גליון 1766 מתאריך 6 ביולי 1971

הרחז! מן ההנוו
הס 1א!
והלחות הדביקה לבילוי חופשה משפחתית
1בדרום היבש 1.
חופ שה משפח תי ת
ב מלין,גליי־ זוהר׳
מי 1וג אויר פנסיון מלוי
ה חל בממיר 234ל
חופ שהמשפח תי ת
בקרוואנים ממתג אויר
לל א כלכלה
ה חל במחיר 290ל׳^י ״

י ח 1פ שה מ שפ ח תי ת
פנסיון מל א
בביתני ממוזג אויר
שרותים נפ ר די ם
החל במחיר 588ל״י
המחירים כוללים טיסה
פרטים: במשר די ארקע
ואצל סוכני הנ סי עו ת

ע כו ר קו ר אי ם ו תי קי ם ומושבעים של העולם הזה, יום שלישי
בשבוע הוא. היום של העיתון׳׳ .זוהי תופעה שמעטים העיתונים
היכולים להתגאות בה.
העולם הזה, שמועד הופעתו הרשמי הוא היום הרביעי בשבוע
(.וזהו גם התאריך הנקוב על גבי כל כליון) ,נמצא למכירה בימי
שלישי בשבוע בשעות הערב, בכמה מקומות מכירה בתל־אביב, כמו
ברחוב דיזנגוף, במוגרבי, בתחנה המרכזית ובעוד מספר קיוסקים
הפתוחים עד לחצות.
קוראים רבים, שאינם יכולים להתאפק עד ליום המחרת, נוהגים
לצאת בימי שלישי כדי לחפש את העיתון. תופעה זו הפכה כבר
לחלק מן הנוף של תל־אביב. כך, למשל, משרת מוכר העיתונים
מול קפה נסית ברחוב דיזנגוף, שיירות של נהגים הנעצרים לידו
עם מכוניותיהם כדי לקנות את השבועון.
בעבר, בעת שחלק נכבד מתפוצת העולם הזה היה ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב, היתד, זו תופעה בולטת במיוחד. היו שנים בהן גליון
העולם הזה היה אביזר קבוע בידי המטיילים בשעות הערב של ימי
שלישי ברחוב דיזנגוף. במרוצת הזמן השתנה אופי האוכלוסיה של
רחוב דיזנגוף, וגם חוגי הקוראים של העולם הזה חרגו הרבה מעבר
לתחומיו. אולם לגבי קוראים רבים נשאר עדיין יום שלישי ״היום
של העיתון״.
לגבינו, הפך העקרון של הופעת השבועון ביום שלישי, כמעט
לפולחן. לא פעם עמדנו בפני הפיתוי, של הקדמת הופעת העיתון,
כדי לצאת יותר מוקדם בפירסום סקופ שחששנו שיילקח מאיתנו!
כשם שנטינו לא אחת לדחות את מועד ההופעה ביום, כדי להצליח
לכסות מאורע המתרחש ביום שלישי דוזקא. אבל, להוציא שבועות
של חגים ומועדים בהם מוקדמת הופעת העיתון, שמרנו תמיד על
המסורת של יום שלישי.
רק פעם אחת הופיע גליון רגיל ;היו גליונות מיוחדים של
העולם הזה שהופיעו בנוסף על הגליונית הרגילים) במוצאי־שבת.
היה זה בשנת , 1961 כאשר בגלל הגבלת הצנזורה נאלצנו להוציא
את העיתון עם הגילוי על מעצרו של הד״ר ישראל בר כחשוד
בריגול, רק במוצאי־שבת. אולם הקוראים, שקיבלו הודעה מיוחדת
על הקדמת הופעתו של השבועון, המתינו לו בדיזנגוף כבר בשעות
אחר־הצהריים. היה זה מחזה שלא יישכח, כשאלפי אזרחים ממתינים
להופעת העיתון, חוטפים אותו מידי המוכרים בהתרגשות ברגע בו
הגיעו הגליונות למקום.
החל מהשבוע הבא תישבר המסורת של יום שלישי. העולם הזר,
יימצא אומנם למכירה ברחבי הארץ מדי יום שלישי בשבוע, אבל
בתל-אביב אפשר יהיה להשיגו כבר כשעות הערב של יום שני.
הגורם לשינוי זה הוא סכני בלבד. הדפוס בו הודפס העזלם הזה
במשך שנים רבות, דפוס שהם, שהוא הדפוס השני שהוקם בתל״
אביב, על־ידי משה שהם ז״ל, עומד להיסגר. החל מהשבוע הבא
יודפס העזלם הזה בהדפוס החדש. בעיות אירגוניות הקשורות בסדרי
עבודה בדפוס זה, מחייבות אותנו
להקדים את הופעת העיתון.
קוראיו המושבעים של העולם הזה
ודאי יתרגלו, כמונו, לחיות מדי שבוע
יום אחד קודם, עם העיתון המוגמר.

חתונה במשנחה
מ או רערא שו ני אחר בחיי המערכת
התרחש בתחום שונה לגמרי. בשנות
קיומו של העיתון נולדו לא מעט
רומנים בין כותלי המערכת. עשרות העובדים,
החל בעיתונאים וכלה במזכירות.
שעברו דרך המערכת, ידעו לא רק
לעבוד בה אלא גם לאהוב בה. היו
רומנים בין עובדים והיו כאלה שנולדו
בין כתבי העיתון לבין נושאי סיפוריהם.
לא פעם אנחנו מצטערים על שאיננו
יכולים לפרסם סיפורים מופלאים המתרחשים
מסביב לעיתון.
השבוע, כפעם הראשונה, חגגנו חתונה
״משפחתית״ ,תוצאה של אהבה שנולדה
בין כותלי המערכת. יוסי שנון
( ,)27 הגרפיקאי של המערכת, הכיר את
דורית ברגר 21 שעה שהחלה לעבוד
במחלקת החשבונות של מינהלת העיתון.
באחת ההפסקות בעבודה הוא
הזמינה לבית־קפה סמוך. בפעם נוספת
יו סי ו דו רי ת שנון כיו םחתונתם
הם יצאו יחד להצגה יומית. פעם אף
ערכו התערבות על לעיסת גומי־לעיסה.
יוסי קנה לדורית חבילה של 500 כדורי גומי לעיסה ודורית התחייבה
לחסלם תוך שבוע. היא זכתה בהתערבות.
ההוצאה לא הפחידה את יוסי במיוחד. עובדה: השבוע, אחרי
מספר חודשי חברות, הוא נשא את דורית לאשה,

מנוי חמבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

ה עול ם הז ה 1766

א לי פלס

! ו 0 3מ קיוו
7 1י:

^11111111

אג ד הגי ע לאלמגוו־ ב ל 1
אל מגור

אגד חנביל בכל הדרכים

מו שבותנועת המושבים).נ 1ס ד כהאחזות ב־.1961
בגליל העלי1ן.באיזור כנרזים הקדומה האנפה אל
ים־בנרת.כ־ 14ק׳׳מ מראש-פינה.השם-לציוו ר 1ח
הגבורה של המתיישבים.
במקו אנדרטה לשבעה שנפלו בקרבות.

״אגד״ ז קו ק למוזירים מציאותיים

הנסיך והנסיכה של ישראל
לשנת ו97ו
מטעם מערכת !!•1 3 0 4 3ו״אורלי׳־ ,יצרני עגלות וריהוט לילדים
התחרות מיעיד ב״היכל התרבות״ ,ביום חמישי ,22.7.71 ,בשעה 4אחה״צ.
כרטיסים, מתחילת השבוע הבא, להשיג במערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליבך ,12 תל־אביב, נ״רוקוקו״ ,וביתר
משרדי הכרטיסים.

זהבה חזון
בת ,5גבעת אולנה א׳ ,חדרה

תוכנ>ת א מנו תי ת
גלית עופר

מנחה ומגיש

יובל טראובה

בת ,4רחוב פומבדיתא ,2תל־אביב

בן / 2ג ,4ר חו ב ה או רני ם / 8א, ק ריי ת בי א לי ק

ן מייק בורשטיין 1

2ח^ / 0

משתתפי המחזמר ייידיס

ן ״עלילות פופיי״ ן
[ ג׳ורג׳ אברהים |
(סמי ו סו סו)

ה ס בון

ללא

הכתובה והגיל, אל מערכת ״העולם הזח״ ,ת.ד ,136 .תל־אכיס (עגור מחדות הנסיך והנסיכה).

ן גליה ישי

! פאוסט הקוסם 1

עדיפות תינתן לתמונות בשחוד־לסן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מכיל ארכע עד שבע.

אם יש לך בבית צבר או צברית -זא פחות נזר,סיסים -שילחי את תמונותיהם בציון חשב,

וו עוו ה

! 111111

11ו ו * 1זנר

מ קו ר •

החל

׳׳רניס־־ השעון השוויצרי המקורי הגיע לישראל מבית היוצר הראשון
בעולם בתעשיית השעונים. מבחר עצום של דגמים חדישים,
אוטומטיים. אלגנטיים וספורטיביים ־ בעיצוב מרהיב ובצבעים שונים.
לאשה, לגבר, לנערה ולנער ...הדגמה ומכירה בחנויות המובחרות
ברחבי הארץ. אחריות ושרות ע י מעבדות שרות בינלאומי־־ בת־א.

מכתבים
₪מדוע הוזמן

״מיד??אן,
ישראלים לא־מובחרים אחדים — ומנהל־החשבונות
הבעייתי שלכם בראשם — לא
חיבבו במיוחד את הרעיון, שדווקא הסרט
מין הוזמן השנה לפסטיבל קאן, בעוד שסרטים
ישראליים אחרים נדחו.
בדו״ח נרגש מקאן (העולם הזה )1760
קפץ דיגיזבר הנ״ל מעור־הפיל שלו בתקווה
למעט בערך ההזמנה. בין־השאר טען, כי
מין הוזמן לקאן ״רק בגלל שנפסל על-ידי
הצנזורה.״ וזאת על
סמך דברים, שנאמרו
לו, כביכול,
על־ידי מנהל פס־טיבל־הבמאים
במקום.

פיקפוקי המנומס
(העולם הזח
,)1761 אם קויימה
בכלל שיחה כזאת,
יצא גיזברכם מתקן־
העולם בתישפוכת
פלבאית (העולם הזה
,)1762 שלצערי
ולצערם של רבים
מקוראיכם לא איפשרתם לי להגיב עליה מחוץ
למיסגרת מדור חביב־כשלעצמו זה. ל־פחדן
בן־אמוץ, למרות הטפותיו הרעשניות
בזכות חופש־הוויכוח — ובניגוד מוזר לעמדת
השבועון עצמו בנידון — יש אצלכם,
משום־מה, חסינות מסויימת מפני יוזמות־עי-
נוש מבחוץ.
בינתיים קיבלתי מפאריס את המיברק הבא
מפייר־הנרי דלו, מנהל פסטיבל-הבמאים ב־קאן,
שאיתו שוחח, כביכול, גיזברכם.
״קיבלנו את מכתבן. איננו מכירים איש ת
את דן בן־אמוץ. בחרנו בסרטן בשל טיבו.
מדווחים על־כן לעיתונות הישראלית. מכתב
בדרן. אלפי סליחות על האיחור. בידידות,
דלו, איגוד במאי־הקולנוע.״
עד כאן העובדות בעניין מין וקאן.
כל השאר, עם כל הכבוד, הריהם הגיגיו
הפרטיים של גיזברכם, אשר לפחות בשלב
זה של התפתחותו ההגותית אינם ראויים
עדיין. לתגובה כשלעצמם.
דויד אכידן, סרטי המאה השלושים, ת״א

8משגרים, הבטחות
בטלוויזיה הישראלית

מקום המבוקש ביותר בישראל
קרן הרחובות דיזנגוף— המלך גיורג׳
ין כיכר דיזנגוף והיכל-התרבות,
שטחה של ״שכונת נורדיה״
ונה אריה פילץ מרכז ענקי חדש
מסחר ולתיירות,
רמת ביצוע מעולה;

שורה של משברים פנימיים תופסת עתה
את המקום הראשון בטלוויזיה הישראלית,
כשלעומתם, במקום האחרון, עומדים הבטחות
שווא.
עוד בתחילת השנה
החליט מנכ״ל
רשות השידור שמואל
אלמוג, לחון את
בעלי המסך הקטן
שאינם שומעים ערבית,
ולהצמיד תרגום
עברי לגוף הסרטים
הערביים המוצגים
בערבי שבתות.
הצופים הריעו
להחלטתו זו של
אלמוג.
מוספי
אך משום מד, עד
היום, מופיעים הסרטים
ללא התירגום המובטח.
אבנר מוספי, ראשון־לציט

מרכז זה יכלול שלושה מגדלי מלונות,
גשר מרהיב-עין מעל לרחוב דיזנגוף
ושטח מסחרי נרחב שבו יוקמו
בתי-העסק הנאים ביותר בישראל
הוא יהיה כולו ממוזג אוויר
(לרבות הרחובות הפנימיים) ויהיו בו
מקומות חנייה ליותר מאלף מכוניות.

החלה ההדשמר

מזל־טוב _
רב ראשי לאשבגזיס

לרכישת שטחים מסחריים ב״דיזנגוף סנטר״
במשרד המכירות, רחוב שלום עליכם ,5פינת רחוב הירקון, תל־אביב.
לקבלת פרטים, טלפונים .56848 ,59760 :משרד המכירות פתוח מ־ 9בבוקר עד 1בצהרים ומ־ 4אחה״צ עד 8בערב.
הכניסה למכוניות מרציף הרברט סמואל ליד שגרירות ארצות־הברית. חנייה מובטחת.

[ ר ם שד ה

לא יכולתי כל הזמן להבין: מה גרם לסבל
לעדה האשכנזית בירושלים, זה יותר
מעשר שנים. ורק היום נודעה לי הסיבה:
לא היה רב ראשי לעדה האשכנזית בירושלים•
באמת איך מפקירים את הציבור האשכנזי
ללא רב ראשי?
כי איחוד העם יבוא רק כשיהיו שני
רבנים ראשיים בכל עיר ועיירה. עשרה חב־רה־קדושה
ועוד כל מיני ״שלנו־״ושלהם״
זה באמת יפתור כל הבעיות של עם ישראל
בארץ, ונהיה לעם אחד בלי ״פנתרים
שחורים ולבנים,״ בלי ״שמור לי ואשמור
לך״ והעיקר הרב הראשי האשכנזי יעמוד
בתוקף וישגיח שיהודי אשכנזי חס ושלום
לא יגיד בזמן התפילה ״ויצמח פורקונא וקרב
משיחא״ או ״משבחים־ואומרים,״ כעת
(המשן בעמוד )8
ה עול ם הז ה 1766

אנ שי ם

מירדר בנווה-מגו
בפיקודו של ״גנדי״
מצב־הכן מדרגה ראשונה
הוכרז השבוע בשכונת נווה־מגן
שברמודהשרון. הסיבה: הקוף
של אלוף פיקוד המרכז,
רחבעם (ככדי) זאבי, נמלט
מחצר ביתו ודילג אל צמרות
העצים. מייד התארגן במקום
מירדף בפיקודו של גנדי וכמה
.משכניו, שנימשך כמה שעות —
רובו על העצים.

אורי זוהר לא נרגע
עדיין מפרשת מעצרו והוא ממשיך
מידי ליל שבת לספר לצופים
בערב הראיונות שלו על
קורותיו בתוככי בית המעצר.
השבוע סיפר זוהר מדוע מכנים
את המכונית המעבירה עצירים
בשם פוסטה :״העצורים
שבפנים הם המכתבים והמכונית
היא הדואר המעביר אותם.״

לא תמיד יש לשרים הזמן
לקרוא מראש את הנאומים
שמכינים להם, וזה יכול לגרום
לתקלה. בייחוד אם הם כתובים
בכתיב חסר. כך קרא השבוע
שר־ד,שיכון זאם שלן? את הנאום
השנתי הגדול על משרדו,
כאשר הגיע למילה ״תותר.״
הוא נעצר ולא ידע אם להגיד
״תותר,״ מלשון להתיר, או
״תיוותר,״ מלשון להותיר. עזר
לו מנחם בגין, שניחש לפי
ההקשר, שהכוונה היא שלא
״תיוותר״ בעיית שכונות־העוני.

באותו ערב ערך שמואל
שי, כמינהגו, חידון לשלושה
זוגות נשואים. בתום
החידון חולקו פרסים. הזוגות
שזכו בפרס הראשון והשני
קיבלו כל אחד קופסת תמרוקים
וירדו מהבמה. הזוג שהגיע
למקום האחרון נשאר על
הבמה כדי לקבל את הפרם השלישי
— שעלה בערכו על׳ הפרסים
הראשונים. על הגבר ש־בזוג
העמיסו קופסאות שימורים,
חבילות סבון, אבקות כביסה,
עוגה, בלונים, ליפה לניקוי
כלים 30 ,ביצים ותרנגולת חיה,
שחרגה מהוראות הבמאי והטילה
מרוב פחד ביצה על הבמה.

| חברי־כנסת קוראים קרי־אות־ביניים
בישיבה, תוך דיבור
לתוך המיקרופונים הקטנים
מותקנים על שולחנותיהם. לכן
לא קל, לפעמים, לנואם לדעת
מי קורא לו קריאת־ביניים. השבוע,
כאשר נאם פינחס
ספיר, קרא לו מישהו קריאת־ביניים.
ספיר חיפש, לא מצא,
ושאל :״מי זד, שואל?״ השיב
לו ח״כ איסר הראל, ממקומו,
״אני!״ שאל ספיר :״מי זה
אני?״ השיב הראל :״אני, אי־סר.״
עזרו לו כמה חכ״ים מספסלי
חרות :״איסר הקטן.״

(מימין) הבמאי היהודי״צרפתי שביקר השבוע בארץ, מתכנן מזה חצי שנה
להפיק בארץ סרט בשם ״רומיאו ויוליה בירושלים״ ,שיספר על אהבה בין
יהודיה וערבי. בביקורו בארץ הוא פגש בעמוס קינן, שסיפר לו כי כתב סיפור על נושא זה ונתן לאריק
לביא (משמאל) לכתוב תסריט. עמוס הפגיש את אריק וקלוד, ואחרי שיחה של שעה, הסכים באריי
לתסריט, והבטיח לשלוח לאריק לביא 100 אלף דולר — כדי שהוא יוכל להתחיל ביצירת הסרט.

קלוד באו׳

! בכלל, מתברר שערבי ה־ראיוגות
שנפסקו לפני למעלה

הכלל,״ גילה את התפעלותו לרופא
המטפל בשניהם :״עושה
את האלקטרוקרדיוגרמה בעצמו!״
זה לקח כמה שניות, עד
שהרופא המופתע הבין שדניאל
ז׳לין חשב בטעות, כי !התפילין
הם אלקטרוקרדיוגרמה.

בעת שהותו של זאב
שיף, הכתב הצבאי של הארץ,
בניו־יורק, הדריך אותו בעיר
הגדולה דני פנל!פ, שליח מחלקת
העלייה של הסוכנות. פנקס
הראה לשיף את פלאי ניו־יורק
ולא שכח להביאו לקיוסק לעיתונים
ולהראות לו את עיתוני
הזימה המצויירים, שניו־יורק
מוצפת בהם. לקח שיף את אחד
העיתונים, הנושא את הכותרת
סקרו (דפוק!) בידו ודיפדף בו,
כאשר ניגש אליו המוכר והתעניין
למבוקשו. שיף הצביע על
פנקס ואמר למוכר :״זהו העורך
של סקרו, אנחנו מסתובבים
בעיר כדי לבדוק את ה

לפינחס ספיר היתד, השבוע
הצעה איך לנצל את החופש
הגדול :״מתחיל החופש הגדול.
מדוע לא תיקח הכנסת
את 120 חבריה לסיורים בין
אילת וקריית־שמונה, כדי שהחברים
ידעו על מה מדברים
בכנסת.״
! האיש שדיבר הרבה ובחופשיות
גמורה נגד חופש הדיבור,
במיסגרת מלחמתו בעיתונות
ושנבחר בשבוע שעבר
למזכיר מפלגת העבודה, י ש״
ראל ישעיהו, ניסה לתקן
את הרושם השלילי שעשו בזמנו
דבריו על העיתונות. בראיון
לרן כסלו, אמר ישעיהו:
״...לא התבטאתי נגד העיתונות.
אפשר להגיד שהיה ניסוח בלתי
מוצלח של דברי. ואני בן־אדם
בסך הכל, בן־אדם יכול בניסוח
דבריו להקדים מלה אחת לשנייה
ותתקבל אי־הבנה. אני
בעצמי כותב בעיתונים, קורא
עיתונים מהיום הראשון שהכרתי
את עצמי, ואני מאמין במה
שקוראים חופש ההתבטאות, חופש
העיתונות וחופש ההתארגנות.
מאמין בזה, חי מזה.״
ליו״ר מועצת־ד,מנהלים של
בנק לפיתוח התעשיה ויועץ שר־המיסחר־והתעשיה
משה זנד•
ברג, יש בעיות לשון. לפני
שנתיים, הוא נסע לחצי שנה
לאנגליה כדי לשפר את האנגלית
שלו. עתה, כשהוא מועמד לתפקיד
נגיד בנק ישראל, עומד
זנדברג לצאת שוב לחו״ל להשתלמות
באנגלית.
למשפחת מדענים היתר,
השבוע שמחה כפולה. בו ביום
בו חגגה ד״ר שולמית
קרייטלר את יום־הולדתה,
נתמנה בעלה, הנם קרייטלר,
לפרופסור מן המניין — הראשון
שעבר על כל השלבים בארץ.
זוג הפסיכולוגים, העורך מחקר
משותף, חגג את היום בהעברת
הספרייה מחדר לחדר.
ה עול ם הז ה 17*6

מכירה.״ מוכר העיתונים הנפעם
מיהר ללחוץ את ידו של פנקס,
החל לשבח את העיתון ולהתלונן
גם יחד, על מיעוט תמונות
הזימה בעיתון. מי הבטיח לתקן
את המעוות. תוך דקות ספורות
התקהל במקום קהל רב,
ששמח לפגוש באופן אישי את
האיש המוציא לאור עיתון כה
נועז ואירוטי. בקושי הצליח דני
הנבוך להיחלץ מהמקום.
,רבים מצופי הטלוויזיה
תמהו כשראו את קריין החדשות
רם עכרון מגיש את
החדשות בטלוויזיה כשהוא מרכיב
משקפיים. שכן רמי אינו
מרכיב משקפיים בחיי היום־יום.
מסתבר שהמשקפיים צורפו לפניו
אחרי שמאפרי הטלוויזה
אמרו לו שפניו שטוחים מדי
ולא יתקבלו יפה על המסך הקטן.
רק אחרי נסיונות רבים
התברר שמשקפיים עשויים להציל
את המצב.

מונה זילנושט״ן

ישבה השפוע ב״פאב״ ,כשניגש
אליה אחד האורחים והציג
עצמו כג׳יל דיורייה (מימין למונה) ,עיתונאי-קולנוע מצרפת ואיש
יחסי ציבור של המפיקים הגדולים בצרפת, ואמר לה :״את הבחורה
הכי יפה שראיתי בישראל. מתאים לד להיות שחקנית קולנוע.״
הוא הציע לה מייד תפקיד בסרט צרפתי שיוסרט בקרוב.

מקס פריש, כתב עלי חיים
גמזו, :מעניין מי הוא זה ש
משנה
מפני שהקהל העדיף לשבת
בבית ולראות טלוויזיה, חודשו
עתה על־ידי שלושת החלוצים
בנושא: דן כן־אמוץ,
שמואל שי ואריה אכנרי,
אך בשינויים גאוגרפיים. במקום
בבתי המלון היקרים, מראיינים
השלושה באולמות יותר זולים
והערבים נושאים אופי יותר
בידורי.

הטעה את אברהם מור לתיאטרון.״

בתום שבוע הסרט הצרפתי
חזרו רוב הכוכבים, במאים
ומפיקים שבאו מצרפת, לביתם,
מלבד שניים: דניאל
ז׳ ל ץ המתאושש מהתקף־הלב
והשחקן רודה הנין המוכר
מתפקידי הגורילות שהוא ממלא
בסרטים. רוז׳ה, שהוא יהודי וגיסו
של מנהיג השמאל בצרפת
פרנסואה מיטראן, החליט
להישאר כמה ימים נוספים בארץ
כדי לעבוד בקיבוץ רגבים.

| הקונסוליה הראשונה אחדי
2000 שנה נפתחה השבוע
באילת, על־ידי קונסול שבדיה
בישראל, ג׳קי פרגר, שהוא
גם סגן ראש עיריית אילת.
! 14 בתוכנית שחקן מגיש את
עצמו בגלי־צה״ל, סיפר השבוע
השחקן אברהם מור על הביקורת
הקטלנית הראשונה שקיבל
:״אחרי הצגת אנדורה של

:דניאל ז׳לין, המאושפז
בבית־החולים דונולו ביפו, היה
מלא התפעלות והערכה לשכנו
בחדר .״האיש הזד, הוא יוצא מן

גדעון זינגר

כוכב ההצגה האירוטית ״מחברות החשק״
,חוגג את הצלחתו הגברית בהצגת־הבכורה,
במסיבה ב״קינגס קלאב״ ,כשהוא זוכה להערצת הנשים.

מכתבים

הבדיחות

ש? בגין

(וזמשן מעמוד )6
ברור לי ולכם למה דרושים שני רבנים
ראשיים.
כעת בקשר ״למחקר מדעי מוכיח״ (העולם
הזה :)1760 כידוע יש שלושה מיני
שקר: שקר — כזב ומחקר סטאטיסטי. מה
פתאום אין בכלל לשבועון הזה קוראים מעל
גיל ,55 סוף כל סוף מצאתם אחד לרפואה
את ה׳ אלכסנדר זרחין (העולם הזה .)1762
ובכן אני יליד 1904 התום הרבה שנים על
״השבועון המסויים הזה״ ומשלם מראש כל
שנה עבורו. ועוד איך קוראים, ולא רק
אני, חברים בגילי מחכים אצלי בתור לקבל
ממני את השבועון ומאוד נהנים ממנו.
ז ל מן 115־ ,1ירושלים

^ תחרות חצילומיס רצופה לתחרות הצילומים שלכם התמונה,
אשר צולמה בבית־החולים קפלן (בו
אני עובד) .החיצים מורים על הדרך לבית־כנסת
ולמרפאה לבריאות הנפש.
תרתי דסתרי, או שמא, זה משלים לזה?
ר ענן ליי, רחובות
• הקורא רענן לוי מרחוב השרון 3
רחובות, זוכה בפרס המדור בסן — 10ל״י.

השמאל החדש -
מי מכיר -מי יודע?!
אני חושב שהתופעה המאכזבת והמיי־אשת
ביותר בעולם היום — היא מה שידוע

תמונת חשכו;;
בשם אירגון השמאל החדש.
הספקנו להתרגל לעובדה המרה שהעולם
כולו על אירגוניו ומימסדיו עובר בשתיקה
מרגיזה על דיכוי ורצח עמים.
אולם כאשר התחילו להופיע בזירה אנשיו
הצעירים והמבטיחים של השמאל־הח־דש
חשבנו כולנו הנה או־טו־טו הופיעו המהפכנים
האמיתיים שיילחמו בבל תופעות
אי־הצדק באשר הם!
אולם מה קרה בעצם עם אותו שמאל־חדש?
בעירק — הפציצו מטוסים מתוצרת
סובייטית את הכורדים הלוחמים בעד
זכויותיהם הלאומיות — השמאל החדש
הפגין נגד ויאט־נאם.
אנשי ביאפרה נטבחו בהמוניהם ע״י

הניגרים בעזרת מטוסים סובייטים וטייסות
מצריים — השמאל החדש הפגין נגד הכיבוש
הישראלי של אדמות ערביות.
ב צ ׳ כוסלובקיה — נאנס עם המנסה
להשתחרר מכבלי־השיעבוד המדיני ואידיאולוגי
ע״י 500 אלף פולשים סובייטים
ידידותיים בשם אחוות-עמים סוציאליסטית
— והשמאל החדש שוב עולה על
בריקדות רק כדי שאמריקה תוציא את כל
500 אלף חייליה מויאט־נאם.
והיום ! צבא פקיסטני משמיד מיליוני
בנגלים שואפי עצמאות ומה אומר על כך
השמאל החדש?
כלום!
גיל דנני, גבעתיים

ביום רביעי, ה־ ,25.6שמענו ברדיו כי בעת
נאומו של ח״ב מנחם בגין בפני סטודנטים׳
הוא הרגוע אותם באומרו להם :״אל
לנו להבה,ל מהכרזתו של סאדאת כי הוא
מוכן להקריב מיליון חיילים. במיליון יש
הרבה אפסים.״
מה אתה אומר בגין? באמת?
לא ידענו.
ובמאה אלף יש אפסים? אולי פחות, אבל
יש. לכן את אותה חוכמה אפשר להגיד בקשר
לכל צבא בלי יוצא מן הכלל.
ואם בבדיחות עסקינן, משמע שהמצב
איננו חמור כל־כך, ואם הוא איננו חמור
כל־כך אז מה ולמה יש לפזר את הכנסת.
ואם המצב הוא אכן כה קריטי עד כי
יש לפזר את הכנסת, אז אולי תסביר לסטודנטים
במה המצב הוא כה קריטי במקום
להשתעשע בבדיחות על חשבון
מישהו אחר.
או שאולי כלל לא מעניין אותך מה
שאתה אומר אלא מעניינות אותך מחיאות
הכפיים שיבואו לאחר מכן והכותרות בצירוף
התמונה למחרת בעיתונים, אז אני
מציע לך להחליף את מקצועך ולהיות מג־חה־חקיין־ובדרן
— שם ודאי תצליח יותר.

יעקב טימברג,
ט המין
ש 7אבירן

בהקשר לפולמוס בין דן בן־אמוץ לבין
דויד אבידן אודות הסרט מין (העולם הזה

לשקופיות יפהפיות
בצבע נאמן לטבע
0 7 1 8־ו 30010
סרט הצילום של צלמי הצמרת

ת ק לי טאחך נגן ״ 12סטר או

שיחם בצבעים טבעיים
מתן כשי-חינם לכל הקונה ביולי ואוגוסט בלבד שני סרטים 0 ? 18ז010ש 3ז ^ 9
לשקופיות צבעוניות. תקליט זה חובק במיוחד למען חובבי הצילום וכולל 2ד
ממיטב השירים הישראליים החדשים והאהובים ביותר :״מתוק
מתוק״ עם יגאל בשן ולהקת פיקוד צפון ,״שבחי מעוז״

של נעמי שמר בביצוע להקת פיקוד דרום,
״הבן יקיר לי אפרים״ עם
להקת הנח ל, רבקה מיכאלי 0 0 9 0 111

ב״בים בם בום״ ,אילנית ב״בבר

^881

תל־אביב

אילנה רובינא, יורם ארבל, ששי

קשת,ועוד.

־405
אילו אפשר היה להשיג הקליט בלעדי
זה בחנויות התקליטים, היה מחירו
17.90ל״י, אך לרוכשיסרטי־ . 0 1 18׳ .״
0 1 18ז /\ 9 ^ 0010 הוא ניתן כשי
חינם -לתוספת הנאה.

אם עוד לא ניסית את סרטי השקופיות •
הצבעוניים של אגפא, זהו הרגע בו כראי לך לעשות את הנסיון ולהיווכח
בעצמך מדוע צלמי הצמרת מעדיפים אותם על כל האחרים.

מבתבה^/בוע
,)1762 יקשה על אדם מישראל לשפוט עד
כמה צודק דן בן־אמוץ בקביעותיו הפסק־ניות
בנושא.
מתוך ראייה של שלל סרטי המין והפורנו
המוצגים כאן בבתי הקולנוע המרכזיים של
קופנהאגן, שאינם יודעים מורא צנזורה,
ומתוך מגמה של כל המרבה הרי זה משובח׳
רק כך ניתן לעמוד על עליבותו של
כל סרט אשר דן במין.
תחת מסווה של סרטי מחקר וחצי־תעודיים
(״איך לעשות סרט פורנו״) ,מציגים פה סרטים
שאחריהם לבטח אי״אפשר יהיה לחדש.
כי מה עוד ניתן לחדש אחרי סרט שנקרא
פה למה? ,בו מוצגים מגעי־מין בין אשה
לכלב, בין אשה לפר. מגעים בין שתי לסביות
ומישגל דו־זוגי הנמשך כחצי שעה
וכל זאת בבית־קולנוע מרכזי המקביל בערך
לקולנוע תל־אביב שלנו. ולא במועדונים
סגורים ובו׳).
מוטב שמר אבידן יכתוב שיר־ערש או
ייצר סרטים לילדים. בזאת תמיד אפשר יהיה
לחדש ולהפתיע -לטובה.
ר או כן צ בי, קופנהאגן, דנמרק
8רושם שלילי
המאמר ״לא מלקקים דבש — אלא
(העולם ה!ה )1757 המתאר את מעשי כביכול
בדנמרק, אין בו משפט אחד שלא
קיים בו סילוף או אי־דיוק. כתוצאה מכך,
נתקבל רושם שלילי אודותי שגרם לי עוול
וצער רב.
א) תמונות אלו שעשיתי בחוברת אחת

גז ענו ת
ת א רו לעצמכם שבעיתון כמו לה־מונד או טיימס או פראוו־דה
מפרסם ועד ציבורי כלשהו קול קורא על שיהודים בצרפת,
(באנגליה או ברוסיה) הם גייס חמישי. אפשר לתאר את התגובה
בעיתונים בישראל ובכל העולם. הרעש (המוצדק!) היה
מקומם יהודים ולא־יהודים. יהודים היו מארגנים הפגנות מול
שגריריות של המדינות הנ״ל, שביתות־שבת מול, הכותל. ד״ר
רוזנבלום בידיעות־אחרונות, שניצר או רוזנפלד או וויגודסקי במעריב,
הח״כים בגין, פרוש, לורנץ, רזיאל־נאור, האוזנר בכנסת,
שרים, ר״ה גולדה מאיר, ורהפטיג, בורג, קול, בישיבות ממשלה,
אישים יהודים בכל העולם, ד״ר ודקסלר, הרב קפלן, הרב רוזן
— ומי לא — היו משמיעים את קולם על הגזענות האנטישמית
שבמדינות הנ״ל ובכעס (מוצדק) היו שואלים: איך זה קרה
שעיתונים המכבדים את עצמם כמו לה־מונד, טייטס ואפילו
פראוודה נתנו מקום לפרסום אנטישמי־גזעני.

והנה אני קורא במעריב פירסום של הוועד הציבורי למען
שלמות העם בישראל ובו אזהרה: הנוכרים, בני־משפחות מעורבות
בישראל הם גייס חמישי במדינתנו. לא פחות ולא יותר.
ושקט מוחלט — אין תגובות מצד איש בישראל. פירסום גזעני-
שוביניסטי־דתי־לאומני בעיתון ישראלי מכובד שבלי סוף כותב
על האנטישמיות שברוסיה, פולין, עיתון שדורש בשביל היהודים
ברוסיה (ובצדק) זכויות־אדם, עיתון הלוחם נגד שלילת זכויות־אדם
מיהודים בברית־המועצות ובכל מקום אחר. כי אנטישמיות
בעיני מעריב, ידיעות אחרונות, דבר, בעיני הח״כים בגין, פרוש,
בעיני השרים מאיר, ורהפטיג, קול, זה פשע (ושוב־בצדק!)
אבל שוביניזם דתי־לאומני יהודי זה דבר כשר למהדרין.
שלילת זכויות־אדם מיהודים ברוסיה זה פשע שלילת זכויות־אדם
מבני־משפחות מעורבות שלא רוצים בגיור מטעמים מצפוניים
(,הם רוצים להשתייך לעם היהודי ולא לדת משה) זה
דבר כשר. לגומולקה אסור היה להגיד שיהודי פולין הם גייס
חמישי, אבל מותר לוועד ציבורי למען שלמות העם להשמיץ
לא־יהודים שעלו ארצה עם משפחותיהם מרוסיה או פולין או
מכל מקום אחר בכדי לחיות כאן, לבנות, ללחום בשורות צה״ל
בעד מדינת היהודים — אותם מותר להשמיץ בלי שום תגובה
לא מצד ד״ר רוזנבלום או שניצר או וויגודסקי. כיום שותקים
הח״כים בגין והאומר, יוסף ספיר וד״ר רימלט, רזיאל־נאור והורוביץ
וחזן וסנה, שותקים כאילו שום דבר לא קרה: ועד

אפילו זונה אחת, ואין לי שום קשר עם
איזור הזנות.

צ׳ארלם אברג׳ל (שמאל) כפעולה
פורסמו במירמה לפני שנה, הצילומים נעשו
לפני יותר משנתיים וחצי, אז עוד לא
עבדתי עבור שום עיתון.
ב) מתוך 2200 מוניות בקופנהאגן אף
אחת לא שייכת לא לי או על שם משפחתי,
לא כל שכן באיזור זנות. אני לא מכיר

ג) שוטרי המכס שעקבו אחרי מבריח
מוכר להם, עשו פשיטה על המלון הצף
ב־ ,15.5.70 בו מצאו בקבוקי משקאות חריפים
ללא תשלום בלו. באותו יום, ומאז
ה־ 1.7.70 אני לא היה לי שום עסק על
המלון הצף. תמורת תשלום גדול מכרמי
את החוזה שלי בחזרה לבעלי האוניה. אגב,
בעלי האוניה הואשמו במכירת המשקאות

5 0 0 0דולר ל״פנתד*״
לאחר הרבה שנים שאני יושג פה
בחו״ל, התארגנו גירושלים מספר נערים
עם העזה ואומץ — וכשם שחבריהם באמריקה
הביאו שינויים והיטיבו את
מצבם של הכושים שם, אני מקווה שאלה
בירושלים יחוללו רפורמות בעמדתו
של ״הכושי״ הישראלי.
כפי שאני מבין, המנהיג שבראש אותם
נערים הוא סעדיה מרציאנו, וב-
מגמתי לסייע לו.
כיוון שאין לי את כתובתו, אהיה
אסיר תודה אם תדפיסו את מכתבי
אליו, כדי שיוכל להתקשר איתי :
לסעדיה היקר, שלומות,
כל מה שידוע לי עליך מסתכם במה שלמדתי
מן המאמר על הראיון איתך בטייס
,21.6.1971 ובכל זאת אני מרגיש כאילו
נולדתי מחדש דרכך.
כשהשתחררתי מן הצבא ב־ 1957 ניסינו
לארגן משהו והעלנו חרס בידינו...
ביולי ,1959 אחרי ואדי סאליב, ניסינו
להתארגן ושוב כולם התפזרו ״והחבילה.:נתפרדה,״
בדצמבר
1961 אילצוני לצאת מן הארץ
זלמרות שאני דור שלישי של ילידי הארץ,
נאלצתי להגר לדרום־אפריקה. ביוהנסבורג,
עם שיער מסולסל ועוד כהה, נתקלתי ב־הפלייה
הרבה יותר דרמתית מזו שקיימת
בארץ והשלטונות החליטו שאני אלמנט
מסוכן עם השפעה על הילידים הכושים

ה עול ם הז ה 1766

וזרקו אותי על אוניית משא שהפליגה לאוסטרליה.
פה באוסטרליה צבע עורי היה
בעוכרי, אבל על האונייה היכרתי אינדיאני
אוסטרלי ויחד מצאנו מחסה במטעי קני
הסוכר בצפון אוסטרליה.
היום חמדללה, לאחר כמעט 10 שנים
שאני חי פה, יש לי חברת־מכירות משלי

בישראלי
ציבורי יהודי כתב שהגויים בני־משפחות מעורבות בישראל
(או חצי גויים הם גייס חמישי.

בעבר הלא״רחוק כתב עסקן מימסדי, שלמה זלמן שרגאי,
שבני־משפחות מעורבות מרגלים הם, ודרש מעל דפי
לעצטע נייעס חרם טוטאלי על משפתות מעורבות. גם אז שתקו.
כי מה שאסור לגויים אנטישמים מותר בהחלט ליהודים גזענים,
שוביניסטים. אסור מיהודים ברוסיה לשלול את זכויות־האדם
אבל מותר בישראל לשלול זכויות־אדם מיהודים חילונים לא־דתיים
ובעיקר מבני משפחות מעורבות. מותר מבני משפחות
מעורבות בישראל לשלול את הזכויות האלמנטאריות לנישואים
וקבורה אנושית באיזשהו בית־קברות. אפילו במדינות
הכי־אנטישמיות וגזעניות, יהודים יכולים להתחתן ויש להם
בתי־קברות.
יהודי בכל מקום בעולם יכול להתחתן בטכס דתי או אזרחי.
יכול יהודי (אחרי מאה ועשרים) למצוא מקום קבורה או בבית־עלמין
יהודי או מעורב מבני־משפחות מעורבות החוקים
של הכנסת בישראל שוללים את הזכויות האלמנטאריות האלה.
כשרוצה בן למשפחה מעורבת להתחתן בישראל, צריך הוא לנסוע
לקפריסין או לעשות חתונה מקסיקאית.
מיליונים יהודים חיים בכל מדינות העולם. כשהניאו־נאצי
קולין ג׳ורדן דרש: בריטניה לבריטים — הלאה מבריטניה היהודים!
התקוממו יהודים ולא־יהודים ובצדק. אבל בישראל כשדרש
השר ורהפטיג מבני משפחות מעורבות. או גיור או
שיעזבו את מדינודישראל כי ישראל היא מדינת יהודים, אז
איש לא הגיב לא משמאל ולא מימין בישראל.
89 ! 8
ויחד עם זאת, יחד עם שלילת זכויות־אדם אלמנטאריות
מבני משפחות מעורבות, דורשים מהם שישרתו בצה״ל. זכויות
לא — חובות כן! זכות לחיות לא — חובה למות בתעלה, בגולן,
בעזה כן!
האם יש זכות מוסרית לגייס בני משפחות מעורבות לצה״ל
במצב כזה? לא ולא! על מוסר כזה אומרים: מוסר הוטנטוטי.
ומה קורה כשנופל בן למשפחה מעורבת בקרב או ממוקש?
מקום הקבורה שלו הוא מחוץ לגדר!
וכולם שותקים.
לכן על בני המשפחות המעורבות להתארגן ולפעול במלוא
החומרה נגד תופעות מסוג זה!

