גליון 1807 מתאריך 18 באפריל 1972

שחקן טדוו־ז־ה סוג ג׳

תל־אביב, בית־החייל,
יום ג׳ 18/4ב־ 9.00 וב־•11.00
ירושלים, בית־העם׳
יום ד׳ 9.00-3 19/4
תל־אביב, בית־ארלוזורוב,
יום ד,׳ 20/4ב־.8.30
חיפה, שביט,
יום ו׳ 21/4ב־.9.00
ירושלים, מיטצ׳ל,
מוצ״ש 22/4ב־.9.00
תל־אכיב, בית־ארלהורוב,
יום א׳ 23/4ב־.8.30
נהריה, הוד,
יום ב׳ 24/4ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן״,
״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
ירושלים :
״כהנא״ ו״לאן־הערב״.
הפצה ראשית :״לאן״
טלפון .231655
מ פי ק: יצחק בן-ני סי ם(זי ט .) 1טל 244044

** הו המיוחד בהעולם הזה, המקנה לו השפעה (לטובה או
לרעה, זה עניין של השקפה) הרבה מעבר לגודל תפוצתו י
על שאלה זו ניתנו כבר תשובות רבות, רעיוניות ופוליטיות.
החודש ניתנה תשובה שהיא עובדתית ומדעית.
היא מופיעה בחוברת דקה, שעליה מתנוססים שני שמות
רבי־יוקרה בחוגי המדע: המכון למחקר חברתי שימושי, והמכון
לקומוניקציה באוניברסיטה העברית.
שם החוברת :״קריאת עיתונים ושבועונים, השימוש במוצרי
תיצרוכת שוטפים והסיבות להעדפתם — מחקר דעת־קהל בקרב
האוכלוסיה היהודית־העירונית הבוגרת בארץ.״
בניגוד ל״מחקרים״ מדעיים־כביכול של כל מיני ״מכונים״,
הצצים כפיטריות באווירת ההפקרות השוררת בשטח זה בארץ,
הרי זהו מחקר מדעי מבוקר. גם המזמין הוא אובייקטיבי:
איגוד המפרסמים בישראל, גוף הפועל מתוך מניעים מיסחריים
יבשים. המפרסמים רוצים לדעת מי קורא מה, ומהו כוח־הקנייה
של כל ציבור־קוראים, כדי לתכנן את מערכות־הפירסום שלהם.
אין כאן פוליטיקה.
רוב המחקר מוקדש לעיתונים היומיים. הטיפול בשבועונים
בא רק דרך אגב, ולכן אינו שלם לגמרי.
המחקר נוגע לאוכלוסיה שמעל לגיל ,20 בערים היהודיות.
רואיינו 1892 איש, המהווים — יחד עם בני־ביתם שמעל לגיל
4102 — 20 איש, מידגם מייצג רחב ביותר.
אין זה המחקר הראשון שבוצע על־ידי שני מכונים אלה
לגבי קוראי העיתונים. אך מבחינת העולם הזה, זהו המחקר
המלא ביותר עד כה.

גם נתונים אלה מסבירים את כוח־ההשפעה
של העיתון.

35 אחוז של קוראי ״העודם
הזה״ מרוויחים 50צ 1ליי לחודש
ומעדה — גם זהו אחוז שאין
דומה דו בקרב העיתונים והשבועונים
בארץ.
להשוואה: אחוז המרוויחים סכום כזה בעיתונים אחרים:
16 מעריב 5 ,ידיעות אחרונות 23 ,הארץ 10 ,דבר 8 ,לאשת,
18 במחנה.
מבין קוראי העולם הזה — 29 אחוז מרוויחים עד 600ל״י,
7אחוז עד 800ל״י 29 ,אחוז עד 1250ל״י 35 ,אחוז למעלה מזה.

ועוד נתון מעניין ביותר: צ 3אחוז שד קוראי
״העולם הזה״ הם עצמאיים, גם הוא האחוז הגבוה
ביותר בארץ.
להשוואה: אחוז העצמאיים בעיתונים אחרים 11 :מעריב 12 ,
ידיעות אחרוננת 12 ,הארץ 7 ,לאשה 7 ,במחנה.
48 אחוז של קוראי העולם הזה הם שכירים 26 ,אחוז אינם
עובדים.
33 אחוז של קוראי העולם הזה גרים בתל־אביב 41 ,נוספים
באזור תל־אביב 11 ,אחוז בירושלים 14 ,בחיפה.
לפי הסקר, שני אחוזים של האוכלוסיה העירונית היהודית
קנו בנובמבר 1971 את העולם הזה. המיספר היה עולה, כמובן,

תן..העולם הזה״ לג בו
נתון הראשון הבולט לעין נוגע לחלוקת קוראי העולם הזה
| 1לפי המינים.

74 אחוזים שד קוראיו הם נכרים6 ,צ נשים.

זהו האחוז הגבוה ביותר של קוראים גבריים בקרב כל העיתונים
והשבועונים העבריים בארץ( .אצל מעריב החלוקה היא
50־ ,50 אצל ידיעות אחרונות 43 גברים על 57 נשים, אצל הארץ
42 גברים על 58 נשים).

עיתון של אקומאיס
ף* נתץ הבולט השני, שהוא גם העיקרי, מראה את רמתו
• ההשכלה של קוראי העולם הזה.
הנה זה פלא: העיתון המושמץ ביותר בארץ, העיתון המתואר
לא פעם כהתגלמות כל הרע והשפל, הוא העיתון העברי בעל
רמת־ההשכלה הגבוהה ביותר של קוראיו.

אין אף עיתון או שבועון עברי אחר כישראל,
•טאחוז כה עצום שד קוראיו הם בעדי היטכלה אקדמאית.
המיספרים
46 :אחוז של קוראי העולם הזה הם בעלי השכלה
של 13 כיתות ומעלה — כלומר, בעל שנה אוניברסיטאית אחת
או יותר. להשוואה: בעלי 13 כיתות ומעלה מהווים בין קוראי
מעריב 28 אחוז, ידיעות אחרונות 8אחוז, הארץ 42 אחוז, דבר
10 אחוז, לאשה 19 אחוז, במחנה 27 אחוז.
ההרכב המדוייק של קוראי העולם הזה, לפי השכלתם 0 :עד
4כיתות — 7אחוז 5 ,עד 8כיתות — 6אחוז (כלומר: השכלה
יסודית בלבד — 13 אחוז) 9 ,עד 12 כיתות (השכלה תיכונית) —
41 אחוז 13 ,כיתות ומעלה — 46 אחוז.
השיכבה המשכילה היא הקובעת את דעת־הקהל החשובה,
בישראל כמו בעולם כולו. זהו הסבר אחד לכוח־ההשפעה של
שבועון זה.

עיתון שר צברים
ך תץ נוסף, המסביר תופעה זו, נוגע להרכב ציבור הקור־
^1ם לפי המוצא. ברור שאנשים שגדלו בארץ משפיעים יותר
מאנשים שזה מקרוב באו, ושעדיין מתקשים להתמצא בשטח.

44 אחוז מקוראי ,.העולם הזה״ הם ידידי־הארץ
— וגם זהו שיא ארצי.
להשוואה: ילידי הארץ הם 26 אחוז של קוראי מעריב 37 ,
של ידיעות אחרונות 35 ,של הארץ 40 ,של לאשה 34 ,של במחנה.
36 אחוז של קוראי העולם הזה הם ילידי אירופה ואמריקה,
18 אחוז ילידי אסיה ואפריקה( .על נתון אחרון זה יש להצטער
במיוחד).
אם נצרף את ילידי הארץ לאותם שעלו לארץ לפני קום
המדינה, מסתבר ש־ 63 אחוז של קוראי העולם הזה גדלו בארץ.
39 אחוז עלו בין מלחמת־העצמאות ובין .1965 שום קוראים לא
עלו לארץ לאחר־מכן.

בני 30 עו 44
ך* פתעה מסויימת, לגבי תדמית העולם הזה בחוגים רבים,
1 1טמון בהרכב הגילים של הקוראים.

גרבונים גמי₪נים
ארכונים אקסטרונים

שיכב־הגיד הבודטת כיותר היא זו שבין 30 עד
— 44 המהווים א 4אחוז מבדד הקוראים, כמעט
מחצית. בני 0צ עד 0צ מהווים 0צ אחוז, בני 45 עד
4 — 50צ אחוז, כני 00 ומעדה — ד אחוז.

בסרינת מיקרומש
מאוינת ימים

עצמאיים ומצליחים

אילו נכללו בסקר גם בני 20 ומטה. המיספר אינו משקף עדיין
את העלייה חסרת־התקדים של תפוצת השבועון שהחלה בחודש
דצמבר, בעיקבות מערכת־הגילויים הגדולה של העולם הזה על
עסקיו של משה דיין.

מדוע הוא משפיע?
** יהו, אם כן, הקורא האופייני של העולם הזה?
ען הוא משכיל יותר מהקורא של כל עיתון יומי
או שבועי אחר בישראל, מצליח יותר בעבודתו, מבוסם
יותר מבחינה כלכלית.
הוא נולד בארץ או עלה אליה בגיל צעיר מאוד, יש לו לפחות
השכלה תיכונית מלאה ולעיתים קרובות השכלה אקדמאית. הוא
עצמאי או שכיר בדרג גבוה. הוא צעיר יחסית.

בקיצור: האינטליגנציה הצעירה שגדלה בארץ,
דור שני של היישוב הוותיק.
מבחינת המפרסמים, זהו מימצא חשוב. כי אין ציבור־קוראים
בארץ שיש לו כוח־קנייה כה גדול כמו ציבור זה.
מבחינה פוליטית, המימצא חשוב לא פחות. אין ציבור־קור־אים
בארץ שהוא כה מעורה ומושרש בארץ כמו ציבור זה,
המתמצא בעניינים כמוהו, המשפיע כמוהו על דעת־הקהל של
השיכבה הקובעת מבחינת עיצוב הלכי־רוח. זהו הציבור בה״א
הידיעה ש״איכפת לו״.
אם כן, מדוע משפיע העולם הזה? מפני שהוא נקרא על־ידי
אנשים משפיעים, ומבטא, פחות או יותר, את גישתם.

קשה למצוא דוגמה בולטת יותר לעיקרון שהאיכות
אינה תלוייה בכמות.

ץ ץ הו ההרכב הסוציאלי של הקוראים, מבחינת ההכנסה
1*1וסוג העבודה של ראש־המשפחהו

העולם הזה 1* 07

לעם בחגו

עלית שוקולד*
ממתקים ״ קפה • קפה נמס ״ 18 קרא ט -קפ ה נמס גבי־ש

כעוד •טשרי המערך טוענים את אותו הדכר
כלפי שר הדתות זרח ורהפטיג.

הקרבס בי ב

כשדרש ורהפטיג שהממשלה תאריך את כהונת
הרבנות הנוכחית, הוא הודיע בכתב לשר־המשפטים
יעקב שמשון שפירא, שאונטרמן התחייב שלא להציג
את מועמדותו מחדש לכס הרבנות. על סמך הבטחה
זו השיג שפירא החלטה של ״שרינו״ להאריך את
כהונת הרבנות וגם לבטל את הגבלת הגיל, שמנעה
עד כה מאונטרמן בן ה־( 87 לפחות) לכהן כנשיא
בית־הדין־הרבני העליון.
אם יציג אונטרמן את מועמדותו, אין כל ספק
שיבחר מחדש, למרות שהמערך והמפד״ל רוצים
בבחירת גורן, מפני ששום רב לא יתן את ידו להדחת
אונטרמן, המגלה רעננות מופלאה על־אף גילו המופלג.
ראשי המפד״ל מקווים עדיין שאונטרמן יסכים
לקבל את הצעת ורהפטיג למימון בסך 150 אלף לירות,
להוצאת כתביו כביכול( ,שעצם קיומם מעורר ספקנות)
.לעומת זאת אין ראשי המפד״ל מאמינים להבטחות
שמשמיע אונטרמן מאחורי הקלעים, לגלות גמישות
בעניין הממזרים.

בס היו״ר

א כז בהכל לי ת

בחירתו של ח״כ ישראל ישעיהו לתפקיד
יו״ר הבנסת רחוקה מלהיות בטוחה.
למרות שצמרת מפלגת העבודה החליטה
על כד

!*מסקנות ו עד ת ויחקו!

מכיוון שלמערך, יחד
רק 60 מבין 120 הקולות
חולים קשה ואינם יכולים
תמיכה של סיעות אחרות,
זעום.

עם גרוריו הערביים, יש
בכנסת, וכמה מבין חבריה
לבוא להצבעה, דרושה לה
גם אם היא מסתפקת ברוב

לא די כעזרת ל ״ע, והיא תזדקק לפחות
לעזרת אגו״י ופא״י, שאפשר לרכשה כתמורה
מתאימה.
אולם אם תרצה מפלגת העבודה בבחירה מכובדת,
תזדקק לפחות לתמיכת המפד״ל, ורצוייה לה גם
תמיכת גח״ל. שתי מפלגות אלה מתנגדות לישעיהו,
הידוע כאיש־מפלגה קנאי, המוכן להצדיק כל דבר
התואם את האינטרס של מפלגתו.

כפני מפלגת-העכודה תעמוד הברירה
כין שתי דרכים: לשחד את המפד״ל כמחיר
גכוה, או להציע מועמד אחר לתפקיד היו״ר.

מל חמ ת אח
בקרב הדתיים
הבחירות לכהונת הרבנים הראשיים יובילו
למלחמת אחים כקרב המחנה הדתי
כישראל, שכה יופעלו אף השמצות ומעשי
אלימות. החוגים הדתיים המתונים והמתקדמים
התומכים במועמדותו של רכה הראשי
של תד-אכיב, הרב שדמה גורן לכהונת
הרב האשכנזי הראשי, יטענו כי הרב אוני
טרמן, הוליך שודד את הנהגת המפד״ל,

האכזבה הכללית ממסקנותיה של ועדת ויתקון בפרשת
נתיבי נפט, שטיהרה ברוב קולות את מנכ״ל
החברה ואת צבי דינשטיין, סגן שר האוצר, מכל אש מה
והמליצה להשאירם בתפקידיהם, הגיעה גם לצמרת
מפלגת העבודה.
עסקני הצמרת של מפלגת העבודה חוששים כי הניגוד
הקיצוני והפער בין המסקנות שהתקבלו על-ידי
הוועדה, לבין הרושם שנוצר בציבור, עשויים להוליד
בקרב חוגים רחבים את הרושם כאילו הוועדה מונתה
על־ידי הממשלה כדי לטשטש את השחיתות
וביזבוז המיליונים, למרות שבעצם מונתה הוועדה על-
ידי בית־המשפט העליון.

הספר של רשת החינוך ישלה, כיוון שעליה
לגייס מורים יודעי רוסית למענם. את הכסף
הזה דוריטת אגו״י מתומכיה האמריקאים,
למרות שכל תקציב החינוך העצמאי שלה
מכוסה למעשה על־ידי ה-זמשלה.

דיניץ חוסם את
הדרךל גו לדה
החלטתו של שמחת דיניץ, יועצה של ראש-המפד
שלה גולדד. מאיר, לקבל לידו גם את תפקיד מנכ״ל

צבו* ס כ סוך ע בו ד ה

אחד מסיכסוכי העבודה החריפים ביותר ב!
מדינה עלול לפרוץ בקרב שלושת העיתונים
י היומיים הבלתי מפלגתיים — שני עיתוני
הערב והארץ, על רקע חידוש הסכמי העבודה
{ בין עובדי העיתונים לבין ההנהלות.

עובדי שלושת עיתונים אלה תוב-
1עים להפריד את שבדם משבר עובדי
1העיתונים המפלגתיים, שהם בעלי
1תפוצה נמוכה וממילא רוב העובדים
1בהם הם אנשי מפלגה ממושמעים.
מוקד המאבק התחיל בין עובדי ידיעות

1אחרונות, שהעלו תביעות הכוללות בין־השאר
1תוססת שכר נטו בשיעור של מאות ל״י,
4ואפילו שיתוף ברווחי בעלי העיתון.

כהוגי מפלגת העבודה חוששים, כי מסקנות
הוועדה ינוצלו כמלחמת הבחירות
הכאה על־ידי מפלגות האופוזיציה כדי לשכנע
את הכוחרים כיצד מטשטשת הממשלה
כל גילויי שחיתות וכי אלה המבזכזים
וגונבים מיליונים יוצאים זכאים, כעוד שגנבים
קטנים נשלחים לכתי-הסוהר.

מטרתו של דיניץ היא למנוע כעד איש
חדש להגיע לקירכתה המיידית של גולדה.

אגר תפיק רווחי

מיקונ-סיסתדר

מפרשת הגרוזי ם

עם ה רו ב?

עתה מסתבר כי אגודת ישראל פיברקה בשעתו
את המערכה בעניין העולים הגרוזים, כהכנה למגבית
גדולה שהיא מתכננת לערוך בארצות־הברית.

כמודעות המתפרסמות שם, טוענת אגודת
ישראל, כי דרושים לה 50 אלף דולאר
לחודש כדי לקלוט את ילדי הגרוזים בבתי־

משרד ראש־הממשלה, במקומו של יעקב הרצוג שנפטר,
לא נועדה להוסיף לו סמכויות, שיש לו ממילא
כאיש אמונה של גולדה ועתרה העיקרי.

הרוב במק ״י יעשה כל מאמץ אפשרי
כדי להפריד כין ח״ב שמואל מיקונים לבין
חכריו למיעוט כמפלגה, אסתר וידנסקה
ואליעזר (״שומרניק״) פיילר.
אנשי הרוב הדליפו לעיתונות, כי ״חברים ממוסקבה״
נפגשו עם וילנסקה לאחרונה וכי ״ידיים ארוכות״
מדריכות את המיעוט
במק״י, המבקש להחזיר ל-
מק״י מעמד של אופוזיציה
לממשלה ולמדיניותה.
אם ייכנע מיקונים ללחץ
הכבד המופעל עליו, גם
על־ידי גורמים ממלכתיים,
המשתפים פעולה עם הרוב
במק״י, לא ילכו פיילר
ווילנסקה עימו.

אי לו
סרטים זקוקים
ל עי דו ד?
מבקרי־הקולנוע בעיתונות
היומית ואירגון הבמאים
יפתחו במערכה כדי
לשנות את תקנות עידוד
הסרטים בישראל.

הם יטענו כי השיטה
הנוכחית מזרימה
מאות אלפי לירות לכד
סרט מצליח, שאינו
זקוק לתמיכה מכספי
ציכור, כעוד שסרטים
אמנותיים, אינם
זוכים לתמיכה שהיא.

שפת
מז מינו ת...
שפתוני דורה גלוס
מעצבים את שפתיך ברכות
או בחושניות,
בלהס או בעדינות,
שפתוני דורה גלוס החדישים
במגוון צבעים אופנתיים.

דמקר בו ת...
לכת הצפודניים של דורה גלוס, מעצבת
את צפורנייד בגוונים תואמים
ומעניקה לידייך, קסם וזוהר מיוחד,
תיא זה יופי.

מכתבים
החיימ והמוות

עם כל הכבוד ליזשב־ראש הכנסת ש נפטר,
האם זה מוצדק להשבית את הרדיו
והטלוויזיה ולתת נעימות מפחידות
ומבהילות ודווקא במוצאי־חג ו
׳מדוע כשנהרגו ביום אחד 15 היילים
בתעלה לא שבתו הרדיו והטלוויזיה?
האם אין זו הוכחה שמשהו רקוב בראשיהם
של היושבים בחלונות הגבוהים?
אדם מבוגר משביית את מעט שמחתם של
רבבות אזרחים, ובעוד חיילים צעירים ורעננים,
זוכים רק למטח יריות באותו

סוף כל אדם למות, ואת הכבוד יש
להעניק בתוך המשפחה, ולא להעמיס על
אזרחים שלווים קונצרט מוות וגעימות
בכייניות.
אותי מעניינים החיים ולא המוות !
אלברט ואנונו, יבנה
הגשמים האחרונים
מי שהופתע מהגשמים האחרונים ש ירדו
בשבוע השני
של חודש אפריל,
פשוט לא מעודכן.
גשמים אלו הם ה הפרשים
של שנית
הכספים האחרונה.
נקווה שההפרשים
לא יעלו על הנטו
של אשתקד.
יצחק נתני, יבנה
חילול קודש
ן ״העולם הזה״ ,1806״חרפת יפו׳/
| עמוס קינן על נישול ערביי ישראל.

נודע לי שעיריית תל־אביב עומדת
למכור את מה שנותר מבית־הקברות ה מוסלמי
— על מנת למלא את קופתה.
פרשת הילטון עתידה לחזור על עצמה
ועירייה במדינת־ישראל הולכת שוב ל עשות
עיסקה כספית בבית־קברות ולמכור
בית־קברות למשקיעים על־ימנת שיקימו
עליו בית־מלון.
לא נותר לי אלא להביע את צערי העמוק
על דרך ניהול העניינים בפנים וגם
איד שהם נראים בחוץ־לארץ.
שאנו היהודים, שכל-כך הרבה מקוד־שינו
חוללו, ביניהם בית־הקברות בהר הזיתים,
לא נמנעים ולא נזהרים מחילול
קודשיהם של אחרים החיים בתוכנו.
צילה שיינמן, חולו!
המלצרים והוניירים

_ב־זק

לפני כחודש אמר שר־התיירות כי המלצרים
לא מטפלים היטב בתיירים.
הוא צודק.
רוב המלצרים ב־בתי־המלון
הם לא
מיקצועיים ואפילו
לא יודעים כיצד
לקחת סכו״ם ביד.
האשמים בכך הם
ביתי־המלון בעלי לקחת המעדיפים אנשים לא מיקצו־עיים
ולשלם להם
שכר נמוך מזה שמקבל
מלצר מיק-
צועי. הררי לכן, מה שנשאר
למלצרים המיקצועיים לעשות, זה ללמוד
מיקצוע חדש.
אשר הררי, חיפה
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1807

1*311 18

ך* יום בו שבתו המטוסים על מסלולי
ן ן נמל־התעופה בלוד היד. יום־חג בלבי,
יותר מכל הפסטיבאלים ההיסטוריים
השרופים הנערכים בעונה זו.

חג אמיתי. המרומם את הרוח
והמחייה את הנפש.

לא מפני שנהניתי מן הנזק שנגרם.
אחרי הכל, אתה ואני נשלם בסופו של
דבר את החשבון.
ולא מפני שאני משוכנע שהשובתים
צדקו בכל פרט של דרישותיהם.
ואף לא מפני ששמחתי לאידה של חברת
אל־על( .לא הרבה, על כל פנים).

אלא מפני שביום הזה חזיתי במראה
המרהיב כיותר עלי אדמות:
התקוממות בני-חורין נגד
עריצות ועוול.
וניצחון הקומץ הקטן, המאמין
בצידקתו, נגד הגולם הביורוקרטי,
המאמין בעוצמתו.

המיואשים העונתיים והמתוסכלים הכרוניים,
המקוננים על אדישות ופחדנות
והתנוונות העם הזה, אנא שימו לב :
כל החוקים וכל ההצהרות, כל האיומים
של הגמדים המתנפחים וכל השקרים של
כלי־התיקשורת, התנדפו כמוץ בדוח, כאשר
כמה אנשים הכריזו בפשטות:

בני־חורין

אנחנו:

**ץ ימחתי היתה כפולה, כי לפני
* /פ חו ת מחודש האמנתי שזה יקרה.
באותו יום, ה 22-במארס ,1972 קיבל
הרוב בכנסת את התיקון מס 2 ,לחוק
יישוב סיכסוכי־העבודה.

ח ח ־יי

ובעיתונות הקנוייה בכדטי׳סי־יחינם,
תצליח לגנוז עובדה זו.
החוק אוסר שביתה באל־על, גם
בתקופה שאין בה חוזה-עבודה בר־תוקף,
אלא באישור ״המוסד המנהל המרכזי הארצי״
של ״אירגון העובדים המוסמך.״
כלומר, בלי בולשיט מישפטי: הוועדה
המרכזת של ההסתדרות.

זוהי תחבולה, מתוחכמת, היכולה
להתחרות ב״מילכוד 22״.
מותר להכריז על שביתה כזאת, אם יש
אישור מטעם הוועדה המרכזת של ההס תדרות.
בהחלט.
אבל כל ילד במדינה יודע כי הוועדה
המרכזת היא סניף נכנע של מפלגת־העבודה,
וכי היא כפופה כל־כולה לתכתיבים
של גולדה מאיר ופנחס ספיר.

להגיד לעובדים שמותר להם
לשבות רק באישור מוסד זה —
הרי זה כאילו אמרו לצה״ל שמותר
לו לפעול רק באישור הליגה הערבית.
החוק
קובע לוועדה המרכזת של ההס תדרות
תפקיד ברור לגמרי: תפקיד של
מישטרת־עבודה. המחלקה לאיגוד מקצועי
פועלת במיסגרת זו כמיפלג־עובדים,
בדומה למיפלג־הסמים של משטרת־ישר־אל.
אחד
הרגעים הקומיים של שביתת אד

וויזיה) אלא גם נאיבית מאוד־מאוד.
כי העובדים הכריזו שביתה ״בלתי
חוקית״.

ובו כרגע נתגלה כי החיקוק הזה
עומד על כרעי תרנגולת.
ך* חוק הזה נותן בידי הממשלה וה־
( ) מעבידים (או ממשלת־המעבידים, או
מעבידי־הממשלה) כמה כלים לשבירת
שביתה כזאת.

הכלי העיקרי הוא הבזוי ביותר:
מפר־השביתה.

בספרות העולמית, זוהי אחת הדמויות
הנאלחות ביותר. השפה העממית באר צות
רבות הפכו את שמה לקללה.
חוק זה מטיל על לישכת־העבודה הממשלתית
לשגר טפירי־שביתה למקום
שבו הוכרזה על־ידי העובדים.
זה מכוער, אבל זה יעיל. להלכה.

מה קרה למעשה ¥
אין בארץ עובדים המסוגלים להחליף
בדלילה, או בן־חודש, את עובדי־התחזו־קה
של אל על.
אפשר היה לקחת פועלים בלתי־מאונד
נים (אילו הסכימו לבוא).

אבל הם היו הורסים רכוש של
עשרות מיליונים תוף כמה ימים.
אי־אפשר היד. להביא מפירי־שביתה מ־חוץ־לארץ,
מטעמי ביטחון.

קום אסור לגמרי. הנזק היה עצום: שישה
מיליון לירות בשלושה ימים.
אפשר לחלק סכום זה בין שבעה חברי
הוועד — כימעט מיליון ל״י לנפש.
אפשר לחלקו בין 400 עובדי־התחזוקה
— 15 אלף ל״י לאיש. משכורת של שנה.

והנה, איש לא העלה אח על דל
שפתיו את הרעיון לתבוע פיצויים
אלה. אילו נתבעו, היו אלפי עובדי
,,אל־על״ יוצאים לשביתה ש
היתה הורסת את החכרה.

ברגע שהדבר הועמד במיבחן, ודווקא
בצורה החותכת ביותר — הוא נתגלה
כרעיון אידיוטי.
ן* אפשר, במובן, להטיל קנסות על
| פי חוק זה. ככל העולה על הדעת.
מי שמארגן שביתה בלתי־חוקית, ומי
שמשתתף בה — ניתן לקנסו על בזיון
בית־המשפט( .ברגע האחרון נרתעה הכנסת,
ולא קבעה שניתן גם לשלחו למאסר).

וראו
זה פלא — גם סעיף זה
ל א הופעל :

אמנם הוטלו קנסות על חברי־הוועד.
אך לא על פי התיקון החדש לחוק, אלא
דווקא על פי סעיפים אחרים, שהיו קיימים
מזמן.

וגם קנסות אלה — א י א פ שר
לגבות .
ברגע שמישהו ינסה לעשות זאת, על־ידי
עיקול המשכורות, תפרוץ שביתה
כללית שתעלה לאל־על עשרות מיליוני
לירות ותנתק את ישראל מן העולם.
וכך ראינו את המחזה המצחיק ממש,
כשהמעבידים ושוטרי־העבודה של ההסתדרות
מתחננים בפני בית־המישפט לבטל
את הקנסות.

לא אתפלא אם

בסוף

תשלם

אמרתי אז שזהו יום שחור למדינה,
לכנסת ולדמוקרטיה ה ישראלית.
אכל לא אמרתי שזהו
יום שחור לעובד הישראלי, כי לא
האמנתי לרגע שהחוק הזה יחזיק
מעמד כמציאות.
הייתי משוכנע כי בימיבחן הראשון יופר־כו
התיקוות הזדוניות של יוזמיו. אך לא
העליתי על דעתי שזה יקרה במהירות
כה רבה, ושתבוסת הביורוקראטים תהיה
כה שלמה ומגוחכת.
ך* תיקון!מם 2 ,אינו חל על כלה|
עובדים במדינה. הוא גם אינו קובע
שהוא חל על סוגי-עובדים ל&י אמת־מידה
אובייקטיבית כלשהי, כגון החיוניות של
עבודתו.
להיפך, הוא חל על עובדי הגנים הלאומיים
ועל הפקידים המנפקים רשיונות
לכלבים. אין הוא חל על נהגי אוטובוסים
ועל הימאים.

