גליון 1775 מתאריך 6 בספטמבר 1971

]בוזה זו, שנישאה בהנגנה האחרונה

אברג׳יל
הפנתרים הששוים
מאשים:

מינו מן

איש השנה תשי״ז
מצביא סיני דיין

איש השנה תשי״ד

איש השנה תשי״ב

איש השנה תשי״ג

מבקר הסוכנות שנזוראק

יועץ משפטי כהן

איש השנה תשי״ח

איש השנה תשי״ט

איש השנה תש״ד

חתן תנ״ך חכם

סופרת דיין

רכז שואה אייכמן

דופק הזמן אינו פוסק לפעום. המאורעות
רודפים זה את זה בקצב
מטורף. לכל מאורע, ואין זה משנה באיזה
תחום או באיזה מקום על פני
תבל !התרחש, יש מידת השפעה כלשהיא
לגבי ׳האנושות כולה. לפעמים זיו השפעה
מיידית. לעיתים אחרות זו השפעה מצטברת
לטווח ארוך.
תשל״א, כמו כל שנה אחרת בהיסטוריה
המודרנית, היוגה שנה רבת תהפוכות.
משטרים זועזעו. תפיסות עולם
התהפכו: .אבני יסוד בכלכלה התמוטטו.
תחומי המידע האנושי התרחבו.

לכל אלה יש ודאי השפעה עקיפה על
חייו ועתידו של האזרח הישראלי. אולם
מה שהשפיע ביותר על תדמית עולמו של
הישראלי הם המאורעות שאירעו בסביבתו
הקרובה, שהורגשו בביתו, במשפחתו,
באורח חייו וברמתם.
המאורעות אינם נוצרים מעצמם.
פועלים ומפעילים אותם כוחות אנושיים.
במרכזם ובשוליהם עומדים אנשים.
לבל מאורע בעל חשיבות יש איש
המסמל אותו ואת משמעותו.
האיש שסימל א ת המאורע החשוב
ביותר בחיי האזרח הישראלי השנה, או
ששיקף בדמותו את המאורעות והתהליכים
שאיפיינו את מה שעבר השנה על
החברה הישראלית, הוא איש השנה של
שנת תשל״א.
כמו בעשרים !השנים ׳הקודמות, כך
גם השנה, בחרו עורכי העולם הזה״ את
איש השנה, במחקר וניתוח עתונאי ש
הפך
כבר למוסד בזכות עצמו בחיי יה־עתונות
הישראלית.
מי יהיה איש השנה של תשל״א ז
את ׳התשובה לבך תוכל לדעת רק ביום
השלישי בשבוע הבא, בעת שיופיע
גליון ראש־השנה המורחב והמוגדל של
״העולם הזה״.

עסקן שואה קסטנר

סורת עתונאית נוספת המלווה את
גליון ראש השנה של ״העולם הזה,״
הם תצלומי 12 נערות השנה, נערה
לבל חודש, המתפרסמים בגליון זה.
מסורת זו, המתקיימת זו השנה החמישית,
מאפשרת לעורכי ״העולם •הזה״
להציג (שוב, לפי שפיטתם ובחירתם) את
12 הנערות שנכנסו בשנה שחלפה לגלריה
המתמשכת של יפהפיות ישראל ונע-
רות־הזוהר שלה.
כשם שמזה 20 ישנה מתחילות גערות

איש השנה תשב׳׳ה
מתפטר בן־גוריון

איש השנה תשכ״ד!

איש השנה תשכ״ו

מפלג מפא׳י בן־גוריון

כלכלן ספיר

איש השנה תשכ״ז

איש השנה תשב ״ח

שר־הביטחון דיין

אלוף משנה רגב

מכתבים

05111:1הו ה
איש השנה

...יצחק רבץ, שגרירנו בושינגטון, ש התגלה
השנה כאיש היחיד בממשלת יש ראל
שהוא בעל מחשבה עצמאית,
הצליח בהצהרותיו הפומביות לכפות כמה
מדיעותיו על ממשלת ישראל.
עוזי חד־זהב, תל-אביב
...שר־האוצר פנחס ספיר, שאיש לא
העז להזכיר לו אחרי הפיחות כי במשך
כל השנה צעק ונשבע שלא יהיה פיחות,
מפני שממילא כבר לא מאמינים לו !
האיש שהצליח לחסל את שארית מוסר
העבודה שעוד נותר בארץ; האיש הלוקח
מהעניים והנותן לעשירים, שהצליח ב עזרת
שיטת המיסים שליו להפוך את כל
אזרחי המדינה לגנבים ועבריינים.

שכיר משלם מיפים

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשט״ז
נשיא מצריים עבד אל־נאצר

קורבן סובלן

איש השנה תשכ״ב

הזוהר של ישראל את הקאריירה שלהן
בפירסום על עמודי ״העולם הזה״; כך
גם עתה, מהווה הופעה במיסגרת זו
מעין כרטיס ביקור או תעודת הסמכה
חברתית למחזור חדש של יפהפיות.
השנה שיתפנו במבצע זה כמה מהצלמים
הנודעים ביותר של ישראל, שסייעו
לנו בבחירה. את תוצאות בחירה זו תוכלו
לראות במוסף המיוחד בן 24 העמודים
שיכלל במסגרת בליון ראש השנה
של ״העולם הזה״ ,בו יתפרסמו !הצילומים
על נייר כרומו משובח, בצורה שכל
אחד מהם יוכל להוות מעין פלקאט זוטא.

איש
השנה תשכ״ד
יורש אשכול

(בלית ברירה) ,רמת־גן
שום דבר לא איפיין את השנה יותר
מאשר מרד ״הפנתרים השחורים״ ,שהו כיחו
כי רק בדרך של אלימות ניתן להשיג
זכויות במדינה הזאת. על כן מגיע
שכל ״הפנתרים השחורים״ יהיו אנשי
השנה.
עובדיה קביולי׳ו, תל־אביב
הרשו לי להציע כאיש השנה את גרי־שא
פייגין, העולה החדש מרוסיה, המס מל
את התמורה שהתחוללה בשנה האח רונה
בעליה מבריית המועצות, העשויה
להשפיע על המדינה עוד שנים רבות.
ש. פרידמן, וחובות
...מאיר לנסקי.
מרים קנטור, חיפה
איש השנה הוא הרמטכ״ל רב־אלוף
חיים בר־לב שריסן את צה״ל לשמור על
הפסקת־האש.
אליעזר מונדל, תל־אביב
...הרב שלמה גורן, היחיד שמצא דרך
של פשרה בין חוקי ההלכה לבין המצי אות
של ימינו.
ברמלה אדציאלי, חדרה
גולדה מאיר, שלמרות כל הביקורות
נגדה, היא עדיין מספר 1בעיני העם היו שב
על אדמתו בציון ללא מלחמה,
ועם בטן שבעה. הכלכלה מתמוטטת?
חובותינו למדינות העולם גדלים לממדים
אסטרונומיים? השלום לא יוכל להי משך,
בתנאים הנוכחיים? מי מסוגל
לחשוב לטווח רחוק כל כך. היום׳ הכל
בסדר — אז ׳תחי גולדה.
אפרים טזנץ, ירושלים
אנואר אל־סאדאת, שהביא לעם ישראל
שנה של שקט בחזית. לא היה דבר
חשוב מזה, בשנה שחלפה.
מדתה ברון, תל-אביב
אם לבן המשרת בתעלה.
קרען השני! — ח בן־אמוץ, שקרע יותר
מכל אחד אתר את התדמית המזוייפת
מעל פרצופם של רבים וטובים במדינה
הזו. תחזק ידו הקורעת.
נוח ניא, חולון.
איש השנה — צבי ביגלמן, האיש ש הביא
לארץ את מפעל ארוס, והחדיר קצת
רוח סקנדינבית משיבת־נפש בארץ ה מחניקה
הזאת.
זאב גזע, יפו
...ח״כ שלום כהן, האיש היחידי במדינה
הזאת במשך הרבה שנים, שהצליח לדפוק
את העולם הזה כפי שלא דפקו אותו
לפניו.
ח. אלקיים, פתח־תקוה

אנטישמיות — אמור
חפתה — מותר?

איש השנה תשכ״ט

איש השנה תש ״ל

מפקד מיבצר ישראל בר־לב

לוחם שלום דיין

כאשר מתפרסם במקום כלשהו בעולם
•מאמר אנטישמי — מרעישה ישראל עול מות.
אך כאשר בעתוני ישראל ׳מתנהלת
הסתה לאומנית פרועה נגד העם הערבי
— כפי שבאה לאחרונה לידי ביטוי במאמרו
של יהושע בר־יוסף אין שלום למדבר,
ובמאמר רגליים קלות בשטחים נכבדים
של ד״ר אלדד, שניהם בידיעות אחרונות
— או אז אין פוצה פה אצלנו.
הדבר החמור הוא לא מציאותם של
לאומנים חשוכים — אלא של הוסר התגובה
המתאימה מצד אנשי־עט בעלי מצ פון.
לדעתי, ימי שהנהו עד למעשי נבלה,
ואינו מגיב עליהם — אחראי גם הוא,
במידה זו או אחרת, לנבלה זו. מדהים
לדעתי, שהעולם הזה לא הגיב גם הוא
במישרין נגד זוהמה זו.
רבקה תל, קיבוץ עמיר

להרחיב המלחמה
בשחיתות

בשבועות האחרונים זכו העתונאים, הלוחמים
כרגיל בטחנות־רוח, למעט נחת
במעשה ידיהם. בייחוד אנשי העולם הזה
והארץ. שבעקבות מאמריהם הוקמה ועדת
עציוני, שתחסל חלק מהשחיתות בספורט.
נראה לי שוועדות ממלכתיות דומות
חייבות לקום כדי לחקור שחיתויות גם
בתחומים אחרים. מכל מקום — שחיתות
אפשר לעקור אך ורק בעזרתה של עיתו נות
לוחמת. המדינה המודרנית לא גילתה
עדיין כל תחליף לכך. על כן, המשיכו
בגילוייכם.
יצחק גדעוני, חיפה

למי דומה
פטאשר?
הסקופ העולמי שלכם, בשער הגליון ה אחרון
— תצלומו הראשון של איש הפשע

סטא שר...

ואדוארד ג׳יי רוכינזץ
הבינלאומי המאורגן, גץ סטאשר — איננו
אלא בלוף.
כל אחד יכול לראות שזהו בסך הכל
השחקן הנודע אדוארד ג. רובינזון, באחד
מתפקידיו כגנגסטר קשוח. זה שהדבק תם
לו את שמו של סטאשר לא מטמטם אותי.
מיכאל הטלינגר, חיפה
• הקורא הטלינגר ׳משמיץ לשוא. רו־בינזון
זה רובינזון, וסטאשר זה סטאשר
(ראה תמונות).

המחילה של
עמום קינן

מדוע ביקש עמוס קינן ׳מחילה בפני
שופטיו? מדוע ההשפלה העצמית הזאת?
האם לא נשאר לאשדי אוכל בבית, כאשר
הוא יושב בכלא? האם היו ילדיו נתונים
בסכנת לינה תחת כיפת השמיים, בחודף
הקשה הפוקד אותנו? הבל על תדמית
שהיתה ואיננה.
מ. פ .כ ר מי, ראשע־לציון
(המשך מעמוד )7

?ודו עול רבי! -
בגלל נוגח דתאסו
ביקורו של שגריר ישראל בוושינגטון,
יצחק רכין, אינו קשור כשום מאורע פוליטי
שהוא. הפעם הגיע רבץ כאמת לחופשת
מולדת, אחרי שאביו לקה כמחלה קשה
ואושפז כשהוא נמצא כמצב חמור.

י ״ ״י חי ך

עדויות סו ת רו ת בוו עדת
ה ח קי רהעל
חטיסטכ׳ לונסלו׳״

מועצת הביטחון
ל א תדון
ב ב עיי ת ירועוליס
קרוב לוודאי שירדן תחזור בה מכוונתה להעלות
לדיון את בעיית ירושלים בכנס הקרוב של מועצת
הביטחון. נסיגתה של ירדן נובעת מהאזהרות המפו רשות
שהזהירה ירושלים את רבת־עמון באמצעות
האמריקאים, לפיהם היא תנצל את הפלסטינים במסע
תעמולה רב מימדים נגד חוסיין.

הובהר לירדנים כי ישראל תעלה כהזדמנות
של דיון כמועצת הביטחון את בעיית
הטבח של חוסיין וצבאו בפלסטינים, תעמיד
את ירדן כמצב בלתי נעים כלפי מדינות
ערב האחרות.

ד ח צי ם עד חזיס-י,
דויזיעס פירסומים ע ל
בנתיבי נפט״
לחצים כבדים מצד גורמים בממשלה ובהסתדרות
הופעלו בסוף השבוע על מערכת יומון ההסתדרות דבר,
להפסיק פירסום סידרת המאמרים על השחיתות והמעי לות
בחברת הפקת הנפט במיפרץ סואץ, נתיבי נפט.

קרוב לוודאי שוועדת החקירה שמונתה
על ידי שר־המשטרה כדי לברר אם יש פסול
בהתנהגותו של קצין המשטרה תת־ניצב
אהרון שלוש, שהואשם כאזהרת עורך־הדין
חיים כסוק מפני עכירות שהוא עלול לעכור
כקשר לניסיון רכישת מיסמבי לנסקי, תטהר
את שלוש מכל אשמה.
הוועדה תסתמד בכך על עדויותיהם הסותרות של
שני העיתונאים, יגאל לביב מהארץ ושאול שיף
מהצופה, שהיו מעורבים בעיסקה.

מעורד״חחוץ
יאורגן מחדש
עם כניסתו לתפקיד של המנכ״ל המיועד החדש
של משרד־החוץ, מרדכי גזית, יאורגן מחדש כל מבנהו
של משרד־החוץ. השינויים המהותיים העיקריים ית בטאו
בכך שהשגרירים הבכירים לא יהיו עוד כפופים
למנהלי המחלקות במשרד, אלא ישירות למנכ״ל. כמו
כן תורכב צמרת למשרד שתכלול את שר החוץ,
המנכ״ל, השגריר בוושינגטון והשגריר באו״ם.

כשיקכל את המינוי, מתכוון גזית להמ־שיך
ולהחזיק בידיו גם את שולחן ענייני
ארצות־הכרית כמשרד.

החברה המקימה את החוח, המשותפת לסוחר חבשר
מוליק עינב ולזלמן מרט, מי שהיה בשעתו מראשי
המימשל הצבאי בישראל, מקווה שבשל הביקוש הגדל
והולד והמחסור בבשר טרי בארץ, ניתן יהיה לשווק
בהצלחה גם בישראל בשר עדין זה.

עו ס־׳ ר שו תהשיחו
יחריבו המאבד!
נג דהצמרת
עובדי רשות־השידור עומדים להחריף את מאבקם
נגד צמרת הרשות, שהתחיל השבוע בהחזרת לוחות
השנה בהם פורסם שמו של הסמנכ״ל ארנון צוקרמן
ללא התוספת ״לענייני אמרכלות״ .אקט זה מוגדר

על ידי העובדים בראש־חץ כמאבק העתיד
לטת ביום כרשות השידור מעמדות הכוח
שהתבססה בהם.

מו ק ״ ד ..הפועל״
בחרוק! שערוריח
חד שה
המזכיר הכללי של הפועל, יוסף עינבר, שהוא גם
גם יושב־ראש הוועד־האולימפי ויושב־ראש מועצת
ההימורים בכדורגל, עומד במרכזה של סערה חדשה,
שהתעוררה עם פירסום גילויים חדשים במוסף הספורט
של עיתון הארץ.
מוסף זה האשים את עינבר בכך, שלמרות היותו
חבר קיבוץ, הוא מחזיק במכונית פאר ובדירה פרטית
בתל־אביב, כי שלח את בנו, שלא היה מעולם ספור טאי
מצטיין על חשבון הקרן לספורטאים מצטיינים
ללימודים בארצות־הברית, וכי בן זה הגיע לישראל
השנה כחבר במשלחת הספורט האמריקאית לכינוס
הפועל. עתה מסתבר כי גם אשתו של הבן הגיעה
לארץ על חשבון משלחת הספורט האמריקאית לכינוס
הפועל.

כישיבה סוערת של מרכז ״הפועל״ שהתקיימה
השבוע, לא התקבלה הצעה להביע
אמון כעינכר וכן עוכב פירסום גילוי דעת
שנועד לטהרו, אחרי שמחזיק תיק ״הפועל״
בהסתדרות, ישראל קיסר, רשם על גילוי
הדעת כמה משפטים משלו.

סידרת המאמרים כ״דבר״ ,הנכתבת
כידי כתב ״למרחב״ לשעבר, יונה שמשי,
מאשרת את הגילויים שפורסמו בשעתו על
ידי ״העולם הזה״.

חוה ל גי דו ל
א רנ בו ת ייצוא
תו קםבגדההמער בי ת

מלבד הלחצים הציבוריים, איים גם פרקליט נתיבי
נפט, עורר־הדין מיכאל פירון, לתבוע את דבר על
הוצאת־דיבה. למרות הלחצים והאיומים, להפסיק את
הפירסומים השליליים על החברה, השייכת למשרד
הביטחון, החליטה מערכת דבר להמשיכם.

באותה ישיבה זעק סגן יושב ההתאחדות לכדורגל,
צבי (״האיש בעל הצלקת״) ברים, המועמד להדחה :
״עלי כתבו יותר מאשר על עינבר ואז לא קפצתם.
איפוא הייתם כאשר כתבו עלי?״

כקרוב ניתן יהיה להשיג כישראל כשר
ארנבות למאכל. הארנבות, שכשרן מיועד
כעיקר לייצוא, יגודלו בחוה מיוחדת שתוקם
בגדה המערכית ליד רמאללה.

נראה שכתוצאה משערוריה זו איבד גם
יוטה עינבר את הסיכוי לחמשיר ולהחזיק
בתיקים הציבוריים בהם הוא מחזיק מטעם
״הפועל״.

איך משיגי 99.9636 במישאל־עם: דוגמה מצרית
התוצאות הפיקאנטיות של
מישאלי-העם בדבר הפדרציה,
שנערך בראשון לספטמבר במצריים,
לוב, וסוריה — תוצאות
שהגיעו לשיאן במצריים, שם הצביעו
99.96 אחוז בעד כינון הפדרציה
— לא הושגו מאליהן.
למרות אדישות ההמונים, למרות
נטייתם הטבעית להישמע לרצון
המימשל, בייחוד בנושא שכוסה
באיצטלה של קידום המלחמה
בישראל — רבו עדיין המתנגדים.
כדי להתגבר עליהם, נאלצו מנהיגי
שלוש הארצות לנקוט באמצעים
מגוונים. במצריים, הפעיל
סאדאת שטף אדיר של תעמולה
בכל אמצעי התיקשורת — כמו
קאריקטורה פשוטה ולעניין זו,
המראה כיצד סילוק המילה ״לא״
השחורה מהדרך, יאפשר את התקדמות
ההמונים. המילה ״נעם״
(כן) מצויירת בלבן, כשהנקודה
שבראש האות הראשונה היא ה שמש
הזוהרת.

לראש השנה
המתנה היפה ביותר יינות נלווה ברכתנו לשנה החדשה בשי המתאים -
יינות ״כרמל •מזרחי״ .לרשותכם: סלים מפוארים,
בקבוקים של יינות יוקרה ואריזות שי בנות
2-3-4-6בקבוקים.
המבחר עצום ומגוון: יינות, ליקרים, ברנדי ושמפניה.
אנא הקדימו במשלוח ברכותיכם לחג.
מזרחי כרמל $
כזיקגי ואע\ון לציון וזכוון יעקב

ת מ רו רי ם

>דחי 3ה א ( ד 0 0י!

נחוג יום השנה ה* 20 לנשואיהם
של אלוף פיקוד המרכז רחכעם (״גאנ־די״)
זאכי ( )41 ואשתו יעל, שב־ 20 שנות
נשואיהם הקימו דור של 5צאצאים, מהם

יעל ורחבעם זאבי
שני בנים: יפתח־פלמ״ח וסייר־בנימץ1
ושלוש בנות: מצדה, צאלה וערבה.
נפטר בגיל ,47 מהתקף־לב ראשון,
ח״ב המערך, מרדכי עופר. לאחר שהש תחרר
מצה״ל, בתום מלחמת העצמאות,
בדרגת סגן-אלוף, הצטרף כנהג לקואופרטיב
אגד, הצטיין בכשרונותיו גם שם,
הפך לאחד מחברי ההנהלה הבולטים, נכלל
ברשימת המערך לכנסת כנציג ציבור
נהגי אגד, בלט גם כח״ב, נבחר כחבר
ועדות הכלכלה והכספים.
נ פט ר. בגיל ,75 מוס א נאצר,
המנהיג הנוצרי הבולט ביותר בגדה המע רבית,
בזמנו שר־החוץ בכמה ממשלות יר דניות.

פטרה. בגיל ,68 ליל ארפד
סטרונג, חודש לאחר מות בעלה, אשף
החצוצרה לואי ארמסטרונג, במה שכונה
על-ידי הכל כ״מות נשיקה״ :צוחקת
ונסחפת בלהט המוסיקה, ניגנה ליל על
פסנתר, בקונצרט לזכר סאצ׳מו הגדול,
כאשר נתקפה שבץ, מתה בו במקום.
נפטר מהתקף־לב, בגיל ,65 גיבור
הסרט כפייה, הרוצח-לשם־הנאה נתן לי״
אופולד, שיחד עם חבר, צעיר יהודי
עשיר כמותו בשם ריצ׳ארד לייב, רצח,
ב־ ,1924 נער יהודי אחר, בובי פרנק, בן
, 14״כדי לחוש את חוויית הרצח״ .הרצח
המתועב הסעיר רוחות ברחבי העולם, הונ צח
בסרט. ליאופולד נידון למאסר עולם,
ישב בפועל 33 שנים, וסיים את חייו
כטכנאי בבית־חולים בפורטו־ריקו.
מנהליםרומן. הכוכב הבריטי
מייקל (תיק איקפרס סודי ביותר) לויין,

מ ג׳י ק ־ פרל׳ זהו ההי שג המד עי הגדולהמ קל
עליך אתמ רי ח ת הלכה, תו דו תלא חי דו ת ם
המתמדת של פ תי תי ה־ 1מג>6ק.
מג־יק־פרל׳ מעניק לד ברק קריסטלי נהדר, בשלל גוונים,
כשהציפורן מכו ס ה כולה ב שכבה אחת ואחידה.
היי זוהרת ואופנ תי תעם ״מג־יק־פרל־
״דורה־גלוס״

35 אג ור ות
הגדלות מצויינות

בגודל גלויה 9/13
במעבדה המודרנית
ביותר שלנו ! !
פתוח והגדלות צבעוניים
ע״י המעבדות המשוכללות
ביותר בארץ ! !

שנ ה

טובה!

פו טו ב רנ ר

חני הי קרה !

קיבל ת תעודה, טו ב ה! מגיעה לך מצל מה י ;
ל״פוטו־ברנר״ מבחר גדול של ״מצלמות־ ;
לנער״ ,טובות, ב מ חירי ם שאפילו אבא שלן ;

יכול ל ע מו דבהם!

וכאשר תצלמי, זכרי ,״פוטו־ברנר״יעשה
לד גלויות ( )9/13 מצויינות, ב־ 35 אג.,

מייקל קיץ
והשחקנית הבריטית סוזי
כנפי הבדולח) קנדל.
סיימורומן. אתל קנדי, אל מנתו
של רוברט קנדי, והזמר אנדי
ויליאמס, שיצאו זמן מה יחדיו, ונראה
(הציפור בעלת

היה שעומדים להינשא, נתנו לנושא מח שבה
נוספת, החליטו להיפרד כידידים
טובים.
נישאו. רקם (סקסי־וקסי) הריסון,
(גבירתי הנאווה) בגיל 63 ובפעם החמי שית,
ו א ליז אבטה רי ס, גרושתו של רי־צ׳ארד
הרים, התופסת בזאת את מקומן של
רחל רוברטס, קיי קנדל, לילי פלמר, ומאר־ג׳ורי
תומס.

העולם הזה 1775

הדרך שלהם היא הנכונה, ואינם רוצים
לשמוע על שום דרך אחרת.
נירה אופנהיים, קריית־טבעון

מכתבים
(המשך מעמוד )3

איפה

כהערכה

כל חכוככות
בשבוע שעבר סיפרתם על נהג דן בשם
בני המאירי, שמארח את כל הכוכבים וה כוכבות
שבאים להתארח בישראל.
אולי אפשר לראות לפחות כוכבת אחת
לרפואה?
אלי רוביי״ חדרה
• בטח אפשר, למה לא?

טעות

לכולם

המאירי וכוכבת סנטה ברגר

נמאס
רק אבא מטורף מעדיף לשמוע שבתו
נהרגה, ולא מוכן לשמוע על השתתפות

הבת במרד (העולם הזה .)1771
אפשר לשמוע ולחוש את זה בכל מקום:
לכולם נמאס. מי שרוצה הוכחה שיילל
לאחת הוועדות הרפואיות — באים לשם

צעירים בהמוניהם, ממציאים סיבות מתחת
לאדמה על־מנת להשתחרר.
הצרה שלנו היא שיש הרבה מסוגו של
דוד יעקבי שהם צרי אופק, החושבים שרק

כשקראתי בעיתון על ארבעת הצעירים
שהחזירו את צווי־הגיוס, חשתי שהנה קם
דור שאומר: רוצים שלום. רוצים יוזמה
ישראלית לפתרון במרחב. אנו ישראלים
״לאומים״ ,אך לא ״לאומניים״ וכן הלאה.
אלא שטעיתי בהערכתי :
אותם צעירים מעדיפים כפייה שמאלנית
על ימנית. דיכוי אלה שאינם מסכימים
לשיוויון (מגוחך!) וכיוצא בזה.
הייתי ממליץ בפניהם לקרוא את דברי
יונסקו (הקרנפים) ולהבין שגם שיוויון
מוחלט הוא לא צודק ביותר וגורר אח ריו
כפייה, ממש כמו בחברה ימנית.
כני ציטרין, תל־אביב
(המשך בעמוד )8

ה עי ק ר שארנה 1!771ם בז מן
אם רק תתכנן א ת
שעת-הקימה שלן
לד שיהא בידך זמן
מספיק להתלבש,
להתרחץ, לשתות
משהו ולהגיע
ל ת חנ ת ״אגד״
הקרובה — אנו
דאג לכל השאר !
אנו מעמידים
לרשותן בוקר-בוקר

2800
אוטובוס -ס

אשר מוכנים להסיע
אותך לכל יעד
שתבחר על פני
מפת ישראל —
בנוחיות,
במהירות ובבטיחות.
אנו דוגלים במתן
שירות טוב ויעיל
ואנו גאים על כי
ברוב ה מקרי ם
איננו מכזיבים
את ציבור הנוסעים
שלנו !

דחו אבד ־י
העולס הזה 1775

מ כו שי ם

(המשך מעמוד )7
ציבור הנשים ועקרות־הבית, הממורמרות
בלאו־הכי מהיוקר, יגבירו את מאבקן ביוקר
המשתולל.
רות לוכיץ, מזכירה כללית.
תנומת נשים דמוקואטיות בישראל
האם להתאגד?
אני גר בחדר קטן אחד, בדירה של
חמתי, יחד עם אשתי וארבעת ילדי, ואש תי
עכשיו עוד פעם בהריון. אנחנו ממש
נחנקים, וכל היום באות לי.מחשבות רעות
בראש על להתאבד ולהרוג. לפני שלוש
שנים נרשמתי לשיכון לזוגות צעירים של
משרד השינון, אבל היה לי רק 15 אלף
ל״י לשלם, ובגלל זה לא מקבלים אותי.
אני מוכן לשלם משכנתא 300ל״י לחודש,
ויש לי ערבים טובים להביא, אבל
שום דבר לא עוזר — לא נותנים לי. מה
אני צריך לעשות בשביל לקבל דירה כמו
בן־אדם — להתאבד ממש?
גבריאל שליאור, חולון

מחאזמר —
מעות או חידוש?

נכון־ זאת באכות רק בדיחה
כי־ סקי עושים על כתף החרמון
ושלגים יורדים אצלנו רק בחורף...
אבל זאת בדיחה עצובה
כי, בעיית הקשקשים שלך טרם נפתרה.
הם פוגמים באישיותך, מקלקלים את הופעתך.
ומסבים לך עוגמת נפש.
במיוחד עבורך פיתחה חבות ־זולר.״ העולמית
את ־תאומי וולה מד־ למלחמה בקשקשים.
ב״וולה־מד־ שמפו חפוף את ראשך
ועם וולה־מד מי־שיער עסה אותו, לאחר החפיפה.
עם ״תאומי וולה מד״ יהיה ראשך נקי מקשקשים!

בכותרת לתמונה של גף כדיסטי, במדור
אנשים של גליון העולם הזה האחרון,
הופיעה המילה מחאזמר־שיער. האם זו
יצירה של הבחור הזאצער — או שהמצא-
תם מילה עברית חדשה, שצריכה להיות
שילוב של מחאה ומחומר ז
מאיה ראובן, נהייה
#כמובן שהכוונה למחזמר־מחאה. מה
פתאו 8תעוט?

אושוויץ -
געלמה

בגליונכם האחרון הופיעה כתבה על
המוסד לילדים מפגרים של עורך־דין מנור
בנס ציונה (אושוויץ בנס־ציונה, העולם
הזה .)1773
כשרציתי לקנות את העתון, התברר ש אין
להשיגו. ניסיתי גם בקיוסק מרוחק
יותר — וגם שם לא היה. מאוחר יותר
סיפר לי מכר המקורב למוסד, כי גורם
מעוניין קנה את כל הגליונות ביום הופעת
העתון, וכך מנע את הפצת הסיפור בעי רנו.
אבקשכם
לא לפרסם את שמי ,׳פאחר
שזה ימנע בי, בגלל קשרי למוסד.

תושבת׳ נס־ציונה

וכדינו ריבו רז
שייקצצו להורים

ויסקי סקוטי

תמיד טוב,
ת מי ד מעולה

אתנה מתקדמת

אולפו

גרג

!סרטים, שיקופיות, צילומים!
וחוברות וכר מאירופה

(כר־קמא)

להתקשר עם
ת. ד 24085 .ת״א

פותח ב־ 9בספטמבר
קורם בוקר וערב של שבוע

נפתח קו ר ס
למסג׳י 0טים/ות
טל 231670 .תל־אביב
מ־16— 19 ,8—13

ל־קצרנות
עכרית ו /או אנגלית
הצלחה מובטחת ! הרשמה :
תל-אביב, גורדון ,5טל 236209 .

