גליון 1764 מתאריך 23 ביוני 1971

אי ־ אפשר
שלא לגחך למראה
הפיתולים שמתפתלים
כמה
מעיתוני ישראל, במאמציהם שלא להזכיר
את שם העולם הזה. ניקח, למשל, עיתון
ערב כמו ידיעות אחרונות. ביום הראשון השביע
הביא עיתון ערב זה לידיעת קוראיו
ידיעה חשובה, הנוגעת לראש־הממשלה, גולדה
מאיר. הידיעה נראתה לעורכי העיתון
כה מעוררת עניין, עד שסגרו אותה במיס־גרת
בעמוד הידיעות האחרון של העיתון.
ה״סקופ״ הגדול של ידיעות אחרונות, שכתב
העיתון היה צריך להעבירו טלגרפית
מלונדון, סיפר כי השבועון הבריטי אוב־זרוור,
מסר על שמועות המהלכות בקליפורניה
בדבר י־ומן בין ראש־הממשלה גולדה
מאיר והמיליונר לואיס בויאר מלום־
אנג׳לס.

3 2 ! 110״ 3ן ס ת 6־\ 0נ ) ח ס 11 0 0 30 11 1! • 111-0חיגי 1ג
חמישה ימים קודם לכן הופיעה כמובן

אותה ידיעה על שער העולם הזה, אבל
עורכי ידיעות אחרונות התעלמו מכך. רק
0 1 1 6 01׳ 3 8 3 1 *1*0 )1
אחרי שסוכנות ידיעות בינלאומית העבירה
את גילויי העולם תזה בפרשה זו לכל רחבי
8 \ 181*301 ? 011)101*8
העולם; רק אחרי שהידיעה פורסמה באר-
צות־הברית; רק אחרי שכבר החלה שרשרת
-4 0013111311011 81111
תגובות על הפירסום ברחבי העולם; ורק
)1זזזנ> 1תזוח?פזו! 1זי) ?ח ^ 0
*• 6X0517 ומו2־<1126<|.ז 83ז 0
אחרי שעיתון בריסי פירסם על שרשרת
חגו!1ן. ז|ל>0551ז ג 1׳־״

תגובות זו — מצא ידיעות אחרונות לנכון
להזכיר את הגילוי. אבל שם העולם הזה
•שער, ה עו לםהזה׳ כ, מי אסיהרדד׳
לא נזכר בו.
תופעה זו אינה אופיינית רק י לידיעות
אחרונות, אלא לובים מעיתוני ישראל. היא באה לידי ביטוי מודגש בשבועות האחרונים,
כאשר נערכו חילופי מידע אינטנסיביים בין העיתונות הישראלית לעיתונות האמריקאית
בפרשת מאיר לנסקי. העיתונאים הישראליים בארצות־הברית דיוזחו לעיתוניהם בארץ על כל
מילה שהתפרסמה בעיתונות האמריקאית בפרשה זו. העיתונות האמריקאית פירסמה ידיעות
על פירסומי העיתונות הישראלית בעניין זה.
העיתונות האמריקאית, הפועלת ברובה לפי כללי הגינות מקובלים במיקצוע זה, לא רק
שציטטה את מקור הידיעות, אלא גם הבליטה את מקור הפירסומים על לנסקי. עיתונים
מכובדים כמה הלוס־אננילס טיימס או המייאמי הראלד, דיווחו לקוראיהם על פירסומי העולם
הזה בפרשה (ראה תמונות) .המיייאמי הראלד, שהוא העיתון הנפוץ ביותר בפלורידה, איזי ר
פעילותו ומגוריו האחרון של מאיר לנסקי, ושאחד מכתביו לשעבר הוא הנק מסיק, שפירסם
לאחרונה את הספר מסקי — אפילו טרח לפרסם את שער העולם הזה עליו מופיעה תמונת
לנסקי (העולם הזה .)1671

*נ ציסוס שד ציסוס
כי ל ג בי עיתונים אלה ואחרים, שהסתמכו
על פירסומי העולם הזה, כמו בפרשת
הרומן של גולדה עם לו בויאר, היה ברור
שהעולם הזה הוא שפוצץ את הפרשה. שכן
שער העולם חזה שהתייחס למאבק המתנהל
בצמרת ממשלת ישראל בקשר להארכת
רשיון השהייה של מאיר לנסקי בארץ,
פורסם מספר ימים לפני שהופיעו בישראל

—0 1 1

3 0ת, 1 0 * 1
3 -ז 10 15ץ 0 { 1115 5 ) 3ת 510ת ) 6א

)}) 01£ 00 73051 ן ן 3£ ^11ז
״ 71118ש 10 3 3 6 1 3 0 1 3 6 2 6 1 1 , 0
׳ 021 )1,״ 0 0 6 0 ) 152861 *5 01081
0 1 3 8 3 2 1 0 6 8 ,ץ ! 32 * 661 ) 1ם ק 0ק
1 0 0 1 1 1 6 6 ) 1 8 16511016 0 ) 7 8 0 3518ג 1ק * 101 601ז 6 6ז ׳ 8 0 3ץ ז81
3 )(3 ״ 81601׳ \ 6א 811686 )1ס ס0 1 1 0 8 ״ 16060101165 .
0 0 6ק 3ז 8ס ) ס 0ק ש 6ז\ ׳1 6 6 0 0) 001 0ק 1 6 6ע 6ע ז 10) 5 7 3 0 8 1ק
166 ^ 003613 02306 30161
, 0 0 6 0) 1 6 6׳ \ 1ז נ 0 6 3 2 7 6 1
6 0 1 6 1 0 8 5 0 1 0 3 0 3 0 1 6 1 5 7 1 6 .,
10 * 6 1 0 6 ) 6 6 80-03 1 1 6 6 6413011
0 ) 101765) 0 2 5 6 8 5 6 3 6ק ם 0 2 0

* 5 10 -ע) 86031156 0 ) 7 8 0 8 1

ה, סי א מי הרלד׳
ובעולם הידיעות על גירושם של מספר
חברי סינדיקאט הפשע האמריקאי בנמל-
התעופה בלוד, ולפני שכל העיתונות הישראלית
החלה להקצות מקום לידיעות על
פרשה זו.
דבר זה לא יכלו כמה מעיתוני ישראל
לעכל. הם העדיפו לפרסם ידיעות סלגרפיות
מאת כתביהם בארצות־הברית, שציטטו עיתונים
אמריקאיים שהידיעות בהם היו מבוססות
על פירסומי העולם הזה, ובלבד שלא
להזכיר אותנו.
הגדיל לעשות שיב ידיעות אחרונות, ש־

^ 5 6 6 0 1ץ 15 23261ץ? 1-3081י
{ 16 1( 216ז 1115 0מ ) 1 1ת ! 1111( 110, 3
62 1111.621716* 11626 נן 3ק 6 * 5ח
־116 531)1 116 113)1 6 0 016 ) 0 15
2361 35 3 .16 0 2613 \ 311<1
1116.ץ 0ו ס 6
]3 3 0 1 3 0 1 1)32611, 3 56X 0 1 1 1 1 0 5 * 661) 137,ק 3 0 )1 -
)0131016 ) 1 1351 * 6615 1113
111626 * 35 ״ 3 5 ) 2 0 8 8 1 6 1( 6 1* 6 6 0 1523611 031( 1061 0150] 2 6 5 5 0 2 6 8 2 0 0 0 5ק 151625 3 0 )1
, 5 218111 10 13ץ ) 762 1,3051ו 0״ .ק 5111ס 23611 011126
׳5 26ז }) 5603 1 1 5 6 01 113051 16 )1 {103001311101 )11085 10ט נן
152361 , 1 1 3 0 1 3 0 1 1132611

) 1162016)1 11101 ״3 80651 0
.׳} 1110002 ״ 50 11115 0 0 ) 1012

ה,לום־אנג׳לפ טיימס׳
פירסם סידרת כתבות שהועברה אליו טלגרפית
מכתבו בארצות־הברית. ידיעות אחרונות
יכול היה לחסוך לעצמו את כספי

המיברקים. היה זד, העתק כמעט מילולי של
כתבה שהופיעה שבועיים קודם לכן בהעו־

לם הזה.
התרגלנו כבר לתופעה זו של התעלמות
מגילויי העולם הזה. אולם כאשר אין מפרסמים
ידיעה מקורית שהופיעה אצלנו, אלא
אחרי שהיא מועתקת בעיתוני חו״ל (אגב,
סוכנות הידיעות שהעבירה את הידיעה על
הרומן של גולדה טרחה לציין כי הסיפור
פורסם לראשונה בהעולס הזה) ,יש בכך
משהו פאתולוגי הראוי לגיחוך ולחמלה, יותר
מאשר לרוגז.

העולם הזה 1764

תמרורים

תו ר,־ 46 של טוני קרטיס, שנזרק לכבוד
יום־ההולדת לגובה על־ידי צוזת ההסרטה
47 פעמים.

נולד בבית־ר,חולים אסותא בתל-
אביב, לפירסומאי יעקבנחמן ולאשתו
נו ד ה, בן ( 3.5ק״ג) .לזוג בת בת : 11
אורית.

מנהליםרומן. הכוכבת קנדים
כ ד נן, שהיתר, ארוסתו של טרי מלצ׳ר
בנה של דודים דיי, והמפיק לו אדלר
המבוגר ממני, ב־ 10 שנים והעומד להפיק
סרט גדול בכיכובה.

נולד לאיש אספא עודד גור*
דצקי, שהוא אב לשניים, ביום השנה השלישי
לפטירת אביו זאב גורדצקי ז״ל,
בן שלישי: זאב.

נחוג

בלונדון, על בימתי הצילומים

קדטים
של סידרת הטלוויזיה המשכנעים, יום־הולד־

נישא ׳ באנגליה, על גבי דוברה
בתעלה לה־מאנש, לאחר ארבעה שבועות של
היכרות, כוכבת העבר ג׳יגיפר כ׳ונם

( )52 והמיליונר נורטון טיימון ו,)64
איתי נפגשה על חוף־הים שליד הוליבוד.
השניים נישאו בלב־ים מפני שלא הצליחו
להשיג רישיון נישואין רגיל. ג׳ניפר, שהיא
אם לשני ילדים מנישואיה לשחקן
המנוח רוברט ווקר ולבת מנשואיה למפיק
דויד סלזניק, סבלה מהתמוטטות־עצבים
לאחר מותו של סלזניק והתאוששה
ממנה רק לאחרונה.

נפצע פצעים קלים מפגיעת מכונית,
עת חצה את הכביש במעבר חצייה
ברחוב רמב״ן בירושלים, שופט בית־המשפט
העליון ד״ר יצחק קיסטר (.)66

הקי׳ז
^ ^ 1 1 1 * 7אלי אתו הו א על שפת הים.
הוא מתפעל מהגוון הנפלא של עורך. גופך שזוף, רענן וצעיר.
גופן־ מדבר א ליו. גםבערב, מבעדל שמלתך ה ק לי ל ה, שו מד
שיזוף וה ש חו ם ו הנ פלא. אין כוויות, אין קילוף.
עו דרדך ע ל^גוון
גוון ה ש חו ף
עתהאת יודע תאת הסוד: ענעו של
עז 0 0נ\ו >>4x1413.1-0״ הלןקר סי ס ״ לשיזוף מהיר ובריא.
אמם7
ל ב חי רתד: קרם עו\ 7דעוכ 1פבש פו פרת, ש מן״ סנ ס ך בבקבוק.

פורומייזזעי ציבור

צילום דירק

מאיר לנסקי רוצה להיות
שכנו של שמעון פרס
מאיר לנסקי, מי שהוכתר בתואר הבום של סינדיקאם
הפשע בארצות־הברית, אינו מוטרד מן הסערה המתחוללת
סביב שהייתו בישראל ומתעניין באפשרות לרכוש
דירה בה יוכל להתגורר באופן קבוע, במקום הדירה
העומדת לרשותו כעת באורח זמני במלון אכדית.

נסיעת אלוו לארה״ב -
לעיכוב מיתקפה מדינית
נסיעתו של סגן ראש-הממשלה יגאל אלון
לארצות־הברית לא תוכננה מראש ונקבעה
כמעט ברגע האחרון, אחרי שהניעו לישראל
ידיעות על מיתקפה אמריקאית מתוכננת
ככדה מאוד, המיועדת לסחוט מישראל
ויתורים לנכי ההסדר החלקי עם מצריים.
לפי אותן ידיעות אין האמריקאים מתכודנים ללחוץ
ישירות על ישראל, אלא להפעיל לחצים באמצעות גורמים
עקיפים, ובעיקר בעזרת גורמים מערי אירופאים.
אלון ינסה לשכנע את האמריקאים לדחות את הפעלת
לחציהם. נסיון זה מבוסם על האמונה של מספר שרים
בכירים בממשלה, כי אם ניתן יהיה למשוך את מצב
הקיפאון הנוכחי עד לשנת , 1972 שהיא שנת בחירות
בארצות־הברית, לא יופעלו עוד לחצים מצד ארצות־הברית
על ישראל.

בחירתו של אלון לשליחות זו נעשתה על
רקע דעותיו היוניות המתונות. כעת ביקורו
של שר-החוץ האמריקאי ויליאם רוג׳רם בישראל,
נעלב אלון כצורה קשה, אחרי שגולדה
מאיר השתיקה אותו מספר פעמים
כצורה גסה, כעת שניסה להציג את דעותיו
שלו.
לפני צאתו של אלון הובטח לו על־ידי גולדה שלא
להיכנע לדרישות המפד׳׳ל הנוגעות לשינויים בעניינים
הנוגעים לתיק החינוך שהוא מחזיק בידו.

יצחק רביו יחזור לארץ
לבירור עתידו
שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין, עומד לחזור
בימים הקרובים לישראל, למה שיוגדר רשמית כ״חופשת
מולדת׳׳ .למעשה מיועד ביקור זה לקבוע סופית את
תאריך פרישתו מתפקידו כשגריר וצירופו כשר לממשלה
— דבר שהובטח לו, אבל טרם סוכם סופית.

נראה שמועד צירופו •טל רכין לממשלה
קשור בצירופה •טל אישיות צבאית ככירה
לממשלה. רבץ יצוד!? לממשלה מספר חודשים
לפני צירופה של אותה אישיות. עתה,
כשמועד צירופה של אותה אישיות נדחה,
ייתכן שגם מינויו של רכין יידחה לזמן
קצר.
על כל פנים, ברור שרב־ן יסיים את כהונתו כשגריר
עד תום השנה האזרחית הנוכחית.

ישראל תחזק את
התבססותה באפריקה
לפי הערכתו של שר־החוץ אבא אבן, שהזר מסיור
בארצות אפריקה, תחזק ישראל את התבססותה
באפריקה.

לפי אותה הערבה, למרות ההתבסמות,
לא יוכלו אותן מדינות לתמיד כישראל בהצבעות
כאו״ם.

לנסקי הכיע את רצונו לרכוש דירה בכית
כו יתגורר שר-התחכורה שמעון פרס כרחוב
אופנהיימר כרמת־אביב. הוא מתעניין
כחברת ״אדגר״ ,השייכת לגיגי פרם,
אחיו של השר, באפשרויות לרכוש דירה
מתאימה כאותו בניין כו מתגורר פרס, אולם
עד בה טרם רכש את הדירה.

דירות לעולים יינתנו
למשפחות מרובות ילדים
המשרד לקליטת עלייה ישאיל דירות ש
נועדו לעולים למשרד השיכון, כדי לפתור
בעיות־מגורים של משפחות מדוכות ילדים
וזוגות צעירים.
ההחלטה על כך נתקבלה עלי־די הרשות לעלייה וקליטה,
המשותפת לסוכנות ולממשלה.

מרדכי בראוו עומד
לפרוש מו הסוכנות
מרדכי (״מודלה״) כראון, מי שהיה קצין
הינץ• ראשי כצח״ל, עשוי לפרוש כקרוב
מתפקידו כראש מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות
היהודית.
בדאון מנמק את פרישתו בבריאותו הרופפת ובעול
הכבד של נסיעותיו הרבות בעולם, במיסגרת תפקידו,
שיש בהם משום קושי בריאותי ופגיעה בחיי המשפחה
שלו.
אגב, נסיעותיו הרבות של מורלה, עוררו בשעתו ביקורת
קשה מאוד בקרב כמה ממנהלי הסוכנות, שטענו
כי כמה מנסיעות אלה נעשו שלא לצורך.

גורם נוסף לעירעור מעמדו של בדאון,
הוא כישלון הנועד כמיפקד הציוני, בו השתתפו
רק 891,966 איש, מהם 645,616
בארצות־הכרית.
בראון, שעמד מאחורי האירגון העולמי של הסטודנטים

היהודיים, הזוג׳ס, שקבע למעשה את המיפקד ואת הבחירות
שיבואו בעיקבותיו, מואשם בכך כי בסופו של
דבר לא נטל האירגון חלק במיפקד.

בין המועמדים לרשת את מקומו של
בדאון בסוכנות מזכירים את הסופר-עיתו-
נאי, הד״ר מיכאל (״מיקי״) כר-זוהר, ממקורביו
של דיין, ימי שחיבר את ספר
העלילות של איטר הראל.

סיכסור במחלקת המים
והמאור בעיריית ת׳׳א
מחלקת המים והמאור של עיריית תל־אביב, משותקת
לאחרונה.
הסיבה: סיכסוך בין מנהל המחלקה, המהנדס משה
דותן, לבין האיש מספר שניים במחלקה, יהודה גוזני,
הנושא את התואר מהנדס מפעלי מים.
הסיכסוך בין השניים הגיע לשיאו לפני שבועיים וגרם
לפילוג בין עובדי המחלקה, שעיקר תעסוקתם עתה
הוא ויכוחים בנושא הסיכסוך. תוצאה נוספת של היחסים
המתוחים בין העובדים: תלונה שהוגשה למשטרה
על תקיפה בין יריבי המחנות.

מיבצע לשמירת
הנקיוו בכבישים
המועצה למען ארץ־ישראל יפה עומדת
להפעיל מתנדבים ומתנדבות שיפקחו על
נקיץ הכבישים הראשיים כישראל. הכוונה
היא למיכצע שימנע השלכת פסולת ו־ליכלוף
ממכוניות הנוסעות כדרכים הראשיות
של הארץ.
במדינות רבות בעולם, ובמיוחד בארצות־הברית, נק־נסים
נהגים הנתפסים בזיהום דרכים בקנסות כבדים
ביותר. בישראל העונש על עבירה של זריקת פסולת
לכביש הוא קנס בסך 20ל״י בלבד, אך המשטרה
אינה מקפידה על תקנה זו ורק לעיתים רחוקות מובאים
לדין נהגים שזיהמו כבישים.
המתנדבים שתפעיל המועצה ירשמו מספרי מכוניות
שמתוכן הושלכה פסולת לכבישים. משרד התחבורה
הסכים לספק למועצה את כתובות הנהגים שמספריהם
יירשמו, והמועצה תיפנה לאותם נהגים כפעולות הסברה
ושיכנוע.

עימות ״תנובה״—חלבנים בגלל רווחים
צפוי עימות בין
תנובה לבין מחלקי
החלב.

הרקע לקרע
כין הצדדים -
הוא רצונה של
״תנוכה״ להפחית
מרווחיהם
של המחלקים,
המקבלים מחיר
שווה עכור ה-
בקבוקים שהם
מביאים לבתים
לזה •טהם מביאים
לחנויות.
הנהלת תנובה טו
ענת
כי עבור מכירה
סיטונאית לחנויות
לא מגיע למחלקים
הסכום שהם
מקבלים היום.

טלוו * 1י 1ת
״אמקור״ הצועד בראש תעשית הטלוויזיה בישראל
מוסיף לבם צבע לחיים עם מקלט היוקרה

במבחר 8צבעים. חידושים נוספים ־ 20־־\/א £07ק •5׳
מתאים גם לחדר השינה. ודגם 8003 עם המסך האופטימלי

יתרון חשוב י־ שרות

3ויתר 1נ 1ת

העולם הזה 1764

טלחידית

ק 7 1־

מנענעים אוטומטיים

6לחצני מגע

עין אלקטרונית

המפתח הבלעדי

אינך צריך ללחוץ ולסובב
כפתורים. כוון פעם אחת
את לחצן המגע. מעתה,
בלחיצת אצבע קלה תקבל
את הקליטה הטובה ביותר
שבחרת מראש.

בכל אחד מששה תאי
המנענעים נמצא לחצן מגע.
נל אחד מהם אפשר לכוון
מראש לכל אפיק בכל תחומי

מראת לך על איזה מנענע
לחצת. ממש כמו במחשב
האלקטרוני.

נועל את המקלט
בפני ילדים וזריגו

המפיצים:

וסוחרים מורשים

ונססד •

ר ח ! ק ^ללב!

מכתבים
8ח״כ פרוש
והעולם התחתון

אני תוהה אם ח״כ פרוש הוא באמת
תינוק תמים כפי שהוא מעמיד פנים, ואם
באמת לא הכיר בעובדה שלדו סטאשר
וחבורתו יש קשרים עם העולם התחתון
האמריקאי.
האם לא ידע שהכספים הניתנים לו ע״י
אנשים אלה הם רווחים מסמים, מזנות ומהימורים?
או האם הבטיח ח״כ הרב פרוש
לאנשים אלה מקלט בטוח בישראל, לאחר
שקיבל סכום של 100.000 דולר עבור

קודמות. הבוחר הישראלי המטופש בלע
שבע פעמים אותם פיתיונות לעוסים.
שמי לא חנן ואם אני ניגש לקלפי של
הכנסת השמינית לפני שינותקו חוקי הכפיר,
הדתית מהמדינה, ולפני שיבוטלו חוקי
דיכוי הזונות וההומואים!
חוקים רקובים אלה הם פשע נגד האום!

חנן גולדגרט,

ס! אימרות
שפר

חולון

)1מחר! לנסקי לשלטון סמדינת־ישראל.
)2חילופים! סינדיקאט בורחים מארה׳׳ב,

חשיש, מ שטרה ובתי־גגשפט
קראתי את כתבותיכם בעניין ה״ה
זוהר, אינשסיין ושיסל (העולם
.)1763—1762 הרשו לי לחזור ולהבטיח
לכם שהמחוקק בשום אופן לא התכוון
שהנ״ל ישרצו באבו־כביר. המעצר מכוון
למנוע התחמקותו של החשוד לפני
המשפט ע״י בריחה ל־חו״ל
או הפחדת עדים
במשך החקירה. אינני
חושב שאחד מן החשודים
הנ״ל (כולם בעלי
משפחות ונכסים) היה
בורח מן הארץ. כמו כן
אני מבין מן הסיפור
שכל העדים נגד הקבוצה
הם אנשי משטרה,
כך שאני מקרה שגם
גורם ההשפעה על העדים
יורד בכלל מן הפרק.
הבעייה
העיקרית היא
איפוא השמוש הבלתי
חוקי בתקופת המעצר
לשם ענישה או לשם
לחץ להודאות. הייתי מציע שאיזה סטודנט
לסוציולוגיה או למשפטים יקח את
הבעייה כנושא לעבודה סמינריונית ויחקור
דלהלן:

הזח

ע 1י? 1ףמהיר
ונ ע ״

א) מה הוא אחוז ד,נחבשים י׳45-
שעות שמובאים בכלל להארכת מעצר?
ב) מה הוא אחוז המובאים להארכת
מעצר שמובאים לאחר מכן למשפט?
ג) מה הוא אחוז הנעצרים ל־ 4ימים
ומעלה שאחרי כן מורשעים כחוק?
ד) מד, הוא אחוז הנעצרים שלגביהם
טוענת המשטרה שינסו להתחמק מן הח
ו ק, שלאחר מכן אינם מתייצבים למשפטם,
בורחים מן הארץ או מפקירים
את הערבות?
אני חושב שיתברר שלא יותר מ־20
אחוז מן הנעצרים מובאים למשפט בכלל
ולא יותר מבערך / 0,ס 10 מורשעים.
אילו ידעו השופטים מסקנות אלה, לא
היו מקלים כל־כך בחלוקת 4או 7או
10 ימי־מעצר כל פעם שאיזה סמל משאגודת
ישראל? אני טבור שחקירה מטעם
הכנסת לבדיקת המוסר נחוצה באופן דחוף.
כמו כן אני סקרן מאוד לדעת:
) 1האם מתאפשר הדבר לכל איש־עסקים
ישראלי לרשום את חברתו בליכטנשטזן,
ולפעול בישראל כחברה זרה, על כל היתרונות
הכרוכים בכך?
)2האם תפקידיו של הרב פרוש כסגן
ראש עיריית ירושלים, וכבעליה של חברת הבנייה
נחלת ישראל;!^הג 361 1*1311131; 181
,31111)1138 אינם יוצרים ניגודי אינטרסים?
)3אילו חוזי־בגיה בירושלים בוצעו על־ידי
חברתו?
לצערי אינני יכול לחתום בשמי, שכן
אני פוחד מחבריו הגנגסטרים של הרב
פרוש ומחברי מפלגתו משליכי האבנים.
קורא, ירושלים

₪הגוהר
הישראלי

מוצר איכות של תיא טס אולטרה־סול

בחלומוקרטיה הישראלית המגוחכת מבטיחים
לבוחר לפני כל בחירות את אותן
הבטחות פז שלא קויימו אחרי הבחירות ה
טרה
מודיע שה״חקירה מסתעפת ויש
חשד שהחשוד יברח מן החוק וישפיע
על עדים.״ כאמור, איש אינו רוצה למנוע
מן המשטרה לחקור ככל שתרצה
במיקרה של הפרת חוק. השאלה ,־,יא
מדוע חייב החשוד לבלות את התקופה
הזאת דווקא באבו־כביר?
אם אין לו עכר
אלים ואם יש באפשרותו
להפקיד ערבות ואם
יש לו רכוש ומשפחה —
מדוע לא ישב וימתין
בביתו?
לעומת זה טענתכם
שמותר לאדם לעשן
חשיש בביתו, לדעתי
חסרת בסיס. לא יורשה
אדם להפר חוק בביתו
יותר מאשר בכל מקום
אחר. כל זמן שעוד קיים
החוק (הבלתי מוצדק לדעתי)
הכולל חשיש ברשימת
הסמים המסוכנים
לא יורשה אדם לעשן
חשיש בביתו יותר מאשר יותר
לו לכייס, לאנוס או אפילו להכות את
אישתו בפרטיות ביתו. החוק הוא עניין
לכנסת ולא ניתן — וגם לא צריך להינתן
— לשינוי או פירוש ע״י אנשי
משטרה. כמו כן אין זה תפקידו של
העולם הזה לקבוע עדיפויות לעבודת המשטרה.
המשטרה מודרכת ע״י בתי־המשפט.
כל עוד מטילים בתי־המשפט
עונשים כבדים על עישון חשיש, על המשטרה
לראות את העבירות בצורה דומה.
אילו השופט היה מסרב להאריך
את מעצרו של מר זוהר ופמלייתו ומטיל
אחרי כן קנס של — 5.ל״י ואילו
בתי־המשפט היו נוהגים כך בעקביות
במשך 3חודשים, אני מבטיחכם
שתוך זמן קצר היתד, המשטרה מפסיקה
לטפל במעשני חשיש, בדיוק כפי
שהפסיקו לצוד הומוסקסואלים ורופאי
נשים המבצעים גרידות.

מיכאל פלשקס,

תל־אביב

• הקורא מיכאל פלשקס הוא קצין־
משטרה לשעבר.

קוטפי הסמים בורחים מישראל.
)3צעירים! בורחים לגרמניה, קנדה ואוסטרליה
ומשאירים מושב זקנים.
)4קוץ! למה משולה ישראל? לקוץ בתוך
גוף פיל.
)5חובות! עוד לא נעשה סקר על דרישות
החומריות וד,צבריות של אזרחי המדינה.
)6חוזק! עמידה נחושה לצדקת עתיד
טוב יותר.

יוסח אלהלס.

ירושלים
החייל והדיסקוטר,

אני חייל, ואוהב לבלות בזמן החופשי
שלי. אבל ביום שישי 10.6.7נתקלתי ב־בעייה
שלא נתקלתי בה עד עכשיו.
בחרתי לבלות בדיסקוטק בעל שם בירושלים
,״הספיניקס״ שבמלון הולילינד.
אלה שהכניסה לא ניתנה לי בנימוק שלא
היתד, לי בת לוויה (היות וחברתי שגם
היא חיילת לא קיבלה חופשה).
אפילו אם לא הייתי מוצא בת־זוג בדיסקוטק
לא הייתי מפריע לאף אחד אם
הייתי יושב בצד ומסתכל.

אמיר לב,

ירושלים

העולם הזה 1764

פעם הסך הדרוש לא נאסף.
אני שואל שאלה אחת ופונה לליגה לזכויות
האדם באו״ם: יש מרכזי רוקפלר,
רוטשילד, פורד וואתיקן, שמוציאים כסף
עבור הצלת אנשים בעולם בכל מיני מיקרים
יוצאים מהכלל ובזה הם מצילים זז
האנושות. למה הם לא עוזרים למקרים
כנ״ל?
הנני מציע בזה שהם יקציבו סך של
מיליון דולר לשנה עבור מקרים כאלו של
אנשים שנדונו למוות בגלל חוסר עזרה
רפואית.

אין רסח
לניתוח

בשבוע שעבר קראתי בעיתון על אדם
צעיר שיש לו מחלת עצמות שבלתי אפשרי
לרפא בארץ והוא
זקוק לנסוע: לחוץ-
לארץ ושזה צריך
לעלות 20.000ל״י.
מקרים כאלו בצורות
מחלת־לב, כליות
וכדר, ישנם 50
לשנה בכל העולם.
מה עושים קרוהי
המשפחות שקרובים
שלהם נידונים למות
שאי־אפשר בגלל לשלוח אותם ל־אהרליר
חו״ל.
המשפחה
פונה לציבור
לאסוף נדבות דרך העיתון ושוב

ז׳ר, אהרליף,
₪מגלומנים, נר8ומנימ,
נרקיסים וכל השאר

תל-אביב

זה שנים רבות עוקבים אנו בחרדה ובהנאה,
אחר פריחתו וקמילתו (לסירוגין)
של הומונקולום אשר קנה לו אחיזה כ־
״מנהל חשבונות״ בעיתונכם הנכבד.
הנ״ל, אשר פירסם עצמו כגרפומן, אשר

חוש ההומור שלו משול לזה של זוג־קסטנייטות,
ואשר עקב תשישות כלשהי
(כפי הנראה) ,הפך סוכן פרסומת לוויבר־טורים
וצירקולטורים למיניהם (ראה מאמריו)
— יוצא למלחמת חרמה על ריעיו
הנרקיסים.
ידידנו הנ״ל, אשר עוד לפני מספר שנים
הוו משמני גופו הכבד — אלפי וויברטורים
זעירים, ואשר היה זקוק לפריסקופ
על מנת לראות את המקום בו מתחברות
רגליו העבות לגופו — שוכח את הימים
בהם גיפף את עצמו בכל אירוע חברתי בהספד
השחוק של ״דן על דן״.
וכך התגפף דן עם עצמו, ובמגדיר לפרחי
הארץ נכתב עליו:
״נרקיס צהוב״ — זן חסר ריח (או כלשונו
של הנ״ל — לא מסריח).
והנה רוח שטות: דן הלא קטן, החליט
כי טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, וקם
ונסע לארץ הסינימה. אולם שם נרקיסים
הרבה! וכולם גדולים ויפים! והעיקר —

ריחם ניחוח!
ואכן, ההומופרייגניום (ידידנו) ,התאמץ
התאמץ — אבל לא הווה בדיוק מתחרה של
מרלון ברנדו.
ונכמרו רחמינו, וכותבי העיתים נעצבו
אל ליבם.
דן השמן התאמץ, התאמץ — ויצא דן
רזה, דן כחוש. והלוא יודעים כולנו מה
אמר המצביא על אנשים כחושים
לפריסקופ אין צורך עוד אבל אהה...
אייה נם כד השמן ...חביבי אין ניסים!
נרקיס מאידך הסובל מתסביך הרדיפה מדאיג
מחד (איפה לא עבד!) ומשגעון התנשאות
מאידך (נאום לחמורים) ,אידיאולוג בפרוטה
אשר כל כוחו בטריפת נרקיסים
דומים לו (ראה הדה בושס, דויד אבידן,
יגאל תומרקין
ולבסוף יה דן דן דן...
אחרי שאתה מגפף ומנשק את עצמך ארבע
עשרה פעמים ביום בפומבי ובגסות
(המשך בעמוד )8

חדש

ונעים

דייי־ד־יאמה
ותר

נעימה, יותר

עדינה !

לך, האשה המתקדמת, האשה המודרנית, מוגש עתה
מוצר חדיש, מודרני — :ליידי אמה.
״ליידי אמה״ עם בושם קליל ומרענן. מכילה תכשיר
מיוחד השומר וגם מעדן את עוד הידים.
ליידי אמה: מדיחה את כלי המטבח בעדינות, מנקה
הכיור והאמבט בקלות, הכל נקי — נעים להפליא,
הכל ממש — כמו חדש !

ליידי אמה
ליידי אמה במיכל פלסטי אדמוני. נסי עוד היום —
— לרחיצת פירות וירקות.

ותהני כבר היום !

מו צרמצו ״ן -ש ל 17מךכ מו בן
קנה בחול לבן

עיגזך י

יד בינג-ויני א ד

מכתבים

גירסתו של הכתב על שיחות אלו דורשת
כמה השלמות והבהרות:
א. הכתב שאל וחזר ושאל אם אני או
אוניברסיטת חיפה מחרימים את העולם הזה.
התשובה היתד, והינה שאין אנו עוסקים
בחרמות ואיננו
מחרימים את

(המשך מעמוד )7

של אוראנג־אוטאנג, מעל כל כלי קומוניקציה
הנותן לך ״עוד צ׳אנם״ ולאחר שאתה
משמש מודל ואב טיפוס לכל נרקיס
מתחיל, מה לך כי יצא קצפך על נרקיסים
אחרים?
״בן אדם,״ כדברי הנרקיסיסט המודרני
ג׳ימס — ״חיה ותן לחיות

העולם הזה.

ב. מסרנו על מספרי
סטודנטים בראשית
השנה ואנו
אחראים כמובן לנכונותם
של פרטים
אלה. אפשר להניח
שבסיומה של השנה
נמסור הודעה נוספת
ובה סיכומי השילה
שני.
כ לל נתונים
סטטי.סיים.
ג. לעצם הענין, בוודאי שאין לאוניברסיטת
היפה דבר להסתיר בנושא זה, אין
אוניברסיטה או מוסד אחר העושה לקידומם
של סטודנטים מבני המיעוטים את שעושה
אוניברסיטת חיפה.

יאק, בשם חוג הקריעה
״בית קלור״ ,רחובות

₪היכייגה ציבורית הזדמנות (שנתאחרה זמן רב) להביע את
הערכתי לדן בן־אמוץ עבור חלק גדול
מן הרשימות שלו בהנהלת חשבונות.
יש לי הרגשה שהוא עתיד להפוך למדור .
מרכזי בשטח של היגיינה ציבורית ואינטלקטואלית.
איחולי
הכנים לכך.
אשר לסרט רסיסי חיים, עליו כתב דן
(העולם הזה ,)1754 אני הרבה יותר מסוייג.
אינני חושב אותו לסרט־מופת ובלתי־נש־כח,
אלא לסרט טוב, מעניין ורגיש.

צבי,

מיכאל שילה,

ממונה

תל־אביב
והגזר בגליון העולם הזה 1760 פורסמה רפור־טאז׳ה
שנשאה את השם ״המקל והגזר״
מתחת לכותרת ״במדינה,״ שמטרתה היתה
לתאר משהו ממה שאירע ב״ליל הפנתרים.״
גם עבדכם הנאמן, ככותב הרפורטזה, ב־דיעה
שהמשטרה נהגה לא־בהתאפקות, הפעילה
כוח מעל לסביר ושגתה למן רגע
אי־מתן רשיון הפגנה לפנתרים. אך, הואיל
וצוטטו דברים מפי אני, כאחד שנעצר, חייב
אני להעמיד אותם על דיוקם• נאמר שם,
כביכול בשמי, כי ״גם בתחנת המשטרה
המשיכו השוטרים במכות וקללות.״ דברים
אלה לא נאמרו מפי כלל וכלל. נכון, כי

9 :הדובר אומנם מכחיש חרם על העולם
הזר, אך איננו מכחיש שסירב למסור אינ
רחל
כמלכה

רחל כמוכרת בבוטיק

טענה זו נשמעה על־ידי רוב העצורים ה־אחרים,
אך ייחוסה כטענה שנשמעה משי
הינד, מלאכת שירבוב בלבד.
אגב, לידיעת קוראי העולם הזה, רוח יי״
כתבה, תואם את אשר אירע אף אם הדברים
תומצתו מאוד־מאוד.

לרחל מתאים יותר לצעוד מאשר למכור
בבוטיקים (העולם הזה ,)1763 למרות שלפי
הכתבה שלכם על מוכרות הבוטיקים, הופך
מעמד המוכרות לסמל ההצלחה החדש
של נערות הזוהר.

רמי דמארי,

סטודנט, ראשון־לציון

אותה חייב היה למסור בתוקף

חיפה

רחל גולדפרב כמלכה וכמוכרת ב
בוטיק
— ראה תמונות.
וידוי אישי
אני מוכרח להתוודות: מלכת המים , 1971
רחל גולדפרב, מצאה חן בעיני יותר כאשר
נתקלתי בפעם הראשונה בתמונתה בכתב־,
על בחירתה למלכה (העולם הזה .)1753

שף ני7ץ1לאי

רינה שיגפדד,

קשרי

ציבור, חיפה

0הבהרות על
אוניברסיטת חיפה
במדורכם ״במדינה״ בגליון העולם הזה

, 1760 הנכם מביאים תוכנן של מספר שיחות
שלי עם כתבכם.
פורמציה תפקידו.
מיספר הסטודנטים שמסר אינו תשובה
מלאה לשאלת הכתב. זכאי הציבור לדעת
מה מספר הסטודנטים הערביים האמיתי
באוניברסיטה.
את אשר עושה אוניברסיטת חיפה למען
סטודנטים ערביים ניתן היה לקרוא בהעולם
הזה , 1732 בכתבה אוניברסיטה של ד,ש.ב.

קוראים השולחים מכאבים
מתבקשים ל;ם ח אותם כקצרח.
טריפות תינתן למצרפים תמו־נות
למכתכיחם.

מציע לן־ 7ישנ 17ר מנדעה 17

כששף ניקולאי קבל לטעימה את גבינת החזרת החדשה של שטראוס, הוא התלהב מאד,
דמיונו היוצר מטעמים, החל לפעול והתוצאה; מתכוני־קיץ חדשים ונפלאים. אלה הם:
תפוחי עין ממולאים גבינה פיקנטית
רוטב קוקטייל חלב לדגים.
קולפים תפוחי עץ בינוניי ם ובעזרת כף מיוחדת מוציאים
הפגים. כך שהתפוח נשאר חלול. מכניסי ם התפוחים לתוך
מים רותחים עם סוכר ומיץ או מיץ לימון. חולטים פעם
או פעמיים. מקררים היטב ו שמים על מפית נקיה. לתוך
התפוח החלול שמים גבינת חזרת שטראוס. מ ק שטי ם
כדובדבן ועלי נע־נע או זית שחור. מוגש צונן היטב כמנה
ראשונה בתפריט חלבי או לארוחת בוקר.

