גליון 1802 מתאריך 14 במרץ 1972

בפגי שה סודית ע יגאל אלון
113310 העיקרים ש ל

פורים חלף ולא כל יום פורים. למרות זאת אני מרגיש
חובה לחזור לחגה של אסתר המלכה כדי לספר על תח פושת
פורים מיוחדת במינה, שהובאה לידיעתנו באיחור
מה. מסתבר כי לא רק אנשים מתחפשים בפורים. בפורים
האחרון התחפש בקיבוץ בארי שבגבול רצועת־עזה גם
עלון המשק, המופיע במרוצת השבה בשם פי הבאר.
גליון מם 10 .של פי הבאר השנה התחפש להעולס
הזה. העריכה הגראפית שלו, מדוריו, סגנון הכתיבה —
כולם נעשו תוך חיקוי משעשע ועליז של תבנית ומתכונת
העולם הזה, כשעורכי הבטאון הקיבוצי מסבירים את תח־פושתם
בזו הלשון :״למרגלות חג הפורים העומד בשער
(הקדמי והאחורי) נטלנו לעצמנו את הזכות להתחפש בדמות
שבועון מסויים אחד. למרות זאת זהו פי הבאר של ממש,
ותוכלו למצוא בו את כל הכתבות והמרורים הרגילים
המוכרים לכולנו.״
כשלעצמה אין התחפשות מקורית כל כך. זכות היוצ רים
על הרעיון הראשוני מגיעה לאלוף פיקוד המרכז,
האלוף רחבעם (״גנדי״) זאבי. בימים שגנדי היה עוד
בדרגת סגן־אלוף, ושירת במטה הכללי, התפרסמו לשבח
נשפי פורים של אגף המטה הכללי במטכ״ל, אליהם היו
מוזמנים כל הקצינים הבכירים של צה״ל ונשותיהם, שלא
היו מתביישים להתחרות זה בזה ברעיונות נועזים לתח פושות.
לרגל כל נשף פורים כזה היה גבדי מוציא לאור
גליון מיוחד של האג״ם הזה, בטאון פנימי של אגף המטה
הכללי, שנעשה במתכונת העולם הזה תוך חיקוי פורימי
מבדח לסגנונו ולעימודו של העולם הזה.
מאז הפך הדבר למעין אופנה. כתבי־עת ובטאונים מקו מיים
שונים, חוזרים ומתחפשים להעולס הזה. במרוצת
השנים היו נסיונות של גורמים שונים להתחפש להע 1לם
הזה גם בשאר ימות השנה, אלא שתחפושת בלתי פורימית
מתגלה במהירות רבה.
העובדה שמכל העתונים הקבועים המופיעים בישראל,
יכול רק העולם הזה לשמש כאובייקט לחיקוי ולתחפושת
של כתב־עת אחר, היא מחמיאה כשלעצמה. היא מוכיחה
כי גם היום יש אופי ייחודי לא רק לתוכנו אלא גם
לצורתו של העולם הזה.

פ הבאר מגלה:

מהפכת החצר
חו גגתבכד
בינות המושק

השער הקדמי
ועכשיו, לתחפושתו המוצלחת של פי הבאר.
השער הקדמי המכריז כי ״המזכירות מרמה את העם״,
מפרסם את תמונתו של איש מזכירות הקיבוץ, כשהוא

הנ דנן:

״ ״ יוה, ענלח ״נר•־.
החלסיח להננעה. נסך נוסיף

ייי • לי ל קגין• ,פי.
־•י׳ , יי נייז׳

לפזביריח *ח דספנוח ל״״ל
לני. נסערה פל עיעיי יל
החלפה פונירו פ יעפיח הכל
על רנה, להניע להסנסה ע ולרוו
ע העסעח גל ״י־*•״
נערעוי. הפרי זה יחייב *
•הפזכייוח לענוד ניחר יסי

יזי׳ ״

לי פינו ח

דפוסי ייייגיז ילי י*״ י יני
ניהול חייו -י בנ ו להעי
חריפה ל״סנהי• ( ל פינוי).

ינססיי סחיח זם ןניי יני ם

לי על סספר חני• הקנון לפעפד)פנלל חינליסיח ה
נ עניז> ,ר לסעפר. הס י ק

לן ן1
וביעל

( מי ל• ל. נוחה י ל. נע
לנו ע לחח לחפיסה ח

הניהיינה נינ ל לעסוק נ י

ניסחוחם סל 250 החנייה

־ .ז י1

בנעייח יזו ל ס והסב

£י עי ״ יינרד.״*

חפר

סעע: חחר חלה רספתתסיס
ובפיחיח **פייח 07 חנייס

מפלצת מנהלת השכונות

הקייס נרס רינחיח נלל*

נפסיסוח •פ לוון יקנ

השער האחורי
החצר המתרחשת בכל פינות המשק, יש גם כיסוי בגליון
עצמו: כתבה מצולמת על ההזנחה והליכלוך בפינות
שונות של הקיבוץ.
מתשקיף של פי הבאר נמצאנו למדים כי השנה עמד
פורים בקיבוץ בארי בסימן הפשע המאורגן, שנבחר כנו שא
מרכזי לתחפושות; במדור תמרורים של העלון המ חופש
פורסם כי רכז התרבות נבחר לאקונומיה, רכז הע בודה
לריכוז התרבות, הגזבר לריכוז העבודה ולגזברות
נבחר האקונום; ואילו במדור הרכילות המקומי התפרסם
הסיפור הבא:
״חתונת הדמים 1מי שלא נכח השבוע בחתונה
הגדולה ביותר בנגב המערבי — לא נכח בחתונה בנגב
המערבי מימיו. המדובר כמובן בזכריה (״זומבה״) שריג
שנשא השבוע, במזל טוב את מי שהיתר .״מלכת הביצים״
1928 הגברת לול מדגרה.
מי שכן נכח באותה חתונה, סיפר שהכלה הופיעה בלבן
כשבמרכז השמלה כתם צהום חלמוני ועל ראשה כרבולת
ענק מעשי ידי ספר הצמרת — ליאון. הכלה הופיעה
ללא ביצים. החתן לעומת זאת היה לבוש מכנסי קורדרוי
צהובים וכובע קסקט חום. עוד מספרים שכמויות כאלה
של ביצים ביחד לא ראו כבר מזמן בחתונות בנגב.״
בדיחה פרטית מקומית אחרת, המובנת לחברי קיבוץ
בארי בלבד: תחת הכותרת בלי דיין — לא הולך, סיפר
העתון :״מי שלא היה שותף לשמחה הכללית סביב שר-
בטחון מסרים בארץ, היה דווקא נגר מסויים לא פחות
באיזור הנגב, שטען השבוע בפאתום האופייני לו :״כלום
טובים כדי משה ועתיקותיו על עתיקות בארי, היא חירבת
אל משרפה מהתקופה הביזנטית הקדומהז!״ מד. שלא
ידעו רבים הוא שהנגר המדובר בו הוא הארכיאולוג של
הקיבוץ ...שחפירותיו עד עתה העלו חרס בלבד.״
אין ספק, תחפושת מוצלחת לכל הדיעות. היא גרמה
לנו קורודרוח רבה, אפילו בריחוק מה מפורים.

ו ־ ב 1ד י

הרצל כמקום אכנרי

״*רה! פה לכו הן ננ י ח

״הפשע המאורגן״

ל*חר פהערנניה הסעים יח חורידיו

הפותלס 1 -פוי חהליו *ינ פל עיונ.

מהפיכה כהצר הקיכוץ
הצגזורה חותכת גם כאן

מסביר :״בעודה קוראת לצמצום הצריכה ולהידוק הח גורה,
מתירה היא עצמה את כל החגורות (גם את חגורת
הצניעות).״ לשער האחורי המבטיח סקופ על מהפכת

המשוררת רחל מרכלת

0 € 1< ׳84ז 3
הברנדי הנמכר ביותר בעולם

שטוק מייצר ב 20-מפעלים ברחבי
תבל (וגם בישראל) את הברנדי
המבוקש ביותר בעולם 04 :אם 0ד,3
הנמכר ב-ססו מדינות ויותר.
בבל מפעל בעולם,
מיוצר ברנדי •84 אססז־פ
באותו תהליך סודי
שפותח בשנת 1884ע״י ליאונלו שטוק.
לא תוכל להבחין בהבדל
בין ברנדי 84א 00ד 5תוצרת
איטליה או ברזיל,
תוצרת ארה״ב או ישראל.

משקאות בינלאומיים
המיוצרים גם בישראל

אולפן גרג (בר־קמא)
פותח ב־ 20.3קורם ל ק
צינו
עברית ו/או אנגלית.
הצלחה מובטחת! הרשמת:
ת ״ א גורדון ,5טל 236209 .
או ,.ידעפוך /טל.252425 .

\\ 3ו 1גוא:ווו

לתושבי חיפה והצפון ( 31.3.72 סביון קרית ביאליק) * חיפה 1.4בטכניון *
תל־אביב ( 5.4.72 היכל הספורט)
אילת 3.4אמפיתיאטרון * עין גב 4.4.72
* באר־שבע ( 7.4.72 קרן) * ירושלים ( 8.4.72 בניני האומה)
החלה מכירת הכרטיסים

העול ם הזה 1802

^ ^ ת רוו הזמן גאים להציג :
הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו ! הכונו !

אקספשן -ה יו צאיםמהכלל -לארץ בפסח!

כאילו התחרויות נערכות על-ידי דרום־אפ-
ריקה וכיוזמתה. אחרי שהוכרד כי התחרויות
נערכות על-ידי הפדרציה הבינלאומית
לטניס, ומשתתפות כהן כל המדינות ההכרות
כפדרציה, הותר גם לנבחרת הנשים של
ישראל לנסוע.
אנשי איגוד הטניס הישראלי דרשו עם זאת
מהמתחרות לחזור לישראל מייד בתום התחרויות, ולא
לבלות או להתארח בדרום־אפריקה.

ת וגוון • ך
ש ע רו ר ״ ת ש חי תו ת
חרירה על חשד לשחיתות כקנה-מידה
גדול התקיימה לאחרונה.

תעלומה מאחור

הרובפמ פיי ם ומק״

״ פרשת הופטמן י׳

נגדה תנו ע ה

פרשת כדורגלן קבוצת בית״ר תל־אביב, משה
הופטמן, שהסעירה השבוע את אוהדי הכדורגל במדי נה,
טרם הגיעה לסיומה. עתה מבררים את האפשרות
אם מאחורי הפרשה, שהתגלתה בעלילה, אין מסתתר
בכל זאת נסיון לקנות מישחק.
הופטמן, הואשם על־ידי יו״ר בית״ר תל־אביב,
אריה קרמר, כאילו קיבל 5000ל״י על־מנת למכור את

הפת רו ןלרבי !
הצעה חדשה צפה ועלתה לאחרונה כדי
לפתור את בעיית יצחק רבץ, שהובטחה לו
מישרה של שר עוד בממשלה הנוכחית ומצד
שני טרם נמצא לו מחליף בתפקידו כשגריר.

נוכח החשיבות המיוחדת של תפקיד
השגריר בוושינגטון, ומאחר שממילא
אין רבץ עומד תחת פיקוחו
של שר-החוץ והוא כפוף למעשה ישי
רות רק לראש־הממשלה, הועלתה
ההצעה להעניק לרבץ מעמד של שר
בשל החשיבות המיוחדת של תפקידו.
במעמד זה הוא ימשיך לכהן כשגריר
כארצות־הכרית עם תום תקופת
הכהונה של הממשלה הנוכחית.

ל חבר ת הח שמל
הידיעות כאילו האלוף עמוס חורב, ראש
אגף האפסנאות כמטכ׳׳ל הוא מועמד אפשרי
לתפקיד מנכ״ל חכרת החשמל. וכי ייכנס
לתפקידו זה תוך שבועיים, הן מופרכות.
האלוף חורב

לשלוםובט חון
הרבב המועצה החדשה של התנועה
לשלום וביטחון (ראה במדינה) יגביר את
המתיחות הפנימית כמפ״ם וכמק״י, כש-
הרוב כשתי המפלגות ינסה להעכיר החלטה,
ככל מפלגה לחוד, המורה לחברי המפלגה
לעזוב את התנועה.
למועצה החדשה הצטרפו 12 פרופסורים בכירים
מהאוניברסיטה בירושלים, מתל־אביב, ומהטכניון
ועשרות מרצים, אקדמאיים, בעלי מקצועות חופשיים,
חברי קיבוצים, אמנים, פועלים וסטודנטים, וביניהם :
הפרופסורים ארנסט סימון, יהושוע אריאלי, חנן או־פנהיימר,
אהרון אנטנובסוקי, שארל בלול, גדעון גילת,
ולטר גראב, חיים היימן, מרון מושקט, דן מירון, וכן
המשורר אברהם שלונסקי, עורכי־הדין שמואל סגל,
דוד קרצ׳מר ואברהם פישמן, השר לשעבר מרדכי
בנטוב, המחנכים דני פתר וצבי בן־דב ואחרים.
במועצה החדשה, חסרים חברי האגפים הימניים
של מפ״ם ומק״י, שלא נבחרו להרכב החדש והיעד רם
ממנו כבר הביא למאמר חריף בביטאון מפ״ם
על המשמר, שהאשים את חברי מפ״ם שנבחרו למוס דות
התנועה כמפעיליה נגד מפ״ם והממשלה.

ש ג רי ר ב מו ומדשר

ה א לו ףחורבלא יי ל ר

כית׳׳ר תל־אכיב יפסידו כמישחקם עס קבוצת
הפועל חדרה. הם סיפרו כאילו ישלמו
לאחד השחקנים, אולם לא שילמו לאיש, כתקווה
שממילא תפסיד בית״ר את המיש־חק.
רק אחרי תום המישחק, שלא הסתיים
כמצופה, נדרשו אותם אנשים להחזיר את
הכסף •טשולם להם. אז העלו את הטענה
כאילו הכסף שולם להופטמן ובי הוא מסרב
להחזירו, כעוד שלמעשה לא ידע הופטמן
על נסיון המכירה דבר.

שי דו רי הטלו!!ה

להצעה זו כבר נמצאו מיספר תומכים,
המתבססים על תקדימים במדינות אחרות בהם
הוענק תקן מיניסטריאלי לשגרירים.

ב״וט העצמאותבספק

מישחק קבוצתו לקבוצת הפועל חדרה. קרמר, שביסס
את האשמתו על מידע שסופק לו על־ידי כדורגלן
הקבוצה בנימין בלנרו, על־סמך דברים שקלט משחקן
קבוצת שמשון, נאלץ לחזור בו מדבריו אחרי שחקי רת
מודיעין אזרחי גילתה כי הופטמן נקי מכל חשד.
בינתיים הועלתה הסברה כאילו מאחורי הפרשה
מסתתרת פרשה אחרת: אנשים מסויימים קיבלו

כספים מאחרים כדי לגרוס לבך ששחקני

עובדי אולפני הטלוויזיה בירושלים איימו
השבוע לשבש את שידורי הטלוויזיה הישראלית
כיום העצמאות אם לא תמולאנה עד
אז תביעותיהם לדירוג ומעמד כתחנה.
בראש עובדי האולפן המאיימים ניצבים מנהלי
הבמה פיטר מיליק ויוסף הדר והצלם שאול ג׳ורג׳
הכהן. בין מיליק והממונה על הטלוויזיה, ישעיהו תד מור,
הוחלפו השבוע מילים חריפות ביותר.

אין לו כל כוונה להצטרף ל חברת
החשמל.

פרשת זנ בו־ל
אתסת יי ם
הטיהור שקיבל משה זנכר מוועדת
הכספים •טל הכנסת כעניין דירת הפאר
ותנאי פרייטתו מהבנק לפיתוח התעשייה,
לא יסיים את הפרשה.
זנבר, המנהל עתה מערכה של מישרת שר־האוצר
בממשלה הבאה, מפעיל לחצים על־מנת להשתיק את
הפרשה. אולם, גם חברי־כנסת של מפלגת העבודה
בוועדת הכספים, חשים שלא בנוח נוכח המהירות בה
בדקה הוועדה את העניין כאשר העובדה הבולטת
היא כי זנבר, שעבד במשך שלוש שנים בחצי מישרה
בבנק לפיתוח התעשייה, קיבל דירת פאר ששיטחה
150 מטר ברחוב פינקס בתל־אביב, אשר שווייה הוא
בסביבות רבע מיליון ל״י, במחיר נמוך ממאה אלף ל״י.

הנווי ס איו ח סעו
ד ד רו ם־ א פ רי ק ה
למרות התנגדותו של איגוד הטניס הישראלי, תש תתפנה
אלופות הטניס של ישראל במשחקי גביע
הפדרציה הבינלאומית לטניס שייערכו החודש בדרום-
אפריקה.

משרד־החוץ כיטל את התנגדותו לנסיעת
המשלחת. אחרי שהוכרר כי איגוד
הטניס היטעה את אנשי משרד־החוץ כמידע
כלתי מדוייק, לפיו אפשר היה להבין

הל״ עוקו און הי שראלי

ס מל מסחרי

העולם הזה 1802

הנרי ה ־( 8ישראל) .תעשיות אוחנה אינגויחית של הזיות ווזהתונית רסלוניס מורחוית בו ח 1י האר׳\

תמרורים
נכחר. על-ידי סנאט האוניברסיטה
העברית בירושלים. במקומו של פרופסור
יעקב כץ, לרקטור האוניברסיטה העברית׳
פרופסור למתמטיקה ומנהל מחלקת מדעי
המחשב באוניברסיטה, מיכאל רכין (.)40
יליד גרמניה, עלה לארץ בי , 1935 השתלם
באוניברסיטת פריג־סטון,
נחשב למפת־חיהן
של מיספר
תורות חדשות ב מתמטיקה.

ונה. לתפקיד
המנהל הכללי
של מלון שרתון ב

פיד נכון
( ,)47 שהתחיל את
עבודתו במלון ב־
1961 בתפקיד מב קר
מזון ומשקאות,
מונה ב־ 1967 למנהל נכון מחלקת המזון וה משקאות
וב־1969
הועלה לתפקיד סגן המנהל הכללי של

*סחלב

אריק לכיא ושושיק שני
בת שנייה
שרתו! תל־אביב, עבר ב־ 1970 לנהל את
מלון שרתון במלטה. יליד דרונדאפרי־קה,
שירת במלחמת העולם בחיל־האוויר
הדרום־אפריקאי ועלה ב־ 1948 לארץ במים־
גרת מתנדבי חו״ל, שירת בחטיבת הנגב
והשתתף בהקמת מושב הבונים בשומרון.
בתפקידו החדש יהיה פיל נבון הישראלי
הראשון המתמנה לתפקיד מנהל כללי של
מלון שרתון תל־אביב.
נולדה. בארצות־הברית, לזוג האט־נים
הישראלים שושיה שני ואריק
לביא, בת שנייה. אריק מופיע עתה ב הצגה
לחיות עוד קיץ, לעבור עוד חורף,
המועלית בארה״ב.

מצפיט לתינוק
השחקנית הבלונדית ג׳ואנה שימקום
וידידה מזה שנתיים השחקן הכושי סידני
פואטייה, כוכב הסרט לאדוני באהבה.

המאכל הים־תיכוני
בעל הטעם המעודן והאכזוטי
קינוח הסעודה לכל ארוחה.

.בניו-יורק,

הושב > .כחבר הכנסת השביעית
במקומו של יוסף ספיר שנפטר, מתתיהו
(מתי) דרובלס ,41 ,חבר מבואות־בית״ר,
שכיהן קודם־לכן במספר תפקידי מפתח
בתנועת החרות. מייצג בתנועתו את עולי
דרום־אמריקד ,.ממנה הגיע ארצה בראשית
שנות החמישים.
נחוג. יום־הולדתם המשותף של זוג
התכשיטאים רחל ואלי גרא. רחל, ילי דת
טבעון, בוגרת בצלאל, ציירת, הכירה
את אלי, יליד גבעתיים, שהיה בתחילת
דרכו האמנותית שחקן ועבר לעיצוב תכ שיטים,
החליפה אף היא את מיקצועה
והפכה למעצבת תכשיטים.
תובעת. בהוליבוד, מהשחקן לי
מרווין, דמי־מזונות גבוהים וחצי מרכושו,
מי שהיתה ארוסתו במשך מיספר שנים,
מישל טריולה, הטוענת בתביעתה כי
מאז 1963 עד 1970 היתה הידועה בציבור
של מרווין ונחשבה לאשתו לכל דבר,
שינתה רישמית את שמה לטריולה מרווין
וכי לי מרווין היה משלם לה סכומים
גבוהים גם כשנפרדו והוא נשא לאשה את
פמלה פילי, אך לפתע הפסיק לשלם.
נידון. לשנתיים מאסר בפועל, באש מת
אחזקה ושימוש בסמים, השחקן הצרפתי
פייר קלמנטי, שנעצר לפני שבעה חוד שים
ברומא, ישב כל העת במעצר מבלי
שיובא למשפט, דבר שגרם לסערה ציבורית
באיטליה, הובא השבוע למשפט, נמצא
אשם, ונידון לשנתיים מאסר.
התאבדי בטורקיה, בגיל ,41 בנו

של ראש ממשלת טורקיה לשעבר עדנאן
מנדרס שהוצא להורג בתחילת ההפיכה
הצבאית של , 1960 יוקסל מנדרס, ש היה
ב־ 1970 ציר בית־הנבחרים הטורקי
והשתתף ביסוד המפלגה הדמוקרטית ה שמרנית
שפרשה ממפלגת הצדק.
נפטר. בבית־החולים הדסה בירו שלים,
בגיל ,51 מנכ״ל לישכת ראש־הממשלה
ד״ריע׳
קב הרצוג. יליד
אירלנד, עלה לארץ
ב־ ,1939 למד מיש־פטים
באוניברסי טאות
של לונדון,
ירושלים ואוטווה,
הוסמך לרבנות על־ידי
הרב איסר זלמן
מלצר. היה ציר
ישראל בוושינגטון,
שגריר ישראל ב קנדה,
סגן המנהל
הכללי של משרד החוץ
ויועצם של
ה רצוג
דויד בן־גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר.
נפטר. בתל־אביב, בג״יל ,54 שו פט
בית־המשפט לתעבורה בתל־אביב
חיים שלם, שכיהן 13 שנים כשופט
תעבורה ושימש קודם־לכן כקצין מישטרה.
נפטרה, בגיל ,80 אמו של סגן ראש
עיריית תל־אביב אריאל עמיעד, שרה
עמיעד (קליבנר) ,מוותיקות העלייה
השנייה ותנועת העבודה.

כעוקר בחוץ־הגיעוי חם בכוס
וקעוטי בקנמון ובאגוזים טחונים.

העול ם הזה 1802

מכתבים

חוזה אחיד ב״טינוו עובדים״
כל הכפור

הנשיא ניקסון הזר מפקין בריא ושלם.
לא רצה מתווכים, ולא חיכה לטלפון...
כל הכבוד לארצות־הברית.
מאיר בלומברג, ראשון־לציון

חח6רימ משונעים
אנחנו?

הקופיקו הנאציונל ציוניסטי הרברבן
מברוקלין, מאיר כהנא, ביקש אשרת כני סה
לברית־ד,מועצות.
׳עצוב מאוד שנתזי קיאו מוצאים מיד
דרכם לעיתונות הישראלית.
החסרים משוגעים אנחנו 1
משה הסירוב, חיפה
בהתאם לחוק החוזים האחידים, העבירה שיכון
עובדים במבחן את החוזה שלה ע ם המשתכנים.
החוזה שלש׳כון עובדים נבדק ע״י היועע המש פטי
לממשלה; המועצה הישראלית לצרכנות וה מועצה
לצרכנות של ההסתדרות. כתוצאה מכך
הוכנסו ש׳נו״ם ושיפורים רבים לסובת המשתכן
כל סעיפי החוזה של שינון עובדים עברו את
המבחן של המועצה להגבלים עסקיים, ברא שותו
של נשיא בית המשפס המחוז׳ בודא-יפו
וביום נ . 7ו.נ אשרה המועצה א ת החוזה של
שינון עובדים.
נל זה מבס׳ח שהחוזה של שיכון עונדים, אין
בו ״אותיות קסנות־; אין בו תנאים העשויים
להביא ליד׳ קיפוחם של המשתכנים, והוא הוגן
לשני הצדדים.
מכל הלכ
לשמונת הישראלים שנסעו לוועידת ד,הב־נה
בבולוניה: מכל
הלב, הצלחה בהמ שך
המגעים.

אביטל שריר,
ירושלים
8עידור ממתננר
למרות שאני מת נגד
לקו הפוליטי
של אורי אבנרי,
מי יתן ומגעיו עם
ישאו פרי והשלום
הערבים בבולוניה,
שכולנו מאחלים לו, בוא יבוא.
ה פרימן, תל־אביב

שריר

הג דלת

מקורות

ב די ק ה

ת ק 31ת

בעת

האח ריו ת

קבלת
אינפורמציה כקורא קבוע של עיתונכם, מפליא או תי
דבר אחד: מאין לכם כל האינפור מציה
המהירה והאמיתית על המתרחש ב מדינה

אבי חן, תל־אביב

נשבר

ה די ר ה

הדי נמה נון השיפורים בנו ס ח החוזה של ״שיכזן עובדים״
הוגדלה תקופת האחריות של ״שימן עובדים״ לרוכש דירה
חדשה, בפריוים כגון- :חדירת דטיבות -שנ תיים ב מ קו ם שנה.
קלקול ב צנ ר ת -שנ תיי םבמ קו ם שכ ה -.שקי ע ת הר צפה-שלוש שנים.
בדיק ת ה של הדירה ע־י הרוכש. ב שע ת קבלת הדירה ת ח שב
דק לבדיקה ע״י אדם שאינו מומחה־ .כך נ שמרת זכותו של
המ שתכן לגבי פגמים וליקויים שלא נתגלו לעיניו מכיון
שאינו מו מחה.

סעיף ב טו ל ה חוז ה

בחוז ה החד ש איו החברה ר שאית לבשל א ת החוזה מיידית
בגלל אי ביצוע אחד הת שלומים ב מו עד.

סעיף רכו ש מ שו ת ף

בחוזה החד ש יודע המשתכן מראש בעת ח תי מ ת החוזה, מה
זכויותיו לגבי הרכוש המשותף כגון: חניה ובניה ביו
ה ע מודי ם; בני ת קו מו ת נוספו ת; זכויות בחצר וכדי. כל אלה
יהיו מפורנוים בחוזה שהוא י ח תו ם עליו.

במעריב מ־ 3במארס נדפסה כתבת סו פרת
העיתון ברומא, עדה לוצ׳יאני, על
פגישת ההכנה לועידת בולוניה. בכתבה
נמסר בשם הה״כ אורי אבנרי, כי ״הער בים
הסכימו עתה רשמית, שכוחות שלום
ערביים וישראליים ישתתפו יחד ועל בסיס
שווה בוועידת בולוניה. לפי מיטב ידיעתי
אין תקדים להתפתחות כזו.״
בלי ליטול מערך הסכמתם הנ״ל של
המשתתפים הערבים בפגישת ההכנה, מן
הדין הוא לציין,
כי במועצה האזו רית
של תנועת־שנערכה
השלום, בספטמבר ברומא

1951 השתתפו נצי גים
מן הארצות ה ערביות
ומישראל
על בסיס שווה.
היתר. זו פגישה
ראשונה בין משל חת
מישראל (מ.
ד1רמן מגיעת־בר־נר,
חה״כ אמיל
חביבי וכותב שו רות
אלה) לבין משלחות המדינות הער ביות,
לאחר מלחמת . 1948/9אמנם, הפגי שה
היתד, תהילה פרובלמאטית למדי. ב מדינות
הערביות טרם התרגלו אז להע לות
אתשמה של מדינת־ישראל בנשי מה
אחת עם שמותיהן של מצרים, סו ריה,
לבנון או עיראק. בעיתונות ובשי-
דורי־הראדיו הערביים מדינת־ישראל עד יין
מכונה היתד• ״דולת אסראיל אל־מז־עומר,״
(מדינת־ישראל המדומה).
נציגי תנועת־השלוס מן הארצות הער ביות
באותה מועצה אזורית שברומא סיר בו
תחילה לשבת לשולחן אחד עם נציגי
תנועת־השלום מישראל, אם מעמדת עצ מם
ואם מחשש נזק לתנועת־השלום באר-
(המשך בעמוד )8

בחוזה החד ש של שיבזו עובדים אין אותיות קסגזת״.
אתת מקבל תמונה בהירה של חובותיך וזכניותיך.

סאבא שרותים(בי שראל) בוג״נו

סני ףהקר יו ת ו חי פ ה
כיום רכיעי ה־ ,15.3.72 כשעה
,20.30 אצל מרים, רחוב זבולון
( 5מול קופת־חולים, קריית
מוצקין) ,תתקיים

פגישת חב רי ם ו או ה די ם

על סדר היום :

שרות-בטוח •ת!7וני
ככרמל כי ישראל 17 תי׳ א
טל 246513 , 239715 , 222655 .

)1דו״ח מפגישות בתנועה
ובכינוסי התנועה לשלום
וביטחון,
)2ענייני הסניף,
)3התנועה הציונית — תנו-
עה לאומית ן
הכרים ואוהדים מוזמנים.

העולם הזה 1802

מכתבים
(המשך מעמוד ) 7
צותיהם. אולם לאחר הפעלת קשרים אי שיים
משכבר הימים וכן השפעת מזכיר
ועד־השלום העולמי (ז׳ .לאפיט, איש צר פת)
— נשבר הקרח: נציגי המדינות ה ערביות
ונציגי ישראל דנו במשותף על
בעיות האיזור וחיזוק השלום בו.
לאחר שבוועדות השונות לובנו הדברים
תוך מאמץ משותף להבין זה את זה.,הי מנעות
מ״דריכה על יבלות״ וחתירה לני סוח
שיהיה בו כדי להניח דעת כל הנוג עים
בדבר, התקבלו החלטות אותו כינוס
פה־אחד.
אהרון כהן, שטו־העמקים
חגגגת וגן חילדיס

מזה חודשים הפכתי לקוראת מושבעת
של עיתונכם, כמו כן בני ביתי ושכני.
אני מלאה הערצה וכבוד על אומץ ליבו
של אורי אבנרי. לדעתי חייב כל אזרח
במדינה לחסוך אפילו מפרוטותיו ולקנות
מידי שבוע את העולם הזה כדי לדעת
בזעיר אנפין על המתרחש אצלנו.
ממשלת גולדה הגדולה תיזכר ותירשם
בהיסטוריה כגורם שהפך את הארץ ה שלווה
שלנו לארץ הפשע, השחיתות וה־הידרדרות
בכל שטחי החיים.
קליטת אילי הפשע הבינלאומיים עבור
כופר, הצתות של מפעלים, מערכות ור כוש
פרטי אם לא משלמים כופר לאנשי
עולם תחתון, רצח והרג בדרכים ואין פוצה
פה, הימנעות משלום יציב עם שכנינו
וכר.
לכל הדברים האלה הגענו בימי של טונה
של גולדה שהפכה את הכנסת לגן־
ילדים בו היא מושלת.
מ .0 .רמת־גן
8ויכוח סוער
חלפה כמעט שנה מהיום בו החלטנו
להכניס את העולם הזה למועדוננו — הוא
המועדון לחבר של כפר המכבי.
את הוויכוח הסוער לפני הכנסתו, אין
צורך לתאר מסיבות מובנות, ואמנם עובדה
היא שהעיתון מהווה מוקד משיכה
ומרכז סביבו ובו התעניינות לא מועטה.
עירנות רבה במיוחד מגלה ציבור החב רים
במשקנו בעיקבות הסדרות והכתבות
על משה דיין.
הרבה מתנגדים לדרך ולצורה בה אתם
מטפלים בנושא (גם אני החתום מטה).
דגי רכס, ועדת התרבות, כפר המכבי

רוולית

״העולם הזה״ ,1800״כך נולדה
רוולית,״ על הילדה שנולדה
בבית השימוש של קפה ״רוול״.
מי שנולד מפנוייה, אף על פי שלא
אדעתא דרבנן, זאת אומרת שלא בחופה
וקידושין, הוולד כשר, ולא ממזר.
רק הנולד לאשת-איש, מתוך יחסים עם
גבר אחר, אז הוולד ממזר לפי ההלכה.
נמצא, איפוא, שרוולית היא כשרה לכל
דבר, לפי הטרמינולוגיה של התלמוד.
מרדכי כן־אברהם, ירושדיס
כ סי י ח
דתית תהליך הגרושין חינו אחד הדברים המ אפיין
את הכפיה הדתית במדינת־ישראל.
הדויידרן משתולל
״העולם הזה״ ,1799״הכלבים
נובחים — השיירה עוברת,״ אי גרת
לקורא על הסערה בכוס מים
סביב ההלוואה שלא נלקחה מ-
״בנק טפחות״.
הפיתגם ״הכלבים נובחים, השיירה עו ברת״
שייך אינני יודע למי. אך מחמת
אהבתי לחיות־הבית, ובהתחשב בעובדה
שפיתגם זה מעליב את הנוגעים בדבר
(הכלבים) שלא בהצדקה, החלטתי לבוז
לתוכן מילותיו הבלתי-מוצדק, ולתקנו
עבורכם.
יותר יפה ויאה להסב אותו כך :״החיי דק
משתולל — ומכרסם את עצמו״.
קורא, הוד השרון
• הפיתגם הוא ערבי.

״על חמשמד״
מטעת את קוראיו
רק עתה הגיע לידי קטע מביטאון-
מפ״ם, בו מוגדר ירחוננו כ״יוצא על-ידי
אנשי־מצפן״.
האמת היא שישראל ופלסטין הוא במה
חופשית, שב־ 7גל־יונותיו
הראשונים
הופיע מידע על
שי״ח, העולם הזה
— כוח חדש, ה ציונים
המהפכניים
בצרפת, אנגליה ו על וכן הולנד,
מצפן.
אנו
מקבלים מא מרים
חתומים, על
דעת חותמיהם בל בד.
מכל הזרמים
הפוליטיים אליהם
פנינו בהודעה ש-
דפינו פתוחים לפניהם, מצפן הוא אחד
המעטים שלא נענה, עד כה.
ייתכן ועל המשמר מודאג, משום שעי-
תוננו זוכה לתגובות חיוביות בין שוחרי-
דבר זה מסכן את
שלום בארצות־ערב.
של סוכני-מפ״ם בחו״ל:
תפקידם הכפול
כלפי זרים — מעמידים הם פנים של שו־חרי-שלום
ו״נציגי־שי״ח״ ,כלפי השגרירו יות
של ממשלת גולדה מאיר — כשות פים
לשלטון ולטובות-ההנאה שהוא מחלק,
בארץ ובניכר.
מקסי* גילן, עורך ישראל לסטין,
פאריס

משח (מייק) וייס
נישואים אזרחיים
הגיע הזמן שראשי המדינה ידעו שהצי בור
שבחר בהם אינו מוכן לסבול בגלל
שיקולים קואליציוניים טהורים, המונעים
בעד קידום המדינה בכל השטחים,
מפליא ביותר, שבמדינה מודרנית (או
המתיימרת להיות כזו) אין עדיין נישואים
אזרחיים. הלא זה מגוחך שבמאה העש רים
חייבים לעבור את כל התהליכים ה מגוחכים
כדי להתגרש או להנשא או כל
דבר דומה.
מי יתן ויתחלפו כל המנהיגים במנהי גים
צעירים בעלי דעות מתקדמות.
משח (מייק) וייס, קרית ביאליק

תשוסה
למ> דגן

״חעולם הזח״ , 1801״רמת חשי בת,״
מכ תנ ח של חקוראח מ. דגן
מפפר־גלים, בו היא מגיבה על
מכתבו של הקורא לביא אגרא
מקיבוץ הראל בגנות החפירות
הארכיאולוגיות של משה דיין.
שיקולי להימנע משרות מילואים נוב עים
מהעובדה כי שר כזה ממשיך לכהן
בתפקידו אחרי עבירות מסוג זה שעבר,
והעיתונות שותקת, הרדיו שותק והעם
שותק.
ואם העם הוא כזה, זה מה שמרתיע
אותי מלהגן עליו. אם העם הזה זקוק רק
לעצמאות טריטוריאלית, ולא לעצמאות
מחשבתית, לא אני שאגן עליו.
ואם השר הנכבד נמצא עדיין בתפקידו,
למרות מצבו, העם הוא האשם, ולא השר
עצמו.
לכיאאגרא, קיבוץ הראל
1־״1׳•י 1ייייי י־׳-י

עשו אהגה,
לא מלחמה

בו או אלהטעם
בו או אלטהלממ

אתם מצחיקים אותי עם סידרת התמו נות
שלכם על האהבות והמלחמות.
כל מה שפירסמתם זה מישהק ילדים

לעומת התמונה המצורפת.
על העליון יאמר: גבר שבגברים.
אכי בלום, רמת-גן
• הגבר שבגברים יחד עם האשה שבנשים,
כפי שרואה אותם הקורא אבי
בלום — ראה תמונה.

