס
נישואי אחיה. בעת שהותה בארצות־הברית,
פנתה אל בית־דין רבני אורתודוכסי, ביקשה
להתגייר שם. לאחר חקירה ודרישה,
הסכים בית־הדין, צייד אותה בתעודת גיור.
למרות ששירה ביקשה שלא לפרסם את
שמותיהם של הרבנים שגיירו אותה —
״כדי לא להתחיל, חם וחלילה, מהדורה חדשה
של פרשת גיורי וינה״ — הרי שפקיד
במשרד הדתות אישר כי שלושת הרבנים
הם אורתודוכסיים מובהקים, וראש בית־הדין
ידוע כתלמיד חכם ובעל סמכות בענייני
הלכה. על סמך תעודת־הגיור החתומה על־ידו,
קיבלה שירה תעודת־עולה, חזרה ארצה.
גיורת פלוס. כיום, שירה היא יהודיה
שומרת מצוות, המבקרת כל ליל־שבת ב־בית־הכנסת
ביתי־הילל של הסטודנטים בירושלים,
אינה נוסעת בשבת, ושומרת על
שאר המיצוות. בהמלצת פקיד משרד הדתות,
בחר יהורם גאון דווקא בה להדגים
טקס טבילה במיקווה של גיורת, בסירטו
הדוקומנטרי למחצה. הטבילה לצורך הצילומים,
שנעשתה בנוכחות רב ואנשי משרד
הדתות, היתר, כשרה לחלוטין, כפי שפסק
בשבוע שעבר בית־המשפט.
ופסיקה זו, בתוספת אמונתה שמעל ומעבר
לנדרש על־ידי גיורת מן השורה,
יוצרים עבור הרבנים סבך, שנותר עדיין
לראות כיצד ייחלצו מתוכו.
העזלם הזה 1749

קולנוע
על ראש ה שוטר
בוער הכובע
ניצוצות הקדו שי ם
אינ ם עוזרים
פרנקו זפירלי, הבמאי האיטלקי המפורסם
(רוטיאו ויוליה /שעורר בין היתר את זעם
חבריו למקצוע כאשר יצא לפני כמה חודשים
בהתקפות מוחצות נגד ההעזה שבסרטי
מולדתו, נתקל בקשיים רציניים בהפקת
סרטו החדש אחי השמש, אחותי
הלבנה.
כסי שאפשר לצפות, זפירלי בחר לעצמו
נושא נקי וטהור מכל, חייו של פראג־צ׳יסקו
הקדוש׳ שנהג לשוחח עם חיות וציפורים.
אלא
שנראה כי השמיים אינם מתפעלים
כל כך מכוונותיו הטובות של הבמאי, או
שמא מצאו דופי בדרך שהוא מטפל בנושא.
בכל אופן, עובדה היא שהאזור בו מצולם
הסרט, העיר אסיסי שבאיטליה, עיר מולדתו
של הקדוש, עברה בשבועות האחרונים
כמה רעידות־אדמה, אשר לא רק הפסיקו
את העבודה, אלא איימו להרוס את התפאורה
הטבעית שבר, התכונן זפירלי לצלם.
אולי
מוטב היד, שישוב לעשות סרטים
חילוניים.
פאראממט נגד המא פי ה
חברת פאראמונט האמריקאית מתכוננת
בימים אלה להתחיל בהסרטת רב־המכר המפורסם
הסנדק, המתאר כידוע את קורותיה
של אחת מן המשפחות המנהיגות את
ה״מאפיה״ בארצות־הברית.
מובן שמייד עם ההודעה על ההכנות
לסרט, נפוצו שמועות על כך ששליטי העולם
התן זתון לא יקבלו את הדבר באהבה׳
ואולי יתערבו בפועל להפסקת הצילומים.
רוברט
איבנס, שחקן לשעבר המנהל היום
את האולפן, השיב מייד ששום דבר שבעולם
לא ימנע את הפקת הסרט .״כבר
דאגנו לסידורי־ביטחון משלנו בניו־יורק,
בלאס־וגאם ואפילו בסיציליה,״ הוא הודיע
לעיתונות ,״ואינני חושש מפני איש.״
ה״מאפיה״ לא מסרה כל הודעה לעיתונות.
אבל יש האומרים שהיא תפעל גם ללא
הודעה.

דון קי שו ט
שוב נפל ל מי ם
כבר הרבה זמן מדברים על הסרטת גיר-
סה חדשה של
עם ריצ׳ארד ברטון בתפקיד הראשי, כאשר
הבמאי הוא פיטר (בוליט) ייטם. היו אפילו
ימים בהם דובר ברצינות על כך ש־טופול
יופיע בדמות סאנשו פאנשה.
אלא שבינתיים מסתבר כי תוכניות לחוד,
ומעשים לחוד• מפיק הסרט עוד לא הצליח
לגייס תקציב מתאים, וההסרטה נדחתה
שוב.
״אין דבר,״ הוא אומר ,״אשנה את התוכנית
המקורית׳ אסתפק בהפקה מצומצמת
יותר אבל מבריקה הרבה יותר.״ אומנות
לחוד ועסקים לחוד.
ואם מדובר על אמנות, יש עדיין המצפים
לדון קישוט של אורסון וולם, המופק כבר
חמש־עשרה שנה, מהכנסותיו הפרטיות של
השחקן־במאי הגדול.

המעגל ה א דו ם (פאר, מל־אביב,
צרפת) — סיפור בלשי על
שוד מסובך בחנות-תכשיטים, ו מצור
משטרתי אחרי השודדים, בסימון סרטי־חמתח ה ישנים
והטובים, שסוד־הצלחתם היה ביעילות הרבה של
הבימוי, בעריכה הקצבית ובבחירת שחקנים, הבולטים דוו קא
באישיותם.
לכאורה, סיפור שיגרתי. אולם כפי שאמר הבמאי ז׳אן-
פייר מלוויל ,״כל מי שרוצה להשתמש בצורה זו של סרט-
מתח, נאלץ לבחור בין תשע־עשרה הנוסחאות הקבועות,
הקיימות לתאור התמודדות בין החוק והפשע, ומכאן אין
מנוס לגלישה אל השגרתיות.״ אלא שמלוויל עצמו אינו
מסתפק בעוד סרט־מתח.
הוא משתמש בסיפור כדי להביא את השקפות־העולם
האישיות שלו, כפי שעשה בכל סרטיו הקוד מי ם: הבדי דות
של גיבוריו, הדמיון המופלא שבין שומרי״החוק ל-
מפרים אותו, כשאין לדעת מי שפל יותר בין השניים.
אלן דלון, איב מונטאן, וג׳יאן־מריה וולונטה, המגלמים
את שלושת החשודים, לבשו לצורך זה את המדים ה קלאסיים
של סרט הפשע, חליפות כהות, מעילי-גשם וכובעים,
מכוניות אמריקאיות גדולות, ועיניים קודרות ו

דר\ן: מרנן רגצח־יגן
חסרות שמץ של חיוך. בורביל, באחת ההופעות המרשימות
בכל הקאריירה הארוכה שלו, הוא מפקח-המשטרה, ו-
פרנסואה פריה מופיע בתפקיד מישני משכנע לא פחות,
כמנהל מועדון־לילה המסרב להלשין.

כיצד להיות
עבריין וליהנות
שד מ שחת (בן־יהודה, תל-
אביב, צרפת) — סימון ״השוויי צי״
,גיבור סרטו החדש של קלוד
ללוש, הוא דמות אגדית של העולם התחתון, איש המבצע
את פשעיו בגפו, שיקוליו הערמומיים והמפוקחים,
אינם מוטעים אף פעם, ואיש אינו עומד בפני תחבולותיו.
הוא כל-כך פיקח, שאין יד ימינו יודעת את שמאלו,
אבל בעצם הוא ברנש חביב למדי, הפשעים שהוא מבצע
אינם נוראים כל״כך, והוא אפילו רואה את עצמו, מזמן
לזמן, כמעניש של בורגנים צבועים. אין ספק שאילו היה
ארסן לופן ק ם לתחייה בימינו, היה בוחר בסימון זה
כאחיו לנשק.
את הסרט מקדיש קלוד ללוש לאחד ממעלליו של סי מון,
חטיפת בנו של פקיד״בנק, ודרישת כופר גבוה מן
הבנק ולא מן הפקיד. אולם בזאת טרם נסתיימה הפרשה.
מאחר וללוש מפוקח לא פחות מגיבורו, והוא מיטיב לדעת
שלא על סיפור־מתח בלבד יצלח סרט, הוא משלב פה
ושם, כדרכו בקודש, רגעים רגשניים, עקיצות אנטי־מימ-
סדיות, הרבה מאוד צבע, וצילומים מסנוורים, ומעל הכל,
הוא מבלבל את הסדר הכרונולוגי של העלילה, כך שה צופים
בסרט נאלצים להפעיל את התאים האפורים שב-
קודקודם כדי לעקוב אחרי הנעשה על הבד.
למרבה המזל לא התכוון כאן ללוש, כבסרטים קוד-

טרעטיניאן •.אגן חד בור־פרח־יגן
מים, לבשורות אנושיות מרשימות (שלא שיכנעו כל-כך
בעבר) ,ולכן אין כל סיבה שלא לחנות מן המעשיה.
אמנם, מי שיוצא מן הסרט יכול לחשוב לרגע שחזה
בשעור מעשי, ב״כיצד להיות עבריין וליהנות מזה״ ,אבל
למי כבר איכפת המוסר* העיקר שנהנים.

דון קי שוט איש לוז־מאנשה,

תדריך
תר־אביג
שלושה

חדרים

כמגהטן

(שדרות, צרפת) — סרט בן חמש שנים
של מרסל (בני טובים לאן) קרנה, רומנטי
ורגשני, היה בודאי מתקבל הרבה יותר
טוב אילו נעשה לפני עשרים שנה מאשר
היום. הנושא: איחוד נשמות צרפתיות
תועות בניו־יורק. עם אני ג׳ירארדו ומורים
רונה.

יומנה
אשה נשואה

(הוד,

האינטימי

חיילי הב תולין (גורדון, תל
אביב, אנגליה) — מלודרמה ברי טית
על טבילת-האש הראשונה
של חיילים צעירים בבתי-חבושת שבסינגאפור, ובג׳ונגלים
שורצי המורדים של מאלאיח.
בחצי הראשון מציג הסרט את החיילים כצעירים,
תמימים וילדותיים בערך כמו חניכי גדנ״ע, הנאלצים בחצי
השני לעשות מלאכת גברים כמו דיכוי הפגנות, קר־בות
בג׳ונגל והריגת אנשים בדם קר, מלאכות שלא הוכנו
להם כלל, ולא כולם מסוגלים לעמוד בהם.
הסרט נע במשך כל הזמן בין הומור הקסרקטין המקובל
עם בדיחות על אשת הרס״ר ובתו, לבין רגישות מפתיעה
בתיאור חייל נבוך, המאבד בתוליו ליצאנית סינית
בסצינה משעשעת מאוד, או ההומור שבסצינה אחרת, בה
מאבדת בתו של הרס״ר את בתוליה שלה, כאשר ברקע
נשמעות טענות אביה שהיא בורחת יותר מדי מגברים.
אשר לחלק האחרון שבסרט, יש בו די הומור כדי לשכנע
כי נערים בגיל ההתבגרות, המוכים בהלם של אלימות
ראשונה, אינם בדיוק החומר האנושי המתאים לטיפול
במהומות רחוב או מורדים בג׳ונגל מרוחק מביתם.
בקיצור, סרט מעניין בכמה מחלקיו, עשוי בדרך כלל

ח־יירים בהרגז הראשגן: בגין1גר
ברגש ובטעם טוב, עם מישחק משכנע של הייוויל בנט
(החייל הנבוך) ,נייג׳ל פטריק (הרס״ר) ,לין רדגרייב (בתו),
רחל קמפסון (אמה של לין בחיים, מגלמת את אמה
המטורפת בסרט) ,ונייג׳ל דייבנפורט (סמל למוד־קרבות).

ארצות־הברית) —

סאטירה חריפה, ולעיתים אפילו מוגזמת, על
אורח־החיים של הבורגני בעל יומרות אט־נותיות׳
בעיר אמריקאית גדולה. מישחק
משובח של קארי סנודגרם.
העולם הזה 1749

טבילת־אקז
בבית בו שת

סולו (זמיר, צרפת) — סרט
מדכא על העצב וד,עגמומיות השוררת ביחסים
בין הדורות, והמסתתרת מאחורי
מרדנות הנוער בצרפת. עשוי בצורת סרט־

מתח מקצועי.

יחפים מידיורק

(חן, ארצות־

הברית) — עוד זוג נשמות תועות בניו-
יורק, העוברים דרך כל מדורי הגיהנום

שאפשר למצוא בעיר הגדולה. למרבה המזל,
התסריט הוא של ניל סימון, והכל
מתקבל כבדיחה ענקית. ג׳ק למון וסנדי
דניס בתפקידים הראשיים.

נקודת תורפה גלמי
אפויה עלולה להתגלות
במצב בריאותן,
מאחר שהמתח הנפ שי
בו אתה שרוי משפיע
לרעה על מצבך
הגופני. השתדל לא ל 21
במרס
הרהר יותר מדי ב20
באפריל
בעיות מעורפלות. אל
תפסח אל ארוחות ואל
תוותר על המנוחה הנחוצה לך. קבע
לעצמך סדר יום קפדני, הכולל עיסוק רב.

