גליון 1771 מתאריך 10 באוגוסט 1971

א= תשד׳׳א10.8.15(71 ,

ברצח

עלל עדותו ע ל:
משה. בן נזנח ם

סו כו ת
רוה־ 3עדה־ 15 באוקטובר

|באביה החדישה ״נילי

בקור בעולי:־

* ניצה
* נפולי
* ליבורנו * קטניה
* ברצלונה * רודוס
|המ 1זיד: נו ־ 1 6 9 5י״י ובודד>ז*סי0ו|
טיולים מודרכים ל:

ק 9רי, פו מ פ ״ ה.
* פ לו רנ ס ופיזה.
אמל פי וסורנטו.
מונ ט ה קרלו.
ה ר הגעעו א טנ ה.
בידור מצוין עם:
* א מני בעל ש
* 2תז מורו ת לריקיד•.
* מו ע דון לילה.
* ה צ גו ת קו ל נו ע.

הבטח מקומך
בהקדם!
פרטים והרשמה בבל משרדי הנסיעות!

10671

** דים וחנוך לנגר הם צמד האחים הצעירים, שמעטים כמדינת מכירים אותם
ו 1₪בשמותיהם, אך המדינה כולה מכירה אותם בתואר שהדביקו להם אבירי
הכפייה הדתית בישראל — ״הממזרים״ .אלה הם האח והאחות שאינם יכולים לבוא
בקהל ישראל, למרות ששרתו בצה״ל, ואינם יכולים להינשא, כל עוד לא יטהר
אותם בית־דין רבני מ״ממזרותם.״
אך בעוד שממזרות היא מעמד נקלה, אליו נקלע אדם על לא עוול בכפו,
כתוצאה מחוקים דתיים חשוכים ומאוב נים׳
הרי אם הוא מגיע למעמד של שק רן,
האשמה חלה עליו ורק עליו.
מבלי לפגוע בצידקת מאבקם של חנוך
ומרים לנגר נגד הכפייה הדתית, עלינו
לקבוע בצער, כי שניהם שיקרו במצח
נחושה, בראיון שהעניקו לכתב הארץ מתי
גולן, לפני שבועיים.
באותו ראיון התפרסם הקטע הבא:
מרים י פירסוס זה לא דבר רע, אבל
לא בעניין כזה. אני זוכרת מה שהיה לנו
עס העולם הזה. הם רדפו אחרינו ברחובות
כדי לצלם אותנו. יום אחד ניסה צלם
שלהם לצלם אותי מאחור ברחוב, אבל
צילם איזו בחורה מיסכנה שעברה במקום,
ופירסמו את תמונתה כאילו זו הייתי אני.
לאחר מכן פירסמו כתבה כאילו ראיינו
אותי.
שאלה ג מעולם לא התראיינתם אצלם 7
מרים ז אף פעם, לא רציתי לדבר איתם.
יהודית (נערתו של חנוך) :את אמא
שלהם צילמו כאשר פתחה למישהו את
הדלת, ועשו מזה תמונת שער.
מרים ו זה היה שבוע איום בשבילנו.
חנו ך 5הס לא היו מעוניינים לעזור
לנו, אלא לנגח את הדתיים.
קל להבין מדוע העלו חנוך ומרים הא שמות
שקר אלה. במיסגרת ראיון ההת __

רפסות והחנופה שלהם בפני הרבנים, הם י היו צריכים להסיר מעצמם את מה שיכול ״
תצלום ה 3ו^
היה להיראות בעיניהם כמכתים את שמם
בעיני הרבנים — הסכמה לדבר עם כתבי
העולם הזה.
אין אנו מתכוונים להיכנס למערכה מישפטית עם אומללים אלה. די לצרות
שיש להם מידי הרבנים. אולם על מנת למנוע ספק, מתפרסמים בזה שני תצהירים
שהצהירו השבוע שני חברי מערכת העולם הזה בפני עורך־דין, אחרי שהוזהרו כחוק
לומר את כל האמת, ונמסר להם כי יהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק אם לא
יעשו כן.

דא אמת, טענות 1(1ו1ונות
יי* תצהיר האחד היה* תצהירו של מרסל (זוניס) זוהר, כתב העולם הזה,
1 1שראיין בשעתו את מרים לנגר ואת אמה מרים לנגר (העולם הזה .)1750
הצהיר מרסל:
הנני כתב השבועון העולם הזה. קראתי את דבריה של מרים לנגר בראיון
שהתפרסם במוסף הארץ. בראיון זה טוענת מרים לנגר, כי לא רואיינה כלל על ידי.
דברים אלה נוגדים את האמת. שוחחתי בשעתו במשך למעלה מעשרים דקות
עם מריס לנגר. היא ענתה_לשאלותי, אס כי העירה, כי אסור לה לדבר איתי. תוך
כדי מתן תשובות לשאלותי, היא ציינה, כי נאמר לה על־ידי השלטננות המטפלים
בעניינה שלא לשוחח עם עתונאיס.
שוחחנו בחדר המדרגות של הבית בו התגוררה המשפחה. השיחה פורסמה
בשעתו בשבועון העולם חזה. במהלך השיחה סיפרה שניסתה להתאבד, וכי אינה
מעוניינת כי יידעו במקום עבודתה על הפרשה.
כן שוחחתי עם אמה של מרים, חווה, בדירתה במשך כחצי שעה. עם האס
שוחחתי לפני ששוחחתי עם הבת, והיתה זו חווה, האס, שהציעה לי לשוחח עם בתה.
התצהיר השני נמסר בידי ויליאם סעדה, ונאמר בו:
אני עובד כצלם בשבועון העולם הזה. קראתי במוסף הארץ ראיון עם מריס
וחנוך לנגר. בראיון זה טענה מרים, כי לא צולמה כלל על ידינו, וכי צילמנו
״בחורה מיסכנה שעברה במיקרה במקום,׳׳ וכי פירסמנו את תמונתה כאילו זו
היתה היא.
דבריה של מריס לנגר אינם נכונים. התמונה שהתפרסמה היא תמונתה שלה.
עקבתי אחריה מביתה, וצילמתיה לפני שנכנסה לבית ברח־ אלנבי ,31 בתל־אביב.
עוד טוענת מרים לנגר, כי לא התראיינה כלל על־ידי כתב העולם הזה. הייתי
נוכח כשכתב השבועון, מרסל זוהר, שוחח עם מרים לנגר. השניים שוחחו בחדר
המדרגות של הבית בו מתגוררת המשפחה.
מגוחכת, איפוא, טענתה בראיון, כאילו לא התראיינה על־ידי הכתב. השיחה
נמשכה לפחות 20 דקות. במהלך השיחה אף סוכם בין השניים, כי מרסל יטלפן
אליה למחרת. לפיכך מגוחכת טענתה של מרים ונוגדת את האמת.
לסיום, כדאי לציין עוד עובדה אחת. לפני שפורסם הראיון עם הממזרים ב־הארץ,
פנה מתי גולן אל אורי אבנרי ומסר לו את האשמת השקר של השניים.
אבנרי העמיד את גולן על הסילוף שבדברים.
חבל שהארץ פירסם דברי שקר אלה, שנועדו לטהר את ה״ממזרים״ בעיני
הרבנים, מבלי להעמיד את הקוראים על העובדה, שעורך העולם הזה הפריך את
הדברים נמרצות.

1ר.ם וזג הנסחווז־ כפי (71)1ן בגו ע״י מנהל אגף ר 0.פנות|
א ס .״ נילי ׳ נננחרי נ 1965א• א
!יהומדיס
קו להמפרסם

ה סו ל ם הז ה 1771

ב 7ןיצ 1ר 1לעני1
3ד ס 1ס ד־ ד >ע? 1ג ס ; ז

קפה ומס עלי ת

ה עו ל ם הז ה

־״י* 1007 טהיי

י*ט* ׳<00 סריל!

1771

עד שיתבהר מצבו ויתגלו כוונות הממשלה המצ רית,
יש להניח כי ההכנות לוועידה ייכנסו למהלך
נמוך.

רביו הסכים ד חזוו
לאדהייב רק ע
מזכיר תו מהצבא
אחד התנאים שהציג שגריר ישראל ב
ארצות־־הברית, יצחק רבין להמשך• כהונתו
כארהב: מזכירתו לשעבר כתפקידו ב
רמטכ״ל, רס׳׳ן רוחמה צפריר, תשמש גם
כמזכירתו בוושינגטון.

קר״ה הודית
מיי חחת־ר סי ח
צפוייה הקמת קרייח יהודית כאיזור
פיתחת־רפיח.
כשלב ראשון להקמת הקרייה סגרו
שילטונות צה״ל שטח של למעלה מ30-
אלף דונם באיזור פיתחת־רפיח כפני הבדואים
תושבי המקום.
השטח שנסגר בולל את מרבית מקורות
המים של הבדואים.

!מעצר מו ח״־אל־דין
מב שוד לו עידת ס דורה
מעצרו של חאלד מוחיי-אל־דין בקאהיר (ראה
עמוד )19 משבש את ההכנות לוועידת כוחות־השלום
בבולוניה, העומדת להיערך בדצמבר השנה.

מוחיי-אל-דין הוא אחד היוזמים העיקריים
של הוועידה, כה עומדים להיפגש
לראשונה בגלוי שוחרייהשלום ממצריים
ומישראל.

רבין ביקש מהרמטכ״ל לשחרר לשנה את רו חמה,
המשרתת במיפקדת קצין חינוך ראשי. רוחמה
תקבל חופשה ללא־תשלום ותצא בעוד כשבועיים, יחד
עם בעלה והילד, לארצות־הברית.

מרקח־ה בקד ב ארץ
בסוף השנה עומד להגיע לארץ האליל הרעיוני
הקשיש של השמאל החדש הצעיר: פרופסור הרברט
מרקוזה, הוגה הריעות היהודי-גרמני שהשתקע באר-
צות־הברית וכבש את לב השמאל החדש בספריו כמו
האדס החד־נוינזדי, בהם גילה את עבדות האדם בחברת
הצריכה הקפיטליסטית.

כניגוד לרבים מאנשי השמאל החדש,
ביטא מרקוזה כתוקף ובפומבי את תמיכתו
בקיום מדינת־ישראל, כצד דרישתו לעשיית
צדק לעם הפלסטיני.

מנהיג חרות• ח״כ מנחם בגין אינו מוכן להבליג
על פסילת ראשי האופוזיציה בפלג הליברלי, שדרשו
איחוד מלא בין החטיבות, מלכהן במוסדות החטיבה
הליברלית.

למרות הצהרתו של מנהיג הליברלים
ח״כ יוסף ספיר, כי לא יסבול התערבות
מבחוץ, יעניק בנראה בגין את הסכמתו
השקטה להקמת חוגים משותפים כין שתי
החטיבות.

המוהל החדש לנ מל
התעופה ־ מעורב
בתאווה קטלנית
האיש המיועד לרשת את מקומו של
המהנדס יצחק ורדי, מנד״ נמל התעופה
לוד שיתפוטר קרוב־לוודאי, היה האחראי
על היחידה שהיתה מעורבת בתאונה כין
שני מטוסים בה נהרגו ארבעה אזרחים.
החילופים בין השניים יערכו כנראה בעוד כחודשיים,
והמועמד החדש זכה להמלצתו של מפקד חיל־האוויר
מוטי הוד.

.,דוברן״ קונה אח ביח״ד
ל סיגריו ת ״לוד״

מחריף הקרע
בין חרות ללי ברלי ם
היחסים הפנימיים בין שתי החטיבות בגודל, חרות
והליברלים, ילכו ויחריפו.

מיספר בתי החרושת לסיגריות בארץ יצטמצם
משלושה לשניים, אחרי שחברת הסיגריות דובק הח ליטה
לרכוש את בית־החרושת לסיגריות לוד, שהיה
בבעלות הסתדרותית.
המשא־ומתן על מכירת בית־החרושת, שייצר בין
השאר סיגריות כמו סילון, כנסת ומוסטאנג, הסתיים
לאחרונה בהצלחה, והודעה על כך תתפרסם בקרוב.

שערורייתהתמונותבתעלה: היו נה עפה ־ העווביםממתינים

שערוריה רבתי פרצה
השבוע כאשר התפרסמו
בעיתונות הישראלית,
ביום השנה
הראשון להפסקת ה אש,
צילומים של חייל
צח״ל ניצב על גדת
תעלת סואץ ומפריח
מידיו יונת שלום צחורה.
הסתבר כי אחד
הצלמים, אלכס בר-
נובסקי, שהיה בין אלה
להם הותר לצלם בתעלה
לרגל יום־השנה,
הביא עימו יונה מתל-
אביב בכלוב, נתן אותה
לחייל במעוז בתעלה,
וצילם אותה
שעה שהחייל הפריח
אותה. היונה התעופפה
לעבר הגדה המצרית
ולא חזרה, אולם
הצילום, שהתפרסם ברבים,
הרגיז את שלטונות
צה״ל, שטענו
כי צח״ל אינו מתיר
לחייליו להשתתף בתמונות
מבויימות. סערה
דומה פרצה בעת
שהוכרז על הפסקת האש,
לפגי שנה, כשאחד
הצלמים ביים נראים תמונה בה
חיילי צה״ל במעוז בתעלה
כשהם שותים
שמפניה. כתוצאה מפרסום
תמונת היונה,
נאסר על הצלם שצילם
את התמונה לרדת לתעלה.
תייל בצד הישראלי של תעלת סואץ, כשמן העבר השני מתנשא מגדל תצפית
מה שצה״ל לא יכול היה לאסור היה פירסום תמונה אחרת, שצולמה
בידי הצלם שבתאי טל, בה נראו שני עורבים שחורים כשהם עומדים על גדר של הצבא המצרי. העורבים שעל התייל לא הובאו מתל-אביב. הם שייכים למקום.

הג ליו ת ה תבוני ת ¥111

א תי ד

עם הופע תה של גלידת ״ ניר ״ החד שה, מכ ריזו תמחל בו ת אדניר על מבצע פ ר סי ם ענק :

״ מנ ג ע 7בונביס ״

אספו 7כוכבים, מאלה המודפסים על שולי כל אריזה של גלידת ״ ניר ״ ותמורתם תקבלו בכל נקודות
המכירה של אדניר חביל ה של גלידת ,/ניר״ חינ ם ! 1את הכוכבים יש למסור במעטפת בצרוף תלוש
מן הכפר אל העיר״ .בין כל המעטפות
ובו שם וכתובת, שם בעל החנות והסיסמה :״גילדת
שתגענה עד סוף המבצע יוגרלו 4נ סי עו ת נופש ל חו ״ ל, ב אני ה ״נילי״ !

* ככל שתרבו במסירת מעטפות (בכל אחת 7כוכבים) תקבלו חבילות
3 0 גלידה רבות חינם וכן יגדלו סיכוייכם לזכיה בנסיעת הנופש. בהצלחה! £ 0

ג ל ״ דוסאדניו ־ ס ן 19311אלהעיר

מכתבים

/״ונזף
ש רו תי תעופהב״1/נ1

למול מ ט רו ת
ה ת רגו ל ה רו סי

נוסף מ ת חי ל בי מי םאלה. א ם רצונך להצטרף לחוג
האקס לו סי בי ולמועדון ה טיי סי ם שלנו פנה מיד, בין
השעות 8.30 — 18.00

ט ל ,9 0 1 1 9 3 .הרצליה

על אף שפע החומר שהודפס בעיתונות
בנושא זה, נדמה לי שלא קלעו אל ה מטרה.
כדאי שנזכור שהרוסים תמכו ב הקמת
מדינת־ישראל ב־ 1948 מתוך חש בון
פשוט של סיוע לכוחות אשר ידחקו
את הבריטים מאיזור המזרח־התיכון. האם
עומדת בפניהם בעייה דומה עם האמריקאים

בשלב מסויים הגיעו הערבים למסקנה
שרק ארצות־הברית יכולה להסיג את יש ראל
אחור מהשטחים שנכבשו ובהתאם
לכך נערכו תמרונים מצידם לאחרונה.
הדבר חרה היטב לרוסים שהנה ארצות-
הברית דרך השפעתה על ישראל תביא
למצרים נסיגה ישראלית. לי נראה ש שורש
התרגול הרוסי האחרון הוא להביא
לנסיגה ישראלית ממרבית השטחים תוך
הבטחת סיוע צבאי לישראל בתמורה לכך.
במיקרה שתותקף אחרי הנסיגה יש לרוסים
מספר קלפים חזקים להציע לישראל
על מנת לקנות את נסיגתה. ומן הסתם
היא תעשה זאת בשיטת השלבים המפור סמת
והיעילה שלה:
)1עזרה וסיוע כלכלי בצורת הסכמי
סתר וכר.
)2קשרי תרבות — בעיקר לשם עידוד
וסיוע רוחני ליהודי ברית־המועצות.
)3והשלב השלישי: הבטחת סיוע צבאי
במיקרה שתותקף או תאויים ישראל ל אחר
נסיגתה ממרבית השטחים.
ע מי לי כנ ה, עין־חרוד, מאוחד

ברון

נ תן ב רון,
סן־אמוץ וחפלמ ״ ח

הספר חז ק!

תלמיד תיכון שהסתבך באהבות מסוכנות
סוף מסתיע...
ב קו בינו ע ״ ת ל -א בי ב ״ ת״ א

השיחרור. חמש שנים — כך מסביר דן —
ישב הפלמ״ח ו״גידל, טיפח וחינך אנשים״.
זה יפה מאוד — אבל באותה תקופה היה
זה לוקסוס שהיישוב לא יכול היה, ולא
צריך היה, להרשות לעצמו.
דן אומר :״אם מר ברון מקבל את הח לטתו
של בן־גוריון לפרק את הפלמ״ח
כדבר ברור ומובן מאליו — עליו לקבל גם
את החלטתו לפרק את האצ״ל והלח״י״.
וכאן שמורה הפתעה שנייה עבור דן: אני
בהחלט סבור, שהפסקת פעולותיהם של
אצ״ל ולח״י אחרי קום המדינה — היתד
מוצדקת בהחלט. אבל, האם ידוע לדן כיצד
בוצע הדבר? — במעצרים המוניים, ב־תאי-כלא,
בעינויים. דן יכול לברר בין
מכריו מאותה תקופה את הפרטים המדויי־קים.
איש
אינו מבטל את חלקו של הפלמ״ח.
אבל הפולקלור הלאומי שלנו — אשר

דן בן־אמוץ בוודאי יופתע מכך, אך
אני חייב לציין שנהניתי מרשימתו :
״התנים עולים על הפלמ״ח״ (העולם הזה
)1769 בה הוא מגיב על רשימתי בקשר
לפלמ״ח (״ראשונים תמיד אנחנו״ —
ידיעות אחרונות .)23.7.71 ,מלבד ביטוי
אחד או שניים — היתה הרשימה עוק צנית
ולא ארסית, תוקפנית ולא מלאת
השמצות אישיות. כך צריך — ואפשר —
לנהל ויכוח. נקווה שדן יחזיק מעמד גם
להבא. אחרים כבר נשברו.
ההתנצלויות של דן בקשר לאי־העשייה
של הפלמ״ח בחמש השנים הראשונות
לקיומו — תקופת מלחמת העולם השנייה
וההשמדה באירופה — מתקבלות בברכה.
אך אין הן משנות את עצם העניין:
הפלמ״ח הוא גוף נערץ ואהוד — אך רק
בשל מה שעשה בתקופת המאבק בברי טים
לפני קום המדינה ובעת מלחמת

ביצירתו ובטיפוחו השתתפו יוצאי פלמ״ח
רבים, ואחד הבולטים בהם הוא דן בן-
אמוץ עצמו — מקדיש לפלמ״ח מקום
בולט מדי וגדול מדי. ונגד זה באתי
להתריע.
נ תן כרץ, תל-אביב

הנ או ת

ה חיי ם
רציתי להעיר את תשומת־ליבו של דן
בן־אמוץ לשגיאה עקרונית שלו בנושא
״המוות הוא עסק טוב״ .מההערה ,״אגב,
העולם הזה אינו מפרסם עקרונית מודעות-
אבל״ ,התאכזבתי, כי היא פשוט לא היתד.
במקומה ואינני מכירה כל שבועון אחר
שכן מפרסם מודעות־אבל.
אבל ניגש לעניין. דן אמר באותו מאמר
על ״עסקי המוות״ שאין מקום למודעות-
(המשך בעמוד )8

86888

מול \\9
1003 ¥
* 51.-1000
* 1050

2001

* 50 וו
1080

/׳/72 ץ י 0

7א!0 800*08-108
מקלט הטלויזיה הטוב ב עו ל ם!

מנירה של מקלטים חדישים
(לעת עתה בכמות מצו מצמת) כבר החלה,
גםעבור עו לי ח ד שי ם.
עיוות מעילה ננ לוחני הארץ

סוכן בלעדי בישראל :״כנודי״בע״מ
ו׳,ת א סני ף: דרךהעצמ או ת.

רק בפגרה זו — פגרה מן הלימודים
של שנתי הרביעית בתיכון —
התפניתי לקרוא את הספר 1מול ,119
בו מדובר רבות על עבודתו של ח״ב
אבנרי בכנסת ועל סיעתו.
יש לציין, כי עורך־הדין אמנון זכרוני,
מי שזכה לכינוי ״חבר הכנסת
ה־ 121״ ,ערך את הספר בצורה יפה
מאוד ואף מושכת את עין האדם.
באשר לתוכנו של הספר אשר מבטא
את תוכן סיעתכם: הייתי אומרת, כי
רבות מהשקפותיכם בהקשר לנושאים
שונים חרו לי מאוד, והעלו את זעמי,
אך היו עוד יותר השקפות, שמצאו
חן בעיני. לא רק בגלל החן שבדברים,
אלא בעיקר בגלל ההגיון שבהס.
דוגמאות קשה לי להזכיר, כי איני
רוצה ״לקפח״ דוגמאות אחרות, אבל,
בלי שום ספק הייתי אומרת, כי מירב
הצעותיכם והשקפותיכם תואמות מאוד
לרוח־הזמן. ועל כך הכבוד הוא לכם!
לעומת הדברים שהזכרתי לעיל, יש
בדעתי להזכיר, שקיבלתי רושם גרוע
ביותר על עבודת חברי־הכנסת. תדמיתם
שנצטיירה בספר מאוד זיעזעה
אותי, והדבר מכוון במיוחד לעניין
הקואליציות בין המפלגות השונות

והמנוגדות בדעותיהן. אכן, דווקא
קואליציות אלו אינן מאפשרות לכל
חבר־כנסת להצביע על־פי מצפונו,
ולצורך הדגשה אף לא לכל סיעה,
שנאלצת להצביע בניגוד למצפד
נה היא. הדבר מכוון גס לעניין נוכחותם
הבלתי־תכופה, ואי־התמדתם
בישיבות הכנסת.
אני, שעדיין לא הגעתי לגיל הבחירות,
פשוט מהרהרת לעצמי ברגע זה
ותוהה — האמנם את האדונים־הגביריס
הללו בחרו הורי לכנסת? האמנם תחת
השפעתם ומדיניותם אני נתונה? האמנם
— אם בכלל — מדיניותם הנוכחית
היא האידיאלית?
אני פוחדת לענות על שאלות אלו
באופן מוחלט ובביסוס. ייתכן כי פחד
זה יחלוף בבוא הזמן.
נראה לי, כי יום יבוא והאידיאולוגיה
שלכם, עבודתכם השוטפת והת־ממרותכם
לעבודה זו, תעלינה את קרנה
של סיעתכם — העולם הזה — כוח
חדש.
אני מאחלת לכם עבודה פוריה וקולות
מרובים.
יפה כהן, אשקלון

ה עו ל ם הז ה 1771

העיתונים מתוושויס גהגתיס
אני לא חושב לרדת מנושא ״מודעות
תאבל״ עד שלא תקום דעת־קהל נגד ה-
עתונים היומיים המספסרים במתים, ונגד
המיפעלים המנצלים את המוות לפירסום
עסקיהם.
עסקיו של עתון ״הארץ״ עולים בדרך
כלל יפה, ברוך־השם. אך ביום החמישי
שעבר עלו עוד יותר יפה. מותו של עזרי
ליובושיץ בלבד הכנים לו אותו יום למ עלה
משמונתאלפים ושש מאות
לירות 394 אינטש מרובעים, של מו דעות
אבל, כפול 22ל״י האינטש).
לא כל יום מזדמנת לעתון יומי עיסקה
נהדרת כזאת. בדרך כלל הוא בקושי מו ציא
את וד 2500ל״י ליום מהמתים (יום
ג׳ שעבר למשל) ,והנה, פתאום 8668 :
ל״י במכה אחת ומהרוג אחד בלבד. איזה
יופי! ־״
אני לא יודע אם עורכי העתונים הש תוללו
משמחה אותו בוקר של יום חמישי.
אחרי הכל הם רגילים לתבוע כספים מ משפחות
אבלות ( 22ל״י האינטש ובמזו מן,
במקום 13ל״י האינטש ובאשראי של
חצי שנה עבור מודעה מיסחרית) .מכל
מקום סביר להניח שהעתונים לא הצטערו
על האסון שפקד את משפחת ליובושיץ.
ואם השתתפו בצערה — לא מצאו לנכון

עז רי א ל

למה, אתם שואלים, אני נטפל דווקא
ל״הארץ״? הרי גם שאר העתונים עושים
כסף טוב מהמתים. נכון. וגם בהם אטפל
במשך הזמן. כל אחד בתורו. במחלקת
המודעות של עתוני הערב, למשל, נוהגים
״מגייסי המודעות״ לצלצל למיפעלים,
חברות מיטחריות, ואפילו אנשים פרטיים,
שפירסמו מודעות־אבל בעתוני הבוקר,
ולסחוט מהם מודעות זהות.
יכולתי לעשות לכם חשבון כמה הרווי חו
בשבוע שעבר ״מעריב״ ו״ידיעות אח רונות״
מעזרי ליובושיץ, שנפל בעת מילוי
תפקידו. אבל אסתפק היום ב״הארץ״.
הייתי רוצה שאנשים הפוגשים את עור־כיו
במסיבות קוקטייל ישאלו אותם איך
מתנהלים העסקים בבית־הקברות הפרטי
שלהם? מה מצב המתים בזמן האחרון?
מה הם עשו ב־ 8668ל״י שהרוויחו ב־
5.8.71 ממותו של עזרי? האם יוציאו את
הסכום הזה על טיול באיי יוון? האם
ירכשו ציור של יוסל ברגנר? אולי ירהטו
מחדש את סלון האורחים בביתם? אולי
ירכשו כתב־יד עברי עתיק? הייתי רוצה
שירגישו בכל שעה ובכל מקום את ה סלידה
שאנשים צריכים לחוש כלפי עסקי
המתים האלה.
האם אני סתם נהנה להתעלל במר שוקן

־ < 111111 ווו ריז ־ וזו 111111

די ^ן 4

החשבון את רשימת לקוחותיהם, ובשיחות
טלפוניות הצליחו לשכנע את הקליינטים
שכדאי להם לפרסם מודעת אבל בעתון.
וזה נכון. מבחינת כדאיות מיסחרית
מודעת־האבל משתלמת למיפעל. קודם כל
הוא מפרסם ברבים במקום בולט ומכובד,
את שם המיפעל, ובמיקרים רבים גם את
מוצריו, ומה שחשוב עוד יותר: ההש תתפות
בצער המשפחה לא עולה למיפעל
גרוש. מס-ההכנסה מכיר במודעות־אבל

כהוצאה לצרכי פירסום, כך שבעצם מר מים
מפעלים אלה את המדינה ומפרסמים
ברבים את מעשיהם הנאים על חשבון
משלם־המיסים.
מה אפשר לעשות, אתם שואלים? שום
דבר. כל אחד צריך לרמות את המדינה
כמיטב יכולתו. ואל תתפלאו אם הפוע לים
יבקשו מחר מענק לצורך פירסום
מודעות־אבל. מי קבע שרק מפעל בע״מ
רשאי לרמות את הממשלה?

אנחנו ורק אנחנו
אתם מתפלאים שבארץ גדל דור שוביניסטי,
שאינו מוכן להודות בעובדה, שגם
לערבים יש זכות היסטורית על ארץ־יש־ראל
וירושלים? זה טבעי מאד ומתקבל
על הדעת. מספיק לפתוח ספר שלפיו
מלמדים היסטוריה בבתי־הספר הממלכ תיים
שלנו, כדי לקבל את הרושם שארץ
ישראל הובטחה רק לנו, היהודים, שאנח נו
חיינו כאן לפני כולם, וכשאנחנו גו רשנו
ממולדתנו — לא היה כאן שום
דבר.
ואם שכחתם את שיעורי ההיסטוריה,
שתקעו לראשיכם בבית-הספר, הטו אוזן
והקשיבו,להצהרתו של שר־הבטחון שלנו,
מר משה דיין.
לפני שבוע, בביקור שערך בשטח הח פירות
הארכיאולוגיות ליד הכותל, אמר
מר דיין שלדעתו אין צורך להתעכב על
עתיקות מתקופות מאוחרות, המתגלות
באיזור החפירות, אלא יש לחשוף ולשחזר
את כל הקשור בתקופת הבית. אני מעדיף,
הוא אמר, לראות את חומת הבית כפי
שהיתד, בימי בית שני. את כל שאר ה־

עתיקות אפשר לצלם ולסלק, כי אלה מסתירות
ומונעות מאיתנו לראות בשלמות
את התמונה.
אתם מבינים? התמונה השלמה היא
ירושלים של בית דויד, ללא שום תוס פות
מיותרות. כל ההוכחות הארכיאולו גיות
לקדושתה וחשיבותה של ירושלים
בעיני הערבים והנוצרים רק מטשטשות
את התמונה, לפיה ירושלים היתה, הינה
ותמיד תהיה שלנו, ורק שלנו.
רוסיה מתקנת מדי פעם בפעם את ה היסטוריה
על־ידי תיקונים ושיפוצים באנ ציקלופדיה
הסובייטית. אנחנו עושים עבו דה
הרבה יותר יסודית. אנחנו משפצים
את העדויות ההיסטוריות, לא רק את דב רי
הפרשנות. מר דיין, שהוא גם אר כיאולוג
רציני בשעות הפנאי, היה ודאי
מגרד ברצון בבולדוזר את כל ארץ־ישר־אל,
כדי לסלק מעל פניה את כל הזבל
ההיסטורי שהערבים הותירו אחריהם,
ולחשוף על-ידי כך אחת ולתמיד את הת מונה
השלמה, כפי שהוא היה רוצה לר אות
אותה.

סנווו טיס 311ו!

להביע זאת במודעת אבל כשאר בעלי
המיפעלים, שניהלו עסקים עם המשפחה
השכולה 8668 .ל״י שהעיתון הרוויח מה עסק
יכלו בהחלט להצדיק מודעת־אבל
קטנה בשם עצמו ובשם מחלקת ד,נקרו־פילייה
של העתונות — אבל נראה, שבשטח
זה יש לעתונים עקרונות ברורים
מאד. הם לא יכלו להרשות לעצמם להפ לות
בין דם לדם, ואם הם יביעו היום
תודה (בצורת מודעה של השתתפות בצער)
למשפחת ליובושיץ, על הסכום הנאה
שהרוויחו בזכותה — מחר הם יצטרכו
לעשות זאת גם לשאר המשפחות השכולות,
שמאונן הם מתפרנסים. ומובן שזה
בלתי-אפשרי. עסקים לחוד והנאות לחוד.

או שיש לי גם הצעה מעשית לתיקון השערורייה
הציבורית הזאת? התשובה
חיובית לשתי השאלות.
(א) לדעתי חייבת מועצת העתונות,
העוסקת בענייני אתיקה, לדון בבעייה ול החליט
אם רשאי עתון לנצל אסונו של
אדם, כדי לתבוע ממנו מחיר כפול־כימעט
מזה הנהוג לגבי מודעות מיסחריות.
(ב) עד שמועצת העיתונות תדון בסו גייה,
יכול ״הארץ״ להנהיג מחיר אחיד
למודעות לפי שטח ולפי מיקומן בעתון,
או לתרום את ההפרש בין מחיר מודעת-
אבל ומודעה מיסחרית רגילה לארגון נכי
צה״ל, לבתי־חולים או לכל מטרה ציבו רית
אחרת הנראית לו.

]יצול המוות לפירסום
מאז אסון־המטוס בו נהרג דני מושביץ,
לא ראינו בעתונים פסטיבל של מקוננים
מיסחריים כמו זה שנערך לפני שבוע
סביב מותו של עזרי ליובושיץ. שימו לב
לתהלוכת האבלים שהתייצבה ביום חמישי
שעבר ב״הארץ״ :
פרמה-שרפ בע״מ: עלית בע״מ! פרי-
מן בע״מ; המועצה לייצור ולשיווק יר קות!
סולכור בע״מ: מיפעלי ים־המלח
בע״מ! פלסים בע״מ: אלייד השקעות ב־ע״מ
! לישכת רואי־החשבון בישראל !
אמבין, תעשיות פלסטיות לבניין בע״מ!
אורט! החברה המאוחדת לפירסומים והדפסה
בע״מ; החברה הישראלית לתערו כות
וירידים! חברת פריקלאם ים־המלח
בע״מ; אמגט, פלסטיק בע״מ! קשת ב־ע״מ!
הבונים מוצרי יציקה! בית לפי-
דות — נפטא! חל״צ — החברה לשיווק
צמיגים! כימיקלים לישראל בע״מ! הצ פונית
בע״מ ! צ׳מפיון מוטורס בע״מ !
דלק! אשטרום — חברה להנדסה בע״מ>
והחברות הבאות הקשורות למשפחות בנ־

11 1

ימין, משה ומרדכי מאיר: מאיר, חברה
להשקעות בע״מ ! כל־בו שלום בע״מ ו
מפעלי מאיר בע״מ! בתים בע״מ! המג דל,
חברה לפרסומת בע״מ ! וולפסון, קלור,
מאיר בע״מ: בנק ירושלים בע״מ! קרית
יצחק וולפסון בע״מ! תומר ירושלים ב־ע״מ!
בעת״א בע״מ! בנק ליצוא בע״מ!
החברה להשקעות של בנק ליצוא בע״מ!
רדי מיקסר קונקריט בע״מ! מור בע״מ!
ישכונטל בע״מ! ככר הרצל בע״מ! מג דל
שלום מאיר בע״מ! מלון מגדל שלום
בע״מ; בית הרכב בע״מ.
תעלומת משפחת האבלים הענפה נפ תרת
כשמתוך אחת המודעות מתברר לנו,
שעזרי ליובושיץ ז״ל, היה מפעילי החב רים
בלשכת רואי-החשבון בישראל, ומ תוך
ספר הטלפונים אנו לומדים על שני
משרדים של רואי חשבונות הקשורים
בשם משפחה זה בתל-אביב. אני לא את פלא
אם מנהלי מחלקת המודעות בעתו-
נים היומיים ביקשו וקיבלו ממשרד רואי-

סוף־סוף, אחרי ציפייה של שבועיים,
חצה בשבוע שעבר המחבל ה־ 100 את
הירדן והסגיר את עצמו לידי כוחות צד,״ל.
בבסיס שאליו הובל בעיניים קשורות
נתקבל המחבל על ידי שר־הבטחון, אלוף
פיקוד המרכז, שר־התיירות ונציגים מט עם
שר־המשפטים, שר־העבודה, שר־השי-
כון, ההסתדרות וארגון־אמהות-עובדות.
המחבל, יוסוף זייעד, יליד חיפה, בן
,29 נתקבל בבסיס בפרחים, עוגות, ממ תקים
ובקבוקי ביטר־לימון, שחברת
״שוואפס״ תרמה לכבוד המאורע המיוחד.
בתשובה לשאלותיו של אלוף פיקוד המר-

כז, אמר המחבל, שהוא מאושר להיות
המחבל ה־ 100 שהסגיר את עצמו. שהוא
מציע לכל חבריו לעשות כמוהו, שקב־לות־הפנים
של צה״ל הן הרבה יותר יפות
מאלה של צבא ירדן, ושאת ההזמנה ל בילוי
סוף־שבוע ב״אכדיה״ הוא ינצל בר גע
שתסתיים חופשתו על חשבון משרד-
הבטחון.
צוות הטלוויזיה הישראלית הנציח את
קבלת־הפנים. כולם חייכו לתוך המצלמה.
המחבל בכה.
מרוב אושר, כנראה.

המתווממים דהמה
ראיתם בעתונים את המודעות המשגעות
של מיכרות תימנע? גבר מקצועי בריא,
עם זוג ידיים של מרים משקלות ושיני־סוס
לבנות, מצולם מלמטה בחצי־אנפאס ומכ ריז
על תימנע — עיר הגברים.
לפני כמה ימים, כך סיפרו לי משקיפים
ברציף הרברט סמואל, ירד לתימנע מת רומם
סוג אלף־אלף, התייצב עם ארנק
בז׳ נהדר במשרד המיפעל, והכריז בקול
מפתה ורך ״באתי!״ הגבר שישב מאחורי
שולחן־הכתיבה, כשהוא לועס טבק, ירק
יריקה בריאה לתוך מרחבי הנגב הפראיים
שהשתרעו מעבר לחלון, הדליק סיגאר,
העביר יד מיובלת וקשה על שלף זקנו
ואמר ״בעניין?״
״אני בעניין המודעה,״ אמר המתרומם,
כשהוא מניח את כפות ידיו המטופחות
על מותניו .״החלטתי לעבור לתימנע.״

בו א ל תמנע
עיר הגבר
המופלא ה

עי ר 111ל א בן ו די נ נוי ס
עיר ש ל בל• ענק וגברי

״כנראה לא קראת את המודעה בעיון!״
אמר הגבר, והעלה את רגליו על שולחן
הכתיבה .״במודעה היה כתוב: תימנע —
עיר הגברים.״
״יופי, נהדר!״ קרא המתרומם בהתלה בות
.״זה בדיוק מה שאני מחפש! עיר
שלימה של גברים — זה חלום!״

נינת המודעה הקשה
קורא בעל חזש־הומור לא רע שלח לי
שלוש, מודעות קטנות, הראויות בהחלט
לפירסום :
)1חרש מעוניין להכיר אילמת, למטרת
נישואין.

)2מעוניין בקשרי מכתבים עם בחורה
מאמינה — נפוליאון בונאפרטה. ת.ד.
83754 פדים.
)3רוצח אימפולסיבי מחפש באופן דחוף
מתאבד.

דן בן אמוץ

דאגה זאת תרד מרא שו...

