גליון 1750 מתאריך 17 במרץ 1971

הרכה?{י תונ אים כמדינה כעסו עלינו השבוע. הסיבה לכך לא היתה,
הפעם, משום שהקדמנו בפירסום ידיעה או סקופ. הכעס נבע מטעם שונה לגמרי,
הנשמע אולי אבסורדי במקצת: מפני שהברחנו אותם לפרסם ידיעה, סי־יבה
נקשר קשר של שתיקה.
הכוונה היא לפרשת ״הממזרים״ — קצין הצנחנים בצה״ל ואחותו, שנמנע מהם
להינשא ולבוא בקהל ישראל, מפני שהרבנים התעקשו להכריז עליהם כממזרים.
הפרשה, המהווה שיא נוסף בהשלטת חוקי הכפייה־הדתית במדינה, וששימשה
כמעט נושא למשבר קואליציוני חדש, לא זכתה אומנם לפירסום ראשוני ובלעדי
מעל עמודי העולם הזה. אף־על־פי־כן, היה העולם הזה גורם ישיר לפיצוצה,
אחרי שנשמרה בסודיות מוחלטת זה מספר שבועות.
בדיווח על הפרשה ציין השבוע הצהרון ידיעות אחרונות את הסיבה, שאילצה
גם אותו לתת פירסום לידיעה. כתב ידיעות אחרונות 9.3״הפרשה היתד, ידועה
לאחרונה לכמה עיתונאים, אך הם התחייבו לשמור אותה בסוד, כדי לאפשר את
פיתרונה בלי סערה ציבורית. רק לאחר שנודע, כי שבועוןמסויים עומד
לפרסם את הפרשה הערב, שוחררו העיתונאים שידעו על כך מהתחיבותם.״
״השבועון המסויים״ לא פירסם אותו ערב את הפרשה. כיוון שעצם הידיעה,
כי הפרשה ידועה לנו ואנו עומדים לפרסמה, היה בה כדי להרתיע את כל מחייבי
הסודיות משיקולים של נוחיות קואליציונית, והיא פורסמה בעיתונות ערב הופעת
הגליון האחרון של העולם הזה, נמנענו במתכוון — אחרי שידענו מראש על
הפירסום הצפוי — לחזור עליה. הסתפקנו בגליון האחרון רק בהוספת אותם פרטים
שלא פורסמו: שמות הצעירים שהוכרזו כממזרים, ושם הרב שהחליט להוציאם
מקהל ישראל — הרב שלמה קרליץ.

^.נ נו ח וזרהיע נגד השחסח
לא ע שי נו זאתר* כדי להוכיח שאנו יודעים יותר מאחרים. שיקול יסודי
הוא שהניע אותנו לכך. נסיון העבר הוכיח, שבמלחמה נגד הכפייה־הדתית במדינה,
ונגד השלטת חוקי ימי־הביניים על דיני האישות של אזרחי המדינה, יש חשיבות
ראשונה במעלה לפרסונפיקציה של המאבק.
שום עוול שנעשה בשם הכפייה־הדתית, לא הצליח לעורר את דעת־הקהל בארץ,
לגרום לזעזוע כללי ולהביא לשינוי פני הדברים, כל עוד היה מדובר במשהו
ערטילאי ומופשט. אולם ברגע שמדובר בעוול שנעשה לבני־אדם חיים, כאשר
ידוע לכל אדם בארץ כי המדובר הוא בגורלה של משפחה זו או בעתידו ואושרו
של אדם מסויים אחר, נאלץ גם המכבש הקואליציוני להיעצר ולסגת.
כך קרה בפרשת רישום בניו של רב־סרן בני שליט כיהודים, וכך אירע
גם בפרשת גיורה של הלן זיידמן. כאשר עסקו כל כלי התיקשורת במדינה
בדמויות חיות של בשר ודם, ששמותיהם פורסמו ושתמונותיהם הופיעו בעיתונים,
היה למאבקם משקל גדול. פי כמה מאשר לוא היה המדובר בבעיה הלכתית,
הנוגעת לאנשים שלא ידוע עליהם דבר.
זו הסיבה שמצאנו לנכון לפרסם את שמותיהם של האח והאחות חנוך ומרים
לנגר, שנפגעו בפרשת הממזרים. בעקבותנו יאלצו גם העיתונים האחרים לטפל
בפרשה בצורה אחרת, אישית יותר, ולא כאילו היא בעייה הנוגעת רק לרבנים
ולממשלה.
אין עיננו צרה בעיתונאים האחרים, שהקדימו אותנו בפירסום הפרשה. אנו
גאים כי קיומו של העולם הזה, הוא עדיין כוח מרתיע בעל עוצמה, שאינו מאפשר
להעלים מעיני הציבור פרשות שאישים בצמרת אינם מעוניינים בפירסומן.

הגמישונים
מתאימים יותר!

^ חוגיד בהתחזקות

אבסורד
רבים היום נמנים על אלו שאינם מוצאים כל טעם בחיים. איך־שהוא הם אבדו את הכוזן
ועכשיו הם טועים בדרכים, בלי לדעת לאן עליהם ללכת ומשום־מה הם חייבים ללכת דווקא
לשם, ולא למקום אחר. רבים אפילו אומרים שאין ״למה ומדוע״ לחיים; ״סתם, צריך לחיות״,
הם אומרים בסבר פנים רציני, כאילו גילו את אמריקה.
אחרים שואלים את אותה השאלה באופן אחר :״נזי אני? מאין באתי ולאן אני הולך?״ זוהי
השאלה של אינגמר ברגמן בסרטיו האחרונים, של יונסקו ב״הכסאות״ ,של בקט ב״מחכים
לגודו״ ו״בסוף המשחק״ .אני מכיר בחורה צעירה שיש לה הרבה מטובם־של־החיים: יופי, חבר
נאה ומוכשר האוהב אותה מאד, עבודה נעימה ומכניסה, ארון בגדים מלא, רגשות ספונטאניים
לחיים; אבל אין לה, בעצם, דבר; היא כלי ריק משום שאיננה יודעת, לפי דבריה היא,
״עבור מה אני חיה״.
ייתכן וזה ייראה מוזר, אבל יש בהודאתה זו של הבחורה הנהדרת הזו הרבה יותר עומק
מאותה ״הנאת־חיים״ שטחית שרבים מתכסים בה מפני המציאות האמיתית. הם יוצרים מסביבה
אשליה, עולם של שקרים, ואיך־שהוא מצליחים להמנע מלראות בהכרתם את הכשלון העצום
שדבר זה מבטא. אנשים אלו בעצם עוד לא טעמו את החיים.
את הפתרון לשאלות אלו — לאלו שיש בהם האומץ לדרוש ולחפש אותם — ניתן למצוא.
אני אומר זאת לא רק כקביעה תיאורטית, ולא רק משום שאחרים אומרים שהם מצאו את
הפתרון — ואפילו לא רק משום שאני מצאתי, אלא משום שהאלוהים, הקיים — באמת אמר
זאת.
מי אני? — בריאת אלוהים שנבראה לחיות ולהיות בצלם אלוהים. אדם שנקרא שלא להכנע
לתאוות החייתיות השפלות, לאנוכיות ולקטנוניות. אדם שנקרא לטעום ולכבוש את כל החיים
כולם.
מאין באתי? — מאלוהים, הוא מקור חיי ומקור התכלית לחיי.
לאן אני הולך? — זה כבר תלוי בי, כרגע רוב בני־אדם, אפילו הדתיים שבהם, הולכים כנגד
פני אלוהים, ורצונו. אבל יש אפשרות לשוב, לחדול מלהחטיא את המטרה בחטאותינו, ולחיות.
בית יעקב, לכו ונלכה באור ה׳.
מכתבים ״ענו
ת.ד ,2234 .רסת־גן

ירובעל

פ רי ט ה נו ספת, שצמרת המדינה מעונינת להעלימה מדעת הקהל, נוגעת
לציבור רחב יותר של אנשים — לכלל אזרחי המדינה.
לפני שלושה שבועות (העולם הזה ) 1747 פירסמנו בהרחבה ידיעה, שהיכתה
גלים בחוגים המדיניים: שעוד בשנת 1967 התחייבה ממשלת־ישראל (שהיתה באותה
תקופה ממשלת ליכוד לאומי) בפני ארצות־הברית, לסגת בגבול המצרי אל
הגבולות המנדטוריים, תמורת הסכם שלום. טעננו שהלחץ האמריקאי על ממשלת־ישראל
לסגת לגבולות אלה, נובע מאותה החלטה, לה היו שותפים גם שרי גח״ל
בממשלה.
לממשלת־ישראל לא נוח כמובן להודות עתה בקיומה של אותה החלטה. שכן,
במרוצת השנים, נסוגה הממשלה מרא־יתה את השלום כמטרה המקדשת את כל
האמצעים, והיא מעדיפה כיום שטחים על פני שלום.
בשבוע שעבר הכחישו הן ראש־הממשלה גולדה מאיר והן מנהיג האופוזיציה
הימנית, מנחם בגין, את קיומה של אותה החלטה. אלא שהכחשות אלה אין
בכוחן לשנות את העובדות, גם לא לשכנענו להרפות מהפרשה. באמצעות
נציגינו בכנסת אילצנו השבוע את שר־החוץ אבא אבן, להתייחם אליה ישירות.
במיטב כישרונו הריטורי ניסה אבן להתחמק מתשובה ישירה. על שאילתה, בה
התבקש שר־החוץ על ידי אורי אבנרי לאשר את הידיעה שפורסמה בהעולם הזה,
השיב אבן :״אני סבור שאין השאלה ספיח לשאילתה קודמת, אך אם חבר־הכנסת
הנכבד ירשום את שאילתתו, אנסח תשובה עליה-.״
כעבור שלושה ימים התבקש אבן על־ידי אבנרי לענות :״האם מצויה בידי
ארצות־הברית, או נמסרה לממשלת ארצות־הברית הודעה או הצהרה של ממשלת
ישראל, או שר כלשהו מטעמה, בתאריך כלשהוא, שבגבול המצרי או בגבול אחר
כלשהוא, מוכנה ישראל לנסיגה? אם כן — מה תוכן ההודעה או ההצהרה —
כיצד נמסרה, על ידי מי ומטעם מי?״
אבן השיב על שאילתה זו בתרגיל קלאסי של התחמקות :״ב־ 1967 לא הודיעה
ממשלת־ישראל לממשלת ארצות־הברית כי, ישראל מוכנה לחזור לגבול הבינלאומי.
ביוני 1967 נמסרו לממשלת ארצות־הברית בעל־פה, במישור הדיפלומטי, כמה
רעיונות שגובשו בממשלה על תנאי שלום לפי המצב והמאזן שהיו קיימים אז.
אך הניסוח לא היה כזה המופיע בשאילתה
אבנרי ניצל את זכותו לשאילתה נוספת ושאל :״אני מבין שכבוד השר אמר
מה ישראל ל א מסרה ביוני .1967 האם יש בידי השר לומר לנו מה היא כ ן
אמרה באותן ״שיחות״ עם ממשלת ארצות־הברית על דעת ממשלת הליכוד־הלאומי?״
על כך השיב אבן :״צמצמתי את תשובתי לשאלה, האם הניסוח אשר בשאילתה
משקף את הניסוח שהגישה ישראל בשיחותיה עם ארצות־הברית אז, יעל זה
אמרתי שהניסוח איננו ניסוח הדברים שהודיעה ישראל ב־ .1967 אם השאלה היא,
האם אני מוכן להשמיע באזני הכנסת החלטות ממשלה סודיות מ־ 1967 כלשונן? —
תשובתי היא שאינני רואה לעשות את הדבר הזה.״
לא היה זה סוף פסוק. באותו יום היפנה אבנרי את תשומת־ליבה של הכנסת
לתרגיל ההתחמקות של אבן. אמר אבנרי :״אני מפנה את תשומת־לב הכנסת לעובדה,
ששר־החוץ, הבוקר, בתשובה לשאילתה שלי, סרב — למרות בקשתי
המפורשת — לומר מה הודיעה ממשלת ישראל ביוני 1967 לאמריקאים, על דעת
כל שרי הליכוד־הלאומי, והשר בגין בכללם.
על פי ההגיון היהודי העתיק :״שתיקה כהודאה״
— פירוש הדבר שהשר אבן מאשר
למעשה את טענתנו שממשלת הליכוד־הלאומי
אכן מסרה לאמריקאים, כי תמורת שלום נחזור
בדרום לגבול הבינלאומי.״

מלכת
הכבי ש
1971

ב £ס שי כ > קאן

הצגות הבכורה העולמיות!
תל־אביב, קולנוע ״הוד״
3הצגות ביום 9.30,7.15,4.30 :
תל־אביב,

״ הוד״

יום ה׳ ,18.3 ,בשעה 20.00
הצגת גאלה לטובת מכבי
בנוכחות יוצר הסרט

פרסום בלקין

העולם הזר! 1758

קרית מלאכי ,״ הוד״
חיפה ,״ אור ה״

הצגות בכורה

החל ממוצ׳׳ש27.3 ,

יום ג ,23.3 /הצגה חגיגית
ביוכחות יוצר הסרט

*ושלים ,״ רון״

באר־שבע ,״ חן״

חל ממוצ״ש20.3 ,

החל ממוצ״ש27.3 ,

נתניה ,״ שרון״
החל ממוצ״ש27.3 ,

מגעי איחוד
ביו ל״ע וע״מ

יטייה, לקנות ולשווק את הכשר.

הבשר האירלנדי נחשב באירופה לבשר הטוב והיקר
ביותר. למרות שאחוז השומן (4ל )12 גבוה בבשר זה,
הוא עולה בטיבו על הבשר הדרום־אמריקאי המיובא לארץ
בכמויות גדולות ( 40,000 טון בשנה).

בשבוע שעבר התקיימה באחד מבתי־הקפה בתל־אביב
פגישה בין אחד מראשי ל״ע לבין ח״כ ע״מ מאיר אבי-
זוהר.

מטרת הפגישה: גישושים לקראת איחוד
כין שתי המפלגות.
הגישושים לאיחוד באו ביוזמת ל״ע, החוששת משינוי
שיטת הבחירות ומהעלאת אחוז החסימה.

מישלחת אמריקאית
לפיתרוו בעיית הפליטים
עוד נידבך בחומת יוזמות־השלום:

תביעה נגד
המטכ״ל היווני

הדחת מזכיר מועצת פועלי דימונה, יהודה יפת, מתפקידו
על־ידי סניף מפלגת העבודה בדימונה, אינה סוף
פסוק. י
תחילה הודיע יפת כי ״המפלגה אומנם יכולה להדיחני
משורותיה, אך לא מתפקידי.״

תביעה משפטית ראשונה מסוגה נגד המטכ״ל היווני
תוגש, כנראה, על־ידי העיתונאי הישראלי דויד דיין, מחבר
הספר מחרנזון עד סואץ, הדן במלחמת ששת־הימים.

עתה מתברר כי 12 מתוף 17 חברי המועצה
תומכים בהישארות יפת כתפקידו. בל
ה 12-אינם חברי מפלגת העבודה.

כארץ שוהה משלחת אמריקאית רמת-
דרג, מטעם מוסד פרטי כביכול, לבדיקת
ההצעות השונות לפיתרון בעיית הפליטים.

הספר, שיצא לאור כהוצאת ״מסדה״,
תורגם ליוונית ללא רשותו •טל המהבר והפר
לספר־חוכה בקרב קציני הצבא היווני.

משרד־החוץ מנע
הזכרת אלוהים
בהחלטת ועידת בריסל

נציבות שירות המדינה
נגד דרגה חדשה במשטרה

חוגי היהדות הדתית, בעיקר בארצות
הברית, נוטים שלא לשתף פעולה כמיסגרת

מזכיר מועצת פועלי
דימונה לא יודח

עיכובים מינהליים מונעים ביצוע החלטת שר־המשטרר,
שלמה הילל לשבץ דרגה נוספת בסולם הדרגות של המשטרה.
הדרגה המוצעת: תת־ניצב.

התברר כי נציבות שירות המדינה אינה

בובי פישר
לא יבוא
התחרות הבינלאומית שתיערך בחודש יוני ׳ בנתניה,
עשוייה לקבל, בפעם הראשונה בתולדות השחמת הישראלי,
את הסיווג הגבוה ביותר של פיד״א (האירגון הבינלאומי
של השחמת בעולם 1 :
סיווג זה יוענק בתנאי מפורש, לפיו ישתתפו בתחרות
שמונה רבי־אמנים בינלאומיים. עד כה הובטחה השתתפו־

אר ה״ב תציע לי שראלס ־י ת ־ צ ב אי תרש מי ת
הקלף המכריע, שבו מקווה ממשלת ניכסון לשכנע ברגע
הנכון את ממשלת גולדה, ואת דעת־הקהל בישראל, לקבל
את תוכנית רוג׳רם:
ברית צבאית רשמית בין ארצות־הברית וישראל, שבה
תקבל וושינגטון על עצמה רשמית את ההגנה על גבולות
ישראל, ואת הושטת כל העזרה הצבאית הדרושה לצמיתות.
זהו הרקע לתימרון אמריקאי כפול ומשונה: הודעות חוזרות
ונישנות שהיא בעד ״ערובות משלימות״ להסדר־השלום
שיושג בין ישראל ומצריים, ובו-זמנית הסחבת האמריקאית
האירגונים היהודיים •טס למען יהודי ברית-
המועצות. בין אלה נמצאים גם כמה מראשי
המזרחי כארצות־הכרית.
חוגים אלה ממורמרים על כך שבהחלטת ועידת בריסל,
בה נטלו חלק, נדחתה הצעתם לכלול בהחלטת הוועידה
את המילים ״בעזרת השם״ .לדבריהם, היה זה נציג
משרד־החוץ הישראלי שתבע את אי־הזכרת שם אלוהים
בהחלטה, מתוך טענה שנוסח כזה יידחה על־ידי האיר־גונים
השמאלניים והליברליים בעולם, המוכנים לשתף
פעולה במאבק למען יהודי ברית־המועצות.

מתח בטלוויזיה בין
מנהלי המחלקות
העברית והערבית
היחסים בין מנהלי המחלקות העברית והערבית בטל־׳
וזיזיה הוחמרו לאחרונה, אחרי שהאחראים למחלקה הערבית
טוענים כי אנשי המחלקה העברית מנסים להכשיל
את שידוריהם.

לטענתם, צרה עינם של אנשי המחלקה
העברית בכך ששידורי החדשות כערבית
מקדימים לא אחת את השידורים בעברית
ומהווים להם מעין תחרות. לאחרונה אירעו
מיקרים שאנשי המחלקה העברית הסתירו
כמתכוון סרטי חדשות שהגיעו אליהם, על־מנת
שלא ישודרו כשעה הערבית.

לגבי ערובות מטעם ארבע המעצמות, בדיוניהן בניו־יורק.
משרד-החוץ האמריקאי מקווה לעייף את ישראל בעניין
ערובות ארבע המעצמות, שאינו פופולרי בישראל -ולשלוף
ברגע המכריע את הקלף שלו, שיתקבל אז על-ידי
דעת-הקהל בישראל כהצלה.
כזכור, כבר הציע הסנטור ויליאם פולברייט, יו״ר ועדת-
החוץ של הסינאט, הצעה זו לפני חצי שנה, ביוזמת משרד-
החוץ האמריקאי. אז לא עוררה ההצעה תשומת-לב רבה. אך
בעתיד היא עשוייה להכריע את כפות-המאזניים בישראל.

מתלהבת מביצוע התוכנית כגלל החשש
שהדבר עלול לגרום לזעזועים בסולם הדרגות
הממשלתי.

פנהרים שחורים
בתל־אביב?
המתיחות שצפה ועלתה בשבועיים י האחרונים בשכונת
התקווה, עלולה להביא להתארגנות פנתרים שחורים
נוסח תל־אביב.

כמה מפעילי ״מצפן״ גילו לאחרונה פעילות
בין צעירי השכונה ואף רמזו לאותם
צעירים בי כדאי להם להתארגן ולהביע
סולידאריות עם הפנתרים הירושלמיים.

בשר אירלנדי
בשווקי הארץ
בעיקבות מערכת לחצים שיופעלו על סיטונאי הבשר,
תחל תוך שבוע אספקת הבשר האירלנדי בשווקי הארץ.

הסיטונאים, אשר החרימו עד בה את
הכשר האירלנדי המיובא ( 10,000 טון),
ייאלצו בלחץ קהל הצרכנים וגורמים ממשלתיים
הקשורים במשרד המסחר והתע-

דמיאנו־החי
ב־וולטר

של חמישה: ארתורו פומאר מספרד, מאטה
ביץ מיוגוסלביה, לובומיר קאבאלק, צ׳סי־גולה
ארצות־הברית, אברהם דניאל ינובסקי מקנדה,
אוסטרלי החי בארצות־הברית, שהוא
בראון,
מועמד העיקרי למקום הראשון.
את ישראל ייצגו באירוע גדול זה כל חברי הנבחרת
האולימפית, האמנים הבינלאומיים שמעון כגן, ויאיר
קריידמן, והאמנים מלכיאל פרץ, עוזי גלר, ישראל גלפר
ויעקב בליימן.
עתה נעשים מצד האיגוד הישראלי מאמצים מוגברים
להשיג את הרשמתם של רבי־אמנים נוספים, כמו הדני
בנט לארסן, היוגוסלבים ברונו פארמו ודראגולוב צ׳יריץ
והאמריקאים שמואל רשבסקי ופאל בנקו.

כוכי פישר,
ילדהפלא מארצות-הכרית,
שככר זבה לפני שלוש שנים בנתניה, לא
יבוא. הסיכה: דרישה לתשלום ארבעת אלפים
דולאר בשביל עצם השתתפותו.

ליגת הכדורגל לנשים
מתחילה לשחק
מישחק ראשון במיסגרת ליגת הכדורגל לנשים, ייערך
ביום השישי הקרוב, בנס־ציונה.

המשחק ייערך בין קבוצת הבדורגל מי-
ל״ן (מועדון ישראלי של ליגת נשים) לבין
קבוצת הכנות של נס־ציונה.
משחק זה יהווה הכנה למשחק הכדורגל הבין־ארצי
בין מיל״ן לנבחרת הנשים של אוסטריה, שייערך בארץ
בעוד מספר שבועות.

! 111) 11111011ס י !

80111110

11111111111; 111) (11

ר א₪ן ובלטד׳ -אפור פנים מטפח המכיל פרונוטרה
קל יותר מאויר, רך יותר מקטיפה, חלק יותר מכל
איפור אשר העלית אי פעם על פניך —
אילומיניישן סופלה פאונדיישן — איפור פנים חדש
המעניק לפניך את המראה הזוהר הקטיפתי
אותו חשבת בגדר משימה בלתי אפשרית.
אילומיניישן שפלה פאונדיישן המכיל פרונוטרה

מטפח ומעניק לעורך את הלחות החיונית הדרושה
לו ומאפר את פניך להפליא. סופלה פאונדיישן
הוא תכשיר חדש בשורת
תכשירי אילומיניישן
של הלנה רובינשטיין.
נסי ותראי יפה שבעתיים.

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 )1 1 1 0 1 1 8 0 1 1 1 1 1 6 1 1 ( 1 1 1 1 ) 1 1 1 1 1 0 1 1

1 1 6 1 0 1 1 ^ 1^1113111810111
יעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב, בימים ב׳ ו־ד׳ בין השעות 3.30—6.00 אחח״צ.
וכן ניתן לקבל יעוץ טלפוני בכל יום שלישי בשבוע בין!השעות 3—6אחה״צ, חייגי ,)03(231641 שרות יופי־פון של הלנה רובינשטיין לרשותך,
העולם הזה 1750

מכתבים
! תענוגות
ש? קוראים
מזה כמה שבועות חידש העולם הזה
ממש את נעוריו. יש גילויים, יש התקפות,
יש השמצות. תענוג לקרוא.
חיים בראלי, תל-אביב
• ותענוג לקבל מיכתביס כאלה.

*־1ז* השפוט
כדבילוויזציה
י׳ ן יז

צ ׳ קרהמ כוני תהאמריקאיתהמ תוכננ ת
ובנויה כ מיו ח ד למוני ת של 8נו ס עי ם.
צ ׳ קרמ צויד תכמנועהחזקוהא מי ן
פוקיגס״ 1י 1ל 88 כי ס, מדגם מי ר אז׳

לצי ק ר דלתות וחבות-מאפשווח נגיסה
!יציאה נקלות וללא מאמץ,
לצי ק ר ריצפה שגווחה, פווקאות נוחות
לישיבה מרווחת לנל 7הנוסעים והנהג.
צ׳ ק ר המכונית שהוכיחה את קצמה בקו
ת־א־ירושלים ובמשימות קשות.
ציקרים רבים כבר עברו את חצי מיליון היז״כי.

בני

קרסו !

תל-אניב:דח׳ דיב״ג* 56 גול 33541
*•״שדיים: דוד מ.הם 4ד 1ל.ד 9ו 65

אני כולי נרעשת מתוכנית־פורים בטלוויזיה
(טל-פור) שראיתי זה עתה.
אוסף כזה של שטויות, חוסר־הומור ורמה
דבילית לא ראיתי מזמן.
אני אוהבת את אריק לביא׳ אבל הוא
לא צריך להנחות תוכנית בררנית. זה פשוט
לא בשבילו. גם שושיק, שאני גם כן אוהבת׳
היתה ממש מביכה כששרה לילדות.
הופיעו שלושה מוקיונים, שהשיגו את
הבלתי־אפשרי: אקט של מוקיונים שאינו
מצחיק אפילו רגע אחד.
הבדיחה על הבעל, היוצא־למיל אים והלוחץ
את יד מאהב אשתו, היתה זקנה כאשר
נולדה מדינת־ישראל. הוזאריאציות על
נושא ״שולה מעפולה״ היו גרועות (מלבד
בלחן מיזרחי).
הבדיחה הטובה היחידה היתד, על העולם
הזה, וגם היא לא פותחה.
לפני כן, בתוכנית מבנו, ניסו לראיין
קופים בגן־החיות — וגם זה הדהים ב־חובר־ההומור
שלו.

אסתר גרשוני, רמת-גו
מי היד. הגאון שהציע לטלוויזיה לשור
את אורפיאו נגרו בשחור־לבן? כל ערך
הסרט הוא בצבעוניותו המופלאה. בלי זה,
נראה כמו סרט מיצרי דרגה ג׳.
דב זילברמן, ירושלים
• החל מהשבוע, נשמח לארח במדור
זה ביקורות הקוראים על תוכניות הטלוויזיה.
הקוראים שאיכפת להם מוזמנים להשתתף.

וגלי
תנאים

הפתרון לנשירת שיער
רבים נתקפים היסטריה וחרדה בראותם את בבואת ראשם המשתקפת מתוך ראי, שיער ראשם
דליל ומתגלים בו סימני קרחת בשלבים שונים.
בעקבות תופעות אלה, פונים האנשים למומחים, משתמשים בכל מיני תכשירים הנימצאים בשוק,
אשר ברוב המקרים אינם עוזרים כלל ולפעמים אף מזיקים לשיער ובחוסר ברירה נאלצים הם למצוא
נחמה בפאה נוכרית.
לאותם אנשים אשר נואשו מן הרעיון לראות את ראשם שופע שיער, כבימי נעוריהם, או אלה החוששים
לאבד את שיער ראשם, ברצוני להמליץ על תכשיר הפלא 6ת0וז 011מ פידתזון סס! .תכשיר זה,
פרי יצירתם של מדענים הולנדיים, חולל מהפכה בטפול בהתקרחות ושיער נושר קצר הצלחה עצומה
בעולם הרחב, וממשיך לעורר תגובות נלהבות.
תכשיר זה הוכיח את יעילותו בישראל ואף התגלה כבעל סגולות להפסקת הנשירה באופן מהיר
דווקא בישראל, מאחר שהתברר שתנאי מזג האויר בארץ משמשים כקטליזטור (מחיש פעולה).
כידוע התקרחות עלולה להיגרם כתוצאה ממחלות עור הגולגולת (בעיקר ע״י קשקשים, אשר בכמות
מסויימת הורסים את השיער) .בשלב בו נפגע השיער בלבד, ולא שורשיו, ניתנת ההתקרחות לריפוי.

אבדן שיער עלול להיגרם גם על ידי מחלות הגורמות להחלשה כללית של הגוף (טיפוס, דלקת־ריאות,
דיזנטריה) וגם במקרה זה הפסקת הנשירה היא אפשרית מאחר שבבל המקרים נובעים גורמי ההת־הרי
שהטיפול
קרחות משיער שמן (הפרשות יתר, כאמור) קשקשים ואספקת דם בלתי מספקת
הנכון חייב להיות מבוסס בהכרח על חומר הורמונלי אשר בנוסף לגירוי הצמיחה והזנת השיער,
מטהר גם את עור הגולגולת וסותר את השפעת ההפרשות המזיקות.
י תכשיר זה נותן תוצאות מדהימות כבר לאחר 3חודשי טיפול והינו יעיל לנשים, גברים ולידים.
ניתן להשיגו בכל בתי המרקחת והפרפומריות. בדבר פרטים נוספים וקבלת פרוספקטים הנכם מתקשים
לפנות לת.ד ,2481 .תל־אביב.

הבדיחה הטובה ביותר של השבוע שעבר,
אפשר לזקוף ללא
ספק לזכותו של
אבא אבן.
באחת ההצהרות
שלו, לאחר שאנוו־אר
אל־סאדאת העמיד
אותו ואת חבריו
לממשלה במצב
מביך, אמר
השר בערך כך :
אחד התנאים
לשיחות שלום היא
שהם יהיו ללא תנאים
מוקדמים וטימברג

תנאי שהערבים
יצהירו כי הם אכן רוצים בשלום עם ישראל.
אכן, ללא תנאים מוקדמים.
יעקב טימברג, תל-אביב
הנשיא והרבי
לפני נסיעתו של הנשיא לארצות־הברית,
הופיעה ידיעה בעיתונים כי ״הנשיא יתווך
בין הרבי מלובביץ׳ למפד״ל.״
אינני חושב שיאה לכבוד המדינה שהנשיא
מייצגה, שהוא ישמש מתווך בין מפלגה
פוליטית ואדם זר. הדבר אף עלול לגרום
להתערבות פעילה של הנשיא בעניינים
פוליטיים, ולהפעלת לחץ על ידו על
מפלגה ישראלית לפי הוראת גורם זר.
אך יותר חשוב הוא לאזרחי המדינה שידעו
מה הם השקפותיו של אותו רבי
מלובביץ׳ .לכן אני מצרף קטע מספר ליקוטי
שיחות שפירסמו חסידיו של הרבי בארץ :
השוני שבין איש ישראל לבין בן־נוח
הוא בהתאם לביטוי הנהוג :״להבדיל״.
כלומר, אין כאן שוני מודרג, כשאיש ישראל
נמצא בדרגה נעלית יותר, אלא שיש
כאן עניין של ״להבדיל״ ,והם שני סוגים
שונים לגמרי. דבר זה אמור לגבי הגוף :
גופו של איש ישראל הוא מסוג אחר לגס־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1750

ביטוח צד שני נגד בגידה,
ניאוף, אונס, התמסרות, מזמוז וכר
! באחד מימי השבוע התמלא
יציע־ר,מכובדים של הכנסת
בקבוצה גדולה של נשים בגיל־העמידה,
שקיבלו על עצמן לארח
תיירים. הדבר עורר את מו־רת־רוחו
של ח״כמרד כי
סו ר קי ם, שרטן מדוע אין שולחים
לכנסת נשים יותר צעירות.
העיר לו שכנו, סגן יו״ר
הכנסת י צוו קנכ ון :״תגיש
על זה הצעה־לסדר־היום, ואני
אמליץ להעניק לה דחיפות.״
! בעייה חשובה הגיעה השבוע
על פיתרונה המוסמך.
שר־האוצר פינחס ספיר ישב
במיזנון הכנסת, כאשר ניגשה
אליו העיתונאית זיוה יריס
ושיטחה לפניו בעייה פיסקאלית.
מסתבר כי זיוה התערבה עם
העורך שלה, דוב יודקוכסקי,
בקשר עם פיליטון שכתבה על
החברה המתירנית, בו מתגאה
צעירה ביחסי־מין עם פר, ב־מישחקי־מין
בשלישייה, וברבי־עייה,
וכיוצא באלה. יודקוב־סקי
התערב על מאה ל״י ששידורי
ישראל לא ישדרו פיליטון
זה, והפסיד בהתערבות.
כנאה לג׳נטלמן, הורה לשלם
את סכום ההתערבות, אך העיתון
ניכה ממנו מס־הכנסה. שאלה
זיוה את שר־האוצר: האם
מגיע מס־הכנסה על התערבות?
פסק השר, בו במקום: לא.

שכל חיי רציתי לדרוך על הדשא
ולא היה לי אומץ־לב לעשות
זאת,״ גילה סלע.
£מה הקשר בין נשיא

ארצות־הברית ריצ׳ארד ניב־
0ץ לבין בעלת גלריה ליס ב־

תל-אביב עמליה ארכל ץ
ד״ר צ׳יים כמובן. הדוקטור,
שהוא הרופא הפרטי של הנשיא
ניכסון, הגיע לארץ לביקור
בחברת אשתו רו ת. בשבוע
שעבר נכנס הזוג לגלריה
ליס בה מוצגת תערוכתו של
הצייר נ׳יל פרחיס. בין שאר
התמונות, מוצגת בתערוכה
סידרת תמונות על נושא המזלות.
רות צ׳ייס, שהיא בת מזל
קשת, ביקשה לרכוש את התמונה
שהנושא שלה הוא מזל
קשת. אבל אז התברר לה כי
גם עמליה היא בת קשת והיא
עצמה מעוניינת לרכוש אותה.
אך עמליה גילתה רוח אבירית
וויתרה על התמונה לטובת אשת
רופא נשיא ארצות־הברית.

חולקה

ירושלים ׳/
עורך־הדין ורואה החשבון
יחזקאל פלומין, סגן

פודויקה סגל

1711111111ץ 1ן * ןןיך (מימין) ,הבמאי״מפיק־ שחקן הישראלי, נפגש בסן־טרופה
עם ה קו מי ק אי הצרפתי הנודע לואי דה־פינס (משמאל)

במרכז: ב מ אי סר טו האחרון של דה-פינס, ז׳אן ז׳ירו.
שסיפר לקולר כי הוא עומד לבוא בקרוב לישראל.

באותו יום הפריך ספיר
סופית אגדה המתהלכת עליו
מזה זמן רב. לפי אגדה זו,
ביקר ספיר אצל ר,בארון אד*
מונ דדה ־ רו ט שי ד ד. בשעת
הסעודה הוגש לו היין הטוב ביותר
בעולם, לאפיט, תוצרת
משפחת רוטשילד. כמקובל, מזגו
כמה טיפות לכוסו של
ספיר, כדי שיטעם תחילה. ספיר
לקח, כביכול, בקבוק סודה,
והכין לעצמו ישפריץ. קבע
ספיר החלטית: לא היו דברים
מעולם.
ח״ב מנחם בגין ישב
במלון הטלך דויד, כשניגש אליו
תייר זר, ואמר :״אתה דומה
למר בגין השיב בגין בשל־וות־נפש
:״כן, יש רבים הטוענים

א 1שים

(במרכז, בבגד רשת) ב מ סי ב ת פורים ב סי מון ה טיניכנס, נ ה נערכה
ת חרו ת בין הנשים — על הרגל השרירית ; יבין הגברים על הרגל היפה.

לבננו רו עי, יום־הולדתה ה־
( 26 בערך) של זיוה, רעיית
כותב שורות אלה, ויום השנה
השני (כמעט) של נשואי ה־ח״מ.״
ביו שאר הפריטים אותם
נתבקשו המוזמנים להביא :
״בגלל היעדר רהיטים בבית
— מתבקשים האורחים המעוג־יינים
לשבת או לשכב, להביא
עימם את הרהיטים המתאימים.
וכן משקאות, כל אחד
לפי הכנסתו.״ אריה הבטיח סודיות
מוחלטת כלפי מס־ההכ־נסה.
לגברים שבין האורחים
ציפתה בכניסה לבית הודעה
חשובה :״אם הינך חפץ לבטח
את אשתך או את בת זוגתך
לנשף זה, במיסגרת ביטוח צד
שני, נגד בגידה, ניאוף, אונם,
התמסרות, מיזמוז, וכיו״ב, תו
הנשיא
העולמי של הפדרציה העולמית
של צעירים ליברלים
ורדיקלים, ואחד הצעירים הבולטים
של החטיבה הליברלית ב־גח״ל,
ניצב השבוע בפני קושייה
מעניינת. בהקשר לידיעות
שפורסמו לאחרונה, לפיהן עשוי
הוא לקבל מקום ריאלי ברשימת
המועמדים לכנסת השמינית,
תקף אותו חבר :״בשביל מה
אחד כמוך צריך לרוץ לכנסת?
כבוד — אתה עוד לא צריך.
אתה עוד צעיר בשביל דברים
כאלה. קשרים ועסקים — יש
לך מספיק גם היום. פעילות
ציבורית — גם מזה יש לך
די כבר היום. אז בשביל מה?״
״בשביל שאוכל להגיד כי ניסיתי
מכל דבר, והחלטתי שאס־קום
טובה יותר, טעימה יותר,״
השיב יחזקאל פלומין כחץ מקשת.

רפאד

בראיון עם
כשן, סיפר השבוע שר־התיי־רות
משה קול על בעיות
משרדו :״כשאין תיירים, בוכים
בעלי בתי־מלון, מסעדות ומוניות.
כשיש תיירים — בוכים
התיירים.״
1בעיקבות הפירסום על הפנתרים
השחורים, הודיע השבוע
הפירסומאי או רי סלע כי רצה
להתחפש בפורים לפנתר שחור
ירושלמי. מה פתאום? ״משום
העולס הזה 1750

8העיתונאי־סופר א רי ה
אמרי ניצל את פורים כדי
להרוג כמה ציפורים במכה
אחת. למסיבה שערך בביתו החדש
והריק מרהיטים שברמת
אפעל, הזמין כ־ 300 ידידים,
ח״כים, עיתונאים, דיפלומטים,
פירסומאים, עורכי־דין, נערות־זוהר
ושאר ירקות שמהם באו
קרוב ל־ .500 בהזמנה ששלח,
ציין אריה כי המסיבה נערכת
לכבוד ״מלאת שנה (בדיוק)

חני פרי

מלכת ה מי ם , 1970 זכ תהבמ קו ם הראשון בת
חרו ת איפור הי תולי ת שאורגנה על״ידי חברת
״הלנה רובינשטיין״ .בתח רו ת ה שתתפו שש מתח רו ת שהתאפ-
רו לפני ק הל. חני ציירה על פניה א ת סיפור גן־העדן: נחש ותפוח.