סירסום

,אי שי
כידוע, אין האתיקה המקצועית של עור־כי־הדין
מתירה להם לפרסם את עצמם
בכל צורה שהיא. כיצד עוקפים הגבלה
חמורה זוי ! בדרך פשוטה למדי:
מצטרפים לחינגת העצומות אל ראש־הממשלה
וקוטפים צמד פירות :
א) מנצלים במה לנגח בה קבוצת פרו פסורים
(שעניין השלום האמיתי באמת
מטריד ומעסיק אותם זה תקופה ארוכה)
ובאותה שעה אף זוכים בכבוד המפוקפק
להחניף קצת לראש־הממשלה בתקווה שה דבר
ייזכר להם ביום מן הימים.
ב) בהזדמנות חגיגית זאת מנצלים את
כלי התיקשורת ההמונית לפירסום אישי.
אפקטיבי בצורה יוצאת מן הכלל גם לענ יינים
״שוליים״ כמו פרקטיקה פרטית.
אגב, הוגנב לאזני, שאיגוד האופטיק־אים
ואיגוד המיילדות מעיינים אף הם
בפניה אל הגברת ראש־הממשלה.
אברהם פילוסוף, רמת-גן

ת ע ריפון הם] ״ 1םשל
החל 0־1.12.1971
בקשה לטרמפיסט

בתאריך ,28.2.72 בשעה ,22.00 לקחתי
חייל מצומת הרצליה, לכיוון תל־השומר.
התנהגותו של החייל, בפנים המכונית, הי תד׳
למופת, אולם איני רואה מה טעם
ראה החייל, עת לקח עימו ברדתו, את
תיקה של חברתי. בתיק זה היו לה דב רים
חיוניים, במשקפי ראיה ומפתחות.
על כן מבקש אני, בכל לשון של בק שה,
מאותו חייל, באם קורא הוא את מכ תבי,
לשלוח את התיק, למשטרת ירוש לים,
מחלקת האבידות.
מאיר גלעד, ירושלים

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנפח אותם גל,צרח.
עריסות תינתן למצרסים תמונות
לסבתביחם.
העול ם הזה 1802

1 • 1- 111111ר!) £8

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי ה מנוי לאר צו ת חוץ בדו אר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד
הוצאות משלוח

ל !/2-שנה

מחיר העיתון
הוצאות משלוח

43= 46

82 = 12 + 70
87 — 17 + 70

6 + 37
9 + 37

115 — 45 + 70
106 — 36 + 70
146 — 76 + 70

60 — 23 + 37
55 — 18 + 37
75 — 38 + 37

80 105
100
— 135
— 150
150 175 170 205
220

90 87 105
112

סיקורת

עברית מדוברת לא נורמלית
מאת דן בן־א מו ץ ונ תי ב ה בן־יוזודוז

ת>אק 1רון
אל תוזנינו רוצה לדעת
1״בוטיק השקרים״ כתב וביים
| יואל זילברג, על־פי י. וולטר.
מה יעשה הזזתו ג׳קי (יעקוב) אלמוזגינז,
״צייר בצבעי־טמבור,״ בכלתו, סטלה גרוס,
״אשכנ ...סליחה, לא כל־כך שזופה,״ ב ליל
החתונה י
מה השאלה י יעשה מה שהיה עושה חתן
לכלתו בטבריה. אלא שכמה הפתעות
נופלות על ראשו בלי אזהרה מוקדמת:
הוא מגלה כי לכלתו דידה העולה 90
אלף לירות, בצפון תל־אביב ; שותף מיזד־קן
שקוראים לו ברוצקי, המטלפן בשעה
3לפנות בוקר לשאול ״מה שלום הזוג
הצעיר,״ ועוד שותף צעיר שקוראים לו
פרידמן, המבטיח לכלה ש״תמיד יהיה מוכן
לעזור לה בעת צרה אם רק תבקש:״
ושפתאום מגיע מיברק ברכה בלשון :
״ברכות ללילה הראשון, מאחד שהיה רא-

ש׳ מקום מוגדר על שפת הכביש
המשמש תחנת איסוף לחיילים המבקשים
הסעת־חינם.
״אגי לא משוגעת לעמוד בטרמפיאדה עם
מיליון חיילים. כשאני עומדת לבד על הכביש
אני תמיד תופשת טרמפ.״

נעלי־גולד־ה ש׳ הנעליים
ידי צה״ל ולחיילות.
״יש לה דווקא רגליים יפות, אבל בנעלי״
גולדה אין להן צורה שגולדה תלך בנעלי-
גולדה. אני רוצה נעליים איטלקיות על עקב
מרובע.״

ל ך תטפס על
ההרים ולא עלי:

המונפקות על־

פאלרים

)1תיאור גוף גברי ושרירי, בעל כתפיים
רחבות ומותניים צרות.
״שוכבים כמו פדלאות בחול. רק רואים חתי כה
— קמים ועושים גוף משולש מה יוצא
לי מזה שהגוף שלו משולש כשהראש שלו
מרובע ! ״
)2אסיר שהפחיתו שליש מעונשו עבור התנהגות
טובה .״לך, לך תתחנף לסוהרים. אולי
יעשו אותך משולש יה חתיכת מלוכלך אחד ! ״

רווח ופרידלנדר כ״ס־טיק השקרים״
״ברכות ללילה הראשון
מאחד שהיה ראשון״
שון,״ שלכלה החסודה יש בוטיק מלא
שקרים. אם לקחת בחשבון שזו רק התחלת
ההצגה בבוטיק השקרים, הרי שההמשך
שמח לא פחות.
ואם אמר מישהו שטוב יותר לראות
בועת־סבון מיקצועית מאשר לטבול באמבט יה
שלימה של שיקספיר גרוע בתיאטרון
רפרטוארי, הרי לא נותר אלא לצטט אותו
חכם. בוטיק השקרים הוא דוגמא למצחי־קון
מותח השתול כפרח בשדה ההווי
הישראלי. יש כאן הצחקות ספרדיות ו־פויילה־שטיק
אשכנזיים. כל בדיחה ניזרקת
לשער, וכל גול מהדהד בקהל הצוחק בלי
להתאמץ. נראה כי יואל זילברג שעיבד
וביים את בוטיק השקרים הצליח לעשות
כאן מה שלא הצליח לעשות בהדירה —
ליצור שפע של מצבים משעשעים, טבעיים
וישראליים לכל דבר.
שני השחקנים שעליהם רובצות השע־תיים
מוכיחים מיקצועיות בהרמת־משקו־לות
מסוג זה. דליה פרידלנד כסטלה,
מיקצועית ונאה לעין ואילו זאב רווח,
אחרי שהצליח לעמוד בכבוד במלך אובו
ואחר־כך במדיאה, מוכיח שוב שלא התפקיד
עושה את השחקן כי אם השחקן את
התפקיד — אלמוזנינו שלו הוא בשר,
דם ונשמה, וכמה טונות של טמפרמנט
סוער, והטמפרמנט של רווח, זה באמת
רווח נקי.
משרד החינוך הצרפתי הודיע לאחרונה
מל כוונתו להעניק שי, חבילה בת ששה
ספרים, לכל זוג צעיר שיינשא במרחבי
צרפת.
פרט לעובדה שכל הספרים יירכשו מ־מו״ר
אחד בלבד, אשר זכה במיכרז מיוחד
לשם כך, עובדה שהכעיסה את כל מתחריו,
וגם מספר לא מבוטל של עיתונים אשר
ציינו את הקשר הסמוי שבין כמה ממנהלי
המו״לות לאנשי הממשלה, ראוי לציין
עובדה נוספת: בין הספרים אשר נבחרו
כמתנות נאות לנישואין — נמצא גס

?!טע ש׳ ז׳ ארוע מעניין במיוחד, ראוי לציון,
משעשע.
״פתאום היא חוזרת הביתה ומוצאת אותו
עם העוזרת במיטה. זה היה קטע — אל
תשאל חבל שלא באת למסיבה. היו שם
יופי של קטעים.״

הוכיח את עצמו

עמד במיבחן,

התגבר

על הקשיים, הצליח.
״בקרב על הגבעה הצרפתית הוא הוכיח את
עצמו תלינו בו הרבה תקוות, חשבנו ש יהיה
שר־ביטחון, ראש־ממשלה, אבל לצערנו
הוא לא הוכיח את עצמו בני״אדם בו חרים
במועמד שהוכיח את עצמו, כפי שמתבטאים
בעברית מדוברת.״ (חיים לסקוב .״מעריב״
.)18.2.72
מאדאם בובארי, סיפור על אשח הבוגדת
בבעלה. אם ישתעממו הצעירים, שיידעו
מה לעשות.

חינו ךלמד עני ם
״מחר כפול תשע״ ,מאת אייסק
אסימוב, תרגמה: חנה ברקן —
הוצאת ״מסדה״ 226 ,עמודים.
אסימוב הוא אחד מאותם מדענים סוב-

יגיע למצב בו ישלוט על כל היקום. אולם
מאחר והסיפורים לא נכתבו כנראה בזמן
האחרון, הם לוקים בבמה פרטים טכניים
שאסימוב בוודאי לא היה עובר עליהם
לסדר היום — למשל בתיאור בלתי־מדוייק
של התפתחות האלקטרוניקה אחרי ה־טרנזיסטורים.
אולם
הצרה העיקרית בתשעת הסיפורים
הללו, היא גירסתם העברית. לא זו בלבד
שקשה להבין את הכתוב בתוך התיאורים
המדעיים, אלא שיש כאן כל מיני שגיאות
המעוררות פלצות. למשל -מה זה בעברית
״הרגל כחלחל״ ז או ממתי מכנים ירח
הסובב סביב כדור־לכת ״לווין״ (באנגלית
יש אמנם לשניים אותו שם)? והאם ידעתם
שבשפה העברית, כאשר רוצים לתאר יצור
המגיע לגובה המיטה אומרים: הוא הת רומם
לגובה המיטה? (מה שהיה אומר על-
כך דן בן־אמוץ, לא היה נכנס אפילו
למילון המשופר שלו).

ביטוי הבא לשכנעל א ט 31־־ ל א
את הקונה או השומע ביחס לטיבה של הסחו רה
או של ההצעה.
מתוק.
״על אחריותי שהאבטיח חזה
תקחי, תקחי גברת. לא טוב — לא כסף״ ¥
״אז היא אומרת לי: ומה יהיה אם אני לא
אכנס להריון ן אז אני אומר לה: תראי, לא
טוב — לא כסף !״
ת׳ ז׳ .מתועב, בזוי, מכוער, חלאה.
סינונימים: חריין, מלוכלך, מסופלס, גועלי, דרק,
פצלוח, נבילה.
״תפשה איזה מיליונר מחורא ונסעה איתו
לארגנטינה פרסמתי מודעה במדור השי דוכים
וביקשתי שישלחו צילומים. קיבלתי איזה
30 צילומים. מחוראיות אחת־אחת.״

סיקורת

בפניהם עומדת האנושות בדרך התפתחותה,
עם הדגשה מיוחדת על היחסים בין האדם
והמכונה בשנים הבאות.
בקובץ זה של סיפורים, אפשר למצוא
תשע גירסאות שונות למחר, גירסאות בהן
אפשר למצוא חינוך אוטומטי ע״י מחשבים
היוצרים מדענים עצלנים שאינם טור חים
לחשוב אף פעם בעצמם מעבר למה
שהוכנס אלקטרונית למוחם, על־ידי מח שבי
השלטון. סיפורי מרגלים בחלל, תר גיל
במכונת זמן, בקיצור, כל תרגילי המ חר
המקובלים בספרות המדע הדמיוני.
מאחר ואסימוב הוא סופר מוכשר, הוא
מצליח, מבחינת עובדות מדעיות, לרתק

בקיצור, אם רוצים לתרגם את אסימוב,
ויש סיבה טובה מאוד לעשות זאת, בחרו
מתרגם מיקצועי לשם כך. אחרת חבל על
הטירחה.

הרוסים עדיין כועסים ורותחים על ההתקרבות
ביחסי סין— ארצות־הברית, אולם
הם עושים הכל כדי להראות, כלפי חוץ,
שזה בכלל לא איכפת להם. למשל, הס
שמעו כי האמריקאים מתעניינים מאוד
בשיטת הרפואה הסינית המשתמשת בדקירות
מחטים.
ישבו הרוסים וחשבו, עד שבסוף החליטו
כי גם הס יאמצו לעצמם איזו רפואת
אסיאתית — ואז פנו לידידתס החדשה
ושותפתם למבצע בנגלה־דש, הלא היא
הודו. בימים אלה נשלח מדען מטעם
האקדמיה הרוסית, להשתלם ביוגה.
ועכשיו, מצפים כולם שפגישת הפיסגה
הבאה בין רוסיה לאמריקה תיערך על
שולחן הניתוחים. ניתוח לאחר המוות יכול
להוכיח איזו משתי שיטות הטיפול יעילה
יותר.

תיקון טעות
במדור סיקורת בגליו! הקודם,
התפרסמה ביקורת תחת הכותרת
אבר המין האטלנטי, אבל למרבה
הצער, נשמטה השורה בה הופיע
שם התקליט וכל שאר הפרטים
הטכניים עליו, ואנו מזדרזים לתקן
את המעוות. ובכן המדובר ב :״או־סיביסה״
— דקא 75285״.

ה חי פזון הורג
אתהת ענו ג
1כנפיים — פול מקקארטני ומש־
,7142
ן פחתו — אי.אמ.איי.
אמרגנם האחרון של החיפושיות לפני
פירוקם, היהודי אלן קליין, נוהג לספר
לכל מי שמוכן להאזין, כי פול מקקארטני
אינו אלא עלוקה אשר צמחה וגדלה על
כתפיו המוכשרות של ג׳ון לנון, ולנון
עצמו רומז באחד השירים על מישהו שכתב
רק להיט אחד בשם רק אתמול, אבל
זה היה אתמול: ובכן, אפשר היה לתלות
כל זאת בקינאה ובסיכסוך שקיים בין
ארבעת הבנים המפורסמים ביותר של ה עיר
ליברפול, אילולא התקליט הזה של
פול מקקארטני, העשוי להביא במבוכה את
כל מעריציו הרבים.
על העטיפה של התקליט מצויין, ב גאווה,
שכל הכנתו לא ערכה יותר משבו עיים
ימים, ועל זאת אפשר לומר :״אכן,
מרגישים בכך.״

ליל־כלודות סיפרותי
שרים (הוא מתימטיקאי במקצועו) אשר על
סמך ידיעותיהם התיאורטיות, החלו לכתוב
ספרים המציגים את האפשרויות השונות

ולעורר עניין, בעיקר כאשר הוא מצביע
על הישענות מוגזמת של האדם על המ כונה׳
או אפסיותו המוחלטת, גם לכש־

זהו אוסף של פזמונים פושרים ומיו שנים
למדי, המצליחים להגיע, במיקרים
היותר טובים, לרמה של החיפושיות מ לפני
כמה שנים. אין זאת אומרת שלא
ייצא גם מתקליט זה להיט. הרי במצ עדים
יש לו לפול משקל ניכר, אפילו
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 1802

דה אינה מאמינה שד״ר בנימין הלוי עצמו
מאמין בדברים שאמר על אבא אבן. ואם
אין בכוחו של חוסר־אמונה חד־גדייתי זה
בתגובה למדור מלפני שבועיים, בו פירסמתי ארבע תמונות המתארות זוג ב״תנוחות־אהבה״
וגברים שנתברכו במכשירים לא־נורמליים — הגיעו אלי בדואר ובטלפון כמה
הערות חריפות של קוראים מזועזעים, אשר השתמשו בביטויים כגון ״גועל־נפש״ ,״הל אה״
,״תועבה״ ו״פורנוגרפיה״ ,כדי להביע את סלידתם מפירסום ״דברים כאלה״ במדור
שרבים מקוראיו הם ״קטינים״.
ובכן. לידיעתם של המזדעזעים, התמונות שנתפרסמו בגליון פורים הן חלק מציורי

לסתור את טענותיו של חכד״ר הלוי, אז
אני באמת ובתמים לא יודע מה יסתור
אותם.

ה שמצה מ שע שעת
אני לא אחראי על אמיתות העובדות
של הסיפור. שמעתי אותו מחיילת־חיבה,
ואני מעביר אותו הלאה מבלי לנקוט עמ דה
״בעד״ או ״נגד״.
אם כן, בת ממשפחה מסורתית התגברה
על התנגדות הוריה והתגייסה לצה״ל. אח רי
שבוע היא מתייצבת במישרדה של
מפקדת הבסיס, ומספרת לה ששלושה צנ חנים
הזמינו אותה לקטוף פרחים בשדה,

ואנסו אותה בזה אחר זה, ועכשיו היא
לא יודעת מה יהיה ומה עליה לעשות.
״תסחטי ששה לימונים,״ אומרת לה המ פקדת
.״ותשתי בבת אחת את המיץ!״
״אז מה?״ שואלת הטירונית ,״זה יעזור?
המיץ יחזיר לי את הבתולים?״
״לא,״ אומרת המפקדת .״אבל זה לפחות
יוריד את החיוך המתמוגג מהפרצוף שלך.״

חשבון עובר ושב

גבריםעם בי צי
הקיר הארוטיים, המפארים את חדרי־השינה וחדרי־האורחים בווילה של האחים מנאנדרו
אשר בפומפיי העתיקה.
הציור, המתאר סוחר עשיר, השוקל במאוזניים את מכשירו האדיר כנגד שק זהב,
קבוע בכניסה לווילה (גלוי לרחוב) ,וכל תייר (אך לא תיירת) יכול להזין בו את עיניו,
תמורת טיפ מתאים למורה־הדרו. ציורים דומים, בצבעים מרהיבים, מצויים בווילות
המפוארות של עיר הקייט והשעשועים, אשר נחרבה ברעידת־אדמה וכוסתה בהתפר צות
הר־הגעש וזוביוס, בשנת שבעים ומשהו לספירה.
עוד במאה ה־ , 18 כאשר החלה פומפיי להתגלות בחפירה מסודרת, הוכרו ציורים
אלה כיצירות בעלות ערך אמנותי, ורק בהשפעת הכנסייה נאסר על נשים לחזות בהן.

גולדהעוברתו 1לגדותיה
בשבוע שעבר ניסיתי להציע לאבא אבן
קו־הגנה נגד התקפתו של חכד ״ ר (תואר
חדש לדוקטור שהוא חבר־כנסת, כמו
חכד״ר סנה ז״ל) בנימין הלוי, בעניין
ראיון הטלוויזיה אשר בו אמר שר־החוץ,
את ההמשך אתם זוכרים לבד.
האפשרות השלישית שעמדה לפני שר־החוץ
היתה: פשוט להתנצל על פליטת-
הפה, ולהודות בשגיאה. אבל אלוהים ואבא
אבן כנראה אינם טועים אף פעם, ולכן הם
אוהבים כל־כך את תפילת חסידיהם, הפו תחת
ב״מודה אני.״ (בעצם, גם אבא אבן
מכה לפעמים על־חטא, אך בדרך כלל —
לשם נוחיות בלבד — הוא מכה על־חטא
על חזם של אחרים).
העיקר, לא זה מה שרציתי להגיד.
קראתם בעיתון של תיאור התפרצותה
האימפולסיבית של הגברת גולדה מאיר
בישיבת סיעת המערך, אשר נתכנסה לה דוף
את תוקפי ״שרינו־אבותינו־ואבנינו״ז
היה מצחיק, אה ו אבל, רבותי, העניין
רציני, ונדמה לי שלא תהיה זו תביעה
מוגזמת אם נדרוש שגם ראש־הממשלה
שלנו תזדקק בהתפרצויותיה הרגשיות ל כלים
של הגיון, אם רצונה לשכנע את
מישהו.
הגברת גולדה מאיר טענה, לדברי כתב
״הארץ״ ,ש״ההתקפה על אבא אבן עוברת
כל גבול. לא רק ההתקפה הגסה והפראית,
אלא גם ובעיקר נושא ההתקפה.״ היא ה ביעה
זעזוע עמוק מכך שמפלגה פוליטית
מוכנה לנצל את השואה לצרכים פוליטיים,
וכינתה זאת כרשע, חוסר־הגינות ואי־אמת.
היא הוסיפה שאיננה מאמינה שד״ר
הלוי עצמו מאמין בדברים שהוא אומר על
מר אבן.
נו, מה אתם אומרים על שיטת שיכנוע
כמו זו? איך אפשר בכלל לדבר עם אשד,
הסובלת מזה שנים מ״הזדעזעות־כרונית־ממארת״
,ומהתפרצויות רגשיות שאין בינם
לבין דברי־הגיון ולא כלום? חכד״ר
הלוי בסך הכל מסר לפירסנם מיכתב בו
מכחיש אלי ויזל דברים ששר־החוץ ייחס
לו. בנימין הלוי בסך הכל מנסה להוכיח
שאבא אבן שיקר, כאשר התכחש לדברים
שייחסו לו בעניין המשך העמדתם לדין
של פושעים נאציים, והסתמך על מיברק
שקיבל, כביכול, ממר ויזל. למה מכנה

גולדה את נסיונו של הלוי להעמיד את
אבא אבן על טעותו כ״התקפה גסה ופר אית״?
למה היא מנסה אפילו להוכיח את
טענתה שדבריו של בנימין הלוי הם
״רשע, חוסר־הגינות ואי־אמת״? סתם זו רקת
ציונים באוויר, וחושבת שעצם אמי רתם
על ידה היא הוכחה מספקת לאמי תותם.
האשמתה,
כאילו מפלגתו של ד״ר הלוי
מנצלת את השואה לצרכים פוליטיים, היא
חוסר טאקט, הגובל בגסות־רוח ממש. מה
היתד, הגברת מאיר אומרת אילו השמיע
מישהו האשמה דומה נגד מנהיגי המערך,
המצטלמים ב״יד ושם״ וב״מרתף השואה״ ?
האם לא היתד, זו גסות־רוח, אילו העז
מישהו לטעון שהמערך עושה הון פוליטי
מהשואה, מ״חיילינו הפצועים״ ומ״חללינו
היקרים״ ?
אני לא מכיר אדם אחראי אחד במדינה,
שהיה מסוגל להעלות על דל שפתיו הא שמה
גסה ומרושעת כזו. חוץ מהגברת
מאיר, שתוך כדי הגנה עיוורת על שריה,
היא מוכנה לשפוך את דמם של כל אויבי
בני־חסותה.
וחוץ מזה, השואה איננה טאבו, ולאיש
— אפילו לקורבנותיה — אין מונופול
בלעדי על הנושא הזה. אילו קם, למשל,
איש גח״ל וטען שאחד ממנהיגי המערך
עשה הון קונקרטי וממשי מאוד מהשואה,
האם גם אז היתה טוענת הגברת־המזדע-
זעת שמפלגה יריבה מנסה לעשות הון
פוליטי מהשואה? ועוד דבר: אינני רואה
מה רע בעשיית הון פוליטי ממחדליו וט־שגיאותיו
של השלטון. מי שהוקיע את
הרע וגרם לתיקון המצב, זכאי בהחלט
לרווחים פוליטיים.
המישסט האחרון בהתפרצותד, של ה גברת
מאיר הוא דוגמה קלאסית להשחתת
דברים לריק. היא לא מאמינה שבנימין
ד,לוי מאמין בדברים שאמר על מר אבן.
לא די שהיא אינה מאמינה בדבריו —
היא גם לא מאמינה שהוא מאמין בדב ריו.
אז מה? אני, למשל, לא מאמין שהיא
לא מאמינה שד״ר ד,לוי עצמו מאמין במה
שהוא אמר. וזה עוד לא הכל! ישראל
גלילי, שמעולם לא הטלתי ספק ביושרו,
כנראה אינו מאמין שאני לא מאמין שגול-

אתם זוכרים את המיכתב של הפושט
המקסים ההוא ממיגדל, שניסה ללמד אותי
איך לכתוב מילים ערביות בתעתיק עברי?
מסתבר שהוא קיבל ברצינות את ההזמנה
לכתוב מדי פעם במדור שלי, והשבוע,
ברשותכם, אני מביא את גיחתו הפולי טית
הראשונה, שעם כל רצוני הטוב, סתם
להתנגד לכל מה שאחרים אומרים — אי נני
יכול להסתייג ממנה לחלוטין.
מוכנים? בבקשה: רשות הדיבור למיגדל
ממיגדל :
תראה, יא דן.
איך שקיבלת את המכתב הרא שון
שלי, כתבת לי בעיתון שלן :
״אהלן ומהלו — תפדל, תכתוב
קצת.״
אז עכשיו אני רוצה לנצל את
ההזמנה שלך, ולשלוח דרך ה מדור
שלך מיכתב, יעני — פתוח,
לכמה חבר׳ה טובים בירושלים.
מסכים ז אז טוב.

לחנוכה מזרחי, אברהם שרעכי,
דרור מזרחי, גיורא אופג־היימר,
יואב מזרחי, אהרון
כהן ושלמה מזרחי,
שכונת נחלאות, ירושלים

אהלן יא ג׳מעה!
קראתי חלק מהמיכתב ש שלחתם
לראש־הממשלה ושר־הביטחון,
יחד עם פינקסי המי לואים
וצווי הגיוס שהחזרתם
— ונעצרה לי הנשימה.
וולכום — אתם גברים עם
ביצים, אתם. להגיד לדיין וגולדה: המדי נה
מחרבנת עלינו, אז אנחנו מחרבנים
עליה בחזרה, ולא הולכים למילואים —
בשביל זה באמת צריך דם.
כל הכבוד לכם.
אבל מה, בידיעה שהופיעה בידיעות
אחרונות לא היה כתוב שום דבר, חוץ
מזה שכמה מכם הם ״עבריינים לשעבר״.
(ואתם ואני יודעים בדיוק למה הם כתבו
דווקא את זה).
אז תרשו לי, קטן ומושתן, לשדר כמה
מילים על הגל שלכם, יא גברים. וזה —
לטובת אלה שלא מבינים אותכם, וש־ידיעות
אחרונות עוזר להם לא להבין.

וכל אדה שלא מכינים — שישמעו

מה זה, בסך הכל, המדינה הזאת, אם לא
קונפייטר אחד גדול של חוקים, בתי־משפט,
בתי־סוהר, מישטרה וצבא?
אז נכון. זה חוקים של יהודים, בתי־משפט
של יהודים, בתי־סוהר תחת פיקוח
יהודי, מישטרה יהודית וצבא יהודי. כמו
שאמר הרצל — מדינה יהודית.
אבל מה שהרצל לא אמר — וגם גולדה
לא אומרת, אבל כל תינוק יכול לראות —
זה שהמדינה הזאת היא מסחטה ביד של
כמה יהודים, בשביל לסחוט הרבה יהודים
אחרים, וגם את הערבים שעוד נשארו
כאן — ולהוציא מהם את המיץ.
קחו, למשל את החוקים:
לפי החוק, אחד שיש לו בית־חרושת,
הבנאדם עובד אצלו (זה שכבר עובד),

1 1 1

עושה תוצרת ב־ 200 או 2000 לירות ביום
— ומקבל משכורת של 20 , 15 או 30
לירות ביום.
למה?
שאלה טובה. כי זה מה שנקרא החוק
והסדר. ובגלל שהם קובעים את החוק וה סדר,
הם עושים שהוא יהיה לטובתם. פשוט
מאוד.
או, תקחו את בתי-הסוהר (כיבינימט — ״
אם אפשר):
הגנבים הכי גדולים, אלה שכל פועל
שכבר השיג עבודה קורע אצלם את התחת
בשביל גרושים והם מרוויחים מזה מיל יונים
— אלה לא יושבים אף פעם. למה
שהחוק הוא שלהם, הוא שומר עליהם.
הגנבים הבינוניים — אלה שמועלים ב־מאות־אלפים
— אלה יושבים שנה־שנתיים
במעצר פתוח במעשיהו (אם הם בכלל
נתפסים) .אבל מי שמגלח 50 אלף מה בנק,
מי שעושה איזה מכה של כמה
ת׳אלפים. מי שהולך לדפוק תחנת־דלק —
אלה מקבלים שבע שנים ברמלה.
למה?
למה שבתי־המישפט ובתי-
הסוהר הם בידיים שלהם, והם
מכניסים לשם את מי שעושה
משהו נגד החוק והסדר שלהם.
ככה זה.
המישטרה?
אני ראיתי אותה בהפגנות של
פועלים באשדוד. ומה שאני
ראיתי, זה שלא כל־כך מפריע
להם אם זה ראש של יהודי או
ערבי, מה שהם שוברים, העיקר
בשבילם הוא לשבור את הראש הנכון.
והצבא?
זה הבדיחה הכי גדולה. כל כך גדולה,
עד שבא לי לבכות ממנה. מברברים לנו
ביטחון ביטחון, מהבוקר עד הערב. עשו
מלחמה — וטראח: פתאום יש עוד כמה
מיליונרים בארץ הזאת, והמיליונרים ש כבר
היו נהיו מיליונרים יותר גדולים, ויש
היאחזויות חדשות בבאב־אללה — והאמ ריקאים
משלמים. רק שהבנאדם הפשוט
ממשיך לאכול חרא. ומה שהכי יפה —
כל פעם שאיזה בנאדם רוצה לחיות כמו
בנאדם, אומרים לו: תשב בשקט ותאכל
את החרא. ביטחון.
פועלים שובתים — ״ביטחון״.
פנתרים צועקים — ״ביטחון״.
רק תנו להם לרכב עלינו ולצעוק בי טחון
— ומצידם הכל בסדר.
ואל תחשבו שאנחנו יחידי־סגולה, כמו
שאומרים.
הנה. כשהפועלים במצריים שבתו בגלל
שגם הם רוצים לחיות כמו בניאדם, הביא
סאדאת את הצבא והמישטרה בשביל לד פוק
אותם.
ומה הוא אמר להם?
יופי. ניחשתם — ״ביטחון״.
ביטחון לסאדאת, ביטחון לגולדה. בי טחון
לדיין — וחרא בשבילנו ובשביל
הפועלים במצריים.
זה מה שאני הבנתי משתי השורות של
המיכתב שלכם, שהופיעו בידיעות אחרו נות,
ותודה רבה לכם על זה.

דן בן אמוץ

סיקורת
(המשך מעמוד )10
היה שר את הורה ממטרה. אבל׳ כאשר
נוטלים את ״הכנפיים״ הללו ומשווים או תם
להזיות מן התקליט האחרון של ג׳ון
לנון, מתחיל להתרקם חשד קל כי טיעו ניהם
של קליין ולנון אינם לגמרי ריקים
מתוכן.

רוק קלאסי יווני
השתקפויות — ל הקת הרוק־נ־רול
מניו יורק גשירי האג׳ידאקיס,

אטקו.33312 ,

אחד התענוגות היותר נדירים בעולם
הפופ הוא לשמוע להקה שלא מנחשת תוך
כדי ביצוע מה היא עומדת לנגן בתיבה
הבאה, אלא קבוצה של צעירים היודעים
בדיוק מה הם עושים, מדוע הם עושים
את מה שהם עושים, וכיצד לעשות זאת
על הצד הטוב ביותר.
והכוונה כאן ללהקת הרוק־נ־רול מניו־יורק,
שמבחינה חיצונית נראית אולי ככל
להקת מחתרת אחרת, אבל במה שנוגע
למוסיקה, מסתבר שלכל חמשת חבריה יש
חינוך ותרבות רחבים בנושא זה, שלא
לדבר על טעם משובח וכישרון בולט
בביצוע.
בתקליט זה הם נטלו 10 קטעים של
היווני האג׳ידאקיס, כמה מהם מוכרים
מאוד בארץ (אחד מהם משמש אות ל-

דהר,ת הרוק־נ־רוד
תאווה לאוזניים
אנציקלופדית האישים ברדיו, שני הושר
על־ידי חוה אלברשטיין, ואחרים הוש מעו
רבות בביצועים לועזיים).
ומה שלהקה זאת עשתה להאג׳ידאקיס.
הוא תאווה לאוזניים. זה אינו נשמע עוד
בדיוק יווני, זה לא בדיוק רוק, וזה לא
בדיוק צלילים של בארוק, זאת מן תערו בת
של כל אלה יחד, תערובת מוצלחת
בה מנגן אבוב קונטרפונקט לזימרתו של
אחד הסולנים, ובו יכול הקצב להתגבר עד
כדי שיכרון חושים במחול, המכונה מחול
הכלבים.
לטעימה ראשונה האזינו, למשל, לאגדת
1001 לילה נוסח הלהקה (קמל) או לשיר
רחוב מיוחד במינו. בקיצור, תקליט מומלץ
ליותר מהאזנה אחת.
אגדה נוסח צ׳כוסלובקיה : 1972
דייג מעלה בחכתו דג זהב. הדג פותח
פיו ואומר :
״אס תניח לי, אמלא שלוש בקשות
עבורך׳.
״יופי,״ אומר הדייג .״בקשתי הראשונה,
שהסינים יבואו לפראג, ישארו כאן חודש
ימים וישובו לסין.״
״ובקשתך השניה?׳
״בקשתי השנייה, שהסינים יבואו ל פראג,
ישארו כאן חודש וישובו לסין.״
״יהיה כן. ובקשתך השלישית?״
״שהסינים יבואו לפראג, ישארו כאן חו דש
וישובו לסין.״
״ניחא,״ אמר הדג ,״רק תסביר לי מדוע
ביקשת את אותו הדבר שלוש פעמים.״
״פשוט מאוד. תאר לך כיצד תיראה
שכנתו הגדולה והמפוארת אחרי שהסינים
יעברו עליה שש פעמים׳.

העו ל ם הזה 1402

רגב־־־11

^ 4ב א, אמא — מד׳ עשיתם לי ז
גולדה מאיר אומרת שההורים שלנו לא השכילו
ללמד אותנו ציונות מהי.

וזה, אודי, נכון.

אם אוצר מחשבותיה של הגברת גולדה מאיר מהווה
את הציונות — הציונות בה״א הידיעה, האחת והיחידה —
כי אז הורינו באמת לא ידעו ציונות מהי• .
לא הורינו. לא מורינו. לא מדריכינו.

אך אם השקפתם של הורינו, מורינו ומד־ריכינו
היתה ציונית — כי אז לגכרת גולדה
מאיר אין מושג ציונות מהי.

יהודים טובים,

אנחנו מזמינים אתכם כלב שלם לבוא אלינו.
למענכם, למעננו, למען המדינה.
אבל דעו לכם, שלא תמצאו כאן ברוקלין חדשה,
מוסקבה חדשה, ריו חדשה.

אתם באים למדינת־ישראד, כמות שהיא.
שלא כמו באמריקוז, קשה מאוד לרכוש כאן דירה.

האגדה כאילו אנחנו עצמנו חיים על חשבון יהודי
העולם. כאילו אנחנו מתקיימים על כספי־ד,נדבות של העם
היהודי. כאילו אנחנו חייבים להגיד ״תודה רבה״ ליהו דים,
ולנשק את ידיהם של העולים, מפני שלא אנחנו
משלמים את חשבון קליטתם היקרה.

ציונות דה־דוכס.

זוהי סיסמה יפה. אכל אין כה מילה אחת
אמת.
אנחנו עובדים קשה מאוד, בארץ הזאת. הישראלי
הרגיל עובד קשה יותר מעמיתו הצרפתי, האיטלקי או
הבריטי. תמורת עמלו הוא מקבל משכורת נמוכה יותר
מהם, ומשלם מיסים גבוהים יותר מהם.

איננו צריכים להרגיש רגשי־נחיתות בפני
איש מהם. אנחנו חכרה עובדת, ואיש מאיתנו
אינו חב חוב לאיש.

העיקר שתבוא, יהודי יקר. שלושה מיליון
ישראלים כורעים עד ברכיהם ומתחננים בפניך:
אנא, בוא !

נכון, יהודי העולם תרמו ביד נדיבה למען מדינת
ישראל. כספי המגבית זורמים לישראל, יחד עם כספי
הפיצויים מגרמניה והמענקים והמילוות של ממשלות זרות.
אולם תרומות היהודים אינן מפרנסות אותנו. הן לא
קונות לנו דירות ומכוניות.
כל תרומות היהודים נשפכות לחבית־ללא־תחתית של
ממשלת ישראל, כדי לממן את המדיניות של הגברת
גולדה מאיר.

אותם ישראלים אינם יכולים להרשות לעצמם מכונית,
בגלל המסים האבסורדיים? אין דבר. שירכבו על קט נועים.
ושיחבשו קסדות, לכל הרוחות!
לאותם ישראלים אין אפשרות לרכוש דירות, בגלל
המחירים המפולפלים? שימשיכו לגור אצל ההורים.

ושישלמו את המסים, בכקשה!

זוהי הציונות. ואם הצברים האלה מתמרמרים — אז
ההורים פשוט לא לימדו אותם ציונות מהי.

הוא לא התגעגע מעולם לבית, למכונית, לכסף ולמע מד
שהשאיר מאחוריו.
למרות שלא זכה בארץ מעולם לדירה משלו, למכו נית,
לרכוש כלשהו. ולמרות שלא יכול היה להרשות

לעצמו לשלוח את ילדיו לבית־ספר תיכון.

הוא חשב, כטעות, שזוהי ציונות.

^ 4ומרים שהזמנים השתנו, שעכשיו זה הכל אחרת.
שצריכים לפתות, לשחד את העולים. אחרת לא יבואו.
שיוסף טרומפלדור לא היה עולה היום לארץ, מבלי
שהיו מבטיחים לו מחרשה עם מיספר לבן( .זה הגיע
לו, כידוע, מפני שהיה גם עולה מרוסיה וגם נכה).

שאי־אפשר לדרוש מעולה חדש שיוריד את
רמת-מחייתו.
שזוהי הציונות של ימינו.

ומי שמתנגד לכך, ומי שמתמרמר על בך,
ומי שמתחצף ושואל את הגברת גולדה מאיר
מדוע צריכים אנחנו לסבול למען העולים, הוא
אנטי־ציוני, ובכלל לא־נחמד ולא־מחונך.
האמנם?
• 1בול להיות שאני לא-ציוני ולא-נחמד ולא־מחונך,
אבל אילו היה זד, תלוי בי, הייתי מפרסם את המינשר
הבא לכל יהודי העולם :

ואם השתרבב בוויכוח הזד׳ משהו עקום ומעוות, הרי
זה נמצא דווקא בדברי התשובה הנרגזים והנרעשים של
הגברת גולדה מאיר, שהיתר, שוב מזועזעת.

היא סיפרה לה אגדה.

ציונות המוסרת לכל עולה חדש, ברדתו מן המטוס,
שטר־אחריות במיסגרת זהב, לאמור :״הנני מתחייבת
בזה שרמת־המחייה שלך בישראל לא תיפול מזו שרייתה
לך בגולה הדווייה.״
היה לך קאדילאק שחור במייאמי? יהיה לך קאדילאק
שחור, עם מיספר לבן, בישראל.
היתד׳ לך דירה של חמישית חדר במוסקבה? תקבל
דירה בת חמישה חדרים בקריית־גת — ד,ממ, כן, כמו בן,
ברמת־אביב.
התחמקת מלשלם מסים בבואנוס־איירס? בסדר, אין
צורך שתשלם מסים בישראל.