מבשלים דג פילה או מ שתמ שים בדגים מטוגנים או מבושלים או
מהגריל,מיום קודם. מפרקים כך שלא יהיו חתיכות קטנות, מוסיפים
מעט מלפפון כבוש -גמבה בבושה, מלח, פלפל, מיץ לימון
ומערבבים הכל. בינתיים מכיני ם גבינת חזרת שטראוס לרוטב
מורכב מהגבינה, בתוספת קט שופ עגבניות -פלפל, מעט מאד
ברנדי ומדללים מעט עם חלב עד לסמיכות של רוטב. את
תערובת הדגים מכני סי ם לכוסות על עלי חסה ויוצקים על הכל
את הרוטב. מק שטים עספלח לימון, ביצה קשה ושמיר קצוץ.

מוסיפים לגבינת חזרת שטראוס פסים דקים של תפוחי עץ
חמצמצים. פלחי בננות ומעט אננס. בעונה, ענבים כחולים.
מכינים פרוסות לחם לבן קלוי או מטוגז. על הלחם הקלוי
מורחים את סלט הגבינה, מחליקים מעט ומק שטים בענב
זית או דובדבן, מגי שי ם מיד. כשרוצים להבי! מראש,לשים
התערובת על חסה לשם בידוד וקישוט.

ממרחי גבעת חזרת

סלט גבינת ״חזרת״

מלון ״שטראוס״
קולפים מלונים בינוניי ם ופזרסים בעובי של 2ס׳־מ.לגבינה
מוסיפים קוביות קטנות של גמבה, פלפל ירוק, מעט
קוביות מלונים(.אפשר מעט צימוקים).את התערובת
מכניסים לחלל המלון על גבי חסה. מק שטי ם
בזית שחור -גמבה אדומה -פלפל ירוק
או דונ דגן. מגי שים צונן היטב.

להוסיף לגבינת החזרת קטשוף עגבניות עם קוביות עגבניות
ללא עור וללא גרעינים.
להוסיף לגבינת חזרת שטראוס, ירקות חתוכים לפסים דקים,
פלפל ירוק ואדום -עגבניות ללא עור וללא גרעינים ־ זיתים
שהורים ושמיר קצוץ.
להוסיף פירות למינהם: תפוחי עץ, בננות, תאנים מיוב שים
ואפילו אפרסמון בעונה, שלו. לקישוט להשתמש בעלי
נע־נע ודובדבן.
להוסיף דג מטיאס, אילתית או לקרדה. חתוך

ושווה ומעט מאד אנשובי, בדג צריך
מ ::*1להשתמש בעדינות רבה ולא להגזים. להוסיף
.׳ מעט פרי. אולי סוכר כדי שלא יהיה חריף מדי.
כל הממרחים מצויני ם לכריכונים. בריבים,
סנדויצים, לחם קלוי, לחם שוודי, קרקרס
ופמפרניקל.

העולם הזה 1764

החם לשתות יותר חלב זה לאכול פרוטי
פח טי־ מ ק צף גבינה לבנה. מע 1רב עם ת1וזים טריים.
תגלית שכולה טעימה ...ומהנה. פרוטי־היא גבינה
בריאה. בריאה מאוד. תכולתה הגבוהה בחלבונים
בונה את חרבות המרץ שלך. תכולתה הנמוכה
בקלוריות (ללא שומן) תורמת לצד הנאה שבך.

מגביע של 125 גרם פרוטי, את נהנית מערך תזונתי
של 3כוסות חלב, לא רע עבור מיכל שגובהו 4 !4
ס״מ בלבד ! פרוטי. קינוח ערב, במיוחד כשמוגש
לאחר הקפאה קלה. זכרי, פרוטי של^
שטראוס שווה ל 3-כוסות חלב.

לבריאות, עם פרוטי גבינת תות.

העולם הזה 1764

בעולם
צרפת
חד,א ספונטאני במשך וורוה, היתד. המילה 10מ 6מ*1
מילת־הגידוף הפופולארית ביותר בשפה הצרפתית,
זכתה אף להכרה ושימוש בינלאומיים.
אולם כידוע, אין נביא בעירו. לא
הועילה לה, למילה, הפופולארית שלד, ברחבי
העולם. בצרפת עצמה היא היתד.
אסורה, כמילות־גידוף אחרות.
אולם לאחרונה, היא החלה זוכה בהכרה
רישמית, ובתי־המשפט החלו מכירים בזכות
הקיום שלה.
שיח־נהגים. ההכרה האחרונה אירעה
בשבוע שעבר, כאשר בית־משפט בפאריס
זיכה נהגת, אשתו של רופא דווקא, מאשמת,
שימוש בפומבי בלשון פוגעת.״ היה
זה כאשר הנהגת החליפה משפטים לוהטים
עם נהג אחר, שהביע את דעתו בקול רם
על הצורר. שבד, החנתה את מכוניתה —
לתוך מכוניתו שלו. כאשר הגיבה הנהגת
במילה )16ז 16מ הציג בן־שיחד. את עצמו
כקצין משטרה בדרגה בכירה, הגיש נגדה
תלונה.
השופט שזיכה אותה, הסתפק בנימוק
פסק־דינו בכך, שהמתלונן לא היד, בתפקיד
בעת הויכוח, וכי הנהגת לא ידעה כי הוא
קצין משטרה. אולם היה בהחלטתו זו משום
חיזוק הנטייה, לאחרונה, להרחיב במיקצת
את חופש־הדיבור בצרפת — במחלקת הקללות•
(עד היום, נוהגים עיתוני צרפת
לכתוב רק את האות הראשונה של מילת
גידוף, כשבעקבותיה שלוש נקודות ).לפני
זמן מה, קבע בית־משפט בקאן, במקרה
דומה לזה של הנהגת, את העיקרון הבא:
״המילה (:<16נ 6מ ) 1הזו, מדוייקת כשם שהיא
חד־משמעית, נחנכה. רישמית על־ידי גנרל
של האימפריה הראשונה, וזכתה מאז לשימוש
כה נרחב בספרות המודרנית, עד
שאומצה על־ידי הציבור כאמצעי מקובל להבעה,
ללא צורך־מאמץ אינטלקטואלי מייגע,
של מיכלול רגשות — אמצעי־הבעה הנפלם
אף מהפיות המחונכים ביותר, בספונטאניות
טבעית הנעדרת כל שמץ של כוונה מוקדמת
לפגוע.״

אררי״ב זיהמיסמן הסודי
בעוצמתה,

הפצצה היתר. ללא תקדים
ומדוייקת להפליא בעיתויה.
בארצות־הברית, התקרב הוויכוח הציבורי
הגדול סביב מלחמת ויאט־נאם לשיאו.
הסינאט האמריקאי פיגר עדיין, כתמיד, אחרי
דעת־הקהל. הצעה שיזם הסינאטור
מקגאברן, לחיסול טוטאלי, ללא כל תנאים,
של מלחמת ויאט״נאם בתום השנה, על־ידי
קיצוץ כ ל ההקצבות למימשל למטרה זו
— נדחתה ברוב של 55 נגד .42 אולם העובדה
ש־ 42 סנאטורים העלו תביעה חד־משמעית
זו — דיברה בעד עצמה.
סתם. רגע זה נבחר
ההפצצות
על־ידי הניו־יורק טיימס להטיל את הפצצה
הגדולה:
הוא סירסם את •הסקופ הגדול ביותר בתולדותיו:
מיסמך סודי של ממשלת אר־צות־הברית,
המוכיח כי ארבע הממשלות
האחרונות של ארצות־הברית יזמו יניגררו,
ניגררו ויזמו, את הרחבתה הבלתי־פוסקת
של המעורבות האמריקאית בויאט־נאם, תוך
כדי נקיטת אמצעים ציניים, כולל שקרים
גלויים, כדי להסתיר את העובדות מידיעת
העם האמריקאי.
׳** שתי דוגמאות מזעזעות:
• ההחלטה להפציץ את צפון ויאט־נאם
נתקבלה למרות קביעת המומחים, שהפצצות
אלה לא יגרמו לכך שהאנוי תפסיק
את עזרתה לויאט־קונג.
#תקרית מפרץ טונקין, שבה הותקפה
>} 1>11ז 111X31011;01 £111111 *1 0יו״ז(*זז• 1*9

(המשך בעמוד )12
• חרא. בשיחה סלונית, מכנים את המ לה בצרפתית כ״מילתו של קאמברון.״
פיאר קאמברון היה גנרל של נפוליאון,
שהשתמש במילה זו בתור תשובה להצעת־כניעה
מצד הבריטים, בקרב ואטרלו.

העולם הזה 1764

אורי זוהר מספר
בדיחות לקויר
| במסיבה שנערכה השבוע
בשגרירות בריטניה בישראל
לכבוד יום־הולדתה של המלכה
הבריטית, נפגשו שר־האוצר
פנחס ספיר והשחקנית גי־לה
אלמגור. בירך ספיר :
״שלום גברת אלמגור.״ וגילה
השיבה לו ברכה :״שלום מר
ספיר.״ כאן התפשטה הבעת
תמהון על פניו של שר־האוצר:
״האם את מכירה אותי?״ ״מה
השאלה?״ השיבה לו גילה,
״הרי אתה פופולארי.״ אמר השר
:״את פופולארית, אבל אני,
מה פתאום?״ גילה הרגיעה את
השר ואף הציעה לו בהזדמנות
זו, לאור הפופולאריות של
שניהם, להקים צמד, הצעה שספיר
קיבל בבדיחות הדעת.
! מי שהיה פחות חביב אל
גילה אלמגור היה אלוף (מיל).
עזר וייצמן. כאשר פגש את
גילה, קרא לעברה :״תפסיקי לעשות
סרטים על זונות!״ גילו,
הנבוכה שאלה אותו :״ראית אה

לארגן ״שוק יהודי משותף״
עולמי, שישכנע את היהודים
לקנות את תוצרת ישראל. התנצל
אנקוריון :״מובן שיש נאיביות
ברעיון זה.״ קרא ספיר:
״נאיביות גדולה מדי.״ כשהתכונן
אנקורון להזכיר את שמו
של האיש שכתב את המאמר
(יהושע משולח) ,הפסיק
אותו ספיר :״משום כבודו של
האיש, מוטב שלא תזכיר את
שמו בקשר להצעה זו.״
; מדוע תומכת ההסתדרות
בתביעות עובדי חברת החשמל,
שנהגו עד כה לזלזל בהסתדרות
ולהתעלם ממנה? הסביר את
הדבר ממלא־מקום ראש־המחלקה
לאיגוד מיקצועי של ההסתדרות,
יהושע וושצ׳ינה :״זו הפעם
הראשונה שעובדי חברת
החשמל מעלים תביעות באמצעות
ההסתדרות. לא חשוב שהתביעות
צודקות או לא צודקות.
אם לא נתמוך בהם, הם
לא ילכו יותר באמצעות ההסתדרות.״
לאחר אותה ישיבה
העיר אחד המשתתפים :״בפעם
הבאר, יבוא וושצ׳ינה ויאמר לנו
כי זו הפעם הראשונה שעוברי
חברת החשמל פונים בפעם השנייה
להסדרות.״
! במשפט ציבורי שהתקיים
השבוע בנושא ההומוסכסואלים,
התייחס הח״כ לשעבר אליעזר
לימה, שחייב את החוק הקיים
בנושא, לחיי המין על־פי
המסורת היהודית, וציטט :״אי־אפשר
לאיש בלי אשה. אי־אפ-
שר לאשר, בלי איש. ואי־אפשר
לשניהם בלי השכינה .״ התערב
התובע ד״ר עמום שפירא,
מרצד, בכיר על חוק ומוסר
באוניברסיטת תל־אביב:
.אתה מתכוון בלי השכנה? ״
בסוף המשפט הציבורי נערכה
הצבעה בקהל. בעד ביטול החוק
הצביעו ,42 נגד הביטול 8ו־15
נמנעו.
| אותו עמוס שפירא השתתף
השבוע בערב־הראיונות של

דן בן־אמוץ ושי אופיר

יגאל וארון

שלת״ישראל, בצילום שהופיע
בשבועון המענר״גרמני ״דר
הכותרת : תחת שטרן״,
״אלון הפגין בפני העולם באיזו
קלות אפשר לנוע בשטחים
המוחזקים, למרות
איומי הרצח. ביום־העצמאות
התנפש אלון, שכל אירגוני החבלה
איימו עליו במוות וב-
אבדון, בשארם אל־שייך ב-
שלוות״נפש מוחלטת, רץ לאורך
החוף, עליו אמר הנשיא
אנואר ס אד א ת, :שארם אל-
שייך שווה לנו מלחמה׳.״
הסרט?״ (הכוונה לסרט ״מלכת
הכביש״ בו היא מגלמת תפקיד
של יצאנית) .וייצמן השיב ב
שלילה
:״מספיק היה לי לראות
את התחת של חיים טופול בר,תרנגול,
אינני צריך לראות גם
תחת של יצאנית. תפסיקי עם
הסרטים האלה. תעשי סרט עם
אידיאולוגיה!״
ח״ב המערך א רי אני•
קררידן דיבר בוויכוח על מיש־רד
המיסחר והתעשיה, והעמים
על השר פינחס ספיר תילי־תילים
של מחמאות. מילמל
ספיר :״הוא כבר מספיד אותי!״
| לאחד מכן הפליג אנקור-
יון בשיבחו של מאמר בעל
״רעיון גאוני בפשטותו,״ והוא:
העולם הזה 1764

ורואיין על נושא הסמים בארץ.
בתום הראיון נערך מישאל בקרב
הקהל אם יש להעניש אנשים
המשתמשים בסמים. התוצאה:
מחצית הקהל שללה ומחצית
חייבה הטלת עונש.

בתא אחר, שר לכבודי שיר. זד,
נגע לליבי. החלטתי להשיב לחברה
כגמולם והתחלתי לספר
בדיחות. זאת היתד, הפעם הראשונה
בחיי שעמדתי בפני קיר
ודיברתי לקהל שלא ראיתי. אחרי
שגמרתי, שר להם אדייק
איינשטיין משיריו.״
| זמנים חדשים, מנגינות
חדשות. בערב בו חגגו יורשיו
של בניטו מוסוליני את נצ-
חונם בבחירות (ראה הנדון),
ישב בנו של הדיקטטור הגדול,
רומאנו מוסודיני, ליד הפסנתר
בבאר בוויא־ונטו ברומא,
כראש להקת־ג׳אז מפורסמת, בחברת
שני מוסיקאים שאינם
מתאימים לחוקי־הנזע שחוקק
אביו: נגן־גיטארה יהודי, הידוע
כ״ג׳ו רג׳ הג׳נטלמן״ ,ומתופף
כושי הקרוי כמאלו. תמאנו
42 שנפרד מאשתו, שהיא
אחותה של סופיה לורן,
אינו עוסק בפוליטקד, ומוחרם
על־ידי הפאשיסטים. אחיו היחידי
מנהל מיפעל־טכסטיל בארגנטינה.
כשפנתה
אשת יחסי הציבור
מירי זכרוני לעורו
מבט לחדשות

טוריה סער

והציעה לו לשלוח צוות־צילום
לתערוכה המתקיימת בקיסריה׳
השיב לה טוביה :״אני לא יכול
לצלם כל תערוכה, אבל אם היתד,
לך תערוכה של פיקאסו למשל,
אז זה דבר לגמרי אחר.״
״יש לי גם את פיקאסו,״ השיבה
מירי, והציעה לו לצלם את
תערוכת הפלאקאטים של פי־קאסו
הנפתחת השבוע בגלריה
ריבנפלד ביפו.

י ג׳יימס (המעיין) מי־

צ ׳נר אינו יכול לשכוח את
ישראל. זה עתה פירסם ספר
חדש, בשם המסתובב בים, המתאר
קבוצת היפים, שהתקבצו
מארצות שונות בחוף ספרד.
אחד ההיפים הוא ישראלי בשם
יגאל, בעל נתינות אמריקאית
ובריטית בנוסף, המגיע לחוף
כדי להחליט מד, להיות: סבו
האמריקאי רוצה שהוא ישוב ל־ארצות־הברית,
סבו האנגלי רוצה
שיתיישב באנגליה, והוריו,
וכן חוויותיו במלחמת ששת
צבי
ירון

(בדרגת אלוף־מישנה) ופיני בן־ארי (מאחוריו),
שחקני הצגת ״אמי הגנרלית״ ,הופיעו באחד
ממחנות צה״ל. לפני ההופעה החליטו השניים למתוח את חיילי
המחנה. הם הסתובבו במחנה כשהם ענודים בדרגות וזכו להצדעות
רבות. השניים ראו כי טוב והתחילו גם לתת הוראות לחיילים,
שהופתעו בשעה ההצגה לראות את שני הקצינים על הבמה.
י,ימים, מושכים אותו לכיוון
ישראל.
ן המטוס המפורסם של
איירי נתן, גורם בעיות לבעליו.
אייבי, שעבר מעסקי
אוויר לעסקי ים, איחסן את
ממום השלום בהרצליה, וממשיך
לטפל בספינת השלום שלו.
השבוע הודיעו לו בעלי המחסן
שעליו לפנות את המטוס. עתה
מחפש אייבי קונים למטוס שבין
השאר מופיע במגילת היוחסין
שלו גם שמו של המלך

חוסיין.
הזמרת יפה ירקוני

(גוסטין לשעבר) סיפרה השבוע
בתוכנית דגש של גלי צה״ל

אליבי וחוסיין
באותו מטוס
! התחרות הקיימת בין גל־צה״ל
לשידורי ישראל עמדה השבוע
באור משעשע במיקצת.
באולפן שידורי ישראל הגיש
מפקד גלי צה״ל יצחק לימי
את התקליטים החביבים עליו.
המארחת בתוכנית היתד, רס*
קחמיכאלי שאמרה בנוכחות
מפקד התחנה המתחרה:
״ואחרי החדשות, כאן בגל הקל,
בתקווה רבה שלא תעברו להאזין
לגלי צה״ל

בערב

הראיונות

י הארכיטקט אלי ליצקי
התחתן לפני כשנה עם הבת
של ויליאם רובינסון, בעל זניט
ומפעלי בירד, בישראל. כאילו
זה לא מספיק, זכה עתה אלי
בתיכנון מלון פלזה ברחוב הירקון
בתל־אביב, ובמיכרז הבינלאומי
לתיכנון חוף־רחצר, בסינגפור,
בו יושקעו 20 מיליון
דולר.
|| 0בתוכנית הטלוויזיה חדווה
ואני מצלצל הטלפון בביתם של

חדווה ושלומיק וחבר שואל את
יעל אכיב איפה הוא יכול
למצוא את שלומיק. יעל מוסרת
לו את מספר הטלפון
.222336 זהו לא מספר דימיוני.
בזאת יכול היה להיווכח כל
מי שחיפש טלפונית את כתב
עולם הקולנוע ג. עי טור, ונתקל
בצליל תפוס. כי המספר
הוא מספר הטלפון בביתו של
עיטור, שמאז התוכנית אינו
פוסק מלצלצל כשכל מיני אנשים
מבקשים לדבר עם שלומיק.

שמואל שי ואורי זוהר,
הופיע השבוע אורי זוהר כ־מרואיין
וסיפר את חוויותיו בבית
המעצר באבו־כביר. במהלך
הסיפור התערב שי :״אורי, הסיפור
כל-כך מעניין, שאני יושב
בבר 10 דקות ממש מרותק.״
השיב לו אורי זוהר :״מי
שהיד, מרותק, זה אני ולא אתה.
ובכלל, שמיל, אני חושב שאתר,
צריך להתכונן לנהל כמה ערבי
ראיונות לבד.״ אשר לחוויות:
״ערב אחד, כשישבתי בתא,
שמעתי את אחד העצירים שישב

על ראשית הקאריירה האמנו־תית
שלה. כשחזרה הביתה מן,
הצבא, לאחר הוצאת התקליט
הראשון שלה, ניגשה לאחד מבתי
הקפה על הטיילת של תל־אביב
וביקשה שישמיעו לה מעל
הגרמופון את שירה שופעת עינייך
אור ירוק .״אינני יכול גברת,״
ענה לד, בעל המקום,
״כבר ביקשו ממני את השיר
הזה 50 פעם היום.״ ״אבל אני
יפה גוסטין,״ התעקשה הזמרת.
״אפילו עכשיו אינני יכול להשמיע
לך את השיר,״ אמר בעל
המקום ,״גם את זה אמרו לי
היום לפחות ארבע פעמים.״

!1103ה ש בווו
המשחק תפקיד של קצין ירדני בסרט ה
113 1111ן ישראלי ״פישקה במילואים״ ,נסע לצורך הצילומים,
בתלבושת מלאה, בג׳יפ מלטרון למושב שורש. בדרך נתקע
הג׳יפ ועוזר הבמאי פול סמיט הלך להזעיק עזרה, כשהוא
משאיר את עמיאל ליד הג׳יפ. כעבור מספר דקות עברה במקום
מכונית משטרה. השוטרים, שהתפלאו לראות קצין ירדני מסתובב |
בשטח ישראלי, עצרו אותו, למרות הסבריו בעברית כי הוא שחקן׳ .

אחד המרואיינים
כתוכנית ״מבט לחדשות,״
שסיקרה פלישת
משפחות עוני לדירות
שנועדו לעולים בקריית
אונו :״אני לא אומר שיש
אפלייה בארץ, חם וחלילה —
אבל יש פרוטקציה.״

בעולם
(המשך מעמוד נ) 1

ספינה אמריקאית, וששימשה עילה לפתיחת
ההתערבות הצבאית האמריקאית שם —
היתר, תירוץ שדוף. האמריקאים הכינו את
מדיניות־ההתקפה שלהם חודשים מראש.
אש קטנה. המיסמך הסודי — שהוא
מחקר־ענק על התפתחות המעורבות האמריקאית
בויאט־נאם, שהוזמן על־ידי רו־ברט
מקנמארה בעת היותו שר־הביטחון
— הינו, לדעת מומחים, המסמר האחרון
בארון־המתים של המעורבות המאריקאית
בויאט־נאם. נסיונו של המימשל שבוע,
למנוע את פירסומו באמצעות טיעון של
פגיעה בביטחון המדינה — רק יוסיף סערה.
הניו־יורק טיימס יערער, במידה ויחליט
בית־המשפט לקבל את הטיעון, עד
לבית־המשפט העליון — והשערורייה תמשיך
ותתבשל על אש קטנה, אבל ממושכת,
תשכנע את האזרח האמריקאי באי־צידקתו
של המימשל.
נזק פה, נזק שם. מי שנדפק מכל
הפרשה יותר מכולב, הוא הנשיא ניקסון.
לכאורה, היה צריך הנשיא להיות מרוצה
מהגילוי — כי הליכלוך דבק בעיקר ב־מימשלים
הדמוקרטיים שקדמו לו, דבר
שיכול היד, לשמש תחמושת מצויינת ל־מיפלגתו
הרפובליקנית עם היפתח מערכת
הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
אך למעשה, אין הדברים כה פשוטים,
כפי שמוכח מהעובדה שניקסון מנסה להפסיק
את פירסום המיסמך — דבר שלכשעצמו
יגרום לו נזק רב בעת מערכת הבחי־

מס1 . האיכות הארוסה
עשו אוחד•
לסיגריה הנבחרת
ביותר *

הנשיא ניכסון
צלייה על אש קטנה

רות. כי הנשיא נתון ללחצים שלא יואמנו
מצד ראשי הצבא והמימשל, שהם ברובם
אנשי מקצוע, שאינם מוחלפים מנשיא לנשיא,
והם שאחראים לבזיונות.
בשלב ראשון לפחות, נכנע האיש החזק
בעולם ללחצים — אולי אף במחיר כיסאו.

• ר סי ס ד־ ריעקב סוו
מוגה גייגר

* באי שור נתונים ר שסייס
וחשאל *הסוור הנבחר־ 1971

מונה גייגר מיוחד, המסוגל לגלות מציאות
הרואין בקירבתו, הינו כלי הנשק האחרון
במלחמה בסמים של שלטונות אר־צות־הברית.
מונה
הגייגר החדש הינו סוג מסויים צל
בקטריה, אשר הכימיקלים המרכיבים את
ההרואין גורמים לו לזרוח בנוגה בהיר.
הבקטריה נתגלתה במסגרת המחקר של
צבא ארצות־הברית בנושא אמצעי לוחמה
ביולוגיים הגנתיים* ומשטרת ניו־יורק קיבלה
הקצבה של ארבעים אלף דולר לעריכת
ניסוי בה.
במסגרת הניסוי ישאו עימם בלשים ממחלקת
הסמים מושבות של הבקטריה במי-
כלים מיוחדים, שלמרות אטימותם, יאפשרו
הסתננות אוויר לתוכם. במידה ובאותו
אתיר יהיו מרכיבים של הרואין, יתחיל
פנים ד,מיכל לזרוח, ילך ויזרח יותר ויותר
ככל שיתקרב למקום ההרואין. למחזיקי
הטם, תבשר זריחה זו שקיעה ממושכת.
• דהיינו, צורות־חיים המגיבות על גירויים
מסויינוים, כגון זיעה או ריח אדם,
*ושבאמצעותן ניתן לגלות או״ב בניגוד לאמצעי
לוחמה התקפיים, שהם בעיקר נגיפי
מחלות קטלניות.

העולם הזה 764ו

* דידי, הבמאי פיטר פריי, כיפר לי לפני כמה ימים סיפור
י שזיעזע אותו — וגם אותי.
פיטר גדל בקנדה. הוא היה צעיר כאשר פרצה מלחמת־האזרחים
בספרד. כמו צעירים רבים אחרים, ברחבי העולם
החופשי, חש חובה אישית להתגייס וללחום למען החופש
באותה ארץ מעונה, אשר קלגסי היטלר ומוסוליני הפכוה
לשדה־הקרב הראשון של מלחמת־העולם הממשמשת ובאה.
כל מכריו יודעים זאת, ומכבדים אותו בשל כך.
(הייתי ילד באותם הימים. אבל אני זוכר היטב את הת־רוממות־הרוח,
בה עקבנו אחרי מעשי־הגבורה של ״הבריגדה
הבינלאומית״ ,את ההערצה שרחשנו לרפובליקה השותתת
דם, את השינאה הלוהטת לפאשיסטים. באיזה להט
שרנו את שירי־הקרב הספרדיים!

בשבילנו, בארץ־ישראל דאז, לא הייתה זאת
מלחמה זרה. בל נאצי מת היה נאצי אחד
פחות -אחד פחות שיתעלל ביהודים!)

לא בן עמיתו, ראש המפלגה הפאשיסטית
השלטת כדרום־אפריקה.

פייס. ענייני מצפון אינם מעניינים אותנו. אותנו מעניין
רק הכסף, הכסף, הכסף.״

בימי השואה תמכו מנהיגי מפלגה זו בגלוי ובפה מלא
בנאצים. למרבה המזל הם היו אז באופוזיציה ובכלא. לכן
השתתפו הדיביזיות של דרום־אפריקה במלחמת־העולם ל־צידנו,
ועזרו לבלום את חיילי היטלר ומוסוליני בשערי המרחב
שלנו.
כיום שולטים הפאשיסטים בדרוס-אפריקה. הוקי ה״אפרט־הייד״
שלהם הם עקביים ואכזריים יותר מחוקי־נירנברג
הנאציים.

האנטי-שמי הגדול ביותר לא יבול היה לשים
בפי מדינת היהודים תמליל מכחיל יותר.

מישטר זה רוגז עלינו. עד בדי בך שראש־הממשלה,
פורסטר, מצא לנבון לגנות בכבודו
ובעצמו את ישראל, ולהטיל עליה עונש בלבלי.
מדוע?
מפני שישראל החליטה להעניק סכום סמלי ל
ובכן,
פיטר פריי ישב בבית־קפה, ונכנס לשיחה עם סגן
צעיר וטרי. השיחה התגלגלה לעניינים צבאיים, והקצין התפלא
להיווכח כי יש לבמאי ידיעה בעסקי מלחמה.
״מניין לך?״ שאל.
״גם אני הייתי פעם חייל.״
״באיזו מלחמה?״
״במלחמת־האזרחים הספרדית.״
ואז שאל הצבר הצעיר, בכל הרצינות התמימה, שאלה
בת שתי מילים מחרידות:

הרעיון אינו חדש( .אני עצמי ניתחתי אותו במאמר לפני
עשר שנים, כדי להסביר את הידידות הרבה שרחשו שמעון
פרס ומשה דיין לאנשים כמו פראנץ יוזף שטראום, בעלי
העבר הנאצי וההווה הימני הקיצוני).
אך בבואם מפי שר גרמני, הם חמורים שבעתיים.
ישראל לא הזדעזעה נוכח פרשת ביאטה קלארספלד, הצעירה
שסטרה בשעתו על לחיו של קורט קיזינגר, ראש־הממשלה
בעל העבר הנאצי הפעיל. היא נאסרה בשל נסיון
לחטוף פושע־מלחמה נאצי, שלא הובא על עונשו בגרמניה.
היא יושבת בכלא. הנאצי עצמו מתהלך חופשי.

^ שנת 1936 כלל לא היתד, שאלה זו אפשרית.

..1כאיזהצדץ

בצד האחד היו טייסי היטלר, שניסו שם את כלי־המשחית
אשר הרסו, לאחר מכן, את ורשא ורוטרדאם ולונדון. היו
שם הלגיונות של מוסוליני, שניסו כעבור ארבע שנים להסתער
על מצריים ולהפוך את ארץ־ישראל לאושוויץ שנייה.
בצד השני היו אויבי הפאשיזם מכל הסוגים — סוציאליסטים׳
ליברלים, אנארכיסטים, קומוניסטים, וסתם שוחרי־חופש
ושונאי הגזענות מכל קצוות תבל. היו ביניהם שליחי מוסקבה׳
שביצעו גם שם פשעים בפקודת סטאלין. אבל הנקודות
השליליות היו כאין וכאפס לעומת האור הגדול
של מלחמת־המיצווה נגד הפאשיזם.
אותו סגן צעיר לא חייב היה לדעת את כל אלה. המלחמה
הנוראה ההיא נסתיימה זמן רב לפני שנולד. אבל גם
הוא בוודאי ידע את העובדה הפשוטה ביותר: שבספרד
לחמו פאשיכטים באנטי־פאשיסטים, בימי חייו ופעלו של
אדולף היטלר.

מדוע?

מפני שאותו סגן הוא בן יומו. והיום שוב
אין זה מובן מאליו, ואין זה ברור, באיזה צד
אנחנו נמצאים.

ן** שבוע נחלו הפאשיסטים באיטליה נצחון בבחירות.
( ) ברומא ובסיציליה הכפילו את כוחם. בשני מחוזות אלה
הצביע אחד מבין כל שישה בוחרים בעד חסידי מוסוליני.

מנהיג המפלגה, ג׳ורג׳ו אלמיראנטה, מצא
צויד מיוחד לפנות אל היהודים, שלא הצביעו
בעדו.
אמנם הודה בכך שמוסוליני חוקק באיטליה את ״חוקי
נירנברג״ הנאציים, שהיוד את היסוד המישפטי להשמדה.
הוא לא הכחיש גם שהיהודים נרדפו באיטליה, בשנים האחרונות
של שלטון מורו וגיבורו.
אולם, טען, מוסוליני ״נאלץ״ לחוקק חוקים אלה, בעיק־בות
הלחץ הנאצי עליו. ובכלל, זוהי נחלת העבר.

ביום חייבים היהודים, לדעתו, לתת יד ל־פאשיזם.
שהרי הקומוניסטים מנהלים מערבה
אנטי-ציונית.
לפי ההגיון של אלמיראנטה, ככל שמפלגה מתנגדת בקיצוניות
רבה יותר לקומוניזם, כן היא ראוייה וזכאית לתמיכת
ישראל והיהודים — ויהיו מטרותיה כאשר יהיו.

למיראנטה סוגד לזיכרו של מוסוליני, אך מסתייג
במיקצת, כך נדמה, מזיכרו של היטלר.

ך* שבועון הגרמני דר טפיגל פירסם; ,ה עתה, פסוק
( | שנאמר כביכול על־ידי שר־החוץ הגרמני, ואלטר של.
(של הכחיש, כמובן, שאמר את הדברים. אך כשביקרתי
השבוע בבון, לא מצאתי כימעט איש שיפקפק באמיתותם.
של ידוע כאדם המבטא לעיתים את דעתו האמיתית במילים
בוטות).
של הגיב על יחסה של ישראל לעניינים מסויימים, המעיבים
כרגע על הידידות בין ירושלים ובון. הממשלה הגרמנית׳
שבראשה עומדים הסוציאל־דמוקרטים, נרדפי הנאצים,
מנסה להסתדר עם הגוש הקומוניסטי. הדבר משפיע במיק־צת
על יחסה לענייני המרחב שלנו, וזה מעורר מורת־רוח
בירושלים.

אמר של: הישראלים מעדיפים ממשלה גרמנית
המורכבת מאנשים כעלי עבר נאצי, בי
אלה זקוקים לתעודות־הבשר ישראליות, ומובנים
לשלם בעדן. ממשלה גרמנית, שבראשה
עומד אנטי-נאצי מובהק, אשר היגר מגרמניה
הנאצית ולחם בנשק נגד היטלר, אינה לרוח
ישראל.

״ באיזה צד?״

והנה, כשנת ,1971 כעיני סנן צעיר, שוב
אין זה מובן מאליו, ואין זה ברור כל עיקר,
באיזה צד לחם אז צעיר יהודי.

הידידות הבולטת של אישי הימין הגרמני
הקיצוני, מסוגו של איל-העיתונות אקסל
שפרינגר, לישראל, מרחיקה מאיתנו בהדרגה
את ידידינו הבנים והמסורתיים.
אנשי־הקידמה, שראו בייסוד מדינת־ישראל את נצחון הצדק,
מתחילים לתמוה על מיבחר ידידינו.

״ הלך ורז־יר אצר עו ר ב״...
תנועות־השיחרור האפריקאיות, הנאבקות בשילטון הגזעני
הלבן בכמה ממדינות היבשת — רודזיה, אנגולה, מוזמביק,
דרום־אפריקה ועוד.
לא המעשה בלבד הרגיז את פורסטר. הוא נזעם שבעתיים
מפני שישראל היא שעשתה זאת.

בי לדעת פורסטר וחבריו, ישראל היא
אחות־תאומה לדרום־אפריקה. כישראל, במו
בדרום־אפריקה, שולט (לדעתם) שלטון גזעני
לבן, הדואג לבך שהשחורים יישארו חוטבי־עצים
ושואכי־מים, במיצוות אלוהים.
(לא ברור אם פורסטר ושות׳ מתכוונים לדיכוי הערבים
או לדיכוי בני עדות־המיזרח. מן הסתם אין הם מבחינים
בין אלה ואלה, כשם שאינם מבדילים בביתם בין כושים
ובין בני־תערובת, אסיאתים ושאר גזעים נחותים).

והנה, תחת להשיב לדברי פורסטר במילים
בוטות וגאות, משפילה ממשלתנו את עצמה
ואותנו.
אין היא אומרת :״אדון נכבד, זוהי מדינת היהודים. היא
נוסדה בידי פליטים, השונאים את תורות־הגזע. היא נועדה
לעזור לנרדפים, ללוחמי־חופש, למחרפים את נפשם למען
כבוד האדם. אנו מוכנים אמנם לקיים יחסים דיפלומטיים עם
כל מדינה — אף עם מדינה שבה שורר מישטר שהוא נתעב
בעינינו. אך לא נקבל משום מדינה הוראות בשאלות
של מצפון ומוסר.״
תחת זאת היא אומרת :״ישנה אי־הבנה. קרתה תקלה. נת
איזה
צד אנחנו נמצאים? שאלתו התמימה של הסגן,
*4במהדורה של ,1971 מחייבת תשובה.
בדיונים האחרונים בכנסת התייצבו אנשי הימין הישראלי,
אבירי ארץ־ישראל השלמה, בפה מלא לימין הפאשיסטים
ברחבי העולם. הם תבעו לפנות אל הימין הגזעני האמריקאי׳
ולהציג בפניו את ישראל כחיל־החלוץ שלו נגד הקומוניזם.
כלומר: להפוך את מלחמתנו ממלחמת־מגן ישראלית
לחלק ממסע־צלב עולמי נגד ברית־המועצות.
גישה זו מופיעה לעיתים בתחפושת ״תועלתית״ .בבחינת:
״לטובת מדינתנו, אנו מוכנים להתחבר גם עם השטן.״ קל
להוכיח כי תועלת זו תצא בהפסד, מפני שגם במחנה הלא־קומוניסטי
מהודה הימין מיעוט שנוא. נפסיד את ידידינו
במרכז ובשמאל, ואת מיטב הנוער העולמי, תמורת מישענת
קנה רצוץ.

אך למעשה אין לגישה זו רקע תועלתי, אלא
אידיאולוגי. הימין הישראלי מתגעגע אל הימין
העולמי, מפני שהוא מזדהה עימו. הוא שותף
לו מבחינת המיבנה הרוחני שלו.
כמוהו, הוא נכסף למישטר סמכותי. כמוהו, הוא שונא
כל מיעוט — לאומי (הערבים) ,עדתי (הפאנתרים) או מיני
(,תומדסכסואלים) .כמוהו, הוא דוגל בריאקציה סוציאלית,
דוגל בקו ״נוקשה״ כלפי ״־,אוייב״ .כמוהו, הוא רוצה
להיות עילית של ״עם אדונים״.
פאשיסטים איטלקיים, גרמנים בעלי עבר נאצי, גזענים
בדרום־אפריקה — כולם נושאים את עיניהם אל ישראל,
ויש בישראל מי שמחזיר להם אהבה.

״לא הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא
מינו.״

י ״ייי א ניי א ב ניי

ב מדעה העס מחפשים
ראת— הגרוש

בדיחה אחת הציפה השבוע את הארץ.
סיפרו אותה בבתי־הקפה, בבתי־הספר, ב־בתי־החולים
ובבתי־המיסחר. היא התפשטה
במהירות הבזק, יותר מכל בדיחה אחרת
לפניה. אפילו הפקידים הבכירים של משרד־האוצר
חייכו, אם לא צחקו, כאשר סופרה
להטי זיז חונן! 8
היתד, זו הבדיחה על היהודי הרואה את
חברו סובב שחוח ליד עמוד חשמל ברחוב,
ושואל אותו למעשיו .״אני מחפש גרוש!
משיב האיש ליד העמוד .״ובשביל גרוש
אחד כדאי לך להתאמץ כל כך ולחפש יל
כך הרבה?״ שואל הידיד.
״מה זאת אומרת בשביל גרוש אחד?״
משתומם המחפש ,״גרוש אחד נטו זה
לירה ברוטו!״
סמל למשבר. יותר מכל הסבר כלכלי
או חברתי, הסבירה בדיחה זו את מה שמתרחש
בישראל בשבועות האחרונים: את
גל השביתות! את ההפגנות של שכבות העוני;
את הפלישות לדירות העולים החדשים;
את המרירות של צעירים ילידי הארץ
הניצבים חסרי תקוה מול מצוקת
הדיור; את השחיתות המתפשטת לשכבות
רחבות יותר.
הכל נגרם ביסודו של דבר בשל תופעה
פשוטה אחת: ירידת ערך הכסף. גרוש נטו
בבדיחה שווה לירה ברוטו. אבל משמעותה
של הבדיחה במציאות -היא שכל לירה
שמרוזיח כיום פועל או שכיר שוזה גרוש,
בכוח הקנייה שלה.
למרות המעטה החיצוני של שיגשוג כלכלי,
היו אלה סימנים ראשונים י למשבר
כלכלי וחברתי קשה ביותר העתיד לפקוד
את המדינה, שהאמצעים לבטחונה מכלים
את כל משאביה, בזמן הקרוב ביותר.
הבדיחה על הגרוש, היתד, יותר. מעציב־,
מאשר מצחיקה.