כל לעשות זאת תמורת תשלום
של שתי ל״י בלבד. נא
לפנות למארח בטרם יהיה מאוחר
מדי ביציאה מהבית הי-
תה הודעה חשובה שנייה :
״עצור ! האם שכחת כאן את
אשתך? לטובתך — חזור וקח
אותה עימך ! נשותיהם של
אחרים יוחזרו לבעליהן!״
|*1את קיום המסיבה אצל
אריה אבנרי ניצל סוכן האלקטרוניקה
ידידיה סולל, שתרם
את חלקו למסיבה בהשאלת
מערכת סטריאופונית תוצרת
בית־ד,חרושת אקאי, שהוא
נציגו בארץ. ידידיה מילא את
קירות הבית בשלטי פירסומת
של אקאי.
תערוכת ציורים מיוחדת
במינה ננעלה לפני כמה שבועות
בירושלים. היתה זו תערו-
כתו של הצייר דוי ד ר קי ע,
שהנושא היחיד אותו הוא מעלה
על הבד, היא ירושלים.
רקיע, שנפצע בקרבות מלחמת
השיחרור על ירושלים, אושפז
למעלה משנה בבתי־חולים׳ החל
לצייר רק אחרי פציעתו. הוא
השתלם בחו״ל בציור ובתערוכה
שפתח בבית האמנים בירושלים,
הציג רק תמונה אחת —
באורך של 12 מטר, על נושא
ירושלים. לצד התמונה הציב
מסגרות בגדלים שונים. בסוף
התערוכה התברר כי התמונה
כולה נמכרה. אבל בניגוד לתערוכות
אחרות, לא נמכרה
התמונה לאיש אחד, אלא לכמה.
הקונים בחרו את החלק שמצא־חן
בעיניהם בתמונה, לפי גודל
המסגרת שבחרו, ובסוף התערוכה
חתך רקיע את התמונה
הכללית לפי הזמנת הקונים —
כך שכל קונה קיבל חלק אחר
של ירושלים.
81 כשמוכתר כפר־האמנים
עין־הוד, איצ׳ ה מנלבו ש,
ביקר לאחרונה בארצות־הברית,
הציעו לו מארחיו לרדת ולראות
את הרכבת התחתית של
ניו־יורק. איצ׳ה סירב, והשיב :
״אני מתחת לאדמה לא יורד
מרצוני הטוב. לשס רק יובילו
אותי!״

מכתבים
(המשך מעמוד )6
רי משל בני האומות, וכפי שהגנורא אוס־רת
במסכת שבת שמאחר שהם אוכלים ושותים
וכו׳ — גם הם כן. אמנם האדמו״ר
הזקן מסביר (בתניא )50ש״ובנו בחרת״
מכוון לגוף דווקא משום שבחירה ישנה
בין דברים דומים והגוף ״נדמה בחומריותו
לגופי אומות העולם״ — אך פירוש הדבר
שרק בחומריותו, בחיצוניות ובגלוי הוא
נדמה כן, אבל בפנימיות קיים הבדל עד
שהם נחשבים לשני סוגים שונים לגמרי,
כמוסבר, וכפי שהגמרא אומרת במסכת
שבת שיש הבדל בהלכה ביחס לגוף אומות
העולם :״דחביל גופיה ״ וכו׳.
כל זוז לגבי הגוף. כל שכן — לגבי ה
שחל!
נשמה,
שהם בבחינת הפכים, כיוון שנפש
אומות העולם מקורה בשלוש קליפות הטמאות
ונשמת ישראל מקורה בקדושה.

ד״ר ישראל שחק,

ירושלים

; אזרחים
חשמרו1

השאר 117

את הנהיגה

הזדעזעות עמוקה תהא ביטוי עדין למצבי
הנפשי לכשקראתי על מעצרם של 15 חשודים
להשתייכות לפנתרים השחורים.
על מה נעצרו אותם פנתרים?
א. כי הם שייכים לאירגון הפנתרים השחורים
הישראליים,
ב. כדי למנוע עריכת הפגנה שלא ניתן
לה רשיון.
שימו לב: מעצר על שייכות לאיר-
גון שלא ביצע עבירה פלילית כלשהיא !
כמו כן, המעצר הוא למנוע עבירה, שאותה
לא ביצעו העצורים !
אזרחים, השמרו !
אתם צפויים לביקורים לילים. עינו של
״האח הגדול״ תמיד פקוחה, ואף אם לא
בצעתם עבירה, אתם צפויים למאסר. שכן
אולי הייתם עושים אותה.
דרור מבורך, תלמיד, ירושלים

; ₪מנהיגי האומה
והפנתרים השחורים
אני מוחה נגד הנסיונות השקופים של
השלטונות להפוך את מנהיגי הפנתרים השחורים
למנהיגי האומה דמהר.
אין לעלות על הדעת שראשי השלטון אינם
יודעים כי מעצרים במיקרים כאלה מכשירים
את הקרקע לעליה לשלטון עבור העצורים
— ונזרם מצאתי הוכחה לכישורם
לתפקידי שלטון, פרט לעובדת מעצרם.
משה פאול כרמי, ראשון־לציון

! סולם העדיפויות
של תדי קולק
— —י —*ס 111111 יו •
מי אשם שלא חוסלו שכונות העוני בירושלים
ונוצרו הפנתרים השחורים? הממשלה
קצת, אבל בעיקר תדי קולק.
ומה תשובתו של קולק לפנתרים המפגינים?
״לא לדרוך על הדשא !״
מכאן שסולם העדיפויות של תדי קולק
הוא :
)1האזרחים הלבנים,
)2הדשא הירוק,
)3האזרחים השחורים.
מיכאל שאודר, חיפה

פתגם רומני בתגובה למילים האחרונות במאמרו של
אורי אבנרי הנידון פשע (העולם הזח ;)1747
״בהנהגת אשד, שאינה יודעת מה היא רוצה״׳
נזכרתי בפתגם נפלא ברומנית, האומר
גמג)ע13 נן 56נ!1:16 81 1111־ ;11 הזה,׳!-
שפירושו :״הארץ עולה בלהבות ואילו הסבתא
מסתרקת.״
אני חושב שפתגם זה יעזור להמחיש
ליודעי הרומנית שבקרב קוראי העיתון, את
דבריו הנ״ל של אבנרי.
שולמית גיכשטיין, בת-יס

! מכות במשטרה ביחס לרשימתכם אודות מכות במשטרה
(העולם הזה ,)1748 כדאי להוסיף את ה*
דברים
הבאים:
במכתבי־הגלוי לשר־המשטרה תארתי שלושה
מיקרי־הכאה.
המיקרה הראשון עסק בבעיטה נוראית
שהונחתה על־ידי חוקר־משטרה אל מתחת
לבית־החזה של נער.
במיקרה השני מעיד ידידי לורנס על
הכאת ילדון ערבי כבן 12 בידי חוקרים
במיחלק הנוער( .הילדון שוחרר_ לאחר שהוכחה
חפותו־מפשע) .לורנס מעיד כי בשעה
שנכנס למיחלק הנוער ואה גם שלושה
ילדים יהודים הנחקרים בליוזי סטירות.
המיקוד. השלישי אירע לי כשיצאתי מאולם
בימ״ש השלום, שם נכחתי כצופה במשפט
משעמם. ראיתי חוקר־משטרה ממושקף
ונמוך־קומה החובט בפניו של עציר
שהיה כבול בידיו. למען ההגינות, לא היו
אלה ״מכות רצח״ כפי שנכתב בטעות.
אך חמורה מכל היתר, תגובתו של חוקר
המשטרה האלים לתחנוני אמו של
העציר שישבה בסמוך אליו. בטון חותך
אמר לה :״זה יהיה הסוף שלו! ואם
תמשיכי, זה יהיה גם הסוף שלך ! והסוף
של שניכם יחד אצלנו ! ״
למען הדיוק, חוקר־משטרה זה לא ״זרק
אותי מכל המדרגות״ כשבאתי להגיש תלו־

עוד

טובה בתל־אביב
יש נתל־אכיב כעשר ׳מסעדות משובחות; היכולות לעמוד גשודזז אחת — מכלי
להסמיק ומכלי לצודד. מבט של אי־ניחותא — עם מפעמת משובחות כארצות
השונות שמעבד ליב. י מפעם. לפעם נולדות אצלנו מסעדות הדשות, עם שמות
מפוצצים ויומרות מרקיעות שחקים, י המנסות להיכנס אל ״קבוצת העשר״ (פחות
או יותר) .על פי: דוב הו נכשלות, י או לא מצליחות לעמוד כמשימה הקשה

זמן ממושך. י
י השבוע •גילינו י מסעדה חדשה, המבקשת לה מקום בצמרת •.לפי מיטב שיפוטנו
הצנוע נראה לנו כי יש לה סיכויים טובים להיות י שכזו׳.
המדובר הוא. במסעדת ״נאש״ שבתל־אביב (רחוב גן יהודה ,)77 אשר את
מאכליה מכין במו ידיו.הברוכות ה״שאף״ אנטון. גם המקום (בשמותיו הקודמים)
וגם ה״שאף״ ידועים היטב בנוף הלילה -ההל־אביבי. המקום י— מרתף בבניין
הסופרמרקט — היה פעם ״מועדון המפתח״ ,מקום הופעותיו של שמעון. ישראלי,
מועדון של רפ״י ,״מנדי׳ס״ בראשית צעדיה ועוד. ואילו דע,שאף״ היה מנהל המטבח
בשדה־התעופה לוד, פונדק־השרון, ד,צ פור־הכחולד, ולאחרונה בסקוטש־האוז שביפו.
שורשיו של ״שאף״ אנטון נעוצים, כמובן ,׳במטבח הצרפתי והוא נהשב׳ בקרב
עמיתיו למקצוע כאחד מן המומחים המעולים בהכנת רטבים למיניהם. אבל בשבתות,
כפי שנמסר לנו, הוא מכין גם צ׳ולנט ושאר מאכלים יהודיים, שאת סוד הכנתם

למד לא מזמן מאשת בעלי המקום.
מסעדת ״נאש״ (על־שם מזללת יהודית נודעת בלונדון) .ממוקמת באולם רחב־ידיים,
בעל שני מיפלסים• סכום כסף ניכר וטעם ארכיטקטוני טוב הושקעו בריהוטו
הסולידי של המקום. המסעדה מעוצבת באורח ביתי־מהודר וברגע הראשון. לשבתך
לשולחן, יש לך הרגשה כאילו אתה מצוי ב״דיינינג־רום״ של בית פרטי

אריסטוקראטי.
מסעדת ״נאש״ אינה סובלת, כמסעדות רבות מסוגה, מחוסר מרחבים. אילו
היתד, תזמורת במקום, ניתן היד, לרקוד בין השולחנות בין מנה למנה. תזמורת אין,
אבל יש מוסיקת־רקע חרישית, אורות • עמומים, הרבה צבעוניות מאופקת, הרבה
אווירה.
והעיקר — יש תפריט גדול; מגוון, מסקרן.
לאחר שלגמנו.קצת אפריטיפים ולאחר־שטעמנו מה״גרנש חזה׳׳ של מקווה־ישראל,
ונענענו ראש לאות כי טוב, י הופיעו המנות הראשונות — פיסות כבד עגל
ברוטב פורטו ; י• פטריות ברוטב פרובנסאל ; כרוב ופלפל ממולאים. מזלג ראשון
בתוך הפטריות והכבד, הוכיח מיד כי הטבח היא ״מלך״ הרטבים. לכאורה, אין
דבר קל מלהכין רוטב פורטו לכבד: נוטלים קצת חמאה וקצת יין מתאים, אי־אלו
תבלינים — וזהו זה. אך מהידיעה יעל אופן הכנת הרוטב ועד -לעשייתו המושלמת —
רבה הדרך. ואת הדרך הזו עובר, כאמור ,״שאף״ אנטון, ללא כל קושי. שתי
המנות הראשונות היו מצוייגות. ואילו הממולאים, הנחשבים במקום זה למאכל
מ״סוג שני״ ,היו סבירים.
.מנות עיקריות קיבלנו — קורדון־בלו (בשר עגל, חובק ״קייזר פלייש״ ועטוף
בגבינה מושחמת) ; דג כנרת (מושט) וסטייק אסתרהזי ;עשוי מבשר אנטר־קום
ומבושל ברוטב של כל מיני הירקות האפשריים וכמובן יין) .הקורדון־בלו היה ענקי
בגודלו וגדול בטעמו. האסתרהזי היה עשיר טעמים ופה הוכחה שוב גדולתו של
ה״שאף״ בממלנת: הרטבים. דג הכנרת היה ״קורקטי״ ,שכן עיקר ה״קונץ״ בהכנתו
הוא להורידו מן המחבת בדיוק בזמן. נראה כ־ השעון של הטבח הוא ממין משובח,
מנות אחרונות — ״הלנה היפה״ (אגס עם לוואנטרו, שוקולד וגלידה) ; קראם
באווריד, ומוס־שוקולד. שלוש -.המנות האחרונות הללו היו ברמת סבירה.
הצצנו שוב בתפריט וראינו, כי ״החמצנו״ מאכלים
כמו שוקורט־אלזסי, פונדי־בורגניון ומנות׳ רבות ו־מסקרנות,
העשויות מפרי־הים. אין ברירה, אנחנו נחזור
לשם — בתקווה כי הרמה המצויינת של המטבח
תישאר על כנה ותסייע למסעדה י טובו־,־בינתיים זו
להיכנס אל חברת ״עשרת הגדולים״.
ניתן לאכול במסעדה זו ארוחה בת שלוש מנות
(ללא יינות) במחיר של 15—17ל״י. בהתחשב בהידורו
של ד״פקום, בשולחנות הערוכים ברוחב־יד (כלים, כפות,
מפיות׳ וכדומה) ובעיקר ׳בהתחשב ברמתו של האוכל
ובכמויות המוגשות לצלחת — לגמרי לא ילר•

נד .,זד, לא כל־כך פשוט, טכנית. הוא דחף
אותי לכיוון המדרגות תוך איום :״אם
תחזור לפה אשבור לך את הפרצוף ! ״
כדאי לציין, שבמכתבי הגלוי לשר המשטרה
מוזכרים — בהקשר לשלושת ד,מיקרים
— כעשרה אנשי משטרה המפרים חוק!
יגאל תמיר, ירושלים
פעולה אכזרית
קראתי על הנסיון לפנות מהרובע היהודי
את האמן אלידע מריעוז. נראה לי שפעולה
זו הינה אכזרית וכואבת.
חושבני שחייב לקום גוף ציבורי שיילחם
למען הנ״ל, שסיכן בזמנו את חייו
בהוכיחו נוכחות יהודית ברובע היהודי,
וזאת בשעה שקטני אמונה לא האמינו כלל
בהישארותו של הרובע בבעלותנו.
יצחק אבישר, ירושלים

קוראים השולחים מבתכים
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תטו*
1נות למכתביהם.
העולם הזה 1750

מסעדה

מ עו לטה

ל ה טיג ברזנויורג ה מ 1ב ח רו ת

מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

ן וחרוריס
עומדים להינשא .
שיערך בבית הלבן בוושינגטון, טרישיה
ניכסץ, בתו של נשיא ארצות־הברית
בטכס

ריצ׳ארד ניכסון, ואיש החברה הגבוהה מ־ניו־יורק
אדוארד פינץ קוקם.
נישאו באולם קאפסטון הלונדוני,
מי שהיה בעלה של אודרי הסברן, השחקן

ליזה ומל
מל סדר, וליזה סוקוטים, ילידת בלגיה,
נצר למשפחת הסופר טולסטוי.

מנהלים רו מן. השחקנית ברי־ג׳יט
כארדו והזמר האיטלקי נינו פרה,
שהיה מאורם קודם לכן לאשת־החברה האיטלקית
קלוד דיג׳ין והמגלה עתה חופשה
עם בריג׳ים ברומא.
התגרשו בשל ״אי התאמה בל

ניתנת לגישור״ ,השחקן רקם הארי•
פון ( )64 ורעייתו רחל רוברטס שהיתר,
אשתו הרביעית. בהתאם להסכם הגירושין
תקבל רחל דמי מזונות שנתיים בסו 24
אלף דולר.
מונה * לתת מזכיר האו״ם, במקומו
של ד״ר חוזה רולז באנט מגוואטמלה, ד״ר
רו ב ר טו 1.1יי ר, מנכ״ל המחלקה המדינית
של משרד־החוץ הארגנטיני.
נבחר * במישאל־עם, לנשיא סוריה,
לאחר שזכה ב־ס 99.20/מן הקולות, ראש־ממשלת
סוריה ושר ההגנה שלה, הגנרל
חאפז אל׳אסד, שהיה המועמד היחידי,
ושימשיך להחזיק לסי שעה גם בראשות הממשלה.

ימץ רישמית, את בנו שנולד
לו מחוץ לנישואין לשחקנית־חשפנית הצועניה
רוז לי, במאי הסרטים היהודי אד
טו פרמינג׳ר. הבן המאומץ, אריק
קירקלנד, החליף את שם משפחתו ל־פרמינג׳ר
וסיפר כי אמו גילתה לו עוד

פרמינג׳ר
בהיותו בן 17 כי הוא בנו של הבמאי, אך
ביקשה שישמור על כך בסוד. רוז לי
ניפטרה בשנה שעברה בגיל .56
נפטר בגיל ,84 מי שהיה אחד
מראשי תעשיית הסרטים משנת ,1936 יו״ר
כבוד של חברת פאראמאונט, כארגי
באלאבאן, שהיה גם מראשי התורמים
לבונדס למען ישראל.
נפטרה בירושלים, בגיל ,90 אחר
מחלה מושכת׳ בלהה דינור, רעייתו של
פרופסור בן־ציון דינור, שהיתר, מורה ו-
מחכנת ועסקה שנים רבות ברוסיה ובישראל
בהוראת מלאכת־יד ואמנות.
העולס הזה 17*0

כרוכות בפרשת ה־
\4/פנתרים השחורים. מבחינת כולן אפשר
לומר על התנהגות הממשלה, כדברי טלייראן:

הקבוצה הירושלמית אינה דומה ל״פנת־רים
השחורים״ באמריקה, שהיתה מראשיתה
תנועה פוליטית ואידיאולוגית. אבל יש ב־

פלל כאוות נפשו, להוציא עיתון ולהתבטא
ככל העולה על רוחו — כן הוא זכאי להפגין.
זה לא ברור כל־כך בארץ, מפני שאנחנו
ירשנו את ירושת המנדט הבריטי,
ירושה קולוניאלית של מישטר שחשש מפני
הפגנות פן תהפוכנה להתקוממות ה־
״נייטיבס״ נגד השילטון. גם הפגנה שקטה
היתד, טעונה היתר של המשטרה. מצב זה
אינו נסבל במדינה דמוקרטית. אני מציע
שנעבור מירושת הקולוניאליזם הבריטי למציאות
הדמוקרטיה בבריטניה עצמה.

ההפגנה אינה עניין שבחסד;
הפגנה היא עניין שבזכות.
מה עשתה המשטרה? לא היתד, שום
סכנה של אלימות בהפגנה ה״נוראית״ שתוכננה.
המשטרה טענה שלכמה ממארגניה
יש עבר פלילי?

אז מה? האם העבר הפלילי מתייחם
להפגנות? האם הורשעו בהתקוממות
ציבורית?

* ש להעיר כאן הערה על כל היחס
7לצעירים שיש להם ״עבר״.
צעיר ביצע עבירה כלשהי בגיל רך.
שולחים אותו למוסדות של עבריינים צעירים,
שהם סמינרים לפושעים, מיכללות ל־ראשי־כנופיות.

אנ תרב אפריקה *
-זוהי טיפ

גרוע מפשע
שות:

ישנה הבעייה החברתית.
ישנה הבעייה המשטרתית.

אמריקה דוגמאות אחרות.
למשל: היתה כנופיית־רחוב שכונתית של
עבריינים צעירים, ממוצא פורטו־ריקאי, ששמה
״הלורדים הצעירים״ .היא הפכר, ל־

לצעיר בזה, שהסתבך פעם אחת
עם החוק -אין סיבוי להיחלץ
מזרועותיו לעולם.
אין שום מערכת־שיקום יעילה, לא ל־

היתר, המשטרה עצמה משנה את דעתה ונותנת
להם אישור להפגנה. איך יכלו לדעת
יום לפני ההפגנה שעומדת להיות הפגנה
בלתי־חוקית ואלימה?
כל ההתנהגות הזאת של המישטרה נוגדת
את החוק, את זכויות־האזרח ואת ההגיון
הדמוקרטי.

זה גרוע מפשע. זוהי טיפשות!

שר דבעייה הפוליטית :

י י מזה כמה שנים מנהל אירגון אל־פתח
ברחבי העולם מערכת־תעמולה ענפה המבוססת
על התיאור הבא: יש במדינה הציונית
מאות אלפי בני עדות־המיזרח מדוכאים•
אלה נאנקים תחת עול השילטון האשכנזי.
יבוא יום והמוני יהודים אלה מ־ארצות־ערב
יקומו נגד מישטר־הכפייה הציוני,
יחסלו את ישראל הגזענית ויתאחדו
עם אחיהם הערביים במדינה חדשה.
תעמולה זו נעזרת על־ידי קבוצת מצפן,
קבוצה זעירה אשר גורמים מסויימים בעולם
מקנים לה תהודה בינלאומית.
היא מצאה אוזן קשבת אצל אנשים תמימים
מקרב השמאל החדש, הנוער והאינטי־ליגנציד,
הצעירה ברחבי תבל.
חברי ואני ראינו חובה לעצמנו להילחם
בתעמולה זו. בנאומינו, במאמרינו ובספרינו
אמרנו לאינטלקטואלים בארצות רבות: תיאור
זה הוא אווילי. חלום זד, של אל־פתח
ומצפן הוא מופרך מיסודו. אין דרך לשלום
אלא בהכרה הדדית של שני עמים ריבוניים,
של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית.

ה 9א 1תו חזי ח או
ישנה הבעייה הפוליטית.

תנועה פוליטית־עדתית, והיום אפשר לראות
אותה צועדת ברחובות ניו־יורק, עם הכומתות
השחורות והאגרופים המורמים בנוסח
הברכה הקובאית.

^ שר לכעייה החברתית :
\ ן עם התקרב השלום למדינתנו,
מזדקרות בל אותן בעיות פנימיות,
אשר טיאטאנו אותן כמשך
השנים מתחת לשטיח המלחמה.

אני חושש מאוד שנהיה עדים
לתופעה בזאת כארץ, אם נמשיך
להתחמק מהכעייה היסודית.

יש בעייה של פער סוציאלי ממאיר, ויש
בעייה של הרגשת־קיפוח עדתית. שתי בעיות
אלה מצטלבות. ותמיד כאשר יש הצטלבות
כזאת של הרגשת־קיפוח עדתית ופער
סוציאלי — מתחילה הידרדרות מסוכנת.

זוהי בעייה של מהות המישטר, בעייה
של החברה הישראלית כולה. ואם נתחמק
ממנה — הרי במקום ה״פנתרים״ אלה היום,
הדומים עדיין לחתולי־בית׳ יבוא יום
ויקומו כאן חיות־טרף אמיתיות.

אולי מגיעה תודה ל״פנתרים
השחורים״ מירושלים על ששלחו
לנו כעוד מועד תזכורת על הבעיה.

איננו רוצים להקים בארץ פדרציה
של עדות. אנו רוצים להקים
אומה, שכה ייעלמו כד העדות.

לא אנסה היום לנתח את הבעייה למעמקיה.
אגיד רק זאת: מצטבר חומר־נפץ,
שהוא כפצצת־זמן מתחת למיבנה מדינתנו.

ך• ני-אדם אינם שווים. לא במנת*״•
מישכל, לא בכשרונות, לא בכוח־הרצון.
תורת השוויון המיכאני פשטה את הרגל
בכל מקום.
אבל שוויון אחד הוא חיוני לבריאות
כל חברה: שוויון ההזדמנויות. שוויון כזה
אינו קיים עוד במדינת ישראל.

נער הגדל בשכונת רחביה ונער
הגדל כיטכונת מוסררה, כששניהם
כעלי אותה מנת-מישכל, אותו
בשרון, אותן תכונות של אופי -
אין להם אותה הזדמנות בחיים.
אחד יקנה אחרי כמה שנים ״יגואר״
,השני ייהפך ל״פנתר״.
חלה כאן התפתחות הרת־סכנות בעשרים
השנים האחרונות. כשהייתי נער (אם מותר
לי להיות אישי לרגע) — גדלתי במשפחה
ענייה. נאלצתי לנטוש את ספסל־ד,לימודים
לפני שסיימתי את בית־הספר היסודי. אבל
היתד, לי הזדמנות בחיים. היום, נער הגדל
בשכונות קטמון, העוזב את בית־הספר היסודי
אחרי כיתה ז׳ — איזה סיכוי יש
לו חוץ מאשר להיות לעבריין צעיר.

צעירים ולא למבוגרים. אפס־קצהו של תקציב
המדינה מוקדש לשיקום אסירים משוחררים.
אדם היוצא מבית־הסוהר׳ מקבל
כמה גרושים לקנות לו נעליים ובגדים, והוא
נזרק לרחוב המתייחס אליו בעויינות.
הצעיר הזה סובל מהשפלה מתמדת. אין
הוא יכול לקבל עבודה במוסדות־ציבור.
אין הוא מתקבל לצה״ל. והרי בארץ ה
עכשיו
בא שר־המישטרה ונעץ
סבין בגב מאבקנו העולמי.
הוא נתן באקשיש לתעמולת אל־פתח ומצפן.
הוא יצר את הרושם שהם צדקו,
כביכול. הוא הלביש את אנשי מצפן על
״הפנתרים השחורים״ ,הרחוקים מדיעותיהם,
אסרם יחדיו, והפך זאת לסנסציה עולמית.

זוהי

מתנה

דיאסר עראפאת,

הדבר הזה מחייב תיכנון לאומי, חלוקה
אחרת של המשאבים הלאומיים, רוח אחרת,
גם מזיגה תרבותית אחרת.

להשתמט מעימות עם הכעייה :
זה גרוע מפשע. זו טיפשות.

*ץ שר לבעייה המשטרתית.

כאן היתד. שערוריה. אינני מאשים את
שר־המשטרה במיקרה זה, מפני שהוא מילא
כאן בסך־הכל הוראות של ראש־ר,ממשלה.

נדמה לי שהתערבות הגברת
מאיר בפרשה זו היתה אסון בפני
עצמו. היתה זאת התערבות רגשית,
כלתי-מחושכת, כלתי־רציו־נלית.
זכות
ההפגנה היא אחת מזכויות־היסוד
במישטר דימוקרטי. כשם שאדם יכול להת־
* בוויכוח בכנסת טען שר־המישטרה כי
הפאנתר הוא חייה זרה, שאינה קיימת בארץ.
מסתבר כי אין השר מתמצא בזואולוגיה.
אין בכלל חייה נפרדת הקרו־ייה
״פאנתר״ .הפאנתר אינו אלא נמר, ובאופן
בלתיימדעי רגילים לכנות בשם זה
את הנמרים היותר גזולים. בדרך של מוטאציה,
חלק מן הנמרים הס שחורים, אולם
רוב הפאנתריס־הנמריס הם בהירים ומנומרים.
נמרים היו קיימים בארץ בכל התקופות.

זאת — מי שאיננו מתקבל לצה״ל, נושא
כל חייו אות־קיין על מצחו.

צעיר שלא נתקבל לצה״ל בז לעצמו
וחושב שאחרים בזים לו.
הוא מוברח להוכיח את גבריותו
כצורה של ראש־בנופיה. הוא הופך
לסכינאי ומתפאר בצלקות של
סכינים על גופו.
אחרי שאסרו את ההפגנה, עצרו את המארגנים
על לא עוול בכפם.
על מה נעצרו אנשים אלה? הם התכוונו,
כביכול, לערוך הפגנה בלתי־חוקית. מה
פירוש ״התכוונו״ ? עוד היד, להם סיכוי
לפנות לבג״צ לקבל אישור להפגנה. אולי

שרות-חינם לקבוצת ״מצפן״ ,מהלומה
לידידי ישראל כעולם.
זה גרוע מפשע. זוהי טיפשות.
(זהו חלק מן הדברים שהשמיע
אירי אבנרי מעל דוכן הכנסת
בעת הוויכוח על פרשת ה־פאנתרים
השחורים. נאום זה עורר
את מחיאות־הכפיים ביציע,
שגרמו לתקרית).
* היגואר הוא קרובו האמריקאי של הנמר.
חברבורותיו מסודרות בדגם קצת שונה,
וגם מיבנה גופו מוצק יותר. על שמו
נקראת מכונית־הפאר הבריטית.

^ *ו כ בו רי

בעולם אנגליה המשוחררות מגיעות ללונדון
זי׳ היה בלחי נמנע כמובן. אחרי שנשית
אמריקה המשוחררות הפגינו את עוצמתן,
הגיע עתה תורן של אחיותיהן האנגליות.
למעלה מ־ 4,000 מהן צערו בלונדון השבוע
בהפגנה עליזה, כשהן מפגינות, למרות הקור
והשלג, את עוצמתה של התנועה לשוויון
האשה האירופאית.

הודות לשסוויו
בתבטיר- המלא המדעי תוצרת הולנד:

מין כלי כסף. תביעותיה של המשוחררת
האירופאית, מסתבר, היו שונות ב־מיקצת
מאלו של אחותה העשירה יותר
מעבר לים. בהפגנה בלונדון תבעה קבוצת
פועלות מבריסטול שכר שווה, עבור עבודה
שווה, לגבר ולאשת. קבוצת בוגרות אוניברסיטה
תבעה הזדמנות שודר״ במציאת עבודה,
לגבר ולאשה. ועקרות־בית מבירמינגהאם
תבעו גנונים לילדים לכל היום.
והיו שם גם הסטודנטיות מאוקספורד ולונדון,
גם להן היו תביעות. סותרות אמנם
אחת את השנייה — אבל מאוד לעניין :
גלולות־נגד־הריון חינם — והפלות מלאכותיות
חינם.

1ונחס ווווחון
גרמניה ערה מקויטכת מוני ק ה

קי טוב

פתו — שיטת הקיטוב עם החולה הנתונה
לטיפולו.
העידה אשתו של הרופא, ליזלוט בת ה־
: 40״אנחנו נשואים מזר, עשר שנים. אני
אשתו השלישית. מעולם לא הסתיר בפני
את צורת הטיפול שלו. לא, נישואינו לא
סבלו כלל משיטתו. מעולם לא ראיתי במעשיו
בגידה בי. אדרבה — בתחום המיני
הוא מאהב יוצא מהכלל. באהבה הוא מש
״הציל
את חיי בשיטתו״ —

לנעוי,גברים וי ל די# .י

זה קי טו ב —

ת כ שי ר ו פו־וםפק טי ל ה שי ג ^ :

ומישגל

בבל בתי הזורקחת בארץ,

זה מישגל

חדיש! אינטימי! נועז!
״ארוס פילם״ מציג

38 חמתותאהבה

״הוא האום הנפלא ביותר שחיברתי בחיי.
בשיטת הטיפול שלו, שבגללה הוא
עומד למשפט. הוא הציל אותי מחיי־סבל
איומים, ואולי ממוות.״
מוניקה פ. בת ה־ 27 היתד. רק אחת משורת
עדות ארוכה, שבאו להעיד לטובתו של
ותר שוטצה בן ה־ — 56 רופא מוסמך לריפוי
טבעוני, בן ,56 האוכל תות בלבו,
ואשר הואשם בקיום יחסי־מין עם חולות
שבאו להירפא בקליניקה שלו שבהרי שודר־צלנד,
בגרמניה המערבית.
אחרי מוניקה העיד בעלה :״מה שחשוב
לי זה שמוניקה הפכה לאדם בריא. איך

תמש בשיטה ההודית המתבססת על מגע
מיני ללא אורגאזם.
המגע המיני, בשיטתו של הדוקטור, נמשך
שעה ויותר.
כת 16 לקיטוב. כיצד הגיע הרופא
לשיטתו המיוחדת י ״הביאו אלי פעם נערה
יפהפייה, שסבלה מדיכאון חמור. אף פסיכיאטר
לא הצליח לרפא אותה. בפגישתנו
הראשונה, היא התלוננה פתאום על כאבי
גב חזקים. ניסיתי לעזור לה בעזרת עיסוי.
פתאום היא תפסה את ידי והביעה משאלה
לקיים איתי מגע מיני. סרבתי. היא נמלטה
מהקליניקה.
״למחרת היא התאבדה. סבלתי יסורי מצפון
נוראים. ידעתי שנכשלתי בתפקידי לאינני
מהסס, כאשר
הציל אותה. מאז
אני שב ונקרא להציל נפש חיה. ולהציל
נפש — אי אפשר בלי אהבה.״

להקרנה עצמית בביתר!!!

הזמן ותקבל

36 שקופיות מרהיבות
להקרנה עצמית בביתך
• הממחישות בתמונה חדה ואסטטית הכל אודות
תנוחת האהבה המודרנית והשלכותיה על חיי
המין שלן.
• 36 מצבים אינטימיים נועזים מוצגים בעירום מלא.
• השקופיות באריזה מיוחדת • חוברת הסברים
והדרכה

• חינם!!! מיני־מקרן ()000££11
36 שקופיות ב סן 24ל״י בלבד

מומחה קיטוב שוטצה ואשתו ליזלוט

ההזמנות תשלחנה רק לבוגרים מעל גיל 18
גזור ושלח --
לכבוד ש. צ .מ. בן ן ״ מ, וחוב החשמונאים ,53ת״א, טלפון : 223592
נא לשלוח לי 36 שקופיות בסך 24ל״י בלבד. לוטה בזה 24ל״י
במזומן ...בצ׳ק

כתובת ...
חתימה.

גיל

— ״מגע במשך שעה, ללא אורגאזם״
שהדוקטור ריפא אותה — לא חשוב לי
בכלל.״
מ;ע ללא אורגאזם. כזו היתד, גם
טענתן של שאר עדות ההגנה — ובמקרים
שהיו נשואות, של בעליהן. הניסים והנפלאות
שסיפרו אודות התוצאות שהשיג שו־טצה,
היו מרשימים ביותר. החולות הגיעו
אליו לאחר ייאוש, כאשר כל הרופאים האחרים
הרימו ידיים. שוטצה — הצילו. במעט
תמיד — בשיטת האהבה שלו. או כש
יותר
מאשר רוח והקרבה של הדוקטור,
התרשם בית־המשפט מעדותן של החולות
הרבות, שכולן, מהצעירה שבהן בת ה־, 16
ועד המבוגרת בת החמישים פלוס, נשבעו
כי הציל את חייהן .״הדוקטור שוטצה יורשה
להמשיך לטפל בחולות בשיטת הקיטוב
שלו,״ קבע בית־המשפט.
אולם בסייג אחד: בעת הקיטוב, יהיה
נוכח משקיף אובייקטיבי, שיוודא שהמדובר
אכן בקיטוב, ולא סתם במישגל.
העולם הזה 1750

ברשתה״ממזרים״ ־־
בני האדם שמאחורי ה״בעייה״

חווה לנגד

ן | חיי עות

כניסה חשוכה. כמנסה להגן על
סודותיה. כמו הבית כולו, הנחבא בחצר
עמוקה, באחת הסימטאות הצנוהמקיפות
את גן־מאיר, בתל־אביב.

הארוכות בארץ, עדיין חלשה בעברית.
היא עוד לא מתחילה לדבר, ודמעותיה
כבר שוטפות את פניה :״הבן שלי נלחם
בתעלה, שופך את דמו למען המולדת —

תאר לעצמך מה זה לצאת חמש שנים עם
חבר בלי להתחתן.״
״האם הוא יחכה לך עד שהעניין יחוסל?״
״אינני יודעת. אני לא רוצה לדבר על זה.״
״אמך סיפרה שקיבלת את הדבר קשה
מאוד. שניסית להתאבד.״
״כן. זה נכון.״
״מה אומר אחיך על כל העניין?״
מרים מתחייבת לראשונה. חיוך קצר,
חלוש :״אני מייצגת את המשפחה בפרשה,
אני הדוברת גם בשביל חנוך. אצלנו ב
משפחה
הנשים הן השולטות.״ החיוך נעלם,
העיניים חוזרות ומתמלאות כאב :״רציתי
אמנם שהכל ייגמר בשקט. לא היה לי נעים
שכל העולם יידע על כך. זה כואב. אמרו
לי גם לא לדבר עם עיתונאים.״
״עכשיו, עם התפוצצות הפרשה בפומבי,
יש לך תקווה שהעניין יגיע לידי פיתרון?״

הבת1).:ת)1בד•׳
גאס 111. :נ1תי אסבול?,
אתה מטפס בזהירות במעלה מדרגות שהשנים
שחקו אותן. על הדלת משמאל אתה
מוצא אותו, את השם המסעיר כיום אה
המדינה כולה: לנגר.
אתה מצלצל בדלת. צילצול אחד קצר,
מנומס. דממה. לפתע, מוסט הוילון המכסה
את הזכוכית הקבועה בדלת. צללית דוממת
סוקרת אותך ללא תנועה. הוילון ח זר ומכסה.
הדלת נפתחת, את פניך מקדם כלב־זאב
ענק וג׳ינג׳י.
מאחוריו — אשה. מבוגרת, באמצע שנות
השישים. לא גבוהה, מלאת גוף. שיער צבוע
לבלונד, עיניים כחולות צלולות. חווה לנגר.
לפני חמישים שנה, כנערה יפהפייה בת
, 15 בת למשפחת חסידים בפולין הרחוקה,

והרבנים לא מרשים לו להתחתן י איך אפשר
לעשות דבר כזה, לעשות ממנו ממזר י
ממנו, ומהילדה. חנוך עובד כמו חמור, יום
ולילה, בשביל צה״ל — ואין לו הזכות
של כל בן־אדם?״
היא מפסיקה לרגע, נחנקת בדמועתיה.
״אני לא מסוגלת לספר לך את כל הסבל
שלי. אמרו לי מהממשלה לשתוק. שזה
יעזור לסדר את העניין, אם לא יהיה רעש.
אבל כמה אני יכולה לשתוק? כמה אני
צריכה עוד לסבול? חנוך הולך כבר כמה
שנים עם בחורה. מרים יוצאת עם החבר
שלה חמש שנים. חמש שנים — והם לא
יכולים להתחתן. איך אני יכולה לסבול דבר
כזה?״
היא משתתקת, טומנת פניה בכפות ידיה.

