גליון 1804

מה עו מד מאחור המפול ת המדהימה
ש ^ ש1

אפר

סימניס

סינוייך

צירופים אפ שריים

גחלים( ^9

סימנים

1ו״ ר ^

בטפסים ^
טיטתייס

צירופים אפ שריים
סימנים

צירופים אפ שריי ם
פרטים בכל תחנות האיסוף של

0 X8

ינני יודע בקשר אליך. אבל כאשר אני אתיישב, ביום
הרביעי השבוע, אל השולחן הערוך, החגיגי — תיפלט
ממעמקי גרוני אנחה יהודית מסורתית, ככה מעומק הלב. דהיינו.
הצלחנו, ברוך השם. לא הועילו אויבינו, ואפילו לא ידידינו. לא הועילו
המניאקים בכבישים ולא המיסים. לא הצרות הגדולות, ולא הקטנות. את
כולם סידרנו — והגענו חיים, ואפילו פחות או יותר שלמים, לעוד פסח אחד.
עוד פסח אחד. שוב, אותה הרגשת התחדשות מיסתורית. הרגשת
השתחררות, ציפיה לקראת חדש. בקיצור — הרגשת אביב.
החלטנו, השנה, להביא אליך את האביב בצורתו הפורחת ביותר. ומה
פורח יותר, מאשר שני הדברים הפרחוניים ביותר בעולם — פרחים ונערות
צעירות? פרחים ופרחות, כפי שהתבטא עמית חסר נימוס.
כאשר מדובר בפרחים וחתיכות — מי לנו מומחה גדול יותר — לשני הם
— מאשר ירח־פרח, הלא הוא ירח פרלמן, הנחשב לאיש הפרחים
מס 1 .בארץ?
הבעייה שזרקנו בחיקו, לפני למעלה מחודשיים, היתה פשוטה :״קח
לך איזו צעירה שאתה רוצה, משארם ועד מטולה, רק בתנאי שתהיה
ישראלית. איזה פרח שאתה רוצה — באותו תנאי. והוצא מהם אביב כזה,
שהריח יידוף למרחקים.״
״אהה,״ נהם הפירחחן, ועיניו המקצועיות נוצצו .״אבל כמובן.״
החודשיים הבאים הפכו לגיהינום פירחוני במערכת. חוליית הפרחים
שהוצמדה לירח־פרח איננה זוכרת בעצמה כמה חתיכות פסל איש־הפרחים.
יפהפיות מכל סוג ומין. פרחים מלבלבים אחת אחת, שבעיני הבשר־ודם של
חברי החולייה ניראו כחסרות כל־דופי. לא רק לאביב, אלא גם לכל שאר
העונות.
אך לא כך, אבוי, הן נראו בעיניו הפירחוניות של המיקצוען. מתוך
קרוב לארבעים בנות, בחר לבסוף בשש .״באלה,״ הסביר ,״אפשר למצוא
את כל האביבים של ישראל.״
לפי איזה קריטריון? ״החוכמה היא,״ הסביר אלוף הפרחוניות ,״לקלוט
את הרושם הראשון, הקובע, שהן משליכות עליך. בחורה זה כמו פרח.

א ת שירה
לידתו של מורד במזל בתולה
•שלך. א ת

נוב!
הו צאת ..כמתת ״ ת ד ־ אביב

מכון ליופי

אחללשורת לקוחותי ו

חג שמח

המכון יהיה פתוח כחוד המועד
פסח.
יעוץ והדרכה חינם

ע״י הקוסמטיקאית ״אנה״

1זמנו־זמנהיף
ד, ח ד ־ אביב

פרחן פרלמן ופירחונית דונסקי
כל פרח — יש לו אווירה אחרת, משמעות אחרת. כך גם בחורה. לפרחי
אביב, צריך להתאים בחורות אביב.״
בנקודה אחרונה זו, אגב, כפי שהסביר הפירחחן שלנו, נמוגו גבולות
ימי העבר. כיום, חיסלה הטכנולוגיה המודרנית את המושגים הקלאסיים
של פרחים מסויימים לעונות מסויימות .״אולי נשארו עוד חתיכות מיוחדות
לכל עונה,״ הסביר ,״אבל פרחים — כמעט שלא כבר. החממות
ושיטות הייצור המודרניות של היום מסוגלות לספק ורדים בחורף, חרציות
בקיץ — כל מה שהקונה רק מבקש.״
ומה שהקונה מבקש — ירח מספק. מאז נכנם למשפחה פרחונית. התחיל
את עסקי הפרחים אבי אשתו, מנחם כץ, שב־ 1926 פתח חנות פרחים בשם
פרחי כץ ברחוב הנביאים בתל־אביב. הוא פתח את החנות עם שותף —
ד״ר הנס פרידנטל, כיום מנהל בית־החולים דונולו.
״בימים ההם היו האנשים רציניים,״ מסביר ירח .״היום, כל אחד יכול
ליד,פך פתאום למוכר פרחים. כשאבי אשתי פתח חנות — הוא היה מוסמך
לזה: הוא הביא איתו מחו״ל תואר של אדריכל נוי.״

גינות לערבים, חלב לי הודי ם

20.000ל״י בספרים ללקוחות בנק דיסקונט
לרגל ,,שבוע הספר העברי״ תשל״ב

ץ ץ התואר, כמוכן, לא היתד. פרנסה. גם לא מחנות הפרחים. כדי להת־
1₪1קיים, הלכו הדוקטור והאדריכל לטפח גינות אצל עשירי יפו, ובצד
גידלו כמה פרות, למכור חלב ליהודים.
עם השנים, פרחו עסקי הפרחים. הדוקטור הלך לטפל בחולים, וכץ
הזקן העביר את העסק לבנו, חגי, ולירח, שנשא לאשה את בתו, שרי.
ירח בא, הריח — ונכבש לנצח על־ידי עולם הפרחים .״זה עולם כזה
מקסים,״ הוא אומר .״ושזירתם וסדירתם —
אמנות שלמה, בדיוק כמו כל אמנות אחרת.״
תוכל לראות אמנותו במוסף האביב ה־פירחוני,
המתחיל בעמוד .17

לקראת חג ״שבוע הספר העברי״ תשל״ב, אשר ייפתח ב־ 2בחודש מאי
בחסות סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, מר יגאל אלון,
מגיש בנק דיסקונט שי מיוחד במינו לציבור לקוחותיו ; כל לקוח של
הבנק יהיה זכאי להשתתף בהגרלת תלושי שי לרכישת ספרים בשווקים
הציבוריים, אשר יוקמו ברחבי הארץ במשך ״שבוע הספר העברי״.
ישתתף בהגרלה כל לקוח, אשר ימלא טופס השתתפות, הניתן להשגה
בכל אחד מ־ 131 סניפי בנק דיסקונט. כן יכללו טפסי השתתפות
במודעות הפרסום של הבנק, המתייחסות למיבצע ״פרס ספר״ .במסגרת
מבצע זה יוענקו 1922 פרסים מ־ 5ל״י ועד 500ל״י, בערך כולל של
20.000

הנהלת בנק דיסקונט החליטה להמשיך במתן תשורה זו, כביטוי להערכת
המפעל החינוכי והתרבותי של ״שבוע הספר העברי״.
כן החליט בנק דיסקונט להעניק, לרגל ״שבוע הספר העברי״ ,תשורת
ספרים בשווי של 2,500ל״י, לכל הפחות, לחיילי צה״ל.
מבצע ״פרס ספר״ של בנק דיסקונט נערך זו השנה השניה ולאור
ההצלחה שנחל המבצע בשנתו הראשונה, נראה כי יהפוך למסורת,
כחלק בלתי נפרד מ״שבוע הספר העברי״.

הג ליון הבאשד

ה עו ל הז ה| :

יופיע כמועד מוקדם. לרגל חג הפסח. כדיון זה יוקדם כ־ 24 שעות| .
הוא יופיע כרחובות תל־אכיכ כיום כ׳ כערב, וככל הקיוסקים 6

כארץ כיום ג׳ כבוקר.

מתוק מתוק

העולם הזה 1804

רוצים לדעת למה הילדים כל־כך
מתוקים ושופעים בריאות?
הם מקבלים הרבה חלבונים, שומנים
וסוכר.
כל אלה נמצאים בשוקולד בצורה
מרוכזת.
אפשר לראות כמה השוקולד טעים
לחיכם וכמה הם נהנים לאכול אותו.

אונ ט ר מן ל א ציג

עסק חד ש

א ת מו ע מ דו תו

ל ק צי ני ם מ שו ח ר רי ם :

למרות כל השמועות, לא יציג הרב איסר
יהודה אונטרמן את מועמדותו לכהונת רב
ראשי אשכנזי.

1 £ 1 1 1ן .

חק ^רה סו די ת
ב מו עצהל שיוו ק
פ רי הדר
חקירה סודית נערכת במועצה לשיווק
פרי הדר כמטרה לגלות לאן נעלמו 150
אל!? תיכות פרי הדר, שהיו מייועדות ל־חו״ל.

כה לא העלתה החקידד. את מקום הימצאן של
התיבות.

תבוטל הו אאתמדריך
תיי רו תלאוגנדה
ההצטננות כיחסי אוגנדה ישראל תיגרום
כין היתר לכיטול התוכנית להוציא מדריד
תיירות לאוגנדה
את המדריך תיכננה החברה הישראלית להוצאת
מדריכים בזק, והוא נוער להגדיל את תנועת התיירות
לאוגנדה.

מ סי ב ת ־ עי תונ אי
פוז ר ה
בשגרירות רו מני ה
מסיבת עיתונאים מוזרה נערכה בשגרירות רומ ניה
בישראל.

קומץ העיתונאים שהוזמנו למסיבה הופתע
לשמוע מהשגריר הרומני בי בעצם אין
לו מה להודיע, והזמינם ליטול מהכיבוד
שעל גבי השולחנות.
למחרת דיווחו העיתונאים על קיומה של המסיבה
ומנו את משתתפיה .׳מאוחר יותר התברר שלשגריר
היה יחשוב עצם עריכת המסיבה, יותר מאשר תוכנה.

׳מנוי וגמור עם צמרת המפד״ל והמערך להרכיב
את הגוף הבוחר לכהונת הרב הראשי ומועצת הרב נות,
בצורה כזז שתבטיח רוב מוחלט לרב הראשי של
תל־אביב שלמה גורן.

יחד עם זאת עשויות ליפול הפתעות ככל
הקשור כבחירת הרב הראשי הספרדי, כ
מיקרה שהרב הראשי של תל־אכיב, עובדיה
יוסף, יציג את מועמדותו למישרת הרב
הראשי הספרדי.

ס ר טי מלחמה
אחרי גל האלבומים על צה״ל, חיל־האוויר, מלחמת
ההתשה ונושאים דוימים, מגיע עתה תורו של עסק
מלחמתי חדש: סרטי המלחמה.

בישראל מסתובבות עתה תובניות-הפקה
של שלושה סרטי מלחמה יקרים שמפיקיהם
רוצים כעזרה צבאית הכרוכה בתקציבי־מליונים
:״ג׳נם יס־48״ של אוטו פרמינג׳ר,
״הו ירושלים״ של קלוד ברי וקוסטאם קרא-

לעובדיה יוסף יש קהל חסידים ׳גדול בקרב עסקני
מפא״י הספרדים.

ניסו ל פו צץאת

הו ר או תישרא ליו ת

מ ס עו שלהשרבורג

לקראת מו סקבה

למרות הנסיון לתאר את מסעו של שר-
הפנים ד״ר יוסף בורג לארצות-הברית כמסע
שליו, התכרר שהביקור לווה כאיומים.
באחת מהופעותיו של השר הדתי, התקבל איום
על פצצה, והאולם נסרק ונשמר על־ידי שוטרים
חמושים.
גם בנסיעתו הקודמת של בורג לחו״ל התקבלו
איומים על פצצות.

בנסיעותיו האחרונות של כורג לחו״ל
הוא נוהג לשמור כסוד על מקום מגוריו,
כדי למנוע הטרדות של קנאים דתיים.

אנשי הכית הלבן מסרו לפירסום,
אם בי לא כשמם, ידיעות על רוגזו של
הנשיא ניכסון נובח דרישת ישראל
שיבטיח לה מראש שלא ידון כענייני
המזרח התיכון ככיקורו במוסקבה.
הלחץ הישראלי, שמקורו בפחד מפני הסדר
אמריקאי סובייטי שיושג במוסקבה, ברוח תוכ נית
רוג׳רס, העיב על היחסים הידידותיים
שנוצרו מאז סיפק ניכסון את כל הדרישות
של ממשלת ישראל בשטח הרכש והכסף.

מ פי קי הסרטים
כאס ו״זנק״ של יוז כנסון מלום־אנג׳לס.

1ג ד מו עצת
הסרטהישרא לי
תקדים כעל חשיבות עצומה קבעה לאחרונה
המועצה לעידוד הסרט הישראלי,
אחרי שסירבה להכיר, לצורך החזר מם,
בפרט ״הטרמפיסט״ כבסרט ישראלי, למרות
שהופק כישראל על-ידי מפיקים ישראלים
ובהשתתפות שחקנים ישראליים.
זוהי הפעם הראשונה בתריסר שנות קיומו של
החוק לעידוד הסרט הישראלי, שהמועצה מסרבת
להכיר בסרט ישראלי כבסרט ישראלי, מטעמים אמנו-
תיים. החוק לעידוד הסרט הישראלי ׳מכיל סעיף
המאפשר למועצה לפסוק בך, אך סעיף זה לא הופעל
מעולם.
מפיקי הסרטים בישראל עומדים לצאת בהתקפה
חריפה נגד הפסילה, בטענה שהמועצה נטלה לעצמה
בכך תפקיד של קומ״סאר אמנותי, העלול לפגוע בכל
עתידה של תעשיית הסרטים בישראל.

לכל שלושת התוכניות אין כל סיכוי להתממש,
אלא אם כן יושיט להן צה״ל את עזרתו חינם. כדי
להצליח במשימה זו, מחפשים כל שלושת המפיקים,
שותפים לרווחים — ללא כל השקעה כמובן — מבין
אלופים ואלופי־משנה משוחררים בעלי קשרים מתאי מים״
מפיק זנק, העוסק בסיפורו של חיל-האוויר,
עזר וייצמן ומפקד חיל-האוויר האלוף מרדכי הוד.

לכל שלוש התוכניות אין בל סיכוי להתבצע,
היות ואין להניח בי ועדת-הבספים
של הכנסת תאשר הקצבות של מיליונים
להפקות סרטים, בשע:
בשעה שהוויכוח על קיצוץ
כתקציב הביטחון עדי׳יין בעיצומו.

ה מי עו טבמ פיי ם
מתארגן לוו עי ד ה
המיעוט במפ״ם, שכוחו בהצבעה האח
רונה בעת ההכרעה על ההצטרפות למערך
כשנת 1000 הגיע 7־35
אחוזים, החליט להתארגן
לקראת ועידת המפלגה
שתתקיים כנו־במכר
השנה.
לאחרונה החלו פעילי ה מיעוט
בהכנת ראשי פרקים
לקראת הוועידה ובפעולות
ארגוניות. בעיתונות המפ לגה
התרבו התקפות הימין
על המיעוט ובעיקר על
״פעילותם נגד המפלגה ב אמצעות
״התנועה לשלום
וביטחון״.
המיעוט מרגיש בחיזוק
כוחו, גם בגלל הזדקנותה
של ״ההנהגה ההיסטורית״
של יעקב חזן ומאיר יערי,
מבלי שמנהיגים ימניים צעי רים
יותר יתפסו את מקו מם
המכריע בתנועה.

חד״גדיא

ראשי המיעוט, דב בר־ניר,
שרגא וויסקופף, לטיף דורי,
נחום שור, אריה יערי, אריה
יפה ושמחה פלפן, מקיימים
התייעצויות ומופיעים במשו תף
במזכירות המפלגה וב מוסדותיה
האחרים.

כ ד בנ דן ד־־דן ונב 1־ בידידות

״ מבצע

ס30-

בהסברת הב ״ שבו עהספר העבר״ תעול״ב
בסימן הסיסמה ״ספרים בבית — תרבות בבית״ ייפתח
ב־ 2במאי שבוע הספר העברי תשל״ב בחסות סגן ראש
הממשלה ושר החינוך והתרבות, מר יגאל אלון, ויוקמו
במקומות מרכזיים בערים ובישובים בארץ שווקים ציבוריים
למכירת ספרים עבריים בהנחות ניכרות.
כאות ידידות והוקרה ללקוחותיו, וכביטוי להערכת המפעל
החינוכי והתרבותי, מכריז בנק דיסקונס גם השנה על מבצע
״פרס — ספר״ בו מוזמנים להשתתף כל לקוחות הבנק.
כל לקוח של בנק דיסקונט בעל חשבון מכל סוג שהוא בבנק,
מוזמן למלא את טופס ההשתתפות במבצע ״פרס — ספר״
המודפס במודעה זו, ולמוסרו באחד מסניפי הבנק או לשלחו
באמצעות הדואר לפי הכתובת: בנק דיסקונט לישראל, ת״א
עבור מבצע ״פרס — ספר״ .טפסי השתתפות ניתן להשיג גם
בכל סניפי הבנק.

ר שי מ ת

פרסים גדולים 2 פרסים

15 פרסים
50 פרסים
100 פרסים
500 פרסים
1250 פרסים

שווי תלושי הרכישה אשר לא ייפדו בתקופת ״שבוע הספר
העברי״ תשל״ב, ישמש כהשלמה לתרומה בספרים שיתרום
הבנק לחיילי צה״ל, לפי בחירתם.
רוכש ספרים תמורת תלוש־רכישה חייב להשתמש בו
בשלמותו לתשלום הספרים שירכוש, ולא יהיה זכאי לקבל
עודף או כל סכום כסף אחר במזומן כנגד תלושי הרכישה.

בסר 500
בסך 250
בסר 100
בסר 50
בסר 25
בסר 10
בסר 5

ס״ה 1922 פרסים בסך כולל של 20,000ל

על טפסי ההשתתפות במבצע ״פרס־ספר״ להגיע
לבנק דיסקונט לא יאוחר מיום 14 באפריל .1972
בין כל המשתתפים במבצע יועלו בגורל 1922 פרסים בצורת
תלושים לרכישת ספרים בסכומים מ־ 5ל״י ועד 500ל״י.
התלושים לרכישת הספרים יישלחו על־ידי הבנק לזוכים.
תלושי רכישת הספרים יפים לרכישת ספרים ב״שבוע הספר
העברי״ תשל״ב בלבד.

הפר סי ם:

לתשומת לב המשתתפים :
) 1אם למשתתף במבצע חשבונות שונים בבנק דיסקונט, יש
לציין על גבי טופס ההשתתפות אחד מהחשבונות בלבד,
אשר בו מחזיק בעל החשבון יתרה כלשהי.
)2משתתף השולח יותר מטופס השתתפות אחד, תיפסל
זכותו להשתתף בהגרלת הפרסים.
)3תוצאות הגרלת הפרסים תהיינה סופיות ולא תינתנה
לערעור.

עובדי בנק דיסקונט, עובדי פרסום ״דחף״
משפחותיהם אינם רשאים ליטול חלק במבצע.

ובני

בגה די ס קז ג ט
1לי /א ואל בעםי

טיפס השתתפות במבצע ״פדס־־ספר״ של בנר, דיסקונט
במסגרת הו. שבוע השפר העברי תשד״ב
עוגת 1972
הוכרזה
עי י אונסק״ו
שנ ת הספר
ה בינל או מי ת

השם
(שם משפחה)

(שם פרסי)
:מוכת :
(רחוב)

(מספר)

(שכונה)

(עיר)

הסניף בו מתנהל החשבון :
מספר החשבון :

השלם את הסיסמה :״כנר, דיסקונט בד אחד יגיד
הוא דא רר, בנר, הוא גם.בל משתתף במבצע רשאי לשלוח טופס השתתפות אהד בלבד.

ה שלם הזה 1804

שרום ובטחון -כן!
סיבוח ונישול -לא!
אגו קוראים לכל כעל־מצפון, הדואג לשלום עמו, לבוא עם משפחתו,
למהות ולהתנגד לפעולות הנישול, הגידור וההתיישכות כרצועת-עזה
וכפיתחת רפיה.

השתתף ב:

מסע אד הת״ל

מכתבים

ד״ר שמואל אמיר — תל־אביב
יוסי אמיתי — קיבוץ גבולות
משה אפשטיין — קיבוץ גבולות
דן בן־אמוץ — תל־אביב
אריק ברונשטיין — קיבוץ מגן
פרופ׳ גדעון גילת — הטכניון, חיפה
צבי דויטש — ירושלים
ד״ר חנוך וייל — הטכניון, חיפה
אמנון ורנר — קיבוץ כרמיה
עו״ד אמנון זכרוני — תל־אביב
נתן ילין־מור — תל־אביב
בנימין כהן — אוניברסיטת תל־אביב
ניבה לניר — קיבוץ עיו״החורש
ד״ר ישראל לף — האוניברסיטה העברית,
ירושלים
ד״ר גבריאל מוקד — תל־אביב

נקודות יציאה ומיפגש: ת ל ־ אכיםוחיפה — ״הכימה״9.00 ,
כבוקר, ירושלים — ״בנייני האומה״ 9.00 ,ככוקר, צומתנירע
ם — 10.15 ככוקר, צומתמגן — ,11.00 נקודת ריכוז לנסיעה
אל העצרת.
כעלי רכם פרטי מתבקשים להגיע לנקודות־היציאה. כן תהיה הסעה
מאורגנת. תרומות לכיסוי ההוצאות: כעצרת ובת.ד.4216 .

לפני המלחמה

ישבתי ביציע הכנסת ושמעתי את דבריו
של ח״ב אורי אבנרי.
כאחד מני־רבים הגר במשק ניר־עוז.
הרגשתי שאבנרי נלחם את מלחמתנו.
עד מלחמת־ששת־הימים, עבדנו כבני־אדם.
דיברנו עם שכנינו מעבר לקו הירוק
והחלפנו איתם סיגריות. מדי פעם ניגנבו
אצלנו כמה צינורות.
כמד, חודשים אחרי המלחמה, הפכו חיינו
לגיהנום. שני חברי משק מתו ממיקוש
ואנו יוצאים לשדה כשבליבנו פחד מ המוות.
גדי
אבן־מור, ניר־עוז

יש לי מספר הערות ביחס לכתבה לא
נאכל חרא — ונגיד שזה דבש ! אין ספק
שקל להבין את הפנתרים, הזוגות הצעירים
וכל שאר המתלוננים על חוסר דיור
מתאים ואפלייה לטובת העולים החדשים.
אולם בכל מיקרה בו שוטחים אלה את
טענותיהם, הם יוצרים את הרושם כאילו
אין עבודה. על כך אני טוען, כי לפחות
בירושלים — להד״ם.
בקיץ שעבר, עת החלו הפנתרים לחלק
כרוזים המתחילים ב״די בזה שאין עבודה
ניגשתי אל מחלק הכרוזים, נתתי
לו כרטיס ביקור שלי וביקשתי שיפנה
אלי חמישה מחבריו לקבלת עבודה. איש
לא הופיע.
התעשייה בירושלים משוועת לידיים
עובדות. אם חלק מאותם שבעת מחזירי
פנקסי המילואים (למרות יחסי השלילי
לאקט כשלעצמו) מעוניין בעבודה, לימוד
מיקצוע והתקדמות בו, אני מוכן לקבלו
לעבודה מבלי לבדוק בציציות העבר הפלילי.
מרדכי
כן־ארי, מנכ״ל
״פאבוי פרי (חרשי ברזל)״,
ת. ד ,7406 .ירושלים

תנועת העולם הזה

חברי התנועה ואוהדיה
נקראים להשתתף ב,,מסע אל התייל״

מסו! ההתנגדות וגישור ולסיטח
כעלי המכוניות הפרטיות מתבקשים להזמין את הכריהב
וידידיהם למסע, לקחת את משפחותיהם ולצאת לדרך.
חסרי המכוניות יתקשרו עם כעלי־רככ. הסעת מרוכזת :
תל־אכים, בית ״הבימה״ ,ירושלים, כנייני האומה 9 ,ככוקר.
פרטים נוספים כמודעות המסע.

ח טי בתהס טו דנ טי ם
תנועת העולם הזה
כוח חדש
ה סי עהבהסתדרות -חברי התנועה ואוהדיה הרוצים
לעזור בפעולת הסיעה בהסתדרות —
חברי

ההסתדרות,

הרוצים בעזרת

הסיעה בענייניהם :

יננו דת. ר( 156 .הסתדרות)
תד־אכיב

העולם הזה -כו ח חדש
אוני ב ר סי ט ת תל־אביב
ס טו דנ טי ם מכל ה פ קו ל טו ת
וכל השנים, הרוצים בפעילות
ב מיסגר תהח טי ב ה (פעילות
א ק טי בי ת /פ סי בי ת —
מה שאפשר) —
יכתבו (ל קבל ת הז מנו ת
וחומר) :
ת.ד ( 136 .ס טודנ טי ם)
תל-אביב
הפגישה הקרובה של החטיבה:

יום א׳ 23.4.72 כשעה 19.30
כנין רקנטי, הרד 203

התוצאה: נוק־אאוט לישראל.
מכיוון שגיבור הפרשה הוא מתאגרף,
מי שהיה אחד מאלופי אפריקה בבוקם, היה
זה סיום מתאים.

גך־עדן השחור
ף* וכנית־אוגנדה של ישראל היתד,
1 1שונה מאוד מתוכנית־אוגנדה המקורית
של תיאודור הרצל, שגם היא הו עלתה
השבוע מקברה על-ידי אידי אמין.
בהתחלה, לא היתד, שונה מכל תוכניות
ישראל באפריקה. כשקמו המדינות האפרי־קאיות
החדשות, היו זקוקות לכל — לכסף,
ליידע, למומחים. הן לקחו מכל הבא ליד.
מישרד־החוץ הישראלי ידע לנצל מצב
זה בכישרון רב. בהנהגת שרת־החוץ גולדה
מאיר, ולאחר מכן שר־החוץ אבא אבן,
חדרה לכל נקיק אפשרי. היא סיפקד, כסף,
מומחים, ידע, כבוד, ביקורים ממלכתיים
הדדיים, עזרה בינלאומית.

בגות־היל
בצה״ל

כו ח

ך* הרפתקה הקולוניאלית הגדולה
1 1הראשונה של ישראל באפריקה הגיעה
השבוע לסיומה.

עבורה

חד ש

ש ל תבוסה

ואחרי המלחמה

בשבת, כ׳ דחול-המועד פסה ( )1.4.72 תתקיים עצרת מהאה סמוך לקו
הירוק, מול השטחים מהם גורשו הכדווים. העצרת תתקיים ליד כרם
שלום (הנקודה הישנה).
אלכס מסיס — תל־אביב
עו״ד שמואל סגל — רמת־גן
גדעון ספירו — חיפה
ד״ר דניאל עמית — האוניברסיטה העברית,
ירושלים
פרופ׳ שאול פוגל — האוניברסיטה העברית,
ירושלים
אל״מ (מיל ).מאיר פעיל — אוניברסיטת
תל״אביב
אליעזר פיילר — קיבוץ יד חנה
ויקטור ציגלמן — חולון
פרץ קידרון — קיבוץ זיקים
עמוס קינן — תל-אביב
ד״ר נעמי קיס — האוניברסיטה העברית,
ירושלים
ד״ר מרדכי שכטר — הטכניון, חיפה
ד״ר תיאודור שנין — אוניברסיטת חיפה

1אנאטומיה

אזרחים: בנותיכם לא תתקלקלנה
בצבא. הן גם לא מבזבזות את זמנן. כאן
הן רוכשות מיקצוע וביטחון עצמי, ויש
להן הזדמנות לתור קצת את הארץ. להת קלקל
הן יכולות גם בצאתן לחמש דקות
לשכנה.
אהובים: חברותיכן אוהבות אותכם
גם כאן. על החיילים שבמחנה הן רק עושות
תרגילי רושם.
דתיים: בנותיכן תהפוכנה כאן לבנות
חיל.
ולכל אלה עם הדיעות הגלותיות המסול־פות:
תסלחו לי, אבל אתם סתם מעצבנים.
יפה, חיילת, באר־שבע

אולם כמו גן־עדן התנ״כי, הגיע גם
שלב תמים זה לסיומו ברוב הארצות. המדינות
החדשות טעמו מעץ־הדעת, וראו ש-
העולם אינו פשוט כל־כך. ככל שעמדו על
דעתן, התבססו במוסדות הבינלאומיים,
הקימו מערכות־יחסים בינלאומיים, ראו כי
ישראל אינה מעצמה גדולה כל־כך.
בכמה מקומות התאימה ישראל את עצ מה
למצב חדש זה. היא השלימה עם ה עובדה
שבאפריקה ישנם גם ערבים, וש־המדינות
החדשות צריכות לקשור קשרים
עימם. היא השלימה גם עם הצבעות אנטי-
1ישראליות במוסדות אפריקאיים. כל עוד
€לא עברו מדינות אפריקה באורח חד־צדדי
למחנה הערבי, אלא שמרו על איזון בינ לאומי,
היה זה כדאי לישראל.

אך כאוגנדה לא הסתפקה כפך
ישראל, וכפך התחיל האסון.

תוכנית אוגנדה
^ אוגנדה שלט אפריקאי מן הסוג
^ הטוב ביותר, ד״ר אפולו מילטון א(־
ב1טה, שלא נשא רק את שמו של אחד
המשוררים הדגולים, אלא גם היה איש־תרבות
בזכות עצמו.
אובוטה עבר את השלב הראשון הטי פוסי.
הוא קרא את הישראלים לארצו,
הזמין משלחות צבאיות, קיים יחסים טו בים
עם ישראל.

״הכר שטויות״
״העולם הזה״ ,1801״מחנכים
אותנו כמו עדר״ ,על העצומה של
תלמידי תיכון ירושלמים התובעים
ממשרד־החיגוך לשנות את
תוכנית הלימודים.
בכתבה הובאו ציטטות משיחתי עם
כתבתכם. הציטו טים
בגוף הכתבה
רובם מדוייקים מלבד
הכותרת מת חת
לתמונתי הפותחת
במלים ״ה כל
שטויות״ .לא
אמרתי זאת ואי נני
סבור כך.
במכתבי לתלמי די
התיכון בירוש לים
מ 20-בפברו אר
1972 כתבתי
כי ״אנו שמחים
על העירנות שאתם מגלים לגבי לימודי כם
ועל שאיפתכם לשיפודם ולדו־־שיח
פורה עם מוריכם.״ אני סבור שהמחנכים
צריכים להאזין לתלמידים ולהבין את צר־כיהם
ולשתפם ככל האפשר בתהליך ה־חינוך.

ר ו 11,ר 1י ח
ירושלים
•יין* ר•

ובעיקר: ייצוא־היוקרה שי
ישראל, מומחים ומדריכים צבאיים.

•טהידידות הלוהטת כין מט
יטלת קאמפאלה וכין ישראל התקררה
במיקצת. אך המייטלחת הצבאית
המשיכה לפעול, וגם •טאר
היחסים שיגשגו.

האיש שעליו הוטל, מטעם צבא אוגנדה,
לקיים את היחסים הצבאיים עם המומחים
הישראליים היה קצין מגושם, בעל אף
פחוס כשל מתאגרף. איש בשם אידי אמין.

יחסיו עם הישראלים הלכו והתהדקו.
הוא התקשה להתכטא
באנגלית. אכל לא היה קשה להכין
מה הוא רוצה. הוא רצה כשילטון,
וככל הדברים המוכים הקשורים
באפריקה בשילטון.
מה קרה ל
בשעת אחד מביקוריו הרבים בחו״ל.
כמנהיג־צמרת אפריקאי, נדהם מילטון או־בוטה
לשמוע כי בארצו פרצה הפיכה צבאית,
וכי הוא הודח.
במקומו נטל את השילטון של אוגנדה
רמטכ״ל צבאו, הגנרל אידי אמין.
אובוטה לא השלים עם המעשה בשקט.
הוא מיהר חזרה לטנזניה השכנה אשר מנ היגה.
יוליוס נייררה, מגלה זד, מכבר

העולם הזה 1? 04

במדינה העם הבלב של
יגאל אלון

ירח הדבש: אנו, אמין ודיין מצדיעים לחיילי אה״ד בדור
יחס עויין למדי לישראל. מדאר־אל־סלאם,
בירת טנזניה, שיגר אובוטד. לעולם סידרה
של האשמות כבדות ביותר נגד ישראל.

אמין, כך טען אוכוטה הגולה.,

אינו אלא ^ ן
ישראלי. ההפיכה סוכן שלו תוכננהז וכוצעה ע?ל־ידי ישרא־לים.
למעש ה השתלטה ישראל על
אוגנדה.

למיה אמ ין אמין *

טיטלת ישראל הכחישה, כמובן, את
כל ההאשמות. היא יכלה להתעלם

במטוסו הישראלי ביקר אמין ב״הזית״
— הגבול שבין אוגנדה וטנזניה, שבה הת לקחו
במשך זמן־מה קרבות, בעיקבות האשמותיו
של אובוטה.

באפריקה נאמד שזוהי החזית
הראשונה בין שני הצבאות הטובים
ביותר בעולם: הצבא הסיני
וצה׳׳ל. כי הסינים הדריכו את
צכא טנזניה, והישראלים את צכא
אוגנדה.
זה היה ירח־הדבש. ישראל השקיעה

מדד
מהן, כי באוגנדה היו עתה כל הקלפים
הטובים בידיה.

הקצין־המתאגרף התנהג כאילו
האשמותיו של אובוטה היו נכונות.
הוא קירב את הישראלים,
מסר להם עמדות השובות. בבואו
לישראל קיבל כמתנה מטוס פרטי,
ובמטוס זה נהג טייס ישראלי.
(בקאמפאלה סיפרו כי אמין חושש להפקיד
את עצמו בידי טייס מקומי, לא רק
בשל חוסר־האימון בכושרו, אלא גם מתוך
חשש שמא הלה יחטוף אותו בבוא ההפיכה
הבאה).

עשירות יותר מישראל. למשל :
לוב שופעת־הנפט.
ואכן, אמין ביקר אצל מועמר קדאפי,
אלוף־המישנה הלובי הצעיר, וחתם עימו
על הצהרה אנטי־ישראלית חריפה. קל היה
לנחש שקדאפי העשיר פשוט הציע לו
סכומי־כסף העולים בהרבה על כל מה
שישראל יכלה לתת.

היה בכך הגיון. שהרי אם הת 2
קשר אמין עם ישראל בגלל הכסה 8
והעזרה שיכלה להושיט, חזקה
עליו שיקבל בכל פעם את ההצעה
הגבוהה ביות

ה בו הסר
מיליונים בארץ האפריקאית, חייליה הרגי שו
שם בבית, היחסים עם השליט היו מצו-
יינים.
ולפתע זה נפסק.

מדוע ז

הסיבוב האחרון
לכי יש גירסות שונות.

? גירסה הפשוטה ביותר היא
זו האומרת שאידי אמין גילה תג•
ייית הדשה: שיש בעולם מדינות

זוהי הסכנה הכרוכה בעצם ההתקשרות
עם טיפוס מסוג זה. אין גבול לשאיפות.
הגירסה השניה היא זו המופצת עתה על-
ידי אמין עצמו, בכל אמצעי־התקשורת.

למעשה ממשיך אמין במקום
שהפסיק אובוטה. לדברי אובוטה,
הוללה ייטדאל הפיכה צבאית והשליטה
את אמין. עכשיו טוען
אמין שישראל התכוונה לחולל הפיכה
צבאית נוספת, ולהשליט מישהו
אחר.
קשה לדעת עם אמין מאמין בכך או לא.
על כל פנים, הוא התנהג כאילו הוא מא מין.
הוא שלח את המדריכים הצבאיים
הביתה, אסר ישראלים ששוטטו ביערות,
הפסיק את קשרי האלחוט הצבאיים בין
אוגנדה וישראל, הקטין את צוות השגרירות
הישראלית.

כך או כך — היחסים הגיעו ל־מיטבר•
,טרק צעד אהד מפריד בינו
וכין ניתוק גמור של היהסים.

שכר הלימוד
מונים בפרשה זו לקחים, שמן ה ראוי
ללמדם היטב.

האם היה כראי לישראל לפנות
עורף לאובוטה התרבותי והמאוזן,
ולתת יד להרפתקן הסר־מעצורים ז
מעמדה של ישראל בימי אובוטה לא
היה מזהיר, אך הוא היה שקול ורציני.
שפע הברכות שבאו עם עלייתו של אמין
לשילטון היו מבריקות, אך קצרות־מועד.
מדינות גדולות יותר מישראל למדו כי
מסוכן מאד להתעסק עם הרפתקנים. יש ראל
יכולה ללמוד זאת עכשיו.

צוחק הצוחס אחרון: שבי \ 1רלים במסיבה
העולם הזה 1804

שכר-הלימוד: כ 50-מיליון ל״י
לפחות, תבוסה מדינידב מוחצת,
אובדן יוקרה בכל רהבי הייבשת.