!ז טזגי סג
(המעוך מעמוד )6
אבל וכי הן נועדו ברוב המיקרים לפר סם
את המפרסם, ועוד הוסיף דן ואמר, כי
אנשים הרוצים באמת ובתמים להביע ניחומים,
יכולים לגשת לבית האבל או לכ תוב
לו מכתב אישי.
מאחר ובכל ההערות האלה לוחם דן
את מלחמת האבל ומתיימר לדבר בשמו,
אני מסיקה מכך שאף פעם הוא לא חזה
מקרוב באדם אבל היושב ומעיין בעיתו נים,
כשם שלא עיין בהם מימיו, וזאת
תוך כדי חיפושי שתי וערב אחר מודעות
שפירסמו אנשים לכבוד מתיו. ובפרט מו דעות
שמאחוריהן עומדות חברות גדו לות,
מוסדות חשובים וכר.
אני מכירה אנשים כאלה ולא מנסיון
אחד או שניים, אלא משלושה, ארבעה
ויותר, מה שמביא אותי למחשבה שאכן
אפשר לעשות הכללות בנושא זה. כל זה
לא נוגע בכלל לאמיתות הכאב. כל אדם
כואב באמת את מות קרוביו. אני לא יו דעת
בדיוק למה זה כן נוגע, ובטוחתני
ני פסיכולוג היה מנתח זאת טוב יותר
תאורטית — הניתוח שלי מסתמך על הת בוננות
סביבי בלבד.
פעם ביקרתי אדם שישב שבעה, וכל
מי שניכנס לחדר היה צריך לא רק לש מוע
כמה מודעות פורסמו באותו יום
לזכר אשתו, אלא גם למשש אותן במו
ידיו ולומר פה ושם ״כמה יפה מצידם...״
וכר. אחרי כמה חודשים התברר לי שכל
המודעות בלי יוצא מן־הכלל שמורות ב אלבום
המשפחה שלו.

רויאל
ה שמפו העדין נויטרלי
בהחלט.
ירקוני

נגד(!שקשים -וויאד אדום
לשיער יבש ־ וויאל ירוק
לשיער שמן ורגיל ־ רויאל כחול

תיאר

11* 1 9

בנלבית

גביע עם קרם תות שדה
ה מצרכים:

/2ג1

קופסת אינסטנט פודינג ״ויטה״ פטום תות אודה
כוסות רסק תות שדה
צנצנת שמנת מתוקה
כפות סוכר

אור ח ה הכנ ה :

ורבבי את אבקת הפודינג ומ רסק תות השדה. הקציפי את השמנת
המתוקה ום הסוכר לקצפת. הוסיפי לפודינג חצי מכפות הקצפת
שהכנת. הגישי בגביעים מקושטים בשארית הקצפת ום תותים שלמים.

ניהול חשבונות
עם מנה? חשבונות

ש מ פו

תפרמו ה שבוע

אולי זה בורגני, אולי אנשים כמו דן
לא יבינו זאת לעולם ואף יצאו נגד, אבל
הרי כמעט כל קוראיו של בן־אמוץ הם
בורגנים, ואני חוששת מאוד שבכך שהוא
יעיק על מצפונם בנושא זה, הם יתחילו
לחשוב שהם עושים משהו מאוד לא נכון.
וכך ימנע דן ממרבית היישוב את אחת
מהנאות החיים היותר גדולות.
אורית ירקוני, תל־אביב

קראתי את כתבתו של האדון דן בן־
אמוץ על ״המוות הוא עסק טוב״( ,העולם
הזה ,)1766 וברשותכם אציין מיספר הערות
בנוגע לכתבה הנ״ל.
)1ייתכן מאוד כי העיתונות המסחרית
מנצלת באופן לא הוגן את צערם של אלה
המפרסמים מודעות־אבל, וגובה מהם תמו רה
כספית ללא פרופורציה למה שמגיע
באמת, מתוך ידיעה כי מי שבא למסור
מודעת־אבל לא נוהג לעמוד על המקח.
אין ספק כי הפקת הנאה מוגזמת ע״י העי תונים
השונים מפירסום מודעות־אבל חינו
דבר מעורר סלידה.
)2מצער מאוד ומעורר סלידה במיוחד
הקביעות וההכללות אשר מרשה לעצמו דן
בן־אמוץ הנכבד להעלותם בכתב בכל הנו גע
ל״הנאות״ המרובות המפיקים כביכול
אלה המפרסמים מודעות־אבל. מר דן בן-
אמוץ רואה פירסום זה כ״תופעה מחלי אה״
.בהקשר זה נזכר שמה של קופת מלווה
וחיסכון לעולי עירק שאני אחד מעוב דיה,
ועל כן אני רואה חובה לעצמי לחביא
לתשומת ליבם של חברי המערכת הנכ בדים
את הדברים העובדתיים הבאים:
לפני בשבועיים ניספח יחד עם עוד תש עה
חיילי צדי״ל בתאונה מצערת ומכאי בה
לב כל יהודי בישראל, אחיה של אחת
מפקידות המוסד הנ״ל. פקידה זו הינד
ה עו ל ם הז ה 1771

אחת מהעובדות מוותיקות ביותר של מוס-
דנו, נוסף על היותה פקידה מצטיינת
וחביבה במיוחד. אין לי ספק כי אסון מצער
זה הכאיב לב כל אזרח ואדם במדינה,
אולם היות ועובדי המשרד מתראים זה
יעם זה יום־יום, לכן אסון זה נגע לליבנו
יותר מאשר לאחרים, אי־לכך אנו עובדי
קופת מלווה וחיסכון לעולי עירק, ראינו
צורך לפרסם מודעת־אבל באחד העיתונים.
ועתה הייתי רוצה לשאלכם, חברי המע רכת
הנכבדים, איזה חטא נעשה כאן, הי כן
תעלולי הפירסומת במיקרה הנדון?
אולי אפשר לנהל חשבונות למנהל החש בונות
של עיתונכם ולשאול אותו כיצד מת בטאת
״התופעה המחליאזד׳ בפירסום מודעת
האבל במיקרה הנדון?
אני משוכנע כי קביעותיו של מר בן־

אמוץ על ״העסק הטוב״ שעושים #פרסמי
מודעות האבל, לפחות לגבי המיקרה הנדון
הם חבל הבלים, ונובלות בחוסר אחריות
והגיון.
8שה דאש, רמת־גן

שד-השיכון
וההתיישבות כחברון
הנכדים והנוח

מעניין מתי תנקה העירייה את דרך-
חיפה מגבריט-שוחרי-זנות המקלקלים את
הנוף.
כבר אי-אפשר לטייל בדרך היפה הזו
בלי שאיזה גבר ייפלט מן המכונית ויע מוד
״לפשפש במנוע״.

הפלגה חינם
עס השמח
לאירופה
על סמן ניליאודן מוטס נסנצע
החוט 02
מבצע הפרסים
הגחלטלפז

מה זה, אין בעירייה מחלקת־אשפה?
ד. צפריר, תל־אביב

נדהמתי לשמוע מעל בימת הכנסת את
הצעתו המתוחכמת של שר־השיכון מר זאב
שרף, הודות הפניית זוגות צעירים למיפעל
ההתיישבות בחברון.
אין פה רק התחמקות מפתרונות מע שיים,
אלא מתן גושפנקא רשמית מצד גוף
ממשלתי להתיישבות אזרחית בשטחים
וצעידה לקראת יצירת עובדות.
אין פלא שהרב לוונברג שמח למצוא

אוהדים בממשלה. אין זה מוסרי מצד השר
להפנות ילידי הארץ לחברון, בעוד שעלי נו
לזכור שעיר זו עדיין לא בחזקת ריבו נות
ישראלית רשמית. לעומת־זאת, מייש בים
עולים בירושלים תוך כדי מתן הט בות
בדיור שיוצרות סער סוציאלי המכ שיר
קרקע לתסיסה חברתית.

מרדכי לוי,

סטודנט, ירושלים

הדדאים השולחים מכתכים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתכיחם.

מ שתתף בתח רו ת
בחוד ש אוגוס ט?
בחודש אוגוסט רשאי
להשתתף כל מי ששם מכוניתו
מתחיל באחת האותיות

(לדוגמא . 8 .0 . :א -א 0 £ם 1(0־ ס וכדומה)

כיצד ת שתתף כתח רו ת !
על כל קניה של בנזין, שמן או לאחר סיכה
למכוניתך באחת מתחנות ״פז״ ו״עוז״ תקבל
גלויה. עליך למלא את הפרטים המבוקשים
בגלויה ולהחזירה לאחת התיבות המיוחדות
הנמצאות בכל תחנות ״פז״ ו״עוז״ ברחבי
הארץ. ככל שתרבה במשלוח גלויות כן ירבו
סיכוייך לזכות.

ה עו ל ם

הז ה

1771

בעולם
בדזר־הארץ
כמו גולדה

כ ר שי קר ה נזנז שלח ישראל

בלגרד. עם העצמאות, קיבלו הן גם את
האחריות.

א!רה״ב

ויאסר עראפאוג
היה זה כאילו גולדה מאיר קיבלה את
פניו של יאסר עראפאת, הכריזה, בעומ־דה
לצידו במסיבת עיתונאים, כי היא
מכירה בעם הפלסטינאי, והודיעה כי נת נה
הוראות לשליח ישראל באו״ם להצ ביע
בעד קבלת המדינה הפלסטינאית
לאו״ם.
סוף! להתנגדות. המשל, לנמשל זה:
הנשיא ניקסון, שנודע כל ימיו כאנטי
קומוניסט מושבע, ומתנגגד חריף במיו חד
ל״התפשטות נוספת של סין.״
גיקסון היה אחד הלוחמים הפעילים
ביותר למניעת קבלתה של סין לאו״ם.
לפתע, תוך פחות משבועיים מאז ההכ רזה
הדרמטית בדבר ביקורו הקרוב ב פקין
— הודיעה ארצות־הברית כי הסירה
את התנגדותה, הנמשכת זה ימי דור, ל קבלת
סין העממית לאו״ס.
היה זה אכן קצב אמריקאי של עשיית
דברים. קשה היה לצפות למוצאו אצל
ממשלת ישראל הנוכחית.
יפן התנצלות והתפטרות החקירה הקצרה והיסודית שנערכה,
גילתה כי האשמה, בתאונת המטוס ה צבאי
ומטוס הנוסעים האזרחי, בו ניספו
168 נוסעי המטוס האזרחי — היתד,
בטייס המטוס הצבאי, סמל יושימי אי־שיקאווה.
חרטה
מרה. בגלל אשמתו של סמל
קטן אחד, אירעו בעקבות התאונה הדב רים
הבאים :
6מפקד חיל האוויר היפני הופיע
בפני נציגי המשפחות של נספי התאו נה,
כדי להתנצל אישית. אחר — התפטר
מתפקידו.
• שר ההגנה — התפטר מתפקידו.
0ראש הממשלה, איסאקו סאטו, הש מיע
התנצלות לאומה כולה, הביע ״חר טה
מרה על אובדן חיים כה רבים״ ,ו התנצל
״מעומק הלב.״
בישראל, דבר כזה לא היה יכול לק רות
כמובן. דבר כזה — הכוונה לא
לתאונה מסוג זה. בלוד, רק נס גרם
לכך שעד היום ל א אירעה תאונה כזו.
הכוונה להסקת המסקנות מתאונה כזו.
שמשה דיין, או שמעון פרס, יתפטרו
בגלל טעותו של סמל בחיל האוויר —
עצם הרעיון הוא פנטסטי.
יוגוסלביה עצמאות מפתיעה בניגוד לתהליך הפושה בעולם, של
ריכוז יותר ויותר כוח בידי המימשל ה מרכזי,
מהווה מוסד הנשיאות הקיבוצי ה חדש
ביוגוסלוויה נסיון מעניין ביותר
בביזור הכוח של השלטון המרכזי, ו העברתו
לדרגים נמוכים יותר.
הרטן ביורוקרטי. יוגוסלוויה מורכבת
משש רפובליקות, שחיכוכי־היסוד בי ניהן
לא נמחקו בשלמות מעולם. בחוקה
זחדשה, זכו הרפובליקות לעצמאות־יתר
— כולל סמכות להטיל מיסים ולבנות
תקציבים עצמאיים, פונקציות שעד עתה
היו בידי ממשלתו של טיטו. אם תתפתחנה
עתה תופעות שליליות של הש תלטות
המדינה על חופש האזרח, או
התפשטות סרטנית של הביורוקראטיה —
לא תוכלנה עוד המדינות להאשים את

מלחמת גרילה חדשה במהירות של עשרות אלפי קילומטר
לשעה, דהרה חללית אפולו 15 בחלל
האפל לעבר כדור הארץ הרחוק, ההולך
וגדל בהדרגה. מאחריה היה הירח ה מתרחק,
ההולך וקטן — בתוכה — שלו שת
האסטרונאוטים, שהשלימו את הגדול
במיבצעי חקר החלל של האדם עד היום,
בשורת פעולות שנראו כלקוחות ישר מ־סירטי
המדע הדמיוני, שהגיעו לשיאן
הפיקאנטי ביציאתו מתוך החללית של
אלפרד וורדן ושהייתו בחלל האינסופי,
מוגן בהליפת־החלל שלו בלבד.
מאבק אקולוגי. לפניהם, היה כדור
הארץ, שממרחק זה נראה כפנינה ירוקה
ובוהקת בים השחור, בסים לחיים ביס
המוות.
אלא שעל פני הכדור עצמו, היו רבים
שחששו שבסים החיים שלהם הולך ונשמט.
השבוע, בוואשינגטון, הם הכינו תוכ נית
פעולה למאבק אקולוגי מיוחד ב מינו:
מלחמת גרילה במזהמי הסביבה
— לאחר שהמאמצים עד כה להקטין
את ממדי הזיהום, לפחות ביבשת צפון
אמריקה, עלו בתוהו.
אחד הסעיפים בתוכנית: הפעלת שי טת
מכתבי השרשרת הידועים — ושי-
גורם למענם של מנהלי חברות תעשיי תיות
מזהמות־סביבה. החישוב הראה כי
מנהל חברה כוו עלול לקבל עד 40 אלף
מכתבי־שרשרת כאלה — שיגרמו לפקק
רציני אף במשרד היעיל ביותר.
דג מת במעטפה. סעיפים נוספים,
מבין 450 הרעיונות שנתקבלו:
6השלכת אשפה לבריכות השחייה
של חברי קונגרס שאינם תומכים במל חמה
בזיהום, ויציקת ביטון על הדשא
בגינותיהם.
@ חטיפת מנהלי חברות מזהמות, ו־שיחרורם
רק תמורת הסכמה לויתור ב תחום
ההימנעות ׳מזיהום.
׳ 0שיגור דגים מתים בדואר לבעלי
המניות של חברות הנפט מזהמות הים.

ל אז ר חי ה ־ כ פי שמתגלה עכשיו
כשם ש״מיסמכי הפנטאגון״ חשפו את שרשרת
המחדלים והמישגים שגרמו לשואת ויאט־נאם, כך
מגלים ״מיסמכי בן־גוריוף /שפורסמו בהמשכים ב-
״מעריב״ ,את המחדלים והמישגים הטראגיים של
ממשלת ישראל, שמנעו את השלום וגרמו לשתי מלחמות.
אולם
בעוד ש״מיסמכי הפנטאגון״ גרמו לסערה
עצומה בארצות״הברית, ולשינוי המדיניות בלחץ
דעת־הקהל -לא עוררו ,,מיסמכי בן־גוריון״ שום
תגובה בישראל. מעטים קראו אותם, וגם אלה לא
התרגשו.
אולם הדבר צריך להסעיר כל אדם בישראל. כי
אין המדובר בהיסטוריה, אלא במעשים החוזרים על
עצמם בעצם הימים האלה. פגישותיו של שליח הנשיא
אייזנהואר, סגן שר־ההגנה, רוברט אנדרסון, עם
נציגי מצריים וישראל, דומות כימעט עד לפרטי-
הפרטים לפגישותיו של שליח הנשיא ניכסון, עוזר שר־החוץ
ג׳וזף סיסקו, עם יורשיהם של מנהיגים אלה
בשתי המדינות.
בשבוע שעבר ניתח אורי אבנרי את משמעות הפגישות
הראשונות. להלן הוא מנתח את הפגישות
הבאות.

תאיש שקנה -
גשר בטעות
היה זה לפני שלוש שנים, כאשר איש
התיירות האמריקאי רוברט מק־קאלוך
קנה בבירת לונדון את גשר לונדון המ פורסם,
במחיר שבעה מיליון דולר, פי רק
אותו, העבירו למדבר אריזונה, וה קימו
שם מחדש, כאתר משיכה לאתר
תיירות חדש שיושלם שם בקרוב, ואשר
מק־קאלוך ושותפו מקווים שימשוך חמי שה
מיליון תיירים לשנה. אפילו תעלת
מים נחפרה מתחת לגשר במדבר, כדי
שיגשר על משהו.
פיספוס. עתה, במסיבת עיתונאים לק ראת
סיום הבנייה, גילה מק־קאלוך את
הסוד הגדול. הוא קנה את הגשר הלא
נכון: הוא רצה לקנות את גשר המגדל
הציורי, פיספס בעת ההזמנה.

וילונות סגורים -
נגד מרגלים
מרכז ההסברה של ממשלת ארצות־הברית
הוציא הוראה לכל העובדים ב מפקדת
המרכז בוואשינגטון להקפיד על
וילונות סגורים — מחשש ריגול :״ה התפתחות
המודרנית בצילומים־מרחוק,״
אמרה ההוראה ,״מאפשרת כיום למרגל ל היחבא
מאחורי וילון בדירה בצד השני
של הרחוב, ולצלם מבעד לחלון מיסמכים
המונחים גלויים על השולחן, בבניין ה־מיפקדה.
לאחר הפיתוח וההגדלה, ניתן
לקרוא את הכתוב במיסמכים אלה, גם
אם בעת הצילום עצמו מסוגל הצלם ל הבחין
בקושי במיסמכים עצמם.
(המשך בעמוד )12

קאי כי שליחותו בלל אינה ראשונה מסוגה — אלא שבכר היתה הודם
לכן שורה שלמה של מגעים גם עם נמאל עכד־אל־נאצר.
הקורא של 1971 אולי לא יהיה נדהם למיקרא הדברים. אולם יש לזכור, כי המדובר
על שיחה שהתקיימה ב־ , 1956 כאשר מערכת אדירה של שטיפת־מוח שיכנעה כל ישר אלי,
ש״אף ערבי אחד אינו מוכן לדבר עם ישראל״ ,ש״כל הערבים זוממים להשמידנו״,

אורי אסרי
וכר. והנה, בסודי-סודות, מגלה משה שרת, שלמעשה היתה כל אותה עת מערכת רצופה
של מגעים בין ראשי מצריים וישראל — מגעים בהם דובר על הסדר ושלום.
בין השאר הזכיר שרת את המגעים הבאים:
• באפריל ( 1953 תשעה חודשים אחרי המהפכה המצרית) הוחלפו איגרות ״בצינורות
שונים״ .עבד־אל-נאצר עצמו חתם על האיגרת .״פקיד ידוע״ מסר אותה לישראל.
• באפריל ,1954 ביקר חבר־פרלמנט יהודי מבריטניה שלוש פעמים בקאהיר,
כשהוא נוסע הלוך וחזור בין מצריים וישראל.
• באותו זמן היה מגע שני בפאריס, כששליח מייוחד של עבד־אל-נאצר נפגש
עם ״אנשים משלנו״ ,והיו שוב חילופי-איגרות.

פרשה זו מגלה את השקרנות המונומנטלית של ממשלת ישראל
כלפי הציבור הישראלי.
בוודאי היה אסור לממשלה לגלות לציבור מגעים סודיים, שהתנהלו בתנאי מפורש
שלא ייוודעו. סודיות זו היתה מוצדקת, דרושה ואף חיונית.

אולם הממשלה לא הסתפקה כשמירת הסודיות. היא הרחיקה לבת :

ככל אותו זמן, כעוד המגעים היו בעיצומם, סיפרה לציבור הישראלי
שכל מאמצי הערכים מרוכזים במזימה שטנית להשמדת ישראל.
כעבור שלוש שנים הצלחתי לגלות חלק מן המגעים האלו״ תוך כדי שיחות עם
אישים ערביים, הודיים, צרפתיים ואחרים. כאשר פירסמתי את הדברים תחת הכותרת
״עבד-אל-נאצר הזמין את שרת״ ,בגליון העולם הזה מיום ( 11.2.59 מם׳ )1115 גיליתי,
בין השאר, שבהיותו ראש־ממשלה, קיים שרת מגעים עם עבד־אל־נאצר, שבסוף 1954
הזמין אותו עבד־אל־נאצר לפגישה, ושלאחר מכן הופיע שליחו האישי של עבד-אל-
נאצר בפאריס, והזמין אותו לפגישה פעם נוספת.
מייד עם פירסום גילויים אלה, פירסם משה שרת הודעה מוחצת, בה אמר :״לא
היה ולא נברא״ ,והאשים את העולם הזה בשקרנות. הציבור האמין, כמובן, למשה
שרת — וחשב אותי למטורף ו/או לשקרן. ואמנם, הרעיון שהתקיים מגע כזה, או שהיו
הזמנות כאלה, נראה אז פנטסטי לגמרי, לאור שטיפת־המוח השיטתית של השילטון.

עכשיו מוכיח כן־גוריון עצמו שגידויינו היו נכונים — וכי ׳הממשלה
שיקרה דציכור ערב מיכצע־סיני כמצה נחושה, כשם שעשה הנשיא
ג׳ונסון כמלחמת ויאט־נאם.

נאצר: המכנסייט למטה
^ כל יוזמוחרהשלום האלה, חשובה ביותר זו שהיתה בסוף ,1954 כי היא מילאה
)4תפקיד חשוב גם בשיחות אנדרסון.
שרת מזכיר את נסיעות־התיווך של ״חבר פרלמנט יהודי״ מבריטניה. הכוונה היא
למורים אורבך (שגם על שליחותו כתב העולם הזה פעמים רבות).
באותה שעה היו גם מגעים נוספים. סיפרתי עליהם מפי המתווך העיקרי — ק. מ.
פאניקאר, מי שהיה שגריר הודו בקאהיר, בימי־השיא של ירח־הדבש נהרו־נאצר. דיווח תי
עליהם באותו מאמר, אחרי ששוחחתי ארוכות עם פאניקאר עצמו:

״,עבד־אל־נאצר קיים מגע עם שרת׳ ,גילה לי השגריר, ,השניים
יכלו להיפגש. היתה זאת הצעה מעשית מצד עבד־אל־נאצר, כסוף שנת
.15154 אולם כשהועברה ההצעה לשרת, הוא סירב. הוא אמר שידיו
כבודות, כגדל תליית שני היהודים שהורשעו כמרגלים למען ישראל.׳
פאניקאר לא הסתיר שלדעתו היה זה תי רו ץ
מה מסתתר עתה מתוך הדו״ח של בן־גוריון על שיחות אנדרסון?
שרת גילה, כאמור, לשליח האמריקאי שהיו לו מגעים רצופים עם עבד־אל־נאצר.

ש־חוח עס• ערבים בחו ל ״־ המשך הדרח של עודו *.סרס הזה״ על סגישות*!

־את אוד אבנר׳

האיש

משה שרת בימי כהונתו בראש הממשלה, בתקופה גה אירעו המאורעות
המתגלים במיסמכים אלה — פרשת ״העסק הביש״ ,והמגעים עם
גמאל עבד־אל־נאצר שבעיקבותיהם טען המנהיג המצרי שהישראלים רימו אותו.

כנקמה עד כף, כיצעה ישראל (לדעת עבד־יאל־נאצר) את ההתקפה
הרצחנית על עזה כסוף פברואר ,1955 מבדי שמצריים היתה מוכנה
לכד• ״הם תפסו אותי כשהמכנסיים שלי למטה,״ אמר המנהיג המצרי
לאנדרסון.
כלומר: הישראלים חיטעו אותו, ביצעו פעולת־נקמד, מוחצת בניגוד לחבטחתם,
השפילו את כבודם של עבד־אל־נאצר ושל הצבא המצרי, ובכך גרמו למיפנה ההיסטורי
של התקשרות מצריים עם ברית-המועצות.

נאצר :״אחי שרת׳
ך• אשר סיפר אנדרם ץ,את הדבר לשרת, אחרי ביקור נוסף בקאהיר, יצא שרת
^ מכיליו. תגובתו חושפת בצורה מדהימה את המנטליות של מנהיגי ישראל.
תחילה טען שרת שבכלל לא היה קשר בין התקפודעזה ובין התלייות. הוא חזר
על הגירסה הרשמית של התעמולה הישראלית, שהתקפת־עזה בוצעה כפעולת־גמול על
חדירת חוליות מצריים לדרום המדינה( ,למרות שלא היתה כל עלייה בפעילות זו
בימים שלפני הפעולה).

הגילוי

בעמוד זה נפתח
,11.2.59 גו חשף
קיימו בין שרת ועבד״אל־נאגר.
הליגה הערבית, עבד־אל״רחמן

מאמר הגילויים של ״העולם הזה״ ,1115 מיום
העיתון לראשונה את דבר המגעים הסודיים שהתהתמונה
מראה את שרת לוחץ את ידי מזביר
עזאם, ערב מלחמת העצמאות, שנת .1948

במייוחד הוא מזכיר את היוזמה של סוף , 1954 והוא קשר אותה בפירוש עם הנסיון
להציל את שני היהודים שנדונו למוות (מרזוק ועמאר, קורבנות ״עסק הביש״ של פר שת
לבון. הם הורשעו בעוון הנחת פצצות במוסדות אמריקאיים ובריטיים במצריים, לפי
הוראות מתל-אביב, שהולידו את השאלה ההיסטורית ״מי נתן את ההוראה?״).
נסיונו הנואש של שרת להציל את חיי השניים ראוי לשבח. אולם מה שקרה לאחר
מכן, מטיל צל׳כבד על ממשלת ישראל. היא נתגלתה כחסרת־אחריות, קלת־דעת וילדותית.
וזהו הדבר:

עכד־אל־־נאצר סיפר דאנדרסון כי הוא חושש מכד מגע עם מנהיגי
ישראל, כי במגעים קודמים ״היטעו״ אותו.
לדבריו, אמנם קיבל פנייה ישראלית, אחרי שנתגלה ״עסק הביש״ ,ונתבקש לחום
על חייהם של חברי רשת הריגול והחבלה (שהיו כולם יהודים מצריים. מפעיל הרשת,
קצין ישראלי שהתפרסם לאחר מכן בתואר ״האדם השלישי״ ,נמלט בעוד מועד).
אולם, טען עבד־אל־נאצר, הוא אמר בפירוש לשליחים, שבאו מטעם ישראל, שאין
הוא יכול למנוע את המישפט. הוא אמר, שישתדל להשפיע על השופטים להסתפק
בפסק־דין רחום, אך לא הבטיח דבר. בעיקר לא הבטיח להעניק מצידו חנינה לנדונים
למוות( .זה גם היה קשה, אחרי שלא העניק חנינה לראשי האחים המוסלמים, שנדונו
למוות ונתלו בסיטונות, כמה ימים לפני כן.).
עבד־אל-נאצר האמין, לדבריו, כי עמדתו הובנה בירושלים. אולם כאשר נתלו
שניים מן הנאשמים בינואר ( 1954 האחרים נדונו-לעונשי-מאסר ושוחררו אחרי מלחמת
ששודהימים) העמיד משה שרת פנים, כאילו הפר עבד־אל־נאצר התחייבות שלא
יוצאו להורג.

אולם כאשר חזר אנדרסון על גירסת המנהיג המצרי, שהישראלים
״היטעו״ אותו, שינה פתאום שרת לפתע את גירסתו מן הקצה אל
הקצה, וטען שהזהיר את עכד־אד־נאצר מראש בפירוש מפני פעולת•
נקמה, אם ייתדו היהודים.
וכך נרשם בפרוטוקול השיחה:
״שרת: אם מעשה עזה בא כאפתעה (לנאצר) — על מה הוא מתייסד? בפנייתי
בכתב (לנאצר) היה איום שאם גזר-הדין של מוות יוצא לפועל — זה יעורר תדהמה
נזעמת ...איזה יסוד היה לו להניח שאנחנו לא נגיב?״
אנדרסון דיווח, שאמר לעבד-אל-נאצר שבן־גוריון לא הוחזר משדה־בוקר (אחרי
תליית השניים, ולפני פעולת־עזה) כדי לפתוח באש .״אמרתי ש)הובטח לי שבן-
גוריון לא חזר לממשלה כדי ליצור תקריות.״
מוסיף השליח, בדברו אל שרת :״נאצר אמר לי, כי עניין עזה מצא אותו כש מכנסיו
למטה. אמרתי לו, שמיספר הקרבנות (של פעולת עזה) הדהים אותך (את שרת,
שהיה אז עדיין להלכה ראש־הממשלה) .לא הייתי ישר אילו לא אמרתי לך (לשרת),
שעניין עזה הכאיב (למצרים) .נאצר אמר, שההרעה הרצינית באמת החלה עד מאורע

״עד אז העםבמצריים לא התענייןבפלסטין .״

אני מדגיש את הפסוק האחרון, בתרגום מדוייק מן המקור האנגלי, מפני שיש לו
חשיבות עליונה. כי כאן התחילה ההידרדרות ההיסטורית: עיסקודהנשק הצ׳כית,
ראשית החדירה הסובייטית למרחב, התחלת הפעולות הרצחניות של הפידאיון ביוזמת
מצריים, מעגל-הקסמים שלא נסתיים עד היום.
נסכם מה מגלה לנו חלק זה של מיסמכי בן־גוריון:

• כסוף 15154 היה מגע הדוק כין המנהיג המצרי וראש ממשלת
ישראל, עם חילופי איגרות ואפשרות של פגישה פנים־אל־פנים( .המתווף
הבריטי היהודי, אורכן־ ,גילה לאחר מכן כי עכז״אל־נאצר פתח את מיב
(המשך בעמוד )24

בעולם
ארהי־ב
כוח אטומי
לכל דורש
היתד. זו החלטה דרמטית, למרות שלא
זכתה לכותרות. היא עשוייה לשנות את
פני כדור הארץ לא פחות אולי ממסעות
אפולו לירח, או ביקורו של נשיא ארצות-
הברית בסין.
לראשונה מאז גילתה את האנרגיה ה אטומית,
הסכימה עתה ארצות־הברית לח שוף
את סודותיה, לגלות לעשר מדינות
את שיטותיה להעשרת אורניום ,235 כדי
שיתאים לשמש חומר-גלם להפעלת כורים
אטומיים — ״בתנאי שיושגו סידורים כס פיים
ובטחוניים מתאימים״.
חשמל -או מלחמה. קדם להח לטה
זו מאבק מר בוועדת־הקונגרם המ שותפת
לאנרגיה אטומית. המצדדים בגי לוי
אחד מסודותיה הכמוסים ביותר של
ארצות־הברית, הצביעו על כך, שהמדי נות
האמורות בריטניה, יפן, קנדה, אוסטרליה,
צרפת, גרמניה המערבית, איטליה,
בלגיה, לוקסמבורג והולנד תהיינה זקו קות
באופן חיוני לכורים אטומיים לקראת
1985 כדי לעמוד בדרישות אספקת החש מל
שלהן אז. וכן, כי רובן ככולן חוקרות
בעצמן, או קונות ידע זו מזו, בשיטות
העשרת אורניום. משום כך, מוטב שאר-
צות־הברית תדאג לפחות לכך, כי פעילות
זו תהיה בפיקוחה ותוך שיתוף עימה,
במקום שתעמוד מנגד.
קץ העולם. טענות אלה נראות שו ליות
בעיני המתנגדים, המצביעים על כך
שפירושה של ההחלטה, למעשה, היא —
זירוז דרמטי של תהליך הפצת הנשק ה אטומי
לכל מדינות כדור הארץ. כי מדינה
היודעת כיצד להעשיר אורניום 235 לצור כי
שלום, לא תתקשה לעשות זאת גם
לצרכי ייצור פצצת אטום. והפצת הסודות
הטכניים המשוכללים של ארצות־הברית
לעשר מדינות נוספות בבת-אחת, ידידו תיות
או לא, פירושה למעשה הפצת ה מידע
בכל העולם.
עובדה, שלדעתם עלולה לקרב את קיצו
המר של עולם זה.

חוסין וז
אהבה-שמאה -
לפי השעון
מדי קיץ, חלה התקרבות ברורה בין
ארצות־הברית ורוסיה. מדי חורף, מתרח קות
השתיים. שתי הארצות חוזרות, מדי
שנה, על מחזור האהבודשינאה הזה —
כמו שעון.
זאת קבע דווקא לא פוליטיקאי, אלא
מדען: ניקולאי פבלוב, האחראי לשירות-
הזמן במיצפה הכוכבים האסטרונומי ב־פולקובו,
גילה, בעקבות תצפיותיו, כי
היבשת האירו־אסיאתית נעה, מדי קיץ,
כארבעה מטרים לכיוון היבשת האמריק אית,
וחוזרת ומתרחקת בחורף.

עכשיו מעשנים הכל

] 1ל ס נו \ ד
״סיגרית הקיץ״ המרעננת של דובק

אנגליה בועות גז -
בפרקי האגדופיס
האם תמהת אי פעם, מה גורם לקול
ההתפוקקות הנשמע בפירקי-ידיך, כאשר
אתה מותח או מכווץ בכוח את האצבעות?
התשובה המפתיעה, שגילו שלושה רופ אים
באוניברסיטת לידם: בועות גז.
פ ק 1בעזרת מצלמת קרני רנטגן בע לת
מהירות גבוהה, צילמו החוקרים את
המתרחש בפרק־היד, כאשר האצבעות נמ תחות
או מכווצות עד לקצה יכולתן. כא שר
פיתחו את הסרט, גילו, כי כאשר
העצמות מתמתחות ומתרחקות מהפרק,
בשעת התנועה, מתמלא החלל שנוצר ב פרק
בבועת־גז, ההולכת ונדחסת לתוך
החלל — עד שהיא מתפוצצת בקול הת־פוקקות,
הנשמע בבירור.
ה עו ל ם הז ה 1771

1111־ 11
,המקום: אי-שם. התאריך: בלתי-
ידוע; המאורע: השלב ׳הסופי של ועי־דת־השלום
הישראלית־ערבית. נוכחים :
היו״ר הנייטראלי, והמשלחות של שני
הצדדים.
היו״יר: אני פותח את הישיבה. איי
מציין בקורת־רוח שהישגנו הסכם על כל
השאלות שהיו שנויות״במחלוקת, מלבד
אחת. במיוחד ברצוני להעלות על נס את
ההסכמה שהישגנו בעניין הגבולות, ה־בעייה
הפלסטינית, ירושלים, סידורי־הבט־חון,
תעלת־סואץ ומיצר־טיראן. השארנו
לסוף את הבעייה הקשה ביותר, שהיא
בעיית הפליטים. אני מקווה. שניגש לפת רונה
באותה רוח טובה, כדי לסיים את
פעולתנו ההיסטורית. רשות־הדי׳ביור לנציג
ישראל.
הישראלי (במהירות) :מאתיים וחמי שים
אלף!
הערכי (בצעקה) :לא בא בחשבון!
הישראלי: אני רוצה לקבוע שזוהי
ההצעה האחרונה של ממשלתי. יש גבול
גם לרוח הפשרה שלנו.
הערכי: אני חוזר על עמדתנו העק רונית:
חופש בחירה, בהתאם להחלטת
האו״ם משנת ,1948 סעיף .11.מי שרוצה
לחזור לישראל, שיחזור. מי שלא רוצה
לחזור, יקבל פיצויים.
הישראלי (צוחק בקול רם) :וואלה,
אתה צוחק ממני?
הערכי (בקול נעלב) :אני מבקש את
הנציג הישראלי הנכבד להשתמש בשפה
דיפלומאטית.
הישראלי (מעלעל בניירות) :מונח
לפני דו״ח מודיעיני של השירותים שלנו.
יש בו אומדנה חמורה מאוד לגבי מספר
הפליטים שירצו לחזור לישראל, אם נס כים
לעקרון חופש־הבחירה.
הערכי ( :בשמחה לאיד) :זו הבעייה
שלכם. לנו חשוב העקרץ.
הישראלי (בקול פייסני) :יא אחי,
התגברנו על בעיות כה רבות, אז בהבנה
הדדית נתגבר גם על בעייה זו. אני הושב
שמספר של 250 אלף הוא פייר, מאוד
פייר. ממשלתי מגלה כאן רוחב לב.
׳הערכי (מתעקש) :עקרון הוא עקרון.
הישראלי: טוב, אני לא רוצה להת־

בדיחה? לגמרי לא. זהו רק עיצוב
דיתולי של מצב רציני מאוד, המתגבש
והולד לנגד עינינו.

עד השכועות האחרונים דוכר
אצלנו על טיפוח שטחים. כעת
מתחילים לדכר על סיפוח בני־אדם.

הסיפוחיסטים
מאתמול חלמו על סיפוח
שטחים ריקים, אחרי גירוש תושביהם.

המוחזקים כמשק הישראלי, והציע
בפירוש לשיים קץ לכל ההג-
כלות על מספרם.

הפרדסנים, אנשי האיחוד האזרחי,
כיום ראשי המפלגה הליבראלית.

יואילו אישים ליבראליים מפיצים את
ההצעה לקלוט בישראל (שבתוך ״הקיו ה ידוק״)
רבבות פליטים ערביים מעזה, וליישב
רבבות פליטים אחרים בשיכונים
בגדה המערבית, משם יוכלו לנסוע יום־
יום לעבודה במשק הישראלי.

בן־גודיון מתנגד עכשיו לסיפוח השט חים,
מכיוון שאינו רוצה במדינה דו־לאו־מית,
אשר ביה יחיה עם־אדונים יהודי על
גבם של חזטבי-עצים ושואבי־מים ערביים.
הוא העביר את דגלו לידי אנשים
כמו פנחס ספיר ויוסף אלמוגי.

ההיסטוריה הוזרת על

שהם

עצמה.

ואילו הימין הישראלי מתאחד
עתה מסכיב לדרישה הליבראלית
להכניס ערכים למשק הישראלי,
לקלוט פליטים ערכיים גם כ,,יש־ראד
הקטנה,״ ולבטל את רעיונות
הציונות הסוציאליסטית ש״אכד
עליהם הכלח.״
בראש מחנה זה מתייצבים לא רק בני־הפרדסנים
מאתמול, אלא גם כמה מחני כיו
של בן־גור״ון, כמו משה דיין ואנשי
הרשימה הממלכתית, שנכנסו לכנסת על
גבו של בן־גוריון.
אבות הציונות רצו לתקן את ״הפירא־מידה
ההפוכה״ של החברה היהודית בגטו.
בארץ הוקמה פיראמידד. חברתית נכו נה,
עם בסיס אייתן של חקלאים ופועלים.
עכשיו רוצים להפוך את הפיראמידה בחז רה,
בגטו ממלכתי מפואר.

א. ד .גורדון, כרל כורוכוב וכרל
כצנלסון — מי יגול עפר מכין עיניכם

בן־גוריון נואם נגד הפועלים הערכיים בפתח־תקווה
מחנות־הפליטים הריקים של יריחו נחשבו
לנצחון גדול, העברת פליטים מעזה לגדה
המזרחית היתד. הישג שבעליו התפארו בו.
כיום חולמים הסיפוחיסטים על שטחים
מלאים, עם המוני־המוני ידיים עובדות.

