גליון 1762 מתאריך 9 ביוני 1971

אינטיפל הזהיר את

י שראל נ31נ ועידה של
ראש הפשע
ה בי 1ל א •131ש ע מד ה
להיעדר בהרצ לי ה

(1בצע טן 70
וטל כסי יכלתן !
במסגרת טבצו 1זה ניתן לקבל
רהיטים בתשלומים ללא ריבית

חדר שינה ״רויאל״ 6

־ 2 3 0 0 .ל״י

קומפלט, כולל ארון שתי קו מי ת 6דלתות, מיטה זוגית עם מזרונים +ארונות לילה,
טואלט עם מראות קריסטל

למ שלם ב מזו מן שי חינם 2שטיחים בצבעים נהדרים.

מערכת ״וינדזור 220״

הידיעה שפורסמה השבוע בעיתון השבדי דאגנס נ-הניו,
עוררה שרשרת תגובית וגל של ניחושים ברחבי העולם. היא סיפרה
כי מסעה הסודי, המוזר והפתאומי של הגברת ראש־הממשל־,
גולדה מאיר, מהלסינקי ללאפלאנד, מהלך של שתי שעות טיסה, לא ,־עד
לנופש או לביקור יהודים, כפי שניסו לרמוז, אלא לפגישת חשאית עט: צ •גיס
של ממשלת ברית־המועצות.
דא קשה לנחש למי ייחסו מומחים ופרשנים בינלאומיים יותר אימון —
לגירסתו של העיתון השבדי, הידוע כעיתון רציני ומכובד שאינו מפריח ברוזזים
בעלמא, או להכחשתה הנמרצת
של גולדה מאיר. כי
הכחשה זו היא דבר מבעי
ומובן. אף אחד אינו !-.צפה
מראש־ד,ממשלה, שתגיב על
ידיעה כזו בנוסח :״נכון,
תפסתם אותי. ניסיתי לשמור
בסוד את דבר הפגישה,
אבל העיתונות יותר זריזה
ממני. אז בואו אגלה לכם
מה היה שם בדיוק...״
ה דו סי ס/

השל׳׳ י״

פרשנים בישראל החלו
לבנות תילי תילים של
מערכות על משמעות ׳:ותר,
פגישה של גולדה עם נציגים
סובייטים בכירים, שלפי
דעתם אכן התקיימה. היינו
משוחררים השבוע מעשיית
הערכה כזו, שכן כתלמידים
חרוצים, עשינו אותה
כבר ייפני חצי שנה.

חידוש יחסי0
777/77 /7

הסוד

על שער גליון 1734 של
העולם הזה (מתאריך —
)25.11.70 הופיעה הכותרת:
ייצג
״הרוסים מציעים: חידוש יחסים
תמורת הסדר מדיני.״
הסקופ שפורסם באותו גל־

יון אולי לא עורר אימין,
שכן הוא לא הכיל מידע
מפורט ומדוייק, אולם הוא
כלל תחזית שהיתר, מבוססת
על ידיעה כי מקורות שונים
החלו להדליף לאחרונה רשער
,,העולם הזה״ 1734
מזים לממשלת־ישראל, לפיהם
תהיה ממשלת ברית־המועצות מוכנה להפשיר את הקרח שביחסים עם
•ישראל ולקשור עמה מהדש קשריים דיפלומטיים, תמורת תנאים מסויימים,
כמובן.
מסיבות שונות לא יכולנו אותה שעה לפרט את טיב המידע שבידנו, למרות
שמספר חודשים קודם לכן היד, העולם חזה העיתון הראשון שגילה את דבו־קיומה
של פגישה חשאית בין נציגים סובייטים לסגן ראש־הממשלה, גאל
אלון, בעת ביקור שערך בשוויץ, למטרות רפואיות כביכול.

ל נבואות מוקדמת מדי
מערכת ״וינדזור 220״ כוללת ספה כפולה 2 ,כורסאות, שולחן לפי בחירה.

למשלם ב מז ט מן שי חינם 2שרפרפים

במו כן ניתן לקבל דגמים נוספים המוצגים אצלנו בתצוגה מתמדת.

המחירים ללא מתחרים !

ם פר| אםמישהודלכר נו זוכר את אותו שער ואת אותו סקופ.
לעיתים קרובות קורה, שאני עצמנו שוכחים כי מקורר, של ידיעה מסויימת,
הזוכה לפירסום רב, הוא בעצם בהעולם הזה.
זהו תהליך שכבר התרגלנו אליו. לא אחת קורה שידיעות, תחזיות, נבואות
והערכות מדיניות המתפרסמות בהעולם הזה, מופיעות כל כך הרבה זמן
קודם זמנן, עד שאיש אינו מיחס להם חשיבות ואימון. כאשר, מאוחר ייתר,
מופיעות אותן ידיעות או דיעות במקורות אחרים, שוב אין איש זוכר שהם
התפרטמו כבר על דפי העולם הזה.
הידיעה על מגעים חשאיים בין הסובייטים לנציגים ישראליים בכירים, היא
דוגמה מקרית לכך. דוגמא אחרת, לקוחה מהתחום הרעיוני. העולם הזה היד,
הראשון, אם לא היחיד בישראל, שתקף את הצהרתה של ממשלת־ישראל, מיד
אחרי מלחמת ששת־הימים, כי תנאי ראשון לאיזשהו ויתור לערבים הוא
משא־ומתן ישיר. באין סוף של רשימות ומאמרים יצאנו נגד תפיסה זו־ יטעננו
כי רק משא־ומהן עקיף וחשאי עשוי להוביל להסדר.
בזמנו כינו אותנו בוגדים על תפיסה זו. בינתיים נסוגה ממשלת־ישראל
מתביעה אולטימטיבית למשא־ומתן ישיר, הכירה או אולצה להכיר כי תביעה
בזו היא מיכשול לכל הסדר שהוא עם ארצות ערב. מבלי להודות בכך, אימצה
הממשלה למעשה את קו העולם הזה.
מי יזכור לנו את זה?
אף אחד, מלבד אולי ח״כ של גח״ל, שירצה
להקניט את ראש־הממשלה, יטיח
לעברה בהזדמנות זו או אחרת, כי ״את
מקבלת את קו העולם הזה...״

ו ־ הי ־ ט ־ אפרתי חולון: כ ברניצו , 1 1טל 843636 .
תל-אביבנרח, הנגב ,4טל 30335 .

ה עול ם הז ה 1762

להתחרות עם החותנת? זה קשה-אך אפשרי...
אנו מודים, זו בעיה עליה דנו בישיבות ארוכות ק ר אנו זאת ״לקרב לב הכ להל חו תנתה ומצאנו פתרון
מלהיב: תנור שהוא מתוכנן כולו ומעוצב להשיב על שאלה ז ו מתכון פל אי ם הפועל בהצלחהבמאות אלפי
ב תי ם בישראל
בעלך או ה ב דגים מ מו לאים נו סחאמא — בבק שה — קחי
המלאכהמעצמו עוב ד ה! ״פירוגן כיסנים״ בשפת
איך עושים זאת — ספרי אתה סו ד לתנור ״פזגז״ שלך
— פעם אחת הו א קבל א ת הנ תוני ם — הו א אינו שוכח

הרצפט מהחותנת שימי על התנור — הו א עושה
עבר אין בעיות — מספיק שיראו לך פעם אחת
— הו א כמו קו מ פיו ט ר (מחשב בעידן האלקטרוניקה )
זאת עוד לעולם

או תו הדין עם כל מטע מי־ אמא — תר אי לבסוף. החותנתתהיה אצלך או רחת כבוד (אולי זו
וחותנך ילקקאת הא צבעות ויעדיף א ת מעדני המל כי םשלך מ ע דני־ מל א כי ם ! מאהאחוז !

מגרעת י)

אין בעיות,
באםמטבחך צי מ דו ת או רחב ידים באםמש פח תך צנועה או ברוכת ילדים (כן ירבו) —
הכנסי לאחד ממרכזי התצוגות שלנו — במב חר ה תנו רי םהמר הי בים בעצובם המודרני — תמצ אי גם א ת
בחיר לבך — תנור אשר יענה על כל מ שאלותיך
אגב — בהצטרפך ל מ שפ ח ת ״פזגז״ תזכי ב־ 300,000אחיות מרוצות.

רוצה שתהיי מרוצה

בינ ג ־ ליני א ל

סטודיו כרחל• צלום קדוזי

ביקורת חמורה מוטחת
ההסברה של משרד־החוץ,
חית, לפי תביעה מיוחדת,
הסברה, ואינו יודע כיצד

ת!1ן ןץ״ך

בחוגי הממשלה נגד פעולות
שקיבל לשנת התקציב הנוככעשרה
מיליון ל״י לפעולות
להוציא את הכסף.

רק אחרי שקיבל את התקציב, הוציא
משרד־החוץ מיכרזים בהם הוא מבקש הצעות,
מגורמי הסברה פרטיים, לפעולות
הסברה שונות כחו״ל. הדבר עורר התמרמרות,
ביהוד בחוגי האוצר, הטוענים שאין
להקציב ספומים למטרות שאינן ברורות
למשרד המבקש אותן.
בין השאר, מבקרים את הנושאים שבחר משרד־החוץ
לפעולית ההסברה שלו. במיטב המסורת הירחמיאלית,
החליטו מומחי ההסברה של משרד־החוץ, כי מה שדרוש
להסביר לעולם בשעה זו הם, בין השאר, נושאים
כמו: ההיסטוריה של עם ישראל בארצו, המיסגרות החברתיות
בישראל כמו הקיבוץ והמושב, וכן עיקרי הדת
היהודית.
11־1111

האשמות כלפי
קהילת יהודי איסטנבול בפרשת רצח אלרום
שרוצחי הקונסול הישראייי באיסטנבול,
נתפסו, ניתן לגלות עובדה שהוסתרה
וניתן היה להציל את חייו של אלרום,
מוזרה של אנשי הקהילה היהודית ב

עתה,
אחרי
אפרים אלרום,
עד עתה. יתכן
לולא התנהגות
איסטנבול.
מסתבר שהקריאה הטלפונית האלמינית, שעוו: מספר
אחרי תום מועד האולטימטום שהעמידו החוטפים למ_י־שלת
תורכיה, בה ביקשו מנציגי הקונסוליה הישראלית
לבוא ״לקבל את המישלוח״ ,מכיוון שהוא ״חולה״ —
הופנתה לביתו של הרב הראשי באיסטנבול. האלמונים
קבעו מיפגש ליד אחד מגשרי העיר, הזהירו את מזכירו
של הרב, שקיבל את השיחה, לבל יודיע דבר למשטרה
או לנציגי הממשלה.

למרות אזהרה זו, הודיעו אנשי הקהילה
היהודית, אחרי התייעצות, על השיהה למשטרה,
לפני שהתקשרו עם הקונסוליה
הישראלית. הם באו לפגישה מלווים כאנשי
משטרה ולא מצאו דבר. מאוחר יותר
הסתבר שלחוטפים היה מידע על המתרחש
בתוף המשטרה, והם גילו שאנשי הקהילה
הזעיקו את השוטרים.
אנשי הקונסוליה הישראלית טוענים כי אילו קיבלו
הס את הקריאה, לא היו מסכנים את חיי אלרום והיו
יוצאים לפגישה מבלי להודיע דבר למשטרה, כדרישת
החוטפים.

אגב, בעקבות תפיסת הרוצחים יעמוד ה־מישטר
בתורכיה בפני דילמה: ביצר להוציא
להורג את האשה שבין החוטפים, שכן
לא זכור מיקרה בו הועלתה אשה לגרדום
בתורכיה. לדברי מפקדי הצבא בתורכיה
יימצא כיתרון כצורה מקורית: האשה
תועמד מול כיתת יורים.

התחרות לקונגרס
היהודי העולמי?
כהוגי הסוכנות מתגבש רעיון שמטרתו
העיקרית היא: לנטרל את הד״ר נחום
גולדמן, השולט בקונגרס היהודי העולמי.
הרעיון הוא להקים יניד הסוכנות גוף יהורי עולמי
חדש, שיפקיע את מרבית פעולות הקונגרס.
לצורך זה כבר משקיעה הסוכנות מיליוני ד־לארים
בעריכת ״מיפקד״ של יהודי העולם.

האם נותקוו יחסי
שמעון פרס וסגנו

למרות הכחשתו של דובר שר־התחבורה, יחיאל לקט,
כאילו היחסים בין שמעון פרם לסגנו גד יעקובי הורעו
לאחרונה והקשר שלהם הוא עתה רשמי בלבד, עוברת
שמועה עיקשת בחוגי משרד התחבורה הטוענת כי היחסים
בין השניים אמנם הורעו.
בשיחה עם כתב העולם הזה, הכחיש יעקובי את השמועה,
ואמר :״רק היום אכלתי ארוחת צהריים עם
השר. היחסים בינינו יוצאים מן הכלל. הכל ברווז
עיתונאי.״ על השאלה האם היחסים בינו לבין פרס הם
היום כמו בתקופה שנכנס לתפקידו, סירב יעקובי לענית.

— 1111^1 !111111 זי1 1 1׳111

שערורייה הדשה
במפד״ל

ירון לונדון
חוזר לישראל

י־אש מחלקת המיסים של המפד״ל, רפאל בן־נתן,
ששמו שורבב לפני כשנה בפרשת קניית דירה מיסתו־רית,
יעמוד במרכז סערה חדשה במפדיי ,1הנוגעת ישירות
למחלקתו.
בישיבת ועדת המשק והכספים של המפד״ל, התברר
כי מחלקת המיסים, המגלגלת מיליוני ל״י של מיסי

כתב ,,שידורי ישראל״ בפאריס, ירון לונדון,
עומד לחזור לארץ, והוא ישתלב במחלקת
החדשות של הטלוויזיה.

לרגל מלאת ארבע שנים לפרוץ מל
חמת ששת הימים, כתבה זיוה יריב
את הרשימה הבאה, שלא פורסמה

אחרי הדיאורגניזציה במחלקת החדשות, הוחלט להחזיר
את לונדון, שהוכיח עצמו ככתב מעילה, לארץ.

באכפנייתה הקבועה,, ,ידיעות אחרו־נות״
,כשבת האחרונה.
להלן הרשימה במלואה:

דוה •ריב:

איפה, איפח, איפה הימים השבים?!
אה, איפה, איפה הם הימים הגדולים של
ששת הימים ז והימים הבלתי־נשכחים
של הקרב על התעלה י! והקרנ״על־הקרב על
התעלה! ומלחמת־ההת שה ! וההתשה של
ההתשה ! !
והפשיטות ! והמירדפים ! והמכ׳ים שהרמ־וחצי״האי-גרין

נו, וה״מיגים״ שהורדנו!
כן, כן, איפה הם הימים הטובים שדפקנו
את המצרים ! ז ימים של אתגרים ביטחו ניים!
מתח ביטחוני! אח־אח !
היתה אש ! היה בשביל מה לחיות ! !
היינו מאוחדים, והיה לנו ליכוד! וגר זאב
עם פאנתר, וגיס עם גיט בממשלה ירבוץ ! !
אה, איפה הם הימים הנהדרים, בהם
השיקול הכיטחוני היה מעל לכל בלי
פאנתרים שחורים, בלי עבריינות נוער, בלי
סמים, בלי שיכון לזוגות צעירים, בלי דיכוי,
נחשלות, אפלייה, קו־עוני וכל הבלה״בלה
המדומה הזה !!
או קיי, אולי גרו גם אז 20 בחדר, אבל
לפחות עשרה היו במילואים, ומי העז להפ גין
ז ! חיו גם אז 30 אחוז מתחת לקו-
העוני, אבל מישהו התלונן כשהיה בקו-
האש כן, היו זמנים !׳,כשירושלים היתה
של זהב, ולא של מוסרארות ופאנתרים ! !
אה, היכן הימים הטובים, כשכולנו היינו
מגוייסים, והפגזים עפו, בלי שביתות רנטגן,
חשמל, רופאים ,״אל־על״ ,ו מ הנדסי ם! ה ימים
עטורי־התיפארת, כשהמלחמה השתו ללה
בתעלה, בהם יכולנו לקרוא לפועלי
אשדוד וחיפה השובתים — סוכני האוייב
ואל־פתח !
לאן, לאן נעלמו הימים הגדולים שטופי-
האש וחסרי-הדאגה, בהם אפשר היה לדחות
הק מ ת בתי־ספר, מועדונים, וגני-ילדים,
ובתי־חולים, בגלל הנוסחה הגואלת ״תקציב
הביטחון״! ימים בהירים של אש תותחים,
בהם לא הטרידו אותנו בעיות כאנוביץ, נוף
הארץ ! ימי התשה עטורי״הוד, בהם פרצנו
כבישים במידבר והרווחנו כסף, ופתחנו חש בונות
בבנק ! !

לאן הלכו ימי-הגבורה, בה ם בל קצין היה
גיבור הצגות״בכורה, וכל גנראל — סנדק-
ברית״מילה, ואביזר-כבוד בסטייקיות ז !
הימים בהם לחשנו לחתיכה סודות ביט חוניים
מקסימי ם — ״יש מצב-הכן, נובה,
עולים על הגילעד! אל -נספרי לאף אחד!
גם לא לחבר שלן! בעוד שעה אחזור, פתחי
לי את הדלת!״
הימים הטובים, בהם עשינו חיים משוגעים,
ולחשנו לרעייה — מתי שרצינו —
״אני לא חוזר הערב, קראו לי או ״אל
תחכי לי, יש לי דיון הלילה ! ׳
אה, הימים הנפלאים, בהם הופענו ב־ערבי״ראיונות,
חמש פעמים בערב — ה-
מח״טים, והאלופים, והשרים, והעסקנים,
והמזכירים והיה מה לתת לקהל! ! מתח
ביטחוני לילה עם מפקד מעוז בביקעה !
השתתפתי בפשיטה על האי גרין !
והיה מה לקרוא בעיתונים: שאדואן,
ניירות, כראמה, פורט־סעיד !
כן, כן, היינו אז, רק לפני שנתיים־שלוש,
עם־הספר ! לא קראנו ספר אחד בשנה כמו
היום ! קראנו שישה אלבומי-מלחמה לשבוע
! וכתבנו שמונה ! הלא שלנו

ואיפה
הימים הגדולים של המטרות
ברורות, של עמידה על משא-ומתן ישיר,
נזוז, וההמתנה לטלפון ואיפה הימים
היה לנו בגין ואיפה הימים שהיה
דיין ן !
איפה, איפה הימים הגדולים, כשנאצר ה־כאריזמטי
היה בשילטון, ולא סאדאת החנווני
!! נאצר עם שלושת הלאווים של
חרטום ! היה פשוט כל־כך ! ידענו איפה
אנחנו עומדים ! ידענו שמחר נשב בקאהיר
ובדמשק ! כמו כלום ! בלי בעיות !
אה, מי יתננו קצת אש בתעלה, וקצת
מתח ביטחוני במידבר ! !
רבותי, השבוע ה״ 5ביוני חודש יוני
עוד לא נגמר ! עוד לא מאוחר מדי ! !

היא יכולה להעמיד לרשות ייני הדירות,
בתנאים טובים יותר. ב״שים־ן עובדים״ המשכנתא
תהיה גדולה, לפרק זמן ארוך יותר
ובתנאים שאפשר יהיה לעמוד רהם, ברב-ת
נמוכה עד כמר, שאפשר, וגלי הצמדה.
תנאי התשלום תמיד יהיו נוחים יותר וגם
המחיר לדירה יהיה סביר. המשכנתא תהיה
תמיד הגדולה ביותר שאפשר לתת ובלתי
צמודה. הרבית תהיה תמיד ומוכה מן המקובל,
תקופת הפרעון תהיה תמיד ארוכה
יותר ולפיכך התשלום החדשי להיד. גם
נמוך יותר.
בעוברך בחוצות הערים ובכל רחבי הארץ,
תראה את שלטי ד,״ש״ הגדילים. אלה הם
ציוני הדרך של חברת ״שירון עובדים״,
שם היא מקימה בתים ושכונות מתוכננים
לפי מיטב כללי הבניה ד,מ,דרניים.
״שיכון עובדים״ היא החברה המתפתחת והמתקדמת
ביותר בשטח הבניה למגורים בארץ
ויעידו על כך כל המכנים והשכונות
שנבנו בשנים האחרונות.

7171*1שיכון־ שבדים?
בעל מה אתה משקם?

קורת גג או בית?
רכישת דירה או בית הוא מעשה הדורש שיקול-דעת מרובה ובדיקה
מדוקדקת לפני מעשה. זהו אולי אחד הצעדים הכספיים המכריעים
בחיי משפחה. משפחות רבות יגורו כל ימי-חייהן בדירה אחת.
הילדים שיוולדו בה יגדלו באותו בית ובאותה סביבה, עד שיחלו
בחיים עצמאיים.
בית אינו רק קורת גג. הוא צריך להיות הציר שמסביבו נעים חיי
כל בני המשפחה ולמלא תפקיד של קן נעים •לכל בני הבית. מי
שעומד לפני קנית דירה חדשה חייב לזכור את הכללים האלה, בעת
חיפוש אחרי הדירה, להתאים את הצרכים עם היכולת ולמזג את
הרצוי עם המצוי.

השיקולים שלפני הקניה
השיקול המכריע ברוב המקרים, יהיה מחיר
הדירה. האם הוא לפי יכולתך או שאולי
מחירה רב מכפי שתוכל לשלם. והשטח?
האם מספיק שמחה של הדיר־ לכל בני המשפחה,
לאלה שישנם כבר ולאלה שעוד
יבואו, או מספר החדרים וחלוקתם?
תכנית הדירה? האם נראה לך שהתכנית
מתאימה לצרכי המשפחה? אם היא עשויה
גם כדי לספק את הצד האסתטי? והביצוע?
האם נעשה בידי בעלי מקצוע טובים שעשו
מלאכה טובה.

פונה לחברת שיכון שאינה י־ק בונה דירות
למכירה אלא עוסקת בפיתוח שטחים לאיזורי
מגורים. חברה מסוגלת יותר לתת לך תשובה
לכל השאלות שהזכרנו.
עצם העובדה שהדירה שלך היא חלק משכונת
מגורים חדשה, שתוכננה -בוצעה עכשיו,
היא ערובה לכך שתקבל את מיטב התכנון
והאדריכלות, החומרים החדישים ושיטות הביצוע
המתקדמות ביותר. לא הכל ניתן
לפתרון, אך ב״שיכון עוברים״ משקיעים
הרבה מאמץ ומשתדלים לשפר תמיד.
חברת ״שיכון עובדים״ ,מאז הח־סדה, תכננה
שכונות ואיזורי מגורים העומדים היום כדוגמא
לתכנון סביבתי מוצלח. לרשותה טובי
המתכננים והאדריכלים, המקדישים תשומת־לב
קפדנית לתכנון הסביבתי, למרחק יבין
הבתים, להקצאת שטחים ירוקים, מגרשי
משחקים, בניני צבור ושרותים.

בדירה שאתה רוכש יש כל בך הרבה פרטים,
קטנים וגדולים. דרוש תמיד פירוט
טכני מדויק הכולל את כל המרכיבים כמו:
ריצוף, נגרות, חרסינה, אינסטלציה סניטרית,
ביוב וכדומה ; את סוג העבודה כגון: צביעת
דלתות, סוגי העץ והעיבוד ונר. בפירוט
אתה צריך ;בדוק גם את חד־ המדרגות,
החצר, הגדר וכדומה.
חשוב מאד שאחרי שתכנס י ־-.רה לא יבואו
״הפתעות״ בצורת חשבון עבור כבישים,
מדרכות, חניה וכר. אם תפנה לחברת ״שיכון
עובדים״ מובטח לך שמחיר בל הוצאות הפיתוח
נכלל במחיר הדירה שקרת. בפירוט
הטכני שאתה מקבל ב״שיכון עובדים״ ,נכללים
כל הפרטים המדויקים של המבנה, סוגי
הריצוף, כלי האינסטלציה הסניטרית, חדרי
המדרגות, הנגרות והזיגוג, הטיח והצבע,
תמצא בהם את כל הניתן לביוז דירות מודרני
כמו גז מרכזי, מעלית (אם יש צורך),
אנטנה לרדיו וטלביזיה, מקלט תיקני ועוד
הרבה פרטים.

איך תשלם?
אחת הבעיות הקשות היא המשכנתא. גודל
המשכנתא, תקופת הפרעון, גובה הריבית,
הצמדה או לא הצמדה ועוד. להברת שיכון
גדולה תמיד׳אמצעים גדולים יותר, שאותם

רכישה לדורות
הברת ״שיכון עובדים״ ביססה לעצמה מוניטין
במשך עשרות שנים של נ ניר״ במרכזי
הערים הגדולות תמצא עוד היום שכונות
שנבנו לפני עשרות שנים ועדיין המבנים
נראים חסונים ויפים ומתוכננים יפה כאילו
נבנו רק לפני כמה שנים. ביום גרים קרוב
למחצית מיליון אנשים בב־ססס 100,יחידות
דיור.
אם אתה רוכש דירה ב״שיכון עובדים״,
מובטח לך מעשית קניה טובה, אשר תשמש
לך ולבני ביתך למגורים ט־בים במשך
דורות.

לשיכון עובדים סניפים ב:
תל-אביב, רח׳ ליאונרדו דה וינצ׳י , 21
טל. 250211 .

ירושלים,
חיפה,
באר שבע, רח׳ שניאור ,4
אשדוד, רה׳ רוגוזין ,12

הלל ,8

.29771

רח׳ החלוץ ,43 טל.60915 .
טל.3542 .
טל,31890 .

. 32386

ומה יהיה בתוך הדירה?

מה יעמוד מול חלונך?
הסביבה שבה אתה גר, גם בן קובעת.
והתכנון הסביבתי? האם יש מרחק מתאים
בין בית לבית. האם יש משטחי דשא ירוקים
ושטחי משחק לילדים בין הבתים.
בדרך כלל יהיה קשה להציג את כל השאלות
והמשאלות האלו לקבלן הבונה בית אחד.
הוא אינו עוסק בפרטים שמסביב לבנין אלא
בבנין עצמו. אחר לגמרי המצב, אם אתה
ה עול ם הז ה 1762

ישנם דברים רבים בדירה •בבית שתרצה
לרכוש, שאינם ניתנים לאבחנה חיצונית, אך
חשיבותם לגבי העתיד רבה ביותר:
התאמת היסודות לאופי הקרקע, טיב הקונסטרוקציה
וחוזקה, יציבות המבנה, הבידוד,
מניעת חדירת מים, טיב החומרים וכדומה.
כל אלה ״נעלמים״ לגביך ואחת הדרכים
להבטיח ש״עיסקת החבילה״ שלך לא תכיל
כמה ״הפתעות״ בעתיד היא לפנות אל
חברה אחראית ובעלת־שם שהוכיחה את
עצמה.
חברת ״שיכון עובדים״ היא כתובת. יש עם
מי לדבר ויש רצון לבוא לקראתך. ל״שיכון
עובדים״ יש בתים לדוגמא שנבנו לפני
עשרות שנים ועומדים עד היום כמופת
לבניה יציבה ותכנון סביבתי פונקציונלי.
״שיכון עובדים״ מעסיקה את טובי בעלי המקצוע
בענפי הבניה ומפקחת על ביצוע
טוב. כל החומרים נושאים תו־תקן והם נבדקים
עלידי מכון התקנים או במעבדות הטכניון.
ב״שיכון עובדים״ אין החסכון בא
במקום הבטחון והטיב,

מסעדות ומזנונים

בתחנות בע״נו

מכתבים

₪מי הוא
אבוטבול?

קבלה

המרי!
והלידה

ברצוני להתייחס למכתבו של מר יעקב
טימברג שפורסם במדור מכתבים (העולם

הנני מא שר שקבלתי סך.

נכנסתי למסעדה
שבתחנת אגד בירן־
שלים׳,עמדתי בתור
עד שהגעתי לקבל
מנת מרק־יז־קות ונתבקשתי
לשלם לירה
אחת.

נשאלת השאלה: איך
יתכן, במסעדת שירות
עצמי בתחנה ציבורית, לבקש לירה בעד
מרק פשוט של ירקות? מה עוד שבמס

הזה
.) 1760

עדות אחרות בעיר, אפילו כשמגישים לשולחן,
עולה מנת מרק עם לחם רק 70 אגורות.
איפה
ועדת המחירים שמרשה הפקרות

בכבוד רב,

כזאת במסעדה עממית?

הקבלה

ז׳לו איליה תל־אביב
עבור הלירה ש שולמה —

הפנתרים ה שחורים משתמשים במטבע
לשון ״מתי אבוטבול יהיה פייגין?״ בכדי
להמחיש את רצונם, שהספרדים יקבלו מה
שהאשכנזים מקבלים ואינם מתייחסים ל־אבוטבול
או לסייגין כאל פרט.
הואיל ובמכתבו זה מתייחס טימברג ל־פייגין
כאל פרט, ברצוני לתת מספר פרטים
״על אבוטבולים כעל בודדים.״
משפחת אבוטבול הגיעה ארצה בשנת 1820

ראה גלופה.

קדא 111x11 1הבע *ון,
א 11ח ע שו* לונותבברס !

(המשך ב ע מו ד )8

י בכוס של בירה לבנה יש:

איזה ויטמין מכילה הבירה?

הבירה ממריצה את פעולת:

ם 39קלוריות
24קלוריות
ם 52ק לו ריות

וי ט מין 0
וי ט מין 6
וי ט מין 3

ה ט חו ל
ה ש רי רי ם
ה כ ליו ת

קרא בעיון אתהמא מר, ס מן ג א ת הת שובות הנ כונו ת,
ציין שמך וכתובתך, ושלח אל רנד , 7095ת״א, עבור ״בירה,׳ .
ביו הפותרים נבונה יוגרלו:

ססו מערכות כוסות מהודרות לבירה * ססו ארגזי בירה ״מכבי״.

ר חו ב.

עיר __

ה עול ם הז ה 1762

א 1שי ם

מילחמת־השוורים
של מאיר הר-ציוו
; הגיבור האגדי של פעולות
התגמול ושל יחידת הקומנדו
,101 מאיר הר־ציון, נפצע
בצורה אנושה דווקא בימי
שלום. מאיר, המנהל חווה בפיס־גת
כוכב הירדן (כוכב הרוח),
נכנם לפני מספר שבועות ל־מיכלאה
בה היה כלוא השור
של החווה. השור היה אותו יום
במצב־רוח תוקפני. למרות שלא
התנסה במלחמת־שוורים מימיו,
החליט מאיר שלא להיבהל מה-
שור ולהתקרב אליו. לפני שהספיק
לדעת מה קורה עימו, הסתער
עליו השור ונגחו במפשעתו•
הר־ציון הספיק עוד לראות
כיצד נסוג השוד לאחור כדי לנגוח
בו שנית, התרומם בשארית
כוחותיו מעל לגדר, והתעלף
אחרי שהצליח לדלג מעליה. מזה
מספר שבועות הוא שוכב ב־בית־החולים
המרכזי לעמק בעפולה.

מאז נודע דבר פציעתו
של מאיר, עולים אליו חבריו
לרגל לבית־החולים, באחד הימים
ביקר אצלו ידידו הוותיק
בנימין ג׳יבדי (״הקטן״) ,מי
שנפל בשעתו בשבי הירדנים,
בעת שעמד ג׳יבלי ליד מיטתו
של הר־ציון, נמסר להם כי
אחד ממפקדי הצנחנים הגיע לביקור.
ג׳יבלי החליט לערוך למפקד
מתיחה. בו במקום נכנם

סי ל כי קשת וביקשה רשות
לאכול איתו. השר, שאינו אוהב
במיוחד את סילבי, סירב. לאחר־מכן
התברר כי סילבי התערבה
עם חבר שתוכל לאכול עם השר.

אחר מאשר פשנל בעצמו
ששכח מה שהורה לשומרים,
עלה על הבמה יחד עם הקהל
כדי לנסות לחלץ את יהורם,
אחרי שהתאושש מ־מהלומה האדירה
שהעיפה אותו לאולם,
צחק פשנל:״ ככה זה, אתם רוצים
כבר לרשת אותי!״

ך־^אעגיי י־דזי׳־זד ^7־ < 7י״־־ך 7־ די

־ אגב ״,למזכירתד של -פנ׳״

ספיר יש הוראה לקבוע את
לוח הזמנים של השר כך שהפגישה
הראשונה שלו במשך היום
לא תהיה לפני שבע וחצי
בבוקר והאחרונה לא אחרי עשר
וחצי בערב. לשינה מקציב ספיר
חמש וחצי שעות.

1הצייר הבלגי סטן כדה,
שהגיע השבוע לארץ, שואב
את השראתו מהתנ״ך. זאת ודאי
הסיבה לכך שלפני שבא לארץ,
שלח מכתב לידיד וביקש ממנו
להתעניין אם יש בארץ גלריה
בשם ארץ מדיין, מפני שהוא
רוצה להציג במקום, המופיע
רבות בציוריו. לאכזבתו של
בלה, הודיע לו ידידו כי ארץ
מדיין זה לא בדיוק ארץ־ישראל
ולכן אין בארץ גלריה בשם זה.
סטן בלה נאלץ להסתפק בעיר
אחרת בעלת עבר היסטורי, והוא
מציג את תערוכתו בקיסריה.

! ראש עיריית ירושלים
תדי קולק, נשאל השבוע בתוכנית
אילו אני הייתי ב מ קו מן
בגלי צה״ל, לגבי מדיניות ההוד
לטות שלו ומידת התחשבותו ב־דיעותיהם
של אחרים. השיב
קולק :״אם עומדת בפני הברירה
לאכול מן הענבים או להרגיז
את השומר, אז אני מעדיף
לאכול את הענבים ואחר־כך להשתדל
להימנע מלהרגיז את
השומר.״
! עיתונאית ידועה פגשה
במסיבת־קוקטייל את מנכ״ל מפעלי
נייר חדרה יששכר חיי־מוביץ
/שהזמין אותה לבקר
במפעל .״אין לי זמן, אבל שלח
לי כמה דוגמאות,״ התלוצצה

1 ) 111 9 1מפרסם בזאת לראשונה, לרגל יום השנה
הרביעי למלחמת״ששת־הימים, מה היה ה)11^

שלל היחיד שלקח במלחמה. דידי, שהיה בחוליית המטה שכבשה
את ארמון הנציב, נכנס לחדרו של נציג האו״ם אוד בול, ראה
על הקיר תמונה של אדם מוכר, הוריד אותה והחביאה בכיסו.
האיש המצולם בתמונה היה באותה תקופה סגן מזכיר האו״ם
ראלף באנץ שהקדיש את התמונה לגנרל אוד בול :״בהערכה
והכרת תודה עבור שרותך המעולה לאו״ם בלבנון, ראלף באנץ׳.״

קו נסטנ טין, המבקר עתה בארץ,
שונה מכולם: הוא משוכנע
שארץ־ישראל זקוקה רק לדבר
אחד: חווה לסוסי מירוץ.
אדי, שהוא בעלן של כמה חוות
כאלה בצרפת, עוסק עתה בצעדים
הראשונים של הקמת החווה,
שתהיה כניראה בסביבות
ירושלים. שותפו של אדי לרעיון
ולמימון הוא הברון אדמונד

דה־רוטשידד.

עבד־אל-חנים עבד־אל־נאצו

( ,)16 בנו של נשיא מצריים המנוח, שנקרא על שם ידידו של
אביו, עבד־אל״חכים עאמר, שבגד בנאצר והתאבד, ניצח השבוע
בתחרות נוער מיצרית בשטח בניית טיסנים. התחרות מאורגנת
על־ידי העיתון ״אל־אהראם״ והנער זבה בה עבור בניית טיסן
המופעל בדרך אלחוטית. בתמונה: נאצר הצעיר (שמאל) מסביר
את המצאתו זו לשר הנוער ולשר המינהל המקומי במצריים.

למיטה פנויה שניצבה ליד מיטתו
של מאיר, התכסה בשמיכה,
והעמיד פני חולה הנאנק מכאבים.
בקושי הצליח הר־ציון להתאפק
שלא לצחוק, כשתיאר
לעצמו כיצד ידהם המפקד כשיראה
שגם ג׳יבלי שוכב פצוע
לידו. המתינו והמתינו לבואו
של הקצין והוא לא בא. הסתבר
שבטעות החליפו את זהותו
במישהו אחר. אלא שתוך כדי
המתנה נרדם ג׳יבלי במיטה שליד
הר־ציון ורק הרופא שהופתע
לגלות במיטה פצוע שלא
ידע עליו, העיר אותו.
ומדפיקה לדפיקה. אחד
ממקורבי שר־האוצר פינחס
ספיר סיפר השבוע כי כשישב
השר יום אהד במסעדה, ניגשה
ה עול ם הז ה 1762

1הצגת היחיד החדשה של
יהורם גאון, זוכה להצלחה
כה מסחררת, עד שכמעט בכל
הופעה, מנסה הקהל להתפרץ
לבמה כדי לחבק ולנשק את הזמר.
כדי להציל את יהורם מחיבוקי
מעריציו, העמיד אמרג־נו
אברהם (״פשנל״) דשא,
קבוצה של אנשי־אגרוף שיגנו

על יהורם בתום ההופעה. אבל
מכיוון שלשומרים המעטים אסור
להשתמש בכוח נגד המתפרצים,
הורה להם פשנל לעמוד מאחורי
המסך, ולהלום מאחוריו ב־מתפרצים
אל הבמה, כך שלא
יוכלו להאשימם כי ראו את מי
שהיכו. את שיטת ההגנה החדשה
ניסו בעת הופעה שערך
יהורם גאון השבוע בחדרה. בתום
ההופעה, כצפוי, הסתערו
מאות צופים אל הבמה כדי להקיף
את יהורם. יהורם נמלט אל
מאחורי המסך והקהל אחריו.
שומרי ראשו של יהורם לא היססו,
החלו לחבוט בקהל דרך
המסך, כדי להדפו. מכה ראשונה
— ומישהו כבר מתעופף מהבמה
אל השורה השמינית באולם.
לתדהמתם של שומרי הראש
הסתבר להם כי היה זה

; משה ינוקא, רב־סרן
הצנחנים (,מיל ).שסגר יותר
עיסקי־בידור בארץ מכל אדם
אחר, ושתוך שבוע אחד מכו
את כל המוצגים בתערוכת ציוריו
האחרונה שנערכה במינים־
טור בתל־אביב, מחפש לעצמו
נופים חדשים לציור. זו הסיבה
שינוקא נעתר להצעת שני ידידיו,
יהודה חורש, ופאפו
מנהל מלון הסלע האדום באילת,
לקבל על עצמו את ניהול מועדון
נפ טון באילת. ינוקא החליט
להפוך את המוסד ממועדון־לי-
לה לדיסקוטק ולערב הפתיחה
של המקום — נהרו לאילת
שיירות של ידידיו התל־אבי־ביים,
עד כי למבקר במקום נדמה
היה שהוא מבלה בתל־אביב.
ביניהם אפשר היה לפגוש את
אלוף (מיל ).עזר וייצמן, את
אלוף־מישנה עמום כנין, את
המנתח הפלאסטי עמי גלעדי
ואת רופאת הנשים הד״ר כרכי
רה קפדן, שינוקא החל לנהל
עימד, רומן לוהט לפני שירד לאילת.
אפילו חייט הצמרת יש*
ראד צוורן, שיחרר לכבוד ה־מאורע
את תל־אביב מנוכחותו.
בערב הפתיחה סייע, לפחות בעצות
טובות, גם ידידו של ינוקא,
מרקו תורג׳מן, שהפסיק
ליומיים לנהל את הקינגס־קלוב
בתל־אביב ופרש את חסותו
על נפ טון המחודש.
1בדיחת השבוע סופרה על־ידי
חיים כנאי: איש אחד
הלך לרופא עיניים :״דוקטור,
בזמן האחרון משהו לא בסדר
בעיניים שלי.״ ״מה קרה,״ שאל
הרופא .״כבר חודש לא ראיתי
גרוש,״ השיב החולה.