זהו חוק התפור במיוחד לפי
מידתם של עובדים מסויימים
מאד, אשר בעלי־האינטרסים ב-
שילטון היו מעוניינים לכבול את
ידיהם, כדי שלא יוכלו להיאבק
על תנאי עבודתם.

סעיף 37א׳ של החוק מונה, על כן,
ציבור־עובדים מסויימים מאוד, אשד החוק
חל עליהם. בסעיף־קטן 8נאמר:
״התחבורה האווירית והתובלה האווירית.״

נא לשים לב: לא כל התחבורה.
לא התחבורה הימית והיכשתית.
רק התחבורה האווירית:

החוק, שבא לעזור לממשלה ולכמה מו-
נוסוליסטים אחרים לסתום את פי העובדים
שלהם, חל במיוחד על חברת אל טל,
לא במיקרה, לא בעקיפין, אלא בפירוש
במפורש ביותר, בהגדרה חד״משמעית שאין
ברורה ממנה.
והנה, כאשר פרצה שביתה באל טל,
לפני שמלא חודש לקבלת החוק:

לא העזההממשלהל הפעיל
את החוק הזה:

ץ והי העובדה האחת המכרעת. שום
} מערכת של טימטומיזציה, בטלוויזיה

מטוס מושבת בשיא השביתה: מי ישא בנזק?
על הגיע כאשר ראש המחלקה לאיגוד
מקצועי שפך דמעות־תנין משודרות על
כך שהעובדים לא קיבלו את מרותה,
ופעלו תוך התעלמות גמורה מעצם קיומה.

ככן, החוק אסר כל שביתה באל
1על, תהיה הסיבה צודקת ככל ש תהיה.

עובדי-התחזוקה
גילו שהנהלת
״אל־על״ מושכת אותם באף, ואינה
מנהלת עימם משא־ומתן רציני
על תנאי־עבודתם.
מדוע ז הרי זוהי כל מטרתו של החוק
החדש: לפטור את ההנהלה מלנהל משא-
ומתן רציני לשיפור תנאי העובדים. ההנהלה
סמכה על החוק שנחקק למענה.
אבל חיש מהר נסתבר שההנהלה הי!תה
לא רק שחצנית (זאת ראינו כולנו בטל
אפשר
היה להפעיל את חיילי חיל־הא־וויר.
רעיון נתעב זה אכן הועלה. אנשי
הימין, אותם פטדיוטים מקצועיים של
ארץ־ישראל המשתלטת, החרדים כל־כך
לצבא ולביטחון, לא היססו להציע פיתרון
זה. אילו הוגשם, היה הופך את צה״ל
לאוייב העם ומעלה עליו את שינאת מאות
אלפי העובדים . ,הגוף החי של חטיבות
המילואים ! הממשלה לא הגיעה עדיין
לטירוף כזה.

השן הראשונה של החוק היתה,
על כן, שן תותבת.

ך* סנקציה השנייה שמעניק החוק
1 1לשוברי־שביתה היא הענישה.

לפי החוק, חייבים השובתים לשלם
פיצויים למעביד, עבור הנזקים
הנגרמים על-ידי שביתתם.
חד וחלק. מה יותר פשוט מזה ו
הנה פרצה שביתה אסורה לגמרי, במ־

״אל־על״ את הקנסות שהוטלו על
עובדיה.
ך* קיצור, הממשלה התעלמה מן ה־
^ חוק שהיא עצמה הכריחה את ה טסת
לחוקקו, כדי להציל את המדינה. היא
׳פעלה על פי החוק הנושן, המאפשר לה
להוציא צווי-ריתוק קולוניאליים.

גס זה פעל ככומראנג.

המרותקים חזרו לעבודה קלוקלת, וב־מקומם
יצאו לשביתה חבריהם הבלתי-
מרותקים. אילו רותקו גם אלה, היו מצטרפים
לשביתה ציבורים אחרים.
במציאות זו נכנעה הממשלה — והתחילה
ההידברות מאחורי הקלעים שסיימה
את השביתה מייד — מבלי להפעיל
את החוק החדש.

אם כן, למי הועיל חוק זה ץ

(סוף בעמוד )14

מכתבים

התעוררו, לפני שהמצב יתגבש לסט־טוס־קוו
חדש !
עזי שטראדם, חיפה

3יעיי

וגוס עולה
מן חנלימ

״העולם חזה״ ,1805״ניעור
חמץ״ ,מיכתב למערכת של הקורא
חנן גולדגרט, המניע לחסל
את כל הזוועה האנושית במלחמת
אטומית עולמית.

״העולם חזה״ ,1805״המראה
המלא״ ,על האופנה החוזרת של
הנשים המלאות.

אני לא מסכימה לזד. שכתבתם שכל
הציירים בכל התקופות העדיפו נשים מלאות
ושמנות.
יוצא מן הכלל היה הצייר האיטלקי
בוטיצ׳לי שהשתמש כל חייו בדוגמנית
שחפנית ורזה.
מרים סדע, ירושלים
• הרקדנית ליאורה רובין שהופיעה
בכתבה על המראה המלא, וונוס עולה מן
הגלים ציורו של סאנדרו בוטיצ׳לי (1444
1510 דאה תמונות.

רציתי לשאול את חנן גולדגרט: מדוע
הוא מוצא פתרון של השמדה ככדאי כדי
לחסל את תאוות האדם — במיקרה זה
חסות השלטון? מדוע לא יבחר הוא,
כשולמית אלוני שאותה הוא מציין לטובה,
בדרך של מאבק יומיומי ועיקש כדי
להגשים רעיונות ואידיאלים בהם הוא
דוגל.
כל פתרון לכיוון של השמדה וכליון הוא
בריחה ומעיד על אופי חלש.
טומא, תל־אביב

שיעור

הדתיים

?ומה

ויוס־העצמאות
חוגים דתיים זוממים, אם לא לחסל, הדי
לפחות להוריד מחשיבותו של יום־העצמ־אות.
הסיבה:
יום־העצמאות הינו חג חילוני,
יהיה עד לפני ביצוע המזימה (הנמצאת
כבר כיום בשלבים מתקדמים) החג המרכזי
בשנה.
שיטה וביצוע )1 :הורדת ההמון מ
הרחובות,
והעלתו למדרכות, היינו פתיחת
הרחובות לתנועת רכב.
)2חיסול הדרגתי של בימות הבידור.
)3פיתוי האוכלוסיה להשאר בבתים,
באמצעות שידורי טלוויזיה מוגברים.
)4שטיפת־מח ברדיו ובטלוויזיה להשארות
בחיק המשפחה, ולאדדווקא
לצאת לרחובות.
)5נסמן, שאגב לא הצליח, לבטל את

השבתון ביום העצמאות.
הוכחה )1 :כל הסעיפים שהוזכרו חוץ
מ־ ,5אכן מתקיימים כבר כיום.
)2הסעיפים מתקיימים רק באותן העיריות
שבהן מהווים הדתיים את לשון
המאזניים (כגון תל־אביב).
בחיפה למשל, הידועה בחילוניותה, חוגגים
את יום־העצמאות כבימים עברו.

1״העולם הזה״ ,1801״סנה״ ,אורי
| אננרי על ד״ר משה סנה ז״ל.

קשה לי להבליג לנוכח קריאת המאמר
על ד״ר משה סנה ז״ל.
קל לעקוב אחר המוטיבציה של מר
אבנרי, ישהינו נמושה אנושית ופוליטית,
לעומת שיעור קומתו של ד״ר סנה, לכתוב
ברוח זו.
אין בכוונתי להגן על דמותו של ד״ר

= אי נ טי נ חון
סמל מסחרי

הנרי ה ( 8 -ישראל) ,ת ט שיו ת אופנה אינטימית ש ר חזיות ותחתוני בס׳7ונים מובחרים בר חבי הארץ
העולם הזח 160/

סגה, שניתן לומר עליז כל דבר סרט
לנסיון להציגו כקרייריסט או כחוזר בתשובת
המאחר את הרכבת.
למר אבנרי לא יזיק לקרוא את דבריו
של דן בן־אמוץ על ד״ר שנה, ואולי גם
להדפיס מכתבים למערכת ברוח זו.
דניאלה קידד, ירושלים

אס אינך מאמין כי דכד סיגרי ת

פו־ רי בזנ כו

המשיכו

יש פו מי ת

להדניז !
במקרה נפל לידי גליון זאת הארץ של
התנועה למען ארץ־ישדאל השלמה.
מתוך עניין לדעת במה עוסק ומה מעניין
עיתון זה, דפדפתי בו מעט. מיד גיליתי
מה בדיוק כואב לו. כואב לו העולם הזה.
עצם העובדה שהעולם הזה כל־כך מרגיז
את עורכי הדו־שבועון, עד שהם אינם
יודעים כיצד להשמיץ אותו, מהווה מחמאה
לעיתון.
ישר כוח והמשיכו להרגיז!
יעקב טימברג, תל־אביב
עונת הרחצה
1״העולם הזה״ ,1806״לראות ולא
| לנגוע״ ,על חתיכות חופי הרחצה.

הסתכד בהן ב־ררך זו
הפילטר של פרלמנט פועלכפי שסומית
( מ חזי ק ת סיגרינ ת)

פועלת

כל מעוון החתיכות שהבאתם בכתבה,
אינו מגיע לקרסוליו של הילד המשחק
בכדור בחוף הרצליה והממחיש את ׳תחילתה
של עונת הרחצה.
ישראל סימן־טוכז, נתניה
• הילד הממחיש את תחילת עונת הרחצה,
כפי שקלטה מצלמתו של הקורא
ישראל סימך־טוב — ראה תמונה.

1ח 6ו ח 3ז 1ז )]3

להשיג באריזה קשה, באריזת קינג סייז ובאורך ססו כרכו
חדפות ונידופיס

דבר אחד יש לומר לזכותכם: אתם
חלוץ פותחי הפה בארץ־ישדאל. ואחרי
שהשמצתם את משה דיין — אז נפתח
השער לכל הכתבנים ומותר גם לי להשמיץ
אותכם ואת המזרחי הטמא שרוצה
למחוק משהו מעשרת הדברות ואת השומר
הצעיר שעוסק בגזל נשמות ובמזי־כי
מיסה דיין חוטא רק לגת
עמים
תאבון ואפשר לדונו לכף זכות ואילו אתם
ו״ד׳תיים״ של כיפות־מיני והשומר הצעיר,
הינכם משומדים להכעיס. ובעזרת השם,
אוסיף לחרף ולגדף.
ובזכות נוטרי גחלת האמונה, שהם לומדי
ושומרי התורה, נזכה לראות במפלתן
של רשעים ולומר שירה.
חיים צבי קדרביק, תל־אביב

?וראיס השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתביחם.
העולם הזה 1807

הירחון המזרח-תיבוני המופץ בישראל ובארצות״ערב
בעריכת לואים מארטון ומקסים גילן
הופיע גליון מספר 8
בלעדי :״הסכם נוסייבה״ בין חוסיין לדיין
ז. חבצלת: סוציאליזם ציוני-מהפכני — אפשרי !
הפילוג במחנה-השלום בישראל
יגאל לביב: בארץ בת־היעצה
וויליים דורסיי :״כוח הסטודנטים״ המצרי
מכתב אגודת ידידות יהודית-ערבית לשגריר ישראל בפאריס
ומדורינו הקבועים :
קשרים +סקירות פרסומים מרחביים = תקציר צרפתי
בליון בודד: חצי לירה בהמחאות־דואר בינלאומיות
חתימה שנתית בדואר אוויר 42 :לירות ישראליות
£ £ו1887

__תס 11ז 6ז (6 0 £ 3ז 43, 8116

תמרורים
נולדה. לכתב המדיני של ידיעות
אחרונות ומגיש תוכנית השעה השלישית
בטלוויזיה שייקה כן־פורת, ולאשתו הדוגמנית
אדמה כן־פורת.
נחוג. בסינגפור, יום־הולדתו ה־20
של כדורגלן הפועל פתח־תקווה ונבחרת
הנוער, מאיר בלומנטל.
מנהליםרומן. יורש העצר הבריטי
הנסיך צ׳ארלס בן ה־ 22 והבלונ־דית
היפהפיה בת ד 24-,ג׳ורג׳יאנה רא־סל,
בתם של שגריר בריטניה במאדריה
סר ג׳ון ראסל ומלכת היופי לשעבר, ילידת
יוון, אליקי ראסל. השניים הכירו בברזיל,
כאשר אביה של ג׳ורג׳יאנה, העובדת בעי תון
האופנה הבריטי ווג, כיהן שם כשגריר.

לנהג
שלי יש בטוח רפואי ולי יש את ״ממר״
ב״מגור״ אני מקבלת שרותי עזרה והתנעה, אבחנה,
ייעוץ וגרירה לכל מקום בארץ 24 ,שעות ביממה.
אני ממליצה לכל ידידותי המכוניות להרשם ב״מגור/ ,
למנויי ״מגור / ,שרות נאמן בכל מקום ובכל זמן

ללאכלתש לו ם!

מנהליםרומן. הבמאי הנודע
פי טר כוגדנוגיץ׳ והכוכבת כרכרה

כוגדוכיץ׳ וסטרייסנד
סטרייסנד, אותה ביים בסירטה האחרון
מה חדש, דוק.
נבחרה. למועצת העיר סאוסאליטו,
פאלי סטאנפורר 68 לשעבר בעלת
בית בושת לאניני טעם. במסיבה שנערכה
לרגל היבחרה, הצהירה סאלי, כי היא לא
היתה מוותרת בשום פנים ואופן על הנסיון
שרכשה בעבר. ועל המצב בענף כיום,
הוסיפה :״מאדאם טובה היתד, מתהפכת
בקיברה, אילו ראתה מה הם עושים היום.״

פרטים והרשמה: כל יום גם בשבתות ובחגים 24 ,שעות ביממה
׳ 11^ 1 1

נידון. לשבע שנות מאסר על חלקו
בפשעי מלחמה עוזרו של אדולף אייכמן,

תל־אביב, רחוב רמו ,35 טלפון .262974
כל יום בשעות העבודה חרגילות :
ירושלים, רח׳ שמואל הנגיד ,15 טלפון 222503
ח ׳ פ ה, ככר ההגנה ,6טלפון . 525262
! באר־שבע, רה׳ ההסתדרות ,78 טלפון .3654

׳זדח ^ד!!17 11
שרות• רכב (ישראל) ב ע ״ מ

בבטחון

פראנץ נוכאק.

״ מגור ״

פבס

נידון. בברלין המערבית, למאסר־עולם
באשמת רצח אלפי יהודים איטלקיים
במלחמת־העולם־השגייה, קצין ס. ס .בכיר
לשעבר ששירת בלישכתו של אדולף אייב־מן,
פרידריך כוסהאמר 65 שנמצא
אשם ברצח 3,300 יהודים לפחות שאת
מעצרם וגירושם למחנה ההשמדה באוש־וויץ
אירגן כשליחו המיוחד של אייכמן
בוורונה ב־.1944
עומדיםלהתחתן. פושע המלחמה
הנאצי הרכרט קאפלר ,65 ,ש נדון
באיטליה למאסר־עולם על הוצאתם
להורג של בני-ערובה בשלהי מלחמת־העו־לט״השנייר,
ואגד! ליזה ואגנה ,47 ,גרו שה
ופיזיותראפיסטית.

תיאטרון גיורא גודיק מציג

תי ק

בהצגת יחיד

בהשתתפות להקת הפכטינה
חיפה ,״שביט״ ,ערב יום העצמאות
18.4ב־10.00
ת״א ״אלהמברה״
מוצאי עצמאות 19.4ב־9.00
תל״אגיב ,״אלהמברה״,
יום ה׳ 20.4ב־8.30

כרטיסים ״רוקוקו״ ונ״א והמשרדים

נפטר. מהתקף־לב, בגיל ,54 תת־ניצב
שמואל פגט, מוותיקי מישטרת־ישראל
ששימש לאחרונה כקצין־תנועה ראשי
באיזור המרכז, היה בשנות דד 50 סגן
מפקד משמר הגבול.
נפטר. בתל-אביב, בגיל ,67 מנהל
מוזיאון הארץ בתל־אביב ומי שהיה מ־פקידיה
הבכירים של עיריית תל-אביב, ד״ר

כן־ציון כדורי.

נפטר. בתל-אביב, מהתקף-לב, בגיל
,76 הסופר, מורה וחוקר ארץ־ישראל
יוסף כרסלכי (ברסלבסקי) שנולד באוקראינה,
עלה לארץ ב־ ,1905 פירסם מאמרים
וספרים כנושאי תנ״ד, ארכיאולוגיה
וידיעת הארץ.
התגרשה. כוכבת הסרט האנטי-
מלחמתי מאש, פאלי קלרמן (״שפתיים
לוהטות״) מבעלה המפיק היהודי ריין
אדלשטיין, אחרי שלוש שנות אירוסין,
כפי שהם הגדירו את חייהם המשותפים.
העולם הזה 1807

סיקורת
ת>אטרון
מדינת היהודים
בחזיה ותח תוני ם
״חפץ״ ,מאת חנון לוין בתיאט־רון
העירוני חיפה, במאי: עודד
קוטלר.

לאחר מחצית השעה הראשונה, נדמה
שהפרינצים ברור: זה מעשה בעולם המורכב
מרובבים ומנרכבים, ואין גשר
ואין שפה משותפת בין השניים. ועד
לסוף המערכה הראשונה, חוזר חפץ, האיש
בתחתית סולם החברה להתפלש באפר
ולהתמרד נגד חוט השידרה שלו,
אשר אינו מניח לו להתקפל לכדור קטן
ולהסתתר מתחת לארון, שעה שטיגלך
ורעייתו הכבודה כלמנסע, מסבירים לו ש יותר
מאשר סתם חפץ, אין לו אף פעם
סיכוי להיות. וזה ניראה כמו מחזה מחאה
אבסורדי שירה את
כל הכדורים שלו
בהתחלה, ואחר־כך
שב ולועס את בדיחותיו
ללא הרף.
יוצאים להפסקה
בהרגשה כאילו כל
העניין יכול היה
להסתיים כאן, מה
כבר אפשר עוד לומר
בנושא זה, בעוד
מערכה ו ואז מסתבר
שאפשר גם
אפשר. משום ש לוין הרוכבים מערכת
והרכובים
של המערכה הראשונה, הופכת
לעולם מלא ושלם, עולם שבו אנשים
שונאים את עצם המחשבה כי יש עוד
מישהו המאושר כמוהם, כל אחד מנסה
לפגוע ׳בנחת הרוח של רעהו, כל אחד
מתנכל לזולת, ומעל כולם, מתנכלת בהם
הדמות שיצרו לעצמם כנערצת והיפה מכולם,
במיקרה זה, בהתגלמותה של פוגרה,
בתם של טיגלד וכלמנסע. ומה שמתקבל
הוא אוסף של דמויות המנסות כל אחת
להסתגר בתוך שאננותה, אבל בכל פעם
שהן מציצות החוצה, זוכות למקלחת צוננת
ומאמללת מן הסביבה. וככל שהמעמד
נחות יותר, המקלחות רבות יותר.
אם תרצו, יש בכל משמעות פוליטית.
כל האנשים שבנו את המדינה הזאת אוכלים
זה את זה בתאווה רבה, מבלי לחוש
כלל שאותו אידיאל אשר איחד כביכול
את כולם, הפך למציאות שחצנית, מעצבנת
ומרגיזה, משל, שרוליק׳ הקטן של דוש
היה סובל מהתקפת נארקיסיזם חריפה. אבל

עברית מדוברת לא נורמלית
מאת דן בן־ א מו ץ ונ תי ב ה בן־יהודוז
קריאה המגיעה מורת רוח
1*1 9 3 3 9 $
ואכזבה מהרצאה, הצגה או אירוע כלשהו גם
אם לא שולם כסף תמורתו.
״כשראינו את הדגל בחצי התורן בטלוויזיה,
התחלנו לצעוק ביחד: את הכ—סף ! את הכ סף
את הצעקות המסורתיות בגוסח: את
הכ— סף! את הכ— סף! לא שמענו במליאה.״
(א. רובינשטיין ,״הארץ״ .)17.2.72

בחלל הבי מה
״שלושה מתוך אחד״ — להקת
מחול ״בת־שבע״ ,כוריאוגרפיה :
לינדח רבין. מוסיקה: גיאורגי
ליגטי — ג. פ .הנדל.

הרג אותי עם
הפוזות שלו

על-אף שלהקת המחול ״בת־שבע״ היא
אחד המוסדות המיקצועיים הבודדים בתחום
האמנות שיכולים להתהדר במחמאה
זו בלי מורא ובלי משוא פנים, ואולי דווקא
משום כך, החליטה להעמיד כמה יצירות
חדשניות בהרצת נסיון.
זו היא אחת מהן. ולאור הנסיון הזה לא
רק שכדאי להכניס יצירה זו לרפרטואר
הקבוע, כי אם אפילו מיצווה לעשות
זאת. זה הוא ריקוד כל-כך שלם: יש בו
רעיון ויש בו צורה. הרעיון — מעין הספד
לאדם הרומנטי, תזכורת למה שמכונה

^ 9 0 3 3פ׳ השהה אצלו, החזיקו אצלו זמן רב.
״פרקליט המדינה לחץ על העד להבהיר אם
הסכום של 97,000 דולר, עליו התחמם זמן רב
(״הארץ״
קונטיננטל, אכן נשא רווחים.״
* )24.2.72״אם חייתי מרוויח רבע מיליון בשוטו,
הייתי מחמם את הכסף בבנק וחי מהריבית.״

געל 1א ת ל הטריד אותו, דבר
על ליבו ללא הרף, הציק לו, הפריע את מנוחתו.
סינונימים: נגנד, נדנד על הנשמה, טרטר, ניג׳ס,
בלבל את המוח, טמטם את הראש, זיין את
המוח /את השכל /את הנשמה, בלבל את
הביצים.
״שלוש שעות שיגע לנו את השכל עם תרגילים
במתימטיקה שיגעה לו את השכל
עד שנכנע והתחתן איתה שמעת את אבא
אבן מדבר עברית ! משגע את השכל הבן אדם
הזח.״

משקפופה

פינצטה

? פוליםש׳ ר׳ פריטים כפולים באוסף המיועדים
להחלפה עם אספן אחר.
״שוש, אולי אנחנו עושות אחלפות! יש לי
כמה כפולים. את רוצה ספורטאי צעיר. יש לי
גם עורך־דין חרמן אם את רוצה חצי חברי
הכנסת חם סתם כפולים״.
כנור ש׳ תת־מקלע בשפת המחתרת של אנשי
אצ״ל ולח״י.
״נכנסו לבנק עם שלושה כנורות וערכו קונצרט
שעלה לממשלת המנדט 100,000 שטרלינג״.

ספרים

גכריאלי ומייזלר ב״חפץ״
גם ללא המשמעות הפוליטית, יש טעם
למחזה, כי לא רק האידיאל של מדינת
היהודים שינה את אופיו בדרך מן הרעיון
ועד להגשמה.
,חנוך לוין, החצוף הקבוע של התיאטרון
הישראלי המסרב משום־מה לצעוד בתלם,
הצליח הפעם במלוא מובן המילה.
שפתו חיה ותוססת, הדיאלוגים מלאים
וגדושים הברקות, וגם כאשר מתמשכים
העניינים, לעיתים, צוחק הקהל מן הבדיחות
וסולח. צוות השחקנים בהדרכתו של

אודי סי אהק טנ ה

מבוגר.
״בוא תשכב על-ידי אינגלה. אל תפחד. אני
לא אוכל אותך הוא יכול לחיות אבא שלה
והיא עוד קוראת לו אינגלה.״

עודד קוטלר, משרת את לוין על הצד
הטוב ביותר. סוף־סוף ניתן להם לדבר
בשפה מובנת ופשוטה, הם נהנים מן
העבודה וזה מורגש בתוצאה.
אולם המבריקה מכולם, והראוייה במיוחד
לשבחים היא מרים גבריאלי (כלמנסע)
אשר עטתה על עצמה דמות של אמא
אובו, העמיסה על עצמה עוד שנים רבות
•/בגיל, ויצרה קריקטורה מושלמת של דמות
האם הנצחית והאשה היהודיה הטובה
שאפשר להיחנק מאהבתה.
בקיצור, חפץ הוא מחזה שכדאי בהח לט
לראות, חפץ נדיר בנוף התיאטרון
הישראלי.

ישראל הוותיקה

די קצר כדי שאפשר יהיה לקרוא אותו
בנסיעה ברכבת מחיפה לתל-אביב. אבל
זה לא חובה.

מחול

י (אידיש) ילד, ילדון, כינוי חיבה לאדם

שבע רצון, מאושר, שמח,
מרוצה, חגג מאורע. סינונימים: מבסוט, מבסוט
עד הגג, עשה נשף, השתין שמן, השפין, השתגע,
פאנן.
״עבר את הבחינות — השתין בקשת.״ +
״אני אומר לן, השתנתי בקשת כשראיתי את
הקאפלה סיסטינה. שיגע אותי מיכאל אנג׳לו,
בחיי ! ״

סיקורת

ק צפ ת ח מו צה
״שומר הלבבות״ ,מאת פרנטואז
סגן, פינגוין 105 — 1872 עמודים
3.50 ,ל״י.

עוד סיפור של פרנסואז סגן. עוד מעשיה
חמוצה מתוקה על אהבת אבידסתיו
מתובלת בתבליני זרות, עם הרבה דמויות
מפוקחות הנכנסות עם ראש בריא למיטה
חולה, והמשלימות בסופו של דבר עם
המציאות שבמיטה.
זהו פחות או יותר, התרשים הקבוע

נורית שטרן ב״כתי־שננע״
בובה אנושית מודרנית

פסא לא נורמלי

לספריה של גברת סגן, שהפכה כבר מזמן
מגאון צעיר, לסופרת אופנתית מקובלת.
אלא שרחוק מכור מחצבתה, צרפת, ומן
האנשים המאכלסים אותה, נראה שקצת
קשה לה לצייר את אותם פרטים קטנים
בדמויות, המחפים לעתים בחריפותם על
המיסגרת הפושרת יותר המכילה אותם.
במיקרה זה, הגיבורה היא דורותי סיי־מור,
כוכבת קולנוע לשעבר, שהפכה לתם־
ריטאית מצליחה, אשה באמצע שנות הארבעים,
בעלת תיאבון מיני נורמלי, המתייחסת
בציניות המקובלת לחיי הוליבוד, שם
היא עובדת, ולכל המתרחש בתוכה.
לתוך חייה השלווים, בהם נדמה כאילו
אין מקום להפתעות, נכנם ביום בהיר אחד
טיפוס מוזר, צעיר אדיש שנדד לפני פנסי
המכונית, בה נסעה וכמעט נדרם על ידה,
רק משום שבלע מנה גדולה מדי של
אל.אס.די. משהו נסתר בתוכה דוחף את
דורותי להביא את הצעיר לביתה עד שיחלים
(משהו מוזר מעין זה תמיד דוחף
את גיבורות סגן) ומכאן באה התקשרות
שאין בה מין, אבל יש בה כל מיני סממנים
מוזרים אחרים.
אלא שבסופו של דבר מוסבר הכל בעמודים
האחרונים כהפרעה נפשית בלתי
מעניינת באופן יוצא מן הכלל, שאין בה
משמעות לגבי משמעות היחסים ביואשה
מבוגרת לגבר צעיר ואינה מחדשת דבר
בנוגע לפני הנוער של היום.
בקיצור, סיפור מתאים לעיתוני נשים,

״נשמה״ ,פרפורי גסיסה של הישן והאנושי
ולידתו של המודרני והאנושי.
מבשר ודם בליווי המוסיקה של הנדל,
הופכים הרקדנים למכשירים מכניים יפי-
תואר, בובות גומי עם מבט תמהוני בעיניים
כמו הם עצמם אינם מספיקים להדביק
את הזמן המניע אותם קדימה. ואם
ייזכר מישהו לפתע באודיסיאה בחלל, הסרט
שגם הוא השתמש בצליליו של ליגטי,
אין זה מיקרה. וההשוואה באה להחמיא
ללינדה רבין, מחברת המחול. ומילה אחת
טובה לרקדנים, ובראשם לנורית שטרן —
הם הצליחו לשמור על הבעה ברגליים,
ויותר מזה — גם בעיניים, וזה הישג גדול.