במדינה שקיים בה מחסור משווע ב־חוש־הומור,
יכולה פרשה משעשעת קטנה
להמם את לבו של האזרח הנרדף
על־ידי התראות־מסים, צווי־מילואים, הודעות
על ניכויי־משכורת ודו״חות־תנועה.
פרשה בזאת סופקה על־ידי כלבו של
סגן ראש־הממשלה.
כלב נובח איננו נדטך. מעשיו של
הכלב רם־המעלה הונצחו לפני שנה ב־מיכתב
ששלח אזרח ירושלמי מרוגז, בשיא
הרצינות, לאומבודסמן של עיריית
ירושלים.
המיכתב, שפורסם השבוע על־ידי העיתונאי
נתן דונביץ בהארץ, התלונן מרה:
״שלשום בשעס 5.30 בבוקר עברנו קבוצת
אזרחים ליד בתי מחסה כשלפתע התנפל
עדינו כלב גדול שלא היה קשור —
וכפי שנאמר לנו הוא כלבו של השר י.
אלון — בנביחות רמות, וכמו כן הסתער,
על אחד מאתנו, ואף שלא נשו, כמובן
די הי׳ בזה להפחידנו ולהטרידנו.
״המשכנו קצת והמתנו, כשעברו לאחר
מכן אנשים נוספים וגם עליהם פצח בנביחות
קולניות, וכנראה שגם זה לא
הי׳ הסוף. לאחר מכן שמעתי מאחד מידידי
שגם עליו פצח הכלב בנביחות.
״אני סמוך ובטוח בכך שדבר זה דורש
טיפול מהיר בהיות שדרך זו היא כיום
הדרך היחידה לכותל המערבי, לאחר ש הדרך
הרגילה משער יפו ושער שכם סגורה
וכולם נאלצים ללכת סחור סחור,
ואין זה בבחינת הצועק על עבר, אלא
גם דרישה לעתיד כדי שיופסקו תעלוליו
של הכלב בעוברים ושבים המרובים, בשעות
שבהן הוא חופשי לנפשו.
״ואי לכך הריני מצפה להתערבותו המיידית״.
נציב
התלונות של העירייה, שלמה קדר,
הוא, טיפוס פחות נוקשה ולכן השיב :
״יכולתי להשיב לך חד וחלק שאין זה
מענייני״ מאחר שתחוס פעולתי הוא בחקירת
מקרים, בהם נפגעו זכויותיו של
אזרח בשל מעשיה או מחדליה של ה־עיריה
על כל מוסדותיה ואין המקרה
שלפנינו מהסוג הזה.
״אך מי יכול לאטנס אוזנינ בפני זעקתו
של יהודי ירא־שמייס המכתת רגליו ב־שחרין
כדי לעבוד את קונו ליד שריד
בית מקדשנו ומוצא עצמו נמנע חו״ח
מלעשות כן בשל פחדו בפני נביחות.
״אי לזאת, מצאתי את האיש שהפקיד
אותו, השר אלון, בביתו ועל כל אשר
*יש׳לו והסברתי את תשומת לבו לפורענות
זאת. הוגד די, כי בעצם הימים האלה
עומדים לשלוח את הכלב אל מאלף ש־׳
יאמן אותו להבחין במי לנבוח ולמי להניח
לעבור בדרכו באין מפריע. ועד אז
ידאג האיש לקשור את הכלב כיאות.
״בזאת, מקווה אני, סולקה מכשלה זו״.
איפ״ל חמוד. מהי דעתו של הכלב
עצמו?
כשיצאה חוליית העולם הזה השבוע
לראיין את החייה שעמדה במרכז הסערה,
ולגבות ממנה עדות מוסמכת, היא לא
נמצאה בבית. עיקבותיה נעלמו.
יתכן שסגן ראש־הממשלה חשש שהוויכוח
על כלבו יסיח את הדעת מן הוויכוח
על תוכנית־אלזן.

מפל גזוז
ס מי ו סו סי
ו הכיפ ה ה סיו ג ה
הברי־הכנסת של המפד״ל קוראים להם,
מאחורי גבם, בשם ״סמי וסוסו״ ,על שם
האיש והבובה המדברת בטלוויזיה׳ הערבית.
אולם
זילזול מופגן זה נגד שני חב ריהם
אינו במקומו. בחודשים האחרונים
השפיעו חבדי־הכנסת זבולון המר וד״ר
יהודה בן־מאיר לא מעט על מעשי הממש־ומכיוון
שהכוח העומד מאחוריהם הוא
כימעט אפסי, זהו הישג נכבד.
,,העולם הזה הדחי״ .זבולון המר
נכנס לכנסת כחבר סיעת המפד״ל, שנבחרה
בבחירות האחרונות.
אס ציפה ממנו מישהו לגדולות, אוכזב.
(המשך בעמוד ׳ 10

סיקורת
הטלוויזיה הצרפתית הקדישה את מיש־דרה
האחרון בסידרת תיקיית הקולנוע
(לאותם שאינם יודעים, זהו האוריגינל אוחו
מחקה השעה השלישית) לחייו האינטימיים
של נפוליאון טנאפרטה. נמיסגרת
זו, הציגו את הסרט ונוס המלכותית, ש הוא
מין דייסה פושרת שבמרכזה ניצבת
אחותו של הקיסר, ששימשה בזמנו דוגמנית
לפסל הנפלא של קאנובה, הנושא
את שמו של הסרט.
כל זה, כדי שאפשר יהיה להתווכח על
נושא כאוב: האס התעלס בונאפרטה עם
אחיותיו או לאו?
הריעות היו מגוונות, אבל בסופו של
דבר, ציטט אחד המשתתפים סופר שאמר
פעם :״אפילו אס נאפוליאון עשה דברים
כאלה, מוטב שלא לדבר על כך.״
מן הראוי היה למנות איש זה לדובר
ממשלת־ישראל.
תיאטרון עגל הזהב שהותך
תיאטרון קל,

1״עגל הזהב״ —
| מאת רמי רוזן.
״אזרחים, באנו אליכם גם לאחר הב חירות!״
מרעים הרמקול את ההודעה ה מרעישה.
מתחת לסלע כבד מציצים האז רחים
הקטנים, ובהם זמרת הרוצה להגיע

עברית מדוברת לא נורמלית
מאת דן בן ־ א מו ץוב תי ב ה בן ־י הו ד ה
ש׳ מכונית פרטית משוחררת
מ?ופר ל בן
מתשלום מיסים והנמצאת — רשמית לפחות ־־־
בבעלותו של תייר או תושב זר. מספרי מכוניות
אלה מסומנים במיסגרת לבנה.
״לתיירים ותושבים זרים: מוטטאנג 1970
מיספר לבן ב־ 4,500ל״י. יד ראשונה אחרי אוברול,
כולל רדיו התלבש על איזה תיירת
מצרפת. עשה לה מיספר ועכשיו נוטע בפז׳ו
מיספר לבן.״
3ש׳ )1גירוי־עור באיזור האשכים. מונח
מתחום הרפואה העממית המורכב מהמילים:
גירוד־ביצים.
״ביום הראשון של הצעדה חטפתי גרבצת —
להשתגע ! ״
)2אי עשייה, אפס מעשה, בטלה .״מספיק
עם הגרבצת הזאת חבר׳ה. תזיזו את התחת!.״

ירד מהפרק ׳

חנוק נתון במצוקה כספית. סינונימים: אין לו
גרוש על הנשמה, תפרן.
״השבוע אני לא יוצא מהבית. עד סוף החודש
אני חנוק הייתי נותן לך מאה לי רות
כמו כלום, אבל אני פשוט חנוק.״ *
״אל תקנא בממשלה, גם היא חנוקה״.
קטר 1נגולש׳ )1אבר המין הזכרי )2 .כינוי
גנאי הבא להדגיש את תכונותיו השליליות של
אדם .״כל זמן שהוא שתק, הוא עשה רושם טוב.
רק פתח את הפה, התברר שהוא שטרונגול ממדריגה
ראשונה.״ )3עונש, נקמה, שילומים .״חזר
הביתה מהמסיבה בשלוש בבוקר ואל תשאל איזה
שטרונגול שהוא חטף מהכלפתה שלו.״ )4
צנור )5 .צנור ממולא חומר־נפץ לפריצת גדרות־תיל.
בונגלו או בונגלור.

רפי נתן באלוהים
נשבר לו מהעם הזה
למיצעד הפיזמונים, כי הדוד שלה, נפל
במילחמת־השיחרור, צעיר שיספיק ל הזדקן
עד שיגיע תורו לשיכון לזוגות
צעירים, ואחת, שזופת־עור ,״פרחה״ לפי
עדות עצמה, ואם תרצו פנתרית צעירה
שכולם דורכים עליה. כולם נאנקים׳ :״לוסץ
עלינו סלע״ ,והרמקול, שהבטיח לאזרחים
הקטנים שיש מישהו למעלה שאיכפת לו,
מסיים את התיקוות הגבוהות :״אם היינו
מרגישים שמשהו לוחץ עליכם — הלא
היינו מרגישים!״
במערכון זה יש ניצוץ לתיקווה כי היתה
כוונה להצמיח בתיאטרון גל סאטירה
פוליטית. אבל עד מהרה מתברר, כי ה סאטירה
הזו שנכתבה בידי רמי רוזן, וה־מבוצעת
בידי שחקנים צעירים, חובבנים
למדי (שהודרכו על ידי ז׳קלין קרוננברג),
היא סטירה שאינה כואבת.
אמנם, קמה חמתה של הצנזורה על
הקדוש־ברוך־הוא היורד מן השמיים וה־מודיע
למלאך רפאל ולרב פאפוריש שהוא
״תקוע עם העם הזה כבר אלפיים שנה,
ושנשבר לו״ ,ואמנם כמה אנשים התרגזו
על חיקוי קולו של פינחס ספיר, המבטיח
להוציא סוכר מים־המלח, אבל בכל זה
לא די כדי להרגיז ממש, ובוודאי שאי-
אפשר לקרוא לכך תיאטרון סאטירי.
הקטעים קטועים ושיטתיים, מזכירים תור
לעזרה סוציאלית עם טיפוסים ססגוניים,
שלכל אחד מהם יש טענות הנישמעות
מצחיקות למדי בשפה מדוברת, ועם בדי חות
קצרות־טווח המזכירות את ״לא הכל
עובר״ ,אבל לא עוברות אותו ברמתן.

משוגע על כל הראש
טורלול, מג׳נון, קוקו

סמכות עליונה שאין להטיל
^2 5 0
ספק, ספר או אדם שעל פיו ישק דבר.
״הקאפיטאל זה התנך של וילנר•״
״לפידות אינה התנך של הפקת נפט וחן אינו
האפיפיור של מדינת־ישראל.״ (מרדכי פרידמן
בוועדת ויתקון .״הארץ״ .)16.2.72

להוריד את גדולי המלחינים של המוסיקה
הקלאסית אל הדיסקוטקים, וכל זאת מתוך
יחס של כבוד למוסיקה, באהבה ובהזדהות
מוחלטת עם עידן הקצב.
העניין החל בכך שששת הבחורים מ ארץ
השפלה נטלו את פתיחת הסימפוניה
החמישית של בטהובן, והלבישו עליה איל־תורים
והלם תופים. של שנות ה־ .70 הדבר

בטהובן בא לדיסקוטק

אני יטומעת אותך
חמש־חמש, עכור !

זכה להצלחה ניכרת, ומכאן ועד לטיפול
דומה ב״מחול החרבות״ ,״מחול האש״,
ב״אריזד של באך ועוד כיוצא בזה, היה
רק צעד אחד.
לזכות הלהקה יש לומר שהיא מורכבת
מצעירים הבקיאים במוסיקה, לא רק מתוך
שמיעה, אלא גט מתוך לימוד. ריק ואן־
דו־לינדן, העומד בראשה, הוא בנו של

תקליטים

| אקספציון — פונודור.12171 ,
להקה הולנדית זו מוכרת כבר מזה
כמה שנים, בדרך המיוחדת בה הצליחה

כלב מי שאומר לד
שלום ברהוב:

מדור שבועי זה מפרסם תוספות
למילון העברית המדוברת. קוראים
שיש ברשותם מילים, ביטויים והגדרות
נוספות, מתבקשים לשלוח
אותם לפי כתולת המערכת.

להקת ״אקפפציון״
באים לארץ הזאת

מנצח התזמורות הקלות המפורסם (ש הקים
בזמנו גם את תזמורת הבידור שלנו),
ולמרות גילו הצעיר נחשב לפסנתרן בעל
כישרון ניכר, והופיע כבר כסולן עם תז מורות
סימפוניות שונות. אלא שחוץ מהמוסיקה
הקלאסית, קרוב ואן־דר־לינדן הצעיר
גם לקצבי הג׳אז, אותם הוא מדגים
בכמה אילתורים מבריקים (למשל בקטע
קלאסי של בובי טימונס וג׳ון הנדריקם,
הקרוי ״דת דרה״) ובצללים כמעט מחתרתיים,
ויחד עם חבריו הוא יוצר יחידה
מרשימה, הומוגנית ועשוייה ללא חת.
בקיצור, בין אם הם מנגנים דברים
מפרי עטם (״ליטל איקס פלוס״ ראוי לכל
השבחים) ,מוסיקה קלאסית מעודכנת או
קטעי ג׳אז ופופ מוכרים, הם מומלצים בכל
פה. ואם הופעתם בארץ תהיה ברמת תק ליט
זה, והם יספיקו לנגן ולפרוט כאן בכל
הכלים שהם משמיעים מעל גבי התקליט
(הששה מנגנים בסך הכל ביותר מתריסר
כלים שונים) ,כדאי מאוד יהיה להאזין
להם.

מכונות ירייה ליהודים
פתחלנד חבל בלבנון בקירבת גבולה הצפוני
של ישראל, אשר בו התרכזו — וכפי הנראה
ממשיכים להתרכז — אנשי הפת״ח בידיעתה
וברשותה של ממשלת לבנון.
״צה״ל שולט בכל הפתחלנד.״ (כותרת ביעות
אחרונות״ .)28.2.72 שמשביטוי הלבישה
עליי שייבה
מעותו: נישאה לו, התחתנה, גרמה לכך שישא
אותה לאשה.
״לא עזבה לו עד שהלבישה עליו שייבה.״
״היתה באבל עד שתפשה את אונאסיס והלבישה
עליו שייבה את יודעת מ הז אל
תתפשטי ואל תלבישי לי שייבה.״

סיקורת

״ההבטחה״ ,מאת ליאונרד סליי״
טר, הוצאת ״פוקט בוקס״ ,1971
357 עמודים 25ל״י.
בימים טרופים אלה, כאשר עיתונות
העולם מבשרת כי ישראל עומדת להיות
המעצמה הגרעינית הששית על כדור־הארץ
(ואילו ישראל מגיבה כרגיל ב״אין תגובה״)
.מקבלים הסיפורים על מבצעי הרכש
של צה״ל שבדרך, מיבצעים שנערכו לפני
פחות מ־ 30 שנה, מימד של היסטוריה
עתיקה.
וזאת, למרות שרוב הגיבורים במיבצ־עים
אלה חיים עד עצם היום הזה, ונמצאים
מאוד בתודעתנו. למשל טדי קולק
ואהוד אבריאל. ואילו אחרים, שאמנם אינם
עוד בין החיים,
שייכים עדיין ל הווי
האקטואלי של
ימינו, בין אם המ דובר
ביהודה ארזי
או בראובן שילוח.
כל הדמויות ה אלה
תופסות עמ דת
גבורה ברפור־טז׳ה
המקיפה של
ליאונרד סלייטר על
רכישת ציוד ונשק
בארצות־הברית, בגרדנר
ימים
שלאחר מל-
חמת-העולם־השנייה ועד להכרזת עצמאותה
של מדינת־ישראל.
סלייטר, שערך המוני פגישות, דיבר
עם אנשים רבים מספור, וחקר את הנושא
במשך תקופה ממושכת למדי, הוציא מ תחת
ידיו ספר מרתק, הנקרא כמעט כמו
סיפור דמיוני, מלא פרטים פיקנטיים, למ של
על הדרך בה הגניבו אל שווימר (היום
מנהל התעשייה האווירית) וליאו גרדנר
את המטוסים הראשונים של חיל־האוויר
מארצות־הברית, או כיצד הצליח חיים
סלאבין לשכנע את קארל אקדאהל, הנשק
השוודי הוותיק, להמשיך ולתכנן מכונת-
יריה עבור היהודים, למרות הצעותיהם
המפתות של הערבים, אשר רצו למשוך
אותו אליהם. שלא לדבר על מבצעים
גרנדיוזיים עוד יותר, כמו אותה נושאת
מטוסים טאטו אשר כמעט והפכה לאוניית
הדגל של חיל־הים הישראלי.
אלא שככל פרק בהיסטוריה, הנכתב
קרוב מדי להתרחשות עצמה, סובלת גם
ההבטחה של סלייטר ממידה מסויימת של
קוצר־ראייה. הוא מתחיל בפגישה של בן-
גוריון עם יהודים בעלי השפעה בארצות-
הברית, ומסיים כאשר צה״ל נכנס לפעולה
תקינה בקרבות. לכל אורך הדרך
יש לו נטייה ברורה להראות כי כל מה
שנעשה בשם ההגנה היו מיבצעי גבורה,
ואילו מה שאצ״ל או לח״י עשו, בעזרת
אנשים כמו בן הכט למשל, כיוזמות פרטית
המדיפות ריח בלתי־רציני, אם לא גרוע
מזה. גם מיבצעי הרכש באירופה זוכים
לסקירה נמהרת ביותר.
כסיפור חלקי של מיבצע. מעורר־התפע-
לות, ההבטחה מותחת בהחלט. אבל כדאי
לזכור שזה באמת תלקי, ולא להסיק מס קנות
מרחיקות־לכת.
העולם הזה 1504

ונם התפטרותו שד ח״ם דסקוב.
נוחר דוד אלע 1ר ללא פרנסה
מתי לראשונה שינו מפק דים
בצה״ל את שמות המשפחה
שלהם לעברית? בהקלטה
לתוכנית גדי־צה״ר, סדר הפסח
שלי, סיפר חבר-הכנסת משה
כרמל שהיה אלוף בצה״ל, את
הסיפור הבא: ביוני 1947 נערכה
ארוחת־צהריים משותפת של
דויד כן־גוריון עם מפקדי
הצבא. באותה ארוחה ניסח בך
גוריון את הקומוניקט העברי
הראשון בשם צבא הגנה ליש ראל.
כדי לא לספק חיזוק ל טענת
הערבים שיש מפקדים
זרים בצבא הישראלי, דרש בן־
גורמן מקציניו לעברת מייד
את שמותיהם. כל בקשותיהם
לתת להם מירווח זמן להתייעצות
עם בני משפחתם, נידהו
על־ידי בן־גוריון. בלחץ הזמן
החליטו כולם על שמות
חדשים. משה זליצקי, למשל,
שינה את שמו למשה כרמל
בגלל היותו מפקד חזית הצפון
וקירבתו לחיפה. רק קצין אחד
חזר לביתו עם שמו החדש —
יגאל הגלעדי — נתקל בהתנג דות
נמרצת של רעייתו, רץ
לכל מערכות העיתונים והודיע
ממש ברגע האחרון לכל
העיתונאים כי הוא משנה את
שמו מיגאל הגלעדי ליגאל

אלון.

גילוי חדש על יחסיהם
של בני משפחת קנדי עם הכוכבת׳
המנוחה מרילין מוני
רו, מביא העיתונאי הניו־יור־קי
המפורסם ארל וילסץ, בספרו
עסקי־השעשועיס נפי שאיש
אינו מכירם. בספרו סותר
וילסון את הסוד שהיה גלוי ב כל
רחבי ארצות־הברית על ה קשר
הרומנטי של רוכרט
(מבי) קנדי עם מונרו, טוען
כי האמת היא ששר־המשפטים
שנרצח חיפה בעניין זה על
אחיו, ג׳ץ קנדי. כותב ויל-

לטכנאי ההקלטה ללחוץ על
הכפתור. המשתתפים חסרי הסבלנות
-דרורה חבקי;,

שלמה ארצי, עוזי דוי,
מומו הקוף והרקדניות יונה
לוי ונעמי בן־דוד -נאלצו
לחזור על כל ההצגה המסובכת
מחדש. מרוב עצבים אירעה
תקלה נוספת: שתי מצלמות
נתקלו זו בזו. המשתתפים יצאו
מן הכלים, איבדו את העש תונות.
אך זה לא היה עדיין
הכי גרוע: בסיומו של יום
מפרך, החליטה המפיקה צלי לה
רוז, בשברון־לב, כי החומר
כלל אינו ראוי לשידור,
ביטלה את כל התוכנית, למרות
שמחירה עלה כמה אלפי לירות.

הטוב הרע והנערה

הם ישראל גוריון (מימין) ,ג׳וזי כץ ובני אמדורטקי, המופיעים
יחדיו בהצגה חדשה בשם זה. מי הוא מי בהצגה, לא
ברור, אבל מה שבטוח הוא, כפי שמעיד בני אמדורסקי :״איך שלא יהיה, אני לא הנערה.״
סרן :״ערב אחד, בניו־יורק.
התגנבה מרילין מוגרו לפגישה
עם נשיא ארצות־הברית. יש
לזכור, אגב, שהיו לנשיא כא־בי־גב.
למחרת בבוקר, הצטחקה
קימעא, כאשר דיברה על
בילוי הערב הקודם והפטירה:
,אני חושבת, שהשבחתי לו את
הכאבים׳.״
עד לפני זמן קצר שימש
דויד אלעזר כעוזרו של
רב-אלוף(מיל ).חיים לסקוב
בתפקידו כיו״ר־ הוועדה הביו־משרדית
לאוטומציה. עתה, כאשר
פרש לסקוב מתפקיד זה,
מחפש גם דויד אלעזר תעסי

אחרת. המדובר לא ברמט־כ״ל,
אלא בצעיר בשם זה
שהשתחרר לפני כשנה מצה״ל
ועבד כעוזרו של לסקוב.
סגן שר־התחבורה גד
יעקכי מנצל את העובדה ש החלים
לא מכבר מניתוח־לב
פתוח. לכל הפונים אליו להופעות
ולהרצאות, הוא אומר:
״יש לי פתק מהרופא שאסור
לי להתאמץ.״
הכתב הכלכלי של ידי־

עות אחרונות אליעזר שטר־אוך
שעלה לפני מספר שנים
מדרום־אמריקה, הכין כתבה
על המתנות שמעניקים מפעלים
שונים לעובדיהם לקראת הפסח.
בין השאר טילפן לדובר אגד
מרדכי שיסמן ושאל אותו.
״אנחנו לא נוהגים למסור דברים
כאלה,״ ענה לו שיפמן.
שטראוך לא נכנע, המשיך לל חוץ,
עד ששיפמן נכנע :״אנח נו
נותנים לעובדים מצה שמורה,״
התבדח. למחרת פתח ה דובר
את ידיעות אחרונות, הופתע
לקרוא כי בגלל הצימצומים
החליטה הנהלת אגד לתת לעובדים
מצה שמורה.
מסיבת פיג׳מות נערכה
ביום השישי האחרון בביתו של
הצייר רוני גולדנברג ש חזר
לפני כחצי שנה משהייה
ארוכה בקנדה. המוזמנים נתבקשו
לבוא בפיג׳מות ואלה שבאו
בלעדיהם הוכרחו להחליף
בכניסה את בגדיהם בפיג׳מות
שהוכנו על־ידי המארחים. מי
שלקח ברצינות את העסק היה
הבדרן מני פאר שבא עם פי־ג׳מה
חדישה לגמרי ממנה לא
הספיקו אפילו להוריד את תוית
המחיר וזאת למרות ש״מאז
גיל 10 לא ישנתי בפיג׳מה״,
לפי דבריו של מני שקיבל את
הפיג׳מה במתנה-הברתו. סקר
קצר שנערך במקום העלה כי
רוב הנוכחים מעדיפים לישון
ללא פיג׳מות.

מוי הונקין

הזמרת הוולשית שהפכה לבת־חסוויו של
איש ״החיפושיות״ פול מקארתני, עומדת
לבוא בעוד שלושה שבועות לארץ להופעה אחת ביום־העצמאות,
משתעשעת על חוף הים בבריטניה בחברת נלבה ששמו מקארתני.
העולם הזה 1804

באחד הימים פותח ה שחקן
גדעון שמר צהרון
ורואה בו מודעה ממוסגרת בזו
הלשון :״אהבה וג׳אז עם גדעון
שמר ותזמורת הג׳אז של
מל קלר, למטרות היכרות, לפנות
אל ת.ד שמר
פעל במהירות, שלח מכתב ל־ת.ד.
וקיבל הזמנה לראיון אי־

שי. כשהגיע למקום, התברר לו
כי המדובר במשרד שידוכין.
הוא התיישב בחדר מלא גברים
ונשים שבאו למקום למצוא את
אושרם. כשהגיע תורו, הוא
נכנס לקודש הקודשים והשד־צנית
שאלה אותו לשמו ולפרטיו.
גדעון, שהתכונן תחילה
להמשיך במהתלה, לא התאפק
וצעק לעבר המטרונית הנדה מת
:״אני לא משתדך! אני
גדעון שמר !״ מהון להון ה עניין
מגיע בימים אלה לבית־המשפט
כשאת גדעון שמר מייצג
עורך־הדין יצחק (צחי)
שגי, בעלה של השחקנית
יעל (חדווה של שלומיק) א
בסימפוזיון
על הרפרטואר
בתיאטרון הישראלי שנערך
השבוע במועדון צוותא ב־תל־אביב.
במיסגרת יום התיאטרון
הבין־לאומי, בו הינחה
הסופר חנוך ברטוב והשתתפו
המבקר כיעז עכרון
ומנהל הקאמרי ישעיהו (שיי-
קה) ויינברג — הגיב הבמאי
יוסף מונדי בקריאות־ביניים
קולניות בגנות התיאטרון ה־ממוסחר.
כאשר עלה לבמה
שחקן הבימה יצחק שידה,

ביב.

שנה שלמה הסתובב השחקן
זאב רווח עם יבלת על
מיתרי הקול, לא מצא זמן,
בגלל עומס העבודה, לניתוח.
השבוע סוף־סוף קיבל חופשה
לא מתוכננת. רווח, המופיע
עתה יחד עם דליה פרידדגד
בהצגת בוטיק השקרים, ניצל
את הפסקת ההצגות בגלל מח לת
האדמת של פרידלנד, עבר
ניתוח להורדת היבלת.
על משתתפי צילומי סרט
הטלוויזיה חבילות מגרינפילד
שבבימויו של עמק פרי, עברו
חוויות משעשעות בזמן ההסרטה.
אפיזודה משעשעת
קשורה בצלם יצחק אורן
שהיה צריך להפליג באונייה
נילי עד לב מפרץ חיפה כדי
לצלם את יציאתה מהמזח, ואחר
לחזור לחוף. זמן רב אח רי
ההפלגה בושש אורן לחזור
וחבריו החלו דואגים לו. לפתע
התקרבה לרציף במהירות
מסחררת סירת משטרה כשבתוכה
יושב אורן כשהוא מלווה
בשני שוטרים חמושים. התב רר
כי אורן נחשד בטעות ביציאה
בלתי־חוקית מהארץ.
למשתתפי תוכנית היוק רה
של הטלוויזיה הישראלית
מה למעלה ומי למטה, שאמורה
היתד, להיות משודרת ב פסח,
עלה הדם לראש, ביום
חמישי האחרון: בשעות הבוקר,
כאשר צילומי התוכנית לילדים
עוד התנהלו בעצלתיים ו א בי טל
מוסנזץ מנצח על מלאכת
הבימוי, התברר לפתע כי
חלק ניכר מהתוכנית, שחשבו
כי הוקלט כבר, כלל לא הוק לט.
מישהו פשוט שכח להורות

סלבדור דאל

( )68 הצייר רודף הפירסומת
הלך לספר ניו־יורקי ופקד
עליו לסלסל את שערותיו הדלילות.
לצורך המאורע הזמין
הספרדי המוזר צלמי עיתונות
וטלוויזיה. אולם לאחר-
מכן, כשראה כתבים וצלמים
לפני מלונו, גער בהם :״אני
מוחה נגד הפלישה לתחום
הפרט שלי השיבו לו העיתונאים
:״מי אתה בכלל י
הרי.אנחנו מחכים כאן לזמרת
נינה ואן־פלנד, העדה הרא שית
בפרשת הוארד יוז.״
ואמר :״מונדי צודק. התיאטרון
הרפרטוארי הולך ומתמסחת״
צעק לעברו באירוניה. המרצה
בחוג לתיאטרון •של אוניברסיטת
תל-אביב, אכרהם עוז :
״שילה, אתה היית מוכן לשחק
אצל מונדי בתיאטרון המרתף?״
השיב שחקן התיאטרון הלאומי:
״אני מוכן.״ פנה עוז למונדי:
״תזכור שיש לך שחקן להצגה
הבאה שלך.״ התערב המנחה
ברטוב, בסכמו את הקריאות:
״את העיסקות תגמרו בחוץ.״

פס וקהשבנע
העיתונאי שלום רו
זנפלד
:״כל ציבור יש לו המנהיגים
שהוא ראוי להם. אלא
שלפעמים העונש הוא, בכל
זאת, כבד מדי.״

י: ע8 -

במדינה

העברה)

השבוע
י מ ום
ראשון

(המשך מעמוד )7
במשך שנתיים ישב המר בשקט, דיבר
אך מעט. בלט בצניעותו. הוא דיבר על
ארץ־ישראל השלמה ברוח לאומנית־דת־נית,
בדומה לסיגנון השוליים הדתיים ש־ל
גח״ל, אך לא היה בכך שום דבר יוצא־דופן.
הדבר
השתנה מן הקצה אל הקצה
כשנפטר ישראל שלמה בן־מאיר, ונכנס ל כנסת
במקומו בנו, ד״ר יהודה בן־מאיר.
חילופין נדירים אלה היו מיקריים, מכיוון
שהבן הופיע ברשימה במקום הראשון
אחרי המועמדים שנבחרו.
כמו המר, הד״ר הוא בעל מידות עגלגלות
וכיפה כחולה סרוגה. אך בכך תם ה דמיון.
הוא גבוה יותר, מיבטאו הוא אמריקאי
בולט, והוא מרצה לפסיכולוגיה.
ובעיקר: עם קבלת תיגבורת זו, נכנסה
רוח חדשה גם בזבולון המר. השניים הת חילו
להגיש שאילתות בסיטונות, לפתח
יוזמות פרלמנטריות לרוב, להצביע בניגוד

ספק אם היתה אי־פעם תופעה כזאת
בארץ.
העיתונות כולה עשתה יד אחת בדי
לגנוז דברים שנעשו ושנאמרו במליאת
הכנסת, בפי שרים חשובים, מפני שהם
נגעו לשר־הביטחון.
אותם עיתונים, העטים על כל סיפור־רכילות
קטן כמוצאי שלל רב, הקימו
חומת־שתיקה סביב משה דיין.
אולם הפעולה הפרלמנטרית נגד שערוריית
עיסוקיו הבלתי״חוקיים של שר-
הביטחון לא הופסקה. בשבועיים האחרונים
היא כללה את המאורעות הבאים,
אשר אף מילה אחת מהן לא הובאה
לידיעת הציבור על־ידי הרדיו, הטלוויזיה
והעיתונות :

שאילתה מס׳ .4113
אל: שר החינוך והתרבות.
מאת: ח״כ אורי אבנרי.
הארץ של יום 28 בדצמבר •1971 מביא
את כתבתו של סופר העיתון, מר יהודה
אריאל.
מר אריאל מוסר, כי בסוף חודש ספטמבר
1967 יצא יחד עם מפקח־העתיקות, מר
נתנאל תפילינסקי, ובליוויו של סרן דודו
מהמימשל הצבאי בקונייטרה. אל עין-
סומסום, שם ראה מפקח־העתיקות אבנים
מעניינות. בחצר הנטושה של המוכתר
מצאו משקוף עם ראש אריה, הנמצא
כיום במוזיאון בקונייטרה, והרבה מימי
צאים נוספים. בין היתר נתגלה בחצר
תבליט־אבן של עגל, בתוך חומת מחסן.
לדברי העיתונאי, כעבור שבוע, כאשר
בא מר תפילינסקי לקחת את המימצאים,
לא נמצא שם התבליט ואבנים מעניינות
אחרות.
מר אריאל מציין. כי שבוע או שבועיים
אחרי הסיור בעין־סומסום בדרכו
לגולן, פגש את מר תפילינסקי, מר שמריה
גוטמן ועוד ארכיאולוגים, שהיו בדרך ל־חושניה,
כדי לבדוק את האוסף הארכיאולוגי
במקום. לדברי מר אריאל אישר
המפקד, שאבנים אלה סומנו על־ידי מר
דיין, כדי לאסוף אותן מחורבות שונות,
לשם העברתן לביתו של מר דיין.
מר אריאל טוען, כי בשתי הזדמנויות
שונות העלה בפני מנהל אגף־ד,עתיקות,
ד״ר בירן, את הבעייה של הוצאת מימ־צאים
ארכיאולוגיים מהגולן על־ידי מר
דיין, ולטענתו התעלם ד״ר בירן מהשאלות,
כפי שעשה זאת בעבר, כאשר
הועלו פרשיות דומות על־ידי נאמני אגף־
העתיקות בכינוסיהם השנתיים.
עוד מוסר העיתונאי, כי בשנת 1958,9
הגיעה יחידה צבאית (גולני) לאתר עתיקות
מול תל אל־בירה שליד קיבוץ יסעור.
לשם תרגיל התחפרות. חובבי עתי קות
מיסעור ביקשו להימנע מלבצע את
התרגיל באתר. אך לא נענו.
מר אריאל מציין, כי כעבור יום או
יומיים הופיע במקום מר דיין לשם עריכת
חפירה נוספת והוצאת מימצאים מה מקום.
פנייתו של ארכיאולוג המחוז, מר
משה פראוזניץ, לפיקוד הצפון, להחזיר
את המימצאים. הושבה ריקם.

(כולל העברה)

עשה לן־ מנ הג קבוע -
מלאט 1ט 1כלש בו ע !

תמירה כפולה
תמורה כפולה לכספך ואפילו יותר
בתכנית הבלעדית של בנק הפועלים,״תמורה כפולה״
השומרת על ערך כספך בהצמדה מלאה
ומעניקה לך ביטוח חיים חינם.

ח״כ יהודה כן־כזאיר
סוסו 7
לרצון סיעתם והקואליציה. בבית התחילו
לקרוא להם ״העולם הזה הדתי״.
האיש שבאמצע. פעילות זו התחילה
לשבש את יחסי־הכוחות האמיתיים
.במפלגה, וגם בקואליציה.
במפלגה יש לקבוצת המו —בן־מאיר,
לפי הערכה מוסמכת, כ־,־ 150/של הקולות.
הדבר יוכח, לדעת יריביהם, בבחירות הפנימיות
הקרובות. אין הם מייצגים אפילו
את צעירי המפלגה, כי צעירי ההתיישבות
הדתית, למשל, שייכים לסיעה היריבה של
״למיפנה״ ,שהיא מתונה מבחינה לאומית
ודתית.
אולם כל זה אינו ניכר בכנסת. ראשית,
מפני שמאז מותו של משה חיים שפירא
המתון, יש פירצה במנהיגות המפד״ל.
שנית, מפני שהאיש החזק ביותר. יצחק
רפאל, עדיין רוגז על אי־הכללתו בממשלה,
ולא איכפת לו שהשניים יעשו צרות
לקואליציה. קיום אגף ימני רעשני במפלגה
מאפשר לו להישאר באמצע בתפקיד
הבורר.
התוצאה: לשניים ניתן מעין זיכיון לע-
(המשך בעמוד )12

אבקש לדעת :
האם הטענות הנ״ל נבדקו 1
אם נבדקו — מה העלתה ה

בדיקה

אם נמצא בי הטענות אינן נכונות
מה אינו נכון מתוכן 1
( )3אם נמצא כי עיקרן של הטענות
נכונות — האם ננקטו צעדים כל־שהם
על-ידי משרד החינוך, ואם כן — מה
הו ז

תשובת שר. החינוך והתרבות
יגאל אדון :
לשאלה : 1כן.
לשאלה 2—3נ מנהל אגף העתיקות
והמוזיאונים דיווח לי את הפרטים ה באים

״הכתבה כורכת שלושה מיקרים שונים,
אחד מהם בשנת . 1958/9
במיקרה האחרון משנת 1958/9מוסר
לי ארכיאולוג המחוז, ד״ר פראוסניץ, ה־אחראי
לאיזור, שלא היתה שום הוכחה
• כל הידיעות המצוטטות בשאילתות
פורסמו לפני שירד מסך ההשתקה על
פעולות דיין בעיתונות.

גו־שמ ר״\ 1ב1סמ
שמשה דיין היה בעצמו במקום. תרגילי
צבא היו, ואמנם לא הופסקו מיד, אך
לאחר פנייתו של ד״ר פראוסניץ למפקד
הגוש, הוצאה הוראה להוציא שטח זה
משיטחי התמרונים של צה״ל, והחיילים
לא חזרו למקום.
ד״ר פראוסניץ פנה ללשכת הרמטכ״ל,
והמשטרה הצבאית החזירה, אחרי מיש-
פט, את הכלים שנמצאו בידי החיילים
לד״ר פראוסניץ, כדי להעבירם לאגף-
העתיקות.
למיקרה תבליט העגל, הודיע שר״הביט־חון
למנהל האגף כי התבליט איננו אצלו.