כי כארץ מצא בדיוק את אשר חיפש כה,
כאשר החליט לקשור את גורלו לגורלה: טעם
לחיים, חדוות-יצירה, ההרגשה שהוא משתתף
כמעשה גדול.

תחושתם היא בריאה, והגיונם צלול.

** ה סיפרה הגברת מאיר לאותה סטודנטית, שקראה
( 1את קריאת־ר׳ביניים הנועזת י

ך ציונות של הגברת גולדה מאיר היא הציונות
| 1של המיספר הלבן.

4 £ו לי אניצריך להתנצל כאן בשביל הורי.
אבי היה ציוני טוב, משחר נעוריו, למרות שנולד
תשע שנים לפני הקונגרס הראשון.
כשהחליט לנטוש את מולדתו, לפני 38 שנה, יכול
היה לבחור בין כמה ארצות־הגירה. הוא בחר בארץ עניה
ונידחת במיזרח התיכון, מפני שרצה להיות שותף לחברה
חדשה, הבונה חיים חדשים, יש מאין.
תוך כמה חודשים הפסיד את כל ההון שהביא עימו,
מפני שלא רצה לעסוק כאן בספסרות או במיסחר.
מאז ועד מותו עבד עבודה גופנית מפרכת ביותר,
והיד׳ מאושר.

סבור שגם אותה סטודנטית חוצפנית בבאר־שבע הת כוונה
לכך.
ואני סבור שהם צודקים בהחלט.

טתמפל רו ר: מחר שה עם מי ספר לבן
זוג צעיר שוקע בחובות לכל ימי חייו, כדי לרכוש דירה
קטנה בשיכון.
שלא כמו בצרפת, אדם יכול לעבוד כאן בפרך כל ימי
חייו, מבלי שיצליח לקנות לו מכונית.
שלא כמו במונאקו, המיסים הם עצומים, מן הגבוהים
ביותר בעולם.
שלא כמו בברית־המועצות, חינוך תיכוני ואוניברסיטאי
עולה בכסף, בכסף רב.

אם זה מוצא חן בעיניכם, בואו אלינו ונחייה
ביחד.
אם זה ל א מוצא חן בעיניכם, בואו אלינו
וניאכק כיחד בדי לשנות את פני הדברים.
אתם מוזמנים להתחלק עימנו בכל הטוב והרע שבמדי-

נתנו. ליהנות מן הטוב, כמונו. להשתדל לתקן את הרע,
כמונו.
אם המסים נראים לכם גבוהים מדי — שלמו אותם,
כמונו, ועיזרו לנו לשנות את מדיניות הממשלה, המחייבת
תקציב כל־כך עצום.
אם נדמה לכם שבמדינה מתקדמת יש להבטיח לכל
אדם דיור הוגן, מכונית קטנה, חינוך חינם בכל הדר גות
— עיזרו לנו לשנות את סדר־ד,עדיפויות של המישטר.

כל התרומות האלה גם יחד מגיעות בקושי
לקרסולי תקציב־הכיטחון שלנו — תקציב עצום
הדרוש מפני שהגברת מאיר וחבריה החליטו
שהחזקת שטחים נרחבים וההתנחלות בהם
חשוכות יותר מהשגת השלום.
יהודי העולם תומכים במדיניות זו בהתלהבות. לא
שמענו מפי קהילות היהודים באמריקה קריאות רבות
למען מדיניות של שלום. לעומת זאת, שמענו מפיהן
קריאות נרגשות נגד כל נסיגה, למען החזקת ארץ־ישראל
הכי שלמה.

מי שרוצה שנילחם כל חיינו, ושנכלה שלושה
חודשים ככל שנה כמילואים, אפשר לדרוש
ממנו שישלם לפחות חלק מחשבון הכסף. אחרי
הכל, לא הוא משלם את חשבון הדם__.
לכן אין כל ממש בטענה כאילו מדינת ישראל היא
מעין פילגש מוחזקת, החייבת להגיש למחזיקה את כל
השרותים הנדרשים על־ידו.

כני־חורין אנחנו, מבחינה מעשית ומוסרית
כאחת. אילו השגנו את השלום, שהוא כתחום

ידינו, היינו מגיעים כעמל בפינו לעצמאות
כלכלית.
לכן יכולים אנחנו לוותר על הטפת־ד׳מוסר של הגברת
מאיר.

ך* ו ההסברה

של הגברת מאיר אינו רק אווילי, אלא

אכל דעו לבם שלא תהיינה לכם שום זכויות
מיוחדות. אתם לא תהוו כאן שום מעמד
מיוחד ומיוחס.

[ /גם מסוכן.

בתנאים אלה, ברוך בואכם. אנחנו מקדמים את פניכם
בהתלהבות.

והרי כל טיעון, הבא לקיים ולהצדיק זכויות־יתר בל-
תי־סבירות לעולים, גורם לתוצאה זו בדיוק.
הצעיר הישראלי אינו מתנגד לעלייה. הוא יודע היטב
שהעלייה היא, בסופו של דבר, לטובתו — מבחינה כל כלית,
תרבותית, ביטחונית.
הוא מתנגד לשיחוד העולים, ולהתחסדות המתלווה
על כך.

להתראות כקרוב:

ינני יודע אם זהו מינשר ציוני או אנטי־ציוני.
האמת היא שלא איכפת לי.

כשם שלא איכפת לי כהוא זה אם הוא מוצא
הן בעיני הגברת גולדה מאיר, או לאו.

אני סבור שכל הדור הצעיר בישראל חושב כך. אני

נואת

אין דבר שהוא אנטי-לאומי יותר (ואם תרצו:
אנטי־ציוני יותר) מאשר טיעון הכורה
תהום כין הנוער הישראלי לעולים החדשים.

הוא נאמן לדגל הבחול-לבן. הוא רק מתנגד
למכונית הכחולה, שיש לה מיספר לכן.

ב 1ד י

במדינה
העם
גם עזה
היא ארץ־ישראל

׳$ 0111( 5 2ח ¥ 0
| | 18 0010908ז £80

כל שילטון כובש פועל על סי הגיונו
שלו. אך לעיתים קרובות, הגיון זד. מוביל
לתוצאה שהשילטון לא התכוון אליה.
כאשר השתלטו הבריטים על הודו, הם
איחדו את תת־היבשה העצומה בפעם הרא שונה
בהיסטוריה שלה. הדבר נעשה לשם
נוחיות הכובש — אך התוצאה היתר.
היווצרות אומה הודית מאוחדת. רק בקושי
הצליחו הבריטים לפלג את הודו מח דש,
ערב עזיבתם.
השילטון הצרפתי באלג׳יריה איחד בפ עם
הראשונה ארץ זו, לשם נוחיותו.
התוצאה: בפעם הראשונה בהיסטוריה נוצ רה
אומה אלג׳ירית מאוחדת, וזו השיגה
את עצמאותה ושמרה על אחדותה.
החודש החליט שר־הביטחון, משה דיין.
להעביר אח רצועת־עזה מפיקוד הדרום
לפיקוד המרכז. בכך נוצר בפעם הראשו נה
מאז 1948 שילטון אחיד לגדה המע רבית
ולעזה — שני ריכוזי העם הפלסטיני
בארץ.
נימוקי שר־הביטחון היו מישניים. במי דה
שהיתה להם השלכה מדינית, נועדו
לקדם מטרות הנוגדות את השאיפה הלאו מית
הפלסטינית. אך התוצאה אינה תלו־ייה,
בהכרח, בכוונות.

יחסים מרח ביי ם
הבל תלוי
בטיב השינוי

11§?1811ץ/ג •

ל גבר הספורטיביהמאמץבפעילוח גופנית.
חיוני בחאהכפפותבמכוניתבמגירהשזלח

בקבוק מי ק ול וןלרענוןע צמ י הוא מצרך
הכתיבה ובתא ה פרט יבמועדוןהספורט .

35אגורות
הגלויה!
( 9/13ס״מג בשחור לבן
פתוח צבעוני ע״י המעבדות
המשוכללות ביותר בארץ !
צלומי-פספורט בן־רגע ! י.
מבחר גדול של מצלמות,
פלשים ואביזרים,
קניה, מכירה, החלפה !
על מה מתלחשים בכל בית ו על הסרט שהופך ללהיט מס׳ ! 1

״גבו ארוטי
סרט ״פורום

פילם״

שבו ע 2ב קו לנו ע בן־י הודה

פו טו -ב רנ ר
חי פ ה, ר חו בהת לונן 31

בשקט, ללא רעש ופירסומת, התחוללה
השבוע עוד מהפכה מדינית במרחב.
.נשיא סוריה הכריז שהוא מקבל את
החלטת מועצת־הביטחון ,242 בתנאי ש תביא
להחזרת כל השטחים הכבושים ולהג שמת
הזכויות החוקיות של העם הפלס טיני.
רדיו
דמשק דאג להצניע ידיעה זו.
כמוהו עשו עיתוני ישראל. אך משמעות
הידיעה היתד. רבה ביותר.
מ ה פירוש? ניסוח הקבלה היה זהה
עם העמדה המצרית. המצרים, כמו ה סובייטים,
טוענים כי זהו הפירוש הנכון
של ההחלטה, ופירוש זה זכה גם לאישור
בעצרת האו״ם.
סוריה, לעומת זאת, התנגדה עד כה
לעצם עיקרון ההסדר המדיני, העלתה על
נס את המלחמה כפיתרון היחידי.
מדוע שינתה את עמדתה ו
לפני המועד. ההסבר השיטחי הוא
שסוריה רצתה לתאם את עמדתה המדי נית
עם זו של מצריים, השותפה עימה
בפדרציה המשולשת. אולם מכיוון שאו תה
פדרציה כוללת גם את לוב, המת נגדת
באופן קיצוני להחלטת מועצת־הבי-
טחון ולכל רעיון של שלום, אין נימוק זה
משכנע.
הנימוק האמיתי הוא יסודי יותר: נשיא
סוריה השתכנע, כנראה, כי בסופו של
דבר, אחרי בחירתו מחדש של הנשיא רי־צ׳ארד
ניכסון, יקום ההסדר הכולל בין
מצריים וישראל. המצרים הזהירוהו שאז
יישאר בחוץ, ושישראל תוכל אז לספח
את רמת־הגולן, מבלי שאיש יוכל לטעון
נגדה.
בשיחות פרטיות טענו המצרים, וגם
שהתנגדות ה גמאל
עבד־אל־נאצר,
סורים לרעיון ההסדר המדיני אינה רצי נית,
וכי ברגע המכריע יצטרפו הסורים
לעמדה המצרית.
השבוע נראה כי הסורים הקדימו את
מועד השינוי.
ארגונים המו שב השני
על בימת הנואמים עמד מרדכי בנטוב,
לשעבר שר השיכון, הפיתוח והעבודה
בממשלות רבות. באולם בית סוקולוב
בתל־אביב ישבו כארבע מאות מאזינים.
מכל רחבי הארץ :״אנשי הרוח צריכים
לרדת ממגדל השן שלהם,״ הטיף בנטוב
מוסר לאלה, שמשום מה הוא היה טבור
כי אינם נמנים על המאזינים לו ,״הם
יהירים ומתבד לי ם
מזמיניו של בנטוב כפותח בדיון במו שב
השני של הכנס הארצי של התנועה
(המשך בעמוד )22

תל־אביב
העול ם הזה 1802

ח״ב־םמס תו ב בי םחסר, בי ת
ואמני מופיעים משותקי ונכים
הרבה נסיון בבעיות כאלה, לכן
הם מציעים שגולדה תופיע ב אותו
לבוש בו הופיע שנה קו דם
לכן שגרירת הודו במוסק בה.
כששמעה זאת גולדה מאיר,
פרצה בצחוק והודיעה לנמיר
שאין לה כל כוונה ללבוש סא רי
הודי. אחרי התיעצות נוס פת,
הוחלט שגולדה תופיע ב־שימלת־ערב
שחורה המזכירה
במיקצת את הפראק של הדיפ לומטים.

1בתוכנית
אחרת של גלי־צה״ל,
הערב, הסביר השבוע
יו״ר התאחדות הסטודנטים ב אוניברסיטה
העברית, דרור
זייגרמן, את ההבדל בין האו ניברסיטה
העברית בירושלים
לבין אוניברסיטת בר־אילן. ל שאלתו
של עורך התוכנית
יצחק טישלר, הסביר דרור
את עליונותה של אוניברסיטת
ירושלים :״בבר־אילן רק הוכ רזה
שביתה והרקטור ברח ל-
חוץ־לארץ, בעוד שאצלנו, כ־שהיתה
שביתה, הפסיק הרקטור
את ביקורו באירופה ושב מייד
לארץ.״

1ל 1 1 0 1 1 1 1 0שחקן הקולנוע האמריקאי המפורסם, עם אשתו ג׳ייל איירלנד
* י י * 1ובתם הצעירה בת חמשת החודשים, זיליקה. ברונסון, הנחשב

ליורשו של המפרי בוגארט, מופיע בצד אשתו בסרט חדש בשם ״המכונאי״ ,הצטלם בתמונת פרסומת.
שיעור חינוכי קיבלה
מזכירת ועדת־החינוך של הכ נסת,
דנה פלד. בנה שאל או תה
אם היהודים ינצחו תמיד
את המצרים. דנה השיבה שאם
הדור הבא יהיה חזק ואמיץ,
ינצח גם הוא את הערבים. על
כך הגיבה בתה בת ה־ : 7״בר גע
זה יושבת אמא אחרת ב מצריים
ואומרת לבן שלה את
אותו הדבר.״

כאשר השיב פינחס
ספיר למתווכחים על תקציב
המדינה, קרא לו ח״כ גח״ל
דוס מילמן קריאות-ביניים.
ספיר השיב לו כגמולו, וקרא
לו בשם ״חבר־הכנסת קורפו״.
לשווא העירו לו מנחם כנין
ואחרים כי ח״כ חיים קורפו,
חברו לסיעה של מילמן, הוא
מישהו אחר. ספיר עמד בשלו.
בוויכוח על הבחירות ל רבנות
טענו רבים כי זהו ״חוק
התפור לפי מידה״ — כשהכ וונה
היא שהחוק נתפר כדי
להבטיח את בחירתו של הרב
שלמה גורן. קרא ח״כ פא״י
אכרהם דרדיגר :״אנחנו
תופרים את החוק עכשיו!״
תיקן אותו ח״כ גח״לצבי צי*
מדמן :״הוא כבר תפור. עכ שיו
אנחנו רק מגהצים אותו!״
כשהסתיים בכנסת הווי כוח
על הבחירות לרבנות, בי קש
כתב תוכנית הרדיו היום
הזה ישראל סגל לראיין את
שר-הדתות זרח ורחפטיג.
סגל ניגש לשר במסדרון ה כנסת
וביקש ראיון .״רק רגע,״
השיב לו ורהפטיג ,״אני רוצה
לטלפן קודם למשרד־הדתות.
אולי אתה יודע את מספר ה טלפון
של המשרד ד״ סגל הס תכל
בפינקס הטלפונים שלו
ומסר לשר מספר. ורהפטיג
העולם הזה 1802

״אני חשבתי שרק דירות גנבי
אצלכם...״

טילפן והתברר כי סגל מסר לו
בטעות מספר לא נכון. את
המצב הציל אחד מסדרני הכ נסת
שמצא את המספר הנכון
של משרד־הדתות ונתן אותו
לשר. אותו סדרן סיפר כי כש היה
הפרופסור לספרות עברית
דס סדן חבר־כנסת, הוא היה
ניגש אליו מדי פעם ושואל :
״מה מספר הטלפון בביתי?״
הסדרן היה מוסר לו את המספר
וסדן היה מתקשר הביתה.
במיסגרת מדורו של
לוי יצחק הירושלמי, שלו שה
דורות, סיפרה השבוע בתו
של דויד כן־גוריון, גאולה
בן־אליעזר, על הקשיים ש היו
במשפחתה בימי ילדותה.
בין השאר סיפרה גאולה איך
אמה, פולה בן־גוריון ז״ל,
יצאה לעבודה כדי להקל במקצת
על המצוקה הכלכלית
של המשפחה באותה תקופה :
...אבא לא שותף בדאגות ה בית,
לא בחינוך הילדים ולא
במצוקות כספיות — והיו גם
מצוקות כאלה. אני זוכרת זמ נים,
שאמא היתה עובדת כ אחות
ליד המציל על שפת ימה
של תל-אביב כדי להשתכר
מעט. היא עסקה בכך כאשר
אבא שהה בחוץ־לארץ. הוא לא
ידע מזה. זה היה מסודר כך,
שאמא התחילה לעבוד למחרת
נסיעתו והפסיקה לעבוד יום
לפני שובו.״
תקלה פרוידיסטית איר עה
לשר-הבריאות ויקטור
שם־טוב בעת שהיה אורחה
של מועצת הפועלים באשדוד.
מזכיר מפלגת העבודה בעיר,
ז׳ילכר דוכאן, שאל את ה שר
:״מדוע גנזו את תוכנית
הקמת בית־החולים בעיר?״ שם-
טוב, ששמע בטעות ״גנבו״
במקום ״גנזו״ ,שאל בפליאה:

למזכיר מערכת ידיעות
אחרונות, דס יודקוכסקי,
נגרמו השבוע דפיקות־לב קלות.
היה זה ביום בו התחיל ידיעות
אחרונות לצאת במתכונתו הח דשה,
כשבין שאר החידושים,
מחוברים העמודים הפנימיים ב סיכות.
יודקובסקי נכנם לחדרו
ומצא על שולחנו את הצהרון
המתחרה, מעריב, מחובר אף
הוא בסיכות. רק כשראה את
מזכירתו מתפרצת בצחוק, הבין
שזו מתיחה. אגב, בגלל הפור מט
הגדול של מעריב, אי-אס-

פעה. היה זה ביום רביעי הא חרון,
כשקיבלה פתאום אקשנ־שוס
בדיוק בזמן השידור, לא
יכלה להזיז את ראשה ימינה
ושמאלה. היא חיפשה מסא־ז׳יסט
באופן דחוף, לא מצאה,
המשיכה לקריין כשהיא יושבת
מכופפת, קשוחה, אבל חייכנית.
כמה דקות לפני שכר מית
גיא הופיעה עם ההאק־שנשוס,
כאשר על המסך הקטן
נראו עוד פניה היפות של אחת
הקרייניות בערבית, נשמעו
לפתע שתי חריקות צורמות ו מוזרות
ביותר. נתברר כי ה מנהל
התורן, בנימין צבי־א
לי, פתח בתום לב, בעיצומו
של השידור, את הדלת הצור מנית
של האולפן, מפני שב רשימה
היה כתוב אצלו שצריך
לערוך ביקורת אם כל העוב דים
נוכחים במקום.

אכי עופרים,

לשע
אסתר

מנגן הגיטרה של
עופרים וכיום מפיק תקלי טים,
שוב בחדשות בגרמניה.
לא לגמרי לחיוב. הפעם נוגע
הסיפור למכוניותיו: רולם־רוים
לבן דגם 61׳ וינואר אדום דגם
67׳ .שתי המכוניות עומדות
מזה זמן רב במוסך ומחכות ל זמנים
יותר טובים. המפתחות
של שתי המכוניות, הכשרות
לנסיעה, תלויים במשרד בעלי
המוסך, שאמרו השבוע :״ה מפתחות
יישארו תלויים כאן
עד שעופרים ישלם את הוצ אות
התיקון בסך ארבעת אל פים
מרק.״ אבל אבי לא רוצה
לשלם. הוא טוען כי שילם ב שנה
שעברה למוסך 40 אלף
מרק עבור תיקונים, והמכו־

כינוי חדש הודבק ל עוזרו
של שר־החינוך יגאל
אלץ, אליהו חסין, שנת מנה
לאחד מחברי הוועד המנהל
של רשות השידור, למרות ה התנגדות
הציבורית שקדמה
למינוי. הכינוי החדש: חסני!
הייכל הישראלי.
אחר אלופי
החיזור
צה״ל בעבר ובהווה, מצד ה מפלגות,
נמשך במלוא הקצב.
לאחר שנודע כי על תפקיד ראש
עיריית ירושלים עשויים להת חרות
אלוף (מיל ).עוזי נרקיס
ואלוף(מיל ).חיים הר״
צוג (מערך)
הוחלט
גם בחיפה להציב אלוף לתח רות
על התפקיד. המדובר ב אלוף
(מיל ).שלמה אראל,
מפקד חיל הים לשעבר, ד,נמ־
_נה על אוהדי גח״ל.

תוכנית גלי־צה״ל, זכרו!
דברים, הוקדשה השבוע לוותי קי
משרד־החוץ. בין השאר
ריאיין גדעון לכ-ארי את
עוזרתה האישית של ראש־הממשלה
גולדה מאיר, לו
קירר, שהיתה יחד עם גולדה
כשזו היתד. צידת ישראל ב מוסקבה.
כשהגיעה המשלחת
לברית־המועצות, לא היה להם
מושג מה הם נוהלי הטקס ומה
צריך ללבוש בעת הגשת כתב
האמנה בקרמלין. על מרדכי
נמיר, שהיה אז יועץ בצירות,
הוטל לברר את הנוהלים. נמיר
ניגש למשרד־החוץ הסובייטי,
וכשחזר הסביר שעל כל הגב רים
ללבוש פראק. גולדה ביק שה
לדעת מה עליה ללבוש, ו נמיר
טיל פן למשרד-החוץ כדי
לברר. התשובה היתה שאין להם

הילדה וחוזה פליסיאנו ״״״ד:,

מארם . 1965 השניים נפגשו אז בבית״קפה, כאשר ידיד משותף
הציג את הזמר העיוור המפורסם בפני הילדה, פסיכולוגית במיק־צועה.
מאז משמשת הילדה באמרגניתו של הזמר. לקראת סוף
החודש מגיע פליסיאנו לסידרת הופעות בארץ והשניים מת כוננים
לחגוג כאן את יום הנישואין השביעי שלהם.
שר להוציא את העיתון כשהוא
מחובר בסיכות.
1ההצגה חייבת להימשך.
בזאת נכחו בשבוע שעבר חיי לי
אחת מיחידות צה״ל בעזה.
בפני החיילים הופיע הצמד

קרוד מריל ורפי קינן.

קרול, שיומיים לפני ההופעה
שברה את אחת מאצבעותיה,
ליוותה את השירים בניגון על
גיטרה, כשהיא פורטת על ה מיתרים
באצבע המגובסת.
1גם קריינית הטלוויזיה
כרמית גיא המשיכה בהו-

ניות עדיין לא בסדר. עתה
מתכוננים שני הצדדים להע ביר
את הטיפול בעניין לעור-
כי־הדין שלהם.

פסוק השבוע
העיתונאי שלום רוזנפלד
על שיכוש היחסים
עם אוגנדה :״מחלקת אפ ריקה
במשרד־החוץ עומדת ל הוציא
לאור בסט סלר: כל מה
שרצית לדעת על אמין ולא
העזת לשאול.״

מה עומד מאחור ג ד־ הי די שתהחדש

הסדר ע חוסייו?

ך* עיתון לבנוני,

היתד! זאת ידיעה מרעישה בראש

העמוד הראשון.
בירושלים, היתר, זאת שמועה שעברה מפה לאוזן*.
בקאהיר, היתה זאת האשמה נוספת במלחמת־התעמולה
נגד חוסיין.
בבירות העולם היתר, זאת אפשרות, שנבדקה בקפ דנות
ובספקנות.
הידיעה :

המלך חוסיין נפגש שוב עם יגאל אדון.
בפגישה זו הושג, למעשה, הסכם עד עיקרי
השלום הנפרד בין ישראל וירדן.

וחוף יס־המלח,

צפופה לאורך ביקעת־הירדן
שתנתק למעשה את הגדה מעבר־הירדן.
• השארת מיסדרון ערבי ליד יריחו, כדי לקיים
את_הקשר בין שני עברי הירדן.
״ • סיפוח גוש עציון והבאת הגבול עד מבואות
חברון.
• סיפוח אזור לטרון ותיקון הגבול ליד נתניה.
• השארת שאר הגדה המערבית בידי ירדן

דח*ןעל חו ס ״ן
^רשיחות׳ שקיים אבא אבן עם חוסיין בסוף 1967
בלונדון, הגיש שר־החוץ למלך תוכנית זו.

חוסיין דחה אותה, באומרו שלא יוכל לוותר
על ירושלים.
(מקורות מצריים סיפרו לאחר־מכן שגמאל עבד־אל־נאצר
אמנם נתן לחוסיין היתר להיפגש עם אבן, אך
הזהיר אותו :״אם תוותר על ירושלים, לא תסלח לך
ההיסטוריה הערבית לעולם!״ הדברים עשו רושם עמוק
על חוסיין, נצר מישפחת הנביא מוחמד).
גם בפגישות שנתקיימו לאחר־מכן עם אישים ישרא ליים
שונים, הועלתה תוכנית זו מחדש. בפגישה האח רונה
של אלון עם חוסיין, לפני כן, התחמק המלך
מלתת תשובה ברורה על התוכנית, הסתפק בקביעה שאי נו
יכול לראות שלום נפרד עם ישראל, בלי אישור מצרי.
האם מצב זה השתנה עתה ז ואם כן, מדוע?
מצד ממשלת ישראל, הופעל לחץ פסיכולוגי מחוכם
על חוסיין. ככל שרבו הסיכויים להסדר חלקי עם מצריים,
שיהפוך את תעלת־סואץ לחיץ בין שני הצבאות בדרום,
כן גדל לחץ זה.

ה ב סי ס: תו כני ת א לון
ף* א היתה זאת הפגישה הראשונה בין יגאל אלון
/והמלך, מאז מלחמת ששת־הימים. ויגאל אלון לא
היה האיש היחידי שנפגש עם המלך.
אולם לא במיקרה בולטת דווקא אישיותו של אלון
בשיחות אלה.

כי הבסיס לכד דיון של ממשלת ישראל עם
המדד הוא אותה תוכנית חמקנית הקרוייה
״תוכנית אלון״ — ועל פיה הושגה ההסכמה עם
חוסיין.
תוכנית אלון לא פורסמה מעולם באופן מוסמך על־ידי
בעליה, ולא נתקבלה מעולם על־ידי ממשלת ישראל.
אולם היא היוותה בסיס ל״תורה שבעל־פה״ של המעלך
בבחירות האחרונות, ולמפת ההתנחלות של הממשלה.
אלון ניסה את תוכניתו למחרת מלחמת ששת־הימים.
הוא מיזג בה כמה יסודות:

• הרצון להתנחל

או מדינה פלסטינית( .אלון לא קבע מסמרות לגבי השיל-
טון שם).
• סיפוח רצועחרעזה.
• סיפוח ירושלים.

למעשה נרמז לחוסיין שההסדר החלקי
ישים קץ לתקופה ארוכה לבל לחץ צבאי מצרי
על ישראל. פירוש הדבר קיום הסטאטוס־קוו
למשך זמן רב.

״כדאי לך להגיע עימנו להסכם לפני כן,״ נרמז
לחוסיין ,״כי לאחר־מכן תהיה מבודד לגמרי, והסטאטוס-
קוו בגדה המערבית יהיה נצחי.״

בצפיפות בביקעת־י

הירדן. רצון זה בוטא מייד אחרי המלחמה על־ידי מנהיג
הקיבוץ המאוחד, יצחק טבנקין המנוח, אחרי שאנשי הקי בוץ
נוכחו לדעת שהביקעה היא החלק היחידי של הגדה
המערבית הראוי לעיבוד במכונות מודרניות, ושיש בו מים.

עריכת הבחירות בעיריות הגדה, ביוזמת
משה דיין, שירתה את אותה המטרה.

נראה כי חוסיין הבין רמז זה היטב. אולי אמר לעצ-

תוננית אלון

בפי שהיא מתגבשת עתה
סופית )1( :החזקת ביק־עת־הירדן
)2( ,החזק ת חוף יס־המלח )3( ,סיפוח גוש״
עציון וקריית״ארבע, בלי חברון )4( ,סיפוח לטרון,
ותיקוני גבול באיזור קלקיליה— טול־ברם הנפת דגל
ירדני על הר״הנית וגישה ירדנית אליו )6( ,סיפוח
רצועת־עזה, עם מתן זכויות לירדן בנמל )7( ,חסימת
הרצועה ע״י פיתחת״רפיח, במקום בו מותקנת עתה הגדר.

המלך חוסיין

יגאל אלון
החזקה בלי סיפוח

דג? בלי ריבונות

• אי־הרצון לקלוט בישראל מיספר גדול
של ערבים.
• תפיסה ביטחונית האומרת שאין לסבול צבא

מו: אם מצריים עומדת לעשות הסדר נפרד עם ישראל,
מבלי לשאול אותי — מדוע אני צריך לשאול את
מצריים לגבי הסדר ביני ובין ישראל?
מה גם שהניצחון המוחלט של המלך על הפידאיון
נותן לו חופש־פעולה, לפחות לזמן-מה.

עדין פוטנציאלי בגדה המערבית, על הגולן ובחצי־האי
סיגי.
התוכנית כללה גם סעיפים לגבי הגבול הסורי והמצרי
(סיפוח הגולן, סיפוח צפון סיני. באותם הימים עדיין
לא נולד הפולחן של שארם־אל-שייו, שהוא תרומתו של
דיין למפות הסיפוח ).אך בעיקר היא התייחסה לארץ-
ישראל עצמה, ולגביה הציע אלון:

הפיכת הגדה המערבית כולה לאזור מפורז.
הבטחת פירוז זה על-ידי התנחלות ישראלית

* הידיעה הראשונה פורסמה במדור תשקיף, בגליון
האחרוך׳של העולם הזה (.)1801

על כל פנים, נראה כי עתה מוכן המלד
יותר להסדר נפרד — או לפחות, כי הוא מעמיד
פנים כאלה.

ירושלים

זוהי המפה החדשה של ירושלים,
המתגבשת עתה בפועל באמצעות
השיכוניזציה, והמצטרפת לתוכנית אלון. רצועת״חשיכו־נים
בצפון מובילה מנבי־סמואל עד הר־הצופים, ובדרום
מבית״לחם עד ארמיו״הנציב. בין שתי הרצועות, לאורך
כביש יריחו, נשארה פירצה, במקום שיאפשר בעתיד גישה
ירדנית להר־הבית, שעליו יתנופף הדגל הירדני.

פ ר תי ההסדר
*ץ הו טיבו של ההסדר שהמלך נוטה להסכים לו?
לפי הידיעות בעיתונות הערבית, מתברר בערך כלהלן:
• הסכמה לפירוז הגדה.
>• השלמה עם ההתנחלות הצפופה בביקעת־חיר־
(המשך בעמוד ) 18

מאות חבוי !׳בוצי וזשומוו תצעיר שבגבול רצועת עזה
התכנסו נו רמחוח
נגד נישוד הערבים
מפיתחת ופיח:

מורדי השומר הצעיר *
הבארות נסתמו
ץ ץ אז היווסדה, לפני 16 שנה׳ לא זכו.
קיבוץ ניר־עוז, השוכן ליד רצועת
עזה, לארח כנס כה רב־משתתפים ונרגש
כפי שאירח בשבוע שעבר. יותר מ־300
האורחים, מקיבוצי השומר הצעיר בחבל-
אשכול וחוף־אשקלון הגובלים ברצועה,
שגדשו את חדר־האוכל הצבעוני וצר-
המידות של ניר־עוז, לא באו לחזות ב מופע
בידורי, אלא ליטול חלק באסיפה
פוליטית, דבר שהוא חזיון נדיר למי ש מצוי
בירידת־המתח הפוליטי המאפיינת
את קיבוצי השוה״צ בשנים האחרונות.
כרזה מאירת־עיניים הסבירה לבאי ה כנס
את מטרתו, :׳נגד נישול והתנחלות
ברצועה.״ בזה אחר זה נטלו את רשות*
הדיבור חברים מיישובי השוה״צ בנגב,
רבים מהם חקלאים ואנשי־שורה שאינם
מורגלים בהופעה פומבית. במילים חריפות
אך מרוסנות הוקיעו את מיבצעי ההת נחלות
המתבצעים בימים אלה ברצועת־עזה
ופיתחת־רפיח, וכרוכים ב״חזזת״ ה־אוכלוסיה
הבדווית, המאכלסת אמור זה
שנים רבות.
אחדים מהם, שסיימו לאחרונה שירות
מילואים באותו איזור, מסרו לנאספים
עדויות חיות מן המתרחש באמור זה. עודד
ליפשיץ ( )33 איש ניר-עוז, הממלא כיום
תפקיד של מדריד חברתי בכרם־שלום,
צעיר קיבוצי האמור, אשר מילא תפקיד
מכריע בייזומו והכנתו של כנם־המחאה,
הזהיר כי ההתיישבות ברצועה ובפיתחת־רפיח
לא בלבד שהיא מתבצעת על הר זרבה
הקרקעית שנועדה ליישוב פליטים
ערביים, ולא זו בלבד שהיא מקשה על
הנסיונות להשגת הסדר־שלום, אלא שיש

הקו הירוק ברצועה ובפית־חה,
נצטוו במסגרת שירו תם
ליטול חלק בגידור כל
השטח שבין רפיח לבין הי אחזות
דיקלה, שטח בסדר-
גודל של כ־ 40 אלף דונם.
הוברר להם במהרה, כי
הגידור כרוך בפינוי האוב־לוסיה
הבדווית המתגוררת
באיזור, והרחקת אלפי בדווים לעומק סיני
ולצפון הרצועה. אחדים מהם חיו עדים
לסתימת בארות־מים (שהוקמו לפני שנים
אחדות ע״י המימשל הישראלי, לשימוש
הבדווים ועדריהם) ,כדי למנוע מן המוי־חקים
את חזרתם. לאמור. בכמה מקרים
נתקלו בהריסת בקתות ומטעים, שנמצאו
על תוואי הגידור. במקרים אחרים נצטוו
שבטים לנטוש את שטחיהם תוך 48 שעות.
גידור שטחים כשלעצמו לא היה זר
לקיבוצי האמור, הסובלים לעתים קרובות
מחדירות ופיגועים מכיוון הרצועה. בשנה
שעברה היו אלה הקיבוצניקים עצמם
שתבעו גידור שטחים לאורך הקו הירוק.
היה זה אחרי שרשרת מעשי מיקוש ש הגיעה
לשיאה כשנהרג אמיר אבני, הבן
הבכור של קיבוץ נירים, במטעי קיבוצו,
זמן קצר אחרי שיחרורו מיחידת צנחנים.
אך אז היה זה דווקא שר־הבטחון, משה
דיין, שחלק על תביעת המשקים, בין הי תר,
משום שחשש כי הקמת הגדר לאורך
הקו הירוק תתפרש כהודאה מצד ישראל
כי הרצועה איננה חלק אינטגרלי של מדי נת
ישראל. רק אחרי לחץ־איתנים של הת נועות
הקיבוציות בדרגים הקובעים הוק מה
אותה גדר בטחון.

אלוף־פיקוד אריק שרון
ההסכר שיכנס
עמדה בגנות המיבצעים ההתיישבותיים ב־פיתחת״רפיח
וברצועה, ולשגר נציגים ל כנס
בניר־עוז.
נוכח ההדים שעורר הכנס באמור, מסר
דובר צה״ל לעתונות ידיעה בדבר ״גידור
שטחים ברצועה״ מטעמי־בטחון. הוא סיפר
כי ניתן לתושבי השטחים הללו לעבד את
אדמותיהם באין מפריע, והוסיף עם זאת,
כי ״ניתנים להם פיצויים הוגנים״ .כן נא מר
בידיעות כי הקרקעות הם ״אדמות
מדינה״ (אך לא נאמר של איזו מדינה,

הוא פירט מספר רב של פעולות הבלניות
שבוצעו בשטח הרצועה, בעומק סיני, או
אף בישראל גופה, ומקורן באנשים ובנשק
מאיזור הפיתחה, כפי שהעלו חקירות של
זרועות הבטחון. עוד טען, כי יהיה אשר
יהיה עתידה המדיני של הרצועה, יש להפ רידה
ממגע טריטוריאלי עם שטח ערבי
אחר כלשהו, ע״י יצירת חגורת בידוד, ש־הפיתחה
היא חלק ממנה.
שוב, איש מן הנוכחים לא חלק על הנ תונים
הבטחוניים שהביא האלוף. אולם

רואי ם עוכנים 7 -א אוביס!
בה חבלה ביחסי־השכנות של קיבוצי־האמור,
ובתור שכאלה, ספק אם הם משר תים
תכלית בטחונית כלשהי.
אחד מפעילי המועצה האזורית חבל
אשכול הביא לידיעת הנאספים את דבר
קיומה של תוכנית־אב מפורטת של מח לקת
ההתיישבות של הסוכנות, לגבי שט חי
הרצועה וצפון־סיני ל־ 15 השנים ה באות.
תוכנית זו מוכיחה למעלה מכל ספק
את הקשר בין סגירת השטחים בפני אוב־לוסיהם
לבין הקמת התיישבות יהודית,
או תיכנונה לשנים הבאות.
שניים בלבד מבאי הכנס התבטאו בזכות
מיבצעים התיישבותיים ברצועה ובפיתחת־רפיח,
ודבריהם נשמעו בהקשבה ובסובלנות.
אולם רובם המכריע של הנאספים ביטא
את ביקורתם הקטלנית של חברי-הקיבוצים,
הנושאים בנטל בטחוני כבד בחיי היומ יום
שלהם, על עצם המהלכים, שנועדו
כביכול לשרת את צורכי הבטחון של ה ישובים
בהם הם חיים.

אולם גידור הפיתחה הוא סיפור שונה
לחלוטין. המרצע של ייעוד שטחים להתיישבות
הזדקר מיד מן השק. היטיב לה בין
זאת אריה ברוש 25 המזכיר המ זוקן
של קיבוץ ניר־יצחק. אריה, עם
שניים מידידיו, חברי קיבוץ כרם־שלום,
ביקש פגישה עם מנהיג מפ״ם, ח״כ יעקב
חזן, שהוא גם חבר ועדת החוץ והביטחון,
שטח בפניו את העובדות הידועות לו.
חזן הבהיר למשלחת מראש, כי הוא
מוכן התערב אך־ורק באספקט ההומאני של
הבעייה. בכל הנוגע לאספקט הפוליטי,
הוא מחייב התיישבות יהודית בפיתחת־רפיח,
בתנאי שהדבר לא יהיה כרוך בני שול
ובאמצעים לא-אנושיים.