״יועו״,י1וא ושיווק נע׳מ
רח׳ דיזנגוף 269ת׳א
ט ל פון 446611 :

2^ 7101^ 1.כירושלים:
כתיבה במכונה — חודש!
קורספונדנציה, פנקסנות בפיקוח
משרד העבודה: ביה״ס ״הפקיד״,
י. פורמן, בצלאל . 18

כגימנזיסט -עקבתי בעניין מיוחד אחרי
הכתבה על המנהל של אורם רחובות, ה־
.מקצץ כל הלקה טובה בתלתליהם של
תלמידיו( .סערת השערות, העולם הזה
.)1772
עצם מעשה הקיצוץ לא הרגיזגי. למה
אתה כבר יכול לצפות ממנהלים מסויי-
׳מים? מה שהרגיז אותי, היתד. טענתו של
המנהל, בכתבה ׳מאוחרת יותר שהתפרסמה
בידיעות אחרונות, כאילו ״הורי התלמי דים
קיבלו את עמדתי בחיוב, באהדה
ובירכוני על מעשי.״
נניח אפילו ש״אהדת״ ההורים היתה
וולונטרית. אז זה מצדיק את קיצוץ ראשי
בניהם? גם אני הייתי מקבל באהדה את
החלטתו של המנהל — לו היתה נוגעת
לראשו שלו, לא לראשי אחרים.
יעקב טי-מברג, תל־אביב

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לגסה אותם כקצרה.
עריסות תינתן דמצרסים תמונות
לסכתכיחם.
העזלם הזה 1775

!נדו־יד צבעים צבעתי ריינס

אם אחה צובע בפגים אן בחוץ. אם
אחה צובע עץ או מחכח. אם אתר
צובע רהיטים או מעקות -עיי
תחילה באסקרון.התדריך הצבעוני
של אסקהאסקרון מכיל תדריך
מפורט על סוגי צבעים,
הכמויות הדרושות, צורות

שימוש וכל הרח ש להפקת מירב
התועלת מצביעה נכונה.
לצביעה מקצועית החיעץ עם צבעי
מומחה כי צבעים מומחים ממליצים
על אסקר. כל המעונץ באסקרון יכול
לקבלו חינם בחנויות המוכרות צבעי אסקר,
או לכתוב ישירות אלינו למפעל

״ ע 1ץ נהללכה חינם. אסקל חיפה. ת ל 14 .טל 04*910441.

ש נה טובהומבורכת

נוייצו־ צבעי איטת
העולם הזה 1775

בעולם
סין
נ קו ד ת חיכוך
חדשה !
לאט, אבל בבירור, הולכת ומתמקדת
נקודת חיכוך הדשה בעולם: סיכסוך
הגבול בין ברית־המועצזת לסין.
הסיכסוך אינו חדש, ואף לא היחידי
בין שני הענקים. אולם לאחרונה, החלו
שני הצדדים טורחים להבליטו.
הטיעון הסיני הוא כי הגבול בין השת יים,
בצפון־מזרח אסיה, הינו תוצאה של
חוזה כפוי, שנחתם בין רוסיה הצארית
החזקה לבין סין החלושה. טענה די צו דקת,
לדעת משקיפים אובייקטיביים. יחד
עם זאת, נראה שאותם ויתורים שהרוסים
מוכנים לעשות, תוך הכרה במשהו מציד-
קת הטיעון הסיני, רחוקים מלספק את
הסינים.
פחדים ותקוות מיליון החיילים ה סובייטים
המוצבים לאורך הגבול גורמים
דאגה עמוקה לסינים. הרוסים מצידם טוע נים,
כי הסיבה לכך שהסינים חזרו והעלו
את הבעיה מחדש דווקא עתה, נובעת
מההתקרבות המסתמנת בין סין לארצות־הברית.
כשרוצים להחמיר בעיה, טוענים
הרוסים, אין קל מזה — ולהיפך. כראיה,
מצביעים הם על בעיית ברלין, שהיתר,
חמורה פי כמה, ואשר באה לפתרונה —
ברגע שהצדדים רצו בכך.
וזהו אכן, כנראה, מוקד הבעיה: לא
הגבול עצמו, ושטחי השממה הקפואים
הסמוכים אליו — אלא הערכותיהם, פח דים,
ותקוותיהם, של הצדדים לסיכסוך.
אם ירצו, יפתרו את הבעיה. אם ירצו
— יהפכוה לנקודת חיכוך חדשה בעולם.
ארוהוב ניצחון ראשון כפי שהיה צפוי, זכתה מדיניותו הכל כלית
החדש השל הנשיא ניקסון בנצחו־נה
הראשון בחזית הבינלאומית, כאשר
הכריזה ממשלת יפן על קביעת שער
נייד ליין שלה.
כאשר ארצות־הברית הצהירה, לפני
שלושה שבועות, על ניתוק צמידותו של
הדולר מהזהב, היתד, המטרה: כיוונון
מחדש של מערכת שערי המטבעות בעו לם,
על־מנת להגביר את כושר התחרות
של הסחורות האמריקאיות. היין היפני
היה המפתח לכיוונון זה.
!מגן זמני יפן הגיבה כצפוי, ובעקבו תיה
ייאלצו ללכת גם אותן המדינות ה תעשייתיות
שלא עשז זאת עדיין — כולל
צרפת, מן הסתם.
מצידן הן, מצפות מדינות המערב כי
ארצות־הברית תסיר, ובמהירות, את מכס
המגן בשיעור עשרה אחוזים שהטיל
ניקסון על סחורות־יבוא לארצות־הבדית.
שכן הכל מבינים כי חומת מגן זו הוקמה
רק כאמצעי אזהרה למדינות המערב,
ללכת לקראת ארצות־הברית. שוט שצריך
להסירו, ברגע שהשיג את מטרתו.

לענק ולגמד,
או ת ה בעייה

!אוז -תוצרת רובק, הסיגריה המובחרת הצועדת בואש,הותק לפני נד סיגריה אחות

לעומת נצחונו הראשון במישור הבינ לאומי,
אין עדיין ניקסון יכול להצביע
על ניצחון דומה בבית. הבעיה הגדולה
ביותר שלו בארצות־הברית גופה, היא
בדיוק הבעיה הניצבת בפני קברניטי הכל כלה
בישראל: כיצד יגיבו השכירים על
הנסיון לצמצם את רמת־המחיה שלהם —
צעד הכרחי על־מנת להילחם באינפלציה.
אם לא ישיג ניקסון את שיתוף הפעולה
של האיגודים המקצועיים, צפויה לו,
בתום שלושת חודשי הקפאת המחירים
והשכר עליהם הכריז, התפוצצות שכר
אדירה, שתגרור בעקבותיה התפוצצות
מחירים חסדת־רסן — שתגרור בעקבותיה
פיצוץ כל תוכניתו הכלכלית לרסיסים.
אינפלציה, שביתות, העלאת מחירים וש כר
— יהפכו לחוכא ואיטלולא את מא מציו
של הנשיא לחזק את כלכלת ארצו.
בדיוק כמו את מאמציו של פנחס ספיד.
(המשך בממוד )12

111

העולם הזה 1775

ן * למערכת של שטיפת־מוח מום־
^ עלת על־ידי חזרה אינסופית על
כמה סיסמות־מפתח.
המערכה המתנהלת מזה ארבע שנים
נגד כינון שלום ישראלי־פלסטיני, המ ציאה
אף היא כמה סיסמות פרימיטיביות
אך יעילות:

״מדוע תושבי הגדה המערבית
אינם מעלים בעצמם את הדרישה
להקמת מדינה פלסטינית ז״
״אין עם מי לדבר:״
״אם כבלל קיים עם פלסטיני, מי
מייצג אותו זי׳
שמענו סיסמות אלה אלפי פעמים —
בכנסת, באסיפות, בעתונות, ברדיו, בט לוויזיה,
בביטאוני־התעמולה של ממשלת־ישראל
בחו״ל.
במליאת הכנסת קיבלו סיסמות אלה

דנית — תהום של שמאה ואיבה, ששוב
אין לגשר על פניה.

הגשרים על פני הירדן עדיין פתוחים.
אף הגשרים הנפשיים נשרפו.

ל זה יהד מצטרף לדאשית התגב־
^ שותה של מנהיגות פלסטינית. תהליך
זה יכול היה לשאת פירות במהירות רבה.
אז היו כל הטענות הנ״ל מוצאות את
תשובתן. היה קם ״גוף המייצג את העם
הפלסטיני״ .היה ״עם מי לדבר״ .אוכלו סיית
הגדה הייתה ״משמיעה בגלוי ובפה
מלא״ את ההצעה לכונן בעת ובעונה אחת
מדינה פלסטינית ושלום עם ישראל.

אכל הדבר לא ניתן.
כי ברגע שבו הועמדו הטענות בסיב־

של לוי אשכול לענייני השטחים המוח זקים,
דו״ח סודי לראש־הממשלה, ובו
הביא טענה זו כנימוק יחידי גגד האפש רות
של הקמת מדינה פלסטינית. אחרי
התייעצות עימי, קבע בדו״ח זה שהמנהי גים
הפלסטינים בגדה מוכנים להקמת
מדינה כזאת — אלא ״לא יכולנו להצביע
על מנהיג אחד ממנהיגי הגדה המוכן
לתמוך ברעיון המדינה הפלסטינית ללא
ירושלים.״ משום כך, סיכם ששון, אין
הרעיון ניתן להגשמה.

^ אשר משה דיין משמיע טענה זו,
^ האם זוהי טענה כנה או תירוץ י
לפני שנענה על כך נתייחם־נא לרגע
לטענה עצמה.
אציג את הדברים בפשטות:

נניח לרגע, שנמצא פתרון לש־

יען
לא פעם צביון אישי, כשהמקהלה המדברת
משמיעת קריאות כגון :״העם הפלסטיני
הוא המצאה של אורי אבנרי״.

* ש מיבחן פשוט, שבעזרתו ניתן
להבחין בין סיסמה של שטיפת־מוח
ובין טענה כנה.

כאשר מפריכה המציאות טענה
כנה, משנה כעל הטענה את דעתו.
באשר מפריכה המציאות סיסמה
של שטיפת־מוח, מחליף שוטה־המוח
את הסיסמה.
מיבחן כזה קיים עכשיו לגבי הסיסמות
הנ״ל.

המציאות הפריכה אותן לחלוטין.
מה קורה ץ

י* נה כמה מן הדברים שקרו בשבו־
1 1עות האחרונים:
ראשי הרשויות המקומיות בגדה המערבית
החליטו לעמד קונגרס. המימשל
הצבאי (קרי: משה דיין) התיר את קיום
הכנס רק בתנאי שלא ידובר בו על שום
נושא פוליטי. הנושא היחידי שהותר
לדיון: איומן של מדינות־ערב להטיל
חרם על הייצוא מהגדה.

למרות זאת, החליטו 3צ ראשי
הערים, כאשר התכנסו בכית
סחור, להקים ועד-פועל פוליטי. על
הוועד־הפועל הוטל לפעול למען
הקמת פרלמנט זמני, כו ישותפו
בל חוגי האובלוסיה הפלסטינית
כגדה.
במקביל ליוזמה זו של הנכבדים ה ותיקים,
מתפשטת זה מכבר ברחבי הגדה
המערבית תנועה של כוחות צעירים,
המבקשים לערוך בחירות לעיריות ול מועצות
המקומיות. היוזמים אינם מסתי רים
שכוונתם אינה לרפורמה מוניציפלית,
אלא לכינון מנהיגות חדשה 1ורעננה לעם
הפלסטיני בגדה.
כל הצעירים האלה הושפעו מן הידי עות
הסודיות אך המוסמכות שהגיעו ל גדה׳
בדבר נכונות גוברת בקרב הפי-
ראיון בחוץ־לארץ לדון ברצינות ברעיון
של הקמת מדינה פלסטינית בצד ישראל,
תוך שלום ודו־קיום עימה.
מגמות אלה קיבלו תנופה דווקא עתה,
נוכח התהום שנפערה בין העם הפלסטיני
כולו, על כל חלקיו, ובין הממלכה היר
לום,
תהפוך לירושדים שד אש,
ירושלים שד דם ץ

^ לא שאיני מאמין אף לרגע שטע־נת
דיין היא כנה.
איני מאמין שדיין, או מישהו אחר
בממשלת ישראל, מוכן לוותר על השלום
רק תמורת הזכות להשחית את נוף-
הקדומים של ירושלים בעוד כמה שיכונים
מכוערים.
יש סיכה הרבה יותר רצינית, שבגללה
מתנגדים גולדה, דיין רשות׳ לרעיון הש לום
הישראלי־פלסטיני :

מדינה זו לא תוכל לקום אלא על
פי גבולות ה־ 4ביוני.1967 ,

הרבה ישראלים חולמים, בוודאי, על
השארת חלקים מן הגדה המערבית ומרצו עת
עזה בידי ישראל לצמיתות. הרבה
פלסטינים חולמים, בוודאי, על החייאת
תוכנית־החלוקה משנת
הגבולות של
. 1947
אולם כל בר־דעת מבין כי הגבול
היחידי שניתן להסכים עליו, ושניתן
לכונן עליו שלום בין שני עמי הארץ,
הוא הגבול שנוצר במציאות של מלחמת
תש״ח, שעמד במיבחן של 18 שנים, ש שני
העמים התרגלו אליו, שמשפחת הע מים
הכירה בו.

מי שמתנגד לגבול זו — הן בישראל,
הן כצד הפלסטיני — מוב
חן המציאות, נסתבר כי היו אלה סיסמות
של שטיפת־מוח בלבד, סיסמות לבילבול
דעתו של הציבור הישראלי, להונאתו
ולהטעייתו.

כשנתברר לממשלת ישראל שהדבר
רציני, היא אחזה כאמצעים
יעילים להחנקת התנועה בעודה
כאיכה.
על כנם ראשי־הערים נאסר, כאמור,
לדון בכלל בעניינים מדיניים.
כאשר נתקבלה בו ההחלטה להקים פר למנט
(החלטה שלא פורסמה רשמית,
נוכח איסור השלטון הישראלי) ,פתח משה
דיין בהתקפה נגדית.

4צ שעות אחרי קכלת ההחלטה,
נאם דיין את נאומו המפורסם כ-
פו׳׳ם, כו הכריז כי השילטון הישראלי
מהווה ״ממשלת קבע״ כשטחים
המוחזקים.
השייך מוחמר עלי אל־ג׳עברי, אחת
הדמויות המרכזיות במנהיגות הפלסטינית
הוותיקה, ומראשי הדוגלים בהקמת מדינה
פלסטיגית, הובא לתל־אביב למחרת נאום
זה, בתנאים מבישים שנועדו, כאילו, ל־הסתיימו
כקוויזלינג. מאות אלפי צופי
הטלוויזיה שמעו במו אוזניהם כיצד הז מין
אל־ג׳עברי את דיין לבקרו בחברון,
וכיצד סירב דיין להיענות להזמנה זו,
משנתברר לו שד,שייך מתכוון לשוחח
איתו על ״עניינים פוליטיים״ .כלומר :
על שלום ישראלי—פלסטיני.

ועוד לפני כן הכיע דיין, כראיץ
שנעיד לפני כמה שבועות כטל
ויזיה, התנגדות טוטאלית לעצם
הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית
כגדה המערכית.

ך* אותו ראיון כבר לא השתמש דיין
בתירוץ הנדוש כאילו ״אין עם מי
לדבר״ .הוא כבר ידע שי ש עם מי
לדבר, והוא גם ידע שהדבר עומד להיוודע
לציבור כולו.

על בן החליף את הסיסמה.
לא עוד ״אין עם מי לדבר״ ,אלא
״אסור להסכים״.

מדוע ץ לפי דיין: מפני שלא תיתכן
מדינה פלסטינית בלי ירושלים
— וישראל לא תוכל לוותר
על שום חלק של העיר.
אין זו טענה חדשה, אם כי הושמעה
עד כה רק מאחורי הקלעים. עוד בדצמ בר
1968 הגיש משה ששון, אז יועצו

מו חמד עלי אל״ג׳עברי בתל־ א בי ב: בלי פו לי טי ק ה

1דזוז^>זו1 )1יץ

לום בולל וסופי עם העולם הערכי 7׳ .רה להתנגד לשלום ישראלי-פלם-
נניח שבמשא־ומתן גלוי וישיר, נפתרו טיני.
בזו אחר זו כל הבעיות השנויות במח לוקת:
הגבולות, סידורי־הבטחון, הפלי טים,
מהות היחסים בין המדינות והעמים,
אופי החוזה, ועוד ועוד.

נניח שרק שאלה אחת ויחידה
נשארה פתוחה: האם להשאיר
את ירושלים ברשותה הכלעדית
של ישראל, או להעניק כה מעמד
מדיני גם לערכים ץ
נניח שברגע המפריע, תעמוד בפני
כל אדם בישראל, בפניך, השאלה:
לוותר על השלום לצמיתות — או למצוא
פתרון לירושלים שיתקבל גם על דעת
הערבים, פתרון שישאיר את העיר מאוחדת,
פתוחה לשני העמים, כעיר הבירה
המשותפת של שתי מדינות ידידותיות —
ישראל ופלסטין?
האם תאמר אז ממשלת ישראל, האם
יאמר הדור שיידרש לשפוך את דמו,
האם תאמר אתה — נוותר על השלום,
נסתכן במלחמה לדורות, ובלבד שלא
נוותר כקוצו של יו״ד על תביעתנו
הטוטאלית לשילטון בלעדי בירושלים?

האם ירושלים שד זהכ, עיר הש

משלת ישראל אינה מוכנה לחזור
לגבולות הקודמים. על כך הודיעה
רשמית.
היא רוצה להחזיק בידיה לא רק את
ירושלים, אלא גם את דצועת־עזה ולפחות
חלק מביקעת־הירדן, שלא לדבר על שט חים
נרחבים מחוץ לארץ־ישראל (בסיני
ובגולן).
לפחות כמה משריה, ומשה דיין ברא שם,
רוצים לספח עוד הרבה יותר, ואולי
גם את הכל.

לכן מחמיצה הממשלה ברגע זה
שעת-בושר היסטורית להגיע לשלום
ישיר, גלוי וסופי עם העם הפלסטיני
— ודרכו עם מצריים והכוחות
העיקריים בעולם הערבי.

לכן היא מחבלת עתה, בפועל ובגלוי,
בנסיונם של הפלסטינים להקים את ה מוסדות
הדרושים לכינון שלום כזה.
אין היא מוסרת לציבור דו״ח על
מעשיה. אין היא מניחה לציבור עצמו
לבחור בין שלום ומלחמה, בין עידוד
הפלסטינים וסיפוח השטחים.

המדיניות עצמה היא הרת-אסון.
אולם השיטה כה היא מבוצעת,
תוך רמייה והטעייה, תוך בפיית
דעתם של קומץ עסקני־צמרת על
העם כולו — היא מחפירה.

מאי ־ ג 1 1 ^ 1:י 1יי י

בעולם

אלי־נורכז האופנה
ל מ שכנו החדע1

(המשך מעמוד )10

ארצות הברית
שיטה חד שה
לגילוי ס ר טן -ה רי או ת

מרם האופנה של אלי עכר
למשכנו החדש, ומציע מבחר
חדיש וענק של אופנה
סלונית וספורטיבית כולל
חליפות, מכנסיים, דקמים.
כותנות, שיבות ואביזרים
ממיטב התוצרת העילית
מוכן או לפי מידה.

מחלקה מיוחדת לצעירות

אלי -מרכז האופנה
רחוב סלמה ,121 תל־אביב, טלפון 826487

בחודש הפתיחה:־ 207 הנחה.

שיטה חדשה לגילוי מוקדם של סרטן־
הריאות התגלתה על־ידי חוקרים באוניברסיטת
ג׳והן הופקיינס בבלסימוד.
כאשר מגלים את סרם ן־הריאות בשיטות
הנוכחיות, הטיפול היחידי האפשרי הוא
סילוק הריאה הפגומה. בשיטה החדשה,
ניתן יהיה לגלות את סרטן־הריאות ב שלב
מוקדם במידה כזו שניתן יהיה לנתחו
— מבלי לסלק את הריאה.
כיום, רק חמישה עד שמונה אחוז מחו לי
סרטן־הריאה נותרים בחיים. בשיטה
החדשה, יעלה האחוז לחמישים.
אלא שלדעת החוקרים, יעברו עוד חמש
עד עשר שנים עד שהאוכלוסיה תוכל לי הנות
משיטה זו. בשלב זה, היא כה מסובכת
ויקרה, שאינה מעשית בקנה־מידה
עממי.
בניסוי שערך צוות המחקר, נבדקו 600
גברים בני 45 ומעלה 95 ,אחוז מהם
מעשני סיגריות, שנבדקו בשיטות המקובלות
— ונמצאו בריאים.
בשיטת הגילוי החדשה — נמצאו שלו שה
מהם נגועים בשלב התחלתי של סרטן־
הריאות.

פ סנ ת רי ם
ב שמיים
התחרות הרצחנית בין חברות התעופה
נמשכת לא רק במלחמת המחירים המת נהלת
לאחרונה. היא באה לידי ביטוי ה שבוע
גם במישור נוסף: חברת אמויקן
איירליינס, חברת תעופה אמריקאית פנים־
ארצית, הכניסה פסנתר למטוס שלה בקו
לוס-אנג׳לם—ניו־יורק. כל נוסע שבא לו,
יוכל לסור לאחורי המטוס, לבר שיותקן
שם, להתיישב לפסנתר, ולנגן להנאתו.
עד כאן, הכל טוב ויפה. עתה, מעוניינת
החברה להריץ את התוכנית החדשה, כדי
לשמוע מה תהיינה תגובותיהם של הנוס עים
האחרים להתבטאויותיהם המוסיקליות
של אחיהם למסע.
קנדה ועדה מ מ של תי ת _
בעד ס מי ם

לליל

ועדה ממשלתית לענייני נועד המליצה
השבוע על הפיכת סם המריחואנה לחוקית
בקנדה, לבני 18 ומעלה, ועל שיווקה ב פיקוח
ממשלתי.
הוועדה, שהוקמה על־ידי משרד־הפנים
הקנדי, חקרה את הנושא במשך שנתיים,
ועומדת עתה להגיש את מסקנותיה לממ שלה.

תקבל ממשלת קנדה מסקנות אלה,
תהיה היא המדינה הראשונה שתעשה כן.

ציביה

כלולותיהם
ס מי ם
הרשו לעצמפם א ת הטוב ביותר !
הזמינו כבר היום חדר זוגי לליל
כלולותיכם ובו יצפה לכם בקבוק
שמפניה על הקרח, סל פירות לארוחת
לילה וארוחת בוקר במיטה. כל זאת
כמחיר של — 75.ל״י *.
כתבו או צלצלו ל״דורית״ טל• 445111
מלון שרתון — תל-אביב ותקבלו
אשור בדואר חוזר.

כל יום נוסף — 65ל״י (כולל ארוחת בוקר)

11 )8ל 1ן 1טוחןןחל #ניב

סו צי א לי ס טי ם
אופנת הסמים — עד עתה בלעדית,
לכאורה, לצעירי העולם הקאפיטאליסטי
המנוון — החלה חודרת מבעד למסד ה ברזל.
בצ׳כיה, היא הגיעה לממדים כאלה,
שהחלה גורמת כאבי־ראש אידיאולוגיים
לאבות המפלגה.
הסם הפופולארי בין צעירי צ׳כוסלו-
בקיה: רפואה מסורתית נגד אסטמה, ה מקובלת
בצ׳כיה בלבד, והמכילה את
החומר המשכר אפדרין. לכשעצמה, אין
לרפואה זו אפקט משכר. אולם יחד עם

ספל בירה טובה — התוצאות מעלות ני צוצות.
מאיפה
בא האסון? כתופעה חבר תית,
הסם החדש — המכונה אבקה ובירה
— פועל בדיוק כמו במערב. תוצאותיו:
חבורות צעירים המומים, עלייה בפשיעה,
תיגרות. הסם מוצא דרכו לכל מקום —
כולל בתי־סוהר ובתי־משוגעים. בניגוד
אולי למערב, רבות יותר הצעירות, ביחס
לצעירים, המשתמשות בו. הגברים מע דיפים,
כנראה, עדיין להטביע את צרותיהם
באלכוהול.
•בהודעה רשמית שהתייחסה לנושא,
הצהיר גורם ממשלתי בפראג:
״תעלומה היא בעינינו מדוע אסון זה
של שימוש בסמים, האופייני לעולם הקא־פיסאליסטי,
יחדור — אפילו במידה זעומה
— לעולם הסוציאליסטי, שם אין לו מקום
כלל.״
צרפת גורילו ת
ל עי תונ אי ם
משטרת צרפת ידועה בידה הקשה —
בייחוד בפיזור הפגנות. במהלך הפעלת
מדיניות היד הקשח הזו, נפגעים לעיתים
גם לא־מפגינים, וביניהם כתבים המסקרים
את המהוסה.
כדי להתגבר על בעייה זו, הפעילה עתה
משטרת צרפת יחידת שוטרים מיוחדת,
שנועדה לשמש ליווי לעיתונאים בעת
סיקור אירועים סוערים.
מתח. שוטרים אלה, שתהיה להם
סמכות להתערב בעבודתם של שוטרים
רגילים. ילוו, בהתאם להסדר מיוחד, כת בים
היוצאים לסקר מאורעות גועשים,
ויאפשרו להם לפעול בחופשיות גם בלב
מהומות ופרעות.
על הקמת היחידה החדשה החליט מש רד
הפנים הצרפתי לאחר מעצרו, בעת
הפגנה, של עיתונאי — צעד שגרם למתח
גבוה בין הממלכה השביעית למשרד הפנים.

איטלויה

ת מו ט טו ת ה כל כל ה -
בגלל ה ״ מ א פי ה ״
השפעתה ההרסנית של המאפיה על
כלכלתו של כל איזור, עליו היא משת לטת,
הינד, מן הידועות. אולם עד להרס
טוטאלי של הכלכלה — לא הגיעו פני
הדברים עד היום.
היום, הניעו. באי האיטלקי לינוזה, לחו פי
סיציליה, התפטר ראש המימשל המקו מי
במחאה על שאוכלוסיית המאפיה באי
גורמת להתמוטטות הכלכלה.
15 מנהיגים. אוכלוסיית המאפיה באי
לינ^זה מונה 15 איש. הם אמורים להיות
מראשי המאפיה באיטליה, ונשפטו לגלות
באי הזעיר, לפי חוק חדש המאפשר ״בי דודם
של טיפוסים מסוכנים לחברה.״ בהגיעם
למקום גלותם החדש, ב־ 19 למאי,
הבטיחו אלופי הפשע, שלאחדים מהם
יש, לפי השמועה, קשרים הדוקים עם
ראשי הפשע המאורגן בארצות־הברית,
לשלם 1,200 לירטות (כשני דולאר) לנפש
ליום שכר דירה. הבטחה זו הניאה את
התושבים מאירגון מרד המוני נגד האורחים
החדשים. אחרי הכל, ההכנסה הממוצעת
של תושב לינוזה — אוכלוסיית האי
מונה 387 נפש — היא 250 דולאר לשנה.
שני דולאר ליום איננו סכום מבוטל.
נפשוט את הרגל. אלא שבמיטב המסורת
של אלופי המאפיה, החליטו 15
הגולים להתכחש להבטחתם, סירבו לשלם
את שכר הדירה ואת חשבונות המכולת
שלהם. הם הצהירו שמאחר שאין מאפש רים
להם להתפרנס למחייתם — הם לא
יעמדו בהתחייבויותיהם.
תושבי לינוזה הנזעמים פנו במחאה ל שלטונות
המרכזיים בסיציליה .״המשחקים
שלכם אינם מעניינים אותנו,״ הבריקו ל משרד
הפנים .״אם 15 הגולים לא ישלמו
את חובותיהם — יפשוט האי שלנו את
הרגל.״

11ה

התמונההמוכיחה את השקר

הא כךנראית

״מסיבה חברתית ״ ?

*י יום החמישי האחרון הועמדה
לישכתו של שר־החוץ אבא אבן על
הרגליים. פקידי הלישכה מיהרו לצלצל
למערכות העיתונים. בבקשה לפרסם הכ חשה
דחופה. ההכחשה הכילה שורות אח דות
בלבד. נאמר בה כי:

הן שגרמו להכחשה המגוחכת.
בפיסקה אחת, המיוחסת לאבא אבן עצ מו,
דיבר על גורל הפלסטינים באומרו:

״מדישבת שר־החוץ נמסר הבוקר,
כי מר אכא אכן לא העניק
כאחרונה שום ראיון לכתב השכר
עון המערכ-גדמני ״שטרן״ .מר
אכן שוחח, כאורח כדתי-רשמי, עם
כתם חשכועון, עת נפגשו השניים
כמסיבה חכרתית.״

״הגיעה העת שכה על ישראל
לפנות אל הפלסטינים ולהציע להם
פתרון חדש. שוב אין די להציע
לפלסטינים מדינה כגדה המע•
רכית. הם יירצחו על־ידי בני עמם
— הבדואים של חוסיין. מן הדין
לחפש עכורם פתרון אחר, כתוך
ישראל. זו דעתי, אך איני יודע אם
כל השרים כממשלת ישראל שותפים
לדיעה זו.״

היתד. זו הכחשה בהולה ביותר, שכן
היא התייחסה לידיעה שהופיעה רק אותו
למשל,
בצהרונים,
בוקר בעיתונים.
פורסמה ההכחשה יחד עם הידיעה שגרמה

פיסקה זו דווקא, היא שסיפקה את כל
הכותרות שציטטו את הראיון עם אבן.
היא המחישה שאבן, בניגוד לרוב שרי
הממשלה וגולדה בראשם, מכיר בפלסטי־

גולד ה מאיר
ד ד 1פיר
אותה. ציטוט דבריו של שר־החוץ אבא
אבן, כפי שהופיעו בגליון השבוע שעבר
של השבועון הגרמני, רב־התפוצה שטרן.
עתונאי ישראל לא היססו, כמובן, לפר סם
את הכחשת לישכת שר־החוץ. הם לא
העלו על הדעת כי הכחשה זו יכולה
להיות שקר מתחילתה ועד סופה. גם ב־לישכת
שר־החוץ שכחו, כנראה, כי קיי מת
הוכחה מצולמת, היכולה להפריך את
טענת לישכת שר־החוץ (המסתמכת למע שה
על דברי שר־החוץ) ,כי לא העניק
כל ראיון לכתב השטרן, וכי שוחח עמו
רק במסגרת מסיבה חברתית.
הוכתה זו היא הצילום המתפרסם לעיל.
הוא צולם בידי צלם השטרן בישראל,
שבתאי טל, ביום השישי ה־ 13 באוגוסט,
בשעה ארבע אחר הצהריים, בחדריו של
שר־החוץ במלון דן בתל־אביב. בתמונה
נראים, מלבד מר אבן, גם אגון ואצ׳ק,
עורך־החוץ של השטרן, ואורי דן, כתב
מעריב, המשמש גם ככתב השטון בישראל.