ת ק לי טי ם
פקקל שעת הצורך
הצלחות סיימון וגרפונקל בביצוע
תזמורת קאראבלי, סי.ב.יאס.
.64689

בשפת עורכי תוכניות הרדיו קוראים
לתקליט כזה ״תקליט פקק״ ,מתאים לכל
הזדמנות וחסר אופי במידה מספקת כדי
שלא ישפיע על המיסגרת הכללית בו
הוא נמצא. בקיצור, הדבר הייחידי שאפשר
לשבח בקשר אליו, הוא מבחר השירים.
אפשר למצוא כאן את צלילי השקט ואת
גברת רובינסון, את גשר על !מיס עכורים,
•המתאגרף וסנזיליה, ועוד להיטים מוכרים
כהנה וכהנה, כידו הברוכה של סיימון.
אלא שכשרונותיו של סיימון לא היו
זקוקים לאישור נוסף של מר קאראבלי,
ואם הוא דווקא רצה להראות כמה מוצל חים
שירים אלה גם ללא תמליל, קצת
יותר מקוריות לא היתד. מזיקה כלל.
המיתרים הנצחיים גולשים להם בנועם
כבעשרות תקליטים נוספים, כלי נשיפה
(המשך בעמוד )12

סיקורת

מה שאתה מחבש
ב שעון טוב באמת
תמאא
ב־_ו^ח£ם ו 1138015
0ש/ו\/וסדט 4

או גיטרה קופצים להם פה ושם כדי להפיג
את המונוטוניות, וקבוצת כלי קצב (שאינה
מלהיבה כלל בססיליה) מספקת את
הבסיס.
מי שעומד על כך שהשיחות בביתו
ייערכו דווקא על רקע פזמוני סיימון ו־גורפינקל,
יכול בהחלט להשתמש בתקליט
זה, הוא לא יפריע. לעומת־זאת, כדאי
בשעת הרכישה, לבדוק את התחלת הצד
הראשון. בהעתק אחד של התקליט לפחות,
יש שם כמה דפיקות לא סימפטיות.

ל ה טי ם ש אינ ם ל הי טים
להיטיו הגדולים של נ׳ורג׳ גרש־ויין,
פיטר נרו (פסנתר) ,ליאונרד
פצאריו (פסנתר) ,לאונטיו פרייס
(סופרן) ,רוברט וורפילד (בריטון)
ותזמורת הטיילת מבוסטון, בניצוח
ארתור פידלר, אר.סי.אי.

הצמיד ובית השעון
גוף אחד
עמיד בפני מים
ובדוק
ל־ג אטמוספרות!

(המשך מעמוד )11

שעון שוויצרי,
עם כל היתרוגות
והחידושים של תעשיית
השעונים המתקד מת
בעולם

רעיון המוסיקה הקלאסית בעטיפת להיטים
הוא הפעם משונה באמת. כי ג׳ורג׳
גרשווין כתב להיטים של ממש, פזמונים
ושירים לאין ספור, וזה בעצם מה שמצפה
מאזין לשמוע בתקליט המתיימר
להציג את להיטיו של המלחין.
אלא שסידרת תקליטים זו היא סידרה

לוח-שעות לבחירה
בשני צבעים: כחול וזוהר
תאריכון
קל לקריאה
הצמיד גיתן להגדלה
ולהקטנה-
לפי הצורך

לכל שעון תעודת
אחריות,
שכוחה יפה
ב־56ו ארצות ועימה השרות הבינלאומי
של טיסו*

טיסו סידרל אוטומטי, שעון חדיש ומשוכלל.
חזק במיוחד ן בית השעון עשוי מפיברגלס משוריין|
עמיד בפני מים, זעזועים, חום וקור.
כל מה שאתה מחפש בשעון טוב באמת-
תמצא בטיסו-סידרל-אוטומטי,
אותו תוכל לרכוש בחנויות ״טיסו״ המוסמכות ברחבי הארץ.

715307
־וו ״טיסו״-והשתתף במבצע הפרסים הענק, המסתיים בסוף חודש זה
*השירות הבינלאומי -בת״א: רח׳ הרב קויז ; 5בחיפה: דחי י. ל .פרץ ( 2

מסג׳יסט מדופלם
מסג׳
מסג׳
כללי רפואי

טלפון 15—12 449060 אחה״וג
.19—16 945436

מ• אחה?
מבחנים פסיכולוגיים יגלו זאת. מבחני
אישיות, מבחני משכל ( )1.)3.ומבחנים
לבחירת מקצוע.
פנו לת.ד. ע 852/ר״ג,
ותוזמנו לפסיכולוג מוסמך.

שבועון החדשות הישראלי
.העולםהזה ״,
המערכת והמינהלה: תל-אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
מא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרס. הדפום החדש״ בע״מ,
ת״א, רח׳ נדאביגדור הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

ג׳ו רג׳ ג ר שוו ץ
רעיון משונה
קלאסית, ומשום כך, נשכחו הלהיטים האמיתיים
והעדיפו את הלהיטים מאולם הקונצרטים.
מילא, גם זה לא היה כל-כך
נורא, אילו רק עשו את זה בלב שלם.
אבל הרפסודיה בנוסח בדו כפי שפיטר
נרו־ מנגן אותה, נשמעת כמין יצירה שלא.
החליטה עדיין אם נועדה לבית־קפה גדול
שם מצטעצעים פסנתרים יפי־בלורית להנאת
הגברות, או שזה באמת ובתמים
שילוב מעולה בין ג׳אז למוסיקה סימפונית,
כפי שנהוג לחשוב.
על האמריקאי בפריז של ארתור פידלר,
כל מה שאפשר לומר הוא כי זה באמת
נשמע כאילו נוגן לפני אנשים המטיילים
ומשוחחים ביניהם, כלומר שאין טעם
להדגיש פרטים, העיקר שזה בסך הכל
יעשה רושם.
הפרלודים של לאונרד פנאריו והקטעים
מתוך פורגי ובס עם פריים ווארפילד, הם
כבר עניין אחר לגמרי, אבל דווקא העובדה
שהם מוצלחים, מדגישה את כל מה
שחסר ביתד.
אפילו אנשים אינטדיגנטים נכשלים לעתים
בלשונם. למשל, הסופר הצרפתי
דאן קו, המתאר בזו הלשון את אלן דלון :
״דלון זה כמו האלפים, כמו אלדוראדו,
כמו הימלאיה. רק משוס שהשיאים אליהם
הוא מגיע הם גבוהים כל־כך, והאור הנשקף
בהם הוא כה זך והאוויר כה צח,
רק משוס כך נמצאים בו גאיות עמוקים.״
מעניין מה חשב על כך נושא כליו המנוח
של דלון, ועוד כמה אנשים המכירים
אותו מקרוב.
העולם הזה 1807

חי־ב מאיר יערי 75״כושרי לא
פחת. עומד לי כמו לפני 20 שנה־

אנשים

9הכרזה אישית מפוצצת
השמיע השבוע מזכ״ל מפ״ם
ח״כ מאיר יערי בן ה־: 75
״כושרי,״ אמר לכתב ידיעות
אחרונות שלמה ;קרימון,
במיסגרת כתבה על המאבק הפנימי
במפ״ם ,״לא פחת. הוא
עומד לי כמו לפני עשרים
שנה.״
מה ההבדל בין ממשלתם
של ראש־הממשלה לשעבר
דויד בן־גוריון וראש-המט-
שלה הנוכחית גולדה מאיר)׳
אחרי פגישתם של מזכ״ל ההסתדרות
יצחק כן־אהרן
וחברי הוועדים של אל־ על, נשאל
בן־אהרון מה דעתו, כשר־התחבורה
לשעבר, על הקנסות
שהוטלו על העובדים ועל דרכי
גבייתם י השיב בן־אהרון :
״אז, בממשלת בן־גוריון, התנהלו
העניינים אחרת: אז אפשר
היה גם להתווכח — וזה
אחרת מאשר אצל המלכד, ויקטוריה.״
9ההירארכיה
בחברת ה־

טי אישום של בור — זוכה.״
מנהל שרות שלום של
אל-על, מייל, כינחסי, חסד
20 אלף ל״י כדי לחגוג את
טקס הבר־מיצווד. של בנו שי.
פנחסי האב התכונן כבר לשלוח
את 300 ההזמנות, כשהוד
ייצב לפניו בנו ואמר :״אני
לא קוף ואני לא מוכן לעמוד
בדלת וללחוץ את הידיים לכל
החברים שלך. בשביל זה. יש
לנו את הקוף שקיבלנו במתנה.
במקום זה אני רוצה שעון
ונסיעה לאמריקה עם אמא.״
פנחסי קפץ על ההצעה, רץ
מייד לקנות שעון וסידר לבנו
כרטים־טיסה באל־על לארצות־הברית.
סך כל ההוצאות 500 :
דולר — מחיר מס הנסיעות
עבור שני הכרטיסים.

דליה לביא

( )29 השחקנית־זמרת הישראלית המרבה להופיע בגרמניה, בתמונה שהופיעה

ידיד לשעות הפנאי: היא קשורה לצייר הישראלי מנחם גפן, איתו היא נראית על חוף הים,.

מה עצמה הופיעה כמה שנים
לאחר מכן על. שיר בדבר לילדים.
מסתבר שאלה הם שיריו
של השחקן שלמה כר־שכיט
שהיה אז ילד חוץ בקיבוץ גב־עת־ברנר
והחל כך את הקאר־יירה
שלו.
9בין מאות השואלים שפנו
אל הטלוויזיה הישראלית
בשעת שידור תוכנית השעה
השלישית על יהודי ברית־המו־עצות,
היתה גם בחורה שהתעניינה
אם העולה מברית־המו-
עצות שהשתתף בתוכנית ,־ 3
שפרלינג, הוא נשוי. התשובה:

9הופעתו של המשורר היהודי
שעלה מברית־המועצות
עמנואל אושרוכיץ׳ ,שסיפר
על השתתפותו בסרט התעמולה
הסובייטי על יהודי
רוסיה, שהוקרן בתחילת התוכנית,
הביאה לפגישה מרגשת
בינו לבין ידיד נעורים מבית־הספר
העממי, אותו לא ראה
זה עשרות שנים.

שניים אחרים, אח וא
חות,
התקשרו כל אחד לחוד

בנסיון לברר אם גדליה*
שרשפטיין, אף הוא עולה

חדש מברית־המועצות שהופיע
בתוכנית, הינו שאר בשר שלהם.

9עובדה
שנשמרה בסוד,
על־ידי הצוות המכין את תשעה
השלישית: הלחצים שהופעלו
לפני השידור מצד גורמים
רישמיים למניעת השתתפותם
של ד״ר נחום גולד־מן
ודב שפרלינג, שניסו בזמנו
לעורר את דעת הקהל העולמית
לגבי מצבם של יהודי
ברית־המועצות, בניגוד לעמדת
ממשלת ישראל. המפיקה החדשה
של התוכנית, נעמי קס*
לנשקי עמדה בכבוד בלחצים.
9טעות־דפוס בידיעה שהופיעה
השבוע בהארץ על
פסק-הדין של השופט הראשי
של בית־משפט השלום בתל־אביב
יעקם סגל, במשפטם
של אורי זוהר ואריק איינ־שטיין,
העמידה את אריק
באור מגוחך :״הזמר אריק
איינשטיין, שהואשם בשני פר־

9עם בוא האביב, נמצא
מי שביקש לדעת מה מביא
עיתונאים לבחור לעצמם חודש
עברי בתור שם משפחה. במערכת
הארץ קיבלו כבר כדבר
טבעי את הצטרפותו של
רן (הרמן) כסלו (וקסלר) לח בריו
הוותיקים יותר, בנימין
תמוז ושבתי מכת. אולם
חוץ מחברות באגודת הסופרים
ו/או העיתונאים, איזה מכנה
משותף אפשר למצוא בין משה
בן־אלול (דבר השבוע לשעבר)
,בנקו אדר (חותם, על
המשמר) ,המבקר ראובן סיין
וכתב הטלוויזיה אלי ניסן )
ובכלל, מה אומרים על כל הסבך
הזה הכתב לענייני קולנוע
בידיעות אחרונות יהודה
סתיו והזמר מוצי אביב ז

פסוק השבוע
דיקן הפקולטה למשפטים
כאוניכרסיטת
תל־אכיב, אמנון רוכינ*
שטיין :״ תבוסתן -מי
שתומך היום במדיניות הממשלה
שמלפני שנה. בוגדן —
מי שתומך היום במדיניות הממשלה
לפני ארבע שנים.
ציוני — מונח מופשט וקשה
להגדרה. עולה חדש שהוא
שמאלני, על פי ההגדרות
דלעיל, ודאי שאינו ציוני. הרבי
מלובאוויץ הוא ציוני.״

שחגגה לא מזמן את יום־הו-
1 1*1 1 111י 1 *1 1ך
לדתה ה־ ,40 הופיעה לאירוע

* חברתי בתסרוקת חדשה כשהיא עונדת את מיטב תכשיטיה, כשרק
הכתר שלמיצחה שווה עשרות אלפי דולרים. לשאלת עיתונאי,
השיבה הכוכבת הנשואה לשחקן הנודע ריצ׳ארד ברטון :
״את כל התכשיטים שאני עונדת היום, קנה לי בעלי.״

עובדים ברורה. זה גם ברור
במספרי הטלפון הפרטיים של
העומדים בראש החברה והמפעלים
הקשורים אליה. לכן, כאשר
קנו מזכ״ל החברה איטר
ידלין, מנכ״ל סולל בונה צבי
רכטר, וזיו פריאור, מנהל
נתיב, קרן הפנסיה של סולל
בונה — דירות בבניין שהקים
סולל בונה בשיכון בבלי, הם
קיבלו מספרי טלפון לפי דרגת
חשיבותם בחברה: מספרו של
ידלין הוא ,413409 של רכטר
413410 ושל פריאור .413411
9לפגישותיו של המלאך
עם גדולי המדינה יש כבר תקדים:
רוג־ר מור נפגש בעבר
השלם הזה 1807

עם מיטה דיין. בראיון לתוכ נית
גלי־צה״ל, קול בו חלום,
סיפר מור למיכאל הנדלזץ
כי אכל פעם במסעדה באר־צות־הברית
כשבמקום נוכחו
רק שון (ג׳יימס בונד) ק ונ רי,
הוא עצמו, משה דיין ושלושת
אנשי הביטחון שליו .״למה הוא
צריך אנשי ביטחון,״ השתומם
אז המלצר ,״אם נמצאים כאן
ג׳יימס בונד וסיימון טמפלר?״
באותה תוכנית קרא
שמואל יטי שיר שמצאו עורכי
התוכנית בגליון ישן של
משמר לילדים. על השיר היה
חתום שלמה בן שבע, מקבוצת
אשל בגבעת־ברנר. אותה חתי־

עליזה 0אש׳

(מימין) חומרת הישראלית המופיעה בטנים האחרונות בארצות״וזברית,
הגיעה לביקור של חודש בישראל והתארחה באחד מימי השבוע במועדון*
לילה יפואי כשבין מקבלי פניה בלטו הזמרות שולה חן ייפה ירקוני (לידה) ,השחקנים אריאל פורמן,
ראובן שפר ויעקב בן־סירא, הנראים בתמונה בשעת ביצוע משותף של שיר ישראלי היתולי.

הנדון
(חמשו מעמוד )7

לא לממשלה, לא למעביד, לא למשק,
לא למדינה.

אכד הוא הזיר — נזק שהגיע
ככד במיכחן הראשון לכמה מיליוני
לירות.

ך• עת הדיץ ככנסת על הצעת־החוק,
^ הזהרתי בפני תופעה שנתגלתה בכל
הארצות שבהן נתפתו השילטונות לחוקק
חוגים מסוג זה.

ככולן הכיאו החוקים להחרפה
המורה של השביתות, תחת למנוע
א •תן.
מבחינה זו יכולה השביתה באל על
לשמש כבר עתה כדוגמה מובהקת, ואות
לבאות.
עובדי־התחזוקה יצאו לשביתה כדי להכריח
את החברה לשים קץ לסחבת, ולהיכנס
למשא־ומתן רציני עימם.
כדי להשיג מטרה זו, היה די בשביתה
של יום אחד. ואכן, לולא היו קיימים
החוקים נגד השביתות, אין ספק שהנהלת
החברה היתד. מתחייבת מייד להיכנס
לדיון רציני, והשביתה היתד. מתחסלת לפני
תום היממה. שהרי מחירו של יום־השבי-
תה — שני מיליון לירות — היה משכנע
את המנהלים שגישה גמישה כדאית יותר.
אולם מכיוון שהחוקים קיימים, פנתה
ההנהלה לבית־המישפט. השופט הטיל על
העובדים קנס עצום. הממשלה הוציאה נגדם
צווי־ריתוק.

מאותו רגע שינתה השביתה
את ציכיונה.

ביממה הראשונה היתה זאת שביתה נגד
גישת ההנהלה. ביומיים הבאים היתה זאת
שביתה למען ביטול הקנסות וצווי-הריתוק,
ואליה הצטרפו ציבורים נוספים של עובדי
אל עד.
השביתה הראשונה עלתה שני מיליון
ל״י. השביתה השניה עלתה ארבעה מיליוני

כל זה — מכלי שהופעל החוק
החדש. אילו נעשה נסיון להפעילו
— לשלוח מפירי-שכיתה, לתבוע
נזיקים, להטיל קנסות על כל ה־שובתים
— היתה השביתה נמשכת
עד עצם היום הזה, מתפשטת
לכל עובדי ״אל על״ ,וגורמת נזקים
של עשרות מיליוני לירות.

כלי התקשורת השתיקו ־ עכשיו הם מספרים את

10.ח1 0

נזז ו

והיותבונדיס ׳
** מיקם א ריאלי היה צריך להיות
יעג׳ינג׳י. הוא עקשן כמו ג׳ינג׳י, ובשעת
כעס רתחן כמו ג׳ינג׳י. אלא שאלהים
עשה אותו בלונדי. זה לא פוגע כהוא זה
בתכונותיו הג׳ינג׳יות.
עמיקם אריאלי הוא אחד משבעת הגברים׳
שאיימו לשתק בשבוע שעבר את המדינה
כולה — ושהוכיחו, תוך כך, כי חוק
סיכסוכי העבודה החדש, שהועבר בכנסת,
מפחיד רק את אלה הפוחדים ממנו.
עמיקם הוא אחד משבעת חברי ועד עובדי
התחזוקה של אל־על, ששביתתם בשבוע
שעבר, היתד. זעזוע־אדמה ראשון ב שרשרת
הזעזועים העתידים לפקוד את הארץ
בחודשים הקרובים.
לא שהזעזוע נסתיים. הוא רק שקט ל רגע.
כפי שהסביר השבוע עמיקם בראיון
שהעניקו הוא וחבריו לכתב הננודם הזה

חושב שאין נציגים שלנו, שצריכים להגן
עלינו, העובדים — ובעצם מגינים על
ההנהלה, ופוגעים בנו?
״בוא אספר לך קוריוז מעניין: הנציג
שלנו בהסתדרות הוא אפריים אדים. כש-
התקיים הדיון בבית-הדין לעבודה, היד,
אדים בחופש, בבית־הבראה. הנהלת אל־על
שלחה טקסי-ספיישל להביא אותו, כדי
שיישתתף בדיון. תאר לך: ההנהלה שלחה
— להביא את הנציג שלנו. למה? תבין
בעצמך.״
״טוב, אז סילפו את האמת. אתם אומרים.
מהי אם כן האמת?״
״אני אספר לך את האמת,״ זועף עמיקם.
״בלי פילוסופיות. את האמת הפרטית שלי.
תשמע טוב:
״אני באתי לאל־על מצה״ל. שירתתי
שנתיים וחצי בטייסת. אני טכנאי גוף ו

הו נזק א׳ .יש גם נזק ב׳:
1קיום החוק הגביר את שחצנותו:
של הנהלת ״אל על״ ,ואת
אמונתה שכדאי להתייחס לעובדיה
כאל הכורת עבדים וצמיתיס.
אין זה סוד שכבר לפני כן החלה הידרדרות
הרת־אסון ביחסי־העבודה באד על,
בגלל גישת ההנהלה. לא רק היחסים בין
החברה לבין העובדים השתבשו, אלא גם
היחסים בין העובדים לבין עצמם, כש־טייסים
מתקוטטים עם דיילים, דיילים עם
דיילות, צוות־האוויר עם אנשי־הקרקע.

הכל שונאים את כולם, והאווירה
המורעלת במטוסים משפיעה
גם על היחס לנוסעים, שככר הפד
לסקנדאל בינלאומי.

כשהמוראל מידרדר בצורה כזאת, התרופה
היחידה היא להחליף מייד את ההנהלה
ואת גישתה.
את הלקח הזה כבר למדה המדינה בפרשת
רשות־הנמלים. גישתו של חיים לס־קוב
לעובדיו — גישה של קצין בריטי נוקשה
לחיילים מגוייסים — עלתה למדינה
מיליונים, הרסה בהדרגה את מוראל־העבו-
דה בנמלים. אולם כלי-התקשורת של ה-
ימין הפכו את לסקוב לאליל, והממשלה
לא העזה במשך שנים להחליפו. כשעשתה
זאת לבסוף, מחוסר ברירה. כבר נגרם
נזק שקשה לתקנו.

כ״אל על״ מתכשל מצב דומה.

ההנהלה מתייחסת אל העובדים כאל
צבא של קלגסים, מדברת אליהם בסיגנון
של קולונל יווני. החוקים החדשים שנת קבלו
בכנסת, וההצהרות חסרות־האחריות
של העסקנים רודפי-הפירסומת המאיישים
את הממשלה, העניקו למנהלי אד עד את
ההרגשה שיש להם גב חזק׳ ושינצחו בכל
מיבחן־כוח.

ההתייהדות הגוברת של המע־כיד״
גרמח, כמוכן, להתקוממות
גוברת •טל העובד.
את התוצאות ראינו
תה שהיתר. מיותרת,
הלה אחרת. בשביתה
נצחון מוסרי וממשי
הופעל כלל.

השבוע. פרצה שביאילו
התנהגה ההנ זו
נחלו העובדים
כאחד. והחיקוק לא

כל עוד כני-חורין אנו כארץ
זאת, בלבנו ובנפשנו — כל חי
קוק כזה יהפוך־ לציחקוק.

ליד מיתי!ן-לים וד של ג׳אמבו

זרת בחמש אחר הצהרים, היא מעירה אותי,
ואנחנו אוכלים יחד צהרים. בערב,
אני יוצא שוב ללוד. אז אלה חיי משפחה
אלה?״

״רימו אותנו -
ובג דו בנר
ך 1מה פרצה השביתה?״
״ /חבר ועד שני, איתן רוזנמן, נוטל
את רשות הדיבור :״כל הבעיה היתה על
תביעות ועל שמירת סיכומים. מדובר על
סיכום שהיה כתוב בחוזה־עבודה קודם —
ולא קדים. ברגע ששני הצדדים חתמו על
החוזה, זה מחייב את שני הצדדים, לא רק
את העובדים.
הובטחו לנו שני דברים. הראשון: אנו
עובדים באל־על בדירוג של פקידים. בחוזה
העבודה הקודם ,70—71 ,הגענו לסיכום
שתוך שלושה חודשים מיום חתימתו תוקם
ועדה שתפעיל סולם דירוג לטכנאים.
זה היה באוקטובר ! 1970 עד היום לא
הוקמה הוועדה.
״בציבור שאנו מייצגים יש שני גופים.
אני שייך לטכנאי חשמל, מכשירים, ואלקטרוניקה.
החבר׳ה האחרים שלי, עוסקים
בגוף והמנוע של המטוס. עבור הרשיון
שהוצאתי כטכנאי מוסמך לאלק טרוניקה,
קיבלתי תוספת של 85ל״י ל חודש.
בחוזה עם החברה סוכם, שבינואר
1972 יקבלו גם טכנאי הגוף והמנוע בעלי
הרשיונות, תוספת כזו.
זה מד שסוכם. אבל בחוזה שהחברה
הכינה, היה כתוב ש,ההעלאה תיספג.׳ לא
הבנו בדיוק מה זה.
״בינואר 1972 באנו להנהלה, אמרנו:
,רבותי, אתם צריכים לשלם את הכסף.׳
.״פה לא כתוב שמגיע לכם כסף,׳ ענו
לנו .״כתוב רק שהכסף ייספג.״

על שנות לימוד ומאמץ — אין תגמול?
מרסל זוהר. שקט לרגע — ויכול התחדש
כל רגע, ובן רגע.

מנוע. אדם שמטפל במטוס, עם נחיתתו,
מבחינת אחזקה, שיפוץ, וביקורת.
״בלי שעות נוספות, המשכורת נטו
שלי היא 600ל״י לחודש. העבודה הרגילה
שלי כוללת 140—120 שעות נוספות, ומינימום
שלוש שבתות וחגים לחודש, כולל
ערבי חג וערבי שבתות. עם השעות הנוספות,
יוצא לי בסביבות 1,300ל״י ברוטו.

ץץה שהכאיב לעמיקם יותר מכל, ב־מהלך
השביתה, היה יחס הציבור אליו
ואל חבריו .״אפילו אבא שלי האמין למה
שכתבו בעיתונים,״ מספר עמיקם .״אבי
עובד בתור מנהל עבודה בחלמיש. הוא בא
אלי וצעק עלי , :אתם בריונים,׳ הוא האשים
אותי, .אסור לצאת ככד. נגד חוקי
המדינה.׳ לא רק הוא צעק. גם כל המשפחה.
כמעט ניתקתי את היחסים בגלל זה.״
״כיצד נוצר היחס הזה בציבור?״
״העיתונות ואמצעי-התיקשורת האחרים
סילפו את עמדותינו. אף אחד בציבור לא
ידע באמת מה שאנחנו רוצים.״
״למה סילפו? מה יש להם נגדכם?״
עמיקם עונה במילים ברורות :״אליעל
קנתה את כולם. את כתבי העיתונים, את
כתבי הטלוויזיה. איך? באמצעות כרטיסי-
הטיסה שהיא חילקה, מחלקת, ותחלק, בחינם.
בחינם — כלומר על חשבון הציבור.
אבל הנהנים — מקבלים אותם חינם. לא
רק בעיתונות היו נגדנו. בהסתדרות אתה

חי כלב

כול ק 1ו״ ם
ע׳׳ ההנהלה

לבעלמ שפ ח ה
*ש לי בית עם משכנתא של 20,000
11ל״י, ברמת הנשיא. אני נשוי שנה
וחצי. בגלל המישמרות, אני כמעט לא רואה
את אשתי. תראה, למשל, מה קורה במשמרת
שנייה, שמתחילה בשבת:
״לאחר ארוחת צהרים, אני עוזב את
הבית. חוזר מלוד באחת בלילה. אשתי
כבר ישנה. כשאני מתעורר בבוקר, אשתי
כבר בעבודה, מחוץ לבית. בשלוש אחרי
הצהרים אני חוזר ללוד. שעה וחצי לאחר
מכן, אשתי חוזרת הביתה.
״שבוע לאחר מזה, אני מתחיל לעבוד
משמרת לילה. אני יוצא מהבית במוצאי-
שבת ב 11-בלילה, חוזר הביתה בשמונה
בבוקר. אשתי כבר לא בבית. כשהיא חו
אנחנו

א אידיוט
^ מינילאל־ ע ל, :רמתי, אתם
חושבים שאנו ועד של אידיוטים?׳ •
״הסכמתם לזה,״ ענו לנו.
״לא ידענו מה זה. אנו פועלים, לא עור-
כי־דין. זו היתד פשוט רמאות מצד החברה.
״כשפנינו לעורך־הדין חוטר-ישי והוא
ראה את החוזה, אמר לנו, :זה חוזה של
עבדים, לא של בני־אדם !׳
״אז הכרזנו על שביתת אזהרה של 24
שעות. זה היה ב־ 14 בינואר. בתשע בערב
קיבלנו צווים של בית־המשפט. המשכנו
את השביתה, וקיבלנו קנס של 3,000ל״י.
שילמנו את הקנס מקופת־הוועד. כל עובד
שילם 30ל״י. היינו צריכים לשלם 6,000
ל״י. שילמנו 3,100ל״י, ועל היתר יש
לנו עירעור.
״הדרישה השנייה שלנו היתה: הקמת
וועדה שתבדוק את סולם המשכורות שלנו.
ביקשנו שאנשי הוועדה יהיו אנשי תעופה.
אבל אל־טל רצתה להביא רק אנשים שמקבלים
ממנה כרטיסי־טיסה חינם. סירבנו.
״מה שביקשנו, כל התביעות שלנו, היו
בעצם מסוכמות כבר פהסכם של שנה ש עברה
— ורק לא בוצעו על־ידי אל־על.
מלבד זה, היו גם כמה תביעות סוציאליות
שהגשנו.

