גליון 1754 מתאריך 13 באפריל 1971

!מספר 1754

שנה 3 5

י״ח ניסן תשל״א13.4.1971 ,

שב 3חודשי

בכל א

4•.אמ>>>1אמאאסז!סממומע^>מ>אט*320 עוגזמט1וג־נ?0#5£3

1.50ל״י

בחותי ב1
הונ ד ה
הונ ד ה
הונ ד ה
הונ ד ה
הונ ד ה

בטוח !
ח זק*
חסכוני י
יעיל ויפה
הטוב מכולם

כצמידים המרכזיים של גליון זה, תוכל למצוא כתבה העו־סקת
בהנעה של הנערות והנשים, המצטלמות בעירום או מתפשטות
בפומבי. איני רוצה לעסוק בניתוח ההנעה של אלה המפרסמים תמו־נות
עירום, אבל איני יכול לפסוח על מאורע היסטורי, שאירע בשטח פיר־סום
העירום בישראל.
בחודש שעבר נשבר גם המיבצר האחרון של הפוריטאניות בעיתונות הישראלית.
אחרי שכל העיתונות העברית, כולל זו המגדירה את עצמה כ־
״הגונה״ ,כבר אינה מוצאת כל דבר יוצא־דופן בפירסום תמונת עירום או
מודעת עירום בעמודיה, שלח אלינו קורא, חבר אחד מקיבוצי השומר־הצעיר,
גליון של שבועון הקיבוץ הארצי .״הסתכלו על השער האחורי של ה שבוע
בקיבוץ הארצי,״ כתב אותו קורא ,״האם אין כאן פלאגיאט? גנבו לכם את
הפאטנט!״
התבוננו וחייכנו. על השער האחורי של ה שבוע ב קיבו ץ הארצי הופיעה
תמונת עירום, בה נראים חברי החוג לצילום, באחד מקיבוצי השומר־הצעיר,
מצלמים דוגמנית, אף היא חברת השומר־הצעיר, כפי שיש להניח.
אי־אפשר היה שלא לחייך למראה תופעה זו, שהיא חיובית ומרהיבת עין.

דקו 11־ ד!
ה או פנו ע הנ מכר ביו תרב עו ל ם

סופנות ראשית לגוש דן :
ס. ג .חב׳ להשקעות בע״מ, רח׳ השרון ,10 טל.35367 .
סוכנויותמשנה :״קל נע״ ,תל־אביב, רח׳ נחמני ,64 טל.
. 612310 רמת־גן: דרך ז׳בוטינסקי ,48 טל • 727341 .חולון: בי״ס
נהיגה שמואל, רח׳ המעפילים ,102 טל • 840328 .חיפה והצפון:
קפלן משה, הרצל ,74 טל ; 64803 .״אופן״ ,ש. קרביץ, הרצל ,82 טל.
. 64885 ירושלים: נתן איינבנדר, רח׳ העמק ,33 טל.28960 .

נבטרתי
!עשיות שעווח ו!ן ש1ן שו 10

התמונה ב,,השבוע כקיבוץ הארצי״ מיום 12.3.71
שכן, כל תוארי הגנאי והשיקוצים שהודבקו להעולם הזה בתריסר השנים
האחרונות, בהן הוצג השבועון כ״עיתון פורנוגראפי״ ,באו אחרי שהעולם
הזה היה חלוץ פירסום תמונות העירום בישראל.

עיהם ער הדוח בקיב1ץ

הו דו תלשמש
בתכ טי ר-
המלא
המד עי
תו צרת
הו לנד:

זכור לי היטב אותו יום בשלהי שנת .1958 מישהו הביא לנו, בסודי
סודות, חוברת אמריקאית, בה הודפסו תמונות עירום של זיוה רודן־שפיר.
ערכנו דיונים וישיבות ארוכות כדי להחליט אם ניתן לפרסם תמונות. אלה
בעיתון ישראלי. לבסוף נפלה ההכרעה. גליון 1106 של העולם הזה, שהופיע
בדצמבר , 1958 היה הגליון הראשון של עיתון ישראלי בו פורסמו תמונות
עירום מלאות — של זיוה רודן.
על שער העיתון לא העזנו לפרסם את גופה העירום של זיוה במלואו,
וכיסינו בפסים שחורים את חזה ואחוריה. אולם בעמודים הפנימיים הדפסנו
את תמונות העירום של זיוה במלואן.
כיום, כשכל שבועון אירופי למשפחה, אינו מופיע בלי 20 תמונות עירום
לפחות בכל גליון, כשתמונות עירום מתפרסמות גם בהארץ הזעיר־בורגני
וגם בדבר ה שבוע, ניתן רק לגחך למראה המהפכה שחלה בהתייחסות לעירום,
שהיא חלק בלתי נפרד מהמהפכה המינית.
אולם מסתבר, שאום לבטים, שעברנו אנחנו לפני תריסר שנים, עוברים
היום אנשי השומר־הצעיר בקיבוציהם. בגליון ה שבוע בקיבוץ הארצי מלפני
שבועיים 26.3.71 מצאנו את הפואמה הבאה, פרי עטו של ע. ל .מקיבוץ
שער־העמקים, המתייחסת כנראה לוזיכוח, שהתחולל בקיבוצו, על פירסום
תמונות עירום בלוח המודעות של הקיבוץ.
וזו לשון הפואמה:
ה״ שטרן״ ,ה״ קוי ק״ ו ה״י ס מין״ גס כן /לה שכלה אירוטית הם תורמים /
מר אוסוולד קולה וגם ד״ר ראובן /את איצטבאות ״ מיפע ל הספר״ הם
ממלאים.
בתור ל״העולם הזה״ כבר מחכות /הח סודו ת בנערות ובנ שים — /אן
אס לקראת פורים על לוח ה מו ד עו ת /רואים גופו ת מחוטבים ועירו מי ם —
אזי פורצת צעקה: היכן פה המוסר? י, את נערינו הת מי מים מקלקלים /
בתועבה הזו. ב שפע הבשר /את יצרינו השפלים הם מגרים.
לכל הצדקנים והצבועים / ,אשר אבד להם מזמן חו ש הבדיחה נס
להזכיר: אנו חיים בתוך שנות ה שבעים י, ולא עוד ב עיזן ויקטורי ה המלכה.

לנ שים, ג ב רי םוילדים # .ן
תבע 1י ד ופרוספקטים ל ה שי ג ־ ע

בבלב תי המרקחתבאר ^.

מי היה מאמין, שאפילו גוף דוגמאטי כמו השומר־הצעיר יגיע למצב, בו
ניתן יהיה לכנות בביטאונו הרשמי כ־
״צדקנים וצבועים״ את אלה המתנגדים
לפירסום תמונות־עירום!?
מאיר יערי, יעקב חזן! — אתם בטוחים
שזה אותו השומר הצעיר?

1\/10!¥£ח 00)1£1\/1׳5 ₪נ
ם ו\! 0118א.ז88£8ק£מק
העולם הזה 1754

חידוש בלעדי
רד ת **ופ א
לשרות דחוף!
״אמפא״ ה שדו ת הדא שזן והגדול בארץלמכ שי רי
בי ת -מ ק די ם שוב בחידו ש ח שוב -ניידת ׳•אמפא־.
5מכוניות אדומות המצויירות בקשר אלחוטי נ עו ת
בגוש דן וקולטות שדרי ם דחופים מ מ רכז ה פי קו ד
ב ש דו ת ״אמפא״ תל־ א ביב.
יש לךמקרה דחו ף ד
יש חולים בבי תוהמ קרר התקלקלד
יש ילדים קטנים ומכונת ה כ בי ס ה יצאה סכלר
פ עו להד
אם אתה רו אה א ת הניידת ב כ בי ש. עצור או ת ת
ובק ש עזרתה, או טלפן למר כז הפי קו ד
טל 10.622341 .קוים ר צו פי ם,
והניידת תופנ ה לבי תך. היא מצוידת במל אי ח ל פי ם
ודומה ל״בית מל אכ ה״ עלנ לנ לי ם.
בשלב רא שון מו פעלה שדו ת ה חד ש בגוש דבלבד .
באם הנסיון •צליח -יותקנו ניידות גם בשארחל קי
הארץ.

שוות״אמפא״
השחת החלש!את מוצוי״אמק 11״
השחת בורא הירשו

העולם הזה 1754

לפי טענות שהושמעו לאחרונה, יש גם
רקע פוליטי למאבק האוניברסיטאות שפרץ
לאחרונה בין אוניברסיטת ירושלים
לבין זו של תל-אביב. גורמים מסויימים בצמרת
המימשל, טוענים אותם חוגים,
מעוניינים להחליש את בוהה של אוניברסיטת
ירושלים, שמרבית מוריה הם מתנגדים
גלויים למדיניות הממשלה בשאלות
ביטחון ושלום.

הסובייטים רוצים
״להרים״ את
״המחתרת הציונית״
ממדי העלייה הנוכחית מברית־המועצות ייקבעו על־ידי
השיקול הבא:
הסובייטים השתכנעו שקם בארצם אירגון ציוני גדול,
מאורגן היטב.

מכיוון שאי-אפשר עוד לשלוח את אלפי
חבריו לסיביר מכלי לגרום לזעקה בינלאומית,
הכוונה היא לשלוח את כולם לישראל,
מתוך תקווה שבכך יוסר ״הראש״ ,וה־אירגון
בולו ישותק.
לאחר מכן, עלולים הסובייטים להפסיק את העלייה,
או להתיר עלייה כחלק מהסדר־שלום במרחב.

הסובייטים תומכים
במדינה פלסטינית

קבוצה אלימה
חדשה בירושלים
קבוצה אלימה המכנה עצמה בשם ה מ צפון הלאומי,
הוקמה בירושלים. הקבוצה מונה כ־ 10 עד 15 סטודנטים
עולים מפולין.

לחברי הקבוצה קשר הדוק עם שני הסטודנטים
שנתפסו אשתקד כאשמת נסיון
חטיפת מטוס מישראל.
חברי התנועה, המזדהים עם רעיונות ארץ־ישראל
השלימה, נטלו חלק פעיל בהפגנות האלימות שנערכו
בירושלים לפני שבועיים.

שלושה מהם זוהו במשתמשים באלימות
כלפי סטודנטים שמאלנים.
השבוע החלה הקבוצה בפעילות הסברתית במעונות
הקמפוס הירושלמי.

ספיר מתנגד
לבהירות השנה
למרות שכמה מחברי מפלגת העבודה הביעו דיעד,
חיובית לגבי עריכת בחירות השנה, מתנגד לכך בתוקף
שר־האוצר פינחס ספיר.

סימנים שונים מעידים כי ארצות־הברית הצליחה לשכנע
את ברית־המועצות, לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית
בגדה המערבית, במיסגרת של הסדר השלום,
לכשיושג, בין ישראל לבין ארצות־ערב.

לפי ידיעות שהגיעו מביירות, מפעילים
הסובייטים את השפעתם על מנהיגי איר-
גוני החבלה הפלסטיניים להסבים לפיתרון
מעין זה, שיהיה בו בדי לענות על התביעה
ל״החזרת זכויותיהם הצודקות של הפלסטינים,״
אותה מעלות מדינות ערב בתנאי
להסבם שלום.
גס ארצות־הברית עצמה עושה מאמצים, באמצעות
מתווכים תוניסיים, לשכנע את אירגוני הפלסטינים, כי
הקמת מדינה משלהם בגדה המערבית עשויה לזכות בתמיכה
כלכלית אמריקאית רחבה.

ספיר טוען בי אין טעם לערוך השנה
כחירות -לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה
הכרתית -ובי מפלגת העכורה
מסוגלת להעביר החלטות גם ללא רוב
מוחלט.

לחשים הנשמעים מאחורי הקלעים בחוגי הפרופסורה
באוניברסיטה העברית בירושלים, מרמזים כאילו נעשים
נסיונות להפעיל לחצים פוליטיים על חוגי אנשי
הרוח בירושלים המזדהים עם התנועה לשלום וביטחון.

לפני כמה שבועות נענה לסקוב בחיוב להצעה זו,
הטעונה אישור הממשלה.

אך בעיקבות הקפאת המינוי הודה לסקוב
בשיחות פרטיות כי אינו מאמין שהמינו
ייצא לפועל.

שערורייה תפרוץ
במשרד התחבורה
בעיקבות פירסום פרשת יציאתו להשתלמות בחו״ל
של פקיד בכיר לשעבר במשרד־התחבורה, תפרוץ
שערורייה במשרד.

הפקיד יצא להשתלמות על חשבון גורם
תחבורתי פרטי, איתו היה בקשרים כ
עיקכות תפקידו הציבורי.
פרשה נוספת של נסיעת פקיד בכיר שהתפוצצה
השבוע: בנימין צויק, פקיד בכיר של הבנק לפיתוח
התעשייה, יצא לסאפרי באפריקה על חשבון מימון
שקיבל מפקיד בכיר בחברת אוטוקרס. צויק טען כי
היתה זו הלוואה.

סיכסוד ביו ״אל־על״
וחברות התעופה הזרות
בוועדה הבין־לאומית של חברות התעופה הועלו
האשמות נגד חברת התעופה הישראלית אל־על. החברות
האשימו את אל־על בכך שהדגש שלה בתעמולה בחו״ל
הוא ענייני בטיחות.
נציגי סומים חכרת חברות

החברות טענו בי בעיקבות הפיר•
נוצר הרושם באילו ״אל־על״ הינה
התעופה הבטוחה כיותר, ושאר האינן
בטוחות.

תלונה נוספת שהועלתה בוועידה: המיסוי הכבד
המוטל על ישראלי הרוצה לצאת לחו״ל.

כמה מן החברות אך איימו לצמצם, כ־עיקבות
המיפוי, את הטיסות לישראל.
בפגישה עם שר־התחבורה שמעון פרס, עמדו כמה
מראשי החברות הזרות על חומרת המצב.

גישושים בנגליים
כלפי ישראל?
מלונדון מגיעות ידיעות על גישושים מעורפלים
מצד פעילי ״בנגלה דש״ -תנועת
העצמאות של מה שהיה מיזרח פאקים
תאן, לקבל עזרה מישראל.
עדיין לא ברור מהי מידת רצינותם של גישושים אלה
מצד פעילי התנועה המוסלמית.

רקוע פוליטי למאבק!
האוניברסיטאות?

לשעבר, רכ-אלוך (מיל ).חיים לסקוב, ל־יו״ר
הוועדה הכין־טמשלתית לאוטומציה,
הוקפאה.

מינויו של
לסחוב הוקופא
ההחלטה למנות את מנכ״ל רשות הנמלים

ה״מאפיה״ זייפה
כרטיסים למגרשי כדורגל
פרשת הכרטיסים המזוייפים שנמכרו למשחקי
הכדורגל כמיגרש ״כלומפילד״ ביפו,
מתרחבת והולכת. בפי שנודע, מסתתרת
מאחורי התרמית בנופיה שזייפה כרטיסי
כניסה גם למיגרשי כדורגל אחרים
כמדינה.
המשטרה כבר גילתה את בית־הדפוס בו נדפסו הכרטיסים,
שהכניסו לפי הערכה אלפי ל״י למזייפיהם מדי
שבוע.
כפי הנראה קשורה זהותם של הזייפנים באנשי המאפיה
שניסו לפני זמן מה להשתלט על מועדוני־ה־לילה
בתל־אביב.

א ך קו הווב־גה טו ב ות1ז•

כי סהטד 3

אתה בעצמך תקבע את גובה הפרס שיגיע לך;
0או5חזו/1יס* אז אזטמז

קרא בעיון א ת הנו סחהמלא של ה מוד ע ה וענה על
שלוש ה ש אלו תשבתח תי ת ה מוד ע ה. ס מן א ליד
הת שובה הנכונ ה ו מל אאת שמך וכתובתך. גזור א ת
ה שאלון, הכנ סלמע טפ ה ושלח לת.ד 33157 .ת ״ א
״מבצע פרמה־שרפ פל טינ ה״ ,בצירוף תויו ת עליונו ת
של ח פי סו ת סכיני ״פרמה־שרפ פ ל טינ ה״ ( מ תוי תאחת
עד חמ ש תויו ת — כרצונך).
אם תשובותיך תהיינה נכונות ומעטפתך תעלה בגורל,
תקבל
1,000ל״יאם צרפת תוית עליונה אחת
2,000 9ל״יאם צרפת שתי תויות עליונות
• 4.000ל״יאט צרפת שלוש תויות עליונות
8 .0 0 0 9ל״יאם צרפת ארבע תויות עליונות
16,000ל״יאם צרפת חמש תויות עליונות
אין הגבלה במספר המעט פו תשאתה רשאי לשלוח.
זכור ! זכות ההשתת פו ת בהגרלה מו תני ת במילוי
ה שאלון ובצירוף ה תויו ת העליונו ת של ח פי סו ת סכיני
״פרמה־שרפ פל טינ ה״.
ההגרלה תיערך ב פי קו ח ״ ה מ כון למסחר הוגן״.
ה תו צ או ת ת פו ר ס מנ ה בעתונות. על מועד סיו ם המבצע
ותאריך ההגרלה תפורס ם הודעה בעתונות.

״פרמוז־שרפ פלטיגה״
סכין הגלות הראשון בישראל
עם החידוש הנזהפכגי בעולם הגלות ן

מה ה חידו ש ב סכין זהומה הפרוש ״פרמה־שרפ
פ ל טינ ה״ ? מחק רי ם מדעיי ם הו כי חו כי להבי ה ס כיני ם
העוברים ת הליך של צפוי כי מי ח שמלי בכרום פל טינה,
שומרים על ח דו ת ם׳ ל או רךז מן ו מ עני קי ם מספר גלו חי ם
רב יותר בכל סכין.
לצורך תהליך צפוי חדיש ז ה מפעילה פרמה־שרפ א ת
אחדהתה לי כי ם ה חדי שי ם בעולם האלקט רוני ק ה
שהוא צפוי מ ת כו ת ע״י יוניז צי ה של גז. צפוי זהמ קנ ה
ל סכיני ם ל הבי ם העולי ם בק שיו ת ם על כל מהש הי ה
ידוע עד היו ם וכ תו צאה מכך אין השיער מצליח לפגום
א ת הלהב העדין.
אין ספק כי סכין הגילו ח ״פרמה־שרפ פ ל טינ ה״ י חולל
מ ה פי כ ה במושגיך על גילוח טוב, חלקו קפדני ועל
מספר הגי לו חי ם שניתן לקבל מ ס כין א חד.

ההשתת פו ת א סו ר ה על עובדי פרמח שרפ י שראל בע״מ, שח ם ל בינ סון אי לון בע״מ, פ .י. היי מן ו שות׳ בע״ מ (מפיצי פרמה־שו־פ).

אל ת.ד 33157 .תל־אביב, מבצע ״פרמה־שרפ פ ל טינ ה״ שאלו פרמה ־ -שרפפלטיגה ״
ס מן Xליד ה ת שוב ה הנ כונ ה

א. להגי סכין הגילוח
פלטיגה״ מצופיס נ :

,,פר מ ה שרפ

. 1לכה
. 2כרום־פלטינה
. 3ני קל

3ח1311 כן
תוית *חת

מ?£ט5
6£1.ז1£55 9וחו\/ז5

בדוולנובן

ה צ פוי שו מר :

. 1על ברק ס כין הגילוח
. 2שה שם ״פרמה־ שרפ פ ל טינ ה״
לא ירד מהס כין במים.
.3על ח דו ת להבי ה ס כין לאורך ז מן.

. 1יופי רב ל ס כין הגי לוח
. 2יותר גלו חי ם יו ת ר טו בי ם
בכל ס כין
־ .3הרג שה נ עי מ ה למגע יד.

>ן 3 8 !131מ 1ז 6ק

הסח

שם המשפחה
שם פרטי ...
הישוב ...

מספר ...

ה צ פיי מ עני ס :

ק״{*61*1119 8!191

3ח 1311ק

= 1,000ל״

*רנ 7תויות

£1£ז1£55 5וחו6ז5

= 8,000ל״י

!12ד61נ!

3ח1311 כן
שתי תויות

העולם הזה 1754

£1£ז1£55 3וחו*ז5

= , 000נ ל״י

3ח)31311
שלוש תויות

־ ה£יזט5
_1£33 51££1וחו>מז5

= 8,000ל״י

3ח1311 כן
חמש תויות

0^£מ 0טאוז\טי*
מ>£זט8
£1£ז1£58 5וחוג/ז8

= 16,000ל״י

הנהלת חשנועזנ
כל הכבוד לשר הסעד
שר הביטחון הסכים עקרונית לגייס ל-
צה״ל צעירים בעלי עבר פלילי. אם מדו־ייקת
הידיעה בעתונות, לפיה הושג הסכם
זה ביוזמתו של שר־הסעד מר מיכאל חזני,
הרי מגיע לו ״יישר־כוייח״ לבבי ושלושה
מטחים של ״כל הכבוד״.
באמת הגיע הזמן לצעד פשוט ונבון זה.
צה״ל הוא בית־הספר ובית־החינוך הטוב
ביותר שמדינת ישראל הקימה, ואין לי ספק
שלאחר שרות של שלוש שנים, ייצאו רבים
מהפנתרים השחורים ממנו בנמרים ואריות.

גיוסם של צעירים בעלי עבר פלילי לצה״ל
יתן להם צ׳אגם לחזור למוטב, ללמוד מיק־צוע
ולמצוא את מקומם בחברה בגמר השרות.
אני
רק מקווה שלא יקימו מהם יחידות
מיוחדות של ״פושעים״ .צה״ל חייב לקלוט
אותם כיחידים, כפרטים, כבני־אדם, ולא כשיבבה
סוציאלית.
בראוז חזני וכל הכבוד לצה״ל. איחור
קטן של 23 שנים אבל, כמו שאומרים,
מוטב מאוחר מאשר מחר.

תשובה לאורי אבנרי
אני עומד בפני דילמה קשה. התחלתי לנהל
איזה חשבון ציבורי קטן עם ״מעריב״,
ובגלל התערבותו של אורי אבנרי אני
מוצא את עצמי מנהל חשבונות עם ״העולם
הזה״ .וזה לא בסדר. יש לנו יריבים משותפים,
שעליהם נמנים גם ״מעריב״ וגם ״ידיעות״
.אני חושב שזה יהיה שגעון מצידי
לנסר את הענף היחידי בעתונות שמעליו
עוד מרשים לי לנהל את חשבונותי הפרטיים
והציבוריים.
ובכל זאת אינני יכול לעבור בשתיקה על
דבריו של אבנרי מהשבוע שעבר( .א׳)
משום שיש לי מה להגיד (ב׳) כיוון ששתיקה
עלולה להתפרש על ידי הקוראים כ־סתימת־פה
מצד העורך. מר אבנרי, כעורך,
יכול להרשות לעצמו לא להגיב. אני אינני
יכול לפגוע בתדמיתו הליברלית של השבועון
על־ידי הפסקת הוויכוח ויצירת רושם
כאילו לא ניתן לי להמשיכו .־
בתגובה לטענתי שכל העתונים (כולל
״העולם הזה״) עוסקים בשטיפת־מוח לכאן
או לכאן, מאשים אותי מר אבנרי בטישטוש
שרירותי של משמעות המושגים: אובייקטיביות,
הסברה, תעמולה ושטיפת־מוח.
ההבדל, לדעתו, בין הסברה ו/או תעמולה
לבין שטיפת־מוח הוא כמו ההבדל בין
חיזור לאונס.
ההשוואה ציורית — אבל לא נכונה. שכן,
כדבריו של אורי אבנרי ״אדם שטוף־מוח —

נבון ככל שיהיה — לעולם לא ידע שהוא
שסוף־מוח״.
אונס הוא מעשה המבוצע בניגוד לרצונו
של הנאנס. המעשה המגונה אינו יכול להיות
מוגדר כאונס, אם הוא נעשה ללא ידיעתו
של הקורבן, ומבלי שהוא ירגיש בו (נקרו-
פילייה זו הגדרה מדוייקת יותר ).שטיפת־מוח
אינה נכפית בכוח ובניגוד לרצונו של
הקורא.
יש לו ברירה: הוא יכול להפעיל את כלי
החשיבה שלו ולהתקומם. הוא יכול לקרוא
את ״העולם הזה״ ,ואת ה״טיים״ ,להאזין
לבי־בי־סי ולקבל אינפורמציה שונה מזו ש־עתוני־הערב
ושידורי־ישראל מאכילים אותו.
אפילו מעתוני הערב הוא יכול גם להפסיק
לקרוא את העתונים השוטפים את מוחו.
אם אין הוא נוקט באף אחד מצעדי־התגו־ננות
אלה, סימן שלא איכפת לו להפקיר
את מוחו לשטיפת יומית. ואם הוא לא
מתנגד לשטיפה הרי אי־אפשר להגדירה כ-
״אונס״ .העתונות מזיינת לו את המוח, והוא
לא רק נהנה מהתרגיל — הוא צועק ״עוד!
עוד! עשו איתי מה שאתם רוצים!״
אני אינני רואה את ההבדלים התהומיים
שמר אבנרי רואה בין הסברה, תעמולה ו־שטיפת־מוח.
אני מצטער מאד להתעקש, אבל
בעיני כל הטפה היא שטיפת־מוח. זה כולל
את עתוני הימין ואת עתוני השמאל, את
פירסומי תנועות־הסיפוח ותנועות המתנגדות
לסיפוח, את הסיסמאות והצעקות המאורגנות

נגד נסיגה ובעד נסיגה. המטרה אינה משנה.
שטיפת־מוח היא שיטה של הזנת מידע
והפעלת אימפולסים להשגת המטרה, ואני
ממשיך לטעון שכל העתונים, במידה זו או
אחרת, וכהבדלי סימון, משתמשים בשיטה
זו להשגת מטרותיהם. אחד מטשטש את התחומים
בין דעות לידיעות, והשני משחית
את פני יריביו הפוליטיים על־ידי פרסום
תמונותיהם במועדוני סטריפטיז, בתרוץ של
מסירת אינפורמציה אובייקטיבית.
הראשון מסתמך על בורותם של קוראיו,

קדימה! אחורה׳.

אנחנו צודקים!

יצייתו, שיאמינו, שילכו בתלם, שלא יעשו
את הרע בעיני אדוני (העם, המפלגה, ה־מישטר,
ההורים) ושלא ישאלו למה.
(למה זה כל־כך טוב למות בעד ארצנו?
למה אסור לנאוף? למה זה לא יפה לחטט
באף? למה למדינה מותר לגנוב — שטחים,
ראדארים, תוכניות מיראז׳ — ולנו אסור?
למה מותר למכור את הראש והנשמה תמורת
כסף, אך אסור למכור את הגוף? ולמה,
במצבנו הבטחוני, אסור לשאול למה?)
אדם המקבל ערכים־מוגמרים בעיסקת־החבילה
הזו ששמה ״חינוך״ ,מבלי להעמיד
אותם במיבחן ביקורת התבונה — הוא
בהמה שטופת־מוח ואוטומט־מתוכנת. אדם
המוכן להקדיש את חייו (ולפעמים גם
להקריב אותם) לאמיתות שהוא עצמו לא
בדק אותן, אינו ראוי לתואר ״הומו־סאפ־יינס״
.אנשים כאלה מהווים עדר, שאת
מוחו ניתן לשטוף על ימין ושמאל על־ידי
הפעלת רגשותיו או פנייה אל ״ההגיון״ שלו.
לסיכום: רק עתון (מורה, מחנך, הורה)
הפתוח לקשת רחבה ככל האפשר של דעות,
המספק אינפורמציה ממיספר מקורות, ה
מנוגדים
באינטרסים שלהם, המאפשר להטיל
ספק גם במטרות הנראות לעורכו כמקו־דשות
— מכריח את הקורא לחשו־ב,
לשקול, להשוזת, לנקוט עמדה ולהחליט.
עתון כזה מחנך את האדם לחשיבה־עצמית
ומחסן אותו על־ידי כך נגד שטיפת־מוח.
לצערי, אין עדיין עתון כזה במדינה.
כולם, בהחלט כולם, כל העיתונים, המנהיגים,
המורים, המחנכים וההורים עוסקים
בשטיפת־מוח. ההבדל היחידי ביניהם
הוא ביעילות השטיפה, מהירות סיבובי מכונת
הכביסה, וטיב הדטרגנטים, האקונומיקה
והסבונים בהם משתמשים מפעילי המכונות.
הקוראים המתעצלים לחשוב, התלמידים
הצייתנים, חברי המפלגה ההולכים בתלם,
הילדים הטובים שאינם מעזים לשאול ״למה״
והעם הממושמע העונה אוטומאטית ״אמן״
— אינם אלא עדר כבסים המובל לשטיפה,
אם יורשה לי לנצל את המטאפור
עד חומו.
מגיע להם — מה שיש להם.
(לאחר שטיפת״המוח שערך לו דן
בן־אמוץ, הסכים העורך לסיים בזה
את הוויכוח בנושא שטיפת״המוח).

עולה חדש מברית־המועצות, המדבר עב־רית
רהוטה, נתקבל לעבודה בדואר, וכעבור
יומיים ביקש להרשם באולפן. אמר לו
המנהל :״אבל אתה מדבר עברית מצויינת!״
אמר העולה החדש :״יתכן. אך את העברית
שלכם אינני מבין.״
מה קרה? אותו בוקר, כאשר האיש בא

לעבודה, פגש שני פועלי נקיון ליד תא ה־טלפונים,
ולתדהמתו שמע את הדו־שיח הבא:
״טיאטאת את התא?״ שאל האחד.
״טאטא אתה את התא,״ ענה השני.
חלפה חצי שעה עד שהמנהל הצליח לשכנע
את העולה החדש שאיתות המורם
הזה הוא עברית תקנית ביותר.

עברית אותנטוטית

שאלות בתורת ההגיון לגב, בושם
הגברת בושס נזקקת לעיתים רחוקות מאד
להגיון בכתיבתה האמוציונלית. אני בטוח
שהיא קראה ושמעה על קיומו של אמצעי־שיכנוע
כזה, אך משום מה היא משתמשת
בו לעיתים נדירות ובמידה חסכנית ביותר.
קחו, למשל, את ״הביקורת״ הבאה שלה,
שהופיעה לפני שבוע ב״הארץ*.
אני מצטט את הקטע מילה במילה
כחידה בתורת ההגיון. ההערות
בסוגריים הן שלי, כמובן.

ואילו השני מסתמך על דעותיהם הקדומות.
גם זה וגם זה שוטפים־מוחות, מפברקים
דעת־קהל ומפעילים מריונטות. אפילו ״ה-
עתון היחידי במדינה הפונה בצורה שיטתית
אל ההגיון של הקורא״ שוטף, לדעתי,
את מוחו.
שיטת השטיפה אינה אכסקלוסיבית לעתו־נות,
לרדיו ולטלוויזיה בלבד. גם את ״החנוך
ל ולא חשוב למה. לכל דבר, חוץ
מאשר לחשיבה עצמית) אני רואה כאחת
מצורותיה המובהקות של שטיפת־מוח. אינני
מתכוון רק למערכודהחינוו הממלכתי.
אני מתכוון גם לחינוך שכל אחד מאיתנו
קיבל ומעניק בבית.
כל חינוך למשהו (ציונות, סוציאליזם,
יהדות, גבורה, הקרבה, לאומנות, קוסמופוליטיות)
מתבצע בעזרת סוגסטייה, היפנו־זה
ושטיפת־מוח, בנוסח ״ושיננת לבניך.״
מהרגע שתינוק נולד, אנו מסווגים את
מעשיו ל״יופי!״ ו״פוייה!״ .יום־יום ושעה־שעה
אנו משננים לו את הוראות ה״עשה״
ו״אל תעשה״ ,שאבותינו שיננו לנו. אנחנו
מתכנתים דורות של אוטומטים, על־ידי הזנתם
בהנחות־יסוד ומוסמכות שלא תמיד
עומדים במיבחן ההגיון ומצפים שחוקי ״הטוטם
והטאבו״ האלה יועברו הלאה, עד
קץ כל הדורות. אנחנו תובעים מבנינו, תלמידינו
וצאן מרעיתנו שיעשו וישמעו מה
עליהם לעשות עוד, שיקבלו עליהם עול
מצוות שאחרים קבעו אותן כמצוות, ש

שוק הפ שפ שים״ של בו עז
דוי דזון בסדרה ״ביעף״ ניסה במאמצים
נוא שים להיות אנטי־תיזה(
.אנטי־תיזה למה, הגברת
בושס?) .אמנם היה זה סירטון
קצר, אבל ההיפך הגמור ממה
שעו שים כולם, מ שהו מיוחד,
מקורי ויוצא דופן( .לא הבנתי.

נסו אתם
לנתח את המשפט. האם משום היותו קצר
היה הסירטון ההיפך ממה שעושים כולם?
מה עושים כולם? האם כולם עושים משהו
מיוחד, מקורי ויוצא־דופן, או שרק בועז
דוידזון, שעשה את ההיפך מכולם, עשה
משהו מיוחד, מקורי ויוצא־דופן? מי אמר
שמר דוידזון עשה משהו מיוחד, מקורי
ויוצא־דופן? שימו לב להמשך!).
לי נראתה היצירה לא כמש הו יוצא־דופן

ומקורי (אז מי זה היה, שהגדיר קודם
את הסירטון או את מה שעושים כולם כמשהו
״מיוחד, מקורי ויוצא־דופן*?) נמשיך:
אלא כסרטון גרוע ו מגוחך (למה, הגברת
בושם, למה?) חסר כל פואנטה וטעם, המחטיא
את מטרתו( .למה את לא מגלה לנו
מה היתד, מטרתו של הסירטון? ומה היה
בו חסר־טעם בדיוק? הנושא? הצילום? העריכה?
המוסיקה? הקריינות? למה את לא רומזת
לנו למה את מתכוונת, כשאת מדברת

על חוסר־טעם? ומה, לדעתך, יכולה או צריכה
היתד, להיות הפואנטה שחסרה בסירטון?
ועכשיו, קיראו בעיון רב את שורת המחץ
המסיימת את הדוגמה הנאה הזו של ביקורת
חסרת־הגיון זו):
דוגמה מצערת ו מגו חכת (.מה, בשם השם?
מה הנושא, הגברת בושם?)
איך מז הים (מי? מי מזהה, הגברת
בושס?) ,חוסר אינטליגנציה
וקר תנות יו מרני ת (של מי?
של מה?) עם ה ת חכ מו ת נלוזה
ולא מתוחכמת.

מסך. מסך של ערפל ירד על
יצירתה של הגברת בושם.
עשו לי טובה: קיראו שוב ו־לאט
את המשפט האחרון (בלי
הערותי) והסבירו לי מה רצתה
להגיד? איך אפשר לזהות שלילה בתוך שלי־לה?
אולי התסזנה להביע את צערה על שמישהי
מזהה אינטליגנציה ומקוריות עם
התחכמות נלוזה היתד, בסירטון שראתה בכתבה.
היא גם לא גילתה לנו מי מזהה
משהו רע עם משהו גרוע? הקהל? הטלוויזיה?
על מה היא מצטערת בדיוק? ואיזה
התחכמות נלוזה היתד, בסירטון שראתה בעיני
מישהו מיסתורי בקרתנות יומרנית?
ערפל. ערפל מוחלט, רבותי, חוץ מן העובדה
שבועז דוידזון עשה סירטון קצר ב־שם
״שוק הפשפשים״ ,לא הבנתי אף משפט
אחד בביקורתה של מבקרת הרדיו־טלוויזיה־תיאטרון־ספרות־סידור־פרחים
והוגת־הדעות
הפורה ורבת־ד,תנובה של עיתון ״הארץ״.
הקורא הראשון שיצליח לפענח את צופן
הגיונה המיוחד של הגברת בושם, ולתרגם
לי את הקטע הזה ללשון פשוטה, בהירה
ומובנת, יזכה בכרטים־נסיעה חינם לרחובות,
שבה עברו על הגברת בושם ימי נעוריה.

המלצה של חמישה כוכבים
לעיתים רחוקות אני ממליץ במיסגרת מדור
זה על ספר, סרט או גבינה טובה. אני עושה
את זה רק כשאני פשוט לא יכול להתאפק.
זה מה שקרה לי השבוע אחרי שראיתי
את הסרט ״רסיסי חיים״ בקולנוע ״סטודיו״
בתל־אביב. חמישה כוכבים זה כלום .״מצוייר
זה לא מספיק .״גדול״ זו מילה קטנה.

רבותי, זה סרט פצצה. יצירת־מופת, שתיכנס
להיסטוריה של הקולנוע. מי שלא
יראה אותו עכשיו, יצטרך לחכות מי יודע
כמה שנים עד שיקום בארץ מוזיאון־סרטים.
הסרט זכה בשנה שעברה בפרס מבקרי
הקולנוע של ארצות־הברית, ועל כך בלבד
מגיע למבקרים שם פרס השיפוט המצויין.

ממזר מחפש להכיר,
למטרת נישואין, ממזרה

:הסערה שקמה סביב פרשת
הממזרים, לא היתד, מרגיזה
כל־כך אילו היו מכנים את
הממירים בשם אחר. זוהי דעתו
של מי שהיה ממלא־מקום
נשיא בית־המשפט העליון, פרופסור
משה זילכרג. בכלל,
הכל עניין של תקופה :״מתברר
כי בגרמניה שלפני המלחמה, למשל,
יהודים חרדים לא היו
חרדים כל־כך מפני הצלצול של
המילה, ממזר׳,״ כתב זילברג
השבוע, והביא כדוגמה מודעה
שהתפרסמה ב־ 1928 בעיתון
יהודי בגרמניה :״צעיר יהודי,
בן ,30 אורתודוכסי, ממזר,

שלך נושאת
השיב אייבי
כן, שלח לי
כבר קרוע.״
דולאר.

את דגל פנמה ! ״
בו במקום :״אם
דגל חדש. הישן
כך חסך חמישה

החתים את הספר על המעטפה,
והביא אותה לטנאי, ששלח כעבור
מספר מים פועלים הבונים
עתה את החדר הנוסף.

< כאשר ערך חיים טן־
פול השבוע את הסדר למש־ 1
פחתו ולידידיו, סיפר על הסדר
של השנה שעברה, אותו ערך
בזלאצבורג שבאוסטריה, בבית־מלון
מפואר. לקראת הטכס,
שאל טופול את המלצר האוסטרי
:״אולי יש לך גביע,
שאוכל להשתמש בו לטכס
יהודי?״ בלי להניד עפעף, קד
המלצר הגוי קידה, הלך והביא
גביע־סדר יפהפה מכסף,
מקושט בקישוטים יהודיים. טו־סול
התאפק מלשאול אותו איך
הגיע הגביע לידי המלון.

חני פוי והיאלה טולדנו צ־יצג?
אליין פורד, בעלת סובנות גדולה להכוונת דוגמניות בארצות״ה-
ברית, לפנות למורה לפיתוח החן לאה פלטשר, ולבקש ממנה שתשלח
תמונות נוספות של השתיים ותמונות של דוגמניות ישראליות
אחרות, מתוכן תבחר מועמדות להופעה בטלוויזיה בניו״יורק.

