גליון 1768 מתאריך 20 ביולי 1971

מספר 1768

שנ ה 35

כ״ז תמוז תשל״א20.7.1971 ,

המחיר 1.80ל״י

ה עו לםה 1ה
מגלה לראשונה

ה סו ד
מאחור• רצח
הקונסול
.באיסטנבול:

אפשר
הי ה

וחצי!
*111

׳ 111*1
של חשדר
ממקום השב•
אך הוא לא
דייו 1ו רו1

הרח7ץ מן ההמו
הסואן

והלחות הדביקה לבילוי חופשה משפחתית
1בדרום היבש 1.

האם אפשר

להידבר עם ישראלים ו ואם כן, עם אילו

ישראלים?
שאלות אלה צצות לאחרונה במחנה הפלסטינים, אולי בעיק־בות
המכות שסבלה תנועת הפידאיון מכוחות המלך חוסיין. כתוצאה
מכך מלאה העתונות הערבית לאחרונה מאמרים, המוסרים
מידע על הנעשה בישראל, ובעיקר בקרב האופוזיציה הישראלית.
רוב הכותבים הם עתונאים פלסטיניים.
השבועון המצרי החשוב רוז אל־יוסוף, למשל, פירסם לאח רונה
סידרת מאמרים, בה הוא מנסה לנתח את הכוחות המדיניים
בישראל. הוא מחלק אותם לשלושה סוגים: הימין, השמאל ה ציוני
והשמאל הלא־ציוני.
בקבוצה השניה הוא כולל את מפלגת העבודה, מפ״ם — וגם
את תנועת העולם הזה — כוח חדש. בקבוצה השלישית הוא כולל
את רק״ח ואת קבוצת מצפן (״שעדיין אץ לה השפעה בישראל״).

..אמרי הוא לאומי !
חופ שה מ שפ ח תי ת
ג מ אן!ג לי-זו ה ר׳
מיזוג ווויר פנסיון מ1
החלבמ חיר 234ל1
חוס שהמשפח תי ת
בקרוואנים ממתג אויר
לל א כלכלה
ה חל במחיר 290ל/,

חופ שה משסח חי ח
פנסיון מל א
בביתני ממוזג אויר
שרותים נפ ר די ם
ה חל ב מ חיר 588ל״י
המחירים כוללים טיסה
פרטים: ב מ שרד ארקע

מועדון

גו > ר אן

שמח לארח את אמן החודש
בתכנית

ח צ ות

ורבע

החל מיום שישי 16.7.71
את אליל הזמר הבינלאומי

1איג׳ י ל מועדון טיראן, הרצליה פיתוח, טלפון 930650

למסקנה דומה אך קיצונית יותר, מגיע כתב אלמוני ב־ביטאץ
החזית העממית לשיחרור פלסטין, אל־הדף, המופיע בביירות,
שהקדיש חמישה גליונות לניתוח הכוחות בישראל.
הוא מאוכזב מן האופוזיציה, כי ״אינה ממלאה שתי דרישות
יסודיות: התקשרות עם הפידאיון הפלסטיניים, והסכמה להקמת
מדינה פלסטינית דמו קרטית,
שבה יחיו כולם
יחד בשלום (אחרי
חיסול מדינת ישראל).״
״עד כה הסתפקה ה אופוזיציה
בדרישה ל שחרר
את ישראל מן
הציונות, מפני שאבד
עליה הכלח,״ מתלונן
בעל המאמרים .״אורי
אבנרי מדבר על לאו מיות
עברית, ושיא
דרישתו היא שישראל
תהיה ליברלית ודמו קרטית.
אולם אין הוא
שולל את עצם קיומה
של מדינת ישראל, ש-
היתה, הינה ותהיה
תמיד מכשיר האימפריאליזם
העולמי.״
א בנ רי ע ם בן־גו ריון ב ״ א ל ־ הדף ״
בעל מאמר זה אינו
מתלהב גם מקבוצת
מצפן, הסבורה כי הבעייה היא כולה מעמדית .״אין ספק כי גורם
זה מתעלם מן הזרם הלאומי בתנועת השיחרור הלאומית הערבית.״
אחרי הכל ,״גם מצפן קיבלה תנופה רק אחר שהמאבק המזויץ
הפלסטיני קיבל תנופה...״

•1חננו וסוקואטס
פרסומת מסוג אחר ניתן להעולם הזה בספר רב־מכר, של
הסופר היהודי־אמריקאי הנודע הארי גולח. בספר זה, הישראלים,
מקדיש לנו גילח פרק שלם, בעל שמונה עמודים, תחת הכותרת
״האיש המסוכן״.
תחילה מספר גולדן שרבים מבעלי-שיחו בישראל הזהירו אותו
שאורי אבנרי הוא אדם מסוכן מאד. בין השאר: העתונאית
רות בונדי ובעלה רפאל בשן, כתב מעריב יוסף לפיד והמיזרחן
הפרופסור שמעץ שמיר. כל אחד, אגב, הביא דוגמה אחרת לס כנה
הגדולה הטמונה באבנרי.
מספר גולדן לקוראיו :״אורי אבנרי הוא יו הפנר (בעל ה פלייבוי)
של המיזרח התיכון. מיספר השדיים המקשטים את
העולם הזה אינו נופל ממיספרם בפליי־בוי, וכמה מן השדיים ה ישראליים
יפים עוד יותר, אם אפשר. אולם יש הבדל בין שני
האישים: הפנר מפרסם אותם כדי שיוכל להתפלסף על תענוגות
החיים, אבנרי מפרסם אותם כדי להטיף לשלום עם הערבים,
הפרדת הדת מן המדינה, חקיקת חוקה כתובה ומתן יתר סמכויות
לבית־המשפט העליון.
״הפנר הפך למולטי־מיליונר, אבנרי הפך לחבר־כנסת.״
גולדן מפרסם במלואו את תוכנית־השלום של תנועת העולם
הזה — כוח חדש וכמה גילויי־דעת מדיניים של התנועה.
אחרי שהוא מפרט את דברי מתנגדי העולם הזה, מסכם גולדן:
״איזו חברה תרבותית התקיימה אי־פעם מבלי שיימצא בה מישהו
המבטא את הניגודים הפנימיים? ישראל היתד, הופכת לארץ
מסוכנת, לולא היה קיים בה אף אורי אבנרי אחד. יוסף לפיד
ורות בונדי ורפאל בשן והפרופסורים וחברי־הכנסת — בסך הכל
200 איש — יוכלו להחליט מחר מה לעשות בשטחים המוחזקים,
אם ירצו בכך. הם יוכלו להחליט על סיפוח. אבל לפני כן יצטרכו
לחשוב על כך היטב, הודות לקיומם של האורי אבנרים.
״אורי אבנרי הוא, כמו סוקראטס, האיש המציק בפוליטיקה
הישראלית. למחרת יום פגישתי עימו הוא שאל את גולדה מאיר
מדוע היתד, ראש־הממשלה היחידי בעולם ששלחה מיברק־ברכה
לניכסון, על נאומו בו הצדיק את הקו שלו בוויאט־נאם.
״ראש־ה,ממשלה השיבה שאילו היו הצהרותיו של מר אבנרי
זוכות לאותה תשומת־הלב כמו הצהרות ניכסון — אז היא היתה
שולחת גם לו מיברק.״
סיפור נחמד, אולם — אגב — אגדתי.

תחשי אופנה מסעירים
במלתחת ששת הפנאי של הגבר.
שלל דגמים. צבעים ואריגים.
מבחר שלא היה דוגמתו
בחנויות א.ב.ג. חל־אביב. ירושלים. חיפה.

פרסום א. טל סטודיו רם. צלזם גברא

רכז האופנה האכסקלוסיבי והגדול ביותר
בשרות הגבר והנער בארץ.

העול ם הז ה 1768

הצעתו של דיץ לא נתקבלה והוחלט לבחור, בבחירות
למישרת הרבנים הראשיים שנדחו לעוד חצי שנה,
בשני רבנים ראשיים.

הדלק באירופה
תביעת משרד־האוצר למיסים נוספים ולהעלאת
מחיר הדלק, תעורר תמיהה רבה בוועדת הכספים של
הכנסת.

הסיכה: לסי הידיעות האחרונות מאירופה,
יש עתה ירידה במחירי הדלק.
כפי שמסר השבוע סגן שר־האוצר צבי דינשטיץ
בהרצאה במכון הנפט — אירופה מוצפת עתה בנפט.

חילוקי דיעות

במימון ממלכתי
צמרת מפלגת העבודה כבר החליטה.
למעשה, להסיר את המימון הממלכתי של
הבחירות לכנסת להסדר-קבע חוקי.
כעת יש בצמרת נטייה לקבל את הדרישה, שהועלתה
בשעתו על-ידי סיעת העולם הזה — כוח חדש,
כי התשלום לרשימות יהיה לפי תוצאות הבחירות
עצמן, ולא לפי חלוקת הכסאות בכנסת הקודמת.

ספיר יגלה
מ ס קנו ת ועדת קרגמן
שר־האוצר פינחס ספיר עומד להופיע
כיוס הרביעי השבוע כפני ועדת הכספים
של הכנסת ולגלות סוף־סוף את המסקנות
של ועדת קרגמן — שנמסרו לו לפני כחצי
שנה.
הוועדה, שבראשה עמד ח״כ
האשמות שלא הוזמנו מיכליות
נור הנפט, וכי הוזמנו מיכליות
בשיא, והאוצר נאלץ להוציא 100

ישראל קרגמן, חקרה
בכמות מספקת לצי כאשר
המחירים היו
מיליון דולר מיותרים.

משרד הסעד לעזרת
״איזורי מצוקה״
אחת התוצאות הראשונות של הפגנות הפנתרים
השחורים, היא מיבצע מיוחד שיוזם עתה משרד־הסעד
להקלת התנאים באיזורי מצוקה. לצורך זה הוקם מטה
מיוחד והוקמו סכומים גדולים. כאיזורי מצוקה מוגדרים
בעיקר עיירות פיתוח נידחות וכמה שכונות עוני
בערים הגדולות.

משרד הסעד מעמיד לרשות עובדיו כ
איזורים אלה סכומים במעט בלתי מוגבלים.
אלא שעובדי הסעד אינם יבולים לעשות
בכספים אלה שימוש רב. הבעיה
העיקרית היא בעיה של מחסור בבוח-אדם
ולא ככספים. במעט בלתי ניתן להשיג עובדים
סוציאליים לאיזורי המצוקה.

עומעון פרס מתכנן עיתון
של משרד התיק שורת
תאוות הפירסומת של שר־התחבורה והתיקשורת
שמעון פרם הגיעה לשיא חדש, עם יוזמה שיצאה
ממשרדו להוצאת עיתון מיוחד, שיכיל 8עמודים,
יכלול סקירות וידיעות על פעולות משרד התיקשורת,
וירומם כמובן את העומדים בראשו.

לפי התוכנית יחולק העיתון חינם, אחת
לחודש 700,000-3 ,בתי אב בישראל. למרות
ף התנגדות שהתעוררה בחוגים ממשלתיים
ליוזמה, הן בגלל העומס שתטיל חלוקת
העיתון על הדוורים והן כגלל הכיזכוז הברור
בכך, הצליח פרס לשכנע את משרד-האוצר
לאשר את הוצאת העיתון.
בכוונתו של פרם לממן את הוצאת העיתון בחלקו
על-ידי מודעות פירסומת מסחריות שיפורסמו בו.

ל עדן גורן
שר־הכיטחון משה דיין לא זנח את
האלוף >מיל ).הרב שלמה גורן שפרש מ־צה׳׳ל,
והוא ניסה השבוע להעכיר החלטה
כי יש לבחור כרב ראשי אחד.

על ערביי הי ט טחים
ממשלת ישראל מתכננת הסתערות הסברתית
על הערכים הנמצאים בתחומי שלטונה
של מדינת ישראל.

>ר>דה במח>ר>

גם הבחירות ה ב או ת-

הסתע רו תהסבר תי ת

מרכז ההסברה מתכנן פעולות נרחבות להחדרת
״הישראליות״ .בין השאר תכלול פעילות זו הצגת
יומני חדשות וסרטים תעודתיים! סיורים מודרכים
ברחבי ישראל! ימי עיון לנושאי האזרחות! קבלות
פנים לערבים במוסדות המדינה והממשלה. לצורך
פעילות זו הועמדו לרשות מרכז ההסברה כרבע מיל יון

שני שרים רבים
על שפת הי ם
שפת־הים הפכה סלע־מחלוקת בין שני שרים.
לפני כמה שנים אימץ לעצמו שר־התיירות, משה
קול, את הצעתו של אורי אבנרי להוציא את שפת־הים
מתחום הסמכויות של הרשויות המקומיות, ולהקים
רשות ארצית לחוסים, שתרכז בידיה את הכשרת
והפעלת כל שפת־הים של המדינה. קול חזר על כך
פעמים רבות, דרש כי רשות זו תקום במשרד־התיירות.

עכשיו נקט שר-הסנים יוסף בורג כתכסיס
כדי לקדם את פני הרעה, והקים צוות
מיוחד במשרדו שלו שיתכנן את שפת־הים
של המדינה כיחידה אחת. על רקע זה מחריפה
המחלוקת בין שני המשרדים.

״ידיעות א חרונו ת
ח>לוק>־ד>עות
בק עמ>ת לג>בל>
חילוקי-דיעות התגלו בין מנכ״ל כור אלוף (מיל).
מאיר עמית לבין מנהל חטיבת המזון ומנכ״ל שמן
אל״מ (מיל ).בנימין ג׳יבלי.

הרקע לחילוקי הריעות בין השניים הוא
סירובו של עמית לאשר את תוכניות ההתפשטות
של ג׳יבלי — שהן, לדעת עמית,
חסרות כיסום כלכלי.

יהודים וערבים
בענף הרבב ב עו ס חי ם
שותפות ראשונה מסוגה בשטחים כין
יהודי וערכים כענף הרבב, תיפתח ברמאללה.
את הסוכנות יפתחו יו״ר אירגון המוניות
לשעבר פליקס כהן, שעזב את תפקידו
לפני כחודש, ותושבי רמאללה האטי רובין
וז׳אקי נאזם.
הסוכנות תהיה של חברת פורד.

פורעו כו״נוער 71
בעלי ״ידיעות אחרונות״ ,שהחזיקו כשני
שלישים של הבעלות על שכועון־הנוער
החדש ״נוער 71״ ,עומדים למשוך• את ידיהם
ממנו.
השבועון, שיוזמו ועורכו הוא שלום כהן, סיים
את החודש הראשון לקיומו בהפסד הנאמד בין 60ו־100
אלף ל״י, ובתפוצה קטנה, שאינה מגיעה אף לשליש
תפוצתו של השבועון המתחרה, להיטון. עובדה זו
שיכנעה את משפחת מוזס שאין טעם בהמשך העיסקה.
שלום כהן ינסה להמשיך זמדמה בקיום השבועון,
תוך צימצום דראסטי של מיספר עמודיו והוצאותיו,
אך הסיכויים לקיומו הממושך קלושים.

>ונ1ון בלבל* נוסף
>צא לאור
נוסף לשני היומונים הכלכליים המופיעים בישראל,
שעד של פירסום דחף ויום־יום של פטר מרסטן,
עומד לצאת לאור החל מראשית החודש הבא, יומון
כלכלי נוסף בהוצאת מודיעין אזרחי. עורכו של היומון
יהיה שמואל לביא, לשעבר עורך שער, המשקיע
בעתון החדש את הפיצויים שקיבל מהעתץ ממנו התפטר.

0מ רודו י!

ע מזוז א

ל שו מרה.

^ ארמי

ינסרא;:נ<

אל־יאסד

!נימ׳ יןן ^

אגד מגיע לשמולה בל וס
אגד מוביל בבל הדרב
ש תו ל ה

מנ שב,נוסד ב־ . 1967 בג לי ל
המערבי,ליד הגבול עם לבנון.
כ 7 5 -י״מ מז ר עי ת.

אגד 1קו ק לגויוי רי ס חונ״ או ח״י ס
העו ל ם הז ה 1766

מכתבים
האשמה :
נולד בארץ!
האם זו אשמתי שאני אזרח ישראלי
שנולד בישראל? מדוע, אם כך, אני נח שב
לכבשה שחורה כאשר אני רוצה לחיות
בארץ בה נולדתי?
עזבתי את הארץ בגיל , 13 לפני , 1964
בברור לא על דעת עצמי; בגיל כזה
אין ילד מסוגל להגיע להחלטות כאלה!
ובכן, מדוע מתייחסים אלי כאל יורד?
מדוע זוכה סטודנט שלא נולד בישר אל,
שגילו כגילי ושאפשרויותיו הכס פיות
דומות לשלי, לכל מיני יתרונות
ועזרה ובעוד שאני איני מקבל מאומה;
להיפך, אפילו מגייסים אותי?
מדוע איני רשאי לבקר בארצי למשך
תקופה העולה על ארבעה חודשים אם
איני יכול להרשות לעצמי תשלום של
800ל״י מס־יציאה, בעוד שאחר אשר
לא נולד כאן אינו משלם מס זה?
האם המדינה אינה רוצה שאנשים ש עזבוה
כילדים יחזרו אליה?
גז. ס ,.גבעתיים

הצעת ייעול
לביטוח הלאומי
הנהלת המוסד־לביטות־לאומי מפרסמת
בשבועות האחרונים מודעות ענק בעתו־נות
היומית, בהן חוזרים יום־יום על ההודעה
המשמחת כי ״קיצבת ילדי עובדים
עבור הילד הראשון הועלתה ב־5
ל״י, מ־ 12.5ל״י ל־ 17.5ל״י.״
מודעות ענק אלה חוזרות על עצמן יומ יום.
לפי חישובי עלו המודעות האלה
לביטוח הלאומי ברבבות ל״י. אני חושב
שבכסף הזה אפשר היה כבר להעלות

קטע ממודעת ״הביטוח הלאומי״
את קיצבת ילדי העובדים עבור הילד ה ראשון
ל־ 20ל״י.
יוסף מלמד, תל־אביב

חוגי הנוער של תנועת

ישראלי גחמד

העולם הזה — כו ח חדש
ביום ה 22.7.71 /בשעה ,20.30
ניפגש שוב בשלוש הערים הגדולות :

• בי רו שלי ם
במושבה הגרמנית, רחוב חנניה
,5על־יד הבריכה( .אוטובוסים
.)13 ,4

• בתל־ א בי ב
ברמת־אביב, רחוב אינשטיין
פינת רחוב האוניברסיטה( .אוטובוס
.)79 ,27

• ב חי פ ה
במרכז הכרמל, בכניסה ל״גן
האם״( .על־יד תחנת הכרמלית).

צעירים וצעירות, אוהדים
ו /או סקרנים — מוזמנים.

בפגי שההפעם -פ ר טי ם
א ח רוני ם ל טיו לנו ה מ שו תף
לצפון ב סו ף ה שבוע.

פנתר

דוור ותיק זנה ב״אות השוות המצוייר של ״אמפא׳
בטקס חגיגי שהתקיים ביום ד׳ ,ה־ 14 לח.ז ,.ברחבת מרכז שרות ״אמפא״
בתל־אביב, הוענק ״אות השרות המצוייר׳ תשל״א, לרפאל יעקבי, מהוותיקים
שבדוורי ישראל.
מקבל ה״אות״ יליד עדן, שגדל באתיופיה, החל את שרותו בדואר בשנת
1943 כדוור באיזור ת״א. עקב יוקר שכ״ד בת״א ביקש לעבור לדואר נס־ציונה
ובקשתו נתמלאה. בנס־ציונה שימש כדוור יחיד ועסק בכל עבודות
הסניף — נקיץ, דוורות, מסירת מכתבים דחופים והובלת שקי הדואר לסניף.
השנה מלאו 28 שנה לשרותו בדואר ישראל.
מר עודד גרודצקי, סגן המנהל הכללי של חברת ״אמפא״ ומנהל השרות
שלה, העניק את מגילת ״אות השרות המצוייר׳ לדוור, בלוויית המחאה בסך
— 1000.ל״י.
מר שמעון אלמן, מנכ״ל קונצרן ״אמפא״ הזכיר בדברי ברכתו כי כבר
הוחלט לפני מספר שנים להעניק את האות לדוור, אלא שמלחמת ששת
הימים שפרצה שיבשה את התכנית ...כן הביע את התקווה שמתן האות
בתקופה של שרשרת הפרעות בשרותים לציבור יתרום לכך שהעובדים בש־רותים
אלו יתייחסו לעבודתם ביתר אחריות.
שר התקשורת מר שמעון פרס אמר שמקבל האות ראוי לו משלושה טעמים :
א) הוא אינו שובת, ב) אינו מתעצל (משפחתו מונה 5בנים ובנות 9 ,נכדים
ד 2נינים) ו־ג) אינו מתעייף על אף גילו (למעלה מ־ 60 שנה) ,הוא ממשיך
בשרותו כרגיל.
כן קרא השר בעקיפין להגברת השימוש במוצרים חשמליים (מדיח כלים,
שואב אבק וכו׳) במטבח הישראלי, דבר שיאפשר ליותר עקרות בית לצאת
לעבודה ויצמצם את מספר השביתות, שכן אחת הסיבות לשביתות בארץ הוא
המחסור הקיים בכח אדם במשק הישראלי.
מקבל האות הודה במלים נרגשות על קבלתו.

למי שהיה זקוק לעוד הוכחה כי מדינת־ישראל
נשלטת כיום על־ידי צוות מכובד
של זקנים וזקנות שלא מסוגלים בשום
אופן להוריד מעיניהם את זוג המשקפיים
הענתיקה מתקופת העלייה השנייה והשלישית
והרחוקים לכן לגמרי מהבנת המתרחש
בארץ ובעולם בימים אלו — באו שתי אימ־רות־השפר
האחרונות של סבתא גולדה
בעניין הפנתרים לאשר לו זאת סופית.
כי מה שהיא אמרה לפנתרים הממור מרים
זה היה בפירוש לשפוך שמן רותח
על פצע פתוח, בדיוק ברגע שדרושה לו
מישחה לריפוי באופן הדחוף ביותר. הסר קזם
המפורסם מאוד של גולדה הגיע כאן
לשיא חדש, אך לגמרי לא במקום ובזמן.
ובכלל, אם אתמול גולדה התחילה בזה
שהפנתרים לא נחמדים והיום הם לא יהו דים מושלמים בגלל שאינם יודעים אידיש,
הרי מחר היא תגיע לכך שבעצם הם אינם
ישראלים שווי־זכויות, כי חלק מהם לא
שירת בצה״ל שלא באשמתו ומחרתיים —
מי־יודע!? היא עוד עלולה לשאול מה הם
עושים בכלל בארץ ולהציע להם מענק חד-
פעמי שיסעו להם לקנדה וגמרנו.
נדב אכישר, ישראלי נחמד ויהודי מוש לם,
עם כל האישורים וההמלצות הדרושות,
טבריה

המותרות שר
שר־האוצר

מנהל החשבונות של העולם הזה ()1766
הפך באחרונה לכלכלן, כשטען שכל מה
שהפועלים רוצים זה מכונית מפוארת כמו
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 1768

מנחם בו.ץ ״צג את ..השומר הצעיר״.
ודןאלמגורכתב את ..התקווה־

הרב הראשי של תל-

אביב, אלוף (מיל ).שלמה

גורן, הכניס לרבנות בת״א
מישטר של פיקוח צבאי, כמו
שהיה מקובל ברבנות הצבאית.
מאז נכנס לתפקידו מסייר הרב
גורן בכל רחבי ממלכתו,
בודק את כל הטעון בדיקה.
באחד הימים נכנם הרב גורן
לאחד מאולמות בית־הדין הרבני
בתל-אביב, שישב בהרכב
של שלושה רבנים כדי לנהל
טכס גירושין בין שני בני־זוג.
הרב גורן תפס את מקומו של
אב בית־הדין והחל לבדוק אם
כל המיסמכים הקשורים בגט
נעשו כדת וכדין. שעה שעיין
במגילת הגט הכתובה על קלף,
גילתה עינו של הרב כי השם
״אברשה״ נכתב במגילה עם
ה״א בסופו. הזדעזע הרב :
״הרי אברשא כותבים עם אל״ף
בסוף !״ מיד התפתח ויכוח
חריף בין הרב גורן לשאר ה דיינים
על קוצו של ה״א, כש כל
צד מביא הוכחות ועובדות
כיצד יש לכתוב את השם אב־רשה.
מכל הוויכוח נחרדו בני
הזוג שראו כיצד מושכים או תם
עוד פעם לבית־הדין עד
שתיכתב מגילה חדשה עם אב-
רשא באל״ף. כאן תפסה יהמה
האשה בין בני הזוג. לפתע
התערבה בוויכוח בין הדיינים
ואמרה :״כבוד הרב גורן, אני
רוצה שתסביר לי משהו! האם
נכון שביקרת לא מכבר בפרס?״
גורן השיב בחיוב, והאשה ה ציגה
את בעייתה :״ראיתי שם
באיספהאן איך קבוצה גדולה
של אורגות שטיחים רוקמת
שטיח־ענק ועליו דמות דיוקנך.
הן עשו זאת לפי תמונה גדו לה
שלך. איך זה מתיישב עם
הפסוק בתנ״ך האומר, לא תע-
צוה לך פסל וכל תמונה.,״
הרב גורן, שלא ידע איך
לצאת מהעניין, שכח את בע יית
הה״א באברשה, עזב את
האולם. הרבנים, שנהנו למר אה
מבוכתו של גורן, איפשרו
לשני בני הזוג לסיים את טכס
הגירושין במהירות.

במיוחד, גם לרגל המעמד וגם
מפני שבנו, שאול, נפצע יום
לפני כן. מרוב התרגשות פסח
וייצמן על עמוד שלם של נאו מו
המוכן — אך איש מחברי-
הכנסת לא הרגיש בכך, כי
הדברים התקשרו במקרה.

פנחס זהבי.

0ידידים שבאו השבוע
להביע את איחוליהם לפיזמו־נאי
דן אדמגור שחגג את
יום־הולדתו ד,־ ,36 העלו זכרו-
נות מדרכו הראשונה בשטח
העיתונות: דן, אז פרח־עיתו־נות
ירוק, שלח לעורך הספ רותי
של על המשמר את הבית
השני של התקווה בתור יצי רת
ביכורים, וביקש את חוות
דעתו של העורך. השיב ה עורך
:״זה טוב מאוד, איש
צעיר, אתה ברוך כשרונות,
אבל עליך לשפר את סיגנונך.״

0נראה כי המלחמה בין
שני הגיסים הולכת ומחריפה.
השבוע, כאשר ענה משה
דיין על שאילתה, בה נתבקש
להגיב על דברים שאמר עזר
וייצמן, התייחס דיין בתשו בתו
אל ״ מ ר וייצמן״ ,ב הדגשת
המילה ״מר״ ,בסיגנון
בו הוא נוקט כשהוא רוצה
לזלזל במישהו.

ג׳ולדין ציאפלין

0הח״כ הליברלי יוסח
תמיר התלונן על כך שכל
משרד ממשלתי פועל על דעת
עצמו, ואינו יודע מה עושה
המשרד השני. הפסיק אותו
ח״כ ע״מ יגאל הורוביץ:
״הלוואי וכל משרד היה יודע
מה שהוא עצמו עושה!״
0השעה כבר היתד, מאוחרת,
כאשר נאם שמעון פרס,
וח״כ המערך משה כרעם
קרא לו קריאת־ביניים. השיב
פרם :״אני ער לקהל הנמצא
כאן.״ הפסיק אותו ח״כ משה
ורטמן :״גם אנחנו עוד
ערים.״
0פרקים נבחרים מצעי רותו,
העלה השבוע ח״כ מג*
חם בגין בתוכנית אחד מעיר
של גלי צה״ל. בגין סיפר כי
בצעירותו היה חבר בהשומר
הצעיר ובילה בתנועה עד גיל
בר־מצווה, והדגיש כי, כמה
מוותיקי השומר הצעיר זוכ רים
אותו מאותה תקופה. בגין
הוסיף וגילה כי היה זה הוא
שנתן פרחים לעורך דבר לש עבר
יהודה גוטהלף שביקר
בסניף השומר הצעיר. גם
על הקשרים בין משפחתו לבין
משפחת וייצמן גילה בגין, ו מתברר
שהיחסים התחילו זמן
רב לפני שעזר וייצמן הצטרף
לגח״ל. סבו של בגין היה סו־

שהשתתפה בצילומי הס
סרט ״הוא לא ירה בא ביו״
שנערכו באילת, התפעלה מהעיר הדרומית וסיכמה לפני
שעזבה את הארץ, עם רפי נלסון (לידה) שתנסה לשכנע את אביה
המפורסם לבוא לבקר באילת. רפי מצידו הבטיח לה שאם תצא
תוכניתם לפועל הוא יארגן שבוע חגיגי באילת בו יקראו לעיר
בשם נוסף: צ׳אפליו״טאון. השבוע קיבל רפי מיברק :״סי כויים
טובים שאבא יבוא לביקור בעוד חודשיים, ג׳רלדין.״

העניק אלבומים למזכרת לב־דורגלנים,
הגיש לו קפטן ה קבוצה,
השוער בנימין (בו־מה)
ויינכרג שי נגדי מטעם
חברי הקבוצה: כדורגל ועליו
חתימות השחקנים, המאמן
אריה רדלי ומנהל הקבוצה

0אגב, שאול ויייצמן
החלים לגמרי, והוא ממשיך
למלא את תפקידו בצבא. ה עיר
אביו :״הרופאים אמרו
שפציעה כזאת, בחלק הקידמי
של המוח, מרגיעה את האדם.
אצל שאול זה פעל להיפך.״

0כשנאם השבוע השר
שמעון פרס את הנאום על
משרד התחבורה, סיפרו אנשי
המישרד על תקלה שאירעה
לפני שנה בדיוק, כאשר מסר
את הסקירה שר-התחבורה עזר
וייצמן. וייצמן היה נרגש

העול ם הז ה 1768

אנשים

מלכת בריטניה

אליזבט, נתפסה השבוע על-
ידי עלם לונדוני, שהשתמש בעדשה
טלסקופית, כשהיא משתעשעת על הדשא בחברת ידידה וכלב.
חר עצים וניהל שותפות עם
משפחת וייצמן. יותר מאוחר
נחלקו הדיעות בין זאב ז ׳בו־טינסקי
ובגין לבין משפחת
וייצמן, והיחסים הטובים התחדשו
רק לאחרונה.
0העיתונאי שמעון (וי-
לי) וילנצ׳יק עבר השבוע
חווייה, כאשר פגש את עזר
וייצמן ליד היכל המשפט ב־תל־אביב.
שמעון ניגש אליו
כדי להביע בפניו את אהדתו,
השתומם כאשר עזר ביקש. מ מנו
חוות־דעת מדינית ״על
המצב.״ וילי, משולהב כולו,
טען בלהט כי אם תתחדש ה מלחמה
״צריך להגיע עד
קהיר,״ זכה בלחיצת־יד מלווה
בטפיחת־כתף מצד עזר .״עד
עכשיו אני המום במיקצת,״
סיפר שמעון כשהוא ממשש את
כתפו.
0אחרי הבחירות לתפ קיד
מזכיר מפלגת העבודה
בה נאבקו ביניהם אהרון יד־לין
וישראל ישעיהו על
התפקיד, פגש השר פגחס
ספיר את מזכיר חברת העובדים
אשר ידלין ואמר לו:
״נו, אתה רואה, בחרו בישעיהו
בלי התערבותי בכלל.״ השיב
לו ידלין :״אמנם גם שמי יד־לין,
אבל אתה מדבר אל אשר
ולא אל אהרון.״

0היחסים בין שמעון
הורן מנהל קבוצת המשקיעים
סם רוטברג בארץ, לבין
מנכ״ל החברה המרכזית אב*
רהם פרידמן, הורעו לאח רונה
בגלל מסיבת עיתונאים.
הורן, המשמש גם כיו״ר מו עצת
המנהלים של כיתן דימונה
שבשליטת החברה המרכזית,
ערך לפני שבוע מסיבת
עיתונאים לכבוד מלאות עשר
שנים להקמת המפעל. יום
אחד לפני המסיבה קיבל
הורן מכתב מפרידמן, בו הוא
שואל אותו באיזה רשות הוא
עורך מסיבת עיתונאים, והו דיע
לו כי החברה המרכזית
לא תשלם את הוצאות המסי בה.
במסיבה עצמה נשאל הו רן
אם יש לו משהו נגד פרידמן.
השיב הורן :״אין לי דבר
נגדו ואני ברצון אתמוך במי
נויו
כיו״ר כיהן דימונה, אבל
בתנאי שיסכים להקדיש ארבעה
ימים בשבוע לכיתן דימונה
במקום לחברה המרכזית.״
0בערב הסיום של ועי דת
הליברלים בבית ציוני אמ ריקה
בתל־אביב, הגיע יו״ר
המפלגה ח״כ יוסף ספיר

0בשיא פרשת מעצר
ראשי הבוהמה התל־אביבית
והאשמתם בשימוש בסמים, כתב
אהרון (מאזני צדק) ככר
בידיעות אחרונות כתבה דט־ ן
יונית על הנושא כשגיבור ה סיפור
הוא עצמו. בכר סיפר
לקוראיו מה הוא היה עושה
אילו תפסו אותו ״אצל אביג דור
על הדשא,״ ואיך היה מנצל
את שמו המפורסם להקלת
תנאי מעצרו. שבוע אחרי ה פרסום,
פגש אורי זוהר את
בכר בקפה ורד בתל־אביב :
״אני אראה לך,״ צעק זוהר
על בכר .״אני כבר חיסלתי
הרבה שמקס כמוך. יש לי כלים
בשביל זה. יש לי את הרדיו
והטלוויזיה. איך אתה לא

צוות שחקנים גרמניים ״ -
חזרות על ההצגה הישראלית המקורית ״אמי הגנרלית״ .את ה-
גירסה הגרמנית של המחזה מביים יואל זילברג שביים גם את
הגירסה הישראלית, כשאת תפקיד האמא תמלא השחקנית הנרולה
שרוט (משמאל) ואת תפקיד הבן ימלא הנס הס (מימין למעלה).
לחדר העיתונות וביקש לכנס
ישיבת הנהלה. להפתעתו התברר
לו שהחדר תפוס על־ידי
חברי האופוזיציה במפלגתו.
כאשר שמעו האחרונים כי ל ספיר
אין מקום לקיים את ה ישיבה
שלו, הם הציעו לפנות
את החדר. ספיר סירב באדיבות,
וקיים את התייעצותו ב חדר
סמוך.
0מפקד גייסות השריון
אברהם (ברן) אדן הופתע
השבוע במסיבה שציינה את
הצלחת נבחרת הכדורגל של
השריון שהגיעה לגמר במש חקי
גביע הרמטכ״ל: אחרי ש
מתבייש
לזרוק אנשים כמוני
טרף לאספסוף!״ בכר הקשיב
ולא הגיב, עד שאורי זוהר
החל מקלל אותו. אז התרגז
בכר והשיב לזוהר כגמולו:
״שתוק, בדרן!״ הגמול עזר וזוהר
הסתלק.

פס!!1ק השמע
0שר־התחכורה שמעון
פרם על ארובת רדינג
ד אילו אפשר היה לעשות
דה־ארוביזציה, הייתי תומך
בזה בהחלט.״

מכתבים
(המשך מעמוד )6
של שר־האוצר, ארוחות עסקיות במס עדות
מפוארות ודירת־שרד גדולה, הכל על
חשבון הציבור. לאור טענותיו של מנהל
החשבונות, הנני לפרט תוכנית כיצד להגביר
את החסכון במשק.
א) לא יותר סעודות עסקיות במסעדות
מפוארות! אם בא לארץ איזה משקיע
המעוניין להשקיע כמה מיליוני דולר בארץ,
שילך עם מר ספיר לבית תמחוי כדי
לראות באופן מוחשי כמה רע מצבה הכל כלי
של ארצנו. כתוצאה מהארוחה במטבח
לנצרכים, יגדיל המשקיע את השקעתו בארץ.

תילקח מיד מכונית הפאר מהשר! אם
כבר צריך כלי־רכב, אפשר בהחלט להס תפק
באופניים. השימוש באופניים יביא
לתוצאות הבאות )1 :חיסכץ בכסף! )2
הקטנת היבוא ! )3חיסכון בדלק ! )4הדבר
יועיל לבריאותו של כבוד השר ולפיתוח
שריריו.
ג) לתת את דירתו של השר לזוגות
צעירים מאו לפנתרים (מכל צבע שהוא).
מן הראוי הוא שהשר יגור בצריפון ושם
יקבל את אורחיו כדי להעמידם על חומרת
המצב בתחום הדיור בארץ.
ד) להפסיק לשלם לשר משכורת ! שידע
שבארץ בעלת שלטון פועלי אץ מתפר נסים
מעסקי אוויר כמו פוליטיקה.
יורם יוסיפוף, תל־אביב

העילית

הבדל של
20 שגה

מצורפת קאריקאטורה שמצאתי בעיתץ
היא מראה
£ XXא 0נ X £ 1511

דיפלומט לגבר — סבון תמ רוקים
חדש, משובח וריחני,
ספוג בניחוח של פרחי יער.
הסבון אשר יעניק לך הרגשה
רעננה ומלטפת למשך שעות
רבות ...גם לאחר יום עבודה
ארוך ומיגע.
הענק לעצמך רחצה נעימה
וריחנית ותופתע עד כמה
ירצו להיות בקרבתך...