1ווג

מתרבים והולכים הסי מנים
לכך, שאתה עומד
בפני מפנה ח שוב בו ד
יין. קרוב ל חז אי שאתה
עצמך כבר חש בכך,
ואפילו מנחש כי המפנה
יהיה לטובה ויורג ש בעיקר
במי שור הכספי.
21י: אפריל ־
אך — עדיין לא ברור

!0ג במאי
די ה צוו ך מנין יבוא
ה שינוי. קיימים סיכויים רבים שדבר זה
יתברר לך תוך הז מן הקרוב ביותר.

שוו

הגמישונים

שהחלטת ההחלטה
קשה מאוד לביצוע,
אן הכרחית. ניתוק
קשרים וחזרה אליהם
לא יביאו שום תועלת.
נסה ליצור תנאים ש־ייקלו
עליך לעמוד במשבר
הבלתי נמנע.
אחרת, לעיר עביר
החליף מקום עבודה.
אם מצבך מאפשר לן זאת — סע ל־חו״ל.
אל תתייעץ על בעיותין עם איש.

חדיש! אינטימי! נועז!
״ארוס פילם״ מציג:

36 תנוחותאהבה
להקרנה עצמית בביתר!!!
הזמן ותקבל

36 שהומת מרהיבות
להקרנה עצמית בביתך
• הממחישות בתמונה חדה ואסטטית הכל אודות
תנוחת האהבה המודרנית והשלכותיה על חיי
המין שלן.
• 36 מצבים אינטימיים נועזים מוצגים בעירום מלא.
• השקופיות באריזה מיוחדת • חוברת הסברים
והדרכה

• חינם!!! מיני־מקרן ( )000££8
36 שקופיות בסך 24ל״י בלבד
י אתה מנסה להפוך בכוח
כל אדם הנמצא בחברתך
לסטומטם. פח־דיך
וחוסר ב ט חונ ך ה עצמי
אינם מתירים ל ן
לחבב אדם מבלי להפוך
אותו לנחו ת מ מן, כפי
שנדמה לן. אנשים עומו
2ביוני
20 ביוי*1
דים על כוונותיך, ונו תנים
לן לעלות להם על
הראש, בגלל טוב־לב ו ה תח שבו ת ש אינן
ראוי לה. תפסיק לנ הוג ב ד רן נפסדת זו.

סוס1

גזור ושלח--

לכבוד ש.צ.מ. בע״מ, רחוב החשמונאים ,53ת״א, טלפון : 223592
נא לשלות לי 36 שקופיות בסך 24ל״י בלבד. לוטה בזה 24ל״י
במזומן ...

אויו1

חתימה..

גיל --

הדגש ה שבוע יושם על
ה שטח הכספי וה רו מנטי.
קרוב לוודאי שתהיינה
לן הוצאות הק שורות
בנ סי עו ת או ב תיקונים
של רכו שן. יתכן,
מבחינה מסויימ ת, שה באכזבה.
שבוע
יתחיל
22ב אוגו ס ט -
: 2בספטמבר
האכזבה מקורה בצורך
ל שנות ולארגן מחדש
תוכניות מוכנו ת עליהן עמלת ק שות. אין
שייגרם לך הפסד כספי.
זה מן הנמנע

נתונה

אתה נמצא בתקופה
בה הכל נעשה אצלך
באיטיות. אך אל דא גה,
השבוע שלפניך
יהיה מלא חיים ו־ירענן
אותך גם מב>!
חינה
נפשית וגם גו פנית.
כדאי שתפריש
4ביולי -
21ב אוגוס ט
הצידה סכום כסף ק טן
לקניית מתנות, כי
בקרוב יהיו לך סיבות לתת אותן. אתה
צפוי לקשיים כספיים בעתיד הקרוב.

ההזמנות תשלחנה רק לבוגרים מעל גיל 18

הבעיה הכספית הדוחקת המטרידה
אותן, תיפתר השבוע בעזרת דבר מה
הקשור במספר ששה.
תקוות גדולות שטי־פחת
במשך החודשים
האחרונים, עלולות להתגלות
השבוע כה זיה
או אשליה עצמית.
האכזבה תהיה
גדולה, א ם לא תש כיל
לראות סוף סוף
את המציאות באור
נכון. עליך להבין כי
אנשים שנחשבו בעיניך לידידים מסורים
אינם מוכנים לעשות למענך מאמצים.

מקומך אינו ב מרכז הענינים, כפי שאתה
סבור, אלא ב שוליים, ואם כי מתח שבים
בדיעו תי ך ומכבדים או תן,
לא יביאו המאמצים ש אתה
עושה לקידום המקווה.
השתדל למצוא
נחמה בעבודה שיגרתית
מוגברת, ו ב טיפו ח היחסים
ההדדיים ב תו ך המ
שפחה. מצב רו חן עשוי
לה שתפר במידה ניכרת
ביו מיי ם האחרונים
של ה שבוע, בגלל
ב שורה מ שמח ת מאוד הק שורה באדם אותו
אתה אוהב. הוא מעונין לעזור לך.

מאזניים

קשת

מתאימים יותר!

געגועים למקום רחוק, או לאנשים שהרחיקו
לנסוע, ע שויים להעסיק או תן ב מ שך
רוב ימי השבוע. אט
אט יתחלפו הגעגועים
בתקווה שיינתן לך לנב
או תו מסוע
לביקור
קום המעסיק את הזיו־מהם
תין.
נסה לברר
הסיכויים להפוך תיקווה
זו לעובד ה ממ שית. אל
( 2בספ טמב ר -
תניח לעצ מן ל שקוע ל22
באוק טובר
מצב של ז כ און נפ שי
ואדי שות, כי ב כן אתה
מזיק לא רק לעצ מן, אלא לאלה התלויים
ת שו מ ת לב לדברי ידידים.
בך. הקדש

אל תצפה לגדולות במישור הרומנטי,
לא השבוע, ואף לא בשבוע הבא. צפויה
מסויימת
אף נסיגה
ביחסיך עם בן זוגך.
אל תניח לדברים א לה
להעכיר את רוחך
ולהוריד לן את המו ראל.
אמנם אין הזמן
נוח לאהבה, אך הוא
מצוין לאירגון חיי
21 בדצרודר
חברה פעילים, שב 9ו
בינואר
מסגרתם תוכל להכיר
אנשים בעלי עמדה והשפעה,
שיעזרו בקידום הקאריירה שלך.
ילדים יביאו לן השבוע הנאה רבה.

סמוך על שכלך הישר, בעיקר ב מחצי ת
הרא שונה של השבוע. ה ש תול להיות יותר
מע שי ול ב חון את הדברים
כ מו ת שהם, מבלי
לעטפם ב היל ה ד מיוני ת
ורודה. ביו מיים האחרונים
של ה שבוע תחו ש
קשר חזק יותר לדברים
רחוקים. אפשר שיה־ה
זה מכר, בן מ שפחה,
או ידידה ותיקה, הנמצא
רחוק ממך. הדק את
ק ש רין החברתיים תוך
הדג שת הצד האינטלקטואלי שבאי שיותך.
עבורן. לבילויים נפלא שבוע זהו

שתי התפתחויות לא
נעימות ביותר עלולות
לחול השבוע. ראשית,
צפויים מאורעות שו נים
שירגיזו אותך ויפריעו
לך מבחינה
רגשית. שנית, לא תו9י
בפברואר
כל לסמוך על מזלך
20 בכזרס
מבחינה כלכלית, מ כיוון
שצפויה לך הו צאה
כספית כבדה ובלתי צפויה. מצד
שני — תמצא פיצוי בהצלחה חברתית,
בעיקר במחצית הראשונה של השבוע.
בת דגים — השתדלי לא להיסחף אח רי
זוהר חיצוני שאין מאחוריו כלום.

במדינה
(המשך

מעמוד )29

כהלכה. על אף הנוהג הקיים, להעביר תינוקות
הזקוקים לאינקובטור לויצו, שם
מתמחים בטיפול בהם, לא הועבר הפעם
התינוק.
התינוק הדא־נכון. אוולין ובעלה
התקשרו עם רופא־ילדים מויצו, ביקשו
את עזרתו. הלה הבטיח לבוא, אך לא הופיע.
״כשהתקשרנו לשאול למה הוא לא בא,״
מספרת אוולין ,״הוא אמר שלא נתנו לו
להיכנס.״
האשמות נוספות של אוולין :
;• התינוק לקה בשילשול, באינקובטור,
מבלי שקיבל טיפול מתאים.
• אחות מתלמדת שהשגיחה ליד האינקובטור
פתחה את המכשיר, במקום ל
עולה
טכיכיאן
במקום תור גדול, הרבה קטנים

השחיל ידיה פנימה דרך הפתחים המיוחדים
לכך, גרמה לתינוק שבתוכו להזדעזע
כולו מפרץ־האוויר הקר שחדר פנימה. נש־הזעיקה
לילה אחד, בעודה בבית־החולים,
את הגינקולוג שטיפל בה, בגלל התקפת־כאבים
עזה — סירב הלה לבוא, בטענה כי
זה אינו מקרה חירום.
#כאשר עזבה את בית־החולים, סירבי
לשחררה מבלי שתפרע את מלוא החשבון,
שהסתכם ב־ 1,800.ל״י תמורת שבעה ימי
אישפוז — למרות שהתינוק נשאר עדיין
בבית־החולים, בתוך האינקובטור.
#רופא בית־החולים הכחיש שלתינוק
יש שילשול — למרות שרופא הילדים מ־ויצו,
שהורשה להיכנס לבסוף — אישר
זאת, בתשובה להאשמתה של אוולין, השיב
רופא בית־החולים :״את הסתכלת על התינוק
הלא־נכון.״ ״אבל יש שם רק אינקובטור
יחיד,״ אומרת אוולין.
טעות גוררת טעות .״הרופא מויצו
עמד על זה שבגלל הטיפול בבית־החולים,
נוציא משם את התינוק מיד כשיחזור ל־מישקל
הלידה 1,800 ,גרם — למרות שב-
דרך־כלל לא מוציאים תינוקות מאינקוב־טור
לפני 2,500 גרם,״ טוענת אוולין. עשינו
כעצתו, והבאנו אחות שטיפלה בו בבית,
במחיר של 90ל״י ליום. אבל לא הסתכלנו
על כסף. העיקר היה להציל את התינוק.
״לדעתי, הכל התחיל מזה שהגינקולוג
שלי עשה טעות וניתח אותי כשאני רק
בחודש השמיני. אחרי זה, הוא רצה להסתיר
את זה, וכל שאר הביזיונות נבעו
מזה.״
״הכל הבלים הבד הכל.״ ״להאשמותיו,
של הגברת אין שחר,״ השיב ב־תגוביי
מנהל בית־החולים .״היא פשוט הי־תה
מתוחה בגלל שהילד נולד קטן. לא
ייתכן אצלנו שלא ירשו לרופא להיכנס.
הרי בית־החולים שלנו בנוי על העיקרון
שהוא מעמיד שירותים לרשות רופאים פרטיים.
אמר
הרופא המיילד :״היא ביקשה ממני
ניתוח קיסרי, מאחר שאיננה יכולה לשאת
כאבים ורוצה הרדמה. כשקבעתי איתה תאריך
להיכנס לבית־חולים, היא היתר, כבר
בתחילת התשיעי או באמצעו, לא בשמיני.
העולם הזה 749ו

היא לא זכרה את תאריך הווסת האחרון,
ומשום כך לא ניתן היה לקבוע זאת בדיוק.
האם והתינוק קיבלו טיפול מצויין, וזהו״.
מנגנון שיטות!וו השיכנוע

של ״עמידדי
רפאל טביביאן ( )30 עסקה בהכנת ארוחת־הבוקר
לעצמו, בצריפו הדל שבפרדס רובין,
בגבעת־שמואל שליד כביש גהה, כאשר
הרגיש שהצריף מזדעזע. הוא זינק החוצה
בבהלה, גילה שקבוצת פועלים חותכת
את צריפו לשניים.
במקום טיפול, הרם. טביביאן עלה
לארץ מפרס לפני ארבע שנים, לא הצליח
עד היום לצאת מצריפו הדל, בו שוכן עם
הגיעו לארץ. מורה במקצועו, נאלץ לזנוח
את המקצוע, לעבוד כגנן, לאחר שנפגע בעיניו
בתאונה לפני זמן מה. לאחרונה פנה
לעמידר, בעלת הצריף, בבקשת עזרה: גג
האזבסט הדק החל מעביר את מי הגשם
ככברה. לאחר ריצות־שוא מרובות, זכה
בהבטחה שיטפלו בדבר.
במקום הטיפול המובטח, הגיעו הפועלים
שחתכו את הצריף.
השיש, פרוצות. הצריפים בפרדס
רובין הם דו־משפחתיים. ברגע שמתפנה
מעונה של משפחה, ממהרת ענזידר להרוס
את חצי הצריף שהתפנה כדי שלא ייתפס
על-ידי פולשים בלתי־חוקיים. נכון אמנם,
שבמהלך ההריסה נהרסים גם חלק מקירותיו
וגגו של חצי הצריף המיושב עדיין.
אלא שמבחינת עסידר, זו רק תועלת נוספת,
שכן יש בכך לקדם את מאמציה לחסל
את השכונה, שהפכה מיטרד תברואתי וחברתי
חמור, כשבין ערימות האשפה והפסולת
שורצים בלילות מעשני חשיש, פרוצות
ולקוחותיהן, וכדומה.
תוספת חורים. אלא שטביביאן הוא
אחד מאלו שאין להם לאן ללכת. משום כך,
לא יועילו, במקרה זה, גם אמצעי השיכנוע
המקוריים של עמידר. התוצאה היחידה של
פעולתם: במקום הרבה חורים קטנים ב־גג,
יש לטביביאן עכשיו חור אחד גדול.
וכן שני חורים נוספים בקירות•

סי סו־ סי דרל סופר-צלילה
השילוב ה מ הפכני של
פלדה ופיברגלט
* מתאים במיוחד לאקלים הישראלי: אינו
מתפשט בחום ואינו מתכווץ בקור. חזק
מאד, בלתי שביר, מחוסן בפני כל זעזוע,
אל-חלד, דוחה מים.
* טיסו-סידרל — יצירת הפאר החדישה של
טיסו-אוטומטי, עם תאריכון נגד מים
(לצלילה עד 100מ׳)
* ״שעון צעיר״ לצעירים של ימינו, במחיר...
לצעירים 169 :ל״י.
קנה שמון־והשתתף במבצע ה.רסיס הענק של •10
עיתתות איז ה עיתון
קראתבאמת, אביב ה?
הידיעה בשני עיתוני הערב היתד. זהה׳
פחות או יותר. גם ידיעות אחרונות וגב
מעריב פירסמו כי אביבה מלכה, בת 13
או , 14 שנעלמה מביתה בעכו לאחר סיכ־

עכו — אביבה מלכה
הנערה ( )14 מעכו, שעזבה
את׳בית הוריה יאחל סכי
סוד, חזרה ביום ר אחה״צ
הביתה, לאחר שראתה
תמונתה ב״ידיעות אחרונות״׳
בצירוף הבטחה של
הוריה בעיתון, שלא לפגוע
בה אם תשוב.