סיפורם ־ חברי ועד עובדי התחזוקה של ״אל־על״:
״אבל לכל התביעות שלנו, ענה לנו אלי
בן־ישראל, מנהל המנגנון :״לא!״
״אמרנו לו, :יש פה תביעות שסוכמו
כבר.״
,״רבותי׳ ענה, לא גדול!״׳

שיטות ל ד פו ק
אותנו
ך 1דכדי אל־על, התביעות שלכם
״ /מסתכמות בהעלאת שכר של 90

לתקן את התשלום עבור ההבראה. היינו
מקבלים דמי־הבראה כמו פקידים. יש לנו
סעיף בחוזה, שעל כל 30 לילות מישמרת,
מגיע לנו עוד יום הבראה. אבל יש סעיף
אחר בחוזה, המגביל את ימי ההבראה שלנו
ל־ .14 דרשנו לבטל את ההגבלה. למה
פקיד שיושב במיזוג-אוויר במשרד, יקבל
14 יום, ללא משמרות — ואני, שעובד
מישמרות, בגשם ובחמסין אקבל אותם 14
יום?
״ביקשנו גם בגדי עבודה עבור מנקי
המטוס מבחוץ, ותוספת עבור חומרים
מזיקים. הם עובדים בכל מיני חומרים
רעילים, כדי לנקות את המטוסים מבחוץ.
מדובר באנשים שמרוויחים 400ל״י לחודש
! אנשים עם 10 ילדים! ,

ס פיר דפק אותנו
לבק עו ת המנכ״ל
** השהר גיז אותנו, זה שראש אגף
!(,.כוח אדם, סאשה דפמן, ענה לנו,
לכל הדרישות , :אפילו שההסתדרות תגיד

חוזה לחוזה מותר יהיה לשבות. אבל זה
שקר. מהעובד נשללה זכות השבתה בחוק
החדש. גמרנו.״

ל א רוצי ם יו״ר
ולא ב גי דו ת
ץ ץ דו ע אין לכס בוועדה יו״ר, כמו
שמקובל בכל שמונת ועדי העוב״
דים
האחרים של אד־על״ 1
עמיקם :״הגענו למסקנה שלא צריכים
יו״ר. מהנסיון שלנו בשנים הקודמות גילינו,
שברגע שעל אדם אחד מוטלת אחריות
והוא פועל כגוף עליון — הוא היה
הולך ומוכר דברים, בלי לשאול את חבריו
בוועד.״
מסביר איתן רוזנמן במילים ברורות
יותר :״כשאדם אחד היה הולך לשוחח
עם אנשי הנהלה, הוא היה מוכר אותנו,
מבלי שנדע.״
מסכם ראש משמרת עוזי חכם, בחור
שקט וחייכני, בכלל לא פרצוף של מורד:
״כשנכנסנו לוועד, החלטנו: אף אחד לא
עולה לבד להנהלה ! פעם היה באל־על
נוהג שההנהלה קוראת לחברי הוועד אחד
אחד. לא פעם ביקשו אנשי ההנהלה שנבוא
אליהם אחד או שניים. לא הסכמנו.״
עמיקם :״בוא אספר לך על האיומים.
בזמן השביתה, אמר לי אחד ממנהלי החברה,
:את החשבונות נעשה אחרי המבול.
אתה לא תישאר תמיד איש ועד.
תחשוב על זה.׳״
״מי אמר לכם את הדברים האלה?״

משה אלימן
״לא ניסוג״
מהמשכורת הנוכחית שלכם.״
עמיקם :״התביעות שלנו הן בגלל התנאים
שאנו עובדים בהם. אינני יודע אם
יש עוד ציבור עובדים אשר עובד בתנאים
כאלה. למשל, ביקשנו מההנהלה: אתם
מחייבים אותנו לעבוד חמש שבתות וחגים
בחודש — לנו לנו תוססת מיוחדת,
ההל מהשבת השלישית. או דרשנו סוודר
לעובדים, כי אנו עובדים רק בחוץ.
״דרשנו גם שיפסיקו לדפוק אותנו.
למשל: במשמרת השנייה אנו עובדים עד
שעה .2400 לפי החוק, פועל שעובד שעתיים,
משעה ,2200 זה נחשב שעות לילה.
באה ההנהלה ואמרה לנו, :אתם עובדים
רק עד חמש לפני־חצות. כך, אתם לא
עובדים שעתיים.׳
״או דוגמה אחרת: לפי החוק, מישמרת
לילה צריכה להיות רק שבע שעות. אנו
עובדים משמרת שנייה תשע ורבע שעות.
למה שנסכים?
״ביקשנו גם סיפרות מקצועית, ותבענו

יעל,כ מאיו
״לא ישברו אותנו״

איתן רוזגמן
״הפועל מת״
ובלי שום תביעה נוספת. למנכ״ל לא
היתה תשובה.״
מי היועץ המשפטי שלהם ז
״אחרי שהסתבכנו עם אל־עד בניסוחים
של חוזה עבודה, כשסיכמנו דבר
אחד, והם כתבו דבר אחר, בחרנו לעצמנו
עורך־דין. את חוטר־ישי. גבר עם ביצים.״
״זה עולה לכם הרבה?״
״אתה יודע מה? זה שווה כל לירה.״
״התייעצתם אם עורך־הדין שלכם, לפני
•הכרזתם על השביתה?״
עוזי חכם :״כן. הוא התנגד בתוקף. לא
לעשות שביתה. זה לא הדרך, הוא אמר,
וניתק זמנית את הקשר איתנו. הוא הסביר
לנו שהוא לא יצדד בהפרק חוקים. החוק
החדש אומר בפרוש, שאסורה שביתה במפעלים
ציבוריים חיוניים — כולל תובלה
אווירית׳ ותחבורה ציבורית. וזה אנחנו.״
עוזי חכם ,31 ,עובד באל־על יותר מסג
שנים. הגיע לחברה מחיל האוויר, נשוי
ואב לשניים. גר בפתח־תקווה :״עבור
הדירה שלי״ ,הוא מספר ,״אני עדיין חייב
10 אלפים ל״י. חוץ מזה, לאל־על אני חייב,
לקופת תגמולים 500 ,ל״י, ולחברת עצמה

עוזי חכם
״לא עולים לבד !״
כן, לא תקבלו שום דבר!׳ שאלנו אותו:
,ומה עם הדברים שסוכמו בינינו?׳
״אז נודע לנו איך דפקו אותנו. דפמן
הוציא מהמגירה מכתב של ספיר, אשר
הוזמן לסי בקשתו של המנכ״ל, בן־ארי,
והראה לנו: אפילו דברים שסוכמו בחוזה
קודם, לא יחרגו ממסגרת ה־.30/0
״רצנו להסתדרות. האיש הממונה על
תיק אל־טל בהסתדרות הוא אפריים אידס.
אדם מסור מאוד. אבל מסור להנהלה —
לא לעובדים. שלחנו מכתב לבן־אהרון, ביקשנו
להיפגש איתו. לא קיבלנו ממנו
תשובה.
״כשראו שאנו ממורמרים מאוד, העבירו
אותנו מאידס לטיפולו של וושצ׳ינה. בינתיים
הכנסנו מכתב הודעה־מראש על
סיכסוך־עבודה, לפי דרישת החוק.
״למרות זה, הודענו שאנו מבטלים על
השביתה, כשעמדה להתחיל, ביום א׳ בבוקר.
למרות שלא ויתרנו על הכרזת סיב-
סוך העבודה. שלחנו עוד מכתב אזהרה.
באנו כולנו להסתדרות. אמרנו להם , :בואו
תפגישו אותנו עם בן־ארי. אנו לא רוצים
שביתות. רוצים לסכם את העניין.׳
״ביום חמישי הבטיח לנו וושצינה פגישה
עם הנהלת אל־ על. למחרת, במקום הפגישה
— קיבלנו הזמנה לבית־הדין האיזורי
לעבודה.
״וושצ׳ינה הרים את ידיו, :אני לא יכול
להתמודד עם אל־על. אין לי כוח,׳ אמר.
כך הכנים לנו את החוקן.״
״רק אז, כשראינו שאין לנו ברירה,
יצאנו לשביתה.
״היום, אחרי השביתה, ציבור העובדים
בארץ יודע כבר את האמת על החוק
החדש לסיכסוכי עבודה. השר אלמוגי אמר
בטלוויזיה, לפני שהחוק התקבל, שבין

אהרון צור
״נמשיך להילחם״
״לא חשוב,״ משיב עוזי .״אנחנו עוד
צריכים לעבוד עם האיש הזה.״
״פוחדים ממנו?״
״לא פוחדים. פשוט: אל־על לא התפרקה.
אנו נצטרך עוד לשבת עם המנהל הזה.
רק אמרנו לו שיירגע, וסיפרנו למנכ״ל.
הוא הסביר שאיננו רוצה לשמוע יותר
איומים כלפי העובדים.״
״העיתונים כתבו שאתם מרוויחים 2000
ל״י לחודש.״

גברע ביצי ם
שווה ב ל לי ר ה
**שיב איתן רוזנמן ,28 ,יליד הארץ,
נשוי פלוס : 2״אני גר ברחובות. אשתי
מורה. המשכורת ברוטו שלי 1400ל״י לחודש.
אני בעל הדרגה הכי גבוהה בציבור
שאני מייצג אותו. לאחר שמעריב
כתב דברים לא נכונים אלה, לגבי השכר
שלנו, באנו לבן־ארי, אמרנו לו :״תמורת
המשכורת שמסרת למעריב שאנחנו מרוויחים,
אנו מוכנים לחתום לך על חוזה
עבודה לא לשנתיים, אלא לשלוש שנים

עמיקם א ריאלי
״אל־על״ קנתה את העיתונאים
.3000 אשתי עבדה כמורה כל השנים עד
שנולד לנו הילד השני. אני מפקח צוות.
באופן נורמלי, אני מפקח על שבעה איש.
אם אני עובד על ג׳מבו, עובדים תחת
פיקוחי עשרה איש. בעבודה אחרת, גדולה,
יכולים להיות תחת פיקוחי אפילו 40
עד 50 איש. אחרי כל השנים האלה ובמעמדי,
אין לי אפילו עדיין הדירה שלי.
״ואיך אנחנו עובדים? לאל־על יש 12
מטוסים — ומוסך אחד פנוי. למוסך הזה
נכנסים במשך כל השנה מטוסים לשיפוץ.
(המשך בעמוד )23

במדינה העם ארץ־ישראל האובדת עודני זוכר אותך, אבי, לובש את החולצה
הכחולה / .עודני זוכר אותך רץ
אל הקן, או אל הצריף, לפעולה / .עודני
זוכר אותך. מדבר על סוציאליזם ועל
״האדם באשר הוא אדם ו״חופש הביטוי״
ו״זכות הצעקה״ ,ועוד מישפטיס
יפיס שצמחו לידם / .עודני זוכר אותך
קורא ל״יצירת חברה חדשה בארץ־יש־ראל״
/ ,אשר בה ״יהלך זקוף־קומה האדם
העמל״...
...הערפל גובר, החשיכה יורדת / ,החשיכה
יורדת• /היכן את ארץ־ישראל
שלי האמיתית, החלוצית, העובדת?
זעקה זו של חיים חפר פורסמה ביום
השישי, תחת הכותרת ״ארץ יישראל האובדת״.
כעבור
כמה שעות, בליל שבת, שידרה
הטלוויזיה מיסמך מצולם מזעזע עוד יותר.
הצוות צילם מושב אופייני בחבל
לכיש. הוא התעכב על תופעה, הקיימת

דתית וליצור עם עובד. על המסך הקטן
הופיעו מתנחלים קולוניאליים, המנצלים
את עבודתם של מדוכאים חסרי־אונים
וחסרי־זכויות. חלק מהם הצדיק זאת בבושה
כלשהי, אחרים הצטיינו בגילוי-
לב ציני ואף שחצני.
עלה על כולם צעיר שאביו ״קנה״ לו
את המשק, השוכן על אדמת הלאום, המגדיר
את עצמו כ״מנהל ומארגך, כש־הפליטים
מעזה עושים את עבודתו.
לערבים אלה אין אף הזכויות שיש
לכושים ברודזיה ובדרום־אפריקה, המנוצלים
ללא־רחמנות על־ידי מתנחלים לבנים.
אין להם זכויות בכלל. הם באים
ממחנות־הפליטים של עזה בלי רשיון.
אפשר לגרשם בכל רגע. הם מקבלים שכר
הנופל בהרבה מן השכר של לישכת־הע־בודה.
הם תלויים בכל שעה של חייהם
בחסדיו של האדון היהודי. אין להם שום
זכויות אזרחיות, מכיוון שאינם אזרחים
של שום מדינה, אלא רק תושבים־נמל־טים
מאיזור של כיבוש צבאי.
מפקחים עליהם ערבים ישראליים, ש הם
אזרחים מסוג ב /שהם עצמם יצאו
לפני שנים מעטות מתחת לידי מימשל
צבאי מקומי.
רק כחלחלה. זוהי התמונה בפרוס

הסרט של הצמרת:
סרטי ההקלטה של אגפא
טובי הזמרים והמוסיקאים מעדיפים
את סרטי ההקלטה הטובים ביותר:
סרטי ההקלטה של אגפא.
סרטי הקלטה של אגפא מבטיחים
אמינות גבוהה, נקיון מרעש וחיים
ארוכים. הם עשויים מפולי א ס טר
עמיד והקסטות בקופסאות מתברגות
המאפשרות גישה לסרט.
סרטי הקלטה של אגפא -הסרטים
הטובים למוסיקה טובה.
עובדים חקלאיים יהודים 1908 ,
״היכן את, ארץ־ישראל שלי, האמיתית
עתה בכל המושבים :
מן השטחים המוחזקים.

עם אגפא זה מצליח

הסיעה בהסתדרות מודיעה :

החלטנו להשתתף בבחירות להסתדרות הפקידים.
כל חברי התנועה ואוהדיה, החברים בהסתדרות הפקידים מתבקשים לכתוב
מיד לת.ד( 136 .פקידים) ולהודיע: כתובת מעודכנת, מקום עבודה, טלפונים, מידת
האפשרות להופיע כנציג ברשימה, להשתתף בעבודת ההכנה לבחירות וכו׳.
הצעות לסעיפים מצע הבחירות, הצעות לפעולה — מתבקשות !
חברי התנועה ואוהדיה, הפעילים במקומות עבודה, חברים בוועדי עובדים —
מתבקשים לכתוב לת.ד( 136 .הסתדרות) ולפרט פעילותם.
אנו זקוקים לאינפורמציה זו לצורך הרחבת הפעולות בהסתדרות.

עבודת הערבים

אלמנות חסרות־ישע. ברגעיה הרעים
ביותר, הטלוויזיה היא מכשיר של
שטיפת*מוח. כזאת היתה השבוע כלפי
שביתת עובדי אל־ על, כאשר התעלמה
כליל מן השובתים עצמם, נתנה ביטוי
רק לאויביהם בממשלה ובהסתדרות.
אך ברגעיה היפים ביותר, יכולה הטלוויזיה
לחשוף תוך כמה דקות עולם
שלם, נסתר וחבוי, ולפקוח עיני ציבוד
שלם.
כד עשתה בכתבה הקצרה על הערבים
בלכיש.
המצלמה תיארה את הערביות הזקנות,
העובדות במשקי היהודים: אלמנות־מל־חמה
חסרות־ישע מטחנוח־הפליטים, העובדות
עבודתיפרך תמורת שכר־רעב,
כשהן מטפלות בשעות המנוחה בילדיהם,
בסוכות המטות ליפול.
כל זה במושב — צורת־ההתיישבות
שעליה היתה תיפארת היישוב העברי ה חדש,
שפורסמה בעולם כולו כשיא הישגיו
של סוציאליזם אידיאליסטי, יעיל
ומצליח.
האדון היהודי. הדברים כבר פורסמו
בעבר מעל עמודי העיתונות, מבלי שהדבר
עורר זעזוע. אך על מסכי־הטלוויזיה
היה להם כוח־מחץ חזק יותר לאין -שיעור.
בסכה אחת, חדר לתודעת סאות־אלפי
אזרחים שתוך חמש שנים קצרות של
כיבוש נהרסה יצירתם המופלאה, חסרת־התקדים
של שלושה דורות.
בעלי־המשקים, שהופיעו על המסך, לא
היו עוד מתיישבים יהודיים, אידיאליסטיים,
המוציאים לחם מן האדמה בזיעת
אפיהם כדי להפוך את הפיראמידה החב-

השנה ה־ 25 לעצמאות ישראל.
אפשר לחזות רק בחלחלה מה תהיה התמונה
ביום־העצמאות ה־ ,35 אם לא יחול
שינוי קיצוני במצב.

מיפלו״ות
יונים לבנות
וכיפות שחורות
המפד״ל סיפקה למדינה שערוריות רבות.
אך המאורעות החשובים ביותר בה
מתנהלים דווקא בשקט.
כזוהי מערכת ההכנות לבחירות הפנימיות,
המתנהלת עתה. יש לה השלכה
חשובה ביותר לגבי עתיד המדינה.
כי המדיניות הסיפוחיסטית הנוכחית
של ממשלת גולדה מאיר נקבעת ומוסברת
לא פעם על־ידי הצורך להתפשר עם ה-
ניצים של המפד״ל. אגדה זו עשוייה להתנפץ
תוך כמה חודשים.
ס/״ 40 למיפנה. יחסי־הכוחות האמיתיים
במפד״ל מתבהרים בהדרגה, והם
דחוקים מאוד מן הנראה על פני השטח.
במהלך ההידברות בסניפים, ושקילת יח־סי־הכוחות
בכל סניף וגודל הייצוג של
כל סניף בוועידה הבאה, ניתן כבר עתה
להגיע לאומדנה מתייקת למדי.של הרכב
הכוחות אחרי הוועידה.
העובדה הקובעת היא כי הסיעה ״ל-
מיפנה״ ,המבוססת על קיבוצי התנועה
והיסודות המתונים בערים, תהווה בוועי דה
כ־ס/ס .40 ותהייה הכוח המרכזי בתנועה.
אין
לסיעה מנהיג־יחיד, אם כי ברא-
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 1807

מאמינה שסייג לחכמה שתיקה.
אבל אנחנו לא נשתוק. אנחנו נמשיך
לצעוק את השאלות, עד שתעני לנו:

ב די ק ה שיג ר תי ח ליו העצמאות

מי החליט על סיפוח הרצועה לישראל
! מי ז תעני לנו !
אם הממשלה החליטה על סיפוח,
מדוע לא הביאה את ההחלטה לאישור
הכנסת ז
אם הממשלה החליטה על־כך, מדוע
לא החילה את המשפט הישראלי על הרצועה

אם רצועת עזה היא חלק מישראל,
מה יהיה על זכויותיהם ן על רכושם !
על שיקומם ן
מדוע אין לפועלי הרצועה, אזרחיה החדשים
של המדינה, תנאי שכר ישראלים!
אם אנו מסרבים להחזיר שטחים כדי
ליצור ״עומק איסטראטגי״ ,ולהבטיח
לעצמנו ״גבולות בטוחים,״ מדוע אנו
מיישבים את איזורי הגבול, ומעמידים את
תושביהם בסכנה !
מי החליט שפיתחת־רפיח היא חלק
מישראל! היכן דנו בשאלה הזו! מה
גודלה של הפיתחה !
מי הם חברי ועדת־השרים לענייני השטחים
! היכן ומי איטר את מסקנותיה!
אם לא היה צו חוקי לגירוש הגדי-

פרטים אישיים. השם: ישראלה עצמאות (לשעבר ישובה עברי) .המין: נקבה (עם
ביצים) .הגיל .24 :תאריך לידה: ה׳ אייר תש״ח. מקום הלידה: מוזיאון תל־אביב.
המיקצוע: זונה עצמאית. מצב כלכלי: מתפתחת על חשבון אחרים. מקורות פרנסה:
תמיכות, תרומות ונדבות. מצב סוציאלי: מפגרת. מישקל: כבד, עם נטייה להתרחבות
באגן הים התיכון. גובה: שיעור־קומה בינוני.
ב־ 19.4.72 הובאה החולה לקליניקה הפרטית שלי, במצב של התמוטטות ערכים
כללית, כתוצאה מהזדיינות־יתר, ולאחר בדיקה יסודית הגעתי למסקנה שפרט למחלות,
הנגעים וההפרעות המפורטות להלן, מצבה מבחינה פיסית אינו מעורר דאגה (היא חיה
וקיימת, חזקה ומתעצמת) ,אך מבחינה נפשית יש מקום לבדיקה נוספת ולהתייעצות
של מומחים.

ר שי מ ת המ חלו תוה הברעו ת
שאוב חנו עד כ ה:
זעזוע־־ראש (ממשלה) כרוני.
פאראנוייה( .מטפחת הרגשה כאילו
כל העולם נגדה. מאמינה ומבקשת לשכנע
אחרים כאילו כולם רודפים אותה
ומבקשים להשמידה).
שיגעון־גדלות( .שרה כל היום את
הפיזמון ״אתה בחרתנו מכל העמים״).
מצפון סלקטיבי ואפאטיה( .בייחם
לשואה המתרגשת על אחרים. ראה יחסה
לביאפרה, בנגלה־דש ופליטים ערביים).
תוקפנות (כלפי השכנים).
שתלטנות (כלפי הדיירים).

הסתיידות

עורקי־הדמוקרטיה.

(הממשלה מקבלת ומבצעת החלטות ללא
אישור הכנסת, והכנסת נוזפת
בעם שבחר בה).
נאמת (בכל הזדמנות).
דברת (גבוהה־גבוהה).
בלכצת (מבלבלת את הביצים
בדיבורים על שלום).
ג ר ענ ת (ההתנחלויות בשטחים).
רפכת
(לאחרונה אימצה לעצמה
סיסמאות כגון ״רק-כך!״
או ״רה־קח שהיו זרות פעם לנפשה).
עששת (סובלת עדיין מהטראומה של
מלחמת עששת־ימים).
אלבמת (ריכוז גבוה של אלבומי־מל־חמה).
גזענת
(לאומית, עדתית ודתית).
זיכת־ציון (מחלת מין נדירה).
שעלת (חוסר נכונות לוותר על שעל
אדמה).

ספחת־השטחים.
שיתוק החזזית המצרית.
חולי־נופלים (למען המולדת).
חרגת (חריגות סדירות מנוהלי דיכוי

ונישול מקובלים).
שחין (חיה באשלייה מתמדת

כאילו

השחין שורה רק עליה).
נזלת (הון לשווייץ והברחות אחרות).
מורסה (בבורסה).
פגמים אסתטיים (בעיקר בשטח הפי־נאנסי
והציבורי).
חטטית (בפרשיות העבר).
דיזרטרייה (נטישת ערכים חלוציים).
רומאנטיזם (של היו ימים)..
שפעת (צריכה).
התרוקנות־־איטית (של הכנסות מתוכנה).
סרטן
(היוקרה).
קדחת (ההתעשרות).
שגעון־־הרדיפה (אחר סטאטוס).
אססרה (וימי אבל לרוב).
דלקת תוספתן (מתמדת).
אינפלציה (מתמדת).
צליעה (על רגל שמאל).
פזילה (לימין).
אדמת (התפטרה סוף־סוף
ממחלת־ילדות זו).

זיהום דרבי

חוסר מוסר בליות.
נארקיסיזם

חרבה •מודעות מיסחריות, המתפרסמות
בעיתונות, מרגיזות אותי, אבל המודעה
המוציאה אותי ממש מהכלים לאחרונה,
היא המודעה המטומטמת •וחסרת הטעם
של חברת ״יצהר״.
1ישני מקקים מוטלים על גבם, לאחר
שרוסיסו ב״פגז״ .מקק אחד שואל ״גיוס-

ביום השואה, בעיתון שהיה מלא זב־רונות־אימים
על חדרי־גזים, היתד, למודעה
הזו משמעות מיוחדת.

בעצמה

מי כחב מז עז ע

שיגעון).
הרשימה, כאמור, אינה סופית, מאחר
והחולד, נמלטה מהקליניקה במהלך הבדיקות,
כשהיא מציגה לעיני־כל את
מבושיה וצועקת ״מה יש? ואחרים
!בריאים?״ ניסיתי להסביר לה שב־מיקרה
זה ״צרעת רבים אינה חצי
נחמה״ ,אך היא סרבה בכל תוקף לחזור
לקליניקה. ממליץ לאשפז אותה לפחות
עד תום הבדיקות.

יז כו ר קטן
לאום או גזע.
הם האמינו שהם יוצאים למלחמה כדי
לשים קץ למלחמות נוספות.
הם האמינו שהם פתים, כדי שאחרים
לא ימותו עוד.
הם האמינו שלא נשאנו את עינינו
לכיבוש שטחים, אלא להשכנת שלום.
הם האמינו שבלעדיהם, בלי נכונותם
למות בשדה־הקרב, לא יושג י השלום
הנכסף.
הם האמינו במה שאמרו להם.
תהא נשמתם הזכה והתימה של תמי מים
אלה צרורה בצרור החיים. ונש מתנו,
נשמת־ד,ספקנים והכופרים, הנה
היא צרורה בצרור המתים.

ש א דו ח לול מ של ה
ממשלה, אנחנו מדברים אליך. אנחנו
שואלים אותך שאלות ואת שותקת. מבחוץ,
מבפנים, מכל עבר מופנות אליך
שאלות, ואת לא אומדת מילה.
לא רק עוכרי־ישראל ותבוסתנים שואלים
שאלות על כל קיר, ואת ממלאת
את פיך הדשן, השבע והמגהק מים.

סים, אה?״ והשני לוחש :״לפחות עם
ריח טוב !״ והומור מטופש זה עוד
מסתיים בסיסמה ״זה נהדר— זה יצהר !״

הנשימה

ההבדל •בינינו ובין אלה שלא נשארו
בחיים הוא בכך שהם האמינו.
הם האמינו במה שאמרו להם.
הם האמינו שהמלחמה היתר. מלחמה
על קיומנו הפיזי והנפשי.
הם האמינו שאין ברירה אחרת.
הם האמינו שהמדינה עמדה בפני
סכנת השמדה.
הם האמינו שהם נלחמים למען חברה
צודקת, ועולם טוב יותר.
הם האמינו שהחברה יאשר למענה הם
מקריבים את חייהם לא תפלה בין אדם
לאדם.
הם האמינו במגילת־יד,עצמאות ובדיבורים
היפים על שוויון ללא הבדל דת,

רוצים חשובה, ממשלה ! אל •תעני
לנו. עני לחברי המפלגה שלך, עני
לאמנון רובינשטיין, ל״הארץ״ ,ל״דבד״,
למתי פלד ב״מעדיב״ — עני בשקט,
בחצי קול, בלחש, אבל תגידי משהו
לכל הרוחות !
את חייבת תשובה לשאלות האלה, גם
אם השואל היה דק אזרח אחד. משלם־
מיסים יאחד, שבכספו את ׳מבצעת החלטות
בלתי־חוקיות. רוצים תשובה, לעזאזל!
יום הדין, יום הבחירות קרב, והפעם
לא ׳תקני אותנו בהבטחות וחינחו-
נים. אנחנו נעמוד מחוץ לקלפי, ונמשיך
לשאול אותך את כל השאלות שלא
ענית עליהן עד הסוף.
עד סופך המר, ממשלה!

ציון שי מצ ה

(רדינג ד׳) והשתן (בים).
דבלת (נסיון לנשל את הבדווים מאדמותיהם).
(מאוהבת

אים
מפיתחת־רפיח, מדוע אין מחזירים
אותם למקומם !
אם היתה חריגה מהנוהל המקובל, מח
הוא הנוהל המקובל בענייני גירוש
והפקעה !
מדוע לא יפורסמו מסקנות ועדת-
החקירה, שמצאה את הקצינים אשמים
בחריגה !
מדוע מוטלת צנזורה צבאית על צעדים
מדיניים המבוצעים ברצועה ללא אישור
הכנסת !

לא רק בדרנים מחוסרי־אחרייות ממלכתית
כמוני שואלים את השאלות. מש פטן
אחראי, כמו ד״ר אמנון רובינשטיין,
חוזר זה שבועיים ושואל את
אותן השאלות, ואין מענה.
אנחנו מדברים איליך, ממשלה. בשקט,
בקול רם, בסיסמאות צועקות, ואת עדיין

מבחינת שעירות זה היה בסדר, אבל
למנהל החשבונות, שלום.
הקהל דרש שאני אפשוט את המכנסיים
כואב לי. כואב לי מאד. שלחתי את
המיכתב הזה לכל מערכות העיתונים, ואעשה סאליטות כמו וילי. ניסיתי ללכת
ושום עיתון לא הסכים להדפיסו. ולכן, לקראת הקהל (בכל זאת יום־עצמאות
אין לי ברירה, ואני שולח את המיכתב זה ״יום־עצמאות) והתגרדתי מעט, אבל
אליך, ומקווה שאתה תדפיס אותו במדור הקהל דרש יותר. רציתי לירידת מהשלך,
כי הכאב שלי גדול יותר מהעל במה, אבל האמרגן נופף בחוזה ולא
היתד, לי ברירה. חוזה זה חוזה. עשייתי
בון שילך — ׳תאמין לי.
שמי יהורם גאון. אני זמר פופולארי, סאלטה ונפלתי. עכשיו אתה מבין ודאי
כמו שאומרים, וודאי שמעתם עלי. ביום• -למה העניין כואב לי כל כך.
(ד) ב״היכל התרבות״ דרשעצמאות
זה, כמו בשאר ימי־נו
כולנו להופיע לפני וילי, אך
העצמאות בעשרים ושמונה הכשווילי
שמע את זה הוא הששנים
האחרונות, נעתרתי לתולל
בחדר־ד,איפור ואיים שבקשת
הקהל והאמרגנים למייעזוב
את הארץ ויכתוב את
ניהם, והסכמתי להופיע במקום
כל האמת עלינו ב״נידיורק
ציבורי, כדי לתת לחג נופך
טיימס״ .איש מישרד־החוץ
חגיגי שמגיע לו בגלל החגיהתערב
בסיכסוך, ולאור פרשת
גיות שבעצם יום־העצמאות.
אוגנדה הוחלט לנהוג בכפפות־חתמתי
חוזה עם אמרגן מקומשי
באמן אמריקאי זה.
מי, והסכמתי ששמי יופיע ל(ה)
הערב עבר בהצלחה יחאחר
שמו של אמן מחוץ־ל־סית,
אם כי בשעת סקירתו הארץ,
בשם וילי. ברוב טיפשוביטחונית
של רון בן־ישי,
תי לא שאלתי מי הוא אותו
פרשן הטלוויזיה לעניינים צבכוכבן
בינלאומי, ומה גדולה
היתד, תדהמתי כאשר התברר לי שאותו איים, התפרץ וילי לבמה וגנב את ההצגה
על־ידי הצגת תחתו האדום, אילנה רו־וילי
הוא קוף שימפנזה. לא יכולתי לסגת
בינא, שהופיעה לאחר מכן, סירבה להימהחוזה,
וכאן התחילו הבעיות :
ענות לדרישת הקהל ולרדת לרמתו של
(א) בנסיעות מחוץ לעיר, וילי הקוף
וילי. ג׳וקי ארקין הסכים להחליף אותה,
דורש לשבת ליד הנהג, מקום שהוא
וזכהבתשואות סוערות, לאחר המיספר
בדרך כלל שמור לי.
המוצלח בו הוא מחקה את וי׳לי הקוף. הוא התרביות״
ב״היכל
(ב) בהופעה
אחרי זה הופיע דורי בן־זאב, שגר עם
קיבל את החדר של זובין מהטה, מלביכבש
בסירקין 14 על הגג.
שה ועוזר שהגיש לו בהפסקה כל הזמן
וכאן איני מגיע לחלק המרגיז

בוטנים מצופים, שקדים ובננות מקול ביותר. המבקרים וכתבי־ד,בידור לא הז פות.
ואילו אני נאלצתי לחלק את חדו -כירו אותנו כימעט. כולם כתבו רק על
האיפור עם אריק איינשטיין וכאלה, הופעתו של וילי. זה כואב. ואני חושב
ולי לא נתנו •אפילו ואפלה. בעד התה
שזה לא בסדר. לולא הייתי שותפו של
ששתיתי במיזנון של האמנים שילמתי
האמרגן ברווחים, לא הייתי מכבד את
בצ׳ק. אבל זה עוד לא הכי גרוע.
החוזה, ולעזאזל כל יום־ד,עצמאות !
שלך בכל הכבוד שנשאר לי
(ג) בהופעה שלנו באיצטדיון של
יהורם גאון
עפולה הופעתי מיד אחרי וילי, והקהל
זמר, שחקן, במאי, אמרגן.
לא נתן לי לשיר אית ״כל הכבוד״ מתוך
בקיצור: גאון.
״קאזאבלך, עד שהורדתי את החולצה.