מ סו צ רי ה אי כו ת

גרבונים בקיץ?
בן, גרבונים בקיץ !
תקופה של
יפה, לא?

המלה האחרונה של
ובאמריקה׳ הי א מבנ!
בצבע ה כ > ת|ן ס| ״ מ|
גרבונים מיו * י 1לזן
לבל האורך ן | י בג
נראית יוצא
עם גרבונים 9 ^,

גה באירופה
עם גרבונים
ין בשבילך
| ס -דקיקים
ביקיני. א ת
ב (וגם ביום)
המכנסונים.

בחיי

מצריים.

שנה

שמואל שטרנכרג,

גס־ציונה

ה״ב סורקים
והליברלים

אם ינסה כעת ח״כ כלשהו מן הלי ברלים
— אשר השבוע שמענו על סיכסו-
כים גם במפלג-
תם — להעלות הצ עה
כלשהי, או רע יון
מסויים, או די-
עד. מסויימת, אני
מציע לח״ב סורקים
לא לתת לו להציע.
מה פתאום ש יציע
ז האם הוא
כבר פתר את כל
הבעיות במפלגתו.
מה פתאום ש יביע
דיעה על עניי מימכרג
נים
שעומדים ברומו
של עולם? כל עוד
הוא לא פתר את הבעיות במפלגתו, אץ
לו זכות דיבור.
תגיד לו סורקים, תגיד לו: אל תתבייש.

יעקב טימגרג,

תל-אביב

ה עו ל ס הז ה 1765

שיר תפילה
לשוטר החביב
אינני מבינה עדיין מה הרעש אשר מקי מים
אצלנו בארץ סביב השוטרים. תחילה
אני שומעת על: יום השוטר, ולאחר מכן על
הסרט: השוטר אוולאי. בקיצור, נדמה לי
שבניגוד לארצות אחרות — אנו מתייח סים
לשוטרים שלנו ביתר אהדה והבנה.
מתקבל אמנם הרושם שהשוטרים שלנו ב ארץ
הזאת הינם שונים באמת בטיבם
ובמהותם מן השוטרים אשר בארצות האח רות׳
והינם נבונים יותר ומתחשבים יותר,
ופחות נוקשים ומטומטמים, ולכן הינם
ראויים ליחם שונה.
לא נשאר לנו איפוא אלא להמשיך
בפולחן הערצה לשוטרים, אשר למעשה
כבר התחלנו בו. ועל משוררינו ברוכי
הכשרון ניטל איפוא לכתוב שירי תהי לה
לשוטרינו החביבים.
בנוסף לכך עלינו להתחיל להעריץ גם

כן־דוד
שוטרות וייתכן שכדאי לכתוב מחזה על
השוטרת הישראלית.
רחל כן־דוד, תל-אביב

מדיד מכתבים
וחופש ההתבטאות

אני אישית נהנה מאוד מחופש ההת בטאות,
אותו מעניקה מערכת העולם הזה
לקוראיה במדור מכתבים. אבל האם חו

זה מוכרח לכלול את אותו מכתב
בעל תוכן דבילי לחלוטין החתום על-
ידי ״פנתרות״ וכר, שכותבותיו אינן מסתפקות
בתצלום ראשיהם של דן בן־אמוץ
ואורי אבנרי ומשתוקקות לראות את הנ״ל
במלוא מערומיהם (העולם הזה .)1766
לדעתי מקומו של מכתב כזה הוא בסל
האשפה. לדעתי אתם מגזימים יותר מדי
בליברליות שלכם.
גיל דנני, גבעתיים

״מלכת חבביש״
והכבוד היהודי

נאספות מוצאות ע״י הממשלה של המדי נה
היהודית למטרות לא מוסריות, הווה
אומר, כדי לממן סרטים פורנוגרפיים.
מאחר שחברי הכנסת הנכבדים טוענים
שאין להם כל מושג על תוכן הסרטים
הנ״ל, אשר מומנו באישורם, אנחנו מבק שים
דבר נוסף והוא הצגת שני הסרטים
הנוגעים לבעייה, כשהנוכחות לגבי כל
120 חברי הכנסת (הפרלמנט הישראלי)
תהיה חובה.
הערת שוליים: התנ״ך, שהוא למעשה
הבסיס היחידי לזכותנו על ארץ הקודש,
מלמד אותנו שהמוסר והשלום משולבים
זה בזה במולדת היהודית.
ליבה ויינגרטן, סגן נשיא
הארגון של היהודים קרבנות הנאצים,
ירושלים

אני רוצה להגיש בקשה לשם הפסקת
הצגות נוספות של הסרטים התרנגול
ומלכת הכביש בישראל ובחו״ל, משום
שהצגתם פוגעת בכבודי היהודי. יתר על
כן, אני שוללת את זכותה המוסרית של
מדינת־ישראל לבקש תרומות מהקהילה
היהודית בארצות־הברית של אמריקה,
ולאספן וזאת בנימוק שהתרומות אשר

ויי

קודאים השולחים מכתמים
מתבל,שים לנסח אותם כפצרח.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למבתכיחם.

הצטרפי

למיליוני הנשים בעולם
הלובשות ואוהבות חזיות
״טריומף׳׳בעלות

להשיג בחנויות המובחרות ובסלונים בכל הארץ.
1111 1 9

בעולם
ארצות־הבר־ת חופש מול חופש
הבעייה היתה עקרונית — ומרתקת:
היא נסבה סביב חקירתו של פרנק 0טאנ־טון,
נשיא חברת־השידור הענקית סי.בי.
אס״ בפני וועדת מישנה של בית־הנבח־דים
האמריקאי. תוצאותיה הפנטסטיות —
ספק אם היו אפשריות במדינת ישראל.
סטאנטון הוזמן לחקירה לאחר שחוגי
המימשל האשימוהו כי סרט שהוצג על־ידי
החברה בטלוויזיה בכל רחבי ארצות־הברית,
ואשר בו הוקעו שיטות יחסי-
הציבור של הפנטאגון — היה מסולף ולא
אובייקטיבי. סטאנטון נתבע על־ידי הווע דה
להציג בפניה את כל קטעי הסרט
שלא הוצגו לקהל, כדי שתוכל להגיע על־ידי
כך לחקר האמת.
בינרי,מצד. החברים. סטאנטון סירב,
טען שזה חומר חסוי על־ידי סעיף חופש
הדיבור בחוקה. נציגי הוועדה טענו כנגדו
שזכותו של בית־הנבחרים — דהיינו, של
העם האמריקאי — לוודא שהמידע הנמסר
לעם הוא נכון, מדוייק, וחופשי מסילופים
לא רק על־ידי המימשל — אלא גם על״
ידי העיתונות עצמה.
כאשר הובאה השאלה המרתקת בפני
מליאת בית־הנבחרים, נפלה ההחלטה במהירות:
מול חופש העיתונות, נפל ה טיעון
של פיקוח על העיתונות. סטאנטון
זוכה, ואילו יו״ר הוועדה זכה בגינוי חריף
מצד חבריו בבית־הנבחרים.

שיער ארוך —
לא חינוכי
השיער הארוך של הגבר המודרני נולד
בארצות־הברית, והפך לסמל החופש ורד
מרדנות של הדור הצעיר. אלא שהדור
הצעיר עלול להיאלץ, מעתה, לעכב את
מרדנותו עד לאחר סיום לימודיו: לבית־סיפרו
יש הזכות לקבוע את אורך השיער
שלו, קבע עתה בית־דין מחוזי לעירעורים
— בניגוד לדעתם הקודמת של שני בתי־משפט
נמוכים יותר, שפסקו בעד חופש
השיער.
״אין לשאלה כל קשר לסיגנון לבוש
והופעה,״ קבע בית־המשפט .״השאלה היא:
זכותו של בית־הספר לקבוע כללי הופעה
והתנהגות העוזרים להשגת המטרה —
חינוך התלמידים.״

גידו טראגי: אפריםאלדוםשדח
ממקום הוווב אוו המפתח דר.אד 0ו
או לםהמשטרהה תו ר כי תוה מו מ חי ם הי שרא ליי ם

י• ח ו: הסוד הטר אגי והמכאיב של
1פרשת רצח הקונסול הישראלי באיס טנבול,
אפרים אלרום.
הוא מכאיב משום שהוא מצביע על כך,
שמלבד המחדלים והשגיאות שנעשו אח רי
חטיפתו של אלרום בידי הטירוריסטים
של מחתרת רב גוץ, התורכית, היה כש לון
נוסף, שאילולא אירע ניתן היה אולי
להציל את חייו של אלרום.
ניתן היה לגלות את המקום בו הוחזק
אפרים אלרום על ידי שוביו. רמז ברור
על מיקומה של הדירה בה הוחזק ובה
נמצא !אחר־כך, כשראשו נקוב כדורים,
היה הן בידי משטרת איסטנבול והן בידי
אנשי הצירות הישראלית בתורכיה. הם
ידעו על כך שהמפתח לפתרון תעלומת
חטיפתו של אלרום נמצא בידיהם. הם
עשו את כל המאמצים על מנת לפענח
באמצעות המפתח את המיסתורין, אולם
הם נכשלו בכך.
רק אחרי שנמצאה גוויתו של אלרום,
במרחק לא רב ממקום מגוריו, יכלו חוקרי
המשטרה ושירות־הבטחון התורכי מצד
!אחד, והנציגים הישראליים שהיו מעורבים
בחיפושים אחרי אלרום, לנשוך את

האשה המקווה

אלזה אלרום (הופשטטר) ,אשתו של הקונסול הישראלי
באיסטנבול, אפרים אלרום, משקיפה מ־מבעד
לחלון הקונסוליה, כשבעלה היה שבוי בידי חוטפיו, בתקווה כי יצליחו לשחררו.

אדרו שלח מפ ה

לא יודעים
להפ סי ד בכבוד
פעמיים, הוכיחה השבוע ממשלת ארצות־הברית
כי היא איננה יודעת להפסיד ב כבוד.
בפעם
הראשונה היה זה, כאשר התגלה
כי הממשלה ממשיכה במאמציה להביא ל דין
את האנשים ששיתפו פעולה עם דני אל
אלסברג בגילוי מיסמכי ויאט־נאם.
לאחר שהציגה בפני חבר־מושבעים חוקר
פדראלי בבוסטון ראיות־לכאורה לאשמ תם
של החשודים, מסרבת עתה הממשלה
להסיר את האשמותיה.
קודם אזרח, אחר חייד. המקרה השני
קרה באנגליה, שם נסתיים משפטו
של סרן תומאם קאלבר, איש חיל־האוויר
האמריקאי המשרת שם. סרן קאלבר הוא
האמריקאי הראשון שהועמד בפני בית־דין
צבאי באשמת השתתפות בהפגנה נגד
מלחמת ויאט־נאם (העולם הזה .)1766
להגנתו, טען קאלבר כי פעל במסגרת
זכויותיו המובטחות בחוקה האמריקאית,
והביע בסך־הכל את דעתו הפרטיות.
שמונת שופטי בית־הדין לא קיבלו את
טיעונו, מצאו אותו אשם. גזר הדין האפשרי
המקסימאלי על עבירתו: ארבע שנות
מאסר ופיטורין מהצבא.
זוהי כמובן רק תחילת הדרך. קאלבר
הודיע כבר שהוא יערער — תהליך העשוי
להימשך חודשים ושנים. בעירעורו, הוא
מתכוון להתבסס, מלבד על החוקה ה־אמריקאיה,
גם על קטע מנאומו של ה נשיא
ניקסון, שקבע :״כל אמריקאי ב מדים
הינו ראשית כל אזרח — ורק לאחר
מכן חייל.״
(המשך בעמוד )12

הם דא הבינו

בצורה זו נמצאה גוויתו של אפרים אלמם, שכובה על גבי ספה בדירה שכורה שהכינו חוטפיו מראש
לצורך החטיפה, במרחק של כמה מאות מטרים ממקום מגוריו. לפני שנרצח, הספיק אלרוס להודיע,
באמצעות מכתב קצר לאשתו, היכן הוא נמצא, אבל החוקרים, שניסו לפענח את המכתב, לא הבינו את הרמזים שהיו חבויים בו.

שפתותיהם ולקפוץ את אגרופיו־,ם גאכז־בה:
הפתרון היה פשוט כל כך והם לא
הצליחו למצאו!

שני סימנים במכתב
ך י• יה זה אפרים אלרום עצמו,
1 1שסיפק לחוקרים את המפתח
כיצד למצאו, הוא עשה זאת כהזדמנות
האחת והיחידה שהיתה לו
לכף: בסימן.החיים היחיד שיכול
היה לשגר ממקום שכיו אל העולם
החיצוני, בתקופה שכין חטיפתו
לבין הירצחו.

זמן קצר אחרי שאלרום נחטף מהבית
בו התגורר ברחוב קומיוריאט קאדסי, ב רובע
המגורים המפואר של איסטנבול,
הגיעה לדירתו מעטפה ובה מכתב בכתב
ידו. היה זה המכתב שכתב אלרום, לפי
דרישת חוטפיו, ושהיה מיועד לאלזה, אש תו.
המכתב הכיל מספר שורות בלבד, ש נכתבו
על דף שנתלש ממחברת, ונאמר
בו באנגלית :״אלזה, אני נמצא עם ה חזית
לשיחרור העם התורכי. אני או.קיי.
אל תדאגי — .אהבה. אפרים.״
גילה מפקד משטרת איסטנבול, מוזאפר
קאגלאר, לכתב העולם הזה :״מיד כש הובא
לידיעתנו דבר קיום המכתב הת חלנו
לבדוק אותו. ידענו שלא יתכן ש קצין
משטרה גבוה כמו אלרום, שעבד

זהו צילום מכתבו המקורי של הקונסול אפרים אלרוס לאשתו אלזה, שנשלח בידי חוטפיו
ה 1 1י ד ! 811 1ך 111
למחרת יום חטיפתו. במכתב ניתן להבחין בבירור בשני הסימנים, שהם יוצאי־אופן לגבי
11 1 .1 1 1 1 1 11 1 /1 ! 11
מכתב כה קצר שהוכתב על ידי החוטפים: הקשת בשורה השניה, וסימן מחיקת האות בשורה ה־ .3החוקרים הבינו שאלה הס רמזים.

זהו הסימן דמוי סמל

הדולר, שלפיו סברו ה|
#1 1111
חוקרים בטעות, כי אלרום מתכוון להודיע
שהוא נמצא בקירבה למוסד אמריקאי. למעשה
היה זה סימן דרך לבית בו נעצר.
במשך 28 שנים בשירות משטרת ישראל,
ושהיה ראש ענף־החקירות של המשטרה
הישראלית וחוקר מעולה, לא ינסה ל שלוח
הודעה במסגרת המנתב שנתנו לו
לכתוב לאשתו אלזה. אילו אני הייתי
נחטף הייתי עושה אותו דבר במקומו.
״הרכבנו מיד צוות של 20 חוקרים מעו לים,
ביניהם גראפולוגים, פסיכולוגים ו בלשים,
בנסיון לפענח מה מסתתר מאחורי
הסימנים שכתב אלרום במכתבו.״
למרות שהמכתב הכיל מילים ספורות
בלבד, היו בו שני סימנים יוצאי־דופן:

• כאשר כתב אלרום את
שמה של הטחתרת שחטפה אותו
והחזיקה בו, הוא כתב אותו תחילה
כ״החזית לשיחרור תורכיה״.
רק אחר כף תיקן את שם האירגון
ל״החזית לשיחרור העם התורכי״.
את התיקון עשה ככד שהוסיף,
מספר מילים מעל השורה שכתב
ובאמצעות קשת המורה על הכנסת
מילה או קבוצת מילים לתוך
משפט, צירף אותם למשפט.
• הסימן השני היה בצורת
אות מחוקה כין שתי מילים באנגלית
שהופיעו כגוף המכתב, סט
ו־ 0 7ן י.1
שני סימנים אלה משכו מיד את תשו מת
ליבם של החוקרים. אחרי דיון קצר
לא היה להם ספק, שאין אלה קוים ב עלמא,
אלא סימנים באמצעותם ניסה אל־רום
השבוי לרמוז באמצעים המוגבלים
שיש בידו, על המקום בו הוא מוחזק ב ידי
חוטפיו.
ואלה היו ההנחות שהובילו למסקנה,
כי במכתב מצויים סימני-דרך אל מקום
שביו של אלרום:

דיר-לגילו
מקו השבי

מנתח נ,

כך יש לפענח את הקשת המופיעה במכתבו של אלרוס לאשתו
(למעלה) :״המקום בו אני מוחזק נמצא בין בית מגורי
לבין בית הקונסוליה הישראלית״ .לרוע המזל לא הצליחו החוקרים להבין את הרמז ככה.
חטוף העלה אותו על הנייר. מטרת ה חוטפים
היתה להבהיר באמצעות המכתב
לשלטונות התורכים מי היא המחתרת ה מחזיקה
באלרום. ברור היה שהחוטפים
הודיעו לו מראש כי שם המחתרת ש חטפה
אותו היא ״החזית לשיחרור העם
התורכי״ .טעות בכתיבת השם לא יכלה
להיות עניין של היסח הדעת, אלא טעות
מכוונת, שנעשתה על ידי אלרום בכוונה
תחילה, כדי שעל ידי תיקונה יתאפשר
לו להוסיף במכתב סימן שאינו מילים,
מחוץ לנוסח שהסכימו עליו חוטפיו.

כך יש לפענח

את הסימן דמוי
1\ 1 1 1 1 .1 /1
סמל הדולר: לנסוע מבית אלרום ישר,
לפנות שמאלה, אחר־כו ימינה, ואז, בבית
הנמצא מצד שמאל, נמצא מקום המעצר.
השרטוט על גבי מפת איסטנבול מראה
בבירור את פיענוח הצופן בו השתמש.
• לא היה ספק שנוסח המכתב הוכתב
לאלרום על ידי חוטפיו, או לפחות הוסכם
עליו מראש לפני שהקונסול הישראלי ה

גם הסימן השני, שהופיע בצורת
אות מחוקה, לא היה סימן מקרי. הסימן
הופיע בין שתי מילים המופיעות יחד ב צמד
0 0ו־זסא. מי ששולט באנגלית
כמו אלרום, כותב בדרך כלל את המילים
האלה ביחד בצורת !:׳חסם. גם אם הוא
נוהג לכתוב אותן בנפרד הרי ברור ש אחרי
שכתב את המילה 0 0אין הוא
מהסס איזו מילה לכתוב אחריה או מתלבט
בניסוח מתאים.
• ברור היה, לגבי הסימן השני, ש המילה
שנמחקה בצודה מוזרה לא היתד,
האות א, הראשונה מהמילה שאלרום
כתב אחרי המחיקה.

לאור גילויים אלת של צוות
החוקרים לא היה ספק למפקד
המשטרה באיסטנבול, שבמכתב
שכתב הקונסול לאשתו, הוא הכנים
כמתכוון שני סימנים וכי סימנים
אלה נועדו להתוות את סי
מני-הדיד אל מקום הימצאו.
גילה מפקד משטרת איסטנבול :
״התרכזנו תחילה כסימן של האות
המחוקה. ניסינו לפענח מה מסתתר
מאחורי סימן זה ומה הוא
מתכוון לרמוז. המסקנה אליה הגיעו
החוקרים היתה שזהו סימן שנועד
להיראות כסימן המקובל לנכי
הדולר האמריקאי לאור זאת
הבננו שאולי התכוון אלרום להודיע
לנו שהוא נמצא בקירכת
הקונסוליה האמריקאית באיסטנבול,
הנמצאת ביניקוי (פרבר של
איסטנבול לאורף חופי הבוספורוס);
או ליד הקולג׳ האמריקאי
(המשך בעמוד )24

בעולם
ארה״ב
הפנ טאגון קונ ה
א ת מי ס מ פי הפנ ט אגון
זד, היה, מן הסתם, בלתי נמנע: אחד
המו״לים הגדולים בארצות הברית, באנטם
בוקס, פירסם זה עתה את מיסמכי ד,פנ־טאגון
הסודיים אודות ויאט־נאם, שפור סמו
בנידיווק טיימס ובעיתונים אחרים,
בצורת ספר — והקונה הראשון והגדול
ביותר שלו, היה לא אחר מאשר הפנטאגון
והסי.איי.אי ,.סוכנות הביון המרכזית.
״שני הגופים הזמינו אצלנו כמה מאות
עותקים,״ גילה מנהל מכירות של באנטס.
״היתד, זו ההזמנה הראשונה שהתקבלה
אצלנו, ברגע שהודענו על פירסום ה ספר.״
איטליה רצח

תו ךרח מי ם
זהו אחד הנושאים שהעולם הנאור לא
הצליח לגבש דיעה בקשר אליהם, וכל
אדם נשאר, נוכח הבעייה, עם מצפונו
בלבד. מצפונו של לביו דאבאני (,)29
תושב רומא שבנו נולד ללא רגליים וללא
אצבעות בידיו, הניע אותו לקחת את
התינוק אל גשר מעל הנהר טיבר ברומא,
ולהשליכו לתוך המים. הוא הועמד לדין,
והשבוע ניתן פסק־דינו.
מקלל אותי .״זכאי,״ החליט השופט,
לאחר שחוות־דעת פסיכיאטרית קבעה כי
בעת המעשה ,״היד, דאבאני בלתי שפוי,
רגעית.״ ללא חוות־דעת זו, היה השופט
נאלץ למצוא את האב אשם בהריגה,
מאחר שאיטליה אינה מכירה ברצח מתוך
רחמים.
בצאתו מאולם ביח־המשפט, לא היה
לדאבאני דבר לומר אודות עצמו. הוא
אמר משפט אחד — על בנו :״לוא הייתי
מגדל אותו, הוא היה מקלל אותי כל
ימיו.״
בריטניה הפל ה —
בעזרת כדור א ס פי רין !

עכשיו מעשנים הכל

י י? 5י ^ י י
״סיגרית הקיץ׳׳ המרעננת של דובק

האספירין הוא מן הסתם הרפואה הנפוצה
ביותר בעולם. למרות זאת, לא ידעו
מדענים, עד לאחרונה, כיצד בדיוק הוא
פועל בגוף האדם. לאחרונה, פוענח קצהו
של המיסתורין.
צוות מדענים של המכון למדעי הרפואה
של בית־הספר המלכותי לכירורגיה
בלונדון, פירסם את תוצאות מחקריו בעיתון
המדען החדש, גרם להתרגשות
בקד,יליד, הרפואית והמדעית מסביב לעולם.
תוצאות מחקרים הוכיחו, כי האספי רין
מעכב את התרכבותם של חורמונים,
הגורמים, כאשר הם מתמזגים יחדיו, לחום
גבוה, דלקות שונות, וכאבי ראש.
כדור להפלה. ההורמונים עצמם,
פרוסטגלנדינס, נתגלו גם כן רק לאחר־רונה,
והם בעלי השפעה רבה על אברים
רבים בגוף — הלב, הריאות, הקיבה ודר כי
הדם. גילוים של הורמונים אלה, ושל
השפעת האספירין עליהם, הינד, בעלת־ערך
עצום, עשוייה להוביל לחיסול מח לות
כמו ראומאטיזם וקדחת־השיגרון.
אפשרות מרתקת נוספת: השתלטות על
ההורמונים החדשים תאפשר לבצע הפלה
מלאכותית — על-ידי בליעת כדור ממש פחת
האספירין. כמו כן, תאפשר בליעת
כדור בעל השפעה הפוכה, להגן על אשה
רגישה מפני הפלה בלתי־רצוייה.
ה עז ל ס הז ה 1765

ד 3־ 8־ 11
ך* יצ׳ארד ניכסון ייסע לפקינג.
1וילי בראנד נסע למוסקבה.
טיטו נסע לוואתיקאן.
ברז׳נייב ייסע ללונדון.

גולדה מאיר תיסע לכפר־סכא.

לפני עשר שנים, באשר העז מישהו
להעלות כגרמניה את הרעיון
שיש להשלים עם חלוקת הארץ
לשתי מדינות, נחשב לכופר-כעי-
קר, לסוכן קומוניסטי, לבוגד שפל.

ך* כל זז. הכל נע.
ו | ביקורו המתוכנן של הנשיא האמרי קאי
בסין הוא מאורע מהפכני. הוא שובר
שיגרה של דור, פותח פרק חדש בתול דות
המאה ה־.20

ה״ווידרפראייניגונג״ — מילה גרמנית
קצרה שפירושה ״איחוד מחדש״ — היתד.
פרה קדושה, ואוי לאדם שהיה מרים עליה
יד או חורץ נגדה לשון.
עד שבאה ממשלה חדשה, וערכה הער־כת־מצב.

אמריקאי
שהיה מעלה רעיון
כזה על דל שפתיו לפני חמש
שנים — היה נחשב למטורף ו/או
לבוגד.

ואמר מי שאמר: המציאות השתנתה,
יש לשנות את המדיניות.

ללא תזוזה, ללא תנועה.

למשל: טיי-ואן,
קראו לה פורמוזה.

שהאירופים

שם יושבת כת של גולים, שההיסטוריה
עברה על פניהם. והם משחקים מישחק
של ״נדמה לי״.
יש להם אי, וצבא גדול שהוקם וצוייד
על-ידי האמריקאים, והבטחה אמריקאית
להגן עליהם, ומושב באו״ם, וזכות-וטו ב־מועצת־הבטחון.

ויש
להם גברת זקנה העשוייה
מברזל -מאדאם צ׳׳אנג קיי־שק,
שהיתה פעם יפהפיה בינלאומית,

כגכור לחץ המים, הם הורסים
את המיכשול ופורצים כזרם אדיר,
הסוחם עימו כל הניקלע כדרכו.

להיפגש עם האוייבז לשאת ולתת עם
השטן הצהוב בארץ האדומה, שעה שמיטב
הנוער האמריקאי שופך את דמו כדי לע צור
בעד פלישת כנופיותיו?
שערוריה! שגעון! תקיעת סכין בגב
בחורינו הגיבורים!

אז אומרים הבריות: איזו אפתעה !
איזו מהפכה!
והפרשנים המלומדים דנים בכובד־ראש:
מדוע, ולמה, ומה זה פתאום.
ממשלה, שיש בה מדינאים, מנצלת את
הזרם כדי להגיע על גבו לייעדים חדשים.
וילי בראנד וריצ׳ארד ניכסון אינם גאוני
הדור. אבל הם אנשים מפוכחים, שהבינו
את המתרחש. הם ערכו הערכת מצב, ה גיעו
למסקנות, ונקטו מדיניות יזומה,
מחושבת, נועזת.

והנה, לפתע, זה אפשרי.

*יי דו ע זה* אפשרי*

שבוע וטווח ארוך של חודש, וששום
אסון אינו יכול לקרות כל עוד נקבל
נשק, נשק, נשק.

ף* דוגמאות של וושינגטון ובון הן
1 1כמשב רענן של רוח אופטימית.
כל דבר יכול להשתנות. מלחמות ישנות
נעלמות, הסדרים חדשים משנים את
פני העולם.
המציאות משתנה בלי הרף, כל יום, כל
רגע. השינוי דומה לזרם איטי, שאינו
מורגש כמעט. כאשר מכשול עוצר את
הזרם, מצטברים המים מאחוריו. זה יכול
להימשך זמן רב. אך —

מה גרם ל-

מהפכה?
פשוט מאוד: ישבו אנשים, ערכו הע-
רכת־מצב, הסיקו מסקנה.

,המציאות השתנתה. ובאשר המציאות
משתנה — חייבת המדיניות
להשתנות.

שניהם הם כני אותה שיכבת
גיל, ילידי המאה ה־ ,20 חדשים
יחסית כשילטון. שניהם יבולים
להרשות לעצמם ללמוד לקח משגיאות
קודמיהם — אדנואר וג׳ון
פוסטר דאלס, קיזינגר וג׳ונסון.

* ש כאן לקח בשבילנו — אולי ה
ארצות־הברית
נחלה תבוסה מוחצת ב-
וויאט־נאם. בפעם הראשונה בדברי ימיה,
נוצחה במלחמה. ברור לה כעת, שאין היא
יכולה להחזיק בדרום־מזרח אסיה.
המשך המדיניות הקודמת של אייזג־הואר-קנדי-ג׳ונסון־ניכסון
(״מיסמכי הפג־טאגוך
מוכיחים כי היתד. כאן רציפות הג יונית,
וכולם שפכו את הדם הזד ).מוכרח
להוביל לאסון גדול עוד יותר.

לקח החשוב ביותר שאפשר ללמדו
בדורנו.
המרחק בין ירושלים וקאהיר קטן יותר
מזה שבין וושינגטון ופקינג, בון ומוסקבה.
חלה תמורה מהפכנית בייחסה של מוס קבה
כלפי גרמניה, ושל פקינג כלפי אר־צות־הברית.
אין שמץ של ספק שחלה
תמורה מהפכנית לא פחות, ואולי אף
יותר, ביחסה הנפשי של קאהיר כלפי
ישראל.

יש לנו הזדמנות היסטורית לפתוח
דף חדש כמרחב שלנו, כשם
שעשתה גרמניה כמרחב המרכז־

לבידוד ארצות-הברית מבנות־בריתה,
שהגיעו מזמן למסקנה שיש להסתדר עם
סין. לשפיכת דם וכסף, בזרם גובר והולך,
לתוך חבית שאין לה תחתית. לעימות
אפשרי עם הענק הסיני.

זוהי הערכת המצב. ומכאן המסקנה

סין קיימת. סין מתחזקת. סין היא מע צמה
עולמית. אם כן, כדאי לכונן עימד.
יחסים, ולהגיע עימד. לידי הסדר.
הארצות הקטנות שעל גבול סין —
מוכרחות להיכלל בתחום השפעתה, וזה
יקרה במוקדם או במאוחר.

מוטב שזה יקרה בתהליך מבוקר,
תוך הסכמה הדדית.

החלוקה הפכה לעובדת־קבע. גרמניה
המזרחית מתאוששת ומתחזקת. אין עוד
סיכוי למהפכה אנטי־קומוניסטית שם.
אי־אפשר לשנות את המצב אלא בדרך
של מלחמת־עולם גרעינית. מחיר זה הוא
בלתי-אפשרי — גם לגרמניה, גם לעולם
כולו.
המשך המדיניות הקיימת מוביל לבידוד
גרמניה בעולם. בזו אחר זו יכירו המדי נות
בגרמניה המזרחית, ובכל פעם תצ טרך
גרמניה המערבית לנתק את יחס־ה
עם מדינה נוספת (בהתאם ל״דוקטרינה
של האלשטיין״ ,על שם פקיד בכיר שקבע
כי בון לא תקיים יחסים עם מדינה המ כוננת
יחסים עם גרמניה המזרחית).

העולם הולך לקראת הסדר, ומוטב
שגרמניה תצעד כראש, כמקום
לפגר אחרי הזנב.

יש לקבוע גבול ברור, פחות או יותר,
בין אזורי-ההשפעה של ארצות-הברית וסין.
כדאי
לארצות־הברית לקיים יחסים עם
שני הענקים הקומוניסטיים, העויינים זה
את זה, כדי לתמרן בין מוסקבה ופקינג —
לטובת וושינגטון.

אחרי הערכת־המצב, באה המסקנה:
כדאי להסתדר במישרין עם מוסקבה.
הסדר ישיר בין בון ומוסקבה יחליש את
גרמניה המזרחית, בעוד שהמתיחות מוס-
קבה-בון היא לטובת גרמניה המזרחית.
צריכים להציע לברית־המועצות מחיר
סביר תמורת סחורה סבירה. הכרה במצב
הקיים כסופי, תמורת הבטחת מצבה של
ברלין החופשית.
ומכאן הביצוע, בקצב מזורז:

ולאחר המסקנה, הביצוע:

תחילה בשלב הסודי, מגעים ודיונים
חשאיים, אי־שם.
ולאחר מכן, המעשה הבלתי-פוליטי כב יכול,
בדרג בלתי־ממשלתי. פינג־פונג.
ובסופו של דבר, בקצב מזורז, המגעים
של יועץ הנשיא לעניין בטחון, הגרי קי-
סינג׳ר, עם הסינים. ההודעה על ביקור
הנשיא. ובעתיד: צעדים רבים אחרים,
שעדיין לא נודעו.

מגעים סודיים, פגישות של ראשי
שתי הגרמניות, דיפלומטיה
מפוכחת במוסקבה, ולבסוף ההס

כינון יחסים דיפלומטיים. כניסת
סין לאו״ם. שלום כוויאט־נאם.

ך* בל זורם, אמר הפילוסוף הרקליטוס.
( | הכל זורם. שום דבר אינו עומד במ קומו.

ץ ץ יבצע מהפכני דומה נערך, בשנה
האחרונה, באחת החזיתות הגדולות
האחרות של העולם: החזית הגרמנית.

אכל בזרם האדיר הזה, עומדים
במה צוקים איתנים.

המושלת כבעלה הזקן, הדיקטטור
והגנרל העליון.

אירופי וארצות־הברית
הדרומי-מיזרח-אסיאתי.

אפשר לשבת באי, בלב ים, ולחשוב
שהזמן עומד דום, שהעולם אינו משתנה,
שדי לומר ״לא״ לכל שינוי — ולא יהיה
שינוי.

לשם כך דרושה ממשלה המסוגלת למ לא
את התפקיד העיקרי של כל הנהגה
לאומית: להבין את המציאות המשתנית,
לערוך הערכת־מצב, להסיק מסקנות, ל תרגמן
לשפת המיבצעים המדינאיים.

כך עשו שליטי פורמוזה, גולי
הייכשת הסינית. ועתה הם עומדים
על עברי פי פחת. המציאות
פערה את פיה בתהום.
ף• קצה השני של אסיה עומד אי
^ אחר, ושמו ישראל.

אין הוא מוקף ים, למרבה הצער.
אכל הוא מוקף אוייכים, והוא מנותק
מן ה ייבשת הסובבת אותו.
גם באי זה יש שלטון של קשישים,
שכל תודעתם מעוגנת בעבר הרחוק.

וגם כאן יש גברת של ברזל.
מאדאם צ׳אנג ומאדאם מאיר נולדו
במעט כאותו זמן — ~כם וף
המאה שעברה( .קשה להאמין זאת,
אכל מיי-לינג צ׳אנג צעירה מגולדה
כשנה שלמה — 1899 לעומת
.)1898
וגם באי שלנו, כמו באי ההוא, שוררת
הדיעה שאפשר לסגור את התריסים בפני
דוח הזמן, שדי לחשוב על טווח קצר של

כמרחב

לשם כך דרושים — מדוע להסתיר
זאת? — אנשים חדשים —
צוות חדש. אנשים שאינם חוששים
לקפוץ מן הצוק לתוך הזרם.

איטר הכריז גליליאו גליליי ״ואף
על פי כן — נוע תנוע נראו
הדברים באבסורד גמור בעיני האינקוויזיטורים.

אחד חש שהוא עומד על קרקע מו צקה,
שהעולם הוא שטוח, ועומד במקומו.
כל אחד יכול לראות שהשמש והירח
נעים בשמיים. לאמר את ההיפך — הרי
אין זה רק חילול השם, אלא גם שטות.
דרוש אצלנו גליליאו חדש, שיזכיר ל-
ממשלתנו כי העולם משתנה במהירות,
ושמדיניותה מבוססת על מציאות ההולכת
וחולפת מן העולם.

אם לא נשנה מדיניות זו
במהרה, נהיה לפורמוזה של המיז־רה
התיכון.

נואתי * 1 1־ יי 1 * 0־ 11־ י

**1י י

במרחב
לו 1ב
מדינ ת הי הו די ם -
בלוב

,מהו, דהנניס את סבינת השלום דנמדמבטחיס -
לפני שתבוא הסעוה הסינית הגדולה!״
ידיעה שמשהו מהפכני מתו
1רחש בין ארצות־הברית זמין נפוצה
בחוגים המצומצמים של יודעי־סוד מזה
כמה שבועות.
בכמה משרדי־חוץ בעולם כבר התכוננו
למאורעות דרמתיים*.

ככד זאת כא נאומו של הנשיא
ניכסץ בפצצה. הוא היה מהפכני
יותר, דרמתי יותר, אף מכפי שציפה
איש.
ך* כל העולם ישבו השבוע המדינאים
*1ועשו את החשבון הלאומי שלהם.

קהה מעשה שישנה את פני
העולם — מעין רעש־אדמה, המשנה
בליל את הנוף המדיני. איך
ישפיע הדכר על גורלה שד כל
מדינה ץ
כך שאלו במוסקבה, בפאריס, בטוקיו,
בלונדון, ובמאה ועשרים עדי־בירה אח רות.
כך שאלו גם בירושלים.

התגובה הראשונה כחוגים ה־

האוייב המרכזי שלה. כל דבר המחליש
אותה, נראה בירושלים כדבר טוב.
פתיחת הקו המדיני וושינגטון־פקינג
מוריד לאלתר, ובמידה רבה, את מניות
ברית־המועצות בשוק העולמי. דבר זה
כשלעצמו גורם לשימחה בירושלים.
אלא שהחשבונות האלה הם קצרי-
טווח, וגם קצרי־רואי.