קל מאוד לזהות את המחשבה ה כלכלית
והסוציאלית המתגלה בגישה
זו׳ — כשם שקל לגליות את המחשבה ה מדינית.

כאן
צועדות, יד כיד ,״ארץ

ף* כעיה של מחסור ב״פועלים שחו !
1רים״ אינה מיוחדת לישראל. היא
קיימת בכל הארצות התעשייתיות המפו תחות.
מיליוני
אלג׳ירים עובדים בצרפת. מיל יוני,
ספרדים, איטלקים, יוונים ותורכים
עובדים בשווייץ, בגרמניה המערבית וב־סקנדינביה.
ארציות־הברית זקוקה לכושים,
לפורטו־ריקאים ולמכסיקאים. דרום־אפרי־קה
אינה יכולה להתקיים בלי עבדיה ה שחורים.
בבריטניה יש מיליוני פאקיסת־נים
וכושים מג׳מאייקה.

כרכות הימים תיפתר הכעייה
על־ידי האוטומציה, שתכטל את
הצורך כהוטכי-עצים ושואבי-
מים, מנקי־רחוכות ופועלי-כניין.

עבודה ערבית
עקש. תבטיחו לנו ש־ 200 אלף פליטים
יחזרו לישראל, ואני אסכים לעקרון של כם.

ע ר כי (מתנצל) :בחייאתק, לא יכול
להבטיח. אין לנו שליטה עליהם.
הי שרא לי: תהיה הגיוני. באופן רש מי
כבר עובדים כרגע 50 אלף פליטים
מהשטחים בישראל, ועוד כמה רבבות באופן
בלתי־רשמי. אנחנו לא יכולים להח זיר
את השטחים, אם פירוש הדבר הוא
שפליטים אלה יפסיקו לעבוד אצלנו. עם
המשפחות, זה 400 אלף נפש.
ה,ערכי ( :באדישות מעושה) :זה לא
העניין שלנו. זב״ש, יעני.
! הי שר אלי: דחילק, תהיה הגיוני. אם
הפליטים האלה לא יעבדו אצלנו, לא נוכל
לקיים את החקלאות, הבנייה והתעשיה
בישראל, שלא להזכיר כלל את המיסע־דות
ובתי־הקפה. אם אתם רוצים לקבל
את השטחים בחזרה, אתם צריכים לתת
לגו את הפליטים.
הער בי (בפסקנות) :מאה אלף, אף
אחד יותר!
הישראלי (באותה פסקנות) :מאתיים
אלף, אף אחד פחות!
היו״ר: אם יורשה לי להשמיע הצעה
— אולי 150 אלף?
!הערכי (נכנע) :אני מוכרח להתייעץ
עם ממשלתי.
,היו״יר: בסדר. הישיבה הבאה מחר תיים,
באותה שעה.

בעזה לא נותר עובד אחד מבוטל. ואולי
— מי יודע? — יש ימי שחולם על כיבוש
שטחים ערביים נוספים. והדגש אינו על
השטחים, אלא על הערבים הנמצאים בהם.

כי זוהי עובדת־מפתח כמציאות
החדשה: ישראל זועקת לידיים
עובדות. והידיים הקרוכות כיותר
נמצאות כמחנות־הפליטים.

ן יי< הופיעו בטלוויזיה בשבוע שעבר,
נשאל משה דיין על הערבים מן השטחים
העובדים בישראל.

הוא ענה שרמת פועלי־הכניין
הערכיים עולה על זו של פועלי־הבניין
היהודיים .״אצלנו לא עוכרים
כבניין פרופוסורים,״ אמר כחיובו
השוכב המקצועי.
לא הבינותי למה, התכוון בדיוק. יש
שני פירושים אפשריים לפסוק זה. או
שדיין רצה לומר שאינטלקטואלים ער ביים,
שאינם יכולים למצוא עבודה במק צועותיהם,
נאלצים לעבוד אצלנו בעבודה
שחורה. או שרצה להגיד שפועלי־הבניין
היהודיים הם מטומטמים — הערה שיש
בה, אולי שמץ של טעם־לוואי גזעני־עד־תי.

או אחרת — דיין העלה על
נס את עכודת הערכים מהשטחים

ישראל השלמה״ ו״ארץ־ישראל המשתלמת.״
כיום
יש בארץ תעסוקת־יתר. כלומד:
יש יותר מקומות־עבודה מכפי שיש ידיים
עובדות.
מצב זה מעודד את העובדים להעלות
דרישות־שכר. הוא מחליש את כוח-ההת*
נגרות של המעבידים, ועשוי להגדיל את
חלקם של השכירים בהכנסה הלאומית.
זה מדאיג מאוד את אותן המפלגות
המייצגות את בעלי־ההון הפרטיים, וגם
את החוגים המייצגים את אותן חברות
גדולות המשגשגות תחת דגל ההסתדרות
והממשלה.

אם יוצך שוק-העכודה כארץ כ
רככות פועלים חדשים, שהם
משוללי בל זכויות פוליטיות וסוציאליות,
ישתנה המצב לטובת
המעבידים.
מכאן השאיפה לסיפוח עובדים ערביים,
הכרוכה בשאיפה לסיפוח השטחים שביהם
הם נמצאים.

מה ציונים טובים, שעל שמו-
^ חיהם קרויים רחובות בערי ישראל,
מתהפכים עתה בקברותיהם.
פעם נשפך דם בפרדסי פתח־תקווה,
כדי לגרש משם את העובדים הערביים
הזולים ׳והחרוצים. בראש המערכה עמדה
מפא״י, בהנהגת המזכיר הכללי של ההס תדרות,
דוד בן־גיוריון. מולו עמדו ראישי

אבל בינתיים מוכנס הפרולטאריון הזד
הביתה, כדי לאפשר לבניחהבית להיות
פרופסורים, אלופים, מתכנתים על מחש בים,
עתונאים וקציני־מ־שטרה.

ך• ארץ מסוכן מצב זה שבעתיים.
כבר יש לנו ״ישראל שנייה,״ פרול־טאריון
בעל רקע עדתי, שבו קיימת
עתה תסיסה מוצדקת. אדם המאמין שהוא
נדון ל״עבודה שחורה״ לכל החיים בגלל
מוצאו וצבע עורו, מהווה חומר־נפץ חב רתי.

עתה
נוצרת ״ישראל השלישית,״
פרולטאריון כעל רקע לאו-
מי-גזעי, המורכב לא רק מערביי
ישראל, אלא גם מאוכלוסיית השטחים
הכבושים.

יש כאן סכנה כפולה — לאומית וחבר תית.
בעיית
הפליטים היא אחד הגורמים זד
עקריים להמשכת המלחמה בין ישראל
והערבים. במסגרת שלום כולל יהיה צו רך
חיוני לפתור אותה, ולהחזיר חלק מן
הפליטים לישראל. הדבר יביא, בלי ספק,
ברכה למשק הישראלי.
אך אסור בשום פנים לנתק בעייה זו
משני צרכים: להגיע לשלום עם העולם
הערבי ולצדק סוציאלי בישראל.

מי שמתעלם משני הצרכים האלה,
ולא בל שכן משניהם —
מניח פצצה גרעינית כלב המדינה.

האםהתעשר המנכייל מוט פריד מן מ הו פטשל סיגי?

ך* משך שלושה ימים לא פסק
6הטלפון לצלצל בדירתו של קודח
הנפט הוותיק משה בן־מנחם. רוב הציל־צולים
היו צילצולי הטרדה. ברגע שבן-
מנחם הרים את האפרכסת, השתררה דממה
מעברו השני של הקו.
רק פעם אחת נשמע קול גבר אלמוני
בטלפון, שאמר :״היזהר! לפני שתגיע
למסור עדות — תשותק!״ בפעם שניה
היה זה קול אשה שהשמיע אזהרה דומה
באוזני אשתו של בן־מנחם :״תשתיקי
את בעלך! אם ימשיך לדבר יהיה לו
רע ומר! לא חשוב כמה זה יעלה! זה
יהיה הסוף שלו!״
בן־מנחם ,49 ,יליד חברון, שהוא אביה
של השחקנית־זמרת ריקי גל, לא נרתע
מהאיומים. ביום השישי האחרון עלה בן־
מנחם לירושלים, התייצב למסור עדות
בפני עורך־הדין משה בן־זאב. בן־זאב,
שהוא אחד משלושת חברי ועדת ננציוני
— ועדת החקירה הממלכתית החוקרת
בעצם ימים אלה את שערוריות השחיתות
בכדורגל הישראלי, קיבל בשבוע שעבר
משימת חקירה סודית נוספת על עצמו.
היא לא היתד. קשורה בספורט הכדורגל,
אלא בספורט מסוג אחר — שהוא
פופולארי בישראל לא פחות: ספורט
ההתעשרות על חשבון המדינה והציבור.
בן־זאב מונה בידי שר־המשפטים, יעקב
שמשון שפירא, לחקור אם יש יסוד
להאשמות כי מעשי־שחיתות בקנה־מידה
ענק בוצעו בשנים האחרונות במסגרת
חברת נתיבי נפט, המופקדת על שאיבת
הדלק בסיני, ואם נכונות ההאשמות כי
מרדכי פרידמן, מנכ״ל החברה, ניצל
את מעמדו להתעשרות.
שר־המשפטים, בעצה אחת עם שר-
האוצר פנחס ספיר וסגנו, הממונה על
ענייני הנפט בישראל, צבי דינשטיין,
החליטו על מינויו ־של החוקר המיוחד,
אחרי שקיבלו בחודש שעבר מכתב,
שהכיל האשמות כבדות ביותר נגד מעשי
פרידמן. עדותו של משה בן־מנחם בנושא
זה לא היתה העדות היחידה. קדמו לו
עדים נוספים, שחשפו גילויים מדהימים.
מה שנראה תחילה כמסע שמועות
ולחישות, שנועד לפגוע בשמו הטוב של
איל־הנפט של ישראל, מוטי פרידמן,
לבש מימדים של חקירה מסועפת, שהלכה
והתרחבה, איימה להפוך לאחת משערו-
ריות השחיתות הגדולות ביותר של
מדינת ישראל.

.המינוי
־זיי
י׳ המוזר

ץ* דינת ישראל עלתה על מפת
הנפט הבינלאומית יום אחד אחרי
מלחמת ששת־הימים. הצבא המצרי שנסוג
מסיני, הותיר אחריו את אחד האוצרות
הכלכליים הגדולים של מצריים. שדות-
הנפט המצריים במיפרץ סואץ וביבשה,
שעברו לשליטת ישראל הפיקו קרוב
לשלושת רבעים מכל תפוקת הנפט ה מצרית
— כ־ 4,5מיליון טון נפט
לשנה. משדות נפט אלה, שרובם ככולם
נותרו במצב של הפעלה מידית, יכלה
ישראל להפיק תוך יום וחצי, את כמות
הנפט שהוסקה במשך שנה תמימה בבא־רות
הנפט המצויות בישראל.
אי־אפשר לומר שישראל הופתעה מה אוצר
שנפל לפתע לידיה כפרי בשל.
עוד לפני שהסתיימה המלחמה כבר מונה
אחראי על ענייני הדלק בסיני, וכבר
הוחל בהכנות לקראת ניצול שדוודהנפט
שנכבשו.
כאשר נודע לראשונה מי מונה בידי
סגן שר־הבטחון, צבי צור, ובידי דב
בן־דרור, מי שהיה אז האחראי לענייני
דלק באוצר, כאחראי לאוצר הענק של
הזהב השחור בסיני, היתד. זו הפתעה
לכל אלה שעסקו אז בנפט בישראל.
האיש שמונה לתפקיד היה מרדכי

• 14פ

הזהב השחור־

שלמי?
(״מוטי״) פרידמן, קצין זוטר בחיל־ההנ־דסה,
שהיה אז בעליה של חברת קידוחי-
נפט קטנה, בעלת ציוד מיושן, שנשאה
את השם ישראל קונטיננטאל בנדנז. ה תדהמה
על המינוי נבעה מהעובדה שב ישראל
היו קיימות אז שתי חברות נפט
גדולות, שתיהן חברות ציבוריות, שהממשלה
החזיקה ברוב המניות בהן —
היו אלה החברות לפידות ונפטא, שאוחדו
כעבור זמן. לשתי חברות ממלכתיות אלה
היו הנסיון, הכישורים, האמצעים והיכו לת
לקבל לידיהם את ניהול ענייני הנפט
בסיני, מה עוד שבגלל שנות המיתון היו
חברות אלה עד פרוץ המלחמה מחוסרות
עבודה כמעט.
והנה, במקום להטיל על מנהלי ומומחי
חברות אלה את ניהול מצבורי הנפט
שנפלו בידי ישראל, הוטל התפקיד על
אדם פרטי, בעליה של חברת קידוחים
פרטית. עד היום נשארו בחירה זו
ומינוי זה בבחינת תעלומה. לימים הוסבר
כאילו החששות מפני תגובה בינ לאומית
שלילית, הם שמנעו את הטלת
הפעלת שדות הנפט הכבושים על חברות
ישראליות בבעלות ממשלתית.
כעבור זמן קצר יזמה הממשלה את
הקמתה של חברה מיוחדת שקיבלה על
עצמה להפיק את הנפט משדות הנפט
המצריים בסיני ולהעבירו לתחומי ישראל.
כך הוקמה חברת נתיבי נפט, כשמנהלה
הכללי מונה מרדכי פרידמן.
פרנסה מכספי הציבור
יש אינו מפקפק בכשרונותיו ה־מסחריים
של מוטי פרידמן, שתוך
ארבע שנים הפך לאיש מספר 1בעולם
הנפט הישראלי. מוטי, בנו של מי שהיה
בשעתו מזכירו של הברון רוטשילד,
הוא יליד ראש-פינה. הוא מהנדס מזון
במקצועו, שהשתלם בכלכלה בארצות-
הברית. את הקאריירה שלו בעסקי נפט

החל בשנות דד 50 כאשר היה לאחד
מעובדיה של חברה קנדית שקיבלה זב־יונות
לקידוחי נפט בישראל. הוא עלה
בדרגה בחברה הקטנה, שנקראה בשם
ישראל קונטיננטאל, הפך למנהלה, ובר בות
הימים, כאשר בעלי החברה התיאשו
מנסיונותיהם למצוא נפט בארץ (הם קדחו
ליד הר תבור וליד עפולה) ,רכש מהם
מוטי את החברה. לפי נתונים רשמיים
שילם אז מוטי עבור החברה, ציודה
והזכיונות שהיו לה, סכום של 400 אלף
דולר.
תוך זמן קצר גילה מוטי פרידמן כי
כדי להצליח בעסקי נפט אץ צורק דווקא
להיות בר־מזל ולגלות נפט במעמקי
האדמה. אם יש קשרים מתאימים, ניתן
להגיע לרווחים נאים מקידוחים בלבד,
גם אם לא מוצאים בהם נפט.
מוטי הצליח להשיג חוזה עם אחת
משתי חברות הנפט הציבוריות, נפטא,
לפיו קיבל בקבלנות עבודות קידוח לגילוי
בארות נפט, בשטחים בהם היו לחברה
זו זכיונות. כתוצאה מכך היה ההימור
כולו של החברה הציבורית, בה היתד.
שותפה גם הממשלה. החברה של מוטי
קיבלה שכר קבוע עבור הציוד ועבודות
הקידוח.
המוזר בכל הפרשה היתד. העובדה,
שבשעה שחברה ממלכתית כמו נפטא
מסרה עבודות קידוח בשווי של מאות
אלפי ל״י לקבלן פרטי, היה ציוד הקידוח
של חברת הנפט הממלכתית השניה,
לפידות, מושבת ברובו. היה זה מבקר-
המדינה שעמד באחד הדו״חות שלו על
תופעה מוזרה זו: אוצר המדינה שילם
להברת לפידות סכום של כ־ 3000ל״י
עבור כל אחד מ־ 1200 הימים בהם היה
ציוד הקידוח של חברה מושבת. באותו
זמן שילמה חברת נפטא, מכספי הציבור,
סכומי עתק עבור הציוד של קבלן פרטי.
הדברים הגיעו לאבסורד כאשר מוטי
פרידמן היה משאיל ציוד מלפידות, ומבצע
עבודות קידוח עבור נפטא.
מוטי פרידמן לא שכח את היחס המיו חד
שגילו כלפיו מנהלי נפטא. אחרי
שנפטא חוסלה למעשה לפני שנתיים,

הפכה לחברת־בת של לפידות, קיבל מוטי
פרידמן את מנהלה לשעבר של החברה,
יצחק סירקין, כאחד מסגניו בנתיבי נפט.

שלל סיגי
^ בחברה פרטית
ך ם אחרי שמוטי פרידמן מונה
^ כמנהל חברת נתיבי נפט, הוא נשאר
עדיין בעליה של חברת קידוח פרטית,
שהמשיכה •לעבוד עבור חברת נפטא.
למעמד זה כמד. יתרונות. כי היו בתוקף תפקידו כמנהל נתיבי נפט, שלט
פרידמן על כל ציוד הקידוח מוטי והשאיבה שהשאירו אחריהם המצרים ב הוא
למעשה היה האדם היחיד
סיני.
בדיוק נותר
שהיה צריך לדעת מה
בסיני. והנה, כפי שנמסר בשבוע שעבר
לעורך־דין בן־זאב, מצא חלק מציוד ה נפט
הנטוש בסיני את דרכו למחסני
ואתרי הקידוח של חברת קונטיננטאל של
מוטי פרידמן.
משה בן־מנחם, שעבד כקודח בכיר
משנת 1964 בחברת קונטיננטאל, העיד
כי בשנת ,1967 אחרי המלחמה, הגיעו
מסיני כעשרת אלפים רגל של צינורות
קידוח לקידוחים שביצעה חברתו של
מוטי. ייתכן שהצינורות האלה לא נגנבו,
אלא נמכרו. אבל רק מוטי פרידמן יודע
בעל חברת
כמה שילם מוטי פרידמן
קונטיננטאל למוטי פרידמן מנהל נתיבי
נפט עבור הצינורות.
הצינורות לא היו הציוד היחיד משלל
סיני שהגיע לחברתו של מוטי. לפני
שבועיים, כאשר נודע לשר־האוצר לרא שונה
כי מוטי פרידמן מכר את החברה
שלו במחיר מופרז לחברה זרה,
טען מוטי פרידמן להגנתו, כי
תבע מחיר של 650 אלף דולר עבור
חברה שקנה ב־ 400 אלף דולר, משום
שבינתיים נוסף ציוד קידוח יקר לחברה

את הציוד עליו דיבר מוטי, ניתן

עדיין לראות במחסני החברה הזרה
אפשר למצוא שם כלי קידוח
ושאיבה רבים, בשווי של רבבות דולא-
רים, עליהם מתנוססות עדיין האותיות
? £ס .0זהו שמה של החברה, שלה
היו שייכים שדות הנפט בסיני, שחציה
היתד. בבעלות חברת הנפט הממלכתית
המצרית וחציה בבעלות חברת אנ׳י ה איטלקית,
כיצד
נמכר ציוד יקר זה לחברה
הזרה ז האם שילמה החברה של
מוטי פרידמן עבור הציוד שנלקח משלל
סיני?
על שאלות אלה יצטרכו להשיב החוק רים׳
הבודקים את ערימות ההאשמות
ההולכות ומצטברות נגד מוטי פרידמן.
אולם, פרשת הציוד המצרי היא רק
חלק אחד של התמונה. מוטי פרידמן
מכר את חברת הקידוח שלו לחברה
הזרה, בשעה שהוא ניהל
עסקים שונים עם אותה חברה, בתוקף
היותו מנהל חברת נתיבי נפט. אפילו
אם אין הוכחות שתמורת המחיר הגבוה
ששולם לו עבור ציוד הקידוח שלו,
העדיף מוטי את החברה הזרה על חברות
אחרות, הרי עצם העובדה שמנהל חברה
ממשלתית מנהל עסקים עם חברה פרטית
בשני מישורים — כאיש פרטי וכאיש
ציבור — היא תופעה חמורה ופסולה.
ב־ , 1968 קדחה חברת קונטיננטאל,
בבעלותו של מוטי פרידמן, עבור חברת
נפטא, בקידוח גורים ו, כ־ 13 קילומטר
מערד, בדרך לסדום. הקודח הראשי שם
היה משה בן־מנחם.
באחד הימים, כאשר ארעה תקלה בבור
הקידוח, הזעיק בן־מנחם את המהנדס
שפר, מחברת נפטא, כדי להתגבר על

אפשר להעסיקם כעובדים קבועים של
החברה, כיון שאין לדעת מתי יהיה צורך
להפסיק את עבודות השאיבה בסיני
ולהחזיר את השדות למצרים.
באופן מעשי׳״״נותן מצב זה למוטי
פרידמן ולנאמניו, אפשרות של שליטה
על כל אחד מהעובדים. כל אחד יודע
כי הוא צפוי לפיטורים בכל שעה, אם
לא ימצא חן בעיני הממונים. אווירה של
פחד וחששות אופפת את העובדים, שאיש
מהם אינו רוצה להפסיד מקום עבודה,
בו ניתן להרוויח ולחסוך הרבה.
גם את משה בן־מנחם הצליח מוטי
לקשור אליו בצורה שתבטיח כי האיש
לא ידבר. באחד הקידוחים בשנת 1967
נפצע בן־מנחם בשעת עבודה. ידו הת רסקה
והוא הפך לנכה. הוא עמד להגיש
תביעה כספית נגד חברת הביטוח בה
היתד. החברה מבוטחת, כדי שיפוצה על
הנזק שנגרם לו.
היה זה מוטי פרידמן ששיכנע אותו
לבטל את התביעה. הוא העניק לבן־מנחם
סכום של 25 אלף ל״י, הבטיח לו עבודה
כקודח לכל ימי חייו לצידו. בן־מנחם
התפתה להאמין. אבל לפני חודש פוטר
מעבודתו בנתיבי נפט, יחד עם עובדים
ותיקים אחרים של החברה. כתוצאה מכך
החלו להחשף לראשונה פרשיות מזע זעות
של שחיתות וביזבוז תחת ניהולו
של מוטי פרידמן.

״ביזבוז של
^ 10 מיליון גשנה״
ף* ין השנים 1969—1971 השקיעה
- 1מדינת ישראל במשק הנפט סכום
של כ־ 330 מיליון ל״י. חלק ניכר מהשק עות
אלה היו בשדות הנפט היבשתיים
והימיים בסיני.
רק לפני זמן קצר עמד צבי דינשטיין,
הממונה על ענייני הדלק, וזעק :״לא

החוקר

המאשים והציוד

משה בן־מנחם, מעובדיה הוותיקים של חברת
נתיבי נפט, מצביע על ציוד קידוח שהיה שייך
לחברת הנפט המצרית, נלקח מסיני על ידי חברתו הפרטית של מוטי פרידמן ונמכר
לחברה האמריקאית מידבר, דבר שהביא לפרידמן רווחים בסכום של רבע מיליון דולאר.
ישראלים, הם רצו להזמין ציוד חדש
להפעלה תקינה של השדה בשווי של
עשרות מיליוני ל״י. היה זה אברהם
ההודי שמנע את ההזמנות הנמהרות,
שיפץ והחזיר לכושר תפעולי מלא את
כל הציוד שקולקל והושמד על־ידי
המצרים. יחד עם שלושת בניו קיבל
אברהם ההודי בקבלנות את כל עבודות
התפעול של השדה היבשתי.
במשך ארבע השנים האחרונות התפטר
אברהם מעבודתו מספר פעמים. סיפר
הוא :״לא יכולתי להמשיך לעבוד בת נאים
האלה. ראיתי ביזבוז על כל צד
והפעלה לא נכונה של השדה. לא הייתי

עורך־דין משה בן־זאב, שהיה בשעתו היועץ
המשפטי ׳ ,התנמה ע״י שו־המשפטיס נדי
לחקור את ההאשמות נגד מנכ״ל נתיבי נפט.
התקלה. אולם לפני שהגיע המהנדס, הגיע
למקום, לפי עדותו של בן־מנחם, אוריק
מילנר, מי. שהיה יד ימינו של מוטי
פרידמן בחברת קונטיננטאל.
לדבריו של בן־מנחם, התעלם אוריק
מאזהרותיו, החל להפעיל במשך כחצי
שעה את מכשיר ההצלה בבור הקידוח
בצורה חבלנית ובזדון. כתוצאה מכך,
כאשר הגיע המהנדס שפר למקום, לא
ניתן היה עוד להציל את הקידוח. היה
צורך להתחיל בקידוח חדש, במרחק של
כמה עשרות מטרים. התוצאה: הפסד של
רבבות ל״י לחברת נפטא, וכמה מאות
ימי קידוח נוספים עבור חברת קונטיע־טאל
של מוטי פרידמן.

אווירה
של פחד וסידור

^ אשר זעק בן־מנחם וטען כי אוריק
^ חיבל במתכוון בבור הקידוח, הוא נק רא
אל מוטי פרידמן. נמסר לו כי עבודתו
במקום מופסקת. שולמו לו 7000ל״י
פיצויים ומוטי העביר אותו לעבודה בחברה
חדשה שבניהולו — חברת נתיבי נפט.
מדוע המשיך בן-מנהם לשתוק ולא
סיפר על מעשי החבלה והשחיתות שהיה
עד להם?
התשובה לכך טמונה אולי ביחסים המ יוחדים
שקושר מוטי פרידמן עם עובדיו.
בחברת נתיבי נפט מועסקים כיום כ־600
עובדים. רובם ככולם עובדים לפי שכר
יומי. הנימוק הרשמי לכך הוא שאי-

המנכ״ל המוא שם

אבו־רודס אני יודע על ביזבוזים של
לפחות 10 מיליון ל״י בשנה.״

אח אחד מנהל —
שגי קבלן
ך* נה חלק משפע הדוגמאות של
1 1ביזבוזים ומעשי השחיתות בשדות
הנפט בסיני, שכל אחד מהם הוא פרשה
ארוכה בפני עצמה:
>• לצורך ההובלה הימית בשדה הנפט
הימי נקנו ספינות מיושנות עבורן שולם
סכום של 160 אלף ל״י. הספינות הגיעו
במצב של גרוטאות. מדי פעם היד, צורך
לתקנן, לשפצן ולהחליף מנועים. בסכומים
שהושקעו בתיקונים ניחן היה לרכוש
ספינות חדשות. שלוש פעמים טבעו ספינות
אלה בים ורק בנס לא היו אבידות
בנפש. בכל פעם היה צורך למשות
את הסירות. באף אחד ממקרים אלה
לא הוקמה ועדת חקירה כדי לחקור את
נסיבות הטביעה.
0אריה שיצר, מנהל הביצוע בחברת

זהו מרדכי (״מוטי׳ ),פרידמן, מנכ״ל חברת
נתיבי נפט, המפיקה ומובילה את הנפט
מסיני לישראל, שהואשם כהתעשרות
והפקת רווחים פרטיים ממעמדו הממלכתי.
ייתכן שלא געשה הכול כדי להבטיח
שכל פרוטה שאנו חוסכים מתקציבים
אחרים, חיוניים לא פחות, כדי להשקיעה
בחיפוש נפט, תנוצל בצורה היעילה וה חסכונית
ביותר.״
במציאות היו פני הדברים שונים. אחת
העדויות המרשיעות נגד הביזבוזים ורד
גניבות בסכומים של מיליונים בחברת
נתיבי נפט, הועלתה בפיו של אברהם
יעקב, הידוע יותר בכינויו ״אברהם ה הודי״.
אברהם
53 יליד הודו, שלפני מלחמת
העצמאות עבד בשדות הנפט של כויית,
הוא אחד המומחים המעשיים הבודדים
בארץ בכל הכרוך בעבודות קידות והפקה.
אברהם
ההודי, שבמלחמת ששת הימים
שרת כרס״ר בחיל התובלה, הורד לשדות
הנפט של אבו־רודם, בהזמנתו של מוטי
פרידמן, שלושה שבועות אחרי תום ה מלחמה.
היה זה הוא שחולל ניסים ב שיפוץ
המחנה, מיתקניו, בהפעלת המשא בות
מחדש, ובניצול הציוד שהותירו
אחריהם המצרים.
כאשר הגיעו למקום מומחי הנפט ה־

מנהל הביצוע אריה ביותר שיצר קיות

שיצר, נגדו הועלו האשמות כבדות
בפני בן־זאב. בין השאר הואשם
עיסקות בלתי חובהצעת
שנועדו
להפיק רווחים פרטיים.

מוכן לעבוד כך. רציתי לשמור על שמי
הטוב. אמרתי למוטי לא פעם, :כאן יש
אינטרסים אישיים. אני שומר על האינטרסים
של השדה והמדינה. הרכוש
הזה שייך לכל יהודי. חובתי למנוע
שיבזבזו את כספי המדינה,.
״אמרתי למוטי, :הולך ביזבוז נורא
בשדה. אם אני רוצה להיות נאמן ל מדינה,
אסור לי לעבוד פה. הנכדים שלי
יצטרכו עוד לשלם את מחיר הביזבוז
הזה .,במשך ארבע השנים שעבדתי ב*

עד התביעה
אברהם (״ההודי״) יפקב, מי שהיה סגן
מנהל הביצוע של שדות הנפט באבו־רודס,
העלה האשמות כבדות על ביזבוז מיליונים.
נתיבי נפט, הציע לאברהם ההודי לחבל
בטרקטור של החברה ולהוציאו מכלל שי מוש.
באותו זמן היו שניהם צריכים,
לפי הצעתו, לרכוש טרקטור פרטי ולהע־סיקו
תמורת תשלום בשרות החברה.
כאשר גילה אברהם ההודי את הצעת
(המשך בעמוד )18

ח״נ ר שענו נווו אן נ״ה:

א111ו*ם

..אנא לא אוהב את אמא־זה
שראש-ד,ממשלה 8 גולדה מאיר בידידות אישית
עם שר־השיכון זאב
שרף, לא מנע מחברי אירגון
הזוגות הצעירים לשלוח לד.
מכתב תלונה נגד השר, בו
הם טענו כי הוא לא מטפל
בהם כראוי וגורם לסחבת ב טיפול
בבעיית הדיור שלהם.
תשובתה של גולדה למכתב:
״אני לא נוהגת להתערב ב סידורי
עבודתם של השרים.״
8תוך כדי המשא־ומתן
בין חברי ועד העובדים המנ הליים
של בתי־החולים הממ שלתיים,
לבין ראש הממשלה
ושר-העבודה יוסף אלמוגי,
קם אחד מחברי הוועד, פנה
לאלמוגי, ואמר :״אתה הב טחת
בזמנו שיהיה גם משא
וגם מתן. אבל מה שהיה, הוא
רק משא !״

בתוכנית חברים מספ
רים
שהוקדשה ליצחק טכג־קין
ז״ל וששודרה בגלי צה״ל,
התגלו סתירות בהערכות שרד
וביעו תלמידיו ויריביו של
טבנקין, כני מהרשק, שהיה
הפוליטרוק של הפלמ״ח ו יוסף
טכנלן ין, בנו של ר,מ־

נאלצו לבחור את דרכם בין
האמיתות הרעיוניות השונות.
״ואמר אז מי שאמר,״ ציין
אזניה ,״אנו רוצים גם את אבא
וגם את אמא. אבל מה לעשות
שאבא לא אוהב את אמא.״

8עורו־הדין יוסף בן־
מנ שה עומד לצאת לחופשה,
בה כלל גם את מכסיקו. אמר
הפרקליט הלוחם בכפייה ה דתית
:״אחרי שסידרתי כל־כך
הרבה נישואיו מכסיקאיים ב ארץ,
הגיע הזמן שאראה פעם
את מכסיקו.״ לפי החוק ד,מכ־סיקאי
אפשר להתחתן בדרך
של התכתבות, ולפי החוק ה ישראלי
תופסים נישואים ש נערכו
כחוק בחו״ל. בדרך זו
סידר בן־מנשה מאות נישואים
מכסיקאיים מבלי שהוא או בני
הזוגות הגיעו אי־פעם לארץ ה לטינית.
8חווייה
בלתי־רגילה עב רה
השבוע על הפרדסן הרחו בותי
דני צירלין. במכתב
מלונדון לאשתו הרקדנית לי׳
אורה חכמי, מתאר דני:
״הוזמנתי לגולת הכותרת של
כל מסעותי לאנגליה בעבר:
מסיבת־גן בארמון בקינגהם.

שה של הטלוויזיה, קונצרטינה

שבבימויו של יופי צמח,
הופיעה המנחה רכקה מי
כאלי במשקפיים ענקיות והס
בירה
לצופים כי סוף־סוף מצ אה
לעצמה מיסגרת. אך הא מת
שמאחורי המשקפיים: דל קת
עיניים שקיבלה רבקהל׳ה
לפני הסרטת התוכנית.
8מה הבך אדם צריך
להיות בשביל להתקבל לאגו דת
הציירים ז ראשית הוא
צריד להיות צייר, ושנית מעל
לגיל .24 זאת על כל פנים הי תד.
התשובה שקיבלה שרה
אסף כשביקשה להתקבל לאגודה
.״לא רצו לקבל אותי,״
סיפרה שרה ,״מפני שאני בת
23 וחודשיים. אמרו לי שאני
צריכה להיות קודם כל בת
.24 באגודה לא התחשבו בזה
שכבר ערכתי שתי תערוכות
ושאני מתפרנסת מציור. עכשיו
אני צריכה לחכות עוד 10 חודשים.״
8מיקרה
לא־נעים אירע
בשבוע שעבר למנחה שהפך
שחקן מני פאר, המשתתף בסרט
חסמבה בתפקיד ירחמיאל
הממושקף שהוא החכם שבחבו־

אבי טולידאנו

נשא השבוע לאשה את ידידתו מזה
שנתיים וחצי, ליאורה. בין האור־חים
בחתונה בני המשפחה ונציגי הבוהימח, בשבולטת ביניהם
גילה אלמגור (יושבת) .כשנשאלה גילח מה פתאום הוזמנה
לחתונה, השיבה בבדיחות :״מה זאת אומרת ן יצאתי איתי
כמה אוטובוסים. לא כמו אגד
אומנם, אבל אני מסתדר לא
רע.״ שני אומר :״לי יש כמה
אוניות, לא כמו לצי״ם, אבל
אפשר לחיות.״ שלישי אומר:
״לי יש כמה בחורות שעוב דות
בשבילי. לא כל־כך הרבה
כמו לאל־על, אבל אני חי מזה
לא רע.״

מינו אלמוג
נוח, שהיה מח״ט חטיבת הר אל
במלחמת השיחרור, טענו
כי טבנקין היה איש ארץ-
ישראל השלמה מאז ומתמיד
ולא רק מאז מלחמת־ששת־הימים.
לעומתם טען ח״כ
מאיר יערי כי עד 1948 פעל
טבנקין יחד איתו במסגרת
מפ״ם ותמך בתוכנית החלוקה
ובראיון הדדלאומיות כפתרון
יחיד לבעיית ארץ־ישראל .״ו גם
אז,״ טען יערי ,״היה זה
רק בדרך ההידברות ולא ב דרכי
מאבק ומלחמה.״
8באותה תוכנית סיפר
ח״כ לשעבר כרוך אזניח
על שלישיית מנהיגי תנועת
העבודה: ב רל כצנלפון,
יצחק טבנקין ודויד בן־גור־ימי
לדברי אזניה היו השלו שה
שותפים בדרכם, אולם ב יום
בו נפרדו דרכיהם, החלו
לנהל תחרות קשה על ליבם
של הצעירים. עיקר הקושי
היה של הצעירים עצמם, ש

8סיפור
המיוחס לדידי
מנוסי :״שואלים אחד, :מה
היית עושה אילו היית בא ה ביתה
ומוצא את אשתך במיטה
עם גבר זר?׳ ,הייתי הורג את
הכלב ושובר את המקל,׳ משיב
האיש. איזה מקל ואיזה כלב?
,רק עיוור היה נכנם למיטה
עם אשתי,׳ מסביר הבן־אדם.״

נערת הגומי הישראלית יוצאת עתה בתוכנית חדשה של תרגילי
אקרובטיקה וגמישות. בתמונה מדגימה מיכל עמידת ידיים לא שיגרתית.
הכניסה המרגשת לארמון, המבט
על הגן שהיה מסודר ב טוב
טעם, המבט על כל ה אורחים
שיצאו כולם כאילו
מתוך הסרט גבירתי הנאווה
בקטע שמתאר את המירוץ ב־אסקורט,
והזכות לעמוד שני
מטר מהמלכה, בעלה, בתה
אן ועוד כל מיני אנשי פמליה
שאת שמותיהם אינני מכיר,
אך קרוב לוודאי שלאנגלים הם
אומרים הרבה. הכיבוד היה
בטוב טעם, טעים, מוגש בכלים
׳יפים מזהב ומכסף, שתייה
חמה, קרה, סנדביצ׳ים עם קא-
ווייר, גלידות ועוד שאר מעדני
מלכים. היה לי גם כרטיס
כניסה למזנון הדיפלומאטים
שהיה לייד מיזנון המלכה. כך
שלהבא כשיטענו נגדי שאני
שלימזל שאני שותה קפה, אענה
שאם המלכה ובעלה לא אמ רו
לי זאת, אז אתם יכולים
לנוח.״

בתוכנית הבידור החד

חסמבה. מני הגיע במכוני תו
למקום ההסרטה ליד רמלה,
החליף שם את בגדיו לבגדים
בהם הוא מופיע בסרט. תוך
כדי צילומים, שנעשו במשך
כל הלילה, נע הצוות ממקום
למקום ובבוקר מצא מני את
עצמו בשדות במרחק שלושה
קילומטר מהמכונית, בה הש איר
את בגדיו. כיאה לחכם
בחבורה, מצא מני פיתרון :
הוא הוריד את בגדי המשחק
והתחיל ללכת בתחתוניו ל כיוון
מכוניתו. אך בדרך הוא
ניתקל בקבוצת נערות חובבות-
טבע שטיילו בסביבה, ניבהלו
ממראהו של ההלך החצי-עי-
רום, שגם הוא מצידו נבהל
מהן, נם כל עוד נפשו בו.
8בדיחה המיוחסת למנכ״ל
אל-על מרדכי כן־ארי, קרוב
לוודאי במקרה: שלושה יש ראלים
מתווכחים על הפרנסה
שלהם. אחד אומר: לי יש

( ,)41 אלמנתו, אוהבת התענו*
\ יהדי1
) | 111 11 גות של ג׳ון קנדי, השתעשעה
לבדה באי הפרטי של בעלה בעל האוניות. אחרי שהשתכשכה במים
לפני הצהריים, פשטה, לדברי השבועון האיטלקי המצוייר ״ג׳נטה״,
את חזייתה השחורה ועשתה התעמלות. אחר פשטה את מכנטי
בגד הים, לטענת השבועון, כדי להשתזף, אולם משום־
מה לא הצליחו הצלמים האיטלקיים להנציח מעמד זה.
ה עו ל ם הז ה 1771

״אבתיתסרבלשרתבצה ״ ל
אתגייס לשנת ״ במקומה!״

אני

אומרהאב בן ה ־ 4 8

חברי מצפן, שרובם לא התפעלו מעולם
מהרעיון לשרת בצה״ל, החליטו לצאת
לקרב נוסף — מסוג הקרבות שהם
אינם חוששים מפניהם. סיירת טעמו! *
החליטה לצאת למלחמה .*,

לא דוציס להיות
מודעות אגל
** כתב הארבעה

אשרת במקום בתי!
אומר דויד יעקני 48 אביה של עירית,
1שהיה בזמנו בין מפוצצי מלון ״המלך
דויד״ בירושלים .״אם היא תסרב
להתגייס — אני אחתום קבע לשנתיים.״

ף* פני שנה הזדעזעה הארץ כולה
/ממכתב השמיניסטים המפורסם, כאשר
קבוצת שמיניסטים שלחה, ערב גיוסה,
מכתב לראש הממשלה. במכתבם, העלו
החותמים את דאגתם נוכח מדיניות ה ממשלה,
והשפעתה השלילית עליהם, כ חיילי
צה״ל של מחר.
המכתב השאיר רושם עמוק בציבור
הישראלי — עמוק עד כדי כך, שהשפיע
במידה רבה על האירועים בצד הישראלי,
שהובילו להפסקת האש — בעיקר בגלל
הספונטאניות הכנה של הצעירים. לא
היה ספק שאלה דברים היוצאים מן הלב,
ושהמכתב נקי מכל השפעה או הסתה
פוליטית שנועדה לנגח את הממשלה.
השבוע, שלחו ארבעה צעירים מכתב
אחר. אלא שהתגובה על מכתב ז ה,
בציבור, היתה שונה לגמרי. הוא עורר
דחייה, התנגדות, וזעם. שכן הוא לא
היה אלא פארודיה עלובה, נסיון מפוברק,
לא כנה, לא ספונטאני. מקורות המכירים
מקרוב את חוקי מצפן בישראל, הסכימו
פה אחד כי הוא נוסח על־ידי אחד
הפעילים המרכזיים של הקבוצה הזעירה,
וכי אינו אלא צעד פתיחה במיתקפת תע מולה
חדשה של מצפן בארץ ובעולם.