במדינה
(המשך מעמוד )16
שד( ,וממילא גם בראש רשי&ת־הסמנד
דים של המפלגה לכנסת הבאה) עומד
השר יוסף בורג. ההשפעה בסיעה מת״
חלקת בין כמה וכמה עסקנים. היא מתוך,
בענייגי־דת, ובעלת ציביון יוני מובהק
בענייני מלחמה וסיפוח.
גם מיכאל חזני, שנגרר אחרי הצעירים
וססה לאחרונה בכיוון ניצי, יצסרך
לקבל את מרות הסיעה.
השר רפאל. כשהיא תופסת עמדת־מפתח
זו, תוכל הסיעה לחפש לעצמה
שותפים להרכבת ההנהלה החדשה.
אם תרצה, תוכל לבחור בסיעוודמי־עוט
מקומיות ועדתיות קטנות, להשאיר
באופוזיציה גם את הצעירים וגם את
יצחק רפאל. במיקרה זה ישלטו היונים
במפלגה שילטון מוחלט, וכל השרים הדתיים
בממשלה הבאה יהיו יונים.
אך יתכן כי למיפנה תסתדר עם יצחק
רפאל, שיחלוש על כ־ 250/0של הצירים
בוועידה, בגלל כוחו בסניפים מסויימים
(ירושלים, בני־ברק, וכד) .במיקרה זה
יהיה גם רפאל שר בממשלה הבאה.
רפאל, למרות נאומיו הלאומניים לעת
מצוא, שייך ביסודו למחנה היונים, ויחזור
להיות כזה בשותפות עם אנשי ל־מיפנה.
ירידת
סמי ופוסל .״הצעירים״ ,בהנהגת
זבולון (״סמי״) המר ויהודה (״סוסו״)
בן־מאיר, המספקים כיום את עיקר
ההמולה במפלגה ובקואליציה, יירדו בוועידה
למישקלם האמיתי, שהוא בסביבת
״ .120/בגלל עמדתם הקיצונית, לא
יוכלו להסתדר בנקל בקואליציה שתש לוט
במפלגה, ויישארו באופוזיציה. בכנסת
הבאה לא יהיה להם יותר מח״כ
אחד.
במצב כזה, תוכל המפלגה לחזור לעמדתו
המסורתית של משה שפירא המנוח,
שהיה תמיד אבן־הפינה של מחנה היונים
בממשלה.

ב>ום ההתאבדות צעלן לעבר השופט:
״לא תראה אותי יותר חי!״

עי תונו ת
דברים מוזרים
בבית ״דבר״
השם לוויה רוקח ידוע לציבור הרחב
בעיקר בגלל הידיעות המשודרות פדי
פעם ברדיו, המתחילות במלים ״כתבת
שידורי ישראל ברומא, לוויה רוקח, מוסרת

אילו היתד, מופיעה בטלוויזיה, היו המאזינים
נוכחים לדעת כי מאחורי השם
הבלתי־שיגרתי עומדת אשד, יפהפיה, בראשית
שנות ה־30׳ שלה, תמירה -ובעלת
חזות איטלקית מובהקת. אולם לוויה רוקח
היא צברית, בתו של מנהיג הציונים-
הכללים המנוח, ישראל רוקח, מי שהיה
ראש עיריית תל־אביב ושר־הפנים.
לפגי תריסר שנים עברה לוויה לרומא,
נישאה לסופר־עיתונאי בשם פיאטרו בו־טיסה,
הפכה כתבת סט״א, שידורי ישראל
ודבר.
עליה למחוק עכשיו תואר אחת מרשימה
זו. היא פוטרה על־ידי דבר.
יושר ואומץ־לכ. כשקיבלה לוויה
רוקח את מיכתב־הפיטורין, לא האמינה
למראה עיניה. חתם עליו מזכיר המערכת׳
אליהו אגרס. מקובל שעל מיכתב
כזה יחתום העורך. אולם עורכת דבר,
חנה זמר, התביישה, כנראה, לחתום על
מיסטר זה.
ולא במיקרה. כי בסיגנון מגומגם הודיע
אגרם במיכתב ש״ר,קשיים הכספיים, ש בהם
נתץ דבר, מחייבים אותנו לעשות
מאמצים גדולים להקטין את ההוצאות...
אנו מתכוונים לצמצם את מיספר הכתבים
שלנו בבירות העולם...״
התירוץ היה כה שקוף, שרוקח לא יכלה
להבליג. במיכתב חוצב-להבות הודיעה
הכתבת הסוערת למזכיר :״איני מאמינה
כלל כי המניע לפיטורי הוא כספי מוטב
היה למצוא מידה מינימלית של יושר
ואומץ־לב ולפרט את הסיבות האמיתיות
שהן ...פוליטיות מובהקות.״
אדביראד פאשיסטי. לא היד קשה
לנחש מה הן סיבות אלה. כי בתו של
העסקן הציוני־הימני היא אנטי־פאשיס־טית
נלהבת, והיא קרובה לדיעות השמאליות
המקובלות ביום על מרבית האינטליגנציה
האיטלקית.
מסתבר כי בעיתון ההסתדרות אין עוד
(המשך בעמוד )23

ושוב: נער בן 17
התאוו גחא ומענו

4.א תראו אותי יותר חי:״

11 !1ך דויד, אניו הזקן ולמוד־הסבל
של רחמים. למעלה: המשפחה
ליד קיברו. חשר המציבה של רחמים.

״ /קריאתו הפתאומית של הנאשם לא
עשתה רושם על איש. הנוכחים באולם
בית־המישפט היו כולם אנשי־חוק ותיקים
ומשופשפים, וידעו שאין להתרשם
מהכרזות בומבסטיות של עבריינים.
הפעם, במיקרה, היתד, להם טעות קטנה,
מצערת. טעות היכולה לקרות לכל
בעל־מקצוע, כמובן. הפעם, במיקרה, התכוון
הנאשם למה שאמר. שש שעות אחרי
שהוחזר לכלא, בפקודת השופט אלישע
שיינבוים, התאבד הנאשם בתלייה בתאו.
הדבר הפתיע את כל אלה שהיו נוכחים
בשעת סישפטו. אמנם, הנאשם חזר
והתחנן, במהלך המישפט, שלא להחזירו
לכלא, מאחר שהעצירים המבוגרים מבצעים
בו ללא הרף מעשי־סדום, הסביר במיטב
יכולתו שלא יוכל להמשיך לעמוד
בכך. אולם זוהי הרי טענה מקובלת על
עצירים צעירים — ולמרות זאת הם אינם
מתאבדים. אף פעם לא. או כימעט
אף פעם לא. מי יכול היה לשער שהפעם
יתאבד הנאשם?
מצער. ממש מצער. פשוט חבל. למרות
שלא היתד, זאת, כמובן, אשמתו של איש.
כמובן.
רחמים קארדי היה בן ,17 כאשר
התאבד, ביום השני, בבית־המעצר המיש־טרתי
באבו־כביר.
ערב יום־ד,עצמאות ד,־ ,24 העניק מת־

ך! \ 1ן ן אמו של רחמים, שנהרגה לנגד
עיניו בתאונת דרכים —
מייד לאחר חגיגת בר־המיצווה שלו.

נת יום־הולדת למדינתו: יריקה בפרצוף.
אלא ששערוריית מותו של רחמים אינה
קטנה משעדוריית !חייו. היה זה רק
הולם שהמדינה, שגרמה לו לחיות כמו
שחי, תגרום לו גם למות כמו שמת.

א סון
ביום חג

^ 4ת טעותו הגדולה עשה רחמים קאר״
די לא ביום שהתאבד, אלא ביום שנולד.
הוא נולד ברגל שמאל, גדל על רגל
שמאל. צעיר נורמלי, יליד ישראל השבעה,
אינו מתאבד בתלייה בגיל .17
בגיל זה, העולם כולו לפניו. יש צורך
במנה גדולה במיוחד של לחצים, כדי
לכבות את רצון־החיים בגיל .17
את רחמים ליוו הלחצים לאורך כל הדרך.
אולם נקודת-השיא היתר, כאשר נדרסה
אמו לנגד עיניו, כשהיה בן .13
האם, שרה, באה לבקר את רחמים במעון
עין־ורד לעבריינים צעירים, בו חסה
אז. בתום הביקור הורשה לצאת ללוות
אותה. האם ובנה היו במצב־תח מצויין.
זה עתה נסתיימה מסיבת הבר־מיצווה המשותפת,
שערך המוסד לאותם חניכים
שהגיעו למיצוות — ורחמים ביניהם. אחרי
המסיבה שמעה האם חוות־דעת חיובית
על רחמים מפי ׳מדריכיו. עליזים,
חצו האם והבן את הכביש בדרכם לתחנת
האוטובוסים, כאשר מכונית פרטית הגיחה
במהירות, דרסה את האם למוות לנגד
עיניו של הילד, שזה עתה חגג את בר־המיצווה
שלו.
רחמים לא התגבר מעולם על המש בר.
האם האהובה, שמתה בגיל ,34
היתד האישיות שופעת־החום היחידה בחייו.
היא היתר, גם המשענת היחידה שלו.
עם מותה, חל שינוי ניכר בהתנהגותו.
מדריכי המוסד הבחינו בבירור כיצד התקדמותו
נעצרת. לוא היה בן משפחת
עשירים, ייתכן שטיפול רפואי מתאים
היה מחזיר אותו לתלם. אולם כך, נשבר.
חי ברחוב
ך* חמים היה אחד מחמשת ילדיה של
ן משפחה יוצאת טריפולי, תושבת קריית
מלאכי, שלמרות שנותיה הרבות בארץ
נותרה בשפל כלכלי חמור. האב, דויד,
עובד עד היום כעגלון. כדרכו שלו, אהב
האב את משפחתו, היה מסור לילדיו. מה
שלא הפריע לו לחבוט בהם כהלכה, כאשר
מצא לנכון.
רחמים היה נער רגיש במיוחד, לא
הבין שלצד המכות קיימת אהבה. מכותיו
של אביו הכריחוהו לא פעם מהבית.
מחוץ לבית, התחבר רחמים הקטן לחברה
הלא־נכונה, הפך לעבריין צעיר.
בגיל עשר, נידון בפעם הראשונה — על
11 תיקים בבת־אחת. הוא נידון לארבע
שנות חסות במעון לעבריינים צעירים.
במעון, נראה היה שהוא מוצא את
מקומו בחברה, מתקדם ולומד. עד האסון
עם אמו.
לאחר זמן, התחתן אביו של רחמים
שנית, עם בת מושב סמוך לקריית מלאכי.
האשד. השנייה, רוזה, ורחמים, פיתחו
אנטיפטיה אחד לשני. כאשר חזר מהמוסד,
לא חזר רחמים הביתה. הוא החל
משוטט ברחבי הארץ, גונב כדי לאכול.
כך, צבר עשרות רבות של תיקים. כולם
— על פשע אחד: פריצה או גניבה, כדי
לאכול.
שגה ללא פשע
*ץ קופה מסויימת, נראה היד. שרח־ן
1מים חוזר לדרך המלך. הצעיר הצ נום
והרזה, שנראה יתמיד, בגלל תת־ה־תזונה
של כל ׳חייו, כצעיר מגילו האמיתי
בשנתיים־שלוש, התקבל לעבודה כחניך
באחד ממחנות צה״ל שליד אשקלון.
שנה תמימה עבד שם, ביצע את עבודתו
לשביעות־רצונם של הממונים. במשך כל
אותה שנה, לא ביצע שום עבירה — השנה
היחידה בחייו, מאז גיל עשר, שלא
עבר עבירה.
אלא שהשנה נסתיימה, ורחמים פוטר,
כדי שלא יזכה בקביעות. ביאושו, חזר
אל הפשע.
היד. זד, פשע — מצד המדינה, שזנחה
אותו בשעה זו. שכן לנציגי משרד הסעד,
שטיפלו בו, היה רחמים בבחינת קלף־
גלוי. הוא אמנם לא היה אף פעם אצל
פסיכולוג. בישראל של שנות השבעים,
בעיירות הפיתוח, אין שרות כזה חינם

אלא שלבדו, לא נותר בו הכוח ללחום
יותר. וכך, הגיע ביום השני האחרון ל-
בית-המישפט, כנאשם בתיק פלילי .560/71
היה זה תיק שיגרתי. הוא לא עסק בגניבת
מיליוגים, במעילות בבנקים, בשוד
כספי האומד, או קרקעותיה. בתיק זה,
הואשם רחמים, יחד עם שלושה צעירים
אחרים, בהתפרצות לחנות ההלבשה של
אחד מיכאל נשר בנתניה, לחנות צעצועים
בסמוך, ולבית־ספר. בחנות הצעצועים׳
גנב רחמים אולר. בבית־הספר, גנבו
הארבעה שלושה זוגות מספריים. כן
גנבו ברזנט לכיסוי משאית. רחמים הודה
בחלק מכתב־ד,אישום, הכחיש חלק אחר.
הוא זוכה מגניבת המספריים.

אין כסף. אך במקום לבקר אצל פסיכולוגים,
ביקר רחמים הרבה אצל קציני-
מיבחן — בפקודת בתי־המישפט. במקרים
מסויימים, אף נשלח לבדיקות בבית־החולים
לחולי־נפש בבת־ים.
כל הבדיקות היו תמימות־דעים בנקודה
אחת — שסתרה את הדמות שניסו לצייר
התובעים המישטרתיים בבתי־המישפט :
רחמים לא היה גער מפגר. הוא לא היה
אומנם בעל אינסליגנציה גבוהה — אך
היה אחראי למעשיו.
כל הדו״חות, ללא יוצא מהכלל, ציינו
שרחמים איננו חולה — אלא רק עזוב
מבחינה נפשית, חינוכית וסוציאלית. פסי-
כיאטור שבדק אותו קבע :״רחמים זקוק
לחינוך מחדש, ולא ניתן לטיפול בלי
מסגרת״.
נראה שרחמים ידע והבין את מצבו.
אולי אפילו. רצה לצאת מהבוץ — אך
לא האמין שניתן באמת לטפל בו. תעיד
על־כך חוות־דעת רפואית לגביו :״הוא
משתדל להתנהג לפי מוסכמות החברה,
אך איננו מאמין שניתן לעזור לו. עונה
על שאלות ללא רצון ובאדישות. האינטליגנציה
שלו ממוצעת.״ ועוד הוות-
דעת :״עזיבות חינוכית, חברתית, ורגשית.
איננו חולה־נפש. יודע להבדיל בין

ל כי א :
את רחמים לא ראיתי כבר אולי שלו־

לגורל יש חוש״עיתוי משלו. שגע
שנים לא נפגשו רחמים קארדי ושמואל
אמיד. וכאשר נפגשו, ביום תשני שעבר
— היה זה ביום מותו של רחמים.
לפני שבע שנים, היה שמואל אמיד
מדריכו החינוכי של רחמים במעון
החסות של משרד־הסעד, שם שהה רחמים•
ביום השני האחרון, היו גם שמואל
וגם רחמים נאשמים, בל אחד בתיק
אחר, בפני אותו שופט.

אך מדוע לא נשמעה הצעה כזאת מפי
התביעה כלפי הנאשם שנשפט לפני?
נשפטתי לקנס ומאסר על־תנאי, ויצאתי
את האולם.
התעכבתי בבניין הגדול של היכל־ה־מישפט,
ובאקראי נכנסתי לאולמו של
השופט חיים דבוריו.
הופעתי לראות שוב את רחמים —
יושב שוב על ספסל הנאשמים.
הסתבר שהיה עליו לתת את הדין על

הוא עמד באותו בוקר בפני שני שופטים.
השופט
הראשון ששמע את דברי תחינתו
היה אלישע שיינבוים. הוא שמע גם
את דבריו של התובע, שקל את דברי
שני הצדדים, והחליט 15 :חודשי מאסר.
שופטו השני של רחמים, אותו בוקר,
היה חיים דבורין. בתיק שני זה לא גזר
השופט על הצעיר מאסר, אלא החליט
לדחות את גזר־דינו.
אלא שלרחמים קארדי, זד, כבר לא הועיל.
כעבור שש שעות, הפך גזר־הדיו של
15 חודשי מאסר לגזר־דין מוות.

__ עשה
__ לא טוב?
ך רחמים היה זה הסוף. למשפחתו,
/היה זה רק התחלת הסיוט.
בתחילה, כאשר נודע להם על מותו של
הנער. ואחר, כאשר נתקלו בנסיונות ה־טישטוש
וד,הסוואה.

סיפר השבוע דויד, אביו של רחמים,
לבתם ״העולם הזה״ אריק

קרבן רחמים קארדי

סיפורו של י די ד
ע ד היו האחרון

בך, העניק הגורל לרחמים לפחות חסד
אחרון: עדות נאמנה על שעותיו האח רונות,
על תחינתו האחרונה להצלת
חייו.
זהו סיפורו של שמואל אמיד:

פני כשבע שנים היה רחמים קאר־
/די חניך במעון־חסות של מישרד־הסעד,
בו שימשתי מדריך חינוכי. לימים,
נפרדו דרכינו, ולא ראיתיו שנים רבות.
ביום מותו ,9.4.72 ,נפגשנו שוב.
הנסיבות היו מיוחדות במינן: החניך
והמדריך ישבו שניהם באולמו של השופט
שיינבוים, קרובים זה לזה על ספסל
הנאשמים, מצפים לגזר־דין.
רחמים עמד לדין על התפרצויות. אני,
מדריכו לשעבר, הסתבכתי בעבירות על
רקע כספי — צ׳קים ללא כיסוי.

ך* חמים לא זכר את פני. הוא היה
1עצבני ונרגז, כאשר דרש התובע
מבית־המישפט לגזור עליו עונש כבד
של מאסר ממושך.
בשפה עילגת וברמת טיעון אינפנטילית,
ניסה רחמים להסביר לשופט שהוא
סובל בבית המעצר (שם היה עצור עד
למישפט) ,וכי האסירים מנצלים אותו מבחינה
מינית, ומבצעים בו מעשי סדום
בכוח הזרוע.
הקשבתי לרבדיו. כמוני עשה גם השופט.
טוב
לרע.״
כל זד, היה ידוע לקציני המיבחן ול-
פקידי-הסעד שטיפלו ברחמים. כיצד זה
לא סידרו אותו בעבודה מחדשו כיצד
לא טרחו להשיג טיפול רפואי הולם לנער,
שנראה בו במפורש שהוא ׳מנסה
עדיין, בשארית כוחו, שלא להידרדר לגמרי?
מנסה בשארית כוחותיו הדלים
לחזור ולהיחלץ מתוך הבוץ שלתוכו
גררוהו נסיבות חיצוניות, שלא בשליטתו?

מעשי•
סדום

**ץ אלות אקדמיות, כיום. רחמים
]£/הוזנח, נותר ללחום לבדו.

רחמים סיים את דבריו כשקולו נחנק
מדמעות. הוא ביקש את רחמיו של השופט,
שלא יחזיר אותו לבית המעצר
באבו־כביר.
התובע הגיש את גליון הרשעותיו הקודמות
של רחמים. לשופט לא נותרה
ברירה, אלא להפעיל נגדו את עונשי על
תנאי שהיו תלויים נגדו. הוא פסק לרחמים
15 חודשי מאסר.
אני בטוח שאילו היה לרחמים סניגור,
ביום מותו — היו פני הדברים שונים.
רחמים לא היה מוצא את מותו על חבל
התלייה, שהכין במו־ידיו בתא-המעצר.
הסניגור היה דורש שבית־המישפט יבקש
דו״ח קצין מיבחן ובדיקת הסתכלות.
אני בטוח שתוצאות הדו״ח והבדיקות
היו משנות את פני הדברים לחלוטין!

^ חמים עזם את אולם בית־ד,מיש!
פט, ומיד לאחריו הגיע תורי.
כמה מצחיק. במקרה שלי, כאשר בחיק
האישי, המונח לפני השופט והתובע,
מצויין בפירוש שאני בעל השכלה גבוהה
במדעי החינוך — במקרה שלי, הסכים
השופט, בתמיכת התביעה, לקבל דו״ח
קצין מיבחן.
דחיתי את ההצעה. טענתי שאוכל להגן
על עצמי, ולהסביר את השתלשלות
הדברים ללא עזרת סניגור או קצין מיב־חן.

ם במישפט זה עשה התובע את
^ עבודתו בשקדנות. הוא הזכיר את כל
הרשעותיו הקודמות של רחמים, וביקש
מבית המישפט להטיל עליו עונש מאסר
ממושך.
אך בניגוד לשופט הקודם, היסס השופט
דבורין, דחה את החלטתו למועד
מאוחר יותר.
עד כמה היה רחמים מנותק מהנעשה
סביבו, תעיד העובדה שהוא כלל לא הבין
את החלטתו של השופט.
לפני שהשופט דבורין נתן את החלטתו
לדחות את מתן גזר־הדין, הוא פנה לרחמים,
שאל אותו אם יש לו מה להגיד•.
רחמים השמיע סידרה של קללות, סירב
לענות לשאלתו של השופט.
כאשר הסתיים המי׳שפט, התפרץ לפתע
רחמים בקול צרחני :״לא תיראו אותי
יותר יחי !״
הוא הוצא מהאולם, הוחזר לאבו־כביר.
כעבור שש שעות, התאבד בתלייה,

הנער בן ר,־ 17 וחצי; שנראה כבן ,15
הופיע ללא עורך־דין. למשפחתו לא היה
די כסף לאוכל, לא רק לעורכי־דין עבור
הבן הסורר. לרחמים לא היה מעולם עד
דך־דין, באף אחד מ־ 130 התיקים שבהם
הואשם בחייו.
רחמים עצמו לא היה מעוניין במיוחד
בפירטי־האישום נגדו. עניינו היחיד היה:
לא להיות מוחזר לאבדכביר, ישם, כפי
שהסביר לבית־המישפט בלשון מאוד לא־מישפטית,
ביצעו בו העצירים המבוגרים
מעשי־&דום. הנער הרגיש, שנפגע כל־כך
הרבה בחייו, זעק עתה, באותו בוקר
בבית־המישפט, על חייו. ביקש להצילו
מההתעללות האחרונה בידי חיות־אדם,
שהטיל הגורל בחיקו.

שה חודשים• חיפשתי איפה הוא, אמרו
לי יוישב במישטרה. יושב, יושב, מה אני
יכול לעשות. בטח עשה לא טוב. חזרתי
הביתה. אם המישטרה אומרת שהוא יושב,
די. אין מה לעשות.
פתאום יום אחד בא לכאן שוטר. אמר
לי: הילד התאבד. מה זה התאבד? איך
התאבד? לא אמרו לי שום דבר.
נסענו מיד עם האוטו של אחי אליהו
למישטרה ביפו. קיבל אותנו קצין. הוא
אמר: הנד, באה משפחת הנפטר. אז
ידעתי מאד, אחוז שהילד מת.
אמרתי: אדון קצין, אני רוצה לדעת
מד, קרה לילד שלי. בהתחלה הקצין, לא
רצה לדבר. אחר כך אמר שבשעה ארבע
(המשך בעמוד )27

עבירות נוספות.
הפעם בפני שופט אחר.
הפעם, ישבתי אני בספסלי הקהל. עקבתי
אחר רחמים.
הוא ישב כשהוא מנותק לחלוטין מהסובב
אותו, ממלמל מדי פעם דברי איום
כלפי התובע והשופט, או מנבל את פיו
בקללות גסות.

ב7ד!לוך
ישקתי אותו: נישקתי אותו !״
זעקותיה של שיפרה לא יכלו לה-
יות היסטריות יותר, לוא נישקה מלאך
אמיתי משמיים. הישגה. הממשי, היה
מרשים לא פחות: היא היתה הנערה
הראשונה בישראל שהצליחה לנשק את
המלאך, בביקורו השבוע בישראל.
המאורע ההיסטורי התרחש בלובי של

׳שרתון התל־אביבי. המלאך התקדם במהירות,
בצעדו הגמיש המפורסם, מכיוון
המכונית, שהביאה אותו אל פתח המלון,
אל עבר סוללת המעליות. הוא היה
מוקף שוטרים ומגינים, שחצצו בינו
לבין קהל המעריצים שקיפצץ נרגש
בעקבותיו.
לפתע, פרצה שיפדה בת ה־— 14

קצינים ודיילות, סבלים וחתימת־ מלם
מוקף שוטרים ומלווים, מצליח המלאך להי־

מלט במכונית מהטמערות מעריציו בנמל־

1 .1 1 1
התעופה לוד. גם במציאות, פמו בסרטיו, אין המלאך מאבד, בשעות מצוקה, את חיוכו
המפורסם. למעלה: בחיים, ניכרים סימני החיים חטובים של המלאך־בשר״אדם בכרסו
המלאה, הפוגמת משהו בגיזרתו האתלטית. לידו: אשת יחסי הציבור מירי זכרוני.

שהגיעה במיוחד מביתה ביד־אליהו למטרת
האמבוש — אל המחסום, זינקה
אל האל — כלומר, אל מלאכו — והצמידה
ללחיו נשיקה. מצלצלת.

אחד מאנשי המלון מיהר לנתק את שיפרה ממלאכ
סילק אותה מהשטח, תוך שזעקת הניצחון ש
מבקיעה שחקים.

היא ביצעה את הפריצה והנשיקה
בספיד כזה, שאפילו הצלמים הדרוכים
לא הצליחו ללחוץ על ההדק .״רוג׳ר,״
הזדעקה בקול גדול לואיזה, אשתו של
המלאך. רוג׳ר הגיב בחיוד־ללא-אומר.

האיש הקדו?
זכותה של שיפרה ניתן לומר, שהיא בת 1
זהו הגיל בו מסתערות בנות טיפשעשרה על אל

!תקנו היסטריה בגרל שחקו סוג ג ,

בין חסידיו בארץ, מוכר סיימון טמפלר, במסגרת
1 _1 7 | 1 131 71111
מסע העיברות של כל שם מפורסם, כשמעון טמבל.

כאשר חבש כובע טמבל, הסכימו כל רואיו שהילת המלאן מתאימה לו הרבה יותר.

11111ך השחקן בתסרוקת פרועה,
המגלה מיפרצים מדאי111
111
גים. היתה זו אחת ההזדמנויות הנדירות
שהמלאן המחליק את תיסרוקתו ללא
הרף, בתנועה אוטומטית, נתפס פרוע. למטה:
אשתו של המלאך, לואיזה.

אחזו בטירוף הכללי
לים בכל רחבי העולם. קשה קצת יותר
להבין מה תקף את שאר עם ישראל —
מבכירי שרי הממשלה, עבור בקצינים
ופקידים בכירים, ופלה בסתם עמך. אנשים
רציניים, הנראים נורמליים זסולי־דיים
בשאר ימות השנה — נתקפו חיל
ורעדה, עשו שמיניות באוויר כדי להגיע
לטווח ראייה ושמיעה, שלא לדבר כבר
על נגיעה — אל האיש הקדוש.