המהפכה הסינית של ניכסון
נושאת כחוכה את זרע החורבן
של מדיניות גולדה מאיר.
כי שני השיקולים החיוביים הנ״ל הם
קטנים ומישניים, לעומת הגורמים ההפו כים:

אכד ערך הקולות היהודיים.
עד לפני שבוע היו הקולות היהודיים
בעלי חשיבות רבה בבחירות הבאות ב־ארצות־הברית.
מסיבה זו לא נתן ניכסון
את הגיבוי המצופה לצוות רוג׳רס־סיסקו,
נמנע מהפעלת לחץ מכריע על ישראל —
הן לגבי ההסדר הכולל, הן לגבי ההסדר
החלקי.
עתה, עם עליית מניותיו בשוק האמרי־

עמדת המישטרים הערביים, שהסכימו
לאחרונה רשמית לקיום ישראל ולשלום
עימה.

• סין חודרת לאו״ם.
כניסת סין לאירגון העולמי, ישנה לגמרי
את מאזן הכוחות בו. סין תהיה מנהיגת
מלחמת המדינות העניות באפריקה, ב אסיה
ובדרום*אמריקה, תרכז מסביבה גוש
של קולות — ותפעיל אותו למען בידוד
ישראל.
לסין תהיה זכות וטו במועצת הבטחון
— ובכך תמות אוטומטית כל החלטה ש אינה
אנטי־ישראלית קיצונית.
בפעם הראשונה תהיה באדם מעצ מה
גדולה שלא היתד. שותפת לדיון ההיסטורי
על הקמת ישראל, והתובעת בגלוי
לבטל החלטה זו ולחסל את ישראל.
הדבר ישפיע על כל שאר המדינות, תיתן
דחיפה קדימה ליסודות הקיצוניים ביותר
בעולם הערבי.

• כרית־המועצות תיחלש.
הדיעה הירושלמית, כי החלשת ברית־המועצות
טובה בכל מיקרה, היא אווילית.

רעידרו אדמה
רשמיים כישראל היתה שימחה.

קאי, יכול ניכסון להתעלם מן הקולות
האלה( ,הנתונים ממילא, באופן מסורתי,
למועמדים דמוקרטיים) .גם מועמדי ה־רפובליקאים
לסינאט, לבית־הנבחרים ול תפקידים
אחרים נשארו פחות תלויים ביהודים,
הודות לעליית יוקרת ראש מפלגתם.

גולדה
מאיר וחבריה מעוניינים בקיום
הסטאטוס־קוו. מתוך תיקווה להנציח את
סיפוח השטחים, או של חלק ניכר מהם,
הם מעוניינים להחליש את הלחץ המיידי
להסדר־שלום, כולל או חלקי, שיביא
לנסיגת צה״ל.
אין ספק כי ״המהפכה הסינית״ של ניב־סון
תסיח את דעת הממשלה האמריקאית
מן המרחב הישדאלי-ערבי. עדיפות על יונה
תינתן עתה לנושא הסיני, שיעמוד
במרכז מערכת־הבהירות. המרחב המיזרזז־תיכוני
ירד לדרגת נושא שני־במעלה.
יתר על כן, ניכסון אינו זקוק עוד להי שג
מהיר במרחב זה, כדי להופיע בעיני
הציבור האמריקאי כאיש שהביא שלום
באיזשהו מקום. יהיה לו דגל גדול יותר.

עד השבוע, שדרה תקווה מוצדקת ב ירושלים
שבבחירות הבאות יפול גיכסון,
ויבוא במקומו מועמד דמוקרטי. רוב ה מועמדים
האפשריים — מאסקי, מק-גוורן,
האמפריי — כבר חזרו כמו תוכים על ה סיסמאות
של גולדה מאיר, כדי לזכות ב קולות
היהודיים, ויתכן כי היו ממשיכים
בקו זה גם אחרי בחירתם.
ניכסון החדש — בתקופת כהונתו ה שניה
— יהיה אדם אחר לגמרי. הוא לא
יהיה זקוק לפופולריות, מפני שממילא לא
יוכל להיבחר פעם נוספת. הוא יוכל לבצע
את המדיניות שהוא מאמין בה.
אין שמץ של ספק כי ניכסון מאמין
במדיניות הקרויה ״תוכנית רוג׳רם״ ,על
שם ידידו ואיש־אמונו. למעשה זוהי
״תוכנית ניכסון״ — ויהיו לו ארבע שנים
לבצעה. שנים, בהן תגדל בעולם אי־ה־סבלנות
כלפי עושי־צרות מקומיים, והד רישה
להסדרים.

כי הפעם, כמו תמיד, הביטו השרים
והפקידים אל העתיד הקרוב־הקרוב.
משתי בחינות, תשפיע המהפכה של
ניכסון על סיכויי המדיניות הנוכחית של
הממשלה :

• היא תסיח את הדעת מן
המרחם.

• היא מחלישה את בריה״מ.
הקו האנטי־סובייטי הפך למרכיב מרכזי
במדיניות ממשלת גולדה מאיר, וכמעט
למטרה בפני עצמה. ברית־המועצות היא
* לפני שבועיים דיווח אורי אננוי (הער
הזה ,)1766 תחת הנותרת ״כאשר יבואו
הסינים — תתגעגעו אל הרוסים״ ,על
ביקורו בפאריס, ומסר מפי ״אישיות
צרפתית בכירה״ על המהפכה הקרובה
במעמדה של סין. אבנרי שאל :״סין
באה. האם בירושלים חושבים על כך?״

• ניבסון יהיה הנשיא הכא.

• סין חודרת למרחם.

עם עליית כוחה במיזרח אסיה, אין ספק
שסין תופיע כגורם חשוב יותר גם במערב
אסיה. בניגוד למוסקבה ולפארים,
הדוגלות בפירוש בקיום ישראל, סין היא
המעצמה העולמית היחידה הכופרת רש־מית
בעצם קיום המדינה ותובעת לחסלה.
עם הופעת סין, עלולה להשתנות גם

השאלה היא: מי ימלא את החלל שייווצר?
אילו
היה חלל זה מתמלא על־ידי האמ ריקאים,
היה זה יכול להיות גורם חיובי,
לפחות בעיני מי שתולה את כל תקוות
ישראל בארצות־הברית. אולם אם החלשה
זו באה בעיקבות עליית כוחם של הסינים,
הרי זו התפתחות הרת־אסון.
בהשוואה למדיניות הסינית, הקו הסובייטי
הוא כולו חיובי לישראל. הוא
מכיר בקיום המדינה, דוגל בשלום וב־הסדר
(אם כי בתנאים שגולדה מאיר אי נה
מסכימה להם) ,שואף להסדר חלקי,
וכר. סין מתנגדת לכל אלה.
יכול להיות, שמול האתגר הסיני המחו דש
תיאלץ ברית־המועצות לשנות גם את
הקו שלה, לרעת ישראל, כדי להתחרות
עם סין על חסדי הערבים. אין גם ספק
שיש לה עתה עניין הרבה יותר דחוף
וחשוב לפרוץ את האוקיינוס ההודי, ולה קים
שם מחסום בפני הסינים. הדבר יגביר
את הלחץ לפתיחת התעלה.

בסד הבל: הקדה זמנית, כמילך
רה הטוס ביותר — ועננים קודרים
כיותר באופק.
הזמן להסדר ישראדי־ערכי מוגבל
— והשבוע נקבע לו גבול קרוב
עוד יותר.
הפעמונים הסיניים, שצילצלו
השבוע ברחבי העולם, הם פעמוני
אזעקה לישראל. הם מבשרים נ
״מהר: להכניס את ספינת־השדום
לנמל*מיבטחיפ — לפני שתבוא
הסערה הסינית הגדולה:״

מחשבה מרתקת: כיצד היו נראים עתה
פני המרחב, לו בשטח שבו קיימת כיום
מדינת לוב, היתד. קמה מדינת ישראל —
כשברשותה אחד משדות הנפט העשירים
בעולם?
קשה היה השבוע שלא להזות, לרגע,
בחלומות מפוארים, לרגל המיסמך שגילה
ההיסטוריון הלובי בהג׳את עלי אל־קרה.
צי יהודי. המים מך, הכתוב בתורכית,
חינו לא פחות מאשר רעיון להקים את
מדינת היהודים בלוב. הוא נשלח ב־,1908
מיד לאחר הקונגרס הציוני שנערך אותה
שנה בלונדון על-ידי מנהיג ציוני ששמו
לא פורט, לאחד ממנהיגי־הדת היהודיים
הראשיים בלוב, וזה הגישו למושל הער
תומאני המקומי.
בין ההצעות הכלולות במיסמך:
• הקמת בנק בהון יהודי, שיפעל לר כישת
אדמות בקנה־מידה רחב, ליישוב
יהודים עליהם. היהודים שייתיישבו על
אדמות אלה, יורשו להקים אירגון דתי
משלהם, יקבלו רישיון לעסוק בחקלאות,
ויזכו באזרחות של האימפריה העותומא-
נית.
• הקמת רשת רכבות וצי מיסחרי
ענק, שישאו את דגל האימפריה העותר
מאנית, יעשירו את קופת הסולטאן.
,מציל: היהודים. כותב המיסמו לא
נשאר בתחום העקרונות התיאורטיים,
ביקש מהמנהיג היהודי המקומי כבר ל ארגן
ביקור סודי של ארבעה חברי הוועד
הציוני בלוב, לשם ניהול שיחות עם
המושל .״אנא מסור לאדון המושל ה מכובד״
,נסתיים המכתב ,״כי מטרתנו
להביא שלום וברכה למדינת לוב, ולכל
המדינה העותומאנית. מסור לבאקיר בק,
כי אלוהים שלחו כמציל היהודים״.
וס1דיוה טיפול
שורש
״כל צעיר, שייתפס ברחוב כשהוא
מגדל את שערו פרא, ייעצר מיד, ויועבר
למחנה־עבודה מיוחד. במחנה, יגולח שע ורו׳
והוא יישאר שם במשך חודשים
מספר. בתקופה זז, יעבור אימונים צב־

אחרי הטיפול
קרחת לשיחרור השטחים
איים, ויקבל הרצאות בנושאי מוסד ו אידיאולוגיה״.
הודאה
זו, שנתפרסמה לפני זמן־מה
על־ידי משרד־הביטחון של סוריה, הופ עלה
כעבור עת קצרה — •בכל החומרה.
הסיבה, כפי שכותב שמועת הצבא הסורי :
״גורל מלחמתנו עם האדיב תלוי בצעירי
סוריה. האם בדרך של גידול השיער
נוכל לשחרר את השטחים הכבושים?״
הטיפול הנמרץ בבעייה הלאומית החל
נושא תוצאות מיידיות. השיטה הצליחה,
ומספר הצעירים ארוכי השיער ברחובות
דמשק ובערי סוריה האחרות ירד בצורה
דרסטית. נפרצה הדרך לשיחרור השטחים.

במדינה
העם

ישר^ל הופסידה העוכזע הזדמנות חד־פעמית
לשנזת את דעת הקהל בע1לם זלקנחז את לוב הפלסטינים

ב עלי -הגדי ת
הפי או דליי ם
אבות הציונות שחזו את תקומת עם
ישראל בארצו, יעדו לו גם תפקיד לגבי
האוכלוסיה הערבית הנחשלת שהתגוררה
בארץ־ישראל ולגבי העם הערבי כולו
במדינות המרחב.
הם האמינו בי הציונות לא רק תביא
גאולה לעם ישראל, אלא !תישא עימד,
את בשורת הקידמה לעמי ערב, תסייע
להם להשתחרר מעול הפיאודלים ששלטו
בהם וניצלו אותם.
היה זה צחוק הגורל, שבשנה ה*23
למדינת ישראל היו בני־הברית הנסתרים
של ישראל בעולם הערבי, דווקא המש טרים
הפיאודליים הנחשלים ביותר. את
תפקיד הלחימה באירגוני החבלנים ה פלסטינים נטל על עצמו המלך חוסיין,
כשישראל הרשמית סומכת ידיה על מע שיו.
אותה ישראל נשמה לרווחה כאשר
ניצל חסאן מלך מרוקו מנסיון הפיכה
רווי־דמים בארצו, פתח בטבח המוני של
בני עמו כדי לבסס את שלטונו המלוכני.
אפילו פייסל, מלך סעודיה, סמל ה פיאודליזם הערבי, נחשב כ״אוייב שניתן
להסתדר עמו״ ,ביחוד לאור הערתו הש בוע
של השאח הפרסי כי ״מי אמר
שערבים לא מוכרים נפט לישראל?״
שיגשוג. מבחינה כלכלית. נסיון
ההפיכה במרוקו ודיכויו הטילו אור חדש
על חיי הקהילה היהודית במרוקו. הסתבר
לא רק שקהילה יהודית גדולה בת 35
אלף נפש חיה ללא רדיפות במרוקו, אלא
גם שחייה של קהילה זו משגשגים, לפחות
מבחינה כלכלית, ורבים מבניה תופסים
עמד-ו-ת בכירות במימשל המקומי.
העובדה שחסאן מלך מרוקו לא הצטרף
לחרם הערבי על ישראל, היוותה גורם
נוסף לכך שמבחינה ישראלי-ת היה המשך
שליטתו במרוקו רצוי, על אף דיכוי
העם המרוקאי.
התמונה שהצטיירה היתה עגומה: בע־לי־הברית
הפוטנציאליים של המערב ושל
ישראל במרחב היו דווקא המשטרים ה פיאודליים,
שהציונות שאפה לסייע לעמי הם
להשתחרר מהם.

למר סיס קו
לו ח מ חי רי ם
על שער נמל־התעופה בלוד אפשר היה
לתלות השבוע את השלט הבא:

מדינת ישראל — לוח מחירים
למדינאים אמריקאיים :
דמי כניפה !למדינה 10 -פנטומים
שתייה יום ראשון 2 -פנטומים
1פנטום
כל יום נוסף -
כנישה עם נולדה — 10 פנטומים
5פנטומים
עם משה דיין -
3פנטומים
עם אכא אבן
1פנטום
עם כל שר אחר -
התשלום במזומנים — אין אשראי —
צ׳קיס ושטרות אינם מתקבלים.

הכנסות
מי שהו מ שקר,
אולי?
הידיעה בהארץ, היתה חד־משמעית,
טענה בפירוש כי פקידי ממשלה בכירים
קיבלו הנחות של אלפי ל״י על מכוניות
שקנו בחברת אוטוקרס. כי רבים גם תיקנו
את מכוניותיהם במוסכי אותה חברה —
ללא תשלום. כי עשרות מכוניות אחרות
ניתנו לשימושם של פקידים לתקופות
שונות — שוב ללא תשלום. ספציפית,
נאמר באותה כתבה, היו פקידים, במשר־

ה סי מ סו ם
* 4ילו היה צבא מצריים מנסה
^ מחר לחצות את תעלת סואץ, היה
צה״ל ערוך ומוכן לסיכול נסיון הצליחה.
אילו היו אנשי ארגוני החבלה מנסים
להפעיל שיטות חדשות בלחימתם נגד
ישראל, היה צה״ל מוצא מיד את התשובה
הנכונה לכך.
אילו היתד, פורצת מלחמה חדשה עם
כל מדינות ערב! גם אז, יש לסמוך על
כך, לא היה הדבר מפתיע את האחראים.
אבל מד, שעשו השבוע כמה עשרות
אלא לצמרת
•חבלנים גרם,
המדינה כולה, סבוכה ותדהמה עד למצב
של חוסר אונים. היד, זה כשלוחמי אר גוני
הפידאיון הערבים, שנסו מפני הטבח
שערך בהם צבאו של המלך חוסיין, ביק-
שו מחסה, מיפלט והצלה, דווקא מהמדינה
שהם נשבעו ללחום בה ולהכחידה.
המחזות שהתחוללו השבוע במרכז ביקעת
הירדן, היו עשויים להביך גם את
הקשוח שבחיילים. על רקע טירטור מקל עים,
הדי התפוצצויות ורעם הטנקים של
הצבא הירדני, שפעלו במרחק של כמה
מאות מטרים מהגבול עם ישראל, עשו את
דרכם כמה עשרות של חבלנים אל היית.
בשארית כוחותיהם, מוכים ועייפים, הם
הגיעו עד לגבול, חיפשו אחר מוצבי
צה״ל הממוקמים לאורך הביקעה. כשגילו
מוצב כזה, הניפו מטפחת לבנה או זוג
תחתונים על גבי רובה, נופפו בהם לעיני
החיילים הישראליים הנדהמים. מבוהלים
עד מוות הם ביקשו את הזכות להסגיר
את עצמם ולהילקח בשבי.
בכמה מקרים הגיעו הדברים עד לידי
אבסורד. החבלנים הנכנעים האיצו בזע קות
וקריאות בחיילים הישראליים להז דרז
ולתפוס אותם .,לפני שידביקו אותם
היילי ירדן. באחד המקרים סימנו חיילי
צד,״ל לחבלנים דרך קלה לחצות את הירדן,
אבל אלה סירבו לקבל את העצה
כשהם צועקים :״שם יושבים חיילי חד
סיין!״ הלוחמים הישראליים היו צריכים
לסייע להם לחצות את הירח, להגיע לש טח
ישראל, למסור נשקם ולהסגיר עצמם.
ואז, כשהיו בידי שוביהם, החלו החב לנים
לנופף אגרופים לעבר הגדה המזר חית
ממנה ברחו, להשמיע גידופים ו קללות
כלפי המלך חוסיין וחייליו, ולהריע
בגרון ניחר :״יעיש ישראיל! יעיש יש־ראיל!״
(״תחי ישראל
במלחמה גדושת אבסורדים בין ישראל
לארצות ערב, היה זד, האבסורד הגדול
והמוזר ביותר.

״אצלנם רא הווג,
ש1ו״ 0ר
** אז מלחמתו הגדולה של חוסיין
בחבלנים, שסיכנו את כסאו וממלכ תו,
בשלהי השנה שעברה, התרכזו לוח מי
ארגוני החבלה באיזור ההררי צפונית
מערבית לרבת־עמון, בין הערים ג׳דש ו־עג׳לון.
באיזור זה פעלו לפי ההערכה
קרוב לשלושת אלפים הבלנים.
בשבוע שעבר החליט חוסיין כי השעה
כשרה לחסל גם את האי הפלסטיני רד
מזויין האחרת בממלכתו. הוא נתן לחבל-
נים שהות של כמה שעות להיכנע, הודיע
כי הסכם קהיר, שהושג בזמנו בינו לבין
ארגוני הפלסטינים, בטל ומבוטל. כשנדזד
תה דרישת הכניעה שלו, הסתער צבאו על
מעוזי החבלנים בכל כוחו, בטורי שריון
ותותחים ובעזרת הפצצות מהאויר.
החבלנים, שניסו להשיב מלחמה לחיי ליו
של המלך, חוסלו תוך שעות ספורות.
הם סבלו מאות נפגעים. תוך יומיים גרם
הצבא הירדני לחבלנים יותר אבידות

מאשר סבלו בכל שנות לחימתם בישראל.
היה זה קרב לחיסול טוטאלי. החיילים
הירדניים, כפי שסיפרו הניצולים שהגיעו
לשטח ישראל, לא חסו על שבויים ועל
פצועים. בזוכרם את מה שאירע בשנה
שעברה, עת נאלצו לשחרר את כל ה ד,שבויים,
המיתו הפעם כל מי שנתפס
בידם, שבוי או פצוע.
רק מאות בודדות מקרב החבלנים הצליחו
להתחמק ממלכודת המוות. רובם
ברחו לעבר הבקעה, למחנות הפליטים ש היו
מעוזיהם בעבר, כמו כראמה וכוריי-
מה. אלא שהצבא הירדני דלק אחריהם
גם לשם, המשיך לתקוף כל מקום שהתגלו
בו חבלנים.
החבלנים נלחצו בין הפטיש והסדן :
בין לועי התותחים של חוסיין לבין קני
הרובים והמקלעים של המוצבים הישרא ליים
שעל הירדן. הם העדיפו את הצד
הישראלי. הם ידעו שמוטב להם להיכנע
בפני לוחמי צה״ל, בצורה שתשאיר להם
לפחות את חייהם לשלל.

הגדו ר
התגברות תנועת הבריחה למיימדים ש ייצרו
בעיות טכניות להחזקתם בישראל.
כבר כיום, אחרי שארגוני החבלה אינם
קיימים למעשה, אומרים בדרך לצון כי
הריכוז הגדול ביותר של חבלנים פלס טינים
קיים בבתי־הסוהר בישראל.
שיקולים קטנוניים ומטופשים אלד, הע לימו
מעיני האחראים לכך את האפש רויות
החד־פעמיות שנפתחו בפני ישראל,
בניצול הבריחה של החבלנים לישראל.
הבדיחה נתנה בידי ישראל נשק תע מולתי
שלא היה בידה מעולם. באמצעותו
יכלה ישראל להסתער על דעודהקהל ה עולמית
לסתום אחת ולתמיד את הפיות
לכל הזועקים על יחס ברברי של הכוב שים
כלפי תושבי השטחים המוחזקים ועל
ההתעללות כחבלנים העצורים.
מיבצע הסברה ענקי, שהיה מציג את
החבלנים שהסגירו את עצמם בפני נציגי
העתזנות והטלוויזיה, נותן להם לספר בעצמם
מדוע בחרו לחיות בשבי בישראל
מאשר להישאר על אדמת ירדן, היה תו־

נו הם צעדו

בכראמה ב־ .1968 קבוצה גדולה של חבלנים שנתפסו בעת
פשיטת צה״ל על כראמה שבירדן, מובלת לשבי בישראל.
השבוע שוב לא היה צורך לערוך פשיטה בירדן כדי לקחת שבויים. החבלנים הסגירו
את עצמם מרצונם הטוב בהתחננם לחיילי צה״ל בגבול שיקחו אותם בשבי.
אחרי שהסגירו את עצמם מרצונם לחיי לי
צד,״ל, קיבלו מזון ומשקה, הסבירו
כמה מהם את הסיבות שהניעו אותם להתמסר
לישראל ולא לחייליו של חוסיין:
״אצלכם לא הורגים שבויים!״
״הכלא הישראלי טוב מאשר הכלא של
חוסיין 1״

שעתס חסטנה ביותר
ך שבת כבוקר הסגירה את עצ-
4מה קבוצה של 16 חבלנים. למחרת,
בשעות הבוקר המוקדמות, הגיעו אל קו
הגבול קבוצות קטנות לאורך גיזרה של
כעשרה ק״מ מול ג׳רש ועג׳לון.
היתד, זו תפנית מדהימה, שאיש בישראל
לא ציפה לה ולא התכונן לקראתה.
במשך שלושה ימים התלבטה ההנהגה המדינית
של ישראל כיצד להגיב על התו פעה,
ולא יכלה להגיע לכלל החלטה.
עם רגשות הסיפוק הטבעיים שחוסיין
עושה את מלאכתה של ישראל, מכלה את
ארגוני החבלה, ניצב גם החשש מפני

רם לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם
יותר מאלף נאומים של שר־החוץ או יש ראל
גלילי ותקציבי הסברה של מיליונים.
זו היתד, גם השעה לנקיטת יוזמה מדי נית
כלפי העם הפלסטיני, כדי להוכיח
לו שהוא יכול להשיג את עצמאותו רק
לצידה ובעזרתה של ישראל. מחוות של
נדיבות ורוחב־לב בשעה כזו כלפי העם
הפלסטיני, היו זוכים עתה לתגובות כפי
שלא היו זוכים להם מעולם. אלא שזאת
תביעה קיצונית מדי מהאנשים המוגבלים
המנהלים את מדיניותה של ישראל.
שלא לדבר על״אקטים מדיניים ועל
יוזמות חדשות, הם לא היו מסוגלים גם
לאקטים הסברתיים ותעמולתיים שהיה
בהם לשרת את המדיניות שהם עצמם
מנהלים.
היתד, זו שעתם הקטנה של מנהיגי יש ראל.

חשפו את עצמם בפעם נוספת בכל
חידלונם, אפסותם המחשבתית, חוסר ה אונים
שלהם להתמודדות עם מאורעות
בלתי צפויים — עדה של שוטים שהטימ־טום
שולט בהם.

(המשך בעמנד )16
העו ל ם הז ה 1768

במדינה

תשבץ העובט הזה

(המשך מעמוד )14
דים כלכליים, ביניהם כאלה שטיפלו בענייני
אוטוקרס בתוקף תפקידיהם, שקיב לו
עד 5,000ל״י הנחות למכונית.
חמישה ימים לאחר פירסום הידיעה,
הגיש ח״כ אורי אבנרי שאילתה. ביקש
בה לדעת אם נערכה חקירה בעקבות ה־פירסום,
ואם כן, מה היו תוצאותיה.
דילמה. אבנרי הגיש את השאילתה
לשתי כתובות: לשר התחבורה ולשר האו צר.
בשבוע שעבר, ענה לו שמעון פרם
כי אין שום אמת בטענה. השבוע, ענה
סגן שר האוצר, צבי דינשטיין :״ב־15
ביוני פנתה נציבות שירות המדינה אל
פרקליטות המדינה, בבקשה כי המשט רה
תחקור בפרשה. העניין נמצא איפוא
בטיפול.״
מה שהשאיר את חברי הכנסת בשמץ
דילמה — למי מהשרים עליהם להאמין.

פשעים
ח שודים יש —

רים החשודים בביצוע השוד: ציון משאה
אריה שטנגל, ג׳ינג׳י בן ,21 אפריים אברהם,
צעיר ( )20 שחרחר ורזה, ויוסף עווד,
גברתן בן .24
בפני השופט, תיאר התובע המשטרתי
כיצד איתרה המשטרה את מכונית השוד,
שנמצאה עזובה בפרדס ליד צריפין, ובה
כובע גרב, חולצה עם סימן מכבסה, וטביעות
אצבעות. התובע הודה, עם זאת,
שטביעות האצבעות במכונית לא היו של
החשודים. הוא גם לא פירט את טיב
החשדות נגדם.
לאור היעדר הראיות, דחה השופט את
בקשת המשטרה להארכת מעצרם של ה חשודים
ב־ 15 יום, הסכים לארבעה ימים
בלבד. תוך זמן זה, על המשטרה להמציא
לבית־המשפט אח החומר שבידה — או
לשחרר את הארבעה.

סטודנטים
ב די ח ת
בגרות

הו כ חו ת אין
״כאן שוד מזויין. כולם החוצה.״
גם לולא קריאה זו, שהידהדה בחלל
אולמו של סניף בנק הפועלים בבית־דגן,
בבוקר יום החמישי האחרון — ספק אם

לרבבות שמיניסטים ברחבי המדינה,
היו השבועות האחרונים ימים של מתח.
בחינות הבגרות היו בעיצומן, והחבר׳ה
דגרו עד שיצא עשן.
ביום השני בשבוע שעבר התקיימה בחי-

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד ,136 .תל-אביב, ולציין על גבי המעטפה :״תשבץ
1768״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :

מאונך ;

)1דו־ערכיות, הרגשות מתנגדות)9 .
את עלילותיו מספר אפום בבלי קדום)10 .
מחול )12 .שופט בבית־המשפט העליון.
)13 ציפור טורפת )15 .ספרטקוס היה כזה.
)17 דל, עני )19 .תורת שמירת הבריאות.
)22 נוזל החיים )23 .שארית, קצה)25 .
אבי שמשון )26 .לקח את שמואל תחת
חסותו )27 .בעלי־חיים ממערכת חסרי־חוליות
)30 .סוג, מין )31 .ילקוט)33 .
מצבה )34 .צמח בושם ריחני )35 .חולה
אנוש :״שכיב 36 .מילת תנאי)37 .
כלי לגריפת אשפה )38 .רחוב בנידיורק,
בו נמצאת הבורסה )39 .שהה לילה)41 .
זרם, נמשך והלך )42 .פן )43 .טבעת
ברזל באפה של בהמה )44 ,ערפד)46 .
מבני נוח )47 .אל שמש יווני )50 .בה
ישבו בני־ישראל במצרים )51 .יציב,
תמידי )53 .עולם, תבל )54 .מנעול)55 .
חי יותר מכל אדם )57 .דורון, מתת.
)58 טמפו )60 .ענן )61 .מאצבעות היד.
)64 מלו ארמי )66 .מראשי סינדיקט ה פשע,
נמצא בארץ )67 .מאבות האומה.

)1דרגה בצה״ל (ר״ת) )2 .קיבוץ בדרום
הארץ )3 .ירק מאכל )4 .נמצא )5 .אבי
אבנר )6 .קבוצה, חבורה )7 .בו מייצרים
יין )8 .אלוף בצה״ל )11 .תורת התפתחות
העובר )13 .הוטמן, הוסתר )14 .כינוי
לארץ־ישראל )16 .עשיית טובות לזולת.
)18 אבן יקרה )20 .מערב )21 .ניצל
מהמבול )22 .שאינו סמיך )24 .מזכיר
האו״ם הראשון )26 .לאום )28 .מהעמים
שישבו בארץ בימי יהושע )29 .שם מת
אהרון הכהן )31 .נתינת כסף מרצון טוב
למטרה ציבורית )32 .אבי לבן )40 .מוסר
השכל של משל )43 .שולט )45 .פניית
כבוד פולנית )46 .שבעה ימין )47 .צורח
התיישבות חקלאית )49 .גיל חופה)51 .
ידית )52 .משא כבד )55 .משעשע)56 .
אחד השרים )58 .מכינויי האלהים)59 .
צבע בהיר )62 .דרגה בצה״ל (ר״ת))63 .
ללא הכרעה (כתיבת חסר) )65 .קידומת
לשמות אצולה בצרפת )66 .אותו משתיל
פרופסור לוי.

חשבץ 7$$ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעז־רתן
של פעולות חיבור, חיסור כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

חשודים אברהם, ערוד, שטנגר ומשאד
יש טביעות אצבעות — אבל של מישהו אחר

4 7ר ¥

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת. ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה :
״חשבץ 1768״ ,הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון — .28.7.1971
בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה פרסי ספרים.

היה מישהו מהנוכחים זקוק להסבר. הו פעתם
של ארבעת הצעירים, מזויינים ב־תת־מיקלעים
עוזי כשפניהם מכוסים גרבי
ניילון, דיברה בעד עצמה. היריה שנפ לטה
מלועו של אחד הכלים, כאשר אחד
הלקוחות, חייל צעיר, לא נטה להישמע
להוראות השודדים — הדגישה סופית את
רצינות התמונה.
חמש דקות בלבד לאחר שהופיעו בפתח
הבנק, הסתלקו ארבעת השודדים במכונית
קונטסו! שחנתה בפתח הבנק —
יחד עם שללם, למעלה מ־ 30 אלף ל״י.
טביעות אצבעות. זריזות לא פחותה
גילתה, הפעם, גם משטרת ישראל.
24 שעות לאחר השוד, הביאו שוטרי
משטרת ראשון־לציון בפני שופט־השלום
התל־אביבי זלמן ליכטנשטיין ארבעה צעי-

נת הבגרות בתנ״ך. ביומיים שלפניה, יצא
עשן ממקום נוסף: מכל קווי הטלפונים
בבתים שבהם גרים שמיניסטים. השמועה
עברה כבזק: בתיכון עירוני י״א בתל-
אביב חולק, בטעות, לקראת המיבחן ב-
דיקדוק שהתקיים שלושה ימים לפני כן
— טופס המיבחן בתנ״ך. עד שהטופס נאסף
בחזרה, הספיקו הניבחנים לעיין בו,
למדו את השאלות. מפיצי השמועה ידעו
כמובן גם לספר מהן השאלות ש יינתנו
במיבחן.
אפשר לייחס זאת רק לעצביהם המעורערים
של השמיניסטים, באותם ימים
הרי־גורל, שאכן נמצאו ביניהם כאלה
שהאמינו לצ׳יזבאט, הופיעו לבחינה ב־תנ״ך
כשהם מוכנים לשאלות שקיבלו בטלפון,
הופתעו במיקצת לגלות שלא היו
דובים ולא יער.
ה עו ל ם הז ה 1768

האמריקאים לא יודעים מה לעשות אי-
תנו. אנחנו משגעים להם את השכל.
ארבע שנים הם חיכו בסבלנות, עד
שהמצרים תפסו שרק אמריקה יכולה ל החזיר
להם את סיני, תמורת תשלום, כמו בן.
התשלום היה חידוש היחסים עם אר־צות־הברית
וצימצום השפעתה של ברית־המועצות
באיזור. בסדר. המצרים נכנעו,
ואפילו התחילו לשלם מקדמות. שרים פרו-
סובייטים, שהואשמו בנסיון־הפיכה־כביכול
נעצרו, רוג׳ויס התקבל באהבה — הכל היה
מוכן לביצוע העיסקה, ופתאום הישראלים
הנחמדים התחילו להתחצף.
הם לא מוכנים לקבל את הצעת רוג׳רם
כלשונה. הם מוכנים עקרונית לסגת מ התעלה,
אבל צעד אחד קטן, ומבלי להב טיח
מתי ואם בכלל תבוא אחריו נסיגה
נוספת. על שארם־אל-שייך והכביש המק שר
אותו לאילת בכלל אין מה לדבר.
ראיתם חוצפה של עם עיקש ושתלטן?
אמריקה מדברת אלינו בטובות, מענ קים,
מטוסים — זה לא עוזר. היא מאיימת
עלינו בברוגז ואמבר־גו
— אנחנו לא נב הלים.
לא תמכרו או תנו
בזול, אנחנו אומ רים.
תמורת הצעד
הראשון בתוכנית הנסיגה
אנחנו רוצים
כך וכך. תמורת הצעד
הצעד השני — כך
וכך, ועל הצעד השלישי,
נדבר כשיגיע הזמן לזה.
לא רוצים? לא צריך!
המצב כפי שהוא די מוצא חן בעינינו.
מבחינתנו הוא יכול להימשך כך לנצח.
לא רוצים לסגת מהשטחים — תעשו לנו
משהו!
לא תשלחו לנו פאנטומים? לא רוצים
לשמוע על הצעות ההסדר שלכם, ולא רו צים
לראות את סיסקו. אין לנו זמן
בשבילו.
מה תעשו לנו? תפקירו אותנו בידי
הרוסים? ומה יהיה בבחירות? אתם חוש בים
שהיהודים ישתקו? הם יצביעו בשביל
מי שיבטיח לתמוך בישראל. חוץ מזה,
מה ייצא לכם אם הרוסים טפו־טפו־טפו
יכבשו את ישראל? אתם חושבים שזה
יגביר את השפעתכם במיזרח התיכון?
אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפ קיר
אותנו. אתם מוכרחים לתמוך בנו.
אין לכם ברירה. אז בבקשה — בלי קונצים:
פאנטומים על השולחן ! אחרת אנחנו
לא אחראים בעד מעשינו.
אתם הרי יודעים שאנחנו קצת לא נור מאלים.
על מצדה שמעתם? את התרגיל
של שמשון ראיתם בסרט של ססיל־בי-
דד,־מיל? את הלהיט ״תמות נפשי עם
פלישתים״ ,שסיים את מיצעד הפיזמונים

באשקלון, אתם מכירים? אז בבקשה —
לא להרגיז אותנו, אם אתם לא רוצים
שנסבך אותכה במלחמה אטומית עם ברית*
המועצות, ואם אין לכם חשק שהחורבן
שלנו יעיק על מצפונכם עד סוף הדורות.
אז יאללה, בלי הרבה דיבורים ! פאנטומים,
או שאנחנו קופצים מהחלון.
אתם צריכים להבין דבר פשוט, אנחנו
אומרים לאמריקאים. המטרות שלכם ושלנו
אינן זהות. אתם מעוניינים להתפייס עם
הערבים על חשבוננו. זה מובן. מבחינתכם
— העסק משתלם. תעלה פתוחה, סילוק
הרוסים מהאיזור, נפט־שמפט — יש לכם
מספיק סיבות למכור אותנו. אנחנו גם
מבינים שאין לכם שום חשק להישאר
תקועים איתנו, כבעלי-הברית היחידים ש לכם
במזרח התיכון. זה מתקבל על הדעת.
אתם מוכנים לדפוק אותנו מדי פעם בפעם,
כשאתם עוברים בסביבה, אבל חתו נה
קאתולית — מה פתאום?! חסר חתיכות
יפות ועשירות באיזור? כל דפיקה
שלהן — שווה זהב.
ולנו, אנחנו אומ רים,
העסק הזה לא
משתלם. היום הער בים
מוכנים להיכנס
איתכם למיטה תמו רת
נסיגה קלה, והב טחה
לנסיגה יותר
רצינית. מחר, כשני-
סוג מכל השטחים, כ־שתתרגלו
לחיים הטזבים במזרח התיכון,
כשלא תוכלו לוותר על התענוגות שהער בים
יספקו לכם — הם עלולים להעלות
את המחיר ולבקש שתחזירו אותנו לגבולות
החלוקה ובשלב הבא, מי יודע? אולי
הם יבקשו שתקבלו שניים־שלושה מיליון
מהגרים יהודים מהמזרח התיכון,
והסידור הזה, רבותי, לא כל־כך מוצא
חן בעינינו. אנחנו רוצים חתונה כדת
וכדין. אנחנו לא נסכים לפלירטים שלכם
עם הערבים. יש גבול למתירנות! אתם
רוצים לבלות במזרח התיכון? בבקשה.
אבל — רק איתנו!
אז למה שנעזור לכם לחזר אחרי הער בים?
למה שנתמוך ביוזמות השלום של כם?
זה לא משתלם לנו. אנחנו הרי
מכירים אתכם. אתם תנצלו אותנו, ובסוף
תזרקו אותנו. זה לא כדאי. אם אתם לא
רוצים להתחתן איתנו מרצון — נתחתן
איתכם בכוח. אתם לא תשתחררו מאיתנו
בקלות. יש לנו פטנטים, כמו שכבר רמזנו.
אם הדיבורים, השיכנועים והחנדאלך לא
יעזרו — אנחנו קופצים לנהר, ונראה
אתכם לא מצילים אותנו. זה יעלה לכם
ביוקר. אתם תצאו מהדעת מיסורי המצפון
בלבד. ההיסטוריה לא תסלח לכם את
הפשע הזה. אתם עוד תצטערו!