תשובת שר־המישטרה שדמה
הלל :

מנהל החפירה הארכיאולוגית באזור מטעם
אגף־העתיקות התלונן באוקטובר
1969 כי צעיר, שאליו כנראה מתייחסת
השאילתה, חשוד בעיניו בהוצאת כד מתוך
הפירה שהוא ערך.
על־סמך תלונה זו נערך חיפוש אצל
החשוד, ונמצאו מימצאים ארכיאולוגים
׳שונים. בעקבות זאת הוגש כתב־אישום
על סמך פקודת העתיקות ,1939 והנאשם
הורשע ונידון לקנס של 15ל״י.
היו״ר ראובן ברקת: שאלה נוספת

ידי בית־משפט צבאי בחברון על שאכר
יוסף נימר אידווה, שנמצא אשם בחפירת
עתיקות ללא רשיון.
אותו עיתון מוסר ב־ 9במאי 1969 כי
סוחר־עתיקות מחברון, שפעל ללא רשיון
מתאים. נידון בבית־משפט בחברון לקנס
של אלפיים לירות ולמאסר של שבעה
חודשים, מהם שלושה חודשי מאסר ב ,ייי־ך.
יי־פועל.

הנני
מבקש לדעת :
( )1האם הידיעות הנ״ל הן נכונותי
( )2האם הועמדו אחרים לדין —

הנאום שנגנז עדיו׳ נר העיתונים:

0נוושה היפותטי ב אד היפותטי
המערכה הגדולה לחשיפת מעשיו הבלתי־חוקיים של משה
דיין התחילה עם נאומו של אורי אבנרי בכנסת, כאשר
הובא לקריאה ראשונה ״החוק לתיקון פקודת העתיקות״.
בשבוע שעבר הובאה הצעת־חוק זו לקריאה שנייה ושלישית.
בנמקו את הצעתו להגדיל באופן ניכר את העונשים
עבור חפירה ומיסחר בלתי־חוקיים, נשא אבנרי נאום שהיה
מיוחד בצורתו, ושעורר תשומת־לב כללית אצל כל באי
בניין הכנסת.
אף עיתון ישראלי אחד לא מצא לנכון לדווח על נאום זה.
להלן נוסח הנאום:
אני רוצה להציג בפני הכנסת מיקרה היפותטי של
אדם היפותטי במדינה היפותטית.
נניח שיש במדינה אדם שאחז בו טירוף ארכיאולוגי.
נניח שאותו אדם הוא שר בממשלה של אותה מדינה
היפותטית, ובקבלו תפקיד זה נשבע לאמור :״אני
מתחייב ...למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ההי־פוטטית
ולקיים את החלטות הכנסת ההיפותטית.״
נניח שאותו אדם יוצא בכל שבוע לחפור באתרים
ארכיאולוגיים, תוך הפרת החוק, ותוך סיכון האתרים
שאין להם תקנה.
נניח שאותו אדם היפותטי לוקח את מימצאיו, שהם
רכוש גנוב, רכוש המדינה, לביתו הפרטי.
נניח שמאות אנשים, מהם קצינים וחיילים בצבא
היפותטי, היו עדי־ראיה למעשים אלה, מספרים על כך
בפה מלא, אך פוחדים למסור עדות.
נניח שגדולי המדינה, גדולים היפותטיים של מדינה
היפותטית, מבקרים בביתו של האיש ומסתכלים באותם
מימצאים, בידעם שזהו רכוש גנוב, ואינם פוצים פה.
נניח שאותו איש מנצל את מעמדו כדי לקנות באופן
שיטתי מימצאים ארפיאולוגיים, שנחפרו באופן בלתי־חוקי
בשטחים מוחזקים היפותטיים, קונה אותם בזול ומוכר
אותם ביוקר, בתוספת חתימתו ההיפותטית.
נניח שבצורה זו מרוויח האיש מדי שנה רבבות
דולרים — לא היפותטיים — מבלי לשלם על כן מס.
נניח שכל זה ידוע ברבים, אך מישטרה היפותטית
— מאוד היפותטית — מסרבת להתערב, בטענה שאין
תלונה רשמית ואין עדים מתנדבים.
מנהל האגף ביקש את המישטרה לברר
מקום הימצאו.
חפצי העתיקות מחושגיה נמצאים במוזיאון
אגף־העתיקות בקוניטרה.
היו״ר ראוכן פרקת ז שאלה נוספת
לחבר הכנסת אבנרי.
אורי אבנרי: כבוד השר, האם אתה
ער לעובדה שחיילים בשירות פעיל, וגם
בשירות מילואים, המוסרים מידע על עניינים
אלה בשיחות פרטיות, מסרבים למסור
על כך עדות למישטרה או לכל גוף
אחר?

החינוך

והתרבות

יגאל

אלון: אחי לא שוחחו על כך החיילים,
ואינני יכול להיות ער לכן.

שאילתה מס׳ .4115
אל: שר־המישטרה.
מאת ג ח״כ אורי אבנרי.
הארץ מיום 8באוקטובר 1969 מוסר
כי צעיר בן 24 מחולון נעצר כחשוד בחפירה
ללא רשיון וגניבת שני כדים עתיקים
באתר ארכיאולוגי באזור.

אבקש לדעת:

( )1האם ידיעה זו נכונה ז
( )2האם הצעיר הנ״ל הועמד לדין,
והורשע !
( )3אם כן — מה היו סעיפי ההרשעה,
ואיזה עונש הוטל עליו 1

נניח שאותו איש מצהיר בפומבי שהוא מוכן לשבת
מחצית חייו בכלא, ולחפור במחצית השנייה של חייו —
אך אין מי שיביאו לדין וישים אותו בכלא.
נניח שהעיתונות עשתה יד אחת כדי להעלים ולגנוז
עובדות אלה, הידועות לכל, ושהתפרסמו בכל רחבי העולם.
נניח שהממשלה, בהיוודע הדברים, מתייצבת כאיש
אחד — או כאשה אחת — מאחורי השר, ומקבלת על
עצמה אחריות מוסרית — או בלתי־מוסרית — לכל
מעשיו.
במצב קפקאי זה — איזה ערן יש לחוק ! איזה ערך
יש לכל החוקים, לשילטון החוק, לכנסת, לדמוקרטיה י

ג. העבירות העיקריות היו: חפירת
עתיקות ללא רשיון, גרימת נזק לאתר
היסטורי, סחר בעתיקות ללא רשיון׳ ,אי־הודעה
על עתיקות.
ד. לא הועמדו לדין קוני עתיקות מ סוחרים
אלה.
היו״ר ראובן ברקת: שאלה נוספת
לחבר־הכנסת אבנרי.
אורי אבניי: כבוד השר, מניוון ש מקרים
כאלה האיש הקונה עתיקות מחופר
בלתי־חוקי אשם לא פחות, ואולי יותר,
מהחופר עצמו, שהרי למענו החופר עובר
על החוק — מדוע אין המישטרה נוקטת
אמצעים נגד אותם הקונים מן החופרים
הבלתי־חוקיים בשטחים?
שר־המישטרה ׳טלמה הלל: אני
מונן ׳לבדוק אח החוק, מה הוא אומר
בדיוק לגבי זה. אינני יכול לענות על רגל
אחת מה היו אותן נסיבות, אם נמצאו דברים
שנמכרו ולא הונשו כתבי־אישום נגד
אנשים. אינני זוכר את הדברים בעל־פה.
אבל אני מוכן לבדוק את העניין.

שאילתה מם׳ .4145
קטע מספרו הביוגרפי של שבתי טבת על דיין
כל חברי הכנסת יודעים על מי ועל מה אני מדבר.
העניין אינו היפותטי. הוא נוגע לאשיות מדינת ישראל
כמדינת חוק.
אם יש הסכמה כללית של הממשלה, הכנסת, העיתונות,
המישטרה, וחלק גדול של הציבור לכך שאדם אחד
עומד מעל החוק, כי אז מוטב לבטל את החוק כליל. אולם
אין לסבול מצב שבו חופר פרטי וסוחר פרטי הולך לבית-
הסוהר, או משלם קנס גבוה, בגלל הפרת חוק זה, בעוד
שאדם המופקד על החוק מפר אותו בגלוי, והופך תוך
כדי כך למיליונר מופלג.
תהיה זו צביעות שאין למעלה ממנה, צביעות מחפירה
ומבישה, אם הכנסת תקבל היום חוק זה, בידעה היטב
שאין קורטוב של נכונות להפעילו נגד העבריין המועד
ביותר במדינה.

לחבר־הכנסת אורי אבנרי.
או רי אבנ רי: כבוד השר, כשנה לפני
כן פורסם בעיתונות שאדם מסוייס
חפר, ונפצע תוך כדי חפירה, באותו אתר
עצמו.
איך מסביר כבוד השר את היחס של
איפה ואיפה של המישטרה, שבמיקרה אחד
תבעה את העבריין לדין, ובמיקרה השני

שר־המשטרה שלמה הלל: אם
תקרא את התשובה לשאילתה, תראה ש־המישטרה
פועלת במיקרים אלה לפי הסדר
ולפי החוק המקובל. קראתי במפורש שמנהל
החפירה הארכיאולוגית, באזור הגיש
תלונה. על־סמך התלונה נבדק מה שנבדק.
בדרך כלל, המשטרה צריכה לפעול לפי
החוקים, ולא בניגוד לחוקים• .

שאילתה מם׳ .4127

אל: שר הביטחון (שהעביר את השאילתה
לשר־המישטרה).
מאת: ח״כ אורי אבנרי.
הארץ של יום 17 בדצמבר 1968 מוסר
כי קנס של 250 לירות ומאסר של ששה
חודשים, מהם שלושה בפועל, הוטלו על•
לתשובה זו אין שחר. אין חוק המגביל
את פעולת המישטרה למיקרים שבהם
הוגשה תלונה על־ידי מישהו.

על עבי
ברחבי
השטחים המוחזקים
רות כלשהן שעניינן עתיקות>
אם כן —
א. מאז נכבשו השטחים המוחזקים
על־ידי צה״ל, כמה אנשים הועמדו לדין
בעבירות כאלה 1
ב. אילן עונשים הוטלו על מבצעי ה עבירות

ג. אילו עבירות ביצע כל אחד מהאנשים
שהועמדו לדין ז
ד. האם הועמדו לדין גם קוני עתיקות
מסוחרים אלה, כמשתפים או כמחזיקי
רכוש גנוב 1

תשובת שר־המישטרה
הלל :

שלמה

נתבקשתי להשיב על שאילתה זאת, ש הופנתה
במקורה אל שר־הביטחון, הואיל
והחקירות בקשר לתיקים עליהם נסבה ה שאילתה
נוהלו בעיקרן על־ידי המשטרה.
ליטאלה : 1הידיעות נכונות בחלקן.
ליטאלה : 2א 33 .איש הועמדו לדין
בשטחים המוחזקים על עבירות הקשורות
בעתיקות.
העונשים היו בעיקרם קנסות, ב ב.
סכומים
שונים, עד ל־ 700ל״י (לא מצאנו
אישור לידיעה בדבר קנס בן —2,000.
ל״י) .הוטלו גם מיספר עונשי מאסר, ש הגבוה
שבהם היה לחמישה חודשים.

אל: שר החינוך והתרבות.
מאת: ח״כ אורי אבנרי.
ביום 14 בדצמבר 1971 השיב שר החינוך
והתרבות לשאילתה מספר ,3569׳ ש הוגשה
על־ידי חברת־הכנסת אסתר רזיאל־נאור.
עניינה של השאילתה: פגיעת טרק טור
בחומת הצור העתיקה והריסתה.
השר, ציין בדברי תשובתו כי מישרדו
ביקש להעמיד את האזרח הפוגע לדין, על
הפגיעה בעתיקות, והוסיף :״כמו־כן אנו
מבקשים להוציא צו־מניעה נגדו. אנו בו חנים
גם אפשרות של תביעת נזיקין נגדו״.

אבקש לדעת :
( )1האם ביקש המישרד אי-פעם הוצאת
צו״מניעה נגד אדם כלשהו, בגלל
פגיעה בעתיקות, או תבע אדם לנזיקין
בגלל פגיעה כזאת 1
( )2אם כן — מתי ואת מי !

שר־החינוך והתרבות
תשובת יגאל אלון:
לשאלות : 2-1כפי שנמסר לי על־

ידי מנהל אגף־העתיקות והמוזיאונים, בי קש
המישרד וקיבל צו־מניעה במיקרה
פגיעת הטרקטור באתר העתיקות בחצור,
אך לא תבע נזיקין.
המשרד ביקש צווי־מניעה במיספר מיק רים,
ובין השאר, לדוגמה: בחודש דצמבר
1968 נגד המועצה המקומית מגדל ונגד
מר משה טל, באפריל 1971 נגד הברה
קדישא ליד המועצה הדתית טבריה; ובינואר
!972 נגד מר יהושע קופר ממוצא.
היו״ר ראובן ברקת: שאלה נוספת
לחבר הכנסת אבנרי.
אורי אכנרי: האם כבוד השר מוכן
לשקול אפשרות של הוצאת צווי־מניעה
נגד עבריינים ידועים בשטח זה, העוסקים
בחפירות בלתי־חוקיות באופן קבוע?

שר־ההינוך והתרבות יגאל אלון :
אני מוכן להעביר כל הצעה קונקרטית
לעיונו ולחוות־דעתו של מנהל אגף־העתי־קות
והמוזיאונים, ולאחר שאקבל את
חוות־דעתו, אוכל לקבוע עמדה בנדון.
בדרך־כלל יש למנהל־העתיקות חופש
רב בנקיטת אמצעים, שהוא רואה אותם
לנבונים, אבל הוא גם נועץ בי כאשר
הוא רואה זאת לנכון.

17 שבץ

במדינה

הווו ל 0

1804

(המשך מעמוד )10
שות צרות. צרות אלה מחזקות את הלחץ
של גח״ל מבחוץ, ושל אנשי ארץ־ישראל
השלמה בתוך מפלגת העבודה. חלה תזוזה
בכל מערכת יחסי־הכוחות.
תזוזה זו אמנם אינה מציאותית, מפני
שאינה נובעת מיחסי־כוחות ריאליים. אבל
די בה כדי לשנות את נוסחאות הקואליציה,
וממילא את מעמדה של ישראל
בעולם.
סמי וסוסו. בשביל סמי וסוסו, הרוצים
בסך הכל להגדיל את כוחם בתוך המפ לגה
בעזרת סיסמאות לאומניות, זהו ניצחון
גדול ואפילו בלתי־צפוי. האמביציה
שלהם גדלה, והם חולמים עכשיו על תפקיד
כלל־עולמי.
בחודש שעבר נסעו השניים יחד ל-
ארצות־הברית, להיוועד עם פקידי משרד-
החוץ האמריקאי. הם לא הגיעו לג׳וזף
סיסקו, אך פקיד זוטר אמנם נפגש עימם,
הקשיב בכובד־ראש דיפלומטי לדיעותיהם.
לאחר מכן הכריחו את המערך לכלול ב־הצעת־הסיכום
בכנסת את הנוסח של ״זכו יות
היסטוריות על ארץ־ישראל.״
סמי וסוסו הגיעו רחוק.

השט חי ם
האיש שלא הי ה
או מר א ת דברו

את #יתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב. ולציין על גבי המעטפה:
״תשבץ 1803״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
•ואו1ן
)2כינויו של ראש המתנגדים לחסידות
( )12 .)1720—1797 קידומת שם הולנדית
) 14 .קמין )15 .עיר קדושה לאיס־לם
)16 .קול גברי )17 .ממזכירי האדם.
)18 כתם ) 19 .נישא )21 .מילת ברירה.
)22 נהר מפורסם בברית־המועצות)23 .
סו: של דגש )24 .חודש עברי )25 .אחר.
)27 עטין )28 .עלילת גיבורים )30 .הוכחה
)31 .איבר חיצוני )33 .ידית)34 .
גרגר המוליד פרי )36 .בת קול)37 .
אחד השבטים• )38 גז )40 .ירק מאכל
ממשפחת הקטניות )41 .מקור המילה דמוקרטיה
(לטינית) )43 .מזרעו יקום המשיח.
)45 סנטור רומאי, שסיים כל נאום במלים
״קרתאגו תחרב״ )47 .תכשיט )48 .קללה.
)50 ממלכי ישראל )52 .טוב יותר, רצוי
יותר )53 .כינוי לאדם שאינו שולט ב אחד
מאבריו )55 .כלי לטיפול בשיער.
)57 משלם לאיש בפעלו )58 .במאי תיאטרון
ישראלי )59 .בירה ערבית)61 .
אוניברסיטה אמריקאית )62 .מונח בתורת
החשמל )64 .זרע, צאצא )65 .תבואה.
)66 מגש )67 .שמח )69 .שוטה )70 .רצו

)71 .זוג אבות )72 .קלף גבוה.
)1מצוררי ישראל בספרד )3 .יהיר)4 .
ערבות, התחיבות בעד אדם או דבר)5 .
ישן )6 .מס על יבוא )7 .קריאת שמחה.
)9הכתב העברי הקדום )10 .דגל)11 .
מדינת איים בדרום מזרח אסיה )13 .כלי
נגינה )17 .עיר במרכז הארץ )20 .מנה
אחרונה מתוקה, מעין פודינג )21 .מדינה
עתיקה בקדמת אסיה )24 .שכיר למחוא
כפיים בהצגות )26 .קריאת שמחה והתלהבות
)29 .כינוי לנוצרים שקיבלו את
תיקוניו של לותר )32 .נוזל לכתיבה)34 .
שק בחלק התחתון של צוואר העוף)35 .
צנוע )37 .יורה )39 .מדבר מתוך טש טוש•
בעיקר בגלל חום גבוה )42 .צורת
״שיכון״ לעולים חדשים בשנות החמי שים•
)44 מלאך )46 .אבן קשה )49 .אם
לא )51 .חלק באניה )52 .משפח)53 .
עוף לילה )54 .נוזל הנמצא בפה)56 .
נופש )57 .בעל חי גבוה )60 .חלק זעיר.
)63 איכות )65 .כינוי לכלא )68 .נכרי.
)69 להבה.

הקסבה של שכם .״אפילו עם עשרה
חיילים לא תכנים אותי עכשיו לשם,״ אמר
סגן־מילואים אחד המשרת בסביבה. רחובות
צרים, דרך־עפר כבושה באבק, ב־ליכלוך
וברגליים יחפות; חנויות קטנות
נשפכות לרחוב הצר. כבשים שחוטים
פשוטי־עור תלויים ליד סכיני־קצבים ארוכים,
חדים כתער.
נהג המונית הנוסעת לקסבה מדבר אנגלית
שוטפת. לא סותם את פיו לרגע.
״פה בית־ספד, שם השוק וזה בית־העי-
דייה. למה לא עושים כבישים יותר טו בים?
בלבנון הכבישים כמו באירופה.

1כובפרסי
להלן רשימה של משת תפי ם בפתרון הת שבצים
והח שבצים, שפ תרונו תי ה ם זיכו או ת ם בפרסי ספ רי ם. בל
ה ספ רי ם יישלחו לזוכי ם בדואר.

פרסי תשבץ

פרסי חשבץ

תשבץ ) 1 : 1796 שושנה כהן, ת.ד.
,284 טבריה )2 .י. בן־פורת, רח׳ הירקון
,305 תל־אביב )3 .יגאל חסון, קיבוץ תל-
יצחק, דואר תל־יצחק.

חשבץ ) 1 11796 דורית גפנר. כפר-
יחזקאל )2 .יצחק וינפלד, ת.ד ,670 .פתח-
תקווה )3 .רחל קרויצר, עין־המפרץ, ד.נ.
אשרת.

תשבץ )1 11797 פנינה הופמן, רח׳
בילינסון ,6חולון )2 .יעל ושלמה שפירא,
רח׳ צה״ל ,17 קיראון )3 .משפחת ביבר־שטיין,
רח׳ קדושי־קהיר ,10 חולון.
תשבץ ) 1 : 1798 ניר גלין, רח׳ אר-
לוזורוב ,23 רמת־גן )2 .דוד שלזינגר,
להבות-חביבד ,38835 ,ד.נ. שומרון)3 .
בתיה שקולרמן, רח׳ הדר ,6רמת־גן.
תשבץ )1 : 1799 יצחק מזרחן, שד׳
השושנים , 14 רמת־גן )2 .ארנון שרון,
דרך הים ,133 חיפה )3 .בתיה אבוהב, רח׳
סמילנסקי ,30 באר־שבע.
תשבץ )1 1 1800 סיגל נאמן• קיבוץ
רביבים, ד.נ. הנגב )2 .דליה בך מאיר,
רח׳ בן־ציון ,20 ירושלים )3 .נתן אושרי,
קיבוץ תל־יצחק, דאר תל־יצחק.

חשבץ ) 1 : 1797 תמרה גדין, רח׳
גור ,12 תל־אביב )2 .נח פרידמן, רח׳
ירמיהו ,52 תל־אביב )3 .יחזקאל פרידלר,
רח׳ העבודה ,1הוד־השרון.
השבץ )1 : 1798 דניאל ארד, שד׳
הצבי •25 חיפה )2 .דב לרר, ד.צ,2717 .
צ.ההל )3 .דב רובין, שד׳ הנשיאים , 106/2
באר״שבע.

תשבץ ) 1 : 1799 לויה ענבר, רח׳
פינסקר , 12 רחובות )2 .פיטר מיקלסון,
רח׳ איזנברג ,20 רחובות )3 .יהודית צדיק,
מ.א ,2548038 .ד.צ / 1238 .ב׳ ,צ.ה,ל.

השבץ )1 : 1802 הלל אגמון, רח׳
ברודצקי ,4תל-אביב )2 .משה שחם, רח׳
כצנלסון , 126 גבעתיים )3 .רס״ל פרץ
כהן, מ.א ,2027934 .ד.צ , 1026 .צ.ה.ל.

הקסבה של שכם
רחובות צרים
בכלל לבנון היא אירופה של המזרח־התיכון...״
אבל כשהוא נשאל אם ישתתף
בבחירות הקרובות נשכחת כל האנגלית
שלו בבת־אחת. הפדראציה של חוסיין.
פדראציה? לא, זאת מילה ארוכה מדי,
קשה מדי, לא מבין.
קפה קטן בלב הקסבה. אפלולי, מזרחי,
נודף ריח הל וכמון. יושבים בפנים שניים.
מתוך פינה אפלה צומח בעל־הבית. ב״כן
בבקשה״ אנגלי הוא מזמין לשבת. עם
הקפה נשלחות השאלות. כן, הם מכירים
את העולם־הזה .״זסנן&סי 800 ץ ז6ל\,״
אומר אחד מהם מאחורי משקפיים שחורים.
לא שואלים לשמות. מצניעים ככל
האפשר את המצלמה. היא מטילה עליהם
פחד. הם לא מסירים ממנה עין .״הלואי
שחמדי כנען יחזור,״ זורק מישהו בחסות
האפלולית ונאלם מגודל העזתו. מה יש,
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 1804

הנהלת חשבונות יייייי , 7

הגדההננישד פסח פלסטיני
שלל * גזל * עושק * גירוש 4מעצר * רמייה * שקר * שחיתות *
פריצות * מבת גניבות.

ישראל יחד עם כל בית ישמעאל.
לספר ביציאת יש
מוכן ומזומן לקיים המיצווה ופר

את היום הזה
אשר יצאתם מישראל,
מבית עבדים מעבדות לחרות,

זכור

לך: שלח את עמי :

ויארזו בני ישמעאל צרורותיהם, מותניהם חגורים -נעליהם ברגליהם ומקליהם
בידיהם ויפנו מישראל וילכו אל המידבר. ויאפו את הבצק אשר הוציאו מישראל עוגות
פיתות כי לא חמץ. כי גורשו מישראל ולא יכלו להתמהמה.

מיגון לשימחה,
מאבל ליום טוב,
מאפלה לאור גדול
ומשיעבוד לגאולה.

זכור את היום הזה אשר יצאתם
מישראל מבית עבדים

הא לחמא עניא
די אכלו אבהתנא בארעא דישראל. כל דיכפין ייתי וייכול. כל דצריך ייתי ויפסח.
(ערביי הגלות מוסיפין ד השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דפלסטין. השתא עבדי,
לשנה הבאה בני חורין).
שככל שככל שככל שככל
הלילות הלילות הלילות הלילות

אוכלין חומוס ותחינה — הלילה הזה כולו תחינה ובקשה?
אוכלים סלאט ירקות — הלילה הזה מרור?
אנו טובלים אותו פעם אחת — הלילה הזה שתי פעמים?
אוכלים יושבין — הלילה הזה כולנו מתרייחין?

עבדים היינו לפרעה בישראל
ואילו לא הוציא האו״ם ושליחו יארינג את אבותינו מישראל ביד חזקה ובזרוע
נטוייה, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה בישראל. ואפילו כולנו
חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את הקוראן, מיצווה עלינו לספר ביציאת
ישראל. וכל המרבה הרי זה משובח.

ואחד שאינו יודע לשאול.
יהודי חכם מה הוא אומר? לא
חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו
היהודים. דונם פה ודונם שם אדמה נגאלת.
נקבע עובדות בשטחים עד שעיני אוייבנו
ייפקחו והזמן יעשה את שלו.
יהודי רשע מה הוא אומר? לבני
ישמעאל ארצות כחול על שפת־הים, ולנו
רק ארץ־ישראל שלמה אחת. הבה נח-
חכמה להם ונענם ונייסרם עד שיניחו את
ארץ אבותיהם ויעברו לארצות דודיהם.

יהודי תם מה הוא אומר? מעיד אני
עלי את ביתי וכרמי אשר ברצועה, כי אני
מאמין באמונה שלמה ברצונה הכן של
ממשלת־ישראל להגיע להסדר של שלום
בר־קיימא עם בני ישמעאל בשיחות ישירות
וללא תנאים מוקדמים.
ויהודי שאינו יודע לשאול מה הוא
אומר? מה המערכה הזו לכם על נגישות,
אפלייה, רדיפות וגירושי ישמעאל? לא
היו דברים מעולם. לא ראיתי בטלוויזיה,
לא שמעתי ברדיו ולא קראתי בעיתונות
האחראית.

ובני ישמעאל
פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד,
ותמלא הארץ אותם. ויקם ראש־ממשלה
חדש על ילזראל, ויאמר אל עמו: הנה
בני ישמעאל גוי רב ועצום ממנו. הבה
נתחכמה לו פן ירבה. והיה כי תקראנה
מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ונלחם
בנו ועלה על הארץ.
ויענונו וישימו עלינו שרי מסים למען
ענותנו בסבלותנו וניבן שיכונים להם ול
אחיהם
ולעוליהם בערי מסכנות. ונסלול
רשת דרכים ומסילות לרכבם. את השדות
אשר הפקיעו חרשנו ועבדנו ואת פרי
העצים אשר נטעו אבותינו נקטוף להם
ולבניהם ונהיי להם חוטבי עצים ושואבי
מים. ויתנו עלינו עבודה קשה. בקבלנות,
ומבלי תנאים סוציאליים אלמנטריים, ויעבידו
ישראל את ישמעאל בפרך, ויענו או תם
במאד מאד.

וכאשר יענו אותו — כן ירבה ויפרוץ
ונצעק אל אומות העולם ואל הוועדה לזכויות האדם, וישמעו את קולנו ברדיו,
ויראו את עוניינו ואת עמלנו ואת לחצנו בקולנוע ובטלוויזיה, ותעל שעוותנו באוזני
העולם כולו.
והיא שעמדה לאמתינו בימי התורכים והאנגלים עמדה לנו. שלא אחד בלבד
עמד עלינו לכלותינו. אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ואללה הרחמן
מצילנו מידם.

ויוציאנו אללה מישראל

שהביא אללו: רחוב

ויעש עם בני־ישראל את חשבון־הנפש :

ובזרוע נטוייה

וירדפו אנשי צבא־הגנה־לישראל אחריהם, וישיגו אותם על גדות הירדן. ויחצו
בני ישמעאל בחופזה את הירדן על פני המעברות והמים מימינם ומשמאלם, ויעצרו
הטאנקים של ישראל על גדות הנהר, כי לא יכלו חצות את מיכשול הטבע, שהוא גם
הגבול הבטוח והמוסכם בין ישראל ופלסטין בחסות האו״ם.

רישא שר צבא ישראל

קולו ברמקולים ויאמר לבני ישמעאל :
ידנו מושטת לשלום !
אשמנו ! בגדנו ! גזלנו ! דיברנו דופי !
הושיטו אחים ידיכם למלאכה
שובו אלינו את שיבת ציון
־־ כי לא נוכל לשאת בעול בלעדיכם
שבו תחת גפנינו ותאנותינו #נסעתם
שובו אחים את שיבת ציון !

ויצחקו בני ישמעאל צחוק גדול

בכל דור ודור חייב ערבי לראות
את עצמו כאילו יצא מישראל
כנגד ארבעה יהודים דיכרה תורה•
אחד הכס, ואחד רשע, ואחד תם.

ויבוא שר־העובדים אל פרעה לילה ויאמר לו: מה זאת עשינו כי שילחנו את בני
ישמעאל מעבדנו? ועתה מי יבנה יבנה בית בישראל? מי יקטוף תפוזיגו, יחרוש שדו תינו,
יקצור יבולנו, יאסוף תנובתנו, ידיח כלינו, יחטוב עצינו, וישאב מימינו? אה?
מי יעשה את כל המלאכות הקשות והשחורות? אה?

ויהפוך לבב פרעה ויבקש לההזיר את ישמעאל.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות אנו אנו אין אנו

(חאג׳ חאמדן אבו־רביעה היה נותן בהם סימנים: שג״ע, גמ״ר, ששפ״ם).
ויקב ראש־הממשלה לילה, הוא וכל עובדיו וכל יועציו וכל היהודים הטובים,
ותהי צעקה גדולה בישראל, כי אין בית אשר אין בו גנב, רמאי ומושחת. ויקרא לחמדי
ג׳עברי לילה ויאמר: קומו צאו מתוך עמי. ויאמר חמדי ג׳עברי אל פרעה: וכי לא אמרתי

יהודים בישראל ואלו הן:

זה היום נגילה ונשמחה בו כי יצאנו
מעבדות לחרות! מיגון לשמחה
מאפלה לאור גדול ומשיעבוד לגאולה !

וישאו קולם בשיר :
כבר מאוחר מדי !
כבר מאוחר מדי !

כמה מעלות טובות למקום עלינו:
אילו ניצחו ישראל במלחמה ולא. נישלו אותנו מאדמותינו — דיינו !
אילו נישלו אותנו מאדמותינו ולא ירשו את בתינו — דיינו !
אילו ירשו את בתינו ולא עשונו נוכחים־נפקדים — דיינו!
אילו עשונו נוכחים־נפקדים ולא ריתקונו לאוהלינו בצווי־ריתוק — דיינו !
אילו ריתקונו לאהלינו ולא חבשונו במעצר־בית ובבתי־כלא אדמיניסטראטיביים —
דיינו !
אילו חבשונו במעצר־בית ובבתי־כלא אדמיניסטראטיביים ולא הענישונו ענישה סביבתית
— דיינו !
אילו הענישונו ענישה סביבתית ולא פוצצו את בתינו — דיינו !
אילו פוצצו את בתינו ולא היגלונו למידבר — דיינו!
אילו היגלונו למידבר ולא גדרו את המידבר מטעמי ביטחון — דיינו !
אילו גדרו המידבר ולא שמונו על מלאכת הגידור והקמת היאחזויות־קבע להם
ולבניהם — דיינו!

על אחת כמה וכמה
טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו.
שהוציאנו מישראל
רעשה בהם שפטים. שהביא כלייה
על מוסר־העבודה שלהם ועשאם מתווכים.
שהפכם מעם נרדף לעם רודף. שהר־גילם
לחיות מיגיע כפינו ומזיעת אפינו.
שהרבה את רכושם והרבה את מכאובם.
ששילח בהם את שטן הבצע והיכם בשי געון
הסטאטוס. שעשאם רמאים .,גנבים

ומושחתים, העושקים וגוזלים זה את זה
מתוך הרגל שבא להם עם הניצחון והשלל.
שהוציאנו משיעבוד לגאולה והכניסנו ל ארץ
פלסטין ובנה לנו את בית הבחירה
לכפר על כל עוונותיהם.
לפיכך אנחנו חייבים להודות .,להלל,
לשבת, לפאר, לרומם, להדר, לעלה, ול קלס
למי שעשה לאבותינו ולנו את כל
הגיסים האלו.
שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך, יה אללה, ועל ממלכות אשר בשמך ובשם
פלסטין לא קראו. כי אכל את ישמעאל ואת נווהו השמו. שפוך עליהם זעמך וחרון אפיך
ישיגם. תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי אללה.
לא לנו יה אללה, לא לנו כי לשמך
מירמה. עיניים להם ולא יראו זולתם.
תן כבוד על חסדך, על אמתך. למה יאמאוזניים
להם ולא ישמעו זעקתנו. אף להם
רו הגויים איה נא אלוהיהם? ואלוהינו ב ולא
יריחון הסירחון. ידיהם לא ימישון
שמיים כל אשר חפץ עשה. עצבי ישראל
למלאכה. רגליהם ולא יהלכו בדרכי נביכסף
וזהב מעשה ידי אדם. פה להם וידברו
איהם.

אדיר במלוכה ! בחור כהלכה גדודיו יאמרו לו:
לך ולך! לך כי לך! לך א־ לך! ך הוסיין הממלכה !
כי לו נאה, כי לו יאה !

חסל סידור פסח פלסטיני כהלכתו.

לשנה הבאה בירושלים הבנויה והשלמה

דו בו אמו

במדינה

880^1 100:
*!!2^ 12י 11ל ה ^ול ם

ל ב שו ר ה אחת עם הסיגריותיהמפורסמות ביותר בעולם.
סופר קינג סייז. תערובת אמריקאית.
מיוצרת ע״י דובק מטבק עשיר ומעולה.

(החשך מעמוד ) 12
מה רע במעזוז אל־מאסרי 7שותקים, איש
אינו פוצה פה. למה התפטר כנען 7למה
עזב 7כמו שבלול שנפגע, הם מתכנסים,
נסגרים לא מדברים יותר.
הצר כידדסוהר. נוסעים לביתו של
חיכמאת אל־ימאסרי, האיש שהיה בידי ה שב.
ושוחרר. בית ענק, כביש מיוחד
מוביל מן הרחוב לחצר־הבית. מצלצלים.
איש אינו עונה. מצלצלים שוב ואשה
יוצאת למירפסת. לא, אין היא אשתו של
חיכמאת. חיכמאת איננו, נסע לג׳נין. אינה
יודעת לאן בדיוק. אינה יודעת מתי יחזור.
ממשיכים לביתו של מעזה אל־מאסרי,
אחיו של חיכמאת, ראש עיריית שכם,
•מועמד לראשות גם בבחירות הקרובות.
״מעזה הוא מיליונר גדול,״ מספר נהג
המונית ,״אבל מה, אין לו ילדים. זקן
כבר, עוד ימעט בן 70 ואין לו אף ילד.״
כביש פרטי מחופה גפן מטפסת, מוליך מן
הרחוב לווילת הענק של הסוחר העשיר.
במירפסת סגורת זכוכית יושבות שתי
נשים. אחת מהן אשתו של מעזוז. הוא
בעבודתו היא מודיעה, סוקרת בחשד
מבוהל את המצלמות.
נהג המונית יודע את מקום עבודתו של
מעזה .״זה המרכז המסחרי שלו,״ הוא
מסביר ,״הוא סוחר בהכל.״ נכנסים ל מרכז
המסחרי. חצר ענקית סלולת אספלט,
סביבה שלוש־ארבע קומות של משרדים.

כיתו הנעול שז חסדי כנען
הבתים ישנם, איפה בעליהם 7
כמו חצר פנימית של בית־סוהר.
מר איקס לא יצכיע. שניים בחלי פות
נאות ניגשים למונית. אחד מהם מציץ
פנימה .״חאג׳ מעזה איננו,״ הוא עונה ל שאלה
,״הלך.״ לאן הלך 7כרגע אמרה
אשתו שהוא כאן .״כן, היה באן עד לפני
חמש דקות. עכשיו הלך לשוק. השוק
גדול, לא יודעים איפה למצוא אותו.
עיתונאים, לא?״
נוסעים לחאמדי כנען, האיש שהשתתק
לפתע. יוצאים קצת •ממרכזה ישל שכם.
הווילה של כנען, אף הוא סוחר עשיר,
עומדת בפאתיה המזרחיים של שכם, על
מורדות הגבעות שעוטדות את העיר. בית
כנען סגור. כדי שלא יהיו ספקות בדבר,
נעול שער החומה המקיף את הווילה.
שער חום, גבוה, עשוי כולו •מעשה סבכה
של פיתוחי־ברזל עראבסקיים.
בכל שכם הגדולה, בכל השעות הארוכות,
דיבר רק איש אחד .״התייחסו אלי
כאל מר איקס,״ אמר ,״בשכם אף פעם
אל תשאלו לשמות האנשים. אולי אז
תקבלו תשובות לשאלותיכם. אני מד איקס
אענה לך. על הבחירות אתם שואלים 7
מר איקס לא ישתתף בבחירות ביום שלי שי.
את מר איקס הבחירות האלה לא
מעניינות בכלל. למה 7משום שבחירות
הן סמל לדמוקרטיה ואיפה ת׳מצאו דמוקד־טיה
תחת שילטון כיבוש 7אלה לא בחירות,
הכל הצגה מהתחלה ועד הסוף. מר
איקס לא מעוניין לקחת חלק בהצגה
הזאת, וזהו.״
ואחרי שנשא את נאומו בהתפרצות
אחת, התבונן מר איקס סביבו בחשש ונמלט
בעוד שאר השאלות תלויות בעקבו תיו.