הצילום נעשה כעת שאכן העניק
את הראיון לשני נציגי ה־

נזכה ב אב א אבו קר
כדילחלצו !

״שטרן״ ,אותו ראיון שהתפרסם
כגרמניה לפני שבוע, ושאכא אכן
טרה להכחישו כאילו לא ניתן
מעולם.
אם פגישה כזו, בה משיב אבא אבן
לשאלותיהם של שני עתונאים הרושמים
את דבריו לצורך פירסום, מוגדרת על-ידי
לישכתו כ״מסיבה חברתית״ ,צריך להתחיל
להעריך מחדש את ההגדרות המתפרסמות
בהודעות הרשמיות של משרד־החוץ.

מ ה הרגיז
א ת גולד ה!
שם מה היו צריכים אבא אבן
ת ואנשי מישרדו לשקר במצח נחושה,
להכריז בכך מלחמה על הנפוץ שבשבו־עונים
המצויירים של אירופה (כ־ 2מיליון
עותקים) ואחד החשובים שבהם 1איך יכול
מישרד־החוץ הישראלי להסתכן בריב עם
שבועון כמו שטרן, בכך שהוא מאשימו

בעקיפין בפירסום ראיון שלא היה ולא
נברא ז
את התשובה לשאלות אלה יש למצוא
בתוכן הראיון, כפי שצוטט השבוע בישראל.
כדאי רק להקדים ולומר כי הראיון
של אבא אבן עם השטרן, לא היה חלק
כל כך. ואצ׳ק, מי שהיה בזמנו ראש
המשרד של השטרן בוושינגטון ושהוא
אחד העורכים הבכירים של השבועון, הוז מן
לישראל כאורח משרד־החוץ. הזמנה זו
מטעם המשרד זכתה להערכה רבה בשגרירות
ישראל בגרמניה, הרואה בשטרן,
ובצדק, כאחד ממעצבי דעת הקהל הגר מנית,
שישראל צריכה להיות מעוניינת
בהסברת העניין הישראלי דרכו. משום כך
יכלו הדיפלומטים הישראליים בגרמניה רק
לברך על הראיון שהתפרסם בשטרן.
באותו ראיון התייחס אבא אבן לנושאים
הנמצאים בתחום מישרדו. כך, למשל, הצ היר
כי ״ישראל מוכנה לכונן יחסים
דיפלומטיים עם סין.״ קשה להניח כי
בגלל הצהרה זו התחוללה הסערה. קרוב
לוודאי ששתי פיסקות בפירסום בשטרן,

נים ובבעייתם, הנפרדת מבעיית היחסים
עם שאר ארצות־ערב. מצד שני, הצעתו
של אבן ״למצוא לפלסטינים פיתרון ב ת
ו ך ישראל״ — כמוה כהצעה לספח את
הגדה המערבית לישראל.
יתכן שפירסום פיסקה זו הפחיד את
אבן עצמו. אך היו בראיון עימו מישפטים
נוספים, שלא צוטטו מפיו, שהיה בהם כדי
לעורר את זעמם של שרים אחרים בממשלה,
ובעיקר את זעמה של גולדה.

אגון ואצ׳ק, כותם המאמר, האחראי
לכד כתבות על ענייני־חוץ
של השבועון. כתכ כמאמרו :״אכן
רוטן על שהגברת ׳מאיר מתערבת
כענייני מדיניות־חוץ, ופועלת מאחורי
גכו עם שגריר ישראל בוושינגטון,
יצחק רכין.״
ניתן היה להבין מניסוח זה כאילו רטן
אבן בפני כתב שטרן על התערבותה של
גולדה. פיסקה זו היא שהביאה לנזיפה
של גולדה באבן, שאילצה את לישכתו
להשתמש בשקר גם כאילו לא קיים בכלל
ראיון עם כתב השטרן.

במדינה הע מראה
מעל הגשר
כשאמריקאי רוצה להתחמק ממתן תשו־בה
מיידית על בעייה קשה, הוא אומר:
״אעבור גשר זה לכשאגיע אליו.״
ובדרך הלצה :״כשאגיע לגשר הזה,
אקפוץ ממנו!״
השבוע הגיע משה דיין לגשר, והפיל
ממנו את העומדים עליו.
חיילים או אויבים. הגשרים היו
גשרי הירדן, ועמדו לידו המוכסים —
פקידים אזרחיים, השייכים למישרד־האוצר,
והממלאים את תפקידם, במיקרה, בשטח
מוחזק. לכן, מבחינה פורמלית לגמרי, ב התאם
לחוק • הבינלאומי החל על שטחים
מוחזקים, הם כפופים למימשל הצסאי*.
השבוע פרצה שביתה של מוכסים בכל
רחבי הארץ. היתד. זאת שביתה שיגרתית:
אחת מרבות שהיו, ועוד יהיו, נגד הקפאת
השכר, בשעה שהמחירים מועלים על־ידי
הממשלה בלי בושה, לאורך כל הדרכים.
המוכסים שייכים לשכירים המקופחים ב יותר
במדינה, בדומה לדוורים.
המוכסים ליד הגשרים הצטרפו אוטו-

נייר -ורזבסק״

שר־הכיטחון דיין

לצעירים

האם ישראל היא שטח מוחזק 7

8ש$08/
2א1081

״טיסו־סידרל״
— סזפר־צלילה,
השעון
לצעירים,
אל״חלד,
חזק מאד,
עמיד בפני
זעזועים !

להשיגו בחנויות המבוחרות ברחבי הארץ.
מ 169 -

סוכן בלעדי ביעזראז־

כנורי ב/ו״מ פרץ 4ת-א

ש רו ת בינלאומ• בר חבי העול ם

מטית לשביתה, כדבר מובן #אליו. ואז
קרה הדבר שלא ייאמן: משה דיין הורה
אישית לקציני צה״ל להעמיד את השוב תים
לדין, להחיל עליהם את חוקת השי פוט
הצבאי (״סירוב למלא פקודה״) ,לדון
אותם למעצר, כאילו היו חיילים מגוייסים
או נתיני אוייב.
עובדי כפייה. דיעותיו של משה דיין
בדבר הצורך לדכא שביתות בכוח ידועות
מזמן. הוא הטיף להן בגילוי כאשר היה
ח״כ של רפ״י האופוזיציונית בכנסת הקו דמת,
לפני מלחמת ששת־הימים.
אולם השבוע פעל כשר, וביצע כמה
עבירות ציבוריות בעת ובעונה אחת:
• הוא עירב את צה״ל במאבק סוצ יאלי
ופוליטי, ופגע קשה בדמותו של
צה״ל בעיני המוני עובדים. זו הפעם
הראשונה נצטייר הצבא, שעמד עד כה
מעל לוויכוחים כאלה, כמכשיר בידי של טון
ריאקציוני — תדמית הידועה בצבאות
חו״ל.
• הוא ניסה לדכא בכוח שביתה לגי טימית.

הוא גרם להתמרדות כללית של כל
העובדים האזרחיים הממלאים את תפקידם
בשטחים — שגילו לפתע שחדלו להיות
* לפי אמנת ג׳נבה, מותר למדינה כובשת
להחזיק בשטח כיבוש רק מימשל
צבאי, ולא אזרחי. הדבר בא כדי למנוע
סיפוח שטחים למדינה הכובשת. אולם
ממשלת ישראל סירבה, עד כה, להחיל
את אמנת ג־נבה על השטחים המוחזקים —
והסתמכות דובריה עליה, השבוע, היתה
הונאת. הציבור.

הטלוויויה הישראלית מטהרת שרצי

מכבסה מדוכדכת

כיום השישי האחרון הכינה הטל*
וידה הישראלית לצופים עונג שבת
אמיתי.
במיסגרת מהדורת החדשות השבועית,
השבוע — יומן אירועים, הפגישה הטל-
וידה את מאות אלפי אזרחי ישראל, עם
דמות הניצבת ימזה מיספר חודשים במרכז
החדשות: מאיר לנסקי, הבוס של סינ דיקט
הפשע האמריקאי, שמצא מיקלט
בישראל.

שחיתות? לא,

ה צ די? הליז

טימטום !

כשניצוצות של אושר בעיניו, וחיוך
התרגשות על פניו, בישר מגיש התוכנית,
יעקב אחי־מאיר, על הסקופ הגדול ש השיגה
הטלוויזיה: ראיון טלוויזיוני רא שון
בעולם עם מאיר לנסקי.
אחר־כך יכול היה כל בית־ישראל לחזות
במאיר לנסקי, כשהוא מטייל בשלווה וב נחת
עם כלבת־השעשועים שלו בחצר וב*
בריכת בית־המלון אכדיה, לבוש מכנסיים
קצרים, ידידותי ובלתי־מזיק.
בתום צילום הטיול, הופיע לנסקי בן
ה־ 69 על המסך, כשהוא מסביר בחיוך
משובב למראיינו, דן רביב, ולכל צופי
הטלוויזיה, כי אינו אלא יהודי בעל לב
חם, שנפל קורבן לאיזה עתונאי אמריקאי,
שטפל עליו בזדון ערימה של שקרים,
כזבים ובדיות, שמשום מה מצאו להם
מהלכים עד עצם היום הזה }דעת־הקהל.
כטלית שכולה תכלת, כאישיות טהורה
שאין בה רבב, ישב לנסקי מול מראיינת
השיב לו בשלווה על שאלות כלליות ו־מופשטות,
שאף אחת מהן לא התבססה על
עובדות. השאלות, כמו התשובות, איפשרו
ללנסקי להציג את עצמו כקורבן אומלל
ועני, הנרדף על לא עוול בכפו, שכוחות
זדוניים אינם מאפשרים לו להגשים את
חלום חייו — להפוך לאזרח ישראלי.
תם הראיון. לנסקי חייך. גם מראיינו
ומגיש הראיון בטלוויזיה חייכו. אבל
נראה שהיו סיבות שונות לחיוכיו של
לנסקי. הוא הצליח לגייס, בקלות שלא
שיער אותה, את מכשיר התיקשורת ה־המוני
הממלכתי של ישראל כדי להציג
את עצמו בפני אזרחי ישראל כאחד מ־ל״ו
צדיקי הדור.

מאות אלפים מצופי הטלוויזיה
של ישראל, שחזו כתוכנית. לא
יכלו שלא להגיע למסקנה, בי אם
הטלוויזיה הממלכתית מציגה את
לנסקי כצורה בזו, אין זאת כי
כאמת ישר האיש ודגול מרככה,
ובל מה שיפורסם עד כה אודותיו
אינו אלא שקר גם ומתועב. וכד
הסתיימה אחת השערוריות הגדו לות,
ואולי הגדולה כיותר כתולדות
הטלוויזיה הישראלית.

ועוד צדי א חד
לא היתה זו הפעם הראשונה בה
נטלה הטלוויזיה הישראלית על עצמה את
אזרחים חופשיים, הממלאים תפקיד קשה,
אלא עובדי־כפייה תחת מרות צבאית.
התירוץ שניתן — כאילו דרושה עבודת
המוכסים כדי למנוע העברת מיטעני חבלה
— הוא אבסורד, והוסיף חטא על. פשע.
כי בדיקה כזאת יכול לבצע כל חייל או
שוטר.
שילוב _ מי ב מיז תוך כדי כך
הוכיח דיין לציבור דבר, שרק מעטים טע-
נוהו עד כה: שהחופש אינו ניתן לחלוקה.
מדינת־כיבוש, המחזיקה בשטחים נרח בים
נגד רצון האוכלוסיה, מוכרחה לשנות
את דמותה הפנימית. היא לא תוכל להישאר
דמוקראטית, כאשר היא מפעילה דיקטא־טורה
צבאית בשטחי־כיבוש.
משה דיין מרבה להטיף ל״שילוב״ השטחים
המוחזקים בישראל. השבוע עשה
את ההיפך: הוא שילב את ישראל בשט חים
המוחזקים.

נפט — נראה שידור הכתבה כאות לכך
שהחקירה הסתיימה, והכל נמצא שפיר
והגון באותה חברה.

עובדה: אחרת איך ייתכן שהטלוויזיה
הממשלתית תשדר כתבת
הלל ושכח לאדם, שחוקר רשמי
מונה בדי לחקור את מעלליו ז

נחקר פרידמן
אמר

שדרן שילון

נמלט לנסקי שהם התפקיד לטהר שרצים. מאז נכנס דן שילון
לתפקידו כמנהל מחלקת החדשות, הפכה שבוע לפני
התופעה לשיטה. רק
הקרינה בשתי מהדורות השבוע — יומן
אירועים, כתבה ארוכה על הברת נתיבי
נפט, העוסקת בהפקת הנפט בסיני.
הצופה התמים, שהזה בהקרנה, יכול
היה רק להלל את כתבי הטלוויזיה שאינם
חוסכים מאמץ, מטריחים את עצמם עד
אבו־רודס שלחוף מיפרץ־סואץ, כדי ל הגיש
לו כתבה על הנפט של ישראל.

הצופה התמים לא יבול היה
לדעת שכתכה מפוברקת זו אינה
אלא כתכה מוזמנת, אקט אחד
כמיסגרת מסע-פירסום אדיר, שנועד
ליצור תדמית חיובית להכרת
״נתיבי נפט״ ולמנהלה מרדכי
(״מוטי״) פרידמן.
הכתבה על הצלחותיו הגדולות של מוטי

דיעזת
מ* ניצח
במלחמתההתשה?
שנה אחרי שנפסקה מלחמת ההתשה,
עדיין נמשך הוויכוח: מי ניצח בה? מי
הצליח להתייש את מי, המצרים את יש ראל,
או להיפך?
הדיעה הרשמית בישראל קובעת כי יש ראל
היא שניצחה במלחמת ההתשה, ב גורמה
למצרים אבידות כבדות פי כמה
מאלה שגרמו לישראל ובאלצה אותם ל הסכים
להפסקת-האש.
על קביעה פסקנית רשמית זו היו הרבה
חולקים. השבוע הצטרף אליהם גם אלוף
(מיל ).מתתיהו פלד, שחזר לישראל אחרי
השתלמות ארוכה בארצות־הברית, עומד

שדרן רכיב
שחורים?
פרידמן בניהול נתיבי נפט שודרה בעצם
הימים בהם התנהלה הקידה בידי חוקר
שמונה מטעם שניים משרי הממשלה
(פנחס ספיר ויעקב שמשון שפירא) כדי
לבדוק האשמות של שחיתות והתעשרות
על חשבון כספי הציבור בחברת נתיבי
נפט.
עובדות אלה לא היו חסויות מעיני
אנשי הטלוויזיה. הם פורסמו בעתונות,
זכו אף לכתבת־שער בהעולם הזה ()1771
לפני ארבעה שבועות. והנה, אף אחת
מהאשמות אלה לא הושפעה בכתבה ש שודרה
בטלוויזיה. עורכי וכתבי מחלקת
החדשות של הטלוויזיה, באו כאילו פ־פלנטה
אחרת, וביוזמתם וחריצותם גילו
לפתע את קיומה של אבו־רודם.
בעיני מאות אלפי אזרחים, אשד בניגוד
לאנשי הטלוויזיה קראו ושמעו על החקי רות
המתנהלות בקשר למתרחש בנתיבי
להתמנות כדיקן הפקולטה למזרחנות באוניברסיטת
תל-אביב.
במסגרת מאמר התקפה חסר תקדים על
שר־הבטחון משה דיין, אותו פירסם ב מעריב
— בו טוען, בין השאר, כי דיין
״בכל פעם שהוא מנסה להתחמק מאחריות
לדברים שאמר או למעשים שעשה, גו רם
למסתכל בו מבוכה קשה — מבוכה
של מי שרואה אדם גדול המתגמד למי-
מדים של נער שסרח״ — קבע פלד מפו רשות:
דיין מסרב להודות בכשלוננו
הצבאי במערכה.

״התבוסה הראשונה שד צה״ל״.
קובע פלד :״זוהי (מלחמת ההתשה) המע רכה
האחת מאז קום המדינה שבה הובס
צה״ל בשדה הקרב. ותבוסה זו באה מידי
המעצמה האדירה שניצלה את התקפותנו
על פרברי קהיר כדי להעמיק את חדירתה
ושליטתה באזור.״

למרות שאין כל דמיון בין שתי
הפרשות, נקטו אנשי הטלוויזיה הישראלית
אותה שיטה בפרשת לנסקי כמו בפרשת
מוטי פרידמן וחברת נתיבי נפט.
הם הפכו את הטלוויזיה הישראלית, מכשיר
התיקשודת החשוב ביותר בישראל,
שאין לו מתחרה, למכבסה המכבסת כבסים
ומלבינה פשעים. הטלוויזיה, שלא העזה
לשדר בכתבה על לנסקי אף אחת מההאשמות
החמודות שהועלו נגדו, הציגה
אותו כשה תמים, כקורבן של העיתונות
ומוסדות הסימשל האמריקאי. היא הצ טרפה
בכך למסע המתנהל לטיהורו של
לנסקי, נקטה עמדה ברורה וחד־משמעית
בוויכוח המתנהל עדיין בממשלה סביב
הישארותו בארץ או גירושו — ויכוח שבו
חשובי המישפטנים כבר הביעו את דעתם
למען הגירוש.
נראה שאנשי הטלוויזיה אינם מבינים
את חשיבותו ואת כוחו של המכשיר ש הופקד
בידם. הם אינם תופסים כי בטעות
קלה של שיקול־דעת הם הופכים את
הטלוויזיה למכשיר של שטיפת־׳מוח המו נית,
של חריצת משפט בדרך לא משפטית,
של הטעייה מכוונת של דעת־הקהל.
אם אכן זו טעות.
כשאותם הדברים נעשים בעיתון פרטי,
אין איש יכול לבוא בטענות על כך.
בין עיתונים יש ויכוח חופשי, והקורא
יכול לשפוט בעצמו. אבל כשהדבר הופך
לשיטה בטלוויזיה הממלכתית המונופו ליסטית
— זו אינה דק -שערוריה, זהו
פשע.

יותר מדי דברים לקויים ומעוותים
בטלוויזיה הישראלית עצמה,
מכדי שאנשיה יטלו לעצמם את
הזכות המפוקפקת להפוך לסניגו
דים של דמויות הנמצאות כמרכז
שערוריות ציבוריות.
אילו אפשר היה להניח שהטלוויזיה
עשתה מה שעשתה לפי הוראות מגבוה,
בלחץ של ראשי השלטון או כתוצאה משיחור,
היתד. זו שחיתות פשוטה. אך כיוון
שברור ששתי הכתבות שודרו לא כתוצאה
מסיבות אלה, אלא בגלל חוסר־כשרונם,
חוסר אומץ־ליבם ושיקוליהם העתונאיים
המפוקפקים של אנשי מחלקת החדשות
בטלוויזיה, ברור שאין מדובר כאן ב שחיתות,
אלא במשהו גרוע בהרבה —
בטימטום.

נגד שחיתות אפשר להילחם. מה
אפשר לעשות נגד טימטום ץ

מסביר פלד, מדוע לדעתו הובס צה״ל
במלחמת ההתשה:
• ״אחרי שנאצר פתח במלחמת ההת שה,
העברנו את ההתקפה לפרברי קהיר
מתוך כוונה למוטט את אשיות השלטון
המצרי. דבר זה לא השגנו.״
• ״משחשו הרוסים לעזרת המצרים,
מיהרנו לוותר על שליטתנו בשמי מצריים
ורק קבענו כי טילים רוסיים לא יוצבו ב-
קירבת התעלה. הרוסים הביסו את נסיוננו
להגביל את חופש תנועתם ופעולתם מ מערב
לתעלה וחדרו עם טיליהם לכל אותו
אזור שבו ביקשנו למנוע את כניסתם.״
• ״כל כך נחרדנו ממפלה זאת, עד
שנאחזנו בקש הראשון שהושלך אלינו ו הפסקנו
את המלחמה בחדירה הרוסית,
אפילו בלי לאבטיח אמצעי פיקוח שיוודאו
(המשך בעמוד )18

אווירת ההתנדבות וההקרבה שנשתררה
במדינה, עקב פירסום גל המודעות
של מפעלים המוכנים למכור לציבור את
סחורותיהם במחיר הישן, השפיעה אפילו
על הסוחרים הקשוחים ביותר.
מזכיר ״ארגון הזונות היהודית ביש־דאל־השלמה
(זיב״ה)״ שלח השבוע מכתב

מחאה חריף לשד־האוצר, על שהעיתונים
סירבו לפרסם את מודעת האירגון
בזו הלשון :״נאמנות למדיניות הממש לה,
ובמסגרת המאמץ הכללי למניעת
התייקרות, אנו ממשיכות למכור את סחו־דתנו
במחירים שלפני הפיחות, עד שיאזל
המלאי הישן.״

מנישפט השנה
אני כבר לא יודע מה להחליט. או
שיש לספיר חוש הומור דק מן הדק, או
שהוא ציניקן בעל דם קר. אולי הוא עו שה
את עצמו תמוי, ואולי הוא באמת
כזה.
שימו לב, למשל, למישפט הבא שספיר
אמר למושביץ׳ אחרי הפיחות :״לולא
בוצע הפיחות, היה עלול להשתרר תוהו
ומהו, בגלל גל הקניות המוגבר של
הציבור.״

מה אתם אומרים עליו? מעניין אותי
איך הוא מגדיר את מה שהתרחש בחנויות
אחרי הפיחות, הכאשר המחדל שלו
(אי־הטלת מס על המלאי, שעלה למדינה
100 מיליון לידות!!) איפשר לכל אחד
לחטוף מוצרי־ייבוא במחיר הישן?
האם הברדק הזה, שהוא אישית אחראי
לו, לא היה תוהו ובוזזו? או אולי הוא
צוחק מסושביץ׳ ומכולנו?

ונסק׳ המת, ש ל העיתו1י
עסקי ״הארץ״ פורחים. בעיקר עסקי
מודעזת־האבל שלו. עם סרגל של אינם־
שים ביד, אני עוקב יום־יום אחר הצל חותיו
בשטח זה.
בשבוע שבין ה־ 26 באוגוסט והאחד
בספטמבר פירסם ״הארץ״
:־ 1360 אינטש מרובעים
של מודעות־אבל, שהכניסו
לו כ־ 30,000ל״י, לפי ה שער
המופקע של 22ל״י
האינטש.
פירושו של דבר שבממו צע
מרוויח העיתון ״המכובד״ הזה למעלה
ממיליוןוחצי לירות ישראליות לשנה.
מודעות
מיסחריות רגילות היו מכניסות
לעיתון כ־ססס 890,ל״י בלבד (לפי 13.5
ל״י האינטש) ,את סכום ההפרש של
610,000ל״י מוציא העיתון מהמשפחות,
הקרובים, הידידים והמוסדות המתאבלים,
רק משום-שהשכולים אינם נוהגים לעמוד
על המקח.

אני חושב שהקהל חייב לזכור את זד
מיספרים המבישים האלה, כאשר הוא
קורא ב״הארץ״ את המאמרים המתחס דים
הנלחמים ״לטובת הציבור״ ,למען
הגינות בשטח המיסחר, נגד הפקעת מחי רים
וניצול הקהל.
במאפיה של שודדי־הקב־רים
וזובחי־המתים חברים
כל העיתונים בארץ. לא רק
עיתונים מסחריים עושק
י ם את האבלים. גם עיתו נים
מפלגתיים כמו ״דבר״,
״על המישמר״ ,״הצופה״ ושלל העיתונות
המפלגתית הלועזית סוחטים יום-
יום מחשמלים. כל אחד כיכולתו, כמובן,
וכל אחד כגודל חוצפתו.
המלחמה, מבחינה זו לפחות, משתלמת
מאד לעיתונים. לא נופתע אם יתברר
שהמתנגדים העיקריים להפסקת־האש בתעלה
הם מנהל מחלקת המודעות של ״אל־אהרם״
מצד אחד ומנהלי מחלקות המודעות
של עיתוני ישראל מצד שני.

ב ר טונו ב ז ״ ד־ ב או פךיח סי
לפני שבועיים נפטר יהושע ברטונוב,
אחד מגדולי השחקנים בארץ.
מותו חייב היה להיות יום־אבל למדי נה
כולה, אך בעיתונים נתפרסמו כחמש
או שש מודעות־אבל בלבד. שר־החינוך,
״הבימה״ ועיריית תל־אביב הביעו את
השתתפותם בצער בני משפחתו, ובכך
פחות־או־יותר נסתם הגולל על שחקן
דגול זה.
אילו עסק מר ברטונוב ז״ל בתעשיה
או במיסחר, אילו היה מקדיש את חייו
להנהלת חשבונותיהם של חברות מיסה־

ריות גדולות ועוזר להם להרוויח מיליו נים
על־ידי מציאת סדקים בחוק מס־ההכנסה
יש לשער שהאחים מאיר, עלית
בע״מ, סולכור בע״מ, קשת בע״מ, צ׳מ־פיון
מוטורס בע״מ, תעשיות פלסטיות
בע״מ, נפטא בע״מ ועשרות חברות ענ קיות
אחרות היו מביעות את צערן הע מוק
למותו.
מודעוודהאבל, בין השאר, משקפות בצורה
נאמניה ביותר את סולם הערכים
המסולפים, שבו יורדת החברה הישראלית
לגיהינום.

חלומו של מטומטם
בנקו דמשיחו הציף לאחרונה את העי תונים
במודעות ענקיות על תוכנית
חיסכון שלו.
סידרת המודעות עוסקת בחלומותיהם
הממוצעים של המטומטמים הממוצעים.
מטומטם יפה בשם עוזי חולם על מכו נית
חדשה, משום ש״הישנה פשוט כבר

נמאסה עליו״ ,מטומטם יפה אחר בשם
אורי חולם יומם ולילה, על הגדלת בית־המלאכה
שלו (הוא כבר חוסך שלוש
שנים 150ל״י לחודש, ונותרו לו עוד
״כמה שנים בלבד״ להגשמת חלומו.
חמ ש שנים, ליתר דיוק!) ,מטומטמת
יפה אחת בשם רוני חולמת על חתונה

ודירה לאחר שמונה שנות חיסכון, וכך
הלאה. לא חשובים השמות של כל ה פראיירים
בסידרות המודעות, אשר בלשון
מנומסת, ניתן להגדירן כהונאה אל גנטית
של הציבור התמים.
אתם רוצים לדעת למה תוכנית החיס כון
גובלת בעיני להונאה, ולמה הנלכדים
ברשתה נראים לי כפראיירים מטומטמים?
קחו עיפרון ביד ושימו לב:
ניקח, לדוגמה, את חלום־הסטאטוס ה ממוצע
של השמוק הזה, עוזי. מתוך המו דעה
מתברר לנו שהוא כבר חוסך ארבע
וחצי שנים 125ל״י לחו דש,
ובעוד חצי שנה, אם
הוא ימשיך את השטויות
האלה, יהיו ברשותו 16,847

לכאורה הצעה מפתה. אבל חשבון
פשוט מראה לנו שחסכונותיו במשך חמש
שנים מסתכמים ב־ 8,432ל״י (הכוללים
קרן של 7,500ל״י, קרן פלוס ריבית מצ טברת

קודם כל הפסיד הפראייר הזה למעלה
מ 1600-ל״י בגלל הפיחות. א .לו בנקו
דמשיחו היה באמת יועץ נאמן, כפי שהוא
מכריז על עצמו במודעות האלה, הוא
היה מציע לעוזי לקנות נת״ד, או אפילו
דולארים בשוק השחור, ולא לסמוך על
הצמדת חסכונותיו למדד המפוברק. אבל

יכול להיות שהבנק אוהב את עצמו יותר
משהוא אוהב את עוזי. למילים ״טובת
הכלל״ צריו היה הבנק, למען ההגינות,
להוסיף בסוגריים את המילים ״ובעיקר
טובת הבנק.״
הלאה: איך יגיע עוזי בעוד חצי שנה
לסכום 16,847ל״י, שהוא סכום כפול
מסכום חסכונותיו? מסתבר שהבנק יתן
לו הלוואה, שעבורה ייאלץ לשלם ריבית
של 14 או 18 אחוז, או כל אחוז שהבנק
יהיה רשאי לקחת בתום תקופות החיס כון.
וזה עוד לא הכל. היועץ הנאמן יודע
שגם תמורת 16,847ל״י לא
יצליח עוזי לרכוש את ה מכונית
המופיעה במודעה,
ולכן הוא מוסיף לו חינם
את העצה שאם יוסיף ל סכום
זה את תמורת רכבו הישן,
יוכל בהחלט להגשים את חלומו. תרגיל
יפה, אה?
עצות כאלה, אם לא יותר טובות, גם
אני יכול לתת לעוזי. אם המטומטם הזה
יוסיף לחסכונותיוו (שעליהם הפסיד 1600
ל״י) ולהלוואה הבנקאית (שעבודה ישלם
כ־ 1300ל״י) את תמורת המכונית הישנה,
ואת תמורת הדירה של הוריו — הוא
יוכל לרכוש לעצמו כמה מניות של בנקו
דמשיחו, ויחד איתו לקרוע את התחת
למטומטמים אחרים.

יח המימשל
אני תולש את שערות ראשי לפעמים,
כשאני רואה באיזה חוסר־כישדון מנסה
משרד־החוץ שלנו להסביר לדעת הקהל
העולמית את פעולותינו בשטחים.
קחו למשל את עניין ״דילול הפלי טים״
,או ״פריצת דרכי ביטחון חדשות
במחנות הפליטים״ .הרי אפשר להשתגע
מהטימטום הזה!
איזה ״דילול״? איזה ״דרכי בטחון״?
מת פתאום? כנה מסבירים פעולה אנו שית
אלמנטרית של המימשל?
למה לא מפרסם משדד־החוץ את האמת
בעולם כולו? הדי האמת היא אחרת
לגמרי! לפני שבוע קראתי אותה בידיעה
קטנה וצנועה, שהתפרסמה ברוב העתו־נים
העבריים.