המוות הוא

עסס

טוב

כבר מזמן רציתי להגיד במה מילים על העסק הנהדר הזח ששמו מודעות־אבל.
כולנו מעקמים קצת את האף כשאנחנו שומעים על סופר, שהתעשר מעריכת
אלבום לזכר הנופלים, או על פיזמונאי ששירו על חובש, מפקד, או סתם חייל שנפל,
הפן ללהיט. הסלידה׳ שלנו אולי אינה מוצדקת, אבל אפשר להבין אותה.
משונה שעד עכשיו לא שמעתי ולא קראתי דבר על התופעה המחליאה והנפוצה
של התעשרות והפקת הנאה ממודעות״אבל. קודם בל נהנים מהעסק הזה העיתונים.
מודעת״אבל ממוצעת, עולה לאדם ב״ 120ל״י במזומן (לפי 22ל״י האינטש).
שום עיתון אינו נוהג לתת הנחות בשטח זה, גם אם נושא המודעה הוא חייל
שזבה במותו לצל״ש. המחיר עבור מודעה של השתתפות בצער ההורים השכולים,
אשר בנם נפל בעת מילוי תפקידו, הוא במו המחיר עבור מודעת חתונה או בר־מצווה.
מבחינת העיתון, מסווגות בל המודעות האלה כמודעות ״משפחתיות״.
לעומת זאת מודעה מיסחרית עולה למפרסם 13 וחצי ל״י האינטש, באשראי
של כחצי שנח. הסיבות לבך, בפי שהסביר לי פירסומאי ותיק בשמא לאקוניות,
פשוטות ( :א) מי שבא למסור מודעת״אבל, לא נוהג לעמוד על המקח( .ב) אדם
המודיע על אביו שנפטר או בנו שנפל, נחשב למפרסם חד־פעמי. זאת אומרת: אין
להניח שהוא ימסור עוד מודעה בזו לעיתון, בגלל ההנחה שקיבל, או השרות האדיב
שניתן לו. ומכיוון שכך צריך להוציא מהאיש את המכסימום.
האם מישהו שאל פעם בקול רם מה זכותם של התנים, של זובחי״המתים האלה,
להפקיע מחירים ולהתעשר ממודעות־אבל ז האם מישהו שאל פעם למה בכלל
מפרסמים עתונים מודעות אבל ! תגידו: זו אינפורמציה שהעיתון חייב לקורא?
שימסור את זה באינפורמציה, שאחרי הכל, רק עבורה מובן הקורא לשלם את דמי
העיתון. ולמה שרק העתונים יתעשרו ממודעות־אבל ז למה שהרדיו לא יפרסם אותן
תמורת תשלום ז ולמה שתיאטרון, לפני הרמת המסך או בהפסקה, לא ימסור
לקהל הודעות-אבל תמורת תשלום המקובל בעיתונים ז הרעיון לא פחות מזעזע
מאשר פירסום מודעות אבל ליד מודעות א.ב.ג ,.פוטו״ברנר, ונעלי מיקולינסקי.
ועכשיו במה מילים על האנשים המוסרים מודעות־אבל לפירסום. גם הם נהנים
מהעסק. רבים מהם, למרבה הזוועה, מנצלים את ההזדמנות בדי לפרסם את עסקיהם
ומפעליהם. בצערו של חבר״כנסת אשר שיכל את בנו משתתפים בין היתר: הארגון
למען המשפחה, מנב״ל אוטוקרס, פירסום קורן בע״מ ו״בזר השטיחים״ של מר
אדוניהו אשר.
במודעות אחרות, שפורסמו לפני שבוע, לזכר חיילים שניספו, מצאתי את המיס־עלים
הבאים: קופת מלווה וחסכון לעולי עיראק, חברות ״ברזברין״ ,״אמניר״,
״חוגלה״ ,״ספרה״ (תעשיית נייר) ו״שפיר״ (תעשיית קרטון ונייר בע״ט).
אני לא מבין איך אנשים אינם מתביישים לנצל אסון לפירסום מיפעליהם
ומוצריהם. האם המיפעל לממתקים או לגרביים מביע את צערו, או האנשים
שעומדים בראשם ז למה שלא יפרסמו האנשים ההגונים האלה מודעות אישיות,
גם אם מס״ההבנסה לא יכיר בזה בהוצאה לצרבי פרסום !
אך אפילו הרעיון הפשוט הזה מעורר בי סלידה. אדם הרוצה להביע את צערו
והשתתפותו באבל ישלח מיברק או יכתוב מכתב אישי (בכתב-יד, ולא על נייר
החברה) למשפחה השכולה. ואם הוא מרגיש את עצמו קרוב וידיד למשפחה
השכולה, יטריח את עצמו ויביע להם תנחומים בעל־פה. ההכרזה הראוותנית
הזאת ברבים על השתתפות בצערו של איש־ציבור, יש בה טעם לפגם, ומידה לא
מעטה של התהדרות ופירסום אישי.
מודעת האבל היחידה שיש לה מקום, לדעתי, בעיתונות, היא זו אשר בה
מודיעה המשפחה ברבים על האסון שפקד אותה. מודעה כזו היא בבחינת אינפורמציה
המכוונת לקרובים, ידידים ומכרים בדי שאלה, המבקשים להביע את השתתפותם
באבל המשפחה, יובלו לעשות זאת בטאקט, ומבלי לנצל את ההזדמנות לפירסום
אישי ולפירסום עסקיהם. ומודעה בזו חייבים העתונים לפרסם, אם לא בתשלום
סמלי, הרי לפחות לפי התעריף הנהוג לגבי מודעות מיסחריות. ניצול אסונה של
משפחה לסחיטת מחירים מופקעים (שאין להם כל הצדקה אובייקטיבית) — זו
שפלות ופשע, שאפילו אנשי המאפייה והעולם התחתון היו מתביישים בו .״העולם
הזה״ ,אגב, אינו מפרסם עקרונית מודעות״אבל.

תשונה לקוראים בענ״ן אנין!

מסתורי הצנזורה
אולי מישהו מוכן להסביר לי למה ה־צנזורה
לא התירה את פירסום שמותיהם
של החללים באסון המסוק? העתונים, ש-
פירסמו את הידיעה, לא הביאו שום נימוקים
להחלטה תמוהה זו, וכמובן שלא
טרחו להגיב עליה.
אני שובר לעצמי את הראש, ואני
לא מצליח להעלות נימוק אחד שיצדיק
נסיון מגוחך זה להעלים אינפורמציה מ ידיעת
הציבור. למוראל זה ודאי לא עוזר.
עד עכשיו נהוג היה לפרסם את שמותיהם
של חיילים שנפלו בקרבות, ושניספו באסונות,
כמו אילת, דקר וההתפוצצות ב אילת,
ופתאום מדיניות חדשה, המשאירה
פתח לשאלות רבות. אולי היתד, כאן
חבלה? אולי המסוק הופל באש האוייב?
אולי היו שם יותר מעשרה חיילים? אולי
החיילים לא היו ישראליים? אולי היו אלה
משקיפים אמריקאיים? מי יודע מה קרה

לו היו מפרסמים את שמות ההרוגים,
לא היה מקום להשערות ספקולטיביות.
שלא לדבר כבר על הסבל המיותר, ה נגרם
להורים השכולים. מאחר ואנחנו לא

פגיעה בחוק בטחון המדינה. שכן לא
צריך להיות מרגל־גאון כדי להשיג תוך
שתי דקות את שמות ההרוגים. די לפתוח
עתון ולקרוא את מודעות־האבל, שפורסמו
בו יום אחרי האסון. אם עורכי העתונים

שוכנעו על-ידי דובר צה״ל, בדבר הסכנה
הצפוייה למדינה (או אולי לשבויים שלנו
במצריים) עקב פירסום שמות חללי האסון
— למה התירו העורכים האחראים האלה
את פירסום שמותיהם במודעות האבל?

יודעים את שמות החללים, אנחנו עלולים
לפגוש את הוריהם ברחוב ולשאול בתום־לב
מה שלום הבן שלהם, מה השובב כותב מה צבא,
מתי הוא יבוא לביקור, ומה התוכ ניות
שלו לעתיד.
ההורים האומללים, אם הם רוצים להיות
אזרחים טובים וממושמעים, חייבים להע מיד
פנים כאילו דבר לא קרה שכן לספר
את האמת למכרים, לידידים, לחנווני ול חזר,
שימשיך להביא מכתבים, הוא בבחי נת
גילוי סודות המדינה. מצב מביך. מי
יוכל להאשים אדם בחוסר טאקט ובגסות-
רוח, אם יצלצל למשפחה, ומבלי לדעת
על האסון שקרה להם יבקש להודיע לבן
(ההרוג) שהוא מוזמן לחתונה, או לאיזו
מסיבה עליזה?
אם הנימוק הוא בטחוני, אם, נניח, שר־הבטחון
אינו מעוניין ששמות ההרוגים
יגיעו לידיעת האוייב משום הסכנה הכרו כה
בכך לבטחון המדינה — כי אז יש
להאשים את עורכי העתונים, את המש פחות
השכולות, את קרוביהם ומכריהם,
בעבירה חמורה על חוקי הצנזורה וב
אני
מסרב לרדת לרמתו האינטלקטו אלית
של מר אבידן, ולתרום על-ידי כך
לפירסום סרטונו החובבני־עד־כדי־שיעמום
״מין״ .היצירה המגוחכת שלו לא ״הוז מנה
לפטיבל קאן, בעוד שסרטים ישר אליים
אחרים נדחו,״ כפי שהוא טוען.
הסרטון שלו התקבל בסך הכל בפסטיבל
״הבמאים״ שם, וגם זה, אני חוזר ומכ ריז,
בזכות העובדה שסרטונו נפסל כאן
על-ידי הצנזורה. שום מברקים, אותם
יסחוט אבידן ממנהלי הפסטיבל, לא יעזרו

לא טענתי בשום מקום שניהלתי שיחה
פרטית עם אותו מנהל. את הדברים האלה
שמעתי מפיו לא אחת, כאשר ניסה להסביר
לקהל למה הוקרנו שם יצירות־נפל,
הדומות לפג הפילמאי של אבידן. ואם
לא די בכך, שמעו את הדברים האלה מפי
המנהל שני ישראלים, אשר בשיחה פר טית
שאלו אותו למה נכלל ״מין״ בפס טיבל.
כל סרט, הוא אמר, שנפסל בארץ
מוצאו, ובעיקר סרט ראשון של במאי,
מוקרן על ידינו. זה חלק ממדיניות פס־טיבאל
הבמאים.

על התשפוכת האינפנטילית, אותה פירסם
אבידן בעתון־הנוער ״להיטוך, לא אגיב.
התנגדתי לפירסום הרשימה בשבועון הזה
בגלל רמתה העלובה, שאינה חורגת מ־
״קריאה בשמות״ של ילד מופרע. כדי
לענות לו בלשונו ו״לקרוא לו שמות״,
מבלי לנמק אותם, הייתי נאלץ, בסופו
של דבר, להגיע ל״קאקא־פישה־תחת״ ,ואת
התענוג המפוקפק הזה אני רוצה למנוע
מכם.
אגב, זו איננה הרשימה הראשונה של
אבידן, שהיה לי ״האומץ״ לפסול. ב״צפור
הנפש״ פסלתי לו לא אחת רשימות מתחכמות,
פסבדו־הגותיות, שלא התאימו
אפילו לרמת העתון הבלתי־רציני ההוא.
כל זה לא שייך, כמובן, ליופיו של
אבידן. אני חושב שיש לו גוף משגע׳
ואילו נתקבלה הצעתו של אורי אבנר׳
בכנסת בענין ההומוסכסואלים ...מי יודע?..
מי יודע אם הייתי יכול לעמוד מול
קסמיו הפיסיים אותם ניסה אבידן למכוו
בסרטונטונו ״מין״ .די! ובזה אני מוריז
את המים על הפרשה.

שני מרצי

יש לקרוא לחן פעולות גמול — מאחר
שההוראה של תגמול היא חיובית ולא
שלילית כגמול) ולבסוף צמצמו את מס פר
הפעולות שנחקרו ל־. 19
מטרת הבדיקה לא היתה לתהות על
המניעים שהביאו לפעולות התגמול, אלא
לבדוק את מידת האפקטיביות של מבצ עים
אלה לפי המטרות המוצהרות מחד
ולפי האפקטים שהושגו מאידך.
~אחת השאלות שהציבו לעצמם שני ה מרצים
במאמר היתה: באיזו מידה היו
לפעולות התגמול פונקציות לטנטיות, שה־דוקטרינה
אינה מפרשת אותן?
בנקודה זו העלו עליהם מחברי המאמר
את זעמה של הביקורת הדייניסטית. היה
זה משום שמבקריהם לא הבינו את מש מעות
המושג ״פונקציה לטנטית,״ זיהו
אותה עם מונח שונה לחלוטין כמו ״כוונה
נסתרת.״
למעשה יש הבדל קיצוני בין שני המו נחים.
כוונה נסתרת מצביעה על מניע מו דע׳
הקיים אצל מבצע פעולה מסויימת,
שהוא מסווה אותו במניעים אחרים מדומים.
פונקציה לטנטית, היא מטרה מסד
יימת החבויה או הכרוכה בפעולה, מבלי

צעירי במדעי״
המדינה

פירסמו מתקר
שגר לסערת

רוחות
ד״ר שלמה א ה רונ סון

ד״ר דן הורוביץ

אישום נורא היו הו השבוע ב ארץ, בעיקבות פיר ש ם מדעי:
חיילי צודל נשלחו למות בגלל חשבונות ושיקולים מפלגתיים!

לחול לאו״ג א!

ה1הול להד*],ים

בנוסח אחיד ובסיגנון דומה פרץ השבוע

זעמם של פרשנים בכירים בעתונות ה ישראלית,
נגד נסיון לבדוק ולהעריך את
האפקטיביות של מדיניות פעולות התג מול
הישראלית.
״הטוען בי פעולות התגמול לא נועדו
אך ורק, כפי שמקובל לחשוב, להשיג
יעדים צבאיים, איסטרטגיים ומדיניים, לו קח
על עצמו אחריות שאין חמורה ממנה
בישראל,״ כתב ישעיהו בן־פורת בידיעות
אחרונות ,״הרי זה כאילו טען שצה״ל יצא
להרוג, וחיילי צה״ל נפגעו ונהרגו, למען
סיפוק צרכים, פעמים מפוקפקים ביותר,
של, העליתה הפוליטית׳ הישראלית.״
״המחקר אומר,״ כתב יואל מרקום ב-
הארץ ,״שחיילים ישראליים נשלחו לה רוג,
ובמקרים מסויימים להיפגע ולהיהרג,
גם לצורך שמירת מוראל הצבא והאוכלו־סיה
-לצורך ניסוי הצבא בשדה, לסיפוק
צרכי, העליתה הפוליטית׳ כמכשיר במאבק
הפנימי של עמדות במדיניות החוץ היש*
ראלית׳ כאמצעי מיקוח במשחק הרכש
וכדי לספק מעצמות המעוניינות בהעסקת
הערבים בזירה הישראלית ...אלה האש מות
חמורות מאוד ...משום שיושבים כאן
אנשים שבניהם נהרגו, נפצעו ונשארו
נכים כתוצאה מפעולות אלה.״

רא ש הגנב
* 1 1 1צ | שער העולם הזה אחרי
ן * 11י | פעולת התגמול בזזוסאן,
בספטמבר ,1956 כשיחידה גדולה של צה״ל
תקפה תחנת משטרה ירדנית בשיפולי הרי
* חברון. פעולה זו נערכה ימים מספר אחר
תקיפה ירדנית של משתתפי כנס ארניאו־ן
לוגי שנערך ברמת־רחל, ליד ירושלים.

ך 1אכמקרה היו ראשוני הנזעקים, ש /יצאו
בשצף קצף נגד ביקורת פעולות
התגמול, אותם עתונאים הידועים משכבר
הימים כשופרותיו של משה דיין בעתונות
הישראלית. שכן, משה דיין היה אבי האסכולה
והאידיאולוגיה של פעולות התג מול.
כל נסיון למתוח ביקורת על פעולות
התגמול, כמוהו כנסיון למתוח ביקורת על
דייו.

לרוע המזל לא נועד המחקר, שעורר
את זעמם של חסידי דיין, למתוח ביקורת
על פעולות התגמול. הוא לא ייחם כלל
למולידי ומבצעי פעולות התגמול את ה כוונות
שהמבקרים מצאו בו.
היה זה מקרה קלאסי בו התאמת הפסוק
:״על ראש הגנב בוער הכובע.״

שהיא מודעת מראש למבצעי הפעולה.
אפשר להביא לכך כמה דוגמאות:
• אם אומרים, למשל, שפונקציה לטג־טית
של פעולה ממשלתית מסויימת עונה
על הצרכים של מוראל הציבור, אין פי רוש
הדבר שהממשלה החליטה בי מוראל
הציבור ייפגע אם לא תיעשה הפעולה.
הכוונה היא לכך שהפעולה מילאה תפקיד
כזה, של העלאת מוראל הציבור, גם
מבלי שהפעולה יועדה לכך מראש.
• אם קבוצה של אנשי מדע מארצות־שונות
מחליטה לערוך סימפוזיון מדעי
דווקא בפאריס, ניתן לומר שהפונקציה
הלטנטית של סימפוזיון זה היא האפש רות
לבלות בלילות במועדוני־הלילה של
פאריס. אבל אפילו חשבו על כך משתתפי
הסימפוזיון בסתר ליבם, אין פירוש הדבר
שבאו לכנס, משום שרצו לבקר במו עדוני
הלילה בפאריס.
• הפונקציה הלטנטית של ביקורו ה צפוי
של הנשיא ניכסון בסין, תהיה הש פעה
על סיכוייו להיבחר מחדש כנשיא.

אין כוונות
נסתרות
ץ ורם הסערה המחודשת סביב
^ פעולות התגמול, שקבעו פרק חשוב
בתולדות היחסים בין ישראל לארצות
ערב, היה מאמר שפירסמו שני אנשי מדע
ישראליים צעירים, בחוברת הראשונה של
מדינה ומימשל, בטאון תלמידי החוג
למדע־המדינה באוניברסיטה העברית ב ירושלים.
המאמר,
הנקרא בשם איסטרטגיה של
תגמול מבוקר — הדוגמא הישראלית,
נכתב בידי הד״ר שלמה אהרונסון, מרצה
למדע המדינה ומי שמשמש לעיתים גם
כפרשן מדיני בשידורי־ישראל, ובידי הד״ר
דן (״דינדוש״) הורוביץ, מרצה בחוגים
לסוציולוגיה ומדעי המדינה, שהוא בנו
של נגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ.
אחרי פעולת התגמול על נמל-התעופה
בביירות, שגרמה למעשה לאמברגו הכללי
על ייצוא נשק מצרפת לישראל, התנהל
ויכוח בישראל על מידת האפקטיביות של
פעולות התגמול, מבחינת היחס בין התו צאות
שהיו צריכות להשיג לבין מה ש הושג
באמת.
בעקבות ויכוח זה החלו אהרונסון והורו ביץ
לבדוק את ההיסטוריה של פעולות
התגמול הישראליות. הם החלו בבדיקת
כ־ 80 פעולות־תגמול (שמבחינה לשונית

קלקיליה

פעולת התגמול בקלקיליה,
באוקטובר
, 1951 גרמה דווקא לירידת מוראל ביישוב
!ישראלי, בשל האבידות הכבדות שספג
!ה״ל בפשיטה זו. פעולה זו, האחרונה לפני
זיבצע סיני, סללה את הדרו למלחמת קדש.

אבל מגוחך יהיה לטעון כי ניכסון נוסע
להיפגש עם צ׳ראן־ליי רק כדי שיוכל
להבחר שנית כנשיא ארצות־הברית.
במאמרם קבעו אהרונסון והורוביץ ברורות
:״מטרות לטנטיות אינן מבוטאות
בפומבי, אין תמיד הסכמה לגביהן בקרב
קובעי המדיניות, ולעיתים אין הן מודעות
כלל״.

שיקולים של

תחרות פוליטית
** ל סמך בדיקת רקע פעולות־התג־
? מול שנבדקו והאירועים הפוליטיים
והאחרים שקדמו להם ובאו בעקבותיהם,
קבעו שני המרצים את הפונקציות ד.לטנ־טיות
הבאות של פעולות התגמול :
.בנסיבות בהן חששה ישראל מלחץ
פוליטי של המעצמות לשינוי הסטטום־קוו,
היתה לפעולות התגמול גם פונקציה של
יצירת אווירה שבה יעדיפו המעצמות ל בסוף,
שלא לעורר כלבים ישנים ולוותר
על יוזמות מדיניות שישראל חששה מהן.
בנסיבות אחרות היה בהחרפת המתיחות
בגמרה מסויימת גם משום שרות ליחסי
החוץ של ישראל עם מעצמה שעמדה
בקונפליקט עם הלאומיות הערבית ואשר
יכלה לספק נשק לישראל.
• היו תקופות שבהן סברו קובעי המ דיניות
הישראלית, או חלק מהם, כי צפו־ייה
בעתיד הלא רחוק התמודדות צבאית
עם הערבים ביוזמה ערבית, וכי הזמן
פועל לטובת הערבים. בנסיבות אלה
היו שסברו כי עדיפה התנגשות מוקדמת
יותר ולפיכך רצוי שהערבים יפתחו בה
בקרוב. במצב זה יכלה היתר, האסטרטגיה
של הרתעה מבוקרת לשמש מכשיר ל־אסקלציה.

הצורך בכוננות מבצעית של ה צבא
הישראלי העלה את החשיבות של
מבחנים מעשיים בשדה, כגורם התורם
להשגת יתרון איכותי של צה״ל לעומת
היתרון הכמותי הערבי. יתר על כן :
השפעת ההישגים הצבאיים במסגרת פעו לות
התגמול אפשר היה לראות גורם של
העלאת מורל בצה״ל וגורם של טיפוח רוח
ד,גייס של יחידות מסויימות, אשר הת מחו
בפעולות אלו וקבעו סטנדרטים גבוהים
של לחימה לצבא כולו.
• כתוצאה מן ההתגרות הערבית מתעורר
צורך פנימי בתגובה, אשר מצידה
עוררה את דעת הקהל הישראלית. התעו ררות
זו יוצרת לחץ לתגובה על כל גרוי,
שאינה עולה תמיד בקנה אחד עם מבחן
האפקטיביות בהקשר של מניעה והרתעה.
הרקע ההיסטורי המיוחד של ישראל וה־משקע
האמוציונאלי של תושביה, אשר
ביקשו לראות בתקומתה השתחררות סו פית
ממצב שבו היו היהודים חסרי מגן,
הגבירו את הלחץ להשיב מנה אחת אפיים
על כל התגרות ערבית. על כך נוספו
שיקולים של תחרות פוליטית פנימית במי שור
האישי והבין־מפלגתי.

״חוג בית
בדבגוך
^ אור קביעות אלה של ד,פונק-
/ציות הלטנטיות, ניתחו מחברי המאמר
קבוצה נבחרת של פעולות תגמול. כך
למשל, נותחה פעולת התגמול של פי
צוץ הבארות בלבנון באוקטובר ,1965
שזכתה בשעתווו לכינוי ״חוג בית בלבנון.׳
הגירוי היחיד — פעולת חבלנים
מעבר לגבול הלבנוני ופגיעה באובייקטים
אזרחיים ישראליים.
מצב מדיני פנימי -ערב בחירות
בישראל. טענות כי הפעולה הושפעה מ שיקולי
בחירות בהקשר ההתמודדות בין
ראש הממשלה אשכול לבין מפלגת בן־
גורית—דיין (רפ״י) .טענות אלה מוכח שות
על ידי אשכול בישיבת הממשלה
אחרי הפעולה.

מוראל צה״ל
בין מדינות ערב ובתוכן -נסיון
-רגיל.

מצד אירגוני המחבלים להרחיב את תחומי

פעילותם גם לגבול הלבנוני—ישראלי.

אופן קבלת ההחלטה
אובייקט — אזרחי לבנוני.
סדר בוהות -קטן.
חריגות -אין.
אפקט ותוצאה: הבעת הפתעה ב -רגיל.

ארצות
המערב נוכח פעולתה של ישראל
כנגד לבנון הפרו־מערבית. תגובה סוביי טית
חריפה. רגיעה יחסית של פעילות
חבלנים משטח לבנון.
אחרי שניתחו בצורה כזו 19 פעולות
תגמול, הכלילו אהרונסון והורוביץ ב סיכום
מאמרם את המסקנות הבאות על
האפקטיביות של הפונקציות הלטנטיות של
פעולות התגמול:
<• התערבות ישראלית יעילה ביחסים
בין ארצות־ערב, בהעדרה של המערכת
הדיפלומאטית הנורמאלית. מאידך גרמו
פעולות תגמול מסויימות להתקרבות בין
מדינות ערב, להחרפת התחרות האנטי-
ישראלית ועודדו אווירה של אסקלציה,
בעיקר ערב מלחמת ששת הימים.

שעה שכיהן כשר הבטחון ב־ , 1954 פעו לות
תגמול הרפתקניות כדי למצוא־חן
בעיני קציני צד,״ל. מה שמותר היה לומר
על לבון, אסור כנראה לומר על דוד בן-
גוריון, דיין, אשכול, או גולדה.
טענותיהם העיקריות של מבקרי מא מרם
של אהרונסון והורוביץ, מתיחסות
להיעדר הביסוס הממוסמך לקביעותיהם.
טען ישעיהו בן־פורת :״מלבד ספרים ו־עתונים
ישנים, לא עמד לרשותם שום
מקור חסוי, שום מיסמך שישפוך אור על
פעולות התגמול הנסקרות, שום פרוטו קול
של דיונים והחלטות בדרג המדינז
או הצבאי.״ התלונן מרקום :״הם לא
הסתמכו על דוקומנטים אוטנטיים.״ בני מוקים
אלה ניסו אנשי דיין לשלול את
ערכו המדעי של המאמר.
אין דבר מגוחך יותר מטענה זו. אפילו
אם יצא מישהו מתוך הנחה שפעולת
עזה בפברואר 1955 נועדה לסלול את הדרו
לשובו של בן־גוריון לראשות הממ שלה,
האם קיים באיזה שהוא מקום מיס-
מך או פרוטוקול של ישיבה בו נאמר:
״אנו מתכוונים בפעולה זו לסלק את שרת

עוסקים במחקרים של מדיניות סין וב פרשנות
פומבית של מדיניותה, מבלי ש יהיה
קיים בידם אף מיסמך אוטנטי אחד,
ובכל זאת אין מסקנותיהם מופרכות.
לעומת זאת, מסמכי הפנטאגון המת פרסמים
עתה בארצות־הברית, אינם מגלים
שום דבר חדש שלא היה ידוע קודם ולא
נכתב בצורה זו או אחרת בעתונות הא מריקאית,
על ידי אנשים שלא היתד, להם
גישה למיסמכים. פירסום המיסמכים רק
נותן אישור כתוב למה שהוסק קודם לכן
על סמך ניתוחים מדעיים ללא מיסמכים.
הרבה מצמוון ר ע
1א רק אנשי מדעי-ד,מדינה, אלא
/אפילו עתונאים ופרשנים, הבאים ל העריך
מהלכים מדיניים, מקבלים כמובן
מאליו שבכל מהלך מדיני יש חישובים
שאינה מתפרסמים, כמו חישובי מדיניות-
פנים, או חישובים מפלגתיים.

• במישור הישראלי־ערבי מילאו פעולות
התגמול את תפקידן בדרך כלל ויצרו
שסתום בטחון שמנע צורך במלחמה מל אה,
איפשרו לישראל להגיב תמיד על
הגרוי הערבי בכל מקום שבחרה ונתנו
לאוכלוסייה הישראלית סיפוק. הן עודדו
טיפוח קונסנזוס חברתי כללי בישראל,
טיפחו את ההזדהות למדינה, סייעו ל-
אינטגרצייה החברתית וביטאו את אווירת
המצור עם סבלי הזדהות. כן קבעו סטנדרטים
של לחימה.

^!22£!2מן ם^ע
ליונים]1יצי

• כלפי העלית הפוליטית הישראלית:
הפעולות חיזקו לרוב את עמדתה הציבו רית
אך היו כאלה שגרמו לבומראנג-
אפקט, כמו פעולת סמוע, והביאו לדכאון
ציבורי. לעיתים העדר פעולות תגמול במקרים
מסויימים גרם גם הוא ביקורת על
ההנהגה הציבורית ודכאון ציבורי מסוג
אחר.
• ביחס שבין ״ניצים״ ל״יונים״ :קשה
להעריך את האפקטיביות של פעולות
התגמול כלפי כל אחד מהם מבחינתו אבל
בדרך כלל אפשר להבחין בשלוש תקופות:
לפני מבצע סיני סייעו פעולות התגמול
לניצים שביקשו התמודדות קרובה עם מצ רים
ובדרך אגב היו בעלי אוריינטצייה
פוליטית אירופית. בתקופה זו היתד, ה־בעייה
חריפה במיוחד כאשר מנגנוני קבי עת
המדיניות (ראש הממשלה שרת ושר
הבטחון לבון) לא היו קבועים ועצם קבלת
ההחלטה והויכוח על האפקט שלה היד,
נושא למאבק של סיעות פוליטיות.
בתקופות שלאחר מכן, בשובו של בן-
גוריון, בזמנו של אשכול ועתה בתקופתה
של הגברת מאיר, נתמסד מנגנון קבלת
ההחלטות ושאלת הערכת האפקט היתד,
נושא לדיון ממוסד בממשלה רחבה, על
פי קונסנזוס המקובל במידה ניכרת על

הכל•
מאידך גיסא הוסיפו להתקיים גם ב תקופות
הללו קבוצות שניתן לכנות אותן
בפשטנות ״ניצים״ ו״יונים״ בממשלה ו בקרב
העלית הפוליטית כולה והללו הו סיפו
להעריך את האפקט המשוער של
פעולות התגמול על פי השקפותיהם הבסיסיות
הללו. לעיתים קרובות גרמה הש קפת
עולם יונית לשימוש בפעולות התג מול
מסוג מסויים כדי למנוע הרחבת
הקונפליקט, או כדי למנוע פעולת תגמול
רחבה יותר שתגרום אסקלצייה — דוגמת
פעולות חיל האוויר הישראלי או פעולות
שריון נגד ציוד ההטייה הסורי בתקופת
אשכול.

״אין

דוקומנטים ;

ץ ה היה המאמר שעורר את זעמם
( של אנשי דיין, ששכחו כי בשיאה
של פרשה לבון נד , 1961 היו הם הראשונים
שהטיחו בלבון האשמות כאילו אישר,

חייל ישראלי בפעולת תגמור כקלרן יליה
בשביל מה יצא לקרבי
ולמנות את ביג׳י כראש־ממשלה, אבל
לציבור נומר שהפעולה נעשתה כתגובה
על תליית שני יהודים בקהיר.״
היסטוריונים יכולים לחכות עד שיפתחו
ארכיונים ויחשפו מיסמכים, שישפכו אור
חדש על מאורעות שארעו בעבר רחוק.
אנשים העוסקים במדעי־מדינה סבורים כי
אינם רשאים להשאיר רק לעתונאים את
העיסוק והשיפוט במאורעות העבר הק רוב.
הם עוסקים בהם בכלים של ניתוח
מדעי על סמך החומר המצוי. כך מקובל
בכל העולם. הרבה מומחים אקדמאיים

והנה, מה שברור ומקובל לגבי כל
העולם, אסור שיהיה קיים לגבי מדינאי 1
ישראל. רק הם, לפי גירסת אלד, שיצאו 1
להגנתם, נקיים מכל חשד של הכללת חישובים
אישיים ומפלגתיים בהחלטות מדי־ 1 ן ניות או צבאיות.
הרגישות המופרזת שגילו תומכי דיין 1
בעקבות פירסום המאמר על פעולות התג־ !
מול, שיותר משהו בא לבקר ולהעריך
הוא בא לנתח, מעידה — חוץ מבורות 1
וייחום משמעות בלתי נכונה למושג ״סוד ן
קציה לטנטית״ — גם על הרבה מצפון רע) .

אד אביבי קורא בפני הזוג הצעיר את ה

אל החונה

המתופף משה בראש, לאחריו אלי אביבי עם הכי-
תובה, אחריהם השושבינים הנושאים את החופה, עם
החתן והכלה בתווך. ולאחריה — כל קהל הסקרנים והחוגגים הרב, במופע היפי.

ן־י ינו הוא שמה של עיירה אמרי תושבים, מיעוטת קטנה קאית הדומה
לאלפי ערים קטנות דרומיות.
חוץ מבדבר אחד: ברינו, אפשר להת

גרש
יותר מהר מאשר בכל מקום אחר
בארה״ב. ועובדה זו, הצליחה להפוך את
רינו לאחת הערים המפורסמות ביותר
באמריקה ובעולם, כאשר המושג, גירושי
רינו׳ נחשב לנכס צאן ברזל של הסלנג
האמריקאי.
רינו עצמה — על רקע חוקי הגירושין
הקפדניים הקיימים ברוב המדינות והע רים
של ארה״ב — הפכה לעיר תיירות
ממדרגה ראשונה, אשר רוב תושביה
חיים מן ה,קייטנים׳ המבקרים בה.

מ ש קי ע ה —
ל ח תונ ה
ידו היו מקיימים מקום כמו ריבו
בישראל — אין ספק שבתי המלון
שלו היו מתמלאים במהירות. אבל בארץ
— שלא כמו באמריקה, בה קל להתחתן
וקשה להתגרש — דרוש גם מקום מסוג
אחר. מקום שבו אפשר להתחתן במ הירות.
ומקום
זה — לידיעת כל המעונייניט/ות
— קיים. הוא ניקרא — אם לא ניחשתם
עד עכשיו — מדינת אכזיב, ובשבוע ש עבר,
בשעות בין הערביים של יום חמי שי
— התקיימה בו החתונה הראשונה.
הזוג המאושר — רותי כ״ץ 18 ומאיר
חקק ( )18 החליט על החתונה ערב לפני
שהתקיימה.
״היינו כולנו על החוף והבטנו על
השקיעה״ ,מספרת הכלה — שמיניסטית
יפהפיה, בעלת עיניים ירוקות, ועור שחום,
מרמת־גן, הלומדת לקראת הבגרות בביה״ס
רון .״זאת באמת היתר. שקיעה מיוחדת,
משהו שלא מן העולם הזה״ ,מוסיף ה שושבין,
יעקוב אנגלברג מתל־אביב.

__ בו רגני ם
הו פ כי ם ל הי פי ם

שושני] ,עיוומים

החתן והכלה, מחייכים באושר לאחר
הטקס, בחברת השושבינים הערומים.

ע 20

ב• ככה, על רקע השקיעה הנהדרת
( שלא מן העולם הזה וכמו כן על
רקע ההיכרות בת שלושת השבועות על
חוף הים המשגע, בין העתיקות, ובתוכו

ה \ 1ך * ך1
11 11 \ 11

והוות. שליט המדינה, אלי אביבי (מימין) עוזר לאחת מאורחות
ליזציה המחניקה. אורחים ואורחות אחרים מתקלפים בכו

:תונה, החתן שם טבעת״עסאצבע:הכלה, והזו! הנשוי חותם את הטכס בנשיקה

נשואי! אזוח״ם
נוסח אכזיב

של אחד המיבנים חסרי החשמל של אכ זיב,
צמחה ההחלטה הגורלית: להתחתן.
כאשר רותי ומאיר הגיעו לאכזיב —
שלושה שבועות קודם לכן, לא רק שלא
חשבו על חתונה, אלא אפילו לא הכירו
את המיועד/ת להיות בן/בת זוגס/תן.
מאיר, בחור שקט וסימפטי, הלומד שנה
ראשונה הנדסאות, שמע המון על המקום.
הוא אומנם שומר על מסגרת לימודים
וחברה חל־אביבית ממודעת — אבל תמיד
היו לו נטיות לחיים אחרים. נטיות אלה
הסתכמו עד עתה בגידול שיער וזקן.
כאשר הסתיימו בחינות השנה הראשונה,
הוא לא חיכה אף יום מיותר, ותפס את
הרכבת הראשונה לנהריה.
כאשר הגיע סוף סוף למקום חלומותיו
— התברר לו שהם קיימים במציאות.
במיוחד לאחר שמצא בו את נערת חלו־

:חתונה להתמזג בנוף: התפשטות מכבלי הציווי״
ת עצמם. למטה: החבורה החוגגת בדרכה לטקס.