ס. ג .טוכרניצקי, ירושל-ם

במסעדה השנייה ולא זאת שניהלתי.

צ׳ארלס אכרג׳ל,

קופנהאגן, דנמרק

!1הגברים המופשטים בזמן האחרון עולה העולם הזה על דרד
הישר עם כל הדברים, סליחה, הגברים
המופשטים (מאד) שהוא מפרסם. מזמן הש־תוקקנו
לראות מעל דפי העיתונות חתיכים

עם קרוב למאה אלף דולר שמושקעים כציוד
ובמכונות. אין לי הרבה במזומן, אבל
אני מאמין שאצליח לארגן׳ בסביבות 5.000
דולר אוסטרלים שאני אשלח לך בהזדמנות
ראשונה שתנתן לי.
בעשרים וחמש השנים הראשונות לחיי
בארץ כאבתי הרבה והרבה עבר עלי וה־יריעה
תקצר לכתוב ספר ״אוטוביוגרפיה״
שמקיף הרבה על נושא ההפלייה בארץ.
תאר לך, סעדיה, אני שכבתי בג׳ונגלים
של אוסטרליה אחרי יום עבודה מפרך 20
מטר מתחת לפגי הקרקע, לאור עששית
אור נר וניסיתי לכתוב או ליתר דיוק לתת
ביטוי למרירות והאכזבה שסבלתי ־ארץ.
ייתכן מאוד שמכתבי לא יגיעו, אבל באם
תקבלו תשיב ותענה לי מייד
אינני יודע עד כמה אוכל ״להוות״ 1ע׳זר
לך חוץ מאשר מבחינה כספית, כל עוד
שאני יושב פה בניכר, אבל ראשית בטוחני
שתשבע נחת לדעת שאני מזדהה איתך ועם
צ׳רלי ביטון וכל היתר, ואולי מכתבי יביא
לך סיפוק לדעת שלמרות שעדיין לא נפגשנו
ושאני זר לחלוטין, אני נולדתי וגדלתי
בנחלת־ציון שאינה רחוקה ממוסררה ואני
מבין ללבך ורגשותיך ושאתה גבר לליבי.
דויד ניסני, סידני, אוסטרליה
• כתובתו של הקורא דויד ניסני:
1. >1188301,ג. ס

סעדיה מרציאנו

618 ,ז\ג 81111:6 8 , 1 *11)101׳ 1 0
2029ץ ]- 1103)1, 11086 0 3גו 26 231£0
1181:1:3113ע 6ונ 11ע 8

עסיסיים בפוזות מתאימות עם פירוט מידות
וחלקים.
אבל, למה רואים מבן־אמוץ ומאבנרי כעיתון
את הראש? דווקא אבנרי, כמטיף לעירום
ולחופש בעניין זה צריך להוות דוגמה
אישית!

״פנתרות,״

מעריצות מושבעות של
הגבר, תל־אביב

ולם

טע•.נ*ות

(וי!. 1**38
חוזרת
מ״ב קטע מעיתון על המשמר ()9.6.71
בעניין רצח הסטודנטית, מרים אייזנברג.
על פי הכתוב מסתבר שהתייר מואשם

לבדיקה פסיכיאטרית
פקודת מעצר עד לסיום ההליכים
המשפטיים הוצאה אתמול בבית-
המשפט המחוזי בתל־אביב נגד התייר
השוויצי, המואשם ברצח התייר
השוויצרי המואשם ברצח,ה-
השופט מ. צ׳רנובילסקי החליט
לשלוח את הנאשם, ארנסט ציילן,
לבדיקה פסיכיאטרית. כן החליט

גם ברצח הטלוויזיה הלימודית! (ראה הדגשה
שלי בכתוב).
מה דעתכם? רק כמה חבל שהוא לא
הצליח לרצוח את הטלוויזיה הכללית, לפני
שהטלוויזיה תספיק לרצוח אותנו.
יו נהאייזנברג (לא קרוב של הקורבן),
קיבוץ גן־שמואל

קוראים השולחים מבתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תטי־נות
למכתכיחם.

בעולם
דזסיה

הצדעה
פה אחד
היד, זה אחד מאותם רגעים, שכל אום
זוכר אותם לנצח. ברחבי העולם, קפאו
מאות מיליונים, כאשר עשרות תחנות שידור,
בשבעים לשון, בישרו על שלוש הגופות
הדוממות שנמצאו בחללית הסובייטית
סויוז , 11 כאשר נפתח הצוהר
שלה, לאחר נחיתתה, על־ידי צוות־החילוץ.
לאותו שבריר שנייה, נפלו המחיצות בין
תושבי כדור הארץ, והם הפכו לרגע, לבני
גזע אחד, אחים למשפחה אחת, המאכלסת
פיסת אדמה זעירה בחלל, פיסת אדמה ההולכת
ומאבדת את כושרה לספק חיים
ליושביה.
באותו שבריר שדייה, הצדיעו תושבי
הכדור לזיכרם של שלושת החלוצים, שנפלו
במסע הנצחי להרחבת אופקיו של
הגזע האנושי.

7¥ס ^ ס 0

ארה״׳ב

המאבק על חופש
העיתונות י -לא נסתיים

(רמה בינלאומית)

- 1 בקרב אחד, זכה השבוע חופש העיתונות
לניצחון, במאבק הנצחי בינו לבין המימשל
— המנסה, מטיבעו, להגבילו — כאשר
בית־המשפט העליון סירב להיעתר לבקשת
המימשל לאסור את פירסום מיסמבי ויאט־נאם.
אולם בקרב אחר, נמשכו הנסיונות
להגביל חופש זה.
סערה אדירה. היה זה כאשר ועדת־מישנה
של בית־ד,נבחרים האמריקאי המליצה
בפני הבית להעמיד לדין, באשמת ביזיון,
את פרנק סטאנטון — נשיא סי.בי.אס,.
אחת משלוש חברות השידור הגדולות באמריקה.
הסיבה
לצעד הנדיר: הסרט הדוקומנטארי
כיצד מוכר הפנטאגון את עצמו לאמריקאים,
שהוצג בטלוויזיה על־ידי החברה. הסרט
עורר סערה אדירה ברחבי אמריקה, לאהד
שגילה כיצד משקיע הפנטאגון תקציבים
אדירים כדי ליצור לעצמו תדמית רצוייה
בציבור. סטאנטון נתבע על-ידי ועדת־המיש־נד,
להמציא לה את כל החומר השייך לסרט
ואשר לא הוסרט. סטאנטון סירב,
בטענה כי כעיתונאי הוא רשאי להגן על־מקורותיו,
בהסתמך על התיקון הראשון
של החוקה האמריקאית*.
סילופים. הסיבה לתביעתה של ועדת־המישנה
לספק לה את החומר, היתד, ההאשמה
שחוגי הפנטאגון העלו נגד סי.בי.־
אס, לפיה ערכה החברה את השאלות והתשובות,
וחלק נוסף מהחומר, בצורה כזו,
שמשמעות הדברים סולפה.
הסיכויים הם, שהמלצת ועדת־המישנה
לא תתקבל על־ידי הבית. אולם עצם העלאתה,
שבוע לאחר נסיון הממשלה לסתום
את פיו של העיתון ויאדיר בעולם — מוכיח
כי אף באמריקה, חופש העיתונות איננו
מובטח — וכי על מנת לשמור עליו, יש
להיאבק.

ברודווי 100

בשורה אחת עם הסיגריות
המפורסמות ביותר בעולם.
ס 1פר קינג סייז
תערובת אמריקאית
מיוצרת ע־י רובק
מעלי טבק עשיר ומעולה.
כה טובות -תיירים לוקחים אותן הביתה!

מה זה בעצם
הפגנה 7

מה בדיוק עשה סרן תומס קאלבר —
איש חיל־האוזיר האמריקאי המוצב באנגליה
— ביום ה־ 31 למאי, בחברת 168
חיילים אמריקאיים נוספים, לפני שערי השגרירות
האמריקאית בלונדון?
לדברי מיפקדת חלי־האוויר, השתתף שם
סרן קאלבר בהפגנה נגד מלחמת ויאט־נאם.
ניסור נוסף. קאלבר, מצירו, טוען כפי
שיטען במשפטו — כי לא השתתף בהפגנה,
אלא הביע מחאה פרטית בפני 168
מחבריו — דבר שהוא זכותו המלאה, ב־דתאם
לחוקי• האמריקאית.
אם לא יסוג בו חיל־האוויר מכוונתו להעמיד
את קאלבר למשפט — ויותר מכך,
אם יימצא קאלבר אשם, דבר העלול להושיבו
בכלא עד שנתיים — נראה כאילו
מלחמת ויאט־נאם תימצא לה קורבן נוסף
— וגיבור נוסף.
(המשך בעמוד )12
* הדן בחופש הדיבור, שמשמעו, גס
חופש הכתיבה.

0 *1ר 1ן

ך* ש בו עשעבר מתה בתל־אביב אשה, אחרי שהופסק
^ הריונה. היה כאן מיקרה בולט של הזנחה, למרות שההפלה
בוצעה במקום המתקרא בית־חולים. נראה שלא היה
טיפול נאות, לא היתד, השגחה מתאימה, לא היו הנסיבות
האלמנטריות הדרושות כדי לבצע הפסקת־הריון בביטחה.

המצב החוקי כך, שזיכה את הנאשם, ובכך
שינה למעשה את החוק.
ניקח מיקרה הקרוב יותר למציאות בישראל. נערה בת ,17
בלתי־נשואה, בת כפר ערבי או ישוב־עולים, הרתה ללדת.
אם ייוזדע הדבר למשפחתה, קרוב לוזדאי כי אחיה יצטרכו
להרגה, כדי להציל את ״כבוד המשפחה״ .האם מותר להפסיק
את הריונה?
מיקרה אחר: אשד, נאנסה באכזריות על־ידי קבוצת גברים.
היא נכנסה להריון. האם מותר להפסיק את הריונה?

כדי למנוע מיקרים כאלה, ולהבטיח שלא
תבוצע בארץ הפלה ללא השגחה רפואית נאותה
-יש להוציא את ההפלות מתחום האפלה
של אי־החוקיות הכלתי־מבוקרת, אל אור ההסדר
החוקי התקין והמבוקר.

ובכלל, האם זכאית אשה, שהרתה מחוץ לנישואין,
להפסיק את הריונה? ומה בדבר
אשה נשואה, שאינה יכולה לאפשר קיום וחינוך
מינימליים לילד שמיני?

השבוע מלאה שנה לכניסתו לתוקפו של חוק המתיר
הפסקת הריון, בהסכמת האשד׳ ,בהשגחת רופא מוסמך־ ,במדינת
ניו־יורק.
בבריטניה נתקבל חוק כזה עוד בשנת .1967 בסקנדינביה
הוא קיים זה מכבר. ביפאן, וברוב הארצות הקומוניסטיות,
מותרת הפסקת־ההריון ללא כל הגבלה שהיא, על פי דרישת
האשד בלבד.

ף* יימות שלוש גישות לבעייה זו.
הגישה הראשונה, המעוגנת בתורת הפנסיה, ה־קאתולית,
אומרת: מרגע היודצר העובר, הוא יצור אנושי
בעל נשמה, בעל חיים משלו, ואין להרגו אף אם יציל
הדבר את חיי אמו.

דוגמה נוספת: אשה הרה השתמשה בתרופה, ולפתע נסתבר
כי הדבר יביא בהכרח ללידת יצור חסר־אברים או
דפקטיבי. או שהאשה חלתה בתקופת־ההריון במחלה, הגורמת
לאותה תוצאה. האם מותר להפסיק את ההריון?

שאלות מוסריות אלה מוכרחות להביא, בסופו
של דבר, לתפיסה מוסרית עיקכית האומרת
שטובת האשה קובעת, וכי האשה ה מבוגרת
לבדה היא השופטת לגבי טובתה.

ההפלה, ההורגת ולד שטרם הוטבל, גוזרת
על נישמתו אש־גיהינום נצחית.
הגישה השנייה, המעוגנת בתפיסת־החיים המודרנית,
אומרת: האשת שולטת בגופה, לה — ולה בלבד — הזכות
להחליט אם ללדת, אם לאו.

זכאית היא להפסיק את ההריון בכל עת שתרצה,
על פי החלטתה הריבונית.
הגישה השלישית, המסייגת תפיסה זו, אומרת:
יש להצדיק ולאפשר הפלה כחוק, בנסיבות מסויימות.
אני דוגל בגישה השנייה, הגישה של ריבונות האשה על
גופה.
אולם כדי להקל על חברי־הכנסת לצעוד צעד מכריע קדימה,
ביססנו את הצעתנו על הגישה השלישית, הגישה של
היתר מסוייג.

הקורבן
ב״ 26 ביוני אחרי הפסקת״הריון שנערפה בבית־החוליס
״עין־גדי״ בתל־אביב. אחותה גילתה אותה אחרי הניתוח
במצב של חושר־אונים, מאחר שלא נתעוררה כלל
מן התרדמה. שום רופא או אחות לא היו במקום.

אנו מציעים לכל חברי הכנסת, התומכים
עקרונית ברוויזיה של החוק לגבי הפלות מלאכותיות,
להצביע בעד העיקרון האומר: יותר
במדינת־ישראל להפסיק הריון כחוק, כהסכמת
האשה ובהשגחה רפואית, בנסיבות מסויימות
וקבועות.

כל הדעות האלה התבדו בצורה מדהימה
ממש, ובשנים האחרונות דווקא.
בשבוע שעבר פירסמה ועדת־מומחים של אחד הגופים
הרפואיים השמרניים ביותר בעולם, ההסתדרות הרפואית האמריקאית,
דו״ח מחקר המפריך סופית את הגירסה כאילו
ההפלות גורמות לסיבוכים אמוציונליים, ומגדירה אותה כ־
״אגדה״.

כמעט אין ויכוח על העיקרון שיש להפסיק׳ את ההריון,
אם יש סכנה לבריאות האשה. וכאן מתעוררת השאלה: מהי
דרגת הסכנה? תשעה אחוזים? חמישים אחוז? עשרה אחוז?
כאן עומד במיבחן עיקרון מוסרי. אם הריגת הוזלד הוא
רצח — כי אז אסור להרוג ולד גם לשם הצלת חיי האשה.
קדושת החיים אינה ניתנת לחלוקה. אולם, אם מותר
להפסיק הריון כדי להציל את האשד — ,משמע שאין הפסקת
ההריון בבחינת הריגה כלל, והדבר חייב לשנות את
הגישה המוסרית גם לגבי המיקרים הבאים.
למשל: אירגון הבריאות הבינלאומי קבע רשמית כי המושג
״בריאות״ כולל את ״מצב הרווחה הגופנית, הנפשית
והחברתית.״

כך, אגב, נקבע בבריטניה עוד בשנת ,1938 במשפט שעשה
היסטוריה משפטית — משפט ״המלך נגד בורן״.
בורן היה רופא בעל־שם, שביצע בגלוי, אחרי הודעה
מוקדמת למשטרה והתייעצות עם רופאים אחרים, הפסקת
הריון של נערה בת ,14 שפותתה על־ידי חיילי חיל־הפרשים
הבריטי לבקר בקסרקטין שלהם, בטענה שיראו לה סוס
בעל זנב ירוק. החיילים אנסו אותה, והיא נכנסה להריון.

בניגוד לחוק הכתוב, פירש כית־המשפט את

הרי במדינה זו מותר להשתמש בגלולות נגד הריון, ובכל
אמצעי־המניעה למיניהם. מותר להשחית זרע, בניגוד ל־מיצוות
התורה. מותר לאשה להישאר בבתוליה עד יום
מותה. כל אלה הם גורמים חשובים לעין־שיעור לצימצום
הילודה. היעלה על דעת חבר־כנסת להציע חוק לאיסורם?

טענה אחרת, ששלטה בכיפה בעולם במשך שנים רבות,
היתה שהפסקת־ד,הריון גורמת נזק גופני ונפשי, מביאה לעקרות
ולדיכאון מסוכן.

^ אילו נסיבות
מחוץ לחוג השמרני ביותר של הוואתיקאן,
אין ויכוח על כף שמותר להפסיק הריון כדי
להציל את חיי האשה.

משמע, שהדאגה לבריאות האשה כולל את
הדאגה למצבה הנפשי -הסוציאלי של האשה,
ודאגה זו מצדיקה הפסקת-הריון.

איזו טענה היא זאת? איך היא עומדת ב
מיבחן ההיגיון?

ברור שעידוד הילודה הוא עניין חינוכי יו־סוציאלי,
ואין להשיגו בדרכי כפייה וחוק.

יש להתיר הפסקת־הריון?

ך * ושמעו טענות רבות נגד חופש הפסקת־ההריון.
ן | כמו בוזיכוח על התרת היחסים ההומו־סכסואליים בין
מבוגרים, רוב הטענות נובעות מרבדים אי־ראציונליים, שמקורם
בתפיסות שאבד עליהן הכלח.
אולם כמה מן הטענות מתעטפות, לפחות, באיצטלה ראציו-
נלית.
כך אומרים, למשל, שאין להתיר הפסקת־הריון משום שהאומה
זקוקה לריבוי, והמדינה לכוח־אדם.

הוועדה קובעת כי ההפלות הן ״בטוחות כמידה
מספקת, אס בוצעו בשלושת החודשים
הראשונים של ההריון, בבית-חולים או בקליניקה
מוסמכת.״

הגליון?כולל5
בעולם י המחאה ששת הכותרת ״אנחנו ביצענו הפלות!״.
מינשר של 374 נשים גרמניות, שהודיעו רשמית כי
אמנם עברו הפלות בניגוד לחוק. השמות כוללים כמה
מן השמות המצלצלים ביותר בגרמניה. לפי החוק ה גרמני,
נאלצה התביעה הכללית לפתוח בחקירה פלילית
בכל מיקרה. פעולה זו באה בעיקבות מחאה
גדולה דומה של נשים צרפתיות, התובעות גם הן את
שינוי החוק הפלילי. התמונות בשער כוללות את השח קניות
רומי שניידר ושמנטה ברגר, והדוגמנית ורושקה.

בארצות־הברית הפוריטנית, מבוצעות כיום הפלות כחוק,
ובעיקבות פסיקה של בתי־המשפט, ב־ 17 מדינות ובעיר
וושינגטון.

ך • ארץ אין מבצעים את החוק לאיסור ההפלות, ל־
^ הוציא מיקרים מסויימים.
אנו מתנגדים לחוקים שאינם מבוצעים, כי הדבר יוצר
שני סוגי־חוקים — המבוצעים והבלתי־מבוצעים.

בית־המחוקקים, הסובל מצב זה, משתמט
מאחריותו. אם אינך סבור שיש לבצע את החוק
-עליך לאזור אומץ ולבטלו.
מה גם שקיום החוק פוגע בהשגחה הרפואית, וממילא
בביטחון האשד, ובזכויות מיעוטי־היכולת, כי המחיר הוא
יותר גבוה.

אולם בעיקר הוא פוגע בזכויות-היסוד של
האשה.

(המשך בעמוד )28

בעולם מלחמת ויאט־נאם

צעד גוסף קדימה
הזימון של הצהרתה היה מדייק להפליא:
כאשר העלתה השבוע ראש משלחת צפון
ויאט־נאם לשיחות־השלום בפאריס, הגברת
בין* ,את הצעת ארצה לחיסול מלחמת
ויאט־נאם, לא יכלה למצוא זמן מתאים
יותר: היא זכתה לתהודה חיובית מקסימאלית
בארצות־הברית, כבשאר חלקי תבל.
פעם ראשונה. בארצות־הברית, הצליח
הסנאט, בשבוע שעבר, להעביר החלטה הקוראת
לסיום המלחמה בתאריך ספציפי —
בתנאי שצפון ויאט־נאם תשחרר לפני כן
את כל שבויי איצות־הברית שבידיה. היתה
זו הפעם הראשונה שהסנאט העביר החלטה
הקוראת לסיום מוגדר של המלחמה. ערכה
המעשי של ההחלטה היה מוגבל, אן השפעתה
על דעת־הקהל היתה רבה מאוד.
כמה ימים לאחר ההחלטה בסנאט, החליט
בית־המשפט העליון של ארצות־הברית כי
ממשלת ארצות־הברית לא הצליחה להוכיח
שעל־ידי פירסום מיסמכי ויאט־נאם הסודיים
ייגרם נזק לביטחון המדינה — והירשה
לניו־יורק טיינזם להמשיך בפירסומם.
קרקע פוריה. על רקע התפתחויות
אלה, שדחפו את התערבות האמריקאית ב־ויאט־נאם
לקראת קיצה המהיר, העלתה גברת
בין את הצעתה שלה: שיחרור השבויים
האמריקאים — בו־זמנית ובאותו קצב של
נסיגת הכוחות האמריקאים.
ההצעה החדשה לוקה עדיין במידה רבה
בחסר: אין בה סעיף אודות נסיגת כוחות
הויאט־קונג מהדרום, במקביל לנסיגת האמריקאים.
למרות
זאת, העריכו השבוע מומחים בפאריס
כי היה בהצעה משום צעד גדול
קדימה — לקראת חיסול המלחמה.

ארצות־הברית

הפגתריס הערומים
איך היתד, משטרת תל־אביב מגיבה על
תהלוכה, שבה היה צועד לאורך כל העיר
גבר ערום כביום היוולדו — סליחה, לא
בדיוק: לבוש פרח מאחורי האוזן? קשה
להניח שהאיש היה זוכה לסיים את מיצעדו.
מתרומם -זה העניו. הוא היה
אחד מ־ 5,000 הומוסקסואלים, לסביות וסתם
אוהדים, שהשתתפו, לבושים ברובם, בתהלוכת
מחאה, בתביעה לשים קץ לחוקים המפלים
אותם לרעה משאר האזרחים. לאורך
השדרה השישית המפוארת מגריניץ׳ וילג׳
ועד הפארק המרבזי, הם פסעו באון, כשהם
נושאים כרזות כמו, :אהבה הטרוסקסואלית
— ניתנת לריפוי.׳ הנורמלי זה בסדר, אבל
מתרומם — זה העניין.׳
מטרתה של ההפגנה היתד, להפעיל לחץ
על מועצת עיריית ניו־יורק, כדי שתכניס
לחוק נגד אפליית תוספת בדבר ,,אוריינטציה
מינית,״ לדברי חוגים רשמיים של ברית
ההומואים הקיצוניים — משהו מעין הפנתרים
הערומים — הבטיחו כבר מראש רוב
חברי המועצה להצביע בעד תיקון זה.
מה שרק מוכיח, עד כמה חסר להם שם,
במועצה, גבר כהלכה, כמו ח״ב מרדכי
סורקים.מכנסת ישראל, למשל.

003ר

״811000׳ 1050 2001

1055
| * 1080

* 50ד1

נ מו כ! ה מ קלט הנ 1ד 1/בבר באיכותו 819001

ב ר צונ ך
להתקשרעם[
בנ ק די ס קונ ט
ל א חר ש עו ת
ה ע בו ד ה?

!@111 $011/11(8-108012

מקלט הטלויזיה הטוב בעולם!

מכירה של מקלטים חדישים
(לשת שתה בכמות מצומצמת) כבר החיה.

גם עבור עולים חד שים.

שרות מעולת בכל וחני הארץ

סוכן בי עדי בישראל, :גנורי״בע״נז
7פרץ , 4ת א סניף:ז־רר השצמאות

תלאביב 54572
י רו ש לי ם 532650
חיפה 521285
דיםקונטו 0ון
ש רו ת נו סףשל

בנ ק די ס קונ ט

לעזאזל הלקוח,
העיקר בעל־ הבית
מה קורה למלצר הגון, המוצא לחובתו
להגן על אורח, לגלות את אוזנו שלא
להזמין מנה מסויימת, כי היא מקולקלת?
מלצר כזה, מסתבר, איננו אלא מועל באמון
מעבידו. כך, לפחות, קבע השבוע
בית־דין לביטוח אבטלה במדינת איובה.
משום כך, לא רק שהמעביד רשאי לפטרו,
אלא שהמלצר המוזר איננו זכאי אפילו לפיצויי
אבטלה.
איפה השם הטום? המלצר המסויים
היה מלצרית בשם דורותיאה גרדנר, בת .57
היא פוטרה על־ידי מנהל המסעדה לאחר
שסירבה להגיש לאורח מנת צלי שד,יתד
שרופה לגמרי.
כאשר פנתה לקבל דמי ביטוח אבטלה,
נענתה גרדנר שהיא אשמה ב״התנהגות לא־נאותה
מצד עובד״ :״הנ״ל פגעה בשם הטוב
של המסעדה,״ נאמר בהחלטה ,״ולא
הקפידה לשמור על מיטב האינטרסים של
המעביד שלה.״
• מתחרז עס סין
ה עול ם הז ה 1766

פגיעה בריבונות
עד שדברים אלה יראו אור, אני בטוח שגם
עיתונים אחרים יגיבו בחומרה על הפגיעה
הגסה בריבונותה של ישראל, שבוצעה
בשבוע שעבר, כאשר שני אנשי
השגרירות האמריקאית הקשורים, כנראה,
לשרות האם־בי־איי, החרימו את דרכונה
של תיירת נוצריה, חברת הליגה להגנה.
הדבר לא נעשה בבניין השגרירות, אלא
בביתה של התיירת, במירמה ובניגוד לרצונה.
התיירת, לפי הידיעה בעיתונות, מבוקשת
על־ידי השלטונות בארצה כחשודה בהטרדת
דיפלומטים סובייטים, ובשימוש, לצורך
כך, באמצעים אלימים. אך לעובדה
זו, במידה והיא תוכח, אין כל חשיבות.
מדינת ישראל, אם אינני טועה, היא עדיין
מדינה ריבונית, ולא ״יתכן שאנשי האים־בי־איי
יפעלו בה כבתוך שלהם. יש לנו משטרה
ואפ־בי-איי משלנו, ואם האשד, עברה
על החוק וראוייה להסגרה לידי שלטונות

ארצות־הברית, או להחרמת דרכונה ללא
משפט, יש מי שיבצע כאן את המלאכה.
אם ממשלת ישראל אינה רוצה לחזק את
השמועות המגונות ברבר היותנו גרורה
אמריקאית, המופצות בעולם על־ידי הרוסים
והערבים, עליה לתבוע מייד את החזרת
הדרכון לבעליו, ואת הרחקתם מהארץ של
שני אנשי האם־בי־איי, אשר הפרו את חוקי
המדינה ופגעו בריבונותה.
דרך אגב, כאשר שרותי־הבטחון הישראליים
גילו בזמנו את מקום הימצאו את
יוסלה שוכמאכר, וביקשו מהאם־בי־איי
רשות לשחרר את הילד מידי חוטפי ,:היתה
התשובה האמריקאית :״נוכחותכם כצום
י ם רצוייה.״ לתשובה כזו ראויים ודאי
גם נציגי שלטונות הביטחון האמריקאיים בארץ,
במידה והם לא יפרו כאן את חוקי
המדינה. מפירי חוק יש לנו, תודה לאל,
משלנו.

הערבים המטומטמים האלה ישגעו אותי.
כל מה שאנחנו עושים למענם — לא מוצא
חן בעיניהם. הם לא מפסיקים לקטר, ליילל,
לבכות ולהתאונן.
קחו, למשל, את סיני: סללנו למצריים
כבישים, הפרחנו את השממה,
הקמנו ישובים והיאחזו־יות
במידבר הנורא, הבאנו
מים וחשמל, פיתחנו רשת
מסודרת של תחבורה, וזה
עדיין לא מוצא חן בעיני המצרים.
הם פשוט רוצים שנסתלק
משם, כפויי־הטובה

או, תקחו את עניין לבנון:
ממשלת לבנון המטומטמת
הגישה בשבוע שעבר תלונה למועצת־הביט־חון
נגד ישראל, המסיגה, לדבריה, את גבולה,
ופולשת לשיטחה הריבוני.
וכל זה למה? רק משום שהכשרנו רשת

של כבישים ליד כפרים לבנוניים, הסמוכים
לגבול שלנו.
לכל הרוחות, אני לא מבין את הממשלה
הלבנונית! סוללים להם כבישים, מחברים
את השטחים הנידחים שלהם לרשת החשמל,
מביאים לכל הכפרים מים
בטאנקים, והם עוד מתאוננים!
הרי
למענם אנחנו עמלים
וטורחים! אנחנו לא חוסכים
שום מאמץ והוצאו תכדי לשפר
את תנאי התחבורה
בין הכפרים שלהם. הייתכן
שבמאה ה־ 20 לא יהיה כביש
בין כפר לכפר? אנחנו מבצעים
עבודות, שאותן צריכה
היתה ממשלת לבנון לבצע מזמן, והיא עוד
מתלוננת! זה ממש מייאש.
אני אומר לכם: אסור לעשות טובות לאנשים
האלה. אפילו תודה לא אמרו.

ערבים כפויי־טובה

אצלנו זה לא יקורה
גילוי המיסמכים הסודיים בעניין מלחמת
ויאט־נאם, ופירסומם בעיתונות האמריקאית
בניגוד לרצונה של הממשלה, היא אחת הידיעות
המרעישות והמפחידות ביותר של
המאה ה־ ,20 מסתבר שלא רק ממשלות טו־טאליטריות,
דיקטטוריות וקומוניסטיות משקרות
במצח נחושה לעמיהן. גם ממשלה
דמוקרטית מסוגלת, כנראה, לשקר לעמה.
דבר נורא כזד, לא יכול, כמובן, לקרות
אצלנו. ולא משום שהממשלה שלנו לא תעלה
בדעתה לשקר לעם. ספיר שיקר לנו, כאשר
הודיע יום לפני הפיחות שלא יהיה פיחות.
הגברת מאיר כנראה לא דיברה אמת, כאשר
אמרה שהממשלה לא הביאה בחשבון מה
עלולות להיות תוצאות ההפצצות לעומק
במצריים, מבחינת המעורבות הסובייטית.
הממשלה ודאי לא סיפרה לנו את תאמת
כאשר הכריזה שלא החמצנו אף הזדמנות
אחת להגיע להסדר של שלום עם מצריים,
ופרשת גולדמן קרעה לראשונה את המסווה

מעל פניה המתחסדים של הממשלה. אין לי
ספק שבעוד הרבה הזדמנויות שיקרה לנו
הממשלה ביודעין, ובתירוץ שהשקר הוא
לטובתנו.
ובכל זאת, השערוריה של גילוי המיס-
מכים הסודיים באמריקה לא תיתכן אצלנו.
הסיבה לכך פשוטה. אצלנו לא כותבים
מיסמכים. הכל מתנהל עדיין בפתקים, כמו
בתקופת ההגנה, או מעל כוס תה בבית
״שרינו,״ ״חברינו,״ ו״אנשי שלומנו.״
איש, כפי הנראה, אינו שומר על הפתקים
העוברים מייד לייד, וכאשר הממשלה רוצי׳
לשקר לעם, או, לפחות, להעלים ממנו
את האמת, היא פשוט מזמנת ישיבה של
ועדת עורכי העיתונים ומסבירה להם מדוע
אסור, במצבנו הבטחוני המייוחד, לספר
לעם את האמת. ועורכי העיתונים שלנו,
הנתונים בין כה וכה לחוקיה החמורים של
הצנזורה, מצייתים כמו ילדים טובים, ועוזרים
לממשלה בהעלמת האמת מהציבור.

אותם, אבל לא יזיק גם לחשוד בהם.
ידיעה, למשל, כמו ביקורו של טובו
סובייטי בארץ, כדאי להעלים מידיעתם של
שרי מפ״ם והמפד״ל. הרי ויקטור שם־טוב
מסוגל מייד להעביר אח הידיעה למוסקבה,
ושר־הדתות, עם הקשרים המיוחדים שלו,
עלול עוד להעכיר את הידיעה הסודית ל־

אלוהים. והרי אנחנו יודעים שעל אלוהים
אי־אפשר לסמוך. יש לו חישובים משלו,
שהם לא תמיד לטובתו של עמו הנבחר.
אז מה שבטוח — בטוח. ולקונץ הזה,
רבותי, קוראים בטרמינולוגיה הפוליטית:
״דמוקראטיה.״
יפה, אה?

התוצר הלאומי של ישראל
העיתונות של השבוע שעבר הביאה לנו אוי,
הידיעה המעודדת והמחניפה על היוצרות
עודף של 80 מיליון ביצים
בארץ. הסיבה המדוייקת לכך טרם
הובררה, אך חוגים ביטחוניים משערים
שזה בגלל הפסקת־האש הארוכה.
תמיד
ידעתי שיש לנו ביצים, ושאת
המיצרך החיוני הזה אנחנו יכולים ל־

ייצא לא רק לארצות הנחשלות, אלא גם ל־ארצות
!־,מפותחות, אבל מעולם לא
העליתי בדעתי שיש לנו עודף של
40 מיליון זוגות ביצים. כמה חיילים
יש לנו, לכל הרוחות?! מי
שמע על עם של שנים וחצי מיליון
אנשים, שיש לו 40 מיליון זוגות
ביצים לייצוא?
כל הכבוד לנו. באמת — כל הכבוד!

מצריים מאיימת בשלום
את אשר יגורנו בא!
מר חסנין הייכל, פרשנה המדיני הנודע
של מצריים, אמר לפני שבוע בטלוויזיה המצרית
ששלום במיזרח התיכון יהרוס את
מדינת ישראל.
סוף־סוף, לאחר שלוש מלחמות, הם תפסו
את נקודת־התורפה המאיימת על עצם
קיומנו. סוף־סוף הם הבינו שמומחים סובייטים,
טילים, מטוסים ומלחמת־התשה רק
מחזקים את רוחה של ישראל. סוף־סוף הם
תפסו ששלום עבורנו פירושו מיתון כלכלי,
שביתות פרועות, גל של ירידה מהארץ
ובדיחות מהסוג של ״אחרון היוצאים מהארץ
יכבה בבקשה את החשמל.״ זה לקח
להם הרבה זמן, אבל בסופו של דבר הם

תפסו את העסק.
עכשיו הם מתארים לעצמם, ודאי, שהם
יציעו לנו שלום, ואנחנו תיכף מרימים את
הידיים ומבקשים רחמים. מר חסנין הייכל
אינו מכיר, כפי הנראה, את הממשלה שלנו.
אנחנו עוד לא מקבלים כל־כך מהר הצעות
שלום. אפילו אם הם יציעו לנו את שארם־
אל־שייך או את כל סיני תמורת חתימת
הסכם שלום.
אחרי הכל, הממשלה שלנו לא מטומטמת
לגמרי, ואני בטוח שהיא תחשוב טוב־טוב
לפני שהיא תסכים להיכנס לתוך מלכודת
השלום, המאיימת על עצם קיומה ובטחונה
של המדינה.
זה לא ילך להם כל־כך בקלות!

הכנסת מזדהה עם יהודי רוסיה
עיתון ״הארץ״ תקף לפני שבוע במאמר
ראשי את חברי־הכנסת, שנעדרו מאולם
המליאה בשעה שנערך שם דיון במשפטים
המחודשים נגד יהודי ברית־המועצות. מיספר
חברי הכנסת באולם היה אותה שעה בין
עשרה לעשרים, .
אני לא מבין את ״הארץ.״ הוא לא תופס
מה קרה שם? הוא לא מבין שחברי-
הכנסת, בהשפעת שביתות־השבת שיהודי
רוסיה עורכים במסדרונות הקרמלין, וכאות
הזדהות עם שיטות מאבקם של היהודים
שם, ערכו אותה שעה באופן ספונטאני
שביתת־שבת מלוכדת ואמיצה במיסדרונות
הכנסת.
היו כאלה שהציעו גם שביתת־רעב במיז־

נון, בעיקר חברי ״אגודת־שומרי־משקל״
וח״כים אחרים, המבקשים כבר מזמן להפגין
נגד טיב המזון, אבל הרוב המתנגד
לפעולות מחאה ראוותניות, העלולות לחבל
בסיכוי המסתמן לחידוש היחסים בין ישראל
וברית־המועצות — החליט לשתות
במיזנון כוס תה, ולאות מחאה נגד מדיניותה
האנטישמית של ברית־המועצות, להמתיק
את התה בכפית סוכר אחון בלבד.
זה יפה מאוד, ואני מתפלא ש״הארץ״
לא עמד על עומק הזעזוע הנפשי ״שעבר
אותו יום על חברי־הכנסת, כתוצאה מהם־
תגפות זו, ולא טרח לברך את נבחרי האומה
על עמידתם הגאה במסדרונות הכנסת,
שפגעה כראוי כממשלת ברית־המועצות.׳

ספיר שופד את דם הפועלים
לפני ימים מיספר, בארוחה חגיגית שנערכה
במועדון בעלי־התעשייה, או בהזדמנות
דומה לזו (לא שמתי לב לפרטים),
הכריז שר־האוצר :״הממשלה תתן מכת־נגד
לעובדים הרוצים לערער את הכלכלה.״
זה ממש לא פייר. פשוט עלילת־שווא-

אם אחת המטרות הנסתרות של הפועלים
השובתים היא להגיע ביום מן הימים ל-
דירת־שרד קטנה, המזכירה לפחות את די-
רות־השרד העומדות לרשות השרים. שום
פועל בר־דעת אינו מאשים את ספיר שהוא
מערער את כלכלת המדינה, כאשר הוא חי

הממשלה אינה סומכת על הממשלה
העובדה שהממשלה שלנו אינה סומכת
על העם, ומוכנה כל יום שני וחמישי להגיש
הצעת אי־אמון בו — עוד מתקבלת
איכשהו על דעתי. זה סביר. במישטר דמוק-
ראטי נורמלי קורה לא אחת שהנבחרים
אינם סומכים על בוחריהם, ומכניסים להם
מדי פעם בפעם, בשמם ולטובתם, חוקן
קטן. זה קורה במשפחות הכי טובות. אבל
ממשלה שאינה סומכת על חברי הממשלה
— זה פנומן פוליטי, שעליו רק אנחנו
יכולים לרשום פאטנט.
קראתם בעיון את הידיעות שפורסמו בעיתונות
שלנו בקשר לביקורו של העיתוי
נאי־הסוכן הסובייטי ויקטור לואים? ג־

״הארץ״ מיום ד׳ שעבר, נתפרסמה, בין
השאר, הפיסקה הבאה. ואני מצטט מילה
במילה:
״אחרי צאתו (של לואיס) מהארץ, נערכו
שתי ישיבות ממשלה בהן לא נמסר לשרים
על פגישתו עם שמחה דיניץ. רק
לאחר שהיה ברור כי הידיעה תתפרסם בטייס
הוחלט לספר על כך לשרים האחרים,
כדי שלא יקראו על כך בעיתון זר.״
אתם מבינים מה שמתרחש כאן? מסתבר
שבממשלה יש שני סוגי שרים. ישנם ״שרינו,״
אנשים מהימנים, סוג אלף־אלף, שאפשר
לסמוך עליהם ולספר להם סודות,
וישנם השרים ״האחרים,״ שאפשר לכבד

האם שמעתם איזה ועד־עובדים מכריז שמטרת
השביתה שלהם היא ״לערער את
כלכלת המדינה?״
הפועלים בסך־הכל רוצים לנסוע לעבודה
במכונית מפוארת, כמו זו של שר־האוצר.
הם רוצים מדי פעם בפעם לנסוע כמוהו
לחוץ־לארץ, בשליחות הציבור שאותו הם
משרתים. גם הם היו רוצים לאכול לפעמים
במסעדה מפוארת, בשעה שהם דנים על המצב
הכלכלי של המדינה, ואני לא אתפלא

מעל ליכולתנו, למען הציבור, ואין שום
סיבה שספיר יעליב אותם ויאשים אותם בחבלה
מכוונת כאשר הם בסך הכל רואים
בו דוגמה ומופת.
מה זה פה? אסור כבר לפועלים לקוות
שגם הם יוכלו פעם לחיות על חשבון הציבור,
אותו הם מוכנים לשרת בנאמנות?
כאשר שר־האוצר וכל האזרחים במדינה
הזאת יסתפקו ב״לחם ועבודה,״ יסתפקי
ודאי גם הפועלים בהשגת מטרה נשגבה זו.

רים בצה״ל, מתנגדים לבניית שיכונים לזוגות צעירים
בסמוך לשכונתם. התושבים, המאוגדים במיסגרת אגודה
שיתופית צהלה, הגישו צו מניעה נגד החלטתה של
העירייה להקים שיכון לזוגות צעירים בנווה־צהלה.

לא הושגה פשרה
במשפט פדרמזי—,,הארץ
נסיון להשיג פשרה כמשפט שהגיש יקו־תיאל
פדרמן, מבעלי רשת המלונות ״דן״,
נגד היומון ״הארץ״ ,בגלל הפירסום באילו
אנשי לנסקי שותפים כבתי-המלון ,-נכשל.
התביעה היא על סך מיליון לירות, והצעת הפשרה
הזכירה סכום של 50 אלף ל״י, שייתרם לקרן הפנטומים.