אותו סופול פשוט שונא-
את־כל־הם ירסום-ד,זה. הוא אפילו
אמר את זה בטלוויזיה. אבל רק
מעטים יודעים עד לאיזו דרגה
מגיעה הצניעות שלו. ל א פי
ולאה רוג ה דיין היתר, הזדמנות
להיווכח בצניעותו של טו־פול,
כאשר ביקשו ממנו בשבוע
שעבר להצטרף אליהם לבילוי
בפאב התל־אביבי וקיבלו ממנו
הסכמה פושרת. הוא הבהיר
להם כי בדרך־כלל אינו מבקר
במקומות בילוי מעין אלה, אבל
הפעם, באופן יוצא מן הכלל,
ורק בגלל שהם חברים כל־כך
טובים שלו — הוא יבוא. אבל
הוא לא בא .״אני באמת לא מב־

בהצגת ה־ 100 של
בתיאטרון ה ק אנווי, לא נכח
ולו גם איש אחד מהנהלת התיאטרון
; הדבר פגע בשחקני
המחזה, ששלחו זר פרחים למנהל
הקאמרי י שן|י הו (שייקר),
וינברג וצירפו אליו פתק ברכות
להנהלת התיאטרון :״ברכות
להצגת ה־ 100 של ב שפל,
נתראה כולנו בתיאנורון החי־

ב שפל,

:טעות פרוידיסטית היתר,
השבוע לשמואל שי, כאשר
ראיין את הזמרת הצ׳יליאנית
המבקרת עתה בארץ, פי לאר
תומס, שהתפרסמה בגלל שירי
המשורר המהפכן היווני
מיקיס תיאודורקיס בסרט
.2שי הציג את תומס ככוכבת
שיריו של כמוס חנ׳ידגים,
שאף הוא משורר יווני ידוע,
אלא שהוא, בניגוד לתיאודו־רקים
המהפכן, משורר ממוסד
ואחד ממתנגדיו החריפים של
מחבר שירי .2
כשנשאלה האסטרולוגית
הצעירה הזוכה עתה להצלחה
רבה בפינת ההורוסקופים בתוכנית
בשם הלילה שבעריכת

שייקח כן־פורת, טדילה
סטן, אם חזתה לעצמה כי
בעיקבות התוכנית תהיה מוצפת
מכתבים רבים כל־כך, עלי־

מבקש להכיר, לצורכי נישואין,
ממזרת אורתודוכסית צעירה.״
! במצב לא נעים עמד הממונה
לשעבר על הטלוויזיה,
נקדימון דוגל, כשבא לביקור
בבניין הטלוויזיה: השוער
החדש לא הכיר אותו וסירב
לתת לו להיכנס בלי לבדוק את
תעודותיו. אותו שוער גם לא
זיהה את שר־הסעד מיכאל
חזני, שבא להתראיין בטלוויזיה,
ולקח קצת זמן עד
שנתן לו להיכנס.
שדה שבוע
מנוח•
בלילה

לא פעם הוציא יצחק
את צה״ל מהבוץ. הגמל
צר,״ל לאלוף הבנו,
יורם שדה, שקע
בביצה מדרום לשארם־

אל־שייו, במקום עזוב ומועד
לפורענות. אחרי שכבר השלים
עם גורלו והתכונן לבלות
שם את הלילה, ראה באופק
אורות דולקים. היה זה סיור
של צה״ל שחש לעזרתו, אחרי
שהורגש בהיעדרו.
חדר תמורת זקן

העולם הזה 1754

]*״111171
11111 #
\1 11 1 הישראלי ישעיהו (״שיש״) קולר
במחאה על מדיניות הממשלה
יחיד בעולם בו יבול אדם ללכת

| 1ךין|||
0 ^ 11 1
נושף ומקיש בלשונו,
הבקבוק הגדול בא

עו נ שי ם

:זהו הסיפור שהתהלד בועידת
מפלגת העבודה: לא מכבר
ראה ח״ב מרדכי פורמים
את השרים ישראל
גלילי וזאב שרף, בעלי השיער
המתולתל והקירבה לגולדה
מאר, נכנסים לביתה
של ראש־הממשלה. אמר סור״
קיס :״הנה שני הפודלים של
גולדה!״
! את ליל הסדר, שנערך
לפי כל כללי ההלכה, בביתו
של העיתונאי אריה אכנרי,
ניהל המזכיר הכללי של מק״י,
שמואל מיקוניס, שקרא מתוך
הגדה מיוחדת: חצייה בעברית,
חצייה ברוסית, שהוכנה
במיוחד על־ידי רבה של ההסתדרות
מגחם הכהן עבור העולים
מברית־המועצות. כטוב
ליבו של מיקוניס ביין ובמאכלים
המסורתיים שהכינה זיוה,
רעייתו של המארח, זימר ניגוני
פסח וניסה לשוות להגדה
אופי אקטואלי. כשהגיע לקטע
המספר על יציאת ישראל מעבדות
לחרות, הישווה אותו מיקו־נים
ליציאת יהודי ברית־ר,מועצות.
כשאחד המסובים בסדר
ביקש לקצר בקריאת ההגדה
מפני שהוא רעב, אמר לו מזכיר
מק״י :״לסדר הבא תבוא אחרי
שתאכל.״ אשתו של מיקנים,
מלכה, הגישה לרעב את צלחת
המרור והציעה לו להרגיע
את רעבונו במרור. בסוף הסדר
העלו הנוכחים זכרונות. העיתונאי
יואל מרק: ם הזכיר ל-
מיקוניס כי ביטאון מק״י, קול
העם, כינה אותו לפני כמה
שנים כריאקציונר. ענה מיקו־נים
:״מה אתה רוצה ממני,
אני אחראי על קול העם?״

חבר להקת הקצב הבריטית ״מונגו ג׳רי״,
המציא בלי-נגינה הד ש: בקבוק שלתובו הוא
ומשיג על־ידי כך אפקטים קוליים מיוחדים.
במקומו של התוף המסורתי בלהקות הקצב.

סיפר אייבי נתן, ששהה
השבוע בארץ. כאשר
פגש את קונסול פנאמה ב־ניו־יורק,
אמר לו זה :״אני
מתגאה בכך שספינת־השלום

(משמאל) ,הבמאי הבריטי שביים בין השאר את סרטי ח״חיפושיות״
(״ארבעת המופלאים״ ו״הצילו״) ,נפגש בבילבאו שבספרד עם הבמאי
(לידו) ,וגילה לו בי בזמנו היגרו הוא ורעייתו מאנגליה לאוסטרליה,
הבריטית בעניין מבצע״סואץ .״אבל חזרתי לאנגליה כי זה המקום ה ברחוב
עם הפיג׳מ ה שלו, מבלי שלאדם שני י הי ה איכפת,״ הוסיף.
קר במועדוני ללה,״ הסביר להם
בשיחה טלפונית.

;ן ן לעיתונאי יוסי ינאי
התחשק להוסיף חדר בווילה
שלו בהרצליה. הוא פנה למהנדס
דן טנאי, אחיו של
עורך רי מון לשעבר, שלמה
טנאי, וביקש ממנו הערכת
תקציב לבניית החדר. טנאי קבע
4000ל״י. יוסי ניסה להוריד
במחיר. טנאי חייך ואמר :״אם
היית נותן לי את הזקן שלך,
הייתי בונה לך את החדר בלי
כסף.״ למחרת ניגש יוסי למספרה,
ביקש מהספר שיוריד לו
את הזקן, הכניר את השערות
למעטפה, סגר אותה, כתב עליה
:״זה הזקן של יוסי ינאי,״

הם תצטרך לענות, השיבה:
״לא עשיתי לעצמי הורוסקופ,
אני לא הטיפוס שלי.״
;ן לזמרת שירי זעזוע, מ י כל
נוי, נגרם זעזוע עמוק
כשמחבר השירים, א! די מיל־ש
טיין, הגיש לה מילים לשיר
נוסף בסידרה שכתב :
״א הוב נורא שלי / ,אתה לעולם
אינך שבע / ,יינק או תי
/ ,ימצוץ או תי /וקח
הבל.״ אחרי שעבר הזעזוע ה
ראשון
ביקשה מיכל ממילשטיין
להחליף את מילות השיר מפני
שהיא אינה מסוגלת לשיר מילים
כאלה. מילשטיין הסכים
והתוצאה :״חבק אותי /נשק
אותי

וקח

הכל,״

1ין ץ?י

עול

ה מ חי ר ( מ מו צ ע בל׳י)
970ו
19 6 0

המצרך
( יייי 7 17 00ו ק׳ג)
אטריות >ו7ן׳ג)
תפוזי ש ש טינז קיג)
1ק׳ג בשר
נעלים חצאיות לגבר ומקומיווס
נעלי אשה(מקומיות)

מ ס גזה
חולצת כותנה לגבר
עתון(לחודש)
שיחת ט ל מן (מקומית למנוי)

ה גי דו ל!/

0.29

0.70

1 4 1 .3

0.68

1.93

1 8 3 .8

0.20

0.70

2 5 0

6.22

1 4 1 .9

138

3 0 6 .2

0.07

0.20

1 8 5 .7

3 3 7 .5

4.72

2 1 7 .7

0.09

0.22

1 4 4 .4

ובתחבורה

הציבורית?* -
המחיר בלי
19 7 1
19 6 0

ה 7ן 1

ת״א ירושלים

3 01110ת״א -באר שבע
ת״א-אילת

1י 0י

אשקלון פנימי

הגיד 1ל ג /־
- ׳ 60ו 7י

1.50

3.20

113

1.90

3.80

1 0 0

11.30

0.85

1.65

0.14

0.25

7 8 .5

*יונו

ו ־ ו ו ־ ו גוי ס ־

בדד ! י ו ־יבד

ב ת ביזיוו רזניי ס־י

מוגש ע י אגד
המחלקה נליחם ציבוד

מכתבים

הגרלת

! 1שאלות ותשובות במוסף השבועי #ל הארץ מיום י,
ה־ ,2.4.71 הופיעו ״שאלות ותשובות״ המיוחסות
לתחנת השידור הדמיונית הרוסית —
רדיו יאריוואן. אם נשנה את השם לרדיו
יאדישלם, נראה שאותן שאלות ותשובות
מתאימות גם לנו. לדוגמה:
שאלה: מזה עשר שנים אני עושה מאמצים
להשיג דירה. עד מתי עלי לחכות?
תשובת ״יאדשלם״ :עד שאחרון
העולים יגיע לארץ.
שאלה: אנו ישנים בחדר אחד עם עשרה
ילדים. האם יש בכך פגיעה במוסר?
תשובה: עקרונית — לא. ובלבד שאתם
מצליחים לישון.
שאלה: האם מן הראוי להמליץ לנערות
ערביות להשתמש בגלולות נגד הריון?
תשובה: עקרונית — כן. אך מוטב
להציען לנשים מבנות עדות המזרח.
שאלה: מדוע בונים אצלנו מטוס ערבה

הפר סי ם
הגדולה

התלויים ביום שלישי :

בשעה 8ב ערב ב״בית סוקולוב״ ,רוד קפלן 4
תל־אביב

פרס רא שון / 8 :בו.י ת ״פיאט׳י
850 ספורט קופה (לא כולל מישים)

5טיסות דשוויץ

פרס שוי:

י י בסילוני אל־על בטיסה קבוצתית

סרס שלישי 2 :קטנווו* ״דמברטה״
(כולל מיסיס)

פרס רביע־ 40 :שעו!׳ מעוררים ם וויצה

״הפנתר הקטן״
בשעה שלילדי חצור אין לשלם דמי מסעדה?
תשובה: אולי תגלה לנו איפה יש מסעדה
בחצור?
שאלה: האם זה נכון שאוסרים אצלנו
הפגנות?
תשובה: אצלנו — לא. ברוסיה — כן.
מי שטוען ההיפך — ראוי להיקרא ״פנתר
עבריין״ ולהישלח למעצר.

״הפנתר הקטן״,

ש ה שעון ״סיסו״ והשת חו ב חגו ר ת
פרטים בחנויות ״שיסו״ ה מו ס מכו ת

חיפה

; אי־סובלנות
וכפייה דתית
העסקנים בישראל, שהם בעד אי־סובלנות
וכפייה דתית, אין להם שום זכות מוסרית
לבוא בטענות לאנטישמים בברית־המועצות.
ברוסיה הסובייטית שוללים זכויות האדם
מיהודים — בישראל שוללים חוקי הכפייה
הדתית את זכויות האדם מיהודים חילוניים
ומבני משפחות מעורבות. אפילו לצה״ל
העבירו, יחד עם שליטת הרבנים, את אי־הסובלנות
והכפייה הדתית.
האי־סובלנות עוזרת לאנטישמים בכל העולם
וגורמת לחבלה חמורה בעלייה. משפחות
מעורבות מרוסיה ומפולין אינן רוצות
לבוא לארץ בגלל הכפייה הדתית פה.
השוביניסטים כאן פוגעים בשם הטוב של
ישראל בעולם.

ס. גרסון טוברניצקי,

תוצרת שוויץ, מהמעולים בעולם

חו לון

השיטה לפתרון היא זו: במשבצות מצד שמאל יש ארבע מילים. האותיות של
המילים מופיעות מעל לכל משבצת בצורה מבולבלת — ויש לסדר את האותיות
בצורה הנכונה לתוך המשבצות. למשל: אם מעל למשבצת מופיעות האותיות
״דועהב״ ,הפיתרון יכול להיות ״עבודה״ .אם המילים מסודרות בצורה הנכונה בתוך
המשבצות, הרי האותיות במשבצות המסומנות בעיגולים יצטרפו לתשובה לשאלה
המופיעה מתחת לקאריקטורה. רשום אותה במשבצות המופיעות למטה.
הפתרון יפורסם בשבוע הבא.

ס או נ תו

ורימט

עז חשבון
המדינה

נסו־וג*

אם הרבנים — והרב גורן בתוכם — עוט־דים
על רמה כזו שעליה הם בעצם עומדים,
ומבינים כפי שהם מבינים, ואינם מרגישים
שעל־ידי החוקים אותם הם משתדלים להש־ליט
— הם מתעללים באנשים רבים,
ביהוד באלה שאינם מזדהים בהשקפת עולמם
הדתית־מוסרית — הרי אין לבוא אליהם
בטענות כי כאלה הם ואינם מסוגלים
להיות אחרים!
אך יש לבוא בטענות ולהאשים את כל
אלה שנותנים להם גיבוי, שנותנים להם
עמדות כוח ושלטון, מעניקים להם סמכויות
ממלכתיות ומשכורות!
אין שום הצדקה שהרבנים יתקיימו על

אופל

״איזה אוטו הוא רוצה?״

^2223
פתרון הבלבלת מגליון : 1751 לך לעזאזל. המילים: כלכלה, אליעז, לזרא, זלילה

(המשך בעמוד ) 12

העולם הזה 1754

תמרורים
נחוג * יום־ד,ולדתו ה־ 57 של מנהל
היחידה לתרבות במשרד החינוך והתרבות,
יוסף מכמך־מלקסן. יליד הולנד, למד
באוניברסיטת אמסטרדם לטינית ויוונית, מוסמך
להיסטוריה, עלה לארץ ב־ 1957 ושימש
בין שאר תפקידיו כמנכ״ל יד ושם.

נחוג * יום־הולדתו ה־ 65 של שר־ה־שיכון
זאס שרף. היה המזכיר הראשון
של הממשלה (קודם מינהלת העם) ,הצטרף
לכנסת השישית, נתמנה לשר־המיסחר־והתע־שייר,
ואחר, לתקופה קצרה, לשר־האוצר.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 73 של שחקן
הבימה אהרון מסקי] ,שהאכיל בתחילת
הדרך של התיאטרון ברוסיה את חברי הקולקטיב
הצעירים, כשעבד במאפיה, הצטרף
לשורותיהם וכבש עד מהרה מקום כבוד בהיסטוריה
של הבמה העברית, בגלמו שורה
ארוכה של תפקידים
בתיאטרון הלאומי.
נחוג יום־הו־לדתו
של מנהיגה
הניצחי של מפ״ם,
מאיר יערי(ואלד),

(רמה בינלאומית)
ב רן ד חי 100
בשורה אחת עם הסיגריות
המפורסמות ביותר בעולם.
מפקין שנולד לפני 74 שנה ממייסדי בגליציה,
השומר הצעיר, האידיאולוג
והאב הרוחני
של תנועתו,
חבר קיבוץ מרחביה,
נבחר לכנסת הראשונה
כחבר מפ״ם המאוחדת וחובש את
ספסלי הבית מאז ועד היום.

ס 1פר קיע סייז
תערובת אמריקאית
מיוצרת ע־י דובק
מעלי טבק עשיר ומעולה.
כה טובות ־ ת״רים לוקחים אותן הביתה!

הוענק על־ידי ראש ממשלת צרפת
ז׳אק שאבאן־דלמאס, תואר קצין בליגיון הכבוד
הצרפתי, לצייר מרק שאגאל (.)83
אושפז בבית־חולים בפאריז, לצורך
״בדיקות שיגרתיות״ ,כפי שהודיע דובר
בית־החולים, מורים שבאלייה בן
ד,־ ,83 כשלאיש אסור לבקרו ושומרים מיוחדים
מטעם בית־החולים שומרים כי לא
יוטרד אפילו על־ידי ידידיו המקורבים.
0011

נישאו בקיבוץ חניתה, בהשתתפות
חברי הקיבוץ, רב, ובתם בת השנה של בני
הזוג, המהנדס יונתן סעדה 23 שעלה

# 1 1 ? 6 9י 9400X9X4*9 $

יונתן, יוהנה ורימה
לארץ לפני שנתיים מצרפת, שם שיחק ב־מיספר
סרטים, ורימה סרסינאל, שהגיעה
לארץ גם היא לפני שנתיים, מדניה.
השניים הכירו בחניתה, עברו לגור בחדר
משותף, נולדה להם בת, יוהנה, ועם גיורה
של ריטה — נישאו בטכס יהודי דתי.
התגרשו לאחר שש שנות נישואיו׳
מהן חיו שנה בנפרד, ושני ילדים, השחקנית
סמנטה אגאר והשחקן־מפיק
מום שטרן, שיצטרך לשלם לאשתו־לשע־בר
סכום סמלי של דולר לשנה ואילו סמד
נזה חויבה למסור לבעלה־לשעבר סכום של
25 אלף דולר, מכיוון שלפי חוקי קליפורניה
נחשב רכושם למשותף, וסמנטה הרוויחה
בשנים האחרונות כסף רב — בעוד ששטרן
היה מובטל מרבית הזמן.

העולם הזה 1754

*•עולם לא קראתי מיסמך משפטי^
/ן (כביכול כל־כך צבוע, מושחת ומגוחך
כמו חוות־הדעת של הרב הראשי האשכנזי
של תל־אביב, הרב הראשי של צה״ל, המועמד
הבטוח לתפקיד הרב הראשי האשכנזי
בישראל.

11111111111

ובכן, גורן מגלה שלא נכח מניין בעת
החתונה היהודית, שזו נערכה במיטבח הבית,
שהמילה בוצעה על־ידי רופא, רחמנא
ליצלן, ושבורקובסקי לא סבל מעולם ב־מיקווה.

(אוי
לאוזניים שפך שומעות ! )

כקיצור: חוות-הדעת של הרג
שלמה גורן על פרשת הממזרים.
מיסמד צבוע — שהרי אין כלל להע
בורקובסקי
עצמו מכחיש, כמובן, סיפור
זה, וטוען שהחתונה נערכה על־ידי הרב
של לאנקוב, והמילה על־ידי מוהל מוסמך
בוזרשה.
מכיוון שכל העדים מתו, אין תוכחות.
אבל המיבחן ההגיוני הפשוט ביותר מוכיח
בעליל שסיפורו של גורן הוא עורבא פרח.
אין ויכוח על כך שאבי הנערה היה יהודי
אדוק וירא־שמיים. היה חשוב לו מכל בכל
שחתנו יתגייר, וכי החתונה תיערך כדין.

אילו היה שופט כלשהו מעז להוציא
מתחת לידיו פסק־דין שכזה,
היה כית־המשפט העליון פוסל
אותו, כתוספת הערות שהיו
מכריחות את השופט להתפטר
כו כיום מרוג כושח.

אם כן, איך הסכים לחתונה כלי
מניין, ולגיור שאינו כהלכה? ומדוע?

לות
על הדעת שהרב גורן מאמין במה שהוא
כותב.
מיסמך מושחת -שהרי ברור לחלוטין
את מי משרת כבוד הרב, ומהו המחיר.
מיסמך מגוחך — שהרי נסיון עלוב
זה להפוך לבן לשחור ושחור ללבן, מצחיק
ממש בטיעונו.

שניגש הרכ גורן למלאכתו, עמדה
בפניו משימה: להציל את הקואליציה
הממשלתית (כבקשת גולדה מאיר ומשה דיין)
ולהשאיר את המפד״ל ליד קערת השלל (כבקשת
רוב עסקניה).

יי רכ גורן עצמו הרגיש, בלי ספק,
1 1ן שסיפורו עומד על כרעי תרנגולת גוססת.
לכן בא סיפור אלטרנטיבי.
לאמור: בורקובסקי אמנם התגייר כהלכה,
אבל אפשר להפכו חזרה לגוי באופן רטרואקטיבי
— ״להפקיע את גרותו מעיקרא״
ובדיעבד — מפני שחזר לסורו והתנהג כנוצרי.

האלה, הצצים לפתע בשעת הצורך, הופך
את הרומן הזעיר לסיפור בלשי זול).
לעד זה נדמה שהרב לוזיצקי ידע על ה־נשואין
הקודמים.

אם כן, מדוע חיתן לוויצקי?
אהה, קורא גורן בצהלה, זה מוכיח ש־לוזיצקי
היה משוכנע שהבעל הקודם הוא
גוי גמור, ועל כן נשואיו אינם תופסים.
ולראייה: החתונה אמנם נערכה.

ואיך יודעים שהעד המיסתורי
הזה דוכר אמת?
מה זאת אומרת? אם הרב לוזיצקי זצ״ל
קיבל אותו כעד לחתונה, משמע שהאמין לו.
ואם האמין לו אז, צריכים להאמין עכשיו.

כדור, לא?
(זה מזכיר קצת את הסיפור על האיש
שפקיד־ה שומה ה תעניין לדעת מניין בא הכסף
לבניית הווילה המפוארת החדשה שלו.
האיש סיפר שירש חצי מי ליון דולאר מ־דודו־זקנו
באמריקה .״האם יש לן הוכחה
לכך?״ שאל הפקיד הספקן .״ב טח יש לי,״
השיב האיש ,״הרי אתה רואה שהחילה
עומדת!״)

תואר ״ממזרים״ ,אלא גם בעונש המעשי
של מניעת כל אפשרות להתחתן עם מישהו
שאינו מוגדר אף הוא כ״ממזר״.
והדרך היחידה למנוע זאת היא להשמיץ
את הבעל הקודם, להדביק לו תואר ״גוי״,
לגרור אותו ואת ילדיו לרפש, לחבר עליו
רומנים זעירים.

אם זוהי ההלכה -אוי להלכה !
ואם מאמין מישהו שזהו רצון האלוהים
בשנת ה׳תשל״א — אוי לו ואוי לאמונתו.

לרום רוכו של הציכור הישראלי
לא יכולים להיות חלק ונחלה כאמונה
כזאת. רוכצת תהום כין המוסר
שלו וכין הלכה כארכארית

! י כופה הלכה זו על שני ה״ממזרים״,
^ 7על אזרחי ישראל, על כולנו?

הכה נהיה כנים -עד הסוף.
לא המאמינים בהלכה כופים אותה עלינו.
אין להם הכוח. הם מיעוט קטן בעם.
לא הרב גורן כופה אותה. הוא רק יכול

״חזר לסורו״ .כיטוי נחמד. עד

אלנף
החח 1וי
שני גורמים אלה יכולים להבטיח לו את
מבוקשת חייו: מישרת הרב הראשיהאשכנזי.

כל מה שהיה צריך לעשות כתמורה:
לאנוס את ההלכה, לעשות
חוכא ואיטלולא מחוקי הדת
היהודית, ולפכרק סיפור דמיוני כ־סיגנון
של רומן זעיר.
הרב הנכבד עמד במשימה. לא לחינם הוא
נחשב לעילוי.

רומן הזעיר מאת הרב גורן מספר
|1 1על נערה יהודיה תמימה בת , 14שנסעה
ברכבת הסולנית מלאנקוב לבריסק.
באחת התחנות הוריד אותה המבקר, בולק
בורקובסקי, ובאיום של אקדח הביא אותה
לבית הוריו .״כעבור זמן״ אילץ אותה בכוח
ללכת אל הכומר ולהינשא לו.
כל במאי של סרטי־סוג־ב׳ בהוליווד היה
פוסל תסריט כזה. אין זה מתקבל על הדעת
שבמדינה מסודרת כמו פולין דאז יאיים
אדם במשך ימים רבים על נערה באקדח,
מבלי שתוכל לברוח או להזעיק את המשטרה,
ושבסוף ישיא אותה כומר תחת איום
של אקדח.

סיפור זה הוא פרי מוח גזעני
מיפלצתי.
אבל מסתבר חיש מהר כי הגוי הנוראי
היה אדם די טוב, וכי הזוג היה מאוהב.
ולראיה: לבקשת אבי הנערה, הסכים בור־קובסקי
להימול ולשאת אותה בטכס יהודי.
זוהי עובדה, והרב גורן מוכרח לשבור
אותה, כדי להציל את הקואליציה.

(לא ! אין זו כדיחה טפלה. גורל
ממשלת ישראל כשנת ,1971 כשעת
הכרעה כין מלחמה ושלום,
תלוי כמה שקרה כשנת 1925ככיתה
של משפחה יהודית אחת
כעיירה לאנקוכ כפולין!)

היום ידעתי שכך מדכרים על פושע
החוזר לפשע. ואיך ״חזר ל־סורו״?
הדליק
אש בשבת. אכל חזיר. לא ידע
פעמים יש לכרוך את הרצועות על
עישן בשבת. לא הלך לבית־הכנסת. כן
לבית־הכנסת ולא ידע איך להתנהג
לומר, בזמן שקראו אותו לתורה בטכס
המיצווה של בנו.
נורא, נורא.
כמה היד. הלך ומה

מסתכר שאכרהס כורקוכסקי -
אדם שקשר את גורלו לגורל עם
ישראל, שעלה לישראל כשנת
,1933 שערך כר־מיצווה לכנו, שכניו
שירתו כחיילים קרכיים כ־צה״ל
-הופך כדיעכד לגוי, על
פי מיצוות הרכ גורן, מפני שהוא
מתנהג כמו 809$,מהיהודים כמדינת
ישראל.

ה רי 19 שנות נשואין לבעלה הגר,
(מהן 11 שנים בארץ־ישראל — נישאה
חווה בורקובסקי ב־ 1944 ליהודי בשם לנגר.
היא לא טרחה להתגרש מבעלה הראשון.

איך ערך לה הרם לוויצקי מ־גכעת
רמכ״ם חתונה זו שהיתה
עכירה פלילית לפי חוקי המנדאט
וחטא לפי ההלכה?
קשה לדעת זאת. כי הרב לוויצקי הלך
לעולם שכולו אמת, שאין בו חוזת־דעת מסוג

ההגיון אומר שהרכ לא ידע על
נשואיה הקודמים של הגכרת.
אבל גורן אינו יכול לקבל הסבר פשוט
זה, שיש בו כדי להפיל את הקואליציה.
הוא גילה עד אחד (גילוי העדים המוזרים

וזרב־-האלוף עזלוזוז גורן •.מזי ווותר להתזזגזן?
כל זה מגוחך.
מקבל על עצמו לחתן
נשואה אפילו לספק־גוי.
ההם, כששלטו בארץ
להם חוש־הומור בעניי
להתחכם
לה ולאנוס אותה, כדי לשרת את
אדוניו החילוניים. הוא בסך הכל דמות מגוחכת.

כן, מ י כופה אותה?

שום רב לא היה
אשה, ביודעו שהיא
וסזדאי לא בימים
האנגלים, שלא היה
נים כאלה.
הפיברוק הזה מסריח. רוב העדויות מסריחות(
.גורן פוסל, כמובן, את עדותו של
גבאי בית־הכנסת, המעיד שבורקובסקי נוהג
להתפלל אצלו).

כוודאי, שהרי אתה מודרני.

ונגיד זאת כפשטות: חוות־ה־דעת
של ככור הרכ מסריחה.

כוודאי. שהרי אתה אדם מתקדם.

םנתעלם מחוזודהדעת, הרי לפנינו
)סיפור אנושי רגיל.
זוג התחתן בחו״ל ועלה לארץ. הוא לא
מצא את האושר ונפרד. שני בני־הזוג התחתנו
שוב, ונולדו להם ילדים.
אנשים פשוטים, טובים, שידעו ימים רעים,
שניסו למצוא קצת אושר בחייהם, שכל
רצונם לחיות בשקט, שאינם מבקשים אלא
שיניחו להם.

והמדינה אינה מניחה להם.
הלכה מיסלצתית כופה על הילדים מעמד
של ״ממזרים״ .לא מפני שהם עשו מעשה
רע כלשהו, בעיני אלוהים ואדם; אלא מפני
שהוריהם עשו מעשה שלא היה לפי ההלכה.

הטרגדיה האישית של אמם,
שאירעה זמן רם לפני שנולדו, נענשים
הכן והכת.
לא רק בעונש הנפשי של הדבקת ה־

אתה. אתה הקורא שורות אלה.
אתה מאמין שלכל גבר הזכות לשאת את
בחירת־ליבו, ולכל אשד, הזכות להינשא ל־בחיר־ליבה.
בלי קשר למוצא, לעדה, ללאום,
לדת.
דעתך אינה טובלת שייאסרו על אדם להתחתן
מפני שאמו או אביו עשו משהו
לפני שלושים שנה.
ואתה מתקומם נגד מצב שבו המדינה נכנסת
לחדר־המיטות, מפשפשת בעניינים אינטימיים,
וכופה על אזרחיה כללים של ימי־חושך.
בוודאי.

כן, איך אתה סוכל את ה*
מצכ הזה -שהוא המצם החוקי
כמדינה זו?
איך אתה סובל ממשלה של מפלגה, שרק
השבוע הסירה מסדר־היום של ועידתה ד,צ־עת־החלטה
מטעם מוסדותיה המוסמכים, שקראה
להפרדת הדת מן המדינה, להנהגת
נשואין אזרחיים לכל דורש?
אם אנחנו איננו מתקוממים נגד מצב
משפטי זה, נגד ממשלה זו, נגד הקנונייה
הכופה הלכות כאלה על אנשים חפים־מפשע
— הרי אנחנו האשמים.

ואנחנו ראויים לרכ גורן, ולחוות־הדעת
שלו, כשם שהוא ראוי לנו.

!!ללי

*11: 11

*11:11

לאירופה
ה פ לג ה
ש כו ל ה חוויה
באוית הפאר

* .ק. ל!ודו
הגדולה ביותר הפועל _
שראל־איטליה 18 אלף טון.
קו דרשבוע מחיפה לאיטליה
ההפל גו ת ה סזו ת :

23.4 , 9.5 ,23.5 , 6.6

אפשרות סיור בגמל׳ הים התיכון
לימסול• פמגוסטה• רודוס כרתי פיראוס־קורפו
דוברובויק ברינדיזי• אגקוגה•
* ב רי כ ת שחיה
* אול מו ת בידוד מרווחים
* קו לוו ע
* תז מו ר ת, ריקודים
* מטבח אירופאי וים תיכוו מ עו ל ה

ו סי ע ה הלוך ושוב לאיטליה החלמ־ססח למלל
כל הם•.
כרטיסי אצל כל ובני הנסיעות או אצל הסוכניס
הכלליים לישראל:
ויקינג, חברה ימית בע״בז.
חיפ ה דדך העצמאות 4ם, 1טלי 5פ42פ5
תל־ אביב דה׳ אלגבי ,113 טל 4 .פפ 625864,625
ירושלים דה׳אגרון , 28 טל 25771 .

מכתבים
(המשך מ ע מוד )9

חשבון המדינה בכדי שיוכלו לעשות צרות
לרוב אזרחיה!

ש. זמיר,
; התלבושת האחידה
והמצב הכ 7ב 7י

אני חושב ומסכים עם דן בן־אמוץ כי תלבושת
אחידה מיותרת במיסגרת בית־הספר
וכל הטענות של מרדכי מילר כאילו זה
מרחיק את המרוץ המטופש אחר רמת־חיים
ויוקרהמדומה מגבולות
בית־הספר
ועוד כיוצא באלה,
אין להן שחר.
אני תלמיד תיכון
שצריך ללכת מדי
בוקר בתלבושת אחידה
לבית־הספר. גם
התלבושת האחידה
אצל מי שרוצה׳ בה
יכולה להביא לתחרויות
שונות. למשל,
תלמיד שהמצב
הכלכלי בביתו טוב
יותר והאגורה מצויה
בכיסו, יכול להרשות לעצמו שיהיו לו
שלוש חולצות ושלושה זוגות מכנסיים מן
התלבושת האחידה ולהחליף את התלבושת
שלושפעמים בשבוע, לעומת תלמיד שהמצב
בביתו טוב פחות, ויכול להרשות לעצמו
פעם בשבוע להחליף את בגדיו ואז
הם לא נקיים ומגוהצים כמו של זה הראשון,
ושוב יש תחרות ביניהם.
ובעצם, כפי שדן בן־אמוץ אמר: האם אין
הבדל חברתי באמת במציאותי מדוע יש
להסתיר זאת?
כל תלמיד מכיר טוב מאוד את המצב הכלכלי
של התלמיד השני ואין צורך בתלבושת
כדי לראות זאת.

יעקב טימכרג,
:איד למצוא־חן
בעיני אשה?

!>1311133

בזינו רי ב! ה

לוזסויגב דזנויו חג הבזטכרדד־ודב

תל־אביב

בכתבתו בעניין עדות המזרח (״הפנתר
והיגואר״ ,העולם תזה ,) 1750 כותב אורי
אבנרי על ראש הממשלה באופן רגשי ו־בלתי־רציונאלי.
הוא
יוצא בבירור מתוך דעה קדומה (א:־
טי־נשית) — וזו גישה אי־רציונאלית —
ומנסה להדביקו — למי? לפוליטיקאית אי־דאיליסטית
ו״בעלת כשרון פוליטי רב״ ,כפי
שהתבטא גם בטיימס בעל הראיון המפורסם.
אגב, אותה אי־רציונאליות מתבטאת גם
בשימושו במונח ״גבריות״ ו״להוכיח את
הגבריות״ — ביטוי שבעידן שלנו, ועוד
קודם לכן, כבר אבד עליו הכלח. כדי
למצוא חן בעיני אשה אין כיום צורך להיות
ראש־כנופיה. מספיק להיות אוהב, עדין,
ובעל־רגש בכל ל ...וסקסי. חוץ מזה, ראש־כנופיה
יכולה להיות גם אשה. האם נאמר
ש״היא מנסה להוכיח את גבריותה
מצחיק.

ד. אפרת,

שנ ת ה בני ה . 1954דרגת סיווג ב טי חו תי ת שני תנ ה ע ״׳ אגףהס פנ ותו הנ מ לי םבמשרדהתח בו ר ה ״ ב״.

1₪1111(18111113ח[

אמירים

תל-אביב

נישה
7א עניינית
אני מבקש להעיר תשומת־לב לתופעה החוזרת
ונשנית כמעט בכל כתבה בעיתון :
כוונתי להערות המלוות דמויות שונות בהן
דנה הכתבה.
בהעולס חזה , 1751 בסקירה שהופיעה על
הצבעות אי-האמון בממשלה של סיעות
גח״ל והמרכז החופשי, מדובר ביו״ר הישיבה
מרדכי ביבי.
הכותב אינו שוכח
לציין שהח״כ הנ״ל
הוא מיוצאי עירק(!)
בכתבה המופיעה
בגליון ,1752 מדובר
בשחקניות הקאמרי
בהצגת הבכחאי, והיא
מביאה דברים
מפי כל אחת מהן.
אך באותה הזדמנות
אין הכותב שוכח לציין
ש״לאה מכנס ברנשטיין הסתבכה עם החוק
לפני מספר שבועות.״
אני מביא כאן רק שתי דוגמאות משתי
כתבות השונות באופיין לחלוטין, כדי להצביע
על גישה מאוד לא עניינית המאפיינת
כתבות בעיתון מדי שבוע בשבוע.

רב ברנשטיין,

תל-אב-ב

! לא זו
כל זמן שאנשי הימין לו• יהודי מ־ברית־המועצות
מפגיני — זה •וב ולגיטימי.

כאשר הם לומדים להכות ולא להגן,
לכבוש את משרדי רק״ח ולזעוק נגד כל
סוטה מדרכם — זה רע ומבשר רעות.
זו לא דרך האיחוד של עמנו! איחוד
לא נקנה בדם!

כני ציטרין,

תל־אביב

:עד הסוף הקורא אריה פרנק מגרמניה בא בטענות
לבמאי הבכחאי אריה זקס
על שהוא לא מעז להפשיט את שחקניותיו
עד הסוף. כהשוואה להצגת עירום אמיתית
(העולם הזה ) 1753

״הו כלכותה״
צירף פרנק תמונה מתוך הצגת הו כלכותה.
לפי דעתי גם לפרנק אין דם. התמונה ששלח
היא צימחונית לגמרי.
כדי להראות לכם ולקוראיכם מה אפשר
באמת לראות בהו כלכותה, אני מצרף
תמונה מתוך המחזה.

אריה 7כ,
; 8מחשבותיו ש7
היושב־ראש

בו די ם

האם דן בן־אמוץ אמיץ עד כדי כך שאינו
חושש מפיטורין מהעיתון האחרון שמצא
בו מחסה?
האם אורי אבנרי פוחד ממנו עד כדי כך
שהוא חושש לפטר אותו?
או אולי כל זה מפוברק מתוך מגמה
להציג את אבנרי כ״ליברלי״?
ממש מפתיע איך קורה שהדיקטטור הזה
מאפשר למישהו לכתוב בהעולם הזה דברים
הנוגדים את ״מחשבותיו של היושב־ראש...״
שכן, כעורך — קיצוני אבנרי בהרבה מעורכי
הסיימס, מעריב וידיעות.
לכן, כאמור — הפתעה!
(סלחו לי על שאיני חותם בשמי, אך
מחלת הרדיפה שבי לוחשת לי להיזהר מהמאפיה

קורא,

תל-אגיב
החכס כאדם
הפכתם לעיתון תבוסתן עם מנהל חשבונות
גרוע במיוחד, המתיימר להיות ״החכם
באדם״ .אתם מבזבזים עמודים שלמים כדי
להתפלמס עם ״החכם״ ההוא.
אגב ,״החכם״ ההוא אינו עונה למכתבים
הנשלחים אליו ואשר אינם מוצאים חן בעיני
״טעמו המעודן״ .לפני יותר מחצי שנה
ביקרתי מאמר שלו, שבו הוא מפרט את
סדר יומם של שבויינו במצרים ״המבלים״
במלון מקומי — לא קיבלתי אף מילה אחת
תשובה!

אברהם רוזנצווייג,

י רו מ ליי

קוראים השורחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עריסות תינתן למצרפים תמו נות
למבתכיחם.
העולם הזה 1754

בעוון עריקה
הידד 3ן
שהוחזק שלושה
חודשים בכלא

מצה״ל -בעוד
שאביו נמצא
:1אותו מחנה

הצבאי --

הו סיפור שרא ייאמן.