העיתונאית. למחרת המסיבה
הגיע טנדר של מפעלי נייר לביתה
של העיתונאית וסבלים
הורידו ממני ארגז גדול מלא
בגלילי נייר טאלט.
לאותו יששכר חיימוביץ׳
יש בעיות עם שידורי ישראל בענייני
לשון: מפעלי נייר מייצרים
חיתולי נייר הנקראים פי־פון
(,עם פ׳ דגושה) .הגל הקל
מסרב לשדר את שם המוצר בנימוק
שהוא גס ומוכן רק לשדר
פי פון בלי דגש בם׳.
1הלב היהודי החם פועל
באפיקים שונים: יש כאלה שמקימים
בארץ בתי־חולים ויש
כאלה שתורמים לאוניברסיטאות
ולמוזיאונים, אבל אדי

ראש״עיריית רמת־גן בחברת אשתו חיה, ביקרו השבוע בפתיחת התערוכה
האוונגרדית־ניסיונית הנערכת במוזיאון רמת-גן, וקיבלו הסבר מהפסל ליאוני
גולדנברג על פסלו ״לול תרנגולות״ ,שהוא אחד המוצגים המקוריים בתערוכה האוונגרדית-נסיונית.

ישראל פלד

הסחיו ה1ה 1ו1י 1תו
לטיולים לאיחפה

מכתבים
(המשך מעמוד )6

מאלג׳יר שלשם הגיעה מספרד. היא הגיעה
כאשר העליות עוד לא מוספרו ובארץ היו
כמה אלפי יהודים בלבד.
משפחה זו היתה אחת מעשרות המשפחות
שחידשו את הישוב היהודי ביפו, ועל צאצאיה
נמנים רופאים, עורכי־דין, מהנדסים,
קציני צבא, עסקני ציבור ועוד.

טיסות קבוצתיות ליוון

שלמה אכוטכוד,
₪אגרוף
מורם

במלון $ 3

המחיר כולל: טיסה, מס נסיעות ו־ 10 ימי שחייה

כל מה שהפנתריס רוצים ומעוניינים הוא
שלאבוטבול תהיה האפשרות להיות פייגין.
עצם דחיית הצעות העבודה שדובר עליהן
במכתבו של יעקב טימברג (העולם הזה
) 1760 מוסיפה גוון חיובי למאבקם ומבאן
שהם רוצים את טובת משפחותיהם ומשפחות
ידידיהם שהם, הפנתרים, מהווים אגרוף
מורם לאותו גוף.

14 ימי שהייה ביוון
כולל: לינה, כלכלה
חלקית וסיורים
ה חל מ $49.20

״פנתרוכיץ״ חדרה
3סח ק ר
מדעי?

מכ ח ר ענ ק
של סיורים
ביבשה, בים ובאויר
באתרים היסטוריים
ומקומות מודרניים

תל־אביב

מקומות נופש
בידור ובילויים
לכל טעם
ובכל תקציב
מטברנות ועד קזינו

בהעולם הזה , 1760״מחקר מדעי מוכיח״,
ישנה מסקנה :״אין לשבועון זה קוראים מעל
לגיל .55״
אם כן, לפי נתוני — או שבמספר 55

יוון — מקום המפגש לתיירות העולמית
מזמינה אותך לבוא, לבלות ולהנות.
ביוון — תספיק לך הקצבתך 250
לנפוש, לבלות ועוד ישאר לך ...לקניות.

זרחץ

• נזינינזוס 15 נתזפיס

יש טעות דפום, או שבתעודת הלידה שלי
יש טעות דפוס. אבל לתעודת הלידה שלי,
מטריקה ברוסית, אני מאמין יותר.

אלכסנדר זרחץ,

תל-אביב

• שנת הלידה הר שומה ב תעודת הלידה
של הקורא אלכסנדר ז רחין. 1897 :
דן גיו או

י * 1080
נמו כן המקלט הנודע כבר באיכותו 519001

ב ר צונ ך
ל ה תק שר עם
בנ ק די ס קונ ט
לאחרש עו ת
ה ע בו ד ה?

8-108[(12ו11 שמ £118 הס
מקלט הטלויזיה הטוב בעולם!

מכירה של מקלטים חדישים
( לעתעתהבכ מו תמצומצמת ) כברהחלה.

4עבור עו לי חד שים.
שרות מעולה בכל רחני הארץ
סו כן בלעדי בי שראל :

״ בנו רי ״ ב ע ״ מ 4תל־אב

תל אביב 54572
י רו ש לי ם 532650
חיפה 521285
דיםקונטופ ון
שרות נוסף ש ל

בנ ק די ס קונ ט

נהניתי למקרא דיווחו של דן בן־אמוץ
מפסטיבל הסרטים בקאן (העולם הזה ,) 1760
דבר, שלצערי, איני יכול לומר על מרבית
מדוריו הקודמים.
בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שוב
היה זה דן בן־אמוץ שהכרנו כולנו, דן מ־
״שלושה בסירה אחת״ .מ״מה נשמע?״ מערבי
הראיונות שלו ומשאר מופעיו שהפכו
אותו לאחד ההומוריסטים הטובים בארץ.

יגאל בושינסקי,

תל-א ביג

ליבי ליבי על דן שמכריחים אותו כל פעם
לנסוע לחוץ־לארץ.
אבל מוטב היה אולי
שמערכת העולם
הזה תממן את שהותו
הקבועה מחוץ
לגבולות הארץ. בטוחני
שמי שייהנה
מכך יהיו הקוראים.

ציפי שליו,

סטודנטית,

ירו שלים

הופתעתי לקרוא
במדורו של דן בן־
אמוץ את הידיעה כי שליי מפיקי קולנוע בינלאומיים
מתכוונים להפיק סרט לפי הספר
הממונה של מיכאל בר־זוהר על איסר הראל.
מוזר כי אף עיתון אחר בישראל לא דיווח
על־כך, והידיעה נראית לי מופרכת מיסודה,
ה עו ל ם הז ה 1762

לות את המשכורת והשאלה הגדולה היא,
האם להעלות את המשכורת לסכום גבוה
דווקא לאלה שאפשרויות הבילוי שלהם הן
רבות? איני מטיל ספק בחיוניותם לצה״ל
אבל השאלה בעינה עומדת. נראה לי ש-
הבעייה יותר מוסרית מאשר כספית.

״משום שקשה להאמין שניתן להפוך את
איסר הראל למין ג׳יימס בונד שני.
א. חפים באר־שבע
• הקורא חכים לא קרא כנראה את הפ סקה, ממנה הוא מצטט, עד סופה. אם
יעשה זאת חכים — ׳חכים. היתה וו מתיחה
פרטית של דן בן־אמוץ.

דוכי אכיגדור, קבוץ געש

י גיוס כספים
מקורי

₪פזמוני־מין
ע? גרי האתר

ברצוני להפנות את תשומת־לב הציבור לתופעה
מעניינת שפשתה ברוב העיריות והמועצות
המקומיות — בעיקר באיזור דן:
כדי לצבור קרנות וכספים, מחליטים ראשי
העיריות, באישור חברי מועצת־העיריה, על
היטלים שונים ומשונים, בגון ״תיעול״,
״ריצוף״ ו״שיפור״ המדרכות והרחובות.
תמהני כיצד מאשר משרד־הפנים גביית בספים
אלד — ,המתבטאים במיליונים.

יום שיחדור ירושלים, שבו נודע גם על
הירצחו של קונסול ישראל בתורכיה, היה
יום של מצב־רוח לאומי כבד.
ביום זה מצאו הממונים על גלי־צה״ל
והגל־הקל לנכון לזהם את גלי־האתר ב־פיזמוני־מין
לועזיים של מגודלי השערות.
כל רבבות השירים העבריים של מאה השנים
האחרונות לא היו מספיק טובים לשידור
בעיניהם של הבזויים הללו!
מעולם לא עלה על דעתי שאהיה מסוגל
לשנוא ישראלים מסויימים כפי שאני שונא
אותם היום!

יצחק זילברשטיין, הדמיון המפתיע

גבעתיים

האם גם אתם שמתם־לב לדמיון המפתיע
בין השחקנית הישראלית מונה זילברשטיין
לבין בתו של צ׳ארלי צ׳פלין, ג׳רלדין (העו לם
הזה?) 1761
דרורה פרי, ירושלים
• כן. לשם השוואה — ג׳רלדין ו מונה
צוחקות — ראה תמונות.
משכורות החיילים
ברצוני להגיד לאורי אבנרי על ״שכר
הוגן לחיילי חובה״ במדור קריעות ביניי ם
(העולם הזה 1) 1754

חייל המשרת בקווים מקבל קרוב ל״45
ל״י לחודש. זה מספיק לבילוי ביום שישי
אחד ולקניה בשקם במשך חודש (חייל בקווים
יוצא רק פעם או פעמיים בחודש ל-
שישי־שבת) ,אין חיי רווחה, נכון שיש להעלות
את המשכורת אבל לא למימדים של
150ל״י לחודש, אותן ציין אבנרי בגוף
הכתבה.

נראה לי שהסכום שציין אבנרי נוגע לחיילים
המשרתים באזור תל־אביב. הם משתכרים
כחצי ממשכורת חיילי הקווים, אבל
מוציאים הרבה יותר. הם כל שישי־שבת בבית,
ובאמצע השבוע קופצים מדי פעם
לעיר.
פרט נוסף, חייל המגיע הביתה מהקווים
מתנהג בפזרנות די גדולה בעינייני כסף
מתוך ״פורקן״ (מוצדק או לא — ויכוח
אחר) ,העניין הוא שגם חייל מאזור תל־אביב
מתנהג כן כל יום שישי ״כיאה״
לחייל. אז מה הפלא שלא מספיק לו הכסף.
לפי
דברי נראה שהוויכוח הוא למי להע
חנן
גולדגרט,

חו לון

1קוראים השולחים מכתכיב
מתבקשים לנסח אותם כקצרה
| עייפות תינתן למצרפים תמו׳
נות למכתכיהם.

באור ושות׳
ה עול ס הז ח 1762

יזחרח ־ י ס
נחוג במסיבה שנערכה במלון טיראן
בהרצליה, יום־הולדתו ד,־ 38 של העיתונאי
ואיש הרדיו שהתפרסם
בערבי ה־ראיונות
שלו, שמואל
שי. יליד פולין,
עלה לארץ ב־,1953
למד בתיכון ובאוניברסיטה,
היה דובר
תיאטרון הבימה,
יחסי־ציבור,
איש
שי בעל טור קבוע בדבר
השבוע, ערך
ראיונות במלון שרתח,
אותם הוא ממשיך
עתה באולם
דקל.

אכרך

נחוג. יום-
הולדתה ה־ 45 של
הרכילאית הוותיקה, שהראיון העיתונאי הראשון
שלה היה עם פולה בן־גוריון ז״ל,
מילה אכרן* (הרצברג) ,שנולדה בגרמניה
לאב שהיה ראש הקהילה היהודית בעירו
ובעל כל־בו, עלתה לארץ בגיל שמונה, הצטרפה
לאצ״ל בו הדריכה בכלי־נשק והשתתפה
בקרב על כיבוש יפו.

אורחים באים הערב ואינך פנויה לבקר במספרה. אך
אל דאגה, המספרה בביתך עם מיבש-השער של פיליפס.
פיליפס מגישה לך מבחר דגמים של מייבשי שער המצטיינים
ב: יבוש תוך זמן קצר בשיטת 10״\ג. וסת חום
הניתן להתאמה. נוחיות מירבית בשימוש ובאיחסון.

נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של אחד
מחותמי מגילת העצמאות, משה מול.
יליד פולין, עלה לארץ
ב־ , 1932 למד
באוניברסיטה העברית,
ממייסדי תנועת
הנוער הציוני,
ציר בקונגרסים המ־,1933 ציוניים חבר
מועצת המדינה
הזמנית, היו״ר הראשון
של ועדת החוץ,
יו״ר ועדת חינוך,
תרבות וספורט,
משמש עתה כ־קור
שר־התיירות.

ישאו • בבית החייל בתל־אביב,
עדית אביעס, בתו של כתב־מעריב ישעיהו
(שייקר ),אביעם, הלומדת גרפיקה שימושית
בטכניון, וקצין צבא הקבע אכיגד

סנדלר.

נישאו בעיר דיז׳ון שבצרפת, בתו

בת ה־ 19 של צ׳ארלי צ׳אפלין, ויקטוריה
צ׳אפלין, וליצן הקירקס ג׳אף בפטיסט
טירה 33 שהופיע עימה לאחרונה במו-
עדוני־לילה ובקטע בסרטו של פדריקו פליני,
הליצנים.

מנהלים רומן

הזמר שהופיע

בגירסה הישראלית של
כרים ג׳אגר, אחיו של
אבנים המתגלגלות מיק ג׳אגר, ו מ רי אן

המחזמר שיער,
חבר להקת ה
עידו
חדש לשעוני ילדים ונוער
בימים אלה החל בית לשעונים החרושת
\ג £ 0 £שבאשקלון לספק
לשוק הישראלי
שעונים לילדים ושעונים
אופנתיים המעוצבים על־ידי
אחד מהמעצבים הבכירים
מארצות־הברית.
לוהות הספרות שב־שעונים
לילדים מצוירים
בציורים צבעוניים המספרים
על סיפורי ילדים
נודעים, כשבכל
תמונה בשעון העיניים
נעות.
מעולם לא היה שעון
כה נאה ומעוצב בדמיון כה רב המיועד בעיקר לילדים.
המחירים לשעוני הילדים הם מ־ 39 לירות.

הרצועות לשעוני הילדים הן בשלל גוזנים והשעונים עצמם
מורכבים על־ידי מנגנון שוויצרי ופטנט אמריקאי. ניתנת גם
אחריות לשנה לרוכש השעון.
שעוני האופנה של 0 £ ,הולמים את צררי האופנה
האחרונה בצבעים הפסיכודליים ורצועותיהם המסוגננות.
השנה ייצא בית החרושת 0 £את כל תוצרתו בעיקר
לארצות־הברית וכן לארצות אחרות. עם הדרישה הרכה
והמחיר הנוח החלה החברה לספק לשוק המקומי את השעונים,
בשלב זה לילדים ולנוער, וכן שעוני אופנה למין

הנשי.
בעתיד הקרוב מקווה בית החרושת 0 £ .לספק לשוק
המקומי גם שעוני גברים ונשים בסגנונות ורעיונות חדשים,
אשר עדיין אינם בנמצא בשוק השעונים הישראלי.
תכנית יצור השעונים מוערכת השנה בכיססס 250,שעונים,
ולאחר הרחבה — יגיע ייצור השעוניב בשנה ל־ססס 500,
שעונים.

כרים ג׳אגר
פייטפול שהיתה במשך שנתיים חברתו
של מיק ג׳אגר, שהתחתן לפני שבועיים
עם ביאנקה די־מצ׳יאס.
נטר בבית החולים בעפולה, בגיל
,71 אחד ממייסדי הקיבוץ הארצי, מוותיקי
קיבוץ בית־אלפא, מראשי הכלכלנים של
הקיבוץ הארצי ומחוגי הדיעות של תנועת
העבודה — אליעזר הכהן, שיהיה חבר
המועצה המייעצת של בנק ישראל ואחד
המתנגדים הפנים־מפלגתיים של ח״כ מאיר
יערי.
ה עול ם הז ה 1762

בעולם
תורכיה
לא רוצים שיחדור
כוחות־הביטחון התורכיים הידקו את טבעת
המצור סביב שני הטרוריסטים שחטפו
את הילדה בת ה־ ,14 עולם שלם עצר את
נשימתו, מפחד פן, תוך שבוע ימים, יירצח
קורבן שני בידי החוטפים.
בשיאה של הסצינה הדרמטית, אירעה
סצינת מישנה, שסימלה להפליא את משמעותה
של כל הפרשה. או נכון יותר, את
חוסר משמעותה.
סצינת המישנה היתה קצרה: שני הטרוריסטים,
מחזיקים לפניהם את השבוייה הנפחדת,
יצאו אל המירפסת, צעקו לעבר ההמון
שלמטה:
״אנחנו עושים למענכם, אינכם מבינים?״
תשובת ההמון: נהמת־זעם ושריקות־בוז.
טרגדיה כתוך טרגדיה. התגובה
הנזעמת היתד, יותר מתגובה ספונטאנית
נגד פשע החטיפה שביצעו השניים, והאיים
על חיים של ילדה חפה מפשע: התגובה
איפיינה את התהום הפעורה בין צבא ה־שיחרור
התורבי העממי, אליו השתייכו הטרוריסטים
— לבין המוני העם התורכי.
תהום זו שיקפה את הטרגדיה האמיתית
של המאבק, הקורע כרגע את המירקם העדין
של ניצני הדמוקרטיה בתורכיה —
טרגדיה, שרק באקראי זכתה לתשומת־לב
בישראל, עקב הטרגדיה האחרת, של רצח
אפרים אלרום, שנישזרה לתוכה.
צבא השיחרור העממי התורכי הוא אירגון
טרוריסטי הדוגל בתורות מארקסיסטיות. למרבית
ההפתעה, לא הקפידו חבריו על הכלל
הראשון של האח מאו הגדול, לפיו פעילות
מהפכנית אינה יכולה להצליח ללא שיתוף־
הפעולה של העם.
הזילזול שגילו הטרוריסטים בדברי היו״ר
עלה להם ביוקר. בהסתערות הכללית שפתחו
עליהם השלטונות בעקבות רצח אלרום,
נעצרו רבים מהם — ולדברי מקורות מוסמכים
רוסק חוט השידרה של האירגון.
למרות זאת, יתכן שהשרידים שנותרו ימשיכו
בפעילותם. אך ספק רב אם הצלחתם
תהיה רבה יותר: לא כל־כך בגלל
יעילותו של שלטון הגנרלים, שלקח על
עצמו ״לעזור״ לשלטון הפרלמנטרי — כמו
עקב אי־שיתוף הפעולה מצד האוכלוסין־.,

האופנה הפושטת ביבשת השחורה:

כלות רבנות
למנהיגי כושים
^ פי שמחיים הפרוטוקול, הרכין ה־
^ שבוע שר־החוץ אבא אבן את ראשו
פעמים אין ספור, בסיורו האפריקאי — בעת
פגישתו עם כל ראש מדינה. הוא נם
נשק ידיים רבות — ידיהן של רעיותיהן
של ראשי מדינה אלה.
בין היתר, נשק את ידיהן הלבנות של
מזכירה אנגליה ומורה צרפתייה. שתי הנשים
הלבנות היו רעיותיהם של שני ראשיי
מדינה אפריקאיים — והן היו חלק מקבוצה
נדירה של שבע נשים לבנות, הנשיאות לשבעה
מנהיגים כושיים באפריקה.
בקרוב, תצטרף אחת נוספת לקבוצה. תהיה
זו רגינה טולה, מורה בת 21 בבית־ספר
עממי בכפר הרמיני בדרום־צרפת, העומדת
להינשא, לדברי העיתון הצרפתי
פראנס דימאנ ש, לשליט ג׳יבוטי, עלי עארף
בוראהם בן ה־.36

שמחתה נפגמה משהו כאשר גילתה כי
המחזר הנלהב כבר נשוי — ואפילו פעמיים,
בו־זמנית, כפי שמרשים לו חוקי הקוראן
— לשתי נשים כושיות נחמדות. רגינה
נדהמה, פרשה לכפר כדי להרהר בעתידה.
עלי עארף, נוהג אישית במרצדס היקרה
שלו, בראש שיירה ארוכה, הגיע למקום

0 !0 0

^ בדיחה שבסיפור: את הפגישה הן
| ראשונה בין השליט לבין הצרפתייה
יזמו — נשותיו הכושיות של בורהאם.
נשותיו של השליט הנכבד חשו, מזה זמן
מה, בהיעדר גוון ססגוני בחייו מלאי האחריות
הממלכתית הכבדה. הן החליטו לשפר
את האווירה על־ידי הזמנתן של חתיכות
לבנות למסיבה בחצר־המלכות. אחת החתיכות
היתר, רגינה, שהגיעה לג׳יבוטי לאחר
רומן אומלל בכפר מולדתה, בעקבות מו־

שליט גייבוטי בורהאם, ואשתו המיועדת רגינה טולה
נית בשם קלוטילד נגואבי — ,כיום רעייתו
של שליט קונגו־בראזאוויל בן ר,־ ,32 מריאן
נגואבי, ואם לשני בניו. עם זאת, בלחץ
החוגים הלאומנים, חייבת הגיורת החמודה
להדיר רגליה מן האירועים הממלכתיים.
במצב דומה נימצאת גם רעייתו של מוכתר
אולד דדה, ראש ממשלת מאוריטניה.
קשה להעלות על הדעת שמישהו מתושבי
ארץ מוסלמית זו עודנו זוכר כי גבירתו
היתד, עלמה פאריזאית בשם מריה תרזה.
שני נישואין נוספים, בהם היו קשורים
שליטים אפריקאיים, נסתיימו בגירושין. ה־
,אריה׳ של קניה, ג׳ומו קניאטה בן ה־,81
נפרד מהמורה האנגליה עדנה קלארק, ש־חיתה
לצידו 20 שנה תמימות. ושליטה החולני
של תוניסיה, חביב בורגיבה, החליט
לנתק, ב־ ,1961 את קשר הנישואין עם רעייתו
הצרפתייה בת ר,־ ,37 מתילדה.
שני השליטים הללו נישאו, לאחר גירושיהם,
לבנותיהם המיוחסות של אנשי חצרם
— צעירות יותר מנשואיהם הראשונות.
ספרד ואף־על־פי־פ! —
ממשיפיס לדבר
למרות שנעלמה מכותרות העיתונים, נשארה
עדיין בעיית האי גיברלטר בוערת, ללא הרף.
היחסים בין ספרד לאנגליה מלאים כרגע
ריגשי מרירות ומתח, בשאלת הסלע, כפי
שרק מעט בעיות באירופה הולידו, בעת האחרונה.
השבוע, אירעה בנושא התפתחות
אפורה ביותר, לכאורה — אך הצריכה לעניין
כל ישראלי.
מצור טוטאלי. ההתפתחות: בדרכו לליסבון,
למועצת שרי־החוץ וההגנה של ברית
נאמו המתקיימת שם, יתפנה שר־החוץ של
בריטניה, סיר אלק דאגלם־יום, להמשך השיחות
בין בריטניה וספרד בשאלת גיברלטר.
המעניין בפרט לא־מעניין זה, הוא הרקע
שעליו תתקיים השיחה:
!• ספרד הצהירה, עוד לפני פתיחת סידרת
השיחות, כי לא תסכים לשום פיתרון
— מלבד העברת האי לידיה בשלמותו, במלואו,
וללא שום פשרה.
#מצד בריטניה, לא תיתכן הסכמה לדרישה
זו. כל זמן שתושבי חסלע מבכרים
להיות אזרחים בריטיים, לא תוכל שום ממשלה
בריטית להסיר את חסותה מהם, להניח
לספרד להשתלט עליהם.
י • חילוקי־הדיעות התהומיים מתוגברים
גם במעשים: ספרד ממשיכה, זו השנה רד
שנייה, במצור הטוטאלי על גיברלטר, אף
הגבירה אותו לאחרונה על־ידי ניתוק קווי־הטלפון
בין האי ליבשת.
שיחות -גם ללא טעם. והנה, למרות
מעשי האיבה והצהרות האיבה — שלכאורה
אינן ניתנות לגישור — ממשיכים
הצדדים בשיחות, במטרה למצוא פיתרון.
לכאורה — בניגוד לכל הגיון, מאחר ש־הצהרותיהן
הוכיחו שאין טעם בשיחות.
אלא ששני הצדדים יודעים, שהצהרות לחוד
ושיחות לחוד. למרבית הצער, אין ידיעה
זו גם מנת־חלקם של מנהיגים מסויימים
משני צידי הסיכסוך הישראלי—ערבי.
ה עול ם הז ח 1762

שליט קונגו־ברזוויל נגואבי, אשתו קלוטיוד וילדיהם
דעות בעיתונים של משדד החינוך של ג׳י־בוטי,
שחיפש מורות לעבודה שם.
השליט בעל העיניים היוקדות התאהב בה
ממבט ראשון. בשעת הליפתן, לחש באוזניה
בלהט מזרחי קלאסי :״דלתי פתוחה בפנייך
24 שעות ביממה.״ מדיניות הדלת הפתוחה
הוליכה להצעת נישואין .״שברתי את השיא
במהירות אמירת הכן,״ נזכרת המורה.

שליט תוניס בורגיבה,
וגרושתו מתילדה

מחבואה, הודיע לה על החלטתו: הוא יגרש
את נשיו, יקפיד על מעמדה של הצרפתייה.

•י* גי נ ה פו ל ה תהיה החברה השמינית ב!
מועדון הכלות הלבנות — והטרייה ביותר.
הוותיקה ביותר היא המזכירה האני
גליה רות ויליאמם, שנפלה על צווארו של
סאראסטה קהאמה, מי שעמד בזמנו בראש
חבל בצ׳ואנה, בחסות הבריטים, הכריז על
עצמאותו לפני שנים אחדות, ומאז הוא
שליט מדינת בוטסוואנה.
חצר המלכות הבריטית הפגינה את הסתייגותה,
וגם התושבים המקומיים לא הסתירו
את מורת־רוחם. אבל הזמן עשה את
שלו. כיום, מי־שהיתה רות ויליאמס, אם
לארבעה ילדים, מכונה ״האמא של כולנו.״
קולט הובר הבלונדית נשאה עיניה אל
שליטה המלומד של טנגאל, ליאופולד סד
גהור, עוד בהיותו סטודנט בפאריז, בתקופת
המלחמה. ההתאקלמות של רות בדאקאר,
בירת סנגאל, היתר, מהירה. שלושת הבנים
שהעניק לה מי שמכהן היום כנשיא, רק
חיזקו את הברית.
טוב לא פחות מצבה של מי־שהיתה־זב־

בעולם משגעים פילים

ארה״ב

תשעה־עשר הפילים שצעדו בשבוע שעבר,
במשך כל הלילה במינהרת לינקולן
— אחד העורקים הראשיים המחברים את
האי מנהטן עם שאר חלקי ניו־יורק —
עשו את דרכם בליווי משטרתי כבד, כשהם
זוכים לסיקור לא פחות כבד בטלוויזיה.
הפילים אמורים היו להשתתף בהצגת קיר־קם
שנפתחה במנהטן, ונאלצו לצעוד בגלל
שביתת הרכבות. אלא שהמחזה המטורף
— תהלוכת פילים בלב ליבה של הציוויליזציה
התעשייתית של המאה העשרים
— היה סמלי למתרחש כיום בארצות־הב־רית,
בד, גורמים זעזועי־האדמה החברתיים
לתופעות קירקסיות בכל התחומים.
• בפילדלפיה, הציג מפקד המשטרה המקומית
את מועמדותו לראשות העירייה.
יריביו פירסמו תמונות בהן הוא נראה כשהוא
עוצר כושים מקומיים, מפשיט אותם
ערומים ברחוב הראשי ומכה אותם במקל.
• 13 ממנהיגי הפנתרים ה שחורים שוחררו
ממעצר של 16 חודש בכלא ניו־יורקי,
אחרי שחבר־מושבעים מקומי פסק, פה אחד,
כי הם חפים מפשע. כל הדרגות של בתי־המשפט
האמריקאיים סירבו לשחרר את המנהיגים
השחורים בערבות, במשך למעלה
משנה וחצי.
אחרי ה״מאפיה״ — כושים. ראש
הליגה להגנה יהודית, הרב מאיר כהנא, הלן

ראש ה״אפ,בי.אי.״ הוכר
שנוא מספר 1

זסשאר ׳הסנוגד הנבחר־ 1971

להארלם, כדי לאכול אוכל כשר עם מנהיג
קבוצה כושית קיצונית מקומית — זמן
קצר אחרי שבריוני הליגה פרעו פרעות ב־
200 סטודנטים כושיים בקולג׳ של ברוק־לין,
והשבוע אחרי שכהנא כרת ברית־ידי־דות
עם מנהיג המאפיה הנידיורקית, ג׳ו
קולומבו. הרב־ד,תוקפני ניצב בפני מצלמות
הטלוויזיה ברחוב הראשי של הארלם, במקום
בו שום איש לבן מקומי אינו מעיז להציב
את כף רגלו. כד,נא זכה למקלחת קרה מפי
מארחו, שאמר :״ארצות־הברית היא ביתו
של האדם השחור. המשלחת הסובייטית היא
אורחת האדם השחור ואנו מכבדים את אורחי
האדם השחור וכו׳ וכר״ כד,נא עזב
את הארלם עם פירסום, אך בידיים ריקות.
@ ההתקפות על ראש ד,אפ.בי.אי ,.אדגר
הובר, המסמל בעיני רבים את כל השלילה
שבמימשל ובמימסד, נמשכו בלהט. עיתונים
אמריקאיים גילו כי האפ.בי.אי. שתל בני 14
בשורות אירגון הצופים האמריקאי, כדי
לדווח על פעולות ״אנטי אמריקאיות״ בשורות
הצופים,
שלום־קומוניזם. הח־עדה לענייני ביטחון
בסינט האמריקאי — מי שהיתה ״הוועדה
לחקירות אנטי־אמריקאיות״ של הסנטור
ג׳ו מק־קארתי — התכנסה כדי לשמוע
מפי נציגים ממשלתיים, כי הפגנות-
השלום הענקיות בבירה האמריקאית, בהן
עצרה המשטרה 13 אלף מפגינים ביום אחד,
עלו לר שו ת הגנים הלאומית של ארצות״ה־ברית
100 אלף דולארים בנזקים, כי מאחורי
מיפגן השלום הענקי — עמדה המפלגה הקומוניסטית.
נסתיים
עוד שבוע משגע־פילים.
ה עו ל ם הז ה 1762

הוויכוח האדול בכנסתעד שיחדור

ה הו חו -ס ב סווינ ״ ס
כל חכרי־הכנסת הרגישו כי יהיה זה אחד המיבחנים הגדולים של הכנסה.
ההכנות לקראתו נמשכו שבועות.
אורי אבנרי הגיש את הצעת־החוק שלו, שעובדה על־ידי אמנון זכרוני, עוד
לפני חצי שנה. היו בה שני חל קי ם:
(א) החלק הראשון בא לבטל את סעיף 152 של פקודת החוק הפלילי (המנדטורי)
משנת , 1936 האוסר שלושה מעשים :
6מישכב ״עם אדם אחר שלא כי רן הטבע״ — כלומר, גם מגע מיני
בין בעל ואשתו, שלא בדרן המקובלת.
0מישכב עם בהמת.
• מישכב זכר.
סעיף זה מטיל עשר שנות מאסר.
(ב) החלק השני בא לבטל כל איסור על ביצוע הפלה מלאכותית, בהסכ מ ת
האשה ובהשגחת רופא״נשים.
שר״המשפטים, יעקוב שמשון שפירא, הביע כעבור כמה ימים הסכמה עם
החלק הראשון של הצעת״החוק. כתוצאה מכן החליטה הממשלה שלא לנקוט
עמדה כלפי ההצעה — לחיוב או לשלילה — דבר שהוא נדיר מאוד בכנסת.
חוגי משרד״המשפטים רמזו לאבנרי שכדאי להפריד בין שני חלקי ההצעה, כדי
לאפשר למתנגדי ההפלות המלאכותיות להצביע בעד ביטול האיסור על הומוסכסואליות.
כתוצאה מכן מחק אבנרי את הסעיף השני מהצעתו, והגישו מחדש
כהצעת־חוק נפרדת (אשר תידון בקרוב).

לאחר מכן החלו ההתייעצויות בקרב הסיעות עצמן.
המערן, אחרי דיון סוער, החליט לתת לחבריו חופש-חצבעה, דבר שגם הוא
נדיר למדי.
גח״ל החליט ערב הדיון לחייב את חבריו להתנגד להצעה, בתירוץ שאין לבטל

את האיסור על מישכב־בהמה. אבנרי פירסם מייד הודעה שיציע שלא לבטל לפי
שעה איסור זה. כתוצאה מכך, ובעיקיות לחץ החוגים המתקדמים במפלגה
הליברלית, שינה גח״ל ברגע האחרון את החלטתו, והעניק אף הוא חופש-
הצבעה לחבריו.
כאשר התחיל הדיון, היו הכל ערוכים לקראתו .״הארץ״ פירסם באותו בוקר
מאמר ראשי, כתוב בידי הפרופסור אמנון רובינשטיין, שקרא לחברי־הכנסת
להצביע בעד הצעת״החוק. עמיתו של רובינשטיין בירושלים, הפרופסור ראובן
ירון, שלח לחברי״הכנסת המרכזיים תדפיס של מאמרו, בו קרא אף הוא לקבלת
ההצעה.
בפני אבנרי עמדה הבעייה איך לדחוס לנאום של כמה דקות א ת החומ ר
העצום הקיים בשטח זה — מחקרים פסיכולוגיים ומשפטניים, הדיונים בפרלמנ-
טים אחרים, החומר העובדתי שהצטבר בארץ ובעולם — ובאותו זמן לפנות גם
אל הרגש ההומאני של הח״כים.

9! 9! 9
אם היו ההכנות של הסיעות השונות רציניות, והכל הכירו בחשיבות ההכ רעה
— הרי מה שאירע בכנסת באותו יום היה מביש.
כנגד הנאום השקט, המנומק, העובדתי, של בעל־ההצעה, שנמנע מכל ביטוי
חריף ועקיצה, לא ק ם בעל דעה הפוכה הבקי בעניין, משפטן או פסיכולוג. תחת
זאת קם אחד הצעקנים הפחות משכילים של הכנסת, מרדכי סורקיס מכפר״סבא,
אדם בעל השקפות טושאליטריות, שהופעותיו מעוררות בדרך כלל חיוך טוב-לב.
כאשר קם להשיב, התדרדר הוויכוח למישור של אי־ראציונליות, וכן אבדה כל
תקווה שהכנסת תתייחס לעניין ברצינות הדרושה.
כדי לאפשר לקורא לעמוד בעצמו על הדרן בה עמדה הכנסת במיבחן זה,
מובא להלן הפרוטוקול במלואו :

אורי אפנדי: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
לפני שנה התאבד צעיר ביריית אקדח בראשו.
הוא היה כן .23 אקרא לו יורם.
הכרתיו מילדות כנער עדין־נשש, מוכשר, שקט ועצוב.
הוא היה בן יחיד לאמו, יתום מאביו מגיל רך.

״ דמה ועגיע ד, עונ ש 9״
אקרא כמה משפטים מן המיכתב שהשאיר אחריו:
מאז גיל 16 ידעתי שאני שונה מכל הנערים בגילי.
ניסיתי להסתיר זאת מכל העולם, וגם מ מן, אמא.
״אבל חיי הפכו לגיהינום. בכל רגע פחדתי שיגלו את
הסוד שלי, שיזרקו אותי מבית־הספר, שיגרמו בו ש ה גס
לי וגם לך, לכן ברחתי מהחברה, והייתי בו דז.
״ניסי תי ללחום נגד הנטייה שלי. באמת ניסיתי. הע מדתי
פנים ויצאתי עם בנו ת, אבל זה היה עינוי ב שבילי. בסוף
התחילו להתלחש מאחורי גבי.

״האסון הכי גדול היה כשלא קיבלו אותי
לצה״ל. זה היה באילו הדביקו אות״קין למיצי•
חי. בבל מקום שאלו אותי מדוע אני לא חייל.
הייתי צריף להמציא שקרים. הרגשתי פתאום
שבל חיי הפכו לשקר אחד גדול.

היו לי כמה פעמים קשרים עם גברינו יותר מבו גרים׳
אבל זה הגעיל אותי. לא ידעתי מת זה או שר — עד
שפג שתי את דויד. אהבתי או תו מהרגע הרא שון, וזאת היתת
אהבה אמיתית. אמרתי לך שאנו סתם חברים, אבל חיינו
יחד.
״כ שדויד עזב אותי, זו היתה ב שבילי מכה נוראה. הת־חלתי
לחפש חברים ברחוב, על שפת־הים ובמ קו מו ת כאלה.
שלשום התנפלו עלי שם, היכו וגנבו את כל הכסף שלי.

״מה יכולתי לעשות? לא הלכתי למשטרה,
מפני שלפי החוק אני פושע. פחדתי ממת
שיגלו כחקירה.
״נמאס לי הכל. אני לא יודע מה פ שעתי, ולמה מגיע לעונש.
אף פעם לא ע שיתי שום רע לאיש. אבל אני מרגי ש
כפושע, שאני צריך כל הז מן לברוח ולתחבא, אפילו מ מן.

״אני לא מאשים אף אחד. אני פשוט לא
יכול יותר. אמא, תסלחי לי!״

חול! 1 x1ח פי ם־ מפשע
״אמא, תסלחי לי!״ מה היה לסלוח לאותו נער חף־מפשן י
— שכל אשמתו היתה שהתפתחה אצלו נטייה שאינה לפי
הנורמה שלנו?

אם מישהו זקוק כאן לסליחה ולמחילה -
הרי זה אנחנו, הנורמלייפ״בכיבול, המקיימים
נידוי חברתי, וחוק פלילי, נגד אנשים חפים־
מפשע אלה.
אמו של יורם הראתה לי את המכתב, אחרי שהגשתי׳
הצעת־חוק זו, מפני שהאשימה את עצמה ורצתה לעזור
לחבריו של יורם.
כמה הם? אין איש יודע. אם להאמין למחקרים שנעשו

הנערים בחבורה

קצר. המחזה מתאר מסיבת יוס־הולדת, שכל המ שתתפים בה
הם הומו־סכסואלים, המגלים בהדרגה את יסוריהם. ב ת מונ ה:
ההומו משמאל (מוטי פליישר) ני תן ״ב מ תנה״ לחתן המסיבה.

בחו״ל, הרי צריכים להיות בארץ אלפי הומו־סכסואלים
גמורים, ורבבות גברים שעברו ועוברים חוויות הומוסכסואליות
מיקריות מדי פעם.
מה אשמתם? אין להם שום שליטה על נטייה זו —
״אסון שקרה להם בגל רך ביותר, לרוב בגלל רקע משפחתי
מופרע — אם חזקה מדי, אב חלש מדי, או חוסר אב
בכלל.

מנדים אותם, מתעללים בהם, מקפחים אותם, מקיימים נגדם
סעיף פלילי המטיל עליהם עשר שנות מאסר — גם כשאינו
מופעל?

בארץ וברחבי העולם התרבותי, שמ תוכו קרא אבנרי קטע

כמה הם מזיקים? אין הם מזיקים לאיש.
הומו־פכסואליות אינה מידבקת. איש אינו
מציע לעודד אותה, או לשחרר מעונש מי שמפתה
קטין, או עושה מעשים בפומבי.
אפילו הטענה שזהו פשע כלפי החברה בגלל צימצום הילודה
— אינה תופסת. הרי אין אנו מענישים את אותם
המחליטים להישאר חזקים ורווקות כל חייהם, או המשתמשות
בגלולות נגד הריון.
אם כן, מדוע אנחנו מתקוממים נגד ההומו־סכסואלים,

(לפסיכולוגים יש ת שובה. הם טוענים שכל אחד מאיתנו
פוחד מפני שרידים חומו־סכסואליים כלשהם הגנוזי ם בו
עצמו — וככל שאדם מתאכזר יותר כלפי ההומו־סכסואלים,
הרי ח שוד הוא יותר בנטייה מודחקת כזאת ב תו ך עצמו)*.

פדיוו תהתר בו ת בי טלו!
כבוד היושב־ראש,

המוסר של ימינו אינו יבול להשלים עם
הענשת אדם כשל מעשים שאינו אשם בהם,
* אבנרי ה שמיט קטע זה מנאו מו, כדי להימנע מלהעליב
את מתנגדי הצעת־החוק.

ההונזוסבסזאלים
(המשך מעמוד ) 13

טולו, והעליתם את ככוד הרת כעיני רכים,
הרחוקים ממנה כיום.

שאינם פוגעים כאיש, הנעשים כהסכמה הדדית
כתחום הפרט.