טרגדיה נוספת
ביו שרי הממשלה
אין מזל לשרי ממשלת־ישראל בחייהם
הפרטיים. שבוע אחד בלבד, אחרי שפורסם
בי בנו של אחד משרי הממשלה היה מעורב
בתאונה טראגית, בה ניספה אדם,
פקדה טרגדיה את משפחתו של שר נוסף.
כתו של אחד השרים כממשלת־ישראל,
ניסתה השבוע לאבד את עצמה לדעת, ב•
עיקכות אהבה ניכזכת. הכת, שטרם הגיעה
לגיל בגרות, ניצלה

על מה רצה ויקטיר לואיס
לנהל משא־ומתו י
הנושא היחידי שעליו התכוון ויקטור לד
אים לנהל משא־ומתן בעת ביקורו המיס־תורי
בישראל, היה: הגדלת מיכסת העלייה
היהודית מברית-המועצות לישראל,
תמורת שביתת-נשק כתעמולה הישראלית
והציונית נגד יחס ברית־המועצות ליהודים.
גולדה מאיר דחתה הצעה זו, שהועברה לה באמצעות
שימחה דיניץ, ועל רקע זה יש להבין את דברי גולדה,
שאמיה ברוגז בי לא תתמקח על גורל היהודים

נראה שהבירור בתביעתם של תושבי צהלה יגיע עד
לאינסטאנציה הגבוהה ביותר, בדרג של שרים, שלא
כונסה עד כה אף פעם לצורך תביעה דומה.

מגעים ביו הסוכנות
לפנתרים השחורים
מגעים שקטים מתנהלים בין ראשי הסוכנות לבין
מנהיגי הפנתרים השחורים. אנשי הסוכנות מנסים לשכנע
את הפנתרים, כי המשך פעילותם תגרום נזק לעלייה.

בפגישה שקיים יו״ר הנהלת הסוכנות,
אריה פינקוס, עם הפנתרים, גילה בי
דו״חות של שליחים מחו״ל מראים בי עולים
חדשים מהססים לעלות כגלל הידיעות
על הפנתרים השחורים.

רשות השידור לא תדווח
על צעדת הולנד
רשות השידור לא תדווח, לא בטלוויזיה
ולא ברדיו, על השתתפות משלחת צה״ל
בצעדת הולנד. החלטה זו התקבלה אחרי
שצה״ל סירב לצרף צוות כן שלושה אנשים
מרשות השידור בדי לכסות את המסע.
רון בן־ישי, הכתב הצבאי של הטלוויזיה, יצטרף
אמנם לצעדה בהולנד, אולם כאישיות פרטית. דיווחיו של
רון יתפרסמו בעיתונות הישראלית, אך לא ברדיו.

תושבי צהלה נגד
שיכון לזוגות צעירים

הודעה רקוואים
החל בשבוע הנא, יופיע ״העולם הזח״
בכל רחבי הארץ ביום ג׳ בבוקר (ולא ביום
ד׳ ,כמקובל עד כה) .ברחובות תל־אביב
יימצא השבועון למכירה ביום נ׳ בערב
(במקום ביום ג׳ בערב).

מעקב_אחרי
עולים חדשים
אחרי הפירסומים בעיתונים על רישום
עשרות עולים חדשים שאינם יהודים ביהו•
דים, הורה שר-הפנים ד״ר יוסף בורג לע רוך
רישום של משפחות מעורבות במרכזי
קליטה.
העולים החדשים אינם משתפים פעולה.

משרד המשפטים
מגביל שופטים
בעיקבות כמה מיקרים של התערבות־יתר מצד שופטים
במשפטים המתנהלים בפניהם, העכיר משרד-המש-

תושבי שכונת צהלה, שרובם היו בעבר קצינים בכי
תביעת
לנסקי —
טכסיס פוליטי

פטים הוראה לשופטי בתי־משפט השלום,
להימנע ממתן עיצות
למתדיינים בפניהם.
הוראת
משרד המשוטים
פונה לשופטים שיסתפקו
רק במתן פסק
הדין.

הסיבה האמיתית שבגללה הגיש מאיר לנסקי את תביעתו
על מיליון ל״י נגד •דיעות אחרונות, בטענה שהוציא
עליו שם רע בהגדירו אותו כראש סינדיקאט
הפשע — נעוצה במצבו המישפטי בישראל.

ידידיו של לנסקי כהוגי השלטון יעצו לו
להגיש משפט בזה -בדי לאפשר לשלטונות
לדחות את גירושו מן הארץ, כטענה
שהעניין הוא ״סוב יודיצח״.
משרדי התיירות יטפלו בנפגעי
הנאצים

אמנם אין הטענה נכונה מבחינה פורמלית, מכיוון שתביעת
דיבה אזרחית אינה נוגעת במישרין לגירוש,
אולם ניתן לטעון מבחינה ציבורית כי אין מקום
לגרש את האיש בגלל חשד של עבר פלילי, בשעה ש־בית־משסם
של המדינה דן במשפט שבו הנושא המרכזי
הוא אם יש ללנסקי עבר פלילי.

אולי ניתן לפרקליטו של לנסקי לפנות ל־כג״ץ,
כמיקרה של סכנת גירוש, כדרישה
לעכב את הגירוש עד לבירור משפט זה,
העשוי להימשך כמה שנים.

--דואגן לנס?וי
לשמו הטוב

המונופול שהיה
לחברת התיירות
״האון״ ,לטפל בנופש
של נפגעי הנאצים,
ייפסק.

מאיר לנסקי ביסל את כוונתו להופיע כאורח־כבוד במסיבה
החגיגית שערך מרדכי(״מנטש״) צרפתי לקבוצת
הכדורגל שמשון, לרגל זכייתה במקום השני בליגה.

יועציו של לנסקי יעצו לו להימנע מהופעה
בזאת, בדי לא להיראות בפומבי כהכרת
אנשים שיומון ישראלי האשימם כאנשי
״הפשע המאורגן״ כישראל -וזאת בדי
לשמור על שמו הטוב.
מאותה סיבה ביטל גם ״דוק״ סטאשר, שותפו־לשעבר
של ח״ב פרוש, המוגדר גם הוא כאחד מראשי סינדיקאט
הפשע בארצות־הברית, את הופעתו באותו אירוע.

המדובר הוא בשיכון שההרשמה אליו
הסתיימה ככר לפני שנה ושכבר הוחל בבנייתו.
תושבי צהלה טוענים כי העובדה
שדיירי הקומות העליונות בשיכון יראו את
הנעשה בכריכה של צהלה, תפגע בפרטיות
של תושבי השכונה. בן הם טוענים בי
תושבי השיכון יזדקקו לשירותים של שכונתם,
אותם אין הם מובנים להעניק.

״^דיגזה, בכ2־ הנז\זידג\ 1ייי

בעיקבות האיומים
של משרדי תיירות־פנים
לפנות לבג״ץ, הוחלט במשרד
האוצר לאפשר לכל
משרדי התיירות בארץ
לטפל בנופש של
נפגעי הנאצים, שממשלת
ישראל חייבת לספק בהתאם
להסכם עם ממשלת
גרמניה.

במדינה

פל״שה משודשת דישו־אד:
הזכות לדעת
את בדיחת השבוע סיפקו עורכי העיתונות
היומית בישראל. בתום האסיפה הכללית השנתית
שלהם, פירסמו העורכים הודעה לפיה
החליטו להיאבק נגד הנסיונות להעלים
ידיעות שיש בהן עניין לציבור ונגד יצירת
מצב שבו נמנע רק מעיתוני ישראל — ולא
תמיד משיקולים סבירים — לפרסם מידע
על המתרחש בארץ.
החלטה זו היתד, בגדר בדיחה, שכן אין
גוף האחראי להעלמת מידע מקוראי העיתונים
בישראל, יותר מאשר ועדת העורכים
של העיתונות הישראלית. משך שנים ארוכות
שימשה ועדת העורכים ככלי שרת של
המשטר, באמצעותו יכלו למנוע מהציבור
מידע שלא ניתן למנוע את פירסומו בדרכים
אחרות.
העורכים מדושני העונג, היו נהנים כששרים
בכירים היו מכנסים אותם כדי לספר
להם סודות, בתנאי שלא גילום לקוראיהם.
מלחמה באמצעות בירור. לאחרונה
נוצר מצב שהפך את העורכים למגוח־כים
אפילו בעיני עצמם. הממשלה הפסיקה
לגלות להם מה היא רוצה שלא יפורסם.
במקום להביאם בסוד העניינים, זנחו אותם.
הנעלבים גילו כי הם נאלצים לגלות את
כל סודות הממשלה מפירסומים בחו״ל.
תוך תקופה קצרה נכשלה מדיניות ההעלמה
של הממשלה שלושה כשלונות טוטאליים.
בפרשת התקיפה על המיכלית קוראל
סי; בפרשת ביקורו של העיתונאי הסובייטי
ויקטור לואיס; ובפרשת ביקורו של
ראש סוכנות הביון המרכזית של ארצות־הברית,
ריצ׳ארד הלמם, בישראל.
ביקורו של הלמס בשבוע החולף, שהיה
אחד הסודות הכמוסים של המדינה, הודלף
לפירסום בניו־יורק טיימס מישראל. הפיר־סום
הוכיח שוב, עד כמה פרוצה הרשת
הצנזוראלית המוטלת על כתבי־החוץ ועד
כמה פשטה את הרגל מדיניות עיכוב ופסילת
הפירסומים של ממשלת ישראל.
מצב זה לא יכלו עורכי העיתונות לסבול.
הם החליטו ״להילחם״ .איך יעשו זאתי
״באמצעות בירור עם נציגי הממשלה על
מדיניות הפירסום מתוך מגמה להבטיח את
זכותו של הציבור לקבל מידע מהימן.״

יחסי־חוץ

ו׳אורגיה
של מדגלים
שום אורח לא התקבל בישראל בהתלהבות
גדולה כל כך, כשם שהתקבל בה השבוע
ריצ׳ארד ד,למס, ראש סוכנות הביון
המרכזית של ארצות־הברית. מרגע שהותר
לסרסם את דבר ביקורו בישראל, לא הפסיקה
העיתונות הישראלית לצאת מגידרה,
להללו ולשבח את מעשיו, לתלות תילי
ודלים של פרשנות בזכות עמדותיו האוהדות
לישראל.
יחסיו האישיים של הלמם עם הנשיא
ניכסון ׳,והבדלי ההשקפות בינו לבין שר-
החוץ האמריקאי, נוסחו למימדים כאלה, עד
שנוצרה תדמית ני ריצ׳ארד הלמס הוא
מושיעה של ישראל מידי רוג׳רס, סיסקו
ומרעיהם.
בהתלהבות הכללית לא שכחה העיתונות
הישראלית לציין כי הכבוד לו זכתה ישראל,
בא לה בזכותו של שר־הביטחון משה דיין,
שקיים לפני חצי שנה שיחות ממושכות עם
הלמס בוושינגטון, והזמינו לביקור כאורחו.
באורגיה הכללית סביב הלמס, נשכחה
העובדה הפשוטה שהוא בסך הכל נציגה של
סוכנות ריגול ותככים, ששמה הולו לשימי
צר, לפניה, והמייצגת את תדמית האמריקאי
המכוער בכל ארצות העולם. בעיני רוב העולם
החופשי הסי.אי.א״ .אינו אלא שם נרדף
לקנוניות אימפריאליסטיות חשוכות.
לא היה פירוש מטופש יותר לביקורו
של הלמם מהפירוש כאילו הוא בא בשליחות
נכיסון לשם הערכה מחודשת של מדיניות
ארצות־הברית באיזור, וכי מדיניות
זו עומדת להשתנות — בהשפעת דעתו של
רב־המרגלים, כמובן — לטובת ישראל.

נ׳ א טיז ם • מ א פי ה •

8 8 1

מפלגה הפאשיסטית

הישראלית החלה בפעולותיה בישרי

| 1אל ביום הראשון בערב.
באותו ערב, הגיע לארץ המנהיג העליון של המפלגה. לדברי?
אנשיו — כדי להשתקע סוף סוף בארץ האבות המיוחלת. לדברי!
יודעי דבר — לאחר ששילטונות ארץ מוצאו סגרו סביבו, העמידו׳

בפניו את הברירה לעזוב — או להישלח לכלא.
המנהיג העליון הגיע ישר מהמטוס בלוד לעצרת קבלת־הפנים ן
שנערכה לכבודו בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב. הכיכר המתה מאות י!
אוהדים וחברים, רובם צעירים. רבים מהם היו סטודנטים לא יש־ 5
ראליים, שהגיעו מארצות־הברית. כן בלטו בקהל חובשי כיפות י?

רבים.
השלטים שהתנוססו ברוח קראו ״למען ארץ־ישראל שלמה — !
אחת.״ ״למען אחדות העם.״ ״עם ישראל — אחד.״ עשרות שלטים ;
ודגלים נשאו את ד,סיפרה ״ 1״ — סמל הפעולה של המפלגה החדשה, .
רבבות צופי הטלוויזיה האזינו לנאום חוצב־הלהבות שהשמיע ה־<
עולה החדש. בסימון שהזכיר בצורה מדהימה את הופעותיהם הסוחפות
של היטלר ומוסוליני, קרא לעם ישראל להתאחד סביב דיגלו
למען אחדות העם. למען קיומה של ארץ־ישראל השלמה, ולמלחמה
בדפיטיסטים ורודפי השלום המתחזים, שאינם אלא סוכני הקומוניזם. י תום הנאום הקצר, יכלו צופי הטלוויזיה, ברחבי ישראל׳ ,
* 2לראות, במשך חמש דקות רצופות, כיצד מצדיע קהל האוהדים 1
למנהיגם בהרמת יד ימין זקורת אצבע כלפי מעלה, תוך כדי קריאת
קצובה, מקפיאת דם, של הסיסמה ״אחד—אחד—אחד״ — סים מר י
המפלגה *.לחברים הדתיים של המפלגה הפאשיסטית הישראלית היתד.
משמעות נוספת לסמל, תוך הרמת יד מצביעה לשמיים: אלוהים הוא
אחד.
למחרת, החלו יחידות הקומנדו של המפלגה במלחמתם בדפיטיס־טים
סוכני הקומוניזם.
חוליות ביריונים, לבושי מדי המפלגה (חולצות מפוספסות בכחול־לבן,
ומכנסי עור שחורים) יזמו התנגשויות, בשלוש הערים הגדולות,
במשרדיהם של כל הגופים המתנגדים לרעיון ארץ־ישראל השלמה.
משרדים נהרסו, פקידים ופקידות נשלחו לבתי־חולים.
הארץ הזדעזעה. אלימות פוליטית היתר, תופעה חדשה בה. רבבות
ישראלים זכרו את שנות השלושים המוקדמות בגרמניה, עם עלות
הנאצים לשלטון.
* סיסמה זו נלקחה מסיסמתה של הליגה להגנה )0ל האיטלקים־
האמריקאים של ג׳ו קנלומבו, ומסמלת את היות העם גוף אחד.

ןיףןןןן כריס קאנציוני 19 בחורה מוצקה למדי,
11ן | 11 הליגה להגנה יהודית למרות שהיא עצמה !
קאית קתולית ממוצא איטלקי, וירידתו של חבר הליגה סיימור
העומר למשפט בימים אלה בפני בית־המשפט המחוזי בתל
באשמת נסיון סחיטה, תקיפה ואיומים — זכתה לעשות היסט
כאשר סוכן ה־אף.בי.איי בישך אל פילח ממנה את הדרכון

וגווע גגב סוכן ה״אכ. ב .,א״.״ בישראל את ורמו
שד חבות ה,,ליגה׳ /והסתכן בכו בתקרית דיפלומטי!
במפתיע — ואולי לא כל־כך במפתיע — נמנעו מספר עיו
מגינוי הפעולה, הסתפקו בדיווחים מעין־אובייקטיביים, שהשאיר
קורא את הרושם שייתכן שהמתקיפים אינם אשמים לגמרי. קשה
להימנע מהרושם, שאותם עיתונים אוהדים את מטרות המפלגו
חדשה, אם גם לא את שיטותיה.

*** כוע ימים לאחר ההתפרצות, נערכה בירושלים הפגנת א
של כל כוחות השלום בארץ, שהצליחו סוף סוף, נוכח ה׳
החדשה, להתאחד לפעולה משותפת. היו שם קיבוצניקים שהגיע
משאיות, סטודנטים משלוש הערים הגדולות, ומאות אוהדים בג
הגילים.
פיצוץ ההפגנה שייך כבר להיסטוריה: כשש־מאות צעירי המו
הפאשיסטית, לבושים במדיהם הרשמיים ומצויידים באלות, בקב
שבורים, שרשרות אופניים, אגרופנים וסכינים, פשטו לפתע,
קצות הכיכר, על קהל המפגינים, ברגע שניתן להם האות, ב1
צופר אזעקה שהופעל בדרך מיסתורית. בקרב• המשולש בין ה
פיס, הנתקפים והמשטרה, שנמשך 45 דקות — כשכל הזמן מ>
הצופר ליילל בזעקות מרפסות עצבים — נהרגו ארבעה ממשו
ההפגנה — שני קיבוצניקים, תיכוניסטית בת 16 וזקן בן >5
ונפצעו 189 איש, ביניהם 42 שוטרים.

ך* ל השתלשלות המאורעות הזו,

ה | דןךך זהו ויל רוסנברג, שהציג את עצמו השבוע בפני
נציגי העיתונות הבינלאומית בישראל כשליח הליגה
ומתאמה ליסוד סניף האירגון בישראל. רוטנברג, פרוע שיער, הלובש
גופיה ארוכת שרוולים, שפניו מכוסים פצעי־בגרות, לא הפסיק כל
משך הראיון לצבוט את ידיו ובשרו בעצבנות גלויה, נראה כמופרע.

לא התרחשה עדיי

^ מציאות.
אולם היא אינה דמיונית. היא עלולה להתרחש — מחר,
חודש, בעוד חצי שנה.
השבוע, בסידרת אירועים דרמטיים, נשפך אור מבעית על ו
לחברה הישראלית ולמדינה בעתיד הקרוב — אם לא יינקטו אמ
מיידיים לחיסול הנגע הממאיר.
סידרת אירועים, שהצביעה על פלישתה לארץ של המפלגה
שה; שהצביעה על דמותו של מנהיגה; שהצביעה על דמותם וש
פעולתם של חבריה; שהצביעה על הקשרים בינה לבין המא
(המשך בעמוד

במדינה
הכנסת

קספח שטחים —

או פועלים 7
״ם חי; בריא ושמח, לפתע מתחילים הכל להתייחם אליו
:אילו מת. מתלחשים מאחורי גבו. מ! ברים על מחלתו.
:הם יודעים משהו? האם רופא גילה סודי או שמא כל זה
אלא פרי שמועות זדוניות?

וצב כזה נמצא, מזה כמה שבועות, גח״ל.
זורה, לא קרה דבר. גח״ל פועל. כל מנהיגיו מכחישים שיש
;י-דעות יסודיים.

כל זאת, השמועות אינן פוסקות. פרשנים מומש
אינם שואלים אם יתפלג גח״ל, אלא מתי .
זורה, אין לזה כל יסוד. אבל כך זה בישראל: שמועות כאלה
ית, בדיעבד, מוסמכות יותר מן ההכחשות הרשמיות.

קואליציה או אייי השלמה
״ית כין מפלגות, כמו בין מדינות, קיימת כשיש אינטרס
*שותף. היא נעלמת כאשר האינטרסים מתנגשים.

קורה בגח׳׳ל.
יש קם לפני הבחירות של .1965 הוא היה כדאי לחרות, שלא
אז על מלחמת ששת־הימים, ושסברה כי האיחוד עם הליבר־ייתן
לה צביון סאלוני, ואפשרות להצטרף אי־פעם לממשלה.
לים, מצידם, פחדו מפני תבוסה בבחירות, רצו להיעזר בכוחה
זרות בריכוזי ישראל השנייה.

הי התקוות נתמלאו.
ן נכנס לממשלה, ערב מלחמת ששת־הימים, וייתכן כי היותו
בגח״ל עזר להסיר את המיכשולים. ואילו הליברלים זכו
ים ב־( 11 מתוך )26 מנדאטים בכנסת — מיספר שהוא מעל
1האמיתי*.
נמשכה השותפות, לשביעת רצון הדדית, עד שהתעקש בגין

ציגזרגזן

בגין

את הליכוד הלאומי ולחזור לאופוזיציה. כל אנשי הכסף,
המפלגות, התנגדו לכך. אבל בגין ניצח — ברוב זעום. ומאז
זרע הפילוג.

כיום יש ניגוד אינטרסים, שכוסה בטיח של
שאות. לחרות חשוב רעיון ארץ־ישראל השלמה,
נו מעניין את הליברלים. לליברלים חשוב להיות
ושלה.

חשבונו שלסרלין
יוזמה הפלגנית הראשונה

צאה, כנראה, מחוגי חרות,

טעודדו את יוסף סרלין.
לין היה פעם שותפו של יוסף ספיר בהנהגת הליברלים (אז
ים הכלליים) .מאז השתלט ספיר כליל על המפלגה, וסרלין
מכל השפעה.

יי לחזור לעמדת השפעה, הפך סרלין לדובר
ין האיחוד המלא של הליברלים עם חרות. בכך
בנקודה העדינה של ספיר -כי ספיר משוכנע,
ק, בי כמפלגה המאוחדת תיעלם הנהגת הליבר־ותשתלט
הנהגת חרות.

:ן כי תוכניותיו של סרלין קסמו לאנשי חרות. חישובם היה:
אם יתפלג גה״ל, יעברו כמה מח״כי הליברלים לחרות. סרלין
ז שניים (הוא עצמו וצבי צימרמן) ,ואולי עוד שניים, שאין
סיכוי להיבחר אצל הליברלים (למשל: שניאור זלמן אברמוב,
ז לכנסת מטעם הליברלים רק במיקרה, אחרי שמקומו כבר
ז לעורך־דין איש־חדרה, וזה החליט ברגע האחרון שאינו רוצה
בכנסת).
הליברלים היו נשארים אז מפלגה קטנה, בלי סיכויים רבים
־ות הבאות.
חרות היתד, נשארת עם 18—16ה״כים בכנסת זו, ועם מיס־דול
יותר בכנסת הבאה.

חרות נגד תמיכתם ביוזמתו.

השבוע נחל סרלין תבוסה בבחירות הפנימיות במפלגה
הליברלית, ועמדתו נחלשה לגמרי.
רשימתם של סרלין וחיים לבנון זכתה בתל־אביב ל־ 255 קולות
בלבד, לעומת 943 של רשימת שימחה ארליך 329 ,של רשימת יוסף
תמיר 171 ,של רשימת מנחם סבידור 425 ,של רשימת העובדים
הליברליים 325 ,של הסוחרים 180 ,של השכונות 47 ,של הפולנים,
288 של ההונגרים ו־ 179 של ׳הרומנים. כולם מתומכי ההנהגה.

(המספרים הזעומים מגלים, אגב, בעיית-יסוד של
הליברלים: מפלגה גדולה זו חסרה חברים. בוועידה
ישתתפו 3000 צירים? א ף בתל-אביב -הסניף הגדול
ביותר -הצביעו רק 3142 בוחרים, מתוך כ•
6000 בעלי זבות-כחירה. אין בל פרופורציה בין
מיספר חברי המפלגה ובין מיספר בוחריה לכנסת -
תופעה שהיא בימעט כללית בארץ).
בוועידה הבאה יהוד סרלין ואנשיו מיעוט זעום. שותפו למאבק,
ח״כ צבי צימרמן, שיש לו עמדת־כוח עצמאית בחיפה, כבר עשה
שלום נפרד עם ההנהגה. ברור כי ברגע זה שולטים יוסף ספיר,
אלימלך רימלט ושימחה ארליך וחבריהם שלטון מוחלט במפלגה.

פיצוץ — מתי 7
^ הו החשבון שלהם?
)*2לפי שמועות עקשניות, יש להם חשבון כפול:

• אם תוצע להם שיבה לממשלה במחיר גבוה,
למשל, על רקע פרישת המפד״ל, יקבלו את ההצעה.
אם יהיו להם שלושה שרים ושלושה סגני־שוים, יוכלו לגשת

גדפיר

ג\ר2־ין

לבחירות כמפלגה השותפת בממשלה, וכנציגת המעמד הבינוני בה.

+אם לא יצטרפו לממשלה, בדאי להם להישאר
בגח״ל עד למחרת הבחירות מתוך ידיעה בי כתוך
השותפות יקבלו יותר מנדאטים מאשר מחוצה לה.
אז יובלו לפרק את גח״ל כעת הרכבת הממשלה
הכאה, ולהצטרף אליה.
במיקרה הראשון, יוכלו לקבל לזרועותיהם מייד שתי סיעות, שאין
להן עוד שום סיכוי לעבור את אחוז־החס־מה בבחירות הבאות, אך
שיש להן שישה ח״כים בכנסת הנוכחית — ע״מ והמרכז החופשי.
אם יתפלג גח״ל עכשיו, ושתי סיעות אלה יתאחדו עם הליברלים,
יהוו אלה סיעה של ,18 לעומת 16 אנשי חרות. אם יעבור סרלין
לחרות, יהיה היחס .17—17

כמיקרה השני, מקווים הליברלים למשוך לצידם
חלק ניכר מאנשי חרות, כהנהגת שני אילי-הכספים
של חרות -יעקוב מרידוד וחתנו, יוסף קרמרמן.
שניים אלה קשורים בקשר חזק מאוד עם עזר וייצ־מן,
שגם לו אין שום חשק להישאר מחוץ לממשלה.
כך מתגבשת
בצורה שתבודד
הליברלים, חלק
נוספת — יהיו

תוכנית, הגלוייה לכל: פילוג גח״ל אחרי הבחירות
את בגין וחסידיו במפלג־ קיצונית קטנה, ואילו כ1-
ניכר מחרות, עזר וייצמן ואישיות ביטחונית חשובה
יורשי גח״ל, עם שלושה־ארבעה שרים בממשלה.

המכה הנגדית של בגין
* והי תוכנית יפה — על הנייר. אבל היא נעשית בלי בעל!
הבית, שהוא עדיין מנחם בגין.

עד בה, בל מי שהמעיט בכוחו של בגין, התחרט.
בגין יכול להקדים כמה תרופות למכה. הוא יכול, למשל, להעמיד
את הליברלים בפני עובדה בלתי־נעימה ערב הבחירות הבאות.
אין הסכם לגבי חלוקת המנדאטים בגח״ל בבחירות הבאות. היה
קיים הסכם לגבי ,1965 והוא חודש אוטומטית ב־.1969

רלין זה בוער. כי דבר אחד בטוח: ברשימה
:ה של גח״ל לבחירות ימונו כל נציגי הליברלים
די המוסדות שבהם שולט יוסף ספיר. איש מ-
:יו לא ייכנס לכנסת הכאה.

ערב הבחירות, עלול בגין לדרוש חלוקה אחרת לגמרי — ולסמוך
על כך שהליברלים לא יעזו להופיע כבחירות לבדם, בלי הכנה.

בכנסת הנוכחית, כמו בקודמת, נפטר ח״כ של חרות ונכנס
זו ח״כ ליברלי. לכן מונים הליברלים 12ח״כים.

כך או אחרת, ביום ברור כי שתי המפלגות לא
יתאחדו -וכאשר פדרציה בזאת אינה מביאה
לאיחוד, היא מוכרחה להתפרק כמוקדם או במאוחר.

:תו של סרלין נבלמה אחרי שראשי הליברלים מיחו אצל ראשי

אך מי אומר שחרות צריבה לתת לליברלים גם
כפעם הבאה 11 מתוך 26 המנדאטים הראשונים?

רק לעיתים קרובות מודים אבירי ארץ־
ישראל השלמה בכוונות האמיתיות שלהם.
זה קרה השבוע, כאשר נאם פינחס ספיר
על ענייני המיסחר והתעשייה.
לפני כן התקיף שמואל תמיר, איש המרכז
החופשי, את ספיר בעניין עמדתו לגבי
סיפוח ירושלים. כאשר השיב לו ספיר,
לא נכח תמיר באולם, אך ישב בו ח״ב
איסר הראל, שאינו פחות קיצוני בדבקותו
לארץ־ישראל השלמה.
בקריאת־ביניים קטנה אחת גילה איסר
הקטן את הקלפים.
פינה ג! ספיר: אני רוצה להרגיע את
חבר־הכנסת תמיר, אשר שמע מה שאמרתי
על ירושלים, ורצה לומר שאני נגד ירושלים.
בשבילו זה יהיה אולי חידוש. אני לא
שיניתי את דעתי בעניין השטחים, אני ממשיך
להיות בעד מה שהייתי, וממשיך להתנגד
למה שהתנגדתי.
אבל זו עובדה, שבינתיים אנחנו מכלכלים
לא שלושה מיליון כי אם ארבעה מיליון
תושבים, ולא באותה רמת־תזונר, ש־היתד,
קודם, ולא באותה רמת־חיים. אחד
הכלכלנים ינסה לעשות חשבון אמיתי כמה
זה עולה בדולרים, כי לא הכל אנחנו
מייצרים. אהיה אפילו אובייקטיבי ואציע
להוריד מן הסכום הזה את הערך השווה
בדולרים של 30 אלף העובדים, שעובדים
אצלנו, בשטחים.
איפר הראל ז איך היית בונה בלעדיהם?
הם בוח-עבודה!
פינחס ספיר: זה נושא בפני עצמו.
זה טומן בחובו לא פחות סכנות, מאשר
היתרון בעבודתם, והשאלה איך היינו חיים
בלעדיהם. זה המינימום שאני יכול להגיד.
הפיכת הפירמידה. קריאת־הביניים
של איסר הקטן שמה את הדגש על טיעון
חדש של אנשי ארץ־ישראל השלמה, לא רק
השטחים דרושים (מטעמי ביטחון, הבטחה
אלוהית, ובו׳) ,אלא גם היושבים בהם —
כדי לספק כוח־עבודה ממושמע ובלתי־מאור־גן
למשק הישראלי.
אם תתקבל מגמה זו (או אם תתגשם במציאות,
מתוך שיגרה של כיבוש) ,תהיה זו
שלילת מטרות־היסוד של הציונות: ליצור
בארץ עם נורמלי, עם ״פירמידה חברתית״
רגילה, כשבסיסה פועלים וחקלאים עבריים.
תחת זאת תקום חברה שבה יהיו הפועלים
והחקלאים ערבים מן השטחים המוחזקים,
ואילו המנהלים והשליטים — עבריים.
א. ד .גורדון בוודאי היה מתהפך בקברו.

אשדוד

מ 3ית
פרטיות

לכאורה, היו המכות שהכניס ז׳ילבר דו־כהן,
בעזרת כמה ידידים, למישל בן־שושן,
עניין פרטי בין השניים. שכן לשניים בהיקפה
סמוכים, על שפת־ימה של אשדוד,
והתחרות ביניהם עזה ממוות, מסתבר.
פוליטיקה. הצרה היא, כפי שגילו זאת
כבר אנשים מפורסמים בעבר, שלאנשים
גדולים אין חיים פרטיים. שכן ז׳ילבר דו־כהן
הינו לא אחר מאשר חבר הנהלת העירייה
ומזכיר המערך באשדוד. ואילו בן־שושן הוא
חבר הנהלת המפלגה הליברלית במקום.
מישל מיהר להגיש תלונה למשטרה. אך
מסיבות הידועות למשטרת אשדוד בלבד,
סירבה זו לקבל את התלונה *.מישל ניסה
שוב, ללא הצלחה. אז פנה לאחד מחברי הכנסת
של מפלגתו, עורך־דין במקצועו. לאחר
שזה הפעיל לחץ על המשטרה, קיבלה

זו את התלונה.
מחול שדים. נפתח מחול שדים סביב
מישל. גורמים שונים, דרשו ממנו לבטל
את התלונה. לעומתם, דרשו אנשי המפלגה
הליברלית במקום, ל א לבטל את התלונה.
חלקם אף איימו לפרוש, אם תבוטל התלונה.
המאבק היה קצר, אך עז. בסופו, נכנע
מישל, ביטל את התלונה.
״לא יכולתי לעמוד בלחצים שהפעילו
עלי,״ התוודה באוזני ידיד.
* מפקד משטרת אשדוד, בצלאל לינהרד,
הכחיש זאת, טען כי המשטרה קיבלה את
התלונה עוד בליל המקרה.
ה עול ם הז ח 1766

זה עתה שהה עורך ״העולם הזה״ בכמה
ן בירות באירופה, ניהל שיחות עם מדינאים
מקורות־וניצל—

אישים מצריים - לרבות אחרים,
ואישים
1־י י1

המידע העומדים לרשותו. בסידרה זו מוסר אורי אבנרי דו״!
מעודכן על המתרחש בעולם הערבי ועל מאבק המעצמות הגדו התיכו המיזרח 1-; 1 111
בזירת 1111 /^ 11 4
לות סביב הסיכסוד הישראלי—ערבי *4י 1 1

״כאשד בוא 1הסוינים
חת\ו1גע 1אל הדונ
>ץ תם הישראלים, חיים על הירח!
ן אין לכם מושג מה באמת קורה בעולם!״
הדובר
היה אישיות צרפתית בכירה.

״נדמה לכם שכדאי לפם להרוויח
זמן. שהזמן פועל לטובתכם.
ובכן, אתם טועים״.
כי מעבר לאופק, מחוץ לתחום־הראייה
של פוליטיקאים קטנים, מתגבש משהו אשד
ישנה לחלוטין את המצב כולו.

סי ן עומדת להיכנס לאו״ם.
מתי? י אולי בעוד שנה, אולי בעוד שנתיים.
ארצות־הברית חדלה, למעשה, להתנגד
לכך. היא משלימה עם העובדות, ויש הסבורים
בוושינגטון כי אפשר לנצל את
הסיכסוך הסובייטי־סיני לטובת אמריקה.
כאשר סין תיכנס לאו״ם, ישתנה המוסד
עד ללא הכר. כל יחסי־הכוחות הקיימים

אוד אבנר•

ייעלמו• תבוא במקומם מציאות חושה לגמרי.
סין תהיה מוקד של ריכוז־כוחות בינלאומי
חדש.

״ואז, ידידי,״ אמר הצרפתי,
״תשכחו מהחלטת מועצת־הביט*
חון .242:תשכחו מכל ההחלטות
הקוראות להפדר־שלום במיזרח
התיכון, תוו הברה בקיום המדינה
שלבם. סין תתמוך בפידאיון
ובמלחמת-חורמה ל,שיחרור פלסטין,.

דניות
קצות־הא
נחנו, הצרפתים, ושאר המדינות ה-
ידידותיות באו״ם, נהיה אז חסרי־כוח
להשיג הסדר שיכיר בקיום ישראל.

משום־מה, כששמעתי את הדברים, עלתה
לנגד עיני תמונה ישראלית. אדם עומד באחד
מאפיקי הנגב. השמש זורחת, השמיים
כחולים. אין הוא יודע כי אי־שם מצפון,
בהו י חברון׳ ,יורד גשם — וכי לפתע עלול
זרם אדיר ׳וקטלני לשטוף את המקום בו
הוא עומד.
בן־שיחי הוסיף בבת־צחוק :״כאשר יבואו
הסינים, אתם עלולים עוד להתגעגע אל הרוסים!״

סין
באה. האם מישהו כירושלים
חושב על בך?

הסנם טוגות׳^

סתם נייר!

פי הבדיחה המפורסמת, האופטימיסט
/לומד רוסית, בעוד הפסימיסט לומד סינית.
בינתיים עדיין עומדת ישראל מול
ברית־המועצות.
ברית־ר,מועצות נמצאת במצריים. איך?
ובאיזה כוח? באיזו צורה?

האם נוכחותה היא גורם המחר
לשלום או למלחמה?
ירושלים מאמינה — או טוענת — שהסכם
פודגורני־סאדאת יצר מצב חדש לגמרי.
היא הבליטה במיוחד את הסעיף הצבאי,
המבטיח למצריים סיוע ל־ 15 שנה.
באוזני עוד מצלצלים הנאומים של חברי־הכנסת,
שטענו כי הסכם זה פותח פרק
חדש בתולדות המרחב, ובו.,
דיברתי על כך עם איש מצרי בעל ידע
עמוק. הוא משך בכתפיו.

״הסכם פודגורני?״ אמר .״מה
יש בו? שום דבר חדש.
״אין הוא שונה מכל קומוניקאט, המתפרסם
בתום ביקורו של מנהיג זר בקאהיר.
זהו אוסף של סיסמאות, הצהרה של כוונות.
למשל, אין מדובר בו על, פעולה
משותפת ,,אלא על ,.התייעצויות.׳ אלה הן
מילים ריקות, וכל מצרי נבון מבין זאת•״
אם כן, האם אנחנו מפריזים בהערכת
הנוכחות המצרית במצריים?

״יש לכס עוד זמן -מעט מאוד
זמן -בדי לנצל את המצב הנוכחי
ולהגיע לשלום ולהכרה במדינתכם.
אבל הזמן עוכר.

בהחלט ל א. אבל אין אנחנו
מכינים את מהותה.

״המדיניות של ממשלתכם היא קצרת־רואי.
היא לא רואה מה עתיד להתרחש.״

הנוכחות הסובייטית האמיתית אינה מעוגנת
בהסכם ערטילאי, כמו מיסמך פודגורני־

הענק של מאות המיליונים: הוא בא
סאדאת, היא מעוגנת במאות הסכמים קטנים
יותר, וגם מעשיים יותר. אלה נוגעים להקמת
מיפעלי־תעשייה משותפים, מוסדות־מדע,
ענייני־חינוך, עיסקי־מיסחר. הם מקיפים
את כל שטחי־החיים במצריים.

ערב ביקוד רוג׳רס בקאהיר,
הושלמו עשרות הסכמים נוספים
מסוג זה, כקצב קדחתני.
הסכמים אלה מבטיחים נוכחות סובייטית
לזמן רב, ובכל הנסיבות. אי־אפשר כלל
לחסל אותם, מבלי לגרום למהפכה בכל
מערכות החיים במצריים. לכן יש לסובייטים
תחושת־בטחון גמורה שם.

הדוסים אינם מעונ״נים
במלחמה
ך* אם מעוניינים הסובייטים בחי!
| דוש המלחמה? בעניין זה מצאתי דיעה

משותפת, מגובשת לגמרי, אצל כל בג
שיחי — מומחים ממצריים, מצרפת ומאן
צות אחרות•

הדיעה היא: לא רבתי.
ולא רק בגלל החשש בפני עימות ע
ארצות-הברית.
ההשקעה העיקרית של הסובייטים במ:
ריים היא, כאמור, בענייני־שלום. ד,שקן
זו תועמד בספק, אם תעבור מצריים זעז
עים נוספים, ואם תובס במלחמה.
יתר על כן — זוהי השקעה כדאית. הי
פועלת לטווח ארוך. ואילו ההשקעה הצג
אית היא בלתי־כדאית, ועלולה להתפו־צ
ביום אחד.

מבאן הנטייה לצמצם עד בס:
שאפשר את ההשקעה הצכאיר
ולשים את הדגש על ההשקעה ד
בלכלית־חינוכית־מדעית.

בינגוד לתמונה המצטיירת בישראל, אי
הענק הסובייטי שש להציף את מצריים נ
כלי־משחית מודרניים יקרים. הוא מספק י
מצריים את המינימום הדרוש כדי להרתי
את ישראל בפני התקפה, לחזק את המורא
המצרי הירוד ולקיים את היחסים עם הצב
המצרי.
(ושוב: הצבא המצרי אינו הגורם ז
קיצוני, המדרבן למלחמה, כפי שרגילי
לכתוב בישראל באופן שיגרתי, כימעט א!
טומטי, פרשנים שאין להם מושג על ז
המתרחש במצריים.

הצבא המצרי הוא גורם מת
וממתן. אחרת לא היה אנווא
אל-סאדאת מסוגל להמשיך במד
ניותו הנוכחית של שכ-ואל-ת[
שה, של נכונות לחתום על שלו
עם ישראל, וכו .),

15 וו־ליארד רובד
הי ההשקעה הסובייטית במצרייו
קיים באיזשהו מקום דו״ח סודי ביוו
(המשך בעמוד 3

ברד של
כדורים מתך
עליהם

גווו & סהוו ; שופר אור בפעם הראשונה על מלחמת כנופיות
הסמים בעולם התחתוו הישראלי — אשר נפתחה בשורה של
פעולות אלימות ומעשי רצח -העלולים להתפתח לטבח הדדי

ך יהלווייה נראתה כאילו נלקחה מן
| תוך אחד מסרטי הגאנגסטרים של שנות
ה־ .30 חסרו בה רק זרי הפרחים הענקיים
שנשלחו בידי הרוצחים. מלבד בני המשפחה
הקודרים והרוטטים מבכי, היו שאר המל־וים
שייכים לשני מחנות: חלקם היו אנשי
העולם־התחתון הישראלי. יתרם היו בלשים
של משטרת־ישראל.
מספר מטרים אחרי הכניסה הראשית ל־

הקורבן האחרון — אבל לא הסופי.
יגזחוגזהערש בג ח־י נז חייי גז׳
ודד קליפצקי ( )32 נורה ביום שלי־
2שי 28 ,ביוני, בשעה 4.30 בבוקר לערך,
בנסיבות מיסתוריות שאפילו המפקח איי-

לפי סיפורם של זוהרה ועסיה, דים שמעו
את קולה של מכונית מתקרבת, לפני ש־מטח
של כדורים חדר מבעד לתריסי החלון
אל תוך החדר. מספר כדורים פגעו בעודד,
שנפל מתבוסס בדמו.
זוהרה ושמעון מיהרו להוביל את עודד
הפצוע לבית־החולים איכילוב. מאמצי הרופאים
להצילו עלו בתוהו. הכרתו לא
שבה אליו. למחרת הוא מת מפצעיו.