4קפה טעמון היה משמש מיפקדה,
מזה שנים למצפן.
** האופי הפרובוקאטיבי של המכחב
מתגלה גס בפרט שולי. מעניין: המכתב
הופנה לשר הביטחון, עם העתקים לשורה
ארוכה של גופים רשמיים, כגון הרמטכ״ל,
ראש הממשלה, ח״כיס ואחרים. הנמען
היחידי, ברשימת מקבלי ההעתקים, שאיננו
גוף רשמי, הוא עורך־הדין אמנון
זכרוני. שילוב שמו של זכרוני למכתב,
במטרה ברורה לערבו בפרשה, הינו תמוה,
שכן זכרוני לא קיבל על עצמו כלל לייצגם.

ושם, בצורה לא סדירה. היחידי שאינו
צבר מבין הארבעה (יליד פולין) .שהה
זמן־מה בדרום־אמריקד״ לשם נסעה ה-
משפחה לרגל ע בודתו של אביו, הגיאולוג
אלה הארבעה. לעומת סיגנון ־ ה פנים־אל-פנים
מכתב,
הרי שבשיחה
הם מתגלים כבעלי סיגנון שונה במיקצת.
סיגנון הומוריסטי ביותר, למען האמת.
אם להאמין להם, הרי שמה שאירע הוא,

דוב גל

היווה את הכרזת

1*4המלחמה.
המכתב היה חריף בהרבה ממכתב ה שמיניסטים.
השמיניסטים לא חלמו לרגע
לא לשרת בצה״ל. הארבעה, לעומת זאת,
כתבו :
״אנחנו, קבוצת צעירים בטרם גיוס...
אין אנו מוכנים לשרת בכוחות הבטחון...
אנשים צעירים מתים במדינה זו בקרבות
למען מדיניות פנים (ראה מחקר ד״ר
שלמה אהרונסון ודן הורוביץ שהתפרסם
לאחרונה) ולא למען ערכים נעלים ...על
כל הרוג בתל־אביב בתעלה — אדם
מתעשר בתל־אביב ...אין אנו מוכנים
לשרת בצבא כובש ...לא נולדנו חופשים
על־מנת להיות מדכאים ...איננו מוכנים
ליהפך למודעות אבל, איננו חפצים ש יחברו
עלינו, שיח מתים
מילים כדורבנות. אלא שבראיון חי עם
ארבעת החתומים, נחשפת הפארודיה.
מי הם הארבעה?

גיורא נוימן . 18 .בוגר תיכון אליאנס
ברמת־אביב, מתגורר במעוז־אביב. אח רי
שסיים את בחינות הבגרות (מגמה
הומנית) החל עובד כפועל בניין. נהנה
מאוד לציין שהוא פועל. עומד להתגייס
בנובמבר.
עירית יעקבי . 18 .שחורת שיער, עיניים
יוקדות. כאשר חויילה, ערב בחינות. ה בגרות
שלה, הצהירה בלישכת-הגיוס כי
אינה מוכנה להתגייס מסיבות מצפוניות.
״מנהל הלישכה איים עלי שיגייסו אותי
מיד. כלומר, תוך תקופת הבחינות,״ היא
מספרת. כדי לא להפסיד את הבחינות,
הסכימה להתפשר עם מצפונה, חתמה על
הצהרה כי היא מסכימה להתגייס אחרי
חצי שנה. עתה, חתמה על מכתב המצהיר
בדיוק את ההיפך. לאחר פירסום המכתב,
נאלצה לעזוב את הבית .״היחסים בבית
הגיעו למצב שאי־אפשר היה לתקן אותם
יותר.״

עובד —
לפעמים
וב גל (גבריאלוביץ) 18 .וחצי. עזב
את התיכון לאחר שלדבריו התחילו
המורים מתנכלים לציוניו .״בגלל כמה
הפגנות שאירגנתי, ביניהן הפגנה למען
זכות התלמידים לגדל שיער ארוך. ובכלל,
גם בגלל כל הפעילות הפוליטית שלי.״
במבוכה מרתקת הוא מודה כי הוריו אנ שים
אמידים, אך ממהר להתנצל :״כבר
שנה שאני לא לוקח כסף מהם. אני עובד.
לפעמים.״
ראובן לסמן .18 .בלורית מפוארת, מש קפיים
כהות, שרידי פצעי בגרות. מתנסח
בזהירות, מבקש מדי פעם את עזרת חב ריו
בניסוח. בוגר תיכון בואייר בירושלים
(מגמה ריאלית) .אחרי הבחינות, עבד פה

ואונו לסמן

גיורא נוימן

שהם נפגשו באקראי בטענזון, כאשר מי שהו
פלט, באקראי, אנחה בקול גדול:
״הוי, אני לא רוצה להתגייס לצה״ל.״

״מה באמת?״ השיבה בת־קול משולחן
סמוך .״גם אני לא רוצה להתגייס
לצה״ל.״ ״גם אני לא,״ השיב שלישי
משולחן נוסף. וכך, באופן נורא ספונ טאני,
נולד המכתב.

לא יודע,
לא חשוב
רשות הדיבור לארבעה.
״איך הגעתם להחלטה לפנות במכתב
לשר הבטחון?״
ראובן לסמן :״הייתי הרבה זמן נגד
הגיוס. אבל על המכתב עצמו החלטנו
לפני שבועות מספר.״
״כמה שבועות?״
״מה זה חשוב? זה פרט טכני. נפגש תי
עם חברים בטעמון. כמה מהם היו
צריכים להתגייס, ובעיני חלק מהם זה
לא מצא־חן. התיישבנו לחשוב על דרכי
פעולה בנידון.״
לטעמון הגיע ראובן לפני שנתיים.
״חבר, אני לא מוכן לנקוב בשמו, הכיר
לי את החבר׳ה.״ לפני חצי שנה, הצטרף
למצפן.
על פעילותו במצפן הוא מסרב לדבר.
לפני שהוא מוסר תשובה, הוא מתייעץ
בחבריו :״אצלנו כל ההחלטות קולק טיביות.״

יורא נוימן,

אתה חבר מצפן?״

״איך הגעתם לידי כתיבת המכתב?״
״מה זה חשוב? זה פרט טכני. זה לא
חשוב.״

עירית יעקוב׳
״מתי החלטתם לכתוב את המכתב?״
״לא זוכר.״
״כמה זמן אתה מכיר את השלושה ש חתמו
איתך על המכתב?״
״לא זוכר. זמן רב.״
״כמה זמן אתה חבר מצפן?״
״אני לא מוכן לגלות. העניינים שלי עם
מצפן הם סודיים.״
״אתה חבר גם באירגונים אחרים?״
״לא מוכן לגלות.״
״האם כתבת מכתב זה בהשפעת פעילי
מצפן?״
״לא שאלתי עצות ממצפן*
כמו לאחרים, הופנתה אותה שאלה,
בנפרד, גם לחותם הרביעי — דב גל:
״כיצד הגעתם לכתיבת המכתב י.״
״היססתי רבות בקשר לגיוס שלי, כבר
מזמן. בתחילה חשבתי לפנות לבדי ללשכת
הגיוס, להודיע על סירובי. אך כשבאתי
לטעמון עם צו הגיוס, גיליתי שיש נוספים
שלא מתלהבים ללכת לצה״ל.״
(המשך בעמוד )26

הז הבהש חו ר
(המשך מעמוד )15

ברשת פולקסווגן בישראל דרושים
עובדים במקצועות רכב: מכונאים,
חשמלאים, פחחים, צבעים ועוד.
אחד ממקצועות אלה תוכל ללמד
על חשבוננו. בתקופת הלימוד תשולם
לד משכורת של החל מ־ 20ל״י ליום,
תלוי במצבך המשפחתי — ותעבור קורסים
של פולקסווגן ושל משרד העבודה.
תוך שנים אחדות תוכל להגיע לתפקיד
של ראש־קבוצה או יועץ שרות ולהשתכר

עד 1500ל״י לחודש.
העובדים ברשת פולקסווגן בישראל
נהנים מתנאים סוציאליים, מנוחות רבה
במקום העבודה ומאפשרות לעבוד קורסים
נוספים, בשעות העבודה, כדי להתקדם
ולעלות בדרגה.
לפרטים נוספים נא לפנות בטלפון:
תל־אביב — ,785111 ירושלים — ,522934
חיפה — 523278 רחובות — 951650
באר״שבע — ,4474ק. שמונה — 40311

העיסקה למוטי פרידמן, לא נקט פרידמן
בשום צעדים נגד שיצר.
• הקבלנים אלי בן־עזיז ופלג, קיבלו
עבודת בניה קבלנית לבניית מיכלים. הם
היו צריכים לבצע את העבודה בסכום
של קרוב למיליון ל״י. כאשר הסתיימה
העבודה הסתבר כי שולם בעדה סכום
של כשלושה וחצי מיליון ל״י.
כאשר היתד, צריכה להימסר לקבלנים
אלה עבודה נוספת של בניית מיתקן
הפרדה של מלחים מהנפט, דרש אריה
שיצר מהקבלנים סכום של 4000ל״י
כ״הלוואה״ .כאשר נמסר על כך למוטי
פרידמן, הוא לא נקט בשום צעדים.
9סגן מנהל הביצוע בנתיבי נפט הוא
אוריק מילנר, מי שהיה יד ימינו של
מוטי פרידמן בקונטיננטאל. בשעה ש־אוריק
מילנר היה מנהל מחלקת מיתקני
הים, קיבל אחיו, עמיק מילנר, חוזה
של עבודה בקבלנות להספקת רתכים
למיתקני השאיבה והקידוח בים. עבור
כל רתך שסיפק קיבל עמיק מילנר סכום
של 320ל״י. באותו זמן פוטרו רתכים
שעבדו בשרות החברה, תמורת שכר
יומי, כדי שניתן יהיה להעסיק יותר
רתכים של הקבלן עמיק מילנר.
• עמיק מילנר קיבל גם עבודות
של רתכות צנרת תמורת סכום של 380
אלף ל״י, חלק ניכר מהעבודה בוצע על-
ידי מחלקת הציוד המימי הכבד של
נתיבי נפט עצמם. כאשר התגלו דליפות
בצנרת הם תוקנו על־ידי עובדי החברה.
אבל עמיק מילנר קיבל את כל הסכומים
עליהם הוסכם בחוזה.
(אגב, אותו עמיק מילנר נעצר בשבוע
שעבר לחקירה, אחרי שחוקרי המכס
חשדו בו כי הבריח לאבו־רודס מכונית
שלא שולם עליה מכם, השתמש בה
כחצי שנה. כן נחשד עמיק מילנר כמי
שקשור ברשת הברחה של מכשירי חש מל,
המוברחים דרך קבע דרך שדות
הנפט באמצעות המיכליות המגיעות ל שם).

חברת נתיבי נפט חתמה על חוזה
עם חברה זרה אחרת להנחת קו
צינורות של 24 צול בים. חתימת
החוזה נעשתה בצורה מוזרה, כשהיה כבר
לא תבצע את
ידוע שהחברה
העבודה. כתוצאה מכד, בשעה שבוטל
החוזה, שילמה נתיבי נפט לחברה הזרה
פיצויים בסכום של 275 אלף דולר.

מבול
של שערוריות

צ־מפיון מוטזרס (ישראל) בע־ם
•בואנים כדל״ם יווי פורססווגו וסווגה

איייד,פרסו

מיגולטה

לחטיג 3נ ז 1ו*ורג המובחרות

סטודיו

למחול
בהדרכת

קו ר סי קיץ

11׳ א 1

שמעון לוי
החלמ1-

ב אוגו ס ט.

פרטים והר שמה: טלפון 247480

וגמאות נוספות ממכור השעדוריות
של ״נתיבי נפט״:

>• אחד המחסנאים בחברה התלונן כי
הציוד שהוא מקבל למחסנים אינו תואם
את תעודות המשלוח המלוות אותו. ל דבריו,
נהגו רבים מספקי החברה לציין
בתעודות המשלוח כמויות גדולות בהרבה
מהציוד שסופק באמת. כאשר ניסה להסב
את תשומת לב הממונים עליו לנוהג
מוזר זה, הוא הוזמן לוועדת חקירה של
מנהלי החברה, שהחליטו כי אינו יכול
להשתלב עוד בעבודה בחברה. האיש
פוטר מתפקידו.
• ציוד קידוח ושאיבה יוקר ביותר,
שנמצא בשדות הנפט בסיני עם כיבושם,
נשלח צפונה ליעדים בלתי ברורים.
ציוד בשווי של מיליונים נשלח מראס
סודאר, אבו רודס, אום בגומה, אבו זנימה
ומקומות אחרים, ולא חזר יותר לרשות
חברת נתיבי נפט. בכמה מקרים היה
צורך להזמין ציוד חדש במקום הציוד
שנשלח צפונה ושאיש אינו יודע מה עלה
בגורלו.
• טרקטור מסוג .8ס ,.נשלח באחד
הימים לצפון לכתובת בלתי ידועה. כא שר
היה צורך בטרקטור כזה במחלקת
הציוד המיכני הכבד, ניסו לאתרו. הסתבר
שהטרקטור הועסק אצל קבלן פרטי בעבו דות
פרטיות במצפה רמון. לא ידוע מי
קיבל את התמורה על כך. מוסך שתיקן
את הטרקטור לפני החזרתו למפעל תבע
דמי תיקונים בסך 44 אלף ל״י, למרות
שכל חלקי החילוף נשלחו מהמפעל. אחרי
ויכוחים הסכים המוסך לקבל רק 30
אלף ל״י עבור התיקון.
• הנהלת נתיבי נפט עמדה למסור
עבודה של בניית מיתקן מחליף חום
לקבלן פרטי בסכום של 200 אלף ל״י.
אברהם ההודי הצליח לשכנע את המזמי נים
לעכב את ההזמנה. הוא הצליח

לבנות אותו מיתקן עצמו בכוחות עובדי
המיפעל תוך 20 שעות עבודה.
י• מנוף מיכני הוזמן לעבודה ועמד
בשדה ללא תעסוקה במשך חודש ימים.
בעלי המנוף תבעו אחר־כך סכום של
כ־ 30 אלף ל״י עבור הזמנתו.
• סכום של כ־ 100 אלף ל״י שולם
לחברת אולטראסנניק כדי לבדוק ולאשר
את ציוד הקידוחים באבו־רודס. לבסוף
נזרק הציוד והונח כאבן שאין לה הופכין
ותחתיו הושאל ציוד אחר מחברה זרה.
׳ 9כמויות של כימיקלים שנבדקו ונמ צאו
ראויים לשימוש נזרקו למזבלה. ציוד
בשווי של עשרות מיליוני ל״י לא הוחזר
למחסנים, נשאר זרוק בחול מבלי שאיש
ידאג לאיסופו ומיונו. באותו זמן הוזמנו
פריטי ציוד דומים מחו״ל בסכומים
ניכרים.
• נתיבי נפט קנתה
מאותה חברה שקנתה את החברה של
מוטי פרידמן, מכונת קידוח מסוג ג׳וי
בסכום של 70 אלף ל״י. המכונה הופעלה
כמכונת שרות לבאר נפט, למרות שלא הת אימה
ליעוד זה. באותו זמן היתד, ברשות
חברת נתיבי נפט מכונת שרות מסוג
קארדוויל משופצת, שהיא מכונה מיוחדת
לשירותים, ולא השתמשו בו.
מנהל החברה

שקנתה את קננטיננטאל ממוטי פרידמן,
שימש כיועץ בשכר לחברת נתיבי נפט
שבניהולו של מוטי פרידמן.
• בניית תחנת שיגור חדשה שהיתה
צריכה לעלות לפי הערכה 200 אלף ל״י,
עלתה לבסוף בסכום של מיליון ו־200
אלף ל״י.
6בבניית המיכלים ליד רציף השי גור
נעשתה טעות במדידה. כתוצאה מכך
נבנו המיכלים בגובה שונה מהדרוש,
דבר שמנע גראביטציה. תיקון הטעות
צריך לעלות כ־ 2מיליון דולר.
וזה רק מעט מזעיר מצרור ההאשמות.
אמר אברהם ההודי :״אני בניתי את
השדה הזה — אני לא אתן להרוס אותו!
מוטי פרידמן ידע מכל הגניבות והשחי-
תויות האלה ולא עשה דבר. עכשיו
צריך לעשות משהו כדי למנוע את המשך
הכיזבוז. זה לא יכול להימשך ככה. אם
העדויות האלה לא יעזרו, אני החלטתי
כבר מה אעשה — אני אעשה שביתת
רעב מתחת לחלון של גולדה מאיר, כדי
שכולם יידעו מה הולך באבו־רודס.״
גם משה בן־מנחם אינו מתכוון להס תפק
בעדות בפני החוקר הממלכתי ולש תוק.
האיש, שסגנו של מוטי פרידמן,
מאיר חן, קבע כי נעשה לו עוול בפיטו ריו׳
עומד להגיש תביעה משפטית פרטית
נגד מוטי פרידמן לתבעו לדין על הפרת
הסכם.
להקים ועדת חקירה
ך* בל אלה הם גילויים ראשוניים
^ בלבד, אפס קצהו של קרחון, שחלקו
הארי עדיין מסתתר במים. בשלב זד,
קשה לאמוד עדיין את היקף השחיתויות,
הגניבות והמעילות בנתיבי נפט. מה
שברור הוא שהחברה מסריחה ולא דווקא
מנפט.
הממשלה עשתה צעד חיובי ראשון בכך
שמינתה את עורך־דין בן־זאב לחקור אם
׳יש יסוד להאשמות שהועלו נגד החברה
ומנהלה. אבל לבך זאב לא ניתנו סמכויות
של ועדת חקירה. אין הוא רשאי לגבות
עדויות בדרך משפטית. הוא יכול להגיש
לשר המשפטים ולשר האוצר רק המלצות
בלתי מחייבות.
הדרך לטיהור האווירה העכורה של
עסקי הנפט בישראל, ששימשו מקור
להתעשרות קלה ומהירה לרבים, היא
ועדת חקירה ממלכתית, בדומה במינוי לוועדת החקירה החוקרת את השחיתויות
ועדה כזו תוכל לגבות
בספורט. רק
עדויות מאנשים החוששים עדיין לדבר
מפחד פן יפסידו את מקור פרנסתם.
רק ועדה כזו תוכל לחשוף את האמת
אזרחי על שכספי
בפומביולמנוע זעם
של הציבור מבוזבזים בצורה
המיסים
כה נואלת.
סוף סוף, הנפט חיוני למדינת ישראל
לא פחות מאשר משחק הכדורגל.
ה עו ל ם הז ה 1771

במדינה
העם

חמש עובדות
על המסך

זד. יכול לקרות רק במדינת ישראל.
למעלה מחצי מיליון תושבים ישבו
דבוקים למקלטי־הטלוויזיה בערב־שבת —
ערב שבו אין שום בידור אחר, מלבד
מישחקי-קלפים.
עובדה ישראלית מס׳ .1
הם הסתכלו בסרט מסידרת חקירותיו
של המפקח מיגרה, סרט בלשי בעל
רמה גבוהה, פרי עטו של אחד מטובי
הסופרים הצרפתיים, ג׳ורג׳ סימנון.
באמצע נפסק התרגום. הסרט המשיך
לדבר בצרפתית — שפה שרובם המכריע
של אזרחי ישראל אינם מבינים אותה.
אולם התחנה לא הפסיקה את השידור,
כדי לתקן את המעוות. השידור נמשך.
עובדה ישראלית מס׳ .2
רק בסוף השידור הבינו כמה מן הצופים
מה אירע — הסרט פשוט התבלבל.
באמצע הסרט הבלשי הוקרן חלק שהיה
שייך לסוף. הרוצח דיבר עם החוקר
שיחה ארוכה (ובלתי־מתורגמת) ,לפני ש החוקר
בכלל נפגש עימו לראשונה. האח ראי
על התרגום חש שהתרגום חדל
להתאים למה שהוקרן על המסך, והפסיקו.
זה יכול לקרות רק בתחנת־חובבים,
שהיא גם התחנה הממלכתית היחידה.
עובדה ישראלית מס׳ .3
בגמר השידור, התנצלה הקריינית בחיוך
מתוק ובחצי פסוק על שאירעה
תקלה קלה. היא לא הסבירה מה קרה,
ולא התנצלה על שנגרם למאות אלפי
אזרחים עוגמת־נפש, וביזבוז של ערב.
עובדה ישראלית מס׳ .4
אפשר היה לחשוב שלמחרת היום
תוצף העיתונות במאמרי-מחאה, ובאלפי
מכתבים נזעמים למערכת מידי הצופים,
אבל לא היתד. שום תגובה.
עובדה ישראלית מס׳ .5
זד. קרה בטלוויזיה. זה קורה בפוליטי קה.
זה קורה בכלכלה.

הוב־סון האדום
במוו^ד בית:
נתת לבאות?
*•י כל מדינה

יש סימנים חיצוניים אחרים לחילופי־גברי

בצמרת.
במשטרים פשוטים, הדבר מתבטא בחילופי שרים בממשלה.
בברית־המועצות
של ימי סטאלין, המתינו הכל בצפייה
דרוכה ליום האחד במאי. אז הופיע סטאלין עם עוזריו על
גג המאוזליאום של לנין. לפי סידור האישים בשורה אפשר
היד. לדעת מה קרה. אם מולוטוב, למשל, עמד במקום
השלישי משמאל למנהיג, ולא במקום השני מימינו, ידעו
הכל שאירע רעש־אדמד, פוליטי.
בסודאן ובעיראק קל לעקוב אחרי חילופי־גברי ,׳מפני
שהמפסידים מוצאים להורג.

כמצריים המישחק הוא הומאני וגם מסוכך
יותר. אפשר לעקוב אחרי המתרחש כעזרת רשימת
הדיירים ככית-הסוהר.

ת ע לו מ ה ושמה חאלד
^ ימי נמאל עבד־אל־נאצר, נכנסו לבית־הסוהר גם
4האחים המוסלמים שמימין, וגם הקומוניסטים שמשמאל.
לקראת סוף חייו, יצאו הקומוניסטים מבית־הסוהר, ונכנסו
לשם אנשי הימין המתון. הכל הבינו שזהו שינוי קו.
כאשר תפס אנוואר אל־סאדאת את מקומו של מורו המת,
יצאו אנשי הימין מבית־הם והר, וחזרו לשלטון. כעבור זמן
קצר נכנסו לבית־הסוהר אנשי השמאל המתון — עלי צברי
וחבריו, ראשי האגף הפרדסובייטי בצמרת הנאצרית.

אולם איש אחד נשאר כגדר תעלומה: חאלד
מוחיי־אל־דין, האיש השמאלי כיותר, ראש תנו־עת-השלום
הפרו־סוכייטית במצריים, מראשי מפלגת
האיחוד הסוציאליסטי.
מדוע נכלאו אנשי השמאל המתון, ונשאר בחוץ ובשלטון
איש השמאל היותר קיצוני? מיצרולוגים הסבירו זאת כך:
חאלד מוחיי־אל־דין הוא איש־אמונה של מוסקבה בקאהיד.
אמנם הקים אל־סאדאת מישטר ימני־מתון, אך הוא זקוק
לעזרת הסובייטים .׳מוחיי־אל־דין השמאלי (הנקרא גם ״הרב־סרן
האדום״ ,כדי להבדיל בינו ובין זכריה מוחיי־אל־דין,
שהוא ימני ופרדאמדיקאי, ושאין לו קירבת-משפחה אליו)
מסמל ברית זו.

לכן רעדו הסייפמוגראסים ככל בירות העולם,
כאשר נמסר השכוע כי חאלד מוחיי-אל-דין
הושם כמעצר-׳כית, כעוד שידידו, ראש ה״מו־עצה
הסוציאליסטית״ ,איבראהים ם ד-אל-דין, נכלא
ככלא טורה 45 ,ק״מ מדרום לקאהיר.
המעשה שעורר את רוגזו של הנשיא: השניים פעלו
לפירסום גילוי־דעת של האגודות המקצועיות המצריות נגד
הוצאתם להורג של הקומוניסטים בסודאן.
אם חאלד לא נכלא, כמו חברו, בבית־הסוהר הידוע לשיטר
צה, הרי זה לכל היותר מיחווה כלפי מוסקבה.

מנהיג לוין

חאלד מוחיי־אל־דין
איש אמונה של מוסקבה
גרם לכך נסיון־הנפל לחולל מהפכה שמאלית בסודאן —
הארץ הערבית היחידה שקיימת בה מפלגה קומוניסטית רצינית.
נסיון זה נכשל, אמנם, בגלל אופיו החובבני. אבל הוא
הבהיר לפתע לכל שאר הממשלות הערביות, הקשורות
בברית־המועצות, שעזרה סובייטית אינה שונה מכל עזרה
אחרת: נותן העזרה עלול תמיד להשתמש בהשפעתו כדי
לחולל מהפכה, שתשליט את חסידיו.

ככמה כירות ערכיות נדלקו אורות־אזהרה
אדומים. אם זה יכול היה לקרות כחרטום —
מדוע אין זה יכול לקרות מחר כאלג׳יר, כדמשק.
כטריפולי — וכעיקר: כקאהירץ
למרות שהעזרה הסובייטית למצריים עולה לאין שיעור
על זו שניתנה לכל מדינה לא־קומוניסטית אחרת בעולם,
ואף על זו שניתנה למדינות קומוניסטיות רבות, שולט במצ ריים
מישטד ימני, המימיו והולך. אנומליה זו אינה יכולה
להימשך לנצח.
יתד על כן: מישטר זה קשר את גורלו למישטרים הקיי מים
בסודאן ולוב — שם שולטים שני שליטים צבאיים אנטי-
קומוניסטיים, המגלים לאחרונה פנים אנטי־סובייטיות.

זוהי סתירה פנימית. שאפשר לטשטשה כמשך
זמן־מה. אך היא מוכרחה לפרוץ, כאחד
הימים, החוצה: אם כצורה של הפיכה פרו־סוכיי*
טית במצריים (ולדעת המומחים, אין השמאל
המצרי די חזק לצורר זה) ,אם כדרר של פנייה
פרו־אמריקאית מצד קאהיר.
מעצרו של מוחיי-אל־דין היה, בלי כל ספק, אתראה של
אל־סאדאת למוסקבה, והיא גבלה בפרובוקציה.

הדאגה בירושל•

בחינה ישראלית, יכול היה המצב החדש לפתוח
הזדמנויות נוספות ליוזמה מדינית בשני כיוונים :

• ניצול המצב לשם קשירת יחסים עם
כרית־המועצות, שתוכל כדרך זו לבטא את מו-
רת־רוחה מן הנעשה בקאהיר, ו/או —
• ניצול המצב לשם השגת שלום עם מצריים
באמצעות האמריקאים, שמעמדם מתחזק 1 כקאהיר.

אורות אדומי

קרוב לוודאי כי הזדמנות זו תבוזבז, כמו כל ההזדמנויות
במרוצת השנים.

** עצרו של הרב־סרן האדום, קצין חיל־ד,פרשים לשעבר
שהיה אחד מחברי הקבוצה המקורית שחוללה את
ההפיכה נגד המלך פארוק, אינו מסמל דק ׳חילופי־גברי
פנימיים. הוא מבטא תהליך העשוי לשנות לחלוטין את המצב
במרחב.

התגובה האמיתית של ממשלת ישראל תהיה
דווקא הפוכה: דאגה גוברת (אם כי אילמת)
שהתרחקות קאהיר—מוסקבה תכיא להתקרבות
קאהיר—וושינגטון, ושזו תביא ללחץ גובר על ישראל
להסדר מהיר ולנסיגה, תוף עיכוב הנשק
האמריקאי לישראל.

אחרון מן האש
כי לאזרחי ישראל אפשר לעשות את
הכול. הם סבלניים.
ולכן יורקים להם בפרצוף.
אישים האיש שדיבר אשכנזית זקן חברי הכנסת השביעית היה ח״כ דויד
בן־גוריון — שנבחר כמנהיג ״הרשימה
הממלכתית״ .לכן הוטל עליו לפתוח את
הישיבה הראשונה של הכנסת, לנהלה עד
לבחירת היו״ר החדש.
אולם בן־גוריון העקשן (יליד )1886
סירב. לכן הוטל התפקיד על הבא בתור:
ה עו ל ם הז ה

1771

ח״כ יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת
ישראל (יליד .)1894 בך גוריון סירב, כי
לא רצה לפתוח את מושב הכנסת מבלי
לשפוך את לבו — אך הוא לא רצה
להפר את המעמד החגיגי על־ידי דברים
כדורבנות. ח״כ לוין קיבל את התפקיד
בגלל סיבה הפוכה: הוא רצה לשפוך
את לבו, וזו נראתה לו כהזדמנות
מצויינת.
ואכן, איצ׳ודמאיר (כפי שהכול קראו
לו) ניצל את המעמד לנאום־הטפה דתי
קיצוני, למורת־רוחם של רבים מן ה־ח״כים
החילוניים, שאחד מהם הגיב בק־ריאודביניים
בלתי־חגיגית.
״האם יכוא תרגום?״ אולם ב דרך
כלל לא הפריעו לנאומיו של איצ׳ה-
#איר בכנסת. וזאת בגלל סיבה כפולה:

יראת־הכבוד אל הזקן, שכאילו היה שייך
לעולם אחר, ואי־הבנת דבריו. כי איצ׳ה־מאיר
דיבר עברית אשכנזית, אשר חברי־הכנסת
לא הבינו אותה.
היתד, זאת הלצה קבועה בכנסת —
בשעת נאומיו היו ח״כים שואלים איש
את רעהו :״האם יבוא תרגום לעברית?״
בכל זאת, מדי פעם, היה איצ׳זדמאיר
מצליח, למרות הקושי הלשוני, לעורר
התרגשות בלב שומעיו. היו אלה ד,מיק רים
בהם הפליג בתיאור העיירה היהו דית,
הבית החם בערב־שבת, עולם קסום
של מסורת — עולם שהלך לעולמו מזמן,
ושאולי לא היה קיים מעולם.
לחכות לימי המשיח. איצ׳ה-מאיר
היה מן האחרונים שנמלטו מעולם זה,
כשהוא כבר עלה באש. ב־ 1940 עלה בידו

גור,

להימלט מעיר מולדתו הפולנית,
אחרי שהנאצים כבר כבשוה.
כמו חתנו, הרבי מגור, היה איצ׳ה־מאיר
בפולין אנטי־ציוני מובהק, לכן הצ טרף
בנעוריו לתנועת אגודת־ישראל —
תנועה שכל מטרתה היתד״ מראשיתה,
להילחם בציונות, אשר כל גדולי התורה
התנגדו לה פה־אחד. הם האמינו כי
שיבת־ציון, לפני בואו של המשיח, תעכב
את הגאולה.
אולם לאיצ׳ה־מאיר ולמפלגתו קרה מה
שקרה לגופים אחרים בארץ: הם נספגו
על-ידי המימסד. עם מותו של מייסר
אגודת־ישראל, משה בלוי, ב־ ,1947 קיבל
לידיו את המנהיגות. מאותו רגע הפכה
אגודודישראל לציונית בפועל, השתלבה
(המשך בעמוד )22

מי א ש * מי אחראי? -מיי 1ר ל

הבק1

^ פילו הוותיקים שבעובדי נמל־התעופה
לוד אינם זוכרים יום שחור
כמו הראשון לאוגוסט — והם ראו כבר
בימיהם בנמל הרבה ימים שחורים :
בין אם היתה זו שריפת הענק, שנגרמה
בגלל היעדר ציוד־כיבוי אלמנטרי, בין

הדו

ימים שחורים לא חסרו בלוד. שכן
נמל־התעופה הבינלאומי היחיד של יש־ראל,
בעידן סילוני הג׳אמבו, הוא בסד־הכול
שדה קטן ועלוב, שניבנה בימי
איכה לצרכיה של מושבה בריטית נידחת.
כאשר פרצה המדינה, לא ניבנה מחדש —

אלא

באיו. או לאוגו
רק ב

! 0 0 11י 11 0י |/י 1 \ 1 ״1ץ״ הודף סבל חמוד את ג׳ורג׳ין זילבר (גב למצ־למה)
.דיילת של חברת נסיעות, שביקשה להו״|
151111
ריד מעגלת-המיטען, שנועדה להישלח לאשקלון, מזוודת נוסע שרצה להגיע לירושלים.

במו ב מ חנ ה פליטי ־ עייפים, רצוצי3

אבוד

מזוודות יתומות מחפשות בעל טוב״לב. מזוודות ובעליהן
ך 1 1 *1
מגיעים לעיתים במטוסים שונים, מתקשים להיפגש במהו־

מה. למטה: אולם הנוסעים היוצאים בלוד צפוף לא פחות משוק הכרמל ביום שישי.

אם היתה זו התנגשות שני המטוסים על
המסלול, כתוצאה משערוריית סידרי ה עבודה
במגדל הפיקוח, ובין אם היו אלה
כמעט־התנגשויות בין מטוסים באוויר
מעל השדה — מאותה סיבה עצמה.

^ 1ייייייייי 1$י י

.זל מוטלא טלאים טלאים, כאשר כל טלאי מותקן
^ של כמה שנים.
ם בניגוד לכל האסונות ומצבי החירום, היה הראשון
ט הפעם הראשונה שנמל־האוויר פשט את הרגל —
.לל סתם עומס.
וה עומס 10,500 .איש חלפו דרכו באותו יום.

טחנה פליטים:

6.21 בבוקר. תמונה זו איננה
לקוחה מסרט על עקורים,
בתום מלחמת העולם השנייה. כך נראה אולם הנוסעים היוצאים
בנמל התעופה לוד. צעירים שהתייאשו מלהמתין עד בוש,

התקפלו לתוך שקי״השינה שלהם והלכו לישון עד בוא הגאולה.
איש אינו מחייד למראה השלט (ברקע) התלוי מעל המד־רגות
המובילות ליציאה למטוס, אשר בו כתוב , :דרן צלחה/
וכדי להגיע עליו צריך לעבור דרך כל שלבי הבלגאן של הנמל.

היום: התנגשות מטוסים מעל השדה —
כמו שקרה עכשיו ביפאן.״

שעיר•
לעזאזל

ף י מועמד הגורחי להיזרק לכלבים,
) 1להיות מוקע כאשם בכל הבזיונות,
הוא מנהל הנמל הנוכחי, יצחק ורדי.
ורדי הוא המנהל מספר .11 כל אחד
מקודמיו התפטר — או התפוטר — לאחר
לא יותר משנתיים בתפקיד. שכן תפקי דו
הראשון של מנהל נמל־ד,תעופה לוד,
מאז ומתמיד — היה לשמש כשעיר-
לעזאזל.
הסיבה היחידה כמעט, לכל ביזיון כמעט,
שאירע בנמל אי-פעם — הצטמצמה,
בסופו של דבר, למחדל בהשקעות: מש רד
התחבורה לא טרח מעולם להשקיע

בנמל את הדרוש. לא סוד היא דעתו של
מומחה לא קטן בנושא — עזר וייצמן,
שקבע בנידון :״תקציבי־הפיתוח של נמל
לוד הם אידיוטיים.״
דוגמה זעירה, אך אופיינית לצרות־המוחין
של המשרד: אחד הפקקים בזרי מת
הנוסעים בנמל הם הסבלים. כאשר
היה וייצמן שר־התחבורה, תיכנן לפתור
את הבעייה על-ידי הקמת קואופרטיב של
הסבלים, כדי להניעם לתפוקה מוגברת
על־ידי השתתפות ברווחים. עזר הלך,
והתוכנית לא יצאה לפועל.
מנהל הנמל הנוכחי, ורדי, ביקש לפתור
את הבעייה על-ידי תוספת 40 סבלים.
שלושה חודשים לא זכה לקבל את מבו קשו.
רק ביום השחור של הראשון ב אוגוסט,
כאשר שר־ד,תחבורה הגיע בהול
לנמל המתפוצץ, כדי להופיע שם בפני
הטלוויזיה — זכה ורדי לאישור בקשתו.
(המשך בעמוד הבא)

ומייואשי ־־ ממתינים התיירים ל גו ר ל

כלומר, רצו לחלוף דרכו, אך נתקעו.
להשוואה: ביום הקודם, עברו בנמל
5,500 איש. השיא של השנה שעברה —
היה .7,500

כישלון

מוחלט

־־* ראשון לאוגוסט הוא תחילת חופ!
) שת בתי־הספר בישראל, כאשר המו נים
יוצאים לחו״ל. באירופה, היה זה
סוף־שבוע ארוך. התוצאה: הנמל נתגלה
במלוא כישלונו, כפקק הלאומי של ישר אל,
נוכח העומס. האולמות הענקיים המו
אדם עד אפס מקום. המזגנים עבדו לריק.
אי-אפשר היה להשיג משקה קר, או
להגיע לשירותים. נוסעים המתינו שעות
ארוכות בחור. בכל התורים. להיכנס.
לצאת. מכם. דרכונים. מזוודות. היתד, זו
יממה מפחידה, חלום־בלהות המתרחש כאשר
אירגון מודרני מתפרק ומפסיק לפ עול.