התפטר1

עזר -ה בי ת ה!
אלוף (מיל ).עזר וייצמן צודק בהחלט
בכל מה שאמר ועוד יאמר על
גיסו, רב״אלוף (מיל ).משה דיין.
התפיסה האיסטראטגית של הרב״אלוף
(מיל ).היא מתחת לכל ביקורת.
הבעייה של דיין היא שהמפה על הקיר
שלו קטנה מדי. היא תופסת בסך
הכל את ארץ־ישראל השלמה וסיני.
לכן נפל על הרעיון ששארם־אל־שיין

אלא מה ז הקיר של עזר באמת די
גבוה, ואין למטה כדים, אבל הוא צר
מדי, מפני שראומה תלתה משני הצדדים
וילונות. לכן המפה של עזר די גבוהה,
אבל לא רחבה במידה מספקת. האלוף
(מיל ).לא ראה שלא רק לים־סוף יש
שני צדדים, אלא גם לאוקיינוס ההודי.
וכדי שטאנקר יפליג מאיזה שהוא מקום
לבאב״אל-טאנדב, הוא

נוי בצע
ארויתופב

מי באמת שיחרר
את אורי זוהר 7

מיבצע
״טימטום׳,
111 — 1 ,

׳•׳ למרות כל סיפורי הגבורה, מסתבר
כי אחרי שהותקפה האניה היו אלה דווקא
אנשי הצוות הישראלים שבה, שמיהרו לשבת
בסירות ההצלה, כשהם אינם שוכחים
את המזוודות שלהם. אנשי צוות אלה תבעו
לנטוש את ד,אניד״ בעוד רב־החובל, בעזרת
שני אנשים נוספים, מתגברים על הדליקה
שפרצי באניה.
דיניץ איים ליירט. אולם מסך ה-

איד

הפכה

המשלחת ל״רש־

מית״ .בעקבות הפירסום בהעולם חוה,
נזעק גם ועד אגודת העיתונאים לישיבת
חירום כדי לדון בפרשה• אנשי הועד הגיעו
למסקנה שצורת הרכבת המשלחת היתר.
פסולה, הסתייגו מצורת הרכבתה והחליטו
לשלול ממנה את התואר של משלחת עיתונאים
רשמית.
יהודה הראל, שלח מיד מכתב התנצלות
לאגודת העיתונאים, הביע חרטי על שנתן
לדובר מפלגת העבודה להרכיב את המשלחת,
במקום למוסדות אגודת העיתונאים.
בעקבות מכתב זה הועבר הטיפול בבעיה
להנהלת האיגוד הארצי של עיתונאי
ישראל, וזו מינתה את הועדה לקשרי־חוץ
להכריע בגורלה של המשלחת לגרמניה.
ישבו חברי הודעדה וחשבו איך לטהר
את השרץ, כדי שהמשלחת לא תראה כפרם
לעיתונאים מטעם מפלגת העבודה. הפתרון
היה גאוני: במקום עשרה עיתונאים יסעו
.15 אל עשרת העיתונאים שבחר דובר מפלגת
העבודה יתווספו עוד חמישה עיתונאים,
מהעיתונים שקופחו על ידי הדובר, ואז
ניתן יהיה לקרוא למשלחת ״משלחת עיתונאים
רשמית.״
בין הישגיו המקצועיים, יכול היה איגוד
עיתונאי ישראל לכלול הישג נוסף: הדאגה
שאף אחד לא יצא מקופח בחלוקת טובות
ההנאה.

משטרה

הממשלה
גם אחרי שהמיכלית קוראל סי עזבה את
אילת, אחרי שפרקה שם את. מיסען הדלק
שלה; גם אחרי שרב־חובלה היווני של ה־מיכלית
קיים באילת מסיבת־עיתונאים פומבית,
וגם אחרי שהעיתונאים הורשו לעלות
ולצלם את הפגיעות שנפגעה המיכלית,
בעת שהותקפה לפני שבוע במיצר באב־אל־מאנדב
— לא הוסרו סימני השאלה מעל
פרשה מיסתורית זו.
צורת הטיפול השלומיאלית של ־ממשלת־ישראל
בפרשה, שיכנעה אפילו את קורא־העיתונים
התמימים כי יש משהו מיסתורי
בפרשה שמעוניינים להסתיר ממנו, כדי
שלא נדע את האמת. אחרת אין שום הסבר
לפרשה האומללה. מלבד הסבר אחד: המימי
טום.
האמת הפשוטה היא שמה שפורסם על
תקיפת המיכלית זה מה שקרה. אין שום
דבר סודי בפרשה ושום דבר לא הוסתר.
מה שלא פורסם עד כה, ולא לפי הוראת
ממשלת־ישראל, אלה הם מספר פרטים צדדיים
העשויים להעמיד את מה שאירע למי־כלית
באור נכון:
#יום לפני שהותקפה המיכלית קוראל
סי, התקרבה סירת המירוץ שתקפה את
המיכלית, לאניה אחרת שחצתה את ד,מיצר
בדרך לאילת. גם אל אניה זו התקרבו המחבלים,
שטו לידה,

עיניו. היה בכך מעשה ברור של שחיתות
פוליטית, שכן הדבר נראה כחלוקת נסיעות
חינם מטעם מפלגת השלטון לעיתונאים הנושאים
חן מלפניה.
העולם הזה 1757 היה העיתון היחיד
שחשף והתריע על שערורייה זו.

מספיקה להבטחת השייט החופשי לישראל.
שארם
של זהב דרושה כדי שהנפט השחור
ישוט על הגלים הכחולים בים
האדום. יופי.
לדיין יש מפה כזו קטנה מפני שרוב
הקיר שלו תפוס על-ידי כדים מודבקים
שסחב פה ושם. אבל עזר וייצמן לא
סוחב כדים, יש לו קיר הרבה יותר
גדול, ולכן נמשכת אצלו המפה למשה.
אז ראה עזר שיש לים האדום, כמו
לבחורה, שני צדדים. בצד הקדמי שארם־
אל״שייך, בצד האחורי באב-אל-מאנדב.
ואם סותמים את באב, שארם שווה
לכן הציע עזר לכבוש את באב״אל־מאנדב
במלחמת״תנופה. כולם צחקו לו,
עד שבאו חבריו של עזר מהצד השני,
החבר׳ה מהחזית העממית, ועשו בום
ל״קוראל סי״ .עכשיו כולם מבינים שעזר
צדק.
איפול שהוטל על ידי הממשלה, לא נועד
להסתיר פרטים כגון אלה. הוא נבע פשוט
מטימטום המוחלט של הנוגעים בדבר. תחילה,
כאשר הגיעו הידיעות הראשונות על
הפגיעה, שררה מבוכה טוטאלית, מחוסר
מידע לגבי התוקפים. אחר־כך, בעיקר בהשראת
יועצה המדיני של ראש־הממשלה,
שמחי דיניץ, שנטל עליו את הטיפול בפרשה,
ננקטה שרשרת צעדים שנועדה להמעיט
מערך התקיפה.

דווקא נסיונות הטישטוש וההעלמה, שהגיעו
לאבסורד

שניפה!־ את הפרשה למימדים שאיש לא
רצה בהם, שיכנעו את העולם כולו של־ממשלת־ישראל
יש משהו חשוב נורא להסתיר
בפרשה.

מוכרח לעבור עוד איזה מיצר מחורבן,
.וגם
,וכל מיני
ערבים, וכל מיני חזיתות״שיחרור, שהן
החברות הכי טובות של החזית לשיח*
רור פלסטין.
אז אני מציע שלא נחכה שהחברים
של עייזר בצד השני יעשו גם שם איזה
בום, ונקדים תרופה למכה. למיבצע
שלו יש להוסיף ישר מיבצע-תנופה שני,
דרך עדן, חצרמוות ועומאן, ולתפוס את
המיצר השלישי.
כמו שאמרתי מזמן :״אם אני צריך
בלי שלום, לבין
לבחור בין מיצר
— אני מעדיף
שלום בלי מיצר

את מיצר
ואת כל האלופים במיל והרבי-אלופים
בגרוש צריכים לשלוח הביתה. הם פשוט
הזדקנו, החבר׳ה. פנו דרך לצעירים,
בעלי דמיון ותנופה !
אחיתופר עתומת
איד מטהרים שרץ 7
מועדון העיתונאים הצעירים בבון, בירת
גרמניה, החליט לארח משלחת של עיתונאים
צעירים מישראל. ההזמנה, שכללה
טיסה ואירוח חינם ל־ 10 עיתונאים צעירים,
עורכי מדורי חינוך ונוער בעיתונות הישראלית,
נשלחה למחלקת החינוך של עיריית
תל־אביב.
אבל יהודה הראל, מנהל המחלקה לחינוך
חברתי במחלקת החינוך, שהוא גם
מזכירו של גוף מוזר הנקרא בשם אגודת
הנופש הישראלית, מינה את יורם פרי,
דובר מפלגת העבודה, להרכיב את המשלחת,
שתזכה בנסיעת חינם לגרמניה.
כך קרה, שדובר מפלגת העבודה בחר
בעצמו עיתונאים מידידיו למשלחת, כראות

השמועה פשטה כאש: אורי זוהר, אריק
איינשטיין, ושאר הנערים בחבורה, שוחררו
ממעצרם — לאחר התערבותו של מרדכי
צרפתי, הלא הוא מנטש הנודע. היה זה
הוא שהתערב בפרשה, שיכנע את המשטרה
לסגת בה מכוונתה להחזיקם במעצר ככל
האפשר יותר.
קשה היה, השבוע, לקבל אישור לשמיעה
— לא מהמשטרה ולא ממנטש. אולם
אלה שנטו להאמין בה, מצאו ביסוס לדעתם
בעת ישיבת הפתיחה של משפטם של
זוהר וחבריו, באשמת תקיפת שוטרים והתנהגות
פרועה.
האזרח הפרטי והקצין. האולם היה
מלא עד אפס מקום. אפילו עיתונאים לא
הורשו להיכנס. אולם מנסש הגדול נתקבל,
בהגיעו, בכבוד־רב על־ידי השוטרים, הוכנס
מיד, הוזמן על־ידי רב־סמל יצחק־ פסח,
ממיחלק הסמים, לשבת יחד עימו על
כיסאו.
הידידות בין מנטש למשטרה באה לידי
ביטוי הדוק יותר אף בתום הישיבה, כאשר
מנטש יצא מהאולם יחד עם התובע במשפט,
סגן־ניצב יהושוע וולפסון, קצין התביעות
של מחוז תל־אביב. ברירתם במדרגות, שוחחו
ביניהם האזרח הפרטי מנטש והתובע
המשטרתי אודות כתב־האישום שהוגש:
״מה !ה משנה, אם אני טוען שאורי זוהר
תקף שני שוטרים, במקום ארבעה?״ שאל
וולפסון את מנטש.
מכרים ותיקים. מה היה הרקע לשיחה
בין התובע המשטרתי למנטש —
שלכאורה אין לו כל קשר למשפט? לדברי
דובר משטרת תל־אביב, רב־פקד עמום
אריכא, לא שוחחו השניים כלל על המשפט
:״הלא כבר הוגש כתב־האישום, אז
הרי אי־אפשר כבר בין כה לשנות אותו.״
מה אם כן בכל זאת עשו השניים יחד?
הסביר אריכא :״וולפסון מכיר את מנטש
כבר זמן רב. הם גרים יחד באותה סביבה.״
מיעוטים עייק —
או גיבוי 7
אחד הנושאים שהסעירו לאחרונה את
דעת הקהל בקרב ערביי ישראל והשטחים,
היה מעשהו של המשורר הישראלי מחמוד
דרוזיש, אשר עבר למצריים לפני חודשים
מספר ונתקבל, כפי שצפוי היה, בזרועות
פתוחות — ,במיוחד על־ידי שר־ההסברה
(לשעבר) מוחמד פאיק. עתה, החליט דר־ודיש
לעבור ללבנון, להשתקע שם. בדרכו
לביירות, עצר. לחניית־ביניים בניקוטיה, הוד
העולם הזה 1764

על התנכים הפנימיים במפד״ל העלולים לפוצץ וגוגשרח
^ יומה של המפד״ל לפוצץ את ה־
\ | קואליציה הממשלתית, תוך שבועיים,
אם לא תינתן למפד״ל השליטה הבלעדית
על החינוך הדתי ה״ממלכתי,״ לא בא כ־אפתעה
לאיש (או אשר ),בצמרת המדינה.

הבל ציפו לבך מזמן.
העניין עצמו חשוב למדי. המפד״ל שולטת
זה מכבר בחינוך זה, ותביעותיה הנוכחיות
פירושן, למעשה, להפכו לזרם
דתי עצמאי לכל דבר, שבו מתבטאת השתתפות
המדינה רק במימון.
אלא שלא זה העיקר. מאז ניכנס מיכאל
חזני כשר לממשלה, במקום חיים משה
שפירא המנוח, היה ברור כי במוקדם או
במאוחר יתחולל משבר קואליציוני.

היה גס ידוע מי יהיה מחולל
המשכר: יצחק רפאל.

ופאר פרץ גנני

במיקרה זה, היו הצעירים חוזרים למה
שהיו בימי שפירא — סרח עודף, שאיש
אינו מתחשב בו.
בדי למנוע זאת, היה עליהם לבלום את
רפאל, להכניס לממשלה שר אחר. במצב
כזה נשאר רפאל ללא השפעה מכרעת, כשכל
אחת מסיעות המפלגה זקוקות לחוגי
הצעירים כדי להוות רוב•

כשר בממשלה הבאה.
•< מיכאל חזני זכה לכהונת השר ״מן
ההפקר,״ מפני שלא היה מועמד נגדי אחר
לרפאל. הוא איש סימפאטי, ומתייחס אל
תפקידו ברצינות — אבל אין לו גב של
ממש.
לאחרונה מתחברים ורהפטיג וחזני, לצורך
הגנה הדדית ומשותפת. אך גם כוחם
המשולב אינו מסתכם בהרבה.

ואכן, כך היה. רפאל נוצח כקולם
של הצעירים, הקרוכים ל
דיעותיו. כמקומו נכחר חזני הרחוק
מדיעוחיהם.

שלה -אין הכוח לכפות את דעתם
על המפלגה.

ץ ה היה ברור מיום קום הממשלה. רפאל
ן המתין רק להזדמנות המתאימה. מסיבות
שונות אין לו חשק לפרוש על רקע בעיות
של שלום־סיפוח, כי בעניין זה חלוקות ה־דיעות
במפלגה. אם תפרוש המפלגה על
רקע זה, יהיה קשה לרפאל להחזיר אותה
לממשלה — בראשותו.

צעירים אין כל אינטרס בהמשך מע־
/מדה הקואליציוני של המפלגה. להיפך.

לעומת זאת כדאי לרפאל להביא
לפרישה על רקע דתי מובהק -
פגיעה כלשהי כדת. ואין פגיז^ה
שהמפד״ל כולה רגישה לה יותר,
מאשר החינון־ הדתי -בבת עיניו
של הציבור הדתי כולו.

בלתי-מעורער של המפד״ל.

כיום יש למפד״ל שלושה שרים, והם האנשים
האומללים ביותר במפלגה.

כהצכעה הקוכעת, הפסיד רפאל
בקול אחד. כשחזר הביתה, פרץ
ככבי וקרא :״ידידי חטוכיים כיד־

|הפדישח נראית לצעירים |

השפעתו הניכרת באה לו מפני שהוא
נחשב לאיש הגון, דבר נדיר למדי במפלגה
זו, ומפני שהוא מוכן לעשות את הכל
למען חבר• יחסי־החברות ממלאים תפקיד
חשוב מאוד בין ראשי הצעירים, הקשורים

ורהפטיג

תר בגדו כי ! ״
מי היו ידידים אלה?
בין שני המועמדים, רפאל וחזני, ידוע
חזני כיונה מובהקת. רפאל תפס מקום
אמצעי בין היונים והניצים, היווה מעין
״יונץ.״

רפאל

והנה קרה הנס, ולא מידי שמיים:
הניצים במפלגה הצביעו
דווקא בעד היונה, ולא כעד ה-
יונץ.

זה בזה והמבלים יחד. בכנסת לא התבלט
המר כהוגה־דיעות או כפרלמנטר, אך זה
אינו חשוב.
יהודה רוזנברג בן־מאיר, הח״כ הטרי ביותר,
תומך בהמר בלי הסתייגות, וכך עושה
גם נציג הצעירים במנגנון המפלגה.
להמר הובטחה כהונת סגן־שר במשרד־הסעד,
כאשר בחרו הצעירים בחזני. אבל
חזני אינו שש למילוי הבטחה זו, והמר
עצמו אינו להוט אחריה. הוא חושש, בצדק,
כי קבלת כהונה זו תטיל בד דופי, כאילו
מכר קולות תמורת כסא. הוא גם מפקפק,
בצדק, בהמשך כהונת קואליציה זו.

הניצים הם ״חוגי הצעירים,״ כולם אנשי
ארץ־ישראל השלמה. מדוע ביכרו את חזני
על רפאל?

(1א(1יא1ורי עם ניפח
ץ וגי הצעירים במפד״ל אינם כוח
( ן גדול. הם טוענים ל 25 אולם בימי
חייו של שפירא, בעל המישקל האישי
העצום, פשוט התעלמו מהם. כי שפירא׳
יונה קיצונית, בחל בשוביניזם של
הצעירים.

התשוכה לקוחה ישר מספריו
של גוי גמור, ניקולה מאקיאוולי.
עתה, עם מותו של שפירא, ראו
הצעירים שיש להם הזדמנות למלא
תפקיד רכ-עוצמה: לשון-
המאזניים כמפלגה, שהיא עצמה
רגילה להוות את לשון־המאזניים
כבל ממשלה ועיריה.

חזני
כי שלושתם מעוניינים, כמובן, להישאר
בממשלה. שלושתם יונים, גלויות או נסתרות,
ורחוקים מן הרומנטיקה של ארץ-
ישראל השלמה.

אכל לשלושתם אין שום השפעה
ממשית כמפלגתם.
#יום(? בורג, שהפך למיספר 1אחרי

אם תיאלץ המפד״ל לפרוש מן
הממשלה, יגדל כוחם של הצעירים.
לא יהיו עוד שלושה שרים,
שיש להם מישקל כלשהו בגלל
כהונתם. המפלגה תהפוף לזירת
התאבקות, כה יילחמו הכל כבל
*-״ ומחיר תמיכת הצעירים תרקיע
שחקים.

וזה החשבון: אילו נבחר רפאל
לשר, נוסן ש על כוחו הרב כמנגנון
המפלגה, היה הוא הופך ליורשו
של שפירא, ולמנהיג ה•

מות שפירא, ושיעמוד בראש רשימת ה־מפד״ל
בבחירות הבאות אם תיערכנה מחר
— חסר גיבוי של ממש. הוא עומד בראש
מפני שהוא שר ותיק, ומפני שאיש מבין
היריבים איננו חושש מפניו. גם רפאל
מעדיף את בורג על כל מועמד אחר, מפני
שהוא בטוח כי בורג לא יוכל לסכן לעולם
את מעמדו שלו.
זרח ורהפטיג חלש הרבה יותר
מבורג. מאחוריו אין שום דבר. בחוגי המפלגה
מאשימים אותו בכך שהוא מנהל
גרוע, ושבמשרד־הדתות שלו שורר תוהו־ומהו.
הוא הפך שר רק מפני שהיה איש־אמונו
של שפירא, אין לו סיכוי לכהן

המרוזיח העיקרי מן הפרישה יהיה, כמובן,
יצחק רפאל. והוא הדוחף העיקרי.
אין הוא פועל רק מתוך רגשי־נקם, אלא
גם מתוך הגיון פוליטי קר. כי פרישת המפלגה:

קשר
משם עם ידידיו במערכת עיתון רק״ח
אל־אתחיאד.
חיים נוחים. בעולם הערבי התחלקו
המבקרים לשני מחנות:
האשים המער־נימוקיו
עיתונ־

אים
שקיים בהגיעו למצריים: כי אין ב־יכולתו
להמשיך לחיות בישראל, בה הוא
פשוט נחנק. כי אם שינה את מקומו, איו
פירוש הדבר ששינה את הקו הפוליטי שלו.

מבחינת השקפתם, היו צריכים אומנם
להצביע בעד רפאל. אבל אילו עשו כן,
היו מבצעים חאראקירי פוליטי.

העולם הזה 1764

האחד תקף את דרוויש בחריפות,
אותו בבגידה בידידיו ובבריחה מן
כה. מבקרים אלה לא קיבלו את
של דרוויש, אותם השמיע במסיבת

#תגביר את כוחו שלו, כאיש השולט
במנגנון המפלגה,
תוכיח לכל שבלעדיו לא תחזיק מעמד
קואליציה עם הדתיים.

רקע דתי

ק* קורה שלכעלי האינטרס הבמט־

ממשי בהישארות המפד״ל

כראש הצעירים עומד זבולון
המר, הח״ב החדש.

** י יצחק רפאל לא נכנם לממשלה,
^ כפי שהיה צפוי. חזני ירש את מקומו.
היו לכך כמה וכמה סיבות — הפרשות
שהועלו במישפט־הדיבה שהגיש נגד הארץ,
התנגדותם של גולדה מאיר ו/או יעקוב
שמשון שפירא, ועוד.
אך הסיבה המכרעת היתר, לגמרי אחרת.
היא באה מתוך המפד״ל עצמה.

• תקטין בהרבה את כוח יריביו,
הנושאים בתוארים של שרים.

מה גם שהצעירים הם אנשי ארץ־ישראל
השלמה. המר נמנע בהצבעת־האמון לממשלה
על רקע זה, דבר שהנחיל לו פופולריות
נוספת בקרב חסידיו.

אין לצעירים מה להפסיד מן
הפרישה, ויש להם הרכה מה
להרוויח.

סקר של רימפד״ל גילה שהחינוך הוא
העניין היחידי בו מאוחדים חברי המפד״ל.
על רקע זה מוסברת התקיפות הפתאומית
של המפד״ל. שלושת השרים נגררים עם
הזרם, ואינן יכולים להתנגד. אין הם יכולים
להרשות לעצמם להיראות פחות תקיפים
מרפאל, בעניין הנוגע לחינוך הדתי.

לכן, יתכן שהמשבר ישא פרי,
והמפד״ל תפרוש. ואפילו יחלוף
משבר זה, במו קודמיו, ללא פרישה
-הרי כבר מצפה מאחורי
הפינה המשבר הבא, והבא אחרי
הבא.

עולה מחיר הליברלים

ם תפרוש המפד״ד, תישאר ה-
קואליציה מורכבת מ־ 56 אנשי המערך,
4גרוריה הערביים, ו־ 4הליברלים העצמאיים
— קואליציה מצומצמת מאוד של 64
מתוך .120
תמיכת 4אנשי האגודה ו־ 2אנשי פא״י,
התומכים לעיתים קרובות בממשלה (תמורת
הטבות מתאימות) אינה בטוחה במצב
כזה.

לעומת זאת נמצאת כשוק מפלגה,
הפוזלת זה מבכר ככיוון זה :
המפלגה הליברלית, על 12ח״ביה
מיספר השווה בדיוק לכוחהשל המפד״ל.
אומנם, יתכן כי במיקרה של פילוג גח״ל
יישארו כמה מח״כי הליברלים עם חרות
— אך השאר יספיקו בהחלט כדי להחזיר
את היציבות לממשלה, ללא צורך בבחירות.
משום כך אין המערך נאחז בפאניקה.
נסיונו הארוך גם לימד אותו שתמיד אפשר
להסתדר, איכשהו, עם הדתיים. זהו רק
עניין של מחיר.

אלא שהפעם, על רקע היחסים
הפנימיים במפד״ל, יתכן כי גם
מחיר גבוה לא יחזיק את המפלגה
בממשלה -אלא אם המחיר
יהיה לרוחו של יצחק רפאל.
דרוויש הבטיח להמשיך להילחם ולהאבק
למען העם הפלסטינאי.
מתנגדיו טענו לעומתו, שהוא סתם חיפש
(המשך בעמוד )16

במדינה
(הנזשן מעמוד ) 14

לו חיים נוחים: לשבת בקפה סמירמיס ולכתוב
שירים ומאמרים׳ במקום להצטרף לבני
עמו — דהיינו לאחד האירגונים הפלסטינאים.
התקפה חריפה. גם רדיו סוריה הצטרף
להתקפה זו, אבל בנשק אחר•• ידידו
של דרוויש, המשורר סמיח אל־קאטם, פירי.
סם. בגליון פברואר של אל־ג׳דיד, ירחון
ספרותי של רק״ח, מאמר התקפה חריף על
דרוויש, בו אמר, בין היתר:
״אין ברצוני לגנותך על פעולה שנהפכה
למציאות. כיצד אפשר להחזיר כדור שכבר
נורה? אבל ברצוני להגיד לן כמה דברים
שעלו על דעתי לאחר עזיבתן למצריים
ולאחר הדברים שהשמעת במסיבת־העיתונאים
שקיימת: מאז קום המדינה לא
חדלה ישראל מהגשמת מטרותיה הציוניות,
המתבטאות בכלל הבא: יותר אדמה —
ופחות ערבים. אחת התוכניות שראינו בזמן
האחרון היא עידוד גל ההגירה הער־

משורר אל־קאסם
מי עריק?

המנהיג הקשיש, בעל ההשפעה הגדולה,
;העניק את הראיון לשבועון הלבנוני אל־לוא,
בביתו בג׳בל אד־ערב שבסוריה (הר
הערבים, בו מתגוררים הדרוזים).
נשאל המנהיג בן ד 95 התעמולה הישראלית
מנסה להשפיע על בני העדה הדרוזית
באמרה כי הערבים מאשימים אותם
בבגידה. מה היא תשובתכם על התוכנית
השואפת להפריד בין בני העם האחד?״
״האימפריאלזים תמיד נקט בסיסמה הפרד ומשול, וכך הצליח לשלוט בנו. אך
תמיד היתר הסיסמה שלנו :״הדת שייכת
לאלוהים, והמולדת לכולם.״ אתה רוצה
שאתייחס לתוכנית החדשה. אני אומר כי
הדרוזים הם ערבים, וכפי ששירתו את מולדתם
והערכיות שלהם בעבר — יעשו כך
גם היום. יעשו הכל, בכדי לשחרר את
פלסטין. חלק מהם כבר נטלו את וישקם,
הם נמצאים בשרותי׳הפידאיון.
״התוכנית הציונית, השואפת להפריד —
לא תצליח, למרות כל אמצעי הלחץ הנפשיים
והכספיים ל שנועדו להציג את אחי-
נו בשטחים הכבושים באור בוגדני. אחינו
הדרוזים בשטחים הכבושים צריכים להיות
חלוצי המהפכה והמרד העברי בשטחים הכבושים.
כל השמחות המשודרות מעל גלי
האתר בחגים בקול ישראל* מטרתם היא
לבלבל, ולהביא לאי־אימון בדרוזים בשטחים
הכבושים ומחוצה לה.
״מה דעתך על התעמולה הציונית המכנה
את הלוחמים הפלסטינאים כחבלנים וטרוריסטים?״
״כינויים
כאלה מוכרים לנו. האמת היא,
כי האדם הגדול הוא זה המוכן להקריב
את נפשו למען מולדתו. המהפכה הפלסטינית
קיימת ונתמכת ע״י העם הפלסטיני
ופעולות הגבורה שלו, אלה מייצגים עם
אשר ידע למצוא את הדרך לשחרור מולדתו.״

ברצונך להגיד לאחינו הדרוזים
המחזיקים מעמד בשטחים הכבושים?״
״עצתי היא שיחזיקו מעמד, למרות כל
הלחצים אשר מפעילים שלטונות הכיבוש
עליהם. יום השחרור יבוא ללא ספק, וה־נצחון
קרוב. אני פונה לכל אחינו הערבים
בשטחים הכבושים שיעזרו לפידאין.״

בית־ישראלית לקנדה. אז עמדנו כולנו נגד
מזימותיו־.,״
רדיו סוריה ניצל מאמר זה, שידר אותו,
בתוספת הקדמה קצרה, בה נאמר בין
היתר :״עזיבתו של המשורר מחמוד דר־רוצה מי תיש
את המולדת הכבושה עוררה גל של
^1* 8 4 מחאות. אנו לא רוצים להיכנס לתיכוח,
בשטחים׳
אוניברסיטה
--אבל הבה.נשמע את דברי ידידו וחברו ל ׳׳
מאבק, המשורר סמיח אל־קאסם.״
מישרד החינוך והתרבות, העיתונות, ה־אלתרמן
בקהיר. המחנה השני הגן
מימשל הצבאי — כולם מנופפים לאחרונה
על דרתיש, הסכים עימו כי החלפת מקום
ברעיון הקמת אוניברסיטה ערבית בשטחים יכול אין פירושה נטישת המערכה. אדם
הכבושים, בקירבת רמאללה שתמומן ע״י
לפעול — בכל מקום בו יהיה. המשורר
ממשלת ישראל. לרעיון זה מתנגדים עיריית
אחמד עבד אל־מועטי חג׳אזי כתב בשבורמאללה
ותושבי השטחים, המעדיפים, רובם
עון רוז אל־יוסף מאמר בשם, עצות ל־ככולם,
להמשיך לימודיהם באוניברסיטאות
מחמוד דרתיש,׳ ייעץ שם לדרתיש להתבארצות־ערב.
רכז
בתרגום שירה עברית .״אנו רוצים
להילחם. גם הליגה הערבית דנה בלקרוא
את שיריהם של נתן אלתרמן, עמל
שאלה, החליטה להילחם ברעיון. הדרך החי,
אלכסנדר פן ואחרים.״ כן הציעו לדר־יחידה
לכך: קבלת כל בוגרי התיכון שזכו
תיש לכתוב, תסריט על התי ערביי ישרבתעודת
הבגרות הערבית, שעדיין קיימת
אל. דרתיש *קיבל את ההצעה.
בשטחים, לאוניברסיטאות בארצות ערב. העל
׳ דברי הביקורת נגדו, ענה דרתיש בליגה
ביקשה ממדינות ערב לקבל על עצמן
מאמן שפורסם בשבועון אל־מסואר, בשם
התחייבות זו. התוצאה: מצריים היתה מו״תנו
לי להתחתן״ — דהיינו, שיניחו לו
כנה לקבל 1200 סטודנטים מהגדה ו־200
לבחור את המקום שהוא רוצה.
מרצועת עזה, העלתה לאחר מכן את האלא
שכל זה כנראה לא עזר, ודרתיש
מספרים ל־ 1400 מהגדר, ו־ 600 מהרצועה.
החליט לעקור ללבנון. העיתונים הלבנוסוריה
ועיראק קיבלו על עצמן כ־1000
נים ידעו להתנבא כי דרוויש נטש את
סטודנטים. שאר מדינות ערב התחייבו לסמיר
מיס והחליט להיות יותר פעיל —
תת מלגות, כי ״אין להן אפשרות טכנית
עד כדי כן, שיתכן שיצטרף •לחזית העממי
לקליטת התלמידים.״
•מית, יתמנה לעורך־מישנה של ביטאונה.
איומים, מאז מלחמת ששת־הימים, נתקבלו
כמה סטודנטים מהשטחים לאוניבר״הדרוזים
— ערבים,
סיטה העברית בירושלים, אך לאחר תקו—

פה קצרה הפסיקו את לימודיהם בטענה
איך׳ ועוד שקשר, להם ללמוד בעברית. הסיבה האמיד——•

תית: הם קיבלו איומים מארגוני הפידאיון.
גילוייה, בשבוע שעבר, של רשת הריגול
בארצות־ערב גוברת הדיעה כי מטרת
הדרוזית ברמת הגולן, שבראשה עמד אחד
ישראל, בהקמת האוניברסיטה, היא לייהד
מנכבדי העדה. כמאל כינג, גרמה הפתעה,
את השטחים המוחזקים, להשפיע על האם
לא זעזוע, לקורא העיתונים הישראלי
חיים התרבותיים בהם, וזאת, כפי שטוען
הממוצע. כי זה נטה להאמין לעיתתיו,
ר׳שבסעון המצרי רוז אל־יוסף, לאחר שבהם
שמע שוב ושוב כי הדרוזים אינם
נכשלה התוכנית הישראלית לשלב את הערבים,
אלא אדרבא, שונאים את הערבים.
סטודנטים באוניברסיטה העברית. להשפיע מופתע קורא העיתונים הישראלי היה
על חינוך הנוער הפלסטינאי, על התפתחות
פחות, לוא היו עיתוניו מפרסמים עבורו
והתרחבות הארגונים הפלסטינאים.
את הראיון עם סולטאן באשא אל־אטרש,
המנהיג הדרוזי הדגול, אשר שיחק תפקיד
* בחגים, נחג העצמאות, משדרים חגיראשי
בהתקוממות הסורית בשנת 1925
גות בכפרים הערבים (ובמיוחד בכפרים וו־נגד
הצרפתים, ונחשב למנהיג ערבי שעשה
דרוזים) ,שמהן משתקף כאילו הדרוזים הם
היסטוריה.
אנטי ערבים.

בשבוע שעבר שהה עורכו של
״העולם הזה״ ארבעה ימים באירופה, ביקר
בפאריס ובבוז, ניהל שורה של שיחות עם
מדינאים ואישים אחרים, לרבות מצריים,
וניצל את מקורות המידע המוסמכים ב־יותר.
בסידרה זו הוא מוסר את הדו״וז
המעודכן ביותר על המתרחש בעולם
הערבי ובמאבק הגלובאלי סביב ישראל

השטחים

סולום הצריח
ך * דברהמזעזע כי ותר ששמעתי מפי אישיות מצרית היה זה:

1י לפני ארבעה חודשים, בחודש פברואר ,1971 עמדה ממשלת מג
רייס לערוך שורה של מיבצעי-ראווה דרמאתיים, כדי להרב את
השלום.
מיבצעים אלה נועדו מראש להדהים את דעת־הקהל בישראל ובעולם, להוכיח בלשון
המעשים כי מצריים אכן מוכנה לשלום של ממש, ולשנות לחלוטין את האקלים הבינלאומי.

אוד• אבנר•
במרכז המיבצעים היתה צריכה לעמוד פגישה ישירה ראשונה ביו
אישיות מצרית מרכזית לבין אישיות ישראלית מרכזית.
המיבצע הזה היה מוכן לביצוע — יהוא עמד להתבצע תוך שבוע.

ואז -בוטלברגעהאחרון ממש .

מדוע?
בגלל פצצה אחת, שהוטלה ברגע מכריע זר, על־ידי מנהיג ישראלי חשוב:

משה דיין.
הוא הכריז את הכרזתו, שנכנסה כבר להיסטוריה. זה היה ביום ה־ 15 בפברואר ,1971במסיבה
לקבוצת נכי״צה״ל שזכו לצל״שים, במיסעדת קסבה בתל־אביב. הוא אמר (ואישר

זאת לאחר מכן מעל דוכן הכנסת) :״אם יש לי הברירה בין שלום בלי שארם־אל־שייך או
שארם־אל־שייך בלי שלום, אני מעדיף את שארם־אל־שייך בלי שלום.״

בעיני המצרים היתה זאת פרובוקציה מבוונת, תשובה של לאו רבתי,
הודעה חד-משמעית שהישראלים אינם מעוניינים בשלום -אלא
בתנאים, ששום ממשלה ערבית לא תוכל לעמוד בהם.

דייו -תיאוס ע ה־•* ס
*** ום מצרי

אינו מאמין כי הודעה זו של. דיין, באותו רגע בדיוק, יכלה להיות

מיקרית.

הם משוכנעים לחלוטין בי דיין ידע על ההכנה המצרית למיבצע־השלום
הגדול, ובי ידיעה זו הכתיבה לדיין את התוכן והמועד של
הצהרתו, שלא היתה לה שום תכלית נראית לעין.
(בכלל, קשה לשכנע ערבי כלשהו ששר מרכזי בישראל משמיע דברי־איודלת בהיסח־הדעת,
וללא תכלית. כל מנהיג ערבי משוכנע כי ראשי ישראל יודעים בדיוק מה הם רוצים, וכי
כל פסוק היוצא מפיהם מחושב ומתוכנן עד הפסיק האחרון).
המצרים שואלים את עצמם: מדוע אמר דיין מה שאמר?

מה היתה המגמה? עם מי הוא מתואם?
וכאן שמעתי מפי בן־שיח מצרי הערכה, שלדבריו שותפים לה רוב אנשי הצמרת המצרית:

משה דיין פועל בתיאום הדוק עם האמריקאים.
אין הוא פועל בתיאום עם המדיניות האמריקאית הרשמית, הבאה
לידי ביטוי כתוכנית רוג׳רם, אלא עם המדיניות של שלטונות ביטחוניים
מסויימים, שיש להם השפעה אדירה בוושינגטון, והמנהלים מדיניות
נפרדת משלהם.

מדוע אין דחץ אמר יקאי
—׳53— ^ 35,0

^ יין כרת כרית עם מוסדות אלה, לדעת המצרים, לפחות מאז נסע לוויאט־נאם, תוך
| תיאום ובשליחות מערכת־הביטחון האמריקאית, כדי לגייס את תמיכת דעת־הקהל היהודית
בעולם למלחמת ויאט־נאם.
(זה היה, כזכור, לפני מלחמת ששת־הימים, כאשר דיין עוד היה סתם חבר־כנסת מטעם
סיעה אופוזיציונית, רפ״י. להלכה נסע דיין בתור כתב מעריב, עם תמיכה כספית אמריקאית,
ומאמריו על המלחמה פורסמו בהרחבה בעולם).

המצרים שואלים את עצמם: מדוע היו אותם מוסדות אמריקאיים
מעוניינים לפוצץ את יוזמת-השלום?
שאלה זו מתקשרת עם השאלה האקטואלית, המביכה את דעת־הקהל הערבית ממש כמו
את דעת־הקהל הישראלית:
מדוע אין האמריקאים מפעילים לחץ של ממש על ישראל, כדי שזו תקבל את עיקרי
המדיניות האמריקאית הרשמית?

מדוע אין עד בה לחץ, במישור הרכש או הכסף, בדי שישראל תסכים
לתובנית-רוג׳רם להסדר בולל, או לפחות ליוזמת-רוג׳רם להסדר-כיניים?

ך* פי המצרים, וגם בפי פרשנים רמי־דרג באירופה, ישנו הסבר המתקבל יותר ויותר
על דעת בעלי־הסמכא במערב ובמיזרח כאהד:

האמריקאים אמנם רוצים בשלום במרחב -
ברגע ימם ו י יס, בנסיבות מסויימות .

ביום במצריים -ועל איזה מבין כל הסוסים כדאי לרכב שם.