של הקיבוצני-

בינתיים פשטו הידיעות על המת רחש
בפיתחה מפה לאוזן ביישובי
האיזור, חוללו סערת-רוחות חסרת־תקדים.
קבוצת חברים מקיבוץ ניר־עוז, ובראשה
עודד ליפשיץ, טיפוס שקט ושקול,
העדיפה לפעול באמצעים תנועתיים של
הקיבוץ הארצי, בהנחה שפעולה כזאת תחו לל
אפקט יעיל יותר.
יחד עם חברו אורי גרף, ניסח עודד
מכתב חוזר שנשלח אל כל קיבוצי השומר
הצעיר בנגב. הקיבוצים נתבקשו לנקוט

קים?
ירד. ממירי אותם קיבוצים, המשרתים
־ ^יוך ואבטחה לאורך

* בכנס ניר־עוז׳ מימין: יורם גורן,
אורי גרף, עודד ליפשיץ, ראובן דומני.

גירוש תון
48 שעות
** ח גרם למחאתם

שהרי שימוש ישראלי באדמות מדינה של
מימשל קודם כמוהו כהודעה על סיפוח
השטח למדינת ישראל) .הגיב על כך אחד
מחברי הקיבוצים :״דובר צה״ל אמר את
האמת, אך לא את כל האמת.״
יומיים אחרי כנם ניר־עוז זומנה למז־כירי
הקיבוצים באמור פגישה עם אלוף
פיקוד הדרום, האלוף אריק שרון. השיחה
היתד, הזדמנות לחשבון־נפש פוליטי נדיר
של נציגי הקיבוצים, אף שלכאורה לא
דובר בה ״פוליטיקה״ .האלוף הבטיח ל־מאזיניו
כי צד,״ל נוהג בשעת הפינוי וב־מפונים
עצמם באופן קורקטי והוגן, אף כי
לא הוציא מכלל אפשרות התנהגות חריגה
של חיילים בודדים.
על תיאור זה לא חלק איש מן הנוכחים,
אולם אחד מהם טען, כי ״גם אם היו נו הגים
במפונים בעדינות מירבית, מגישים
לכל אחר מהם פרח ומרפדים את בקתו־תיהם
בשושנים, עריין היה זה נישול.״

סי מגי ש אל ה
פמחוסה פו לי טי
^ 4ת עצם הפינוי מד,פיתחה הצדיק הא-
\ £לוף — שבינתיים חדל להיות אחראי
לאזור, עם העברת הרצועה לפיקוד ה מרכז
— בצרכים בטחוניים של הרצועה
עצמה, ושל היישובים שליד הקו הירוק.

קיבוצניקים אחדים העירו :״מצב בטחוני
,אידיאלי׳ היה אילו לא היד, בארץ אף
ערבי אחד. אולם אם ההנחה היא שאנו
נחיה לאורך שנים בשכנות הערבים, חייב
צד,״ל לתת תשובות מתאימות לבעיות
בטחון שוטף, בהתבסס על הנחה זו, ולא
בניגוד לה.״ אנו בטוחים, הוסיפו, כי צד,״ל
מסוגל לכך .״אנו רוצים שכנים ליד בתי נו
— לא אוייבים.״
פגישת הקיבוצניקים עם האלוף סילקה
אי־הבנות מיותרות עם כוחות־הבטחון, אך
הותירה בעינם את סימני־השאלה הגדולים
בתחום הפוליטי, שלא האלוף הוא שיכול
היד, לענות עליהם.
משתתפי כנס ניר־עוז ממשיכים להע סיק
את מוסדות הקיבוץ הארצי ומפ״ם,
בתביעה לנקוט עמדה וליד,אבק נגד יצירת
עובדות התיישבותיות ברצועה ובפיתחה,
ובכל מקום אחר מעבר לקו הירוק.
הצטרפות הדור הצעיר של מפ״ם לגינוי
תקיף של ההתנחלות בפיתחת־רפיח (״חמו רה
מבחינה מוסרית, ומסוכנת מבחינה
מדינית״) מעמידה את הנהגת מפ״ם במבחן־
אמינות כלפי חברי־השורה. הסערה שהת עוררה
השבוע בניר־עוז היא עמוקה ויסו דית
מכדי שתשקע במהרה. היא נוגעת
בשורשי השקפת־העולם המפ״מית, ובתור
שכזו יכול להיות לה תפקיד מבריא לת נועה
זו וליסודותיה הרעיוניים.

הסדר ע חוס״ו?
(המשך מעמוד ) 17
דן וחוף יס״המלח. מכיוון שהמלך אינו
יכול לוותר רשמית על חבל־ארץ זה,
עומד על הפרק פיתרון שלא יביא רשמית
לסיפוח הגדה לישראל, אך יהווה סיפוח
למעשה. הדבר ינוסח כהחזקה צבאית,
להבטחת הפירוז, כך שירדן תוכל לטעון
שהריבונות על הביקעה נשארת בידיה.
• ויתור ירדן על גוש עציץ,
קריית-ארבע >אך לא חברון) .לטרון,
ואולי אזורים מצומצמים בסביבות קל־קיליה—טול־כרם,
שיסופחו לישראל רש מית.

קיום הרציפות בין שני עברי היר דן
על־ידי מיסדרון ירדני, שיכלול את
יריחו וגשר אלנבי.
• החזרה לירדן של מיסדרון צר
כירושלים, לאורך כביש יריחו עד עזר יה
והר הזיתים, כדי ליצור רציפות עם
הר־הכית, שעליו יתנופף הדגל הירדני.
זוהי, למעשה ,״תוכנית בנבנישתי״ ב

הצעיר כסכיכה (ראה מים
גרת).
האופי ההפגנתי של פעולות אלה נועד
להשיג בו־זמנית כמה יעדים :

להפעיל לחץ על חוסיין,

לשכנעו שנוצרות עובדות שאינן ניתנות
עוד לביטול, וכי עליו למהר ולהשיג מה
שהוא יכול, לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

• לקכוע עוכדות כלפי ארצות־הכרית.
בצורה זו מקווה הממשלה לנצל

את שנת־הבחירות בארצות־הברית שבה,
לדעתה, תהיינה ידי הנשיא ניכסון כבו לות
— עד יום הבחירות בראשית נובמבר.
הפעילות הממשלתית המוגברת בשטח
ההתנחלות מעניינת לא רק במה שיש בה,
אלא גם במה שאין בה. כך, למשל, בפעו־לת־השיכון
הקדחתנית באזור ירושלים,
החובקת ׳את העיר, יש חור בולט. בין
הבנייה באיזור ארמון־הנציב בדרום ובהר-
הצופים בצפון בולטת פירצה, הכוללת את
השטח שבין הר־הבית ובין כביש יריחו.

מי נפג שעם חו סייו, אי פו הומ תי?
הפגישות בין מלכה של ירדן, המלך חוסיין, לבין מנהיגים ופקידים י שראליים׳,
)נערכות כמעט בקביעות זה למעלה משלוש שנים. לפי פירסומים שונים בעי תונו ת!
,הבינלאומית ובארץ, וכן ממקורות ערביים, נראה שהפגישות העיקריות עם חו סיין׳
)נערכו כדלהלן:
• בספטמבר 1968 נפגש חוסיין עם שר־החוץ אבא אבן ועם מנכ״ל מ שרד,
וראש־הממשלה שנפטר לפני שבוע, יעקב הרצוג. באותה פגישה הוצעה לראשונה!
^לחוסיין ״תוכנית אלון״.
• בחודשים הראשונים של שנת , 1970 נערכו מיספר פגישות בין המלך חוסיין^
| ל בין השרים יגאל אלון ואבא אבן, אי־שס באיזור הערבה בקירבת אילת. סיפורים!
ישהודלפו לעיתונות הישראלית אף גילו אילו מתנות נתן חוסיין בפגישות אלה״
ולשרים הישראליים.

בנובמבר 1970 נפגש חוסיין, לפי מקורות ערביים, עם משה דיין במלון ך

ואמריקאנה בניו־יורק, וזמן קצר אחר־כך נפגש בלונדון עם אבא אבן ופקידים בכירים^
של משרד־החוץ.
• המפגש האחרון נערך שוב בין חוסיין ובין סגן ראש־הממשלה יגאל אלון!,
,הוא התקיים בחודש נובמבר 1971 ובהמשכו נערכו מיספר מגעים באמצעות אנשי קשר ׳

בתל־ אביב
תא הסטודנטים של
העולם הזה — כוח חדש

מהדורה חדשה. פרטי פיתרון זה יהיו
מסובכים, כדי לאפשר לממשלת ישראל
לטעון שהיא מקיימת את הסטאטום־קוו ב ירושלים
המאוחדת, בעוד שחוסיין יוכל
לטעון שהציל את מקומות״הקודש המוס למיים.

רצועת־עזה לא תסופח לירדן,
כפי שרצו האמריקאים, אלא תישאר כפי
שהיא, תוך יצירת מציאות של סיפוח יש ראלי.
אולם למלך יינתנו זכויות מסויי-
מות בנמל עזה.

קבלת תוכנית כזאת היא גלולה
מרה למדד• אד ייתכן כי הגיע
למסקנה כי זהו ההסדר הטוב כיותר
שיוכל לקוות לו — וכי האלטרנטיבה
היחידה היא אוכדן סופי
של הגדה לממלכתו.

ביום חמישי ,16.3.72 ,כשעה
8.30 כערב, ככניץ רקנטי, חדר
,203 התקיים פגישה עם

ני צו להבחירות

אלכם מסים

באמ רי ה ה

על הנושא :

הפרדת הדת מהמדינה

גכי הערכת הכוונות של ממשלת
/ישראל, אין צורך לסמוך על ידיעות
ערביות או שמועות, מוסמכות ככל ש תהיינה.

מעשיה של הממשלה עצמה
מעידים היטב על כיוון הדברים.

בי טו ח שנתי ל טלוויזי ה

כולל מנורת המסך, כולל מיסיס

סיגנל
אלקטרוניקה
רח׳ החשמל ,4תל־אביב,
טל 615362 ,625459 .

בשבועות האחרונים הסירה הממשלה
את מעטה האיפול־למחצה שאפף את ה התנחלות
בביקעת־הירדן. במקומו באה
פירסומת רעשנית, שנועדה להבליט את
המציאות של הביקעה המסופחת.
הצהרות של שרים ופקידים, קטעי־יומן
בטלוויזיה וידיעות בעיתונות נועדו להג ביר
את הרושם כי הביקעה כבר תפוסה
כולה בידי ישראל, ושנסללה בה רשת
ענפה של כבישים. בקיצור: שהביקעה
כבר מהווה כיום חלק בלתי־נפרד מיש ראל.
הצהרתו
של משה דיין, כי הירדן הוא
גבול ישראל, נועדה לשמש את אותה
המטרה.

כעוד שההתנחלות ככיקעה
מבוצעת כמרץ מירכי, ניכרת אותה
תכונה כרצועה. גידור פיתחת
רפיח מנתק את הרצועה סופית
ומעשית מחצי-האי סיני. וכר
צועה עצמה מבוצעת עתה התנחלות
מואצת, כשיטות שככר גרמו
לזעם של מחאה אצל צעירי השו-

זהו, כמוכן, הפרוזדור שנועד
לאפשר לירדן את הגישה הישירה
אל כיפת-הסלע ומיסגד אל•
אקצה.

פאטה מו רג אנ ה?
אם מסתמן הפעם באמת הסדר, או
ן | שהממשלה משלד. את עצמה שוב ז
החלום של הסדר בין ישראל ובין
שושלת ההאשמים הוא עתיק־יומין, וחו זר
למלחמת־העולם הראשונה, שבסופה
נפגש חיים וייצמן עם האמיר פייצל, אחי-
סבו של חוסיין. במלחמת־העולם השנייה
ניסה אליהו ששון להשיג הסדר עם נורי
סעיד, משרת הענף העיראקי של השושלת.
במלחמת־העצמאות נפגשה גולדה מאיר
עם עבדאללה, סבו של חוסיין.

ככל הפעמים, היה נראה כי
הנה-הנה הושג הסדר, וככל פעם
נמוג ההסכם כמו פאטה-מורגאנה.
כי מעולם לא היו ההאשמים די חזקים.
ואולי, בסתר ליבם, לא רצו צאצאי־הנביא
לבצע דבר שהם עצמם ראו בו מעשה-
בגידה בענייו הערבי.

שאלה אחרת היא אם הסכם
כזה, אפילו הויטג ובוצע, יחזיק מעמד
כרכות הימים, אחרי שנעשה
כלי שיתוף הפלסטינים, עד אפם
ועל חמתם.
אמנם אין לפלסטינים כיום הכוח למנוע
הסכם כזה. אירגוני-הפידאיון אינם מהווים
איום צבאי רציני, והאוכלוסייה בגדה וב עזה
אינה מאורגנת לניהול מאבק מדיני
יעיל.
אולם זהו מצב זמני. אירגוני־הפידאיון,
שאינם מהווים איום חמור על ישראל,
מהווים עדיין איום חמור מאוד על חו־סיין.
למעשה הם נטשו לאחרונה את ה מאבק
המזויין נגד ישראל, והפכו תנועת-
מחתרת פוליטית להפלת המישטר ה-
האשמי.

הסכם ייטראלי־האשמי, שניתן
לתארו כבגידה בפלסטין, עשוי
לתת למחתרת פוליטית זו תנופה
אדירה, להביא להפלת מיש
טרו של חוסיין.
בעיות אלה אינן מטרידות את ממשלת
גולדה מאיר. כי גולדה, דיין ואבא אבן
התייחסו תמיד
הפלסטיני. אם יוכלו
עם חוסיין, הם

.שנית מצדה לא תיפול או במישת שלה עלולים ליפול קורבנות כל יום
ך * שעה הי תד! 12 בדיוק, בצהרי יום
( ) השישי האחרון, כאשר ההתראה האל חוטית
הנרגשת נקלטה על־ידי כל הטייסים
האזרחיים במרחב האווירי של מדינת יש ראל
:״למטוסים העומדים לנחות במצדה.
זהירות. לא לנחות. כתב של העולם הזה
אורב לתפוס מטוסים נוחתים ללא שי רותי
כיבוי־אש.״
האזהרה הדחופה, ששודרה על־ידי גיל
אויוובט,
הרמתי, טייס של חברת
במטרה למנוע מעמיתיו לנחות לתוך צרה
צרורה, היתד שיאה של טרגי־קומדיה
אווירית, שהתרחשה במינחת ע״ש ישראל
בר־יהודה, לרגלי המצדה.
הטרגי־קומדיה היתד, עלולה — ועלו לה
כל רגע — להתפתח לטרגדיה, אם
יפספס אחד הטייסים הנוחתים שם את
נחיתתו — או ייזקק לנחיתת חירום בגלל
תקלה טכנית — או ייכנס לכל מצב
אחר שבעקבותיו תפרוץ שריפה בעת ה נחיתה:
סיכוייו וסיכויי נוסעיו לצאת חיים
מהשריפה יהיו קלושים ביותר. כי במיג־חת־מצדה
נוחתים כיום מטוסים מבלי
ששירותי ההצלה יעמדו הכן לקראתם.
ציוד החירום אמנם ישנו שם — אך משו תק
וסגור במיבנה שדלתו נעולה על בריח,
וללא אדם המסוגל להפעילו.

0״ אדס

60-1ליחת

נ חי ת ה
ר א שונ ה

נד, את נוסעו היחידי, דויד שיפמן, חבר
מועצת עיריית תל־אביב.
לולא היד, זה כל־כך עצוב, היה זה
משעשע. המטפה האומלל היה לעג לרש,
לעומת הדרישות של מינהל התעופה האז רחית.
שכן, מינהל התעופה האזרחי מחייב
את חברות התעופה, כאשר הן מנחיתות
מטוסים במינחת מצדה, להעמיד הכן :

התעופה או המינחת לבין יחידת התע בורה
האווירית.
• שני סכינים לחיתוך רצועות מושב.
• מפרק (לום) 90ס״מ.
• פנס יד.
• אקדח רקטות עם מלאי תחמושת.
• שק רוח סטנדרטי.
• כלי רכב שמיש בעל הנעה קדמית

** מינחת כר־יהודח שבמרחבי
/2מידבר יהודה, מדווח כתב
״העולם הזח״ אריק לביא — האיש
שגרם למהומה האלחוטית :
הגעתי למינחת על־שם ישראל בר־יהו־דה
ביום שישי בשבע בבוקר. המידע
שבידי אמר, כי המינחת במצדה הפך
להיות הפקר מייד עם סלילתו. מטוסים.
בעיקר של החברות הקטנות ניצלו את
העובדה שהשדה רחוק, הנחיתו מטוסים
בניגוד לתקנות הבטיחות של מינהל ה תעופה
האזרחי.
דבר בואי נודע מייד, והאזהרה שודרה
לכל המעוניינים. התוצאה: כאשר, כחצי
שעה אחרי קריאתו הדרמטית של טייס
חברת אוירובט, הגיע למקום ססנה , 172
שכור בידי חברת כנף, החל טייסו חג מעל
השדה פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, מכל
הכיוונים והזוויות, במאמץ לאתר את ה אנשים
שהיו ליד המסלול.
בסופו של דבר, נחת הטייס. דני גולן.
על הקרקע נמצאו שני צלמי סרטים, נהג-
אוטובוס של אגד, ואני הקטן.
דני גולן נחת ללא שרותי כיבוי. הוא
יצא מהמטוס, פנה אלי בקול מיתמם :
״אתה איש שרותי הכיבוי?״ עניתי ב שלילה
.״יש לנו אדם קבוע שמחזיק ב שרותי
הכיבוי במקום,״ אמר דני, סת מית.
כששאלתי אותו כיצד אם כן אי ננו
מכיר את האיש הקבוע, חשב שזה
אני — לא היתד, בידו תשובה.

ץץגיעמסוק של חברת מסוק, שבא
לאסוף את שני הצלמים הזרים, ה מסריטים
סרט בארץ.
כשהתבררה לטייס חברת אוירובט ש נחת,
גיל הרמתי, הסיבה לבואי — ביקש
משמעון קוטלר, נוסע שהגיע עימו למיג־חת,
לעזור לו בשעת ההמראה: קוטלר
נעמד על המסלול, בידיו מטפה, בעוד

נעול בתוך מבנה ליד המינחת, נעול ב־מיבנה
בטון בעל דלת ברזל. על־מנת
להפעילו, חייבות חברות התעופה להזמין
מפעיל שרותים, שצריך להגיע למצדה
מערד או מבאר־שבע. הזמנתו של איש*
שרותים כזה מערד עולה לחברה כ־ 60ל״י.
חברות התעופה הקטנות, שמתח הרווחים
שלהן נמוך בגלל ריבויין והתחרות הקשה
ביניהן, רוצות לחסוך בהוצאות.
מובן שהנוסעים המגיעים במטוסים אלה
אינם יודעים כלל שהם נחתו בנסיבות
העלולות להיות טרגיות.
מיכה לוי, מנהל חברת אוירובט —
אשר רשיון המפעיל שלה להשכרת מטו סים
והדרכת טייס נשלל, לאחר שהצלח תי
לשכור מטוס ממנה — בלי שיהיה לי
רשיון טייס — לא היה מוכן להגיב.
סגן מנהל הברת נתיב, מייקה ברזילי
( ,)26 הודה בכך שמטוס חברתו נחת ב־מינחת
מצדה ללא שרותי כיבוי. לדבריו
היתד, תקלה, ואיש שרותי כיבוי שלהם, ה יושב
בבאר־שבע לא הגיע בזמן למצדה.
משום מה, לא הגיע האיש, דני זקס, גם
כשהמטוס המריא — כשעה אחרי שנחת.
הסביר ברזילי :״המטוס שנחת במצדה
היה של חברת פגסוס, והוא שייך לנחום
זולוטין. אנחנו שכרנו את המטוס מהם.
זאת היתה טיסה של החברים של הטייס
דני גולן. למעשה זאת לא היתה. טיסה
של החברה אלא טיסה פרטית. אנחנו עומ דים
תמיד בכל תקנות הטיס. יום יום אנח נו
נוחתים בשביל האוניברסיטה בבאר־שבע.
ותמיד יש לנו במקום כיבוי־אש.
גם בשדה־התעופה בבצת, המופעל על
ידינו, קנינו מכונית כיבוי-אש בעשרות
אלפי לירות. כאן היתה פשוט תקלה והב חור
הגיע מאוחר יותר.״
לא מדוייק. אין כל הבדל בין אם ה טיסה
היתד, פרטית של הטייס וחבריו, או
טיסה מסחרית רגילה. חברת נתיב היתד,
צריכה להפעיל ציוד כיבוי־אש בכל מקרה.

נ חי ת ה
ב ט עו ת?

מיכה גיא, טייס חברת ״מסוק״ ,בממחת מצדה, ליד
1 ההליקופטר שהנחית ללא שרומי כיבוי. למעלה: מטוס
חברת ״אוירובט״ ,ולידו טייס החברה גיל, שנחת גם הוא בצורה דומה. ברקע: מצדה.
250ק״ג אבקה יבשה, מופעלת מ •
מכשיר
250ק״ג קומפלט סטנדרטי לכיבוי-
אש, מותקן בנגרר או מכונית כיבוי-אש
קלה ,4x4וכן 1000 ליטר מים פלוס אלף
ליטר קצף פרוטאין.
• תיק עזרה ראשונה.

ואחורית בסדר גודל של טנדר או משאית.
• זרקור נייד בעוצמה של 500 וואט.
• אדם מאומן ומוסמך כדין להפעלת
כל הציוד הנ״ל.
המועצה המקומית רכשה את כל
הציוד הזה. אולם במקרים רבים אין

טייר,ה טענות משלו לגבי הור-
/אות מינהל התעופה: זד, כמעט בלתי
אפשרי לעמוד בכל הדרישות של המינהל.
לפי תביעותיהם, צריכים להשקיע בכל מיג־חת
קטן סכום של קרוב למאה אלף ל״י.
אורי ירום מנכ״ל חברת מסוק המפעילה
הליקופטרים פרטיים בארץ, מודד, גם הוא
שמסוק שלו נחת במצדה בניגוד לתקנות,
אולם לדבריו, נחת המסוק בשדה בטעות.
הוא היה צריך לנחות על הכביש, ומשום
מה החליט לנחות על השדה.
מה שלא ברור, מתשובה זו: כיצד זה
הגיעו גם שני הצלמים, שהמתינו למסוק
— בטעות לשדה?
טענה שנייה של ירום: מסוקים אינם
חייבים בשרותי כיבוי. מסביר ירום :״יש
לנו ויכוח ארוך עם ארי אלוף, מנהל מח לקת
המיבצעים במינהל. הם טוענים ש אנחנו
צריכים לנחות עם כיבוי ואנחנו טו ענים
שלא. אם אנחנו נצטרך גם כן כמו
המטוסים, להפעיל שירותי כיבוי, אז אין
לנו מה לעשות עם המסוקים. כל היתרון
שלנו שאנחנו חופשיים לחלוטין. יכולים
לנחות בכל מקום שאנחנו רוצים.״
יהודה רבץ, ראש מינהל התעופה האז רחית,
לא ידע כיצד להגיב על כל הפרשה,
כאשר דיווחתי לו עליה. ניסיתי את מזלי
אצל מנהל מחלקת המיבצעים ארי אלוף.
הוא הבין את חומרת הדברים. בו במקום
רשם את הפרטים שמסרתי לו, הודיע ש־

הנה הם קמים לתחייה: גיבורי חסנו

פחו והבאמבימס
קורליאונה איש המאפייה

מריו פוזו (ממושקף במרכז) מחבר רב־המכר
הסנדק, שנקרא במהדורתו העברית דון
בחברת אשתו וילדיו — מאפייה רצינית בפני עצמה.

ך* שכוע, התרחש בניו־יורק הרחוקה
) 1אירוע העתיד לרגש מאית אלפי יש ראלים:
היתה זו הצגת הבכורה של הסרט
הסנדק, או דון קורליאונה איש המאפיה,
כפי שנקרא הספר בעברית.
למחרת הצגת הבכורה החגיגית, התפר סמה
בניו־יורק תגובתו הנזעמת של ויטו
ג׳נובזה, הנחשב על־ידי רבים וטובים
כמלך המאפיה — במציאות :״כשעושים
סרט על אישיות מפורסמת,״ קבל הדון
מרות ,״מזמינים אותה תמיד לבכורה.
למה היפלו אותנו? למה לא שלחו לנו
הזמנות הפעם?״ צודק הבן־אדם, מאפיה
או לא מאפיה.
רבבות הישראלים שקראו את הספר,
חשו כי הוכנסו לחדרי־החדרים של גזע
המאפיוזיס האימתני והמסקרן, יזכו בקרוב
לחווייה דומה בסרט, שהצליח גם הוא
לתאר בני-אדם, לא בובוודשעווה.
סיפור לידתו של הסרט, מרתק גם הוא.
רוברט איבנס — בוב בפי כל ידידיו —
שהוא בעלה של כוכבת הקולנוע אלי
מקגרו ומנהל ההפקה של חברת פארא־

חבשט
(דון קווליאונה והבאמבינוס

מרלון ברנדו בתפקיד דון קורליאונה (במרכז) טס בני משפחתו,

בסצינת החתונה בפתיחת הסרט. בתפקיד אשתו של קורליאונה.
משחקת זמרת הג׳ז מורגאנה קינג. לידס: בניו של קורליאונה,
נשותיהם והיועץ המשפטי שלו, האגן( ,משמאל) .זוהי גם הסצינה
הפותחת את הספר, בתיאור בני החסות של הפטרון המצליח.
1 גוק״י
׳,פילו למודת עצו

110׳ מרביץ

סוני, בנו הבכור של קורליאונה מכה את גיסו, קרלו ריזי,
אחרי שגילה שהוא מסר לאנשי הכנופייה היריבה את מקום
מחבואו של דו^קירלי אונה. בתפקיד ריזי משחק ג׳יאני רוסו, מנחה במועדודלילה.

המארב במיסעדה

אחת הסצינות המרשימות והמזוויעות של ה סז,ה
הפגישה שלפני הרצח בין בנו הצעיר של קורליאון
מייקל (משמאל) קצין המישטרה המשתף פעולה (במרכז) והקורבן, מנהיג כנופיה ירן-־

׳הסנד^שריתק את העולם וישראל
מונט, היה מודאג כשיצא לדרך. כאשר
הסכים, לפני חמש שנים לרכוש את זכויות
ההסרטה של סיפור בשם הסנדק, האמין
שיש סיכוי מסחרי כלשהוא לאותו תקציר
בן 20 העמודים, שהראה לו איש שמן
וממושקף בשם מאריו פוזו. אבל אפילו
בחלומותיו הוורודים ביותר לא חלם אי*
בנס שאותה סקיצה מקוצרת, אודות קורו תיה
של אחת ממישפחות המאפיה —
עשוייה ביום מן הימים להימכר בלמעלה
מעשרה מיליון עותקים.
לד ותעשה מדבר כזה סרט פשע מן
המיניין ! הרי הוליווד כולה תתפוצץ מצ חוק.
סרט כזה חייב להיות כמובן פצצת
השנה ! אבל לאיבנם לא היה הרבה חשק
להפיק סופר־פרודוקציה. קודם כל, האול פן
שלו כבר נכווה, לפני שנים מעטות

ך ¥1X1

ך ך ¥ 1 1י איזו החיילים של קורליאונה מוציא להורג את לוקה בראזי,
חייל של כנופיית גאנגסטריס יריבה לכנופייתו של קורליאונה.

פראנק סינטו־ה״״־?

בתפקיד ג׳וני פונטאנה, שתיאורו בספר זהה
עס סיפור חייו של פראנק סינטרה ותלותו
במאפייה. פראנק סינטרה התנפל על הסופר
מריו פתו במסעדה והקיס שערוריה.
,בלבד, עם סיפור דומה בשם אחווה. אפילו
נוכחותו של קירק דאגלס לא עזרה אז
למאפיה להפוך ללהיט בקולנוע. כמו כן
בימים טרופים אלה, הפקה יקרה היא הי מור
שבדרך כלל מתנקם במהמר.
ברם, רכוש כמו הסנדק אינו נופל לך
(המשך בעמוד )22

¥ 1 1 1 1 7 1 ^ 1כששומר חמוש ברובה צייד מאבטח את תהלוכת החתונה,
1 1 1נושא מייקל קורליאונה (אל פאצ׳ינו) לאשה נערה סיצי־
1 1 / 1 11
ן שהוא גולה באי המולדת של אביו והמאפייה ׳.ההווי הסיציליאני שוחזר באוטנטיות,

הווו והיועץ

מרלון בראנדו עם איש סודו של קורליאונה, הפרקליט
האגן, שאת דמותו מגלם בסרט. השחקן רוברט דיבאל.

מייקל קורליאונה, בנו הצעיר של הדון הזקן, יורש את

תפקידו כראש משפחת המאפיוזי; אחרי שהזקן לא היה
יייין ...
מסוגל להסתגל לדרישות הפשע המודרני. בתמונה הוא נראה מקבל את כניעת נאמני אביו.

הפשע המא!רגן בא לישראל
(הנושן מעמוד )21
מן השמיים כל.יום. וכאשר זכויות ההם־
רטד, עלו לך רק 25 אלף דולר — (פוזו
עצמו לא ידע מה יש לו בידיים כאשר
מכר אותן) ,ובעוד הספר מתורגם לכל
שפות העולם (בעברית הוא ידוע, ברשותה
האדיבה של הוצאת שוקן, כדון קורליאו־נה,
איש המאפיה) ,תהיה זאת שטות חפו זה
לזלזל בו.
ברגשות מעורבים יצא איבנם לח פש
בימאי. הוא הציע את העיסקה
לפיטר (מליט) ייטם. הוא הציע אותה
לריצ׳ארד (בדם קר) ברוקס. הוא הציע
אפילו לקוסטא־גבראם, היווני שהיטיב כל־כך
לתאר את מאפיית הקולונלים במולדתו.
איש מהם לא הסכים ליטול את המשימה
על עצמו. אולי משום שחששו כי האולפן
לא יאפשר להם לעשות כעולה על רוחם.
חוץ מזה, מי רוצה להתעסק עם המאפיה?
כולם חינם חובבי קולנוע מושבעים,
כולם ראו את בעל הצלקת של הווארד
הוקם. כולם זוכרים כיצד איים אל-קאסד
נה לעשות שפטים בחוצפגים שהעיזו לה עמיד
לו דיוקן קולנועי.
לבסוף הגיע איבנם אל פרנסים פורד

איטלקי דרומי כמוני. זה כאילו היה אייג־שטיין
מרים סכין על אל קאפונה.״
לאיבנם היו כבר דאגות חדשות :
בידי מי יפקיד את התפקיד הראשי?
פוזו טען שבכל השנים, מאז כתב את
הסרט, ראה רק את מרלון בראנדו כראוי
לתפקיד השמן והנכבד של דון ויטו קור־ליאונה,
מלך ה״מאפיה״ ראש המשפחה
הכל יכול, השולט שילטון ללא מצרים —
עד אשר מתנקשים בו מתחריו, משום
שהוא מסרב להיות מודרני ולעסוק בסמים.
אלא שלשמע השם בראנדו, הזדעזעו
כל אמות הסיפים באולפני פאואנזונט. מה
פתאום בראנדו? הרי הכל יודעים כי מזה
שנים האיש הוא רעל נקי לקופה. שגעו-
נותיו הוציאו מן הכלים את הוליווד כולה.

ידידו של ה רב
ב הג אמתערב
כל האיטלקים הם עקשנים מטב-
עם. פוזו וקופולה לא ויתרו על
בראנדו. ביום בהיר אחד הזמינו את אי-
בנם לראות צילומי נסיון שערכו לכמה

שהיתמחה שנים ארוכות בתפקידי נב לים,
והמגלם את האגן, יועצו של הדון.
אל פאצ׳ינו, צעיר שהתגלה על בד
הקולנוע בפסטיבל קאן האחרון, בסרט
בשם בהלה בגן המחטים, זכה להיות הבן
הצעיר של המשפחה והיורש של דון
קורליאונה, למרות שרוברט רדפורד וג׳ק
ניקולסון נימנו בין אלה שפזלו לתפקיד.
אלא שלא הכל הלך כל כך חלק. הצלם
הוותיק גורדון ויליס עיקם את פרצופו
לשמע הוראותיו של קופולה, ומילמל ל עצמו,
שוב ושוב :״שטויות.״ המתח וה עצבנות
שליוו את בחירת הצוות נתנו
אותותיהם בשעת העבודה. טכנאים נוס פים
סברו שקופולה הוא צעיר וטירון
מכדי שיתן־ להם הוראות. השמועות מגי עות
לאיבנס — והוא כמעט — מפטר
את הבימאי.
אלא שכאן מתערב בראנדו. הוא מאיים
לפרוש. התוצאה: מפטרים כמה מעושי הב עיות,
והעבודה נמשכת.
בראנדו עצמו ממש מדהים את כולם.
לא זו בלבד שאינו עושה צרות ואינו
עולה לאיש על העצבים — ,אלא שהוא
הופך לקטליזאטור. להפתעת כולם הוא
בכבודו ובעצמו הרוח המאחדת את הצוות
כולו. הוא מספר בדיחות, עוזר לזמר
אל מארטינו, המגלם את הזמר־ההופך־לשח־קן־בעזרת־הדון
(הדמות שהזכירה והרגיזה
את סינאטרה) ,להתגבר על תפקידו הקול נועי
הראשון.

נקמה
ב אויי בי האב

הוון הש7ן ט

דון קורליאונה הקשיש מוטל פצוע, אחרי ניסיון התנקשות
בחייו, ננופייה יריבה החליטה להשתיקו לנצח, לאחר
שסירב לשתף עימה פעולה בסחר־סמיס. הדון חזר לאיתנו, אבל לא לפעילותו. את מקומו
יירש בנו הצעיר, מיכאל, החוזר לנקום את ניקמת אביו בעזרת יתר חברי הכנופייה.
קופולה, בימאי בן 31 בלבד, בנו של נגן
בתזמורת אנ.בי.סי ,.ואיש בעל כשרונות
ושאיפות, שזכו מזמן לזמן לביקורות
טובות (אתה נבר נער גדול, אנשי הגשם)
לעיתים לקסילות (קשתו של פיני־אן)
,אבל מעולם לא סבל מעודף תעסו קה.
אומנם רק לפני שנה קיבל קופולה
אוסקר על כתיבת התסריט לפאטון, אבל
מה שחוא עצמו חושב על תסריט זה, מוטב
לשכוח.

המא פיי ה —
כ מו ת ש הי א
יכנס פנה אליו קודם כל משום
שהבחור הוא ממוצא איטלקי, שנית
משום שהיה עמום בחובות, כך שלא יכול
היה להרשות לעצמו להתווכח יתר על
המידה.
בינתיים, הכין כבר פחו, תמורת תשלום
נוסף של מאה אלף דולר, את התסריט
המלא, הגיש אותו לעיון לבימאי המיועד.
קופולה קרא, עיקם את אפו, והחל לשכתב
את הכל מהתחלה, עם המחבר .״פוזו
כתב תסריט לסתם סרט פשע. אני רציתי
להביא תאור אמיתי של אורח החיים
והמחשבה, של חיי המשפחה וחיי החב רה
המקובלים על הגנגסטרים ממוצא איטלקי.״
מהרגע
הראשון הכריז •וזו שהסנדק צריך
להיות רב־המכר שיפרסם אותו, ועד עצם
היום הזה הוא חוזר על אותה הטענה.
וכאשר פראנק סינאטרה, שדמותו נרמזת
בצורה שקופה למדי בספר וגם בסרט,
גידף אותו פעם בפומבי במסעדה הוליוו דית,
הגיב פוזו בזילזול :״תראו את
האיטלקי הצפוני הזה, המעיז לאיים על

מועמדים אפשריים. איבנס התבונן באחד
מהם והפליט :״אכן, הוא נראה איטלקי,
הברנש הזה, אבל מי הוא ן״ הברנש הזה
היה בראנדו. התפקיד של ראש המשפחה
בן השישים פלוס, ניתן לו בו ברגע.
נו, עכשיו אפשר היה להתחיל לעבוד.
אלא שהליגה האיטלקית־אמריקאית, ברא שותו
של ג׳ו קולומבו — ידידו של הרב
כהנא ואחד מראשי המשפחות הסיציליא־
־ניות — סברה אחרת. מה פתאום יעשו
מן הסנדק סרט? הלא זד. יטיל דופי בכל
היישוב האיטלקי בארצות־חברית !
מיד התארגנו הפגנות. כהרף עין נאספו
מאות אלפי דולרים. קולות זעקה קמו בכל
רחבי ניו־יורק. הסוחרים האיטלקיים סגרו
חנויותיהם בכל מקום בו ניסו המפיקים
להציב מצלמות. בקיצור, עוד לא מתחי לים
לצלם.
האולפן יום משא-ומתן. מדברים, מוד
ווכחים, צועקים. לבסוף מגיע המפיק-
בפועל של הסרט, איש נימרץ בשם אל
רודי, להסכם עם הליגה: הם ירשו לצלם
— ואילו הוא ישמיט מן התסריט כל זכר
למושגים כמו מאפיה או קוזה נוסמרה.
עסק משתלם בהחלט, בהתחשב עם העוב דה
שקופולה ופתו פחדו כבר שיהיו
צרות, וממילא לא השתמשו ב,מונחים׳
חללו מלכתחילה.