מכתבשד דג מונ ד פ רויד

בימי הביניים עינו יהילקו חולי־רוח, ושרפו אנשים כוי
לגרש את השטן. עתה מתנערת האנושות המתקדמת כולה
מן החוקים המענישים מיעוטים מיניים.
הסעיף שהכנסת מתבקשת היום לבטלו, בא לנו מידי המחוקק
הבריטי, והוא פרי המוסריות האנגלדסכסית הפורי־טאנית.
אולם חוק זה בוטל לפני ארבע שנים בבריטניה
עצמה, ביוזמת בית־הלורדים השמרני. לאחר מכן בוטל בגרמניה,
שם היה קיים חוק נאצי נגד ההומו־סכסואליות.
עכשיו עובר תהליך זה על ארצות־הברית.
עוד לפני כן בוטלו חוקים אלה בבלגיה, דנמארק, צרפת,
יודן, איטליה, הולנד, ספרד, שוודיה, שודייץ והרבה ארצות 1 אחרות.

פתחתי במיכתב שנכתב לאם, אסיים במיכתב שנכתב לאם
אחרת, לפני 36 שנה, על־ידי אחד מגדול -היהודים, זיגמונד
פרויד. אביא כמה פסוקים ממנו:
״גברת יקרה אני לומד ממכתבך שבנך הוא הומו-
סכסואל. מדוע אינך מ שתמ שת ב מילה זו?

״ההומו-סכסואליות כוודאי אינה יתרון, אך
לכטח אינה כושה, וגם לא השפלה. אי-אפשר
להגדירה כמחלה.
״אנו רנאיס בה נאריאציה של התיפקנד המיני, כתוצאה
מ ה תפ תחנת שנעצרה ...את שואלת: האם אני יכול לבטל
את ה הו מו־סכסואליו ת ולהביא ב מ קו מהחט רר סכ סו אליו ת
נורמלית? הת שובה היא: ברוב :־;מיקרים, אין הדבר אפשרי.

כשום מקום לא הכיא כיטול החוק להתנכרות
ההומו-סכסואליות -זוהי עוכדה מוכחת
ומכרעת.

״...אי -צדק גדול הוא לרדוף את ההומוסכסואליות
כפשע, וזוהי גם אכזריות.

האם אנחנו נפגר? האם מדינתנו המתקדמת, האם כנסת
זו, שביטלה את עונש המתת — תתאכזר בנקודה זו?
עוד לפני שמונה שנים כתב השופט העליון חיים כהן
בפסק־דין, לאמור:
״מי שכב־א שה שלא כדרכה, וגם מי שכב תנ ר, כ שהמע שה
נעשה בצינעה ועל־ידי בני־אדם בגירים מרצון טוב, אינם
מע שים שיש עימם קלון, ואינם מעידים על עו שיהם שהם
פו שעים הראויים לעונ ש

״מזכויות-היסוד של האזרח כימינו היא, שהמדינה
לא תתערכ כחייו הפרטיים וכהתנה־גותו
כחדרי-חדרים, כל עוד אינו פוגע כזכות
הזולת, כשהלה מסכים להיפגע.
״אדם המוחל על כבודו וגו פו, כבודו וגו פו מחולים, ואין
לבית־המ שפט לשים עצמם אפוט רופסים על העריות.״

לפני שש שנים הצטרף לדעה זו שר־המשפ־טים
דב יום!? ,כתשוכה לדכרי. עם הגשת
הצעת-החוק הנוכחית, הצטרף לדעה זו שר-
המשפטים, יעקוכ שמשון שפירא, מעל דוכי
הכנסת.
באותה רוח התבטאו דיקן הפקולטה למשפטים בירושלים,
פרופסור ראובן ירון, המקורב לתנועת החרות, ודיקן־ הפקולטה
למשפטים בתל־אביב, פרופסור אמנון רובינשטיין.

עדות חותכת להשקפה המאוחדת של ה חכרה
הישראלית כעניין זה היא העוכדה שאין
הסעיף הזה מופעל כלל. המשטרה והפרקליטות
פשוט מתעלמות מקיומו -ויירשם
הדכר לזכותן.

הי תרלס חי טהוד שוד
יש השואלים: אם אינו מופעל, מדוע נחוץ לבטלו?
על כך נתנו משפטנים דגולים אלה כמה תשובות חשובות:

(א) עצם קיומו של חוק שאינו מופעל,
ושהציכור כולו מתנגד להפעלתו -הוא רע.
(ב) סעיף שאינו מופעל היום — ניתן להפעילו מחר. כך
קרה לסעיף האוסר הפלות מלאכותיות, שלא הופעל במשך
שנים, ולפתע הוגשו על פיו כתבי־אישום.

>ג) קיומו של הסעיף מאפשר מעשי סחיטה
ללא-ספור. מי שנסחט ממנו כסף, כאיום של
גילוי ״פשע״ זה, או מי שסוכל מהתקפה ו•
גניכה על רקע זה -אינו פונה למשטרה.
הוא מופקר. הוא עומד כאילו מחוץ לחוק,
מחוץ להכרה.

״אנ שים נכבדים רבים בי מי קדם ובי מיננ היו הומו־סכסוא־ליים,
כמה מגדנלי האנו שו ת כ מו אפל טון, מיכלאנג׳לו, ליאו־נרדו
דה־נינצ׳י וכני.״

קאובוי של חצות

סרט מצטיין, המתאר
את חייו של יצאן
הומו־סכסואלי צעיר, וא הב תו לחבר־בצרה. בסרט מתואר איך
מתנפל הצעיר על *לקו חותיו״ האומללים ו שודד אותם באכזריות
— מבלי שאלה יעזו לפנות בתלונה כלשהי למשטרה.

ביטלתי את הסעיף השני של הצעתי המקורית, בדבר
התרת הפלות מלאכותיות, כדי להימנע מלערבב דברים.
אעלה עניין זה לחוד, בעוד שבועיים, בהצעת־חוק נפרדת.

אני מאמין, ככוד היושכ-ראש, שזהו אחד
מאותם רגעים כהם חייכת הכנסת להתעלס
מכל חשכון פוליטי, ולתת למצפון שלה לדכר.

״ ה ש איוו ואת
בי די שמי!״

אסיים בקטע ממחזהו הגדול של מארט קראוליי,
בחבורה, שזיעזע גם את הקהל הישראלי:

הנערים

״אתה אדם עצוכ ופאתטי. אתה הומו-סכסו-
אל, ואינך רוצה להיות כזה. אכל אינך יכול
לעשות שום דכר כדי לשנות זאת. כל תפילותיו
לאלוהיך, וכל האנאליזות שתוכל לקנות,
לא יעזרו לך. תהיה תמיד הומו-סכסואל -
תמיד -עד יום מותך!״
כבוד היושב־ראש, איננו יכולים לעזור להם, אנחנו יכולים
לעשות רק דבר אחד — לבטל סעיף שלא יכירנו מקומו
בספר החוקים בחברה מודרנית.
היו״ר יצחק נכון: חברי־הכנטת, הממ שלה
| | לא נקטה עמדה בנו שא יה, ולפי ה ת קנון יכול חברון
כנסת להציע להסיר אותה מסדריהיום.
רשות הדיבור לחבר־הכנסת סורקים.

אני רוצה לפנות במיוחד אל החברים הדתיים בבית.
אין אני נימנה עם אותם המתיימרים ללמד הלכה לאנשי
ההלכה, ולהגיד לרבנים איך לפסוק. אתם צריכים לפעול
לסי מצפונכם.

מחוקק התורה הטיל עונש־מיתה על מישכב*
זכר• אף האם משה רכנו היה עושה זאת גם
כיום, כמציאות של היום? האם הילל הזקן
היה עושה זאת? האם גדולי המפרשים היו
עושים זאת?

3ו ד1ור1י910 ,׳

ההלכה קבעה שזהו חטא. אבל חטא הוא עניין שבין אדט
לבוראו, בין אדם למצפונו. לא המחוקק החילוני, ובוודאי לא
הבריטי, צריך להתערב בכך. השאירו את הדבר בידי שמיים.

אני מכקש מכם -נהגו לפי מידת הרחמים :
מעולם לא דרשתם גם אתם להפעיל חוק זה
-ועל כך תכוא עליכם הכרכה. תנו יד לכי-

וסרסור זונות
בימים אלה מתאספת כנסת ישראל כדי לדון על חוק שאין
מבצעים אותו. בימים אלה אין לחברי־הכנסת דאגות אחרות
— רק לטפל בחוק הזה; כל הבעיות שלנו כבר נפתרו.
הוא כבר פתר את בעיותיו ב״עולם הזה״ ,ובעולם הבא
ועם חבר־הכנסת שלום כהן. הוא התפנה לעניין זה ומעסיק
בכך את כנסת ישראל. יש לנו עניינים הרבה יותר רציניים.
איני יודע מה הביא פודגורני לקאהיר. הוא בוזדאי לא בא
לבדוק אם ביטלו שם חוקים. איני בא להשיא עצות בנוגע
לבעיות שונות.

כימים אלה, כאשר הנוער שלנו וחיילינו
שומרים על קיומנו, עתידנו וביטחוננו, צריך
להודיע שהכל בטל ומבוטל?
מחר יוקמו מועדונים, יימכרו כרטיסים. בהארץ היתה
השבוע רשימה נכבדה מאוד על קופנהאגן. האם הנוער לא
ינוצל? האם לא יפתו אותו כאשר לא יהיה חוק, כאשר
לא יהיה צפוי עונש לאיש? מה עושים בגערים בבתי־הסוהר?
מעשי־סדום.

ניתן מתנה לנוער -שהכל הפקר? למה רק
זה? למה לא לבטל את העונשים על סמים?
קריאה (מספסלי חרות) :זה יבוא עוד׳ מעט!
מרדכי סורקים: הנשיא ניכסון דיבר. הלילה על

״ לתתלמצ פון

שלושה דברים: על המלחמה״ בויאט־נאם, הוא דיבר אל
האמהות ואמר איך יוחזרו הבנים מהר יותר; על המזרח־התיכון
ועל מכת הסמים במדינה.

ה כנ סתלדבר!״

לא נחכה הרכה זמן וחכר-הכנסת אכנרי
יביא הצעת-חוק גם בנוגע לפרפורי זונות.
מנחם ידיד (חרות) :עבירה גוררת עבירה.
מרדכי סורקים: יש הרבה דברים ״נחמדים״ שאנהנו

כבוד היושב־ראש,

הצעת־החוק שלי היא פשוטה כתכלית:
יימחק האיסור על יחסיס הומו-סכסואליים כין
מכוגרים, כהסכמה וכצינעת-הפרט, על-ידי
כיטול הסעיף ,)2(152א׳ דג.,

עדים להם בעולם. אנחנו רוצים להידמות לעולם הגדול.
אני רוצה לשאול את חברי הבית ואת חבר־הכנסת אבנרי:

״אנחנו מוקפי אויבי״

אבקש את הוזעדה, אם החוק יעבור אליה לדיון טרומי,
שלא לנגוע בסעיף־מישנה ב׳ ,העוסק במישכב־בהמה, מפני
שזה אינו חשוב, ואני מבין שהוא. מפריע לכמה חברי־כנסת
להצביע בעד ההצעה.

״עד יום מו ת ך !״

מרדכי סורקים: כבוד היושב־ראש, כגסת נכבדה.
אני מודה ומתוזדה שלא היה קל לי לקחת על עצמי את
התפקיד להציע להסיר את ההצעה מסדר־ה־ום, לא משום
שאיני שלם עם עצמי.

>ד) קיומו של הסעיף מחזק את הדעה הקדומה החברתית,
מגביר את הנידוי החברתי, מוסיף על האומללות של אלפי
בני אדם חפים מפשע, שהם נורמליים מכל שאר הבחינות,
אזרחים נאמנים למדינה ומועילים לחברה.
קשה להיות מיעוט, קשה להיות שונים מן הכלל, קשה
להיות קורבן לדעות קדומות.

יוסף תמיר: רק מפני זה? ן אורי אכנרי: כן, נ די להקל מל מי שמתנגד
| | להצעתי רק בגלל עניין זה.

(אוסיף מצדי: יוליוס קיסר, מארלו, בייקון, הנס כריסטיאן
אנדרסן, ואלט ויטמן, אוסקאר ויילד, ורליין, אנדרה גיד,
אראסמוס, צליני ודאג האמרשילד).

מרדכי סורקים

היש עוד מדינה שכל־כך זקוקה לבריאות הגיף והנפש של
הנוער? מי יודע מה יהיה עתיד הנוער! איננו יודעים אילו
ימיכ מחכים להם, לנכדים ואפילו לנינים במדינה.
אני מקוזה שהנוער יתבגר ויוכל להגן על עתידנו וכבודנו.

יושב כאן שר־הבריאות. מיטב הרופאים יתנו דעתם לבעייה
איך לרפא אנשים החולים במחלה זו.

חבר״הכנסת סורקים הזכיר מעשי״סדום בנערים בבתי־סוהר.
הרי אין איש המציע, ואין איש המעלה על דעתו . .

האם זו תרופה? האם לא נגרור על־ידי פך
הפקרות? יש מעשים רבים של שוד ושימוש
בנשק, ביהוד בהשפעת הסמים המסובנים.

אורי אכנרי לבטל את האיסורים החלים על
אינוס קטינים וקטינות, ואין מבחינה זו שום הבדל בין
קטין לקטינה.

חברי ועדת הפנים שמעו על־כך פרטים — בוזדאי לא רק
חברי ועדת הפנים. בוודאי גם חברי ועדת השירותים וחברי
ועדות אחרות. זה לא רק עניין של מיליונים. זה עניין של
אווירה, של חינוך, של כבוד, של יחם, של דרך־ארץ, של
תורה ועבודה ושל הקרבה עצמית.
האם לזה אנחנו צריכים לקרוא את הנוער? לא לדבר
אחרי האם אנחנו רוצים שיקרה כאן מה שקורה בארצות־הברית
ומה שקורה באנגליה? במשך שנים עסקה ועדת חקירה
בנושא זה. זה מעסיק את העולם בולו.

אן? מדינה אינה מוקפת שונאים, שינאה
ושימנה פמו שאנחנו. מבחינה פסיכולוגית -
זה ישפיע לרעה, להרס ולהפקדות הנוער.
חבר־הכנסת אבנרי אומר: רק למבוגרים. אם מבטלים חוק
לגבי מבוגרים, איזו זכות יש אחר־כך להגיד משהו לצעירים
העושים זאת?
מי יגן עליהם? חבר־הכנסת אבנרי עשה טובה והסכים,
ברוח נדיבה, למחוק את המילים ״השוכב עם בהמה״; הוא
עשה זאת על־מנת לרכך במיקצת את עמדת חברי־הכנסת,
כדי שלא יהיו אנשים שאינם פרוגרסיביים, מתקדמים — הכל
בשם הקידמה. אני מתפלא שלא השתמש בזה: קידמה, התפתחות.
קראתי
היום במאמר בהארץ שרק באפריקה זה עדיין
קיים.

אסתר רזיאל-נאדר (חמת) :למה לא?

ההצ בעה
באותו בוקר, עדיין לא היה איש כטוח איך יפול
דבר. עצם העובדה ששתי הסיעות הגדולות נתנו
חופש-הצבעה לחבריהן, התפרש כנצחון להצעה.
אילו היתה נוכחות מלאה בכנסת, יתכן כי היה
להצעה סיכוי סביר להתקבל. אולם כמו תמיד,
קרח גם הפעם: הדתיים והחוגים הריאקציוניים
גייסו את כל חבריהם, ואילו החוגים המתקדמים
בכנסת לא טרחו להופיע במלואם. כך נוצר באופן
מלאכותי רוב ניכר נגד ההצעה. אולם המיעוט היה
מרשים בהרכבו ובמישקלו הסגולי.
הסיעות הדתיות והליברלים העצמאיים(!) הצביעו

הרבה דברים לא למדנו מן העולם. הרבה
דברים לומדים מאיתנו.
אנחנו גאים על בך.
אנחנו גאים על העובדה שבאים ללמוד מאתנו על הנעשה
בהתיישבות העובדת. זה פאר היצירה של העם היהודי.
באים גם גויים מארצות שונות. הורים שולח׳ים את בניהם
ובנותיהם על־מנת להצילם מן הסמים וכדי שיכירו את היצירה
של ההתיישבות העובדת. גם לא־יהודים באים לכאן
ללמוד.

לא באים לכאן ללמוד איד להשתמש כסמים,
ולא באים לבאן ללמוד על יחסים הומו־ספסו
אליים.
גם הקולנוע גדוש בסרטים ממין זה, סרטים לא רציניים.
האם רק את זה רוצה הנוער לראות? הייתי עד גם ליחס
אחר לסרטים שמגישים לנו. אנחנו מפתחים דחליל כזה,
כאילו הנוער שלנו שואף ללכת רק בדרכי אחרים. זה צריך
להדאיג אותנו, את ממשלת ישראל ואת החברה הישראלית.
תופעות אלה זרות לנו. עלינו ללחום בזה באמצעות חינוך
והסברה. עלינו לדאוג לכך שלא תהיה הפקרות בארץ.

״בש הק*דמה
והה תפ תווו תיי
לפיפך, רכותי חברי הפנטת, כשם הקידמה
וההתפתחות של מדינת-ישראל, אני קורא לכם
להסיר את החוק הזה מסדר־יומנו.
היו״ר יצחק נכון: חבר־הכנחת אבנרי.
אורי אבנרי: כבוד היושב־יאש, כנסת נכבדה.
אם נקבל את ההגיון שאין הכנסת צריכה לטפל בימי־חירום
בריפורמה של החוק הפלילי, כי אז הכנסת צריכה
להתפזר בכלל, ורק לדון מדי פעם בענייני ביטחון וחוץ.
קיבלנו על עצמנו לנהל את חיינו ולתקן את חברתנו גם
בימי־חירום, ולכן השאלה של ימי־חירום איננה שייכת כלל
לנושא זה.

חבר־הפנסת סורקים אמר: הנוער שומר על
קיומנו. האם אתה יודע, חכר־הפנסת סורקים,
האם מישהו יודע, פמה מן השומרים על קיומנו
הם קורבנות חשאיים של החוק הזה?
האם מותר למישהו מאיתנו לפקפק...

מנחםידיד: זו הי עלילה על הנוער!
קריאה: מה זה נוגע לחוק?
אורי אכנרי: גם אני חו שב שזה לא נוגע
לחוק. אני רק עונה לחבר־הכנסת פורקים, אשר
העלה טענות שונו ת שאינן נוג עו ת לחוק.

ובכן, אין כל קשר בין סמים לבין התופעה שאנחנו דנים
עליה. שום קשר שהוא.
אמר חבר־הכנסת סורקים שדרושים ״אווירה, חינוך, כבוד,
דרך־ארץ.״ רבותי, כל האווירה, כל החינוך, כל הכבוד, כל
הדרך־ארץ, כולם ביחד, אין בהם עזרה כלשהי לגבי קורבנות
התופעה הזאת, כשם שאין בהם מרפא למחלות ולנכות.

במלוכד נגד ההצעה. כל שאר הסיעות — המערך,
חרות, הליברלים, ע״מ — התפלגו. ק 1הפילוג היה
בדרך־כלל לפי קו ההשכלה, עם כמה יוצאים מהכלל.
בין החריגים בולטים: השופט״לשעבר בנימין חלוי
שהצביע נגד, בניגוד לדעתם המאוחדת של כל המשפטנים
בבית ובעולם. דיקן החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת
בר״אילן, ה ח׳ כ החדש ד״ר יהודה
רוזנברג, הצביע נגד ההצעה, דבר שעורר למחרת
היום שערוריה בחוגי הפסיכולוגים ברחבי המדינה.
וכך התחלקו ה קולו ת:

געד 15 :

נגד 38 :

המערך: המ שפטנים חיים צ דו?! ,ויזהר
הררי, המחנך שלום לייו, מזכיר הסתדרות
המורים; הכלכלן מרדכי עופר, סגן־שר־הברי־אות
עבד־אל־עזיז זועבי, חברות־הכנסת חייקה
גרוסמן, זינההרמן ועדה סירני פיינברג .
חרות: ה מ שפ טן ד״ר יו חנן כאדר.
ליברלים: המ שפטנים פרופסור הנס קלינג״
הופר וצבי צימרמן, המחנכ ם אלימלך רי״
מלט ואברהם כץ
ע״מ: הכלכלן ז ל מן שובל.
וכ מובן, אורי אבנרי עצמו.
רשימת המחייבים כוללת שלושה יושבי־ראש
של ועדות: צדוק (חוץ וביטחון) ,גרוס מן (שרו־תים
ציבוריים) ,רימלט (חינוך) ,ויו״ר ל שעבר:
כץ (חינוך).
יו״ר הי שיבה, יצחק נכון, לא ה שתתף ב הצבעה,
אך הודיע שהיה מצביע בעד.
שר־המ שפטים, יעקוב ש מ שון שפירא, הגיע
ב מיוחד להצבעה אך איחר בכמה דקות. מקורביו
הודיעו שהתכוון להצביע בעד.
שמואל תמיר ועדי אמוראי, שנעדרו, הודיעו
שהיו מצביעים בעד.
שר־הבריאות, ויקטור ש ס ״ טוב, אינו חבר־כנסת
ולכן לא יכול היה לה שתתף בהצבעה, אך
הוא נכח ב דיון והודיע שהוא תו מן בהצעה.

המערך: קרגמן, ברעם, אנקו ריון, בן־פורת,
זילברברג, גר שוני, גז, יצחק קורן, הר וג, סורקים,
ביבי.
חרות: רזיאל־נאור, ידיד, הלוי, ק שת, קו רפו,
נחו שתן, מילמן, דויד לוי.
ליברלים: יוסף תמיר, נסים.
ע״מ: איסר הראל.
המרכז החופשי: שוסטק.
ל״ע: גולן, אליעד.
דתיים: לוין, לורנץ, פרוש, סנרדראי, רפאל,
דניאל לוי, מלמד, חמר, גולד שמידט, פרידמן,
רוזנברג, נריה, כהנא.

נמנע יורם ארידור (חרות) .משה סנה יצא מן
האולם לפני ההצגעה. רק״ח נעדרה כולה, וכמו־

נסים אליעד

רק הצעד הרא שון.

אבל ככה זה מתחיל. זה

אורי אבנרי: אין הבדל בין הומו־סכסואליות לבין
הטרו־סכסואליות מבחינת החובה להגן על קטינים. הכנסת
מגינה על קטינות, והיא תגן גם על קטינים. אין איש מציע
לבטל את האיסורים האלה.

אסתר רזיאל־נאור:

זו הי ריאקציה.

״ חרפה ובו שה!,,
אורי אבנרי: אני מציע לכם לא לתת לערפל את
ההגיון שלכם על־ידי הכנסת דברים שאין להם שום שייכות
לעניין, כגון ״סמים וליכלוך״ ,אם לצטט את חבר־הכנסת
סורקים.

אין כל קשר שהוא כין תופעת הסמים לבין
תופעת ההומו־ספסואליות.
יצחק מאיר לוין --:
אורי אכנרי: לצערי לא הבנתי, כבוד הרב.
שלמה לורנץ: חרפה ובו שה ל שמוע דברים
כאלה, ול שבת איתך בי ח ד — זאת אמר הרב חבר־הכנסת
לוין, ואנחנו מסכימים איתו.
אורי אכנרי: ז כו תו להביע ז ע תו, וזה לא
יפחית את כבודי אליו.

כן נעדרו כל שאר השרים, מנחם בגין, יוסף ספיר.
בסך הכל נכחו בזמן ההצבעה $5מתוך 120ח״כים.

אין מרפא -וזו עובדה מצערת -אין מרפא
ידוע בימינו להומו-ספסואליות.

דקס*( 1ה
ב ל תי -ת לו ״ ה
אני גם מציע לחברי־הכנסת, אשר יצטרכי להכריע, לא
להתחשב בזהות הסיעה שהגישה את הצעת־החוק.

אין זה מיקרה שכפל מקום כעולם, בו הוצעה
הרפורמה ובו בוצעה הרפורמה, היו אלה
פריד כלל סיעות קטנות או חברי־בנסת כלתי־תלויים,
שהגישו את ההצעות לתיקון.
קשה לסיעות הגדולות, וקשה לממשלות, ילרגיש את ההצעה׳
הפוגעת בדעות קדומות הרווחות בשכבות רחבות.
חובה זו נופלת תמיד על חברי־כנסת בלתי־תלוייס.
אזכיר שוב את דברי שר־המשפטים. יעקב שמשון שפירא
שאמר מעל הדוכן הזה, אחרי הגשת הצעת־החוק שלי, ב־22
בדצמבר : 1970״אני יודע שיש הצעת־חוק פרטית, הבאה
לבטל את העבירה על הו מו־ סכסואליות, הנעש־ת מרצון בין
(המשך בעמוד )27

1 5ייייי

במדינה
אמרה :״גנרל ישראלי לשעבר תובע את
התפטרות דיין בגלל פחדנות.״
העם שישה ימים ועוד ארבע שנים

יחסים מרחביים דיבור מעבר לתהום

בחמישי ביוני 1967 יצאו חיילי צ״״ל
למלחמה שהיתר, מלחמת התגוננ ת. בין השטחים
שנכבשו במלחמת ששת־הימים היתד,
גם הברון, עיר האבות. בעקבות החיילים
באו לשים המתנחלים. חיילי צד,״ל
יושבים שם עד היום, כדי לשמור על המתנחלים.
עוד יותר מזה: אזרחים ישראליים
מתגייסים למילואים, יוצאים לשמור בחברון
על המתנחלים היושבים שם בתחום מצודת
המימשל הצבאי.
בחמישי ביוני , 1971 במלאות ארבע שנים

משרד־החוץ התנפל על נאומו של אנוואר
אל־סאדאת כאדם צמא על נאד מים. כי מאז
הכריז נשיא מצריים כי הוא מוכן לחוזה־שלום
עם ישראל, תמורת נסיגה לגבולות
שמהם פרצה ישראל לפני ־ארבע שנים בדיוק,
נשמטת הקרקע מתחת למאמץ המדיני
וההסברתי של ממשלת גולדה מאיר.
והנה סיפק אל־סאדאת את התחמושת הדרושה.
בנאום בפני עמו הכריז: גם חוזה־שלום
ונסיגה לגבולות הקודמים לא יביאו

15611018

6 -־1(1*15011613, ^ 110 ^ 61*6 1

31 136111311)1$י181*3611 11^-£61161
03 ^311 11681^11£01*€0\¥31*)1166
{ס ץ;) 111נ11065 1101 13611676 151 1116 £11
׳ 16 163.01ע ז 1010׳ ^ יע־11 17111113.1

ב ב *7פינהברחביהמ די נ ה

, 311716 4 ) 171*1 051ז \ 71ו 21ו 1 £ 1
0£ע ז ^1116 6 7 6 01 1116 8115117676

״דיין הפחדן״
כותרת ב״הראלד ט ריביון״

קוייזוו 168-110
ו נ יו ובו־ דו ^

למלחמה, הותקף חייל צה״ל בחברון. מי
תקף אותו? חבלן ערבי? תושב מקומי שנפשו
מאסה בכיבוש?
התשובה היא שונה וסמלית הרבה יותר.
היא מופיעה בכרוניקה שהתפרסמה השבוע
בעיתונות :״חייל מילואים, שביקש להשתמש
בשבת בטלפון ציבורי, הנמצא ליד שיכונם
של המתנחלים בחברון, הותקף על ידי אחד
המתנחלים. המתנחל יצחק שמעון תקף את
החייל, שביקש להשתמש בטלפון כדי לשאול
לשלום משפחתו, משום שראה בשימוש
בטלפון חילול שבת.״

מי פה
הפחדן

בתום מלחמת ששת־הימים, עוד לפני שהספיק
העולם לתפוס את משמעותו של
נצחון צה״ל, הוא ניצב בהתפעלות מול נצ־חון
הבזק המפתיע. מצביאי המלחמה הפכו
בן־לילר, לגיבורים בכל קצווי העולם, ולא
רק בקרב הקהילות היהודיות.
משה דיין הפך לדמות נערצת של גיבור
מודרני. הרבה פחות ממנו זכה בתהילה גם
עזר וייצמן, כאיש שהכין את מהלומות האוויר
של חיל־ד,אוויר הישראלי, שקבע את
תוצאות המלחמה בשעותיה הראשונות. השבוע,
כשמלאו ארבע שנים למלחמה, זכה
מאורע זה לציון בעיתונות המערבית בצורה
שונה לחלוטין מזו שתוארד לפני ארבע
שנים.
איפיינה אותה כותרת, שהתייחסה למלחמת
הגיסים, בין עזר וייצמן למשה דיין, ש

השלום. הציונים הם כמו הצלבנים.
המסקנה המתבקשת מאליה: אל־סאדאת
מתכוון לחסל את ישראל, כפי שמשרד־החוץ
הירושלמי טען תמיד.
ציונים וצלבנים. אלא שאל־סאדאת לא
אמר שום דבר כזה.
האם היה פה סילוף מכוון? לאו דווקא.
קרה מד, שקורה לעיתים קרובות במרחב:
לאותן מילים, לאותם מושגים, לאותם סמלים
יש משמעות שונה לגמרי משני עברי
החזית. דבר היוצא מפיו של צד אחד, מצלצל
לגמרי אחרת באוזני הצד השני.
מה אמר אל־סאדאת? הוא לא נסוג מעמדתו
הקודמת. הוא דיבר בזכות הסדר עם
ישראל, שיחזיר לערבים את השטחים המוחזקים
— תמורת הכרת הערבים במדינת
ישראל.
אולם, הוסיף, אין לקוות שדבר זה יביא
את השלום האמיתי. כי הציונים הם כמו
הצלבנים. וכשם שהצלבנים התקיפו את העולם
המוסלמי בלי הרף, כך יעשו הציונים
שוחרי־הסיפוח. העולם הערבי יצטרך גם
אחרי ההסדר להיות מוכן בכל רגע להתקפה
ציונית.
כלומר: לא הערבים יתקיפו את ישראל,
אלא ישראל תתקיף את הערבים — לפי
גירסת אל־סאדאת.
דינו ודיין. הצרה היא, כמובן, שהמושג
״צלבנים״ מסמל בעיני שני הצדדים שני
גורלות שונים לגמרי.
בעיני הערבים, התנפלו הצלבנים על הערבים.
במשך 200 שנות שהותם בארץ,
תקפו את הערבים פעמים ללא־ספור, לרוב
(המשך בעמוד )22

ח 8¥31 .£אכ)
*|-א*110״7£0א1

תל־אניב. מכשירי תנועה מרס.
דרך פתח־חקוה 0 .74 לפ1ן 36115
חיפה. מכשירי ח!1עה בע־ם.
דרך ה(1צם א!ת . 104 טל 524475 .

.הןולםד. ז וזי, עבוןוןהחדשו 51ה י * ר * ל י •
ד,מערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קיליבן־ , 12 מלטון ,2490134
תא־דואר 136־ מען מברקי: עולמפרם • בית־דטוס מעד, שה6
ייי״מ. תל־אביב, רוז׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בעי* *
העייד הראשי: מדיי אבגרי. המיציא-לאור: העולש הזד, בזדים

הצלבנים כובשים את ירושלים
נ או ם

בקא הי ר

ה עול ם הז ה 1762

הגנגסטוים היהודים:

ו צי לו ם מפורסם זה צולם על־ידי משטרת ניו־יורק
| א ח רי פ שיטה שנערכה ב מ לון בדנקוני ה בניו־יורק
בשנת , 1931 שם התכנסו אנ שי הפ שע ה מאורגן של מאיר לנסקי. לנס!7י עצמו אינו
מופיע בת מונה. הוא לא נתפס. כמינהגו, הוא נתן הוראות ואילו שני עוזריו באות ם ימים
הם שהעבירו את הפ קודות לראשי האגפים. ב ת מונ ה נראים, משמאל לימין: ג׳ו רוזן, בן

*ידיעה שהופצה ביום שישי הו | אחרון על ידי סוכנויות הידיעות הבינלאומיות,
העלתה את ישראל, אולי בפעם
הראשונה בתולדותיה, על מסת הפשע
המאורגן הבינלאומי.
היה זה כאשר בבוקר אותו יום נחת
מטוס סילון בנמל התעופה הבינלאומי של
לונדון, בדרכו מניו־יורק ללוד. לפי ידיעות
שקיבלו אנשי הסקוטלאנד יארד בבריטניה
מהאינטרפול, נמצאה באותו מטוס קבוצה
גדולה של אזרחים אמריקאיים, הידועים כראשי
כנופיות הקשורות לסינדיקאט הפשע
המאורגן בארצות־הברית, ששלוחותיו מתפשטות
על פני העולם המערבי כולו.
הבלשים האנגלים, שנזעקו לנמל התעופה
בלונדון, שם חנה המטוס, לא יכלו לעשות
דבר, אלא לעקוב אחר החבורה שמפניה
הוזהרו, ששהתה באולם הנוסעים של נמל־התעופה.
הם ומצאו שם בטרנזיט, בדרכם
לישראל. במעמד כזה לא יכלו אפילו פקידי
ההגירה והמכס לבדוק אותם ולפשפש בחפציהם,
למרות שלסקוטלאנד יארד יש סיבות
טובות מאוד לשאול ברנשים אלה כמה
שאלות הנוגעות לעסקים שהם מנהלים גם
בלונדון, שם משתייכים כמעט כל מועדוני
ההימורים, לסינדיקאט הפשע האמריקאי.
אבל הסיפור לא הסתיים בכך. הסתבר שגם
משטרת ישראל הוזהרה על ידי האינטרפול
מפני ראשי הסינדיקאט העומדים להגיע
ללוד. וכפי שהודלף מחוגי המשטרה, לא
הורשו שניים מהם להיכנס לתחומי ישראל.
הם הועלו על המטוס הראשון שיצא בדרכו
לארצות־הברית.
הם לא היו היחידים. במשך השבוע האחרון
התגלו בדרכם לארץ לא פחות מעשרה
גאנגסטרים, השייכים לסינדיקאט. רק אחד
מהם לא הורשה להיכנס. הנותרים, או שהצליחו
להסתנן לארץ, או שביטלו את הביקור
המיועד, אחרי ששמעו מה אירע לחבריהם.
חגיגת הגאנגסטרים שעמדה להערך
השבוע בארץ — בוטלה.
כך הופנו השבוע זרקורי דעת הקהל העולמית
לעובדה המתקשרת לאחרונה יותר ויותר
לתדמיתה של ישראל בעולם הרחב:
העובדה שישראל תופסת עתת את המקום
שמילאו בעבר מדינות כמו קובה של בטי־סטה
וטהיטי של פאפא דוק, כמרכז הפיקוד
ומקום המיקלט שיל מנהיגי סינדיקאט הפשע.

הכסף חשוב
מן הבבוד
ך 1פני שבאים לבדוק את משמעותה
/של הידיעה הנ״ל ואת המסתתר מאחוריה,
יש להבהיר כמה מושגים ולנתץ כמה
דיעות קדומות.
מאז ימי אל קאפונה הנוראי, השתרשה
הדיעת המוטעית כי הפשע המאורגן באר-
צות־הברית הוא נחלתם ואחוזתם הפרטית
של האיטלקים ובעיקר הסיצליאנים. מושגים
כמו ״לה קוזה נוסטרה״ (העניו שלנו) ו־

סיגל,
באום, יותר ראשו
בחיים.

מי שהיה שותפו הרא שון של לנסקי ונרצח מאוחר יותר בלאט ואגאס. הארי טייטל־לואיס
(לפקח) בוכהלטר, מייסד כנופיית רצח בע״מ, הארי גרינברג, שנרצח מאוחר
בפקודת מ ס קי, לואיס קרבץ, דא ק שפירו, פיל קובוליק, שהיה שנים רבות שומר־ונהגו
של לנסקי, ו היי מן הולץ. אף אחד מכל חבריו אלה של לנסקי לא נותר כיוס
בדרכים שונו תומ שונו ת, חוסלו אחד אחרי השני, לפי פקודתו של הבוס, לנסקי.

של ראשי כנופיות הפשע השונות, שבארבעים
השנים האחרונות מתאמים ביניהם
את שטחי פעולתם ואת שיתוף הפעולה ביניהם.

נעים אולי להודות בכך, אבל רובם
המכריע של אנשי סינדיקאט הפשע היו בכל
התקופות יהודים, בעלי שמות יהודיים מובהקים!
יותר מאשר סיציליאנית ניתן היה
לשמוע בפגישותיהם אידיש, והמלך הבלתי
מוכתר של הסינדיקאט הוא מזה שלושים
שנה לפחות, אותו יהודי השוהה עתה במלון
אכדיה בהרצליה ד -מאיר לאנסקי
(העולם הזח .) 1761

הסינדיקאט עצמו היה מעוניין במשך כל
השנים להסב את תשומת־לב הציבור ממנו
אל המאפיה. המאפיה, על טכסיה המיסתו־ריים
והמורשת הפטריארכלית שהביאה עמה
מסיציליה, שימשה חזית נאות״ ,שהלהיבה
את דמיון הקהל והשוטרים כאחד, מאחוריה
יכולים היו שאר אנשי הסינדיקאט לפעול
בשקט.
כי בניגוד לכנופיות המאפיה, שהתפרסמו
בעיקר ברציחות אכזריות, בחטיפות ובמלחמות
חיסול פנימיות, הרי שאר אנשי ה־סינך
יקאט מעוניינים יותר בעסקים מאשיד
באלימות. יעודם אינו הכבוד, אלא הכסף.

7מי קי ארד

בשנה

המאפיה, שהם כינויים לארגוני •יפשע של
המשפחות הסיציליאניות, הפכו למושגים
נרדפים לכל כנופית פשע. העובדה שלא
אל-קאפונה ולא מרבית הפושעים הנמלים
בתולדות הפשע המאורגן בארצות־הברית,
לא היו שייכים למאפיה, אין בה כדי לשנ ת דבר.
,מאות ואלפי סרטים הוליבודיים ולא פחות
ספרות פשע מסוג רב־המכר האחרון הסנדק
(דון קורליאונה) ,סייעו ליצור תדמית
מוטעית לפיה המאפיה היא ארגון הגג ה
עליון
של כל כניפיות הפושעים בארצות־הברית,
שלא לדבר על איטליה וסיציליה.
המעניין הוא שאפילו אותם מוסדות ושירותי
בטחון אמריקאיים, שתפקידם להילחם
בפשע המאורגן, נפלו קורבן לתפיסה זו.
האמת היא שונה לחלוטין. המאפיה היא
בסך הכל אחת השלוחות של ארגון הפשע
בארצות־הברית הנקרא בשם סינדיקאט הפשע
הלאומי. מוסד זה הוא כמובן פיקציה,
שכן אין זה ארגון עם משרדים וכתובת.
אבל זה הכינוי שהודבק למועצה העליונה

** רבית אנשי הסינדיקאט משתד-
לים להיראות כאנשי עסקים מכובדים,
המנהלים חיי חברה ועוסקים גם בפוליטיקה.
בעזרת הכסף הם קונים השפעה ועמדות־כוח,
המאפשרות להם לעשות כסף נוסף.
אם בשנות ה־ 20 וה־ 30 עסקו אנשי הסי-
נדיקאט בעיקר בתחום הברחת המשקאות החריפים
לארצות־הברית, בה היה קיים איסור
של מכירת אלכוהול, הרי מאוחר יותר הם
עברו לעיסקי הימורים, להפצת סמים, לזנות
ועסקים דומים. ואילו כיום מהווים בתי ההימורים
הגדולים (הקאזינוס) הפזורים בכל
רחבי העולם, את ענף הפעילות העיקרי של
הסינדיקאט.
ברוב המקומות, עסקי הימורים אלה הם
חוקיים בהחלט. הפשע הוא רק בכך שהרווחים
שאילי. הפשע גורפים באותם בתי-
הימורים, רווחים המסתכמים במיליארדים
של דולארים, אינם מוצהרים, מועלמים משלטונות
המס, מוברחים מהמדינות בהן
מרוויחים אותם החוצה, וחוזרים חזרה בצורת
השקעות והלוואות, ההופכות אותם
לכסף לבן.
זהו, על רגל אחת, תיאור הפעילות של
הגוף המטיל את חיתתו כמעט מאז ראשית
המאה על ארצות־חברית, ושבשנים האחרונות
הסתעפו עסקיו עד שהם מקיפים רבות
,ממדינות העולם. כי הכסף הבלתי חוקי של
אנשי הסינדיקאט מושקע בעסקים ובמפעלים,
רובם ככולם חוקיים, על פני העולם כולו,
כולל ישראל.