גם הרב גורן ייכשלו במאמציהם?״
העננה חוזרת לשכון על מיצחה של מרים:
״יותר לא יהיה לי למי לפנות. אם הם לא,

״כן. אני חושבת שכן.״ הצל עוזב לרגע
את הפנים היפות.
״ואם זה יתפנצ׳ר? אם גם משה דיין ו
,בני
שופר את דמו
ואיו לו זכות להתחתן! 1״
נחטפה על־ידי שכן, גוי, שלא יכול היה
להתגבר על יצרו. היום, במדינח־ישראל,
הגישו לה הרבנים, בכוח סמכותם בחסד הקואליציה,
את החשבון: בניה — לא מאותו
גוי, אלא מבעלה השני, יהודי כשר
לכל הדיעות — הוכרזו כממזרים, אינם
רשאים להתחתן. שניהם ילידי הארץ, הבן
חנוך משרת בקבע, הבת מרים סיימה את
שירותה בחובה. אך הקביעה שהם ממזרים
בעינה עומדת.

** משיד כתב ״העולם הזה״ ו*
0מדווח :
חווה לנגר מזמינה אותי באדיבות להיכנס
פנימה. רהיטים ישנים, אך שמורים היטב.
בפרוזדור הצר — פריג׳ידר. על המיטה
סדינים בוהקים בלובנם. על השולחן עיתונים
בפולנית. חווה לנגר, למרות שנותיה

אם המבכה את גורל בניה.
במיוחד מודאגת היא לגורל בתה. מרים
מחזיקה מעמד בלחץ פחות טוב מאחיה.
פעמיים ניסתה כבר להתאבד .״דבר עם
מרים,״ נאנחה האם .״היא ילדה מאוד פקחית.
היא מדברת יותר טוב. היא גם מכירה
את כל העניינים. תדבר איתה.״

** דים לנגר, כבת ,25 היא יפה, בעלת
עיניים ירוקות, והופעה המשלבת פיקחות
ועקשנות. פגשתי אותה באותו יום
אחרי הצהריים .״הפרשה הזו היא ענייני
שלי ושל אחי, לא של אמא,״ היא אומרת,
בנסיון להגן על אמה מהטרדות.
״איך משפיעה עלייך הפרשה?״
״מה אני יכולה להגיד על הסבל שלי

״האס ללהב: הממשלה אמרה דוו לשוווק!״

(המשך מעמוד )13
מי כבר יבול לעזור לי בעולם? זה יהיה
הסוף.״ היא מרימה ידה כלפי מעלה ביאוש.
באורח מוזר, היא מתביישת במצבה. במקום
שהטילו בה את הכתם, גרמו לה לסבל
ממושך זה חמש שנים, יתביישו בעצמם
— נושאת מרים נטל־שווא נוסף זה
על כתפיה. למרות שהסכימה לשוחח עימי,
סירבה בתוקף להצטלם. כאשר ניסה צלם
המערכת למלא את חובתו בניגוד לרצונה,
העניש אותו אלוהים: הוא התחלק על ה־מידרכר,
החלקלקה מגשם, הספיק לצלם רק
את גבה.
63י !
** ינתיים, ממשיכים מרים ואמה
^ לקוות. בעקבות גילוי הפרשה בהעולם
הזה ( )1749 פירסמו את הסיפור גם העיתונים
האחרים, שהסכימו בתחילה שלא לפרסמו.
כך, נודעו הפרטים על הלחץ ללא
תקדים שהפעיל שר הביטחון. צודקת מרים
כשהיא אומרת, שאם לחץ מעין זה לא
יעזור לה, לא יעזור כבר שום דבר אחר.
כשהיא סוקרת בפני את הפרשה כולה,
אומרת חווה לנגר :״את הטעות הגדולה
בחיי עשיתי כשריחמתי על בעלי הראשון,
אברהם, והתגרשתי ממנו. אמרו לי אמנם
אז לא להתגרש, מפני שזה יסבו אותי בצרות.
אבל הלב שלי לא הירשה לי. אשתו
הנוכחית, שהיתר, צריכה את הגט כדי שתוכל
להתחתן איתו, התחננה בפני ולא
יכולתי לסרב לה. מכאן כל הצרות.״

^ מעשה, התחילו הצרות כאשר אותי
/שכן גוי, שהפך לאחר מכן לבעלה הראשון,
התאהב בה. בגלל אהבתו זו הם־

האטהרים

הרב שלמה גורן, שר הדתות זרח ורהפטיג,
ושר הביטחון משה דיין נרתמו יחדיו, ביוזמתו
של דיין, לחלץ את העגלה מהבוץ אליו הכניסוה הרבנים
החרוצים, שקבעו כי חנוך ומרים לנגר הינם ממזרים. זוהי עגלה
אז הכירה גבר אחר, נישאה לו. היא לא
התגרשה מאברהם, בהאמינה כי בגלל שהוא
למעשה גוי, נישואיה איתו אינם תופסים,
ומשום כך היא לא נשואה כלל.
מנישואיה לבעלה השני נולדו לה חנוך
ומרים. ואז, במסלול גורלו שלו פגש גם

טעונה חומר־נפץ: בחרדתו למכת המוראל החמורה שעלולה החלטה
קיצרת־רואי מעין זו לגרוס לצה״ל, מוכן דיין ללכת במיקרה זה עד
הסוף — שפירושו פיצוץ הקואליציה. סביר לנבא כי לא יהיה צורן
בכן, בהתחשב באמצעים העומדים לרשותם של שלושת המטהרים.

לשים ידו על החומר. כאשר החליט חנוך
להתחתן עם החברה שלו, ופנה לרבנות,
גילה שהוא מוכתם בתור ממזר. כאשר פנתה
מרים והחבר שלה, גילו גם הם אותו
דבר.
שני הילדים עירערו בפני בית־הדין ה
דיין
העגה את הנושא בממשלה, נפגש
עם הרב הראשי ניסים, הושיב את האלוף
גורן על המדוכה בהוראה חד־משמעית :
פסק־הדין הממזרי חייב להתבטל.
הקו, שבו ינקוט הרב שלמה גורן היה
ברור:

״הטעות הגדולה שלי בחיי היתה שויחמח* יחוו־ מד ער בעלי הואשון״
נסיון להוכיח כי גיורו של אברהם לא
היה כשר — ומשום כך מעולם לא הפך
ליהודי — ומשום כך לא היה לנישואיו
עם חווה כל תוקף — ומשום כך נישואיה
השניים הם כן תקפים — ומשום כך שני
הילדים אינם ממזרים, וסוף פסוק•.
*ץ וך ש י תו ף פעולה עם עורך־הדין של
^ 1חנוך ומרים, רם כספי, החל גורן אוסף
ראיות לחיזוק הטענה הזו. תוך השקעת
מאמצים רבים, שכללו מגעים דיפלומטיים
עם מדינות זרות, נאסף החומר .״בידי הרב
גורן חומר שהוא השיג מפולין,״ סיפרה
לי הווה .״עדויות על בעלי הראשון. בגלל
החומר הזה, הבטיח לי הרב גורן שהעניין
ייגמר בסדר.״
התנגדות מובנת לקו התגוננות זו העלו
שני ילדיה של חוזה מנישואיה לאברהם.
הם פנו לרב גורן, הביעו את התנגדותם
לכך שההסדר יהיה על חשבון יהדותו של
אביהם הקשיש, בן ה־ 73 כיום. אלא שנראה
היה שאין מנוס מהתפתחות זו .״אני הלא מבינה אותם,״ אמרה לי מרים.
אינני מאשימה אותם כלל. הם הרי האחים
שלי.״
יהודה ויצחק עלולים להתנחם לפחות בעובדה,
כי גם אם ייקבע שאביהם לא התגייר
כהלכה והוא גוי, אין סכנה שהם עצמם
יוכרזו ממזרים. כבנים לאם יהודיה,
הם יהודים לנצח,״

הקוובן

חווה לנגר, אם הבנים, כפי שצולמה ביום השני
השבוע ב״גן־מאיר״ בתל־אביב, בדרכה לביתה,
הסמון לגדר הגן. כאילו לא הספיקו המכות שהיכה בה הגורל,

כים אפילו להתגיייר, כדרישת הוריה, כדי
שיוכל להינשא לה.
מאוחר יותר התקררה האהבה, למרות
שני הילדים שנולדו בינתיים. תקופה מסיימת
גם נחטף אחד הילדים מבית אמו,
גודל בבית הוריו הפולניים של הבעל, שנקרא
אברהם. אולם למרות זאת, נשאר
אברהם כרוך אחרי אהובת נעוריו. כאשר
עלתה חוור עם הוריד, ובנה, לישראל, ערב
מלחמת העולם השנייה — ,הצטרף גם הוא.
״כל זמן שאבא שלי חי, הוא המשיך
להתנהג כמו יהודי,״ מספרת חווה .״אבל
בליבו הוא נשאר תמיד גוי. כשהילד יהודה׳
היה בן שבע, הוא לקח אותו לכנסיה
ועשה לו שם טקס נוצרי. אחרי שאבא שלי
מת, הוא חזר להתנהג כמו גוי גם כלפי
חוץ. לא מזמן שלח הרב גורן שליח לביתו,
שיעשה אצלו ביקורת. השליח פתח את ה־פריג׳ידר,
ומצא שם מאכלי בשר וחלב
ביחד. עד היום הוא ממשיך לאכול חזיר.״

ך• יין היתר גם בגלל סיבה זו, עזבה
חווה את אברהם, חיה בגפה שנים מספר.

כאשר נחטפה בגיל 15 על־ידי גוי אלים ששיעבד אותה, הוסיפו לכן
הרבנים מנה משלהם, כשקבעו כי ילדיה ממזרים. חמש שנים היא
נאלצת לראות בסיבלם, כשהם אינם יכולים להתחתן עם בני־זוגם.

אברהם באשה אחרת, ביקש להינשא לה.
הוא פנה לחווה ביקש ממנה גט. למרות
הייעוץ שקיבלה, הסכימה חווה.
היתד, זו, מבחינתה, טעות חמורה. כי
על־ידי מתן הגט, היא אישרה כי היתד,
נשואה לאברהם — ואם כן, נישאה שוב
לבעלה השני וילדה את ילדיה כשהיא עדיין
נשואה לגבר קודם.
מסקנת הרבנים היתד, חד־משמעית: חנוך
ומרים הם ממזרים.
** יפל כתיק שלנו הרב שלמד, קר־
1 ליץ מבני־ברק,״ ממשיכה חווה לספר,
כשעיניה דומעות ללא הרף• ״לא ידעתי מי
זה, לא שמעתי עליו אף פעם. אבל כל
אחד מאלה הבקיאים בעניינים האלה, כששמע
עליו, אמר לי אוי ואבוי, שנפלתי בידיים
קשות.״
על כך הסכימו הכל. הרב קרליץ נחשב
מן המחמירים שבמחמירים בענייני הלכה.
ליתר ביטחון, הוא גם לקח אליו את התיק,
בתום הדיון, כדי שאף אחד לא יוכל

רבני העליון, ונידחו. אז פנה חנוך, איש
קבע, לאבא של חיילי צה״ל .״מה עלינו
לעשות?״ כתבו לשר הביטחון .״אנחנו
בני־ישראל תמימים. נלחמנו במלחמת ששת
הימים. גם אחריה. נתנו את הנשמה בעד
הארץ הזאת• עכשיו אנחנו צריכים לשלם
בעד חטא של הורינו — אם חטאו בכלל?
איך ייתכן שלא נזכה להיות כשווים לשאר
בני־ישראל כאן בארץ? דווקא אנחנו לא
נוכל להינשא? האם עלינו להתחתן רק עם
גויים?״

ר הביטחון לא היסס. כפוליטיקאי
ממולח, אין הוא נחפז בדרך כלל
להשתמש בכוח. הפעם, הפעיל מיד את
מלוא משקלו, הבהיר כי לא יהסס מלנקוט
באמצעים שיובילו לפיצוץ הקואליציה, אם
לא ישונה פסק־הדין — יתבע שינוי בחוק,
שיאפשר לחנוך ומרים להינשא, ממזרים
או לא ממזרים. ברור ששינוי כזה, אם היה
מתקבל, לא היתד, המפד״ל מסוגלת לבלוע.

ף • רב יצחק ניסים שיתף גם הוא פעו•
ן לה. כאשר הובא לידיעתו כי נתגלה
בפרשה חומר חדש, הסכים לערוך דיון
מחודש בתיק. בעקבות הסכמתו זו תבע
דיין הקמת בית־דין רבני שיטפל בתיק מחדש•
להדגשת תביעתו, הציע לחילופין, כי
הממשלה תתקן את חוק הנישואין. כך או
כך, הבהיר, לא מעניינת אותו השיטה.
מעניין אותו רק דבר אחד: חיסולה של
הפרשה.
ידיעה זו, על כל המשמעויות החמורות
שלה, מרחפת כרגע במלוא כובדה באווירה
של בית־הדין החדש, העומד לחרוץ את גורלם
של חנוך ומרים לנגר.
* סטזר, לפי ההלכה, הוא רק ילד שנולד
לאשה נשראה — מגבר אחר. במקרה
הזה, בעלה השני של חחה, אביהם של
חנון נמרים — הוא גבר אחר כזה, כי
אס לא התגרשה מאברהם, הרי נישואיה
השניים אינם תופסים. מובן שאם אברהם
יוכח כגוי, הרי נישואיה איתו אינם תופסים,
ואז נישואיה עם בעלה השני כן
תופסים. לעומת זאת, ילדים הנולדים ייחודיה
לא נשואה מגוי, או מחוץ לנישואין
— הם יהודים כשרים בכל.

במדינה

המצ רי ה צי עו
בסודמו׳׳ מישיר .׳
העם סופת שלג
ביום שרב
מזג האוויר השבוע היה צמוד בדיוק למאורעות
הפוליטיים. תחילה, אחרי שנדמה
היה כי החורף חלף והקיץ הגיע, פרצה בארץ
סופת שלגים ורוחות, שהזכירה לאזרחי
ישראל כי האביב עוד רחוק מהם.
תוך יום רגעה סופת השלגים ובמקומה ירד
על הארץ מזג־אוויר שרבי ולוהט.
גם הצהרתה של ראש־הממשלה, גולדה
מאיר, לטיימס הלונדוני בקשר לגבולות המינימום
של ישראל, נפלה על המדינה כסופת
שלג ביום שרב. אלא שסופה זו ניתן
היה לנבא מראש בדיוק מתימטי. החזאים
הפוליטיים האובייקטיביים ראו אותה באופק
כאשר החליטה הממשלה לא לשרטט מפות
ולהודיע קבל עולם שישראל לא תחזור עוד
לגבולות ה־ 4ביוני .1967
היה ברור אז שממשלת ישראל תישאר
צמודה להחלטה זו כפי שהיתה צמודה בעבר
לכל החלטותיה, שהיו מילים בעלמא,
ללא כל יכולת להתייצב מאחוריהן. פשיטת
הרגל של ממשלת ישראל נוכח הפגיעה באמינותה,
קיבלה אישור נוסף בדמות שירטוט
המפה בידי הגברת שהחליטה רק ימים
קודם לכן שלא לשרטט מפות.
ואחרי הסופה — בא השרב. הרוחות בישראל
התלהטו. משבר ממשלתי זוטא עמד
באופק. למרות שהחום נוצר דודקא על־ידי
המתנגדים לנסיגה, היה בו כדי לבשר על
אביב השלום הקורץ באופק.

דיען ת האורקל מלוס אנגילס
אחד המוחות המזהירים שהיו אי־פעם
במטכ״ל הישראלי, הוא ללא ספק אלוף המילואים
מתתיהו פלד. אפילו אויביו הקיצוניים,
שאינם מסכימים לאף אחת מדיעותיו,
מודים כי כושר הניתוח והערכת־המצב של
האלוף פלה מי שהיה ראש אגף אפסנאות
במטכ״ל ערב מלחמת־ששת־הימים, היא תופעה
יוצאת־דופן.
מאז השתחרר מצה״ל, שוהה האלוף פלד
בקליפורניה׳ שם הוא משתלם במדעי ה־מזרחנות.
אולם הוא אינו מסתפק בעיסוקים
אקדמאיים בלבד. האיש שערב המלחמה
היה בין שלושת אלופי צה״ל שלחצו על
ההנהגה המדינית ההססנית ומלאת הפח־

ה כ מו ס ביו תר ב מדינ ת ישראל

ה סו ד
הו א זה :
במח צי ת ינו אר ,1971 לפני שתמה ה פי
סקת־ האש ״המוגבלת״ ,ש הי ת ה אז ב־תו
קפה, הי ת ה פנייה מצרית אל ממ שלת
ה מצרי ם הציעו לגולדה, ב א מצ עות מ תוו־כים
( א מ רי ק איי ם) :ל פ תו ח מייד במשא־־־
ו מ תן ישיר וסודי. המטרה: ל הבי א לפ תי־ח
תהת על ה לשייט בינל או מי ת מו רתנ סי גה
של כו חו ת צה״ל מגדות ה ת על ה.
גולדה מ אי ר ה שיבה על פנייה זו בשלי ל

כך הו חמצה הז ד מנו תחד־פ ע מי ת להג שים
אתאחדהח לו מו ת הר שמיים של
ממ שלת י שראל: ל קיי םמשא־ו מ תן ישיר
עם מ מ שלה ערבית.

אלוף (מיל ).פלד
דים לסיים את תקופת ההמתנה ולצאת למלחמה,
הפך בשנתיים האחרונות למעין
אורקל של המדיניות הישראלית. אומנם
איש אינו מתייעץ בו עוד וממשלודישראל
אינה נוטה לקבל את המלצותיו המדיניות,
אבל ביקורתו החריפה על המימסד והממשלה
זוכה להדים רבים.
עיקשות נטולת הגיון. השבוע יצא
מתי פלד בהתקפת מחץ על ממשלתה של
גולדה מאיר. במאמר שפירסם במעריב, ניתח
פלד את הצעותיו של נשיא מצריים
אנוואר אל־סאדאת לפתיחת תעלת־סואץ ואת
תגובות ממשלת־ישראל על הצעות אלה.
ניתוחו המבריק של פלד הביא אותו לשורה
של מסקנות, שלולא התייצב הוא עצמו
מאחוריהן לא היה מעריב מעז לפרסמן.
כתב פלד על גולדה :״תחת להשתמש
בסמכותה ולהוליך את העם לשלום, היא
העולם הזה 1750

מדוע דחתה גולדה הצעה זו ן
• הנימוק הראשון: אמונתה הנושנה שהאמריקאים
מתנגדים לפתיחת התעלה, מפני שהדבר
יתן יתרון כלשהו לחיל-הים הסובייטי.
#הנימוק השני: עמדתה הרשמית של הממשלה׳
שאין לסגת משום מקום, לפני הסדר-שלום
רשמי שלם.
מאותו נימוק פסלה גולדה בשעתו את הצעתו
של דיין, שהיתה כמעט זהה להצעת אל-סאדאת.
בעיקבות דחייה זו, חזר בו דיין אז מהצעתו והכחיש
אותה.
רק אחרי שנסתבר לאל-סאדאת כי ישראל אינה
מקבלת את הצעתו, השמיע אותה בפומבי כעבור
שלושה שבועות, בנאום בו הודיע על הארכת הפ-
סקת-האש. אז דרש כתנאי את נסיגת צה״ל עד
מאחורי אל-עריש.
ברור שתיקון זה בא כדי לפייס את הקיצוניים
בממשלתו ובצבאו, שחשבו כי הצעתו המקורית
היתה פרו-ישראלית מדי, ונדחתה בכל זאת על-
ידי ישראל.

״דרך פסולה לניהול מדיניות״

מהותיים (ראה עמודים ,)19—18 עלה על דעתו
של אבא אבן שכדאי להחיות את רעיון ״הסדר-
הביניים״ לפתיחת התעלה — כדי להרוויח זמן
ולהשהות את ההיענות הכללית ללחץ האמריקאי
הסמוי.
בינתיים הופרכה גם הסברה כי האמריקאים מתנגדים
לפתיחת התעלה. הדבר בא בשלוש צורות:
• בארץ ביקר דויד רוקפלר, אחד מגדולי הבנקאים
בארצות-הברית ונציג האינטרסים של חב-
רות-הנפט הגדולות, שהסביר כי אמריקה מעוניינת
בפתיחת התעלה, לשם חידוש זרימת הנפט בה.
• שר-החוץ האיטלקי, אלדו מורו, ביקר בישר״

כאשר השמיע אל־סאדאת את הצעתו הפומבית,
מיהרה גולדה מאיר לפסול אותה.
אולם כעבור כמה ימים התחרטה, טענה כי
פסילתה לא היתה מוחלטת, והציעה למצריים
לדון על ההצעה — בתנאי שהשייט יכלול מייד גם
שייט ישראלי.
בכך ירד העניין מסדר-היום — למראית-עין.
בשבועיים האחרונים נתעורר לפתע מחדש —
משני הכיוונים.
• דיפלומט מצרי בכיר בארצות-הברית כינס
עיתונאים, ובשיחה ״שלא לפירסום״ חזר על הצעת
אל-סאדאת לפתוח את התעלה.
הדבר פורסם בישראל על-ידי ״הארץ״ .דובר מצרי
רשמי הכחיש זאת מייד. אך כעבור זמן קצר חזר
בו הדובר המצרי מהכחשתו, הודיע כי ההצעה
עדיין פתוחה ועומדת.
#בצד הישראלי התחילה מחשבה חדשה. נוכח
החשש כי ישראל תיאלץ לקבל את תוכנית-רוג׳רס
ולחזור לגבולות ה 4-ביוני, עם ״שינויים בלתי-

ג21־ר\ז ורתזפרר
אל והודיע לראשי המדינה כי איטליה — ויחד
עימה אירופה המערבית כולה וארצות־הברית —
מעוניינת בפתיחת התעלה, מאותה סיבה.
#משרד-החוץ הדליף את רעיון פתיחת-התעלה
ליונתן ראנדאל, כתב בכיר של ״וושינגטון פוסט״,
החשוב בעיתוני בירת ארצות-הברית. לראנדאל גם
נאמר שארצות־הברית מתנגדת, כנראה, לרעיון.
ראנדאל שידר זאת לעיתונו — ועוד באותו יום
הבריקה המערכת לראנדאל בירושלים שהיא ביררה
את העניין בצמרת האמריקאית, ונמסר לה כי
אין שחר לטענה זו. ממשלת ארצות-הברית מצדדת
בפתיחת התעלה.

כך עמד הדבר בסוף השבוע. על רקע זה יש חשיבות
לנסיעתו של אבא אבן לארה״ב ולבריטניה.
המשימה העיקרית שאבן הטיל על עצמו: לברר
אם ישנה אפשרות להגיע מייד להסכם עם מצריים,
לשם פתיחת התעלה.
הגדיר את המצב פרשן בכיר בירושלים :״זהו
הקש האחרון שבו נאחזת גולדה. אם ייכשל מאמץ
זה, יהיה ברור שלא ניתן עוד לדחות את ההכרעה.
אז תצטרך להיענות לדרישת האמריקאים ולהודיע
לגונאר יארינג רשמית שישראל מוכנה לחזור בדרום
לגבולות תוכנית רוג׳רס.״
״ *ווי

נסחפה בחרדה בלתי מוצדקת, כאילו ישראל
היתד, נתונה כיום במצב המחייב מלחמה
מצידה בנוסח חדש, כאילו הברירה לפנינו
היא להלחם עד האיש האחרון או לאבד
את חירותינו.״
טען האלוף פלד, בין השאר :
!• ״תגובתה של ראש הממשלה (להצעותיו
של אל־סאדאת) שניתנה למחרת היום
פורסמה ברחבי העולם כסמל ודוגמא של
עיקשות נטולת הגיון.״
#״תגובת הממשלה לא רק שהיא מוטעית
ובלתי שקולה, אלא היא מעידה כאלף

עדים על אי־רצון לראות את המציאות בעיניים
פקוחות
#״תחת לאסוף קבוצת פלסטינים בלתי
תלויים, להציע להם את הקמת המדינה הפלסטינית
בתנאים שיבטיחו את ביטחונה
של ישראל, ולהמתין לתשובתם, ממהרים
המתנגדים ליוזמה זו בתוכנו, ומשיבים בשם
הפלסטינים שאין הם מעוניינים בכך.
זוהי דרך יעילה לחנוק כל יוזמה מדינית,
אך דרך פסולה לניהול מדיניות המתיימרת
להביא את השלום.״
מנטליות שד מפקד גוש. ממשיך ה
אלוף
פלד לקבוע בהמשך ניתוחו :
#״ממשלת ישראל, לדאבון ליבנו, חוששת
מפני מו״מ ישיר. הגיע הזמן שאזרחי
מדינת ישראל יבינו אמת גדולה זו. ממשלת
ישראל פוחדת מפני מו״מ ישיר, ופחדה זה
נובע מן ההיסטריה שהיא נתונה בה זה
שנים, שהשלום אם יושג יביא כלייה על
ישראל.״
י • ״השמועות מספרות כי צוות מומחי
ביטחון משרטט בימים אלה את גבולות המינימום
שלנו, וכי גבולות אלה כוללים את
(המשך בעמוד )16

במדינה
(המשך מעמוד )15
הרצועה מאל־עריש עד שארם א־שייך. אין
לי ספק שתוספת רצועה זו תתקבל בברכה
ע״י מפקד גוש באר־שבע או כל גוש אחר
שלרשותו יימסר השטח. אבל אבסורד הוא
שממשלה תתווה גבולות מדיניים לפי מנטליות
של מפקד גוש.״
• ״אני טוען בכל תוקף שאין ממשלת
ישראל, בהרכבה הנוכחי׳ מסוגלת אפילו
לבדוק את פשר השינויים במצריים. בהנהגה
הנוכחית, כל שיקול מדיני, וכל
תכסיס דיפלומטי, מקבלים תוקף של דוגמה
תיאולוגית, המערפלת את המחשבה ומקשי-
חה את הלב. ואז נעלה את השאלה אם לא
הגיע הזמן להעניק לישראל הנהגה דינמית
יותר׳.

מ שטרה
השופט שחרד
לזכויו ת האזרח
לפני שבעה חודשים סיים את תפקידו
כשופט ערעורים בבית המשפט המחוזי ב-
תל־אביב השופט מאיר רובין. כאשר נעצר

הסניגור קידר :״נזדמן לי לקרוא לאחרונה
אז סיפרו של הלורד דנינג על הדרך לצדק.
וניראה לי שעובר שם כחוט השני
הרעיון, כי בתי המשפט חייבים לתת דעתם
לא רק על החוק היבש, אלא גם על
הצדק, ובמיקרה מתאים — טוב יעשו אם
יעדיפו את שיקולי הצדק על פני שיקולי
החוק.״ החלטת השופט: לשחרר את ג׳אק
אבוטבול לתקופת האבל, למרות התנגדות
המשטרה.
פרובוקציה. מיקרה נוסף: ערעורו של
אחד יונתן מורדוב. מורדוב ומספר חברים
נאספו ליד שפת־הים, כאשר שוטרת הורתה
להם להתפזר. משסירבו, התחילה השוטרת
לצעוק :״תלכו מכאן בטלנים שלא שירתו
בצה״ל.״ החבורה התמרמרה, סילקה את
השוטרת בדחיפות. מורדוב נעצר, הואשם
בתקיפת שוטרת, נישלח למאסר.
בערער בפני השופט דבורין הוכיח בא־כוחו,
עורך־הדין משה אלוני, כי מורדוב
הוא נכה צה״ל, פצוע ברגלו. בפסק־דינו
קבע השופט :״ניראה לי שהפרובוקציה מצד
השוטרת היתה חמורה ביותר. אינני
מזלזל בחומרת המעשה, אך אין פירוש הדבר
כי שוטרת יכולה להרשות לעצמה חופש
ללא גבול בהתנהגותה היא.״ הוא הח־

ג\> 7זו 7 -ז>דרל 7זו פ ר -צ לי ל ה
השילוב המהפכני
פלדה ופיברגלס

* מתאים במיוחד לאקלים הישראלי: אינו
מתפשט בחום ואינו מתכווץ בקור. חזק
מאד, בלתי שביר, מחוסן בפני כל זעזוע,
אל-חלד, דוחה מים.
* טיסו-סידרל — יצירת הפאר החדישה של
טיסו־אוטומטי, עם תאריכון נגד מים
(לצלילה עד 100מ׳)
* ״שעון צעיר״ לצעירים של ימינו, במחיר...
לצעירים 169 :ל״י.

ק 1השנון־ו1.1נתתו 1מ 1צע ה׳ וניס ו ע;? ן!( מיסו

שופט דבורין
לא יתכן חופש ללא גבול למשטרה
מחפש סוכנויות וסחורות של:
הסגיויזיה
מ קל
ם הטלויזיה
מקלט

ארנקים מכל
הסוגים
+.דברי קו ס מ טי ק ה
תכשיטים
+.לבנים לנשים
ולגברים

נא לפנות אלי,

סיאצי אל קאסם,
טל)04(918094 .
כפר רמה — גליל מערבי
המנוי קיבלת
חקבונך,
ברע נא
אותו בהקדם.

אזרח בפקודת בית משפט השלום שמורה לו
הזכות לערער על מעצרו בבית המשפט
המחוזי תוך 24,שעות. זהו תפקידו של
שופט הערעורים. תפקיד רגיש, הבא להגן
על חירות האזרח בנקודה עדינה ביותר. רובין
היה בתפקיד זה מספר שנים, הוחלף
במסגרת הרוטציה הנהוגה בבית המשפט.
במקומו נתמנה השופט חיים דבורין.
דבורין בלט מרגע ראשון כמגן קפדני
על זכויות האזרח. לכל טענה התייחס בכובד
ראש, ניהל את הדיונים באווירה רגועה,
ולא היסס לדחות את בקשות המשטרה.
אין הוכחות? למעצר. בין המיק-
ריס הראשונים שלו היה ערעורו של חשוד
בשם ויליאם זומור, שנעצר בבית־משפט השלום
לשמונה ימים. התביעה טענה בפני
השופט שזומור, יחד עם אחיו, היה בראש
כנופיה שהתפרעה במועדון טיפאני׳ס.
בעירעור בבית המשפט המחוזי הביא בא־כוחו
של זומור, עורך־הדין אליהו קידר,
הוכחות שמרשו לא היה כלל בארץ באותו
תאריך. הוא תבע מתובע המשטרה
להצביע על מיקרה יחיד בו זומור לא שילם
עבור שהותו בטיפאנ״ס. התובע ענה
כי אין בידיו הוכחות — ודווקא משום כך
הוא מבקש לעצור אותו, כדי לחקרו.
פסק־דינו של דבורין היה חד־משמעי, כלל
נימה של נזיפה במשטרה :״לא ייתכן דבר
כזה,״ קבע .״שיעצרו אדם שאין ראייה
אפילו לכאורה לחשדות שהעלו נגדו.״ הוא
ציוה לשחרר את החשור במקום.
צדק, לא חוק. ב־ 12.11.70 הוצאז על־ידי
השופט מאיר רובין, שעדיין כיהן אז
בתפקידו כשופט ערערים, פקודת מעצר נגד
אחד ג׳אק אבוטבול, שהואשם בהחזקת
כסף מזוייף ונשק. העצור הגיש בקשת
שיחרור ממעצרו — כדי שיוכל להשתתף
בהלווית אתיו. בקשה זו התבררה כבר בפני
השופט דבורין, שנכנס לתפקידו.
התביעה התנגדה בחריפות לבקשה. השיב

ליט להענות לבקשת הערעור, שיחרר את
מורדוב.
נפשי סולדת. במיקרה אחר התלונן
יצחק זוכא שהואשם בשוד בנק׳ על כך
שהוא יושב זה ימים רבים במעצר — ולמרות
זאת אין בודקים את האליבי שלו.
דבורין ציווה על המשטרה לבדוק את האליבי
עוד באותו אחר־הצהריים. או שישוחרר
זוכא למחרת היום.
מרדכי פרובקביץ ויצחק פצ׳אנים נעצרו
ל־ 15 יום, על מעשי בריונות במועדון לילה.
השניים עירערו את מעצרם בבית־המשפט
המחוזי. קבע דבורין, בהחלטתו לשחררם
:״כבר אמרתי לא בהזדמנות אחת
עד כמה סולדת נפשי ממעשי בריונות הנעשים
חדשים לבקרים. גם הבעתי דעתי
שעונשים הנפסקים על־ידי שופטי שלום
הם כה קלים, שאין פלא שאין בהם כדי
להרתיע.
״אולם זה לחוד — והצורך למעצר שלפני
משפט לחוד. אחרת, תהיה התוצאה שכאילו
בתי־המשפט מענישים עבריינים כאלה
עוד בשלב החקירה. ללא הרשעות קודמות,
אין אני רואה כיצד שיחדור העוררים יחבל
בחקירת המשטרה, שבעצם כבר נסתיימה
לגביהם. אינני סבור שיהיה מוצדק להחזיקם
במעצר.״
בניגוד דחוק. אליהו חסין נעצר ב־בית־משפט
השלום על התפרצות, עירער במחוזי,
והתלונן שם על הנוהל המקובל
בבית־המשפט המחוזי, לפיו אין קובעים
דיון לשמיעת ערער נגד צו־מעצר שניתן
על־ידי שופט־שלום — אלא לאחר 48 שעות.
פסיקתו של דבורין: על נוהג זה להיפסק
מייד, מאחר שהוא בניגוד גמור לחוק המאפשר
לעורר להשמיע את עירעורו לאחר
הודעה מוקדמת של 24 שעות .״אם אדם
יושב במעצר שעה שמן הדין היה שלא
יהיה כך — זה לכשעצמו די חמור,״ קבע.
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 1750

לעזאזל שארם — העיקור השלום!
שר־הביטחון, משד, דיין, אישר לפני שבוע
בכנסת שלדעתו מוטב שארם־אל־שייך ללא
שלום, מאשר שלום ללא שארם־אל־שייך.
לכאורה, מבחינה ביטחונית, סבירה עמדתו
של מר דיין. איזה ערך יש להסדר
שלום המבטיח לנו חופש־מעבר בתעלת־סו־אץ
ומיצרי טיראן, אם יום אחד יתחרטו
המצרים ויסגרו את מפרץ־שלמה בפני שייט
ישראלי?
רק נוכחותנו בשארם־אל־שייך בכוח של
גדוד או שניים מחופרים היטב, פלוס האח־זות
קטנה או שתיים פלוס רצף טריטוריאלי
להעברת אספקה, יבטיחו לנו את
חופש השיט לאילת.
אגב, מה יהיה רוחבה של אותה רצועת־רצף?
האם עשרה או עשרים קילומטר יספיקו,
או שגם שם נעמוד עם גבנו אל הים,
כאשר מצריים מאיימת לנתק כל רגע
את שארם מאילת? אינני מבין לפי איזה

הגיון יהיה הגבול הזה בטוח יותר מגבול
קלקילייה של ה־ 4ביוני .1967
ועוד משהו: האם לא מוכיח, מר דיין,
קוצר־ראייה איסטראטגי בתביעתו לנוכחות
בשארם־אל־שייך בלבד? למה שלא יתבע גם
את נוכחותנו בבאב־אל־מאנדב, אשר בפתח
הים האדום? למה שלא ידרוש רצף טריטוריאלי,
לאורך החוף הסעודי 1מה יהיה
אם הערבים יאפשרו לנו חופש־מעבר בתעלה
ובמיצרי טיראן, אך יסרבו לאפשר לנו
יציאה מהים האדום בואכה באב־אל־מאנדב?
לפני
שבוע לקתה עיני הימנית בדלקת,
ובמשך שלושה ימים נאלצתי לחבוש רטייה
על העין. ולפתע, כשראיתי את העולם
בעין אחת, התחלתי להבין את משה דיין.
כשאדם מסתכל על הכל בעין אחת הוא
מאבד את תחושת העומק האופטי וגם הפוליטי,
כנראה.

אחרונות״ מושפעת מן העובדה שמיטב
חברי הם בעלי־מדורים שם.
(א) אין לי חברים ב״ידיעות הקירבה
שאני חש לעמום קינן היא קירבה פוליטית,
והערכה רבה לכשרון כתיבתו. אינני מכיר
עיתונאי אחר במדינה שאת כתבותיו הפוליטיות
הייתי גאה לפרסם בשמי).
(ב) גם אילו היו לי חברים טובים ב־
״ידיעות אחרונות״ ,זה לא היה מונע ממני
להגיד טובות או רעות עליהם, או על ה־אכסנייה
שלהם לפי הצורך. האם הערתו
הבלתי־עניינית של מר אבנרי מזכה אותי
עתה לפרש את קילוסיו ושבחיו לפי יחסיו
האישיים עם גיבורי מאמריו ומכתביו אל
״קורא יקר״ ?
העובדה ש״ידיעות אחרונות״ פוסל כל
קטע חיובי הנוגע למר אבנרי, לשבועונו וגם
לי (מאז משבר ״ציפור הנפש״) שוברת
את ליבי, אך אינה יכולה לשמש הצדקה
להתעלמות מהעיתון ולאי הבעת דיעה
חיובית עליו כאשר, לדעתי, ראוי הוא ל־דברי־שבח,
ובעיקר בהשוואה לשיממון ה־מפהק
והמנופח הזה ששמו ״מעריב״ .אני
אמנם אוהב לנהל חשבונות, אך יש בי

מספיק אומץ־לב להודות באמת כאשר אין
מיפלט ממנה.
יתכן מאוד שכעורך עיתון אין מר אבנרי
רואה את עצמו די מוסמך ואובייקטיבי כדי
לשפוט על הרמה העיתונאית של עיתונים
אחרים. זו בעייה שלו. אני כ ן רואה את
עצמי מוסמך ואובייקטיבי לא פחות, נאמר,
מאשר עיתונאים אחרים, העוסקים בביקורת
מדינית, חברתית, תרבותית ואמנותית.
גם העיתונות, המבקשת לשמור לעצמה
את זכות הביקורת האחרונה, חייבת לעמוד
בביקורת, וכמובן גם ביקורת זו ראוייה
לביקורת. השלטון הבלעדי משחית אפילו
את העיתונות הליברלית, ואחד מתפקידיה
החברתיים והמוסריים הוא לבקר לא רק
את הריעות המובעות בה, אלא גם את רמתה
המיקצועית.
אם היו למישהו ספקות ביחס למידת
חופש־הביטוי המוענק לי ב״העולם הזה״,
ולנכונותו לבקר את עצמו בפומבי _ יוכיח
עצם פירסומו של קטע זה כאן את
ההיפך הגמור.
(תשובתו של אורי אבנרי תבוא
בשבוע הנא).