פחות מפחידה היתד, תגובתם של
בכירי העובדים :״זה היד, אסון, אבל
לא נורא. משרד התחבורה לא יתעורר
ונוסעת אחרת מסיגה את רוחה. זה אירע באולם
(ש המתוח מאות קרובים וידידים הבאים מזה. הוא לא יתעורר משום דבר — עד
הנוסעים המגיעים, ליד דוכני גיקורת הדרכונים.
!ם של נוסעים מגיעים ארצה. הם מוסיפים גם שלא יקרה האסון שעליו אנחנו מתריעים
ת וצהלות שמחה׳ באשר הם מזהים את קורבנם, זה שנים, ואשר רק בנם לא ד,תרחש עד במקום 9תחנות ביקורת, פועלות משום מה רק 4או .5התוצאה: תורים אינסופיים.

אחת התעלפה

הפקקהלא1מ
(המשך מעמוד )21
כאילו אין די בזיונות בנמל בגלל
הסיבות הקיימות, התווספה להן עתה
עוד אחת: מלחמתו הפרטית של ועד
העובדים לכיבוש עמדת כוח.
הרקע למאבק — הפוגע קשות בעבודה
התקינה של הנמל האומלל:
ורדי ( )53 איש חיל-האוויר לשעבר,
שהיה במשך 18 שנה המהנדס הראשי
של הגמל, מונה לתפקיד מנהל הנמל על־ידי
עזר וייצמן. חודשיים לאחר מינויו,
התפטר עזר מהממשלה, ומתפקידו כשר־התחבורה.
ורדי נשאר ללא גב.
וזה היה רע — לפחות לורדי. כי ועד
עובדי הנמל לא שכח כי היה זד. וייצמן,
שהזמין אצל חברת החקירות מודיעין
אזרחי חקירה על פעולות הוועד״.
אלא שבאופן רשמי, היתד. טענת הוועד
נגד ורדי שונה :״הוא לא מתאים
לתפקידו. אין לו יחסי־אנוש. אי־אפשר
לסבול אותו. הוא סומך רק על עצמו.״
על שר התחבורה החדש החלו מופעלים
לחצים, לפטר את ורדי.
זינוק לטרף
ך• ראשון לאוגוסט השחור, שכב
^ ורדי חולד. בביתו, כאשר הוזעק ל *
* בין היתר, נחקר גם מזכיר הוועדה,
עזרא בלס. עד היום, לא פורסם דו׳׳ח ה;

חקירה.

נמל המתפוצץ מעומס. הוא הגיע, סקר
את הנעשה, ובצורה אופיינית לאיש ״הסו מך
רק על עצמו,״ תפס עגלה, החל
עוזר לסבלים בהעמסת מזוודות.
יריביו החליטו שהראשון לאוגוסט הוא
ההזדמנות, זינקו לפעולה. למחרת, תוך
כדי כיסוי השערורייה, תקפו מספר עיתונים
את ורדי.
לעומת ועד העובדים, ניצב ועד הטכ נאים
והמהנדסים מאחורי המנהל, יצא
נגד מה שכינה ״מזימה שפלה להדיחו.״
גם לקוחות שדה־התעופה — הלא חן
חברות-התעופה — מרוצות מורדי. בישיבה
של חברות־התעופה הפועלות בלוד,
שדנה בנושא ההתארגנות לקראת הכנסת
הג׳אמבו לשירות, קבע ניסים שריג, נציג
אל־ על :״ורדי הצליח להשיג כל מה
שהיה דרוש להפעלתה־,747 במאה אחוז.״
אך האיש הנכון במקום הנכון עלול
בכל זאת ללכת. נוסף ללחצי הוועד, קיים
לחץ נוסף: מפקד חיל־האוויר, מוטי הוד
— בתמיכתו של עוזר שר הביטחון, רב־אלוף
(מיל ).צבי צור — לוחצים להעביר
את הנמל לשליטת חיל-האוויר.
בדרך כלל, אין שרים ששים לוותר על
חלקים מממלכתם. הפעם, מכל מקום,
דווקאמוכן שר־התחבורה, שמעון פרם,
לוותר. לא יהיה אדם מאושר ממנו, לדעת
מקורביו, אם פצצת הזמן הזו ששמה נמל
לוד, העלולה להתפוצץ כל רגע, תרתי
משמע — תוסר מאחריותו.
אם זה יקרה, לפחות דבר אחד בטוח:
לפתע, יימצאו כל התקציבים הדרושים,
ונמל־התעופה לוד יתחיל לדפוק כהלכה.

הצעהמקזרית: להכ ריז ע ל

הממזר״

היוגוסלבים מהווים גזע מיוחד בין
כל קבוצות-העולים. הם הביאו עימם,
ממולדתם, כשרון מיוחד לחשוב בלי
חוכמות.
כזה הוא הרמטכ״ל, חיים בר־לב,
וסגנו דויד (״דדו״) אלעזר. כזה הוא
גם הפסיכולוג ג׳ורג׳ טמרין.
השבוע הוכיח ד״ר ג׳ורג׳ טמרין
שוב שהוא מסוגל לחשוב בקו ישר.
הוא פנה אל כל חוגי־הציבור המת־נגדים
לכפייה הדתית, בהצעה מענ־יינת:
להכריז על ״יום הממזר״.

0כתב טמרין בין השאר כמב־
^ תב גלוי לעיתונים ולציבור :

מאמרים רבים, שנתפרסמו בעת האחרונה
דנים במצב המביש הקיים
אצלנו עקב חחוקים המקדשים מצב זד
הפרדה, קיום קבוצות ״טמאים״ ,וכר.
עם האו״ם, נגד ההפלייה הגזעית.
מעניין, שאיש לא הזכיר בקשר לכך,
ששנה זו היא השנה הבינלאומית, מט עם
האו״ם, נגד ההפלייה הגזעית.
אצלנו נחוגה שנד. זו בסימן של
פרשיות כגון זו של הממזרים או פרשת
הפלשים (אודותם קוראים אנו, ששר-
הפנים יאריך את שהותם בארץ כתיי-
רים בלבד) ,ועוד תופעות של פגיעה
בחופש המצפון, לתפארת הקואליציה.
ייאמר לזכות הקנאים ד,אורתודוכ סיים,
שבגלוי שוללים הם את עצם
זכויות האדם, המקובלות בעולם הג־אור.
אופייני לכך הוא מכתבו של י.
לרנר (הארץ מיום ,)30.7.71 הכותב:
״הן (זכויות האדם) לכל היותר גיבוש
רעיונות נוכריים, הבא למלא חלל ה נוצר
על־ידי דחיית יסודות הדת. יהו־די
המקבל על עצמו את המשמעת חח־זקה
של עול תורה ומיצוות, אינו זקוק
לזכויות האדם לשם קיומו.״
השקפה דומה באה לביטוי בפי
אישים כפרופסור משה זילברג, בעבר
ממלא-המקום של נשיא בית־המישפט
העליון. גם הוא מחייב את ההפרדה
של הממזרים, ורק מציע (כדי למנוע
פגיעה ברגשותיהם) לכנותם ״בני חיי־בי
כרת״.
שלוש הצעות. אף על פי כן,
היות וישנם, לדעתי, במדינה זו(ומחו-
צה לה!) יהודים המחייבים את זכויות

פסיכולוג ממרין
ליד הכותל המערבי
האדם ונזקקים להן, הנני מציע, לרגל
השנה הבינלאומית לזכויות האדם:
(א) לערוך את ״יום הממזר״ ,בו
יבטא הציבור הדמוקרטי סולידריות
עם האזרחים ה״טמאים״.
(ב) לקיים את העצרת הנ״ל ברחבת
הכותל, שם נערכות בשנים האחרונות
הפגנות למען יהודים מופלים, כדוגמת
יהודי בריודהמועצות.
(ג) העצרת ברחבת הכותל תתנהל
תחת חסותו של נציב ישראל בוועדת
או״ם לזכויות האדם, השופט זאב
צלטנר, שבה עומד הוא בתקיפות על
זכויות האדם ושומע בקביעות, כי
מעטות הן המדינות שקיימת בהן אפ ליה
דתית-גזעית מחפירה יותר.
הנואם הראשי יהיה שר הקליטה,
שהרי בשביל עשרות ומאות אלפים
של העולים־בכוח (שאמם התגרשה,
למשל, בגירושים אזרחיים בטרם ניש אה
לאביהם, או שהם צאצאי כהן ו גרושה,
ועוד) ,העליה הנה בגדר סכנה,
שכן בעטיה עלול מעמדם הממ זרי
או ספק-ממזרי (בלשון הפרופ׳
זילברג קיימת סכנת קראיזציה) להפכם
בארץ לאזרחים ממדרגה שניה.
האם זה דיוקנו של הסוציאליזם ב ימינו,
בו דוגלת גולדה מאיר, או שמא
זה גילגול חדש של הציונות שלא חזה
אותו הרצל ולא ז׳בוטינסקיז
את העצרת רצוי לקיים באחד הימים
הנוראים, עת שבה, לפי המסורת, מכה
העם על חטאיו. אולי חלה מסורת זו
גם על הפוליטיקאים ז

במדינה
(המשך מעמוד )19
בכל המוסדות המחלקים תקציבים, ומאז
אין עוד להבדיל בינה לבין כל מפלגה
ציונית אחרת המשתתפת בחלוקת השלל.
מלחמה על הירושה. השבוע מת
איצ׳ה־מאיר באופן פתאומי מהתקף־לב.
כמו מותו של יריבו, משה חיים שפירא
מהמפד״ל, משאיר גם מותו חלל ריק.
כי אין לו יורש טבעי — ועם סתימת
הגולל על קברו, התחילה המלחמה הגדו לה
על הירושה.

אדץ־ישראל
אין קומוניקציה
חיסול ארגוני הפידאיון בירדן, מבלי
שאף אחת מארצוודערב תחוש לעזרתם,
היכה בהלם את הפלסטינים. בריחתם של
מחבלים פלסטינים אל מעבר לירדן,
בהעדיפם כניעה לצה״ל מאשר נפילה
בידי חיילי חוסיין, היכתה בהלם את
הישראלים.
הראשונים שהתאוששו מההלם היו ה פלסטינים.
בפעם הראשונה החלו להישמע
זמירות חדשות בגדה המערבית. בערי
הגדה הגדולות החלו עסקנים צעירים
להחתים אזרחים על פטיציות, שתבעו
בחירות חדשות לראשי־הערים בגדה.
באותו זמן עצמו, חרגו אפילו המנהיגים
הוותיקים ממה שהרשו לעצמם להצהיר
בפומבי בעבר. כך, למשל, הכריז ראש
עיריית בית-ג׳אלה, חמים ג׳ובראן, תוך
כדי התנגדות לכנס ראשי הערים שנועד
לדון רק בחרם הערבי על תוצרת הגדה:
״חשוב יותר לדבר על שלום עם ישראל
ולא על מסחר בלבד ...יש לנתק את
הגדה המערבית מירדן ולחתור לשלום
בין הפלסטינים לבין ישראל.״
שפה לקויה. מול הקולות הגוברים
והולכים בקרב הפלסטינים לכריתת ברית
נפרדת עם ישראל, החליטה גם ישראל
להשמיע את קולה. שוב, היתד, זו תוצאה
של התמוטטות ארגוני החבלה. צה״ל החל
בהפצת כרוז בערבית ברחבי רצועת עזה,
שקרא לחבלנים המקומיים להיכנע ול הסגיר
את עצמם, הבטיח להם יחס הוגן
בתמורה.
הכרוז וכוונתו היו צעד מהפכני. אולם
כעבור זמן קצר היה צורך לגנוז אותו.
אחרי שהוחל בהפצתו הסתבר כי הוא
היה מלא שגיאות סגנון וכתיב, שהפכו
את תוכנו לנלעג.
היה זה רק סמלי, שכאשר החליטה
ישראל לדבר אל הפלסטינים, היא עשתה
זאת בשפה לקויה, שאיש לא הבינה
ושהחטיאה את המטרה.
משפט הטוד שמאחורי
משפט המחגלומ
לפתע, עלה המתח באולם.
הכל התכוננו לרגע הדרמאטי של הכ רזת
גזר־הדין. הקהל המעט, באולם בי,ת־הדין
הצבאי בלוד, ריכז מבט בשלושת
השופטים הצבאיים, הישובים מתחת לדגלי
המדינה וצד,״ל. צלמי העתונו׳ת, הישרא לים
והזרים הכינו מצלמותיהם. מצלמות
הטלוויזיה התמקדו על שלוש החתיכות
היושבות בתא הנאשמים. לא היה צורך
להיות צלם מקצועי, כדי לחזות את ההש תלשלות
הדרמאטית ברגעים הקרובים:
כיצד פורצות שלוש הנאשמות — אוולין
בארג׳ והאחיות נדיח ומרלין ברדלי,
למשמע גזר־הדין — שללא ספק יהיה
חמור — בבכי תמרורים, מתמוטטות על
מושבן, פותחות בזעקות היסטריות.
יפהפיות קפואות. הרגע הגיע -
ואת הדרמה שהתחוללה יכלו, בסוף ה שבוע,
לראות כל תושבי אזרחי ישראל
שצפו בתוכנית אירועי השבוע בטלוויזיה :
אב בית־הדין, סגן־אלוף אברהם פריש,
קרא את גזר־הדין של השלוש, שנמצאו
אשמות, לאחר שהודו, בפעילות למען
אירגון בלתי־חוקי ונשיאת חומרי־נפץ
וחבלה. המתרגם קרא את דבריו לצרפ תית:
נדיה ברדלי — 12 שנות מאסר.
אחותה מרלין — עשר שנים. אוולין
בארג׳ — 14 שגה.
ואז — ההפתעה הגדולה: שלוש הצעי רות
היפהפיות, שזה עתה נידונו לבלות
חלק גדול של מיטב שנותיהן מאחורי
(המשך בעמוד )24

קצין מ ש טר הבכיר
ורשות שמורות הטבע
** ה צריך לעשות אזרח כאשר
הוא תופס עבריין העובר על החוק,
ומסתבר לו כי העבריין איננו אלא קצין
משטרה, המופקד על ביצוע החוק?
שתי אפשרויות עומדות בפניו: לנחוג
כלפי השוטר כאילו היה עבריין רגיל
ולהגיש נגדו קובלנה! או לעצום את
עיניו, לבקש סליחה ולשכוח ימהר מכל
העניין, מתוך ידיעה שהוא עלול להסתבך
בפרשה שקשה יחיה לו להיחלץ מסנה.
איתן ברודצקי ,30 ,נשוי ואב לשלושה
ילדים ממושב צור הדסה שבהרי ירושלים,
ליד מבואות בית״ר, בחר באפשרות ה ראשונה.
הוא הכניס את עצמו בצרה,
הצריכה לשמש לקח לכל מי שאינו
מבין שאנשי החוק עומדים מעל ומעבר
לחוק.
הפרשה, שבמשך כחודשיים הצליחו
להעלימה, אירעה ערב חג השבועות. איתן
ברודצקי, צנחן לשעבר וכיום פקח של
רשות שמורות־הטבע, האחראי על איזור
שומרון ויהודה, יצא בשעות הערב בג׳יפ
שברשותו לחבל עדולם, דרומה מבית־ישמש,
במשימה של לחימה בארנבות ש הזיקו
לשדות באותה סביבה.
בחיותו בדרך, לא רחוק מקיבוץ נתיב
הל״ה, הבחין איתן בג׳יס החונה לצד ה דרך,
שמישהו מנוסעיו אותת בזרקור
שלו. ביודעו כי סינוור בזרקור הוא אחד
השיטות הנהוגות בציד בלילות, וכי שי טה
זו אסורה לפי החוק להגנת חיות בר,
התקרב איתן אל הג׳יפ כדי לבדוק אם
נוסעיו אינם עוסקים בציד האסור על פי
החוק.
ואמנם הסתבר לאיתן כי יושבי הג׳יפ,
שלושה במספר, הם ציידים. בידיהם היו
רובי ציד. על הג׳יפ הבחין איתן במספר
דורבנים שנצודו. כפו כן הבחין על הג׳יפ
בגופות של חיות ציד אחרות, שהיו מכוסות
בשמיכות או בברזנט, בצורה שלא
יכול היה לזהותן. הוא חשד שמתחת
לשמיכות הוסתרו צבאים — חיות בר
מוגנות האסורות בציד. איתן, שהחוק
מקנה לו סמכויות של שוטר לצורך הגנה
על בעלי־חיים ;מוגנים, התרשם כי הציי דים
בג׳יפ עסקו בציד אסור על פי ה חוק.

אם צדו דורבנים בלבד, שהן חיות
ציד שבעלי רשיונות־צייד רשאים לצוד
אותם בכל ימות השנה, התרשם איתן כי
הם לא נצודו בתנאים ׳שקובע החוק. הרובים
שבידי הציידים לא היו מצויידים
בפנסים — דבר שהוא תנאי לצייד בלי לה.
בהיעדר פנסים יכלו הציידים לידות
בחיות הציד רק לאור זרקורי הג׳ים —
שיטה האסורה על פי החוק.

תיגיה
עס צייד

ך 1אשר ירד איתן מהג׳יס שלו
וניגש לג׳יפ הציידים כדי לבדוק מה
קורה שם, זינק אחד הציידים וחסם את
דרכו. איתן שלף את תעודת הפקח שלו
מטעם רשות שמורות הטבע והציג את
עצמו. אבל האיש שחסם את דרכו ומנע
ממנו להתקרב אל הג׳ים ולבדוק מה הוס תר
בו, תפס את תעודתו והשליכה על
הארץ. כאשד ניסה איתן לדחוף אותו
ולראות מה יש בג׳ים, פרצה בין השניים
תיגרה. תוך כדי תיגרה, נפגע הצייד ב רגלו.
ברגע
זה זינקו שני הציידים האחרים
שנותרו בג׳יפ, לפי הוראות חברם, והס תלקו
מהמקום. אז הציג האיש שנותר במקום
את עצמו בפני איתן ברודצקי. הוא
הזדהה כניצב־מישנח עזרא גולדברג,
מפקד מרחב המרכז של משטרת ישראל,
אחד הקצינים הבכירים ביותר במשטרה.
יחד עם זיהוי עצמו, הוא הודיע לאיתן:
״אתה עצור!״
״מה פתאום? באיזו אשמה?״ נדהם
איתן.
״אני עוצר אותך באשמת גרימת תאו־נת־דרכים!״
הודיע לו ניצב־מישנה גולדברג,
דרש ממנו לנסוע עמו לתחנת ה משטרה
הקרובה בביודשמש. הפקח וקצין
המשטרה הגיעו לתחנת בית־שמש ברכב
של איתן. שם פקד קצין המשטרה על
השוטרים לעצור את איתן, אך סירב

נתפסבצ ״ ד בדתי־חוק
השתתפה בקנוויה להסתרתהפרשה
גולדברג לבטל ולסגור את התיק שנפתח
נגד איתן בדודצקי באשמתי נהיגה רשל נית
וגרימת תאונה.
כאשר ביקש כתב העולם הזה
מאורי צאן, מזכיר רשות שמורות-
הטבע, להגיב על הפרשה, אמר צאן:
״אני מוכן לומר על זה רק שלושה מש־

לחתום על תעודת־המעצר, שכן הוא הו־פיע
כמתלונן. ניצב־מישנה עזרא גולדברג
הגיש תלונה נגד איתן ברודצקי, האשים
אותו בנהיגה רשלנית, בסינוור, ובגרימת
תאונה. השוטרים במקום פתחו מייד תיק
תאונה נגד איתן. הם הוסיפו להחזיק בו
ולחקרו גם אחרי שניצב־ימישנה גולדברג
עזב את המקום.
איתן, בחור נאיבי ונלהב, שכמו כל
פקחי רשות שמורות הטבע הוא אידיא ליסט
האוהב את עבודתו, ירצה למסור
בעדותו את כל ימה שאירע. אבל השוט רים
רצו לשמוע יממנו רק כיצד פצע ב נהיגה
רשלנית את קצין המשטרה. בתום
חקירה של שלוש שעות שוחרר איתן
והוחזר לביתו, כשרשיון הנהיגה שלו
נשאר בידי המשטרה.
למחרת הוא התייצב בפני הממונים
עליו, מסר להם דו״ח ימלא על התקרית
•שאירעה בלילה הקודם, האשים בדו״ח
שלו בפירוש את קצץ המשטרה גולדברג
בציד בלתי חוקי, כשהוא, מציין כי ראה
במו עיניו דורבנים על הג׳יפ וכי חיות
בר אחרות, שנראו לו כצבאים, היו מכו סות
על הג׳יפ.

התעורר ויכוח בין ניצב־׳מישנה גולדברג
והפקה, אשר בעקבותיו העליב ברודצקי
את מר ;גולדברג, שניצב ליד הג׳יפ של
ברודצקי, ואף פגע בגלגל הרכב ברגלו.
ברודצקי הוזמן למשטרת ביית־ישמש ונפ תח
נגדו תיק על גרימת תאונה.
״כאמור, לא היה כל ציד בתוך הג׳ים
של מר גולדברג ומלוויו. מר גולדברג
התלונן על בדודצקי בפני הממונים עליו
והם אף מצאו לנכון להתנצל בכתב בפני
מר גולדברג, אחרי שנזפו בברודצקי.״
אם משווים את הודעת המשטרה לדב ריו
של מזכיר רשות שמורות־הטבע ברור
דבר אחד: אחת ההודעות היא הודעת

ניצב־מישנה גולדברג
ויכוח? איזו סיבה היתד. לברודצקי לא
להאמין לתשובה שניתנה לו על שאלתו
למעשי השלושה במקום י ויכוה יכול היה
לפרוץ רק אם ראה איתן דברים שעמדו
בניגוד לתשובות שניתנו לו.
• הודעת המשטרה מספרת כי איתן
״העליב את גולדברג שניצב ליד הג׳יפ
של ברודצקי.״ לשם מה היה ניצב־מישנה
במשטרת ישראל צריך להטריח את עצמו,
לרדת מהג׳יפ שלו ולגשת לג׳ים של ה פקח,
שעוד העליב אותו? תשובה על כד
אפשר למצוא רק בעדותו של איתן, לפיה
ניסה גולדברג למנוע ממנו את הגישה
אל ג׳יס הציידים.
• הודעת המשטרה מספרת כי בשעה
שגולדברג עמד ליד הג׳יפ של איתן ניסה
איתן לדרוס אותו, פגע בו בגלגליו ועל
כך אף נלקח למשטרת בית־שמיש, שם
ניפתח נגדו תיק על גרימת תאונה.
זוהי גידסה מוזרה ביותר. מדוע, בשעה
שנשאל ע״י איתן לזהותו לא הציג גולדברג
את עצמו כקצין משטרה בכיר? אילו
היה עושה זאת, ספק אם היה נכנס אפילו
בוויכוח עם איתן. נשארת רק האפשרות
שהוא לא עשה זאת משום שרצה להסתיר
את זהותו תחילה.
הדשות מבקשת סליחה
ך* פני ר שו ת ש שורוד דהטכע, ו-
•<1מנהלה האלוף (מיל ).אברהם יפה,
עמדה הברירה: להאמין לדברי הפקח
שלו, לקבל את הדו״ח שלו ולהגיש
תביעת סלילית נגד קצין המשטרה עזרא
גולדברג, תוך ידיעה שבמעשה זה יוצאת
רשות שמורות־הטבע למלחמה נגד המש טרה
כולה ; או לטשטש את הפרשה, להע לימה,
להסתירה מעיני הציבור ולא להגיש
כל תביעה נגד קצין המשטרה.
בדיונים שהתקיימו בין אנשי רשות
שמורות־הטבע, שבחלקם השתתף גם
אברהם יפה, הוחלט להתעלם מהדו״ח של

גויס התחת(שחינה
איתן ברודצקי, לא להגיש כל תלונה נגד
קצין המשטרה. הנימוקים שגרמו להחלטה
זו היו, בין השאר:
• הסתבר כי אחד משני האנשים האחרים
שהיו בג׳יפ הציידים, היה אף הוא
שוטר. כל שופט, הניחו אנשי הרשות,
יאמין לעדות שני אנשי משטרה, נגד
עדותו של פקח הרשות.
י• איתן, שהוא בחור ישר לדעת ה ממונים
עליו, הוא בעל אופי חלש ועלול
להישבר במהלך המאבק נגד גולדברג.
• עדותו של איתן לוקה בחסר בכך
שסטה מן הנוהג המקובל ברשות, לפיו
יוצאים פקחיה בצמדים לביקורת על ציד.
כתוצאה מכך, ולאור לחצים שהופעלו
על ידי משרד החקלאות, לא הוגשה כל
תלונה או תביעה נגד ניצב־מישנה עזרא
גולדברג. הרשות לא הסתפקה בכך, היא
דרשה מאיתן לכתוב מכתב התנצלות ל גולדברג,
לבקש ממנו סליחה ומחילה על
התנהגותו ! אסרה על איתן לדבר עם עתו־נאים
ולספר לאיש על מה שאירע. לאיתן
הוסבר שהוא יחייב לעשות זאת, אם הוא
רוצה לשמור על מקור פרנסתן של 4
הנפשות שבמשפחתו. נאמר לו שאחרת
הוא עלול לאבד את רשיון הנהיגה שלו
ואז אין לו מה לעשות ברשות שמורות־הטבע.
איתן
קיבל עליו את הדין. הוא כתב
לגולדברג מכתב התנצלות אישי, בו הת נצל
על שנהג ביו שלא בנימוס, אך לא
חזר בו אף מאחת ההאשמות שהעלה נג דו
בדו״ח שהגיש לממונים עליו.
כתוצאה מכך, הורה ניצב־מישנה עזרא

פטים. באותה תקופה היינו כולנו במתח,
מאחר שהגיעו אלינו ידיעות על ציד
פרוע הנערך בלילות בדרום. היו לנו גם
כמה תפיסות. בדקנו את תלונתו של אי תן
ברודצקי והסתבר לנו שהוא טעה.
הוא רק חשב שראה משהו על הג׳ים של
גולדברג. גולדברג לא התעניין בכלל ב ציד.
הוא היה במקום למטרה אחרת. לאי תן
היה רק נדמה שהוא ראה מישהו.
בעניינים האלה אנחנו יותר אדוקים מה אפיפיור.
אם היינו תופסים קצין משטרה
בציד בלתי חוקי, לא היינו מהססים לת בוע
אותו לדין. הנה, רק עכשיו יתפסנו
שני סיגני־אלופים בצה״ל עם הצבי שצדו
ביד, ואנו נעמיד אותם לדין. אבל במקרה
של גולדברג לא היה ציד בכלל. הפקח
הזה, איתן ברודצקי הוא טמבל, וזה שיש
לנו פקח טמבל זה אינו מעניינו של אף
אחד !״

מישהו שיקר ביודעין!

ך יו רוע המזל, אין דבריו של אורי צאן
/מתיישבים עם הדעה הרשמית של מש־טרת־ישראל,
שפירסמה לפני שבועגירסה
קצרה משלה על הפרשה, בה נאמר :״ב תאריך
25.5.71 יצא ניצב־מישנה גולדברג
בחברת שני ידידים לציד באיזוד עדולם,
כשברשותו כל הרשיונות הדרושים לכך.
בשעה 20.00 לעירך, בהיותם נוסעים ב דרך,
ובטרם צדו דבר כלשהו, עצרם מפקח
ציד איתן ברודצקי ושאלם למעשיהם.

שקר. אם אמנם ״לא התעניין גולדברג
בציד״ כדברי אורי צאן ו״היה באחור
למטרות אחרות,״ מדוע מודה המשטרה כי
גולדברג יצא אמנם לציד בחברת ידידים,
אך נעצר לפני שהספיק לצוד דבר?
מאחר שהודעת המשטרה זהה בנקודות
מסויימות עם הדו״ח שהגיש איתן ברודצ־קי
לרשות, נשאר רק לקבוע כי אורי צאן
שיקר ביודעין מתוך מטרה להסתיר ול העלים
את האמת.
הוא צדק, אולי, רק בקביעה אחת —
שאיתן ברודצקי הוא טמבל. איתן ברודצ־קי
הוא אולי כזה, אם האמין שהוא יוכל
להביא להעמדה לדין של קצין משטרה
בכיר שעבר עבירה על החוק.

סתירות
^ בהודעת המשטרה
** אחד שלא ני וגן להשיג את עדו-
1*3תו של איתן ברודצקי, שהממונים
עליו אסרו עליו לדבר, ומכיוון שלא ניתן
להשיג את הדו״ח המקורי שהגיש נגד
גולדברג, נותיר רק לנתח את הודעת המש טרה
על הפרשה, כדי למצוא את הסתירות
הפנימיות ישבה, המעידות על נסיון טש טוש
האמת.
<• הודעת המשטרה מציינת כי אחרי
שאיתן ברודצקי עצר את הג׳יפ בו נסע
גולדברג, ושאל את נוסעי הג׳ים למעשי הם
,״התעורר ויכוח בין גולדברג לברודצ־קי.״
אם אמנם לא היה בג׳יפ של גולדברג
כל ציד, על מה היה צריך להיות

מדוע היה איתן צריך להתחיל לנסוע,
ולפגוע תוך כדי כך בגולדברג בגלגלי
מכוניתו?
ביתן להסביר זאת רק לפי עדותו של
איתן בדו״ח שהגיש בשעתו לממונים
עליו. שני האנשים, שנותרו בג׳יפ שבו
היה הציד, ניסו להתחמק מהמקום. איתן
ניסה למנוע מהם זאת, תוך כדי כך פגע
אולי בגולדברג, שניסה למנוע ממנו לגשת
אל היג׳יפ.
• והשאלה האחרונה היא: אם אמנם
פגע איתן ברודצקי בגולדברג בגלל נהי גה
רשלנית ופצע אותו, לפי הודעת המש טרה;
אם אמנם נפתח נגדו תיק על גרי מת
תאונה — מדוע ביטלה המשטרה את
התיק? איזה סמכות יש לקצין משטרה
לבטל תביעה נגד נהג פזיז הגורם תאו נות,
והיכול לסכן בעתיד לא דק את
שלומם של קציני משטרה בכירים?
אין ספק שהודעת המשטרה והתנהגותה,
יחד עם נסייון הטשטוש של רשות שמו־רות־הטבע,
מצביעים על נסיון ברור להס תיר
את האמת, ועל קנוניה שנעשתה
להפוך עבריין, שהוא במקרה זה קצין-
משטרה, לקורבן.
קל להבין את התנהגותו של קצין מש טרה
בכיר כעזרא גולדברג בפרשה זו,
שכן תפיסתו בעבירה על החוק היתד,
עלולה לסכן את הקאריירה שלו במשטרה.
מה שאי־אפשר להבין זוהי התנהגותה של
רשות שימודות־הטבע, שנתנה יד לקנוניה
מכוערת, שנועדה ליצור את הרושם כי
כולם שווים בפני החוק — חוץ מאלה ה מופקדים
על ביצוע החוק.

מיסמכי בן־גורי!!
(המשך מעמוד )11

תכו לשרת כמילים ״אחי שרת״).
• העניין פוצץ על-ידי ממשלת ישראל, בגלל עסק־הביש האווילי ותוצאותיו.
• בעיקבות פיצוץ זה, ערכה ממשלת ישראל, מתוך נקמנות רגשנית בלתי-
מרוסנת, את פעולת־עזה הרת־השואה, בה נהרגו 38 מצרים ונפצעו ,35 ושגרמה בכייה
לדור (אם לא לדורות).

• כל אותו זמן שיקדה ממשלת ישראל לציבור הישראלי. העלימה
את העסק הכיש, תיארה את הוצאתם להורג של שני גיבורי קאהיר
כמעשה של רצחנות צמאת־־דם ללא כל סיכה, ציירה את עכד־אל־נאצר
כמיפלצת, וחזרה מכוקר עד ערב על ה^ענה ששום ערכי אינו מוכן
לדבר עם ישראל, אלא כולם כאחד זוממים להשמידה.

נאצר עצמו הסיק (ולא חשוב אם בצדק או לאו) מאותם מגעים, כי ממשלת
ישראל רימתה אותו, והשתמשה במגעים כדי להרדימו ולהסוות את הכנותיה התוקפניות.

נשק 3נ 7קוםשלום
ולם נחזור״נא למהלך השיחות עם אנדרסון. אלה נמשכו, אחרי שהוא חזר ממצריים.
^ כזכור, רמז עבד-אל-נאצר שפגישה עם מנהיגי ישראל באה בחשבון — אולם
לא מייד, לא אחרי שישראל תיצור אווירה חדשה, שתאפשר למנהיג ערבי להתייצב בפני
עמו לדבר בגלוי על שלום עימה. הוא גם אמר למה הוא מתכוון: מיחווה ישראלית בעניין
הפליטים (הכרה בעיקרון זכותם לחזור, תוך הסתפקות במיספר מסיים של חוזרים)
ויצירת קשר יבשתי בין שני חלקי העולם הערבי.
בן־גוריון ושרת, לעומת זאת, דחו מכל וכל כל אפשרות של תזוזה, ולוא גם הקטנה
ביותר, בשני נושאים מרכזיים אלה. הם דרשו פגישה מיידית עם עבד־אל־נאצר, מבלי
לתת שום דבר בתמורה. הם הציעו אפילו שהפגישה תתקיים בקהיר — הצעה אווילית
מאין כמוה, שהרי גילוי פגישה כזאת, באווירת הימים ההם, ללא ויתור ישראלי כלשהו,
היה שם קץ לחייו הפוליטיים (ואולי גם הגופניים) של המנהיג המצרי.

כאשר נסתבר כי עכד־אל־נאצר אינו מפכים לפגישה כזאת (אפילו
שרותי־הכיטחון המצריים לא ידעו, לדבריו, על שיחותיו עם אנדרסון,
ולא כל שכן על מגע עם ישראל) איבדו כן־גוריון ושרת כל עניין ביוז
מות־שלום. מאותו רגע והלאה נותר להם עניין אחד ויחידי — להשיג
נשק מהאמריקאים.

במדינה
(המשך מעמוד )22
סורגים — נשארו כשהיו. כאילו לא שמ עו.
לא בכי. לא התפרצות. לא הבעת
שמחה, לא הבעת צער. כלום.
האחיות ברדלי נשאו עיניהן אל אימם
הבלונדית, היושבת בקהל. אוולין בארג׳
המשיכה להסתכל ניכחה, סירבה, כמו במהלך
המשפט, לשלוח מבט לעבר. הוריה
שבאולם.
אחר, הציתו הנאשמות סיגריה, קמו
:והתחבקו בשקט.
הכטחה שקטה. רבבות צופי הטל וויזיה
בארץ, וברחבי העולם, לא יכלו
שלא להשתאות נוכח תגובה הרואית זו.
גברים לא היו מצליחים להתנהג באומץ-
לב רב יותר.
לא רק הנאשמות גילו התנהגות מפלי אה.
אם האחיות, צרפתיה אופיינית, בלונ דית
שרמאנטית, דקת גיזרה ועירנית,
שבכתה כמעט בכל ישיבות בית הדין —
נראתה עתה רגועה ושלווה. כמוה גם
הוריה של אוולין בארג׳.
אלא שהתגובה ההרואית לא היתה הרו אית
כלל. במהלך המשפט, התגלו שלוש
הנאשמות כגיבורות קטנות מאוד. הוריהן
— ודאי שלא היו גיבורים.

שבורה, ששמעה זה עתה על אסון נורא
שפקד את שתי בנותיה. אדרבא.
שיחרו!ר סה־יד. על רקע זה, מתבהר
המיסתורין של התנהגותן של שתי הנאש מות,
בעת המשפט, כלפי הסניגורית ה שנייה
שלהן, עורכת־הדין פליציה לנגר.
אין כל ספק שהאשמות, וכן אימן, ידעו
בבירור כי לנגר היא קומוניסטית ידועה
ומוצהרת, כאשר שכרו אותה בתור סניגו רית.
משום כך, ברור ששתי האחיות
שיקרו, כאשר קמו בדרמאט״ות באמצע
ישיבת בית־הדין והכריזו כי הן מפטרות
את לנגר, בגלל שלא ידעו כי היא קומו ניסטית,
ותסתפקנה בהגנתו של הסניגור
השני, מרגלית.
קשה היה שלא להבין, כי אותו מישהו
שהבטיח לנאשמות ולאמן שיחדור מהיר
מהכלא — היתנה זאת גם בהוקעתה הפומבית
של לנגר הקומוניסטית, שהפכה
לסניגוריתם הקבועה כמעט של המחבלים
הנשפטים בישראל.
הסצינה המדהימה היפנתה את תשומת־לב
הציבור לגיבורת הפרשה. באחת, זינ קה
פליציה לנגר לכותרות, יצאה לאחר
שנים רבות מאלמוניותה.
א דו ק ה. פליציה (״פולה לנגר

הדרישה לנשק חוזרת כל כמה שורות בפרוטוקול של השיחות. היא מתחילה בסיגנון
של הסברה, עוברת לסיגנון של דרישה, ובסוף לובשת צורה של סחטנות גלוייה.
די לצטט כמה מן הפסוקים, כלשונם :

: 31.1.56 בן־גוריון :״נשק ...זהו הדבר העיקרי. בלעדיו אין אנו יכולים לעשות
מה שמוטל עלינו לעשות למען השלום.״ וכן :״אם יימצא בידינו הנשק — נוכל לשמור
על הסוד (של שליחות אנדרסון וכן :״אס במשך ארבעה או שישה שבועות לא
נשיג מינימום של מטוסים וטנקים — לא יהא בכוחנו לעשות הדברים הדרושים להסדר.״

כלומר: איום מפורש של דאש־הממשלה, שאם לא יספקו האמריקאים
נשק, תגלה ממשלת ישראל כרכים את שליחות־השלום הסודית
של אנדרסון, וכן תסרב לעשות דבר למען שלום והסדר.
כהמשך אותה שיחה : 31.1.56 ,בן־גוריון :״ערבות חשובה רק לאחר הימצ
אות
הנשק( .המדובר בערובות אמריקאיות לקיום השלום, שהציע שר־החוץ דאלם).
באותה שיחה דרש אנדרסון שישראל לא תטה באופן חד־צדדי את מימי הירדן, בלי
שיושג תחילה הסכם על חלוקת המים. האמריקאים הצליחו להשיג הסכם כזה, שרק
הסורים סירבו באותה שעה לקבלו. על כך ענה בן־גוריון, בצורר, חד־משמעית :״אם

נשיג נשק — אתה יכול לבוא אלי גס בעניין זה.״
אחרי שאנדרסון נסע שוב למצריים והביא משם גם הפעם הצעות מצריות פשרניות
ברוח הצעותיו הקודמות של עבד־אל־נאצר, נערכה השיחה האחרונה.
: 9.3.56 בן־גוריון :״להביא לידי שלום — כמעט שאין כל אפשרות ...הדרך היחידה

למנוע מלחמה היא שלישראל יהיה נשק מגן ...לעת עתה, הדרך היחידה היא לתת
לנו נשק.״ והאיום הסופי :״אם לא — אך תשים אותנו ללעג. אס תוך שבועות אחדים
תתנו לנו נשק — תוכל להמשיך במאמציך לשיפור המצב.״
במילים אחרות: אם האמריקאים לא יספקו נשק, תפוצץ ישראל את שליחות־השלום.
משה שרת :״נסה לבדוק את סיכויי השלום אחרי שיהיה לנו נשק.״
באותו יום הפסיקה ממשלת ישראל את השיחות, וכך מתה השליחות של אנדרסון.
הדברים דומים עד אימה למה שקרה בשיחות סיסקו בשבוע האחרון.