מידיוגד אמריקאי -מדא שי^המגבית -
לוחץ עדהממ של ה דהניוווודדגסלו׳
טיבור רוזנבאום הוא אחד המאורות הגדולים
של המפלגה הדתית הלאומית. כרב
בן רבנים, הוא נמנה על ההנהלה העולמית
של תנועת החזרחי, הוא חבר מועצת המנהלים
של אוניברסיטת בר־אילן, חבר הנהלת
הקונגרס היהודי העולמי וחבר הועד
הפועל הציוני. כמי שהחל את הקאריירה
הציבורית שלו כשליח מחלקת־העלייה של
הסוכנות היהודית בג׳נבה, שבראשה עמד
אז יצחק רפאל, נחשב כיום רוזנבאום כאחד
המולטימיליונרים היהודים התומכים
בכלכלת ישראל.
בישראל מסתעפים עסקיו לאינסוף של
השקעות בחברות ובמיפעלים קטנים וגדולים.
הוא בעל המניות העיקרי של חברת
אתא, ושל בנק קופת־עם, הוא שותפו וידידו
של מולטימיליונר ישראלי כמו עובד בן־
עמי, המחזיק יחד עמו בבעלות חברת אשדוד,
שהיא הבעלים של רוב אדמות אשדוד.
נוסף לכל אלה מיודד רוזנבאום עם מנהיג
אגודת ישראל, ח״כ שלמה לורנץ, שהוא
בעל עסקים ממולח בעצמו. באחת החברות
המסחריות של רוזנבאום שותפים
כמר, מאנשי הכספים הבכירים ביותר של
מפלגת העבודה. ואילו נציגו הבכיר בארץ

הברית, בעת שעמד בראש מסט להתרת חוקיות
ההימורים ב מיא מי ביץ׳ ,מסע בו נכשל
כי שלון חרוץ — שהיה הרא שון בחייו.
(המשך מעמוד ) 17

בישראל אין בתי הימורים. משום סיבה
שהיא, אין ישראל יכולה להיראות בכר־פעילות
כלשהו לאנשי הסינדיקאט. למרות
זאת נקשר שמה של ישראל יותר ויותר
בפעילות הפשע המאורגן הבינלאומי.
בפעם הראשונה הופנו הזרקורים אל ישראל,
בהקשר זה, בסוף שנת . 1967 היה
זה כשהשבועון האמריקאי הנפוץ והנודע
לייף, גילה כי מרבית כספי הסינדיקאט,
המסתכמים בסכום של כ־ 7מיליארד דולאר
בשנה, מוברחים מארצות־הברית ומועברים
בעיקר לבנק הבינלאומי לאשראי, שמושבו
בג׳נבה בשוייץ. כמנהל הבנק ואיש אימונם
של ראשי הסינדיקאט זיהה הלייף את הד״ר
טיבור רוזנבאום, פליט יהודי, שנמלט מהונגריה
ב־ 1944 ברכבת המיוחסים שקיבל
הד״ר קסטנר מידי אדולף אייכמן.
היתר, זו ההוכחה הראשונה לשמועות שהילכו
בחשאי מזה זמן רב, לפיהן משקיע
סינדיקאט הפשע האמריקאי חלק מהכספים
המוברחים מארצות־הברית, בעסקים בישראל.
כי הד״ר טיבור רוזנבאום, איש אימונם
והבנקאי מספר 1של הגאנגסטרים של סיני
דיקאט הפשע האמריקאי, הוא אחד מהמשקיעים
הגדולים ביותר בישראל, אם באמצעות
הבנק שלו ואם באמצעות אמצעיו שלו.

הבגקאי של לגסקי
משקיע בישראל
^ דאי לחזור כהזדמנות זו על ה־
^ תפקיד החשוב שממלא הד״ר טיבור
רוזנבאום בחיים הכלכליים והפוליטיים של
ישראל, ולוא רק כדי להבין שהתעניינותו
של סינדיקאט הפשע בישראל אינה תופעה
חדשה שהתגלתה רק השבוע, כפי שניתן
ללמוד מעיתוני ישראל.
העולם הזה היה העיתון הראשון והיחיד
בארץ שהעלה, עוד ב־ ,1967 את ההשלכות
החמורות המתחייבות מעובדת היותו של
אדם כטיבור רוזנבאום קשור בקשרים כה
הדוקים לסינדיקאט הפשע. אורי אבנרי היפנה
אז שורה של שאילתות לשרי הממשלה,
שהסתמכו על פירסומי הל״ף. כל השרים
השיבו על השאילתות תשובות מתחמקות.
כי הד״ר טיבור רוזנבאום, אינו רק איל-
כלכלה אדיר כוח בישראל, הוא גם בעל
קשרים מצויינים בצמרת, ובין ידידיו נמנים
אישים כשר־האוצר פנחס ספיר.

תשומת־לב, זיהה אותו כאן עיתונאי ששאל
אותו לסיבת הביקור. השיב לו לנסקי :״אבי
קבור בהר הזיתים. באתי לראות את הקבר
שלו.״
נראה שאותו ביקור היה סיור לימודים,
כפי שנהג לנסקי לערוך מאז ומתמיד, בכל
מקום בו התכונן להשתקע או לפעול ברבות
הימים. רק כשהקרקע החלה לבעור מתחת
לרגליו באמצע , 1970 כששלטונות מם ההכנסה
הצליחו לתפוס את חבריו וסגניו ב־סינדיקאט
הפשע בזה אחר זה ולהרשיעם,
החליט לנסקי לעקור לישראל.

הממשלה ממבגסת
לדון בלגטקי
^ אשר התבקשו השבוע גורמים
ממשלתיים ישראליים להגיב מדוע לא
התירו את כניסתם של אנשי סינדיקאט הפשע,
הם השיבו תשובות ראויות לציון.
אמר דובר משרד־הפנים יצחק אגסי :״הממשלה
אינה מעוניינת שאנשים בלתי רצויים
ימצאו כאן קרקע פוריה למעשיהם.־׳ ואילו
ראש לשכת מפכ״ל המשטרה אמר:
״המשטרה יכולה למנוע כניסתם לארץ של
אנשים בעלי עבר פלילי וכן לבקש ממשרד
הפנים למנוע הארכת אשרת תושב או להמליץ
בפני שר־הפנים על גירוש בלתי רצויים.״
השאלה
היא מדוע מה שהיה יפה לגבי
הפקידים הקטנים בסינדיקאט, לא תפס גם
לגבי לנסקי עצמו. כאשר נשאל על כך דובר
משרד־הפנים, הוא השיב :״לנסקי הצליח להיכנס
לישראל בשקט, תוך שמירה על כללי

1 6 6 560010119 0111016 51017 0) 1116
1116ח111911161 גו1ז 6׳\>0 \1ן 051 וח
—ץ 16 1063ז 0״/ח 6 6ח 0ח !03ז 6וח!/

ץ<ו 3א*_ו ח£ץ1£עו
) 011116 60310 0ח 3וזח 31ו! 0
610316ו1ץ 166 613110061 0111116 8

א6¥^ 1)^ 3510

נתב האישום -י::״
שהופיע לאחרונה בארצות־הברית 1וזכולל
פירוט על עלייתו של מאיר מ ס קי בעולם
הפשע האמריקאי. עד היו תו יו״ר הסינדיקט.

היה עמום מנור, דמות שמילאה במשך
שנים רבות תפקיד מרכזי באחד המוסדות
החשובים ביותר של המדינה.

קבר האבא
בהד הזימים
ץ 0מ אי ר לנסקי עצמו, גילה את יש־
^ ראל הרבה זמן לפני שישראל גילתה
מי הוא מאיר לנסקי. בשנת 1967 ידעו רק
ישראלים מעטים מאוד את שמו של לנס־קי.
אפילו בארצות־הברית מיאנו רבים, ביניהם
מבכירי החוקרים של האפ.בי.איי,.
להאמין כי היהודי הקשיש המתקרב כיום
לגיל ,70 הוא דמות כה מרכזית בסינדיקאט
הפשע האמריקאי.
אבל הטבעת הלכה והתהדקה סביב מאיר
לנסקי. ועדות חקירה למיניהן, שקמו כדי
לחקור את הפשע המאורגן בארצות־הברית,
גילו יותר ויותר את התפקיד המרכזי של
לנסקי בכל עניין מלוכלך שחקרו בו, על
פני כל ארצות־הברית.
ביחוד רדפו אחריו שלטונות מם־ההכגסה,
שחיפשו את ההוכחה המכרעת, אותה ניסו
להשיג במשך עשרות שנים לשוא, כדי להרשיעו
על העלמת מס.
לנסקי חיפש מקום שייראה כאילו מיקלט
לימי הפרישה שלו, ואשר ממנו יוכל להמשיך
למלא את תפקידו כמרכז הרשת העולמית
של סינדיקאט הפשע, וכיועץ הפינא־נסי
הראשי לכל כנופיות הפשע המאורגן.
וכך הגיע לנטקי לישראל זמן קצר אחרי
מלחמת ששת־הימים, במבול התיירים שהגיעו
אז לארץ. למרות שביקורו לא עורר

ר 1ך * 1 1 1מאיר לנסקי נ פי שצולם
לפני שבוע ליד מלון

אכדיה בהרצליה. י תכן שבנזנון זה עמדו
ראשי סינדיקט הפ שע לערוך את כינוסם,
אשר הופרע בגלל התערבותה של המשטרה.
החוק. לא היתר, עד עתה כל עילה חוקית
לגרשו.״
היתד, זו בדיחה מוצלחת, שהית־ ,רחוקה
מאוד מהאמת. האמת היא כמובן שבית־משפם
אמריקאי דרש מלנסקי להתייצב בפניו
לחקירה ואף שלח ללנסקי כרטיס טיסה
לישראל כדי להופיע בפני בית־המשפם.
לנסקי כמובן ציפצף על ההזמנה, נדון לקנס
של 200 אלף דולאר על בזיון בית־המשפט.
הוא יכול היה להיות שליו ובטוח כי
ממשלת ישראל לא תסגירו לארצות־הברית,
כסי שעשתה לפני שנים לאזרח יהודי אמריקאי
אחר — רוברט סובלן.
כי ללנסקי היו הקשרים הדרושים שלא
היו לסובלן. הוא לא היה זקוק לפרוטקציה
אצל פקידים בכירים או מנהלי משרדים
ממשלתיים. היתד, לו גישה, באמצעות האנ
שים
הנכונים, ישר לממשלת־ישראל. אין זה
סוד כי בחודשי שהותו של לנסקי בישראל,
דנה ממשלת ישראל מספר פעמים בבעייתו
ובשאלה אם להאריך את אשרת התושב הארעי
שלו.
בבואה לדון בבעייד, זו לא פעלה ממשלת
ישראל רק על סמך שיקולים אובייקטיבים,
אלא גם בהתחשב בבקשות של מספר אישים
רבי השפעה. יתכן, וקרוב לודאי, שגם
טיבור רוזנבאום הפעיל את השפעתו
למען ידידו שהזרים במרוצת השנים מיליארדים
של דולארים לבנק שלו בשוויץ.
אבל ההתערבות העיקרית לטובת לנסקי
באה מצד אישיות אחרת לגמרי.

איש המיסמורין
מליץ יושר ללגסקי
ך דיונים הבינמשרדיים, שהתנהלו
^ בפרשת לנסקי, היתה עמדת משרד־ה־משפטים,
שלא להאריך את רשיון השהייה
של לנסקי בישראל ולהשתדל לגרום ליציאתו
המהירה מן הארץ.
אולם דווקא שר־הפנים, כפי שטוענים
חוגים במשרד־המשפטים, הוא שתמך בהארכת
רשיון השהייה של לנסקי. הסיבה: הוא
קיבל המלצה חמה ממולטימיליונר אמריקאי,
השוהה עתה בישראל ומתגורר במלון המלך
דויד בירושלים.
מולטימליונר זה הוא אחד התורמים הגדולים
ביותר לישראל. הוא מזרים עשרות
מיליונים למוסדות חינוך שונים בארץ, בהם
האוניברסיטה העברית בירושלים, קשור לאחד
העיתונים היומיים המופיעים בישראל
וניצב בראש פעולות איסוף הכספים למען
ישראל במקום מגוריו בארצות־הברית. הוא
גם דמות מרכזית בחברה לישראל.
אין לדעת אם חלק מהכספים שאותו מיליונר
מזרים לישראל, אינם במקרה כספי
הסינדיקאט. אבל ברור שהוא רואה את עצמו
כידידו האישי של לנסקי, כך שיכיל
היה לשמש לו מליץ יושר ולדבר בשבחי
לא רק באוזני השר יוסף בורג אלא גם
באוזני ראש־הממשלה גולדה מאיר.
הטיעון העיקרי לטובת הענקת אזרחות
ישראלית למאיר לנסקי לפי חוק השבות,
או לפחות להענקת רשיון ישיבה בארץ, היה
בערך כזה: לנסקי הוא יהודי זקן, בן ,69
שפרש מכל עסקיו בעבר. אין לו אף הרשעה
פלילית של ממש, מלבד כמה הרשעות
בנעוריו ומאסר של שלושה חודשים בשנת
1952 על הימור בלתי חוקי. הוא פשוט
רוצה לבלות את שארית ימיו בשקט בחברת
אשתו וכלבו בנחלת אבותיו. חוץ מזה שהי-
תו בישראל לא תזיק למדינה. הוא יביא לארץ
ואולי ישקיע בה חלק מרכושו ב־דולארים.
יתכן
וטיעון זה היה משכנע את שרי הממשלה
והם היו מניחים ללנסקי, לוליא
התרחשו בעת האחרונה כמה מאורעות בלתי
צפויים, שהעמידו שוב את לנסקי במוקד
תשומת־הלב.

הגאגגסטרים בורחים לישראל

י פני מספר חודשים יצא לאור ב/ארצות־הברית
ספר, שהפך תוך זמן
קצר לרב־מכר, וד,מתחרה בהסנדק של מריו
פוצ׳י. מחברו של הספר, שבניגוד לסנדק
אינו רומן אלא ספר תיעודי, הוא הנק מסיק,
שכבר פירסם חמישה ספרים על הפשע המאורגן
בארצות־הברית. מסיק, שהשתלם על
חשבון קרן פורד בחקירת הפשע המאורגן
הוא יועץ לועדת המשפטנים של מדינת
ניו־יורק לחקירת הפשע. ושם הספר שלו
הוא: לנסקי
בספרו עושה מסיק שני דברים:
#הוא מוכיח שסינדיקאט הפשע הלאומי
של ארצות־הברית הוא אירגון־העל הרציני
ביותר של הפשע המאורגן והוא נשלט
מאז ומתמיד בידי יהודים.
#הוא מוציא את מאיר לנסקי מאלמוניותו
כדמות צדדית ובלתי חשובה בעולם
הפשע האמריקאי, מציג אותו כדמות השלטת
בעולם התחתון האמריקאי כיום ומזכה

אותו בתואר של יושב־ראש סינדיקאט הפשע.
זהו
ספר מדהים בגילוייו, המייחס ללנ־סקי
גם שורה ארוכה של מעשי רצח נוראים
שנעשו בפקודתו ובמצוותו. אולם הדבר
הנורא ביותר בספר הוא זה שהוא
מקשר בצורה ישירה את שמה של ישראל
לסינדיקאט הפשע האמריקאי.
כותב מסיק בספרו בין השאר:
״כיהודי, יכול מאיר לנסקי לנצל את חוק
השבות בישראל ולהיות מוד אזרח ישראלי.
צעד כזה אינו ללא תקדים. ב־ 1964 הורשע
שותפו הותיק של לנסקי, ג׳וזף (״דוק״)
סטאשר, בעבירה על חוקי מס הכנסה. ביולי
של אותה שנה נקנס סטאשר בסכום
של 10 אלפים דולאר ונידון לחמש שנות
מאסר. ביצוע פסק הדין בוטל בתנאי ש־סטאשר
יעזוב לישראל וישאר שם. וכך
עשה( .אגב, סטאשר מתגורר עד היום במלון
שרתון בחל־אביב, מנהל, למרות גילו
המתקרב ל־סד, רומנים עם צעירות תל־אביביות).

מונס,״ ממשיך מסיק ואומר בספרו,
״מהמר ידוע ושותפו של לנסקי, ברח לישראל
אחרי שהואשם במיאמי ב־ .1970באופן
רשמי הוא עבריין נמלט. ב־ , 1967 נעלמו
שניים מעוזריו הבכירים של לנסקי באיי
בי,אמה — מקס קרטניי ופראנק ריטר
— והתגלו בישראל. נגד שניהם הוגשו כתבי
אישום בניו־יורק ושניהם הוכרזו כ־
״בלתי רצויים״ על־ידי ממשלתה החדשה של
באהמה.
לנסקי ידע שהגשת כתב אישום נגדו,
על העלמת מס מההכנסות של קאזינו פלמג־גו
בלאס ואגאס, היא עניין של זמן בלבד...

קחה נוסטרה לסיציליה, מהמרים כמה משקיפים
על האפשרות שאנשים כמו לנסקי
מנסים לקנות לעצמם מקלט אחרון בישראל
— מקום שם יזכו בהערכה ויניחו אותם
לנפשם. ניתן לומר בודאות שהגאנגסטרים
היהודים תומכים מזה זמן רב ובגלוי בעניינים
יהודיים ובמדינת ישראל.
״בלילה בו הוצא להורג שותפו של מאיר
לנסקי, באגסי סיגל, נלקחה הנהלת קאזינו
פלמנגו על ידי מו מדווי. כאשר נשאל איך
הצליח להגיע במהירות כזו ללאם־ואגאס,
השיב כי הגיע לשם כדי לערוך מסע למען
המגבית היהודית המאוחדת. אנשים כמו לני
סקי הם תורמים לאוניברסיטת בראנדיים.
במיאמי־ביץ׳ תרמו גאנגסטרים יהודים סכומים
גדולים למסעות ההתרמה הענקיים של
הבונדס.
״ללאנסקי יש הרבה חברים בישראל
אין להטיל ספק בכך שיוכל להמשיך לנהל
את האימפריה הבינלאומית שלו מישראל.
למעשה, זמן קצר אחרי בואו לישראל, החל
זרם של בלדרים, שכמה מהם הם ידידיו הותיקים
והנאמנים, לבקר בישראל. האפ.בי.־
איי ,.מסרה על בואם וצאתם מישראל של
אנשים כמו הימי סיגל, ידי בלום, הארי
סטרומברג וכמובן ג׳ק לנסקי (אחיו הצעיר
של מאיר לנסקי ויד ימינו בניהול עסקי
ההימורים).
״חברים של קבוצת מיאמי, המונהגת בידי
מאקס הורוביץ — האיש שבמשרדו שב-
מיאמיביץ׳ תימן לנסקי את הקאזינו של
גראנד בהאמה — הופיעו לפתע שוב בישראל.
הם הודיעו שהם באו לשם כדי להשגיח
על ״השקעותיהם.״
״כשהוא חולה אולקוס וכשלא נותרו עוד
עבורו עולמות לכיבוש, יכול לנסקי לטייל
עם כלבו בתל־אביב באותה קלות כמו ב־

הבנקאי

זהו טיבור רוזנבאוס (מימין) ,ממנהיגי המפד״ל, המ שמ ש כמנהל הבנק
הבינלאומי לאשראי בג׳נבה, שהוא המוסד הפינאנסי של מאיר לנסקי,
אליו מועברים מיליארדי דולארים שחורים ללא כל דיווח. חלק מכסף זה הו שקע בישראל.

ממלונו בהרצ לי היסד מאיר לנסק
להמ שיך ולנ הל בשקטאת עסקי
סינדיקאט הפ ש ע הבינלאומי המאורגן
כאשר למד מה מתרחש החליט בפשטות
לעזוב את המדינה״.
גאנגטטדים תורמים למגבית
ך* אן מפרסם מסיק קטע, בגללו הוא־
^ שם בארה״ב כבעל דיעות אנטישמיות.
״בנסיון לערוך השוואה בקשרים של ה־

מיאמי. מאחוריו, בארצות־הברית, הוא הותיר
ארגון יעיל עם צוות צעיר ורענן של
עוזרים, בוגרי קולג׳ים, ללא הרשעות פליליות,
שיעבור זמן רב לפני שיזהו אותם.
בעיקר הודות לגאוניותו של אדם אחד,
הפך הסינדיקאט הבינלאומי למציאות נוראה.״

לתאר איזה רושם משאיר סיום זה
של הספר על מיליוני קוראיו בארצות־הב־רית.
קל לתאר גם איזה רושם הוא השאיר
על שרי ממשלת ישראל, שודאי שמעו אודותיו.

הוא
בגי ציגלבאום?
^ אם היה מישהו שניסה לטעון כי
| כל המסופר בספר לנסקי אינו אלא פרי
דמיון, באו מאורעות השבועיים האחרונים
וטפחו על פניו. ההתכנסות של ראשי ה־סינדיקאט*
באירופה ויציאתם לכיוון ישראל,
העידו כאלף עדים שהסינדיקאט התכוון לעריו
בישראל את אחת מכינוסיו הידועים.
למעשה היה זה לנסקי עצמו, שהגה את
רעיון הכינוס של ראשי ארגוני הפשע עוד
בתקופת ה,,יובש״ של שנות ה־ .20 לנסקי,
שהחל את הקאריירה שלו בעולם הפשע כספק
מכוניות גנובות למובילי משקאות
מוברחים וכמוביל משקאות כאלה בעצמו,
כינס את ראשי המבריחים כדי לתאם את
חלוקת העבודה ביניהם. הכינוסים נערכו
מאז ומתמיד בבתי־מלון מפוארים והפכו
למסורת.
בכינוסים אלה היו ראשי הסינדיקאט מחליטים
על חלוקת איזורי השפעה ביניהם,
מכריעים בסיכסוכים שפרצו בין כנופיות
שונות, מחליטים על השקעות חדשות, וגוזרים
דין מוות על מי מחברי הסינדיקאט
שהואשם במרידה בסמכותו או בהאשמות
אחרות.
במשך שנים רבות היו ראשי הסינדיקאט,

ל 111 1זהו לאקי לוצ׳יאנו, ה\
פ טרון העליון של ה!

מאפיה ב שנות ה־ ,30 שהיה ידידו הקרוב של
לנסקי והעניק לו את ההכרה כמנהיג סינדיקט
הפשע. לוצ׳יאנו נדון ב שעתו 7־ 50 שנות -- 1
* סינדיקאט הוא נלושג הגזו ר מחנזילח ה מאסר
על ניהול ב תי בו שת בנייו־יורק, חולץ״
יוונית סינדטיקוס, שפירו שה — להיות ק שור
מהכלא בעבור. חמ ש שניס בעזרת טכסיס
חו קי של מאיר לנסקי, גור ש לאיטליה, משש
״יחד. מו בנו של ה מו שג הוא — קבוצה ההוא
מפקח על הברחת ה ס מי ם לאמריקה.
פועלת׳״לביצוע ״ מ שימה אחת.

כולל ראשי משפחות המאפיה, נוהגים להתכנס
במלון ולדורף אסטוריה בניו־יורק.
עתה, כשיושב־ראש הסינדיקאט מתגורר במלון
אכדיה בהרצליה, הם לא ראו כל סיבה
מדוע לא לערוך כינוס כזה בישראל,
מה עוד שרובם הגדול של ראשי הסינדי־קאט
הם יהודים, היכולים לשלב בביקור כזה
גם ביקור בכותל המערבי, למשל. מבין
שלושת חברי הסינדיקאט שנעצרו בנמל התעופה
בלוד והוחזרו כלעומת שבאו, ידוע
בעיקר בנימין ציגלבאום. ציגלבאום בן ה־
,68 בן גילו של לנסקי, הוא מאעכר ב־מיאמי־ביץ׳
שעבד בשעתו עם ג׳ימי הופה,
הבום הידוע לשימצה והמושחת של מובילי
המשקאות בארצות־הברית, ויש לו קשרים
בעסקי ההימורים של לנסקי בלאס ואגאס.
ציגלבאום נחשב בשנים האחרונות כאחד
משלושת עוזריו החשובים ביותר של לנס-
קי. בשעתו הוטל עליו תפקיד מפתח —
להכניס לתלם את יד ימינו של מי שהיה
מזכירו של מנהיג הרוב בסינאט האמריקאי
— בובי ג׳נה בקר.
בקר קיבל פני עבור כל ליברה של בשר
שנשחטה בהאיטי של ״פפה דוק״ ליצוא
לארצות־הברית. כתמורה הוא סייע למשטרו
של פאפא דוק לקבל הלואר, של כמה מיליוני
דולארים מאחד הבנקים לפיתוח של
ממשלת ארצות־הברית.
היה זה ציגלבאום שהצליח להשיג ללנס־קי
ממקורות רשמיים העתק של הקלטות,
שנעשו במשרדי פרקליטיו בידי סוכנים חשאיים
של האפ.בי.א״ ,ציגלבאום גם שימש
כסוכנו של לנסקי ברכישת קרקעות באזור
המפתח של כף קנדי.
עובדת הימצאו של ציגלבאום בין אנשי
הסינדיקאט שהיו בדרכם לישראל, העידה
יותר מכל כי מטרת הביקור היתר, כינוס
של הסינדיקאט בישראל,
לחצים בממשלה
ך* פי רסומת העולמית השלילית לה זכ-
ן | תה ישראל השבוע, היא שהבהילה את
ממשלת ישראל. כי זה בדיוק מה שחסר
עתה למדינת ישראל ולממשלה — שלתדמי־תה
השלילית של ישראל בעולם כמדינת
כובשים, תתווסף גם התדמית של׳ מדינת

גאנגסטרים, ממנה מנוהל הפשע המאורגן
הבינלאומי.
כתוצאה מכך גברו הלחצים בתוך הממשלה
שלא להאריך רשיון השהייה של לג־סקי,
שתוקפו יפוג בעוד כחודשיים ולא
לאפשר לו להמשיך לשהות בישראל.
אלא שהחלטה זו אינה כל כך פשוטה.
אם יחליט לעמוד על זכויותיו, יכול לנסקי
לפנות באמצעות פרקליטיו הישראלים ל-
בית־הדין הגבוה לצדק, לתבוע אזרחות לפי
חוק השבות. לפי החוק אי־אפשר למנוע ממנו
זכות זו, כיוון שאין בידי משרד־הפנים
הוכחות שמצבו הבריאותי של לנסקי מסכן
את אזרחי המדינה, או שמעשיו עלולים לפגוע
בביטחונה.
למרות ששריד,משפטים, יעקב שמשון שפירא׳
עומד בראש המתנגדים לשהותו של
לנסקי בישראל, נמסר לו על־ידי יועציו המשפטיים
שכל התחכמות עם לנסקי עשוייה
להביא להתמודדות משפטית, בה עלולה המדינה
להפסיד.

שם־טוב או
שמן טוב ל
ךמצג כז ה נותרה לממשלה רק אפש־רות
אחת: לתקן את חוק השבות, או
לכלול בו סעיף נוסף שיתייחס למיקרים כמו
של לנסקי, כדי לאפשר את גירושו מן הארץ.

תחליט הממשלה על צעד זה, היא
עלולה למצוא את עצמה במצב בלתי נוח
ביותר, בין הפטיש והסדן. מצד אחד יופעל
עליה לחץ של שלטונות ארצות־הברית —
שאינם יכולים לדרוש את הסגרתו הרשמית
של לנסקי, כיוון שאין להם עילה לכך —
לגרש את לנסקי מישראל. לחץ נוסף הוא
לחץ דעת הקהל בארצות־הברית ובעולם
כולו, העלולה להזיק מאוד לישראל.
מצד שני, כל נסיון להתנכל בלנסקי ולמנוע
ממנו אפשרות לחיות בארץ, עשוי
לגרום לא רק למאבק משפטי פומבי, ש־ממשלת־ישראל
אינה מעוניינת בו, אלא גם
למאבק גלוי עם כמה מהתורמים הגדולים
ביותר למגבית והמשקיעים הגדולים ביותר
במדינת־ישראל.
אם יגורש לנסקי, אין סכנה שטיבור רוזנ־באום
יחסל את עסקיו בישראל, בהם מושקעים
כבר מאות מיליוני דולארים. אולם
לעומת זאת, קיימת סכנה מוחשית מאוד
שכמה מפעילי המגבית ותבונדס בארצות־הברית,
המזרימים מדי שנה מאות מיליוני
דולארים לקופתה של המדינה, יפסיקו את
פעילותם וייצאו בגלוי למסע בין יהודי אר־צות־הברית
להפסקת התרומות.
זוהי הדילמה בפניה חצטרך ממשלת־ישר־אלאל
להתייצב בזמן הקרוב ביותר. היא
תצטרך להחליט מה חשוב יותר למדינת
ישראל: שם טוב או שמך טובי

111 $

מנ ת רי ם שחורי ם מ סג ,!,נג ד העוני 3ידו שדי ם
ואריות הממון מפגיני א ת עו שד ס 3ת ר ־ א 3י 3

כיבוד כבד

המכבד את בעליו, הוגש בחתונה. האורחים
הצטופפו מסביב ל מיזנוני הענק ה מלאים,
הלעיטו עצמם באוכל מ שו ב ח ועשיר. מלבד מיזנוני ם לאורכו

של כל ״אולם העצמאות״ הענק, וב״אול ם הני שאים״ ,היו גם באריס
למשקאות, חריפים ורגילים, ודוכנים מיוחדי ם מלאים קרח, עליהם
הונחו פירות מפירות שונים. השפע ממש בלט ושטף מכל עבר.

שןי 1ז 1״ ה 1ה הציפו את המוני החוגגים שהתקהלו ב ש שת אול מו ת

^ החתונה. מפואר ב מיו ח ד היה שער ע שוי בולו מפר־

חים, שדרכו עברו החוגגים מן הבריכה, שלידה נערכה ה חופה• ,אל אול מו ת ה שי מחה והאוכל.

עו לםלא נערכה בשרתון חתונה
1בממדים כאלה.״
כשקובעת זאת אשת יחסי־הציבור של המלון,
תמר מנדלסברג, אפשר לסמוך על
הערכתה. אך גם ללא אישור מוסמך זה,
לא היה ספק: החתונה המדהימה־בפארה, שנערכה
ביום השלישי האחרון במלון־הפאר
התל־אביבי — היתה בפירוש חתונת השנה.
היקרה ביותר. המפוארת ביותר. הנוצצת
ביותר.
היא היתד׳ גם השערורייה של השנה.

ך* 5יהערכה זהירה ביותר, עלה ה/תענוג
מאה אלף ל״י,
הפרחים בלבד, שסופקו וסודרו על־ידי
חנות היוקרה כ״ץ, עלו .5,500 להשוואה:
ההשקעה המקסימלית, עד היום, בקישוט
פרחים באולם־־החתונות הענקי של מלון-
פאר אחר, המלך דויד — הסתכמה באלף
ל״י בלבד.
ייתכן כמובן, שחתונתם של חנה שניצר
— בתו של משה שניצר, נשיא בורסת היהלומים
התל־אביבית והעולמית — ואשיר
גרטלר, גם הוא בנו של יהלומן עשיר —
דרשה הרבה יותר פרחים. שכן היא לא
הצטמצמה לאולם אחד, ענק ככל שיהיה.
היא גלשה — יחד עם האוכל, יחד עם 1700
האורחים הנוצצים בצפיפות, יחד עם המשקאות,
היהלומים, השומרים, והמלצרים בע־

החברה הגבוהה
עמוסים ב שפע

מדהים,

הו סיפו

וצגה בחתונה
יצירות רבות ש
כ מ תו כנן למצב־הרוח

לי הכפפות הלבנות — אל חמישה אולמות
נוספים.
מעט האורחים התפרנים, שהגיעו לחתונה
בזכות קשריהם עם אבי החתן עוד מן הימים
הטובים הים, כאשר גדול היהלומנים
בארץ עבד בתור מלטש יהלומים פשוט —
או קשריהם הספורטיביים עם החתן, ששיחק
בזמנו בקבוצת כדורגל בליגה הראשונה —
הגיעו לחתונה מודאגים למדי :״כל הימים

פשוטת־ל
שימלה לבושה קווים, אן מעוטרת בהרבה ן

יהלומים, מחייכת אל אחד מ־ 1700 אורחיה^ .

החתן הגששן־

(באמצע) זוכ ה לחיבוקים ונ שיקו ת מחבריו הטובים —
רוני שטן, מ לן הפלסטיק, ואבי יודקובסקי, שגס הוריהם
נח שבים לע שירים מופלגים. ל חתונ ה הוז מנו גס עובדיהם הרבים של הורי החתן והכלה.

לפני החתונה הייתי עסוקה בחשבונות על
גודל המתנה,״ סיפרה אחת האורחות .״כמה
מצפים שאוציא על מתנה לחתונה כזו? ידעתי
שזו תהיה החתונה הכי מפוארת בארץ.
מה שניראה בעיני כסכום גדול, יכול רק
להצחיק אנשים עשירים. מצד שני — זד,
היה מגוחך, אילו קניתי מתנה ב־ 25 לירות.
בסוף, הרסתי לי את כל התקציב החודשי
וקניתי מתנה ב־ 100ל״י.״
כאשר ראתה אותה אשה את מתנתה נישאת,
לצידן שיל מאות המתנות האחרות,
על אחת מעשרות העגלות שהוכנו במיוחד
למשימה זו — הצטערה שהוציאה את מאה
רל״י. מספיק היה לה לראות את שני השומרים
החמושים שליוו כל עגלה למקום
מיבטחים, כדי להבין את חוסר־ערכו הכספי
של הקורבן שלה.

נשיא בורסת היהלומים ח־ישראלית
ו העול מית, משה

שניצר, במצב רוח נהדר ב ח תונ ת בתו
חנה, אשר נערכה ה שבוע ב מ לון ״ ש ר תון״.

ך* ישובים מסוג אחר הטרידו את
| | רוב האורחים האחרים. תותחים כבדים
כמו היהלומנים גולדמן, גולדפינגר, חוצ׳נר
וקלימן — ונשותיהם — ושמות מפורסמים
בעולם הכספים והתעשייה כמו איווניר, מכ־

נערות וו 1והו י

נוצץ ביו ת ר של השנה. הבולטו ת שבהן,
כמו הדוגמני ת שרה גו רן (בתמונה, בשורטס
מתחת ל שימלה שחורה) ,נצצו לא
פחות מים היהלומים ששטף יאת פני השטח.

נס, וגורדון — ונשותיהם — איפשרו לצמרת
החברה הישראלית שנאספה בחתונה,
השוואות מעניינות.
כמו השוואות השמלות למשל. מיספר השמלות
בחתונת־הפאר, שהגיע ישר מבתי־האופנה
הבלעדיים בחו״ל, אל גופן הבלעדי
לא פחות של נשות צמרת החברה — היה
ללא תקדים. אם לוקחים בחשבון את העובדה,
כי רבות מנשים אלה הופיעו לפני
פחות מחודשיים בטקס פתיחת מוזיאון תל־אביב
— שוב ביצירות אופנתיות בלעדיות,
שונות לגמרי כמובן — אי אפשר שלא להיות
נדהמים.

מלא. בין התלבו שות היקרות שנראו שם, היו
אופנאי צמרת מחו״ל. בת מונ ה למעלה: ת שו לחמתה־הנהדר.
ב ת מונ ה משמאל: אורחת במצב־רוח מתאים.

^ לן 5שבעמאות האורחים היוו את
רשימת המי־ומי השלמה של ישראל.
״מי בכלל איננו כאן?״ התפלא חייט הצמרת,
ישראל צווארן. לפי המדידות שלו —
כולם היו..
אישר זאת חברו הטוב של החתן, רוני
שטן :״אני למשל — מלך הפלסטיק״ הסביר
.״שם בפינה עומד יענקל׳ה גורדון, מלך
הקבלנים. וזה שאוכל שם הוא איווניר. אבל
הוא לא מלך. את מלך השעונים טיסו, לא
רואים הרגע. אבל גם הוא נימצא כאן. ויש
(ה מ שן ב ע מו ד )22

חתונת היהלומים

במדינה

(המשך מעמוד )21

עוד בחורים כבדים. כולם חברים שלי.״
מלבד אילי הון היו גם אח״ מים אחרים
בחתונה: מלך הכדורגל גיורא שפיגל, מלכה
רוזנשטיין הניצחית, מכנס הניצחית פלוס,
עזר וייצמן, מנחם בגין, דיילים, דוגמניות,
וכן הלאה וכן הלאה.
והיה שם האוכל. גם ניצנוציהם של היהלומים
והשמות החשובים לא צליחו להשכיח
אותו מתודעתם של אלפי המוזמנים
בעלי אינסטינקט ההתנפלות על המיזנון בחתונות.
שלושת מיזנוני ענק, שאורכם המשותף
הגיע לאורך של עשרות מטרים.
היו מלאים בכל מה שהיה לתפריט האכסקלוסיבי
והיקר ביותר של המלון להציע.
^ תו ף כל ההתרגשות הזאת, שהונצחה
^ב מ צל מו תי ה ם של שישה צלמים (גל
אחד מן האורחים יקבל תמונה לביתו) ,קשה
היה קצת להבחין בחתן ובכלה המאושרים.
״כל השמועות האלה, כאילו החתונה עלתה
לי 200 אלף ל״י, הן שטויות״ אומר האב
המאושר, משה שניצר .״לא הוצאתי יותר
מ־ 40 אלף.״ אפילו את 10,000 הלירות
שנידרשו ממנו, על פי השמועה, מכם עבור
המתנה ששיגרה לחתונה בורסת היהלומים
העולמית — לא שילם.
אלא שעובדה זו, כמו כל העובדות הכספיות
האחרות — היא בלתי מאושרת.

^ חתונה המפוארת, שהפכה בשנים
( | האחרונות לסמל מעמד בישראל, הצליחה
להפוך את הרגעים המאושרים ביותר
בחייהם של החתן והכלה הצעירים — לסיוט
עבור הוריהם.
התרעה חמורה נגד נוהג זה, בליוויית
15 הוראות המסבירות כיצד יש לנהוג
בצניעות בעת עריכת חגיגות מישפחתיות,
פורסמה בשבוע שעבר — על־ידי רבניה
הראשיים של בני־ברק. בפסק־הלכה, שפורסם
מעל לוחות המודעות בעיר, קבעו
הרבנים כי ״הלהיטות אחרי הלוקסוס גורמת
לכילוי ממונם של ישראל, ומאיימת על
אושרן של משפחות רבות. הורים רבים
כורעים תחת עומס החובות העצומים שנשתעבדו
לפרוע, ושימחתם מושבתת, עקב
המצוקה האיומה שהם מסתבכים בה בעל־כורחם

ההתרעה — צודקת בכל מילה ממילות־ה
— היתד, בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי.
אולם לפחות, לא עשתה עוול לקורבנות
התופעה, כמו שעשתה התרעה דומה, לפני
חודשים ספורים, של שר השיכון זאב שרף
— שיצא גם הוא בהתקפה על הנוהג הפסול
הזה של חתונות־ראווה בזבזניות י־מיותרות.
הבדיחה, בדבריו של שרף: היא
היפנה את דבריו דווקא אל — השכבות
מיעוטות היכולת.
מרכז עדשות מגע
1ט ז ־ א 8 0 £א 1£ז ס ^ זאסס
״נ רוזוג ס קי

-אישץ לנ 8״

תל־אביב, רזד שניאור ,5סנת רה־ינט^ר
,20 סל .55029 .שעות
הקבלה 17 נשמח לשלוח
תוברח הסברה לני בקשר-

פקידות כללית בירושלים:

כתיבה במכונה — הודש !
פנקסנות:
ביה״ם

״ הפקיד ״,
בצלאל .18

פורמן,

ך* מרכיתהצער, פיספס השר הנכבד
/את המען. השכבות מיעוטות־היכולת הן
הקורבן — ולא גורם התופעה. הגורם
לתופעה טמון דווקא בחתונות־הפאר
של אלה שיכולים להרשות אותן לעצמם.
איש אינו חולק על כך שזוהי זכותו המלאה
של כל מיליונר בישראל לערוך חתונה
מפוארת לילדיו.
עד כאן הכל טוב ויפה. הצרה היחידה
היא, ששום מיליונר, וביחוד לא בישראל
הקטנה, אינו חי בחלל ריק. הוא חי בישראל
— וישראל, לפחות של היום, כוללת
גם את עוזרת־הבית המשתכרת 200ל״י
לחודש, ואת הפנתרים ה שחורים, ואת משפחותיהם
של הפנתרים השחורים. אלה נמצאים
בקצה הסולם החברתי — ובקצה
מירוץ העכברים. מירוץ, שתחילתו בחתונת
בן המיליונר, וסופו בחתונת בנם שלהם.
ממירוץ עכברים זה — איש אינו חופשי.
ההבדל היחידי הוא: המיליונר שיוזם, מגביר
וממריץ מירוץ טרגי זה — הוא היחידי
שאינו נפגע מכך.
ישכמו כן אינו מבקש מהמיליונר
שבמקום להשקיע מאה אלף ל״י בחתו־נה
מפוארת, ייתן את הכסף למשפחות
מיעוטות־יכולת. לא צריך להגזים. איש גם
אינו מבקש ממנו שיהיה בעל מצפון הבר־תי
ער עד כדי כך, שיעלה בדעתו שאולי
היה זה תפקידו, כאישיות ציבורית, לקום
ולהתריע נגד נוהג חתונות־הפאר המשוועות,
ולהציב דוגמה אישית בעריכת חתונה צנועה
— בתקווה שאחרים יילכו בעקבותיו.
מה שכן אפשר היה לבקש, מהמיליונר
הישראלי המצוי, שאם איתרע מזלו, לא
עלינו, ועליו לערוך חתונת־פאר חסרת־תקדים
דווקא שבוע לאחר הפגנות פנתרים
— לפחות שיעשה זאת בצינעה.