ן 1 9״ 1
4 1 81י

״...ויבטחו בו בעלי שכס, ויבואו
בית אלוהיהם, ויאכלו וישתו ויקללו(
...שופטים ט׳)
ך* ראשון בצמרת הפלסטינית, ש ן
| דרש בפד, מלא לערוך בחירות ל רשויות
המקומיות בגדה המערבית, היה
חמדי כנען.
הראשון שהעלה הצעה זו בכנסת של
ישראל הייתי אני.
עתה פרש חמדי כנען מן הבחירות.
ובלבי שלי מקוננים ספקות חמורים ל גביהן.

נדמה
שרעיון יפה וחיובי קולקל
והושחת.

4^1ין זה סוד שהצעתי בכנסת גובשה
בסידרה של פגישות שקיימנו, חברי
ואני, עם ראשי הציבור בגדה המערבית.
בין אלה היה חמדי כנען, אחד המנהיגים
הבולטים בציבור זה.

עתה מה אירע באמת.
לפתע צץ בלבו רעיון: בעצם, למה
לא י

ליתר דיוק: למה לא לקחת
רעיון זה, להפוך אותו על ראשו
ולנצל אותו למטרה שונה לגמרי ך
מטרתו של דיין היתד, להוכיח כי החיים
תחת המימשל הישראלי נכנסו לתלם
״נורמלי״ ,שהפלסטינים משלימים עתה
עם הכיבוש הישראלי, שאפשר להמשיך
במצב זה לנצח.
הם לא חלמו להעניק את זכות ההגדרה
העצמית לעם הפלסטיני, וגם לא לגדה
המערבית בתור יחידה טריטוריאלית.

אין דבר הרחוק יותר מליכם.

אבל הם התכוונו לטפח מימשל עצמי
בלתי־פוליטי לכל כפר ועיר, בשעה ש
סיבה
אחת: הכמיהה של העם י הפלסטיני
לשילטון עצמי היא כד, חזקה, שחלק מ מנהיגיו
היו מוכנים להתעלם מן הצורה
שבה תוכננו הבחירות.

ואז אירע המשבר בשבב, שהטיל
לפתע אור מסנוור עד המתרחש
באמת.

לא חשוב כרגע מה שיכנע, ברגע ה מכריע,
את חימדי כנען לבטל את מועמדו תו.

פריטת •טכס מעוררת •טאדה
מעניינת ביותר: מי מינה, בעצם,
את המועמדים ז
ך* כאורה, התשובה היא: המושל
/הישראלי. הרי היה זה דיין שעשה
את העיסקה הגסה עם מעזוז אלחמצדי.

זוהי האמת. אך האם זוהי כל
האמת ז

אל־מצרי הוא מקובל על המישטר ה ירדני.
מובן מאליו שלא היה מעלה על
דעתו לתמוך בפועל בבחירות אלה,
אילו קיבל הנחייה הפוכה מעמאן.

האיש הקרוב לרעיון המדינה הפלסטי נית
הורחק מן המישחק. איש המקובל
על המלך נותר כמועמד חשוב יחידי.
למעשה יש כאן, איפוא, שתי התקשרו יות
מקבילות: מצרי־דיין ומצרי־חוסיין.

רק הנהגה כזאת תוכל לשאת
ולתת, בבוא העת, עם ממיטלת
ישראל, נדבר כינון מדינה פלסטינית
תוך הסדר עימנו.

ואם נרצה לקרוא לילד בשמו:
יש כאן עיסקה משולשת, דיין
מצרי-הוסיין.

יתר על כן: רק הנהגה כזאת תהיה
בעלת הסמכות הדרושה כדי לד,זים את
יומרתם של אירגוני הפידאיון להיות הדוברים
היחידים של העם הפלסטיני, כש הם
שוללים כל פיתרון של שלום.
כדי שתוכל לעמוד במשימות אלה,
עליה להיות נקייה מכל רבב של חשד.

האם זהו המצב רק בשכם?

יש הבדל בין מקום למקים, אך
הדגם הוא שווה למדי: בצורה זו
או אהדת, הוא חוזר בכד חמקו

ירית
11-,ו
המלך שלח שליח לשייך מוחמד עלי
אל־ג׳עברי, ראש עיריית חברון, כדי ל הסתדר
עימו ערב בחירתו הבטוחה מחדש.
הוא נקט בצעדים דומים בשאר המקומות.

הבחירות צריכות להיעדר בצורה
שתוכיח בעליל שהיו באמת
חופשיות, שלא הופעל בהן כל
לחץ, ושהנבחרים אינם קוויזלינ
גיס •טל השילטון הישראלי.

מכאן עמדתו הדו־משמעית של
הוסיין כרפי הבחירות. הוא מגנה
אותן עקרונית, אך לא עשה דבר
כדי להרתיע מועמדים ולחבל כ
הגשמת
רעיון זה, בתנאים של שיל-
טון צבאי זר, אינה יכולה להיות קלה.

המימשל יוצר לאט־לאט ״עובדות״ של
התנחלות בין הכפרים והערים.

בקיצור, הבחירית נועדו לבסס
את המצב הקיים, לאפשר סיפוהי
זם זוחל, מחוכם ,״ליברלי״.

^ 4ם היה לערבים בכלל ספק לגבי
ל? כוונה זו, הרי סולק חיש סהר.
מובן מאליו שלא מונה מושל־מחוז
ערבי, וכי הבחירות נקבעו ובוצעו על־ידי
מושלים צבאיים ישראליים.
מובן מאליו גם שלא הוענקה לבוחרים
ולמועמדים שום חרות אמיתית של הוד
ארגנות והתבטאות פוליטית. הותר להם
לדבר על חשמל ומים, אשפה ובתי־חולים.
הותר להם אפילו לבטא דאגה לגורלם של
אסירים פוליטיים. אך איש לא אמר בגלוי
את דעתו על עתיד עמו וארצו.
גרוע מזה :

מן הרגע הראשון הופעלה מערכת
גלוייה של אדמים מתוחכמים.

אמרו לאוכלוסיה: שתפו פעולה, או ש נפזר
את הרשויות המקומיות בכלל, ו־ננהל
את הערים והכפרים באמצעות פקי דים
ישראליים.

לאמור: הפעילו את זכויותיכם,
או שנשליך אתכם לבית-הסוהר.
אוטונומיה מוזרה.

רק לאור תוכנית זו, ניתן לבחון

ואפילו דבר זה אינו בטוח לגמרי.

היא עשה זאת אחרי שקיבל,
בלי כל ספק, אישור מפורש* מידי
המלך.

הנהו :
העם הפלסטיני זקוק להנהגה מוסמכת,
שתינק את כוחה מבחירות דמוקרטיות.

ך* חילה לא הגיבו משה דיין ואנ ו
2שיו על הצעות אלה, אותן שמעו מפי
מנהיגים פלסטיניים ומפינו.

המושל הצבאי הישראלי בא
פשוט במקום המישל הצבאי הירדני.

חשוב
מה קרה לאחר מכן.

דיין פקד לאסור את חיכמת אל־מצרי,
בטענה שהפריע לבחירות. לתיפארת ה מליצה
נאמר גם ששיתף פעולה עם ה־פידאיון,
ודברי־הבל מסוג זה.
חיכמת אל־מצרי הוא אחד משניים־
שלושה האישים החשובים ביותר בשכם.

רעיון זה היה פשוט לכאורה.
אף מרחיק-לכת בתפיסתו.

זהו תהליך מסובך ועדין.
לכן גיבשנו תוכנית, שנועדה להגשים
את הרעיון שלבים־שלבים, בתנאים ה פוליטיים
והפסיכולוגיים הטובים ביותר.
הצעתי בכנסת (וחזרתי על כך ביתר פי רוט
בשיחות פרטיות) את השלבים ה באים

תחילה, ימונה מושל״מחוז אזרחי ער בי,
שיערוך את הבחירות ויפקח עליהן.
אם ייבחר האיש הנכון, בעל המעמד הציבורי
המתאים, יפריך הדבר לפחות חל קית
את החשד שכל העניין הוא תחבולה
של המימשל הצבאי הישראלי.
שנית, תוענק לאוכלוסיה מידה סבי רה
של חרות מדינית, ובכללה החרות
להתארגן בגופים פוליטיים, לקיים אסיפות
ולבטא בפומבי דיעות על עתידה של
פלסטין.
שלישית, תיערכנה בחירות לכל הרשויות
המקומיות, על רקע מקומי, אך
תוך השמעת דיעותיהם של המועמדים על
עתיד ארצם.
רביעית .,תינתן האפשרות לנבחרים
החדשים לכונן מתוכם מנהיגות ארצית
זמנית, שתוכל לדבר בשם אוכלוסיית הגדה
(המהווה, יחד עם אוכלוסיית רצועת-
עזה, למעלה ממחצית העם הפלסטיני בארץ
ובתפוצות).

יות המקומיות הקודמות, ש״נבחרו״ בימי
הדיקטטורה של המלך חוסיין.

4£ם בכל זאת הציגו אנשים רציניים,
ובראשם חמדי כנען בשכם, את מועמדותם
בבחירות כאלה, הרי יש לכך רק

לא מפני שהיה פעם יו״ר הפרלמנט ה ירדני,
ולא רק מפני שהוא איש מרשים,
אלא מפני שהוא המנהיג המדיני של
משפחתו. מכל המשפחות הגדולות של
הגדה המערבית, משפחת אל־מצרי היא
אולי הקרובה ביותר למישטר ההאשמי.
(וזאת למרות שחיכמת עצמו הושלך פעם
לכלא הירדני, אחרי שהעליב בפומבי את
חוסיין, בבואו לבקר בשכם).

אחרי מאסרו של חיכמת, הציע
דיין עיסקה למעזדז אל־מצרי, ראש
העירייה הנוכחי וסן־דודו של העצור:
תמורת שיחרורו של חיכ
מת, נדרש מעזוז להכטיה שאנשיו
יתייצבו לכחירות.
פירוש הדבר, כמובן, בחירתו מחדש של
אחד מנאמני אל־מצרי לראש־העירייה, והשארת
כל המצב הנוכחי על כנו.

מעזוז קיבל את ההצעה.

רור שפרשה זו רוקנה את כל ה־
^ בחירות מתוכנן הממשי.

הדבר הראה לכל שהבחירות
מתקיימות באווירה של כפייה ולחץ,
כעזרת מאסרים ואיומים, ושאין
ערך מוסרי כלשהו לתוצאותיהן.
הוכח
שהממשלה הישראלית אינה מת כוונת,
ואינה מעלה כלל על דעתה, ל העניק
לפלסטינים את זכות ההגדרה העצמית.
לרשויות
המקומיות החדשות לא תהיד
סמכות מוסרית רבה יותר מאשר לרשו־

עריכתן. הוא רק הבטיח לעצמו
שמצבו הכללי בגדה המערבית
לא יורע.
^ 4פשר היה לשאול (אילו היה את מי
לשאול) :בשביל מה היה צורך בכל
התרגיל הזה י

מטרתו שר דיין נכשלה עוד בטרם
יום הבחירות.

הוא רצה להוכיח כי בשטחים המוחז קים
מתנהלים חיים נורמליים, וכי ה־אוכלוסיה
רוקדת על פי חלילו.

הוכהה זו נכשלה. אין שום דבר
נורמלי בבהירות אלה.

הוא רצה להוכיח כי השילטון הישראלי
הוא עכשיו הגורם המדיני היחידי בגדה
המערבית.

גם הוכחה זו נכשלה. מסתבר
כי קיים בגדה מעין קון־דומיניון
ישראלי-ירדני, שבו מסתדר הכל
על פי הסכמה אילמת בין ירושלים
ועמאן, בתיווך העסקנים המקומיים,
הנוסעים הלוך וחזור על
פני הגשרים הפתוחים.
האם התרגיל כולו עזר או הזיק לרעיון
ההגדרה העצמית הפלסטינית?
במהלך הבחירות, נאלץ המלך להכיר
רשמית ביישות הפלסטינית, ולהציע לה
פיתרון כלשהו. נדמה שגם דיין נוכח
לדעת שהתעלמות מרצון -האוכלוסיה לא
ישא שום פרי ממשי.

אם אמנם למד לקח זה, אולי
היה זה כדאי.

תמרורים
נבחר. בפעם השמינית ברציפות, ל .ראש
המועצה האזורית עמק־חפר, חיים
כ״ צ כי ( )65 המנונה חר עמק־חפר, ש השיג
בבחירתו שיא של ותק בראשות
שילטון מוניציפלי. נבחר לראשונה לפני
32 שנים ומכהן מאז ברציפות כראש המועצה,
המייצגת 46 ישובים, מלבד תקו פה
קצרה בה שירת בצבא הבריטי במלחמת
העולם השנייה.

וענק. פרם דאן קוקטו לשירה

לשנת ,1972 למשורר הישראלי אל!3ר
שוו ר צ מן 55 עבור קובץ שיריו הכנפיים
גדולות מהקן. שוורצמן, יליד מצרים
שעלה לארץ לפני 15 שנים, כותב את
שיריו בצרפתית, מתגורר עתה בנווודמגן.
הוכתר, לרב בית־הכנסת על־שם
עולי הגרדום בירושלים, הרב לוי
יצחק רכינוביץ, לשעבר רבה הראשי
של דרום־אפריקה והרב הצבאי הראשי
של כוחות הצבא הבריטי במזרח־התיכון
בתקופת מלחמת העולם השנייה, שעלה
לארץ לפני 10 שנים, מעורכי אינציקלופ־דיה
יודאיקה וחבר הנהלת מועצת עיריית
ירושלים מטעם גח״ל.

¥מנועי הדיזל של דאף בנויים לאורך שנים.
* מ־ 138 עד 250 כי ם.
* מבחר דגמים מ־ 13 טון עד 35 טון משקל כללי.
ב ק בי נ ה מתהפכת בדגמים 11600־.2000
* שילדות מיוחדות לטיוליות.
* משאיות ל הובל ת אשפה.
* גורר לחצי נגרר עד 12 מטר אורך.

מ ן• .הבמאי הד*
לנ ה ל^ ם ר !
פולני שהשתקע בהוליבוד רומן פולג־סקי
והכוכבנית קוני קרסקי שהתפרס מה
לראשונה כשהופיעה בצילום עירום
בפלייבוי.

רומן. גרושתו
מנהלים
של רקם האריסון, רחל רוכרטם, ש־

פאר תוצרת אירופה
בני

רוכרטס

תל־אניב: רח׳ ריב־ל 26 סל 33241 .
ירושלים: רח• מ. הס 4טל 2215491 .

נןרס !

רמירז

סיימה עתה את הופעתה במחזה שהועלה
בלונדון, והאופנאי המקסיקני דארן רמי
רז, הצעיר מרחל ב־ 15 שנים.
מנהליםרומן, השחקנית
פיי דאנאווי שניהלה רומן עם מרצ׳לו
מסטרויאני, והשחקן האריס יולין ()34
אותו פגשה לראשונה על בימת ההסרטה
של הסרט דוק.
נפטרה, בירושלים, הרוקחת ה ירושלמית
הוותיקה גולדח (אולה) מאיר,
שעלתה לארץ לפני. כ־ 30 שנה מלאטביה
והתגוררה מאז בירושלים.

תעריפון הנוודים של
החל

0־ 1 .1 2 .1 9 7 1

-11^ 1ד-״זה 3פ

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי ה מנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד
הוצאות משלוח

ל >/2-שנה

מ חיר
העיתון
הוצאות משלוח

82 — 12 + 70
87 — 17 + 70

37ו 43 - 6
37ו 46 — 9

115 — 45 + 70
106 - 36 + 70
70ו 146 — 76

60 — 23 + 37
55 — 18 + 37
37ו 75 =1 38

— 105
— 100
— 135

150 +
150 175 170 205
220

ו - 40

90 87 105
112

נפטר. בבית־חולים במינכן, בגיל
,73 האיש שסיפק להרמן גרינג את הרעל
שבעזרתו התאבד, גנרל ה־.0ס. אריך
פץ־דם באד־צלווסקי, שהיה אחד האישים
החשובים במישטר הנאצי, נידון
בבית־המשפט לפושעי מלחמה בנירנברג
למאסר עולם על מעשי רצח, היה ממונה
ב־ 1933 על ביטחונו האישי של היטלר
ובמלחמת העולם השנייה עמד בראש כוחות
הצבא הגרמני שלחם נגד יחידות
מחתרת בפולין וברוסיה ובראש הכוחות
שדיכאו את המרד בווארשה ב־. 1944
׳ נפטר. בירושלים, מהתקף־לב,
בגיל ,78 מי שהיה במשך שנים רבות יו״ר
הוועד הארצי של הקרן הקיימת לישראל
אכרהם קמיני. יליד רוסיה, עלה לארץ
בגיל 25 ונתקבל על־ידי מאיר דיזנגוף
כפקיד בוועד של שכונת תל־אביב, היה
פעיל מפא״י, נציג בקונגרסים ציוניים,
חבר אסיפת הנבחרים, התמסר לפעולות
הקק״ל, היה ממנהלי בנק הלוואה וחיסכון
עד שפרש לגימלאות.
נפטר. בבית־חולים אסותא בתל־אביב,
מהתקף־לב, בגיל ,84 הרב חיים
מאיר חגי, האדמור מויז׳ניץ, שכיהן
כראש ישיבת ויז׳ניץ ורב שיכון ויז׳ניץ
בבני־ברק.
העולם הזה 1*04

הסול הוה

מגיש לך לכבוד פסח זר של פרחים ח״ם וצומחים

פסח חדש. מישהו לחץ על כפתור, במחשב האלקטרוני שבתוכך, ומשהו
השתחרר. נטל בחורף הכבד, נמוג מעל הכתפיים, והריאות נמלאו אוויר. אוויר
ספוג ניחוח מקסים, אותו אפשר להריח רק בימים אלה של בוא האביב.
אביב חדש. הימים המרגשים ביותר של השנה. ימים בהם הכל מתחיל
לפרוח: הפרחים הצומחים מהקרקע, ואלו המהלכים על פניה.
פריחתו של מי מקסימה יותר, אביבית יותר! של כלנית אדומה בשדה
ירוק, או של נערה צעירה, מלבלבת לקראת קיץ נוסף של אושר 1

שאלה טובה. התשובה תלויה בטעמן האישי. מה שמעל לכל ספק הוא,
שמקסימה ביותר היא — פריחתם המשותפת של השניים.
בעמודים הבאים, מוגשות לך שש פרחוניות אביביות, מגיל שמונה עד —
בסדר, בסדר.
כל אחת — ופרחיה שלה. כל אחת — ואביבה שלה.
איפה הפרחים כולם, אומרות מילות השיר.
הפוך את הדף. הם שם.

ניחוח קציף
ריח ניחוח של קצף נעים
יעגוראת ראשך עם כל חפיפה ב״שמפו ־פנינים/״
שמפו חדיש ב 4סוגים־בשפופרתענק־שקופה ונאה
שמפו מובחר־המקציף כל שיער.
בשפופרת הירוקה־לשיער שמן.
בשפופרת הצהובה ־לשיער יבש
בשפופרת הורודה ־נגד קשקשים.
בשפופרת הכחולה ־לשיער רגיל.

ו!ונופ 1פנינים ויול י!1( 1ן

בינג-למיאל• כונ 7ל-אסטל-זנדר.אוז

לא ׳ זו אינ ה בריג׳יט בארדו. זוהי רק ציפי ליין. או ל ם השילוב ה מ פו רסם של
ילדה־א שה קורן מ מנ ה כמעט כמו מ ה הי א. נשייות שופעת, המ שרה אווי ר ת
רכות. אפילו המתכת הק שהמתר ככ ת, מחבקת או ת ה בק ש ת רכה. ציבעונים
עדינים, א פונ ה רי חני ת ונ ר קי סי ם ח לו מיי ם פורצים גם הםמ תו ך הכלי העגלגל,
מ שתלבי ם

ב אווי ר ת־ ה רוך

ה רי חני ת,

מעוררת

ההתרג שו ת של אביב חדש.

01 *6 £ 0

ק לי להו אוורירי ת. כ מו פרפר שיצא לפרוש כנפיי ם עם ריח ראשון של אביב.
כמו נערה שהתעוררה בו קראחד, וגי לתה שמיים כ חו לי ם ממעל, ריח פרד סי ם
מ מל אאת החדר, ושמחה מבעבעת,

ללא כל סי ב ה, מפ עמת בלב. כמו ק א רין

דונ ס קי, המק רינ ה ק לי לו תמק סי מ ה. כ מו
רא שה, של ורדים ו סיי פני ם.

השזירה המרחפת

ב אוויר, מעל

איפור צעיר, תוסס, רענן
למראה זוהר מבקר עד ערב ועד...
הבקר שלאחרי
אתצ עי ר ה, א ת תו ססת,
אתמתלהבת, א ת חו למת,
האופנהנשמעתלןו היו פי ב הי שג ידך.
ע בו ר ך שו רתתכ שי רי אי פו ר
של הלנה רו בינ ש טיין
ל פני ם
ק ט 1^ 30131 1\/!31<6וו 0וו3 !1^ 1^ 351

ו ל עיניי ם
ק ט /131<6א 6ץ 6 £א1רוו 1ע|

ה מ עני קי םלך תו ךדקה
מראהמל הי ב,
שו ב ב או רו מנ טי, רענן או דרמ טי,
כ טו ב בעינייך.
דקה-
ו פני ך זו ה רו ת, קו רנו ת, מי ס תו ריו ת
דקה-
ועינייך צו ח קו ת, נו צ צו ת, כו ב שו ת
ב עז רתשלל גוני צ ל ליו ת -צ הו ב בננ ה,
ורוד ש מ פני ה, סגול מ ל כו תי,
כ חו ל ע מו ק, טו ר קיז ולבן פנינ ה.
מו צ רי
ק ט /131<:6א 11< ^ 3511100 ^ 30131ו 3ל פני ם
ו -ק ט 6 1913^ 6ץ 6 £ז 0ח/11א ל עיניי ם
מוג שי םלךבא ריזו ת מ הו ד רו תומ עו דנו ת,
מ עני קי םלך אי פו ר או פנ תי וחס כוני.
אי פו רלש עו ת א רו כו תשל יופי, רוך וזו ה ר
ש עו ת של שקטו רגי ע ה,
ת שו קהוסערה
ש עו ת ב הן ה עו לםפ רו ס ל רגליך.
ה אי פו ר ה מו שלםלכלדקה בחייך.

יעוץ והדרכה בכל בעיות היופי ניתנים חינם
במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שדרות קק״ל ,94 תל־אביב
בימים שני ורביעי בשבוע
בין השעות 6.00—3.30 אחה״צ.

1ן \ 1; 11^611 טץ ר] \ 11111116 1
1ק 1) ׳ 1ז 1 1 1 0 1 1 1ר 1 .ד 1

161611! 111111( 111816111־1
הלנה רובינשטיין — השם העומד במקום הראשון בטיפוח העור ובאיפור.

משאל דעת הקהל 1972

א חרי 16 אביבי ם, מ סוג ל ת עדיין אי רי ס דוי ד ס קו להק רין אתה תו םהמק סי ם
של תינו ק באביב הראשון שלו. א ת היופי הנ קי, האצילי, שחלף מן העול ם עם
ה אבי רי ם וי פ ה פיו תי ה ם. יופי קלא סי נדיר. יופי המעורר בך רצון לעטוף או תו
ב מי סג רתיקרה של פי תו חי־ז הב כבד, ע תיק־יו מין. או מ ח רוז ת פניני ם נדירות.
או ס ל פרחי גרברה, ציפור גן־עדן — ו שחלב — הפר חי ם הנדירי ם, ה אלגנ טיי ם ביו תר.

הוי. מדוע כל ה1מרי ששי

שפרה פוקס = ,

לאהוד מנור ובתה גלי, ב ת השלוש וחצי.
א חו ת ה של גלי, ליבי, בת חמישה חודשים.

אילנה וובינא

מאי ההק טנ ה, ב ת החמ ש היא נכדתה היחידה של
הגברת הראשונה של התיאטרון־העברי — חנה
רובינא. הא מא והסבתא סוגדות שתיהן לילדה ומקדי שות לה שעווצ על שעות.

שלמה אדני

לא התרגלו עדיין לשירי ה ק טנ ה. סירי ב ת
משפחה אצל הארצים רק מיו ם ב׳ שעבר.
יו ארי

במ> הז3 בנו

\ דני גורן

שיער

ע 24

ג׳ינג׳י

לבתו של האקס־חצי־צמד־דרום,

לו ה ט, עיני תכלת.

עוזי מ״הסיגנונות
לו, ליזה ב ת החודש

זמרה של אחתה טובו תבלה קו ת הפופ
בארץ תול ה עיין או הבת ברכה שנולדה
אתהח בי קהה אי מ הי ת מעניקה אשתו הצעירה — ניצה.

רק בנות ד

חווה אלבושמיין
וילדתה

מאיר הבת השנה. מאיר ה

הטובה בזמרות הארץ
מזה ת קופ ה ארוכ ה
הינה עיסו ק החביב על

חוו ה׳ל ה מכל עיסוקי ה ה אחרי ם. תשומת ליבה המת מד ת של
האם־ הז מר ת כבר נתנה פרי. ה תינו קתבת השנה ורבע, מז מר ת
כיום פזמונים שלמים כמעט ללא אף זיוף, או ת ם למדה מאמה.

הציבור.

על במהומסלסלב קולו, מ סוגל
להוליד ילד, קצתמ או ח ר יותר ד

במיטה — לעבוד
ברצינות!
1א ברור. לגמרי לא ברור. מ ה
/שכן ברור הו א, שלפחות לגבי
ה מין־היפה, יש בתופעה זו כדי
להדאיג. כי בישראל מוצפת ה בנות,
בהמ חזי קו ת שבע נשים
באיש א חד, ולפעמים אפילו ה א
חד הז ה מצליח להתחמק —
במדינה כזו, אגודה מיקצועי ת
ה מקדי שהאת כל מ א מציה ל הו לדת
בנות בלבד מ הוו ה ס כנ ה ל-

שושיק שני

נועה בתה שלוש
בזרועות
אי מ ה הזמרת־ שחקנית. לאם ולאב אריק
שנייה. בת שבועיים לפני נולדה

הציבור

הנשיי,
שלום כלומר.
להפגנות אי מי ם של נ ק בו ת
שלוחות רסן ומ שליכות חזיו ת ב אוויר,
נו סחה לו ח מו ת לשוויון
הא שה ב אר צו ת -הברי ת — עוד לא
הגענו בארץ הז א ת. או ל ם אל י תפלא
איש, ואל יזדעדעו המזדע זעים
ה מיקצועיים, אםמחר
תצאנה ור אנה נשות-ישראל ה צנועות
בהפגנת-זעם נגד זמרי
הצמרת והפ חו ת מצמרת, כשהן
נו שאות סי ס מ או ת מ קו ש טו תבס
מ לי ם פ אליי ם :״ז מרים ! הפ סי
קו להתב רד ק. די בנו ת לנו גם
בלעדיכם. ז מי רו ת — על הבמה.
״ מטה — לעבוד ברצינות ! ״

וכל שבט הנשים. לפי סדר
עולה במדר-־נות: יפה,

רותי

תמר

ירקתי

נית

תיה,

פאני

עליז ה ען יסויו

השמונה

ושאני

השלוש!.

— הי ה ברור שהמדובר פה בעובדה
!ורשת. ולא סתם עובדה, אל א אפילו
ק ט ממש.
פאקט מדאיג למדי: זמרי וז מרו ת יש-
ל מ סוגלי ם, ר ח מנ א ליצלן, לעשות רק
י3*1
ה סי מן האח רון לכך, שנולד השבוע,
א שירי, ה תינו קתהח מו ד ה שנולדה ל-
ר-הצמרת שלמה ארצי ( )22 ורעייתו
לכ ה 23 הי ת ה זו ה הו כחהה סו פי ת
א ח רונ ה. מי ספר מ ד הי ם בגודלו של
רים וז מרו ת — הולידו, מולידים, וכנר-
ז גם יולידו, א ם לא ייעשה משהו, ובד-
פות — בנו ת בלבד.
מ ה הק שר י ודאי לא בירה ״נשר״ .לכ-
רה, מדוע שלא י הי ה אד ם, העומד בערב

שולח חן

ב תה הראשונה של הזמרת —
מילי ב ת שבעה החוד שים. מילי
ירשה מאמהאת העיניים הענקיות ו מאבי האת השאר.

1* 25

יי־׳יח או׳־ ־
אדמליח צלום 7זדר

אם כגר נתח לה יהלומים
חן לה הפעם 1׳11|<11 יו
תחושת המותרות של פנז׳אל
באריזה נאה ומהודרת.
הענק לזו הקרובה לך
את המגע המיוחד של פגז׳אל.
המגע הנותן לידיה,
לעורה ולגופה,
רכות נשית נפלאה.
זכור: היהלומים יראו יפים יותר
על עור חלק ומגוופח.

הסוכן׳בישראל: בלסזן כע־ם
המפיצים: חב׳ ווריוז מלנו

ויי

לציבעוני

ה שחור קו ר אי ם פלי צטס

רקה. עולה חד שה מגר מני ה, א מנ ם, אבל

כבר מ ת אי מהמ אוד לאביב הי שראלי. ל אביב רך, מלטף, מלא ציפיות ו ת שו קו ת.
א חד, ה מז דקר בחוצפה מ מזרי ת. לנגד עיניה

כ מו הציבעונים ה סו כ כי ם ע לי ה: רכים, עגלגלים, מלט פי ם. מלבד ציבעוני שובב
״גלוריוזה

רוט שילדי אנה״,

ליליה נדירה שהוצלבה ו טו פחה בגניו ה מ פו ר ס מי ם של הברון רוט שילד, שזורה
ב א סו צי א צי ה של יד פרושת אצבעות, המתאמצתכ אילו ל ת פו ס מ שהו.

אחתג־0ז<

0 8 8

מעתה בקנותכם

לבחירתכם:
;׳.מתי 0$

של משחת השיניים
הבריאותית בפסים
הכפולים

0 0 1 0

]וגוו נישדא, ע־ ,יגז!

״*״י נישראר

סוליפס

סודיפס
בפסים אדומים: להגנת
ולהלבנת השיניים
ולחיטוי ורענון הפה
כאחת, בטעם ספרמינט.

סוליפס
בפסים כחולים: עם פלאוריד למניעת עששת החניכיים
בטעם פפרמינט.

מבית יצהר,
תהנו בנוסף לצחצוח
מהנה ושיניים בריאות
גם משי נאה:

כוס זכוכית

לשניהם מצורפת עתה,

למשקאות,
מרהיבה ביו פי ה,

פוס 1פדאה

ללא תוספת מחיו!

זה נהדר

סו לי פ ס
פרסום ארמון בע״מ

העולם הזה 1804

או רי ת בביוף היא ב ת שמונה. אביב של תו ם ורעננות, שייעלם לנצח עם הבגרות,
יישאר רק כזיכרון צובט־לב של ח לו מו ת וציפיות שנשכחו. ת מי מו ת נעורים,
רעננות י מי״ הילדו תהקצ רי ם כל־כך. רעננות של פרחי־ שדה. כלניו ת. א פונ ה
רי חני ת. ב תון ס ל פשוט, לא יומרני. פשוט כ מו אביב של ילד בן שמונה.

החברה שמאחורי המהפכה הישראלית
כאופות השיער
בניצוחה של חברת ״אינטרקוסמא וולד!״ ,הופכת ישראל להיות מעצמה בינלאומית
בתחום השיער * פסטיבל בינלאומי לתסדוקות שאורגן בת״א ע״י מועדון ״הספר
המעולה״ 0 1 ׳.וחברת ״וולד הוכיח כי קם דור של אמני תסרוקות ישראליים *
בתל־אביב נחנך בית ״,אינטרקוסמא — וולד. שיווק״ בע״מ אשר פתח תקופה חדשה
בתולדות ענף הספרות בישראל.
לפני שנים אחדות היתה ישראל פרובינציה
ים־תיכונית, מפגרת בכל הקשור
בעסקי השיער. אולם מציאות זו נמחקה.
הפער בין מרכזי האופנה בעולם לבין תיל-
אביב, ירושלים וחיפה חוסל לחלוטין. זה
מכבר היתה ישראל ל״מעצימה בינלאומיות״
בתחום הספרות. את ה״מהפפה התרבותית״
הזאת חוללה ,׳תוך פרק זמן קצר
יחסית, חברת ״אינטרקוסמא וולה״ ,שהיא
הסניף הישראלי של חברת ״וולה״ העולמית.
מנכ״ל החברה, מר מיכאל בראון,
הדינאמי והתוסס, החליט להוכיח כי מציון
תצא תודת אופנת השיער.
״וולד.״ בישראל הוקמה בירושלים ב־

בשבועות האחרונים חגגה ״וולד,״ מספר
ציוני דרך. ביתל־אביב נחנך ״ביית וולד,״
אינטרקוסימא שיווק בע״מ. בבית שברח׳
בני־יברק ,19 מרוכזים מחלקות השיווק ה ישיר
לסוכנים ולספרים, מחלקת ההנדסה,
אולם לתצוגות 1ובקרוב גם סטודיו וולד,
להשתלמויות (המצוי בינתיים ברח׳ בן-
יהודה).
אחת המחלקות הפעלתניות והמצליחות
ב״ווליה״ היא מחלקת ההנדסה בהנהלתו
של מיד דני בראיון. מחלקה זו שינתה את
הנוף ברבות ממספרות הצמרת וסלוני ה יופי
בארץ.
תחום עיסוקיה של המחלקה כולל עי
בפסטיבל
הוצג גם מופע כוריאוגרפיה
מרהיב שתיאר את תולדות האופנה מימי
קדם ועד ימינו.
ביטוי להוקרה הרבה, לה זוכה חברת
״וולה״ ומנהלה, מר מיכאל בדאון, ניתן
בקבלת פנים חגיגית, שערך ראש עיריית
ירושלים מר טדי קולק, למשתתפי הפס
טיבל
ולאורחיה הרבים שבאו לכבודו מ־חו״יל.
בדברי הברכה צויינה תרומתה ה גדולה
של חברת ״וולד,״ לא רק לענף ה ספרות,
לקידום האופנה ולטיפוח החן —
אלא גם לחיזוקה ולביסוסה הכלכלי של
העיר ירושלים, אשר ממנה מוכיח מר
בדאון, כי אכן מציון תצא תורת האופנה.

איהנה וישואל

אמני תסרוקות מישראל ומאירופה השתתפו בפסטיבל
הבינלאומי לתסרוקות תל־אביב . 1972 מימין:
אמן התסרוקות הישראלי, בעל פרס בינלאומי לתסרוקות, יוסי אלבז, שהיה הרוח החיה
של הפסטיבל ואף ביים אותו והכינו מבחינה מקצועית. משמאל: מעצבת האופנה
הנודעת הגב׳ איזולדה מיהל, מגרמניה, שבאה במיוחד לארץ לצורך הפסטיבל.

1 1 *1 1 0
111 1 #111
מקורית, תולדות
מימי הבראשית

| 1 1 1 1 | 117ז לראשונה בפסטיבל תסרוקות הוצג באולם הבימה
1 1 1 .1 1 1 1 1 1מופע אמנויתי אשר בו הוצג בצורה כוריאוגרפית
אופנת התסרוקות למן שחר התרבות ועד לימינו אנו. מימין: תסרוקות
של אדס וחנה. משמאל: תסרוקות מצועצעות מתקופת הרנסנס.

שנת ,1949ע״י מר ארתור בדאון ז״ל.
כיום לאחר יותר מ־ 20 שנה ,״וולד,״ ב ירושלים
היא מפעל משגשג המפעיל ציוד
מתקדם, מייצר תכשירי שיער פופלאריים,
מעמיד דורות של אמני ׳תסרוקות ומביא
את דבר האופנה לאזרחי המדינה.

בית וולה שיווק ב ברק
, 19 בתל־אביב, נחנך ״בית נולה״
אינטרקוסמא שיווק בע״מ. בבית החדש
ירוכזו נושאי השיווק הישיר לסיטונאים,
לסוכנים ולספרים, מחלקת ההנדסה לאיזור
תל־אביב ואולם לתצוגה מתמדת וסטודיו
להשתלמויות. כל זאת בנושא הספרות.

צוב ותכנון מספרות, שיווק מכשירים ל-
מספרות, תיקון ומתן שירות. חנוכת ״בית
וולד,״ בתל־אביב, פתחה תקופה חדשה ב מערכת
הקשרים בין החברה לציבור ה ספרים.
וארוע
נוסף. בראשית פברואר התקיים
באולם הבימה בתל־אביב, פסטיבל בינ לאומי
׳ליתסרוקות — תל־אביב . 1972ה פסטיבל
נערך מטעם מועדון ״הספר ה מעולה״
1 ג,כ) בחסותה שיל ״׳וולד,״,
השתתפו אמני תסרוקות מהארץ ומהו״ל,
(במיוחד אנגליה, גרמניה, איטליה, צרפת
ועוד) .בלטה המשלחת הגדולה מצרפת.
הוועדה המארגנת של הפסטיבל כללה
את ראשי ׳מועדון הספר המעולה, מר גיל־ברט
סגן נשיא של \ ד 0.7\.עולמי, ניסן
פודליבסקי נשיא, חיים שיטרית סגן הנ שיא,
ומרדכי קוסטין המזכיר, הרוח החילה
של הפסטיבל וימי שביים אותו היה
האמן הצעיר י׳וסי אלבז.