זשותו החשוד״״״״

חח בחדר בו נרצח עודד קליפצקי. שמעון
עצר אחרי שסרב לשתף פעולה עם החוקיים,
לספר את הידוע לו על נסיבות הרצח.

עודד קליפצקי (הבלונדי מימין,
ה 1 1י \ 1ז | 1ך 1ך| 1
בעיניים עצומות) ,בעת בילוי ב1
1 1 1
11 1111
דיסקוטק בחברת כסה מידידיו. מימין לשמאל נראים: שחקן הקולנוע

אלמנה העליזה

והרה תנעמי, אלמנתו של סוחר הססיס גו־
!ל תנעמי, שנרצח לפני כשנה בעת שחיה
:דרכו לעיסקת ססיס. זוהרה, שהובאה לבית
־משפט, נמצאת ממות בעלה בחברת עטיה.

בית־ההלוויות העירוני בחולון, ניצבה קבוצה
של כשלושים גברים אלימים, שעקבו בעיניים
מאיימות אחרי כל מי שנכנס לפתח.
כאשר זיהו את צלם העולס הזה, הקיפו
אותו מיד.
גבר גבה־קומה, בעל שיער כסוף, סינן
מבין שיניו :״אתם לא תצלמו פה! אנחנו
לא מעוניינים להופיע בעיתון.״ מישהו אחר
אחז במצלמת הצלם, עמד לנתצה. אחד מהחבורה
עצר אותו מכך. הכתב, שליווה את
הצלם, ניסה לחוש לעזרתו. גם הוא הוקף.
״יש לכם 30 שניות כדי להסתלק מכאן,״
הבהיר להם בפסקנות ראש החבורה .״הבור
עוד פתוח רמז להם אחר.
אף שוטר במדים לא היה בסביבה. הבלשים
הסמויים נמנעו מלהתערב. זעקותיהן
של נשים בהלווייה אחרת התערבבו בקולות
התפילה של המלווים. אגרוף ניחת
על חזהו של הכתב :״יאללה, יאללה, תסתלקו!
אנחנו נגמור איתכם!״
מעגל הגברים נפתח. הכתב והצלם הורשו
להסתלק מבית־הקברות. אחר-כך צעדה שורה
ארוכה של גברים זעופי מבטים בעקבות
ארונו של עודד קליפצקי, הקורבן האחרון
במלחמת הרציחות של העולם התחתון הישראלי.

סבי
דור, תדי שאולי, אחיו של רפי שאולי, בעל דיסקוטק מאנדיס,
ובוסי סחה. עודד היה דמות ידועה ב חוגי העבריינים. הוא נחשד
בשעתו כמי שהיתה לו יד בהצתתו -של מועדון־הלילה מאנדים.

רונסייד מהטלוויזיה, או אנשי המחלקה הסודית
של האינטרפול, היו מתקשים לפענחן.
לפני
שנורה ישב עודד בדירת החדר בבית
עלוב וישן ברחוב אלרואי 31 בתל־אביב,
הנמצא בין מגדל שליום לבין קולנוע
עדן (ולא בכרם התימנים כפי שכתבי עיתוני
הערב מתעקשים לטעון מזה שבוע).
הוא לא היה שם לבדו. יחד עימו בחדר
היו שניים מחבריו: זוהרה תנעמי ( )23 צעירה
ממוצא מארוקאי, אלמנתו של סוחר הסמים
גואל תנעמי, שגופתו נקובת הכדורים
נמצאה באוגוסט 1970 בשולי הדרך לירושלים;
ושמעון עטיה 28 מי שהיד, שותפו
של גואל בסחר הסמים, ושמאז מותו ירש
את מקומו גם בעסקיו וגם במיטת אלמנתו.
זוהרה שכבה על גבי המיטה שמתחת
לחלון הפונה אל רחוב אלרואי, רחוב צר
מאוד בו נמצא בית־המרחץ של שכונת שבזי.
שני הגברים ישבו ליד שולחן בפינת
החדר הקטן. השלושה הגיעו למקום אחרי
שכל אותו לילה בילו בצוותא. בערב חזרו
זוהרה ושמעון מביקור באילת. הם פגשו
את עודד, בילו עמו יחד במסעדה היוונית
אריאנה שביפו ואחר־כך בדיסקוטק בצפון
תל־אביב.

מותו של עודד עורר סערת רגשות בעולם
התחתון הישראלי, כמוה לא היתר. ידועה
מזה זמן רב. בעוד שכלפי הציבור הרחב
הוצג הרצח בצורה של ״עוד פסק־דין
מוות בעולם התחתון״ אוי ״חיסול חשבונות,״
הרי לכל מי שהיה קשור באיזו צורה
שהיא לחוגי העולם־התחתון דייה ברור, שרצח
עודד קליפצקי מבשר את תחילתה של
מלחמת כנופיות בנוסח ימי שיקאגו העליזים.
זוהי מלחמה לא על עניינים של כבוד
אישי או עלבונות, אלא על שטחי מחייה של
הכנופיות השונות ותפיסת עמדות בסחר
הסמים המסוכנים.
בשנים האחרונות הפך סחר הסמים המסוכנים
בישראל לאחד מענפי הפשיעה המשתלמים
ביותר, יותר משוד, התפרצויות,
זנות או משחקי מזל. הביקוש הגדל והולך
לסמים מכל המינים, היותה של ישראל תחנת
מעבר להברחת סמים בקנה־מידה גדול
לאירופה וארצות־הברית, כל אלה דחפו יותר
ויותר מאנשי העולם התחתון, שעסקו
בתחומים אחרים, לעסוק בענף משתלם זה.
תחילתה של מלחמת הדמים בין סוחרי
הסמים החלה לפני כשנה, עם הירצחו של
גואל תנעמי, מי שהיה בעבר פורץ קטן
וסוחר נשק שהפך תוך זמן קצר לאחד

ממבריחי וסוחרי הסמים הגדולים במדינה.
השלב השני שלה, אירע בשבוע שעבר,
עם יירצחו של עודד קליפצקי

ה צג מז

ב אי טז

** ודד לא היה סוחר־סמים. הצעיר
׳ ג הבלונדי בעל המזג הנוח והחברותי,

היה בן למשפחה ממוצא פולני. אחותו היתד.
בזמנו סמלת בבולשת בחיפה, לפני שנישאה
לסגן־אלוף בצד,״ל. עודד עצמו היה
ימאי בצי הסוחר, לפני שנפצע בעת עבודתו
על אניה, קיבל כמה אלפי ל״י כפיצויים
והחל לבנות את חייו על היבשה.
הוא ירד לאילת, השקיע את כספו ברכישת
מועדון סוף העולם, שהיה שייך קודם
לרפי נלסון. אולם עסקיו לא עלו יפה.
ריבוי מועדוני־הלילה באילת פגע במועדונו.
הוא ניסה לפתור את הבעייה על ידי הצתת
מועדון־לילה מתחרה, הסלע האדום. הוא
נתפס והועמד לדין על ביצוע הצתה זו.
אחר־כך התיישב עודד בתל־אביב, הפך
לדמות מוכרת בחיי־הלילה של העיר. הוא
הצליח לשכנע בעל דיסקוטק ידוע להקים
עמו יחד מועדון קלפים בשכונת שבזי, שעודד
ניהל אותו. בשעות הפנאי שלו עסק
עודד בפיחלוץ חיות, מקצוע אותו למד מקצב
תימני בכרם התימנים.

מקום ההוזנקשות

זהו ביתה של זוהרה תנעמי ברחוב אלרואי שבשכונת
שבזי בתל־אביב, לתוכו נורו היריות
שחיסלו את עודד. העיגולים מסמנים את מקומות פגיעות הכדורים בבניין ובתריס החלון.

התריס המנוקב

זוהרה, דרכו נורו צרורות הכדורים אל החדר.
התריס נמצא בגובה קומת אדם. כדי
לראות מה מתרחש בחדר מבעד לסורגים
שמעל התריס הנעול, יש לטפס על משהו.

לזם־ט־\־ך 3לגמזגיה
פני 4שנים נשא עודד את סורי, אחו/תם
של האחים דנוך, הידועים כשומרי
הסף של מועדוני-הלילה בתל־אביב. החתונה
נערכה במועדון עומאר־כ״אם. סורי ילדה
בת לעודד, אולם נישואיהם עלו על שרטון
והם התגרשו לפני מספר חודשים.
תוך כדי כך החל עודד במסעות לגרמניה•
הוא נסע מספר פעמים לפרנקפורט,
שהה שם כמה חודשים והיה חוזר לארץ.
בנסיעות אלה שימש עודד כמבריח סמים
בכמויות ניכרות מהארץ לגרמניה. אולם כדי
לא למשוך אליו את תשומת ליבה של המשטרה,
הוא היה מתעכב בפרנקפורט מספר

חרר הוצ1ז

תרשים זה מתאר מה התרחש בחדרה של זוהרה בעת שנורו
לתוכו היריות. זוהרה שכבה, לדבריה, על מיטתה מתחת לחלון
( .)1עודד ישב בפינת החדר ליד שולחן 2לידו ישב גם שמעון עטיה 3בעת שנשמעו
דפיקות בדלת, ניגש שמעון לדלת. אז נורו היריות מהחלון 5שפגעו בעודד. שמעון
נלחץ אז, לדבריו, אל פינת החדר, משם ירה באקדח טוטו שהיה ברשותו אל עבר התוקפים.
חודשים, עובד שם עם טיפוס בשם צ׳ארלי
בראון במועדוני קלפים וביליארד.
״הסחורה״ אותי, העביר עודד לא היתד,

שייכת לו. הוא שימש רק כשליח, שהיה
מקבל שכר יפה על כל שליחות כזאת. יש
אומרים שהתכונן להשתקע בגרמניה וגירושיו
באו על רקע סירובה של אשתו לנסוע עמו
לשם. על כל פנים, בביקורו האחרון בפרנקפורט,
התאהב עודד בנערה גרמניה, אותה
תיכנן לשאת לאשה.
יומיים אחרי מועד הירצחו, הוא היה
צריך לחזור לגרמניה. ידוע שהיה בכיסו
סכום כסף גדול, שנועד כנראה לרכישת
סחורה אותה היה אמור לקחת עמו.
הכסף פרח יחד עם נשמתו של עודד
קליפצקי. הוא לא נמצא בכיסיו שעה שהובל
פצוע פצעי מוות לבית־החולים, ולאיש
גם לא נודע לאן נעלם.

שלוש אפע1ר\־יג\ז

החשודים

שניים משלדשת החשודים שנעצרו על־ידי המשטרה לחקירה בפרשת
רצח עודד קליפצקי. בתמונה מימין נראה דרורי יהוזאי (משמאל),
ליד סמי טרגנוב, מי שנשפט ל־ 5שנות מאסר באשמת הטחת רימון על ניידת משטרה. משמאל
נראה ניסים לביא, ממנהיגי כנופיית בת־יס, שלדעת החוקרים חיסלה את עודד קליפצקי.

* והרה ושמעון עטיה, שהיו בחדר
( בו נפגע עודד, עסקו בסחר סמים• שמעון,
בעל חווה לגידול כבשים, נשוי ואב
לבן ובת, היה שותפו של גואל תנעמי בסחר
הסמים. אותה תקופה, כפי שמלחשים
יודעי דבר, היה גם מאהבה של זוהרה.
אחרי רצח גואל תנעמי, שטרם פוענח
עד היום הזה, המשיכו זוהרה ושמעון לסחור
בסמים, אם כי בהיקף קטן בהרבה מאשר
בימיו של גואל. הם, שלדבריהם ניצלו
בנם מברד הכדורים שניתך אל חדרה של
זוהרה, היו הראשונים שנעצרו כחשודים.
כל התנהגותם בפרשה עוררה חשד. אחרי
שעודד נפגע הם הובילו אותו לבית־החולים
מבלי להודיע דבר למשטרה. כאשר נעצרו
סירבו לשתף פעולה ולמסור לחוקרים מה
ידוע להם על ההתנקשות. יותר מזה: שמעון
עטיה התנגד למתן טביעות אצבעות.
בעקבות התנהגות זו פשטה מיד שמועה
בחוגי העולם התחתון: שמעון וזוהרה הם

שחיסלו את עודד. הם ביימו התנקשות, שדדו
תוך כדי כך את כספו של עודד אחרי שבא
אליהם כדי לקנות סמים. גירסה זו נתמכה
בעובדה שההתנקשות בוצעה בצורה
מוזרה ביותר.
אל החדר בו ישבו השלושה נורה צרור
של כתריסר כדורים מתת־מקלע עוזי. הכדורים
נורו מטווח קצר מאוד, ריססו את כל
החדר. המוזר היה בכך שכל הצרור נורה
דרך תריס סגור, מבלי שליורה תהיה אפשרות
לכוון את הצרור כלפי הקורבן (ראה
תמונה).
צורת התנקשות זו העלתה מיד שלוש
אפשרויות:
#המתנקש ירה אל תוך החדר בצורה
עיוורת מתוך כוונה לפגוע בכל הנמצאים

#המתנקש תיכנן את הירי עם אחד
הנוכחים בחדר, כך שידע-אפילו מבלי לראות
היכן ישב קורבנו המיועד.
#מישהו מתוך החדר יצא החוצה, ירה
אל תוך החדר, פגע בעודד, חזר לחדר והעמיד
פנים כי הוא ניצל בנס ממטר הכדורים
שריסס את החדר.
איפהא \ 2חזה בו גבוו?
ן*^גיו ,1ויו* ׳ 1ס —
^ ל א ששתי הגירסות האחרונות נפלו.
אילו היה לזוהרה ולשמעון חלק בהתנקשות
בעודד, הם לא היו מביאים אותו
פצוע לבית־החולים, אלא דואגים שימות קודם
ולא יהיה סיכוי שיפצה את פיו.
מלבד זאת הסתבר, כי חוץ מהתריס מנוקב
הכדורים בחדרה של זוהרה, נמצאו עקבות
של פגיעות כדורי עוזי גם בפינת ה־הבית
בו נמצא החדר• בקיר ממול פתח
הבית, נמצאו מספר נקבים של כדורי טוטו.
על סמך מימצאים אלה מצטיירת התמונה
הבאה: האלמונים •רו אל תוך החדר דרך
התרים. מתוך החדר ירו לעבר המתנקשים
באקדח טוטו. כיוזן שעודד נפגע, יש להניח
ששמעון עטיה היד* היורה לעבר המתנקשים
הנמלטים. אלה, תוך כדי מנוסה,
השיבו אש לעברו וכך פגעו הכדורים בקיר
הבניין.
כדי לאמת גירסה זו היה חסר מימצא
אחד בלבד: אקדח הטוטו בו ירה שמעון
עטיה לעבר המתנקשים. לפני שהעביר את
עודד לבית־החולים החביא שמעון את האקדח
במקום סתרים. הוא סירב למסור לחוקריו
את מקום המיסתור, כשם שסירב
למסור טביעות אצבעות.
(המשך בעמוד )22

התג״ךאמד:

״שמלהלך. סנגין ת הי ה דנו!,,
פאריס אומרת:

״מד, לן־ ,ח תי כ ה תה־* לנו ד

1171111־1

ז׳זעון

ל״ילן ן* 1ן * ן -ן ן -מציגה הדוגמנות קארי! דונסקי את אופנת המדים החדשה: בגדי
^ - 11 3 .1חאקי עטורי סמלים וצמחיים, כובע פקק, מקל נוודים, מימיה ו־מישקפת.
כך, מן הסתם, היה לבוש סטנלי, כאשר פגש, את ד״ר ליווינגסטון האובד באפריקה.
חידות ד!חוז* של כוחות הקומנדו ה7תוקפים
הופיעו לראשונה בשדה־הקרב של
דיזנגוף לפני כשבועיים.
הופעת הבכורה שלהן לא משכה תשומת-
לב מיוחדת• ציבור האזרחים בשטח סקר
את החתיכות לובשות המדים הססגוניים במבט
עייף. והסתפק בהערה בדבר הצורך

היתד, זו הוכחה מוחצת לכל אלה שחשבו
בטעות שדי — הכל כבר היה: המיני,
המידי, המקסי הקצר, המקסי הארוך, השורטס,
המראה הצועני, המראה החללי, המראה
הרטוב, המראה הרומנטי, המראה המטולא,
המראה הנשיי, אופנת שנות השלושים
א־לה בוני יקלייד, אופנת שנות האר־

השיגעון החדש הפושט באירופה -
מגיע גם למדינת־ישראל
בחיזוק השמירה רבתי המטורפים של העיר בעים (א־לה הארורים) ,אופנת הפופ והאופנה
ללא אופנה — שוס מוח אנושי, או
העברית הראשונה.
אפילו נשיי, אינו יכול להמציא משהו חדש.
העסק נעשה רציני השבוע, כאשר כמה
אז רק לידיעתכן: יש משהו כזה.
מבין התותחים הכבדים של חלוצות האופנה
המשהו החדש, שצץ לפתע בכל רחבי
כמו דוגמניות הצמרת, קארין דונסקי ויפה
אירופה ניראה יותר כמו תחפושת בלתי
כפיר, הצטרפו לחיל־הכיבוש.
משכנעת, מאשר אופנה. זוהי אופנת המדים
זה, היה כבר משהו אחר: לא עוד טירוף,
,הצבאיים, המצויירת בכל האביזרים החיוניים
אלא אופנה חדשה.

לא היתה מתביישת במדים ססגוניים אלה של דוגמנית פאר־סאית
בניגוד לדוגמניות הישראליות, שהתלבשו באופנת המדים מעודפים
הפישפשיס, מתלבשות החתיכות בחוץ־לארץ במדים תפורים במיוחד, שרק למרא־ת־עין הם גסי(

אתי הגנרלית

זהו, מסתבר, שיא האופנה: סרבל קמוט, חגורה שמו־טה
ונרתיק־עור עתיק. בתמונה למטה: קארין דונסקי
(מימין) מדגימה סרבל של רוחץ חלונות, ויפה כפיר במדים של חייל נאפוליוני מובס.

שוטנת המכוניות

מודגמת אופנת־המדיס ננל־ידי שתי דוגמניות חינניות — כנראה. אצל
השמאלית אפשר עדיין לנחש, לפי הרגליים החשופות, שהיא חתיכה.
הימנית, מאידך, מוסווה כולה בסרבל לבן ומעיל־רוח שלוקטו בצבאות שונים ומשונים.

בפאריס

לפעולת כיבוש: בגדי הסוואה מנומרים, המתבלטים
מאוד על הרקע הנשיי הרגיל, קסדות
מגן, כובעים טרופיים נגד השמש ה־מידברית,
מימיות, בגדי חאקי נוחים —
במיוחד עבור מסעות מפרכים בארץ אוייב
גברית, מישקפת — המאתרת בקלות את
החתיך הכי בולט בטווח של שני קילומטרים׳
ואפילו תיק למפות — עבור אלה שאינן
יודעות בדיוק איך מגיעים לרוול.

ך* אופנה החדשה, אפילו זכתה ל(
| כיסוי פסיכולוגי־חברתי מלא, .איפנד,
זו היא תוצאה של שאיפה כמוסה למלחמה
ולאלימות,׳ ?זוענים הפסיכולוגים החברתיים
בבקיאות נונשאלאנטית.
יתכן שזה נכון באירופה הבלתי־לוחמת,
אך החשופה, לעומת זאת, לגירויי אלימות
בלתי פוסקים בטלוויזיה, בקולנוע ובסיפרות
המתח והבלשים. בישראל, בה יש מלחמה
אמיתית מאוד, ובה לובשות הנשים מוי
חאקי במשך שנתיים ובה הרחובות מלאים
חיילים אמיתיים — קיים ספק באיזו מידה

תצליח האופנה החדשה להיקלט.
החלוצות הראשונות של חיל הפשיטה,
מכל מקום, כבר ערכו השבוע את סיורידן
הראשונים במדים: אומרת רוזנת שטריך,
חתיכת בוטיק תל־אביבית, שהחלה מופיעה
לעבודתה בחליפת מיכנסיים צבאית, בעלת
דרגות וסמלים משונים על הכתפיים:
״חזרתי לפני יומיים מחו״ל, וכולן מתלבשות
שם כך עכשיו.״
דוגמניות הצמרת יפה כפיר וקארין דוד
סקי, לעומת זאת, הצליחו למצוא את ל
הפריטים החיוניים של האופנה החדשה בארץ
:״עדיין לא מייצרים כאן דברים כאלה,״
אומרת קארין ,״אבל אפשר להשיג
אותם בשוק הפישפשים ביפו.״
״בשוק הפישפשים אפשר למצוא הכל,״
אומרת יפה כפיר — ״אני נוהגת לערוך שם
סיורים שבועיים, כדי לא לפספס כלום.
כשראיתי בעיתונות החוץ תמונות ראשונות
של האופנה החדשה. הלכתי לשם ומצאתי
לי חנות עם המון מדים ישנים של הצבא
האמריקאי, ועוד כל מיני אביזרים שמשלימים
את התלבושת.״
ויוה זאפאטה.

(המשך מעמוד )19
מדוע מסרב אדם שמתנקשים איימו לקטול
אותו, לשתף פעולה עם המשטרה כדי
לתפוס את אוייייו?
אין עדיין תשובה על כך. רצוי רק לזכור
שגואל תנעמי נרצח בכדורי אקחד טוטו.
אם יימצא האקדח בו ירה שמעון עטיה,
ניתן יהיה לבדוק אם מתוך אקדח זה
נורו היריות שחיסלו את תנעמי.

\ז\זנגשגו 1ב״אריאנה״
ך* מו השמועה המופרכת על חל-
קם של שמעון וזוהרה ברצח עודד
קליפצקי, בך גם חצי תריסר שמועות אחרות
שנפוצו השבוע ושנועדו לתת הסבר
לרצח, אין להן יסוד. כל שמועה כזאת יש
לה מטרה. בחוגי העולם־התחתון מפריחים
אותן כדי לבלבל את המשטרה ולפצל את
מאמצי החוקרים בפיענוח התעלומה. מצד
שני מעוניינת גם המשטרה בהפצת גירסות
כוזבות כדי להסוות את כיווני חקירתה.
אולם אחת הגירסות הביאה מייד למעצרו
של אחד החשודים• היה זה הבדוקאי״ דרורי
יהודאי. לא מכבר נורה דרורי ברגלו בעת
ששהה במועדון קלפים בתל־אביב. היורה,
הידוע בכינוי אברהם התורכי, הסכים
בלחץ מתווכים לשלם לדרורי 20 אלף ל״י
פיצויים. עודד קליפצקי היה אחד המתווכים
בפרשה שהושגה ובאמצעותו הועברו התשלומים
ליהודאי. אחת הגירסות שפשטו
בעקבות הירצחו של עודד היתה, שאברהם
התורכי לא עמד בתשלומיו. עודד, שערב
לו, נתבע לשלם את החשבון. בעקבות סיפור
זי• נעצר יהודאי. אלא שאיש, לא במשטרה
ולא בעולם התחתון, לא קיבל גיר־סר,
זו ברצינות, מה עוד שליהודאי היה
אליבי לגבי השעות בהן בוצע הרצח.
דרוש היה מניע בעל מישקל כדי להביא
אנשים, אפילו הם פושעים מועדים, לתקוף
דירה השוכנת כמעט בלב העיר, בצרורות
של תת-מקלע, תוך נפיץ לחסל שלוש נפשות.
ייתכן
ומניע זה נמצא במה שאירע ארבעה
ימים לפני ההתנקשות בקפה אריאנח ביפו.
היד, זה בליל שבת. בין המבלים לצלילי
הבוזוקי באריאנה היו חברי שתי כנופיות.
מול עודד קליפצקי ששהה במקום בחברת

.הוא אנל נוווים בטעות!״

עודד קליפצקי, שנהרג השבוע בעקבות מלחמת כנופיות בעולם ה׳
תחתון הישראלי. מימין הוא נראה בחברת בתו אלקה, כשהוא מש
ואומנם, שמעון ירד עם זוהרה לאילת, חזר
רק ביום שני. נראה שסבר כי הרוחות נרגעו.
לא חלפו הרבה שעות והסתבר כי
טעה.
כפי שטוענים יודעי דבר היו היריות שפגעו
בעודד, מיועדות לעבר שמעון וזוהרה.
עודד ״אכל את הכדורים בטעות,״ כיוון
שנכח במקום, אם כי למתנקשים היה ידוע
דבר הימצאו בחדרה של זוהרה.
סיפור זה הוא שהביא למעצרם של ני-
סים לביא וחביב אבו-זמיל.

פושע גזגגגכן רציבור
ף יים ים לביא ידוע למשטרה כאחד
^ מראשיה של כנופיה אלימה העוסקת

תנעמי, בתקופה בה היתת
| | 11111 נשואה לגואל. תנעמי, שיתפה
עימו פעולה בעסקי הסמיס שלו. יש
הטוענים כי היריות שפגעו בעודד כוונו לחסל
את זוהרה, כדי שלא תגלה את כל
הידוע לה על קשרי כעלה עם רשת הסמים.

גואל תנעמי

שמעון עטיה ועוד מספר ידידים, ניצבו אנשים
הידועים כאנשי חבורת בת־ים. בין
שניים מאנשי הכנופיות המתחרות מרצד
תיגרת אגרופים. כעבור זמן קצר יצא
אנשי הכנופיות מהמקום כל אחד לעברו.
לאלה שהתבוננו מהצד במה שמתחולל היה
ברור: כל צד יצא להביא את. הכלים.״ ה־תיגרר,
עמדה להפוך מחילופי מהלומות לקרב
של נשק חם.

בפשעים חמורים. בכנופיה זו, הידועה כ־
.כנופיית בת־ים,״ חברים בעיקר פושעים
שמוצאם בשכונת התקווה ולא בבת־ים. רק
מפני שניסים לביא העתיק לאחרונה את
מגוריו משכונת התקווה לבת־ים, קיבלה
כנופייתו את התואר הזה•

חם, מחפשים את חברי הקבו־,
צי השנייה. כדי להרגיע את הרוחות יעצו
מתווכים לעודד ולשמעון להסתלק מהשטח.
* בדוקאי — מונח משטרתי שפירושו,
עבריין הנמצא תחת מעקב ושיש לבדוק אותו
בכל סקרה של פשיעה.

צאת באוגוסט 1970 בשולי הדרך לירושלים.
גואל, תושב כרם התימנים, סחר בסמים בסכומים
גדולים, אחרי שמומן על־ידי אילי
ההון העומדים בראש עולם הפשע הישראלי.

בחוגי העולם התחתון מוכר ניסים לביא
כאחד המנהיגים החשובים שגם פושעים
אלימים חוששים להתנגש עמו. ידוע שהוא
נוהג לנקום בשותפיו או בקוני רכוש גנוב,
כאשר הוא חושש שבגדו בו על ידי הלשנה
או בצורה אחרת. בהוראות שהעבירה
משטרת ישראל לאנשיה אודות ניסים, נאמר
בפירוש :״ניסים לביא ושותפיו מצטיידים
בנשק. כדי להשיג את מטרתם או כדי למנוע
את תפיסתם הם עלולים לפתוח באש על
אנשי משטרה או אזרחים.״
מיהו אותו ניטים לביא שהמשטרה חוש
תעשע
עימה בגן־החיות בתל־אביב. משמאל הוא נראה בטכס נשואיו
לפני ארבע שנים, עם אשתו סורי, בת למשפחת דנון. עודד היה
דמות מקובלת ופופולארית בחוגי העבריינים, נחשב בעיניהם לבעל
יושר מיקצועי — ולא ידוע על שונאים כלשהם שהקים לעצמו.

דת כי לו, או לכנופייתו, יש חלק בהתנקשות
ברחוב אלרואי?
ניסים הוא בסך הכל בן .24 גבה־קומה,
וחסון, שכתובת קעקע בצורת נשר פרוש־כנפיים
חרוטה על זרועו הימנית ואילו בברכו
הימנית יש צלקת מיריה של כדור.
ניסים, יליד לוב, עלה לארץ בגיל שנתיים.
הוא הבן השני מעשרה ילדים שיש
לאביו• תחילה ישבה המשפחה ביפו. ב־מיסגרת
המיבצע מהעיר אל הכפר, עברה
להתיישב בכפר טרומן, אך כעבור שנה חזרה
לבת-ים. בגיל 14 כבר החל ניטים לביא
את קאריירת הפשיעה שלו. הוא נתפס בגניבת
בקבוקי גזוז מתוך משאית, נידון לשנתיים
במוסד לעבריינים צעירים.
בעקבות התנהגותו הרעה במוסד, נשלח
למאסר בתל־מונד. אחר כך הוחזר למוסד.
כשנסגר המוסד, חזר ניסים לשוטט ברחובות.
בדיקה פסיכולוגית שנערכה ו קבעה
כי :״גישתו לחיים היא גישה פסיכית־דרש-
נית. הוא אינו _,-ם וגל לסבול דחיית סיפוק
ואכזבה. הוא מגלה התנגדות לסמכות, לדרישות
החברה, לסדר ולחוק. על אף רמתו
השכלית הטובה, אינו מסוגל לביקורת עצמית
מתיר שיקול דעת.״
למרות שניסה לחזור למוטב בעבודת צבעות׳
נגרר ניסים חזרה לעולם הפשע. בעשר
השנים האחרונות הוא הורשע 16 פעם בדין,
אולם 23 פעמים הצליח לצאת זכאי מתביעות
פליליות שהוגשו נגדו. ההאשמות בהן
הואשם היו מגוונות: גניבה, פריצה, בריחה
ממאסר, גניבת מכוניות, החזקת סמים, מעשה
מגונה, והשתמטות מצה״ל.
רק ב־ 1967 הצליחה המשטרה ללכדו כשפרץ׳
יחד עם אתרים, לחנות בדים וגנב
משם סחורה בשווי של אלפי ל״י. על מעשה
זה הוא נידון לשנתיים וחצי מאסר. לפני
מעצרו התיידד עם נערה שעמד להתחתן
עמה. המאסר גרם להידוק הקשרים ביניהם
והבחורה, למרות שידעה על עברו, נישאה
לו מתוך תקרה להשפיע עליו לחזור למוטב.
מנישואים אלה נולד להם בן• לאחרונה עוסקת
כנופייתו של ניסים לביא בעיקר בשני
שטחים: זנות ומסחר בסמים. ניסים עצמו
הצליח להיכנס כשותף בדיסקוטק תל־אביבי
ידוע. הוא עצמו מוגדר במשטרה כ״סושע
מסוכן לציבור במידה רצינית ביותר.״
בין חברי כנופייתו של ניסים נמצאים
דמויות כמו חביב אבו־זמיל, ניסים קמחי
המכונה ״השקט,״ ראובן יעיש, יחזקאל אצלן
ובן־חור דוידי. כולם הם צעירים בשנות
ה־ 20 המוקדמות לחייהם. פשעיהם מתוכננים
תמיד היטב מראש. הם נוהגים לאסוף מידע,
לבדוק דרכי גישה ובריחה, להכין אליבי
מתאים ולהשתמש בכלי נשק וכלי רכב גנובים.

על צינורות האספקה של הסמים לשוק
הישראלי.
התנגשויות אלה הגיעו לידי תיגרות ואיומים
הדדיים. לא מכבר נעצרו שתי מכוניות
בדרך יפו. מאחת מהן יצא שמעו עטיה
ואילו בשניה ישב ניטים ״השקט.״ לדברי
עדי ראייה היתד׳ התנגשות זו עלולה להסתיים
בחילופי יריות מתת-מקלעים לוליא
נוכחותה של גברת מסויימת באחת המכוניות.
כתוצאה
מאותה תקרית התפתחה גם ה־תיגרר.
באריאנה. התנקשות שגרמה למותו
של עודד קליפצקי היתד, המשך ישיר לאותה
מלחמה. לכל מי שקרוב לעניינים
ברור, שמותו של עודד אינו הסוף אלא
רק התחלה למלחמת רציחות העלולה ׳ 1התפתח
לטבח הדדי בין כנופיות, בנוסח ימי
שיקאגו.
מה עושה המשטרה כדי למנוע התפתחות
מעין זו,
בצמרת משטרת־ישראל יש אנשים המאמצים
לעצמם את הדיעה, המקובלת גם במשמרות
מדינות אחרות, לפיה יש להניח
לאנשי ד׳עולם־התחתון לחסל את החשבונות
בינם לבין עצמם, מבלי להתערב. אולם
בקרב הדרגים המטפלים ישירות בבעייה, ה־דיעה
אחרת .״אינני יכול להסכים לדיעה
שאנשי העולם־התחתון יקבעו מי ימות ומי
ישאר בחיים,״ אמר קצין משטרה צעיר.
״אם יווצר מצב כזה אצלנו, אין לי ולחברי
מה לעשות במשטרה.״

י לנוצור. אג! נזרן ןץ הרנזיגן׳.

ךין חו ק רי המשטרה נמצאים כיום חוק־
^ 1רים צעירים ומסורים, הרואים בעבודתם
ייעוד והשואפים בכל ליבם לחסל את הפשיעה
ומקורותיה, אלא שהם עובדים בתנאים
נוראים. ככל שמתגברים והולכים
פעילויותיו של העולם־התחתון הישראלי,
כך יורדים אמצעיה של המשטרה לטפל
בהם.
חוקרי משטרת תל־אביב, בראשותו של
פקד אליהו לביא, המטפלים בחקירת רצח
קליפצקי, עושים מאמצים בלתי נלאים כדי
לפתור את חידת הרצח ולהביא את הנאשמים
לדין, על מנת לעצור את מרחץ הדמים
בעודו באיבו. אבל ספק אם יש להם את
כל האמצעים הדרושים לכך.
אמר אחד מבלשי המשטרה :״זאת הסיבה
שאנשי הכנופיות לא הניחו לצלם את
הלווייתו של קליפצקי. היו זמנים שהחברה
האלה היו מבסוטים שיכתבו עליהם יעיתון
ויצלמו אותם. זה היה רומנטי. היום הם
יודעים שאם יכתבו יותר מדי על פשע, יכנס
הציבור לפאניקה, הכנסת תדון במתרחש,
ואז המשטרה תעמוד בלחץ עצום להגביר
גברת גדגזגייגזג!
את מאבקה בעולם־התחתון. את זה הם רוצים
למנוע.״
האומנם צריכים ליפול עוד מספר קורב*
* רג ע 13 החלו הבת-ימים הצעירים ל־נות,
כדי שדעת הקהל תזדעזע והמשטרה
1*1חדור לשוק הקוסם של עיסקות הסמים
תפעיל את כל משאביה במלחמה בעולם־
התחתון?
הם התנגשו בסוחרים הוותיקים יותר, ששל

1ה סיני ם *בואו 1
(ממשך מעמוד )17
(לא, לא ראיתיו בעצמי) ,הנוקב בסכום ש־כימעט
לא ייאמן:

הסבום: חמישה־־עשר מיליארד
( )15,000,000,00 דוגל.

הרובל שווה קצת יותר מן הדולאר. בשביל
ברית־המועצות, השקעה כזאת בארץ
אחת, במשך 16 שנר. בלבד, היא השקעה
עצומה.
חשוב לזכור זאת. מי שמעלה על דעתו
שברית־ד,מועצות תוותר על השקעה אדירה
זו בלי מאבק, אינו יודע במה הוא עוסק.
איז א ח שניה בעולם, מחוץ לגוש הקומוניסטי,
שבה יש לברית־המועצות אינטרס
כל־כך עמוק, מבחינת ההשקעה.
כל העובדות האלה מובילות להערכות
המוסמכות הבאות:
• לברית־המועצות אין כל עניין במלחמה
נוספת. לד,יפו, המלחמה עלולה לסכן
את השקעתה העצומה.

אפשר להשתזר על מירפסת כל זמו
שלא נשרפים בפרמיירה
שלוש גרושות משתזפות על המידפסת.
אחת מרירה, אחת קרירה ואחת צעירה —
שהיא גם בעלת הדירה.
שלוש גרושות ביום האבא. וזאת אומרת:
הילדים נופלים על האבא, ואמא משתזפת
כל היום.
שלוש גרושות על הבמה. זאת אומרת, שנושא
המחזה יסתובב סביב המין. המין בחייה
של הגרושה. המין שגרם לכך שהיא
כבר לא נשואה.
שלוש גרושות ומשקה ביום קיץ לוהט
של ניו־יורק. וזאת אומרת שכאן יגידו דברים
שאפשר לומר אותם רק עם כוסית ביד.
הגרושה הצעירה (רחל פנט מה,
אתן עוד רוצות?
הבמאי: אל תבלעי את זח. אמרתי לך
כבר שהדגש כאן על, רוצות׳ ,אחרת הקהל
לא יבין מה הכוונה. הוא יחשוב על גזוז!

כל העניין, או לגסות להשלים את המלאכה.
״אני יותר נגדי אוהב את המחזר״״ מוסיף
גיורא, האיש, :אני לא איזה במאי ממורמר,
שחיכה שנים לשאנם שלו. יש לי סיפוק
בעבודה שלי מעל לראש. אבל זד, היה מין
אימפולס, שדחף אותי לא לוזתר על הניסיון.
״קראתי
לשחקנים ואמרתי להם: בואו ונעשה
פייר־פליי. אני רוצה לביים. אם לא
נעים למישהו — בבקשה לומר לי. אם לא
נעים להצביע, בבקשה לכתוב על פתק.
״היתה מבוכה ביניהם. בסוף אמרה מרים
גבריאלי, :אתה יודע מה, אני אתן לך
שאנס.׳

.היום הראשון של העבודה התחיל במ
ת ח ...חמש דקות ראשונות על הבמה,
ואני ראיתי את המבטים מטיילים בין ה

טו ס טו ב
האם, כשסגר את הדירה, נעל גם את הכניסה
למחזמר? גודיק :״חס וחלילה, למחזמר
טוב יש תמיד מקום. המישגה בחדירה
היה הלוקליזציה של המחזר .,והמיש־גה
שלי היה שידעתי ששגיתי, ולא גנזתי
את העובר לפני שנולד רשמית. ראיתי שזה
הולך לקרות, ולא שמעתי מה שגודיק אמר
לגודיק.

לא, עידן המחזמר הטוב לא חלף, דבר
טוב קונים תמיד אם הוא באמת טוב. בחדר

• אין ברית־־המועצות זקוקה
עוד לסיכסוך הישראלי-ערכי, כדי
לשמור על עמדותיה במצריים.
העמדות מבוצרות, ועומדות בכוח
עצמן. המשד המתיחות אינו חיוני
לאינטרס הסובייטי, אלא להיפר.
משום כך נתנה ברית־המועצות לאל־סאדאת
אור ירוק ליוזמות־שלום, ואין זה
מיקרה שדווקא המצרי הקשור ביותר עם
מוסקבה, חאלד מוחיי-אל־דין, נוקם יוזמות
בכיוון זה (העולם הזח .)1765
>• לכן עדיין תומכת ברית־המועצות ב־הסדר־שלום
ישראלי־ערבי, ואינה מחבלת
ביוזמה האמריקאית. אך אין היא. רוצה שאמריקה
תשמש בפתיון של נסיגה ישראלית
כדי לחולל במצריים הפיכה אנטי־סובייטית.

הגרושה הצעירה (חוזרת על השאלה)
:מה, אתן עוד — רוצות?
הגרושה המרירה (מרים גבריאלי),
מגיבה בתרועת הצוצרה, לאות שהיא תמיד
רוצה.
הגרושה הקרירה (נינט דינר) ,מרימה
יד בהודאה מבויישת. מגוחכת. הגרושה הצעירה,
שהיא באמת השחקנית הצעירה מכולן,
פורצת בצחוק, שאינו כתוב בחוברת
הבימוי.
הבמאי (בזעף) :את לא תצחקי לי כאן
יותר! אם את תצחקי לי על הבמה, הקהל
יבכה לי באולם!
והבמאי הזד, יודע מה שהוא מדבר. כי
להכיר את הקהל, זה בדיוק המיקצוע שלו.
כי הבמאי הזה אינו ככל הבמאים. זהו מפיק
שקפץ לתפקיד במאי. בעסקי השעשועים הכל
אפשרי.
גיורא גודיק מביים את הצגתו של גיורא
גודיק: יום האבא, מאת ארתור היילי.

לא, זה לא תוכנן כך. וזה נכון גם ש־ליאונרד
שך התחיל את המלאכה, וכמו שנאמר
:״נבצר ממנו להמשיך אותה.״
״מר גודיק, מה בדיוק קרה?״
מסיק גודיק :״קודם כל, שך ביים את
יהורם גאון, וזה נמשך יותר זמן מכפי שתוכנן.
הוא ידע שיצטרך לעבוד בקאמרי על
מחול המוות, אבל קי!זר, שלא יעשו לו שם
את המתת, והתחיל את העבודה על יום
האבא. אחרי כמה ימים בא אלי בהיסטריה
ואמר שאינו יכול להמשיך. הקאמרי לא
מאפשר לו להיות גמיש. והיום, הזמנים
קשים. זה לא רמו שהיה פעם, שבמאים
מוכשרים מובטלים הסתובבו מתחת לאף.
ובלי לנקוב בשמות, לא הייתי מוכן לתת
לכל במאי לעשות את זה.
״עמדו לפני שתי אפשרויות: לתתר על

התשובה של מומחה מוסמר ביותר:
יש סיכוי חיובי של .15<70

אמנות

גם עתה, ישנה אפשרות סבירה למגע
ישיר, בלי מתווכי המעצמות הגדולות —
אם מוכנה ישראל לשלם את המחיר. חבל
שאין הממשלה מוכנה לכך.