כיום, כמו כ־ ,1956 הדרישה הלגיטימית דנשק־מגן סולפה ועדותה
עד טירוף. הצורך כנשק הפך אמתלה לפיצוץ יוזמות שלום — אותו
שלום שנועד למנוע את הצורך כנשק.
יש עוד מכנה משותף לשני המצבים. היום, כמו אז, ישראל היא המעצמה הצבאית
הדומיננטית במרחב. משלוחי־הנשק המגיעים לידי מצריים אין בהם כדי לשנות באופן
מהותי את העליונות המכרעת של צה״ל על הצבא המצרי — עליונות שהוכחה במיבחן
מלחמת־סיני, פחות משמונה חודשים אחרי שיחות אנדרסון, והוכחה שוב בששת־הימים.
יש רק הבדל אחד בין שני המצבים. ב־ 1956 כבר ידע בן־גוריון שהוא עומד לקבל
משלוחי־נשק גדולים מצרפת, ואלה אמנם הגיעו כעבור שבועות מעטים. על כך רמז
באוזני השליח האמריקאי רק פעם אחת: כשאמר לו, בסיגנון של איום, שאם אייזנהואר
לא יספק נשק, הצרפתים יספקו אותו.

לכן נראית ההיסטריה המפוכרקת לנשק, שריחפה על השיחות,
מוזרה עוד יותר. היא נראית כתירוץ לפיצוץ יוזמודהשלום.

אז והיוס
** מדת ממשלת ישראל, כפי שבאה לידי גילוי בשיחות אלה, ברורה לגמרי. היא
לא היתד, מעוניינת ביוזמות־שלום, לא חלמה להציע תוכנית־שלום ישראלית, והש תמשה
בשליחות אנדרסון כאמצעי לסחוט נשק מהאמריקאים.

התוצאות ידועות: אמריקה הטילה אמכארגו על נשק לישראל,
ולמחרת מיכצע־סיני הכריח אייזנהואר את ישראל לסגת מכל השטחים
שככשה, ללא תמורה כלשהי.

פחות ברורה עמדת עבד-אל־נאצר. מותר לשאול: האם היה כן? האמנם היה מוכן
אז להסדר-שלום, בתנאים שרמז עליהם? אחרי שהתקפת־עזה הכשילה את יוזמת־השלום
של סוף ,1954 האם היה מוכן למגעי־שלום רציניים בראשית? 1956
על כך יש שתי תשובות ב״מיסמכי בדגוריוך עצמם — נוסף על העדויות הזרות,
שכבר הזכרתי אחדות מהן. בשיחה של ד,־ 25.1.56 גילה משה שרת לשליח האמריקאי
ידיעה מודיעינית חשובה ביותר.

נודע לשרותים הישראליים שעכד־אל־נאצד כא כמגע עם אישיים
׳ערכיים כישראל ״כדי לבדוק אם, לדעתם, רצוננו לשלום הוא אמיתי.״

האמריקאי הגיב על סוד זה בידיעה מודיעינית משלו, באותה שיחה :״אני יודע
— עבד־אל־נאצר לא אמר לי זאת, ואני מספר לכם זאת בסוד — כי הוא אמר לערבי אחד,
שהוא עושה משהו שהוא חשוב מכל מה שעשה בחייו, והוא מקווה לתוצאות חיוביות.״
ברור, איפוא, שהמנהיג המצרי ראה בשליחות אנדרסון מיפנה בעל חשיבות היס טורית׳
והיה מוכן לכך. טענתו של בן־גוריון, כאילו עבד-אל-נאצר חיבל ביוזמת־השלום
״מפני שפחד מכדור, כמו עבדאללה״ היא אגדה, והיא מעידה במיקרה הטוב ביותר על
אי-הבנתו המוחלטת את המציאות הערבית — אי־הבנה הנמשכת עד היום בממשלה,
שאין בה אף גוף רציני אחד המסוגל למסור הערכות מוסמכות על הנעשה בעולם הערבי.

ממשלת בן־גוריון לא היתה מוכנה לשלום כתנאים שכהם ניתן
היה להשיגו — כדיוק כשם שממשלת גולדה אינה מוכנה לכך היום.

פרק לי ט ה לנ ג ר
״אני חשפנית״
המסקנה, מהסצינה הדרטאטית של חוסר
הדראמה, היתד, חד־משמעית: הנאשמות,
וכן הוריהן, היו משוכנעים שלא ייאלצו
לבלות את שנותיהן היפות ביותר בכלא
ישראלי. לא היה ספק בכך, כי מישהו —
מישהו מוסמך — הבטיח להן כי כעבור
תקופה קצרה ישוחררו ויגורשו לצרפת.
ת שו ב ה בו מבאס טי ת. ואכן, ההגיון
הפשוט הצביע על כך שלישראל לא היה
כל עניין להחזיק את הנאשמות שנים
ארוכות בכלא. לאחר שנשרפו, לא יכלו
השלוש להביא יותר נזק כמחבלות.
סימן נוסף: הימנעותו של משרד־החוץ
הצרפתי מכל תגובה על גזר־הדין.
חיזוק לדעה זו יכלו צופי סרט הטלווי זיה
לראות גם בראיון עם אמן של האח יות
ברדלי.
הראיון התחיל בנימה קומית, שנגרמה
על-ידי סניגורן של האחיות, עוה״ד גדעון
מרגלית בתשובה לשאלת המראיין, השיב
מרגלית — הידוע בקשריו המצויינים ב חוגי
המשטרה — כי ״גזר־הדין מוכיח
את הגינות וצידקת המשפט הישראלי. על
עבירות כאלה נהוג לפסוק מוות או מאסר
עולם.״
אלא שתשובתו הבומבאסטית היתד, רק
הקדמה להמשך. בהמשך, הכריז מרגלית*,
בעומדו לצד אם האחיות, כי האמא מסר בת
להגיב. מייד לאחר כך, פנו הכתבים
לאם — וזו החלה להגיב בשטף מלל
צרפתי אינסופי: .תגובתה העירנית והופע־תה
הכללית לא עשו כלל רושם של אשה
* שנתגלה, כעבור דקות מספר, כאשר
נכנס למכוניתו והסיר את גלימת ער
רך־הדין שלו, כי הוא לבוש מדים,
נמצא בשירות מילואים פעיל.

היא אשד, נאה, בשנות השלושים שלה.
פנים עדינות לבנות, עיניים כחולות, תס פורת
קצרה ולעניין. מדברת. מהר, במרץ,
ותוך מתח מתמיד. קומוניסטית אדוקה,
פעילת רק״ח, היא מאמינה באמונה שלמה
בקומוניזם, מסוגלת להשמיע את הסיס מאות
הקומוניסטיות ברצינות מוחלטת,
כאותו סיני הקורא כתבי היושב־ראש,
להבדיל אלף הבדלות.
פולה עלתה לארץ מפולין ב־ . 1950ב־
1965 פתחה משרד עריכת־דין בתל-אביב3 ,
שנים אח״ב, סניף בירושלים. בעלה, סוכן
יבוא־יצוא דווקא — ובנה בן ה־ ,17 מאמי נים
אדוקים לא פחות באמת הגדולה.
״אני חשפנית,״ מחייכת פולה .״מעולם
לא עשיתי סוד מהשקפותי. כולם יודעים
שאני קומוניסטית, ואף בית-משפט ישר אלי
עוד לא ד,יפלה נאשם לרעה בגלל
זה. משום כך, מה שאירע במשפט הפעם,
היה מאוד קשה. לאחר שעבדתי כל־כך
הרבה על התיק שלהן, העליבו אותי ה בנות*״
בצורה כזו. כאילו הן לא ידעו
עוד בצרפת שאני קומוניסטית.
״אלא מה? כל העניין היד, מבושל מ־ראש.
במו עיני ראיתי כיצד מישהו מסו-
יים עושה לבנות סימן, ברגע מסויים.
באותו רגע הן קמו ממיושבן, והכניסו לי
את המכה, הכריזו שלא ידעו שאני קו מוניסטית,
וכי אני מנצלת אותן למען
קידום הדעות הפוליטיות שלי.
״אין לי ספק מלאכתו של מי היתה זו.״
* מתחזר עם עפולה.
** לאחר שפוטרה על־ידי שתי האחיות
ברדלי, נשארה לנגר עדיין הסניגו רית
— היחידה — של הנאשמת השלישית,
אוולין בארג׳.
ה עו ל ם הז ה 1771

סלנת הסיס
1971 מנועם
יו 1- 111״ו
בחסותשעו ני

־ 18301־1־
השעון הגמכר ביותר בישראל

יוספה ברום

המועמדות הסוטות

ההרשמה לתחרות מלכת
המים נמשכת. אם אתה רוצה
להציג את מועמדותה
של החכרה שלף, הדודה
שלף, או כתו של הכום —
אם את רוצה להציג את מו־עמדתך
שלד — עדיין לא
מאוחר מדי. נועו.
ך* קנדה, לשם ירדו אבא ואמא בלום
מקריית־אונו, לפני עשר שנים —
כשהיא היתד, פספוסית בת תשע — קר או
לה ג׳וזפין. אבל מאז שהיא עלתה
בחזרה, לפני חודש — בדיוק ביום
הולדתה ה־ — 19 היא מוכנה לענות רק
לשם יוספה. חלק מתהליך השיבה ליש ראל,
אתם מבינים.
החיים בקנדה לא היו טובים — הם
היו נפלאים. העיר ונקובר, שם הת יישבה
המשפחה, היתד, חלומית. הילדה
בת התשע גדלה לעלמת חמודות. בין
ידידיה היו גם יהודים, אך הרבה יותר
נוצרים .״הקהילה היהודית מריחה
קצת מסנוביות,״ היא אומרת .״מי שלא
יכול לחתום על איזה צ׳ק של מיליון
דולר בלי לחשוב פעמיים — לא נחשב
במיוחד בעיניהם .״החבר׳ה הנוצרים
היו פחות מגובשים, כגוף הרמטי, ונו חים
יותר להתיידדות.
היא סיירה אלפי קילומטרים ברחבי
הארץ הענקית והמקסימה, ובין טיול
לטיול עסקה בצורה נמרצת כמעט בבל
סוגי הספורט האפשריים, משחייה ועד
סקי ועד אתלטיקה קלה.
בניגוד לשם, יש כמה דברים שהיא
לא יכולה להחליף, המועמדת מיספר 9
לתחרות מלכת־המים. כמו את השיער
הבלונדי. את העיניים הכחולות כמו
של שיקסה. או את 52 הקילו המחו לקים,
בצורה קלאסית ב־ 168 הס״מ.
לא שהיא רוצה להחליף את אלה.
הם לא הפריעו לה שם, והם ודאי לא
יפריעו לה כאן. לא לעיסוקים שהיא
מתכננת :״אם ילד לי, אעסוק בדוג מנות,״
היא מספרת בעברית גזעית, אך
במיבטא אנגלו־סאקסי מאוד סקסי .״אם
לא — אלך כנראה למכון וינגייט. דבר
אחד בכל אופן בטוח — בישראל אני
נשארת קבע.״

בת הצנון:

יש משהו, בהבעת פניה והתנהגותה השקטה,
הכל״כך־לא״שוויצרית, של הישראלית שהיתה קנדית
כל שנות נערותה, המזכיר את קרירות מרחבי הצפון המרגיעה.
האיפור — מעשה ידיה של חברת התמרוקים ״הלנה רובינשטיין״.

ה*ור 1ו 1העולה

רעך 1ך. עשר שנותיה בקנדה של יוספה גלום היו יפות מאוד,
1 7 1 ^ 11 כגיל ,19 חזרה יוספה לחיות גישראל1 1 1 1 1 1 .
נעימות מאוד, וחביבות מאוד — אבל את ההמשך

* 1 1״בתחרות, תופיע המועמדת מספר
היא העדיפה בישראל. בשערה הבלונדי הגולש היא מטפלת בתכשירי השיער של ״וולה״.
תשע, יוספה בלום, בבגד״ים תוצרת בית־החרושת ״מטקס״.

״ י סייר ת. ט ע מו ך

(המשך מעמוד )17
״מתי זד, קרד?.״
״בערך לפני ארבעה שבועות. ישבנו
בטעמון ודיברנו על מבעיית. סיפרתי שאני
רוצה לסרב להתגייס. אני הייתי אחד
מחותמי מכתב השמיניות לפני שנה. מאז,
הטרידה אותי הבעייה, ועכשיו הגעתי
להחלטה שלא להתגייס בכלל. מישהו
ששמע אותי, הציע שנפעל יחד.״
״מי היה המציע?״
״לא זוכר.״
״אתה חבר מצפן?״
רב, ללא חיוך :״לא. אין בכלל שום
קשר בין צעדי זה לבין מצפן.״
״אתה היית חבר בשי״ח?
״כן, אבל אני לא מוכן לדבר על כך.״
״מי אירגן את כתיבת המכתב?״
״אף אחד. אנחנו בעצמנו. זו היתד, הח לטה
אישית של כל אחד מאיתנו, בלי
התערבות של אף אחד מבחוץ.״
״עירית יעקבי, איך הגעת לכתיבת המכתב
עם השלושה?״
״אני מכירה אותם לא מהיום. באופן
רשמי אני לא חברה בשום גוף, אבל אני
אוהדת את כל חוגי השמאל בארץ, ומסתובבת
בין כולם. מצפן, רק״ח, שי״ח.
לפני שנה הביא אותי חבר לטעמון. הוק סמתי
מהאווירה ומהמקום.״
״כן. ואיך בכל זאת הגעתם לידי המכ תב?״

היה לפני כשלושה שבועות, בנצרת.
מכרנו שם את העיתון של מצפן. היינו
ראובן, גיורא, ואני. ניגשנו לבעל קיוסק,
ערבי זקן. הוא לא רצה לקנות, וגירש
אותנו. אחר כך יצא אחרינו, ונתן לי
כסף. רציתי לתת לו עיתונים בתמורה,
אבל הוא סירב לקבל, .אני מוכרח להיות
איתם, בשביל לחיות,׳ אמר, ,אבל הלב
שלי איתכם, עם מצפן.׳ אז ראיתי מה
פירוש הדבר להיות בן עם מדוכא.
״שלושתנו התרשמנו מהשיחה עם הער בי.
מישהו מאיתנו, לא חשוב מי, זרק
את הרעיון לסרב להתגייס. לאחר כמה
ימים, בתל-אביב, נפגשנו שוב. היה אי־תנו
עוד בחור, שאינני מוכנה לנקוב ב שמו,
שעזר לנו. גם הוא בזמנו סירב
להתגייס, ובאמת לא גויים. היום הוא לומד
באוניבירסיטה. סיגננו יחד את המכ תב,
וזהו.״
מקורבים לחוגי מצפן, המכירים מקרוב
את הפעילים שם ואת צורת פעילותם,
מסכימים פה אחד שאכן באמת זהו ..ש־גירסתה
של עירית — לפיה נעזרו האר בעה
על-ידי אדם מבחוץ — היא הנכונה.
אמנות אוורוחים

פליסיאנו יעמיד בתור להופעותיו גם את
הישראלים. ולא את בני הטיפש־עשרה
בלבד. ובעולם הפיזמונים של היום, הנח לק
בפירוש להורים, ילדים ובני גיל־ביניים,
הוא הוא תופעה חד־פעמית,

אמי הגנרלית
היתה מדיאה
מי היה מאמין שמדיאה תשחק את
אמי הגנרלית ושאמי הגנרלית תהיה
מריאה?
במציאות הישראלית זה כמעט בלתי־אפשרית,
אבל בגרמניה, מסתבר, ישנם
אנשים יסודיים. הקומדיאנטים, שבאו ל ארץ
להפקת אמי הגנרלית בגרמנית, הם,
לא במיקרה, גם שחקנים.
וכך קורה שהגברת הנלורה שרוט,
שבאה לארץ כדי להתמזג עם תפקידה
של גאולה נוני, מילאה במינכן בעונת
התיאטרון הקודמת את התפקיד הראשי
בביקור הגברת הזקנה, ואחרי קפיצות
קלות בתפקיד הקומי, תעבור, בלי להר גיש
אי-נוחות כלשהי, כנראה, לתפקיד
מריאה.
זו אינה ההפתעה היחידה המסתתרת
מאחורי הצוות האורח, הלומד את בעיותיו
האישיות של חייל בצה״ל מפי
הבמאי יואל זילברג, כדי להעלות חיו כים
על פני צופי התיאטרון במינכן.
מי שתירגם את אמי הגנרלית לגרמנית,
אינו אלא קרוב משפחה של זמרת ישראלית,
חותנה של הלנה הנדל, אביו של
הגיטריסט הידוע אנטול רנייה, ושחקן
דגול בעצמו — שארל רנייה, שנראה
בארץ על בדי הקולנוע בסרטים נישואיו
של מר מיסיסיפי ולולו.
שניים אחרים שאינם אלמוניים, וודאי
מוכרים לחובבי הסרטים הגרמניים ב ארץ:
האנס הם, שחקן קולנוע וזמר,
ומנפרד שמיט, קומיקאי וכוכב תוכנית
טלוויזיה פופולרית.

ש תי יפה פיו ת
זוהרות ע מ דו
בי ח ד לי ד
ה ח תן ־ אך
אח ת מהן
הי תה ה חו תנ ת

זמר פדיסיאנו
״אסור לך לנוח״
המזכירה רק לעתים נדירות שישנם אנ שים
עם מתת־אלוהים שקוראים לה
כישרון. אולי הטבע, בדרכו המוזרה, שלל
מהם דבר בתמורה: במקרה של פליס־יאנו
— את מאור־עיניו.
חשד מסויים. בגיל תשע ערך את
הופעת־הבכורה שלו בברונקם, עם הגיטרה
גרוע ממוות
מסכנים כיותר מכל הפרשה הם
ן ) כמובן הוריהם של הארבעה.
אביו של ראובן לסמן, סירב להגיב.
אביו של רב, עימנואל גבריאלוביץ, מלו-
נאי, סירב גם הוא לשוחח בנושא. הוא
מכאיב לו מדי. לפני כשנה ביססו שתי
בנותיו — אחיותיו של רב — בתאונת
דרכים. האבא רואה בצעדו של רב אסון
גדול לא פחות.
אביה של עירית, דויד יעקבי, מזכיר
בסניף קופודחולים, רועד מהתרגשות כ שהוא
מדבר על צעדה של בתו:
״אני מתבייש לעבור ברחוב. מכרים
מצלצלים אלי ומביעים את השתתפותם
בצערי. אני לא יודע איך לכפר על
הצעד שלה. אני חושב ללכת לשנתיים
קבע במקומה. לוא היו מודיעים לי היום
שבתי נהרגה, לא הייתי בוכה בלבי כמו
שאני בוכה עכשיו.״
יעקבי, מפעילי ההגנה בעירק, טרם
עלותו ארצה, וממפוצצי מלון המלך דויד,
לאחר עלותו ארצה, אינו יכול לחבין
איפה חל השיבוש :״חינכתי את עירית
לאהבת הארץ. היא התקלקלה, אני חושב,
אחרי שהיא עזבה את בית־הספר החקלאי
כפר סילבר, וניסתה לעשות בחינות בג רות
בלימודים אקסטרניים. הבטחתי לה
הכל, העיקר שתלמד. אבל היא לא רצ תה.״
מסיים
האב :״אינני חסר תקווה. הם
צעירים, הארבעה האלה. אני בטוח שאין
להם כוונה להזיק. יש אנשים מאחורי גבם
שמשפיעים עליהם. אני בטוח שהיא עוד
תסכים להתגייס.
״אבל אם לא — לא אעמוד לצידה.
אם יהיה משפט, לא אעמיד לה עורדדין.
שיהיה ברור: אינני יכול להסכים לצעדה

ךךך מנשק חנן ״לדווי

! 1 1 1 /בלט, איש שלישיית
התאומים, את כלתו רונית רוזנשטיין.

שחקנית שרוט
מדיאה היתה גנרלית
ואם כל אלה באו על־מנת להשתתף
בהצגה, שאמרגניה הישראליים הצהירו
בפירוש שנועדה לקהל הרחב ולא למבק רים
— אין זה אלא סימן אזהרה ל מבקרים.
כדאי
היה להם, ולוא לשם ריענון
הכושר בלבד, להתחפש פעם לקהל.
נשמה במקום עיניים
היו לו כל הנתונים להיות פנתר
ממורמר: פורטוריקני, בן למישפחה
מרובת־ילדים. עיוור מלידה.
לפי עדותו, רק העקשנות וההתמדה
עזרו לו להתגבר על כל המיכשולים,
ובמקום להתייצב בתור ללישבת הסעד,
לעסוק בכל ענפי הספורט כפליי־בוי אמי תי
לכל דבר, ולאלף המונים בני כל
הצבעים והשכבות לעמוד בתור, דעות
אחרות מראש, כדי לחזות בחוויה הנדירה:
רסיטל של חוזה פליסיאנו.
בניגוד לכל חוקי עסקי־השעשועים בכ לל,
ושוק־הפיזמונים ההפכפך והמטורף
של ישראל בפרט, כבר אפשר להתנבא :

הראשונה שלו. התקבל בהתלהבות, אבל
עדיין בחשד מסויים: הרבה צעירים
מוכשרים מסובבים עם גיטרות באמריקה,
אבל איש אינו מבטיח שישמרו על
ייחודם ויעמדו בתחרות ובמיבחני ה אופנה
שאין מטורפים ומגוונים מהם
באמריקה של היום: פופ, פולק־רוק,
סואל, רית׳ם־אנד-בלוז, מוסיקת מחתרת,
קלסיקה מעובדת לכל נפש.
על כל אלו יש לפליסיאנו תשובה.
בקולו המיוחד, הדומה לכלי נגינה פרימי טיבי
בעל צלילים גבוהים וצרורים, בחוש
קצב עילאי, בשליטה מפליאה במיתרי-
הגיטרה, ומעל לכול: אינטואיציה ונשמה
של מי שמריח וקורא בעיני מאזיניו את
כל מאווייהם — בלי להביט בעיניהם.
14 אלבומים 29 ,תקליטי זהב, תואר
״האמן הטוב ביותר״ לשנת 69׳ ,האוסקר
לשיר טחנות הרוח בראשך, הופעות,
תוכניות טלוויזיה, כסף, כבוד ויוקרה :
כל מה שיכול להרים את אפו של כוכב
לעננים. ובכל זאת :״אתה צריך לעבוד
קשה כדי להישאר בצמרת. כשאתה נהייה
כוכב, אסור לך לנוח. לעולם אינך פורע
את חובך לקהל שהעלה אותך. ולעולם
אתה חייב להמשיך ולהוכיח את עצמך״.

מנשקת רונית ה־
*111
בלח היפה — את
11 # 1 1

אמה, אשת החברה, מלבה רוזנשטיין.

החתן והנלה

מחייבים בצהלה בסיומו המוצלח של ממן ממושך.
רונית היא בתה של מלבה רוזנשטיין, וחנן הוא בוגר
להקת הנח״ל, שהתחיל את לרבו האזרחית ב״תרנגולים״ והמשיך אותה בהצלחה —
במצחיקן מיקצועי ב״שלישיית התאומים״ ,ב,,חדירה״ ,וברביעיית מועדון התיאטרון.

— 0 1 0 1 0 0 1 9111171 מלבה׳לה רוזנשטיין, בתור חותנת, מוחצת
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1111111 לנצח את התדמית הבלתי סימפטית של אחד
המוסדות החברתיים המושמצים ביותר. את בל הבדיחות, ההשמצות, והעימותים
חותנת— חתן, אפשר להשאיר בבית, במיקרה של הופעתה הזוהרת בחתונת בתה.

על כ 1ל נ 1ח ותנת כזאת !
נראתה חתיכה זוהרת בצורה שפשוט אי ננה
הולמת חותנת. היא לבשה שימלת
מקסי פשוטת גיזרה בצבע תכלת, הרימו:
את האף הסולד שלה לעבר המצלמות, ו חייכה
באושר כמו כל אמא טובה, המשיאה
את ילדתה הקטנה.
מלבד החותנת הזוהרת באופן בלתי
טבעי, והחתן־כלה הזוהרים נידחקו מס ביב
למיזנון עוד כמה נקודות זוהר. כמו
למשל הרוזנת כריסטינה פאולוצי, שהגיעה

הגיעו בין האחרונים, בכל הדר רוזנותה וזוהרו.
• ¥1י 1י 0 1 1 1 1 1 1 1
1 1 1 1 1 1 1111 |#הרוזנת בריסטינה פאולוצי בתילבושת פשוטה יח#1
סית,
ובלי להתאמץ חרבה, הצליחה מיד למשוך אליה את תשומת־הלב. מלווה
היה נער השעשועים מייק סטולוביצקי, שנראה פרולטרי מאוד ליד הדם הבחול שלידו.
^ פשר היה בהחלט להביו, ביום דד
ראשון השבוע, את חנן גולדבלט,
כשהוא נראה קצת מבולבל. החתונה ש התקיימה
באולמי בזל בחל־אביב, עם
איזה אלף איש לפחות שבאו לראות אותה,
היתד, קצת מבלבלת. כלומר, לא כל בך
החתונה עצמה, כמו החותנת. היא פשוט
לא דמתה לחותנת.
נכון שהיה שם המון מה לראות. מצד
החתן, אפשר היה להבחין בשערות הב־לונדיות
והחיוך הטלוויזיוני של אילנית,
בפיאה הנוכרית והחיוך כנ״ל של ששי

השלישיה

מת זאת עם עירית, אשתו של אושיק.

קשת, בגילה אלמגור ושות /באושיק לוי
ואשתו, וכמובן בגדעון זינגר.
מצד הכלה אפשר היה לראות את הכלה,
רונית, בשימלת חופה כחולה־לבנה והינו מה
כחולה. וגם את האמא של הכלה.
מה שנקרא החותנת בלשון העם.
**כזאת״חותנת — הלוואי על כל עם
ישראל, נאנח אחד הקרובים מצד החתן.
שכן החותנת היתר. מלכה רוזנשטיין, אשת
החברה הזוהרת בעלת הגוף המקסים,
השיער הבלונדי, והאף הסולד. החותנת

לחתונה בחברת נער־הזוהר מייק סטולו-
ביצקי, היתד, נוצצת מאוד בשימלת מקסי
ושיער בלונדי מפוזר. בכל אשר פנו המ סובים,
הם נתקלו בחתיכות מפוארות.
שיער בלונדי, והמון המון אנשים יפים,
שכה שמחו להתבלבל למראה החותנת ה חתיכה.

1 \ 1 0אילן ואילנית הצליח לב*
* 11ו | 1 /לוט אפילו על הרקע ה בלונדיני
מחלק גדול מהחתיבות בחתונה.

ואם לא היה מספיק בילבול גם ככה,
בא איזה שובב, ולחש באוזנו של החתן:
״תגיד את האמת, איך אתה מסתדר עם
החותנת?״

קולנוע

המהפכה היא
לא רו מנ טי ת
סבוביס החדשה של פלמי
פליני עובד על סרט חדש. שמו רומא־פליני,
שם שהיה הולם חלק גדול מסרטיו
הקודמים (סטיריקון — רומא לפני 2000
שנה; החיים המתוקים — רומא בסוף
שנות ה־ ,50 וכד).
לסרט זה, כלכל סרטיו הקודמים, תהיה
נימה אוטוביוגרפית חזקה מאד, ויופיעו
בו, בתפקידים גדולים וקטנים, רבים מן
הכוכבים המקובלים על פליני.
מתי יוצג הסרט — זאת כמובן אי־אפשר
לדעת, כי פליני לא עבד מעולם
לפי לוח־זמנים, אולם דבר אחד כבר
מעורר במיוחד את סקרנותם של די״
״פאפארצי״ האיטלקיים.
הכוונה לצעירה כמעט אלמונית בשם
פיונה פלורנם, אשר זכתה לאחד התפקידים
הראשיים בסרט, אף כי נסיונה
הקולנועי הוא זעום ביותר. פיונה תגלם
את דמותה של צעירה שופעת אברים
(וכי כיצד זה יכול להיות אחרת אצל
פליני?) אשר היתד. ידידתו של הבמאי

׳לוחם ה חי רו ת (אלנבי, תל-
אביב, אנגליה) — החירות, ב-
מיקרה זה, היא חירותה של
אירלנד הצפונית, והלוחם הוא שון רוגן, איש מחתרת רב
מעללים, אשר נמלט מן הכלא הבריטי לאחר שמונה שנות
מאסר. הוא שב לאירלנד ורוצה למצוא לעצמו מעט מנוחה
ושלווה בעיר מולדתו, אבל חברי אירגונו, ובראשם ״אוהב
המולדת״ ,כפי שמכונה מנהיגם, דורשים ממנו שימשיך
וייאבק בבריטים ובכל מה שמייצג אותם, עד אשר יעזבו
אלה כליל את האי הירוק.
מכאן מתפתחים, כמובן, קונפליקטים על מהות המהפ־כנות,
על הטעם שיש לשימוש באלימות כגורם משכנע בימינו,
ועל ההבדל המהותי שבין המהפכנות הרומנטית,
המתוארת בספרים, לבין חבלה ופיצוץ, וסיכון חיי-אדם
במציאות. הנטייה הברורה של עושי הסרט היא להראות,
כי מהפכנים רבים שוכחים כי יש להם מטרה כלשהי,
והופכים את עצם מעשה המהפיכה למטרה קדושה לעצמה.
יש בסרט מרכיבים מעניינים, אלא שהבמאי דון שארפ,
איש המוכר כמומחה לסרטי ״ב״ בריטיים מקצועיים, מודע
כנראה יתר על המידה לבעיות הקופה, ומשום כך הוא
משלב בתוך הסרט שביבים של רעיונות, קמצוצי מתח ופירורי
אלימות, מבלי להניח אף לאחד מן הגורמים חללו
להתפתח עד הסוף.
ההתחלה, למשל, מבטיחה פעולון עשוי כהלכה. בהמשך,
מתחיל הוויכוח האידיאולוגי לתפוס מקום חשוב במ יוחד.
כדי שלקראת הסוף ידמה כל העניין לפשעון בינוני,

בגלי והמפשייר: מאוהבים במהפכה
לכל היותר. וכאשר כל זה מתערבב יחד, מתקבלות תוצאות
משונות במיקצת — לא ברור תמיד מדוע עושים
אנשים את אשר הם עושים, או מה מונע מהם להתנהג
בקצת יותר תבונה.
טום בל (רוגן) ,אד בגלי (״אוהב המולדת״) וסוזן המפ-
שייר (כנערה המאוהבת באגדת המהפיכה) ,ממלאים את
הצפוי מהם במקצועיותם הרגילה, והסרט, בסופו של דבר,
מתקבל כסיפור פעלתני עם אינטרמצו רעיוני מסורבל.

המקצוע:
משכיב בנו ת

כוכבת פיונה

זה לא לוקש, זה ספאגטי
בשנים הרזות הראשונות שלו ברומא.
תאוותה הגדולה של פיונה בסרט, מחוץ
לפליני כמובן, היא אכילת ספאגטי.
לידיעת המעוניינות: ספאגטי אינה רק
סגולה לקבלת תפקידים בחייו ובסרטיו
של פליני. סופיה לורן, שנשאלה באחד
הראיונות האחרונים שלה איך השיגה
את גיזרתה המשגעת, השיבה :״אכילת
ספאגטי״.

אנתתי —
נגד קאסיוס
כתבי הספורט, אשר ציינו בזמנו ב כותרות
עבות כי מוחמד עלי, הלא הוא
קאסיום קליי, הובס לראשונה בזירת ה-
איגרוף על־ידי ג׳ו פרזייר, טעו טעות
גמורה. כך מוכן לפחות להעיד הבמאי
ראלף (חייל בכחול) נלסון, הטוען כי
המנצח הקודם של המתאגרף רב־העלילות
היה לא אחר מאשר — אנתוני קווין.
כל זה קרה בסרט בשם רקוויאם למתאג
ר ף, לפני עשר שנים. היה זה סרטו
הראשון של נלסון, מבוסם על תוכנית
טלוויזיה שביים קודם, על מתאגרף מזדקן
— שגורל הקרבות שלו אינו נקבע אך
ורק באגרופים שלופים. גיבור אותו סרט
היה קווין, ואילו קאסיוס קליי הצעיר
הופיע בתפקיד קטן, כאחד מיריביו של
קווין, המובס על ידו בנוק-אאוט.

מיספר חזק (תל-אביב, תל״
אביב, ארה״ב) — עוד גירסה ב-
סידרת הסרטים הדנים ב״אמת
על הנוער האמריקאי״ .אלא שלהבדיל מן הגירסות הקודמות,
לא מדובר כאן בצעירים ארוכי־שיער, בבגדים מרופטים,
המפגינים נגד ויאט-נאם, מתקיפים את המימסד,
שונאים את ההורים ומאזינים למוסיקת מחתרת ולסיטאר
של ראווי שנקר. במיקרה זה, אורך השערות והבטחון העצמי
התקדמו אמנם בצעדי-ענק, אבל הכוח המניע את בני
ת־ 17 של אמריקה כפוף עדיין לחוקיו של דוקטור פרויד,
כש״מין״ פופולארי חרבה יותר מ״זן בודהיזם״ .התחליף
היחיד שצריך לחשוש מפניו הוא הכסף, שעתיד לתפוס את
מקומו של המין אצל זקנים בני עשרים ומעלה.
גיבור הסרט, פיל פולר הצעיר, מגדיר את עצמו בגלוי
כ״משכיב בחורות״ ,להבדיל מחברים אחרים, הכותבים
בעיתוני-מחתרת או מוכרים סמים — גם זאת, כפי שרומז
הסרט, כדי להגיע אל אותה מטרה, הבחורות. וכל זמן
שהבמאי ג׳ון ארמן מתאר את ההווי של בני השבע-עשרה,
הסרט הוא בהחלט משעשע. למשל — פיל פוגש את אמה
של אחת מידידותיו, המעשנת טבק וחושבת שזה חשיש,
ומפגינה את כל התגובות המתאימות לאשה מסוממת, כולל
פיתוי קטינים. דוגמה אחרת: פיל מתעלס עם אשת״חמורה
להתעמלות, והשניים מפשיטים זה את זה בקדחתנות רבה,
משום שהיא ״מבינה את הקשיים הנפשיים של בני .״17
פחות מוצלח בסרט הוא דווקא אותו חלק שצריך לתאר

דרך אגב, לא היה זה נסיונו היחידי
של קאסיוס קליי בעולם הבידור. לפני
מיספר שנים, לאחר שפרש, שלא מרצונו,
מן האיגרוף, ניסה כוחו בהצגה בברודווי,
בתוצאות מחפירות, ועתה, לאחר שהוא
חוזר לתהילה (אחרי הנצחון על ג׳ים אלים),
הוצע לו להופיע כמארח בתוכנית טל וויזיה,
שתשודר בכל רחבי אמריקה.
סרטים האופנה: הרצח הפוליטי
הפוליטיקה הולכת ומתחבבת יותר ויו תר
על הקולנוע המודרני, ונראה כי
נבואותיו של ז׳אן לוק גודאר, אשר
טען בזמנו כי ״כל סרט הוא ביטוי פוליטי
המעיד על דעות יוצריו,״ מתגשמות עתה.
ונראה שלא רק צעירים עוסקים בפו ליטיקה,
אלא גם מבוגרים יותר, אולם
מאחר ואלה עדיין קשורים במושגים של
דראמה וסיפור שאינם מטרידים עוד
את חסידי גודאר, הם מעדיפים דווקא
את הפרקים הדראמתיים יותר של הפולי טיקה
— הרצח.
כך, למשל, מבשרים על סרט חדש של
ג׳וזף לוסי, חתן הפרם הגדול של פסטיבל
קאן, השנה, רצח טרוצקי. בשני התפ
פיל
ואשת המורה להתעמלות
את פער הדורות. כך, למשל, מקדישים כמה סצינות להוכחה
שבן הטיפש־עשרה מלפני עשרים שנה, כפי שתואר
בספרי סלינג׳ר, הוא היום מוצג היסטורי, אבל הדבר נעשה
בצורה שטחית למדי. ואילו השימוש בדפוסים ישנים, כמו
יחסים בין תלמיד מוכשר ובין מורח מבין, או בין בן מבין
ובין אם מתוסבכת, אינם זוכים כאן לשום מימד חדש.
בקיצור, סרט קליל ודי משעשע, אשר כדאי לשכחו מיד
עם היציאה מן הקולנוע. ככל שמהרהרים בו יותר, מוצאים
בו פחות.

קידים הראשיים בסרט: אלן דלון ורומי
שניידר.
סרט פוליטי אחר בשם יום התנים
יתאר את אחד הנסיונות הרבים שנעשו
לרצוח את הגנרל דזדגול, ואילו רוברט
ווהן, המפורסם יותר כ״נפוליאון סולו —
ג׳יימס בונד של הטלוויזיה״ ,מתכונן לה פיק
בכוחות עצמו סרט על נסיון לרצוח
את סטאלין.
אילו היתה ישראל מדינה ההולכת
ברוח הזמן, בוודאי כבר היו מסריטים
את רצח ארלוזורוב, או לפחות את פרשת
אלטלינה. אבל כאן עדיין מחפשים את
המלכה על הכביש.