החותמת :

צריך הרבה, מסתבר: שליט, פיסת קרקע,
וחותמת. כל זה, יש למדינת אכזיב.
מותיו. היא הגיעה ישר מרמת־גן, מבית
בורגני טיפוסי (האב — קבלן בנין) יחד
עם כמד, מחבריו של מאיר.

מי צריך
ר בני ם?

ני חי היום״ אומר מאיר לאחר
שלושה שבועות בלתי מאכזבים ב אכזיב
.״אם אני אוהב — אני אוהב
(המשך בעמוד )26

בונת ואש המדינה

אלי אביבי, ראש מדינת אכזיב, נותן
ברכתו לזוג הצעיר לאחר החופה :
״הלוואי שתצליחו הלילה״ ,אמר אלי בברכתו. תוצאות בירכתו — לא נודעו.

״הם קוראים אחרי יא עיני, יא רוחי,
ומעירים כל מיני הערות,״ מספרת סוהיר
— הדוגמנית המוסלמית הראשונה ביש ראל,
וילידת המקום הראשונה הלובשת
שורטס בעכו — ״אבל באמת, אני בכלל
לא נמשכת אחריהם. אני מחזיקה את ה ראש
למעלה, וממשיכה ללכת, כאילו שלא
שמעתי דבר. כי אצלי זה ככה, מילדות:
הגאווה זה הכי חשוב.״
והיה לה — מילדות — במה להתגאות:
בתו הבכורה — יש לה עוד שני
אחים ואחות צעירים ממנה, הלומדים ב תיכון
— של בעל אדמות אמיד מעכו,
היתה סוהיר שייכת תמיד לעילית החב רתית
של עכו הערבית.
״אבי לא עובד,״ היא מבהירה בהכרת
ערכה, המבוססת על סולם הערכים המקומי
,״יש לו אדמות, והוא מחכיר אותן.״

מ סו ר תיי ם,
אבל מוד רכי ם

ילדה מוסלמית:

סוהיר איברחים לפני שנים מספר,
כתלמידת כית־הספר התיכון ״טרה
סנטה״ .מאז, השתלבה בחברת שני
העמים המאכלסים את ארצה, מעריצה
את אום־כולתום — ואת יהורם גאון.
ך* אשר סוהיר איברהים ( 18 וחצי)
^ עוברת בשכונת מגוריה, בעכו העתי קה,
עם השיער הבלונדי הגולש עד ה ירכיים,
ומיכנסי השורטס האדומים — הנד

גיעים גם הם עד לאותו מקום בדיוק,
אבל מהכיוון ההפוך — אף אחד אינו
נשאר אדיש.
הג׳מעה, המתרכזים, כנהוג, בבתי הק פה,
מסירים את עיניהם מלוח השש-
בש, מפסיקים למצוץ את הנרגילה, ו נועצים
עיניים יוקדות ומהופנטות בפרח
המקומי המקסים העובר מולם.

!סיבה באומון:

^ ניגוד לתפיסה המסורתית בכל ה!
נוגע לריבוד חברתי-כלכלי, נחשבת
משפחת איברהים לאחת המודרניות בעכו.
האם, המגלה שמץ מרגליה וידיה —
וכמובן את פניה — בבגדים מודרניים,
הלבישה תמיד את בתה הבכורה ״כמו
יהודיה״ .אביה דאג ללימודיה העל־יסו־דיים
בבית־הספר טרה־סנטה הנוצרי, שבו
קיבלה סוהיר תעודת בגרות.
דודתה — שאצלה מתגוררת סוהיר מאז
היותה בת — 16 העמידה לרשותה חדר
ענק, מלא בציורי פרסקו נדירים על ה-
תיקרה ועל הקירות — הנחשב למפואר
ביותר בעכו העתיקה :״תמיד היה לי
כל מה שרציתי,״ מספרת בת האצילים
המודרנית.
וכאשר רצתה, לפני מיספר חודשים, להירשם
לבית-הספר לדוגמנות של מוע דון
לאשה — קיבלה, כמו תמיד, את
מלוא התמיכה. גם הכספית .״זה עלה
לנו, יחד עם המלתחה, והנסיעות לתל-
אביב — יותר מ־ 2000ל״י,״ אומרת דודתה
הדוברת ערבית ואנגלית .״אבל סוהיר
רצתה — אז נתנו לה. לא איכפת לנו

הכסף. איכפת לנו מה שמדברים. תמיד
דיברו על סוהיר. היא בחורה יפה מאוד.
והיא מתלבשת אחרת מכל החברות שלה.
אבל עכשיו — עם המכנסיים הקצרים
האלה, ועם הדוגמנות — מדברים עליה
יותר מדי. אני סותמת לי את האוזניים
חזק חזק, בשביל לא לשמוע מה שמדברים
עליה השכנים והמכרים.״

חדר מגוריה המלכותי של סוהיר, בנית דודתה
המפואר, שם היא גרה. על הקיר: ציור פרסקו
נדיר המראה צבאים ומפל מים ביער. בתמונה משמאל: סוהיר בסיום קורס הדוגמנות.

לסוהיר לא איכפת. בת הטובים העדינה
והמפונקת יודעת בדיוק מה
שהיא רוצה — ואוהבת לעשות רק את
זה :״יכול להיות שאני אמשיך ללמוד,
בירושלים או באמריקה, כמו שהורי רו
צים.
אבל בינתיים אני מקווה מאוד ש אצליח
בתור דוגמנית. ברור שזה חשוב
מאוד איר מתחילים. כשרואים דוגמנית
מפורסמת — כמו קארין, למשל, שהיתה
המורה שלי — זה נראה יפה מאוד. אבל

שהיו הזוהות מציגה את הזוג
הראשון של שורטס בעכו הערבית
אני לא יודעת איך היא התחילה. לי —
זה חשוב מאוד להתחיל בדרך הנכונה.״
מה שמדברים עליה ברחוב הערבי —
פחות חשוב לה .״שידברו,״ היא אומרת.
״הם לא רגילים לראות בחורה שהולכת
לים בחלוק־מגבת, ולובשת ביקיני. אני
חושבת שאני הערביה היחידה בעכו, ואולי
גם לא רק בעכו, שלובשת שורטס. ברור
שדברים כאלה מעוררים דיבורים. בהת חלה,
כשרציתי לקנות שורטס, הורי התנגדו.
ישבתי ודיברתי איתם, והצלחתי
לשכנע אותם שזה בסדר. בסוף הם הס כימו,
אבל אמי אמרה: תלבשי את ה שורטס
רק כשאת בחיפה. כאן, בעיר

העתיקה, זח יותר מדי. את תהיי היחידה.״

גוועלד! רחצה
ב חו ףהכרמל
^ כל אני אמרתי לה: אמא, להיפך.
אם אלבש את השורטס רק בחיפה,
יחשבו שאני עושה דברים בלי ידיעתכם. זה
יוריד מן הכבוד שלי, ויוריד מן הכבוד
שלכם. יותר טוב שאצא עם זה מן הבית
שאף אחד לא יוכל להגיד שאני עושה
דברים בלי ידיעתכם.׳״

11171ך 11״ 111 גברי עבו אמם מסוגלים עדיין להתייחס בשלווה לבת״האצולה
11 111 / 1 1 ,,המקומית, המנתצת מסורת בת אלפי שנים בעוברה ברחובות
העיר במיניכנס אדומים, החושפים את רגליה, כששערה הבלונדי משתפך על גדותיו.

ב מי סג ד
ישן וחדש:

הדוגמנית בת עפו הראשונה בהיסטוריה מציגה ביקיני מודרני
על קו. הרקע בן אלפי השנים של נמל הדייגים של עכו.
למטה: סוהיר על החוף. היא מעדיפה להתרחץ בחוף הכרמל, עם ידידותיה היהודיות.

גם שאר חדברים שסוחיר עושח —
כמו בילויים בחיפה ,״אבל רק במ קומות
טובים, שלא כל אחד מן חרחוב
בא אליהם,״ או רחצה בחוף הכרמל עם
החברות היהודיות מהבנק שבו חיא עו־

בדת, או משחק בבאולינג, ואפילו פגישות
עם מכרים יהודים — כל אלה נעשים
בידיעתם המלאה של ההורים.
״הורי מאוד מרוצים ממני,״ אומרת סו-
היר .״הם יודעים שתמיד אגלה להם
כל דבר שקורה לי, אפילו אם הוא יהיה
הכי גרוע. אני שונאת לשקר. אם יש בי נינו
חילוקי דעות — אנחנו מתווכחים.
או שאני מצליחה לשכנע אותם, או שהם
מצליחים לשכנע אותי. אבל אף פעם
אנחנו לא רבים.״
סוהיר מודה, שבין הערבים קשה לה
למצוא חברים או חברות. שתי החברות
הערביות היחידות שלה — לומדות ב אוניברסיטה
.״עם האחרות — אני לא
מסתדרת. יש להן מנטליות אחרת לגמרי,״
היא אומרת. הנערות הישראליות — בבנק
ובקורס לדוגמנות — מוצאוודהן בעיניה
יותר .״אני מרגישה יותר נוח בחברתן.״
ומה יקרה אם תרגיש יותר בנות בחב רתו
של צעיר יהודי?
״הרבה מתחילים איתי,״ אומרת הדוגמ נית
מעיר המיסגדים .״על חוף הים
למשל: החברות הערביות שלי לובשות
בגד-ים סגור, ומתרחצות במקום שאף אחד
לא רואה אותן. אותי זה מצחיק. אני נו סעת
עד לחוף הכרמל, כדי להיות איפה
שיש חברה נחמדה. מתחילים איתי שם
הרבה. אני פשוט מתחמקת בעדינות. אבל
אם מישהו שיתחיל איתי ככה בים ימצא
חן בעיני -אני אדבר איתו, ואשמח
להיפגש איאו.
״אבל עד היום — זה עוד לא קרה.״

8 8 9אלרום 1

(המשך מעמוד )11

הממוקם על גבעות, הנשקפות א!ז
הם אד הבוספורוס.
״מיד נתנו הוראה לערוך חיפושים
מדוקדקים מבית לבית ליד שני אתרים
אלה. אבל החיפושים לא העלו דבר.״
מישהו מבין צוות החוקרים, גילה מוצא־פר
קאגלאר, הציע לפענח את הסימן ה שני
כרמז, באמצעותו ניסה אלרום לומר
שהוא נמצא בין שני אתרים ידועים. מכיון
שחלקה האירופאי של איסטנבול, בו הת גורר
אלמם ובו נחטף, נחצה לשניים על
ידי מיפרץ קרן הזהב, שמעליו מחוברת
העיר בגשרים גדולים, הציע אותו חוקר
לפרש את הסימן כאילו נמצא אלרום ב־איזוד
בו מתחברים שני חלקי העיר, או
על קרן הזהב עצמה. גם באיזורים אלה
נערכו חיפושים קפדניים שלא העלו דבר.

פתרון אחרי המוות
מרות זזכשלונות בפיענוח הצופן
/החבוי במכתבו של אלרום, לא נואשו
חוקרי משטרת איסטנבול. לדברי מפקד
המשטרה הם פנו אז לדיפלומט הישראלי
מצירות ישראל בתורכיה, ראובן בן־אלי־עזר,
הראו לו את העתק המכתב, כדי
לנסות ולבדוק אם לא חבויה במכתב איזו
אות בעברית או רמז שניתן לפענחו רק
בעברית מתוך האותיות הלטיניות.
בן־אליעזר, שאינו מומחה בפיענוח פת־בי־יד,
לא מצא שום סימן במכתב, אבל
החליט להעבירו לישראל כדי שהמכתב
יבדק על-ידי מומחים ישראליים. מומ חי
הבטחון הישראליים הצטרפו אז גם
הם לנסיון לפענח את הצופן החבוי ב מכתב,
אבל הם לא הצליחו לעשות זאת
לפני שנמצאה גוויתו של אלמם.

רק אחרי מציאת תנופה יכלו
החוקרים, התורכים והישראלים
כאחד, לייסר את עצמם. לאחר
מעשה, נראה פתרון התעלומה באמצעות
המפתח ששלח אלרום,
פשוט ביותר ומוכן מאליו.
מסתבר ששני הסימנים במכתבו של
אלרום היו תדריך מדוייק כיצד להגיע
למקום בו הוחזק.
באמצעות הסימן האחד, זה של הקשת
המכניסה מילים נוספות לתוך משפט, ני סה
אלמם לומר :״אני נמצא בין בית
מגורי לבין בית הקונסוליה הישראלית״.
זה היה המקום המדוייק בו מצאו את גופתו:
בהמאראט אפרטימני, בשלושת רבעי
הדרך בין ביתו של אלרום ליד מלון
הילטון, לבין בית הקונסוליה הישראלית.

הסימן השני נועד לציין את
הדיר שיש לעשות מביתו של אל־רום,
המקום בו נחטן ,5עד לבית
בו הוא מוחזק. סימן המחיקה מסמן
את הדרו בצורה זו: לכו ישר, עשו
תפנית שמאלה, אחר־כך עשו תפנית
לימין ושוב תפנית לשמאל.
זוהי בדיוק הדרך שיש לעשות מביתו
של אלרום עד להמאראט אפרטימני.

זכרון מתור תחושה
ך* סימן דמוי סמל הדולר לא היה
1 1רמז למשהו אמריקאי, אלא תיאור
הדרך שיש לעשות כדי להגיע למקום
שביו של אלרום. כיצד יכול היה החטוף
לדעת היכן הוא נמצאו
התשובה לכך אינה כה מסובכת, כפי
שניתן לחשוב ממבט ראשון. אחרי ש חטפוהו
מביתו, הוכנס אלמם בידי חוט־פיו
למכונית גנובה מדגם אנאדול, בה
הוסע למקום שביו.
גם אם לא ראה את הדרך כיוון שעיניו
כוסו, הדי בגלל המרחק הקצר של ה נסיעה,
כמה מאות מטרים בסך הכל, ש הכיל
רק שתי פניות, יכול היה אלרום
לזכור בדיוק, מתוך תחושה, מה היו ה פניות
שעשתה המכונית עד שנעצרה.

לרוע המזל היה אפרים אלרום
הרכה יותר פיקח וערמומי מהחוקרים
שקיבלו את השדר הסודי שלו.
הוא הצליח להערים על חוטפיו
ולהעכיר תיאור מדוייק של הדרו־אל
מקום הימצאו. חוקריו, התורכים
והישראלים, לא הצליחו ככף.
על בשלונם שילם אררוס בחייו.

,הרגשת בחושן־^מישהו במיטה;.4,חשבת• שז הבע לי ו הורד תי המכנסים. האיוו

דקאתחו

0722 חתיהנים

ן * >שעה היתד! 6.30 בבוקר, כאשר
ן | אביבה עדני התעוררי משנתה.
מה שגרם לה להתעורר, היתד ההרגשה
המשונה שהיא לא לבדה במיטתה —
למרות שכאשר הלכה לישון, היתד.
דווקא כן לבדה שם.

־״על^החווייה הנדירה סיפרה
אביבה, רווקה כת 21 הגרה עם
הוריה כדירת־הקרקע כרהוב עין־
יעקוב 32 כתל־אכיב, כעת משפטו
של האורח שנטה ללון:

יחסים. אבל לא קרה לי שהוא נכנם
אלי למיטה עם מעיל וחגורה. אז ידעתי
שזה לא בעלי.

פתחתי את העיניים — וממש מישהו
שוכב על ידי. ידעתי שזה איש. לא
ייתכן שזה כלב או חתול. חשבתי שזה
בעלי. לא עלה בדעתי שמישהו אחר
יהיה.

ה״ת וועדת״

הוא לא שכב עלי. הוא שכב על־ידי
בצד, דבוק אלי. בגלל שחשבתי שזה בעלי,
הורדתי את מכנסי הפיג׳מה שלי .׳ואז
הרגשתי משהו רך עלי. הוא התחיל

ם א ת ג ל ^ היי ת ^ ביו לבלת.
/לא ידעתי מה יומי. הייתי כמו בהלם.
לא ידעתי מה לחשוב. לא אמרתי כלום,
אבל האיש הרגיש שאני יודעת שהוא

התעוררתי בערך ב־ 6.30 בבוקר. ראיתי
את הנאשם שוכב לצידי במיטה, מתחת
לשמיכה שלי. תיכף נגעתי בידי — מי
זה? הייתי המומה, לא ידעתי מה
לחשוב.
הרגשתי את ידו השמאלית על החזה
השמאלי שלי. הייתי לבושה מכנסי פי־ג׳מה,
ועל זה כותונת קצרה. לא לבשתי
חזייה. הרגשתי את היד שלו מתחת ל כותונת.
הוא נגע בגופי.
לא צעקתי כדי לא להעיר את אמי.
כשהוא הרגיש שאני התעוררתי, הוא
אמר לי :״ששש ...קחי עשר ל״י״ .הוא
הוציא ארנק חום. הייתי עדיין המומה,
אבל הסתכלתי בו בריכוז, ממש בעיניו,
כדי שאוכל לזהות אותו. תיכף אחרי זה
הוא ברח ויצא.
אמא שלי התעוררה גם כן, וראתה
אותו יוצא. היא אמרח לי :״מי זה, חבר
שלך ד׳ היא אשד לא בריאה בנפשה.
כעבור חצי שעה חזר אבא שלי מבית
הכנסת. כל בוקר הוא הולך להתפלל
בארבע, וחוזר בשבע בערך. כשהוא הולך,
הוא לא נועל את הדלת אחריו, כי המנעול
מקולקל. ככה הצליח להיכנס.
ברגע שאבא שלי חזר, פרצתי בבכי.
הייתי חייבת להתפרק. היו גם כמה
דברים אינטימיים שלא נעים לי להגיד.
האיש נכנס למיטה שלי לביוש בבגדים.
היו לו מכנסים וז׳קט שחורים. הייתי
כל־כך המומה מהדבר, שבבוקר, כש הלכתי
ברחוב, נתקעתי בעמוד ולא
יכולתי להמשיך ללפת.

״התשת משהו

מחרת בבוקר, רק קצת מוקדם
/יותר, עברה חווייה דומה על ברכה
מקרום.
כמנהגו, יצא בעלה, משה מקרום, את
ביתו, ברחוב יהודה החסיד 6בתל־אביב,
בחשכת הלילה. השעה היתד. שלוש
לפנות בוקר, ומשה פנה לחנותו הסמוכה,
כדי להכין את סחורתו — גרעינים ו מקלות
חומוס — לשעת הפתיחה.
מנומנמת, שמעה אשתו ברכה, כמדי
בוקר, כיצד סוגר בעלה מאחוריו בשקט
את הדלת, ואת צעדיו המתרחקים.
אלא שלא כמדי בוקר, חזר בעלה
הביתה, כעבור שעתיים.
או כך חיא חשבה בתחילה.

סיפרה כרבה עד הקורות אותה:
השעה היתה חמש, כשהרגשתי מישהו
על־ידי במיטה. אמרתי :״מי?״ הוא
אמר :״אני.״ אמדתי :״למה באת?״
חשבתי שזה בעלי. הוא אמר :״אני
עייף.״ הוא דיבר לאט לאט, בשקט, כדי
שהילדים לא יתעוררו.
הדירה שלנו היא חדר אחד. כל ה ילדים
ישנים אייתנו בחדר. הילדים הם
בני ,11 תשע ושלוש. לא ראיתי כשהוא
נכנס לחדר. הדבר הראשון שהרגשתי
כשהתעוררתי, זה שמישהו שוכב על ידי.

ךןעךןךן *בעקבותיו צעד התחליף מכרם התימנים,
1 ״1ו ^ 9 1ר | 1
עבר הרפתקאות סוערות לא פחות, באחד

הספרים המפורסמים בעולם, עקב נטייתו לחמם את מיטותיהן של נשים נשואות.
בתמונה זו מתון הספר ״דקאמרון״ ,מגלה אחת הנשים שכבש, קצת במאוחר, את
זהותו של הכובש שפעל בעלטה. בתמונה למעלה משמאל, גם היא מהספר: בעל שחזר
במפתיע הביתה, גרם לגיבור הלוהט לקפוץ דרך החלון, בלי עניבה—למזלו, לנהר למטח.
לבצע איתי מגע, במקום שמבצעים מגע.
כשהרגשתי את הדבר הרך הזה, ידעתי
תיכף שמשהו משונה. הרגשתי שזה לא
בעלי. מיששתי ביד אחורנית, והרגשתי
שהאיש מלובש. מיששתי חגורה, ומעיל.
קרה לי כבר פעם שבעלי חזר מהחנות
בערך בחמש בבוקר, ורצה לקיים איתי

לא בעלי. הוא קם והלך. ברגע שהוא
פתח את הדלת, הסתכלתי על הפנים
שלו. תיכף רציתי לראות מי זה. ראיתי
אותו, ואת לבושו.
חוץ ממה שדיברנו בהתחלה, לא די ברנו
יותר, אני והאיש, שום דבר. לא
אני ולא הוא.

ז ת חיל לבצע מגע את ואז הרגשת שז הדא בעלי.״
הדירה שלנו בקומת מרתף. יורדים
אליה בשתי מדרגות, אחרי שנכנסים ל חצר.
בעלי, כשהלך לעבודה, היד. סוגר
את הדלת, אבל לא נועל, כי אצלנו
הדלת נסגרת במנעול״תלייה, מבחוץ.
ברגע שהאיש הלך, קמתי ופתחתי את
הדלת. לא ראיתי אף אחד. לבשתי חלוק,
וגיגשתי לחנות של בעלי, לא רחוק
מהבית. סיפרתי לו. בעלי בא איתי
בחזרה, ויחד חיפשנו, אבל לא מצאנו אף
אחד. חזרנו לחנות, ונשארנו שם עד
שבע. הייתי רועדת, ולא יכולתי לזוז.
רק בשבע חזרתי, לראות מה עם הילדים.
כמו שעברתי ברחוב להיכנס לחצר
שלנו, ראיתי את האיש שהיה במיטה
שלי. זה היה הנאשם. הוא החזיק ביד
שטר של עשר ל״י ועשה לי תנועה שאני
אקח את זה. צעקתי והלכתי בחזרה ל בעלי,
לחנות. נתתי לבעלי תיאור של
האיש, ובאמת בעלי מצא אותו ברחוב,
על יד קולנוע עדן. הוא שלח לקרוא
לי לשם, ואני באתי. בעלי שאל אותי:
״זד?,״ אמרתי שכן.
עד כאן, סיפורה של ברכה.

ג נו במיסת הילדה
** משטרה הוזעקה, והגבר שעליו
1 1הצביעה ברכה מקרום נעצר. דקא־מדון
מכרם־התימנים זוהה כמנחם יעקובי
( ,)54 מרחוב איבן־גבירול בתל־אביב.
לאחר ששמעו את סיפור המעשה, הזעיקו
החוקרים גם את המתלוננת מהיום הקודם,
העמידו אותר, בפני מיסדר־זיהוי, שאלו
אותה אם היא רואה את האורח שלה
מליל אמש. היא הצביעה על אחד ה גברים
בשורה. היד זה מנחם יעקובי.
יעקובי הועמד לדין בבית-המשפט ה מחוזי
בתל־אביב, בפני השופטת הדסה
בן־עיתו, הואשם בכך שנהג לעקוב אחרי
גברים משכימי־קום, והיה מתגנב למיטות
נשותיהם, בהתחזותו כבעלן.
באותה הזדמנות, הואשם כבר יעקובי
גם בשתי התפרצויות ליליות נוספות. ה אחת,
כאשר לפני חמש שנים נכנס דרך
החלון, בארבע לפנות בוקר, לדירת מש פחת
דיין — ל א שר־הביטחון — וגנב
משם כשלושים ל״י. והשנייה — כאשר,
לפני כשש שנים, פרץ, שוב בסביבות
שלוש בבוקר, לדירת משפחת אהרון —
שוב דרך חלון — ונתפס על־ידי אבי
המשפחה, משה אהרון, בסמוך למיטת
הבת, זמירה, אז בת .17

שנים, וחזרתי לארץ, לאשתי והילדים
שלי. הגעתי לארץ ביום .24.12.70״
אני מסגד ופועל בניין במיקצועי, וקי בלתי
עבודה אצל עורך־דין יעקב הררי,
לעשות אצלו עבודת־טייחות בבית שלו
ביד־המעביר.
בבוקר יה־ 30 לדצמבר ירדתי לשבזי,
ששם אפשר למצוא תמיד פועלים, כדי
לקחת לי פועל לעזרה. פתאום, כמו שאני
מחפש פועל, בא אחד ואומר לי :״הי,
הי, גנב, גנב, עמוד עמוד.״ ראיתי אנשים
רצים אלי, ויתפסו אותי. זה היה לפני
קולנוע עדן .״תראה את התעודות שלך,״
אמר לי אחד. שאלו אותי אם אני יהודי
או ערבי .״אני יהודי,״ אמרתי. איך ש הוצאתי
את הארנק, להראות את התעודות
שלי, תפס לי אותו מישהו וחטף אותו.
ככה נשארתי שם אולי חצי שעה, עד
שבאה המשטרה ולקחה אותי.
הביאו אותי למשטרת הצפון. שם, ראה
אותי הקצין •קפלן המכובד, שמכיר אותי.
״הה, הה,״ הוא אמר ,״הנה בא בעל
החלומות הלזה.״ עניתי לו שלום בכל
זאת. גם לאויבים שלי אני אומר שלום.
עד כאן סיפורו של הנאשם.

אלמוני במיסה-גהשג״ם
נחם יעקוכי הכחיש כל ביקור
במיטותיהן של העדות. סניגורו,
עורך־הדין ישראל הייק, תקף את אמינות
מיסדר הזיהוי, בו נוכחו שישה גברים
— מהם חמישה אשכנזים, כשרק הנאשם

גם את סיפורה של העדה השנייה
תקף הסניגור .״סיפורה פנטסטי ו אבסורדי,״
טען .״לא ייתכן שברכה
מקרוס חשבה שבעלה התחפש עם בגדים,
חליפה, וכובע ונכנס כך למיטה. בנוסף,
כל אותו זמן, היו בחדר שלושת ילדיה
ממש לידה — והיא לא העירה אותם.
כנראה שמישהו ביקר אצלה באותו בוקר,
לפי הזמנתה — וייתכן שאחד הילדים
התעורר וראה אותו יוצא.״

״חמוו בקווס?״
^ ת גירסתו שדו, נוכח העדו־יות,
פיפר החשוד, תוך־ כדי
תיאור חי, ולעיתים משעשע למדי:
ביום שבו קרה המקרה הראשון, לא
הייתי אפילו ברחוב עין־יעקב, או במקום
אחר בכרם־התימנים. את העדה אביבה
עדני ראייתי בפעם הראשונה בחיי כש הביאו
אותי לחקירה במשטרה, אחרי
שתפסו אותי על־יד קולנוע עדן.
את החקירה ניהל רב־סמל יחזקאל
נחום. האיש הזה מסוכסך איתי מזמן.
לפני עשרים שנה היינו יחד בבית־ספר
לשוטרים, בקיבוץ אייל, ושם הסתכסכנו.
נחום היה צוחק עלי. היה אומר לי :
״מה מביא אחד כמוך, תימני־שחור־שכל־של־חמור,
לקורס?״ כשהיינו יוצאים ל שמירה,
בקורס, הייתי אני הולך בזחילה,
כדי שלא ייתקעו בי בדור. בגלל זה הוא
צחק עלי.

11111 \ 1 171 מנחם יעקובי, שנמצא
1111111111 אשם בכך כי עקב אח־רי
גברים משכימי־קום, מיהר להיכנס
למיטות נשותיהם, בהעמידו פנים כבעלן.
הוא בן העדה העדנית, דבר שהבליט
אותו בשורה.
הייק תקף גם את מהימנותה של אביבה
עדני, הצביעה על מחלות־נפש במש פחתה,
טען כי בעדותה במשטרה סיפרה
שיש לה חבר איתו היא מקיימת יחסי-
מין — דבר שאינו ידוע לאביה, שהעיד

העדה העידה שהגבר במיטתה דיבר
בשקט כדי שלא להעיר את הילדים. איך
הוא יכול היד לדעת שיש שם שלושה
ילדים ישנים? איך הוא יכול היה לדעת
שהבעל יוצא מדי בוקר בשלוש בלילה?
זה מוכרח היה להיות מישהו שמכיר את
המשפחה היטב.
״העדה גם העידה שהיא הסירה את!
מכנסיה בעצמה. למה? אפילו האמינה
שזה בעלה, הרי הוא אמר דק שהוא
עייף, ולא יותר. הסיפור אינו מתקבל על
הדעת״.
סיכם חסניגוד :״קשה לגבר זר,
להעמיד פני בעל — ביחוד בפני אשד.
הנשואה כבר 12 שנה. קשה לרמות אשד
במצב כזה.״

״קרה לכבר פע שבעל חזר מהחנות בחמשל פנו ת בו ק ר ורונה לק
חם איתי, אבללא קרה ל שהוא נכנס אל למיטה ע מעיל וחגורה.״
בגלל שאני לא הייתי מספיק מוכשר
להיות יומנאי, והוא התקבל להיות יומ־נאי,
אחרי הקודם, הוא היה מתגרה בי.
ככה יבהיר ריב בינינו. עשו לי כאן
הרבה עלילות.
אני חף מפשע מכל התיקים שהביאו
כאן. אחרי שנים פגשתי את גחום, ותמיד
הוא אמר לי :״אתה עוד תיפול בידיים
שלי.״

גנב ־ עצוו !
^ אשר תפשו אותי, הייתי שם
^ במקום כדי לחפש פועלים. חזרתי
לא מזמן מקנדה, הייתי שם בערך שש

כי לבתו אין, ולא היה, חבר קבוע. ל דברי
הסניגור, ידע הגבר, שנכנס ל מיטתה,
בדיוק את מועדי צאתו של האב
לבית הכנסת, וניצל זאת. אולם זה ל א
יכול היה להיות הנאשם, שחזר לפני
חמישה ימים בלבד מחו״ל. לאחר שהגבר
ביקר במיטתה ועזב, התעוררה אמה של
אביבה, טען הייק, ואביבה פחדה שהאמא
תגלה זאת לאבא, ולכן המציאה את
הסיפור בדבר אלמוני שנפל למיטתה
מהשמיים.
המקרה עס אביבה עדני אירע חמישה
ימים לאחר מכן.

האשד אשר על כס המשפט, השופטת
בן־עיתו, סברה אחרת.
״לגירסתו של הסניגור, בדבר מאהב
אלמוני, אין כל בסים בחומר הראיות,״
קבעה השבוע, כאשר נתנה את פסק-
הדין .״מעדותה של העדה בפני בית־המשפט,
ניכר כי נגרם לה סבל רב,
בהיותה נאלצת להעיד עדות כזו בפומבי.
היא עשתה רושם של אשה פרימיטיבית,
אכולת בושה וחרדה, ואיו להעלות על
הדעת כי המציאה את הסיפור.״
על עדותו של הנאשם, אמרה השו פטת
:״לא האמנתי לנאשם. עדותו היתד,
כה מוזרה, הן בצורתה והן בתוכנה, ש ׳
אפילו הסניגור לא ביקש שאאמין לה.״

בעקבות כך, החליטה בן־עיתו כי הוכח
אכן שהנאשם עשה עם ברכה מקרום
את מה שיוחס לו. השאלה היתד — על
איזה סעיף בחוק עבר, במעשהו זה?
גסיון לאינוס בתרמית, החליטה השו פטת
.״נכון שגברת מקרום הסכימה ל מעשהו
של הנאשם מתוך טעותה שלה,
בהיותה סבורה שזה בעלה,״ קבעה .״נכון
שצריך גם תרמית פוזיטיבית מצד הנאשם,
ואין להסתפק בטעותה של העדה.
אולם, בהתנהגותו, קשר עצמו הנאשם
לתרמית.
״שום אדם בר־דעת לא יכול היה
להניח שאשר נשואה ואם לילדים, ה מתעוררת
משנתה ומוצאת במיטתה גבר
זר, שאפילו את פניו אין היא יכולה
לדאות — תסכים ללא אומר ודברים
לבוא אייתו במגע מיני.

זעזוע קשה

קוו תו היחידה של הנאשם, מלכתו!
* 1חילה, יכלה להיות שיבצע את זממו
בטרם תתעורר האשה. אולם שיחק לו
מזלו, וכאשר האשה התעוררה, היא חש בה
שהוא בעלה בטעות. לא ייתכן
שהנאשם לא שם ליבו לטעותו זו, לאור
השיחה הקצרה והתנהגותה״.
המסקנה: הנאשם ידע שהאשה טועה
— וגיסה לנצל את טעותה :״לא ייתכן
שהנאשם האמין כי האשד יודעת את
האמת — ומסכימה לפעולותיו,״ קבעה
השופטת.
גם בעדותה של אביבה עדני נתנה ה שופטת
אמון מלא, דחתה את התיאוריה
של הסניגור.
בעקבות כך, היא מצאה את מנחם
יעקובי אשם בניסיון לאיגום בתרמית,
מעשה מגונה בכוח ,׳והתפרצות. כאשר
שלף התובע, עורך־הדין יצחק וינוגרד,
את גיליון ההרשעות של יעקובי, גילה
בי הורשע בעבר על מעשה מגונה ב קטין
— החליטה השופטת לשלוח את
האיש, שנטה ללון ללא הזמנה, לשנתיים
מאסר בפועל, ושנה נוספת על־תנאי.
״אם כי לא היה כאן שימוש בכוח,״
סיכמה ,״הרי שהעבירות חמורות. כאשר
אשד ישנה בביתה, ולפתע קורה לה מה
שקרה במיקרים שפורטו כאן — עלול
להיגרם לה זעזוע קשה.״

חתונה ב א כזי ב
(המשך מעמוד )21
היום. ואם אני רוצה להתחתן — זה צריך
גם כן להיות מייד. החיים קצרים. צריך
לעשות בדיוק כמו שמרגישים.
אלי אביבי. חושב בדיוק כמוהו .״אם
שני בני אדם, בוגרים ברוחם, רוצים ל התחתן
— למה שלא יעשו את זה ז מי
צריך את כל הפרוצדורות של הרבנים?
אולי הרבנים בעצמם. הם, בטח שלא
זקוקים לזה.״

״ב שביל מ ה
צריך משפחה? ״

וו ו

וויו

^ לי אכיכי חיתן אותם. הטקס נערך על
צוק סלע מעל הים, בנוכחות קהל
בן כמה מאות איש — ביניהם תיירים
שהגיעו במיקרה לאכזיב! קייטנים צרפתים
מכפר הנופש הסמוך של מועדון
הים התיכון, וביטניקים המתגוררים באכזיב.
המשפחה
— לא היתר, נוכחת :״לא הז מנו
אותם, וגם לא הודענו להם כלום,״
אמר החתן .״בשביל מה צריך משפחה?
מי מתחתן — אנחנו או הם?״
גם מזון לא היה. אבל הטקס — גם
בלי תוספות דתיות, משפחתיות וקולי-
נאריות — התנהל בדיוק לפי ההלכה.
לאחר ששיירת החוגגים עם המתופף משה,
בראש, השושבינים הנושאים את החופה
אחריו, וכל שאר המשתתפים, עם בלונים
ביד ובגדי-ים או חוף על הגוף, הגיעו
לצוק הסלע — יצר אלי אביבי את התק דים
הגורלי.

טבעת עור על
יד ענוג ה
וא עצמו — כשהוא נעזר בגלימה
\ 1שחורה, זר פרחים על הצוואר, וזר
קלוע על הראש בלבד — הצליח לחתן זוג
בישראל.
לאחר שחתם על הכתובה, לקח החתן
טבעת־עור — אותה הכינה הכלה בערב
הקודם — ושם אותה על אצבעה הענוגה
של המאושרת שלו.
לפי כללי ההלכה, טקס זה, שנערך
בנוכחות יותר משני עדים, ואשר בו
נאמרו המילים הרי את מקודשת לי תוך
כדי ענידת טבעת השווה יותר מפרוטה —
תופס.

ח תונ ה
א פי לו ל ב חו רי ם
לי אביבי מקווה, שעוד הרבה ז ד
גות בישראל יתפסו את זה, ויבואו
אליו כדי להתחתן .״אני מחתן כל אחד
— בלי לשאול שאלות. אפילו שתי
בחורות או שני בחורים. רק בעניין הגיל,
יש לי הסתייגות. חייב להיות גיל מיני מום.
בסך־הכל — אני מחליט. זוהי
המדינה שלי.״
עריכת טקסי נישואין היא רק שלב
ראשון בפעולותיה העצמאיות של המדי נה
החדשה .״יש לי עוד הרבה תוכניות.
יהיה כאן דואר. יהיה כסף מיוחד. ויהיו
גם גירושין — כמובן.״
אבל דייה לצרה בשעתה. הצרה העכ שווית,
אותה גילו עיניה של הכלה, בכמה
רגעי פיקחון מן השיכרון האכזיבי, היתה:
מה יגידו ההורים?
״אני כבר לא יודעת אם אני שמחה או
לא״ אמרה, כמה רגעים לאחר הטקס.
אבל הביטניקים של אכזיב היו שמחים
במקום כולם — ולעיני כולם. הם שרו
הארי קרישנה. עשו סימן וי בידיהם.
ואפילו הסירו כמה אביזרים המזכירים את
הציוויליזציה המתחתנת בעזרת רב, כמו
בגדים.
והכלה — כמו כל כלה — הלכה בעקבות
בעלה אל חדר הכלולות.
״זהו פלוס נוסף של אכזיב,״ אמר אביבי.
״אין פה בעייה של שיכון לזוגות צעי רים.״

אחרי
שכתבה זו היתה ככר
כדפוס, .הוצא צו־מניעה על־ידי
כית־המשפט, למניעת פירסום
העלול להכיא לזיהוי החתן
והכלה, שהם קטינים שטרם
הגיעו לגיל 18 שנה.