} קשה להאמין כי התרחש בכלל. עוד
יותר קשה להאמין כי הוא התרחש בישראל
של שנת .1971 ואולי קשה מכל להאמין,
שזה קרה דווקא בצר,״ל, סמל היעילות, הסדר
וההקפדה בישראל.
במבט ראשון נראה כאילו הפרשה המוזרה
והמזעזעת אינה אלא יצירה קפקאית. אבל
העובדות מדברות בעד עצמן.
מנחם חזן (שם בדוי, בשל היות הנער
קטין. השם האמיתי׳שמור במערכת) בן 14
וחצי תושב אחת השכונות שליד ראשון־
לציון, ישב במשך שלושה חודשים בבית־כלא
צבאי כאסיר. הוא הגיע לכלא ,4אחד
מבתי־הכלא הצבאיים המפורסמים בישראל,
אחרי שנידון למאסר של עשרה חודשים,
בידי בית־דין צבאי, על שערק משירות סדיר.
וכל זה, כשמנחם חזן, לא רק שלא גויים
מעולם, אלא שאינו חייב עדיין כמובן, בגיוס.
מנחם
חזן בן ה־ 14 וחצי הושלך לכלא כ
1לא
יזרע...
בידי שוטר צבאי ב־ 30 בחודש מרץ השנה,
מנחם חזן הואשם בשורה של עבירות :
בגניבת 30ל״י מבית־כנסת בשיכון גורדון
בראשון־לציון, בגניבת קלמנטינות מפרדס
ובגניבת חולצה מהתחנה המרכזית.
משפטו עמד להיפתח ב־ 12 בחודש ינואר
השנה. אולם הוא לא הגיע לישיבת בית־המשפט.
השופט נתן אז הוראה למשטרה
להביא אותו בכוח למשפט. השוטרים חזרו
כלעומת שבאו. הם סיפרו כי אינם יכולים
למצוא את הילד בביתו, וכי גם הוריו אינם
יודעים היכן הוא.
בסוף חודש מרץ הגיע שוטר ממשטרת
ראשון־לציון לכלא 4הצבאי. הוא בא לחקור
שם חייל, שנחשד בביצוע עבירות אזרחיות.
הוא ביקש לראות את החייל יצחק הררי.
והנה, כשהביאו את החייל בפניו, הסתבר
לו כי יצחק הררי אינו אלא הילד מנחם
חזן, אותו הכיר מראשון־לציון.
מובן שהשוטר הודיע על כך לבית־המש־פט
וזה ציווה להביא את הילד אליו מבית־

של המשטרה הצבאית.
השוטרים הצבאיים זיהו כמובן את הילד
לפי הדיסקיות שנשא — כחייל יצחק הררי,
שהיה מבוקש בעוון עריקה. מאחר שלמנחם
חזן, הנראה קצת מבוגר מגילו האמיתי,
לא היתה כל תעודה אחרת להוכיח כי אינו
יצחק הררי, הוא נלקח למעצר צבאי.

השוטרים
ץ* יפר חזן לשופט שרון :״השוטרים לא
התיחסו בכלל לטענותי, שאני לא יצחק
הררי ושאיני חייל בכלל. הם בעטו בי והיכו
אותי.״
לדברי חזן הוא הועמד למשפט צבאי
על עריקה. הוא היה מפוחד מדי מכדי
לומר משהו או לעשות משהו חוץ מלרעוד
מפחד. וכך גזר לו בית־המשפט הצבאי

לדברי חזן, הרי כעבור זמן מה לשהותו
בכלא הצבאי, נעצר גם יצחק הררי המקורי,
נדון למאסר על עריקה ונשלח לאותו
בית־כלא, בו ישב חזן עצמו. כך, משתמע
מדבריו, ישבו באותו כלא צבאי שני יצחק
הררי, בעלי אותו מספר צבאי, ואיש לא
שם־לב לכך. הסביר חזן:
״לי קראו שם, הררי הקטן׳ ולו קראו
,הררי הטיפש׳.״
לפי גירסתו של חזן, התירו לו באמצע
חודש מרץ לכתוב מכתב אל מחוץ לבית־הכלא.
הוא לא כתב להוריו, אלא לאחד
מידידיו, הודיע לו כי הוא יושב בכלא .4
אותו ידיד הוא שסיפר להוריו של מנחם
חזן, היכן נמצא בנם, אותו חיפשו שלושה
חודשים לשווא.
הצד האכזרי שבכל הפרשה הוא בכר,
שאביו של מנחם, גבר ענק, אב ל־ 11 ילדים׳
הוא אזרח עובד צה״ל, המועסק כ־
(המשך בעמוד ) 18

טעות, כמובן. המשטרה הצבאית ובית־הדץ
הצבאי שדן אותו למאסר על עריקה, לא
רק שלא ידעו את גילו האמיתי, אלא גם
לא ידעו את זהותו. הוא נחשב בטעות למישהו
אחר, ישב במקומו בכלא, מבלי שהוריו
ידעו היכן הוא. אילוליא המקרה העיוור,
היה מנחם חזן יושב בכלא צבאי את
כל עשרת החודשים שנגזרו לו בטעות,
מבלי שאיש היה מגלה כי הוא יושב שם
בטעות.
בגל9 זוג דיסקיות
*י* יצר אירעה פרשה מוזרה זו?
^ איך היא יכלה בכלל לקרות?
על כך יש שתי גירסות שונות. הגירסה
האחת היא זו של מנחם חזן. הוא סיפר
אותה בבית־המשפט ברחובות, בפני השופט
אלי שרון, כאשר הובא לבית־המשפט, מלווה

הסוהר הצבאי. ואז, בפני השופט אלי שרון,
סיפר מנחם חזן, ילד יפה, בעל שיער
שחור מתולתל ועיניים כחולות את סיפורו,
שנשמע כאגדה מאקברית.
לדבריו של חזן, יש לו ידיד חייל בשם
יצחק הררי. יום אחד ביקש מחברו להשאיל
לו את זוג הדיסקיות שלו. דיסקיות אלה
נושא כל חייל בצה״ל על צווארו, והן משמשות
כתעודת־זיהוי נוספת שלו, נוסף לתעודת
החייל, במקרה שיפול בשבי או יפצע.
על הדיסקיות חרוטים שמו ומספרו של
החייל וכן סוג הדם שלו.
כך החל חזן לענוד את דיסקיותיו של
הררי, מבלי שידע, לדבריו, כי הררי ערק
בינתיים מיחידתו והוא מבוקש על ידי המשטרה
הצבאית. בתשיעי לינואר 1971 עצרה
המשטרה האזרחית את מנחם חזן כחשוד
בביצוע גניבה. מאחר שנמצאו על חזהו
הדיסקיות הצבאיות, סברו השוטרים, לדברי
חזן, כי הוא חייל ומסרו אותו לטיפול

עשרה חודשי מאסר על עריקה. מבלי שיצליח
אפילו לומר לשופט כי הוא שופט
את האיש הלא נכון. מלבד עשרת חודשי
המאסר בפועל, הוא נידון גם לשנת מאסר
נוספת על תנאי, במקרה שיערוק פעם נוספת.

״הירי
ה ק טך

ו״ הררי הטיפש״
* 4נחם חזן הועבר לכלא .4אם אומי
נם הושלך לשם בטעות, מדוע לא הזעיק
את משפחתו ואת ידידיו, כדי שיפעלו
למענו וישחררוהו מהמאסר הבלתי־חוקי,
אליו נקלע בטעות?
על כך היה למנחם חזן הסבר ששיכנע
את השופט :״החזיקו אותי בכלא 4בתא
בידוד. אסרו עלי להתקשר עם משפחתי
או עם חברי.״

הוסע הגשנהתי
שתיים מאחיותיו
של הנער שישב שלושה חוד שים בכלא
הצבאי, כפי שצולמו ה שבוע בפ תח ביתם
ברא שו ך ל ציון, שם מ תגוררו ת 13 נפ שות
בדירה קטנה המכילה שלושה חדרים בלבד,

1זבח>ח71

הגדולה ,״
באם יתגלה להם כי נעשה נסיון בריחה.
בלילה שבין ד,־ 5ל־ 6לאפריל השנה, הוא
הלילה שנועד לביצוע הבריחה, הוקמו המחסומים
והמארבים הדרושים.
מה שלא לקחו שוטרי ישראל בחשבון
היו תוכניותיהם של אנשי נציבות בתי־הסוהר,
שהובאו בסוד העדן. בחמישי באפריל,
הועמדו כל הקצינים בכלא רמלה במצב
הכן. הקצינים, שבדרך כלל מסיימים את
עבודתם במשרדי בית־הסוהר המרכזי של
המדינה בשעות אחר־הצהריים, התבקשו להישאר
בתוך כותלי בית־הסוהר. ואז, בשעה
שלוש וחצי לפנות בוקר, התפרץ מפקד
בית־הסוהר עצמו, רמ״ח אריה אליאס, אל
התא מספר 7בראש קבוצת סוהרים .״ההצגה
נגמרה״ ,הוא הודיע, כאשר העיר את
כל תשעת האסירים שבתא משנתם.
בכך חיסל מפקד בית־הסוהר את נסיון
הפריצה וגם את תוכניותיה של משטרת־ישראל
ללכוד את חברי ״המאפיה הצרפתית״
שעמדו לסייע לבורחים בבריחה הגדולה.
עוד באותו יום כונסה מסיבת עיתונאים
רבתי בין כותלי כלא רמלה, בה אורחו
המבקרים בידי נציב בית־הסוהר, אריה ניר
עצמו ומפקד הכלא, שסיפרו להם בגאווה
גדולה על הכשלת תוכנית הבריחה. ניר עצמו
הצטלם בפוזה הגברית האופיינית לו,

על תוכנית הבריחה, בעוד שכבר באותו
בוקר היתד, לו ידיעה כי יהיה נסיון חוזר
לשחרר את אסירי תא מספר .7

גיר גגגב אגז ההצגה
דוע הכשילו אריה ניר ועוזריו
את תוכניתה של משטרת ישראל ללכוד
את האסירים הבורחים, אחרי ביצוע הבריחה,
יחד עם אלה שסייעו להם לברוח?

ודינו! ה 3יוס 1ם
של נציב שחת
בתי הס 1הו
הכשילה את
תוכנית המשטרה

עמדה להתבצע באותו לילה, בו פרצו הסוהרים
לתא. אותו לילה, בשלוש וחצי לפנות
בוקר, הספיקו אסירי התא לנסר רק שתי
פיסות סורגים. אפילו בעבודה מאומצת לא
היו מסוגלים לנסר סורגים נוספים כדי לפתוח
פתח דרכו יכול לעבור אדם, בשעות המעטות
שנותרו עד זריחת השמש.
כפי הנראה היה זה רק שלב מוקדם במבצע
הבריחה. האסירים עמדו כנראה להדביק
את סורגי החלון חזרה ולהמשיך לעבוד
בניסור הסורגים למחרת היום.

מרם חייכו 2־נזפ\2ר

בחנו לברוח תשעה פו שעים מסוכנים בעזו
ת חבריהם מבחוץ. האיש המחזיק בחבל,
הוא, כ מובן, נציב בתי־הסוהר אריה ניר.

ך* ידיעה שהגיעה ממקור מודיעיני
( | למשטרת־ישראל היתד, שוזה זהב.
היא הכילה מידע על מיבצע ראשון מסוגו,
לבריחה מכלא רמלה, אחד המיבצריס השמורים
ביותר במדינת ישראל. לא היתה זו
אומנם הפעם הראשונה בד, נעשו נסיון לברוח
מכלא זה, אלא שהפעם היד, מדובר על
מיבצע־בריחה כמו בסרטים, בו יטלו חלק האסירים
האמורים להימלט ובנופיה מבחוץ,
שתסייע להם בפריצת הגדרות הסבוכות וה־עבותות
של המיבצר.
לפי נתוני הידיעה, היתד, כוונת המיבצע
לשחרר את האסירים המסוכנים הכלואים בתא
מספר ד בכלא רמלה, ביניהם שניים ש־נידונו
על רצח: סלומון אבו 24 שנדון
למאסר עולם אחרי שהורשע בביצוע רצח
כפול לפני שנה ברחוב אלנבי במיסגרת
״הקרב על מועדוני ההימורים ולוי פיני
גרהוס, אף הוא אסיר עולם על רצח ושוד.
הידיעה סיפרה כי אנשי ״המאפיה הצרפתית,״
אותה כנופיה שאליה השתייך, כפי
שנמסר בזמנו סלומון אבו, היא שתיכננה
את הבריחה כמתנת חג־הפסח לאחד מחבריה.
ידיעה מעין זו היא חלום של כל משטרה.
שכן בעזרת מידע כזה ניתן לא רק למנוע
את נסיון הבריחה, אלא לתפוס את כל
המסייעים לבריחה, לגלות תוך כדי כך מי
הם שותפיהם של הפושעים שנתפסו ויושבים
בכלא. זו יכולה להיות גם סיבה טובה
להכניס למעצר ומאסר פושעים מסוכנים,
שאין כל הוכחה אחרת נגדם כדי להרשיעם.

הנציב גזצגורגן בפווה
ן* די לתפוס את האסירים והמסיי־עים
להם בעת ביצוע הבריחה היה צורך
להניח להם לברוח מהכלא. המשטרה, שהקימה,מחסומים
ומארבים, היתד, צריכה ללכוד
את הבורחים וחבריהם מחוץ לכתלי בית־הכלא.
לשם כך היה צורך בשיתופם של שלטונות
בתי הסוהר. הם התבקשו על ידי
משטרת־ישראל לא להתערב ולא להפריע

—ייי —

צוחק הצוחק ואשון

אריה ניר (מימין) ,נציב שירות בתי־הסוהר,
זו רח מצהלה אחרי שהכשיל את תוכנית המש טרה
לתפוס את הבורחים מחוץ לכלא וזכה ב כן בפירסומת. משמאל נראה קצין־מ שטרח
במצב־רוח לא מרומם. בפר שת הבריחה היה ניגוד אינטרסים בין המ שטרה ו שרות בתי־הסוהר.

כשמקטרת תקועה בפיו, ליד החבל באמצעותו
התכוננו כביכול האסירים להמלט מהתא
שאת סורגיו החלו לנסר.
אומנם, לדברי מפקד הכלא, היו אלה שגי
סמלים, שהיו אותו לילה בתורנות, ששמעו
את קולות הניסור, הזעיקו אותו והכשילו
את הבריחה, אבל את הסמלים לא צילמי,
במקומם צולמו רק הנציב ומפקד בית־הכלא.
למחרת הופיעו תמונותיהם של ניר ו-
אליאם בכל העיתונות, בצירוף כתבות של
הלל ושבח לעירנותם ופיקחותם של שירותי־בתי־הסוהר,
שידעו להכשיל את הבריחה.
אלה שידעו לקרוא בין השורות, שמו לב
לפיסקה אחת אותה הדגיש ניר במסיבת
העיתונאים שלו :״לא קיבלנו שום הודעה
מוקדמת על נטיון הבריחה. הגילוי מצביע
על רמת־מתח־בטחוני גבוהה אלא שבאותה
מסיבה עצמה אמר ניר משפט מוזר
אחד :״הבוקר קיבלנו ידיעות, שאותם אנשים
הקשורים בנסיון להברחת סלומון אבו
ולוי פינגרהוט, עלולים לנסות לשחררם שוב.״
צריך להיות טיפש גמור כדי להאמין לדברי
ניר, שלא היתד, לא כל ידיעה מוקדמת

התשובה לכך, המבוססת על ניחוש בלבד,
היא פשוטה. קרוב לודאי שניר ואנשיו לא
רצו שמשטרת־ישראל תקצור את התהילה.
אילו היו אסירי תא מספר 7מצליחים
לברוח מתאם, אחרי שניסרו את סורגיו ואחרי
שחבריהם חתכו עבורם מבחוץ את
גדרות התיל, והיו נתפסים בידי משטרת־יש־ראל,
היתד, המרעה כולה יוצאת מכליה בתשבחות
למשטרה. קציני המשטרה, שהיו
מופקדים על המיבצע, היו מכנסים מסיבות
עיתונאים ותמונותיהם היו זוכות לפירסום.
ומה עם נציבות בתי־הסוהר י קרוב לודאי
שהעיתונות ודעת־הקהל, שלא היו יודעים
שהנציבות הניחה לאסירים לברוח לפי
בקשת המשטרה, היו יוצאים בביקורת תקיפה
נגד סדרי השמירה והבטיחות בכלא רמלה.
אריה ניר ואנשיו היו הופכים ללעג
ולקלס בעיני כל. זאת לא יכול היה אריה
ניר לשאת. לכן -החליט בשלב מסויים לחסל
את תוכנית הבריחה עוד לפני שהחלה ולקצור
את התהילה והפרסום בעצמו.
כך הפכה הבריחה הגדולה לבדיחה הגדולה.
ברור
כיום כמעט לחלוטין, שהבריחה לא

פילו הסיפור שבנו הסוהרים כדי ל־רומם
ולשבח את עצמם, היה תפור מ־תפרים
גסים מדי, שהעידו כי האמת שונה
ממה שסופר לציבור.
לדברי מפקד כלא רמלה, שמעו שני סמלי
המשמרת רעש של ניסור בוקע אותו לילה
מכלא מספר .7מה עשו הסמלים האמיצים?
האם פרצו לתא? האם הדליקו את האור
בתוכו כדי לבדוק מאין בא קול הניסור י
האם ניסו להאיר בפנס אל תוך התא כדי
לבדוק מי מנסר שם ומה הוא מנסר?
מד, פתאום?! הסמלים רצו להזעיק את הקצין
התורן. גם הקצין התורן לא עשה אף
אחת מהפעולות המתבקשות. הוא רק הקשיב
ואישר כי הוא שומע קול ניסור. אז רצו
כולם להזעיק את מפקד הכלא מביתו שבגבעתיים.
חלפה
חצי שעה עד שמפקד הכלא הגיע,
לדבריו, אל בית־הכלא. במשך מחצית שעה
זו, יכלו האסירים לסיים את ניסור הסורגים
ולברוח בשקט הביתה. מדוע לא נכנסו הסוהרים
לתא כדי למנוע מהם את נסיון
הבריחה ז
מפני שלפי התוכנית שתוכננה מראש, היה
זה מפקד הכלא שהיה צריך לפרוץ בראש
אנשיו ולתפוס את האסירים המנסרים בשעת
מעשה.
אלא שבינתיים הקימו הסוהרים כל כך
הרבה רעש, שלאסירים התברר שמשהו אינו
כשורה. הם נכנסו למיטותיהם והעמידו פני
ישנים. הם קילקלו את ההצגה שהכינה נציבות
בתי־הסוהר.
אליאס, כפי שסיפר, פרץ לתא והודיע לאסירים
הישנים :״לקום ! ההצגה נגמרה !״
איך ידע שנעשה נסיון בריחה מהתא, לפני
שסוהריו בדקו את התא? נו, בשביל זה
הוא מפקד בית־הסוהר.
משטרת ישראל, השייכת לאותו משרד
ממשלתי לו שייכים שירותי בתי־הסוהר,
לא הגיבה באופן רשמי על הכשלת תוכניתה.
אמר סגן־ניצן אברהם פלייסיג, דובר
המטה הארצי :״לא שמעתי על דבר כזה
בכלל ואילו סגן־ניצב עזרא גולדברג, מפקד
המרחב הגיב :״זה לא נכון ...הייתי
אומר ברצון אילו פרשה כזו היתד, מתרחשת...״
אבל
כמה קציני משטרה ממורמרים היו
גלויי־לב יותר. הם לא הסתירו את זעמם
על נציב שירות בתי־הסוהר אריה ניר, שהוציא
להם את הטרף מתחת לאפם.

במדינה העם יציאת מצריים
ונשלייא
חג החרות של תשל״א, קיבל משמעות
אקטואלית. היציאה מעבדות לחרות הפכר. בו
מהגדה של זכרונות העבר למציאות אקטואלית.
בפעם הראשונה היה זה בפסח
השנה, בו קיבלה עליית יהודי ברית־המוע־צות
מיפנה דרמאטי.
במקום קבוצות ובודדים, להם הניחו עד
הה שלטונות ברית־המועצות לעזוב לישראל,
יצאו השבוע מברית־המועצות והגיעו
לווינה, תוך יום אחד, כמה מאות יהודים
מכל רחבי ברית־המועצות.
האם היה זה מעשה חד־פעמי, או שמא
הוא בישר על תחילת אכסודום מודרני?
הממשלה מוסד של תבוגה
וחוכמה מדינית
כמעט כל סקר של דעת־קהל הנערך בארץ,
חוזר ומאשר כי רוב הנשאלים תומכים
תמיכה מלאה במדיניות הממשלה בתקופה
בה נערך הסקר. הרוב בו זוכה הממשלה
במישאלים הוא לעיתים קרובות הרבה יותר
גדול מהרוב בו זכתה בעבר בבחירות.
למזלה של ממשלת־ישראל, מוגנים דיוניה
וישיבותיה בחוק מיוחד. כתוצאה מכך יש
פער עצום בין תדמית העם על ממשלתו
לבין המתרחש בה באמת. ספר שיצא לאור
בימים אלה עלול להרוס את תדמיתה של
הממשלה כמוסד של תבונה, הגיון וחוכמה
מדינית, בעיני כל מי שיקרא אותו.
שדר מהבית הלבן, ספרו של הכתב המדיני
של היומון הארץ, דן מרגלית, עוסק
בתולדות ממשלת הליכוד הלאומי מאז הבחירות
של 1969 ועד התפרקותה ב־.1970
בד בבד עם סקירת המאורעות הפוליטיים
והצבאיים, מדווח מרגלית על מה שהתחולל
במקביל מאחורי הקלעים.
כמה מהגילויים המעניינים של דיווח זה:
!• ההחלטה על ההפצצות בעומק מצריים
התקבלה על־ידי הממשלה אחרי שנראה
היה לה שהאמריקאים מעוניינים בכך.
ד,אסמכתה לדעה זו היתה: התבטאות של
אישיות אמריקאית בכירה במסיבת קוקטייל
בבית פרטי. כמה מהשרים ביקשו הוכחה
חותכת יותר לתמיכת האמריקאים בהפצצות,
ואז נענו כי ארצות־הברית לא תחתום על
מיסמך רשמי בו היא מבקשת מישראל להפציץ
בעומק;
• החלטת צה״ל להקים מעוזים בקו התעלה,
כדי לחסום על־ידי כך את התעלה
ולמנוע כל אפשרות לפתיחתה, נפלה אף
היא על סמך רמז אמריקאי, ממנו הבינה
ירושלים כי ארצות־הברית מעוניינת בחסימת
התעלה.
#כאשר טענה ראש הממשלה, גולדה
מאיר, בזמנו, כי בעת הדיונים על ההפצצות
בעומק לא נלקחה כלל בחשבון אפשרות
התערבות סובייטית בקרבות, היא לא אמרה
אמת. אחד השרים העיר בעקבות הצהרה
זו* :כדאי לראש הממשלה לרענן את זיכרונה
בקריאת הפרטיכלים מישיבות הממשלה
ו־ועדותיה.״
כ מו כגךיל די ם. גילויים מאלפים נוספים
בספר:
< #כאשר העלה שר־החוץ אבא אבן, בפברואר
,1970 את הצעתו שישראל תצא
במיתקפת שלום, התנפלה עליו גולדה ברוגז,
עד שאבן הסיר את הצעתו. אבל
גולדה הכריחה את אבן להעמיד את הצעתו
להצבעה למרות פניות השרים האחרים,
שריחמו על אבן. באותה הצבעה הצביעו
בעד הצעת אבן רק שני שרי מפ״ם, אבן
עצמו לא הצביע בעדה.
#כאשר הופלו, ביולי ,1970 ארבעה
מיגים מוטסים בידי טייסים סובייטיים, ב־קרב־אוויר
עם מטוסי צה״ל, הגיב על כך
שר־התיירות משה קול :״למה ארבעה י
שניים לא היה מספיק להפיל?״ היחיד בממשלה
שהתנגד להפלת המטוסים הסובייטיים
היה שר־האוצר פינחס ספיר.
• בתקופות די קריטיות לגבי גורלה
של המדינה, היו היחסים בין ראש הממשלה
לבין שר הביטחון גרועים עד כדי
כך, שהם לא דיברו ביניהם, ושר המשטרה,
שלמד, הילל, היה נאלץ להתרוצץ ביניהם
כדי להעביר את דברי האחד לשני,
כמעט כמו בגן־ילדים.
העולם הזה 1753

*** ערוריית-השחיתות הגדולה ביו-
׳ _תין_ של החודש לא תופיע בעיתונות.

כי הגיבורה -העגומה״של פרשה
זו היא העיתונות עצמה.

ך• אם אפשר לקנות את העיתונות ה

;.ימיאי־

•אי 1* 8

11.0,

י • ישראלית?
אדם תמים ישיב מייד בשאלה: איך אפשר
לקנות עיתונות שלמה?
מן הסתם אפשר לקנות איזשהו עיתונאי.
אבל עיתונות שלמה?

כדאי לבדוק שאלה זו לאור המתרחש
פכים שכיתת הדיילים.
השביתה החלקית של הדיילים במטוסי
אל־על נועדה בסנקציה, כדי להשיג הגדלת
הצוותות בטיסות מסויימות. יתכן שמתחבאת
מאחוריה כוונה להשיג הטבות בשכר.

אין כל אמת־מידה אוכיילטיכית
לקביעת ה״צדק״ של דרישה זו
או אחרת.
אבל במיקרה כזה, כמו שביתת הדיילים,
יכול הציבור לדרוש כי יניחו לפניו את העובדות.
למשל: מהו השכר האמיתי של
הדיילים? כמה מקבלים דיילים באותה עבודה
בקווי־תעופה זרים? איך משתווים תנאי-
העבודה? מהו הציוות בקווי־התעופה?.
ובעיקר: מה הן הטענות המפורטות של
שני הצדדים לסיכסוך־העבודה?

אבל אם קיווה הקורא למצוא
מידע בסיסי זה בעיתונו, התאכזב.

>ו ף עתץ יומי אחד בישראל לא מצא
לנכון להגיש את טענות הדיילים.

אך פרצה ה״גיתה, פתחה העיתונות
-כולה -בזעקה היסטרית,
כאילו שם השוחט את החלף
על צוואר האומה.
כמה עיתונים מסרו את הידיעה בעמוד
הראשון, תחת כותרת ראשית או כמעט־רא־שית.
כולם פירסמו בהרחבה את דברי דובר
אל־על. איש לא פירסם את הטענה הנגדית.
התמונה הכללית, האחידה, שהופיעה בעיתונים,
היתד, שהנה כנופייה של גאנגסט־רים,
הטובעים ממש בבור־שומן, יש להם
החוצפה התהומית לסחוט תוספת על שכר-
המלכים שהם מקבלים עבור בטלה מאורגנת.
פורסמו רשימות של שכר (כולן ״לא
רישמיותד מפי ״מקור מום מך״< לא היה
צורך בחקירה עיתונאית — די היה במחשבה
אובייקטיבית מינימלית — כדי לדעת
שמיספרים אלה מוכרחים להיות כוזבים.
כי משכורוודהנטו שצוטטו ( 1800ל״י
נטו לדייל ותיק, מלבד אש״ל עצום בדו-
לאריס 350 ,ל״י אחוזים במכירות וכו׳) היו
שוות למשכומת״ברוטו של למעלה מ־5000
ל׳׳י לחודש.

זה מגוחך, אבל שום עיתונאי
לא חקר. אף עיתון אחד לא פיר**
סם אף כתבה אחת של חקירה
אובייקטיבית, מפי שגי הצדדים.
כלי־התקשורת היחידי שעשה זאת היה
שידורי ישראל, בתוכנית היום הזה, בו הוקדשו
כמה דקות לעימות דוברי הצדדים.

״ ה קרה) איך זה יכול לקרות?
נ /התשובה היא פשוטה עד 7הד*

טו ס

# , 301716,מ ״ 6ו 1 !1 111־!311188618, 21111 ׳!1 1.1!.1,1.1

6 3 . 6 !1ת361 ^ 1111־181

3 ^ 017\ £0 !11. £ 1 ,־ 71־ 0161£6 01מ 0111• 0 0־( 2 . 366־ 1ג 6$1>1ח ח 3ו},10

31101(1א > ח 3ד<ו 1׳61׳,׳\ו 17,761־ ¥01ץ־יס•

הא זה שקרי
מודעה זו של ״אל־על״ זכתה בפרסים בינלאומיים. היא מפריכה לחלוטין את טענת
״אל-על״ השבוע, כאילו הדיילים מתבטלים ברוב זמן הטיסה, יכולים לישון בה שעות
ארוכות וכו׳ — טענה שכל נוסע יודע שהיא שקר. עבודת הדיילת היא אחת המפרכות,
כיותר, ביחוד מאז טיסות״הסילון המהירות. כפי שאומרת המודעה :״נא להדק
את החגורות ...נא להתיר את החגורות ...שבועון כ רי תז ...לתלות את ה מעיל
ן ...האם נוח לך לא, גברתי אל־על״ פירושו ״אל השמים״ ,א דו ני...
פשוט לחץ על הכפתור ...פשוט משוך בידית ...כן, אדוני ...לא, אדוני ...קפה, תה
או חלב מס טיק קצת פירות כן, גברתי ...כן, אדוני ...ל א, אדוני!...
קפה, תה או חלב שתי כוסות מארטיני הם הגבול, אדוני ...אסדר את זה...
אני בת , 23 אדוני ...אסור לנו, אדוני ...הכנפיים תמיד עושות ז<!ת ...לא, גברתי...
קפה, תה או חלב מרגיש יותר טוג פשוט לחץ על הכפתור ...פשוט משוך
בידית ...עוד כרית זה נחמד באמת ...הנה ארוחת הערב ...לא, אדוני ...אנא ,
אדוני יותר קפה נא להדק את החגורה ...שלום ...שלום ...שלום. אני
מלגישה כאילו הלכתי ברגל כל הדרך מתל-אביב עד לכאן — .באמת הלכתי

ב ״ אסעד׳-ו ש תו ק!

הים, מעשית עד כדי לזעזע.
אל-על השתלטה על העיתונות הישראלית
כולה, פשוטו כמשמעו.
היא עושה זאת בשתי דרכים :
>• אל על היא מפרסמת גדולה של מודעות•
שום עיתון לא יעז להרגיז אותה.
אבל סיבה זו היא כאין וכאפס לעומת
השניה, המכרעת:

• מאז קום החכרה ועד היום,
היא מחלקת בנדיבות פנטסטית
כרטיסי־חינם לעיתונאים.
מכרטיסים אלה נהנים כל העיתונאים, אך
במיוחד עורכי־העיתונים והכתבים לענייני-
תעופה.
כתוצאה מכך יכולה החברה להיות בטוחה
ששום עיתון ישראלי לא יתייצב לעולם
לימין שובת כלשהו באל על. בימי השביתה

הגדולה של הטייסים, הותקפו השובתים
מימין ומשמאל, על־ידי כל העיתונים (העיתון
היחידי שתמך בהם היה העולם הזה).
עתה חוזרת תופעה זו. וי שבוע, כעוד השתוללות העיתונות
| 1נגד הדיילים החמסנים היתד, בעיצומה,
יצא מן הארץ מטוס שכל נוסעיו טסו
בחינם. הוא נועד, כביכול, לפתוח את הקו
החדש לקנדה.
בעיתונות סופר על איומם של סבלי 1מל־התעופה
לשבות, מפני שלא קיבלו כרטי-
סי־חינם. הקורא אמר לעצמו :״זו חוצפה.״

אכל העיתונים ל א סיפרו מי כ ן
טס כאותו מטום.
נסעו בו, מלבד עשרה פרוטקציונרים של
שריו־,תחבורה שמעון פרס (כולל נהגו האי

בחברת אשתו ובתוא גם עורכי כל
העיתונים החשובים במדינה: הארץ הימני,
על המישמר השמאלי, למרחב העומד להיסגר,
שני הצהרונים (הרצל רוזנבלום מידיעות
אחרונות נאלץ לוותר על הטיסה,
מפאת היותו עסוק עם משה דיין).
העורכים הנכבדים טסו למוטריאול. משם
יעברו את כל יבשת אמריקה. הם חסכו
לעצמם לא את מחיר הטיסה, אלא גם את
מם־הנסיעות (כאלף ל״י לנפש) ,כי אין מם
על נסיעת פרוטקציונרים ב״טיסות בכורה״.

שאר העיתונאים אינם צריכים
להצטער. הכתבים לענייני־תעופה
(אותם הפותבים עתה נגד שביתת
הדיילים) יסעו כולם בטיסה
הכאה, כסוף החודש -מתנה השווה
כמה אלפי לירות לנפש.

במדינה
אירגזנים
הס ילחמו
במימסד הרוסי
כאשר מונה עסקן מפא׳יי הוותיק והקשיש
יונה כסר״ כיושב־ראש התאחדות עולי
ברית־המועצות, עוררה בחירתו ביקורת רחבה.
השבוע
הצטרפה אל מותחי הביקורת על
בחירתו של יונה כסה דמות חשובה מעולי
ברית־המועצות. היה זה הדוצנט ד״ר אריה
לב־רן (ליברמן) ,שהשמיע את דברי הביקורת
שלו בפומבי ובשמו *.המיוחד בביקורתו
של הד״״ר לב־רן — הוא עצמו חבר
פעיל במפלגת העבודה וחבר ועד התאחדות
עולי ברית־המועצות.
חוסר מצפון חברתי. אמר הד׳׳ר לברן,
מי שהיה פרופסור־מישנה באקדמיה
למדעי הרפואה בלנינגראד ושעלה לישראל
עוד ב־ , 1967 ערב מלחמת ששת־הימים :
״היושב־ראש יונה כסה לוקה בשלושה חסרונות:
א) הוא מדבר רוסית עילגת, המרגיזה
את העולים ואינה מאפשרת הידברות
איתם. ב) הוא כבר 45 שנה בישראל. איזה
מין עולה זה? ג) עד לשנה האחרונה לא
עסק כלל בנושא. צריך לסלק אותו !
״ההתאחדות היא מוסד מטעם,״ המשיך
הד״ר לב־רן ,״מוסד ממוסד. כסה היה מועמד
יחיד לתפקיד היושב־ראש. הוא נבחר על-
ידי מיעוט. פחות מ 25 מבעלי זכות הבחירה
הצביעו בעדו ...אני רק מבקש להדגיש
כי היושב־ראש אינו מתאים לתפקידו.
הועלתה בהתאחדות הצעה להקים בית לעולי
רוסיה העולים התנגדו, טענו כי אין
צורך בזה. אך כסה רוצה מוסד ומזכירה.
הוא צידד בזה. זה חוסר מצפון חברתי. אני
מקווה כי לא נאפשר לו לבנות. חבל לבזבז
על כך את כספי המדינה.״
דבריו של הד״ר לב־רן, היוו ללא ספק
סיגנון חדש ובלתי רגיל בנוף המפלגתי בישראל.
היה בהם כדי לאמת את ההנחה,
שאם יצליח פעם איזה גוף לעשות צרות
לממשלה ולמפלגת העבודה, יהיו אלה העולים
החדשים מברית־המועצות, הם אינם
יודעים חוכמות. הם נאבקו במימסד הרוסי.
הם ילחמו גם במימסד הרוסי בישראל.

משמר־הגבול המערכה לשיפור התדמית
״באנו להחזיר לכאן את השקט והסדר
ועשינו זאת ד אמר סמל־ראשון ביחידת
משמר־הגבול, המשרתת בעזה .״כל מה שהעלילו
עלינו, כל מה שטענו שעשינו —
שקר היה. אצלנו יש משמעת !״
אלה הם חלק מהטענות, שהשמיעו אנשי
משמר־הגבול ברצוע?נ עלה באוזני אביעזר
גולן, כתב ידיעות״אחך תות, שיצא לדווח
על פעילות משמר־וזגבולי בעזה.
בעקבות סען ת עיליות שפרצה בראשית
חודש ינואר השנה,י אחרי הידיעות המזעזעות
שהגיעו מהר&עה ,־נפתחה מערכה לשיפוי
התדמית של משמר־הגבול בעיני האזרחים.
הטלוויזיה הציגה סרט חיובי על
פעולות החיל ברצועה. עיתונאים הוזמנו
לבקר ולסקר את היחידה.
שוטים של עגלונים. אחרי שטרח לתאי
את עבודתם הקשה של חיילי משמר-
הגבול בעזה וטיהרם מהאשמות שהדביקו
בהם, גילה אביעזר גולן עובדה מאלפת שלא
פורסמה עד כה :
״מכל האשמות שהטיחו במשמר״הגבול
רק באחת היה קורטוב של אמת. ביום הראשון
לבוא היחידה לעזה, כאשר ״כל העיר
השתוללה והפגינה״ — נטלו ארבעה
שוטרים שוטי עגלונים בידיהם ובאלות הסתערו
על המפגינים. הארבעה הועמדו לדין
ובאו על עונשם.
״אך גם העונש השאיר טעם רע בפיות
חבריהם, .וקתות רובים הן יותר הומא־ניותי׳
היקשה אחד מהם, ,מכל אלה שספגו
מכות שוט, אף אחד לא נעשה לנכה!׳
״אם העולם הזה דרש לפרק את משמר-
הגבול,״ ציטט גולן דברי אחד החיילים ,״למי׳
לא דרש, אחרי שסיימה הוועדה את חקירתה
לפרק גם את הנח״ל? משום שכל
בני החברים שלו משרתים שם?״
ב ר איון שנ תן ה שבוע לעורך הארץ יאיר
קוטלר.

פתרון מהפכני-תחליף להחזקת שאום־אדשייו בידי •שואר

מטוס ישראלי חולף על פני האי טיראן, מעל למימי המיצר הגורלי

פתרון חדש:
החכרת האי
טיראן רזגה״ ר
ף* כל הוויכוח על שארם־אל־שייך
. 4והבטחת המעבר במיצר־טיראן, נשכח
כליל מקום אחד.
המקום שנתן למיצר־טיראן את שמו.
ה אי טיראן .
איש אינו מזכיר אותו. כאילו אין הוא
קיים עוד. כאילו גורל חופש־השייט במיפרץ־
אילת ייחתך במיפרץ שמדרום לו — שארם-
אל־שייך.
אולם לפי מידע מוסמך ביותר בוושינג־טון,
יש מי שחושב לאחרונה על האי —
בבירת ארצות־הברית.

לדעתו, עשוי האי לספק, כבוא
העת, את הפיתרון.

טיראן במקום שארס
ך* פ טיודע כל אדם ששירת או שבי־
^ קר בשארם־אל־שייך, אין שארם שולט
שליטה פיסית על הכניסה למיפרץ.
הכניסה היא דרך המיצר שבצידו המערבי,
על החוף, שוכן ראש־גצראני, המקום בי
הוצבו בשעתו התותחים׳ המצריים. בצידו
המיזרחי נמצא האי,טיראן :.ממיזרח לטיראן
נמצא אי שני, סנפיר,־ ומעבר לאיים —
החוף הסעודי.
שארם־אל־שייך נמצא כמה קילומטרים
טובים דרומה. הוא יכול לשמש בסיס
אווירי וימי, לשליטה על המרחב כולו.
הוא מהווה גם בסים התקפתי, המאיים על
״הבטן הרכה״ של מצריים.

אולם על המייצר עצמו שולטות
שתי הנקודות: ראש־נצראני על
החוף, והאי טיראן.
עד היום היתה המחשבה נתונה אוטומטים
לחוף סיני, בכל ויכוח על, הצורך
בשמירה על חופש־השייט. זהו הרעיון העומד
מאחורי הדרישה ל״רצף טריטוריאלי״ ל־שארם־אל־שייך
— שליטה על כל החוף עד
ראס־מוסה, החוד הדרומי של חצי־האי.

עתה התחיל מישהו לחשוב על

הפקק בצוואר הבקבוק: טיראן מן האוויר, בפתח המיפרץ

שיטה אלטרנטיבית: מסירת האי
עצמו לידי ישראל.