תדריך
תל-אב*ב
*׳* התפשטות (פאר, ארצות־הברית)
— פער הדורות באמריקה, ב קומדיה
מלאת אהבת-אנוש של הבמאי
הצ׳כי מילוש (אהבותיה של בלונדינית)
פורמן. כדאי מאוד לראות.
לילה בקזבלנקה (גת, אר־צות־הברית)
— קומדיה מטורפת של
האחים מארקס. אין זה אחד הסרטים
הטובים שלהם, אבל גם כך, זה שופע

הברקות ובדיחות שלא היו דוגמתן מאז
הפסיקו האחים להופיע.
* +השוטר אזולאי (הוד, ישראל)
— הרפתקותיו המצחיקות־עצובות של ה שוטר
השלומיאל, שבעשרים שנות שירות
הצליח להגיע רק לדרגת רב־שוטר. שי
אופיר באחד משיאיו.
כל ממזר מלך (סטודיו, ישראל)
— טיפוסים ואווירה בישראל, לפני מלח מת
ששת הימים. יהורם גאון עולה על
שחקני הייבוא.

ירושליס

,אהבת החיים (ארנון, צרפת)
— סרט תעודי של פרנסואה רייכנבך
מבליט את אישיותו המקסימה ומלאת ה מרץ
של הפסנתרן ארתור רובינשטיון.

חיפה

רסיסי חיים (פאר, ארצות־הברית)
— משכיל צעיר אינו מוצא את
מקומו בחברה, לא בין בני מינו ולא
בין פשוטי העם. סרט מעניין עם מישחק
משכנע של ג׳ק ניקולסון.
חייל ככחול (אמפיתיאטרון,
ארצות־הברית) — הצבא האמריקאי מש מיד
בשיטתיות שבט אינדיאני, בסרט
מזעזע, שהשלכותיו האקטואליות ברורות
מאוד.
ה עו ל ם הז ה 1771

במרחב
מצריים
כל שיעוד -
מתחיל במין
״חלק גדול מהמרצים באוניברסיטה,
מקדישים התחלת כל שעה להטפת מוסר
נגדנו, הסטודנטיות. הם מבקרים את ה איפור
שלנו, את הבגדים שלנו, ולא שו כחים
גם להזהיר אותנו מפני האהבה וק שרים
עם בני המין השני, ושאר השטו יות,
שהם לא ידעו מהם בכלל בימים
הטובים, כשהם היו צעירים.״

היא לא היתד. היחידה שפתחה את פיה,
נוכח התקפת הפרופיסורים. כל הסטודנ טים,
פה אחד, תקפו את התערבות המר צים
בחייהם הפרטיים — שלא לדבר על
טענות קלאסיות כמו התנכרות המרצה ל תלמידיו
והתנשאותו עליהם (״לא פלא.
המרצים לא מרשים לנו להתווכח איתם
אפילו, כי אין להם זמן וראש בשבילנו.
הם עסוקים יותר מדי בעסקים פרטיים
ובעבודות מחוץ לאוניברסיטה.״).
סיכמה הסטודנטים אביה פתחי, מאוני ברסיטת
קאהיר :״כך בונים חברה חד שה
וחופשיה 1האם אלה הם האינטלקטואלים
של מצריים החדשה? אנו תובעים
ממשרד החינוך לשים קץ להשתוללות זו
— אפילו אם ייאלץ לשלוח לפנסיה כמה
פרופיסורים נכבדים שזמנם עבר.״

להרוג,
לא לרפא
עם תחילת החופש הגדול, הפעילה ממ שלת
מצריים מחנות אימונים לתלמידי
הגימנסיות והאוניברסיטאות.

סטודנטית אחמד
נגד האיפור
בדיחה? כלל לא. מציאות עצובה מאוד
— הקיימת באוניברסיטאות מצריות עד
היום. את התלונה דלעיל השמיעה ג׳יהאן
אחמד איסוע, סטודנטית להנדסה באוני ברסיטאות
מצריים.
חינוך־ בנות -שגיאה. פרטים נו ספים
שהעלה המישאל, פנטסטיים לא
פחות מהראשון:
>• מרצה באוניברסיטת אסיוט, מנהל
זה זמן רב מלחמת־קודש נגד מכנסי ה צינור
והחגורות הרחבות של •הסטודנטים,
קורא בכל הזדמנות לסגור את הקפטריה
של האוניברסיטה — כדי שלא לאפשר
לבני שני המינים לשהות שם בצוותא.
#מרצה אחרת, ד״ר ג׳וזפין קאמל,
קבעה :״זוהי שגיאה חמורה, להרשות
קשר בין בנים לבנות באוניברסיטה. על
התלמידים לעקור דבר זה ממחשבותיהם,
כי זה מפריע למהלך הלימודים שלהם.
שלא לדבר על כך שקשר כזה יביא ב סופו
של דבר להתמוטטות מוסרית אופ יינית.
מדוע אין הבחורות בימינו יכולות
להיות כמו הסבתות שלהן, שהיו רצות
להתחבא כאשר נשמעה דפיקה בדלת?״
ל,ץ להשתוללות .״מפני שהסבתות
שלנו לא למדו באוניברסיטה״ ,השיבה
לזאת מגדה עאמר.

ספריי-דיאוד1רכט

סטודנטית עאמד
נגד המין
תלמידי תיכון מתנדבים יצאו לכפרים
ברחבי הארץ, לחפור מקלטים ולבצר עמ דות.
סטודנטים באוניברסיטאות יצאו ל שירות
מילואים. וסטודנטיות נשלחו למח נה
אימונים מיוחד, שם יועדו לעבור קור סי
עזרה־ראשונה.
רוצות נשק. כאן אירעה ההפתעה.
בערב הראשון שלהן במחנה, התייצבה
משלחת מטעם המתנדבות בפני הנהלת
המחנה, כשבפיד. הדרישה: רוצות לעבור
גם אימונים צבאיים, בעיקר בנשק.
מפקדת המחנה התייעצה בדחיפות עם
קאהיר, קיבלה את האישור המתאים, ורד
סטודנטיות המאושרות זכו למשאת־נפשן.

יעניק לך הרגשת רעננו ת במ שך כל היום
שלושה סוגים לבחירתך:

688א •

681501 016* 11

5061

10 וו* י׳

במחיר הזדמנותי
ספר התנ״ך והברית החדשה בבל השפות
ב מ חי ר 2לירו ת (כולל דמי מ שלוח)
שלח אתהס כו ם אל :
ת. ד 7089 .ירו שלים
ה ספר יישלח מיד !!

סטודנטיות באימוני נשק

שבועון החדשות הישראלי
״ העולםה זה ״ ,
המערכת והמינהלה: תל-אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרם ״הדפום החדש״ בע״מ,
ת״א, רח׳ בן־אביגדור הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזד. בע״מ.

בעד המלחמה
ה עו ל ם הז ה

1771

תנזרורים

נחוג יום־הולדתו ה־ 65 של מזכיר
הסתדרות העובדים יצחק בן־אהרון,
שנולד בבוקובינה בשם יצחק ניסנבוים,
עלה לארץ ב־ 1928 והצטרף לקיבוץ גבעת-
חיים, היה מזכיר מועצת פועלי תל־אביב,
התגייס לצבא הבריטי והגיע בו לדרגת סגן,
נפל בשבי הגרמנים, היה מפעילי אחדות

כן־אהרון
העבודה, ממייסדי מפ״ם, חבר־כנסת, בשנים
, 1962—1959 שר־התחבורה, מאמרו
״עוז לתמורה בטרם פורענות״ נחשב לאחד
הגורמים החשובים שהביאו להקמת מפלגת
העבודה.

מי את,
בעצם?
ימה שאת חושבת. מה שאת
עושה. מה שידידיך חושבים
עליך. כל אלה תורמים להיותך

מה שהנך.
היינו רוצים להציע לך
משהו פעוט שיעזור לך עוד
יותר להיות מה שאת. טמפוני
טמפקס. נשמע טפשיי לגמרי
לא. טמפוני טמפקס לשימוש
פנימי מבטלים קשיי אותם
ימים קשים מדי חודש. אותם
ימים בהם קשה לך להיות

מה שאת יכולה להיות.
כי טמפוני־טמפקס יאפשרו
לך ללבוש את הבגדים אותם
את באמת רוצה ללבוש בכל
יום. הם יאפשרו לך לשחות,
לרכב, לרוץ, להשתעשע, בכל
יום ויח ±לא כמו הסיכות,
התחבושות והחגורות המפריעות
— טמפוני טמפקס אינם
נראים, אינם גורמים לחיכוך,
או לאי־נוחות. שפופרת־ההח-
דרה חלקה כמשי, מבטיחה
החדרה היגיינית ונשטפת

בקלות עם מי האסלה.
אלה טמפוני טמפקס הנו חים.
עצה קטנה, שתעזור לך
להיות חפשיה תמיד, עצמך
תמיד, בכל יום ויום מימי
החודש.

זכה בתואר נהג מצטיין, זו השנה
ה־ 22 ברציפות, נהג דן כני מאירי, שנהג
עד כה למעלה משלושה מיליון ק״מ בלי
דו״ח על עבירה כלשהי, ושהתפרסם כ־נהגם
ושומר ראשם של שחקנים מהוליווד
שביקרו בארץ וכמציע הצעות רבות למניעת
תאונות־דרכים.
אח פיתרון התשבץ יש לשלוח לה.ד ,136 .תל־אגיב, ולציין על גבי המעטפה:
״תשבץ 1771״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
מ אוזן :
)3משחק ילדים ) 11 .שעשוע ) 13 .צו רה
גיאומטרית ) 14 .הליקופטר ) 15 .הג שם
האחרון )17 .חברת תעופה ישראלית.
)19 סוף )21 .כלי לבישול )23 .כינוי
ליוון העתיקה )24 .צד מערב )25 .דמות
ממגילת אסתר )27 .שאינו בשל )29 .אם
כל חי )30 .הצדיק היחידי בסדום)31 .
גיבורת ספר ילדים מאת לואיס קרול.
)32 מחצית היממה )33 .אבר בפנים)35 .
המשהו המיוחד שיש לצרפתיות )37 .החלק
החד של הסכין )39 .כך הלאה ר״ת.
.40 השיכור נותן בה עינו )41 .חבל ארץ
בדרום הארץ )43 .בתוכו )44 .ראש
ממשלת תורכיה לשעבר, שהוצא להורג.
)46 צבע עליז )48 .כלב גדול, דומה
לבולדוג )50 .אלה יוונית, אשת זאוס)51 .
מחיילות צה״ל )52 .לדעת ניטשה — אין
לשכוח אותו בלכתך אל האשה )53 .כל בה
מפורסמת )54 .קונצרן תעשייתי ב ארץ
)55 .נער הודי, גיבור ספר מאת
קיפלינג )57 .משורר ישראלי, אבי ה־
״כנענים״ )59 .במאי סרטים ישראלי, ביים
את ״הגלולה״ )60 .אל כנעני, לו הק ריבו
קרבנות אדם )61 .גואל )63 .מידת
לח )64 .שרמנטי, מלא חן )65 .קידומת
שם הולנדי )66 .חיה טפילית זעירה)68 .

מדינה ערבית )69 .מקום נישא )70 .סופר
אנגלי, מחבר ״ההגדה לבית סורסייט״.
מ אונ ך :
)1טייס יפני מתאבד )2 .אבן קשה
מאד )4 .עליו ירכב המשיח )5 .סופר
ישראלי )6 .קולב )7 .שם פרטי של שר
בממשלה, המצטיין בעיקר בצחות לשו נו
)8 .חלת דבש )9 .קרע, ביתר)10 .
מחלת עור, פריחה ) 12 .בוז, לעג) 14 .
עלמה בלע״ז ) 16 .הרג את אחיו )18 .עיר
בגרמניה )20 .כוכב קולנוע, כיכב ב״בן־
חור״ )22 .ספר מאת אליסטר מקלין על
אניח אנגלית במלחמת העולם השניה)24 .
החג הלאומי הצרפתי )26 .תבלין)27 .
מקצועו של הרקולה פוארו )28 .שחק,
כתש )29 .עוף אגדי )33 .הרואה את הנו לד
)34 .מעביד )36 חמסין )38 .עם
הארץ )40 סעודה )42 .קריקטוריסט ישראלי
)45 .מלך פרסי )46 .מרכבה)47 .
בעל מנת מישכל נמוכה מאד )49 .אגוז
טרופי, משמש למאכל ולתעשיית שמן.
)53 לדרוך על, להשפיל )56 .חוף רח צה
ליד חדרה )58 .שיכור בלי סוף)60 .
גיבור טרגדיה שקספירית )62 .עב)64 .
בושם עתיק .67 .עיר בהולנד )68 .מספר
הצדיקים.

חשבץ 771ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, היסור, וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת. ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה :
״חשבץ 1771״ .הפיתרון צריך להכיל את כל התרגיל במיספרים. המועד האחרון למישלוח
הפיתרון 17.8.1971
בין הפותרים נבונה יוגרלו שלושה פרסי ספרים.

עומדיםלהינשא הבמאי
הצרפתי, חובב הבלעדיות שגילה את בר ,־
ג׳יט בארדו, קאתרין דנאב וג׳יין פונדה —
רוז׳ה ואדים, והבלעדית הדומה לכל
קודמותיה, לי סלגרן (.)25
מונה למנהל הכללי של איגוד חברות
הביטוח במקומו של פרץ גורדון —
יעקב כהן, מי
שהיה מנהל שי רות
האינפורמציה
(ש. א ).של מס ה הכנסה
וראש המו עצה
המקומית קר-
יית־אונו לשעבר.
נפטר בירושלים,
בגיל ,61
פרופסור להיסטור יה
של עם ישראל
אירופה,
במזרח

ישראל היילפ*

ר ץ, שנולד בביא-
ליסטוק, למד ב ברלין,
עלה לארץ ב־ 1934 וב־ 1946 קיבל
תואר ״מוסמך״ ,ב־ 1951 מונה למרצה בכיר
באוניברסיטה העברית. עמד בראש מוסד
משותף לאוניברסיטה וליד ושם ומעה
ב־ 1963 לראש המכון ליהדות של האו ניברסיטה
העברית.
נפטר במוסקבה, בגיל ,57 מדען
החלל הסובייטי גיאורגי כאכאקין, ש היה
מראשי המתכננים של רכב החלל ה סובייטי
לונחוד.

חמה סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת וכחסרוקיות
מובחרות. המעודנות בקבלת דוגם אות
וחומר הסברתי ישלחו 54 אד בבולי
דואד אל היבואנים איוווסט־אים פקס
נ ע־ מו ת ד אני ב, רחוב ירמיהו 38

נתמנה לרכז מערכת החדשות
בטלוויזיה, שמעון טפלר, עורך אחראי
ומגיש במחלקת החדשות בעברית בטל וויזיה,
שהיה מועמד יחיד שניגש למיכרז
הפנימי למישרה, שבמיסגרתה ישמש גם
כסגן מנהל המחלקה וממלא מקומו ב היעדרו.

פטר בביתו, מהתקף־לב, בגיל
,64 זאם לנדוי, עורך מדור השחמט של
יומון הצופה (תחת הפסבדונים ז. ארצי),
מייסד והרוח החייה בהקמתם של מועדו ני
רשבסקי בארץ. כיהן משך שנתיים
בהנהלת האיגוד הישראלי.
נפטר בבית־החולים הדסה בירושלים,
בגיל ,73 מדלקת ריאות שקי בל
לאחר שעבר ניתוח בו הוחזר לו מאור
עיניו אחרי עיוורון של 40 שנה, שייך
מינהל מנצור, מראשי הדת הדרוזית
שלמד את תורת הדת הדרוזית באוני ברסיטה
הדתית אלביארה ושהיה במשך
שנים דובר העדה לענייני דת.
ה עו ל ם הז ה 1771

במדינה
•וחס׳ ע בו ד ה
מסע־צלב
נגד אחות רחמגיה
לפני כשנה וחצי, ביקשה האחות ה־רחמנייה
טובה מנע, העובדת בסניף תל-
גיבורים של קופת־חולים הכללית למנותה
כאחות אחראית במקום. היו לה כל הסי בות
לדרישתה זו: אחות מוסמכת, בעלת
32 שנות ותק, עבדה טובה בסניף זה
כבר המיס שנים,
אולם הדרישה עוררה התנגדות בלתי
רגילה בהנהלת מחוז־דן של קופת־חולים,
ובמיוחד אצל מנהל המחוז, חיים חצובי.
נפתח נגדה מסע־צלב, שהגיע לשיאו,
כמו בברית־יהמועצות, בנסיון להטיל ספק
בשפיות דעתה.

ייתכן שלאחר חמש שנות עבודה יודיעו
לפתע לעובדת שאין מרוצים מעבודתה
ועליה לעבור. היכן היתד. ההנהלה במשך
חמש שנים י״
ועדיין לא נכנעו עורכי מסע־הצלב.
בבירור שנערך בין ועד העובדים להנהלה,
דרשה ההנהלה שטובה תעבור בדיקה
רפואית. הוועדה החליטה שתיתן את תשו בתה
לאחר שטובה תעבור בדיקה פסיכיא טרית.
הבדיקה
הפסיכיאטרית לא סיפקה את
הוועדה. היא דרשה להפנות את טובה
לבדיקה נוספת, לפרופסור פנחס בדיל.
תשובת הפרופסור :״מנקודת-ראות רפו אית
פסיכיאטרית, היא מסוגלת לעבודה
בתור אחות.״
סיכה מיסתורית. לאחר בדיקה
נוספת זו, לא היתה להנהלה ברירה אלא
להחזיר את טובה מנע לעבודתה — בתום
תשעה חודשי בירורים ועינויים, בהם
עשתה ההנהלה שמיניות באוויר, בנסיון
להיפטר מהאחות הרחמנית. מה היתד,
הסיבה למאמצים נואשים אלה?
התשובה, לדברי יודעי דבר: הרצון
למסור את !תפקיד האחות האחראית, במ קום
לטובה מנע, לאחות אחרת — אשר
במקרה היו לה קשרים ידידותיים עם אחד
ממנהלי מסע־הצלב נגד טובה.

אורחים

מאיר לנסקי

אחות רחמניה מנע
שיטות קומוניסטיות, למען הידידה
סיבות סודיות. במאי ,1970 זמן מה
לאחר הבקשה, יצאה טובה מנע לסמינר
אחיות באהלו. כאשר חזרה, הופתעה
למצוא מכתב מהנהלת קופת־חולים, המו רה
לה להתחיל לעבוד, החל מהחודש
הקרוב, בסניף של דרום גבעתיים. טובה
סירבה. בישיבת בירור שנערכה, התברר
שהמכתב נשלח בלא ידיעת ועד־העובדים,
והוחלט לבטלו.
כאשר ביקש שמואל בן־נון, יו״ר הוועד,
לדעת מדוע רוצה הנהלת קופת־חולים
להעביר את האחות מנע לסניף אחר, לא חר
חמש שנות עבודה, ענה לו ד״ר מוס־קוביץ,
כי אין הוא מוכן לפרט את הסי בות
בפני האחות עצמה, אולם הוא מוכן
לפרט להסביר זאת לשניים מהנוכחים, לא
בפומבי.
התעלפה. במהלך הישיבה התעלפה
טובה, ורופא נתן לה חופשת מחלה לשלו שה
ימים. כאשר חזרה לעבודתה, גילתה
שאין רוצים לתת לה חלוק במשרד. היא
החלה לעבוד למרות זאת. בצהריים, איימו
עליה שאם לא תעזוב את הסניף, יפטרו
אותה. טובה ביקשה לקבל את ההוראה
בכתב. את המכתב מצאה, כשהגיעה הבי־תה.
בינתיים
נודעה הפרשה בין תושבי ה סביבה.
ועד של חברי קופת-חולים, ב ראשותה
של ויקטוריה שמש, הכין עצומה,
עליה חתמו מאות משפחות שתבעו לא
לסלק את האחות ״שלהם״ .תשובת מרכז
קופת־חולים: אין זה מעניינו של ציבור
החברים להתערב בסדרי העבודה.
.הומר !מסתורי מסע־הצלב לבש גם
צורות אחרות.
באחת ההזדמנויות, שניות ספורות לפני
שהזריקה טובה זריקה לילד חולה, הבחינה
במפתיע כי בקבוק החומר שממנו היתה
צריכה להזריק, הוחלף בחומר אחר. רק
זהירות־יתר מצידה מנעה אסון. טובה
טוענת שהתלוננה על כך, אך לא נערכה
כל חקירה בעניין.
נגד טובה הופעלה הסתה מאורגנת בין
עובדי הסניף. רכילות שמקורה היה ברור,
ידעה לספר סיפורים המעידים על מחלת-
רוח אצלה.
מנע התלוננה בפני הוועד הארצי של
עובדי קופת־חולים. מסקנות הוועד :״לא
ה עו ל ם הז ה

1771

מיליוני מלים ומאות כתבות נכתבו כבר
בעתונות הישראלית והעולמית על האורח
מאיר לנם?!י. אחת הכתבות האחרונות
היא של מרדכי צאנין, עורך הלעצטע נייס,
היומון הישראלי באידיש. קטע ממנה :
מאייד לנסקי דיה גנגסטר? לא הייתי
נוכח כשביצע פעולות גנגסטריות. לעומת
זאת ידוע לי על כמה גנגסטרים אחרים,
התופשים אצלנו בארץ עמדות מפתח —
ואפילו מגישים לממשלה אולטימאטיום ב עניין
חינוך ילדינו.
אחד מיהגנגסטרים הללו הבריח בשעתו
לארץ 50 אלף דולאר, כאשר אליעזר קפ לן
היה עוד שר האוצר. המדינה היתה
אז ענייה ואביונה, והברחת דולארים היתה
אז באמת בחזקת גנגסטריזם. אולם איש יות
חשובה התערבה לטובת הגנגסטר,
ואליעזר קפלן אמר אז :״מילא, שתעלה
לנו הקואליציה עוד 50 אלף דולאר.״
זהב ככגדים. גנגסטר שני —
איננו פחות חשוב בעמדתו הציבו לארץ,
רית.
הוא הצליח להבריח
לפני שהשתקע בה, כמויות של זהב ודר
לארים, אשר גיסו באמריקה, חייט במק צועו׳
השכיל לתפור לתוך בגדיו במומ חיות
מדובה. הגנגסטר הזה התעשר מן
ההברחה, התיישב בארץ, והפך כאן לאי שיות
חשובה. כמעט שלא עובר יום בו
אין שמו נזכר בעתונות. אדם זה אוהב
מאוד לדרוש במפגיע את קיום המוסר
והמידות הטובות ולהטיף לאחרים.
בתנאים שלנו בארץ, עשוי מאיר לנסקי
להיות לאזרח חשוב. הריני מוכן להתנבא,
שכאשר יקבל אזרחות ישראלית, תציע לו
מפלגה כלשהי להיות מועמד שלה לכנסת.
מושפם צרות של
קיבוץ גלויות
המחזה שניגלה לעיניהן של שתי ה שוטרות,
שחלפו על פני הבית שבפינת
הסימטה הנשקפת אל מול שער שכם, היה
משעשע למדי: השעה היתד, שעת בוקר
מוקדמת. במעמקי החצר, כשהם כמעט ו אינם
נראים מבעד לגדר השיחים, עמדו
זה מול זה גבר ואשד״
ואיך עמדו: העלמה, צעירה שחורת שיער,
עסקה, באותו רגע קריטי, בתליית
תחתוניה, בעלי הצבעים הפסיכודיליים,
על ענף סמוך. הגבר, קשיש, נמוך־קומה,
ביכר להניח את מכנסיו שלו על אבן
סמוכה, עמד ממתין.
משותק מהפתעה. לשוא המתיו.
צמד השוטרות לא חיכה להמשך ההתפת חויות
המסעירות, חדר בזריזות מבעד ל-
(המשך בטמוד )32

וצרי שיזוף סקול
מותאמים לבל ש ר
לעור שמן ורגיל — ס קו ל נוזלי
במיכל ספריי, ב ק בו ק, או קרם
בשפופרת.
לעור יבש — קצף ס קו ל ב מיכל
ספריי.
לעור רגיש — ס קו ל נוזלי בבק בו ק
פל ס טי.
השתזפי הקי ץ בעזרת מוצרי ס קו ל
ה מ עולים.
הסוכן בישראל: בלמון בע״מ.
המפיצים — חב׳ נורית בע״מ.

חוג*

ל ״ באט • ק״

פרטים והרשמה כימים
א /ד׳ אחה״צ
כרום הירקון 148 תל־אכים
(מרתך! כחצר)

במדינה

ז08/4511 01£
ץ)ח16ק ...6911119
\^ 0 )0 1 1 110111 (1011 1056
15101165 0 0115 1116115) ,
!111) 15, 05111 11111115

ץ13ז

£6310
1116
;860161 01 1116
130135110
06)1 111111 8130 11161.

עלה התאנה
של האשה
המודרנית

1.086
113

(המשך מעמוד )31
פתח בגדר. הגבר, משותק מהפתעה, נש אר
על עומדו, ללא התנגדות. עלמת התן,
לעומת זאת, החליטה, כאותה לטאה המו כנה
לוותר על זנבה, תמורת חייה — לוו תר
על התחתונים הססגוניים, נשאה רג ליה
במנוסה לכיוון השני. אחת השוטרות
פתחה ברדיפה אחריה. היתד, זו רדיפה
קצרה. חסרת התחתונים נתקלה, בחופזתה,
באבן, מעדה ונקעה /את קרסולה.
רק 2רכים. בבית־משפט השלום, שם
הואשמה הצעירה, מרים מען, במעשה שי-

(£ 3 1 ]116017 311)1 1086 1 011(., 2011
01 01016 110411 6 1 0 1 0 1
־011006 7
0 0 3 1 § 1 1 1 1 0 1(13015116
ס ס 1011 ]30)161, 06161 — 11084131100
! ץ1661 11110§1
,ץ \\>6 01161 130? 0161 006 1116 0 0
1116)1 30)1 16816)1 137 1100)116)15 01
ס ס 0ק>11100830)18, 11131 131)65 011 18
ס 0ץ ס! 316 )10510ססץ1381, 00111 1
0011661 )161§111, 0 0 0131161 110)1
ץ 110168ץ 013010 1(13116 11316 0 0
X6101868,ס ס 1118,נן 10 אנ 35!.ק 1116 6
.ס ס 33083[ 1100861

ם £086 6 1135. 17001 01 1378( 10
010067 13361). 860)1 1 £
10 101
1116 0010]31616 £>161 ?130 10:

נאשמת מען
ללא תחתונים

1^ 0 £ 1ז

״ ״ 3 3 2 , £16111173 8

החופש תם !
שוב אנו בבית. זכרונותינו מימי החופש
מונצחים בעזרת גלויות ()9/13
מצוינות, ש״פוטו־ברנר״ בצע
עבורנו ב־ 35 אגורות בלבד ! !
מקרני שקופיות, מכשירי בזק, מצל מות.
צלומי־פספורט בן־רגע.

בודודו אינטימי מעניק לך
הרגשת רעננות נפלאה ומפיג
ריחות זיעה.
לשימוש יום־יומי, במיוחד
לעונה החודשית. להשיג ב־2
סוגי ריח.
עוד מוצר איכות של בודוח.

הנהלת חשבונות בירושלים :
פקידות בללית — 4חודשים!
0 ^ £ד 1 כתיבה במכונה —
תודש! ביה״ס ״הפקיד׳/
י. פורמן, בצלאל .18

מחת אי נ טי מי
0323

טבע ירושלים

להשיג בבתי המרקחת
ובתמרוקיות המובחרות

דול, התבססה התביעה על עדותו של חסר י
המכנסים. בעברית מגומגמת, בעלת מיב־טא
רוסי מודגש, סיפר העד, כי הוא עולה
חדש, וכי בכל אשמה העברית החלשה
שלו. בעוברו ברחוב, לאחר סיור בעיר
העתיקה, פנה למרים, שעמדה בפתח ה בית
כשהיא תומכת את הקיר, וביקש
ממנה להדריך אותו לפינה צנועה, בה
יוכל לעשות את צרכיו. על־מנת להבהיר
את עצמו, נאלץ להיעזר גם בשפת הסי מנים.
הצעירה הנידה בראשה כאילו הבי נה
מה העניין, והדריכה אותו לתוך הח צר.
למרבית הפתעתו, באה אחריו — ואז
הופיעו השוטרות.
גיחוכים וציחקוקים. כבוד השופט
הצליח לשמור על הבעה קפואה במשך
העדות. הוא הצליח אפילו לנזוף בקהל,
שמעברו הושמעו גיחוכים וציחקוקים לש מע
הסיפור. אולם דבר אחד לא הצליח
כבוד השופט: הוא לא הצליח להימנע
מלהשליך מבט סקרן לעבר פינת האולם,
שם ישבה בתוך הקהל אשה מבוגרת, שלא
השתתפה בציחקוק הכללי.
היתה זו אשתו של העד. ואם לשפוט
לפי הבעת פניה, הרי שבבית־המשפט ה פרטי
שהמתין לו בבית, כדאי מאוד היה
לעד להמציא סיפור טוב יותר — ומהר.

דרכי ואודם
אם אין אני לי
מי לי

קנינ ה עם 1ו חו ת ו לו ק סו ס עו לי כ ר ״ ב ט •

בהתאם לח 1ק

בנו סף ל דג ם 2 600 קיים מבחר מגוון ש ל דגמים בגד לי ם שונים מ ־ סעד ־ 3 5טון

1ב1יי משהקרסן ״

ת׳־א, ר ח׳ די בל 26ט ל. ו 24ל 3

גיורא אלימלך ( )34 פגש את סימונה
נעים 18 במקרה, על המדרכה בסמוך
לשער נמל חיפה. הוא שלח בצעירה ה בלונדית
היפהפייה מבט אחד — והלך
לאיבוד. מסוחרר, שכח את עיסוקיו, את
הימאים הממתינים לו בפינה, ועקב מהופנט
אחרי הצעירה. הוא עלה אחריה לקו מה
השנייה בבניין המשרדים שברחוב ה סמוך,
גילה את מקום עבודתה.
רק לאחר שווידא שחלום חייו לא יאבד
לו, חזר לעבודתו, כקונה סחורות שמבי אים
איתם המלחים ומוכרם הלאה, לבעלי
הדוכנים ברחבי הארץ.
הגם לכלונדית. למחרת, לבוש בח ליפתו
ההדורה ביותר, הופיע במשרד.
פקידת הקבלה שענתה לו, היתה לא אח רת
מאשר הבלונדית מאתמול. גיורא בי קש
לדבר עם מר מרקוביץ, תמה לשמוע
מפיה שאין להם שום מרקוביץ. איך זה
ייתכן, גיורא תהה ן בפירוש נאמר לו,
שעליו להיפגש כאן עם מרקוביץ. בפירוש.
עדיין תמה מאוד, ביקש סליחה,
התנדף.
למחרת, באחת בצהרים, המתין גיורא
בסבלנות בפינת הרחוב. ואכן, הבלונדית
שלו הופיע, בדרכה להפסקת צהרים. אלי*)
השס מוסווה.

ה עו ל ם הז ה 1771

מלך עקב אחריו! ,נכנס בעקבותיו? לפס־עדה,
התיישב ליד השולחן ספוד לח, כש גבו
אליה.
מבט נבוך. הוא חיכה בסבלנות עד
המרק, לפני שהסתובב כלאחר־יד לאחור,
בחן את שכנתו במבט תמה מופגן. סי מונה
מצידה, השיבה לו מבט נבוך. היא
זכרה שהיא זוכרת את הגבר הזה מאין
שהוא, אולם לא זכרה מאין. גם גיורא
עשה את עצמו מתאמץ להיזכר — ,וראו
זה פלא, הצליח, כעבור שניות מספר:
״את הרי הפקידה שם בחברת זה וזה,״
התפעל .״את זוכרת, הייתי אצלכם את מול,
חיפשתי אחד מרקוביץ שבכלל לא
עובד אצלכם. מסתבר שהיטעו אותי.״
ההכנות הממושכות הצדיקו את עצמן.
סימונה הסכימה להצעתו של גיורא לסיים
את ארוחתם בספל קפה משותף, ובתום
הארוחה סיכמה לעצמה, שהגבר המושך
הוא די סימפאטי. הם קבעו ארוחה משו תפת
למחרת בצהרים, אותו מקום, אותו
זמן.
גרוש +שניים. לאחר שבועות מספר
של היכרות, פגה התלהבותה של סימונה.
גיורא אלימלך נשאר עדיין אותו גבר מק סים
כבפגישתם הראשונה, אולם עברו היה
מקסים פחות. בגילוי־לב, הנובע מאהבה
אמיתית, גילה לה גיורא, כי הוא בעל
עבר פלילי. לא משהו חמור, סתם, גני בות,
פריצות, סחר ברכוש גנוב — אולם
נשבע כי חזר למוטב. ההוכחה: כיום הוא
עוסק במסחר בחפצי ימאים, לא בגניבות.
סימונה, צעירה בעלת השקפת עולם כלל
לא מודרנית, לא השתכנעה. היא נעשתה
קרירה אף יותר, כאשר גילתה פרט נו סף
— כי אלימלך גרוש ואב לשני ילדים.
היא נעשתה קרירה לגמרי כאשר ביקש
גיורא את ידה. זה — לא. לכל היותר,

התנחג בחביבות לחבר
לעבודה, אחרת הוא יג-
רו* לשילוקך ממקום
העבודה. התחנף אליו!
שבוע לא״נורמאלי לבילויים
וטיולים בחיק
הטבע. השבוע לא
כדאי לתת את הדעת
לבעיות כספיות. הם
21במרס -
20באפ רי ל
בין כה וכה לא ייפתרו
ואם תחשבי עליהן רבת לעצמך עוגמת-נפש
רק תגרמי
והבעיות על מקומם יישארו. ערב ניפ-
לא יביא לביקורו של רופא. אל תסכימו
להיכנס לבית־חולים. בנוגע לבעייה המטרידה
אתכם, אל דאגה, היא תיפתר.

השבוע הוא שלך, בתש
ור: אהבה, אהבה
ועוד פעם אהבה. מריבה
קטנה עם בן־זוגך,
תסתיים בטוב. ההתפייסות
תבוא במהרה וחייכם
ימשיכו להתנהל
על מי־מנוחות. לו, בן־
שור, מצפה שבוע מפרך,
אבל בסופו תקצור
אתה את התוצאות הב־ת
מ ת. השתמש במוחך ולא בכוחך, במי־שור
הרומאנטי צפויות לך השבוע הפ־ונעות,
אך זה תלוי אך ורק בך אם הן
תיפולנה כפרי בשל לתוך זרועותיך.

גילוי חשוב שלך עלול
לקדם אותך בקאריירה
המיקצועית. נסה לוותר
על כמה מן האנשים
המספקים לך
אינפורמציה, יש ביני הם
כאלה המנסים להטעות
אותך. נסי לק בל
את ההיתר לו את
21ב מ אי ־
20 בי ו ני
מצפה, השבוע סיכוייך
רבים. אתה עומד בפני
אתגר רציני שיתגלה לך ביום א׳.
השתדל לעמוד בו — ולא תצטער
על כך עד סוף ימיך. השינויים שעשית
במראך החיצוני, יוסיפו לך מעריצים.

ושח*(!1

נשיאה־בעד־־־כורחה נעים
חתונה עד הכביש
הסכימה ליהנות מחברתו במסגרת בילויים
ידידותיים. אך זה הכל.
חתונת הפתעה. תשובתה השלילית
התקיפה הורידה את אלימלך מענני־החלו־מות
שבהם ריחף. נוכח התנגדותה של
אהובת־ליבו, החליט להגיע לכלל נישואין
בשירות עצמי.
באחת השבתות, לאחר שקבע איתה,
הגיע במכוניתו לקחת את סימונה לטיול
לכינרת. במכונית היו גם שני חברים שלו,
שסימונה הכירה מפגישות קודמות.
באמצע הדרך, סמוך לצומת גולני, נעצ רה
המכונית, והחבורה יצאה, להצעת
גיורא, לחלץ קצת את רגליה. הם שוט טו
בניחותא לצד הכביש, כשגיורא אוחז
קלות בידה של חברתו.
לפתע, הרים גיורא את ידה, שם, במ הירות
הבזק, טבעת נישואין על אצבעה.
״הרי את מקודשת לי כדת משה וישר אל,״
הכריז .״אמן״ ,הכריזו שני הלצים
מאחור בדבקות.
לא נישואין, כן גט. לכינרת כבר
לא הגיעה החבורה. גיורא היפנה את ה מכונית
לאחור, חזר לחיפה. בבית, סיפרה
סימונה הזועמת להוריה על הפרשה, וכל
המשפחה מיהרה להתייעץ עם עורד־דין.
תוצאות ההתייעצות היו כפי שחששו:
הנישואים אמנם אינם נישואים, אך למ רות
זאת, חייבת סימונה להתיר אותם על־ידי
גירושין. לא הגיוני אולי, אבל ככד. זה.
אלא שגיורא, כפי שהיה צפוי, לא חלם
כלל להעניק את הגט. הוא רצה את סי מונה
— ורק את סימונה. היה נכון, הש בוע,
אף ללכת לבית־הסוהר — ולא לתת
את הגט.
ה עו ל ם הז ה

1771

סכנה ! אל תלך להתרחץ
בים בימים א׳ או
ב׳ ,ואל תצא לשייט.
בת־אריה: קחי קצת
חופש, תנוחי, ואל תתני
לעייפות הכרונית
שלך ליהפך למחלה
ממש. מבחינה בידו רית,
זהו שבוע מצויין

ואף משעשע: הפלירטים
חזקים מן האהבות
הכאובות, והבילויים של שישי־שבת
מרתקים מן הלימודים. השתדל לא
או בחינות: מבלהזניח
לימודים
חינה לימודית זהו שבוע מכריע.

)וויה

למרות העובדה שאסור
לך לסמוך על אלה ה מציעים
לך הצעות מפ תות,
השבוע יתחיל
תהליך שיקום כלכלי,
לאלה מכם שהיו שקועים
בצרות כספיות
רציניות. בייחוד, טוב
סוף השבוע ובמיוחד
יום ר. יום ג׳ אינו מת אים
לרומאנטיקה: יש
בו יותר מדי השפעות עוינות. אך
תוכל להמר על מוצאי־שבת, בשטח האהבה.

בחונה

מאזנימ

אל תתן לחישג האחרון שלך לעלות לך
לראש: זכור שיש הרבה
מאוד אנשים המוכנים
לדכא אותך, אם
תרים יותר מדי ראש.
בת־עקרב פגישה מקרית
ליד המים תביא למרי בה
עם חברה, לריקמת
יחסים מופלאה ובל-
תי־מובנת עם גבר אותו
8 3 1 1 9 9 1חשבת לבלתי-מושג לחלוטין.
היכוני למסע
ארוך מאוד ולשינוי ניכר במעמדך.
0 עוחע

אתה עלול השבוע להיתקל בקשיים טכניים.
ולשגות באי־אילו נעורות
מישניות בחשיבותן,
אך אם תחליט סוף
סוף לקחת את העניינים
לידיים, לא יעמדו
כל אלה בדרכו אל ההצלחה.
את הפירות הראשונים
תוכל לקצור
כבר בסוף שבוע זה.
23 בנובלובר -
20ב ד ^ מדר
בת קשת — את כל כך
מפחדת להסתבך, שאת
מחמיצה הזדמנות פז.