(המשך מעמוד ) 16

ללא שום סיבה, מלבד חדוות מלחמה, ותאוות
שוד.
הפרשה שחרתה את הרישום העמוק ביותר
בתודעה הערבית, מאז ועד היום, היתד,
מיבצע זדוני של אלוף צלבני, רינו דה־שאטיון,
שבנה צי בים־המלח, העביר אותו
על גבי גמלים לאילת, השיט אותו בים־סוף,
התנפל על ספינות הצליינים המוסלמים שהיו
בדרכם למכר״ הרג אותם ושדד את
רכושם. הערבים משווים אותו לדין.
לבסוף פלשו הצלבנים למצריים עצמה,
וכימעט כבשו את קאהיר.
לכן, כאשר ערבי משווה את ישראל לצלבנים,
הוא מתכוון לומר: גוף תוקפני, שלעולם
לא יסכים לשלום של ממש, שיילחם
בערבים בלי הרף. ואילו הערבים הם, בעיני
עצמם, הצד המתגונן.
המזח שד עכו. בעיני הישראלים, כל
הפרשה מצטיירת בצורה הפוכה.
השוואת ישראל לצלבנים, נראית לישראלים
כאיום על עצם קיום המדינה. במשך
200 שנה לא השלימו הערבים עם קיום ממלכת
הצלבנים בארץ, תקפו אותה בלי הרף,
ולבסוף הצליחו לגרשם, בקרבות עקובים
מדם, ולזרוק את אחרון הצלבנים לים,
מן המזח של עכו.
לכן אך טבעי הוא כי ההשוואה של אל-
סאדאת צילצלה באוזני ישראלים רבים כאיום
בהשמדת ישראל.
על מה הוויכוח 1אולם הוויכוח האמיתי
כיום אינו על זכרונות היסטוריים.
העיקר הוא שגם אחרי חתימת ההסכם שלו
עם פודגורני, לא שינה אל־סאדאת את עמדתו
הבסיסית: הסדר־ביניים תמורת נסיגה
חלקית, שלום רשמי תמורת נסיגה שלמה
לגבולות ר,־ 5ביוני . 1967
על כך יש צורך להתווכח, בתים השנה
הרביעית של המלחמה שלא נגמרה.

הדין של ההתאחדות, כדי לדון בגורל המשחק
שלא התקיים בשבת האחרונה, בין
בני־יהודה לבין הפועל חולון, נאכפו כמה
מאות מתושבי שכונת התקוה להפגנת־לחץ
מסדנת, שנועדה מראש להתפרעות.
המפגינים נשאו עימם שלטים כמו ״רק
בטרור — צדק ישרור!״ והם התכוינו להפוך
סיסמא זו הלכה למעשה. נסיונות ההסתערות
שלהם לעבר בנין משרדי ההתאחדות
נהדפו בידי כוח שוטרים לטן. גם
כשהמפגינים החלו להתפרע, להטיל אבנים
לחלונות הבנין, לידות גזרי עץ בסוסי המשטרה,
להפוך מחסומים של המשטרה ולהכות
שוטרים, נשארו השוטרים מאופקים.
רק בתום שעתיים, כאשר המפגינים החלו
מידים אבנים בשוטרים, הוזעקו למקום יחידות
שוטרים חמושות בקסדות, מגינים ואלות,
שהחלו להדוף את המתפרעים — בהתאפקות
ראויה לציון וללא מעצרים.
חגיגות כתוף המהומות. בינתיים
בוטלה ישיבת בית־הדין של ההתאחדות, או־

התפרעויות
״רק מטרור
3דק ישרור!״
״אילו זה היה קורה בירושלים, זד היה
נגמר בעשרות פצועים ועשרות עצורים.
המשטרה שם לא היתד, מרחמת עליהם,״
אמר סמל משטרה תל־אביבי ותיק, כשמחה
את הזיעה מעל מצחו. הוא היה אחד מכוח
של כ־ 200 שוטרים, שהגנו השבוע על
משרדי ההתאחדות הישראלית לכדורגי־ מפ־

שוטרים מכים כהפגנת כני־יהודה
שחיתות בכדורגל

פרש הודף מפגינים מסתערים
החלטות מוז רו ת

ני התקפה של כמה מאות מצעיר־ שכונת
התקוה, אוהדי קבוצת הכדורגל בגי־יהודה,
ששחקניה הם מיוצאי השכונה.
היתד, לאוהדים הנלהבים סיבה טובה למחות
נגד עסקני ההתאחדות ׳1כדורגל. סידרת
החלטות מוזרות במוסדות שונים של
ההתאחדות לכדורגל, שהתעלמו מהחוקה ו־מהשחיתות
שפשטה בשבועות האחרונים בכל
משחקי קבוצות הליגה הלאומית, שיכ־נעה
את אוהדי בני־־הודה כי העסקנים מושחתים
לא פחות מאחרים, וכי ״האשכנזים״
חברו יחד כדי לסלק קבוצה ״ספרדית״ מהליגה
הלאומית ולהורידה לליגה נמוכה.
התאפקות ראויה לציון. ביוב השני
השבוע, כאשר במשרדי ההתאחדית לכדורגל
ברחוב קרליבך עמדה להתכנס ישיבח בית־

לם הנסיונות לפזר את המתקהלים נכשלו.
אותה שעה, כיוון שאזור זה היא אזור
של אולמי חתונות, נהרו למקים מאות
מוזמני חתונות בשמלות נשף וחליפות ערב
כהות, כשזרי פרחים ומתנות בידיהם. היה
זה מחזה, שנלקח כאילו מסרט דימיוני, בו
פילסו לעצמם אורחי חגיגות החתונה דרך
בין נערי שכונת התקוה המתפרעים מצד
אחד וחומת השוטרים החמושה מצד שני.
כאשר בשעת לילה מאוחרת נרגעו הרוחות,
הוכרזה שביתת־נשק בין המפגינים
לשוטרים. יחד הם התגודדו בפינות הרחובות,
שנראו כמו שדות־קרב נטושים, ביכו
מרה בצוזתא את גורלה של קבוצת הכדורגל
בני־יהודה, המקופחת על ידי עטקני התאחדות
הכדורגל.
ה עול ם הז ה 1762

אשח 1שר ארק א״נשס״ן
בחורש הרביעי בהריון! ,תנשה
בצריף־הסמים, הושלכה לכלא
^ ח ש אי, ללא מהומה, בלי שום אורות
^ מהבהבים וצופרים מייבבים, גלשו המכוניות
לעבר שורת הצריפים העלובים
שליד חוף שרתון, בסמוך לנמל תל־אביב
הישן והסגור. השעה היתה שש בערב, ביום
השני השבוע.
השוטרים, שמלבד הקצינים מנו כשמונה
בלשים מן השורה, ידעו בדיוק לאן פניהם
מועדות. בצעד מהיר פנו לעבר אחד הצריפים,
הקיפו אותו מכל צד.

•*ץ כ?ן ד! א נ שי ם נמצאו אותה שעה
בתוך הצריף: שישה גברים ואשה. הגברים:
אליל־הנוער אריק איינשטיין, אורי
זוהר, מפיקו ושותפו של איינשטיין, צבי
שיסל, סוחר־בשר, אחד מחוסר עבודה• ואדם
נוסף, שלטענת מקורות מקורבים למשטרה,
הינו פורץ ידוע.
האשד, היתה אלונה, אשתו של ארי־ איינ־שטיין.
אלונה נמצאת כרגע בחודש הרביעי

טענו או רמזו כי סצינות רבות בסרט
נערכו בהשפעת סמים .״לא ייתכן שכל השחקנים
התעלי פתאום לרמת מישחק מפליאה
בשיכנועה,״ טענו .״החבר׳ד, היו פשוט
מסוממים, בלי חוכמות.״

^ עקבות קש ז ה, נשבר גבו של ה־
4גמל. המשטרה החליטה לקצץ את ראשיהם
של מלכי הבוהמה התל־אביבית. שמו־ליק
קראוס וג׳וזי כץ אשתו: פלו ראשונים.
עתה הוכנה קבוצה נוספת.
הסיבה למאמץ המלחמתי הכביר של המשטרה
היא טעותה שראשי הבוהמה הפכו
לגורם המעודד הפצת שימוש סמים בישראל
— ביחוד בקרב קטינים. לדברי המשטרה,
היה נגע הסמים מוגבל בעבר לתיירים,
עולים מארצות ההזחה, וביטניקים באילת.
הוא פסק להיות מוגבל, הפך נחלת רבים,
לאחר שהמהמר, החדירה את הנוהג לחברה
הנורמלית והממוסדת.
ך מטרתם העיקרית של השיטרים,
במעצר האחרון, לא היתה דווקא אלילי
נוער — אלא איש מסויים אחד: אור־ זוהר.
אורי זוהר הוא כיום מלך הבוהמה, לפחות
מבחינה זו שהוא מנהיג החבורה. הוא
בעל אופי חזק, דעות מגובשות, מצפצף על
כל העולם — כולל אמצעי התיקשורה, דעת
הקהל, והמשטרה גם יחד.
לדעת המשטרה, אורי זוהר הוא האיש

אריק איינשטיין וצבי שיטל
נה, השמיעו ;ל־ צה״ל, כמעט ללא הרף,
שוב ושוב את שיריהם של איינשטיין וקראום.
מיקריות?

ך) א ייתכן לעבור על טענות אלה, ו/על
המעצר עצמו, בשתיקה.
נקודה ראשונה:
ייתכן שהמחוקק במדינת ישראל אכן הת־

תפקידיה המרכזיים, כאשר הרחובות פרוצים
לכל פושע, כאשר הפריצות לבתים ו־למכוניות
הגיעו לממדים של מגיפה —
מסדנת המשטרה חלק נכבד מאמצעיה הדלים
לתפוס מעשני חשיש, אנשים מביגרים.
קיימות כאן שתי שאלות: לא רק זו המוסרית
— האם יש לחברה זכות בכלל
להתערב במעשיו הפרטיים של הפרט ה־

וששסו־ה החריטה לחסר
את אור זוהו וחבריו
אלונה לשם־איינשטיץ
להריונה, יחייבת להימצא במישטר של שמי־רת־הריון.
יאכן, לאחרונה יושבים היא ואייל!
הרבה בבית. יציאתה הפעם החוצה
היתה אחת המעטות בחודשים האחרינים.
היא היתד, ז ם גורלית: כי הבלשית עצרו
אותה, יחד עם ששת הגברים, השאירו את
כל השבעה במעצר באבו־כביר, עד יום הרביעי
בבוקר, שאז הובאו בפני שופט להארכת
מעצרם.
^ עצרם של השבעה גרם זעזוע חמור
^י*< בחוגי הבוהמה התל־אביבית, משל כאילי
התפוצצה עליהם פצצה אדירה. הכל
ידעו כי היתד, זו הכרזת מלחמת חורמה,
ללא שום סייגים, מצד משטרת תל־אביב על
הבוהמה של עיר זו.
הידיעות הראשונות שפורסמו בעיתונות,
מייד אחרי המעצר, גילו כי אכן היה הצריף
— הנמצא בסמוך לביתו של שיסל,
ושייך לאחד ממכריו — בעיקוב דה זמן מה,
לאחר שמיחלק הסמים גילה כי הוא משמש
מקום מיפגש למעשני סמים. אלא שלדברי
אותן ידיעות, הופתעו השוטרים עצמם
כאשר גילו מי הם העצורים.
פרט אחרון זה היה לא מדוייק ביותר, אם
לנקוט לשון של המעטה. לדברי הוגים המקורבים
לנושא, התלבשה משטרת תל־אביב,
מזה מספר חודשים, בצורה וצינית
ביותר על צמרת הבוהמה.
משטרת תל־אביב החליטה על הטיפול הדראסטי,
ספציפית, לאחר הצגת הסרט לוד
בטלוויזיה. רבים, ביניהם מבקרי עיתונות,

שנתן תנופה וגב מוסרי להתנהגותם של
חבריו. ובמילה ״התנהגותם״ ,מתכוונת המשטרה
בעיקר לפומביות השימוש בסמים
של חברי החבורה. עובדות נוספות
עליהן מצביעים גורמים אלה:
!• תקליטו החדש של אריק איינשטיין,
היוצא לאור בימים אלה, נקרא אביגדור על
הדשא. יודעי דבר מסבירים, שאביגדור הוא
ספק־סמים תל־אביבי ידוע, המעורה בחוגי
הבוהמה, ודשא כמובן הוא סם 0 55
עיינה אילון, בשעתו שדרנית ראשית
בגלי צה״ל, שנעצרה גם היא לפני זמן מה,
יחד עם שמוליק קראום, כחשודה בהחזקת
סמים, משתייכת גם היא לצמרת הבוהמה,
מתגוררת בביתם של שמוליק קראוש וג׳וזי
כץ. במשך תקופה ארוכה, מושמעת הסע־

בודן כי שישה גברים, שנמצאו בצריף בו
היו סמים וכלי עישון, יוחזקו בעקבות זאת
במעצר — קודם 48 שעות, ואחר־כך כאשר
יחליט השופט. אולם ספק אם זה גם
הטיפול הנאות, במדינה נאורה, לאשה בהריון,
החייבת השגחה מיוחדת.
אלא שזו רק נקודה אישית. נקודה הרבה
יותר עקרונית, היא שאלת זכותה של
המשטרה לצאת למלחמת קודש, להקדיש
מאמצים כבדים בזמן וכוח אדם — כדי
לתפוס ולחסל ל א את ראשי סוחרי הסמים,
אלא את ראשי עולם הבידור, שאפילו
לטענת המשטרה, אינם סוחרים בסמים,
אלא צרכנים בלבד. וזה — בימים
כאשר בטענה — נכונה כשלעצמה — של
מחסור בכוח־אדם, מזניחה המשטרה את

אורי זוהר וצבי שיסל

מבוגר, כל זמן שאינו פוגע באחרים —
אלא גם הרבה יותר מעשית: האם, לאור
התקרית המגוחכת האחרונה, ייתכן להשאיר
את קביעת סדר העדיפויות, בריפעלת כוח־האדם
המשטרתי, בידי אלה הקובעים אותן
כיום. האם לא היה מקום להכוונה ציבורית,
בעלת בסיס רחב יותר, להפעלת המשטרה?
הכוונה שתורה למשטרה להפעיל
את מיחלק הסמים שלה קודם כדי לחסל
את סוחרי הסמים, ורק אחר־כך — א ם
בכלל — את הצרכנים.
אשר לטענת המשטרה כי מלכי הבוהמה
מעודדים את השימוש בסמים בקרב קטינים
— קשה להאמין כי מישהו במשטרה מאמין
בכנות, כי מאסר של האלילים יחסל את
הנגע. אם כבר, יהפוך את האלילים העצורים
לקדושים מעונים, ורק יגביר את הפופולריות
שלהם( .אותה תוצאה, אגב, גרם
גם פירסום המעצר בעיתונות — פירסום
שלא יכול היה להתבצע ללא שיתוף־פעולה
מצד המשטרה) .הטיפול בנוער הוא נושא
חינוכי, ולא משטרתי. אם נתן אליל־נוער
בפועל סיגריית השיש לקטין — מן הראוי
שיבוא על מלוא העונש — בדיוק כמו אם
פיתה קטינה. אך אם לא עשה זאת —
זכותו לעשן חשיש לא קטנה מזכותו של
נהג מונית או פועל במה. זה עסקו הפרטי.
קשה היה, השבוע, לראות כל סיבה ממשית
להתקפת המשטרה על שבעת שוכני
הצריף. כמו שניצב יהודה פראג, הבוס של
משטרת תל־אביב, לא עצר את מעשני החשיש
בני החברה הגבוהה, שעישנו בנוכחותו
במסיבת־הצמרת בה נכח — כן לא היה
מקום לעצור את השבעה במסיבה בז-ריף.
למרבית הצער, קשה לראות מה יעצור
בעד התנהגותה של המשטרה. כרגע, התקפתה
על הבוהמה נמשכת במלוא המרץ:
שמוליק קראום נמצא בין משפט למשפט ,
ג׳וזי כץ עומדת בימים הקרובים לפני
משפט. אריק ואלונה איינשטיין ואורי זוהר .
יכולים כבר להתכונן למשפטם שלהם. נראה
שאוספי האוטוגראפים במדינת־ישראל
ייאלצו, בתקופה הקרובה, להעתיק את עמדותיהם
מבמות הבידור לבתי־המעצר.

הישגי הפסטיבל
במשך שבועיים ראיתי בקאן קרוב למאה
סרטים ושוב, כמו בפסטיבלים הקודמים,
נתאשר הכלל שאת הפרטים הטובים ביותר
ניתן לראות דווקא מחוץ למיסגרת הפסטיבל.
מבין
הסרטים שעמדו לתחרות, וזכו בפרסים,
רק הסרט ההונגרי ״אהבה״ של
קרולי מאק, נראה בעיני כיצירה גדולה ו־יוצאת־דופן.
לעומת כל הסרטים הצבעוניים
שהוקרנו ב״ארמון־הקולנוע׳ (שום מפיק המקודד,
להצלחה מיסחרית לא מעז היום לעשות
סרט בשחור־לבן) ,היה הסרט ההונגרי,
שצולם בשחור־לבן, יצירת אמנות, שמבחינה
ויזואלית דווקא עלה על כולם.
הסרט של ויסקונטי ״מוות בוונציה״ ,שזכה
בפרס יובל ה־ 25 של הפסטיבל, היה
בעיני סרט קצר באורך של שעתיים, שעיקרו
התבוננות רגישה ביותר כקומפוזיטור
מזדקן (גוסטב מאהלר) ,הנמשך אל נער
פולני יפה־תואר בוונציה.
הסרט של לוזי ,״הנער השליח״ ,שזכה
בפרס הגדול, הוא אמנם סרט טוב, המתאר
בנאמנות רבה ובפירוט ניכר את האריסטוקרטיה
הבריטית בתחילת המאה, אך בשום
פנים לא הייתי אומר שזהו הישג יוצא־דופן
באמנות הקולנוע. הוא איטי, מתמשך
ובלתי־מסעיר מבחינה דרמטית, ומכל בחינה
אחרת.
על אף כל המאמצים, לא הצליח הפסטיבל
גם השנה לחרוג ולהתעלות מעל הממוצע
המיסחרי, שהיה קיים בו בשנים הקודמות,
ושוב, מי שרצה לראות סרטים יוצאי-
דופן, יצירות חדשניות החורגות מן השיג־רה,
חייב היה לחפש אותן בין הסרטים שהוצגו
במיסגרת ״שבוע הביקורת״ ו״שבוע
המבקרים״.
הסרט הטוב ביותר, שהוצג ב״שבוע ר,
מבקרים״ ,היה סרטו של מאקאבייג היוגי׳

סלבי ,״מיסתורי האורגאניזם״ .סרט זה, העוסק
בביקורת הדוגמות הקומוניסטיות לאור
מישנתו של הסקסולוג ויליאם רייך —
היה אחד הסרטים הרציניים, המשעשעים, האנושיים
והביקורתיים ביותר שנוצר אי־פעם
בארץ סוציאליסטית, מאחורי מסך הברזל.
ויליאם רייך, שעיקר מישנתו מבוססת על
ההנחה שהמין משחרר את האדם, נרדף באירופה
על דעותיו המופקרות, ברח לאר־צות־הברית,
ושם, לאחר שהקים לעצמו חוג
גדול של חסידים ומעריצים, נאסר והואשם
באחיזת־עיניים, ומת בבית־כלא, לאחר שספריו
הועלו על מוקד.
את החלק הראשון של הסרט מקדיש מא
קאבאייב למישנתו של רייך, באמצעות רא־יונות
עם אנשים שהכירו אותו מקרוב (כולל
אשתו ובנו) ,וצילומים דוקומנטריים של
פעולות שיחרור מיני, הנערכות בקליניקות
הקיימות עד היום על שמו.
בחלק השני בוחן מאקאבאייב את מישנתי
של רייך לאור המישטר הקומוניסטי ביוגו ¥
סלביה, ובעזרת שתי נערות מלבבות ומשוחררות,
מצליח לקבוע בהומור רב שליחסי־מין
משוחררים מדעות קדומות יש ערך רב :
גם במישטר קומוניסטי.

נהרגים על ימין ועל שמאל, בהמות נש־חטות,
חיות מתות ומועלות על המוקד.
״אל־טופו״ ,שהוא שם הגיבור בסרט, הוא
מלך השולפים, היוצא להילחם בשליטי המידבר,
גובר על כולם והופך למין ישי
קדוש, המתנזר מכל תענוגות החיים (הוא
נהרג כשאחד מאויביו פוגע בו במקומות
בהם תקעו הרומאים מסמרים בגופו של
ישו וקם לתחייה) ,כדי להציל את האנשים
בעזרת הרחמים והנקמה האכזרית.
הסרט גדוש נכים, מיפלצות ושלדי־אדם,
אשר בתמונה אחת לפחות מזכירים לנו את
קורבנות השואה ומחנות־ד,ריכוז. אחד השודדים
האכזריים בסרט מורכב משני קאובויים.
אחד קטוע !י־ועות, מרכיב על גבו
קטוע רגליים, ושניהם פיעלים כאדם אחד.
הסרט, המורכב משלושה חלקים (בראשית,
נביאים ואפוקאליפסר ),מתחיל כמערבון מיק־צועי,
ולאט־לאט הופך ליצירה דתית ומו־

סרית עמוקה, הגדושה, השלכות ספרותיות,
פילוסופיות וקולנועיות בשפע בלתי־רגיל.
עם כל הדם שנשפך בו, אין זה סרט
ואמפירי, ועם כל העירום והמין שבו, אין
זה סרט פורנוגראפי.
אלכסנדרו חודורובסקי, שביקר בארץ לפני
כעשר שנים כחבר בלהקתו של מרסל
מרסו (לדבריו, כתב חודורובפקי עבור טרפו
את הקטעים המפורסמים ״הכלוב״ ו״המסי־כות״)
,ביים כמאה מחזות בתיאטרון שלו
״פאניק״ ,אשר במכסיקו סיטי. אביו הזקן
מתגורר בארץ, יחודורובסקי מקיזה לבקר
אצלנו בקרוב ילביים כאן סרט.
אני מקווה מאוד שהסרט יגיע ארצה,
ויעבור את המיכשולים שייערמו לפניו ב־נתיב־היסורים
של הצנזורה. לפסול סרט
כזה, או לקצץ אפילו דקה אחת מתוך השעתיים
וחצי שלו — יהיה פשע אטנותי
שאין ולא היה כדוגמתו.
אבידו הערה לדויד

מיכתבו של המגאלומאן המקומי דויד אבידן
בגליון האהרון של ״העולם הזה״ ,בעניין
ההערה העובדתית שהערתי על הפיט־

סרטונו הפרובינציאלי, המטופש והיומרני
״מין״ ,ואולי זה נכון לגבי סביון, פתח-
תקווה, מישמר־העמק ומיובשי המוח הדבר

יצירת מופת
מכסילואית

במאי יהודי צעיר בשם אלכסנדרו חודו־רובסקי,
יליד צ׳ילי ממוצא רוסי, חניך
צרפת ותושב מכסיקו, תרם לפסטיבל את
היצירה הקולנועית החשובה ביותר שנוצרה
בעשר אם לא בעשרים השנים האחרונות.
הסרט ״אל־טופו״.
מכסיקו סירבה לשלוח אותו כמייצגה הרשמי
בתחרות בגלל פגיעותיו בדת הנסר
רית. הוא הוצג מחוץ למיסגרת הפסטיבל,
וזכה לשבחים הנלהבים ביותר של מבקרי
הקולנוע והסיניאסטים המושבעים.
דנים הופר מה״טיימס״ של לונדון כינה
את חודורובסקי ״יוצר הקולנוע הגדול בייתי
של המאה העשרים.״ מבקר הקולנוע
של ה״אובסרבר״ מוצא שעל אף האכזריות,
העירום, הפרברסיות והאלימות — ״אל-
סופו״ הוא יצירת־אמנות רצינית מכל הבחינות•
מבקר ה״אסקוואייר מאגאזין״ כתב:
״תארו לעצמכם את סרג׳יו ליאונה כנזיר
בודהיסטי, את פליני מביים מערבון איטלקי
עבור חופן יולארים, את בונואל מעבד
סיפור גאנגסטרי למסע אנטי־קלריקאלי, את
ד,סמוראי של קוראסאווה יוצא למסע־צלב
ברגמני בחיפוש אחר ישו — ואז, רק אז
תקבלו אולי מושג על המטרות הענקיות
שהציב לפניו הבמאי המכסיקאי המטורף
הזה, אלכסנדרו חודורובסקי.״
אני משוכנע ש״אל־טופו״ יהפוך לסרט הקונטרוברסלי
ביותר של שנת .1971 יהיו
מבקרים רבים שיגמרו עליו את ההלל, ויכתירו
אותו בזרי־הניצחון המפוארים ביותר
של הקולנוע. אך אין ספק שרבים
יזדעזעו מן האלימות שבו.

האיש שלנו בקאן: דן בן־אמוץ והבמאי־שחקן אלכסנדרו חודורובסקי (בשיער ארוך)
יופי הצילומים הצבעוניים שובה את ליבך
מהרגע הראשון. בלב מידבר לבן ואין•
סוסי, תחת שמש מכסיקאית לוהטת, רוכב
המיקצוען חודורובסקי ושגם כתב את התסריט)
,לבוש שחור מכף רגל ועד ראש,
וכשמאחוריו, על גבי הסוס השחור, יושב
בנו העירום.
הם מבצעים במידבר טקס אילם, בו קובר
הנער בחולות את בובתו ואת תמונת אמו,
ונכנסים ברכיבה לתוך עיירה שכל תושביה
נשחטו ושוכבים בשלוליות, בנהרות דם.
מבחינה ויזואלית משתווה ,.אל־טופו״ ,ולפעמים
אף עולה, על ״סאטיריקון״ .מבחינת
סיווגו הטמאטי זהו מערבון מיקצועי,
המגמד והופך למישחק־ילדים את כל המע־רבונים
שנוצרו עד כה, ומבחינה מוסרית
יפילוסופית זו אחת היצירות העמוקות וה־רציניות
ביותר שיצר הקולנוע.
״אל־טופו״ (,שמה של חפרפרת, המתעתדת
כשהיא יוצאת ממחילותיה ונתקלת באור השמש)
הוא סרט סוריאליסטי, גדוש סמלים,
שכדי לעמוד על כולם יש לחזור ולראות
את הסרט פעמים מיספר. זה סרט המעורר
זעזוע אסתטי ימוסרי עמוק, והבמאי לא
חוסך שום אמצעי כדי לעורר את חושיו
ושכלו של הצופה.
נחלים של דם זורמים בסרט, אנשים

פוט הקולנועי היומרני שלו ״מין״ ,שהוצג
בקאן — הובא לתשומת ליבי, ובחרתה
רבה ארשה לעצמי להעיר הערה נוספת
בנושא.
את הרעיון הנועז ש״מין״ הוזמן ל״שבוע
הבמאים״ רק בגלל שהוא נפסל על־ידי הצנזורה
בארץ, שאבתי ממנהל ״שבוע הבמאים״
עצמו אשר טרח, לא אחת, נוכח
השריקות וקריאות־הבוז בהן נתקבלו סרטים
אחדים, להצהיר שחלק ממדיניות הפסטיבל
שלהם הוא להקרין סרטים אשר נפסלו
בארצות מוצאם, מבלי להתחשב לפעמים
בטיבם ובערכם האמנותי.
אני חושב שעקרונית זוהי מדיניות נכו ^
״שבוע הבמאים״ ,המבקש להציג לקהל הכל
וחינם, חייב לשמש במה לסרטים הנפסלים
בארצות מוצאם בגלל הישוכיב פוליטיים
ומוסריים. אני מסופק מאד אם סרטו של
אבידן היה מתקבל על ידיהם, לולא נפסל
כאן על־ידי הצנזורה המטומטמת, אם לדון
לפי תגובות הקהל שקיבל אה הסרטון בחיוכים
סלחניים, ובחצי תריסר מחיאות־כפיים
נדיבות־לב.
מר אבידן, המאוהב בעצמו עד כדי דמעות,
והמעריץ כל מילה היוצאת מפיו וכל
אבר מתוק של גופו המשגע, חושב מן
הסתם שהוא זיעזע את העולם הפוריטני ב־

קים לכיסאות הצנזורה — אך באירופה,
שכבר שבעה סרטי עירום ימין, באירופה
אשר בה את תפקידו הזכרי של אבידן
על גבי מסך הקולנוע ממלאים בהצלחה
הרבה יותר גדולה קופי גורילה וכלבים
דניים, סרטון־נפל כמו ״מין״ אינו עושה
רושם על אף אחד.
נדמה לי שמר אבידן לא יחטא הרבה לאמת
אם הוא יחליף את שם דברת הסרטים
שלו מ״סרטי המאה השלושים״ ל״סרטי
שנות השלושים״ .סליחה. טעות שלי. בשנות
השלושים ווצרו סרטים גדולים בעולם,
ואפילו למיסגרת זו אי־אפשר לדחוק
את פיטפוטיו הנרקיסיסטיים של איש הקולנוע
הבינוני־מינוס דויד אבידן.
אינני טוען, כמובן, שיש לאסור את נס־יונותיו
העילגים והמתנפחים של מר אבידן
בשטח הקולנוע. להיפך, יש לאפשר את
הקרנת סרטונו בכל אולם שבעליו יסכים
להקרין בו יצירה מגוחכת זו. רק על־ידי
עימות עם קהל הציפים ילמד, אולי, מר
אבידן לראות את הישגיו הקולנועיים בפרספקטיבה
הנכונה.
זד, לא מספיק שאבידן יעריץ את עצמו.
מאהבה לוהטת כזו לא נולדים ילדים, גם
אם אבידן מנשק את ידיו ואת כל אברי
גופו המקסים שלוש פעמים ביום.

פניו השרוטים של שלומיק גרמו לי להמון
בעיות.תודה לאל הוא החליט להשתמש
בסכיני גילוח טובים יותר.
מלטף מו שלם מהיר -לגילוחים רבים דיפלומט
פ רם י נום פלוס

ה עול ם הז ה 1762

אמנות ם1סיקה המנצחת
בלי הקדחת
״הוא ניגש אלי בהצגת־הבכורה של לופו,
ושאל אותי בחשדנות: מד״ זו את שכתבת
את המוסיקה ואת גם מתזמרתי ואת
גם מנצחת? ..בעצמך? ..תמיד חשבתי
שמנצח צריך להיות קרח, או, לפחות,
מישהו עם ז קן...״
כך מתארת נורית הירש את פגישתה הראשונה
עם אפריים קישון. השבוע סיימה
את הקלטות המוסיקה לסרטו החדש ה שוטר
אזולאי. והיא שכתבה, עיבדה, תיזמרה וניצחה
על הנגנים והזמרים (אוש־ק לוי,
צילה דגן, אלכטנדרה).
איש לא התייחס. ואכן, נורית הירש
נראית ההיפך־הגמור ממוסיקאי בעל הדרת־פנים.
היא קטנה, בעלת עיניים כחולות, הפקוחות
תמיד במבט של ילד משתומם. איש
לא יחשוד בה שהיא בעצם אשת־מיקצוע
מובהקת, שכל צעד שלה מתוכנן ושקול.
שהיא לעולם אינה באה לאולפן לערוך אכם־
פרימנטים. והיא יודעת בעל־פה את התפקידים
שהכינה לכינור, לקרן או לקול אנושי.
״כשנסעתי לגרמניה להקליט עם אילן ואילנית
את הביצוע הלועזי הראשון של בשנה
הבאה, נכנסתי לאולפן, ואיש לא התייחס
אלי. חשבו שבאתי עם ההורים להסתכל
איך מקליטים. ובהציגו אותי במסיבות־קוקטייל
כ,מלחינה מוכשרת מישראל,׳ אף
אחד לא לקח אותי ברצינות.״
היום, מספרת נורית בחיוך של ניצחון
על הרושם שלא עשתה אז, בגרמניה. ניצחון,
כי היא אומנם נראית עדיין כילדה קטנה,
אבל קרה לה מה שלא קרה לגדולים
וחכמים ממנה. ב שנה הבאה הפך למין ר,ימ־נון
יהודי חדש באמריקה. אי־אפשר להתפטר
ממנו, מספרים ישראלים החוזרים משם.
הוא בוקע יומם ולילה מחנויות־התקלי־טים,
מן הרדיו ומן הטלוויזיה. הוא זכה
במיספר הביצועים הרב ביותר שהיה אי־פעם
לשיר עברי, חוץ מצאנה צאנה. הקליטו
אותו כבר אידי גורמה, פרסי פיית, בארי
סיסטארס, להקת ג׳וי, ריי קוניף, הרב אל־פרט,
קוני פרנסים, דליה לביא, רוברטו
בלאנקו, קלודין לואנג׳ה — ובעלה של הזמרת
האחרונה אנדי ויליאמס. ומי יודע
אם בינתיים לא התווספו עוד כמה לרשימה.
באמצע דיקלום .״בו־אדם יכול להיות
חרוץ כמוני כל החיים, ולא יקרה לו משהו

מלחינה הירש
זה בא מה שמיים

ממשי,״ מודה נורית ,״עד שפתאום בא איזה
קומרשל בטלוויזיה, והופך את העולם.״
כי מה שקרה לא היה קורה, אילו מיש־רד
התיירות לא היה עושה מב שנ ה הבאה
סרטון מיסחרי עם אל־על בשביל הטלוויזיה
האמריקאית. וכך, באמצע התוכנית הפופולרית
של דויד פרוסט, שרים חדווה ודויד
את השיר עם דיקלום פטריוטי באמצע.
שנאמר: אל־על בא לנורית ישר מהשמיים.

מחזל

איזוהי חכמי 7
הרוקדת על חשבוגה
יש אנשים העוסקים באמנות מתוך עוני,
ויש העוסקים למרות שיש להם כסף.
אבל, כדי להיות עשיר ולעסוק באמנות,
צריך אומץ. כי כיצד אפשר לספר לעיתוני

015711 טוב
מה דעתכם על כדור־פורח
מעל עיריית תל-אביב?
מה זה כדור־פורח ממוסגר בקוביית־חו־

טיט?
״אנדרטה לטייסי חלל.״
מה פתאום?
״אם אנדרטה של פרש רוכבת על סוס,
אז מדוע שאנדרטה של טייסי־חלל לא תרחף
באוויר?״
ומה עושים עם דבר שכזה,
״מה שעושים עם כל אנדרטה! מדוע, למשל,
שלא תעופף מעל כיכר־העירייה ב־תל־אביב.
זה יחיה את מישטחי־הבטון!״

אל ארגוב, רן שחורי או הניר, גרדי (וכמובן׳
פביאן עצמו) ,חושבים כי החפצים צריכים
לעורר באדם המבוגר תחושה דומה לזו
של ילד המגיע לגן־מישחקים.
כל תגובה מתקבלת בברכה, ובלבד שתהייה
תגובה. אשה מבוגרת נכנסה למקום,
מתבוננת מסביב, מעקמת את האף, אבל,
בסופו של דבר, מודה :״מי יודע, הרי גם
רנואר וסטראוינסקי הפחידו את העולם!״
ישישה, שבוודאי מתקרבת לגיל שמונים,
פנתה אל האמנים וביקשה הסברים מדויי-
קים על כל מוצג ומוצג.
האמנים נמצאים במקום ומוכנים להסביר.
זאת אחת המטרות שלהם בתערוכה נסיונית
זאת. לקבל קהל, להסביר, ולפתוח בפניו
אופקים חדשים .״אולי כך ישתכנעו כל מיני

כך טוען פרדי פביאן, אחד האמנים המשתתפים
בתערוכה המוצגת בימים אלה
במוזיאון רמת־גן. נושא השיחה, הוא ה

יכול לדבר כאוזת נפשו.״
סקאנדל אחר כמעט ונגרם על־ידי המלחין
סרג׳יו נאטרא שהלחין מוסיקת־רקע,
המלווה במשך כל הזמן את התערוכה. נאט־רא,
שכבר התפרסם בעולם בשדה המוסיקה
המודרנית, הכין במיקרה זה פס־קול, המורכב
כולו מצלילים ממשיים, המורכבים זה
על גבי זה כמו קולאג׳ באמנות הפופ.
מוסיקה זו הרגיזה את אחד מפעילי עיריית
רמת־גן, אשר בא למקום והתלונן:
״איך אני יכול להטיף מוסר לבן שלי, ה־טורק
בבית דלתות ומרעיש עולמות, אם
פסל בגלל

טריקת דלת —

אובייקט המרחף מתחת לתיקרת המוזיאון.
בסביבה מרחפים כל מיני אובייקטים אחרים:
רצועת־בד ענקית משתלשלת מן ד,תיקרה,
קשורה בקשר ענק, ונסחבת לה על ד,ריצפה.
בפינה, פסל מודרני אחר: מדפים עמוסים
בתיקים ישנים. על מדרגות הכניסה: קולב,
ועליו כובעים, עומד לפני שתי מראות. שתי
בובות של דישאמפ (האב הרעיוני של האום,
הפופ, הסוריאליזם, ועוד) משחקות שח־מת,
ועוד צעצועים דומים.
איך קוראים לזה? בשפה מיקצועית, מכי
נים את כל הדברים הללו ״אמנות סביבתית,״
אמנות קונספטואלית, עם קמצוץ
של אום וכמה תבליני פופ. בקיצור, אוזני
גארד.
כלומר: אמנות הנוצרת בעינו של המת־בונן
בה, יותר מאשר בידי האמן עצמו. המציגים
בתערוכה, ביניהם אמנים כמו מיכ־

אים שהיתר, ילדות קשה, שאבא הרביץ ל־אמא,
שהיה צורך להתפלח לקירקם ולקבל
מכות מהמנהל, ושבלילה, בחושך, היה חלום
להיות פרימה,־דונה?
ולכן, סיפור־חייה של הרקדנית ליאורה
חכמי מאכזב מאוד. הוא מתחיל בלונדון,
עם מטפלת אנגליה צמודה. הוא נמשך ב־פנימיה
אכטלוסיבית לילדות מבתים טובים.
פנימיה שכזאת, כמו שרואים באלבום־הזב־רונות
של המלכה אליזבט, מין ארמין עתיק
מוקף ביערות ובאגמים. משם עברה ליאורה,
בצינורות האציליים, לאקדמיה המלכותית
לבאלט בלונדון. יחד עם ילדה אחרת,
המוכרת בציבור כנסיכה מרגרט.
תשעה חודשי הריון. אבל היא לא
הצטרפה לחצר המלוכה הבריטי, כי אם
חזרה לחיק משפחתה האצילית בירושלים.
היא המשיכה לרקוד, שלא על־מנת לקבל
פרס, ושלא על־מנת לקבל משכורת. היתר.
סולנית של להקה חסיד, לוי שליד האקדמיה
למוסיקה בירושלים, אבל אחרי כמה שנים
חיפשה משהו חדש. משהו שכולו שלה.
אחרי הרפתקה צדדית בסרט התרנגול
(זוכרים את טריו־העירום ב״הבה נגילה״,
בין הסירות? טופול רוקד עם הלית קטמור
מצד אחד, ועם ליאורה, מצד שני) ,פתחה
לה סטודיו בתל־אביב. היא החלה לאמן
רקדניות, ולאט־לאט מצאה לה אתגר: להקים
להקת ריקוד בסיגנון ג׳ז.
במשך תשעה חודשים רוקדות ליאורה ושלוש
מתלמידותיה לקראת הצגת־ד,בכורה.
וכדרך ההריון הטבעי — התינוק כבר מוכן

מוסדות ציבוריים שפסל מודרני, אפילו אם
אינו בנוי לפי מירשמים מיושנים, אך הוא
שובה את העין, מתאים בהחלט לקשט מקום
ציבורי. ואז, אולי, יגיע היום שבמקום פרחי
פלססיק, ירכשו כאן גם פסלים של ממש.״
אלא שלאומנים המסבירים, קמה תחרות
שכימעט וגרמה לשערוריה. שומר, שנשלח
למקום כדי לדאוג שלא ייעלמו חפצים, החליט
כי הוא מבין מספיק בעניין כדי לחלק
הסברים לכל דיכפין.
הוא נטפל לשתי בחורות צעירות, וטען
בפניהן בכל הרצינות ש״התערוכד, נעשתה
בידי -אנשים חולים.״ אחת האמניות, שקלטה
את ההסברים מרחוק, מיהרה לתקן את השומר.
אבל השתיים ענו לה בכעס :״מה
יש, אנחנו במדינה דמוקרטית, וכל אחד

לצאת אל אוויר־העולם. אפילו שם כבר יש
לו: רביעית שי־גל.