במדינה
הר שימה
ה מי ט מו רי ת
המיסמך עצמו היה תמים למדי: בסד־הכל,
היו בו שמותיהם, כתובותיהם, מספרי
הטלפון ושדה התמחותם של כחמי שים
עורכי־דין ישראלים. מידע גלוי ו תמים
לכל הדיעות.
המשמעות החמורה של המיסמך, היתה
בשימושו: המיסמך הוכן על-ידי שגרירות
ארצות־הברית בישראל, ונמסר לכל מש קיע
ואיש־עסקים אמריקאי שביקש לעשות
עסקים בארץ, להתקשר לשם כך עם
עורך־דין מקומי.
שלילת רישיון. כיצד זכו 50 עורכי-
הדין הללו להיכלל ברשימה הטובה?
לדברי מחלקת העיתונות של שגרירות
ארצות־הברית, על־ידי בקשה פשוטה :״כל
עורך־דין שבא אלינו ומבקש להיכלל בר שימה,
נכלל באורח אוטומאטי.״
אם אכן זה מה שקרה, הרי שאותם
עורכי־דין עברו על שורה של כללי האתיקה
המיקצועית של לשכת עורכי-הדין
— עבירות שהעונש עליהן נע מאזהרה
ונזיפה ועד להשעייה ואף שלילת רישיון*.
בין עורכי־הדין ששמם מופיע ברשימה:
יהושע רוטנשטרייך, ראש לישכת עורכי־הדין,
חברי הוועד המרכזי של הלישכה,
אריה ארזי ואהרון פולנסקי, וחברי בית־הדין
המשמעתי הארצי, יצחק הכהן, דוד
הרמן, ונפתלי ליפשיץ.
סירבתי. עורך־דיו רוטנשטרייך הגיב
על הרשימה בתדהמה :״זה לא ייתכן.
בלתי אפשרי,״ אמר .״לא ידעתי על קיום
רשימה כזו. לא ידעתי שאני מופיע בר שימה
כזו. לא ניהנתי מהרשימה. האתיקה
המיקצועית אוסרת זאת. פעם סיפר לי
שגריר של ארץ דרום־אמריקנית שהם
.עומדים להרכיב רשימה כזו, ושאל אותי
אם אני רוצה לראות אותה. סירבתי.
״כנראה שהם הרכיבו את הרשימה ב עצמם.
זה ודאי לא הוכן לבקשת עורכי-
הדין, אלא ביוזמת השגרירות. שמי לא
הוכנס לרשימה ביוזמתי.״
בתגובה להודעת דובר השגרירות, אמר
רוטגשטרייך :״הדבר בטח חדש ולא יודע.״
כתב העולם הזה :״אם יתברר שעורכי-
דין ישראלים פנו לשגרירות — תנקטו
באמצעים?״
רוטנשטרייך :״בוודאי, זאת עבירה חמו רה
ביותר.״

דקה אחרי נחיתת האונס. תמונה זו צולמה בידי אחד החיילים שהוטסו

במסוק מדגם בל בשעת מירדף אחרי חבלנים בערבה, אחרי שהמסוק נפל

על הקרקע כתוצאה מקילקול במנוע. הנפילה היתה מגובה של כ״ 300 מטר.
המסוק ניזוק, אבל החיילים והצוות לא נפגעו. מיד אחרי נחיתת האונס החל לרחף
מעליו לחיפוי המסוק השני מדגם בל שהשתתף במירדף. אי־הבהירות בתמונה נגרמה
מעל. המרחף המסוק כנפי שהקימו עצומים אבק
ענני
על״ידי

נכים
נ כי ם

סוג ב,
כשהצליח אברהם מנצורה 20 לאחר
מאמצים רבים, לרכוש לעצמו מכונית,
היה המאושר באדם. כי לגביו, מכונית
פירושה רגליים. כי שמואל מנצורה הוא
נפגע שיתוק-ילדים מילדות.
פנה מנצורה לסניף הירושלמי של חב רת
הביטוח אליהו, ביקש לבטח את ריכבו.
״אתה נכה צה״ל?״ נשאל. מנצורה השיב
בשלילה.
״אם כן, אין אנו יכולים לבטח את ה רכב
שלך. עליך לפנות לפול, החברה
המרכזית של חברות הביטוח. הם יבטחו
אותך.״
פנה מנצורה לפול — ושם התברר
לו שבמקום אלף ל״י לשנה, עליו לשלם
1700ל״י.
יחס מיוחד. שלמה אליהו, מנהל חב רת
הביטוח אליהו, אישר את סיפורו של
מנצורה. לדבריו, כל חברות הביטוח מפ נות
את נכי השיתוק לחברת הפול, מכיוון
שהסיכון עליהם גדול מדי.
אולם — רק את נכי שיתוק־ילדים. שכן
יש נכים — ויש נכים. לנכי צה״ל, הודה
אליהו, היחס שונה, והם אינם מתבקשים
לשלם יותר.
* תקנה )2( 7אוסרת על עורך־דין
לפרסם את מקום משרדו שלא בשלט או
בכרטיס־ביקור או בנייר־מכתביס רשמי;
תקנה זו אוסרת גם טל ייזום פרסומת עצמית
או תחרות בלתי הוגנת. תקנה 16
מפרטת שורת פעולות פירסומת אסורות.

* תמונה נדירה בה נראה מסוק מדגם סופרפרלון המסוגל לשאת מסע במישקל
£ £של כ־ 6טון, מרים בעזרת מנוף את המסוק מדגם בל, שמשקלו כשני טון,
ונושא אותו תוך בדי טיסה אל הבסיס. המסוק הגדול, מדגם סופרפרלון,

הוזעק למקום התאונה מיד אחרי נחיתת האונס, הרים את המסוק הפגוע.

שעה שהחיילים שהוטסו במסוק נערכו להגנה היקפית, החל צוות המסוק
שנפל אחרי תקלה להכשירו לקראת חילוץ. בעוד שניים מאנשי הצוות עוסקים
בפירוק הרוטור של המסוק, מריקים אחרים את מיכלי הדלק שלו. השלולית
הגדולה ליד המסוק נגרמה מהדלק השפוך. כל אותה עת מרחף המסוק השני בחיפוי.

* ס מסוק מדגם בל נושא את הרוטור שפורק מעל המסוק שנפל. בתוך ענן האבק
נראים מימין ומשמאל שני חיילים המחזיקים בחבלים את הרוטור המפורק,
שעה שהמסוק המרחף למעלה מרים, במיבצע הדורש דייקנות מירבית, את
הרוטור כדי לשאת אותו חזרה לבסיס ולאפשר לחלץ את המסוק הפגוע מהשטח.

תמונות אלה צולטו ב שט ח או״ב:

הנ7ס !71 שנפד־חיצל
למזלנו היינו עדיין בגובה מספיק כדי
שטייסי המסוק יוכלו לתמרן, בעזרת תרגילי
טיסה שנועדו לכך, שהפסוק יגלוש
וינחות נחיתודאונס ולא יצנח וייחבט
בקרקע.
״למרות זאת, כשנתקלנו בקרקע נח־בטנו
בחבטה עצומה. מיד קפצנו החוצה
ומיהרנו להתרחק מהמסוק. היה חשש
שמיכלי הדלק יבערו והמסוק יתפוצץ.
רק אחרי שהתברר כי כל דליקה לא

פרצה שם, חזרנו אל המסוק. הטייסים
.מיהרו להריק את מיכלי הדלק, ומסוק
נוסף שהיה עמנו במיבצע ריחף עלינו
כל הזמן לחיפוי.
״כאשר התברר לאנשים במסוק השני
כי נפלנו למעשה ולא נחתנו, הוזעקה
העזרה. תוך זמן קצר פורקו ׳להבי הרד
טור של המסוק, והורמו ממנו. מסוק מ דגם
סופרפרלון הגיע למקום, שילשל כב לים
לקשירת המסוק שנפגע ואחד כך
נשא אותו חזרה לבסיס.
״בינתיים הגיעו אלינו זחל׳׳מים בדרך
הקרקע. המשכנו במשימת המידדף אחרי
החבלנים, כאילו כלום לא קרה. מאז
הגעתי למסקנה שנפילה של מסוק
אינה בנפילה של מטוס. היא אינה חייבת
להסתיים דווקא באסון״.

חזרה הביתה. כך ראו החיילים שהשתתפו במירדף בערבה את המסוק בו
טסו כשהוא נישא באוויר בידי המסוק הגדול, מתרחק מהם, כשהוא ריק מנוסעים.
מיבצע החילוץ נמשך זמן קצר. אחרי חילוצו תוקן המסוק והוחזר לשימוש.
ף• ש גו עגוגינתה !המדינה כולה
^ את עשרת חיילי צה״ל שניספו בתאונת
המסוק שנפל לים ליד חוף סיני, יכלו
רק מעטים לתאר לעצמם מה פירושה
של !תאונת מסוק, שכן, תקלות הגורמות
לכך שמנועו של מסוק יפסיק לפעול
והוא יפול ממרומים, הן נדירות ביותר.
בין הבודדים שהתנסו בנסיון כזה בארץ,
היו חייליה של אחת מיחידות צה״ל,
שאחד מהם שיחזר תאונת מסוק שאיר עה
בשעתו בעת טיסה מבצעית.
סיפר האיש :״הדבר היה לפני חוד
שים
רבים. קיבלנו משימה מבצעית ב ערבה.
הוטל עלינו לרדוף אחרי חוליית
חבלנים שפעלה בערבה בשטח ישראל.
!תוך טיסה מעל קו הגבול —
— שמענו לפתע קול רעש מוזר
בחלק העליון של המסוק. מיד אחרי
זה התל המסוק לצנוח כלפי מטה, כאילו
הפסיק לפתע לטוס.
״קיבלנו הוראה מאנשי הצוות להיאחז
חזק בדפנות המסוק. הבננו מיד שחל
קלקול במנוע והוא הפסיק לפעול. אבל

בעת שהמסוקים (למעלה מימין) מתרחקים חזרה לעבר שטח ישראל, הגיעו
המשיכו יחד 1 למקום התאונה זחל״מים של צת״ל, שחילצו את נוסעי המסוק,
מסוק 2
עימם במירדף אחרי החבלנים. אף אחד מבין החיילים שהוטסו במסוק
לא נפגע, ורוב אנשי המסוק התייחסו אל הפרשה כאל הרפתקה משעשעת.
ושעת1 .

1427 ,

במדינה

שר האלכסנדר :

עסקים

..אני מייצגת את
אלת שלא נוח
ותם שנעשינו
רעם כוב ש!
מה עליז יותר מצהרי יום ו׳ ברחוב דיזנגוף? על הכביש
מתנדנדת לה עגלת אבטיחים, על המדרכה מתנדנדים להם
הקצרצרים של בנות ציון השזופות. שמש, קניות, פקקי־תנועה
וגלידות ספיישל.
והתיירת־זמרת־משוררת שרה אלכסנדר אינה נראית
מאושרת, ומה שיותר גרוע — היא גם לא מרוצה ביותר
מהנורמליזציה שירדה על תל־אביב:
״באתי למין ביקור־מישוש. כל תפוז מיפו מתגעגע למול קולות
שלו, ואחרי שנה בשוודיה, ושנתיים וחצי בפרים,
רציתי לראות אם אפשר לחזור לצנטריפוגה.
״והאמת היא שאני נמצאת בארץ רק שבועיים, ויש לי
הרגשה שקשה לי לעכל את האנשים. אני נפגשת עם כל
מיני שחקנים, עם זמרים, וגם עם אנשי בטחון ועוד כל מיני
פקידי מדינה ממסחר־ותעשיה, והם נותנים לי את ההרגשה
שחיים כאן במין טימטום־חושים, כאילו כבר פתרו את כל
בעיותיה של ישראל!
שרה אלכסנדר, שלפני מלחמת ששת הימים קראו לה
שרה שוב, בת־משק שעברה את הדרך הטיפוסית מלהקת
הנח״ל למועדון התיאטרון, לתל־אביב הקטנה ולשבעת הסינים,
חזרה לארץ אחרי ארבע שנים באירופה, כאשתו של
צלם־אמנות שוודי. במשך שנה היתד. בשוודיה, וכדבריה
״עשיתי כדים, ילדתי ילד, אבל כפי הנראה חיפשתי איזושהי
דרך לבטא את עצמי, בצורה שאהבתי, נגינה ושירה.
״לאט־לאט החלו לצאת ממני מלים ומנגינות, שהתגבשו
לשעה וחצי של תוכנית. כל מיני דברים, שירים מצחיקים,
משוגעים, או דברים כואבים שחשבתי כי יש לאומרם.״
וזה אולי הדבר הראשון שפגע בשרה, כשהחלה לקלוט
את צלילי ישראל בשנת . 1971 חבריה מיהרו לקחת אותה
לכל מקום שאפשר לשמוע בו זמרים ישראליים .״הייתי
בפסטיבל התנ״ך וקיבלתי זעזוע, כששמעתי את המנגינות
וכשראיתי את צורת ההופעה של הזמרים. ראיתי תוכנית
של מישהו שהערצתי פעם, קיבלתי בחילה ויצאתי באמצע.
באתי לאמרגן והצעתי לו את אחד משירי, והוא הגיב: זה
באמת רציני, אבל אולי יש לך איזה פיזמון?״
״אני לא יכולה להבין איד בארץ, שיש בה כל-כך הרבה
בעיות הזועקות לשמיים, לא נמצא להן אפילו הד חלוש
בשירים! נדמה כאילו גם הזמרים אטומים לחלוטין למה
שמתרחש פה ולמה שמתרחש בעולם. לאף אחד לא כואב
באמת, שמחר עלולה להיות מלחמה חדשה, שקיים מין יצור
שקוראים לו פלסטינאי. אני יצאתי לחו״ל אחרי אהוב־לבי,
ומצאתי את עצמי מודבקת ומוגדרת בתווית של אמנית
ישראלית החייבת להתמודד מדי יום ביומו עם הבעיות
אמנות אין קו ל
ואין ק שב
הצגתו של גיורא מדיין
יום האבא מתקרבת מאוד אל הבכורה,
שכן הגיעה תמונתה הראשונה של ה שחקנית
מרים גבריאלי בלבוש המופשט
שלה, לא על מירפסת ביתה, כי אם
על הבמה, כשהיא מסבירה לשתי גרושות
נוספות את הגיהינום ההדדי שלה ושל
בעלה לשעבר: קודם אני היכיתי אותו
בכל האביזרים הנשיים שהיו לי במיטבח
ובאמבטיה, ואחר־כך הוא החזיר לי במקלות
גולף ובנעלי-התעמלות !
לפזמונה של חווה אלכר־שטיין,
שוב אני כאן, יש בימים אלו
משמעות כפולה. בשיר זה היא פותחת
את חלקה השני של תוכנית־היחיד שלה,
שיצאה לחופשודמאונס בשל דימום חריף
במיתרי-הקול שתקף אותה בבוקר בהיר
אחד, סתם כך. השבוע חזרה לבימה.

כסף מ ת
במעגל סגור

זמרת אלכסנדר
שמאלית בישראל, אימפריאליסטית בפאריס
שכורכים אותם בהכרח עם כל ישראלי. ואילו כאן, חשבתי
שאגיע ישר לתוך כיבשן בוער, ושיצלו אותי בתוך המדורה
עצמה. במקום זאת, מצאתי שאננות ומשוררים בבית־הבראה.״
בארץ נשמעים דבריה של שרה כתרועת השמאל החדש,
ואילו בפריס רואים בה נציגה של הימין הקיצוני, פאשיס־טית
או, כמו שכינו אותה לא פעם במועדוני־סטודנטים :
״אימפריאליסטית מחורבנת״ .עיתון סקנדינבי שמאלני קיצוני,
שרצה להעליב אותה, כתב כותרת לביקורת על הו פעתה
:״שרה היא אתאיסטית, ולמרות זאת לא מוותרת
על שירי דת יהודיים!״
הופעותיה בעיר האוניברסיטה לונד, או בקריית האו ניברסיטה
בפרים, מלוות תמיד בעימותים חריפים.
״אני עולה לבמה בקנטינה, והאולם כולו מלא אל-פתח.
הקירות מכוסים פלאקאטים וסיסמאות, ואפשר לאתר בדיוק
את הספסלים שהם יושבים בהם. אני יודעת שיש לי עשר
דקות כדי לקבוע אם יהיו מוכנים לקבל אותי או לאו. אני
מנסה דרך השירים שלי שלא נוח לי להיות שייכת לעם כובש,
ואני רוצה להסביר שלכל צד יש אמת משלו.
״לפעמים אני מרגישה שיש כמה אנשים בכל האולם
השונא הזה, המוכנים לשמוע ולתת לי שאנס. ואז, אחרי
ההופעה, אנחנו נשארים, בעלי ואני, יחד עם כמה אנשים
כדי להתווכח, ובשביל אותם מעטים כדאי להסתכן בגידופים
ועלבונות. רק חבל שהמדינה לא מנסה להיעזר באומנים,
במקום בפוליטיקאים.״
שרה אינה משלה את עצמה שהדרך להידברות — קצרה.
היא מספרת על פגישתה עם מאונה סעודי, הערביה שניסתה
לרצוח את בן־גוריון באמסטרדם. השתיים התיידדו, ולמרות
זאת, אמרה לה סאונה :״היום אני מקשיבה לך, אבל מחר
אני אפוצץ את האווירון שלך כמו את כולם.״
אמנם, הדרך אינה קצרה, ואי־אפשר לעבור אותה בצעד
אחד או בפגישה אחת. אבל אין זו סיבה כדי לא להתחיל
ללכת בה׳ וכנראה קל יותר לדבר עם גיטרה ביד — העיקר:
להתחיל לדבר.

המעניין הוא שלפתע בקיץ האחרון
קרו תאונות־עבודה מסוג זה גם ל מו טי
פליי שר, שאיבד את קולו ! וליגאל
כ שן, שאחרי הו פעות
ממושכות עם
להקת פיקוד־צפון,
גילו רופאיו מין
יבלת שהתיישבה
מיתרי־גרונו. על וזה מעורר את ה מחשבה
הישנה ב דבר
טיפול סיכה
ורחיצה לכלי־הע-
בודה של הזמרים
הצעירים בארץ —
הגיע הזמן שהמטפלים
בהם ידאגו גם כ רנ ש טיין־ כ חן
לכד.
בין המעטים והספורים ה עוסקים
בטיפול בנושא זה: פיתוח קולה,
ובעיקר תורת-הדיבור, בולטת משכמה ומעלה
מ רי ם ב רנ ש טיין־ כ הן, אשר
חוגגת את יובל ה־ 50 להופעתה בתיאט רון,
השבוע, בפעלתנות מרובה: הצגת
בכורה בתיאטרון העירוני חיפה (אשת
הבן) ,והוצאת סיפרה כטיפה ביס. ואלו
רק שתי טיפות מן המרץ הבלתי־נדלה

של אמנית זו, אשר עוסקת גם בתירגום
ובימוי.
מיבצע מעניין מצפה לשחק ניו
ולקהלו של התיאטרון העירוני חיפה:
הבמאי מיקל אלפרדס, שהגיש בהצ לחה
רבה כל־כך את מנדוגולה, מתכונן
לניסיון וירטואוזי נוסף: יחד עם המחזאי
הצעיר יצחק גורן יעבדו את קומדיה
חמורית של פלאוטוס הרומי לסאטירה
אקטואלית, השייכת למציאות הישראלית
של שנת .71 לשם־כך ישתלו בתוך הקו מדיה
המקורית דיאלוגים מתוך קומדיות
אחרות של פלאוטום, ובוודאי גם אלמנטים
חזותיים, אם לשפוט על פי הבמה החיונית
שהגיש אלפרדם בעבר.
בד בבד עם הניסיונות, שעו רר
התיאטרון העירוני חיפה בהמחזת
סיפורת עברית, בסדנה של צעירי התי אטרון
ובהדרכת עודד כארי, מבשר
התיאטרון את המחזת שתיים מיצירותיו
של עמוס עוז: האחת עד מוות מספרת
על צלבנים, השואפים להגיע לירושלים
כשהדרך אל המטרה הנעלה רצופה באמצ עים
ברבריים, השנייה: אהבה מאוחרת,
מחזה בעל שליחות פוליטית.

כאשר הוקם בזמנו המרכז למלאכה
בגבעתיים, היה אחד השותפים, בקומ פלקס
הבניינים הענקי, בנק זרובבל,
שהפך מאז ז״ל. עשרות בעלי מלאכה
קטנים מרוכשי היחידות במקום, שנזקקו
להלוואות לצורך קניית היחידות, חוייבו
לקבל את הלוואותיהם בבנק זה.
אולם על־מנת שיוכלו לקבל הלוואות,
נאלצו הרוכשים לקנות מניות של הבנק,
בכמות יחסית לגודל ההלוואה שלהם.
ר שיון, לא כנק. אחד מאותם ש נאלצו
בעל־כורחם לקנות מניות היה
משה אדיבי״ .לפני זמן מה, החליט אדיבי
לבדוק מה קרה ל־ 500 מניותיו.
בנק זרובבל כבר איננו קיים. הוא
נרכש על־ידי הלוואה וחיסכון, שהיה אגו דה
שיתופית שביצעה אמנם את כל הפעולות
הבנקאיות, אך בלי הרשיון של
בנק. כאשר הלוואה־וחסכון יפו־תל־אביב
קנה את בנק זרובבל, הוא זכה בצורה זו
ברשיון של הבנק, הפך להיות בנק
הלוואה וחיסכון.
עם קניית בנק זרובבל, עברו כל
החובות והזכויות שלו להלוואה־וחיסכון.
פנה אדיבי לבנק, וגילה מעשייה עגומה.
פעם, אולי, א ם ...הוא גילה כי
יוכל לקבל בחזרה את השקעתו במניות,
רק כאשר הלוואה וחיסכון — הנהנה
מהכסף — יחליט לרשום את המניות
בבורסה. אז, יוכל למכור הלאה את ה מניות
לבנק, או לאחר. אולם כיוון ש הבנק,
מסיבות הידועות דק ליו, מסרב
לעשות זאת בינתיים — נמצא כי כספו
של אדיבי מופקד בבנק, בלי שיוכל
לקבל ריבית, ובלי שיוכל לקבלו חזרה.
איתן אבניאון, איש הלוואה וחיסכון,
הסביר שפעולת הבנק היא חוקית, ובהתאם
להוראות בנק ישראל.
״מתי בכל זאת יוכלו בעלי המניות לקבל
את כספם בחזרה ד׳
״כאשר נרשום את המניות בבורסה.״
״מתי תעשו זאת?״
״כאשר הנהלת הבנק תחליט.״

׳11151
״מר י שראל
יוצא לקרב
חלד אבו־קישק 30 הנושא בתואר
השרירי מר ישראל ישב בבית־קפה בתחנה
המרכזית בתל־אביב — תחילה
בחברת אחיו וחברים, ולאחר מכן, כש יצאו
השניים, לבדו.
לפתע נכנס צעיר מבוהל והודיע לו
שאחיו הסתבך. מר יישראל קם לעזרת
האח, נטל בקבוק. בזעמו שבר חלד, באמצעות
כוס בירה כבדה, את חלון הראווה,
עשה קוקטייל ענק מהעוגות שהיו בו.
זונו ת שוויי ם. בבית־המשפט האשי מה
המשטרה את מר־ישראל, כי תקף
אדם וגרם נזק לרכוש, הביאה כעד את
אלימלך כהן. העד סיפר כי יצא
עם חבר ממסיבה בסביבה, והשניים
פגשו בשתי זונות. לאחר מו״מ, נכנם
חברו עם אחת מהצמד לחצר סמוכה.
והנה, כאשר היו החבר ועלמת־החן ב אמצע
הפעילות, החלו שכנים מהחלונות
העליונים למתות על ההצגה הנערכת מול
חלונם. כתוצאה, יצאו החבר והזונה
בחזרה לרחוב, ועל המדרכה, התפתח
ביניהם ויכוח קולני בשאלה העקרונית:
האם חייב הלקוח לשלם עבור שרותים
שהעלמה לא הספיקה לספק? מטבע ה דברים,
טענה הזונה שהיא לא אשמה
בהתפרעות השכנים, שמגיע לה תשלום.
רויגחה. כאן, הפך הסיפור למעורפל
שמץ. אך סופו היה ברור: התפתח קרב
בין הסרסורים — יהודים טובים כולם —
לבין הלקוח וכמה מחבריו הערבים. ב־תיגרה
זו הסתבך גם אחיו של אבדקישק
— ובעקבותיו אבו־קישק עצמו.
תסבוכת, שעלתה לו, בהגנתו של עודך
הדין ישעיהו לויט ושיפוטו של בוריס
רפופורט, בשלושה חודשים מאסר על
תנאי ו־ 200ל״י קנם.
* השם מוסווה.
ה עו ל ס הז ה 1768

הנסיך והנסיכה של ישראל
לשנת 19 71

ה עוו! דו ה

מטע מערכ ת

התח רו ת תיערך ב״ היבל ה ת רבו ת״ ,ביו ס חמי שי , 22.7.71 ,בשעה 4אחה ״ צ

״ אודלי ־

בית־חחשח דוהיטי דויס

ניצה בן הרוש

רויטל זילכ ה

בת ,4מושב מגדים

בת ,4רה׳ הירדן ,27 רמת־גן

(זני

ה ס בון ללאס בו!

עפר ל הבי

ת ו כני ת אם גותית
מנחה

ומגיש

י מייק בורשסייו

משתתפי המחזמר לילדים

! ״עלילות פופיי״

ג׳ורג׳ איברהים
(סמי ו סו סו)

גליה ישי
פאוסס הקוסם

בן ,6רח׳ הרצוג ,38 בני־ברק

בסהל וגררו
ברסיס שר ניוז־חרושת
.״אודליי
ו״תנשיט׳ גרא״

אב ובנו הושלכו לכלא לארבעה ימים בחשודים במסחר
ביולאוומי בסמים ־ עד שנתגלה שההרואין היה ויטאמין...
* יקטור הרמן ישב בסטודיו שלו ו !
ניגן בכינור — עיסוק שהוא נוקט בו
כל אימת שהוא עייף מלצייר. מולו בכור סה
ענקית, ישב בנו בן ה־ ,17 מורים, שבא
לארץ לביקור אצל אביו, והאזין לנגינתו.
לפתע, נשמעו דפיקות הזקות בדלת.
מספר ויקטור ( )42 בלונדי נמוך־קומה ו בעל
שיער ארוך ואף סולד :״דפיקות כ אלו
לא שמעתי כל חיי. צעקו לפתוח. בני
נבהל. גם אני הייתי מלא פחד.
״רק הספקתי לפתוח, ופרצו פנימה שלושה
אנשים. הייתי בטוח שהם פאתח. הם
צעקו עלינו, :לא לזוז, להישאר במקום.׳
והחלו להפוך את החדר. תוך שניות, לא
היכרתי את החדר שלי. בני היה בהלם.
רק אחרי שהרסו לי את הסטודיו הם נז כרו
להגיד לי שהם מהמשטרה.״

וי ט מין,
לא הרואין
משיד הצייר הירושלמי ומספר:
הסברתי
להם שאינני מחזיק חשיש.
אומנם עישנתי לפעמים במסיבות, כאשר
כיבדו אותי, אך אני לא מחזיק סמים ב בית.
אבל
הם המשיכו לחפש. בסוף, בתוך
קופסה של תרופות, הם מצאו גרם וחצי
חשיש. אחר כך מצאו אבקה. אחד השוט רים,
שהתנהג כמו קצין גסטאפו — שמו
מוסה, ומאוחר יותר התבר שזהו סמל משה
מזרחי — טעם מהאבקה וטען שזה הרואין.
אני ובני היינו נדהמים. הוא לקח את
הכל, וירדו למטה, למכונית שלהם. מימי
לא ראיתי שמחה כזו כמו של השוטרים
בדרך לתחנת המשטרה הם שרו, צחקו, הח ליפו
בדיחות, ונראו מרוצים, כאילו השיגו
ניצחון נדיר. בני היה קרוב לבכי.
כל הדרך ניסיתי להסביר להם שהאבקה
היא ויטמין .0הם לא האמינו לי. צחקו
ממני. במשטרה, הם שאלו אם ידעתי על
החשיש שמצאו. אמרתי להם שלא. שאם
הייתי יודע, הייתי מחביא את זה בצורה
שהם לא היו יכולים למצוא.

מ׳ מהשלושה הוא האשם?

ויקטור הרמן (מימין) ,הצייר הסקוטי המתגורר בירושלים, הוחשד
על״ידי המשטרה כסוחר״טמים בינלאומי — סמים אותם הוא
שולח לחו״ל במסגרות התמונות שהוא מצייר, בגון זו שבתמונה. משמאל: בנו של ויקטור, מורים 17 הגר באנגליה ואשר בא
לארץ לביקור אצל אביו. באמצע: הדוגמן בציור השמן, רוברט אמסטרוג, עיתונאי אירי, שהודה בבעלות על החשיש בדירה.

המשטרה נגד ו מ בו אנ ט
ויקטור חרמן ובנו נחקרו, שניהם
יחד וכל אחד לחוד, במשך יומיים.
אחר הובאו בפני שופט. התובע המשטרתי
טען שיש בידו ידיעות שהאב קשור ל רשת
בינלאומית הסוחרת בסמים מסו כנים.
ויקטור לא יכול היה להתאפק :״זה
מגוחך,״ קרא. השופט, משה חסון, העיף
בו מבט מחמיר־סבר, וגזר עשרה ימי
מעצר לאב ולבן.
ויקטור ומורים הוחזרו לכלא. שם, המ שיך
החוקר, אהוד גוטמן, לחקור אותם.

״החשיש

טור חרמן, ברחוב הכרמל במחנה־יהו־דה.
אמסטרוג הופתע למצוא את הבית
הפוך וריק. הוא התעניין אצל השכנים —
ומיהר לבית־המעצר.
לאחר ששמע על המתרחש, התייצב
רוברט — כתב של עיתונים איריים —
בתחנת המשטרה, הודה שהגרם וחצי ח שיש
שייכים לו. השוטרים מיהרו לעצור
אותו, והוא היה משוכנע שחברו ויקטור
ובנו ישוחררו מיד.

האם

הכילו

הרואין הדימיוני הוא באמת ויטאמינים,
כמו שאמרתי.״
ויקטור הרמן הכיר את רוברט אמי
סטרוג האירי באילת. ברגע שויקטור
ראה אותו, הוא פנה אליו :״אני צריך
בדיוק אותך,״ אמר לו. הסיבה: זקנו ה אדמוני
של רוברט. ויקטור רצה אותו כ דוגמן
לציור שהתכונן לצייר. במהלך ה עבודה
התיידדו השניים, ורוברט עבר לגור
בסטודיו של ויקטור לא הרחק מהשוק.

צ* 1ר י

השמן

21 צי שנשלחו לחו־ ל -סמים מסוכנים?
ך* אס ובגו ניסו להסביר לחוקר שהח־
1 1שיש הוא של חבר שלהם שהיה בבי תם,
אך אין הם מוכנים לגלות את שמו, כדי
לא להלשין עליו. הם טענו כי כאשר ה חבר
יחזור ויוודע לו שהם יושבים בגלל
הסמים שלו, הוא יבוא להודות בכך ב עצמו.
גוטמן
ביטל את דבריהם :״אף אחד לא
יבוא להודות בכך שהסמים שלו,״ ניבא.
הוא גם ניסה לחקור את מורים, הלומד
מינהל עסקים באנגליה, האם נכון הדבר
שאביו מבריח סמים בתוך המסגרות של
התמונות אותן הוא שולח לחו״ל.
שלושה ימים לאחר המעצר הגיע
רוברט אמסטרוג ( )30 לבית חברו, ויק-

הוא טעה. כאשר צריכים היו השניים
להשתחרר, בשעות הצהריים, נזכר השוטר
הממונה על הפקדונות — מספר — 14333
שהוא צריך ללכת להפסקת צהרים. תח נוניהם
של ויקטור ובנו שיתעכב לשתי
דקות, עלו בתוהו.
מספר ויקטור :״אמרתי לו, :תראה,
אנחנו ישבנו כאן ארבעה ימים על לא
עוול בכפינו. סוף סוף אנו משתחררים —
האם זה בסדר שתעכב אותנו?׳ אבל ה שוטר
התפרץ בצעקות, והסתלק. הוא חזר
רק אחרי שלוש שעות. מובן שהם שיח ררו
אותנו רק בגלל שהם השתכנעו שה

רק על השערורייה האחרונה מלא
ויקטור התמרמרות. כיהודי סקוטי, שהספיק
להיות בכל העולם, הגיע ויקטור לארץ
לפני שנתיים, מאיטליה, והחליט להש תקע
כאן. הוא הגיע על חשבונו והובטח
לו שיקבל סטודיו — בתשלום מלא —
ברובע היהודי בעיר העתיקה. אך היתד,
זו הבטחת־שווא. אחרים קיבלו — אך לא
הצייר הסקוטי.
תוך זמן קצר מאז הגיעו ארצה, נתפרסם
ויקטור בתור ״הצייר הסקוטי המתגורר
בירושלים ומצייר בסיגנון של רמב־ראנט.״
ואכן ציורי השמן שלו, על בדי

ענק, בעלי רקע כהה וסיגנון אופייני, מז כירים
לא במעט את הצייר המפורסם.
ויקטור נהנה לשמוע את המחמאה, מוחה
נגדה בתוקף.

ס מי ם מ סו כני ם
אצל רמבר אג טז

ך 1אחרונה, נפגש עם טדי קולק, ראש
/עיריית ירושלים, ביקש עזרתו בה שגת
מקום ששם יוכל לעבוד בנוחות.
תשובתו של קולק :״אתה רוצה שאני
אפנה אח החדר בשביל הציורים שלך?״
כאשר נעצרו ויקטור ובנו, היה כבר
הציור הרמבראנטי של רוברט מוכן —
ולקראת יציאתו לחו״ל. האם יש ממש ב אשמה,
שהציור נועד רק ככיסוי, וכי ב־מיסגרת
שלו אמור היה להיות מוסתר
משלוח סם מסוכן?
לדברי מקור במשטרת ירושלים, נעצר
הצייר בעקבות הודעה של מודיע משטר תי,
שטען כי ויקטור הוא חבר ברשת
בינלאומית של מבריחי סמים, וכי הוא
מבריח את הסמים באמצעות התמונות ש הוא
שולח לחוץ־לארץ.
ויקטור מאשר שהוא אכן שולח תמו נות
לחו״ל — אך ללא סמים .״אני מצייר
כשש תמונות לשנה, עבור חו״ל — ומזה
אני מתפרנס כל השנה. אני צייר, למרות
מה שהמשטרה חושבת.״

קולנוע
פסטיבלים
וי ס קונ טי מ ת על
פ ד סי ס בינ ל או מיי ם
המערבונים האיטלקיים הפכו לעובדה
קיימת לא רק בקופות הקולנוע, אלא גם
בין אמנים בררנים. רק כך אפשר להס ביר
את העובדה שבפסטיבל־הסרטים ה אחרון
בקאן, שהיה כידוע פסטיבל־יוקדה
לרגל מלאות 25 שנה למוסד זה, נמנה
על צוות השופטים הבמאי סרג׳יז לאונה,
הידוע לרבים בזכות יצירות הקולנוע ה־
״קלאסיות״ שלו בעד חופן דולרים, או
היה היה פעם במערב.
לאונה עצמו לא התרגש במיוחד מן ה כבוד
שהוענק לו. למען האמת, הוא אפילו
הזדרז להודיע, לאחר הפסטיבל, שזו הפעם
האחרונה שישתתף באחד מהם בתפקיד
רשמי .״זהו קידקס ענק, המנוהל בקפדנות
רבה על-ידי שוטו של המאלף, ש אינו
אלא מנהל הפסטיבל,״ הוא אומד.
ואשר לעצם השיפוט :״כיצד אפשר ל שפוט
באובייקטיביות מעלות יחסיות של
סרטים, כאשר רואים בכל יום, במשך
שבועיים, שני סרטים ך״
פרס גבל מחיר• ואשד לחלוקת ה פרסים
בקאן, מספר לאונה שבצוות השופ טים
הצביעו חמישה בעד המתווך של לוזי,
שניים בעד מוות בוונציה של וויסקונטי,
ועוד שניים נוספים, הצביעו בעד סרטים
אחרים.
אבל מה אפשר לעשות ומנהל הפסטיבל,
פאברה לה־ברה, רצה בכל מחיר לכבד
את וויסקונטיי פרס ניחומים ו חס ו שלום•
אומר לאונה :״לכל אדם גדול יש
חסרונות משלו, וחסרונו של וויסקונטי
היא תאוותו לפרסים בינלאומיים״.
כאשר נודע לבמאי האיטלקי הוותיק
מה מצב ההצבעה בצוות השופטים, הסת גר
בחדרו במלון והודיע שלא יבוא ל קבל
כלל כל פרס שלא יהיה הפרס ה גדול
של הפסטיבל. השופטים הצרפתיים
לא התרגשו מן העניין. הם גילו את לוזי,
שהוזנח, עד אז על־ידם, וחוץ מזה סברו
שוויסקונטי כבר קיבל פעם פרס (עבור
הברדלס) ,ואין שום דחיפות להעניק לו
פרס נוסף.
העניין הפך כמעט לשערוריה, עד אשר
נמצאה סוף־סוף הפשרה. מוות בונציה
קיבל את ״פרס היובל״ של הפסטיבל, ד
ויסקונטי בא לקבל את הפרס, והכל נשמו
לרווחה.
!עליזה כארץ חגאנכפטרים. ואילו
לאונה עצמו כבר היה עסוק באותו זמן
בענייו אחר. אין כמו פסטיבלים לעשיית
עסקים, ושעה שאחרים דאגו להרגיע את
ויסקונטי, הוא חתם על חוזה שיאפשר לו
לעשות את היה היה פעם באמריקה —
גאנגסטרון קשוח, בו יוכיח לאונה ל אמריקאים
שלא רק במערבונים הוא מסו גל
להתחרות עמם, אלא גם בתיאור ימי
שיקאגו העליזים.
המועמדת לתפקיד הנשי הראשי בסרט
זה היא השחקנית הישראלית עליזה אדר.