ד״ן עזר לאבר
* 1אשר פוצץ דיין את יוזמת־השלום המצרית המתוכננת, עוד שלטה במצריים קוא־
^ ליציר, נאצרית רחבה, בה השתתפו כל גורמי התנועה הנאצרית: האגף הימני, האגף
המרכזי והאגף השמאלי. בראש השמאל עמד עלי צברי, בראש המרכז אנוואר אל־סאדאת,
בראש הימין כמה אישים פחות בולטים.

כעיקבות פיצוץ יוזמת־השלום, וטמון• לביקורו של רוג׳רס במצריים,
ביצע אל־סאדאת את ההפיכה שלו, שסילקה מן השלטון את כל גורמי
השמאל הנאצרי המתון.
היו להפיכה זו בעיקר סיבות פנימיות, אך גם השלכה כלפי חוץ. היתד, זאת התקרבות
מובהקת לעבר ארצות־הברית.
בראשית השנה הכריז אל־סאדאת, בתכיפות גוברת והולכת, שהוא מוכן לחוזה־שלום
רשמי עם ישראל. הוא עצמו, יחד עם חסנין הייכל, גם הודיעו בפירוש כי השלום הזה אינו
אפשרי ללא לחץ אמריקאי על ישראל, ועל כן יש צורך בשיפור היחסים בץ קאהיר לבין
וזשינגטון.
השמאל של עלי צברי וראשי שרותי־הביטחון התנגדו לקו זה, ודגלו בקו נוקשה כלפי
ישראל ואמריקה כאחת.

הצהרת דיין, כשעה שהיא באה, היתה על כן סיוע לעלי צברי ול אנשיו,
נגד אל-סאדאת. מדוע היו האמריקאים מעוניינים בכך?
לכאורה, יש כאן תעלומה. אולם זו התבהרה בהמשך הדברים.

הצבא המצרי רוצה ב שדו

0 .4 .מול דוגירם

דיין בממשלה: מדוע נאם את הנאום׳־

הם רוצים להשיגו

מה הן נסיבות אלה?
על כך יש, כנראה, מחלוקת בין שני מחנות עיקריים בצמרת השלטון האמריקאי:
#כצד האחד עומד משרד־החוץ האמריקאי, בהנהגת רוג׳רס וסיפקו, וגם (כנראה)
הצוות של הנרי קיסינג׳ר בבית הלבן.
•י כצד השני עומד המוסד המרכזי לביון של ארצות־הברית (סי־איי־אי) וחוגים רבי-
השפעה במשרד־הביטחון האמריקאי.

ההבדל ביניהם נובע מן ההערכות השונות לגבי מה שניתן להשיג

* • ם ביצוע ההפיכה של אל־סאדאת, קמה במצריים ממשלה מוזרה.
> זוהי ממשלה קואליציונית של המרכז הנאצרי והימין -עם תמיכה
בשמאל הקיצוני.
במהותה, זוהי ממשלה ימנית. בעוד שעבד־אל־נאצר שיחרר בשעתו מן המעצר את כל
הקומוניסטים, ובכלל זה גם את תומכי סין העממית, הרי הזדרז אל־סאדאת לשחרר מן
המעצר את כל האחים המוסלמים.
האחים ישבו במעצר בכל ימי שלטונו של עבד־אל־נאצר, שראה בהם את האוייב המסוכן
ביותר של המישטר, אחרי שהתנקשו בחייו ואחרי שראשיהם הוצאו להורג בשנת 1954
(סמוך לעסק־הביש המפורסם).

האחים, גוף ימני־לאומני־דתי־קנאי, התקיימו מאז במחתרת, החזיקו
מעמד והתחזקו. היו להם שלוחות בבל מערבות השלטון. עכשיו ניתן
להם חופש, מנהיגיהם שוחררו, והם פעילים בגלוי.
אל־סאדאת עצמו הוא — או מעמיד פנים שהוא — מוסלמי דתי קיצוני.
אותה שעה עשה אל־סאדאת מיחווה כלפי המעמדות העשירים. בימי עבד־אל־נאצר, הוגבל
רכוש הקרקע למשפחה ל־ 50 פידאן ( 200 דונם) .אך למעשה עצמו השלטונות עין, איפשרו
החזקת גושי־קרקע גדולים הרבה יותר, בטכסיסים שונים של הערמה על החוק (רישום
הקרקע בשם אנשים שונים בני אותה משפחה, וכוי).

עכשיו החזיר אל־סאדאת את הרכוש המוחרם ל־ 80 משפחות חשובות.
הרפורמה של חלוקת האדמה לא רק נעצרה, אלא אף נסוגה
לאחור.
מבחינה מעמדית וכלכלית, יש לממשלה צביון ימני. מבחינה מדינית, זוהי ממשלה מתונה.
היא התחייבה לקו של החזרת השטחים המוחזקים בדרך של הסכם־שלום, ולהתקרבות
לארצות־הברית.
אחד האישים החשובים ביותר בקאהיר הוא ברגע זה חסנין הייכל — הדוגל בהתקרבות
אל האמריקאים.

המשענת העיקרית של מדיניות זו היא הצבא.
בניגוד לדעות הפשטניות הרווחות בישראל, גם בפי מי שמתיימרים להיות ״מומחים״,
הצבא המצרי הוא כיום גוף מתון ביותר — הרבה יותר מן המפלגה הנאצרית (״האיחוד
הסוציאליסטי״) וגורמים שמאליים רבים.

הצבא אינו רוצה כמלחמה חדשה.

ימין +שמאד סי8גונ
** ולס יש בממשלה ״ימנית״ זו מרכיב אחד מוזר ביותר.
זהו חאלד מוחיי־אל־דין, איש השמאל הקיצוני, איש-אמונם של
הסובייטים.

דיין בוויאט־נאם: האם נקשרו אז קשרים׳־

מוחיי־אל־דין זה (להבדיל מבן משפחתו, זכריה, לשעבר סגני של נאצר, שהוא איש
(המשך בעמוד )26

הפצועים לא זעקו -ונצדק

כי הם היו רק פצועים נוזומיס, שנקבעו בתרגיל העל־עוצבתי של

צה״ל שנערך בשבוע שעבר ברמת־הגולן, בו נבדקו, בין יתר הפעולות
הלוגיסטיות, גם שירותי פינוי הפצועים, שירותי הריפוי בדרגים
השונים והגשת עזרה ראשונה בכל נקודה של פעילות קרבית.

נרות עשן מסמנים למסוקים את מקומות הנחיתה לאיסוף
הפצועים. נוסף לכוחות הלוחמים תורגלו כל שירותי העזר
והסיוע, החל במשטרה הצבאית וכלה בנייזות השק״ם, שליוו את הלוחמים לכל מקוס.
עם סיום תמרון הענק, היו השבחים שוטפים מפי כל: החיילים את מפקדיהם, המפקדים את
פקודיהם. כפי שאמר אחד הטנקיסטים הצעירים :״זו היתה קריעת־תחת, אבל וה השתלם!״

נר לחוגול!

פאר התרגיל הגדול שנערן בשבוע שעבר בצפון, עמד
ה | 1ך 1 1 1ן

2 ( 1במרכז התמרון העל־עוצבתי, שימש נושא התפעלות ל־
1111 ^ 11
למחנה עצום של משקיפים ומבקרים, שלא חסכו דברי התלהבות מהביצוע המושלם.

חובשים זריוים מובילים פצועים מדומים באלונקות אמיתיות
למסוקי ענק שפינו את הפצועים לעורף, בדיוק כמו בסרט
האמריקאי המפורסם מ.א.ש ,.אלא שכאן אי אפשר היה לראות יחסים בין רופאים לאחינת.

ממש מ.א.ש.

זהו הגשר -מעץ ולא מזהב, דרכו פרצו הכוחות שהשתתפו
בתרגיל לעבר רמת־הגולן. בתמונה נראה השריון
הכבד עובר על גבי הגשר, שהונח בכישרון רב על־ידי אנש חיל־ההנדסה של צה״ל.

הטנסים עונויס

כלי הרבב של הדרגים השונים שועטים על גבי הגשר המפואר
שהוקם על הירדן, למרגלות כורזים, ליד שפך הירדן
לכינרת. כוח פשיטה שנע על הכינרת, הבטיח מאחז בראש גשר כדי לאבטח הקמת הגשר.

נווימה לומה!

רוו חי ת ל ביב

הסתכלו מז הטיילת
רהסדמח ודול סרטי
היוררה של השנה
החוף, בוהים בדוגמנית הישראלית חני
פרי — הלא היא אותה סגן אלמונית מהספר
המפורסם, שהצליחה לכבות סוף־טוף
את נר־התמיד הזקוף של הגיבור.
הגיבור האמיתי של הבסט־סלר האוטו־פורנוגרפי
של פיליפ רות הוא למעשה
אבר המין שלו — הפרובלמטי ביותר בספרות
האמריקאית מאז זזוג הסרטן של
הנרי מילר. בעליו של הגיבור האמיתי הזה
— בסרט לפחות — הלא הוא השחקן ה־מצויין
דיק בנג׳מין (גוז־־ביי קולומבוס,
יומנה של אשה נשואה) — נישאר בניו־יורק.
הכפיל התל־אביבי של בנג׳מין הוא
חני פ
יגאל רוזנברג — החבר של חני פרי.
של ו
״קיבלתי את התפקיד בגלל שמאחורנית,
לא עו
אני ניראה בדיוק כמו דיק״ אומר יגאל.

בגול ח1
יין

הסטטיסטית

חיה, שהגיעה לים
כתפקיד סטטיסטית
בסרט, הפכה למרכז סקסו־מטרי במקום.

חרי הצהריים אני קישר ידידות
עם אשה צעירה בעלת עיניים ירוקות
ועור שזוף, סגן בצבא היהודי. בערב
לוקחת אותי הסגן לבאר באיזור
הנמל. הלקוחות, אומרת היא, רובם
סיורים. סוורים יהודים ז בן. אני צוחק
והיא שואלת: מה כל בך מצחיק.
אני נרגש בגלל גופה הקטן ומעורר
התשוקה, המהודק באמצעיתו בחגורת־בד
החאקי הרחבה שלה. אך, איזה
יצור קטן, תקיף, חסר הומור ושליט
בעצמו! אינני יודע אם תרשה לי להזמין
בשבילה, אפילו דיברתי עברית.
״מה אתה אוהב יותר היא שואלת
אותי אחרי שכל אחד מאיתני רוקן
בקבוק של בירה יהודית .״טראקטורים,
דחפורים או טאנקים אני שוב צוחק.
אני מזמין אותה לבוא עימי לבית-
המלון. בחדר אנחנו נאבקים, מתנשקים,
מתחילים להתפשט — ולפתע אובד לי
קישוי האבר.
״אתה רואה,״ אומרת הסגן באילו
נתאשרו עתה חשדותיה .״אתה כלל לא

מחבב אותי.״ ״בן, אה,״ אני עונה .״מאז
שראיתי אותך בים אני מחבב אותך,
אני באמת מחבב, את חלקלקה כמו
כלב־ים קטן אבל אחרי בן,
מבולבל ומחוסל מחמת התכווצות התפיחה,
אני פורץ — ״אבל ייתכן שיש
לי מחלה, הביני. זה לא יהיה הוגן.״
״אתה חושב שגם זח מ צ חי קי׳ מצפצפת
היא, ובכעס לובשת את מדיה ועוזבת.

ליוגים ברחכי העולם ליקקו שפא*׳
תיים למיקרא קטע זה, מתוך רב־המכר
הסנסציוני מה מעיק על פורמנוי — בדיוק
כמו שליקקו שפתיים למיקרא שאר הקטעים
הספק־אירוטיים, ספק־פורנוגרפ־ים, אבל ללא
ספק מזילי־ריר. השבוע, זכו מאות מעטים
— ודווקא מתושבי תל־אביב — ל ר אי ת
את הסצינה במו עיניהם: היה זה כאשר
חלקה הראשון של הסצינה הוסרט על שפת־הים
של תל־אביב, כשמאות צופים משועשעים
מצטופפים לאורך מעקה הטיילת ועל

ך 1הי החיילת ש שי תק

יגאל רוזנברג, החבר ובעלה
לעוזיד הקרוב של
י, משחק (עס הגב למצלמה) בתפקיד הכפיל ה־שראל׳
וכב, דיק בנגימין. הרומן הגדול שלו בישראל, מתנהל
חני — אלא עם השחקנית האמריקאית היפה ג׳ייל.

כר הוא הכפיל

בספר מצליחה חני לעשות את הבלתי
יאומן לאבר־מינו הסופר־פעיל של פורטנוי:
בפעם הראשונה בהיסטוריה הפורה שלו
— הוא אינו מצליח למלא את תפקירו.
אך בסרט, תודה לאל, לא קורים לה כל
הדברים הגסים האלה. בסרט היא מסתפקת
בלהיות יפה, ולהגיד מישפט אחד בלבד.
״אני בכלל לא יודעת מה בדיוק קורה
בסרט׳ אומרת חני, בספק בורות — ספק
תמימות. לא רק היא. אף אחד אינו יודע
כיצד בדיוק תתרגם השפה הקולנועית למשל
את הפרק השני של, מה מעיק על
פורטנוי אבר הזכרות, המתאר בעיקר
את חוויות האוננות של אלכסנדר פורטנוי
— או כיצד יראו על מ0ך הקולנוע חוויותיו
הסוטות בפרק משוגע לכל חור.
״הבמאי, ארנסט ליהמן, אוסר בפירוש
לגלות פרטים,״ אומר מייק בומווול, איש
יחסי־ד,ציבור של הסרט המדובר והיקר ביותר
בארד,״ב לשנת .1971
אבל להמוני תל־אביב המשתזפים, בקטע
שנימצאו מול מלון זן היד, מעניין גם בלי
לדעת פרטים כיצד תיראה למשל הוריאציה
הקולנועית של הפרק בו קונה אלר נדר
הרוטט מתשוקה, חתיכת כבד באיטליז, אונס
אותה מאחורי לוח מודעות, בדרכו ל־שיעורי־ההכנה
לבר־מיצווה שלו. או של
האורגיה המשולשת בין פורטנוי, אהובתו
וזונה איטלקיה.
לצופים, היה שמח גם בלי פרטים אלה.

311

חני פרי, בתנוחה הוליבודית טיפוסית, סול המצלמות,
אנשי הצוות הטכני, ועשרות המעריצים. ה־
,שמועה על ההסרטה הגיעה אפילו עד חוף שרתון הרחוק, וגרמה לנדידת חתיכות אל
האיזור שבו התרחשו הדברים. בתמונה למטה: חני והצוות בעת הכנות לצילום הסצינה.
בתמונות מימין: חני ודיק בנג׳מין, המשחק בסרט הזה את תפקידו של פורטנוי.

הכוכבת ננעולה

היו שם מכונית הסרטה, במאי מפורסם,
צוות עובדים טכניים, עוזר במאי, מאפרת,
עוזר לעוזר במאי, איש יחסי־ציבור, חתיכות
מחוף שרתון ו־ 120 סטטיסטים.
ואם זד, עוד לא הספיק למישהו — היתד,
שם גם חני פרי.

יא התיחצכה במקום — כמו כל
.אנשי הצוות — בשעה עשר וחצי. צי־ומי
התפקיד במישפט הבודד שלה, ד,תחי!!
בשער, ארבע וחצי. אבל אף אחד לא
־,שתעמם בינתיים. חני בתפקיד הכוכבת
־,גדולה, היתד, מרתקת:
ההתחלה, על כסא נוח, בחליפת שורטס
רודה — היתד, קפואה וזועפת. עשרות
:צופים הנילהבים, שהצטופפו מסביבה, לא
נו לקבל אפילו מבט אחד. עיניה הירד
ות. המקסימות מעוטרות בריסים מלאכו

את אבר! של פ 1ר 0נ 1י(בנג׳מין) בסרט

תיים, היו שמורות לשמש ולשמיים בלבד.
לאחר שעה, עדיין בלי חיוך — החליפה
חני את השורטס בבקיני שחור. כל ההערות,
המבטים, ההשמצות ור,התגרויות נענו
בשתיקה כוכבית, מלווה בהבעה פוטוגנית
של אי־שביעות רצון.
שונה לגמרי היתד, התנהגותה של שחקנית
אחרת של הסרט, בשם חיה —
אשר הצטיינה באברי גוף שופעים ושזופים,
שנידחסו לתוך ביקיני לבן. חיה הסקסית,
בתפקיד סטטיסטית בסרט, וכוכב-
נית בחיים — לא התעלמה, בניגוד לכוכבת
מגלי ההערצה שהקיפו אותה מכל
צדדיה, ובצדדים מסויימים אפילו צבטוה.
אבל חני יכולה להרשות לעצמה להתעלם
מהקונקורנציה :״חוץ מזה שאני אומרת
מישפט אחד, יש לי גם קלוז־אפ לכמת
שניות״ היא מגלה לכל המעוניינים.
וכל אחד יודע, מה עשה קלוז אפ רן
מישפט לקריירה של מרילין מונרו, למשל.

במדינה
תל־אביב
מסלקים
את המלכים
לפעמים נדמה כי המשטרה והעולם התחתון
עושים יד אחת כדי לחסל את חיי־הלילה
של תל־אביב. אנשי העולם התחתון
מבעירים את המועדונים והדיסקוסקים המסרבים
לשלם דמי־הגנה. ואת אלה הניצלים
מהשריפות, דואגת כבר המשטרה
לסגור.
אחד ממועדוני הלילה האחרונים ששרדו
בתל־אביב הוא הקינגס קלאב, הנמצא באי־זור
מסחרי בפתה נמל תל־אביב לשעבר,
בצפון העיר. בהיעדר מקומות בילוי אחרים
בצפון העיר, הפך מקום זה בחודשים האחרונים
למקום הבילוי והמיפגש של אמ־נים,
עיתונאים, אנשי חברה ובוהימה.
לקיננ׳ס קלאב לא ניתן מעולם רישיון
לפעול כמועדון או דיסקוסק, אלא כבית־קפה
ללא מוסיקה וריקודים. לאחרונה החליטה
עיריית תל־אביב לא לחדש לבעלי
המועדון גם את הרישיון הזה. הסיבה:
המשטרה מתנגדת. ומדוע מתנגדת המשטרה?
״מפני שבעלי הרישיון הפרו באופן
קבוע את תנאי הרישיון בזאת שהשמיעו
מוסיקה וערכו ריקודים.״
שעשועים -רק כיום: כך נוצר
מצב אבסורדי: באיזור מסחרי, שנועד לפיתוח
תעשיית התיירות של העיר, לא ניתן
לקיים מועדון שזכה בהמלצת שר־הת־יירות,
משום שאין גוף המוכן לקחת עליו
אחריות.
העירייה זורקת את הכדור למשטרה. המשטרה
מחזירה אותו לעירייה. לא כאן
ולא שם אין אף פקיד מוסמך שיבוא לבדוק
בשטח במה בעצם מפריע קיום המועדון
לשכנים המתלוננים?
אמר מנהל המועדון מרקו תורג׳מן :״נכון
שבלילה יש רעש באיזור המפריע למנוחת
השכנים. אבל זה רעש הנוצר מתנועת
מכוניות פרטיות המגיעות למקום בו מצויות
חצי תריסר מסעדות. רעש נוסף נוצר
ממשאיות כבדות המגיעות בהצות למחסנים
בנמל תל־אביב. אפשר לפתור את הבעיה
בקלות, על־ידי הצבת תמרור האוסר
כניסת מכוניות לרחוב יורדי־סירה בשעות
הלילה. אבל במקום לעשות זאת מעדיפים
לחסל את העסקים.״
מבין כל פרנסי העיר לא היה אחד שהיה
מוכן ליטול על עצמו לבדוק ולפתור
את הבעיה. העירייה בחרה בדרך נוחה
וקלה: היא הגישה לבית־המשפט בקשה
להוצאת צו סגירה למועדון הקינג׳ס.
באותו זמן עצמו עמדה העירייה לסיים
משא־ומתן עם משקיעים זרים להפיכת אי־זור
נמל תל־אביב לאיזור שעשועים, בהשקעה
של עשרות מיליונים. האם הזהירה
העירייה את המשקיעים כי עסקיהם עלולים
להיסגר אם יגרמו לרעש בלילה? או שמא
מאמינה העירייה כי בתל־אביב מותר להשתעשע
רק לאור היום?

שו ב: ווו ע ה

ב כל א!

סדום תל־מונד
מי הי ללמר כו ס. אני בן ,16 ואני רוצה להגיש בזאת
ז£ן תלונה נגדשני אסירים שאנסו אותי כשהייתי אסיר בכלא
תל־מונד.
הייתי בכלא עשרים יום, החל מתאריך ,23.9.70 באשמת אי־תשלום
קנס של מאה ל״י.
ביום ראשון ,4.10.70 ,לקח אחד האסירים, שגר בהדר מספר
באגף הנוער,יוסף סלומון *,את החכצים שלי ממיטתי, בחדר 5 מספר ,4והעביר אותם למיטה פנוייה בחדר שלו. הוא עשה את
זה בשעה 18.00 בערך. ,כשלא הייתי בחדר. כשחזרתי, אמרתי
לו שיחזיר את החפצים שלי למקום, אבל הוא סירב, ואמר לי
לישון בחדר שלו. פניתי לסוהר וביקשתי שיגיד לסלומון להחזיר
לי את החפצים, אבל הוא סירב להתערב.

אהיתה לי כדירה והלכתי לישון בחדר מספר .5
/מלבדי, היו שם סלומון וישראל דוידוביץ. זה החדר היחיד
שגרים שם שלושה. בשאר החדרים גרים שמונה בחדר.
באמצע הלילה התעוררתי משנתי, כי הרגשתי שמישהו שוכב
על־ידי בתוך המיטה שלי. איך שהרגשתי בזה, קפצתי מהמיטה.
סלומון תפס אותי בכוח, וגם ישראל דוידוביץ. הם השכיבו
אותי על המיטה. סלומון לחץ את הראש שלי לתוך המזרון,
ככה שלא יכולתי לצעוק. דוידוביץ הוריד לי את המכנסיים
וגם את התחתונים.
הראשון שאנס אותי היה סלומון. הוא התפשט ו — (כאן
בא תיאור מערק של מעשה האונס) .הרגשתי כאבים, וניסיתי
להתנגד, אבל דוידיניץ המשיך להחזיק את הראש שלי בתוך
המזרון, וגם הכניס לי אגרוף בפנים. אחרי שסלומון גמר, הוא
ירד מעלי, ואז דוידוביץ בא במקומזי וגם הוא — !שוב תיאוי

מדוייק של מעשה האונס).
אחרי שהם עלבו אותי, הם הזהירו אותי שלא לספר לאף אחד
על המיקרה. פחדתי מהם, ואמרתי להם בסדר. רק למחרת ב־צהריים
סיפרתי על זה לסוהר בשם אלבז, ואלבז הכניס אותם
לצינוק.

** ד כ אן, לשון תלונתו של הילל בן ה־ , 16 כפי שנרשמה
/נ בידי רב־שוטר 21177 אבנר חמדי — תלונתו של נער,
שבגלל אי־תשלום מאה ל״י, נענש באונס מזעזע.
עונש זה לא הוטל עליו על־ידי בית־המשפט — אלא על־ידי
שלטונות בית־הסוהר האדישים והמזלזלים, שאיפשרו תנאים בהם
ייתכנו מעשי אונס כאלה( .כפי שיודע כל המקורב לנושא, הרי
שמות האסיריס נוזסחיזז.־

על כל תלונה מעין זי של הילל האנוס, מתרחשים עשרות מעשי
אונס בהם האנוסים פוחדים להתלונן). בבני שלטונות בתי־הסוהר,המאפשרים איכלוס חדר מעצר
גילים צעירים ומבוגרים.
המרשים אודירד שבהייתכן שסוהר
שלטונות בתי־הסוהר,
יראה במו עיניו כיצד מתכנן אסיר כסלומון מעשה אונס, כאשר
הוא מעביר בכוח את חפציו של הילל לחדרו שלו — ואותו
סוהר יכול להרשית לעצמו שלא להתערב, בלי שיחשוש למישרתו.
שלטונות בתי־הפוהר, שלמרות בקשותיו של הילל, הירשו לעצמם
שלא לשלוח אותו לבדיקה רפואית במשך שלושה ימים. כאשר
נשלח לבסוף, ברור שהרופא כבר לא מצא בגופו כל סימנים לאונס.

?ן קכות תלונתו של הילל, נפתחה חקירה. דוידוביץ הכחיש
את האשמה, ומשום כך לא ניתך היה, ללא עדות מסייעת,
להעמידו לדין כלל. סלומון, לעומת זאת — הודה. אלא שלדבריו,
לא היה זה מעשה אונס, אלא מישכב זכר בהסכמתו של יוסף.

סיפר סלומון כעדותו :

הילל הגיע לבית־הסוהר כשבועיים לפני המיקרה, ואני התיידדתי
איתו. הוא סיפר לי שהאסירים בחדר מספר ,4ששם הוא היה,
עושים לו צרות, מרביצים לו, וזורקים עליו נעליים בלילות,
כשהוא ישן.
באותו יום ראשון, הצעתי לו שיעבור לישון בחדר שלי. הוא
הסכים, ואני עזרתי לו להעביר את החפצים. נתתי לו גם בגדים
נקיים.
עוד לפני שעבר לחדר שלי, היינו מיודדים. אני רייתי מחבק
ומנשק אותו, והוא לא התנגד. כשהוא עבר לחדר שלי, שאלתי אותו
אם הוא רוצה לשכב איתי, והוא ענה לי שכן, בתנאי שאחר־כך
נתחלף. הסכמתי.
בשעה תשע בערב כיבו את האורות, ואני ניגשתי למיטתו של
הילל והתחלתי לחבק אותו וגם הוא חיבק אותי. אחרי זה _ (כאי
בא תיאור של מגע מיני) .אחרי שגמרתי, מרכוס ביקש לעשות לי
אותו דבר. לא הסכמתי, מפני שפחדתי שהוא יספר לשאר האסירים.
הוא התרגז עלי, ואני הלכתי לישון.
עד כאן, עדותו של סלומון.

• 1ל כסיס עדות לו, מתכוון סניגורו של סלומון, עורך־הדין
> עימנואל יוכלמן, להשיג את זיכויו של הנאשם מאשמת אונס.
אולם; כך או כך, סלומון אינו הנאשם היחידי — ואף לא העיקרי•
לוא לא היה מודה במה שהודה, לא היה נאשם כלל. האשמים
האמיתיים הם אלה שיצרו את הפירצה הקוראת לגנב — שלטונות
בתי־הסוהר, שלא דאגו להגן על הילל מרכוס מפני מעשה הזוועה.

המעללים של הקוסם הגדול, הרב־מג שבע
התהילה, אשף הלהטים הבינלאומי והמכשף
הידוע, הלא הוא הפרופסור קלירו
שיח קוסמים
צידו השני — של המלפפון, לא הפרופסור
— נימצא בתוך עיגול מאיים של
היתד, דממה.
מיני־גיליוטינה אדומה ומרשימה.
המארח, בעל המסעדה רפי שאולי, אתי
פיתאום זה קרה :״ד,ופו״ אמר פרופסור
זבקו שלו, טדי שאולי, האח שלו, החברה
קלירו בצרפתית — והמלפפון המכושף
של האח, אבי אברמוביץ, החבר הכי טוב
והשכן של רפי. וכל שאר החברים והחב נחתך לשניים.
״אולי אפשר לקבל סאלאם?״ ניסה הרות,
רובם ככולם נערי ונערות זוהר, ישבו
מנחה מני פאר להפיג את המתח המופג.
דוממים, נעצו את עיניהם במלפפון.
אבל אפילו הוא הפסיק להתבדח, כאשד
המלפפון היה נתון במצב עדין במיוחד:
במקום המלפפון באה אירית לוי.
צידו האחד, הבלתי־נידאה לקהל הצופים
המהופנט, היה מוחזק בתוך ידו רבת־כלתדית
ככחול. אירית לוי, לשעבר
אירית רזילי( ,הניקראת לפעמים גם
אירית רזיתי — בגלל שהיא שואלת תמיר
,רזיתי?׳) ניגשה בצעדים איטיים, חצאית
ארוכה, ומבט מרוכז, אל המכשף בעל הגיליוטינה,
הושיטה לו את ידה הענוגה.
הפרופסור בלי היסוסים, הניח את ידר.
של אירית בתוך הגיליוטינה.
כל העיניים היו מופנות לעבר הבלונדית
בכחול. אפילו אלה שלא הבחינו בה
קודם — לא באשמתה, אלא בגלל הריכוז
הגבוי. של החתיכות במקום — הופנטו
עתה על־ידי היד בגיליוטינה.
היחיד שלא התרגש היה הפרופסור. הוא
הרים ידו, ריכז את מבטו בנקודה מרוחקת,
ואמר שוב ״הופ״ .בצרפתית.
ואז לא קרה מה שכולם חשבו שלא
יקרה: היד של אירית לא נחתכה•
כל הזוהרים והזוהרות, שהצטופפו בחצי
גורן עגולה סביב הקוסם הגדול — מחאו
כפיים בהתלהבות חסרת מעצורים.
מכשפים כולם. קילקל את ההתלהבות
איש נמוך־קומה וממושקף, שעמד לצירו
של הקוסם הצרפתי הגדול :״זה לא חוכמה,״
לחש בקול דרמאטי .״זהו טריק מיב־ני
פשוט.״
כך התברר בדיוק כמו בתינוקה של רוז־מרי,
שכולם היו שם מכשפים, באותו חדר:
קלירו, ועמוס הודיני, ואפילו האיש הממושקף
ונמוך־הקומה. ולא סתם מכשפים.
אוסף החתיכות בכית שאולי
אלא מכשפים רשמיים. עובדה: כולם הגי״הופ!״
אמר הפרופסור בצרפתית —
עו לארץ כדי להשתתף בקונגרס הקוסמים

אידגמים

הבינלאומי.
קונגרס זה, הנערך מדי שנה במדינה אחרת,
הגיע עתה לראשונה לישראל.
״קונגרס של קוסמים הוא כמו כל קונגרס
אחר״ הסביר האיש נמון־הקומד, ו־הממושקף,
שהתגלה כמקם האנק — ראש
אגודת הקוסמים בגרמניה — ״מחליפים
בו ידע מיקצועי.״
בינתיים, עד שכל הידע על הבלתי ידוע
יוחלף בין הקוסמים לבין עצמם׳ ויוצג
בפני הקהל הישראלי בדרכים הרגילות
(כרטיסים בקופה) התכנסו אחדים מהקוס־מים
בביתו של רפי שאולי, וערכו הצגה
פרטית לחלק מהבוהמה הישראלית.

קוסם קלירו ואירית
— והיל לא נחתכה
העולם הזח 1764

מוהלן זט^ש ו11 וים
מלבד חנה׳לה מיץ,

חד־נדי ה
בהתחלה, הופיעו ב״הפרפרים הם
חופשיים״ תיקי דיין ומוטי ברקן,
שגם ניהלו ביניהם רומן. כשהרומן
חטף פנצ׳ר, נעלם מוטי מהבמה, ו במקומו
החל מופיע דני מסינג.
אבל אחדי כמה הצגות של דגי, השלימה
תיקי מחדש עם מוטי, ולדרי־שתה,
הוא הוחדר לתפקיד.
ן כו, זאת היתה רק ההתחלה. ביום׳
שהוא חזר לתפקיד, הוא קיבל
אדמת, ומייד החזירו את דני -מסינג
לבמה.
ביום שמוטי הבריא וחזר להופיע
— הגיעה האדמת לתיקי. עליזה
יצחקי התעקשה למלא את מקומה,
שיננה כל הבוקר את התפקיד, מעדה
בדירתה מן הבמה, פתחה את הראש,
ונזקקה לכמה תפרים טובים באותו
ראש.
וזה הכל, בערך. מלבד אולי שכאן
המקום להזכיר שבאותו זמן שעליזה
שברה את הראש, נפל בעלה לשעבר,

וידידה הנוכחי, אריה יצחקי, בהצגת
״מנדרגולה״ ,ושבר את הרגל.
וחוץ מזה, נסיך יקר, הכל בסדר.

דרמה נהדרת, נוגעת ללב, מתר חשת
בימים אלה במשרד ממשלתי
בביר בירושלים: עובדת בכירה
של המשרד — עומדת ללדת. לכשעצמו,
מאורע די יום־יומי. אך לא
הפעם• בי פקידתנו אינה נשואה

בארץ לפני שנתיים (מד, קרה, שמעון!
אתר, מאבד את הפורמה?) ועם ג׳ ון לנץ
וד,יפאנית שלו (״אם זה לא היה לנון, לא

סרדריקה; וידידים
ידעה אפילו על צאתה לשם, אבל תאמינו
לי — היא הטביעה את זכר ישראל שם
הרבה יותר מכל נציגי הממשלה.
כי איזה נציג ממשלתי יכול כבר להתחרות
בפרדריקה סגל, שעזבה לשער, קלה
את הפ^נו שלה, הצסיידד, בשמלות השקופות
שלה, בעלות המחשופים שאין להם
סופים, ויצאה לכבוש?
והיא כבשה .״כמו שהגעתי לפסטיבל,
פגשתי ילא אחר מאשר את דניאל ז׳לין
(שאיתו, אם אינכם זוכרים, ניד,לה פרדי
רומן גדיל בארץ, לפני שלוש שנים) .יומיים
שלמים לא נפרדנו, עד שהוא עזב את קאן.״
והיא פיטפטד, גם עם אריק (סיפור אהבה)
סגל, ועם שמעון עדן, שהיד, בחברת
חתיכה גרמניה, שאיתר, כבר ביקר

מדיאה ממש פשע.
חנה׳לה, כמצופה, זכתה, עם ודת ה
ברוד
שובך, חנת׳לת
המסו, לעשר דקות רצופות של מחיאות
כפיים סוערות, שמעסות כמותן נשמעו
בתיאסרון בארץ. אבל לוא היתר, הנהלת
הקאמרי עולה שם על הבמה, אחריה, היתר,

ה פ קי ד ה הבכירה
תלד -ללא בעל

האשה שמו נ מ
ביום רביעי חזרה לארץ האשד, שלנו ב־קאן.
היא אומנם לא ייצגה שם את ממשלת
ישראל, ואני מסופקת אם ממשלת ישראל

היתד, בכורת

הייתי מסתכלת פעמיים. הם אמרו שאם יזמינו
אותם רשמית, הם יבואו לארץ.״)
והיא ביקרי, במועדון היוקרה צ׳ארלס־טון,
וזכתה לבקבוק שמפניה מבעלת המקום
היהודייה, כשזו גילתה שפרדי מייצגת
את איזרעל — וגילתה שסי את מיצ־בור
הגברים היפים ביותר שראתה בחייה.
ואתם יכולים כבר לתאר לכם מה ז ה:
;,היד, לי קשה נורא לבחור,״ מספרת נצי־גתנו.
״אבל
בסך הכל, זה היד, נורא סוב בשביל
האגו שלי. נוכחתי שלא הגעתי עדיין
למצב שאני רוצה במישהו — ולא משיגה
אותו.״
הא. כאילו מישהו מעולם פיקפק בכך,
פרדי.

זוכה מן הסתם לעשר דקות רצופות של
ביצים.
ואכן, הפשע שביצעה ההנהלה היה ללא
מחילה. איך זה מעלים בכורה כזו, המציינת
את שיבתה של חנה׳לה מרון לבמה
— שלא לדבר כבר על מחירי הכרטיסים,
שנעו בין מאה ל־ 150ל״י לזוג — בלי
לדאוג להפסקה באמצע ההצגה? מה היו

בכלל. אלא מאיד בעל אמנם לא
תמיד צריך׳ על־מנת ללדת — אבל
גבר בכל זאת צריך. ואכן, יש. ו הגבר,
במיקרה שלנו, איננו אלא הבום
של הפקידה. ואם היא פקידה
בכירה, תארו לכם כבר מה הבום.
כן, בדיוק. הוא מספר שש בהירארכיה,
אחרי השר.
הרומן ביניהם נמשך שלוש שנים,
והיה ידוע בכל המשרד. הבוס, כרגיל,
הוא נשוי פלוס שני ילדים׳ והפקי דה
גרושה, בת שלושים, ובפירוש
חתיכה לא הכי גרועה בעולם.
לפני כשמונה חודשים הם יצאו —
יחד — לתפקיד בחו״ל, והיה זה שם
כשהפקידה גילתה שהיא בהריון.
אווירא דחו״ל השפיע כנראה.
תגובתו של הגבר היתד, כתגובתם
של גברים רבים כדוגמתו — אלא
שגבריותם מתחילה ומסתיימת באיזור
החגורה: הוא התנכר לאהובתו, ניתק
איתר, מגע.
לעומתו, התגלתה דווקא הפקידה
כגבר אמיתי, החליטה לא לעשות הפ לה,
ללדת את תינוקה ולגדל אותו —
בלי בעל ובלי גבר. בעוד שהפקיד
נשאר עדיין בחו״ל, חזרה היא לארץ,
הודיעה שהיא מצפצפת על מאהבה
לשעבר, ולא רוצה יותר שום קשר
איתו. היא נושאת בגאווה את כרסה,
זוכה לאהדת כל המשרד.
גם לאהדתי שלי, אבל זה לא מפ ריע
לי להשתוקק כבר בקוצר־רודו
לסצינה שתתחולל, כאשר בקרוב יח זור
הבום מחו״ל.

ממש כל רנע, עש ו״ר, ץ{לדי ין לע־שות
את שר־הביסזזון לסבא 9עס נוספת.
לאחר שלפני שבועיים היא הגיעה לארץ מ
פאריס( ,״באתי במיוחד כדי שוזתינו?! ט״

כל החתיכות צריכות לעשות עם כל התלבושות
שהכינו במיוחד לכבוד המאורע?
זה יחס זה?
וכך, בקושי, אבשר היד, לאתר, במאורע
ההיסטורי, את פוקה הירש עם בלונדית
לא מזוהה, בשורה השנייה. את נחום
סלונים מהמוטו ואשתו, בשורה הראשונה.
את יגאל אלון שייצג את גולדה. את
מלכה רוזנשטיין, בשמלת ארנל לבנה
ארוכה, ועדויית יהלומים ובעל. את צ בי
וסוגיה אכרמוכיץ, את יעל-אכיב,
גם כן בשמלה לבנה, עם ארוסה, וכדומה
וכדומה.
חלק מהנ״ל ניתן היד, למצוא גם, מאוחר
יותר, במסיבת הקוקטייל (מיצים בלבד) שערך
המליונר מאייר ורעייתו בווילה של־

מרון ומאייר
הם בבת־ים. המארחת עמדה בכניסה, עטורה
מגדל תלתלים בן ארבע קומות, וחזרה
600 פעם על המשפט :״שלום לכם. טוב
שבאתם.״
מי שלא בא, היו חלק משחקני הקאמרי,
שאומנם הוזמנו, אך לא באו. הם כעסו על
שלא קיבלו הזמנות לבכורה, ובגלל זד,
החרימו גם את המסיבה.