תשובה לאורי אבנר־מכל
העיתונים בהם השתתפתי כבעל־מדור
,״העולם הזה״ הוא היחידי שהעניק
לי, עד כה, חופש־ביטוי מוחלט. מר אבנרי
לא פסל, השמיט או תיקן שורה או מילה
אחת מתוך דברי, אפילו כאשר הבעתי
דיעות שלא מצאו חן בעיניו.
גם בשבוע שעבר, כאשר דברי־השבח שחילקתי
ל״ידיעות אחרונות״ הרגיזו אותו,
לא ערך מר אבנרי את דברי. חופש־ביטוי
זה, המהווה תנאי ראשון להשתתפותי בכל
עיתון, יש בדעתי לנצל גם להבא.
עורך העיתון רשאי, כמובן, להתנגד ל־דיעותי
ולהתוזכח איתי בכל דרך שנראית
לו. חילוקי־דיעות גלויים בתוך העיתון הם,
בסופו של דבר, לטובתו של העיתון, וממילא
לטובתם של קוראיו.
אם כן, כללית, אינני מקבל את הסתייגותו
של אורי אבנרי מהמחמאות שחילקתי ל־
״ידיעות אחרונות״ ,אף כי אני מסכים שהעיתון,
בחלקו לפחות, מטיף לסיפוח שטחים,
חידוש המלחמה,
הנהנת עונש מוות
ורעיונות חשוכים אחרים,
בהם אני נלחם.
לא אמרתי ש״ידיעות
אחרונות״ הוא עיתון
טוב, או שאני מסכים
לכל הדיעות המובעות
בו. עיתון יכול להיות
מעניין גם כאשר אינך
מסכים עם דיעותיו. מה
גם שהמחמאות שלי היו יחסיות. אמרתי
ש״ידיעות״ דוא עיתון הרבה יותר מעניין
מ״מעריב״ ואני עדיין טוען שהוא ערוך
יותר טוב, כתוב יותר טוב והרבה יותר
ליבראלי וישר מ״מעריב״.
כל המומים שאבנרי מוצא ב״ידיעות״
מצויים בריכוז הרבה יותר גדול ב״מעריב״.
מבחינה פוליטית (כמו שהיינריך היינה אמר
על הכומר והרב) שניהם מסריחים. אלא
ש״ידיעות״ מסריח פחות. אם קיימים ביניהם
הבדלים, הרי הם כולם לטובת ״ידיעות אחרונות״
,שכן הוא לפחות נותן דריסת־רגל
(אם כי לא חופש־ביטוי מלא) לפובליציסטים
ליברליים ושמאלניים כמו עמוס קינן, בועז
עברון, מרדכי בנטוב, זיווה יריב, חיים חפר
ואחרים, ואילו בגן החיות הדורסניות של
״מעריב״ אינך שומע ציוץ וחצי של צפור־שלום.
השאלה
המוסרית שאורי אבנרי מעורר,
ביחס לעצם נכונותו של ״איש שוחר־שלום
ורודף־צדק להשאיל את שמו, תמורת תשלום
נאות, כדי לעזור בהפצתו של עיתון השוטף
את מוח הציבור לטובת המלחמה
ואי־הצדק״ ,נראית בעיני בלתי־ישרה וחסרת
תבונה פוליטית. לדעתי, זו לא רק זכותו
של איש־שמאל להשתתף בעיתון ימני־קיצו־ני
— זו חובתו המוסרית, החברתית והפוליטית.
ברצון הייתי כותב מדור קבוע
(חינם !) ב״הצופה״.

חשגון עובד ושה
מר אבנרי רשאי לראות באדם כזה ״צי־פור־שלום
המצייצת מתוך כלוב־הזהב של
ארץ־ישראל השלמה,״ ואחרים רשאים לראות
בו מחסום בפני סחף הימין ושומר־גחלת
במאורה של פריצים. תבונה פוליטית אלמנטרית
צריכה היתה לחייב את מר אבנרי
לעודד את השתתפותם של ״כוחות הקיד־מה״
ב״מעוזי הריאקציה״ .בבוא היום השחור,
כאשר הממשלה תעשה נסיון נוסף
לסתום את פיו של מר אבנרי, או לסלקו
מהכנסת על־ידי העלאת אחוז־החסימה, מובטחת
לו תמיכתם של ה״ערב־שאבעס־גויים ׳
האלה, ולא משום חיבתם אליו, אלא משום
קנאותם לחופש־ר,דיבור ולמישטר הדמוקרטי.
נימוקיו
הרגשיים של מר אבנרי צריכים |
היו מזמן להביא אותו לידי התפטרות מה |
כנסת, שכן גם את תפקידו שם ניתן להגדיר
כציוצה של ציפור־שלום בכלוב־הזהב |
של רודפי־מלחמה. הרי עצם נוכחותו בכנסת,
ופתחון־הפה שניתן
לו שם, עוזר לממשלה
לקיים את מישחק
הדמוקרטיה, שבקיומה
מפקפק מר אבנרי לעיתים
כה קרובות. מי
שיבוא ויתבע היום בנימוקים
אלה את התפטרותו
של אבנרי מהכנסת,
יוגדר ודאי על־ידו
כ״אוייב מחנה־ה־שלום״
.ולא בלי מידה של צדק.
גם אנילא מאושר מכל המתפרסם בשבועון,
שלהפצתו אני תורם על־ידי השי
תתפותי בו. אין לי כל התנגדות עקרונית
לעיתון המשלב פוליטיקה וארוטיקה. ל־היפך:
לדעתי חשוב מאוד שקוראים המוצאים
עניין, הנאה וגירוי בצילומי עירום,
יהיו נתונים להשפעה פוליטית, כל עוד
הם משתתפים בבחירות לכנסת וקובעים
בכך את המישטר בו אנו חיים.
לא הארוטיקה, איפוא, מפריעה לי ב־
״העולם הזה״ ,אלא דרך הטיפול בנושא
חיוני זה. הטון הצדקני והצבוע (״תראו-
איזה־גועל־נפש״) ,המלווה בשבועון זה את
צילומי־ד,עירום ומדורי הרכילות הזעיר־בור־גנית
והמתחסדת — מעוררים בי בחילה,
ובכל זאת אני משתתף בשבועון, ולא רק
משום שאני מזדהה עם השקפת־עולמו הפוליטית,
ומשום שרק בו יכול אני להביע
את דעתי על הכל, כולל דעתי עליו עצמו,
אלא גם משום האמונה (או אולי האשלייר).
שאני יכול לתרום לו דברים שאין בו, ול־שפרו
על־ידי כך.
הרמז העבה של מר אבנרי בעניין ״התשלום
הנאות״ — הוא ממש בלתי־הוגן. האם
הוא עצמו מנהל את מלחמותיו הפוליטיות
ב״העולם הזה״ ,מבלי לקבל תשלום נאות
עבור עבודתו העיתונאית? לא פחות הוגנת
היא סברתו שדעתי הטובה על ״ידיעות

חמישה כושים קוטנים
כדי למנוע הלעזות, כאילו הקריטריון לבחירת עובדי מדינה, הוא פוליטי ולא
מיקצועי, אני רואה חובה לעצמי להביא את המיקרה הבא.
ימים מיספר לאחר שפיטר השר שרף את חמשת הארכיטקטים, שלדבריו אינם
אנשי אמת ואינם ראויים לאמינות — התייצבו במישרד־השיכון חמישה ארכיטקטים
מחוסרי־עבודה, שחמדו את המשרות הפנויות.
על מנת למנוע בזיונות נוספים, נערכה למועמדים הפעם בחינה מיקצועית מדוקדקת
שכללה את השאלות הב או ת:
״ ה אם הנך רואה בשר שרף את האיש המתאים ביותר לעמוד בראש משרדהשיכון
״ 1היתה השאלה הראשונה. ארבעה ענו בחיוב. החמישי, ארכיטקט בעל
מעוף שאינו קורא עיתונים היסס שניה. הוא נפסל מיד .״אינך איש אמת ! ׳
נאמר לו.
״האם הנך רואה את מדיניות משרד־השיכון כצודקת ללא סייגן ״ נשאלו ארבעת
הנותרים. שלושה השיבו בחיוב נמרץ. הרביעי, גמגמן וארכיטקט בעל שיעור־קומה,
בלע את רוקו. הוא נפסל מיד.
״ האם הנך תומך ללא הירהור בבניית קוביות-בטון בנבי ס מו א לן״ נשאלו
שלושת המאושרים הנותרים. שנים השיבו ב״הן״ מיידי. השלישי, ממאורות הארכיטקטורה
אך כבד-אוזן במיקצת, התבלבל וענה בשלילה. הוא נפסל מייד .״אין
— הוסבר לו.
מקום במשרדנו לארכיטקטים שאינם אנשי-אמת
״ האם סיימתם את חוק לימודיכם בארכיטקטורה נשאלו שני המועמדים
שנותרו לאחר הסלקציה הקפדנית .״לא !״ ענו שניהם בענווה אוטומטית של אומרי
״ הן״ מנוסים, ונתקבלו לעבודה ללא דיחוי.
לאחר זמן קצר התברר שאחד מהם שיקר. נתברר שהוא סיים את לימודיו
בהצטיינות. הוא פוטר מיד.

נון קיטרוס

מתי כבר יפטרו את אלמוג?
בימים אלה, בהם מנסה הממשלה להמעיט
בעיני הקהל את הסכנה הצפוייה לנו
מעצם קיום שיחות יארינג, בימים בהם
מנסה הממשלה להדגיש את החיוב שב־חתימה
על הסכם שלום (ללא נסיגה אם
אפשר) ,שודרה בטלוויזיה פארודייה אווילית
על שיחות־שלום בכלל.
הפארודייה מוכיחה שאין טעם בשיחות
שלום, שהאנשים העוסקים בשיחות
כאלה הם אינפאנטיליים,
המוכנים לפתוח במלחמה על
כל שטות ולהחריב את העולם
כולו.
מי הפיק את הפארודייה המטופשת
הזאת? לא תאמינו.
ספרד שוחרת־השלום הפיקה אותה.
הפאשיסטים האלה, שרצחו
וכלאו רבבות אנשים, ששיתפו
פעולה עם הגרמנים ונתנו
מיקלט בארצם לנאצים, הגישו את לעגם
לשיחות־שלום לטלוויזיה הישראלית, תמורת
תשלום, אני מתאר לעצמי.
ומי האחראי לשידור הטפלות הזו לצופים
הישראלים? מר שמואל אלמוג, המנהל
הזמני של הטלוויזיה, הגיש לנו את
המתנה הזו.

אני חוזר, איפוא, ושואל מתי כבר יפוטר
האיש? מתי תשחרר אותנו רשות השידור
מעונשה של הבינוניות הזאת? אולי
אפשר לצרף למיפגן זה של חוסר־טעם
גם את אי־שידור תחרות האיגרוף ההיסטורית,
ולה,פטר סוף־סוף ממר אלמוג?
למה אני כל־כך מעונין בפיטוריו של
הוא חיסל
מר אלמוג? פשוטמאוד :
את התוכנית שלי בטלוויזיה הישראלית
— וזאת משום שלא
הייתי מוכן להיות פקיד שלו,
ולשמש קריין לרעיונות הגאוניים
שלו. יש לי חשבון אישי
איתו. מה שנכון — נכון.
אבל מה איכפת לכם החשבונות
האישיים שלי, אם על-
ידי סילוקו תזכה הטלוויזיה,
ויזכו רבבות הצופים הדבוקים
כזבובים למלכודת סאכרינית זו?
כיתבו עוד היום מכתבים אל הד״ר יחיל
ואל העיתונים — ודירשו את פיטוריו
של אלמוג( .הבולים על חשבוני ).אתם
משלמים אגרת טלוויזיה? מגיע לכם
מנהל מהקליבר של עדי יפה, יצחק ליב־ני,
אמנון רובינשטיין, או שולמית אלוני.
אפילו דידי מנוסי יותר טוב מאלמוג.

במדינה
(המשך מעמוד ) 16
״ואין להוסיף חומרה יתרה על־ידי נוהלים
המהווים ניגוד חמור לחוק. אפילו כשנעצר
אדם כחוק — זכאי הוא שיישמע עירעורו
בהקדם האפשרי ביותר, כי ייתכן שבית־המשפט
השומע את הערער יראה לנכון
להתערב, וכל יום חשוב לעניין זה.״
החלטה זו, שניתנה על־ידי השופט דבורין
ב־ ,4.3.71 היתד, האחרונה בתפקידו זה. יום
אחרי זה הוא הוחלף מתפקידו.
עלייה שליחי העלייה

מועמדים לירידה

״לפני כמה שנים׳ היצענו לאליהו דובקין,
שהיה אז ראש המחלקה לנוער ולחלוץ בסוכנות,
שישלח קבוצת סטודנטים למרכזים
קהילתיים ולאוניברסיטאות בארצות־הברית,
כדי ליצור מגע עם הנוער הסטודנטיאלי
היהודי המתנכר לישראל. כבר אז היה ברור
שחברי המשקים ושליחי תנועות־הנוער אינם
מסוגלים להתמודד עם הנוער היהודי
המתקדם באוניברסיטאות. דובקין התלהב
מהרעיון׳ אולם הטיפול המעשי נמסר לידיו
של איש מפלגה קטן, שטירפד את כל העסק
מתוך קנאות לחזקות מפלגתיות ולהסדרים
קיימים ושמרניים.״
פרוטקציוניסטים. האשמה חמורה זו
אודות המתרחש בשטח העדין של שליחי
העלייה, גילה לאחרונה שליח ותיק. המשיך
האיש וסיפר :״אותו אדם התפרסם אז כ־סוציולוג
שנכשל כישלון חרוץ, בתיכנון
חוף אשקלון כחוף קיט. בפגישה עימו נתברר׳
כי הוא בנוסף גם תככן פוליטי ממדרגה
נמוכה ביותר, וחסר כל מיטען אידיאולוגי•
בפגישה איתו היה אצלו כל אחד
מהמועמדים כשלוש דקות• הוא שאל במפורש
על השתייכות מפלגתית — ועל
כישרון לשיר ולזמר.
״כך נבחרו האנשים. בתום הפינג־פונג

אוזלת יד. כל כולה של התנהגות השליח
הישראלי, בארצות־הברית לדוגמה,
מבוססת על משחק עם יהודי ארצות־הברית,
המעניינים אותו למעשה כשלג דאשתקד.
הוא מטיף להם מוסר ממרומי עליונותו
הישראלית, הוא תמיד זה היודע יותר טוב
— אבל מה שמעניין אותו באמת׳ זה כיצד
לחסוך דולר פה, דולר שם. כיצד לקנות
עוד מכשירי חשמל, מהן האפשרויות ללמוד
ולטייל מד, שיותר. אינטרסים אלו מחליפים,
עם הזמן, את תחושת השליחות שאיתר,
יצא השליח לדרכו.
העסקנים היהודיים במרכזים הקהילתיים
יודעים איזו סחורה שלחו אליהם — והם
מתייחסים אל השליח בהתאם, רואים בו
לרוב לא יוצלח, שנכשל בארץ, המנסה
עתה לטפס על גבם וכיסם. התוצאה: בנקודה
מסוימת מתחיל השליח להתבטל בפני
מארחיו, אם כדי לשאת־חן ואם מתוך
הכרה.
כל שליח רואה תמיד את כשלונו של
השליח האחר. חברת השליחים תלוייה על
כרעי תרנגולת בגלל רכילויות, התלחשויות,
השמצות אישיות, קינאה וצרות־עין. התמימים׳
המנסים איכשהו להחלץ מן הסבך ולמצוא
קשר עם יהודי המקום, ניתקלים בדרך
כלל באדישות מוחלטת ובקיר אטום.
בסופו של תהליך ההידרדרות, החברה היחידה
המקבלת את השליח ברצון היא חברת
היורדים. מרגע זה, מתחיל שליח העליה
להיות יורד בפוטנציה.
תקנה-שמקנה. בעלי המצפון מבין
השליחים חוזרים לישראל בתום תקופת
שליחותם, ניתקלים פתאום בעולם עוין וזר:
בעיות שיכון, חובות, רמת חיים נמוכה
— כל אלה מקשים על הקליטה. אחרי
זמן מה׳ לוחצת האשד, לחזור לאמריקה.
תמיד אפשר לסדר שליחות נוספת. אמנם
לפי תקנה של הסוכנות אסור לשליח לצאת
בשליחות שנייה אלא אם כן שהה בארץ
חמש שנים. אלא שתקנה זו אינה
נשמרת. לעיתים קרובות ההיפך הוא הנכון
— הסוכנות עצמה מעודדת יציאה נוספת.

ה ש בו ע !גיירה אולדוז
ך ולדה מאיר צעדה את הצעד הראשון והמכריע — היא ציירה מפה.
^ בכך עשתה את אשר סירבה לעשות, ואשר קודמה סירב לעשות, במשך קרוב לארבע
שנים. היא חיסלה עמדה ממשלתית, שאמרה כי ״לעולם לא נצייר מפה, אלא אם כן

היא עשתה מה שסירבה לעשות לפני שלושה שבועות כלכד, כאשר
נתבקשה על־ידי גונאר יארינג להודיע אם היא מוכנה לחזור לגבול
הבינלאומי בדרום.
היא עשתה זאת לא במיכתב ליארינג, ולא בהודעה למצריים, ולא במשא־ומתן גלוי או
סודי — אלא בראיון שהעניקה לאחד העיתונים החשובים ביותר בעולם — טיימס הלונדוני.
היא ציירה מפה. ועצם המעשה הזה הוא נקודת־מיפנה.

שלו ש מ פו ת
^ אשר הודיעו שידורי ישראל את הידיעה בשבת בבוקר, היה נדמה לרבים כאילו
^ פשוט חוזרת גולדה מאיר על המפה שפורסמה בשבוע שעבר בגליון העולם הזה (.)1749

ואכן -היה בנקודות רכות דמיון מפתיע, ואף מדהים, בין המפה
שצויירה על-ידי ,,העולם הזה״ ,על סמך שיחות פרטיות עם אנשים
המקורבים לשלטון, וכין המפה של גולדה.
אולם שתי המפות אינן זהות. ולכך יש סיבה טובה מאוד:
ו • העולם הזה צייר את מפת־המינימום הסופית, כלומר: העמדה הסופית של רוב
שרי הממשלה, כפי שתתגבש אחרי משא־ומתן, הפעלת לחץ אמריקאי וויכוח פנימי.

• גולדה מאיר ציירה את מפת־המוצא -כלומר, היא הניחה על
השולחן את הדרישות שבהן מבקשת ישראל לפתוח במשא־ומתן.

ברגע זה יש, איפוא, שלוש מפות:
9מפת גולדה, האומרת מד, הן התביעות שישראל עומדת להתמקח עליהן ליד
שולחן המשא־והמתן.
• מפת מצריים, המבוססת׳על גבולות ר,־ 4ביוני, והתובעת להלכה נסיגה מכל
השטחים המוחזקים (אם כי המצרים, הירדנים וגם הרוסים, רמזו לא פעם שהם מוכנים

לתיקוני־גבול מסויימים).
• מפת הפשרה, שצויירה על־ידי העולם הזה, המתארת את הפשרה הצפוייה בין
שתי המפות הקודמות.

כל שלוש המפות גם יחד מתאימות להגדרת תוכנית רוג׳רס :״גבולות
ה־ 4ביוני, עם •טינויים כלתי־מהותיים ״.היטאלה היא רק איף
לפרש את הגדרת רוג׳רס: כצורה מרחיבה או מצמצמת.
וזהו הדבר שקרה בעצם השבוע, על־ידי מתן ראיון זה:

ראש־ממשלת ישראל קיבלה את תוכנית רוג׳רס -תוך מתן
פירוש ליברלי למושג ״שינויים בלתי־מהותיים״.
פירוש זד, יצטמצם במהלך המשא־והמתן, בכיוזן למפה שצויירה על־ידי העולם הזה. הדבר
יתברר אם נשווה לפרטי הפרטים את הגדרות גולדה למפה שפורסמה בגליון השבוע שעבר.

מושלכים דויד וסודטנה קרקסון
מטפלים, מטפלים ואין טיפול
המשעשע הזה נתברר, כי קבוצה הסטודנטים
רובה ככולה נפסלה. שניים שלושה,
שהיו חברי מפלגה מהימנים ועסקני סטודנטים,
קיבלו הצעה נפרדת — אך דחו אותה
באומץ־לב. לעומת זאת, נבחרו לשליחויות
פרוטקציונרים אלמונים מטעם אותו איש.״
מה שהיה, הוא שיהיה. בשבוע
שעבר נתברר, כי בסוכנות היהודית אין
כל חדש, ומה שהיה בעבר — נמשך גם
כיום. רוב השליחים הם עדיין חברי תנועות
נוער ואנשי מפלגה. המחלקה לנוער
ולחלוץ די מוגבלת בקביעות המועמדים, ואין
לה אפשרות לפסול מועמד של תנועה•
ראש המחלקה הנוכחי מרדכי (מורלר),
בר־און, לשעבר קצין חינוך ראשי בצה״ל,
ניסה להילחם בתופעה זו כאשר נכנס לתפקידו,
אך למד מהר מאד כי העניין
כרוך בחזקות מפלגתיות. התוצאות: תנועות
הנוער היהודיות בחו״ל ממשיכות לסבול
מהסתיידות עורקים. השליחים המסורתיים
אינם מסוגלים לשכנע את הסטודנטים
היהודים המתנכרים בחו״ל, השליח הישראלי
בגולה אינו אלא נטע זר.

בתום סיבוב שני, קשה לבוא לשליח בטענות
אם הוא הופך ליורד.

מנגנון
י שי שים בגי 85
מתגוררים ברחוב
העובר בימים אלו בשכונת מנשיה, על
גבול ת״א—יפו, עשוי להיתקל בשלושה אנשים
המתגוררים בחוץ. לא על המדרכה.
במנשיה אין מדרכות. סתם כך בחוץ, ליד
מה שהיה פעם ביתם.
השלושה הם דוד קרקסון 85 חולה
שאינו מסוגל לדבר, אשתו סולטנה (,)85
ובנם המפגר יצחק 45 הם עלו מטורקיה
לפני עשרים שנה ושוכנו במנשיה, וחיים
על קיצבת הביטוח הלאומי.
להתמוטט. לפני כמה חודשים בא
אליהם נציג עמידר. תבע מהם להטביע את
אצבעם, כחותמת, על מיסמכים שונים• מם-
(המשך בעמוד )23

.1פי תחת רפי ח וסיני
העולם הזה קבע כדבר מובן מאליו שחצי־האי סיני יפורז.
גולדה חזרה על קביעה זו. היא הוסיפה דרישה: שנוסף על כוח־שלום בינלאומי יפקחו
על פירוז זה גם חיילים ישראליים. תמורת זה הסכימה שישתתף בפיקוח גם כוח מיצרי.

כלומר: כוח ישראלי-מצרי, או כוח בינלאומי בהשתתפות יחידות
מישראל וממצריים.

זוהי עמדת מיקוח. אין סיכוי רב שתתקבל. בסופו של דבר יתקבל, קרוב לוודאי, כוח של
ארבע המעצמות, שיהיה כפוף למועצת־ר,ביטחון, כך שלא יהיה ניתן להוצאה אלא בהסכמה
אמריקאית.
העולם הזה קבע שישראל תדרוש לעצמה רצועה בין סיני ורצועת־עזה, בפיתחת רפיח.
גולדה לא הזכירה דרישה זו — מכיוזן שעצם איזכורה היה מהודה מראש ויתור על
רצועת־עזה. כפי שנראה להלן, עדיין לא הגיעה גולדה לכך.

אולם ישוב פיתחת רפיח, כחודשים האחרונים, מדבר בעד עצמו.

.2מרחב הגנ ה ד אי ד ת
כאן חזרה גולדה ממש על קביעת העולם הזה. היא תבעה שינוי הגבול ליד אילת.
אגב, דרישה זו נוטלת את הרצינות מן הדרישה לסיפוח חוף ים־סוף עד שארם־אל־שייך —
שהרי דרישה זו סותרת את קודמתה.

.3שא רס-אד-ש״ן־
זהו ההבדל הגדול ביותר בין העמדה המוצהרת של גולדה ובין קביעת העולם הזה.
גולדה חזרה על התביעה ששארם־אל־שייך תסופח ממש לישראל, וכי תהיה גישה אליה.

המפהשדה -במה היא שונה מ 11 שפיהם
הסונה לרצף טריטוריאלי, אם כי גולדה ל א הזכירה מונח זה בפירוש.

תביעה זו -אין לה סיכוי להתמלא, וגולדה יודעת זאת. יש להניח
שזוהי עמדת־מיקוח התחלתית, כדי להשיג נובהות ישראלית בשארם.
יתכן כי ההגדרה שנתנה גולדה לפיקוח על פירוז סיני — ״כוח מעורב שיכלול חיילים
ישראליים. גם חיילים מצריים יוכלו להיכלל בכוח זה״ — נועד בעצם לשמש הצעת־פשרה.

הווו 0 9ה 1ה

גולדה שללה ״פרוזדור״ אף דיברה על ״גישה״ ,ברוח ״העולם הזה״.

\ .5ו ש עציו!
העולם הזה קבע שגוש עציון יישאר בישראל. גולדה לא נכנסה לפרט זה, הסתפקה בקביעה
שהגבול בין הגדה ובין ישראל ״צריך לשמש נושא למשא־ומתן.״

.6׳דושדים
העולם הזה קבע שיהיה פיתרון מסובך, שייתן לירדן את הריבונות על הר־הבית, וגישה
אליו, יחד עם סידורים מיוחדים לשכונות הערביות שיישארו בישראל.
גולזה חזרה רק על הנוסחה הקבועה שירושלים תישאר בידי ישראל.

אין ספק כי במשא־ומתן תצמיד להימצא דרן־ להחזרת מעמד כלשהו
לערבים כירושלים, שיספק את כבודם הלאומי.

.7בי קעת הירדן
העולם הזה קבע כי הגדה המערבית תפורז וכי לשיפור המצב הצבאי־הטאקטי יסופח
לישראל החלק הצפוני ביותר של הביקעה — אזור אום־צוץ.
גולדה זיברר, אף היא על פירוז הגדה, בניסוח קצת שונה :״צריך להחזיק משהו שם,
ואולי על הגבעות מאחור.״

זהו ניסוח די מעורפל, כדי לאפשר משא־ומתן, זה יכול לכלול בסיסים
צבאיים קטנים, או היאחזויות איזושהן -וגם הרבה־הרבה פחות מזה.

ברור שהניסוח נבחר בכוונה כדי לפייס, בשלב זה, את יגאל אלון ומשה דיין, ולתת להם
את האשלייה שמשהו יינצל מן התוכניות המיושנות שהשמיעו ב־.1967

.8שינו״ \ בוד קדי ם
העולם הזה דיבר על שינויים קלים לאורך גבול הגדה, באזורי לטרון, קלקיליה וטולכרם.

גולדה חזרה על כף במילים שלה, כאשר קבעה שעל כף יתנהל משא־ומתן.
היא הבהירה בצורה חד־משמעית וקיצונית שישראל לא תדרוש
את מדכזי האוכלוסיה של הגדה -חברון, שכם, רמאללה וכו/

.9רמתה\ודן
העולם הזה קבע שישראל תדרוש להחזיק לפחות ברכס הראשון של רמת־הגולן, החולש
על הקיבוצים בעמק. הדבר אפשרי בצורת סיפוח, או בצורה החזקת בסיסים לזמן קצוב.
גולדה השתמשה בניסוח מעורפל :״ישראל לא תרד מהרמה, החולשת על עמק החולה.״

זהו ניסוח ״נוקשה״ -אף רק למראית־עין. כי אין הוא אומר ״ כ ל
רמת־הגולן תישאר בידינו ״,וגם אין בו זכר למילה ״סיפוח״ .הניסוח
מאפשר החזקת בסיסים בחלק מן הרמה.

תוכני ת דוג׳דס נתקכדה !
* ולדה קיבלה, על כן, את תוכנית רוג׳רס בנוסח הישראלי — מה שנקרא בסלאנג
^ הירושלמי ״רוג׳רס־פלום״ .נפתחת האפשרות שבין השתיים תימצא הפשרה בצורת
״רוג׳רם־בינוני״ .זוהי המפה שפורסמה בשבוע שעבר על־ידי העולם הזה.

גולדה נאלצה לצעוד צעד זה, מפני שעם קבלת עקרון חוזה־השלום
על־ידי מצריים, לא היתה לה ברירה. הלחץ האמריקאי הסמוי, קריאות
האס־או־אם של השגרירים הישראליים, תגובת דעת־הקהל בעולם -
כולם חייבו ציור מפת־שלום.
מדוע עשתה זאת בצורת ראיון עיתונאי?

אם אין סיכוי שרעיון זה יתקבל לגבי כל סיני, יש אולי סיכוי כלשהו
שיתקבל לגבי שארם עצמה, למשך תקופה מוגבלת.

.4עזה והפרוזדור

העולם הזה קבע שעזה תימסר לירדן (או למדינה פלסטינית, אם תקום).
גולדה לא שללה זאת, אך לא הזכירה אותה בפירוש. היא השתמשה בלשון דו־משמעית:

היא אמרה שעזה תוכל לשמש נמל לירדן -דבר שניתן לפרשו,
בבוא העת, כסיפוח הרצועה כולה לירדן.
באותה שעה אמרה שישראל מוכנה לדאוג ל־ 200 אלף הפליטים בעזה — דבר שניתן
לפרשו כהצעה לספח את הרצועה לישראל, עם מתן זכויות־נמל בלבד לירדן.
זוהי עמדת מיקוח. תוך כדי כך שללה גולדה שוב בפירוש את רעיון המדינה הפלסטינית
— דבר שהפך אצלה ל״אידיאד, פיקס״.
העולם הזה קבע כי בין הרצועה וחברון ייפתח כביש־גישה אכס־טריטוריאלי — דבר שאינו
מהווה ״פרוזדור״ ,אלא דרך־חיבור.

אילו ציירה מפה זו באיגרת ליארינג או למצריים, היתה גורמת מייד
למשבר ממשלתי, ואולי לפירוק הקואליציה.
ראיון עיתונאי אינו מחייב החלטה ממשלתית, אינו חייב להביא למשבר. אך הוא מחייב,
למעשה, את הממשלה. לפי דרישת האמריקאים, הוא אומר למצרים: זוהי נקודת־המוצא שלנו
במשא־ומתן. אינכם צריכים לחשוש שמא נדרוש במשא־ומתן סיפוחים מפליגים, כגון קו
עריש—שארם, או תוכנית־אלון. עכשיו השאלה היא: האם מאפשרת מפה זו פתיחת משאי
ומתן ממשי ומזורז, באמצעות יארינג ך/או האמריקאים ו/או שיטה ישרה יותר.

במילים אחרות: האם יקבל אנוואר אל־סאדאת את המפה של גולדה
כנקודת־מוצא ישראלית מספקת, לפתיחת משא־ומתן של ממש?
הדבר ייתכן (אולי אחרי בירור נוסף ש; העמדה הישראלית לגבי שארם־אל־שייך והגישה
אליה, הנקודה היחידה שבה נותר עדיין פער חשוב בין עמדות ממשלות ישראל ומצריים,
ואולי גם לגבי בעיית־הפליטים, שלגביה הציעה גולדה רק ״פיצויים״).
כך או אחרת: גולדה צעדה צעד גדול לקראת אפשרות של שלום. היא קיבלה את העמדה
שהעולם הזה דרש אותה — ושבגללה השמיצה היא עצמה את העולם הזה פעמים רבות.

זוהי נקודת־מיפנה גדולה. היא עשוייה להיות פתח למיפנה היסטורי.

ה מ תי רנו תחו תאתנ־צרוונה ב־שראד:

גושפנקא מחלנתית
עירום ומישגל ברוח המהפיכה המינית,
המוצאת את ביטויה בכל יציר.ת האמנות
של העולם המערבי. העובדה ששני
כוכבי הצמרת של ישראל, גילה אלמגור

וחיים טופול, מככבים בסרטים אלה,
נוטלים בעצמם חלק בסצינות העירום
והמין, מסמלת את התפנית לחיוב, שחלה
בתפיסת העולם של אמני ישראל.

לא פחות מזח
הציבורית הרחבה
רות קולנוע אלה.
מעטות היו אישי

יש חשיבות להכרה
לה זוכות שתי יציאם
עוד לפני שנים
ציבור נזהרים מלק-

1ן ך 1ילךוון • גילה אלמגור, בשמי
לת מאנסי שחורת,
71 111 1/
נכנסת להצגת הבכורה של סרטה. מלכת
הכביש״ כשעל פניה חיון של ניצחון. ל
אגמון. יעקב המפיק
בעלה,
ידה :
י-אפשר היה להעלות על ה י
* דעת, אפילו עוד לפני שנתיים, שדנו
מעין זה יתרחש בחברה הישרא לית•
שתי הצגות בכורה של סרטים ישראליים
חדשים, האחת, זו של הסרט
״מלכת הכביש״ ,שנערכה לפני שבוע,
והשניה של הסרט ״התרנגול״ ,שתערך
השבוע — בישרו את נצחונה של המתירנות,
אם לא בפועל ממש, הרי לפחות
בדעת הקהל הישראלית.
כי שני סרטים אלה, אינם דומים למוד
שנעשה קודם לכן בתעשיית הקולנוע
הישראלית. שניהם מכילים סצינות

משחקו

שוי ק1

סגן הוגטנ״ו

האלוף דוד (,דדו״) אלעזר ; ראש
אג״ם במטה הכללי וסגנו של הרמטכ״ל,
לוחץ את ידה של גילה אלמגור, שיחד עס הבמאי מנחם
גולן, קיבלה את פני המבקרים. לידם נראית אשתו של דדו.

העידן

*11 *111ר 1כ 1ך האלוף רחבעם (.גאנדי״) זאבי; אלוף
11 פיקוד המרכז, לבש לכבוד המאורע
תלבושת אזרחית. כשהוא לובש ז׳אקט משבצות צבעוני, מברך
גאנדי את גילה, החובשת לראשה פיאת תלתלים שחורה.

בגין

כן. א
למימל הככור
וגושפג

מנהיג גח״ל, מנחם בגין ואשתו, היו ב־ן
הנוכחים הנכבדים בהצגת הבכורה, ביני־הם
ח״כים ואנשי צבא, שהעניקו אווירה ממלכתית.

ת העירום

הראשונה של גילה אלמגור בקולנוע הישראלי, היא סצינת ההתעלסות
שלה עם יהודה ברקן בסרט ״מלכת הכביש״ ,בו היא
כיצאנית המנסה להיחלץ מעולם הזנות. בתמונה למעלה נראית גילה בתמונת האהבה
־ עם כל תופעה או מאורע שבישרו א ת קץ
זפוריטאני, הרי השבוע שוב לא חשבו פעמיים על
וי ציבור, קצינים בכירים, ח״כי ם וכל מי שקשור
הישראלי, נתנו בעצם הופעתם הפומבית בהצגות
׳ של טרטי ״הגל החדש״ הישראלי, הכשר ציבורי
א מ מל כ תי תלת קו פ ת המ תירנו ת בחברה הישראלית.

11ן ך 11 חנה מרון, הצועדת בטוחות בעזרת פרו־
״ י י | טזה, בחברתם של גילה אלמגור והבמאי
מנחם גולן. חנה נראתה זוהרת, כמו לפני פציעתה,

בדירתה של היצאנית כשיהודה ברקן מנשק את עורפה. בתמונה נוספת מתוך אותה סצינה (למטה
מימין) נראים גילה וברקן שרועים עירומים על המיטה לאחר ההתעלסות. למרות העירום שבה
זוהי סצינה עדינה, עשויה ברגישות והמיניות שבה הוא חלק אורגאני מהעלילה של הסרט.
מבלי ל ה תי ח ס לערכם ה א מנו תי של
ה סר טי ם שגרמו לכך, הרי עצם מאורע
זה הי ה חג לחופש, לליברליזם ול אמנו ת
במדינת ישראל.

חששותיה
71 7111ד | 1 \ 1¥״זרות
1 .1 1 1 1111 של גילת מתגובת
הקהל, היא נראית קורנת כשהבמאי גולן מוביל
אותה לאולם. מימין: גילת מתפשטת.

הרהד 1 1זוהי ליאורה חכם׳,
1 מורה למחול, המופיעה
בעירום לצידו של טופול (ראה משמאל).

מין בשלושה

סצינה זו מסרטו של חיים טופול
״התרנגול״ לא קוצצה על ידי הצנזורה
והותרה להצגה. בתמונה נראה חיים (במרכז) בחברת דוגמנית

הצמרת הלית קתמור (מימין) והרקדנית ליאורה חכמי (משמאל) לפני ן
שהם מבצעים מישגל בשלישיה מתחת לשמיכה. למרות הצילומים
של הסרט, סירב חיים טופול להרשות הפצת תמונות העירום שלו.

נאום וז ער החוו

אחרי שהוא מבלה בדירתה של רופאה אנגליה
(נעמי צ׳אנס, למעלה) קופץ חיים טופול, המשחק
חייל רעב החוזר מהתעלה, להילולת מין, בחברתן של הלית קתמור (מימין) וליאורה חכמי.

1־ 111־ * 1ן -ן וי ! ן חיים טופול מתעלס בעמידה עם הלית קתמור. טופול, שהצטלם
11 11 ^ 1/11 בעירום מלא, אסר להפיץ תמונ(ת עירום אלה מחשש פן מראה
עכוזו יפגע בדמות של טוביה החולב, אותה הוא מגלם בסרט ההזליבודי ״כנר על הגג״.