הבירה מארחת

קבלת פנים חגיגית למשתתפי הפסטיבל הבינלאומי
לתסרוקות, ערך ראש עיריית ירושלים, מר טדי
קולק, אשר בעירו שוכנים מפעליה ומשרדיה הראשיים של חברת ״וולה״ בישראל.
במרכז: ראש עיריית ירושלים, טדי קולק ומנכ״ל ״וולה״ בישראל, מר מיכאל בראון.
מימין לשמאל: האמנית הגרמנית איזולדה מיהל, מר חיים שיטרית, סגן נשיא מועדון
הספר המעולה, מר ש. אקסלרוד, סגן מנהל ״וולה״ ,ואמן התסרוקות מר ניסן פודליבסקי,
נשיא מועדון ״הספר המעולה״ ,וחבר הוועדה המארגנת של פסטיבל התסרוקות.

1־15

בישראל של אלף

התר בויו ת, אלף

פני ם לאביב. גם א קזו טיו ת, כמו פניה

של שרית דמיר. ח לו מו ת מז ר ח־ תי כוניי ם. אביבי ם שחלפו. ימי-עבר ע מו סי׳

זכרונות. הי מי ם שמוכרי התמר הינ די חלפו ריק פרח

ח ם, הורד. פרח

הכלי

מתמר הינ די,

ב ר חו בו ת
משמש

האהבה. פרח הנו ס ט לגי ה.

י מי־הנ עורי ם.

לנוי

בלבד.

עתה,

כרקע

לי ם

ורדים

א דו מי ם.

במרכזו של השבוע
יעמדו שינויים מכרי עים
ביחסן לבעיות ה משפחה.
אתה עלול
למצוא א ת עצמן נבון
ומה סס, מ א חר שהשי נויים
הצפויים י היו
חריפים ויסודיים הר בה
יותר מכפי ששי-
21במרס -
20ב אפ רי ל
ערת. בת טלה — ה רשעות
שלך עלולה
להיו ת בעוכרייך. הפסיקי להסתכל רק
מסביב לפופיק שלן והשלימי עם העובדה
שגם אנשים נוספי ם בעולם ה ם בעלי
זכות קיום. חדלי להציק להם וייטב לן.

1(1ו!

השבוע יצוצו בפניך
כמה אתגרים חשובים
ורבי עניין. יש מקום
לצפות כי אתגרים אלה
יהיו קשורים בנסיעות
ממושכות, ובעקיפין גס
בהתפתחות רומנטית,
תוכל להצליח לעמוד
בהם אס אדם קרוב
83!!1£9₪88 אליך ובעל השפעה
רבה לא יכשיל אותך.
השתדל, איפוא, להיות חביב וידידותי
בצורה יוצאת דופן לכל האנשים הסובבים
אותך. את מנסה להפיל אחרים
בפח, בו את עלולה ליפול בעצמך.

צפויים לך קונפליק טים
בקשר ל אחריו ת
המוטלת עליך. הנח
לאינטואיציה שלך להובילן
בקבל ת הח לטות,
והימנע מקבל ת
השפעות הנוגדות א ת
שיפוטן אתה. ביו ם ג׳
הימנע מאלכו הול. ב כל
הקשור לעניינים
רומנטיים ומ שפחתיים
— מצפה לן שבוע רב סיפוק. כמו-כן
תהיה לן סוף־סוף הזדמנות להתקדם
הכל תנאיך את ולשפר בעבודה כליים.
אולם, שמור על ברי או תן.

1דן ז!זוי

היא אוהבת אותך. למרות
שהיא משחקת את
התפקיד של הקשוחה,
ליבה שייך לך ורק
לך. מחלה קלה עתידה
לפקוד אותך לקראת
סוף השבוע. הימנע
מיציאות רבות מהבית,
בעיקר בערבים. אתה
יכול לחלות שוב ואז
לא תצא מזה בקלות.
למרטנית, מצפה השבוע הפתעה לא־נור־מלית.
דווקא מאדם אשר ממנו לא ציפית
לכלום. מדוע, לכל הרוחות, אינך מאמין?

הרושם הוא זה שהשבוע
שלכם, אריות.
עד כמה שאפשר לראות,
מצפות לכם הפתעות
נעימות ביותר.
בכל ה שטחים. קבלו
אותן בזרועות פ תו חו ת
והשתדלו לנצלן עד ה סוף.
אבל זה לא או י

שאתם צריכים לק פוץ
מעורכם. התחל קו
בטוב, לו זכיתם עם אנשים קרובי ם אלי כם•
לן, לביאה, מצפה השבוע הצלחה
נצליה.
ה א הבה.
בחיי
לא-נורמלית

וח>1}-ו1ויג7

מצפה לך שבוע נפלא.
היחסים המתוחים בעבודה
יירגעו, ובמקומם
תבוא אווירה נעימה
ושקטה, שתאפשר לך מלוא להקדיש את

תשומת־הלב לעבודה

יוצרת. נערה, שנדמה
לך שאינה מעוניינת
בך, תביא עימה הפתעה
נעימה, ויחסי הידידות
ביניכם יתעמקו ואולי במשך הזמן
יהפכו לאהבה. כבר היו תקדימים לכך.

במדינה

אכזבה ניכרת תגרום לך ידידות עם אדם
שהיכרת מזמן. בלה את סוף השבוע בחוג
המשפחה. רסן את יצריך,
והפנה את מירצך
לשיגרות בונות וברו־כות.
ההשפעות המרגיזות,
הלוחצות עליך השבוע,
עשויות לפוג אם
רק לא תשקיעי עצמך
במלחמות בטחנות־רוח. הסזנייס
אינך יכול לתקן את

העולם, זהו טיבם של
החיים. ואין מה לעשות
נגד זה. היה אדיב בעבודה והיה נכון
לוויתורים, כי זה אך ורק לטובתך.

11ע ר ההצגה הגדילה
לא די שכל השנה הם עושים מה שהם
רוצים, לומדים כשיש להם חשק, עושים
שיעורים רק אם בא להם, לא מתייחסים
בכלל לציונים ומדברים עם המורים כאילו
היו החברים הכי טובים שלהם, אז עכשיו
הם מעלים מחזמר. ושם, על הבמה, לקול
מערכות־תופים וגיטרות חשמליות, קופץ,
רחמנא־ליצלן, בנו של רב בישראל ומחיק
הדוקות עלמה בשלה.
חוצות ירושלים הוצפו בימים אלה
מודעות הקוראות לתושבים לבוא ולחזות
באופרת־הרוק הישראלית הראשונה: הנה
בא בעל החלומות. המתקרב לבניין החאן

ברי או תן הלקויי הלא חרונ ה ת לן ותש תפר.
אבל אל תעז לאמץ א ת עצמן
יותר מדי. א חר ת תקל קל
א ת הכל. לך, עק-
רבית, צפוייה פגישה
עם בן מזל דגים. פגי שה
זו תשפיע על מה בעתיד.
חייך

מ קו ם העבודה צפויה
ה ת קד מו ת, א ם תצלי חו
להתגבר על מיכ-
שול שינסו לשים לכם.

לדגלים אמריקאיים פתאומיים העולים
לבמה, כל אלה משרים על ההצגה אווירה
של נעורים וחיוניות. ואין לנערי־התיכון
סימן טוב להצלחתם מאשר העובדה כי כל
הכרטיסים להצגתם הראשונה נמכרו.
מה שיימנע מרוכשי הכרטיסים לראות
היא סצינת הדרן שבאה עם תום החזרה
הגנראלית, כאשר הורים מספר גילו באולם
את כתב העולם־הזה. ההורים ניסו לשכנע
את הכתב לגנוז את רעיון הכתבה על
הנושא׳ .״לעיתון שלך יש שם רע,״ אמרו,
״פירסום בהעולס־הזה רק יזיק לילדים
ולבית־הספר.״
כאשר ניסה הכתב להיכנס עימם לוויכוח
התברר כי רובם אינו שולט כלל בעברית.
אך עובדה זו לא מנעה מן ההורים המת קדמים
ששלחו את בניהם לפתוח שבבתי-
הספר בארץ, לקבוע דעה מוחלטת על
עיתון אותו לא קראו מעולם.

עקת

מחכה לך שבוע סוער ביותר מכל הבחינות.
עליך להילחם בתוקף בנטייתך לנהוג
באימפולסיביות, כי המצב
ידרוש קור רוח.
אם תניח לרגשותיך
לסחוף אותך, עלול הדבר
לפגוע בקאריירה
שלך ובעניין היקר ל־ליבך
מאוד. זו תקופה
הדורשת ביקורת מתן
ש11
מדת על פעולותיך, ואל
> 2ב: נובמבר -
20 בדצמבר
תהסס לפנות לשם כך
לאדם הקרוב אליך
והרוצה בטובתך. הקפד למלא הוראות
שאתה מקבל בקשר למצב בריאותך.

*0111

למרות ה א הד הוה הבנ ה שהאנשים הק מגלים
רובים
א לין
כלפיך, תיאלץ לפתור
א ת הבעיה ה מציקה
לן בכו חו ת עצמן. נס-
יונו תי ה ם לעזור לן
ייכשלו, ויוסיפו מתח
מיותר למצב שהוא
גרוע בלאו הכי. הפתעה
נעימה צפויה ל ן
חו שג ס
ל קר א ת סוף השבוע,
וכן אפשרות לגמול
טובה תחת טובה לידיד

אם אתה נאבק עדיין עם רגשות מנוגדים
או מטרות מנוגדות, ואינך מסוגל להגיע
לידי החלטה, יעברו
עוד חודשים רבים עד
שיהיה באפשרותך להירגע
מעצבנותך, לנתח
בעיות ללא סיבוכים
מיותרים, ו״לחתוך״ במקום
בו היה עליך וני לעשות זאת מזמן. מת20
בינו א ר -
נה קטנה שאתה עשוי
1$בפברואר
לקבל בתחילת השבוע
תגרום לך מורת רוח.

אחרי הרגיעה באה הסערה. יש אפילו
סימן של סכנ ה בין
יום ג׳ ליום ה ׳ .הי זהר
! ז הו שבוע של
פגישות עם אנשים לא
סי מפ טיי ם. אין טעם
ל קנו ת דברים יקרי ם.
הצטמצמי לקניי ת ה דברים
להםאתז קו ק ה
ב אמ ת. מוטב שתתחיל
9ו בפברואר׳
לחשוב לחריגה קיצו20ב
מרס
נית מ עי סו קין הרגילים.

מספרת העלילה ליד הכור ואחיו שד יוסף
הבנים שיכנעו —
הירושלמי שם׳ נערכות החזרות להצגה,
שומע את המוסיקה הקיצבית מרחוק.
השאון המוזיקלי מרעיד את כל שכונת
אבו־טור הסמוכה.
באולם עצמו, ששופץ ושוכלל לאחרונה,
משתוללת קבוצה של צעירים ארוכי־שיער
וסמוקי־פרצוף. עטויי תלבושות ערביות
עתיקות, מרטיטים הצעירים והצעירות את
כל אברי גופם לקצב המחשמל.
מנצחת על המהומה העליזה שולמית
(סלמה) נבון, דוקטור לפילוסופיה באוני ברסיטת
הארווארד, הנמצאת בארץ בשנת
שבתון אקדמאית .״אני הבמאית,״ מסבירה
סלמה ,״זה לא מקצוע אצלי, רק תחביב.״
עכורה עצמית. סלמה מספרת כי
המשתתפים בהצגה הם תלמידי בית־הספר
הפתוח בירושלים .״זאת הצגה מזומרת של
סיפור יוסף ואחיו,״ מסבירה הדוקטור-
במאית ,״את המוסיקה להצגה לקחנו
ממחזמר בעל אותו שם שחיברו בעלי
אופרת־הרוק המפורסמת ביותר: ישו כוכב
עליון.״
יוזמת ההצגה באה מתוך החוג הדרמטי
של בית־הספר. כמעט כל התלמידים נסחפו
לרעיון כשהם מבצעים את כל העבודות
הקשורות בהצגה. הכל באחריות מקצועית
כמעט, החל באיפור וכלה בניהול במה.
בית־הספר הפתוח זה איננו תיכון במת כונת
רגילה. ציונים אינם ניתנים לתלמי דים,
הלימודים נקבעים על פי רמות־לימוד
ורצון התלמידים. אין חובת השתתפות
בשיעורים וכל ההכרעות בין כותלי המוסד
נופלות תוך שיתוף־פעולה מלא בין התל מידים,
המורים וההורים. רוב תלמידי
בית־הספר חינם עולים חדשים מארצות
אנגלדסכסיות והדבר ניכר היטב על הבמה
במיבטאם.
הכוכב, בן הרכ. בהצגה נתגלה כוכב
של ממש — עמיקם לוי, בנו של רב
ירושלמי. עמיקם משחק בתפקיד יוסף.
כאשר מגיעה סצינת־הפיתוי בין אשת
פוטיפר ליוסף לשיאה, מתחבקים בן הרב
והשחקנית הצעירה בלהט שלא היה מבייש
אף את משתתפיה המקוריים של הסצינה.
הניגוד בין הטקסט התנ״כי למוסיקת
הרוק, בין קימורי החאן הנושנים לצעירים
המקפצים על הבמה, בין לבוש ערבי מקורי

יוסף ואשת פוטיפר
— האבות התנצלו
מי שהציל את המצב היו דווקא הנערים
והנערות. בו במקום כינסו דיון שנושאו
המאולתר היה חופש העיתונות. להבדיל
מן ההורים ומכמה מורים שהזדמנו למקום,
בלטו התלמידים בגישתם הפתוחה לנושא.
״זכותו של עיתון לכתוב את הטוב והנכון
בעיניו. דמוקראטיה פירושה גם לא לנסות
ולהשפיע על עיתונאי לשנות את דבריו
או להימנע מכתיבה עליהם.״ אלה היו
הכרעותיהם של התלמידים.
לזכותם של ההורים יאמר כי לאחר
שהדיון הסתיים, ניגשו כמה מהם לכתב
העולם־הזה והתנצלו על פנייתם הקודמת.
אם שוכנעו באמת על־ידי בניהם, או שמא
החשש לאבד את תדמית ההורה המתקדם
הוא שדחף אותם למעשה, קשה לדעת.
העולם הזה 1804

טלוויזיה
מינויים
ה מ״ר שלא
אהב טלוויזי ה
שתי זונות תל־אביביות, שהחליטו להש תלם
על מדרכות פאריס, נתפשו על-ידי
המשטרה, וכתב אחד העיתונים הישראלים,
ששהה בבירת צרפת דיווח על־כך בהרחבה
לעיתונו בארץ. וולטר איתן, היו״ר
החדש של רשות השידור, שהיה אז שגריר
ישראל בצרפת, ראה בדיווח עיתונאי זה
מעשה שטות, הבל ורעות רוח.
במסיבת קוקטייל בלתי־מחייבת עם עיתונאים,
שנערכה ביום חמישי האחרון בבית
טפחות בירושלים, הביא איתו איתן
את אותו הסיפור בדי להוכיח, כי דעתו
איתנה, שסיפורים כאלו לא יראו אור בטלוויזיה
וברדיו הישראליים.
פגישת ההיכרות עם איתן היתד, כאמור
בלתי־מחייבת. כאב לו מאוד, שהגדירו
אותו ואת קודמו באחד העיתונים כבובות.
אולם היו דברים שנאמרו בפגישה, שהם
בעלי חשיבות עצומה לגבי הצופה היש ראלי•
איתן בעל המבטא הייקי, הנבוך
קמעה, הראה אמנם בעליל, כי הוא מעדיף
את השיטה של הבי.בי,סי. היודעת להשיב
אחור את מרבית הלחצים מצד מוסדות
השלטון, על־פני השיטה הצרפתית שכפתה
רודנות טוטאלית על אמצעי התקשורת
הממלכתיים, ומילאה אותם בגוליסטים
נאמנים, ההל במנהלים הבכירים ביותר
ובפרשנים וכלה בקריינים הפשוטים ביו תר.
הוא הדגיש, כי הגישה שלו היא ממ לכתית
בלבד. נאמנותו היא אחת בלבד.
היא אינה נאמנות לאדם מסויים, למפלגה
מסויימת, או לאינטרסים כלכליים מסויי־מים.
היא נתונה אך ורק למדינה. אולם
כאיש מימסד מובהק וטיפוסי, נציג קלאסי
של משרד־החוץ הדינאוזורי, והוא בהחלט
מקבל את התפישה, כי אם יש לשרי
ממשלת־ישראל מה לומר, הרי צריך להש מיע
אותם שוב ושוב. אם ראש־הממשלה,
למשל, חוזרת ואומרת שלום, שלום, שלום
(ואין שלום) ,צריך לחזור ולשדר את
הדברים לעתים תכופות.
בלי שום קשר לעניין גופו, גילה איתן
מעט מרחשי ליבו: הוא לא נימנה בעבר
על צופיה הנלהבים של הטלוויזיה, לא
בארץ ולא באירופה. עד היום היוותה
פתיחת המקלט עבורו מאמץ ניכר. איתן
עדיין סבור, כי יש דברים בגו, החשובים
יותר לאדם לענות בם: קריאת ספר טוב,
מאמר, כתיבה וכיוצא באלה. אבל בשם
הממלכתיות, הוא לקח על עצמו את הג׳וב
החדש במלוא האחריות והתקווה, במגמה
לספק את המספר הגדול ביותר של
אזרחי ישראל. בהצלחה !
ביקורת רשות השידור ה חוזר
מכה בלתי כתובה ירדה על עם ישראל
לכבוד חג מכות מצרים. זוהי מכת השידורים
החוזרים. חכם מה הוא אומר י
אילו היו בוחרים לשידור חוזר את טובי
המישדרים — דיינו. אבל בחד־גדיא המשונה
של הטלוויזיה הישראלית פועל הגיון
מוזר ביותר: ביום חמישי תוקרן, למשל,
בשידור חוזר לילדים, תוכנית בידור אינפנטילית,
מן הגרועות ביותר שהוצגו אי-
פעם בטלוויזיה הישראלית. התוכנית המ כונה
בשם כשהיינו ילדים, זכתה רק לפני
שבועיים לקיתוני ביקורת חריפים ביותר
מפי עוללים וגדולים.
מי שאינו יודע לשאול לא ישאל גם
מדוע משדרים ביום שלישי בשבע וחצי
בשידור חוזר את פסטיבל סן רמו ׳72
במיסגרת השידורים בערבית. מה נשתנה
הלילה הזה מכל הלילות? שבכל השנים
היה פסטיבל סן רמו סביר בהחלט. השנה
הוא היה על רמה נמוכה ביותר, משעמם
ועלוב ביותר.
ומכיוון שחג הפסח הוא גם חג האביב,
תשודר בשידור חוזר ביום שלישי בשבוע
הבא תוכנית שירי אביב של שמואל אימי
ברמן, למרות שהיא איננה מהווה את
האביב של הטלוויזיה. אלא שבאין ציפור
שיר גם העורב הוא זמיר.

תדרי ך
* סרט טלוויזיה (יוס ד׳ ,29/3
)21.45 ירידה לצורך עדיה — דראמה
העולם הזה 1804

המרד

רקדניות הקטנות של להקת מחול
1 1בת־שבע רתחו מכעס: צוות ההסרטה
של אולפני הרצליה הכריח אותן לרקד
שעה ארוכה על חוף בת־ים, חשופות לרוח
ולקור עז, כאשר את בשרן הערום עוטה
לבוש ״טייטס״ דקיק ביותר. המראה ה מצחיק
של רקדני הלהקה השריריים הנושאים
לעבר הסלעים נערות רועדות מקור,
כמעט בלבוש חווה, לא היה כל-כך
מצחיק. בסך הכל היו צריכים לבצע מספר
תנועות קטן ביותר.
מנהל הבמה משה רומנו עמד על במה
טבעית, כאשר התייצב על סלע אחר
במים, מטווח המצלמה, ונתן להם משם
את הקצב. כשנסתיימו סוף־סוף הצילומים,
בשעות אחר־הצהרים המאוחרות, נתבקשו
הבנות לחכות לשקיעת השמש. הבמאי
אילן אלדד החליט כי סיום יצירתו הכו ריאוגרפית
של ג׳ון קרנקו, מנהל בלט
שטוטגארט, ענד־ים ענזי־יער, צריך להיות
על רקע שקיעת החמה בים. אלא שהרק־דניות
אחוזות הצמרמורת נשברו כשעה
לפני השקיעה. פרץ מרד כללי והצילומים
נדחו.
ך* יו אלה שלבי הסיום של צילומי
1 1סרט בצבע עם להקת בת שבע באורך
של 40 דקות, שהוסק כקדפרודוקציה של
הטלוויזיה הישראלית ואולפני הסרטה בהרצליה.
ההקרנה בטלוויזיה הישראלית
תהיה בשחור לבן.
לצלם בלט קלאסי מודרני על־פי כל
כלליה המדוייקים של הכוריאוגרפיה,
עם להקה שזכתה לתהילה בפריס ובכל
רחבי אירופה, ועם רקדנים ראשיים כמו
רינה שיינפלד ואהוד בן־דוד, שהם בעלי
כל הקאפריזות של סרימאדונות בבלט
כלל־עולמי, ועם כוכבים עולים ושאפתנים
כמו רחמים רון ונורית שטרן, זה לא כל־כך
פשוט. המרד על חוף בת־ים ׳נחשב
לאירוע מיזערי רגיל ביותר בהפקות מסוג

באשר לקשיי ההפקה לטלוויזיה, סיפר
המפיק בפועל נסים לוי, כי ליד שבע תחנות
שעל שפת הירקון, צולם בלילה קטע
ריקוד בשם הציידים, על רקע שנראה
בתמונה כמראה של יער פראי אגדי ומכושף.
הצלם יחיאל נאמן, הידוע יותר
לצופי הטלוויזיה כבמאי־צלם תוכניות הבידור
של אולפני רול, היה צריך לעלות
קומית עם טום קורטניי, ראלף ריצ׳ארד־סון
וטירה הווארד.
* שירי ירדים (יום ה׳ )17.30 ,30/3
שידור חוזר של תוכנית בידור אינפנ טילית,
תרתי משמע. משתתפים: דינה דורון,
יפה ירקוני, שולי נתן, שולה חן
וזאב רווח. בימוי: יחיאל נאמן. הפקה —
סרטי רול.
* זו בעייתך (יום ה׳ )18.15 ,30/3
ויכוח בערבית בליווי תרגום עברי, בו
מביעים ערבים צעירים מישראל דיעות
על זהותם הלאומית, על יחסי אבות ובנים
ועל יחסים שבינו לבינה. במאי — יצחק

בת־שבע

ריקודם של חברי להקת בת שבע סוחף בקיצבו. בתמונה למעלה:

רינה שינפלד ואהוד בן־דוד בקטע מתוך קולות. למטה: רינה

שינפלד ורחמים רון. בהופעתה של הלהקה לפני מצלמות הטלוויזיה, אירעו תקלות.
על סירה ולצלם מתוכה את הריקוד, כשאת
הסירה סוחבים מן הגדה בחבל כדי ליצור
תנועה מתאימה. אלא שהשליח שהפליג
בסירה מן המעגן, שליד קולנוע פאר בתל־אביב,
הגיע בטעות לשלוחת ואדי מוצררה
ועברה שעה ארוכה מאד בטרם הגיע
למקום הצילומים. התרגזויות לא היו חסרות.

הצילומים נערכו על רקע נו ן
פים גיאוגרפיים וארכיטקטוניים שונים
בישראל. למשל — בחצר המצודה
בירושלים לרגלי מגדל־דוד צולמו שבע

בנות הלהקה בלבוש תנ״כי אקזוטי, בשעת
הריקוד של ג׳ון קרנקו על פי שיר השירים.
אולם את הריקוד הסקסי ביותר בתוכנית
כו^ה, שהיא רובה ככולה מאוד
סקסית, צילמו באולפן סגור. היה זר, קטע
מתוך יצירה של המנהל האמנותי בריאן-
דונלד, שהוא בחור רזה ודק ממוצא קנדי,
שכיהן בעבר כמנהל בלט מפורסם ב־שטוקהולם.
היצירה מכונה בשם קולות,
והמוסיקה שלה היא עירוב עצום של מיגוון
קולות אפשריים, שמסוגל אדם להוציא
בשעת אקסטזה ופעילות מינית. הביצוע,
בגופות כמעט ערומים למשעי, הוא של
רינה שיינפלד ואהוד בן־דוד.

גורן. מפיק — יעקב למדן.

ריו ואהובותיהם.

* סרט טלוויזיה (יזם ה׳ ,30/3
)20.30 כתב חוץ — סרט מתח של אלפרד
היצ׳קוק, על עיתונאי אמריקאי צעיר הרו דף
בכל רחבי אירופה אחרי מרגלים
בינלאומיים. משתתפים: יואל מקריאה,
לוריין די וג׳ורג׳ סנדרס.

* סידור חו״ל (יום א׳ )20.20 ,2/4
הזמרת הגרמניה קטרינה ואלנטה שרה
ומארחת אמנים נוספים.

* סידרה חדשה (יום ו׳ ,31/3
)21.15 דבר והיפוכו — סידרה סאטירית
אנגלית בת חמישה פרקים על־פי סיפרו
משנות ה־ 20 של אלדוס האקסלי, על סופר
המחליט לכתוב רומן אודות ידידיו ומכ
+דראמה
עברית (יום ג׳ ,4/4
)21.05׳•מעבר לגבולי! — קורותיה של
משפחה שהיגרה מגאליציה ללונדון במחזהו
של י.ח. ברנר, שהעניק לגיבוריו
מנה מופרזת של רחמים עצמיים, בביצוע
שחקני תיאטרון הבימה, אליעזר יונג,
אלכם פלג, נעמי גרינבאום ומיכאל ור־שביאק.
בימוי — יוסף מונדי.

סטודנטים ערביים
מתקשים למצוא דיור
בתדאביב -
וכשהם משיגים ויו ה
קורים ובריס מוזרים...
יין לטיפול ׳משפטי.״
מניין שאב היו״ר התל־אביבי את
מידע חדר־המיטות שלו 1מיהו ש התלונן
חריפות על התנהגותו של קיוואן
מאחורי קירות חדרו?
וחמד וששת חבריו מתגוררים ב רחוב
דיזנגוף ,83 בשתי דירות שכד

רות

חוסיין בן ה־ ,19סטד

דנט למישפטים שנה

אחד משבעת הדיירים בשתי הדיהשכורות
שנועדו לדיירים הערבים.

\111 ¥171 *171\1¥171

מוחמד קיוואן בן ה״ ,30 סטודנט למישפטיס

1 /1 1 1 11 שעומד להפסיד את מקום מגוריו בשל יחסיו עם
בחורה יהודייה. מכתב שקיבל טיושב״ראש אגודת הסטודנטים, מיכה רייסר,
דורש ממנו להפסיק מייד את יחסיו עם הנערה, ולא — יסולק מדירתו.

ק* יושג־ראש היה כנדהם. מיכה ריי ן
1סר, כבוד היו״ר של אגודת הסטודנטים
באוניברסיטת תל-אביב, שלט ברוחו בקו שי.
נודע לו, כי סטודנט ערבי למישפטים
(שנד. ד׳) ,מוחמד קיוואן, מקיים יחסי
ידידות, רחמנא ליצלן, עם נערה ישראלית
טהורה; יהודיה כשרה. ואפילו בפרהסיה.
ולא עוד, אלא שעוכר-ישראל הזה מקיים
את הידידות דווקא בדירה שסופקה לו,
ולשישה סטודנטים ערביים נוספים על־ידי
אגודת־הסטודנטים.

רייסר החליט להזדעזע, הריץ מיכתב
רשום לסטודנט הערבי .״הננו מצטערים
להודיעך,״ כתב היו״ר ,״כי קיבלנו תלונות
חריפות ביותר בקשר להתנהגותו בדירה
אותה השכרנו לך. נודע לנו כי אתה
הכנסת לדירה בחורה מסויימת, וחינך מאפשר
לה להתגורר יחד עימך. מעשה זה
מהווה הפרה מפורשת של ההסכם עליו
אתה חתום, והננו להתרות בך שאם לא
תשנה מנוהגך ולא תורה לבחורה לפנות
את הדירה מייד, נאלץ להעביר את הענ

,הודיה ונו!רון

מיטת המרבה

זוהי המיטה ממנה הסיר
בעל־חבית את המיזרונים כדי
ש״ערבי לא ישכב עם יהודייה על המיטה שהיתה פעם של הבן

גם לא לדבר, בכלל לא לגעת בענייו

הרגיש. זו היתה תגובתם של סגנית

יו״ר אגודת הסטודנטים, ליבנת לימור, משמאל, ורכז הפנים של האגודה, יצחק אגסי.

רות השייכות ליוסף ויינרייך. בעל־הבית
הוא שביצע את המעקב, הוא שהעביר את
הדיווחים לרייסר.
שיתוף־הפעולה בין בעלי־בתים תל־אביביים
לבין אגודת־הסטודנטים החל על
בסיס שונה לחלוטין. האגודה, בשיתוף עם
מוסדות האוניברסיטה, חיפשה פתרון ל בעיית
המגורים החריפה של הסטודנטים
הערביים. אחד מאבות הפתרון שנמצא
היה דיקאן הסטודנטים הצעיר ( )37 של
האוניברסיטה, ד״ר דוד ליבאי.
״הבעייה היתד,.״ מסביר הדיקאן ,״שאו־ניברסיטת
תל־אביב לא תוכננה כקמפוס.
היא תוכננה כמוסד־לימודים ללא התחש בות
כמעט במגורי־סטודנטיס. במעונות
הקיימים כיום ישנם רק 550 מקומות על
14,000 סטודנטים. מתוך ד.־ 550 הוקצו
שלושה־רבעים לעולים חדשים ולסטודנטים
זרים. וזאת בהתאם להסכמים שנקבעו מראש
עם התורמים להקמת הבניינים.״
איוש הרבע הנותר של מגורי־הסטודנ־טים
נעשה על־ידי הדיקאן ורכז-פנים
של האגודה .״האיוש נעשה על פי קרי טריון
קבוע,״ ממשיך הדיקאן בדבריו ,״מר חק
ביתו של הסטודנט מן האוניברסיטה,
מצב כלכלי שלו או של הוריו, מספר היל דים
במישפחתו, ומיספר הנפשות לחדר.
כשנבדקו הבקשות לא היתד, כל הפלייה
בין יהודים לערבים. להיפך, אני עצמי
שלי.״ רק לאחר דין ודברים קולני בין הסטודנט לבעל״ רגיש מאוד לבעייתו של הסטודנט הערבי
הבית זכה מוחמד קיוואן לקבל חזרה את מיזרון מיטתו.
ובמו ידי הוצאתי קודם את בקשות הדיור
״לא אתן לאף אחד להתערב בחיי הפרטיים,״ הדגיש מוחמד. של הסטודנטים הערבים 18 .מהם שענו

במדינה
פ שעים
הפה הגדול
של ק אז אנו ב ה
לרוני כהן בן ה־ 19 היו כל הכישורים
לשחק בהצלתה את תפקיד קאזאנובה על
קרשי המציאות. הוא היה שחרחר, בנוי
היטב לכל אורכו וסחב עימו פרצוף ש הסעיר
את הנקבות בכל מקום אליו נקלע.
אבל רוני לא היה ׳מקצוען אמיתי. הוא
שכח את אלוף הכללים במישחק האהבה :
כשאתה יוצא מן המיטה כפתר את הלוע
ושמור את הזכרונות המתוקים לעצמך.
כך גילתה ביום קודר אחד, רות ניסן,
יפהפייה בת ,19 כי יש לה עזר במיטה,
פרגית בת ,18 כרמלה חי. רותי חיפשה
את הקטנה, מצאה אותה, דחפה אותה ל־

ריאד

כגהא גן ה״19׳ שנה רא ערבית. שפרות שונה
״כשרק
הייתי אומר לבעל־בית שאני
ערבי, היה אומר שהדירה מושכרת כבר.״

\ 1ח 1ע ך טצארווה בן , 20 ערבית
ומתמטיקה, שנה שנייה.
״בעל־הבית מתנהג בדירה כמו שוטר, נכ־נש
לחדרים כאילו לא גרים פה בכלל.״

1עבד אל״גפאר, בן , 20 לומד
^ 11 שפרות ערבית, שנה ראשונה.
״בעל חבית לקח לנו רהיטים טובים
מתוך החדרים והביא ישנים במקומם.״

על הקריטריונים זכו במגורים בקמפוס.״
אך היו נוספים שמצבם המשפחתי וה כלכלי
היה זהה או דומה לזה של ה*.18
״אספתי את שמותיהם של הסטודנטים ה ערביים
הנותרים שנזקקו לדיור,״ מספר
ד״ר ליבאי ,״והעליתי הצעה למצוא לאנ שים
אלה פיתרון מגורים על־ידי שכירת
חדרים עבורם בעיר, תמורתם ישלמו רק
את המחיר שניגבה מסטודנט המתגורר
במעונות 70 ,ל״י לחודש בלבד. את היתרה
תשלים האוניברסיטה.״

אחר שהם נכנסו לדירה, גילו כי תנאים
אנושיים הם מושג גמיש למדי אצל בעל־הבית.
ויינרייך החליט, כדבריו ,״איזה
ריהוט מתאים לערבים,״ החל להוציא מה דירות
אביזרים שנמצאו בהן עם כניסת
הדיירים. כך נעלמו מן המקום כורסאות,

י מס־גולגולת. אותי למשל הוא שאל , :מה
[ אבא שלך עובד?׳ אמרתי חקלאי. אז הוא
אמר לי, :פעם הבאה שאתה נוסע הביתה
; תביא לי זיתים ושמך.״ מסטודנט אחר בי
דירה, ריאד כבהא, דרש גבינה.
>4״בכלל הוא מתנהג כמו שוטר,״ מו־

ל הסיכות שהצריכו פיתרון שבו
> שוכרת החדרים תהא האוניברסיטה
ולא הסטודנט הערבי, מספר ג׳וברין חו־סיין,
בן ,19 תלמיד שנה א׳ בפקולטה
למישפטים :״בשבילי לחפש דירה בתל-
אביב היה סיוט. הייתי הולך לפי מודעות,
מרים טלפון, קובע פגישה ובא לראות את
המקום. בכל המקרים היה מגיע הרגע ש־בעל־הדירה
היה שואל אותי, :תסלח לי
אבל מאיפה אתה ד וכשהייתי עונה שאני
מאום־אל־פאחם, פתאום היו לו כבר דיי רים
והדירה כבר היתר. מושכרת למישהו
אחר. וזהו *זה. למחרת הייתי רואה באו ניברסיטה
את אותה מודעה מחכה שוב
לקליינטים.״
חוסיין איננו מתאר מקרה יוצא־דופן.
חוויית הדירה שהושכרה כבר למישהו אחר
רודפת כמעט כל סטודנט ערבי שמנסה
להכנס לחדר בעיר הגדולה. הפיתרון ש הציע
ומימש הדיקאן, ד״ר ליבאי, נועד
להקל על הסטודנט הערבי לא רק פיננסית.
יוסף ויינרייך, בעל ביתם של שבעת ה סטודנטים
הערבים, דרש — וקיבל — את
המחיר הפנטסטי של 187.50ל״י למיטה.
תמורתם התחייב לספק תנאי דיור אנו שיים
לשבעת הסטודנטים. אך זמן קצר ל
.בער
הבית הלשין!

קאזאנוכה דוכי בהן
הבתולים אבדו כבר מזמן

״אני עצמי רגיש מאוד לבעייתו של הסטודנט הערבי,״
14 1 *1ןןן ״
אומר ד״ר דוד ליבאי, דיקאן הסטודנטים בתל-אביב ,״במו

ידי הוצאתי קודם את בקשות הדיור של הסטודנטים הערביים וסידרתי מגורים.״
שולחן טוב הוחלף בשולחן שבור, מנורות
חשמל שבורות לא הוחלפו. השימוש במ קרר
נאסר בטענה :״שאיננו שייך לדירה.״
״וזה עוד כלום,״ מוסיף יונס עבד אל־גפאר
20״הוא התחיל לדרוש מאתנו

יושף ויינריין, בעל שתי הדירות
שהושכרו לשטודנטים הערביים. כשוטר
לשעבר בימי המנדאט, טען ויינרייך לפני השטודנטים, חובתו האזרחית העליונה
היא לקיים עליהם מעקב מתמיד ולדווח עליהם למקומות המתאימים.