לפי הידיעה מתברר שהמימשל סידר
מיגרשי מישחקים בשביל הילדים במחנות
הפליטים. עכשיו ברור למה הרסו כוחות
צה״ל מימים רבים כל כך במחנות
הפליטים של עזה. הם פשוט הסתירו
את החול, ואיך אפשר להתקין ארגזי
חול בשביל הילדים כשעל החול עומדים
בתים?
אז מה הדיבורים המטופשים האלה על
דילול ופריצת דרכי־בטחון? למר. לא
לספר לעולם את האמת? למה לא להר אות
לו בתצלומים, בסרטים ובטלוויזיה
איד ילדי המחנות המאושרים משחקים
בחול, שאותו הסתירו עד כה בקתות
רעועות, שמבחינה ארכיטקטונית היוו סכנה
לציבור?

הביעה פיצויי מהמדינה
כמה מילים על פרשת אלי לנדאו.
מר לנדאו אינו נמנה על ידידי, ואת
השקפותיו הפוליטיות אני מתעב. אך
בעניין גניבת הכימיקאלים, שבקשר אליה
ישב אלי לנדאו 12 יום במעצר־לצרכי-
חקירה, הוא חף מפשע בעיני עד אשר
תוכיח המשטרה את ההיפך. אני בוש
ונכלם, בעצם, שעלי להצהיר חגיגית הצ הרה
שצריכה היתה להיות מובנת מאליה
במישטר של חוק ומשפט.
מעצרו של אלי לנדאו מעורר בעיה
עקרונית, שכבר מזמן צריך היה לתת
עליה את הדעת. שוטר רשאי לעצור
במדינה הזו כל אזרח, לצורכי חקירה,
במשך 48 שעות, מבלי שיהיה מצוייר
בפקודת מעצר מטעם בית־המשפט. מאחד
וידיה של המשטרה מלאות עבודה, מתארכת
לפעמים ״חקירתו״ של החשוד
לששה ואף ל־ 12 יום (באישורו של
שופט).
לא אחת קורה שהמשטרה סוגרת את
התיק, ומשחררת את החשוד מחוסר הו כחות
וללא ערבות. בכך מסתיים העניין,
מבחינתה של המשטרה — אך לא מבחי נתו
של החשוד. שמו הוכתם בעיני קרו ביו,
ילדיו, ידידיו ומכריו. לגביהם הוא
יישאר למשך שנים רבות חשוד ומעורב
בעבירה או פשע. העובדה שהמשטרה לא

הצליחה להוכיח את אשמתו נזקפת, ב דרך
כלל, לחובתה ולא לזכותו.
נראה לי שלאדם כזה נגרם עוול משווע,
שעליו חייבת המדינה לפצותו. המשטרה
חייבת, לדעתי, לפרסם בכל העתונים
התנצלות ברורה על פגיעה בשמו הטוב
של כל אזרח (או אפילו הרעת שמו
הרע) שנעצר, נחקר ולא הוכחה אשמתו.
נוהג זה מקובל על בתי־המשפט במיק־רים
של הוצאת דיבה ופגיעה בחוק לשון
הרע, ואינני רואה כל סיבה למה תהיה
משוחררת ממנו רק המשטרה.
;נוסף לכך מגיע לאזרח כזה פיצוי
כספי על אובדן ימי־עבודה, פגיעה בשמו
הטוב, וגרימת צער ועגמת־נפש. מבחינה
ציבורית יש הבדל גדול מאד אם חשוד
משתחרר ״מחוסר הוכחות״ בלבד, או
כאשר הוא משתחרר וזוכה להתנצלות
המשטרה בפומבי, ובפיצוי כספי נאות
מכספי המדינה. נוסף לכך יוכיחו העתו־נים
אחריות ציבורית אם יקדישו לאזרח
המשתחרר ״מחוסר הוכחות״ חלק כלשהו
מהשטח, אותו הם הקדישו בהנאה רבה
למעצרו.
חוק מעין זה, שיתקבל בכנסת, יתרום
רבות לאי־ניצול החוק לרעה על־ידי ה משטרה,
ולהקטנת פער־האמון ההולך וגדל
בין הציבור והמשטרה.

* און

שוט 1111ס /

אנ שי ם

בשביל אהבת מעריצה אדמונית
אפילו שר-הבטחון משה
דיין הפיץ השבוע את הבדיחה
הבאה, שפשטה בעקבות
מעצרו של כתב מעריב אלי
לנדאו ז עתונאי במעריב ני גש
לעורך העתון ומבקש הע לאה
במשכורתו. כאשר מסרב
העורך, אומר לו הכתב :״אם
כך, תן לי לפחות את הטנדר
לשבת!״.
0יש גבול גם להערצה —
זאת למד לפני שבוע הזמר
יהורם גאון, בתום אחת מ הופעותיו
בירושלים. יהורם
רגיל כבר לכל צורות של הע רצה:
להתנפלות מעריצות, ל בקשת
אוטוגראפים וכר. אבל
מה שאירע לו בירושלים הצ ליח
סוף סוף להכעיס גם אותו.
בתום ההופעה, כשיצא
למכונית האופל שלו, גילה
כי אחת ממעריצותיו חרטה
במסמר לבבות על פני כל
גוף המכונית, על הכנפיים, על
הדלתות, ועל מיכסה המנוע ו אפילו
על הגג. בתוך הלבבות
חרטה :״אני אוהבת אותך —
דינה אבו־קסיס.״ לידיעת הגב רת
אבו־קסיס: אהבתה הדוקרת
ליהורם עלתה לו ב־600
ל״י, דמי חידוש הצבע במכו ניתו.
8ימים
ספורים לאחר ש-
פירסם את כתבתו בהארץ או דות
ג׳ו סטאשר ומאיר
לנסקי, בהקשר לנסיון לקניית
מימסכי לנסקי, צילצל העיתו נאים
יגאל לכים לרופא ה שיניים
שלו, עודד עמודי,
כדי לקבוע תור לשעה מסו־יימת
בשבוע הבא, ענד, לו ה־ד״ר,
שהתפרסם כרופא השי ניים
של הבוהמה התל-אביבית:
״מצטער מאוד — בדיוק ב שעה
הזאת קבעתי תור לג׳ו

פרק בהילכות דת שינן

המזכיר הכללי של ההס תדרות,
יצחק כן־אהרון,
שיצא למלחמה להוזלת מחיר
הלחם, הסתבך השבוע גם ב מלחמת
ירקות. המזכ״ל עצר
את מכוניתו מול קפה אקסודוס
התל-אביבי, במקום אסור ל חניה,
ואשתו ירדה ממנה ונכנסה
לחנות הירקות הסמו כה
לקפה, הידועה כאחת מ חנויות
הירקות היקרות ביותר
בעיר. בינתיים קרב שוטר-
תנועה לבן־אהרון, ביקש ממנו
להחנות את ריכבו במקום אחר.
בן־אהרון סירב בטענה שהוא
חונה במקום האסור רק לדקות
ספורות — עד צאת אשתו מן

מייק, שהצטרף כאמן לסיור
בים התיכון עם ניל״י, ירד ל חוף,
כמו כל שאר הנוסעים ה־לא־דתיים,
כאשר האניה עג נה
בנאפולי. הדתיים בין הנוס עים
נשארו על האניה, היות
ותאריך העגינה שם חל בש בת.
רק נוסע דתי אחד יצא
מכלל זה — ולא זו בלבד
שירד לחוף, אלא אף עסק ב מרץ
רב בקניות. .שאל אותו
מייק :״איזה מין דתי אתה?״
ענה לו היהודי :״פיקוח נפש
דוחה שבת״ .לתמיהתו של
מייק, הסביר הנ״ל :״אם אבוא
הביתה בלי דברים מנאפולי,
אשתי תהרוג אותי.״

סטאשד.״

טירון דובי גל ־ לפני ואחר

מימין: דובי גל, אחד מארבעת הצעירים שהכריזו כי הם מסרבים
להתגייס לצה״ל, שינה את דעתו, ביום פקודה, התייצב בקלט, זכה
החנות. שוטר־התנועה לא הת רשם,
רשם למזכיר דו״ח.

לאחרונה מייק בורשטיין.
3 המיליונר היהודי־אמרי-
קני נייט ליפסון, הידוע כ תורם
הנדיב ביותר למדינת
ישראל ( 2.5מיליון דולאר ב שנה
האחרונה) ,מימן לאחרו נה
את הקמתו של מלון חדש
בשם ביבל ביץ באילת. במהלך
העיסקה, התיידד ליפסון עם
מנהליו העתידים של המלון —

רפי נלסון ושלמה אוש־רוב.
ידידות של מיליונר, גי

השניים השבוע — שווה
יותר מסתם ידידות: נייט הפ תיע
את רפי בצילצול טלפון
פתאומי, מאירופה, הזמין את
נלסון ואושרוב למסיבה במלון
אולסבווי בבריסל. אל ההזמ נה
הטלפונית צורפו שני זוגות
כרטיסי טיסה, כמובן. שלמה
ורפי יצאו ביום הראשון הא חרון
את הארץ, על־מנת להש תתף
במסיבה, שנערכה ביום ב׳.
״אני מרגיש כמו חבר אמיתי
בחוג הסילון״ הכריז נלסון.
״רק דבר אחד מפריע לי —
שביום שלישי בבוקר — אני
חייב לחזור לכפרי.״ הסיבה:
ביום זה מתחילה ההסרטה ה-
אילתית של סירטו של מנחם
גולן כ״ץ וקרסו, ורפי — המ שחק
שם את תפקיד עצמו —
אינו יכול להיעדר כמובן.
8בתכנית בגלי צה״ל ש הוקדשה
לשר־החינוך המנוח
זלמן ארן, סיפרו חבריו על
גישתו להספדים :״הספד למת,״
נהג לומר ,״כמוהו כהספד ל אמת״.

סוניח
לוון

בת ח״ 36 זורחת מאושר למראה בנה
קארלו בן השנתיים, הפוצח קולו בשיר.
למרות גילו הרן, ניכרת בבמבינו, ביציבתו ובצורה בה הוא נושא
ראשו, כטרובאדור מלידה, מסורת הדורות של אהנת״הזמר.
העולם הזה 1775

8ידיד תל-אביב פגש את
הצייר אלי כדורי מטייל ב מטולה,
כשרובה ציידים בידו.
התעניין הידיד אם החליף כדו רי
מקצוע .״לא,״ הסביר הצייר.
״אני פשוט מצייר על עור, ו מחיר
העור עלה כל כך, עקב
הפיחות, שאבי נאלץ לצוד לבד
את חזירי־הבר, כדי לפשוט
מהם את העור.״

למרות שמפקדיו ידעו על היותו סרבן גיוס, לטיפול הרגיל שמקבל
כל טירון, כולל חופשת שבת בתום השנוע הראשון לגיוסו, גרם
לזעזוע ליושבי קפח ״טעמון״ הירושלמי, כאשר הופיע שם (משמאל)
קצוץ בלורית ולבוש חאקי, מה שדווקא מצא״חן בעיני חברתו.
בשבוע הקולנוע שפתח
את חודש האמנות בצפת, נים־
גשו בבית מילוא שבקריית ה־אמנים
כמה מאמניה של ה עיר
עם צוות של אנשי קול נוע,
לשיחה עם בעיות הסרט
הישראלי. בלהט הוויכוח, הגי עו
האמנים לבעיית הבעיות
של אמנות הקולנוע בארץ: ה צנזורה.
להפתעה כללית, גר מה
אמנית, עולה חדשה מרו סיה,
שטענה כי לא רק ש צריך
לקיים צנזורה — אלא
כדאי גם להחמיר אותה, למען
בריאותו הנפשית של הנוער.
הגיבה על כך לולה שגצר,
המורה הידועה לפיתוח הקול:
״בנסיעתי האחרונה לאירופה״,
סיפרה ,״נפגשתי עם חברה ב ברלין
שסיפרה לי כיצד ניסתה
להעניק חינוך חופשי מדיעוח
קדומות לילדה בן השש. אותה
אם ברלינאית הכינה את בנה
ליומו הראשון בבית־הספר ב עזרת
מתן מידע מדוייק על ה דרך
בה באים הילדים לעולם.
הילד חזר מבית־הספר ניסער
ונירגש :״למה הסתבכת כל
:ך אמא?״ שאל אותה ,״את
כל הילדים האחרים הביאו ה חסידות״.
0באותו
שבוע נכחו ב צפת
כ־ 150 עורכי־דין ושופ טים,
שערכו שם שבוע הש תלמויות
ודיונים. כולם הוז מנו
לערב הסיום בו הוענקו
פרסי השחקן והשחקנית המצ טיינים
לגילה אלמגור ול-
שייר,ה אופיי. שייקה, ה יודע
לבחור את הבדיחה המת אימה
לאנשים המתאימים, סיפר
להם על אותו אחד ששאל את
חברו :״אולי יש לך תמונות
עירום של אשתך?״ האיש ניד-
הם :״השתגעת?״ ענה לו או תו
אדם :״אז אולי אתה מ עוניין
בהן?״
מפיק הקולנוע ין ןל!כ
שדייני (שבע פעמים ניום)

סיפר על טעמה המיוחד של
קתרין דנב, היפהפיה המאוהבת
דווקא במלפפונים חמו צים
תוצרת הארץ. התוצאה:
שטיינר, שהוא חבר ותיק שלה,
אינו שוכח להביא איתו לפחות
שני פחים גדולים של מלפפו נים
בכל ביקור שלו בצרפת.
בימים האחרונים אפ שר
למצוא את הצייר אבי
להבי מתרוצץ בכל בתי המלון
של תל־אביב, מחפש תייר ב שם
ברגנסון. וכל כך למה?
ברגנסון זה נכנם לפני כמה
ימים לגלריה של להב ביפו
העתיקה, קנה תמונה ב־120
דולאר, שילם ויצא. מאוחר
יותר גילה אבי שהתמונה ה ארוזה
נשארה בגלריה, ויצא
לחפש את התייר. כשנשאל
מדוע הוא טורח כל כך, הסביר
להב ביושר :״הוא הבטיח לק נות
עוד תמונה.״
פסזקי השסע
• עדה ידיין, אשתו של
סגן שר החינוך אהרון ידלין:
״צריך להודיע על ביטול ה־סטאטוס־קוו
(בחינוך) — גם
אם משמעות הדבר ביטול
הקואליציה. כל כניעה לדתיים
היא, לדעתי, חרפה.״

• הפזמ״אי דידי מנוסי :
״אך! איפה היו החתיכות של
היום בזמנים של אז!״
• העיתונאי שלום רוזנפלד
ז ״מנהיגי הפנתרים הס גירו
את עצמם אחד אחד. נמ אס
להם לחכות עד שהמשטרה
תצא מן המחתרת.״
• העיתונאי שאול הון:
״נראה שהקשר בין המאפיהי
והרליגיוזי הוא די מיסתוריוזי.״

במדינה
(המשך מעמוד )15
כי הרוסים לא ינצלו את הפסקת האש ל טובתם.״
מסכם
פלד בלעג מר למשה דיין :״ואח רי
כל זה אומר לנו שר־הבטחון שניצחנו
במערכה זו.״
נרעשים חזרה
ל מולד ת
לצעיר, שירד בלוד ביום השלישי בבו קר
מהמטוס שהגיע בטיסה ישירה מאר־צות־הברית,
המתינו שני גברים שתקנים.
ברגע שעבר את ביקורת המכס, הצטרפו
אליו השניים משני צידיו. את היומיים ה באים
בילה הצעיר עצור בתחנת המשטרה.
מעטים מאזרחי ישראל נאלצו לעמוד
בפני הברירה האכזרית, שניצבה בפני מח מד
יוסף סצ׳ק, יליד שפרעם הלומד מאז
1969 באוניברסיטה בארצות־הברית :
כאשר עזב את הארץ בדרכו לארצות-
הברית, הזהירוהו שלטונות הביטחון מפו רשות,
כי אם יעז לחזור אי פעם — יוש־

ראש־מועצה שמיד
סכום כל־כך פמוט
לך לכלא. היה זה לאחר שבדצמבר 1967
נעצר, היה נתון שנתיים במעצר מינהלי,
שוחרר רק לאחר התערבות פרופיסורים
באוניברסיטה — והועבר מיד מבית־הכלא
לשדה־התעופה.
השר אמר: מותר. למרות האיום
ביום הפרידה, החליט מחמד לבוא לארץ
לביקור אצל משפחתו בשפרעם. בידו היה
כרטיס טיסה הלוך ושוב. שר המשטרה
אמנם הודיע, בתשובה לשאילתה בכנסת,
כי הוא רשאי להזור ארצה מתי שיחפוץ,
״אולם אני חושש ששלטונות הביטחון לא
ירשו לי אפילו ביקור קטן בכפרי,״ כתב
מחמד במכתב להעולם הזה (.)1770
כאשר הגיע ללוד, גילה כי חששותיו
התאמתו. לאחר יומיים במעצר, שוחרר,
נסע לכפרו. שם, מצא צו־ריתוק לפי תק נות
שעת־חירום.
״זכותי לחיות בארצי אינה יכולה להיות
נושא למיקוח או לפשרות,״ כתב השבוע
מחמד מביתו, לשם הוא מרותק כרגע —
עד שיצא שוב ללוד .״אין לשום שלטון,
יחיד או קבוצה, זכות לערער על זכותי
לחיות במולדתי. השולל ממני זכות זו —
שולל מעצמו זכות לחיות בארץ.
״ואולם לחיות בארץ, אין פירושו עצם
החיים הפיזיים. בתור אזרח ישראלי, זכאי
אני לכל זכויות האזרח. ההגבלות שהוטלו
עלי, ומעצר־הבית בו אני נתון, מאז בואי,
מהווים — בדיוק כמו מעצרי הקודם —
הפרה ברורה של זכויות האדם וסתירה
גלויה לכל חוקה דמוקראטית.
״אני מוחה בחריפות נגד השרירות בה
נוקטים השלטונות כלפי בן המיעוטים
הערבי. זו — אינה הדרך לשלום.״

האשמה שהוטחה, גרמה לזעזוע ברחבי
הארץ — ארץ הרגילה להאשמות
מזעזעות :
״ח״ב שלום כהן ואנשיו הסיתו אותנו
למהומות באמצעות פרובוקציות. אנו
תובעים הסרת חסינותו, כדי להעמידו
לדין.״
ההאשמה הכבדה הושמעה בפומבי,
במסיבת עיתונאים שנערכה בירושלים
ביום החמישי האחרון. היא הושמעה
על״ידי מנהיגי הפנתרים השחורים —
ראובן אברג׳יל וכוכבי שמש — יום לאחר
שהשניים שוחררו מתשעה ימי מעצר,
בעקבות המהומות שהתחוללו בהפגנת
הפנתרים בירושלים, לפני כשבועיים.
ביום בו שוחררו השניים, הוכנסו למעצר
שלושה מנהיגים אחרים של הפנתרים
— סעדיה מרציאנו, צ׳רלי ביטון
ואלי אביכזר. שלושה אלה לא נעצרו
יחד עם חבריהם, אחרי ההפגנה הגורלית
— כי החליטו להסתתר. בימי
מחבואם, עמדו בקשר עם ח״כ כהן,
העניקו ראיון לעיתונו. הם העניקו ראיו־נות
גם לעיתונאים נוספים — שהתקש רו
איתם באמצעות נתן זהבי, כתב ראשי
בשבועון ״נוער 71״ של כהן.
הם גם הציעו, באמצעות כהן, להסגיר
עצמם למשטרה — בתנאים מסויי-
מים, אותם דחתה המשטרה. בתגובה,
פירסם ח״כ כהן הודעה בה צידד בקבלת
תנאיהם.
במהלך הקשרים בין שלושת הפנתרים
המסתתרים והעולם החיצון, בלטו שני
שמות, בנוסף לח״כ כהן: נתן זהבי ואבי
(הכרמלי) ברדוגו.
ברדוגו, הטוען כבר מזמן כי הוא זה
שאירגן את הפנתרים, היה עד לאחרונה
במשך שנים רבות, סטודנט נצחי,
מיושבי קפה טעמון, ומארגן ומפעיל מועדוני
לילה (בכחוס, בית התה) .הוא
נתמנה על-ידי שלום כהן למזכיר סיעתו
בכנסת (הסיעה לא הוכרה עדיין על-ידי
ועדת הכנסת) ,ומאז ניתן לראות את
דמותו הססגונית באולם המליאה, בתא-
היועצים ובמיזנון הח״כים.
זהבי, מיושבי ״טעמון״ גם הוא,
וממקורבי קבוצת ״מצפן״ — מצידה
השמאלי — היה האיש שהפגיש את
העיתונאים השונים עם שלושת הפנתרים
המסתתרים. טען כתב ״ידיעות אחרונות״
גבי ברון, אחד מאלה שראיינו את
השלושה בעזרת זהבי :״נתן זהבי עצמו
סיפר לי שהוא לקח כסף, מאה דולר,
מעיתונאית אחת של הטלוויזיה ההולנדית,
כדי להפגיש אותה עם הפנתרים

אברג׳י ל
המסתתרים. הוא ביקש כסף גם מצוות
הטלוויזיה האמריקאית ״נ.בי.סי״ ,אבל
הם לא הסכימו לשלם.״
זהבי הכחיש דברים אלה :״לא רק
שלא שילמו לי,״ אמר השבוע ,״אלא
שעוד הוצאתי מכיסי 300ל״י על הוצאות
בפגישות האלה. שלחתי מכתב
ל״ידיעות״ ודרשתי פירסום התנצלות, או
שאתבע אותם על הוצאת דיבה.״
כך או כך — לא היה ספק בשיתוף-
הפעולה בין ח״כ כהן ואנשיו, לבין הפנתרים
המסתתרים. והנה — יום לאחר

הבנופיה

וס״ציעה זאת שחי תות זאת !
יונה לוי 21 תושבת נם־ציונה ו סטודנטית
שנה א׳ באוניברסיטת תל־אביב,
(המשך בעמוד )22

שמש

מ* שרך אח ארון המתים בהפגנת
הפנתרים השחורים?
מנהיג הפנתרים מאשים:

ברדוגו
מת אישית. כשבאמת היינו פונים אליו
במשהו, הוא היה משיב לנו שהוא עסוק
בעניין החתונה שלו. הוא סתם נדחק
אלינו.

מעצרם — יבאו חבריהם בהתקפה
החמורה על כהן. מה גרם לכך ן
זאת, הסבירו שני המתקיפים בראיון
עם ״העולם הזה״.

אירגנו, יהיו

היתד, שבהפגנה שאנחנו
מהומות.
אנחנו אף פעם לא קיבלנו את הרעיו נות
שלו. היו תמיד חילוקי דעות בינינו
על הנושא שנקדא שלום כהן. הוא כלל

לא רצה לעזור לארגון. הוא רק רצה
פירסומת אישית. הוא רצה להיכנס לשו רות
שלנו.
ב־ 10 לחודש החלטנו לערוך את ה הפגנה.
התחלנו לארגן את הסניפים, ל-
פרובוקציה מרגיזה

ף הפגנה הגדולה קיבלתי אינפור־
*י מציה איפה הארונות והודעתי לסגן
ניצב תורג׳מן. אמרתי לו שאם יראה אנ שים
עם ארונות־מתים שיעצור אותם. ב־

דפקה אותנו

בוככי שמש:

שמועות על כך, שהזזבר׳ה של שלום
חלק פעיל בהפגנה
כהן רוצים ליטול
שלנו, הגיעו אלינו מיד עם תחילת ה תכנון
להפגנה. זה היה בערך ב־ 19ל אוגוסט.
אז לא ידענו לקראת מה זה
יוביל. אומנם ידענו שיש בין הפנתרים
כעשרה חבר׳ה שבקשרים טובים עם
שלום כהן, ושהיו ידועים פאוהדיו, אך
לא ראינו בכך כל פסול. בישיבה של
מנהיגי הפנתרים, סיפרתי על כך לראובן
אברג׳יל.

,ראובן אברג׳יל:
החלטתי שיש לעשות הכל על־מנת
למנוע אותם. אני אישית נפגשתי
עם שלום כהן רק פעם אחת. היה זה
כשהיתה לי פגישה עם ח״ב יצחק נבון.
כשדיברנו, הצטרף אלינו כהן. החלפנו
כמה מילות נימוס, ולא יותר.
אני ידעתי כל הזמן ששלום רוצה ל פגוש
אותי. אני לא רציתי. אבי ברדוגו,
בכל פעם שהייתי בכנסת, היה מצביע
על שלום כהן ואומר לי :״הנה, זה שלום
כהן.״ הוא רצה שאני אגש לשולחנו.
אני אף פעם לא עשיתי את זה.
אני לא מהמתלהבים משלום כהן.
הוא רוצה עכשיו, לאחר שנפרד מאורי
אבנרי, לרכב על הגל של הפנתרים.
עיקר רצונו לשמור על מקומו בכנסת.
ההערכה אליו בציבור הלכה, לכן הוא
רוצה לעלות על הגל שלנו. הוא רוצה
לזכות בתהילה שלנו. על חשבוננו הוא
רוצה להכנס לכנסת. המטרה שלהם

!הבי

הכין כרוזים וסיסמאות, ובעיקר את ה בחורים.
ידענו
שהחבר׳ה של שלום כהן רצו
להכין לנו הפתעה. עדיין לא ידענו איזו
הפתעה הוא מכין לנו.
אנחנו הזמננו אצל נגר שלושה ארונות
מתים סגורים. כאשר הסשטרה ד,יתנ־תה
את רשיון ההפגנה באי־נשיאת ה ארונות,
ויתרנו עליהם. השארנו אותם
במועדון שלנו, ברחוב הילל.
לילה לפני ההפגנה — הם נעלמו.
באותו לילה שנעלמו ארונות־המתים,
הביא מישהו שעובד בנוער 71 את ה פלקט
של גולדה. ראינו את הפלקט ו צחקנו.
אף אחד מאיתנו לא העלה על
דעתו לשרוף את הפלקט.
שמש: כהן תפס באיזו צורה את סעדיה
מרציאנו. בכלל הוא כל פעם היה מזמין
את מרציאנו לארוחות בכל מיני מסע דות
יקרות. סעדיה היה במצוקה.
כל מה שהעתונים כתבו על כוונתנו ל הקים
מחתרת בחו״ל, זה שטויות ששלום
כהן הכניס להם לראש. סעדיה מסכן.
הוא פוחד מהמשטרה. הם הרביצו לו פעם
מכות.
אברג׳יל: עמדנו על כך שהארגון
יהיה חופשי. לא רצינו להכניס פוליטיק אים
מבחוץ.
אבי ברדוגו התיימר לטעון שהוא היה
בין מארגני הפנתרים השחורים. הוא היה
בא, מדבר איתנו. אבל הוא סתם
היה מדבר. כל מה שהוא רצה, זה פרסו״

הפגנה ראינו את הכנופיה שלש שלום סו חבים
את הארונות. בהתחלה ההפגנה הת נהלה
בסדר. אחר־כך הגיעו החברה של
שלום שהסיתו אותנו להתפרע. כאשר
ראיתי את זה, עזבתי את ההפגנה.
לאחר שנעצרנו, חשבנו על כל הענין.
אותי ואת כוכבי החזיקו במשטרת אשק
לון.
אומנם בנפרד, אך היה קשר בינינו.
ניתחנו את מה שקרה. הגיעו אלינו
ידיעות על מה ששלום עשה לסעדיה
וליתר החבר׳ה, והחלטנו לפעול כאשר
נצא.
ביום השחרור נפגשנו עם סעדיה, ש נעצר
באותו יום. הלכנו לבקר אותו ב כלא.
שמענו מד, שהיה, ולאחר מכן
החלטנו לכנס מסיבת עיתונאים.
הכנופיה של שלום דפקה אותנו לכל
האורך. בתחילה הם לקחו מאיתנו את
הארונות והביאו אותם להפגנה. מאוחר
יותר הכניסו לנו את הקאריקטורה של
גולדה. בהפגנה הם שרפו קודם את ה־קאריקטורח,
ואחד כך התחילו לשרוף
את הארונות. הם בכלל לא התנהגו כמו
עתונאים. הם פשוט עשו לנו פרובוקציה
— ביחוד עם הפלקט של גולדה, שזה
דבר שגרם לזעזוע ולדחייה בציבור. גם
הציור עצמו, שהיה מרגיז וגרם לקהל
להסתכל עלינו לא יפה — וגם שריפת
הציור, שהיה לא פחות גרוע.
אנחנו מפעילים עכשיו בלשים פרטיים
כדי שיחקרו איך בדיוק קדה מה שקרה.
אז נצא עם הודעות לציבור — עם ה שמות
המדויקים של אלו שהסיתו אותנו.

נשות העולם
הנויזו: שיחווו
האשה מתחיו
בשיחווו החזה
שלה. הק״ץ הלכו
חלק מנעוות
׳שואל בעיקבוח הצ ״ ו ת
אוננה זו.
הן המירו חום ער החזיה -בו חו ב,

שרה אסף ידועה כבעלת
דיעות מתקדמות בכל הנוגע
לחזאות ומחזאות, היתה בין הראשונות
שהשתחרה מן הכבלים שבחזייה.

נערות
ץץה זה ככלל חזיה 1״ אומרת שרית
״ ^ 1ישי .״אני שכחתי שיש דבר כזה!״
שרית — אשר התחילה להתלבש באופ נה
הבלי עוד לפני שאופנה זו היתר. קיי מת
— אינה היחידה ששכחה על קיומו
של פריט חיוני לשעבר זה. בשנה האח רונה
— ובמיוחד בקיץ האחרון — הצטרפו
לשיכחתה מאות ואלפי ישראליות אחרות.

יעל אלינור ,13 ,מימין אינה עובדת ואינה לומדת .״אינני

עושה כלום,״ היא אומרת. אך למרות שהיא חיה כמו אשה
^ 1 1111י #
מן המאה התשע״עשרה — שאינה עושה דבר, הרי שלבושה חטר״החזיה הוא בהחלט
מהמאה ה״ .20 החתיכה לשמאלה לובשת כן חזייה, ונשאלת השאלה מה מושך יותר.

אומרת דורית, מן הגלריה לונדון חיני־סטור
:״בהתחלה, כשהייתי קטנה, לבשתי
כמובן חזייה, כמו כל הבנות. המיפנה ל טובת
אופנת הבלי היה אצלי די פיתאומי.
יום אחד קיבלתי תפקיד בסידרה שצולמה
עבור הטלוויזיה הגרמניה. כאשר הגעתי

האם הבלי ח שנו אח

את החזייה, לא את הבלי. השלוש, שנבחרו, כ|
השדיים השונות שלהן, מדגימות בתמונה התחון
אחידה המתאימה לכל חזה כמעט. אולם, אגב י
השאלה, שלא באה עדיין על פתרונה: האם באג^

הקיבוצניקית

הולכת בלי חזייה מאז השנה
שעברה :״האופנה הזאת הגיעה
מהמתנדבים,״ אומרת שחר הרצטן. בסאסא, היא במיעוט.