אצל הנ״ל. ובינתיים, הפך ביתה של
ליאורה למתפירה. כי לא זו בלבד שהיא
תיכננה את הריקודים בעצמה, היא גם תיב־ננה
את התלבושות ואת 130 הפריטים השונים,
שיקשטו את ההופעה. ומי שמכיר את
סיגנון לבושה היוצא־דופן של ליאורה, יכול
לצפות להמצאות רבות־דמיון.
את המוסיקה, אם כי לא חיברה בעצמה,
הרי בחרה בעצמה. כמה יצירות של קאונט
בייסי, יצירה מקורית של רפי גבאי, ועיבודים
שהזמינה אצל נורית הירש הנ״ל.

רקדנית חכמי
עירומ ה ליד טופול

פסד
— ב קבו קי שמפניה

הוא בא לתערוכה הזאת ושומע שלכל הרעשים
האלו קוראים מוסיקה?״
במשך כחצי שעה קיבל אותו פעיל הסבר
מוסיקלי אמנותי כל־כך, שהוא השתכנע
לגמרי, והזמין עשרה בקבוקי שמפנייה
לכל הנוכחים.
מי יודע, אם אפשר היד, לטפל בצורה
כזאת בכל הלקוחות הפונטנציאליים, אולי
היתד, נוצרת איזו תודעה אמנותית בארץ.

מה שנשאר עכשיו, זה להשתלב במרחב.

בידזר
הראיון תלוי ברעיון

למי שמחפש גיוון מערבי־הראיונות של
זוהר־שי, המוצלחים בהחלט, הנערכים בקולנוע
דקל בתל־אביב, ידיעה משמחת.
המומחה הבלעדי בשטח זה, והאיש המוסמך
ביותר, מבחינת נסיון, לארגונם,
הלא הוא דן בן־אמוץ, ישוב ויתייצב בפני
הקהל מדי יום שישי, בעזרתו הפעילה והמלאה
של שייקה אופיר, אשר סיים זה
עתה את הסרטת ה שוטר. אזולאי. השניים,
אשר יחלו להופיע יחד החל מן ה־ 18 ליוני
באולם בתי־דור, בפסג׳ החדש ברח׳ אבן־
גבירול שליד בית־ציוני־אמריקה, מתחייבים
להגיש ערבים של בידור ספונטני, אימפרוביזציות,
הומור, סאטירה ושיחות מאולתרות
על נושאי דיומא.
במידה ויגיעו לשם גם אומנים, מתכוונים
השניים לשתף בעיקר כשרונות צעירים ו־בלתי־מוכרים,
ואם יופיע גם מרואיין אחד
או שניים יהיה זה בתנאי שהדבר יגע בנושא
אקטואלי דחוף ומרתק במיוחד.
אבל העיקר, מדי ליל־שבת, תהיה ד,אימפרוביזציה.
ומאחר וידוע היטב כי זה השטח
החזק גם אצל דן בן־אמוץ, וגם אצל
שייקר, אופיר, ויש להניח שלא תחסר להם
חברה.
;:עולם הז ה 1762

ההומו־סכסואל
(המשך מעמוד ) 15
אנשים מבוגרים. אינני רואה סיבה מד;ע לא
תתקבל.״

אני חוזר -שר־המשפטים אמר
:״אינני רואה סיבה מדוע לא
תתקבל.״
מרדבי ביבי: האם תחיד אתה
מקבל את דברי שר־המשפטים?
אורי אבנרי: אני
בעניין ז ה רעתי כדעתו.

שמח ש
השר
המשיך :״אני חו שב שעבירה פלילית
אינה יכולה לחול על דברים שעו שים מבוגרים
בינם לבין עצמם מרצון ובצינעה.״

הייתי רוצה להביא גם פסוק אחד מדבריו
של פרופסור ראובן ירון, דיקן הפקולטה
למשפטים באוניברסיטה העברית, איש ארץ־
ישראל השלמה( .צחוק באולם).

בנימין הלוי

(חרות):

תסכים

קורם לארץ־ישראל שלמה!

אורי אכנרי: אני מביא בכוונה
דברים מאנשים הרחוקים מ־רעותי.

במאמר
שהתפרסם אומר הפרופסו־ ירון:
״אני דוגל בצורך בפ שרה בין חילוניי ם ו־דתיים,
אך רק למטרות רציניות, ולא לצורך
קפריזה. התורה אינה תלוייה...״
יצחק גולן: זו אינה שאלה
1דתית בלבד. אינני יודע מרוע אתה
ן מתווכח רק עם חברי־הכנסת ה!
! רת־ים.

פר ש ת אשת מנהל
״צופיה״
^ חטופה המפורסמת ביותר במדינת
} | ישראל — לפחות השבוע — נראתה,
ביום השני בבוקר, כאילו הצליחה להתאושש
כהלכה מהנסיון המזעזע שעבר עליה.
לבושה שמלה פירחונית ירוקה, כשהופעתה
הנאה שופעת חיים, קיבלה רחל סלונים, אשתו
של מנהל מוסד צופיי ה לנערות סוטות,
את פניו של כתב העולם הזה באנחה, על
הטרדות שפקדו אותה דווקא אחרי החטיפה:
״המשטרה לא נותנת מנוח. מטלטלים אותי
ממקום למקום, לעזור בזיהוי. גם היום אני
צריכה לצאת שוב פעם למיסדר־זיהוי של
מכוניות. זהו כבר מיסדר־הזיהוי השני של
מכוניות שאני עושה. ולפני זה כבר עברתי
אחרי החקירה הראשונה גם חקירה חוזרת
קשה.״
הכתב :״האם ידוע לך כי הועלתה גירסה

אורי אבנרי התורה אינה תלוייח
בפקודת החוק הפלילי, וכוח נזיצוותיה אינו
גובר בעיקבו ת אי שרור בידי המחוקק ה בריטי.
אני מ שוכנע שהצבעה חופ שי ת בכנסת
תקבור רוח רעה זו.״

״י צבי עבדאחד
ד פי מצסונו״
כבוד היושב־ראש, אסיים.
הלוזאי והייתי מוכשר יותר בתורת ה־ריטוריקה.
אני מרגיש שנפלה עלי, בעניין
זה, אחריות כבדה לגורלם של רבים וטובים
והלוואי ויכולתי לומר כל אשר בליבי.
אם תקבל הכנסת הצעה זו, נוכל לחזור
על הדברים שאמר הלורד אראן, בסיום
נאומו בדיון שהביא לביטול החוק בבריטניה:
״רבותי
הלורדים, אוסקר ויילד צדק. הז
ו ך ארוכה וסבל הקורבנו ת רב, מיפלצתי,
עקוב מדם, אולם בעזרת אלוהים. נראה
עכשיו את סופה של הדרך הזאת.״
שלמה ־לורנץ :״בעזרת אלוקים״
— תתבייש לך!
היו״ר יצחק: בון: הוא מצטט.
בנימין
הלוי: בעזרת אלוהים
ובעזרת ארץ־ישראל השלמה.

אורי אבניי: הלוואי והכנסת תלך גם
היא בדרך זו אני שמח שכמעט בר הסיעות
נתנו חופש־מצפון וחופש־הצבעה לחבריהן.
הדבר הוא לכבוד הכנסת.

לפיה לא נחטפת כלל, אלא ביימת את כל
העניין?״
רחל, בשלווה, לא מופתעת :״המשטרה
חוקרת עדיין. היא תחליט.״

ין ספק שהיא תחליט. בינתיים, חזרה
^ ועלתה שוב ושוב השאלה: מה בדיוק
קרה לרחל סלונים ביום השני האחרון?
לדבריה של רחל עצמה 35 ,ואם לארבעה,
היא נחטפה בקירבת ביתה בבני־ברק
על־ידי שני צעירים, שהמתינו לה במכונית
ירוקה. הם סתמו את פיה, הכנים; אותה
למכונית והסיעו אותה לצריף עזיב, כשעיניה
קשורות.
בצריף, הסביר לה אחד משוביה, כי נחטפה
כבת־ערובה עד שבעלה, צבי סלונים,
מנהל מוסד צופייה, ישחרר מהמוסד אי אלו
צעירות מסויימות הכלואות שם. כאשר נותר
הצריף לרגע ללא איש מהשומרים, זינקה
רחל מבעד לחלון, נמלטה מהמקום, עלתה
על אוטובוס שמצאה בסמוך, מספר ,24
נסעה לבית קרובי משפחה, ומשם טילפנה
לבעלה, סיפרה לו את הקורות עימה באותו
יום.
לדברי אלה שאינם נוטים להאמין בגירס־

תה — לא היו דברים מעולם.

* 4ה הוליד את הפיקפוק בנכונות סי־פורה
של רחל?
מספר נקודות. המכריעה בהן — סיפורה
של מנוחה סלומון, בת־דודתה של רחל.
מספרת מנוחה על פגי שתה עם החטופ ה
ביום הח טיפה:

הייתי בעיר התחתית למטה, ולקחתי אוטובוס
24 שנוסע לרוממה. פתאום ראיתי
באוטובוס את רחל. הופתעתי לראות אותה.
הרבה זמן כבר לא ראיתי אותה. שאלתי
אותה, :מה את עושה בחיפה?׳ היא ענתה
לי שהיא נמצאת בשליחות של בעלה.
המשכנו בשיחה, ודיברנו על המשפחה, והקרובים,
ודברים דומים.
הכל כרגיל.
ברוממה ירדתי, נפרדתי מרחל, והיא המשיכה
לנסוע.
רבע שעה אולי אחרי שהגעתי הביתה,
פתאום צילצול בדלת. אני פותחת והנה עומדת
רחל, בוכה כולה. נכנסה, וסיפרה לי
איך שחטפו אותה. היא אמרה שלא רצתה
לספר לי קודם, כשנסענו באוטובוס, ושהיא
נסעה עד התחנה האחרונה, ישבה קצת
על ספסל שם, ורק אחרי שנרגעה, באה

אני מקווה •טבל אחד מאיתנו
ימצא את הירד הנכונה ייצכיע
לפי מצפונו.
חיו״י יצחק נכון: חברי־הכנסת, אנו

ניגשים להצבעה. מי תומך בהעברת הצעת־החוק
של חבר־הכנסת אבנרי לוועדה —
ירים את ידו.
או רי אבניי: אבקש למנות.
היו״ר יצחק נבון: אבקש את חברי־הכנסת
דניאל לוי וחייקה גרוסמן למנות
את הקולות. מי בעד העברת הצעת החוק
של חבר־הכנסת אבנרי לוועדה — ירים את
ידו.

הצבעה.
בעד .15 -
נגד .38 -
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת־החוק
של חבר־הכנסת אורי אבנרי — ״חוק לתיקון
דיני העונשין — ביטול האיסור על
יחסים הומו־סכסואליים, תשל״א— 1971״ —
לא נתקבלה.
ההצעה הוסרה מסדר־היום.
העולם הז ה 1762

בווו לזיהוי

רחל סלונים, בלוויית חוקר משטרה, עומדת להיכנס לג׳יפ מש טרתי
שיוביל אותה לזיהוי נוסף של כלי־רכב, בנ סיון לאתר את
ה מכונית שבה נחטפה. מאז החטיפה, הציבה המ שטרה שוטר ליד ביתה. ב ת מונ ה למעלה,
יוצאת רחל מביתה בדרכה להגיש את התלונה על החטיפה. משמאל (מזוקן) ,בעלה צבי.

אלי בשביל לטלפן לבעלה להודיע לו על
החטיפה.
עד כאן, סיפורה של מנוחה.

ך* פגישה בין שתי הקרובות יכולה
| ן להתפרש כמובן לפי הגירסה של רחל;
שהיא אומנם נחטפה, וכאשר פגשה את בת־דודתה
באוטובוס, היתד, כל־כך מבולבלת,
שלא יכלה לספר לה על כך.
המפקפקים מצביעים על העובדה שרחל
היא צעירה בעלת שליטה עצמית ותושייה,
ותיאור ההלם הזה אינו מתאים לה. הסברה
המועלית על ידם:
רחל הגיעה אותו בוקר לחיפה למטרה
פרטית משלה, עליה רצתה לשמור בסוד.
כאשר פגשה באקראי את קרובתה, וידעה
שביקורה בחיפה יתגלה לבעלה, תחלה מתכננת
מציאת הסבר, החליטה על סיפור החטיפה,
חזרה לבית הקרובה, וסיפרה אותו.
נקודות תמוהות אחרות בפרשת חטיפת
אשת המנהל:
<• למרות שהיתה לה נקודת־ציון ברורה
לכאורה, לצריף שבו הוחזקה — דהיינו,
מסלול אוטובוס 24 שעליו קפצה — לא
הצליחה רחל לאתר את המקום.
• לדבריה, נחטפה בתשע בבוקר, בדרכה
לגן־הילדים של בנה. הרחוב, באותה שעה,
היה מלא עוברי־אורח, בעיקר אימהות.
המטיילות עם ילדיהן. למרות זאת, לא הבחינה
נפש חיה בחטיפה.
!• לאחר החטיפה, הודיע בעלה של רחל
כי אינו מתכונן להתלונן במשטרה, הכחיש
לאחר מכן את דבריו אלה. מה הסיבה שהתכוון
לא להתלונן על מעשה פשע כה
חמור? האם חשד במשהו? האם יש לכך
קשר עם דיווחי השכנים, לפיהם אירעה בבית
בגי הזוג סלונים, בלילה שלפני החטיפה,
מריבה קולנית?
#כאשר התלוננה רחל במשטרה, ביקשה
המשטרה לערוך לה בדיקה במכונת־אמת.
מדוע? ומדוע ביקש בעלה מהמשטרה
לדחות את הבדיקה, בהסבירו כי רחל עייפה
מאוד?
כל סימני השאלה הללו — הניתנים להתפרש
לכאן או לכאן — יישארו תלויים באוויר
— לפחות עד שהמשטרה תסיים את
חקירתה.
עד אז, הסכים מקור מוסמך במשטרת
ירמת־גן, המנהלת את החקירה, לאשר רק
כי המשטרה אכן חוקרת גם את האפשרות,
יכי החטיפה לא היתה חטיפה כלל — אלא
ביום.

במדינה עסקי
מי צריך
לשלם מיסיס בכלל!
נוריאלי לב *,סוחר מכוניות־משומשות
תל־אביבי, התפרנס במשך שנים מהמגרש
למכירת מכוניות שהיה לו בנקודה מרכזית
בעיר. קנה בזול, מכר ביוקר, והוציא את
מחייתו בכבוד. פחות או יותר.
לפני מספר חודשים הגיע לסיומו מועד
חוזה השכירות של המגרש. במפתיע, דרש
בעל המגרש עבור הארכת החוזה, סכום
אסטרונומי — בגלל הצעה פנטסטית שקיבל
מקבלן בניין. נוריאלי המופתע החל מחפש
בקדחתנות מגרש אחר — ללא הצלחה. הוא
נאלץ להוציא את ממניותיו לרחוב.
גילוי אמריקה. הוא לקח ארבע מהמכוניות
והחנה אותן ליד ביתו. שלוש נוספות
הציב ליד בית הוריו, ארבע אחרות
ליד בית אחותו.
אולם העסקים חייבים להימשך, ועד שימצא
מגרש, פירסם נוריאלי את מודעותיו
בעיתונות עם מספר הטלפון במענו דפרט־.
כך גילה את אמריקה: שלמעשה אין לו
כלל צורך במגרש. אדרבא — העסקים הלכו
אפילו טוב יותר. הלקוחות שבאו, חשבו
שהוא בעל רכב פרטי, קנו ביתר אמון מאשר
מסוחר מיקצועי.
עובדה זו הניעה אותו לוותר על המשך
חיפושי המגרש. עובדה זו — ועוד אחת:
ללא מגרש, הוא פטור מהמיסים העירוניים
הכבדים .״הייתי צריך להיות משוגע, להחזיק
מגרש כל השנים,״ סיכם השבוע.

יחסי עבודה ערפל בלוד

^ 071^X 08. ? 8 -4

? ? 8ס 3ריחנית.

* תעניק לך כבישה לבנה כפי שלא היתה לך מעולם.
* מסירה במהירות, תוך השרייה, לכלוך, כתמי שומן,
זיעה ודם.
דרשי ביו־אור דה-לוקס בקופסה הכחולה!

1x10נ0ג)״ין-ו*ול י, ע׳ * מן״ כ מו בן
בינג־ליניאל

פגישות טניפי התנועה — ואוהדים
#ק ריו ת ע כו;
ביום ד ,9.6.71 /בשעה ,20.30 בבית משפחת ארלינג, רח׳ אילת
,21 קריית מוצקין.

בהשתתפות:
נפת לי רז (חבר הועדה המרכזת)
צפי כן־דב (חבר ההנהלה המדינית)
בטדר היום:
. 1הבין מול גולדה — מציאות או אשליות.

.2דו׳׳ח מישיבות המרכז, ההנהלה המדינית והוועדה המרכזת
.3הפעילות בסניף
#פתח -ת קוו ה:
ביום ב׳ ,14.6.71 ,בשעה ,20.30 ברחוב הנשיאים ,10 כפר־גנים
ב׳ ,פתח־תקווה.
בהשתתפות:
פרץ עו פ ר (חבר הועדה המרכזת)
נפתלי רז (חבר הועדה המרכזת)
בסדר היום :
.1רוג׳רס, פודגורני — ומה הלאה?
.2דו״ח מישיבות מוסדות התנועה
.3הפעילות בסניף

#ברחובות:
ביום א׳ ,20.6.71 ,בשעה ,20.30 בבית משפחת בלום, רחוב
טרומפלדור ,13 רחובות.
בהשתתפות: רפאל אשכול (יו״ר הועדה המרכזת)
הנושא: הערכות מדיניות בקיץ .1971

#בירושלים;
ביום ג׳ ,22.6.71 ,בשעה ,20.30 בבית אמנון שגיב, רחוב
הרב עוזיאל , 1בית וגן.
בהשתתפות: אמנון זכרוני (מזכ״ל התנועה)
דב ברנשטיין (חבר ההנהלה המדינית)
בסדר ה י ום :
.1משנתו של מרקוזה — והשמאל החדש
.2דו״ח מישיבות מוסדות התנועה
.3פעילות הסניף — והנוער

0באילת;
ביום ה׳ , 1.7.71 ,בשעה ,20.30 במרכז הקהילתי (מועצת
הפועלות) ,אילת .195
בהשתתפות: ח״כ אורי אכנרי (יו״ר התנועה)
בסדרהיום .1 :שארם־אל־שייך או שלום
.2הסניף — והתנועה
לכל האספות מוזמנים חברים, אוהדים וסקרנים

בתחילה, היו השמועות. כאשר גברו, נכנסה
המשטרה לתמונה, פתחה בחקירה :
כיצד זכתה חברת הפירסום סהד בזכיון ל־פירסום
בלעדי של מינהל התעופה האזרחי
— זיכיון הכולל בין היתר את הזכות הבלעדית
לפירסום בנמל־התעופה לוד, המופעל
על־ידי המינהל.
בין היתר, מופנה כיוון החקירה גם לעברו
של עזרא בלאס, פקיד בכיר במינהל, האחראי
על תיק הנכסים והמינהל הפנימי,
שהוא גם יו״ר ועד־העובדים של המינהל.
פ גי עהקשה. חקירת המשטרה נסתיי־מה
לפני כחצי שנה, אך תוצאותיה לא פורסמו
עד היום. לעומת זאת, אירעה מיד לאחרי
התפתחות אחרת בנמל־התעופה לודג
היחסים בין ועד־העובדים לבין מנהל הנמל״
יצחק ורדי, הורעו בבת אחת בצורה חמו רה,
ואווירה עכורה השתררה במקום. חלק
מהעובדים יודעים לספר, כי הסיבה היתר״
חשדו של בלאס כי היה זה ורדי שיזם את
החקירה. כך או כך, הידרדרות היחסים הגי עה
לשיאה בדרישת הוועד לפטר את ורדי.
הנהלת משרד התחבורה סירבה להיעתר
לתביעה. היחסים המעורערים, שפגעו קשות
בעבודה התקינה בנמל־התעופה הבינלאומי
היחיד של ישראל, נמשכו ללא הרף. לפני
שבועות מספר חידשו העובדים את התקפתם
בפגישת עם שר התחבורה שמעון פרס. בפגישה,
תבעו חברי ועד העובדים הטבות
שכר — ואת פיטוריו של מנמל הנמל. שוב,
סירב פרס לתביעת הפיטורים, אך הקים
ועדה לחקירת האווירה העכורה.
הטי כ ה פד לרע. מת תגלה חקירת
הוועדה? האומנם קיים קשר — מלבד זה
של העיתוי — בין חקירת המשטרה, מלפני
חצי שנה, לבין הרעת היחסים שלאחריה?
ורדי עצמו לא שש להגיב על הנושא,
טען כי אינו יודע מאומה בקשר לא1תה
חקירה. גם משרד התחבורה היה מעורפל,
היפנה את כתב העולם הזח לעזרא בלאס.
בלאם היה היחיד שלא חשש לדבר :״נכון
שהתנהלה חקירה בקשר להענקת הזיכיון ל חברת
סחר,״ אישר ,״אך באותה עת הייתי־אני
בתפקיד אחר בכלל. הסיכסוך הנוכחי•
הוא רק על רקע תביעות השכר שלנו.״
מה שלא מסביר עדיין כל־כך את התבי עה
לפיטוריו של ורדי. ביחוד — לאור העובדה,
ששנתיים קודם לכן היה זה הוועד
עצמו, בראשותו של בלאס עצמו, שתבע
בכל תוקף כי את תפקיד מנהל הנמל, שהתפנה
אז, יקבל — יצחק ורדי.

השם מוסווה.

ה עול ם הז ה 1762

במדינה הווי דווקא פן משאירים
פצוע בשדה
היבואן התל־אביבי משה אליהו היד, במרחק
דקות ספורות אחרי צומת גולני, בואך
טבריה בכביש נצרת—טבריה, כאשר הבחין
לפתע בפקק מכוניות לפניו. כעבור שניות
ספורות ראה את הסיבה לפקק: בתעלה משמאל
לכביש שכבה סוסיתא הפוכה.
לא הרחק מהטנדר ההפוך, תמך גבר בצעיר
וצעירה שותתי־דם, עזר להם לחצות
את הכביש מהסוסיתא שלהם, שהתהפכה
שניות לפני כן, לעבר הצד השני של הכביש,
שם עצרו המכוניות החולפות למראה
התאונה.
המכוניות החונות,
שיירה עגומה.
עשר במספר, היו כולן פרטיות. סביר להניח
שנהגיהן כאליהו עצמו, היו בדרכם,
באותה שבת לפני הצהריים, לנופש בכינרת.
הגבר שתמך בשני הפצועים, קרב איתם
למכונית הראשונה בשורה, ביקש מהנהג
לקחת את הפצועים. הנהג הצביע על כך
שמכוניתו מלאה בבני משפחה, התנצל, התניע
ונסע. כך עשה גם השני, וגם זה שאחריו.
עשר מכוניות — עשרה סירובים.
כאשר הגיע השיירה העגומה למכונית
ה־ , 11 כבר פינה אליהו, סרן שריון במילואים,
את ילדיו מהמושב האחורי של ה־קורטינה
שלו, העבירם למכונית של חבר
שנסע במכונית אחריו, העביר את הפצועים
לבית־החולים פוריה.
דם וטירדה. כאשר הגיע לבית־החולים,
גילה סיבה נוספת, מלבד מושבים מלוכלכים
בדם, מדוע מוכן הנהג הישראלי
להפקיר פצוע בכביש: בית־החולים דיווח
מיד על המקרה למשטרה, וזו תבעה שאליהו
לא יזוז מהמקום עד שיגיעו לשם
השוטרים. אליהו מחה שהוא בדרכו לנופש,
והשוטרים יוכלו לגבות ממנו עדות לפי
פרטיו האישיים שהשאיר אצל האחראי בחדר
ד,עזרו־,־הראשונה. האחראי תמך בחריפות
בעמדתו, ורק לאחר ויכוח טלפוני
ויתרה המשטרה, הירשתד, לאליהו לעזוב.
למרות סיבות אלה, המסבירות את רתיעת
הנהג מהגשת עזרה, קשה להימנע מהיר־הור
עגום, בדבר השוני המזעזע בין הישראלי
כחייל, המוכן להקריב את נפשו תוך מילוי
הצו העליון שאין משאירים פצוע בשדה
— לבין הישראלי כאזרח.

הישמרי ביחסייך ח
אינטימיים עימו, אם
אינך נשואה לו ואם
לא תיכננתם חיי־מש-
פחה לעתיד. הוא או הבך
בכנות. השתדליע
להיות מבינה ולהתאזר
בסבלנות, כי ב סופו
של דבר זה ישתלם
לך. השבוע תוכ לי
ליהנות יותר בעזרת חושייך. האזנה
למוסיקה טובה תפתח אופקים חדשים.

התקדמות בעבודה. אבל
רק בתנאי שתדע מת
רוצים הבוסים שלן. אס
תיכנע?דרי שות שלהם,
תצא ני שנד. מצב בריאותך
הלקוי מ שתפר,
אבל המשך להיזהר עוד
כמה ימים. את, בת שור,
השתדלי לנצל כל רגע
במחיצתו. אתה מנסה
לשכות אותה אן אין הדבר עולה בידך, ובצדק.
לא כל אחת תסבול את שג עונו תין.

שבוע שקט יחסית,
שיאפשר לך לנוח מבחינה
רגשית ולאגור
כוח לקראת אתגרים
גדולים שיוצבו לפניך
בעתיד הקרוב ביותר.
אתה יכול, אמנם, לפתוח
במאמצים ולקנאים הישגים צור
כבר
עתה, אך מאחר
שכושר שיפוטך רחוק משיאו, האינטו איציה
שלך בוגדת בך לעיתים קרובות.

סאוחיס

מסעוד פריד אבו חטום, תושב הכפר
יפיע, החליט, ביום הולדתו ד,־ ,23 לחגוג
את המאורע בטיול לאילת.
מסעוד נהנה ביותר מהטיול .׳בסופו, בא
למשרד ארקיע המקומי, על־מנת לנצל את
כרטיס ד,״חזור״ שלו.
פקיד הקבלה העיף בו מבט, ביקשו להציג
תעודת־זהות, והזעיק שני זקיפי הג״א,
הורה להם לערוך חיפוש על גופו של מס־עוד.
בנוסף התקשר הפקיד עם המשטרה.
במקום טיול ׳ -מעצר. שוטר מספר
20402 הגיע בחופזה, לקח את מסעוד
אחר כבוד לתחנת המשטרה, חקר אותו שם
ארוכות, אחר האשים אותו בכניסה לשטח
סגור ללא רישיון. הוא בילה את הלילה
בתחנת המשטרה.
למחרת נשלח מברק לאביו, שחתם על
ערבות למענו, רק אז נלקח למשרדי ארק-ע.
מתלונן מסעוד :״איזה שטחים במדינת
ישראל סגורים לערב-ם? מדוע תייר יכול
להסתובב באילת — ורק ערבי צריך, במולדתו,
רישיון מיוחד? ובכלל — מדוע לא
הודיעה לי ארקיע שאילת היא שטח סגור
— לפני שקניתי כרטיס טיסה?
זהירות 1דובר ארקיע, אברהם שפילמן,
הודה באמיתות סיפורו של מסעוד. רק
מה? האיש שהורה לאנשי הג״א לערוך חיפוש
על גופו היה קצין בטחון וקצין ה־בטחון
רשאי היד, להתנהג בצורר, כזו.
״אומנם כל אחד יכול לרכוש אצלנו ברטים
טיסה,״ הסביר ,״אך יש לנו הוראות שכאשר
אנו נתקלים ברישום, ערבי׳ בתעו־דת־זהות,
עלינו להודיע לשלטונות.״
הזהירות היא חיינו. אך השאלה היא
עדיין, כפי שהציג אותה מסעוד: למה שתקה
ארקיע כשנזסעוד קנה את הכרטיס?

ה עול ם הז ה 1762

מאזניים

היומיים הראשונים -של השבוע מתאי-
מים לעריכת חשבון נפש ולהבהרת מטרות
לטווח ארוך. דאג
לכך שתימצא בחברתם
של ידידים מהימנים
וריאליסטיים, שיוכלו
לחדריכך ולסייע לך
בקבלת החלטות חשו בות.
היה זהיר בכל
הנוגע להוצאות כסו
85א:ו ; 1מוו פיות שתקבענה את
עתידך מבחינה חומ רית.
לעומת זאת, ה שבוע
הקרוב יהיה מעניין ואולי מסעיר
בשטח הרומנטי, בתנאי שתנהג בהגיון.

חיכוכים ואי־הבנות, המכבידים ע לין במ שך
ה שבועו ת האחרונים, ע שויים להיעלם השבוע.
אם יקום בך ה אומץ
לומר את הדברים
הנכונים ב שעה הנכונה,
למרות שבזאת אתה חושף
את ע צ מן לביקורת
וללחצים. ביקורת ולחצים
אלה צפויים מגורמים
שאינם מהווים צד
( 2גנוגנובו ־•

20 בדצכובר
בבעיו תיך האי שיות. גם
שותפך יי די דן ע שוי השבוע
להראות סימנים ראשונים של חוסר־נאמנות.
הימנע להמר ה שבוע על כל סכום,

1ן שח

מיעוטים הטגד פניך
לתייר

הצלחה בקאריירה האישית. כי שלון בחיי המשפחה.
רו מן צדדי אותו ניהלת, התגלה
לבעלן. הוא ינסה לעבור על כך לסו ר ה יום.
אבל הוא לא יצליח.
הדבר מטריד את
מוחו. זו א כועס עליין.
בסוף ה שבוע יצופו מחשבות
נקמה בליבו, ואז
יבוא המשבר הסופי ביחסים
ש בינן לבינו. בשטח
העסקי יש לך סיכויים
טובים להתחיל
( 2בספטמבר -
22באוקטובר
לראות את הניצנים הראשונים
של ההצלחה
המיוחלת. כל מה שתחליט השבוע, אם רק
תקדיש לו מחשבה — יהיה מוצלח, טוב.

קשריך עם קבוצת אנשים
בלתי־ שיגרתיים, ש ניתן
להגדירם במילים
עדינות כ ״ ת מ הוני ס׳ ,עלולים
ל ס בן או תן השבוע
ב מצ בי ס בלתי-
נעימים ובק שיים שונים.
אתה מתק שה להתרכז
ו 2ביוני
20 ביו׳*י
ב ע בו ד תן, חש את ע צ מן
זר וב מיוחד בבית, ו עלול
לדבוק ב רעיונו ת תלושים, כ מו בריחה
סן המציאות. הצלחה רבה ב ש טח הרומנטי.

סוס!_

אל תהיה יותר מדי
ביקורתי לגבי מאמ ציהם
ועבודתם של ה אחרים.
אם יש לך
מה להעיר, אמור זאת,
אך בצורה עניינית ו לא
בנימה מבטלת.
שמור על יחסי עבודה
תקינים ותזכה לתמו רה
באותו מטבע. גי שה
פילוסופית לבעיות תוכיח את עצמה
כמשתלמת בימים אלה. היה סבלני.

ה שבוע התרכז עד כמה
שאפשר ב ע בו ד תן. בעוד
שבוע־ שבוע״ם תוכל לעבור
למעשים. השתדל
לתקן ־ושרים שניתקת.
התרכז בסילוק דו בו ת
קטנים ומטרידים וסלק
.*>1ו:וו>ג.נץ ו 0
כל מיכ שול מן הדרן.
עשה הכל ב כו חו ת עצ מן
ואל תהיה תלוי ברצונות
של אחרים. צפוי לן רו מן עם בן
מזל גדי — אן לא לז מן א רון ביותר.

הקפד לשמור על יציבות רגשותיך. צפו יים
לך השבוע שינויים מרחיקי לכת
בחוג משפחתך. אצלך,
בת גדי רווקה, עלול
הדבר להתבטא בקרע
עם בן הזוג. הימנע
מהוצאות כספיות בל-
זי נחוצות, והעדף
ז׳שקעות בטוחות על
סיכונים העשויים או לי
להשתלם יותר בז
2בדצמבר •
9ו בינואר
עתיד הרחוק יותר.
כל מעשה פזיז וחסר
מחשבה עלול להעמידך במצב מסוכן ;
לכן סמוך רק על מחשבתך העצמית.

דאודודנט־ספריי
קריר ומרענן
המכיל מי שלגים

יא 8 0ט ^0ו|

מבצע מוסון 2000
שלחי 5אריזות עם תוית-שי
המצורפת לכל תמרוקי ״מוסרן״
ותזכי ב 3-סבונים באריזת-שי

אתם נמצאים על פר שת דרכים. ה שתדלו לש קול
היטב את הצעד או תו אתם עומדים
לנקוט. טעות קלה תהיה
גורלית. היזהרו. לן, בת
דלי, מצפות ב שבו ע זה
כמה הי תקלויו ת בלתי־נעימות.
אם תדעי איך
לטפל ב מקור הרע, הי־חלצי
מכל אי־נעימות.
אבל אס תנ הגי בפז זו ת,
המצב יי לן ויחמיר עד
20 בינו אר -
$ו בפ ב רו א ר
לסיום הטראגי. ועוד פעם
— היזהרי 1ב מי שו ר
הפינאנסי מ צ בן ה שבוע לא מזהיר ב־ותר.
היזהר וח שוב לפני שתעשה עיסקה כלשהי.

זני׳

^ >4י ז4י
ך י8דל*י

בריאותך הלקוייה לאחרונה
תלך ותשתפר.
אגל אל תעז כאמץ
את עצמך יותר מדי.
אחרת תקלקל את ה כל.
לך, דגיגה, צפוייה
פגישה עם בן מזל
אריה. פגישה זו תש9ו
בפב רואר •
20במרס
פיע על מהלך חייך
בעתיד. במקום העבו דה
צפוייה התקדמות, אם תצליחו להתגבר
על מיכשול שינסו לשים בדיככם
דווקא אנשים שנחשבו עד כה לידידים.
אל תהיו תמימים — החישובים של ה זרים
הם חומריים לחלוטין, ללא רגש.

במדים ל א
מוכרים
סתם בבדים במדים תמצאו טיב ואסנה מקוריים
המקדימים
א ת כל
האתרים!

371וסח

ד חי אלנב 5 6ת׳ א

במדינה תעופה המעופפים והמהללים

מלון המגדל תל-אביב משתתף בשמחת
הזוגות הנישאים ומציע להם :
חדר זוגי מהודר בולל כל המחיות
והפאר של מלון בן 4כוכבים.
בקבוק שמפניה.
סל פירות.
ארוחת בוקר מלאה במיטה.
570 הנחה על הקניות בבל־בו שלום
(פרט למזון ומוצרי חשמל).
עליה למצפה שלום — חינם.

הכל

בהזמנות נא להתקשר לטל 54154 .
ולבקש את אתי.

מלון המגדל תל-אבע

גם לעיוור, חרש וקטן, קשה היה, בשבועיים
האחרונים, שלא להבחין בעובדה המרעישה
כי אל־על קיבלה, השבוע, את המטוס
החדש שלה, הבואינג 747 הענקי. העיתונים
נמלאו, לפתע, בזרם כתבות ארוכות ומפורטות,
שתיארו כל זווית אפשרית ובלתי
אפשרית של האירוע.
איחור או יתרון? הכיסוי הנרחב
הצליח להאפיל, במידת מה, על העובדה ש־אל־על
קיבלה את ה־ 747 שלה לאחר שהוא
נמצא כבר בידי כל חברת תעופה טראנס-
אטלנטית אחרת *,וחברות רבות אחרות המפעילות
טיסות־שכר. אל־על מסבירה את
האיחור בקבלת המטוס כיתרון, מאחר שבינתיים
נוסה כבר בחברות אחרות, ותוקנו
ליקויים שנתגלו בו. לדברי מקורות אחרים,
נובע האיחור מכך שהמטוס הוזמן מאוחר.
חנוכה 1ו־ .2גם הפעם, כתמיד, האחראים
למסע יחסי־הציבור חסר־תקדים היו
חברי קבוצת המעופפים של העיתונות הישראלית
— אותם כתבים הזוכים בטיסות-
חינם באל־על (העולם הזה .) 1754 כאשר
פתחה אל־על את הקו החדש שלה לקנדה,
לפני שישה שבועות, שימש הדבר הזדמנות
מצויינת להעניק טיסת־חינם לקבוצת עורכים
ועיתונאים — לכבוד חנוכת הקו. בשבוע
שעבר, חנכה אל־על את הקו שנית.
הכיצד? פשוט מאוד. מאחר שנשארו עדיין
כתבים שלא השתתפו בטיסת־החינם הראשונה,
היה כמובן צורך לפצות גם אותם.
הפסד קטן, רווח גדול. המעופפים
החופשיים הפעם: אביעזר גולן מידיעו ת
אחרונות, רחל פרימור ממעריב, זיוי שורר
מסוכנות עיתים, דן רביב מהטלוויזיה, אדר
קיסרי מהארץ, דויד מושיוב מדבר (שזכר,
בקרב קהיליית המעופפים לתואר אלוף הנסיעות
לחו״ל) ,יוסף העליון מל׳א־נפירמא־סינן,
יונה שימשי מלמרחב ז״ל, חיים לנדאו
מעל המי שמר, ג׳יורגי לאנו מג׳רוזל ם
פוסט, והנרי צולר מיריעות חד שות. ליווה
משה אילת, קצין יחסי־ציבור של אל־על.
היחיד שהפסיד קצת מכל העסק היה משרד
האוצר, מאחר שטיסה לצורך חנוכת קר
טיסה חדש פטורה ממם־נסיעות, בסך 900
ל״י לנפש. אולם מהו הפסד זעיר זה, לעומת
הרווח העצום של אזרחי ישראל, שזכו
לקבל סיקור כה מפורט על האירוע המרגש?