המלאך, בתי־שחיו רטובים מזיעה לאחר העלייה
| | 1 ׳ 111 1 1 7 1 1 1
למצדה, מפגין, בהומור הנעים האופייני לו, כי כוחו

עוד במותניו. גבורה גדולה עו יותר הוכיח סיימון הגיבור נוכח הסתערות ההמונים.

ההיסטרית, בנמל לוד, מושלמת. אלפי מעריצים׳
בני שבע עד שבעים, חיכו בלהט
קדוש. באחת ושלושים, נודע כי המלאך
יגיע רק בשבע בערב. רק בודדים נטשו
את המערכה. הרוב המכריע נשארו לחכות,
ערב שבת או לא ערב שבת.
מוכנה לעשות הכל
**ץ ווה לי לראות אותו ולמות,״ התו!
/א וודתה פנינה כהן, בת ה־ .15״אני
אוהבת אותו. אני מעריצה אותו,״ הכריזה
מרי צרפתי, כבר בת .23״אני מוכנה לעשות
בשבילו הכל. רק שיגיד מה,״ גנחה
דליה חולי, בת ה־ .17״גם אני,״ הצטרפה
חברתה, נחמה נורון .״וגם אני,״ התייצבה
אורה לוי. גם היא, כנחמה ודליה, בת

שלושה חיילים גילו כי הסתלקו מהבסיס
— ויואשמו כנפקדים כשיחזרו — כדי לראות
את המלאך. אהרן שמואל, מסגר במקורות,
הצביע על שלושת צאצאיו בני

ןעךןח המתח בהיכל, לקראת חו־
נעת המלאך, היה עצום.
חילופי מהלומות פרצו בפינות שונות ללא
הרף, כנראה לכבוד גיבור הסידרה.

שני כוננים

שני כוכבי הטלוויזיה. ליד המלאך הזקוף
והאלגנטי, נראה הכוכב הישראלי ממשל.

(המשך מעמוד )21
ההיסטריה הלאו!0ית החלה עוד לפני
הגיעו לארץ של רוג׳ר מור, שחקן הסדקים
שלא הלך לו כל־כך בהוליווד, עד
שזכה בתהילת־עולמים בתפקיד סיימון
טמפלר, הלא הוא המלאך המפורסם של
סידרת סיפוריו, בשם זה, של לסלי
צ׳דטדיס. מרגע שנודע על הופעתו המתוכננת
בישראל, נפתחה כל שיחה, כל
מיפגש, בלא הבדל מעמד, גיל, צבע
וגזע, בשאלה: יש לך כבר כרטיסים
למלאך? בתחילת השבוע שעבר, כאשר
פרצה השביתה באל־על, השתררה בעם
הזה עצבנות בממדים שלא נפלו מאלה
של ימי-ההמתנה המפורסמת לפני ארבע
שנים. במשרדי האמרגנים שהביאו את
המלאך לא רק נחסמו כל הקווים בהסתערות
טלפונית בלתי פוסקת :״המלאך
יבוא בזמן? השביתה באל־על לא פוגעת
בהופעתו של המלאך?״ המלאך.
המלאך.
סיימון הגדול אמור היה להגיע
לארץ ביום השישי האחרון בשתיים
אחר-הצהריים. באחת, היתד. כבר סצינת

מקיף את המלאך, בדרכו ממקום מושבו בהיכל
הספורט, בשורה ,5לעבר הבמה, כאשר הגיע תורו
להופיע. לפני המלאך, עלו על הבמה שורה ארוכה של אמנים מבוקשים — בועז שרעבי,
שלישיית אדלר, אבי בהט, עדנה לב, צמד הפרברים, אילן ואילנית, ששי קשת, להקת
מחול. איפה, שום דבר. הקהל ביקש רק את המלאך. גם ליום העצמאות —
שלכבודו כביכול נערך המופע — לא היה זכר בסידורי האולם והבמה.

גשמו נבו

הןויךו \ ך ו 1ן גם לואייח! אייייי

1 / 1 1 1האיטלקית של ח־מלאך,
נזקקה לליווי צמוד בהגיעה
אל חיבל חשפורט, בדרגה אל מושגה.

השש, שבע ו : 14-״הם אמרו שהם לא
ילכו לישון עד שלא יראו את המלאך
בחיים.״
המלאך עצמו היה הראשון שהופתע מ־קבלת־הפנים
הסוערת. למרות תכונותיו
המלאכיות, רוג׳ר מור הינו בחור נבון
למדי, המכיר בדיוק את מעמדו. אפילו
מעריציו המושבעים לא טענו מעולם שהוא
מרלון בראנדו השני. אפילו בסידרת
המלאך, המופצת בכל העולם, לא התבקש
מור להעפיל לשיאי מישחק גבוהים במיוחד.
ברחבי העולם המערבי קיימות אינסוף
סידרות טלוויזיה דומות, שגיבוריהן,
גם אם מוכרים על-ידי מיליוני צופים, אינם
נחשבים ליותר ממה שהם: שחקנים
מהשורה השנייה או השלישית, שזכו במקרה
לככב בסידרה פופולארית — שלא
באשמתם.
עבודת האלילים התחדשה בתנופה
מוגברת במוצאי-שבת, בהופעתו של המלאך
בהיכל־הספווט ביד-אליהו. אלפים
הצטופפו בחוץ ליד השערים, הסתערו על
כל מכונית שנעצרה, בתקווה שמא מתו

יבקע המלאך. בפנים, היה הכל מלא.
שבעת אלפים ישראלים שילמו בין עשר
לעשרים ל״י לכרטיס, כדי לראות את
נושא הערצתם עין בעין. לאחר כל החודשים
הארוכים שבילו עימו בחדר האורחים
שלהם, לא יכלו עתה להתאפק מלר־אותו
בשלושה מימדים ובגודל טבעי. איש
לא התעניין מה תהיה התוכנית, במה
יופיע המלאך. רבים מרוכשי הכרטיסים לא
ידעו אפילו את שמו האמיתי של האליל.
כל מה שהם רצו, זה לראותו, חי וקיים,
נושם אוויר ומהלך על הקרקע כמו אחד
האדם.
צהלת הרבבות
^ ם לשפוט לפי תגובתם — הם קיב-
לו את התמורה המלאה לכספם. כאשר
עלה המלאך אל הבמה, והכריז לתוך המיקרופונים,
בעברית מלוטשת :״שלום״ —
התפוצץ קהל הרבבות בצהלת אושר. יורם

רונן, עמיתו למקצוע של המלאך — גם
הוא כוכב טלוויזיה — הרים את ידו, ובדי־ממת־המוות
שירדה על ההמון הקשוב, ניתן
היה לשמוע את ההופעה המיוחלת מילה
במילה.
רונן :״הסרטת את סידרת המלאך במקומות
שונים בכל רחבי העולם. מדוע לא
בישראל?״
מור :״כי לא הזמינו אותי.״
רונן :״מה התוכניות שלך לעתיד?״
מור :״אני מתכונן לעשות מערבון בהפקת
חברת ההסרטה הפרטית שלי. ייתכן כי
אסריט זאת באילת.״
רונן מתרגם לעברית. הקהל פורץ בצווחות
ומחיאות־כפיים מחרישות-אוזניים.
מור :״ברצוני לבקש טובה.״
רונן :״המלאך רוצה לבקש טובה.״
שקט הרה־גורל.
מור :״אני נמצא בישראל כבר 24 שעות
— ועוד לא שמעתי את הבה נגילה.״
רונן מתרגם.
התזמורת מנגנת את הבה נגילה. הקהל
מוחא כפיים. להקת הריקודים של עיריית
תל־אביב רוקדת הורה.
הלאה. רונן, לסיום :״מה יש לך לומר
לקהל הישראלי לפרידה?״
מור :״תמיד ראיתי בפליאה את הניצחון
של הישראלים במלחמת ששת
הימים. עכשיו אני מתפלא שהם לא ניצחו
בשלושה ימים.״
הקהל מאבד כל שליטה על עצמו.
מור :״תודה על שגרמתם לי את העונג
להיות אתכם. אני אוהב אותכם. אני
מאחל לכם כל טוב, ומאחל לכם שלא
תהיה יותר מלחמה בישראל. אבל אם
כן — תודיעו לי מייד, ואני אבוא הנה
להילחם לצידכם.״
מהו, לעצם העניין, הקשר בין המלאך
ליום העצמאות של מדינת ישראל, ענה
איש יחסי־ציבור ידוע:
״רוג׳ר מור הגיע לישראל במסגרת
מסע־מכירה של הסידרה הטלוויזיונית
החדשה שלו, המשכנעים. זוהי הסידרה
היקרה ביותר שהופקה אי־פעם בטלוויזיה
הבריטית, ומככב בה גם טוני קדטים.
הופעה בישראל, ערב יום העצמאות,
הינה אקט מכירה מבריק. ריש־תות
הטלוויזיה בארצות־הברית, בעיקר,
הינן ברובן בידי יהודים. רבים מהמפר־סמים
— הרוכשים את התוכניות להצגה
בטלוויזיה — גם הם יהודים. אהדה
לישראל היא נכס הכרחי בתנאים אלה.
בדיוק, כמו לכל כוכב פוליטי, החייב למכור
את עצמו לבוחרים האמריקאיים
באמצעות ביקורים בישראל. מבחינה זו,
הופעתו של המלאך, בישראל, היא מאוד
בשר־ודמית.״
ואכן, כאשר נשאל המלאך על־ידי כתבת
העולם הזה :״איך זה להיות בלי
ההילה מסביב לראשך?״ השיב בגילוי-

״למעשה, הסרתי אותה כבר לפני ארבע
שנים.״
אלא שזה היה בעולם הנורמלי. ביש ראל
הספיק אפילו בייגאלט לא טרי לגרום
לקריזה לאומית.

במדינה
(המשך מעמוד )18
מקום לריעות שמאליות. זה הוכח לרוקח
לאחרונה, על־ידי שורה של עובדות
תמוהות :
• כאשר אחד ״אריה ל. אבנרי״ פירשם
בדבר מאמר־השסצה גגד ועידת בולוניה,
כתבה רוקח מיכתב־למערכת בו
הפריכה את טענותיו העובדתיות. רוקח,
שסיקרה מקרוב את ההכנות לוועידה ואת
המיפגש ברומא, השתכנעה שהוועידה
יכולה לתרום תרומה חשובה לשלום.
דבר סירב לפרסם את המיכתב של הכתבת
שלו, על עניין שהיא טיפלה בו
במיסגרת תפקידה.
• דבר פסל כתבה של רוקח על עליית
הניאו־פאשיזם האיטלקי, בה הוכיחה כי
ראשי תנועה זו היו בעבר משתפי־פעולה
עם הנאצים, והינם גם כיום אנטי־שמים
ומטיפים למלחמה.
אולם בעוכריה של הכתבת השמאלית
בעיתון הסוציאליסטי־לשעבר היתד. דווקא
כתבה שפורסמה. היא נשאה את הכותרת:
האדמיראל האיטלקי המודח שהצטרף
לפאשיסטים מבליט ״ידידותו לישראל״
— מאת לוויה רוקח, סופרת דבר
באיטליה.״
ידידו של רבץ. יתכן שגם ידיעה זו
לא היתה מתפרסמת, אילו קראוה לפני
הפירסום. סופר בה על האדמיראל בירינ־דלי,
מי שהיה מפקד כוחות נאט״ו בדרום
הים התיכון, שגורש ממלטה על־ידי ראש
הממשלה הסוציאליסטי החדש, ושהציג
את מועמדותו בבחירות באיטליה מסעם
המפלגה הפאשיססית.
במסיבת עיתונאים, כך נאמר בכתבה,
שהיכתה גלים בארץ, סיפר האדמיראל
הפאשיסטי כי ״יצחק רבין רואה בי את
אחד מידידיו הקרובים ביותר, וכן גם 50
אישים אחרים בצמרת מדינת ישראל.״
הוסיף הקצין המודח :״אם אני מציג את
מועמדותי ברשימת הימין הלאומי, הרי
אני עושה זאת גם למענם ובשמם.״
גילוי זה של הקשרים ההדוקים בין
הצמרת הישראלית ובין הפאשיסטים גרמה
למבוכה רבה בארץ וגם באיטליה,

.,לא הסכתנו״
(המשך מעמוד )15
שיפוץ נמשך חודש. בסשו החודש, נשאר
המוסך השני לרשותם של תשעה מטוסי
.707 בנו עכשיו מוסך לג׳מבו, אך הוא
עוד לא גמור. בינתיים, אנו עובדים על
המטוס הזה בחוץ כל הזמן. את אף אחד
זה לא מעניין שאנו עובדים בגשם, בקור,
בחושך, בשרב. המטוס צריך לצאת בזמן —
וזה העיקר.

סאבא שרנתים(בישראל) בע ״71

עובדי כמו
עבדי
** משיך עוזי ומספר :
״והמתח בעבודה זה כלום 1אני לוקח
את הצוות שלי, והולך לקראת מטוס שמגיע.
הטייס יורד עם מהנדס־הטיים, אומרים
לי איזה בעיות היו להם בזמן הטיסה.
אז, או שאני גורר את המטוס לשטח החניה
של אל־על, או במקרה שהמטוס צריך
לצאת, כעבור שעתיים נניח, משאיר אותו
במקום, בסרמינאל, ומתחילים לעבוד.
״לאחר שכל אחד מאנשי הצוות גומר
את העבודה שלו, אני חייב לבדוק איך
הוא סיים את החלק שלו. אני צריך גם
לבדוק את המטוס כולו, את כל המערכות,
ולחתום למהנדס־הטייס על כשרותו. אני
מתחייב כלפי משרד התחבורה שהמטוס
יכול לצאת לדרך. מהנדם־הטייס חותם לי
שקיבל ממני מטוס טוב.
״ותמיד יש משהו לתקן או להחליף
במטוס שמגיע. מחליפים גלגל, או ברקס.
בחברת טי.וו.אי. או בחברות אחרות בעולם,
כשצריכים להחליף ברקס — ויש להם
ציוד משכולל — זה לוקח להם ארבע
שעות. אנו עושים את העבודה הזו במשך
שעתיים. רצים. הכל בידיים, בלי ציוד.
בלי מנוף. עובדים כמו עבדים. כי יש
סיפוק שהמטוס יוצא בזמן — ובסדר.״

שרות• בטוחתקוניס
כג ר מלכי י שראל לו תייא
טל 246813 , 239715 , 222655 .

מטוס ־ י כו ל
רקד״ פול

מפוטרת לוויה רוקח ״
״אחד מידידי הקרובים ביותר
שבה רואים היהודים בפאשיסטים את
אוייביהם בנפש, מאז חוקק מוסוליני את
חוקי־הגזע הנאציים.
הכתבה פורסמה בדבר ביום ד 16-,במרס.
מיכתב־הפיטורץ של דבר ללוויה
רוקח נשא את אותו התאריך בדיוק.
״חותם נאצי מובהק״ .אולם יתכן
כי דבר לא רגז רק על עצם הגילוי,
אלא גם על הדרך שבה נתגלה. כי ה־אדסיראל
לא דיבר סתם. הוא השיב ל שאלה
— והשואלת היתד, לוויה רוקח
עצמה.
וכך נאמר בפרוטוקול של אותה מסיבת
עיתונאים:
•טאלה (לוויה רוקח, סט״א) :אדמי-
ראל בירינדלי, אתה מופיע במועמד ל פרלמנט
הרפובליקה האיטלקית, המבוססת
על ערכי האנטי־פאשיזם וכיבוד
ערכי חיי־אדם והדמוקרטיה, מטעם מערך
המוגדר במלים הבאות על-ידי אחד ממנהיגיו
ועורכי מצעו הימין הוא לאומי,
משום שהוא מכיר בתפקיד החיובי
של המילחמה, ומשום שהוא מתנגד לאוטופיה
של קדושת חיי־האדם ושל הש־
(המשך בעמוד )27
• בהלוויית ישראל רוקח.1959 ,
העולם חזה 1807

* ן מיקם נבנם לשיחה :״כבר גמרת
י ע את המשמרת שלך, ואתה כבר חוזר
הביתה, אבל אינך שקט. לא פעם קרה לי,
כשהגעתי הביתה, הרגשתי דקירה בלב.
הייתי בספק: לא שכחתי לבדוק איזה
חלק? אני בטוח שעברתי על כל החלקים?
רק לאחר שמסרתי בטלפון לחברי במשמרת
לעבור שוב, ולבדוק מחדש — אני
הולך לישון.
״אתה בודק מערכות. שבהן קשורים
חייהם של מאות אנשים. שעולים למטוס.
למטוס שאתה חתמת שהוא כשר. אתה
חייב לעשות עבודה טובה. זה לא כמו
מכונית בכביש. אם המכונית תישאר על
הכביש, זה לא אסון. אבל מטוס לא יכול
להישאר בשמיים. הוא יכול רק ליפול!
לנו, אף פעם לא קרה עוד שמטוס נפל עקב
תקלות טכניות.
״זה מה שאנחנו נותנים לחברה. אך
מצד שני, כשאתה בא להגיש תביעות —
מפנים לך את הגב.״
מסכם עמיקם :״השביתה הזאת עלתה
ביוקר לכולם. לאל־עד. לנו. בית־הדין
לעבודה הטיל עלינו 270 אלף ל״י קנסות.
כ* 70 אלף ל״י לכל אחד מחברי הוועד.
אנחנו לא דואגים לסכום הזה. בן־אהרון
אמר לנו להשאיר לו את הדאגה לזה.
השארנו לו. השארנו לו גם את הטיפול
בשביתה.
״הסכמנו להפסיק אותה לא בגלל בית־הדין,
ולא בגלל שום חוק. רק בגלל ההבטחה
של בן־אהרן, .אני לוקח את הטיפול
על עצמי,׳ הבטיח לנו.
״הסכמנו וחזרנו לעבודה. אבל זאת
חזרה על־תנאי. נחכה שבוע — ואם אל־על
לא תסכים לשבת איתנו על התביעות
שלנו — נחזור לשבות. אם ינסו לחזור
למשחק הקודם שלהם — תוך חמש דקות
אנחנו עוזבים את העבודה.
״לא נוותר. התפקיד שלנו הוא להילחם
למען ציבור העובדים שבחר אותנו. ואנח נו
נילחם. לא יועילו כל הנסיונות לשבור
אותנו, ולא לקנות אותנו. לא ניכנע, ובוודאי
לא נבגוד בשליחותנו.״

שבועון החד שות הי שר אלי *
׳ • העולם הזה״,
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרס ״הדפוס החדש״ בע״מ,
ת״א, רח׳ בן־אביגדור הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

שינוייו
גחלים()9
יו ״ ר בטפסים טיטתייס

טלוויזיה

סימנינן

תוכניו ת

צירופים אפשריים

השעה הראשונה של
השעה השלישית
סימנים צירופים אפשריים סימנים צירופים אפשריים

פרטים בנל תחנות האיסוף שר

זמז8

ל חי פ אי ם
סניף חיפה מחדש בימים
אלה את פעילותו. כל החברים
והאוהדים המעוניינים
להצטרף, מתבקשים להתקשר
טלפונית בין השעות
7.00—10.00 בערב.
בימים א׳ ,ד׳ ,טלפון מס׳ .234210
או בימים ב׳ ,ג׳ ,ה׳ ,טלפון מס׳
.251787
או בכתב לת.ד ,1152 .חיפה.

תמיר, שעליה לנתק מייד כל קשר עם
ברית־ד,מועצות, אחרת תהיה הס ושלום
בבחינת ״סוכן זר״ בעיני החוק הישראלי.
מרגוט קלאוזנד שיגרה מיברק בהול
וחריף, המודיע לעמיתיה במוסקבה על
ניתוק מוחלט של היחסים איתם.
השבוע, אחרי המש שנים, הצטערה
מרגוט קלאוזנר על הצעד הנמהר. הסרט,
שהופק ביוזמתה, אך נערך לגמרי מחדש,
כדי לסלק ממנו כל צל של ספק לגבי
הפסקת שותפותה בו, הגיע לישראל בידי
עורכתו, חיה תומא מחיפה, אישתו היחד
דיה של עסקן רק״ח ערבי. הסרט נמכר
להצגה בטלוויזיה תמורת 2100 לירות
ישראליות, והידיעה על ההפסד הקפיצה
את מרגוט קלאוזנר, יחד עם פרקליטה,
מכליהם.
קלאוזנר, עתירת המיליונים, לא רצתה
לוותר על אלפיים לירות. שמואל תמיר
איים על מנכ״ל רשות השידור במישם־
סיס, מישרד האולפנים של קלאוזנר היה
עסוק בהפצצת העיתונות והרדיו בגילויים
סנסציוניים על ״הדרך המיסתו־רית״
בה הגיע הסרט לרק״ח, ומשם ל טלוויזיה
הישראלית. קלאוזנר לא הזכירה
בראיונות שהעניקה כי היתד, זאת
היא עצמה ששיתפה פעולה בנאמנות עם
״סוכני מוסקבה״ ועם מפיקי הסרט.

״איך אתם מעיזים להציג סרט־תעמולה
סובייטי על מצב היהודים?״ רצה צופה
נרגז לדעת, בשעה שהסרט עוד הופיע על
המסך. מאות צופים אחרים המטירו שאלות
דומות על הבמאי. שייקר, בן־מודת
נאלץ להפסיק לרגע את התוכנית, השעה
השלישית, כדי להתנצל ולהסביר שהסרט
מוצג רק כדי להפריכו בו במקום,
בעדויות של עדי־ראייה.
אבל גם שייקר, לא ידע את הסיפור
האמיתי של לידת הסרט.
פוליטיקה ומיסחר. אחת מר,צלחו־תיה
החשובות של המפלגה הקומוניסטית
הישראלית בשנות ה־60׳ הראשונות, היתד,
הקמתו של הוועד לקשרי ידידות יש־ראל—ברית־המועצות.
בראש הוועד עמדה
נשיאתו, הגברת מרגוט קלאוזנר, ומאחוריה
אלי פלג ז״ל, מי שהיה מזכיר
ורות לוביץ׳ ,כיום מנהיגת רק״ה.
סרגוט קלאוזנר, דמות ססגונית, היתד,
נשיאה פעילה וממושמעת. בנסיעותיה הרבות
למוסקבה, על חשבונה, היתד, קל-
אוזנר מארגנת ביקורים הדדיים של אמי
נים סובייטיים בישראל, אמנים ישרא
וחילופי יוצר ״גונגזה״ -
ליים בברית־המועצות, תערוכות
מדענים. מירצד, של הגברת הראשונה של
תעשיית־הסרטים הישראלית ונשיאת ה עולה חדש
אגודה הפרד,־פסיכולוגית הישראלית, היה
דין ריצ׳ארדסון הוא האיש שביים
בלתי־ימוגבל.
בארצות־הברית את בוננזה, משימה בלקלאוז-
מרנוט של הפוליטיים
עיסוקיה

אפשרית, ארני, הסנגורים, היי צ׳א־גר,
היו מלווים גם במחשבה עיסקית ברי פארל. בסד־הכל, ביים 636 מחזות וסיד־אה.
כבר בחודש הראשון לפעילותה הפו רות טלוויזיה. השבוע, ראו אותו גם ב־ליטית
החדשה, בשנת ,1962 הציעה קל-
אוזנר, בעלת אולפני הסרטה הרצליה,
למכריה הרוסיים החדשים הפקה משותפת
של סרט ישראלי־סובייטי על מצב
היהודים בברית־המועצות.
שיתוף־פן ןולה פוליטי. הרוסים לא
מיהרו להשיב להצעה העיסקית. שותפיה
לעיסוקים הפוליטיים של מרגוט קל־אוזנר
במוסקבה היו אנשי־מפלגה, ולאלה
לא היה כל קשר עם עסקים בתחום הסרטים
או עם עסקים בכלל. תעשיית הסרטים
הסובייטית לא היה לה, לעומת זאת,
כל עניין בעסקים עם נשים מוזרות מישראל,
ומימוש התוכנית לקופרודוקציד,
ישראלית־סובייטית נסחב עד לשנת .1965
הסכם ההפקה המשותף נחתם בסופו
של דבר בין מרגוט קלאוזנר, באמצעות
חברה בבעלותה בוואדוז, ליכטנשטיין, לביו
סוכנות הידיעות נובוסטי הסובייטית.
כבר בביקורה הראשון אחרי חתימת ההסכם
נוכחה קלאוזינר לדעת כי הסוביי-
מפיקה קלאוזנר
טיט מתייחסים להסכם כאל שייתוף־פעו־פטריוטיזם
2100 +ל״י
לה פוליטי ולא עיסקי, אך המחשבה על
הרווחים הצפויים לה ממכירת הסרט המוגמר
לרשתות הטלוויזיה בארצות־ה -טלוויזיה הישראלית. כי הבמאי ההוליברית
וארצות אחרות, גברו על כל אינ וודי הנודע הוא יהודי חם־לב, יליד ברוק״
טרס אחר של מפיקת־הסרטי סוד,סופרת. לין בשם מנחם מנדל, שהחליט לעלות
ידידים ויועצים. פעולותיה המסו־ לישראל ולעזוב את ארצות־הברית על
עפות של מרנוט קלאוזנר בתחום יחסי על מיכמניה. כרגע הוא עושר, עם משישראל־ברית־המועצוח
משכו אליהן את פחתו במרכז־קליטה באשדוד. הופעתו של
תשומת־ליבו של מישרד-החוץ ומוסדות ריצ׳ארדסון בטלוויזיה הישראלית — האחרים
בישראל. כדי להקהות מעט את משוועת לפוח־אדם מקצועי — עוררה
תוצאות שיתוף־הפעולה של קלאוזנר עם בבניין התרגשות כללית כנה וספונטאנית
הפתעה לא נעימה מצפה במק״י
(ואחרי הפילוג — עם רק׳^ח) שלח
מישרד־החוץ לוועד את ד״ר אריה הראל ,קרוב לכתב הטלוויזיה ושדרן הרדיו המי
שהיה שגריר ישראל בברית־המועצות. פופולרי מנשה רז. הרז על רז, המכונה
בפי חבריו מלר״ז: בקרוב מאד יאבולם
אחר היה פרקליטה של מרגוט לץ לחזור אל המדיום הרדיופוני, ואל סע-
קלאוזנר, עורד־הדין שמואל תמיר, ש ריצותיו משידורי־ישראל. הסיבה: נסיונו
הצטרף אז לתנועת־היחרות, ושראה בעין בטלוויזיה, אם להתבטא בלשון עדינה,
רעה את קשריה הקומוניסטיים של לקו לא עלה יפה שניים שדפקו לחתו
העשירה.
אחרונה את עורכי תוכנית מוקד: מי
אולם מועוט קלאוזנר לא נשמעה ל שהיה פעם שגריר ישראל באוגנדה, אד״
עצות יועציה, המשיכה לנסוע לברית־ די לוכראני, ומי שהיה בעבר הרחוק
המועצות ולטפל בהפקת סרטה. גם אחרי ראש המשלחת הצבאית שם, אלוף־מישגה
שנוכחה לדעת כי הסובייטים מתכוונים (מיל ).זאב בו״פבר — כיום יו״ר הלהפיק
בעזרתה סרט־תיעמולה מובהק ול התאחדות לכדורגל. השניים הביעו תחישים
את שמה על המוצר המוגמר, לא לה הסכמה והתלהבות להופיע בתוכנית
נפל רוחה, והיא חזרה בכל פעם ממסעותיה מוקד שהוקדשה לפרשת אוגנדה. מאוחד
המדיניים עם הצהרות פוליטיות מרעישות, יותר, הודיעו על ביטול השתתפותם, לפי
אותן הגישה ללוביץ׳ להגהה, נדי שיח־ הוראת מישרד־החוץ הישראלי
מעז יצא מתוק. כמו בשורת איוב, נפלה
סייה עם המוסדות הסובייטים לא ייפגעו. הידיעה שסגן יו״ר הכנסת יצחק נבון
צעד נמהר רק ביום הראשון של התפטר מתפקידו כיו״ר ועדת השידורים
מלחמת ששת־הימים איים עליה שמואל הערביים של הרדיו והטלוויזיה. הסיבה

מתחתל אנ טנ ה

ח טי בתהס טו דנ טי ם
ב אוניבר סי ט ת
תל־אביב
נפגשת כיום א׳ 23.4.72
כשעה 19.30
ככנין רקנטי, חדר 203
לדיון כנושא :

גת לעשות בקמפוס התדאביבי?

העולם הזה 1807

ח״ם גור׳ ברחוב ההפתעות
הטלפונים, השומה והכתובות במשרד הפנים נבדקו בקפידה
רבה. התוצאה היתד, אפסית.