במדינה
(המשך מעמוד )18
פר הבן יצחק, היחידי במשפחה המסוגל
לדבר :
״בא האיש, אמר לנו , :אם אתם לא
יוצאים מכאן במשך עשרה ימים, המשטרה
תבוא אליכם ותוציא אותכם מכאן׳ .אמר
שבית־המשפם אמר לנו לצאת• באו ולקחו
אותנו אחרי כמה ימים למקום אחר, לדירה
של חדר. שמה נכנסים כל הזמן כל מיני
ילדים וזורקים עלינו אבנים.״
תמורת ״הסכמתם לפינוי״ קיבלה המשפחה
— 20,000 לירות. הם נאלצו להימלט
מהחדר שניתן להם, עברו להתגורר ברחוב
סמוך לדירתם הקודמת, עם מעט החבילות
שלהם: הפתיליה עליה בישלו כל
השנים, הכיסא העשוי קרשים, השולחן המורכב
ממישטח של עץ על ארבעה קרשים.
שכנים רחמנים הקימו להם סככה קטנה
להגנה מפני השמש והגשם. עם כל משב
רוח, מאיימת הסככה להתמוטט.
אוי ואפוי לטיפול. השבוע — שבועיים
ימים מאז החלו בני משפחת קרקסון
מתגוררים בחוץ, במזג־ד,אוויר הנוכחי —
הגיב מרדכי שוצמן, דובר ענזידר :״הבע־ייה
ידועה. נתנו למשפחה אפשרות לבחור
דירה לעצמה. ובכלל, הם חתמו מרצונם
הטוב על נכונותם לפינוי. אבל אנחנו נטפל
בבעייה. כרגע, אין לנו דירה.״
״אבל כרגע הם מתגורים בחוץ. כבר
שבועיים !״
״זה בסדר. אנחנו מטפלים בבעייה.״
״איך איפשרתם להם לבחור דירה, כשאין
בידכם דירה, לדבריך?״
״אנחנו מטפלים בבעייה.״

אמו של פעיל ״מצפן״ מאשימה :

״ניצלו את בני
וזרקוהו רכיבים!
נשי ״מצפן״ ניצלו את בני, ו//י
* אחרי שגמרו איתו, זרקו אותו לכלבים.
הם לקחו ילד צעיר, חסר־נסיון והבנה,
גילו את נקודת החולשה שלו, עשו לו
שטיפת מוח, והשתמשו בו למטרותיהם.
כשגמרו איתו, השאירו אותו ככלי ריק.
ספק רב אם יצליח לשוב לחיים נורמליים.״

אי־גיוסו, השתלב יגאל במהירות לתוך
קבוצות הסטודנטים הצרפתים השמאלניים
ששהו אז בירושלים. סטודנטים אלו, שהשתתפו
במרד הסטודנטים המפורסם בצרפת,
נמלטו לישראל מאימת המשטרה שחיפשה
אחריהם.
הם היו מראשי פעילי המרד, שמאלנים
קיצוניים ותיאורטיקנים מבריקים, ולא התקשו
לשטוף את מוחו של הצעיר המאוכזב,
לשכנעו להצטרף בישראל למצפן.
יגאל הופנט על־ידי אבותיו הרוחניים החדשים.
הוא ניתק עצמו מסביבתו הקודמת.
כאשר ביקרה אצלו אמו בהזדמנות, ראתה
במו עיניה כיצד אסרו עליו חבריו לשוחח
איתר — ,והוא נשמע להם ! ״הם
היפנטו אותו ממש, שיכנעו אותו לוותר
על המשפחה, על חבריו, על תוכניתו ללמוד
באוניברסיטה.״ יגאל השתעבד ל
אלכוהול, סירב לשמוע לתחנוניהם של קרו
פעיל
״מצפן״ נוח -
במקום צה״ל,
בגלל שתלוי נגדו משפט על החזקת חשיש,״
מספרת האם המאוכזבת. אף יותר מש-
שאפה לקדם את דרכו האמנותית של הילד׳
קיוותה כי נסיעתו לגרמניה תשחררו
מחיבוקם הנורא של רעיו .״האנשים האלו
הם חסרי מצפון,״ מטיחה היא בזעם .״יגאל
היה חשוף, ללא שום הגנה, אחרי ש פשעים ערב
שקט
של שוד וחטיפות
יעקב נעים ושלמה מלכיאל• שניהם בני
,17 שניהם תושבי סלמה ג ,,במזרח חל־אביב
— השתעממו. כדי להפיג את השי־עמום
— יצאו אל רחובות רמת־גן הנוצצים.
היד. זד, בילוי מיוחד במינו.
הבילוי התחיל כשהשניים נתקלו במכונית
הילמן שנשאה חן בעיניהם. לחיצה פה,
משיכה שם — והם כבר בתוכה.
עכשיו שהיתר, להם מכונית — היה צורך
לעשות איתר, משהו :״בוא נעשה מכר״׳׳
הציע שלמה.
ילדה מבריחה שודדים. ברחוב עוזיאל
ברמת־יצחק היתד, עדיין המכולת של
שמואל ברדה פתוחה. יעקב ושלמה לבשו
על פניהם כובעי גרב — ציוד סטנדרטי
לכל צעיר היוצא לטיול ערב — ויעקב
יצא מן המכונית, ניכנס לחנות. כאשר אדון
ברדה נשא ראשו, גילה לועו של אקדח
— גם כן ציוד סטנדרטי — מכוון אליו.
הדמות רעולת הפנים ביקשה לדעת את
מקום הקופה. ברדה הצביע, יעקב נטל את
150 הל״י שהיו בתוכה, והסתלק.
לאחר התחלה מעודדת זו — גם אם צנועה
— החליטו השניים להרביץ מכה נוספת.
אלא שבחנות המכולת של ד,ינדה
קרינברג, נתקל יעקב בהתנגדות — מצד
ילדה בת עשר. בתה של בעלת החנות.
הקטנה כשראתה את השודד עם כובע
הגרב והאקדח, חשבה שזה פרליוד להצגת
פורים. כאשר התברר שד,שודד איננו ג׳וקר,
אלא שודד אמיתי, פרצה הילדה בצעקות־אימים
והשודד הנוראי נמלט כל עוד נפשו

מענן! המזון -לענף הפלסטיק.

הכישלון לימד את השניים לקח. הם החליטו
לעבור לענף אחר. אשד. שחלפה ברחוב,
ארנק עור יפה על זרועה, נראתה להם בדיוק
מר, שהם צריכים. אצל יעקב ושלמה,
מהחלטה לביצוע זה צ׳ילן־צ׳אק. הם עצרו
את המכונית, חטפו את הארנק — ונעלמו.
היתד. זו אכזבה נוספת. הארנק היה מלא
ני׳ רות על שם לילה הולצמן — ומעט
מאוד כסף 50 .ל״י מסכנות בסך־הכל.
ר,נחטפת הבאה, בלה איכלר, נתגלתה
כקורבן יותר רציני. באכזבה גילה הצמד
140 לירות.
בזאת, החליטו, נסתיים החלק הרציני של
הבידור, והגיעה עת הבילוי. עם שכר עבודת
לילם הסתובבו השניים בעיר, אכלו
ושתו וביתרה התחלקו. הם נטשו את המכונית
בפינה עזובה, והלכו לישון.
* השמת מסווים, מאחר שהנאשמים הם
קטינים.
העולם הזה 1750

אטוי -היסחפות ל״מצפן״
עד לאחרונה היה יגאל נוח מוכר כאחד
הפעילים הצעירים של חוגי מצפן בירושלים.
לדברי מקורות מוסמכים היה זה הוא שעשה
את רוב עבודות הכתיבה והציור ששימשו
את הפנתרים השחורים. למרות גילו
הצעיר ( )20 מצטיין יגאל בכתיבה ובציור,
וגם בשתיית אלכוהול.
צה״ל

דחה
י שתייה, ופהיסחפותו לשומת
.מצפן, מאשימה אמו את צד,׳׳ל דווקא.
שהגיעה שעתו של יגאל להתגייס, לפני
נתיים וחצי, היה גובהו 1.80 מטר, ושקלו
42 קילו. צד,״ל דחה את גיוסו בצי
שנה, אחר בשנה נוספת. דחייה זו,
יא שהביאה להידרדרותו, טוענת אמו.
עד אז, היה יגאל חסיד של רעיון ארץ־
טראל השלמה, חלם להתנדב לצנחנים. הוא
וגר תיכון בבאר־שבע, למד גם במקביל
ונתיים באקדמיה לציור, כשהוא מצטיין
ום. גם תערוכות שעשה זכו להצלחה ניכו(
,והוא הוכר ככוכב עולה בתחום הציור
ארץ. עם דחיית גיוסו, נשלח על ידי ה״
ורים להמשך לימודיו בבצלאל בירושלים.
אלכוהול ובטלה
לא שכ״פצלאל״ הוא החזיק מע־מד
שליש אחד בדיוק. מתוסכל בגלל
זיכרון חלש. יעקב החליט סופית כי
חטיפת ארנקים זד. הקו בשבילו. בשבוע
שלאחר מכן חזר על המיבצע — לא עם
שלמה, אלא עם כמה חבר׳ה אחרים. הרימו
מכונית, ותוך זמן קצר חטפו שבעה ארנקים.
שישה בהצלחה, השביעי פחות :
כמו שיעקב עמד לעזוב עם ארנק מספר
שבע בחזרה למכונית — הופיעו פתאום
הז׳נדרמים.
הידידים הצליחו להימלט — יעקב נתפס.
בתחנת המשטרה הודה ביושר־לב בכל מע
וציורו ״פליטים״
במקום ציור, אלכוהול
בים וחברים לנטוש את דרכו, חי כטפיל,
בלי לעבוד למחייתו, על הכסף שהוריו
המשיכו לשלות לו.
חסרי מצפון
ך• משפחה שלחה את תצלומי ציוריו
| ן של יגאל לאקדמיה לאמנות שבשטוט־גארט,
גרמניה. על־סמך התצלומים בלבד
— התקבל יגאל, והאקדמיה שלחה לו את
דמי הטיסה.
אלא שמשרד הפנים סירב להעניק לו
דרכון .״או בגלל השתייכותו למצפן, או

שיו — דהיינו, שבע חטיפות ארנקים.
החוקר כתב, יעקב חתם, וניפנה לצאת לעבר
הניידת שתיקחהו לבית־המעצר באבי־כביר.
לפתע נעצר .״אוי, שכחתי,״ התנצל
במבוכה בפני החוקה .״לפני שבוע חטפתי
עוד שני ארנקים, יחד עם החבר שלי שלמד,
מלכיאל. כן, וגם שדדנו חנות מכולת. כן,
וגם ניסינו לשדוד עוד חנות, אבל זה לא
הלך. כן, נדמה לי שזה הכל״.
עדת ההפתעה. נוכח יושר־ליבו של
יעקב, ניסתה עורכת־הדין שלו, נירה ליד־

נדחה גיוסו. התבייש בזד, בפני חבריו למחזור,
שכולם, כולל הבנות, גויסו• ציידי
הנפשות האלו קפצו על המציאה.״
מדוע ניתק לאחרונה המגע בין יגאל למצפן
— אין האם נכונה לפרט. יגאל עצמו
אמנם טוען שהוא זה שעזב את מצפן,
אולם לדברי האם, הם אלו שהוציאו אותו
משורותיהם.
מה שלא מנחם את האם במיוחד. כי
יגאל נותר שבר כלי, אינו מסוגל לחזור
למסלול החיים הנורמלי .״הוא ממשיך לשתות
ולר,ידרדר שם בירושלים, ואין אף אחד
שיכול לעזור לו — מלבד הוא עצמו,״
מתייסרת האם .״אבל הוא עצמו — איננו
רוצה.״

סקי, להציל את מה שניתן, אלא שהודאתו
הפכה את התיק לחד וחלק. השופטים המחוזיים
יעקב גביזון, שולמית ולנשטיין
ואברהם חלימה דנו אותו לארבע שנות מאסר,
מתוכן שתיים חופפות מאסר־על־תנאי
קודם, על עבירות דומות.
ידידו שלמה, לעומת זאת, דווקא כפר
באשמה. עורך דינו, משה אלוני, ביסס את
הגנתו על העובדה כי איש בעצם לא זיהה
(המשן בעמוד )26

בתוככי

סיפורים אנושיים מאחור
הסורגים ש ל ״נווה תירצה״

כלא

.אס גו 13ת
כל ה•!01
סיפרה רבקה השבוע לכתבת העולם הזה.
שערכה סיור נדיר בית־הסוהר לנשים נתה־תירצה,
הסגור בדרך כלל בפני עיתונאים.
״לא נשארה לנו לירה בבית. לא היה לי
במה לקנות מחר חלב לתינוק, .הלוואי שהיה
לי מאהב עשירי, בכיתי לבעלי• .אז
היה לנו ממה לאכול.׳״
״באותו לילה החלטנו אני ובעלי שאני
אצא להיות זונה. מאהב עשיר אולי לא
יכולתי למצוא, אבל לקוחות כן. הייתי או
צעירה וחתיכה, לא כמו היום.״
למחרת בלילה יצאה רבקה בפעם הראשונה
לכביש, כשבעלה מסרסר לידה. אחרי
הלילה הראשון, באו לילות נוספים.

איפור בכלא

במיסגרת מיבצע מיוחד של חברת ״רבלון״ ,תחת השם ״פורים
וציפורים״ — הגיע צוות של יועצות־יופי של ״רבלוך׳
ואיפר את האסירות בכלא ״נווה תירצה״ .מיבצע הומניטרי זה נתקבל בברכה ובשמחה בקרב
האסירות, שמרביתן נשים צעירות — ובעידוד! הפעיל של הנהלת בית־הכלא והסוהרות.
מזנות לרמאויות
•*י• יא ילדה עוד שלושה ילדים, לבעלים
1ז אלמוניים. בעלה קיבל אותם כילדיו,
גידלם באותה מסירות כאת ילדו שלו.

כמה חודשים כל אחת, בעוון שוטטות ושידול,
פתחה בית־זונות משל עצמה. כאשר
נתפסה בפעם הבאה, חטפה כבר ארבע
שנים.
לפני שנה וחצי השתחררה. חצי שנה לאחר
מכן — מצאה את עצמה שוב בנווה־תירצה.
הפעם — על רמאויות.
לכאורה, צריכה היתד, רבקה לשאת את
מעצרה הנוכחי בשלווה יחסית לפחות. בית־הסוהר
לא היה חדש בשבילה. היא כיום
בת ,42 עם ארבעה ילדים לפרנס. בשביל
הכביש היא זקנה מדי. במישלוח־היד החדש
שלה, רמאויות, נשרפה מיד כשהתחילה.
כל עוד היא אסורה, גרים הילדים
במוסד, אינם חסרים את מזונם ומלבושם.
ברגע שתצא, תצטרך לדאוג מחדש לפרנסתם
— בלי שתדע כיצד.
זוהי התיאוריה. במציאות, אין רבקה
יכולה לסבול אפילו רגע של שהות מאחורי
הסורגים. תשוקתה האחת והיחידה — לצאת.
ללא שום חישוב מעשי, כאילו מעולם

ך * בקר! ה *.היא זונה אקדמאית. היא
1ביקרה באוניברסיטה — לא בבקבוק
פורמלין, אלא על ספסל הלימודים ממש.
לזנות היא הגיעה לאחר התייעצות עם
בעלה.
היא גדלה כבת־עשירים בהונגריה, אולם
כאשר עלתה משפחתה ארצה, לפני עשרים
שנה, היה זה בחוסר כל, לאחר שהעולים
היהודיים לא הורשו להוציא איתם יותר
מ־ 50 קילו חפצים לאיש. כמנהג הזמן והי
שמות כל האסירות הישראליות —
מוסווים.

א שו בראי

ראי הוא חפץ אסור ב״נווה תירצה,״
מחשש התאבדות. חמישה חודשים לא
ראתה דנים אובריין, יפהפייה קנדית האסורה על הברחת חשיש,

רעייה אפשטיין, מנהלת
ך[ א ן1ד ך*
] 1 / 1 1 1 / 1 1 1״נווה־תירצה,״ בית הכלא
לנשים, הצמוד פיזית לכלא רמלה, והשונה
ממנו תכלית השינוי מבחינת היחס
שמעניק הצוות. רעייה מבינה היטב לנפש
הבנות :״עם כל התנאים המצויינים ש־ש
לאסירות אצלנו,״ אומרת היא ,״הלוואי שרק
השונאים שלי יגיעו לכאן לשבת.״

מקום, נשלחה למעברה. שם פגשה בבחיר
ליבה. נישאה לו. למרות חוסר הפרנסה,
הצליחו להתקיים על לחם ואהבה.
רוצה למות
אשר נו ל ד התינוק; היה צורך ביותר.
,״לילה אחד התחלתי פתאום לבכות,״

את פניה במראה. כאשר זכתה לחוויה זו בשבוע שעבר, לא יכלה
לנתק את עצמה. אושרה זורח במראה, בעת קבלת טיפול מידי
מאפרת של ״רבלון״ .זה אכן היה השיקול של הנהלת בית־הסוהר,

״אפשר לחשוב שהייתי צריכה להתרגל
עם השנים,״ מספרת היא .״אבל אף פעם
לא התרגלתי. כל פעם שאני יוצאת לכביש,
זה בשבילי כמו הפעם הראשונה. הרגשה
שאני רוצה למות. אבל ברגע שאני עוצרת
את המכונית ונכנסת, זה עובר לי.״
ייתכן שהיה זה חוסר יכולתה להסתגל
למקצוע שהניע אותה להתקדם
בענף. לאחר מספר ישיבות בכלא, בנות

לא התנסתה בחוויית המאסר. רק החוצה.
החוצה .״לנסות להתחיל בחיים חדשים.״
נשבעה

בילדים
ץ 0כרמלה נ. מסתובבת כלביאה ב־
^ סוגר. בת ,17 היא אחת היפהפיות
של נווה־תירצה .״אני שייכת בעצם עוד

הולראה העגום: אסירות בנרא נווה תירצה׳ בתור לארוחת צהו״ס
אים רבים מהאסירים שם מיפלט מהעולם
החיצוני, מרגישים שם את עצמם בבית יותר
מאשר בביתם. ואילו בנונה־תירצה, שתנאיו
דומים, יחסית, לבית־הבראה מעולה —
חיות האסורות במתח בלתי פוסק, תוך צי־פיה
ליום השיחרור.
מאחר שרובן פרוצות — עיסוק שאינו
מוסיף, כידוע, רבות לבריאות הנפש
— טעון הנוף האנושי במקום מיטען עצום
של תיסכול ומרירות. באמצע ארוחת־הבוקר
עלולה חבילת גבינה להתעופף באוויר, לנחות
על פרצופה של אסירה. צורת הלעיסה

11 1 ^ 111וןדץןןך * שתיים מאסירות נווה־תירצה״ :רינה א( .ימין) היושבת
11111111 11 ^[ 11 ^ 11 באשמת פריצה. וברמלה נ ..פרוצה. הנוהג הפסול של
הסוואת עיני האסירות בפסיס, רק מוסיף לחיזוק תדמיתן השלילית בציבור, הופן את
רינה הסימפטית וכרמלה היפהפייה להפליא, לדמויות אימתניות, המעוררות התנגדות.
לצופיה* אבל אחרי כל התיקים והמשפטים
שלי, העבירו אותי לפה,״ מושכת היא בכתפיה
בהשלמה.
כרמלה נ. הכירה בגיל 14 בחור
שהבטיח לה את השמים. רק שיחסכו קודם
קצת לחתונה. היא התחילה לחסוך בתוכנית
החיסכון המהירה ביותר תחת השמש,
נתפסה, נשלחה לצופייה, ברחה, חזרה לחסוך,
נתפסה על שידול, יושבת מזה שישה
חודשים.
לאחר שלוש שנים במיקצוע, עוד לא התקשח
אופייה הידידותי. כציפור דרור, כל
מה שהיא רוצה זה לחזור לחיי החופש
שלה .״אני סופרת את הימים כבר,״ היא
מספרת .״שמעתי שבחוץ הולכים כבר באופנה
של מידי ומאקסי, אני מתה לראות
את עצמי בזה.״
לשושנה א. סיבה קצת יותר רצינית :
שני ילדיה. שושנה היא אחת הפורצות
המעטות, והידועות, בתל־אביב. שמונה
שנים היתד, יוצאת ונכנסת חליפות לנווה״
תירצה, נשבעת שזו הפעם האחרונה.
לפני חמש שנים השתחררה בפעם האחרונה,
החזיקה מאז מעמד, פירנסה את ה*
מוסד לנערות עברייניות.

החשודה ברצח
— חובשת של בית־הסוהר) בשימלה

ילדים — שנולדו לה מחוץ לנישואין —
מעבודה במלצרות ומשק־בית. לפני חודשיים
הגיעה שוב לנווה־תירצה. גנבה ארבעים
ל״י, ונשפטה לשנה וחצי.
״אנחנו בוכות כל היום,״ מסכמת
דנים אובריין, תיירת מקנדה השפוטה על
הברחת חשיש. כל היום וכל הלילה. ביום
— בלב. בלילה — גם בדמעות.״

האזרחית
בה חזרה לפני כן מבית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, שם מתנהל משפטה.
היא חשודה בכן שרצחה את בעלה ב־
״קלצ׳ניקוב״ שהביא עימו בחופשתו מהמילואים,
נתונה במעצר עד תום המשפט. לדברי
הסוהרות, היא נמצאת עדיין בהלם.

חמישה חודשים
בלי ראי
ך * יאעצמה הרגימה השבוע סיבה טובה
ן ) לכך. בנווה־ת־רצה אין מראות, כדי שאסי־רות
לא תוכלנה להשתמש בשיברי הזכוכית
לנסיון התאבדות. בשבוע שעבר, לכבוד
פורים, הגיע לנווה־תירצה צוזת של
חברת רבלון כדי לאפר את האסירות ולהד־ריכן
בנושא. דנים תפסה את הראי שהניחה
אחת המאפרות על השולחן, לא יכלה להניחו
מידיה דקות ארוכות .״חמישה חודשים
לא ראיתי את עצמי בראי,״ הסבירה
בדמעה.
כך, בצורה אירונית, מתהפכים היוצרות.
בתי־הסוהר לגברים בארץ, שברבים מהם
החיים הם ללא נשוא והתנאים נוראים, מוצ
בשערה
הבלונדי של

1ד 111
רבקה ה. נבר מצי1
^ 13011
צה השיבה. בת ,42 מאחוריה שניס ארובות
של זנות וניהול בית־בושת. במו
האחרות יושבת גם היא על קוצים ומונה
את השעות הארוכות עד לשיחרורה.

שלה לא מצאה חן בעיני היושבת מולה.
כיכר לחם עפר, בחזרה, ומתפוצצת מהומה
כללית. עגבניות, סטירות וקללות נורות
לכל הכיוונים, קפה נשפך על הקירות. כך
נפרק חלק מהמתח.
לא תמיד המתח אלים. עליזה ר. היא
אחת השקטות במקום. לבושת גרביים קרועות
ומדולדלות, מוזנחת מראה, היא מסתובבת
דוממת בין חברותיה. היא שפוטה
על שידול, וילדתה הקטנה הועברה לאומנה
•.מדי יום היא ניגשת למנהלת :״או
שתביאי לי את הילדה לכאן, או שתביאי
אותי אל הילדה. אם לא, אני אתאבד.״ ד,נ־
(המשך בעמוד )28
* מוסד לטיפול בילדים עזובים.

במדינה

(המשך מעמוד )23
את שלמה. היתה זו הגנה מצויינת — עד
שבישיבת השבוע שעבר הציגה התביעה
במפתיע את דבורה מורג, עקרת־בית שערכה
את קניותיה במכולת של הינדה
גרינברג — והצביעה על שלמה כעל הצעיר
שהסתובב מחוץ למכולת בשעת נסיון
השוד .״כנראה שנמאס לו לחכות במכונית,
כאשר חברו מבצע את השוד,״ הסביר קצין
המשטרה לאחר מכן ,״אז הוא הוריד את
כובע־הגרב מראשו ויצא לטייל קצת.״

רצח בתוך

אחרים מבטיחים
אך אנו ב־ £11ז 5גו 11111#מ
מתאימים את הפיאה
לפי מידת ראשך
ואחראים לאיכותה
וגמישותה לכל אורך חייה.
תוכל לשחות בה
כאוות נפשך

אולם בית־המשפט
השעה היתר, עשר בבוקר, ביום השלישי
השבוע, כאשר שלף קאסם־באחסאן־ם ופיק־עבדול־חי
אקדח שהיה חבוי עימו, התרומם
ממקום מושבו, בספסל האחורי באולם ,502
בקומה השלישית של בית־המשפט ברחוב
וייצמן בתל־אביב, ופתח באש. הוא התגלה
כצלף טוב: אחד מקורבנותיו נהרג מייד,
השני נפצע אנושות.
בכך, עשה קאסם היסטוריה: היתר, זו
הפעם הראשונה במדינת־ישראל שבוצע בה
רצח בבית־המשפט, תוך כדי מהלך המשפט.
תחילת הרצח -כרצח. את קאסם,
אישית, לא עניינה כל־כך ההיסטוריה. מטר־

ספסל הנאשמים. עורכת־הדין עדנה ארבל
שתתה דם מפצע ברגלה. עורך־הדין יעקב
הייק ניצב מולי נדהם, הסתכל בי בעיניים
עיוורות. זיהיתי את עצמי בפניו כמה פעמים
עד שהכירני, .ניצלתי בנם׳ ,הצליח לפלוט,
כשהוא מצביע בפני על תיקו, שנוקב בשני
כדורים. התובע, עורך־הדין עמירם דננברג,
נראה גם הוא המום, למרות שלא חטף
כדור באופן אישי :״,איש לא הספיק לעשות
מאומה,׳ סיפר לי, .רק אחרי שהאיש סיים
לירות, זינקו אליו השוטרים. הם עצרו
אותו מייד. לא היה מה לעשות׳.״
סיום כלירדכרירה. כאשר הגיע למקום
צוות הטלוויזיה, חצי שעה לאחר מבן,
כבר הוחזר השקט לאולם. קאסם נלקח למעצר,
שני הפצועים הועברו לא״כלוב. השוטרים
השתלטו על המהומה. צלם המשטרה
עסק בשיחזור עם גופת ההרוג. בהעדר
הנאשם, נאלץ השופט להפסיק את המשפט.
עסקים בעירום בשירות
חברות הביטוח
כשהצטלמה הדוגמנית אבה קייזר, לבושה
בחזייה שקופה בלבד, בפינות השונות של
דיסקוטק מאנדי׳ס, לא חלמה כלל שצילומים

הכנס אלינו ותווכח בעצמר!

וווו ז י ! 11 \ 1 1

רחוב לבוניטן ,8תל־אביב, טלפון 621679

התמונה של מועדון ״מאנדי׳ם״ ,המשמשת הוכחה לחכרת הכיטוח
לשמאים היה על מה להסתכל

#בחיפה
ביום א ,21.3.71 /בשעה ,18.30 בבית אליעזר עמיר, רחוב
מרגלית ,34 הר־הכרמל, חיפה, תתקיים הרצאתו של

אמנון זכרוני

על נושאים מדיניים אקטואליים
וויכוח על בעיות השעה.
חם רים ואוהדים מוזמנים.
#ברמת־אביב

ביום ב׳ ,ה־ ,22.3.71 בשעה 8.30 בערב, בבית משפחת חוצן,
רחוב איינשטיין ,71 רמת־אביב, יתקיים

חוג בית
בהשתתפות

אלכם מסים
הכדים ואוהדים מוזמנים.

תו היחידה היתד, לבצע גאולת־דם פשוטה
ומסורתית. לשם כך החביא את האקדח בין
כליו, הצליח לעבור את הביקורת השטחית
של אנשי המישמר בכניסה להיכל הצדק
מבלי שהנשק נתגלה — ועלה לאולמו של
השופט יצחק רווה. שם, התקיים משפטו
של בן־אחיו, נגיב־טופיק־עבדול־חי, שהואשם
בספטמבר 1970 ברצח דודו — דהיינו, אחיו
של קאסם — בהקשר לסיכסוך קרקעות.
12 כדורים, שלוש פגיעות. יריותיו
של קאסם הרגו את נגיב במקום. על ספסל
הפרקליטים גילה קאסם את מאזו, בן ר,־,19
בנו של נגיב. קאסם המשיך להוריק את
המחסנית, פצע את מאזו אנושות. מאחר
שהצפיפות על ספסל הפרקליטים היתד, גדולה,
פגע גם בעורכת־הדין עדנה ארבל, שנפצעה
קשות ברגלה. הוא פיספס את עורו־הדין
יעקב הייק, שספג שני כדורים בתיקו.
מספרת כתבת העולם הזה שהיתה אותו
בוקר במקום, ושהגיעה לאולם הרצח דקות
ספורות לאחר היריות:
״אולם 502 נראה כבית מטבחיים. כל החלק
הקדמי היד, מלוכלך בדם. המהומה איננה
ניתנת לתיאור. שוטר חמוש החזיק ביורה.
שני גברים מתבוססים בדמם שכבו ליד

אלה ישמשו, תוך 4שעות, כהוכחה — ייתכן
אף משפטית — בעיסקה כספית בת
מאות אלפי ל״י. כל מה שהיה בראשה,
בעת הצילומים, זה לנסות ולהבליט ככל
האפשר את החזייה, ששימשה כנושא הצילומים.
עיון
מדוקדק. למחרת סידרת צילומי
הפירסום הללו, נשרף מאנדי׳ס. בעלי המועדון,
שעוד לא ידעו אז שאמרגנים נדיבי־לב
כראובן גרום, יקיימו למענם מסע התרמות
ענקי — נקטו בדרך השיגרתית, פנו לחברת
הביטוח, הגישו חשבון, מלבד על
ד,מיבנה שעלה באש, גם על כל תוכנו.
חברות ביטוח, כידוע, משלמות תמיד —
אבל רק כשזה מוצדק. על־מנת לברר עד
כמה מוצדקת התביעה, עלו שמאי החברה,
בין היתר, גם על צילומיה של אבה. מאחוריה,
בתמונות השונות, ניתן היה לראות
חלק גדול מקירות ואיצטבאות הדיסקוטק,
כולל מספר הבקובוקים וסוגי המשקאות.
תצלומים
אלו יעברו עיון מדוקדק מצד
חוקרי החברה. הפעם, מכל מקום, סביר
להניח שדווקא שדיה המזדקרים של אבה,
עניינו אותם פחות מכל.
העזלם הזה 1750

אמטת אמני גיייו
נגד בוב
בוב הופ, כפי שבוודאי ידוע לכם, הוא
קומיקאי אמריקאי מקובל מאד (ועשיר
מאד) המארגן מדי פעם קבוצות של אמניב
היוצאים לבדר ולהרים את המוראל של

ג׳יץ פונדה (במעצר)
חיילים צומחים על העצים
הכוחות האמריקאיים בעזרת שירים, מערכונים
וסתם בדיחות פטריוטיות.
כך נהג עוד במלחמת־העולם השניה, ואחר
כך בקוריאה ועכשיו בויאטנם. אלא
שלהבדיל משתי המלחמות הקודמות, זו האחרונה
היא בלתי־פופולרית באופן מיוחד,
בעיקר בקרב האמנים.
הופ אמנם מוצא עדיין מעוניינים בשפע
להצטרף לסיבובי ההופעות שלו, מאחר והדבר
מבטיח פרסומת אישית עצומה, אולם
השושנה המגעגעת
בהצגת הבכחאי אין הפסקה. לכן, תחת
לסבול עד הסוף, כדאי לא ללכת בכלל׳.
בהצגת השושנה המקועקעת יש שתי הפסקות.
לכן אפשר ללכת להצגה ראשונה
כמו בקולנוע (לראות איזה סרט טוב עלפי
טנסי ויליאמם, כמו השושנה המקוע־קעת,
למשל) ולבוא לפחות אחרי ההפסקה
הראשונה, אם מישהו רוצה להשוות.
וההשוואה אינה לטובת מייקל מיצים, הבמאי,
ובוודאי שלא לטובת מרים זוהרי
(סרפינה) ,או לטובת להקת האווזות הגע־געניות
(שכנותיה, בנות המיעוט האיטלקי
בסביבות ניו־אורלינס) המקללות באיטלקית

טרגדיה יוונית — למנמנם
בשורה החמישית בצד
הקהל שבא להצגת־הבכורה היה נסער
ונרגש: זה חודש ת מי ם שהוא קורא בעיתונים
כמ ה היא נתעבת וכמה היא
חדשנית, כמה היא מגעילה וכמה היא
מעוררת.
בדרכו ל תיא טרון הוא שאל א ת עצמו
פעם נו ספ ת: האםבאמת יראו לי איך
נערה מיניק ה גדי ז
הוא הכין א ת עצמו לקראת הזוועות,
הדם וצווארו הקרוע של השור, גמר עם
עצמו איך יגיב אםבאמת, חלילה וחס,
י הי ה לו לא נעים להס תכ ל.
הוא פידר א ת אפו והכין לו כמה
אמרי־שפר, ל מי קר ה שהשכן ישאל או תו
ב תו ם ההצגה: זהבאמת כמו שמספרים

צר לי מאד, אבל הקהל הי ה כל-כך
נסער כשנגמרה ההצגה, שדן בן־אמוץ,
כשניסה לארגן סימפוזיון מ אול תר והזמין
א ת הצופים להגיב על מה שראו
עיניהם, צריך היה קוד ם כל לגרש משם
את קורי השינה.
ואחר״כך, כאשר התעורר כבר מישהו
והתגבר על הפחדים ו ה תי סכו לי ם של
קהל הפרמיירות, הוא הודה שמימינו
פי הקו ומ שמאלו מאחור נימנם לו מי שהו,
ו הו א עצמו היה די במבוכה. ואז
ק ם מישהו אחר בשורה החמי שית והו דיע:
זה אני שנמנמתי.
א ה, כן, כמעט שכחתי: אחת המעלות
הח שובות ביותר של טרגדיה יוונית היא
האק טו א ליו ת הנצחית שלה. א מנ ם, היא
מדברת על מלכים ו אלי ם, אבל, כמו
שאמר זיגמונד פרויד, אדיפוס המלך חי
בכל א חד מא תנו. ו״ הבכח אי״ — תיאור
נק מ תו העקוב ה-מדם של ה אל דיוני סוס
בעיר תביי, שהתכחשה לפולחנו — יכול
ל ה תיי ח ס למצבו של כל עם הנ ת פס בהיס
טרי ה המונית, יכול לשמש משל מ מולח
למאבק בין כו חו ת חילוניים ל כוחו
ת דתיים — ומי כמונו יודע שמ
אבק מעין זה לא פס מן העולם?
הוא יכול לשמש אפילו דוגמה, כפי
שניסה דן בן־אמוץ להעיר א ת האוזניים,
לעניין השיכרות והס מי ם, שהם כל יכך
מודרניים היום.
י הי ה הנמשל אשר י הי ה ,״הבכ ח אי ׳
הוא טרגדיה מזעזעת, החייבת להשאיר
אתהקהלה מו ם, מזועזע, נרעש. מדוע,
א ם כן, היא מצליחה ל היר או ת לכל

היותר כקו מדי ה?
והרי אי״אפשר לדרוש ממי שהו ש•

ייחרד מ מר א הו דמוי הדוב ה טוב וה מ
תול תל של ליאור ייני, המגלם א ת
דיוניסוס צמא־ הנקם כמי שקפץ הישר
מתוך ״שלושת ה דו בי ם׳ של זהבה.
ואיש לא יכול ל ה תיי ח ס ברצינות למלך
פנ תי אוס, יאיר רובין, המד קל םאת
שורותיו כאילו יצא ממסכת של תלמידי
כי תה ח׳ בסוף השנה.
ואילו יעלות החן ה מ פו קפ ק, ה מ קפ-
צות בתנועות מסורבלו ת על הבמ ה ומנסו
ת להמחיש אכסט אז ה, איבוד-חו שים,
טירוף מיני ו ה תפ ר קו ת יצרים — נראות
בילדות ממו שמעות, מ פו ת חו תקצתמ עבר
לגילן, המ שתדלות לזכור בדיוק א ת
התנועות שאמרו להן לבצע. ב מיקר ה ה־טוב
ביותר הן מרימות א ת הרגלים ו־
הבכחאי הארס הפך לשיר ערש
פושקות או תן יחד, בחינניות של מוע-

מדות _1ל״לידו״ שנכשלו במיבחני ם ה מוקד
מי ם. ואילו ברוב הזמן, הן נבוכות
ומחפ שות משמעות למעשיהן, והבעת-
פניהן נסערת כמו ישבו ב,רוול״ והמלצר
איחר לוזגיע.
אין פלא, איפוא, שנוכח כל אל ה
היה מישהו בקהל, אשר הרהיב עוז ב נפשו(
,ובטרם ה סי פ קו חיילו ת חיב״ה
ח מודו ת לגרש א ת דן בן־אמוץ ו״לפנות
אתה אול ם ״ ,כפי שדרשו ממנו ב תיק־

יחד עם זאת הוא מוצא מספר לא מבוטל
של מתנגדים. הנועזת והקולנית ביניהם,
בזמן האחרון, היא השחקנית ג׳יין פונדה.
לאחר שהתפנתה במקצת מן המלחמה למען
זכויות האינדיאנים, פנתה כוכבת הם
יורים גם בסוסים למאמץ האנטי־מלחמתי.

וכצעד ראשון, הביאה לפני שלטונות הצבא
הצעה לארגן סיבוב הופעות משלה בויאט־נם.
אולם במערבונים שונים במקצת מאלה
של הופ.
מה קורה בג׳ונגל. דוגמה לאחד
מהם: עיתונאי מראיין קצין אמריקאי על

למתחילים, ומצליחות להשמיע את כל ה־מיבטאים
האפשריים בקיבוץ הגלויות האופייני
לתיאטרון הישראלי.
נכון, אמנם, ששפע הביטויים האיטלקיים
נשזרו בתמליל במקור, אבל אם אנגלית־איטלקית
הנה ניב מסורתי, שמפי איטלקיה
סוערת־מזג כמו אנה מאניאני נשמע עסיסי
ברוטב עגבניות פיקאנטי לפיצה, הרי בתוך
העברית נשמעים הביטויים האיטלקיים כמו
נורו מתוך מיקלע, וניסיונם של השחקנים

לדבר עברית במיבטא מתנגן ובצליל איטלקי׳
נכשל, פשוט משום שאינו אחיד. חוץ
מנג׳א־קאבאלו (אלי כהן),
מנהג־המשאית
אין אף שחקן אחד שאינו צריך להזכיר
לו באמצע ההצגה לחזור אל המנגינה.
,סבא שלי היה כל־כך רעב, שאכל סוס.
ומאז, קוראים לי כך,״ מסביר מנג׳א־קאבא־לו
(בעברית, אוכל־סוס) שמו, וזו רק דוגמה
קטנה לשפע הליגלוג וחוסר־הרחמים
שמפגין טנסי ויליאמס כלפי גיבוריו במחזה
הזה, שאפשר לראותו בקומדיה סוערת
לעומת ביבר הזכוכית, וחשמלית ושמה
תשוקה שקדמו לו, או חתולת על גג פח
לוהט וליל האיגוונה, שבאו אחרי השושנה.
ואולי על לעג זה יצאה חמת המשטרה
האירית, שסגרה את ההצגה כאשר הועלתה
בדאבלין ב־ .1950 כי אם בשאר מחזותיו
נראה ויליאמס כאילו הוא עצמו סובל מן
ההפרעות הנפשיות של גיבוריו, מתכונותיהם
החריגות ומחוסר־היכולת שלהם להשלים
עם המציאות, הרי בשושנה המקוע־קעת
הוא מפגין שפע של אופטימיות יחסית,
ואינו מרחם על גיבוריו אף לרגע.
אולי משום כך מתחילה הבמה לחיות
דווקא כשהשחקנים מפסיקים לרחם על עצמם
ולא איכפת להם להיראות מטומטמים,
מגוחכים ומגמגמים. אין מה להתבייש בכך,
להיפך זה אנושי, ובדיוק לכך התכוון ויל־יאמם
ב״מחמאה הגדולה״ שנותנת סרפינה
לגבר שהיא עומדת להתאהב בו :״הגוף
של בעלי, עם פרצוף של מוקיון.״

זוהר ובהן ב,,השושנה המקועקעת״
גוף של בע? עם פרצוף מוקיון

פנות צברית אופייני ת ובטון שהזכיר לא
מעט א ת המונולוגים של עליזה רוזן על
הבמה) ,והעיר כי ״הצגה שבה המלך
היווני מדבר במיב טא צברי בל תי -מ הו ק-
צע, ו הרקדניו ת אינן יודעות לרקוד, אינו
מוצר הראוי למכירה.״
הפרופסור אריה זקס השיב לטענות
משונות א חרו ת, שנשמעו מן הקהל, אבל
על טענה זו לא השיב. הוא רק סיכ ם
בכך שלדעתו ״ההצגה עדיין לא חלקה,

חסר בה ליטוש רב, אבל בסך־ הכל היא

הצגה טובה מאוד.״
עם החלק הראשון של דעתו אני מ ס כימה
ב ה חל ט. אשר לחלק השני, אולי
הוא לא כל-כך אובייק טיבי.