יות בדיחה עגומה. היא היתד, עגומה שבעתיים
בגבעתיים, שקיבלה לאחרונה את
קפלן לייעול, על — שיפור שירותי הנקיון.
פרס
חצי אונס

משפט

על העובדה עצמה לא חלק איש: שני
הנאשמים שניצבו בפני בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, יצחק בחג׳אן 19 ,ורווק, ויצחק
גילקראוב 21 ,ונשוי, הכניסו את המתלוננת,
דינה* בת ה־ ,17 לצריף עזוב ליד
בית־המעצר באבו־כביר, ושם שכבו איתה.
השאלה הגדולה נסבה סביב משמעותה
של העובדה הרומנטית: האם היתד, הבעילה
הכפולה מעשה אונס, כגירסת המתלוננת והתביעה
— או סתם מישגל קטן בין ידידים,
כטענתו של עורך־הדין צבי לידסקי, סניגורם
של הנאשמים?
אחרי האונס -ידידיות ¥בפני
הרכב בית־המשפט, הנשיא זאב צלטנר והשופטים
שמואל קוארט וחיים בנטל, הצטיירה
תמונת־אונס מיוחדת במינה (אונס
קטן בין ידידים, העולם הזה .)1744 לאחר
האונס־המיוחס, החלה האנוסה־המוצהרת יוצאת
עם בחג׳אן, שלטענתה אנס אותה,
ובין השניים החלו נשמעים דיבורים על
חתונה. דינה גם חתמה על הצהרה אצל
עורך־דין, לפיה לא היה האונס אונס, אלא
מישגל שנערך ברצונם החופשי של הצדדים
המעוניינים. לאחר החתימה, גם הצטלמה
דינה עם שני הנאשמים.
הסיד בה והפוך• בה. גם עובדות
אלה פורשו בבית־המשפט לשני כיוונים. התביעה
הסבירה כי הנאשם הפעיל לחץ על
המתלוננת כדי שתתחיל לצאת עימו, ודד
עיריזת מלחמת הנקיון
המלוכלכת
למעלה מסדסנינים
בערים,בדרנים
ב שנים
ובירידים

וימס

ההסתערות הצליחה בצורה מושלמת: איש
לא נמלט. פקחי מחלקודהתברואה של עיריית
גבעתיים השתלטו על קריית־המלאכה,
עברו מבעל מלאכה למישנהו, מסרו לכולם,
ללא יוצא מן הכלל, הזמנות לבית־המשפט
העירוני. האשמה: בעלי בתי־המלאכה מטנפים
את הקרייה בכך שמשליכים את אשפתם
במקום, אינם דואגים לסלקה.
ל ש חו ק. ההסתערות גרמה לתגובה מוחצת
150 .תושבי קריית־המלאכה התכנסו לאסיפה
סוערת, החליטו להשיב מלחמה שערה
.״המרכז מלא פסולת כולו, אין לאן
לפנות את השפה — והעירייה עוד מעיזה
לבוא בטענות אלינו?״ התמרמר אחד מדוברי
בעלי המלאכה, משה כהן.
לדברי פנחס זומר, סגן ראש עיריית גבעתיים
והממונה בה על תיק התברואה,
מתחמקים בעלי המלאכה מהטירחה הכרוכה
בסילוק האשפה. עונים על כך דיירי
הקירייה :״בהתחלה היינו מוציאים את האשפה
החוצה, למדרכה, אבל העירייה לא
באה לאסוף אותה. אז מה היינו צריכים
לעשות? להוביל אותה בעצמנו לחיריה?״
בדיחה עגומה. זומר מודה שאכן
אין בקיריית המלאכה מקום מיועד לפינוי
אשפה, אך טוען כי העירייה מתכננת לבנות
בקרוב אשפתונים. למה אם כן הוגשו
תלונות נגד הדיירים, אם אין עדיין אש־פתונים?
התשובה מאירת־העיניים :״כי הם
מתחמקים מלבצע את המוטל עליהם.״
בכל מועצה מקומית, היתה זו יכולה לה־

--* חברו ת־ה תעופ ה הזרות הפועלות בישראל
לא הור שו להכניס את ה־ 747 שלהן
ל שירות בישראל, בגלל התנגדותה של אל־על,
כל ז מן שלא היה לה מטוס כזה משלה.

מאשימה־באונם דינה
ומואשם־שזוכה בחג׳אן
זה אונס זה?

דיבורים על נישואין היו רק כדי שתבטל
את התלונה נגדו. גם את החתימה על התצהיר
השיגו הנאשמים, לדברי התביעה, לאחר
לחץ על דינה. ההגנה מצילה הסבירה
כל אחת מעובדות אלה בדיוק הפוך.
בבואם לשקול את העדויות והטענות, הצליחו
השופטים לקבוע רק דבר אחד: שכל
עובדה וראייה שהובאה בפניהם — אכן ניתנת
לפירושים הפוכים:
״אילו היה עלינו להעדיף גירסה אחת על
פני רעותה, היינו בוחרים בגירסת המתלוננת,
הנתמכת על־ידי עדויות הוריה. ברם
מאחר שבדיני נפשות עסקינן, עלינו לקבוע
אם ביכולתנו להשתכנע מעדותה עד שלא
נשאר ספק סביר בליבנו.״
אופי חלש. זאת, קבעו השופטים, אין
ביכולתם לעשות .״המתלוננת היא בעלת
אישיות אופי חלש, סובלת מהפרעות נפשיות,״
קבעו .״התנהגותה מעידה על
שינויים תכופים במצב־רוחה ועל התנהגות
פזיזה.״
התוצאה — השופטים החליטו לזכות את
הנאשמים, מאחר ש״לא יכולנו להשתכנע
מעבר לספק סביר,״ ו״אין ביכולתנו לקבוע
מה הגירסה האמיתית.״
״מסתבר שחצי הריון אין,״ הגיב אחד
מאנשי התביעה בחיוך, בצאתו מן האולם,
״אבל חצי אונס — יש.״

השם מוסווה להגנת קטינה.

ואנולס הזה 1752

טלוויזיה
עובדים

למי נתפרו
המיכדזים?

״המיכרזים הם פיקציה,״ זו דעתו של אלי
ניסן, הכתב המדיני ויו״ר ועד עובדי המל־וידה.
בשבוע שעבר נבחרו במיברז מפיקים
בכירים, שיכהנו כראשי מדורים בטלוויזיה.
המועמדים סיפרו שבוועדת המיכרזים ישבו
ארבעה אנשים במקום חמישה, כפי שמחייב
התקשי״ר. חנוך ברטוב, נציג הציבור, נעדר.
כל אחד מהנכנסים נשאל אם אין לו התנגדות
להרכב הוועדה. אף אחד לא העז
להגיד שהוא מתנגד, כדי שלא לפגוע בסיכוייו.
אחרי הראיון פנה אביטל מוסנזון
אל אלי ניסן וביקש אותו לפעול בשם הועד
ביחס לתופעה מוזרה זו, שחבר ועדת
מיכרזים נעדר מישיבה כל כך חשובה ומב־
הבמאי הדתי של
קצת משונה שאת התוכנית על ה היפנוזה
ששודרה בטלוויזיה ביים אדם
דתי. הרבה יותר אופיינית עבורו התוב-
נית על גבורתה של ביריה, ששודרה ב מוצאי
שבת האחרון. הבמאי, אדיר זיק
( ,)32 נימנה על אנשי הכיפות הסרוגות
הבודדים בטלוויזיה. הוריו, אנשי קיבוץ
השומר״הצעיר ושמאלנים מובהקים,
שלחו אותו משום מה בגיל חמש וחצי
להבראה בישוב הדתי נווה יעקב ליד
ירושלים. מספר אדיר זיק :״ראיתי שם
קבלת שבת כהילכתה, נרות, קידוש —
החלטתי בגיל חמש וחצי להיות אדם
דתי.״ עד היום יש לו חשבון פתוח עם
חיים יבין, שניסה לכפות עליו לטרוח
בשבת.
הביוגרפיה הרשמית שלו כוללת את
בית-הספר הדתי ביל״ו בתל-אביב, אליו
נכנס בניגוד ל, צונם של ההורים, שעברו
בינתיים לתל־אביב. אחר כך נכנס ל-
בני״עקיבא, למקהלת בית-הכנסת, לתיכון
צייטלין, לנח״ל מוצנח, להיאחזות
כרם שלום (שהוקמה לראשונה על ידי
בני״עקיבא) ,ולאוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא קיבל תואר ב.א. בהיס•

מצוות הצגת ג׳אמבו, גילגלה את כולם על
הריצפה בבדיחות שלה. הצלמים השתעשעו
בצילומי קלוז־אם של רגלי החתיכות ששרצו
באולפן. האור האדום דלק כרגיל.
עמוס ארבל קם כרגיל. הוא מתקרב.
מחייך חיוך קפוא. אומר, שמציגים את התוכנית
השביעית והאחרונה של בנזיקצב ה־

כתג אדי ניסן
פיקציה של ועדה

רעת. אבל לאחר שנודע למוסנזון שהוא זכר.
במיכרז האחראי על ענייני הסברה, חינוך
ומדע, לא היה לו עניין לעורר את הבעייה.
אבל המועמדים שלא זכו, יצאו בהרגשה
שזילזלו בהם זילזול מוחלט. היו אנשים שתלו
תקוות דווקא בחנוך ברטוב. לא סתם
היתד, הרגשי• שהמיכרזים כאילו היו תפורים
מראש. עובדה שאיש רדיו מובהק,
אפרים סטן, נבחר כאחראי למדור אמנות,
דראמה ומוסיקה בטלוויזיה. אסתר סופר נבחרה
כאחראית לתוכניות ילדים ונוער, אם
כי במיקרה זה היתד, הבחירה מובנת מאליה,
נוכח העובדה שסופר כיהנה בהצלחה בתפקיד
זה בעבר בלא מיכרז אלא בתוקף מינוי.
לדעתו של אלי ניסן אין כאן רק עניין
של הרגשה, אלא הרבה יותר מזה. לפי ה־תקשי״ר,
חייבים לשבת ברעדת מיכרזים :
יו״ר נציג נציבות שרות המדינה, נציג המשרד
הממשלתי, נציג ציבור, הממונה הישיר
ונציג האיגוד המיקצועי. ואיך תורגם
התקשי״ר ברשות השידור?
יו״ר הוועדה היה נתן שחם, חבר הוועד
המנהל של רשות־השידור. נציג המשרד —
ארנון צוקרמן סמנכ״ל רשות־השידור, ונציג
הציבור (שנעדר) חנוך ברטוב, הנימנה גם
הוא על הוועד המנהל של רשות־השידור.
יחד עם הממונה הישיר יש להם רוב מוחלט.
העובדים אינם מוכנים להאמין שאין
ביניהם הידברות מראש. ואם לא היתר, הידברות
מראש, משמע, שבוחרים אנשים לתפקידים
בכירים בטלוויזיה על סמך ראיון
קצרצר ועל סמך איזשהו תיק סתמי. מדוע
אין עושים בחינות קונקורם, שתזכינה כל
מועמד בנקודות על פי עבודותיו הקודמות,
השכלתו, נסיונו, כישוריו, ואילו ההופעה
בפני הוועדה תהיה רק חלק מכל העניין?
אגב, טרם נבחרו האחראים למדורי הבידור,
ודת ומסורת.
תוכניות אשכבה
למיקצב ה־70
שום הרגשה של מסיבת פרידה לא היתר,
לפני שבוע על בימת התצלומים. ציפי שביט
ה עול ם הז ה 1762

לאמריקה, ללמוד שם קולנוע בטלוויזיה.
בהוליווד לא הפריעה לו הכיפה בלל,
להיפך, היהודים שולטים שם בכיפה.
עד שקיבל באוניברסיטת קליפורניה
בשנת 1966 פרס ראשון על תוכנית
אולפן של פופ ארט ו מוסיקה אלקטרו-
נית, ועד שקיבל תעודת מ.א. בקולנוע
ובטלווייזה בחתימתו של המושל-השחקן
רונלד ריגן, עבד זיק כאיש אביזרים ו תפאורה
בבימת אנדי ויליאמס ובסידרת
המתח אני מרגל. המפיק והבמאי ה יהודים
ומנהל הצילומים הערבי, פואד
סעיד מאלכסנדריה, חיבבו אותו מאד.
מן הצד סייעו לו קרוב משפחה, שמעון
וינצבלר, יהודי דתי יליד רומניה, המח זאי
של המחזה היפאני קאטקי.
הבנה לעירום. בעיקבות מלחמת
ששת-הימים, חזר זיק ארצה. כאן התחילו
הצרות. היו אלו דווקא דתיים
שאמרו כי במאי־טלוויזיה ודת לא הולכים
ביחד. בטלוויזיה ניכשל במיכרזים
הפנימיים, ולפי מיטב הבנתו, השפיע
על כך סירובו התקיף לעבוד בשבתות.
במיברזים החיצוניים הוא עמד בהצלחת,
אבל למרות חיותו מומחה לביום
באולפן, נותנים לו בעיקר לעבוד בפילם.
עבודותיו העיקריות עד בה חיו בתוכניות
חשבון נפש — על חוזרים בתשובה,
על חורדוס ועל חנוכה. משום
מה מצמידים אותו לתוכניות מורשה
ומסורת, א ם בי הוא מעוניין לביים
תוכניות אחרות ולא רק באלה בחותמת
של כשר למהדרין. זיק מוכן להתייחס
בהבנה אפילו לצילומי עירום במקום
ובזמן הנבון ״אבל סיפור אנושי אפשר
לספר גם בלי עירום.״ ״אני מעדיף,״
מסכם זיק את העניין ,״לעשות וברים
מוסריים יותר.״

( 70 יום ב׳.)7/6 ,

נכנם טוני הקטן. הוא לא כל כך קטן.
הוא לובש בגדים לבנים. שני אחיו, על באמת,
אלברטו ואנריקו, מלווים אותו בגיטרות.
אליל־הנוער, שהשתתף כבר בשבעה
פסטיבלים של סן רמו, שר את שירו ה־מירוץ
המטורף (מקום שמיני במיצעד הפיז־מונים
של גלי צה״ל) .הבמאי, יוסי צמח,
משלב במופע תמונות מסן רמו. בחוץ
הולכים המעריצים מכות על הזכות להיכנס
פנימה. הם רוצים חתימות ותמינוח.
טוני הקטן יורד ואושיק לוי הגדול עולה.
הוא שר את שתי אחיות, לפי מילים של
המשורר האידי איציק מאנגר. מירי אלוני,
בלונדית מאוד וסקסית גם מאוד, רוקדת
בישיבה בקצב המיקצב. היא מחכה לתורה
לשיר את השיר מחדווה ו שלומיק. אילנית
אדישה, מצטנפת בפינה וקוראת את העולם
הזה. קר לה באולם הזה• החלק השני שלה,
אילן (שלמה צח) ,יושב בפינה אחרת. מירי
אלוני מתחילה לשיר על הבמה. פתאום
תקלה. קאט. מירי אינה מבינה מה הולך
כאן. מסבירים לה. שוב נדלק אור אדום.
רקדני ג׳א מבו מופיעים בריקוד מודרני. מזכירים
את ג׳ז פלוס.
״תמיד אמרתי שהריקוד הוא הדבר המתאים
ביותר למדיום הטלוויזיוני,״ מלחש אחד
התאורנים. התפאורנים, החשמלאים וכל מיני
אנשים שקשה לדעת מה הם עושים שם,
מבקרים ביקורת מיקצועית כל זמן ההקלטה.
מבקרים את החיתוכים. מבקרים את הטריקים
שאינם. מבקרים את הפרצופים שישנם
ואת החתיכות שבקהל. החתיכות מחייכות
כל אימת שנדמה להן שמצלמים אותן.
הן באו במיוחד בשביל זה.
רואים קטע מסרטו של יהורם גאון, אני
ירושלמי. מוחאים כפיים. מחדר הפיקוד הסמוי
יוצאות הוראות בקצב מיקצבי ביותר
מפיהם של עוזר הבמאי יגאל גורן וראש
עוזרי ההפקה צלילה רז. תזמורת המיקצב
בניצוחו של אילן מוכיח מנגנת את הסיום
בתחפושת של קאובויים. זהו מערבונון מוסיקלי
בשם שבעת המופנמים.
בסידרה כולה היו שבע תוכניות של ב־מיקצב
ה־ 70 באורך כולל של חמש וחצי
שעות שידור, שהם 315 דקות 76 .זמרים
התארחו בתוכנית ועוד תשע להקות־קצב.
סך הכל השמיעו כולם 92 שירים חדשים
ומוכרים על רקע תפאורה אחת ובליווי תזמורת
אחת• תודה.

במאי אדיר זיק
טוריה וגיאוגרפיה ונבחר לסגן יו״ר הס תדרות
הסטודנטים בקולות הבלתי תלויים,
דווקא בניגוד לרצונם של הדתיים,
שהציגו מועמד אחר.
השתלמות בהוליווד. אדיר זיק חיה
החקיין בהא הידיעה של דוד בן״גוריון
(אחרי ברקו עליו חשלום, איש להקת
הנח״ל לשעבר, שניספה בתאונת דרכים).
מטעמים דתיים לא פנה זיק ללהקה צבאית
או לתיאטרון. אחותו, ריקי בן-
ארי, מתכננת אופנה בינלאומית, ובעצם
כל המשפחה, ציפו שהוא יתפקח. אבל
הזיק של זיק לא כבה.
אשתו הצעירה הנימנית על משפחת
פשחור, המפורסמת מהקיבוץ הדתי עין-
הנציב ואחיה התאום, חתנו של השר
בורג, סייעו לו לגלות למקום תורה,

* מחלקה

בתום ההקלטה שותים שמפניה, עורכים
סעודת הבראה. הסידרה שנועדה מלכתחילה
להיות סידרת פופ לצעירים, חטאה במידה
מסויימת לייעודה והפכה להיות תוכנית בידור
רגילה.
הביקורת בעיתונים הממוסדים על השיער
הארוך וד,צריחות הפרועות הרתיעו את יוסי
צמח מללכת עד הסוף בעניין זה. סוף.
עמום ארבל עצוב. הוא שואל :״מדוע ה•
סידרה יורדת לפני שהקהל הספיק להתרגל
אליה?״
מדוע? כי מעכשיו יביים יוסי צמח תוכניות
בידור לכל ולא רק לצעירים בלבד.

סודית (מוצאי־ שבת,

— )20.35 , 12/6במיכלית, שהחליקה והתרסקה,
נמצאת נערה בלונדית חסרת הכרה.
עד שהמשטרה מגיעה, נעלמת הנערה. כשמתברר
שהיה כאן עניין של חטיפה, נכנס
לפעולה צוות המחלקה הסודית.
* כרובים הבאים (יום 14/6 ,
— )20.20 אורי זוהר מארח את אלופת המדינה
בכדורגל, מכבי נתניה, עם שלמה
ארצי כחלוץ מרכזי בשיר הקבוצה כדרר
אותו, סחרר או תו; את משפחת הנגנים־זמ־רים
הבוכרים אלעזרוב, להטוטן ממועדון
כליף בשם אלבין אמו; מיכאל מגיד —
טנור עולה חדש מרוסיה; ואת נציג התעשיינים
אברהם שביט, שינסה להגיב על
האשמותיו של העיתונאי ברוך נאדל, שהועלו
בתוכנית הקודמת של ברוכים הבאים.
הפתעת הערב תהיה הופעה משותפת של מי
שהיו פעם בעל ואשה: אורי זוהר ואילנה
רובינא, בשיר החופ ש בבית־הבראה. מפיק־במאי
— אילון גויטין.
מסך (יום ב׳— <21.05 , 14/6 ,
תוכניתו של יעקב בן־הרצל לענייני קולנוע

תדריך
* צעירים ערכיים כשעות ה־פנאי
(יום ד 18.30 ,9/6 ,זו בעייתך.
תוכנית ערבית ובה מישאל כתוב ודיון בהשתתפות
סמיח ריזק, קצין־מיבחן לנוער
מנצרת, סעאד צרצור, סטודנט לקראת התואר
מ.א ,.שערך מחקר על הנוער הערבי;
קאמל פארס, המפקח הארצי על החינוך ה
צוות
מבשלי ״כרוכים הבאים״״
מכבי נתניה ונגנים בוכארים

משלים. הנקודות לדיון: אין מה לעשות.
הידרדרות לפשע וההצטרפות לאירגונים לאומניים.
מפיק: יעקב למדן. במאי: יצחק גורן.

ובה השראה בין שתי הגירסות, הישנה והחדשה,
של הסרט ג׳יין אייר, ביקור בזירת
הצילומים של הסרט ירושלים, ירושלים, ו־פגישה
עם משתתפיו, השחקנים דונלד פל־זנם
עיקול ויליאמסון, עם הצלם ראול קו־טאר
והמפיק הישראלי רם בן־אפרים.

(יום ו׳. 11/6 ,
ח קי רו תיו של ה

מי מין ל שמאל: המפיק אילן גוי טין,
עוזר ההפקה אורי אבר מ סון, היועצת תמר
מרוז והמגי ש אורי זוהר.

סרט השבוע

(יום ד׳<20.35 , 9/6 ,

— הלילה, סירטו הנודע של מיכאלאנג׳לו
אנטוניוני, בהשתתפות: ז׳אן מורו, מרצ׳לו
מסטרויאני ומוניקה ויטי.

* הכלב הצהוב

— )21.40 מן הסידרה
מפקח מגרת, בהשתתפות ז׳אן רישאר.

טל רקע הסירה והס כן, נראה רפי נלסון (יושב, במרכז) בדיוק

כראש השודדים בסרט אי המטמון. מקלקלות את הרושם הטוב
שתיים מאור חותיו, מונה זילבר שטיין (ימין) ,ונערת תסריט גרמניה, בסרט הוא לא ירה באביו.

114#411

777 !777717
7777717 71/71717׳1

הכפר

מראה כללי של הווילאג׳ של רפי נלסון. את הסככות
תיכנן רפי עצמו, בה שראה אפריקנית ודרום־אמרי־קנית,
ושני חברים עזרו לו לבנות אותן. בכפר אין מים זור מי ם

ואף לא ח שמל, והוא ניסגר למעשה כאשר השמש שוקעת. למעלה
מ שמאל: ג׳ואנה פאטט תופס ת שיזוף בחברת בנה ד מיון. למעלה
מי מין: רפי נלסון מגרש זבובי ם טורדניים מעל רגליה של גיואנה.

*ץ אם היא תבצע את איומה, תהיה
ג׳ואנה פאטט הכוכבת הבינלאומית הראשונה
שתקים לעצמה בית באילת.
בכך היא תיצור היסטוריה: עד היום,
הפכו שחקניות ישראליות — לבינלאומיות.
פאטט תהיה הבינלאומית הראשונה שתהפוך
ישראלית.
מלוא האשם, על כך, יפול על כתפיו
של ההרפתקן וחובב המסעות הישראלי הוותיק,
רפי נלסון. לפני כחודשיים הגיעו
ג׳ואנה ובעלה, אלכס סקוט, לאילת, לצורך
הסרטת אנא לחש את שמי. כאשר גילו את
הכפר של רפי, כעשרה קילומטר דרומית
לאילת — התאהבו במקום .״אחרי כמה
ימים באילת, השתקענו בכפר — ולא יצאנו
משם עוד,״ אומרת היפהפייה הבלונדית.
ההסרטה נדחתה אז לחודשיים, ובשבוע
שעבר חזרה ג׳ואנה 27 עם הבעל והבן,
דמיון, לאילת.
ך* פי כלסון רוצה שיקראו לכפר שלו
1הווילאג׳ הישראלי .״שזה יזכיר לאנשים
את הויל אג׳ בניו־יורק.״ בעצם, הוא
רחוק מלהזכיר כל מקום אחר. ולא רק בג-
ללהריחוק ממקום אחר. הוא פשוט אחר.
״למעשה זהו אי״ אומר רפי .״בצד אחד
יש מידבר. בצד שני ים. ובשני הצדדים
האחרים גיבעה. זהו ניתוק מושלם.״
הניתוק הוא לא רק מאילת, זהו גם ניתוק
ממים זורמים, מחשמל, ומשאר מות־רותיה
ו/או חסרונותיה של הציבליזציה.
ב״וילאג׳״ של רפי נלסון מתנתקים גם
משאר הדברים. מהעבודה, מהחברים, מהלא־חברים,
והעיקר — מן המחשבות.
במקומם — יש דברים אחרים בראש. ים.
שמיים. שמש. מוסיקה. סטייק על גריל ובקבוק
יין.
גם בכפר עצמו יש דברים אחרים. בתחילה
קצת קשה לגלות אותם. כל מה שמצי

כוכבות בינלאומיות, ח״כים. אישי־ציבזד
וסתם עמך. גילו את כפר הנופש המבודד של רפי נלסון י ליחים לראות, על הרקע הכחול־צהוב צורב
העיניים שמסביב, הן כמה סככות עשויות
בנוסח דרום־אמריקני־אפריקני־נלסוני. בתוך
כל סככה שולחן וספסלים עשויים עץ.
מתחת לסככות יש גם אנשים ,״אבל לא
מבחינים בהם כאן״ אומר רפי .״אני לא
מקבל אצלי אוטובוסים עם תיירים. מי שמגיע
לכאן, בא ונשאר ביחידות.
וככה, ביחידות — הרחק מן ההמון הסוער
וקרוב לים סוף השקט — מבחי

>£וי 3 $י

נים בכל שאר הדברים במקום. במאהל ביד־ואי,
שהיושבים בו (שני בידואים ונשותיהם)
מטפלים בניקיון הכפר ומספקים את הפיתות
הדקיקות לארוחות הצהריים הנפלאות.
במאהל בידואי מפואר, שהיה שייך פעם למלך
עבדאללה ושווה כיום 50,000ל״י, מבחינים
במכונית הדאם־באגי של רפי (״מכוניות
אחרות אינן ניכנסות לכאן״).
״לפגוש אנשים בוילאג׳ ,זה לא כמו לפגוש
אותם בתל־אביב או במקום אחר״ אומר

רפי .״כאן לא מסתכלים דרך האנשים —
אלא לתוכם. זוהי פגישה אמיתית.״
ואפשר לפגוש שם באמת, את כולם: את
חיים טופול, ואת דליה לביא, ואת עזר וייצ־מן,
ואת המנכ״לים ואת הסמנכ״לים, ואת
חברי הכנסת, ואת האנשים הפשוטים, ואת
החתיכות ואת הרגילות, ואת כל השאר.
אבל הכי הרבה אפשר לפגוש שם את
רפי נלסון. הוא נמצא בכל מקום בכפר.
לפני מיספר שנים, אפשר היה עדיין למי

המורה הדגול

מי בכפר .״צריך להתחיל טס דה בגיל צעיר,״
אומר רפי נלסון, ונו תן לד מיון הקטן, בנה
של ג׳ו אנה פאטט, לטעום מבקבוק היין.

צוא את רפי במועדון סוף העולם שלו.
אילת היתד, אז עדיין אילת הרחוקה, שאפשר
לשכוח בה את הכל, ושהמלה, סוף
העולם׳ תיארה אותה בדיוק. לפני חמש

גואנה פאטט
שנים יצא רפי לחו״ל, כמארגנו של סולימן
הקטן. כשחזר — הפכה אילת להיות מרכז
העולם .״זה נהיה צפוף עלי,״ אומר רפי.
״אני לא יכול לחיות יחד עם כל-כך הרבה
אנשים בבת־אחת.״
כך הוא הגיע לוילאג׳ .״בשבילי, זוהי הדרו
ההגיונית היחידה לחיות״ אומר הוא,
״יש כאן יין, ויסקי, ושקט. יש מוסיקה. יש
אהבה, לפעמים, יש אנשים — כמו שאני
אוהב אותם: אחד, אחד. ויש נוף לא נורמלי.
ואיך בכלל אפשר לחיות אחרת — אני
לא מבין.״

1 1ה אחת הנופ שות ב ״ וי לאג ״ של רפי נלסון. האורחים,
ש האוכלים צהר״ ס מתחת לאחת הסככות שברקע,
אינם מורג שים ואינם מפריעים. משמאל: הדאם־באגי של רפי נלסון

הוא הרכב היחיד המק שר בין הווילאג׳ לבין הציבילתציה. את שאר
ה מכוניו ת, רפי אינו מכניס לכפר. אחד מע קרונו תיו של רפי נלסון
הוא להשאיר את המקום בבדידות מוחלטת, לכן מכוניו ת לא רצויות.

11ו!ובץ

לא תאמי!
17דשתת קל ח

1762

ה11ולם

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה :״תשבץ 1762״.
בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :

של בת אורו9• .יגז מ סך את ה חו ם
ויעניקו לך הדגשה שובח

מועדון

טיראן

הרצליה פיתוח
גאה לארח בערב הג׳אז השבועי את

)2הממונה על בריאות אזרחי ישראל.
)12 מונח בתורת החשמל )14 .מילת זירוז.
)15 תכולת גוף בעל שלושה מימדים)16 .
מים לרויה (איוב ל״ז, י״א) )17 .גב)18 .
שמו הפרטי של שר הדתות )19 .אינו
קשה )21 .רקב )22 .מלאך )23 .קיים)24 .
מכשיר לכיבוי דליקות )25 .שמלאכתו להרוס
ולהשמיד )27 .לו מיחלות הפרות המיוחמות
)28 .טוב לרחצה )30 .מסע נופש.
)31 סוד )33 .טמל הסירבול )34 .חמסין.
)36 מילת בקשה )37 .מאחר ש )38 זרם
דק )40 .תוקע בחצוצרה )41 .שטוח)43 .
מבני נוח )45 .רב מפורסם בארץ־ישראל שלפני
קום המדינה )47 .מיהרו )48 .מכינוי
המשיח )50 .החרב שלהם )52 .סחורה, מלשון
מקח ומימכר )53 .אבן יקרה)55 .
טוב לחיך )56 .אופנאית צרפתית שנפטרה
לאחרונה )57 .יצרני צבעים בארץ )58 .התלונן׳
דבר סרה )60 .שמא )61 .דגל)63 .
צעק בכאב )64 .צר, אויב )65 .שנון)66 .
מעונות השנה )68 .עסוק מאוד )69 .אם

הפנינה )70 .אורך חייב צפוי לאדם נורמלי
)71 .בוסתן.

מאונך :
)1אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים
)3 .מטבע יפני )4 .קמצוץ, מעט מאוד.
)5קידומת הולדנית )7 .כפוף )9 .אולם
מפואר )10 .סמל הנצחון )11 .מגבית ישובית
בתקופת המנדט )13 .סלע )17 .תואר אצולה
)20 .רעב )21 .מראה עין )24 .משעשע,
מצחיק )26 .רודף נשים )29 .מעצמה)32 .
התז מים )34 .שמים )35 .צבה, התנפח.
)37 שמה התנ״כי של יבשת אפריקה)39 .
קרית האפיפיור )42 .תכונה שלפי פיתגם
אנגלי, ויצירה ספרותית, יש להישמר מפניה
)44 .כואב, עצוב )46 .כסף קטן)49 .
קולוניזציה )51 .נכה הוא כזה )52 .סרב.
)53 לחש וגם חלק קטן מאוד )54 .האבר
החושב 55 .א) אין מספר, ספן )56 .כלי
עזר לצליית בשר )59 .ריב )62 .הלכו, פנו.
)64 אסון, פגע, תאונה )67 .מוקש )68 .מאותיות
האל״ף בי״ת האנגלי.

סדנת הג׳אז
• אלברט פיאמנטה — ס ק סו פון וקלרניט
• אהרון קמינטקי — תופים
• דני גוטפריד — פסנ תר
בבל יום חמישי, ערב ג׳אז עם טובי המבצעים בארץ.

הנ חו תלס טו דנ טי ם!
מועדון טיראן,

הרצליה פיתוח,

חשבץ 7$2ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

טלפון 930650

3־ 1נו 13^1ה

! 1הטיגבחנויותהבדובדודודנ :

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה:
״חשבץ 1762״ ,הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון — 16.6.1971
בין הפותרים נבונה יוגרלו שלושה פרסי ספרים.
ה עול ם הז ה 1762

קולנוע פנתרים מצלולויד

ישראל

ישנו בארץ יצור אומלל ועזוב, אשר עין
הציבור לא ראתה אותו, אף על פי שהוא
עולה לו 400 אלף לירות מדי שנה.
ליצור הנעלם הזד, קוראים ״הסרט הקצר״.
הכסף ניתן לכל מיני צעירים העושים רושם
של מוכשרים, והמנסים לעשות סרטים לפי
מיטב יכולתם. צעירים, קרי, כל מי שלא
הגיע לגיל גבורות, ממש כמו בכנסת.
והנה החליטו, שאם נותנים כסף, צריך
גם לתת את הדעת ולהביט, ולו פעם אחת,
לפחות, בעיניו של היצור הזה. לשם כך
התאספו ובאו במאים ומפיקים, מבקרים וסתם
אנשי־קולנוע, שהוזמנו על־ידי פטרו־ניהם
הרשמיים במדינה — המחלקה לעידוד
הסרט הישראלי שבמשרד המיסחר והתעשייה.
וכך
נולד יום־העיון הארוך על הסרט הקצר.
ממה
מתפרנס במאי? בשעת בוקר
נאה, ובהרגשת חג וניטרול מן המשרדים
והמערכת בתל־אביב, התקבצו משתתפי הסימפוזיון
באולם קולנוע סטודיו בנתניה,
כדי לראות חמישה סרטים קצרים, שצריכ-ם,
בנראה, להוות חתך של הסרט הישראלי הקצר
המצוי: לארגו (ישראל אוריאלי) ,מר
קיקוס (יגאל בורשטיין) ,כמה זה נפלא
(עמוס קינן) ,ראש פינה (יהודה עצבה)
ולנ שום עמוק (יורם פורת).
האווירה המתאימה נוצרה מן הרגע הראשון.
מכונת ההקרנה במקום שייכת לאותן
עתיקות שרק מתוך שגגה לא הגיעו
עדיין לגל הגרוטאות. לעומת התמונה החשוכה
היה הקול מחריד, ומהערות היושבים
באולם הסתבר, עד מהרה, כי תרגום
בגוף הסרט, מעברית לעברית, היה עוזר
להבין את המתרחש מאחורי העדשה האפלה
של מכונת ההקרנה. אין אמצעי טוב
מזה ליצירת מצב־רוחו של הישראלי העצבני
המצוי, ואם זאת היתד, כתנת המארגנים,
היא הצליחה בהחלט.
בתום ההקרנה עברו המשתתפים לאולם,
מצוייד במיקרופונים הפועלים רק לעיתים

עינבר ב״פרחים״
תרגום מעברית לעברית

רחוקות, וכאן החל הסימפוזיון עצמו. הבמאים
חשפו עצמם לשאלות ה״מבינים בדבר״
,ואלה היקשו קושיות מיקצועיות להפליא:
שאלו את יהודה עצבה ממה הוא
מתפרנס, חקרו את אוריאלי למשמעות הסרט
שלו, בעיקר על מיבנה התקציב (הוא
הציע להביא קבלות ליושבים באולם) ,מיגאל
בורשטיין רצו לדעת אם היה עושה
היום אותו סוג של סרט (לא, הוא רוצה
לעשות רק סרטים בעלי הכרה סוציאלית),
ומיורם פורת דרשו שיסביר מדוע שקע
בחובות. אפשר היה, אולי, גם לברר מה
הן אבני־הנגף העומדות בדרכו של צעיר
המנסה לעשות סרט, אבל בזאת לא התעניין
איש.
את הניתוחים המעמיקים הנ״ל סיכם
עמום קינן בתיאור הרגשת התיסכול האופיינית
לכל מי שעושה סרטים קצרים
בארץ :״עם ישראל משלם כסף כדי שיגאל
בורשטיין יראה את הסרט שלי, ואני אראה
את הסרט שלו. וזהו. בעלי בתי־ד,קולנוע
ה עול ם הז ה 762ו

אנ א טו מי ה
של ע תונ אי ת
דלפין (מקסים, תל־אביב,
צרפת) :לא תאמינו, אבל ישנן
עיתונאיות גם בפריס. הרעיון
להוריד מעליהן את הפיאה הנוכרית הציבורית, ולהביט
בנבבי נשמתן הגלמודה, בשעות שלאחר מסיבות״הקוקטייל,
אינו מקורי, אבל כשר בהחלט.
אלא שהבמאי, ארין לה יונג, סובל בדיוק מאותם
חוליים שבהם הוא מאשים את הגיבורה שלו: הוא נפוח,
יומרני ומזוייף. העולם שהוא בונה לעיתונאית שלו,
דלפין (דני קראל) אינו אמיתי, אינו מציאותי, וכל כוונתו
— לעשות רושם.
דלפין מולכת במערכת־עיתון, דמויית חללית מודרנית.
חכתבניות שלה הן תריסר שפחות יפהפיות, במיטב
בגדי־האופנה, שכל אחת מהן יכולה להיות שער של
״פלייבוי״ .המיסכנה עובדת בפרך בין דיסקו טק מטורף,
שמשום־מח על רחבת הריקודים שלו נראות רק לסביות,
ואילו ליד השולחנות יושבים שני המינים גם יחד, לבין
מסיבת־קוקטייל אקסטראווגנטית, בתחנת אוטובוסים וחשמליות
שיצאו משימוש.
היא מראיינת ציירים, דוגמנים ואדריכלים (זה המיקצוע
באופנה) תחילה בטרקלין בעל מראה־שקוף ואחר-כך באמבט
בעל מראה-עירום. יש לה המוני ידידים, שהיא
בוכה על צווארם, אבל, בעצם, אין לה אף חבר אחד.
כשהיא מחפשת את מי שנראה לה כמאהב, היא מוצאת
אותו, עוד באותו ערב, עם אחרת. והיחיד המבין לרוחה,

\\2־אר.־ יש כארה גסי בפאריגג
הוא אופנאי אבל הומו-סכסואלי.
האמת הנוראה שהבמאי רצה לחשוף מתחת למעטה
אשת־העולם הרחב, היא שדלפין בעצם, רוצה מה שכל
אשה פרובינציאלית רוצה: אהבה נצחית, בית, ילדים.
אבל לחכות שעתיים רק בשביל לשמוע שלדלפין קוראים
בסך הכל מארי, כמו להרבה בחורות אחרות, זה באמת
יותר מדי.
במיקרה זה — כדאי לברר מה יש הערב בטלוויזיה.