החשבון האמריקאי
ך• חשבון האמריקאי, הבא לידי גי*
1לוי ברעיון זה, כולל את השיקולים הבאים

• אין כל סיכוי שמצריים תסכים
להצבת חיילים ישראליים על
אדמת סיני -שהיא חלק בלתי
נפרד מאדמתה •טל מצריים עצמה.
(הטענה
הישראלית השיגרתית, ש״אין ל-
שארם־אל־שייו כל ערך למצריים, אם אינה
רוצה לחדש את המצור על אילת״ ,היא
איוולת גמורה. יש מקומות רבים מאד
בנגב שאין להם כל ערן לישראל — אך
כל ישראלי יתקומם נגד הרעיון שיוצבו
שם חיילים מצריים, או אפילו יוגוסלביים
או שבדיים).

• אפילו היו המצרים מסכימים
להחסרת שארם־אל-שייד לישראל
לזמן מוגבל -דבר שאין לו כל
סיכוי -היה הדבר רק גורם לחיבור
בלתי-פוסק.
בשארם היה מזכיר לאת
תבוסתם במלחמת
שלם היה קם במצריים
לגרש את הכובש מעל

הבסיס הישראלי
מצרים בלי הרף
ששת־הימים, ודור
כשבליבו השאיפה
אדמתו.
(זה כבר קרה פעם. כל דורו של גמאל
עבד־אל־נאצר ואנוואר סאדאת התחנן על
ברכי השאיפה לגרש את הכובש הבריטי
מן הבסיסים באזור תעלת־סואץ, שהוחכרו
לו על פי הסכם).

• מצריים מסכימה להצבת בוהות
או״ם בשארם־אל־שייך, בצורה
שאי-אפשר יהיה להוציאם משם
בלי החלטת מועצת-הכיטחון
(כלומר, בלי הסכמת האמריקאים).
• ממשלת גולדה דוחה כיום
הצעה זו מכל ובל.

מבט ממעוף לוויין אמריקאי: טיראן (חץ) ,מימין האי סנפיר והחוף הסעודי

בסיס שיאו נסיואן
>• דמה למישהו בוושינגטון כי ניתן
• 1להתגבר על הקושי הזה אם יימצא פתרון
שלא ישאיר חייל ישראלי על אדמת
סיני — אך שימסור לישראל בכל זאת
נוכחות פיסית במיצר טיראן.

• האי טיראן יוחכר לישראל,
לשם קיום חיל-מצב קטן שם, שיובל1״׳,לכלול
בוהות יבשה, ים ואוויר.
פתרון
כזה יכול — לדעת בעליו —

בבסיס בטוח, שהגישה אליו פתוחה
בדרד האוויר והים.
בסיס זה יכול להיות חשוב אם תהיינה,
אי־פעם, תקלות לגבי חיל־האו״ם שיישב
ממול, על החוף, באזור ראש־נצראני —
שארם־אל־שייך.

התשובה היא: כן.
האי, הנראה כל־כך קטן, גדול די צורכו
למטרה זו. יש בו די מקום לכוח יבשתי־ימי־אוזירי
מוגבל.
מבחינה גיאוגראפית, הוא מהווה מעין
פקק בצוזאר־הבקובוק של מיפרץ־אילת. כוח
המוצב עליו ישלוט על הנתיב החיוני.

אחיויה בפתח המיפדץ -בצורה
שהמ צר י! 11 שוויי להסב ׳ לה
לכאורה: משימה בלתי-אפשרית.
איד אפשר להבין חביתה מבלי
לשבור את הביצה?
עד שאיש אחד במשרד־החוץ האמריקאי
הסתכל עוד פעם במפה, ומצא שיש פתרון.

מקום השולט על המיצר, ושאינו
נמצא על אדמת סיני.

הוא נמצא כאי טיראן.
וזה הרעיון :

#צה״ל ייסוג בסיני לגבול הבינלאומי,
בדרישת יארינג ורו•
ג׳רס.
• בשארפ-אל-שייף יוצב כוח
בינלאומי, כפי שבכר הוסכם בין
וושינגטון וקאהיר. כוח זה יהיה
כפוף לפיקוד מועצת־הביטחון, ובל
החלטה על תזוזה שלו תצטרך
להתקבל פה-אחד על-ידי ארבעת
הגדולים.

לסלק את רוב המכשולים הקיימים על דרך
פתרון הבעיה.

גישה בים ובאוויר

יראן אינה טריטוריה מצרית, במובן
המקובל של המילה.

מבחינת הריבונות, היא שייכת,
בנראה, לסעודיה, אם כי הסעודים
לא התעניינו מעולם כגורלה.
כאשר עלתה על הפרק בעיית השייט
במיצר, אחרי הקמת מדינת ישראל, מסרה
סעודיה את האי לרשות המצרים.

קאהיר תוכל, איפוא, לטעון בי
חיל־מצב ישראלי בטיראן אינו פוגע
בשטח הריבוני המצרי.

ברור שממשלת גולדה תתנגד לפתרון זה,
כמו בכל פתרון הפוגע בפרה הקדושה של
״שליטה בשארם־אל־שייך ורצף טריטוריאלי
אליה.״

אולם בעלי-הרעיון בוושינגטון
משוכנעים שאפשר יהיה להזיז
את גולדה, ברגע המכריע -ובי
הישראלים עצמם כבר לוקחים
אפשרות כזאת בחשבון, כקו־הגנה
מדיני אלטרנטיבי.

יש לו מעלה אחת גדולה: הוא
מוקף כים. כוח השוכן בו, אינו
צייד לבוא בשום מגע פיסי עם
חיילים או אזרחים מצריים. לא
יהיה גבול משותף, העלול לגרות
את הצדדים.
יש ישראלים רבים הסבורים כי אין בכלל
שום צורך בבסיס ישראלי באזור זה. דיעה
זו הושמעה לא רק על־ידי אישים במחנה־השלום,
אלא גם על־ידי הוגה־דיעות צבאי
בטחוניסטי כמו אלוף (מיל) .מתי פלד. לדעתו,
מציאות־השלום וכוח־ההרתעה של
צה״ל די בהם כדי להבטיח שהמיצר יהיה
פתוח.

ישנו, כמובן, גם צד נוסף: סעודיה.
אולם האמויקאים משוכנעים כי המלך הסעודי,
התלוי כל־כולו באמריקה, ישתוק
ויעמיד פנים כאילו הבעיה כלל אינה נוגעת
לו, אחרי שמסר את האי לרשותם של המצרים.

״תוצאות
התוקפנות יחוסלו״ ,במידה שזה
נוגע למצריים, עם נסיגת צה״ל מחצי־האי
סיני.

יש מקש באי

ירושלים תוכל לטעון ששמרה
על נוכחות פיסית במיצר טיראן,

^ אם יכול האי טיראן לשמש מטרה
| | זו, שייועדה לו?

אולם מי שתולה את תקוותו
כנוכחות פיסית וככסיסים, ברוח
המאה ה־ 19 וראשית המאה ה־,20
יוכל למצוא פתרון בבסיס ישראלי
בטיראן -לא פחות מאשר ב•
שארם־אל-שייד

איד זה יכ 1ללק רו תבצה ״ ל *
(המשך מעמוד ) 13

שוער באותו מחנה צבאי, בו נמצא הכלא
הצבאי, שם היה כלוא בנו. במשך שלושה
חודשים שמר האב על שער המחנה, מבלי
לדעת שבמרחק כמה עשרות מטרים ממנו,
יושב בכלא בנו, הנחשב בעיניו כאבוד.
עד לפני כשנה עבד אביו של מנחם, עולה
מאחת מארצות צפון אפריקה, בבית־חרו־שת
לזכוכית גביש שבראשון־לציון. כשה־קואופרטיב
פשט את הרגל, הוא נשאר ללא
מקור פרנסה. אז החל לעבוד כשומר־שער
באחד ממחנות צה״ל ומצבה הכלכלי של
המשפחה השתפר.
״אילו היו מחזיקים את בני במקום אחר
ולא במחנה צה״ל,״ אמר האב השבוע לכתב
העולם הזה, הייתי מגיש תביעת פיצויים
על שהחזיקו את בני במאסר בלתי־חוקי.
אבל בצה״ל אינני רוצה לפגוע. זה
מקור הפרנסה שלי. אינני רוצה להפסיד
את מקום עבודתי.״

יצחק הררי, הוא גילה בקיאות מפליאה בפרטי
השירות ובמקום השירות של יצחק
הררי האמיתי, כך שאיש לא חשד בו שהוא
מתחזה. הוא אמנם נראה צעיר מהגיל בו
היה צריך להיות הררי האמיתי, אבל אין זה
מיקרה נדיר לראות חיילים הנראים צעירים
מכפי גילם.
גם כשנחרץ דינו ל־ 10 חודשי מאסר, לא
פצה חזן פה ולא ציפצף. בגלל העובדה ש־בבית־המשפט
לא נכח בשעת המשפט אף
אחד מאנשי יחידתו, לא יכול היה איש
לגלות את התרמית.
כך נשלח חזן לכלא 4כיצחק הררי. איש
לא מנע ממנו לכתוב לידידיו או משפחתו
ולהודיע להם כי הוא נמצא בכלא בטעות.
הוא פשוט לא עשה זאת, כיוון שניתן להניח
כי רצה להיות בכלא. לוא רצה בכך, היה
זה דבר של מה־בכך עבורו להעביר ידיעה

טעות או
תרמית

׳5יעה ^׳ א
כל המבקרים משבחים את נאש!
בוא גם אתה ותיוזכח. המסעדה
פתוחה בחול המועד פסח בצהרים ובערב. הזמינו נא מקומות מראש,

נאש, בן־יהודה וו, תל״אניג, טלפון 230000

**ץופטה נו ע ר אלי שרון, בפניו נגול
(£/הסיפור, לא האמין למישמע אוזניו.
כיצד יתכן שסיפור אימים מעין זה, בנוסח
קאפקאי, יתרחש בישראל? אבל הוא לא
יכול היה שלא להאמין לסיפורו של מנחם
חזן. עובדה: הנער הובא אל בית־המשפט
מהכלא הצבאי מלווה בשוטר צבאי, לבוש
בגדי עבודה צבאיים.
את זעזועו ותדהמתו, הביע שופט הנוער
בהחלטה שכתב בתיקו של מנחם חזן, תיק
אזרחי ,161/70 של בית המשפט לעבריינים
צעירים :״הדבר המוזר ביותר בכל הפרשה
הוא שהכלאים ידעו שיש בידיהם שני אסירים
בעלי אותו שם ובעלי אותו מספר
צבאי אינני יודע במי האשם בפרשה
זו, אבל יש מקום להצטער על כך שקיימת
אפשרות, שנער בן 15 ייעצר וייכלא במקומו
של חייל עריק, ושאיש לא נטל על
עצמו לבדוק את תלונותיו כדי לוודא את
זהותו האמיתית.״
את החלטתו שיגר השופט שרון ליועץ־
המשפטי לממשלה, ולמפקח הכללי של המשטרה,
ביקש מהם לפתוח בחקירה בנסיבות
הפרשה המוזרה והמזעזעת.
אותה שעה עסקו שלטונות צה״ל בחקירת
הפרשה, אחרי שהופתעו לגלות כי
נער בן 14 וחצי אומנם ישב בכלא צבאי,
אחרי שנידון ל־ 10 חודשי מאסר בפני בית-
דין צבאי בהרכב של שלושה שופטים. גם
הפרקליטות הצבאית וגם מצ״ח (משטרה
צבאית חוקרת) נקראו לחקור בפרטי הפרשה.
ואז
נחשף סיפור אחר לגמרי, השונה מ־גירסתו
של מנחם חזן.
על העובדה שמנחם חזן אומנם נידון
בפני בית־דין צבאי ואומנם ישב בכלא
צבאי, אין מחלוקת. השוני שבגירסת צה״ל
הוא רק לגבי הדרך, בה הגיע מנחם חזן
אל הכלא הצבאי.
מסתבר כי כשנעצר מנחם חזן בידי המשטרה
האזרחית ב־ 9בינואר, לא רק שהוא
נשא על חזהו זוג דיסקיות צבאיות, אלא
שהוא היה לבוש מדים, ונראה כחייל צה״ל
לכל דבר המשטרה האזרחית שעצרה אותו,
חשדה בי כי הוא עריק והזעיקה מייד את
המשטרה הצבאית. כך הגיע מנחם חזן למעצר
צבאי.
בניגוד לטענותיו של חזן, כי איש לא
רצה לשמוע את טענתו בדבר זהותו האמיתית,
מסתבר כי חזן לא רק שלא ניסה
להזדהות בשמו ובזהותו האמיתיים, אלא
שהוא התחזה בכוונה תחילה כיצחק הררי,
החייל שאת מדיו לבש ושאת דיסקיותיו
ענד.
השוטרים הצבאיים שחקרו אותו הגיעו
למסקנה הטבעית, כי העציר שבידם הוא־הוא
יצחק הררי, המבוקש בגלל עריקה משירות
צבאי סדיר. כאשר ביקשו את תעודותיו׳
כדי לוודא את זהותו, מסר להם
חזן כי המשטרה האזרחית לקחה אותן.
בקיאות מפליאה
צו ר ה כזו גם הועמד מנחם חזן לדין
^ כיצחק הררי. כשהופיע בפני בית־הדין
הצבאי, לא רק שלא ניסה כלל לטעון שהוא
מואשם בטעות, אלא שהמשיך להתחזות כ
הצעיר
(כין שתי ידידות)
הכפיל לבש מדים

לאביו, הניצב בשער המחנה במרחק כמה
עשרות ממרים מהמקום בו היה כלוא.
עוד לפני שהמשטרה האזרחית הגיעה לכלא,
חשד מפקד הכלא שמשהו אינו כשורה
בזהותו של יצחק הררי. הוא נתן הוראה
לפתוח בחקירה פנימית. ואז הגיעה
המשטרה האזרחית לכלא. מסתבר כי החייל
יצחק הררי הוא בעל עבר סלילי, ומוכר
לשוטרים. כיוזן שהיה מבוקש כחשוד במעשה
פלילי נוסף, פנו אנשי משטרת ראשון־
לציון וביקשו משלטונות צר,״ל לאפשר להם
לחקור את הררי. אז התברר כי יצחק הררי
יושב בכלא צבאי.
למרות שישיבתו של יצחק הררי בכלא
היתר, צריכה להיות מעין אליבי למעשה בו
נחשד, החליטו השוטרים האזרחיים לחקור
אותו בכלא. לכלא הגיע שוטר, המכיר את
יצחק הררי. כאשר הובא בפניו מנחם חזן
והוצג כיצחק הררי, נדהם השוטר :״זה לא
הררי! זה מישהו אחר!״
רק אז נשבר מנחם חזן והודה בזהותו
האמיתית. הוא גם שמסר לחוקרים היכן
יוכלו לתפוס את יצחק הררי האמיתי. ואומנם,
כעבור זמן קצר נתפס הררי האמיתי.

צפוי
למאסר על

גלתי־חוקי
מאסר
* * דוע ; כנס מנחם חזן לכלא הצבאי
*[ מרצונו, בהתחזותו כאחרי

את התשובה על שאלה זו אפשר רק לנחש.
סביר להניח כי חזן והררי עשו יד
אחת. הם עשו הסכם ביניהם, לפיו ירצה
חזן את העונש שיוטל על הררי בשל עריקה.
יתכן גם שבישלו את הפרשה באליבי.
כלומר — הררי יכול היה, באופן תיאורטי,
לבצע עבירות. אילו היו חושדים בו ומחפשים
אותו, הוא יכול היה להוכיח אליבי
מצויין: לטעון כי בתקופה בה בוצע מעשה
שבביצועו נחשד, הוא ישב בכלא, בעור
שלמעשה ישב בכלא אותה שעה כפילו.
מה יהיה עתה על מנחם חזן?
בפקודת השופט שרון, הוא נשלח למוסד
לעבריינים צעירים מיצפה־ים, לבדיקה והסתכלות.
יתכן ובעקבות מימצאי חקירת שלטונות
צה״ל, יואשם גם בהתחזות כאחר ובהעמדת
פני חייל.
אם אומנם יועמד לדין על כך ויקבל עונש
מאסר, הוא יוכל לטעון כי ריצה כבר
שלושה מחודשי המאסר. על כל פנים, אין
כל ספק, שהוא יהיה האזרח הראשון בישראל,
שיישלח למאסר על ישיבה בלתי־חוקית
במאסר.
העולם הזה 1754

כנופייה של נוכלים הפילה בפח אלפי נשים
ישראליות אשר השתוקקו להיפטר מעודף
השומו -והוציאה מכיסיהו רבבות ל״י
* ידיעה צנועה בעיתונות, הגיעה ה־
• 4שבוע לסיומה אחת מפרשיות הרמאות
הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הידיעה: שמואל כהנא, מבעלי ומנהלי
חברת האוז אוף דאון בע״מ, שעסקה בעיסוי
לשם הורדת משקל, נעצר בתאריך שישי
לאפריל. החשד: החברה גבתה מלקוחות
רבבות ל״י עבור טיפולי הרזייה — שלא
ניתנו.
מאחורי הניסוח היבש והצנוע הזה, הסתתרה
אחת השערוריות הגדולות שאירעו
אי־פעם בישראל: שלושה נוכלים בינלאומיים
הצליחו לחלוב מידי אלפי ישראליות
רבבות ל״י — ולהיעלם עם הכסף.

המיס נעלמו,
השומן נשאר
ך* שיטה ביסודה, היתה פשוטה עד
| | בדי גאוניות, והנוכלים הפעילו אותה
שוב ושוב בארצות שונות.
הכנופייה מגיעה לארץ חדשה. חבריה
שוכרים מערכת משרדים ואולמות מפוארים
— ומשלמים בשטרות. מפרסמים מידעות־

כך השלימו סיבוב ראשון — מבלי להוציא
אגורה מהכיס.
סיבוב ב׳ :פירסום מודעות למציאת שותף
מקומי. למועמד המתעניין, מראים את המשרדים
המפוארים והציוד, הנראה משוכלל
לעיניים תמימות, שהביאו עימם מחו״ל.
תמיד נמצא מישהו שמתפתה — ומשלם הון
בשביל להיכנס כשותף עימם.
שלב ב׳ הושלם. לנוכלים עתה יש הון
נוסף בכיסם, ואף חמור עבודה.
שלב ג׳ :אלפי הנשים מתחילות לקבל
את הטיפולים.
הטיפולים מבוססים על עיקרון פשוט. כל
אשה יכולה לנסות זאת על עצמה בביתה :
להתעטף בשמיכה חשמלית. כעבור זמן,
תגלה כי החימום גרם להתאדות נוזלי גופה
— דבר שהביא להורדת משקלה. ברור שברגע
שתשתה כוס מים, יחזור משקלה לקדמותו.
כל מה שהפסידה — זה נוזלים, לא
שומן.

הוכחה שחור
על גבי לבן
ץהב דיו ק מה שעשו המכונות המיסתו־ן
ריות: חיממו את הלקוחות, גרמו להן
לאיבוד נוזלים מהגוף. להגברת הרושם,
צויידו המיתקנים בשעונים מרשימים, שט־חוגיהם
התנועעו כל הזמן — ללא כל משמעות.
אבל את זה לא ידעה כמובן הלקוחה
התמימה.
שלב ד׳ :הלקוחות — הממשיכות בינתיים
לשלם כסף טוב — מגלות לאט לאט
שהכל בלוף, ושהן אינן מרזות. התלונות
מתחילות לזרום• למרות זאת, ממשיך גם

הניוסום הכוזב

אחת מ מוודעו ת הענק, על פני עמודים שלמים, שבי שרו
לי שראליות ה ת מי מיו ת על פתיחת מכון־הפלאים, ב ציון
מעלותיה הנהדרות של שיטת ההרזייה החדשה — מעלות שלא היו אלא בלוף אחד גדול.
הן הראו את אולם־הקבלה המפואר של ה מכון, שהיה אחד היסודו ת הח שובים בפי תוי הלקו חות,
ואת ת מונ ת ה של ״ היועצ ת הבינל או מית״ דניס גלוסינה — שהופיעה בארץ יחד עם
חבורת הנוכלים שהקימה את מכון ההרזייה — ונעלמה יחד איתם לאחר גילוי הרמאות.

שלוש שרומו

השותף התגלה בדמותו של שמואל כה־נא,
שענה למודעה. כהנא היה עד אז ממנהלי
ההרכבה דודג׳ בנצרת. ההרפתקאה עלתה
לו 40 ,אלף לירות, מעצר, רדיפות על־ידי
לקוחות נושים שלהם נישארה החברה
חייבת כסף — לאחר שבדצמבר 1970וינואר
1971 ברחו פיטר מאיירם, קרל בונט
וריי בורג מהארץ — יחד עם דנים גלוסינה.
בתור מזכרת, השאירו לכהנא לשלם את
חשבונה של דנים במלון מיגדל, בסך אלף

כיצד הצליחו חברי הכנופייה להפיל בפח
לא נשים חמימות, אלא גם אנשי עסקים י
מספר

גירה אלמגור

צילה דגן

אלה סיפוריהן של שלוש מן הלקוחות שרומו.
גילה אלמגור: זה היה בדיוק בתקופה שהתכוננתי לסרט
החדש שלי ״מלכת הכביש״ .רציתי להוריד קצת, בעיקר מה ישבן.
נרשמתי לטיפולים. דרשו ממני 300 לירות עבור סידרה
של 8—7טיפולים. שילמתי לחם מראש. אני לא אוהבת
חובות. אחרי שלושה־ארבעה טיפולים, ראיתי שאני לא יורדת,
וגם שמעתי מנשים אחרות שהיו בטיפול, שהן מתלוננות שאינן
יורדות. ניגשתי למשרד ורציתי לקבל את הכסף בחזרה.
עשו לי הצגה שלמה. היועצת התחילה להסביר לי כל מיני
מעשיות. שאין יורדים בהתחלה אלא רק אחר כך. שאלה אותי
מה אני אוכלת, והציעה לי מה לאכול. אמרתי לה :״ מ ה
את מוכרת לי לוקשים. למה את לא אומרת לי ישר תעשי
ענק אודות שיטת־הרזייה מהפכנית — ומשלמים
בשטרות. הנשים — המגיבות בצורה
דומה בכל ארץ נוהרות כדבורים לצוף,
משלמות מיקדמות על חשבון הטיפולים
שתקבלנה. בכסף זה, יכולים היוזמים
הזריזים לשלם את השטרות שחתמו.

גאולה גוני

דיאטה ואז תרדי.״ מכל מקום, דרשתי א ת הכסף בחזרה.
הוזמנתי לשיחה עם פיטר מאיירס, והסברתי לו שאין לי זמן
עכשיו לטיפולים כי אני עסוקה בסרט. הוא הציע לי לעשות
הפסקח ולחזור אחרי שאגמור עם הסרט. לא הסכמתי. רק
אחרי משא״ומתן מייגע, זכיתי לקבל את הכסף.
צילח דגן: הייתי פעם אחת בלבד. ראיתי שהם נוכלים. לא
באתי יותר.
גאולה נוני: אין לי בכלל מנטאליות של חתיכה. אבל
שמעתי שאפשר לרזות בצורה כל כך קלה ונעימה, אז החלטתי
לנסות. קודם כל ביקשו ממני 180ל״י. שילמתי. אחר-כך
התחלתי. אחרי טיפול אחד כבר ראיתי שזה לא עוזר. הפסקתי
ושלחתי את אחותי במקומי, והיא המשיכה.

הכסף עדיין לזרום. ברגע שכמות התלונות
נעשית מסוכנת — נעלמים החבר׳ה מהארץ,
משאירים את שותפם המקומי עם כל החובות.
כנופיית
הנוכלים — פיטר מאיירס, קרל
בונט וריי בורג — הגיעו למדינת ישראל

מאוסטרליה, אנגליה וצרפת, העמידו פנים
כאנשי־עסקים בינלאומיים. השלושה הגיעו
ארצה ב־ 27.8.70 בלווית צעירה בשם דנים
גלוסינה, פתחו בסידרת מודעות על שיטת
ההרזיה בשיטת הטמטרים — כן פירסמו
מודעות כי הם מחפשים שותף.

אחד

מבעלי

הפירסום 11־

משרד

נתפתה להאמין להם :״כשפגשתי אותם, הם
הסבירו לי את כל השיטה של ההרזייר, והציגו
לי מיסמכים מסעם רואי־חשבון, הוכיחו
לי שחור על גבי לבן שהעסק הוא
ריווחי. את המיסמכים האלה הביאו לי מן
העסקים הדומים שהם מנהלים כביכול במלבורן
ובסידניי, הם אף מסרו לי מספרי
טלפון. התקשרתי לאוסטרליה ומשם ענו לי
שהעסק באמת אופרטיבי ורווחי.״

מתמטיק ה
של גאוגיס
עזרת השותפים הסמויים באוס-
טרליה, הצליחו לשכנע גם את כהנא.
״דרשו ממני 160 אלף לירות,״ מספר הוא.
לא הסכמתי. ואז הם הסכימו שאשקיע רק
40 אלף לירות, ואת יתר הכסף, יותר ממאה
אלף, התחייבתי להחזיר להם מן הרווחים הראשונים
של החברה• הם מצידם, השקיעו
בעסק את המכונות ואת דנים גלוסינה, המומחית
הבינלאומית, כפי שהציגו אות־בפני.״
כהנא
השקיע את 40 האלף שלו, למענם
(המשך בעמוד )22

״אל יפול רוחכם — עירומים מתרוממים
בואו שכם אחד לעזרת אכזיב...״

צוות הווי

ברקע — מיבני־עץ שמקימים חלוצי וודסמוק לקראת האירוע. ב חזי ת:
קבוצת עמלים תופסת שלווה — עיסוק חביב עליהם במיוחד. בגיט רו ת,
תופים, ומכל הבא ליד, מבצעים ההיפים חו סי קת פופ — לעיתים אף מ שובחת, שאין מה
להתבייש בה. מאחור — ישראלי מ מו מו למהדרין, בעל כרס ו מע שן מיקטרת סולידית.

אל תדפקי א1תי

אל תדפקי

ך * לק ם ע רו מי ם כביום היוולדם —
| | וזה אמור גם לגבי הנקבות — חלקם
ערומים בחלקם — וחלקם לבושים בבלואי
הסחבות שלהם מכף רגל ועד ראש
מסתובבים ברגע זה, בחוף אכזיב, סביב
ביתו של אלי אביבי, עשרות היפים אורגי־נליים,
צעירים וצעירות שבאו לישראל כת־

הישראלי המציץ

נדהמים, מתבונני ם לויה וחיים מנובסקי, שהגיעו ל•
טיול־ שבת ל א כזי ב -מ בי ת ם בגבעתיים, ב היפית ח שופת־שדיים
ואחדים מחבריה העוסקים בהכנ ת הנרגילה .״הם ב טח מע שנים ח שי ש,״ לאטו השניים
מזועזעים. ההיפים, מצידם, אינם מתרג שים מ ה תרג שות המבקרים, ממ שיכים בשלהם.

המארח

אלי אביבי, המארח והיזם
של וודסטוק הישראלי,
מתגלה כאמיץ־לב, טועם בלא ה^סוס
מתבשיל לא־מזוהה שהכינה קבוצה מאורחיו.

וווסם וס באכזיב

מראה כללי של הכיכר ה מרכזית של אכזיב־ של־אביבי.
המיבנ ה הלא־גמור: הנזככה והגג שהחלו אביבי וחבריו
ההיפים להקים, על־מנת לאכסן את מאות המבקרים שיבואו לקחת חלק בפסטיבל
הפופ הגראנדיוזי, הרא שון בישראל. קר שים אלו הביאו להתערבו ת ה שלטונות, וכתוצאה
מ כן להתערבות כו חו ת המ שטרה, ב תו אנ ה של הקמת מבנה בלתי־חוקי ללא ר שיון.

יירים מכל קצווי תבל. הם מנגנים ועושים
הוזי, מעשנים כל ובר הניתן לעישון תחת
השמש, עושים אהבה בכל מקום, בכל צורה,
בכל מספר משתתפים — כשעינם הצופייה
והסקרנית של הישראלים שהצטרפו אליהם
איננה מפריעה להם אף בכהוא זה —
ועובדים.
כן, נם עובדים. במלוא המרץ, כשעורם
בוהק מזיעה, שריריהם מתוחים ממאמץ, אבריהם
האחרים החשופים לרוח מידלדלים
בחדוות היצירה — הם מניפים פטיש והוד־

בעבודה ובריקוד עוסקיו
לפסטיבל אכזיב שנאסר.
פים משור, תוקעים מסמר ושולפים טוריה: עליזים
מתרוננים, עירומים מתרוממים, הם באו שכם אחו
לעזרת אכזיב.
ההצגה הגדולה עצמה תתקיים רק בעוד ארבע^
חודשים. אבל כבר היום יכול כל ישראלי שמתחשי
לו, תרתי משמע, לראות מה בדיוק התרחש בוזדסטוי
המקורי — ומה יתרחש בוזדסטוק הישראלי, שמארג
אלי אביבי, המתבודד מאכזיב.
אם יתרחש. אם לשפוט בינתיים לפי נטיונוו
ההתנכלות של השלטונות — ייתכן שכלום ל!
יתרחש. ספק אם ישראל הממומסדת, שאינה סובלו
מעודף סובלנות, תרשה פססיבאל של זמר, מין וסמי
— אפילו במדינה העצמאית שהכריז אלי בחוף אכזיו
אולם אם ייכשלו מאמצי ההכשלה של השלטוו

וזי. אכזיב

ודפקו את הממשלה ! ־כעל תחום אכס־טריטוריאלי, שיהיה מחוץ
לתחום מדינת ישראל. מעין מדינת־סמכות
עצמאית, שחוקי מדינת ישראל לא יחולו
עליה ופקידי הרשויות הנ״ל לא יהרסוה.
״אני נוקט עמדה חריפה זו מאחר וכל
אלפי ה פגיו ת המוזרות והמלח מו ת ה ציבו ריו ת

שניהלתי עד כה על אכזיב לא הועילו.״

נור מן דאור, מכונאי מטוסים לשעבר מלו איזי אנה (במר־ן
עךןן * ךךןך *ן ן
9ח 1 11 כז, ערום כביום היטלדו, מלבד הצעיף) אלקנת מוז ס מ1371
פאריס
; הכו שי משמאלה וג׳ואי בנדל (כפוף, בכובע טמבל) עמלים ב הק מ ת הצריף ששימש
עילה ל של טונו ת ה מקו מיים להתערב ולנסות לעכב את ה הכנות ה מו קד מו ת לפסטיבל.

תבזיב אכזיב
עשרות צעירים בהכנות
בפקודתו של בית המשפט
— לא תכזיב אכזיב, והמופע הגדול יתקיים כמתוכנן.

ך* פיברק הדחוף ששלח אלי אביבי, בליל יום
^ החמישי שעבר, לנשיא המדינה ולראש הממשלה,
נאמר:
״מאחר ובמשך 19 שנים עשו רשות הגנים הלאומיים
והמועצה האיזורית סולם־צור הכל כדי להרוס ולחבל
באכזיב, וכיום הם משחיתים את הנוף הטבעי
והעתיק הזה בכבישי זפת ויוצרים אכזיב חדשה
ומכוערת — ומאחר שהגופים הנ״ל חותרים בהתמדה
תחת מפעלי המוזיאוני, ופוגעים בקיומי, בהתפתחותי
ובתוכניותי לעתיד — אני תובע להכריז על אכזיב

שכסאחיס גס יחד

שוכבים, על יצועם, בחדרם
שבאכזיב, דיווה
שפירא הני ריו ר קי ת ואלי אזולאי הי שראלי (הזוג השוואל׳) ו־וולי
דורן 22 סטודנט לפילוסופי ה מ מקסיקו וז׳נין שודוי 19כ שהם
ערומים כביום היוולדם, מע שנים, ו תופסי ם שלחה. ב ת מונ ה מי מין:

זנין שודוי (עומדת, ערומה) ,סטודנטית לאופנה באוניבר סיטת ניו״
ורק, ואלי אזולאי 30 מעצב תכ שיטים ה מתגורר באכזיב ( מזו קן,בגופייה) ,צופים בחינדה קליי, סטודנטית ל שפות ניו־יורקית, המבצעת
ריקוד אינדיאני. ב ת מונ ה העליונה ב מ רכז: דיווח שפירא (ממו ש קפת)
וז׳נין שודוי ליד שלט מחאה על ה ת ערבו ת ה שלטונות.

הנובל׳ ב ר חו
(המשך מעמוד ) 19

נאלץ למכור את דירתו. באשר להשקעה של
השלושה, כך נראתה טבלת התוצאות וההכנסות
שלהם: עם הגיעם ארצה, הם שכרו
חלק מהקומה ה־ 22 במיגדל שלום, בשכר
חודשי של 50 אלף לירות לשנה — 4,000
לירות לחודש. בריהוט מפואר של חדר הקבלה
ויתר החדרים המפוארים, השקיעו
20,000 לירות ומיד התחילו בפעולות הרשמה.
בפירסום הם השקיעו 50 אלף לירות
נוספות. יחד 130 :אלף לירות. כמובן שעיקר
הסכום היה בתשלומים.
עוד בטרם ניפתח המכון נירשמו 1,600
נשים לטיפול הפלא. בממוצע שילמה כל
אשה 500 לירות לטיפול של חמישה חודשים.
עם היפתח המכון, כשהסידרה הראשונה
של לקוחות עדיין לא סיימה את ה־
מאוסטרליה ארץ הגברים!

בשאיו עובדים, מתרכזים!חל1צי חדססוק בהווי מימה
(המשך נזטסוד )21
המלחמה החלה לפני שבוע, כשאלי אביבי
החל מבצע את חלומו מזה חודשים ארוכים:
הוא שיכנע בעל מחסן עצים במפרץ
חיפה למכור לו בתשלומים עצים רסך 20,000
לירות, והחל בונה בעזרתם של עשרות התיירים,
היפים ואחרים, המתגוררים אצלו,
מיבנה עץ ענקי, שיאפשר מגורים ל־500
איש. במקביל החל אלי בונה לאורך החומה
של אכזיב במה ענקית באורך 15 מטר, שפניה
לים. מטרת כל הפעילות: אירגון מופע
וודסטוק ישראלי באכזיב, שיימשך כל
השנה — כשחודש הבכורה הוא אוגוסט הקרוב.
אלא
שכאשר נודע לשמואל אילן, ראש המועצה
המקומית סולם־צור, שבתחומה נמצאת
אכזיב, על התוכניות הוודסטוקיות —
פנה לוועדת בניין ערים המחוזית, וזו פנתה
לבית־המשפט בנזזריה. שופט השלום
אברהם חרמון הוציא צו, המונע מאביכי
להמשיך בעבודות הבניה שלו.

מודעת הבלוד1 ן;;

לסלי שיין, שתואר ב מודע ה כ״איש־עסקים
שנהנה מ טיפו לי האח אוף ד און״ — היה
גם הוא בלוף אחד גדול. התצלום הוצא מ־שיין
בעורמה, ו שיין לא קיבל מי מיו טיפול.

טיפולים, נירשמו 1600 נשים נוספות. כלומר:
תוך חודשיים החזירו לעצמם את השקעתם
בחזרה במלואה. יתרה מזו: בכספי
הסידרה הראשונה של הנירשמות נסעה ה־שלישיה
לחו״ל וקנתה את המכונות.

אורח קבוע
ב״מנדייסיי

מספר אכיכי גזעם:
באותו זמן עצמו, עסקו מכונות סלילה
של המועצה המקומית בסלילית כבישי אספלט
בתוך אכזיב. תחילה הם הרסו את

אכזיב, כיסו אותה באדמה, השתילו דשא
— וכעת הביאו איתם אספלט בשביל כביש.

^ ישראליות נהרו למקום כאחוזות
| 1תזזית. המצב הגיע לידי כך, שאם לא
היתר, למישהו פרוטקציה, לא זכתה לטיפול
הראשון בטרם שלושה שבועות המתנה. וכמובן
— אחרי ששילמה את המחיר המלא.
עם הביקוש העצום, גדל המחיר. אם בהתחלה
עלה מחיר מקסימלי עבור סידרה
של 25 טיפולים 781 לירות, הרי אחרי כן
עלה ל־ 935 לירות.
השבועות חלפו, ולאם לאט גילו הלקוחות
כי הן אינן מפסידות במשקלן• כלומר —
מפסידות בשעת הטיפול, מוסיפות מחדש
תוך זמן קצר אחר כך. הגיע שלב התלונות.
הבלוף של הטיפולים היה רק צד אחד
של המטבע. מאיירס ובורג ניצלו את מעמדם
כמנהלי חברה בינלאומית, כביכול — גם
למטרות אחרות. הם הופיעו בארץ כאנשי
עסקים עתירי הון — ועל חשבון זה חיו
כמו מיליונרים, לוו כספים על ימין ועל
שמאל. אחד הקורבנות שלהם היה יהודי
אנגלי בשם לסלי שיין, שותף לשעבר ב־מנדי׳ס
.״על הכסף שלוד ממני ולא החזירו
לי אני לא כל כך כועס,״ סיפר השבוע.
״פיטר מאיירס היה כזה בחור נחמד ושרמנטי
שעל זה שנפלתי בפח אצלו אני צריך
דק להאשים רק את עצמי. כשעזב את הארץ
הוא נישאר לי חייב אלפי לירות —
אבל אני רואה אותן כאבודות ממילא. על
מה שאני באמת כועס, זה שלקחו את התמונה
שלי במירמה — ופירסמו אותה בעיתון
כאלו אני אחד הלקוחות שלהם.
*מאיירם, יחד עם האחרים, נהגו לבוא
לכאן, לטנדי׳ס, הרבה. פיטר היה ממש רהיט
קבוע בבית. ואין מה להגיד — הוא היה
חופשי בהוצאות שלו. יום אחד ביקש ממני
להצטלם עבור המכון. הוא הבטיח שהפנים
שלי שנראים מאוד מכובדים, יקשטו בסך
הכל את חדר־הכניסה. לא היה לי נעים

מרבה רגריים

של אלי אביבי: לתפוס פינה, להתיי שב ב־ערימה
שלובי אברים, ולהרגיש את האהבה
הקיבוצית, תוך הטברוז סיגריה מיד ליד.

^־ 1י י

חדוות היצירה

דיווה שפירא, סטודנטי ת ניו־יורקית המבלה באכזיב, בת
יהודיה טובה מבית טוב, תור מ ת בחדווה את חלקה לקידום
פסטיבל וודסטוק הי שראלי — הכנת שלט ססגוני. צריך לראות את הצעירות הללו פנים
אל פנים כדי להאמין ב ה תיי ח סו תן הטבעית לעירום ולליכלוך — שלהן ושל האחרים.