סיף אחמד מצארווה, סטודנט נוסף
בדירה ,״יש לו מפתחות לחדרים והוא
נכנס מתי שהוא רוצה, בכל שעות היום
והלילה, כאילו שלא גרים פה אנשים.״
״הוא באמת סיפר לי שהיה שוטר בימי
המאנדאט,״ מציין מוחמד קיוואן, הסטודנט
שהעז להתקשר לנערה עברייה ,״הוא אמר
לי שזאת חובתו האזרחית לעקוב אחרינו
ולבדוק את זהותו של כל מי שנכנס אלי נו.
ככה הוא גם גילה את החברה הי הודייה
שלי, ורץ עם הסיפור למיכה רייסר.
לפני זה הוא עשה לי טריק עוד יותר יפה.
בחדר שלי יש מיטה כפולה עם שני מיז־רונים.
יום אחד באתי ומצאתי שהמיזרו־נים
נעלמו. כשבאתי אליו בטענות הוא
אמר לי, :זאת המיטה של הבן שלי ואני
לא מוכן שעל המיטה הזאת ישכב ערבי
עם יהודייה.׳ רק אחרי מריבה ארוכה הוא
החזיר לי מיזרון אחד מהשניים.״
ך אמדה לא היתה ולא תהיה האפו־ז!
9 1טרופוס לחיי הפרטיים,״ מגיב ה סטודנט
הערבי למיכתב היו״-ר ,״אינני
מוכן שרייסר יקבע עם מי אני אצא ועם
מי לא. זה אחד. ובעניין המגורים עם ה בחורה
המסויימת, זה שקר וכזב. יש הבדל
גדול בין ביקור של בחורה בחדרו של
בחור — לבין מגורים משותפים איתו. זוהי
עלילה שהיא מתגוררת אצלי. ועובדה,
רכז־הפנים, יצחק אגסי, ערך אצלי לא
מזמן ביקור פתע, ולא מצא כלום.״
יו״ר אגודת הסטודנטים, מיכה רייסר,
ששפע של זמן עומד לרשות חקירות
טוהר־הגזע שלו, לא הצליח להתפנות כדי
להשיב לשאלות כתבת העולס־הזה. ואילו
סגניתו, ליבנת לימור, ורכז־הפנים יצחק
אגסי, פשוט סירבו להגיב.

קרן־זווית והסבירה לה ביד רחבה מה
דעתה עליה. שתיים־שלוש סטירות, מרי טת
שיער אחת או שתיים ובסוף ההסבר
התקשתה כרמלה הקטנה לטעון כי לא
הבינה משהו.
לעלמה חי, תלמידה בבית־ספד תיכון
מקצועי בתל־אביב, היה המקרה -מכה כפו לה.
היא גם גילתה לאסונה כי לא היתד,
פרגית־חיקו היחידה של כהן קאזאנובה,
וגם חטפה מכות עם הגילוי .״זהו,״ נדרה
הקטנה ,״מהיום והלאה אני לא רוצה יותר
לראות אפילו דוגמה ממנו.״
אבדן הפתורים. הדבר היה אולי קל
לאמירה. השחרחר היפה לא הסכים לוותר
על קטנתו. הוא היה חוזר וצץ בהפסקות.
בחצר בית־סיפרה של כרמלה ומנסה ל שכנעה
במלל ובמעש לחזור בה מנידרה.
אך הילדה נתגלתה כבעלת אופי ברזלי.
״יש בחצר בחור אחד שבא כל הפסקה
וניטפל אלי כל יום,״ נכנסה יום אחד
ושפכה לפני מנהל־ד,תיכון. המנהל הזמין
את קאזאנובה פנימה וייבש לפניו את
לשונו משך שעה ארוכה. כלום לא עזר,
רוני המשיך ללחוץ על כרמלה שתתיר
את הנדר ותחדש לילות כמקדם.
ב־ 15 לחודש זה התפוצצה הפרשה ברעש
גדול. כרמלה הגיעה בוכייה לתחנת־המישטרה
והודיעה ליומנאי כי אחד, רוני
כהן, ניסה לבוא עימד, במגע־מיני בכוח
ותוך מאבק עימו ביצע בה כהן מעשה
מגונה שבמהלכו נקטפו בתוליה.
בבית־המשפט לפני כבוד השופט יהודה
טרייביש, הצהיר סניגורו של כהן כי כרמלה
חי היתד, חברתדצמודתו של רוני
ובילתה עיימו במקומות שונים משך תקופה
ארוכה. הפרקליט נתן לבית־המישפט
להבין כי בתוליה של הנערה היו בראש
מעייניו של הנאשם הצעיר זה זמן רב,
ולאו דווקא באפיזודה האחרונה בלבד.
כבוד השופט נשאר אדיש לטיעון ההיסטורי
והורה לעצור את רוני לחמישה
ימים, נוסף לחמישה אותם בילה כבר ב־אבו־כביר
בציפייה לדיון המשפטי.

סרסוס גלבאס
שבוע איפור בישראל בית ה ספר ל קו ס מ טי ק ה של
ד״ר איבן ל א טו ר מפ רי ס

מארגן שבועאיפור בבית ציוני א מ רי ק ה תל-אביב,
מת אריך 23ל אפריל עד 2ל מאי.
ה קו ר ס מיועד ל קו ס מ טי ק איו ת ול מ אפרו ת בישראל.

(7[ 41ע 1111 ) 84ז! 81א) זט 516ח1׳/10
מנהל ה קו ר ס, יבוא ב מיו חד ל מ טרה זו.

א\1,יד 8.18מ 0הנו מנ הל האיפור מר בבית ה ספ ר של ד״רלא טור פריס וכן מוכר על-ידי
משרד ה חינו ך הצרפתי ומרצה בבית ה ספ ר הל או מי
לקולנוע, טלוויזיה וצילום.

ההשתת פו ת בשבוע האיפור תאושר ע״י תעודה או ע״י

דיפלו מה בינל או מי ת של ד״רלא טור.

מספר המקומות מוגבל.
לפרטים והר שמה נא לפנות :

לגב׳ הלן פוגל
רח׳ פרוג , 5תל-אביב, טלפון . 232378
בי מי ם א ,,ב׳ ,ג׳ ,ד׳ בשעות .5—7 ,9—12

סוטה להסתמן במועט גרבונים• נמישונים
ארכונים אקסטרונים

בסריגת מיקחמש
מאריכת ימים

קולנוע
א>ן כסוג*
מבקרים בשם אלו הי ם;

אתה מפוטר*
מבקר־הקולנוע ג׳ון פיצג׳ראלד מפרסם
מזה 16 שנה את דיעותיו של האמנות ה שביעית
בשבועון הלאומי הקאתולי, עיתון
אמריקאי נפוץ ומוכר למדי 16 .שנה לא
מצא בו איש שום רבב או דופי, במערכת
כולם הסכימו שהוא מיטיב לדעת את
מלאכתו, ואף ציוץ של טענה לא הושמע
נגדו.
עד השבוע האחרון, כאשר קיבל פיצ־ג׳ראלד
הודעת־פיטורין.
למה? משום שהמבקר התמים, אשר האמין
כי הוא צריך להביע את דעתו הכנה
על הסרטים שהוא רואה, בחר בין עשרת
הסרטים החשובים של השנה האחרונה,
את קלוקוורק אורנג׳ (שייקרא בעברית,
כנראה ,״התפוז המיכני״) ואת הצגת הקולנוע
האחרונה. אולם כאשר בחר אותם,
הוא פשוט שכח ששני הסרטים הוכרזו
כ״אסורים״ על־ידי הצנזורה הקאתולית ב אמריקה.
התפוז
המיכני של קובריק הוא, לדעת
מרבית המבקרים, אחת היצירות החשובות
של הקולנוע בשנים האחרונות. האלימות,
האונס והאכזריות שבו יש בהם לקח ומש מעות
אנושית עמוקה. פיטר בוגדאנוביץ,,
במאי הצגת הקולנוע האחרונה, הוא, לדעת
רבים, תגלית הוליבוד בשנה האחרונה.
שני הסרטים גם יחד מועמדים לפרס
אוסקר.
אבל מה כל זה לעומת המוסר הקא־תולי

נפש

ניקולאס ואלבסנדרה (>ת,
תל־אביב, ארצות״הברית) — ה־רעיון,
ט הי ה כנראה ביסוד הסרט
הזה, הוא להציג אתהמ הפיכ ה הבול שביקית כפי שהשתקפה
ב חיי ה ם הפרטיי ם של הצאר ניקול אי ורעייתו אלב־סנדרה.
מה שיצא מן הדייס ה ה הי ס טו רי ת היקר ה הז א ת,
הוא שהסרט מנ ס ה כביכול לתרץ אתהמ חפיכ ה הסוביי טי ת
בי ח סי ם ה אינ טי מיי ם שבין אחרון הצארים לרעייתו הגר מנית,
ובלשון חדר־ המיטו ת מתוצרת הוליווד — בי ח סי ם
שבין ניקי לסוני.
אפשר, בעצם, לכתוב ספר שלם על כל מה שחסר
בסרט זה. הד מויו ת ה סי מפ טיו ת יותר שבו מעוררות גי חוך,
הד מויו ת שצריכות ל היו ת אנושיות, מצטיירות באווי ליות,
הטיפ שות שולטת בכל, ובעצם, א ם לרדת לעומק
העניין, הרי שהמהפיכה הרוסי ת, אליבא דסם שפיגל (מפיק
הסרט) ושותפיו, פרצה משום שהצארינה שלטה בצאר,
וראספוטין שלט בצארינה, והת אוו ת שלטו בראספוטין,
והמחלה שלטה בצארביץ׳ ,וכן הל א ה. היו שם גם בעיות
סוציאליות, אבל או תן אפשר היה לפתור בנקל. לולא
הס תבכ ה מ שפחת המלוכ ה בכל סבך הי ח סי ם ה או מלל הזה.
פרט לכך שהוא מגיש הי ס טורי ה משופצת, הסרט גם
מוהל א ת כל שיאיו במים, ומי שמצפה לשמוע סוף כל
סוף משהו חדש בקשר לנסיכ ה אנ אסט סי ה, או ל מו תו של
ראספוטין, גם הוא יתאכזב. אין זה רק עלבון ל אינ טלי גנציה
של הצופה, אלא גם ל ת אוו ת־ הרכילו ת שלו.
מוטב שלא לדבר על המי שחק, מ א חר וגם ה ש חקנים
הרא שיים (הלא ידועים) וגם המי שניים (הידועים מאוד)

הבהמה

פיטר בוגדאנוביץ׳ (ראה לעיל) היה
מעורב לאחרונה בפרשה לא כל־כך נעימה,
הקשורה בבכורת סרטו החדש מה

.1941—1932

העניינים, דוקטור? (מישפט־ההיכר של הארנב
באגס באני בסרטים המצויירים),
בו משתתפים ריאן (סיפור אהבה) או׳ניל
וברברה סטרייסנד.
בוגדנוביץ׳ ,מבקר־קולנוע לשעבר, הח ליט
שהוא מכיר את מי שהיו חבריו ל־העולם
הזה 1804

עצם העובדה שסרט זה מועמד לשישה פרסי או סקר
צריך להבהיר בצורה חד־משמעית לקהל מה בדיוק ערך
ה״ אוסקר״ .מה הפלא שג׳ורג׳ סי. ס קו ט סירב לקבלו 1

הזוכים המאושרים (פריס,
תל־אביב, ארצות־הברית) — יתכן
שבקנה״המידה של הריאליזם ה מודרני,
המגיע מדי שנה ל שיאים חדשים, כאשר עירום,
אלימו ת, מוו ת ואכזריות הם מנת״יומו החל קי ת של צופה
הקולנוע, נחשבת תוצרת אולפני דיסני לאנאכרוניזם.

הצפרדעים המכרכרו ת בביצה שליד ״ ה ט חנ ה הישנה״,
האילנות המתעוררים עם עלות השחר, או שלושת החזי־

״התפוז המבני״

נראים המו מי ם ב או ת ה מידה מן ה תפקידים שהופקדו
בידיהם. אשר לבמאי, פר אנקלין שאפנר, אפשר למצוא
אולי עקבות ליוצר ״פאטון״ בסצינה בה שולחים הצאר
ואשתו המונים אל ה מוו ת, בשוויון נפש, כשהם מודאגים
רק משלום בנם. אבל זהו א חד מ או ת ם רגעים בודדים
שצריך לחפש בנרות.
עכברים ואנ שים

היום, למשל, מ אולפי ם עכברים חיי ם על-ידי בני־אדם
כדי להרוג בני-אדם אחרי ם בל הי טאמ רי ק אי השובר שיאי״
קופ ה (״וילארד״) ,בו בזמן שדיסני עצמו הביא לעולם
א ת העכבר האנושי, המשעשע, ה מ פו קחוה מבריק ביותר
שחי אי־פעם — הלא הוא מיקי מאוז, או תו ייצור מצוייר
שלדעת ציניקאים הוא ה שחקן הטוב ביותר שיצא אי־פעם
מבין כותלי אולפן הוליוודי כלשהו.
מי שמתגעגע לראו תאת מעלליו של העכבר הממזרי
הזה, ומי שיש בו עדיין די רגישות כדי לי הנו תממ חו ל של
עצי-היער ומן החכ מו ת של ארנב שחצן, מי שמזדהה עדיין
עם פרדיננד השור, שאינו או הב א ת הקוריד ה, ומעדיף
א ת ריח פרחי־השדה — לכל אל ה צפוייה שעה ומ חצ ה
של הנאה בקולנוע פריס, המציג עשרה מן הסר טי ם המצויי־ריס
של דיסני, אשר זכו לפרסי ״ או ס קר ״ בין השנים

לעזאזל האמנות, העיקר המוסר

אש על מפגינים:

המהפכה במיטה

מיקצוע יותר מכל אחד אחר. ומאחר וידע
עד כדי כך את נפש הבהמה, הגיע למס קנה
שסרטו החדש, שצריך להיות קומדיה
מטורפת, יילד לגמרי לאיבוד, אם יוצג
בפני כמה פרצופים קפואים של איסטניסים,
בהקרנה מיוחדת, באולם גדול וריק.
משום כך החליט בוגדאנוביץ׳ להזמין
את המבקרים להקרנת הפתעה, מן הסוג
המקובל באמריקה: הקרנה שבה אין הקהל
יודע מה עומדים להציג בפניו, ולפי
תגובות הקהל, מודדים אחר כך את סיכויי
הצלחתו של הסרט.
אמר ועשה. הקהל רכש כרטיסים בקופה,
מילא את האולם. המבקרים, אשר לא
חשדו כלל במה שמצפה להם, הגיעו כר גיל
ברגע האחרון, לא מצאו מקומות
ישיבה, ונאלצו לבסוף לצפות בסרט באי-
נוחות אשר עיצבנה אותם מאוד.
התגובה נראתה למחרת בעיתונים. מרבית
הביקורות היו פושרות להחריד, ואילו
צחוקי הקהל, שצריכים היו, לפי התיאוריה
של בוגדאנוביץ׳ ,להדביק גם את המבק רים,
נשמעה באזני נציגי העיתונות כ-
״גיחוכים גסים וחסרי־טעם, שקילקלו את
מעט׳ ההנאה שעוד אפשר היה למצוא
בסרט.״

מיקי ופלוטו: לא רוצה קורידה
רונים המזמרים, המפילים א ת הזאב הרע ל תוך סיר של
מי־רותחין, כל אל ה חיים, תו ס סי ם ומבדרים יותר מ הרב ה
מאובנים אנושיים, המוצגים ל א חרונ ה בקולנוע.
זה שמאלץ ז יתכן מאוד. אבל א ם כך הדבר, מוטב
היה אילו גיבורי ״סיפור אהבה ״ היו מיקי מ אוז ורעייתו,
מיני. אז זה היה לפחו ת שמאלץ פיק אנ טי.

אם בוגדאנוביץ׳ אינו מצליח לקלוע ל טעם
המבקרים, מה רוצים משווילי?

תדרי ך
תל-אביב
דקמרץ (סטודיו, איטליה) —
בוקאצ׳יו, בגירסתו המודרנית של הבמאי
פיאר פאולו פאזוליני, ממשיך להצליף בשוטים
ולהרגיז את הבורגנים. תחזקנה
ידיו.
הארי המזוהם (אופיר, אך-
צות־הברית) — פישעון קשוח ומקפיא את
הדם, מבויים בווירטואוזיות על־ידי דון
סיגל, על שוטר היוצא לצוד רוצח מטורף
כאילו היה זה אויבו האישי. מומלץ לבעלי
עצבים חזקים.
מילכוד ( 22 אלנבי, ארצות-
הברית) — אמנם רחוק מן הספר, אבל
גם כך זוהי סאטירה מאקאברית חריפה
נגד המימסד הצבאי ואוויליות המלחמה.
מצולם היטב ומשוחק לעילא ולעילא על-
ידי אלן ארקין, מרטין באלזם, אורסון
וולס, באק הנרי ואחרים.

** סיפור אחד של פשע (צפון,
איטליה) — חיקוי משעשע של תעלומת
רצח נוסח אגאתה כריסטי, עם גאסטונה
מושין בדמות שוטר כפרי, המסתיר מוח
מבריק מאחורי חיצוניות שלומיאלית.

ירו שלים
שד משחת (הבירה, צרפת) —
קלוד ללוש מבשל בסיגנונו המיוחד סי־פור־חטיפה,
שבו הדמות האהודה ביותר
היא זו של החוטף, ואילו כל האזרחים
המהוגנים סביבו נראים נבזים ומנוולים.
כל זה באווירה מצחיקה ומשעשעת. עם
ז׳אן לואי טרינטיניאן.

חיפ ה
+ +יהלומים לנצח (ארמון, אנגליה)
— ג׳יימס בונד מבדר יותר משהוא מותח׳
עם הרבה המצאות, צילומים מרהיבי*
עין ושון קונרי בתפקיד הראשי.
קוראים לי טרינטי (עצמון,
איטליה) — מערבון היתולי מלא גדוש
מיבצעים אקרובטיים, ואפילו טיפת־דם
אחת אינה נשפכת בו. להיט העונה.

הנהג דני זגולוני, נהג המונית, לא היה צריך
להיות כלל בדרך לירושלים בזמן ה ת או נה,
החליף ב מיו חד א ת תורו עם
חבר — והגיע לפגישה עם ה מוו ת.

** יכל ירמיאס ראתד. את המוות מס-
תער עליה, דרך השמשה הקדמית,
בדמות אפה החרום של משאית גדולה.
רק שניות בודדות קודם לכן עקבה
בשלווה אחרי נסיונו של נהג המונית, בה
נסעה, לעקוף את מכונית־הגרר שנסעה
לפניו. הכביש הרטוב השתרע לפניה רחב
ומבהיק בתחילה, לא היה שום דבר מאיים
בדמות משאית המרצדס שהגיחה ממול.
מתי התרחש אותו שבריר שנייה, שב מהלכו
הפכה משאית פשוטה, שכמותה
ראתה מיכל אלפי פעמים — לנושאת-
דברו של המוות?
לפתע, היא ראתה אותה דוהרת לעברה,
מזנקת עליה. שמשת המונית, שטיפות
הגשם ניתלו עליה צלולות ובהירות,
הפכה פתאום כהה. אחר, חבטה נוראה.
נדמה היה למיכל שגג המונית מתרומם.
היא התכופפה.
את עשרים המטרים הבאים עשתה המשאית,
כשהיא דובקת בחוזקה בקורבנה,
כחייה נוראה בטרפה. כשהירפתה ממנו,
היה גופה השחור של מונית הצ׳קו קרוע
לשניים. בין שני חלקיו של גוף הברזל
הקרוע, היו׳ האנשים קרועים גם הם.
ליד ההגה המחוץ שכב דני הנהג, עיניו
עצומות ופניו שקטות. מלבד כתם־דם קטן
על מיצחו, נראה היה כמחייך בשנתו.
את הנוסעים קשה היה להכיר. רק שערו
הבהיר של הילד בלט בין חלקי הגוויות
המפוזרות מסביב.
שקטה ודוממת עמדה המשאית. גופה
הגדול שרוט שריטות קלות בלבד. לידה•
שרידיה של המונית.
הגשם המשיך לרדת.

גשר מוצא, בואכה ירושלים.
כשעה לפני כן, בתחנת המוניות אביב
בשדרות רוטשילד בתל־אביב. היה דני
זבולוני מוטרד. חושש היה שלא יספיק
להגיע לחתונה של ידידים, שעמדה להיערך
בשעות הערב בירושלים. לולא אותו
קילקול, שבגללו ביזבז את כל שעות הבוקר
בגרד, היה גומר את הטור היומי
שלו מוקדם יותר. מזל שלפחות זכר לתת
את המכנסיים לאשתו, כדי שתמסור אותם
לניקוי.
בחוץ, ליד המונית, הסתובב אלי. היה
זה תורו לצאת עכשיו לירושלים. אולי
יסכים להתחלף אתו?
הסיכוי היה קטן. רק לעיתים רחוקות
מסכימים נהגי המוניות לסידורים מעין
אלה.
אבל דני היה חביב על חבריו. בקומתו
הגבוהה, בחיוך שלא מש מזוויות־פיו ומ עיניו
הירוקות, בקולו השקט שמעולם לא
עלה לטונים הגבוהים.
באופן יוצא־מן־הכלל, הסכים אלי, לוו תר
על תורו לדני.
עכשיו, לא נותר לדני אלא לחכות
שהמונית תתמלא. שעה של נסיעה והוא
בירושלים. יספיק אפילו להתרחץ ולנוח
לפני החתונה. אם אהרון לא שכח לקנות
כרטיסים לקולנוע, והחתונה תהיה משע ממת׳
יוכלו שלושתם להספיק להתחמק
וללכת לראות סרט.

פגישה
עם חברה
ימכטח טו ף סקר דני את נוסעיו.
* כאילו לא די במזג־האוויר הסגרירי,
היו רובם מבוגרים. דני אהב יותר נוס עים
צעירים. למבוגרים — תמיד יש טע נות.
תמיד משהו מפריע להם. הרדיו,
החלון או עשן הסיגריות.
הוא בחן את הגבר שישב בפינה המו שינויים בתור
הגורלי
ך • מוו ת בא בשעה אחת ושלושים
1 1אחר־הצהריים, בכביש הר־טוב, ליד

נית. איזה אלגנטיות. הזוג שלידו. האשה
נראית מבוגרת יותר מבעלה. לו אין
אפילו שערת שיבה אחת, והיא — כאילו
כבר סבתא. הגיעו ביחד. בטח בעל ואשה.
כל הזמן יושבים בשקט.
גם היהודי הדתי עם הפיאות והקפו־טה
השחורה לא דיבר הרבה. הגיע עם
ילד.
דני כבר התניע, כשהבחין במכרה.
״לאן אילנה?״
״לירושלים״.
״אולי אני מוריד איזה נוסע ולוקח
אותך איתי?״
אילנה לא רצתה. לא חשוב. תיסע ב מונית
הבאה. איננה ממהרת.
הצ׳קו השחור יצא לדרכו. שעה של
נסיעה, אולי קצת יותר, והם בירושלים.
השגריר אצא לכנס
ך* אותו בוקר של יום שני הקפיד
עו״ד שמואל שלף בלבושו. לא שהיה
זה ממנהגו לזלזל בענייני לבוש. אבל
באותו בוקר, ביקש להיות חגיגי מהר גיל׳
לכבוד כנס עורכי־הדין שעמד להת קיים
בשעות הצהריים בירושלים.
היה זה הכנס הראשון שלו. כל השנים
נמנע מכנסים מסוג זה. הפעם הח ליט
לשנות ממנהגו.
״משהו אומר לי שהשנה עלי להשתתף,״
אמר יום קודם לכן לשכנה שנכנסה כהרגלה
לשיחה של רגע.
מן הראי ניבטו אליו פנים מהוקצעים,
עיניים כחולות. שיער שיבה. עו״ד שלף
היה גבר נאה.
הוא נשק לנכדתו הקטנה, אודל, שישנה
בשלווה במיטתה, ויצא.
״סמיושקה, כמה אתה אלגנטי היום,״
קראה אליו בצרפתית השכנה מלמעלה.
הוא נופף לה בידו: זה לכבוד הכנס.

היא הביטה בגבו המתרחק: איזה גבר
יפה! מי היה מאמין שהוא מתקרב לשנות
השבעים שלו י
בקומה למטה שמעה גברת טשלר את
השיחה הקצרה והעליזה. היא היתד. בת־בית
אצל משפחת שלף. וחיבבה אותם.
אנשים צנועים. במשך כל השנים שבהן
עבד שמואל כעורך־דין, וגם אפילו כשכיהן
כשגריר ישראל בפיליפינים, לא הה־ליפו
את דירתם הקטנה למפוארת יותר.
היא נזכרה בחיוך ביום שבת האחרון.
היא נכנסה אליהם לקחת את אודל הקטנה
לטיול. שמואל השתעשע עס נכדתו
על המרפסת שטופת השמש.
אבל תחזירי אותה מחר, אמר לה.
בזמן האחרון הפכה הקטנה להיות כל
חייו. כל רגע פנוי שלו היה מוקדש לה.
מאז שנולדה, לפני כעשרה חודשים, לא
נעדר יותר מהבית ערבים שלמים. מעתה,
היו הערבים הפנויים שלו מוקדשים לה.
עורך־דין שלף הגיע למשרדו. היו לו
כל הסיבות להיות מרוצה. לא מזמן קיבל
את חברת נתיבי אילון הענקית כלקוחה
שלו. אולי עכשיו, יוכל גם להתמסר ל כתיבת
ספריו, לסיים אותם, ואולי גם
לפרסם?
עבר עשיר, מעמד רם, ותקופות ארו כות
של מצב כלכלי קשה. שמואל שלף
לא ידע לעשות כסף.
בסביבות השעה 12 בצהריים סגר את
התיקים בהם עיין, נתן למזכירתו הוראות
אחרונות, הזכיר לה שעליה לפגוש אותו

הפרקליט
עו ד ד ־ ה דין ש מו א ל שלף , 65 ,נ כנ ס ל מו ני
תהמוותכ די ל הגי ע ל כנ ס עו ר כי־ דין
בי רו ש לי ם. משמאל: ה לו ויי ת ו של שלף.

למחרת היום בבית־המשפט, ויצא לדרכו
לירושלים.
היום יאחר לשוב הביתה, ואודל הקטנה
תחפש אותו ותתגעגע.

פרצוף מחייך
בשמשה
ף* ודם שילמד?״
כן, כולם שילמו.
המונית כבר השאירה מאחוריה את
פקקי-התנועה של תל־אביב. עכשיו היה
קצב נסיעתה אחיד וחלק. רני נהג להקפה
בנושא המהירות. מה יש, לא מספיק
שמונים? למה למהר י
חמים וטעים בגלי צר,״ל. עשן סיגריה
ממלא את חלל המונית. בחוץ — סגריר.
במונית — חמים. אפילו דחוס קצת.
דני לא אהב את המקצוע. צריך הרבה
סבלנות לאנשים. עכשיו, כשגמר לשלם
את החובות על הדירה, יוכל להפסיק לע בוד
במונית. כבר דיבר על כך עם
הבום ביום שבת. הבוס לא היה מרוצה
מהרעיון, אבל דני כבר חלם על העסק
שיפתח, בעזרת הכסף עבור הדירה. והמסעדה
של אביו, שאת שתיהן ימכור.
האשד, המבוגרת במושב השני התנמ נמה.
כביש גהה. מאחורי הרמזור עמדה
דמות מוכרת. רותי. ידידה ותיקה.
דני עצר. פרצופה המחייך של רותי הצ טייר
על שמשת החלון.
״הלו דני, מה העניינים ! ״
״מה את עושה פה?״
״נוסעת לירושלים. יש לך מקום פנוי>.״
״לא. מלא לגמרי.״
״טוב. אז להתראות.״

המונית המשיכה בדרכה. רותי נותרה
מאחוריה, מצטערת.
מילים סתמיות
ך* ש הגי ע ה מזכי ר תו של ד״ר יעקוב
^ כהן למשרד, בבוקרו של יום שישי
כבר מצאה אותו שקוד על עבודתו. כדרכו,
ברך אותה בוקר טוב קצר וענייני,
חזר לעבודתו.
מיום שנכנסה לעבוד איתו, היתד, עוקבת
בפליאה אחרי חוש הסדר שלו ודקדק-
נוחו. הוא היד, מדווח על כל שיחה
פרטית שניהל מהמשרד. השולחן שלו —
מעולם לא ראתה אותו במצב של אי־סדר.

היה זה הבוס הראשון שלה. אבל
ד״ר כהן היה שונה. חביב וחייכני, אף
פעבו לא פיזר מילים סתמיות בשיחות
של לא כלום. נוהג היה לשבת בחדרו
הקטן ובהיר, ליד השולחן המסודר ל מופת,
שקוע בעבודתו.
באותו יום שישי היה ד״ר כהן דחוק
בזמן. צריך היה להגיע לכנס רופאים בהדסה.
אחרי זה חיכו לו שלושה ימי
חופשה, והוא רצה להספיק ולחסל עניינים
לפני כן.
״כשיהיה לד פנאי, תשלחי את המכתב
הזה,״ פנה למזכירתו דרך מחיצת הזכוכית
שהפרידה ביניהם. נימוסי וחסכן במילים,
כדרכו.
אחר־כך קם ממקומו, שלח מבט אחרון
במשרד המבהיק, חייך למזכירה המסורה:
״להתראות ביום שלישי,״ אמר .״אם יהיו
לך בעיות בקשר למשהו, את יודעת ל איפה
לצלצל.״
אמר, ויצא. ויותר, לא ראתה אותו.
משפחת כהן היתד, וותיקד, בבנין־המגו־רים
עטור הירק שברחביה. אבל גם השנים
הארוכות של שכנות לא הצליחו
להסיר את חותם היהודיות מעליה. הוויכוחים,
השמחות, שיגרת היומיום — כל
אלה לא מחקו את המחיצה שסבבה את
משפהת כהן.
ארון שעמד בפתח הדירה מנע בעד
אורח לא קרוא מלזרוק מבט בלתי רצוי
אל פנים הדירה.
מעולם לא נשמעו צעקות בוקעות מ הבית
:״אם רוצים לחנך ילדים, צריך

לדעת שאסור לצעוק עליהם,״ נהגה גברת
כהן לומר לשכנותיה.
ואכן הילדות היו סמל של חינוך
קפדני. מבודדות במיקצת מחברת שאר
הילדים, נהגו לשחק לבדן, סירבו לקבל
אפילו סוכריה משכנה חביבה. מעולם לא
נראו מלקקות ארטיק. כי אכילת ממתקים
לא היתר, עניין של יומיום בבית משפחת
כהן. רק לשבתות היתד, גברת כהן מבשלת
בשר וקונה סוכריות :״אנחנו לא חיים כדי
לאכול, אלא אוכלים כדי לחיות,״ אמרה.

פעם ראשונה במונית שעות אחר־הצהריים של ימי
^ שישי היה ד״ר כהן, האפידמולוג ה ראשי
של משרד הבריאות, נוהג לעבוד
בגינה הקטנה שהקיפה את בית־המגורים.
מזה שנים שהיה שוקד על טיפוחה, הפכה
ליצירתו הפרטית.
״הדרך הנכונה לחיות בחברה היא על־ידי
התחשבות בזולת״ ,כתב בברכה ש שלה
לאחד מילדי השכנים לרגל בר־המצווה
שלו.
ההרמוניה וההבנה ששררו בינו לבין
אשתו, אותה הכיר בשווייץ — כששניהם
היו סטודנטים לרפואה, היו בולטים לעיין.
לא אהת ראו אותם דרי הרחוב מטיילים
שלובי זרוע. הוא — גבוה ורזה, שערו
שחור ופניו צעירות למראה. היא — ראשה
עטור שיבה.
ביום ראשון האחרון נסע עם אשתו
לבלות את חופשתו בתל־אביב.
ביום שני בצהריים, נכנס למונית ש נסעה
לירושלים, בדרכו חזרה הביתה.

אבנים
על הגג
ף כיש לטרון. למ!ר הגיא.
^ ככל שהתקרבה המונית לירושלים,
הפך מזג־ד,אוויר להיות גשום יותר.
מתי כבר יגיע הקייץ?
לדני, היה הקייץ עונת הפיקניקים, היה
מארגן מכונית, קונה מיצרנים, ומודיע
להבר׳ה: נוסעים.
קשה היתד, על דני הפרידה משכונת
ילדותו. כל חבריו היו שם. למרות שגר
עם אשתו בקצה אחר של העיר, היה

צבי הלברשטאם, שנ ה רג בתאונהעם בנו,
ש מו א ל בן ה־ , 12נ כנ סלמו ני תהמוות
כדי לקנות בן רו ש לי םמצהש מו רהלפסח.

מבלה בשכונה רבות משעותיו הפנויות.
הגשם התחזק. נקישותיו של הברד על
גגה של המונית הזכירו מטר אבנים.
חלום נסתר
ף* ל י מי חייו היה הרב צבי הלבר־
^ שטאם קשור בקשר אמיץ למסורת
משפחתו, משפחת אדמו״רים.
חלום נסתר היה שמור עמו: להיות
רבי. חצר קטנה תהיה לו, ובה יתכנסו
כל אוהדיו, מבית סטאנץ.
אבל חלומות מטיבעם שהם חלומות. רק
בפורים עבר הרב עם משפחתו לדירה
חדשה. זו הישנה היתד, צרה לו, לאשתו
ולארבעת ילדיהם הקטנים.
עכשיו, העיקו עליו חובות רבים. שוב
ייאלץ לדחות את רצונו מפני דרישות
השעה, ימשיך לעבוד כמוהל בבית־החו־לים
וזל־השומר.
שתי הבריתות, אותן צריך היה לערוך
בירושלים, אמורות היו אמנם להתקיים
רק ביום שלישי, אבל הרב ביקש להקדים
את נסיעתו, כדי שיוכל להספיק לאפות
מצה שמורה, להביא ממנה גם לעובדי
בית־ד,חולים. מנהג זה שמור היה אתו
כל שנות עבודתו במקום. לצורך זה, לקח
אתו גם את בנו.
הרב נזכר בזקנה העיוורת, אמד, של
השכנה שגרה מולם בביתם הקודם. כל
פעם שהיתר, מגיעה לביקור, היתד, יושבת
במרפסת הבית, מבקשת לשמוע את שירתו
של שמואל.
חינוך במסורת

8־* רב הדכרשטאם היו סיבות טו־
/בות להתגאות בבנו, להעתיר עליו
שפע של תפנוקים.
הלוואי ויוכל תמיד לגדל אותו ואת
אחיו בחיים של רווחה.
כי העניין של חינוך ילדיו היד, חשוב
לו, לרב הלברשטאם, יותר מכל. יותר
מעיסוקיו בבלשנות. יותר ממחקריו בהיס טוריה
של הרבנות.
הוא עצמו, אם כי נהג בסובלנות כלפי
הבריו למקצוע, שרובם הגדול חילוני, היה
דקדקן גדול בענייני מצוות, הקפיד לכוון
תפילותיו אל האל בשמים.
הרב הלברשטאם העיף מבט של חיבה
בבנו, לידו.
באותו רגע, הצטרף למונית, במשק כנ פיים
חשאי, נוסע נוסף.
מלאך־המוות הסיט את ידו של נהג
משאית אלמוני, אסף בכפו חמישה אנ שים
זרים, שגורל מיסתורי הוביל את
דרכי הייהם הנפרדות לפגישה משותפת
בחלל ובזמן — לפגישה אחרונה.

וימה בלאש
ובל שי פ ר טיי ם
בשעות ה א חרונו ת של כנס-הקייץ, לפני צאת הכנ ס ת
לפגרה, קרחנס: הכנ ס ת קיבל ה פה־אחד, ב ת מיכ ת
המערך והימין, כמה הס תייגויו ת של סיעתנו להצעת־חו
ק שכבר עברה בוועדה.
הצעת״החוק לא הי ת ה פוליטית, ו הס תייגויו תינו
היו הגיוניות. העובדה שלמרות זאת חי ה זה מאורע
יוצא־דופן, שהביא בעיקבותיו ברכות ולחיצות״יד, מל מדת
הרבה על שיטות עבודתה של הכנס ת.

מאת אור• אבנר•
19 - 23נגוס 1972

חצעת״חחוק, שהובאה ל קרי א ה שנייה ושלישית,
באה להסדיר, בפעם הראשונה, א ת עבודתם של חוק״
רים פרטיים ומנהלי שרותי־שמירה.
לא מכבר גילו חוקרי ״העולם הזה״ פרשה המעו ררת
ס פי קו ת ח מורים. מס ת בר כי מישרד מסויי ם,
ה עוסק בבלשות פרטית ובשרותי־שמירה גם יחד, סיפק
לל קו ח, במיסגר ת פעולתו הבלשית, מי ס מך הל קו ח ממו סד
שבו הוא מפעיל שרותי־שמירה.
הסתייגותנו שנתקבלה או מר ת :״אדם או מוסד,
ה מקיי מי ם שרותי־שמירה במישרד או במיפעל, לא יקבלו
על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנ הל חקיר ה
פרטית הנוגעת ל או תו מישרד או מיפעל, ולא ישתמשו
לצורך כל ח קי ר ה שהיא ב מי ס מכי ם המצויים ב או תו
מישרד או מיפעל.״

הוויכוח השנתי על מי שרד-ה חקלאו ת הוא, בדרך
כלל, משעמם. השנה ה תל ה ט יותר.
לפני שהגיע תורנו, נא ם שמואל תמיר נ או ם שח־צני
נגד אנשי הקיבוצים בדרום, שמחו נגד מעשי ההת-
נחלות והנישול ברצועת־עזה ובפיתחת״רפיח. ק מ תי
מייד אחריו, והשבתי לו תשובה חריפה :

החלטתי לייחד את דברי לנושא השני.

התשלות נרי מתשליס
כשביל מה, אדוני השר ז מהו השיקול
המכריע?׳

האם יש חקלאים, שחסר להם ׳מקום להתיישבות ו
בדברי השר עצמו נאמר שברוב היישובים החדשים ״יש
מחסור משווע בכוח־אדם, ש׳מיססר החברים בהם —
בקיבוצים כמו במושבים — איננו מגיע למינימום ההכרחי,
שאפשר יהיה לקיים את היישובים מבחינה כלכלית
וחברתית״ — והכוונה ליישובים שבשטחים המוחזקים.