אג דו ת
לילדים גדולים
סיפורי ביאטריקס פוטר
(פריס, תל־אביב, אנגליה) :סרט
חביב וסימפטי, המהווה הישג
יוצא מן הכלל לכוריאוגרף פרדריק אשטון, לתפאורנית
קריסטין אדזארד, לצייר־המסיכות רוטיסלב דובוז׳ינסקי,
ולצלם אוסטין דמפסטר.
כל אלה חברו יחד כדי להביא לבד את דמויות החיות
המאכלסות את סיפורי ביאטריקס פוטר, האשה האנגליה
הבודדה אשר נישאה רק בגיל חמישים, אחרי שכתבה
סידרת אגדות, המוכרות היום לכל ילד באיים הבריטיים.
הסרט כולו מציג את החיות הרבות בעולמה של
ביאטריקס פוטר, כמעט בלי גרעין עלילתי, אבל בעזרת
כוריאוגרפיה מלאת הומור ופיקחות, השומרת על האופי
המייוחד של כל חיה וחיה, ויחד עם זאת מקנה לה חן
ועדנה מיוחדת במינה.
באמצעות תפאורה בנויה בכשרון רב ומסיכות מושלמות,
ועם צלם אשר ידע להתבונן ברוקדים בדיוק מן הזווית
הנכונה, הצליח הבמאי ריג׳ינלד מילס ליצור את האש-
לייה של קנה־המידה, ובמשך רוב הסרט נדמה לך כי
אתה אומנם חוזה בחיות, בגודלן הטבעי, המחוללות
לפניך, ולא ברקדנים מבוגרים ומנוסים המרכיבים את
להקת המחול המלכותי המפורסמת בלונדון.
בין א ם המדובר בג׳רמי פישר, הצפרדע היוצא לדייג,
בג׳וני עכבר־העיר, המחזר אחרי העלמה טיטלמאוז, או
בפיטר״ראביט הארנב המטיל חתיתו על עלי ה חס ה בגינה,

מפירים את החוק, המחייב אותם להציג
סרטים קצרים או יומן ישראלי לפני הסרט
העיקרי, ואיש אינו רואה כלל מה הן הבעיות
המעסיקות אותנו.״
רמה של בית־ספר. אלא שלא כולם
קוננו על שאין מציגים את הסרטים בפני
הקהל הרחב. בחור צעיר שלמד קולנוע :־
חו״ל, העז, למשל, לקום ולומר כי ״בושה
להראות סרטים קצרים כאלה כמוצרים מוגמרים,
כאשר אין הם שונים במאומה מכל
עבודת־סיום־שנה, או אפילו טרימסטר, ב־בית־ספר
לקולנוע בעולם.״
מאחר ועם ישראל אינו אלים במיוחד, לא
עשו בו, בבחור, שפטים, אבל קולות וזעקות
רמות בקעו מכל כיוון, כולם דיברו
יחד, וכל אחד כינה את השני ״קומיסר״,
בחביבות ידידותית של נמרים טורפים.
ומדוע אין, בעצם, בית־ספר לקולנוע בארץ?
עמוס קינן מעריך שהדבר היה צריך
לעלות כמיליון לירות שטרלינג, ומכאן קל
להבין כי זול יותר לממשלה לשלם 400
אלף לירות לשנה, ולתת לבמאים ללמד את
עצמם, לטוב או לרע.
המערכה עד הביקורת. ארוחת-
צהריים הפרידה בין הניצים, ולאחריה באו
עוד חמישה סרטים קצרים, ביניהם אחד שכולם
הסכימו כי הוא היחיד שנוגע ללב מ
הצפרדע.־
יש כארוז ד2ן באנגריה
יש בכולם עליצות רבה, ואילו הנוף הסובב אותם הולם
לתיאורים המקסימים ביותר של הכפר האנגלי בימי הקיץ.
אמנם, ה מוסיקה של ג׳ון לאנצ׳ברי נשמעת כסלט מושלם
של כל מלחיני הבאלט במאה ה״ , 19 מאדולף אדם
ועד צ׳ייקובסקי, ויתכן שקצת יותר עלילה היתה עוזרת
לאלה שאינם מכירים את סיפורי פוטר, אבל גם כך זוהי
חווייה נעימה המומלצת לאוהבי חיות ולכל הילדים.

כל מד, שהוצג באותו יום: פרחים של יגאל
שילון ויוסף סוויה, על בחור המחפש את
נערת חלומותיו (זהבה עינבר) .בהתחשב
בעובדה שמכונת־ההקרנהי דאגה להעלים לגמרי
את הפם־קול, החשוב במיוחד בסרט
זה, הרי ההערכה שזכה לה חשובה כפליים.
כאשר עלו המבקרים על הבימה והחלו
להביע את דעתם בקול רם, הסתבר כי אלה
אנשים בעלי אומץ־לב. הם העזו לומר בגלוי
שהסרטים שראו משעממים ויומרניים, וזאת
בפני היוצרים עצמם.
וכאן באה התגובה האופיינית ליוצר הישראלי
— תגובה שאפשר להגדירה בערך
כך :״כל המבקרים מטומטמים ואינם אוהבים
קולנוע. מאחר והם משמיצים את הסרטים
שלנו, זאת הוכחה ניצחת לערכם הנדיר.״

תדריך

ל ־ אגי ב

ישנה נערה במרק שדי׳
(אופיר, אנגליה) — מצחיקון על מבקר גסטרונומי
בשנות הארבעים לחייו, המתאהב
בבת תשע־עשרה, עם כל מה שכרוך בקשר
שבין איסטניס ל״היפית״.

יומנו שד שוטר

(אלנבי, צר

— סרט אלים ואכזרי על שוטר הנוקם
את מות ידידו, בדרכים שאינן כתובות
תמיד בחוק. מישחק משכנע של מישל בוקר.,

¥ ¥אני ייושדמי

(בן־יהודח, ישראל)

— טיול בירושלים, בהדרכת יהורם גאון,
קצת סתמי, אבל מצולם להפליא על־ידי
אדם גרינברג. למעריצי גאון — פיזמונים.

רסיסי חיים

(סטודיו, אר־

צות-הברית) — משכיל אמריקאי מתוסכל
אינו מוצא את מקומו בין בני־מינו, אבל
גם עם פשוטי־העם אינו יכול להשלים. ג׳ק
ניקולסון בתפקיד ראשי.

ירושלים

הבוגר (ירו שלים,

ארצות־

הברית) — למי שהחמיץ בזמנו את ד,תאור
הציני של התבגרות צעיר אמריקאי בורגני,
בבימויו של מייק ניקולם ועם דאסטין
הופמן, בתפקיד אשר הפך אותו לכוכב.

חיפה
¥¥¥שד משחת

(מאי, צרפת! —

מותחן על חטיפה מחוכמת, זוכר, לטיפול
אופייני של קלוד ללוש, עם מישחקי מצלמה,
זוויות מוזרות ומישחקים בין עבר
והווה, בעריכה. משעשע ומיקצועי.

אגף מג !!8לדובב נל וס
דוב״ב
נ/17׳\ב(רע 1עתהמ 4!/1בי ם) .מסד ב.1958-
בגליל ה עלי1ן.כ־ 7 4ן״מ מ צו מ ת -סאסא,
בכינון ל מלכי ה. על שם ד 1דבל 1ך
בלו מנפל ד. מ מנ היגי תנו עתה עבוד ה.

״אגד״ ז7ץ ת! למחירים מציאותיים

ה עול ם הז ה 76 2ו

מספר
עול *ו ז> >ד>ן

זוכרים שסיפרתי לכם, לפני שבועות מספר, שיו סי ידיו רק משלים כמה סידו רים
טכניים, ובא לבוא לארץ !
אז הוא בא. ביום שני השבוע, בבוקר, הוא התייצב פתאום, באמצע המחזה
״מדיאה״ ,באולם החזרות של ה״קאמרי״ ,עם הסידורים הטכניים והכל.
קוראים לה הדי. היא צעירה, חתיכה, אוסטרית, מאוהבת בו כמו שבחורה צעירה
מסוגלת להתאהב ביוסי ידין, ויודעת שהוא לא אלוהים, אלא רק סגנו. יוסי,
מגולח זקן ומסופר, שנראה צעיר בעשר שנים מגילו, התנשק והתחבק בשמחה עם
חנה׳לה מרון, והציג בפני רעייתו מספר 1את המיועית להיות רעייתו מספר .3

פ גי ש ה
משפחתית בספרד
מנדי (דיים דייווים שאולי וכר וכף)

שבת

ע דיין בספרד בוויל ה

אהובה

ורנד עיטראוב,

מבעלי טיפאני׳ם, כשיהי׳א
נהני תמהשמשה־ ס־ תיכוני תומשארה בל׳
ה עול ם הז ה. בי מי םהק רו בי ם, היא תי הנ ה
מ עוד דבר נו ס ף: ממבקראשר יגיע אליה
מי שר א ל.
יהי ה

שאולי,

סמוך.
כפי

אם אתם דווקא מוכרחים לקרוא לכל דבר
בשם, תוכלו לכנות את המסיבה, שהתקיימה
ביום שישי האחרון בביתו התל־אביבי, שליד
הירקון, של עורך־הדין יצחק (צחי)
ש ני — כמסיבת אירוסין. אבל גם בלי
כינויים פורמליים, הולך צחי בכיוון הנ״ל
— כשלצידו לא אחרת מאשר יעל ( חדווה
ושלומי?!) אביב.
עד לפני חצי שנה היה צחי בעלה של
תמירהלהב, הבת של חולצות להב.
אחרי שהם התגרשו, נותר צחי בודד לנפשו
עת ממושכת — למעלה משלושה חודשים.
רק אחרי זה הצליח להתאושש, יצא שוב
לאוויר העולם, ופתח ברומן שלו עם יעל.
״הוא אהבת חיי,״ טוענת חדווה.
סוב, רק ששלומיק לא ישמע.

ד פי
זה לא אחרמאשר בעל ה,
דפימעכבאתנסיעתורק עד א ח

חגיגי ת,
הפ תיחה

מ ס עד ה ה סיני ת שלו,

מנדי׳ס

חדווה וגחחתנח
אבל לאעם שלוגיק
של הבא,
ב שבוע
ש שו קמהמה רי סו ת

השרוף, יחדעם פאב חדשבבניין
מייד לאחרזה, י ק פו ץ ל סניו ר ה שלו.
ש הו אמס בי רזאת, הו א ניג שלב קר

אתבתםדנה, הנמצאתיחדעס מנדי. ומ
אחרשמעולםלאפיקפקתיבהסברים שא
נשיםנותנים לי, איננימתכוונתלפקפקגם
הפעם.

יוסי ידין והדי
הרומן בין ידין להדי נולד אי־שם כשנולד תפקידו כזורבה היווני. יוסי והדי נפגשו
בווינה, נסעו יחד לכרתים, לספוג את הרקע והאווירה של הסיפור, חזרו לווינה,
ומאז היא לא החמיצה כמעט אף הופעה שלו. מובן שהיא נהנית מעובדת היותו
הכוכב הפופולארי ביותר באוסטריה (בניגוד לשמועות קודמות, הפך יוסי-זורבה
בווינה למה שטופול-כנר-על-הגג הפך בלונדון) ,אך אף יותר היא נהנית מיוסי האיש.
ובין הופעה להופעה, היא לומדת עברית ודיני יהדות. כי כאשתו של יוסי, היא
רוצה להיות גם בת עמו. כן, היא הולכת להיות אשתו. גירושיו של יוסי נמצאים
כרגע בשלבים אחרונים, ומייד לאחריהם, תהיה הדי לגברת ידי 0

חס! הסזס
על אני מלית!
ככ ה זה ב חיי ם. אתהי כו ל ל היו ת
אפו ף ח תי כו ת, מ ד לג מ רו מן לרו מן,
כ מו שרק רווק ו ח תי ךוע שיר ו צ עי ר
ויפ ה וז מר מ פו רסםוא לי ל־נו ערמ סו ג
ל ל היו ת — ויו םאחד הכל נגמר
ב צו רהא כז רי ת. סו ףלח תי כו ת. סו ף
ל רו מני ם. סו ף ל חיי םהמ תו קי ם.
קץ א כז רי זה נפל בי מי ם ש חו רי ם
אל העל אבי טולידאנו. ה בי א ה
ל קי צםאת החיי ם ה טו בי ם שלו ל י אורה
גל, בז מנו ס גנ יתנערתי שר אל,
שאיתר. נרשםא בי ב ש בו עשע
ב ר לני שו אין ב ר בנו ת.
הרו מן בין לי או רהו אבי נ מ שך כבר
שנ תיי ם. שנ תיי ם ב רו טו, אני מ ת כוונ ת.
עם כמה חו רי םבאמצע.
אתה חו רי ם מי ל או זו ה רו ת שונו ת,
פה ו שם, ש הידו עהוהאח רונ ה ב הן
הי תהבת הנ עו רי ם הי פ ה פי ה שרונה

מארש.
כ א שר ה ח לי ט א בי עלי סיו ם עונ ת
ה רו מני ם, הוא חג גזאתב צו ר ה מקו רי
ת. יו מיי ם ל פני ת א רי ךהה תיי צ בו ת
שלו ב ר בנו ת, ירד בג פו ל אי ל ת, ל סופ
שבו ע צנו ע של העלאתזכ רונו ת.
למהלבד, תשא לו? אםלצטטמ פי
דאה פדט שר
מתח תנ ת
ע ם גנ ר ל

האיש שאיתו תעמוד, ביום חמישי הבא,
מתחת לחופה בבית־הכנסת ברחוב פרישמן
בתל׳אביב, יהיה אלוף (מיל ).צ בי איילו*
— מוותיקי צה״ע, סגן הרמטכ״ל הראשון
בימי מלחמת השיהרור, מראשוני אלופי
_צד.״ל, ולאחר שיחרורו מצה״ל — סמנכ״ל
משרד הביטחון, שגריר ישראל ברומני־״
מנהל אגף הרישוי, וכעת מבקר עיריית
הל־אביב.
הזוג הצעיר נפגש לראשונה בבית ידידים
לפני כחצי שנה, ויש להם שמונה נכדים —
לצבי שלושה, ללאה חמישה. כמובן שמי
נישואין קודמים. אלא מה?

זה זמן מה שקהל חובבי הקונצרטים
בתל־אביב מבחין בזוג חדש של חובבי
מוסיקה, הבא לכל קונצרט ראוי לשמו,
ואשר אהבתם הלוהטת זה לזו מודגשת
בכל צעד ושעל שלהם, בכל חיוד, בכל
מגע יד. לאלה שהצליחו לזהות אותם,
היתה זו הפתעה, שכן זהו רומן ללא
אזהרה מוקדמת. הוא: שמואד רוק-
בנ ד, סופר ופובליציסט ידוע, שהתגרש־לפני
כשנה מאשתו האנגליה. היא: סופרת
ידועה גם כן — הדסה מור,
מחברת ״דרכים לוהטות״ .הפעם, נראה
כי, יסת׳ימו הדרכים הלוהטות לא במוצר
ספרותי, אלא במשהו רציני יותר.

כפי שיודעות מאות תלמידותיה, במש י,שנים,
הרי לאה פד טיט ר, יצרנית החתיכות
מספר 1של ישראל, היא טיפוס
דקדקן וקפדן, השואפת לשלמות בכל מעשיה•
הייתי אומרת שתכונה זו של המורה
הוותיקה באה לאחרונה שוב לידי ביטוי —
כאשר בחרה לעצמה בעל. גם במיקרוסקופ
לא היתד, יכולה לבחור בעל מתאים יותר.

בעלהדברעצ מו :״ כ שנו ס עי ם ל־ר
א שון־ל ציון, לא לו ק חי ם יין ב מז וודה.״
אהה.
ב אי לתנ פג ש אבי, בין הי ת ר, ע ם
אתי אורגד, מלכת היו פי הנו כ חי ת
של ישראל. ה שניי ם היו ח ב רי ם ל פני
שנ תיי םבערך, ממשבת קו פהל פני ש אבי
ה כי ראת לי או רהגל ׳ בפעם , 1
ר א שונ ה.
אבלפ גי ש תו ה עכ שווי תעםא תי,
לי די עתכם, ה תנ הלהב מי שו רחבר תי
ט הור. ב סו ף ה סו פ ש בו ע ארז א בי א ת
הפקל או ת, על ה צ פונ ה, וצעדב און ל ע
ב ר בניין ה ר בנו ת.
יחד עי מו, עו שהאתהצעדה גו ר לי
רומן ספרותי

דאה פלטשר

א חד מי די דיו, שוקי בן־פורת :
שוקי, ש הי ה בז מנו החבר של לי או ר ה,
והפ סי ד או תהל טו בתא בי — עו מ ד
להתח תן ע ם מירי בן־דויד — ה ס
גנ י ת של מלכת היו פי א תי או רגד.

^ווו< 1זוי * 1ז—י! וו 1. ,:
את שתי

ח״כים, המייצגים
שימנו א ת הקולות.
שום ח״כ אינו שש לקראת תפקיד זה. אבל רק
אחד, זבולון המר, מצא עוז השבוע לסרב למלא
את התפקיד.
כשקרא לו יו״ר הישיבה, יצחק נבון, למנות את
הקולית בהצעה על ההומו־סכסואלים, קרא המר:
״איני יכול. לא הבאתי את המשקפיים שלי!״
במקומו נאלץ לשרת חברו לסיעה, דניאל לוי.

הדיעות

היריבות, כדי

אחד הח״כים, למראה אנשי מפלגת-העבודה שהצ־ביעו
נגד הצעת־החוק :״רוב הסוציאל-דמוקראטים
אינם סכסואל־דמוקראטים!״

מובן שהיה גם מישהו שהזכיר את אימרתו המפורסמת
של וינסטון צ׳ ר צ׳ י ל, ערב מלחמת־העולם
הראשונה, כשקיבל צ׳רצ׳יל לידיו את תפקיד ״הלורד
הראשון של האדמירליו׳ת״ (שר לענייני חיל־הים).
כשהואשם בכך שהוא פוגע במסורת חיל־הים, השיב
בבוז :״מהי המסורת הזאת? בסך־הכל: שתיית רום,
מעשי-סדום ועונש מלקות.״

מאת או ר• א בנ ר•
31 כמאי 2 -כיוני 1971

חוק דו1שוא!
והגיחשיז ח*זיח״0
באותו יום בו עסקה הכנסת בדיון דרמאסי על הצעת־החוק
שלנו לביטול האיסור על מעשים הומו־סכסואליים
(ראה עמודים ,) 15— ! 3הנחנו על שולחן הכנסת הצער־חוק
חדשה, שבוודאי תעורר בבוא היום ויכוח דרמאטי לא פחות.
זוהי הצעת־החוק המלאה הראשונה הבאה להנהיג, בלי
שים הסתייגות, נישוא־ן וגירושין אזרחיים במדינה.
לא לגבי ממזרים, כוהן—גרושה וחריגים מסוג זה, בפי
שמציעים, ימשל, ל״ע, אלא לגבי כל אזרח.
ההצעה היא מיסמך מישפטי מרשים (״בומבה!״ כדברי
אחד דיח״כים הצעירים של המערך, שקרא אותר, בהתלהבות),
והיא כוללת 23 סעיפים מפורטים.
ואלה עקרונותיה:
• כל הנשואין במדינת ישראל ייערכו בטכס אז רחי,
בפני ״רושם רשם של בית״טשפט, שופט-
שלום או אדם אחר שימונה על־ידי שר־המשפטים.
• נוסף על טכס זה, יכול אדם לעבור גם טכס
דתי מטעם עדתו (ובכלל זה כל ״עדה יהודית מוכרת,״
דבר המאפשר הכללת היהודים הרפורמיים).
> 9שני בני־הזוג צריכים להיות בני 17 לפחות,
וחופשיים מנשואין( .הצעת־החוק מפרטה בהרחבה את
נוהלי הנשואין, מניעת תקלות, וכו׳).
• כל הגירושין בישראל ייערכו בטכס אזרחי.
• נוסף על טכס זה, יכול כל אדם לדרוש גם
טכס דתי, אם הזוג יישא בטכס אזרחי.
• על גירושין יחליט בית־משפט מחוזי.
• כל אחד מבני״הזוג יכול לדרוש גירושיו במיקרים
הבאים: הסכמת שני הצדדים לגירושיו ; אחד נטש את
השני; בת־הזוג היתה בעת הנישואין בהריון, שלא
מבן־זוגה, ובן־הזוג לא ידע על כך; אחד מבני-הזוג
הטריד את השני ומגע חיי-משפחה תקינים; אחד מהם
הוא חולה־נפש או חולה חשון״מרפא; אחד מהם סובל
ממחלה המונעת חיי״מין תקינים; לדעת בית־המשפט
אין סיכוי לחיי״משפחה תקינים.
• אותו בית-משפט יהיה אחראי לחלוקת הרכוש
של הזוג המתגרש, ולקביעת מזונות( .הצעת־החוק מפרטת
סדר תקין של ביצוע הגירושין).

עם הגשת הצעודחוק זו, בא הקץ לגימגומים סביב נושא
זה, והכנסת תוכל להכריע בבירור לכאן ולכאן.
יהיה ברור מי בכנסת נאמן באמת לעקרון זה, ומי משלם
לו רק מם־שפתיים.
הדיון, שייערך בעוד כמה חודשים, בוודאי יהיה מעניין.
אגשים בכנסת
מובן שהדיון על הצעת־החוק לביטול האיסור על
י חסי ם הומו״סכסואליים עורר את כל משאבי ההומור
בבית. בדיחות הסתובבו לרוב במיזנון.
בין השאר סיפר ח״כ יוחנן באדר את הבדיחה
הבאה: בפני המלך הפרוסי פרידריך הגדול התייצב
אחד ממפקדי גדודי הפרשים, וגילה :״תפסתי את אחד
החיילים שלי כשהוא בא במגע מיני עם סוסה!״
צעק המלך :״מה?תעביר אותו מייד לחיל־הרגלים!״

ח״כ השבוע

האיש שהרגיז
את כולם
בדרך כלל איכזבו הח״כים החדשים והצעירים, שנכנסו
לכנסת השביעית. רובם נתגלו כעסקנים אפורים, אנשי־מנגנון
ההולכים בתלם, חריפים ומעניינים פחות מן הזקנים
שסולקו על־ידם.
גדעון פת הוא חדש גם לגבי חדשים אלה. הוא נכנס
לכנסת רק אחרי מותו של אריה בן־אליעזר. עד כה לא
דיבר הרבה במליאה, ונאומיו היו מוקדשים לענייני כלכלה.
פת הוא גבר בעל הופעה נאה, והוא ידוע בכנסת כבן־
עשירים, תושב סביון, איש־חסותו של יוסף ספיר. הובטח
לו, בך נאמר, שיתמנה לסגנו של שר־המיסחר־והתעשייד— .
אולם יוסף סיפר נאלץ לפרוש מן הממשלה לפני שהעניין
יצא לפועל.
השבוע הפתיע פת את הכנסת כולה בנאום אמיץ, חריף
והגיוני ביותר, שנאמר בקול שקט, מן הסוג שהושמע עד
כה בכנסת רק בפי סיעתנו. הוא אמר שמשרד־הדתות

גדעון נ ת
מיותר לחלוטין, שכל מעשיו הם קנוניות חשוכות, שבחירת
הרב שלמה גורן כרב ראשי בתל־אביב היתה מעשה־מיר־מה,
ועוד.
כשסיים את דבריו, קרא לי אחד משכני, איש ע״מ :״מה
נשאר לך עוד להגיד?״
מובן שנשאר, כי פת לא יכול היה להסיק את המסקנה
ההגיונית מדבריו, ולדרוש את הפרדת הדת מן המדינה.
לעומת זאת הבטיח שסיעתו תדרוש את ביטול משרד־הדתות
— ולא ברור איך יסכילו לכך חסידי־הדת הקיצוניים
של חרות, כמו אסתר רויאל־נאור ובנימין הלוי.
בכלל, הופעתו של פת מפגינה, בעצם אישיותו ודעותיו,
את המרחק הגובר והולך בין שני חלקי גח״ל — ומחזקת
את הדעה הנפוצה בכנסת כי גח״ל יתפרק ערב הבחירות
הבאות, או למחרתן.
ואכן — מה משותף לצעיר מתקדם, חופשי, בעל השק-
פת־עולם ליברלית ומתון בענייני ישראל—ערב כמו פת —
ולקנאית חשוכה מסוגה של רזיאל־נאור, האפופה מיסטיקה
לאומנית־דתית־ריאקציונית, או לסימון הבומבאסטי של
איש כמו חיים לנדאו?
מובן שכל חברי הכנסת שנאפו אחריו, מלבד יגאל
הורוביץ מע״מ ואני, גינו את פת בחריפות, כשעולה על
כולם (ועל מי הוא לא עולה?) מרדכי סורקים. למשל:
יצחק קור* (המערך) :לצעריהתחילהדיוןבטוןשד
זעם.

ש מ ענו

להתביי ש

סקיר ה

במ אזן

טובה

פ עו לו תיו.
של אני

שר־הד תו ת,
מקוו ה

ש אין

ש סיע ת

גח״ל

בהצבעות חשובות במייוחד, רגיל היו׳ ר למנות שני

השבוע השיב ויקטור שם־טוב, שר־הבריאות, לשאילתה:
( )1התשובה חיובית.
( )2לפי רישום ענף התנועה של המשטרה, קרתה
התאונה בערך בשעה , 18.30 אולם לדברי היומנאי,
רישום הזמן אינו מרוייק.
לאחר בירור שערך מש רדי
בנדון, נמצא כי בתח נת
מגן דוד-אדום בהרצליה
נתקבלה הודעה על
התאונה בשעה , 19.00
אך מכיוון שלא נמצא בתחנה
אמבולנס, פנו ל תחנה
בכפר-סבא.
האמבולנס יצא מהתח נה
ברפר־סבא ב״, 19.10
ישר אל מקום התאונה,
והגיע תוך פרק זמן ס ביר,
בהתאם לנסיבות ש נמסרו
כאן•
היו״ר ראובן ברקת: שאלה נוספת לח״ב אבנרי.
אורי אבנרי: מן התשובה מתקבל כאן הרושם,
שהסידורים היו בסדר מהרגע שהגיעה הקריאה לתחנת
מגן־דויד-אדום. אך לא מוסבר מדוע חלפה מחצית
השעה מהרגע שהאיש נפגע, ועד לרגע שהגיעה הקרי אה
לתחנת מגן״דויד-אדום. האם נערכה חקירה?
וי ק טו ר שם-טוב: בשאילתה שהגשת ציינת שעב־רו
ארבעים וחמש דקות מאז נתקבלה הידיעה. לא
ציינת איפה נתקבלה הידיעה. יש פה שוני בין מה
שכתוב ביומן המשטרה, שעה , 18.30 שלדברי היומנאי
מופיעה שם שעה לא מדוייקת, לבין שעת קבלת
הידיעה בתחנת מגן־דויד־אדום בהרצליה, שעה . 19.00
עד שהידיעה נמסרה לכפר-סבא, היתה השעה . 19.10
לך וחשב כמה זמן צריך לנסוע אמבולנס מכפר־סבא
למקום התקרית. מבחינת לוח הזמנים, הזמן סביר.

כאשר הביא שר־החינוך יגאל אלון, בפני הכנסת
הצעת־חוק שבאה לדחות חלקית את הגשמת חינוך־
החובה לכיתה ט׳ ,לא העז איש מהקואליציה להתנגד.
בניגוד למינהגי, נקטתי הפעם נימה אישית יותר :

אך נדמה לי שהחל מהשבוע יקשיבו ח״כים רבים יותר,
בעניין רב יותר, למד, שיש לומר לח״ב הצעיר מסביון.

לפי העיתונות, שכב הקשיש שנפגע עליידי מכונית
הנהוגה בידי מר עזר וייצמן, כ־ 45 דקות, עד אשר
הגיע אמבולנס למקום התאונה.
רצוני לשאול :
( )1אם יש אמת בידיעה הנ׳ל!
( )2אם הידיעה נכונה — מה הסיבה למשך הזמן
הרב שחלף מאז הפגיעה עד אשר הגיע האמבולנס, ש•
לפי העיתונים הוזמן מיד לאחר הפגיעה!

מי ילמד
כשהאח רעב?

באדר, שהצביע בעד הצעת־החוק, התלוצץ שהוא
ידרוש שרק במקום אחד בארץ יימשך האיסור על
מעשי־סדום. היכן !
בסדום, כמובן.

לפעמים יכול רומאן בלשי להתחבא בשאילתה יבשה.
הנד״ :למשל, שאילתה שהגשתי למחרת התאונה, שבח
היה מעורב עזר וייצמן:

רציתי לשאול עוד שאלה בקריאת־ביניים :״האם המשטרה
אינה מודיעה אוטומטית למגן־דויד־אדום על קבלת הודעה
על תאונה?״
אך היו״ר השתיק אותי — כי אין זכות לשאלה נוספת
שנייה• אך נדמה לי שהשאלה מדברת בעד עצמה, ואזי
מקווה ששר־הבריאות שמע אותה.

תפרסםאתדבריושלחבר ־ הכנסתפתכאחדהכתביםה־מ
ר כזיי ם שלה. ד ב רי חבר ־ הכנסתפתפג עו בכבוד הכנ ס ת.
אכנ ״ ילבמה הם פג עו ב כ בו ד הכנסת?
אי״י
יצחקק * רןלאנימדברבאופןאישי. דבריופגעו בי.

30 הדקות של
עזר וייצמן

אורי אבכרי י; מהות המישטר, וכל מישטר, נקבעת
על־יוי סולם העדיפויות שלו, ולא על־ידי כוונותיו.
במדינת ישראל, שבה סגן ראשיו׳,ממשלה הוא גם שרר,חינוך
והתרבות, אפשר היה לחשוב שהחינוך תופס מקום
ראשון בעדיפויות של המישטר. אין זה כך. אנחנו עושים
הרבה למען החינוך; איננו עושים מספיק למען החינוך.
...א ני רגיש מאוד, באופן אישי, לבעייר, זו. איני יודע
אם אני היחיד או כמעט היחיד בכנסת זו, שלא גמר בית־ספר
יסודי. נאלצתי לפרוש מבית־הספר אחר שבע כיתות,
מסיבות כלכליות, ולכן אני רואה את הבעייה קצת אחרת
מכפי שרואים אותה הפקידים של משרד־החינוך.
אינני חושב שדי במתן חינוך חינם. לא פרשתי מביתר,ספר
משום שלא יכולתי לשלם שכר־לימוד בכיתה ח׳ .גש
אז לא היה שכר־לימוד בכיתה ח׳ .הבעייה היא שילדים של
משפחות עניות צריכים ללכת לעבוד, כדי להשתתף בפרנסת
המשפחה; אין להם לב לשבת בבית־הספר כאשר הילדים
היותר־קטנים רעבים ללחם, כאשר ההורים עובדים
עבודה מפרכת ושוברת־גב לפרנכת המשפחה.
...הבעייה של חינוך־חובה־חינם היא של מתן גמול למשפחה
על אובדן כוח־ר,פרנסה של הילד, הנער, עד גמר
האוניברסיטה.
אם אנחנו רוצים לפתור את הבעייה הזאת, שהפנתרים
השחורים מייצגים אותר, במידה מסויימת, או לפחות מביאים
אותה לתודעתנו, כי אז עלינו להבין שאנחנו מוכרחים
לדרבן את בני השכבות האלה להמשיך בלימודים, לא ר־בבית־הכפר
היסודי, לא רק בכיתות ם׳ ,י׳ ,י״א, כי אם
עד גמר בית־הספר התיכון ומשם הלאה עד לאוניברסיטה.
הקבוצה המנהיגה של שיכבה זו יכולה וחייבת לבוא מתוכה•
אנחנו מוכרחים להביא לכך שילדים מחוננים ומוכשרים
בציבור זה יגמרו את האוניברסיטה, ולשם כך לא
די במתן חינוך חינם, כי חינוך החינם צריך לכלול גם מתן
אפשרות למשפחה לפצות את עצמה על אובדן כוח הפרנסה
של הילד, של הנער, של האיש הצעיר.

סרס מרג ש מראה מה
אזרחיי ם:
131י* 0 3שד ו,ונ1וא1,

הוויכוח השנתי של משרד״הדתות הוא התכתשות שיגרתית בין דתיים וחילוניים.
השנה נפתח בנאום חריף של ח״כ גדעון פת (ראה רשימה) נגד משרד־הדתות.
אחרי שרוב הנואמים תקפו את פת, פתח אבנרי א ת נאומו בדברי־שגח :
אורי אבנרי: צדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים.
במשך שש שנים היה קולי כקול קורא במידבר בכנסת. אני שמח שעכשיו הצטרף אליו,
בכנסת זו, קול צלול ושקול של נציג מפלגה גדולה, חבר־הכנסת גדעון פת, שדבריו הנוקבים,
המחושבים והמתונים, הרגיזו היום כל־כך את חברי־הכנסת האחרים.

הלוואי וסיעתו היתה עומדת מאחוריו כגישה נבונה זו.

מי זה ״אנו״ י

לא אחזור על דבריו, אמשיך מהמקום שבו נעצר.
בר־הכנכת פת מציע לבטל את משרד־הדחות ולהעביר את סמכויותיו
אנחנו צועדים צעד גדול נוסף קדימה: אנו תובעים להפריד להלוטין בין

שר־הדתות
אורי אבנר י
לידי הדת

ורהפטיג: נדמה לי שכבר לא ״אנו״.
:סיעתנו מייצגת אוז בוחריה, ובוחריה הם ״אנו״.

משרד־הפנים.
והמדינה.

ובכן, אנו הולכים צעד גדול קדימה, ודורשים את הפרדת הדת מן המדינה בכללותה.

מנחם ידיד: למה באת בכלל לארץ־יטראל, חבר־הכנסת אבנרי? בזכו ת מה
באת לאר׳ן־ישראל, נא שר אתה רוצה להפריד בין דת ומדינה?
א * דיאבנרינ אם אתה רוצה לקבל וידויים אישיים, בוא ל מיזנון ואמסור לך.
בולל, לא ברור לי איך מדברים אנשי סיעת גח״ל כאן ב שתי ל שונות: בל שון
חבר־הכנסת גדעון פת ובל שון חבר־הכנסת מנחם ידיד. הרי זה דבר והיפוכו. לא
לי היכן עומדת סיעת גח״ל, ו היכן עומדות סיעות גח״ל, ומה מש תף להן, ברור לגבי הבעייה המרכזית הזאת של חיינו הלאומיים.

שבעת עקרונות ההפרדה

711111״19111 111101111

החתן (אוליבר) והכלה (ג׳יני) מתייצבים זה
1114/11 1/111 1 1 / 4 ) 1111 מול זו בטרקלין פרטי, כשכמה מידידיחם ואבי
הכלה יושבים ועומדים מאחוריהם. כל אחד קורא יצירה שבחר בעצמו: ג ני, שיר
של אליזנ ט בארט, ואוליבר, שיר של ואלט ויטמן. הזוג חוזר על נוטח שבועת־הנישואין
הקבוע בחוק, והחתן שם טבעת על אצבע הבלה. לאחר מכן מכריז
בוהן־הדת האוניטרי (כת נוצרית שאינה מחייבת אמונה באלוהים) בשם המדינה
שהם נשואים כחוק (בתמונה למטה) .הסצנה לקוחה מהסרט ״סיפור אהבה״.

אנחנו תובעים את הפרדת הדת מן המדינה, וכדי להסיר כל ספק, אמנה בקיצור את
הכללים הקונסטיטוציוניים, הדמוקרטיים, היסודיים, של הפרדה זו:

• כל חוק, תקנה וחור!־עזר, המטיל על אדם מיצווה דתית
בכוה רשות חילונית, ממלכתית או עירונית -יהיה כטל ומכוטל.
• שרותים ממלכתיים וציכוריים, וככלל זה שרותי רככת
ואוטוכופים, יפעלו שבעה ימים כשכוע.
• לכל תושב יהיה מוכטה חופש האמונה והכפירה.
• לכל הדתות, ולכל הזרמים ככל דת, יהיה שוויון מלא כזכויות
וכחוכות.
• לשום אדם לא תעמודנה זכויות־יתר כשל מעמד דתי או
פעילות דתית, ובכלל זה שרות צבאי או שרות לאומי.
• זבות־יסוד היא לכל אדם להתקשר ככרית־נישואין -,כלי
הבדל דת, לאום, עדה וגזע. כל ענייני האישות, ובכללם נישואין
וגירושין, יהיו מסורים בלעדית בידי המדינה.
• שום מוסד ממלכתי לא יתערב בבהירות כוהני־דת, ולשום
כוהן־דת לא תהיה סמכות בלפי המדינה. לא תהיה דת מטעם
רשויות המדינה, ולא תהיינה רשויות־מדינה מטעם דת.

הנישואין מתחילים בש?!ר
כבוד היושב ראש, אתעכב היום רק על אחד מעקרונות אלה, הקרוב לכולנו — עקרון
הנישואין האזרחיים.
בימים אלה עוברת על תושבי המדינה חווייה אמיתית. באולמות הקולנוע מוצג סרט?:רגיט,

עדין, יפה, בשם סיפור אהבה, ובשיאו של סרט זד, מתקשר זוג בברית־הנישואין. בסצנה
מרגשת מבקש האב הקתולי של הכלה שהנישואין יתקיימו בכנסיה קתולית, או לפחות
בכנסיה כלשהי. הזוג הצעיר עומד על דעתו לקיים חתונה אזרחית, אישית, אנושית.

הצופים רואים על הכד צעיר וצעירה העומדים זה מול זו, כשכל אחד
אומר כטכס דברים היוצאים מקרב ליכו, לפי בחירתו.
עומד לידם כוהן־דת — לא חשוב ולא ידוע של איזו דת — ומכריז בשם קהיליית
מסצ׳וסטס :״אני מכריז עליכם כעל גבר ואשד.,״
יום* גולדיטמידט (.מפד״ל) :למה בבדל כוהן־דת?

אורי אכנרי :

ז ה יכול להיות כל פקיד שהוא, שהמדינה תטיל עליו תפקיד זה.

מה מרגש כל־כך במעמד זה בסרט? הטבעיות, הפשטות, העובדה שהמעמד ניבע מן המוסר
והאמונה וההשקפה של המתקשרים בבדית־הנישואין, שאין פה קורטוב של שקר או צביעית.
והנה אצלנו, בארץ זו, יש טכס דתי, היפה לדתיים, לאנשים מאמינים בתוכנו ובצורתי.
אבל כאשר טכס זה נעשה לאנשים שאינם מאמינים לא באלוהים, לא בדת ולא במסורת,
הרי טכס זה הופך ללעג ולקלס בעיניהם; חיי־הנישואין שלהם מתחילים בשקר.

אוי לנישואין אלה, ואוי לדת, הסבורה שהיא נבנית בשקר זה.
רבותי חברי־הכנסת, איזה מצב בלתי־מכובד קיים כיום במדינת ישראל!
מאית זוגות מתקשרים בברית־הנישואין במה שנקרא ״נישואי מכסיקו״ .שולחים מכתב
למדינה זרה, מקבלים תעודה ממדינה זרה, ונרשמים כנשואים בישראל על־פי חוקי ישראל.

האם זהו תהליך מכובד?

עשרות ומאות זוגות אחרים נוטשים בכל שנה את מדינת ישראל, עוברים לארץ זרה,
לקפריסין או לארץ אחרת.

הגדי׳׳ ,החגיגי כיותר כהייהם, עובר
--ייייי-5הרגע שצריך היה ׳ ־
להיות היפה,
עליהם בנכר, אצל זרים.

כל הבניין הזה בנוי על צביעות, וצביעות זו, כבוד היושב־ראש, משתרעת לכל אורכם
ורוחבם של יחסי הדת והמדינה. אפשר היה לחבר פיליטון על צביעות והתחסדות זו.
הנה מדינה שאין בה רכבות ואוטובוסים בשבת, אבל יש בה שרות מוניות ומכוניות
פרטיות, ויכול כל אדם, במחיר גבוה יותר, להגיע לכל מקום בארץ זו בשבת.
במדינה זו אסורות טיסות של חברת־התעופה הלאומית בשבת, אך נמל־התעופה שוקק
חיים בשבת וכל המטוסים מסים.
במדינה זו אמור לגדל חזיר ולמכור בשר־חזיר, ובמעט בכל המסעדות ברחוב דיזנגוף,
ובערים האחרות, כולל ירושלים, אתם יכולים להזמין מה שנקרא ״סטיק לבך׳ (צחוק).
במדינה זו אין נישואין אזרחיים, אבל יש נייטואי מכסיקו, נישואי קפריסין וכד׳.

איזה בניין הקמנו? זוהי השפלה למדינה ולדת גם יחד.

אם לא מחר — מחרתיים!
כבוד היושב־ראש, לא נותר לי זמן לגעת בפרשיות אהרות מכוערות, מבעיתות ואף מעוררות
סלידה, כמו קיומו של ״ספר ממזרים״ ,״ספר מנודים״ ,שהוא דבר מיפלצתי, וזאת
מטעם רשויות המדינה.

לא אוכל לגעת כעובדה שלפחות חצי מיליון יהודים ככרית־המועצות
נשואים כנישואי־תערוכת, והדרך לארץ נמנעת מהם -לא על פי חוק
(כי לפי החוק הם יבולים לבוא) ,אלא מפני שהם יודעים כי כבואם
לארץ הם באים לחברה שלא תקכל אותם, ושכה אין הם שווי־זכויות.
יש לסיים את המצב הזה, יש להפריד בין הדת למדינה. אין בליבי שמץ של ספק שדבר
זה קום יקום, אם לא היום — אז מחר, ואם לא מחר — מחרתיים.

ה תנ פ לו ת המי שטרה על כ 1כבי הבוהימה התל־אביבית