1ן שו

*/הזז

המתלה בה לקית מקשה
עליך ניהול אורח
חיים סדיר. אל תתייאש,
זה לא כרוני.
ידידים חדשים, עימם
התקשרת בזמן האחרון,
יעזרו לך להתגבר על 1 11110
קשייך. בחורה אותה
;21 ביו ני -
היכרת בשבוע שעבר
_() 2ביו לי
תיכנס למיסגרת חייך
ותשנה אותם מקצה אל
קצה. נסי לחפש את אושרך לא בסביבה
בה נהגת לחפשו עד כה. כל הסיכויים
למצוא את מטרת חיפושיך בסוף השבוע,
פקחי עיניים. את אינו חולה, רק עייפה.

השבוע מתחילות משאלותיך להתנ*נ. הדירה
החדשה, אליה עברת
תגרום לך לשיפור היחסים
עם בן או בת־חגך.
לך בן טלה, מצפה
השבוע הפתעה מצד
בן מזל עקרב, ממנו
לא ציפית לשום פעולה
חיובית. אם אתה אוהב
להמר, כדאי לך השבוע
לשים־לב לצבע האדום.

אם תוכניותיו כוללות נסיעה למרחקים,
עכשיו הזמן לממשן.
רומן שאתה חושב שהוא
מסתמן באופק,
מפיח בך רוח חדשה.
אל תתלה תקוות, הזמן
יעשה את שלו. ידידות
שנרקמה זה מכבר
בינך לבין בת טלה, עוד*
; *311328 זרת לך רבות בימים
? גז סזז ג אלה, הינד ניזון ממנה,
אל תזלזל בה. הר-
בה בימים הקרובים לעסוק בכתיבה.

כוח־האיתנים בו היית חדור לאחרונה שוב
גואה בך. אבל היזהר !
הפעם לא תצליח בשום
דבר, אם לא תשקול
היטב את צעדיך. בת־דלי:
קחי את עצמך בידיים,
נסי להראות לו
שאינך גאה מדי, שאין
את בזה לו כלל. אולי
20 בי נו א ר -
הוא סתם ביישן או
13בפב רו א ר
נבוך? זה קורה גם
אצל הגברים. עיסקה
אותך בצרות. מסבכת בלתי־כדאית

בסוף השבוע אתה עשוי להיווכח שחלים
בהדרגה שינויים רבי
משמעות בהשקפותיך
על החיים בכלל ועל
ייעודך בחיים בפרט.
זו תחילת מחזור אסטרולוגי
קצר, שבו אתה

עשוי לגלות בעצמך
כשרונות שמעולם לא
19בפב רו א ר ־
חשדת בקיומם. תן ל20ב
מרס
דחפים הפנימיים לסחוף
אותך בשטח זח,
וזה יגרום להצלחה.

׳מ45
זנים

הנו אח עצמו!
חן ל עזו רלך
ני תו ח אופי מ ע מי ק ו מיו ח ד
יעזור לך לפ תור א ת בעיותיך
ב ת חו םהמ שפ ח תי, חיי נישו אין,
נוער, ת ס בי כי ם, מתח-
עצבים, על־ידי ה פסיכולוגי ת
״ איתמר , ,בתל-אביב.
ל קבי ע ת פגישות — טלפון
.983352

טלוויזיה

שלים לשם פיתוח ועריכה, דבר שהאריך
את הזמן שבין האירוע לבין שידורו.

חיים יבין—
לארצות־הברית
מחפשים שמנת
מי אומר שהטלוויזיה מאובנת וקופאת
על שמריה? לא אנשי הטלוויזיה: הם,
:מבטיחים להציף אותנו בעתיד הקרוב
במבול של תוכניות חדשות.
בימיסגרת: תוכניות החורף, מכינים עתה
תוכנית יוקרה מיוחדת, שתשודר אחת
לשבוע בליל שבת. התוכנית תימשך כ־
40 דקות, תשקף את השבוע שעבר —
לא בדרך של מתן אינפורמציה דוגמת
יומן אירועים, אלא באמצעות תגובות
סאטיריות, משחק ושירה, תוך שילוב
קטעי סרטים.
צוות משתתפי התוכנית טרם נקבע,
אבל כבר עכשיו מזכירים את תיקי
דיין כאחת המשתתפות. הצוות עצמו
יהיה קבוע בכל: תוכנית. מפיקי התוכנית
יהיו מוטי קירשנבאום, נקדימון
רוגל .,יוסי גודאדד וצבי דורמר.
ריבוי המפיקים מקשה כנראה על קביעת
שם לתוכנית. הצעות תתקבלנה ברצון.
חופשת
עבודה. תוכנית אחרת מת בשלת
עתה במטבחו של המפיק יעקב
בן־הרצל. בן־הרצל יצא כביכול לחופשה
של שלושה שבועות, אבל האמת היא
כי אין זו חופשת בטלה סתם, אלא
חופשת עבודה, שבמיסגרתה הוא מכין
דו־שבועון לנושאי אמנות ותרבות, באורך
של כ־ 50 דקות.
מישדר חדש זה יקיף נושאי קולנוע,
תיאטרון, ספרות ואמנות פלאסטית. תוכניתו
החדשה של בן־הרצל תבוא במקום
שתי תוכניות קודמות שהתבטלו: מסך,
שעסקה בנושאי קולנוע וספרות, וקלעים,
שסיקרה הצגות תיאטרון ותערוכות.
בגלל אופייה רב־ההיקף של תוכנית
זו, ישותף בה צוות גדול של כתבים
ומפיקים־במאים, כשבן־הרצל מנצח על
כולם כעורך ראשי, ואחראי לקול.
גם לתוכנית חדשה זו מחפשים שם.

אחת הסיבות לכך שהוועד המנהל של
דשות השידור אישר את בקשתו של
חיים יבין לשמש נכתב הרשות בארה״ב:
הטלוויזיה לא רצתה להרגיש עצמה כבת
חורגת לרדיו, רצתה שיהיה לה נציג
משלה — בנפרד מיגאל לוסין שנשלח
מטעם הרדיו והשוהה כבר מזה שנתיים
בניו־יורק.
בפועל יגישו לוסין ויבין כתבות משו תפות,
הן לרדיו והן לטלוויזיה.

יעקב כן־הרצד
אחת, במקום שתיים

מא1חו1ורי הקלעים סיפורים טריים יותר
בשבועות הקרובים יוחל לראשונה בשידורים
ישירים מאולפן הטלוויזיה התל־אביבי,
וזאת הודות למצלמה אלקטרונית
אשר הותקנה באולפן. מצלמה זו תאפ שר
למחלקת החדשות בטלוויזיה ליצור
שידורי רשת בעת מהדורת החדשות
כך שניתן יהיה לראיין בשידור ישיר במערכת
החדשות בתל־אביב. בימים אלה
הותקנה המצלמה וכל הציוד המתלווה
אליה, כמו מערכת־תאורה ומיזוג־אוויר.
השידורים יועברו באמצעות אנטנת־שידור
שהותקנה על גגו של האולפן ד
אנטנה נוספת שהותקנה על גגו של
מגדל־שלום, משם מועברים השידורים
לתחנת איתנים בירושלים. בעזרת מיתקן
זה תוכל מחלקת החדשות לשפר את
האינפורמציה המוגשת לצופים, להבטיח
שאירועים המתרחשים בתל־אביב זמן קצר
לפני השידור יוכלו להיראות על המסך
בעת הקרנת החדשות. עד עתה היו
במערכת התל־אביבית מצלמות פילם בל בד,
והחומר המצולם היה נשלח לירו־

נר פוצצה שערוריית המיקלטים
מצבם של המיקלטים במדינה הגיע
בשבועות האחרונים לכותרות העתה
נים, וועדת הפנים של הכנסת דנה
בנושא זה גם בימי הפגרה, כל זאת
— הודות לעקשנות עיתונאית ולעוצמתו
של שידור בטלוויזיה.
עכשיו כבר מותר לספר איך נולדה
כתבתו של דן רביב על בעיית
מחדלי המיקלטים בפתח־תקווה.

דן רכיב
עקשנות פוריה
היה זה בליל הקאטיושות במלבס.
בשעות הקטנות של הלילה סיירו בשכונות
הסמוכות למקום הפיצוץ דן
רביב וציוותו, בשכונת יאנוש קוו־צ׳ק
נגלה לעיניהם מראה מדהים :
עשרות מתושבי השכונה ניסו להגיע
למיקלט השכונתי, המוקף במחפורת
עמוקה. ילדים ונשים נפלו למחפורת,
עד שנמצא פיתרון בדמותו של סולם
ארוך, שהוטל לרוחב המחפורת, ועל

פניו פסעו התושבים המבוהלים בדרכם
למיקלט. את לילם בילו התושבים
במיקלט המעופש, שריצפתו
מוצפת במים.
צוות הטלוויזיה חזר למקום גם ביום
המחרת, יום ישישי, כדי להכין
כתבה מקיפה ליומן חשבוע. הוברר
שמיקלט בית־החולים, אשר אמור היה
לשמש את החולים המסוגלים ללכת
ואת תושבי הסביבה — פיתחו חסום
באביזרים ובערימות גרוטאות. דלת
הברזל של מיקלט בית הספר —
נעולה, וכמעט בלתי אפשרי היה להגיע
אל מיקלט שכונת יאנוש קורצ׳ק
בגלל אותה מחפורת עמוקה שסביבו.

הכתבה המזעזעת הוכנה, אלא שהצנזורה
החליטה לקצץ את חלקה. ב־מהדזרה
הראשונה של יומן השבוע
שודר רק הקטע שעסק במיקלט בית־החולים.
בשבת בבוקר החליט רביב
לערער על החלטת הצנזורה שאין
בשידור המחדלים משוס פגיעה בבטחון,
אלא להיפך. הצנזור קיבל את הטענה
של הטלוויזיה, וצוות טלוויזיה הוזעק
פעם נוספת, בצהרי שבת, כדי להיווכח
שממול למיקלט השכונתי שוכן בית־הכנסת,
וכי תושבי השכונה שומרי
שבת ולא יסכימו להתראיין בשבת.
היה רק פיתרון אחד: רב השכונה
הובא למקום, ובאוזניו העלו אנשי
הטלוויזיה את הטיעון כי פיקוח נפש
דוחה שבת. הרב השתכנע, נתן הוראה
והתושבים הסכימו להתראיין
שנית ולספר על תלאות ליל הפיצוצים.
התגובה
לשידור המלא היתה מיידית:
ראש הג״א הוזמן להעיד בפני
ועדת הפנים.

אין בגדים לקרייגיות בעיית הלבוש: ממשיכה להטריד את
קרייניות הטלוויזיה. עד עתה היה להן
סידור עם בוטיק ירושלמי שהשאיל להן
את התלבושות, בתקווה כי אפשר יהיה
לתת סידסום לשמו. משנתבדתה תקוו תם
זו, עשו חשבון פשוט שאין הדבר
משתלם והפסיקו בנוהג השאלת השמלות.
הבעייה החמירה עתה, כשנתווספו הקריינית
כרמית גיא והמנחה רבקה מיכאלי.

תדריך
ת עו ד ה (יום ג 20.20 , 10/8ה נושא
שקספיר, סרט טלוויזיה על המחז אי,
בכיכובו של סר מייקל רדגרייב עם
קריינות של סר ראלף ריצ׳רדסון. בסרט
קטעים ממחזותיו של שקספיר, ריצ׳ארד
השני, הלילה השנים־עשר, נשי זינדזור
העליזות, הנרי השישי, הנרי השמיני,
המלט, מקבת ועוד.
סידרת ״המלאך׳ (יום ג׳ , 10.8
1 — )21.50 מלאכת מחשבת עם רוג׳ר מור
בתפקיד סיימון טמפלר.
סרט השבוע (יום ד׳ )20.50 , 11/8
— ג׳והני גיטר, סירטו של ניקולאס ריי
עם ג׳ואן הראפורד, סטרלינג חיידן ו־סקוט
בריידי.
מישחקצב (יום ר - )15.30 , 13/8
משדר שבועי לילדים.
ערב טוב (יום
1 20.30 ,13/8
עם רמה סמסונוב
ויוסי ידין. במאי:
אילן אלדד. מפיק
יצחק קול.
מקבת (יום ו׳
— )21.30 , 13/8
גירסתו הפילמאית
של אורסון וולם
לטרגדיה השקספי- בהשתתפות רית.
אורסון וולם (מק בת)
,ג׳אנט נולאן
(ליידי מקבת) ו רודי
מקדואל.
איירונסייד (שבת — )20.35 , 14/8
ברברה מי עם ריימונד באר, דון מיטשל
דון גאלווי וברברה אנדרסון.
השעה השלישית (יום ב׳ , 16/8
— )20.20 עם ישעיהו בן־פורת. בחלקו ה ראשון
של המישדר יוקרן הסרט הדוקו מנטארי
סין. אחרי הסרט יתקיים דיון על

עירית עדן
***,מעון עדן, זמן ממושך מלך חי
הלילה של ברלין( ,ארבעה מועדונ
לילה, תיאטרון אחד) ,ומי שזכה בכבוז
להיות ראשון — לפני 15 שנה — בסידרו
יצוא־הזוהר הישראלי — עשה זאת שוב
הוא הצליח לתפוס את כל העמודים האחו
דיים של עתוני גרמניה בשערוריית ענק
המעשה, שהגיע אפילו לעתונות העב
רית, מורכב — כרגיל — מהוא והי*
הוא — שמעון 41 שחינך כבר דורוו
רבים של יפהפיות למצוות ולמעשים טו
בים. כמעט כל חברותיו של שמעון, בעע|
רים השנים האחרונות היו לוליטות בנון
, 16 בעלות שיער בלונדי ועיניים תמי
מות־חצופות. היא — סחו אולן, כוכבני
בת ,16 בתם של כוכבי הקולנוע הגרמניי
גיזלה אולן וולפגנג קיילינג.

הבת נעלמו
מן הביו
הבהן

בן־פורת

סין, עמה, קורותיה והמישטר בה. במהלך
הדיון יוקרן ראיון מיוחד עם דוד הכהן,
שהיה יו״ר ועדת החוץ והבטחון של הכנ סת׳
כיהן בעבר כשגריר ישראל בבורמה
ונפגש עם אישים סינים בכירים. מפיק, דב
שנער! בימאי — אילון גוייטין.

ך* פרשה התפוצצה ביום החמישי ל
1 1ני שבועיים: סוזן החליטה ללכת בע
בות גורלה עד הסוף, נעלמה מהבית. באו
יום עזב גם שמעון את ביתו, נסע לפ
ריס. אמה המודאגת והכועסת של סו
הודיעה למשטרת ברלין עה היעלמה י
הקטינה מבית הוריה, צילצלה גם לשמן
יהייתרתה בו שיעזוב את בתה לנפש
יחזיר אותה לביית הוריה. שמעון מיו
להסיר כל אחריות מעצמו, הודיע ל1
הזועמת בלשון שאינה משתמעת לש

3ח 1של 11>1־ הען עען1ע> 0
הבינלאומי שמגוון עדן:

;!.הסיגה גיא
!11111ש אני׳

פנים, כי הוא לא הבטיח לסוזן שום דבר
רציני.

הכל פנטזיה

** וענת עירית עדן 21 בתו של
שמעון מנישואיו הראשונים, המתגוררת
במטולה עם אימה :
״כל הסיפור מצוץ מהאצבע של נמה
עתונאים רודפי סנסציות!״ מגיבה עירית
השמנמונת בלהט .״לאבי לא היו שום עס קים
רומנטיים עם סוזן. מוזן, קטנה ממני
בחמש שנים, ואבי מתייחס אלית בסך־
הכל בת של ידידי משפחה. אמד, ואביה
של סוזן הם ידידים ותיקים של אבי.
אני עצמי מכירה אותם מילדות, ונפגשתי
אתם בגרמניה, כאשר באתי לבקר את
אבא. בכלל, לאבי יש חברה קבועה כבר
הרבה זמן, וכל הסיפור הוא דמיוני.״
החברה הקבועה של שמעון עדן —
ברברה קפל ( )21 נמצאת עתה גם היא
— לגמרי במקרה — בארץ. ברברה, בלונ דית
בעלת מבט תמים־חצוף, והופעה סק-
סית־ילדותית של לוליטה ממוצעת הנראית
כמו, נערת־שמעון׳ טיפוסית, הגיעה
לישראל ביום השלישי שעבד, כדי לערוך
את החזרות על הגירסה הגרמנית של
קומדיית השנה הישראלית אמי הגנרלית.
את עירית, בת גילה, מכירה ברברה

עוד מן השנה שעברה, כאשד ביקרה יחד
עם שמעון בארץ, והיא מאשרת בפה מלא
את גירסתה :״מאז שנפגשתי עם שמעון
— לפני שנתיים וחצי — לא נפרדנו. כל
הסיפור על רומן כביכול שהיה לו עם
סוזי הוא פשוט לא נכון. מה שקרה באמת
עם סוזי, היה דבר לגמרי שונה.
״סוזי — כמו הרבה נערות בגילה, כות בת
יומן. יום אחד, מצאה גיזלה, אמה של
סוזי, את היומן, וקראה בו. סוזי גילתה
זאת באיזו שהיא צורה, ונפגעה מאוד.
היא החליטה באותו רגע לברוח מן הבית
— ובצורה כזו היא הגיעה לשמעון. הוא
— כידיד משפחה מצד אחד, וכאחד המבין
ללבו של הנוער מצד שגי — היה כתובת
טבעית בשבילה. אין כאן שום פרשה
רומנטית, אלא פשוט ריב בין אם לבת.
וזה בכלל לא נוגע לשמעון.״

פי ר סו מי ם
לא נעימים

ך* שהיא שרועה בביקיני על הדשא
^ בגן הוילה ההרצליאנית, בה היא
מתגוררת יחד עם הצעירים מחברי הצוות
של אמי הגנרלית, ובחברתה הצמודה של
עירית, אותה היא מגדירה כ״חברה טובה
מאוד שלי״ — מצהירה ברברה :״כל ה־פירסום
הזה על שמעון הוא מאוד לא
לרוחי. אני ושמעון מסתדרים נהדר ביחד.

שתעון עדן וחנותו

הקבועה ברברה, כפי שצולמו על סיפון
היאכטה שלהם בקיץ שעבר.

פירסומים מסוג כזה אינם יכולים לקלקל
משהו בינינו, אבל הם לא נעימים.״
חוץ מחיים רומנטיים מסודרים נהדר,
יחד עם שמעון, יש לבדברה גם חיים אמ־נותיים.
היא התחילה אותם לפני מספר
שנים — בטלוויזיה, ואחד עברה לקולנוע.
כיום יש מאחוריה עבד בן עשרה סרטים
בכיכובה, והיא נחשבת לאחת השחקניות
המבטיחות ביותר בגרמניה.
את שמעון היא הכירה לפני שנתיים
וחצי, במסגרת אחד הסרטים בהם שיח קה
.״שמעון שיחק שם — סתם בשביל
הכיף — בתפקיד צלם עתונות,״ מספרת
ברברה .״זאת היתה אהבה ממבט ראשון.
מאז לא נפרדנו כמעט. אפילו כאשר יש
לי הסרטות במקומות רחוקים, שמעון
עושה את הכל כדי להיות אתי. הנה, גם
עכשיו, הוא מגיע אפילו עד ישראל כדי
להיות יחד אתי. הוא יגיע בשבוע הבא,
וישהה כאן במשך שבועיים.
״בקיץ שעבר לקחנו יאכטה ועבדנו יחד
את כל הים התיכון. היינו בקאן, ב<מן
הפסטיבאל, בסן טרופה, ביוון ובכל המקומות.
יש לנו המון חברים, כמו פולנס־קי
— ואנחנו עושים חיים משוגעים ביחד.
״אני לא מפחדת מהתחרות של חתיכות

אחרות. זה הגיוני לפחד, כאשר יש עוד
שלוש יפהפיות. אבל כאשר יש מאות —
העניין נעשה פחות חשוב. שמעון יכול
לצאת עם כל אחת מן היפהפיות הכי גדו לות
בברלין — אבל הן לא מעניינות
אותו. הוא פשוט רוצה רק את הברתי.״

ידידתו ש ל שמשן עדן,

הסרטים הגרמניה ברברהל!סל

הדלק התיקו־!

האוטובוס
ו ע על דלק!
מחיר הנסיעה הממוצע
בעורות העירוני היה
נשאר העלאת תעריפי הנסיעה
היא בלתי נמנעת

אוגד המחלקה לי ח סי;ני בוי
ה עו ל ם הז ה 1771

מהריח

2ששת ירח־דבש

חתמה בגית זה תמיד שימחה. אפילו
אצל סתם שכגים.
אבל כשהחתמה היא אצל זמרת
מפורסמת כמו מירי אלוני /שכל השכנים
נהנו, במשך חודשים, לשמוע אותה,
כל יום שישי ושני בערב, שרה את להיות
לבד בחדווה ושלומיק — הוא וכשהחתן
נ חו ם
השחקן

שליט —

וכשהשושבינים הם לא אחרים מאשר
להקת הנח״ל, שהגישו תוכנית מיוחדת
לכבוד החתונה —
וכשבין האורחים ניתן היה לראות את
חיי ם טופול, את פשנל, ועוד כמה
עשרות שמות —
בחתונה כזאת, מה הפלא שכל השכו־

״מנוזל! ממזר! חדל־אישים! אפס
י שכמוך ! אתה לא בן־אדס. ככה מתנהגים ׳ 7
אמנם בפאב התל־אביבי של פרדריקה
יסגל קיימת מידה די סבירה של חופש הדין
בור לאורחים, אולם הדיבורים דלעיל,
י שהופנו, באחד האמשיס בשבוע שעבר, מפי
ן שחרחורת חמודה, לעברו של הצייר ובעל
׳הגלרייה הנודע ז׳אן תירוש, היו בכל
,ואת קצת חורגים מהשיגרה. לא בשל
תוכנס, כמו בשל הטונים שבהם הושמעו.
עד כדי כך חורגים מהשיגרה, שאפילו
1פרדי פקחה זוג עיניים, ושאלה את הגברת:
,״מה הוא עשה הפעם? הכניס אותך להריון?״
״יותר גרוע,״ זעפה השחרחורת.
הרבה יותר גרום, כפי שהסתבר מסיי
פורה.
הסתבר, אם כן, שלפני ארבע שנים הגי־ו
עה הגברת הנ״ל מארצות־הברית לישראל,
נלראשונה בחייה, כתיירת. במסגרת הטיול
׳המאורגן שלה, היא הובאה גם למועדון
ג עומר כייאם. שם, התיישב לידה גבר מקו־י
מי, שהתגלה מאוחר יותר כדאן, והחל׳
/מטיף לה, מין הון להון, מוסר חודר כליות ,
יולב. דהיינו :״אתם האמריקאים חושבים׳
,שהכסף יענה את הכל 7שהתרומות שלכם,
!פוטרות אתכם מלהשתתף בפועל בעבודה?
/למה אתם לא באים לחיות כאן ! 7הא
התיירת האמריקאית התמימה התרשמה׳
עמוקות. בייחוד מה,הא׳ האחרון. ותצחקו.
,תצחקו — היא שיכנעה את בעלה, וז ה׳
׳חיסל את עסקיו בגולה, והשניים עלו לארץ^
עלו עלו. דבר ראשון בארץ, מה עו״
ישים? הולכים כמובן לחפש את דאן, להר,אות
לו שהנה באנו, מה תגיד על זה? הא?1
העולה חיפשה, חיפשה, עד שמצ־
,אה. לא את דאן, אלא את הפתעת חייה!:
עד שהיא באה לארץ, גילתה, עטף תירוש
את המשפחה והיצירות שלו, והלך|
)לפתוח גלריה בניו־יורק.
עד שבשבוע שעבר הוא בא לביקור, נכו
נס לפאב — ונתפס בקלקלתו.
הא? 7 7

שליט ואלוני

נישואין-לפני האירוסין

נה יצאה למרפסות, לגזוזטראות, ולמות,
כדי להציץ למטה, לדירה של ההורים,
לראות את ההצגה ז
וזאת היתה הצגה ! כמו שרואים על
הבמה — אבל יותר טוב.
זה בכלל לא פלא כששני בני הזוג רגי לים
להופיע בפני קהל.
מבית הוריה ברמת-גן, יצא הזוג ה טרי
— חופה ראשונה למירי, רביעית
לנחום — מיד לאתר החתונה, לירח״דבש
במלון שרתון. והירח היה אולי דבש, אבל
נמשך קצת פחות מחודש: למחרת, אפשר
היה כבר לראות את הכלה הטרייה
מקשטת בנוכחותה את טקס הפתיחה של
סטייקיה תל־אביבית חדשה. החתן, כפי
שנודע למי שהתעניין, היה עסוק בהופעה
בהצגה שבה הוא משתתף.
זה מה שנקרא: ההצגה חייבת
להימשך.

הקצב המודרני הזה של הצעירים
האלה, הורג אותי.
זה שבודד־,נעורים המקסימה,
שרונה מארש, החליטה ל־ ן
התחתן עם עמק פרי לאחר
היכרות מיני — זה אני יכולה
להבין.
זה שכבר, צ׳יק־צ׳ק, הס החליטו
להתארס, והזמינו מודעה׳
בעיתונים להשבוע, המכריזה עלו
אירוסיהם — אפילו את זה אני׳
יכולה להבין.
אבל זה שהם התחתנו — ׳
ממש, בשקט, ברבנות, בלי שום.
הו־הא — עוד לפני שמודעת׳
האירוסים הספיקה להתפרסם —^
זה כבר מעל לבינתי הפשוטה.
אבל מה — ואיך האסטרונאוטים
טסים בחלל אני כן מבינה?

זהו, הס נשואים — בלי
אירוסים. ואס אתם רוצים דווקא
להאמין לשמועות המרו״נם
שלא ד,יד, דוגמתו.״
שעות — אתם יכולים להאמין!
״דניאל ז׳לין מת — ושב לתחייה.״
שלספיד הזה היה קשר לעובדה
״סיפורו המדהים והמופלא של השחקן הנודע.״
שהשירות בצה״ל מעייף את!
כותרות אלה, באותיות קידוש־לבנה ועל פני עמוד שלם, בלוויית צילומי ענק דרמא-
שרונה.
טיים, מילאו את כל העמוד הראשון של אחד הגליונות האחרונים של עיתון הרכילות .
אני מצידי מאמינה שרק השל
צרפת, הפראנס דימנש.
אהבה דיברה פה.
מה שהכותרות המפוצצות
שכן אם לא בגלל האהבה, ן
אז באמת אינני רואה סיבה רצו לומר, בצרפתית פשוטה,
זד, שהשחקן הפופולארי קיבל,
טובה מדוע היא התחתנה.

חלש, קוליגה, חלש

מארש־פרי

בעת ביקורו בתל־אביב, הת־קפת־לב
(מת, יעני) ,והחלים
ממנה (שב לתחייה, בפירוש
חופשי) .התהליך כולו נקרא,
בלשון המדיצינית המודרנית,
״נס שלא היה דוגמתו.״
מיליוני קוראיו של העיתון
הסנסציוני בלעו — תחילה ב ג׳מה,
ונסעתי ללוד.
דאגה עמוקה, ולקראת הסוף
הגעתי, ומתברר לי שהסחורה לא רעה.
באנחת־רווחה ברורה — את ההצעתי
לה להתארח אצלי בבית. ג׳ון! קורות את אהוב נפשם.
הסכימה ובאנו הביתה.
הצרה היא, שאת עיקר הסיאחרי
כמה זמן, ניזכרתי פיתאום שיש
פור הם לא זכו לשמוע, שכן
לי הזמנה למסיבה. פשוט יצא לי מהראש. הסיפור האמיתי (העולם הזה
החלטתי ללכת. את ג׳ון השארתי בבית )1766 ,לא הגיע, משום מה, ל כי
היא היתד, עייפה.
פאריס. לא היכן חטף ז׳לין
וזהו. זאת הפעם האחרונה שראיתי או את התקפתו (בביתה של פרד־ריקה
סגל, לאחר מיספר ימי־תה.
בהתחלה קצת נבהלתי, כשחזרתי מ המסיבה
ולא מצאתי אותה. התחלתי קצת
בידוד הרמטי) .לא כיצד הב לחשוב,
והתחלתי לחשוד מה שקרה .׳ הילה אותו פרדי לבית־החולים.
הרמתי קצת טלפונים בין החברים — והם־ ,לא כיצד ישבה ליד מיטתו.
לא כיצד הזמין בעלה של
תבר לי שצדקתי :
פרדי, ר ב, את ז׳לין לחזור
אחד החברים הכי טובים שלי צילצל
אלי, וג׳ון הרימה את הטלפון. מאחר שהוא
ולהתארח בביתם לאחר הח יודע
שאין לי שום אשה חוקית או משהו למתו. בקיצור — כלום.
אני חושבת שתהיינה לי כמה
כזה בבית, הרי שבאופן טבעי הוא התחיל
להתעניין בזהות של הדיירת. הסוף מילים קשות להחליף עם הקו־ברור.
העלמה החליטה שטוב בחור אחד ליגה שלי במערכת הפרנס די־מנש,
כשאבוא פאריסה.
בלי מסיבה, מאשר מסיבה בלי בחור.

בפיג׳מה ל שדה־התעופה
אתם יכולים לסמוך על מייק שמולד
כיצקי, נער — נו טוב, בחור. נו, טוב,
לא צריך לצעוק, איש — איש־ד,שעשועים
הנצחי, האמרגן ואיש־העסקים, שתמיד יק רו
לו הדברים המחרים ביותר. בדרך כלל
— בגלל הלב הטוב שלו.

על מ , ,שעשה לו הלב הטוב שלו
כפעם האחרונה, אתם יכולים לשמוע
— ישר מפי הגכורה :
לילה אחד מצלצל אצלי הטלפון. אני
מרים את השפופרת. מדברת בחורה בשם
ג׳ון. היא מסבירה לי שהיא ׳ לא מכירה
אותי, אבל היא קיבלה את מיספר הטלפון
שלי ממכרים ותיקים, והם אמרו לה שמייד
לאחר שתגיע לארץ — שתתקשר איתי.
אז זה מה שהיא עשתה. היא התקשרה
אתי משדד,־התעופה, ומבקשת אותי עכ שיו
לבוא לקחת אותה.
טוב, אז אני ג׳נטלמן, ויודע שלבחורה
לא מסרבים אף פעם — במיוחד אם לא
יודעים מה מפסידים. לבשתי את הפי
1£1א

16101

זוס1$ו£$$א!־< זמסו
! 1גוו ק 1׳₪

1מס1x2>1
2 1י<£ר.ה|

ז׳לין ב״פרנס דימנש׳׳

שנסים שלווה:

נוער

מחוץ־לארץ

בחודש

על הדשא — חבורת ישראלים, המקיפה בלונדית
בת 19 מניו״יורק. כיכר דיזנגוף הפן למרכז
האחרון. לפני כן ניראו בו רק זקנים.

711 ^ 171ח1^1

.בלי תוספות ישראליות, מבלים האמריקאים בינם לבין
1 ^ 1 1י 1ייין עצמם .״כל האמריקאים מגיעים לכאן,״ אומר בוב
(משופם, במרכז) .הוא עצמו אפילו ישן בלילות לפעמים בכיכר דיזנגוף.

ך * תו פעההחהשה התחילה לשנות
| 1את פני הנוף הדיזנגופי חסר ההש ראה
לפני הורש בערך: קבוצות של הי פים,
עם כל האביזרים החיוניים — גיט רות,
סמלי שלום, בגדי פופ משופשפים
וממולאים — חתמו קבע על פיסות הדשא
הסימליות של כיכר דיזנגוף.
באירופה, זוהי תופעה מוכרת כבר
שנים. כל קיץ מביא עימו אל הבירות
האירופאיות אלפי תיירים צעירים — בחלקם
היפים אמיתיים, ברובם צעירים
רגילים, סטודנטים וסתם, המעדיפים להעביר
את חופשת הקיץ שלהם בדרך זולה
ונעימה בתור היפים של קיץ.
תיירים שוחרי בידור ומחיה זולים אלה
מוצאים את דרכם במהירות אל הכיכרות
המרכזיות של הערים הגדולות. שם, הם
יכולים למצוא בדיוק את מה שהם מחפשים:
מקום תצפית ומנוחה שאינו עולה
כסף, צעירים מקומיים המוקסמים מן ה הווי
הזר הפולש לעירם, ובעיקר, אחד
את השני.
להפיכת כיכר דיזנגוף לכיכר היפיקוף
נעוצה בגידול העצום שחל במספר התיי רים
שהגיעו השנה לישראל — במיוחד
בני הגילאים הצעירים. אפילו הקיבוצים,
שכרגיל מצליחים לקלוט חלק גדול מבני
גילאים אלה, הודיעו השנה שהם מצטע רים
מאוד, אבל אין להם אפילו מיטה
מיותרת אחת. חלק מהנוער הנקלט בדרך
כלל בקיבוצים — לא הגיע לארץ. ההוד עה
על חוסר מקום בקיבוצים נמסרה לו
עוד בארצות מוצאו, והוא החליט להס תדר
השנה בלי ישראל. אבל חלק הח ליט
להגיע בכל זאת — ולהסתדר איכ שהו.

הו אהסתדר אי כ ש הו. קודם בו
בתי־מלון זולים ובאכסניות נוער, ו אחר
כך — כשגם מקומות אלה התמלאו
— על שפת הים ובחורשה שליד הירקון.
ומרחב המחיה האחרון של תיירות הקיץ
הצעירח, נמצא בכיכר דיזנגוף. אמנם
מרחב די קטן — אבל קריר, הודות למיז־רקה,
ויש בו דשא.

תיירת אמריקאית:

וגם את לא מיטב, הנוער המקומי. התיירות לא היו מרוצות
מגינוני האבירות של הישראליים .״הדבר היחידי שהם רוצים

מאיתנו — זו דפיקה,״ מתלוננת מינה שוורץ ( )19 תלמידת
קולג׳ ממושקפת ורצינית .״כאשר הסכמתי פעם ללבת
לסרט עם ישראלי — הוא כימעט ואנס אותי אח בלבד.״ לסרט שהתכוונתי לו כשהתברר

תפיסת גיווו

זו איננה
אלא חי בוק
מסובך בין היפית לבושת בגד-ים
ומכנסי ג׳ינס לבין ידידה השוכב בחיקה.
״אפשר לפגוש כאן את כל האמריקאים,״
אומרת טוני סקס, מודד, בת 25 מניריורק,
הנראית כמו היפית בת 17 מאותו מקום.
חברתה, לורי )24( ,העוסקת באותו מקצוע
ונראית כנ״ל, מוסיפה :״יש כאן אווירה
מיוחדת. האנשים מתיידדים בקלות אחד
עם השני. אפשר לפגוש כל מיני טיפוסים
ולהכיר המון אנשים חדשים.״
שתיהן גרות במלון זול ברחוב בן־
יהודה — בו הן מקבלות — תמורת המש
לידות ללילה, מקום לינה על הגג, מתחת
לכיפת השמיים.
את היום הן מעבירות איכשהו. אבל
בשעה שש בערב — הן מתייצבות מדי
יום, בכיכר.
גם סוזי הרשפט ( )15 מנידיודק, וליזה
דיטל ( )16 מטנסי מוקסמות מן המקום.
״אנחנו גרות במושב״ ,מספרת ליזה. אבל
בדרכן אל המושב, הן עברו בכיכר, והצ ליחו
לקלוט בדיוק את, מה שהולך בה.
״ברגע הראשון שקיבלנו חופשה, באנו
לכאן, אומרת סוזי .״יש כאן שקט.״
השקט הזה לא יימשך כנראה הרבה

הגזעיות:

״לא איכפת לי לצאת עם בחורות ישראליות,״ אומר דוד רוזנברג( ,16 ,ראה מימין) ,תלמיד גימנסיה
בניו־יורק. גם חברו, מוריס פוטסמאק 18 פיתח לעצמו דרכי גישה אסטרטגיות לליבן של הישראליות.

נשיקה בכיכר:־ 55 ההברה הטובים:

בקבוצת ההיפים האמיתיים והמתחזים.
התל־אביביים מסתפקים רק בהצצות.

גווות בחופשה:

נילו את הכיכר והציפו אותם בהמוניהם .״יש
באן הרבה בחורות עם שדיים בחוץ, ויש מה
לראות, אז אנחנו פה, אנחנו לא מטרידים אף אחת,״ טוענים הגברברים. הגברברות
האנגלו־סקסיות סבורות לעיתים אחרת, מגרשות מדי פעם כמה טרדנים חצופים.

שתי המורות בנות העשרים פלוס מניו״יורק
משנות תדמית בזמן חופשת הקיץ .״כיכר דיזנגוף
היא המקום הכי ניפלא בישראל,״ אומרת טוני סקס (משמאל) .חברתה לורי מסכימה
:״פוגשים המון צעירים.״ כמו יצחק מקס (מימין) וקדוש אלחנטי ורמי כלפון.

הזאבים מחייכים:

זמן. יותר מדי ׳אנשים, תפסו שבכיכר די־זנגוף
ישנן הרבה תיירות צעירות וידידו־תיו׳ת.
ואנשים אלה — החליטו ׳להסביר
לתיירות אלה הרבה יותר מפנים.
״אני ניגש ישר לעניין,״ אומר יצחק
מקם, אלקטרונאי נאה ובלונדיני בן 24
מתל־אביב. את העניין — לערב אחד
לפחות — ,הוא מצא בחברתן של שתי
המורות מניו־יורק. שניים ׳אחרים שמצאו
במורות עניין היו קדוש אלחנטי ורמי
כלפון. הם אמנם קצת קטנים עליהן —
מבחינת הגיל לפחות, וגם האנגלי,ת שלהם
אינה שופעת במיוחד. אבל עובדות אלה
לא הפריעו לאף אחד ואחת ליהנות
גם סוזי וליזה נהנו מן הבילוי ר,משו־תף
בחברת אהרון לוסטן, טבח מתדמור,
ועמי יוסף, פועל בניין בן 22 מתל־אביב.
״אני לא יודע אנגלית,״ אומר עמי ה שחרחר
וד,גברתן .״אבל זה לא מפריע
הרבה.״ מסתדרים גם ככה .״אני בא לכאן
מפני שיש כאן הרבה בחורות שמראות
את החזה שלהן. אבל אני לא מטריד אותן.
אני עושה לה סימן בידיים — אם היא
באה — אז טוב. אם לא — אני מחפש
אחרות. אין בעיות.״

הגימנזיסטית סוזן הרשפט )15( ,מניו״יורק,
נהנית מכל רגע חופשי. גם הישראלים —
למרות שהשכלתם אינה כוללת אנגלית, מדוברת או אחרת .״הן בחורות חבי-
בות המתיידדות בקלות,״ מעיד על הגזע האמריקאי, עמי (שני משמאל).