נבל
ו מי ק
ן */וב, אז מתחילים לצלם בכל זאת.
^ לצד בראנדו הביא קופולה עצמו שני
שתקנים שעבדו עימו קודם באנשי הגשס.
ג׳יימם קאן, המופיע בדמות בנו הבכור
של הדון, ורוברט דובל, שחקן־מישנה

ך 1מי שלא קרא עדיץ את הספר
( /יש כנראה גם כאלה, אם כי לא רבים,
אם להאמין לכל מה שמספרים על מכירתו)
— הסנדק, הו א סיפורו של נער סיציליאני
עני והגון, שהנסיבות ואופי של ברזל
הפכוהו לאיש החזק ביותר במאפיה האמ ריקאית
— עד שהוא יורד מגדולתו, כאשר
כנופיות מתחרות מתאגדות 1גדו ומנסות
לרצחו, אחדי שסירב לשתף עימם פעולה
בסחר־סמים.
בנו הבכור יורש את עמדתו, לאחר
שהזקן אינו יכול לפעול כבעבר. בנו
הצעיר, אשר חונך והודרך כך שיוכל
פעם להיות אזרח הגון, נכבד ואולי אפילו
נבחר — נוטל אקדח ונוקם באוייבי אביו,
אחר נמלט לסיציליה.
כאשר הבכור, בחור בעל לב זהב,
אבל חמום־מוח וחסר שיקול־הדעת וקור-
הרוח של האב, מוצא את מותו במלחמת
הכנופיות, חוזר הצעיר לאמריקה, נוטל
לידיו את הנהגת המשפחה, וללא כל יסורי
מצפון מחסל את כל הענפים היבשים
בתוך המנגנון שלו, מפנה את פעילות
המשפחה לאפיקים מודרניים ומשתלמים
יותר, כמו הימורים בלאס־וגאס, ומחזיר
את עטרת המשפחה ליושנה.

ב ר אג דו
ה חד ש
^ ירמו של קופולה, המנסה להכיל כמה
שאפשר יותר פרקים מתוך הספר,
מוצג השבוע בהצגת בכורה עולמית בניו-
יורק. המאושרים שזכו לראותו בהצגות
מוקדמות, טוענים שזה הלהיט הגדול וה-
מפוצץ של העונה הבאה, שיזכה את בראג־דו
בקריירה מחודשת, בערך כמו אותו
ג׳וני פונטאנה שבספר.
מה אומרים על כל זה הנוגעים בדבר —
אנשי הקוזוז נוסטרה בכבודם ובעצמם י
קודם כל, הם כבר לא כל־כך באופנה.
פושעים משוכללים ומאורגנים יותר כבשו
את מקומם. כך שמה שיש להם להגיד,
הוא בעל משקל קטן יותר, מכפי שאפשר
היה להניח תחילה.
שנית, הם בעצם מרוצים למדי, משום
שהסרט בעצם אינו פוגע בהם כל־כך.
קופולה הרי הודה שהוא מאמץ לעצמו
את הגישה שהנזאפיה אינה אלא עוד קרטל
עצום ואדיר, כמו ג׳נרל מוטורס למשל,
המגן על האינטרסים שלו בכל הדרכים
הידועות לו. והאם זה רע להיות כמו
ג׳נרל נזוטורס?
חוץ מזה, יש להם בסרט אפילו כמה
נציגים, שקיבלו את העבודה בהמלצתם.
למשל, ג׳יאני רוסו, מנחה במועדון ב־לאס־וגאם,
המגלם את חתנו של הדון.
והעיקר: המאפיה דווקא אוהבת סרטים.
חבריה נהנו תמיד למראה הרפתקאות רו בין
הוד, והזדהו תמיד עם הגיבור. גם
הוא גנב, גם הוא פשט עורם של עשירים.
ההבדל היחידי הוא, שהם לא זכרו תמיד
לחלק את השלל עם העניים.
אבל זה כבר סתם פרם קטן.

במדינה
(המשך מעמוד )14
לשלום וביטחון, חשבו בוודאי כי אין צו רך
להסביר לחבר המכובד של תנועתם,
כי התנועה לשלום וביטחון, שהוציאה
השבוע את כרטיס החבר מס׳ 1000 לחב רים
פעילים ומשלמי מיסיס, היא אולי
התנועה הלא־מפלגתית היחידה בישראל,
בה חברים חברות אקטיבית, זה בצד זה
חברי קיבוץ מן השורה, פועלים, סטו דנטים׳
חברי גרעיני גח״ל יחד עם פרו פסורים
בכירים ומרצים באוניברסיטאות,
שרים לשעבר, בצידם של חברי-כנסח או פוזיציונרים,
סופרים ומשוררים, יחד עם
שחקנים ובמאים.
רוב בלתי מפלגתי. במרכז הדיונים
עמד הוויכוח על הערכת מדיניות הממ שלה.
לא היתד זו הפתעה לחברי התנועה
לשמוע את חברי הרוב במק״י מטיפים
מוסר למזכירות היוצאת על שנקטה ״או פוזיציה
ולא פוזיציה״ למדיניות הממשלה
ואת פרופסור יהושוע אריאלי ומזכיר
הדור הצעיר של מפ״ם לטיף דורי, כשהם
תוקפים בחריפות עמדות כאלה ומסבירים
כי התנועה וחבריה מצטערים על כך, אך
אין להם ברירה אחרת מאשר להיות באו פוזיציה
פעילה עוד יותר למדיניות הרת
האסון של הממשלה.
דיוני הכנס הסתיימו בקבלת החלטות
הקובעות במפורש כי ממשלת ישראל היא י
המעכבת ללא צורך אח המשך המו״ט
המדיני עם מצריים, באמצעות הד״ר יא-
רינג וסיסקו, וקובעת אגב כך עובדות
מפורשות בשטחים המוחזקים ע״י העלאת
התנחלויות ויישובים עירונים על הקרקע
בכל מקום בו מתכוונת הממשלה לספח
שטח זה הלכה למעשה.
המועצה החדשה של התנועה, שנב חרה
במושב השני של הכנס -מסמנת אף
היא מיפנה חשוב בהנהגת התנועה: במקום
רוב מוחלט של חברי מפלגות השמאל
המסורתיות, שהיו רגילות לנהל בינן לבין
עצמן את המוסדות השונים של מחנה
השלום הישראלי, בחר הכנס מועצה של
אנשי רוח, פעילים בלתי מפלגתיים עם
מיעוט של חברי מפלגות.
מפלגות בעל בי ת על תגאל
במק״י עוסקים עתה בצוואתו של ד״ר
משה סנה. אחרי שההלוויה נערכה בטקס
דחי מלא וקול העם פירסם את החלק העו סק
בסדריה, כדי ״לפזר אי הבנות ואף
רכילויות״ — החלו תומכי המנוח בבי סוס
מעמדם במפלגה, כדי להוכיח לשמו אל
מיקונים, אסתר ווילנסקה ואליעזר
(״שומרניק״) פיילר, כי גם אחרי מות סנה,
אל להם לקוות כי יהיה שינוי בקו המפלגה.
כדי להסיר ספק, החלו אנשי הרוב של
מק״י בפירסום אישי מסוג חדש, שהוא
בוודאי חידוש במפלגות שמאליות בעולם
כולו. בכתבה מיוחדת שיתמה הוא ברל
בלטי שפורסמה בידיעות אחרונות בצידו
של מאמר הספד נלהב בחתימת ד״ר יש ראל
״אלדד״ שייב, מפורטות תכונותיהם
החיוביות של ״אנשי סנה ...שהעדיפו לפ עול
בצילו של מורם ורבם: ברל בלטי,
השתתף במלחמת ספרד, שירת בחטיבה 8
בפיקודו של יצחק שדה ! עו״ד מאיר לם,
קצץ תותחנים בצבא האדום ! ראול טיטל־בוים,
מהמחתרת האנטי נאצית בבלקנים,
קצין מילואים בצה״ל ! יאיר צבן, איש
הפלמ״ח, שאכל ארוחה עם צ׳ו אן לאי...״
בכליה של וויילנסין ה. קבוצה כזו
של קציני מילואים מכל צבאות העולם,
מתכוונת להנהיג את המחנה העייף של
מק״י אל זרועות המערך מק״י—מפ״ם—
העבודה. ברל בלטי ויאיר צבן, מתעלמים
כמובן מהעובדה שחלק גדול ממפ״ם, האגף
השמאלי שלה, אינו חולם אפילו להת אחד
או לשתף פעולה עם קומוניסטים
לאומניים המפרסמים ככרטיס ביקור פולי טי
את דרגותיהם ממלחמות העולם הקוד מות
ומלחמת העצמאות.
בינתיים, מאיימים אנשי הרוב של מק״י
על שמואל מיקונים, מנהיגה הוותיק של
המפלגה, כי הוא רק ״בעל הבית על
תנאי״ במק״י וכי הם ידיחו אותו מכל
תפקידיו אם לא ינתק עצמו ,״מכבליה
הפוליטיים של אסתר וילנסקה.״
קשה עדיין להעריך, בשבוע הרא
אחרי מותו של סנה, מה יהיו המהל
הבאים במירוץ האמוק של הרוב ב
לנקודת הסיום של מפלגה זו, אך
ותיקי תנועת העבודה הישראלית,
הפילוגים, מסתכלים מהצד בנשימ
רה כיצד יורד המסר על המערכה
רונה, כנראה, בחייה רבי הנפתולי
המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

תנועות
הפלי שה למען
נישואין אזיחיס

פקידי משרד הפנים בירושלים או תל־אביב
— המקום נשמר בסוד — יופתעו
מאוד באחד הימים הקרובים, כאשר ית בקשו
בוקר אחד, על-ידי קבוצת צעירים
נושאי סיסמאות ושלטים — לפנות את
כסאותיהם ומשרדיהם.
תופסי המשרדים לא יהיו פנתרים או
עולים. תהיה זו קבוצת צעירים, רובם
סטודנטים ומרצים באוניברסיטאות, אשר
יתבעו מפקידי משרד הפנים לרשום זוגות
לנישואים, לגרושין, ושאר פעולות אז רחיות,
שכיום ממלאים אותן בתי הדין
הרבניים, כנהוג בכל דמוקרטיה חילונית.
לא רוצים רבנות. הקבוצה המת כוננת
לבצע את הפלישה קוראת לעצמה
הישראלים החופשים. היא החלה בפעולתה
ביוזמתם של מיכאל מנר 36 מי ששימש
כיו״ר הליגה למניעת כפיה דתית בתל-
אביב. יגאל בן־נון, אחד מראשי הפנתרים
בתל־אביב( .לא זהה עם הפנתרים הש חורים,
שהינם אירגון אחר) .הפסיכולוג
טובי שחר, והמרצה ד״ר עדנה קריגר.
הפעולה הראשונה של הישראלים החופ שיים
היתד, פירסום מודעה גדולה בעיתו נות
*,תחת הכותרת :״אין לנו צורך ב רבנות
ראשית.״ במודעה, קראו היזמים
להפיכת מוסד הרבנות למוסד וולונטרי
בלבד, ולפרקו מסמכויותיו, להעביר את
ביצוע סדרי האישות למוסדות המדינה,
את תפקידי החקיקה לכנסת, את הרישומים
השונים למשרד הפנים, ואת השיפוט ל-
בתי־המשפט.
רק בכוח. ולמה הפלישה אם כן ו מסביר
מנר, מו״ל במקצועו וכיום סטודנט
להיסטוריה של עם ישראל, המכין כרגע
מחקר על ״ההשפעות המיתולוגיות מה-

.,כנתויס ,,צעירים
נתבו מחזה
ער חייהם
ובעיותיהם -
ויציגו אותו
בעצמם

הפנתרים כחזרה

אוכלי הוואי!
ממאורות אפלות, לבמה זוהרת

וגד

אוכלי השמנת
ך • יתח זו כמובן רק שאלה של זמן עד
1 1שזה יקרה. השבוע, זה קרה: הפנ תרים
עלו על הבמה — כדי להציג את
עצמם.
אם לא תפגע בהם עינא בישא, הם
יעשו זאת במוצאי-שבת הקרובה, במועדון
הנוער של ויצו ביפו. הם יעשו זאת בשקט
בשקט, משום שעיריית תל־אביב, המממנת
את העסק, איננה בטוחה עדיין שהיא
רוצה בו בכלל.

ך* חכר׳ה שיעמדו שם על הבמה, ב ו
1מוצאי־שבת, אינם שחקנים. הם פנת־רים
של יום־יום. סתם פנתרים. לא שחו רים.
לא מפגינים. סתם בני שכונות עוני.
שישתדלו להראות לחברה הישראלית הש בעה
כיצד נראים חייהם. הם גם כתבו את
המחזה, הנקרא הפנתר. בעבודת־צוות, ב משך
שבעה חודשים, אספו את החומר —
פשוט מהווי חייהם .״אנחנו משחקים את
עצמנו,״ אומר דויד אלקובי, אחד השחק-

שהוא גם הבמאי של ההצגה שלנו. גם
השלמתי את הבגרות. אבל בבית בטבריה.
איפה שגדלתי, המצב בדיוק כמו פה
ביפו: הורי חיים בחירבה, והתפרנסנו
תשע משפחות על משכורת אחת.״
שחקן אחר הוא דויד אלקובי. היה
בלהקה צבאית, סולק ממנה. כיום איננו
עובד, מבלה את רוב זמנו באולמות הביל יארד
.״רוצה להמשיך ללמוד משחק, אבל
אין.לי אפשרות,״ הוא אומר. במחזה, הוא
מגלם ארבעה תפקידים. בנוסף, חיבר גם
את מילות הפיזמונים, יחד עם דויד רביבו.
רביבו, מלבד שותפותו בחיבור המילים,
חיבר גם את כל הלחנים של הפיזמגנים,

יאוש, מעדיף לא לעבוד כלל׳ עד שנעצר.
לאחר השיחרור, מחליט אלברט לשנות
כיוון, מתקשר לחברת יורמים מצפון תל-
אביב. הוא מגלה עד כמה הוא בודד
בעולם, כאשר קורה אסון, וקיר בדירה

פעיל מנר
לשכב — עד שהמישנורה חסחוב
היסטוריה של העם על החיים הציבוריים
שלנו כיום״ :הגענו למסקנה שפעולה לא
חריפה — לא תביא לתוצאות. גם עד היום
היו גופים שניסו לפעול נגד מוסדות הרב נות
— אך ללא הצלחה. כצעד ראשון,
החלטנו לתפוס את משרד הפנים. לא נצא
מהמשרדים — עד שיובטח לנו שהמשרד
יתחיל למלא את יעודו׳כראוי. רק המש טרה
תוכל להוציא אותנו בכוח.״
למנר כבר יש נסיון בפלישות למשרד
הפנים. ביולי 65׳ ,בעת הדיונים על חוק
השבת, נכנס מנר, עם חברים של הליגה
למניעת כפייה דתית, ללישכתו של שר־הפנים
דאז, חיים משה שפירא, ולא יצא
עד אשר המשטרה גררה אותו.
לא להיכנע. מנר איננו אופטימי. הוא
משוכנע שרק פעולה אינטנסיבית תוכל
להזיז משהו. הוא מתקיף את צעירי הלי ברלים
העצמאיים, שהחתימו את הציבור
על פטיציה להצעת חוק למען נישואים
אזרחיים — ומאוחר יותר נכנעו ללחץ
מוסדות מפלגתם :״רק גוף על־מפלגתי,
ללא כל כוונות מפלגתיות, יוכל לגבש
סביבו את הכוח הציבורי הדרוש.״ קובע
הוא.
מנר וחבריו גם מבטיחים שתפיסת מש רד
הפנים לא תהיה פעילותם הבודדת .״לא
לדתיים מותר,״ מכריז מנר .״גם לנו
׳תעול בדרכים לא אסטטיות.״
^ ,פירסום המודעה, הגיש ח״ב
,לכנסת הצעת־חוק פרטית
נישואין אזרחיים.

שחקן אלי רביב
איך לחיות טס היורמים?

שחקנית לונה אזולאי
ההפסד — של ׳כולנו

שחקן דוד אלקוכי
ארבע תפקידים — ואף ג׳וב
נים .״ייתכן שבתפקידים מתוך שקספיר
לא היינו מצליחים. אבל כאן אנחנו מצי גים
בעצם את ד׳חיים הרגילים שלנו.״
את תפקיד הגיבור מגלם אלי רביב,
המשרת כיום בצה״ל .״אני טבריאני, אבל
חי כבר ארבע שנים אצל אחותי ביפו,״
הוא מספר .״כאן התקדמתי קצת. למדתי
קצת משחק, בסטודיו של יצחק חלוצי,

ומבצע אותם בהצגה, על גיטרה.
שאר החבריה בהצגה כולם גם הם בני
שכונות ומשפחות עוני, רובם תושבי יפו.
העלילה אותה חיברו החבריה מת רחשת
ביפו, לא יפו של המיסגדים,
שמעליהם עולה ירח. לא יפו המשופצת
לתיירים. יפו הענייה, הדוחה. יפו שבה
מתגוררים עשר נפשות בחדר או שניים
עלובים. יפו של מאורות הקלפים ומוע דוני
הסנוקר, בהם מבלים צעירים חסרי
מטרה ועתיד את ימיהם.

ך* עלילה, המוגדרת רשמית כ״חיי
1 1משפחות מעדות המזרח החיות מתחת
לקו העוני, והפער בינן לבין החיים בצפון
תל־אביב,״ סבה סביב נער יפואי בשם
אלברט היון. כדי לפרנס את אחיו הרבים,
אביו החולה, ואחותו הצריכה להתחתן,
הוא זקוק להכנסה של לפחות 50ל״י ליום.
אלברט אינו מסוגל להרוויח, ללא השכלה
ומקצוע, יותר מ־ 14ל״י ליום. הוא תופס

הישנה מתמוטט, פוצע אנושות את אחיו.
החבר׳ה מהשכונה מסרבים לעזור לו, בגלל
שנטש אותם. היורמים מתגלים כחדלי-
אונים: עזרתם מסתכמת בחפיסת שוקו לד
שהם שולחים לאחיו לבית־החולים.
הוא מגלה את האמת המרה: למרות רצו נם
הטוב, אין בני ישראל הראשונה מסו גלים
להבין כלל את צורכי ישראל השנייה.
הפער בין אוכלי השמנת לאוכלי החצץ
אינו ניתן לגישור.

י * מחזה מועלה במסגרת החוג הדר ן
1מטי של מועדון הנוער של ויצו
ביפו, והוא ממומן על־ידי עיריית תל־אביב.
זו, אינה בטוחה כלל עדיין שהיא
חפצה בהצגה .״איננו מעוניינים לפרסם
פרטים על ההצגה לפני שנראה אותה
בעצמנו ונשפוט,״ אומר מנחם פוגצ׳וב,
מנהל אגף התרבות והספורט לנוער בעי רייה
.״אם היא לא תתאים להצגה בפני
הקהל הרחב — לא נאפשר את הצגתה.״
״אין לנו שום דבר נגד העיריה,״ מגי בה
לונה אזולאי, אחת מבנות החבורה,
המגלמת בהצגה את תפקיד אמו של
אלברט .״העירית מממנת את חמועדון, ואם
תחליט להרוג את ההצגה, זאת זכותה.
״רק שהנזק — יהיה של כולנו. של
החבר׳ה שלנו. של היורמים. של כולנו.״

במדינה
תל־ א בי ב התועה בדרכי ה חיי ם

.לא נאכל חוא ־

מי שאמר שרק בני עשירים והוריהם
יכולים ליהנות מזזיי־הרפתקאות בימינו —
לא ידע על מה שהוא מדבר. אם היה סר
לבית־המידות של עיריית תל־אביב, בכי כר
מלכי־ישראל, היה מגלה שזכות זו
שמורה גם לאזרח הקטן.
כל מה שעל האזרח הקטן לעשות, לשם
בך, זה להמתץ — לא יותר מעשר דקות,
בדרך כלל — למעלית, לעלות בה לקומה
החמישית. שם, במיסדרונות השוממים מ אדם,
יגלה מיד את מטרתו: תור ארוך
ליד אחת הדלתות.
שיממון. בניגוד למאות החדרים אפו פי
השיממון והשלווה בבניין הגדול, החדר
שליד התור הנצחי מלא פעילות קדחתנית.
שני הפקידים בתוכו — צדוק ורחל —
עומדים בלחץ בלחי־פוסק של תושבים
המבקשים משהו, שלכאורה נראה פשוט
ביותר: אישור לטאבו מטעם העירייה,
האומר כי האזרח הקטן אינו חייב לעי רייה
שום דבר בחיים, ויכול להעביר את
דירתו על-שמו, סוף סוף.
אישור זה, מסתבר; אין אפשרות לקבל
בדור זה: האזרח הקטן — להלן הקטן —
ניסה, לפני בואו, את מזלו במשלוח שניים
שלושה מכתבים לעירייה, כולם רשומים.
לשוא. אין קול ואין עונה.
שאלה ללא תשוכה. כך הגיע הקטן
לתור הבודד והממושך. תוך כדי שעת
המתנתו, ניסה לברר מדוע אי אפשר
להפריש פקידים נוספים למטרה זו, כדי
שהשלווה העמוקה בקומה לא תופר. איש
לא היה מסוגל לענות לו על כך.
חלפה שעה, ותורו של הקטן הגיע. תוך
•חות מדקה, מילא את הטופס הדרוש, חתם
עליו .״עכשיו תרד לקומה השלישית, הס בירו
לו צדוק או רחל ,״תביא משם אישור
ממחלקת המיסים שאינך חייב כסף.
אחר־כך תשלם בקופה עשר ל״י, ובשבוע
הבא תחזור לקבל את האישור.״
התור עדיין שם. הקטן, שלמד כבר
בצד,״ל לא לשאול שאלות, נפרד לשלום.
הוא יורד לקומה השלישית, ממתין עשר
דקות בתור, מגלה שהמתין אצל הפקיד

שבעת המורדים

גיורא אופנחיימר, יואב מזרחי, אחרון בחן, ושלמח מזרחי —

כולם תושבי שכונת העוני נחלאות ושכונת חבורדים בירושלים —
החזירו את פנקסי המילואים. לפחות אחד מה ם לא נענה
לבו קריאה. הסיבה, לדבריהם: קיפוחם בדיור וביחס חברתי.

שבעהצעיויםיר וש למי ים הח 1יוו את
נינקס׳ המילואים ־ נמה ״דנו מחו בעיקבותיהם?
ראש עירייה רכינוכיץ
לא הוא, ולא אלוהים
הלא נכון, עובר לתור הנכון, ותוך עשרים
דקות בלבד יש בידיו כבר האישור צ׳יק
צ׳ק. במהירות הוא מגלה שהקופה, בה הוא
צריו להשליש את העשירייה, נמצאת
בכל זאת בקומה החמישית, מדלג בקלי לות,
פחות או יותר, שתי קומות, משלם,
ופורש בשלום לדרכו.
חולף שבוע, והקטן, אזרח מסודר ומ מושמע,
מופיע מחדש בקומה החמישית
המפורסמת. חתור של השבוע שעבד עדיין
שם. מספר שאלות עדינות מבהירות לו,
כי גם הפעם עליו להמתץ בו. כולם ככה.
למה צריך לעמוד פעמיים בתור? ״חבי בי,
ככה זה,״ מסביר אזרח שני, למוד
נסיון יותר. את העבודה בעירייה הזאת
לא ישנה אף אחד. לא רבינוביץ, ולא
אלוהים. ככה זה.״
חמישים דקות בלבד, והוא בפנים. ואז,
לראשונה, נדמה לו לרגע שהוא על סף
שבץ קטן :״חסר לך עוד אישור ממחלקת
המים,״ מבשר לו צדוק .״הם אומרים
(המשך בעמוד )26

•ששולחים אותנו למילואים בשביל
(1 לשמור על המוזיאון הפרטי של
משה דיין — כשלנו עצמנו אין איפה
לישון. למה שנלוו״
חנוכה מזרחי אפילו אינו זועם. הוא
סתם נחוש-החלטה. לחנוכה מזרחי ולחב ריו,
גיורא אופנהיימר ודרור מזרחי —
שלושה מתוך קבוצת הצעירים שהחזירו
בשבוע שעבר את פינקסי המילואים של הם
— פשוט אין בית.
גיורא הרווק מסתדר איכשהו. ישן כל
לילה אצל חבר אחר. אבל דרור, שהוא
נשוי ואב לילדה, נאלץ להשיב את אשתו
לבית הוריה, בשעה שהוא עצמו מתגורר
אצל חבר טוב־לב.

משום כך נמאס להם פשוט׳.שנים״ארו־כות
של חיפושים אחר מקור פרנסה קבוע,
של נדודים מחיר שכור לחדר שכור —
הביאו את סבלנותם לקצה הגבול. אפילו
הערך העליון ששמו צה״ל — ערך שעליו
גדלו והתחנכו לא עמד הפעם בפני הזעם.
״למה שאלד למילואים ז״ מקשה דרור
מזרחי השחרחר. הוא בן ,24 ושנתיים מס תובב
כבר ללא עבודה .״הייתי בשריון
וסיימתי את השירות עם תעודת הצטיינות.
אבל ברגע שהשתחררתי — אף אחד לא
ניסה לעזור לי. היפנו אותי לשירות ל הכוונת
חיילים משוחררים. ניגשתי לשם.
הציעו לי כל מיני קורסים. אבל התנאי
היה: שמונה שנות לימוד לפחות. אני לא
סיימתי ביח-ספר עממי.״
ממשיך דרור ומספר :

״בכל זאת הצלחתי להתקבל לעבודה ב־פרידתן.
עבדתי שם בתור נהג חמישה חו דשים.
יום אחד בא אלי בלש ועצר אותי.
בגלל טבעת שנתן לי חבר שלי, ושחשבו
שהיא גנובה. לא היה לי שום קשר לעניין
הזה, ועובדה שלא פתחו לי תיק. אבל
כשחזרתי, לא רצו לקבל אותי בחזרה
לעבודה. פחדו שיש לי עניינים עם ה משטרה.
מאז, לפני שנתיים, אני לא עובד.
״בפברואר שנה שעברה התחתנתי. היום
יש לי ילדה, והאשה בחודש התשיעי.

״ לאו מו חבעד
א ר אנו. שי חנו
לחיותה!״

חדו החבר ״יי

שם חוא מתגורר עמת מחוסר אפשרות
להגיע לדירה משלו, חוא אחד חמחזירים.

כל הזמן גרנו בחדרים מושכרים. אבל אין
לי כסף יותר בשביל שכר־דירה. בעלת־הבית
שלי הגישה נגדי תביעה, שלא שי למתי
לה. היא צודקת. אבל מה אני יכול
לעשות? איו לי כסף.״
דרור פורש ידיו לצדדים :״למי לא
פניתי? למשרד השיכון, לחברת פרזות.
נרשמתי בעירייה לסידור דירה. עד היום לא
קיבלתי תשובה.
״אני הולך ללשכת עבודה. שולחים או תי
לעבוד בתור גנן, בשטיפת כלים. אי זה
מיו עבודות אלה? למה שלא יתנו
לי לעבוד בתוך נהג ממשלתי? יש לי

110ד ה

מזרחי. רווק , 27 ,בעל עבר פלילי. לפני
השירות הסדיר. מאז סיום השירות ת־צבאי
— מציקה לו המישטרה, לדבריו, השכם והערב.

רשיון, והעבר שלי נקי לגמרי.
״להמשיך ככה — אני לא יכול, האשד,
והילדה אצל ההורים שלה, ואני מסתובב
כל היום, לא יודע מה לעשות ולמי לפנות.״
ץ ה הסיפור שהוליד את הצעד המד (
הים שעשו בשבוע שעבר קבוצת צעי רים
ירושלמיים. בוואריאציות שונות, היה
זה סיפורם גם של כל האחרים. והצעד
שעשו, היה, במובנים רבים, חמור יותר
מכל הפגנות הפנתרים.
הסירוב לשרת בצה״ל היה מוגבל עד
היום למתנגדים מטעמי מצפון בודדים.

1 | 1ך \ 1אופנהיימר. ווזווז, בוגר אוניברסיטת:
| \ 11 11״אנחנו לא מוכנים רק לעבוד כל החיים
שלנו בשום פנים ואופו בשביל להגיע לדירה,״ הוא אומר.

כששני חבר׳ה סיפרו שקיבלו צו־קריאה
למילואים, חשבנו: בשביל מי ובשביל
מה? אנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו,
כי כל אחד מלא עם הבעיות שלו. אלה
שיכולים לעזור לא רוצים, הנה נימחה על
.היחס נגדנו. ככה החלטנו להחזיר את
פינקסי־המילואים.
״כשהיינו בני שמונה־עשרה הלכנו
לצבא עם אהבה בלב. חשבנו שזאת
גאווה. במשך הזמן ראינו שזה השימוש
היחיד שהמדינה עושה בנו,״ אומר גיורא
מגודל השיער. הוא בן ,27 למד פילוסופיה
ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית.

מורחי נאלץ לשלוח את אשתו לגור אצל

תוריה .״אם לא היו לה הורים, חיא 1111 ואני והילד היינו גרים ברחוב,״ הוא מסביר בזעם.

שיהיה לי גג על הראש. אם מסוגלים לתת
לעולים מגרוזיה דירה של שלושה חדרים
ושירותים סוציאליים, למה לא יכולים לתת
גם לנו? אני לא מוכן לשעבד את רוב
החיים כדי להשיג דברים אלמנטריים אלה.״
קולו גואה בכעס עצור :״מה שמרגיז
עוד יותר, זה שבשכונות של ירושלים,
בליפטא, בעידכרם, בגיא בן־הינום —
מפוצצים גגות של בתים, כדי למנוע מאנ שים
לגור בהם. ומה הם עושים עם זה
אחר־כך? הופכים את האיזורים האלה ל-
שכונות־פאר בשביל מיליונרים אמריקאים,
כמו שעשו בימין־משה. הם מרוויחים

קיבלתי אישור לעבוד בשדדדהתעופה ב אילת,
אבל לא רצו לקבל אותי בטענה
שאני עבריין. עכשיו, כשקראו אותי ל מילואים,
רצו לשלוח אותי לקורס נ.מ.
לצבא אני טוב. אבל בעניינים של עבודה
אני עבריין?״
תלונות רבות יש לחנוכה נגד המשטרה.
לדבריו, היא המכשול העיקרי בפני הש תלבותו
המחודשת בחברה.
״מה אני מבקש בם ך-הכל?״ מטיח
חנוכה .״לא מבקש כסף, לא דיור. כל
מה שאני רוצה זה לעבוד. אני בריא ויכול
לפרנס את עצמי. רק שלא יעצרו אותי
כל פעם שקורה משהו בירושלים. ושלא
יזכירו לי כל הזמן את העבר. בכל מקום
שאני הולך, אני שומע :״אתה עבריין.״
חנוכה, מקורזל השיער מעלה גס את
הבעיה של האפליה העדתית :
״לפני חודשיים הייתי ברחביה. הלכתי
ברחוב. פתאום באה המשטרה ועצרה אותי
לשבעה ימים. למה? נראה לחם מוזר ש*

..פ שאין לנו איפה
לי שון ־ למה
שנ לךל מי לו אי ס
ל ש מו רעלה מו־ניאון
ש ל דיין?״
אני הולך ברחביה. מה יש לך ברחביה?
שאלו אותי. זאת לא שכונה בשבילך.
״ירושלים זאת העיר שלי. נולדתי בה.
פתאום באים ואומרים לי, שבמקומות
מסוימים אסור לי ללכת.
״העבר והצבע הורסים לי את החיים.״

מי נו ה את החור בתיקוה?
קבוצת בתים ריקים בשכונת ליפטא הירושלמית, כשבגגותיהנז
איכשהו, נותר צה״ל עד היום מחוץ ל מסגרת
המאבקים של החיים האזרחיים.
עכשיו נמצאו שגררו את שירותם הצבאי
למאבק — בצורה שהעלתה אסוציאציות
מיידיות, ומרות, של הקרע המפלג את העם
האמריקאי בשאלת מלחמת ויאט־נאם.
תחילתו של התהליך הנורא היתר. ספונ טאנית.
הרעיון עלה באחד מאותם ערבים
ארוכים, בהם נהגו צעיריה של שכונת נח לאות
הירושלמית להיפגש ולשוחח על
הקשיים חסרי הפיתרון .״פתאום התחלנו
להבין שזה לא רק הכישלון שלנו,״ אומר
גיורא אופנהיימר .״לא רק אנחנו לא בסדר.
משהו לא בסדר גם ביחס אלינו. ואז,

חורים גדולים .״את החורים עשתה הממשלה,״ מאשימים שבעת
המחזירים ,״כדי שלא יוכלו בני־אדם עניים לפלוש לתוך חדי רות
הריקות. במקום לעניים, ימכרו את המיגרשים ויבנו
שם בתים לעשירים, וכולם ירוויחו מיליונים מהעסק הזה.״

עכשיו הוא עוסק בציור ובצילום לטלווי זיה.
למרות הרקע השונה וההשכלה הג בוהה
שלו, הוא מתלבט בבעיות דומות
כשל׳ חבריו. דבריו, המנוסחים בבהירות,
מבטאים את התמרמרותם של כולם :״לא
ייתכן שידרשו מאיתנו להיות מוכנים
למות למען מדינה שאינה מספקת לנו
תנאים מינימליים למחיה. לא ייתכן שבן־
אדם יעבוד כל חייו לשלם שכר דירה.״
מספר גיורא על עצמו :״היה לי חדר
בנחלאות. שכר הדירה נע בין 150ל־200
ל״י לחודש. זה אחוז עצום מהמשכורת.
כשהייתי נשוי, עבדתי באופן קבוע בטל וויזיה,
והוצאתי רבע מהמשכורת שלי כדי

מיליונים, ואותנו משאירים לגור ברחוב.״
מבין שבעת הצעירים, חנוכה הוא
היחיד שיש לו עבר פלילי. בן ,27
רווק וללא מקצוע, הוא משתדל למחוק
את כתמי העבר .״עכשיו הוא שקט,״ אומ רים
עליו חבריו. אלא שתמיד נמצא מישהו
שיזכיר לו את חטאי העבר. כאילו לא די
בקשיים שבהשגת עבודה לאדם חסר מק צוע
— עומדים בפניו גם המיכשולים ש החברה
מערימה בפני אלה שחטאו לה.
״העבר הפלילי שלי,״ מספר חנוכה ,״מגיע
רק עד התקופה של הצבא. כשהתגייסתי,
גמרתי עם כל הדברים האלה. אחרי השיח-
רור הלכתי לעבוד בכמה מקומות עבודה.

ך* לשכעת חברי הקבוצה שבים ומד־
^ גישים שאין זו התארגנות פוליטית.
לא אידיאוליגה ולא סיסמאות חברתיות
מאחדים אותם. רק הבעיות. הן שדחפו או תם
לפעולה הדראסטית והן המביאות צעי רים
נוספים ללכת בעקבותיהם.
שכן מרגע שמעשם התפרסם, נתקבל
זרם פניות נוספות של בחורים, שרצו
לצרף את פנקסי־המילואים ל־ 7שנשלחו.
בהתבסס על הזעם הגואה בהם, ועל ה עידוד
שקיבלו בשבוע האחרון ממאות
צעירים המרגישים עצמם דפוקים גם הם,
מתבטאים הצעירים בצורה חריפה, המרמזת
שהחזרת הפינקסים לא היתר. סוף פסוק:
״אנחנו מקווים שישמעו לנו עכשיו,
שלא יתנו לנו הזדמנות להפעיל את כל
מה שלמדנו בצבא,״ אומר חנוכה מזרחי.
״אבל במקום שבו שולט חוק הג׳ונגל,
כמו בארץ הזאת — במקום שרק בעזרת
אלימות אפשר להשיג משהו — לא נהסס
גם אנחנו להתנהג כמו כולם. לא נאכל
חרא — ונגיד שזה דבש.״

1- 25

טלוויזיה
בי קו ר ת
הפשע מ ש תל ם

ועוד אי ד!
שום תוכנית מאלה שהוצגו במיסגרת
השעה השלישית, לא היטיבה לקלוע כל
כך למטרה, כמו התוכנית שהוצגה בשבוע
שעבר על הנושא ״הפשע אינו משתלם.״
מנחה התוכנית, ישעיהו בן־פורת, עשה
הפעם מלאכת מחשבת. כדי לתת למאות
אלפי אזרחי ישראל שעקבו אחר התוכנית
את התשובה לשאלות המנקרות במוחם,
כמו ״מדוע גואה הפשיעה במדינה ז״ ״מדוע
גוברת האלימות ז״ ״מדוע המשטרה היא
חסרת אונים?״ הוא הביא אל האולפן את
מפכ״ל המשטרה פנחס קופל ואת מפקד
משטרת מחוז תל־אביב יהודה פראג.
יותר מזה לא היה צריך. די היה לראות
את שני השוטרים השאננים ומדושני העו נג,
לראות את חיוכיהם, לשמוע את טענותיהם
האקדמאיות, להאזין לרמת טיעוני הם,
לעקוב אחרי צורת התחמקותם המ חוספסת
מכל שאלה ובעיה, כדי להבין
מדוע בישראל אין משטרה יעילה ומדוע
בישראל הפשע משתלם — ועוד איך !
כל השאר היה מיותר.

ח ד שו ת
איך מ תו
החד שו ת!

מאוזן:
) 1גיבור אפוס בבלי )5 .פתגם )9 .עיר
דמיונית במסורת היהודית, בה אין שלי טה
למלאך המוות ) 10 .רז ) 11 .בור שום־
כין )12 .כינוי לבית המדרש הגדול ביב נה
) 14 .מטבע יפני ) 15 .מעביד ) 16 .ספר.
) 17 אחד השבטים ) 19 .כוך, מערה עמו קה
בתבנית מסדרון )23 .הגשם הראשון.
)26 גנרל ויאט־נמי )27 .שדה מרעה)28 .
מרור )30 .לוח עליו עורך האופה ככרות
לחם אפויות )32 .איחוד ערבי )34 .פיוטי.
)35 לבנה )36 .גיל מצווה )38 .אויב
(שמואל א /כ״ח. ט״ז) )39 .איבר הנשי מה
של דגים )40 .מושבה במרכז הארץ.
)41 רגיעה, שקט )42 .עץ המוזכר במשל
יותם )44 .מרובה )46 .בת קול )47 .סו פרת
צרפתיה שאימצה לה שם והופעה
גברית )49 .שקע, נקיק בסלע )51 .ממנה
נוצרה חוה )53 .קשירה, בהשאלה: צימ־צום,
הגבלה )55 .אחד המזלות )56 .בן
צאן )57 .דמון )59 .בלשון עממית :״לע שות
חיים״ )60 .מלך צלבני )62 .בלבד.
)64 קליע מונחה )65 .מדינה שמלכתה
ביקרה בחצר שלמה המלך )66 .המהלך
האחרון במשחק המלכים )67 .שיבח. פאר.
)69 השחיז, חדד )70 .עוף בית )71 .בהמת

חשבץ

בית( .דברים י״ד ה׳) )72 .שכונת וילות
ליד קרית אונו )73 .קרינה. זריחה.