מברקים

כיתים בשל קולו הערב, אפשר לקוות לזמר
חדש, אולי עם כמה זיופים חתניים.
#בין השיפוצים השונים שהנהיג יחו׳
רם גאון בהצגת־היחיד שלו: תירגום של
הלהיט ״אל תשטה באהבה״ (סן־רמו, תלמה
אליגון) ,סיום שיש בו חגיגה :״אל תחריב
את העולם״ ,שיר חדש שכתבו חיים חפר
וחיים גורי, שהתאחדו אחרי עשרים שנה,
וחגיגה פרטית של גאון: הוא הביא אתו
את כל הצוות, שהביא לו את כל הכבוד מאחורי
הקלעים של קזבלן, דן שמר, מנהל
ההצגה, את רחל המלבישה ואפילו את
שלושת פועלי הבמה דאז.
!•> עוד בחור קופץ למים: שי לכיא.
המשימה: תוכנית יחיד עם מערכונים ו־פיזמונים,
שהשם הטבעי שלה הוא בדיוק:
שי גושי• עד עכשיו הספיק להעמיד פיזמו׳

להפתעתי שמעתי כי שר־החוץ המצרי,
מחמוד ריאד, הציע בביקורו האחרון בפאריס
רעיון של ועידת־שלום מרובעת,
מצרית-ישראלית־אמריקאית־סובייטית. אותו
רעיון בדיוק השמעתי לא מכבר מעל דוכן
הכנסת (העולם הזה ,)1763 מבלי לדעת דבר
על הצעה מצרית סודית זו. מסתבר שהיתר,
מבוססת על הערכי, נכונה של המצב.
יש להבין ולהעריך את הגישושים האחרונים
להתקרבות סובייטית־ישראלית, עד
כדי רעיון של חידוש היחסים, על רקע זה.
ברית־ר,מועצות מעוניינת בהסדר, והיא
מעוניינת למלא תפקיד בהשגת הסדר זה.
לשם כך היא זקוקה למעמד תקין בשני
הצדדים.

מי שפוצץ גישושים אלה ,-קיבל
על עצמו אחריות כבדה. אך
יתכן שפעולה זו נעשתה -כמו
רוב פעולות ירושלים כלפי הערבים
והמעצמות -מתוף הערכות
כוזבות, ועל סמר מידע לקוי.

ס שר 75 אחוז
**ץ אלתי את

כל בני־שיחי שאלה מב־

11/רעת:
אילו פנתה ישראל היום במישרין אל מצריים
בהצעת־שלום, תוך נכונות לסגת לגבול
ה־ 4ביוני תמורת שלום רשמי וסידורי־ביטחון,
ופתרון בעיית היישות הפלסטינית
— האם היתד, נענית?

ממילא נשארת ממשלתנו תלו־ייה
בגורמים זרים, הפועלים על
פי האינטרסים של עצמם.

״מה אתן עוד רוצות?״
שחקנים. לא האמינו איך אני הולך לצאת
מזה. אבל אני הייתי מוכן לכל דבר. מה
יש? לא פעם הערתי לבמאים על עבודתם.
ועכשיו הייתי מוכן שגם יעירו לי. העיקר
שזה יתקבל על הדעת.
״בסוף היום המרו לי השחקנים, :לא
הרגשנו איך שהיום עבר.׳ זו היתד, המחמאה
הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.״
ומאז, עברו שבועיים של עבודה שחורה.
וגודיק מרגיש יותר טוב, תודה. עכשיו הבמאי
עובד על ,.פצינות בודדות״ .בעוד כמה
ימים ייערכו חזרות על ה״סט״ .אחר־כך
״חזרה גנרלית״ נגבעת־חי־ם, ואחר־כך סם־
החיים של קומדיה בהרצה: הצגות ראשונות
עם קהל. זה הרגע הקובע גורל הבדיחות
ואת אורך הזקן שלהן. השחקנים
לומדים מה מצחיק את הקהל. הבמאי לומד
מה לתקן ב״תיזמוך של ״הכניסות והיציאות״
,ובעיקר מה נראה כבדיחה בחזרות,
ומסתבר כשום־דבר בהצגות, ומה נבלע בחזרות,
ומתגלה כבדיחת־פצצה בהצגות.
״בשלב זה יש לי סיפוק לא רגיל מן
החזרות. אני חושב שיש לי צוות מעניין
מאוד. כל אחד הוא ממש, טייפ קאסטינג׳,
ובעיקר שלושת הגברים (מני פאר, שמואל
אומני, ראובן אדיב) ,המופיעים רק במערכה
השנייה, כשנוסף להתנגשות בין שלוש
גרושותיהם ישנה גם התנגשות בין הזוגות.
עכשיו אני חושב איך לשמור על הדמות
מבלי לזייף — זאת הבעייה עם השחקנים.
וזה כיף עצום לעבוד עם שחקנים. אבל אני
לא יודע מה יהיה אחרי הפרמיירה י גיורא גודיק המסיק, אינו משלה את עצמו.
הוא
מכיר את השוק. יודע שתמיד מצפים
לו מעבר לפינה. אבל, הוא לא מתייאש:
״אי־אפשר לבנות קאריירה רק משלאגרים.״

• שלום בלי ברית־המועצות,
תוך התעלמות מנוכחותה ומן האינטרסים
שלה, אינו אפשרי.

פנט

גכריאלי

דינר

הכתבה הבאה של
אבנרי, האחרונה ב־סידרת
הדריח על סיררו:
האם צפוי קרע
בין ישראל וגרמניה:־
ה עו ל ם הז ה 1766

זיופים .
חינניים
<• עובדה שיש בארץ כמה רוטשילדים,
שעדיין מאמינים במחזמרים ענקיים: פשנל
(אברהם דשא) מפיק את הרוטשילדים של
כול והרגיל! ובנר על הגג) ,וכבר מלהקים
במרץ. שמואל • רודנסקי חזר על
רשמים ישירים מן ההצגה בברודווי, וכבר
נמצא לו הבן הבכור: אורי לוי. ואם היו
במאי־רדיו, שאהבו לשבץ את אורי בתס־

גמאי גודיק
״בואו ונעשה פייר־פליי!״
השני מתכונן שמעון כהן ל״אודישן״ ,וזאת
אומרת שבמיסדרון כבר מסתופפים עשרות
צעירים שבאו יהיבחן למחזמר חדש בהפקת
גיורא גודיק: מזל דגים. מחזמר מקורי
מאת חנה בן־ארי. הנושא: רומיאו ויוליה
בטבריה.
המשפחות היריבות: משפחה מסלוניקי ומשפחה
מתורכיה. לא, אין אף אשכנזי אחר
בעסק, רק מדריך־התיירים הוא אשכנזי.
״זה ממש פולקלור,״ אומר גודיק בחדווה
,״נורא יפה, המנגינות שהדור המבוגר
שר הן אותנטיות, ואת מה שהצעירים שרים
כתבו שמעון כהן ויורם טהר־לב. השניים
האלה, כמובן, גם עיבדו את שאר הפיזמו־נים.
אברהם ניניו הוסיף את ד״פלייבור׳
הספרדי, קרנדיל דיל מקפיץ את השחקנים,
אריה נבון מכין תפאורה. יש כבר יוליד: ,
עליזה עזיקרי, וכבר החלטנו על ראובן בר־יותם
ויעקוב בנאי. ועכשיו הולכים לבחור
רומיאו.״
ושיהיה לגודיק במזל. יש היום כל־כך
הרבה דגים בים.

נים בחגיגות ה־ 80 של רחובות לביים את

,צוות הווי סיגי ואת צוות הווי צ*
| פ מ. הוא מקווה להשתלב במרחב עם הצוות
שלו: דן אלמגור ויעקוב שביט
שכתבו, אלדד שרים שהלחין והפתעת
הערב, ג״&עון ישראלי שביים.
#הפלאקטים של סיוק אסו מוגבלים
במיספרם, ולכן ניתן להתייחם אליהם כאל
ליטוגרפיות והדפסים, מה גם שחלק מהם
הם באמת ליטוגרפיות אוריגינליות, והדפסי
משי. אפשר ליהנות ממגעו הפלאקטי של
פקיאסו בגלריה ריבנפלד ביפו, שם מוצג
אוסף פלאקטים נדיר של האמן בן ה־,90
במיסגרת תערוכות המתקיימות בכל העולם
לרגל יום הולדתו. הפלאקט החדש ביותר
נקרא ״רחוק בוויאט־נאם עודכן, ללא צל
של ספק.

ולידות שר אהבה
נון-סטופ -הובה
השחקן

לפני מיספר שבועות ניפגשו השניים שוב
בפסטיבל הסרטים בקאן, ערכו פסטיבל פרטי
משלהם.
לא היתד, שום סיבה שהפסטיבל לא יימשך
גם בישראל: בעלה של פרדריקה היה
בחו״ל. אשתו של דניאל נימצאה בחופשת
בסן־טרופה. ביתם היפואי היפה של דוב
ופרדריקה היה פנוי — ופרדי לא היססה
למלא אותו.
פרדריקה סגל ידועה באשה שהכל אצלה
גדול: החיובים שלה גדולים. המחשופים
שלה גדולים. והאהבה שלה גדולה. כשהיא
אוהבת — היא אוהבת הרבה.
את דניאל היא אהבה בבת־אחת הרבה.

הצרפתי

אל בית החולי

אורח הכבוד
__נעלם
1 //אשר פרדריקה הזמינה אותי ל־
^ ביתה ביום שבת, חשבתי שהיא מזמינה
אותי למסיבה,׳׳ סיפר דניאל לידידים.
לאחר שלושה ימיט של בילוי משותף,
ניראה הבית באמת כמו אחר מסיבה: המטבח
היד, מלא בשאריות אוכל ובקבוקים

סובלת

ממוסר

כליות

אני יכולה להגיד על הנושא, הוא שאני
מאחלת לו החלמה מהירה.״
גם העיתונות הצרפתית, שפירסמה את
הסיפור הנוגע ללב בעמודים הראשיים —
בלוויית פרטים פיזיולוגיים מלאים — איחלה
לחולה החלמה. ידידיו של דניאל בצרפת —
ביניהם סימון סיניורה, איב מונטן, והברון
אדמונד דה־רוטשילד — שלחו אליו מיבר־קי
איחולים. הברון דה־רוטשילד אפילו התקשר
עם רופא ידוע בארץ, ביקש ממנו
להסדיר את העברתו של ז׳לין מדונולו לקליניקה
פרטית.
״היברקתי בחזרה שאין לי צורך בכלום,״.
אומר ז׳לין .״טוב לי כאן. אני מרגיש טוב,
ומטפלים בי היטב.
״אני לא מבין מדוע עושים כל־כך הרבה
רעש מסביב לכל העניין. בסך־הכל קיבלתי
התקפת-לב קטנה. זה די טבעי, לאחר בל
מד, שעבר עלי בשנה האחרונה. כבר היו
לי שתי התקפות־לב קודמות, ולא הייתי
צריך להתאמץ כל־כך הרבה. עשיתי שמונה
תפקידים בשמונה חודשים. חוץ מזה,
עבר עלי משבר קשה, כאשר בני בן הארבע
מת באסון, לאחר שבלע 20 כדורי
אספירין.

דני אל דלי!
סובל

מהתקפת

מה קרה?

ך• יתד! זו

ההצהרה הפנטסטית של ה

* שנה.
פרדריקה סגל — אחת המארחות התל-
אביביות הנודעות, אחת מטורפות הגברים
התל־אביביות — איזה תל־אביביות? ה־כלל־ארציות
— הנודעות ביותר — הצהירה
השבוע:
״אני אכנס למינזר, זה יהיה הסוף. או
שאסע לגורו של החיפושיות בהודו.״
בכל עת אחרת, היתד. זו יכולה להיות
בדיחת השנה. פרדריקה סגל — מבודדת
מגברים? אל תצחיק אותי, חבוב, בחייך,
יש לי סדק בשפתיים.
אלא שהשבוע, היו פני הדברים שונים.
כי השבוע, היתד, פרדי — אשת החברה
המקסימה, השולטת תמיד בעצמה ובנסיבות,
על סף ההיסטריה.

התקפת־לג אחת
אחרי השנייה
ף* אפלא, בהתחשב במר, שעבר עליה.
/רק בשבת האחרונה, נסע בעלה, דוב,
לשווייץ, לתפוס מנוחה, לאחר שסבל ממה
שנחשד בהתחלה כהתקפת־לב. מאוחר יותר
התברר אומנם שלא היתד, זו התקפת־לב,
אולם עד שזה התברר — עברו על פרדי
ימים קשים.
רק נסע דוב לשווייץ, ופרדי החליטה לחגוג
את השימחה, על כי נתגלה בריא.
—י* 112 4

הזדמנות נאותה ניתנה לה, כאשר הגיע לארץ׳
לכבוד שבוע הסרט הצרפתי, ידידה
הוותיק, השחקן הצרפתי הנודע דניאל •׳לין.
פרדי הזמינה אותו לביתה.
שלושה ימים ושלושה לילות הסתגרו השניים
בבית, כשהם מארחים חברה זה לזו
וזו לזה. ביחוד זו לזה.
ואז קרה הדבר שזיעזע את פרדי עד יסודות
אשיותיה, כמו שכתוב: בתום שלושת
ימי האירוח, ממש כשהאווירה החלה
מתחממת, החל דניאל חש לפתע כאבים נוראים
בכבד. פרדי המבוהלת הזעיקה מונית,
ובחמש בבוקר הובהל השחקן הנודע, חיוזר
ובכל רע, לבית־החולים דונולו, ביפו.
שם, אובחנה אצלו התקפת־לב.

מוסר־כליות
עצום
^ 4ז אתם, במקום פרדי, לא הייתם חוט-
פים היסטריה? מה זה, איזה גורל אכזר
רודף אחריה עם התקפות־לב כל ז.־
זמן? פלא שהיא תפסה יאוש ממעשי ידיה?
״יש לי מוסר־כליות עצום,״ התוודתה, השבוע,
בשבתה בבית־ר,חולים, ממתינה לשמוע
מפי הרופאים על מצבו של ידידה.
דניאל ז׳לץ ופרדי הכירו לראשונה לפני
שלוש שנים, כאשר השחקן בא אז ליש.ראל.
באותה הזדמנות רומנטית, לא ניפרדו
השניים במשך 14 ימים שלמים.

ריקים, המאפרות מלאות, חפצים שונים
פזורים באי־סדר, הרהיטים מאובקים.
במשך כל הזמן הזה, שבו התקדם ביתה
של פרדריקה למצב של אחרי־מסיבה, נערר
חיפוש מקיף אחרי דניאל ז׳לין: הוא לא
הגיע למסיבה שנערכה לכבוד אורחי שבוע
הסרט הצרפתי במועדון פיאנו בר של מני
דיס. הוא לא הופיע למסיבות הקוקטייל
השונות שאורגנו לכבודם, הוא לא היה
נוכח בקבלת הפנים שנערכה ע״י פינחס
ספיר ואפילו להצגה החגיגית של סרטו הלב
הלוחש, שנערכה ביום שני בערב, לא טרח
לבוא.
באותו זמן, כבר ידעו ידידיו שהלב שלו
לוחש במקום אחר.
לידיד, שידע את מקום מחבואו, התוודה:
״כשיש לי אשר, כזו, אני אלך לפרמיירות?״
כאשר נשאלו ידידיו להיכן נעלם, ענו
בצחוק ובקריצה ממזרית :״הוא סובל מ-
מיקרה לב.״*
צחקו, ולא ידעו ממה צחקו•
איש לא תיאר לעצמו עד כמה הלחישה
הזאת תזיק לו.
״אני מרגישה נורא,״ הגיבה פרדי בבית־החולים.
היא
סירבה לספר, למרות ההפצרות,
את פרטי המאורע ההיסטורי :״כל מה ש־
* בצרפתית, המונח, מיקרה לב׳ פירושו,
שהנידון התאהב.

״ונוסף לזה הפסטיבל בקאן. ואחרי כן
הנסיעה לישראל. חייתי בקצב רצחני מדי.״
החיוך הממזרי הזה
>•* כיתיהחולים דונולו ביפו, היתה לו
^ הזדמנות להתאושש מן הקצב הזה. את
היום הראשון שם הוא בילה בחדר משותף
עם עוד שישה חולים — רובם מעל גיל
שישים.
״מישהו הביא לי עיתון עם תמונות של
בחורות ערומות — והם חטפו אותו ממני.
הם הפכו לאנשים אחרים,״ מספר דניאל
בפליאה.
על הקשר שבין התקפת־הלב לפרדריקה,
הוא אינו מוכן לפרט .״פרדריקה היא ידידה
טובה שלי, והיא מבקרת אותי הרבה, ומביאה
לי פרחים. אני חושב שזה נחמד מצידה,״
הוא אומר .״בכלל — אני נהנה בביתר,חולים.
סוף סוף יש לי חופשה אמיתית.״
גם פרדי המשיכה בסירוביה להגיב על
הסיבות לחופשה האמיתית של ז׳לין. אפילו
כשתפסתי אותה בצד, ושאלתי אותה, ככה,
בשתי עיניים :״פרדי, את הלא היית תמיד
פרפרית כזו, שמשתמשת בגבר שימוש חד־פעמי,
וזורקת אחרי השימוש. מה החידוש
אצל ז׳לין? שאתם ידידים כאלה ותיקים?״

במרחב
מצר״
השתיקה המוזרה

^ ! ןןן * פרדי סגל בחברת בעלה,
# 1 1 ,4 1 1זוב, שגרם לה לזעזוע לפרק
זמן, נאשר נדמה היה שקיבל התקפת־לב.
רק התאוששה מזעזוע זה — נחתה
עליה התקפת־הלב — הפעם אמיתית מאוד
— של ידידה, השחקן הצרפתי דניאל ז׳לין.
השיבה פרדי, והחיוך הממזרי בעיניה ממזר
יותר מתמיד:
״אין תגובה.״
לא חשוב. הבננו גם בלי תגובה.

אחת התופעות שעוררו תשומת־לב מיר־בית
במצריים, לאחר ההפיכה שביצע הנשיא
סאדאת, היתד, שתיקתם רבת־המשמעות של
הפרו־סובייטים בצמרת הציבור — וביחוד
העיתונאים שבהם. שבועות לאחר מעצרם
של ידידיהם, השרים השמאלניים, נמשכה
שתיקתם הפומבית של עיתונאים שמאלניים
ידועים כאחמד חמרוש, עורך השבועון רוז
אל־יוסוף, סאלח חאפז, אחד מעוזריו, אחמד
בהא־אל־דין, עורך השבועון אל־מוסזואר, ו־אנשי־רוח
כחאלד מוחי אלדין. הפניות הרבות
אליהם להשמיע דעתם — לא נשאו
פרי. חמרוש מצא לנכון, באותה תקופה
הרת־מאורעות, ייפרסם מאמרים על ביקורו
בכמה ממדינות אפריקה, וניתוח מפורט
של עמדת ארצות־הברית בעיקבות ביקורו
של רוג׳רס.
דיאלקטיקה מקורית. מובן שהשתיקה
לא יכלה להימשך לנצח. ביחוד לא,
לאחר ביקורו של נשיא ברית־המועצות במצריים,
וחתימת חוזה הידידות בין שתי
המדינות. חוזה זה, שהתקבל בשלילה, שנעה
בין אי־רצון לזעם, בחוגים רבים של
השמאל בארצות ערב, שראו סכין בגב את
החוזה, שהתעלם ממעצרם של אנשי השמאל
ימים ספורים קודם לכן.
הראשון ששבר את קשר השתיקה העצמי
היה עורך רוז אל־יזסוף, אחמד חמרוש. היה
זה מאמר מאלף.
חמרוש סירב להתייחס ישירות לנושא

ליחה משטרת קהיר לתפוס את חברי ה־כנופייה
— והשערורייה העצומה התפוצצה,
גם אם הרחק מכותרות העיתונים. התברי
שהפורצים הצעירים היו רובם ככולם בניהם
של אנשי־צמרת. במצריים יש עדיין
כבוד בפני אנשים חשובים, ומשום כך נמנעו
העיתונים מפירסום שמותיהם של הצעירים.
למרות זאת, יגרום המעצר, בשבועות
הקרובים, לזעזועים, שיהיו להם גם
השלכות אישיות מרחיקות־לכת בצמרת השלטון.

סטודנטים
מצריים:
״רוצים להכיר

את, בך גוריוף״
( 11!11 יו ווי—י
היה זה רעיונו של נאצר, לגייס את אלפי
הסטודנטים הלומדים בחו״ל למאמץ ההסברה
המצרי ברחבי העולם• בעקבות כך, הזמין
ב־ ,1966 משרד ההסברה המצרי כמה
מאות סטודנטים כאלה לביקור במצריים בעת
חופשתם. הובן עבורם קורס הסברה על
הבעיות המדיניות באיזור. נאצר היה הנואם
הראשון בקורס, הסביר לצעירים עד

חשבי בקור רוח
חשבי על משב רוח קריר
ומשקה קר כקרח.
הרגעי וחשבי
על החורף שעבר,
כאשר כל כך התגעגעת
לקיץ.״

סטודנטית עבד״אד־מונעים
,בן־גוריון׳ — יסוד להצלחה

עורך המרוש
מעצרים — הוכחה לעצמאות
המרכזי — הדחת השרים השמאלניים מממשלתו
של סאדאת. הוא התרכז בעניין הקשרים
בין מצריים לרוסיה• היה זה מאמר
תהילה לברית־המועצות, ש״הוכיחה עד
כמה אינה מתערבת בעינייניה הפרטיים והפנימיים
של ידידותיה.״ והיינו — העובדה
שברית־מועצות הסכימה למעצרם של חסדיה
בידי סאדאת ללא מחאה, אינה אלא סימן
לשבחה, לדעת העורך הראשי של רוז
אל־יוסוף.
מסקנה נוספת של עורך דח אל־יוסוף:
המעצרים האחרונים של ידידיו, הינם ההוכחה
הטובה ביותר לשקר של התעמולה
האימפריאליסטית, המנסה להציג את שיתוף־
הפעולה בין מצריים לרוסיה, כאילו רוסיה
מכתיבה תנאים למצריים ומשעבדת אותה.
לא ולא, טוען חמרוש — המעצרים האחרונים,
הם ההוכחה הטובה ביותר לעצמאותה
של מצריים.

בני־טובים לאן — 7
לפריצות

1 *1:^^ 111111

פאם פאטאל

שת לתדמיתה בחיים, כאשה הגורלית. הפיאה
הבלונדית, המסיכה המיסתורית ורשת
המיני, מאמתים :״קטנה — אבל גדולה.״

בשבועות האחרונים, חלפה את רובעי
מגורי האמנים בקהיר מגיפת פריצות, שהסתכמה
בסכומי־ענק. הגובים לא זילזלו במאומה:
מכשירי־הקלטה, טלוויזיות, מזומן,
בלית־ברירה.
זעזועים. לאחר עיקוב ענק־ממדים, הצ
כמה
חשובה השליחות שלהם, וכיצד הם
יכולים לעזור למולדתם בכל מקום שהם
נמצאים :״הציונים,״ אמר נאצר ,״נמצא•ם
בכל מקום, ובזה אין להילחם באמצעות מנגנוני
התעמולה שלנו. אתם צריכים לעזור
לנו. האמת לצידנו, צריכים רק לדעת ביצר
להביאה לידיעת העולם.״ הוא ביקש מהסטודנטים
ללמוד את הבעייה ביסודיות,
הורה לקיים משרד מיוחד שיטפל בכל בקשה
של סטודנטים אלה.
עינויים כשטחים. הסטודנטים עשי
מה שאמר להם מנהיגם. למדו את הבעייה,
הגישו הצעות. מלחמת ששת הימים עיכבה
את התקדמות התוכנית, והכנס הראשון התקיים
רק בשנת .1969 הסטודנטים קראו
לעצמם אירגזן הצעירים הסוציאליסטי הערבי.
לאחר מותו של נאצר, הוסיפו לשם את
המילה נאצריסטי.
בימים אקר, מתקיים הכנס השלישי של
האירגון, והוא כולל 600 צעירה וצעיר. הם
יבלו כמה שבועות במחנה עבודה בלה־זמאלק
שבקהיר, ישמעו הרצאות, ויקראו
ספרים על הבעייה הערבית־ישראלית. הוכן
להם לקט מהעיתונות הישראלית, ומאמרים
על החברה הישראלית, כגון חומר על ־-,
נעשה בשטחים הכבושים.
בין היתר, יודע החומר שחולק לתא~ את
העינויים בשטחים.
מה שהפתיע, היתד, בקשת חלק מהמשתתפים,
שביקשו לשמוע הרצאות על המפלגות
השמאליות בישראל .״אין זה קשה
להילחם בימין בישראל,״ טענה פאטמה עבד
אל־מונעים מחמוד, בוגרת במתמטיקה .״הקושי
הוא במלחמה נגד השמאל הישראלי.
אנו מציגים את עצמנו כאנשי השמאל, ומשום
־ כך אנו רוצים לקרוא את ספריהם
של בורוכוב, בן־גוריון ואחרים. אנו רוצים
לדעת על ההבדלים לין המיפלגות בישראל
— בין מפ״ם, אחדות העבודה, העולם הזה
— כוח חדש, ושתי המיפלגות הקומוניסטיות.״

פעם
הי הבאמתק שה לחוש
בנוח בי מי קהק שי ם של ה חודש.
וכאשר מזג ה אוי ר לא
שיתף פעולה, הי ה ק שה כפ ליים.

מ פוני טמפקס שינו כל
זאת. ה ם לשימוש פנימי, כך
שאת יכולה לשכוח
א ת חו ס ר הנו חו ת של
חגורות לו חצו ת ותח־בושות
מגו שמות. או
לשכוח גם א ת ריח הלוו אי.
עכשיו, חשבי בקור רוח. היי
רגועה. רעננה. כי כך תרגישי
א ת עצמך אםת שתמ שי בטמ פוני
טמפקס. ני תני ם לה שגה
בשתי דרגות ספיג ה — רגיולר
וסופר — ב אריזה ס טנ ד ר טי ת
של 10י חידו ת.

חננ ה

סני ט רי ת

לשימוש

פני מי

להשיג בבתי מרקחת 1בו!סר 1קי 1ת
סזבחרגת. המעגדחת בקבלת דוגמאות
וחומר הסברתי ישלחו 54 אני בבזל׳
דואר אל היבואגים אינזוסט אימפקס
בע־מ, חל־אביב, רחוב ירמיהו 38

פאטיזס מאפיה 81 ין
(המשך מ*מוד )11
ושהגיעה לשיאה בסצינה המגוחבת־שערו־רייתית,
כאשר סוכן האפ.בי.איי. בישראל
גנב מצעירה אמריקאית שבאה לישראל את
דרכונה.

ך * מפלגההחדשה נוסדה בישראל בן
§ מסיבת עיתונאים שנערכה בבית־סוקו־לוב
בתל־אביב ביום הראשון השבוע. במסיבה
זו׳ הכריז ניל רוטנברג, שהציג עצמו
כדובר הליגה להגנה יהודית, על פתיחת
סניף הליגה בישראל, וכן על העברת המרכז
העולמי של הליגה לארץ.
המילים שהשמיע רוטנברג היו יפות.
הוא דיבר על אחדות האומה, ועל אהבת
ישראל. על כאבם של הפנתרים השחורים,
ושל כל המקופחים בישראל, הנוגע נורא
לליבם של חברי הייגה.
לדובר הליגה היה גם חוש הומור .״אין
דבר גרוע יותר מיהודי המכה יהודי,״ טען
בלי צל של חיוך על פניו. יחד עם זאת הודה,
כי במקרים מסויימים יש בהחלט צורך
באלימות. הוא לא פירט באיזה מקרים מסו-
יימים.

פשר היה למצוא השבוע את הסי-
\ £רוט במקום אחר.
בפרוטוקול משפטם של שלושה מחברי הליגה,
שהגיעו לארץ כחיל־חלוץ, לפני חודשים
מספר.
השלושה — רוברם פיין ( )25 יהודי אמריקאי׳
סיימור לקר ( )23 יהודי קנדי, ויהושוע
יופר )21( .יהודי אמריקאי — מואשמים
בסחיטה תוך שימוש בכוח, תקיפה,
ואיומים. שלושת הנאשמים, היושבים במעצר,
לדרישת המשטרה, עד סיום משפטם,
חינם חברי הליגה להגנה יהודית. על שיטות
הפעולה שהביאו עימם לאח, ושמחר
ישלטו בחיים הפוליטיים של ישראל, אפשר
ללמוד מהעדויות שהושמעו במשפטם.

העיד רפאל חרפז )18( ,סטודנט
יהודי מארצוודהברית, הלומד כ־אוניברסיטת
״בר־אילן :״

בסביבות השמיני למרץ השנה עצר אותי
הנאשם, רוברט פיין, בעוברי בשטח האוניברסיטה.
לא היכרתי אותו אישית, אבל
ראיתי אותו לפני כן מסתובב בקאמפום,
ייוא תבע ממני להשיג לו ל.ס.די. אני חושב
שהוא פנה דווקא אלי בגלל ההופעה
היפית שלי.
אמרתי לו שאינני מוכן, ושאינני לוקח
ל.ס.די. הוא איים עלי. נבהלתי והסכמתי.
נסעתי לירושלים, והישגתי לו 46 טיפות.
שילמתי בשביל זה 360ל״י.
נתתי לו את החומר, והוא לא שילם לי
בשבילו. כעבור שבוע הוא חזר, והתחיל
להרביץ לי. הוא טען שזה לא היה לטדי.
בכלל. באיומים, הוא התחיל לסחוס ממני
בספים.
עד כאן, עדותו של הרפז.

העיד סטודנט אחר, הרי כט
( )19 משיראנו, הלומד גם ה! ה ב
״כר־אירן :׳׳

בפעם הראשונה בא רוברט פיין לחדרי
עם חבר שלי, מנדי אהרונוביץ. סנדי המליץ
שאני אתן לו הלוואה, כי הוא זקוק לכסף.
נתתי לפיין 150 דולר. מאוחר יותר נתתי
לו הלוואה נוספת 200 ,דולר. את שתי ההלוואות
הוא לא החזיר, אבל התחיל לאיים
עלי. המשכתי לתת לו כספים, וכשלא היה
לי, נתתי לו שעון ורשם־קול.
ביום 18 לאפריל יישנה, באו שלושת הנאשמים,
בערך בשלוש אחר הצהריים, לדירתי.
היו אצלי אז כמה חבר ים _ הרון י
אנגלברג, פריד וולצר ויצחק הפטר. שני
הנאשמים, רוברט וסיימור, הכניסו אותי ואם
הרווי לחדר השני, והתחילו להרביץ
לנו. רוברט ׳(סיי׳ן) הסביר שיש לו בעיות
עם המשטרה. שעצרו אותו בחיפה בחשד
שהוא מעורב בעיסקת קוקאין, וכי הוא חושי
באחד מאיתנו שאנחנו גרמנו למעצרו.
פיין אמר שהוא מוכרח לעזוב מייד את
הארץ, ושעלינו לספק לו כספים לשם כר.
במשך כל הימן, היה פיין המרביץ העיקרי.
האחרים רק עזרו לו.
שלושת הנאשמים דרשו מאיתנו 1,200
דולר. אמרנו להם שאין לנו. הם הזהירו
אותנו להשיג להם את הכסף עד יום רביעי
בערב. אחרת, ישתמשו באלימות, הזהירי
אותנו.
לאחר שהם הסתלקו, פניתי לחבר שלי,
מאיר בקר, להתייעץ איתו. בקר היד, בזמנו
שוטר בפלורידה, והוא בעל נסיון. בקר
הציע לי לגשת להתייעץ עם ידיד שלו, איש
בעל נסיון. הסכמתי, והוא לקח אותי אליו
למלון דן( .הידיד, כפי שגילה בקר, היה
לא אחר מאשר מאיר לנסקי המפורסם).

הידיד (דהיינו, לנסקי) הציע לנו ללכת
למשטרה. לא קיבלתי את עצתו• במקום
זאת, הלכתי לשגרירות האמריקאית, ודרכם
הגיע העניין למשטרה.

עילותם האוניברסיטאית של
^ שלושת הנאשמים היתד. רק המשך טבעי
וישיר לפעולה קודמת שלהם. לפחות
שניים מביניהם התבלטו, זמן קצר לאחר
הגיעם לארץ, בעת הפגנת שי״ח מול רחבת
הכנסת בירושלים נגד התנהגות מישמר־הגבול
בעזר״ פיין ויופה, יחד עם אחרים
התנפלו אז על המפגינים, ניסו לפוצץ את
ההפגנה בכוח. היתר, זו הפעם הראשונה שאלימות
פוליטית פרצה בישראל, לפחות
מאז קום המדינה היה זה סימן לעתיד.
תמימים במיוחד, יכולים להיתמם ולטעון
כי התנהגותם של שלושה אנשי קומנדו
אינה מוכיחה על התנהגותה של הליגה.
את התשובה לטיעון תמים זה ראו ביום
השישי האחרון רבבות צופי טלוויזיה בישראל,
בתוכנית אירועי חשבוש, בה הוקרן
סרט שצולם בניו־יורק. בסרט נראה מנהיג
הליגה, הרב מאיר כהנא העומד לבוא ולהשתקע
בישראל בקרוב, ולהפעיל מכאן את
הליגה שלו — נואם בעצרת הליגה של ידידו,
מנהיג המאפיה הנודע, ג׳ו קולומבו.
בסרט, יכלו הצופים — ביחוד מביני האנגלית
שביניהם — לראות, ויותר מכך
לשמוע, את הטיעונים, הניסוחים, והגישה
הדמאגוגית הזולה, הפונה לרגשות במקום
להיגיון, של כד,נא.

ימפלגות

התקוממות מד
היושביראש

המסורת של הקולקטיביות הרעיונית, המאפיינת
מפלגות קומוניסטיות, הולכת ונשברת
במק״י.
האופוזיציה החשאית לעמדותיו של ה־יושב־ראש
ונציג המפלגה בכנסת, הד״ר
משה סנה, החלה למצוא ביטוי פומבי בצורה
תקיפה, המעידה כי משהו מתחיל לזוז
גם במק״י.
בראשית יוני פירסם קול העס, שבועו־נר,
של מק״י, את ראשי הפרקים של סנה
בעניין הדרך להשגת השלום הישראלי•
ערבי. כעבור שבועיים פורסם באותו שבועון
מאמרה של אסתר וילנסקה, המתווכח
עם העמדות, ובעיקר עם התביעות הסריטו־ריאליות
של סנה כחלק מהשלום.
באומץ נדיר למדי בוויכוחים בקרב מפלגות
קומוניסטיות, התריסה אסתר וילנסקה
כנגד סנה במאמרה משפטים כמו :״תאבי
סיפוחים מסכנים את השלום!• או ״מי ש
נפשי
בכפי, ואומר כי אמונים עלי דברי
ראש־הממשלה, שהשמיעה באוזני כתב ה־ט״נזס,
כי כל אחד מחברי הממשלה חש באחריותו
האישית לחיים הצעירים בישראל.״
שורש הוויכוח הוא, בין אלה הסבורים
כי מק״י צריכה להשתלב בחזית כוחות
השמאל, הן במאבק על השלום והן במאבק
לקידמה סוציאלית — לבין תומכי סנה,
המכינים שלב אחר שלב את הדרך להצטרפותו
של סנה ׳׳מערך.
בינתיים הביאה נטייתו של סנה לימין
להתרחקות פעילים רבים ממק״י, בעיקר מחוגי
האינטליגנציה, כמו בנימין כהן, מרצה באוניברסיטת
תל־אביב, ישראל לב, מרצה
באוניברסיטת ירושלים; ראובן קמינר ודני
פתר שהצטרפו לשי״ח ואינטלקטואלים רבים
אחרים אשר נטשו את הפעילות במפלגה.

^ 4ולס גם ללא ההצגה הטלוויזיונית, הי־תה
משמעות רבה, ומדאיגה, לידידות
שצמחה בין מנהיג הליגה, לבין מי שנחשב
לאחד מראשי המאפיה בארצותיה,ברית. כד,נא
עצמו הודה בפירוש, בי ״אינו מוכן לבדוק
בציציותיו• של מי שנכון לעזור לו.
האפ.ב.אי האמריקאי, לעומת זאת, מוכן
בנראה כן לבדוק — וביסודיות. על הרצי-
גות שבה מתייחם הא.0ב.אי. לקשרים שבין
הליגה למאפיה, ניתן ללמוד מהסצינה
הפנטסטית שאירעה בין סוכני האפ.ב.אי. בישראל
לבין כריסטינה (כריס) קאנציוגי.
כרים , 19 ,אמריקאית ממוצא איטלקי,
היא ידידתו של סיימור לקר, אחד משלושת
הנאשמים. למרות שהיא קתולית,
התקבלה כחברה בליגה להגנה יהודית. בארץ,
התגוררה בחברון.
לישראל היא הגיעה בדרכון מזוייף. השבוע,
התייצבו אצלה סוכן האפ.ב.אי בישראל
הפועל ממשרדו בשגרירות האמריקאית,
בלוויית עוזר ישראלי, גד ססובר,
והחרימו מידיה את הדרכון. לדברי הצעירה,
הסוכן האמריקאי פשוט גנב ממנה את הדרכון
ללא רשותה, ונמלט, יחד עם הישראלי,
כאשר פרצה בצעקות וניסתה להחזירו
לידיה.

במדינה

1עצם העניין, היתר. זו שערורייה מ־
׳ ,אין כמותה, אם נכון סיפורה של -ריס.
היתד, כאן פגיעה מפורשת בריבונות הישראלית,
מצד סוכן של מדינה זרד״
אולם השאלה המעניינת יותר היא אחרת:
מה הניע את סוכני האפ.ב.אי. בישראל להשתמש
באמצעים סליליים כדי לשים ידיהם
על דרכונה של כריססינה? סוכנים אלד, לא
נקטו באמצעי כה קיצוני — העלול לגרום
לתקרית דיפלומטית בין ישראל לארצות־הברית
— אף במקרים חמורים הרבה יותר.
כריססינה, עם כל הכבוד, אינה אלא דג־רקק.
היא מבוקשת בארצות־הברית כחשו-
דה בהשתתפות בפעולות אלימות, כגון: הטרדת
דיפלומטים סובייטיים והטמנת חומרי־נפץ.
בגלל חשד כזה, לא היה האפ.בי.איי.
יוצא מגידרו, נוקט בפעולות פליליות.
מד, היתד, הסיבה האמיתית לפעול־ החריגה?
התשובה
טמונה בדרכון המזוייף: דרכון
זי, סופק לכריסטינה על־ידי המאפיה האמריקאית.
תעשיית הדרכונים המזוייפים
של המאפיה היא אחת מכאבי־הראש הגדולים
של האפ.בי.איי. באמצעות הדרכון של
כריס מקווים מומחי המוסד להגיע אל דגים
שמנים יותר במאפיה. לשם כך, מוכנים היו
להסתכן כבזיון בינלאומי.
כך, בצורה נאונית, התקשרו, בסצינה זו,
הליגה, ארץ־ישראל השלמה, והמאפיה.
והיד, בפרשה גם קשר נוסף, אחרון־אח-
רון חביב:
איש המיסתורין מאיר לנסקי.
השבוע, גילה לנסקי :״בתחילה, לא תמכתי
בליגה. מאוחר יותר, כאשר החלו ה־פירסומים
עליהם, שלחתי להם צ׳ק.״
המעגל הושלם.

מזכיר מיקוניס
— מסכנים את השלום!•
סנה, שעוד ב־68׳ אלץ את המפלגה להמציא
עבורו את הפקיד היושב־ראש, תפקיד
שאינו קיים באף מפלגה קומוניסטית, להוציא
את זו של מאו, עשוי בעזרת תמיכתו
הבלתי מסוייגת במדיניות הממשלה, להם וך
את מק-י למפלגה לוחמת. אלא שהמלחמה
תהיה מכוונת כלפיו.