אחרי שהוציאו נגדי את הצו, החל להגיע
סיור משטרתי כל שעה. לא נותנים לנו מנוחה.
בתגובה הקמנו בריקדות והיצבנו שלט
,מדינת אכזיב — הצג פספורט׳ .ביום חמישי
בא מפקח של המועצה. עם שוטרים. אמרתי
לשוטרים שיסלקו אותו, כי אין לו שום
זכות להיות כאן. יצאתי עם הקרל גוס טאב
שלי. אמרתי לשוטרים שאם לא יקחו אותו
אני יורה בו. יריתי מחסנית שלמה באויר.
המשטרה לקחה אותי לתחנה. סענו שהסרתי
צו של בית המשפט. אחר כך שיחררו
אותי.
עד כאן, סיפורו של אלי.
בתגובה על ההטרדות, יצאו ביום הראשון
כמאה צעירים, כשבראשם אביבי, לעבר
משרדי המועצה המקומית, מחו שם בשירים
וריקודים. הם מקווים כי זה יעזור.
אם לא יעזרו הריקודים מחד, והקארל־גוס־טאב
מאידך — מתכננים חלוצי וודסטוק הישראלי
הפגנת המונים — בעירום. מנסיו־נם
של היפים ברחבי העולם, הם יודעים
שקשה לעמוד נוכח הפגנה כזו.
כך או כך, בכל דרך שתעמוד לרשותם,
הם מתכוונים לקיים את הפסטיבל, להעלות
את ישראל על מפת הדור הצעיר בעולם.

הננולם הזה 1754

לסרב ללקוח קבוע של המועדון.
״אחרי מספר ימים — מביאים לי חברים
עיתון, ומראים את התמונה שלי כאילו אני
אחד הלקוחות. נורא התרגזתי, אבל בבר
היה מאוחר להגיב. עכשיו — בטח מאוחר.
״על מי שחבל לי באמת זה שמואל
כתנא. הוא ממש נפל בפח אצל הנוכלים
המקסימים האלה. הם לקחו את הכספים
בארץ מכל מקום אפשרי — ונמלטו. עכשיו
בסח יושבים באיזה מקום באירופה או
אוסטרליה, מתפוצצים מצחוק איך שסידרו
את השמוקים הישראליים, ומתכננים לחזור
על התרגיל.״

הרצון להקסים לב כל רואיך..

רק כישלון
עסקי

סיוור בדסובזאי

יטו* מאיירם ניצל את הקסם שלו
גם לגבי נשים. סיפרה אחת העובדות
במכון :״כשאחת הלקוחות היתד, רוצה
להפסיק את הטיפול במכון, היו שולחים
אותה לשיחה עם פיטר — והעניין היה
לרוב מסתדר. היה, למשל, מיקרה שאשר,
גילתה שהיא בהריון, ולא רצתה להמשיך
בטיפול. שלחו אותה למאיירס — ואחרי
חצי שעה של שיחה הוא שיכנע אותה
להפסיק ולחזור אחרי הלידה. האשד, יצאה
מהמשרד שלו קורנת מאושר, כמו חתול
שאכל את השמנת.״
אלא שאת השמנת אכלו מאיירס וחבריו
— לפי הערכה מוסמכת, עזבו את הארץ
עם שלל של 300 אלף ל״י — ואת החובות
וההתחייבויות השאירו, כנראה, לכר,נא
ולנשים הרבות שלא קיבלו טיפול, אחרי
שהמכון ניסגר בפברואר השגה•
מספר כהנא :״היה ביקוש כל כך גדול
לטיפולים, שהחלטנו להתרחב. לשם התרחבות,
היו השותפים צריכים להזרים הון־
חוזר. דיברתי איתם, והם הבטיחו לנסוע
לחוץ־לארץ להביא כסף. אני בדיוק הייתי
אז ב־ 40 יום מילואים כשהם נסעו. אחרת,
עוד הייתי מלווה אותם גם לשדה־ר,תעופה.
״הם נסעו ויותר לא שמעתי מהם חוץ
מאשר מקרל בונט, שהתקשר אלי לפני חודש
מלונדון ושאל מה נשמע. הסברתי לו
את המצב והוא הבטיח להביא כסף. אבל
שום דבר לא יצא מזה.
״לפני חודש הגעתי למצב שלא יכולתי
לשלם עוד משכורות לעובדות ושכר־דירה,
ונאלצתי לסגור את העסק. כנראה שמספר
נשים ששילמו ולא קיבלו טיפול, הלכו והתלוננו
במשטרה.
״אני מצידי הסברתי במשטרה שמדובר
בכישלון עסקי. שההוצאות השוטפות וחוסר
הון־חוזר אילצו אותי לסגור את העסק.
כונם־נכסים ימכור את הרכוש ויחזיר לנושים
את כספם. תחילה לעובדות את שבר
העבודה, ואחר־כך, מה שיישאר, ללקוחות.
״המצב הוא ביש. הם הסתלקו להם מן
הארץ, ואותי השאירו בבוץ עם החובות.״

__הפילגש
צילצלה למלון
** רה יותר מכד,נא היתד, פילגשו ה־
> ישראלית של מאיירס. היא היתד, הראשונה
שהריחה כי השלישייה עומדת לעזוב
את הארץ. כאשר, בדצמבר, אמר לה
מאיירם — שיש לו אשד, בלונדון — שהוא
נוסע לחוג את חג המולד בחו״ל,
חששה שהוא נוסע ללא שוב. מאיירס עזב
את הארץ יחד עם ריי בורג. הפילגש ציל־צלה
לקרל בונט, במלון מיגדל, ואמרה לו
שהיא דיברה לפני מספר דקות עם סיטר.
״הוא צילצל אלי מלונדון ואמר לי שהוא
לא חוזר,״ אמרה לו. בונט התחיל לגמגם,
הודה לבסוף שאכן מאיירס לא חוזר יותר.
למחרת צילצלה הפילגש שוב למלון, ביקשה
לדבר עם דניס גוסינה. מהמלון הודיעו
לה שגם דנים וגם קרל בונט עזבו את
חדריהם — מבלי לשלם.
אחרי שהכנופייה נמלטה מהארץ, התחילו
הצימצומים במכון. כל פעם פיטרו בחורה
אחרת — עד שלבסוף פיטרו את כולן.
לכל אחת שילמו, עבור חודש וחצי עבודה,
150 לירות. את המכון סגר כר,נא, כשעל
הדלת הודעה אופטימית שהמכון סגור
זמנית. כשהתקשרו הלקוחות הזועמות, ששילמו
ולא קיבלו אפילו את טיפולי הבלוף
— נאמר להן שכד,נא איננו. אחרי
זמן מה חדלו בכלל לענות לטלפון.
הקשר היחיד עם הלקוחות הוא הודעה
על דלת המוסד :״לצערנו היינו נאלצים
להפסיק את פעולת המכון עקב קשיים טכניים.
אנא, כתבי לנו ותיעני. כשייפתח המכון
מחדש — נודיעך.״
אשרי המאמין.
העולם הזה 754ו

...עד לקצו ת אצבעותיך, עם
רוו 3 9 !0 0 6 3רח של 0 9 1 0 5 5ץ ע 01
הלכה שאינה ש 1קעת הנמרחת על הצפורן בשכבה אחת 1אחידה
לשימ1שך עד לטיפה האחרונה. ו״ !*139*0 0 !*3הלכה החדישה
אשר תפתיע או תן במוני נפלאים 1א 1פנת״םספי המתחדש
של צפורנייך. רח 3־יכ< 3 9 !0רו! החידוש האחחן של 411111910

אליו ככוכבת גדולה ספונג׳ה בבית

עליזה אדר לא שכחה את עבודת
משק הבית, גם לאחר הצלחתה הגדולה
בחוץ־לארץ. ב ת מונ ה: עליזה עוסקת ב ספונג׳ה. ב ת מונ ה מי מין:

עליזה אדר (מימין) ב ת קופ ת ילדותה, בארץ הולדתה מרוקו, ממנה
הגיעה לארץ בסוף שנות החמי שים. ב ת מונ ה למטה: עליזה מדגמנת
ב ת מונ ת פירסומת, בה היא מופיעה כנערה זו הרת ויפהפיה, .

ו1י 1ז 1דח
החחו1י1וה0 הכוכבת וילדי השכונה

בוא ה של עליזה לי שוב הדרומי ירוחם,
כדי לבקר את בני מ שפחתה, עורר סערה
במקום, ילדים מקומיים התקבצו סביבה וליוו אותה לכל מקום. גם מבוגרים לא חסרו.

ך* סצינה היתה קלאסית: הכוכבת הו
!מפורסמת, שיער שחור ארוך, חמוקיים
מלאים — מגיעה לכפר מולדתה הנידח.
שמש לוהטת ברחוב הראשי, עשרות ילדים
לבושי קרעים ומלוכלכים מקיפים אותה, עיניהם
נוצצות מהתרגשות: אף פעם בחייהם
לא ניתקלו ביופי כזה. הם ניצמדים אליה

לא מסירים לרגע את מבטם ממנה ממשמשים
בידיהם המלוכלכות את בגדיה היקרים.
היא ניראתה להם כמו יצור מעולם אחר.
נסיכת האגדות היפהפיד, מחייכת במיסתו־ריות.
כמה זמן עבר מאז התרוצצה יחפה
ברחובות העיירה, בדיוק כמותם ז שמונה
שנים? עשר שנים? היא זוכרת עדיין היטב

את דירתה הקטנה בת שני החדרים, אותה
חילקה עם שיבער, אחים ואחיות, את המיט־בח
הקטן, בו לא היד, איפה ומה לאכול.
את הרחובות המכוערים והחשופים — ה־מיסלט
היחיד מן הצפיפות שבבית. את
בגדיה הבלויים.
הכוכבת היפהסיה, לבושת ההדר, חוזרת
וסוקרת את פני הילדים המקיפים אותה.
שבה ונועצת מבט מהורהר בנקודה מרוחקת
באופק.
עדת הצלמים מנציחה את הרגע הדראמטי.

פק לכמה אזרחים ניבחרים (,מנהל הבנק,
שכנים ותיקים) שתתה במו פיה כוס מיץ,
וחייכה לכל העברים, וליטפה בידיה המטופחות
את ראשיהם של הילדים שהקיפוה.

א היה ספק: עליזה אדר 26 לש/עבר
אדרי — עשתה זאת: היא הגיעה
מירוחם הנידחת — אל צמרת הקולנוע האיטלקי.
היא אומנם עדיין אינה סופיה לורן.
אבל הפאפאראציס כבר אורבים לה שעות
ארוכות בתיקווה לתפוס תמונה מעניינת

כן, זה נראה בדיוק כקטע מתוך סרט
איטלקי סוג ד.
אלא שהפעם זה קרה, ביום השישי שעבר
בישראל.

מחייה הפרטיים. חיוכה נשקף משעריהם של
חשובי השבועונים האיטלקיים והצרפתיים.
היא עושה סרטים בקצב של ארבעה לשנה
וכאשר היא עוזבת את איטליה לביקור
בישראל — היא זוכה לכיסוי בעמוד
הראשי של עיתון חשוב כמו איל־פופולו.
כאשר הגיעו לישראל הידיעות הראשונות
על הצלחתה — לפני כשנתיים — פיקפקו
רבים באמיתותן. הסיפור על ספרית קטנה
מבאר־שבע שהצליחה לעשות קריירה בינלאומית,
נישמע סטריאוטיפי מדי מכדי להיות
אמיתי.

כל הוא היה אמיתי. כאשר נחתה ב־איטליה,
לפני שלוש שנים, היא באמת
היתד, בחורה ישראלית אלמונית, ללא עבר

עי תוני אירופה

את תפקיד הכפר הנידח מילא — בהצלחה
גדולה — כפר ירוחם. היו בו רחובות
מוכי שמש לוהטת, המוני ילדים, שיכונים חס־רי־חן
וקבוצות ציבעוניות של נוער שוליים
חסר מעש. את תפקיד הכוכבת הגדולה
החוזרת, מפורסמת ומצליחה, לכפר מולדתה,
מילאה עליזה אדר. במיכנסיים קצרצרים,
מגפיים, איפור כבד שכלל גם ריסים מלאכותיים
ענקיים, שיפעת שיער גולשת בטבעיות
שעלתה הון במספרה מעולה וחיוך
זוהר — היא ניראתה כמו מיקסם־שווא
בלב המידבר. היא הואילה לומר שלום מאו־

המפורסמים.

ב ת מונ ה

מי מין:

עליזה

אדר

ב ת מונ ת

זו ה ר

אופייני ת

אמנותי כלשהו, בלי אף מכר באיטליה, ובלי
ידיעה של השפה האיטלקית.
אבל היא לא היתר״ בשום פנים ואופן,
״ספרית קטנה מבאר־שבע.״
ילידת קזבלנקה שבמרוקו, הגיעה עליזה
לישראל בסוף שנות החמישים. איתה הגיעו
הוריה, שלושת אחיה ושלש אחיותיה .״אני
דחפתי אותם לעליה״ סיפרה השבוע עליזה.
״כשהייתי במרוקו, תמיד היו בראש הצבא
והקיבוץ. זה ניראה לי חלום להיות ישראלית.״
החלום
התנפץ מהר מאוד אל מול השממה
המקיפה את כפר ירוחם. מישפחת
אדרי נימנתה על אותן מישפחות שסירבו
לרדת מן האוטובוסים אל השיכונים שהכינה
להם הסוכנות. בסופו של דבר, נכנעו, ניב־נסו
לתוך המיבנים העגומים.
81 9
ן* ליזה יצאה מהם מהר מאוד. חוד־
2שים ארוכים היתד, עושה פעמיים ביום
(המשך ב ע מו ד )26
| ך 1ן תמונת עירום למחצה של
עליזה אדר ב שער ה שבועון
^111111
סינר, רביו. ת מונו תי ה של עליזה מתפרס מות
לעיתים ק רובו ת על שעריהם של שבועונים
אירופיים בעלי תפוצה, כ שחקנית מקובלת.

ליד הכותל

הכותל

המערבי

ב שדה־התעופה

בלוד.

^; סינ דרדה

בעידן הסילון

(המשך מעמוד )25

את 36 הקילומטרים המפרידים בין באר־שבע
לכפר ירוחם, סיימה קורם לספריות.
תוך זמן קצר הפכה לספרית־הצמרת ב־באר־שבע,
הקימה לעצמה מספרה משלה.
זה עדיין לא הספיק לה. היא לטשה את
עיניה אל המספרה המהודרת של מלון
נאות מידבר. לאחר כמה חודשים, היה לד,
כסף לשלם את התשלום הראשון עליה.
בינתיים הספיקה גם להתחתן עם קיבוצניק
לשעבר בשם רפי דגן. בעיני תושבי
כפר ירוחם, היא השיגה את כל מה שאפשר
לרצות להשיג בחיים. היא היתה יפה, עשירה
ונשואה.
בעיניה עצמה, היתד, זאת רק התחלה.

שבח

מברשת הגלות המי והסבון עבור לגלוח
חשמלי,

השער האחורי של אדר

• לי ס

במקום

אתה הגבר החי במאה ה־20
בעידן הסילון,
האם הנך מתגלח עדיין בשיטה הישנה,
אם פן, הצטרף למאה מליון ()100.000.000
הגברים הנהנים כל יום מגלוח חשמלי —
של פ י לי פ ס כמובן.

ליפ תת^ //ה ׳יתר

5ק111 אק

עודד גרודצקי — הסמנכייל שהוא גם מנבייל
מנהיג חידושים בשרות
מ ה יעשה אזרח, אב למ שפחה רבת ילדים, שהמקרר
שלו פסק לפתע מלפעול ז אף חברת שרות גדולה
המספקת שרותים לרבבות מצויים מתקשהל ספ ק שרות
דחוף מסוג זה.
בעיה מסוג זה ובעיות א ח רו ת הק שורות ב מ תן שרות
תופשות היו ם מ קו ם חשוב בכל חברה, לא פחות
מבעיות ייצור או שיווק. החלט תו של הצרכן לקנות
מוצר של חברה מ סויי מ ת, דוו ק א, מושפעת לא פעם
מטיב השרות ש מ ספ ק ת או ת ה חברה.
הוכ ח ה למצב זהמ הוו ה העובדה שב״ אמפ א״ חברת
ה שיווק והשרות למוצרי ״ א מ קו ר״ מ מונ ה של השרות
ס מנכ״ל החברה, עודד גרודצקי.
עודד גרודצקי 32 אב לשניים, בן הדור השני *ב*
״ אמפא״ (אביו, זאב גרודצקי ז״ל, חי ה מ מי ס די
החברה) ,משרה מרוחו הצעירה על הנעשה בממלכתו.
א ת בעיית המקררים הדחופים, לדוגמא, הו א מנ ס ה

לפתור ע״יהקמת שרות חדש — ניידת א מפא. הנייד ת
תכלול בשלב ראשון 5מכוניו ת שרות צבועות באדום
(להבדיל מ ה מכוניו ת הכחולו ת של ״א מפ א״) ,המצוידו ת
בקשר א ל חו טי ל מוקד (טל 10 ,622341 .קווי ם רצופים)
,המפנה או תן לטיפול במקרים דחופים בלבד.
כמקרים דחופים יסווגו מקרי ם של קלקול מקררים
בבית בו יש חולים או פעוטות וכן קלקול מכשירים
בצורה העלולה לגרום נזק לרכוש. פרט לקריאה טלפונית
למרכז הפיקוד, יוכל גם מנוי השרות לעצור
ברחוב ניידת ולבקש א ת עזרתה במישרין או להעברת
הודעה על ה תי קון הדחוף הנדרש למרכז השרות. בשלב
ראשון תופעל הנייד ת בגוש דן ו אם הנ סיון יוכיח עצמו,
יורחב השרות גם לערים אחרות. הנייד ת עצמה מצוידת
במלאי חלפים המס פי ק לתיקונים דחופים ו הי א למעשה
מעין ״ בי ת מל אכה״ ק טן על גלגלים.
מהשבוע מסתובבו ת במרחבי גוש דן 5מכוניו ת אדומות,
מוכנות לכל קריאה.

מספרה, צה״ל

לאחר שהתגרשה מבעלה, חיסלה במהירות
את עסקיה — במטרה להתקדם הלאה.
״תל־אביב לא עניינה אותי,״ היא אומרת.
״אני ראיתי את כל העולם.״

ץ עכשיו העולם רואה אותה -ו]
אפילו משלם כסף בשביל התענוג. המשמיצים
טוענים שכל הצלחתה באה לה
בעיקבות קשריה הרומנטיים עם המפיק
והבמאי האיטלקי המפורסם, רימונדו קס-
טלי, שקידם בעבר את הקריירה של סילבה
קוצ׳ינה, נטש את האחרונה לטובת עליזה,
שיתף אותה בשניים מסרטיו האחרונים.
״אבל לפני שהיכרתי את קסטלי, כבר עשיתי
ארבעה סרטים בתפקידים ראשיים״ אומרת
עליזה, ומוסיפה את המשפט המוכר :
״אנחנו ידידים בלבד.״
בלבד או לא בלבד — כל מי שעקב אחרי
התפתחות הקריירה של עליזה אדר, בסרטים
ומעל שערי גדולי השבועונים באיטליה
ובארצות אירופה האחרות אינו יכול להתייחס
אל קסטלי יותר מאשר קטליזטור.
״אנחנו כולם מתגאים בה,״ אומר אחד
משלושת אחיה, שמעון .״אמא שלי הגיעה
אפילו לידי כף שהיא מכריחה אותי ללבוש
שורטס,״ אומרת עליזה.
*ן ליזה יודעת לדאוג לתדמיתה הציבו־
> רית שלה• היא אינה מצטלמת בעירום
מלא (בעירום חלקי — רק אצל צלמים בעלי
שם בינלאומי כמו לוקריני) היא שולפת
בקלילות סיפור על קריירה צבאית (״מה
יש? הם אוהבים את זה!״) מכחישה את
קיומם של קשרים אינטימיים בינה לבין
כל אחד, מורידה כמה שנים מגלה (ואינה
מתביישת להודות בכך באוזני העיתונות
הישראלית) וטוענת בלהט כי מה שמפריע
לד, ליהנות מהצלחתה הגדולה — הוא רק
מצבה הביטחוני הגרוע של ישראל.
אבל חוץ מן הדאגה לגורל האומה הרחוקה,
היא מרגישה טוב, תודה .״רק עוד דבר
אחד מפריע לי,״ היא אומרת .״לפעמים כאשר
הספר שמטפל בי לא יודע את העבודה,
אני משתגעת. כשאני מנסה ללמד אותו,
הוא אומר לי לא להתערב בדברים שאני לא
מבינה בהם. ברגעים כאלה, אני מתה להגיד
לו שאני מבינה ועוד איך. אבל את הסיפור
צל המספרה הוצאתי מן ההיסטוריה שלי.
במקום זה הכנסתי את הסיפור על הצבא.
אז אני מוכרחה לשתוק.״
מה שנקראה: שתיקה שווה זהב.
העולם הזה 1754

קולנוע
לבוען סערה

ישראל
״אל, גציי את
מלכת־ הכביש!״

פו טוגני ת

בסוף השבוע שעבר חשה דיזנגוף משמועה
שעברה מפה לאוזן, :שמעת? לא
קיבלו את מלכת־הכביש לקאן! גולן נסע
לשם, כדי להציל את המצב. טוב לו. כך
מגיע לו!״
אהבת חברים־למיקצוע אופיינית. כשאין
מבקרים בסביבה כדי לירות בהם, תמיד
טוב לשפוך מעם רעל על הקונקורנציה.
היו אפילו שסיפרו על מסיבות־החחזה
של כל מיני מתנגדי־גולן, אשר עלזו על כי
גם הבמאי וגם אותם ששלחו אותו לפסטיבל
(ועדה בין־משרדית של מדינת־ישראל)
זכו לסטירת־לחי כל־כך מצלצלת.
ואמנם, צדקו כל השמועות. נדלכת־הנביש
טרם נתקבלה בפסטיבל קאן. אבל שכחו ה־רכילאים
מילה אחת: עדיין. ועדת־ד,פסטיבל
תראה את עלילות מרגלית היצאנית רק
השבוע, ואז תחליט אם לקבלה או לא.
גולן בפאריס. מעיד הבמאי מנחם גולן,
שאמנם נסע לפאריס, כשנסתבר לו שטרם
נקבע מועד להקרנת סרטו בפני הועדה
שם, אבל חזר לתל־אביב בליל־הסדר:
״אמת היא שמלכת־הכביש נתקלה בחת־חתים
בדרכה לקאן, ואפילו באדישות מוחלטת
של מנהל הפסטיבל, פאבר לה־ברה,
שהתחמק מלהיפגש איתי ככל שביקשתי.
״אלא שפסטיבל קאן השנה נושא אופי
מיוחד: לרגל השנה ה־ 25 לקיומו החליטי,
כנראה, המושלים־בכיפה, ובראשם לה־ברה,
שהוא מעין דיקטטור, להחזיר לפסטיבל,
שהתמסחר והתדרדר בשנים האחרונות, את
יוקרתו. זאת אומרת: להפוך אותו למין
פסטיבל אוונגארדי־אמנותי דוגמת ונציה.
״אפילו הצרפתים, שהגישו סרטים לפסטיבל,
נתקלו בקשיים. עד כה הודיעה הנהלת
הפסטיבל כי קיבלה רק את סרטו של
ז׳אק טאטי (גרפית) .טאטי לא סיים עדיין
את ההסרטה, ובמאים אחרים, שכבר סיימו
את סרטיהם, קיבלו זאת כעלבון מתגרה.
סטירת לחי. .בינתיים הראתי את
נזלכת־הכביש לכמה מבקרים ועיתונאים צרפתיים,
באולם ההקרנה של קלוד ללוש. כולם
כאחד, ביניהם מבקרי־הקולנוע של לה־מזנד
ופראנס סואר, הביעו אמנם כמה הסתייגויות
מן הסרט, אבל טענו שזה הטוב
בסרטים הישראליים שראו עד היום.״
אם לא יתקבל נזלכת־הכביש בקאן, תהיה
זו סטירת־לחי לא רק לגולן, ולוועדה ששלחה
אותו, אלא לישראל עצמה. משום
שסירוב לקבל סרט המייצג מדינר״ יש לו
השלכות מדיניות יותר מאשר אמנותיות. ו־קאן
ראתה כבר דברים גרועים יותר מ־מלכת־הכביש.
צנזורה זקני
ציין
במלכודת העידיס
הסרט מלכודת העירום הוא מוצר יווני
דובר אנגלית, מן הפחות משובחים ש־

אדמגור כ״מלכת הכביש״
ברגמן,

העולם הזה 1754

ויסקונטי

וגולן

בתו של רייאן (אפיו, תל־אביב;
ארצות־הברית) — הפקה
שבחרה כל פרט ופרט במלקחיים
סטריליות: הבמאי מנוסה בסרטים סוגרי-קופות, דיוויד
לין, התסריטאי שלו, לא פחות ידוע, רוברט בולט (המחזאי
של ״אדם לכל עת״) ,השחקנים (שרה מיילס, רוברט
מיצ׳ם, טרוור הוארו, ג׳ון מילס, ליאו מקקרן) — כולם
נמנים על השורה הראשונה, והצלם פרדי יאנג ליווה כבו
את לין במיבצעים הקולנועיים המרשימים ביותר שלו —
ד״ר ז׳יוואגו ו״לורנס איש־ערב״.
כל נוף אירי המופיע בסרט אינו סתם פיסת-שדה
באירלנד, כי אם תוצאה של חיפושים ארוכים. כל זווית-
צילום נבחרה בקפידה.
אשר לסצינת השיא של הסרט, העברת ארגזי״נשק בליל-
סופה, העיד על כך הבמאי בעצמו כי הוא והצוות המתינו
לסערה די משכנעת במשך ארבע שנים תמימות.
חבל רק שבמסגרת כל ההכנות המדוקדקות, שכחו
להמציא סיפור שיוכל לעמוד נוכח סערה פוטוגנית כל-
כך. אהבותיה של רוזי רייאן, בתו של פונדקאי בכפר
אירי קטן, בתחילת המאה, הנישאת למורה הכפר ובוגדת
בו עם קצין אנגלי יפה״תואר ומתוסבן, מספיקות אולי
לסרט אינטימי קטן, אבל בוודאי לא ל״גוליית״ שהוציא
לין מתחת ידיו.
ואיש אל ישלה את עצמו בקשר לנושא הסרט. אמנם,
המרידות הלאומניות שקדמו לעצמאותה של אירלנד
מופיעות כאן כתזכירים מפעם לפעם, אבל הסרט הוא,
בסופו של דבר, סיפור אהבה ותו לא, סיפור אהבה

שרה היירס־ •.אהבה ארוכה
ההולך לאיבוד בים של מרכיבים רבים ומיותרים, שנועדו
כאילו לרוממו מעל סיפור־אהבה של שבועון נשים, שכזה
הוא בדיוק.
חטא הוא שלא להודות בדברים היפים שיש בסרט,
כמו אותה סערה מפורסמת, שכמוה בגבהים ובגוונים לא
ראה בד הקולנוע, או סצינות־האהבה ביער סבוך ירוק
ונוצץ, או, סצינה יוצאת״דופן — כשבני״הכפר לועגים
לאידיוט המקומי המתחזה כקצין האנגלי. אמת, ישנם
דברים יפים לעיניים, אבל כאשר זה צריך לקחת שלוש
שעות כדי לראותם, מתעייפות גם העיניים הבריאות ביותר.

דגר* הי מי ם
! שלצ׳ א ר לי
האיש המצחיק ביותר ב
עולם
(פריס, תל־אביב ; ארצות״
הברית) — הכוונה, כמובן, ל-
צ׳ארלי צ׳אפלין, אבל זהו צ׳אפלין בלתי־שיגרתי. כי שלא
כמקובל בסרטי-אוספים ממין זה, המציגים בדרן כלל
כמה קטעים הנבחרים בשרירות״לב ובליווי קריינות מפוקפקת,
סרט זה הוא ניסיון מעניין לעקוב ברצינות אחרי
תחילת הקאריירה של מי שנחשב לגדול גאוני האמנות
השביעית. הקריינות מופקדת, הפעם, בידי דוגלס פייר-
בנקס הבן, בנו של מי שייסד יחד עם צ׳אפלין את ״יונייטד
ארטיסטס״.
הסרט עוקב אחרי הנער צ׳ארלס ספנסר צ׳אפלין, החל
בימים הרזים בלונדון, כאשר הרוויח לחמו כשחקן בגיל
שמונה, דרך עלייתו לגדולה בתיאטרון הוודוויל, אחרי
סרטיו הראשונים, טרם יצר את דמותו הבלתי-נשכחת
של היחפן הנצחי, סכסוכיו השונים עם במאים וחברים
לעבודה, ודרך כל אלה — כיצד השפיע כל אחד מן השלבים
האלה על התפתחותו האישית של צ׳אפלין האמן.
ואם היה למישהו ספק בעניין, הרי בא האיש המצחיק
ביותר בעולם ומוכיח כי מה שחשוב בקולנוע הוא בכל
זאת מה שמתרחש לפני המצלמה, ולא ההתחכמויות הטכניות
של מי שעומד מאחוריה. חוש התיזמון הנפלא,
ההמצאות הקומיות הרודפות זו את זו במהירות מסחררת,
ומתיחת הדמיון האנושי אל גבול האבסורד, הם סימני־ההיכר
של כל הקומדיות האילמות הטובות.
אולם לכל אלה הוסיף צ׳אפלין את המימדים המיוחדים
שלו: לעג גלוי לכל הרשויות, התפרצויות אלימות מטור־

יצאו לאור באגן הים־התיכון. ולמען האמת,
יש להניח שמעט מאד מבקרים היו זוכים
לראות אותו, לולא דירבנה אותם לכך —
הצנזורה.
זקני ציון בירושלים חזו בסרט הזה,
והחליטו לאסור אותו, משום ש״עלילתו
מושחתת מיסודה״ ,והוא מגזים ב״הצגת
האלימות בעולם התחתון״ .בעל הסרט קרא
את המכתב, וחשב בהתחלה שמדובר בסרט
אחר. הלך, הסתכל פעם נוספת במוצר
שייבא, ופנה לעורך־דין כדי שיסביר לו במה
העניין•
עורך הדין ראה גם הוא את הסרט, החליט
שאינו יודע מה זה בדיוק ״עלילה מושחתת
מיסודה״ ,והזמין בשבוע האחרון כמה מבקרים
כדי שיסבירו לו את הגדרת הצנזורה.
מושחת מיסודו. הבבקרים ראו, עיקמו
את האף באורח גלוי (זה אפילו לא
רמה ישראלית) ,אבל נאלצו להודות בורותם:
איש מהם לא יכול היה להסביר מה
זה ״עלילה מושחתת מיסודה״ .אשר לאלימות
בעולם התחתון, אפילו אולפני ואלט
דיסני הם נועזים יותר.
אסף עורך־הדין את התגובות, ועתה הוא

ציאררס ם־פבם־ג־ ציאפרין -.ה\ז\זזז2־\ז
פות, בהן הוא נוקם את נקמת כל האנשים הקטנים
במנגנונים הענקיים. וככל שהתבגר, התגברה בו תחושת־ב-
דידות ורצון, שלא הוגשמה לפרוץ את חומותיה המזהירות.
סיפור הסרט נגמר בדיוק במקום בו מתחילה תהילתו
הרשמית בסרטיו הגדולים. ואין בכן פלא, היות וצ׳אפלין
אינו מרשה לאיש להשתמש בחומר מתוך סרטים אלה.
גם כך, יש כאן חומר מעניין למכביר, ואפילו נדיר. למשל,
אפשר לראות כאן כמה נסיונות־נפל לחקות את צ׳אפלין,
ביניהם בולט ניסיון יפאני אחד.

שוקל מה צריך להיות הצעד הבא. הוא יכול
להזמין את הצוות המכין את האנציקלופדיה
העברית, כדי לברר את פשר הגדרות הצנזורה,
והוא יכול לפנות גם לערכאות. בכל
אשר יפנה, מאחלים לו הצלחה. מי יתן
ומשהו יזיז סוף סוף את זקני ציון ממקומם.

תדריך

אביב
רסיסי חיים

(סטודיו, אר־

צות־הברית) — תיסכולו של המשכיל האמריקאי,
שאינו מוצא את מקומו המתאים
בחברה, בסרט רגיש ומעניין, משוחק להפליא
על־ידי ג׳ק ניקולסון בתפקיד הראשי.

המעגל האדום

(פאר, צר

— סרט משובח, המטפל לכאורה בסיפור
שוד נועז, אבל משקף בעצם את
דעתו של הבמאי, מלוויל, על מהות הצדק,
ועל חוסר היישע של האדם. מישחק, בימוי,
צילום — הכל ראוי לפרס•

* * מלכת־הככיש

(הוד, ישראל ) -

סיפור על רצונה של יצאנית לחזור ולשקם
את חייה, ועל החברה שאינה מאפשרת לה
לעשות זאת. גילה אלמגור משכנעת בכמה
מעמדים, ויהודה ברקן משכנע לאורך כל
הדרך. המיגרעת: הגזמות בבימוי ונטייה
להדהים בכל מחיר.

ירושלים
מ.א.ש( .אוריון, ארצות־הברית) — מי
שמסוגל להתבונן ברצינות בגוויות מוטסות
בהליקופטרים בשיטת הסרט הנע, סופו להגיע
לבית המשוגעים. הדרך היחידה להתגונן
בפני האבסורד שבלוחמה היא הצחוק.
זוהי מסקנת הבמאי והשחקנים (אליוט גולה
דונלד סאתרלנד) ,בתיאור הווי בית־חולים
צבאי בשדה.
חיפה הבריחה הגדולה

(מאי,

ארצות־ה־

ברית) — סטיב מקווין על אופנוע ועם כדור
ביד, צ׳רלס ברונסון חופר ביד שרירית,
וחבורת גברים משכנעת ומשעשעת בסיפור
בריחה ממחנה־שבויים.

במדינה
בתי־סוהר
סיוט
ב״מעשיהר,

מה קרה בפגישה הראשונה עם החותנת
קטע מ הצג ת ה סדו ר של ה שנ ה!
ב9.00-
יום ג 13.4 /נהריה, הוד
נ־9.00
יום ה 15.4 /הרצליה, דוד
יום ו׳ 16.4 ,כפר חיים, גית״חעם ב״9.00
ב־9.00
מוא׳׳ש 17.4כוח שאנן, עממי
1־•. 30
יום !׳ 19.4 ,רמלה, אילת
הזמנת הצגות בטלפון 243761 ,243671 :
כרטיסים להשיג ב״לאן״ וביתר המשרדים

מבצע מיוחד בחופשת הפסח
ס/״ 50 הנחה לתלמידי תיכון

#בקדיית־חיים
גיו #ג ,,ה־ ,24.4.71 בשעה ,20.30 בבית משפחת פלדשטיין, רחוב
נ״א (הארזים ,)40 קריית־חיים מערבית, תתקיים
פגי ש ת חברים ואוהדים עם
על סדרהיום :

ח״כ שלום כהן

.במשך כל הלילה היו אונסים שם צעירים.
כל לילה. בלי יוצא מהכלל. בן־אדם
שרצה לישון, זה היה אי־אפשר בכלל.״
והיו סמים .״כולם השתמשו בסמים.
גם ביום, גם בלילה. ממש מתחת לאף של
הסוהרים. הסוהרים בכלל לא הרגישו בכלום.
כאילו לא היה להם אף להריח ועיניים
לראות. בשביל אחד כמוני, זה היה
סיוט.״
לא לשתוק. במילים, בשביל אחד כמוני׳
,התכוון פליקס לוי, בעל מיזנון קסן
בשוק החשמונאים בתל־אביב, לאזרח פשוט
שניקלע, לראשונה בחייו, לבית־סוהר.
כתאונת־דרכים וסרטן, גם ישיבה בקלבוש
משום מה, היא אירוע שהאזרח הרגיל אינו
מסוגל לדמיין לעצמו שגם הוא ייפגע ממנו.
כאשר פליקס, כאזרחים רגילים רבים אחרים,
בכל זאת נפגע — הוא הזדעזע עד היסוד.
שלא כאזרחים אחרים, הנוטים לעבור על
הכל בשתיקה, הרעיש פליקס עולמות: שלח
מכתבים למוסדות שונים, למערכות עיתונים,
ניסה להעיר ולעורר. איש לא התרגש. גם
מכתב ששלח לשידורי ישראל, לתוכנית הנושא
בטיפול, לא זכה למענה.״
אשהמפגרת. פליקס השמן, בעל שפם
הכסף האדיר, הגיע לכלא, לראשונה בחייו
בגיל .63 לדבריו — לאחר שאשתו המפגרת
הוחתמה בזדון על־ידי בנו, בעל חנות רהיטים,
להגיש נגדו תביעה לתשלום מזונות.
,סליקם אף לא פנה לעורך־דין, הופתע כאשר
בית הדין הרבני קבע שעליו לשלם מזונות
בסכום של 400 לירות לחודש לאשתו —
העובדת במזנון יחד איתו, גרה איתו, וכלל
לא מבינה על מה החתים אותה בנה.
פליקס לא שילם. לטענתו — אין לו כסף.
כעבור זמן, נעצר ל־ 21 יום — אלא אם כן
ישלם את 400 לירות.
עינוי נפשי וגופני. כך הגיע למעשהו.
בחלומותיו הגרועים ביותר לא תיאר
לעצמו את אשר מצא שם.
מספר פליקס. :התקופה הזו היתד, בשבילי
סיוט. זד, היד, עינוי נפשי וגופני.
במעשיהו, לא מצאו בגדים בשבילי. הסוהר
שם אמר לי: אין לנו בגדים בשבילך.
אתה שמן מדי. נשארתי עם הבגדים שלי במשך
שלושה שבועות — בלי שאוכל להחליף
בגד, למרות כל הליכלוך שהולך שם.
במשך שבועיים לא זכיתי להתרחץ. במקום
שהייתי לא היו מים. גם לא חשמל.
חלוקת המזון נעשית בידי עבריינים מועדים.
הם היו מחלקים את האוכל לחבריהם,
או לאסירים אחרים תמורת כל מיני טובות
הנאה. על היגיינה אין בכלל מה לדבר. אם
וטרינר היה בודק את האוכל הזה, הוא היה
מזדעזע. אי אפשר להאמין שזה נועד עבור
בני אדם• בנוסף לסמים, להומואים וליכלוך
— חשבתי שאשתגע.
רק עכשיר אני מבין איך אפשר שבן־אדם
נורמלי ייהפך לפושע בבית־סוהר. יותר
נכון: אני לא מבין איך אפשר שהוא ל א
ייהפך לפושע.
משפט ממזרים
לסי הזמגה
מרתה תורן 24 עדיין לא התאוששה
מהמכה הראשונה, לאחר שנהרג בעלה שמואל
במילואים, לפני שבועות מספר, כאשר
לפתע נחתה עליה מכה שנייה: במעטפה
שקיבלה זה עתר, בדואר, היה העתק כתב-
תביעה שהוגש נגדה. התובעים היו ממשפחת
בעלה המנוח: הוריו ואחיו. תביעתם המזעזעת:
שבית־המשפט יכריז על בתה, ענת,
כעל ממזרה.
כך חזר נושא הממזרים — אשר הוחדר
לתודעת הציבור בעקבות פסק־הדין של הרב
קרליץ מבני־ברק — להיות מעורב בסיכסוך
משפחתי רגיל, כשאחד הצדדים אינו נרתע
מהניסיון להפוך תינוקת לממזרה.
יחסים עם גבר אחר. המאבק המר
שניהלו בני משפחת תורן, אחת המשפחות
בעלות ההשפעה בחדרה, נגד כלתם, לא היד.
* נדעון לב־ארי, עורן התוכנית, אומר
שכלל לא קיבל מכתב כזה.
יי השמות מוטווים עקב חוק חסות קטינים.