תדריך
תל־ אגיב
מוות בוונציה (סטודיו,
איטליה) — אהבה מוזרה בין מלחין מזדקן
ונער יפהפה, על רקע מותה של תקופה
בוונציה אכולת כולידע. מצולם, מתוכנן
ומבויים בגאוניות, אבל דורש סבלנות
רבה מן הצופה, בגלל הקצב האיטי.
התפשטות (פאר, ארצות־הברית)
— סאטירה חברתית מלאת אהבת
אדם של הבמאי מילוש (אהבותיה של
בלונדינית) פורמן, על התנגשות הורים
וילדים באמריקה. מן הסרטים המעולים
של השנים האחרונות.

ירו שלים

** ישנה

נערה כמרי! שלי

(אורנע, אנגליה) — קומדיה בריטית על
אהבתם של איסטניס מקצועי בגיל העמידה
והיפית צעירה. עם פיטר סלרס וגולדי
האון.

חיפ ה

** איש החוק (מאי, ארצות־הברית)
— מערבון בעל נטיות אידיאולוגיות מנ סה
להוכיח שאי־אפשר לשמור על החוק
על-ידי רצח עבריינים. עם בורט לנקסטר,
רוברט ריאן ולי ג׳יי קוב.

ה>הוד>ם
נגד הנאצ>ם
לילה ב קז ב לנ ק ה (>ת, תל-א-
גיב, ארצות״הברית) — חאחים
מארקס שייכים, ללא ספק, ל-
סידרת התופעות המטורפות ביותר שהכיר הקולנוע האמריקאי,
ומעטים הם אלה אשר דמו, דומים וידמו להם בקו מדיות
חסרות־הרסן והגובלות באבסורד, אשר עשו בשנות
השלושים. ואף על פי ש״לילח בקזבלנקה״ נעשה
מאוחר יותר, כשכנופיית מארקס חיתה כבר בסימן ירידה,
אפשר עדיין להיווכח בסימני הטירוף האופיניים להם.
הסיפור על כנופיית־נאצים, המנסה להשתלט על מלון
בקזבלנקה, בו הוסתרו בזמן המלחמה אוצרות שגנבו מכל
אירופה, אינו אלא אמתלא להצגת כשרונותיהם הרבים
והמגוונים של גרושו, צ׳יקו וחארפו מארקס. הראשון הוא
מנהל-מלון בעל הליכה מגוחכת, תשובה מתחכמת לכל
שאלה, סיגר ארון ותאווה אינסופית לנשים ולכסף. השני
הוא שומר־ראש מיוחד במינו, המציל את חיי מנהל״המלון
בכך שהוא מפריע לו בפגישות האהבים ודוחף אצבע לכל
קלחת המתבשלת בסביבה. ואילו השלישי, הארפו האילם,
משרתו של רב״התחבלנים הנאצי, גונב סצינה אחר סצינה,
כשהוא מוציא אציל גרמני מדעתו בדו־קרב מוזר, כשהוא
מסביר לצ׳יקו את מזימותיהם השפלות של הנאצים בעזרת
פנטומימה בלבד, או כאשר הוא פורט על נבל להנאת
דיוקנה של נערה יפה, התלוי על הקיר.

גרושו, הארפו וצ׳יקו: אוצר
אמנם, רבות מן החוכמות המילוליות של גרושו
הולכות היום לאיבוד, היפהפיות מצחיקות יותר מאשר
מסוכנות, ואפילו חלק מן התעלולים החזותיים נראה
מאולף. ובכל זאת, אפילו על־מנת לראות את צ׳יקו מנגן
בפסנתר או את הסיום המופלא, בו מחבלים השלושה
בנסיון הבריחה של הנאצים, כדאי לראות את הסרט.

צלילי מו סי ק ה
נו ס ח נורווגיה
שירת נורווגיה וסינרמה, תל-
אביב, ארצות־הברית) — בעצם,
הסרט הזה הוא הפתעה. בימים
טרופים אלה, כאשר אפילו אולפני ואלט דיסני מנסים
להתחכם וללבוש דמות צעירה, באים אנדריו ווירג׳יניה
סטון ומגישים מימרח מתוק, תמים, צבעוני ומוסיקלי־סנ-
טימנטלי, בלי להתנצל אפילו על אנכרוניזם.
כל הסרט מבוסס, למעשה, על שנות הרעב של המלחין
הנורווגי אדוארד גריג, מתחילת הקאריירה שלו ועד להצלחתו
הראשונה שבאה לו בעזרתו האדיבה של פראנץ ליסט.
אולם בכן לא די עדיין. אלה שהגו את רעיון ״שירת
נורווגיה״ והפכו אותו בזמנו למחזמר מצליח, חשבו שגריג
הוא אמנם מלחין חשוב דיו כדי להקדיש לו יצירה בימ תית,
אבל לא מוכשר מספיק כדי שהמוסיקה שלו תעבור
ללא שיפוצים אל הקהל הרחב. ולכן הפכו את כל לחניו
של המלחין הלאומי הנורווגי לפיזמונים, ומי שזוכר את
הלהיט ״זר בגן עדן״ מתון המחזמר ״קיסמט״ ,שלא היה
אלא חלק מן הריקודים הפולובציים של ״הנסיך איגוד״,
יכול לשער בנפשו מה צפוי לו בסרט זה.
בהשוואה לתמימות ולפשטנות, בה מוצגות דמויותיהם
של גריג, אשתו, חברתו וידידיהם, אפילו ״צלילי המוסיקה״
יכול להחשב ליצירה מחוכמת, ואין בנופי נורווגיה, היפים
מאד בפני עצמם, כדי לשמש תמורה לנאיביות זו.

גריג: שמאלץ אמריקאי בהרי נורווגיה
בקיצור, אוהבי המוסיקה של גריג לא ירוו כאן חרבה
נחת, ולעומתם, גם הרוצים לעמוד על חוויות המלחין
ובני תקופתו במאה שעברה, גם הם לא ימצאו את מבוקשם.
היחידים העלולים ליהנות אלה הם אוהבי הסרטים
המוסיקליים המתקתקים, המחפשים לחנים נעימים לאוזן.

אודי סי א ה
ב מל חמה
צפלין (אופיר, תל-אביב, אנגליה)
— אם מישהו ירצה להת-
יחס דווקא ברצינות לסרט זה,
יוכל לטעון שמדובר בו בנפשות חצויות — של קצין בריטי
הנשלח לרגל בגרמניה, משום שזורם בעורקיו דם גרמני
אציל, של מדען גרמני, אשר המצאתו מנוצלת להשמדה
בניגוד לרצונו, או של אשתו הצעירה, שאינה יודעת אם
עליה להיות נאמנה למולדת, לבעל, או בסוף למרגל היפה.
כל זה במלחמת-העולם הראשונה, כאשר הנשק המסוכן
והנורא ביותר היה המצאתו של הרוזן פרדיננד פון-צפלין —
ספינת-אוויר מלאת גאז, המונעת בעזרת מדחפים, מתרוממת
לגובה שעלה על כל אפשרויות המטוסים דאז, ומשליכה
פצצות על הישוב הבריטי האזרחי.
הקצין הבריטי נשלח על מנת לגלות את סודותיו של
כלי־טיסה זה, וכאמור, מי שמוכן להתייחס לעניין ברצינות,
יכול להאמין שמדובר כאן בטרגדייה של ממש. אלא
שלמען האמת, קשה לראות בכל הפרשה הזאת משהו
רציני, פרט לסיפור מלחמתי העשוי בהססנות רבה בחלקו
הראשון ובשיגרתיות ניכרת בחלקו השני.
ואמנם, כל מה שנוגע לתיאור חדירתו של הקצין הבריטי
לגרמניה, והדרן בה הוא מצליח להגיע לצוותי
הצפלין, מתואר כסידרה של מיקרים מוצלחים מאד, בתוספת
תמימות מטופשת למדי של שרותי״הבטחון הגרמניים.
לעומת זאת, לאחר שהבריטי מוצא את עצמו, בתחפושתו

יורק וזומר: יותר מדי בגדים
הגרמנית, כאיש-צוות בצפלין היוצא למיבצע נועז על קרקע
בריטית, הופכים את היוצרות, והגרמנים לובשים דמות
של גיבורים אצילי־נפש, שעה שהאנגלים מתוארים כטיפוסים
פלגמטיים, החושבים באיטיות ואינם מצטיינים
בפיקחות יתרה.
מי שחושב להתנחם באלקה זומר, אזהרה: מעולם לא
היתה לבושה בכל כן הרבה בגדים כמו בסרט הזה.

קזרה לך פעם
מין יום מ ה?

יוס ראשון ושני בהח לט
אינם מתאימים
למסיבות או לבילוי
בחברת. מוטב לך, אי-
פוא, בת דלי, להסתגר
בימים אלה ואם
את סטודנטית — ל111

הקדיש את כל מירצן
: 1 21מרס -
לבחינות. הפסדים כס1
20נאפ רי ל
פיים ניכרים מאיימים
עליך. אל תיתן לזח
לזעזע אותך יותר מדי. פגישה בליל-ירח
הופכת לחרפתקאח — לא בעלת-חשינות.

אם הצלחת להשתח רר
מן חמיגבלות והאיסורים
שהוטלו עליך
לפני זמן לא רב,
מסיבות שאינן תלויות
בך, תיווכח חשבוע כי
השער לעולם חדש
נפתח בפניך. חידוש
: 1 21מ אי ־ החברתיים הקשרים
20 ביוני
עם ידידים ותיקים
יסייע לך לחזור ולכבוש
בתנופה את העמדה החברתית ש-
חיתח לך במשך שנים. בת תאומים —
את מותחת את החבל יותר מדי.

1ואומי!ו_

את מתעוררת
בהרגשה נהדרת.
השמש זורחת, השמים
כחולים, ויש
לד המון והמיות
נחמדות לבילוי.
אבל עוד לפני שאת
בכלל מתחילת —
את מקבלו* ווסת1

זח לא חייב לשנות כלום. בתנאי
שאת משתמשת בטמפוני טמפקס
הנוחים הל כן. ני הרי חם נועדו
לשימוש פנימי. טמפוני טמפקס
לעולם אינם מפריעים. לאן שאת
רוצח ללפת, וכל מת שאת מתכננת
לעשות, תרגישי עצמך בוטחת ושאננה.
לנשי בל טח שתבחרי ; שו ם דבר לא
ייראה, ריודלוואי אינו וו*ש י1*1.
יבול להיווצר; איש לא וו*ת;1
עלול לנחש. פשוט, שימי לו* וי;.
וו* י: ז
אחדים במלאי בארנקו
עוד נשאר בו מקום לכסף, מפתחות
ושפתון — וצאי לורד•
לעולם אל תתני שיום נהדר יתקלקל
בגלל הווסת שלו, החזיקי טמפוני
טמפקל במצב הכן; מיליוני נשים
ב־ 118 ארצות עושות כן, הן משתמשות
בטמפוני טמפקס יותר מאשר
בכל שאר הטטפונים ביחד.

הגנה סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבת• דקחת ובתסחקיות
סונחדות. הסעמינוח מ!בלת דיוטאות
וחוטב הסברתי ישלחו 44 או• בבולי
ד1אר אל תיבזאוים איו 11 סט־אים פל,ס
גורס, תל אביב, רחוב ירמיהו 38

י* 1ס.
די, עכשיו הכל שוטה
— ובכל זאת אינו מוצא
את שלוותך. נסה
לא להימלט אל־תוך
רחמנות עצמית, אתה
מסוגל לזה, את עצ!
לותו
הענקית לא תסכל
את כוונות מחזך
ה; ביוני -
<) 2ביול*
הטוב. ביוס א /בסוף
השבוע, מוטב שתיזהר
מתאונות — בייחוד אס אתה בקירבת־מיס.

כוח-ההרגל משמש לד
מדריך — וזח דבר
טוב מאוד, חשבוע, פי
זהו שבוע של שיגרה,
והרוצה לחפר אותה
באופן קיצוני, עשוי
להיתקל בקשיים, שעליהם
לא חלם בלל.
גם מבחינת כספית לא
כדאי להגזים. יום ב׳
בתחילת השבוע, גורם
לך כאב-ראש. נשטח הרומנטיקה —
חדרך פנוייה וחלקה. לנשי אדום.

יוס ד׳ יאפשר לך לקבל
את ההחלטה, עליה
השקעת כל־כך הרבה
זמן וכוח. אבל מוטב
שתזדרז: אם לא תגיע
לכלל ביצוע סד יום
ר, שבסוף השבוע —

אתה תפסיד את כל מה
22באוגוסט -
שיכולת להרוויח. פגי22ב
ספטמבר
שה עם אדס בהיר־שי־ער
מפחידה אותך. בצדק.
עזבי שטויות ותתרכזי בעניינים
קלילים יותר ובפלירטים בבריכה.

סומן

נתווו•

מאזנ״ט

,מסירותך הרבה לבן־
זוגך תישא תוצאות.
הוא מעריך זאת ויש נת
יחסו אליך לטובה.
אפל, למען השם, הפסיקי
לנדנד לו. הוא
משתגע מרוב דיבורים.
למרות זאת הוא קשור
אליך בכל תד ח אב־
,.ריו. ואת היא זאת ה*
תופסת מקום ראשון ב־ליבו
לך, בת שור, מצפה נסיעה גדולת
לחו״ל. עצבייך המתוחים לאחרונה, יירגעו
שס. אל תשכחי להביא מתנה לבן־זוגך.

שבוע בו לא קורה כלוט. על־כל־פניס,
תחשבו במשך השבוע,
רק אחר־כך תדעו שכמה
הוא שינה את
חייכם. לך בעיקבות האינסטינקט
שלך. ואילו
את, לכי לפי הגיר־נך
הנשי. אס תיכנעו
לבני־זוגכס, תסבלו מזה
שניכם. אבל זה לא
עיקרון מקודש. זה רק
צו השבוע. ולא יותר.

ערמומיותן חטיבעית תאפשר לן להתגבר,
נחדרגה ומאחורי
הקלעים, על מכשולים
שנתגלו בדרכן
אל האושר ואל התהילה.
תצטרן להבליג
על הרבה עלבוגות, ה שבוע,
ואתה תעשה
זאת — גם אם בח ריקת
שיניים. אבל ההבלגה
משתלמת. לקראת
שבת אתה נמצא
שוב בנקודה ממנה אפשר להתחיל מחדש.

עקת

שבוע מעניין מאוד. ביקורים רבים והיכרויות
חדשות. השתדל
לנצל פגישת עם
אדם אותו תפגוש בסוף
חשבוע. אם תדע
לנהוג נבון, תהיה לפגישה
זו השלכות מר־חיקות-לבת.
לן, בת
טלה, מראים הכוכבים
גילוי כשרונות. כנראה
יגלו בן, או ש-
תגלי את בעצמן בשרון עליו לא חלמת.

פגישה בלתי־צפויה תהפוך אותך לפזרן.
לטווח ארוך זה לרעתך.
מצפים לך ימים קשים,
חברה לעבודה החלה
מגלה כלפיך סימני
התעניינות — אל תפנה
לה עורף. הקדש לה
תשומת־לב, כי בסופו
של דבר זה ישתלם
20 בי נו א ר -
לך. צפוייה לך עגמת־
$ובפב רו א ר
נפש מאדם אשר חשבת
אותו לחבר אמיתי.

זלי

נחוג יום־הולדתו ד,־ 36 של הפיז־מונאי־מתרגם־מבקר
ומחבר התשבצים
דן אלמגור, שנולד ברחובות, הגיע בגיל
צעיר לעולם העיתונות, עבר אחר־כך
לעולם השירה והפיזמונים. היה חבר מע רכת
שבועון הנוער העוכד במעלה, הצ טרף
לעל המשמר, התפרסם במיוחד בתוכ נית
הרדיו הפופולרית שלושה בסירה אחת,
בה נהג לחבר בו במקום פיזמון היתולי,
(קח את ליבי!) ,השתלם בארצות־הברית
בסיפרות ושלח אגב-כך כתבות קבו עות
למעריב בסידרה שנקראה שיחת־חוץ,
הסתבך לפני כשנתיים במשפט עם
המפיק גיורא גודיק על זכות יוצרים של
המחזמר קזבלן, עיבד את איש חסיד היה
ולאחרונה את מחברות החשק של תיאטרון
בימות.
התארסו ועומדים להינשא בקרוב,

העולה המפורסם מרוסיה גרישה פייגין
ומי שהיתר, לפני 10 שנים סגנית מלכת
היופי, הצברית יפה
יייר, הכותבת ב-
בטאון חיפה העובדת
ופעילה באיר-
גון יוצאי צרפת ו-
צפון־אפריקה.

צפה לאורחים השבוע. הכן לקראתם את
ביתך. צפויות לך הפתעות
נערמות מביקורם.
יצירה ספרותית או
מוסיקלית תשפיע עליך
בצורה רצינית מדי
ותשבש את קו מחשבתך.
סקרנותך לדברים
אסורים עלולה לסבך
אותך עם החוק. היזהר
23 בנו במבר -
20בדצמבר
מסמים ואלכוהול. הקפידי
על תיצוניותך.

ת מ רו רי ם

השבוע יצוצו בפנין נמה אתגרים חשובים
ורבי עניין. יש מקום לצפות כי אתגרים
אלה יהיו קשורים
בנסיעות ממושכות,
בעקיפין גם בהתפתחות
רומנטית.

תוכל להצליח לעמוד

בהם אם אדם קרוב
אלין ובעל השפעה רז
]י11
בת לא יכשיל אותן.
השתדל, איפוא, לה9ז
בפב רו א ר ־
20במרס
יות חביב וידידותי בצורה
יוצאת דופן לכל
הסובבים אותן. את מנסה להפיל אח רים
בפח בו את עלולה ליפול בעצמן.
פייגץ עומדים לה
תגרש. ה-
שחקן־זמר שביקר
בחודש שעבר ב קונסטנטין
ארץ,
אדי קונסטנטין,
ואשתו
הלן, המאשימה אותו בבגידה. כהוכחה
לטענתה הביאה הלן ראיון שנערך עם
אדי בטלוויזיה הצרפתית, בו הציג בפומ בי
את ידידתו וטען שהיא ארוסתו. אדי
מצידו טען :״רעייתי אוהבת יותר מדי
את אולם הריקוד. לפני שנים היתד, רק דנית
ובשנים האחרונות היא מעסיקה עצ מה
בניהול להקת־ריקוד — ומזניחה את
נישואינו.״ הזוג נשוי כבר זמן רב ויש
להם נכדים.
אושפזה בבית־חולים בהונולולו,
לאחר שהתמוטטה בתום מסע הופעות
שערכה במחנות הצבא האמריקאי בדרום
מזרח אסיה, השחקנית הבלונדית מימי
ואן־דורן ( )37 הסובלת ״מתשישות קיצו נית
ומקדחת אסיאנית,״ כסי שהודיע דובר
בית־החולים.
נפטר ממחלה ממארת, בגיל ,51
תוך כדי סיור הרצאות בשווייץ, דיקן
הפקולטה לכימיה וראש המחלקה לכימיה
במכון וייצמן, פרו־ ׳ גרהארד פסור
שמידט, שזכה ב-
1963 בפרס וייצמן
למדעים. יליד בר לין,
הוכתר ב־1948
על־ידי אוניברסיטת
אוכספורד בתואר
דוקטור לפילוסופיה
ובאותה שנה הצ טרף
לסגל מכון
וייצמן, בו הקים
את המחלקה ל־קריסטלוגרפיה
ב שמידט
קרני
איקס. בשנים
1961—1959 שימש
כיו״ר המועצה המדעית של המכון וכמנהלו
האדמיניסטרטיבי ובראשי תהשנה שעברה
כמנהל מכון וייצמן.
נפטר בשוודיה, בגיל ,70 קונסול
הכבוד של שוודיה בישראל ויו״ר מועצת
המנהלים של הקונצרן הבין־לאומי הול נדר
בארץ — נורכרט מזור יליד גרמניה
ומראשי הציונות בשוודיה, טם לקראת סוף
מלחמת־העולם־השנייה עם הרוזן ברנדוט
משוודיה לגרמניה, שם נפגשו עם היינריד
הימלר, ראש הם. ם .וקיבלו את הסכמתו
לשיחרורם של אלפי יהודים. עבור פעולה
זו העניקה לו ממשלת צרפת את אות לג יון
הכבוד. עלה לארץ בשנות ה־ 50 וב־
1962 מונה לקונסול כבוד של שוודיה.
העול ם הז ה 1763

במדינה
משפט

משפט גן
שלוש ד קו ת
השעה היתד. תשע ורבע בבוקר, ביום
השישי, התשיעי ליולי, כאשר שופט המעצרים
התל-אביבי התורן, ד״ר יוסף מגורי-
כהן, נכנס לאולם. השעה היתד 12 .ואר בעים,
כאשר הוא סיים את עבודתו. ב שלוש
וחצי השעות הקדחתניות שחלפו,
ח השופט בשבעים תיקי מעצרים —
בממוצע, שלוש דקות לנפש. בשלוש דקות
אלה, הספיק השופט לשמוע את בקשת
המשטרה למעצרו של החשוד, לשמוע את
דברי החשוד או סניגורו, ולהחליט אם
לשולחו אל בין הסורגים — או לשחררו.
בלגן* היה זה ללא ספק שיא, מסוגו.
ביחוד בהתחשב בתנאים השוררים במקום :
האולם מלא עד אפס מקום. שלוש שורות
הספסלים שנועדו לקהל, והספסל הראשון
של אנשי המקצוע, דחוסים המון ראשים
הומה ורעשני. ברווחים הצרים שבין הספסלים
לקירות, מתרוצצים ללא הרף שוטרים
מלווים בעצירים, תובעים, סניגורים.
קבוצת פקידים ומזכירות מופיעה מידי פעם
בכניסה, כאשר מובא עציר מפורסם, כגון
האנס מרחוב דיזנגוף, או חשוד ברצח ש בוצע
בלילה הקודם. התנועה סואנת, רו עשת,
מבולבלת ומבלבלת.
לחץ עצום. בתוך כל המהומה הזאת,
חייב השופט לשמוע את דברי הצדדים.
הצופים היושבים בספסל הראשון — לרוב
אינם מצליחים בכך. מדי פעם, נאלץ הסניגור
לבקש מהתובע לחזור על דבריו, כי
לא שמע אותו — ולהיפך. השופט — מצ ליח
לשמוע את שניהם, לתמצת את דבריהם
בפרוטוקול, להבין את העניין —
ולשפוט.
והכל — בשלוש דקות.

צעירים

מיוחד במינו !
מוגבל לתקופה שבין

הסבה ללא סבון ה מ פו רסם בעול ם כולו ומוצר
היוקרה של תיא, חוגג יום הולדת 25 בי מי ם
אלה ויימכרדקבתקופההג ־ ל ב מחיר
• מ ציד ה חו ד ש .1,

דרמפוו בשפופרת
דרמפון בבקבוק פלסקי

״ מ סר ב

עכשיו הזמן הגכון
לקנות יותר דרמפון!

ל ה תגיי ס לצה״ל״
כיום, אבי נימצוביץ הוא בן 18 וחצי.
עד לפני שנה, לא היה שונה מכל צעיר
ישראלי אחר: הוא חלם ללמוד בפנימייה
צבאית, לעשות קריירה בצה״ל, ובקיצור,
לעבור במסלול הרגיל של הישראלי הרגיל.
״האמנתי תמיד בלב שלם שאין מה לדבר
עם הערבים על שלום,״ הוא מספר ,״האמנ תי
שממשלת ישראל חייבת להחזיק בקווי
הפסקת האש לצמיתות, ולא לוותר על אף
פיסת שטח.״
כל זה השתנה. כיום, נמצא אבי בקצה

בז• נו ריבו ה

זיסקי ס קו טי

סרכן־גיום נימצוביץ
לצה״ל — לא. לכלא — כן.
השני של מיגוון ההשקפות הפוליטיות —
בקצה שצעירים מעטים מעיזים להרחיק
לכת כל-כך לעברו :״מדיניות הממשלה
בשטחים איננה מאפשרת לי להתגייס ל־צה״ל,
ולהיות שותף לביצוע המדיניות הזו,
(המשך בעמוד )34
העו ל ם הז ה 1766

תמיד טוב,
תמיד מטולה

״יוש׳/יבוא ושיווק בע׳נ7
רח׳ דיזנגוף 269ת׳א
ט ל פון; 446611

להשיגברזנויורנ דזבזו 3דזר*ורזג:

״ העו לם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והסינהלה: תל-אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
• תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • ״הדפום החדש״
בע״ס, ת״א, רח׳ בדאביגדור • גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ.
העורך הראשי: אורי אבגרי • המוציא לאור: העולם הזח בע״ם.

במדינה
(הנושך מעמ׳ )33
אפילו בתפקיד חייל פשוט,״ הוא אומר.
״אני מסרב להתגייס לצד,״ל. אולי אצ טרך
לשבת בכלא בגלל אמונתי זו — אבל
אני נכון לכך.״
מתל־אביב למונטריאול. כיצד בא ה שינוי
הדראסטי ז
אבי, יליד הארץ, נסע עם אימו לקנדה
כאשר היד, בן שלוש, אל אביו שהיגר
לשם עם הולדתו. לאחר שנים מספר,
חזרו האם ובנה. אבי הוכנס לפנימיית
ויצ״׳ו הדסינו. בגיל ,12 עבר לגור בבית
אמו ברחובות. בכיתה ח /כבר הייתה
החלטתו ברורה אודות עתידו :״החלטתי
ללכת לפנימייה הצבאית ליד גימנסיה
הרצליה בתל־אביב,״ מספר הוא.
הוא התקבל לפנימייה, אך באימוני ה קיץ,
בתום שנת הלימודים הראשונה,
הסתכסך עם מפקדו, עזב. בעקבות כך,
החליט לנסוע לקנדה, אל אביו.
לפני שנה, חזר לארץ, כאן, קיבל מ־צר,״ל
דחייה לשנה, כדי לסיים את לימו דיו.
שנה זו גרמה לו לשנות את השקפו תיו
מהקצה לקצה.
״התחלתי להיות ריאלי יותר בהסתכלו־תי,״
מסביר הוא .״התחלתי לראות שיש
שני צדדים למטבע. השקעתי בנושא המון
מחשבה. רציתי, לקראת הגיוס, להיות
שלם עם עצמי. קראתי המון, ניהלתי שי חות
אינסופיות עם בעלי דיעות מדיעות
שונות. לאט, אבל בטוח, הגעתי למסקנה
העגומה, שממשלת ישראל לא רוצה היום
שלום, אלא שטחים. הגעתי למסקנה ה עגומה
שבממשלה היום יושבים שרים
קיצונים, בלתי מתפשרים, שאינם מסוג לים
לראייה אובייקטיבית של הבעייה ה-
ישראליודערבית.
״למעשים כאלה, אינני יכול לתת יד.
אני יודע שהחלטתי זו תגרום לי שלא
אוכל להתאקלם בארצי שלי, שאפגע באנשים
האוהבים אותי, שלא אוכל לבוא
לישון בבית אמי. שאצטרך אולי אף ל עזוב
את הארץ. כל זאת אני יודע. אך
אינני יכול להתפשר עם מצפוני.״

גין וור
;/הרב
רימה אותי״
״הרב חנניה דרעי רימה אותי. שילמתי
לו כסף כדי שהוא יגייר אותי. נתתי בו
אמון, כי הוא רב בישראל — והוא גרם
לזה שאני אאבד את אשתי.״
זאת, טוען בזעם, ובכאב מוחמד איב־רהים
סנדוקה, הקורא לעצמו בגאווה מזה
שבועות מספר, מאז שהתגייר, יצחק בן
אברהם אבינו.
לכותרות. סנדוקה 43 גבר בעל גוף
מוצק, שחרחר ומרכיב משקפיים כהות,
שכיפה כחולה לראשו, הינו יליד עזה. הוא
מעולם לא היה מגיע לכותרות, אלמלא
העובדה שהיה נשוי להלן — אחת משתי
תאומות־עזה המפורסמות* .לאחרונה הוכ רזה
הלן כפנוייה להינשא, על־ידי בית־הדין
הרבני — למרות התנגדותו של 0נ-
דוקה, ואפילו למרות העובדה שהתגייר
בינתיים.

מספר סנדוקה :

ובגדים לשונות הסנאי,לגברים ולנשים,
מבד מגבת(-ו6ו**-0ן ץ) מרוקם,
קליל, רן ונעים למגען בדיגום מחו״ל!
תע שיות מחה ירושלים בע״נז ת.ד 128 .טל 02-65125 6ירו שלים

נישאתי להלן בעזה בפני השופט ה-
שרעי. הוריה היו נוצריים, כפי שכתוב
בתעודת הלידה שלה. נולדו לי ממנה שבעה
ילדים — חמישה בנים ושתי בנות.
לאחר שכוחות צה״ל פלשו ב־67׳ לעזה,
עזבה הלן, ב־ 22 ליוני, את עזה. למחרת,
הגיעו חיילים מהמשטרה הצבאית, ולקחו
ממני את ילדי בכוח. כל העיתונים כתבו
טובות על אשתי ואחותה. אותי השמיצו.
ב־68׳ גויירו אשתי וילדי. הלן שלטה ב ילדי,
היות והיתד, יהודיה — ואני מוסלמי.
אותו זמן היכרתי את הרב חנניה דרעי,
והתחלתי לעזור לו למצוא יהודים בעזה.
אפילו הייתי גר אצלו בבית הכנסת. הוא
הבטיח לגייר אותי, ובאותו זמן הייתי נותן
לו מדי פעם כספים. כשהייתי חוזר מעזה,
הייתי מביא לו פירות וירקות.
בנובמבר 70׳ הוא גייר אותי סוף סוף.
אבל הוא היתנה את מתן תעודת ההתגיי־
(המשך בענו׳ )36
* תאומות עזה התפרסמו בישראל לאחר
מלחמת ששת הימים, כאשר העיתונות
מלאה בסיפורים אודותן, לפיהם נחטפו
השתיים בצעירותן, בימי מלחמת השיחרור,
הובאו לעזה, והושאו על כורחן למוסלמים.

ה עו ל ם הז ה 1768

המועמדות הסוניות

שינת המיס
1971 בדטע
ה עוו! ס

הוה

בחסות שעוני

־13301־1־
השעון הגמכר ביותר בישראל
* ש בל מיני צורות בהן מתחלקים
קילוגרמים על־פני סנטימטרים. מי
שלא ראה כיצד מתחלקים 59 דקילו של
שולה היין על פני 178 הסנטימטרים שלה
— פשוט הפסיד.
שולה 20 קיבוצניקית וחיילת עם עבר

ההרשמה לתחרות מלכת
המים נמשכת. אם אתה רוצה
להציג את מועמדותה
של החברה שלד, הדודה
שלך, או בתו של הכום —
אם את רוצה להציג את מו־עמדתך
שלך — עדיין לא
מאוחר מדי. נועו.
עם העניין הזה של מלכת המים, אז באתי״
אומרת היא. בקיבוץ, לעומת זאת, קיבלו
את זה ״לא כל כך״ .״זאת אומרת״ ,מפר טת
שולה ,״הם טענו שאני לא כל כך
יפה, בשביל ללכת לתחרות כזו״.
חוות־דעתם המיקצועית של חברי גיב-
עת־ברנר על אודות מעלותיה החיצוניות,
לא הזיזה שריר בפרצוף אודרי הפבורן
הקפוא והאלגנטי של שולה:
״ברור שזה לא נעים להיתקל באנטי-
מחמאות. מצד שני, זה נעים לקבל מחמ אות•
אבל באופן כללי — אני לא מושפעת
במיוחד משום תגובה. אילו לא הייתי
חושבת שאני בסדר, לא הייתי ניגשת.״
בעיקבות היגיון זה, הגיעה שולה גם

חקינוונניקית
דרומי (קיבוץ גיבעת־ברנר, שירות צבאי
בדרום) ,הווה תל״אביבי( ,שידות בקרייה)
ועתיד מי ישורנו, מדברת קצר ולעניין:
״החברה ביחידה דפקו לי על הראש

לבית־ספר לדוגמנות .״•בשלב זה, אבי
חושבת שזה מיקצוע מאוד מושך, ושיש
לי הרבה סיכויים להצליח בו,״ היא
מעריכה.

חופשה בחון -

כשהיא חופשייה מתפקידיה הצה״לים, יורדת
שולה לחוף, לתפוס קצת שחייה, שמש — והיר־הורים
.״כאורח חיים, הזוהר לא מדבר אלי,״ היא מגלה .״לא שאני מתנגדת עקרונית,
אלא שזה ״סתם משעמם אותי.״ בגד הים ששולה מדגמנת הוא של ״גוטקס״.

חיוכון שכזה

יש לה, למועמדת מספר ,6שצריך עין מיקצועית
לגלות אותו — בדיוק כמו נוכח הגברת ההיא על
הקיר, שם במוזיאון בפאריס. גם בקיבוצים רבים יש כבר סלוני יופי, כך ששולה
קיבלה עליה את הדין, הסכימה להיות מאופרת על־ידי דיילות ״הלנה רובינשטיין״.

־ובדיזנגוד :״

לשולה לא מפריע בכלל לשבת בדיזנגוף
ולמרות שהיא לא מתפעלת ביותר.
למעשה, היא חיה בעיר הגדולה כמו בקיבוץ :״רואים סרט, קוראים ספר,
או סתם מקשקשים עם החבר׳ה בבסיס.״ היום, גם לקיבוצניקיות אין
התנגדות להשתמש לשערן בתכשירי״שיער, כמו של ״וולה״ למשל.

במדינה
(המשך מעמוד )34
רות בכך שאתגרש מאשתי. הוא סיפר לי
שרק אחרי שנתגרש אצל הקאדי, נוכל
להתחתן מחדש כשני יהודים. אני האמנתי
לו, והסכמתי. הוזמנתי לבית־הדין הרבני

ו!1י 1ו ף מהיר
ונע

לא להיות מרוצה, ביחוד לעולה חדש.
התינוקות -לארגז. מאז, חדל
מאיר להיות מרוצה כל כך. מספר הילדים
גדל ל־ ,11 אולם מספר החדרים בדירה
נשאר סטאטי. בלילה, מתחלקים 13 דיירי
החדר על המיטה הגדולה, המיטה הזזה
שמתחתיה, והספה. על המיטה הרחבה יש נים
שישה ילדים — שלושה מכל צד.
מאחר שזה לא מספיק, הביא מאיר ארגז
ירקות ריק, העמיד אותו על זוג רגלי עץ.
זוהי מיטתם של שני התינוקות התאומים,
בן ובת.
השירותים, לדירה, משותפים לשבע די רות
נוספות, המקיפות אותה חצר. כאר־

מתגייר כן־אברהם
בגלל רמאות —

בדצמבר 70׳ ,בפני הרב יצחק קרליץ. אני
הייתי בטוח שזה בשביל לקבוע מועד
לחתונה עם אשתי. הופתעתי לשמוע שההז מנה
היא כדי לקחת ממני את הילדים.
בבית המשפט סיפרה אשתי שהיא חיה עם
אדם אחר.
היתה זו אכזבה׳ נוראה בשבילי מה
שהרבנים עשו לי. הם קבעו שאני לא יכול
לבוא אפילו לילדים שלי. נוסף על כך הלן
הוכרזה כפנוייה ורשאית להינשא למי
שהיא רוצה — כאילו שבעלה לא חי
והילדים שלה אינם מבעלה.
הרב דרעי גרם לכך שאני מתקשה כעת
להאמין ביהדות, הדת שאליה רציתי תמיד
להגיע.
כישלון. עד כאן, סיפורו של גר־הצדק.
הרב דרעי, מכחיש את דבריו. הוא מכחיש
שקיבל כספים מסנדוקה .״לא רק שסנדו־קה
גר אצלי בבית־הכנסת, ועלה לי מכיסי
ומכיסי יתר המתפללים כמה מאות לירות,״
טוען הרב ,״אלא שכל האשמותיו של 0נ־דוקה
הן שקרים. הוא הכישלון היחידי שלי
במיפעל הגיור.״

מוצר איכות עול תיא עם אולטרה־ סול

תפריט ה שבוע
פלפל מ מו ל א

ישראל השנייה
6פלפלים השחימי את האורז בשמן. הוסיפי את המרגרי4כוס
אורז
נה ומרק הבצל. הכניסי כף עמוסה באורז לתוך
1כף שמן
* שקיק מרק בצל ״ויטה׳
כל פלפל, העטידי אותם בתוך סיר. ערבבי את
100 גרם מרגרינה
יתר החומרים והביאי לרתיחה. הכניסי ך כפית
1כפית סוכר
1שקיק מרק עגבניות ״ויטה מן הרוטב לתוך כל פלפל. שפכי רוטב זה בין
3כוסות מים
הפלפלים ובשלי על אש קטנה במשך 45 דקות
פלפל לפי הטעם.