יו״ר משה סנה
״תאבי סיפוחים —
מציג תביעות טריטוריאליות כלפי ארצות-
ערב כתנאי לשלום, הוא הוא המכתים את
מלחמת ששת־הימים•.
סניגור של דיין. הוזיכוח הפנימי ב־מק״י
החל עוד זמן רב קודם. ערב הראשון
במאי השנה, למשל, התעורר ויכוח
פנימי חריף במפלגה בעניין ההסכמה או
אי ההסכמה להפגנה משותפת עם חוגי
שמאל אחרים. היה זה סנה שדרש תחילת
לא לקיים הפגנה כלל. רק אחרי שברוב
קולות הוכרע נגד סנה לקיים הפגנה ולקיים
דיון עם שי״ח, ברית השמאל וצעירי
מפ״ם על הפגנה משותפת, העביר לבסוף
סנה החלטה על הפגנה נפרדת.
עוד לפני שנה עורר עליו סנה את חמתם
של רבים מחברי מק״י, כאשר התייצב
בפומבי לצידה של גולדה מאיר במאבקה
נגד הד״ר נחום גולדמן, הופיע בגלוי נגד
תמיכתה של התנועה,־לשלום־ובטחון בגולד־מן
ולא הצטרף להצעת אי־האמון שהגישה
סיעת העולם הזה לממשלה בעניין נסיעת
גולדמן לקהיר.
יותר מאוחר נדהמו חברים במק״י כאשר
יצא סנה במאמר ראשי בקול־העם, שבוע
ימים לפני הפסקת האש, נגד תוכנית רו־דרס.
כתב סנה באותו מאמר :״יש בהצעות
רוג׳רם מוקשים מסוכנים עד מאוד לא רק
לאינטרס הישראלי, אלא לאינטרס השלום
בכלל, וכדאי להתאמץ ולסלקם סן הדרך•.
לשיא הגיע סנה בראשי הפרקים שלו
שפירסם בקול־העם. הוא כולל בתוכם כמה
תביעות טריטוריאליות ברורות, כמו סיפוח
רמת־הגולן, ירושלים ושארם־אל־שייך.
עתה מצפים במק״י לתשובתו של שמואל
מיקוניס, המזכיר הכללי של המפלגה,
לסנה. שכן מיקוניס, מי שהנהיג את המפלגה
בעבר, ביטא כבר בשורת מאמרים
דיעות שונות לחלוטין מאלה של סנה, תבע
לבקר את ממשלת ישראל על מדיניותה.
הכנה להצטרפות דמעיו־ .בינתיים
נחלקת מק״י לשני מחנות. תומכיו
של סנה ממשיכים להגן על הממשלה ומדיניותה.
פנחס סובין, למשל, יצא במאמר
תמיכה בממשלה, בו טען, בין השאר :״חרף
הסכנה שיאשימוני באפולוגטיקה, אשים את

משפט

יהודי,
אבל ערבי
כאשר החל שלמה מזרחי בן ה־ 19 מחזר
אחרי מזל* בת ה־ , 15 ראו זאת הוריה בעין
ינאי, דווקא. למזל היו עוד אחיות לא מעם,
וההורים, למרות גילה הצעיר, קיוו שמד,חיזור
תצא חתונה עוד שנה שנתיים.
זאת — עד שגלו כי אמו של שלמה אמנם
יהודייה, אך אביו ערבי. לפי הדת היהודית
זה משאיר בעצם את שלמה בסטאטוס
של יהודי — אבל לא אצל הוריה של
מזל. בעיניהם, הפך שלמה בן־ללד. לערבי
— והם נחתו עליו בכל האמצעים שברשותם.
כוונות רציניות. מזל הכירה את שלמה
כאשר היה החבר של אחת מאחיותיו־״
אלא שהזוג נפרד, ושלמה החל יוצא עם
האחות בת ר 15 לאחר שלושה שבועות
של חיזור, שכבו בפעם הראשונה.
״הורי ראו בו חתן שלי,״ סיפרה מזל.
היו אלה דווקא כוונותיו הרציניות של
המחזר הנלהב, שגרמו לאסון. שלמה, שהתייחס
למזל ברצינות, ביקש ממנה לבוא
לפגוש את הוריו. הם נסעו לעזה, שם גילתה
מזל כי אביו של שלמה ערבי .״אני
לא שמתי לב לזה,״ מספרת היא ,״כי אהבתי
את שלמה. אבל כשבאתי הביתה וסיפרתי
להורי, אבי אמר שהוא לא מסכים שאני
אתחתן עם ערבי.״
ביקש סליחה. כאשר גילה האב ה־נעזם
כי המחזר בן שלושת השבועות הספיק
כבר לשכב עם בתו, מיהר להגיש נגדו
תלונה במשטרה על בעילת קטיני״ ״שלמה
אמר לאבי שהוא אוהב אותי ושהוא
רוצה להתחתן איתי, וביקש שאבי יסלח לו
ויבטל את התלונה. אבל אבי לא הסכים.״
גירסתו של שלמה על הפרשה היתר, שונה
לחלוטץ :״מזל היא החברה שלי, כבר
שלושה שבועות,״ סיפר .״לפני שבוע או
פחות, יצאתי איחה לפינה חשוכה ביפו,
שם התמזמזתי איתה, וביקשתי ממנה שתיתן
לי לשכב איתה. היא הסכימה, ואפילו
(המשך בעמוד )29
* שם בדוי, להגנת קטינה.

.מסתבר, אם כן, שפאולה, המופיעה
כרקדנית בשלמה המלך ושלמי הסנדלר,
הצליחה במקום שהטלוויזיה
•.הישראלית נכשלה: להשאיר את עינ בר
בחוץ.
אבל מאידך, יש לה כנראה אמצעי־שיכנוע
קוסמים יותר.

מ* רוצה גרושה החסן
של ראלף עינבר
פלוס שלוש?

כשאלינוער שכטרמן, בתו של ח״ב גח׳יל אברהם שכטרמן, התגרשה מבעלה
— לאחר שלושה ילדים — קבעו כולם שהיא יצאה מדעתה. איזה אשח
הולכת לעשות מעשה טירוף כזה! איך היא תתחתן שנית בחיים, עם נדוניה כזאת ו
תתחתן, תתחתן, ועוד איך. בגיל ,32 עומדת אלינוער להתחתן עתה עם אהוד
רבינוביץ — ,37 מהנדס ייעול, כלכלן, ואחד הרווקים המבוקשים בעיר. כל הרווקות
היפהפיות, נערות״הזוהר והחתיכות המבוקשות והמבקשות, קיבלו הלם כששמעו
עם מי אהוד הולך להתחתן. מה שרק מוכיח, שכשהאהבה בוערת, אז פרטים
קטנים כמו שלושה ילדים וכר, לא משחקים גלגל בעסק.
הבדיחה בנישואין האלה תהיה הדירה שבה יגור הזוג הטרי. זהו הבית — שמונה
וחצי חדרים — שבו גרה אלינוער עם בעלה הקודם, האדריכל אדם מזור. היה
זח אדם שבנה את הבית. וכשהוא עזב את אלינוער, לאחר שהתאהב באחרת, הוא
השאיר לגרושתו את הבית שבנה לה.
עכשיו, היא תגור בבית הזה עם בעלה החדש.

שתי יפהפיות פחות

לאחר גירושיו מהטלוויזיה הישרא לית,
החליט הבמאי ראלף עינבר,
שבא לארץ במיוחד מהולנד כדי לע ב
ו ד כאן, לחזור הולנדה. אולם הוא
נאלץ להתעכב קימעה כאן, ומשום כך
יצאה אשתו היפהפייה, סוניה עינבר,
לפניו.
התוצאה הטכנית של מצבו החדש,
־נקראת בשפה מיקצועית אלמן־קש.
ואת הקש ממלאה, בימים אלה, יפה פייה
תימניה בשם פאולה — לא
פחות ולא יותר — הדומה לסופיה
לורן, ושאיתה נראה עינבר, שלוב־זרוע
ומאוהב, בכל מקום בו זוג כזה
עשוי להיראות.

השבוע, זכו שתיים מד,יפהפיות המפורסמות
ביותר של ישראל לשמות
חדשים. האחת הפכה לגברת רוזנברג,
השנייה לגברת מם.
ושתי יפהפיות אלו אבדו השבוע
לשוק החתיכות המבוקשות בארצנו
הקטנה.
הראשונה זכתה לזה ביום רביעי,
בנוכחות שש מאות איש. השנייה תז כה
בזה ביום שלישי השבוע.
הראשונה היא חני פרי, שנישאה
ליגאל רוזנברג. השנייה היא יפה
כפיר, העומדת להינשא לאמנון מם,
תעשיין וידידה מזה שנה וחצי, שד,יתנה
רק את הברותם בכך שיפה
לא תשתתף בשום תחרות יופי שהיא.
יפה, למען העתיד׳ הסכימה לוותר על

ראלף וסוגיה עינבר

שי ח
גינקולוגים חני סדי וכעלה

8זנסלפים מהוזפה
יפה כפיר
ההווה. ואילו חני, לעומתה, הביאה
איתר, לחופה את התארים מלכת הצעדה,
סגנית וערת ישראל, ומלכה
המיס .1970

גליה ארקין, אם כן, חזרה לארץ.
זוכרים שהיא נסעה לפאריס, כדי לקבל סוף־סוף את הגט המיוחל מבעלה
המיליונר? זת היה מאבק ממושך ומר, ורק בסופו הצליחה גליה לשכנע את
בעלה שהיא לא תחזור אליו בשום מחיר שבעולם. הוא השתכנע, ונתן לח את
הגס. גלית קיבלה לרשותה את הבן, והבעל קיבל את הבת.
ואתם זוכרים ודאי שסיפרתי לכם שברגע שהיא תקבל את הגט, היא תתחתן
עם הידיד הישראלי שלו /מרטין גילת, שחקן צעיר — ואפילו בכמה שנים
טובות — שמאוהב בה עד מעל ומעבר, ומת כבר להפוך אותת לחוקית שלו?
אז מה מתברר עכשיו? לא דובים ולא יער. אחרי שזכתה לחופש המיוחל,
החליטה גלית שאהבה זה דבר חשוב, אבל חופש עוד יותר. היא לא רוצו!
לתתזזתן.
וכדי להקל על המשבר עם מרטין, היא התחילה לצאת עם בעלה של
דוגמנית מפורסמת.
רק המצחיק הוא, שגם המחזר החדש שלה נמצא בתהליך גירושין מאשתו
(שהתחיל עוד לפני שהוא פגש בגליה) ובקרוב יהיה גם כן פנוי.
אין לה מזל, לבחורה הזאת. איך שסיוטי החופת רודפים אחריה.

זוכרים את הבדיחה על סני הגינקולוגים
שקיללו אחד את השני ז השבוע
זה קרה במציאות.
הסיבה: גינקולוג אחד עשה הפלה לבתו
של הגינקולוג השני, ולשני נודע הדבר.
אתם יכולים לתאר לכם את מה
שהלך שם בקו האדום ביניהם.
לכל הצרות גרם הצייר אבי להב.
יום אחד נכנסת לגאלריה שלו ביפו
צעירה, נניח שיהודית שמה, ומבקשת
ללמוד ציור. אבי בודק את הנתונים ה-
מיקצועיים שלה — תרתי-משמע — ועונה
בחיוב. הוא מלמד אותה ציור במשך
כמה חודשים, עד שהגכרת נכנסת
להריון — תוצאה ישירה מן הלימוד
המאומץ.
הריון פירושו הפלה, ופה מתחילה ה-
בעייה. כי יהודית שלנו איננה אלא בתו
של גינקולוג תל-אביבי ידוע, והאבא
הביע, עוד בתחילת הקורס, את התנגדותו
למחזר החדש של בתו. אלא שזה
לא הועיל לו. הנוער בימינו, כידוע,
מסרב לשמוע לחוכמת הזקנים, וכל זה.
בתנאים אלה, קשה היה לצפות מיהודית
שתפקיד את סודה-הכמוס-ביותר בידי
אביה.
קמה יהודית ונסעה לירושלים, ניגשה
לגינקולוג ידוע־שם, מסרה שם בדוי, ועברה
את הניתוח. בהצלחה, ברוך השם.
אלא שעוף השמיים הוליך את הקול,
ולאביה של יהודית נודע על כל העניין
— אף אחד לא יודע איך, למרות שרבים
מסוגלים לנחש. וכמו שאמרתי,
מה שהלך בין שני הקוליגות, קשה
להאמין שהיה ניתן להדפסה בביטאון
ההסתדרות הרפואית.

את מתכננת נסיעה
לחופשה?

הנידון
(המשך מעמוד )11
בעולם המערבי כולו גואה ברגע זה גל
אדיר של התקוממות הנשים נגד החוקים
לאיסור ההפלות, במקומות ששם נשארו.
במעשה מהפכני מיוהד־במינו, הצהירו
עשרות נשים צרפתיות מפורסמות, ובראשן
סימון דה־בובואר, בפומבי שהן עצמן
עברו הפלות בניגוד לחוק. הפגנה דומה
ערכו נשים גרמניות, וביניהן השחקנית רומי
שניידר. בגרמניה עובדה כבר טיוטה
לשינוי החוק הפלילי, הכוללת חופש מוחלט
להפסקת ההריון בשלושת החודשים הראשונים,
לפי רצון האשה.

כארץ לא הגענו לכך, אולם ב-
מישאל שנערך זה עתה בקרב הגינקולוגים
העיקריים, השמיע ה*

13111*0401 343 1131^31505
€|111 0111 10 €0111390

,,פנטסיה״ אי תך בכל מ קו ם, בכל מצב ובכל ז מן!
בבית, בעבודה, בחופ שה ובטיול.
כי ״פנטסיה״ הו אהתח תון ה מהפכני לשימוש חד
פעמי. רך, נעים, נשי והיגייני. א ת לובשת ומשליכה.
מיוצר בשלל צבעים, מ סי ב סינ ט טי, מבד בלתי ארוג
ובעיבוד דנטל עדין וגמיש.
״פנטסיה״ לבחירתך:
ביקיני — 5יחידות באריזה, במחיר 2.95 :ל״י
תחתון שלם (פנטי) — 4יחידות באריזה, במחיר 2.95 :ל״י
לילדים — 4יחידות באריזה, במחיר 2.65 :ל״י
להשיג בבתי מרקחת, סופרמרקטים, צרכניות, בתי כל־בו ופרפיטריות.

רדקס תעשיות בע״מ, תל־אביב, ת .ד ,6165 .טל׳ 820059

ב עם

-ז ה פנטסטי! ^

תעריפון המנויים של
החל מ־1.6.1671
לשנה לחצי שנה
בלירות בלירות

• דמי המנוי בארץ
• לבל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
• לארצות-הברית ולקנדה

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה,
קניה, ציילון, חוף השנהב, תאילנד
לדרוס-אפריקה, זמביה, רודזיה, גואטמלה
למקסיקו, פנמה
ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל
לאוסטרליה וניו-זילנד
96 20ו
30ו

150 160 170 186

המינשו הצרפתי

שער השבועון השמאלי נובל אובסרווטר, המכריז
:״רשימת 343 צרפתיות שהיה להן
אומין־הלב לחתום על הצהרה האומרת, אני
ביצעתי הפלה גתוך הגליון מופיעה הרשימה
המלאה, ובה סופרות כמו סימון דה־בובואר
ופראנסואז סאגאן. נשותיהם של
כמה מגדולי אנשי־הרוח בצרפת, שחקניות
כמו ז׳אן מורו, עורכת־הדין הנודעת ז׳יזל
חאלימי, ושמות מפורסמים רבים אחרים.
כולן העידו כי אכן הפרו את החוק.

רוב המכריע את הדעה שיש לה תיר
הפסקת-הריון כחוק.
פני חודש הבאתי בפני הכנסת הצ־
/עת־חוק להתרת יחסים בין הומו־סב־סואליים
מבוגרים, תוך הסכמה ובצינעת
הפרט. רוב הכנסת הסיר הצעה זו מסדר-
יומר — ,אולם היא לא ירדה מסדר־היום
של המדינה.

הציבור הנאור כולו הכיע את
דעתו החד-משמעית למען הצעה
זו, ואין לי שמץ של ספק שהיא
תתקבל, במוקדם או כמאוחר, על־ידי
הכנסת.
גם בהביאי את ההצעה להתרת הפסקת
ההריון, אני חש שאני ממלא שליחות חשובה.
אני בטוח כי מיטב דעת־הקהל תומכת
בעיקרון המונח ביסודה — ובוודאי דעת
רוב הנשים שבין הגילים 17 עד .45
ייתכן שאין להצעה וו סיכוי להתקבל
היום — אחרי שכמה סיעות שללו מחבריהן
את חופש־ההצבעה, וכפו עליהם משמעת
סיעתית שלילית בנושא מצפוני מובהק
זה. אולם זה רק הקרב הראשון —
והמערכה תימשך, עד אשר תתאים הכנסת
את חוק ישראל לתפיסה השולטת בציבור.

תפיסה זו אומרת באופן חד-
משמעי ויומיומי: הפסקת־הריון
אינה פשע. היא זבות טבעית, ועל
אחת במה ובמה בנסיבות המחייכות
זאת.
דגרים אלה נאמרו על-ידי אורי
אבנרי להנמקת הצעת-החוק ה פרטית
לביטול האיסור הפלילי
על הפלות. תגובת הכנסת —
ראה עמודים .38—39
ה עול ם הז ה 1766

במדינה
(המשך מעמוד )26
הרימה לבד את השימלה שלה ונתנה לי
לשכב איתה. אני לא יודע אם היתר, בתולה
או לא. לא ראיתי אצלה דם.
״כשהתחלנו לצאת, אמרה לי מזל שהיא
בת .17 בגלל זה חשבתי הרבה לפני שעשיתי
את זה. רשאני אמרתי להורים שלה
שאני מוכן להתחתן איתה, הם ביקשו ממני
לפגוש את ההורים שלי. זאת אומרת שהם
הסכימו עלי בתור חתן. רק כשנודע להם
שאבא שלי ערבי, נהייתי לא טוב בשבילם.״

המאזין הסמוי
לשיחות הטלפון
עורך־הדין התל־אביבי דרור מקרין ישב
במשרדו, כשהוא מנהל שיחה טלפונית עם
לקוחה, כאשר זכה להפתעת חייו. נושא
השיחה הטלפונית היד, משפט הגירושין שהתנהל
בין הלקוחה חוזה, לבין בעלה, ידידיה
גלבוע. חווה סיפרה למקרין משהו
אודות בעלה, באשר לפתע נשמע על הקו
קול מאוב :״אני לא כל־כך מטומטם כמו שאתם
חושבים.״
ההפרזה הגורלית. הפעם, לא היד,
זה עוף השמיים שהוליך את הקול, אלא
שירות הטלפונים של דואר ישראל .״זה
בעלי,״ פלטה חוזה הנדהמת למקרין .״מעבר
הקו.״
כיצד הצליח בעלה של חווה לעלות על
שיחת הטלפון בינה ובין הסניגור שלה,

מיוחד במינו
מוגבל לתקופה שביו

31.7.71־ 1.7.71

הסבון ללא סבון ה מפורס ם בעולם בולו ומוצר
היוקרה של תיא, חוגג יום הולדת 25 בי מי ם
אלה ויימכררקבתקופההגילבמ חיר
מציד ה חו ד ש־ז

דרמפון בשפופרת

דרמפון בבקבוק פלסטי

1.08
1.65ל י

עכשיו הזמן הנכון
לקנות יותר דרמפון!

טבגאי ידידיה ואשתו (החדשה)
ס׳ האזין לשיחות?

להאזין לדבריהם? את התשובה לכך א שר
למצוא בתלונה שהגיש מקרין למדור
הטלפונים של דואר ישראל, בה פירט את
סיפור המעשה, ביקש לנקוט אמצעים נגד
הבעל. כדי שהדואר לא יתקשה באיתורו,
לא שכח עורך־הדין לציין גם את מקום
עבודתו של הבעל: דואר ישראל, מדור
הטלפונים.
בתלונתו, האשים מקרין את ידידיה גלבוע
בכך, כי ניצל את עבודתו וקשריו
במדור הטלפונים כדי להאזין לשיחה .״לולא
היה מוצא לנכון להכריז כי איננו מטומטם,
לא היה הדבר מתגלה כלל,״ האשים
מקרין.
חגלה גופנית. הוא לא היד. היחיז
שהאשים את טכנאי הטלפונים בניצול שירותי
משרד התיקשורת לצרכיו האישיים.
הפרשה החלה לפני כשנה, כאשר גלבוע
גילה כי אשתו חווה מנהלת רומן עם
סטודנט באוניברסיטה בשם יוסי אפשטיין.
הסיכסוכים בין בני הזוג העמיקו, ובהמ־שכם
הגישה חתה למשטרה תלונה נגד
בעלה על חבלה גופנית .״באותו זמן גם
גיליתי שהוא התחיל מאזין לשיחות הטלפון
שלי,״ מספרת חווה .״כך גם הוא
(המשך בעמוד )32
ה עול ם הז ה 1766

ב זי נ 1ר * בו די

ויסקי סקוטי

ן 1מיד טוב,
תמיד מ1/ו*7ה

ר*ותי,עגג=ד?נו* 1ד ג דו 3ז 3 1ד 1ד 1ד ג
החוסותהיקר אל י •

״י 1ש״,י 1ואושיווק בע׳נו
רח׳ דיזנגו ף 269ת׳א
^ טלפון 1446611 :

.העולם הזה״ ,שבועון
המערבת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 13 טלפון
הזרדואר * 136 מען מברקי: עולטפרס • ביודדפום גסה סהם
בע־פ, תל־אביב, רה׳ פין * 6נזופות: צינקוגרטיד. כספי בזד* י
העורך הראסי: אורי זובנרי • המועיא־לאור: העולש הזה בע״מ

,300134

ת שבע
3555^1

!766

ר11.ו צ

מניו ט כ מלנגי >ישדא7

מודיע על

פתיחת ההרשמה של מועמדים
לסמסטר ב׳ (אביב) בשנת הלימודים
תשל״ב 1971/72 המתחיל בחודש מרץ .1972
במסלולי לימוד לתואר ״מוסמך למדעים״ 8.50 בשטחים הב אי ם:

אז ר חי ת
גי אודזי ה מחצבים מכונו ת
ח שמל
כי מי ת
מזון וביוטכנולוגיה
חקל אי ת
אוי רונו טי ת
תעשיה וניהול

הנד ס ה
הנד ס ת
הנד ס ת
הנד ס ת
הנד ס ת
הנד ס ה הנדסת הנד ס ה
הנד ס ה
הנד ס ת
כלכלה
מתמ טי ק ה
מתמ טי ק ה שימו שית
מדעי המח שב
פי סי ק ה
כי מי ה
הכשרת מורי ם למדעי הטבע
(מתמטיקה, פיסיקה, כימיה)

הכשרת מורים למדעי הטכנולוגיה
(הנדסת חשמל, הנדסת מכונות).
טפסים ופרטי הרשמה אפשר לקבל החל מיום ראשון ,4.7.71 ,במזכירות לימודי
הסמכה, בנין אולמן, קרית הטכניון, חיפה, חדר ,417
אפשר גם לקבל טפסים ופרטי הרשמה לפי פניה בכתב למזכירות לימודי הסמכה,
קרית הטכניון, חיפה.
ההרשמה תפתח ביום א׳ — י׳׳א תמוז תשל״א 4 ,ליולי ,1971
ותסתיים ביום ו׳ — י׳ חשון תשל״ב 29 ,לאוקטובר .1971
הערה: לרגל הנהגת שיטת הלימודים החדשה בטכניון (,שיטת הצבירה) יוכלו
מועמדים להרשב ללימודים בטכניון פעמיים בשנה.

פגישות סניפי תנועת
״העולם הזה — כוח חדש״
ואוהדים

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה :״תשבץ 1766״
בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים. מאוזן5 מנזר ירושלמי ידוע.

)1כינוי (ממקור רוסי) לבריון מתפרע
מיזוגך :
)7תכונת הלח, רטיבות• )14 בן הכת ה־
)1דברי חנופה )2 .שם הר געש )3 .מרקי
לוטרנית )16 .בבקשה, במחילה (ביטוי ארוהבריקי
)4 .בירד, אסיאתית )5 .מטפח
מי) )17 .כלי עבוד חקלאי )18 .ליל אתמול.
גנים )6 .יבשת מוקפת ימים )8 .חייב)9 .
20 גזרו בשיניהם )21 .מה שצומח או נולד
כינוי לטיפש )10 .שם רפואת בהמות)11 .
במאוחר )22 .תורת הלשון )24 .אחד הצבהעדר,
פחות )12 .ירוה נחת, יהנה)13 .
עים )25 .בית הציפור )26 .מתגושש בזירה
מאמין בשלטון הדת במדינה )15 .רדיפות
או בקירקס )28 .אגוז אדמה )30 .נכרי העל
מי שמחזיק בדתו )18 .בירת גאנה.
מקבל את דת משה )31 .סמל נצחון)32 .
)19 קצה הבגד )22 .שד )23 .פס )27 .מדיאחד
הצורות לכתיבת השם המפורש)33 .
נר, אסיאתית חצוייה לשתי מדינות )29 .שש
פילוסוף גרמני חשוב )35 .כלי מאור)36 .
אגם בטאנזניה )34 .לא מעובד, לא עדין.
אקט הפרידה בין בעל לאשתו )37 .גבוה
)37 חכם מחכמי ד,מישנה )38 .שם תנ״בי
וזקוף )39 .שם משפחתו של זמר אופרה
לעיר בירה )39 .חסום, עצור )40 .תבואה.
יהודי שעלה לאחרונה מרוסיה )41 .יופי,
נחמדות )42 .אופי, תכונת דבר )43 .עב )45 .שם צייר צרפתי מפורסם מאוד במאה
ד,־ )47 .19 משפחות אצולה בריטית מפור)44
כיסוי בנוי לראש )46 .ברית התחייבות
סמת מאוד, שהעמידה הרבה בנים ידועים;
בין מדינות )49 .זמן )52 .מילת גוף לנסתר
שמן של סיגריות מתוצרת אמריקאית)48 .
המורה על יחס )54 .רוצה אני (ר״ת))55 .
רקב )50 .מדינאי ונואם יווני. נחשב כגדול
בדיקה, חקירה )57 .צר, שונא )58 .מילת
הנואמים ביוון העתיקה )51 .מאבות האומה
שאלה )59 .חוט, חיבור בין שתי נקודות.
)60 מי שלומד הרבה )62 .השתאו, התפלאו.
האמריקאית )53 .שם נחל נאפוליון את מפלתו
הניצחת ביוני )55 .1815 כינוי חיבה
)64 מטבע יפאני )65 .לח )67 .עצירה, לא
כלום )68 מחפש, תר )71 .גנרל אמריקאי לחנה )56 .מתג ורסן ויתר אביזרי השליטה
בסוס )58 .אחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית
בתקופת המהפכה. לחם לצידו של וושינגטון
וגדול הנואמים באותה תקופה )61 .חיה
ברוד איילנד )73 .מילה, דיבור )74 .שמו
מגושמת )63 .מילת שאלה )66 .מבנו בהלועזי
של אחד הקדושים הנוצרים, ששמו
מהופך )68 .עייף )70 .אוייב בלי ראש.
העברי היה מתי )75 .הגבוה בהרי קוקאז.
)72 התנועע, התמסמס, רעד )74 .התנגדות.
)77 נשף מסיכות, חגיגה עממית בברזיל.
)76 עוקץ שנון )77 .זעיר.
)78 אחיד, עשוי מאותו חומר )79 .שם של

ח שב ץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וכפל יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

#בגבעתיים
ביום ה׳ ,8.7.71 ,בשעה ,20.30 במלון יונה, רחוב רמב״ם ,29
בהשתתפות:
)1אמנ ון זכרתי מזזכ״ל התנועה)
)2קו ר ט לוי (חבר נשיאות המרכז)

חברים, אוהדים וסקרנים, מגבעת־יים, רמת־גן, ורשימת
,תושבים למען גבעתיים״ -מוזמנים.

בסדר־היום :
.1רוג׳רס, פודגורני — ומד, הלאה?
.2דו״ח מישיבות מוסדות התנועה.
.3פעילות הסניף.

1766

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת.ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה:
״חשבץ ,1766״ הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון 14.7.1971
בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה פרסי ספרים.
ה עו ל ה הז ה **17

קולנוע
רעיונות גדולים,

ישראל
מפונית בלי זנב
סרט! של ז׳אק טאטי, המכונית שלי, אשר
פתח חגיגית את שבוע הסרט הצרפתי, הוא
ללא ספק יצירת אמנות. אם יקלוט הקהל
כאן את כל ההברקות בסרט או לאו, זאת
נדע רק כאשר יוצג בהצגות רגילות, אם כי
אין ספק שסרט מסוג זה צריך לראות יותר
מפעם אחת.
טאטי, כפי שהסביר בעצמו, אינו מגיש
בדיחות מוכנות, אלא רק את קצותיהן,
מתוך תיקווה שתהליך המחשבה של הצופה
ישלים אותן עד הסוף. לדוגמה, הסביר שאילו
היה צריך לצלם התנגשות קלה בין
שתי מכוניות, הוא היה בוחר דווקא את
נקודת־המבט של מי שמשקיף מרחוק, ואינו
יכול לשמוע מאומה מן המדובר במקום.
אבל עוויותיהם של שני הנהגים המאשימים
זה את זה, התנהגות הקהל והמשטרה דווקא
מזווית זו, כשהצופה מתאר לעצמו מד,
נאמר מתוך עוויות בלבד, היא הרבי׳ יותר
מצחיקה, לדעתו.
מדברים יותר מדי. אלא שלטאטי
ציפתה הפתעה מצחיקה הרבה פחות בבכורה
החגיגית. מתוך סיבה שאינה כלל
ברורה, החליט המכונאי של קולנוע הוד
לסיים את הסרט שלוש דקות לפני הסוף.
מדוע? לאלוהים פתרונים. ישנם אומרים
שהמכונאי פחד כל כך, שלא יסגור את המסך
בזמן (כך דורש טאטי) עד שעשה זאת
בטרם עת.
טענה אחרת של טאטי: הישראלים תרגמו
יותר מדי מן הנאמר בסרט .״אלה דברים
הנאמרים על הבד בהיסח־הדעת, נשמעים
כשיחת רקע ואין להם כל חשיבות.
עצם העובדה שהצופה צריך לקרוא את התרגום,
גורעת׳ מתשומת הלב שלו לתמונה.״
אלא שבקשר לנקודה האחרונה, גם הוא

אנעוים קעכים
למות מאהבה (״רדיו, תל-
אביב ן צרפת) — מורה מתאהבת
בתלמידת ומעוררת בכך את זעם
הוריו וזעם החברה, מהם היא מוצאת מיפלט רק בין
זרועות המוות.
טיפור זה, הידוע לכל והזהה כימעט לחלוטין לפרשת
גאבריאל רוסייה, אשר השעירה את צרפת לפני שנתיים,
משמש לבמאי־פרקליט אנדרה קאיאט אמצעי מוצלח מאוד
כדי להוכיח שגם במחצית השנייה של המאה העשרים
ייתכן ציד־מכשפות נוסח סאלם.
קאיאט עושה זאת בדרך דידקטית ושיטתית, כעורן־דין
המגיש תיק לעיונו של חבר״מושבעים. הרבה עובדות, הרבה
פרטים, וכמה שאפשר פחות רגשנות או גלישה לעניינים
מיותרים, כמו לסצינות אהבה, למשל.
״הרי לכם,״ אומר קאיאט ,״הורים נאורים, אנשי
שמאל המפגינים במאורעות ,׳68 המצטטים את לנין, אבל
נותרים בעצם בורגנים ממוסדים בכל מה שקשור לביתם,
ומסוגלים להאשים את המורה הצעירה, אשר התאהבה
בבנם, הנראה מבוגר מכפי גילו, במעשי כשפים. האם אלה
הם האנשים הדורשים מהפכה
בדרן לא פחות נוקבת מוצגים צינורות״החוק, המוכנים
לשרת את ההורים ולייסר את המאהבים, או, לעומתם,
התלמידים, האוהדים את הזוג הטראגי. קאיאט אינו
מוותר על שום פרט, ואין ספק שהוא משיג את מטרתו
בסוף הסרט: היושבים באולם חייבים להתקומם, כבמאי
עצמו, נגד חברה המסוגלת לענות אנשים רק משום שהם
אוהבים.
אלא שההבדל בין פרקליט לאמן־דרמה הוא בכן, שה־

ילדי התחנה (ארמון־דויד,
תל־אביב •,אנגליה) — הסיפור
הוא ויקטוריאני אופייני: משפחה
מכובדת יורדת מנכסיה, לאחר שהאב מושם בכלא
על לא עוול בכפו, נאלצת לעזוב את לונדון ולהתגורר בבית
כפרי צנוע, עד יוחזר הצדק על כנו.
הילדים, חייכנים ומלאי כוונות טובות, משפיעים מטוב
ליבם על כל הסביבה, מטיילים בהנאה על פני שדות
מוריקים, ועוקבים בעירנות אחרי הדבר החשוב היחידי
המתרחש בכפר — הרכבות העוברות בו מדי יום. האם
כותבת סיפורים כדי לפרנס את המשפחה, ואם כי המצב
קשה מאוד, וניתן אולי לחשוב כי העוני אינו רחוק, הם
עדיין מתגוררים בבית גדול, ויש להם אפילו עזרה יומית.
הרבה לא קורה בסרט זה — וכי מה יכול כבר לקרות
נכפר נידח ז אבל כל מה שקורה, אפוף אווירה מלאת
אהבת אדם וטוב לב, ממש לפי כל מירשמי החינוך האנגלי
הטוב.
יש כאן רופא כפר, המרפא ללא תמורה ; ופקיד רכבת
בעל לב חם, ומעל לכל, אדון זקן וחשוב, המנפנף במיט-
פחתו לילדים בכל פעם שהרכבת חולפת על פניהם, והמתגלה
עד מחרה כמלאכם הטוב — האיש העוזר לחם
במצוקה, ממטיר עליהם שמחות, בקיצור, פיה חובשת
צילינדר ממין זכר.
שום דבר אינו מצליח להעיב ממש על אידיליה כפרית
זו. השמש אינה מפסיקה לזרוח במלוא הדרה, אפילו שכל
זה קורה באנגליה, אלא על-מנת לאפשר הורדת מטר אחד

תל־אביב
בלי סוף
אשם לא מעט: מסתבר שהסרט הגיע לארץ
ללא כל הערות ברורות, והמתרגמים פשוט
תירגמו את דפי הדיאלוג שהגיעו לידיהם.
אילו רצה אחרת, צריך היה טאטי לציין
זאת בפירוש. אבל מה לעשות וטאטי הוא
איש המעשה, והדיאלוג אף פעם לא נחשב
בעיניו?
הוא הדגים זאת אחרי ההצגה החגיגית,
כאשר במקום לדבר על הסרט הגיש כמה
הצגות פנטומימה חינם, שהיא אגב אחת
מפרנסותיו. שהרי טאטי נותן לעולם סרט
במתנה רק אחת לכמה שנים.
העול ם הז ה 1766

ראשון מעוניין, מעל לכל צל של ספק, באחד משני הצד
דים. לכן, את כל מי שמצדד באוהבים מציג קאיאט אוטו
מטית באור חיובי, וכל מי שמתנגד להם מזוהה מייד כנכי
חסר־תקנה, וזה כולל את הורי התלמיד המאוהב, המוצגי!
כשתיים מן המיפלצות הפחות־סימפטיות שעלו פעם ע
הבד.
זאת, בנוסף לאיפוק בתיאור הרגשות, הם ללא ספי
ליקויים, אבל הם מחווירים לעומת מישחקה המעולה ש;
אני ג׳ירארדו, בתפקיד הראשי. בזכותה, ובזכות נושא ש
אינו יכול להשאיר איש אדיש, היה הסרט לשובר־קופוו
בצרפת, ואין כל סיבה להניח שלא יחזור על כך בארץ.

הפיה לוב שת
צילינדר

תדריך

מאמי מציג בהצגת בכורה

גיירארת ופראדר.־ 2־1ין אעו כוור

איש החול! (אופיר, ארצות־הב־רית)
— מערבון גדוש פעילות המנסה להעניק
גם מוסר־השכל והוא: החוק אינו בהכרח
הפתרון רטוב ביותר למניעת־הפשע.
עם בורט לנקסטר, לי ג׳י קוב ורוברט ריאן.

ההשפהה בכפר: העזגזבהת בנזצב ה ם
או שניים, מאוד פוטוגניים כשלעצמם. השדות מוריקים
הפרחים מלבלבים, וקשה שלא לחשוב שאם זה מה ש
קורה כאשר יורד אסון על משפחה, הרי משפחות רבוו
היו מייחלות לאסון אחד או שניים.
ועוד צריך לזכור שבאותה תקופה הקטרים הונעו נכוו!
קיטור, המרכבות טרם פינו מקומן למכוניות, וכאשר הכן
התנהל בעצלתיים, לא הראה הבמאי ליונל ג׳פריז שוז
סיבה להזדרז יותר. בסך הכל, סיפור טוב-לב ומאוד דמיוני
הנראה מוזר למדי בימים אלה ובזמן הזה.

חייל כחול (תל-אביב. ארצות־הברית)
— הצבא האמריקאי משמיד בשיטתיות
בני שבט אינדיאני, בסרט שסיומו
מקפיא את הדם, גם לאחר טיפול הצנזורה.
הטוב בתפקידי קאנדיס ברגן.

נשים אוהבות (רס
גליה) — העיבוד הקולנועי הטוב 1
של ד. ה .לורנם, רביעיית דמויוח
נלחמות נגד המיסגרות החמורות ש
מוסר, וכל התיסכולים שמיסגרות אלד
רות בתוכן. כדאי לראות.

מקום רנאהבים (אלנבי, אר-
צות־הברית) — נערה מוזרה וצמאת אהבה,ל־נקשרת
לסטודנט צעיר ותמים. סיפור אהבה
עצוב, משוחק היטב על־ידי ליזה זינלי.

פ ר סי (בן־יהודה, אנגליה) — קומדיה
בלתי־יומרנית אבל משעשעת מאוד
על קורותיו של איש אשר עבר השתלת
אבר-מין.

ירושלים

ג בו ר ס לי נו (ירושלים, צרפו
אף כי הוא מאבד מעט מן המרץ ו:
פילפל בחצי השני שלו, זוהי פא
מוצלחת על סרטי הגאנגסטרים למ
הנישענת בעיקר על שני השחקנים
שיים: בלמונדו ודילון.

למות בוונציה (סטודיו,
איטליה) — מומלץ רק לחובבי סרטים אומנותיים,
המסוגלים להצטייד באורך־רוח ולצפות
בשקיעתה של תקופה שלמה, בסרט
יפה להפליא של לוקינו ויסקונטי, עם דירק
בוגארד בתפקיד הראשי.

^ .ג ^ ג רסיסי חיים (אורנע, אר־צות־הברית
— תיסכולו של אמריקאי משכיל
שאינו יכול לסבול את האווירה בה גדל,
אבל לעומת זאת, אינו מוצא שום מקום
אחר המתאים לו יותר. מישחק משכנע
של ג׳ק ניקולסון.
חיפה ילד פרא (מאי, צרפו
פרנסואה טריפו מספר כיצד ניסו במ
19 להחזיר ילד שגדל בין חיות, לח
ציוויליזאציה. מאופק, ועשוי בטעם טו

היא שאני ביישן,״ הוא מגלה .״וגם לא
מנוסה.״
אבל זה לא אומר. עובדה :״יש נערות
שטוענות כי יכול אני להצליח רבות גם
בלי שיכירו לי בחורות,״ טוען בלהט

אתן רואות?

לבטיו ש? שמיגית׳גיק
לפני שאתם מתחילים בכלל לקרוא
ת הקטע, אני מוכרחה להזהיר אותכם
־ לפי בקשתה המפורשת של זאת הציצה
אליכם בעיניים נוגות־מגינות
למעלה — שלא תחשבו בשום פנים ו־ופן
שהיא סתם אחת.
היא לא. ואם אתם לא מאמינים —
ז בבקשה, תפסיקו כבר להתייחס לזה
קוראים לה בסה״כ רותי, ושהיא נולה
במקום לא יותר רחוק ממלבס לפני
שרים ואחת שנה, ושהיא לא שחקנית
ו כוכבת קולנוע.
״אני שונאת אנשים ששואלים אותי
תי נולדתי, ומי הוא האבא שלי —
!אגב, הו אמשורר ידוע מאוד, בלי לג־וב
בשמות, ומה אני עושה בחיים. מה
קשר בין פרטים אוטוביוגרפיים טיפ־יים
כאלה, ובין האישיות המיוחדת
לין״

האוטוביוגראפיה האמיתית שלה —
ן שבגללה הפכה למה שהיא כיום:
יצור שונא שטנצים ובעל דעות ברורות
^ כל כך חיוביות על מה שקורה ב-

האופק וחסר התרבות.
״דברים כאלה קורים לכל אמן אמיתי,״
היא אומרת בהבנה בוגרת. אבל
עם מה שהיא לא יכולה להשלים,
זה עם הדברים שקורים לה בתור אמני
ת, כיום.
״הצרה אתי, שאין לי חוש מיסחרי.
אני בכלל לא מבינה ביחסי ציבור.״
אומרת רותי. עד עכשיו — בתור שחקנית,
בתור ציירת, ובתור זמרת (אולי
שמתם לב אליה — היא ליוותה, יחד
עם עוד שתי זמרות, את אדי קוגן ב־
״פסטיבל שירי התנ״ן) — זה לא הפריע

אבל בנקודה אחת, היא אינה מוכנה
לוותר: השירה.
״יש לי הרבה מאוד מה להגיד לעולם״
טוענת רותי .״כתבתי — מגיל
שמונה ועד היום, המון שירים. אבל אף
אחד לא יודע עליהם. פשוט: אין לי
כסף להוציא ספר שירים. המטרה ה עיקרית
שלי בחיים עכשיו, היא למצוא
בן אדם שישקיע בנשמתי את כספו״.
לפני שמישהו עושה זאת (זה עולה
בין 2000ל 5000-ל״י) — אני מציגה
בפניכם דוגמא מן הסחורה :״אני מאמינה
באמונה /אני מאמינה בך /כן,
עכשיו אני יודעת /שאני מאמינה גם ב־אילוזיה.

אני שואלת אותכם — איך יכולתם
לחשוב שפסה אמונה מן הארץ ז

מעוניין בכל
את המיכתב של , 5(0 /7 1אני מוכרחה
לפרסם כלשונו:
״שלום. אני אדם מן היקום, מעוניין להכיר
כל אדם מן האיזור הנ״ל, שעשוי
להיות מעניין (זכר, נקבה) לכל מטרה שהיא.