איפה יוסף ג׳יז

חיים גורי עם אריק מחקה־החיות
לאן נעלמה הידידה הנזיסתורית?
* •1וות בלשים ומשרד חקירות שלם הועמדו במצב הכן,
כדי לאתר בדחיפות משתתפים חיוניים ביותר לסידרת
תוכניות טלוויזיה חדשה בשם חיים שכאלה, שהראשונה
בהן תשודר לראשונה ביום ג׳ 25/4בשעה שמונה וחצי.
במקור היתה זו תוכנית הרדיו הפופולארית אלה הם חייך.
שלוש שנים נלחם המפיק־המארח של התוכנית, עמום אטינגר
( ,)34 עד שהצליח להעביר אותה למדיום הטלוויזיוני.
למי ששכח כבר: בכל תוכנית היה משתתף אורח —
בדרך־כלל אישיות ציבורית מפורסמת — והצוות היה מפגיש
אותו עם דמויות מפתיעות מתקופות שונות בחייו — בלי
לגלות זאת מראש לאיש עצמו.
האורח הראשון, בגירסה הטלוויזיונית יהיה משורר הפלמ״ח,
העיתונאי חיים גורי.
עבודת ההכנה על כל דמות נמשכת בערך חודשיים.
כדי למצוא 15 הפתעות, ראיין צוות הטלוויזיה — שכלל
גם את הבמאי שלמה גנון, העיתונאי איתן הבר ועוזרת
ההפקה לאה אולשר — כ־ 300 איש.
לא תמיד הצליח הצוות . .היו גם כישלונות: למשל —
החיפושים אחרי קוטי, ידידה אינטימית ביותר של גורי
בתקופה ההונגרית שלו, כאשר עשה שם בשליחות מטעם
המוסדות להצלת נוער משרדי־השואה, בתום מלחמת־הער
לם־השנייה. צוות הטלוויזיה הצליח לגלות, על סמך שמועה
מיקרית, שהיא עלתה לישראל ונישאה לבעל חנות חשמל
ברחוב נחלת־בנימין בתל־אביב. חברי הצוות ובלשי המשרד
למודיעין אזרחי סרקו את כל חנויות החשמל ברחוב, ספרי

ף י• ישמן אחר היה הנסיון לאתר את יוסף ג׳י ,.דמות
^ ישראלית בעלת קשרים בינלאומיים, שאיש אינו יודע
מה מסתתר מאחוריהם. יוסף ג׳י, ביום כבן ,40 הנראה בחיים
כאזרח רגיל בתכלית, היה עם גורי בתקופת הפלמ״ח. מאז,
נעלם ונתגלה חליפות. אנשים ראו אותו עם גנראל דה־גול,
עם אינדירה גאנדי ועם אישים נודעים אחרים. גורי, שהתפעל
מסיפורי מעלליו רבי־המעש, גילה אותו מחדש לציבור
הישראלי. לצוות נודע, שיוסף ג׳י נשוי ומסתובב במוסקבה,
אפוף כולו אווירת מסתורין. העיתונאים שייקה בן־פורת
ואורי דן התגייסו לסייע באיתורו המיידי. הגיע רמז, כי
יוסף ג׳י מפיק כעת סרטים ברחבי רוסיה הסובייטית. אטינגר
בעל המרץ, הנשוי לעיתונאית מעריב, תמר (בעל — זה י
דבר מצחיק) אבידר, צילצל מייד לחברת מוספילם במוסקבה,
שהיא חברת הסרטים הסובייטית הממלכתית. הרוסים
היפנו את אטינגר לאזור צילומים נודע בהונגריה. אולם
החיפושים אחריו עלו בתוהו. שיחה טלפונית, שערך אטינגר
לבית הוריו של יוסף ג׳י בשווייץ, העלתה, כי גם הם נעלמו
ולא נודעו עקבותיהם.

הי ס טו רי ה של ת קו פ ה
מרות הכישלונות, יש בתוכנית 15 הפתעות מפתי-
/עות ביותר. בין השאר: הלהקה המשוחזרת של הפלמ״ח,
שקדמה לצ׳יזבאטרון, ואשר בה כלולים אלוף, אלוף־מישנה
וסגן־אלוף — כולם מיל. את האחרות, שומר עמוס אטיג־גר
— בעצמו משורר (רבע אחרי חצות ורבע לפני המלחמה),
עיתונאי, תמלילן פזמונים ושדרן רדיו נודע — בסוד כמום.
ידוע רק, כי במהלך התוכנית, הנמשכת שעתיים רצופות,
מוצגים בזה אחר זה שכונת הצריפים נורדיה של תל־אביב
הקטנה, מקום הולדתו של גורי! בית־הספר החקלאי כדורי;
תקופת הפלמ״ח, שהמחקר עליה הופקד בידיו של שאול ביבר.
תקופות נוספות: השליחות בהונגריה, קורס הצניחה הראשון
של צה״ל, שנערך לא בישראל, כי אם בצ׳כוסלובקיה,
בפיקודו של גורי. מלחמת השיחרור. פעולה עיתונאית
נועזת של גורי באלג׳יר. והשיא: מלחמת־ששת־הימים, בה
שירת גורי כמפקד פלוגה.
בניגוד לתוכניות חו״ל מאותו הסוג, הבנויות כמסחטת
דמעות סביב האיש בנעלי־בית, בנוייה התוכנית הישראלית
על סיפור של תקופה ותולדותיה, כפי שהיא נראית בקטעי
סרטים דוקומנטאריים ישנים, בשיחזורים פילמאיים, בסיפורים
ובשירים ופזמונים שיושמעו על־ידי הזמרים האורגי-
נליים — שירים שבמיקרה זה נכתבו על־ידי גורי עצמו.

טר, שהוא תלמידו של תומרקין. לינטר
מיהר להעביר את המחמאות שהושמעו
באולפן למורו ורבו האמנותי. י
כסו בכל כיתה א׳ מסודרת וממושמעת,
גם לעובדי מחלקת החדשות של הטלוויזיה
הישראלית אין מרשים לקרוא את
העיתונים בשעת ישיבת הבוקר היומית
שלהם. הסיבה: כדי שיקשיבו לנאמר וישתתפו
באורח פעיל בישיבה. הצרה היא,
שאת מרבית הרעיונות לישיבת הבוקר
היו נוהגים הכתבים לשאוב מתוך עיתוני
הבוקר, תוך כדי הישיבה.

ת ד רי ך
#בידור (יום ד 19.30 ,19/4
שמואל רודנסקי ואביבה !מרקם. מארחים
אמנים עולים חדשים. במאי — פול 0לינ־ג׳ר.
#פסטיבל
הזמר (יום ד׳ ,19/4
— )21.00 שידוד ישיר מבנייני האומה
בירושלים של הפסטיבל המסורתי של
יום העצמאות.
#מאז הם חיים כאושר (יוס ה׳
— )20.20 ,20/4נדודי שינה — סובלת
מהם צעירה מתוסכלת הנשואה לארכיטקט
משעמם, העובד שעות נוספות, שעה
שהיא זוכה לחיזורים לוהטים ביותר ב*
מיטה מצירו של דוגמן גברי, עימו היא
מככבת בסרט טלוויזיוני לכדורים נגד
כדורי־שינה.
׳ #א רני (יום א 19.30 ,23/4
על רקע יחסי־העבודה המעורערים ביש ראל׳
יש ליסידרה. סיפורית זו חשיבות
ממדרגה ראשונה, כי גם בארצות-הברית

לנגדון וכרנרדי כ״ארני״
לראשונה בארצות־הברית —

עיריית ח״א מנסה להסתתר
פני כשלוש שנים החליטה עיריית תל־אביב לתת את
/האור הירוק לבנייה בשטח ל׳ שמעבר לירקון. חברת
הירקון העירונית ציבורית — שבראשה עומד שמואל
(״סאמק״) ינאי, אלוף־מישנה (מיל ).בחיל־הים — היתד,
האחראית לפיתוח בשטח זה ולבנייה בו. החברה ניכשלה
במשימתה כישלון חרוץ, כתוצאה מבזיונות, קנוניות, וחלוקת
שלל בין גורמי בנייה שונים. תושבי תוכנית ל׳ האומללים
והתמימים נותרו, לזעמם, ללא כל שירותים ציבוריים באיזור,
ובתוך ים של מיפגעים.
כתב הטלוויזיה עמנואל דודאי, שיצא לערוך כתבת תחקיר
על הנעשה באמור ל׳ ,גילה הזנחה, רשלנות במילוי
הבטחות, ובנייה בניגוד לחוק. דודאי ביקש את תגובת
ינאי. הלה, כמו בכל טראגי־קומדיה אופייניתשל המימסד
הישראלי, ענה בסידרת צעקות, גידופים ואיומים. תגובה
עניינית, סירב לתת. דודאי החליט לדחות את מועד שידור
הכתבה, עד שיזכה בתגובה מתאימה. הסיבה: שבועיים קודם
לכן, הביא לשידור כתבה ביקורתית על ועידת אגודת
הסופרים, ששודרה בלי תגובה. אז אמר באותו שידור :
-,תגובה לדברים אלה לא יכולתי לקבל מראשי אגודת הסופרים,
שכן אלה סירבו להתראיין, בהתנותם מתן ראיון
בצילום טכס הפתיחה ושידורו למחרת.״ הממונה צבי גיל
רתח אז מזעם על דבריו אלה, הוציא הוראה מיידית ,״כי
היתד. נעוצה במנכ״ל רשות השידוד
שמואל אלמוג, שניטדל את הוועדה והפך
אותה ללהקה אימפוטנטית של יועצים
חסרי כל סמכות. שלא לדבר כבר
על העובדה, כי איש מחברי הוועד המנהל
של רשות השידור איננו דובר ערבית.
אבל בעוד התסיסה מאחורי הקלעים נמשכת
הפתיע את כולם יו״ר הוועד המנהל
החדש, ולטר איתן, שמינה את עצמו
גם כיו״ר ועדת השידורים הערביים במקומו
של נבון. מינוי עצמי זה גרם קורת־העולם
הזה 1807

אין להביא לידיעת הכלל ויכוח בין כתב טלוויזיה לבין
גופים ציבוריים.״

לחץ ל בי טול
^ צ ר לו סנה דודאי אל דובר העירייה. זה, בהיעדרו של
* 1ראש העיר יהושע רבינוביץ, היפנה אותו אל יהודה
רבינוביץ, מהנדס העיר — אשר הצדיק בפשטות מדהימה,
את תלונות הדיירים שקופחו בצורה טוטאלית.
כעבור דקות ספורות צילצל ינאי אל מהנדס העיר, ניסה
להזהיר אותו לבל יתראיין, אך איחר את הרכבת.
מאותו רגע, הוצפה הטלוויזיה בקריאות טלפוניות מצד
גורמים שונים בעירייה, שניסו ללחוץ לבטל את המישדר
ולדחותו. ראש מערכת תל־אביב, טוביה סער עמד בתוקף
כנגד כל הלחצים, בגיבויו המלא של מנהל המחלקה צבי
גיל. ביום השלישי לפני שבוע, הובאה הכתבה לשידור.
בהקשר זה, כדאי לצטט קטע מידיעה שפורסמה אחרי יומיים
בהארץ 13.4.72 באותה ידיעה, הנושאת את הכותרת
״רבינוביץ ביטל פגישה עם דיירי תוכנית ל׳,״ מופיע הקטע
דלהלן :״פגישה בין משלחת דיירי תוכנית ל׳ בתל-אביב
לראש העירייה יהושע רבינוביץ, בוטלה אתמול על־ידו
בעיקבות תוכנית טלוויזיה על איזור המגורים החדש, בה
סולפה, לדעתו, האמת על-ידי עורכיה והמרואיינים בה.״
לראש העיר לא הפריעה כנראה קביעתו של מהנדס
העיר, שטען במפורש, כי התושבים צודקים מבחינתם.

דוח לכל הגורסים. איתן הוא האיש מספר
אחד ברשות השידור, ועתה יש הסיכוי,
כי הוועדה הנ״ל תקבל ׳משמעות ותוכן.
תוכני ת להקת חיל-הים ליום העצ מאות,
בבימויו של שלמה גנון, כימעט
ועלתה על שירטון, ברגע האחרון. ממש
ערב יום ההפלגה — סליחה, ההקלטה —
התברר, כי חמישה מחברי הלהקה חלו
בזה אחר זה. אמנם לא במחלת־ים, אלא
סתם באדמת יבשתית פשוטה. הסוף היה
טוב, בבל זאת, הספינה הגיעה לחוף מיב-

סחים על מחמאה טלפונית שקיבל
יגאל תומרהין מתפאורן אולפני הר־צליה
זאב ליכטר. כל הצוות היה
בטוח כי הפסל שהוקם באולפן, לצורך
תוכנית הטלוויזיה גווילי אש, הוא אחד
הטובים של תומרקין הפסל. היה זה מחסן
ינשק מולחם, מהתקופה הקודמת של
הפסל. מנהלת האולפנים, מרגוט לול־אוזנר,
אפילו הציעה לרכוש את היצירה
ולהעמידה במקום בולט כמונומנט אס־טטי.
האמת היתה שאת הפסל הקים ליב־

סטיל וראסל כ״ארני״
— יחסי עובדים ומעבידים
היתד. זו סידרה ראשונה בתולדות ה טלוויזיה
האמריקאית, שעסקה ביחסי עובדים
ומעבידים.
< #בידור חו״ל (יום א׳ )20.20 ,23/4
— המלחין היהודי הפורה ברט בכראך,
המלווה הקבוע של מרלין דיטריך, שחיבר
מוסיקה לסרטים כמו פוסיקט והפני
תר הוורוד, מארח את הזמרת הכושית
דיין וודווק, את סשה דייסטל ואת ג׳ואל
גדיי.
#תעודה (יום א 21.00 ,23/4
מכירת הפאנסגון — סרט דוקומנטארי
אמריקאי, שעורר סערה ציבורית באר-
צות־הברית, בו התגלה לראשונה, כיצד
שילטונות הצבא האמריקאי מוציאים עשרות
מיליוני רולארים כדי לפאר ולשבח
את עצמם.
#חיים שכאלה (יום ג׳ ,25/4
— )20.20 פגישות צפויות ובלתי צפויות
עם חיים גורי. מסיק ומגיש — עמוס
אטיגגר. במאי — שלמה גנון.

מתכוננת ל חוב ה

שחי נשי בחייו ש ד דיין: אחת, ר חד.
** שה דיץ עומד להתחתן.
ידיעה זו, כהבעת כוונה כללית ובלתי
מוגדרת, אינה חדשה. היא חוזרת
ומתפשטת מהיום בו נודע על גירושיו
של משח דיין מאשתו רות, לפני ארבעה
חודשים. אז גם יצאה בפעם הראשונה
מאלמוניותה אשתו המיועדת של שר־הבטחון
— רחל כורם (רבינוביץ׳) גרושתו
של אחד מעורכי־הדין הידועים שבירושלים,
חיילת לשעבר באיי.טי.אס( .חיל
הנשים בצבא הבריטי במלחמת העולם
השניה) אם לשניים, שבתה הגדולה נשואה.
אז היו כאלה שאף הסבירו את גירושיו
של דיין על רקע זה, ובמידה רבה של
ביסוס: לדיין נמאסו חייו הכפולים, לכן
החליט להתגרש כדי לשאת סוף סוף לאשר,
את מי שהיתר. למעשה הידועה־בציבור
שלו במשך שנים רבות, בעיני
כל מי שבקיא ויודע מה הולך באמת
במדינה.
ההתעניינות הציבורית הבלתי רגילה,
אפילו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, בגי-
רושיו של דיין! פירסום ״פרשת ירמיה״
מעל דפי העולם הזה ובה דעתה הפרטית
של מי שהיתר. אשתו על אופיו ואישיותו
של דיין! ובעיקר פיצוצה המקרי בסמוך

באותו שבוע בו חזרה ועלתה לחדשות
רחל כורם ככלתו המיועדת
הקרובה של דיין, חזרה לחדשות גם צרתה
— אלישבע צ׳יזס, גיבורת פרשת
אלישבע, שבתקופה מסויימת האמינה כי
היא לא רק מתחרה רצינית לרחל על
טבעת הקידושין של דיין, אלא שאפילו
היתד, בטוחה כי זכתה במירוץ.
באחד מגילגוליה הרבים הגיעה השבוע
פרשת אלישבע לבית־המשפט, שם נתבעה
אלישבע על ידי עורך־דין לשלם לו
חלק משכר־ד,סופרים, שקיבלה עבור מסירת
פרשת יחסיה עם משה דיין לפירסום בשבועון
הגרמני רב־ד,תפוצה שטרן.
התובע בתביעה זו היה עורך־הדין ה־תל־אביבי
ישראל פיקל, לשעבר ממשרדו
של שמואל תמיר הח״כ־ד,פרקליט שבשעתו
היסס אם לייצג את אלישבע בתביעת
הפרת הנשואין נגד דיין, ולבסוף החליט
לדחותה. מכתב התביעה ומהופעתה של
אלישבע עצמה בבית־הסשפט בעת הדין
בתביעה, התבררו כמה פרטים מאלפים
על הדרך בה הגיעה פרשתה לפירסום ב־שטרן,
אחרי שפורסמה כבר קודם לכן ב־העולם
הזה.

שהוא כה זקוק לה: של איש־משפחה שקול
ואחראי. אבל דיין. שלמרות כל התצוגות
החיצוניות קיבל בצורה קשה את הגילויים
השליליים אודותיו, דחה הצעות
אלה.
ייתכן גם שמלכתחילה תיכנן דיין ש־נשואיו
העתידים יעשו, כמו גירושיו, בחשאי,
בדירתו הפרטית של הרב הראשי
לתל־אביב שלמה גורן, מבלי שאיש, מלבד
חוג ידידים מצומצם ידע על כך.
אולם דיין למד בגירושיו, שאי אפשר
לשמור סודות במדינה, אפילו בין חברים.
למרות שרק למתי מעט גילה על כוונתו
להתגרש, ידעה כל הארץ על כך עוד
לפני שנערך טכס הגירושין הסודי.

חדר השינה
הוחלף

ם היתה אז לדיין כוונה גם להתחתן
שוב בחשאי, הוא הבין כי הדבר בלתי
אפשרי למרות שירותיה המיוחדים ויוצאי-
הדופן של הרבנות עבורו.
מאז גירושיו של משה דיין, חזרה
השמועה על נשואיו הקרובים ו
צגזלה־
בצ\זו\ז
בקשה לדידובדלתייםסגורות

מאחר שהעובדות אשר ויתגלו כמשך הדיוןכ ״ ככלהפ רשה המקורית
אשר ממנהנובעהתיקהנ ״ ליכוליםלפגועבציבורו /אובבעלאישיותבמדינת
יש ראל, אבקשך לצוותעלדיוןבדלתייםסגורות .

בכבוד רב,
אלישבע
רחל מעל עמודי
המדינה באלה
מנעו
היד. הדבר

של פרשת אלישבע — .גם כן
העולם הזה — שהסעירו את
משך שבועות רבים — כל
חגיגת חתונה חדשה, אפילו
כלול בתוכניותיו של דיין.
אומנם, באותם ימים היו בין יועציו
של שר־הבטחון כאלה שהמליצו בפניו —
ודווקא לנוכח הפירסומים שחשפו את
עלילות האהבים שלו ופגעו בתדמיתו כאדם
מיושב, רציני ובעל שיקול דעת —
לשאת מיד את רחל כורם לאשה. אותם
יועצים טענו, שחתונה מיידית עשויה להסיח
את הדעת מהצד השלילי של הפיר־סומים,
להחזיר לדיין מחדש את התדמית

26 - 1

פשטה במעגלים דו חודשיים. כל פעם
היא מבדקה והתגלתה כשמועת־שוא. אבל
בימים האחרונים הפך הנושא משמועה
לידיעה: בצמרת המדינה דיברו בגלוי ובוודאות
על נשואיו הקרובים של שר־הבטחון
משה דיין.
הכלה המיועדת: כמובן, רחל כורם, ה עובדת
כעוזרת מיוחדת למנכ״ל השק״ם,
המחזיקה בדירה פרטית ברחוב הלסינקי
והנוהגת במכונית פורד אסקורט לבנה.
רחל, שבימים הראשונים אחרי גירושיו
של דיין לא נראתה רבות בחברתו, הפכה
שוב לבת לוויתו הצמודה של דיין. שלוש
פעמים ביום הוא סועד עמה במסעדות
קבועות בתל־אביב, כשהגורילות שלו שומרות
ומאבטחות את דרכי הגישה לאותן
מסעדות.
יותר ויותר נראית רחל כורם, הנאה
ובעלת ההופעה האצילית, מבקרת בביתו
של דיין בצהלה. לא מכבר אף היתד. זו
היא שהזמינה בחנות רהיטים תל־אביבית
מערכת רהיטים לחדר שינה לביתו הפרטי
של דיין, במקום חדר השינה שהיה שייך
למשה ורות דיין.
בחנות עתיקות בשוק הפישפשים ביפו
אף רכשה רחל שני סקרטרים — שולחנות
כתיבה עתיקים מגולפים, שהאחד מהם
נועד ללשכתו של דיין והשני לביתו שב־צהלה.
מתי
יישא דיין את רחל כורם לאשר. ז
מתי תהיה הצהלה בצהלה ל
התשובה על כך כרוכה בהסבר מדוע
בכלל מרגיש דיין צורך להינשא. אין ספק

( אליזבס ) .צ #יזם

כי מלבד השיקולים האישיים והתחייבותו
למי שהיתר. הידועה בציבור שלו וחיכתה
לו בסבלנות שנים כה רבות — חייב דיין
לקחת בחשבון גם שיקולים פוליטיים.
למרות כל משאלי-דעת־הקהל המוזמנים
והמפוברקים, שנועדו להוכיח
כי הגילויים על חייו הפרטיים של
דיין לא רק שלא הזיקו לתדמיתו ולא
פגעו בפופולאריות שלו אלא אף הועילו
לו, ברור לדיין וליועציו כי תדמיתו נפגעה
בצורה חמורה בעיני השכבה הישראלית
החושבת ובעלת ההשפעה.
תוך חצי שנד. לכל היותר יהיה משה
דיין חייב לקפוץ לתוך הזירה של ההתמודדות
על השלטון במדינה ועל ירושת
כסאה של גולדה. דיין חייב להגיע, לפחות
לנקודת הזינוק, כשסיכוייו־לכאורד, טובים
יותר מאשר היום.

״מ שא-ומתן
אינ טנ סיבי״

צורך זה הוא זקוק, בין השאר, גם
/לתיקון תדמיתו הציבורית כאיש מש פחה•
ידיעה רשמית צנועה שתפורסם בעיתונות
ותבשר בכמה שורות כי דיין נשא את
רחל כורם לאשה, עשויה להיות, לדעת
יועציו, תרומה רצינית למטרה זו.
כיון שעד לחג השבועות אין דיין יכול
להינשא, מלבד ביום החתונות העמוס
החל בל״ג בעומר, הרי נראה שנשואיו
המיועדים יערכו, אם לא יקרה משהו
בלתי צפוי, בין שבועות לראש־השנה.

בכתב התביעה שלו טען פיקל כי לפי
מיטב ידיעתו, המבוססת על סמך אינפורמציה
שנמסרה לו על ידי נציגי השמרן
וכן פקידת הבנק בו מתנהל חשבונה של
אלישבע, הועבר אליה ממערכת השטר!
סכום של 30 אלף מארק גרמניים ( 39 אלף
ל״י) חמורת מסירת סיפורה האישי. פיקל
טוען, כי היה זה הוא שניהל בשמה של
אלישבע ועבורה משא־ומתן אינטנסיבי עם
נציגי השטרן, שבעקבותיו הושג ההסדר
עם אלישבע.
לטענתו של פיקל, מצוי בידו הסכם חתום
עם אלישבע לפיו יקבל תמורת טירחתו את
הסכומים הבאים 4000 :ל״י אם תקבל
אלישבע שכר סופרים בגובה של 30 אלף
מארק! 2500ל״י אם שכר־הסופרים שלה
יהיה בגובה של 20 אלף מארק! ו־1500
ל״י בכל מקרה, אפילו לא תצא העיסקה
עם השטרן לפועל.
למרות שהעיסקה יצאה לפועל, אומר
פיקל, ולמרות שאלישבע צ׳יזס קיבלה
את הכסף, היא מסרבת לשלם לו את שכר
טירחתו.

מסה כנ ס ה לאלישבע דישכע, היודעת להעריך מה
\ £זד, כסף, לא היתד, מוכנה לותר בק לות
כזו על אלפי לירות. היא הגישה ל-
בית-המשפט בקשת רשות להתגונן, מלווה
בתצהיר מפורט, בו פירטה את השתלשלות
הדברים.

ו א לי שבעד מי שפט
לפני הכל הגישה אלישבע בקשה בכתב
לשופט בו ביקשה לנהל את הדיון בתביעה
נגדה בדלתיים סגורות, משום ש היא
קשורה בעניינים ״העלולים לפגוע
בציבור או באישיות ציבורית החיה במדינת
ישראל״ .היה זה רק טבעי ששופט
השלום דב לוין, בפניו התברר התביעה,
לא התחשב בבקשתה זו ודחה אותה —
למרות שוודאי לא נעלם מעיניו באיזו
אישיות ציבורית מדובר.
בתצהירה טוענת אלישבע כי עורך־
הדין פיקל הופנה אליה על ידי עורך־הדין
יורם ארידור (ח״ב גח״ל) ,אך פיקל התקשר
עמה אחרי שכבר חתמה על חוזה
בגרמנית ״שהוגש לי ע״י עתונאי חוץ
שנשלח אלי במיוחד מהשבועון שטרן״.
לדברי אלישבע, אמר לה פיקל כי היא
זקוקה גם לחוזה בעברית, ודרש עבור
כתיבתו 4000ל״י. לטענתה, הוא לא עשה
מעולם הסכם זה.
מלבד זאת, טוענת אלישבע, היא קיבלה
מהשטרן סכום של 20 אלף מארק בלבד
( 26 אלף ל״י) .תביעתו הכספית של פיקל,

1ש 1כ: נער 1
(המשך מעמוד )19
אחרי הצחריים מצאו את רחמים שלי
תלוי. עם שמיכה ז
הבן שלי יוסף, שעכשיו חייל בצה״ל,
אמר: אני לא מאמין שהאח שלי התאבד.
אז הקצין יצחק אמד לו שאם לא
ישתוק, אז הוא יכניס אותו לבית־סוהר.
הוא אמר שאם לא היה חייל בצבא, אז
היה מכניס אותו כבר, למה שהוא אומר
שלא מאמין שהאח שלו התאבד.

מ ה אף
מדתי לקצין: רוצים לראות ש־הילד
התאבד. יש לנו זכות לראות
אותו. בסוף, אחרי שהיינו עקשנים, אמרו
בסדר. אבל הם לא מצאו בכל המישטרה
ניידת. אז אחי אמר: אני אקח אתכם,
ולקח אותנו באוטו שלו.
נסענו לאבו־כביר לזהות את הילד.
רציתי לראות שאין על הילד מכות. אבל
האחראי באבו־כביר, הראה לנו רק את
הפנים שלו.
הסתכלנו על הפנים, וראינו שמהאף
שלו יצא דם. הכתף היה כחול־שחור כזה•
גם על-יד השפתיים היתה מכה כחו לה.
על הפנים היו לו סריטות עם דם,
כאילו מצפורניים.
לא רצינו שיחתכו את הגופה שלו בלי
שיתנו לנו לראות ויגידו לנו את האמת
מה שקרה. אז השוטרים אמרו: אתם
לא רוצים לחתום? לא צריך. אנחנו
יכולים לחתוך לבד. נלד לבית־מישפט
ונביא אישור של השופט.
חזרנו הביתה והלכנו לקצידהמיבחן של
רחמים, באשקלון. קצין־המיבחן אמר ש לא
שמע כלום. אמרנו לו: אומרים ש רחמים
התאבד. הוא אמר: חכו, אני רו־צה
להתעניין. הוא התקשר לקצינת־ה־מיבחן
בתל־אביב, ואמר לנו ישבבית־ה־מישפט
רחמים הודיע שהוא יתאבד.
איפה הצדק? איפה ביודהמישפט? למה
לא שמרו עליו. אם שומעים שזה ככה
באבו־כביר, למה מכניסים את הילד לשם?

הת אבד —

ך• שהיינו כמישטרה, רצינו ללכת
לכלא איפה שרחמים התאבד. אמדו
לנו: אי-אפשר. אבל קצין המיבחן אמר
שכן יתנו להיכנס, אז נסענו לאבו״כביר.
השוטר שמע מי אנחנו והכניס אותנו.
הוא דיבר עם הקצין של בית־הסוהר, ש קיבל
אותנו בחדר ־סלו. ביקשנו טמנו
שיספר מה קרה. הוא סיפר איך שהביאו
את רחמים מבית המישפט בשעה שתיים,
ואיד שהוא הלך איתו. בשעה ארבע קיבלו
כולם את המזרונים, והלכו לאכול ארוחת-
ערב. אחר כך הלך שוטר לעשות בדי-
קה — ומצא אותו תלוי בבית״שימוש.
השוטר הבא אמר לנו שרחמים תלה
את עצמו עם שמיכה בחדר. שאלתי אותו:
איך אפשר להתאבד בגובה כזה
לבד? אז השוטר לא אמר כלום.
הראו לנו את התיק של רחמים. הביאו
אותו בתשיעי באפריל מפתח־תקווה, והוא
התלונן שעושים בו מעשים מגונים. זה
היה רשום בתיק. אז אם ידעו ככה —
איך זה לא השגיחו עליו? הוא סיפר מה
עושים לו גם בבית־המישפט. איך זה
שלא שמו עליו שמירה?