מאונך :

)1צבע )2 .הוא (שופטים ר כ׳))3 .
סוג מטוס )4 .ח״כ מטעם גח״ל )5 .מחבר
״התקווה״ )6 .יישוב בו נוצר בית מדרש
גדול אחרי חורבן בית שני )7 .שאינו
קשה )8 .קטל )9 .שר צבא יווני שנלחם
ביהודה המכבי ) 13 .כלי נגינה קדמון) 18 .
מקולל )20 .שמן רפואי )21 .ראדאר)22 .
אלומת אש )24 .שר הדתות )25 .תן!
)28 דבר שאין בו קדושה (ויקרא י׳ י׳).
)29 נבון, שכלי )31 .מפלצת אגדית ש־הומתה
בידי הרקולס )33 .זמן )34 .אליל
בבלי )37 .מחלת עור דלקתית )38 .בו
כיסו אדם וחווה את מערומיהם )42 .מדי נה
ננסית באירופה )43 .דק מאד)45 .
ערימה )47 .משיחה בשמן )48 .למעשה
(ביטוי לטיני) )50 .נישא, גבוה )51 .צבא
ישראל )52 .בן יצחק )54 .מילת שלילה.
)56 שליט מזרחי )58 .בעל חי ממשפחת
הצבאים, ההולך ונכחד )60 .מהעליות ל ארץ
ישראל )61 .חדל אישים, חסר כבוד.
)63 לעג )66 .״בעל ה ...הוא בעל הדעה״.
)68 גיבור פרשה משפטית אמריקאית, ש נאשם
עם חברו ברצח ילד )71 .מסייר.

המכונית הצמודה של צוות הטלוויזיה
נעה לאיטה, ערכה את הסיבוב היומי שלה
בשכונות העוני, בין ילדים ברחובות רוח שים
מהמרים, ומעשני סמים, כשהיא תרה
אחרי מוקדי חדשות מעניינים בפרברים
מועדים לפורענות.
זה לא קרה השבוע. זה לא קרה ביש ראל.
הציבור הישראלי יכול היה לראות
רק מעל מסכי הקולנוע, כיצד פועל בעולם
הגדול צוות טלוויזיה יעיל ומקצועי. בסרט
התיעודי למחצה בעיניים ערומות, שהוצג
בראשית השנה האזרחית בקולנוע גת
בתל־אביב והמוקרן השבוע בקולנוע אר מון
ברמת־גן, מוצגת הדוגמא האידיאלית.
לעומת זאת, נראית לאחרונה תוכנית מבט
לחדשות של הטלוויזיה הישראלית כבועת
סבון מנופחת, אמצעי לשטיפת מוח, הקיי מת
כמעט למטרה אחת ויחידה: להצגת
שרי ממשלת־ישראל על המסך הקטן.
המראה ארו,כה. במקום לראות כת בות
שדה יזומות ומצולמות, שומעים
מאות אלפי הצופים מדי ערב, הצהרות
מדיניות, הכרזות, תשפוכת של נאומי
צביעות והתחסדות, הסברים, כנסים, ועי דות,
טקסים ממלכתיים, טקס פתיחה,
טקס סיום, טקס חילופי שרים.

18 0 2

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מספל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור בלבד יש למצוא איזו סיפרה בדיוק כל סמל של ריבוע.

מנהל החדשות גיל
כלי שרת שד המימסד

את התשובות יש לשלוח על-גבי גלויות בלבד לת. ד , 136 .ת״א. ולציין על־גבי הגלוייה :
״חשבץ 1802״ .הפתרון צריך להכיל את כל התרגיל במספרים. המועד האחרון למשלוח
הפתרון — .22.3.72
בין הפותרים יוגרלו שלושה פרסי טפרים.

מחלקת החדשות של הטלוויזיה היש ראלית
היא עתה יותר מתמיד כלי שרת
נאמן של המימסד הישראלי על כל זר-
המחלקה, נתברר כי חלפו חודשיים וההר
מיו. בתום כל הסערות, עם מינויו של
דובר רשות השידור צבי גיל, כמנהל
(המשך בעמוד )28

במדינה
(המשך מעמוד )24
שם שאין להם צרכן כזה. תרד לברר אצל
גברת רנטה.״
אדם שכור. יורד הקטן בדממה, למח לקת
המים. עשר דקות נוספות בתור.
בירור קצר. גברת רנטה מגלה שיש דווקא
צרכן כזה. למה לא היה קודם? היא לא
יודעת. היא פה רק שבועיים.
אבל את האישור הנכסף גברת רנטה
בכל זאת איננה יכולה לתת. את זה, צריך
לקבל אצל פקידי הקבלה. גברת רנטה
היא רק מודיעין.
הקטן ניגש לפקיד הקבלה, מגלה תור
של 13 איש.
פה, מתפוצץ משהו בתוכו. בצעדים
נוראים, הוא נכנס למשרדו של משה
הורוביץ, מנהל מחלקה. הורוביץ איננו.
מתי יהיה? אולי בסוף היום. אחת מפקי דות
לישכתו, שושנה ד,וברמן, מכירה אדם
שבור כשהיא פוגשת בו. היא נוטלת את
הקטן בעדינות בידו, מפקידה אותו אצל
הנריך בורנשטיין, מפקח המחלקה.
בן־אנוש מפתיע. בורנשטיין מתג לה,
בצורה מפתיעה בבניין זה, כאדם
שאינו מנסה להשתמט מאחריות. הוא שו מע
את האודיסיאה, נוטל את ערימת ה־מיסמכים,
יוצא בכבודו ובעצמו לטפל
בעניין, חוזר תוך דקות ספורות כשבידו
האישור המבוקש .״הקטן,״ נאמר בו ,״לא
חייב מיסי מים.״
הקטן מודה בחופזה, מדלג בחזרה לח מישית,
פורץ בסערה, בלי תור, בלי
בטיח .״יש לי, יש לי,״ הוא זועק באושר.
גם צדוק מאושר. ואולי הוא סתם לא
שקט במיקצת בגלל הניצוץ המוזר בעיני
הקטן. תוך שישים שניות,מוצא הקטן את
עצמו בחוץ, עם האישור הסופי המיוחל
בידיו.
בהמתינו למעלית — לא יותר, כאמור,
מעשר דקות — הוא עושה לו חשבון
הנפש: שבוע ימים, ארבעה תורים שלוש
ארבע שעות, התקפת שיגעון קלה — וה אישור
כבר בידו. באמת בזול.
רק בחוץ על המידרכה שטופת השמש,
נעכר אושרו: פתאום, עולה מחשבה בלי-
בו, שיכול היה גם להיות אחרת: פתאום,
הוא נזכר שלפני חודש ימים, כאשר נזקק
לאישור דומה לטאבו משלטונות מס־רכוש,
הוא שלח להם, בתמימותו, מכתב. שבוע
לאחר מכן, קיבל, בדואר חוזר, את האי שור.

סטח־נטים

א טו מי ה
של גיצחון
סערת הרוחות הזועפת היתה מדהימה
לא פחות מהסיבה שגרמה לה — נצחונם
המפתיע של כוחות השמאל, בבחירות
בשבוע שעבר לאגודת הסטודנטים של או ניברסיטת
חיפה. הקמפוס החיפאי רגש
כקלחת. יורם פלדמן, סגן יו״ר האגודה
שהפסיד את כיסאו, תבע את פיטוריו של
גדעון ספירו, עורכו השמאלני של עיתון
האגודה, פוסט מורטם, הנחשב לכוח ש מאחורי
הניצחון. הגדיל לעשות דיקן ה אוניברסיטה
הימני. פרופיסור בנימיו אק צין,
שיצא בהתקפה כה חריפה, בראיון
עיתונאי — עד שספירו עומד לתבוע אותו
לדין על הוצאת דיבה.
נצחון ראשון. כיצד? ״שתי סיבות,״
אומר ספירו. פוסט מורטס — והאחוז הג בוה
של עולים חדשים ושל ערבים, באו ניברסיטה.
הפכתי את פוסט סורטם לעיתון
לוחם. הוא החל מעלה בעיות, הכריח את
ציבור הסטודנטים להתייחם אליהן. אנשים
רבים טוענים, שהשתמשתי בעיתון כדי
להפיץ את דעותי הפרטיות. האמת היא,
שהעיתון היה פתוח לכל דיעה. ויכוחים
רבים התנהלו מעל דפיו.
״אין להתעלם גם מהגורם השני,״ מוסיף
גדעון .״האחוז הגבוה. של עולים חדשים
באוניברסיטה, בעיקר מדרום־אמריקה, ש הביאו
איתם נטיות לאקטיביות פוליטית״.
יוצא דופן. ארבע רשימות התמודדו
על קולותיהם של הסטודנטים: סד״ר (סטו דנטים
דורשי רפורמה) ,רשימה שאיחדה
סטודנטים חילוניים ודתיים. סלה (סטודנ טים
למען הסטודנטים) ,רשימה, שלנציגיה
הבולטים מייחסים נטייה לגח״ל. הגוש
המרכזי — שפעיליו המרכזיים הם חברי
מפלגת העבודה, ועמדו בראש האגודה ה נוכחית.
ויש — רשימה שאינה מזוהה עם
מפלגה מסויימת, שהגרעין הפעיל שלה
הוא שמאלני, והכוללת גם חברים שאינם
העול ם הזה 1802

אנשי שמאל. לאחר נצחונה של יש, הת מקדה
הסערה שקמה בפוסט נזווטם, וה עורך
שלו. בעיני רבים היה נצחונו המכ ריע
של השמאל קשור קשר בל ינותק
בדמותו יוצאת־הדוסן של גדעון. זאת,
למרות שרשמית הוא לא היה כלל מועמד
של רשימת יש.
גדעון 36 תלמיד החוק למדעי המדינה
ובעל עבר עיתונאי עשיר, הגיע לאוני ברסיטת
חיפה לפני שנתיים. הדרך לפעי לות
ציבורית נפתחה לפניו לפני כשנה,
כאשר נתמנה, באמצעות מיכרז, להיות
עורכו של עיתון האגודה. הוא הצליח
לעשות את מה שלא עשה אף עיתון אחר
בארץ, מלבד הסולם הזה: הפך את פוסט
מווטם למכשיר פוליטי, שבאמצעותו הפ גין
השמאל נוכחות שבועית בקמפוס.
החלט ־ מצערת. אגודת הסטודנטים,
שלא היתד, שותפה לדעותיו השמאלניות
של גדעון, היססה לפני שהפקידה בידיו
את העיתון שלה. אבל כישוריו המקצו עיים
והבטחתו לשמור על העיתון פתוח,
הכריעו את הכף.
לא פעם הצטערה אגודת הסטודנטים על
בחירתה .״כשנתנו לו את העיתון,״ אומר
יורם פלדמן ,״לקחנו סיכון, וידענו את
זה. אבל רצינו להיות הוגנים, ולבחור אנ שים
על סמך כישוריהם, ולא על סמך
אידיאולוגית. אני, אישית, נפגעתי מהת נהגותו
של גדעון. חשבתי שיתנהג בה גינות.
הוא הבטיח עיתון שיהיה פתוח
לכל דיעה, ויעסוק בנושאים המעניינים
את ציבור הסטודנטים. במקום זה הוא ני־

דיקן אקצין וסטודנט ספירו
מי המסית האמיתי 7
צל תקופה שלא הייתי בארץ, והטביע על
העיתון את החותם האדום שלו.
״יותר מזה. בתקופה שלפני הבחירות
הצהיר גדעון, במספר ישיבות, שהוא ו עיתונו
יהיו נייטרלים. והנה, עכשיו, בעי תון
הראשון שיצא אחרי הבחירות — הוא
מודה, במאמר מערכת, כי לו, כעורך
העיתון. יש יד בהצלחת השמאל. הוא
שיקר למועצת הסטודנטים — ועליו להת פטר.״
תעמולה
מקצועית. הפעילות העי תונאית
של ספירו לא היתד, הגורם היחיד
להצלחתו של השמאל.
העובדה שבבחירות היו ארבע רשימות,
שמתוכן רק אחת הצהירה על נטייה שמא לנית;
גרמה לכך שקולות מתנגדיה של
רשימת יש התפזרו בין שלוש רשימות —
בשעה שיש זכתה בקולותיהם של כל אנשי
השמאל בקמפוס.
גם תעמולת הבחירות של השמאל היתה
הרבה יותר מיקצועית ומאורגנת. פעילי
יש דאגו לכך, שחלק גדול מתומכיהם יגיע
לקלפי ביום ד,בחירות.
גם המימון היה טוב יותר. במשך אר בעה
שבתות הלכו אנשי יש לעבוד בקי בוצים,
כדי לממן את תעמולת הבחירות.
חבר שלא הלך לעבוד — התחייב לתרום
סכום השווה לשכרו של יום עבודה.
סיבה נוספת, :׳חצי מההצלחה אני זוקף
לזכות העובדה שהצלחנו, בעזרת בית־המשפט,
למנוע את שינוי שיטת הבחי רות
מפקולטאיות לחוגיות, שבועיים לפני
מועדן,״ אומר ספירו .״כששמעתי על
כוונתה זו של האגודה, החלטתי להגיש
צו־מניעה. העובדה שבית־המשפט הכיר
בכך, שבשינוי שיטת בחירות — אחרי ש כבר
נבחרה ועדת־בחירות — יש משום
עיוות של נוהלים, תרמה לירידת קרנה
של האגודה בעיני הציבור.״
נצחץ שד מיעוט. יורם פלדמן מיי חס
את נצחונו של השמאל בקמפוס, ל שיטת
הבחירות הנוכחית :״שיטה זו יכו לה
להביא להשתלטותו של מיעוט, כפי
שזה קרה אצלנו,״ הוא אומר ,״בגלל שכל
אחד רשאי להצביע עבור כמה נציגים
שהוא רוצה בפקולטה שלו. לציבור ש תמך
ברשימת יש יש מנטליות של עדר.
בשעה שהסטודנט הישראלי מצביע בדרך
כלל עבור אנשים שהוא מכיר אישית,
נוטים הערבים והעולים החדשים, שהם
העולם הזה 1802

חשודות בן־יאיר וגמול
מה בדיוק הציעה הסבתא לבלש 7
התומכים העיקריים של יש — להצביע
עבור כל הנציגים המופיעים ברשימה.
״גם העירנות הפוליטית שלהם היא
יותר גדולה. אחוז ההצבעה ביניהם הוא
גבוה. לעומת זאת, נמנים רבים מתומכי
הרשימות האחרות על הרוב הדומם.״
הסתה. בעיקבות נצחונו של השמאל,
יצא רקטור האוניברסיטה, פרופסור בני מין
אקצין, בגינוי נגד השמאל הסטו דנטיאלי,
זיהה אותו עם מצפן ושי״ח,
האשים את פוסט מורטס בהסתת הסטו דנטים
הערביים לפעילות אנטי-ישראלית.
״זוהי שערוריה,״ זועם גדעון ספירו.
״מה שעשה הרקטור זד׳ לינץ׳ פוליטי. הוא
סילף עובדות. אין אף איש שי״ח או מצפן
ברשימת יש. כל חבריה הם אנשי שמאל
ציוני או שאינם כלל אנשי שמאל. אלה
הם אנשים שהתחברו על סמך מצע משו תף,
שפיסקה חשובה מתוכו אומרת, :יש
לפעול ברוח חוק השבות, שהגשמתו ה ציונית
היא בעינינו יסוד מוסד בחיי המדינה,
בהתחשב בזכויות הלאומיות של
הערבים /בין נציגיה של הרשימה יש
הרבה קיבוצניקים וילידי הארץ, בעלי
עבר צבאי מפואר.״
הרוס הדומם. למה מטיפה יש? היא
דורשת מתן דירות לזוגות צעירים, בי טול
שכר הלימוד, צימצום הפער העדתי,
פרלמנט סטודנטים .״קשה לי לראות מה
נורא כל־כך במצע הזה,״ אומר ספירו.
״פרופסור אקצין מדבר על ״הרוב הדו מם״
,שלא זכה לייצוג בגלל נצחונו של
מיעוט שמאלני. מאיפה יודע אקצין מה
חושבים רוב הסטודנטים? האם חקר את
הנושא? זוהי צביעות. בשנה שעברה, כש רק
27 מכלל הסטודנטים הצביע, הוא
לא דיבר על ״הרוב הדומם״ .כי אז הא נשים
שנבחרו היו לרוחו. השנה, כש־בבחירות
השתתפו 447 זה נקרא
אצלו אדישות.
״אני מתכות לתבוע אותו לדין על הו צאת
דיבה. להעביר ביקורת על הממשלה
— זה עדיין רחוק מלעסוק בתעמולה אג־טי־ישראלית.״

יבולה
אד לא יבולה?־ כששאל ה שופט
את שתי הנשים לתגובתן, פרצה
יקוט בבכי מר -סיפרה שהיא אם לשלושה
ילדים ומעולם עשתה דברים כאלה. גם
שרה הבלונדית פרצה בבכי, גילה שהיא
סבתא לשני נכדים .״איך יכולה סבתא
להתעסק עם גברים זרים?״ שאלה. השיב
השופט למוד הניסיון :״יש הרבה סבתות
העובדות במקצוע העתיק.״
הוא ציווה לשחרר את שתי הנשים
בערבות עצמית ל־ 48 שעות, כדי שישיגו
ערבים — מבלי שמשפחותיהן תדענה
על המקרה. השופט לא ידע שקרוביחן
של שתי החשודות המתינו להן בשלווה
במסדרון בית־המשפט״

ד ר בי אדם
ה א חו ת שהצילה
א ת עצמה
לרוב הנוכחים בטקס, לא אמר השם מאו מה.
רב־קה פישר. אחת הזוכות בפרס
האחיות* שחולק ביום האחות. רבקה פי שר,
אחות במרפאת קופ״ח במישמר השיב־עה.

בעלת־השם אי־אפשר היה לאתר.
בשעת הטקס, ישבה בין קהל האורחים,
האזינה לתשבחות שהורעפו עליה, היר־הרה
בגילגולים המופלאים שעברו עליה,
תמהה כיצד זכתה להגיע ליום זה.
חלוצים. היה זה לפני עשר שנים
כשרבקה ובעלה עזבו את רמת־גן. נטלו
את שני ילדיהם, ובמסגרת התנועה ״מן
העיר לכפר״ ,הגיעו להתיישבות במישמר
השבעה.
תנאי החיים היו קשים. לא כביש, לא
חשמל. בנוסף, ארבה למתיישבים סכנת
מסתננים של אותם ימים. מחסור באחיות,
הציב בפני רבקה. אחות אידיאליסטית, משי מה
נוספת :״קיבלתי על עצמי״ מספרת
היא ,״בנוסף למרפאה במישמר השיבעה,
גם תסקיד־פיקוח על מרפאות קופ״ח בד רום
— בתנאי שיוצמד לי רכב.

משפט

באוטובוסים, ולעת סצוא גס בטרמפים.
העיקר — להגיע ולהגיש עזרה לישובים
הדרומיים המרוחקים .״הגעתי לכל מקום
ובכל מזג־אויר,״ היא ממשיכה .״עד אותו
יום חורף קשה. איחרתי את האוטובוס
לראשון־לציון, והגעתי למרפאה באיחור
של שעה, רטובה עד לשד עצמותי.״
ההמשך; הצטננות, סיבוך, ודלקת פר קים•
מצבה הלך והחמיר, עד שיום אחד
נוכחה כי היא אינה מסוגלת ללכת יותר.
קרן תקווה. רבקה הוכנסה לבי״ח
ביילינסון לניתוח. הניתוח לא הועיל, אלא
הזיק לה עוד יותר. ואז, הופיעה קרן
תקווה. בדמותו של רופא בלגי מכר, אשר
הציע לרבקה לבוא אליו לבלגיה, לעבור
ניתוח נוסף במחלקתו.
התחילה בהלת איסוף הכספים. כשהכל
היה כבר מוכן, פרצה מלחמת ששת ה ימים•
רבקה החליטה כי מקומה כאחות
בישראל, המשיכה לעבוד. בתום המלחמה
עלתה סוף־סוף למטוס.
הניתוח, שנימשך כחצי היום, הצליח.
אך בבית־החולים הבלגי נתקלה רבקה
במציאות האנטישמית המרה: היחס אליה,
היה מחפיר. היא מספרת :״כשהביאוני
מחדר הניתוחים למיטה, ביקשתי מהאחות
שתבדוק את הפעמון, שניראה לי מנותק.
היא סירבה. בחצות הלילה חשתי ברע.
ניסיתי לצלצל לעזרה, הפעמון לא צללצל.״
התעללות. כעבור ימים אחדים הרגי-
שה רבקה כי רגלה הימנית מתנפחת בצו רה
מדאיגה. היא ביקשה לראות אח מכרה,
הרופא המנתח. הרופא האחראי במחלקה
מנע זאת בכל תוקף. בעזרת חולה אחרת
במחלקה, הצליחה רבקה להעביר ידיעה
על מצבה לרופא המנתח. כאשר זה ראה
את הרגל, החליט כי יש צורך מיד לעשות
תיקון לניתוח.
מאותו רגע, לא הפסיק רופא המחלקה
להתעלל בה. בכל פעם שהאחיות ניגשו
להגיש לה טיפול, היה עוצר בעדן.
חקירה. גופה של רבקה הלך והתייבש,
בעקבות מצבה .״ידעתי כי במצב כזה
חשוב מאד לשתות הרבה,״ היא מספרת,
״אך האחיות כמעט ולא ניכנסו אלי. ואף
הזהירוני שלא אצלצל, כי אין ביכולתן
לעזור לי.
״כשגיליתי סוף־סוף אח כל הזוועות ה אלה
למנתח, הוא ערך חקירה, שכתוצאה
ממנה פוטר רופא המחלקה האנטישמי.
אך מה זה כבר הועיל לי, כשנשארתי,
כתוצאה מהטיפול הניפשע, רתוקה לכסא
גלגלים?
עקש נו ת. איד הגיעה ממיטת חולייה
— לטקס קבלת הפרם? ״סירבתי למות
בידי שותפם של הנאצים,״ היא עונה
בשקט.
התוצאה: לפני שלוש שנים הגיעה
ארצה, מבלגיה — על כיסא גלגלים. בעק שנות
מדהימה, החלימה, חזרה לעמוד על
רגליה — ושבה לעבודתה במרפאת מישמר
השיבעה.

היכול תסבתא
ל היו תיצ אני ת!
לוא היו שרה גמול ויקוט בן־יאיר
צופות יותר בתוכניות הטלוויזיה בערבים,
לא היו מופיעות, בסוף שבוע שעבר,
באולם המעצרים של בית־משפס השלום
בתל־אביב. שכן לפני כחודש שידרה הט לוויזיה
כתבה על פלישת בלשי המדור
המרכזי של משטרת תל־אביב לבית בו
נילכדו סוחרי סמים. על סחורתם, ברחוב
לבנדה. אחד הבלשים היה גבר ממושקף
ואלגנטי בעל שסם דק ותסרוקת קפדנית.
היד. זה יצחק פסח, איש מיחלק הסמים
של המדור.
הצעה מסויימת. בשבוע שעבר, פג שו
יקוט 37 ושרה ( )43 מרמת־אליהו,
שליד ראשודלציון, את יצחק פסח בכיכר
דיזנגוף בתל־אביב. לדבריו, ניגשה אליו
יקוט — איזה שם — והציעה לו לשכב
איתה.
למרות שהימים ימי ערב פסח, נכנס
פסח למו״מ הלא־כשר, הגיע להסכם שיו כל
לשכב עם יקוט, בחסותה האדיבה של
שרה — וכל זה תמורת הרצל יחיד. בשלב
זה, הביא הבלש את שני הנשים לתחנת
המשטרה.
כל זאת, טען רב־סמל נחום יחזקאל,
התובע המשטרתי. בפני השופט מנחם אילן.

״התנאי קויים — אך לא לאורך ימים.
הייתי בעיצומה של העבודה, כי התקשרתי
מאד לישובים. לא העליתי בדעתי לעזוב
את הדרום בגלל הפרת ההבטחות.״ בלית־ברירה,
החליפה רבקה את הרכב הצמוד

* לעומת ־ 277 בבחירות באוניברסיטה
בירושלים, ד״/״צג בתל־אביב.

* פ״ש אהובה דגני רבינוביץ ושרה רוזנטל

אחות פישר (מימין) מקבלת את הפרם
לא להיכנע ליורשי הנאצים
כאשר קיבלה עתה את פרס האחיות,
נאמר בהחלטה :״מוכיחה מסירות ללא
גבול. משמשת מופת. הדביקה אף את
הרופא, הטוען כי בגללה הוא מבצע דב רים
שמעל לכוחו. למרות שמועסקת חל קית
בגלל מחלתה, היא עושה מעל ומעבר
לנדרש ממנה.
״על כן, היא ראוייה לפרס.״

סינוייו
גזולים () 9
יו ת ר

!טפסים
טינזתייס

טלוויזיה

סימניס

(המשך מעמוד )26
הוליד עכבר. גיל שהוא איש חדשות
בדמו אומנם הסביר, כי הוא מתכונן להמ ריא
במסלול ארוך, אלא שזוהי המראה
של אדם החושב עדיין בדפוסים של דובר,
כיצד תיראה הרשות בחלונות הגבוהים.
כיום יכול כמעט כל מוסד ממלכתי־רשמי־ציבורי
בעל קשרים מתאימים
להזמין צוותי טלוויזיה לסיקור טקסים
נטולי כל חשיבות ולזכות ברגע של תהי לה
טלוויזיונית. ההשראה לכתבות יזומות
נשאבת בעיקר מפרסומים רשמיים ומעתו-
נים. המצלמות מצלמות אנשים המספרים
על האירועים, במקום לצלם את האירו עים
בהתרחשותם. לגמרי במקרה יש בע פולה,
בחיפה ובגליל שלושה כתבים חופ שיים
בעלי יוזמה ומרץ. מקומות אחרים
ברחבי ישראל פשוט אינם קיימים על
המפה הטלוויזיונית של המחלקה.
האמת הפשוטה היא, שעד היום אין
למחלקת החדשות של הטלוויזיה בירושלים
שום תפיסה יסודית מגובשת לגבי השאלה
היסודית, מה צריכה להיות מהדורת חד־שווז
טלוויזיונית. במקום זאת יש בילבול
של דברים, תערובת של חדשות ודמוי
חדשות, פרשנות ומאגאזין בשיטת מן היד
אל הפה, ללא כל בחירה.
המצב החמיר אחרי שטובי העורכים
והכתבים ברחו מן המחלקה, כעכברים
הנמלטים מספינה טובעת, מצאו מקלט

צירופים אפשריים

סימנים

צירופים אפשריים
סימנים צירופים אפשריים

פרטים בכל תוזוות האיסוף של

•611ס

כמו ציפור קטנה עם כנף שבורה, בוהה
בחלל בעיניים כחולות רכות ופנים חרושי
קמטים. דיברתי איתו. אחרי שהצגתי את
עצמי הוא שאל מיד אם באתי אליו בקשר
למחזהו של א.ב. יהושע בתחילת קיץ .70
כאשר הצעתי לו את תפקיד המורה המז דקן
במחזה כמעט ופרץ בבכי.
״צבי סיפר כי קרא בזמנו את הסיפור.
בשעת הקריאה הוא חי אותו כל כך
כאילו היו אלה חייו שלו.״

תדריך
• תעודה (יום ד׳ )20.20 15/3סרטו
של המפיק דידי גולדשטיין על החיים בצל
הר המלח, על חלוצי מפעל האשלג, בית
הערבה, מצדה וכל השאר. ב מאי: יובל
פלג.
• סרט השבוע (יום ד׳ , 15/3
)20.40 הגנראל — סרטו האילם של הקו מיקאי
בעל פני המת, באסטר קיטון, על
הרפתקאותיו של מהנדס רכבות דרומי
בתקופת מלחמת האזרחים בארצות־הב־רית,
שלא גויים למלחמה למרות תביעו תיה
הנמרצות של נערתו לשלחו לקרב.
במקום זאת הוא מתרוצץ כאחוז תזזית
בקטר שלו המכונה בשם גנראל.
• דראמה (יום ה׳ )20.20 , 16/3
תחילת קיץ — 70 דראמה שעיבד לטל וויזיה,
על פי סיפורו שלו, הסופר א.ב.
יהושע, על הוסר קומוניקציה בין אבות

בית־הספו
ללימוד התנין־
בנתב

מגיש

רפאל צבי ומוסקו אלקלעי ב״תחילת קיץ 70״

חוגי תנ׳׳ןבכתב

סיפור כמו חיים

44 שעורים בחינם
בשפות אנגלית, צרפתית,
עברית, ספרדית, רוסית
ורומנית.

במחלקות אחרות או בהכנות לקראת ימי
השואה, הזכרון והעצמאות.
מהדורות החדשות של הטלוויזיה הן
כיום רק מצבה עלובה לטלוויזיה עתונאית.

מ דריך תנ ״ ן בי תי

תוכניות

500 עמודים 100 .אלוסטראצ-
יות מיועדות במיוחד ללימוד
התנ״ך בבית.
המחיר לס 9ר — 10.ל״י

ציפור עם
בגף שבורה

דני אלוההתג לו תהמאורעות בישראל היום
לאור הנבואה של דניאל.
מחיר הספר — 5.ל״י.

<£1?1£1ק 1<£ 1. 21011 11£ז
ירחון בצבעים הנישלח חינם
לכל דורש (למשך שנה).
* 50 הנחה לכל רוכש 6ספרים
או יותר
להתקשר: ת .ד 568 .ירושלים.

איוהיא נראית
גרבונים גמישונים !
ארכונים אקסטרונים י
יי י

ב סו ע ת מי קחמש

מאוינתי מי ם

היתה זו הצעתו של בולי, הסופר א.ב.
יהושע, שחיבר את המחזה בתחילת קיץ
70 אשר יוצג ביום החמישי השבוע במס גרת
תיאטרון שידורי ישראל, להעניק את
התפקיד הראשי במחזהו לרפאל צבי.
רפאל צבי, מורה לדראמה, היה בעבר
שחקן הבימה, נודע כאחד ממחזריה הנל הבים
של חנה רובינא בימי צעירותה. נע מי
קפלנסקי, מפיקת התוכנית, קיבלה את
הצעתו של בולי, ניסתה לאתר את הישיש,
ששנים רבות עברו מאז שיחק בעצמו.
בשיחה טלפונית עם בתו של רפאל,
המשוררת־מתרגמת עזה צבי, נתברר למי
פיקה כי רעייתו של צבי חולה, מאושפזת
בבית־חולים דונולו ביפו וכי בעלה יושב
ליד מיטת חוליה.
יחד עם במאי המחזה, אדוארד אטלר
והצלם מיכה פן יצאה נעמי קפלנסקי
לבית־חולים, ורק בגלל העובדה שהיא
אחות במקצועה אזרה אומץ להכנס פנימה.
סיפרה נ ע מי :״פתאום ראיתי אדם קטן,

לבנים. העימות מתנהל בין מורה זקן
לתנ״ך ובין בנו המשרת בצבא, כאשר
טעות גורלית בזהוי דיסקיות הזהוי חושפת
את טיב היחסים ביניהם. משתתפים: רפ אל
צבי, יצחק חזקיהו, אברהם רונאי
ומוסקו אלקלעי. במאי — אדוארד אטלר.
מפיקה — נעמי קפלנסקי.
#קונצרטינה (יום א׳ )20.10,19/3
תוכנית על טהרת קונצרטים של ג׳ז, ש יוגשו
על ידי הקונצרטיניס ושלושה הר כבי
ג׳ז מיוחדים: סדנת הג׳ז עם אלברט
פיאמנטה ודני גוטפריד, רביעיה של מל ווין
קלר וביג־בנד של עשרות מנגנים
בהדרכתו. במוי והפקה — יוסי צמח.
#נשים קטנות (יום׳ ב,20/3 -
)17.30 פרק שני בסידרה על פי סיפרה
הנודע של מיי אלקוט, המתאר כיצד ארבע
בנות מסתדרות בכוחות עצמן למן ילדות
עד בגרות, על רקע מלחמת האזרחים ב ארצות
הברית.
#על הטלוויזיה (יום ג־ ,21/3
<20.20 כל מה שצריך לדעת על מקלט
הטלוויזיה שבביתן — בתוכנית הסברה
בהנחייתו של השדרן אריה אורגד, שהוא
טכנאי מקצועי בעל עבר עשיר ברדיו, ב השתתפות
המהנדס הראשי של רשות ה שידור,
שלמה גל, מהנדס משרד התקשו רת,
יעקב ניצן, והמנהל בעבר של מפעל
זניט בישראל, המהנדס מיכאל סולד.
#בידור ח ו ״ ל (יום ג׳ )21.10,21/3
אד סוליבן בשידור דחוי מארח את המת אגרפים
קאסיוס קליי (מוחמד עלי) וג׳ו
פראזייר עם הזמרת ליזה מינלי ולהקת
הקצב הנודעת, להקת סנטנה.
העול ם הזה 1802

הבוהנת הגדולה של..התנועה הבינלאומית לשחרור האשה
על האשה הישראלית:
בראיון מיוחד ל

1גונן,/

ג׳רמין גדיד
השירות

הצבאי

• י יש לאפשר לכל אישה לבצע הפלה,
במידה והיא רוצה בכך. האשד. היא
זו הנושאת בנטל ההריון — ויש לאפשר
לה להחליט אם תרצה להמשיך בו או לאו.
אין כל הגיון בסיבון חיי אם על־ידי
הפלה מאוחרת או בלתי מוסמכת. מגוחך
לשמוע על נשים שנסעו מאות ואלפי
קילומטרים ל״חופשת־גרידה״ רק משום ש-
בארצן גרידה היא בלתי חוקית.
• אמצעי־מניעה חייבים להיות מופ צים
בצורה חופשית ולכל דורש — ללא
הבדל מין או גיל. בבתי־הספר יש לחנך
למין כמו שהוא. בלי ספורי־אגדות על
מוסר והתחייבויות. הדגש הוא על מין
כהנאה. פרו ורבו הוא שלב מיישני, אם
בכלל.
• ועיקר העיקרים: גיהוץ אגדת האשד,
המקבלת והגבר הכובש. לאשה יצר־מיני
מפותח משלה. היא לא צריכה רק להשלים
ולהענות לתביעות הגבר, עליה לחפ־ש ו־לדררש
את סיפוקה בכוחות עצמה. למה
יחשב גבר שופע פעילות מינית לגבר ל עניין,
ואילו אשד. כזאת — לזנזוגות, או
במקרה הטוב לנימפומנית? התאווה״ד,מינית

וחיילות צח״ל...הוא רק אשליה

מאח

יפה גו״צו, אוסטרליה
קיימת באשה בדיוק כמו בגבר. זכותה
לחפש לעצמה גברים לסיפוק תאוותה,
בדיוק כזכות הגבר לצוד חתיכות חדשות
ללילות.״
זהו חלק מתוך האני מאמין של אשד,
מיוחדת במינה: ד״ר ג׳רמין גדיד, ה כוהנת
הגדולה של התנועה לשיחרור ה־אשה.
ד״ר גדיר חזרה לביקור בביתר, ב אוסטרליה
במטרה לעודד מסע־מכירות של
סיפרה הלהיט: האשה הסריסה. הספר,
שהוא עבודת־מהקר רצינית על מצבה ה עגום
של האשד, בימינו, מועיד כחשוב
ביותר מסוגו מאז סיפרה הסקס השני של
פמיניסטי,ת ידועה אחרת: סימון דה־בובואר.
ג׳רמין
היא אשד, אמיצה וישרה מאד.
להבדיל מעדר הלסביות הצעקני ששורף
חזיות בנידיורק, גישתה שלה רצינית
ואינטלקטואלית. ד״ר גריר היא מרצה ל ספרות
אנגלית באוניברסיטת וורוויק ש באנגליה.
לאחרונה כתבה מחזה המועלה
עתה באנגליה, בבימויו של סיר לורנס
אוליביה. את המוזיקה להצגה כתבה ה דוקטור
במו ידיה.