אינפורמציה
נוספת .17/156 :צבע עיניים:
כחול, מחלפות ייאש: כהה וארוך. אוהב
לצייר ולטייל, קולנוע, מוסיקה, מדע, ו־כימעט
כל דבר מלבד שום ובצל. לא נימצא
בשום מיסגרת לימודית — למרות שלמד
עד שביעית.״
זה הכל. וזה עשוי לתת לכם/ן מושג
כיצד מבלה את זמנו חדרתי בן שבע•
עשרה שהפסיק עם העניין הזה של הלימודים
המסודרים.
בתור בילוי זמן — זה לא רע5(0 /7 1 ,
צעיר, אבל אני שואלת אותך: זו הדרך???
דווקא עם אנשים מן היקום? ואולי רק
בשבילי תפנה את מבטך הכחול והטהור,
הניבט מבין שערך הרך והגולש, אל אנשים
מן הישוב?

דותי נוי

וסדות הציבור״ — התחילה רק בגיל
לוש.
,אני זוכרת עד היום את הרגע הזה,״
ומרת, עם מבט הנעוץ בנקודה מרוחי*
שיי לא יגיע אליה, היצור הנ״ל.
ום אחד התכופפתי למטה, ולקחתי
ופן של חול. פיתאום ראיתי שכל
יגר, בנוי בצורה אחרת. מאז ועד היום,
ו לי תחושה שאני לא יודעת כלום,
והעולם הוא כל כך מורכב, עד שאף
גם לא אדע. מאז אותו רגע, התחלתי
זיות בצורה פילוסופית.״
כמובן שצורת חיים זו, דרשה ויתום
וקרבנות .״אף אחד לא הבין אוי״
אומרת רותי נוי .״הייתי שונה
נל שאר הילדים, ושוני זה יצר מרחק
סויים ביני לבינם. גם המורים הרגישו
מיד חוסר נוחות בחברתי. אני הייתי
:ותכלת עליהם בעיניים במבט האו-
־, :אני יודעת שאתם ריקנים וחסרי
־ך.׳ והם ידעו שאני יודעת, וסבלו מ׳
שאני מלגלגת עליהם.״
התוצאה של קונפרונטציה חמורה זו
ן התלמידה והמורים, התבטאה בונים•
״תמיד הפלו אותי לרעה״ ניז-
ית רותי נוי בפנים מפוקחות, אבל במת,
מה שחשוב לה חיום, זה לא הורים,
אפילו לא המורה לספרות צר

- 32-״י״יייי -

״אני אוהבת אותך,״ אמרה הנערה לנער
.״זו הבעייה שלך,״ ענה לה הגבר הצעיר.
ואין צורך לציין שהוא היה ישראלי.

הכ 7יבש
לפעמים אני לא מבינה את כל החזקות
ואלה בנות ה־ 20 פלוס, שהולכות כל היום
עם הבעת, הכל אבוד׳ על הפנים, וטוענות
נון־סטופ :״ניסינו הכל — אבל לא מצאנו
שום דבר טעים יותר. הכל יבש. מינוס. לא
פונקציונאלי. פשוט אין בחורים, וזהו.״
לידיעתכן הנכבדה, חזקות חמוצות שב־מותכן
— יש. ואני לא מדברת על זה שמבחינה
סטטיסטית הם ישנם. גם אני יודעת
בדיוק כמוכן שסטטיסטיקה זה משהו שנמצא
על הנייר, אבל לא אצלכן בלב( .או
בכל מקום אחר).
אבל ;5(1 /7 1ישנו. פקטום. ולא רק על
נייר המיכתבים שהוא מריץ אלי בקצב של
אחד לחצי שנה. אלא ממש בחיים האמיתיים.
ואם
המשפט הענוג והזועק לחברה נשית
״מה שמח אהיה להכיר נערה בסביבות הסב
פלוס,״ לא מדבר לליבכן המיואש — אז
שתדעו לכן שמשהו לא בסדר אצלכן —
בדיוק כמו שאומרות לכן כל הזמן כל
הדודות הטובות והשכנים הדואגים.
חוץ מזה שהוא מחכה לך בקוצר רוח,
מוטב שתדעי כבר מראש ש־ 5(1 /7 1אינו
נימנה על הדון־ז׳ואנים אמיצי הלב .״האמת

״אין לי מה לעשות היום,״ מגלה לי
5(2 /7 1בפתח מכתבה .״אז החלטתי לכתוב
אליך.״
תודה רבה.
אני מקווה שלא איכפת לך ;5(2 /7 1 ,אס
אדלג על תקופת בית הספר היסודי, אותה
תיארת בעמודים ,2 , 1ו־ ,3ואגיע ישר לשמינית
— אליה את עולה כיום.
אז המצב כיום הוא כזה, שיש חופש
גדול, אבל 5(2 /7 1עדיין מחכה לרומן הגדול.
״בתנאי
שהוא לא יהיה סתם אחד.״ ברור.
במיוחד לאו רהעובדה שהיא בעצמה איננה
סתם אחת, אלא בת שבע־עשרה, בעלת קומה
בינונית פלוס, עיניים ירוקות־חומות,
ש״יש אומרים שהן יפות מאוד,״ וחוץ מכל
זה — עוד כותבת שירים.
להגיד לכס את האמת — מועמדים ,״שאינם
סתם אחדים״ לרומו הגדול — למה

אשה אמיתית, כבקשה

במדינה
(המשך מעמוד )25
גילה את שמו של יוסי.
״אחרי שהוא גילה את שמו, הוא ציל־צל
אליו ואיים עליו. כשהתברר לו בהאזנות
שלו, שאנחנו ממשיכים להיפגש —
הוא הלך אל יוסי הביתה ואיים עליו שם.
בעקבות זה, יוסי הגיש תלונה נגד ידידיה
למשטרת חולון.״
התערבות *שירה .״מאותו יום,״ מספר
יוסי אפשטיין ,״התחילו לי כל הזמן
בעיות בטלפון. התחילו להטריד אותי בלי
הרף. היו מצלצלים לי, וברגע שהייתי מרים
את הטלפון, היו טורקים את השפופרת.״
החווייה של עורך־הדין מקרין לא היתה
בלעדית שלו. המאזין הנלהב לא הצליח גם
במקרים אחרים להסתפק בהאזנה, חש תמיד
דחף בלתי ניתן לכיבוש להביע גם את דעתו
שלו .״ידידיה היה מתערב בשיחות שלי
עם יוסי, מקלל ;מגדף,״ מספרת חווה .״כשהיה
בא הביתה, היה משתולל, שובר את
הכלים ומכה אותי.״
שיחות אינטימיות. הוא גם החל,
לדברי חווה, להיעלם בהדרגה מהבית. כפי
שהתברר מאוחר יותר, הכיר ידידיה באותה
תקופה צעירה בשם צלילה — שהיא כיום
אשתו החדשה. מיד לאחר שמשפט הגירושין
נסתיים, לפני בחודשיים, נשא ידידיה את

־! ו * 11וסווווחפ
לא הייתן מאמינות, שאחד כמוהו יגיע
אלי. בגילו 23 עם כל ההצלחה הנוראית
שיש לו בחיים נכלל ועם נשיס/נערות
בפרט, ועם הנחמדות הכללית המצויינת במכתבו.
אפילו מכונית פרטית יש לו. תארו
לכן. אז למה, בכל זאת 5(3 /7 1 ,יקירי?
״רותי, תינוקת שלי,״ הוא מסביר בלצון:
״נכון שיש לי כרטיס קבוע אצל בנות
המין היפה. אלא מאי? כולן מתחת לגילי,
או בגילי 20—23 ואילו, כפי שאת
יודעת, תינוקות בגיל ההתבגרות (.מנסיון).״

מה שהוא מחפש, זה משהו לגמרי שונה•
״אשה אמיתית, בגיל שבין 25ל,30-״ והעיקר:
בעלת נפש מבוגרת שמבינה מהחיים
ומוכנה לעלות איתי על עגלת האינטימיות.״

לכל
המעוניינות בעגלות מסוג כזה, בתוספת
מכונית פרטית וכל שאר הנתונים
הנפלאים שלו, מובטחת נסיעה נעימה ובלתי
שיגרתית.

יש אומרים -אהבה יש בעולם. הצרה
היא שאת זה אמר ביאליק.

מתלונן מקרין
״אני לא מטומטם,״ אמר הקול

הסקס

צלילה לאשה( .יוסי, לעומת זאת, עדיין לא
נשא את חתה לאשה).

״בלי דאוזינים,״ מזהירה מראש 5(4 /7 1
הרמת־גנית .״מה שהיא מחפשת בחיים זה
בסך הכל אחד גזעי שייצג אותה בכבוד
על רחבת הריקודים של סמי .״תראי רות ,״
היא מסבירה לי את עצמה קצת יותר לעומק
,״אני לא אתנגד באופן מיוחד, אם
הוא יתן לי נשיקה עדינה ליד הבית. אבל
בכלליות, אני די נגד כל הענין הזה של
הסקס!״
חוץ מזה, היא אינה שוכחת לציין שהיא
עצמה נחשבת לגיזעית אמיתית, ושהיא מתלבשת
״כמו דוגמנית,״ ושבחודש הבא, ימלאו
לה שש־עשרה וחצי שנים בדיוק.

כולם מתלוננים. חתה הגישה תלונה.
אחותה הגישה תלונה. עורר־הדין מקרין
הגיש תלונה. הם התלוננו בפני משרד הדואר,
שר־הדואר, מבקר המדינה, היועץ
המשפטי לממשלה. לאחר חודשים ארוכים
של תלונות ותלונות חוזרות — כולן
לשוא — קשה היה להימנע מהמסקנה, שמישהו
במשרד הדואר מרגיש עצמו חייב,
מסיבות הידועות רק לו, הכרת תודה מיוחדת
לידידיה גלבוע. כל פעולה נגדו לא
ננקטה, במשך הודשים ארוכים — עד ש המתלוננים
איימו בפנייה לבג״צ. במהלך
ההתכתבויות העקרות, אף טען שמואל
גזית, מנהל שירותי ההנדסה במחוז תל־אביב,
כי לגלבוע אין כל אפשרות טכנית
להאזין לשיחות׳ פרטיות — טענה מגוחכת,
אשר כל טכנאי רדיו ואלקטרוניקה יכול
לאשר את ההיפר, וכאשר כל ילד המתעניין
קצת בנושא יודע כיצד אפשר לעלות על
שיחות פרטיות אפילו מכל קופסת הסתעפות
ברחוב.
רק אלחר האיום בפנייה לבג״ץ, החלה החקירה
להתקדם — לאחר שהתעכבה זמן
ממושך אצל קצין הביטחון הארצי של הדואר,
עמוס שפירא, מסיבות עלומות. ב ימים
אלה, צריך ידידיה לעמוד בפני בית־דין
משמעתי.

לחובבי ריקודים גזעיים, הייתי אומרת.

חדשות מרעישות:
כחור^מחפשכחורה
״אני בחור, ואני מחפש בחורה,״ כותב
בדחיפות , 5(5 /7 1וסוף פסוק.
אני חושבת שהוא בסדר גמור.

פתוחה להצעות
זהו. לפני שבועיים זה קרה. ודווקא ל־
)19( 5(6 /7 1הנחמדה. החבר שלה (במשך
השנתיים האחרונות) הפסיק להיות החבר
שלה.
״עכשיו אני מנותקת מכל העולם,״ היא
מספרת .״אין לי אפילו מושג מה אני מחפשת
כדיוק. שיכתבו.״
לכל המעוניינים לעזור ל״נערה בצרה,״
היא מוסיפה שבדרך כלל היא לא כל־כך
מלנכולית, ושהיא ירושלמית, אבל אוהבת
את תל־אביב, ישיש לה המון נתונים חיצוניים.
בבקשה.

אמשיך
להאזין. כאשר הוזמן ידידיה
גלבוע לבירור בפני מנהל המחלקה שלו
— הוא הכחיש כמובן את הכל, טען
כי כל התלונות נגדו הן תוצאה של נקמנות
וצרות־עין. בקשר למאזין האלמוני על
הקו של עורך־הדין מקרין, טען גלבוע כי
לא הוא היה המאזין., .אבל מיד כשיצאנו
מהבירור, מחוץ לחדר,״ מספר מקרין,
״הטיח בפנינו גלבוע, :אני אמשיך להאזין,
אל תדאגו.״׳
העולם הזח 1766

אכזבה ניכרת תגרום
לד ידידות עם אדם
שהיכרת מימן. בלה
את סוף השבוע בחוג
המשפחה. רסן את
יעריך, והפנה את מיר-
צן לשיגרות בונות ו־ברוכות.
ההשפעות ה מרגיזות,
הלוחצות עליך
השבוע, עשויות
לפוג אם רק לא תשקיעי עצמך במלחמות
בטחנות-רוח. אל תתקן את העולם.

גישה רצינית לעבודתך
תוכיח את עצנזה ככד־אית
מאוד, מכל הבחינות.
הדרך סלולה בפניך
לרומנים, פעילות והתחייבויות חברתית
רגשיות. דאג לנצל היטב
הזדמנות זו, ולבנות
: 1 21 אפריל -
:!0ב מ אי
לך בסיס אותו תפתח
בשבועות הבאים. אל
תחשוש להיות נועז — בכל השטחים. אך
הקפד לשמור על בריאותך בשבוע זה.

שווו

אם אתה נאבק עדיין
עם רגשות מנוגדים או
מטרות מנוגדות, ואינך
מסוגל להגיע לידי
החלטה, יעברו עוד
חודשים רבים עד שיהיה
באפשרותך להירגע
מעצבנותך, לנתח
בעיות ללא סיבוכים
ו״לחתון״
מיותרים,
במקום בו היה עליך לעשות זאת מזמן.
מתנה קטנה תגרום לך מורת״רוח קלה.

חאשיס

היא אוהבת אותך. למרות
שהיא משחקת את
התפקיד של הקשוחה,
.ליבה שייך לך ורק לך.
מחלה קלה עתידה לפקוד
אותך לקראת סוף
השבוע. הימנע מיציאות
רבות מהבית, בעיקר ב־
21 ביוני -
20 ביולי
ערבים. אתה יכול לח__

לות שוב ואז לא תצא
מזה בקלות. בת סרטן, לך מצפה השבוע
הפתעה לא־נורמלית ממקור בלתי־צפוי כלל.

מחלה קלה, בה לקית
בתחילת השבוע, תעבור
בלי להשאיר אח ריה
עקבות. בחיי האהבה
שלך חל משבר
קטן. גם עליו תתגברי.
אבל רק אם תדעי
איך להתנהג. פנקי
אותו ותני לו להבין
כי הוא האחד והיחיד
בחייך. אחרת הוא עוד עלול לעזוב או-
״ן. לך, אריה, צפוי שבוע יבש וגרוע.

אויר!

אם תפקח עין ותתבונן
היטב באנשים ובאירועים
הסובבים אותך,
צפויים סיכויים לרומן
נעים, או לקידום הקריירה
והמעמד החברתי.
משא־ומתן שהתחלת
בו לפני זמן מה, ושנראה
לך בשלביו הראשונים
כהרפתקה פזיזה,
עשוי להתגלות השבוע כצעד נבון מאוד.
ועוד: הוא יישא רווחים גדולים בעתיד.

פרשה מסויימת שאתה שומר בסוד תיוודע
השבוע לאדם הלא נכון, ועלולה לגרוס לך
עוגמת נפש גדולה. אין טעם שתכחיש את
העובדות כאשר האדם
יטיח אותן בפניך. השתדל
להיות אוהד אליו,
כי אחרי הכל, הוא זה
שסבל מכל העניין. השתדל
לכלכל את מעשיך
ביתר זהירות. השבוע
טוב מאוד לעסקים. אל
תהסס לפעול בביטחח
23בספטמבר -
22באוקטובר
ובמהירות — .הצלחתך
מובטחת. בת־מאזנייס —
מישהו שאת חושבת אותו לנאמן, נוטר לך
טינה על חשבון _ העבר — היזהרי ממנו.

נסיעה אותה תיכננת לקראת סוף השבוע,
תידחה בגלל סיבות שאינן תלויות
בך. לא נורא. עוד
צפויות לך נסיעות רבות.
עיסקה גדולה,
בה הייתם שותפים,
לא תצא לפועל, באשמתכם.
לכן, אם מעת-
יינים אתם להמשיך
במיקצוע בו בחרתם,
עליכם יהיה להתאמץ.
אחרת מצבכם הכלכלי
יילך וייעשה רע מיום
ליום. לעומת זאת, תהיה לך השבוע
הרבה נחת-רוח מבן משפחה אהוב.
* #ז4ו
בת קשת — אל תחששי להיענות להזמנת
מפתה של מכר חדש, גם אם נדמה לך
שהוא מבקש להפילך בפח.
כל עוד את משוכנעת
כי רצונו הוא גם
רצונך, אין כל. סיבה שלא
תלכי לקראתו יותר
ממחצית הדרך׳ .התמכר־כמיטב
יכולתך למיצוי
כל ההנאות שמתאפש־רות
לך בזמן האחרון.

אם אתה נוהג להמר —
השבוע אינו מתאים לכך.
אתה עלול לשים את כספן על קרן
הצבי. הימנע השבוע מטיולים ארוכים.

אין כל סכנה שיתעלמו ממן בעת שיחה,
באשר ניחנת בכוח ביטוי עז, ובקולך יש
גוון החלטי ובוטח.
בפני קהל גדול אתה
מבריק במיוחד, אך
אתה נוטה לשכוח ש-
לשיחה דרושים שניים
ואינך נותן לבן שי-
חתך אפשרות לבטא
את עצמו. אתה גם
₪ה^פר1.פ;יד 1 1.נתון יותר מדי למצבי-
5* 335619 רוח, ואינן יודע להבחין
בתגובותיו של
בן־זוגן. וזהו, למעשה, הגורם המכריע
ביחסים תקינים ומאושרים בימינו אלה.

נושא חדש בו אתה מתעניין יעניק לך סיפוק
רב. אתה עשוי להפיק תועלת מקשרים
משפחתיים. מאידן, קשה
להגיע השבוע להחלטות
חשובות, מאחר ובליבן
מתרוצצות השפעות סותרות.
השתדל להתייחס
רק לעובדות, ובמידה ואינן
מצליח, דחה כל
החלטה חשובה למועד
מתאים יותר. הימנע מ20
בי נו א ר -
8זבפב רו א ר
מריבות עם שותפיך לעסקים,
וקבל את דעתו
של הממונה עליך. השקע את פרוטתן האחרונה
בהימור — כי השבוע תצליח.

מאזניים

תן לאנשים הקרובים
לן להחליט את ההחלטות
החשובות במקומן.
אם אתה עורן
קניות או עושה
עיסקות פיננסיות —
אל תישא סכום גדול
9ובפב רו א ר
במזומנים. המצב ה20ב
מרס
מבין בו אתה נתון
יעבור תוך שבועיים
שלושה, אן בינתיים, שתדע את אשר
לפניך. עליך לעמוד על מישמר האינטרסים
שלך. אם לא תהיה עירני במידה
מספקת, אתה עלול להפסיד הרבה. אל
תנסי, השבוע, להתחיל ברעיונך החדש.

השמ פו החדש,
וקרםהשע רו ת ה מו כ ר,
נוחיםלש מו ש, מבטיחים
תסרוקתמסודרת,
מקנים זו הרלש ער,
ומעניקיםלחותל עו ר
הקרקפת ולשער
ומעל לבל ־
מדבירים את
נגע -הקשקשת.
לאשה, לג ב ר,
לנו ערולטף
תאומי ״ק 2של ר ב לוו י
מבטיחיםאת סלולן
קשקשי ־ ה שי ערלעד...

מעתה, גם השמפו המרוכז, בשפופרת חסכונית ונוחה לשימוש !

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 26 של ה־חקיין־זמר־בדרן
שהתחיל את הקאריירה הבימתית
שלו לפני 20 שנה — מייין
כורשטיין, יליד ניו־יורק, שנולד כתאוש
לאחות, התחיל להופיע כמיקצועי בגיל

מייל, בורשטיין
שש בארגנטינה, עולה חדש מ־ ,1964 התחתן
לפני ארבע שנים, אב לבן בן שנתיים,
מתכונן להישאר בארץ ולצאת בתוכנית
יחיד.
נבחרה בתחרות שנערכה ב־מאנילה,
לסגנית שלישית של מיס אס־ה,
נסיכת ישראל של את, גיה צ׳יצ׳יל,
( ,)17,5תושבת באר־שבע, בוגרת הכי־,־.
השביעית של בית־ספר אשל הנשיא בקיבוץ
חצרים.

סמוך על המומחה.

נפרדו גרושתו של השח הפרסי,
סוראיה, וידידה הקבוע מזה שנתיים הבמאי
האיטלקי פרנסו אינדוכינה, שחזר
לאשתו ולילדיו, לאחר שאשתו הודיעה
לו כי לא תאפשר לו לעולם להתחתן עם
סוראיה.

נולדה לשחקנית הבריטית ריטה
טאשיננהאם ( )28 ולבעלה האמרגן טרי

כאשר הנך חש ברע, משהוא אינו כשורה, אתה ממהר והולך לרופא מומחה. מדוע לא תנהג כך כאשר
יש לך בעיה עם אחד ממכשירי פיליפס בביתך? נכון, מכשירי פיליפס אמינים, טובים, משוכללים
ומתקלקלים רק לעיתים רחוקות, אך גם זה קורה. פנה ללא הסום אל אחת ממעבדות פיליפס, כי הן ורק הן
מתמחות בתקון מכשירי פיליפס למיניהם ומספקות לך חלקי חילוף מקוריים.
פיליפס מכשיר מעולה הראוי לטפול המומחה. סמוך על המומחה של פיליפס.
שרות לכל מכשירי פיליפס -בטוח:טלוויזיות, מקררים ומכונות כביסה.
ככר מאירהוף ק. אליעזר, טל 526628 .
בחיפה :
טל 40439 .
בגליל העליון: קרית שמונה בנין פל,
רחוב טשרניחובסקי , 17 טל 51167 .
בתל־אביב:
טל 23561 .
רחוב אבן ישראל ,2
בירושלים :
טל 3639 .
רחוב הפלמ״ח ,79
בבאר־שבע:

>$ו18 ואק

ריטה טאשינגהאס

ר /ל /פיליפםס /יתל׳׳ /י /כ /!9רז

כיקנל, בת שנייה: טישה.

לזוג בת כת

.: 7דודונה.

התגרשו. זמרת האופרה מריה
סאלאם ובעלה ג׳וכאן, כטיסטה
מנגיני, לאחר שהזמרת פנתה בראשית
השנה, לאחר שאושר חוק הגירושין האזרחיים
בפרלמנט האיטלקי, לבית־משפט
ברשייה וטענה כי כבר חמש שנים היא
גרה בניפרד מבעלה ולכן היא מבקשת גט.

פגישות חוגי הנוער
של תנועת,,העולם הזה — כוח חדש״
ביו ם ז , 15.7.71 ,7בשעה ,20.30 ני פג ש שו בבש לו שהע רי ם
הג דו לו ת :
בירושלים במושבה הגרמנית,
רחוב חנניה ( 5על־יד הבריכה).
(אוטובוסים .)13 ,4

בתל־אביב
ברמת-אביב,

רחוב איינשטיין,
פינת רחוב האוניברסיטה.
(אוטובוסים .)79 ,27
בחיפה במרכז הכרמל,
בכניסה ל״גן האם״.
(על־יד תחנת הכרמלית).

צעירות וצנוירים, אוהדים ו/או נז\2רנים־ — סיגונזניגו.
שימו לב — מת ארגן טיול של חוגי־הנוער, בסוף יולי, לאזור
הצפון.
פרטים — בפגישות.

; נפטר אחרי מחלה קצרה, בגיל ,33
המחזאי אברהם רז, שהתפרסם לפני כשנתיים
כאשר כתב את ההצגה לא ביום
ולא בלילה. יליד פתח־תקוזה, חניך השומר
הצעיר ובוגר האוניברסיטה העברית, פירסם
סיפורים במוספים ספרותיים, שהה לאחרונה
לצורכי השתלמות באנגליה ועמד להרצות
בחוג לאמנות של אוניברסיטת תל-אביב.
נפטר ברומא, בגיל ,73 אחד מ
חשובי
המנהיגים של יהדות איטליה, רפאל
לן א כט וני, שניהל בזמנו מאבק ב-
פאשיזם האיטלקי, נאלץ לברוח לשווייץ,
משם חזר אחרי המלחמה העולמית לאיטליה
והפך למנהיג יהדות איטליה.
נפטר בבית־החולים הדסה בירושלים,
בגיל ,77 יהודה רייב שניאור
סון, מניצולי הפרעות בחברון ב־, 1929
נפצע על־ידי ערבים ליד הכותל במאורעות
,1936 היה עצור כמה שנים במזרע ובלטרון
בתקופת המנדט הבריטי, שליח אצ״ל
בפולין ב־ ,1939 נודע בכינוי הסבא של
המחתרת.
ה עו ל ס הז ה 1766

במדינה
משם רה

טריק לא הוגן
דני בארי 17 הובא בפני שופט השלום
התל־אביבי דב לוין, לאחר שנתפס מציץ
מבעד לחלון דירתה של אשה. הצצה כזו
איננה כלל עבירה פלילית. המשטרה האשימה
אותו בהסגת גבול.
דני הודה באשמה בלי בעיות. המשטרה
צירפה לתיק שני תיקים אחרים שלו על
שימוש ברכב לא בדיוק שלו, והשופט
קנס אותו ב 750-ל״י על כל עיסקת החבילה.
דני שילם, שכח מהעניין.
הפתעה לא נעימה. כחודש לאחר
מכן, קיבל דני הזמנה להתייצב מחדש בפני
השופט לוין. מאחר שלמיטב ידיעתו לא
היה נגדו שום דבר נוסף באותו רגע, הוד־אג
דני, פנה לעורך־דין.
כאשר התייצב בפני השופט, בלוויית
סניגורו, ישעיהו לויט, זכי׳ להפתעה לא
נעימה: המשטרה ביקשה להפעיל נגדו מאסר
על־תנאי לשנה, שהיה תלוי נגדו, להפכו
עתה למאסר בפועל. הסיבה: פסק־הדין
על־תנאי התייחס לעבירת רכוש• מאחר שבמשפט
ההצצה נמצא דני חייב, ומשפט
ההצצה הינו עבירת רכוש, לטענת המשטרה,
הפר דני את התנאי, חייב במאסר.
תרעומת. ממתי הצצה בגברת מתלב
שת, או מתפשטת, הינה עבירת רכוש? הסבר
המשטרה: מאחר שהסגת גבול, שלפיה
הואשם דני, היא פרט־אישום המופיע בפרק
של עבירות רכוש, הרי שגם היא עבירת
רכוש.
הסניגור התנגד לבקשת המשטרה תוך
תרעומת גלוייה :״זה לא הוגן,״ טען .״הנאשם
לא ידע כלל שההצצה שלו תסווג
כעבירת רכוש. לוא היה יודע, האם היה
מודה, וחושף את עצמו למאסר שנה? איזה
מין צדק משפטי זה? הנאשם הודה,
נמצא אשם, נקנס — וחודש לאחר מכן
באה התביעה בדרישה חדשה כזו?״
טיעונו נתקבל על־ידי השופט, שדחה את
תביעת המשטרה, תוך שהוא מותח ביקורת
על התכסיס שבו נקטה המשטרה.

יחסי עבודה

כיסא כאמצעי שיבנוע
לשלום בן־אבו, איש חברת עמידר בצפת,
יש שיטה מקורית משלו לניהול דיון
עסקי. בפעם האחרונה הפעיל בן־אבו את
שיטתו זו בעת שיחה עם פרגי כהן, קבלן
שרברבות המבצע עבודות למען עמיזר.
כאשר נכנס פרגי לחדרו של בן־אבו, פתח
עליו זה בצעקות והאשמות, על שפדגו
לא סיים במועד עבודה מסויימת. עם היכנס
הדיון למהלך גבוה יותר, תפס בן־
אבו כיסא, השליך אותו לעבר בן־שי^זו.
לאחר טיפול רפואי ממושך, נקבעה ל־פרגו
נכות של 40 אחוז.
כפעם הכאה. פרגו, העובד עם עמי־דר
זה חמש שנים — וכל הזמן מבצע את
עבודתו לשביעות־רצונה של הנהלת ענזייור
בצפת — הגיש תלונה למשטרה. בן־אבו
הועמד לדין על תקיפה פלילית, חטף 150
ל״י קנס ושלושה חודשי מאסר על־תנאי.
עד כאן, היה זה סיכסוך עבודה רגיל
בין ידידים. מעניינת יותר תגובת ענזידר למקרה:
למרות
שלא היתד, זו התלונה הראשונה
נגד בן־אבו ולמרות שיש תקנה בחברה
האוסרת להעסיק עובד בעל עבר פלילי —
ולמרות הפגיעה החמורה בפרגו — מצאה
ענזידר לנכון להסתפק באזהרתו והעברתו
לסניף אחר של התוקף. הסביר דובר עמי־דר,
מרדכי שוצמן :״לא פיטרנו את בן־אבו
בגלל שיש לו משפחה. אבל אם המקרה
יחזור, לא נהסס לפטר אותו.״
הדובר לא ציין מה יקרה אם כשהמקרה
יחזור, יפגע כיסאו המעופף של בן־אבו
לא בבירכו, אלא בראשו של הקורבן המיועד.

עסקים

אין
להבריא
מוזמגדיאים?
זכייה מעין זו, נופלת בחלקו של איש
עסקים אחת לימי דור: תוספת של 5,000
(המשך בעמוד )•36
• השם מוסווה להגנת קטין.
ה עול ם הז ה 1766
טלוויזיה שדרנים

איך הורגים
קריינית חדשה

השבוע התפטר המדריך בקורם ההגשה
של הטלוויזיה. הסיבה: לדעתו, תלמידתו כרמית
גיא, טרם מוכנה להופיע על המסך. אבל
צבי גורן, ראש יחידת ההגשה בטלוויזיה,
ניצל את העובדה שדליה מזור יצאה לחופש.
הוא לקח את כרמית, קריינית לשעבר
בגלי צה״ל, שהיא בחורה בעלת נתונים להגשה
בטלוויזיה, והעלה אותה על המסך
לפני שהורשה לכך.
כרמית בת ה־ ,22 סטודנטית לאמנות באוניברסיטה
וקריינית רדיו מנוסה, לא סר-
בה כמובן. סוף סוף כל בחורה חולמת להופיע
על המסך, והיא חושבת שהיא מספיק
טובה בשביל זה. הזדמנות כזו לא
מחמיצים בעד שום הון שבעולם. הצרה
היא, שלא רק החיוך שלה, הבעות הפנים

מישדרים מישראל. ערבי תושב חיפר, פיפי
השבוע לאחד המפיקים בטלוויזיה, כיצד התלוננו
בוויכוח שנערך בטלוויזיה המצרית,
בייחם לדברי הסברה ותעמולה, על השפעתה
התעמולתית של תוכנית הטלוויזיה הישראלית
דרישת־שלום.
המעניין הוא שבישראל ובשטחים צופים
בתוכנית זו לא יותר מ 10-אחוז מצופי
הטלוויזיה. עדות לכך יש בסקר סודי, שנערך
בינואר 71 לפי הזמנת רשות השידיר
אצל נדב קינן ויעקב לוי מחברת ייעוץ
מחקר ושווק בע״נז. המחקר נעשה על הרגלי
התבוננות בטלוויזיה במזרח ירושלים ובשטחים,
על פי מידגם של כ־ 700 איש. תוצאותיו
מראות כי 60 אחוז מתושבי השטחים
ו־ 76 אחוז מערביי ישראל צופים
בחדשות הטלוויזיה הישראלית בערבית.
כ־ 50 אחוז צופים בסרטים הערביים המוקרנים
בימי ו׳ .כ־ 20 אחוז צופים בתוכנית
סמי וסוסו. וכ־ 10 אחוז מתבוננים בתוכניות
אחרות.
כ־ 20 אחוז אינם מתבוננים כלל בטלוויזיה
הישראלית. פרט מעניין בסקר הוא זה,
ש־ 27 אחוז מתושבי השטחים ו־ 62 אחוז
מערביי ישראל מתבוננים לעיתים די תכופות
במישדרים המשודרים במיסגרת התוכניות
בעברית דווקא.

קליטת עלייה מירדן ומצריים.

מגישה כרמית גיא
קצת מוקדם מדי
והדיבור שלה עדיין אינם מהוקצעים, אלא
שטרם הצליחו להתאים לה איפור מתאים
ותאורה מתאימה. לא למדו באיזו זווית
צריך לצלמה והיא צולמה בצורה העושה
לה עוול.
הפשע פה הוא, שיש לכרמית נתונים טובים.
מדוע היה צריך לקבור אותה לפני
שסיימה בהצלחה את קורם ההגשה במרכז
ההדרכה?
הקורס מתנהל אישית עם כל אחד מהתלמידים.
אך אחד מהם עדיין אינו מוכן.
לא אנשי הרדיו: מרים אלון, ליאורה מגל,
ואריה גולן ולא השחקנית תקווה מור או
הרקדנית יפת התואר דסי הדרי, או ג׳ו
שיניק הטוען שהיה מגיש מצליח בטלוויזיה
בארצות־הברית•

תוכניות

מי מסתכל
בתוכנית גערגית?

יוסף בר־אל היה אחוז תדהמה. הוא שמע
פתאום ברדיו קהיר, שמדברים על הטלוויזיה
הישראלית. היה זה ציטוט מתוך כתבה,
שהופיעה בשבועון המצרי א־טלוויזיון. בכתבה
זו לא מדובר כלל על תוכניות ומיש־דרים,
כי אם על השביתות, שהיו בבית הטלוויזיה
בירושלים, על פרשת המיכרזים העכורה,
על חילופי המנהלים התכופים, על
גלי דיהתפטריות, שגאו לאחרונה בטלוויזיה.
נמסרו פרטי פרטים מדוייקים להפליא. נזכרו
שמות של הממונים שהיו.
המסקנה של איטלוויזיון היתד, אחת ויחידה:
ישראל אינה מסוגלת להחזיק תחנה במצב
תקין בגלל יחסי אנוש לקויים שבה.
בריאל, המכהן כראש מחלקת החדשות בערבית,
ראה בכתבה זו מן המסע המצרי
המחודש להשחרת פני ישראל מבחינה חברתית
פנימית: הידרדרות, שביתות, פער
עדתי, הפגנות הפנתרים, יחס הותיקים כלפי
העולים החדשים, הניגוד בין העשירים
לבין החיים ליד קו העוני וכולי וכולי. ברם,
מעובדה אחת אין להתעלם. הם מסרו עובדות
ולא המצאות מן הדמיון. אבל זה
כבר שייך למדור אחר.
לא במיקרה נימנע השבועון המצרי א־טלוויזיון
מלדבר על השפעת התוכניות וה־

פרט מעניין אחר אינו לקוח מן הסקר אלא
ממציאות מסויימת. כמה פלסטינים, הניט־נים
על עובדי הטלוויזיה הירדנית, עברו את
הגשרים במיסגרת ביקורי הקיץ והם מגלים
כעת התעניינות רבה באפשרות להתקבל
בתחנה הישראלית. במדור זה דווח על עורך
תוכניות מירדן, עבדול חמיד אל קורסי,
העובד כבר בטלוויזיה הישראלית, ועל מגישי,־מפיקה
פופולארית מאוד בירדן, שערכה
ביקור גישושים בבית־היהלומים בירושלים.
כרגע לומד עברית באולפן, אחד מאנשי
מחלקת החדשות הבכירים של הטלוויזיה
הירדנית, שהגיע במיסגרת ביקורי הקיץ, במטרה
אחת ויחידה: להשאר בארץ, במים-
גרת איחוד משפחות ׳,ולהתקבל לעבודה בתחנה
הישראלית• צלם טלוויזיה, שעבד שנה
בתחנה המצרית ושנה בתחנה הירדנית, הצליח
לאחר מאמצים רבים לחזור לחברון
במיסגרת איחוד משפחות והוא מועמד רציני
ביותר לעבודה בתחנה הירושלמית.
את יחס הערבים לשידורי ישראל, אפשר
אולי לסכם בסיפור שהביא מסוריה אחד
ממבקרי הקיץ. הוא נוהג להתבונן בטלוויזיה
הישראלית בבית שכן של אחד ממשפחת
החוסיינים (משפחת המופתי הירושלמי
הידוע לשימצה, חאג׳ אמין אל־חוסייני) .ה־חוסייני,
פקיד בכיר בדמשק, יושב מדי ערב,
מתבונן בטלוויזיה הישראלית ומתרגז. כל
פעם הוא יורק על המסך מחדש ומקלל:
״בני כלבה. האמריקאים עשו אתכם. בלי
האמריקאים אתם לא שווים שום דבר.״ אבל
דבר אחד ברור: את הכפתור הוא אינו
מסובב.
געיות השגת
12 תוכניות ערב טוב בבימויו של אילן
אלדד הוזמנו באולפני הרצליה, כדי למלא
את החלל הריק שנוצר בלילות שבת, עם
סיומה של התשפוכת חדווה ושלומיק• תוכניות
אחדות בסידרה זו כבר שודרו לפני
כן. בכל תוכנית כזו מופיע לפחות צמד
אחד. בורך כלל הקשר בין בני הזוג הוא
קשר אסוציאטיבי רופף למדי. למשל, הזמרת
רבקה רז ונגן הגיטרה יוסי לוי ()9/7
הקשר ביניהם הוא שירת ספרד.
שני סולנים של להקת עינבל, לאה אברהם
ושלמה חזיז יופיעו בקטע של קבלת
שבת יחד עם זמרת הסופרן אתל זיסמן,
שתשיר משירי משוררי ספרד ותימן, יהודה
הלוי ושלום שבזי. זיווג אחר הוא הזיווג
בין מיכאל מגיד, טינור עולה חדש מרוסיה
(שהופיע כבר בתוכנית ברוכים הבאים) ובין
המשוררת רינה שני, שתקרא משירת
רוסיה. רקדנית להקת בת־שבע, רינה שייד
פלד, תופיע יחד עם עודד תאומי, שיקרא
קטע מתוך הנפש והריקוד, על ריקודו
של פול ולרי. רמה סמסונוב ורחל מרכוס
תקדשנה ערב לשירי אלתרמן. הזמרת מיכל
טל ומוטי ברקן יחזרו אל שירי הילדות.
הרשימה מורה לפחות על דבר אחד: לא
עוד אמנים מסוג ב׳ .לא עוד חלטוריסטים
מקצועיים, אלא הטובים יותר. ברשימה מופיעים
עוד השחקנים יוסי ידין, שמואל

מועמד למנכ׳יל צוקרמן
בצורה רצינית ביותר
רודנסקי, דינה דו רון ו הז מרתנ תניה דוב רת.
ש מעון כ הן ילווה אתה תוכניו ת על הפסנתר.
תפאורה חדשה הוכנ ה לסידרה על
ידי דן רייזנגר. אבל אין בכל אלה להב טיח
הצלחה מסחררת לסידרה כולה. מ ה שב טו ח
בטוח: לקראת נובמבר, מכינים נ קדי מון
מגל, ה מ מונ ה על הטלוויזיה בעבר ו מרדכי
קיר שנבאום, אי ש מחלק ת ה חד שו ת בעבר,
סידרה חצי־בידורית חדשה ו מיו חד ת ב מינ ה
ללילו ת שבת.

הנהלה

ממלא המקום של
ממלא המקום
בהיעדר מוע מד מתאים לניהול הטלוויזיה,
ממלא מנכ״ל ר שות ה שידור, שמואל אלמוג,
את תפקיד ה מ מונ ה הז מני על הטלוויזיה.
תפקיד ז מני זה, שכפי הנראה יהפוך לתפקיד
ה מ מו ש ך ביו תר ש מי ש הו מילא בטלוויזיה,
עורר ה שבוע בעייה: א ל מוג יצא, יחד עם
הד״ר חיים יחיל, יו״ ר הועד המנהל של
ר שות ה שידור, ל מינכן כדי לה שתתף שם
בכנס ה שנ תי של איגו ד ה שידור האירופי.
משם י מ שיך א ל מוג ל חופ שהפ רטי ת קצרה.
מי ימלא אתמ קו מו של ממלא המקום הז
מני של מנהל הטלוויזיה?
הבחירה נפלה על סגנו של אל מוג, סמד
כ״ל ר שות ה שידור, א רנון צוק רמן, שבמ שך
שבועיים ינהל א ת הטלוויזיה ״על א ח ריו תו.״
אולם בין עו ב די הטלוויזי ה מלח שים , ,שזוהי
ת קופ ת נ סיון. אל מוג מ כין את צוקרמן,
בצורה רצינית ביותר, לקבל על עצ מו את
ניהול הטלוויזיה דרך קבע.

תדריך
* סרט דזשבוע (יוס ד׳ )20.35 , 7/7
המל שין — בוג דבמח תרת האירית נתקף
ייסורי מ צ פון ו הו פ ך להיו ת פ טריוט מסור,
לפני ש הוא מחוסל. עם וי קטור מק־לגלן ו־פר
סטון פוסטר.
* פוסכאמנות (יום ה׳)20.20 ,8/7 ,
מוונוס עד מרילין מונרו — על זרם ה פו פ
ביצירותיהם של שלו שהא מני ם י שראליים:
מיכאל אייזנ מן, יואב בראל ומיכאל דרוקם.