זה הגיע אביה לבקר אותה, כשהוא גורס
להשבתת העבודה בכל הביתן ובביתנים
הסמוכים.
איזה אחות רחמניה תוותר על התענוג
לראות את האבא של יעל באופן פרסונאלי?
פרופסור
דוידשר, מנהל המחלקה, ה־

יעל דין נאה ללדת נאוץ
יוולד יחיה צבר.״) היא הוכנסה ביוס השני
האחרון לבית־חחוליס תל־השומר, לקראת
הלידה.
השכיבו אותה בחדר מיוחד, ששופץ ו־סוייד
במיוחד לקראת בואה, ות־כף אחרי

גינקולוגית יצא במיוחד לפאריס כדי ל לוות
אותה בדרכה לארץ, והשגיח עליה מאז
בואה. והוא גס זה שיהיה אחראי על
הלידה.
אז שיהיה בהצלחה.

במדינה השגעון הגדול

פיס

השבוע, עשה שמואל אסלחי היסטוריה
כפולה: אם נכונה טענתו, כי אז הוא האדם
הראשון בישראל שהצליח לנחש פעמיים,
תוך חצי שנה, את ששת המספרים הנבונים
שזכו בלוטו. מה שמטריד את אסלתי,
היא העובדה כי הוא גם האדם הראשון
בישראל שבשני המיקרים לא קיבל אגורה
מכספי הפרם הגדול. הסיבה: בשני המקרים,
לא הגיע העתק הטופס למפעל הסיס.
עצבים מעורערים. אסלתי ( )48 החל
בעסקי ההימורים לפני שנתיים. הוא היה
אז בשמירה במטולה, כפר מגוריו, כאשר
ניתן אות האזעקה: התברר שאחד השומרים
האחרים, שמואל רוזנווסר, נחטף.
לאחר חטיפתו של רוזנווסר חברו, הת־

אסלתי לדבריו לנחש את ששת הספרות
המקנות לו 90,000 לירות. הספרות, 1^1 :
.,34 ,23 ,22 , 19 ,16 הפעם היה אסלתי
בטוח שלא יהיו בעיות• כיצד ילכו לאיבוד
פעמיים הכרטיסים שלו דווקא? הוא
פנר, למפעל ד׳פיס — ושוב הודיעו ;יו בי
הפעם לא יוכל לזכות שוב מאותה סיבה.
אסלתי השתולל. הוא התקבל על־ידי סגן
מנהל מפעל הפיס, משה טלמון, והלה הודיע
לו שהוא מצטער, אך אסלתי לא יקבל אף
פרוטה. אסלתי סיפר כיצד הוא משקיע מאות
לירות בשבוע. תשובת טלמון: אל תשחק.
מי אחראי י מתלונן אסלתי :״כיצד
זה יתכן? האם אני אחראי לכך שכרטי-
סים הולכים לאיבוד? מדוע לא מסדרים
קלפי כמו בבחירות? מדוע אני צריך לסבול
בגלל רשלנותם של אחרים? כשסוף סוף
אני זוכה — אני צריך לסבול? אני עם
חובות של 23.000 לירות בגלל המשחק
הזה. מדוע אני לא יכול לתבוע אותם למשפט?
אמרתי להם במפעל הפיס שאתבע
אותם למשפט, אז הם צחקו ממני.
וול וינר, הממונה על התלונות במפעל
הפיס, מסביר את אשר קרה: לפני ההגרלה
אנחנו מודיעים למשטרה על מספר כרטיסים
שהלכו לאיבוד. השבוע הלכו לאיבוד
כ־ 80 כרטיסים והודענו על כך למשטרה.
בין אלד, היה גם הכרטיס של אסלתי. כרטיסים
אלו לא נכנסים להגרלה. אנחנו מודיעים
בציבור שכרטיסים שהלכו לאיבוד
לא יזכו בהגרלה. אני לא יודע מה שקרה
לכרטיס של אסלתי. יתכן שמישהו גנב
את הכרטיס שהיה צריך להגיע אלינו. יתכן
ובאשמת הסוכן הכרטיס לא הגיע. מכל
מקום — אסלתי לא יקבל את הכסף.״
והוסיף וינר :״בכלל, לאדון אסלתי כבר
קרה מקרה כזה לפני פחות משנה. שאדם

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה :״תשבץ 1764״.
בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן:

מאונך :

)1מגדולי סופרי ישראל בעת החדשה.
)7ראש־העיר הראשון של תל־אביב)14 .
חומר אורגאני במזון )16 .שאינו פיוטי;
נעדר חגיגיות )17 .גיא צר ועמיק)18 .
חבטה )20 .מחליש, מרופף )21 .דיבור של
אזהרה )12 .לגימה, שתייה )24 .מטבע
יפני )25 .אחת התוים )27 .פעולת המירט.
)28 תבנית )29 .מובחר, מעולה — ביטוי
שאול ממשחק קלפים )30 .שני עמודים.
)31 טעם בלתי ערב חריף )32 .נולד טרם
זמנו )33 .מילת זירוז )34 .סימן להכרה.
)36 חלק קדמי בגוף )37 .הרם )39 .לקח
בחוזקה, תפס בכוח )40 .נפץ, שבר)41 .
שאינו מעובד )42 .כפה, הכריח )43 .מסמי
מחורץ )46 .הרהיב )48 .מטען )50 .מילת
זירוז )52 .ילדביחס להוריו )53 .פרא.
)55 מפקד מחלקה )56 .מאותיות הא׳׳ב)57 .
היפו; סתירה )58 .לבוש בעל ארבע ציציות.
)59 תריסר )60 .גיל בר־מיצווה )61 .סעודה.
)63 רטוב )65 .מכוסת פנים )68 .מצב
חודשי של אשה )69 .נוסך תקווה )71 .בעלה
של דבורה הנביאה )73 .התעטפו בבגדים
)74 .עיר של זהב )75 .שנה שיש בה
13 חודש.

)1ממתק מקקאו )2 .משקה ענבים )3 .מעטה;
בגד להתכסות בו )4 .סרט; רצועה
דקה לקשירת דברים יחד )5 .נכד הבן)6 .
קידומת הולנדית )8 .נעשה יפה )9 .מים
בתנועה )10 .אוהב עירום )11 .גנב, חמסו.
)12 ואדי שאין לו סוף )13 .הוגה דעות.
)15 הזלת דמעות )18 .מכשיר השקאה)19 .
הענקת יתרון לאחד על פני השני)22 .
קוטל — ביטוי בסלנג ישראלי שהוכנס על
שם מבקר תיאטרון קטלני )23 .הבע מורת־רוח
בפומבי )26 .טבעו של קל הדעת המשנה
דעתו מעת לעת )29 .שונא יהודים.
)35 המשכיות )36 .צמח בר ממשפחת ה־שושניים
)38 .פצצת התותח )39 .עלה חומו.
בלתינפרד, אחיד ובלועזית))44 .

עשרת אלפים )45 .מתהדר )46 .התחייבעל
פה )47 .אותה מנתחים בות בברית־מילה )49 .שגריר )51 .שמה שיי
מדינת מזרח פאקיסטאן העצמאית )54 .הקדים
קנה לושט. אוכלו נתקע בגרונו)60 .
משחק בכדור וגומיה )62 .הבטח בוודאות.
)64 לא מיקצועי )66 .חומר האדמה)67 .
חלק בדירה,רצוי שיהיה מואר )69 .שי.
)70 דרסו, רמסו )72 .תולדות ישראל (ר״ת).
)73 מילת חיוב.

ח שב׳ו 1764
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק יש למצוא א־׳יו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה:
״חשבץ 1764״ ,הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון — .30.6.1971
בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה פרסי ספרים.

מתרונן אסדתי
במקום 90 אלף —

ערערו עצביו של אסלתי, והוא לא יכול
היה להמשיך להתגורר במטולה ולעסוק
בשמירה כהרגלו. הוא עבר לגור בבתים׳
חי מקיצבתו, חדל לעבוד — והחל
עוסק, מרבית שעות היום, בקניית כרטיסי
הפיט ומילוי טופסי לוטו.
אל תיקנה. אסלתי הפך מוכר אצל
כל מוכרת פיס ברחבי תל־אביב ובת־יס,
שם הוא מתגורר. הן יודעות כבר שאסלתי
אינו יכול לעבור ליד הדוכן שלהן, בלי
לקנות לפחות שלושה כרטיסי פיס. מספר
אסלתי :״הן אומרות לי, :אדון אסלתי,
אל תיקנה. אני לא רוצה להרתיח אצלך
את ה־ 17 אגורות על כרטיס ,,אבל אני לא
יכול בלי לקנות.״
לפני כחצי שנה, הצליח אסלתי לנחש
את ששת מספרי הלוטו. באותו לילה ערך
חגיגה בביתו, ולמחרת פנה למפעל הפיס•
שם, נדהם לשמוע כי לא יובל לקבל
את זכייתו. הסיבה: העתק כרטיסו לא
הגיע למשרדי מפעל הפיס. וזאת — למרות
שהחותמת של הסוכנות שמכרה לו
את הכרטיס מוטבעת על גב הכרטיס*.
השתולל. אסלתי השתולל מזעם. הוא
ערך שביתה ליד מפעל הפיס, כשבידו שקים
עם כרטיסי לוטו ופים שבהם השקיע את
כל כספו. התוצאה: הוא הוזמן אל ד״ר
מיכאל לנדאו, מנכ״ל מפעל הפיס, שעשה
צעד בלתי רגיל: הוא נתן הוראה לשלם
לאסלתי 200 לירות ,״על־מנת לפצות אותו
על טענותיו ביחס להגרלת הלוטו ,08/70
שהטופס שלו נאבד או לא נמסר כדין. על
הנ״ל החלטתי כדי למנוע משפטים וטענות
שבאופן פורמלי אין להם אחיזה.״
היתד. זו החלטה מוזרה. אם לא היה
אסלתי זכאי לקבל את הזכייה — הרי
שגם 200 הלירות אינן מגיעות לו. מפעל
הפיס איננו יכול להחליט על תרומות על
דעת מנהלו. ואם היה אסלתי זכאי לקבל
הכסף — מדוע לא את כולו?
מצטער. הסיפור חזר כעבור חצי שנה.
בלוטו 23/71 בשבוע שעבר, שוב הצליח
• בתקנות מפעל הפיס, באותיות הקטנות,
רשום שמפעל הפיס לא יחלק אתי הזכייה
אלה אם העתק הכרטיס הגיע ליד ו.

פקודת תשלום של מנהל חפים
— מאתיים בלבד

יזכה פעמיים — זה קורה אחת לאלף
שנה.״
״אם אתם חושדים באסלתי, מדוע אינכם
מתלוננים במשטרה?״
על כך, לא היתד. לממונה על התלונות
כל תשובה.
מפלגות אוי ואבוי לצחוק
למאיר הלר, מועמד גח״ל בבחירות, שהתקיימו
השבוע, לוועד־העובדיס בבית־החו־לים
הדסה בירושלים, היו הבחירות נושא
חשוב מאוד. עד כדי כך, שכאשר התברר
כי רשימתו הובסה, זכתה בשלושה מקומות
מתוך ,25 איבד הלר את הכרתו.
תקיפה כקרח. ידידו הטוב, אלכסנדר
פרישמן, שהוא אח רחמן במיקצועו, חש
מייד לעזרתו, החל עושה להלר עיסוי־לב
והנשמה. מפה לפה. מישהו, שהתכוון מן הסתם
לעזור, נחפז והגיש לפרישמן גוש
קרח. אלא שהקרח היה מיותר לטיפול, ו־פרישמן,
בחפזונו, הטיל הצידה את החתיכה
שהונחה בידו.
היתה זו שגגה פוליטית ממדרגה ראשונה.
רצה הגורל, וחתיכת הקרח פגעה בלחייה
של עובדת שעמדה בסמוך. האסון
היה בכך, שאותה עובדת היתה ממועמדי
גח״ל לוועד — בעוד שפרישמן היה איש
הליברלים.
אנשי גח״ל קפצו על המציאה, הודו ל־פרישמן
על טיפולו בחברם בצורה מקורית:
הם הזעיקו שוטר, התלוננו נגד פרישמן
על תקיפת העובדת.
העולם הזה 1764

הפלוס בשביתות
איש לא אמר מילד, טובה, עד עכשיו, על
השובתים. איש לא ניסה לראות עדיין את
נקודות־האור בשביתות של השבוע שעבר,
שהקיפו כ־ 11,000 עובדים. אני אנסה.
נתחיל בשביתה של עובדי המינהלה וה־שרותים
בבתי־ר,חולים. יומיים אחרי השביתה,
כאשר שרותי הנקיון,
הטלפון והמזון שובשו ב־בתי־החולים,
החל מסתמן
שיפור חסר־תקדים במצב
האישפוז בארץ. חולים שלא
יכלו לשאת את סירחון
בתי־השימוש, את הזוהמה
בביתנים ואת המזון הקר
שהוגש להם, ארזו את החפצים
וחזרו הביתה,
אלה שנותרו בבתי־החולים,
הפשילו שרוולים והתחילו
לשטוף רצפות, לנקות את
חדרי־השרותים, לבשל, להגיש
אוכל לעמיתיהם ולהדיח את הכלים.
רוח התנדבות, שכמוה לא ידענו מאז מלחמת
ששת הימים, עברה בארץ ואלפי אזרחים
טובים, נשים משועממות שאין להן
מה לעשות בבית, תלמידי תיכון המחפשים
תוכן בחיים, החלו להגיע לבתי־החולים ולהושיט
יד לעזרה.
הפעלת תקנות־החירום על־ידי הממשלה והוצאת
צוזי־ריתוק לעובדים בשרותים חיוניים
הרסו בבת אחת את התקווה לשיפור
תנאי האישפוז בארץ. לו נמשכה השביתה
עוד ימים מיספר, עוד שבוע או שבועיים,
היו החולים מתחילים לנתח אחד את השני,
ובזה היינו פותרים אחת ולתמיד את בעיית
המחסור ברופאים ובמיטות בבתי־החולים.
החולים, לו רק ניתן להם צ׳אנס, היו׳

מיבצע מזהיר של צה״ל
פותרים את כל הבעיות המטרידות את מש־רד־הבריאות
.״נתח לי את האולקוס, ואני
אנתח לך את האפנדיציט,״ היה הופך להסדר
מקובל בין החולים .״יד מנתחת יד,״
היתד, הופכת לסיסמה החדשה בבתי־החולים.
גם בעניין שביתת עובדי חברת־החשמל
פיספסנו הזדמנות גדולה.

מה יש? שישבתו! זה לא
כל־כך נורא. שתיים־שלוש
הפסקות חשמל בשבוע היו
תורמות יותר מכל הדיבורים
והמענקים לעידוד הילודה
ולשיפור מצבה הדמוגרפי
של האוכלוסיי היחד
דית במדינה.
תארו לעצמכם: הזוג משכיב
את הילדים. לישון, מסיים
לאכול את ארוחת־הערב
— והחשמל נכבה. קידם־כל
אין טלוויזיה, וזו בפני עצמי׳
מטרה המצדיקה את שביתתם של עובדי
חברת־החשמל. ערב אחד בלי טלוויזיה —
אתם מתארים לעצמכם אתי המנוחה והמרגיע
היורדים לפתע פתאום על בני המשפחה?
ומה
עושים כשאין טלוויזיה, כשאין טעם
לצאת מהבית, משום שגם בתי־הקולנוע לא
פועלים? נשארים בבית ונכנסים למיטה. ו־מכיוזן
שבחושך כל הנשים נראות יפות וצעירות
יותר — התוצאה ברורה לכל בר־דעת.

עושה הממשלה חסרת הדמיון? מכריחה
את עובדי חברת־החשמל לחזור לעבודה,
ובבת אחת מחסלת את הסיכוי להגדיל
את האוכלוסיה היהודית בארץ בעוד תשעה
חודשים.

חדשות בשטח הבידור
הרב פרוש, כך נמסר לי, עמד לפתוח
קאזינו מפואר באילת. התוכניות הוכנו ב־לאס־וגאס,
וכללו אולמות למישחקי רולטה,
באקארה, עשרים ואחד, קוביות ומכונות־הימור
אוטומאטיות, המכונות
באמריקה ״השודד בעל
הזרוע האחת״ .פרנק סינאט־רה
עמד להופיע ערב־ערב,
בשבוע הראשון של פתיחת
הקאזינו, בחזיון־ראוזה, שבו
עמדו להופיע עשרות רקדניות
חשופות־חזה (מכאן
בא, כמובן, המונח ״חזיון).
העסק היה אמור לעלות 87 מיליון דו־לאר,
וכמובן שהרב פרוש לא היה מצליח
להרים מיפעל־ענק כזה בכוחות עצמו. המשקיעים
העיקריים בקאזינו צריכים היו
להיות ג׳ו סטאשר ומאיר לנסקי, שעם אחד

עשה כבר הרב פרוש
מהם, לפחות,
עיסקות בעבר. התנאי היחידי של המשקיעים,
כפי שאני מבין, היה שבעיסקה הזו
הם ישתתפו כשותפים מאחורי הקלעים,
מחוץ לזרקורי הפירסומת.
פשוט לא נעים להם ששמם
יהיה קשור באחת העיסקות
האפלות של המנהיגים החרדים.
יש גבול לכל דבר.
הם הרי לא יכולים להרוס
לעצמם, בבת אחת, את המוניטין
שבנו לעצמם במשך
שנים רבות כל־כך.
החדש עמד להיות
אגב, שם הקאזינו
״נערת המכפלה,״ ואילת היתד, יכולה להפוך
למרכז בינלאומי של בידור, לולא התערבה
העיתונות, שגילתה את עברם המפוקפק
כביכול, של שותפי הרב פרוש.

יחי המוסר של ממשלת ישראל!
אני אומר לכם: כל הכבוד למשרד־האוצר.
באמת.
ביום א׳ אני פותח את עיתון ״הארץ,״
ובעמוד הראשון אני קורא ידיעה מרעישה
של דן מרגלית ואיתן ליפשיץ, שכותרתה
השמנה, המשתרעת על שלושה טורים, מכריזה
:״ישראל דחתה הצעה של המאפיה
להפקיד בבנקים בארץ 120 מיליון דולאר.״
לרגע החוורתי מרוב זעם. אמרתי לעצמי:
הממשלה הזאת יצאה מדעתה! אנחנו שוברים
לעצמנו את הראש מאין להשיג מטבע
זר, וד,מטומטמים האלה, יפי־הנפש האלה,
משחקים במוסר ואתיקה. לא נאה להם ללכלך
את הידיים בכספי המאפיה. הם יצאו
מדעתם, חשבתי.
כשקראתי את הידיעה כולה, רווח לי.
״הגורמים הכלכליים,״ אשר את תגובתם
לידיעה ביקשו סופרי ״הארץ״ לשמוע, לא
טענו שההצעה נדחתה מתוך נימוקים מוסריים
ומצפוניים. הם גם לא אמרו שההצעה
נדחתה משום שהמפקידים, כתנאי להפקדת
המיליונים בארץ, דרשו מכתב מממשלת
ישראל, לפיו הם עוסקים בגיוס

כספים למענה, וזאת כדי ״להלבין״ את הכסף
השחור שיופקד על ידם בארץ.
הסיבה היחידה, שאותם ״גורמים כלכליים״
ציינו כדי לפרש את סירובה של
הממשלה לקבל פיקדון עצום כל־כך של
דולארים, היתה :״החשש מפני תלות גדולה
מדי של ישראל במפקיד יחיד, העלול,
בנסיבות קשות, להורות על הוצאת כל
כספו מן הארץ בבת אחת.״ מעניין, לא?
למען ההגינות עלי להודות שאותם ״גורמים
כלכליים״ לא טענו שזו הסיבה היחידה,
אלא שאת שאר הסיבות, ובעיקר את
הסיבות המוסריות, לא טרחו לציין, או,
לפחות, סופרי העיתון לא מצאו לנכון למנותן.
למה
הדבר דומה? נניח שד,מאפיה מציעה
לרב פרוש 100,000 דולאר להקמת
ישיבה, תמורת חיסולו הפיסי של רן כסלו,
ו״חוגים חרדים״ שדן מרגלית מבקש לשמוע
מפיהם תגובה לידיעה הסנסאציונית הזאת,
אומרים לו שאחת הסיבות לאי־קבלת ההצעה
היא הסכום הנמוך, אותו מציעה המאפיה
תמורת הרצח.

לאחר מאבק ממושך, וללא כל אבידות,
שיחרר השבוע צה״ל במיבצע מזהיר את
כסאו של הרב הצבאי הראשי הרב שלמה
גורן, אשר נאבק חודשים רבים, עמד מול
כל ההתקפות, והחזיק בשיניו את המוצב
הזה, נסוג סוף סוף והתבצר ברבנות ה
ראשית
בתל־אביב.
מעתה, בבגדים אזרחיים ובצילינדר שחור,
יתקע לנו הרב תקיעות חדשות. במוסיקה
הליטורגית מכנים את הקונצרטים של הרב
גורן ״תוקעת בלי הפוגה.״

הבטחת השייט בבאב־אל־מאנדב

חודש-ם, ואני חוזר
יצא לנו מזה ש־בידינו,
אם הערבים
את המעבר במיצר

אמרתי את זה לפני
ואומר זאת שוב: מה
שארם־אל־שייך תישאר
יכולים לאסור עלינו
באב־אל־מאנדב?
הדרך היחידה להבטחת חופש השיט של
אניות ישראליות בים סוף היא על־ידי
כיבוש האי פרים ורצועה לאורך
החוף הסעודי, כדי שרצף
טריטוריאלי זה יבטיח לנו קשר
פיסי עם כוחות הכיבוש שלנו
במוצב החיוני הזה.
ההצעה פשוטה והגיונית, נכון?
לא פחות הגיונית, בכל
אופן, מתביעתנו לרצף טריטוריאלי
בסיני, שיבטיח את הגישה
שלנו לשארם־אל־שייך. בדיוק
כשם שצה״ל אכן מתכונן להגן

על הנקניק הצר הזה בסיני, כך הוא יכול
גם להגן על הנקניק לאורכו של החוף הסעודי.

צריך לסלול כביש ליד הים, להקים
לאורך הדרך כמה היאחזויות נח״ל (״ב־היאחזות
הנח״ל בערב /המון דברים יפים
ראה הרב״) ,ויישוב לנוכחותנו שם כבר
נמצא ודאי באחד מכיתבי־ה־קודש
שלנו.
את התמיכה של עזר וייצמן
ברעיון שלי אני יכול לקבל.
הבעייה היא לשכנע את הממשלה,
שתתחיל להתייחס ברצינות
להמלצות שלו.
מי מצטרף, יבותי, לתנועה
החדשה למען ישראל השלמה־מאוד,
שרק היא תוכל להבטיח
הגישה לארץ־ישראל הקטנה?

הבו סיסמה חדשה למלחמה
שר־ד,בטחון, מר משה דיין, הודיע ביום
שישי שעבר למערכת ״מעריב״ שהמלחמה
עלולה להתחדש ״אם לא תהיה התקדמות
לקראת הסדר.״
אני בטוח שכוונתו להתקדמות מצידה של
מצריים, שכן אנחנו כבר ויתרנו על כל
מה שאנחנו מסוגלים לוותר. ויתרנו להם
על נכחותם של כוחות סובייטים במצריים;
ויתרנו להם על מאסרם של מנהיגים פרו־סובייטים,
שניסו כביכול לחתור תחת סא־דאת;
ויתרנו להם על עניין חתימת הסכם
להגנה הדדית ל־ 15 שנה עם ברית־המוע־צות;
ויתרנו להם על הקמת סוללות הטילים
על אדמת מצריים.
על מה לא ויתרנו להם? וכפויי־הטובה
האלה עדיין מתעקשים שנפנה את כל השטחים
הכבושים, בהתאם להחלטת מועצת־ד,בטחון,
שאותה נאלצנו בסופו של דבר
לקבל גם אנחנו!
יש גבול לכל אבסורד! נראה שלא יהיה
מוצא אחר אלא לחזור ולחוש את המלחמה
עם מצריים. אנחנו נשמיד את כל
הטילים שלהם, נגרש את הרוסים, נכבוש
את קהיר ונפציץ את לוב וסודאן, שחתמו

על ברית עם מצריים, ורק אז יהיה סוף־
סוף שלום בינינו לבין הערבים.
אני רק מקזזה שהסיסמה במלחמה החדשה
והאחרונה שלנו לא תהיה :״קדימה! למען
התורה שבעל פה של המערך!״ צריך
למצוא משהו יותר משכנע, משהו שאפשר
יהיה להאמין בו, סיסמה פשוטה שכל חייל
יהיה מוכן להיהרג בשבילה.
צוות־ד,מוחות של המערך שובר לעצמו
את הראש על המצאת סיסמה חדשה שבעזרתה
ניתן יהיה להוליך את העם הניפלא
הזה למלחמה הבאה. לא מן הנמנע שהמערך
יוציא מיכרז ציבורי, והאיש אשר ימצא
את הסיסמה הקולעת ביותר (רצוי, בחרוזים,
כמובן) יזכה בין השאר לטקס קבורה צבאי,
שהוא כידוע הרבה יותר מפואר וגם
הרבה יותר זול מאשר סתם קבורה אזרחית.

דעתכם על :״זבנג אחד אחרון וגמרנו!״
או ״עוד פעם אחת ודי!״ או
״קדימה! לשיחרור העם המצרי מכילי האימפריאליזם
הסובייטי!״ או ״לקהיר ודמשק,
למען העם ולמען הכנסת!״
זה בא בחשבון?

אופקים חדשים

וח ו— י

חדשות מעודדות מאוד בשטח פירון־ה־עבודה
הגיעו אלינו בשבוע שעבר, כאשר
נתפרסמה הידיעה על האשה באוסטרליה
שילדה תשיעייה.
מסתבר שפיריון חסר־תקדים
זה בא כתוצאה משימוש מופרז
בגלולות ״בעד־הריון״ .רופאים
שנתבקשו להגיב על השיא
העולמי הזה אמרו שגם
בארץ קיימת סכנה שנשים עקרות,
הנזקקות לטיפול הורמונא־

לי, ילדו וולדות רבים.
אני כבר מתאר לעצמי מישהו ניגש אלי
ברחוב ואומר :״שמע, אשתי ילדה
עשירייה השבוע. אולי אתה
רוצה ילד אחד?״
או עוד יותר טוב: תארו לעצמכם
מודעה בעיתון בנוסח
זה, פהות־או־יותר :״למסירה
מיידית שלוש תינוקות ושני תי־נוקים
גזעיים. כולם אשכנזים.
350ל״י אחד 660 ,ל״י לזוג.״

מהפכה גסה בסוריה
קשר שמאלני חדש סוכל לפני שבוע בסוריה.
אסאד הכשיל, לפי הידיעות, נסיון
הפיכה בהנהגתו של ד״ר יוסוף זיין.

חבל מאוד.
דווקא מגיע לממשלה הסורית שיכניסו
לה שם כזה.

דיין פוצץ

שסהל שוויו

ב ל חו ד ש

ועוד פ ר סי ם
יקרי -ערך
במבצעהפרסיםהענ 7ןמס ׳ 10עולטיסו

(המשך מעמוד ) 17

ימני) נשאר במלוא כוחו ואונו במוך המישסר החדש של אל־סאדאת. הוא ראש תנועת-
השלום המצרית (הרשמית) ,חבר הפרלמנט (״מועצת האומה״) ומראשי המפלגה.
מדוע?
ראשית, אל־סאדאת היה זקוק לתמיכת השמאל הקיצוני, הפרו־סובייטי, כדי לחסל את
השמאל המתון. וזה מה שקרה.

שנית, וחשוב יותר, אל־סאדאת נשאר זקוק לעזרת הם ובייטים. אלה
השלימו עם סילוק עלי צברי וחבריו, אף בתנאי אחד, שהיה כבחינת
תנאי־בל־יעבור: קיומו וחיזוקו של חאלד מוחיי־אל־דין, שהוא איש־אמונם
הישיר.
זהו, על כן, הרכב המישמר הקיים במצריים:
השמאל הקיצוני.

סנה עו עון טי סן
וה שתתף במבצע

ממשלה ימנית־מרכזית, אך בתמיכת

ממשלה המבקשת התקרבות עם ארצות־הכרית כדי שזו תסלק את
ישראל מן השטחים הכבושים -אף ממשלה שאינה מוכנה ואינה
רוצה להינתק מכרית־המועצות.

ברטים בחנויות טיסו המוסמכות

בהעדר שלו ־ פול סאדאת

** לרקעזה, איך מוסברת העמדה האמריקאית?
($רוג׳רס וסיסקו רוצים להסתדר עם הממשלה הקיימת. אין הם רוצים לסלק את הסובייטים
ממצריים, ואין הם מאמינים שזה אפשרי.

שרות בינל או מי ברחבי ה עו ל ם

גישתם היא חלק מתפיסה נלובלית של התקרבות וושינגטון-קאהיר,
תין* קביעת תחומי־השפעה מוסכמים בעולם כולו, וכמיוחד במיזרח
התיכון.
מכאן תוכנית רוג׳רס, ומכאן יוזמת רוג׳רם להסדר־ביניים בתעלת־סואץ.
גישה זו זכתה לתמיכתו המילולית של הנשיא ניכסון.

אולם היא לא בוצעה הלכה למעשה. ולראייה: עד פה לא הופעל
לחץ חיובי ממשי על ישראל.

מדוע?
לבני־שיחי המצריים היה לכך הסבר, המושפע מידיעת המתרחש בתוך מצריים עצמה:

שרותי־הכיון האמריקאים רוצים להפיל גם את מישטר אל־סאדאת,
ולהעלות כמקומו מישטר פרו־אמריקאי מובהק.

כמו כן המקלט המדע בבר נ איכותו 51:9001

ואלה הם שיקולי הסי־איי־אי, לדעתם:
9מישטר אל־סאדאת מוכן להתקרבות עם אמריקה, אך הוא לא ישים קץ לחדירת
הסובייטים לכל תחומי החיים במצריים( .מכאן הסכם סאדאת—פודגורני, שעוד נדבר עליו
בהמשך סידרה זו).
<• משום כך, אי־אפשר לאמריקאים לסמוך על אל־סאדאת. בעיניהם הוא יותר טוב
ממישטר שמאלני ופרו־סובייטי מובהק, אך פחות טוב ממישטר ימני ופרו־אמריקאי יציב.

2א[זוס.ו8-שש 0 5 ):ס ם
מ קלט הטלויזיה הטוב ב עו ל ם!

מכירה של מקלטים חדישים
(ל טת טתה בכ מו ת מ צו מצמת) כבר החלה.

נ ע בו רעול, חדש•.

סרות מעולה בכל רחגי הארץ

סו פו בלעדי בישראל :

• כל גורלו הפוליטי של אל־פאדאת תלוי בהצלחתו להשיג שלום
עם ישראל, היד החזרת השטחים המוחזקים למצריים.

,,כנות״ בע״מ,־יץ,4מל־אניב
סניף: דו ך הו>*מאימ ,104ח י 8ח

אין אל־סאדאת יכול להרשות לעצמו, בשום פנים, להשאיר את שארסיאל־שייך בידי
ישראל, גם לא בדרך של ״חכירה״ .אין הוא יכול גם להסכים להסדר חלקי י׳פתיחת תעלת־סואץ,
אם יתפרש הדבר כוויתור על שארם־אל־שייך.

* לכן, אם יעבור הזמן ואל־סאדאת לא יוכל להגשים את מדיניותו
שלום תמורת שטחים -הוא יפול.י

ה ה בי בההבאה

י י 11 £ £ק

8£8ז׳£?0מ א 210 זאס *0מ £מ7

1 ¥מ ! א *4 0ן
00101185

( 11116<1 111 1 5 8 1ז ק )

6 xז 7618110ו 01 1 6ת 3

1 ¥א^£רד

{ £ 1 .1 5 8 £ס 0 1 9 6 3 1

1160163ק 0זנן 81131

0311161

6 <£ח 131ק
] 316-31111011110601

<£ 11111116 01 1 5 1ח 1 3ח 6 3 6ז ק? 331 ,

1116 £11316ת1
117£

11176 31101 6 3 1 . 7 0

11631111 ]3 3 9 6 : 1101/9 10
0א 1 0

1116

81101

138^ £1

8י/\761ו 15ז 81101 3

01163110115

5011 ]3111165

9ח 1616311ח-- 011161 1

31110163 .

011 38101119 .ק 1 ! 1 6 6 11ח 111 136 8 6־^4־ 71113 1363111111111339821116

ס סז ר

2 1 0 8

7א 1^ 0 1 1

0£ 1א 0

^ 817£
17 £ 1

£010116055 :
88808788

5 6 8 , 10111381631, 131361
מרכז עדשות מגע
788א 3 0£א 7* 07 1£אסס

״נרוזובסקי _ אישו! לנש״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רח׳
פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — 3 —17 נשמח לשלוח
חוברת הסברה לפי בקשת

אולפן גרג(בר-קמא)
פותח ב״ 1ביולי
קורס בוקר וערב של שנוע
קצרנות עברית ו /או אנגלית

הצלחה מובטחת! הרשמה!
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .

ף* י יבוא במקומו?
ייי׳ בני־שיחי המצריים מאמינים כי סוכנות־הביון האמריקאית קשורה
עם קבוצה של קצינים צעירים, מן הדור הצעיר של מלחמת ששה־הימים,
הרוצה לתפוס את השלטון, כפי שעשו לפני 19 שנה הקצינים
הצעירים של מלחמת תש״ח.
״* -לפי גירסר, זו, קיים, איפוא, שיתוף־פעולה משולש:
#ו קבוצה של קצינים צעירים במצריים, שיש להם אחיזה חזקה בצבא, המתכוננת
לתפוס את השלטון, בעזרת האמריקאים. הם מאיצים כאמריקאים למנוע את
השגת ההסדר כעת. הם מקווים כי אל־סאדאת יפול במיקרה זה תוך כמה חודשים.
#שרותי־הביון האמריקאיים, התומכים בקצינים אלה, אולי מתוך מדנה למנוע
הפיכה־נגדית של קצינים פרו־סובייטיים. השרותים מונעים מן הנשיא ניכסון את הפעלת
הלחץ הדרוש על ישראל, כדי שזו לא תיענה לפי שעה ליוזמות רוג׳רס וסיפקו, בעוד
שיוזמה זו מוצגת להמוני העם המצרי כפתיון.
• ממשלת ישראל, המחבלת בכל יוזמות״השלום של אל״סאדאת, מסרבת להסכים
לנסיגה תמורת שלום רשמי, וגס להסדר־ביניים ״כשלב לקראת הנסיגה הכוללת״ .בדרשה
ששארם־אל־שייך תישאר בידי ישראל לצמיתות, וכי גם ״ההסדר החלקי״ יהיה כפוף למעשה
לתנאי זה, מונעת ממשלת ישראל כל הסדר עם אל־סאדאת.

לדעת מצרים אלה, משה דיין הוא האיש שהכריע בישראל לגבי
קביעת קו זה -תוף תיאום עם ידידיו האמריקאיים.
כך נסגר המעגל, ונתגבשה הדעה השלטת עתה בקאהיר: דיין מחבל מאז ראשית השנה
בכל יוזמות־השלום המצריות, מכריח את אל־סאדאת להכריז הכרזות נוקשות יותר, ומביא
אותו אל עברי פי פחת — הכל כדי להעלות במצריים שלטון פרו־אמריקאי, שעימו יסתדרו
האמריקאים.
הפאראדוכס הוא שאם אמנם יצליח קו זה — שהוא מסוכן ביותר גם לאמריקה —
תעמוד ישראל למחרת היום בפני שיתוף־פעולד, מצרי—אמריקאי, ולחץ מוחשי לנסיגה.

בשב וע הבא: מהי פעולת־ הנגד הסובייטית במצריים?
מהי משמעות חוזה פודגורני— סאדאת?
האם מעוניינים הסובייטים בשלום? אורי אבנרי
ימסור את דעתם של בני־שיחו על נושאים אלה.
העולם הזה 1764

אמנות

הזה רה וונוננח את סגקח
תיאטרון יצאה דוליצקייה,
חזרה מאגיאני
סיפור חייה של ליא דוליצקייה הוא נושא
למחזה דרמתי. ואולי כדאי שהיא תשחק
בו את התפקיד הראשי.
זה יהיה מחזה של אשה, שכל חייה ׳נקרעה
בין שני עולמות: במיקצועה היחד,
גננת, בליבה היתד, שחקנית.
היא ניחנה בקול יפה ובחוש דרמתי,
אותו ירשה מאמה המפורסמת. אבל מעולם

יש הצגות אשר נכתבו למען כוכבים,
ויש כוכבים המסוגלים להחזיק על לת-
פיהם הצגה שלמה .״מדיאה״ של סנק ה,
למשל, היא הצגה העומדת כמעט כולה
על דמותה של השחקנית המגלמת את
התפקיד הראשי, ואילו חנה מרון היא,
ללא ספק, אחת מאותן השחקניות ה מעטות
המסוגלת לשאת לבד הצגה
שלמה.

כמו אנה מאניאני?

לא זכתה לתפקידים הנכונים בזמן הנכון.
האמנות לא האירה לה פנים: היה עליה
לגדל בת בכוחות עצמה, וכידוע, באמנות
אי־אפשר לשלם את חשבון המכולת. ואולי
היה זה הגורל, שציפה כמה שנים
טובות מעבר לפינה?

נית המחרידה ביותר שאפשר לצפות,
היא הפכה את הערב לנצחון פרטי ואישי
שלה.
מסתבר שלא היה צורך לדאוג. חנה׳-
לה ממשיכה להיות חנה׳לה. ושום תאו נה,
קטנה או גדולה, לא תעמוד בפני
שחקנית הנושמת את אוויר הבימה וחיה
על קרשיה במו בביתה הפרטי
שלה.
אפשר אולי לומר שלעתים היא מרגישה
יותר מדי בבית, ומשום בך לא
תמיד היא נשארת נאמנה לסנקה.
אבל היא תמיד נאמנה לחנה׳לה
מרון.
אבל אלה הם הירהורי זדון. בפי ש אומר
יוסי יזרעאלי, את ההצגה צריך
עוד לשפר ולשפץ, ועד הפרמיירה הרש-
מית, לביקורת יש עוד זמן. ונדמה שתהיה
דעת הביקורת אשר תהיה — על
הקהל זה לא ישפיע .״מדיאה״ הח זירה
לו את חנה מרון, והוא אסיר-
תודה.

ובזאת נובחים היטב בל הצופים ה רבים
המצטופפים החל משבוע זה ב אולם
התיאטרון הקאמרי. אמנם, רובם
הגדול אינו מעוניין בראש וראשונה ב־סנקה,
ואפילו לא בפירושים שנתן לו
הבמאי יוסי יזרעאלי. הבל באו לראות
את חנה׳לה. היא עולה על הבימה וזוגות
מלחשים ביניהם. זכרונות אסון
מינכן, הסקרנו ת לראות שחקנית המתגברת
על גורלה, והאהדה העצומה שרוכשים
לה בולם, הבל בא לידי ביטוי
באווירת הצפייה המתוחה.
ואבן, איש לא יוכל לטעון בי רומה.
חנה מרון חזרה במלוא הדרה. היא
נטלה לידיה את השורות של סנק ה,
כופפה אותן לבל הכיוונים, והפכה אותן
לאמצעי תצוגה וירטואוזי לבשרונותיה.
היא גילתה בתוכם המוני פירושים נסתרים,
היא הציגה את המכשפה השט״

שחקנית דוליצקיה

ליא דוליצקייה ויתרה על הבמה והפכה
לגננת. אפילו גננת מצליחה וידועה
בקרב האמהות התל־אביביות המפונקות.
היה לה בדיוק מה שנחוץ לגננת טובה•
כן, כמובן, קול טוב וחוש דרמתי.
כשנערכו בארץ המיבחנים לכנר על. הגג
בגירסה המיועדת לגרמניה, זכתה דווקא
הגננת. בתפקיד, מתוך עשרולן מועמדות
אחרות.
ויסקונטי אמר. ל יא קפצה לתוך החיים
החדשים בכל המרץ, היא *עשתה 1150
הצגות בארבע ארצות: בגרמיה, בשוויץ,
באוסטריה ובדרום־אמרק׳יה.
כשהיתה בגרמניה, זכתה למעמד של

חנה׳דה מרון מוחאת־כף דיזעאדי
בבית — אבל של מי?