״?15 1י 1י ^ 0 *1דורית ,18 ,העובדת כמוכרת בגלריית
^ 1*^ 1 1 1 1 1יי 1 1לונדון מיני־סטור, היתה מהראשונות
שהופיעו בעיר ללא חזייה, אינה מתכוונת לחזור לכבלים.

למקום הצילומים, הבהירו לי אנשי ההס רטה
הגרמניים שאני מוכרחה להוריד את
החזייה. זה היה לפני שלוש שנים, ואני
הייתי בת חמש־עשרה. נורא התביישתי.
זה היה ניראה לי כימעט כמו להיות ערומה.
בסוף השתכנעתי. לא בגלל מניעים קר־ייריסטיים,
אלא פשוט, מפני שרציתי להו כיח
לכולם שיש לי חזה יפה. אחרי כל
הפאניקות שעשיתי, הם היו בטוחים שאני
מחביאה שם איזה דבר נורא.״
אחרי טבילת העין הגרמנית הראשונה.
החליטה דורית שמה שטוב לגרמנים, טוב

| 1 1 1 1ן ן זנחה את חזייתה לפני כ-
י 1 1 1 * 111 שנה .״פעם היה לי חזה
גדול,״ אומרת תמי רביבוב ,״עכשיו החזה
שלי הצטמצם, ואני לא צריפה את זח.״

:עבודה, בבילויים

ה 0 ״1 1 * 0פאביאן מצרפת רוו
1 1 111 קדת ב״טיפאניס״ ללא
חזייה .״לצרפתיות יש חזה קטן, והן
הולכות כן כבר שנים,״ אומרת פאביאן.

שלוש דוגמניות גרמניות
^ 11 ״11 1
אלה מנטות לפרסם דווקא
1 1 ^ 11י •
שניתן לראות בתמונה העליונה, בגלל מידות
נה חזייה פלסטית שוודית חדשה, בעלת מידה
,מציגות השלוש בצורה פלסטית ביותר גם את
׳משפר הבלי את צורתה האסטתית של האשהו

0 * 1 1 1 0 1 1 1 0שרית ישי השתחררה מן החזייה עוד לפני שהתנועה לשיחרור 1
11 1 1111111 האשה התחילה להתעורר. בחברה ההיפית והבוהמית בה היא
מבלה, לא מעוררת הופעת ה,בלי׳ שלה שום תגובות שהן. לעומת זאת, ברחוב — היא 1
רגילה לשמוע כל מיני הערות .״אני עונה לכולם לפי המצב־רוח,״ מספרת שרית| .
התנועה למען שיחרור האשה.
תנועה זו התחילה למעשה יחד עם תנו עת
ההיפים. ההיפית המצוייר נפטרה מהחזייה
שלה כמו מכל שאר סממני התרבות
המערבית. אבל כאשר החלו הנשים הלו חמות
למען שיחדור האשד לצעוד ברחו בות,
קיבלה אופנת הבלי משמעות הרבה
יותר עמוקה.
החיילת מדים

מופיעה

נוהגת ללכת בלי חזייה
רק בלבוש אזרחי. במרים
ויינברג חזוייה.

גם לישראליים. כמובן שלפני שלוש שנים
היא משכה תשומת לב. אבל היום —
כאשר כל נערה הרוצה להיות מודרנית,
ממהרת להיפטר מהחזייה — אין כבר
בהופעתה שום דבר מיוחד.
סיפור ההתחלה, אצל נערות הבלי, מש תנה
מאחת לשנייה. אצל אחת — זה, כמו
אצל דורית, רצון להוכיח שאין לה במה
להתבייש. אצל אחרת — כמו אצל שרית,
— זה טבעי כמו השמש, האהבה והפרחים.
אבל המקור, אצל כולן — הוא אחד:

הסופרז׳סטיות של 1971 מתייחסות ל חזייה
כאל סמל: שיעבוד האשד, לכבלים
של תרבות, בה נחשבת האשד, ליצור מדרגה
שניה. שיחרור החזה מכתפיותיה הכובלות
הוא בעיניהן סימלי לשיחרור הא שד
מכבליה של תרבות זו.
בארץ, לא תמיד יש להורדת החזייה
אותה משמעות׳חברתית־פילוסופית, שיש
לה בחו״ל. ברוב המיקרים — זוהי סתם
אופנה.
מה שלא כל כך משנה, בעצם, לגבר ה ישראלי.
פילוסופיה, אופנה — העיקר ש יהיה
מה לראות.
בתנאי, כמוכן — שזה יפה.

במדינה
(המשך מעמוד )18
עילעלה -בריפרוף בעלון החדשות של
המועצה המקומית של מושבת הולדתה,
כאשר נתקלה עינה בידיעה מעניינת: ההקימה
קרן מילגות לימודים מועצה לסטודנסים.
הרעיון דווקא מצא־חן בעינייוגה. היא
החליטה להגיש את מועמדותה לקבלת
מילגה. היא האמינה שמצבה הכלכלי, המקשה
עליה את הלימודים, הופך אותה
למועמדת פוטנציאלית.
לקח לה זמן קצר מאוד לגלות את
האמת. מתוך שמונה מילגות שהולקו השנה
על־ידי המועצה לסטודנטים, גילתה
יונה כי חמש קיבלו —
9׳מיכל איטקין — בתו של ראש מח לקת
החינוך במועצת נס־ציוגה, הלומדת
באוניברסיטת בולוניה, איטליה.
9רחל חרס — בתו של גזבר המו עצה,
הלומדת באוניברסיטה בירושלים,
בעלת דירה בעיר הקודש, ובעלת הכנסה
מהשכרת חדרים באותה דירה.
9אליעזר שוולב — בנו של מזכיר
המועצה, סטודנט באוניברסיטת תל־אביב.
! 9שרה רוזנבוים — בתו של ראש
מחלקת הסעד במועצה, בעצמה עובדת
קבועה במועצה, וסטודנטית באוניבר סיטת
תל־אביב.
9שרה גלזר — בתו של ראש מחלקת
התברואה במועצה, סטודנטית באוניבר סיטת
באר־שבע.
פירסום סודי. יונה לוי עלתה על
מימצאים מעניינים אלה לאחר שפנתה
למזכירות המועצה בבקשת פרטים כיצד
להירשם כמועמדת. היא זכתה במטר תשובות
מתחמקות — שבאה מאוחר מדי, ש־ההרשמה
פורסמה על לוחות המודעות,
שההרשמה אמנם לא פורסמה על לוחות
המודעות, אך הועברה מפה לאוזן הסטודנטים
באוניברסיטאות — זכר וכר.
העסק הריח ליונה לא טוב. העובדה
שאפילו להציג מועמדות לא ניתן לה —
נראתה לה מוזרה. מה גם שמעולם לא
ראתה מודעה בנידון על לוחות המודעות,
ולא שמעה, לא היא ולא חבריה הסטודנטים,
כל רמז לכך באוניברסיטה.
כאשר המשיכה לחקור ולשאול, והגיעה
גם עד ראש המועצה — נתקלה בנסיונות
להרגיעה, בנוסח :״תקבלי בשנה הבאה״.
היא התחילה לחקור ולדרוש, הצליחה
לשים ידה על רשימת הזוכים, גילתה ני
חמישה מהם הינם בניהם של עובדים
בכירים במועצה. היא לא הבינה הרבה
בסטאטיסטיקה, אולם המקריות, הפעם,
נראתה לה לא סבירה. היא הרימה קול
זעקה, פנתה בתלונה למבקר המדינה.
לא לגרום לתסיסה. אחד שלא התרגש,
לעומת זאת, היה ראש המועצה,
ישראל שמיד :״מה כל הרעשז״ הגיב.
״מדובר בסך־הנל בסכום פעוט נל-כך.
* 5,00ל״י. זה כסף זה?״
הוסיפו חבריו להנהלת המועצה :״באמת
לא כדאי לכתוב על פרשה קטנה כזו. אם
העיתונות תצדד במתלוננת, התוצאה תהיה
שבשנה הבאה לא יחולקו מילגות כלל״.
הסביר ראש המועצה :״לפני שנה פנינו
לשר פנחס ספיר, ביקשנו 5,000ל״י ל הקמת
קרן מילגות לימודים לתלמידים
מקומיים. משד אישר לנו, וחילקנו את
הסכום לעשרים מילגות של 250ל״י כל
אחת 12 .לתיכוניים, ושמונה לסטודנטים.״
״ומדוע לא הובא לידיעת הציבור כי
שמונה מילגות עומדות לחלוקה י״
״לא עשינו פירסומת כדי לא לגרום
לתסיסה״ ,הסביר שמיד .״הרי כל אחד
היה מגיש את מועמדותו של בנו. איך
היינו יוצאים מזה!״
״ואיך נבחרו דווקא חמישה מילדיהם
של עובדי המועצה הבכירים!״
״ועד העובדים של המועצה, ברשות ה־יו״ר,
גבאי, הגיש רשימת המלצות, וקי בלנו
אותה. פשוט לא ידענו איד אחרת
לחלק את המילגות. אחרי הכל, הרי מדובר
בסכום פעוט כל־כך. זאת שחיתות זאת ז״
תחבורה עלי ג אר * ?דו ת -
נגד הקס דו ת
משה אלי הוא צעיר ( )24 תל־אביבי,
העובד כזזוקר פרטי במשרד חקירות. הש-
(המשך בעמוד )26

נהרג ב ת אוו ה ש1י ה
כעבור 5ש בו עות
ץץה אתה אומר לנערה בת עש-
רים שמתה לפתע, והיא יפה, מוכשרת,
ואהובה עליך כל כך!״
משפט פתיחה זה, מתוך הסרט סיפור
אהבה, זיעזע את נשמתם של מיליונים ברחבי
העולם. השבוע, קשה היה שלא
להרהר במשפט דומה:
״מה אתה אומר לחמש ילדות קטנות,
בנות שש וחצי עד חצי שנה — שנותרו
לפתע בודדות בעולם — לאחר שגם אבי הן
וגם אימן נהרגו בתאונות דרכים?״
אינך אומר מאומה. וכי מה נותר לך
ואם צעירים, אוהבים ומאושרים, וחמש

נו שוג אבא

עמוס ברכה נהג בקטנוע שלו ברחוב הראשי
של שכונת שמשון, כשמאחוריו גיסו, יעקב ימין,
כשלפתע קראה בשמו צעירה שעמדה על המדרכה. אינסטינקטיבית, היפנה מעוס את
ראשו לעברה, לא הספיק בגלל כך לסטות ממסלולה של משאית חונה, שפרקה אבטיחים
לסככה (מימין) ,נכנס עם הקטנוע לאחורי המשאית, נהרג במקום. גיסו נפצע קל.
ואם צעירים, אוהבים ומאושרים, וחמש
בנות קטנות, שהיו בבת־עינם של הוריהן.
לפני שישה שבועות, היכה האסון לרא שונה
בבית.
אינם ברכה ירדה מקו ,3בואכה מה תחנה
המרכזית באשקלון לשכונת שמשון
בעיר. זה עתה חזרה מרופא השיניים. היא
מיהרה הביתה, שכן לא רצתה להכביד על
בעלה, שנשאר לבד עם ארבע מחמש הב נות.
את עופרה בת השנתיים, לקחה אינם

הקרובות מקוננות

בית משפחת ברכה המיותם, עם היוודע מותו של אבי המשפחה.
לומר! הילדות לא היו ילדותיך. לא הי-
כרת אותן מעולם, ואף לא את הוריהן
שמתו.
ולמרות זאת — אתה מזועזע עד עמקי
נשמתך.
כאילו היכרת אותן.
כאילו היו שלך.

קלל ה
למוך ה בי כ ה
** ד ל פני שישה שבועות, היה בית
> משפחת ברכה, בשכונת שמשון ב אשקלון,
בית שהברכה שורה עליו. אב

ממשלתי באשקלון 12 .שעות מאוחר יותר,
בשש בבוקר, נפטרה.

מוו ת
ב ת חי ל ת ההריון
שכיל עמוס כרסה, היתה אינם
*4ד,־ 26 יותר מרעייה. היא היתרי בש בילו
הכל. מאז ילדותם היו השניים יחד —

הנשים התיישבו בכניסה לבית, וזעקותיהן נשמעו למרחקים.
בתמונה משמאל: ההורים שאינם, עמוס ואינס ברכה,
ושלוש מחמש בנותיהם שנותרו יתומות משני הוריהן.

היא התקדמה קצת לצד הכביש, שכן
מדרכה אין ברחוב זה. כאשר האוטובוס,
ממנו ירדה, התרחק, חצתה את הכביש
לצידו השמאלי.
היא לא הספיקה לסיים את החצייה. מכונית
קרבה לעברה במהירות. היא לא
היססה הרבה, השליכה את עופרה קטנה
לחול בשולי הכביש. עופרת בת השנתיים
ניצלה.
אינם לא. היא נגררה על־ידי טנדר
הסוסיתא הצבאי, שהיה נהוג בידי אברהם
ביטון, רב־סמל בקבע, למרחק של כעשרה
מטרים. ביטון כלל לא הרגיש שקרה
משהו. רק אשתו, שישבה לידו, הרגישה
שמשהו נגרר אחרי האוטו.
אינס הובלה בבהילות לביודהחולים~ה-

עוד כעולים חדשים מטריפולי, במעברה ג׳
בצפון אשקלון. כשרק קיבלו את הסכמת
ההורים, התחתנו. לאינם עדיין לא מילאו
אז . 18
הם יצאו מהמעברה, רכשו מעמידר
רירה בשכונת שמשון, והולידו חמש בנות.
מרים בת שש וחצי, רונית בת חמש,
סמדר בת שלוש וחצי, עוטרה בת השנ תיים,
ורינה הקטנה בת החצי שנה. כא שר
מתה, היתד, אינם בחודש השלישי בהריון
נוסף.
עמום, ברזלן בסולל־בונה, היה בעל
למופת. כשרק חזר מעבודתו, היה עוזר
לאשתו במשק־הבית ובטיפול בילדות. אה בתו
הגדולה היתד — ,הילדות. בכל הז דמנות,
היה יוצא לטייל איתן. על אינם

5יתומות
אינס ברבה ירדה בתחנת האוטובוסים (משמאל
*1ך 1ה ך 1ך ¥3 \ 1
לשירטוט) ,כשאיתה בתה עופרה בת השנתיים,
1111 111.1

והחלה חוצה את הכביש, פשלפתע הבחינה בטנדר שהגיח לעברה במהירות.
היא זרקה את הילדה אל החול, בשולי הכביש, אולם היא עצמה לא הספיקה להימלט.
הטנדר פגע בה — במרחק 150מ׳ מהמקום בו נהרג בעלה, חמישה שבועות לאחר מכן.
שמר כעל בבת־עינו. הוא לא הירשזז לה
אף ללכת לשוק בלעדיו, כדי שלא תצטרך
לסחוב לבדה את הסלים הכבדים.
מרה שחורה

אחר התאונה; נכנם עמום למרה
/שחורה. אומר אחד משכניו :״מעולם
לא ראיתי גבר מתאבל כך, כסי שעמום
התאבל.״
מאז מות אשתו, התחבט עמום בבעייה
מה לעשות עם הילדים. מספר אחיו ברוך:
״הוא לא ידע מה לעשות. כל מיני
קרובי משפחה הציעו לקחת כל אחד ילד.
היו כאלו שרצו לקחת שניים. אבל הלב
אמר לעמום לא לתת אותם. הוא לא רצה
להפריד ביניהם. הילדים קיבלו משך הח מישה
שבועות האלה, את הטיפול הטוב
ביותר. עמוס היה איתם כל רגע. הוא סבל
מאוד בגלל שמרים, שהלכה כבר לבית־ספר,
לא רצתה לחזור ללימודים, .כל
הילדים מצביעים עלי ואומרים שהאמא
שלי מתה /בכתה, .אני לא. רוצה לבית
ספר,׳ היתד. אומרת.״
לאחר התלבטויות החליט עמום להמ שיך
לגדל את הילדות לבדו.
ביום רביעי האחרון, ישב עמום בבית
גיסו, יעקב ימין 33 גם הוא עובד סולל־בונה
באשקלון. לפתע, ביקש עמום ללכת
לקופת־חולים.
מספר יעקב :״אני לא יודע למה. אמר תי
לו לוותר על התוכנית. אבל הוא הפציר
בי לבוא איתו. לא הסכמתי.
הוא היה אצלנו כי הוא הביא את הילדים
אלינו לשבת. ישבנו יחד על המרפסת
ושתינו קפה. הוא התעקש, :בחיאת אבא
שלך, בוא איתי לקופת־חולים.׳ לא היתד.
לי ברירה, והלכתי איתו.
״לא הרחקנו ללכת. ברחוב שלום־עליכם
קרה האסון. הוא נהרג, ואני נפצעתי. לא
מבין עד עכשיו מה קרה.״

ק רי א ת
המופרעת
ך* רה דגר פשוט: בצד הכביש חג )/
7תה משאית שפרקה אבטיחים, בש ביל
סוכה שנבנתה למימכר אבטיחים.
כאשר הגיעו עמוס ויעקב למרחק מטרים
ספורים מהמשאית, שמעו לפתע קול נערה
קורא לעמוס מהמדרכה השניה. אינס טינקטיבית,
היפנה עמוס את ראשו. באותו
רגע, נכנם הקטנוע לתוך המשאית. עמוס
נהרג בו במקום.
הצעירה שקראה לעמום היתד. נערה
הנחשבת בשכונה למופרעת: היא נוהגת
לקרוא לכל מי שהיא מכירה. את עמום
הכירה מאחר שגרה בשכנות לאחד מ חבריו.
היתר.
זו קריאה גורלית: בעטייה, הפכו
חמש בנות משפחת ברכה ליתומות לא
רק מאימן, אלא גם מאביהן.

| הס שיס האמו־־קא־יס (ווהח״הדו ובאו ד״עוראד זועק: ,

רועים(חשד מו שונן

אלחנן

וגיליתי

אלס 30 מתפרנס מייצור מוצרי־עור
:״באתי למולדת של אגותי —
שהממשלה לא רוצה יהודים שחורים.״

*4צעיר הענק, שחור־העור, שד ת !
) ייצב ביום הרביעי האחרון בלישב־תה
של גולדה מאיר, נראה כשגריר של
מדינה אפריקאית: מזוקן, בעל מיבטא
אנגלו־סקסי בולט ולבוש גלימה צבעונית,
אפשר היה לחשוב שהוא בא למסור את
ברכות השלום של ראש ממשלתו לראש
ממשלת ישראל.
אלא שהצעיר לא היה שגריר זר. הוא
היה תושב הארץ — והוא בא לא כדי
למסור שלום, אלא כדי להכריז מלחמה.
היה זה בן־עמי קרטר, מנהיגם של ה כושים
האמריקאים, שהחלו עולים ליש־אל
לפני שנתיים, והתיישבו ברובם בדימונה.
המכתב
שהוא מסר ליעקב ברעם, איש
לישכתה של גולדה, כלל אולטימטום ל ראש
הממשלה: אם ממשלת ישראל לא
תכיר בו ובאנשיו כיהודים, תעניק להם
את הזכויות המגיעות לעולים חדשים —
תפתח הקבוצה במאבק ברחבי העולם,
תפנה למוסדות האו״ם ולמדינות אפריקה
ותבקשם להתערב נגד ״הגזענות בישר אל,
שבגללה מפלים אותנו לרעה רק בגלל
שאנחנו שחורי־עור,״

דירה —
ב מי קלט
תי נקודות

מכאיבות במיוחד ל-

קרטר ואנשיו:
<• מאז בואם לארץ, נולדו לאנשי ה קבוצה
כאן כשלושים ילדים .״הם כמו
ממזרים. הממשלה מסרבת להכיר בהם.
אין להם תעודות לידה. אפילו בדרום-
אפריקה לא מתנהגים ככה. דימונה נהייתה
עיר הממזרים.״
י• משפחות כושיות נוספות, המגיעות,
טיפין טיפין אך ללא הרף, מארצות־הברית
^ — אינן זוכות יותר לכל הכרה וטיפול
§ מצד הסוכנות ומשרד הקליטה. עולים חד!
שים אלה פשוט אינם קיימים לגבי הנד

הומס, יפהפיה בת ,16 לומדת בתיכון :״אני
אוהבת בייובול וריקודים.״ לבני קבוצתה
המבוגרים יותר, בעיות רציניות וכבדות יותר.

דינה. התוצאה: הם נאלצים להתגורר בבתי
חבריהם הוותיקים, אלה שזכו עדיין
לדירות. התוצאה: שתיים־שלוש משפחות
גרות בדירה אחת. משפחות אחרות —
במיקלטים.
הסיבה למצב מחפיר זה: הרבנות איננה
מכירה בתושבים הכושים כיהודים,
תובעת מהם להתגייר. כל זמן שהם אינם
מוכרים כיהודים — אין הממשלה מוכנה
להעניק להם מעמד של עולים חדשים.
משרד הקליטה אישר, כי בגלל שאינם
יהודים, אין לו כל קשר איתם. הסוכנות
היהודית מצידה קבעה השבוע :״אין לנו
שום קשר לפרשה. אנחנו לא מטפלים ב קליטה.״
מה שהיה לא כל כך מדוייק,
בהתחשב בכך שהמשפחות הכושיות הראשונות
קיבלו את דירותיהן במרכז הקלי־טה
בדימונה — השייך לסוכנות__ .
תשובת הכושים :״אנחנו יהודים בני
יהודים. כולנו עשינו ברית־מילה, אנחנו
מאמינים באלהי ישראל ובאנו לישראל
בגלל שאנחנו יהודים. מה הרבנים רו צים
מאיתנו — לחתוך לנו שובו מפלים
אותנו לרעה לא בגלל שאנחנו לא יהודים,
אלא בגלל שאנחנו שחורים,.׳

קרטר, המנהיג, נשוי פלוס ארבעה,
שילוב של דמות מנהיג ונביא :״באנו
לחיות כאן בשלום — וכופים עלינו לצאת למלחמה.״

ב תמי

ישליכו אותם מהארץ? הרי תקום מיד
זעקת־אימים כי ישראל היא מדינה גז ענית,
הסוגרת שעריה בפני כושים.
העולים החדשים, צעירים כולם, הגב רים
מזוקנים וגבוהי־קומה, הנשים עטו פות
גלימות צבעוניות, הועברו לדימונה.

מקסימות, בעלות מראה אקזוטי על אף
שמותיהן כשרה, לאה וכדומה, נתגלו
כעקרות־בית חרוצות ושכנות טובות. היל דים,
למרות שלא הבינו בתחילה מילה
עברית, התגלו כתלמידים מוכשרים, הש תלבו
בקלות בכיתותיהם. מחוץ לכיתה,

זעקת־אי
מי ם
** אשל הגיעו ראשוני הכושים ליש־ראל,
לפני כשנתיים, לא העיז איש
להפלותם לרעה.
הסיבה הראשונה לכך היתד -גורם ההפ תעה:
כאשר ירדה מהמטוס בלוד הקבו צה
הראשונה, של כמאה גברים, נשיף וטף
שחורי-עור, ואנשיה הכריזו, כי הם יהו דים,
וכי באו להשתקע בארץ אבותיהם —
לא ידע איש כיצד להגיב.
לאחר שורת דיונים בהולים בין מש רדי
הממשלה, נפלה ההכרעה: מוכרחים
לקבלם כעולים. וכי מה יגיד העולם, אם

מגורים במקלם

לאחר שמשרד הקליטה סירב להכיר בכושים
שהגיעו ארצה כעולים, להעניק להם דירות, נאלצו
הבאים להיקלט בבתיהם של בני־אמונתם בדימונה — ואף במקלטיהם. משפחה כזו,
הגרה במיקלט, היא של אוריאל יוחאט בן־ישראל ( ,20 יושב משמאל) ,אשתו שרה.
הם קיבלו בשלב ראשון אשרות־כניסה ל שלושה
חודשים, דירות במרכז הקליטה,
וסודרו בעבודה בלי הפרעה ביורוקראטית.
מלאי רצון טוב ומרץ, השתלבו במהי רות
בסביבה. הגברים, מגמגמים קצת עב רית,
חובשי כיפות ונושאי שמות כמשה
ויחזהאל, נתגלו כעובדים חרוצים ומק צועיים.
הנשים — אחדות מהן יפהפיות

התגלו כילדים עירניים, מלאי שמחת חיים,
רוקדים ומפזזים ללא הרף, במיקצב טבעי
נדיר הטבוע בדמם, השתלבו מיד בחב רתם
של ילדי המקום.
לרגע, נראה היה שהדברים הסתדרו.
העולים נקלטו, מהמדינה נמנע בזיון,
ובמשרד הקליטה קיוו לסיום מוצלח :
״נקווה שהם יתאכזבו גם בדימונה, כמו

שהתאכזבו בארצות מוצאם, וינדדו הל או!״׳
קיווה פקיד בכיר במשרד הקליטה.

רגע מיליון עולים יתד! זו תקווה מוקדמת — ומום־
1 1רבת. שלושה חודשים לאחר שהגיעה
לארץ הקבוצה הראשונה, באה קבוצה
שנייה.
כמו בפעם הראשונה, הופתע משרד ה קליטה
גם הפעם. כמו בפעם הראשונה,
העניק לבאים את כל הזכויות שמקבל כל
עולה חדש אחר — להוציא דבר אחד:
כמו לקבוצה הראשונה, סירב משרד ה קליטה
לתת גם לבאים החדשים תעודת
עולה .״העניין נמצא בטיפול,״ טענו פקי די
המשרד.
הטיפול נסב למעשה סביב השאלה ה דיסקרטית:
מה הולד כאן? מלבד העולים
החדשים עצמם, לא ידע איש בממשלת
ישראל, כמה קבוצות נוספות מתעתדות
לבוא בעקבות החלוצים הראשונים. ואילו
החלוצים, שידעו — שתקו.
למרות שתיקתם, גונבה לאוזני הפקידים
האחראים התשובה 200 :אלף איש. המס פר
לא היה רשמי, אולם הספיק כדי לה ביא
לידי החלטה: מה שהיה — היה, אך
להבא — לא עוד.
רשמית, קיבלו העולים החדשים את ה תשובה,
כי על־מנת להיחשב כעולים,
עליהם להיות יהודים, ולשם כך עליהם
להתגייר.
שיחדור רוחני

האויים ו אל מדיוו חאפ רי ק ה!״

ך. עולים הכושים זעקו חמס: הלא
י < הם כבר יהודים ! כולם נימולים, מא מינים
במסורת לפיה הם צאצאיו של משד
רבנו מאשתו הכושית, ורואים עצמם כי הודים
לכל דבר.
הכרתם זו גברה בשנים האחרונות, עם
פרוץ המשבר הגזעי בארצות־הברית. כו שים
רבים בארצות־הברית, התייאשו מה תקווה
להשיג ולהגיע לשוויון־זכויות אמי תי
שם, יצרו לעצמם זהויות חדשות. כך,
יצר איליה מוחמד את הלאום של האיסלם,

אומוימשם מוגזה
בדעתם לרגע שהתייהדותם זו לא תוכר
על־ידי מדינת היהודים.
בשלב זה, עם בואן של המשפחות הנו ספות,
נתגלה לכושים שכבר ישבו בארץ,
כי הממשלה החליטה לשנות את היחס
אליהם.
הטיפול החדש היה פשוט בתכלית :
התעלמות טוטאלית.
המשפחות החדשות לא היו כלל קיימות,
מבחינת משרד הקליטה או הסוכנות. הן
לא קיבלו דירה, תעסוקה, או כל זכות
אחרת המגיעה לעולה. משרד הקליטה
סירב להכיר בהם כעולים, קבע שהם
תיירים.
גם הילדים שנולדו בינתיים בארץ לעו לים
החדשים — ביניהם גם אותם עולים
ראשונים, שזכו ליהנות מזכויות עולים —
לא הוכרו על־ידי הממשלה, שסירבה להו ציא
להם תעודות לידה.

נעשה לממשלה צרות צרורות. זה עצוב,
אולם כנראה שכדי לחיות בארצנו של נו
— אנחנו צריכים לבקש את עזרת
העולם.״

״נפגע
במגבית״

.הרבנים משוגעים״!

בן־ציון קרטר ( ,11 ראשון משמאל)
וחבריו, הנהנים מ,,ארטיק״ ברחבת
מרכז הקליטה בדימונה, נימולו בהיוולדם — אולם עבור רבני ישראל אין הם נחשבים
יהודים .״הרבנים משוגעים,״ טוענים היהודים הכושים .״הם רוצם למול אותנו שניתז״
המוכר בשם תנועת המוסלמים השחורים.
כך, התגבשה קבוצה נוספת כגוף חדש,
שנקרא הלאום של ישראל. על בסים אמו נתם
כי הם צאצאי משה רבנו, אימצו
לעצמם כושים אלה יסודות נוספים של
היהדות, גיבשו אותם לתורה חברתית,
והחליטו להגר לליבריה — מדינה שהוק מה
על-ידי מהגרים כושים מארצות־הברית
— כדי לחיות שם בחופש.
לאחר שהות מה בליבריה — החליטו
שמקומם בארץ־ישראל. מסביר זאת מנשה
בן־ישראל, שעזב את דימונה ועבר
לגור עם אשתו ביריחו :״כבר יותר מ-
400 שנה אנחנו מייחלים לשיחרור. לא
רק מעבדות, אלא גם שיחרור רוחני.
לשם כך היגרנו לליבריה, ליבשת שממנה
.נלקחו אבותינו כעבדים. שם טיהרנו את

נשמותינו, ואז יכולנו לעלות לארץ ה קודש.״

החלטהה סו די ת
נ תגל תה
ר־ פ עלו — והחלו מתבססים, פועלים
1! 1לפי מה שהחל נראה כתוכנית מגובשת
מראש. דולרים לא חסרו להם. ה שטרות
הירוקים הגיעו בקצב מחו״ל, למ רות
שהחלוצים סירבו לגלות מי מממן
את שהותם בארץ, הם החלו מתבססים
בארצם החדשה, נראו שבעי־רצון מהמצב.
בינתיים, בהשקט, ללא רעש מיותר,
המשיכו להגיע משפחות נוספות של כו שים
אמריקאיים שהתייהדו, ושלא עלה

ף -עולים הוותיקים קיבלו את הח י
י דשים כאחים לכל דבר, שיכנו אותם
בדירותיהם. אומר אלחנן אלס 30 ענק
מזוקן, נשוי ואב לשניים :״כמה משפחות
נוספות שרק יגיעו — אנחנו נדאג להן.
נקבל אותן לביתנו. הרי לא נשאיר את
אחינו לגור ברחוב.״
קובע מנהיג הקבוצה, בן־עמי קרטר
( ,)28 פועל מתכת לשעבר משיקאגו, שגרם
להתעוררות ולנדידה הגדולה, שהחלה
בדרום־קרולינה, נמשכה בליבריה ונסתיי מה
בארץ:
״אנחנו מאורגנים בארצות־הברית באיר-
גון בשם אבתה. יש לנו מאות פעילים,
שמגייסים כספים לעזרתנו כאן על-ידי
תרומות שם.
״אנחנו עברים, ובאנו לחיות בארצנו
בשלום. אך ממשלת ישראל לא רוצה לה תיר
לנו זאת, ולפיכך ניאלץ להילחם.
השלטון בישראל הה: גזעני. לא רוצים
כאן שחורים. גם הציבור לא טוב יותר.
ציבור של בובות.
״אם לא נקבל השבוע תשובה חיובית
מראש הממשלה, נצא לפעולה. נזעיק את
אוהדינו בכל העולם. נגרום להפסקת המגבית
היהודית המאוחדת בארצות־הברית.