הידיעה כ״ידיעות״
אביבה מלכה, בת ,13 עד״
,נעלמה מביתה בעכו ב־ס*
בפברואר לאחר סכסוך עם
חזרה לבית הוריה הוריה אחר שקראה ב,,מעריב״ כי
הוריה המודאגים מצפים >*

שובה.

וב״מעריב״
סוך עם ההורים, חזרה סוף סוף הבית־.
ההבדל הקטן היה נעוץ בסרט אחד. הידיעה
בנושריב גילתה, כי אביבה הקטנה
חזרה הביתה לאחר שקראה במע ריב כי
הוריה המודאגים מצפים לשובה.
והידיעה בידיעות סיפרה, כי אביבה הקטנה
חזרה הביתה לאחר שראתה בידיעות
את תמונתה בצירוף הבטחה מצד הוריד׳
שלא להענישה.
אז איזה עיתון קראת בכל זאת, אביבה?

?ן0פ§]ד
חוף •ם המלח

בואו לבלו ת
א ת חופ שת ה חורף
בקיץ של יםהמלח
ב מחירי הנ ח ה של
34ל״י לי חיד ל 10
סוף שבוע
מיו ם ששי עד מוצ״ש
74.80ל״י,
עד יו ם ראשון
120ל״י
לזוג, כולל מ סי ם.
הז מנ ת מ קו מו ת
במלון :
טל 057-96051 .
תל-אביב :
שד׳ רוטשילד 66
טל 625955 .

מקל ט 1ז טלוי1יה
הטוב ב עו ל ם!
גם טרנזיסטורים, רשכזי-קול
ומערכות ן ק-ן #סטריו
מעולים מיוצרים ע

וש5חדשים^:

חשוב ל עולי ם
הספק הבמ הירו ת
מירבית וללא מכס.

הסוכן הבלטדי:
כינורי בט״מ ת-א
רחוב פרץ 4
ט ל6 2 1 9 8 4 - 6 2 4 1 9 3 .

אוו ערבים לכן שכל התקונים
ב ת -אוסביבתה יבוצעו תוך
24שעות לב ל היותר ע״י
במעבדה שלנו ב ת -א
רח׳ לי לינ בלום 25
0ל 57679ו56343 -

במדינה תחבורה עשרות
מכוניו ת
לכל נהג

הבנק הסותר בעיות
כשאתה עומד
בפני בעיה כספית,
כדאי לך תמיד לבקש
את עצת הבנקאי שלך.
הכנס אלינו,
הדלת תמיד פתוחה ב -

; 1קהטע לי ס!

?1ג_ 3ף ן

׳ 1י1ם; גורברט.

סחס לגיגק!! אי>י1

השוטרת הבלונדית, שעצרה את הצעיר
המקריח, בעל העיניים הבוהות, שנהג במכונית
הפרטית במורד רחוב ז׳בוטינסקי
ברמת־גן, לא שיערה לעצמה כי היא יוצרת
בכך תקדים משפטי חשוב, העשוי לעניין
כל נהג בישראל. כל שידעה הוא, כי היא
עצרה טיפוס שנראה בעיניה חשוד, ואכן,
בדיקת מיסמכיו הוכיחה כי נהג ברכב כשבידיו
נמצאת תעודת־ביטוח אשר תוקפה פג
כבר.
לא מבוטח, אכל פן. הנהג הובא
לדין על נהיגת רכב ללא ביטוח. בפני השופט
חיים אנטין הסביר, כי יש לו תעודת
ביטוח אחרת, על רכב אחר — שהיא כן
ברת תוקף, ובה יש סעיף סטנדרטי המרחיב
את הביטוח לכל מכונית בה הוא נוהג.
לפיכך, היד, למעשה מבוטח גם כאשר נהג
במכונית שנעצרה על־ידי השוטרת, ואשר
תעודת־הביטוח שלה פג תוקפה.
למישמע טענה זו, דחה השופט את המשפט,
הורה לתובע, רב־סמל אלכסנדר
ציזלר, לבדוק פעם נוספת את מהותה של
התביעה.
אש־קודש. התובע, במקום להתעניין
במהות התביעה, ניסה לשכנע את הנאשם
כי טיעונו המקורי לא יעמוד לו, ומשום
כך כדאי לו להודות באשמה, ואז עשוי
הוא לצאת בקנס נמוך ופסילה לתקופה
קצרה. הכל יחסי כמובן .״לא הסכמתי,״
סיפר הנאשם, כשבעיניו מרצדת אש של
מלחמת־קודש .״פניתי אל עורך־דין והתייעצתי
איתו.״
לישיבה השנייה של המשפט, הופיע הנאשם
מצוייר בעורך־הדין אמנון זכרוני.
עורך־הדין בא מצוייר בתעודת־הביטוח אותה
הזכיר הנאשם. תעודה זו אמנם לא
התייחסה, כאמור, למכונית בה נתפס הנאשם,
אולם מאידך נאמר בה, בסעיף 4
שלה :״בהתאם לתנאים תפצה החברה
את המבוטח בעת שהוא נוהג אישית במכונית
פרטית שאינה בבעלותו ולא הושכרה

סיכון עצום .״אם כך,״ הופתע השופט,
״הרי יכול אדם לעשות ביטוח אחד ולנהוג
בעשרות מכוניות שאינן בבעלותו. חברות
הביטוח מקבלות על עצמן סיכון עצום בנר׳״
הוא החליט שהוא זקוק לזמן כדי
להרהר בבעייה, דחה את מתן פסק־הדין.
השבוע הגיע לידי החלטה, הוציא פסק-
דין המזכר, את הנאשם, יצר בכך תקדים
המאשר את זכותו של כל נהג שיש לו
ביטוח מקיף על מכונית אחת, לנהוג בזכות
ביטוח זה גם בכל מכונית אחרת, חסרת
ביטוח משל עצמה.
משפט הסכם
של ניאוף

#בחיפה
ביום ה׳ ,ה־ ,21.3.71 בשעה , 19.30 בבית אליעזר עמיר, רחוב
מרגלית ,34 הר־הכרמל, חיפה, תתקיים הרצאתו של

אמנון זכרוני
על נושאים מדיניים אקטואליים
וויכוח על בעיות השעה.
חברים ואוהדים מוזמנים.

״1 0 1 x 2 1
ויסקי ס קו טי

תמיד טוב,
ת מיד מעולה
״יוש״ ,יבואושיווק בע׳נן
רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א
^ טלפון ^44 6 6 1 1 :

״הוא אהב אותי עד לשיגעון. הוא כלבו
קינא לי, שכדי להיות בטוח שאני לא
אלך בשבת לים לבדי, כשהוא איננו, הוא
היה נושך אותי ברגליים ובשאר האברים
ועושה לי סימנים, כדי שאתבייש לצאת החוצה.״
כאשר
סיפרה שושנה מוגסי* פרטים אלו
אודות אהבתה הסוערת לאליהו זקני *,כבר
היתה אהבה זו נחלת העבר. כל מה שנותר
ממנה היה מאבק משפטי מר שבסופו קבע
השופט המחוזי משר, בייסקי תקדים מעניין:
אשה החיה עם גבר נשוי — שמה
לעיתים את עלומיה על קרן הצבי• שכן
כאשר הגבר מחלים לנוטשה, ולחזור לאשתו,
איך הוא חייב לד, מזונות או פיצוי
אחר.
מאהםנ די מ ״ שושנה הכירה את אליהו
לפני שנתיים. היא היתה אז בת ,25
הוא בן .37 לדבריה, לא ידעה בהתחלה כי
הוא נשוי. כאשר נודע לה, היד, מאוחר
מדי: היא התאהבה עד מעל ראשה.
אליהו, מצירו, התגלה כמאהב נדיב, אפף
(המשך בעמוד )36
• השמות שונו למניעת זיהוי.
העולם הזה 1749

טלוויזיף שערוריות פרשת
הפנ ת רי ם
היה זד, תדי קולק, ראש העיר ירו שלים,
א שר שלט שלטון בלי מצרים
ברדיו, ב ת קופ ת היו תו מנכ״ל משרד ראש־הממ
שלה, ואחד מנערי החצר של דויד בן־
גו ריון. אז היד. הוא מ כ תיב מה ל שדר
איך לשדר ומה לא לשדר. ואילו היום
יכול היה כתב צעיר של הטלוויזיה, שלמ ה
ארד, לשים או תו ללעג ולקלס בכתב ה על
המחדלים ב תי קון כ בי שי ירו שלים. הציבור
אולי שכח. אבל קולק לא שכח.
זה יכול או לי להסביר מדוע קפץ קולק
על המציאה, כאשר מדריך בית־הנוער רמז
ב שכונת מוצררה בירו שלים, הגי ש לו
תצהיר כנגד אנ שי הטלוויזיה, ש הסי תו
כביכול, את הפנתרים ה שחורים לדבר עבירה,
שיל מו להם ת מור ת ה שתתפות ם בסרט
תיעודי מבויים שהכינו אודותם,
אולם גם בלי יצר נ ק מנו ת אי שי, היתד,
לתדי סיבה טוב ה ל הפנו תאת הזרקורים
לעבר הטלוויזיה. בכך, הוא קיווה, תי שכח
אלי העובדה, כי העיריה נו שאת בא חריו ת
למחדלים הנוראים בי חס לנוער ה שוליים
בירושלים. ז ה מה שה שתמע, לפ חו ת, מתגוב
ת הנגד של ועד עובדי ה חד שו ת בטלוויזיה
(אלי ני סן, ש מ עון טסלר ו רון
בן־ישי).
מה נכון ומה לא נכון? הכתב
ש מעון יקותיאלי, הצלם יעקב ספורטה

איש טלוויזיה ירדני -לטלוויזיה הישראלית
ן ..פיק ומראיין ב טלוויזיה ר
* * ירדנית, שעבר לפני שבועיים לחברון
במסגרת איחוד משפחות, נתקבל לעבו דה
בטלוויזיה הישראלית .״אינני מפחד״
הוא אומר בקול רם — אבל תמונה
הוא חשש לתת. עבדול חמיד אל*
קודסי, בן ה־ , 24 נולד בחברון. שנתיים
לפני המלחמה שלחו אותו ללמוד באוניברסיטה
בדמשק .״במסגרת לימודי
ההיסטוריה חייבו אותי גם ללמוד עברית״
,אומר עבדול חמיד בערבית צחה,
״אבל הקורס לא היה רציני ושכחתי
הכל.״
אחרי שלוש שנים נמאס לו. שערי
בית-הטלוויזיה נפתחו בפניו, למרות השכלתו
החלקית. את העבודה בטלוויזיה
הוא למד תוך כדי עבודה באותה טלוויזיה.
לאחרונה
הועסק עבדול חמיד כמפיק
התכנית :״השבוע בירדן״ וכמראיין בתוכניתו
ובמסגרת תוכניות החדשות. יוסף
בר-אל מנהל מ חלק ת החדשות בטלוויזיה
הישראלית שפגש אותו אחרי שחזר
לחברון, הציע לו תעסוקה דומה ותכנית
דומה בשם :״השבוע בגדה״.