* אהבה נוסח אמריקה (יום ה׳
)20.50 , 8/7שני סיפורים. האחד — האהבה
והגבר האחר. לאד קלייפול מחש בו תאפ לו ת
על נערתו. לילה אחד כא שר הו א לוגם
קפה בחברתה, צץ מן החדר ה שני ביל ריי־נולדס
בחלוק רחצה ו מבר ש ת שיניים. הס בריה
של גלו רי ה מ שכנעי ם את אד לז מן
קצר מאוד. הסיפור ה שני — האהבה וה סבתא.
רות ה אנ סון, המבקרת אצל סבתה ב כפר
הפנסיונרים, מגלה לתדהמתה כי הזקנ ה
חיה עם אחד הפנסיונרים ללא כל כוזנו ת
ני שואין.
* ערבטוב (יום ו׳ )20.30 ,9/7 ,רבקה
רז ויו סי לוי (גיטרה קלאסית) בשירים ונעי
מו ת בנו סח ספרדי. ב מאי — אילן אלדד.
* סרט טלוויזיה דו ם ו׳)21.30 ,
מסידרת ח קי רו תיו של המפקח מגרה, עם
ז׳אן רישאר.

במדינה
גרבונים בקיץ>
בן, גרבונים בקיץ ! *1

(המש!־ מעמוד )34

המלה האח רונזז של האז &גמ !:אירונוה
1באמרוקד|,היא מכנסונים §מ גרבונים
בעבע המ #1ום1״מ1סי״ מ$ין בשבילך
גרבונים מיודדים להוע *גסס -דקיקים
לבל האורך •או׳ בגימץ ן ביקיני. את
נראית יוצא נ^הבללגערב (וגם ביום)
המכנסונים.
עם גרבונים ״!

לקוחות במכה אהת — כל איש עסקים
היה מוכן לתת הרבה כדי לזכות בפרס זה.
חברת האון, שבחלקה נפלה הזכייה הפנטסטית,
לא נתנה הרבה. למעשה, לא
נדרשה לתת מאומה, תמורת הזיכיון הנהדר.
נופש לכל החייס. בהסכם שנערך בזמנו
בין ממשלית גרמניה וישראל, נקבע
שתמורת סכום מסויים שנתנה הממשלה
הגרמנית לישראל, חייבת ממשלת ישראל
לספק מספר ימי נופש, מדי שנה, לכל
נפגעי הנאצים, במשך כל ימי חייהם. עד
שנת ,1967 נהג משרד האוצר לטפל בעצמו
בשליחתם לנופש של הזכאים לכך. ההסדר
היה שהזכאי היה יוצא להבראה, מביא קבלה,
ומקבל את הסכום לו הוא זכאי.
ב־ 1968 החליט האוצר להוציא מיכרז
בין החברות השונות המטפלות בתיירות
פנים לטיפול בנושא. במיכרז זכתה חברת
האון *,הגדילה בכך את מספר לקוחותיה
ב־.5,000
מיכרז — אך. במרץ השנה צריך היה
משרד האוצר להוציא מיכרז חדש. לפליאת
כל המקורבים לנושא, לא עשה זאת,
הסתפק בהעברת שאלון בין החברות העוסקות
בכך. שוב, למרבית הפלא, זכתה חברת
האון. צעד זה עורר שוב את זעמם של
מתחריה, ואחד מהם מתכונן להגיש צו על
תנאי, באמצעות עורך־הדין יהודה רסלר, נגד
משרד האוצר, שינמק מדוע לא ימסור לו
גם כן את הטיפול בנפגעי הנאצים.
טוכה כפך״הכל. חברת האון הינד,
בבעלות החברה לשירותי חיפה בע״נז, שלה
גם הבעלות על הסניף הראשי של ארקיע

6ע\ש$0

וי1י1וף נוהיר
ונע

1011042

בזהב ט
זי ה
הטלויז•
ה טו ב
ב עו ל ם

ס 1נובלע די בי ש ר אי
צנו רי ב ע ״ מ פרץ 4ת א

< 11ו * 0

או לטרה־ םול
י י גיל־

דיו-וי 1וףלל1יו וביר־וג=

הנהלת חשבונות
בירושלים :
פקידות כללית — 4חודשים!
( 1.גX101^ 1^ 1. ) 1.2 .
כתיבה במכונת — חידש !
ביה״ס ״ה פ קי ד ״ ,י. פורמן,
בצלאל ,18 דושליס

חמנוי

מוצר איכות של תיא עם א 1לטרה-ס1ל

קי בלת
ח שבונן;
פר* גא
או תו ב חקדס־

מבריאן רוזנבלום

״אני עושה טובה למדינה״
בצפון הארץ. מנהל חברת האון, יחיאל רו־זנבלום,
המחזיק מקטרת נצחית, יליד רומניה
בעל מצח רחב, היה בזמנו ראש. המועצה
המקומית הראשון של דימונה. הוא היה
אז גם ראש המועצה הצעיר בארץ. לאחר
סיכסוך עם מפא״י דאז, פרש מהחיים הפוליטיים.
מסביר
רוזנבלום :״אני בם ך־הכל עושה
טובה למשרד האוצר. אני חוסך להם משכורת
של עשרה פקידים. להחזיק פקיד זה
עולה אלפיים לירות לחודש למדינה .״כשהטיפול
היה בידי משרד האוצר, היה נוצר
מסחר בקבלות. אדם שהיה זכאי להבראה,
היה הולך לבית־מלון, משלם כמה עשרות
לירות, ומקבל קבלה ששהה בבית־הבראה.
כיום זה לא יכול להיות.
״פרטים על המיכרז הראשון שעשה משרד
האוצר, לא אוכל למסור, כיוון שאז לא
הייתי עדיין בחברה. החברה היתד, בבעלות
אחרת. אני לא יודע מה זה מיכרז. אומנם
לא נערך מיכרז במקובל, אך משרד האוצר
קיבל ממשרד התיירות את רשימת המשרדים
היכולים לטפל בבעייה. האוצר העביר בינינו
שאלון, שלא אוכל לגלות לך את תוכנו,
אך הוא התייחס ליכולת המשרד לטפל בנכים.
אנחנו נמצאנו מסוגלים לכך. טיפול
בנכים הוא טיפול מייגע. כל אחד חושב
שמגיע לו הכל.״
* משרדים המטפלים בסידור בתי מלון
ובתי הבראה לנופשים, עובדים על בסיס
קומיסיון של בית המלון.
העולם הזה 1766

תמר אהח1

המועמדות הסוניות

ניים ירוקות כאלה, אתם יודעים, שעובדי
חברת־החשמל היו מסווגים אותן למחלקת
מתח גבוה. ועוד כמה אביזרים פה ושם,
ההופכים אותה פשוט ללא־שיגרתית, מה עושים?

עושים. תמי נושאת את סבל הזוהר
שלה בדומייה, וממשיכה איך שהוא. החיים,
כידוע, צריכים להימשך.

העת! 0ה 1ה
יאכת 18 וחצי, גמרה תיכון, עומדת
ן | לפני גיוס, ותלמידה של לאה פלטשר.
0 174״מ, אוהבת היסטוריה, רומנים, מוסיקה
שקטה דווקא, בכלל לא פופ, וסרטים.
אוהבת גם לטייל, ומסוגלת להתרגש מפרח.
ביחוד כשנותנים לה אותו.
או, נכון: יש לה חבר, שנה שנייה מינ־הל
עסקים בבר־אילן. רומן רציני, משהו
לא רגיל. אל תשאלו. האח שלו, של החבר,

בחסותש עוני

השעון הנמכר ביותר בישראל

ן ויספש
* שי ל ה בעייה, לתמי אהרונסון, המועמדת
מספר 4לתחרות מלכת המים.
מבחינה נטורלית, היא נוטה, באופייה וב־טיבעה,
להתרחק דווקא מהזוהר. לא שיש
לה משהו מיוחד נגדו, אלא שפשוט אין
לה משהו מיוחד בעדו .
הצרה היא, שבאופן פרסונלי ואישי, היא
דווקא זוהרת מאוד.
יש לה שיער חום־בלונד. כזה, אתם יודעים,
שמשתפך ברכות על כתפיה, וזוג עי־

תן וגבר־

תמי ב מודע ת פירסומת,
שנועדה להדגיש את
גבריות הגבר. היא נעזרת ב מוצרי ״תלה״.

והאח של תמי, למדו באותה כ־תה.
הם הכירו.

מתח גנוה

מסוגלת תמי לירות מעיניה הירוקות, בי חוד כ שהיא מרצינה פנים
ונראית ח מורת -מבע כל־כן. לתמי צורת־פנים שקטה, נחבאים,
אל הכלים מ שהו, המ שתנה בהתאם לאיפור. האיפור בתצלום זה הוא של ״הלנה רובינ שטיין*.

ככת

** לכד זה היא טיפוס ביישן ושקט. לא
מתבלטת! ,לא נוהגת להתעטף בבגדים
נועזים במיוחד.
כשהתחילה אופית המקסי, היא לא מיהרה
להתעטף במקסי. כשהתחילה אופנת המיני,
היא לא מיהרה להתקצר במיני. רק אחרי
שאופנה חדשה מתקבלת, וההופעה בה ברחוב
איננה חורגת׳ וגורמת למבטים רבי־משמעות
מכיוזן הסביבה האוהדת, היא מתחילה
להופיע בה.
טוב — עם גוף כזה כמו שיש לה —
היא יכולה להרשות לעצמה. לא חוכמה.

ויש לה גם חלום — לנסוע לטיול במזרח
הרחוק. למר, דווקא שמה? למה היא
אוהבת חוויות זרות וחדשות.
וזאת גם הסיבה שבגללה היא רוצה להשתתף
בתחרות. זו חודיה חדשה, ותמי
רוצה להרגיש איך זה להופיע פעם על
הבמה, לא באולם.
איך זה לעמוד לאור הזרקורים, לעיני
קהל אלפים.
איך זה להתמודד עם קבוצת מתחרות.
בקיצור — תמי יפת־העיניים רוצה להרגיש
איך אוכלים את זה.
בתיאבון.

חיוו מסוים

יש לה, לתמי, שמבלבל לפעמים גס את ה מונ הג
ליזה. רבים כבר שברו את הראש לפענח מת בדיוק
כוונתה בחיוכה. כאן לבו שה תמי בבגד־ים ״כלניה״ של ״גוטקס׳,

ח׳סשס ׳11010-1111׳
הר שומה במדינת ליכטנ שטיין — מוכרח לצעוק בקול גדול,
אם אינו רוצה שי שאלו או תו שאלות בלתי־נעימות.

כמקורות הכספים, ולא הייתי רוצה שישראל
תהיה תלויה כאירגון של פשע, גדול ככל שיהיה.

שותפו

ח״כ פרוש

על כך ענה השר פינחס יספיד, בו במקום, בהכחשה
שהיתה תקיפה, אך לא לגמרי חד־משמעית.

לא היה
העליתי את
יום לפני
ניצלתי את

28 ביוני 1 -ביולי 1971

נתחיל ישר ברגעים המ שע שעים ביותר של ה שבוע.
על הדוכן עמד חבר־הכנסת שללמד, יעקוב גרוס מאגודת־ישראל.
הוא הציע הצעת־חוק מ שלו — לכפות על ה שופטים
להטיל מאסר־בפועל על רועי־זונות.
איש אינו אוהב רועה־זונות ומלבד, אולי, הזונו ת עצמן).
אפילו בעולם התח תון הם נחשבים לסוג הנמוך ביותר של
עבריינים.
אולם במדינת־חוק, אין ה מחוקק מכריח את ה שופט
להטיל עונ ש מסויים. הוא קובע את העונים המי רבי — ו״
מניח ל שופט לקבוע בעצמו, על פי ה תר ש מו תו מנ סיבו ת ה־עניין
בבל מיקרה, איזה עונ ש להטיל בפועל.
כך אמר גם יעקוב ש מ שון טפירא, שהציע להסיר את ה־הצעה
מסדר־היום. תמכנו בו. אך רציתי להוסיף מ שהו כלפי
עצם גי שתה של אגודת־ישראל, המקבלת ת רו מות ממי,כי
העולם התח תון באמריקה, וד,מופיעה בארץ כלוח מ ת נגד
העולם התח תון ה מקו מי.
לא היתד, לי רשות־ו־,דיבורי, יי א נותר לי אלא לה שתמ ש
ב שיטה הבדוקה של קריעת־הביניים.
מה שקרה, נרשם בפרו טוקול כך:
שלמהיעקבגרוס שריהמ שפטים לא ענה לעניין
אשר עוררתי. אנו קבענו שאין להטיל עונש מאסר־על־תנאי
על סרסורים, אולם ה שופטים איום מתח שבים בקריאה זו.
אוריאבנרי: חבר־הכנסת גרוס, מי אשם יותר —
סרסור־הזונות, או מ׳ שהוא הבוס והמלך של סרסורי״וזזת! ת
בארצות־הברית, היו שב בלאס־וגאס ואשר אתם לקחתם
ממנו נסף ל
מנחםפרוש: אתה איש העולם התח תון, ואין לך
זכו ת להיות בכנסת!
שלמהיעקבגרוס: בכל הפ שע המאורגן, חבר־הכנסת
אבנרי, יש לן חלק נכבד. אתה דירבנת את הנוער לזנות•
העי תון ש לן עשה זאת.
מנהםפרוש: אתה איש העולם התח תון, ואתה עוד
מעז להזכיר את הדבר הזה! מאנ שי העולם התח תון אפשר
אולי עוד להשתחרר — מ מן איננו יכולים להשתחרר.
היו״ר ב״ציון קשת: חברי־הכנסת, אני חו שב ש מתחילים
לעבור את הגבול. אינני מרשה שחבר־כנסת אחד
יגיד לחבר־כנסת שני שהוא איש העולם ה תח תון!
מנחםפרוש: כשם שאסור לו להאשים בא שמה שאין
נה שחר! אם הוא יודע מי הם אנשי העולם התח תון, סימן
שהוא איש העולם התחתון.
היו ״ ר בן־ציץ קשת: חבר־הכנסת פרוש, לא ייתכן
לומר דברים כאלה, וצריך לדעת את הגבולות. לא שמעתי
מה אמר חבר־הכנסת אבנרי, אבל שמעתי מה שאמרת, ואבי
קורא או תן לסדר. לא נתחיל לכנות אתר את השני ב שמות.
עלינו לדאוג לרמתה של הכנסת.
אוריאבנר : ,כבוד היושב־ראש, אם מותר לי לחזור
על קריאת־הביניים שלי: האס סרסור־זונות הוא יותר פסול
מאשר זה הממונה עליו, זה ה שולט באימפריה של סרסורי-
זונו ת, שמרכזו בלאס־וגאס?
מנהבפרושנ כאשר בא אלי אדם ורוצה לתרום תרומה׳
אני לא שואל אותו אם הוא סרסור־זונות. אתה מכיר
אותם, אתה כסרסור, שגרס לזנות בישראל, יודע מי הס
סרסורי־הזונות, ואל תחזור על ״עלילת הדם״.
אוריאבנרי: התקפת־הרוגז של חבר־הכנסת פרו ש
היא מעויינת מאוד.
מנה * פרושו אני רוצה שיי שמע מה אמרתי ע לין —
אתה איש העולם התחתון!
איך אפשר היה שלא לשגזוע? רצה המיקרר, שחבר־הכנסת
פרו ש לא ישב באותו ז מן ב מו שבו, אלא לידי, ממ ש ליד
אוזני הימנית. כאשר פתח בצעקות, הדבר כי מע ט פוצץ את
עור־התוף שלי. כי לפרו ש יש קול מיוחד ב מינו, מ ש הו המזכיר
צוכר־ערפל של אונייה.
כל מי שנכח במקום הבין, כ מובן, מדוע היה יפרוש זקוק
לצעקות פרועו ת אלה. מי שנתגלה כ שו תף של מלך העולם
ה תח תון האמריקאי ,״דוק״ סטאשר, וכבעל חברה מי ס תו רי ת

זה המיקרה היחידי באותו שבוע שבו
ענייני סמדיקאט הפשע על סדר־היום.
כן, בנאומי על משרד המיסחר והתעשייה,
ההזדמנות בדי להניד את הדברים הבאים :

אוריא י יש עניין המעורר בי דאגה עמוקה.
כיונתי לחדירת כספי סינדיקאם הפ שע לכלכלה הי שראלית.
השרפינחסספיר: חבר־הכנסת אבנרי, האמן
לי שאין לזה כל יסוד ושהר. אס אתה רוצה לדבר
על כ ן בע שר חז קו ת שלך, לא אפו ים לן, אן האמן
לי שאין לזה כל יסוד.
א * רי א * 2ר י: אזכיר כמה נקודות, וברצוני
לשאול או תן על מיספר עובדות. אם בנאום־הת שובה
שלן תכחיש אותן, אהיה הרא שון שי שמח על כן.
לפני כ שנתיים התפרסמו, באחד מגדולי ו ח שו בי ה שבועוני ם
בעולם, לייף ,-דברים על המערך הכלכלי של סינדיקאט־הפ שע
האמריקאי, ו הוזכ ר שם ש מו של אדם מסויים, המנהל בנק
מסויים ג שווייץ, ו שה שקיע הרבה ע שרות מיליוני לירו ת בישראל.
בימים
האחרונים יצא ספר, שכבר הזכר תיו מעל הדוכן

השרפיגחסספיר: בבר ברא שית ו ב רי אני רוצה
להתייחם לה שקעות שמייחסים למר לנסקי בארץ.
אחד העיתונים, שאוהב לטפל בי. כתב שנפג ש תי עם מר
לנסק־ ודנ תי אי תו על ה שקעות. או תו עי תון הוא עי תון
יומי, הבר־הכנסת אבנרי, כדי שלא תח שוב שאני מ תיי חס
ל עי תון שלך.
הידיעה הזו מצוצ ה מן האצבע. אין לה שחר. זה שקר.
עד שלא קראתי ב עי תון, לא ידע תי שלנסקי נמצא בארץ.
אני גם לא חייב לדעת. זה עניינו של מ שרד הפנים, ולא
שלי.
לא נתקלתי בו, לא נפג ש תי איתו, ולא דנ תי אי תו. זה
שייך לסיפורי־בדים אחרים. לא רק אני לא נפג ש תי אי תו,
כי אם שום איש ממ שרד ה מב חר והתע שייה לא נפג ש איתו,
וגם לא מן האוצר.

גם אם היה כא מישהו ומציע לי הלוואה
והיה לי החשד הקטן כיות
שהוא מן החוגים האלה, לא הייתי נוגע כפס;?.
שאלת על איש־עסקים שי ש לו בנק, ולא הזכרת את שמו.
ב שעתו עני תי ל שאילתה שלך, רבר־הבנסת אבנרי, וא מרתי
שזה לא נכון. אם זה שוב מופיע ב עי תון כל שהו, אני לא
האיש שי ש לו שייכו ת לזה. במידה שאני יכול להעיד על
אדם בתום־לב, הרי שלאדם זה ישהש קעו ת, וזה בנק
בשוזייץ, ו הו א עסקן־ציבור ואי ש טוב. מדוע צריך להיו ת
לו קשר עם ה״ מאפי ה״ ? לי לא מו בן דבר זה. אתה לא
הזכרת ש מו ת; גם אני לא אזכיר ש מו ת. לי, על כל פנים,
לא היה בזד, רבב.
אילו עסקו עם ד,״מאפיר,״ ,היה בזה יו תר מרבב.
קראתי. אינני יודע מי הו סטאשר, מ הו סטאשר, ובמ ה
ה שתתף. לא לי העניין. לממ שלה אין ב שום צורה וב שום
אופן — לא בא מצעות מתווכים ולא בצורה י שירה — ק שר
עם העניין הזה. אני קובע זאת בוודאות.

אבא אבו
מתרגז שוב

ח־ייכ

פרגש בפנט2־\ז

הזה ב שבוע שעבר, על חייו ופועלו של מאיר לנסקי. גם
בספר ז ה מופיע שוב ש מו של או תו איש, ו או תו בנק ב־שווייץ,
כצינור כספי מ רכזי לה שקעת רווחי סינדיקאט־הסשע
האמריקאי ברחבי העולם.
ועוד פרט מעניין: נציגו של או תו מ שקיע בישראל הו א
אדם שעד יום לפני כן היה ראש שרות מ מ לכ תי מאד־מאד־מאד
ח שוב במדינת ישראל. כל דה מעורר בי דאגה עמוקה.
הוזכר שמו של אדם שני ,״דוק״ סטאשר. ז הו אדם ש־יישקיע
בארץ סכומים גדולים, יגם הוא הוזכר ב או תו ספר
כסגנו של מאיר לנסקי, ויש אומרים שהוא הבוס של מאיר
לנסקי. הו א ה שקיע סכומים גדולים בארץ ובירו שלים.

^ היום נוכה ככנסת הכד׳הפנסת מנחם פרוש.
לא רציתי להזכיר את שמו כשבוע שעבר,
מפני שלא היה נוכח, אכל עכשיו ישנו. הוא
עשה שותפויות עם אותו ״דוק״ כמאשר וכנה
עימו כתי-מלון.
ח״כ פרו ש פירסם הודעה ו טען שלא ידע בעת הה שקעה,
כי או תי ״דו ק״ סטאשר הוא מהד מויו ת ה מרכזיו ת בעולם
הפשע האמריקאי. הוא הוסיף יכו פיסקה תמוהה, בה אמר
שהוא לא עזר ל״דוק״ סטא שר לקבל אז רחות ישראלית.

אס הוא לא ידע שהאיש קשור כעולם הפשע
האמריקאי -מדוע לא עזר לו? מדוע סירכ
לעזור לו לקבל אזרחות ישראלית? יש כאן
סתירה.
לאותה תידעה יש תוספת, בה ואמר שמי שעזר לטטא שר
לקבל אז רחות י שראלית היה דווקא איש המפד״ל, איש
המפלגה המתחרה. כל זה ת מו ה ביותר.
יכול מי ש הו ל שאול: מה רע לכך אם אמנם כספי אותו
סינדיקאט מו שקעים גם בישראל, יי חו ד אם אלה כספים
בממדים של ע שרות ואולי מאו ת מי ליוני דולרים?
הייתי אומר שזה רע מ ש תי ב חינו ת:
@ מבחינ ה מוסרית. ז הו בסף שמקורו במחשבים, בסחיטה,
ב״ פרוטק שן״ ,בפשע, ב מ או ת מע שי רצח ידועים. עם
בל כ מי ה תנו למשאבים חדשים לבניית מדינתנו, לא ז הו המקור
ש ממנו אנחנו רוצים לינוק.

• השקעת כספים בסכומים פל־כן־ גדולים
כארץ יוצרת תלות מכויימת כבעלי הכספים,

אבא אבן אינו אוהב לנאום בפני אולם ריק. חברי־הכנסת
כבר התרגלו למצב זה, אבל שר-החוץ עדיין
מתרגז — ביהוד כשעליו לפנות אל מצפון העולם.
שש סיעות — ובכללן סיעתנו —־ הגישו הצעות דחי־פות
לסדר־היום בעניין המישפטים נגד יהודי ברית־המועצות.
שש סיעות אלה מונות ביחד למעלה מ־100
חברי־כנסת. אבל כשהובא העניין לדיון, נכחו בכנסת
פחות מ־ 20 איש.
אבן הגיב על כך. הוא הזכיר את דרישתה של אסתר
רזיאל־נאור להזעיק את הפרלמנטים של העולם, ו שאל:
איך אפשר להזעיק, כשהכנסת עצמה אינה מזדעקת ז
למען ההיסטוריה, הנה רשימת הח״כים שנכחו ב־אותו
רגע באולם. נוסף על אבא אבן ויו״ר הישיבה
(שלמה רוזן ממפ״ם) :

המע דן: ברעם, זבין, גז, ש שון, ביבי, מרדכי עזפר.
גח״ל: הלוי, שכטרמן, רזיאל־נאור. ה מפד״ל: בן״
מאיר, סנהדראי, פרידמן. ל״ע: האוזנר. ע״ מ: הורו ביץ,
הראל. העולם הזה: אבנרי. המרכז החופ שי:
שוסטק, תמיר.

בסוך הכל .18 :נעדרו כליל רק״ח, אגו׳י, פא״י,
מקיי׳י.

בעת הדיון, התווכחתי עם קודמי, שמואל תמיר, שטען,
למעשה, שאין לקשור קשרים דיפלומטיים עם
ברית־המועצות. שאלתי :״ ה אם יורע או יוטב ליהודי
ברית״המועצות, אם דגל ישראל יתנופף שוב בחוצות
מוסקבה ! ״
שר־החוץ הצטרף בתשובתו לדעתי, ואף חזר כימעט
מילולית (אבל ביתר אריכות, ובשפה הרבה יותר יפה)
על טענתי, שדווקא ישראל מעוניינת לקבוע את ה־עקרון
ששום חילוקי־דעות רעיוניים או מדיניים אינם
מצדיקים ניתוק־יחסים ואי-יזכרה הדדית בין מדינות
קיימות.
לעומת זאת, לא התייחס אבן לטענתי ששליחות ה־שליח
הסובייטי בארץ חובלה במתכוון על־ידי חוגים
מסויימים בממשלה.

שבוע עבודה ש?
חמישה ימים
ן ...וווו — 1 1ויוי
הפונקציה העיקרית שלנו בכנסת היא להתסיס, לשבור
מוסכמות, ובעיקר — להעלות רעיונות חדשים.
השבוע זרקנו לחלל הכנסת רעיון חדש — ובכך התחילה
מערכה חדשה, שבוודאי תימשך שנים.
הנושא: שבוע־עבודה של חמישה, במקום שישה
ימים.

ותות ׳״ שותפו ש 1מנו הפשע?

ניצלתי למטרה זו את הדיון על מישרד המסחר והתעשייה

אורי אבנרי העולם המתפתח, כבוד שר־האוצר,
עובר יותר ויותר לשבוע עבודה של חמישה ימים. המחקרים
הוכיחו ששבוע־עבודה בן חמישה ימים, שמיספר שעות־העבודה
בו אינו פחות מאשר בשבוע עבודה של שישה
ימים, מגביר את חדודת־העבודה, וממילא גם את פריון־
העבודה.
כאשר ניתן לאדם לנוח, לבלות, להינפש יומיים בשבוע,
חזקה עליו שיעבוד יותר טוב בשאר חמשת הימים, אפילו
אם באותם חמישה ימים אין הוא עובד שמונה, אלא תשע
שעות.
הייתי רוצה לשאול את שר המיסחר יהתעשייה :
האם נבדקה האפשרות להעביר את המשק היצרני בישראל
לשבוע עבודה של חמישה ימים? האם נערך בכלל מחקר
על כך — מה הוא יעלה, מה הסיכויים לכן, ומתי?
פינחס ספיר התנגד לכך בחריפות, בטענה שזה יוריד
את פריון״העבודה. דומני שאין הוא מעודכן במחשבה
המודרנית על נושא זה. על כל פנים, לא נואשתי והגשתי
את הצעת־ההחלטה הבאה, שנדחתה (כמובן) :
סיעת העולם הזה — כוח חוש מציעה לסיכום הדיון•.
(א) הכנסת קוראת לממשלה לבדוק את האפשרות לעבור
לשבוע־עבודה של חמישה ימים, ולהתחיל בהכנות המתאימות
לכך.
זוהי רק הירייה הראשונה.

כמה נקודות חיוביות בגישתו של חברו־לסיעה־לשעבר (ברם׳
•),הוא טען שיש לשנות את החוק, לאסור שביתות
פראיות, ואולי אף ללכת בדרך המאפשרת לכנסת לקבוע
בעצמה תנאי־עבודה בכוח החוק.
בסוף הציע — לדחות את ההצבעה.
במערך קמה סערה. יו׳׳ר הישיבה, שלמה רוזן ממפ״ם,
העמיד להצבעה אם לדחות את ההצעה או לא. הצבעתי
יחד עם רוב אנשי המערך נגד אלמוגי וכל הימין. אך
ברוב של קול אחד ( 17 נגד )16 הוחלט לדחות את ההצבעה,
וכך נמנעה הורדתה מסדר־היום.
זה הרגיז את אנשי השמאל במערך. בו במקום החליטו
להתנקם בחבריהם, שדפקו אותם. איך? פשוט מאד: לחזור
על אותו טכסיס לגבי הצעת־דחוק שלי, שעמדה לעלות
כעבור כמה דקות, ולדחות את ההצבעה גם עליה.
הסכמתי לכך ברצון. כי הצבעה באותו יום — פירושה

כל זה לא היה כגדר כוד, אכל כל זה לא
היה נושא לתיכנון.
בנאומו היום אמר שר השיכון כמה פסוקים מדהימים:
״אין ענף הבנייה ערוך לריבוי ר.זה.״

האמנם? איזה ריבוי? ריבוי של משפחות,
ריבוי של זוגות צעירים? משרד השיכון לא
ידע, והממשלה לא ידעה, שמתחתנים כארץ?
ועוד אמר :״חסר לנו גם עכשיו מידע על זוגות צעירים.״
איזו מין ממשלה זו, שחסר לה דידע בסיסי כזה על מיבנה
החברה הישראלית?
אליעזר שופטי צרכים מתרבים.
אורי אכנדי: האם מיה זה סוד שאנשים ממתחתנים
זקוקים לדירות? האס זה סוד שכאשר ש
עלייה גדולה זקוקים לדירות? האם זה סוד שבתים
מתמוטטים, ששכונות־עוני מידרדרות והולכות, ויש
צורך בשיכונים?

תרוויח יותר —
תלובל פחות
בהקשר לאותו נושא — הגברת פריון העבודה —
* -ודתי לנקודה שהיא פחות מקורית, אך הלוחצת על
^י ם במדינה: שיעורי מס־ההכנסה, המקלקלים את
החשק לעבודה.
אודי אבנרי: כל מי שעומד במערכת העבודה יה־ייצור
יודע שנוצר מצב שהדעת אינה יכולה לסבול אותי,
והוא: שבגלל מיבנה מערכת ד•?:ים ים אנשים אינם רוצים
לעבוד. ודווקא אותה שיכבה של אנשים, שביוזמה שלה ובמאמץ
שלה תלוייה העבודה של רבים־רבים אחרים.
אותה שיכבת־ביניים של טכנאים, מנהלי־עבודה, מנהלים
בדרג נמוך ואולי אפילו בינוני, שבטיב עבודתם וטיב יוזמתם
שלהם תלוייה הפעלת מאות אלפי עובדים אחרים —
הם נמצאים במצב שכל תוספת למשכורתם היא כימעט
בבחינת קנס. לא כדאי להם לקבל תוספת.
עובד מסוג זה, המבקש עבודה, אינו שואל: כמה תשלם
לי? אלא: איך תשלם לי, מעל לשולחן או מתחת לשולחן?
כמה ייחשב למשכורת וכמה ייחשב בצורה אחרת? מעביד
הרוצה להקפיד גם על החוק, כמעט יאינו יכול עוד להתחרות
בשוק״העבודה עם מיפעלים נורמליים, המשלמים כיום
את השכר לעובדים מסוג זה בצורה של הטבות, המשוחררות
בצורה זו או אחרת ממס הכנסה.
על כך השיב ספיר שהוא שוקל הורדת מישים לגבי
שעות נוספות ושכר־עידוד — צעדים בכיוון הנכון, אם
כי בוודאי אינם מספיקים.

איר לא הופל
;עניין ההפ לות
וויו 111
העניין החשוב ביותר שלנו השבוע היה גורל הצעת־החוק
שלנו לבטל את האיסור הפלילי על הפלות מלאכותיות.
אנו רואים בכך תרומה חשובה שלנו לתיקון החוק הפלילי,
ולרפורמה כללית של החוק הישראלי, ברוח המוסר
המודרני. לכן הקדשנו מחשבה רבה מאוד לטאקטיקה הפרלמנטרית
הדרושה להשגת המטרה. 81 תחילה הגשנו את ההצעה כחלק מהצעת־החוק, בה הצענו
גם להתיר יחסים הומו־סכסואליים בין מבוגרים. אולם אחרי
שורה של שיחות של אמנון זכרוני עם אנשים שונים בצמרת
המישפטית, הגענו למסקנה שכדאי להפריד בין שני
הנושאים, לטובת שניהם. לכן העלינו תחילה את ההצעה
בעניין ההומו־סכסואלים. רוב הסיעות נתנו לחבריהן חופש־הצבעה.
אך העניין הורד, כידוע, מסדר־היום.
הפעם נראה המצב תחילה קשה עוד יותר. לפני חודש
התכנסה סיעת המערך, ואחרי דיון ארוך החליטה להוריד
את ההצעה מסדר־היום, וגם לא להתיר חופש־הצבעה.
דחינו אז את העלאת הצעתנו לשבועיים. ערב הדיון, התכנסה
סיעת המערך שוב, והפעם היתה הישיבה גם ארוכה
וגם סוערת. מפ״ם ואחרים חייבו את הצעת־החוק שלנו.
בסוף הוחלט לאפשר לחברי הסיעה, התומכים בהצעתנו
מנימוקי מצפון, להימנע מהצבעה — אך לא להצביע בעדה.
בבוקר אותו יום היה, על כן, ברור לנו שהצעתנו
תוסר ברוב גדול מסדר־היום, אולם הדברים התגלגלו אחרת,
בצורה המראה איך שולט לא פעם המיקרה על עניינים
חשובים.
באותו בוקר העלה מאיר אביזוהר (ע״מ) הצעת־חוק למען
בוררות־חובה. היה ברור שההצעה תוסר מסדר־היום, ועל
כך גם הוסכם בסיעת־המערך.
אולם כאשר קם שר־העבודה יוסף אלמוגי להשיב, מצא

אם כן, היתד, הממשלה צריכה להשיב לברכה :״אנחנו,
הישראלים מוכרחים להצטיין באילתור, משום שאנחנו יותר
מדי מטומטמים מכדי לתכנן ולארגן•.
אנחנו נאלצים לאלתר, ולא רק לאלתר, כי אם ״לחלטר״,
מלשון ״חלטורה״ ,כי איננו מסוגלים, בשום שטח, לראות
את הנולד, לארגן מראש ולתכנן מראש.
סידרת החלטורות בשטח השיכון
היו״ר טובה סנהדראי: אולי תשתמש במילה
מברית?
אורי אכנרי נ הלוואי וידעתי איך אומרים
זאת בעברית. אפילו איני יודע באיזו שפה קיימת
מילה זו. נדמה לי ברוסית. על כל פנים, זוהי מילה
פרלמנטרית.
במשך שנים פשט בגופנו הסרטן של שכונות־העוני. במשך
שנים היו לנו משפחות מרובות־״לדים, והממשלה עודדה
אותן להוליד עוד יותר. כל שנה נישאו זוגות חדשים. מדי
שנה חזרו חיילים הביתה.

השרויחוור שגז־ טובו&שתו
היה הורדה מסדר־היום. דחיית ההצבעה למועד מאוחר יותר
— נתנה סיכוי להפעיל את דעת־הקהל, לגרום לדיון חוזר
בסיעות, ואולי סיכוי כלשהו להעברת ההצעה.
בשביל ויקטור שם־טוב היתה זאת הצלה, כי הוא היה
במצב אומלל למדי.
אין זה סוד ששם־טוב, כמו כל אנשי מפ״ם, תומכים
בעקרון הצעת־החוק שלי. זוהי גם דעת צמרת משרד־הברי־אות,
וכל הרופאים החשובים במדינה. כולם מחייבים את העיקרון
של היתר להפלות מלאכותיות בהשגחה רפואית.
למעשה, שימשה סיעתנו דוברת להשקפתם.
אולם בעיקבות ההחלטה ההפוכה של המערך, נאלץ שם־
טוב להכין נאום בו עמד להסביר מדוע הוא מציע להסיר
את הצעתי מסדר־היום, למרות שהוא תומך בה, בעצם.
ההסכמה לדחות את ההצבעה, הצילה אותו ממצב עגום זה.
אחרי שהשמעתי את נאומי (ראה הנידון) ,קם שם־טוב,
הצביע על האופי המורכב של הנושא, על הנימוקים בעד
ונגד, וסיים:
ויקטור שס״טוב אני מקבל על עצמי לפעול
לקיום בירור מקיף ומוסמך בנושא זה בהקדם, במיסגרת
ועדה מיקצועית רחבה מיוחדת, שאציע להקים.
לעצם הצעתו של חבר־הכנסת אבנרי, היות ואני מבין
אותה ומאזין לה, אבל נתעוררו >ס בעיות של גישה שונה
של חברי־כנסת רבים לנושא זה — הייתי מציע, אם הבר־הכנסת
הנכבד יסכים, לדחות את ההצבעה על הצעתו.
אודי א 2נרי 5אני מסכים שההצעה תידחה לכל מועד
אחר, ששר־הבריאות ימצא לנכון.
הפעם התרגזו הדתיים וחכרי־הכנסת השמרניים האחרים.
אבל זה לא עזר להם. נערכה הצבעה על השאלה אם לדחות
את ההצבעה — וברוב גדול הוחלט לדחות.

זוגות צעירים
ושיטת החלטורות
לאחרונה אימץ לעצמו שר-השיכון, זאב שרף, ממתג
שיש גם לראש-הממשלה. כאשר אני מתחיל לנאום על
ענייניו, חוא קם בעצבנות, ניגש לדלת, מדליק לעצמו
סיגריה ועומד שם.
אני נגד מינהג זה, מפני שעישון סיגריות מזיק לבריאות.
אבל אין לי ברירה אלא לעצבן את השר.
עשיתי כך השבוע, בוויכוח על מישרד השיכון :
אורי אבנרי: לפני כמה ימים באו אל מנהל המוסד
הגרמני המארגן את האולימפיאדה במינכן, ובירכו אותו על
כושר־האירגון הגרמני.
הוא השיב .״אנחנו, הגרמנים, נאלצים להצטיין באירגון,
משום שאנחנו מטומטמים מדי מכדי לאלתר.״
שר־השיכון ביקש היום שנברך את ממשלת ישראל על
החלטתה הזאולתירת לשנות את מדיניות השיכון, לטובת
זוגות צעירים.

היה תירוץ לבל: התותחים רעמו בתעלה,
ובידוע, כאשר התותחים רועמים, שותק השכל
הכירוקרטי.
והנה פתאום השתנה הכל: התותחים הדלו לרעום, ובמקומם
צועקים המפגינים.
תקציב הביטחון לא קטן. להיפך, הוא ממשיך לגדול,
למרות שהתותחים חדלו לרעום. אבל פתאום נמצא הכסף,
בן לילה ממש, לשיכון אלפי?:שפחות נוספות.
איך נכצא הכסף? מניין באו מאות המיליונים, כאשר אתמול
לא היתד, אף אגורה אחת?

פעל באן הכלל הישראלי שעמד במיכחן
המציאות: מאמר אחד בעיתון שווה מאה
נאומים בכנסת; והפגנה קטנה אחת כרחוב
שווה מאה מאמרים.
מה השתנה? היו הפגנות, הופיעו הפנתרים השחורים.
וההפגנות של הפנתרים השחורים הכריחו את הממשלה
לראות מה קורה, ופתאום היא נוכחה לדעת שהיא עומדת
על עברי פי פחת של תהום סוציאלית, עם אספקטים עדתיים
חמורים מאוד. ולפי מיטב כושר האילתור, או כישרון
החלטורה, נמצא פתאום הכסף, שלא היה עד אתמול, והמכונה
הגדולה התחילה לפעול.
על זה אפשר רק לברך: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
אבל, כבוד היושבת ראש, האם זה באמת מספיק? האם זה
באמת הפיתרון?
לא ברחתי מן הנקודה העקרונית, העומדת כרגע
לנגד כל אדם צעיר בישראל: זכויות העולים מול זכויות
בני הארץ :
אורי אפנדי אני רוצה להגיד כאן כמה דברים
פשוטים, ולא בנימה של תעמולה, כי אם בנימה של הגיון.
אנחנו ארץ של עלייה. כולנו רוצים בעלייה.

אולם שום מדיניות של עלייה לא תעמוד ב־מיבחן,
אם בני־הארץ אינם מקבלים את מה
שמקבל העולה החדש. אני טוען שזהו בלל
יסודי של הגיון מדיני וחברתי.
חייל החוזר מן החזית, אחרי שלוש שנים של שרות, בסכנה,
בחום, בקור, בגשם, אל פינה בחדר של משפחה
מרובת־ילדים, בשכונת־עוני, ומולו קם שיכון מבהיק לעולים
חדשים — חייל זה לא יעמוד במיבחן. זה נוגד את הטבע
וזה לא יחזיק מעמד. שום אידיאולוגיה לא תחזיק כאן
מעמד.
עוד לפני שפרצה הסערה של הפנתרים, עוררה סיעתנו
בכנסת בעייה זו. הצבענו על הסכנה המתקרבת, ותבענו
זכויות לחיילים המשתחררים.
העלינו הצעת־חוק צנועה מאוד: להעניק לחייל משתחרר
פטור ממיסים, שיהיה שווה לפטור שמקבל עולה חדש. המזנה
היתד, להשוות את זכויותיהם של חיילים משתחררים
לזכויותיהם של עולים חדשים.
הצעה זו הורדה כמעט פה־אחד מעל סדר־היום של הכנסת,
בינתיים קם ועד של חיילים משתחררים. תנועתנו
נתנה יד להקמתו, והדרישה הזאת של חיילים משתחררים,
ושל בני הארץ ובני העליות הקודמות בכללם, להשוות את
תנאיהם לתנאי העולים החדשים, לתת להם אותה הזדמנות
ואותה התחלה בחיים כמו לעולים החדשים — תביעה זו
תעלה ותתחזק, והיא תעמוד בפני הממשלה.

מספר >{176

י״ד תכו: ודטל״א7.7.1971 ,

רחל המדרולת מגלה:
71ה קדה לשח קן
דני אל 1לין בי שראל

דמאל דליו

קיבל התקנת לב
פרדריקה סגל

המחר־ 1.80ד״י