בייזבול
ענודה יום נתום מייגע, מתאספים היהודים
הכושים למישחק בייזבול נלהב,
הנראה פיקנטי על רקע קוביות השיכונים
של דימונה, הסוגדרת בדרך־כלל לכדורגל.

במדינה
(המשך מעמוד )22
בוע, הוא גרם ל־ 40 אלף ישראלים לנשום
לרווחה — לפחות לזמן מה.
היה זה כאשר ארבע ריבוא רוכבי ה אופנועים
בישראל נתבשרו כי גזירת
חבישת הקסדה, בשעת רכיבה על אופ נוע
בתוך הערים — הוקפאה על־ידי
צו־על־תנאי של בית־הדין הגבוה לצדק,
היה זה משה אלי שגרם להקפאת הגזירה.
תוך כדי כך, גילה גם כמה בזיונות
מעניינים של משרד התחבורה.
זוע מים -וכלו ם. פירסום התקנה
הצפוייה אודות חבישת קסדות בעיר, גרם
לזעם בקרב האופנוענים. הם — בניגוד
לפקידים בכירים, שרים ופרופסורים ה קובעים
גורלות ממרומי מגדלי־שן של
מכוניותים ממוזגות־האוויר — הבינו כי
פירוש הצו החדש הוא סבל יום־יומי רצוף
— או ויתור על האופנוע.
אלא שהתמרמרות לחוד, ומעשים לחוד.
היה זה רק אופייני לישראלים־הנותנים־
תמיד־שירכברעליהם, שמבין רבבות אופנוענים
זועמים, קם רק אחד לפעולה.
עם פירסום התקנה, שיכפל אלי, מכספו,

מ !₪1משן1₪ח1
שנים אחרי שנטשה עם מש־

פחתה את ביתה בלוד העתיקה,

חזרה צוריה עבדול קאדר מקבל, בת ,75
לבית בו נולדה והתגוררה. היא לא עשתה
זאת מגעגועים. צוריה הישישה היא כיום
תושבת רבת־עמון, אינה חולמת לחזור
ללוד. אולם כוח בלתי ניתן לעצירה דחף
אותה לחצות את הגבול ולנסוע לבית בו
התגוררה לפני 23 שנים.
צוריה היא כיום אלמנה. בזמנו היא
נמנתה על אחת המשפחות העשירות ב יותר
בלוד. שהחזיקה והפעילה את המאפיה
הגדולה ביותר במקום. לפני ש נמלטו
מלוד במלחמת העצמאות, הספיקה
צוריה להחביא את ערימת התכשיטים
הגדולה שלה. היא חששה לשאת אותם
עמה בזרם הפליטים, קיותה כי תוכל
לחזור באחד הימים ולמצאם.
במרוצת השנים התיאשה מהמטמון. היא
לא האמינה כי ביתה נשאר על תילו. ודאי
הרסו אותו כמו את שאר הבתים ולקחו
את תכשיטי הזהב שלה. משום כך, גם
כשיכלה לחצות בתום מלחמת ששת ה־

השכנה 1ו
או בקיו המפריד
נמצא מטמון הזהב

02239423

אופנוען אלי
אחד מ־ 40 אלף —

ימים את הגשר על הירדן, לחזור ללוד
ולנסות למצוא את המטמון שלה, לא
עשתה זאת. היא פשוט לא האמינה כי הוא
עדיין נמצא במקום בו הטמינה אותו —
דירתה לדידה סמוכה. י
רק הקיץ חזרה התקוה להבהב בליבה
של צוריה. היה זה אחרי ששניים מבניה
נהרגו, לדבריה, בטבח שערך חוסיין בפלסטינים
שבירדן. ילדיהם של השניים
— נכדיה — הובאו אליה ועליה הוטל
לפרנסם. האלמנה הישישה החליטה לנסות,
התפללה לאללה ויצאה ללוד, בתקוה ש תוכל
למצוא את המטמון שיעזור לה
לפרנס בעתיד את נכדיה היתומים.

השכנים טרקו
א ת הדלת
*•י מסגרת ביקורי הקיץ של תושבי
2אדצות־ערב בישראל, חצתה צוריה
את הגבול מירדן לישראל. תחילה עשתה
דרכה לביקור קרובים בשכם. משם יצאה
ללוד, ישר לביתו של אחד מקרובי מש פחתה,
שלא הצטרף לזרם הפליטים ב־
. 1948 האיש, אאוסטה עבדל סאלם, שמח
לראות את הזקנה, הוביל אותה לבית בגטו
של לוד, בו התגוררה בשעתו, ושעתה
מתגוררת בו משפחת צורפי זהב יהודית.
צוריה ביקשה באדיבות רשות לחפש

פרקליט אליגון
— יצא לקרב
כרוזים הקוראים לאופנועני תל־אביב להפ גנה
שבועית קבועה, מדי יום ג׳ בשבוע.
הוא, חבריו ובני משפחתו הפיצו את
הכרוזים בעיר, חילקו אותם ברחובות ל־אופנוענים
נוסעים, הצמידו אותם לאופ נועים
חונים.
שיחות עקרות. בהפגנה הראשונה,
הכיר משה את מיכאל ליפשיץ 24 גזרן-
בגדים תל־אביבי, שהצטרף גם הוא לפעי לות.
השניים יצרו מסביבם גרעין פעילים,
החלו אוספים תרומות — בהצלחה קלושה
ביותר — כדי לאפשר המשך הפעילות.
הם נפגשו, לפי הסדר, עם עוזרו, ואחר
עם סגנו של שר התחבורה, ואחר עם השר
עצמו. כל השלושה סירבו לוותר על ה־
(המשך בעמוד <27

11111111 חאך ץ 1101־1
בגדר המפרידה בין בתיה לבית השכנים.
הדיירים היהודים ראו בזקנה טרדנית,
לא האמינו כי במשך עשרים השנים שהם
מתגוררים במקום מסתתר מתחת לאפם
מטמון, טרקו את הדלת בפניה.
בעצת קרובה, פנתה צוריה למשטרה,
סיפרה את סיפורה. וכך, בלויית שוטר ו נציג
של מינהל מקרקעי ישראל, יצאה
לחפש מצידה השני של הגדר, שם מת גוררת
עדיין משפחה ערבית, משפחתו
של אחמד אל־חטיב. בעל הדירה הסכים
מיד לעריכת החיפוש .״אילו היתד, פונה
אלי ישר׳ /אמר אתמד, שעבד בשעתו
בתיאטרון העממי כאחראי על התלבושות,

״הייתי מרשה לה לחפש גם בלי המשטרה״.
צוריה הצביעה מיד על הבלוקים בגדר
בתוכם החביאה את תכשיטיה. הבלוקים
נפרצו ומתוכם הוצאו שלוש קופסות
פח שהכילו צמידי זהב, טבעות זהב
ותכשיטי זהב אחדים במשקל כולל של
2,5קילוגרם זהב. באחד הבלוקים אף
נמצא מפתח, אותו זיהתה צוריה כמפתח
ביתה לשעבר. לתמהונם של שוכני הבית
הנוכחיים ניסתה צוריה לפתוח את הדלת
במפתח, וזו נפתחה ללא קושי כאילו לא
חלפו 23 שנים.
כל ספק בדבר בעלותה של צוריה על
המטמון נעלם, כאשר הסתבר •סד,קופסות

הכילו בדיוק את כל אותן הפריטים ש־צוריה
טענה שיהיו בהם.
עתה חשבה צוריה הזקנה כי מסכת ה־יסורים
שלה הגיעה לסיומה, וכי תוכל
לחזור לרבת־עמון, למכור את הזהב ולפרנס
את נכדיה. עד מהרה הסתבר לה כי טעתה.
איש מקרקעי ישראל, שנכח בעת גילוי
המטמון, נטל את כל האוצר מבלי להשאיר
לזקנה אפילו קבלה, בניגוד מפורש לסיפור
שהופץ על־ידי המשטרה בעתונות. במקום
קבלה קיבלה צוריה הזמנה לבוא למשטרה
כדי לדון במציאת המטמון.
לדברי צוריה אמר לה איש מינהל
מקרקעי ישראל :״לכי, לכי, הכל יהיה

במדינה
(המשך מעמוד )26
גזירה. שמעון פרם אף היפנה אותם אל
הפרופסורים בטכניון, שערכו את המח קר
שעליו מתבססות התקנות.
שני הצעירים לא התעצלו, נסעו לטכ ניון.
שם, זכו להפתעה :״לא ערכנו שום
מחקר,״ הסבירו להם הפרופיסור אלן כץ
ועוזרו, שמואל הקר .״רק אספנו נתונים
סטאטיססיים.״
כך התפוצצה האגדה, שהופצה בציבור
על-ידי משרד התחבורה כדי להצדיק את
הגזירה, בדבר המחקר המדעי כביכול.
חקירה קלה נוספת על־ידי שני הצעירים
גילתה, שבנתוניהם הסטאטיסטיים כללו
החוקרים גם אופנועים ע ם סירות —
שאינם שייכים כלל לנושא .״לא ידענו
שלא צריך לכלול אותם,״ גילו החוקרים.
סטאטיסטיקה סודית. שני הצעירים,
מצידם, גילו סטאטיסטיקה מעניינת
משלהם: באוסטרליה, אחת המדינות היחידות
בעולם שם חלה חובת חבישת קסדות
בעיר, נהרגו — עם הקסדות — 18 אופנו ענים
בחצי שנה — מתוך אוכלוסיית אופנוענים
כוללת של .37,000 בישראל, בלי
הקסדות, נהרגו בחצי שנה 21 איש —
מתוך אוכלוסיית רוכבים של 40,400 אלף.
מובן שסטאטיסטיקה ז ו לא פורסמה על־ידי
משרד התחבורה.
משה ומיכאל פנו בבקשת עצה לפרו־פיסור
למשפטים אמנון רובינשטיין, שב־סידרת
כתבות בהאוץ תקף את אי־חוקיות
התקנה. ממנו, פנו לעורך־הדין התל-אביבי
עודד אליגון, ויחד עם שני אופנוענים
נוספים, יוסף בוקסבוים ורחמים גוב־ארי,
הגישו בג״צ נגד שרי התחבורה והמשטרה.
נימוקיהם הם:

שהרסתי את הליגה בעונה הזאת. אני
נשבע ואומר: הכל שקד. למה שאנשים
יחשבו עלי דברים לא טובים, אחרי שכל
החיים שלי רק עזרתי לאנשים״,

״מחפש להתחכא כין הכריס״.
במשך שנים רבות היה ישראל דנוך עובד
ביום כפקח עירוני ובלילה כשומר־סף
בדיסקוטקים או ב׳מועדוני־לילה. עכשיו
הוא או׳מר :״שירדו ממני, אינני מתעסק
בזה יותר. אחרי שגילו את זה בעירית
תל־אביב, העמידו אותי לדין משמעתי,
על שאני עובד עבודה נוספת מחוץ ל עבודה
בעיריה. קיבלתי נזיפה. אמרו לי
להגיש בקשה לראש העיר על כל עבודה
נוספת שאני רוצה לעשות. בטח שהגשתי
בקשה. אני מטופל בשבעה ילדים. הבת
הגדולה שלי היא כבר בת .16 איך אני
יכול לפרנס אותה ממשכורת של 850ל״י
ברוטו שאני מקבל ב׳עיריה כפקח? זה
לא מספיק לי אפילו בשביל שכר הדירה
שאני משלם כל חודש.״
מה שמרגיז את ישראל במיוחד, זה מה
חושב עליו הנוער בעקבות הפירסומים
בעתונות .״אני ׳כזה שמחפש להתחבא בין

9לשר התחבורה אין סמכות לחייב
אופנוענים לחבוש קסדה — אף לא מחוץ
לעיר.

| | 7 1 1 1 11י| 1 171 זוהי צוריה עבד 1ל קאדר מקבל, בת ה־ ,75 שהגיעה
! • 11 1 1 1יינ #י * 1נ ״ י | מרבת־עמון ללוד, כדי לחפש שם מטמון זהב שהחביאה
לפני 23 שנים בגדר של בלוקים בבית בו התגוררה. החורים בגדר (מימין) מצביעים
על המקומות בהן נמצאו קופסות הפח שהכילו תכשיטים. האשה המציצה מעל הגדר היא
השכנה היהודיה, המתגוררת בבית בו התגוררה צוריה, שסירבה לתת לה לחפש את המטמון.
בסדר. תשני בשלום ברבת־עמון ואנחנו
נדאג לד כאן״.

ואכן כולם דואגים למטמון. אלא שאיש
אינו דואג לבעלת המטמון בת ה־.75

צוריה עזבה;
האוצר נשאר

חרזייי 55׳ לדדמ; טל*די*.

זה אישור, זה?
סומי המשטרה ומינהל מקרקעי ישראל,
כאילו ניתן לה אישור מפורט על
המטמון שנמצא והוחרם בידי מינחל המקרקעין,
הרי האישור הרשמי היחיד הנמצא
בידי צוריה היא הזמנה מהמשטרה לחקירה.

**ועד רשיון השהייה של צוריה
בישראל עמד להסתיים עוד ברא שית
השבוע. את 11 הימים שנותרו לה
מיום גילוי המטמון עד יום צאתה לירדן,
בילתה צוריה הזקנה בלוד, כשהיא עושה
מאמצים נואשים לקבל את האוצר שלה.
כל מאמציה נתקלו בקירות אטומים.
במשטרה יעצו לה לפנות לעורך־דין. ה פרקליט
אליו פנתה טען כי אינו יכול
לעשות למענה דבר. יעקב הסונה, ה מוכתר
הבלתי מוכתר של ערביי לוד,
פרש עליה את חסותו וניסה לסייע לה
לקבל את המטמון — לשוא. נסעה הזקנה
לשכם לבקש מהמושל הצבאי להאריך את
רשיון שהותה בישראל — לשוא. אפילו
לא התירו לה להגיע למושל.
מסרו לה כי את מטבעות הזהב כבר
החרימו לה לפי החוק. את התכשיטים
תוכל לקבל מידי מינהל־מקרקעי־ישראל.
כאשר התקשר כתב העולם הזה עם מיג־הל־מקרקעי־ישראל
לברר מדוע אין מחזירים
לערביה הזקנה את תכשיטיה לפני
שתחזור לירדן, היתד. התשובה :״הפקיד
שטיפל בעניו, שאול נעים, יצא לחופשה.
לא ניתן לאתר אותו עד שיחזור מחופשתו
בשבוע הבא״.
כך נאלצה צוריה לחזור השבוע לרבת־עמון
בלי תכשיטיה, כשהיא מתפללת
לאללה שתאריך חיים כדי להתגבר, לחזור
לישראל, ולהאבק הלאה על הזהב ש החביאה
לפני 23 שנים.

׳׳• תקנה כזו שוללת מרוכבי אופנוע
את זכותם להשתמש בריכבם.
תירוץ מצחיק. השופט משה עציוני
המליץ על דיון דחוף בעתירה מיד לאחר
תום הפגרה ב־ 1בספטמבר. אליגון הודיע
על כך לשר־התחבורה. זה, למרות ש מבחינה
פורמלית לא חייב היה להתחשב
בכך, והיה רשאי להפעיל את התקנה, כל
זמן שהצו לא הובא בפועל — נהג כיאות,
עיכב את הפעלת התקנה, שנועדה ל־1
לספטמבר.
פחות רציני היה התירוץ שהופץ בעי תונות
— כאילו התקנה נדחתה בגלל
שהמדפיס הממשלתי היה עמום.
השבוע, לא היה צורך בתירוצים יותר.
מיד עם תום הפגרה, הוציא השופט העל יון
חיים כהן את הצו המבוקש, הורה לשרי
התחבורה והמשטרה לנמק תוך 20 יום מדוע
לא יבטלו את התקנה. עד אז, הקפיא אותה,
הפיח תקווה בלב כל רוכב אופנוע במדינה.

דרכי אדם
האיש שמתבייש מהנוער פעם היה ישראל דנוך אדם מפורסם.
כאשר היה שוערה של קבוצת הכדורגל
שמשון, כתבו עליו כל שבת בעתונים.
אחר־כך, כשנטש את הקבוצה, והפך
להיות פקח עירוני בעירית תל־אביב שכהו
׳ממנו קצת. רק בשנה האחרונה, נזכרו בו
שוב. שמו החל להופיע ׳מחדש בעתונים.
אלא שהפעם אין הפירסום נושא״חן בעיני
י׳שראל דנוך.
קשרו אותו עם אנשי הפשע המאורגן
בישראל. אחר־כך הזכירו את שמו בוועדת
עציוני לחקר השחיתות בכדורגל, כאחד
מראשי כנופיית מהמרים הקונה משחקי
כדורגל. אבל ישראל ענק הגוף, אחד
האחים למשפחת מוך המפורסמת שזה
תריסר שנים משמשת שומרת־ראש בשכר
לכל המעוניין, אב לשבעה ילדים, אינו
מאושר כל כך מהפירסומת הזו. להיפך״
לדעתו היא ׳מזיקה לתדמיתו.
אמר ישראל בן ה־ : 36״זה ׳מצחיק כל
מה שכותבים בעתונים. למשל, הכניסו
אותי כאחד בראשי כנופית המהמרים. אין
לי מושג בכלל בזה. אומרים עלי שאני

פקח דנוד
אדנז רגיל
הכלים״ ,הוא אומר ,״פתאום צץ השם שלי
בכל מיני ׳מקומות בעתון. אבל כל מה
שכותבים עלי זה שקר וכזב. עכשיו אני
מתביש מהנוער. הנוער מכיר אותי בתור
אחד בן־אדם טוב, שמשליט סדר ׳ופתאום
הם צריכים לשימוע עלי כל מיני דברים
לא נעימים. אני ׳ממש ׳מתביש ללכת עכשיו
ברחוב״.
באשר להאשמות שהועלו נגדו, אותן
מבטל ישראל דמך במחי יד :״בטוטו אין
לי עסק בכלל. אני משחק בזה אולי פעם
בחודש וגם אז דק בשלוש לירות אולי.
אף פעם לא איימתי ולא קניתי משחק.
יש כאלה שאולי ניצלו את השם שלי
וניסו להפחיד באמצעותו שחקנים. אבל
נראה שמישהו יזדהה או יזהה אותי כאחד
שאיים. אני לא צריך להיות קורבן ש מנצלים
את השם שלו כדי להפחיד אח רים״.
אדם
רגיל .״ 16 שנים אני עובד ב־עיריה״
,אומר דנוך ,״אף פעם בחיים שלי
לא הייתי בבית־סוהר. אני עובד כמפקח
עם מחשבה להתקדמות בעבודה. אני רוצה
להגיע לתפקיד אחראי. יש לי תיק לבן
ונקי בעיריה. אני אוכיח לכולם שאני עוד
אהיה משהו בעירית תל־אביב. אבל כדי
שאוכל להגיע לכך, אני רוצה שישכחו
ממני קצת, שיפסיקו לכתוב עלי מנתונים״.
״אני אדם רגיל כמו כל האנשים. אני
דוצה להיות רגיל. אני רוצה שאנשים,
וביחוד הנוער, יגידו לי שלום ברחוב כמו
פעם. אמרו עלי שאני מאפיה. אז שידעו
בולם שאין לי כלום בדברים האלה!״

קולנוע
להרוג אדומים
ושחורים

•שראול
פרטי הצ טיינות
לשוטר וליצאנית
ובכן, כל החששות התבדו, וכל הרמ זים
בדבר פגיעה ברגשות הדתיים וסכנה
של התמוטטות הקואליציה, פרחו כלא
היו. בכורת הסרט 7פעמים ביום, הקו־פרודוקציה
הישראלית־קנדית המעורטלת,
לא רק שלא התקיימה במחתרת, כי אם
נערכה בחגיגיות בקולנוע אור בצפת,
ובשלווה צפתית אופיינית.
אפשר היה לראות בקהל גם חובשי־כיפות
ובעלי־זקנים, את שר־התיירות משה
קול, את המישלחת של השגרירות הקנדית,
את המיספר הגדול ביותר של
עורכי־דין ושופטים (שנתקבצו בצפת
לשבוע של השתלמות) ונתנו למעמד צבע
של בכורה תל־אביבית, ושתי כוכבות,
שבאו לקשט את המאורע: תמי אלוני
ושרית ישי.
בקיצור, אולי לא היתה זו תזכורת
מדוייקת לפסטיבל וונציה הנערך בימים
אלו, אבל זו היתד בהחלט פתיחה זוהרת,
בקנה־מידה צפתי, לשבוע הקולנוע שפתח
את חודש האמנות בעיר המקובלים היפה.
חידון בתוך חידון• היה בשבוע זה
גם קורטוב של מתח, כאשר יעקב דוידון,
מבעלי בתי־הקולנוע הוותיקים בארץ, וידען
מובהק בתולדות הקולנוע, איבד
את טופס השאלות שהכין לחידון־הקולנוע
הארצי, ונאלץ לשחזר אותן מן הזכדון,
תוך כדי החידון עצמו. היה בשבוע זה
אפילו קצת מן העימות כשאמני צפת,
שבאו לסימפוזיון על בעיות הקולנוע
הישראלי, כעסו על שהמתווכחים דיברו
בלי הרף על ״התעשיה שצריך לפתח״,
שעה שהם, האמנים, ציפו שהנושא יהיה
״אמנות צרופה״ .אלא שלמרבה הצרה,
בקולנוע קשה מאד להפריד בין השניים,
שלא לדבר על כך שלא תיתכן בקולנוע
אמנות ללא קיום קודם של תעשיה.
וכמובן, היה בשבוע זה גם קורטוב של
חגיגיות נוסח תל־אביב, כשלהצגת השוטר
אזולאי הגיע אפרים קישון, בכבודו וב עצמו,
ואילו בסיומו של השבוע באו
גילה אלמגור ושייקח אופיר לקבל פרס
חדש בישראל: הפרס לשחקן המצטיין
והשחקנית המצטיינת. שייקה אופיר וגי לה
אלמגור נראו נרגשים באמת מן
המאורע, ובהתחשב בעובדה שאינם בדיוק
טירונים בשדה הקולנוע והבידור בארץ,
התקבל הרושם כאילו הפרס נותן למקבלו
הרגשה שמעריכים את עבודתו, לא רק
בהכנסות קופה, ובמושגים ישראליים זה
הרבה מאד.
הזונה !השומה. בשעות הערב אפשר
היה לשמוע את יעקב שטיינר (המפיק
הישראלי של 7פעמים ביום) חולם בקול
רם על הקו־פרודוקציה החדשה שהוא
מתכנן — חייו של אלי כהן — לפי ה ביוגרפיה
של צבי אלדובי, ועל כך שהוא
ירוצה כי סידני (תיק איפקרס) פיורי,
הנקרא בשמו האמיתי שלמה פרידמן,
יביים את הסרט, ואילו האמריקאים מעדיפים
את דניאל (יהודית) מאן, על האפש רות
שבן גאזארה או אלן בייטס יופיעו
בתפקיד הראשי, ועל כך שהיד. רוצה
למצוא שחקנית ישראלית נוספת, פרט
לגילה אלמגזר שכבר הוזמנה לגלם את
אשתו של אלי בישראל, לתפקיד הקשה
של אשתו הסורית.
ומאחר וגילה אלמגור זכתה לפרס עבור
מלכת הכביש, ושייקח אופיר עבור השוטר
אזולאי, הציע מישהו למפיק סרט חדש
בו במקום: היצאנית והשוטר. אלא, של מרבה
הצער מישהו כבר השתמש בשם
זה כדי לכנות בו בעברית את הסרט
הצרפתי מאקס וסוחרי הגרוטאות, שיוצג
בקרוב בארץ.
היתד. זו פתיחה צנועה, אבל רצוי
שיהיה לה המשך כי הקולנוע הישראלי
זקוק בהחלט לכל העידוד שאפשר לתת
לו, ואם אפשר יהיה לשכנע בשנה הבאה
את כל הגורמים הנוגעים בעניין —
מפיקים, מפיצים, אנשי־קולנוע והמחלקה
לעידוד הסרט הישראלי — לשתף פעו לה׳
דבר שקשה לומר שנעשה השנה,
אולי יהפוך שבוע הקולנוע בצפת לאד
יתה מסורת תרבותית שכל כך מדברים
בחסרנוגה בארץ.

ג׳י (גת, תל-אביב, ארצות־הברית)
— מה המשותף בין ביל קומפ-
טון (דניס פאטריק) ,פירסומאי
מצליח, איש החברה הנוצצת, מעודן ומשכיל, לבין ג׳ו
קוראן (פיטר בויל, תגלית מבריקה ומפתיעה) ,פועל תעשייה,
בור, גס ועם־הארץ ו
לכאורה, לא מאומה. ואף על פי כן, מעורבים שגייס
אלה יחדיו בהרפתקה מסמרת-שיער, הנושאת לכל אורכה
את חותמת שנות השבעים של המאה ה־סג.
זה מתחיל כאשר קומפטון הורג, בטעות, את הנרקומן,
אשר חי עם בתו במשך תקופה מסויימת, האכיל אותה
סמים וגרם לכך שצריך היה לאשפזה. ברגע של משבר הוא
מספר על כך לברנש היושב לצידו בבר חשוך. אולם זה
האחרון, במקום להזדעזע ולקרוא למשטרה, מביע את הערצתו
המלאה למעשה הנועז. הוא אישית, חלם מזמן להרוג
איזה ״כושי או היפי מזוהם, מאלה הדופקים היום את
כל העולם.״
כאשר בתו של הפירסומאי, נמלטת מבית״החולים, יוצא
האב לחפש אחריה בחברת ידידו החדש, הלא הוא ג׳ו
קוראן, שפגש בבר, ג׳ו קוראן השונא את כל נוטלי הסמים
שאינם יודעים להעריך בקבוק ויסקי טוב, ג׳ו קוראן האוגר
בביתו רובים ״על כל צרה שלא תבוא״ ,ומטפל בהם באהבה
של אב לבנו.
השניים יוצאים לנדוד על פני כל מישכנות ה״היפיס״
וארוכי״השיער האחרים למיניהם, חודרים למאורות סמים
ולדיסקוטקים מחרישי״אוזניים, וככל שנמשך המסע יותר,
מסתברת להם אמת אחת ברורה: על אף כל השוני ביניהם,
הם שייכים עדיין לאותו המחנה — מחנה המבוגרים שאין
הנוער מוכן לקבלם במחיצתו, מחנה המבוגרים השונאים
את כל מה שאין הם מסוגלים להבין, והמקנאים באותם
אשר זכו לחירות אשר לא היתה נחלתם האישית מעולם.

פיטר בויל: להרוג היפים
וככל שמתבררת להם אמת זאת יותר, כך עולה בהם
הזעם והשינאה אל בני הדור שבא אחריהם, עד אשר זה
מגיע לשיא — התפרצות של אלימות, רצח ודם.
״ג׳ו״ אינו סרט מעודן. הוא אינו מותיר מאומה לדמיון
הצופה, ודוחף לו את כל מה שהוא רוצה לומר, בכף מרק
גדולה, ישר אל הגרון. הפגישה בין משפחות קוראן וקומפ-
טון משמשת דוגמה טובה לכך.
אולם ״ג׳ו״ הוא סרט אקטואלי, ובכך מעלתו. הוא
אינו מנסה להציג את הצעירים כייצורים מושלמים. אדרבא,
הם שחצנים, מלוכלכים, גנבים וסוחרים בסמים. אבל
כל זה עדיין אינו מצדיק מעשי״רצח. וכל עוד יאמין הדור
המבוגר רק בכוח הזרוע, ברור שהסוף של ״ג׳ו״ מאיים
על העולם.

מערבו!

בלי ת סביכים
גיבעת השטן (אלנבי, תל-
אביב, איטליה) — יכול מאוד
להיות שיש היום באמריקה כאלה
הרואים במלחמות החיילים בכחול נגד שבטי האינדיאנים
מעשים הראויים דווקא לביקורת, ולא לשבחים. אבל כאשר
האיטלקים עושים מערבון, נראה שאין להם כל יסורי-
מצפון מסוג זה, ואילו כל אותם האמריקאים שאינם מוכנים
להכות עדיין על חטא, שמחים תמיד לבוא אל ארץ-
המגף כדי להעלות גירסה נוספת של ״ביעור הפראיים מן
הארץ הזאת״.
ואכן ,״גיבעת השטן״ הוא סרט העשוי על-ידי צוות אמריקאי
שלם, שעבד תחת השגחתו ובמימונו המלא של דינו
דה״לורנטיס. והתוצאה: מערבון כמו בימים הטובים, שרי רים,
דם, ואינדיאנים הנהרגים בקבלנות.
גיבור הסרט הוא ויקטור כלב (בקים פהמיו, כוכב
״ההרפתקנים״) ,סופר״מן מדופלם, הפורש מן הצבא האמריקאי,
והמכריז מלחמה פרטית משלו על העם האינדיאני,
שרצח את אשתו באכזריות. מובן שמלחמתו הפרטית של
כלב יעילה ומשכנעת יותר מכל מיבצעי הצבא המסודר,
ובסופו של דבר נמצא גנרל זריז (ג׳ון יוסטון) ,המזמין את
העריק קשה״העורף לארגן לעצמו יחידת קומאנדו, לחיסול
סופי של מחנה אפאשים מורדים.
אין צורך להסביר, שליהוק הכנופיה, אירגון המיבצע
ובביצועו, מזכירים להפליא את ״שנים־עשר הנועזים במערב
הפרוע״ .אולי קצת פחות מבריק מן הסרט של אולדריץ׳,
אבל פעלתני בהחלט, ושופע בצוות שחקני״מישנה מן המנו-

תדריך
תל-אביב
ה חן פ ש טו ת (פאר, ארצות־הברית)
— עימות בין הורים לצאצאיהם,
בקומדיה הספוגה אהבת־אנוש. תיאור
רגיש ומרתק של פער הדורות באמריקה.
הבמאי: מילוש פורמן.
ק ס (פריס, אנגליה) — ילד
מגדל גוזל נצים בעיירת־כורים צפונית.
סרט בעל סיגנון תעודי־למחצה על קשי חות
ואדישות בני האדם, בהשוואה לרגש
וההבנה של הילד לבעל־החי שהוא מטפח.
ל מו תמאהבה (גורדון, צרפת)
— מורה מתאהבת באחד מתלמידיה
ומנודה בשל כך מן החברה. סיפור
אמיתי, ההופך בידי הבמאי אנדרה קאיאט

פהמיו וסטרוד: להרוג אינדיאנים
סים בהוליבוד: וודי סטרוד, הכושי הענק, שהופיע ברבים
מסרטי ג׳ון פורד, סלים פיקנס, הבוקר הקבוע (הזכור
כטייס הרוכב על פצצה ב״דוקטור סטריינג׳לאב״) ,ריקאר-
דו מונטלבאן, הזוכה בקביעות לתפקידים אכזוטיים שונים
ומשונים (הפעם הוא גשש אינדיאני, העובד למען האמריקאים)
,צ׳ק קונורס, המוכר בוודאי לכולם מ״מאסר
ומישפט״ ,אלברט סאלמי, ועוד ועוד.
בקיצור הרפתקאה עם הרבה פרצופים מוכרים, תחבולות
ומיבצעי גבורה במידה נאותה, ולקח אנושי אפסי. עם
נתונים כאלה, זה מוכרח להיות סרט־קופה.