(1ס 3ז15
ראש אירגון 1.8.1<.^.0.7\,
שס:ז11מ1ז 1ס 0י 101ז 317 ^ 0ת 10 זמס 01׳\ש8 .
! .)8031-1במכתב ביקשה האשד, שאפנה
את דעת־הקהל העולמית למאסרד, של
צעירה ישראלית הנקראת אירית יעקובי.
הנערה הושלכה לכלא על סירובה לשרת
בצבא מטעמים מצפוניים.״

בד,משד שיחתנו הטלפונית הוסיפה ד״ר
גדיד כי ממכתב האשד, מתברר עוד ש אירית
נעצרה ב־ 18.5.71 על-ידי המישט-
רה בישל השתתפותה: בהפגנת הפנתרים־
השחורים בירושלים. מאוחר יותר בתחנת
המישטרה ד,יכו השוטרים, לפי הכתוב ב־מיכתב,
את הנערה בת ד,־.18

אברה מין
כמר כי בבמש כו ר ת

מ כו ת
ג מי שטדה
ן/ץ יילפגתי ל ד ״ ר גריר וביקשתי 30
דקות מזמנה לראיון קצר. כששמעה
שאני עיתונאית ישראלית, שמחה הדוק טור
מאד. בו במקום ביקשה ממני לעזור
לה .״קיבלתי מכתב,״ סיפרה לי ,״מאשר,
ישראלית בשם רחל מרחב העומדת ב״

עוד ידעה רחל מרחב לספר כי יגאל
נוימן, סרבן־ד,מלחמה הישראלי היושב ב כלא
על סירובו להתחייל, הוא חברה של
אידית יעקובי. מה שביקשה ממני הדוק טור
זד. שאנסה להגיע עם הסיפור לעיתז־גורדה,ישראלית,
היות ולא פורסם בישר אל
דבר על מעצרה של הנערה בעלת־העקרונות.
נראה כי ג׳רמין גריר יודעת
היטב מיהו המטפל בישראל בנושאים מסוג
זה, שכן אמרה לי :״אם העולס־הזוז
יפרסם סיפור אודות אירית, או לפחות
יעמד חקירה בנידון, אעניק לך כמה ש תרצי
מזמני.״

דוקטור ג׳רמין גריר, מרצה לספרות באוניברסיטת אנגלית שמי
ן ^ ןךן יע
רנית ואשח הדוגלת בחופש־מיני מוחלט, שיחדור מכל כגלי

המוסכמות המשפחתיים והעיקר: שוויון לנשים .״חאשח שווה לגבר בכל,״ היא
מכריזה ,״בבית, בעבודה ובמיטה. התאווה המינית קיימת באשה בדיוק כמו בגבר.״

ך* צי שעה מאוחר יותר כבר דיברתי
ן ן טלפונית עם ישראל, בנסיון לברר מה
עלה בגורל הנערה. כשחזרתי לפדינגטון,
השכונה האופנתית, בה מתגוררת דוקטור
גריר, וסיפרתי לה כי אירית כבר שוחררה
ממאסרה, היא התרשמה מאד, הבטיחה
לי כי כולה שלי.
שאלתי את הסופדת-לוחמת את מי היא
מייצגת לדעתה: את כלל הנשים — או
סוג מסויים מהן בלבד. תשובתה :״אני
מייצגת בראש ובראשונה נשים הרוצות
להתקבל בעולם זה כבני־אדם, יצורים
בעלי זכויות וחובות דומים לאלו של ה זכרים.
נשים מופלזת לרעה בכל שטחי
החיים. ברחוב, במיטה ובמקומות העבו דה.״
סיפרתי
לה כי במיסגרת עבודתי ב טלוויזיה
האוסטרלית אני מרוויחה רק
90 אחוז ממשמרתו של גבר במישרד,
דומה .״הקיצוץ של 10 אחוז נובע רק
(המשן בעמוד )30

19 יי

ח״לות צהי־ל

(המשך מעמוד )29
מהבדל ביולוגי,״ אמרתי לה ,״בשיחה עם
הממונים הסגרתי להם שפרט לשוני ב־אברי־המין
(תודה לאל על כך) אין כל
הבדל במישירה הזאת ביני לבין הגברים.
מה עוד שלא נקבע כל שימוש רשמי ב אברים
האלה בשעות העבודה, שימוש
שיסביר את ההבדל במשמרות.״
״מה דעתך על האשד, הישראלית?״
הוספתי.
ג׳רמין גריר :״האשד, הישראלית חייה
באשלייה,״ ענתה ,״נדמה לה שבגלל שירו תה
הצבאי היא שווה לגבר. אבל הרי
אפילו בצבא אין היא ממלאה תפקידים
שווים לאלה של החייל. עניין אחר זה
נשים בצבא הקמבודי או האלבני. שם,
יש שוויון.״

הו א רצה ת ה,
הי א — חבר
ך • ו ק טו ר ג׳ ר מין גריר נשואה רשמית
( לפועל־אינטלקטואל אנגלי, אך אינה
חיה עימו. נישואיה ארכו פחות משבועיים.
הסיבה לפירוד :״הוא רצה עקרת־בית ו כוס
תה בבוקר למיטה. אני רציתי חבר
לחיים משותפים.״
דיעותיה של ג׳רמין אינן פופולריות ביו תר
בארצה, אוסטרליה. בכינוס שערכה
השבוע, נזרקו, בצד קריאות העידוד,
עגבניות רקובות על ג׳רמין שנאמד, בפני
אולם מלא מפה לפה.
לג׳דמין האשד. דעה קטלנית ביותר על
התעשייה למימכר־מין מכל הסוגים. היא
מתעבת את עיתוני־העטינים הגבריים ש מתבססים
על ניפוח שדיים לממדים פר טיים.
היא יוצאת נגד פולחני קוסמטיקת
המין המזוייפת, נוסח גילוח שיער בית-
השחי, שימוש בדיאודורנט, והסרת שערות
הרגליים .״כל אלה, היא אומרת ,״הם
סממני הידרדרות לעבר הלא־נורמלי, הלא-
טבעי. מה רע בריח הגוף? למה עלינו
להפוך ליצורים סטריליים בעלי ריחות ו מראה
של בית־חרושת?״
נאום מרגש זה לא הפריע לאשה ש־בדוקטור
לזנק ממושבה המוזנח על ד,ריצ־פה,
להפסיק את החיטוט בין בהונותיה ה ערומים,
בו עסקה כל זמן הראיון — ו לזנק
לאמבטיה כדי להסתדר קצת. כל
המיבצע הזה — בגלל כניסתו של הצלם.

״ ה בי ת ה ״
בעב רי ת

שחזרה, גשיית יותר, היתה בפיה
הצהרה נוספת :״׳ההנחה שהאדם הוא
יצור מונוגמיסטי, מתחתן פעם אחת לכל
החיים — ,היא שטות גמורה היום. אין
גבר בעולם שיוכל לספק אותי גם מנטלית
וגם מינית למשך כל חיי. כל רעיון התא-
המשפחתי הוא היום אנטי־חברתי. משפחות
נהרסות משום שהן כפויות להמשיך יחד.״
ליד הדלת, כשעמדתי להיפרד מן האשה
המיוחדת הזאת, היא הפתיעה אותי בצורה
מדהימה .״אולי את מוכנה לשיר לי את
השיר חביתה?״ שאלה בתמימות מוחלטת.
לנוכח סימן השאלה הנדהם שהסתמן על
פני הוסיפה :״השיר של שושנה דמארי,
את בטח מכירה.״
להפתעת חיי, התבדר לי שג׳רמין גריר
היא בתו של יהודי בן יהודי :״לסבתי
קראו רוחל׳ה וייס,״ סיפרה לי. היא עצ מה
אוהבת ישראל, עוקבת אחרי המדינה
מאז היווסדה.
את הביתה שרנו יחד, אני עם המילים,
והיא מזמזמת.

במדינה
ע ס קי ם
3ל-גו

ל מ כו ת
באחד מימי השבוע שעבר החליט דוד
גרשוני* ,להכין לאשתו הפתעה לארוחת־הערב.
בשובו מעבודתו בתעשייה־האווי־רית,
שם הוא מועסק כמכונאי, נכנס לסו פרמרקט
שפע חן שבכיכר דיזנגוף בתל־אביב
וקנה גריל־עוף בשמונה לירות.
שמח וטוב לב חזר גרשוני ( )55 הביתה
ושלף את ההפתעה. ואכן ההלם היה מוח לט.
סירחון איום עלה מן העוף והתפשט
במטבח המשפחה. בדרך לפחי־הזבל קילל
גרשוני את מזלו הביש ונשבע לחדול
להבא מלהביא לאשתו הפתעות אורגאניות.
יומיים אחר־כך הזדמן האיש לסביבת
ככר־דיזנגוף והחליט להסב את תשומת
ליבם של אנשי הסופרמרקט לריחו של
העוף שקנה.
גרשוני לא התכוון לבקש פיצוי על הנ זק
שנגרם לו. הוא רק פנה למחלקה בה
נמכר לו העוף והסב את תשומת־לב הזבן
לכך שהעוף שקנה לפני יומיים היה רקוב.
בריאה בחדר המנהד. תגובת הז בן
:״אתה לא תגיד לי שהעוף שלנו
רקוב,״ צעק והדף את גרשוני .״התאספו
סביבי כמה מהעובדים,״ ממשיך גרשוני
ומספר ,״שניים תפסו אותי בזרועותי ו ארבעה
אחרים החלו מכים אותי בכל חל קי
גופי. לא הבנתי מה מתרחש בכלל.
רק אחרי שהתערבו הקונים, שהיו במ קום,
השתחררתי.״
גרשוני ביקש לדבר עם מנהל הסופר מרקט.
שני עובדים ליווהו לחדר, שם
אמור היה המנהל לשבת. כשנכנס פנימה
מיהרו הזבנים לנעול עליו את הדלת
מבחוץ.
צעקותיו ודפיקותיו של הכלוא׳ הזעיקו
למקום את המנהל והוא שיחרר את הקו נה
שהטיל דופי בריח העוף.
בחליפה קרועה ורועד מכעס יצא גר שוני
את הסופרמרקט ופנה מיד. לעורך-
דין. יחד ניסחו מכתב לאגודת הצרכנים
בו נדרש ממנה פיצוי על הנזק שנגרם
כתוצאה מקריעת החליפה ועל הצער וה סבל
שגרמו עובדי הסופרמרקט.
תשובת אגודת־הצרכנים למכתב לא נת קבלה
עדיין. אך יש להניח, כי רישומו
עליהם יהיה דל מאד. לאחר שלמדו אנשי
הסופרמרקטים כי הכאת עיתונאים וניתוץ
מצלמותיהם אינם מהווים כלל עבירה על
החוק, הרי שניתן לנסות שיטות טיפול
אלה גם בלקוחות סתם.
כזכור הותקפו לפני כחודש צלם וכתב
העולס־הזה בהיותם באותו סופרמרקט
עצמו (שפע־חן) במשימה עיתונאית (העולם
הזה .)1798 תלונה שהוגשה למישטרה
על המקרה לא הביאה לכל תוצאות ביחס
לעובדים שהואשמו בהכאת העיתונאים.
אופיינית לטיפול הניתן למקרים אלה
היא תשובתו של מנהל רשות הצרכנות,
אשר גיבס. על המכתב שנשלח לפני ימים
מספר אמר :״לא שמעתי מילה על מכ תב
כזה. אני לא קיבלתי אותו.״
־ השם שונה.
מידוזיני דדן׳זי3ימ״

׳ #העולםה זה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
מא־דואר 136 מען מברקי: עולמסרס #הדפוס החדש״ בע״מ,
ת״א, רח׳ בן־אביגדור * הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

סופרמרקט ״שסעייחן״ כדיזנגוף
מכות לכל דיכפין

הזזודח הזה י׳י׳״י __

קולנוע כוכבים כוכבת העוגה
המילה האחרונה באופנה הכוכבות ה אירופית
היא צעירה בת ,20 בעלת פנים
מושלמות, והבעה מיסתורית שאין לרדת
לפישרה.
הבמאי, שגילה אותה לראשונה, רובר
בראסון, מן היוצרים המקוריים של הקול נוע
הצרפתי ואיש המתנגד בחריפות ל שחקנים
מקצועיים, הוקסם מפניה כאשר
היתה בת 17 בלבד, ואחת הדוגמניות ה יקרות
בצרפת. הוא הפקיד בידיה את
התפקיד הראשי באשה מתוקה, העביד
אותה בפרך במשך הודשים, אבל עדיין
מודה :״היא יודעת לשמור על המיסתו־רין
שבה. איני מכיר אותה עד עצם היום
הזה.״
לעומת זאת, אחרים מכירים אותה הי טב׳
או לפחות את פניה. שמה דומיניק
סאנדה. היא נערה עצמאית, בעלת אופי
הזק (אחת המעטות שלא פרצו אף פעם
בבכי היסטרי בסרט של בראסון) ,המק בלת
את הצלחתה בשוויון־נפש גמור, מו כנה
לומר בפה מלא שאין אפילו במאי
אחד מבני ארצה שהיתר. רוצה לעבוד
עימו, משום שכולם התברגנו עד לשד
עצמותיהם, וחיה בגלוי עם השחקן וה
שחקנית
דומיניק סאנדה
כולם התברגנו
במאי כריסטיאן (קאנדי) מארקאן, לו היא
עומדת ללדת בחודשיים הקרובים.
נישואי דנים. אדישה או לא, העלמה
סאנדה מופיעה בסידרה של תפקידים
אשר בגללם כבר זכתה לכינויים כמו
״גארבו חדשה״ ,״ז׳אן מורו של שנות ה סד״
,ועוד כהנה וכהנה. בללא מניע, המו צג
בימים אלה בארץ, ובעיקר בשני סר טים
אחרים, הקונפורמיסט, שיוצג בקרוב
מאד, ובגן פינצי קונטיני, סרטים שזכו
שניהם לפרסים בינלאומיים רבים, היא
התבססה כתגלית־השנה בקולנוע.
בחייה הפרטיים, היא שייכת לאותו חוג
של צעירים עצמאיים מאד, וזאת אולי
כתגובה לילדות שעברה עליה בחיק מש פחה
קאתולית מחמירה, אשר הכריחה או תה
להינשא בפעם הראשונה בגיל , 15
שלא יאה לצאת בקביעות עם
״משום
בחור אלא למטרות נישואין.״
הנישואין ארכו שנה אחת בלבד. ועתה
אינה מזדרזת לענוד שוב טבעת מסוג זה.
עם מארקאן אינה מתחתנת משום שהם והאסטרולוגים ילידי מזל דגים, שניהם אינם ממליצים על זיווגים מסוג זה.
אז עד שיימצא האיש המתאים, היא
ללדת למארקאן ילדים, לצפצף
תמשיך
על דעת־הקהל, לבחור סרטים רק לפי
חוש הריח שלה, ולהמשיך במשימה שהיא,
לדעתה, העיקרית בחייה: להיות היא
עצמה.

תדריך
תל -אביג
לקמרץ (סטודיו, איטליה)
— סיפוריו של בוקאצ׳יו, הלועגים לאווי־

קו>ר ת הי ל ה לאוטופיה הארי המזוהם (אופיר, תל-
אגיב, ארצות־הברית) — הארי
קאלאהאן (קלינט איסטווד) ,בלש
במיסטרת סן־פרנציסקו, המכונה בפי חבריו לעבודה ״הארי
המזוהם״ ,הוא צאצא ישיר לגזע השריפים מן המערב
הפרוע; אותם ביריונים אימתניים, השולפים במהירות
הבזק והשומרים על החוק והסדר גם כאשר זרוע חמישפט
אינה מצליחה לעשות זאת.
בימים עברו, חיתה דמות זו של שריף, התגלמות
״החלום האמריקאי״ .חלום של ארץ שנכבשה בכוח הזרוע
ושומרת על עצמה בכוח הזרוע, בעזרת אבירים חגורי״
אקדח ורוח אצילית שאין לשחיתות גישה אליה.
הארי קאלאחן הוא, באמת, טיפוס שכזה. כאשר רוצח
מטורף מאיים על עיריית סן־פרנציסקו כי ירצח כל יום
אזרח, עד אשר ישולם לו סכום של 100,000 דולר, ויובטח
לו מעל כל צל של ספק, כי לא יאחזו בשום אמצעים ללכי דתו,
מקבל הארי א ת המשימה לתפוס את הפושע, כאילו
היה זה אויבו האישי ביותר.
אלא שהימים אינם עוד ימי המערב הפרוע ואמריקה,
עם כל הערצתה לגיבוריה, חקקה לעצמה חוקים, כדי להבטיח
שגיבורים אלה לא ייטלו לעצמם יותר מדי זכויות
יתר. אלה, למשל, חוקים האומרים שכל ראייה המושגת
נגד חשוד תוך פריצה לתחום הפרט ללא אישור בית-משפט,
אינה מתקבלת על־ידי בית״המשפט. או דוגמה אחרת: לשו טר
אסור לעקוב אחרי אדם פרטי, משום שלאיש מותר
תמיד לטעון כי הוא נרדף על־ידי אנשי-החוק. וכן חלאה.
ומה הפיתרון ז כבכל דרמה ראוייה לשמה, הפיתרון הוא
אי־שם באמצע. אילו היו כל השוטרים כהארי קאלאהאן,
מטורפים־וירטואוזים המשוגעים לעבודתם, אולי לא חיה
צורך להגביל אותם בחוקים. אולם מאחר ו״החלום האמ ריקאי״
חזדחם במקצת בשנים האחרונות, נראה קאלאהאן
כאוטופיה, לא רק באמריקה, אלא בכל מקום אחר בעולם
(לא רק מן הצד השני של האוקיאנוס מתייחסים בחשד
למישטרח).
הבמאי, דון סיגל, המתבונן מזה שנים רבות באלימות
ההולכת וגוברת בארצות-הברית, לעתים מנקודת-המבט של
הרוצח (״הרוצחים״) ,לעתים מנקודת-חמבט של שומר
החוק (״מאדיגן״) ,הגיע כבר מזמן ל מסקנה שהדרך היחי דה
ל חסום אלימות, היא דרך אלימה, בדיוק כמו בשרי-
פת יערות. מדליקים אש נוספת ונגדית, כדי לעצור את
השריפה הגדולה.
״הארי המזוהם״ הוא מיסמך מרתק מאוד בסידרת
טיעוניו של סיגל בכיוון זה. סיגל, שהוא אחד הבמאים
המעשים מאוד בעולם אשר ניתן לנתח את סרטיהם מבלי

רובינסון: המישטרה על הכוונת
למצוא תצלום אחד מיותר, זווית אחת שאינה משרתת את
הנושא, או שורה אחת מיותרת בדיאלוג, מתחיל את סרטו
בכך שהוא מצלם את סמלי מישטרת סן־פרנציסקו דרך
הכוונת של רובה טלסקופי. הכוונה ברורה — המישטרה
הפכה לקרבן המיועד של צלפים ומטורפים. ההמשך הוא
סרט אלים, מלא מתח ופעילות, סרט שהצופה בו אינו
מפסיק לרגע לשאול את עצמו מה יקרה ברגע הבא, ויחד
עם זאת סרט המדגים את כל הסיבוכים בחם נתונה
חברה מודרנית, כאשר היא רוצח לבלום פושע חסר-מצפון,
ועם זאת לשמור על כל דקדוקי החוק, וגם לזכות לתמיכת
המעצמה השביעית — כלומר, העיתונות, ודרכה, דעת־הקהל.
מצד אחד, זהו סרט מתסכל לכל אדם מתקדם, משום
שכל בר-דעת יודע כי השוטר המצוי אינו דמות אוטופית
נוסח קאלאחאן, ולכן מסוכן להפקיד בידח את החרויות
שקאלאהאן נוטל לעצמו. מצד שני, בסוף הסרט יורדת על
הצופה הרגשת מועקה, כי אין כל ספק שמשחו רקוב, לא
רק בממלכת דנמרק, אלא גם במערכת החוקים של חמאה
העשרים.
נוסף להירחורים שהסרט מעורר, הוא מבויים, מצולם,
ומשוחק ביעילות עילאית (קלינט איסטווד, השוטר, אנדי
רובינסון, הפושע) .ההומור השחור והסצינות האכזריות
מקפיאות דם. אין צורך לומר שזהו סרט יוצא דופן.

זה מפדוידון,

עיר הערפדים (פריס, תל-
אביב, ארצות״הברית) — זהו אחד
מאותם חמפחידונים, הנוצרים בקבלנות
בארצות״חברית ובאנגליה, והמגיעים רק לעתים
רחוקות לארצנו הקטנה, שאינה אוהבת ערפדים מתוצרת
חוץ, אולי משום שיש לה מוצצי-דם פרטיים משלה בבית.
העובדה שמדובר במוצר המוני מורגשת מייד בסרט זה,
אשר שמו האמריקאי ״בוא נפחיד אתג׳סיקח עד מוות״
רומז חרבה יותר לצורתו החיצונית מאשר השם העברי ;
כי כל הסרט כולו הוא סידרה של הפחדות מדומות,
שקרבנן צריך לחיות לא רק חצופה, אלא גם אשה צעירה
בשם ג׳סיקח שזה עתה שוחררה מבית-משוגעים, כלומר,
שהיא נוחה מאוד להיבהל. מה עוד, שקיימים ספיקות
מסויימים לגבי שפיות-דעתה, כי אחרת איך חיתה מסכימה
לטייל על פני ארצות״חברית בתוך מכונית להסעת ארונות
מתים, וחוץ מזה, איזה מין תחביב הוא העתקת קברים
ותליית דיוקנם בחדר השינה 1
הצרה במפחידונים מסוג זה היא שהם מנסים לרמוז
בתחילתם כאילו יש בחם הסבר הגיוני לכל מה שקורה
בתוכם, כדי שהסוף יבוא ויתן כפתרון איזה סיפור על-
אנושי ומיסתורי, שבמקרה זה ניתן כבר בהתחלה, בגלל

ליות האנושית על כל צדדיה, בעיבוד
אישי מבריק של פיאר פאולו פאזוליני.
גס, נועז וחצוף.
׳ף 4 +הקשר הצרפתי (תל-אביב,ארצות־הברית) — הברחת סמים מצרפת
לנידיורק, בפישעון מיקצועי בכל פרטיו,
השובר שיאי קופה בכל העולם.
* * ללאמניע (הוד, צרפת) — מת״
חון על בלש החושף מניע לרצח בתוך
עברם המשותף של אנשים, שלכאורה לא
פגשו זה את זה מעולם — על רקע עיר״
הקיט הצרפתית ניצה. מעל לממוצע.
** סיפור אחד של פשע (צפון,

לאמפרט: קברים בחדר־השינה
השם העברי של הסרט ,״עיר הערפדים״.
תינוקה של רוזמארי חיה מתגלגל מצחוק בסרט כזה,
ואפילו ג׳סיקה (זוהרה לאמפרט) לא מאבדת עשתונו תיה.
כך לא מפחידים צופים, רק מבריחים אותם.

איטליה) — חיקוי לפרשת רצח נוסח אגא־תה
כריסטי, עם כל סממני אנגליה המוב לטים
עד כדי הגזמה. נחמד ומבדר, גם
אם אינו תמיד סביר.

טרון, ארצות־הברית) — הבלש הכושי
שאפט מביס ביד חזקה את המאפיה הל בנה
ואת המאפיה השחורה, ועם זאת שו מר
על ייחודו של כושי גא במוצאו.
מיתחון ברוח הזמן.

חיפ ה

ירו שלים

**+קוראים לי טריניטי ( ע צ מון,
איטליה) — מערבון־מצחיקון שבו כולם
יורים ואיש אינו נהרג, והמכות נראות
תמיד כמיבצע אקרובטי. מצחיק אפילו
נשים בהריון.
* +כלש ושמו שאפט (אמפיתיא

נשים אוהבות (ירושלים,
אנגליה) — הגירסה הקולנועית הנאמנה
ביותר לספרי לורנס, מביאה את כל ה־תיסכולים
המיניים והסוציאליים שרדפו
אותו, בביצוע קולנועי מבריק ומישחק
משכנע ביותר.

האישים הפועלים למען השלום בעולם הערבי את הרב גוניות
הרבה הקיימת בישראל.

כמיוחד שמתי את הדגש עד כד שגם בקרב
המימסד הישראלי, ואף כל,רכ הממשלה עצמה.
קיימים כוחות חשוכים כיותר, הסכורים שיש
להחזיר שטחים תמורת שלום וכיטחון.

הבחנתי בהסברתי זו בין כוחות השלום האקטיביים,
הדוגלים בהחזרת מלוא השטחים תמורת מלוא השלום
ומלוא הביטחון, המיוצגים בבית הזה על-ידי שתי סיעות
קטנות בלבד, ובין מחנה היונים, החלק המתון שבקרב
המפלגות הגדולות והצמרת המדינית, שתפקידו יכול לחיות
מכריע ברגע מסויים.
הזכרתי בהקשר זח כמה וכמה חברי־כנסת ממפלגת
העבודה, מפ״ם, המפד״ל ועוד, וגם את השרים המתונים
יותר בממשלה, המקבלים את מרותה של גולדה מאיר,
אך למעשה הם רחוקים מגישתה הנוקשה והשלילית.

אילו היה מיפגש רומא מתקיים כשכוע חכא,
חייתי מרשה לעצמי לצרף לרשימה זו את מי
שכיהן כראש המטה הכללי של צח״ל כמשך
ארכע השנים האחרונות.

כאיש צבא לא היו לו הזדמנויות רבות לבטא את
השקפתו הפוליטית, מלבד כמה רמזים פח ושם. אולם
מעשיו דיברו בעד עצמם. התרשמנו מהם, כי חיים בר־לב
הוא אדם שקול, מוסרי, מתון, מציאותי, הרחוק מן הערפל
האידיאולוגי השוביניסטי השורר כיום בפינות כה רבות
בישראל.
אני גם גאה על כך שאנחנו, אולי, המדינה היחידה
בעולם שבה אין כת של גנרלים, ושבה רבים מאנשי-
הצבא המשוחררים מטיפים בגלוי לשלום ולהחזרת שט*

ת אונו ת ק טוו ת

ב ו— ל ב
הממשלה חודיעה על מינוי חיים נר־לב כשר המיס-
חר והתעשייה. בפני כנסת מלאה, בנוכחות גולדה מאיר,
משח דיין ורוב השרים האחרים, השמענו את ההודעה
הבאה של סיעתנו:
אורי אכנרי ז כאשר אישיות חיובית מצטרפת
לממשלה שלילית — עומדת האופוזיציה בפני דילמה.
אין היא יכולה להצביע בעד הממשלה, המובילה את
המדינה בתוך מבוי סתום.
אין היא רוצה להצביע נגד האיש, העשוי למלא תפ קיד
חיובי במאזן הפנימי שבתוך הממשלה.

זהו מצב שכו אנו מוצאים את עצמנו כיום.
קשה לנו לתאר ממשלה גרועה מזו שכראשה
עומדת הגכרת גולדה מאיר. אולם קשה לנו
לתאר גם איש טום יותר, שאפשר לצרפו לממשלה
זו, מאשר חיים כר-לכ.

ובנים, ננתויס וזבחת
מכל הזוועות הכלולות בהצעה זו, הגרועה
והחשוכה כיותר היא זו הנותנת גושפנקא
מישפטית ממלכתית לקיום שני עמים בארץ —
עם אשכנזי-בכיכול ועם ספרדי־ככיכול.
זהו הרם האידיאל הלאומי שעליו התחנכנו, האידיאל
של ״עם אחד היינו, עם אחד נהייה״ .אידיאל זה נדרס
עתה ברגל גאווה, ומקומו נתפס על־ידי מציאות של
פדרצייה של עדות.

אנחנו איננו רוצים לא כפנתרים שחורים
ולא כפנתרים לכנים, וגם לא בזכרה שיש לה
פסים שחורים ולכניס.

..אינני רוצה רהיות א שכנזי!
אני מזהיר את הכנסת. מתוך קלות־ראש,
ברגע של חולשה, כדי לסתור בעייה מפלגתית
עלובה, אתם עולים חיום על דרך שאין חזרה
ממנה.

בר-לב
חים, ומצטיינים במיוחד בהבנת הצורך החיוני למצוא
פתרון לאומי לבעיית העם הפלסטיני, כתנאי חיוני לשלום
אמיתי, שיחזיק מעמד במציאות.
גם נקודה זאת דואגים חברי ואני להסביר בכל הזדמנות
לעמיתינו בעולם הערבי, המכירים צבאות מסוג אחר.
חיים בר־לב אינו פסול לכהונה מדינית בגלל עברו
בצה״ל, כשם שיצחק רבץ אינו פסול.

אני~ 5קווה שצירופו של חיים כר־לכ לממשלה
יחזק כה כאופן מכריע את קכוצת השרים
הרואה את המצכ לאשורו, שאינה הולכת שודל
אחרי סיסמותיה שד הממשלה עצמה, המורדת
כפתר ליכה כגישה אשר קולה הוא קוד גולדה
מאיר, וידיה ידי משה דיין.
משום כך אני מצטער על כך שחיים בר־לב הסכים
לקבל על עצמו את תפקיד שר המיסחר והתעשייה.
איו ספק שזהו משרד חשוב ביותר, ושהוא זקוק מאוד
לאישיות מעשית, בעלת כושר ביצועי ושיקול־דעת.

אד דומני שעיקר תרומתו של חי׳ים כר-לכ
בממשלה היתח צריכה להיות כגיכוש מדיניות
החוץ והכיטחון של המדינה, והייתי מעדיף מצכ
שהיה מאפשר לו להתמסר כולו לגיבוש מדיניות

בממשלה שאין בה בכלל מוסד רציני לתיכנון מדיני,
להכנת תוכניות אלטרנטיביות למצבים פוליטיים שונים,
לתיאום אמיתי בין המומחים לביטחון לבין העוסקים ביח־סי־חוץ
וביחסים עם העולם הערבי — יכול היה חיים
בר-לב למלא תפקיד חדש וחיוני, המתאים דווקא לסגולו תיו
המיוחדות.

הכל שלא נוצר תפקיד כזה.

חזרתי אתמול מן הכנס ברומא, שנועד להכין את
הוועידה הגדולה למען השלום במזרח התיכון, שמתקיים
לקראת סוף השנה בעיר בולוניה.
כנם זה נתן לכוחות השלום מישראל ומארצות־ערב
הזדמנות בלתי־רגילה להכיר אלה את בעיותיהם והש קפותיהם
של אלה.
ראיתי כאחד מתפקידי העיקריים להביא לתשומת לב

שונה גושפנקא ממלכתית לפילוג האומה לעדות נצחיות.
חוק אנטי-דמוקרטי — באשר הוא כופה על כל
הציבור שילטון שייבחר על־ידי קומץ קטנטן של אינטר סנטים
משוריינים.
חוק אנמי־פרלמנטרי -באשר הוא מוציא מידי
מליאת ביח*הנבחרים את סמכות החקיקה בענייני־יסוד,
ומוסר אותה בידי מפלגה פיאודלית.
נוכיח שלוש האשמות אלה, אחת לאחת, בהנמקת
שמונה הסתייגויותינו.

עדיין סוער בעולמנו הוויכוח על ״מיהו יהודי ז״ עתה
ייפתח הוויכוח ,״מיהו ספרדי?
ואל יבוא מישהו ויטען: הרי זה מצב קיים. הרי יש
רב ספרדי ורב אשכנזי. העם מחולק לעדות.
הזדעזעתם עד למעמקי נישמתכם כאשר קמו הפנתרים
השחורים, על פי הגדרה עדתית גזענית. והנה אתם
מכניסים את הפנתרים השחורים לבית־הכנסת ולחוקי
הכנסת.

ו ת אונו תגדולות

הד 3שד

זהו חוק אנטי־לאומי, אנטי-רמוקרטי ואנטי•
פרלמנטרי.
חזק אנטי״לאומי — באשר הוא ניותן בפעם הרא
זהו
רעיץ גזעני מובהק. אדם יכול להפוך
לישראלי כדרך של התאזרחות. אדם יכול
להפוך ליהודי כדרך של גיור. אבל איך יבול
אשכנזי להפוך לספרדי, וספרדי לאשכנזי ץ
ההשתייכות היא ביולוגית מוחלטת :

9־ 6ב מ ארס 1972

התקריות הקטנות והעניינים הגדולים מתערבבים
ב מס ת.
חיים נר-לב הושבע כשר, ירד מן הדוכן — וכשל
מייד. הוא מעד על חריצפה המשופעת שלפני דוכן
חיו״ר( .כאשר בנו את הכנסת, תוכנן שיפוע זח במיוחד
כדי שחברי״חכנסת ל א ילכו שם, בין הדוכן והמו שבים,
אלא יעקפו בכל פעם את כל האולם. אלא שכל
חח׳׳כים מתעלמים מכוונה זו, ומרקדים על השיפוע).
לפני כן מסרנו את דעתנו על מינוי בר־לב בנאום
קער (ראה להלן).
חבר-חכנסת בנימין חלוי נאם נאום מוחץ נגד שר-
החוץ בעניין הוויכוח האומלל עם אלי ויול, סופר•
השואה המיקצועי. בשיא הנאום, עמד הלוי לקרוא
טיכתב שכתב אליו ויזל, ואז נסתבר שאיבד את המיב־תב.
הוא חיפש, דיפדף, עילעל, ירד מן הדוכן, חזר
למקומו, לקח א ת חמיזוודה שלו, חזר לדוכן, חיפש,
מצא והמשיך בנאום.
בהצבעה תמכנו באבא אבן נגד ההיסטריה חמפוב-
רקת ונגד ניצול השואה למטרות מפלגתיות מובהקות.
ביום החמישי בבוקר חיה מרדכי סורקיס (בתפקידו
כיו״ר ועדת״חפנים) צריך להביא לקריאה סופית
את חוק הבחירות לרבנות, פרי הקנוניה בין המערך
והמפד״ל. בדרך, כשרצח לק ח ת טרמפיסטים, ירדה
מכוניתו מן הכביש, נחבלה ונתקעה, הוא עצמו נפצע.
אבל סורקיס המשיך בדרך, הביא את ההצעה, ואנו
נימקנו את התנגדותנו לסעיפיו בנאום חריף, בו ניתחנו
אותו באיזמל ההיגיון. על נאום זח (ראה מיסגרת) קי בלנו
מחמאות רבות, גם מפי ח״כים דתיים (שהתנגדו,
כמובן, לתוכנו).
חוץ מזה הצבענו נגד הצעת תקציב המדינה לשנת
הבאה, אחרי שנימקנו זאת בנאום בו הצבענו על הנטל
הבלתי״נסבל של תקציב הביטחון, האוכל עכשיו למעלה
מרבע של כל התוצר הלאומי — 67$ל״י לכל
משפחה לחודש .

להלן דברינו להנמקת ההסתייגויות שלנו לחצעת
חוק הבחירות למועצת הרבנות חראשית.

כשר המיסחר והתעשייה יצטרך חיים בר־לב להתמסר
בעיקר לצד הכלכלי של חיינו. אולם אני מקווה שלמרות
זאת יישמע קולו בבירור בדיונים מדיניים וביטחוניים,
וכי המישקל הסגולי הרב שיש לו יהיח מונח על כף
המאזניים של חשלום, כנגד כף המאזניים של שוחרי
הסיפוח בממשלה.

מעולם לא הצטרף שר חדש לממשלה,

אם יש זכויות מיוחדות לסי מוצא עדתי בשטח חדת,
כי אז יש זכויות כאלה גם בכל שטח אחר. לא עוד
נשאל אם המועמד לכהונה כלשהי הוא מוכשר וכשיד,
אלא מי היתר, אמו ומי אביו. אם שבי רבנים ראשיים —
למה לא שני נשיאים למדינה, שני יושבי־ראש לכנסת,
שני שוערים לנבחרת הלאומית? ומה דינו של צבר
אומלל שאבי׳ו אשכנזי ואמו ספרדיה — האם יהיה מועמד
לראשון־לציון או לשני-לציון?
כאליבי למעשה־כחש זה, מעשה המתכחש לחזונו של
דור שלם, משמשת הטענה הצדקנית: אם יהיה רק רב
ראשי אחד, הרי יהיה אשכנזי. גם כאן יידפקו הספרדים.
איזו טענה היא זו? או שיהיה שיוו״ון לכל הישראלים,
בלי הבדל של מוצא וגזע, או שלא יהיה. או שאנחנו,
כנבחרי העם, יבולים להבטיח שיוויון־אמת — או שיש
לטאטא אותנו מן הזירה הציבורית.

אולם לטעון שהקיפוח מוכרח להיות, שחרא
טבוע בדמנו, ועל כן יש למצוא תכסיסים קטנים
כדי למנעו פה ושם — הרי זו צביעות,
הרי זו התפטרות מאחריותנו.
מבחינה זו אין כל הבדל בין רעיון שני הרבנים לבין
רעיון החילופין או התורנות העדתי,ת, פעם ספרדי ופעם
אשכנזי.
ומעל לכל אנו רוצים לבטל מכל וכל את ההגדרה
הגזענית בסעיף : 8״ספרדי — לרבות יוצא־תימן או בן
עדות המיזרח״ .הגדרות גזעניות אלה, לא יכירם מקומם
בספר חוקים של מדינה המתיימרת לחיות במאה העשרים.
היא מרושעת, והיא גם מגוחכת. מארוקו היא במערב

בשמלווה אותו אהדה כה רכה של חלקי ציבור
כה שונים. זוהי אחריות כבדה, ואני מאחל
לחיים כר-לכ שיעמוד כה. ואולי נועד למישרה
רמה עוד יותר.
סיעתנו תימנע מהצבעה.

להתווכחעםהר אי
או 11הפרצוף
בוויכוח על התקציב, אמרנו בין השאר א ת הדברים
הבאים :
אורי אכנרי: תקציב חממשלח הוא בבואה של מדי ניות
הממשלה. לא שר האוצר, שאינו אלא מוציא-לפועל
כלכלי של מדיניות הממשלה, צריך היה לשבת כאן, אלא

״איננו רוצים נננ תוי ם שחורים ובפנתוים לבנים -
וגם לא מנוח שיש לה נסים שחווים ולבנים!״

את הרכב האסיפה הבוחרת צריכה לקבוע
מליאת הכנסת, ובבואנו לדון בכך כאן תציע
סיעתי שמאה ועשרים חברי־הכנסת, על כל
סיעותיה, מה״כ מנחם פרוש עד ח״כ מאיר ויד•
נר, תמנה את הרבנות הראשית לישראל. כולנו
כפופים לה, כולנו נכחור כה.

הרחוק, מוסקבה היא בצפון, סידני היא במזרח.

אינני אשכנזי. אינני רוצה להיות אשכנזי.
אינני מרגיש את עצמי כאשכנזי. ואני מתעב
כל הצעת־חוק המבקשת לכפות עלי הגדרה
כזאת על־ידי הצבעה של רוב.

במדינה שאין בה הפרדה בין הדת, והמדינה, זהו
הפתרון הסביר היחידי. ואם זה נשמע לכם כאבסורד,
הרי האבסורד אינו בהצעה, אלא בעצם המצב השורר
ביחסים בין המדינה והדת הממוסדת.

לווו ואשון לדבנות
בכל דרמה של שקספיר יש ידגע קומי. המחזאי מבקש
מהקהל להתפרץ בצחוק, לפני שיחזור לחזות בהמשך
מעישי־הזוועה.
סעיף 2של הצעת החוק היא אינטרמצו היתולי כזה.
ותבל שאת תפקיד המוקיון השקספירי רוצים לייעד לרב
נכבד בישראל.