חוש. אלא שמרתה האמינה כי ע מות
בעלה, ירפו ממנה. במקום זאת, קיבלה עתה
את התביעה המחרידה.
בתביעתם הראשונה מסוגה בתולדות המשפט
הישראלי, טוענים בני משפחת תורן
כי מרתה עזבה את הבית ביוני 67׳ ,עברה
להתגורר בבית הוריה בחולון והגישה לבית־הדין
הרבני בחיפה תביעה למזונות. בתשובה,
טען אז בעלה כי לא מגיעים לה
מזונות, היות ועזבה את הבית מרצונה.
כן טען כי אין הוא אביה של ענת וכי
התינוקת נולדה כתוצאה מיחסים של מדתה
עם גבר אחר. בית המשפט ציווה לערוך
בדיקות־דם, לצורך ההחלטה על האבהות.
אך בטרם נערכה הבדיקה, נקרא שמואל
למילואים, ונהרג.
עתה, טענו התובעים, כי שמואל, לפני
שיצא למילואים השביע אותם כי אם יקרה
לו משהו, בל ירשו לאלמנה לקבל זכויותיי״
בתצהיר התשובה שלה, שהגישה באמצעות
עורך־הדץ שלמה כהן־צידון, טענה

עצור פליקם לוי
כל הלילח אונסים

מרתה כי מטרת התביעה הקטרנית לבזותה
ולהכריז על ענת כממזרה —למרות שאין
כל אפשרות חוקית והלכתית לעשות דבר
זה. לפי ההלכה, גרושה היא זאת שקיבלה
מבעלה גט, מה שלא קרה במקירה זה.
יתרה מזאת — שמואל מעולם לא הגיש
תביעה לגירושין נגדר״ כל הסיכסוכים בינה
לבינו נבעו מכך שאמו הסיתה אותו וסיב־סכה
ביניהם. מרתה סיפרה כי האם גרמה
לכך כי גם אחיו של שמואל התגרש מאשתו׳
ואף היא עצמה אינה חיה עם בעלה.
ועוד ציינה בתשובה, כי עזבה את בתה
מסיבות רפואיות, שכן נזקקה לטיפול מיוחד
עקב הריונה, ולא היד, מי שיטפל בה, בבית
בעלה. היא אף הציגה תעודות רפואיות.
שנתיים -חשד ושתי! ץ בהמשך
כתב ההגנה ציינה מרתה עוד כי בעלה לא
טען דבר במשך שנתיים, מאז שנולדה ענת,
לגבי אבהות עליה — וכי העלה טענה זו
לראשונה רק כאמצעי התגוננות בפני תביעת
המזונות שהיא הגישה לבית המשפט המחוזי
:״אם אומנם היה חושד כי הילדה אינה
בתו,׳׳ כתבה* ,היה מגיש תביעה מתאימה
לבית המשפט, וכן תביעה לגירושין. הוא
היד, אדם דתי, וההלכה אוסרת עליו להיות
נשוי לי אם היה מאמין באמת כי קיימתי
יחסים עם גברים אחרים.״
רק תם הסיבוב הראשון, פתחו התובעים
בסיבוב שני. אחיו הבכור של שמואל הגיש
תביעה לבית״הדין הרבני בחיפה בה ביקש
לעשות חליצה למרתה. לפי ההלכה, נזקקת
לחליצה רק אלמנה שאין לה ילדים מבעלה.
התובע לא הזכיר אף ברמז, בתביעתו, את
קיומה של עגת״
שם רע. בעקבות תביעה זו הגיש כהן־
צידון תלונה למשטרת חיפה נגד האח על
הגשת מיסמך כוזב, הוצאת שם רע, גרימת
נזק ציבורי, והתראות כאחר על־מנת להונות
את בית־המשפס.
המשטרה עדיין לא סיימח את חקירתה
נתלונד״ ובית־המשפט עוד לא אפר דברו.
אך אם תתקבל תביעתה של משפחת תורן
— יהיה.זה תקדים ראשון מסוגו.במדינה,
כאשר בית־המשפט מכרת על ילד, שנולד
במיסגרת נשואין, כעל ממזר.

א. התפתחויות מדיניות ועמדות נציגי התנועה בכנסת;
ב. המצע הכלכלי של התנועה.
העולם הזת 754־1

במדינה מיעוטים חסרים —
* ה טי ס
• .אנחנו לא מצליחים להשיג עבודה
בלי האו־קיי של הש.ב.״
. 9מטרידים אותנו בלילות על־ידי ביקורים
משטרתיים.״
• ״לא רוצים ללמוד את ביאליק.״
• 9״מרצועת עזה ניגשו בשנה שעברה
6300 תלמידים לבחינות בגרות (מצריות).
מישראל, ניגשו רק 630 תלמידים ערביים.
זהו טיב החינוך שמקבלים ערביי ישראל.״
היד, זה חלק קטן מהטענות שהועלו ב־שישי־שבת
שעברו על־ידי סטודנטים ערביים
ישראלים, במיפגש סטודנטים יהודים־
ערביים שאירגנה התאחדות הסטודנטים בנצרת•
חלק קטן — משום שאת רוב טענותיהם
לא הספיקו הסטודנטים הערביים
להשמיע, לאחר שמרבית המיפגש הוקדשה

בתל־אביב הצליח בדקות הספורות שהועמדו
לרשותו לערוך ניתוח מבריק בו הפריך
את טענותיו של אורי שטנדהל, כאילו
בישראל מצבם של הערבים סוב יותר מאשר
במדינות ערב.
לסימון חדד, שנה שלישית היסטוריה
בחיפה, היו טענות כלפי חומר הלימודים
שהתלמידים הערביים נאלצים לעבור .״למה
לנו את ביאליקי״ שאל. בנקודה זו היתה
הסכמה בינו לבין מספר סטודנטים יהודים.
הסימפוזיון של הערב הראשון הסתיים
בשעה אחת בלילה, אבל לא לפני שד״ר
יוסף סדן, מרצה לשפה וספרות ערבית
באוניברסיטאות תל־אביב וחיפה, השמיע
כתב אידום חריף נגד שלטונות האוניבר־

11ו!ובץ

העול הזה

1754

סטודנט גירים
פרוטקציה נזהיש.ב— .

את סיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה. :תשבץ 1754״
בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן:

ד״ר כן־עטי וסטודנטית מ;סור
ביד שלובה עם ארץ־ישראל ה שלמה

דוקטור סדן
— נ תב־ אי שו ם נגד ה־ש.ב.

סטודנט יונס
— חינו ך מזופ ת

לנאומיהם האינסופיים של נואמים יהודים
שונים — לא סטודנטים.
דכרת. המיסגש שמטרתו היתד ,״ליצור
ולהעמיק ידידות אישית בין סטודנטים יהודים
וערבים,״ ואשר מומן על ידי משרד
ראש המשלה, לקה בחוסר הבנה מינימאלית
לבעיותיהם של הסטודנטים הערבים. לפתיחה
הביאו המארגנים את עו״ד אורי שטנד־הל,
סגן יועץ ראש הממשלה לעניינים ערביים.
לצידו ישב איש ארץ־ישראל השלמה
ד״ר אהרון בן־עמי. הינחו את הערב ד״ר
שבח וייס וח״ב עבדול עזיז זועבי. כל אחד
מהללו נאם כעשרים דקות. כשהגיע תורם
של סטודנטים ערביים לדבר, נאלץ המנחה
להגביל אותם לחמש דקות בלבד.
בניגוד לשאר הנואמים, הודיע הפסיכולוג
ד״ר יוחנן הופמן מאוניברסיטת חיפה, כי
הוא מוותר על זכות הדיבור שלו לטובת
הסטודנטים הערביים, גרם למחיאות כפיים
סוערות.
מה כואב? מה כואב לסטודנט הערבי?
טען איברהם גירים אפילו לשמש
מורה בבית־הספר העממי צריך פרוטקציה.״
וליד פאהם תקף את ח״כ עבדול עזיז זוע־בי,
טען כלפיו :״יש סתירה בין להיות
חבר במפלגה ציונית שמטעמה אתה משמש
כחבד־כנסת — לבין להיות ערבי גאה ! ״
נזיר יונס, יו״ר ועד הסטודנטים הערביים

סיטר, ומוסדות הביטחון. כשציטט מדבריו
של מורה ערבי מסויים, פנה סדן, לאורי
שטנדהל, לקול צחוקם של הנוכחים :״לא
תוכל לפטר אותו. הוא מת לפני 1,100
שנה.״
כלי נציגים־מטעם. הרצאתו של ד״ר
סדן למחרת לוותה מחאות נמרצות של הסטודנטים
היהודים. סדן חזר והצביע על
הנעשה בחיפה עם עוזרי ההוראה הערביים,
ועל רדיפות הש.ב. הוא הציע שהמיפגשים
הבאים ייערכו שלא בנוכחות אנשי ארץ־יש־ראל
השלמה ונציגי הממשלה, התמרמר על
כך שרק העולם חז ה הסכים בזמנו לפרסם
את אשר התרחש באוניברסיטת חיפה
עם עוזרי ההוראה הערביים.
כלי אפלייה. נזיר יונס, שהוא סטודנט
לרפואה, התנגד לשיטה לפיה שלושה ערבים
מתקבלים באופן קבוע לפקולטה לרפואה
בתל־אביב .״אינני רוצה אפליה —
לא לרעה ולא לטובה,״ קבע.
בכנס השתתפו סטודנטיות ערביות בודדות.
אחת מהן היתד, עארפת מנסור (,)21
סטודנטית שנה שלישית למדעי הרוח באוניברסיטה
העברית בירושלים. עארפת
בעלת השיער השחור והארוך, החיוך הלבבי
והלבושה — רחמנא ליצלן — חליפת
מכנסיים, לא זכתה לרשות הדיבור. אך לעומת
זאת, רואיינו. בטלוויזיה. לכתב העולם
הזה, סיפרה עארפת כי אישית היא
לא סובלת מחוסר נוחות בחייה בירושלים,
״אבל לרבות מאיתנו יש בעיות — בעיקר
בתחום יחסי החברות. יש מעט מאוד
סטודנטים ערביים שיש להם חברים יהודים.
היחסים הם, לכל היותר, קורקטיים,
אבל רחוקים מלהיות לבביים.״
״טוב היו עושים יוזמי הכנס אילו היו
עורכים את המיפגשים הראשונים בין סטודנטים
יהודים וערבים בלי נציגי מוסדות.״
סיכם את המיפגש אחד המשתתפים .״בצורה
שנערך, לא היה דימיפגש שונה מעשרות
מיפנשים קודמים, שהחלו בקול תרועה —
ומתו בקול דממה דקה. חבל שגם כנס
זה יילך בעקבותיהם.״
העולם הזה 1764

)1תיאטרון ישראלי )5 .ביטוי שפירושו
.קטילה״ במובן של ביקורת תיאטרון)9 .
פיקוד הדרכה (ר״ת) )10 .צופן )12 .גורל.
)13 מישכן, דירה )15 .בלבד )16 .צריך להיות
בראש )17 .מחלה ) 18 .נדכא, עשוק)20 .
במאי תיאטרון ישראלי (ש״מ) )24 .שחלון
ישראלי המצליח באוסטריה )27 .תיטה על
צידה )28 .מיכל בד )29 .בקיא במישנה.
)30 כינוי לאיש זקן ונכבד )32 .קנה הבליעה
)34 .נאספו למקום אחד )35 .שמו הפרטי
של ראש עיריית ירושלים )36 .ענף)38 .
רטוב )39 .שליה )40 .שחקן ישראלי (ש״מ),
מופיע כיום ב״הבימה״ )31 .ציה )42 .רכוש.
)44 אנקול )46 .שופט )47 .ז׳אק אפשר לכתוב
גם כך )49 .תרנגול צעיר )51 .פתח.
)53 לוא לא )55 .עומד בראש הליגה להגנה
יהודית )56 .כלי חרם לנוזלים )57 .חדל
לחיות )59 .כוכב בעל זנב )60 .שחקנית
ישראלית, מופיעה ב״השושנה המקועקעת״.
)62 מילת שלילה )64 .במאי 42 מאונך)65 .
שומן, שומניות )66 .כינוי לסרסור ב״אירמה
המתוקה.״ )67 משא, נטל )69 .רז )70 .ההישג
הגדול ביותר )71 .אשפת החיצים)72 .
במאי תיאטרון ישראלי, ביים בעיקר ב״קא־

ח שב?

מרי״ )73 .במאי תיאטרון ישראלי, מביים בתיאטרון
חיפה.

מאונן• ג
)1האר )2 .אבר בגוף )3 .הקדש מוסלמי,
בערבית ״ואקף״ )4 .תקוה )5 .אמרגן ישראלי•
)6שחקנית ישראלית ידועה (ש״מ).
)7חלק ממין מסויים )8 .תפארת )9 .מחזה
של איבסן )14 .מחזה המוצג ב״הבימה״)19 .
מרכז העסקים של עיר גדולה )21 .זכות
ההתנגדות )22 .פאר )23 .קערה, צלחת)25 .
דמות נשית באחד ממחזות שקספיר)36 .
מילת זירוז )29 .סימן מוסיקאלי 29 .א׳)
במאי ישראלי צעיר (ש״מ) )31 .מבקר קול־לנוע
ישראלי ידוע )33 .כינוי )34 .כינוי
לאלוהים הרחמן )37 .התעופפו, טסו)38 .
קנה דעת )42 .מחזה המוצג ב״קאמרי״)43 .
קיבלו תשובה )45 .פי החיה )47 .שם של
רביו מוסיקאלי בתיאטרון ישראלי )50 .אות
קריאה של שמחה או תענוג, לפי המידרש.
)51 מכינויי אלוהי ישראל )52 .סימן)54 .
עיסה, בצק )56 .פעולת הכריתה בשיניים.
)58 ספר מזמורים עתיק )60 .אופנה שהיתר,
מקובלת החורף )61 .מותר לו )63 .החלק
החד בסכין )66 .גדוש.

1754

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה :
״חשבץ 1754״ .השיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הניתרון — .21.4.1971
בין חגותרים נכונח יונרל גרש כש*י של 20ל׳׳י ועוד 3סרשי שגרים.

האם .
את סאמינה
לכל מה
שאת קוראת?
בעולם ארה״ב
אומה שלמה
יצאה מדעתה
במקום לשכוך, היא הולכת וגוברת. הסערה
בדעת־הקהל בארצות־הברית, בעקבות
משפטו של סגן ויליאם קלי, הנאשם בטבח
בכפר הדרום־ויאט־נאמי מי־לאי — הופכת,
בהדרגה, להוריקאן אימתני.
זהו הוריקאן משונה ביותר, שדוגמתו ספק
אם נראתה אי־פעם בארצות־הברית. את
אופייה המוזר מסמלת יותר מכל התמונה
המתפרסמת בעמוד זה, המראה את ג׳ורג׳
ואלאם, מושל מדינת אלאבאמה, יוצא מביקור
אצל קלי, הנתון במעצר־בית. כך מצאו
את עצמם במחנה אחד, לראשונה בהיסטוריה,
ואלאם הגזעני החשוך, הימני הקיצוני
— ומחנה השלום, המורכב מכוחות השמאל

בוודאי שלא!
אבל, תאמיני או לא,
ישע הרבת סיבות טובות
להשתמש בטמפוני טמפקס.
למשל:
טמפוני טמפקס הם
האמצעי ההיגייני המודרני
והנוח,״ לשימוש פנימי,
כך שלעולם לא ירא סינות
ירא תחבושות
ייווצר שום ריח לוא ח1וו1מ
לרא ו ח
לוואי. ללא
חגורה, סיכות או חת־ .
בושות עבות ואפשר
ללבוש כל בגד שמתחשק
לן ...ושום דבר לא
ייראה ...הטמפונים
והשפופרות •נשטפים בקלות
באסלת בית־השימוש,
ללא בעיות.
אבל אל תאמיני סתם כן
להכרזותינו, או למיליוני
הנשים המשתמשות בהם.
החליטי בעצמן. נסי
את טמפוני טמפקס החודש.
6א ]1-0י$

המה שנישרית לשימוש פנימי
להשיו בבתי מרקחת ובתנורוקיות
מובחרות. המעונינות בקבלת דוומאות
וחומר הסברתי ישלחו 54 אני בבולי
דואר אל היבוא(׳ אינוזסט אימפקס
געים, חליאביב, רחוב ירמיהו 38

בו אתה בטוח שאיננו הויאט־קונג /
הוא הידיד שמימינך.
הרמטכ״ד מכזה הצבא. גם התקפה
זו על חוגי השמאל הליברליים לא הקטינו
את להט האהדה של חוגים אלה לקלי, ואת
התקפותיהם על ניכסון. ניכסון מצידו, הוסיף
לשערוריה, כאשר נתן להבין למעשה, שכבר
החליט על גורלו של קלי — והוא יחון
אותו, בתום הליכי העירעור. יחד עם זאת,
בהכריזו על כך מראש, גם אם לא במילים
מפורשות — עשה הנשיא את כל מערכת השיפוט
הצבאית לצחוק.
השופטים מהנצליס. שערוריית התנהגותו
של השמאל באמריקה, שתבע את
זיכויו של קלי — רק בגלל שמפקדים מעליו
לא הועמדו לדין — ושערוריית התנהגותו
של ניכסון, לא היו היחידות השבוע. נוספו
אליהן לפחות עוד שתיים.
האחת: שלטונות הצבא פירסמו ״מיסמך־
עובדות״ — שלא היה אלא מכתב התנצלות,
בו קבעו כי הצבא ״חש חובה מוסרית
וחוקית לשפוט את קלי, בהתאם להתחייבויותיה
של ארצות־הברית לפי אמנת ג׳נבה.״
היה זה שיא פנטסטי בעיוות מושגים: שופטיו
של חייל שרצח אזרחים — מתנצלים עי
שהעמידו את האשם למשפט.
״גם אני רצחתי״ .שערורייה נוספת:
אמריקאים רבים, מכל רחבי היבשת, גילו
במחאה על משפטו של קלי, כי גם הם אשמים
בפשעים דומים של רצח אזרחים ב־ויאט־נאם,
תבעו בפומבי להעמידם לדין.
לפירסום מיוחד בהקשר זה זכה סרן
(מיל ).רוברט מרסקו, אחד משמונת חיילי
הכו מ תו ת הירוקו ת שהואשמו — אך מעולם
לא הועמדו לדין — לפני שנתיים ברצח
אזרח ויאט־נאמי שנחשד על־ידם כסוכן
כפול .״הרגתי את האיש לפי הוראות הסוכנות
המרכזית לביון,״ גילה השבוע מרסקו.
״הוא היה סוכן שלי, והיתה זו אחריותי
לחסלו, כאשר נחשד בבגידה. ההוצאה־להורג
אושרה על־ידי כל שרשרת הפיקוד מעלי.״
חרפה על אמריקה. את דעתו של
מרסקו, ושל שאר האמריקאים הנזעמים
מימין, סיכם סגן הנשיא ספירו אגניו :״הפחדים
והמתח הבלתי־רגילים של מלחמת
הג׳ונגל אינם יכולים להיות נתונים לשיפו-

מושל ואלאם ועציו־ ׳קלי

שמי סגן קלי /אני חייל של ארץ זד.
ניסיתי למלא את חו ב תי /ולנצח.
אבל הם עשו ממני פו שע /והח תי מוני
באו ת קין.
בעוד אנו צוערים קדימה.
רעי נפלו במארבים /משמאל ומימין.
בכדורי הלילה.
ב מקום שאין בו חו ק /מלבד הכוח.
בעוד אנו צועדי ם קדימה.
בעוד אנחנו נלחמים בג׳ונגל /צעדו הם
בהפגנות.
בעוד אנחנו ב שדות אורז מתנו /עזרו
הס להכ שילנו.
בעוד אנחנו כדורים ח ס מנו /ה שמיעו הם
את או ת הנסיגה.

אחד הבתים מתייחס ישירות למי־לאי:
/בדיוק כפי

כב שנו את הכפר בג׳ונג ל
שהורונו.
לאש רובים מנגד ה שבנו באי שנו.
וכ שהע שן התפזר /מאה שכבו מתים.
המפקד: החייל שנותר בחיים /הוא
היחיד היכול להילחם,
ואין כל דרך אחרת להילחם /כ שהיחידי
בטווח־הראייה

בריג׳יט בארדו 36 ,
זקנה —

טוני קרטים 45 ,

י מין ושמאל התאחדו —

החדש והפלגים הליברליים האחרים בחברה
האמריקאית — כשהם מאוחדים בדרישה
לשחרר את קלי.
הימנון הרוצח. אמנם, סיבותיהם היו
הפוכות. הימין יצא להגנת קלי בטענה
שהיתר, זו חרפה להעמידו למשפט, כשכל
אשמתו היתד, שמילא את חובתו כחייל טוב.
השמאל, לעומת זאת, טען שהיה זד. פשע
להעמיד רק את קלי, ולא את מפקדיו.
אחד הסימנים להתגברות הסערה היה
תקליט שיצא השבוע לאור, ואשר מכר במכה
ראשונה כמות של 300 אלף עותקים.
שמו: הי מנון הקרב של סגן קלי:

אתה זקן כאשר בוקר אחד אתה מסתכל
בראי, ולפתע מגלה, לתדהמתך, שאינך הולך
יותר לשום מקום.
חתיכה לא רואה. במחקר שסיים זה
עתה אירגון ביטוח הבריאות הגדול בארצות־הברית,
נתגלו כמה עובדות מעניינות אודות
״הגיל הנשכח״ — גיל העמידה, בו לא התעניין
עד עתה איש, לעומת המחקרים הרבים
שהוקדשו לצעירים ולזקנים.
מסתבר, כי גיל העמידה איננו מתחיל
כיום, כפי שחשבו פעם, בגיל 45׳ אלא בגיל
— 40 ואף .35 בגיל ארבעים אום כבר יכול
בהחלט להיחשב זקן.
זה קורה לו כאשר הוא נתקף באותה הרגשה
המתוארת לעיל. או כאשר הוא חולף
יום אחד ברחוב על פני צעירה יפה׳ ומגלה,

— ישיש

כומתה־ירוקה מרסקו
— לי מין רוצח

טם של קצינים היושבים בכורסאות נוחות
בוואשינגטון.״ לעומת שטיפת המוח הטוטאלית,
נשמע קול נורמלי אחד לפחות,
באומץ־לב ראוי לציון, מעל טור המאמרים
הראשיים של חני דיו ר ק טיימס, שקבע ״זעקת
ההמונים אין בה כדי לשנות את צידקת
המשפט. זיכויו של קלי׳ היה ממיט חרפה
על אמריקה.״ סיכם את הפרשה כולה
עיתונאי גדול :״מאז סולק גנרל מקארתור
מקוריאה, לא העריצה אמריקה חייל כמו את
סגן קלי,״ כתב ג׳יימס רסטון .״קלי הפך
לגיבור של מלחמת ויאט־נאם — אנטי-
גיבור, האופייני למלחמה חסרת־זוהר זו.״
זקנים בגיל ארבעים
האם אתה נחשב לצעיר או זקן?
התשובה תלוייה ג ם ביום הולדתך —
אך לא רק. אתה עדיין צעיר, כאשר גישתך
לחיים אומרת :״מה לכל הרוחות, אני יכול
תמיד לקום וללכת למקום אחר, לג׳וב אחר,
לקריירה אחרת.״

או נדמה לו שהוא מגלה — ,שהיא אינה
מבחינה בו כלל.
יאוש — מהורמונים. משבר יאוש
זה הוא אחד מסימניו הברורים של גיל
העמידה, הוא נופל על הגבר — בניגוד
למנופוז אצל האשד — ,גם כתוצאה מהמסגרת
החברתית שבה הוא חי.
התהליך, לדעת חוקרים רבים, נגרם על־ידי
שינוי בכמות ההורמונים המופשרים על־ידי
הבלוטות האנדוקטריניות. הורמונים אלה
משפיעים לא רק על רמת האנרגיה והמרץ
שלך, אלא גם על נוהגי השינה, מישקלך,
נשירת שערך, פעילותך המינית.
כאשר מתחיל אצלו תהליך זה, אין הגבר
מרגיש כי מתחוללים בקירבו שינויים פיזיולוגיים.
הוא מרגיש כי את העצבנות, הפיק־פוק,
היאוש, הדיכאון — מבלי לדעת למה.
סבא כן, סבתא לא. כאשר נתקף הגבר
במצב עגום זה, הוא מגיב בצורה חמורה
— בעיקר בגלל שעד היום, לא הבין
את משמעות מצבו. שום גבר בשנות השלושים
שלו, ואפילו הארבעים, לא מוכן להודות
כי עלומיו נסתיימו.
מאחר שלחצי גיל העמידה עלולים להביא
גם לידי חוסר אונות מיני, נפוצה התופעה,
בין גברים בגיל זה, של גירושין ונישואין
לאשה צעירה .״לא איכפת לי להיות סבא,״
יגיב אז הגבר .״אבל אינני מוכן להיות
נשוי לסבתא.״
עורכי המחקר טוענים כי זו עשוייה
להיות אחת הברכות העיקריות שיביא מחקרם:
ההכרה במצב החדש, תביא הימנעות
מתגובות שטות כמו נישואין כאלה — ״המסתיימים
באחוז גירושין מהגבוהים ביותר
בארצות־הברית.״
העולם הזה 1754

אמנות אמני צביקה פ*ק
ב לי פיק ברפ** 0
הוא היד בכל מיני להקות־קצב. הוא
עזב את כולן. הוא היה בשמנים והרזים,
היד, בשוקולדה, היה סולן בשיער.
הוא מוציא את העיתונאים משלוותם בשערו
הארוך, נוסח ישו הצלוב, מבטו הנוגה,
כמו היה רומנטיקן מהמאה שעברה,
ובעיקר ב־ 11 שנות לימודים של מוסיקה
ונגינה, שהחלו עוד בפולין מולדתו.
לכן, כשבאים עיתונאים לראיין את צבי-
קד, פיק, הוא מסתייג בגלוי . :בסוף הם
תמיד עולים עלי. תמיד הם מוצאים משהו.
אינני יודע למה נטפלים תמיד לפרטים
האינטימיים שבחיי הפרטיים, ומתארים רק
איך אני נראה במקום מה אני עושה.״
עולים בסולם. בדבר אחד אי־אפשר
להאשים את צביקה פיק, אשמת הבטלה.
בחור בן 21 כותב, מלחין, מעבד ומבצע
מה שנקרא היום פום ישראלי, ומצליח להתפרנס
רק מזה — צריו להיות מוכשר.
״אני רואה את כל העסק כסולם. העיקר
לא לעמוד במקום. צריך לטפס שלב אחרי
שלב. פעם שרתי בלהקה. אבל המקום היה
לי צר. הייתי בשיער, צעד גדול קדימה.
שיער שינה את כל תודעת הפופ בארץ,
ובשבילי זו היתד, עליה בסולם.
״היום, מד, שנראה בשיער כמחתרת, כבר
מייושן. המוסיקה משתדלת להעתיק את
התבניות האירופיות. הנה, שני תפוחים,
השיר שכתבתי במיוחד למיצעד הפיזמונים,
הצליח להיקלט דווקא משום שבארץ מחכים
לפופ מתקדם. וזאת אומרת מילים קצביות
פשוטות, ליווי קצבי, כמו של הצ׳רצ׳יליס,
ליידי גודייבה .״אחר־כך כתבתי שני
שירים לאילנה רובינא, אבל עוד לא העזתי
לעבד אותם בעצמי. נעזרתי באלכס

ציוני טוב הולד לברוהליו
ואינטלהטואל טוב רה מדבר
אם צועקים, זה עוזר. לא רק בסופרמרקט׳
אלא גם בתיאטרון. למרות שבתיאטרון
מסוכן לצעוק מראש בפומבי, ולהכריז
על פודנות נעלות, משום שקיימת
סכנה של פשיטת־רגל אחרי מסך ראשון.
אבל יוסף מונדי, מחזאי ובמאי, אינו
פוחד להסתכן. לא זו בלבד, אלא שגם אינו
שתקן ואינו צנוע. אבל למרבה ההפתעה,
הוא מצליח להמציא כיסוי לשיקים שהוא
מחלק. לפחות לשיקים האחרונים,
לפני יותר משנה גינה מונדי את התיאטרון
הרפרסוארי בארץ, שסירב להתמודד
עם זה מסתובב. הוא הציג את המחזה,
בכוחות עצמו, במרתף. הוא כבר עבר את
יובל ה־.250
לפני כמה שבועות, כשלא ברור היה מה
יהא גורלו של מעבר לגבולין, שוב השמיע
מונדי קולו ברמה, וטען כי נעשה לו כאן
עוזל שלא יכופר למחזה בעל אקטואליות
עזה׳ וכי לפי דעתו, במאי מקורי, היום,
הוא רק זה הנוטל חומר בלתי־פופולרי ו־בלתי־שיגרתי
ומצליח להתמודד עימו.
ובכן, העוזל נמנע, ומחזהו של יוסף חיים
ברנר עלה בגאון על קרשי הבימה. ואם
קשה לומר שאדם יוצא מאושר בסוף ההצגה,
הרי עובדה היא, ואסור להתכחש
אליה, כי מעבר לגבולין ראוי בהחלט להחשב
לאחד ההישגים הנאים ביותר של התיאטרון
הלאומי השנה.
קודם כל, השבח למונדי שהתגבר על ה־
״יהודית״ של ברנר (כך מכנים במחזה את
השפה העברית) .שפתו, הנחשבת היום על-
ידי רבים כמליצית ומצועצעת עד כדי צור־מנות,
קמה לתחייה ומתקבלת בהחלט על
הדעת, כפי שנשמעת בפי שחקניו של מונדי.
אבל זה לא הכל. למחזה של ברנר יש,
אומנם, לא מעט ליקויים. גיבוריו סובלים
ממנה מוגזמת של רחמים עצמיים, כאשר
ברנר מסמפט אותם, או הופכים לקריקטו־זאת,
יש בנושאי הפולמוס, המתייחסים ברות,
כשהוא אינו סובל אותם. אבל הן נראות
יותר כיציר דמיונו של סופר המתפלמס
עם עצמו, מאשר כדמויות חיות העומדות
בזכות עצמן ומתנגשות זו עם זו. לעומת
עצם לתחילת המאה, הרבה דברים שהם

קהל המבקרים וגם בקרב המקצועיים.
ספר שירים זה
הוא ספרו הראשון של מוטי בהרב, מושבניק
ובוגר מקווה־ישראל. איך רואה אמן
צעיר, שגדל בשדה הירוק, את העיר העירונית
ביותר בעולם?
ובהם דגיס יאנזרז אהבה,

צכיקה פיק
בלי פיקפוק

וייס. לדעתי הוא המעבד היחידי בארץ
שהוא גם מוסיקאי בחסד וגם מיקצועי.
ומכל הצעירים הוא המודרני ביותר.
אחר־כך כתבתי לחוור, אלברשטיין. מצחיק,
אף פעם לא הייתי מאמין שאכתוב
לה. אבל עובדה, כבר מספרים לי ש־ליידי
גודייבה שלי הולך להיות להיט. כן, כתבתי
גם שיר חוש לאושיק לוי, גם הוא מהד
מרים האהובים עלי, ומה שחשוב עוד יותר
— הקלטתי שני שירים של יונתן גפן,
עם מנגינות שלי וליווי של הצ׳רצ׳יליס.
גם זה צעד קדימה. כי הליווי הוא כמו מו־סיקת־מחתרת,
כבד מאוד.״
האם כל זה נשמע כבטחון עצמי מופרז?
ואם כן, אז מה ז ביישנות אינה במידותיהם
של אנשים מוכשרים ואם רוצים את
צביקה פיק — אז בלי פיק־ברכיים, בבקשה.

השחקן משתחרר
אם הופעתו של מוטי בהרב בהצגת הבכ־חאי
לא תזכה להבלטה או להנצחה, הרי
זה גם משום שחלקם של הגברים בפירסום
ההצגה היה אפסי כמעט, וגם משום שזה
גורלו של שחקן תיאסרון: המסו יורד,
הדמות נמחקת.
אולי זו הסיבה הנסתרת, שהניעה את
מוטי להנציח את רגשותיו העזים כלפי
העולם הזה בספר שירים. אך, השבח לאל,
אין אלה חרוזים לתפארת החרזנות, כי
אם רשמים חזקים מניו־יורק של שנת 70׳,
שם בילה שלוש שנים טובות, בלימודים בסטודיו
של לי שטרסברג ובמשחק באוף־
ברודווי. באותו זמן, הקים בניו־יורק את
הבמה העברית, שזכתה להדים נאים גם בהעולם
הזה 1754

01170 טוב

אביב, מ שהוא מ עי ב על תכלת ה־שמיים.
בניו־יורק
קשה לסמוך על ה שמ ש,
עננים.
גשם. למרות האביב. מצחי גבוה
יותר מתמיד.
העיר הזאת מ שכמת ומעלה.
מי שהו תפס את מקומי, אבל אני
המ שכתי הלאה.
אני רואה אנ שים פעם אחת, לא
אראח אותם יותר.
בוחנים אותי ב עין קרה. הם יראו
או תי שוב, ז ח קרה.
היום אני כבר לא מ שחק מר חובות,
אני משאיר
את האהבה לבית, לאור הנרות, לחו
ס הקימור, לשמש
שמעירה או תי עם ריח קפה,
שתי ביצים וטוסט. אביב. אני עורך
ר שי מות כל יום
על אנשים, אני סומך
כל שעה, בניו־יורק קשה ל סמוך
על עצמי יותר ויותר, אני יו שב גבוה.

נוגעים לציבור היהודי גם היום.
קורותיה של משפחה שהיגרה מגליציה
ללונדון, צריכים בעצם לשקף את המשברים
שפקדו את כל העם היהודי באותה תקופה.
אחד ציוני, הנוסע בסופו של דבר לאמריקה
ולא לציון (היהודי הנודד); אחד משכיל ומתוסכל,
הרואה את כל פגעי העולם ואינו
מצפה לישועה (האינטלקטאול העקר); אחד
דתי, המוכן לעשות הכל למען המשך מסו־

הציוני, הסוציאליסטית והא ינטלקטואל ב,,מעבר לגבולין״
ה תנג שויו ת ה מזכירות את מאה־שערים

רת־האבות (איש האמונה) .ומשפחה זו מתנגשת
עם הקפיטליזם האנגלי, עם הרעיונות
הסוציאליסטיים החדשים (אז) ,עם המוסר החדש
של העולם המערבי, וכן הלאה וכן
הלאה.
ותוך כדי התנגשות זו, מציג ברנר התנגשויות
בין דתיים לחילוניים, המזכירות את
מאד,־שערים בירושלים; שם בפי גיבוריו
נאומים סוציאליסטיים שנלקחו כאילו מועידת
העבודה; ומזכיר כבדרך־אגב את היהודים
יפי־הנפש שיצאו מהפוגרומים עם
רעיונות ציוניים נשגבים, אותם הם מגשימים
במעמקי ברוקלין.

אלכם פלג (,הציוני יפר,־הנפש) ,נעמי גריג־באום
(אשתו) ומיכאל ורשביאק (המשכיל
המתוסכל) ,זוכים לכמה סצינות משכנעות.
ועל אף העובדה שההצגה כולה היא, בסופו
של דבר, מונולוג ארוך של דמות
אחת — ברנר — ומשום כך מעייפת לא
פעם, כדאי בהחלט לראות אותה.

צהוב, לסירוגין, נושאים אופי אירופאי
מובהק, מזכירים מראה כפרים צרפתיים
עתיקים, שדות מוריקים רחבי־ידיים או
שמים בצבע אפור וכבד של תחילת האביב.
לאחרונה החל לשלב בנופים אלד, גם את
דמויותיו, אותן הוא מצייר במשיכת־עט.
עזרה מופשטת. העובדה שעיתונים
מקצועיים בפרים הקדישו לו ביקורות אוהדות
והוא מצליח להתקיים בכבוד ממלאכתו
כצייר, מוכיחות שרזגור מצא את דרכו
בפריס. אבל לא זהו המצב כאשר מדובר
על דרכו בארץ.
רזגור, יליד פולין, אב לשני בנים המשרתים
היום בצד,״ל, שניהם קצינים, ואחד
מהם, גד, הוא מפיק תכניות בגלי צה״ל•
״פניתי לסוכנות, ביקשתי סיוע כדי לעלות
לארץ,״ הוא מספר ,״אבל אילו הייתי
צריך לגלגל כאן את כל נתיב היסורים ש
ציפה
לי שם, לא הייתי מסיים במשך שבוע,
וחוץ מזה, חוששני שאיש לא היה מאמין.״
ומד, עם פטרונים ותמיכות פרטיות ז
״כאן, בישראל,״ הוא אומר ,״עוזרים רק
לציירים אבסטרקטים. זה הרושם שלי.״
ציור אמנות —
תענוג יקר
״איש לא שש כאן לעזור לאמנים,״ מכריז
בפסקנות אדם בגיל העמידה ולוגם
מספל־הקפה שלפניו.
שמו: יהווה תגור. הוא בא מפאריס
להציג את תמונותיו בבית שלום־עליכם,
ולברר אפשרות של עליה ארצה. בפרים,
שמו ידוע למדי. ציוריו — רובם נופים,
בהם שולטים גוונים של כחול וגוונים של

מונדי סוחט את כל המומנטים האקטואליים
האלה מברנר ומבליט אותם בהנאה
רבה, והשחקנים משתפים עימו פעולה לכל
אורך הדרך. אליעזר יונג (האח הדתי),

מוטי בהרב
יו שב גבו ה
מוסיקה פופ +קלאסי
ערב מעניין ומיוחד מצפה לחובי כל מיני
מוסיקה ירושלמיים בחול־המועד פסח: ביום
שלישי 13 ,באפריל, תתקיים על רקע
אורות פסיכדליים באולם וייז בקרית האוניברסיטה,
בכורה עולמית של ריקודים רומניים
לברטוק, בביצוע להקת קצב, ששמה
הבמה הח שמלית, אשר צמחה בקמפוס הירושלמי.
החלק
הראשון של הערב, לפני הריקודים
הרומניים, תהיה חזרה על נסיון להביא
יצירות חדשניות של צבי אבני, יוסף
טל ומל פואל, בביצוע הרביעיה הישראלית
החדשה.
דרכים חדשות. את פשרו של השידוך
הזה אפשר להבין מהלך הרוח בעולם
המוסיקה בכלל, והמשב הרענן שהגיע גם
לפום בארץ.
אשר לתוכנית ספציפית זו, מסביר זאב
שטיינברג, ויולן הרביעייה הישראלית החדשה,
וחבר הפילהרמונית :״הגורם המשותף
לשני חלקי התוכנית הוא החיפוש
אחרי דרכים חדשות לביטוי צלילי, לא רק
במוסיקה הקרוייה רצינית, אלא גם באומנויות
הפופ והביט. הדרך המובילה מדיוק
אלינגטון אל החיפושיות, ואל להקות ה־פום
של היום, כמו גם הדרך מברטוק,
שיינברג וסטרווינסקי לאבני, טל ופואל, למשל,
מצביעה על התקדמות רבה ומורכבת
במחשבה המוסיקלית״.
נופך נוסף ייספק לערב מקורי זה, פסנתרן
הג׳ז האמריקאי, ג׳ף לייבז, המתארח
בארץ. והוא שעיבד את הריקודים הרומניים
לקצב רוקנ׳רול, ומשתתף עם הבמח החשמלית
בביצוע.