פרימדונה. במסיבות־קוקטייל נהגו להציג
לה שאלות על מדיאה, אמא קוראג׳ וליידי
מל!בת, שבוודאי גילמה בתיאטרון הישראלי.
אף אחד לא ניחש שיכלה להרשות לעצמה
להופיע בכנר על הגג של אלהנזברה רק
משום שבתה, עיינה אילון, כבר היתד, די
מבוגרת, ושירתה בגלי ציה״ל כקריינית.
אחרי הביקורות הטובות באו התפקידים
.הטובים. גם כן, בחוץ־לארץ. היא הופיעה
בחייל השוקולד של ברנרד שוא, בתפקיד
ראשי בצד אחד השחקנים הגדולים של
גרמניה, או. חי. פישר. בעקבות הצלחה זו
באה אחרת: מחזמר אמריקאי בשם קא־בארט
(לפי לילות קביריה).

אבל המחמאה הגדולה ביותר האפשרית,
באה לה כהלם: באחת ההצגות נכנס אליה
איש שלא הכירה, והפתיע אותה מאחורי
הקלעים בקול גדול :״את מזכירה לי את
אנה מאניאני!״ האיש הזה היה הבמאי לו־קינו
ויסקונטי (הארורים, מוות בוונציה).
ואם ויסקונטי
אומר, כדאי שמישהו
בתיאטרון
הישראלי ישים
את ליבו
לעובדה שהגברת
דוליצקייה
חוזרת בסוף החודש
לארץ.

״כל המרבה במישגל, ממעילו במלחמות!
בעוד רמה ימים עומד לצאת לאור ספר שיבב, המתכונן׳
קנדה׳ קיבלה מילגה, וכאשר סיימה, חזרה לארץ. ועוד בברצינות
מלאה בהחלט להיות רב־מכר.
טרם הספיקה לנשום טוב את החמסין התל־אביבי הלח, כבר
הודיעה על הכרזת־העצמאות הראשונה שלה: היא החליטה
וכל כך למה? משום שמחברו, אריה סתיו, לקח כסיסמה
לשנות את שם־משפחתה שלה .״היתה לי התנגדות אישית
לעצמו את אימרתו של פיאטרו ארטינו, איש הרנסנס הלשם
קובלסקי, וחבר שלי הציע לי להמירו ב,קיי׳.״
איטלקי, אימרה שהועתקה בלי כל בושה על־ידי היפים
בכל העולם. וכך אמר ארטינו,, :כל המרבה במישגל, ממעיט
אבל הכרזות ;עצמאות מלתת תמיד במאבקים וקורבנות,
במלחמות.״
ואם חנה. חשבה שהכל יילך סלק, היא טעתה טעות מרה.
ומאחר וכך. מקדיש אריה סתיו את ספרו לאותו חלק י כי משרד־הפנים אינו מתחשב תמיד בשאיפת החרות של
באימרה החשוב יותר מן המלחמות, ואין פלא ששם ספרו
נשמות צעירות, הסתכל הפקיד בבקשתה ואמר :״מצטער,
החדש הוא: במלאכת נשים עלי נזישכב.
אין להחליף שם י לועזי בשם לועזי.״ מכאן והלאה התפתחה
סידרת התכתבויות ענפה עם כל המחלקות השונות של
פרי דמיון יגע. את ההקדמה לספר כתב משורר אלמשרד־הפנים,
ולאחר שהוסבר לכל הנוגעים בדבר, למה
מוני החתום בראשי תיבות: פרי״ג. מי זה? זו המצאה של
סתיו עצמו, היות ומשורר כזה לא היה ולא נברא. ואם
תרצו לדעת פירוש ראשי־התיבות, בבקשה :״פרי דמיוני היגע.״
ולאחר ההקדמה, אוסף תרגומים מכל ספרות הנאפופים
של העולם התרבותי, מאובידיום הרומאי, עד גיתה הגרמני,
מן הרמב״ם ועד לורקה, כולל יהונתן רטוש. ותאמינו או
לא, כל אלה היו מומחים בכל ענייני ״נשים עלי משכב״.

יותר מדי אירוטי. ואם כל זה נשמע מוכר, יש לכך
גם סיבה. חלק גדול מן החומר הופיע בעבר באהבה וג׳אז,
שהגיש גדעון שמר עם רביעייתו של מל קלר. אמנם הפעם
אין לכתובים ליווי מוסיקלי, אבל תחת זאת, מצא סתיו אלטרנטיבה
מוצלחת מאוד: איורים פרי עטה של עלמה צעירה
ומבטיחה בשם חנה קיי. והמיזוג בין השניים הצליח כנראה
כל כך טוב, שהציורים יוצגו בתערוכה מיוחדת בגלריה
חדשה, ובערב הפתיחה, ילוו את המבקרים בגלריה, הקראות
מתוך הספר, וצלילי גיטרה ענוגים.
למען האמת יש הטוענים כי גברת קיי הצעירה התברכה
בדמיון חולני במיקצת. כאשר הציעה, למשל, את ציוריה,
לפני זמן לא רב, לגלריה דוגית בתל־אביב, השיבו לה :״זה
קצת יותר מדי אירוטי בשבילנו.״ אבל הגברת היא בעלת
שלוות־נפש מוחלטת, וכאשר היא מספרת זאת, היא גם
מוסיפה :״כנראה התביישו לומר שזה סתם זבל.״
חנה קיי היא כיום בת 24 בלבד. בחייה הקצרים, היא
הספיקה לריב עם אבא ואמא קובלסקי (כך קראו לה פעם),
אשר התנגדו בתוקף לציור .״אבא שלי דווקא קרוב לזה,
ומשום כך היה משוכנע שמציור אי־אפשר להתפרנס.״

משרד הפנים לא הירשה. כאשר השתחררה מצד,״ל,
נסעה חנה לאמריקה, התקבלה ללימודי גרפיקה ב
ומדוע
רוצה הנערה להחליף את
שמה, זכתה סוף כל סוף לאישור
המיוחל. עכשיו, היא יכולה
להתקרא בלב שקט: חנה קיי.

מכשיר טלפון בין הרג־

חנה קיי

ליים. אחרי שנרגעה מן ה־הליכים
הבירוקרטיים הללו, יכולה היתה חנה להתפנות
קצת גם לציור. וכאשר ניגשה לקשט את ספרו של אריה
סתיו, היא סיפקה לא מעט הוכחות לאלה שטוענים כי יש
לה דמיון (אם חולני או בריא, זה כבר עניין של השקפת-
עולם).
בקול שקט וחרישי היא מסבירה :״הנה, למשל, סיפור על
זוג מצחיק. זוג הנאהבים נראה בפינה אחת, ואותו זוג
מצויין שוב בנפרד, כשהאשה העירומה אינה דווקא אירוטית
ביותר, ואילו הגבר שוכב ברגליים פשוקות. על אחת מרגליו,
מתפתל נחש, ובין הרגליים, מכשיר טלפון. ואם הטלפון
הזה דומה לרחם של אשה, זה לא במיקרה. מאחורי
הטלפון רואים את שערה של האשה החוקית, המנסה להשיג
את בעלה בטלפון ואינה מצליחה. וליד האשה, מיטה ריקה.
ברור, לא כן?״
אגרי־מין לאור הנר. עוד דוגמאות לדמיונה הפורה
של העלמה קיי? בבקשה. הנה דון ז׳ואן, המקושט באבר־מין
ענק, ובתוכו דמויות המון נשים, כל אלה שכבש בעבר,
כובש בהווה, ויכבוש בעתיד. או דמות אשד, המתפתלת
סביב עצמה, ותוך כדי־כך צצות כל מיני צורות של אברי־מין
כמיניאטורה.
או הנרות המקשטים את רוב ציוריה: חנה טוענת בצינעה,
שנרות אלה מסמלים כי היא רוצה ״לומר משהו בציור.״
מה זה ה״משהו״ הזה, אפשר למצוא בתוך אחד השירים
בספר, המסביר מעל לכל ספק שנרות אינם מיועדים ל־לתאורה
בלבד:

איור של חנה ל,יי
הם חשבו שזה זבל

מין חפץ הוא. לאור היום /לא רג גו השימוש,
אבל ,/עם רדת ערב, למשל / ,תרכינה הגברות פתאום
/להזדקק לשרותיו.
הן נחפזות, דורשות אחריו / .מצאו, תתפוסנה בו
ביד /ועת ניצב הוא במעומד /בחור תכנסנה הן
אותו /ושם, אבוי, ימצא מותו.

״חסיד אב* א״מו עד ברצח״
התדונן בנו בכורו שד האדמוייר
מסדגודה הנודע. ב שיאה שד
שאני איימתי לרצוח אותו. לא האמנתי
למישמע אוזני. שהרבי מסדגורה יילך להתלונן
במשטרה שבנו איים עליו ברצח? שרף
המשיך לשוחח איתי, וגילה לי שהוא מחסידי
אבי, .אני מוכן בכל רגע לנשק את
רגלו,׳ אמר לי.״

״תתחנן
בפני אביך׳

יי סוף השיחה התבררה מטרתה.
שרף ניסה לשכנע אותי לעזוב את
הארץ.
״הכחשתי בפני שרף את ההאשמה המגוחכת,
אבל הוא המשיך להתעניין יותר
בנושא עזיבתי את הארץ, .לך, תתחנן אצל
אביך,׳ אמר לי, .תתחייב בפניו שלא לחזור
יותר לארץ, ואז הוא ישלם עבורך
את החשבון שלך במלון, וייתן לך כרטיסי׳
טיסה חזרה לארצות־הברית.׳
״שרף לא היה היחיד. רבים וטובים ניסו,

האדמריר והרבנית
יומים ברצח. מלחמת ירושה ממר
ץ י 1שכת. עיסקות פיננסיות בינלאומיות
מסובכות. לקוראי העיתונים בארץ, העוקבים
אחרי הסידרות הנוכחיות על המאפיה וסיד
דיקאט הפשע בארצות־הברית, התמונה מוכרת.
אלא
שהפעם, היא לא שייכת לשום סיג־דיקאט
פשע: כל הדברים האלה קרו במסגרת
המלחמה הממושכת, המתנהלת זד,
שנים, בין אחד המאורות מגדולים של
הציבור הדתי בישראל, האדמו״ר מסדגורה
— לבין בנו בכורו, ישראל גנתל. לפני
שבועיים, הגיעה מלחמה זו לשיאה, כאשר
הבן התלונן כי חסידי אביו איימו עליו
ברצח.

״נהרוג
אותך׳
ף י ספר ישראל גנתל :
״קיבלתי טלפון לחדרי במלון. אדם
מסויים צילצל, סיפר שהוא מחסידי אבי,
ובא בשליחותו.
״ירדתי למטה. האדם שצילצל, שהיה שם
בחברת אדם נוסף, פתח ואמר לי מיד, ללא
הקדמות מיותרות, :תדע לך שאנחנו, חסי־די
אביך, לא נשתוק. היזהר לך. אנחנו
נהרוג אותך, על מה שאתה מעולל לאביך.
יש לך רק הצלה אחת: להסתלק מהארץ
ולא לחזור יותר.״
״זרקתי אותם מהמלון,״ מספר גנתל .״אבל
זה לא הספיק. למחרת היום, החלו מצלצלים
אלי כל היום, ללא הרף, באיומים.
זה היה נורא. פניתי למשטרת דיזנגוף,
ביקשתי שיתנו לי רישיון לאקדח, כדי
•להגן עלי ועל בני. היפנו אותי לקצין שגיא.
הוא הבטיח לי שיעשה הכל כדי לעצור את
שני המאיימים.״
לא היה זה סוף הפרשה. למחרת היום,
מספר ישראל גנתל, התקשר אליו קצין המשטרה
משה שרף, הזמין אותו אליו.
״שרף אמר לי שאבא שלי, התלונן עלי

עם דמויות כצבי איזקסון, אריה שינקר,
אליהו גולומב ויוסף ספיר. ב־ 1946 יצא ל־ארצות־הברית
בראש משלחת כלכלית לרכישת
פלדה וחומרי־גלם תעשייתים אחרים.
״שמעון פרס ואסף דקל קיבלו ממני את
כל מה שהזמינו,״ מספר הוא.
עם קום המדינה, היה כבר ישראל מעורה
כהלכה בענף .״חיים הרצוג, הנספח הצבאי
הראשון שלנו בארצות־הברית, המשיר
לפנות אלי כשהיה צריך פלדה משוריינת
ולא יכול היה להשיג.״

50 אלף דולר -
בעשרה חודשים

* עוראל התעשר בעסקיו, הכיר צעי־
,רה ישראלית בשם גרטה כוכמן. אולם
למרות שהיתר, ממשפחת הבעל־שם־טוב,
לא נראתה הצעירה להוריו, והם התנגדו
לנישואיהם. כאן נוצר הקרע הגדול הראשון
בין ישראל להוריו, שאף לא נתנו

מכנטי־עור
קצרים
הצלה ברגע האחרון

ייתי כבר מגובש באופיי, באותו
/ /ן | גיל,״ מספר ישראל ,״וקשה היה לי
מאוד לשנות את דרכי. אך נכנעתי מפני
כיבוד מצוות אב.״ אבל נראה שכאן נוצר
הסדק הראשון ביחסים בין האב לבנו.
בנו של האדמו״ר נשלח לשווייץ להמשך
לימודיו, למד מדעי־המדינה באוניברסיטת
ג׳נבה ורכש את תרבות אירופה.
ב־ 1937 עבר ללמוד בישיבה ליטאית, וזמן
מה לאחר מכן החל מאיץ באביו לעלות
לארץ־ישראל, מפחד השואה המתקרבת.
״שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם
השנייה הגענו לארץ, שלושה שבועות אחרי
שפרצה, לא נותרה נפש חייה במקום מגורנו.״
ישראל
החל עושה לפרנסת המשפחה,
עשה חיל, הפך לפעיל בהגנה, עמד בקשר

רית. באמצעות חברה זו, התחיל אבי, בעזרתי.
לגייס כספים נוספים באמריקה ומקסיקו,
להקמת שיכון לחסידיו בנתניה.״
על רקע מפעל זה נוצר הקרע הנוסף בץ
האב לבנו, לאחר שישראל הפסיק לשתף
פעולה עם אביו בנושא זה :״החסידים הפסיקו
לתרום,״ מסביר ישראל ,״לאחר שהתברר
להם שאבי מתרים אותם על תוכנית
שאינו יודע עליה דבר כמעט.״
היחסים המשיכו והידרדרו. אשתו של
ישראל אושפזה במוסד לחולי־רוח, והוא
הכיר אשד, אחרת, בת־שבע סלומון. אך
כאשר ביקש מאביו לעזור לו להשיג היתר
רבני להתגרש מאשתו הראשונה ולשאת

את בת־שבע, סירב אביו, הסכים רק לאחר
מאמצי שיכנוע רבים, ביחוד של הרב שלזינגר.

בימים
האחרונים, לשכנע אותי לוותר על
מלחמתי, ולעזוב את הארץ. לוותר על תפקידי
כיורשו של אבי, כממשיך שושלת
סדגורה המפוארת. שלא לדבר על מאה
אלף הל׳׳י, שהם חלקי בירושת אבי.״

6*0סיכסוך בין מרדכי שלום יוסף פריון
| מן — הלא הוא האדמו״ר מסדגורה
המפורסם — לבין בנו בכורו, ישראל, החל
לדברי הבן, לפני כארבעים שנה. עד גיל
חמש, חונך ישראל הקטן על־ידי אביו בצורה
הדתית המסורתית. אך כאשר פרצה
מלחמת העולם הראשונה, ברח האדמו״ר עם
משפחתו מסדגורה לוינה .״שם הפך אבי
לליברלי, ואני חונכתי במכנסי־עור קצרים
ובלי פיאות.
״בסוף שנות השלושים נידלדלה יהדות
וינה, ואבי החליט לחזור למקור, לסדגורה.
בראשון למאי 1934 חזרנו מוינה לפולניה,
כשאבי מצווה עלי להחליף את מכנסי
העור הקצרים במכנסי משי ארוכים וקפוטה,
.אתה הלא בנו בכורו של הרבי מסד־גורה,
ויורש העצר,׳ שיכנע אותי.״

הבן המאשים

הכלה השנייה
לזוג שהתחתן את המתנה המסורתית, זוג
פמוטי כסף. כשנולד הבן הראשון, לא שלחו
ההורים מזל־טוב.
״אולם למרות שהחרימו את אשתי ובני
כל השנים, המשכתי לעזור להם,״
טוען הבן .״ב־49׳ ,כתבו לי הורי, :תציל
אותנו. אין כאן פרנסה בישראל.׳ שלחתי
להם כרטיסים לארצות־הברית. כשהם באו
לכאן, אירגנתי לאבי מסע דרשות ברחבי
הארץ. בעשרה חודשים הוא הרוויח 50 אלף
דולר. באותו זמן נולד בני השני, יואל,
אבל אמי לא באה אפילו לבית־חולים לברך
את אשתי• כשהורי חזרו לארץ, הם אפילו
לא טרחו להיפרד ממני.״

קרע שני

מרות זאת, המשיך לעזור לאביו.
/״מלאתי את בקשתו של אבא, והקמתי
עבורו חברה למטרות צדקה בארצות־הב־
החותנת העליבה

ך* מצב הסתבך עוד יותר כאשר הגיע
ן | ישראל לאחרונה לישראל, גילה את
ממדי הרכוש הרב של אביו — הכולל בין
היתר בניין מפואר ברחוב בודנהיימר ב־תל־אביב,
שרק אחזקתו צריכה לעלות 80
אלף ל״י לשנה. הדיונים אודות הרכוש
הסתכמו בלא כלום, יצרו מישקע מרירות
נוסף בין האב לבנו. עתה, היה ישראל
משוכנע שאביו מעוניין לסלקו גם מכספו
בירושה, גם מזכותו להמשיך את השושלת,
רוצה להעביר את הכל לידי אחיו הצעיד,
אברהם.
החיכוך הגיע לשיאו כאשר אמו של
ישראל העליבה את אשתו, וזו עזבה את
הארץ בכעס .״גרנו בהילטון,״ מספר יש־ראל׳
״כי אשתי היא בת״עשירים ולא היתד,
מוכנה לגור במלון אחר. כשהיא עזבה את
הארץ, היא אמרה לי שתשלח לי 2,400
דולר בטלקס כדי לכסות את החשבון של
המלון.״

ויתור
על הכל

ך* יתד! זו נסיעתה החפוזה של אשתו,
| 1שאילצה אותו לדבריו להיכנע. משום-
מה לא שלחה את הכסף, לדבריו. למרות ש־הילטון
גילה סבלנות, הרי שהיה נתון בלחץ
לשלם. לזה, נוסף הלחץ האחר .״הקצין
שרף יעץ לי להתקשר עם עורך־דין הגין,
מספר ישראל .״התקשרתי. התברר שהגין
איננו אל בנו של לייבלה הניג, אחד מחסידיו
של אבי. הגין ניהל איתי את המו״מ,
ושם, במשרדו, נוסח כתב־הוויתור שלי:
תמורת חיסול חשבון המלון, כרטיסי טיסה
לשיקאגו לי ולבני, וויתור על התלונה
כאילו איימתי ברצח — הסכמתי לוזתר על
חלקי בירושת אבי: על הכסף. על הכיסא.
על הכל.״

במדינה

שלוש שהן מיספר אחד (אצלי). 8 5/71 :
ויש להן סיבה טובה לכתוב במשותף :״כולנו
מחפשות אותו דבר,״ הן טוענות.

העניו המשותף הזה התחיל עוד בתקופת
הגימנסיה., .תקחי לדוגמא את מיקי
ג׳אגר״ הן מבקשות .״שלושתינו היינו
משוגעות עליו. ומעניין שדווקא הפה —
הוא שהלהיב לכל אחת מאיתנו את הדמיון.״
מעניין מאוד, חמודות. מעניין מאוד.
אריק אינשטיין, למשל, לא הצליח במקום
שמיקי ג׳אגר עשר. כל כך הרבה.
הן מדוזחות, וממשיכות:
״נכון שאנחנו מתאהבות תמיד באותו
הבחור — אבל זאת לא סיבה שהוא יתאהב
בשלושתינו.״ בגלל שהן בכלל לא
אותו דבר. אחת, למשל היא כמו אלי מקג־ראו:
שחורת שיער. אצילית ואף פעם לא
מתרגשת משום דבר.״ השניה ״אוהבת נורא
להשתולל. כזאת מין, תום־בוי׳ חיננית עם
שיער בלונדיני מתולתל והמון נמשים.״
8 5 /7 1השלישית ״לעומת זאת״ (לעומת
מה, יקירותי?) ״היא צברית טיפוסית. בלי
עניינים ודי יפה.״ ועוד תכונת אופי חשובה
:״אוהבת נורא להתלבש יפה.״
זהו הסיכום המשולש במלואו. לבחירתך,
״בחור נחמד, בן עשרים וחמש בערך, ורצוי
גם תואר אקדמאי ומראה מתקבל על
הדעת.״

קודם כל, היא מבקשת שלא יתייחסו
אליה כמו אל איזה כוכבת גדולה. ש יקהו
אותה כמו שהיא :״תלמידת שבי עית,
קצת ברדקיסטית, ונורא נורא או הבת
להשתזף.״
לעולם הסרטים היא הגיעה נורא ב-
מיקרה .״אני יודעת שזה נשמע כמו
אגדה, אבל עובדה: בסך הכל הלכתי
לקנות משהו בבוטיק.״ והיא אפילו לא
שמה לב שמשרדי ההסרטה של הסרט

זח הוא עולם הסרטים. יש בו המון
זוהר.״
לא בכולו, כמובן .״בג׳רלדין צ׳אפלין,
למשל, אין כלום,״ מצהירה הכוכבת ה צעירה
.״היא סתם אחת. ואני לא
מבינה בכלל למה לקחו אותה לסרט.
אני אישית מכירה הרבה בחורות יותר
יפות. אפילו בלי לדבר על עצמי .׳
אבל סיכוייה הטובים במירוץ עם כוכבות
בין־לאומיות לא שיכנעו את רחל
מיעוטים ליהוד — כניפה חו6שית,
ערבי — שישלם
במקום אחד לפחות, הצליחו הדתיים
להביא לעם ישראל את ימות־המשיח: בגן־
החיות התל־אביבי. שם, יכול כל דיכפין
להיכנס בימי •סבת ללא כרטיס, להינות
מבידור חופשי חינם אין כסף.
כלומר — כל זמן שהוא יהודי. אם הוא
ערבי — עליו לשלם. איך מאפשרים כניסה
חופשית ליהודי — אך מחייבים ערבי בתשלום?
פשוט מאוד: מתרימים אותם לרכישת
גורילות.
קירקס בגן־החיות. כאשר החליטה
לפני שנתיים עיריית תל־אביב, בלחץ הדתיים
לפתוח את שערי הגן בפני המבקרים,
כדי למנוע מיהודים טובים מלהשתמש
בכסף ביום הקדוש, היו לנגד
עיניה תושבי עירה בלבד. חכמי העיר שכחו
את תושביה הערביים של ישראל. ודאי
וודאי ששכחו מתושבי השטחים.
אולם אלה לא שכחו את גן־החיות —
אטרקציה מרכזית לתושבים אלה אף בתשלום,
ועל אחת כמה וכמה חינם. מדי
שבת, החל הגן מתמלא עד אפם מקום
בערביי ישראל והשטחים, שהגיעו למקום
במשאיות מלאות.
להנהלת הגן לא היה כל חשק לאפשר
גם להם כניסה חופשית. מה עושים?
בשלב זה, הופך גן־החיות לקירקס.
״תרומה ״.מכביר מנהל הגן, ד״ר
משה אכרם :״כשראינו כיצד קבוצות גדולות
של ערבים, גם מהגולן והגדה, מגיעים
באוטובוסים ומשאיות ונכנסים באופן
חופשי ביום שבת לגן, החלטנו לבקש
מהם תרומות. דיינו מבקשים מראש הקבוצה
סכום גלובלי. אך כשהתברר לנו
שהדבר מתקבל בהתנגדות מטעם הקהל,

מבקר דרוויש ובתו
תרומה לגורילות

הן היהודי והן הערבי, החלטנו להפסיק.
שבת האחרונה כבר לא דרשנו תשלום.״
מספר מוחמד דרוויש, אב לשני בנים,
שהגיע לתל־אביב מטייבה :״איך שבאתי ל־גן־חיות,
רציתי ללכת לקנות כרטיס. אבל
ראיתי שנכנסים בלי כסף, שאלתי אדון
אחד אם לא צריך לשלם, אז הוא אמר
שבשבת לא משלמים, בגלל הדת היהודית.
חשבתי שהוא צוחק עלי, אבל כשראיתי שבאמת
כולם נכנסים בלי כסף, נכנסתי גם
אני. הגברת בשער אמרה לי, :אדון, צריך
לשלם שתי לירות.׳ אמרתי לה, :אבל אף
אחד לא משלם. למה דווקא אני?׳ אז היא
אמרה לי, :יהודים לא משלמים. אבל ערבים
כן צריכים לשלם.״ היא לקחה ממני
שתי לירות, וכל הילדים עמדו מסביב
והסתכלו איך אני משלם בגלל שאני ערבי.״
ערבים תורמים לגורילות. ניסן
קורים, חבר הנהלת הגן (כל חברי הנהלת
הגן הם בעלי מויות בו) ומנהל מחלקת
הכספים של עיריית תל־אביב:
(המשך בעמוד )30

העולס הזה 764ו

תראו יפהפיות — ואתן מוכרחות להיות
כאלה, מפני שאחרת 8 3 /7 1לא מוכן אפילו
לקרוא אתכן, שלא לדבר על פעולות
יותר מעמיקות — אל נא תחשו?נה, בשום
פנים ואופן, שהוא מגיע למדור הזה מתוך
חוסר ברירה. לא . 8 3 /7 1
שזה יהיה לכן ברור כבר מההתחלה, ש-
י* חם ר לו• ואף פעם לא היה חסר לו.
ככה כמות שהוא ״בגיל הטוב, גרוש, בלי
לד ם, עם דירה חמודה (טיפוסים כאלה
תמיד משאירים את הדירה אצלם) והוסעה
היוצונית מרשימה,״ מוכן להעניק את עצמו
לחסדיה של היפהפיה (״רצוי בלונדינית,
ושכשום אופן לא יהיה לה אפילו פצ/ו
אחד על הפנים״) שתשלח אליו מכתב עם
תמונה. בלי תמונה אין בכלל מה לדבר
והוא שונה מכולם• הוא -המיוהד,
בע, הדירה וכי׳ — מחפש דבר אתר: יופי,
וליתר דיוק, את היפה בכולן .״את זו ש־תצליח
להשכיח ממנו את יוסיה של אשתו
לשעבר.״ וזאת עליכן לדעת, יפהפיות־מחס-
שות־אתגרים — שאשתו היתר, יפה מאוד.
יותר מכל מלכות היופי ושחקניות הקול*
נוע הגדולות. הוא מסרט, ומוסיף :״אני באמת
מצטער עליה.״
אבל אתן לא צריכות להצטער כל־כך.
היא לא מתה, כפי שחשבתן — אלא פשוט
הזדקנה .״ואני לא יכול לחיות לצד יצור
בלתי מושלם״ כותב . 8 3 /7 1

״רצוי שגם הוא יהיה יפה. או לפחות
מושך״ מציינת 8 4 /7 1בצניעות ושיהיה
מאלה שהיו בחיים בזמן המלחמה העולמית
השניה :״אני אוהבת טיפוסים מבוגרים.
לפחות בני שלושים.״
כאילו שזה לא היה ברור.

שלוש כחבילה אחר.

_ כולם זורקים את כו 7ם
לא הלך לה בחיים׳ ל^ 724^ 5 7 7 1 -
מיסכנה. קודם היה לה חבר והיא זרקר
אותו. אחר כך היה לה גם כן חבר, שזרק
אותה. עוד אחר כך היה לה עוד חבר,
וההורים שלה זרקו את שניהם. ועוד אחר
כך, היה לה עוד הרבה חברים, וזה בכלל
בכלל לא היה משנה (וגם לא זכור) מי זרק

את מי.
״אבל אל תחשבי,״ היא מבקשת ממני ,״ש־אני
מושחתת או מעהו כזה.״י פשוט — לא
היתה לה ברירה .״ואל תשאלי אותי למה״
היא מוסיפה.
את יכולה להירגע 8 4 /7 1 ,החמודה: אין
לי שום סדנות כאגה.
אבל אם אתה — נשמה גברית טובה שכמות!
— מעוניין לשמוע עד הסוף את
סיפורי האהבות הרבות, מן הסוג הסוחט
דמעות (שלה) וזקוק למישענת כתף גברית
(שלך) — 8 4 /7 1נולדה (וחיתה בדיוק
עבורך•
חוץ מסיפורים נוגעים אל הלב, יש לה
גם שיער בלונדי ארוך, עור זהוב, ועיניים
חומות גדולות המוגדרות אפילו ע״י חברותיה
הרעות כ״ניפלאות.״

״הוא לא ירה באביו״ נמצאים בדרך אל
הבוטיק הגורלי.
אבל מי שנמצא בתוך המשרד — ה במאי
הגרמני קייזנדורפר — שם לב
אליה .״בחיי שאני לא יודעת למה,״
משחזרת רחל אזולאי, בתלבושת מקסיקנית
וחיוך מתנצל, את המאורע.
על החוזה היא חתמה בקלות .״ואני
לא מצטערת על כך. זה נעים לערוך
היכרות עם עולם חדש. במיוחד כשעולם

אזולאי להמשיך בקריירה קולנועית.
״עדייו לא החלטתי שום דבר סופי,״
היא מודיעה .״אחרי הכל, אפשר לומר
שיש לי קצת נסיון בסרטים. חיכרתי
את העולם הזה מקרוב, ואני יודעת שכל
הזוהר הזה מכסה על דברים אחרים.
יש בו המון שחיתות, ואפשר ל התקלקל
בקלות. אני לא בטוחה א ם אני בדיוק
הטיפוס המתאים בשביל זה.״
הגם את לא, חביבתי?

לפני כמה חודשים השמצתי את אריק,
בכורי הגימנזיסט, אחרי שחיממתי לו בילקוט
וגיליתי מה שהוא קולט ממה שמלמדים
אותו בב תה. לאט לאט חזר למוחי
החשד ההגיוני מאוד, שאם יש לי גאון

במחברת תנ״ך נאמר:
• נבוזראדן היה רב־המבח • של המלך.
הוא ביטל מזון יו ב וכולי אהבו לאכול
מה #הוא בישל.
,חצר המטרה: חצר שצדקיה כבט י־

״אה, אני מבינה,״ קטעה אותי הקטנה
באמצע .״פה מוכרים תרנגולות־בר, נכון?״

אזולאי

מוים החשמחאיח -אשתו של היור ושמאי
אחד בבית — למה שלא יהיו שניים?
התחלתי לחטט נם בילקוט של רוני.
מובן שצדקתי. הוה כמה מהפנינים ש מצאתי
במחברות שלה.
במחברת טבע:
6הדס במחזור הדם עובר מהריאות דרך
הסתום הימני אל הסתים השמאלי.
• הלב שוכן בלפאסמה בין ה פרוזדורים
והחדרים, ומונח בכל חלקי הגוף״״.
; הצימוק שונה מן הענף בכך שאת
הצימוק אוכלים !את הכנף לא אוכלים וגם
את הצימוק אוכלים מן הענף.
המצב לא היה מעודד יותר במיקצועות
האחרים.
במחברת גיאוגרפיה מצאתי את הפנינה
הבאה:
״הודו לא מפותחת ולא כישרונית.״ ואילו

בית־המקזש, ושם היו לו ממטרות יפות.
ובהיסטוריה:
דיקטאטור הוא אחד שמנהל את הצבא
והמשפט. הוא ובחר על־ידי הסנאט או על־ידי
העם. הוא יושב על ביסא־שן, ומחזיק
בידו גרזן.
מריס החשמונאים היקה אשתו של
הילל ושמאי.
את ישו קברו בצליבה.
השלימה את הסידרה הקטנה בחבורה,
דנה, כאשר חלפתי איתה למחרת היום לאורך
רחוב דיזנגוף, ושלט של חנות ל־מימכר
עופות משך את עינה.
״אמא, מה זה השלט הזה צ׳יק־באר?
התעניינה.
״צ׳יק זה תרנגולת —״ התחלתי להסביר

במדינה
(המשך מעמוד )29
״בדרך כלל אנחנו לא לוקחים כסף מערבים.
רק מה? בכניסה הם מתבקשים
לתרום כסף עבור רכישת גורילה.״
וכיצד יודעים עובדי הגן לזהות את הערבים
בכניסה? הד״ר אברם לא יכול היה
לענות על השאלה. בשבועות האחרונים
שהה בחו״ל. הקופאית של הגן, שסירבה
למסור את שמה, גילתה. :קיבלנו הוראות
מההנהלה איך לזהות ערבים, אך אני לא
מוכנה לספר. אני לא מדברת עם עיתונאים.״
הסכם
צודק. סגן מנהל הגן זיגה. יע־בץ,
הקפיד פחות על סודיות :״אפשר להכיר
את הערבים על פי לבושם. נוסך• לכך,
הם מגיעים בקבוצות.״ באשר להסדר הכספי,
הסביר את פשר התרומות :״בזמנו,
כשהחליטו על הכניסה בשבתות, חשבנו
שרק יהודים יוכלו להיכנס חינם לגן־
החיות. לא חזינו שלערבים יוודע הדבר,
והם יתחילו לבוא באלפיהם. אז ניסינו לקבל
מהם כסף. הסברנו להם שהכניסה
חינם היא רק לתושבי המקום, על־מנת
למנוע חילול־שבת, והתרינו אותם לקניית
קופי גורילה ואוראנג־אוטאנגים! אנו אומרים
להם, :זה אומנם חינם, אבל שים כאן עשר
לירות ,.זה יוצא חמישים אחוז הנחה. זה
הסכם צודק בהחלט.
מעכשיו, כשהועמדנו על כך שלא ניתן
להפלות בין יהודי לערבי, אנחנו שוקלים
כעת את סגירת הגן בשבת.״
קורסים סוף סיף,
אחד הגון
יצחק בן־יהודה הוא בן־אדם הגון. כרבים
וזריזים בעם ישראל, פתח גם הוא
לאחרונה קורס להסרטה, כדי לענות על
הדרישה העצומה ללימוד מקצוע זה, בעקבות
התפתחות הטלוויזיה ותעשיית הסרטים
המקומית. רבים מהקורסים האלה
הוכחו כבבל״ת, אם להתבטא בעדינות, ומאום
ואלפי תלמידיהם יצאו בהרגשה שרומו
על-ידי הייזמים הזריזים, ולא קיבלו
תמורה לכספם. לא כן, מסביר בן־יהודה,
הקורס שלו. :אני יודע שהיו קורסים ש־המשטרה
נטפלה אליהם. אבל לא אצלי.
אני — הגון. אצלי לומדים, ואני לא מבטיח
כלום. אם בן־אדם מפסיק ללמוד, אני
מחזיר לו את הכסף.״
הבטיחו לי עכודח. בסתירה מסו־יימת
לדבריו עומד החוזה, שעליו מוחתמים
התלמידים :״ידוע לי שעלי לכבד התחייבות
זו, ללא קשר עם הופעתי או אי־הופעתי
ללימודים. כן לא אבוא אליכם בדרישות
להחזרת התשלום.״
בסתירה מסויימת עומדים גם דבריו של
דויד מרציאנו, מתלמידיו הפוטנציאליים של
בן־יהודה .״באתי אליהם, הסברתי להם שאני
רוצה ללמוד להיות מסריט בקולנוע,״ מספר
דויד 22 שסיים זה עתה את שירותו
בחיל־ההנדסה* .אמרו לי, :למה לן
להיות סתם מסריט? בוא תלמד אצלנו
קולנוע.׳ וגם הבטיחו לי עבודה בתור אסיסטנט
בסרט שהם עושים.״

לפעמים מצליח, לפעמים לא. איו
אלה הסתירות היחידות. בפרוספקט של המכון
להסרסה, שמפרסם בן־יהודה, מתואר
בן־יהודה כדלהלן:
,מפיק סרטים, חבר באיגוד הבינלאומי
למהנדסי טלוויזיה וקולנוע (ניו־יורק) ,מרצה
במכון להסרסר״ ומשתתף בכנס שנתי
( )1966 של האיגוד הנ״ל בלוס־אנג׳לס.