להתקפה מוחצת על צרות־האופק של צרפתים
משכילים כביכול.
דו ק טו ר ז׳יוז א טי (צפון, אר־צות־הברית)
— הצגה מפוארת, שאינה
משקפת אלא מעט מזעיר מהרומן של פאס־טרנק,
אבל עוצרת נשימה במעמדיה ה מרשימים
ובצילומיה מרהיבי־העין. תיאור
פוטוגני להפליא של מהפיכת אוקטובר.

** הציפור עם בנסי הבדולח
(ארמוך דוד, איטליה) — מתחון עם הרבה
הפחדות, על רוצח פסיכופאט המחסל נע רות
צעירות בחוצות רומא. לחובבי זרו יות
מזוויעות.

** +הבלים מגיעים להארלם
>רס, ארצות־הברית) — סיפור בלשי
׳קומי, המציג אח החיים בהארלם הכושית
כפי שרק הכושים עצמם מעזים להר
אותם:
מבטי בלתי־רגיל
ההתנגשות הגזעית.

ומעניין

ירו שלים
וו ד ס טו ק (ירושלים, ארצות־הברית)
— סרט תעודי עולה על גדותיו
בפיזמונים, על גדול פסטיבלי ה״פופ״
בעולם, מוכיח בעליל כי הנוער, המתנגד
למימסד, הוא הרבה יותר ממיעוט קטן,
מלוכלך וארוך־שיער.

חיפ ה
יו מנהשל אי טהמטואה
(ארמון, ארצות־הברית) — תיאור ציני,
המציג את עקרת־הבית האמריקאית כקור בן
חסר־ישע של בעל אנוכי ואווילי,
ילדים מיפלצתיים ׳ומאהב, המתמודד ללא
הרף עם גבריותו.

טיפוח היופי הראשון להוספת לחות
ולהגנה על עורך ב עוד מועד.
כבר עכשיו, בצעירותך, פניך זקוקים
לסקין דיו — הטפוח המוסיף לחות
של הלנה רובינשטיין. כל בקר, לפני
האיפור העלי £01015100 ,׳^5100 06
על פניך. עורך יתעורר מיד כפרח
צמא השותה את טל הבקר.
סקין דיו מכיל גם תרכיזי חלב
המזינים ומגינים על העור ומונעים
היווצרות בטרם עת של קמטים
זעירים בפניך.
£01015100׳\\>ז 8100 הוא תכשיר
בסיסי להוספת לחות ומיוצר במיוחד
לשמירה על פניך במשך כל שעות

היום מתחת לאיפור. האיפור יראה
טבעי וחלק ועורך הניזון והרווי
לחות יראה רענן כל היום וכל יום.

התחילי כבר היום לטפח את פניך
בסקין דיו והזמן יזרום לאט יותר
עבורך.

81011

1111111118^111
ייעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שד קק״ל 94 תל־אביב, בינוי ב׳ וי ד בין השעות 3,30—6,00 אחה״צ.

העול! הזה 1775

במדינה

0 9 x 1 1 :1הוה
דת הרג המרביץ רחבת הכותל, בשעות אחר הצהרים של
יום השישי האחרון, היתד. כבר ריקה מאדם,
זו בדיוק היתד. הסיבה ששוקי קוק
( )25 ורוני בלטינשטר ( )22 בחרו להגיע
אז למקום. הם רצו לנצל את השקט כדי
לבצע עבודת צילום שהוזמנה אצלם.
שני הצלמים הירושלמים רק התחילו
בעבודתם, כאשר קרב אליהן סדרן, בי קש
מהם לחבוש כיפה. השניים סירבו:
״אם החוק מחייב אותנו לחבוש כיפה, ש יבוא
איש חוק ויגיד לנו זאת,״ ענו.
הסדרן הלך, והביא איש חוק. איש
החוק הורה להם לעזוב את המקום.
פטירות. השניים אספו את ציוד ה צילום
שלהם, החלו עוזבים את המקום,
כאשר ההסתערות נפתחה. טיפוס דתי

לידו, ותקף אותו מילולית על שהוא, ממן,
מותח נגדו ביקורת .״מה יש לך נגדי״
שאל סגן ראש העיר .״אישית, כלום,״
השיב ממן .״אך נגד הצורה שבה אתה
ממלא את תפקידך — הרבה. בתור אזרח,
זו זכותי.״
״אני אגמור אותך ואת חייך,״ הבטיח
אביטן .״הייתי אלוף הארץ בהתאבקות,
ואני יכול לחסל עשרה כמוך. אנחנו 18
אחים במשפחה, תיזהר. אתה לא יודע מי
אני. אם תמשיך לדבר עלי, אני אלך
למשטרה ואגיד להם לפעול נגדך.״
איפה החוק והצדק. דברים בוטים
אלה הרגיזו את ממן, והוא מיהר למשטרה
להתלונן על סגן ראש העיר. סגן ראש
העיר הגיע מיד בעקבותיו, והתלונן על
ממן. התוצאה :״קצין המשטרה הזהיר
אותי שאם אמשיך לדבר עם אביטן,״ מספר
ממן ,״הוא יעצור אותי.״
קבל ממן, במכתב תלונה לכל המי-ומי
במדינה :״האם זה החוק והצדק האם
בגלל שהייתי עבריין — אין לי זכות לה גיש
תלונה במשטרה.״
אחד מאלה שקיבלו את תלונתו של
ממן, היתד, לשכת נשיא המדינה. משם,
פנו בשאלה לראש עיריית אשדוד, ב בקשה
להבין מה העניינים. בתשובה גי לה
סגן ראש העיר את גירסתו שלו על
העימות עם האזרח ממן:
״מר ממן מוכר בעיר כעבריין, שמאחו ריו
למעלה מעשרה תיקים,״ הסביר אביטן,

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל-אביב, ולציין על גבי המעטפה:
״תשבץ 1775״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
,מאוזן )1 :שליט פלורנץ, בן משפחת
מדיצ׳י, המכונה ״המפואר״ )5 .ישוב ע״י
הבירה, בו הוקם ביח״ר למטוסים )9 .אציל.
)10 צד מערב )12 .מילת ברירה)13 .
אותו אכלו בני ישראל במצריים)14 .
זז )16 .משיח הנצרות )17 .אשפת חיצים.
)19 תל־חדבות )20 .תבואה )21 .העורך
האחראי של הארץ )24 .מספר סידורי.
)25 מפקד הפלמ״ח )26 .רשע ממגילת
אסתר )27 .מלך ישראל )28 .קולב)32 .
משקה שמקורו בסין )33 .מצבה )35 .דממה.
)37 חוח )39 .מקום אותו כבש יהושע
אחרי יריחו )40 .רודן סוריה בתקופת
מלחמת העולם השניה )41 .מלכה אירו פית
)42 .נזכר לעיל (ר״ת) )43 .מידת
מרחק )44 .אלה )45 .תו נגינה )46 .קידו מת
בורמזית )50 .מכשיר עינויים)51 .
סופרת אירופית, התפרסמה באהבותיה
זבמלבושיה הגבריים )52 .אנתרופולוגית
אמריקאית )55 .פרי הגפן )56 .שקר,
כזב )58 .גיבורת רומן של טולסטוי,
הנקרא בשמה )61 .יבשה מוקפת ים)62 .
משמש למאור )63 .תירוש )64 .נהר
ברוסיה, שעל גדותיו יושבים הקוזקים.
)65 לא אשם )66 .מועד )68 .תו נגינה.
)69 מטבע שלאחרונה הונהג לה שער

חשב?

נייד )70 .גבעה )72 .עיר בספרד)73 .
תרבות עתיקה באי כרתים.
מאונך )1 :מחלת גב )2 .עוני )3 .זז.
)4עיר בצרפת, בה ישבה ממשלת הבוגדים
במלחמת העולם השניה )5 .מזדקר
לעין )6 .נאיבי )7 .אבד בפה )8 .תאומים
ועוד אחד )11 .תער )12 .נקבת החמור.
)15 מיניסטר )16 .נאה, ראוי )18 .נער
רך )19 .חרק זעיר המשחית בגדי צמר.
)21 השכלה, בקיאות )22 .קבוצה קטנה,
מעט )23 .רעל )29 .אל הודי נערץ על
כת ההינדו )30 .קלימט )31 .מכורה)32 .
מחריב בית המקדש השני )34 .מלצר.
)35 קנטינה צבאית )36 .קליע מונחה.
)37 עיר בריביירה הצרפתית, בה נערך
פסטיבל סרטים שנתי )38 .רוטב)39 .
ספרטקום היה כזה )46 .אביר סקסוני,
גיבור ספר מאת וולטר סקוט הנושא את
שמו )47 .מילת בקשה )48 .כתל)49 .
השיב )52 .אחד ממבצעי מלחמת הקומ מיות
)53 .בקר וצאן )54 .עיר בסקוט לנד
)55 .עב )57 .מתגורר )59 .עטרת
אור )60 .האדם הוא כזה )61 .תגור
חימום )66 .חכמת הנסתר (ר״ת))67 .
שאינו עדין, מחוספס )70 .סימן, אות.
)71 סוג קרקע נפוץ בארץ.

775ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור וחיסור, כפל וחילוק. יש למצוא איזו סיפרה מייצג כל סמל של ריבוע.

1X0

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת. ד ,136 .ת״א, ולציין על גבי הגלוייה :
״חשבץ 1775״ .הפתרון צריך להכיל את כל התרגיל במספרים. המועד האחרון למשלוח
הפתרון 13.9.1971
כין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה פרעי שפרים.

צלם גלטינשטר
הרב הרביץ מכות —
חבוש כיפה התנפל עליהם בצעקות היסטריות
:״עוכרי ישראל. שקוצים.״ ל חיזוק
טיעוניו, הפליק המסתער לשני ה צעירים
הנדהמים סטירות.
השניים לא הגיבו. הם היו נדהמים מדי
מההתקפה ההיסטרית. אך לא פחות מכך
— מחוסר תגובתו של השוטר. איש החוק,
שהעיז לסלקם מהמקום ללא כל עילה
חוקית, תוך כניעה מחפירה לכפייה הדתית,
שהפקיעה את הכותל המערבי ורח בתו
לרכוש בלעדי של הדתיים, התגלה
כטיפוס עקבי, המשיך לא להגן על החוק
גם נוכח האלימות הדתית.
הפרת סדר. התוקפן ההיסטרי נתגלה
כרב מאיר יהודד. גץ, הממונה על הכותל
מטעם משרד הדתות. הוא לא הסתפק ב מעשה
ידיו, הורה לשוטר, כבעל בעמיו,
לעצור את שני הצלמים.
השוטר כמובן נשמע להוראת בעל הבית׳
העביר את השניים לתחנת המשטרה
של הכותל, שם בילו כשלוש שעות. לאחר
מכן הועברו לקישלה, לגביית עדות, ו שוחררו
בערבות, כשהם מואשמים בהפרת
הסדר הציבורי.
השניים, מצידם, הגישו תלונה נגד
הרב גץ. מאליו מובן שהלה לא נעצר.
הסביר את הצד החוקי עורך-דין ירו שלמי
:״אין שום חוק, או אף תקנה של
משרד הדתות, המחייבים מבקר ברחבת
הכותל לחבוש כיפה.״
״מאידך, אין לשני הצלמים שום סיבה
להתלונן. הם זכו ליחס הוגן, המוענק לכל
מבקר בכותל. רק לפני שלושה חודשים
ביקר במקום שר המשטרה שלמה הילל.
גם הוא לא חבש כיפה — וגם הוא נחלץ
בקושי מידי הדתיים במקום שביקשו להס תער
עליו.״

א שדוד
חילופי
מחמ או ת
אליבא דחיים ממן, הוא היה פשוט בדרכו
לעבודה, כאשר סגן ראש עיריית
אשדוד, יוסף אביטן, עצר את מכוניתו

צלם קוק
— והשוטר לא התערב
וסיפר כיצד התחיל הסיכסוך כאשר ממן
הקים שערורייה במשרד ראש העיר, כא שר
לא נענתה בקשה שלו .״אני אוריד
אותך מהכסא ואתן לך מטאטא לטאטא
את הרחוב,״ צעק ממן. אביטן, שנחפז ל עזרת
הבוס שלו, זכה במקלחת דומה.
מאז אותו יום, מספר אביטן, היה ממן
מקדמו בקריאות־גנאי, חרפות ו״מילים
שאין להעלותן על הנייר,״ כל אימת ש פגש

ראש פתוח. וזה, לדברי סגן ראש
העיר, בדיוק מה שקרה גם באותו מיפגש
שנסתיים בתחנת המשטרה. היה זה ממן
שגידפו וחירפו, ואף הזהירו כי יניח
בביתו לבנת חבלה.
לא היה זה סוף הדו-שיח המרתק בין
האזרח לסגן ראש העיר. זמן מה לאחר
התקרית במשטרה, פנה סגן ראש העיר
אל ממן בבקשה, כי זה האחרון יבטל
את ההפגנה של הפנתרים השחורים שעמד
לערוך בעיר.
הפרק הבא בדו־שיח בין השניים עוכב
לזמן מה, עקב העובדה כי ממן נאלץ לב לות
זמן מה בבית־החולים, לאחר שנפצע
קשה בראשו בתיגרה קלה בבית־קפה.
התלונן סגן ראש העיר מרות בפני יהו דית
בר־חן, נציגת לשכת נשיא המדינה:
״צר לי על כי נותנים חשיבות לאדם
מסוגו של ממן חיים, שכל מטרתו לפלג
את אחדות העם, ובמיוחד בתקופה זו, שכל
שכינינו הערבים מצהירים בוקר וערב על

הן־הדתנו, והאיחוד ד,וא אשר סיכל ויסכל
את מזימותיהם.״

תיירות
ס חי ט ה _
באישור ממ שלתי
ד״ר גיקולא קלין, מהפקולטה להנדסת
השמל בטכניון, לא האמין למישמע אוזניו:
שמואל אדלר, מנהל מלון נשר שברחוב
הרצל בחיפה, אישר בפניו מפורשות כי
אכן יש במלון חדר פנוי — אולם הוא
מסרב להשכירו. הסיבה: קלין ביקש את
החדר ללילה אחד — ואדלר סירב להש כירו
לתקופה קצרה מיומיים .״לא כדאי
לי לקבל הזמנה לליל שישי בלבד,׳״ הסביר
מכניס האורחים ,״כי בשבת אין לי סיכוי
לקבל אורח אחר.״
תדהמה. קלין המופתע הסביר לאדלר
כי הוא צריך את החדר בשביל אורח של
הטכניון, ד״ר בלנקס מאוניברסיטת ניו־סאוט־ויילס
באוסטרליה. המלונאי לא הת רשם.
הד״ר הנכבד, הסביר, מחו״ל או
לא מחו״ל, יכול ללון תחת צל קורתו לי לה
אחד, אם הוא חפץ בכך — אולם עליו
לשלם תמורת שני לילות.
קלין הנזעם פנה בתלונה למשרד התיי רות
בחיפה, הופנה לעובדת בשם הרטה
לקשין. למישמע הלוקש שהשמיעה לו
הגברת לקשין, הפך זעמו לתדהמה.
נציגת משרד התיירות הצדיקה בהחלט
את מנהל המלון.
סחיטה. קלין עדיין לא התייאש, פנה
במכתב תלונה אל שר התיירות.
שר התיירות לא ענה לו. במקומו, ענה
הרב שמואל נתן, שהוגדר כ״יו״ר המועצות
המייעצות.״
תשובתו של נתן היתה השיא: גם הוא
הצדיק את מעשהו של המלונאי מחיפה.
במכתבו של הרב, נתגלה גם הסוד —
מדוע מצדיק משרד התיירות את הסחי טה
השערורייתית.
הסביר נתן :״היות ואין תחבורה בין-
עירונית ציבורית בשבתות ובחגים יהודיים,
יש לבתי־מלון הזכות להשכיר את
חדריהם בתנאי איכסון של שני לילות.״

•!חסי עמדה
בלי לעבוד
איןלקבלמ שבורת -
מדי בוקר, מגיע אברהם קראום (,)40
נהג בבית־החולים הממשלתי, הילל יפה ב חדרה,
לעבודתו, מחתים את כרטיסו, ופו נה
לנוח במשך שמונה שעות. בתום היום,
הוא מחתים את כרטיסו שנית, חוזר הבי תה.
בתום החודש, הוא מקבל משכורת
מלאה עבור פעילותו זו. כך, כבר שנתיים.
הסיבה: הוראה של מנהל בית-החולים,
ד״ר רוברט חיימוב, שלא לתת לקראום
עבודה.
פעילות מאומצת. הסיכסוך בין קר אום,
שהוא גם יו״ר ועד העובדים בבית-
החולים, לבין המנהל, פרץ כאשר ניסתה
ההנהלה להעביר את קראום מתפקידו ל תפקיד
אחר. קראום סירב, והתפתח סיב־סוד
ממושך. בעקבותיו, סירב מנהל בית-
החולים לאפשר לקראום להמשיך בעבו דתו
כנהג, לאחר שקראום קיבל אישור
הפוטר אותו מפעילות מאומצת.
למרות שלכאורה הגיעו הצדדים לסטאטוס
קוו שהיה צריך לספק את שניהם —
קראום אינו עובד, אך ממשיך לקבל מש כורת
— מוסיף הסיכסוך לגעוש בהילוך
גבוה. לא חולף שבוע בלי חילופי מחמאות
בין היריבים.
מיליונר סמוי. דוגמה: לאחרונה, פנה
הוועד לעובדים בבקשת תרומה. המטרה:
איסוף 4,000ל״י למימון מאבקו המשפטי
של קראום נגד הנהלת בית־החולים.
ד״ר חיימוב יצא במכתב לעובדים, טען
בו כי קראום אינו זקוק לתרומתם, מאחר
שהוא ,״כפי שנמסר,״ א. עובד כצלם פרטי
באולם חתונות בשעות הפנאי. ב .בעל
חנות רהיטים בחדרה. ג .קנה לאחרונה
מגרש ובית במחיר כמה רבבות ל״י.
ועד העובדים השיב במכתב משלו, בו
הכחיש את דברי המנהל, הסביר לעובדים
כי תרומותיהם כן נחוצות .״ד״ר חיימוב
יודע כי אם יצליח לסלק את קראום,
יאבד ועד העובדים את כוחו,״ טען.
״העובדים משמשים בידי קראום מכשיר
להשגת מטרותיו האישיות,״ השיב ד״ר
חיימוב.
המשך יבוא.

מלכת המים 1970

המועמדותהסוניותבתחוות

מלכת המי 1971 שתיערך בהיכל התרבות, ביום גי7.9.71 ,

מטע מערכת
בחסות שעוג

העוכם היה
115501 איפור: הלנה רובינשטיין. שיער: וולה
בתרים: רחל גרא. תצוגת אופנה :״גוטקם״ ובוטיק ״בי־כה״.
תפאורה: אריק סמית. ביצוע תפאורה ופרחים: ירח כץ.
תנועה: שמעון לוי. תסרוקות: דויד וליזה.
בתוכנית האמנותית: גדי יגיל
* אורי גלר * דודו דותן *

ס ם אנטוני
* יפה ירקוני *
מני פאר * תזמורת אלי שפירוביץ

אי רי ס דוי ד ס קו

שולה היין

פנינה רוזנבלו ם

שושנה לרמר

דורית ארז

דורית סיינ ה

מדריד דקנית דירה

היא יכולה להעמיד לרשות קוני הדירות,
בתנאים טובים יותר. ב״שיכון עובדים״ ה משכנתא
תהיה גדולה, לפרק זמן ארוך יותר
ובתנאים שאפשר יהיה לעמוד בהם, בריבית
נמוכה עד כמה שאפשר, ובלי הצמדה.
תנאי התשלום תמיד יהיו נוחים יותר וגם
המחיר לדירה יהיה סביר. המשכנתא תהיה
תמיד הגדולה ביותר שאפשר לתת ובלתי
צמודה. הרבית תהיה תמיד נמוכה מן
המקובל, תקופת הפרעון תהיה תמיד ארוכה
יותר ולפיכך התשלום החדשי יהיה גם
נמוך יותר.
בעוברך בחוצות הערים ובכל רחבי הארץ,
תראה את שלשי ה״ש״ הגדולים. אלה הם
ציוני הדרך של חברת ״שיכון עובדים״,
שם היא מקימה בתים ושיכונים מתוכננים
לפי מיטב כללי הבניה המודרניים.
״שיכון עובדים״ היא החברה המתפתחת
והמתקדמת ביותר בשטח הבניה למגורים
בארץ ויעידו על כך כל המבנים והשכונות
שנבנו בשנים האחרונות.

למה שיפו! שבדים?
קו ר ת גג או בית ז

בעד מהאתהמ של ם!

רכישת דירה או בית הוא מעשה הדורש שיקול-דעת מרובה ובדיקה
מדוקדקת לפני מעשה• זהו אולי אחד הצעדים הכספיים המכריעים
בחיי משפחה. משפחות רבות יגורו כל ימי-חייהן בדירה אחת.
הילדים שיוולדו בה יגדלו באותו בית ובאותה סביבה, עד שיחלו
בחיים עצמאיים.
בית אינו רק קורת גג. הוא צריך להיות הציר שמסביבו נעים חיי
כל בני המשפחה ולמלא תפקיד של קן נעים לכל בני הבית• מי
שעומד לפני קנית דירה חדשה חייב לזכור את הכללים האלה, בעת
חיפוש אחרי הדירה, להתאים את הצרכים עם היכולת ולמזג את
הרצוי עם המצוי.

בדירה שאתה רוכש יש כל כך הרבה פר טים,
קטנים וגדולים. דרוש תמיד פירוט
טכני מדויק הכולל את כל המרכיבים כמו:
ריצוף, נגרות, חרסינה, אינסטלציה סני טרית,
ביוב וכדומה! את סוג העבודה כגון:
צביעת דלתות, סוגי העץ והעיבוד וכר.
בפירוט אתה צריך לבדוק גם את חדר
המדרגות, החצר, הגדר וכדומה.
חשוב מאד שאחרי שתכנם לדירה לא יבואו
״הפתעות״ בצורת חשבון עבור כבישים,
מדרכות, חניה וכר. אם תפנה לחברת ״שיכון
עובדים״ מובטח לך שמחיר כל הוצאות
הפיתוח נכלל במחיר הדירה שקנית. בפירוט
הטכני שאתה מקבל ב״שיכון עובדים״,
נכללים כל הפרטים המדויקים של המבנה,
סוגי הריצוף, כלי האינסטלציה הסניטרית,
חדרי המדרגות, הנגרות והזיגוג, הטיח
והצבע, תמצא בהם את כל הניתן לבית
דירות מודרני כמו גז מרכזי, מעלית (אם
יש צורך) ,אנטנה לרדיו וטלביזיה, מקלט
תיקני ועוד הרבה פרטים.

ה שי קולי ם שלפני ה קני ה
השיקול המכריע ברוב המקרים, יחיד, מחיר
הדירה. האם הוא לפי יכולתך או שאולי
מחירה רב מכפי שתוכל לשלם. והשטח?
האם מספיק שטחה של הדירה לכל בני
המשפחה, לאלה שישנם כבר ולאלה שעוד
יבואו, או מספר החדרים וחלוקתם?
תכנית הדירה? האם נראה לך שהתכנית
מתאימה לצרכי המשפחה? אם היא עשויה
גם כדי לספק את הצד האסתטי? והביצוע?
האם נעשה בידי בעלי מקצוע טובים שעשו
מלאכה טובה.

אם אתה פונה לחברת שיכון שאינה רק
בונה דירות למכירה אלא עוסקת בפיתוח
שטחים לאיזורי מגורים. חברה מסוגלת
יותר לתת לך תשובה לכל השאלות ש הזכרנו.
עצם
העובדה שהדירה שלך היא חלק
משכונת מגורים חדשה, שתוכננה ובוצעה
עכשיו, היא ערובה לכך שתקבל את מיטב
התכנון והאדריכלות, החומרים החדישים
ושיטות הביצוע המתקדמות ביותר. לא הכל
ניתן לפתרון, אך ב״שיכון עובדים״ משקי עים
הרבה מאמץ ומשתדלים לשפר תמיד.
חברת ״שיכון עובדים״ ,מאז הווסדה, תינד
ננה שכונות ואיזורי מגורים העומדים היום
כדוגמא לתכנון סביבתי מוצלח. לרשותה
טובי המתכננים והאדריכלים, המקדישים
תשומת־לב קפדנית לתכנון הסביבתי, למר חק
בין הבתים, להקצאת שטחים ירוקים,
מגרשי משחקים, בניני ציבור ושרותים.

ומהי הי ה ב תוך ה די ר ה!

מ ה יעמוד מול ח לונ ך!
הסביבה שבה אתה גר, גם כן קובעת.
והתכנון הסביבתי? האם יש מרחק מתאים
בין בית לבית. האם יש משטחי דשא ירו קים
ושטחי משחק לילדים בין הבתים.
בדרך כלל יהיה קשה להציג את כל
השאלות והמשאלות האלו לקבלן הבונה;
בית אחד. הוא אינו עוסק בפרטים שמסביב
לבנין אלא בבנין עצמו. אחר לגמרי המצב,

ישנם דברים רבים בדירה ובבית שתרצה
לרכוש׳ ,שאינם ניתנים לאבחנה חיצונית,
אך חשיבותם י<גבי העתיד רבה ביותר:
התאמת היסודות לאופי הקרקע, טיב הקונ סטרוקציה
וחוזקה, יציבות המבנה, הבידוד,
מניעת חדירת מים, טיב החומרים וקדומה.
כל אלה ״נעלמים״ לגביך ואחת הדרכים
להבטיח ש״עיסקת החבילה״ שלך לא תכיל
כמה ״הפתעות״ בעתיד היא לפנות אל
חברה אחראית ובעלת-שם שהוכיחה את
עצמה.
חברת ״שיכון עובדים״ היא כתובת. יש עם
מי לדבר ויש רצון לבוא לקראתך. ל״שיכון
עובדים״ יש בתים לדוגמא שנבנו לפני
עשרות שנים ועומדים עד היום כמופת
לבניה יציבה ותכנון סביבתי פונקציונלי.
״שיכון עובדים״ מעסיקה את טובי בעלי
המקצוע בענפי הבניה ומפקחת על ביצוע
טוב. כל החומרים נושאים תו־תקן והם
נבדקים על־ידי מכון התקנים או במעבדות
הטכניון. ב״שיכון עובדים״ אין החסכון
בא במקום הבטחון והטיב.

איך ת של ם!
אחת הבעיות הקשות היא המשכנתא. גודל
המשכנתא, תקופת הפרעון, גובה הריבית,
הצמדה או לא הצמדה ועוד. לחברת שיכון
גדולה תמיד אמצעים גדולים יותר, שאותם

רכישה לדורו ת
חברת ״שיכון עובדים״ ביססה לעצמה מו ניטין
במשך עשרות שנים של בניה. במרכזי
הערים הגדולות תמצא עוד היום שכו נות
שנבנו לפני עשרות שנים ועדיין המב נים
נראים חסונים ויפים ומתוכננים יפה
כאילו נבנו רק לפני כמה שנים. כיום גרים
קרוב למחצית מיליון אנשים בכ־100,000
יחידות דיור.
אם אתה רוכש דירה ב״שיכון עובדים״,
מובטח לך שעשית קניה טובה, אשר תשמש
לך ולבני ביתך למגורים טובים במשך
דורות.

לשיכון עובדים סניפים ב :
תל־אביב, רה׳ ליאונרדו דה וינצ׳י ,21
טל.250211 .
ירושלים, רה׳ הלל ,8טל.2*771 .
חיפה, רח׳ החלוץ ,43 טל.60915 .
באר-שבע, רה׳ שניאור ,4טל.3542 .
אשדוד ׳,ר ה׳ רוגוזין , 12 טל,31890 .
.32386

מה פתאום חזרה הרוזנת?
בניגוד לכל תוכניותיה המקוריות׳ חזרה בשבוע שעבר
הרוזנת כו־יסטינה פאולוצ׳י, והתייצבה שוב בארץ — פחות
משבועיים לאחר שנטשה אותנו לכל העונה׳ לאחר שידרת נשפי
פרידה נוגעים ללב, שערכה לקראת נטישה זו.
הישראלים הנוצצים, שכבר נשמו לרווחה וחשבו לזכות
בשמץ אוויר לנשימה — נחרדו למחשבה שיצטרכו לחזור
לקצב החיים והבילויים הרצחני שמכתיבה נסיכת חוג חסילון

הבינלאומי היחידה המואילח לפקוד אותנו ירחים ללילות.
הסיבה לשיבתח הפתאומית ! מיסתורית מאוד כרגע. היא
תשהה כאן עשרה ימים. יותר מכך, לא ניאותה הוד מעלתה
לגלות.
אין דבר. סבלנות. אני מבטיחה לכם, שעשרת ימי התשובה
שלה כאן לא יחלפו, לפני שנדע בדיוק את הסיבה. או הסיבות.
זוכרים את החתונה המפוארת, לפני
כשנה וחצי, של יופי גמזו ונעמה
ישעיהו(שרעבי) ,בתו של שר הדואר ל שעבר,
ומזכיר המערך כיום, ישראל
ישעיהו? אז למרבה הצער, זה לא עלה

מצב־הרוח ההתחלתי של מייק נפגם
שמץ כאשר הבחין, עם התקדם הערב,
שידידתו הוותיקה, ככל שנעשתה יותר

העסק התפוצץ כאשר מייק התפוצץ,
והתחיל לצרוח על נעמי במילים שלא
השתמעו לשתי פנים, או אפילו לפן
יחיד. נעמי הגיבה בחריפות, ומייק
הסתלק מהמקום בזעם.
מאוחר יותר הוא חזר, מפוכח קצת
יותר. אבל זה כבר לא היה זה, אם אתם
מבינים למה ירמוזון דברי.