חני הי קר ה!

קיבלת תעודה, טובה ! מגיעה לך מצלמה !
ל״פוטו-ברנר ,,מבחר גדול של ״מצלמות;

לנער׳ ,,טובות, במחירים שאפילו אבא שלך
יכול לעמוד בהם!

וכאשר תצלמי, זכרי ,״פוטו־ברנר״ יעשה

לך גלויות ( )9/13 מצויינות, ב 35-אג.,

ושגייס בארגז י ר קו ת
כשמאיר אסלסלקי עבר, לפני 11 שנים,
לדירתו בת החדר היחיד, בשכונת בית־ישראל
הירושלמית, הוא חשב עצמו לבר־מזל.
גם בגלל שהדירה היתד, בירושלים, גם
בגלל שלו ולאשתו היו אז ארבעה ילדים
בלבד — ושש נפשות בחדר אינם סיבה

— התגרשתי ממנה
בעיט נפשות מצטופפות, מדי בוקר, בחצר,
בתור לשירותים ולרחצה. משום כך, מח זיקה
משפחת אסלסלקי בלילה דלי בחדר,
שם עושים הילדים את צרכיהם.
קריית שמונה -כירושלים. מאיר
בא לארץ לראשונה ב־ , 1948 נלחם בחטי בת
גבעתי. ב־ 1952 חזר לארץ הולדתו,
מרוקו. ב־ 1960 עלה בחזרה לישראל —
הפעם עם אשתו וארבעת ילדיו. לנציגי
הסוכנות, הודיע שהוא רוצה לגור בירו שלים,
שם יש לו גיס .״אמרו לי שיתנו
לי שיכון בקריית־שמונה, שזה שכונה של
ירושלים,״ מספר מאיר.
הם הועברו לשיכונם החדש בלילה. בבו קר,
גילה מאיר שקריית־שמונה איננה
בדיוק שכונה של ירושלים. הוא נסע ירד
שלימה, השיג את דירת החדר שבה הוא
גר עד היום, ועבר לשם.
אחרי שביתה, הבטחה. למאיר אין
כל סיכוי להחליף את מגוריו בכוחו שלו.
משכורתו כפועל־בנין, המגיעה ל־ 600ל״י
לחודש, מספיקה בדוחק לסתום את 13
הפיות במשפחה. לאחרונה, החליט שנשבר
לו, עלה עם משפחתו לחמישה ימי שבי-
תת-שבת ליד בניין הכנסת.
רק אז, זכה להתעניינות מצד המדינה.
בתמורה להסכמתו לסיים את השביתה
המביכה, קיבל הבטחה להחלפת הדירה.

שישה ב מי טהאחת -

תאומת־עזה הלן

ילדי אסלסלקי כמיטה ובארגז
רוצה תוצאות? לך תשבות
ה עו ל ם הז ה 1768

דהרי

התגלית ״אלרוצה אח בערו וק לשבוע״
האחרונה
של מילוא
הבמאי יוסף מילוא גילה לא מעט כיש־ •
דונות צעירות, בקריירה האמנותית האת־ !
נד. שלו. התגלית האחרונה של מילוא,
הנמצא בסביבות שנות השישים הסוערות1
שלו, היא צעירה, בשנות העשרים שלה,
העובדת איתו על הצגת המתאבד, עד1
שמילוא גילה אותה, היו כשרונותיה של1
העלמה סמויים.
מה שמטריד, במידה מסויימת, את1
רעייתו של מילוא, ימימה, שמעולם לא
התרגלה, בשנות נישואיהם, לרומנים של
בעלה. הרעייה, האוהבת את בעלה מאוד,
סבלה תמיד משברים בעיתות רומנים, ורק
לאחרונה היא יצאה מבית־חולים.
ימימה, שהיא בתה של שושנה פרסיץ
ז״ל, ובת למשפחה עתירת נכסים, קיוותה •
תמיד שהגיל יעשה את שלו, וכשהרומנים !
יחלפו, יחזרו נישואיהם.
עתה, מסתבר, יהיה כנראה צורך באורו־ |
רוח נוסף.

״יהונ תן, אני או הבת או תך. ח תי כ ה רצינית וצעירה, ו שנהייה
סתם או הבת אותך, ורוצה לעשות לאבא לב ת בשם שירה לפני חו דאי
תךאהבה, זה הכל. אני לא שיים.
רוצה לקחת או תך מאי שתך בכ ה
הי ס טו רי ה יודעת ללמדנו, כי
לל. היא יכול ה ל היו ת אפילו אי -ה או הבת הסו ער ת, הל א הי א ה תנו.
אני רוצה או ת ך רק לשבוע, רוזנת כ רי ס טינ ה פאולוצ׳י, א שת-
ואז תוכל ל חזור אלי ה. אני מ או ד השעשועים, הבינלאומית, העו מדת
להגיע בי מי םהק רו בי ם ל-
יזראל, העבירה בזמנו א ת תשו מ
ת הלב ה מ רוכז ת שלה לי הונ תן.
וז א ת — לאחר שקודם הי ת ה
ת שומת-לב מעודדת זו מרוכזת
בשאול וייצמן, הבן של עייזר.
כאשר נולדה שירה, הגיעה ל בית
הגפנים חביל ה ענקי ת מאי טליה,
עם נעליים, שמלות, חלי פות
וצעצועים ב כ מו ת שהיתה
מספקת לשלישייה, לא לב ת בו
דדת.
אבל ככ ה זה אצל ה אי ט ל קיו
ת: הלב אצלן רחב, אוי כמה
רחב.
מי שמגלה חו ס ר -ה בנ ה לכל
רוחב-הלב הז ה, הי א נורית.
העובדה שהרוזנת רוצה א ת בע לה
רק לשבוע, ל א מרגיעה או תה
מ שום מ ה .״כתב תי ל ה שאני
ספרדיה,״ מספרת נורית ,״ו שאם
הי א תעשה מ שהו עם י הונ תן,
שנינו לא נתראה אי ת ה .״ אז הי א
השיבה לי :״אני או הבת או תו,
זה לא יעזור לך שום דבר.״
המל כו תי ת,
אתה מי תקפה
וה מיגננה הפרול טרי ת, שתיפתח
ביום הח מי שי הקרוב, כ שהרוזנת
תבוא — אני מוכ רחה לר או ת ב כל
מחיר•

יהונתן גפן -

מ קוו ה שנהיה סוף סוף ביחד,
כשאבוא בקרוב לארץ. מתגעגעת
אליך, ומתה עליך. באהבה, כריס-
טינה.״
טוב, אז אני שואלת אתכם :
מה צריך לעשות גבר נשוי, כ שהוא
מ ק בל צרורות בל תי פו ס קי
ם בזה הנו ס ח, כל מיכ תב על
נייר בצבע אחר, מבו שם בבושם
א חר ז שלא לדבר על ה מ תנו ת,
כמו למשל חגור ת עור ב מ חי ר
35 דולר.
המרכז, לכל ת שו מת-הלב ה-
נשיית המח מי א ה, אהמממ,...
הז א ת, הו א י הונ תן גפן, הנשוי
אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים ! מ אוד לנורית, לשעבר מקובר,
איפה היה
הקצין?

על ״הפנתרים השחורים״ ,אבל אי אפשר
להכחיש, שלפחות בדבר אחד הם |
הצליחו: לסלק מהמשטרה קצין שמידותיו
לא הלמו כל כן את מה שנדרש (
מקצין משטרה.
לרוע המזל, יש ספק אם הפנתרים יודעים
בכלל שהם עשו זאת. מה שהם עשו,
זאת היתה בסן הכל הפגנה פרועה, או־|
תה הפגנה ידועה מלפני חודשיים בערך,
שניפצו בה שמשות וירקו בה בקבוקי ן
מולוטוב.
מובן שהמשטרה כולה התגייסה כדי !
למנוע התפרעויות. וכשכולם התייצבו1,
הסתבר שדווקא אותו קצין איננו. מאחר ן
שאי-אפשר היה לפזר את ההפגנה בהיעד־ י
היא: גכרת מתכגרת קצת — בת
רו, יצאו שליחי משטרה מבוהלים לכל ן
קצוות העיר כדי להזעיקו. חיפשו אותו י ,68 אם אתם מוכרחים לדעת בדיוק —
בבית. חיפשו אותו במשרדו. חיפשו אותו
איננו 1, .לא אמנית ממש, אבל עוסקת באמנות,
בבתי־ידידים. דבר לא עיר. הילד
עד שסמל משטרה אחד, מחליט לב־ ן שאת שמה אתם יודעים.
הוא: חלילן צעיר, גבוה ונאה, חתיך
דוק גם במועדון הקצינים. ניחשתם נכון :
הקצין היה שם. וגם לא לבדו, אלא עם ! שנשוי לחתיכה צעירה, גבוהה ונאה.
מזכירתו, שעמדה לשרותו גם מחוץ ל׳ -
לאחרונה, הפך החלילן שלנו לכנר:
שעות העבודה.
הוא מנגן כינור ראשון אצל הגברת
בקיצור, לא עשו מזה הרבה רעש׳ .
מישהו במשטרה רק הגיע למסקנה 1הנקנה. הוא הפך לג׳יגולו שלה -
שמקומו של קצין משטרה בשעת התפר־׳ ובפני חבריו מתגאה בסכום הגבוה
עות הוא בין אנשיו חבושי הקסדות, שהוא מקבל: אלף ל׳י׳י לחודש.
מתחת למטר האבנים ולא במועדון הקצי־1
מאחר שהוא מופיע בדירתה המפורנים,
בחברת מזכירתו.
סמת של הגברת אחת לשבוע — זה
אמרו לו שלום יפה ושלחו אותו
הבי -ן׳ יוצא 250ל״י להופעה.
תה. עכשיו אתם מבינים כבר, למה קציני
לא רע. במחיר כזה, הוא יוכל בקרוב
משטרת ירושלים אינם מעוניינים כל כך ׳
שהפנתרים יערכו עוד הפגנות ! 1
לקנות לעצמו סטראדיבריוס.

ג״גודו
3אדך דיי
לחוד ש

-ואשתו נורית (משמאל)

פעמיים נכרת ידן
שחקני התיאטרון הקאמרי נמצאים, מאז לפעמים, גם את הנפשות בעלות הכוונות
חזר יוסי ידין לארץ, במצב מביך משהו. הטהורות ביותר.
יש להם שתי גברות שאליהן עליהם לפנות
בתואר גברת ידין — וזה עשוי לבלבל, הגברת האחת היא אשתו של יוסי, שושנה
ידין, שרזתה לאחרונה מאוד, ונר אית
אלגנטית וחייכנית מאוד. אז ברור
שאליה פונים בלשון גברת ידין. אלא
שכשיוסי מגיע לתיאטרון בחברת ידידתו
האוסטרית, הדי, פונים אליה הקוליגות גם
כן באותו תואר. וזאת, מאחר שיוסי גר
עם העלמה בווילה שלו במיכמורת, ורואה
בה את אשתו לכל דבר.

שושנה ידין

אז בינתיים, אין ברירה, אלא לנסות לא
להתבלבל יותר מדי. מצב זה יימשך לפחות
עד ששושנה תסכים להעניק ליוסי את
הגט. ומאחר שהיא איננה נחפזת בכך, יהיה
צורך אולי לעשות סדר במבוכה. משהו,
אולי, בנוסח גברת ידין א׳ וגברת ידין בי.
או כל אמצעי אחר, שיקל על הזיהוי.

ל שי את הממשלה

במעצר מיוהל׳

הצעת־החוק שלנו לביטול המעצרים המינהלים היא
מיסמך משפטני מחושב, מפורט ומנומק. היא הוכנה על־ידי
אמנון זכרוני בקפידה רבה, וכבר שימשה נושא לדיון
בחוגים אוניברסיטאיים. לכן היה ברור לנו כי יענה עליה
שר־המישפטים, יעקוב שמשון שפירא.
אבל לשפירא לא היה שום חשק להופיע כמגן על
תקנות־החירום הבריטיות, שהוא עצמו כינה אותן, בשע תו,
כתקנות נאציות. לכן השאיר את התפקיד לשר־הבי־טחון,
שלא יכול היה להתחמק. כי התקנות הקיימות
מופעלות על־ידו. אך שפירא טרח להיות נוכח בעת הדיון.
אבל דיין אינו מתמצא בצד המישפסי, וזה גם לא כל־כך
מעניין אותו. הכנסת היתד• כימעט ריקה כשהתחיל
הדיון. דיין השיב על דברינו (ראה מסגרת) בנאום קצר,
בו לא סתר אף נימוק אחד שלנו, אלא חזר על הטענה
השיגרתית ש״זוהי שעת־מלחמה״ ,שאינה כשרה לשינוי
המצב — בעוד שהוכחנו שדווקא בשעת מלחמה יש צורך
בשינוי זה.
כשעליתי על הדוכן לענות לדבריו, לא היה צורך בנימוקים
המשפטיים, שהבינונו מראש. עמדתי רק על נקודה
אחת: שהמלחמה שלנו, היא מצב של קבע, ואין
לדחות את הדמוקרטיה עד לבוא השלום. כאן אירעו חי-
לופי-הדברים הבאים :
אורי אכנרי ג ...אם לדון לפי הצהרותיו של
שר־הבטחון, המבטיח לנו פעם קיץ אלקטרוני
ופעם חורף אלקטרוני, המלחמה הזאת תימשך זמן
רב. על כל פנים, הממשלה ששר־הביטחון שייך
אליה נאמנה עלי שלא תעשה שלום בהקדם.
משה דיץ £תשים אותה במעצר מינהלי.
אורי א מרי £אולי זה פתרון. אבל אז היינו
עומדים בפני בעייה מצפונית קשה.
משה דיי 1ג היינו מתגברים.
מובן שההצעה הוסרה. לא רק הקואליציה, אלא גם
גח״ל הצביע נגדה, למרות שמנחם בגין תבע לא פעם
לבטל את תקנות־החירום של השליט הבריטי. אבל זה
היה לפני שהפך שר בממשלת הליכוד.
למען הצעתנו הצביע, מלבדי, רק תופיק טובי מרק״ח.
(שלום כהן נטש את האולם לפני התחלת דיון זה, וחזר
אליו מייד עם סיומו).
סיימתי את דברי במילים. :אני יודע שהצעתנו לא
תתקבל היום. ידעתי זאת כאשר העליתי אותה. העליתי
אותה מתוך תקווה שמה שייאמר כאן יעורר את האח ראים
בממשלה, במערכת הביטחון ובשרותי הביטחון למח שבה
בכיוון זה. אני מקווה שלא ירחק היום שבו יביא
שר־הביטחון או שר־המישפטים בעצמו הצעה מעין זו
בפני הבית.״

חילופי קו מ פ די מו ט

11שמעוןפר

על רקע המלחמה הממושכת שניהל בשעתו ״העולם
חזה״ נגד שמעון פרט, כשעוד היה השליט של מע־רכת־חביטחון,
יש תמיד אתגר בוויכוח עם שמעון
פרס, בייחוד כשזה נוגע למשרד־התחבורה.
גם השנה. אחרי נאום בו הבטיח ניטים ונפלאות,
פתחתי את דברי כלהלן:
אורי אבנרי: משנה לשנה משתפרים נאומי שרי־התחבורה.
משנה לשנה מחמיר מצב התחבורה על כל
שלוחותיה.
השנה הגענו לשיא חדש בשני הכיוונים:
נאום מרהיב של השר, ובו שלל ססגוני של כוונות

טובות, תחזיות מרתקות ותוכניות מבריקות, מילים עבריות
חדשות ומילים לועזיות בשסע.
יוסף תמיר נ למדת מילה חדשה?
אורי אכנרי 5היתה אפילו מילה אחת או שתיים
שלא הבינותי.
נגלה לנגד עינינו מראה מרהיב של מצב עתידי:
רכבת מהירה מעל ומתחת לקרקע, צי־מכוניות פרטי גדל
והולך, אוטובוסים מחירים ונוחים העוברים ביעף, נמלי־תעופה
ומסופים הפזורים ברחבי הארץ — ציור שובה־לב
של מדע דמיוני 50101100 £101100 ,בלעז.
רק כמה פרטים פעוטים חסרים: מתי זה יהיה,
כמה זה יעלה, האם כבר השיג שר־התחבורה את
אישור שר־האוצר לכל אחד מהפריטים וכר.
ומאיגרא רמא לבירא עמיקתא. מן המראה המרהיב אל
המציאות העגומה, המציאות של כל אזרח בישראל בכל
יום. זהו אחד המרכיבים העיקריים של חיינו, הגורם
המרכזי לעצבנות, לרוגז, לדירדור הנימוסים, לבריונות,
לתאונות, לשיבוש כל ריקמת החיים.
בסוף נאומי הוספתי עוד הערה אישית :
אורי אכנרי 5השר שמעון פרם, אשר במשך הרבה
שנים בנה לעצמו תדמית של ביצועיסט, מופקד היום
על שני מישרדים ביצועיים מובהקים. אני מזהיר אותו
שאם לא יחולו שינויים ניכרים בשני שטחים אלה,
שעליהם הוא מופקד — עלולה התדמית הזאת להינזק.
מובן שפרס לא נשאר חייב:
שמעון סרס: איני רוצה להתווכח עם חבר־הכנסת
אורי אבנרי, אם כי חצי קומפלימנט הוא הוציא —
שהנאומים משתפרים. זה גם כן משהו, בוא תודה.
אני רוצה להגיד, שאילו זה היה קורה גם לעיתונים.
מצב שנינו היה יותר טוב. כלומר, אילו גם הנאומים וגם
העיתונים היו משתפרים, אפשר היה להחזיר לך קומפלי־מנט
באותה מטבע.

נחי היסו די
ש ד הנו סע
ההתנצחות עם שר־חתחבורה תפסה רק חלק קטן
מנאומנו. הקדשנו חלק ממנו לתיאור המצב בתחבורה
כיום :
אורי אבנרי הנה נוסע באוטובוסים, אחד
ממיליונים.
הוא נע יום־יום בכלים לא נוחים. צפוף כסרדין בחום
המחניק, בין אנשים מזיעים, כאשר האוטובוס תקוע
בפקקים ואינו יכול לזוז! העשן המצחין מסביב מרעיל
את ריאותיו! חריקת הבלמים מורטת את העצבים.

דב זכי! £היית בו לאחרונה י
אורי אבנרי: הזדמנתי השבוע למקום זה. הוא
דומה ברגע זה למחנה־פליטים מדכא, בשמאות אנשים
נעים ונדים בו כשהם מחפשים מזוודות, או משתדלים
להבקיע להם דרך בין המוני קרובים מיואשים, הצובאים
על הפתחים, ואינם נותנים לאיש לעבור. זוהי חוויה
מיוחדת במינה.
זר הבא לארץ, והעובר מירוץ־מיכשולים זה, קיבל
את הרושם הראשון על ישראל, והרושם הראשון הוא לא
פעם הקובע.

מוגן ל או טובו ס

חנייה למכונית
לא הסתפקנו בביקורת על מצב־התחבורח. העלינו
שורה של הצעות מעשיות, שיש בהן כדי להביא להקלה
מיידית של המצב :
אורי אבנרי אין זה מתפקידנו לבוא אל שר־התחבורה
בתוכניות. האמת היא שכל תוכנית, שאינה
מבוססת על תיכנון אמיתי, ויסות המשאבים וקביעת עדי-
סויות, היא מגוחכת. אעלה רק כמה נקודות בקצרה.

אשר לתחבורת האוטובוסים:

+עדיפות ראשונה ממש להתקנת מזגן־אוויר בכל
אוטובוס. באקלים של ישראל, לא ייתכן אוטובוס ללא מזגן.
י• איחוד תחבורת האוטובוסים ביד אחת.
• תיכנון הקווים במטרופולין דן כיחידה אחת. בכלל
הגיע הזמן לאחד את כל עיריות־הפרברים שם בעיריה
מטרופוליטנית אחת. אני מצטער שנציגי המפלגות העולים
על הדוכן, המקוננים על המבוך באזור שהיה צריך
להיות העיר ח, ונעצרים בנקודה זו. אף אחד אינו
אומר: המפלגה שלי תפעל כדי לאחד את כל הפרברים
האלה — רמת־גן, פתח־תקווה, בני־ברק, תל־אביב, יפו,
חולון, בת־ים, שכונות קטנות בסך הכל — בעיר אחת,
כפי שצריך להיות. פה יש אינטרסים משוריינים לעס קנים
המקומיים של כל המפלגות, והם חזקים מדי.
יוסף תמיר £לא של כל המפלגות, כי לך אין ייצוג.
אורי אבניי: לכן אני חופשי לדבר. לכן אני
חופשי לקבוע מה צריך להיות.
• הפיכת כמעט כל הרחובות בארץ לחד־סטריים,
דבר הקיים כבר מזמן בערים גדולות משלנו, כמו ניו־יורק
ופרים. הרי זה אבסורד שרחובות בן־יהודה ודיזנ־גוף
— שני רחובות מקבילים — הם דו־סיטריים.
קריאה £את רחוב דיזנגוף צריך לסגור לתנועה !
אורי אבנרי £אינני מתנגד לרעיון זה. נעשו נם־
יונות כאלה בעולם. אולי יש מקום לנסיונות כאלה נם כאן.
• וכמובן — הסעה חינם של החיילים. אני מצפה
בעניין זה ליוזמה דחופה ומיידית, בעלת דמיון ובלתי-
שיגרתית, מצד שר־התחבורה. אפשר להנהיג מחר, בלי
תשלום אגורה, הסעה חינם לחיילים, על־ידי כך שהאוטובוסים
יקחו חיילים בעמידה. מדוע זה צריך להיות
קשור בבעיית הסובסידיות המגיעות, או שאינן מגיעות,
לחברות התחבורה?
• תנועת אוטובוסים — שבעה ימים בשבוע.

אשר למכוניות הפרטיות:

ש ר־ התח בו רהשמ עון פרס
כשהוא נוסע מרמת־גן לתל־אביב הוא נוסע שלושת
רבעי שעה לעבודה. וכשהוא נוסע מרמת־גן לחולון, הוא
צריך לעבור מאוטובוס לאוטובוס, ומגיע כעבור שעה וחצי.
שעה וחצי בדרך לעבודה, ושעה וחצי בחוזרו מן
העבודה. שלוש שעות ביום 75 ,שעות בחודש, כמעט
40 יממות שלמות בשנה — חודש ושליש, שאתה מוריד
מחייו במשך שנה, הזמן שהוא מבלה באוטובוס.
והנה הנוסע במכונית הפרטית, שחלקו אינו שפיר
הרבה יותר.
הוא חלם ועמל במשך שנים, כדי להגיע לכלי־רכב
קטן, העולה בארץ כמו מכונית־פאר בחוץ־לארץ, ובהשוואה
לשכר־העבודה, עולה כקאדילאק לעובד האמריקאי.
הוא תקוע שעות ארוכות בפקקי־תנועה. במרכזי הערים
כימעט ואינו יכול לנוע. וכאשר הוא רוצה להעצר,
הוא תועה כנפש אבודה ברחובות, מבלי למצוא מקום
חניה מותר.
השלטונות לא דאגו לכך. אך הן דאגו להתקין מד־חנים,
ולגבות קנסות עבור חניה במקומות אסורים. וכמעט
כל מקום אסור. מס־חניה זה, שאין ממנו מיפלט, יוצר
אינטרס משוריין של העיריות והמשטרה שלא להתקין
מקומוודחניה.
אם הוא מגיע מחוץ־לארץ, הוא בא למסוף בלוד,
שהוא מיוחד במינו בעולם. עיירה בחוץ־לארץ היתד•
מתביישת בו. מין מחסן מכוער, הנמצא בשינוי מתמיד.
אינני זוכר תקופה אחת בעשרים ושלוש השנים האחרו נות
שבה לא ביצעו בו שינויים.

• יש לבטל את המיסוי הגבוה על המכוניות הפרטיות.
כדי שכל עובד יוכל להחזיק אוטו קטן — כפי שהבטיח
חבר רפ״י שמעון פרם, בטרם עבר מרפ״י למישרד־התחבורה.
אני
בעד זה שכל אדם יוכל להשיג מכונית פרסית, אבל
אני גם בעד זה שהמדינה תדאג לתחבורה ציבורית כה
משוכללת, שלאדם הפרטי לא יהיה כל חשק לכך. זה
יכול להיות רק במקום שקיימת תחבורה ציבורית מסוג
אחר, ובמימדים אחרים, מאלה הקיימים עכשיו בארץ.
• מוכרח להיערך מיבצע בעל תנופה להבטחת מקומות
חניה. גם פה אפשר לעשות דברים גדולים מבלי
להוציא כסף, אם יש קצת דמיון ותנופה. עוד לפני שנים
הצעתי דבר פשוט — שהעיריות או הממשלה יחרימו
זמנית כל מיגרש ריק בערים הגדולות, עד שבעל המיג-
רש יודיע על התחלת בנייה. מישרד התחבורה, ביוזמתו,
יוכל להתקין במיגרשים אלה מקומות־חניה. בצורה כזאת
אפשר לשקם נכים וקשישים, שיוכלו להתפרנס מכך.
אשר למכוניות הפרסיות:
היו באמתחתי עוד הצעות רבות, אבל לא הספק תי
לפרסו.
שמעון פרס הגיב על כך במילים :״אשר להערותיו
של חבר־הכנסת אורי אבנרי, אני רק רוצה להגיד,
ברצינות גמורה, שכל אחת מהן תיבדק לחוד, ואלה
מהן שאפשר להגשים, אנחנו בהחלט נגשים.״

בתום הדיון הגשתי את הצעת-הסיכום הבאה של
סיעתנו (שנדחתה, כמובן, באופן אוטומטי) :
• הכנסת מטילה על שר־התחבורה להבטיח לאלתר
הסעה חינם של כר החיילים במדים, בכל קווי
האוטובוסים, על־ידי היתר הסעתם בעמידה או בדרך
אחרת.
• הכנסת מטילה על מישרד־התחבורה להבטיח שלא
יימכר בארץ רכב שאינו מותר למכירה בארץ־ייצורו, מפני
שאינו מתאים לתקני בטיחות הקיימים שם.
• הכנסת מחליטה להפעיל את כל אמצעי התחבורה
הציבורית — ובכללם הרכבת, האוטובוסים והמטוסים —

שבעה ימים כשבוע.

• הכנסת מסילה על משרד־התחבורה לבדוק באופן
דחוף את השכר ותנאי העבודה של הימאים כצי
הסוחר, ובייחוד במיכליות הדלק, כדי לעודד את ציוות
האוניות הישראליות בצוות ישראלי.

.ב מ קו שהחוקנגמר
ה ע רי צו ת מתחילה!״
להלן נאומו טל אורי אבנרי להנמקת הצעת״חחוק טל סיעתנו לביטול
המעצרים המינהלייס.
אורי אבנרי: בשעה שהתקין השילטון הקולוניאלי את התקנה שאנו מציעים
היום לבטלה, אמר מר יעקוב שמשון שפירא, בשם המישפטנים היהודיים כולם :
״המישטר שהוקם עם פירסוס תקנות ההגנה בארץ־ישראל אין דומה לו בכל ארץ
נאורה. אף בגרמניה הנאצית לא היו חוקים כאלה, ומעשי מיידנק ודומיהם היו אף שם
נגד אות החוק הכתוב. אמנם מרגיעים אותנו בכך שהתקנות מכוונות אך ורק נגד
עבריינים, ולא נגד כל האזרחים. אולם גם המושל הנאצי באיסלו הכבושה הצהיר שלא
יאונה כל רע לאזרח שיילד אחר עסקיו בלבד.״
קודמו של יעקוב שמשון שפירא בתפקיד שר־המישפטים, הד״ר דוב יוסף, הצהיר
באותו מעמד:
״האס כולנו נהיה נתונים לטרוריזם בגושפנקה רשמית? או שיהיה קיים כאן חופש
הפרט? גם הממשלה חייבת לתת את הדין, בפני בתי־המישפט. אין לאסור אדם בלי
מישפט ופסק־דין. במקום שהחוק נגמר, העריצות מתחילה.״
ד״ר דונקלבלום, שהיה לאחר מכן לשופט ביודהמשפט העליון, אמר אז :
״בתקנות אלה יש הפרה של מושגים אלמנטריים של חוק, צדק ומישפט ...התקנות
נותנות סנקציה לשרירות מוחלטת של השלטונות המינחליים והצבאיים.״

עניין שד 91 נמן
כבוד היושב־ראש, מאז עברו 25 שנים, מהן 23 שנים של קיום מדינת ישראל. היו
תקופות רגועות יותר, ותקופות רגועות פחות. ימי־מלחמה, הפוגה, והפסקת־אש.
אולם התקנות האלה של הדיקטטורה הקולוניאלית נשארו במלוא תוקפן.
כאשר נכנס לתפקידו שר־המישפטים הנוכחי, יעקוב שמשון שפירא, הבטיח לבית:
״תקנות שעת חירום 1945 מקומן לא יכירן בספר החוקים שלנו. אין להסתפק במחיקות
שמחקנו בהן עד עתה ...חלק צריך לנסח מחדש בשינויים ניכרים, ולחוקקו כחוק חדש
על־ידי הכנסת

ואנשי הכיטחץ טוענים בי הישארותו חופשי עלולה לאפשר מעשה
הכלה קטלני.
דוגמה כ : ,יש עדות מכרעת נגד פלוני, אולם גילוי העדות ישרוף מודיע
חשוב, או יחשוף את איש שרות־הביטחון ואת שיטות פעולתו. בסיקרה זה, חושש
השרות להביא את העדות. מכאן הנטייה שלו לשלוח את החשוד למאסר מינהלי,
בלי מישפט.

הקובע הבלעדי הוא המפקד הצבאי — כלומר, למעשה, שרות־הכיטחון־הכללי
עצמו.

השופט במקום המנקד

לצערנו, לא קויימה הבטחה זו.
אנו נוטלים לידינו את היוזמה ומציעים לכנסת את השינוי הדרוש.

אנו משמשים בכך פה לרבים ומובים במדינת ישראל, שקיומם של
מעצרים מינהליים, ללא מישפט, על פי החלטתו הבלעדית של מפקד
צבאי, מטריד את מנוחתם, ומעיק על מצפונם.

הצעתנו באה לכונן הליך משפטי מיוחד, המתחשב בנסיבות המיוחדות של שתי
דוגמאות אלה, ואחרות. העיקר הוא: העברת ההכרעה מידי הפקיד והמפקד, לידי
בית־המשפט.
ואלה העקרונות העיקריים של הצעתנו :

הק״ןלמעצר המינהלי!
לא הלכנו בדרך הקלה. לא הצענו ביטול המעצר המינהלי, מבלי להציע פתרון סביר
לבעייה הממשית, הנובעת ממצב הביטחון.

יש שעת־חירום, ואנו איננו מתעלמים ממנה, בבואנו להציע לכנסת
חוק שהכנסת יכולה וחייבת לקבלו.
ישנה בארץ מערכת של מלחמה־זעירה, חבלה ופעילות מחתרתית. הוכח בעולם
שאין לעמוד במערכה מסוג זה באמצעים מישפטיים שיגרתיים. מצב כזה מציג בעיות
מיוחדות, ויש לספק להן פתרונות מיוחדים.
בארץ הלכו בדרך הקלה. פשוט השאירו על כנן את תקנות־הדיכוי של השליט
הקולוניאלי.

מה שהיה נוח לאנשי־הביטחון של שליט זה, נוח גם לאנשי־הבי*
טחון שלנו.
ואין פלא שממשלה אחרי ממשלה השלימה עם מצב זה.

גם ניסחו! וגם צדק
השאלה היא: האם אפשר למצוא שביל־ביניים בין שתי נקודות קיצוניות — בין
דיקדוקי מישפט של ימי־שלום, ובין שרירות מוחלטת של מפקד צבאי?

כמלים אחרות: האם אפשר לכלול בסדרי־הדיון הסדירים של
מדינת־חוק דמוקרטית את הבילים הדרושים למלחמה בפעולות־חתי־רה
של ימי־מלחמה 1
מיטב המישפטנים בארץ, וביניהם ראשי הפקולטות למישפטים, סבורים שהדבר
ניתן. אנו באים היום להציע דרך מעשית.
אין זו דרך אידיאלית. גם מישפטנים וגם אנשי־ביטחון ימצאו בה ליקויים. אך
יש בה שתי מעלות גדולות:

• היא מספקת את צורכי הביטחון, ואינה מפקירה את האוב*
לוסיה ללא כילים יעילים למלחמה כטירור.
• היא מהווה צעד גדול קדימה לקראת כינון הליך משפטי תקין,
•המתאים למדינה דמוקרטית.

הוודנ הוא חזנתריס
מהו המצב המיוחד המחייב פתרונות מיוחדים?
אצייר בפניכם שתי דוגמאות מעשיות, הלקוחות מן המציאות.
דוגמה א׳ :ברמאללה נתגלתה רשת של פידאיון. אצל אחד מאנשיה נמצאה
הוראה של המפקד, שהטילה עליו ללכת לעיר ישראלית, ולהתקשר שם עם ערבי
מסויים, כדי לבצע משימות.

עדות זו לא תעמוד במשפט רגיל נגד הערבי הישראלי, על פי
דיני הראיות. הוראה של א, ל־ב /אינה מפלילה את ג .,אולם ג׳ חשוד,

מחוזי.

בל משפט על פי הליך מיוחד זה יבוא כפני שופט עליון או

• שר־הביטחון יכול לדרוש הליך מיוחד זה, ולבקש מעצר־חירום.
•• הבקשה לשופט תוגש רק אם ביצע הנאשם עבירה, ואם יש בידי התביעה
ראיות סבירות להוכחת האשמה.

• מי שקשר קשר בדי לבצע עבירה, אך לא הספיק לבצעה —
נחשב במי שעבר עבירה של קשירת קשר.
• על השופט לא יחולו דיני הראיות, והשופט עצמו יקבע דינה של כל ראיה.
כלומר: כפי שמקובל גם בכמה חוקים אחרים, יכול השופט לשמוע ראיה לבדו, ולהח ליט
אם היא חסוייה (כדרישת איש־הביטחון) או שיש לגלותה לנאשם ולפרקליטו (אם
הדבר דרוש, לדעתו, לעשיית צדק) .יכול השופט לקבל עדות־שמיעה, ולהחליט מה
ערכה.
• החלטת השופט תהיה סופית, וללא צורך בהנמקה.
•• מכסימום המעצר שיכול להיגזר בהליך זה יהיה שישה חודשים, וניתן להארכה
לאחר קיום הליך זה מחדש.

• העצירים שייגזר עליהם מעצר לפי הליך זה, יוחזקו בתנאי
מעצר מיוחדים — מיוחדים לטובה — עם זכויות מיוחדות. כל עוד לא
הוכחה אשמתם בביצוע עבירה כהליך רגיל, אין לראותם בפושעים.
י • חוק זה יחול בכל מקום שבו קיים שלטון ישראלי בפועל — כלומר, גם
בשטחים המוחזקים. מובן ששם יבוא שופט צבאי־משפטן במקום השופט הרגיל.

לא שדים ווא מלאכים
יש לשקול הצעה זו לעומת המצב הקיים, והוא:
• כיום ניתן לגזור מעצר מינהלי בלי שום הליך משפטי בכלל.
י• כיום אין שום הגבלה על המפקד הצבאי.
• כיום אין העציר יודע כלל מה היא ההאשמה נגדו, מהו טיב החשד שהועלה.
• כיום אין הוא יכול להגן על עצמו, לחקור עדים ולסתור ראיות.
• כיום יש אמנם רביזיה בפני ועדה, שבראשה עומד שופט מכובד, אולם אין
זה הליך משפטי. המלצת הוועדה אינה מחייבת, וכיום אין לעציר ולפרקליטו ברוב המק רים
האפשרות להיות נוכחים, לחקור עדים ולסתור ראיות.
איזה נימוק אמיתי יכול להיות נגד הצעת־חוק זו?

לדעתי, יש רק נימוק רציני אחד: שהמצב הקיים נוח לאנשי שרות
הביטחון הכללי.
איני אומר זאת בזילזול או באירוניה. על אנשים אלה מוטלת אחריות כבדה מאוד,
ותהיה זאת כפיות־טובה מצדנו אם נתעלם מכך.

איני רוצה לתאר את אנשי הש״ב בשדים, אך גם לא במלאכים.
הם כני־אדם, בני־תמותה, ואין להשאירם במצב שבו הם גם החוקרים,
גם התובעים, גם השופטים וגם המוציאים לפועל.
אנחנו מציעים להעביר את תפקיד השיפוט לידי השופטים, בתהליך מישפטי סדיר.

1 39