פירור של ח שי ש בחדר ולבל תיזכר, חם
וחלילה, מילד ,״ מגונ ה ״ זו. באשר למ שחקי
המזל, הפנו את הצוות לחצר בה שיחקו
נערים מ שחקים אסורים. הנערים הסכי
מו להצטלם, בתנאי שלא יצול מו פניהם.
בתצהיר של המדריך קדמן, שנכתב עלפי
מ ה שהוא שמע, נכתב כי אנ שי הטלוויזיה
הפכו שו ל חנו ת ב מועדון במטרה לביים
תגרה. מצד שני כ תו ב שם שהמדריך
כיבה את ה או רו ת וסגר אתה מו עדון. שני
הנתוני ם הסותרים זה אתזהו שניהם בשקר
יסודם. היו אלה הכתב שלמ ה ארד
והצלם עמנואל אל־דמע, שחיכו ב מכוני ת
ליד ה מו ע דון לפגי שה עם שני נערים, לצורך
כתב ה אחרת לגמרי. אנ שי הצוות לא
נכנסו ל מועדון. הנערים לא באו. ו מכוני ת
הטלוויזיה הסתלקה כל עו מ ת שבאה.
אנשי הטלוויזיה פ שוט נקלעו שלא מרצו נם
למערבולת פו ל טי ת שהתלקחה סביב
הפנתרים בלי לדעת אפילו כיצד הגיעו לכל
העסק הזה.

מנגנון
״אין ח ש?
לעבוד \״

הרמון כעידן הטלוויזיה
( שהצטיין בצוות הטלוויזי ה בבאנקוק) ו מקליט
הקול בני לים (בחור ד תי וקרוב
מ שפחה של ר׳ עמרם בלוי, מנ היג נטורי־
7ן רתא לשעבר) ,ציל מו את הפנתרים הש חורים
ב מיסגר ת סרט על חבורות־רחוב,
שיועד ל תוכני ת מוקד. מספר נערים הוזמן
לה שתתף בצילומים בשדר,־התעופה של
גבעת שאול. צול מו רגליים בלבד. הנערים
הלכו בפנים צו חקו ת. איש לא ביק ש
מהם ללכת ״עם רצח בעיניים״ .רגליים
בלבד מ בי עו ת הליכ ה ללא מטרה ולא
הפגנה.
הקטע בתסריט או שר על ידי נ תן כהן,
היועץ ה מ שפ טי של ר שו ת ה שידור. נכון
שיקותיאלי אוהב לביים דברים. זד, לג טי מי
בהפקת סרט תיעודי. נ כון שדובר על תשלום
לנערים אחדים. גם זה לגטימי. רשות־ה
שידור לא היתר, צריכה להדליף מרוב
פחד, כי מדובר כ עוז רי הפקד, או שומרי־ראש,
מעשה
כחסה ובגזר. הצוות לא
שידל אי ש מאלה שצולמו לע שן חשיש. בבית
פרטי ב שכונת מוצררה צול מו נערים
אחדים כ שהם לועסים חסה וגזר וצנון. לא
צולמו פרצופים. הנערים דיברו על ירקות,
אם כי ברור היה שהם מתכוונים לחשיש.
בהתאם לעצתו של היועץ ה מ שפ טי הזהירו
אנשי הצוות א ת הנערים לבל יימצא אפילו

אנשי מחלק ת ה חד שו ת בטלוויזיה עסוקים
כל כך בדברים אחרים, עד ש הזני חו כמעט
כליל את נובט לחד שות. שלמה ארד מכין
עבור מוקד סרט על המ שטרה. ש מעון יקו־תיאל
מכין סרט על חבו רו ת נוער. שניהם
עסוקים עם הפנתרים ה שחורים וועדות
חקירה שונו ת. חיים גיל מכין ליום־ד,זיכרון
סרט על חללי הצולל ת דקר. טוביה סער
מ כין ליום העצ מאו ת סרט על גבו רי יש מתיחות לכבוד
פורים
אריה אורגד, בלבו ש שוטר־תנועה,
יופיע ב תכני ת הבידור לפורי ם של ראלו?
עינבר, כמת חן הראשי, בקטע שצולם בצפון
תל־אביב בעזרת מצלמה נסתרת.
״עצרתי מ כוניו ת״ מספר אורגד ״ו הג ש תי
דו״חי ם על ע בי רו ת אבסורדיות. שאלתי
למשל: מה צבע ה שמן ב מכוני ת ך? מה
זאת או מר ת שחור? מכוני ת בהירה צריכה
שמן בהיר אורגד הופ תע מכך שהנהגים
לא זי הו או תו מיד וגם לא עמדו על המ
תיח ה אלא נפלו בפח ל מ רו ת שכן רדבי
קרשנכוים איש מחלקת־ד,חדשות הציג
את עצ מו כאזרח, שמתערב ונ תן רמזים
די ברורים שזו הי מתיחה. יוסי משולם,
העוזר ל מינהל בטלוויזיה, ה ת חפ ש אף הוא
ל שוטר כאשר התפ אורן יצחק אלכלק
היה כבול אליו כעציר. מספר יו סי כי הוא

אל קורסי
״לא מפחד לדבר

ראל. רון בן־י שי ואלי ניסן מתכננים סרט
על ג בו לו ת ד,בטחון. ו הר שימה עוד ארוכה.
כל סרט דו קו מנ ט רי כזר, צריך ל הכין
במשך חוד ש עד חודשיים. אלי ניסן מקדיש
את ז מנו להפק ת מוקד. חיים יבין עורך
את ה שבוע — יו מן אירועים. יעקב אחי
מאיר, מרדכי קיר שנבוים, ש מ עון טסלר ויאיר
אלוני עוסקים בעיקר בעריכה ובהגשה.
כתבים שאין להם מ שי מו ת מיוחדו ת
צריכים לחלק את ז מנ ם בין מבט לבין השבוע
— יו מן אירועים. עובדה: מהדורת
מבט היו ם־יו מית בז מן האחרון היא עלובה,
מ שע ממת וח סרת טעם.
אין חשק לעבוד. לא רק שאין ל אנשי
ה חד שות בטלוויזי ה ז מן למבט לחדשות,
אלא גם אין להם ח שק לעבוד עבור
מבט. הכנ ת סרט דו קו מנ ט רי נח שבת לכבוד
מיוחד. כאן יכול הכתב להתב טאב או פן
חופ שי מב חינ ה א מנו תי ת ו תפי ש ת הנושא.
גם ע בודה בה שבוע — יו מן אירועים מועדפת
על פני עבודה במבט, כי יש יותר ז מן
ל הכנו ת ואפשר לע שו תכת בו ת מ קי פו ת ומ
ע מי קו ת יותר.
אחד הכתבים מסביר :״ מבט דו מ ה כיו ם
ליו מן קולנוע. המי בנ ה לקוי — .ב מי ט ת
סדום של 20ד קו ת מנסים לדחוס 12— 10
עניינים שונים. שולחים או תנו ל שדה ואין
אפ שרות לגלות יוז מ ה או לפתח דברים.
מה כבר אפ שר להביע ב שתים שלו ש דקות,
ואחר כך העורך מקצץ ב חומ ר.״

•*ביעות או תמימות מסובנת.

אנ שי מחלק ת ה חד שו ת מביאים ק״ן טעמים
להצדקת המצב: חוסר כוח אדם, אמצעים
דלים, מיבנה לקוי, מנהל חסר אונים, שאינו
לוקח את העניינים בידיים ואינו קובע
מיבנה ו חלו ק ת עבודה פרופורציונלית, ורמה
מקצועי ת נ מוכה. זא ת כ מו בן, אומר

עצר אנשים ברחוב וביק ש מהם ל ש מור על
האסיר עד שיז מין ניידת. רוב האנשים
התח מקו ב תו אנו ת שונות. רק אחד נפל בפח
והסבים שיכבלו או תו באזיקים לאיציק.
אפילו אחרי שאמרו לו, כי זו מתיחה
טלוויזיונית הוא לא ה א מין ל״עציר״ וסרב
לשחרר או תו.

תבני ת מו ק ד
הי תו לי ת
יגאל גורן, עוז ר ההפקר, של במקצב
ה־ , 70 החליט לארגן לעובדי הטלוויזיה מ סיבת
פורים בבית היהלומים. הועלה ה ר עיון
לשדר במרכז תוכני תו במעגל סגור, מי שדר
מוקד, בו יראיינו חברי ועד העובדים את
ראשי רשות־ד,שידור בלי תחפו שת.

עבדול חמיד מספר, כי בטלוויזיה ה ירדנית
עוקבים בעניין רב מאוד אחרי
שידורי התחנה הישראלית, במיוחד צופים
בחדשות. קודם כל — כדי לערוך
השוואות מבחינה מקצועית, ושנית —
כדי להתעדכן. מעניו שבאופן קבוע מק ליטים
בירדן דווקא את ״מבט לחד שות״
בעברית. עבדול חמיד מספר בשם
מנהלו הקודם (הירדני) ,כי המאגזינים
המוגשים בטלוויזיה הירדנית עשירים
יותר, ארוכים יותר ומקיפים יותר. אנשי
מחלקת החדשות בטלוויזיה הישרא לית,
שישבו באותה שיחה, הסכימו חלקית
עם המנהל הירדני: לרשותו זמן
רב יותר ומקורות בלתי מוגבלים בארצות
ערב.
חמיד, עבדול מעיד
זאת,

כי ברור להם בירדן, שישראל עולה על
כל תחנות ערב מבחינת הכיסוי וההת-
י חסות לאירועים מקומיים בארץ ובמרחב.
לפרטים
מדוייקים יותר מתקשה עבדול
חמיד להכנס. הוא עדיין נבוך, אחרי
שנאלץ תוך חודש אחד לעבוד בתחנות
של שתי מדינות אוייבות.

אחד על ה שני בלי להזכיר ש מו ת. המש־מעוז
ל קוי ה: עובדים מאחרים לעבודה, נע־למים
מפעם לפעם, ולפעמים צריך להתווכח
איתם כדי שיואילו לצאת ל שדה. על עניין
הסרטים הדוקו מנ טריים או מ ר יורם רונן,
מנהל המחלקה, כי ״ ר צוי שכל כתב יע שה
מדי פעם סרט דו קו מנ ט רי רציני ו טוב.״
הסוכריה הזאת מגיע ה לכתבים. סרטים
כ מו רי מון בעזת או חיל־האוויר ב ת קופ ת
הפסקת־האש מוכי חים עד כמהזהמ שתלם.
ביחס לסרטים ליו ם הזכ רון וליו ם העצם־
אווז הוא או מ ר ״ הצלנו את ה מצב,״ כי
מחלקת ה תכניו ת שהיתר, צריכה לע שות
מ שהו עבור ימים אלו לא ע שתה כמעט ו לא
כלום.
כל דבר אפ שר לראות כפי שרוצים לראותו.
הביע זאת אחד העורכים ב מ חל ק ה:
״אם היו כולם מתרכזים במבט, היה פר־צוף
אחר למ הדורת החד שות, ו הי ה גם יו תר
חשק לעבוד.״
אבל מאחר שלטלוויזיה הממ לכ תי ת אין
מתחרה, ו מי ליון צו פי הטלוויזיה בי שראל
אינם יכולי ם ללחוץ אל הכפ תור ולהחליף
תחנה, נשאר מבט לחד שות הסמל הבו ל ט
ביותר לחידלונ ה של הטלוויזיה הי שראלית.

תדריך
* שייקה אופיר (יום ד׳ ,10/3
)20.20 בפארודיה על מורה נ היג ה ו תל מידיו.
מפיקים — שמואל צ מח ו מ תי רז.
* בימת דני קיי (יום ד׳ , 10/3
)20.30 לקט מערכונים ו פז מוני ם׳ מומלץ.
-¥טל״פוי (יום ה׳ )20.20 , 11/3
מישדר הבידור לפורים. מ שתתפים: הליצ נים
— עזרא דגן, יורם בוקר וטליה שפירא׳
כן יו פי עו ב מערבונים ו שירים: אריק
לביא, שו שיק שני, ז׳אק כהן, מו טי גלע די׳
מיכל נוי, צביקה פיק, ה א ריווד ואלכס
ווים עם תז מו ר תו. מפיק־במאי: ראלף עינבר.

פארודיה ספרדית (יום ה׳ , 11/3
)21.00 ועידת שלום של אי״ ם בראי עקום
ב תוכני ת ספרדית.
* אהבה נוסח אמריקה (יום ה׳
) 21.20 , 11/3סי טו א ציו תמצ חי קו ת מחיי

האהבה ו הני שו אין.
^ ערב טוב (יום ו׳ <21.10 , 12/3
מ שתתפי ם: עופרת פוקס ואלכס אנסקי. במאי
— אילן אלדד.
*.ר 3קה (יום ו׳ )20.30 ,3/3סרטו
המפורסם של אלפרד היצ׳קוק בהשתת פו ת
ג׳ואן פונ טיין, סר לורנם אוליבי ה וג׳ו רג׳
סנדרס.
מהדקה סודית (מוצ״ ש 13/3
)20.30 אנ שי המחלקה מנהלים מלח מ ת עצ בים
במאמץ לאתר מדען שבידו גז מ סוכן.
אנטוני קווין (יום ב׳ , 15/3
)20.20 סרט תיעוד תי על כוכב הקולנוע
המפורסם שהגיע ל שיא בלה סטראדה וב־זורבה
היוני.
35 העולם הזח 1749

רה קלטית והוא כל כך רוצה אז
אולי?

קמצנות מצולמת
— —11 11— 1

, 2 8 /7 1בחיי. זח כל כך ברור! אני
בכלל מתפלאה שאתה שואל, הרי הנוכת־יסביס
יגיעו אליך ב א מצעו ת הדואר, ישר
לביתך!
האם, לדעתך, ישנה דרך אחרת?

לארי י. משדרות -ספציאל
.מובטחני שאילו צירפת גם תמונה למכתבך,
לא היית יכול כבר למגדר את מגירת
שולחנך. חו ץ מזה, אס אתה ב א מת רוצה
להתכתב עם איזה מספר/י ת, אז רק תגיד
איזה, מכתבך יגיע לכתובת המיועדת.
ועכ שיו, אני מקווה שהכל ברור!