הכל־בו ה0נשו\ע שד רק קרלמן מציג לראשונה בארץ

3אט1ט וא מרמויי
ז׳אק קארלמן, יהודי פאריסאי משופם וחתיך, ככן ארכעים, הוא רופא
שיניים כמיקצועו, אכל התפרסם לראשונה כצרפת כגלל אוסף כלי*
הנגינה העתיקים שלו, אחד הנדירים כעולם.
לאחר מכן התפרסם שנית -והפעם כגלל ספרי ההמצאות המשוגעות
שלו. איש כרחכי אירופה אינו יודע כשכיל מה הן מוכות, אכל כולם

קונים את הספרים -ומושכים כתפיים כייאוש נוכח הרעיונות המדהימים
כאכסורדיות השגעונית שלהם. אחדים מרעיונות מקוריים אלה
מופיעים להלן.
קוראי ״העולם הזה״ החושכים שהם יכולים להתחרות כמוח הקארל־מני
-מוזמנים לשלוח את יצירותיהם למערכת.

המצאה מיוחדת במינה זו היא מיטה עבור זוג לולייני קירקס, הזקוקים לאימונים
מתמידים. אלה יוכלו — באמצעות מיטה זו — להתאמן גם תוך כדי שינה.
כיסא נדנדה לאלה הסובלים מטחרחורת
מכיסאות הנדנדה הרגילים. בכיסא זה
ניתן להתנדנד ימינה ושמאלה במקום
קדימה ואחורה. זהו חידוש מהפכני.

הקץ לסבלותיהם של הצבעים \ סוף סוף
המצאה שתפתור את בעיית צביעת הצינורות.
בעזרת מיברשת זו ניתן לצבוע
צינור ארוך במשיכה עדינה אחת בלבד.

יש דלתות שניתן לפתחן או לנעלו באמצעות מפתח רק מצידן האחד. המצאה גאונית
זו מאפשרת לפתוח או לסגור את אותו מנעול מצידו השני, הבלתי ניתן לפתיחה.
שולחן לפגישה של פנים אל פנים. מצו-
יין לזוג אוהבים הרוצים לשבת משני
עברי השולחן — ו״להתעסק״ ביניהם.

אופניים לגרים בקומה החמישית ומעלה.
בעזרתם ניתן לטפס בקלות במדרגות.

מריצה לאנשים האוהבים לשלב עבודה
בהנאה. הרגליים־הידיות ניתנות לפישוק.

פתרון לבעיית העניבות המתנופפות תמיד
ברוח. עניבה שלעולם, לעולם לא
תתנופף. אין צורך גם בסיכות-עניבה.

ר — 32

מקיש בדלת דקורטיבי ושימושי כאחד.
ניתן להניח בו אגוזים, שיפוצחו בידל
האורחים. חשוב מאוד לאניני-טעם. הקליפות
והליכלוך נשארים מחוץ לדירה.

חלומם של כל הכנרים: כינור לקוואר-
סט. רביעיה של כנרים תוכל לנגן על
כינור יחיד זח בעת ובעונה אחת.

מאזניים מדוייקים לשומרי-מישקל. ניתן
באמצעותם למדוד כל מחצית גוף לחוד,
ולבדוק אם היא שווה במישקלה לשנייה.

אםהאקדחשלן סו בלממ עוגו רי ם או רע ש־י תר, מאפשר
המיתקןה נו חהזהאתה פי כ תו המהירהל רו גטקה.

תי ק עור ע ם רו כ סן לנ שי אתחתו לי ם. מ צויין לעק רו ת־בי
תהאוהבותלשאתאתחתוליהןבס לי ־ ה ק ני השל הן.
מ רג ל ל או פניי ם. כשר אי זהמותקן בגו ב ה עיניו של
ה רוכ ב, הואמ סו גללר או תאתכל הנ עשהמא חו ריו.

שני מסמ רי םשחס רונ ם הורג ש ב שו ק.
בו רג ל חי בו ר שני גז רי ע צי ם ( משמאל)
— ומסמר בעל שני ר א שי ם ( מי מין).

ק נ קן למזו כי ס טי ם. תארלעצ מן ש קנ קן
מי וחדב מי נו זהמלאקפה רו ת ח. פירו שי
ם נו ס פי םלר עיון ג או ני ז ה, מיו ת רי ם.

ת בניו ת לעצי־פ רי. רצונך ב ת פוז ב צו ר ת אווי רון ז ב בננ ה ב צו ר ת דג זהתקןת בניו ת
פלס טי קאלה על ה פ רי כ ש הו א ע דיין צעיר מאוד, והואיקבלאת צו רתהתב ני ת.

מפתחכ פול. אפ שרלפ תו חבאמצ עו תואתה מנ עו ל מ שני צי די הדלתגםיחד.

סו ל ם מי וחדל צו ל עי ם, שרגלם האחת
קצרה, ו ה סו ל די ם מן הסולמותה רגי לי ם.

ר צו עהל דגי־נוי, שנמאסלהםל שו טבאקוא רי וםומתחשקלהםטיולב אוי ר ה חו פ שי.

פ תיון ל כ רי שי ם. מ צויין ל דיי גי םשלא
ה צ לי חו עד כהלהע לו ת כרי שבחכתם.
הרגל בגו דלטב עי. באח רי ותמלאה.

9 #ת?01ן

טלוויזיה

077 /׳
ארי מירו שלים, מה, האם עדיין אינך
יודע שלעולם אינני מפ רסמת את כ תו בו ת
הפונים אלי מעל ג בי הע תון?
אי לכך, אם תרצה, או לא, גם אתה
תהיה א צ לי מספר, מספר שכ תו ב תו שמור ה
במערכת. ז הו ז ה, ודי!

״גוד ספורט״

עם בדיחות כמו שלו, הוא עוד יניע
רחוק ...האמנה לי!
לפחות, עד כדי לומר; ״אני דוקא גבך
הגיוני! ״אני מודה שאני יצור נדיר, ,גור
ספורט׳ ,ומוכן להעריך בדיחות טובות.״
שמענה אותו מספר אחת :״צחקתי, צחקתי
בהחלט, למשל׳ לשמוע מחברה אתת כ׳
באוסטריה, מכנות הבחורות, אותנו, הבחורים,
:זנבנבי!,״ שובבה אחת...״
ועדיין אין זי :״חוץ מזח, גבירותי, אני
בנוי יפה סימפטי אינני מטריח נערות
ב,תשומת־לב׳ תוקפנית: אני יודע שלפתוח
דלת לפני אש ה אינה, עזרה /היא תסתדר
גם בלעדי, אלא — נימוס .
ובכלל, כפי שאתן יכולות לראות, אני
גבר מוצלח(!) שאיננו סובל מהזזוליים המיוחסים
בדרן כלל לבני מינו ...ומי שאני
מוצא־חן בעיניה יכולה בחחלט לכתוב.״
57/71 באמת הגיע כבר רחוק, בדרן
הצניעות, אני מתכוונת...

יוסלהולדת

״שובבי• ו מ סוג ל ת לאהוב.״
והעיקר הו אמב טי ח ולא
ריקם!״
לאן חבי בי, לאן?

די.לו, די

זה בכלל לא חשוב, אבל 61/71 רוצה
אותך יפה, נשית ומושכת. ובענוותנותו ני
רבה, די לו, גם, ב־ 27 שנותייך!

הצ ׳ 03 שלה

— ״מר. שהוא מחפ שזהב חו ר ה יפ ה ונח מדה,
ובע ל ת חו ש א סתטי מפו תחש תבין
רגי ש ה
לנפ שו ותתחלק בחוויותיו. הו א מצידו יעניק
מ סי רו ת ללא גבו ל.״
אכן, לא פסו חברים מן הארץ הזאת...

אינטימיות
כל לובשות החצאיות שיביניכן, נדוז׳נדנות
בזת לכתוב אל 63/71 שעומד להשתחרר
משרותו בצבא־ההגנה־לישראל. צעירות או
לא כל־כן צעיריה, הוא אינו בררן, העיקר
״בעלת צורת נאה למטרות אינטימיות ובילוי..״
מוכנה
להקריב עצמך על מזבח זה? אם
כן, לקינוח צפוי לך בחור נאה מאוד,
כדבריו, ו״בלי שחצנות, בחיי!,״

מי מכיר מי יודע

הבח״ל המיוחל
״האם את אוהבת את ברהמס?״ לי אישית
זה בכלל לא איכפת, אבל ל־ 59/71 זו
גולת הכותרת של תכונותייך הנשיות, עד
כדי להציב משאלה זו ככותרת במכתבו.
ההמשך הוא לא כל־כן חשוב, אבל הריהו
כלשונו, מבלי להחסיר אף פרט:
״...וממזגת באישיותך: רוחניות מטהרת־לב
וכנגד לזה חושניות וסקס מעודן וטבעי,
וגילן נע בין השניס היפות 24 :ל,29 -
כתבי־נא אל, אפשר שאני הבח״ל המיוחל?
אס תרצי אין זו אגדה! יקשיב לליבך מורח
אשר זיקה לו למוסיקה, ספורט, שמש צורבת
וביקיני מקסים על גופך החטוב
מעניין אין היה הנוסח, אילולא היות
הנואם ירושל!מ י 1

מסוגרת?אהוב
עוד אחד שהפלאז׳ה הי ם־ תיכוני ת שלנו
ין ורצת לו הו א 60/71״...האוהב את השחיר.
בים ו לו רק בגלל הנו ף ה חו לי המ תפו רר
לרגלי...״
ומה גם שהברנ ש או הב ספ רו ת, שירה
וצילום ואף נ מנ ה על הנח מדי ם שבנערי
רמת שאול שבחיפה, הרי לבטח עו מדת לו
ז כו ת חיפאים לדרו ש או ת ך:

ב שעה טו ב ה ומוצלח ת. הסידרה הטלוויזיוני
תהמשפח תי ת הי שראלי תהמ קו רי ת הראשונה,
תו על ה על המסך ה ק טן החל משבו
ע זד( .יום ו 16/4שמה — חדווח ו אני
. 1971 אם תהיה זו סידרת היו קרה של
הטלוויזיה הי שראלית, או הכי ש לון שלד— .
אפשר יהי ה לדעת רק אתרי שיוצגו שתיים־
שלו ש תוכניו ת.
סיפו ר ה מע שה הו א לכאורה פ שוט: זוג
צעיר עוז באת הקיבוץ ו הול ך לגו ר אצל
ההורים בעיר. ר,תסריטאית, או רנ ה ספקטור,
הלבי שהאת בגדי שנו ת ה־סד על הסיפור
ה מקורי מ שנו ת ה־ 50 של א הרון מגד, בעז רתו
של י הונ תן ג פן שה ש ת תף ב חיבו ר
הדיאולוגים. הגי בו ר — שלו מי ק גפן חל ש

לאחר שנע שו כל ה הכנו ת להעברת שידור
י שיר מ טקס הפ תי ח ה של ועיד ת העבודה,
בבנייני־האומה בירו שלים, ערערו
על כל העניין אנ שי גח״ל. הם באו בטענה
שאין ועיד ה של מפ לג ה מ סויי מ ת אח ת מצדיקה
מ הפכ ה שלמ ה בסידרי הטלוויזי ה
( שילוב. מבט לחדשות עם מוקד ו שידור
חי) .לרגע הי ה נדמה שכל ה עניין עלה
על שר טון. ה טו עני ם נגד צור ת הכי סוי שהוב
טח ה לועיד ת הע בוד ה תבעו מן הסתם
הב טח ה למבצעים דו מי ם גם בו עי דו ת של
מפ לגו ת אחרות.
לבסוף הסתיים הכל בכי טוב: בו טל ה
רק ה תו כני ת ל שלב את מבט לחדשות עם
מוקד ב או תו יום. ה ת חו מי ם הופרדו ורק

ר שות הדיבור לע מי תו ורעו של 62/7
״פעם הצל ת אתי. עכ שיו תורך להציל
את ח ב רי, שתפס יאו ש׳ מכל העולם ו מהנ
שים בפרט. הסיבה פ רוז אי ת: א הב ה נכזבת.
הנ״ל יו שב בחדר הסטודנטיאלי שלו,
שבעיר הקוד ש, סגור ו מ סוג רומ חכ ה לשווא
שהבלתי־צפוי יקרה ...ואולי ב א מת יקרה,
דרך מדורך, שאחתמ בנו ת החמד תענה?
״כמה פרטים 25 :שנים כבר מלאו לו
לנער, הו א סטודנט למדעי החיים, קרי —
ביו לוגי ה, שנד. שלי שית. הו א נאה מאוד
ורגי ש, שוחר ה א מנויו ת היפו ת, תיאט רון,
קולנוע, ספ רו ת ו מוסיקה.

ל־ 6* / 71 יום־הולדת. ובכלל, חוץ מאמא
ואבא׳לה שלה, אף אחד לא הביא לה מ תנו ת,
והיא שואלת, עם כל כובד 25 שנו תי ה:
״למה ז ״

לקראת שידור בלדה לעוזב קיבוץ

ת שובי
תקלות מאחורי הקלעים
של הוועידה

64/71 ביק ש ה כל־כך שלא א שנה את
מי לו ת מכ תבה, ובאמת, אין לי לב לסרב
לה, כי בק שתה־ מכ תב ה הם ...נו, באמת לא
ח שוב, העיקר שהמטרה תו שג :״ ח שוב לי
ביו תר לפרסם מיקר ה אחד שקרה לי בנסיבו
תטר אגיות מאוד כיצד נז ד מנ תי עם
אדם לפני שנים רבו ת מאוד, ואני עדיין
זוכ ר ת או תו ב ה תלהבות, ו הוא מו שך ו מקסים
או תי עד היום. או לי הוא יקרא א ת
דברי ויז ה ה את עצ מו וי פנ ה אלי במכ תב,
כי אני מ עוניינ ת מאוד לראותו עוד פעם
בחיים.
״ הי הזהב או תו יום נורא — ביום ה כי
איום, ש הכי הרס א ת חיי. בעלי ז״ ל כבר
לא היד. בחיים ו ב תי שנולדה לאחר מו תו
נרצחה, ו ב או תו יום הו די עו לי על מו תה.
״ היי תי כה אומללה עד שאין לתאר זאת
במילים. ה לכ תי אז עם א מי ל או טובו ס מספר
,4ו ב תו ך ה או טו בו ס לא יכו ל תי להתאפק
ו בכי תי בקול רם ובהיסטריה. בצערי השתתף
שו טר צעיר ויפה, שהי ה אז באוטו
בו ס. עיניו כ חו לו תושע רו תיו ש חו רו ת.
קו מ תו בינוני ת. הי ה לבו ש מדים. הוא פנה
אלי ביק ש לעזור לי. ו אני עני תי כי לא
יוכל עוד ל עזו ר לי. ה שו ט ר הנ״ל נראה מן
העדה הספרדית. היום הו א צריך ל היו ת
בערך בגי ל ,43 — 45 מכיוון שהמיקרה
ה מזעזע אירע לפני 21 — 22 שנים, נו כ ח תי
לדעת שצבע העיניים עלול להתחלף ו שערו ת
ש חו רו ת ע לו לו ת לד,יהם ך ללבנות. כעבור
שנים כ ה רבות, אין לדעת. אך אני זוכ ר ת
אתה שו טר דנן כל ה ש עו ת וה שנים הללו
בגעגועים רבים ו היי תי מוכנ הלע שו ת הרבה
בכדי לר או תו עו ד פעם בחיים. זהח שוב לי
נורא. אני מ סו פקת אם אצליח בנ סיוני ז ה
לאתר אתה שוטר, אבל אולי...״
אולי, רק לאלוהים פתרונים...

אימכרמן (משמאל) מכייס את אביב וזילברמן כ״חדווה ואני״
בזתנזה ומיקסר

אופי, עוז ב את המ שק בה שפעת א ש תו
חדווה (נשבר לה מהקיבוץ) .ב תס רי ט הטלוויזיוני
הו א דווקא בעל אופי חזק, קצין
צנחנים ב מילואי ם ואדם ה מסו ר בכל לי כו
למשק.
אבל מה? ! הו א אמן. הו א מוסיקאי. בקיבוץ
הוא אינו יכול להתבטא, ל כן הוא
עוזב. חדווה הי א או ת ה חדווה: כל ח לו מו תיה
סובבים דירה נאה וכלים נאים —
מקרר, גז, מיקסר, טלוויזיה, ו כ מו בן נסיעה
לחו״ל.
בסיפור ה מקורי מ טפס על שלו מי ק בעיר,
חבר המכ הן כפקיד מ מ של תי ג בו ה, כפי
שזה הי ה ב מו דהב שנו ת ד.־ .50ב סיפו ר הטלוויזיוני,
החבר הו א אמרגן תל״אביבי ידוע,
שכותבים עליו ב טו רי הרכילו ת בעיתונים.
העלילה מתפתחת על שני רבדים: הרובד
ה בו המה, ומאחורי־של
רחוב דיזנגוף,
הקלעים: ו הרובד הבו רגני של משפחת קר־קובר
( הורי חדווה).
קצת מזה וקצת מזה. הכוונה היא
להציג א ת החברה הי שראלית של היום,
כפי שהיא, וב מ רכז ה אמן צעיר המחפשאת
ז הו תו ואתמ קו מו בחברה. עד כמד, תוצג
כאן ב א מת החברה הי שראלית או רק ה־מזדנגפי
ם — זו הי כבר שאלה אחרת. אבל
דבר א חו בטוח, מנחם זיל בר מן המגלם
את תפקידו של שלו מיק׳ הו א א מן צעיר
ה מחפ שאתז הו תו בחברה. עד היום היה
מסלולו די קצר: להקת הנח״ל, צץ וצצח
ועיר חגברים. לזילבר מן יצא שם של ש חקן
מוכ שר. עכ שיו אומרים כבר בג לוי: נולד
כוכב.
חדווה היא ה שחקני ת יעל אביב. הו רי ה :
ליא קניג ואברהם בן־יוסף. א חו ת ה —
דבורה דו תן. הא מ רגן וא שתו: יו סי גרבר
ו שו שיק שני. למעשר, משת תפי ם בסידרה
בת 12ה תוכניו ת כ מעט כל ה חול טורני ם
בישראל. בכל זא ת נערכו הצילו מים באווירה
מ שפ חתית, בלי רעש וב לי ת סבוכו ת.
כאן מגיע כל ה כ בו ד לאנשים הצעירים
של חברת רול, ו ב מיו ח ד לב מאי ש מואל
אימברמן ולצלם גיסים (ניצ׳ו) לי און. ואף
על פי כן, אל תתפלאו, אם תמצאו בזזדווה
ואני קצת מ מ שפח תשמ חון, קצת נונובא
נואיר, קצת נזנזשפתה שכזאת וקצ תממה
שבאמת קורה אצל בוג רי הקיבוץ.

תוכני ת מוקד

הוקד שה

ב מלו א ה

לועיד ת

העבודה.

הקול הכפול בועידת העבודה.
פרשה אחרת הק שור ה ב חד שות ו בו עי ד ת
הע בוד ה ודאי אסור לה שתסתיים בכי טוב
ובלי ש מי ש הו י תן את הדין עליה. זו הי
פרשת הקו ל הכפול והצרוד של נו א מי הועיד
ה בהיכל התרבות ש הובאו ל שידור.
הקול ה מוז ר והנורא, שבקע מפיהם של
אי שי ה ע בוד ה בטלוויזיה, נגרם כ תוצאה
מתקלה טכני ת ב אולפן בירו שלים. הגורם
ל תקלות היה גורם אנו שי ביו תר. שוב
טעו ת טפ שי ת של או ם מסויים. אגב, בגלל
טעו תנש מעו גם קו לו תמפ תי ח ת הו עי ד ה
ביו ם א׳ עו ד לפני מ הדור ת מבט לחדשות,
כאשר ה שעון עדיין תקתק לו בנ ח ת על המסך.

הימים
הטובים של כית־העם.
בכלל, בתחו םהתק לו ת הגיע ה הטלוויזי ה בז
מן הא חרון ל שיא חדש. ה ת רגום הו א ממ ש
רעה חולה. הדבר כואב ב מיו חד, כא שר
יש שי בו שי םבת רגום בשעת הקרנת סרטים
לילדים. לפעמים נדמה שהטלוויזיה רכשה
את ה מונופול, שהי ה פעם שייך לקולנוע
בית־העם בתל־אביב.
גם שם כ מעט שלא הי ה ק שר בין מה
שנאמר ו בין מ ה שהיה כ תו ב ב כו ת רו ת
התרגום. אפ שר כבר לה שתע שע מ תופע ה זו.
במוצאי־ שבת לפני שבועיים, למשל, אפשר
הי הלש מוע בג ר מני תמה או מר הפרופסור
אדואר גו ל ש טי ק ר על ה אנ טי ש מיו ת
בצ׳כו סלוב קי ה ו בו בז מן אפ שר היה לראות
בכו ת רו תהת רגו ם בעברי תמה הו א עו מד
לו מר בעוד כמה דקות.
אולי כדאי שהטלוויזי ה תאמץ לעצמה את
ה שי ט ה הזאת. כך אפ שר יהי ה לחסוך ז מן
ולשדר שני דברים שוני ם בע תוב עונ ה אח ת
בטלוויזיה: שידור אחד ב ת מונ ה ו שידור
אחד בקול.
האם לא הגי ע הז מן ש הרעיון הג אוני הזה
י ת מיד, ב מ קו ם לו מ ר כל הז מן: תקלה.
תקלה. תקלה.

תדריך
*• מדף (יום ד׳ )19.30 ,14/4על סופרים
וספרים 1984 .מאת ג׳ו רג׳ אורוול, יחי
יתנני חלון מאתי הוד ה ע מי חי ועוד.
העולם הזה 1754

^ הטלוויזיה לא תהיה
עוד נחלה פרטית של בודדים —
היא תיפתח לכל!

^ המנהל הזמני של הטלוויזיה
מתכנן מהפיכה
באירגונה, אופיה וסדריה
מהפכה כמסר הקטן?

במחלקה. אבל ר ש מי ת היו פתוחים בפני הם
סיכויים שווים. עכ שיו חו ש שי ם מסגיר ת
הדלת. ב מאי ה חד שו תהמ קופ חים חו ש שים
מזה. הב מאים שי שובצו במחלקתה תוכניו ת
ודאי י חו שו א ת עצמם מאו שרים יותר.

מנהל שמואל אלמוג

*** מואל אלמוג, מנכ״ל רשות־ה שידור,
* /דו מ ה לאותו מהמר, שנכנס לאורווה כדי
לבדוק את רגליו של סוס מירוצים, וברגע
שהתכופף, אכפו אותו פתאום, ו הופ למגר ש!
״אם כבר אז כבר — אני מוכרח להגיע
רא שון!״ אמר המהמר, שהוכנס למירוץ.
אל מוג מ ה מר על חוד ש נובמבר, החוד ש
בו יכנס ה ת כנון החד ש של הטלוויזיה לתוק פו•
הו א מתחרה במירוץ עם כל ה מ מוני ם
לשעבר. האם גם הוא ייאלץ לצאת מן
המירוץ?
אל מוג די או פ טי מי לגבי עתידו. בינתיים
הוא יצא מנצח מכל המ שברים. זה עתה

מתפטר ראובן מורגן
אילץ את הוועד־המנהל לרוץ אחריו, להתרפס
לפניו ולשדל או תו שיטפל בטלוויזיה טיפול
מיוחד עד שיימצא, אם יימצא, מ מונ ה ישיר.
העובדה שעובדי הטלוויזיה ג מג מו את ה תנגדותם
— כבר לא שינתה דבר. צריך לזכור
דבר אחד: בניגו ד ל ממוני ם האחרים,
אל מוג אינו צריך לפנו ת אלא לעצמו בלבד,
וז הו י ת רון עצום כאשר צריך להכריע
ענינים.
למע שה עומדים זה מול זהכ שני כו חו ת
איתנים בטלוויזיה — א ל מוג מצד אחד והעובדים
מצד שני. העובדים פסימיים לגבי
עתידם. הם יודעים שהם נלחמים מלח מ ת
מאסף. בכל זאת הם מ תכונני ם להניף בימים
הקרובים את ג רזן המלחמה. הם כבר
היו צריכים לדעת יו תר טו ב: ב מו ידיהם
הם כורתים א ת הענף עליו הם יושבים. חסר
רק׳ שהממ שלה תפקיע ב סופו של דבר את

מפיקה — נע מי קפלנסקי. במאי — ליאונרד
גולד שטיין.
• שער הנצהון (יום ד׳ , 14/4
09.30 סרט ה שבוע: רופא פליט מגר מניה
העוסק ברפואה באופן בלתי חו קי בפאריס,
ערב הכי בו ש הנאצי, נקשר בעבו תו ת אהבה
לנערה מוזר ה בעלת עבר. מ שתתפים: איג־גריד
ברגמן, שרל בואייה וצ׳ארלם לו ה טון.
מומלץ.
9אביב דו ם ה׳ ) 10.35 , 15/4מן
הסידרה ה מצויינ ת החיים סביב מ ( שידור
חוזר) מ פי ק־ ב מ אי: אפרים אבא.

העולם הזה 1754

עצמאותה החלקית של ר שות־ה שידור, באמתלא
של ע שיי ת סדרים בטלוויזיה. לצופה מן
הצד מצטיירים הדברים המתרח שים בטלוויזיה
כמ שחק של מ שוגעים.

מוזפטרים או מתפוטריפף
* * ני מנהלים בכירים בטלוויזיה הת-

הנו ר או ת של ה ת מונו ת.
בהק שר אחר, בודק אל מוג א ת האפ שרו ת
ל מנו ת ראשי מדורים בטלוויזיה. הכוונה היא
שלצידו של יצחק ש מעוני, יעמדו מפיקים
בכירים, שיטפלו במדורים כ מו: ילדים ונוער,
מור שה, בידור, מוסיק ה ודרמה וכדומה. הרי
לא י תכן שיצחק ש מ עוני יעסוק גם בתכנון
לטווח ארוך ולטוות קצר, גם בענינים
אדמיניסטרטיביים, גם בפי קוח וגם בצפייה
מראש בכל ה תוכניו ת. הו א צריך להיו ת מ עין
עורך ב ע תון. אבל אין כל אפ שרות פיזי ת
שיראה כל תו כני ת שתובא ל שידור מרא שיתה
ועד סופה. עם זא ת ברור, שמנהלי ה מדו רים
לא רק יעזרו למנהל המחלקה בעבודה,
אלא גם יבחרו ויז מינו את הסרטים מ חו״ ל
כרצונם. התוצאה הכולל ת היא, שדב שנער
ביק ש להעבירו לתפקיד אחר בטלוויזיה.

אם הוועד החד ש של העובדים או אפילו
ק בוצה מ צו מצמת של עובדי ם תצא למלחמה,
ק שה ל חזו ת מרא ש מה ת היינ ה ה תוצ או ת.
דוג מא ק טנ ה: שנתיים ו ח צי לא הצליחו לג
לו ת בטלוויזי ה אי שיו ת טלוויזיוני ת חדשה
להג שת חד שות. האחד היחיד שהתגל ה הוא
חיים יבין. יש לו חיו ך מסוים. הו א רגיש.
כל א מוצי ה מו רג ש ת אצלו בו בז מן ובמקום.
אבל ערב אחד הוא היה עסוק. לאריה
אורגד נולדה בת. יאיר אלוני היה במילואים.
ב אופן ד חוף הוז ע ק לאולפן דניאל פאר,
הקריין הרא שי של הרדיו ה מגי ש בטלוויזיה
את בכו תרת ובשולים. פתאום נולד כוכב.
וז אתלמ רו ת ההופע ה הקפוא ה במקצת. מיד
פרצה סערה. ש מ עון טסלר, שחזר מהצעדה
ב מיו ח ד כדי לערוך כ תב ה בטלוויזיה, נעלב
ק שו ת מן העובדה, שלא ביק שו ממנו להגי
ש את החד שו ת.
איך אפ שר לנהל ענינים על ידי ניצול
הז ד מנויו ת ו הליכ ה בין ה טיפו ת? י ש טענה,

* /פטרו ב שבוע שעבר. ראובן מו רגן,
שהחזיק במ שרה הגבו ה ה ביו תר בטלוויזיה
(אחרי ה מ מונ ה) — ראש שרותי־ההפקה, דיבר
כבר מז מן על התפטרות. היחסים ה מ תו חים
בינו לבין ס מנכ״ל ר שות־ה שידור, ארנון
צוקרמן, וכל אנ שי המינהל מ בי ת טפחות
— מרכז ר שו ת ה שידור, היו ידועים לכל.
למע שה ניטרלו הסמנכ״ל ואנ שיו את מו רגן
בע בוד תו בצורה רצינית ביותר. אבל מו רגן
לא התפטר.
היום, ל עו מ ת זאת, ברור לנו, כי א ל מוג
מתכוון בכל ה ר צינו ת לצמצם את ״הגול ם
הענק הזה ש ש מו שרותי־הפקה״ .ידוע שה-
במאים ש שובצו עד כה על־ידו ל הפקות
ה שונו ת, י שוב צו עתה באורח קבע במ חלקות.
מעכ שיו יקבעו מנהלי ה מ חל קו ת מי יע שה
מה. הו א הדין בי חס לצלמי הפילם. אנ שי
החד שות שוב לא יוכלו ל ה תלונן על שיבוץ
הצלמים. ה מנהל שלהם הו א אשר ישבץ את
הצלמים. לגבי מו רגן היה זה סוף פסוק.
אל מוג הציע ל מו רגן בימים אלה לנהל קו רס
במאים מטעם ר שות ה שידור, כי מו רגן הוא
קודם כל במאי, וב מ אי מ צוי ץ.
מתפטר אחר הוא דב שנער, ראש מח־לקת־סרטים־קנויים.
מדוע התפטר? ״ אין תגו בה״׳
השיב. לחברים לעבודה היתר, ת שובה
ברורה יו ת ר: ב קרוב יוצאת מ שלחת ליריד
הסרטים בקאן, כדי לרכו ש סרטים חדשים
עבור הטלוויזיה. טבעי היה שראש מחלקת־סרטים־קנויים
יסע במ שלחת. אבל, מ שום
מה, הו חלט ל שלוח את יצחק ש מעוני, מנהל
ה תוכני ת. למה? כי מנהל ה תו כני ת אחראי
ל תוכן ה תוכניו ת ה מו ק רנו ת על המסך.
במילים א ח רו ת — נטלו מדב שנער את
המעט שהיה לו כ שו תף ל הכרעות מבחינה
תוכני תי ת. ה טיפו ל ה טכני בסרטים — זה
לא ב שביל מרצ ה אקדמאי ל קו מוני קצי ה ב אוניברסיטה.
אבל גם בתחו ם הז ה תקעו לו
די חזק בז מן האח רון. פר שת הסרט הנרדף,
שהו קרן ביו ם שי שי לפני שבועיים במקום
הסרט המפקח נוגרח, הביאה להידוק ה פי קו ח
על הנע שה ועל מה שלא נעשה ב מחלק ת
סרטים קנויים. יצאו הו ר או ת חד שות. כל
סרט יבדק שלו ש פעמים. בדיקה טכני ת מוקדמת
ובדיקה טכני ת ב מחלק ת סרטים קנויים.
רק אחר כך יימ סר הסרט לתרגום.
הבדיקה ה שלי שית תעשה על ידי ההנדסה
ז מן ס ביר לפני ה שידור. הוראות־הוראו ת —
בכל זא ת ה עיזו להקרין בפני הציבור את
הסרט המגדל הלבן 7 /4ל מרות ה ק פי צו ת

** ה המטרה העכשווית של אלמוג?
בשלב ז ה הוא רוצה לצבור מלאי של
תוכניו ת לטווח ארוך. הוא רוצה להפסיק
פעם אח ת ולתמיד אתה שידור מן היד אל
הפה. הוא רוצ ה שיהיה די ז מן ל הפ קו ת
נ סיוניו ת בטרם תו על ה תכנית על המסך.
הוא רוצה, שבמקרה של תקלה יהיה אפ שר
להציג מ ש הו בעל ערך כתחליף. השאלה
היא: איך עו שים זאת?
ראשית כל, תמסרנה יותר הז מנו ת למפיקים
עצמאיים. לתקופה הקרוב ה אפשר יהיה
לקרוא בשם תור הזהב של המפיקים הפרטיים.
בין השאר מ תכנן א ל מוג ל הז מין עשרות
יצירות ס פ רו תיו ת ותסריטים שייכתבו
ב מיו ח ד עבור הטלוויזיה.
ה תוכניו ת תופקנה מע ת ה יותר באולפן
בעזר ת מ צל מו תאלקט רוניו ת ווידיאו טייפ
ו פ חו ת בפילם. כדי לשחרר מפיקים וצוותים
שלמים לעבודה לטוות ארוך, י מוזגו מיש־דרים
או י בו ט לו ל חלו טין. למ של: מדף —
הי רחון ל עניני ספ רו ת י שובץ במסגרת קלעים,
ואילו אנ שי החד שו ת, שנדבקו לאחרונה
ב מגיפ ת הסרטים התיעודיי ם הארוכים, יצטרכו
מעכ שיו לה שקיע א ת המאמץ העיקרי
ב מ בט לחד שות. תע שיית הסרטים התעודתיים
של הטלוויזיה תצומצם בצורה רצינית ביותר.
ל עו מתזאת תפתח הטלוויזיה לעתונאי ם
מבחוץ. ההצע ה היא ל שדר אחת לחוד ש
מוקד בצורה של מסי בח עתונאים. הכוונה
היא ש מערכו ת הע תוני ם תבחרנה את האנשים
ולא הטלוויזיה.
על הנייר ה תכניו ת נראות י פו ת למדי.
השאלה היא: מה יגידו העובדים? עד היום
לא עבר שום שנוי בטלוויזיה בשקם. מה
עלול לקרות? קודם כל עלבון כללי, כי
ה הפ קו ת הגדולו ת יוצאו החוצה. העובדים
חו ש שים, שי שאירו להם אך ורק ע בו דו ת
מ סוג ב׳ .מתוסכלים ב מיו ח ד הם צל מי הפילם.
עד היום הם היו מגיעים איכ שהו
לב טוי א מנו תי. עכ שיו הם יע שו כמעט אך
ורק חד שו תבת מונו ת.
ענין הב מאים הו א ענין ח מו ר ביותר. עד
עכ שיו היו הבמאים מאורגני ם ב מסגרת פול.
אמנם למע שה כל אחד היה בדרך כלל קבוע

ה ת שוב ה של אל מוג היא פ שו ט ה ביו ת ר:
הענינים — כל הענינים — נמצאים בבדיקה.
החלט תו נ חו שה לנצל א ת עי סו קו הספציפי
בטלוויזיה, שנכפ ה עליו על ידי הוועד
המנהל, כדי לבדוק א ת הענינים מקרוב. רק
בסוף הפר שה הוא יציע ה צ עו ת ל שנויים
מהותיים.
אם ל שפוט לפי נ סיון העבר, בא שר ליחסים
בין עו ב די הטלוויזיה לבין הנהל ת
ר שות־ה שידור בכלל ואל מוג בפרט, הרי כל
מה שנכתב כ אן יכול ל היראות מחר אחרת.

+קונצרט טלוויזיה (יום ה׳ ! 5/4
)20.00 הפ תי ח ה לני שואי פיגארו מאת מו־צרט
וקונצ׳רטו מספר אחד לפסנתר ולתזמורת
מאת ב טהובן. סו לן ו מנצח: אנדרי
פולדס, עם תז מו ר ת הרדיו של שוויץ האיטלקית.
#טובי
(יום ה׳ )21.00 , 15/4מ חז ה
טלוויזיה: ג און בן ת שע במת מטי ק ה וב־שחמט
מ תנג ש עם חברים ״ מ מוצעי ם,״ עמם
מ שתתפים :
הוא לו מד בבית־ספר אחד.
רוברט הנסי, בארי סלמונדס, כרים ה אגן
ו טוני דין.

• חדווה ואני ( יוםו׳ )20,30 , 16/4
פרק א׳ :חדווה ו שלו מי ק גפן עוזבי ם את
הקיבוץ ועוברים העירה.
• האיש הגדול (יום ו׳ , 16/4
)21.40 סרט ע לי ל תי: מור ההמת מכר מחדש
ל שתייה מ תג ב ר על עצמו ב״לחץ החברה
ל מען הילדים.״ בהשת תפו ת ג׳ון
בארימור.
>יוס ב׳, 19/4 ,
9חדווה ואני
) 19.30 פרק א׳ — שידור חוזר.
• אריות סן מרקו (יום ב׳ , 19/4
)20.20 סרט תיעודי על או צ רו תהא מנו ת

של וונציה.
* קלעים (יום ב׳ )21.05 , 19/4י ר חון
לענייני תרבו ת וא מנות. ב תוכני ת הפעם :
ביקור ב תיא טרון המרתף, קטעים מז ח
!מסתובב, מ סיפו רי עגנון ו מ שי רי בל דו ת
אנגליות. במדור אחר יוצג קטע מהאופר ה
הקונסול, ראיון עם מנו טי וקטעי םמהמ חז מ ר
הדירה. מפיקה — רבקה פרידמן. ב מ אי
— אנדרי קאלאר שו.
• כרוכים הבאים (יום ג׳ , 20/4
)20.20 מארח אורי זוהר, מפיק ה — נ ע מי
קפלנסקי. ב מאי — ליאונרד גולד שטיין.

הכל נמצא במדינה

בובב חדש: דניאל פאר
כי הדברים אינם בדוקים עד הסוף. למשל
— ב קו שי יש היום די צל מי פילם בטלוויזיה.
כיו ם יכול דוד היר שפלד, ראש צל מי הפילם,
להעביר צלמים ו מ צל מו תממ חלק הלמ חלקה
ו מ תו כני ת ל תוכני ת, לפי הצורך. אבל הדבר
עלול ל היו ת ק שה שבעתיים אחרי שהצלמי ש
יוצמדו למ חלקות. אומרים שאין אפילו די
מצל מו ת כ די לתת לכל האנשים.

השבוע תזדקק לעצבים
חזקים בששה העבודה.
הבוסים דורשים ממן
מעל המצופה, מבלי
להתחשב ומבלי לתת
תמורה. עשה כפי שהם
דורשים ממך. אפילו
אם בת־זוגך מתרעמת
מדי-פעם, אל
תראה זאת בשלילה,
ואל תחשוב שהיא ממורמרת. קשה לה,
והיא זקוקה לעידוד רב, בדיוק כמוך.

אל תחשוב שזה שאתה
בוגד באשתך, נשאר רק
הסוד שלך. בסופו של
דבר זה ייוודע לה, ואז
— אוי אז, תחול הסערה
הגדולה. לך, בחשוד,
ייגרס השבוע אושר
לא צפוי ודווקא מזשושזזטגנבפ&ו

מזל סרנון, ממנו לא
£11£*1ג! 882
ציפית לשום דבר. קבלי
את הצעותיו. נראה שאתם מתאימים אחת
לשני —בכל השטחים, לא רק הרומנטי.

חד ש!
אפנתי!
נענים מאנדנות בנ ד ט

גרבונים ארוכים
למכנסיים קצרים
שקופים עד למחניים

רק 5.30ל״י
הנהלת חשבונות
בירושלים :
מקילות כללית — 4חודשים!

כתיבה במכונה — חידש1
ביח״ס ״הפקיד׳ /י. פורמן,
בצלאל ,18 ירושלים
הקץ לפצעי בגרות
לגברים ונערים

לאחר טיפול במכון
הבלעדי לגברים,
בשיטה יחידה ובלעדית

ל עור־חלק״
קיבלת

חקגזנך,
בוקט*

אותו בהקדם.

* $13££11-11
1£זת׳81X11)1 $

בצב עי ם
חדי שי ם

המנוי

חאוחיס

בסדים לא מוכרים סתם בגדים במדים תמצאו טיב ואמנה מקוריים
המקדימים
את כל
האחרים!