פעל־פה, מגיש בן־יהודה את
הסיפור הבא:
מה זה המכון להסרטה? זה אני נתתי
אם השם. הוא לא אומר כלום. אם יש
שם׳ זה עושה רושם יותר טוב•
אני לא מהנדס. אומנם למדתי פעם אלקטרוניקה,
אבל למדתי סרטים מתוך לימוד
עצמי. אז איך אני חבר באירגון המהנדסים?
לא חייבים להיות מהנדסים כדי להיות
באיגוד. מספיק להיות קשור באיזו
צורה שהיא לקולנוע.
אני מפיק סרטים. לא רבים. בעיקר יומני
קולנוע. אני עושה קודם סרטים, ואחר-
כך משתדל למכור אותם. לפעמים אני מצליח,
לפעמים לא. לפעמים אני מקבל הזמנות
ישירות, אבל זה לא כל־כך הולך.
עשיתי שני סרטים דוקומנטריים. אחד על
בית־חנן באורך 15 דקות. זה היה לפני
(המשך בעמוד )32

העולם הזה 1764

טלוו־ז־וז • תוכניות הפשע המאורגן
לא שודר
הסוד שמאחורי הכתבה, שלא שודרה, על
הפשע המאורגן בישראל, ניתגלה רק השביע•
בעיקבות סידרת כתבותיו של רן
כסלו בהארץ, הזמין חיים יבין אצל רן אד־ליסט,
לפני שלושה שבועות, כחבר. בנושא
זד, ליומן השבוע.
אדליסט ניגש למלאכה במרץ רב, השקיע
המון עבודה וראיין, בין השאר, את מרדכי
(״מנטש״) צרפתי, את ישראל דנוך, פקח בעיריית
תל־אביב, את יעקב קנר, ראש מחלק״
הפיקוח, את קצין המשטרה פראג וכמה
בעלי מועדוני־לילה. כסלו עצמו סירב
להתראיין, לא היה מוכן לחזור בפני
הטלוויזיה על מה שכתב בעיתונו.
״המסקנה של הכתבה היתד״״ אומר רן
אדליסט ,״שאין פשע מאורגן בישראל. לפי
דעתי, הכתבות של כסלו היו תפורות•׳״ על
השאלה מדוע לא שודרה הכתבה השיב:
״אינני יודע. לא התעניינתי.״
יעקב אחי־מאיר, שקיבל את הכתבה כעורך
העכשווי של יומן השבוע, השיב תשובה
לאקונית ביותר :״הכתבה לא שודרה
בגלל שיקולים מקצועיים שלי כעורך היומן.
אני לא מוכן לומר דבר ביחס לחבר
בעבודה. כל האחריות היא עלי.״
את ההסבר בעברית פשוטה, נתן כתב
בכיר אחר, שהעדיף לד,שאר בעילום שם:
״הכתבה פשוט לא היתר, ראויה לשידור. מה
אתם רוצים שמנטש יגיד — אני המאפיוזי
(ראש המאפיה אדליסט ראיין את האנשים
המואשמים בכתבותיו של כסלו, אז
מה הוא חשב שהם יגידו? אילו הוא היה
חוקר את הבעייה בעצמו, זה דבר אחר,
אבל להביא תגובה חד־צדדית על האשמד-יי
תיו של כסלו, אין לזה כל ערך.״
זוהי באמת הבעייה — מדוע לא תיזום
הטלוויזיה חקירה מצולמת בכוחות עצמה
בנושא זה, במקום להתרכז בטקסים, בחגי־גות־יובל
ובחקירות של אחרים?
עובדי דראמה
במחלקת החדשות

11 1וווו

נכחותו של דן שילון כמנהל מחלקת־החדשות
בטלוויזיה, עדיין אינה ניכרת על
המסך הקטן. עדיין מוקרנות הכתבות, עדיין
מתרחשות אותן התקלות. לפעמים נדמה ש
עוזרת
ההפסה
ישנה בכלא
החל מיום חמישי, חראשון ביולי,
תוקרו בטלוויזיה, במקום הסידרח ה מסתיימת
״גאווה ודעה קדומה״ ,סידרה
דראמאטית חדשה על פי ספרו של
אלכסנדר דיומא בשם ״הצבעוני ה שחור״
.שני שגעונות היו בהולנד במאה
ה״ : 17 האחד — שאיפה לעצמאות, והשני
— גידול צבעוני שחור. קורנליוס
ואן ברלה, בוטניקאי צעיר, מצליח לגדל
צבעוני שחור, אולם הוא מסתבך במזי מה
פוליטית ואחד משכניו, המקנא בהצלחתו
הבוטאנית, מנסה להכניס או תו
לבוץ ולהביא למעצרו כדי שיוכל להופיע
בציבור כאיש הראשון בעולם ש הצליח
לגדל צבעוני שחור. פרשת אהבים
עם רוזה (תרזה ויאט) מסבכת את ה עניינים
עוד יותר ...

8! 8( 8

69 8י

תוכנית דוקומנטרית מיוחדת במינה של
יוסי גודארד, שצולמה בכלא המרכזי
ברמלה, נמצאת כבר בשלבי עריכה. במשך
שבועיים בילה צוות הטלוויזיה בכלא, יומס
ולילה. ביניהם גס בחורה אחת, עוזרת ההפקה
גבי אד 8׳ כדי לקבל את התמונה
האמיתית על החיים בבית־הסוהר. הצילומים
החלו עם הספירה לפנות בוקר והסתיימו
עם הספירה בחצות הלילה. התוצאה: סיפורים
בתמונות המתגבשים ליום אחד בב
י ת הכלא. ההנהלה נתנה לצוות יד חופש
י ת, במגמה ברורה להראות שצורת הענישה
של בית״כלא אינה טובה לאף אחד.
האסירים, בהם מפורסמים ביותר, הסכימו
לשתף פעולה, כדי שהאנשים בחוץ לא יראו
אותם כמיפלצות, אלא כבני אדם, אף אחד
מהם אינו מזוהה בשמו. מסתבר שהבעיות

דירות בקיראון, ניסה דעבול להתאבד ו שפך
על עצמו נפט. היד, מזל שהגפרורים
נרטבו בנפט. מצלמתו של אפי בן־חור, תפשה
את הרגע הדרמאטי כמעט במקרה. אבל
גילוי האיש האחר, זה שעבר לגור באוהל
כדי לפנות את דירתו לילדיו הקטנים, לא
היה מקרי.
אבל, מרגע שטוביה סער ראש מערכת
תל־אביב החל להפיק את מוקד ותוכניות
נוספות, מוטלת על רביב לעיתים קרובות
מדי גם מעמסת הניהול של המערכת התל־אביבית.
על רקע סמכויות בעניין זה, הגיע
רביב לעימות חמור עם הממונים עליו. חיים
יבין לא התפטר. הוא רק יצא לשרות מילואים.
אבל יבין הוא אחד מארבעה עובדים
בכירים, שביקשו לצאת לארצות־הברית,

דן שידון

דן רביב

בינתיים —

— עושים סדר

חלה הידרדרות מסויימת. אולם עדיין מוקדם
מדי לייחס זאת לשילון.
הדראמה האמיתית של מחלקת החדשות
מתנהלת עכשיו מאחורי הקלעים של נזבט.
השבוע התפטר מתפקידו הכתב רן אדליסט.
הסיבה: הוא חוזר לקיבוצו עין־שמר כדי
לכתוב את סיפרו הפרוטוקולים של צעירי
ציון — אוסף רפורטאזות מחיי החיילים על
גדות תעלת סואץ. מי שכמעט התפטר,
היה הכתב הבכיר במערכת תל־אביב, דן
רביב. מספר הכתבות שהוא משדר מדי
שבוע על המסך הוא עצום. רק בשבוע שעבר
זכה רביב לשני סקופים במכה אחת:
כשנסתיים הראיון עם דעבול, שפלש לבית

למרות שספק רב אם יש צורך בכלל בכתב
נוסף שם. עובדה שלא הסכימו למנות את
אלימלך רם לתפקיד זה, למרות העובדה,
שהוא ממילא נימצא בוואשינגטון.

העולם הזה 1764

בכלא רמלה, בו יושבים רק אסירים השפוטים
על עבירות חמורות ביותר, אינן בעיות
מל מישכב זכר וסמים משכרים, כאם
בעיות הנובעות מן הסגירות הממושכת,
המעוותת את האדם וחמנתקת אותו כמעט

בד ה״לשעברים״ עושים תעד

דו ח״ כזכור התפטרו באחרונה שני עובדים
בכירים אחרים: האחו הוא יאיר אלוני,
שענינו נמצא עדיין בבירור והוא עצמו
מחפש עבודה מחוץ לטלוויזיה. אלוני אינו
מוכן להסביר את נסיבות התפטרותו. הוא
היה מוכן לומר רק :״לא פעלתי בריתחה.
היתד, הצטברות של עניינים, שאני רואה
אותם בחומרה. החלטתי — עד כאן ולא
יותר. אם חברים חושבים שזה בגלל סיב-

ניס, לא הגיש יוסי גידארד את התפטרותו
מהטלוויזיה, אלא רק ביקש
חופשה לשנה. נכון הדבר שזוהי חופשת
ברוגז, אולם עדיין לא סוכס סופית
בעניינו, והחלטתו עשוייה להשתנות בכל
רגע. גס הפירסוס על התפטרותו של
יעקב בן-הרצל (״מסך״) היה בו כדי
להטעות. בן־הרצל אינו מתפטר ואיגו
יוצא לחופשת ברוגז. לכל היותר הוא
יוצא לחופשה רגילה, לאחר שבא על
סיפוקו ביחס ליחסה של ההנהלה כלפיו.

טרזה
ויאט כ״הצבעוני השחור״
לחלוטין מן המציאות בחוץ. דוגמא קטנת
מן הסרס: אסיר מבקש חופשה. עונים לו:
״אתה כאן רק חמש שנים. תבוא בעוד
חמש שנים ואז נראה.״ התוכנית, הנקראת
בשם שנים של צל, תובא לשידור ב־ 6ביולי
לאחר למעלה משלושה חודשי עריכה קפדנית
ביותר.

דרך אגב, בניגוד לפירסומים געיתו-

סוך עם שילון על אינטרפטציה של כתבה
מסויימת — שיבושם להם.״
המתפטר השני, מרדני קירשנבאום —
עבד לעבוד במחלקת התוכניות במסגרת
המדור התיעודי־הסברתי של אביטל מוסנזון.
הרעיון הכללי הוא ליצור תוכנית דומה
לתוכנית הרדיו רשות האזרח. במסגרת
מדור זר, יועסקו כמפיקים גם נקדימון רו־גל,
הממונה לשעבר של הטלוויזיה! ראובן
מורגן — ראש שרותי־ההפקה לשעבר;
ויורם רונן מנהל מחלקת החדשות לשעבר.
בינתיים מחל רונן על כבודו וחזר לע־בדד
במחלקת החדשות כעורך וככתב. כן
נכנסו לעבודה בחדשות בעברית גם אדי
סופר, בעלה של גלוריר, סופר, שהסתכסך
עם מנהלו הקודם מן החדשות בערבית
(בר־אל) והשדרן הבמאי אריה אורגד החל
אף הוא להכין כתבות שדד( ,על לווין התקשורת
אינטסלאט .)4עם זאת ברור כיום כי
המאבק בין הסניורים הותיקים של מחלקת
החדשות לבין מנהלם החדש שילון, נעשה
בסונים גבוהים ביותר.
לעומת זאת נראו מסתובבים, חייכנים ומלאי
תקוה, בבית־הטלוויזיה כמה כתבי עיתונים
יומיים, הבאים בחשבון כחלטוריסטים
של מחלקת החדשות: אברהם קושניר מדבר,
כבר משמש ככתב כלכלי. כן מתנהל
משא ומתן עם כתבי דבר נחום ברנע ורם
עברון ועם כתב הארץ דן מרגלית, אולם
שלא כבמדור הספורט, שאלה היא, אם
אפשר יהיה לבנות את מחלקת החדשות על
פרי־לאנסרים.
י״ סיכם זאת השבוע אחד הותיקים ״המצב
בחדשות הוא פקופלי.״ מצדדיו של שילון
מגדירים זאת אחרת: דן פשוט עושה סדר
במחלקה והגיע הזמן שמישהו יעשה זאת
כך שהתוצאות תהיינה ניכרות על המם ך.
חאיאקידי עובדי הטלוויזיה לא האמינו למראה עיניהם.
הבמאי צבי דורנר (בזי ואני, שלוש
נקודות) הפתיע את כולם וחזר ארצה מחופשה
ארוכה, כמעט נצחית, במזרח הרחוק
ובארצוודהברית. הוא הביא עמו המון
חוויות, זקן, צמיד גברי מנפאל, סרט על
מסעותיה של אניד, ישראלית במימי מזרח
אסיה ואת אשתו היפה, הצלמת אלכסנדרה,
שאצבעותיה היו בזמנו הבובות בתוכנית
לפעוטות גורי ורינה.
את הסיפור המרשים והמעניין ביותר שלו
הביא דורנו מיפאן. זהו הסיפור על המחשבים
בשירות הטלוויזיה הממלכתית — דבר
הקיים אך ורק ביפאן. המפיק שם צריך

השערורייה של השבוע נוגעת הפעם לדרגם
הנמוכים בטלוויזיה. הסקנדל הפעם
הוא ביחס לקורס הבמאים שייפתח בקרוב
במרכז ההדרכה של רשות השידור. נרשמו
כ־ 35 איש: צלמים, עורכים, עוזרי הפקה
וכל העובדים הרבים, החולמים להיות אי־פעם
במאים 12 .נתקבלו לשלב השני של
הקבלה. בוועדת הקבלה ישבו ראובן מור־גן,
ראלך עינבר, מנחם שוגל מהטלוויזיה
הלימודית, אליהו יונס, ראש
מרכז ההדרכה, והסמנכ׳׳ל ארנון צוקר־מן.
פתאום נתברר לחלק מחברי ועדת הקבלה,
כי לשלב בי הוזמנו אנשים שלא
עמדו במיבחן הקבלה ואילו אנשים מסויי־מים
שכן הוחלט להעבירם לשלב ב׳ ,קיבלו
הודעת דחייה. הדבר הסעיר את הנרשמים,
שגילו את הנעשה סאחורי־הקלעים בעוד
מועד. המועמדים מלאים גם טענות כרימון
ביחס לתוכנית הקורס. לא ברור בדיוק מה
הולכים ללמד. ההרגשה היא שזה לא
רציני. טוענים גס נגד האחראי לקורס,
ראובן מורגן, שהוא במאי־פילם מעולה,
ולא במאי־סטודיו. צפויות התפתחויות נוספות.

לתאר את תוכניתו בקווים כלליים בפני
המחשב ומיד הוא מקבל תוכנית עבודה
מושלמת: איזה אולפן הוקצב לו, איזה
ציוד נחוץ לו, כמה מצלמות, תאריכי צילום.
תאריכים אלטרנטיביים למקרה של תקלה ובו׳
וכו׳.
מסכם דורנר :״הכי מצחיק היד, לראות
כיצד מחשב בודק מחשב ביחס לתאריכי
שידור. אבל בסך הכל התוצאה התוכניתית
היא גרועה. הכל יוצא בשיטת הסרט הנע,
כאילו מבית־חרושת לשימורים. במיוחד נר־אים
כאלה המערבונים היפאנים על הסמור־אים
האמיצים. בפני היפאנים, אין לנו מה
להתבייש מבחינה תוכניתית.״
אבל מד. שדורנר לא העלה על דל שפתיו,
הוא הרעיון הפנטסטי לרפא את השרותים
החולים של הטלוויזיה הישראלית, על ידי
איזה קומפיוטור יפאני משוכלל. זה פשוט
לא כל כך פשוט. גם בשביל מחשב צריך
טכנאים טובים.

תדריך
* זו בעייתך (יום ז׳ )18,30 ,23/6
המבנה החברתי בכפר הערבי, משטר החמולות,
הנישואין, אורח החיים וכד׳ כפי
שצולם בכפר קנה, בתמרה, בדיר־חנא ו־בבקעה
אל-גרבייה. כותרות תרגום בעברית.
מסיק — יעקב למדן. במאי — יצחק גורן.
* סרט השבוע (יום ז׳ )20.35 ,23/6
לוחם השוורים הנפל׳א — ד,נימלט מן הזירה
ביום שמופיע בד, לראשונה בן חסותו.
משתתפים: אנטוני קווין ׳ומוריך א׳וזזרח.

* חפרה הלבן גיוס ה׳ )20.20 ,2</6
פרט דוקומנטארי על הסוריאליזם ביצירו*
תיהם של שמואל בק, יוסף ברגנר ובתיד-
אפולו. במאי -ז׳ק מורי קתמור.

רשות הבידור (יום ה׳ 24/6׳

)20.50 מופע בידור איטלקי בהשתתפות
נינו פרה, אני ג׳ירארדו, דלידה, אנסואן,
שארל אזנאבור ואחרים.
* האדם השקט (יום ו׳ )21.40,25/6
סרטו המפורסם של ג׳והן פורד על המת־אגרף
החוזר מארצות־הברית לאירלנד. ב־השתפות:
ג׳והן ויין, מורין או׳הרה ובארי
פיצג׳רלד.

* איירונפייד (שבת )20.35 ,26/6

סרט המבוא לסידרת המתח החדשה, ש״
גיבורה הוא מפקח הבלשים איירונסייד ה־מרותק
לכסא גלגלים. בהשתתפות ריימונד
בור.

* פעולה והרפתקה (יום א׳ 27/6׳

)21.50 הרופא המורד ד״ר מרכוס וולבי.
בהשתתפות רוברט יאנו וג׳יימס ברולין.

.במדינה
(המשך מעמוד )30

שנה. ועשיתי גם סרט על הקיבוץ הדתי
יבנה 30 .דקות. בהזמנתם. זהו זה. לא
יותר. צילמתי סרטים גם ביוזמתי, על ה־מכביות,
אבל לא הלך למכור אותם. הם
שוכבים כאן אצלי.
הממשלה יש לה תקציב עצום, אבל ה־א
לא נותנת. ניסיתי כמה פעמים -אבל זה
לא הלך. בחוסר ברירה, אני עושה קורסים
להסרטה. במה קורסים עשיתי? לא זוכר.
אני לא סופר אותם. אולי עשרה קורסים.
יש לי כ־ 80 בוגרים אולי אפילו מאה. לא
יודע כמה.
אנחנו לא מבטיחים שום־דבר בבית־הספר
הזה. באים לכאן חובבים שאנחנו מלמדים

צח וענוג
יהיה עור גופך
בעזרת

מנהל בן־־יהודה

דננילטור

״לא הבטחנו — ״

הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השפעתו ארוכת סווח
אינו מכאיב

אותם הכל, במשך שלושה חודשים. מהיר
הקורם 300 לירות. אנחנו לא מבטיחים
עבודה. בתום הקורם אנחנו עושים סרט
של שמונה דקות. ביום אחד. באותו יום,
לומדים התלמידים את העבודה המעשית.
כן מבטיחים, לא מבטיחים. חו־סר־תיאום
מסויים קיים גם בין בן־יהודה
למזכיר בית־הספר, יעקב אודם, היודע לספר
לתלמידים פוטנציאלים כי בקרוב

דבילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״
במחיר 4.41ל״י
י ש פו פרתג די ל ה

תעריפוו המנויים של
החל מ״1.6.1671

ח ו 1ו ב

ה 1ה

לשנה לחצי שנה
בלירות בלירות

• דמי המנוי בארץ
• לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

מתעניין מרציאנו
״ — כן הבטיחו״

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
י• לארצות־הברית ולקנרה

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה,
קניה, ציילון, חוף השנהב, תאילנד
לדרובו-אפריקה, זמביה, רודזיה, גואטמלה
למקסיקו, פנמה
ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל
לאוסטרליה וניו-זילנד
96 20ו
30ו

50ו 60ו 170 186

עומד הקורס לקבל הכשר ממישרד המסחר
והתעשיה, וכי הבמאי אלכסנדר פורר עומד
להגיע ארצה ולביים סרט בהפקת בן־
יהודה .״אפילו כתבו על זד, בעיתונים.״
מה כתבו? ״שפורד עומד לבוא ארצה,״
מסביר אודם.
עוד מהבטחות המזכיר :״בהפקת סרט
זקוקים להרבה אסיסטנטים. אני אעדיף לקחת
אנשים מהקורס שכבר יודעים את ה־מיקצוע,
מאשר סתם אחרים שלא למדו
בקורם. בקורס לומדים כ־ 15 איש. בוודאי
כולם יהיו אסיסטנטים בסרט שלנו.
כאשר שמע בן־יהודה את הבטחות מזכירו,
התכחש להן מכל וכל :״אני לא אחראי
למה שהוא מבטיח. אנחנו לא מבטיחים
עבודה.״

העולם הזה 1764

שבוע שיגרתי למדי.
עבודה רבה כרגיל. חיי
אהבה די פושרים. יח-
סי־אנוש, שטח בו א תה
מצטיין, ישאו תוצאות
מרחיקות-לכת.
אבל לא השבוע. ידידות
פושרת תהפוך לאהבה
לוהטת. לך,
בת טלה, מנבאים הכוכבים
שבוע של אהדה מצד הסובבים
אותך. השתדלי לנצל אהדה זו לטובתך.

אהבת חיין מגיעה. קבל
אותו בזרועות פתוחות.
הוא בשבילן. אי־תו
תמשיכי לחיות חיים
מאושרים. חברין למקום
העבודה מנסים לנצל את
כישלונן. הילחם בהם.
אל תוותר. הרי בסופו
של דבר אתה הוא ה חוק
ולא הים. התייחס
בהתאפקות לבני משפחתן ואל תיגרר לפרובוקציות.
השתדל גם להרבות במסעות.

צפויים לך קונפליקטים
בקשר לאחריות
המוטלת עליך. הנח
לאינטואיציה שלן להובילן
בקבלת החלטות,
והימנע מקבלת
השפעות הנוגדות את
שיפוטן. ביום א׳ היו
2ב מ אי •
20 ביו ני
מנע מאלכוהול. בכל
הקשור לעניינים רומנטיים
ומשפחתיים — מצפה לן שבוע
רב־סיפוק ושיפור בתנאיו הכלכליים.

השבוע יעמוד בסימן
של בילויים הברתיים,
רכישת ידידים חדשים
והידוק מחדש של קש רים
שהתרופפו זה מכבי•
תחביב הקשור ב־סלאכת־יד,
והמשותף לן
ולרבים מבני חוגן החברתי,
יעניק עניין ותוכן
לחייך ויוציא אותן
מהשיעמום ממנו אתה סובל כבר זמן רב.
סרטנית — הרפתקה רומנית קצרה באופק.

הימים הקרובים יתנו
לך אפשרות נדירה להתקדם
מבחינה מיק-
צועית, חברתית וכספית
גם יחד. ימי אמצע
השבוע יזמנו לן
סיכויים רבים ליזום
מיפנת חיובי גם במישור
המשפחתי, ואם
תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכן עוול גדול לנפשות הקרובות
לליבך. רומנטיקה קורצת באופק.

יהיה זה אחד השבועות
הנעימים והמרתקים ביותר
שידעת זה שנים.
קשריך עם בן זוגן
יתהדקו במהירות בגלל
נסיעה משותפת, או בילוי
משותף, שבסופם
22ב או גו ס ט- .
תמצאו את עצמכם מ22ב
ספטמבר
אושרים וקרובים זה אל
זה יותר משהייתם אי־פעם.
בקרב המשפחה, יהיו ימי אמצע השבוע
נעימים ומאושרים מאוד. נצלו זאת.

נהווה

השבוע נוח מאוד להתבססות באחירה חד־שה,
משפחתית או מיקצוע:ת. ביטחונן ה־עצמי
לא יכזיב אוח! הפעם, כפי שהכויב
במיקרים רבים בעבר.
בת־מאזנ״ם, אם את
רווקה, ועומדת בפנייך
אפשרות של התקשרות
עם גבר מבטיח, אסור
לן להסס עתה. כמעט
כל החלטה שתקבלי ה!
1אזניי ם
שבוע תוכיח את עצמה
23בספטמבר ־
כנבונה ומוצדקת. אל
;*2ב או ק טו ב ר
תתייעצי עם חברות״ן
לפני שתחליטי, כי לא
את טובתן הן רוצות. בכל אופן, לא בשטח
זה דווקא. מוטב שתסמכי על האינטואיציה.

השפעה חיובית בעניינים כספיים תיפסק
השבוע, ותיאלץ להסתדר בכוחות עצנוסף
ייגרם
מן. צער
לן בעקבות הבטחה
שהופרה, אן בסופו
תצא נשכר
של דבר
מכל העניין. צפוייה
לן התפתחות מעניינת
בשטח הרומנטי, אולם
אל לן לנסות להחיש
את התהלין, כי לא
22ב או ק טו ב ר
22 בנו במבר
__ תצליח בכל. תן לדברים
לרוץ ולקרות מאליהם.
תוכל להתנחם בשטחים אחרים
שבהם ההצלחה תאיר לן פנים בעתיד.

עון וג

אם יהיו לן הפתעות השבוע, הן היו כולן
טובות. סוף סוף, אחרי היסוסים, תגיע ל־החלטה
חשובה. השתדל
להוכיח את אחריותן ואת
כשרונותין. צא בסוף
השבוע לטיול באוויר
החופשי. יש להיזהר
מהצטננות. אתה
ואם תתמיד מאוהב באהבתן, אתה נמצא בדרן
הנכונה לקראת ה23
בנו בטבר ־
20בדצמבר
אושר שאתה זכאי לו
כל כן. שים לב לידיד
גבה־קומח, שאתה מעריכו כאדם ובון. אל
תשמע לעצותיו השבוע, כי הן יכשילוך.

השינוי שחל במראה פניו, בת דלי —
יוסיף לן מבחינה חברתית. אם ברצונן
לשמור על ההצלחה
החברתית — המשיכי

לטפח את מראן. א80

גדי, מצפה להב־

רת־תודה מצד מעבידיך.
שכן מזה. הם

לא יתנו לן אותה. נוי 1אבל למרות זאת, הם
מעריכים את עבודתן.
21בדצמבר -
9ו בינו א ר
התאזר בסבלנות. עבוד
במסירות ועוד תקצור
את הפירות, אם כי בעתיד הלא כל כן
קרוב. הסימן הראשון: שינוי בצמרת.

מצפה לן שבוע נפלא מבחינה רומנטית. מוף
סוף תפוצה על עוומת־הנפש והכאב שנגרמו
לן בפרשת האהבה
הגדולה שנסתיימה
לא מזמן. נסה לכבוש
את נטייתן לנקום בבן־
הזוג החדש על כל שהישן
עולל לך, והתנהג
אליו כמו שמגיע לו.
נסיעה קצרה תגלה לן
עובדה מפתיעה, שאם־
20 בינואר -
8ובפב רו א ר
כי אין לה משמעות ל גבי
עתידן או מעמדן
— בכל אופן, היא תלמד אותן לקח, ש יתן
לן הרבה מאוד חומר למחשבה.

המסע לא יתבטל, ואם
יתבטל — תבוא
במקומו הבטחה קוסמת.
עיסקה גדולה,
אותה החלטת לבצע,
תצא סוף״סוף לפועל.
היא גם תישא רווחים
19בפב רו א ר -
גדולים. נסה להשת20ב
מרס
מש בכסף שתרוויח
פעם נוספת, אבל בזהירות.
אל תיתן להצלחה לסנוור אותן
ושקול כל צעד בטרם ביצעת אותו. את,
בת דגים, עירכי בשבוע זה את כל ה קניות
שתיכננת. במישור הרומנטי אומנם
צפוייה לן הצלחה, אן היא חולפת.

1ניס

בית־הספר הישראלי
ללימוד התנ״ד בתכתובת
מציע לכם ללמוד בחינם חוגי תנ״ך בשפה
העברית, האנלגית, הצרפתית או הרומנית
* כיצד להבין את התנ״ך?
* העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל
* ספר דניאל וההתגלות.
לאחר סיום הלימודים יוענקו לתלמידים דיפלומות:

״הר ציון -ירושלים״
למד תנ״ךבחינם ! ככיתך ! וכזמנךהפנוי !
כתוב אלינו היום: ת.ד , 10060 .ירושלים

חשוב דגנ ים
בי היי סהמרכזי

יי שמח*״

מלמדים גם נכים מכל הסוגים ברכב
אוטומטי וחדיש ובשיטה קלח ומחירה
המאפשרת לן לחסון לפחות 4070 מהוצאות
הרשיון. אפשרות גם בתשלומים. לוקחים
מכל מקום ומחזירים.

בי היי סהמרכזי

.ש מ חי ״

חולון, רחוב שנקר ,63 טלפון 846333 :
אוטובוסים 38 ,89 , 92 , 93

יל^י
קולנוע

בת טובים מסתבכת

סוס חעה וצעיויס
החם3ש 0,דונם

ישראל
אז אולי
בכל זאת?

ם ום חונה והווים החצים
(הנץ את הווו הצוויו

היכונו, היכונו! לאפריים קישון יש פית־רון
לכל בעיות הפשע בארץ, ובעוד כשבועיים
ימים הוא עומד להציג אותו בפני הקהל.
הפיתרון:
שוטר מסוג חדש, השוטר אזולאי,
האיש האוהב את הציבור. מוכן לשלם
בעצמו דו״ח של עבריין תנועה, אם העבריין
בוכה יפה. מוכן להתחשב בכל הבעיות
של הזונות בשטח, ומוכן, אפילו להישאר
עשר שנים שוטר פשוט, ועוד עשר שנים
רב־שוטר, מתוך אהבה ודבקות במטרה.
עם שוטר כזה, לא היו לבוהימה בעיות
עם החשיש, ולא היה ללנסקי מה לדאיג

שייקה כאלם ום שוטרים
בראבו, שוטר!

במאומה מאותם המופיעים בקטלוגים ה־מסויימים.
אבל
מה על המוסר? אל דאגה. השוטר
אזולאי לא יכזיב. כמו. שהוא אומר בסרט,
הוא נשוי, הוא שוטר, והוא גם כהן. נו
באמת, אחד כזה מוכרח להיות יצור מושלם.

על סף ביתך
שיא המהירות

קולנוע ״ פאר ״ ת״א7.30—9.30 ,

ה צג ת ב כו ר ה
אברהם אבינו
נגד
שרה

אמנו

(שירי החומש של איציק מאנגער בעברית)
ערב מקסים ומהנה בתיאטרון העממי א. דשא (פשנל)
הצגה זו הנה מהיפות שבה־צגות
שהופקו על במותינו בשנים
האחרונות.
דומה שאין בארץ מומחה גדול
יותר משמואל בונים לעצב לבמה
את החומר התיאטרלי הגלום
בשירי מאנגער.
יש לבונים נסיון עצום בחרי־

זת מחזה שלם משירים וקטעי
קישור ובגיבוש דמויות של בני
אדם קטנים. אין כמוהו בהברקות
זעירות של בימוי וכל זה
בא לביטוי בערב מהנה זה.
ההצגה הנה מלאכת מחשבת
ויצירת מופת של שילוב כוחות
מעולים בונים—חפר—זלצר. חיים
חפר עשה בתרגום השירים עבודה
יפה ומכובדת, השירים העבריים
של חפר חכמים ומזדמ־רים
ואינם גולשים לחריזה מאולצת
ולהתחכמויות זולות. דב
זלצר מוציא בשנים האחרונות
לחנים בשפע והפעם התעלה על
עצמו בהפקת צלילים אשר מתחשק
לך לזמזמם מיד עם שמיעתם.
עבודה מוסיקאלית זאת הנה

מן המעולות שנראו בארץ.
צוות השחקנים המעולה ורד
מגובש הנו אחראי להצלחת ההצגה,
ועל רקע התפאורה הנהדרת
של גילה שקין אנו נהנים
מדמותה, משחקה וקולה
של שושנה דמארי (שרה אמנו)
התורמת לאנסמבל כמיטב כשרונה.
אריה
אליאם (אברהם אבינו)
הנו שחקן אשר תנועותיו וקרי-
צותיו אהובות על הקהל והקהל
מתבסם בהן.
עדנה לב ושלמה ארצי כוכבי
ואלילי הנוער בולטים הן כזנד
רים והן כשחקנים. שלושת המלאכים
— דובי גל, ראובן שנער
ודני עמיהוד — מקשרים,
מתפלספים, מתחכמים, ומשתעשעים
כקונדסים כידם הקלה של
מאנגער ובונים.
תודה ל״תיאטרון העממי״ על
ערב מהנה זה.
זאת היא הצגת חובה למבוגרים
ונוער כאחת.

דו רי תאשד

.העולם הז ה״ ,שגועוןממדשווגמישראלי •
הסערבת והמיט,לה: תל־אביב, רחוב קרליבך ט 1 ,ל *ן ,39*134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמסרם • ביודדפום משה שחם
בע״ם, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלוסות: צינקוגרסיה בססי בע״מ י
העורך הראשי: אורי יבגרי • הפוציא־לאור: העולם הזה בע״פ

ניצה שאול כאלכום הפושעים
ברצינות, זונה!

בקשר לאורחיו. הכל היה מסתדר על הצד
היותר טוב. לכן, מספר קישון, אפילו העולם
התחתון אינו יכול לוותר על אזולאי,
וכאשר מתכוננים במשטרה לפטר אותו,
על שהניח לשודדים לפרוץ לחנות מאחורי
גבו, שעה שהוא הסביר בידענות לאיש
הג״א, מה זה. שוטר שמריח פשעים,״ קם
כל העולם התחתון להגנתו.
ואיך מגן העולם התחתון על שוטר?
פשוט מאוד, מארגן לכבודו פשע, ומניח
לו לפתוח אותו. מה זה פושע קטן אחד שיבוא
על עונשו, בתמורה לנכס נדיר כמו
השוטר אזולאי, המסתובב בשטח?
לשחק, לא ״לשחק״ :מאחר ומדובר
כאפריים קישון, אין צורך לומר שזו
קומדיה. ומאחר ושדקה אופיר מגלם את
התפקיד הראשי, אין צורך להסביר שהוא
התכונן ביסודיות לתפקיד. אין זה עוד יישום
מצחיק של שוטר, כמו בארבינקא או
תעלת בלאונזילך. שייקר, בילה ימים במשטרה,
התחקה אחרי פעולות. חבריו למקצוע,״
וקיבל אפילו כרטיס שוטר של ממש.
כששייקה אופיר משחק, הוא לא ״משחק״.
ולמי שדואג פן נעדר המין היפה מן השטח,
אל דאגה. ניצה שאול, בעלת אלף
הפרצופים, מגלמת הפעם זונה קטינה ורומנטית,
המתקשרת לשוטר הגיבור. גם
היא הראתה רצינות רבה בעבודה, הלכה
לראות את ״הנערות״ בעבודתן, ואפילו הצטלמה
במשטרה, בצילומים שאינם שונים

אולי נדמה למבקרים שהם מבינים בקולנוע.
הם טועים: עובדה, מיכאל שווילי
כבר הספיק לממן ברווחים שהפיק מ־אריאנה
את פישקה במילואים. כן, סרטו
החדש.
אולי נדמה לבמאי קולנוע שהם יודעים
את המיקצוע. הם טועים. בעוד כולם מזיעים
בחמישה חודשי־צילום ובשבעה שבועות
עריכה הספיק ג׳ורג׳ עובדייה, הבמאי
של שווילי, לגמור את הצילומים בששה־עשר
יום. עוד שבוע, וצ׳יק־צ׳ק — הסרט
מוכן.
איך הם עושים את זה? ״זה פשוט עניין
של שיטה,״ מסביר עובדייה, שעשה את
אריאנה ואת אהבה בנמל ועוד איזה עשרים
וארבעה סרטים בפרס ,״זו הסיסמה
שלי. בשביל מה צריך לעבוד חודשיים? אני
יודע בדיור איך אני הולך לצלם כל שוט
ושוט• ולצלם שלי אני לא מסביר כלום
קודם, וגם לשחקנים לא. יותר טוב שלא
יידעו כלום. אז זה הולך כמו שצריך, בלי
ויכוחים.״
צכא וחניכים. וככה, לפי הסיסמה
הזאת, יש כבר קומדיה ישראלית חדשה
מוכנה. הנושא, אומר עובדייה, לגמרי ישראלי
:״אמרו עלי שאני עושה סרטים פרסיים
ותורכיים, שאני לוקח מסרטים הודיים•
..אז החלטתי לקחת גם צבא וגם
חסידים. אני לא מבין שום דבר לא בצבא
ולא בחסידים, אבל לפחות ייראו שזה ישראלי.״
איך
מגיעים חסידים לקומנדו? ובכן, פיש־

זמרת דלידה
זהו, יופיו
העולם הזה 1764

קה, פשוט *1גיע בטעות. והטעות הזאת
סיבבה אותו בהתנגשות עם ירדנים, ובטיול
בארץ אדיב, ובחטיפה ממועדון־לילד( ,שם
מופיעה הזמרת היהודיה־אנגליה, דלידה
משוחקת בידי ליאורה רימון, אירים לשעבר)
ובעוד כמה הרפתקות שאינן כתובות
בספרי הקודש. מובן שהסוף טוב, ופישקה
(משה סולו) וחברו שמיל, שיצא אחריו לחפש
אותו, חוזרים גיבורים, ויש גם צחוק
וגם אקשן.
כמו שעובדייה אומר :״מה שמעניין אותי,
זה שהאנשים יגידו שזה יופי!״

כ 1ככים הריון בווגציה
אחת הדמויות הבולטות בסרטו עטור־הפרסים
של לוקינו ויסקונטי מוות בוונציה,
הוא נער שוודי בשם ביורן אנדרסן, המגלם
את דמותו של ילד בן 13 או , 14 המעורר
ביופיו המשולם, את היצר ההומוסכסואלי
של מלחין תשוש, אשר בא לנפוש בעיר.
בחיים, ביורן אינו בן 14 אלא בן , 16
יפה להפליא, אבל לפי כל חוקי שוודיה,
עדיין קטין. לכן, לקראת ההסרטה, נשלח הנער,
אשר תואר על־ידי רבים כ״מלאך של
בוטיצ׳לי שקם לתחיה,״ לבימת הצילומים
באיטליה, בלוויית משגיחה המבוגרת ממנו
בכמה שנים.
אחרי כמה שבועות חזרה ד,משגיחה, ב
פנתר

לי שע>>ם
המהפכן (סטודיו, תל-אביב ;
ארצות־הברית) — הרי לכם סרט
לפי מיטב צווי האופנה: כל־כולו
זעקה פוליטית אחת גדולה. הציטטות מפוזרות בו לאורך
ולרוחב, וכולן מלומדות ומסובכות. קריאת־התגר נגד אי-
הצדק הסוציאלי נשמעת בקולי קולות, בקיצור: כרזה שימושית
לסטודנטים חסרי־מנוחה בארצות״רווחה.
גיבורו של הסרט הוא סטודנט, הרואה עצמו כבן המעמד
הנחות, אם כי הוריו נראים כבורגנים מכובדים לכל
דבר, אם לא יותר מזח. הוא מתקומם נגד — לא ברור
מה ולא ברור מדוע. הוא חי בארץ בלתי״מוגדרת, עם משטרה
אלימה וצבא החונק את האישיות. בקיצור, מין תמצית
שיטחית ודהויה לפרברי״העוני של לונדון או ניו־יורק.
מאחר והסרט נעשה, כנראה, עבור ״אנשי שלומנו״ ,אין
כל צורך, כמובן, להציג את העובדה שמישטר זה רקוב
ופסול, מאחר וזה ברור לכל. מצד שני קשה לדעת מדוע
מוצגים המהפכנים באור קצת מגוחך, כמטורפים לדבר,
חסרי-תקווה, או כאנשי-רוח המפריחים תיאוריות שאינן
מובנות לאותם שעבורם מארגנים מהפכות.
אבל פולי ויליאמס אינו גודאר. הוא אינו מעז לתת

גיון ריבו -.גזגן אגבוי רנזהפכן
גיבוי אף לאחת מן הדעות שהוא מציג, מתלבט ומתחבט
אבל אינו נוקט עמדה. אפילו דמותו של ג׳ון וייט, הקאובוי
בחצות, אינה מצליחה לתת לסרט דמות מוגדרת.
חברה למוות בע־־מ
הרוצחים (אלנבי, תל-אביב;
ארצות־הברית) — במקור, זהו
סיפור קצר של ארנסט המינג-
וויי. אלמוני, שאין לדעת מי הוא, מסתגר בחדר עלוב,
וממתין לשני רוצחים שנשכרו לחסלו. הוא אינו מנסה
לברוח, להציל את חייו או להילחם בתוקפים.
על יסוד זה בנח הבמאי דון סיגל, עם התסריטאי
ג׳ורג׳ קון, סרט עלילתי שלם, שהתחלתו הסיפור של
המינגוויי, והמשכו סרט בלתי״רגיל, הנראה עד היום (הסרט
נעשה כבר לפני שמונת שנים) מעניין ביותר ויוצא-
דופן.
סיגל, מבעלי־חמיקצוע המעולים של הוליווד, מגלה כאן
יסודיות במלאכתו. גווני המתכת של הצילומים, המבטים
של שני הרוצחים ותנועותיהם, הקצב בו מתפתחת כל
סצינה עד לשיאי-אלימות מזוויעים בסוף הסרט, הכל
געשה ביעילות המקפיאה את הדם. ולבסוף, אם לי
מארווין עוזר להעניק לסרט זה ייחוד משלו, הרי יש
שחקן אחר שוודאי יעניין את הפוליטיקאים. הכוונה לראש
כנופיית השודדים בסרט, והנבל הגדול שבכולם. כאן

ריגן •.שיא ש2־
מגלם אותו רונאלד ריגן, באחד מתפקידיו האחרונים לפני
היותו למושל מדינת קליפורניה.