החתונה היתה אירוע לא רגיל, במלון
נזירמאו ליד חופית. נכחו בה כל ה שרים,
הח״כים, העיתונאים, הבוהמים,
ומי לא. הגירושין, חוששתני, יהיו צנו עים
יותר, כמקובל לגבי אירועים כאלה.
למה הגירושין, אתם שואלים ז העסק
פשוט לא הלך. נעמה היא מה שקורץ
בחורה סולידית, מורד, במקצועה ובאו פייה.
ואילו יוסי הוא בחור ער במיוחד
ומיוחד במינו, ודי עמוס בעיות. ומוסד
הנישואין, מסתבר, לא הצליח להשפיע
עליו לטובה. וגם לא הולדת הבת לילך.

מייק כראנט
זה היה צריך להיות בעצם ערב שקט
ושמח. זה שזה הפך לערב סוער ושמח,
אפשר לייחס רק לאימרה הישנה, חפש
את האשד,׳.
הערב התחיל במסיבה שנערכה בתום
הופעת הגאלה של ׳מייל! פראנט ב־היכל־וזתרבות
בתל־אביב. המסיבה התקיימה
בדיסקוטק של מלון טיראן בהרצ ליה,
וד,מחותנים הראשיים בה היו הגואלים:
פועז שרעפי, הבונשים של
פיאמנטה, וכן הלאה.
מייק הגיע למסיבה עם האמרגן שלו,
אורי אלון, ושם חיכתה והמתינה לו
כבר ידידתו הוותיקה נעמי אדווה —
ותיקה עוד מהימים שמייק היה סתם
חיפאי אלמוני.

רעמים מדירת הדוקטורים אני מתכוונת לדוקטורים ויליאם וקם*
לד, הנשיא העולמי של בני־ברית ויו״ר
מועדון הנשיאים היהודים בארצות־הברית,
והדוקטורית אוסנת אידלסון, רופאה
במחלקה הגינקולוגית בתל־השומר, שהתחתנו
לפני מספר חודשים — הוא בגיל
,62 היא בגיל — 36 בשעה טובה.
הרעמים שאני מדברת עליהם אינם
מטאורולוגיים, ומעשה ידי שמיים, אלא
מאוד מעשה ידי אדם. ספציפית — שני
בני־אדס. דהיינו — שני הדוקטורים. שכנים
רכלנים — וגם לא רכלנים — לדירת
הזוג ברחוב ברנדים המפואר בצפון
תל־אביב, יודעים לספר על דיאלוגים באוקטבות
גבוהות, הבוקעים מדי פעם
מאחורי הקירות הסגורים.
מה שדי סביר, בהתחשב בכך ששני
הדוקטורים גס יחד הם בעלי מזג חם,
תקיפים בדעתם, וגלויי־לב. לא נותר לי
אלא להאמין, לקוות ולייחל, שכל המהומה
איננה חורגת מתחום ויכוחים קטנים
בין אוהבים גדודים.

בשביל שאהבה נפשו, כסף.
רקע זה נראה לא כל־כך אי ־ אי ־ אי גם
בעיני אביה של ורדה, שלא כל־כך האמין
באהבתו הבוערת של החתן. התוצאה;
לאחר החתונה, התגוררו בני־הזוג זמן
ממושך בדירה שכורה. רק כשנולד הבן,
התרכך הסבא הטרי, העניק לזוג וילה
נאה בסביון.

וידידה אדווה
רוויית משקה, החלה סובלת יותר מפזילה
גוברת והולכת יותר: ספציפית, פזילה
לעברו של הקולגה של מייק — כועז
שרעפי• מה שהביא את בועז המסכן די
במבוכה.

אבל מסתבר שגם זד, לא הועיל כל־כך
לשמירת הנישואין. ואולי אפילו ל־

ח תונ ה
מלכו תי ת
בסצינה המסורתית המקובלת מתחת
לחופה — שנערכה בבית־ויצ״ו בתל־מן
נעים־הליכות בן חמש שנים. הצדדים
אביב — הגיע השבוע לקיצו הטבעי רו־לרומן
— ולסופו, במזל טוב — היו
חיימון אלגרנטי, איש להקת האריות,
ומירה אורן, סגנית מלכת היופי של
השנה.
כראוי לחתונה של מלך (החיות) ומל־לכה
(אנושית) ,היתה זו חתוגח מפוארת,
שכללה הזמנות בכריכת קטיפה, שעלו
חמש ל״י האחת, ואביזרים דומים.
החתן, יחד עם להקתו, יסע בימים
הקרובים לארצות״הברית, וישאיר את
אלמנת הקש מאחוריו לחודש ימים :
הנסיון הלז — תצטרף האשה אליהם.
והיה אם יצלח מסעם עליהם, בחודש
ואם לא — יצטרפו הם בחזרה לאשה.

ורדה מאיר
על גירושין אלד, קשד, לומר שאני
נורא נורא מופתעת. איך שהוא, חשדתי
כבר מהתחלה שמשהו כזה יקרה.
כשירדה מאיר, בתו של המיליונר
כנימין מאיר (מגדל שלום ושאר זו טות)
נישאה לד״ר ריש׳ארד קורג־האוזר,
נראו אלת נישואין פיקנטיים
למדי. מצד אחד — ורדה, סתם עלמה
בין עלמות, ומצד שני — הדוקטור, ש נודע
ברומנים הסוערים האינסופיים שלו,
ובהצהרותיו הנצחיות כי יתחתן רק

ופעלה, הדוקטור
היפך. ורדה וריצ׳ארד הולכים להתגרש,
ולקראת הגירושין, תובע הבעל את הוילה
— תמורת הסכמתו להשאיר את הילדה
אצל ורדה.

האם
את אמינה
לכל מה
שאת קוראת?

דברים שתאמר ומעשים
שתעשה בסוף השבוע
יתגלו הגורליים,
את מהלך ויקבעו היין. גבר מקסים ומעניין
בו פגשת לא
מכבר, או שתכירי השבוע,
ישפיע. קרוב
:1 21 מרס -

לוודאי ששמעת עליו,
1 20 נאפריל
ושכבר זמן רב קיווית
לפגוש בו. היחסים
שיתפתחו לא יהיו רומנטיים, אן יביאו
לך סיפוק רב, ויאפשרו לך להתקדם השתדלי חברתית. מבחינה מאוד
להתנהג בתבונה ולנצל את ההזדמ־נות,
ולהתגבר על התרגשותך החיצונית.

11ל11

בן מזל גדי, הוא הקובע,
השבוע, את התפתחות
ענייניך, לשבט
או לחסד. על כן היזהרי,
בת שור, מלתת פורקן ולהרגשת לתיסכוליך
ההתמרדות שלו. מוטב
לך לציית לאנשים מבוגרים
ובכלל, לשקול את
כל צעדייך. אם בריאותך
היא ככה־ככה. אל
תזלזלי בבריאות ואל תחקי את חברותיך
באוכל. לא כל מה שמותר להן, מותר גם
לך. מיכתב המגיע מארץ רחוקה מטריד
את מנוחתך. אך מעורר בך געגועים
לבשי אדום, זה יהלום אותך להפליא.

בן תאומים, נסיעה
קצרה עשויה לרענן
אותך מלחצים שאינם
מרפים ממך, למרות
שאתה חושב כי טומנים
לך מלכודת. מבחינה
עסקית צפויה לך
הצלחה, אך היא לא
תספק את מאווייך; .
מהתרגשויות־ 1 הימנע סרק. מצבך ילך וית -ו*
תבהר בקיץ. תפסיק להיות אימפולסיבי.

בעייה אישית המציקה לך מזה זמן רב,
תיפתר בעזרתו של אדם
קרוב לך. שאלת השכר
תצוף שוב על פני השטח
— אל תיכנע לסחטנות,
וסמוך על
כושר שיפוטך. במישור
הרומנטי — תיתקלי
את, בת מאזניים, באוח
אזנ״ ס
פן בלתי צפוי לחלוטין
בבן מזל עקרב, לו
תהיה השפעה רבה
חייך.
המשך

בוודאי שלא!
אבל, תאמיני או לא,
ישנן הרבה סיבות טובות
להשתמש בטמפוני טמפקס.
למשל:
טמפוני טמפקס הם
האמצעי ההיגייני המודרני
והנוח ...לשימוש פנימי,
יוא סינוזו
כך שלעולם לא
ולא תחבושות
ייווצר שום ריח ולא חגורות
ללא ריח
לוואי. ללא
חגורה, סיכות או תח בושות
עבות ואפשר
ללבוש כל בגד שמתחשק
לך ...ושום דבר לא
ייראה ...הטמפונים
והשפופרות. נשטפים בקלות
באסלת בית־השימוש.
ללא בעיות.
אבל אל תאמיני סתם כך
להכתותינו, או למיליוני
הנשים המשתמשות בהם.
החליטי בעצמך. נסי
את טמפוני טמפקס החודש.

הבטחה שקיבלת —
תתגשם. תקבל, כנראה,
מתנה שהתייאשת ממנה.
ודווקא מבן מזל
תאומים, ממנו לא ציפית
לכלום. התנהג בחביבות
לבת״זוגתך, זה
וי ה
ישתלם לך בסופו של
חשבון. הרבה במסעות
0^3223
מחוץ למקום מגוריך
ובזבז את מה שהרווחת.
אין לך מה לדאוג לעתיד. בסף
ימשיך לזרום. אם אתה בהיר״עור,
עליך להיזהר השבוע בשטח הבריאותי.
אך לכהי-העור צפוייה השבוע הרפתקה
מעניינת בשטח הבידורי והחברתי.

חמת סניטרית לשימוש פנימי
להשיג בבתי מרקחת 1בתסרוקי 1ת
מובחרות. המעונינות בקבלת דוגמאות
וחומר הסברתי ישלחו 54 אג• בבולי
דואר אל היבואנים איגווסט אימפקט
בגדם, ח ד אביב, רחוב ירמיהו 38

נו 11(11

22 באוגוסט -
22 בספסמבר

השנה החדשה שלך מתחילה
לקרום את מזליה
החדשים. הכוכבים והמזלות
מביטים עליך,
מגבוה, מעין טובה, אך
קונדסית. מוטב לך, אי־פוא,
לתת לבדיחות־הגורל
לעשות בך כרצונן,
אבל לא לאבד,
תוך כדי־כך, את חוש
ההומור הפרטי שלך.

נשמע השבוע:
״מי זה היהושע תדמור הזה שנבחר כ־ממונה
על הטלוויזיה? לא שמעתי עליו
אף פעם, למה הם בחרו אותו?״
״זה בסדר. גם הם לא שמעו עליו!״
החלטה זו החלטה. מינויו של סגן-
אלוף תדמור ( )37 כממונה על הטלוויזיה,
התקבל בין עובדי הטלוויזיה באדישות.
בניגוד לממונים הקודמים, שהיו במידה
פחותה או יתרה מוכרים, אין תדמור אישיות
מפורסמת. עובדי הטלוויזיה התעניי נו
לדעת ולאסוף פרטים, עם מי עתיד
להיות להם עסק.

הלאות ובאב-הלב שגברו עד כה, הופכים
לסיוט. אתה רוצה
להשתחרר מכל הטרדות
הקטנות, אך
אינך מצליח לצאת מן
הסבך. במיקרים כאלה
אדם מפסיק פעילות,
יושב בשקט, אוגר כוחות
— ולא מסתבך
הלאה. זה אמור לגבי
ענייני לב לא פחות
מאשר עניינים אחרים.

מאמציך למצוא חן בעיני מעבידך ישאו
פרי השבוע. המחמאות
צריכות לסחרר את
ראשך — אל תהסס
לדרוש העלאת משכו־ר־

רוה*

נע ח

ממונה תדמור
מי מכיר? מי יודע?
הם הצליחו ללקט כי תדמור הוא קפדן,
נוקשה, בעל הערכה עצמית, מצנזר מקצועי
וידיד טוב (חבר לכיתה) של סמנכ״ל
רשות השידור, ארנון צוקדמן, שהוא כרגע
יעד למלחמת חורמה מצד עובדי ה הפקה
בטלוויזיה.
הגיבוי שלו בצמרת הוא נתן שחם, ה־מישנה
ליושב־ראש רשות השידור. ומה
שחשוב אולי יותר מכל תמנה אחרת,
בעיני עובדי הטלוויזיה: מה שגומרים אי-
תו זה גמור. החלטה שלו זו החלטה.
תדמור, מי שהיה מפקד המידרשה הצב אית
לחינוך בירושלים, וכיהן מאז שנת
1967 כסגן קצין חינוך ראשי בצה״ל,
הושאל פצה״ל לטלוויזיה לשנה אחת. על
כך התבדחו השבוע בקרב עובדי התחנה :
חצי שנה יקח לו להיכנס לעניינים ולל מוד
את הבעיות, בחצי השנה השנייה הוא
ילמד להכיר את האנשים. אחר־כך יצטר כו
להחזיר אותו לצה״ל.
אבל זו היתה, כמובן, רק בדיחה. עובדי
הטלוויזיה ישפטו את הממונה החדש לפי
מעשיו ולא לפי עברו או השמועות עליו.
הם ממתינים, בחששות ובתקוות, לראות
מה טיבו של האיש שהועד למשול בהם.

ר 1ז־ו־ ר ר רו־ ד

הקפאת השכר, ניתן
לעוקפה. אם יציעו לך
חברות השבוע, דעי ש אין
זה רציני, בעיקר
בן מזל אריה או קשת. תביא אהובה
אשה

למ שול

י1ייז

השבוע תמצא את עצמך
מבחינה אינטלקטואלית
בפני עולם חדש
ומרתק, שעד כה ידעת
על קיומו אלא רק מקריאה
בספרים. כושר
החשיבה שלך, האינטואיציה
והצימאון לרכוש
דעת, נמצאים אצלך
בשיאם. אתה חש
בהתעוררותו של דחף
פנימי ללמוד, ליצור, להעלות על הכתב
את רגשותיך. כל זה גורס לך לסיפוק
אישי עצום, ומאפשר לך לזקוף
את קומתך ברבים ולהתעלות.

מי מיי ם
הקצין שבא

אל תצפה שכל בעיותיו תיפתרנה בבת״
אחת. תן לאדם הקרוב
המסייע לך, זמן מספיק
כדי להצליח במשימתו.
מצבך הכספי ישתפר,
אך תיאלץ לפקוח עין
על שותפיך. אתה רואה
את עצמך כנושא דגלה
של האמת המוחלטת,
ואינך מתחשב באמיתות
של אחרים. נהג
הבנה בזולתך. אותו ברנש
הנוהג להקניטך בקביעות — התעלם
ממנו לחלוטין. תגובה זו תביא לכך ש תשתפר
ללא הכר.
גם התנהגותו

ן ואומים

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע,
באנשים חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך לחיות מוקדש
חצי-חצי: לעבודה ולבילוי,
בייחוד להסתכלות,
ביקור בתערובות
וכיוצא בזח. אם תשקיע
את בל הזמן לאחד
משני התחומים
— תינזק. אם תמשיך
לדאוג — תגרום נזק לזקוקים לך.

טלוויזיה

ב מוו ת
20 בינואר -
1 8בפברואר

מרגוע.

נסיעתך האחרונה לחו״ל רק גרמה לירידה
בהערכת האנשים
הקרובים אליך. נסיו-
נותיך הנואשים לשפר
את תדמי תך הציבורית
עולים בתוהו בגלל
הבדידות אליה
הכנסת את עצמך. חוסר
הצלחה בענייני-
מין יאפיין את השבוע
£35963 לגביך ויגרום לך עוג״
מת נפש. תכירי אישיות
אינטלקטואלית שתעזור לך רבות.

יו ס רביעי
ה שחור
צופי הטלוויזיה שהמתינו למהדורת ה חדשות
ביום הרביעי שעבר, עצרו את
נשימתם. בשעה הקבועה לכך, לא שודרה
מהדורת החדשות .״ודאי קרה משהו,״
לחשו בני המשפחה זה לזה .״אולי פרצה
מלהמה אולי ספיר רוצה להודיע שוב
על משהו חשוב.״
לבסוף, כשהופיעו באיחור של תשע
דקות פניו של הקריין אריה אורגד על
המסך, הסתבר כי מתחו את כל המדינה
כדי להראות סרט חדשות על פתיחת שנת
הלימודים.
העולם הזה 1775

אותה פרשה התרחשה אותו יום גם ב1מהדורת
החדשות של חשעה עשר וחצי.
הפעם !•משך האיחוד רק חמש דקות. ה סיבה:
הסרטים, אותם היה צריך להציג
במהדורות החדשות פשוט לא היו מוכנים
בזמן, מאחר שלא הספיקו לערוך אותם.
גידופים
בטלפון. ברגע הראשון
שררה בבניין הטלוויזיה מבוכה טוטאלית.
אחר כך ננקטה שורה של צעדים, שבאה
להמעיט בערך התקלה: הוקרנו קטעי
בידור. צופים נרגזים בהמונים התקשרו
טלפונית עם המנהל התורן, המטירו עליו
חרפות וגידופים. כל הצטדקות בעניין זה
מצחיקה. אבל איש לא טרח אפילו להצט דק
או לבקש סליחה מעל פני המסך.
בתוככי הבניין הטיחו אנשי החדשות
האשמות חריפות כנגד עורכי הפילם. העורכים
מצידם טענו, שהכתבים הביאו
אלפי מטרים של פילם במקום לערוך כתבות
קצרות, כפי שצריכים היו לעשות.
אדי סופר הביא כתבה כל כך ארוכה ש לקח
זמן למכביר עד שסיימו לחתוך אותה.
ד״ר אמנון קפליוק, טענו העורכים, הגיע
לשולחן העריכה בארבע אחרי הצהריים
במקום ב־ 11 בבוקר וכן הלאה, האשמות
מהאשמות שונות.
באותו הזמן התקשר מנכ״ל רשות־השי-
דור, שמואל אלמוג, עם יוסי לנדאו, מנהל
שרותי־ההפקה, תבע ממנו לערוד חקירה
מיידית לסיבות התקלות. תוצאות החקירה
לא נמסרו לפירסום. אולם מסך האיפול
שהוטל על ידי רשות השידור על הפרשה
המבישה, אין בו כדי להסתיר את הבזיון
הנמשך על המסך.
גם ביום רביעי לפני שבועיים אירעה
תקלה חמורה בטלוויזיה: התחילו את
הקרנת הסרט העלילתי מסע אל תוך הפחד
בגלגל השני. עבר זמן רב עד ש אנשי
הטלוויזיה הרגישו בתקלה, וזמן
כפול עבר עד שהחליפו את הגלגל. גם
אז נערכה חקירה פנימית בטלוויזיה. גם
אז ניתנה תשובה לאקונית ומגומגמת:
״טעות ...לא היה זימן לבדוק מראש.׳׳
כל צופה ישראלי רשאי לשאול את עצי
מו: מח מועילות החקירות, במה עוזרת
הביקורתי אחרי הכל נשארה הטלוויזיה
מוסד של חובבים.

ת11 ם ניווות
הבובו ת
המצ חי קו ת
טלוויזיה שאינה מרשה לעצמה להציג
ולהשמיע דעות ביקורתיות על השלטון ו מוסדותיו,
אינה יכולה להרשות לעצמה

דידי מנוסי והבובות
סטרילי, אבל מעובד
גם סאטירה. זו הסיבה לכך שכל תוכניות
הבידור בטלוויזיה, על כל גילגוליהם, סוב לות
מאנמיה. נוראה. הן מרשות לעצמן
להביא אל המסך רק זמרים ובדרנים, ה חוזרים
על עצמם וקוברים את רמת התוכניות.
משום
כך מעודד לראות כיצד מחזיקה
מעמד, זו התוכנית השנייה, הסאטירה ה סטרילית
של דידי מנוסי במסגרת התוכנית
קונצרטינה. בטלוויזיה מרשה לעצמו
דידי להשתולל הרבה פחות מאשר הוא
עושח בחרוזיו הכתובים. אבל עצם העובדה
שמישהו מעז בפעם הראשונה לזרוק
חיצי לעג בדמויות של ראשי המימשל,
כמו גולדה וספיר, המופיעים כבובות
מצחיקות, ראויה לשבח.
אלא שצריך להיזחר בחלוקת שבחים.
העולם הזה 1775

וודם טוס לסערות!

הרב קרריכד
לפני שבועיים פירסם ״העולם הזה״
ידיעה בה נאמר, כי הטלוויזיה הישרא-

יתכן שמישו ישמע שאפילו סאטירה מבוקרת
נושאת־חן, והתקדים יבוטל סופית.
שיעוד לדוגמא
במדבר השעמום של הטלוויזיה היש ראלית
קורה לפעמים, שמוקרנת תעודה
אנושית מזעזעת, שבזכותה בלבד יש קיום
לתחנה. מקרח כזה אירע ביום שלישי ה אחרון
בהקרנת הסיפור חתעודתי על מותח
של גייל הלומת־הסמים, במרתף לונדוני
עלוב על גדות התמזה.
זמן קצר לפני מותה רואיינה גייל בת
ד,־ 19 על ידי צוות של הבי.בי.סי. לצורך
תוכנית דידאקטית, כאשר שכבה בבית־חולים
מורעלת בסמים. היתד, זו צעידה
נעימה למראה, בעלת מנת מיש כל גבוהה
ביותר 120 מתוסכלת, מיואשת, קהת־חושים
ומצפה למוות בכליון עיניים, למ רות
שלא סבלה מכל מחלה ממארת.
אחרי מותה צירפה הטלוויזיה הבריטית
עובדה לעובדה, תוך התחקות על עברה
של גייל, וכך נוצר אחד מסרטי המופת
של ד,בי.בי.סי.
גייל, בת בלתי חוקית, שנמסרה על ידי
אמה למוסד, לא הסתגלה לשום מוסד,
וב־ 19 שנות חייה בילתה בלא פחות מ־
14 מוסדות. מזעזע ביותר חיה לראות את
כל האנשים שבאו עמה במגע, מגד,לי
מוסדות וידידיה, כשהם מלאים רגשי״
אשמה צורבים. הם הודו בחוסר תשומת־לב
מספקת, בחוסר זמן, במאמץ קטן מדי
ובאלף דברים אחרים. היה זה רגע של
אמת. אלא שזה היה הרגע של הטלוויזיה
הבריטית. בישראל ודאי היו מטפלים בנושא
אחרת: היו מראיינים עסקנונים בעלי
ארשת חשיבות נכבדה, פטפטנים, שהיו
מדברים גבוהה גבוהה, במתינות, תוך כדי
התנערות מוחלטת מאחריות ותוך כדי הט לת
האשמות על אחרים. צדק מי שאמר,
כי.צופי הטלוויזיה הישראלית צמודים ל מקלטים
שלהם ונהנים מדי ערב פשוט
מאוד מפני שהם אינם יודעים שיש טל וויזיה
אירופית טובה הרבה יותר. היתד,
זו אחת ההזדמנויות הנדירות לראות
טלוויזיה כפי שהיא צריכה להיות.

המ שטרה מסרבת
לשתף פעולה
מישדר תוכנית השעה השלישית, שיועד
ליום שני ד,־ 13 בחודש, תוכנן להיות
מוקדש לנושא :״הפשע המאורגן ביש ראל
ובארצוודהברית״ .אולם בגלל לח צים
שונים בוטלה התוכנית. במקומה תוק דש
השעה השלישית לנוער בגיל־העשרה.
מתברר כי גורמים ממשלתיים שונים,
ובראשם אנשי משטרת ישראל, סרבו להתראיין
ולהופיע בפני המצלמות. הטיעון כי
כל עוד חוקר היועץ־המשפטי לממשלה
בהאשמותיו של כתב הארץ רן כסלו
בקשר לפשע המאורגן בישראל, אין מקום
לדיון טלוויזיוני בנושא.
הטענה היא, כמובן, מגוחכת. אין כאן
כל ענין של סוב־יודיצה. אפילו היה ענין
כזה, אין שום צורך להתייחם להאשמותיו

לית מארגנת וודסטוק של אברכים לכבוד
הימים הנוראים, עם הרב המרקד
והזמר שלמה קרליבך. התוכנית צילצלה
כגרנדיוזית. היו אמורים להשתתף בה
להקת הקצב ״אבני הכותל,״ צמד הרעים,
שלמה ניצן ונירה רבינוביץ, העמ-
דנים, ג׳ו עמר, מקהלת הרבנות הצבאית
ואלפי משתתפים חבושי ביפות סרוגות.
מתכנני השידור רצו לצלם את התוכנית
בערב, בהרי ירושלים. אבל ההר
הוליד עכבר. כשרצו אנשי התוכנית
לצאת, לאחר הבנות מוקדמות רבות
מאד, לעבודה ממשית בשדה, ציפתה
להם הפתעה מרה. ההפנינג הדתי התנפץ
אל חומות הביורוקרטיה המינהלית,
כמו שמתנפצים הרבה רעיונות טובים
בטלוויזיה.
התירוצים הרשמיים היו: מחסור בבוח־אדם
ובאמצעים. המציאות פשוטה

הישירות של רן כסלו, אלא לטפל בנושא
באופן כללי על כל השלכותיו.
בשלב מסויים, אחרי שהעתונאי רן כסלו
הסכים להשתתף בתוכנית, היו יוזמי התוכנית
מוכנים לותר על השתתפות נציגי
המשטרה. הם ניהלו משא ומתן עם יעקב
קנר, ראש מחלקת הפיקוח בעיריה, מי
ששימש בזמנו כמפקד משטרת מחוז תל-
אביב, על הופעתו בתוכנית. אבל בישיבה
עם מנכ״ל רשות השידור בסוף החודש
שעבר, הוחלט לדחות את התוכנית כולה.
במידה רבה היוה סירוב המשטרה להופיע
בתוכנית מעין לחץ מוסווה לדחיית
הצגת הנושא. כי בלי המשטרה לא היד,
את מי לעמת בתוכנית.
הראיון הושלו לכספת. נושא הפשע
המאורגן הגיע לטלוויזיה גם בדרך
אחרת. מסתבר כי מאיר לנסקי, הבום של

יותר: טיפול בושל מצד האחראים. אחד
לא ידע על מעשי השני. המום לחלוטין
נשאר עם הלשון בחוץ הבמאי יעקב
אסל, שערך בבר הכנות ממשיות בשטח,
לאחר שקיבל אור ירוק מהמפיק.
אחרי בירורים וצעקות הוחלט לצמצם
ולשנות את התוכנית בצורה דראסטית.
אסל הנדהם, הביע התנגדות נמרצת
לצימצום ולשינויים והפעיל את ועד ה עובדים
באשר רצו להחליף אותו בבמאי
חוץ. אן את הנעשה בבר אי־אפשר היה
להשיב. במקום תוכנית מיוחדת רבת-
מימדים, הוקלטו בצימצום, לאור היום
וללא קהל, שלוש תוכניות מסורתיות
רגילות בתכלית, בקפה המצודה בירושלים•
בתוכנית אחת צולמו הרב קרליבך
וחבורתו, בשנייה — העמרניט ומקהלת
הרבנות הצבאית ובשלישית — ג׳ו עמר.
מסתבר שיש חובבים בטלוויזיה, שהם
קצת גדולים למימדיה.

תדורץ־
+סרט השבוע (יום ד׳ )20.35 ,8/9
— סרטו של מרסל קארנה ג׳ולייס או
המפתח לחלומות. סרט דוימנטי־דמיוני על
אסיר, היוצא בחלומותיו אל כפר דמיוני
שאין בו מימד זמן ואשר תושביו איבדו
את זכרונם. שם מוצא האסיר את אהובתו.
משתתפים: ג׳ראר פילים וסוזאן קלוטייה.
• שלושת המוסקטרים (יום ה׳
— ) 19.30 ,9/9החשמן רישלייה ממשיך
לטוות את רשתו וד׳ארטניאן כמעט נופל
בפח.
• הצייר פיטר כרוינל (יום ה׳
— )20.20 ,9/9בסידרה אמנים מהפכניים
של סיר קנת קלרק, יוצר הסידרה תרבות,
ששודרה בארץ לפני שנה וחצי, יוצג

ג׳רמי יונג, בריאן כלייסד וגארי ווטסון ב״שלושת המוסקטרים״
ד׳ארטאניאן נופל בפח
סינדיקט הפשע, הסכים להופיע בראיון
מצולם בטלוויזיה הישראלית, במסגרת
מסעו לשיפור תדמיתו בקרב הציבור ה ישראלי.
הראיון
המצולם היה צריך להיות במס גרת
יומן השבוע. .אבל לפני שניתן ה ראיון
ר,יתנה פרקליטו של לנסקי, עורך-
דין יורם אלרואי, תנאי קטן אחד: אחרי
הצילום יופקד הסרט בידיו של הפרקליט
עד שימצא לנכון לשחררו לצורך שידור.
אנשי הטלוויזיה היו משוכנעים כי לעו לם
לא יוצא הסרט מהכספת אליה הושלך.
הם הופתעו כשניתן להם אישור לשידור,
שידרו את הראיון מבלי לתת דעתם שב כך
הם עושים שירות גדול ללנסקי.

הצייר הפלמי בן המאה דד ,16 ברויגל, ב ציוריו
מחיי האיכרים.
• רשות הבידור (יום ה׳ ,9/9
— )20.50 יריד אוסאקה — בידור ספרדי
שצולם ביפאן, עם הזמרת קאריגח נציגת
ספרד באוירוויזיון 71 ואנעים אחרים.
• ערב טוב (יום ד — )20.30,10/9
שמואל רודנסקי והפסנתרן שמעון כהן.
$סרט קולנוע (יום ו׳ )20.30 ,10/9
— גורלו של מורה — לפי מחזהו של
טראנס ראטיגן. אשתו של מזרה נוקשה
לאנגלית מצטרפת אל התלמידים המת קוממים
נגדו, ועם זאת מנהלת פרשת
אהבים עם מורד, אחר. משתתפים: מייקל
רדגרייב וג׳ין קנט.