מקימים יישובים ללא מתיישבים: התנחלויות
ללא מתנחלים, וכל תנומת ארץ־ישראל
הגדולה והשלמה, בכנסת ומחוצה לה, אין בכוחה
לגייס אפילו מתיישב אחד.

מתיישבים אין. האם דרושה תוצרת חקלאית? לא!
האם היישובים האלה הוקמו לצורך ז הו ודאי שלא!
פעולת ההתיישבות של כבוד השר בשטחים המוחזקים
מודרכת כל־כולה למטרה אחת — ליצור עובדות מוגכד

התקוממות זו היא המשך ישיר ומפואר לאותה רוח,
שהקימה לנו את המצבה המוסרית ששמה — שיח לוחמים.
אותם אנשים עצמם, בני־משקים, חקלאים, חיילי יחידות
קרביות, שביטאו את הרוח ההומאנית של מיטב
לוחמי צר,״ל במלחמת ששת הימים — מתקוממים עכשיו
נגד מעשים אלה.
זוהי גם התקוממות של השכל הישר. אני קורא את
הדברים שאמרו אנשי־הקיבוצים בפגישה עם אלוף הפיקוד,
אריאל שרון, ומזדקר לעין פסוק אחד :״אנו רוצים
בשכנים ליד בתינו, ולא באוייבים.״
קשה לתאר קביעה יותר פשוטה ויותר הגיונית מזו.
בשבילם אין זו שאלה מופשטת, ולא שאלה של מדיניות
עליונה. אין זו גם שאלה של מוסר בלבד. זוהי קודם
כל שאלה מעשית: אנו גרים בשכנות עם הערבים האלה,
והיום הממשלה הופכת אותם, במעשיה, לאוייבים בנפש.

ומבחינה זו כני ניר-עוז וברס-שדום וכל
שרשרת היישובים המפוארים האלה, מסמלים

פאשיזם במהדורת כיס
רות, על־מנת לספח שטחים, בניגוד להצהרת 6משלת
ישראל, שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן על כל השטחים,
בלי יוצא מן הכלל•

מי יכול להתייחס ברצינות להצהרה בזו?
כעצם פעולת ההתיישבות מבריזה ממשלת
ישראל כפני העולם כולו: אני משקרת, אין לי
כל כוונה להחזיר את השטחים, שבהם אני
מארגנת התנחלות!
שהרי לא הולכים להקים התנחלויות למען מתנחלים
שיהיו מחר אזרחי ירדן, או מדינת פלסטין, או סוריה.
לא על כך מוציאים את המשאבים העצומים, המבוזבזים
על התיישבות זו, משאבים הנגזלים !מהמתיישבים במדיגה,
בשעה ששטחים עצומים עומדים שוממים וריקים בתוך
גבולות ישראל! משאבים הנגזלים מבני הארץ המשוועים
לשיכון.

שננים, וא או״בים!
נגד מדיניות זו, אדוני השד, קמו אנשים שאינני מהסס
להגדירם כשייכים למחנה האנושי הטוב ביותר במדינה.

המדינה יבולה להתפאר בהתקוממות זו,
שאנו עדים לה בזמן האחרון בקרב קיבוצי
השומר הצעיר לאורך גבול הדרום, התקוממות
המוסר, והתקוממות השכל הישר.

מבחינה מוסרית — -אנשים אלה, מיטב המתיישבים,
מיטב החיילים, מתקוממים נגד מעשים שהם ראו בעיניהם,
מעשים של נישול, גירוש, פיצוץ בתים, סתימת בארות.

הדבר קרה למרות שהשמעתי, ברא שית הוויכוח,
דברים חריפים על המצב שהשתרר ב מדינה, בשטח
השמירה על שלום הציבור :

אורי אכנרי ז המשטרה של מדינת־ישראל נמצאת
במצב של הידרדרות גוברת והולכת, ואין זה מוגזם לומר
שבתחומים רבים פשטה המשטרה את הרגל.
יש תחומים נרחבים של עולם הפשע, ושל החיים
בארץ בכלל, שבהם איבדה המישטרה חלקית או סופית
את שליטתה.
די להזכיר את נחשול ההצתות, שפשט בארץ, ואשר
רק השבוע בא לידי גילוי חריף נוסף בהצתה שבוצעה
בביתו של הרב שלמה גורן, אחרי שורה ארוכה של מעשי־הצתה
במערכות־עיתונים, במוסדות־ציבור, במועדונים ובבתיהם
הפרטיים של אנישי־ציבור. אף באחד מהם לא
הצליחה המישטרה להביא את המבצעים לדין, למרות
שהמישטרה סבורה שהיא יודעת מי המבצעים.
כל חיי הלילה במדינה הפכו הפקר לעולם התחתון.
כמעט לא נותר מועדון־לילה בערים הגדולות שאיננו תחת
שליטתו של העולם התחתון, ושבו לא שורצים טיפוסים
של העולם התחתון.
שורצות בארץ כנופיות־פשיעה ידועות, העוסקות ברצח,
בשוד מזויין, בהצתות, בפשיעה מסוגים שובים. חבריהן
ידועים למשטרה, ואין בידי המשטרה להושיע, לתבוע
לדין, להביא להרשעה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל,
כאשר הודות לאומץ־לבם של שוטרים ואזרחים, ובעזרת
מזל רב, נתפס הפושע תוך כדי מעשה, כפי שקרה בשוד
הבנק בראשון־לציון. אולם מאות מעשי־הצתה ומעשי-
שוד, ועשרות מקרי רצח, נשארים ללא הרשעה בדין.

כמצב זה, אדוני היושב־ראש, נודד הצורך
החמור באירגוני-מישטרה פרטיים. וזהו מה
שקורה עכשיו כארץ: העברה הדרגתית שד
תפקידי המישטרה שד המדינה דידי אירגוני
מישטרה פרטיים.
תופעה זו היא הרקע דחוק זה.

אורי אבנרי: כאשר התכוננתי לוויכוח זה, היתד,
לי בחירה בין שגי נושאים, ששניהם: חמודים בעיני :
האחד — הרעלת מימי הבנרת ! השני — הרעלת בארות
השלום.

כבוד השר הביא לכנסת תוכנית להקמת שבעה יישובים
חדשים בשטחים המוחזקים בשנה הקרובה, אחרי
הקמתם של 8—7יישובים בשטחים המוחזקים בשנה
שעברה.

המפר אי סו ר זה ייענש, לפי ה ס תייגו תאחרת שלנו
שנתקבלה, במאסר של שנח אחת או ב קנ ס של עשרת
אלפי ם ל״י.
חיה זח מי קרה נדיר שבו ח ברי -הכנס ת לא רק
הקשיבו בדריכות לדברי־ ההנ מק ה, אלא גם שוכנעו והצביעו
בהתאםלה שקפ תם, ללא לחץ סיעתי. אפשר היה
לחשוב שהגיעו ימי המ שיח.

כזעיר אנפץ את בל גורלנו בארץ זו. כולנו
חיים כשבנות עם העם השני. כולנו מעוניינים
בשכנים, ולא כאוייבים. כולנו צריכים להתקומם
נגד מעשים ההופכים שכנים לאוייבים,
או המנציחים את איבת האוייכים, במקום
לקרב אותם ולהפכם לשותפים, לשכנים ולידידים.
אדוני
היושב ראש, יש אבסורד מיפלצתי ושחצנות
מתייהדת בדברים ששמענו נגד אנשי קיבוצי השומר*
הצעיר.
על דיעות אפשר להתווכח. במדינה דמוקרטית, כולנו
שווים בזכותנו להביע דיעות. אבל אם אני מתווכח עם
דיעותיו של אדם היושב על הספר, יום־יזם ולילה־לילה,
ודיעותיו שונות מדיעותי, אני אתייחס אליו בכבוד. יש
מישקל מוסרי מסויים לקולו.
והנה קמים כאן אנשים ובשחצנות, בהסתה פשיסטית,
בסיגנזן המתועב הזכור לנו משנות ה־ ,30 הם מדברים
על התבוסתנים והבוגדים היושבים על גבול סיני ועזה.

וילה בהרצליה פיתוח — סמל לפטריוטיזם
ישראלי; צריח כקיבוץ מול עזה, מול חאן
יונס, מול רפיח — סמל הבוגדנות ותכו•
סתנות.

ראינו לא פעם פושטי־רגל פוליטיים, שמנסים לעלות
על סוס הפטריוטיזם המזוייף, כדי להציל את עצמם
ולהגיע לאיזה יעד עלוב. וכבר אמר הד״ר ג׳ונסון
בשעתו :״הפטריוטיזם הוא המיפלט האחרון של הנוכל.״

זהו פאשיזם במהדורת כיס, פאשיזם הראוי
לתיעוב.

חברות ביטוח אינן סומכות עוד על המישטרה, לא
מבחינת גילוי פשעים ופושעים, ולא מבחינת השמירה על
מוסדות מבוטחים. יש היום שמוסדות — ואני שייך לאחד
מהם — אינם יכולים לזכות בביטוח, אלא אם כן הם
מתחייבים להחזיק שמירה פרטית מזויינת 24 ,שעות
ביממה. זהו תנאי של חברות־הביטוח, שבלעדיו אין הן
מוכנות לבטח היום מקומות רבים.
הרקע הזה טעון בוודאי מחשבה רבה בבית־המחוקקים,
האחראי לביטחון הציבור. אבל הוא גם טומן בחובו סכנות
מסוג אחר.
עסקי השמירה ועסקי החקירה גדלים בארץ בקצב
מהיר, גדלו לאירגוני־ענק, המעסיקים מאות עובדים. אלה
אינם עוד מישרדים פרטיים וקטנים, כפי שחושבים קוראי
הרומניים הבלשיים מחוץ־לארץ. מדובר על מנגנונים ה מעסיקים
מאות חוקרים ושומרים, שיש להם ארכיונים
ענקיים, והמצויידים בציוד אלקטרוני מתוחכם. כאשר זה
נמצא בידיים פרטיות, מתעוררות שאלות חמורות, שרק
על חלק מהן עונה החוק הזה.

כשאבאא בן
מסכים עימגו...
אבא אבן הוא, אולי, האדם היחידי בממשלה שזה
תענוג אינטלקטואלי להתווכח עימו. בוויכוח כזה יש מקום
להומור ולתיחכום, שאינו אפשרי בוויכוח עם ש-ום שר
אחר, ובוודאי לא עם ראש־הממשלה.
כסי שסיפרתי בשבוע שעבר, פתחתי את נאומי על
מישרד־החוץ בצירוף־יחד של פסוקים שונים מנאומו של
אבא אבן, בדרך של טכסיס ריטורי. השבוע ענה אבן,
והודיע שהוא מסכים בלב שלם לחלק אחד של נאומי :
אותו חלק שהיה מורכב מציטוט דבריו שלו.
בתום הוויכוח, הצענו את הצעת־הסיכום הבאה, שנדחתה
— כמובן — פה אחד :
( ) 1הכנס ת מגנה א ת התגובות ה שליליות הנחפזו ת
של הממ שלה ומישרד-החוץ על יוזמת המלך חוסיין.
בתגובות אל ה הצטרפה ממ שלת ישראל למחרחרי״המל-
חמה שבעולם הערבי, והפגינה מחדש א ת עמדתה ה שלילית
הנוק שה כלפי כל יוזמה חדשה במרחב.
( ) 2הכנ ס ת מגנה אתההת על מו ת הגמורה של
הממ שלה ומישרד״החוץ מ קיו מהו מזכויו תי ה הל או מיו ת
של ה או מ ה הפלס טיני ת, המק בי להלהת על מו ת הי סו דו ת
הקיצוניים ב או מ ה הפלס טיני ת מ קיו מהו מזכויו תי ה של
ה או מ ה הישראלית. הכרת המלך חו סייו ב או מ ה הפלס טינית
מבלי ט ה מחדש מ חדל ישראלי זה.
( ) 3הכנ ס ת קו ראת לממ שלה להצהיר ל אל תר שיש ראל
מוכנה ל החזיר אתהש טחי ם ה מו חז קי ם ת מור ת
שלום וביטחון, וז א ת בצורה שתאפשר לתושבי שטחים
אלה לקבוע בעצמם, בדרך ד מו קר טי ת חופשית, מה
י הי ה עתיד המימ של וחמי שטר בהם.
( )4הכנ ס ת קובעת שיש צורך בהקמת מיניסטריון
מיוחד, שיהיה מופ קד על כל מערכת הי ח סי ם בין
ישראל והעולם הערבי, ושבו ירוכזו מיטב ה מו מ חי ם
לנושאים הק שורים בהשגת חשלום בין ישראל ועמי
ערב. היעדר משרד בזח, בראשות שר בכיר, מ הוו ה מיכ-
שול בדרך לתיכנון ולפיתוח יוזמות ישראליות ב מרחב.

״!הו ׳ 1שחור למדינה 1,שחור לכנסת,
1חג לימין הריאקציוני
״ חוק סיכסוכי עבודה״ ,שנתקבל סו פי ת בשבוע
שעבר, או ס ר שביתות בכל הסק טו ר הממ שלתי והציבורי,
בשרותים חיוניים ובלתי־חיוניים כא חד. הוא מאפשר
למשרד־העבודה לשלוח מפירי־שביתה ל מ קו מו ת מושבתים,
ומטיל על ה שובתים אתה חוב ה לשלם פיצויים
עבור הנז קי ם שנגרמו על״ידי השביתה.
הימין תקף אתה חו ק מפני שהוא לא ה ספיק לו.
אחרי שדוברי הימין ני מקו אתהס תייגויו תי ה ם, בא תו רי
לייצג א ת הקו ההפוך, בהסכמתם האיל מ ת, אך הבו ל
ט ת של רבים מאנשי מפלגת־העבודה ומפ״ם שלא
יכלו להתנגד בגלוי ל חו ק :

לפי הצעתנו. רק חוזה-עכודה שהעוכדים
עצמם אישרו אותו כרוב ריעות, יחול על העום
דים. רק הוא יגכיל את זכויות העוכדים לגבי
•טכיתה.
לאמור :״כל הוראה בהסכם קיבוצי, השוללת או המגבי לה
את זכות השביתה, תיכנס לתוקפה לגבי אותם עובדים

אורי אבנרי ג אני שמח שאני ראשון המסתייגים
:מצד האופוזיציה הדמוקרטית. אני משמש כאן פה לעש רות
אנוסים מכל חלקי הבית, המתקוממים נגד החוק
הזה, אולם פיהם סתום ומצפונם כבול.
דב מילמן (חרות) :מה קרה להם? 1 אורי אכנרי ו אתה יודע זאת כמוני.
אל־נא תהיה אשליה בלב איש. חוק זה מהווה נקודת*
מישנה בתולדות מדינת ישראל.

החוק הזה מכונן כתחום הכלכלי והסוציאלי
מישטר הידוע כהיסטוריה כמישטר ה״קור־פורטיבי״
•טל הפאשיזם האיטלקי.

זוהי פגיעה כחופש האדם וכזכויות האזרח.
החוק הזה הוא אנטי-ליכרדי, אנטי־סוצ־יאליסטי,
אנטי-דמוקרטי.

ההידרדרות ימינה
גכירתי היושכת ראש, חוק זה הוא חלק
מההידרדרות ההיסטורית של החכרה הישראלית
כדור האחרון, הידרדרות מהכרה סוציאליסטית,
חלוצית, שוחרת שלום וחופש —
למדינה ריאקציונית, שוחרת סיפוח, מחסלת
חירויות, פוערת פער סוציאלי.
אל ישלה את עצמו איש, גבירתי היושבת ראש, שכאן
נעשה רק צעד קטן, המגביל רק את החופש בחלק קטן
אחד -של המשק הלאומי.
כשם שאין הריון חלקי, גבירתי היושבת ראש, כך
אין חופש חלקי. אותם שהביאו את החוק הזה להגבלת
החופש בסקטור אחד, בסקטור הממשלתי־הציבורי, יחילו
מחר אותם העקרונות על כל שאר חלקי המשק.

אם הימין כוכה היום על כך שעדיין לא
כוצעה המהפכה הימנית הזאת ככל המשק —
הרי זה ככי זמני כלכד.

מנשיו שו ננייה
גבירתי היושבת ראש, הפירכה העיקרית שעליה מבוסם
חוק זה היא שהעובדים שותפים לחוזים קולקטיביים
המתקבלים בארץ, ועל כן הם קיבלו על עצמם את איסור
השביתה. אין לזה שחר.

כשהמזכיר הכללי של ההסתדרות מכריז
כעצמו שאין לעוכדים השפעה כלשהי על הביו
רוקדטיה ההסתדרותית, שהמוסדות העליונים
של ההסתדרות הם זרוע מכצעת של הממשלה
ושל צמרת מפלגת העכורה, הרי הכסיס המוסרי
של חוק זה מתמוטט כולו.
נאמר כאן שרוצים למנוע מעובדים להפר התחייבויות
שהם מקבלים על עצמם באורח חופשי. אבל האמת היא
שרוצים למנוע מהעובדים להשתמש בזכויות המבוטלות
באמצעות חוזי-עבודה אשר העובדים עצמם אין להם שום
חלק ונחלה בהם.
לכן, גבירתי היושבת־ראש, הסתייגותנו העיקרית נועדה
להפוך אגדה זו למציאות.

אני נזכר בנאומיו של שר־העבודה יוסף אלמוגי לפני
שהיה שר־העבודה, כשעוד היה חבר רפ״י. אני זוכר היטב
את נאומיו בראשית הכנסת הקודמת. בין עמדתך העקרונית
אז, אדוני שר־העבודה, כשהיית באופוזיציה של רפ״י --
זלמן שוכל ז אז הוא היה האגף השמאלי שד
ופ״י, עכשיו הוא האגף הימני של המערך.
אורי אכנרי: אז, כשהיה האגף השמאלי
של רפ״י, הוא היה שמאלי לאין שיעור יותר
משהוא עכשיו, כשהוא שר־העבודה של מפלגתהעבודה.
אפילו אתה, אדוני שר־העבודה, גלשת

בשש־שבע שנים אלו מרחק רב!

(רעש בספסלי המערך) בכל פעם שמזכירים לכם את
זה — אתם מתרגזים ומתקוממים.
מרדכי סורקים ז אפל העולם־הזה בסדר?
אורי אכנרי ז כשהעולם־הזה יהיה בשילטון,
תהיה לך אפשרות למתוח עליו ביקורת. כיוס,
למרבה הצער, לא מעשינו שלנו הם הקובעים את
זכויות האזרחים.

לפני כמה ימים קיבלה הכנסת את חוק הבחירות לרב נות,
שגם הוא היה מיפנה. אותו חוק כונן שילטון תיאוקרטי
בתחום היחסים בין דת ומדינה.

אחת ורק רכוש אחד כבולים על־פי חוק: הסחורה והרכוש
הקרויים ..עבודה״.

אכל אם תכיטו אחורה, ותראו היכן עמדתם
לפני עשר שנים, לפני עשרים שנה — תיווכחו
לדעת שהלכתם דרך ארוכה־ארוכה.

כל המערך הולך וגולש ימינה, כעניינים
סוציאליים, כמו כעניינים של דת ומדינה,
כעניינים של שלום ומלחמה, מילימטר אחרי
מילימטר, מכלי להרגיש ככך.

זהו יום שחור למדינה. יום שחור לכנסת,
יום חג לימין הריאקציוני.

הוא מטיל, למעשה, איסור מוחלט על שביתות, הופך
את הסן זשלה עצמה למפירת־שביתה, ומכונן דיקטטורה
ביורוקרטית של שלושה מנגנונים משולבים: הביורוקרטיה
הממשלתית, הביורוקרטיה של אירגוני המעבידים והביורוקרטיה
של אירגוני העובדים. זוהי בדיוק המתכונת של
עצמם.
התוצאה הכלכלית של המישטר הזה תהיה בהכרח ירידת
רמת־המחייה של השכירים, ושינוי החלוקה של ההכנסה
הלאומית לרעתם.
כל סחורה במדינה נתונה למשא־ומתן חופשי, וכל בעל
רכוש במדינה חופשי למכור את רכושו ביוקר. רק סחורה

אני רוצה להפנות את דברי אל ספסלי המערך :
אתם לא מרגישים בזה, כי אתם מידרדרים בצעדים
קטנים מאד, וכל צעד נראה לכם כדבר קטן.

קריאות
אורי א מ רי: אפשר להתקומם נגד זה, ולא

כניטו מוסוליני ()1938

אכנרי: זה יום חג לימין
ובעוד זזימין תוקף בשצף קצף
ותובע את הרחבת החוק, דורש דד
שמאל את ביטולו. א1ך י אבנרי היה
אתמול דוברו העיקרי. זהו יום
חג לימין — הכריז. במשך עשר
השנים האחרונות הולך ונסוג המערך
בצעדים איטיים ומתקרב ל־גח״ל
ועתה צעד צעד גדול.
הדיווח של אהרון גכע כ״דכר״
רק לאחר שתאושר בהצבעה חשאית, בדרך שתיקבע בתק נות
מטעם שר־העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת,
על־ידי לפחות שלושה רבעים •של ציבור העובדים, עליהם
חל או עומד לחול ההסכם הקיבוצי.״
מה יכול להיות, גבירתי היושבת ראש, יותר דמוקרטי,
יותר הגיוני, יותר מתאים לכוונות המוצהרות — להבדיל
מהכוונות האמיתיות — של מציעי הצעת־חוק זו 1אם יש
חוזה קולקטיבי המגביל את זכות־השביתה והמכונן בוררות־חובה,
כי אז יש להביא את החוזה הזה לאישור העובדים.

אם יאשרו אותו העובדים עצמם, הוא יחול,
כצדק, על העובדים. אכל אם העובדים עצמם
לא אישרו אותו, ולא נדרשו כלל לאשר אותו,
אם התעלמו מרצונם — כי אז כל הגכלת זכויותיהם
על-פי חוק היא כלתי-מוסרית, כדתי
כלתי־לי•
דמוקרטית, כלתי־סוציאליסטית,
כדלית.

נר המעון גורש
אחרי שנימקתי כמ ה חס תייגויו ת נו ס פו ת (לצמצם
אתה חו ק ל מי ק רי ם של סכנ ת -חיי ם, למנוע ח טל ת קנסו
ת על עובדים, וכר) סיכ מ תי א ת עמדתנו בנ או ם נוסף.
ב או ת ה שעה בבר השתררה בבית אוויר ה של עלי צות,
אולי בגלל עייפות חח״בי ם, וידיעתם שבל הדי בורים
לא ישנו דבר לגבי ההצבעה :

אורי אכנרי אדוני היו״ר, יש בכנסת הזאת כמו
בקודמת, הידרדרות מתמדת אל הפילוסופיה של הימין.

נעים לשמוע את זה. אבל אני חוזר ואומר לכס :
אתם גולשים, ואינכם מרגישים שאתם גולשים. כי
הגלישה היא בכל פעם קטנה, עוד החלטה של
הכנסת, עוד סעיף של חוק. כל החלטה היא החלטה
קטנה, וכל סעיף הוא סעיף קטן. אבל כשאתם
רואים את הצטברות מעשיכם בשש־שבע השנים
האחרונות — אתם רואים שאתם נמצאים בגלישה
מתמרת ימינה.

הימין יבול להתברך בהישגיו גם בשטח זה, כמו
בשטחים אחרים. הוא מושך אתכם אחריו.
מנחם כגין: אפשר לשאול שאלה? אני
אבין מה שאתה אומר, אס תסביר לי מה ההבדל
בין האגף השמאלי של פועלי־ציון ימין, ובין
האגף הימני של פועלי־ציון שמאל.
אורי אכנרי: אס היושב־ ראש יתן לי די
זמן כדי להשיב מל כך — אני מוכן בהחלט
להיכנס לדיסרטציה היסטורית על כך.
היו׳׳ר יצחק נ=מ: זה -במיזנון.
אורי אכנרי: אבל, אדוני חבר־הכנסת בגין,
אס מותר לי לפשט את שאלתך ולהעבירה למוש גים
אקטואליים, אנסח אותה כך :״מה ההבדל בין
הימין, שאתה מייצג אותו בבית זה, לבין הימין

של המערך?״ תשובתי היא: אין שום הבדל.

ההכדד היחידי הוא שהימין של המערך
יכול לבצע דכריס, והימין הקלאסי בכית הזה
אינו יכול לכצע מאומה. הוא רק יכול, על-ידי
מישחק פרלמנטרי, להכיא לכך שהימין של
המערך, הכולל את הימין של מפ״ם, יבצע את
הדברים שאתם רוצים.
מנחם בגין: מה זה ימין ומה זה שמאל?
אני רוצה לומר לך את ההבדל. כשאני הייתי
צעיר (ואתה היית ילד) היה מי שהסביר את\
ההבדל בין הימין והשמאל, פועלי־ציון ימין ושמאל.
היה מי שהסביר זאת. עכשיו אינך יודע
להסביר מה ההבדל בין המערך וגח״ל.
אורי אבנרי: למדתי שאתה היית חבר ה־שומר־הצעיר
בימיס ההס...
מנחם כגץ: עד גיל בר־מצווה.
אורי אכנרי: עד גיל בר־מצווה. בוודאי
אתה מצוי בזה יותר ממני. אני אחד המעטים
בבית הזה שמעולם לא היה חבר השומר־הצעיר,
אבל הייתי חבר הארגון שחבר הכנסת בגין עמד
לאחר מכן בראשו.
חיו״ר יצחק נכון: חברי הכנסת, הדו־שיח
הזה עכשיו ייפסק. כל האלמנטים האוטוביוגרפיים
— במיזנון. חבר הכנסת בגין, עם כל הכבוד —
אני מבקש להפסיק.
אורי אכנרי: למרות הנימה הקלילה שהתגנבה
לוויכוח זה, אדוני היושב־ראש, החוק הזה הוא חוק
חמור מאין כמוהו. אתם, אנשי המערך, והממשלה של
המערך, עולים כאן על דרך שהיא דרכו הקלאסית של
הימין בעולם המערבי.

במדינה

גלוח מהט־ז
ע פני מחייכות.״

חזרה ל שי טות

פיליפם שדבר למכונות גלות ח ש מליו ת

הי שנות ה טו בו ת

מנגנון

המודעה בעיתונים נראתה מצחיקה :
״לפירסום או־קיי דרושים מייד יוני דואר,״
היא הכריזה. האמת, מאחורי הצחוק,
היתד, עגומה למדי.
הכול מנותק. היה זה ביום ראשון
לפני שבועיים, כאשר עובדי משרד הפיר־סום
התל־אביבי או־קיי הופתעו, כשהגיעו
למשרדם ברחוב נחלת־בנימין, לגלות כי
שלושת קווי הטלפון שלהם מתים.
דורית כהן, בתו של בעל המשרד, ירדה
לרחוב, ביקשה להתקשר לדואר. היא גיל תה
שגם כל הטלפונים בצד הכביש בו
נמצא המשרד היו מנותקים. היא פנתה
למידרכה השנייה. שם, הצליחה להתקשר:
הקווים באותו צד מתחילים בסיפרה ,6
ולא בחמש.
הבטחות, הבטחות. הקול שענה על
קריאתה לתיקונים הבטיח שתוך זמן קצר
יבואו לתקן את הטלפון .״מקסימום שע־תיים־שלוש״
.בשעות אחר־הצהריים פנתה
דורית כהן למשרדו של אחד מלקוחותיה,
התקשרה משם שוב. הטלפוניסטית
חזרה והבטיחה לה שהכל בסדר. הטלפון
כבר תוקן.
מספרת דורית :״טלפנתי מייד למשרדי
— אך הטלפון היה מקולקל. חזרתי לדואר.
שם, חזרו והבטיחו לי, כל פעם, שהכל
בסדר ואין לי מה לדאוג. הטלפון כבר
מתוקן.
דורית חזרה וניסתה להתקשר למש רדה.
היא הצליחה. הקשר פעל, אלא שהיה
זה טלפון אחר. גבר זועם שלח אותה
לעזאזל. היא ניסתה שנית. שוב טעות
במיספר. שלישית. שוב כנ״ל. כל זאת —
כשהיא מחייגת כל הזמן את המיספר

הנכון.
לא לדאוג. דורית חזרה לחייג לדואר.
לתדהמתה, נשאו מאמציה פרי: סוף-
סוף הגיע האיש מהתיקונים.
הטכנאי שבא, החל בודק במרץ — את
המרכזיה. כאשר הוסבר לו שהקילקול
איננו במרכזיה, הודיע שהוא מתקן רק מרכזיות,
ורק לצורך זה בא. לאחר שעה
ארוכה של בדיקת המרכזיה, הודיע איש
משרד התקשורת שאין מה לדאוג. המר-
כזיה בסדר גמור.
בשלב זה החליטו אנשי או־קיי להת ייאש
מנפלאות הטכנולוגיה של משרד ה-
תיקשורת, לחזור לשיטות הישנות הטו בות,
פירסמו את המודעה ליוני־דואר.
למחרת פירסום המודעה, חזרו שלושת
הקווים המתים לתיקונם.

5י כ3י מ 1ס1 1 .
פ ר סו ם ע 1פ־

ה שטחי ם
הנחוזנח סוויזיה
1/ם מסך ברוחב 124־20
מבחר צבעים
שתאם ו ק לי ט ת הו 1

בירושלים :
כתיבה במכונה — חודש !
קורספמדנציה, קצרנות :
פנק סנו ת (בפיקוח משרד
בי ה״ס ״הפקיד״,
י. פורמן, בצלאל . 18

העבודה)

מרכז
עדשות

מגע

״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור . ,5
טל 50220 .

שעות קבלה 9—17
נשמח לשלוח חוברת הסברה
לפי בקשה.

הנודד על
שתי גדות הירדן
חמישים חודש ישב מחמוד אחמד עדו-
אן בבית־הסוהר. ימים ספורים לפני שיח תרו,
נודע לו כי שר־הביטחון החליט ל-
גי־שו לירדן, לאחר תום מאסרו.
עדואן, שלא רצה להיות מגורש ליר דן,
פנה, באמצעות עורכת־הדין הקומו ניסטית
פליציה לנגר, בבקשת צו־על־י
תנאי נגד שר־הביטחון, שיבוא וינמק מדוע
לא יבוטל צו הגירוש.
לא יגורש. עדואן נעצר על-ידי שיל-
טונות הביטחון, שלושה חודשים אחרי
מלחמת ששת הימים, כחשוד בהסתננות
מירדן. הוא הועמד למישפט, נידון לחמישים
חודשי מאסר.
כשתקופת מעצרו הסתיימה, הובא עדו־אן
לגשר דמיה הועבר לצד המזרחי. שם,
סירבו שילטונות ירדן לקבלו.
עדואן הוחזר לידי שילטונות הביטחון
הישראליים, ואלד, החזירוהו לכלא חברון.
בכלא חברון דרש עדואן לשחררו, לאפשר
לו לשוב למשפחתו שבחברון.
מבוקשו לא ניתן לו. כתגובה, פתח בשבי-
תת־רעב, והוכנס לצינוק. כל זה לא הו עיל,
ולעדואן נודע שינסו לגרשו מחדש
בתגובה, פנה ללנגר, שהצליחה לקבל
בבית־המישפט הגבוה לצדק בירושלים את
הצו־על־תנאי המבוקש.
העולם הזה 1804

זעדה ממלכתית שהקיו 1:נש יא ארצות הבריר1
הגיעה למסקנה מהפכנית: להתיר עישזן חשיש !
ך* תמונה היתה דמיונית ממש: אלפי
י 1צעירות מושלהבות התייפחו״ בהינד
טריד״ עשרות צלמים הבזיקו, מישמרות
שוטרים שמרו על ההמון ההיסטרי.
הסיבה לסערה: שני כוכבי הצמרת של
ישראל, אריק איינשטיין ואורי זוהר, הוב לו
לבית־הסוהר.

צורה קבועה, אכן מכורים לו מבחינה פסיכולוגית,
וניתן לקבוע שינויים לרעה בדפוסי
התנהגות שלהם.

אי אפשר
למות

אכן, התמונה היתה דמיונית באמת. או לם
בתיאוריה לפחות, היא תיתכן בהחלט:
כי מאסר הוא אחד העונשים הקבועים ב חוק
על העבירות שעליהן עומדים כיום
שני כוכבי הבידור וחבריהם לדין: שימוש
בחשיש והחזקתו.
אם תתממש התמונה הדמיונית או לאו,
על עניין זה, יחליט השופט. אולם עצם
האפשרות הפנטסטית, מוכיחה עד כמה
מתייחסת המדינה ברצינות לעבירה זו.
ללא כל סיבה, קובע עתה דו״ח שהת פרסם
השבוע בארצות־הברית. רבבות אז רחים
מהוגנים, מסתבר — כוכבים מפורסמים
ופקידי בנק, שחקניות קולנוע ועק-
רות־בית — הופכים לפושעים ללא כל
הצדקה, בגלל חוק דרקוני שנחקק על-ידי
אנשים שלא ידעו על מה הם מדברים
בכלל. לאחר שנה תמימה של עיון ודיון,
הגיעו מחברי הדו״ח למסקנה חד־משמעית:

השיש אינו ;ורם להתנהגות תוק־
( 1פנית או אלימה. אם כבר, הוא גורם
להדחקת האלימות. הטענה.כי בהשפעת ה חשיש
מבצעים פשעים — לא הוכחה. לאי
הסם, ולא המשתמש באקראי בו, אינם מה ווים,
מבחינה זו, סכנה לחברה.
9נהיגה: לא הוכה שהחשיש משפיע
לרעה במידה משמעותית על כושר הנהיגה
של המשתמש. למרות זאת, קבעה הוועדה
כי כל סם פסיכו־אקטיבי משפיע לרעה,
במידה מסויימת, על כושר ההגבה והתי אום
של המשתמש, ומשום כך מהווה סכנה
לבטיחות הנסיעה — גם אם במידה פחותה
בהרבה מאלכוהול.
• לא הוכה שהחשיש גרם אפילו ל מקרה
מוות אחד (בארצות־הברית) .בניסויים
שנערכו בקופים, הוכח שהכמויות
הדרושות למות מחשיש הינן אדירות. ה

חלוקת חשיש חינם. בכמויות קטנות.
או מכירתו במחיר זעום שלא למטרות
רווח — תהיה חוקית.
• החזקת חשיש לשימוש אישי תהיה
חוקית. לעומת זאת, חשיש שיימצא במקום
פומבי, בכמויות של עד אונקיה — יוחרם,
אולם בעליו לא יהיו אשמים בכל עבירה.
9מי שיימצא ברשותו, במקום פומ?י,
חשיש בכמויות שמעל אונקיה — יהיה
צפוי לקנס של מאה דולר.
• על שימוש בחשיש בפומבי — מאה
דולר קנס.
• שימוש ברכב או במכונה מסוכנת
אחרת תחת השפעת חשיש — דינה עד
שנה מאסר או עד אלף דולר קנס או שני הם,
בתוספת שלילת הרשיון ל־ 180 יום.
• בית־המשפט לא יכיר בטיעון של ביצוע
עבירה תחת חשפעת חשיש, מאחר
שהשפעה כזו איננה גורמת לאדם לאבד
את שיפוטו ושיקול דעתו.
כיצד הסבירה הוועדה את הסתירה לכ אורה
בהחלטותיה, לפיהן מותר עישון הח שיש
בבית, אולם הסחר בו והפצתו —
אסורים, למרות שאין כל הוכחות כי הוא
גורם נזק, בשימוש אקראי י

יחד עם זאת, ברור שהמלצות מדעיות
לחוד — ופוליטיקה לחוד. הנשיא ניכסון
אינו חולם ליישם את מסקנות הוועדה, ש הוא
עצמו הקים — לפני שייבחר בשנית.
הוא גם הודיע בפומבי, כאשר מינה את
הוועדה, כי לא יהפוך את עישון המריחו אנה
לחוקי. יחד עם זאת, אם לא התכוון
ליישם את מסקנותיה, לא ברורה מטרתה
של הקמת הוועדה הממלכתית. המסקנה
ההגיונית, אם ייבחר פעם שנייה — ,ואח רונה,
לפי החוקה האמריקאית — ולא
יהיה תלוי יותר בקולות בוחריו — יגשים,
בפי הנראה, את המלצות הוועדה.
עד אז, מוכנה ארצות־הברית לממש את

איו ה ש עו מוו שי ש!
בשימוש במידה — אין החשש גורם לשום
נזק•*
המלצת מחברי הדו״ח: להפוך את השי מוש
הפרטי בחשיש לחוקי!