שחקן -כיורן
פויה, מלאן!

גפה, לשוודיה. ולא סתם חזרה, אלא בהריון.
מסתבר שהמלאך היפהפה והקטין
אינו תמים כל־כך, ולא השתעמם בין צילום
אחד לשני.
מה שמעוללים המלאכים, היום!

תדריה
תל־אביב
חייל 3ח1ל

(תל-אביב, אר־צורת־הברית)
— הצבא האמריקאי משמיד
בשיטתיות שבטים אינדיאניים שלמים, בסרט
שהשלכותיו האקטואליות במלחמת
ויאס־נאם. סיום מסמר־שיער. סרט שחובה
מוחלטת לראותו.

פרסי

(בן־יהודה,

אנגליה)

השתלת אבר־מץ יוצרת שורה של בדיחות
משעשעות, נועזות מבלי להיות גסות, לא
גאוני, אבל מבדר בימי קיץ לוהטים.

סיפורי כיאטריקס פוטר

(פריס, אנגליה) — מיועד לחובבי באלט, ולילדים
אשר יהנו כולם בוודאי מן הכוריאוגרפיה
של גרדריק אשסון, מן המסיבות
הנפלאות ומן הצילומים המעולים, בהם
קמות לתחיה כל החיות המאכלסות את
סיפורי הילדים של המספרת הבריטית.
כתו של רייאן (צפון, אר־צות־הבריו!)
— סיפור־אהבה על רקע התקוממות
אירלנד במלחמת־העולם הראשונה.
צילומים עוצרי־נשימד״ הרבה סצינות רגישות,
במשך שלוש וחצי שעות.

הקיץ שחלף

(זמיר, ארצות־

הברית) — התבגרותם של ארבעה צעירים,
בחופשת קיץ על חוף הים. רגיש ומשוחק
היטב. הבמאי: פרנק פרי.
העולם הזה 1764
מפורכורפיה סוף שבוע (ידיו, תל־אביב;
דנמרק) — זאת אינה ביקורת,
אלא אזהרה. כל מי שאינו הולך
לקולנוע על מנת לישון, מוטב שידיר רגליו מקולנוע ״ירון״,
לסרט זה, ויחסוך לעצמו עצבים ומחיר של כרטיס.
ואל תלך שבי אחרי אותה מודעת״פירסומת קוסמת, ה מפתה
את הציבור בטענה כי ״אחרי שנים רבות הסכימה
הצנזורה להתיר את הצגת הסרט״ .כי מה ששכחה מודעה
זו להכריז, הוא שהצנזורה התירה אותו, אבל רק אחרי
שעברה עם מיספריים דרך חצלולואיד, לכל הכיוונים האפשריים,
והותירה מוצר מגוחך ועלוב.
הסרט, שהופק כבר לפני מיספר שנים, הוא סיפורם של
שלושה וחצי זוגות (החצי הוא רווק מושבע, שהספיק
להכיר אינטימית את כל הנשים האחרות בחבורה) בווילה
על חוף הים. מכאן לא קשה להסיק שידובר בהחלפות
בני-זוג, שיעמום חברת״השפע, ועוד נושאים מקוריים מסוג
זה. אלא שבמקורו, מדבר הסרט בצורה גלוייה על נושאים
אלה, שבקנה-מידה של העבר, נחשבו לנועזים ביותר.
אמנם, אין זה צודק לשפוט סרט לפי שאריות שנותרו
ממנו, אבל מצד שני, קשה שלא להסכים לדעתו של אחד

רסיסי חיים (שדרות, ארי
צוודהברית) — האמריקאי המתוסכל אינו
מצליח למצוא את מקומו בחברה. סרט מעניין
ויוצא־דופן, עם מישחק מותק של ג׳ק
ניקולסון בתפקיד הראשי.

ירושלים
ה פי רחח (ירושלים, ארצות־

אוהרה 2 ,־ א

בי א ר תי

הסדרנים בפתח הקולנוע, שטען :״כאן מדברים כל הזמן
על מין, אבל שום דבר לא רואים.״

הברית) — החיים על גדות המיסיסיפי בתחילת
המאה, לפי סיפור של ויליאם פוק־נר,
עם הרבה הומור ומישחק שובה־נפש
של סטיב מקווין, רופרט קרום (ידידו הכושי)
והילד מיץ׳ פוגל.

נשים אוהכות

(רון, אנ
גליה)
— העיבוד המוצלח ביותר לכתביו
של הה. לורנם, המתאר מאבק השתחררותם
של ארבעה צעירים מדעות קדומות ומו

מיני מייושן. מישחק מעולה של גלנדה
ג׳קסון (בעלת האוסקר) ואוליבר ריד.

חקירתו שד אזרח העומד
מעל לכל חשד (אורלי, איטליה)

— קאפקה מתהלך בעולם דימחשבים, כאשר
מפקח־משטרה מבצע רצח בדם קר, והרשויות
מוכנות להסתיר את המעשה, כדי לא
להטיל צל של דופי במנגנון אותו מפעיל
המפקח. קר, ציני ועשוי היטב.

!111111

1111111

מ יני

צפר־רופין

>>ת ,״ל 23סני וו/^4ז

שרה ״אליהו

00׳;* 2ש ר1

אגד מגיע לירדנה כל יום
אגד מוביל בכל הדרכים

; ר דנ ה
מו שב נו סד ב־ 952ו. ליד בית יו ס ף
בעמק בי ת ש אן 8 .ק ״ ממקמץ גשר,
ה שס סל שוס הירד! הסמור.

אגד ו קו ק למחירי מציאותיים

העולם הזה 1764

המועמדות הסופיות
אותה לבית־החולים אחרי שנפצעה בגבה.
סייס הרי יש לו עיניים טובות, וישראל
גיא ראה במבט ראשון את הסחורה שהכניסו
לו לתרגול — ככה, כמו שהיא עם
גב שבור והכל.
נזטע העול
בחסותש עוני

השעון הנמכר ביותר בישראל

^ זבערד איזה חודש אהרי המקרה, ב־
\ | יום העצמאות ה־ ,21 מופיע אצלה בבית
— ישר מהשמיים. העלמה אומנם שוכבת
עטופה בגבם, אולם למחזר הנלהב זה לא
מפריע. הוא נושא אותה למכונית, וכך,
בגבס, מתחיל הרומן.
כאשר מורידים לה את הגבס, הוא זוכה
סוף סוף למבט מדוקדק ראשון במציאה
שלו — צריך לזכור כי הוא ראה אותה
רק פעם אחת בלי גבם, בהליקופטר — ומחליט
כי טוב.
אחרי שמונה חודשים, בלהה וישראל גיא
מתחתנים.

ץ ה שכלהה גיא נשואה -מילא.
* מסורת הרווקות נשברה בשנה שעברה,
כאשר הנשואה הראשונה בהיסטוריה של
תחרות מלכת־המים התייצבה לתחרות על
התואר.
זה שבלהה היא אמא לילד בן שנה —
גם כן מילא. למרות שוו הפעם הראשונה
שאם לילד מתייצבת לתחרות.
אבל אי ך שהיא נהייתה נשואה — זה
צריך לשמוע כדי להאמין.

* 4י א הי ת ~ אז גדנ״עית בת ,17 במחנה
י י גדנ״ע בקציעות, כש־ום לפני סיום המחנה
היא הצליחה ליפול ולשבור את הגב.
הזעיקו הליקופטר, והטיסו אותה לבית
חולים. ומה אתם חישבים — מי זה בעלה
כיום? כמובן: טייס ההליקופטר שהטיס

קשה להבדיל, לפי פרצוף זה, בינה לבין כל נערת־זוהר צעירה אחרת —
אולם בלהה גיא היא כבר אמא ותיקה, לילד בן שנה. מלבד זה היא אוה־
1* #11 \ 11
בת טונות וגלידה, ולמרות זאת היא רזה היום יותר מאשר היתה לפני ההריון. רכה זה,
כשאלוהים רוצה. האיפור, בתצלום זה, הוא מעשה ידיה של חברת ״הלנה רובינשטיין״.

רב יש לבלהה, כשהיא מסוגלת
לרוץ היום באופן חופשי לאחר

שנפגעה בגבה באופן חמור. בתחרות תופיע׳
כשאר המתחרות, בבגד־ים של ״גוטקס״.

ך ך כתל־אביבית מלידה וראשונית כיוס, אוהבת
בלהה את שפת־היס. להגנה על שערה מפני

ו# 0 1
השפעת המליחות במים ובאוויר, היא משתמשת בתכשירי השיער

המועמדת מספר שתיים לי,הרות מלכת-
המים היא כיום בת — 19 ילידת תל־אביב,
לא שירתה בצד,״ל כגלל הגב, בתו
של רס״ר בקבע ( 22 שנד ,),אשת מושבניק,
אך גרי׳ עימו כיום בראשון־לציון. יש לה
שיער בלונדי, עיניים חומות 174 ,ס״מ,
ורצון להיות דוגמנית. הבעל מסכים, ה־אמא
מסכימה להיות בייבי־סיטר לאורי בן
השנה — ובלהה יצאה לדרך.
היא עברה קורס טיפוח חן אצל לא־פלטשר,
ובאה עכשיו למדוד את עצמה ב
תחרות
מלכת־המים.

של חברת ״וולה״ ,אותם היא מוצאת מתאימים לה במיוחד. בתמונה
משמאל: לבושה וממושקפת, מסוגלת בלהה לעשות רושם נורא
רציני. בלהה היא הנשואה השנייה בתחרויות מלכת המים.

סתם 1של
| | ראש־הממ שלה להסביר לבית מדוע הוא מתנגד ל׳
11 מונ ח -,הסדר ביניים״?
יגאל אלץ: אני יכול להסביר הסדר־ביניים
11 הוא הסדר שבא ב מקו ם הסדר־הקבע.

ולהלן הסתבך בתיאורים היסטוריים שאין בהם ממש.
שוב הוכח כי הממשלה מתעקשת לעיתים קרובות על מילים
(כמו המילה ״נסיגה״ ,בשעתו) ללא שום בסים הגיוני. מובן
שכל הסדר חלקי הוא הסדר־ביניים, וכל נסיגה בתעלה היא
שלב לקראת הנסיגה שצריכה לבוא — גם לפי תפיסת הממשלה
עצמה — בבוא הסכם־השלום.

אינטרמצו
סאת

אוד •
1 6 -1 4

א בנו ־

ביוני 1971 ,

מונולוג של
האמלט

אתאר הפעם יום אחד בכנסת. בפרוטוקול הוא רשום
בתור: מם׳ ,90 מושב שני, ישיבה קצ״ז, יום רביעי, כ״ג
בסיוון תשל״א ( 16 ביוני .)1971
אפשר לומר: סתם יום של חול.
הישיבה החלה בשעה .11 באתי לבניין בשעה .10.30ה־מיזנון
של חברי־הכנסת (אין זה כלל מיזנון, אלא מיסעדה
לכל דבר, המשקיפה על המוזיאון ועמק המצלבה) היה ריק.
רק שני אנשים ישבו בו.
בפינה אחת ישב הבר־הכנסת מנחם בגין. בפינה השנייה
ישב יגאל אלון. שניהם היו עסוקים — איש ברעהו. כי
כעבור חצי שעד, היה בגין צריך להעלות את הצעתו לפיזור
הכנסת, ואלון היה צריך להשיב.
בגין מתייחם אל נאומיו הגדולים כשם ששחקן גדול
מתייחם להופעת־בכורה. הוא מתהלך עם הנאום, הנאום
ממלא אותו. הוא אדיב ומחייך, כרגיל — אך בולט שמח־שבותיו
רתוקות, והוא במצב־רוח מרומם, כמעט מסומם.
יגאל, לעומת זאת, אינו נואם מסוג זה. הוא ישב והתכונן
לנאומו מבחינה עובדתית, והכין לעצמו ראשי־פרקים.
אמנון זכרוני ואני, בפינה השלישית (יש לנו מעין
״שולחן קבוע״ ,כמו לקוחות ותיקים בבית־קפה מסורתי)
הכינונו את העמדה שלנו. היא חייבה הכרעה טכסיסית.
אנחנו בעד עריכת בחירות חדשות — ועל כך גם החליטה
הוועדה המרכזת של תנועתנו. אולם היד, חשש שאם נצביע
בעד הצעת־החוק של בגין, יתפרש הדבר בציבור כאילו
אנחנו מסכימים לטיעונו של בגין, שכל נסיגה היא בגידה.
החלטנו שנחליט ברגע האחרון איך להצביע — בהתאם
לנימת דבריו של בגין.
בינתיים צילצל הפעמון פעמיים (פעם רבע שעה לפני המועד,
כאות היכון, ופעם עם פתיחת הישיבה ,),ונכנסנו
לאולם. הנוכחות היתה הרבה יותר גבוהה מקרגיל, כי כל
הסיעות גייסו את חבריהן. לכן נכחו 80 איש, מיספר שאליו
מגיעים, בדרך כלל, רק בהצבעות־אמון.
נאומו של בגין היה כצפוי. בדרך כלל אין קוראים
קריאות־ביניים לבגין, מפני שמתייחסים אל נאומיו כאל
יצירות־אמנות. מי יקרא קריאת־ביניים למונולוג של האמלט?
תשובתו של יגאל אלון היתר, פרוזאית יותר. הוויכוח
כולו קיבל צביון טכני־משפטי: האם יש ערך כלשהו לאותו
מיסמך הקרוי ״קווי היסוד של הממשלה״ ,המוגש לכנסת
עם בחירת ממשלה חדשה? בגין טוען שאסור לממשלה
לסטות מהם. לי נדמה שטענתו מופרכת מיסודה. שהרי
אותה הכנסת, הבוחרת בממשלה על פי קודי־יסוד אלה,
יכולה גם לשנות אותם. לדעתי, כל המיסמך הזה מיותר
לגמרי. הוא דומה למצע־בחירות של מפלגה מימסדית: איש,
מלבד בוחר תמים מאוד, אינו מתייחם אליו ברצינות.

מיכשולים
של מילים
יגאל חזר על טענות הממשלה לגבי ״הסדר ולקי״ ,והתעקש
לטעון שיש הבדל תהומי בינו ובין ״הסדר ביניים״.
מדוע? ״הסדר ביניים״ פירושו שהוא רק שלב לקראת
הסדר כולל .״הסדר חלקי״ פירושו שזה עניין נפרד. אך
מכיוון שהממשלה כבר הודיעה שהיא מוכנה לסגת מקו
הפסקת־האש ל״גבולות בטוחים, מוכרים ומוסכמים״ ,במים׳
גרת של הסכם־שלום — היכן ההבדל?
כאן התערבתי לראשונה, בקריאת־ביניים:

יגאלאלון: כידוע, המצרים דור שים שההסדר
החלקי, שהם קוראים לו ״הסדר ביניים״ ,ולא ב־מיקרה
— יוכר כשלב רא שון לנסיגה טוטאלית של
ישראל מ מרחבי סיני ו מרצועת עזה הסדר חלקי,
שיספק את שני הצדדים, יש בו מ שום הכ שרת התנאים.
לקראת הסדר כולל האם לא מו בן מאליו
הוא שהסדר כזה יש בו שלב גדול לקראת השלום?
אוריאכנרי: אם כן, אולי יכול כבוד סגן

3 8והו !!ווויי • —רי ח 1ווו יייי *י *יי > י >יי

ההקשבה לדברי הנואמים היוגה די טובה. הטלוויזיה
זימזמה מן היציע, וכל הח׳כים השתדלו להיראות
רציניים ומרשימים.
שני ח״כים באו כשהם מרכיבים משקפי־שמש שחורים
— אבא אבן (שחזר זה עתה מאפריקה) וישראל
ישעיהו, כנראה משיבות רפואיות.
שלחתי לאבן פתק :״האם כבוד השר עודנו מושפע
על־ידי השמש האפריקאית, או שברק טענותיו של
חבר-הכנסת בגין מסנוור את עיניו!״
תשובתו :״כולכם נראים חיוורים במידה כזאת, שמתעוררת
בי דאגה לבריאותכם.״
קצת הומור אינו מזיק — אבל הוא נדיר מאוד-
מאוד בבניין הזה.

יש רוב לשלום דברי בגין לא איפשרו לי להצביע בעד הצעת־החוק שלו.
בהתייעצות חטופה עם זכרוני (היושב בתא־ר,יועצים, מרחק
כמה צעדים ממושבי) החלטנו להימנע.
ההצבעה היתה מוזרה. רק גח״ל עצמה הצביעה בעד
הצעת בגין. שאר אבירי ארץ־ישראל השלמה לא תמכו בה.

יש כיום בציבור שלושה מחנות:
• המחנה של ארץ־ישראל השלמה, הוא מחנה המלחמה;
•:׳ המחנה של סיפוח חלקי, במידה זו או אחרת, והוא
המחנה של ״לא מלחמה ולא שלום״ ,המיוצג על־ידי הממשלה;
מחנה
השלום, המוכן לוותר על סיפוח שטחים בכלל
תמורת שלום.
מאז הדיון המדיני האחרון, ביום הרביעי האחרון, ביקרתי
בשתי בירות אירופיות, וקיימתי סידרה של שיחות עם
אישים שונים, לרבות מארצות ערב.

אני רוצה לומר לבית שאני משוכנע יותר
מאי־פעם, על סמך המידע המעודכן ביותר,
שגם ביום פנייה ישראלית ישירה למצריים,
תוף הבעת הנבונות להמיר פיפוח-שטהים כ־שלום־אמת
רשמי, עם סידורי ביטחון מתאימים,
תישא פרי.
למרות הדיבורים על הוזה פודגורני—סאדאת ושאר ההתפתחויות
השונות במרחב — דבר זה לא השתנה. ניתן היום
להשיג שלום בלי סיפוח שטחים.
גברתי היושבת־ראש, אני סבור שהכרעה זו היא כל־כך
מכרעת, כל־כך חשובה, כל־כך היסטורית, שיש זכות לעם
בישראל להביע את דעתו — אם בבחירות, אם במישאל־עם
— אם הוא מוכן לנסיגה לגבולות הישנים, תמורת שלום־
אמת וסידורי־ביטחון מתאימים, ואם לאו.
על העם להנחות את הממשלה בדרך של מישאל־עם, או
להנחות את הממשלה החדשה שתקום אחרי הבחירות, ולתת
לה יפוי־כוח ברור ללכת בדרך זו.

בניגוד להכר-הבנפת בגין, אני משוכנע ל חלוטין
שאם תוצג שאלה זו כבירור לציבור
הבוחרים כישראל, תתקבל תשובה חד-משמ-
עית של הרוב הגדול, המעדיף שלום על
שטחים.

מי רוצה
לפרק מה?
ברגע שנסתיימה הצבעה זו, נט שו רוב הח״כי ם את ה־אולם
בזרם אדיר, שהוביל ל מיזנון. בראשם הלך בגין, ה-

ע״מ הצביעה נגד, המרכז החופשי נמנע (בטענות שחסרו
כל הגיון של ממש) .ברור כי שתי סיעות אלה, שאין להן
סיכוי לעבור את אחוז־החסימה בבחירות הבאות, מתנגדות
לסיום כהונת כנסת זו — וקשה לכעוס עליהן בשל כך.
נימקתי את ההימנעות של סיעתנו בדברים הבאים:
אורי אבנרי: באתי היום לכנסת בהחלטה נחושה
להצביע בעד הצעת־החוק של חבר־הכנסת בגין, מכיוון
שיש, לדעתנו, מקום לעריכת בחירות חדשות.
אולם, לא יכולנו להצביע בעד הצעה זו, לאור ההנמקה
של חבר־הכנסת בגין, שפירושה היה הבעת אי־אמון בממשלה
על רקע תביעתו לארץ־ישראל שלמה.
לדעתנו, יש צורך בהכרעה מחודשת של הציבור _ אם
בדרך של בחירות, אם בדרך של מישאל־עם, שאין בו כל
פסול במישטר דמוקרטי, והוא נהוג במדינות דמוקרטיות.

יש לשאול את פי הציבור, לא מפני שנתק
בלו הכרעות, בדברי הכר־הבנסת בגין, אלא
מפני שיש צויד לקבל הכרעות. יש לשאול
את העם כדיר זו או זו: האם אתה מעדי!?
שלום על שטחים, או שטחים על שלום?

זקוק לפריקת ה מ תח אחרי נאו מיו. נ שארנו כתריסר אנשים,
ל ש מוע את הצעתו של מאיר אביזו הר (ע״מ) ,שביק ש להעניק
לראש סיעה או פוזי ציוני תבת 20 איש מעמד של שר.
כוונתו של א ביזו ה ר התכוונה להעניק מעמד מיו חד ל בגין
— הי חידי ה עו מד ברגע זה בראש סיעה או פוזי ציוני ת העולה
על 20 איש ( 26 אנ שי ג ח״ל — מהם 14 חרות 12 ,ליברלים).
היתה להצעה כולה רקע מ שע שע. כי ע״ מ דוגל באידיאולוגי
ה ה בן־גו ריוני ת של ב חי רו ת אזו ריו ת, כדי להביא ליצירת
מי שטר של ש תי מפ לגו ת גדולות. אולם ע״ מ עצמה.
היא מפלגה קטנה, שנכנסה לכנסת רק הו דו ת לעובדה שבן-
גו ריון עמד ברא שה, אולם היא נטשה מז מן את מדיניו ת
בן־גוריון (בעניין ה שטחים) ,ואין לה סי כוי להחזיק מעמד
בב חירות הבאות.
מו בן שאין בכנסת אופוזי צי ה אחת, אלא כמה וכמה
סיעות מי מין ומ שמאל לממ שלה, או פוזי צי ה של מלחמ ה ואופוזיצי
ה של שלום. הנ סיון להכתיר את בגין כ״רא ש ה אופוזי
צי ה״ הוא על כן מופרך, פ ה גם שברוב הדברים
גח״ל קרוב יותר לממ שלה מאשר לאופוזיציה, ועד לפני
שנה היה בגין שר בממ שלה. אז היתר, ה או פוזי צי ה הגדולה
ביותר — אגודת ישראל, בעלת 4ח״כים.
מאיראביזלהר כאשר מתנהל ויכוח
מדיני, הרי הוויכוח ה מרכזי הוא בין ראש־הממ שלה
לבין רא ש־האופוזיציה, חבר־הכנסת בגין.
אוריאבנרי: לפני שנה היה הוויכוח העיקרי
בין ראש־הממ שלה לבין ראש־האופ חיציה, חבר־הכנ־סת
מנחם פרוש.
אליעזרשופטק מה יהיה אס הצעתך
תתקבל, וגח״ל תתפרק?
מאיראביזוהר: אצטער על כך צער רב. אני
חו שב שכל אחד צריך לרצות ב מפלג ת־ אופוזיצי ה

חזקה ומלוכדת, בג ח״ל מלוכדת.
; ישיםאליעד: ז ה מאוד מלאכותי, מאוד
מכאני.
איריאכנרי: אנחנו תו מכי ם בה חלט בפירוק
גח״ל.
מנהםבגין (שחזר ב או תו רגע עצמו לאולם,
׳י ופנ ה אלי) :אתם בעצמכם גמרתם להתפרק? (זאת
היתה עקיצה בפר שת שלום כהן. כ הן עצמו לא

בא לכנסת).
ישראלישעיהו קראנו בעי תוני ם ש *
אתם (ע״מ) עומדים להתאחד עם גח״ל, אולי מכאן
תצמח הי שועה.
אוריאכנרי: זה היה לפני שעזר ו ״ צ מן תקף
את משה דיין.

בעד הצעת אביזוהר הצביעו אנשי גח״ל וע״מ. נגדה כל
הקואליציה, המרכז החופשי (.בגלל שינאתו לבגין) ואגו״י.
אנחנו דווקא הצבענו בעד העברת ההצעה לדיון מוקדם,
מתוך גישה שכל זכות נוספת הניתנת לסיעה כלשהי באופוזיציה,
תהיה בסופו של דבר לטובת הדמוקרטיה והאופוזיציה
כולה.

פחות חשמל,
יותר מלל
לרגל הצבעה זו, חזרו לאולם 56ח״כים, שרובם שהו
בשעת הוויכוח במיזנון. מכאן ואילך התרוקן האולם במהירות,
ובהמשך הדיונים — שנמשכו עוד כארבע שעות
נוספות — היה האולם כמעט ריק.
על הסרק עמדה שביתת עובדי חברת החשמל.
שבע סיעות הגישו הצעות לסדר־היום, שהוכרו כדחופות.
את כל הנאומים ניתן היה לנחש מראש. הימין (ל״ע, המרכז
החופשי, אגו״י, ע״מ, גח״ל) גינה את השובתים ודרש
בוררות־חובה, בצורה זו או אחרת. מק״י תמכה ללא הסתייגות
בעובדים, וכמוה עשתה רק״ח, שדרשה שהכנסת לא
תדון בכלל בעניין.
סיעתנו, שאינה אידיאולוגית, חייבת לטפל בנושא
כזה לגופו של עניין — ללמוד את פרטיו ולגבש לה
עמדה הגיונית. אמרתי, על כן, את הדברים הבאים :
אורי אכנרי: איני סבור שדוכן הכנסת הוא המקום
המתאים, כדי לקבוע אם קבוצת־עובדים זו או אחרת צודקת
בדרישותיה אם לאו.
כל עובד צודק, כאשר הוא יוצר, לקבל יותר. כל מעביד,
במישטר קפיטליסטי, צודק כאשר הוא רוצה לשלם פחות.

החברה, יעקוב חושי, לשר־הפיתוח, חיים גבתי. אינני יודע
אם זוהי סטירת־לחי לשר, אבל מה שברור לי הוא שמנהל
החברה לא ראה כל תועלת בהפעלת החוק הזה, ואני מבין
אותו. אילו הייתי במקומו, גם אני לא הייתי רואה כל
תועלת בנסיון להפעיל חוק זה.
הוא הדין לגבי בוררות־חובה. שום בוררות לא תעמוד
במיבחן, אם העובדים אינם רוצים בכך, כי אי־אפשר להכריח
אדם לעבוד.
שביחד, זו, וכל שאר השביתות האחרות שידובר עליהן

אין דבר

אבל איפה כאן הצדק, ומי קובע שעובדים אלה או אחרים
צודקים או אינם צודקים כשהם דורשים שכר גבוה יותר?
זלמןשובל ; מרוע י ה מגיע בכל זאת לכנסת?
1כי אין פורום של בוררו ת חובה!
אודי אבנדי ז מייד אתייחס גם לבוררות חו11

הדברים מגיעים לכנסת מכיוון שהיא המעבידה! הממשלה
היא המעבידה של עובדי החשמל. שנית, מפני שהכנסת מייצגת
את הצרכנים המשלמים בשביל החשמל.
אין ויכוח על שורה של עובדות:
ראשית: הוסכם בחברת־החשמל על שינוי תנאי־העבודה,
למרות שחוזה־העבודה הוא עדיין בתוקפו. השינוי הוסכם
באישור ההסתדרות. אולם הוא לא הוגשם, מכיוון שהממשלה
לא אישרה אותו.
יש כאן מסכת יחסים בין מזכ״ל ההסתדרות לבין שר־האוצר;
מחלוקת פוליטית וסוציאלית בין חבר־הכנסת יצחק
בן־אהרון לבין השר פינחס ספיר. זה השפיע על הסתבכות
הפרשה הזאת. אבל את העובד בחברת החשמל זה בוודאי
לא צריך לעניין. הוא יודע שהוסכם על משהו. הוא יודע
שההסתדרות אישרה זאת. ולפתע פתאום מסרבים לשלם לו
את אשר הוסכם.

איד אפשר לבוא אליו בטענות?
שנית: הדבר אשר עליו הוסכם אינו בלתי־סביר. כאשר
עובדים דורשים, למשל, להגדיל את תוספת הוותק מ־195
לירות לחודש ל־ 265 לירות לחודש — מי יאמר שזה אינו
סביר?

נכון שזה עולה כסף, אבל אין זו דרישה
מופרזת עד כדי כף, שהכנסת צריכה להתקומם
נגד החוצפה התהומית של העובדים הדורשים
אותה.
שלישית: חוק צינון סיכסוכי־העבודה, המחייב הודעה מראש
על שביתה, לא פעל.
בכנסת הקודמת הצביעה סיעתנו נגד חוק הצינון, מכיוון
שראינו בזה צעד לקראת בוררות־חובה, ודעתנו אז, כהיום,
היא שבוררות־חובה אינה מוסרית מבחינה סוציאלית, ולא
תעמוד גם בשום מיבחן של מציאות. זה הוכח בכל מקום
בעולם שבו יש בוררות־חובה, וזה יוכח גם בארץ, אם
תתקבל אי־פעם דרישה זו. ומה שקרה הפעם לחוק הצינון
— מוכיח.
קיים חוק, העובדים לעיתים קרובות שומרים עליו,ומקיי־מים
את מיצוזתו, כאשר הם רואים בכך תועלת.

יצחק גולן:

אין לחוק הזה שיניים.

אין בו

סנקציות.
אורי אבנרי ז זאת נאמר עוד נ א שר הכנסת
קיבלה יזחוק זה. למה אין לחוק שיניים? מפני ש אפילו
מציע החוק, השר יגאל אלון, אמר שאס
יהיו לו שיניים, יקיימו אותו עוד פחות.
אס יוכנס עובד לבית־הסוהר — :האם זה יפתור
בעיו ת עבודה, או יחריף אותן? האם זה ימנע שביתות,
או יביא למי שקע של מרירות, שיהרוס את
מוראל העבודה גם אחרי ה שביתה?
זו היתה הטענה המע שית נגד ה שיניים, וכאשר
>־.חוק התקבל, היה למעשה מוסכם פחות או יותר
על כולנו שזהו חוק שאס שני הצרדים רוצים
לקיימו — יקיימו אותו. אם רק צד אחד רוצה
לקיימו, אין לו ערך.
זלמןשובל 5האם זו הי הוכח ה אצלך שחוק
כזה לא יכול להיות טוב, מפני שחוקקו אותו, ב־מיקרה
או שלא במיקרה, לא טוב?
אורי אבנרי: כן, ואגיד לך גם למה.

המיבחן הוא פשוט. עובדי חברת החשמל לא עמדו בהוראות
החוק, ומנהל החברה מסרב להפעיל נגדם את החוק.
ואחד העיתונים כותב שזוהי סטירת־לחי של מנהל

אתמול מנעו המצילים את מותר, של מתאבדת נוספת.
מד, רוצים מצילים אלה? כבר בשנה שעברה, בדיון
שהתקיים בכנסת, הצבענו על העובדה שהמצילים הם עובדים
מיוחדים במינם, מבחינת תנאי־העבודה. יש כ־ 7חודשי
עונת־הרתצה, י־ 5חודשים שהם מחוץ לעונה.

שמואל תמיר: די דומה לעבודה בכוסת.
אדריא ״ ר י: זה די דומ ה לעבודה בכנסת,
אבל התנאים שונים. המציל, בניגוד לחבר־הכנסת,
עובד שבעה ימים ב שבוע 11 ,שעות ביום.

(יש ויכוח על מיספר שעות העבודה, מפני שהממשלה
או הרשויות המקומיות טוענות, ששעה אחת ביום, בה ה־מציל־ם
נחים תוך כדי מהלך יום־העבידה, אינה שעת־עבו־דה,
בעוד שהמצילים טוענים — דומני בצדק — שזוהי
שעת־עבודה. מפני שאם אתה נח כמקום־ר,עבודה, ובין
שעות ׳העבודה, הרי אין זו מנוחה).
תנאי־ד,עבודה של אנשים אלה שונים מאיד מהתנאים של
עובדי חברת החשמל. נמצא בידי מה שנקרא בעברית המודרנית
״לוקש״ ,כלומר, חשבין פי־וט המשכורת של
מציל אופייני מהחודש שעבר. המשכורת ברוטו היא 721.50
לירות; המשכורת נטו — 513.80 לירית.
מה רוצים המצילים עכשיו? תביעתם העילירית היא לפנסיה
מוקדמת, זאת אומרת, פנסיה אחרי 25 שנות עיי־דה,
וזו בהתחשב בתנאים המיוחדים לגמרי של עבודת המצילים
בים ובשמש, והבלאי האנושי המוגדל ־־כרוך בעבודה זו.
יש תביעה שנייד, לגבי הדירוג, ודרישה לשכר בשבת
בשיעור של ־ ,2507 במקום .15070
כל הבעיות האלה, המתעוררות בשפת־הים, נובעות מן
העובדה הבלתי־סבירה, ששפת־הים שייכת לרשית המקומית.

מנחם בגין: בנזישטר
ן נז ה? שם לא נותנים לשבות.
אולי אבנרי נ ב מי ש טר קו מוני ס טי זה מוכרע
| | בצורה אחרת — על־ידי הבולשת.
סוציאליסטי

ולדעת המצילים ניתן היה להציל את היי המתאבד
אילמלא השביתה.

השמענו לראשונה, מעל דוכן זה. לפני למעלה
מחמש שנים, את הדרישה שתקום כארץ
רשות מרכזית אחת לשפת־הים, רשות
ממלכתית, שכל שפת-הים בארץ תעבור מן
הרשויות המקומיות לידי רשות זו.

ש בי תתחס צי די ס
היום, הן תוצאה של חוסר מדיניות סוציאלית מגובשת,
הוסר חשיבה סוציאלית אמיתית. בתירוץ של. מצב ביטחוני״
,מתחמקת הממשלה מהתמודדות עם הבעיות הסוציאליות
האמיתיות של המדינה, שהן רבות ומכובכות.

אנחנו מסכימים —
מה לא בסדר?
לשמואל תמיר, שדיבר אחרי, לא היתד, ברירה אלא יהס־כים
עימי — וזה הלך לו בקושי.

עיסקת החבילה התפרקה חלקית, והעובדים
יודעים את זה. העובדים יודעים שהמחירים
עולים, לכן יש לחץ לעליית שכר, ושום כוח
בעולם אינו יכול למנוע זאת.
כל העולים על דוכן זה ומתלוננים יגד העובדים הנוראים
של מדינת־ישראל, אינם יודעים מה המצב בארצות אחרות.

איד אפשר למנוע מן העובדים להציג דרי-
שות־שכר, בצורה זו או אחרת, כשהמחירים
עולים?

באווירה בלתי״מחושמלת בהחלט, הוחלט להעביר
את הצעתנו, יחד עם כל האחרות, לדיון בוועדה.

מי יציל
את המצילים?
משביתת החשמל עברנו לשביתת המצילים. הפעם היתה
הצעתנו הראשונה, והובלנו את הוזיכוח. גם הפעם דיברנו
:ינופו של העניין, ללא אידיאולוגיה.
המשיב מטעם הממשלה היה צריך להיות שר־הפנים, יוסף
בורג, אבל הוא נעדר מן הארץ. את מקומו מילא שר־הדתות,
חברו־למפלגה. כך נוצר מצב פיקאנטי מאוד: שר־הדתות
היה צריך להסביר איך להחזיר לעבודה את המצילים, כדי
לאפשר ויחצה בטוחה בשבת — שהוא מתנגד לה בהחלט.
רמזנו על כך בדברינו :
אורי אבנדי: מדי יום, בעיקר מדי יום שבת, נוהרים
רבבות תושבים, מכל חלקי הארץ, אל שפת־ימה של
תל־אביב. בשביל המונים אלה, שוב, בעיקר בשבת, זה
אמצעי־הנופש העיקרי.
והנה, מזה כמעט שנה, יש שביתה של. המצילים בחוף
ימה של תל־אביב, כ־ 27 במיספר.
כאשר העלתה סיעתנו את השביתה הזאת על סדר־יומה
של הכנסת בפעם הראשונה, היה זה ביולי . 1970 אז היתד,
השביתה עדיין צעירה. עכשיו נכנסת השביתה, עוד מעט
לשנתה השנייה.
בעונה שעברה טבעו בשפת־ימה של תל־אביב 14 איש.
איש מאיתנו אינו יכול לדעת כמה מהם יכלו להינצל, לולא
שביתה זאת.

השנה, עד כה -ואנו עדיין בראשיתה של
עונת הרחצה -טבעו *טישה איש ואשה בשפת
ימה של תל-אגים. חמישה היו מיקרי
טביעה רגילים, השישי היה מיקרה התאכרות,

שמואלתמיר: אני זי מודאג, וצריך לפשפש
בטענו תי, בז ה שבעניין זה אני תמיס״דעים ל חלוטין
עם חבר״הכנסת אבנרי. זח קורה לי פעם שנייה
החודש, וזה לעיתים מזו מנו ת למדי.
אוריאבנרי: אולי גם אני צריך לפשפש במעשי.

מיר אני מסכים שוב עם
ש מו א ל
חבר־הכנסת אבנרי שהבעייה אינה יכולה להישאר
ב מיסגרת ר שות מקומית. מראש־הניקרה (וכאן ויפרד
מחבר־הכנסת אבנרי) ועד אל־עריש ונחל־ים יש
חוף אחד ארוך ויפה
אוריאבנרי: ז הו בדיוק. אם הוא יישאר בידינו,
הוא לא יישאר פה ז מן ו ב.

ויכוח מסוג אחר היה לי עם המציע השלישי, ניסים
אליעד מל״ע, שהציע שוב בוררות־חובה:

ניסיםאליעד רק מנגנון מסודר, רק
כוח־ח שיבה מאורגן, שיתכנן את הפי ת רון, רק הוא
יכול לענות על השאלה הזאת, ולא בוויכוח מעל
במת־הכנסת.
אוריאבכדי: אתח מציע גס בור רו ת־חוב ה
ל רוו חי בעלי ־ הון?

ניפיםאליעד: אני מדבר על שיטה של הסדרת
יחסי עבודה.
אוריאבנרי: מדוע הסחורה ש שמה ״עבודה,,
צריכה להיו ת כפופה לבוררות־חובה, ולא הרווחים,
לא הדיבידנדות, ולא שום סחורה אחרת?
גיסיםאליעד: הסחורה נתונ ה לבוררות ב־שוק.
אם הסחורה תהיה גרועה, אם עי תונך לא
יהיה טוב — לא יקנו או תו, ו תפ שוט את הרגל.
אתה לא תחייב את הקונים שיבואו לקנות את
העי תון שלך.
השר ויקטור •טם־טדכ: אם כן, מדוע לא
תשאיר גס את קביעת שכר־העבודה לשוק?
חרם מול חרם
עניין ימי אחר לא נדון בכנסת בכלל — התקרית של
המיכלית קוראל סי.
הגשנו הצעה דחופה לסדר היום ומחינו על איסור פיר־סום
הידיעה במשך כמה ימים. יו״ר הכנסת העביר אותה
במישרין לוועדת־החוץ־והביטחון.
ביררתי ומצאתי שהוזעדה, בה אין אנחנו מיוצגים, תנהג
כרגיל: תתן לנו לדבר, ולא תתן לנו להיות נוכחים בבירור
עצמו. איננו יכולים לסבול נוהג זה.
הודענו, על כן, שלא נופיע בוזעדה כלל.