הפלישה ללאום.
העיתונאי: האס נכון הדבר שאף חייל
אמריקאי אחד לא דרך על קרקע לאוס?
הקצין: נכון בהחלט.
העיתונאי: ומה בקשר לחמשת אלפים
החיילים המסתתרים בעצי הג׳ונגל שם?
הקצין: נו טוב, הס על העצים 7אי־אפשר
לומר עליהם כי דרכו על הקרקע.
במערבונים כאלה ודומים לו, מתכוננת
ג׳יין לשתף את השחקן אליוט גולד, את
הבמאי (הקומיקאי לשעבר) מייק ניקולס,
ואת הקומיקאי הכושי דיק גרגורי. הצעתה
הוגשה, בכל הרצינות, לשלטונות הצבא,
והיא ממתינה עתה לתשובה.
הדבר המצחיק ביותר הוא שרבים מאמינים
כי היא תקבל רשיון להציג את תכניתה
בויאטנאם, על פי עיקרון חופש-
הביטוי הנהוג באמריקה, ואפילו — במידה
מסויימת — בצבא.

תדריך
הכס או ת (הבימה, האולם הקטן) — שני
זקנים עושים חשבון נפש עם עצמם ועם יחסם
לסביבה במחזהו של יונסקו, המשמש
כמופת לכל מחזות האבסורד. הביצוע הוא
מעל ומעבר לממוצע הנהוג בתיאטראות
ישראל, הן במשחק, בבימוי ובתפאורה.
מנדר גו ל ה (התיאטרון העירוני, חיפה)
— הסאטירה השנונה של מקיאבלי קמה ל־תחיה
בעיבוד ברוח זמננו, כשכל השחקנים
מתאחדים למקהלה עליזה ומשתוללת לפי
הנחיותיו של הבמאי מייק אלפרדס.
המלך אוכו (התיאטרון הקאמרי) —
משל חריף על החברה האנושית, טימטומה,
תאוות השררה של כל פרט ופרט והיסטריה
המונית של הכלל מאת ז׳ארי איבדה
אומנם הרבה ממשמעותה, אבל כדאי לראות
את זאב רווח בתפקיד הראשי.

אנו בו כו תכל הי! [
(תמשך מעמוד )25
הלת נווה־תירצה איננה מזלזלת באיומים
כאלו. עליזה היא אחת הסיבות לכך שכל
חפץ או כלי העלול לעזור בנסיון התאבדות
— הוא בחינת בל ייראה בתחומי
בית־הסוהר.
בלילה מתפרץ המתח, ביחוד בין הפרוצות,
בפעילות לסבית אינטנסיבית .״כל הלילה
המיטות חורקות,״ מספרת אחת הבנות.
את כל בדידותן, תוקפנותן, ותיס־כולן,
מנסות הבנות לפרוק, בלילות הכלא
הארוכים, אחת בזרועות רעותה.
קשה במיוחד מצבן של 1האסירות
הזרות. בניגוד לישראליות, שהן ברובן
זונות, הזרות אינן ציפורי כלא ותיקות.
לרובן זוהי ישיבה ראשונה .״כשבא הערב
ודלתות הברזל של התאים נסגרות עלינו,״
מספרת דניס ,״אנחנו נשכבות על המיטות
ובוכות. יש לחץ כזה של מתיחות, שאי
אפשר להתגבר על הדמעות. לפעמים אנחנו
גם פורצות בהיסטריה• הסוהרות באות
אלינו בטענות, שדווקא אנחנו, שאיננו פושעות
ותיקות, צריכות לשמש דוגמה. אבל
אנחנו כל כך בודדות, כל כך רחוקות מהבית,
מהמשפחה, ממישהו מכיר.״
טלוויזיה הנהלה
הממונה

סידרת מתח בהמשכים
מוצע בזה להפיק סרט, שיוצג במיסגרת
המישדר החודשי המיוחד, על הנושא :
תככים בטלוויזיה. לפי הערכה מוקדמת יעלה
סרט זה על כל סרטי המתח שהוצגו עד
כה בטלוויזיה. וכך מתנהלים עניינים ברשות־השידור:
ביום ו׳ פורסם בהארץ, כי הוצע
לחגי פינסקר לחזור להיות הממונה על

פרחים עליזים
לשפרטות-עולם
1חמה יוצאת מהכלל. כל האחרות, בוד־דות
ומפוחדות ככל שיהיו, סופרות את
השעות והימים לשיחרור. לא עוזרת העובדה
שנויר,־תירצה הוא בית־סוהר יחידי במינו
בארץ, מבחינה זו שנעשה בו מאמץ
כן לשפר את תנאי המחייה של האסירות
עד למקסימום. מיבנים מודרניים, פרחים בכל
מקום, חדרים בצבעים עליזים. חדר־אוכל
מואר ומרווח, צבוע ירוק־בהיר. חדרי מגורים
בעלי ארבע ושש מיטות, מסודרים בנוחיות.
נידונות למאסר עולם זכאיות לחדר
משלהן. כריות צבעוניות, ריקמות,
פרחים. נוחיות צמודה לכל חדר. נקיון
בוהק. והעיקר — יחס מלא הבנה ורצון
אמיתי לעזור מצד הצוות — החל ממנהלת
בית־הסוהר, רעייה אפשטיין, ועד אחרונת
הסוהרות. נזזה־תירצה בפירוש איננו מייצג
את בתי־הסוהר בישראל 45 .האסירות בתוכו
— כולל הערביות — זוכות לתנאים
ויחס ששום אסיר אחר במדינה לא חולם
עליו.
לגבי האסירות, זוהי נחמה פורתא. בין
אם זו בת 17 האוהבת את חיי הרחוב,
בין אם זו אם המתגעגעת לילדיה. בין אם
זו אווזה שוטה המשתוקקת להתגנדר במידי,
או זונה ותיקה שסרסורה מחכה לה
כדי לחזור ולהעבידה בפרך — במשך 24
שעות ביממה, כולן חיות במתח, בתיסכול,
במרירות. מאחורי החיוכים והפרחים, הן
רוצות החוצה. אכן נראה שמשהו מעוות,
לא מתיישב על הדעת, בצורך לכלוא אשה
מאחורי סורגים. אומר על כך נציב שירות
בתי־הסוהר אריה ניר, המכיר במלואם את
תנאי המצוקה והסבל בהם נתונים אלפי
אסירי ישראל:
״משני מקומות אני חוזר עם רגשי תיס־כול:
מתל־מונד• ומנווח־תירצה.״
* בית הסוהר לנערים.

תוכניות

עינבר

לא רוצה
להשתחרר
י*! א רק דניס והתיירות האחרות בוד־
/דות. אחדות מהאסירות הישראליות בודדות
לא פחות. ואולי יותר. כמו נחמה פ.
שמונה חודשים ישבה בנווה־תירצח, על
שידול לזנות. כמו כולן, היא שנאה כל
רגע שם. למרות זאת, שבועיים אחרי
שיחרורה, התדפקה בשעת לילה מאוחרת
על שער בית־הסוהר ביקשה להיכנס פנימה,
לבלות שם את הלילה. בכל הארץ,
לא מצאה מקום אחר.
למחרת בבוקר מיהרה וטבלה את כל
בגדיה בכיור מלא מים, כדי שלא יוכלו
לשלחה החוצה .״אין לי לאן ללכת,״ ביקשה
מהמנהלת. אלא שבבית־סוהר, העיקרון
הוא שמעולם אינך יכול להשיג את מבוקשך.
היא הולבשה במערכת בגדים של
בית־הסוהר, נשלחה לחופש בעל־כורחה.
״אני אחזור,״ דבטיחה .״אני הולכת למסור
עכשיו עדות שקר. אין לי לאן ללכת. אני
אחזור לכאן.״

ונגד. נאספו חתימ־ת. נציגי העובדים נפגשו
עם פינסקר עצמו והעמידו אותו על
חומרת המצב. התוצאה היתד : ,פינסקר
הסיר את מועמדותו מטעמים אישיים. מיד
הוצע מועמד חדש: הסמנכ״ל צוקרמן השנוא
על עובדי הטלוויזיה לא פחות מ־פינסקר.
שוב נערכו העובדים להתקפת נגד.
ההמשך יוצג בסרט הבא בסידרה, בהשתתפות
המליאה, הועד־המנהל וכל הגווארדיה.

במאי
עינבר
נוק אאוט לצופים
הטלוויזיה. במעריב מאותו יום נמסר, כי
דובר הרשות לא אישר את הידיעה. ואילו
בידיעות אחרונות נמסר, כי ד״ר חיים יחיל
יו״ר רשות־השידור כן אישר את הידיעה.
פינסקר עצמו סיפר בקפה מנדרין בירושלים
לידידיו אמון צוקרמן, סמנכ״ל הרשות,
ואסתר דר, מפקחת עורכי הפילם, כי התנאי
שלו הוא, שיעיפו את יצחק שמעוני, מנהל
התוכניות בעברית ואת יורם רונן, מנהל
החדשות בעברית. שמעוני ורונן נערכו להתקפת
נגד ויחד עם סאלים פאתל, מנהל
התוכניות בערבית, תבעו פגישה דחופה עם
יחיל.
באותה שעה החלו העובדים להתארגן במקביל
כדי למנוע את המינוי המוצע. מכניסת
השבת ועד צאתה נערכו עשרות
שיחות טלפוניות ופגישות של אינטרסנטים
שונים בחדרי חדרים. הופעלו לחצים בעד
תקרית במעלית
ביום הרביעי בשבוע שעבר בשעה שבע
וחמישים בערב, נכנסו חיים יבין, מרדני
לוירשנבוים ופנחס הר־זהב למעלית בבית
הטלוויזיה. היו אלה אנשי צוות מבט לחדשות
של אותו ערב. הס מיהרו עם הסרטים
ביד, להגיע מחדר החדשות שבקומה
ד׳ אל האולפן שבקומה א׳ .אולם משהו
אירע בדרך — המעלית נתקעה בין הקומות,
התקועים נתקפו בהלה. לא הועילו
צעקות, לחיצות על כפתורים ורקיעות ברגליים.
נותרו עוד חמש דקות לחדשות.
שום אדם הממונה על חילוץ מן המעלית
לא נזעק (למרות שהמעלית החדשה נעצרת
לעיתים קרובות מדי, לא ידוע על סידורי
חילוץ מן המעלית) .האנשים בחוץ היו
אובדי עצות. אולם שלוש דקות לפני שעת
האפס הצליחו הכלואים לפרוץ הדלת בכוח.
הטלוויזיה נשמה לרווחה. בדרך נס —
מהדורת החדשות שודרה בזמן.

תכנית בומרנג בוטלה,

כי לא היה נציג דתי
הם אינם מסוגלים לעסוק בתיננון לטווח
ארוך. הם אינם מסוגלים לבחור מנהל ראוי
לשמו. אבל עסקני הוועד המנהל של רשות־השידור
מסוגלים בהחלט לטרפד את תוכניות
הטלוויזיה ולהרגיז את העובדים. לפני כשבועיים
הם החליטו פתאום לבטל את תוכ
בחרם
מטעם רשות השידור איים הבמאי
ראלף עינבר על העיתונאית־פליטונאית זיוה
יריב, אחרי שביטלה מערכון שלה, בתוכנית
פורים טל־פור. הריב בין יריב לעינבר נפל
בגלל שטות: יריב ביקשה בסך הכל לכתוב
את שמה על המסך כמחברת המערכון.
עינבר סירב. מדוע? עקשנות. זיוה
יריב, שלא התעצלה, התקשרה טלפונית עם
מנכ״ל רשות השידור, שמואל אלמוג, והלה
הביע פליאתו על כל העניין.
במהלך בירור העניינים סירב מנהל התוכניות
בעברית, יצחק שמעוני, לתת גיבוי
לעינבר והסיר את חצנו מן התוכנית.
ראלף עינבר יצא נגדו בהתקפה חסרת תקדים
באמצעות העיתונות: האוירה העכורה,
חוסר האירגון, התשלום הדל לאמנים וכישוריו
של מנהל התוכניות בעברית, כל
אלה מונעים, לדעתו׳ מהטלוויזיה להתקדם.
״המבקרים צודקים״ טען הבמאי .״החומר
דל, האמנים מגישים רמה ירודה, ואם לא
יחול שיפור דראסטי — ניסוג לאחור.״
כשלון ב־ 40 אלף ל״י. כל טענותיו
של ראלף עינבר מוצדקות בהחלט. אבל
הטחת האשמות כלפי אחרים אינה מנקה
אותו מכל אשמה. עינבר הוא במאי מצטיין,
אבל מפיק גרוע. בבחירת החומר לתכניותיו
נכשל כשלון חרוץ. בטל־פור למשל, היו
תעלולי המצלמה הנסתרת מצויינים• הזמרת
הכושית היתר, נהדרת. התפאורה של אמיר
גורביץ היתר, יוצאת מן הכלל.
אבל בסך הכל, בחירת החומר היתד, גרועה:
הליצנים היו מתחת לכל ביקורת. ה־מערכונים
היו ברמה של כתה ח׳ .החיקוי
של בדומיה, מפיו של מוטי גלעדי צרם
אזנים בתוכנית פורים. אריק לביא היה
פארודיה על עצמו, הפארודיה על הפסטיב־

נית בומרנג על צעירים ופוליטיקה (,)28/2
מניוון שבצוות לא היה נציג דתי. ההחלטה
״נפלה צ׳יק־צ׳אק, ממש ערב השידור, כאילו
היח מדובר על הרכבת קואליציה
ממשלתית ולא על איזושהי תוכנית רגילה
בטלוויזיה. מזל שנקדימון רוגל, שהתפרץ
בחמת זעם, הצליח לשכנע את חברי הועד
המנהל הנכבדים, לבטל את הביטול ברגע
האחרון. באמת מזל.

על קצה המזלג
• תוכנית בומרנג הבאה תוקדש לפער

עדתי. בויכוח ישתתפו ד״ר אבנר שא־קי,
ח״כ מרדכי סורקים, ד״ר חיים
אדלר ואחרים. מסמר התוכנית הוא סרס
קצר, בו מביעים ילדים דברים שליליים על
ה״פרנקיס״ מחד גיסא ועל ה״ווס־ווסים״ מאידך
גיסא • .פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי
של יום־העצמאות, יבויים לטלוויזיה
על־ידי י־סי צמח. ושוב, עינבר 1כל
שנה הוא זילזל בתפקיד זה ואילו הפעם
הוא נעלב מכך שהמשימה הוטלה על כתפי
חברו למקצוע • .עורכי המוסיקה בגל
הקל רוצים לשבץ במצעד הפזמונים הקלטה
מעניינת של ג׳אק בהן ולילית נגר,
המבצעים בערבית את השיר דו רה מי
מתוך המחזמר צלילי המוסיקה בעיבודו
של צבי בן פורת לפי מילים של רודה
תבור. אולם המפיקה אסתר סופר
תתיר את השיר לשידור לאחר ביצוע הבכורה
במסגרת התוכנית לילדים סמי וסוסו,
שתוקדש למוסיקת ובלט.

מועמד חגי פינסקר
התנאי: להעיף אחרים
לים שהשמיע ז׳אק כהן, היתד, חיקוי עלוב
לפארודיה של הגששים, שהושמעה בפסטיבל
הזמר המזרחי עצמו.
היה זה נוק אאוט לקהל. ותוכנית זו
עלתה לטלוויזיה כ־ 40 אלף לירות (במקצב
ה 70-עולה כ־ 10 אלפים ל״י).
השמצות הדדיות. מה שמרגיז במיוחד
את ראשי רשות־ו׳,שידודי, הוא כמובן
עצם הפנייה לעיתונים, ולא חס וחלילה,
רמת התוכניות. עינבר הצליח לחדד יחס־ם
גם עם בדרני צמרת רבים, המסרבים בכל
תוקף להופיע בתוכניותיו. בחוגי האמנים
זוכרים לו לרעה הערות מעליבות שהשמיע,
למשל, כלפי יפה ירקוני. בזמן האחרון החל
עינבר להשמיץ גם במאים חברים למקצוע,
כגון: יוסי צמח, אילון גויטיין, ושאול
עבודי, שסרבו לקבל את מרותו בתור יועץ
לענייני בידור (תפקיד ממנו התפטר לאחרונה).
אותם
במאים משיבים מלחמה שערה בלי
לברור באמצעים. אבל במקרה זה קנאת הבמאים
אינה מרבה חכמה. אולם הכל תלוי
בטיב המילוי: הממונה החדש עלול, אם
יימצא כזה, להפתיע ביחס לעינבר לכאן
או לכאן.

תדריך
* כזבות אותם זמנים (יום ד׳
)19.30 , 17/3שידורי המרי מהתקופה שלפני
הקמת המדינה בהשתתפות גאולה כהן,
חנה בן־ארי, עוגניה שמחוני, אסתר רזיאל
נאור ושאול הון. במאי — ג ד בן ארצי. הפקה:
ישראפילם.
* המבתב האחרון (יום ד׳
)20.20 סרט השבוע: נערה נשואה
מנסיכי אנגליה, מתאהבת בהרפתקן
שה מסתיימת בטראגדיה. משתתפים :
ארט גריינג׳ר, ג׳ואן גרינווד, פרנסואז
פלורה רובסון ואנטוני קוויל.
* הוליווד והבובכים (יום ה׳ , 18/3
)18.30 דיוקנו של פול ניומן וקטעים מסרטיו.

17/3 לאחד והפרסטיו־רוזיי,

ערב טוב (יום ו׳ )21.10 , 19/3
שירים חסידיים בביצוע שלמה ניצן ונירה
רבינוביץ. במאי: אילן אלדד.
* תמונתה של ג׳ני (יום ו׳ , 19/3
)21.30 סרט עלילתי ארוך בהשתתפות ג׳ני־פר
ג׳ונם, ג׳וסף קוטן וגרגורי פק.
* כרובים הבאים (יום א׳ ,21/3
)20.20 אורי זוהר מארח את תת אלוף
(מיל ).אשר לוי, הזמרים חדור. ודוד, רקד־נית
הפלמנקו בלוויו של הגיטאריסט אמנון
ואחרים. מפיק־במאי: אילון גוייטין.
* הרומן ״שירה״ (יום ב׳ ,22/3
)19.30 תוכנית מדף תוקדש הפעם לרומן
האחרון של ש״י עגנון שירה. בתוכנית
תוצגנה ארבע סצנות מומחזות, בהשתתפות
יהודה פוקס (ד״ר הרבסט) אורנה פורת
(הנריטה — אשתו) ,זיוית אברמסון (האחות
שירה) ,אהובה קליינר מתיאטרון המרתף
(המלצרית) וגד קינר (מלומד מעולי
גרמניה) .בשיחה משתתפים: אמונה ירון
בתו של עגנון, גרשום שוקן, בעל הוצאת
שוקן, פרופסור ברוך קורצוויל ואחרים.
מפיק־במאי: יעקב בן הרצל.

* תעודה

(יום ב׳ )20.20 ,22/3מותו

של סטלין.
* שלבם בהרצה (יום ב׳ ,22/3
)21.10 סאטירה ספרדית: שקיעתו של אדם
באספלט טרי מול חברה מתנכרת בגינונים
פורמליים.
הטולם הזה 1750

במדינה
צרכנזת

תסתכלי

בבגד,

אלא בסמל
לעקרת הבית המודרנית, הביא המיבחר
העצום של אריגים מלאכותיים חדישים,
לצד הנוחות והיופי, גם כאב ראש רציני :
כל בגד דורש ניקוי וכביסה אחרים, עקרת־הבית
המסורה תולשת, כאשר היא קונה
בגד חרש, את פתק ההוראות שעליו, שומרת
אותו עד עת הכביסה. אולם כאשר
מגיעה עת הכביסה, היא מגלה שהפתק
נעלם, או, מה שגרוע יותר — שהיא שכחה
לאיזה בגד משתייך איזה פתק. אז
הופכת עקרת־הבית המסורה לעקרת־בית מנוסה:
מטפלת בכל הבגדים באותה צורה.
ארבעה סמלים לכד בגד. מובן ששיטה
זו מקצרת, במקדה הטוב, את חיי
הבגד, מחסלת אותו לגמרי במקרה קיצוני.
על־מנת להתגבר על תקלה כרונית זו, הוציא
עתה מכון התקנים הישראלי תקן חדש,
מספר ,572 הכולל סימני הוראות לטיפול
במוצרי טקסטיל.
התקן החדש מבוסם על שורת סמלים
בעלי צבעים וצורות שונים, כשהחידוש העיקרי
הוא בכך שהם מוצמדים לבגד. הם־

נסתהק 1חזש

תקן 572
בלי געוואלד, לא שוות
מלים מחולקים לארבע קבוצות — הוראות
כביסה, הלבנה, גיהוץ וניקוי יבש. ייצרן
הבגד יחוייב מעתה להדביק למוצר שלו
סמל אחד מכל קבוצה, וכך תוכל עקרת־הבית,
או המכבסה, לדעת לטפל בבגד.
מותר, אסור, ירוק, אדום. הסמלים
המופיעים בתצלום, לדוגמה, פירושם :
. 1ירוק. מותר לכבס במים בעלי טמפרטורה
כלשהי.
.2ירוק־תפוז. מותר לכבס במים בעלי
טמפרטורה שאינה עולה על 60 מעלות צלזיוס.
.3תפוז.
מותרת כביסה ביד בלבד, במים
בעלי טמפרטורה שאינה עולה על 30
מעלות.
.4ירוק. מותר בטמפרטורה שאינה עולה
על 210 מעלות (טמפרטורה גבוהה).
.5ירוק־תפוז. מותר לגהץ בטמפרטורה
שאינה עולה על 150 מעלות (טמפרטורה
בינונית).
.6תפוז. מותר לגהץ בטמפרטורה שאינה
עולה על 120 מעלות (טמפרטורה
נמוכה).
.7אדום. אסור לגהץ.
.8ירוק־תפוז. מותר ניקוי כימי בבנזין
ובפרכלור אתילן (טיפול קל).
.9תפוז. מותר ניקוי בבנזין.
.10 אדום. אסור לכבס.
.11 ירוק. הניקוי הכימי בחומרי ניקוי
מקובלים מותר ללא הגבלה.
.12 אדום. אסור ניקוי כימי כלשהו.
לזעוק חמס .״יחד עם זה,״ קובע איני
ג׳ינר אריה הדר, ראש המחלקה לתקינה ב־נזכון
התקנים הישראלי ,״על הצרכן לזכור
כי עצם פירסום תקן חדש עדיין איננו מבטיח
כי המוצר יהיה באמת באיכות המתאימה.
הדבר העיקרי המבטיח זאת — הוא
צרכן שאינו מהסס להרים קול זעקה כאשר
הוא מגלה שמה שהובטח לו, לא
נתקיים.״
זעקי אם כן, גברת אהובה.
העולם הזה 750ז

אוטובוס וצא כל ס קר בשווה? 83 נואילת
ובשעה? 143 נווי 1א1ם־א1-י1יית לאילת

קולנוע
י שראל
מין המתרחש בארא :
זונה היא זונה
הריעה הרווחת בחוגים יודעי־דבר היא ש־מלכת
הכביש הוא סרטו הטוב ביותר של
מנחם גולן. ישנם האומרים אפילו שזה הסיט
הישראלי הטוב ביותר שנעשה עד כה.
הציניקנים, לעומת זאת, טוענים שזאת
מחמאה קטנה מאוד. ואפילו אם זהו המוצג
הקולנועי המשובח ביותר של ישראל —
אין הרבה במי להשתבח.
האמת היא שמהרבה בחינות, מלכת הכביש
הוא הסרט המתוכנן, השקול והשאפ־תני
ביותר של גולן. בסיפור על הזונה הרוצה
בילד, הנכשלת והחוזרת להיות זונה,
ובדרגה נמוכה עוד יותר מקודם, יש ניחוח
חזק של ניאו־ריאליזם איטלקי. אבל אין
ביסודו הגזמות אין נסיון לייפות יותר מדי
את הסיפור, את הגיבורה או את תנאי-
חייה. בקיצור, נתח חיים אכזרי ואותנטי.
כשרואים את הסרט, מסתבר שישנם הרבה
רגעים אמיתיים, אפילו תיעודיים, מח״י

טופול והתנוחה
חיי מין לקצינת צה״ל —
הזונות בארץ. אלא שלתוך הרגעים האמיתיים
מתפרץ לא פעם חוש־ההגזמה, הטבעי למי
שרוצה להמס לבבות של צופים בורגניים.
ילד אומר לזונה המהוגנת :״לכי מפה, את
זונה.״ הצופה שיש לו חוש־מידה וחוש־טעם,
מעקם ברגע זה את אפו.
אונס בהמשכים. דוגמאות נוספות
להגזמות דחוסות בכוח: סצינות האהבה,
פרט לעובדה שגילה אלמגור מספקת בהן
״סקופ״ וחושפת את גופה, לא התברכו בדמיון
או בפיוט רב. הלידה המפורטת מיותרת,
וכאילו הוכנסה במגמה לזעזע.
השיא, הצריך לזעזע, להרעיש ולקומם
— האונס המרובע בסדום (גולן אוהב, כנראה,
את המקום מאז פורטונה) הוא כלבך
ארוך, כל־כך אלים וכל־כך חד־גוני, עד
שהצופה מתרגל למציאות המבחילה ומצפה
בקוצר־רוח לסוף כל העסק.
אלה פגמים של עריכה — אך הסך־הכל
חיובי ביותר.
כל הנוגעים בדבר התייחסו אל הסרט
בכובד־ראש. גילה אלמגור השקיעה את מיטב
מרצה, וישנם מעמדים רבים בהם היא
נוגעת ללב. יהודה ברקן (כאבי ילדה המיועד)
משכנע, טבעי, פשוט וחביב —
טיפוס קולנועי של ממש. הצילומים נקיים
וזוויות הצילום נבחרו בקפדנות גדולה. ו־מוסר־ההשכל,
כבודו במקומו מונח: זונה
היא תמיד זונה. אי־אפשר לצאת מן התהום
העמוקה אלא על־ידי שינוי קיצוני בכל
ערכי־החיים.

שד כרות, ישבן שתול —
והצנזורה אל הלול
ויסקי סקוטי

.העולם הז ה ״ ,שבועוןהחדשוההישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 סלמון .260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דם ום משד. שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6ג^׳ופות: צינקוגרפיה כססי בע״ם •
העורך הראשי: אורי אבירי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

תמיד טו ב,
ת מי ד מ עו ד ה
״י1ש״,יבוא ושיחק בע׳מ

רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א
; ט 7פון ^446611 :

מסע המישגלים של חיים סוטול, התרנגול
הצברי במילואים, היוצא מן התעלה
לכיחן חיפה, כדי להתגרש מאשתו. ונופל
בדרך לכל מיטה (אפשר גם אלונקה, שטיח
או סירת־הצלה) ,אם יש בה חברה נשית
— מסע זר, כבר זכה לפירסום נרחב ומעמיק•
והכל בזכות הצנזורה הנאורה, שכדרכה
בקודש, החליטה בהגיון שמין בשב־בות־העם
הדלות (כמו במלכת הכביש) הוא
מותר וחינוכי, ואילו מין בצחוק — הוא
חטא בלי כפרה.
אם הסרט מוצג, סימן שהוויכוח הגיע
העולם הזה 1750

לקיצו. מה קרה, אם כן, לרמזים הנוראים
שלקצינת צד,״ל יש חיי־מין, או למעמד הגובל
בלוליינות מינית, כשרופאה מכובדת
נושכת את טוסול בכל מיני מקומות, המסומנים
במפה כמישטחי־גירוי >פוי
מעמד שאליו התייחסה הצנזורה במיכתבה
המפורסם אל אורי זוהר, ודרשה להוציא :
את המישגל הכולל את השיר, אני רוצה
חיים׳ ,ואת ישיבת הרופאה בין רגליו של
טופול לאחר שיחת־הטלפון?״
אורי זוהר התרתח, והחליט להיכנע, אבל
בדרך מיוחדת: הלך והכניס לסרט את ה־מיכתב
הרשמי של הצנזורה וכיסה בו את
כל הסצינות האסורות להצגה, וכך, הראה
את התיקון ל״זקני ציון מירושלים.״ הללו
כמעט שהתעלפו (מה שבהחלט עלול לסכן
את בריאותם) ,והחליטו שכדי למנוע שואה
מישראל, צריך לדון בפרשה מחדש.
התוצאה )1> :השד הנורא של הקצינה,
נחתך באכזריות )2( .הרופאה נשארת, אבל
התנוחות משתנות (לזוהר היו עוד כמה
ואריאציות אפשריות במחסן) ,והתרנגול
יצא לשוק.
התרנגול אינו פנינה קולנועית נצחית. כל
זמן שהוא מתייחם למין בצחוק, הוא משעשע
בערך כמו בדיחה גסה. אבל כשהוא
מנסה להיות רציני, כמו במעמדי התרנגול
ואשתו, ההולכים להתגרש (חיים וגליה טו־פול)
נופל הסרט למעמקי השיטחיות.
מעניין לראות כיצד יגיב העולם כשיראה
את טוביה החולב חשוף שת מזדוזג,
רחמנא ליצלן, ביחידים ובזוגות עם בתולות
ישראל.

האופה ומוכרת ך ן הפרחים קנאה איטלקית (סטודיו,
תל־אביב, איטליה) — המשולש
הנצחי הישן והטוב, הפעם ב-
דמות מוכרת״פרחים עזת-ת שוקות ( מוניק ח ויטי) ישני ה גברים
שבחייה: פיעל בניין (מארצ׳לו מ אס טרוי אני) ואופה
פיצות (ג׳יאנקארלו ג׳יאניני) ,או ת ם היא או הב ת בוזמנית
ובומידית.
בדרך כלל, זה נושא מ ת אי םבה חל ט למלודרמה סו חטת
דמעות, או ל ם הבמאי א טור ה (״נשים, נשים, נ שי ם
ס קו ל ה מתמצא דווקא בקו מדיו ת, ולכן הוא ב חר להבלי ט
דוו קא א ת הצד הגרו טסקי שבגיבוריו. ומא חר והעלילה
מתרח שת בר חובו ת הדלים ביותר של רומא, ה הזד מנויו ת
לכך אינן ח ס רו ת. תנועות הידיים ו המריבו ת הקולניו ת
רודפות זו א ת זו כימעט כמו בנאפולי, הפנים מ תעוו תו ת
והגידופים מתעופפים במרץ רב.
וכדי שלא י הי הספק כי המדובר ב סר ט שחש א ת דופק
הזמן הכניס ס קו ל ה לסיפור כל מיני רמזים א ק טו א ליי ם.
למשל: שני הגברים ה ם חברי המפלגה ה קו מוני ס טי ת, אבל
מובן שהמפלגה אינה מסוגל ת לפתור א ת בעיותיהם. אחת
מסצינות האהבה מתרח שת על חוף י ם מטונף, ללמדכ ם
כי יש כאן עירנות לבעיות ה ס בי ב תיו ת שבאופנה.

ארצות־הברית) — אליוט גולד מצחיק מאוד,
בעיקר בחלק הראשון של הסרט, כרופא
המנסה להשלים את אוצר הוויותיו המיניות
לאחר שנשא לו אשה.
שדמשחת (בן־יהודה, צרפת)
י — סרט־מתח חלקלק, מלא הברקות טכניות
וצילומים מרהיבי־עין, עם כל המרכיבים

חוץ מז ה, רב״אמן מרצ׳לו מ אס טרוי אני (שזכה לפפרס
עבור מי שחקו בפ ס טיבל קאן) ו מוני ק ח ויטי, מגלים מ שחק
עדין ורגיש. ו א מנ ם, בזכו ת ם ובזכות ה ר קו ל ס קורטז, בעל
המימדי ם הענקיים, כדאי ל חזו ת ב ״ קנ א ה אי טל קי ת ״.

יצאנית נועל
לכל תעריף

חדריך
תז־אביב
* * אני אוהב את אשתי (אלנבי,

גזאלזגורויאני, גיט־י גגייאנעי •.גזג־ן צזומן

נקמת הצועניה (גת, תל-
אביב, צרפת) — סר ט משונה ל מדי.
הוא מ ת חי ל כמו סיפור-
בל הו ת על מכשפות צועניות בכפר צרפתי ק טן, עם כל
מה שמתלווה לסיפור מעין זה: בי קתהק טנ ה, תיש בחצר,
שינאה עזה של בני״המקום, וכן הל א ה.
אלא שעד מהר ה מ שתנה ה אווירה הכללי ת וככל שמת קד
ם הסיפור, הוא מזכיר יותר ויותר אתהסא טי רו ת
הסרקס טיו ת נוס ח ״קלו שמרל״ ,על הצביעות ה מולכ ת ללא
מצרים בכל ישוב פרובינציאלי ק טן.
גיבורת הסר ט היא מארי ה, צועניה צעירה שאמה נהר״
גה בתאונת-דרכים. ב מ קו ם לכוף ראשה ולעבוד בפרך כדי
ל ה תפרנס, תחת מכו תי ה ם של בני הכפר, ביום, וגופו תי ה ם
המזיעים בלילה, היא מ חלי ט ה לה תמרד. לא איכפ תלה
כלל לארח א ת כל הצבועים הרודפים א חרי ה בלילו ת, ו*
אפילו בי מי ם, אבל מכו ת ופקודו ת היא לא תקבל עוד
מאיש. ועד מהר ה מס ת בר שיש מעט מאוד דברים שהגברים
המכובדים הללו, כמו הרו ק ח, ובעל-המכולת, ואפילו ה-
דוכס בעל -ה א חוז ה, אינם מוכנים לעשות על-מנת לבלות
מעט בין סדיניה של מארי ה הצועניה.
הב מ אי ת נלי קפלן מתארתאתת חבולו תי ה הנשיות

ל אפון: י צ אן ין! אן ןנגן 1כפר
של מאריה, והש חקני ת ברנדט לאפון, שהס תפ ק ה במשך
שנים ארוכות בתפקידי-מי שנח, מגלמת א ת הצועניה בכל
ההעזה, החוצפה והחו שניות הטבעיים, ה הול מי ם יצור זה.

ד״ש מעולמות
ר חו קי ם

חייל עירום ב״תרננול״
— בתנאי שהשד חתוך
המיסחריים המאפיינים את הבמאי קלוד
ללוש. עם ז׳אן־לואי טרינטיניאן.
הכריחה הגדולה (סינהמה,
ארצות־הברית) — סרט מלחמתי עליז על
אסירים אמריקאיים ואנגליים הנמלטים משבי
גרמני. מיבצעים וירטואוזיים של סטיב מק״
וזין, ג׳יימס גרנר, ריצ׳ארד אסנבורו ואחרים.

המעגל האדום (פאר, צרפת)

— טרגדיה של אנשים שאינם מסוגלים להימלט
מן הגורל שנועד להם, לובש בסרט
זה של ז׳אן־פיאר מלוויל צורה של סיפור־מתח
מהוקצע להפליא.
חוות החיות (פריז, אנגליה)
— מנהיגי מהפכת אוקטובר בדמות חיות
המתמרדות בחווה, כפי שתיאר אותם בסאהעולם
הזה 1750

(תכלת,
מרכבת האלים
תל-אביב, גרמניה) — סר ט תעו-
די המזכיר מאוד ספרו ת מדעית
דמיונית, ה מנ ס ה להוכי ח שכל ה תרבו ת האנו שית מ בו ססת
בסופו של דבר על מידע שהגיע לכדור-הארץ מ תרבויו ת
מפו ת חו ת יותר, בכוכבים מרו ח קי ם.
בתוך כך מבקרי ם, יחד עם צוות־הצילום של דוק טור
האראלד ריינל, במרבי תהאת רי ם הארכיאולוגיים בעולם,
מן הערים הנטו שות במידבר סהרה ועד לעיקבות תרבות
ה מ אי הבמכ סי קו.
מבחינה קולנועית, אין טעם להרבות בדיבורים. הצילו מים
אינם מן המ שובחים ביותר, הצורה בה מוצגים ה א
ת רי ם היא חד-גונית וחסרתה שראה, הני סו ח של ההסב רים
ברקע מלא נתונים, מיספרים ו תאריכים, שהם יפים
ב ה חל ט בספר לימוד בו אפשר לשנן כל זא ת, אך לא
בסר ט המייועד לקהל רחב.
ואילו ה מו סי ק ה ברקע, מזכירה יותר מכל מסיבת־ריקו־דים
נו סחג׳יימס לאסט, עם קצת אפק טי ם אל ק ט רוניי ם
כדי להוכי ח כי המדובר א מנ ם בסר ט מדעי ולא בטיול
מאורגן סתם. ואפילו במה שנוגע לעריכת ה חו מר, יש הר־

טירה פוליטית חריפה הסופר ג׳ורג׳ אורודל.

ירושלים
הם יורים גם ם סוסיס
(אריון, ארצות־הברית) — הבמאי סידני
פולאק מרכז את כל הפסול בעיניו באורח
החיים האמריקאי, בתוך סיפור על תחרות

חייט־ובי א בן בגן ברגוז הגזאייה
בה מן ה מ טודי ק ה היבשה, וכל מי שהתעניין קצת בנושא
הארכיאולוגיה, יודע בוודאי יותר על שלימן, מגלה טרויה
העתיקה, מכפי שמסופר בסר ט.