ך* דו״ח המהפכני לא חובר על-ידי
| | אירגון סטודנטים קיצוני. דו״ח זה הו גש
בימים אלה לנשיא ארצות־הברית על־ידי
ועדה ממלכתית שהקים הנשיא לחקירת
הנושא ״שימוש לרעה בסמים באר-
צות־הברית.״ רוב חברי הוועדה, שבראשה
עמד ריימונד שייפר, לשעבר מושל מדינת
פנסילבניה, היו שמרנים ידועים, רחוקים
מכל שמץ רדיקליות. למרות זאת, היו אח דות
ממסקנותיהם :
6בשימוש רצוף וכבד, החשיש, כמו
כל סם אחר, הינו מסוכן. אולם בשימוש
הנפוץ — דהיינו, לא יומיומי, אלא ב אקראי,
מדי פעם — לא הוכחה כל סכנה
בסם. לא פיזית, ולא פסיכולוגית. כן לא
הוכח שהחשיש גורם לתלות פסיכולוגית
ומביא את המשתמש החלקי לשימוש יומ יומי.
המשתמשים
בסם תקופה ממושכת ב
מסקנה
המעשית: אדם המעשן חשיש אינו
יכול למות מכך.
• לא הוכח כי החשיש גורם נזקים
לוולדים בבטז אימם. למרות זאת, המליצה
הוועדה שלא לעשמ בעת ההריון, מאחר
האפשרות לנזק קיינ״ו, אף שלא הוכחה.
• לא הוכה כל נזק למוח, כתוצאה מ עישון
חשיש. זאת — בניגוד לנזקים הברורים
הנגרמים למוח על-ידי אלכוהוליזם.
9לא הוכחו כל השפעות פסיכוטיות
על משתמשים באקראי. התנהגות פסיכוטית
אצל משתמשים כבדים לא הביאה
גם היא לשום מסקנות.
9רובם המכריע של מעשני החשיש אינם
מתקדמים לסמים כבדים יותר, אלא
נשארים עם חשיש, או עוברים לאלכוהול.
9בני־נוער המתמכרים לשימוש כרוני
וכבד של חשיש, מאבדים את דפוסי ה התנהגות
הנורמליים, אינם מסוגלים להש תלב
בחברה, ועוברים לרוב לסמים מסוכ נים,
בארצות־הברית, רק שני אחוז —
הצי מיליון מכל אלה שעישנו אי-פעם
מריחואנה, הפכו למשתמשים, כרוניים,
מעשנים מספר פעמים ביום.
חשיש חוקי

״ הדו״ח התרכז׳ בעיקר בנושא המריחואנה,
המופקת, כמו החשיש, מצמח ה־קאנאבים.
ההבדלים בין מריחואנה וחשיש
אפסיים.

עקבות מסקנות אלה, המליצה ה וועדה
בפני הנשיא ניכסון:

העולם הזה 1804

אמר יו״ר הוועדה :״איננו רוצים להפוך
את הסם הזה לחוקי — רק כדי לגלות,
מאוחר יותר, תוצאות שליליות שהתפתחו
עם הזמן, כמו בטבק או אלכוהול.״
ועוד קבעה הוועדה :״אנו מסכימים פה
אחד כי השימוש בסם איננו קו התנהגות
רצוי, ומן הראוי היה שהחברה לא תעודד
את שימושו. יחד עם זאת, בהשוואה ל בעיות
חברתיות אחרות, אסור להפוך אז רחים
לפושעים בגלל החזקתו או שימושו
בפרטיותם. החוק הפלילי הינו מכשיר קי צוני
מדי ובלתי מתאים למטרה זו, ואין
להשתמש בו.״

דו״ה המהפכני -לא רק בגלל
י 1מסקנותיו, שהועלו כבר בהזדמנויות
קודמות על־ידי גורמים שונים, אלא בעי קר
בגלל הגוף שחיבר אותו — הינו
חלק ממהפיכה ענקית וחולפת בימים אלה
על־פני העולם המערבי, והמנתצת שרידי
תפיסות מימים עברו.
אם לזכור שדו״ח זה פורסם זמן מה
לאחר פירסומו של דו״ח אחר, מטעם ה-
או״ם, הממליץ על הפלות מלאכותיות,
קובע כי אין בהן כל סכנה, וכי הן
עדיפות על הרבז, אמצעי מניעה אחרים ־
אפשר להתחיל להבין את ממדיה של המה־פיכה.

מסקנות
הוועדה — על בשרה של מדינה
אחרת. בפאריס, הודיע ד״ר רוג׳ר אגברג,
יועצו המיוחד של הנשיא גיכסון לענייני
בריאות, כי ארצות־הברית תהיה מוכנה
לממן ניסויים בשימוש חוקי במריחואנה בארצות
קטנות, בהן ניתן יהיה לשלוט בצורה
טובה יותר בתנאי הניסוי, מאשר
בארצות־הברית הענקית.

לרדוף אשר יהפוך עישון החשיש לחוקי
בארצות-הברית, תהיה זו רק שאלה
של זמן עד שזה יקרה גם בישראל.
אלא שבישראל, זה יקרה מן הסתם ב צורה
האופיינית למישטר הקיים בה כיום:
לממשלה לא יהיה העוז לבטל את החוקים
נגד עישון החשיש. במקום זה, תקבל מש טרת
ישראל הוראות פשוט להתעלם מה חוק׳
לחדול לרדוף מעשני ומחזיקי חשיש
— בדיוק כפי שהיא מתעלמת כיום מהפ לות
מלאכותיות, או מיחסים הומוסקסו אלים
בין מבוגרים.
על אף הגישה הפסולה הזו, יהיה בכך
משום התקדמות גדולה: אלפי ורבבות יש ראלים
יחדלו לחיות בחשש בגלל שימוש
אקראי בחשיש — שימוש״שהחוק״בץ כה
לא מפסיק אותו, אלא מורידו למחתרת.
שלא לדבר כבר על כך שהמשטרה תוכל
להפנות כוח־אדם וזמן כה יקרים לנושאים
קצת יותר רציניים.

במדינה

חה כי התפתחויות ומעצרים נוספים צפויים
בעקבות בעל־הווילה.

מי עו טי
משפט

בדווים רועים
בין מגרדי -ש חקי ם

מכשירי טלוויזי ה
לבר־מיננים
לא רק סופרי הרפתקאות מגלים אוצ רות
בבתי־קברות שוממים, גם מישטרת־ישראל
מוכשרת לכך. בפשיטה רבתי ש ערכו
בלשי המדור־ד,מרכזי בין מצבות
בית־הקברות הערבי הישן שבשייך־מוניס,
העלו מטמון נדיר: עשרות טלוויזיות, מסרטות.
,מיקסרים ושאר דברים טובים חשמ ליים!
.משאית־מישטרתית הועמסה עד אפס
מקום כדי לפנות את שלל ועילוי.
למרבית הפלא סיפרו הבלשים כי לא
הגיעו למקום עקב יזם־השנה למותו של
אחד הבר־מיננים, כי אם בעקבות מידע־סודי.
בהמשכו של הסודי הזה ירדו בלשי
המדור על ווילה מפוארת בקריית־מטלון.
בעליה החוקי של הווילה המדוברת, דוד
פרץ בן ה־ ,28 ניסה תחילה להראות ל בלשים
באזרחית את הצד התמים יותר
של אופיו. אך גילוי זריז של סחורות
גנובות בשווי של ב־ 15,000ל״י, שרבצו
בביתו, העלה מייד את פרץ האחר .״את
כל זה קניתי מבן אחי, אברהם פרץ,״

בית־קברות ערכי בשייך מוניס
שלל רבבות בין המצבות
פתח וצייץ .״אני לא יודע מכלום על זה.״
״נאצי מסריח ״.לאחר שבעה ימי
מעצר הובא הקונה התמים לפני השופט.
התובע המשטרתי ביקש להאריך את מעצ רו
ב־ 15 ימים נוספים .״גילינו כי הנאשם
שימש מרכז לעוד הרבה סחורות גנובות
ופורצים רבים קשורים אליו בעסקי מיקח-
וימימכר,״ דיווח התובע.
מי שלא הופתעו, ממעצרו של דוד פרץ
היו שכניו בקריית־מטלון .״מאיפה היה
לו כסף לקנות את הוילה הזאת?״ שאלו

איש את שכנו ,״איך משיג הבן־אדם חצי
מיליון לירות רק בשביל דירה, כשהוא
מוציא את הפרנסה שלו מתחנה עלובה
לתיקוני פנצ׳רים.״
לאחר שהשופט האריך את מעצרו של
פרץ ב־ 15 ימים נוספים, פרצה באולם
שערורייה זוטא. בני משפחת הנאשם התנפלו
בצעקות זעם על התובע המשטרתי
בכנותם אותו ״נאצי מסריח״ .סילוקם של
בני משפחת־פרץ מאולם בית־המשפט לא
סוגר את הפרשה עדיין. המשטרה מבטי

זוג
צעירי
נתניה מציעה לכם
התחלה מסעירה

שיטותיה של עיריית־חולון לפתרון
בעיותיה קיבלו לאחרונה גוון עכור במקצת.
האם מישלוח מכתב רישמי למשרד ממשלתי,
מכתב שהטיעון היסודי בו הוא
כוזב, הינו חלק מן הפעילות המוניציפלית
המקובלת בחולון? וכל זאת בגלל כמה
בדווים שהעיריה יוצאת מעורה כדי להיפטר
מהם.
מרחוק נראה המקום כנווה־ירק בים של
בטון. אדמה שגישמי החורף כיסוד! ירוק,׳
כבשים שופעי צמר לועסים באיטיות שלווה .
את מעטה הירק, פה ושם אוהל מתוח,
רחב נשען על כלונסאות, אוהל בדווי.
מסביב הרבה שיכונים רבועים מצמיחי
אנטנות טלוויזיה ודודי־שמש, כבישים
רחבים סלולי אספלט שחור, הרבה בטון.
תינוקות כאשפה. לא, אין זו בירת
הנגב. זהו קצה הדרומי של חולון, מקום
הידוע כשכונודמולדת. ככל שמתקרבים
אל הפלא הירוק הנטוע בלב הבטון הולכת
תחושת היופי הפאסטוראלי ונעלמת. ריחות
סירחון עזים מקדמים את הבא כבר
ממרחק ניכר. בין האוהלים על המשטחים
(המשך בעמוד )46
תערוכת כלבים
בין־לאומית
* תצוגה מיו חדת של
כלבי ם מכל הגזעים.
* מופע שטרם נר א ה
כ מו תו של כלבי מש טר
ה, צבא ו חו ב בי ם.

ת ח רו ת ושיפוט בין
הכלבי םהמצ טייני ם.

תל־אביב, גני התערוכה
יום ראשון, ג׳ דחוה״מ פסח
2.4.72
משעה 9.00 ועד . 16.00

שבוע של דבש
עם מכונית צמודה
ואוירה בינלאומית

איזה מין אדםא ני

גרפולוג מומחה, מנתח את אישיותך
לפי כתב-ידך ומייעץ בענייני מקצוע,
נישואין וקונפליקטים בחיים. שלח
10 שורות לת.ד ,4133 .ירושלים.

7.ימים במלון ומכונית צמודה ללא הגבלת 17״מ
כמחיר ללא תקדים -החל מ 698 -ל״י לזוג.

בי טו ח שנתי ל ט לוויזי ה

המחיר כולל לינה, ארוחת בוקר, מיסיס ומכונית צמודה בתנאי השכרה
מקובלים. המחיר לחודשי האביב בלבד, להוציא חגים.
פרטים והרשמה :״שרתורס״ ,נתניה, טל 22253 053ת.ד 1002 .נתניה,
ואצל סוכני הנסיעות. פרטים גם בלשכת המודיעין לתיירים בנתניה,
טל 27286 .־.053

— 30.ל״י

כולל מנורת המסך, כולל מיסיס
סיגנל
אלקטרוניקה
רח׳ הח שמל ,4תל־אביב,
טל 615362 ,625459 .
1עדתד.תייר 1ת־]תגיר•

§*>111111 111( 01(1
ה ירקוני מועמדת !האחרונה
למלכת היופי
ג׳וקי ארקין

תמיד טענתי שיפה ירקוני, כמו שהיא
אמא לשלוש בנות מבוגרות, יכולה
להתחרות בהצלחה בכל היפהפיות השוטפות
שלנו, שיבולן מתחדש מדי שנה. השבוע,
מסתבר, שזה כימעט קרה.
מה קרה? קרה שאיזה ליצן שלח את
שמה של יפה למערכת לאשה, המליץ
עליה. במערכת, הגיעה ההמלצה לידיה
של איזו מזכירה שלא יודעת חוכמות. התוצאה
— השבוע קיבלה יפה את המיכתב
הבא :
״לכבוד גברת יפה ירקוני.

״אנו שמחים להודיעך כי המליצו עלייד
בפנינו כעל מועמדת לתחרויות מלכת־ה״
יופי, נערת־ישראל, ונערת היופי־עשרה.

החדשה דיאחרונד. מגיוקי ארקין —
כלומר, של ג׳וקי ארקין — היא להלי
חתיכה דרום־אפריקאית. בשבוע ש עבר,
הביא אותה ג׳וקי אל אמו, נשבע
שזאת האחרונה שלו, ושהוא עומד לעשות
אותה לאשתו. השנייה, אם אינכם זוכ רים.

שמעלה, מצירי, את השאלה הנאי בית:
לשם מה, אם כך, כל ההשקעות
שהוא השקיע בצה״ל י
אתם מתארים לכם ודאי, שהעובדה כי
בזמן האחרון לא סיפרתי לכם שום דבר
עליו, פירושו היה שלא היה מה לספר.
דהיינו, ג׳וקי המשיך, בשיגרתיות שהפכה
שניסה יפה
אני מ קוו ה שיצחק בו־אהרוו, ה־מזכ״ל
הסוער, לא נדבק מעמיתה ותי ק
ה שלו, ולא יזד־זע למישמע דברי —
אבל מה שמתרחש ב מ מלכ תו, בזמן ה אחרון,
זו ממש פגיעה בערכיה ה מ קו דשים
של תנועת העבודה.
מגיפה מדאיגת־ממדים
המתרח ש :
של גירושין בגלל מזכירות.
חללי המגיפה ה א חרוני ם נפלו למיש-
כב בצמרת חברה הסתד רו תי ת מפורס מת.
בלומר, ה ם לא נפלו למישכב שם.
שם ה ם רק נדבקו במגיפה.
הקורבן הראשון היה כלכלן בכיר,
שעזב א ת הבי ת לפני חצי שנה, עבר ל גור
עם המזכירה שלו. קורבן ז ה, בינתיים,
הוא היחיד שהצליח להח לי ם: בי
מי ם אלה, בנראה בהשפעת ה חירו ת,
הוא ה שתחרר מ חייד קי המגיפה, הצליח
לגמור א ת הרומן וחזר הבי תה. עוד לא
ברור א ם האשה אכן קיבל ה או תו בחז רה,
או ששיבתו היא דה־פ אק טו בלבד.
י מי ם יגידו.
הקורבן השני הוא מהנדס בכיר,
מצמרת החבר ה. גם הוא הכיר א ת מז כירתו
במיפעל. אצלו, התפתח הרומן
עם וריאציה: לאחר שהגיש בק שה לגירושין,
החלה אשתו מפעילה עליו לחץ
באמצעות המיפעל, לוו תר על המזכיר ה.
התוצאה: הגבר עזב אתהח בר ה,
עבר למיפעל פרטי. עם המזכירה כמובן.
הקורבן השלישי הוא אחד המנה״
לים הבכירים ב ח בר ה, שהיה בבחי רות
ה א חרונו ת מפעיליו הבול טי ם של
המערן. ג ם הוא עם המזכירה, וגם הוא
מתגרש מא שתו.
כל אחדמ הקור בנו ת הוא בעל מש פחה
סולידי, עם ילדים מבוגרים — חל ק
ם כבר משרתים בצבא, וחלקם אפילו
גמרו לשרת. מ ה שלא מפריע ל אבו ת ל חדש
נעוריהם כקדם.
ההפתעה הגדולה שלי היו שלוש
הנשים דוו ק א. כולן כ אל ה עקרות-בית
חרוצות, ששירתו א ת בעליהן כל השנים
ב א מונ ה, ועבדו — שלושתן בעלות מי ק-
צוע אקדמ אי — ופירנסו א ת הבעלים,
בימים הרזים ההם כשהבעלים היו בתחילת
הדרן.
עכשיו, כ שהמכה נפלה, והגירושין הפכו
לעובדת-חיים שאין כנראה מנו ס טמנה
— הגיבו הנשים כמו גברים: שלוש תן
הפכו, בחוד שים ה א חרוני ם, לשיא
האלגנטיות וה טיפו ח. כל אחת הורידה
עשרה קילו לפחות. ממש שפתיים יישקו.
מה שלא פותר כמובן א ת בעיית ה פגיעה
בערכי תורת העבודה.

״נכיר לך תודה באם תואילי להופיע
לראיון בפני הוועדה הממיינת שלנו שתיקבע
את המועמדות הסופיות לתחרות, י
ביום ב ,27.3.72 /בשעה 5—6.30 בערב! .
״חינך מתבקשת להביא בגד־ים ותמונה.
״בברכה,
מערכת ״לאשה״,
״מטה פסטיבל היופי.״
יפה המופתעת הרימה את הטלפון לעורך
לאשה, דויד קרסיק, הודתה לו על ה־1
כבוד הרב, התעניינה אם היא לא מבוגרת
במיקצת — ביחוד בשביל תחרות1
נערת היופי־עשרה.
קרסיק נהנה מהבדיחה לא פחות ממנה1.
אבל כשסיים את השיחה, יצא מחדרו כנמר
טורף, כשהוא מנסה לאתר את המזכירה
המוצלחת.
לדעתי, אין לו מה לכעוס עליה. אם י
כבר, צריך לכעוס על יפה, על שהיא לא
נענתה להזמנה.
אתם יכולים לתאר לעצמכם את הסצי־ ,
נה, כשהיא היתה מופיעה שם, עם המיכי
תב ביד אחת, ובגד־ים ותמונה, כמבוקש,
ביד שנייה?

ג׳וקי
כבר תופעת־טבע, לצאת עם חתיכה אח רי
חתיכה אחרי חתיכה. נו, אז מה.
אלא מאיי מאז שהוא החל לביים לה קות
צבאיות — זוכרים את הסקנדל כש־זרקו
אותו מלהקת השריון, בגלל שהוא

יצא עם כל בנות הלהקה? (אסור להתעסק
עם חתיכות? העולם הזה — )1773 מאז,
אם כן, הוא השקיע את מעייניו רק בבנות
הלהקות — שהן חתיכות רציניות לכל
הריעות. דוגמה לאחרונות בשרשרת :
יפהפייה בשם אלים, מלהקת השיריון ב כל
זאת. עופרה זינגר, מאותה להקה.
רותי נבון, מלהקת פיקוד הדרכה.
אלא שמכל ההשקעה הזו לא ייצא
כנראה כלום, אם להאמין לגבר, וצה״ל
יישאר קרח.
טוב, אחרי הכל, כל אחד תורם לקליטת
העלייה כפי יכולתו.

דליה לביא ־
עווב וגם ופן הסיבוב האחרון, כפי שאתם זוכרים, היה
שדליה לביא נפרדה ממנחם גפן, הת חברה
במקום זה עם האמרגן הסקוטי ה צעיר
שלה, ברן קולי[ ,גילתה אז כי
מצאה את האהבה האמיתית.
כך, לפחות, לפי כל עיתוני אירופה,
ובייחוד גרמניה, שם הפכה דליה לסנסציה
הגדולה ביותר מאז מרלן דיטרץ־ ואס תר
עופרים. הצלחת תקליטיה והופער
תיה שם הן ממש מדהימות.
והצלחות כידוע, הולכות, לפחות בחו״ל,
יחד עם כסף. דליה נהייתה בחורה עשי רה
מאוד מאוד, בזמן האחרון. אפילו ביחס
למה שהיה לה קודם, וגם זה לא היה מעט.
לאקס שלה, מנחם, הלך קצת פחות.
לאחר התערוכה המוצלחת שלו בלונדון,
שבפתיחתה המוצלחת השתתפה דליה באו פן
אישי, היה ההמשך פחות מהדהד. התע רוכה
שערך בלוס־אנג׳לס, למשל, היתד.
בפירוש משביעת־רצון פחות מזו של
לונדון.
אך לא מנחם הוא הבחור שיתייאש. בזמן
האחרון, חזר מנחם ונראה צמוד שוב אל
דליה. באשר היא — הוא. ובאשר הוא —
היא.
ומנחם, עליכם לדעת, הוא בחור שיודע
להיות מקסים, כשהוא רוצה. הוא אמנם
בחור קר־רוח ומחשב מעשיו בדקדקנות,
אבל יודע להיות סימפטי בהחלט, כשהוא
רוצה.
י כרגע, אם כן, אינני יכולה להתאפק
מלצפות לתערוכה הבאה שלו.
אני בטוחה שהיא תהיה שוב פעם, הצ לחה
מהדהדת.

סרחה -לא מתגרשים
די, אני מרימה ידיים. פשוט אי-אפשר לסמוך יותר על הבני־אדם. הפשלות שהם
עושים — זה מתחיל פשוט להיות לא רציני.
בשבוע שעבר, אלה היו דייל אל־ על ואיש-העסקים אבי אברמוביץ ואשתו
מלכה, שעשו סיבוב של 180 מעלות, החליטו פתאום לא להתגרש. השבוע, אלה
הצמד — המוסיקלי והמשפחתי — אילקה ואביבה רווה.
זה היה בדיוק לפני חצי שנה בערך, כשאילקה פגש בארצות־הברית, לשם הוא
נסע לשורת הופעות מטעם הבונדס, ילידה בשם סוזאן (העולם הזה .)1769 הילידה
לא היתד. כבר ילדה — בת ,37 למען הדיוק — אולם הרומן ביניהם התלקח פול־גז.
בלהט־נעורים, סחף אותה אילקה ( )51 לארץ, והדיבורים על חתונה החלו פורחים.
בדרך הטבע, התקדמו גם השיחות בדבר גירושין בינו ובין אשת־חיקו. התקדמו
בהחלט, מאחר שאל לכם לקבל את הרושם המוטעה שאביבה היתד. קורבן אומלל,
שנותרה בודדה בוכיה בבית. לא בוניה ולא בבית.
לאביבה היה הרומן שלה, ומאחר שהוא הקביל בהחלט לרומן של בעלה, הגיעו
השניים לירי הבנה ידידותית. הם נשארו החברים הכי טובים, המשיכו אפילו לגור
יחד בבית, והתכוננו להתגרש, להתחתן מחדש.
ופתאום — שוד ושבר. בימים אלה הסתיימו שני הרומנים שלהם — ביחד. שניהם
חזרו איש, כמו שאומרים, לזרועות רעותו. וגם חזרו בהם מתוכניות הגירושין.
כמו שאמרתי: לא רציניים הבני־אדם. אני מקווה רק שזו לא החלטתם הסופית.

אידקה ואביבה

במדינה
(המשך מעמוד )44
שנראו ירוקים כל כך נראות ערימות
פסולת. בתוך שאריות מזון נרקב מתרוצצים
תינוקות יחפי־רגליים וערומים כמעט.
כמד. כלבים שלודים לוקחים חלק בחינגת
התינוקות ונוברים עימם בערימות האשפה.
ילד כבן שבע ניצב בפתח אוהל בוהה
במתרחש ומטיל מימיו בשיעמום.
זהו מאהל השבט הבדווי אבו־מעוד ואל-
הזייל. גברי השבט, שהרחיק נדוד עד
חולון העיר, אינם עתה. הם יצאו למירעה
או למיפעל המתכת שבאמור התעשיה של
חולון. בתוך אחד האוהלים הגדולים שוכב
זקן חולה, לצידו בנו המטפל בו. מכל
הגברים נותרו רק הם במחנה.
מטבח -כאדמה. אשה נכנסת
לאוהל. לבושה שחור בלוי ומטולא. לראשה

הכבשים לרגלי הרב־קומות
הכבשים בגינות —

פתאום המישטרה בארבע וחצי לפנות
בוקר הרימה אוהלים של שתי משפחות
על משאיות וסילקה את המשפחות מכאן.״
איברהים זהיר בדבריו. הוא אינו רוצה
ילתת לאיש עילה לסלק גם אותו .״אני
לא מאשים את המישטרה,״ הוא מדגיש,
״אני יודע שהם עושים רק מה שצריך
לעשות.״ אביו הזקן שוכב לצידו, כששמי־כה
דקה מפרידה בינו לבין האדמה. מקול
נשימתו החורקת קל לדעת כי הזקן חולה
קצרת. הבן מוזג עוד תה.
מוכרחים לחיות .״מאז לפני ארבעה
חודשים, המישטרה באה להנה לעתים
קרובות. אנחנו תמיד מקבלים אותם יפה.
שמים קפה, מראים תעודות־זהות שלנו
והם עוזבים אותנו בשקט. לחולון אנחנו
לא הולכים. בשביל מה? עוצרים אותנו
שמה כל רגע ובודקים אותנו. יותר טוב
להישאר במחנה.״
האשה בבלואים נכנסת שוב. היא מתכופפת
ומנסה להשליט קצת נקיון בעזובת
האוהל. מאמציה רק מדגישים את גודל
הזוהמה .״באנו לכאן מהנגב,״ ממשיך
איברהים בסיפור קורות השבט ,״לא היה
לנו שם מספיק אוכל לכבשים. היינו
מוכרחים לחפש מקום חדש, אם לא הכבשים
היו מתים לנו. אני יודע שיש חוק
שאסור לנו לצאת מחוץ למקומות שהמדינה
נתנה לנו. אבל מה אפשר לעשות אנחנו
מוכרחים לחיות.״
חם רגילים רליכלון* .בחדר גדול
ומואר הנמצא בתוך בית־העיריה המודרני
של חולון יושב הדובר מרדכי אינהורן, מז כירתו
בחדר השני אף היא מגישה תה.
הוא אמנם מגיע בכוסות נקיות, אך חיוו-
רונו הדלוח, תוצר השקית, רחוק מאוד
מטעמו החריף־מתוק של התה הבדווי.
״השבטים הבדווים הופיעו בסביבות
חולון בשנת . 1968 ישנן במקום כ־30
משפחות המונות 300 איש.״ הדובר מציג
מכתב של העיריה, בו נאמר כי הבדווים
בשכונת מולדת מהווים מיטרד חמור,
שכן הם רועים את,עדריהם בגינות־נוי
ובגנים־ציבוריים. אי לכך מתבקשת לישכת
היועץ לעניינים ערביים לפעול לפינויים
המיידי מן המקום.
מסביר הדובר את המכתב :״הם לא
רועים שום עדרים בגינות־ציבוריות,״ הוא

נוכרי את אריס
רקדתי, קפצתי, מה לא עשיתי. רק שידעו
שאני קיימת.
מוכרחים להתמיד בלי סוף. לדאוג להיות
תמיד יפה. אף פעם לא לוותר, לא להיכנע.
הרבה מתייאשות ומוותרות. הן מתחתנות
ויוצאות מן המשחק. אני ידעתי שאסור
לי להפסיק. לא יכולתי להרשות לעצמי
להפסיד אחרי שעזבתי את הבית. הייתי
מוכרחה לחזור לכאן מנצחת.

״אני אוהבת גברים דבר שאני הכי שונאת זה כשלונות.
1אני לא מסוגלת אפילו להודות שנכ־

ח תיכ תהת קו פ ה בבגד-ים
נועז ב מו קד ה ח תיכו ת של
התל־אביבית.
בבריכת״גורדוו

1959

קראו לה א לי ס בונפילד, והיא הי ת ה
ק טנ ה ומשגעת. הדיזנגוף היה עוצר א ת
נשימתו כשהיא הי ת ה עוברת, ומוציא
או תהב שריקה ל מר א ה אחורי ההח טו בים.
בדיוק כמו פועלי הבניין, בשיר
ההוא. היא יצאה עם כולם, הכירה א ת
כולם, וכולם א הבו או ת ה, ב ת קו פ ה זו
או א חר ת. עד שבא אדי קלבר ט וחצוצ-
רת״הזהב שלו, והשניים ל ק חו אי תםאת
אליס ה ק טנ ה לארץ־הפלאות.
השבוע, ל א חר היעדרות של למעלה
משבע שנים, חזרה אלינו אלי ט ה בונד
31 מי שהיתה פעם א לי ס בונפילד
ה ק טנ ה. היא עדיין ק טנ ה. עדיין נו שאת
או תו אפון סולד ועיניים מ ק סי־מות.
אך מ ה ששבע השנים הוסיפו
לה נשיות רכה לגיזרתה המיני אטורי
ת — בעיקר ב חז ה — הרבה א מי תו
ת חיי ם חשובות, המסתת רו תמתחת
ל ת סי רו קתההמ טופ ח ת.

אלי ס הגיעה ארצה מ הוליווד לחופ שת
של חודש, והיא מתגוררת במלון
שרתון בתל-אביב. בראיון להעולם הז ה
שהעניקה ה שחקנית ההוליוודי ת, סיפ רת
על עצמה ועל שבע השנים הטובו ת :

ף• התגרשתי מאדי לפני חמש שנים
1 1ונסעתי להוליווד. זה לא חיה קל
לטפס למעלה. כמה שנים טובות רצתי
יום־יום לראיונות, לפגישות עם במאים,
עשיתי איזה מיליון מיבחני־בד, שרתי,

או ת ה
נשארה
א לי ס
אליס, אבל בגד-הים הופך
נועז יותר. חי טובי ה המו שלמים של
הנערה היפה משכו כבר אז עין כל.

1963

ילדים בדווים כנוף של חולון
— היו בלוף
פיסת־בד לבן שאת קצה היא אוחזת בפיה
לבל תישמט. במרכז האוהל בור חפור
באדמה. האשה מדליקה בבור מדורה
ומעמידה עליה קומקום מפויח. כל כלי
המטבח המשוכלל הזה מסתכמים בעוד
פינג׳אן, סיר קטן ומיספר כוסות.
התה רותח, איברהים־י, בן הזקן החולה
מתחיל בטקס המזיגה. הוא שופך מעט תה
לכוס אחת ומעביר את המעט מכוס לכוס.
מן האחרונה הוא שופך את התה לריצפת
האוהל.
מישטרה לפגות בוקר. לאחר הכוס
הראשונה מתחיל איברהים לדבר .״הגענו
לפה לפני ארבע שנים. נכנסנו בכמה
צריפים שאף אחד לא יושב בהם ואנחנו
משלמים בשבילם לעיריה. אף פעם לא
הפרענו לאף אחד ואף אחד לא הפריע
לנו. לפני ארבעה חודשים באה לפה
* השם מוסווה.

אומר ,״פשוט רצינו לזרז את עניין פינויים.
כתבנו את המכתב ביתר חריפות
כדי לזרז את הסחבת שם במשרדי הממשלה.״
הדובר
יודע כי הבדווים בחולון חיים
בשפל המדרגה .״אבל זה לא מענייננו.
המגמה שלנו היא לא לשפר את תנאי
חייהם כי אם לפנות אותם מכאן במהירות
האפשרית,״ הוא קובע .״חוץ מזה,״ מוסיף
דובר עיריית־חולון ,״הם הרי רגילים
לחיות בתנאים כאלה.״
לדובר עיריית־חולון עמדה לפחות כנותו
בעניין. רב־פקד עמום אריכא, דובר מיש-
טרת מחוז תל־אביב לא היה גלוי־לב
כל־כך. הוא סירב בפשטות לענות על כל
שאלה הנוגעת לעניין הבדווים בחולון.
הוא לא רצה לומר למה סילקו השוטרים
משפחות מן האיזור ולאן, ואף לא מדוע
מטרידים חיפושי שוטרים את מאהל-
הבדווים בכל שעות היממה.

אשת העורם

א לי ס ה בונד ליד שולחן־הקבלה ב מלון שרתון ה תל-
אביבי. הנערה רודפת ה חלו מו ת שעזבה א ת הארץ לפני
שבע שנים חזרה עתה כאשה בשלה ו מפוכ ח ת היודעת היטב א ת רצונה בשבילי ה חיי ם.

תקטנה מרחוב דיזנגוף? עכשיו היא

מיס בו נ ד
מהוליווד שלתי. בגלל זה אני יודעת טוב מאוד מתי
אפסיק עם המישחק והזוהר. ביום שאני
ארגיש שעם הפרצוף הזה אני לא מוכנה
לקום בבוקר ולצאת לרחוב, אפסיק. לא
אסחוב את זה.
לוקח לי שעתיים כל בוקר רק לסדר
את השיער לקראת היום. אופנה לא קובעת

המפיק הם שטות גמורה. המפיקים משקי עים
כל־כך הרבה מיליונים בביזנס הזה
שהם לא יתנו לאיזה מיספרית קטנה לקלקל
להם את ההצגה. וחוץ מזה יש שם חתיכות
כמו זבל, באמת שלא צריך להתאמץ
במיוחד, או להבטיח הבטחות גדולות
בשביל להשיג שם את זה.
כיום אני עומדת חזק על שתי הרגליים
שלי. אני שמחה שהצלחתי להתקיים
במקצוע שעליו תמיד חלמתי. אני מופיעה
בסרטים, בתפקידים בטלוויזיה, לא מתבטלת
רגע. בתור חברה באיגוד־השחקנים
מגיע לי היום לקבל מינימום 150 דולר
ליום, ואני מקבלת יותר. יש לי את הבית
שלי, את המכונית שלי, את החיים שלי.
אצלי זה לא היתד, קפיצה גדולה למעלה

ד 7 1 1 1 1 1 11ןףךןןןךן כמו בתפוח כן נוגס ת א לי ס בונפילד ב חיי ם. היא
| ) או הב ת גברים, היא או הבת לרקוד, היא או הבת

לאכול ולבלות .״השגתי א ת כל מ ה שרציתי,״ היא או מר ת ,״ואני לא מ תכוננ ת לוותר.״

לא, אני מצטערת, אבל אני לא אהיה
כנה אם אגיד שאני רוצה לחזור לישראל.
אני כבר לא ילדה בת . 18 בניתי לי במשך
שבע שנים קן ועמדה שאני לא בקלות
מתכוננת לוותר עליהם. אני לא אבוא
היום לישראל ואתחיל הכל מהתחלה.
להתחנן לחתיכת עבודה. לשבת בכסית
או איפה זה היום ולחכות לצ׳אנס מהשמים.
זה שאני ישראלית זה טוב בשביל לתת
מפעם לפעם איזה נאום ציונות בשביל
הבונדס בלוס־אנג׳לם. פה בארץ זה לא
יעזור לי בכלום.
מגנ היי ם, נסיך האופנה

ה אי טל קי, מנשק א ת ידה
1 9 0 0
של ״חביב ת־הק חל״ ,תואר בו זכ ת ה
א לי ס בונפילד בתחרות־יופי.
הנערה

אצלי כלום. אני הולכת תמיד רק עם מה
שיפה לי. מידי למשל, לא לבשתי בחיים
שלי. זה לא בשביל קטנות, המידי הזה.
מה שבאמת הולד עלי טוב זה מיני. יש
לי רגליים טובות.
אחרי שהייתי שנתיים בהוליווד והיכרתי
המון אנשים, התחתנתי עם הילאי ביאה.
הוא היה שחקן מתחיל בלי גרוש על
הנשמה. חשבתי אז שאני מאוהבת מעל
הראש. היום אני יודעת שיותר מאהבה
חיפשתי בית. אבל זה לא הלך. אי־אפשר
להכריח אנשים לאהוב. אם זה לא בא,
אז זה לא בא. וכשזה איננו ונשואים, אז
זה רע מאוד. התגרשתי ממנו לפני תשעה
חודשים, אבל נשארנו ידידים מצויינים.
אני אוהבת חברה, יש לי המון ידידים
בהוליווד. קירק דוגלאם, ראש־העיר של
לוס־אנג׳לס ואשתו. אני גם חברה באירגון
הערים־אחיות אילת ולוס־אנג׳לס. כמובן
שאני יוצאת עם גברים. אני אוהבת חברת
גברים ונהנית איתם. אבל רומנים רציניים
אין לי עכשיו בכלל.

״לא אבוא
לישראל״

4 0 0 0הבעל הראשון אדי קל־ברט,
בעל חצוצרת־הזהב.
1 9 0 0
הוא האמין בכישרונותיה, נשא או ת ה
לאשה ורצה לעשותה לכוכבת מפור סמת.

ונפילה עוד יותר גדולה למטה כמו אצל
כל הכוכבניות. אני עליתי לאט, אף פעם
לא הייתי כוכבת זוהרת, פצצת־פירסומת,
אבל במקום שאני נמצאת בו עכשיו אני
מתכוננת להישאר כל זמן שיתחשק לי,
וכל זמן שאני נהנית מזה.
קשה מאוד לחיות בהוליווד, אבל גם
בזה הצלחתי. זאת עיר של חיים משוגעים
ואנשים מטורפים. אנשים עושים שם הכל
בשביל לצאת מהשיעמום. אורגיות ומה
לא. אבל אני מחוץ לזה. התבגרתי כבר
מכל השטויות הריקות האלה.

חלום הוליוודי? איזה חלום. בשבילי
ל הסיפורים האלה שבהוליווד נכהוליווד
אף פעם לא היתה חלום. בשבילי
נסים למסך־הקולנוע דרך המיטה של היא היתה עבודה, ועבודה קשה. לקום

שהותה בארץ
ב תקופ ת
• 1 9 0 0לצורכי ה סר ט ת ״טוביה
החולב״ .כאן בריקוד סוער עם השח קן
הגרמני ב סר ט — רוברט הופמן.

כל בוקר ולעבוד כמו בכל מקום אחר
בעולם. אין חוכמות בזה. בגלל זה גם לא
התאכזבתי מהוליווד אף פעם. קיבלתי שם
בדיוק את מה שרציתי: כסף, עבודה
וסיפוק. מחלומות לא מקבלים אף אחד
משלושת אלה.

הגברת בונד, בתה״31
כיום, בארץ, ברחוב דיזג-
גוף, הרחוב שלפני 7שנים הי ת ה מלכתו.

1972

-47ל

חזרה לתחילת העמוד