דראנה שחווה במחשניס
אנו דורשים לבטל את הסעיפים הקובעים שסדרי
הבחירה ייקבעו על־ידי השר ״בתקנות״ ,ולקבוע שהדבר
ייעשה ״בחוק מיוחד של הכנסת״.
אנו נאלצים להעביר סמכויות רבות, שהעם מסרן בידי
בית־המחוקקים, לידי השרים והבירוקרטיה. נראה שאין
מנוס מכך בחברה המודרנית. זהו אחד המחירים שאנו
משלמים עבור ההתערבות הגוברת -והולכת של המדינה
בכל -תהליכי־החיים.
אולם אין הכנסת יכולה למסור בידי יסר, עם או בלי
אישור של ועדה, את החקיקה בעניין הנוגע ליסודות
המישטר והסדר הציבורי.
זה מה שאנחנו נדרשים לעשות כאן.

לא רי כראשון־דציון, כן הגזע הספרדי ה־מורהב.
לא די כשני־לציון, אשכנזי גזעי טהור.
יש צורך כשלישי לציון, ואולי רביעי והמישי
לציון כעתיד — נשיאי ככור של מועצת הרבנות
הראשית.
אם אי־פעם השתמש המחוקק בלשון סגי נחזר, הרי
הגדרה זו עולה עליה.

נשיא ככוד: איזה כבוד? מה יכול 1 להיות פחות מכוכד מאשר לידתו של סעיף זה
ותואר זה?
אין אדם בכנסת זו, שהוא ער יותר ממני לבעייתם
של אישי־ציבור עתירי זכויות ונסיון, עם ובלי מדכאות,
שהגיע זמנם לפרוש מכהונה אקטיבית. כדי לספק פתרון
מסובד באמת, סביר ומועיל, לבעייה זו, הציעה סיעתנו
בכנסת השישית את ההצעה להקים בית עליון, מעין ״בית
לורדים״ ישראלי. אתם דחיתם הצעה זו.
הצענו שבבית השני יישבו גם מי שהיו רבנים ראשיים,
יחד עם אחרים שמילאו כהונות רמות, או שתרמו תרומות
חשובות, בשטחי־החיים השונים. בבית כזה היה הרב
יהודה איסר אונטרמן מוצא את מקומו, בצד דוד בן־
גורמן, פנחס רוזן, רב־אלוף יעקב דורי, נחום גולדמן
ואחרים.

אולם למנות את הרב אונטרמן לכהונה שד
הלורד הראשון לרבנות, כהונה שתהיה או ריקה
מתוכן או מיטרד ציבורי — הרי זה עלבון
לו ועלבון לשכל הישר.
אנחנו מציעים למחוק את הסעיף הזה כולו.

נוחו (1שוו1נדי ,0גורנו ננתוו!
מדינת ישראל מתיימרת להיות דמוקרטית. בסעיף 3
של הצעת־חוק זו נעלמת לא רק המציאות הדמוקרטית,
במידה שהי תה קיימת, אלא גם הממרה עצמה.

במקומה בא מישטר שרגילים לקרוא לו

אני מכין את אנשי המערך. הם יודעים
שפה נעשה מעל, והם מעדיפים את ביצוע
המעל כחדרי־חדרים, ולא כאולם הגדול של
מליאת הכנסת, לאור זרקורי הטלוויזיה והעי־תונית.
מוטב להם ששר-הדתות יעיטה את
העבודה השחורה, כדי שיוכלו לבוא מחר אל
הבוחר החילוני ולומר: ידנו לא היתה כמעל.
לא אנחנו אשמים. הוא אשם.

הרבנים נ טי ם ו אונ ט ר מן
השילטון רשאי לחוקק חוקים ולהטיל מרות על מי שלא
ניתן לו לבחור בו.
והנה, מה קורה כאן ז
המוסד שייבחר על פי חוק זה. ,ישעבד כ ל אדם
בישראל, מלפני לידתו ועד אחרי מותו. סידרי נישואין
וגירושין, תפריט ובילוי, חליצה וממזרות, קבורה ומצבות,
חיים ומוות — כולם משועבדים במישרין או בעקיפין
לרבנים ולרבנות.
אין אדם יכול לפרוש מסמכותם, אם הוא מוגדר כיהודי.
אין אדם יכול לעקוף אותם. המדינה החילונית מסרה

בעולם ״תאוקרטייה״ .כמקום שילטון הדמום,
שילטון העם, בא שילטון התאוס, שילטון אלוהים.
אך מובן שלא לאלוהים הכוונה, כי אם
לאותם •שמינו את עצמם לנציגי הקדוש־כרוך•
הוא עלי אדמות, ללא יפוי־כוח, אך כמשכורת
נאה.

לידיהם את השילטון על פי החוק החילזני — שילטון
שהוא חיל יו נ י במהותו אך דתי בצביונו.

אינני רוצה שהרבנים י״טתלטו על חיי. אני
רוצה בהפרדת הדת מן המדינה. אולם אם אתם
משעבדים אותי לרב;׳ פ, אני תובע לעצמי את
הזכות לבחור כרבנים.

הדמוקרטיה פירושה, בין השאר, שילטון הרוב בדרך של
הכרעה חופשית, בה משתתפים ה כל. פירושה גם, כסיסמת
! 13x31101ד 10 יז
הקרב הישנה 1:68611131100 ,ק8.6
לאמור :״אין מיסוי ללא ייצוג״ .אין השילטון רשאי
להטיל מס על מי שאין לו הזכות לבחור בשילטון, ואין

או — או. אינכם יכולים לאחוז בחבל בשני קצוות.
אם אתם מפקירים את חילוניים למרות רבנים, חייבים
אתם להפקיר את הרבנות לחסדי הבוחרים החילוניים.
כל פתרון אחר הופך את הדמוקרטיה לקריקטורה, ואת
התאוקרטיה למציאות מישפטית.

ראש הממשלה או הממשלה כולה, מאחר שתקציבה מבטא
את מגמותיה הקולקטיביות.

אין טעם להתווכח עם הראי. יש להתווכח
עם הפרצוף המשתקף כד.
אין טעם להתווכח על התקציב. מוכרחים
להתווכח עד המדיניות שהתקציב בא לבצעה.

לפעמים תמה אני על הדמגוגיה הסוציאלית של סיעות
הימין, הדוגלות במדיניות מלחמתית־סיפוחיסטית, ובאותה
נשימה עצמה תובעות הן לשפר את השירותים הסוציא ליים,
וגם-להוריד את המסים, וגם׳לתת לעובדים תנאים
טובים יותר. הרי ברור שמי שדוגל בהחזקת שטחים, דוגל
בתקציב ביטחון גדול וגדל, ואין הוא יכול, בלי לעשות
שקר בנפשו, לדרוש באותו זמן הן להקציב אמצעים
למטרות אחרות, הן להוריד את המסים.
תקציב זה, כבוד היושב־ראש, כל כולו מסתובב על
הציר של תקציב הביטחון. נכון שתקציב הביטחון הוק פא,
ובמאבק־איתנים הצליח, כנראה, שר־האוצר להוריד
כמה מיליונים מתקציב הביטחון.

משום כך אנו מציעים למתוק את הסעיף ,3את כל
ההוראות לגבי הרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים —
לפיהן תהיה מורכבת ממאה רבנים ושבעים נציגי־ציבור,
שגם הם יהיו, בחלקם, עסקני המחנה הדתי. מדוע לא
תכתבו בפשטות :״האסיפה הבוחרת תהיה מורכבת מהנהלת
המפלגה הדתית הלאומית״ ,תמורת הסכמתה למסור בידי
המערך את כל שאר הנכסים הפיאודליים במדינה?

אכל העובדה המכרעת, המזדקרת כמו צוק
מתוך ים התקציב, היא שעדיין מקציבים אנו
כ־*5צ מכד התוצר הלאומי לתקציב הביטחון.
אם נוסיף לתקציב הביטחון את כל הסכומים האחרים,
שהם במהותם בטחוניים, ושלא היינו מקציבים אותם
למטרות אלה לולא המצב הביטחוני, הרי האחוז של הו צאת
הביטחון בתוצר הלאומי יעלה בוודאי מעל ל־.250/0
התרגלנו כל כך למצב זה, עד שחדלנו מלהזדעזע ממנו,
למרות שאין לו אח ורע בעולם כולו.
פורסם מחקר אוניברסיטאי דני על אחוז תקציב
הביטחון בתוצר הלאומי של עמים אחרים, והמיספרים מד הימים
למדי.

ישראל הוציאה כאותה שנה — לפני שנה
— כ־*0.5צ מכלל התוצר הלאומי על תקציב
הביטחון. כהשוואה לבך הקציבה ארצות
הכרית 7.8
אנו מקציבים אחוז הגדול כמעט פי ארבעה יותר מזה
של ארצות־הברית — אך גם זה אינו מבטא את כל

כל המישחק הצבוע הזה הוא לזרא. אם אתם מפקירים
את כולנו לחסדי הראקציה הרבנית! אם אתם הופכים
את הרבי מלובאביץ /היושב באמריקה, לדיקטטור של
ישראל ! אם אתם מוסרים את חיינו האישיים כאחוזה
פיאודלית לידי המפד״ל — עשו זאת בגלוי, לעיני הציבור,
ואל תמצאו לכם פתח להתחמקות על־ידי מסירת הסמכות
לשר־הדתו׳ת להתקין תקנות.

אתם נכנסים יותר ויותר עמוק לתוך מבוך
של קנוניות מתחסדות. נכנסתם לתוכו כרגע
שעשיתם שקר כנפשכם, וקכעתם שבמדינה
זו, שנולדה כמחצית המאה העשרים, יקום מיש־טר
של אי־הפרדה כין דת ומדינה, מישטר
שעבר מן העולם התרבותי לפני 400 שנה.
למנוע של מכונית כת ימינו חיברתם כירכרה
מימי הביניים, והנה אתם מתפלאים שכל כמה
חודשים העסק מתפרק.
מצב זה הוא עלבון למדינה,

עלבון׳?דת, עלבון

לדמוקרטיה, עלבון לאמונה, עלבון למצפונו של האיש
החילוני -ועלבון למצפונו של האיש הדתי. א״ש אינו
יוצא נשכר ממצב מביש זה, מלבד קומץ קטן של סוחרים
בתשמישי קודש — ואותם הקונים את קולותיהם ותמיכתם,
כדי לסחור בתשמישי חול.

הבדילו כין קודש לחוד, כין פוליטיקה ודת,
כין מדינה ורבנות.
ברוח זיו אנו הצענו את הסתייגויותינו, שבאו להקטין
את הרעה. אך גם אילו נתקבלו כולן, היינו מצביעים נגד
הצעת־החוק, נאמנים לדגל הפרדת הדת מן המדינה.
המציאות. אם ארצות־הברית, העצומה, העשירה, מקציבה
אחוז אחד מהתוצר הלאומי לביטחון, אין זה דומה לאחוז
אחד מהתוצר הלאומי של עם עני בשלנו. ולמרות זאת
נחשבת ארצות־הברית, מבחינת הקורבן, למדינה המק דישה
חלק גדול ממשאביה להבטחת ביטחונה — לטילים
בין־יבשתיים, למחקר גרעיני, לפצצות מימן ואטום, לחיל
אוויר גדול, ועוד ועוד.

ברית־המועצות איננה מקדישה לביטחון
יותר מ־* 11 מהתוצר הלאומי, ואפילו מצריים
אינה מקדישה לביטחון ־ 207 מהתוצר הלאומי.

ההוצאה לנפש לביטחון בישראל באותה שנה — 483
דולר. דהיינו — למעלה מ־ 2,000 לירות לנפש לשנה, שפי רושו
— 8000 לירות ומעלה למשפחה של 4נפשות.

פירוש הדבר שכל משפחה כישראל שידמה
עכור תקציב הביטחון כלבד כשנה שעברה
כ־ 675 לירות לחודש. כאשר מדובר עד סכומים
כאלה, כמעט מגוחך לדבר על אספקטים
אחרים •טל התקציב.

את רוב גועוו! ,הקופיס

״ד.כניסדו

על ישלט מוברג אל הדלת:
רק לחברים.״
השעה מוקדמת עדיין. בתוך המועדון
רק שמשון דנוך, יושב ומשחק טאץ׳
להנאתו. מולו נערה יפהפיה כבת .20 שקו עה
בולה במישחק. תו ך מציץ בה מפעם
לפעם ומשליך את הקלף שבחר בתנופת
שתי אצבעות מקצועית.

״ אי פ ה אני
ו אי פ ה פו שעים״

יצחק רגונס, סגן תליין
יןן
בכלא עכו לשעבר .״את

החבלים הייתי מביא הביתה אחרי
השימוש. זה טוב לתלות כביסה.״
ך* רחוב שלום עליכם, מול בניין
4אל־עד, ישנו בית שמספרו . 18 קשה
להבחין בינו לביו שכניו ברחוב. בחזיתו

ך י• דיינטים לא הגיעו עדיין ולבעל
[ /המועדון יש זמן לדבר. על מה ידבר
דנוך בימים אלה אם לא על סגירתם של
מועדוני ההימורים בעיר.
״סוגרים לי את המועדון. אומרים שיש
אצלי ריכוז של פושעים. אצלי פושעים ן
הרגל שלהם לא דורכת במקום הזה. איפה
אני ואיפה פושעים. שיבוא מישהו ויוכיח
שאני עברתי בחיים שלי איזה עבירה,
לא חשוב מה, הדבר הכי קטן. אם הוא
מוכיח את זה אני נותן לו את האוטו החדש

שמשון הגלו

האיש החזק של ממלכת מועדוני ההימורים
של ישראל .״אם יקהו לנו את הרשיונות,
נשחק במחתרת,״ הוא אומר ,״ואז באמת יתחילו פושעים להשתלט על כל הענף.״

מרפסת עגולה כלואת זכוכית. מאחורי
הזכוכית שני גברים ששפמם שחור ועיניהם
קשות.
זוהי הכניסה למועדון ההימורים מספר
אחד של תל־אביב. מועדונו של שמשון
דנוך. המלך. אם תנסה ותיכנס לחצר הבית
מספר , 18 יקום מייד אחד הגברים היוש בים
וייעלם פנימה. ליד הכניסה הוא יופיע
לעיניך שנית, ימדוד אותך היטב ויצביע

ארבעת הגדולים

זהו שולחן הידיים
החזקות. הפסד או
רווח של אלפי לירות תוך דקות, הוא מחזה שכיח בפינה זו
שלי שעומד בחוץ.״
דנוך מדבר במדדרות, בלהט, פניו מתקשחים
והולכים. נראה כי מצב העניינים
הנוכחי, בו מסרבת העירייה לחדש את
רשיונו והמישטרה עומדת על סגירת ה מועדונים
חסדי הרישיון, רחוק מלהיות
לרוחו.

20,000 $ל־־י ביר

אברהם אנואר, קצב ובעל עדרים .״הכסף
לא חסר, הנה בחבילה הזאת יש 20,000
ג׳ובות,״ הוא שולף מכיסו ומציג אותם.

קלפי ם
במקום גו לו ת
ני לא נותן להיכנס כאן לאנשים
,א מפוקפקים. אצלי משחקים, לא מתכ ננים
שדידות או פריצות. מי שבא משחק.
אני מקבל רק 50/0מהרווח של הטורווח.
אוכל ושתייה על הבית. אז מה רע בזה?״
נכנסים ארבעה. ממוצע של גיל העמידה.

של מועדון הקלפים. קצב, בעל״דוכן בשוק־הכרמל, סוחר ומוזג,
יבולים לשבת כך משך שעות ולהפסיד אלפי לירות. על מרפסת
ביתם אין הם יכולים לקבל תחושת ״משחק עם דם״ שבמועדון.

מוכנים להזדהות י מוכנים להצטלם? ״כן,
למה לא! מה יש לנו להסתיר?״ שלמה
עליון בן ,63 מוזג בבית הקפה נוגה.
״אני משחק מגיל . 10 אצלי זה מחלה. אני
בא לפה כמו לחשיש. בלי זה אני לא יכול
לחיות. למה פה ולא בבית? תראה, פה
אני פוגש ג׳נטלמנים, אנשים עם אותו מח לה.
ביחד אנחנו מסתדרים טוב מאוד.״
אברהם אנואר בן ,42 בעל אטליז, מונית
ועדר־כבשים .״אצלי כסף לא משחק, אני
משחק עם הכסף.״ להדגשת ההצהרה שולף
בעל־הנכסים מכיס מקטורנו חבילת מאיות
בעובי סטייק־אמריקאי, מנפנף בה לפה
ולשם ומכריז ,״ 20,000ג׳ובות יש כאן.
אני, אם אני מפסיד, התשלום על המקום
בקש־מני.״
אברהם אף הוא החל לשחק בקלפים

בגיל בו רוב בני־האדם משחקים עדיין
בגולות. כשהתבגר נהג לבלות ימים של מים
בקאזינוס שבעיראק.

לא מפ סי ד
ולא מ ר וו י ח
ף 1שאלה מדוע אינו מגביל את עצמו
/למשחקים בקרב המשפחה בלבד, הוא
משיב :״להרוויח אצל הבני־משפחה שלי?
מה מעניין בזה. אני מעדיף להרוויח לירה
אצל איזה ג׳נטלמן טוב פה בשולחן,
משלעשות 100 מבן־משפחה. זה משחק זה,
בשבת בלילה על המרפסת? זה טוב רק
בשביל פולנים לא בשביל בנאדם שרוצה
באמת להרביץ משחק.״
השלישי בחבורה שנכנסה, מנחם צוקרן

שותפים .״מועדון קלפים זה עסק מסוכן,״
הוא מציין ,״באים כל מיני טיפוסים שלא
רוצים אותם. הם עושים מהומות למה שלא
מכניסים אותם, ואנחנו צריכים לעשות את
הסדר לבד. את המישטרה פוחדים לבקש
בי יודעים מה יהיו התוצאות אם הפושעים
האלה יידעו שקראנו למישטרה. אם אין
לנו צרות אז יש פה איזה 30 קליינטים
קבועים שבאים כמעט כל יום.״

ישר מתא ־ הטייס
ל מו ע דון

רודפי המזל
כבדי־כיט

ופועלים

אחד משני עשרות מועדוני הקלפים הפזורים במרחב
תל־אביב. ליד השולחנות ניתן למצוא זה ליד זה שוחרים
שכירי״יום. את כולם מאחד הטירוף העתיק: הימור.

ין .37״אני לא שחקן גדול. רק רמי.
התחלתי לבוא לפה לפני כמה שנים. קודם
הייתי: משחק רק בבית. אבל הילדים גדלו
וזה לא טוב שילדים רואים דברים כאלה
מההורים שלהם בבית. אני לא משחק על
גדול ויודע תמיד מתי להפסיק, ככה

פות. אנחנו משחקים קבוע רמי־ . 10 זה
משחק של ג׳נטלמנים. אין קונצים. אם
הולך קלף אתה מרוויח, אם לא אז בפעם
הבאה. המזל כמו בחורה: לא תרדוף
אחריו, יבוא לבד, תרדוף, במו לרוץ אחרי
הצל. בבית אני לא אוהב לשחק. זה

ך* שסוגרים את המקום זה הסוף
שלי ושל כל השותפים. מה נעשה י
אנחנו כולם מבוגרים כבר. נלך ללמוד
מקצוע או שנצא לרחוב לחפש נדבות?״
ברחוב דיזנגוף יש מועדון נוסף: מועדון
ריטה הוא נקרא והוא שוכן בבית מספר
107 שברחוב• בעל המועדון בנימין חרמן
נמצא במקצוע כבר 15 שנה .״המישטרה
אמרה שתסגור לי את המועדון מפני העבר
שלי ושל הלקוחות שלי. לי אין שום תיק,
לא נעצרתי שום פעם. באתי לארץ בשנת
43 עם הצבא הפולני. הייתי בצבא הבריטי
וגם בהגנה. הייתי בכל המלחמות והייתי
חייל, אז למה המישטרה התלבשה עלי י
מה אני יותר גרוע מאחרים?
״אני מחזיק פה ארבע אנשים בתור
עוזרים. מה הם רוצים בעירייה שכולה
יישארו בלי פרנסה י אצלי זה מועדון של

גיל לא משחק ש

הזקן מעדיף הימורים סביב השש־בש 83 .
שנותיו אינן גורעות מלהט הימוריו.

.שיס נסו!

״תראה קלפים שתי קריאות שגורות סביב שולחן
זה. לא תמיד מתנהלים המישחקים על מי״מנוחות. מרי־

שמפסיד גדול אני לא, אבל מה, גם לא
מרוויח.״

מיישר ע צ מו ת
שבורות
חרץהנכנסים משולם מסעוד בן
,51 בעל דוכן בשוק הכרמל .״אני
וקלפים הולכים ביחד מגיל . 15 פה אני
משחק רק ארבע שנים. יש לי את השולחן
שלי והטיפוסים שלי. אני.לא אוהב החל־

למחרת הסגיוה
המהמרים ללא יוצא

לא בריא. אין תענוג• אשה, ילדים, בלבול-
מוח. כאן משהו אחר, למשחק יש דם,
יש תענוג. אחרי יום שלם שאני רץ אחרי
הפרנסה ומוציא את הכוחות שלי בשוק
אני מוכרח לבוא לפה. זה מרגיע את
העצבים ומיישר את העצמות השבורות.
מה שלא יהיה, אני לא מפסיק לשחק קלפים.״
עד כאן מועדונו ולקוחותיו של שמשון
דנוך, המלך. מלבדו יש עוד רבים.
ברחוב דיזנגוף ,77 בקומה שנייד, של
בית, יש מועדון נוסף. מנהל המועדון
מספר כי המקום נמצא בבעלותם של 5

מועדון שומם, שומר־סף בודד. כך נראים מועדוני
הקלפים יום לאחר שהצוו לסגירתם הוצא. כל
הכלל הכריזו כי ימשיכו לשחק על אף האיסור.

בות סביב סכומים שמנים גולשים תדיר לקרבות־אגרופים אלימים .״זה חבית השני ״
שלנו,״ מצהירים הדיירים הקבועים ,״לא חשוב כמה שנריב, תמיד נחזור עוד פעם.״ §
אנשים מכובדים, לא סתם זבל של עולם-
תחתון. אצלי באים פקידים של הממשלה,
סוחרים, אפילו טייסים. יש לי שני קליינ טים
טייסים. ישר שהם יורדים מהמטוס,
לפני שהם הולכים לאשה שלהם הם באים
אצלי לעשות משחק. אז על איזה פושעים
המישטרה מדברת? טייסים זה פושעים?״

הי מורי ם
במחתרת
* * ועדץ נדסף* נמצא ברחוב רענן , 12
על גבול תל־אביב—יפו. זהו מועדון של
עמך. פועלים, פנסיונרים ובעלי בתי־מלאכה
זעירים. אפילו פועל נקיון, יוסף
מתן בן ,55 נמצא בין לקוחות המועדון.
״כשמתרגלים לשחק לא יכולים כבר ל הפסיק,״
הוא אומר ,״אני שם כל חודש
50 לירות בצד בשביל הקלפים. בבית
לא יודעים. מה אפשר לעשות, צריך קצת
פרטיות מן האשה. אחד הולך לחפש פרט יות
אצל אשה אחרת! .מי שיש לו שכל
עוזב כל הנשים ובא אצל הקלפים.
״יסגרו, מתי יסגרו? אוי ובוי אם
יסגרו פה. רק יסגרו אני הולך לעשות
שביתה אצל גולדה. מה יש, אסור כבר
לבן־אדם קצת פרטיות?״
יוסף מתן יכול כבר להגשים את איום
השביתה. בסוף השבוע שעבר נסגרו רוב
מועדוני הקלפים בתל־אביב בפעולה מתו אמת
של העיריה והמישטרה. בית־המשפט
העירוני הוציא צו האוסר על הפעלת
מועדוני-קלפים ללא רשיון. העירייה לא
נתנה רשיונות משום שהמישטרה המליצה
לא להעניקם, המישטרה סגרה את המוע דונים
משום שלא היו להם רשיונות ו מהמרי
תל-אביב ירדו למחתרת.

טעם החיים

יצחק ־׳

אליהו,
זמן בבית,״
.71״אי אפשר לשבת כל הזמן
הוא מסביר את שהותו במועדון.

תמשך להתנהג נדייק
גניו שהתחלת, ותזכח
לחערגח לה אתה מצנ
ח. יגור שי* נעולם
מקום לייחד מאדם
מוצלח אחד ושחצלח-
תם של אחרים אינח
מייקח לך גפי שאתח
יד במרס -
חושב. במישור הרומג־
20באפ רי ל
טי — תן לח לרוץ
אחריך קצת, ואל חתן
לח לרכב עליך. א ם היא ממשיכה לאחר
לפגישות — אל תחכה לח יותר מעשר
דקות. זה יעזור ויגביר את אהבתה
אותך. לכבד תתחיל
אליך, ואף

הימים הקרובים יתנו
לו אפשרות נדירה ל התקדם
מבחינה מיקצו־עית,
חברתית וכספית
גס יחד. ימי אמצע ה שבוע
יזמנו לך סיכויים
רבים ליזום מיפנה חיובי
גס במישור המשפחתי,
ואס תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכך
עוול גדול לנפשות הק רובות
מאוד לליבה היומיים האחרונים
של השבוע צופנים סיכוי להתעוררות
רומנטית מלהיבה, שתוצאותיה יורגשו.

1111ו!

כשאתה מצליח לחיות ׳
ערמומי או רע, המחיר
עלול לחיות גבוה מדי.
תחושות חקינאה שלך
עלולות לסבך אותך
יותר ויותר. אתהמ טה
להתרגש מכל דבר
קטן. רצוי שתלך לרו אם
פסיכולוג

1 21מ אי ־
20ביתי
אינך יכול להתגבר על
הגדולים. המשברים תאומה — נסי להיות מודרגית, צאי
בחברח מתאימה, ואם אינך מוצאת
את בן־זוגך, זו לא בושה להי עזר
בשדכן. חיכון לנסיעה ארוכה.

!1אוח2 !,

אתה עומד על סף התמוטטות,
הכל באשמתך.
מי אמר שאתה צריך
לעבוד כל־כך קשה 7
האם מישהו מעריך את
עבודתו 7האס אתה 1 מרוויח יותר 7לא ולא. 11110 לכן, מתן מעט את עצ ״
ז ו: ביוני -
מך. הקדש יותר תשו־
>< 7ביולי
מת־לב לבני משפח תך
ולאנשים הסובבים
אותך. מהם יבוא לך האושר האמיתי. לך,
בת סרטן, מצפה שבוע די שיגרתי בשטחים
רבים. מומלץ ללבוש בגדים רועשים.

התפתחויות מהירות
ונעימות למדי, העשו יות
לבוא עליך ברצף
מהיר, מאמצע השבוע
ועד סוף החודש, יעמידו
אותך בפני הכרעה
חשובה שאין
מנוס ממנה. בהדרגה
תתגבש בך ההרגשה
21 ביולי -
ו 2ב או גו ס ט
כי אינך עוד מה ש היית
לפני חצי שנה,
וכי אתה עומד בפני פרשת דרכים. במי דת
רבה לא יהיה עליך לטרוח יותר
מדי כדי לקבוע באיזה כיוון לפנות.
מישהו ממקורביך כבר החליט במקומך.

הידידות החדשה שגילית
תלך ותיפרח למשהו
ניפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בן
בתולה, התכונן לנסיעה
ארוכה, היא תוסיף ל־אישיותך.
ואם תרצה,
גם לכיסך. קינאה
של 8 8 18 8 1 (11
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך.
סיכסוכיו ייכשלו והבוסיס שלו יתנו דווקא
לך את הג׳וב עליו חלמת. חתול שחור
עבר בין שניכם והיחסים ביניכם התקלקלו.
שניכם מצטערים על כך, אך
מתביישים להודות בכך. היה גבר והודה.

1111111

אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים
ובאירועים הסובבים אותך, צפויים סיכויים
לרומן נעים, או לקידום
הקריירה והמעמד החברתי.
משא־ומתן שהתחלת
בו לפני זמן מה,
ושנראה לך בשלביו כהרפתקה הראשונים
פזיזה, עשוי להתגלות נבון השבוע כצעד
מאוד, מלהיב ומרתק.
מה שחשוב עוד יותר
— הוא יישא רווחים
גדולים בעתיד. נסה לפתור כבר עכשיו
את הבעייה המשפחתית המציקה לך.

מאזניים

עקת

הביקורים המשפחתיים בהם תחיה מעו רב
יביאו עימם טירדה,
אך לטווח ארוך יש תלמו
לך. נחג בסבלנות
והקשב היטב למבוגרים
ממך. אל תנסי
לעמוד על שלך
ולהתנות לו תנאים.
אם תניחי לו להמשיך
ו ונ,מזוע*מ לרכב עליך, תגרמי לך
1ש 0 ₪ 9סבל. אל תפחדי לחיות
תקיפה, הוא לא יברח.

זו תקופה טובה לכישרון היצירה שלך.
זו תקופת השראה אשר תגרום לך שי-
פוק. אתה מנסה לעשות
גדולות, אך בצעדים
מחירים מדי. לך
צעד אחר צעד כדי
להגיע למטרה הנכ ספת.
תזכה לתשבחות
מאנשים שהיו פעם
יריניך. אל תעמיד ב־נסיון
את חבריך לעבו ד״
.בת״גדי — המשי כי
בעלילות אהבותיך.

השבוע יעמוד בסימן של בילויים חברתיים,
רכישת ידידים חדשים והידוק
מחדש של. קשרים ש־התרופפו
זה מכבר. תחביב
הקשור במלאכת־יד,
והמשותף לו ולרבים
מבני חוגך החברתי,
יעניק עניין ותוכן
לחייך ויוציא אותך נו־השיעבוד
ממנו אתה
מובל כבר זמן רב. בת״
דלי הרפתקאה ת מני
נטית קצרה באופק.

אין כל סכנה שיתעלמו ממך בעת שיחה,
באשר ניחנת בכושר ביטוי אז, ובקולך יש
גוון החלטי ובוטח. בפני
קהל גדול אתה
מבריק במיוחד, אך
אתה נוטה לשכוח ש־לשיחה
דרושים שניים,
ואינו נותן לבן שיחתך
אפשרות לבטא את עצמו.
אתה גם נתון יותר
מדי למצבי־רוח ואינך
( 2בנו במבר -
20בדצמבר
יודע להבחין בתגו בותיו
של בן־זוגך.

[1ש11

מתנה בלתי״צפוייה מקרוב משפחה או
מידיד קרוב. קבלי או תה
והחזירי לו כגמו לו.
לך, טלה, מצפה
שבוע מלא חוויות.
פעולה אותה אתה
מתכנן כבר כמה חו דשים,
תתבצע השבוע
לשביעות רצונך. סוף
השבוע מתאים לנסי 19
בפברואר
עות ארוכות. זה גם
20במרס
יפיג המתח שהצטבר.

העו ל ם הזה 1802

סם ם^סם^ס
מגלה

בשנ ת ה

סודות

אי שיו ת ה יותר מאשרבהקיץ

פיהוק אחרון לפני השינה
ועלמת החן מתכוננת
ללכת לישון ולהתכנס
עמוק לתוך פרטיותה.
או כך נדמה לה בכל אופן.
אפשר לגלות בלילה. כלומר, תרתי משמע.
במקרים כאלה, לפחות, את יכולה
להתנחם, אומרים תלמידיו של פרויד,
שאינך מדכאה בהקיץ את אישיותך ה אמיתית.
ובימינו, גם זה משהו.

בודדה במיטתה, מבלה קצת העלמה, בטרם תתמסר לשינה, בהירהורים — על היום שחלף,
על היום שיבוא, על גופה המקסים, על אהבה ופחדים. כל הירהוריה, היא בטוחה — הם סודותיה

הפרטיים. היא אינה יודעת שתוך דקות מעטות, היא תגלה רבים מסודות אלה.
שליטתה בגופה תאבד — והאני האמיתי שלה, משוחרר מפיקוח, יתבטא בצורת גופה.
פהאם סטלה עמרם, דוגמנית־העי־
0רום התל־אביבית המדגימה את תנו־חות־העירום
בעמודים אלה, תיארה לעצ מה
אי־פעם שגיזרתה המקסימה תשמש
נושא לשיעור בפסיכולוגיה. ספציפית —
להדגמת עקרונות מתורתו של זיגמונד
פרויד הזקן. אולם החיים מלאים הפתעות,

!נחות

וסטלה, בת ה־ , 18 שתמונות־העירום שלה
פורסמו לראשונה לפני כחודש ימים
(העולם הזה ,)1799 מצאה את עצמה ב שירות
המדע.
ומה שהמדע מנסה להגיד לך, באמ צעות
סטלה, הוא שדווקא כאשר את
ישנה, וחושבת שפרטיות גדולה מזו לא

אם זו התנוחה האהובה עלייך — יש לך ים של
פחדים בלב. בהחלט ל א מיחסי מין — אלא
מקשרים, מלחצים ומאלף ואחת בעיות אחרות.

יכולה להיות לך — דווקא אז את חשו פה,
תרתי משמע, לא פחות לעיתים מאשר
בשעת טסט פסיכולוגי. תני לפסיכולוג
להציץ בך מתחת לשמיכות — והוא יגלה
רבות על אישיותך.
שכן דווקא כאשר את ישנה, את מסי רה
מעל עצמך את כל הכיסויים, מרשה
לעצמך את הנוחיות המקסימלית של
להיות א ת. ללא מסווה, ללא צורך בהע מדת
פנים. והרי ידוע לך שאת אוהבת
לישון בדרך כלל באותה תנוחה. והתנו חה
— היא המביעה אומר.

*• +להרגליים, את יכולה למשל
¥להיות הטיפוס המעשי, החרוץ, השו לטת
במשרד או בבני־הבית ביד רמה.
אפילו במיטה בהקיץ, את יכולה להמשיך
בהתנהגות זו. אולם ברגע שאת נרדמת,
ועין מקצועית מגלה שאת ישנה בתנוחה
המתאימה — ניתן לראות מיידי שאת הטי פוס
הרומנטי, למשל, החולמת על אביר
שינהיג אותך, שיקיף אותך, שירומם אותך.
את יכולה להיות עקרת־בית ממושמעת או
פקידה נאמנה, ולא לדעת בעצמך שאת
חובבת הרפתקאות בלבבך. אולם מה שלא
מעיז תת־ההכרה שלך לגלות — מגלות
רגלייך וידייך, כאשר את זונחת את ה שליטה
עליהם.
מובן שסודות המיטה שלך אינם חייבים
להיות כמוסים דווקא. הם יכולים בהח לט
לבטא גם את התנהגותך ההכרתית.
אם את הטיפוס המתחרה למשל, המו דדת
כל צעד רק במונחים של השוואה
לשכנים או לידידות, אוי ואבוי לידידות
כאלה — זה בהחלט יכול להתבטא גם
בצורת ההשתרעות שלך. או אם את אחת
מאלה שלא יכולות להניח לחתיך לעבור
ברחוב בלי לשלוח עיניים — גם את זה

פויגידית
השכיבה המאופקת, המכווצת תוך הסתגרות מקסימלית של הגוף,
מוכיחה על פחדך להיענות.

וווו -1
1 1 111 | ¥
*1111111

זה מה שנימה לד• א ם אליפך ית3יש אותך
באחד הלילות בפוזה הזאת, לא יעזרו לן יותר שום הצגות.
התנוחה מוכיחה שאת נאבקת לשמור על צניעותן — נגד רצונן.

קדושה מעונה

קחי את זה בקלות. אז מה א ם אמא אמרה
שילדות טובות לא עושות את זה ן
היום, אפילו הקדושות עושות את זה.

יייו׳י -מי ו י

1 | 11 יך|

י י ״ י

מתחרה

אם זה לא יבהיר לו בדיוק מה אוג רוצה ליום
11 השנה לנישואין, אז או שהתעוור או, שכדאי שתבדקי
י ^ ש * את העניינים בינו לבין החברה הכי טובה שלך.

למה לן לרוץ כל החיים, להשיג את
נירה ואת צילה ואת שוש ן תשכבי ככה בשקט, ותראי
אין כל הגברים יבואו אליין אחד אחרי השני.

הכניסי פסיכולוג למיטתו-ומייד יתגלו נד סודות״ו

ביישנית

תשתחררי מהפוזה הזאת ומהר. כשתוציאי את האצבע מהפה
ותורידי את הישבן מהעננים, תגלי שיש על פני האדמה
הרבה גברים שמוכנים לתת לן יותר מאצבע כדי שתהיי מאושרת.

| 1 1 1 /1 1

הזהרי מתחליפים. למה לך לישון עם תמונות שלו,
למה לך לחלום עליו מרחוק. התעוררי, ונסי את הגישה הישירה.
תראי שתישני אחרי זה הרבה יותר טוב.

מהיום והלאה זכרי, אם כן :
את עלולה להסגיר את עצמך לא
רק ברחוב ובמסיבה כי אם (ובעיקר)
בהיותך במיטה.
התייחסי לתנוחה שאת נרדמת
בה באותה תשומת-לב שאת מתייחסת
למייק-אפ שלך. כמה קמ
הונתקנית

מחפשת

טים
לא, מוסווים יסגירו רק
מספר שנים נוספות. פוזה לא
מתוכננת במיטה — וכל מאווייך,
רצונותייך ושאיפותייך הכמוסים
ביותר יתגלו בייד לכל המתבונן
בך בשנתך.
לילה טוב.

מה שלא ברור זה מתי נשאר לך זמן גם להיכנס
למיטה בשביל לישון קצת. השתדלי לא להיראות
כל־כך מרוצה, מישהו עוד עלול לקנא

את מוצי תשמרי לך לשנות הסריגה והכורסה״המתנדנדת,
הנכדים בטח יאהבו אותו. עד אז, לצידן שפע
של מיטה פנוייה הזועקת ממש למילוי מסוג אחר.

כ״ט אדר תשל״ב 15.3.1972

המחיר 2.0 0ל״י