ריקוד מרתוני, בשנות השלושים. מישחק
ובימוי משובחים.
קיר וקסידי (ירושלים, אר־צות־הברית)
— אחד המערבונים המהנים
בשנים האחרונות, מנציח את סוף תקופת
המערב הפרוע, בעזרת שניים מן הכוכבים
המוכשרים ביותר של הוליבוד, פול ניומן
ורוברט רדסורד.

חיפה
בלדה לאיש המערם (אנז־פיתיאטרון,
ארצות־הברית) — מערבון משעשע,
המבכה בעצם את הימים הטובים
והעליזים של תחילת ההתיישבות במערב,
ימים שחלפו עם הופעת המכונית. ג׳ייסון
רובארדס, דויד וארנר וסטלה סטיבנס.

לבן על לכן. מבוקשים זוגות בלבד.
לבני־עור. אנחנו בני 39ד ,21 לבני־עור.
בלי סמים, בלי סטיות.

זוגות סופיסטיקייטד מבוקשים ב־איזור
ניו־יורק וניו־ג׳רזי. ערב ריקודים דיסקרטי
למטרת היכרות ייערך בתאריך קרוב.

• ל סבי ת מחפ שת בנות זוג. אני מו מ חי ת ב ,--מסוגל ת ל ,--ו עריבה

• צעיר שרירי, אדיר מידות, המעדיף יחסי״מין אורליים, מחפש שותפות לחוויי ה.
מבטי ח לבצע א ת הדברים ה ב אי ם.--.3 2 1 :
לוא היו שתי מודעות אלו מתפרס מו ת מ חר בעיתון ישראלי, הי ת ה הארץ
מתפוצצות בסערה. היא סוערת על דברים הרבה יותר ת מי מי ם. אול ם כאשר מגיגי
טו הר־ המידו ת בישראל יוצאים למלח מת־קוד ש נגד הפורנוגרפיה — ,בין א ם היא
מ תב טאת בסצינת עירום ב״קפוץ״ או בסצינת מישגל ב סר ט דני — הםמצ חי קי ם :
שכן בארץ, פורנוגרפיה היא עדיין מיל ה ריק ה. מלבד קהל שוליים הנלהב לדבר
ומשיג ספרו ת פורנוגרפית מתחת לשולחן אין הישראלי יודע עדיין מ ה זו פורנוגרפיה.
ה א מרי ק אי הממוצע, לעומתו, כבר יודע גם יודע. בעבר פור סמהבא מריק ה
פורנוגרפיה ט הור ה, ללא כל נסיון ה סוו א ה, רק בעיתוני מ ח תר ת. כיום, בהשפעת

עיתתניזם במהדורות רב1ת

שטוחות חז ה: סובלות ממעצורים?
מחוסר ביטחון י מבושה מגברים? כיתבו
אלי. אני אעניק לכן ביטחון בשיטותי הבוגרות,
הטבעיות — גם אם לא מקובלות
כל־כך.

מתוח? הירגע, בן־אדם. הבא את יומך
לשיאו בעזרת עיסוי מרחיב־דעת. פייטרו,
מעשר עד עשר.

אני מאהב נדיב־לב. אין אצלי מגבלות•
מחבב במיוחד אשה שתלטנית, בי-
סקסואלית. יש לי׳ לעזרתה בשעת הצורך,
גם ידידה בי־סקסואלית.

פרטים נוספים — רק בכתב. נא לצרף בול
לתשובה.
רווק מזדקן, כיסים מלאים כסף, מחפש
ידידה בעלת אופקים רחבים.

שלישיה מעורבת מעוניינת להכיר
נשים או זוגות למטרת חוויות מעניינות.
תצלום — רצוי, אך לא הכרחי.

גבר לכן

( ,)27 בי־סקסואלי. יודע גם

התיבה מבינת־עניין אוהבת גברים
המבינים פרק באמנות צרפתית ויוונית. בול
לתשובה — חובה. זקלין פ. 1י צעיר ,31 ,מעוניין לפגוש, ביום או
בלילה, צעירה רווקה או נשואה. גם זוגות.
ברשותו גם מכשיר.

גבר כושי 190 ,29 ,ם״מ 85 ,קילו,
בעל הופעה מושכת. מעוניין בנשים לבנות,
רווקות או נשואות. לבילוי בחוץ ובבית.
דיסקרטי מאין כמוהו.

אשה שתלטנית מחפשת גברים ב
לי אופי נכנע לאימונים בביתה.

קני־ המידה של החבר ה המ תירני ת, יצאו אלו לאור. אזרח הרוצה בפורנוגרפיה
לשמה, אינו חייב לחפש א חרי חנויו ת אפלו ת המוכרו תזאת בחשאי. הוא יכול
לקנו ת או תהב קיו ס קי ם בראש חוצות. עיתונים כמי ז 801 הברגה״ —
צורת ההתבט או ת הגס ה ביותר לטישגל) ודומיו, שכל כול ם אינם אלא אונניזם
בדפוס, מפ ר ס מי ם בצורה חופשית ת מונו ת גלויות־לב ושת, כמו זו המופיעה בראש
העמוד — בלי הכו תר ת כמובן, כ שהבחורה ערומה כביום היוולדה — לצד
כו תרו ת כמ ו: כושית ילדה למא הב ה הלבן בן העשר — ה רפ ת ק או ת אב ושתי
בנותיו ה ת או מו ת — סקסוס מי םהם שיא ה שיאים, מגלה זונה — סו ט ה תקף
סו ס — בעלת בית״הבושת הי תהב תול ה — ופנינים נוספו ת.
אלא שתמונות ומעשיות פורנוגרפיות מ הוו ת רק אתהחלק הבידורי של העיתונ־ניזם
ה א מרי ק אי. החלק הרציני יותר הוא המודעות ה ק טנו ת, ה תו פ סו תחלק נכבד
בכל עיתון כזה. מעל דפיהן. מ תנ הל שוק הבשרים הגדול ביותר ב הי ס טורי ה, כשכל
פעילות מינית מחפ שת לה שותפים. מחפ שת — ומוצאת.

לשיר ולנגן בגיטארה. חייב להגדיל את
הכנסתו. פתוח לכל הצעה.

זקן מלוכלך מעוניין בפעילות הטרוסקסואלית.
הכל הולך.

טינופת לכל החיים. חתום על שירות
המינויים שלנו, ותקבל סיפרות פורנו־

גרפית ממיטב מקורות העולם ישר לתיבת
הדואר שלך מדי יום ביומו.

בת שהיית מסוגלת לטפל בה, כתבי ל־דייויד
קונסטנטין.

אתה זקוק לביוונון הפסנתר שלך י
טלפן אלי, מ־ 11 בבוקר עד ארבע אחרי
הצהרים.

הזדמנות אחרונה. כל
צבע עור לא חשוב, גיל בין
קות, נשואות, לסביות —
קליפורניה באפריל. חושו. כל

במדינה

מתבגרים

שירזתי הבריאזת
בנות ניו־יורק׳
21ל־ ,45 רוואני
חוזר לבנות
קליפור
אשתך
זקוקה לגבר נוסף י אני לבן,
גבוה ,45 ,מושך, מבין, מתחשב ודיסקרטי.
שירות מיידי.

יפהפייה בלונדינית, עובדת סוציאלית
59 ,170 .35 קילו, מנת־מישכל , 125
מעוניינת לפגוש גבר גבוה, עדין הופעה.
שאינו סובל מדיעות קדומות.

י 8 18
גבר כושי מעוניין בנשים מטורפות-
מין. ידע בצרפתית או יוונית — חובה.
גיל, צבע עור, משקל, צורה — לא משנה.
עדיפות לצילום מושך. הזדרזי.

ניה — הזדרזו לכתוב אלי, לקבוע פגישה.
אני חוזר הביתה באפריל.

מזדתראפיפט. טיפול ממדרגה ראשונה
למזוכיסטים. צוות מעולה של גברים
ונשים מאומנים בכל השיטות.

פטישיסט רגליים. משתוקק לצלם
רגלי נשים יפות יחפות, בגרביים ובנעליים.
אתה מזוכיסט \ רוצה להיות מאושר?
האם מצבך ניתן לריפוי י האם כדאי
בכלל להירפא מזה י קיימת תנועת שיחרור
לנשים, לכושים, להומואים. האם לא הגיע
הזמן שגם אנחנו נפעל? תן צילצול.

מעוניין להיות עבד. אני לבן, בשנות
הארבעים, מחפש אשד, כושית שתלטנית
כדי להיות לה לעבד מוחלט. בא ב התקציב שגרס
קמוות
11 שנה עבד נחום ברודנר תושב קרית־גת,
כפועל־בניין ב לליבונה, ולא נעדר
מעבודתו יום אחד מסיבת מחלה• כאשר חש
לפתע ברע, באחד הימים לקראת תום העבודה,
מיהרו שניים מחבריו להביאו למרפאה
ז׳ של קופת חולים כללית.
היתד, זו שעת צהריים, וד,מרפאה היתד,
ללא רופא. פקיד המודיעין סירב להזעיק
את. הרופא מביתו, השליך לבסוף את הטלפון
לעבר חבריו של החולה, כדי שיטלפנו
בעצמם. הרופא השיב כי מאחר שהשער,
קרובה בין כה לארבע, שעת סיום ההפסקה,
הרי שהוא יבוא בארבע.
ללא חמצן. בינתיים הורע מצבו של
ברודנר, והוא איבד את נשימתו. האחות
במקום חיפשה ציוד חמצן, לא מצאה, והתקשרה
למגן דויד, ששלח שני אמבולנסים.
היה זה מאוחר. כאשר הגיע ד,רופא, ב־
4.15 במקום בארבע, היה ברודנר מת.
הוא היה אולי הראשון שנפטר, אך לא
הראשון שסבל. סידורי שירותי הבריאות

רוצות ללמוד ץ חתיך, גבוה ,29 ,לבן,
מוכן ללמד צעירות שאינן יודעות ורוצות
ללמוד מאלו שיודעים. צבע עור לא משנה.
באים בחשבון גם גברים.

זה חדש. זה מלהיב.
זה עלול להיות גם
קצת מסובך. אולם,
הקשיבי. החיים יכולים
להיות קלים יותר
בשבילך. סמפוני
סמפקס ־ ההגנה
ההיגיינית המודרנית
לשימוש פנימי ־
מסלקים ומשניחים
.ימים קשים־.

מומחיות בסמים. כיצד להשתמש בכל
הסמים. כמויות, צורות שימוש, השפעות
ותוצאות. שלח עוד היום שני דולר.

מסיכות מין. דמיונותיך הפרועים ביותר
— מוגשמים. אורגיות כבקשתך, מארבעה
עד עשרה זוגות. כתוב לאורגיות
בע״נז.
חשבון גם זוג, ואפשר לסדר גם רביעיה
בין־גזעית. פסיכופאטים, נוכלים — אנא לא
לפנות.

מיטת ימים. גבוה, חסון, מצוייד כהלכה
עם שתי נקודות־חן במקום שלא
הייתם מאמינים, רכשתי זה עתה מיטה על
מיזרון מים• מחפש בלונדינית, עד ,35 כדי
לעשות גלים ביחד.

עקרת ־ כי ת כושית, שופעת מידות,
מעוניינת לשמוע מנערות. לסבית על כל
הראש. כיתבו מהר, בנות.

זוג צעיר, שניהם זרם ישיר וחילופין,
מעוניינים בזוג דומה, או בגבר עליז שיכול
להשתעשע עם האשד, כשהבעל צופה.
שום הגבלות. הכל הולך.

9 8 8
הפסיקו להתמזמז עם עבודות שי
חובבים. נסו פעם סרט אמיתי מדנמארק
ותלמדו מה זו פעילות ראוייה לשמה.

פורנוגרפיה ללא צנזורה. סירטי מיש-
גל חיים. כל סוגי המין האפשריים. החודש
— הנחה: סרט של 200 רגל, שחור-
לבן — רק עשרים דולר. שני סרטים —
35 דולר. קפוץ על ההזדמנות.

צעירה כושית

מעוניינת לפגוש נשים

לבנות, גילים .24—36 חייבות לזכור שאני
אוהבת להיות הבוס.

פנינים פורונוגרפיות. נימפומניות
ולוליטות בפעולה. סרטים שלא ראית מימיך.
כתוב עוד היום.

אני מצליפה, מעוניינת לפגוש נשים
שמעוניינת בהצלפה טובה. תמונה הכרחית.

8 8 8

אינגריד תשפשף את גבך, או תצט־לם
איתך, או תעמוד לרשותך לציורי גוף.
הגיעה זה עתה משוודיה, זקוקה בדחיפות
לכסף. תעשה הכל בשביל קצת פרנסה.

צעיר שרירי ויפה, לבן. סובל מבעייה
גדולה הזקוקה לטיפול מתמיד. אם את חוש־

עקרת־כית משועממת ,32 ,גיזרה מצו־יינת,
מעוניינת בנשים תוקפניות ומנוסות
שילמדו אותי. גברים — בשום אופן לא.

מכוער במו שטן. מחפש נשים שאוהבות
מכוערים. רוצה הוכחה? מוכן לשלוח
תמונה. מכוער ממני לא תמצאי. מהרי
וכתבי.

מנהל מד״א פרגר
לא מסכימים
של קופת־חולים הכללית בקרית־גת מותחים
את עצביהם של הנזקקים להם מזה שנים,
בכך אומנם אין קריית־גת מיוחדת משאר
ערי הארץ, אך את תושביה אין צרת הרבים
הזו מנחמת.
כולם מסכימים, רק הענק לא. מזה
שלוש שנים שהנהלת סניף מגן דויד המקומי
מבקשת מקופת־חולים הכללית להשתתף
בתקציב להחזקת רופא תורן במגן דויד
בשעות שבהן אין רופא בקופת־חולים —
כמו למשל בשעות הפסקת הצהריים. סניף
מגן דויד הכין למטרה זו חדר מיוחד בעל
ציוד חדיש, בו הושקעו למעלה מעשרים
אלף ל״י. הציוד מונח עדיין בארגזים, כי
קופת חולים מסרבת, משיקולים תקציביים
משלה, להיענות בחיוב .״נתקלנו באי־שיתוף
פעולה מוחלט מצד מנהל מחוז קופת־חולים
בנגב, ראובן קליגלר,״ מדווח יו״ר מגן דויד
במקום .״לעומת זאת, שאר קופות החולים
כאן — לאומית ואסף — מוכנות לשתף
פעולה, בהתאם ליחס מספר החברים הרשומים
אצלן. אך ברור שמאחר שבקופת-
חולים הכללית רשומים למעלה מ־ 80 אחוז
מתושבי קרית־גת, לא ייתכן לבצע את הדבר
בלי השתתפותה.״
חוסך יסורים וזמן. גם בשעות שיש
רופא במרפאות קופת חולים, סובלים החולים.
תורים אינסופיים, מהומה ורעש
נצחיים — התמונה הקלאסית הידועה חוזרת
על עצמה גם בקריית־גת. חולה שיכול להרשות
לעצמו, הולך לביקור פרטי אצל
רופא קופת חולים.
מצב בלתי ניסבל זה עלול היה להימשך
גם אחרי מותו של ברודנר, לולא חבריו.
לאחר מותו, הם השביתו את העבודה בכל
האמור, יצאו בהפגנה רועשת נגד השערורייה.
לאחר שוועדת החקירה של קופת־חולים
תסיים את חקירתה, הם מתכוונים
להמשיך להרעיש עולמות, עד שיהיו בטוחים
שמותו של חברם לא היה לשווא.

יתכן שאינך יודעת
זאת, אולם סמפוני
סמפקס פותחו ע־י
רופא, למען נערות
כמותך לפניס^שנה
ומעלה. אינך יכולה אף
להרגיש בהם כאשר
הם מונחים במקומם
כראוי.
אולם, הסוב ביותר
בהם הוא,
אולי, כ׳ דבר
אינו מפריע
לך בפעילותך
השיגרת׳ת. את
ממשיכה לעשות
כלמה שברצונך-
ללא כל הגבלות.
את מרגישה תמיד
בסוחה וחפשיה.
זכרי. הו הסמפון
סמפקס והו שפופרת
ההחדרה, ניתנים
לסילוק בשסיפה. אין
פשוס מזה.
גסי כעת סמפוני
סמפקס. ניתן להשיגם
בשתי דרגות ספיגה,
רגיולר וסופר.

הגנה סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת ובוזמרוקמת
ובחרות. המעונינות בקבלת דוגמאות
וחומר הסברתי ישלחו 45 אגי בבולי
דואר אל היבואנים אינווסט אימפקס

בנדם, תל־אביב, רחוב ירמיהו 38

מחיאות

להלן דבריו של אורי אבנרי ל הנ מקת הס תייגויו ת סיעתנו לתקציב משרד
רא ש־הממשלה.

אודי אבנרי ׳ קודם כל אני חייב למחות על כן שראש־הממשלוז, אינה נוכחת
במליאת־הכנסת, בעת הדיון על משרדה. אין זו רל[ פגיעה בסדרים הפרלמנטריים, זוהי
גם פגיעה בנימוסים פרלמנטריים.
אדוני היושב־ראש,
כאשר הצטרפתי, בעודי נער, לאירגון הצבאי הלאומי, לימדוני את העקרון :״אנו הולכים
אחרי מנהיגינו, המובילים אותנו אל. הקרב — כלעוד הם מובילים אותנו אל הקרב !״

כיום, כעידן אחר, אף מתוך נאמנות לאותם אידיאלים עצמם, אנו
מציבים את העקרון :״אנו הולכים אחרי מנהיגינו המובילים אותנו
אל השלום -בל עו ד הם מובילים אותנו אל השלום !״

על מגש-הכסף

ירדתי מן הדוכן א חרי שנימקתי א ת
הצעתי הדחופ ה לסדר״היום בעניין ה
פאנתרים ה שחורים (עיקר הנ או ם מ תפרס
ם במדור ״הנדון״) ,ובדרן חזרה
ל מ קו מי שמעתי רעש עמום מוזר.
עברו כמה שניות עד שתפסתי פי
קר ה דבר יוצא״דופן: קבוצה של צעי רים,
שישבו ביציע מ אחורי קיר״הזכוכית,
פרצו ב ט חי או ת־בפיי ם.
זוהי הפרה של הנוהג בכנ ס ת, אך ה צעירים
לא ידעו זאת, כמובן( .הדבר
קר ה רק פעם אחת קו ד ם לכן: כאשר
קבוצה של תיירים א מ רי ק איי ם פרצה
בשעתו ב מחי או ת-כפיי ם בשעה שנכנס
מנ ח ם בגין ל אול ם. אבל אז קר ה הדבר
לפני ת חיל ת הישיבה).
אנשי גח״ל הנרגזים פרצו בקרי או ת-
מחאה, ו א חד מהם אף קרא שגם ח ם
יכולים להביא או ה די ם שיימחו לחם
כפיים. השבתי כי איגי יודע כלל מי ה ם
הצעירים שמחאו, א ם כי אני מודח
להם( .איני נוהג להסתכל ביציע, כשאני
נואם בכנ ס ת. לדעתי, חייב חבר־כנסת
לנאו ם לעמיתיו).
רק ל א חר מכן נודע לי שחיתח זאת
קבוצה מאנשי הפאנתרים.
בעיקבו ת פרשת הפאנ תרי ם הגשתי ה זכו

״ חו ק-י סו ד :
שבוע חצעת־חוק :
ההפגנה״ ,שנוסח ה על-ידי א מנון זכרונו,
בבר הגשנו פעם הצעה דומה ב כנ ס ת
ה קו דמת, בעיקבו ת הפגנות ה ס טו דנ טי ם
בעת ביקור קונר אד אדנאור בארץ. אז
לא הגיעה ההצעה לדיון, בגלל שיטת
ח ״ מיכס ה ״.
אפס אחד
גדול

נקוו ת שנוכל להעבירה לפחו ת בכנ ס ת

במשך כל ימי השבוע ניהלתי מאבק
רצוף עם שר״המישטרה, שלמה הילל,
על פרשת הנער שנפטר ב היו תו אסיר,
ועל מצב בי ת -ה חו לי ם בבי ת־ הסו הר.
חזרתי וטענתי כי שליחת א סיר חול ה
קשה לבית״סוהר כ מו ה כפסק-דין מוות,
והשר ענה כמ ה פעמים בצורה יותר ויותר
נרגזת.
ה מ הלכי ם השבוע: נאו ם שלי על ה מצב
בב תי־ ה סו הר, קריאות״ביניים של
השר, הודעה אי שית שלי, הודעה נגדית
של השר. בכך לא י ס תיי ם העניין —
וכאשר נשלים אתהת מונ ה, אדוו ח עליה
כאן.
דבר א חד אפשר להב טי ח: סיעתנו לא
ת שקוט ולא תנוח, כשם שלא י שקוט
ולא ינוח שבועון זה, עד שנשיג רפורמה
י סו די ת בב תי -הסו ח ר של ישראל.

עיסוקנו העיקרי בשבועות אל ה הוא
לנ מק אתמ או ת ה הס תייגויו ת, שהגישה
סיעתנו לתקציבי משרדי״הממשלה ה שונים.

תייגויו תאלה מוכנות מדי שנה
על״ידי זכרוני, בעזרת מו מ חי תנועתנו
ב שטחים השונים. יש לנו רק ד קו ת מעטו
ת כדי לנ מק אותן — ואנו משתדלים
לנצלן כדי להביע בקיצור א ת עמדת
תנועתנו.

אף האם מובנה הממשלה לצעוד ככיוון זה? האם היא מובנה להסכים
לשלום שהוא עכשיו אפשרי ומעשי, לשלום המוגש לנו ברגע זה ממש,
על אותו מגש־הכסף אשר עליו ניתנה מדינת-ישראל: דם החיילים
ודמעות האמהות?

בכייה לדורות!

כבוד היושב־ראש, מאז החמישה ביוני ,1957 כאשר עמדתי על דוכן זה והצדקתי את
מלחמת־המגן, לא חשתי בלבי חרדה כה עמוקה לגורל המדינה, כמו בימים אלה.

אני חרד מפני אובדן הזדמנות היסטורית לשלום, שהיא אולי
חד־פעמיתן שהיא פרי נסיכות בינלאומיות ומרחכיות, העלולות להשתנות
ככל רגע. התרגלנו להשתמש בנקל במליצה ״בכייה לדורות״,
אכל אובדן הזדמנות זו תגרום כאמת בכייה לדורות, ללא מליצה.
(ברגע היסטורי מסויים, בחודשי , 1948—1947 היתה הזדמנות בינלאומית חולפת להקמת
מדינת־ישראל. איזו בכייה היתד, נגרמת, אילו החמצנו אז את ההזדמנות הזאת !)
אני חרד מפני בידוד המדינה בעולם, מפני אובדן אחרוני ידידינו, מפני ניתוק עורק־החיים,
המחבר מדינה זו אל בעלת הברית הגדולה שמעבר לאוקיינוס.
אני חרד מפגי הידרדרות פתאומית, ואולי מיקרית, לתוך תהום של מלחמה חדשה, עקובה
מדם — מלחמה שבה ננצח תוך קורבנות שלא ידענו כמותם מאז תש״ח. ניצחון שלא
יביא לנו שום ברכה ושום יתרון.

אכל יותר מכל אני חרד מפני סכנה שאין גדולה ממנה -מפני אובדן
ביטחוננו כצידקת מאבקנו, להחלפת האמונה ״אין ברירה״ כידיעה
שאנו לוחמים על החזקת שטחים בכושים, תוך דיכוי אובלופיה מורדת.

המוראל פירושו־ מוסר!
רבותי חברי הכנסת, אני מפציר בכם בכל לשון של הפצרה לשקול עובדה זו ברצינות.
הייתי חייל, עמדתי בקרב. אני יודע מד, פירושו של פחד־מוזת, כאשר ייצר־הקיום־העצמי
מתקומם נגד השלכת החיים מנגד. ואני יודע שהספק הקל ביותר בצידקתנו המוחלטת,
בחוסר־הברירה המוחלט שבמלחמה, יישנו ללא הכר את החייל הישראלי !

אוי לכסילים, המדקלמים על ״גבולות בטוחים״ ,מכלי להכין כי יש
גבול בטוח אחד ויחידי למדינת ישראל: שורת החאקי של חיילי צה״ל,
הבוטחים בצידקת המאבק!
תפקידי ייצוג לטכסים בין־לאומיים. אבל בפירוש
אינני מסכים להעלות בחשיבותם.
אינני מסכים שפעלתנות ואירועים יוצגו כאילו
הם מדיניות־חוץ. משרד־החוץ אמנם
יש׳ אבל מדיניות־חוץ — אין.
לצורך זה אביא שתי הסתייגויות שהגשנו
לתקציב משרד־החוץ. האחת מבקשת לקצץ
סעיף מסויים בכמה עשרות מיליוני
לירות: השנייה מציעה דווקא להעלות תקציב
סעיף מסויים בכמה עשרות מיליון
לירות.

אנו מבקשים להעלות את תק-
ציב המחלקה למזרח התיכון ולים
התיכון המזרחי. מרחב מחייתה
של המדינה, מוקד מלחמתנו,
מישכן תקוות השלום.
כאן יוכרע גורל העם היהודי לדורות.

בנאומו ל הנ מקת הס תייגויו תינו לתק ציב
משרד־החוץ, א מר שלום כהן א ת
הדברים הב אי ם :

שלום כהן :.אעשה דבר משונה מאד,
ואנצל דיון על סעיפי התקציב כדי לדבר
על התקציב, על לירות ועל אפסים.
על 94 מיליון ו־ 100 אלף לירות, המוצאים
כדי להשיג אפס — או כמעט אפם —
באמצעות משרד־החוץ.

אפס גדול ויקר, אפס ריק וחסר
תוכן, המדכר כלשון מסריקה.
אפס שהוא למעשה סמל משרד•
החוץ של השר אכן.
אומר מייד שאין בדעתי לפגוע, חלילה,
בכל האנשים הטובים והמסורים העובדים
במשרד־החוץ, או להמעיט מחשיבותם של

המדינה הגיעה לפרשת־דרכים היסטורית, אחת מנקודות־המיפנה המונומנטליות בדברי
ימי עמנו, בן אלפי השנים. ומעל לכל דיון על משרד ראש־הממשלה מרחפת השאלה
האחת: האם ממשלה זו, האם ראש־ממשלה זו, מובילה אותנו אל השלום?
בשתי הזדמנויות גדולות, בחודשים האחרונים, הצביעה סיעתנו בעד ממשלת גולדה
מאיר, כאשר צעדה צעדים לקראת השלום: בהיכנסה לשיחות יארינג, ובשובה אליהן. אנו
מוכנים להצביע בעדה — אנו מתחייבים להצביע בעדה — בכל צעד נוסף קדימה,
אל השלום.

אבא אכן

הביטחון המוסרי של הנוער הישראלי — זהו קו־ההגנה הראשון.
השלמת העולם הערבי עם קיומנו וריבונותנו — זה קו־ההגנה השני.
הכרת דעת־הקהל העולמית בצידקת עמדתנו ועמידתנו — זהו קו־ההגנה השלישי.

כאן אוייבינו של היום, כאן שונאינו, כאן
השכנים שאנו חייבים להפוך אותם לידידים,
חייבים כמעט בכל מחיר.
ברור שחלק מהתפקיד מוטל על צה״ל,
חלק על האזרח המקיים קשרי ידידות עם
בן שכם וחברון, אבל חלק בכל זאת מוטל
על משרד־החוץ, חלק אדיר, ממלכתי, מתוכנן•
כמה
אנשים עוסקים בתפקיד גורלי זה?
גבירתי היושבת־ראש, חמישה אנשים. חמישה
אנשים עסקו בו בשנה שעברה, חמישה
אנשים יעסקו בו בשנה הבאה, ואין זה
משנה, למי שהכין את התקציב, אם השנה
מדברים על סיכויים רציניים לשלום ; אם
השנה צריכים לתכנן תוכניות לשלום• חמישה
מספיקים בשביל תפקידיה של המחלקה
למזרח התיכון ולים התיכון המזרחי, איזור
שיש בו תשע מדינות לפחות: תורכיה,
לבנון, סוריה, עירק, ירדן, מצריים, לוב,
אלג׳יריה ותוניסיה. יש עוד מדינות.
אילו היו לפחות ממנים תשעה פקידים,
אחד לכל מדינה. אבל גם זה לא. היו חמישה
פקידים, חמישה פקידים יהיו. חמישה
פקידים אלה יקבלו בשנה הבאה 82,500
לירות, בתור משכורת לשנה שלימה. תקציב
המחלקה כולה יהיה 1,787,500 לירות.
אנחנו מציעים להגדיל את הסעיף ל־27
מיליון לירות.

בנגד זה אנו מציעים לקצץ כסעיף
אחר ב־ 11 מיליון לירות.
זהו סעיף הנציגויות הדיפלומטיות
והקונסולריות.

עובדים שם 1024 איש. דמי הייצוג
שלהם 2,830,000 :לירות, כלומר הרבה
יותר ממד, שהמחלקה ההיא מקבלת. דמי
ריפוי — 1,680,000 לירות.
יש באותה מחלקה ששה נספחי תרבות.
אפשר היה לומר שאם חמישה פקידים במחלקה
למזרח התיכון מקבלים 82,500 לירות,
ששה נספחי תרבות יקבלו 82,500
פלוס ס/ס ,20 ובסך הכל יגיעו ל־ססס 100,
לירות. והנה ששה אנשים אלה מקבלים
270,000 לירות — פי .4.5
יש סעיפים באמת מדהימים בחוסר הרלבנטיות
שלהם לגבי התפקידים האמיתיים
של משרד־החוץ. למשל, בשנה הבאה, רק
להעברת מיטעני עובדים יוצאו 900,000
לירות.
מה מלמדים המספרים האלה? לצערי,
הנושא הערבי׳ נושא השלום עם העולם
הערבי, יחסי השכנות, ההבנה וההיכרות
עם העולם הערבי, הוא נושא שבמשך כל
שנות קיום המדינה נדחק לקרן־זווית, ונשאר
שם גם כיום.
כל הזמן אמרו שאיש אינו רוצה לעשות
שלום. בגלל זה הוא נדחק עד עתה.

מדוע הוא נדחק ביום, כאשר
ברור לגמרי שמדינות־ערב רוצות
לעשות שלום, כאשר לפחות שתי
מדינות שבנות, בחזית הדרום והמזרח,
אומרות בפירוש שהן
מובנות לפתרון סכסיד המלחמה
כינינו?

,יש רק ״גבול בטוח״ אחד: חיילי צה״ל הבטוחים בצידיקת מאבקנו
^ג אס תחמיץ הממשלה את ההזדמנות לשלום — תיגרם בכייה לדורות
רק הרוזק־הרחק מאחורי כל אלה, יש ערך הגנתי כלשהו לערימות של חול, לרצועה
של מים, למרחב של אוויר.

מן המידבר אל הארץ המובטחת
כבוד היושב־ראש, האם ממשלת גולדה מאיר מבינה זאת? האם היא מסוגלת להבין
זאת?

האם גולדה מאיר עצמה, שפניה נחרשו על־ידי חמישים שנות
הליבה במידבר המאבק היהודי-ערבי, מסוגלת להנהיג את העם
לתוך הארץ המובטחת של השלום?
האם מיבנה הממשלה שלה, מבחינה אירגונית ואישית, מתאים לעידן זה?

• הממשלה היתד, בטוחה שעבד־אל־נאצר לא יעז לקרוא לעזרת הצבא הסובייטי. אולם
הצבא הסובייטי בא למצריים.
+הממשלה היתד. בטוחה שהערבים לא יקבלו את יוזמת רוג׳רס. אולם הערבים
קיבלוה, והכריחו את ישראל לקבלה.
• הממשלה היתד, משוכנעת שהערבים לא יסכימו לעולם להסכם־שלום רשמי עם ישראל.
אולם עבד־אל־נאצר, ואחריו אל־סאדאת, הכריזו על נכונות זו.

הגיע הזמן לשים קץ לניהול החובבני של העניין הגורלי ביותר כדורנו.
אנו מציעים להקים מיד מיניסטריון לענייני השלום, מיניסטריון
שיהיה מופקד על בל ענייני המיזרח התיכון, ענייני ישראל-ערב,
וענייני ישראל-פלסטין כתובם.

זוהי ממשלה של ותיקי־מלחמה, לא של חלוצי־שלום.
חסר בממשלה גורם מרכזי, המסוגל לטפל ברצינות בענייני השלום. כל משרד ראש־הממשלה
הוא גיבוב מקרים של פונקציות מכל הבא ליד.

המטסל הלבן דרוש מייד!
במשרד ראש הממשלה יש דבר הקרוי ״יועץ לעניינים ערביים״ .אוי ליועץ, ואוי ל־עצותיו
! במשך עשרים שנה העכיר מוסד זה, כמעט ללא תקנה, את היחסים בין שני
העמים בתוך מדינת־ישראל. למרבה המזל, אין לו סמכות לגבי היחסים עם שאר עמי־ערב.

רבץ ובר־לב -לממשלה!
באותה הזדמנות, מן הראוי להרחיב את הממשלה עצמה, לצרף אליה כוחות חדשים,
צעירים, עם גישה רעננה לבעיות השלום. אנשים כמו יצחק רבין, אנשי־השלום בצמרת
המערך, וחיים בר־לב, לכשיסיים את תפקידו הנוכחי.
זהו הצד הסטרוקטורלי והפרסונלי.
חשוב עוד יותר, כמובן, הצד המדיני.

שלום — עכשיו!

להלבה אחראי לכד משרד־החוץ. אולם, למעשה, זהו משרד למלחמה
פוליטית, ובראשו -מבונת האליבי האלקטרונית, ששמה אבא אכן.

יש הרואים, כמונו, בתוכנית רוג׳רס בסים סביר וחיובי לגיבוש יוזמת־שלום ישראלית,

למשרד זה אין הכלים, אין ד,יידע, אין המומחיות ואפילו אין הנכונות הנפשית —
הדרושים למיבצע ההיסטורי הכביר של השגת השלום בין ישראל והעולם הערבי.

שתכלול גם הגדרה עצמית לפלסטינים וסידורי־ביטחון יעילים. לעומת זאת, יש הרואים
בתוכנית רוג׳רס את הרע במיעוטו.

לפני 14 שנים הצעתי להקים מה שקראתי ,,מטכ״ל לבן״ ,מיניסטריון
מיוחד, בראשות סגן״ראש־הממשלה, בו ירוכזו מאות המומחים
הדרושים להערבות־מצב כעולם הערכי, לאיסוף המידע המדיני, להבנת
תכניות לכל מצב אפשרי, לאירגון ולביצוע יוזמות-שלום רכות
ומגוונות. מומחים לארצות־ערב השונות, מומחים לתעמולה ולכלי•
התקשורת, מומחים מדיניים, מומחים למודיעין.

אולם, כף או בך, בל כר־דעת חייב להבין שזהו הבסיס המעשי לשלום
-שלום רצוי או שלום כפוי .

הממשלה טע תה בכל ההערכות
הצעה זו, עליה חזרתי פעמים ללא־ספור, לא התגשמה עד עצם היום הזה.
על כן טעתה הממשלה בכל הערכותיה, ללא יוצאת אחת מן הכלל, והתוצאות היו הרות־אסון.

בדוגמות מעטות :
• :הממשלה האמינה שהפצצת מצריים לעומק תביא להפלת המישטר הנאצרי. אולם
הוא התחזק.

עצוו את העולם -
חוות רוצה רתת!
להלן כמה מן הדברים שאמר אורי
אבנרי ל הנ מקת הימנעותנו מהצבעה על
הצעה לשדר־היום, שהגישה גח״ל בעניין
הודעת הנשיא ניכסון לקונגרס. אחרי
שח״כ חיי ם לנדאו ני מק א ת ההצעה
ואבא אבן השיב לה, א מר אגנרי נין
השאר :

אורי אכנרי אפשר להגדיר את
מדיניות חרות כיום על־פי שם המחזה:
״עיצרו את העולם; אנחנו רוצים לרדת.״
חרות מתעלמת מן האינטרסים של כל
המעצמות; על־ידי כך היא מוציאה את עצמה
מכל מישחק פוליטי.
חרות מעמידה פנים כאילו לא קיים האינטרס
הסובייטי, כאילו אין איום בעימות
צבאי עם הסובייטים; כאילו אינו קיים האינטרס
האמריקאי והסכנה של עימות מדיני
עם האמריקאים.

למעשה אומר חבר־הכנסת בגין,
מפר של חבר הכנסת לנדאו: כה
אמרנו, על פינו יישק דבר.
בשפה האהובה כל־כך על מנחם בגין :

111360, 813.1ין 010, 810 זץ ״ 810
״ !3110116ס־גנן
— ״כך אני רוצה, כך אני מצווה, במקום
ההגיון בא רצוני.״
מנחם בגין: לכל הדיעות, לא ציטטת
מדברי.
אורי אכנרי: כמובן לא. אני מגדיר
את השקפת מפלגתך.
זהו הקול של 1967 במציאות של .1971
וכמו הבורבונים* ,כן סיעת גזז״ל: לא למדה
כלום ולא שכחה כלום.

יש לשים קץ לגימגום. יש להגיד
כגלוי וכפה מלא, שתמורת
שלום־אמת ישיר ורשמי אנו מוכנים
לקבל את תוכנית רוג׳רס, ואת
גבולות המדינה כפי שהיו,
עם שינויים מסויימים ועם סידו־רי-ביטחון
יעילים. הדבר תואם
* שושלת מלכים בצרפת, שעליה נאמר
פסוק זה.

אנחנו קוראים לראש־ד,ממשלה ולממשלתה לשים קץ לתרגילי ההשהייה ולתחבולות
הדיפלומטיות המתוחכמות.

אנו קוראים לה להודיע כצורה חד-משמעית, שאנחנו מסכימים עק רונית
לגבול הכין־לאומי כדרום ולגבולות ה* 4ביוני, עם שינויים
סבירים, ללא סיפוחים מהותיים.
אנו קוראים לה ליטול לידיה את היוזמה המדינית, וליזום שלום
ישיר עם מדינות-ערב ועם הפלסטינים, תוך ניצול כל האפשרויות,
כולל שיחות־יארינג -תחת להיגרר, להידחף -וכמעט והייתי אומר :
להיכעט -לתוך השלום.
ראש־ד,ממשלה, יועציה ועוזריה, יישפטו על־ידי ההיסטוריה על־פי אמת־מידה אחת ויחידה:
האם יביאו את ספינת המדינה אל חוף המיבטחים של שלום רשמי השנה, ב־.1971

שלום כ 71 שלום -עכשיו!
את האינטרסים
מדינת ישראל.