מיוחד ת ב מינה, אשר תוכל וכאן מביא
העלם שורה של תחו מי התעניינו ת שהיה
רוצה למצוא אותך, העלמה, שותפה לו
בהם :״ תי א ט רון, קולנוע, תערוכות, צילום
ואפילז כתיבת ו /א ו הלחנת שירים. ובכל
ל אחת כזו שהמילה, א מנו ת׳ אומרת
לה. מ שהו.
״אז אם את או הב ת את החיים בכלל ויודעת
לאהוב את הדברים היפים בפרט, מה
איכפת לך לנסות? אני יכול להבטיח לך
שלא תתאכזבי. אז, קדיימה, שבי וכתבי!״
באמת, מה איכפת?

את, שאינן•
4 0 /7 1רוצה לדבר איתך, ומרוב־שהוא
כל־כך־רוצה, הוא כבר התחיל לדבר :״אינני
יודע. אבל חשתי צורך לפנות אליך בעניין
חשוב, בעניין שצריך לעניין אותך, חיפשתי

,החוקרים והסטטיסטיקאים אומרים עלייך
שאת צעירה, שאת משכילה ומתקדמת ב־דיעותייך.
הם מוסיפים ואומרים שאת נשית
וגאה בנשיות שלך. זה מה שיכלו לומר.
אם את חזקה או נשואה ומה הוא, יחסך׳
כלפי החיים, הם אינם יודעים, גם אני —
לא. אבל אני יודע עלייך דבר אחד: איכפת
לך מה שקורה סביבך, ובמיוחד בחברתך
הקרובה, שלא להוסיף ולדבר על
ידידים.
״את גם רוצה שיהיה, שלום׳ ואת רוצה
שכולנו נהיה בסדר, שהכל יהיה בסדר,
ומתקדם, ושלא נתקוטט ללא צורך. שנתק
ד ם ...אם כך — אני רוצה לדבר איתך.
,׳כי מה הם החיים למעשה, או יותר
נכון,מחציתם הראשונה של החיים: מחציתם
הראשונה של החיים נהרסת על־יוי
הורינו, ואת השנייה מקלקלים ילדינו. ו עתה,
משגמרת לקרוא שורות אלו, ולא
נשאר לך טעם מר בפה, נוכל להמשיך
ולחפש את האמת בחיים, כל אחד עם האמת
הפנימית שלו.״

התעניינות

ישר לעניין ניגש 5 4 1 /7 1״ אז ככח,
חייל העומד לה שתחרר בקרוב, ו מחהנני
ממש
בנ רו ת , ,אי שיו ת׳ שהיא בא מת

חידון שבועי חדש של

המכתב הבא הגיע אלי ישר מבולוניה
שבאיטליה. וראשית כל, כותב המכתב רוצה
לראות תמונה עוד לפני שהוא רואה
מילים — אי מישלוח תמונה זה עניין של
קמצנות אצלו! ואם הוא אומר, הוא בטח
יודע, כי הא לא סתם אחד 4 4 /7 1 :הוא
סטודנט הלומד בגול־ ד,חזייה, רפואה אני
מתארת, ו״מחפש קצת יותר קשר עם הארץ
באמצעות מכתבים, לפחות עד שאבוא
לחופשה.״ מיותר לציין שהנ״ל מעדיף
תיכוניסטיות או סטודנטיות.
אז לדרך, נערות!

אסף הרופא

4 5 /7 1נמצא רק 19 שנים בארץ וזו הפעם
הרא שונה שהוא נתקל במכתבים לרותי
שלי. ז ה נורא, בחיי! אבל !מאחר ו״ היי תי
מבסוט מהקריאה ואני ארכוש את ה עי תון
מעכ שיו כל שבוע בקיוסק״ (כך הוא כותב),
אז אני מוכרחה לספר לכס שהוא חייל
מ שועמם מאוד, ש שוכב בבית־חולים אסף
ד,רפא, ונורא רוצה להכיר נערה ב ת 18
שנים ואולי קצת יותר. ורצוי לו, שאולי
היא תהיה מאיזור תל־אביב.
כל זאת, והוא עוד מבטיח שלא לאכזב.

במדינה
(המשך מעמוד )34

את אהובתו הצעירה במתנות, בילויים יקרים,
וקינאה לוהטת .״הוא אמר לי שאני
הורדתי עשר שנים מגילו,״ סיפרה .״הוא
התגאה בי והיה לוקח אותי גם להוריו ולאחותו.״
בעיני הוריה של שושנה מצאה
פחות חן העובדה כי היא חייה בחדר משותף
עם גבר נשוי והם ניתקו איתה את
הקשרים.
אני אשרו!? את הילדים. כאשר
החל אליהו מבלה יותר ויותר עם אהובתו,
החלה אפילו אשתו חושדת בסוף. באחת
הפעמים בדקה אצל קצין העיר, כאשר
היה במילואים כביכול, גילתה שלא דובים
ולא יער. היא ביררה את האמת, החלה
עורכת שערוריות במקום עבודתם של בעלה
ושל שושנה .״אליהו אמר לי שאשתו
מאיימת להתאבד,״ סיפרה שושנה. אמרתי
לו שאני לא מאמינה, אז הוא אמר לי
לבוא ולעמוד מתחת לחלון של הדירה שלהם.
באתי בערב, ושמעתי את כל המריבה.
,אני אשרוף את הבית ואת הילדים ואשפוך

חופשה שביעית

האוהבים?אהוב
רשות הדיבור ל־ 4 2 /7 1מהרצליה העיר:
״אני מחפשת את הברנש הסימפטי־המזוקן־
המשופם־האוהב־מוסיקהץ קלסית לרובן־בעל
החושים המפותחים־(ההומור, בין השאר)־
ו — האוהב לאהוב.

מסובך, הייתי אומרת, אבל תשמעו רק
את ההמשך :״האמור לעיל מתייחס ל,אני
שלי׳ (פרט קטן — הזקן והשפם לא בנמצא)
בתוספת עיניים ירוקות וגדולות...״
נופת־צפים, כן, בצירוף פרט אחד קטן:
״הגיל המתקבל: מ־—23נ< 3שנים!״
אחד־אחד, בבקשה!

אם את בעלת עיניים כחולות ושיער
בלונדי, וכולם יכולים לכנות אותך מותק,
ולא לשם המליצה בלבד, ישמח 4 6 /7 1
מאוד ללחוץ את ידך. הוא מבטיח ש״פעם
בשבוע אני יוצא לחופשת שבת״ — מהצבא,
כמובן! אלא מהיכן?

באשר את שם
האם את או הב ת את באך? ! 4 7 / 1אוהב
או תו מאוד. זאת אומרת שהוא או הב מוסיקה
קלאסית ו חוץ מז ה גם להיטים ו מוסיקה
חדי שה. כ מו כולם, גם הוא חייל ב־צה״ל,
אבל כולו תקווה שעובדה זו לא
תמנע ממך לכתוב לו בא שר את שם.
אז כתבי לו ואמרי לו שאין חשש!

האם יש בכם איי מי היודע אי־מה על
חברה־טלונית־הנמצאת־באיזור תל־אביב, ש תהיה,
איולי, מוכנה לקלוט ל תוכ האת

7 4 3 /7 1
הוא כותב :״אני חייל בן ו , 2בעל גיט־

4 8 /7 1מעיד על עצמו שהוא חכם וגם
פיקח מאוד. וכל שנותר לו לקוות שגם
לך, חוץ משכל, יש גם צורה. הוא ישמח
מאוד אם מצויירות בך עיניים אפורות ושיער
חום.
אכן, סלק צי ה ...אז. הראי לו!

השיטה לפתרון היא זו: במשבצות מצד שמאל יש ארבע מילים.
האותיות של המילים מופיעות מעל לכל משבצת בצורה מבולבלת
— ויש לסדר את האותיות בצורה הנכונה לתוך המשבצות. למשל :
אם מעל למשבצת מופיעות האותיות ״דועהב״ ,הפיתרון יכול
להיות ״עבודה״ .אם המילים מסודרות בצורה הנכונה בתוך ה משבצות,
הרי האותיות במשבצות המסומנות בעיגולים יצטרפו
לתשובה לשאלה המופיעה מתחת לקאריקטורה.
הפיתרון יפורסם בשבוע הבא.

נדוזוג

ודיכר

2 2 1 2
לנ דרס

הי ערת

מחמור לסוס

שכ 7עם צורה

חגרה סדיניר!

אדיהו ושושנה

פתרון הבלבלת מגליון : 1748״חבר-כנסת״ .המילים: חלקלק,
רברבן, סכסכן, ספרות

מי־אש על האהובה שלך,׳ היא צעקה.״
אולם לא איומיה של הרעייה הם שפוצ צו
את הרומן. היה זה הריונה השני של
שושנה.
בהריונה הראשון, דווקא עודד אותה
אליהו ללדת• כששאלה אותו כיצד יפרנס
את ילדם, השיב :״היום אני עובד כמו
חמור, אחר כך אעבוד כמו סוס. העיקר
שיהיה לנו ילד בריא ויפה.״ אולם שושנה
פחדה ללדת מחוץ לנישואין, ביצעה הפלה
מלאכותית.
חזרתי בהיסטריה. בהריונה השני,
התהפכו היוצרות. היתה זו היא שתבעה
עתה מאליהו להתגרש, לשאתה לאשר— ,
ואילו הוא שתבע ממנה להפיל, מאחר שאיני
יכול להתגרש לפי לוח־הזמנים של ה־הריון.
כאשר סירבה שושנה׳ ארז אליהו
את חפציו, עזב את חדרם המשותף, חזר
לאשתו.
״נשארתי בודדה כמו כלב. נאלצתי לשכב
בשמירת הריון, ולא היה מי שיגיש לי
כוס תה אפילו. גם בעבודה שלי נודע כל
העניין, ופיטרו אותי. התמוטטתי. שבורה
ומוכה, חזרתי בהיסטריה אל אמא. הורי
ריחמו עלי וקיבלו אותי בחזרה. בחודש
השישי היפלתי, כתוצאה ממצבי הנפשי.״
לתשוטת־לב הדון־ז׳ואן. בלי ידידים׳
בלי ילד, בלי פרנסה ובלי אהבה,
מוכה ומושפלת, הגישה שושנה תביעת
מזונות באמצעות עורך־הדין מנשה בר-
שלטון, בהסתמכה על התקדימים שנקבעו
עד היום, בזכותן של ידועות בציבור.
פסק־דינו של השופט בייסקי היה שונה
לחלוטין. הוא דחה את תביעתה, קבע כי
לא מגיע לה דבר מאליהו, מאחר שההסכם
שנוצר ביניהם, כאשר עברו לחיות יחדיו,
לא היה אלא ״הסכם של ניאוף.״ הסיבה :
אליהו לא המשיך לחיות עימד, כעם רעייה
עד יום מותו, אלא חזר לאשתו.
״זהו פסק־דין שיזכה לתשומת־ליבו המדוקדקת
של כל דון־ז׳ואן נשוי במדינה,״
הגיב אחד המשפטנים שנכח באולם, כשהוא
מלווה במבטו את הצעירה היוצאת
בודדה אל העולם שבחוץ.
ה עו לי הזה *174

10 ן וט טוב
אמנות מחזמר
מי קרופון
ב תוך מח שוף
אירמה לה דוס מיפו אינה הצגה המיועדת
למבקרי־תיאטרון. וזאת משום שמבקרים
אלה עשויים לטעון כי מה שנאה לפריס
אינו נאה ליפו, כי המעבר מעל לכל הים
התיכון טישטש לחלוטין את החוט המקשר
את העלילה, והשאיר רק בדיחות בינוניות
; כי התפאורה הלבנה והמצוחצחת
מתאימה אולי לחלום אמריקאי על ה״אור־יינט״
אבל בוודאי לא לשטח הגדול, ועוד
כהנה וכהנה.
אולם לא המבקרים יחליטו עם אירמה
היא הצלחה או לאו, אלא הקהל. לכן, מוקדם
עוד להסיק מסקנות. אולם על דבר אחד
כדאי להתעכב. משום שהוא בא כדי לשרת
את הקהל: מערכת המיקרופונים שבהצגה,

צור, זוהר ויגיל ג״אירמה״
אצל בומבה יש מקום
מערכת שהיא ללא ספק המשוכללת ביותר
שנשמעה על בימה ישראלית.
הק*ל בכיס. המפיק פשנל הביא עמו
מארצות־הברית שלושה מיקרופונים עם
משדרים קטנים, הקשורים למערכת הרמקולים
של האולם ללא חוטים, רבקה זוהר
מסתירה את המיקרופון שלה במחשוף (העמוק)
.מי שמתבונן היטב יכול לראות
את המשדר הקטן של המיקרופון בכים מכנסיו
של גדי יגיל, ואילו אצל בומבה צור,
ודגיות שד מישגלים, חינגות בשר
וו ם, מישכבי זכר ובהמה, השתלטו על
בימת התיאטרון, החל בשיער, דרך קפוץ,
הבמזאי, מלכת־הנביש והתרנגול.
אולם העירום האמיתי היחידי הוא העירום
של התיאטרון עצמו, והאורגיה האמיתית
היחידה מתנהלת בחדרי־חדרים של
מנהללם אמנותיים ערמומיים, צבועים, פרובינציאליים
ומתחסדים, כאותם מנהלים זעיר-
בורגניים זעירים המלטפים בחושך, וביד
מזיעה, את פקידתם הקטנה, במסיבות־מפתח
בעיירה קטנה. כולם יודעים על כך,
אבל הם מלהזכיר זאת בטרקלין.