לא שבוע אידיאלי.
סכנה גדולה אורבת
לנוסעים למרחקים ק צרים
או ארוכים. עייפות
גדולה תגרום לך
לומר דברים שלא התכוונת
להגיד. את תתחרטי
על דברים אלה.
חיפזון בתחום העיט־קי
יגרום לסיבוך רציני
ביותר. השתדל לתקן את הטעות.
מריבה עם בן־זוג תביא לפירוד רציני.

חיסול מוחלט
באחריות מלאה.
תוצאות מפתיעות
לאחר טיפול ראשון.

״עור חלק״

תל-אביב, רחוב ז׳בוטינסקי ,16
טלפון 242494

זו תקופה טובה לכיש־רון
היצירה שלך. זו
תקופת השראה אשר,
תגרום לך סיפוק. אתת
מנסה לעשות גדולות,
אך בצעדים מהירים מדי;
לן צעד אחר צעד
נדי להגיע למטרה ה־ננטפת.
תזנה לתשבחות
מאנשים שהיו פעם יריביך.
אל תעמיד בנסיון את חבריך לעבודה.
סרטנית: המשיכי את עלילת האהבים שלן.

ברגע שתעמוד על סף
השינוי המיוחל, תרגיש
כבול אל העבר.
פעל בהגיון. אל תתן
לרגש לשלוט בך. גלה
יותר הבנה לבגי משפחתך•
אפילו אם א תת
עייף וחסר סב21
ביולי -
; 1 21 או גו ס ט
לנות• הקדם לעלות
על משכבך בלילות במשל
שבוע ימים, צבור כוח, העסקים
ימשיכו לפרוח כפי שלא היו עד כה.

_אויו!

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשו וו הישראלי •
המערכת והפינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון *,28013
מזרדואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שה3
?3ף מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע׳׳ס *
העורך הראשי: אורי אבגרי • המוציא־לאור: העולם הזה בעיט.

השבוע אתה עומד לסייס
בהצלחה מיבצע
בו התחלת לפני בחודש.
אתה שוב נכנס לחיי•
סדירי• ומקיניס.
הכל ילך כשורה. במישור
הרומנטי אין כל
שינוי, חכה להזדמנות
21ג א!*1ס־>-
22בספטמבר
בה אתה תהיה החזק.
שמור על קשרים טובים
עם ידידן הטוב ביותר, כי בסופו של
דבר אתה תצטרן לעזרתו, שאין לה תחליף.

אל תבעווי בקירות, זה לא יעזור לן. את
זזוש,בן נ שעל־יזי נן י* 9ו9ו תמצאי חן בעיני
הזולת? את •ווה. הם יחשבו אותן לסתם
נודניקית ולא יעריכו
אותן. השתדלי לתקן
את הטעות — אחרת
תביאי להסתבכות. בת
מאזניים, המשיכי לשמור
על דיאטה. עוד תוכלי
לקבל תפקיד בסרט. יש
לן את נל הנתונים. אל
תרבי בנסיעות ארוכות.
היזהרי השבוע מתאונת־דרבים.
ליבשי ירוק —
בי צבע זה הוא מזלי מאוד השבוע. אם
אתה גבר נשוי —! היזהר השבוע מכלבים.

מאזניים

עיסקה גדולה, אותה החלטת להתחיל
— תיכשל. אומנם לא גאשמתך, אגל
מה זה משנה. תפסיד
כסף רב ויקה לך זמן

רב ער שתחזור למצב
סביר. לך, בת עקרב,
מחכה אכזבה קשה.
אל תגידי שלא הזהירו
אותך! לא רק בעסקים
לא יילך לך,
גבם־.ו:וגוניוו.ז>ש בן עקרב, אלא גם
בקלפים אתה עשוי
לספוג הפסדים ניכרים•
אם לא התחלת לחסוך עד היום
— מוטב שתתחיל עכשיו. ראה הוזהרת !

אם לא תתחיל בדיאטה מיד — לא תוכל
לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך ורע
מיום ליום. זה רק באשמתן!
הגיע הזמן שתתחיל
לשמור על עצמך.
מצב בריאותן לקוי.
שוב באשמתן! אתה חושב
שחוסר שינה הוא
הגורם לכן, אתה טועה!
לן, בת קשת, יש יותר
מזל השבוע: את עליזה,
רעננה ומלאת חיים.
המשיכי להתנהג באותה
צורה בה התנהגת בזמן האחרון והדרן להצלחה
פתוחה לפנין. אל תרבי בפיטפוט.

אם יש באפשרותך, רסן במיקצת את
תחושותיך — ואפילו את המרירות הטרייה
הממלאת את
ליבך. הסיכסוך עם
הבוס יתפתח למימ-
דים מדאיגים. שמור
על קור רוחך ואל
תגיד לו מה שאתה
חושב עליו באמת. חכה
ער שתהיה החזק.
21בדצמבר -
לפי כל הסימנים ה9ז

זמן חזה הוא לא רחוק.
ליתר ביטחון
שמור על קשרים טובים עם חבריך לעבודה.
עוד תצטרך לעזרתם הדחופה.

צפוייה לך התמוטטות מפתיעה — דווקא
בשטח ממנו היית מרוצה עד כה. נהג בזהירות.
פקח עיניך ואל
תהיה להוט ומסת־ונר.
אם תישסר מוויכו־חי־סרק,
תוכל לזכות בהערכה
מחודשת של ה^*9
סובבים
אותך, ואף לעלות
שנית בסולם החברה.
התחשב ברגשותיה
של בת־זוגן. ותר לה,
: 0בי נו א ר -
18בפב רו א ר

כי שום טובה לא תצ־מח
לך ממריבות אלה.
לו היית יודע איזה אושר אתה מסנגל לקבל
מפעולה פשוטה וחסכנית — היית משתגע!

ע1 1

ווי

לא ! הדרך הנכונה
אינה להגיד הכל ישר
בפרצוף בשבוע זח. אף
לא למקורבים אליך.
כל הסיכויים שתרצי
לגצל את החופש המתקרב
ובא. אל תע!9ב
פ ב רו א ר
שי זאת. התאפקי ו•
?0ביירדז
שבי בבית. כדאי, לעומת
זאת, לנסות לה כיר
אנשים חדשים. זה ישתלם לכם.
עיסקה טובה מצפה לך בעתיד הקרוב
— קחנה בשתי ידיים ן כי הזדמנות
כזו לא נקרית פל יום. השבוע יש להיזהר
מאנשים שמנמנים ובעלי״הומור.

יש לי ב שור ה טוב ה לבל או הבי ציון, שאולי
התערערה א מונ ת ם בעם הז ה: קליטת
העלייה מ ת קד מ ת בקצב יוצא מהכלל. כל מי

ך,תפרסם עוד ב היו תו בחו״ל. והתפרסם עוד
יותר ברגע שהגיע ארצה. בקיצור — מאור
גדול וא שרי העיניים שכך רואות.
אז מה אני מגל ה ה שבוע — פ חו ת משלו
שה חוד שים מאז הגיע ה שו ב ב ארצה?
כ מובן. יש לו כבר מאהכת. י שראלית,
חתיכה, וא שתו של אחד, שאם היי תי מגלה

קליטת עלייה
שרהאלי, שביו ם רא שון ה ק רוב אנחנו
עומדים להפסיד אותה, היתד, תמיד בחורה
רצינית, בניגוד לדוג מניו ת־צ מרת אחרות.
מהכספים שהרוויחה בדוג מנו ת, למשל,
היא קנתה לעצמה דירה. מלבד עבודתה
בדוג מנו ת, למשל, היא מנהלת בית־חרו שת
ל שמלות. בקיצור — בחורה יעילה.
וכך גם בעסקי הלב. גם אלו היו אצלה
תמיד רציניים, לא פרפריים. כ ש היא יצאה
ב שעתו עם גץ היימן, מפיק הסרט בלוח־פילד
— ז ה היה רציני מאוד. וכ ש היא
התחילה אחר־כך לצאת עם ברנדי הנפץ
— זד, היד, גם כן רציני.
אלא שכנראה יותר רציני מא שר עם
היימן. כי מברנדי הולכת לצאת ח תונה. הם
נוסעים ביום רא שון לנורווגיה כדי לה ת ח תן
שם• שרה הכירה א ת הנ סון, ש הוא אחד
הבעלים של מו ע דון טיפאני׳ס, לפני שנה —
ומאז זה פרח.
המיועד, רווק בלונדי בן , 33 חו בב ספו רט
הצלילה, הוא כנראה לא פ חו ת רציני משרדי:
כדי ל הוכיח את רצינותו, הו א קנה
לד, טבעת יהלום בן שלו שה קאראט. לפעמים׳
תצחקו תצחקו, הרצינות מ שתלמת.

אחרון
תת 19צ ן
ונר ס
׳התוכנית בימות ובדים, המשודרת בקול־ישראל
בכל צהרי יום שבת, איננה בדיוק
חנזקוס בו אתה מצפה לשמוע רעמים וברקים.
זוהי תוכנית שלווה צימחונית, המתנהלת
על מי מנוחות, ושנועדה לעזור
לעיכול שליו בשעת רגיעה זו.
משום כן נדהמו מאזיני התוכנית, בשבת
האחרונה, לשמוע התקפה מוחצת שדוגמתה
לא שמעו אף בתוכניות מסעירות יותר:
באותו ערב קלוקל בהיכל־התרבות,״ קבעהעורך אברהם עוז ,״מצאה הנהלתו של
ההיכל, מכל הזוועות, לפסול דווקא את שירי
המחזמר שיער.״ בהמשך התקפתו, עלה עוז
על הנהלת ההיכל גם בגלל החלטתה לפסול
את יו הנ ס פ סיון של באך — ״אולי בגלל
השמועה שגונבה לאוזנה, כי לאחרונה פורסם
באנגליה מחקר שגילה, כי ישו היה
הומו. הייתכן שמישהו, בהיכל, החליט שלא
לטמא את הבמה הנכבדה בסטיות? את אותה
במה עצמה — שנשאה על גבה את נשיאות
•מפלגת העבודה בכבודה ובעצמה?״
אחדים מהמאזינים הנדהמים ודאי תמהו,
כיצד תגיב הנהלת קול־י שראל על התקפתו
חסרת התקדים של העורך. הס יכלו לחסוך
לעצמם דאגה. היתה זו תוכניתו האחרונה
של עוז, העוזב את קול־ישראל כדי ללמד
באוניברסיטה. בהזדמנות האחרזנה שעמדה
לרשותו, הרביץ האיש פגז. פגז ראשון —
ואחרון.

שטוען שאיננו קולטים את העולים כהלכה,
הוא סתם מ שמיץ ונלוז.
רוצים דוג מה? בבק שה: קחו למשל עו *
לה חדש מסויים. אינני צריכה לנקוב ב שמו.
אתם מכירים אתש מו כאילו לא הי ה
עולה חדש, אלא ו תי ק שבוותיקים. ש מו

לכם אתש מו, הייתם מקבלים התקפת־לב.
כן, גם את ש מו של
אתם מכירים. הא, איך אפ שר שלא להכיר
אותו?
ועוד אומרים שד,וותיקים לא קולטים
עלייה. ועוד איך הן קול טו ת.

הכעל המל,ורנן

הבן הוב>ל
את אמו לחופה
שרה אלי
פגישה בביז־־יורק
מה שקרה ה שבוע בניו־יורק, מנוגד לכל
חוקי הסטאטיסטיקה. אבל עובדה — ז ה
קרה.
פוסע לו זו ג י שראלי לאורך השדרה החמי
שית — שז ה בערך כ מו דיזנגו ף שלנו,
יסלח לי האל ה חנון על ההשוואה הנלוזה
— מלהג בדא והא, ו מזין עיניו בחלו־נות־ד,ראווה
מעוררי־ד,תיאבון. בני־ הזוג היו
חבוקים מאוד, כי פרחה אהבתם. היא
עורכת־דין צעירה, הוא איש־עסקים ידוע
מאוד. הוא — נ שוי. היא — לא. מכאן
אתם כבר ודאי מסיקים בעצמכם, שהוא
והיא הינם פיל ופילג שו (מה בעצם הזכר
של פילג שי) ,שהגיעו לניו־יורק בהסתר,
כדי לבלו ת שם בביט חה.
איז ה ביט חה, מ ה ביטחה. את מי, לפתע,
רואו ת עיניהם הנד ה מו ת, מתקדם ממ ש מולם
— אב לא זוג י שראלי אחר, רחמנא
ליצלן? ו איז הזוגי היא — עורבת־דין
מ הידו עו ת בארץ. אין קורא עי תונים שאינו
מכיר את שמה. הוא — לא פ חו ת ולא
יותר, אלא ז ה שהיה ב שעתו אי שיו ת בכירה
ביותר — שי מו לב, ביו ת ר — ב מנגנון הממ
שלתי. וגם היום הוא עדיין אי שיו ת די
ידועה.
ואינני צריכה להסביר לכם, שגם הזוג
שמנגד נמצא ב מצבו של הזוג הרא שון. הגברת
— גרו שה. הגבר — נ שוי, וגם הם
הגיעו לניו־יורק למצוא קצת א ל מוניו ת בקרב
מיליוניה. נו, לך תסמוך על הסטאטיס־מיקה.
טוב,
מאחר שכל הארבעה הכירו ז ה את
זה את זו את זו, לא נותרה בידיהם הברירה
אלא לחייך בני מוס חיוור לכל ה כיו ד

ביום שישי האחרון הגיעה לארץ מי
שעדיין יבולה להיחשב לאחת הפצצות
הנכבדות כאן, ומי שבשעתו גרמה לש־שונות
ושמחות לא מעטות — גי לדה
דורן, בלונדית ו-
עדיין״יפהפייה, למרות
ארבעים שנותיה.
ועם מי ה גיעה,
אם לא עם
בעלה החדש, ה טרי,
מטפר — 4
שהוא בן ,26בדיוק
בגילו של
בנה הבכור?
קצת עידכון לדור
הצעיר: גילדה
הגיעה לראשונה לישראל
ב ,1955-ככוכבת
של להקת
מחליקי-קרח. היא
בארץ, התאהבה התגיירה, התחתנה
עם עמי סולל,
ומסע הגירו שין
שלהם היה
אחד הסנסציוניים
בארץ.
מובן שעמי לא ה יה
בעלה הראשון.
הראשון היה טייט אמריקאי שנהרג במלחמה,
השאיר לה את בנה הבכור.
הבעל השני היה לא אחר מאשר רוג׳ר
מור, שאתם יכולים אפילו לראותו בטלוויזיה
כגיבור סידרת סירטי המלאך.
מספר שלוש היה עמי. מספר ,4דומה
היה לרגע קט, עתיד להיות ארנולד
שפינדקר, מזכיר שני בשגרירות ארצות-
הברית בארץ. בבר נערכה אפילו מסיבת
אירוסיו בוילה של המזכיר בהרצליה,
ובל המי ומי באו למסיבה כולל
השגריר וואלוורת ברבור בכבודו ובעצמו.
אחרי המסיבה, נסעו גילדה וארנולד

ארנולד כשבנה בכורה מוליכה לחופה.
ואם אתם חושבים שהשדה הזאת
מקדישה את זמנה רק לנישואין וגירושין,
אינכם אלא טועים. בזמן שהיא
היתה בוואשינגטון למשל — שנה קצרה
אחת בלבד — היא הספיקה להיות עורכת
של פינת ילדים בתחנת טלוויזיה
מקומית, ואחר כך מדריכת הסקי של
ילדיו של סרג׳נט שריוור — גיסם
של האחים קנדי, לשעבר שגריר ארצות-
הברית בפאריס, וראש חיל-השלום ה אמריקאי.
נראה
על מה היא תחשוב עכשיו.

נים, ו לנ סו ת להיקבר באדמה ג ל עוד נפ שם

אלא שהיה עוד ספיח לסצינה. כאשר ה תרחקו
הזוגיי ם מרחק בי ט חון אחד מה שני,
פרץ לפתע איש־העסקים בצחוק רועם.
״ח שב תי לעצמי,״ גיחך אל ב ת־ הזוג הצעירה
שלו ,״מיי היא עו ש ה עם אחד ז קן כ מו הו,
ונזכר תי בבדיח ה על אחת שחזרה הבי ת ה
ואמרה לבעלה, :שמע, שמיל, ש מע תי במכול
ת שגבר יכול ל שכב עם א שתו אפילו
שלו ש פע מי ם בלילה.׳ ,מה, בא מ ת,׳ עונ ה
הבעל, .טוב, אני מו כן לנסו ת.׳ בא הלילה,
והגבר מנסה. סי בוב רא שון עול ה בידו, ו
הוא
נופל ל תנו מ ה קלה להחלפת כוח. עו ב ר
זמן, הוא מצליח להתעורר, מאמץ רו חו,
מצליח ל ע מוד באון, פ חו ת או יותר, ב סיבוב
השני, מ ת מו ט ט שוב ל שנ ת־ ה תאו ש שו ת קלה.
לאחר זמן, הוא מתעורר ב שלי שי ת — ובמאמצים
כבירים מצליח לעמוד ב מ שי מ ה
פעם שלי שית. בינתיים כבר מאיר ה שחר,
וכל עוד נפ שו בו הו א נחפז לעבודה, זו כ ה
להערה מן הבוס על האיחור, .בחייך,׳ הוא
אומר לבום, ,על שעה איחור אתה עו ש ה
רעש?׳ ,מי מדבר על שעה?׳ עונ ה לו הבום.
,איפה היי ת שלו שה ימים?׳ ״
מצחיק מאוד.

לוואשינגטון, בדי להתחתן שם. אבל
הם לא התחתנו. בוואשינגטון הבירה
גילדה צלם המשרת בצבא, בשם טד
והדג׳ — והתחתנה איתו במקום עם

גילדה דורן

פרק שני: המזכירות הפרטיות שהשתלטו עד הצמרת

והדת

גוגכ״ר ישראר ג2־עד

גזוביתז יהוריג! בן־ישראר

שהתחתן חגי פינסקר, אחד הראשונים
ב שר שרת מנהלי הטלוויזיה
ההולכים ובאים׳ בפעם הרא שונה עם מז כירתו,
הו פ ת עו רק מעטים.
הרוב, שידעו מה הולך, ראו בכך את
הדבר ה טבעי ביו ת ר בעולם, הקור ה לכל
אחד, וא מרו מזל טוב.
כ שחזר חגי על התרגיל פעם נו ספ ת, הת־

ה ח לי טו כול ם שהב חור מתכוון ל שבור שיא.

י 1י

ך ן ינסקר, כאיש הדור הצעיר, גיל ה
אולי יותר ה תל הבו תמע מי תיו בנו ש א
ההת מזכ רו ת — אך עקרוני ת נשאר בהחלט
ב מסגר ת הנו רמ ה הח בר תי תהמ קו בלת בצמרת.
אין ת חו ם יחידי בחיי ה מדינה בו לא
קיי מ ת כיום תו פעתה מזכיר ה שה שתלטה על

מאת.

רחל המדחלת
גרש מ מזכי רהא׳ והתח תן עם מזכי ר תו ה חד
שה — כבר הו פ ת עו קצת יותר. אחרי
הכל, בקצב כז ה מחליפי ם רק מעטים, אפילו
בצמרת, מז כי רו ת בנ שים ונ שים ב מזכי רו ת.
אבל כאשר התברר, לאחר שעזב א ת הטלוויזיה
ויצא ל אירופה, כי שם נ מצ אית
איתו מזכי ר תו ה שלי שית, רו ת דינר —

אנשי

הצמרת.

דוג מ או ת א חדו ת: במי שור הממ של תי —
מנכ״ל מ שרד הפי תוח ישראל גלעד. ו מנכ״ ל
משרד העבוד ה עודד מסר. ו במי שור הציבורי:
פר שת ה אי שיו ת הבכירה. פרשה אחרונה
זו, אגב, הינד, דוג מ ה קלאסית לה שתל־סותר,
של ה מזכירה על הבוס, לא רק ב מו בן

גזגהר וזגי פענז2ן ר

נזגכייר עורר גזינזר
הפרטי, אלא גם בתחו ם עבודתו, כשגם היא
הופכ ת לבום האמיתי.
* תחיל כאישיות הבכירה.
היא בכירה מאוד, ת אמינו לי. ולמ רו ת
זאת, איננה מהזקנים שבנו בי צו ת ויי ב שו
כבישים, אלא צעירה יו ת ר׳ סי מפ טי ת יותר.
וגם פו טוגני ת יותר בטלוויזיה.
בידי ה אי שיו ת הבכיר ה מרוכז מוקד כוח
עצום בחיי המדינה. מה שרבים תוהים :
מי שולט ב א מת ב מוקד זה? מי מפעיל שם
באמת את הכוח? ה אי שיו ת — או מזכירתו?
נקרא ל מזכיר ה חנה. אם אקרא לה ב שמה
שלה׳ תוכל כל ה מדינה לז הו ת את ה אי שיו ת
— ואז יקרעו אותי.
חנה היא כיו ם ב שנו ת הארבעים שלה,
בלונדית, מו שכת.
ף ש לה חזה גדוד, ש או תו היא מד,,גי
ש ה בעזר ת חולצו ת ש קו פו ת (במ שרד
— עם חזייה. אבל הרבה היא לא מכסה,
החזייה הזאת. בי חוד לא מתחת לחולצה
ה שקופה) ורגליים יפו ת, ש או תן היא מבליטה
בעזרת מיני (היא איננה מ ח סידו ת
השורטס) .יש לה גם עיניים נ הדרו ת, ש־

יג ש

לבוס

שלי.

הוא

*שהבום שלך
פ חו ת ח שוב.״
דקה לאחר מכן היד, ה שר עצ מו על הקו.
במ שך עשר ד קו ת׳ מעידים אנשים ש שהו
בחדר הסמוך, נ ש מעו צעקו תיו. לאחר שגמר
ל ש טוף א ת חנה, ביק ש לדבר עם ה אי שיו ת
הבכירה עצמה. כ שחנה העבירה אתה שיחה,
המ שיך ה שר ו שאג במ שך חמ ש דקות נו ספות,
אחר טרק אתה שפופרת בזעם.
אומרים שאחר כך לא היה לו תי א בון
במ שך כל היום, מרוב כעס.
לא ש חנ ה התרג שה במיו חד. היא ה משיכה
בשלה, כ מו שנ הג ה מאז הפכ ה למזכי־רתו־פילג
שו של הבו ס לפני 11 שנה. על פיה
יי שק כל דבר במ שרד. לעקוף או ת ה —
אפשר רק באמצ עו ת נ הגו של ה אי שיו ת
הבכירה. ואכן, בגלל שהנ הג הוא טיפוס
חייכן וטוב־לב, ה מו כן תמיד לעזור —
הוא מ שמ ש כ תו ב ת לעלייה לרגל לע שרות.
^ ק מאדם אחד בעולם פוחד ת חנ ה —
מ א שתו של ה אי שיו ת הבכירה. כ שהא שה

מצלצלת למ שרד, הופ ך קול ה של חנ ה
לנופת־צופים. ב פני כל מי שרק מו כן
ל ש מוע, היא מוכנ ה להלל ול שבח א ת
מעלו תי ה של הא שה. היא תעשה ש מיניו ת

כל עשרים שנה: תחליף
חדש לאשה המקורית
מ ש מיצי ה (כלומר, כל מי שעובד איתה)
טוענים שרו או ת גם מה שנע שה מאחור.
במשרד יש לה שני ש מו ת: בפניה, קוראים
לד, חנה. מא חרי גבה, קוראים ל ה
המכשפה. לפעמים, ב שעת־רצון, גם המיפלצת.
הסיבה: היא רודה בכל סביבתה ביד
ברזל, ה קימ ה סביב ה אי שיות הבכירה חו מ ה
חסומה, שאין להבקיע אות ה בלעדיה.
ואל תח שבו שהיא מאלה ש מפגיני ם את
כוחם נגד החלשים, ו מ תחנפים בפני החזקים.
אצל חנ ה׳ כולם או תו דבר. לפני שנה
ה תפוצצו כל מ שרדי הממ שלה בירו שלים
לשמע הסיפור, כיצד התק שרה אליה מז כיר
תו של אחד ה שרים הבכירים בממ שלה,
ביקשה לתאם עם חנה פגי שה דחופ ה בין
ה אי שיות הבכירה לבין השר. חנה ענת ה
בקור־רוח שהבום שלה עסוק ויוכל להת פנו ת
לשר — רק בעוד שבוע.

״בעוד חצי שעה יש לי ישיבת ממשלה, וכל
מה שאני יכול לחשוב עליו זה הציצקעס שלך!״

זכירתושל השר׳ בלית־ברירה, הצי־עד,
שהבו ם של חנה יסור אל ה שר
ברגע שיתפנה .״ מ ה פתאום?״ ה שיב ה חנה.

באוויר, כדי להפיס את דעתה.
לא ש מי ש הו מ בין למה. סתם מ צ פון לא
שקט, טוענים המ שמיצים. במ שך השנים,
מאז הגיעה האשד, למ סקנה שחנה היא יותר
מ מזכירה סתם — היא לא הצליחה להיפטר
ממנה. ב ה שפע ת הא שה, הע תיקו אפילו היא
ובעלה א ת דירתם מ מקו ם מגורי הםהמ קו רי
לירו שלים. כך האמינה, האשת, היא תוכל
לפקח יו ת ר על העניינים.
זה לא עזר. חנה נשארה בעמדתה. האי ש של ללחץ פעם נכנע אמנם הבכיר
א שתו, ני ס ה להיפטר מ חנ ה על־ידי כך
שסידר לה מי שרה באחת ממ שרדי הסוכנות
בחו״ל. כעבור ח צי שנה נוא ש בעצ מו,
הגיע למ סקנ ה שאיננו יכול בלעדיה, החזיר
אות ה ארצה• מאז, היא תקוע ה שם כ מו
מסמר בלי ראש, טועני ם ידידיה הרבים.

!*• ם מתכוונים ״ ב לי ראש״ ב שני הו
י מובנים. שכן חנ ה גרמ ה לבוס שלה,
ב מ שך ה שנים — וממ שיכ ה לגרום — בזיו־נו
ת נוראיים. לא רבים — אבל כל אחד בול.

לא פעם הציגה בפני האישיות הבכירה
אוליטימטום ״או אני — או הוא.״ הבוס
נכנע, פיטר את ה״הוא״ .בשני מקרים לפחות׳
היו אלה פקידים בכירים, שפיטוריהם
הביאו נזק עצום למשרדו — שלא לדבר על
מישקע הרצון הרע שנוצר.
בהזדמנות אחרת, היא עשתה לו בושות
במגע מטויים שהיה לו עם אמצעי התקשורת.
עד היום מזדעזעים מקורביו לזכר
הפרשה.
האיש הבכיר עצמו, גם במידה שהוא
מכיר בנזקים הנגרמים לו, חסר אונים לעשות
משהו בנדון. הוא התרגל לחנה, עם
השנים, אינו מסוגל לחשוב על אדס אחר
בעולם שעליו יוכל לסמוך כמו עליה.

לאחר שסירב לקבל אותה כמזכירתו, המשיר
נחשון והתנגד גם למיקומה של יהודית
בחדר המקשר בינו לגלעד.
אלא שהפעם סירב גלעד לוותר. הוא
לא חלם להרחיק את ידידתו מקירבתו.
הפעם נסוג נחשון. מזכירתו החדשה, שרו־;
פלורנטין, נאלצה לנדוד הרחק מהבוס שלה,
בעוד העובדת הזמנית, הפקידה הפשוטה
והחדשה — קיבלה חדר ליד המנכ״ל.
סיכסוך פעוט לכאורה זה גרם לשיבוש
יחסי העבודה במשרד לתקופה ממושכת.
במהלך המלחמה, השתמשו גם יריביו
של גלעד, וגם אוהדיו — באותו נימוק
עצמו: שני הצדדים הזכירו כיצד, בתחילת
,1966 התפטר גלעד מתפקידו דאז׳ כמישנה

מנהל הטלוויזיה התליה
פעמיים את נשותיו במזכירותיו
והוא מטורף אחריה עד שיגעון. הגם היאי
אינני יודעת. מכל מקום, בגלל הרומן הזה,
היא לא התחתנה עד היום.
מקר ה * ש ל ישראל גלעד, בשעתו
^ מנס •ל משרד הפיתוח, ניתן לראות
כיצד גולשים הקשרים הפרטיים בין הבוס
והמזכירה לתחומי העבודה, גורמים׳ כמו
במקרה זה, למהומה.
בפרשת ישראל גלעד, התחלפו היוצרות
הקלאסיים: יהודית בן־ישראל היתד, בתחילה
ידידתו — ורק אחרי זה הוא דאג לקחתה
למזכירה.
יהודית, הכירה את גלעד לאחר גירושיה
מבעלה, אחד מעובדי שידורי ישראל, לו היתד.
נשואה 12 שנה. גלעד הוא גבר סימפאטי,
בן ,50 שהצטרף למנגנון המדינה עם עלותו
ארצה ב־ , 1949 ובלט מרגע ראשון כביצו־עיסט
מוכשר. עשר שנים לאחר מכן היה
כבר המישנה לממונה על הכנסות המדינה.
ב־ , 1967 ישב כבר בג׳וב הנכבד של מנכ״ל
משרד הפיתוח.
היה זה זמן קצר לאחר מינויו זה, כשאחת
הפקידות הקטנות במשרדו יצאה לחופשת־לידה.
המנכ״ל הרים טלפון, הזעיק את יהי״
דית בך ישראל, שעבדה אז במשרדו של
עורך־הדין הירושלמי פנחס רבינוביץ.

** ך ה גי ע ה יהודית למשרד הפיתוח.
^ אלא שהיא לא תפסה את מקומה של
הפקידה הקטנה שיצאה לחופש, ואשר במקומה
כביכול באה. או, לא.
היא קיבלה את החדר שקישר בין משרדו
הפרטי של המנכ״ל למשרדו של המישנה
שלו, אלוף־מישנה (מיל ).אהרון נחשון.
היה זה גלעד עצמו שהכריז, כאשר נכנס
לתפקידו כמנכ״ל — כפי שהכריז כל השנים
:״יש לשנות את השיטה לפיה ממנים
לתפקידים שונים אנשים שזה עתה נכנסו
;תפקידים החסרים את היידע הדרוש.״
בעברית פשוטה, לא דיפלומאטית: יש
להפסיק לחלק תפקידים על בסים של פרוטקציה.
משום
כך, נתקבלה יהודית לעבודה
במשרדו של גלעד ללא צל של פרוטקציה:
היא נתמנתה כמזכירתו של נחשון. כמו כן,
מאחר שלא ניתן היה להתקבל לעבודה שלא
באמצעות לישכת העבודה, הלכה ונרשמה
בלישכה כמחוטרת־עבודה.

ך* התלקחות כמשרד
כללית.

הכיסאות.

ן -כדל, מנכ״לים של משרדי ממשלה
נראים להיות פגיעים ביותר מצד מז-
כירותיהם.
מנכ״ל אחד שהלך בדרך כל בשר היה
עודד מסר 46 אלוף־מישנה (מיל ,).מנכ״ל
משרד העבודה בימי יגאל אלון׳ ולאחר מכן
מנהל תשלובת ערד.
גם עודד נחשב לאנשי הצמרת של הדור
השני, מאלה שהיו בפלמ״ח, ושבכלל אינם
סבונים, אלא אחד כזה שמבין עניין, שלא
מהסם לקפוץ מדי פעם לשולחן של החבר׳ה
בכסית, ובכלל.
במשך השנים היתה לעודד מזכירה נאמנה
בשם תירצה פוזנר 28 וגם אשה נאמנה
,תה. עודד, בשם טובה• עודד וטובה היו
ידועים כזוג למוסת• ידועים, אני מחטתת
לאלה^לא ידעו על הרומן שניהל עודד עם
והנה׳ ניר,ל, ניהל׳ עד שהלך, כאמור
בדרך כל בשר צמרת, התגרש מטובה והת־חתן
עם תירצה לפני חודש ימים .״הפסיד
במכה אחת גם אשה טובה וגם מזכירה
טובה,״ השמיצו המשמיצים.

ךוגצאותא לו הן טיפה בים. ים גדול
1וגועש של מזכירות שבאו, ראו וכבשו.
זר. היה יכול להיות מצחיק, לולא היה
זה כל כך אמיתי, עד כמה, שוב ושוב,
חוזר על עצמו הסיפור הקלאסי, שניתן היה
לחשוב שמקומו רק בסיפרות העולמית,
מדוסטוייבסקי ועד זולא.
בישראל, במיוחד, ישנה סיבה טובה
להצלחתן הגדולה של הזוממות הזוהרות,
בהגשמת זממן. אומנם, במקרים רבים הן
נופלות קורבן לעיקרון של גנב מגנב
פטור: לאחר תקופת נישואין עם מזכירתו־פילגשו־שהפכד,־רעייתו,
מגיע הבום למסקנה
שאפשר לחזור על התרגיל פעם נוספת,

הפיתוח היתד,

נחשון זעם על שיהודית הודבקה על שמו,
ועל האווירה העכורה שנוצרה במשרד בגלל
התמרמרות העובדים, על הג׳וב השמן 3ו
זכתה הפקידה החדשה.
הוא התמרד, סירב לקבל את יהודית
כמזכירתו, תבע לקבל מזכירה כמקובל, באמצעות
מיכרז פנימי.
גלעד נכנע. במיכרז הפנימי זכתה בתפקיד
אחת העובדות הוותיקות, שרה פלורנטין.
לפי דבריהם של עובדי המשרד, היתד, זו
לשונה החופשייה של יהודית עצמה שגרמה
לכל המהומה. כאשר הגיעה למשרד, סיפרה
בתמימות שגלעד הבטיח לה את הג׳וב של
מזכירתו. כאשר התעורר הסקאנדל, ניסה
גלעד להדביק אותה לנחשון.

כו, בזה

למנב״ל משרד המסחר והתעשייה. הסיבה:
השר דאז, חיים צדוק, מינה אדם אחר
לתפקיד המנכ״ל — כשגלעד האמין שתפקיד
זה מגיע לו .״אין להביא אדם מבחוץ, מאנשי
שלומנו, לתפקידים מרכזיים במשרד,״
הכריז אז גלעד.
אם למרות זאת קם עתה גלעד והביא
את יהודית בן־ישראל, ומבחוץ, ולתפקיד
מרכזי — מוכיח הדבר רק על כוחה של
ידידות, טענו מגיניו של גלעד.
הצרה היא, שזה מה שטענו גם משמיציו.

עוד לא נסתיימה מלחמת

״א. נ ,.הריני להודיע לבב׳ שחברתנו
מאוכזבת מאוד מטיב הרהיטים
שסיפהתם למשרדנו...״

חלומו של בוס בצמרת, תאב כוח ורצון להתפאר: מזכירתו
מוצגת בפני כל הקוליגות, גורמת להתפעלות כללית.
להתגרש מהאשד, החדשה־יחסית, להתחתן
שוב פעם עם המזכירה התורנית. וכן הלאה
וכן הלאה.
^ לא ש שו ם מזכירה פרטית, כאשר
היא מתכננת את השתלטותה על איש
הצמרת שלה, איננה חושבת על עתיד רחוק
כל כך. ואם חושבת — איננה מאמינה
שזה יקרה לה.
מאחר שהיתר, כבר בתפקיד המזכירה,
היא סבורה שתדע להתגונן, כאשר תהיה
לרעיית הבוס, מפני הזוממות החדשות.
היא טועה, כמובן. מכל שלוש הנפשות
הפועלות, במשולש המזכירה־הבוס־האשה,
מוגבלת האשד, ביותר באמצעים שבידה.
היא יכולה לעשות רק מה שעשתה אשתו
של האיש הבכיר, מה שעושות
נשותיהם של ־ כל אישי הצמרת החושדות
כי המזכירה הפרטית של בעלן רוצה להוד

פירחח צעיר. במקרה הטוב, הוא בגיל
העמידה. במקרים אחרים, כבר אינו מסוגל
לעמוד אפילו.
לתוך מסגרת חייו האפורים של התייש
הזקן הזה נכנסת המזכירה: צעירה, יעילה,
זריזה, תוקפנית. במקרים רבים, גם חתיכה.
גם כשאינה חתיכה, הוא רואה אותה תמיד
בשעותיה המוצלחות ביותר: מאופרת, מלאת
מרץ׳ חייכנית, אדיבה, מבינה, מתחשבת,
עוזרת, מגינה על האינטרסים שלו, מנפנפת
את ישבנה מול עיניו בכל הזדמנות, תוקעת
שד לתוך כתפו באקראי פה, באקראי

ך -אמור, בישראל נכון מצב זה פי
^ שבעים ושבע: בארץ־הקודש שזורה
צמרת המדינה, בכל התחומים, מחבריה שהתחילו
בקטנות, שהיו קיבוצניקים פשוטים,

״בוס מתגרש כדי להתחתן עם
מזכירתו — מפסיד
גם אשה טובה וגם מזכירה טובה׳
ליף תואר: להתחיל לבקר כל יום במשרד,
לרחרח, להטיל מורא, לחקור, לדרוש.
אלא שכל זה מועיל, לרוב, כמו כוסות-
רוח למת. רק לעיתים רחוקות מצליחה
האשד, להטיל טרור על בעלה במידה כזו,
שיסכים להיפטר ממזכירתו. וגם זה, כש־מתרחש,
מתרחש יותר בעולם העסקים הפרטיים,
מאשר במישור הציבורי־ממלכתי.
כך, הופכת גם המזכירה ד,תככנית ביותר,
כאשר היא נישאת לבום, לבעלת עמדה
טאקטית נחותה ביחס למזכירה החדשה.
ראה חגי פינסקר וגומר.
ך• מצב, כרגע, הוא, אם כן, כדלהלן:
? 1מצד אחד, המזכירה מתקיפה בכיוון הטבעת.
מצד שני, האשד. מנסה להגן על השער
— ללא הצלחה רבה. ומצד שלישי,
הבוס. מד, איתו?
הוא, במאבק זה, נחשב כמת. מרגע ראשון,
אין לו כמעט אף פעם סיכוי להימלט.
התמונה, כמעט תמיד, חוזרת על עצמה
כמו בשטאנץ: הבוס, אם כבר זכה לכבוש
לעצמו מקום בצמרת, לא יכול להיות

פקידים קטנים, חלוצים צנועים — ולפתע
הוטלו, עם קום המדינה, ליורה הרותחת של
מקום בצמרת — על הרגשת הכוח המשכרת
שבה, על מתח העשייה ותחושת ההנאה
של ביצוע דברים כבירים.
לפתע, באחת, נותרו נשותיהם מאחוריהם
מרחק רב, ללא כל סיכוי להישאר צמודות
לצד הבעל. במקום האשד״ שנהייתה לפתע
קטנה, אפורה, פרובינציאלית, לא מבינה —
הופיעה המזכירה — כשהיא ההיפך הגמור.
היא מעולם לא רבה איתו כמו אשתו. היא
מעולם לא מטיפה לו מוסר כמו אשתו. היא
מעולם לא מופיעה בפניו קמוטה, לא מסודרת,
עצבנית, טרודה. היא מעולם לא הכירה
אותו כבחור קטן ומסכן המתחיל את דרכו.
עם המזכירה, ניתנת לו ההזדמנות החלומית
להתחיל את חייו מחדש. עם אשד, חדשה,
צעירה, המכירה אותו רק כבוס הגדול.
הוא היד, צריך להיות מאבן כדי לא ליפול
בפח.

בשבוע הבא:
מגלגלות המיליונים

ה צול השבוע בארץ
באבזיב וודם טוק היעודאל