הבסיסיים של

צעד אחרי צעד קיבלר, ממשלת ישראל
בשנה האחרונה את העמדות שהצענו לה.

מנחם בגין
אמרנו שאי־אפשר לפתוח במשא־ומתן
ישיר, שחייב לקדום לו משא״ומתן עקיף
— וכך היה.
אמרנו שיש לדבר בפירוש על נסיגה
תמורת שלום — וכך קרה.
אמרנו שיש לקבל את יוזמת רוג׳רס
— והיא נתקבלה.
אמרנו שיש לחזור לשיחות יארינג —
וחזרו.

עכשיו אנו אומרים: יש לומר

כפה מלא שהשלום חשוב מהשטחים,
שנתעקש על תנאי־שלום ועל
סידורי-ביטחון, אך לא על קילומטרים.

לומר בפירוש ״הן״ לשאלה המסו־יימת
של השגריר יארינג.
יש רק טענה אחת צודקת בדברי חבר־הכנסת
לנדאו היום, והיא שבלי הפלסטינים
השלום יהיה פגום. הוא הזכיר את דברי
הנשיא אל־סאדאת, לא בצורה נכונה, ובוודאי
לא בהקשר הנכון ובפירוש הנכון, אבל
גם אני רוצה לומר שבלי פיתרון הבעיה
הפלסטינית — השלום שיושג הוא פגום.
...הנשיא ניכסון אמר עכשיו בפירוש ש־
״לא ייתכן הסדר בר־קיימא במזרח התיכון,
מבלי לטפל בשאיפות הלגיטימיות של העם
הפלסטיני.״ הנשיא ניכסון הכיר בכך, סיס־קו
לפני חודש, הכיר בכך, המלך חוסיין
אמר שאחרי השלום, אם הפלסטינים ירצו
מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, הוא מסכים.
ובכן, ניכסון אמר, סיסקו אמר, חוסיין אמר,
ואחד מראשי הפדאין, שאפיק אל־חוד, כתב
לפני שבועיים בעיתון לבנוני, שבהסדר־שלום
לא יעלה על הדעת שהגדר, תחזור ל־חוסיין.
הפירוש: דרישה למדינה פלסטינית.

ואני שואל את הספסלים הלא
מלאים (של המערך) :מה ההגיון
בכך שהאישיות האחרונה כעולם
האומרת :״לא תיתכן בשום פנים
מדינה פלסטינית״ -תהיה דווקא
ראש־ממשלת ישראל?
אין כזה שום הגיון!

מוגש ע״י תנועת העולם הזה -כוח חדש

הווולם הזה

1750

במדינה

בחי ח 1לי
בזיונו ת
ב״איכילוב״

המשך
עד למוצאי־שבת האחרון לא נראה היה
שכל הגילויים בהעולם הזה בעיתונים אחרים,
אודות המצב המעורר חלחלה בבייז־החולים
איכילוב בתל-אביב, הביאו לשינוי
כלשהו. מדווח כתב העולם הזה על סיוריו
שם בשבועיים האחרונים :
ללא טיפול -עד מתי? מוצאי־שבת,
ה־ 6למרץ. משר, דורה ,23 ,מובא

בפועל, נשארת לעיתים קרובות רק אחות
אחת.
• כאשר מגלה חולה סימנים של הת־קף־לב,
קורה לא פעם שחולפות דקות
יקרות בחיפושים אחרי מכשיר הא.ק.ג. הנייד.
לעיתים — עד עשרים דקות ! מכשיר
אחד נמצא באורח קבע במחלקת הלב, שני
במחלקת עזרה ראשונה, שלישי משותף
לשאר המחלקות. אם השניים הראשונים
תפוסים, יש צורך לחפש את השלישי בכל
הקומות.
9כנ״ל לגבי מזרקים. לא פעם קורה
שאחות הצריכה לעשות זריקה בלילה, מגלה
שאין מזרק תקין במחלקה, חייבת
להתחיל להתרוצץ בין הקומות, לחפש מזרק.
מקקים יש, עובדת אין .״קיבלתי

פצוע דורה כ״איכידוב״
לטיפול — חכה חמש שעות
את סיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין ע 7גבי המעטפה. תשבץ
1749״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך :

)1וניל )4 .צבע אדום בהיר )6 .כלל
האוניות )8 .הפרדה גזעית )10 .קמצן.
)12 כלי אוכל )13 .מחלה)14.מילה המסיימת
בתים בפרקי תהילים )15 .מכשיר
עינויים )17 .משב אתיר )19 .דת)22 .
צופן .)23 .זבל )25 .כראוי )27 .מסולם
התוים )37 .אבר בפנים )29 .קח )30 .ממדינות
ארצות־הברית )32 .ירא )34 אינו
קשה )35 .טעמו כלענה )37 .שפשף קצה
בגד בקצהו האחר 38 .א׳) טבעו של דבר
המושווה לדבר אחר )40 .מצע )42 .שכנע
לדבר )44 .ספחת בעור )45 .בית מגורים
סרטי )48 .טיפטפו מים )49 .קיים)50 .
קטנטן )52 .עשה מר )54 .אל )55 .לחץ.
)56 פשע, בגידה )58 .מיפתן )59 .נאיבי.
)61 שמח הפרטי של מנצחת הבחירות בהודו•
)64 היקף דבר מתחילתו עד סופו.
)65 אבן קשה מאוד )66 .דרום.

)1כינוי לרב מלצרים )2 .מין צמח ריחני
)3 .משוחרר )4 .מתת )5 .יצור דמייני
מפחיד )6 .מידבר )7 .מפתח פאטנטי)8 .
מעיל קצר )9 .זוהר, יפעה )10 .סיים)11 .
עינויים ) 12 .כבש רך ושמן )14 .מניע.
)16 נתר )18 .אבי הבעל )20 .יין טהור
שלא נמהל במים — שתי מילים )21 .פעולת
הנפטר מאשתו )24 .איש )26 .מרח.
)28 מוקש 30 .א׳) מעורקי הדם )31 .דרו
סלולה• )33 יראת כבוד )36 .שר )37 .תפארת
השכוי 38 .קשירת ידיים ורגליים.
)39 חייב להיות בחגורה )41 .רוטט לפני
כביתו )43 .שוק כספים )44 .משא, נטל.
)46 יהי רצון בקיצור )47 .שטבעו להרוס.
)50 כעס רב )51 .נהר, גבול )53 .שאינו
מצומצם או מתוח )55 .מטבע מנדטורי.
)57 מין קוץ )60 .עני, דל )61 .בן לאותו
אב )62 .מערב )63 .מורה הלכה.

לחדר עזרה ראשונה. השעה .20.45 דורה
נפצע בתאונודדרכים, נפגע בעיקר בראשו
ופניו מעוכות ומכוסות דם.
חולפת חצי שעה עד שהפצוע נרשם בספר
הקבלה. כל אותו זמן הוא שוכב ללא
טיפול. בעשר ורבע, הוא זוכר, לבדיקה
ראשונית, נשלח לצילום רנטגן. שם חל
עיכוב נוסף. בגלל שביתת ההאטה של טכנאי
הרנטגן, עובד שם רק אדם אחד. דורה
מוחזר מהצילום האורך דקות ספורות׳
לחדר עזרה ראשונה, בשעה .23.15
שעתיים וחצי חלפו מאז שהובא לכאן ופניו
מלאות בוץ ודם. הוא ממשיך עדיין ל-

הוראה מהרופא לעשות זריקת גראמיצין*
לחולד״״ סיפר סטודנט לרפואה באחת
המחלקות הפנימיות .״לא היה במחלקה
גראמיצין, והתחלתי להתרוצץ בין המחלקות
האחרות. כששאלתי איך זה שחסרה
במחלקה תרופה, שהרופא נותן הוראה
לתת — ענו לי שזה בגלל שהגראמיצי!
עולה ביוקר.״
#אחד העובדים לקח אותי לסיור לילה
באולמות החולים. מקקים גדולים טיילו
להם על פני הקירות. ריכוז נכבד מהם
נמצא ליד כיור המים, שם הם מתאספים
לשתות .״חסרות עובדות נקיון,״ הסביר
לי מארחי .״עובדת הניקיון שמוקצבת למחלקה
מספיקה בקושי לשטוף את כלי האוכל•
לניקיון יסודי בחדרים — היא לא
מגיעה בכלל.״
האם חשו האחיות ואנשי הצוות בשינויים
כלשהם, מאז הביקורת שהוטחה
על בית־ד,חולים בעיתונות י
״בטח. ההנהלה ערכה חקירה פנימית,
כדי לגלות את האחיות שסיפרו לעיתונאים
על מה שהולך במחלקות.״

רק לא

1כו בפרסי
ואלה הפותרים שפתרונותיהם זיכו אותם
בפרסים. הפרסים ישלחו לזוכים בדואר.

פרסי השבץ:
השבץ מם׳ 20 : 1743ל״י _ יואב

פרסי תשבץ
תשבץ מס : 1743 פרסי ספרים -

ברבי, דואר צבאי א׳ , 1182/צה״ל. פרסי
ספרים: צבי אבירם, החרות , 13 רמת־גן 1
רפאל קרני, צפורן , 1צור שלום ; רב״ט
אליאס כהן, דואר צבאי / 1189ר, צה״ל.
השבץ מ ם׳ 20 : 1744ל״י -חיה
פרלשטיין, קפלנסקי ,12 יהוד ! פרסי ספרים:
סגן ברון שפירא, דואר צבאי ,2408
צה״ל! אשר שלקוביץ, אוליפיט ,9תל־אביב.
אביב.
השבץ מ ם׳ 20 : 1745ל״י -דן
שוער, דואר צבאי ,2089 צד,״ל. פסרי ספרים:
לאה טסליצקי, הגיבורים ,26 מדרה ;
שרה לשם, קיבוץ פלמ״ח צובה, דואר נע
הרי ירושלים ; אדואר שפרוך, דובנוב
,22/7רמות רמז, חיפה.
השבץ מ ם׳ 20 : 1747ל״י -אום־
לנדר פפי, מושב נוה־ירק, פתת־תקוה. פרם׳
ספרים: שולה אבוטבול, נוה שאנן ,144
חיפה ; שלמה גוטובסקי, ת .ד,2122 .
בודים ; צבי שמר, קיבוץ איילות.

מאיה שוורצמן, חצור 14א׳ ,רמת־גן; מרגלית
גדול, נוה־חיים, חדרה ! שי ארד, קד־רון
,19 אחוזה, חיפה.

תשבץ מם : 1744 פרסי ספרים :
שלמה פאר, בצלאל , 14 חיפה ; אורי נח־מיסון
מודיעין , 179 רמת־גן! יגאל חסון,
קיבוץ תל־יצחק, דואר נע השרון התיכון.

תשבץ מם : 1745 פרסי ספרים :
אלישבע בן־כנען, קרית שמואל ,13/13
חיפה. אליהו חזן, מבשרת ירושלים ,80
פרוזדור ירושלים ; עידן דובנר, קיבוץ
מרחביה.
תשבץ מ ם : 1747 פרסי ספרי — :
מוצרי בן־אריה, כפר מנחם ; פנחס ונה,
שדרות קק״ל , 18 בת־ים ; דור מרס, דואר
צבאי , 1212 צה״ל.

כדורסלנית רוטנכרג
לניתוח — סעי לחיפה
חכות, בלי שמישהו ייגש אליו כאשר
אני עוזב ב־.23.30
יום ו׳ ,ה־ 26 לפברואר. כדורסלנית הפועל
תל־אביב נוגה רוטנברג מגיעה לחדר־עזרה
ראשונה. היא נפצעה במשחק בירושלים•
השעה חצות. צילום רנסנן מגלה
כי יש לנתחה בגלל מיניסקום. את הניתוח
יש לבצע בבית־חולים אחר, קובעים הרופאים.
הסיבה: נוגה שייכת לאיזור חיפה,
לא לתל־אביב.
חבריה של נוגה לוקחים אותה במונית
לכביש חיפה—תל־אביב, ממתינים שם עם
הפצועה למונית לחיפה. בשעה שתיים לפנות
בוקר הם מתייאשים, חוזרים עם הפצועה
לתחנה־המרכזית, שם נכנסת נוגה
למונית לחיפה. בשעות הבוקר המוקרמות
היא מגיעה לבית־חולים רמב׳׳ם.
ש ל טון הברדק -נקודות נוספות:
• חירוגית ג׳ נחשבת לאחת המחלקות
המסודרות בבית־החולים. לפי התקן, צריכים
שתי אחיות ותלמיד רפואה להשגיח,
במשמרת לילה, על 41 החולים במחלקה.

בשבת
״אחד הדברים היפים במקומנו, הוא צביון
קדושת השבת,״ גילה הרב ישראל שטיגליץ,
הרב של שדה־יעקב, את אוזני תושבי
הכפר .״יופי טבעי זה,״ נזעק הרב ,״עומד
בסכנת חיסול על־ידי כניסת מבקרים מן
החוץ לתחומי הכפר בשבתות. ברבות הימים
עשוייה התופעה להתרחב עד כדי הפרעת
מנוחת השבת ללא תקנה, חלילה.״
דווקא צנחן? פוי. מאחר שיווע שמנוחת
השבת קודמת למנוחתם של בני ישראל׳
וחשובה ממנה, ביקש הרב מכל חבר
בכפר לבקש מאורחים לבוא לביקור במקום
— רק בימי חול.
אחד התושבים שבעיניו לא נראתה הבקשה
היה פנחס פז. מה שחרה לפז במיוחד׳
היה לא כל כך עצם הניסיון לכפות
מינהג דתי על כל תושבי המקום, אלא כבוד
הרב בעצמו .״שדבר כזה יעשה דווקא שטי־גליץ,
ששירת בצה״ל, ולא בתור ג׳ובניק,
אלא בצנחנים — שדווקא הוא יגלה כזר,
חוסר סובלנות י מי היה מאמין.״
* תרופת אנטיביוטית הנמצאת בשימוש
באיכילוב.
העולם הזה 1750

עד ועידת ברימל ה מפור סמת, היה ד״ר
וידי א ם וכסלר סתם איזה שם מטושטש
בשבילי. זכרתי פחו ת או יותר שהוא
משהו גדול אצל יהודי א מריק ה,
אבל א ת מי זה מעניין.
פ ת או ם, כמהי מי ם אחרי הוועידה,
ה ת חל תי לשמוע עליו ולראות או תו
בכל העיתונים וערוצי־הטלוויזיה. מה
ששמעתי היה שהוא, בין שאר הדברים,

או סנ ת אידלסון. או סנ ת היא רווק ה
נחמדה, שטנית ב ת , 34 שמוכרת יותר
במחלקה הגינקולוגית בבית״חזלים ״תל-
השומר״ ב תו אר הרשמי דוק טור אידל-
סיו•
הרופאה הנח מד ה, שהיא בת״דודה של
ד״ר יזהר חרוזי, היא ב ת יחידה,
וגרה עד היו ם עם אמה — שגם היא
רופאה, אבל רק לשיניים. או סנ ת הכי־

הנ שיא בן }7־ 6 2

והי שראלית בתה־ 4ג
גם הנשיא העולמי של ״בני-ברית״ ויו״ר
״מועדון הנשיאים״ .זה עשה עלי נורא
רושם, למרות שלא הבנתי בדיוק מה זה.
מה שעשה עלי עוד יותר רושם, בכל
אופן, היו הפגזים שהוא הכניס כאן
לכמה אישי ציבור. גבר לעניין, אמרתי
לעצמי, שלא פוחד להגיד מה שהוא
חושב, אפילו כשרבים וטובים טענו ש טוב
הי ה לוא הי ה ממ שין רק לחשוב,
וגם זה בשקט.
וזה היה עוד כלו ם לעומת ההתרש מות
שלי כשראיתי או תו ב טלוויזיה.
חתיך לא נורמלי. קרחתסקסית כז א ת
אני לא זוכרת מ תי ראיתי בפעם האח רונה.
כששמעתי שהוא בן ,62 לא הא מנתי
למישמע עיני.
ובדיוק כמוני, התר שמה כנראה גם

רה א ת ויליאם, שהוא אלמן מזה שנה,
לפני שנה, ב מ טו ס לישראל, כשהיא חז רה
מחופ שה בחו י ל.
וההיכרו ת, מספ רי ם לי, לא נפסקה
בסוף ה טי ס ה, אלא אדרבא. אדרבא ואדרבא
אפילו. עד כדי כך אדרבא, שהדברים
הגיעו לדיבורים על ח תונ ה.
את תגובתה של או סנ ת עצמה לא
יכולתי לקבל, כי היא קפצה לשווייץ
לעשות קצת ס קי. לא פלא, עם ה תורי ם
הארוכים ה אל ה בחרמון. ואילו אמא
שלה ה תגל ת ה, בתור רופאת־ שיניים, כ-
דיפלו מטית מעולה :״אני לא יודעת שום
דבר מהני שואין,״ השיבה לי בחביבות.
״אני אפילו לא יודעת א ם הוא יחד
איתה״.
טוב, שיהיה במזל טוב.

ותר מדי
ידידות
התפרפרויות חדשות
פורים

להיות חתיך ופופולארי בקרב חתיכות
זה לא תמיד דבר רצוי כל כך. והאחרון
שגילה את זה הוא שדמה אושרוב,
מדריך התיירות החתיך והפופולארי בקרב
חתיכות.
שלמה, שהוא גרוש מזה שנה בערך,
הגיע למסיבה העליזה והיפה, שערכה הגרושה
העליזה והיפה צפירה קינן
בחופיוד — בלווייתה של הזמרת זמירה
חן, ידידתו הנוכחית. ומה שהוא מצא באותה
מסיבה, שלא נדע.
הוא מצא שס חברות שלו. הרבה. יותר
מדי הרבה.
הראשונה —• מלבד זמירה כמובן —
היתה המארחת עצמה, שהיא ידידתו לשעבר.
מה שקצת סיבך את העניינים, הוא
שהיא לא רק לשעבר, אלא מדי פעם גם
ממשיכה. להיות ידידתו, אני מתכוונת.
למעשה התחילו הצרות עוד בדרך למסיבה.כי
שלמה, עם הלבהטוב שלו,
הסכים לקחת איתו טרמפ במכונית אורחת
נוספת למסיבה. כן, לא נעים לספר, אבל
גם היא ידידה לשעבר שלו. במסיבה ואתם כבר בטח תצחקו, אבל
עצמה היו שתי חתיכות, נוסף לכל אלו
שכבר הזכרתי — שגס ה ן ידידות מ־תמול־שילשום
שלו.
ומי שלא ראה את המבטים שכל הידידות!
הידידותיות הללו החליפו ביניהן, לא ראת
מימיו קרני לייזר שקיבלו התקפת שיגעון.

עלמי היא
מתה באמה?
לצכיקה פיק יש מגנטיזם חייתי וחושני.
משהו שלא מן העולם הזה. תכונה
שקשה להגדירה. כוח־משיכה שאינו ניכר
בתצלומיו. צביקה היקר ונעים ההליכות,
בעל הקול הצרוד והסקסי, והמבט של חדר
מיטות — אם רק תבקש, אין ספק שתגלה
כי כל נערה תשמח לעשות כל מה שתרצה.
צביקה היקר —.
אוקיי. אוקיי. אל תסתכלו עלי. זה לא
אני אמרתי את כל זה. רק זה חסר לי.
חייתי, חושני, חדר־מיטות. אני בסך־הכל
ציטטתי.
ציטטתי את פנדרה סקארכק, עיתונאית
שעלתה מאנגליה וכותבת באחד משני
הצהרונים הרבים שלנו. ומה שציטטתי היה
קטע מכתבה שלה שהתפרסמה לאחרונה.
מי שקורא את הכתבה, לא יכול שלא להתרשם
שהיא מתבססת על מקורות אינפורמציה
מעולים — ממש כאילו היא מדווחת

את תיקי מהבא להתם במכונית הספורט
שלו. ידידי האלמוני, אם לא תתקן את הגג,
תגמרו שניכם עם דלקת־ריאות. זד,
לא מזג־אוויר היום להסתובב בגג פתוח,
כשבאשדוד עולות מיכליות על החוף ומסכנות
את שלום הציבור.
אחד שגמר רומן הוא אילי גורליצקי,
שנפרד סופית — עד כמה שדברים כאלה
הם סופיים עלי אדמות — מידידתו הממושכת,
הרקדנית היפהפייה רותי לדמן.

אני לא יודעת למה דווקא בפירים, אבל
כמה וכמה זוגות החליטו שזה הזמן הכי
מתאים לחדש פירפורים פה ושם.
זוג פרפרים אחד שתפסו חופש אחד מ־

אילי גורליצקי

תיקי ייז
השני הם גיבורי הפרפרים הם חופשיים,
תיקי דיין ומוטי ברקן, שהרומן ביניהם
נגמר בימים אלו. אחת הסיבות לכך
הוא אלמוני, בלתי מזוהה עדיין, המסיע

למרות זאת, אילי לא מתכוון לחזור לאשתו.
במקום זה, הוא חוזר להופיע בשלמה
המלך ושלמי הסנדלר. ניחא, לו יהי
כרצונו.
מזג־האוויר הפורימי הגיע גם לחיפה,
מסתבר. בתיאטרון החיפאי נחוגה הצגת המאה
של בשפל, בסיום רומן ממושך בין
שניים משחקני ההצגה — הוא נשוי והיא
נשואה, אבל כל אחד לבן־זוג אחר
— רומן שהתחיל בסביבות הצגת הבכורה
החגיגית.
הישג תיאטרוני לא רע, הייתי אומרת —
רומן לאורך מאה הצגות.

:ל חווייה אישית. אמנם סיגנון כתיבה זה
?מקובל בעיתוני הפופ בעולם, אבל בארץ
הוא חדש. משום כך, כל קוראיה משוכנעים
שהיא מספרת להם בעצם משהו מאוד
אינטימי.
הצרה היא. רק׳ שסנדרה בת ה־— 28
שלבשה מאקסי כבר לפני שנתיים, כשאף
אחד עדיין לא חלם על כך, והמסתובבת
היום בשורט׳ס כמובן — כתבה בדיוק באותה
צורה על דן כגר, מייק בראנט,
יורם לוקוב, ושאר הנושאים שלה. ברור
שזה התחיל לבלבל קצת את היישוב, משום
שקשה היה להאמין שהיא עד כדי

צביקה פיק
כך משוגעת בעבודתה, שהיא עוברת חוו־ייה
אישית עם כל אחד מהגיבורים שלה.
כך, מרוב עצים, הלך היער לאיבוד. לך
תדע עכשיו אחרי מי היא מתה באמת ובתמים.

אגלה לכם: זהו האחרון בשורה,
צביקה פיק. עליו, היא כתבה באמת בכל
לב .״אני מתה עליו, מתה עליו, מתה
עליו,״ היא מגלה בסוד לכמה מידידיה המקורבים.
כלומר, לכל מי שרק רצה להאזין
לחוויותיה.
בסדר, צביקה, עכשיו אתה יכול לקרוא
את הכתבה ההיא בעיניים חדשות.
הרומן הגדול
של ה מנ הל הגדול בהתחלה, ביטלתי בליבי את הרומן החדש
של המנהלהג דו ל. כאשר הגיעו לאוזני
השמועות שהמנהל, שהוא אחד הבוסים
הראשיים של ההסתדרות, תפס לעצמו פרח
חדש, חשבתי לי, נו, עוד אחת, אז מה ך
מסתבר שטעיתי. הרומן הצנוע הזה, שהתחיל
כל־כך בשקט, נמשך כבר בלי עין־
הרע מאז הקמת רפ״י. בהקשר זה, אגב,
הנא נולד בכלל, הרומן. אבל זה סיפור
בפני עצמו. מה שחשוב הוא, שעכשיו
יהפוך הרומן לחופה — והכל באשמת בעלה
של המאהבת.
המאהבת היא אשתו של שחקן ידוע.
לפני׳כמה חודשים גילה השתקן הכל אודות
הרומן של אשתו. גם זה בטעות, לאחר
שהוא נתקל בהם במקרה ׳בנסיבות האומרות
דרשני. הוא התחיל לדרוש ולחקור, וגילה
שאשתו בוגדת בו כבר מאז הבחירות לכנסת
השישית.
אף אדם לא אוהב לגלות שאשתו שומרת
מפניו סודות, והשחקן שלנו לא היה יוצא
מהכלל. הוא הלך והרביץ סקנדל כזה,
שרק קשריו החזקים של המנהל הגדול
הצליחו למנוע את פיצוץ הסיפור.
אחרי הסקנדל נסעה המאהבת לארצות־הבית,
בנסיון אמיתי ונאמן לגמור עם הפרשה
ולחזור לבעלה. בימים אלו, כשהיא
חזרה ארצה, התברר שזה היה נסיון־נפל.
האהבה, כמו שאמר עליה שקספיר, היתת
חזקה ממנה. היא עומדת עכשיו להתגרש
מהשחקן, להעמיד חופה עם המנהל.

השבוע מ ת חי לו ת מש אלו
תיך להתג שם. ה דירה
החד שה, אליה
עברת תגרום לך ל שיפור
הי ח סי ם עם בן
או בת־זוגך. לן בן־
טל ה, מצפה השבוע
הפתעה מצד בן מזל
ו 2במרס ־•
26 באפריל
עקרב, ממנו לא ציפית
לשום פעולה חיובית.
אםאתה או הב להמר, כדאי לד ה-
האדום. הצבע שבוע לשים־לב על

1ווו1

ביום ג׳ ייפתרו כמה
בעיות עסקים שהטרידו
את מנוחתן בחודשים
האחרונים. מוטב שתימנע
מכל הימור, או
סיכון־יתר עד סוף השבוע.
כדאי גם שתשמור
היטב על בריאותן,
ו 1 2נאפריל -
ושתנהג בזהירות. גילוי־
10נ במאי
לב עשוי ליישב אי־הבנה
חמורה שהתעוררה שלא באשמתן.
יהירותו של חבר לעבודה מרגיזה אותן.

שוו

שבוע בו לא קור ה
על-כל-פנים,
בלום.
תחשבו במשך השבוע,
רק אחר-בך תדעו עד
כמ ה הוא שינה א ת
חייכם. לך בעיקבו ת
ה אינ ס טינ ק ט שלך. ואילו
את, לכי לפי
הגיונך הנשי. א ם תי־כנעו
לבני-זוגכם, ת סבלו
מזה שניכם. אבל זה לא עיקרון
מקודש. זה רק צו השבוע. ולא יותר.

סאומיס

אתה מעוניין בשלימות אין כזו בעולמנו,
ואם יש, היא מתחת לפני השטח. נסה פעם
אחת בחיין להיות ותרן.
הדיכאון כתוצאה
מן האבל יימשן. מתנה
לא גדולה תעורר
בן התרגשות — וחשש
שזה על־מנת לקבל פרס.
תפס-ק להיות מין כזה
שמתחשב באחרים, ל23
בספטמבר -
עזאזל ! זה למענן. היז22
באוקטובר
הרי מאש ! את עלולה
להיות מעורבת במשהו
בלתי־נעים הקשור באש. גלי את צפונות
שחשתגעי. לפני לפסיכיאטר
ליבן

מאזניים

אל תיי ח ס חשיבות יתר לדברי ידיד
ו תיק שיתקיף אותך. ייתכן שהסיבה להיא
פשוט
ה ת קפ ה
קינ א ה. ב חיי ה א הב ה
צפויים לך זעזועים
אשר לא ינעמו לך,
אך למרבה המזל, י ס תדר
הכל די מהר.
יחס העליונות שאתה
מגלה כלפי חבריך ל (
1ק11
עבודה, יגרום לסיב-
סוך די חמור, ב ת חי !
* 2 3 3 5 1
לת השבוע ה סי כ סו ך
ייפתר. אל ת תל הב ממח שבות של ״הנ ה
תפשתי אתא הב ת חיי״ .זו אזהרה.

בסוף השבוע ייפתחו בפנייך שעריה של
אהבה חדשה — אם תדעי לנצל פגישה
בלתי צפוייה. זה יכול
להיות היום הגדול והמאושר
של חייך. קרע
בבגד יגרום לן הפסדים
ומבוכה במקום ציבורי.
שבוע זה מתאים לחידוש
המלתחה שלן. אן
בלי בזבזנות, בבקשה.
זו עלולה להיות קריטית
לגביך. מצבן הכספי
מדאיג אותן ו־בצך
ק. אולם אם תתמיד בדרכן — אתה
לבלות.
עשוי למצוא שכר רב. הרבה

חשת

השבוע יוצעו לן הצעות
קוסמות מאוד, אן
כדאי שתבדוק היטב כל
אחת מהן, ושלא תתחייב
באופן שלא תוכל
לחזור בן. בן מזל תאומים
יתגלה השבוע כ10

ידיד יותר טוב מכפי
ז 2ביוני -
20 ביולי
שחשבת. הרגי את סס״
חותך הנפשית בעזו־ס
מאמץ פיזי. צא לטייל, עסוק בספורט ופלרטט
עד כמה שתוכל, במשן השבוע.

* *י זי
א ם לא תיזהר בעבודתך,
ייגרם לך נזק
כספי גדול, או אולי
אף אובדן מישרה. ה עייפות
הטיבעית שא
ת ה שרוי בה מצט רפת
לכך, ואתהת•
הרהר א ם לא כדאי
לעזוב א ת הבל. אל
תעשה זאת בלי שי-
קול-דעת מדוק דק. יו ם ב׳ הוא יום נוח
ל א הב הבי ם חדשים. לא צריך לה תל הב.

נוזווג 22ב אנגו ס ס -
22בספסמבר

מעצבנות יתר.
חשיבות מכפי

השבוע תצעד צעדים
גדולים קדימה, ותתקרב
למטרתך הנכספת כפי
שלא היית קרוב
מעודן. וזה לא סתם
רמז. צפוי לן סיפוק
אינטלקטואלי ואסנותי
ובעיקבותיו — פגישה
מעניינת עם ידידה ותיקה
ואהובה עלין. הזהר
ואל תייחס לדברים יותר,
שמגיע להם בדרן כלל.

אינך טורח לחשוב מ ס פי ק על עתידך,
ואינך מנ ת ח באופן נכון א ת האינפורמציה
שהגיעה לידך.
אל תהסס מלהתייעץ
עם בו־זוגך בענייני ע בודה.
שמור על ה הישגים
הגדולים אלי הם
הגעת ל א חרונ ה,
ואל תפטפ ט. ב ת גדי
— זכרי שאי-אפשר
לרמות א ת כולם כל
ז 2בדצמבר ־
9ו בינואר
הזמן. הזהרי בדברייך,
ושקלי הי טב א ת מעשייך,
פן תיכנסי לצרה גדולה. בדאי שת
תחילי לחשוב ברצינות על העתיד.

לדלי זה שבוע של שיחרור מלחצים סעי־קים,
בעיקר פיזיים. הלבטים אם להיענות
או לסרב ייפתרו אם
תפגשי בן מזל שור בסוף
השבוע. אל תסרבי.
בן דלי שזכה להצלחח
בשבוע שעבר עלול למצוא
עצמו מבודד. גלי
יותר עורמה בעסקים ותצליחי
להתגבר על
כמה מיכשולים המטרידים
את מנוחתן. בת
דלי הרבי להמר השבוע.
הישמרי מבן־אדם הלבוש בחליפה בהירה.

אל תצפה שכל בעיו תיו
תיפתרנ ה בבת-
אחת. תן ל אד ם ה קרוב
ה מסיי ע לך, זמן
מ ס פי ק כדי להצליח
במ שימתו. מצבך ה כספי
ישתפר, אך תא לץ
לפקו ח עין על שו תפיך.
אתה רואה א ת
עצמך בנושא דגלה של
האמתה מו חל ט ת, ואינך מתח שב בא
מי תו ת של אחרי ם. נהג הבנה בזולתך.
או תו ברנש הנוהג ל הקני טך בקביעות —
התעלם ממנו לחלוטין. תגובה זו תביא
לכך שגם התנ הגו תו תשתפר ללא הכר.

במדינה
י שראר השנייה
״אם תלדי
עוד ילד

נפסיק לן
את הסעד׳׳
מוזר לשמוע איומים כאלו במדינה, בה ריבוי
ילדים הוא אחת מפרותיה הקדושות.
אולם אסתר פרץ — בת ,36 עיוורת, אם
לשמונה וכרגע בהריון — מוכנה להישבע
בנקיטת חפץ, כי אכן כזאת אמר לה מנש־ארי
עטה, מנהל לישכת הסעד באופקים.
לדבריה, הזהיר עטה כי אם לא תעבור תהליך
עיקור, יפסיק לה את תמיכת לישכתו.
ירדים בוואדי. ראש מועצת אופקים,
יחיאל בנטוב, מכחיש כי פקידו השמיע
דברי כפירה איומים כאלו. אולם גם אם לא

יפה כפיו

במיני־מיניכנס, מעיל
וחגורה עבה תוצרת
הארץ, פרי תיכנונו של האופנאי הדרום*
אפריקאי מלקולם ניביס, בתצוגת האופנה.

נתמכת פרץ
מקקים על הראש
אמר עטה את הדברים, קשה להאמין כי לא
חשבם.
משפחת פרץ היא אחת הלקוחות הנכבדות
של לישכת הסעד של אופקים. אבי
המשפחה עובד כפועל פשוט, מוציא חלק
נכבד משכרו על מפעל הפיס ומפעלים קונסטרוקטיביים
דומים. ההורים ושמונת הילדים
גרים בדירה הדומה יותר לאורווה מאשר למגורי
אנוש. מאחר שהאם עיוורת בשתי
עיניה, נאלצת לישכת הסעד לשלוח למשפחה
עוזרת מיוחדת כדי שזו תעזור בטיפול
במשק הבית ובתינוקות. לפני שמונה
חודשים התחילה עמידר להרחיב את הבית,
כדי להתאימו למספר הילדים שגדל עם השנים׳.אלא
שבאמצע הופסקה הבנייה משום
מה. מאחר שעוד בתחילת הבנייה נהרס בית
השימוש, חיה מאז המשפחה בלי מוסד זה.
התינוקות, שהקטנה בהם בת שנתיים, עושים
צרכיהם על פני כל הבית. הגדולים
— שהגדול בהם בן — 12 נודדים לוואדי
הסמוך למטרה זו. אסתר עצמה נודדת
בשעת דוחק, מקלה בידה, לבית קרוביה.
מקקים על הראש. ראש המועצה
מכיר יפה את המצב. כאשר ערך ביקור בבית
המשפחה ופתח באקראי דלת של ארון,
נפלה על ראשו להקד, שלמה של מקקים.
בנטוב מסוגל למנות בעל־פה את כל הישגיה
של מפלגת העבודה מאז זכתה בשיל־טון
באופקים: מועדוני־נוער, חיי תרבות
עשירים, תוכניות עשירות עוד יותר. אך
הוא אינו יכול להסביר מדוע חיים שמונה
ילדים בעיירתו בתנאים תת־אנושיים.
שלטץ הכינים. הרבה יותר משמונה,
למען האמת. באופקים, הנחשבת לנקודת

חני פוי

מדגימה בצעדי ריקוד, מי־ניכנס
חושף ירן, חולצת
מיני חושפת מבור וסרט בד שחור על הראש׳
סט שתוכנן על־ידי רחל ברזין.

קה. ומצוקה באופקים — פירושה לחיית
כמו ילדים של אסתר פרץ.
מה שלא אומר ששאר ילדי אופקים חיים
שלא במצוקה. דוגמה לרמת התברואה שלהם:
הכינמת, מחלה שהושמדה בישראל הוותיקה
מזה דורות, עדיין פושה בראשיהם

ייבת המציאות, כנראה, במדינה המעודדת
את אסתר פרץ להרבות בילדים אך אינה
מוכנה לדאוג לגדלם כבני־אנוש.
* בממוצע שישה ילדים למשפחה, נש־משפחות
רבות מונות 13 ילדים.

בגדד המיסיס הגפוה־ם עד ה״פוא
מחוץ־לאר׳ו -הגיעה החלוציות סוף־סוף

האופנה

לדיזנגוד

י1אח• חמד מוסיקת ״ פופ״ סוערת. זוג רקדנים,
כושי ותימניה. האולם מלא מפה לפה.
הרוב סטודנטים. כמה קניינים מחו״ל.
המוסיקה גוברת. מופיעה דוגמנית
חטובה, בצעקה האחרונה של האופנה :
המיניכנס. אחריה עולה נוספת במיני-
מיניכנס. וכן הלאה וכן הלאה.
״כל ה,שורט׳ס׳ תוכננו בארץ,״ אומרת
האופנאית רחל ברזין, שאירגנה את
התצוגה .״בגלל המיסוי הגבוה על הדברים
המייובאים, החלטתי לייצר את
הבגדים בארץ. הדוגמאות הן של או3־

נאי־גזרן מדרום־אפריקה, מלקולם ניביס,
ושלי. המיוחד שבבגדים: הם עשויים מבד
חאקי, שהוא זול יחסית.
״בכלל, ה,שורט׳ס׳ מתאים לישראל.
הוא מזכיר את החלוציות שהיתה בארץ.
זהו שילוב של הפראקטי עם האופנה
האחרונה.״
ואכן, למראה תצוגת השורט׳ס-מיני-
מום־עשוי״חאקי, מתברר כי ההיסטוריה
באמת חוזרת על עצמה: מה שהיה
שיא האופנה של דור המייסדים, החאקי,
חוזר על עצמו בדיזנגוף.
את יתרונותיו הבולטים,
אוי כמה בולטים,
של המיניכנס,
מדגימה הדוגמנית א תי
זבאקו, בתצוגת
האופנה שנערכה השבוע
במועדון הסטודנטים
של עיריית תל־אביב,
ביפו העתיקה.

מלבד אחוריים יפים — הציגה אתי חליפת מיני-מיניכנס עשוייה מבד קנבס ערבי,
מגפיים עד הבירכיים מעור ז׳מס רך ועדין, כובע רחב־שוליים, וחגורה רחבה.

ערבי ויהודי

קארן דונסקי (בשחור) במיניכנס, חולצת מיני וכובע נרבד
קנבס מרבי המיוצר בארץ. לידה, יפה כפיר בחליפת מיניכנס
מבד חאקי. מימין: קארן בסט אביבי המורכב ממיניכנס לבן, חגורה שחורה, חולצה
מקוקשקשת וכובע לבן רחב־שוליים.־ שלושת -הדגמים הס פרי תיכנונה של רחל ברזין.

מספר 1730

המהיר י ^ ד ל ״ ל

בהת רנגו ל

תמונות העירום
הראשונות של 1313׳
הצבורה הישראלי•