** ״תרנגול״ מטייל חיים טופול, כ-

^ שישבנו גלוי לאור העולם, והסרט כו־

פטיש על הראש
וקולטורה של חלטורה
כשנכנס חודש אדר והלילות מודנה-
רים, תוקפים אותי חלומות ביעותים.
בחלומותי אני רואה המוני בצי־אדם,
אים את השדרות, פוסעים בכבישים,
נשים וטף, צועדים ברחובות. הם ממלאים
את השדרות, פוסעים בכבישים,
הולכים בכיוון אחד כאילו נדברו ביני הם
בלחש סודי.
בידיהם פטישים, צהובים ואדונם,
והם מכים על ראשי, דופקים בחלון
מכוניתי, וצוחקים צחוק פרוע.
הם סוחפים אותי אתם, עד לדלתות
״היכל התרבות״ ,פורצים את דלתותיו,
עטים על הסדרנים, ומחסלים אותם בדפיקת
פטיש עליזה, ובקפיצות״קרב מזנקים
אל הכסאות המרופדים.
אולם הכניסה מהדהד משימחה. ה עמודים
רועדים בקצב ״מיצעד אומני
ישראל״ ,הנערך בהיכל פנימה לרגל חג־הפורים.
התוכנית המקורית מכילה ה פעם
עשרה קטעים מטובי הקטעים של
״להקת פיקוד התחנה המרכזית״ ,ועוד
מיבחר פיזמוני ״שלישיות הקופצים״,
עשרים אמנים אורחים שהגיעו זה עתה
מאיצטדיון המכבים, מיטב קטעי ההומור
והסאטירה של מלך־הסאטירה ב ביצועים
קלאסיים, חמישה מנחים טלוויזיוניים
מחלקים אוזני־המן, שהכנסו־תיהן
קודש לשריפה במיגדל־שלום (מי
שאינו מחזיק פטיש לא מקבל אוזן).
והשימחה רבה — עד־לא״ידע.

אני מתעוררת עם שחר בכניסה ל״הי-
כל-התרבות״ ,כשניידת משטרה רושמת
לי דו״ח על חנייה במקום אסור.
בכל חודש אדר, מדי שנה, זה כמה
שנים, אני עוקבת בפחד אחרי החלום
הטיפשי הזה, בין תענית אסתר לה׳
אייר, הלא הוא יום־העצמאות. ביום
גדול זה אני חולמת עשרה חלומות
כאלה על עשרה מיצעדי-אמנים, ומתעוררת
רחוצה בזיעה קרה בבית-הסוהר
לנשים, כשהסוהרת מעודדת אותי ב-
חברה׳מניות צברית חמימה, שבסך ה כל
איימתי בפטיש על שר-החינוך-וה-
תרבות ודרשתי ממנו לפנות את ״היכל בקבוקים התרבות״ ולנקות משברי
ומקליפית פיסטוקים.
גם השנה התחלתי לחלום, אבל מ שום
מה החלום ככר אינו מפחיד אותי.
בשבוע שעבר התקיים ב״היכל־התר-
בות״ ״ערב שירי אש״ ,הראשון ברשימת
מיצעדי־החלטורות לאביב 71׳ .אחריו
יהיו עוד הרבה מצעדים בהתנדבות ובחצי
התנדבות ובכסף מלא. מה יש, אין
מה להתבייש בכסף — זו הקולטורה
שמאחורי החלטורה.

אין רואים מאומה. הוא יכול היה להסתיר
בקלות עוד עשרה מיקרופונים.
בעזרת סידור זה, יכולים השלושה להתנועע
ללא הפרעה, והם נשמעים היטב בדיבור
ובשירה, בכל מצב ובכל תנועה.
שיפור נוסף: את הפיזמונים בהצגה מלווה
תזמורת שאינה יושבת מאחורי הקלעים.
אלה הם בעצם הקלטות שנעשו למען התקליט,
והקלטות אלה מושמעות מעל גבי

רשמקול, וכך זוכה אירמה לליווי עשיר לא
פחות מן היומרני שבמחזמרי גודיק, אולם
מדוייק, מבריק ומצלצל הרבה יותר טוב
מכל תזמורת חיה( .על כך התודה לדויד
קריבושי).
אומנם קצת יותר קשה לעשות אילתורים
כאשר סרט מגנטי, ולא תזמורת חיה׳ ,מלווה
אותם, אבל אין דבר. אולי כך ילמדו
שחקני ישראל מעט משמעת.

תמננה כזאת אינה נאה לה״ה זוהר, טופול, זקם ושות׳ .היא
פורסמה, על גבי עמוד שלם, בשבועון אנונותי צרפתי חשוב,
היא מראה סצנה מתוך מחזה המועלת בתיאטרון העירוני של פאריס — מועצת האהבה,
המתאר את משפחת בורג׳ה. התלבושות והתפאורה מעשה ידי הציירת ליאונור פיני.

בלי צביעות
זמרים ששון בא
אל העם
מי שמכיר את תולדותיו של ששון קו־סובסקי,
זוכר בוודאי שהוא היה חבר נחמד
מאוד בלהקת הנח״ל, אשר פיזמה ״לנח׳׳ל
באהבה״ ,ושלאחר שיחרורו היו כאלה שניבאו
לו כי יהיה זמר פופולרי.
ובעצם, למה לא? בחור נאה, קול לא רע,
הכל מסמן על סיכויים להפוך ללהיטן מצליח
אפילו תקליט עם ארבעה שירים משלו
יצא אז לאור.
אבל תוכניות לחוד, ומעשים לחוד. ששון
קוסובסקי לא היה אז ללהיטן. עברו כמה
שנים, ששון הפך
לששי, קוסובסקי לקשת,
והבחור הצטרף
ללהקת פיקוד
דיזנגוף, שר כמה
קטעי סולו, ומשך אליו
תשומת־לב. כאשר
אורגן ערב דיי־מון
ראניון, עיר הגברים,
נבחר כמעט
אוטומטית לזמר הלהקה,
ותהיה דעת
המבקרים כאשר תהיה
על מה שהוצג
על הבימה, איש אינו
יכול לערער את ההצלחה האישית של
ששי בשבע הדקות של ״פנקס הקטן.״
ששון וגם כרכה. בינתיים הוא נפגש
עם שלמה צח, הלא הוא אילן של האילנית׳
והשניים החליטו לשתף פעולה. שלמה
נתן לששי כמה הקלטות תזמורתיות שהביא
עימו מגרמניה, שייקר, פייקוב התאים ל,ליווי
המוכן מנגינות חדשות, וכך יצא לאוויר
העולם ״שתבוא עליכם הברכה.״
איזה מין שיר זה? ובכן, מוצא חן או
לאו, הוא היה בכל אופן בראש מיצעד
הפיזמונים.
כאשר תופסקנה בקרוב הצגות עיר הגברים,
מתכונן ששי לצאת לסיור־הופעות
אישי משלו, בליווי תזמורת בת 40 אנשים׳
בסידרה של שירים המרמזים בי אינו
לוטש עיניים אך ורק למיצעד הפיזמונים.
אחרת, כיצד היה מעז להתלבש דווקא
על כמה פיזמונים של נעמי שמר, שכידוע
אינה נחשבת, לאחרונה, כאשת־להי־טים
מוסמכת.
אבל ששי דווקא אוהב את שיריה, ויביא
אותם אל העם. עכשיו צריך רק לראות
באיזו מידה ירוצו כל אותם שביקשו
את תקליטו ברדיו, כדי לשמוע אותו אישית.

בכל העזתה בספרי המיתולוגיה.
אמר ועשה. נערות חשופות חזה מורחות
גופן בקרביים של שור שחוט, ומתנועעות
בתנועות של מישגל.
אם זה טוב? על כך תשיב הביקורת כאשר
תוזמן לראות את ההצגה. אבל זה בטח
אמנותי — אחרת תיאטרון מכובד שכזה
לא היה נוגע בכל העניין.
אלא שגם זה לא כל־כך ברור. עיתונאים
בחוץ מתפלמסים, חלקם טוענים שזף
תועבה, וחלקם שזו יצירר־מופת. ואילו הנהלת
התיאטרון מחרישה, ובכל פעם שמבקשים
ממנה תמונות שתייצגנה את ההצגה
ואת הקטעים המעוררים פולמוס, משיבים בלאקוניות
בלתי־אופיינית לאויריפידוס :״אין!״
התיאטרון המסובסד מוכן להתעסק ב־

סוחרי הפורנוגרפיה המתחסדת
לו הוא מין מסע מישגלים מהתעלה ועד
לחיפה, בו מחליף טופול את בנות־זוגו בקצב
של אחת לרבע שעה. המישגל שופע
על הבד, בפרטי פרטים, ואם בכלל אפשר
להגדיר את הסרט, הרי זה תחת התואר
״קומדיית מין״.
לכאורה, כל הכבוד לאורי זוהר, הבמאי,
ולחיים טופול׳ השחקן, שהעזו לצפצף על
מוסכמות ולעשות סרט כזה. אלא מה י נסו
נא להשיג תמונות מן הסרט ! מה שתקבלו,
זו סידרה של צילומים תמימים וטהורים,
ברוח סרט של הקרן הקיימת.
ומה על שאר התמונות 1ובכן, מסתבר
שחיים טופול, שהוא גם שותף מלא בסרט,
דרש בכל תוקף שכל תמונה הנושאת סממן
מיני כלשהו תיגנז לחלוטין. וזאת משום
שלא נאה ולא יאה לאיש המגלם את

טוביה החולב בכנר על הגג שיתבזה בענייני
מין מפוקפקים שכאלה.
אם זה כך . ,מדוע הסכים לעשות את
התרנגול? בגלל הכסף? אבל אדם בעל
כבוד עצמי, אפילו כאשר הוא עושה דברים
עבור כסף (ואין זאת כלל בושה) ,מעז
לעמוד מאחורי דברים אלה, ואינו מתחסד,
כאילו לא היו דברים מעולם.

מלכת הכביש י הכל יודעים
ף מה
1שזה סיפור על יצאנית. מדרך הטבע
שבסיפור כזה יהיו סצינות נועזות, וכפי
שכבר פורסם (העולם הזה )1748 יש בסרט
סצינת־אונס אכזרית, וכמה התעלסו־יות
חשופות בהחלט בין גילה אלמגור ויהודה
ברקן. אבל כל מי שמנסה להשיג

תמונות מסצינות אלה, נענה בשלילה. אין
תמונות.
מדוע? משום שבסרט, העתיד לעשות
כסף, כדאי להתפשט, אבל לא נעים לשחקנית
רצינית לחשוב שמעריציה ישמרו בביתם
צילומים של חזה החשוף. בלי תמונות,
אולי ישכחו את זה בעוד כמה שנים.

3יש מי שחושב כי הקולנוע זה
^ ממילא אמצעי ממסוחר, שאיש אינו
כן בו, הבה נעיף מבט בתיאטרון. הקאמרי
הודיע בשמחה ובששון שהוא מעלה את
חבכחאי של אויריפידס, בבימוי של פרופסור
אריה זאקס. אחר־כך התגנבו הידיעות
על כך שהבמאי מתכונן להעלות על הבימה
בכחאנליה אמיתית, כפי שהיא מתוא־

עירום, מוכן לשלב מחזות־זוועה בהצגתו,
אבל אינו מוכן להילחם עליהם, או להאמין
ברצינות שזה באמת משרת את המטרה דד
אמנותית.
התערטלו בבקשה, הנערות, אבל אל־נא
נעשה מזה יותר מדי רעש ! אחרת יגיע
הדבר לאוזניים לא־רצויות, ועלולים להעניש
אותנו על החוצפה.
הקהל מתבקש ל_מסור את ההתרשמות מפה
לאוזן, ולעורר ׳ את סקרנות השכנים,
כדי שיבואו אל הקופה, אבל לא כדאי לתת
לעניין פירסום נרחב יותר מזה.
היה מי שכתב כי למראה הסרט המשולהב
בהצגת הבכחאי התחשק לו להקיא. אולי זה
מוגזם. אבל למראה הצביעות שדבקה בתיאטרון
ובאמנים הישראליים המכובדים והמתחסדים
האלה, הופך החשק למציאות.

ד1״ה

סשו־יס ואנטיבוגדים
ההפגנה למען הפאנתרים השחורים בירושלים
ביום הרביעי האחרון, שעה קלה אחרי תום ישיבת הכנסת, הזדמנתי לבית־העיתונאים
בירושלים, בו שוכן גם מישרד־המישטרד.,
בצאתי מן הבית, כשחציתי את הכביש, כמעט נדרסתי על־ידי מכונית שהגיחה מולי ונעצרה
בשניה האחרונה. מתוך המכונית יצאו שר־המישטרה ועזר וייצמן.
היה זה כחצי שעה לפני שהיתר, צריכה להתחיל ההפגנה של הפאנתרים השחורים.
שערוריות הפנסיה
בדיון על משרד־העבודה, עמד שלום
כהן בעיקר על בעיית הפנסיה לזקנים.

שלום כהן נ הרוב המכריע של העובדים
מבטיח את עצמו באמצעות קרנות ה פנסיה
של ענפי העבודה השונים, ברובם
במיסגרת ההסתדרות. זוהי שיטה שאבד
עליה הכלח.
מדינת־ישראל חייבת להפקיע לעצמה את
הדאגה הזאת לעובד היוצא לגימלאות, לא
כדי להצר את צעדיהם של אירגונים פרטיים,
אלא מפני שרווחתו של האזרח היא תפקיד
ממלכתי, שרק משאבי המדינה יכולים
לעמוד בו בביטחון מוחלט.
אדוני שר־העבודה, האם יודע משרדך מה
המצב בקרנות הפנסיה? ובאיזו מידה מובטח
ערכם של כספי הפועלים שם?

שר־העכודה יוסף אלמוגי: קרנות

הפנסיה הן בפיקוח משרד האוצר.

שלום כהן: אני שאלתי האם משרדך
יודע. אפשר לקבל את כל הנתונים ממשרד־האוצר,
וגם זו תהיה קיצור דרך. אבל אני
מסופק אם מעלרד־האוצר יודע,
יש דברים שהם חיוניים ביותר. למשל:
באיזו מידה יוכלו קרנות אלה לעמוד בהתחייבויותיהן
ומי נהנה בינתיים מהכסף?
אינני רוצה להזכיר שערוריות שנתגלו, אלא
רק להעלות את האפשרות שסוג זה של
דברים עדיין נעשים שם.

משה כרעם: אדרבה -תגלה.
שלום כהן 5העולם הזה עושה ואת
בכשרון רב, והוא בוודאי ימשיך לעשות.
משהכרי,ן פ: איזה שערוריות היו?
שלום כהן: היו -או שיה׳ ו7
משה כרעם: תגלה!
שלום כהן: אתה יודע שהיו ושישנן,
אני חושב שאתה יודע טוב ממני.
משהכרעם: אני אענה לך. אבל מדוע
אינך מגלה מעל במת הכנסת?
שלו ם כ הן: אתה רוצה שאזכיר לך
מה עשו בכספי קרנות הפנסיה בנטיעת
ובניהול פרדסים — ״סעפא״ ,בנק הפועלים?
על זה שמעת?
משהברעם: מ ה\ ה שייך לקרנות?
שלום כהן :.מאיפה לקחו את הכסף?
אשמח מאוד לדעת לאן הולך הכסף והאם
יש פיקוח. אני מניח שיש פיקוח להלכה,
אבל השאלה היא מהו הפיקוח הממשי על
כספים אלה היום.
חוק פנסיה
אותו, לא רק
זכויותיו, אלא
לרמת החיים

ממלכתי, כפי שאני רואה
יצמיד לכל עובד את מלוא
יצמיד את רמת הגימלאות
הריאלית, כפי שתתפתח.

! ביטול הזרמים
בחינרר!
אחת הפעולות ההפגנתיות וההסברתיות
החשובות בכנסת היא הגשת ״הצעת סיכום״
של סיעתנו, בתום דיון על משרד ממשלתי.
הצעות אלה נדחות בהצבעה אוטומטית
על־ידי הרוב. אבל השמעתן מעל הדוכן,
ופירסומן, עושות את שלהן כדי להחדיר
רעיונות חדשים לתודעת הציבור.
השבוע הגשנו כמה הצעות כאלה.
בתום הדיון על משרד־החינוך, הציע אורי
אבנרי את ההצעה הבאה:

( )1הכנסת מטילה על משרד־החינוך-
והתרבות לבצע רפורמה יסודית של תוכ נית
הלימודים, כדי לטפח ערכים של
שלום וקירוב עמים, לשרש גישה לאומ נית
צרה, ולהכשיר את הדור הבא לעי דן
הטכנולוגיה.
( )2הכנסת קובעת שהאינטרס הלאומי
מחייב את איחוד מערכת החינוך,
ביטול הזרמים, וחיסול מערבות החינוך
הדתיות הנפרדות.
( )3הכנסת מטילה על משרד החינוך
להנהיג לימוד-חוכה של שתי שפות ה ארץ
— עברית וערבית — בבל בתי-
הספר במדינה, בדי להכשיר התלמידים
לתקופת השלום הממשמשת ובאה.
( )4הכנסת מטילה על משרד־החינוך
לעשות את כל ההבנות להנהגת חינוך
חינם בכל הדרגים, מגן הילדים ועד
האוניברסיטה, ועד בכלל.

הפסקת ההתנחלות,
הוזלת המזוו,
האגמים!
״—הצלת

בתום הדיון על משרד־ד,חקלאות הציע אורי
אבנרי את ההצעה הבאה:

( )1לאור השינוי המהיר שחל במצב
המדיני, היוצר אפשרות ממשית לחתי מת
חוזי־שלום בין ישראל ושכנותיה,
תוך קביעתם הסופית של גבולות ישראל
ללא סיפוח שטחים — קוראת הכנסת
למשרד החקלאות לחדול מייד מ הק מ ת
ישובים חדשים בשטחים המוחזקים.
נוסף על החבלה החמורה בסיכוי ה שלום,
ובמעמד הבינלאומי של ישראל,
הכרוכה בפעילות זו, יש בה גם ביזבוז
משווע של כספי המדינה, על חשבון

פניתי אל עזר, ושאלתיו בהלצה, בהצביעי על שלמה הילל :״איזה משכורת הוא מקבל
מקבוצת מ צ פן?״
ואכן, דומני ששר־המשטרה, בעיקבות ההיסטריה של גולדה מאיר, פעל כשליח אותה
קבוצה קטנטנה, הפך אותה לגורם בינלאומי. תוך כדי כך הצדיק את התעמולה של אל-
פתח, המשתדלת זה מכבר להוכיח לעולם שיש בישראל המוני־המוני בני עדות־המיזרח
מדוכאים, הנאנקים תחת עול המדינה הציונית, והמתכוננים להתקומם נגד המדינה ולהתאחד
עם הפידאין.
אם יש עיטורים לאירגון אל־פתח, בוודאי מגיע אחד מהם לשלמה הילל.
באותו בוקר, מייד עם היוודע מלוא היקף הפעולה המשטרתית נגד הפאנתרים, שהיתה
בלתי־חוקית מעיקרה, הגשתי הצעה דחופה לסדר־היום בעניין זה.
אותה שעה הכין אמנון זכרוני שאילתה לשר־המשטרה, ובה בקשה לדעת: מדוע לא
עשתה המשטרה עד כה דבר נגד ״דב — דיכוי בוגדים״ ,קבוצה שחבריה ידועים למשטרה
ושאיימה באלימות וברצח עלי, על חברי תנועתנו ועל קבוצות שונות במחנה־השלום —
בשעה שאותה משטרה פועלת בזריזות פנטסטית כזאת נגד הפאנתרים, שלא ביצעו עדיין
שום מעשה בלתי־חוקי.
באותו יום גם החלטנו להגיש מחדש הצעת־חוק, שאותה הגשנו בכנסת הקודמת (ושלא
זכתה לדיון, בגלל ה״מיכסה״ הסותמת את פינו ).באותה הצעה הגדרנו בפירוש ובמפורט
את זכותו הדמוקרטית של כל אזרח להפגין הפגנה בלתי־אלימה, ואת חובות המשטרה
לגבי אי־התערבות נגד הפגנה שקטה.
הצעת־חוק פרטית אחרת שהגשתי בכנסת הקודמת, ושגם היא לא הגיעה אז לדיון
בגלל ה״מיסכסה״ ,נוסחה זמן קצר אחרי מלחמת ששת־הימים.
הצענו אז לערוך מישאל־עם, בו יחליטו האזרחים בצורה מחייבת אם הם מעדיפים
שלום או סיפוח־שטחים.
השבוע הגיש שלום כהן הצעה זו מחדש. ההצעה החדשה, שנוסחה על־ידי אמנון זכרוני,
מציעה לערוך מישאל־עם, בו יתבקש כל אזרח להשיב על שתי שאלות:

״האם אתה בעד נכיגה מהשטחים המוחזקים לגבול ה־ 4ביוני,
עם שינויים בלתי־מהותיים, תמורת שלום־אמת?1
״האם אתה בעד סיפוח השטחים המוחזקים למדינת־ישראל?״
ששת סעיפי ההצעה מפרטים את סידורי המישאל והפיקוח הממלכתי עליו.
אין ספק שיש לתת לציבור את האפשרות להחליט
באורח דמוקרטי על הברירה בין שלום לבין שטחים —
אם בדרך של מישאל־עם, אם בדרך של בחירות חדשות
לכנסת. לא ייתכן כי כמה יהודים טובים, ויהיו טובים
ככל שיהיו, יחליטו בעניין היסטורי זה על דעת עצרם.

בריאות בידי המפלגות כמעט דרך אגב צץ השבוע נושא שעוד
יעסיק רבות את המדינה ואת הכנסת: ה־קנונייה
של הממשלה לשעבד את האזרחים
לקופות־החולים, בהכוותה של ביטוח ״ממלכתי״.
בהגישנו
את הצעות־הסיבום שלנו בדיון
על משרד־העבודה, הוספנו סעיף האומר:

״הכנסת מביעה את דעתה בזכות
שרות־בריאות ממלכתי, תוף
הלאמת קופות־החולים״
גם כמה סיעות אחרות כללו סעיפים דו מים
בהצעותיהם.
כשהגיעה השעה להצביע, נקט אורי אבנר,
בטכסיס פרלמנטרי, דרש להפריד בין
סעיפי הבריאות שבהצעת הסיעות השונות
ובין שאר הצעותיה. כך נתאפשרה הצבעה
משותפת של כמה סיעות, החלוקות ביניהן
בעניינים אחרים — גח״ל, המרכז החופשי,
ע״מ ואנחנו. בהצבעה הקובעת, לי־כדנו
15 קולות של סיעות אלה, נגד 28
קולות הקואליציה ורק״ח. ל״ע נמלטו מן
האולם לפני ההצבעה.
לפני כן נערך על נושא זה ויכוח סוער
בעת דברי־התשובה של השר יוסף אלמוגי.
הנה כמה קטעים:

יוסף אלמוגי חברי־כנסת נכבדים,
בכל הממשלות בישראל אשר נתקיימו
עד עתה, ובכלל זה ממשלת הליכוד
הלאומי, בקווי היסוד שלהן היה סעיף
בדבר ביצוע ביטוח בריאות על ידי קופות״
החולים הקיימות.
צרכים סוציאליים דחופים.
)2הכנסת סבורה שיש לשנות את
מיבנה משרד־החקלאות ומועצות הייצור
והשיווק, במגמה לשתף 1ה ם את ציבור
הצרכנים, ולהפעיל את המשרד להוזלת
סל המזונות.
( )3הכנסת מרימה את קולה בזעקה
נגד השחתת האגמים והנחלים של ישראל,
וקוראת למשרד לנקוט פעולה דחופה
למניעת הרעלתם.

שלו ם כ הן: אדוני השר, במצע של
רפ״י לבחירות לא דובר על קופות־חודים.
דובר על ביטוח בריאות ממלכתי, בלי קו־

פות־חולים.
יו סףאל מו גי: חבר־הכנסת שלום כהן,
אולי יש חברי־כנסת נכבדים אחרים שרשאים
לעשות קריאת־ביניים כזאת. אתה? אינני
יודע בשם מי אתה מדבר.
ש לו ם כ הן: בשם העקרון הזה.
יו סףאל מו גי: בשם העקרון או בשם
העולס־הזה — כוח־חדש?
שלו ם ב הן ׳ בשם העקרון של בישוח
בריאות ממלכתי. מה זה שייך?
יו סףאלמוגי: ארליע אותך, חבר־ה־כנסת
שלום כהן. הייתי חבר ברפ״י, ובהיותי
חבר ברפ״י אני, עבדך הנאמן, הייתי
בעד ביטוח בריאות על יסוד קופות־חולים.
ש מו אלתמיר: אבל לא זאת היתה
הסחורה שרפ״י מכרה לציבור.
יו סףאלמוגי: לא. אבל מה זה משנה?
האס, חבר־הכנסת תמיר, אני בא לתבוע
ממך את הפרוגרמה של גח״ל, שהיית
פעם חבר בה? מה הדיבור הזה?
מרד כי סורקים: אבל זה נכון שאלמוני
היה במיעוט ברפ״י, והוא עקבי בעניין
העמדה שלו.
יו סףאלמוגי: חבר־הכנסת תמיר, גס
אתה היית פעם חבר בחרות. האם אבוא
עכשיו ואזכיר לן מה אמרת אז ומה אתה
אומר עכשיו?
קריאה: למה לא?
יו סףאל מו גי מהו האינטרס הנוסף
בחוק המוצע? האינטרס הממלכתי הנוסף
הוא בריכוז, בהבחנה, בתיכנון האיש־פוז
בישראל.
כאשר יתקבל חוק זה, לא יקומו עוד
בתי־חוליס דומים של זה או של זה. כל
בית־חוליס ייקבע ויתוכנן על־ידי הרשות
המוסמכת, וכל אזרח יוכל להתקבל בכל
בית־חולים שאליו ישלח אותו הרופא, מבלי
לקבוע את השתייכותו או שייכותו של
בית־החוליס.
או רי אבניי: לפי דבריך, למה לא
להלאים את כל בתי־החולים?
יו סףאל מו גי: אני בפירוש נגד הלאמה.
אני חושב שכל עוד אין לנו שירות
בריאות אלא ביטוח בריאות, כל עוד שלא
יהיה לנו שירות פנסיוני אלא ביטוח פנסיוני
— אני בעד זה שנתבסם על חברות
וולונטריות רצוניות, אבל בפיקוח של הממשלה.

״מדמה לחסלאת יכולת ה כנ סתלפקחעלהממ של ה!״
בדיון השנתי על תקציב הכנסת, אמר אורי

§| אבנרי את הדברים הבאים :
אורי אכנרי: ההסתייגויות שלנו באות לבטא את
אי־שביעות רצוננו הקיצונית ממקומה של הכנסת במישטר
השורד בארץ.
ראש־הממשלה אמרה לפני ימים אחדים מעל הדוכן הרס
הזה, שהיא מוכנה לעלות על בריקדות כדי להוציא איתי
מהכנסת — ואני מניח שהתכוונה לסיעתי.

של סיעות האופוזיציה בכלל, ושל הסיעות הקטנות בפרס.

הצעות אלה, כפי שהן מנוסחות כיום, מצטרפות
יחד למערכת שלמה של סתימת-פה.
ביטול הזכות של הסיעות לנמק הימנעות מהצבעה; האפשרות
הניתנת ליו״ר הכנסת למנוע בדרן אדמיניסטרטיבית
העלאת הצעות לסדר־היום; וכן שורה של הצעות
אחרות, גדולות וקטנות, המונחות על שולחנה של ועדת־הכנסת
— מהוות סכנה חמורה ביותר, נסיון לשיתוק נוסף
של יכולת פעולה פרלמנטרית של האופוזיציה הלוחמת.

אני, מצדי, מובן לעלות על בריקדות כדי
להעמיד את הכנסת כמקום המרכזי, הראוי
לה כמישטר דמוקרטי.

בדיחה על חשבון הכנסת

אנו רוצים במישטר פרלמנטרי אמיתי, ולא במישטר
הפרלמנטרי הפיקטיבי, הקיים כיום במדינה.

מישהו חמד לו לצון, ומסר אתמול לרדיו הודעה בשם
הכנסת. מאות אלפי אזרחי ישראל מוכרחים היו לקכל
זאת כבדיחה — ואוי לה לאותה בדיחה!
בהודעה נאמר :״נשיאות־הכנסת ל א הכירה בדחיפות
ההצעה לסדר־היום של סיעות גח״ל, רק״ח, העולם הזה,
מק״י והמרכז החופשי, לדון באיגרת הנשיא ניכסון. נשיאות
הכנסת ל א הכירה בדחיפות ההצעה לסדר־היום של
סיעות רק״ח, העולם הזה ומק״י לדון בתשובת ישראל
לשגריר יארינג; נשיאות הכנסת הכירה בדחיפות ההצעה
לסדר־היום לדון באפשרות ביטול הכניסה ללא תשלום
לשמורות־הטבע בעין־גדי ובדן.״

אין שמץ של ספק שהכנסת הפכה זה מבכר
לחותמת־גומי בידי הממשלה, ועם פירוק ממ*
שלת־הליפוד־הלאומי לא נשתנה דבר מבחינה

אחוז־חסימה וסתימת-פה
יש לממשלה אינטרס מהותי להוריד את ערכה ואת יעילותה
של הכנסת, כגוף המפקח על צעדי הרשות המבצעת.
זה אולי טבעי. הדבר שאינו טבעי הוא שרצון ממשלתי
זה מצא לו משרתים נאמנים בבית עצמו.

גברתי היושבת־ראש, קשה לתאר בדיחה

ללא יוצא מן הכלל, הרי זה הנושא של סדרי־העבודה
בכנסת.

שלמה רוזן: היכן 5070 מהסיעה שלך?
אורי׳ א מרי: ו היכן 807 ,של סיעתך? אילו
507 ,מחברי סיעת המערך היו נוכחים — לא
הייתי בא אליכם בטענות.

אתמול, בדיון על פעולות משרד העבודה, נכחו במליאת
ארבעה חברי־כנסת. נוכחות זו של 12—10—5—4חברי־כנסת
באולם, הפכה לנוהג קבוע בכנסת.
ימה הטעם, גברתי היושבת־ראש, שפעם בשנה נעלה על
דוכן זה, ונבכה בזה אחר זה — כמעט כל חברי־הכנסת
המשתתפים בדיון — את התופעה הזאת?

מבכים את התופעה, מחפשים לה אמתלות
שונות ולמחרת היום המליאה נשארת ריקה.

בהתאם לעבודתו!
תשלום ...לח״ב
וו ׳ י/

איך לתקן תופעה זו?
ההצעה העיקרית, שאני מעלה אותה שוב ושוב, היא
להנהיג קוורום בכנסת, כפי שנהוג בפרלמנטים רבים.

הצעה שניה, שאותה העליתי שוב כשבוע
שעבר, היא לבטל כליל את המשכורת של
חכרי־כנסת, הדומה למשכורת של עובד־מדי-
נה, ולהנהיג כמקומה תשלום גבוה, אן־ כהת־

07/1
אובזנ 11

1111

111

ן ד״17
11¥זי 7

נרקמות כעת מזימות, וננקטים תכסיסים,
לצימצום יעילות הכנסת.
היד ר טובה פנהדראי: חבר־הכנסת א בניי,

עגומה יותר, המושמעת באוזני מאות אלפי
אזרחי ישראל. זוהי דמות הכנסת!
מרדכי כי סי: זה מעיד עד כמה יחסך איננו

•אולי תוותר על המילה ״ מזי מו ת״ .אני מציעה לך
למחוק אותה.
אורי אכנרי: מייד אסביר לגברתי היו שבתראש
למה אני מתכוון.
מרדכי ביבי: חבר־הבנסת אבנרי, אתה ישבת
בוועדת הכנסת. אילו מזי מו ת נרקמו שם?
היו״ר טובה סנהדראי: אני מציעה לך
למחוק את המילה ״ מזי מו ת״.
אורי אכינרי: יש מזי מו ת ׳מחוץ לבית, וי ט
הצעות בתוך הבית.
היו״ר טוכה פנהדראי: אנו מדברים על
מה שבתוך הבית.
אורי אכנרי: אני רוצה לדבר גם על מה ש בחוץ
וגם על מח שבתוך הבית.

נכון לאזרח הפשוט, כי אינך יודע במה מדובר.
כל העלאת הצעה לסדר־חיוס בעניין שליחות יארינג
צריכה להיות מוצגת כפי שאתה חו שב להציג אותה.
אורי אמרי :׳אני אומר מה שקבעה נ שיאות
הכנסת. היא קבעה שעניין יארינג איננו דחוף;
איגרת ניכסון איננה ד חופה; ההכרעות הגורליות
העומדות על סדר־היום שיל המדינה אינן ד חו פו ת;
אבל הכניסה ל ש מורות הטבע בעין־גדי ודן — ז הו
עניין דחוף; לא רק ח שוב אלא גם דחוף. יהא זה
בנפש המדינה אם הכנסת לא תדון מחר בעניין זה!
יוחנןסדר: לו היו לסיעתך ארבעה מנדטים
בכנסת, היו מצרפים ׳אתכם לממשלה. ז הו אותו קו.

כחוץ יש מזימה גדולה להעלות את אחוז-
החסימה, לפי מישאלתה המפורשת של ראש־הממשלה.
הכוונה

היא
לסלק בדרך

שרירו תית י מן

הבנסת חברי-

כנסת המייצגים כיום 26 אחוז של ציבור־הבוחרים, דד,ייני,
עשר סיעות שזכו ביתד בקולות 291,331 בוחרים בבחירות
האחרונות, שחם 26 אחוז של ציבור־הבוחרים.

הכוונה היא לשלול, למעשה, את חופש-
הכחידה מכל כוחר דכיעי סמדינת ישראל!
מרדכי בן״פורת: אתה מציג הנחות על
קלפים, שאין להן כל בסיס.
אורי אסגדי :׳אני קורא עיתונים, ואת ה
קורא עיתונים, ואתה יודע שיש מזימה כזאת, ואמה
יודע כמוני מי הם בעלי המזימה. זו הי מזימה,
וכאן המילה הזאת היא נכונה.

אם הדבר הזד, יוגשם על־ידי הרוב המכני הנמצא בכנסת,
בעזרת שיתוף־פעולה הקיים כאן מימים ימימה בין המנגנון
של מפא״י לבין המנגנון של חרות — ואנו מכירים
את התופעה מזה שנים רבות — מה יישאר מהכנסת?

קרטל של שנים־שלושה מנננוני־מפלגות,
קרטל של מזכירים -אכל לא פרלמנט של
מדינה חופשית.
זאת לגבי הכנסת הבאה, אבל בינתיים יש הצעות —
וכאן אין אני רשאי להשתמש במילה ״מזימה המונחות
בפני ועדת־הכנסת. הן נועדו לצמצם את חופש־הפעולה
* המילה ״ מזי מ ה״ אינה פרלמנטרית, ואסור לכנות בה
הליכים פרלמנטריים.

אורי אבנרי: כאשר חבר־הכנסת בדר התלונן על התופעה
שכרגע דיברתי עליה, כמעט רציתי להגיב ולומי,
שד,קברן מבכה את המת.

לסיעת חרות -היא סיעת גח״ל כיום
יש חלק מכריע כמה שקורה כיום ככנסת.
אתה, חכר־הכנסת בדר, יחד עם חכר-הכנפת-
לשעבר ברוד אזניה ושתי הסיעות שאתם
מייצגים, עמלתם כמשך• שנים להקים קרטל
ההורס את העכורה הפרלמנטרית.

המליאה נשארה ריקה
גברתי היושבת־ראש, קשה לדרוש מאחרים שיכבדו את
הכנסת, כשאין היא מכבדת את עצימה.

אם למילוי החובות של הכר־הכנסת.
אותם שלושים־ארבעים חברי־כנסת, העושים עבודה נאמנה
— וכולנו יודעים מי הם — יקבלו תשלום גבוה,
בהתאם לעבודתם, ואותם ארבעים חברי־כנסת, שהם בקצה
השני, שאיננו רואים אותם כלל, שכמעט אינם מופיעים
בבית, יקבלו גם הם תמורה בהתאם לצורת מילוי תפקידם.

הפיקציה של הוועדות
לבסוף אני מגיע לעניין הוועדות.
קיבלתי מיושב־ראש אחת הוועדות, שאני חבר בה, חבר־הכנסת
אברהם שכטרמן, מכתב המופנה לכל חברי הוועדה,
שבו מופיע הפסוק הבא:

״לא פעם הועמדה הוועדה כמצב מכיר, כשנוסד
ליושם־ראש השתתף חכר אחד או שניים.
הדבר ממיט חרפה על הכנסת והורם את תדמיתה״.
חיים
לנדאו: זה נאמר לגבי סיורים או על
ישיבות?
אורי אככרי: מדובר על י שיבות של הוועדה,
בהשת תפות שרים, כ שבי שיבו ת נוכחים שני חברי־ועדה
מבין 9ו.

מדוע חברי־הוועדה אינם באים לישיבותיה? יש לכך
סיבה פשוטה מאוד.
רוב הוועדות, חוץ משתי ועדות חשובות: ועדת־החוקד,־
חוק־ומשפט וועדת־הכספים, ואולי ועדה שלישית, שהיא לא
חשובה אבל היא בעלת יוקרה, ועדת־חוץ־וביטחון —
רוב הוועדות ממלאות תפקיד שהוא כמעט כולו פיקטיבי,
וחברי־ר,וועדה יודעים זאת.
מד, קורה בוועדה?

וכאן אני בא לפיזמון החוזר שאני משמיע
אותו זה השנה הששית: הזילזול הפולט, המתבטא
סהעדרות חכרי־הפנסת מהמליאה׳
יגאל הורוביץ: גם בוועדות.

אירי א מ רי: יהיה לי מה להג־ד על הוועדות

דנים כעניינים, מסיקים מסקנות שאיש אינו
קורא אותן ושאיש אינו חולם לפצע אותן.
מקיימים ישיבות בנוכחות המומחים הממשלתיים,
ללא כל אפשרות להעמיד מולם מומחים
מטעם הכנסת, לחקור את המומחים, לסתור
את צרכיהם ולבדוק את הדברים ברצינות.

אולי התשובה הטובה כיותר לכולם -זהו
מראה הכנסת כרגע זה !

מדוע?
תקציב הכנסת מהווה 0.77,מתקציב המדינה. במישטר
פרלמנטרי תקין, מצב כזה לא ייתכן.

אינני רוצה לספור כמה חברי־כנסת נוכחים עתה באולם,
אם 20 או 25 חברים•
אין כרגע שום ישיבה של ועדה בבניין הכנסת. אין
לומר, כפי שאמר חבר־הכנסת אביזוהר :״אני בא לישיבה
רק כשדנים בנושאים המעניינים אותי.״ שהרי אם יש
נושא אחד המעניין, והצריך לעניין, את כל חברי־הכנסת,

מדינת ישראל עניה מדי כדי שתוכל להרשות
לעצמה לקמץ על תקציב הכנסת כצורה
כזאת, ולשחרר על־ידי כך את הרשות המבצעת,
המוציאה 13 מיליארד לירות כשנה,
מכל פיקוח פרלמנטרי יעיל!

| | ועל הנוכחות בהן.

מה לא דובר על העדרות זו? אילו תירוצים לא נמצאו?

מוגש ע״י תנועת העולם הזה -כוח חדש

י״ג אדר תשל״א10.3.1971 ,

ה*ום עודעו לך
כו״ם לזכות
בפר הגדולים?