מו ס ד
ב מ קו ם בי ת
אלי שבע
אמרה ״הינה מופרזת, בלתי סבירה ואינה
מתישבת עם השכר הראוי המגיע לשירותים
שנתנו למבקשת.״ לדעת אלישבע
מגיע לפיקל עבור טירחתו סכום של 500
ל״י בלבד.
דיון נוסף בתביעה נגד אלישבע ייערך
בשבוע הבא. בינתיים הורה השופט לעקל
את כספיה של אלישבע כדי להבטיח את
סכום התביעה. איו לדעת מי יפסיד ומי
ירוויח בתביעה זו. הזוכה היחידה עד כה
היא, כמובן, מדינת ישראל, או ליתר
דיוק: אוצר המדינה. עקב הודאתה הפומבית
של אלישבע צ׳יזם כי קיבלה רבבות
ל״י עבור מכירת סיפורה על יחסיה עם
דיין, תקבל גם קופת המדינה את חלקה
בהכנסות אלה. על כספים אלה תהיה אלישבע
חייבת לשלם מם הכנסה.

ך* חמים תמיד רצה להיות במוסד.
ן אבל אף פעם לא נתנו לו מוסד בלי
שעשה משהו רע. כשהיה אומר, לפני ה־שיחדור
ממוסד, שהוא לא רוצה לעזוב
את המוסד — לא האמינו לו. כששמעו
שהוא רוצה להיות במוסד, צחקו ממנו.
אמרו לו הרבה פעמים: אם אתה רוצה
להיות במוסד — אתה צריך לעשות פש עים.
ככה זה היה בהתחלה; כשרצה להיכנס
למוסד, היה עושה תיקים, ואז היו
מכניסים אותו למוסד.
עכשיו לא מזמן, אמרו ככה גם לבן
שלי משה, בן ,15 כשהלך לסוציאלית לבקש
מוסד. אמדו לו: מוסד זה לעבריי נים.
תעשה פשעים, אז תוכל גם אתה
להיות במוסד.
אז עכשיו הקטן רוצה גם כו לעשות
את זה. בגלל שאין לו איפה להיות.
הלוואי שרק לא יקרה לו מה שקרה
לרחמים.

במדינה
(המשך בעמוד )25
לום ...הימין הוא אימפריאליסטי, משום
שהוא מכיר בכך שמטבעו האדם נוטה ל כיבושים,
או חדל להתקיים ...הוא טתנגד
לכל דת ולכל קבוצה דתית. משום שהוא
בעד המסתורין...״
מלים אלה, הנושאות חותם נאצי מובהק,
אינו תיאוריה בלבד אלא מציאות,
מאחר שבין המועמדים המופיעים עמך
באותה רשימה מטעם ״הימין הלאומי״
ישנם אנשים הנאשמים ברצח פרטיזנים

מתלונן לאופר
עניין של פרינציפ
איטלקיים, מארגני קשר נגד המישטר הי
דמוקראטי, ומארגני מרכזי תעמולה גזענית
ואנטי־שמית בעלת אופי נאצי מובהק.
מאחר שדברים אלה מנוגדים לחוקת
הרפובליקה האיטלקית, שלה, בחייל, נש בעת
אמונים, בניגוד לחוקת נאט״ו, של פחות
רשמית היא מציגה לעצמה כמטרה
״להגן על הדמוקרטיה, החופש והשלום״,
בניגוד לאמנת אדם ולכל חוקי הדדקיום
התרבותי והבינלאומי, האינך חושב ש־צעדך
זה עלול להגביר בקרב דעודהקהל
את אי־האמון בנאט״ו, וליצור אי-אמון
לגבי ההתחייבות הדמוקרטית של מפקדי
הצבא?
האינך סבור שצדק דום פינטוף כאשר,
כפי שמסרו עיתוני איטליה, גירש אותך
ממלטח?
כירינדלי ׳ מאחר שהשואלת מייצגת
סוכנות יהודית, ברצוני לומר שמנצח
מלחמת ששת הימים, הגדל רבין, דואה
בי את ידידו הטוב ביותר. הגנרל רבין,
וישראלים רבים אחרים, רואים בי כזה.
אני מעריץ את העם הזה ...אם נחפש ב־תנ״ך
ובברית החדשה, נמצא בוודאי בי-
טויי־גנאי חמורים כלפי היהודים והנוצ רים
...הדברים שנאמרו אינם מייצגים את
דעותיהם של אלה שאני רוחש להם הערכה
עליונה. אלמלא הערכה זו, לא הייתי
עושה צעד זה, לא הייתי מתייצב לצד
אנשים אלה...
שאלה 1כלומר, הצגת מועמדותך ברשימת
הפאשיסטים למען הגנרל רבין
ושאר המנהיגים הישראלים מידידיך?
ת שו ב ה 1אמנם כן, ואילו הייתי מור שה
לומר דברים מסויימים ...אילו הגנרל
•רביו היה כאן, היה ללא ספק אומר ש הצדק
אתי, שבהחלט אינך צודקת...

ע סקי ם פראייר מגיע לתחגה
ליל הסדר. ישראל לאופר (,)26
במקצועו, נכנס לתחנת הדלק פז
אלוף שדה בתל־אביב, ביקש למב־
15 לירות. במכונית ישבה גם
רבקה, ישראל נשאר ישוב ליד
ערב כלכלן
ברחוב
לא לו אשתו ההגה.
מספר לאופר :״מסרתי שטר של 50
למוכר הדלק. המוכר הכנים את השטר
לתיקו, פנה לעבר המכונית הבאה. המתנתי.
כאשר הבנתי שאין בכוונת המוכר
להתפנות אלי, פניתי אליו, ביקשתי עודף.
,איזה עודף?׳ ביקש לדעת המוכר, ש
מאוחר
יותר התברר ששמו אריה רונן.
הזכרתי לו , :העודף מחמישים לירות׳, .לא
קיבלתי ממך חמישים ל״י׳ קבע רונן.
סיבוכים, סיבוכים. כשלאופר התעקש,
השיב לו רונן :״אני גומר את המשמרת
שלי בשש בבוקר. אז אני עושה
את הקופה, ונראה אם יש לי עודף של
35 לירות. אם אתה לא רוצה לבוא
בשש — תבוא בשתיים אחר הצהריים.
אז אני מתחיל את המשמר שוב״.
בשתיים הופיע לאופר, ביקש את הכסף
.״תראה,״ השיב לו רונן .״כעת פסח,
עוד לא הספקנו לעשות את הקופה. תבוא
ביום ראשון, אז אנחנו עושים מאזן,
ונבדוק. אבל גם זה לא הוכחה. אצלנו תמיד
יש עודף או חוסר.״
תבוא כלילה. לאופר פנה לבעלי התחנה.
אלה הודיעו לו שזה לא עניינם
כלל.
״כשעמדתי על זכותי לקבל עודף,״ מספר
לאופר, דרש ממני אחד השותפים,
אחד בשם מרון, לבוא בלילה. באתי בלילה.
הוא בכלל לא התייחס אלי. כאילו
שכח מהעניין. הודיע לי שאין לי מה
לבלבל לו את המוח. אדם אחר שהיה
במחנה, אמר לאשתי, כשראה שאני מתעקש
לקבל את כספי, :גברת, תזהרי,
אחרת תצטרכי לאסוף את השיניים שלך
מעל הכביש.׳
לאופר ואשתו פנו לתחנת המשטרה בגבעתיים,
התלוננו. תגובת החוקר :״אתה
פראייר. למה הלכת משם בכלל. רק בכוח
עוזר. ככה, אי-אפשר לעשות כלום. המשטרה
לא יכולה לעזור.
לאופר התעקש למסור את התלונה, הופנה
למשטרת רמת־גן. מספר הוא :״עברתי
דרך איזה עשרה שוטרים. כל אחד שמע
ורשם. בסוף, הודיעו שאין מה לעשות.״
איום. לאופר התייאש ממשטרת ישראל,
חזר לתחנה, איים שיתלונן באגודת
הצרכנים ויעשה סירחון גדול. לפתע,
קיבל את הכסף.
מסביר אחד מבעלי התחנה, שמואל אום״
לקה :״זה שנתתי לו את הכסף, זה רק
ג׳סטה שלי. בכלל לא הייתי צריך לחת.
נתתי את זה מהכיס שלי. למה שאני אאמין
לו — ולא לעובד שלי?״

מ שפט
להעניש ילדיס קטגיס?
השופט אלישע שיינבוים תמה: הנאש
שבפניו, יצחק אשכנזי* ,שנאשם בפריצה
לצרכי גניבה בבית־פרטי בנס-ציונה,
היה גבר צעיר ( )27 וגדל גוף. אך למרות
הופעתו הגברית, הצטיירה על פניו הבעה
אינפנטילית וילדותית ביותר. ואם כן, חיש
הוברר כי הנאשם הוא מפגר ואינפנטילי
— על-פי מסקנות קצינודמיבחן מטעם בית־

המשפט.
*מנהל׳ 4המסד בו מתגורר אשכנזי סיפרלשופט :״מנת־המישכל שלו אינה עולה
על זו של ילד בן שבע. אין סיכוי סביר
שיוכל אי-ם עם להיות עצמאי, לחיות מחוץ
למסגרת של מוסדות.״
בעיה קשה. איך אפשר להעמיד לדין
צעיר כזה? השופט: החליט :״בעייתו של
הנאשם היא אחת הבעיות הקשות ביותר
העומדות לפני ביודהמשפט והמוסדות השיפוטיים
בכלל. לדון אותו על מעשיו בהסתמך
על גילו הכרונולוגי בלבד — אין
זה נאה לחברה תרבותית ומתקדמת. וכי
יעלה על הדעת להעניש ילד שגילו הכרונולוגי
הוא שבע שנים? איך אפשר לייחס
כוונה לפשע אצל אדם שמנת־המישכל
שלו היא? 44 אני תוהה גם אם הנאשם
מסוגל בכלל להבין את כתב־האישום. אם
נאשימו כאן כמבוגר לבל דבר ונשלחו
לבית־הסוהר — האם איננו מזיקים יותר
משאנו עוזרים?
סיכם השופט :״לא אוכל להחליט אם
להעמידו לדין מבלי שאקבל עצה והדרכה
מפי מלומד שילמד סניגוריה על הנאשם.
יחד עם זאת, הייתי מייעץ לתביעה
לפנות לרשויות המתאימות במשרדי־הסעד,
ולהפנות את תשומת־ליבן לכך ש יש
להסדיר עניינו של נאשם זה לפי החוק.
ייתכן כי פעולה זו, תוצאותיה תהיינה יותר
מועילות וצודקות מאשר העסקת רשות
השיפוט.״
* שם בדוי.

מפגרת לימודים
בבתי המדרש
למורים וגננות
בוגר תיכון

ההוראה קוראת * ם
הכשירו עצמכם במקצוע נושתלם

נמשכתה הר שמה

לשנת הממזרים תשל״ג
מנאי הלימוד

שכר לימוד •סיטלי 12.5ל״י לחודש — בבתי המדרש ללא פנימיה.
מענקים כספיים, הלוואות נוחות ותמיכות אחרות — בבתי המדרש עם
פנימית.

תנאי הענווה כמודה (לאחר ההסמכה)

* אפשרויות רבות להגדלת
* מקומות עבודה רבים בכל רחבי
ההכנסה.
הארץ.
¥השתלמויות שוטפות ע״ה
* 8חודשי עבודה בשנת.
העמווי*
* תנאי משכורת משופרים
* זאת ועוד תנאים נוחים רבים
(ההולכים וגדלים).
אחרים.
בדבר פרטים והרשמה פרה אל אחד מבתי המדרש הקרובים למקום מגוריך
בתחום ההוראה המענין אותך.
רשימת בתי המדרש למורים ומנית, אפשר לקבל ע״י פגיה בכתב למשרד
החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת מורים, רח׳ יפו 19 ורושלים.

משרד החינוך והתרבות /המחלקה להכשרת מורים

לשכת הפרסום הממ של תי ת

העולם הזה 807י

מנהיג פנתר׳ תד אביב גילה שיטה חו שה דעשות !נשות
^ ני מעיד אופף עצמו בהילה של
1מיסתורין. הוא מדבר שעה ארוכה,
עונה לשאלה, או מצהיר הצהרה כלשהיא,
ובתום דבריו מתברר לך כי לא אמר ולא
בלום. הרבה מילים ריקות ׳שבאו לכסות
על משהו, או שמא הן תחליף ריק ונפוח
למשהו שאיננו בכלל.
הוא יושב במישרד שהוא חדר קטן וצר
במעמקיו של מרתף טחוב ברחוב ריינס
בתל־אביב. שלט המורה על הדרך למרתף
אומר: מרפדיית ארבעה רפדיס. אך לדני
אין כל קשר לעסקי ריפוד. עיסוקו המוצהר
במישרד המרתף — ׳מכירה וקנייה
של חיסולים. בגדים -רהיטים וכדומה.
האיש, בריא. הגוף וכבד הלסתות, הינו
בן ,41 יליד עיראק ונמצא זה 21 שנים
בארץ. על אף המיסתורין הדחוס בו הוא
בנתר נעור של צה ל
ליט דני על כינוס החברים. באותה
עת כבר היה מיספר כה גדול של
מעוניינים, עד כי האיש הוכרח לדאוג
לאולם שיאכלס את כולם.
הכנס אורגן בסודי־סודות. בטלפונים
אישיים וגלויות־דואר, זימן דני את כל
המשתתפים. צווית של הטולם־הזה שהצליח
להיוודע על קיום הכנס, באולם
רוולית הנמצא בבית־קפה רוול שבאבן־
גבירול, לא הורשה להישאר במקום או
לשאול שאלות.
״אנחנו לא מעוניינים בפירסומת,״ נשמעו
קריאות מכל עבר. האולם היה מאוכלס

״כשחזרתי עצרו אותי תיכף והחזיקו
אותי בבית־מעצר מבודד ליד גבעתיים.
זאת תחנה חדשה לגמרי שהיה בה בקושי
שוטר אחד בתפקיד חוץ ׳מהחוקרים שלי,״
מספר דני סעיד ,״הכוונה היתה שהחברים
שלי ואשתי לא ימצאו אותי עד שיגמרו
את החקירה ולא יסדרו לי עורך־דין.״
לדברי החוקרים, שהציגו בפניו תמונות
של מחבלים שונים הפועלים בצרפת,
נפגש דני עם אותם אנשים בסתר בעת
סיורו וקשר עימם קשרים נגד מולדתו.
״הם רצו לשחד אותי, אמרו לי שאני
ארוויח הרבה אם אביא את האנשים האלה

הנושנות של סעיד ומזכירתו בת ה־17
של סעיד, ענווה לוי, בכניסה לאולם.

ה 1דניאל סעיד, מנהיג הסניף
י —/ 1\ 1י התל־אביבי של הפנתרים
השחורים, שהחליט לקחת תחת חסותו
את המקופחים הפטורים משירות-צבאי.

צבא שם, אני רוצה לקבור את עצמי מבושה.
אני מוכרח להתגייס. מה אני אשם
שההורים שלי דפקו אותי עם כל מיני
סיפורי רמאות על מחלות?״
״הם עוד יהפכו אותו לעבריין,״ נועץ
דני מן הצד דקירה מורעלת.״ מי? ״ה־שילטוניות,
הש.ב ,.זה היחס שלהם לכל
אחד משוחרר לא חשוב בגלל מה.״

עוטף עצמו כעת היה פעם מפורסם למדי.
זה האיש אשר ניצח על שתי הפגנות
הנפל של הפנתרים התל־אביביים, בשכו־נת־התקווה
ובכיכר מלכי־ישראל.
לפני כשלושה שבועות החלו להופיע בעיתוני
הארץ מודעות זהירות, אינץ׳ מרובע
האחת, אשר קראו למקופחים, פטורים
משירות בצה״ל להתקשר למיספר טלפון
נתון.
ביעלי סעיפי הפטור שהתקשרו, הוזמנו
לרחוב ריינס ,52 שם מצאו לאחר מאמץ
בלשי ניכר את מרתפו של בעל המודעה

** יפדם נוסף השומר קנאית על עילום
שמו מספר כי שיחררו אותו מצה״ל
בגלל אי־הבנה .״קצצתי את הענפים בגינה
של הבית שלי בשביל שאני יוכל
לעבור בקלות בלי להתכופף, אז הפסיכא־טור
שיחרר אותי מהצבא.״ נוכח מבט
התדהמה הכללי הוא מוסיף ,״כן, הפסי־

״הם עוזי יהפכו
אותו לעבריין!,,

מינג ש במחתות

מקום מיפגשם הסודי של הפטורים משי-
רות־צבאי. כאן גפיפר מלבי־ישראל, על
רקע בניין עיריית תל״אביב, נפגשים כל אנשי סעיד. בערב בו צולמה תמונה זו
הופיעו לפגישה ליד השעון שלושה מקופחים בלבד, מלבד המארגן דניאל סעיד.

הי חי ד שהצטלם

יחזקאל שחר, בן ה״ , 20 שעבר שלוש פעמים
טירונות בצה״ל עקב כניסותיו התכופות
לכלא, ושוחרר לבסוף עם פרופיל .56

הזעירה — דניאל סעיד, הפנתר שנכשל.
דני היה שומע את סיפורי הקיפוח
ומעודדם להתמיד על קשריהם עימו בטענה
כי כוחם טמון בגיבוש.
שבועיים לאחר תחילת הפעולה הח־

בכ־ 100 איש. בסקירה מקיפה נראה כי
בני העדה האשכנזית דווקא, הם הרוב
במקום. איש מהם לא היה מוכן לדבר.
כשנשאל דני סעיד מאוחר יותר, מהי
מטרתו בייסוד האגודה ענה :״אני עצמי
פטור ׳מצה״ל. אני יודע איזה ׳מעשים
נוראיים נעשים לאנשים האלה בזמן שהם
משתחררים מן הצבא ואחר כך בחיים האזרחיים.
אני רוצה. לעזור לכל האנשים
האלה. לעזור להם במילחמה נגד השיל־טון
במדינה שמרשה למישרד־הביטחון פה
לפעול בשיטות נאציות, כן נאציות.״
דבר אחד אין סעיד איש המיסתורין
מוכן לשכוח. הוא מוכן אפילו לרפות את
מעטה הסודיות שהקים סביבו כדי לספר
בכאב כי :״חשדו בי שאני שיתפתי פעולה
עם מחבלים.״ סעיד היה אחד משלושת
הפנתרים שיצאו לאירופה בשליחות
אירגונט כדי להביא את דברם לידיעת
אידגונים שמאליים ויהודיים בצרפת,
גרמניה ואיטליה.

ארצה איכשהו ואגרום להסגרתם. הם איי מו
עלי, על המשפחה שלי, הכל. שום
דבר לא עזר להם. אני את האנשים האלה
לא ראיתי בחיים וזה מה שאמרתי להם.״
באותו אופן פתאומי בו נעצר, כך
שוחרר דני סעיד מקץ יומיים של חקירות.
** ד ליום״ד!דץ מתרכז דני בפעילות
י ע שוטפת. הוא עורך כנסים שבועיים
של האגודה ליד השעון המוצב -בכיכר
מלכי-ישראל.
לשלושת הבודדים שכן שהופיעו לכנס
על יד השעון, לא היה שום סיפור מזעזע
מן הסוג אותו הבטיח דני. טיפוס זעיר
בן ,20 מתולתל שיער שחור, ומצועצע
לבוש, סיפר כי הוריו שייחררוהו מצה״ל
בעזרתו הטשוחדת של רופא המשפחה.
״אבל אני מת להתגייס. מה זה ז כשאני
יושב בחברה ׳וכולם מספרים צבא פה,

כיאטור שאל אותי בהתחלה מה אני הכי
אוהב. אמרתי לו סדר ונקיון. אז הוא אמר
לי לתת דוגמא, אז נתתי לו דוגמא את
העץ שהיה לנו בחצר וקצצתי אותו
בשביל שיהיה סדר.״
ומה מפריע לו בהיותו פטור משירות?
״שום דבר מיוחד. אני פשוט רוצה להכין
רפואה למכה.״ מה זאת אומרת? ״שאם
פעם ידפקו אותי בעבודה או במשהו על
זה שאני פטור, שאני ידע שיש לי גב
מאחורי שיעזור לי.״
יחידי מבין צבא הפטורים של סעיד המוכן
לפצות פה ׳ולעמוד בשמו ובתמונתו
מאחורי דבריו, הוא יחזקאל (הזי) שיחר
בן ה־ .20 הוא שוחרר מצה״ל עם ׳פרופיל
,56 תוצאה של דיכאון נפשי כפי שקבעו
הפסיכאטרים.
״עשיתי טירונות שלוש פעמים. כל פעם
כמה ימים. לפני סוף הטירונות הייתי נכנס
לבית־סוהר וצריך אחרי זה להתחיל
את כל הטירונות ׳מחדש.״
חזי נמצא מחוץ לצבא חודשים ספורים
בלבד .״מאז שהפסיכיאטור שיחרר אותי
׳מהצבא לא נתקלתי בשום בעיה מיוחדת
בחוץ. אבל מה, חברה שיש להם נסיון
בדברים האלה, שגם הם השתחררו, אמרו
לי שיהיו לי בעיות עם רישיונות־נהיגה
וכל מיני דברים כאלה.״
גם חזי. שחר, אם כך מצטרף לשורות
סעיד כתרופה למכה שעדיין לא באה.

02111171 ¥112111

1807

במדינה
ישראלה שניי ה
דירה ד*רה
ואין דירה
ששה זוגות ,׳כולם יוצאי עדות המזרח,
הכריזו ביום שני שעבר על שביתת־רעב
ברחבת בניין עירית באר־שבע. מרירותם
הגיעה לשיאה: כולם גרים עם הוריהם
המשופעים בילדים רבים ואין שום תקווה
למענם לצאת אי־פעם מהמצב הקודר אליו
נקלעו. יכל בקשותיהם ופניותיהם לעירית
באר-שבע ומשרד השיכון, לעזור להם
בבעייתם, עלו בתוהו.
הזוגות הקימו אוהליחשמיבות שהציבו
על הדשא שברחבה, ופיזרו ביניהם שלטים
:״לא נזוז מכאן עד שנקבל מפתח
לדירה!״ ״איני רוצה לעשות ילדים ליד
ההורים !״
;אומר אהרון כהן בן ה ,26-נשוי לשולה
בת ה־ 22 ואב לילדה בת שנתיים :״אנחנו

כמו של אהרון. גרים אצל ההורים במשפחה
נורא גדולה וזה לא חיים, לא צריך
אפילו להסביר. אם היה לי כסף לא הייתי
יושב כאן אבל אין לי כי אין ממה לחסוך.
לפעמים יש עבודה ולפעמים אין אבל
אשה וילד יש ואני רוצה עוד ילדים אבל
איך אפשר ככה, ללדת ילדים כשלא חיים
כמו בני־אדם?״

״איך אפשר לעשות ילדים ץ״
אחיו של רודה, דולן זיתיון, גם הוא בין
השובתים. טענותיו חריפות ביותר :״התחתנתי
בחו״ל, בצרפת, עם אשתי סימונה
והבאתי אותה לארץ. היא עולה חדשה,
נכון? שלושה חודשים בארץ וכבר
בהריון של שלושה חודשים .׳מגיע לה
זכויות של עולה חדשה או לא ו אז עכשיו
אני כבר יודע שגם עם עולים חרשים יש
פרוטוקציה: עובדה, לא ניתנו לה כלום.
״היו ׳מוכנים לתת לנו איזה דירה בכפר
ירוחם, אבל מי רוצה את כפר ירוחם ו״
קובל האיש .״אני מבאר־שבע ורוצה להמשיך
לגור כאן, אבל כאן לא נותנים

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד ,136 .תל-אביב, ולציין על גבי המעטפה :

״תשבץ 1807״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.
מאתן ג )1תבלין! )4משחק ערבי!
)8עונה בשנה! )10 חבל ארץ בדרום!
)12 קלח! )15 וזיר! )16 נשיא גרמניה
שבימיו עלח היטלר לשלטון ! )20 תשלום
לצרכי הממשל והמדינה! )22 ירק מאכל!
)24 ממדינות ארצות־הברית! )25 מין עץ,
ס׳מבוק! )27 נטמן, הסתר! )29 סוללה!
)30 חיה קלת דגלים ! )31 מדינה ערנית !
)33 אינו מסכים, מסתייג! )34 משבעת
המינים! )35 מגפה או עיתון ישראלי!
• )36 מקור מים! )39 מוקיון! )42 קללה,
העלבה! )43 מונח בכדורגל! )45 בעל
חוב! )47 בעל חי הנחשב לערמומי! )48
לא חל כל יום ! )50 אמצעי תחבורה ! )52
חברת נפט אמריקאית! )53 ראש מדינה
שקמה לא מזמן! )56 גבוה! )57 אחד השבטים!
)58 מנהיג מוסלמי שיסד כת
חדשה בסודאן! )61 פינת חמד בעמק
יזרעאל! )63 לא מש מפיו של צ׳ריצ׳יל!
)64 מופתע.
׳מאונך )1 :חודש עפרי! )2מחתרת
שפעלה בארץ בימי התורכים! )3עיר ב
מצרים,
בה עמד בית מקדש יהודי! )5
מילת שייכות! )6היילוד הראשון! )7
דורון! )9יישוב על גדות הדנובה, שעל
שמו נקרא קרב בין מרלבורו ולואי ה־,14
( )11 !) 1703 גלעין! )12 יחידה צבאית!
)13 עצם שטבעו להדבק! )14 ממנה אנו
אמורים ללמוד חריצות! )15 מתכופף!
)16 מלכת חדייב שהתגיירה עם נתיניה!
)17 מילת בקשה ! )18 אות באלפבית ! )19
פלך! )21 מושח בשמן! )23 עמל! )26
ארבה! )28 זרם דק! )30 כינוי לתורה!
)32 הרג את אחיו! )33 יתר! )36 תורה,
מחקר, חכמה )37 ,תבל! )38 שושלת
מלכים צרפתית! )40 יסוד! )41 ריבית!
)42 אותו יצר המהר״ל מפראג! )43 קלף
שלא תוקן כל צרבו! )44״אבי״ הל.0.ד!.
)46 תנועה, הגה ! )47 ארג דק ולבן הנזכר
במקרא ! )48 שנולד טרם זמנו ! )49 מרכז
העצבים! )51 נאיבי! )54 מלחין אופרות
איטלקי! )55 תקרובת, מתנה! )59 מנהיג
נאצי שטס לאנגליה בימי המלחמה! )60
גיל ׳מצוות ! )61 מכשיר עינויים ! )62 ישן.

$07ו

תשבץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה בדיוק כל סמל של ריבוע.

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת. ד ,136 .ת״א, ולציין על־גבי הגלוייה :
״חשבץ 1807״ .הפתרון צריו להכיל את כל התרגיל במספרים. המועד האחרון למשלוח
הפתרון — .15.4.72
בין הפותרים יוגרלו שלוסח פרסי ספרים.

שובתי רעב מול עיריית כאר־שבע
״לא רוצים לעשות ילדים ליד ההורים!״
פונים לראש העיר כי הוא צריך להיות
כמו אבא שלנו, נכון? אני פועל בניין
ולא תמיד הולד לי עם הכסף כי יש ׳תקופות
שאיו עבודה בבניין ואז אני נשאר
מחוסר עבודה. כשאני עובד אני מרוויח
700 לירות לחודש 3 ,אנשים צריכים לאכול
ולהתלבש, ולחיות וגם לקנות דירה
מזה?
״בהתחלה גרנו אציל האחים שלי. אני
יתום. אז גרנו, אשתי אני והילדה ביחד
עם 7אחים שלי בדירה של 60 ממר מרובע.
איך אפשר לחיות ככה? כל הזמן
רבנו, אפילו שזה אחים !
״הלכתי להירשם לזוגות צעירים ואני
מחכה ומחכה וכלום לא קורה. בסוף לקחנו
דירה בשכירות 250 לירות לחודש,
עכשיו כבר בכלל נכנסתי לחובות. פתחו
לי תיקים על החובות שלי ואני משתגע
ממחשבות איך לצאת בריא מכל המיצב.״
״לא רוצים הבטחות״ .אהרון הוא
׳ממארגני השביתה, הוא נמצא 22 שנה
בארץ ואשתו צברית. ביום השלישי לשביתה
ברעב שקעו עיניהם בחוריהם והחיוורון
כיסה את יפני כולם. הם מעשנים
סיגריות ומאכילים את הילדים אך לאכול
— לא! סיפר רודה זיתון בן ה־ ,24 נשוי
לרחל בת ה־ 19 ואבא לאיציק בן השנתיים
וחצי:
״גם אני פועל בניין והמצב שלי בדיוק

ולא עוזרים. אמרו לאשתי שבבאר־שביע
אין מקום לעולים חדשים אבל לעולים
מגרוזיה נתנו יופי של דירות, זה צדק

״שילמתי כמה חודשים שכר דירה של
400 לירות לחודש ואני כבר לא יכול
יותר. אמרו לי גם שאנחנו יכולים לגור
בצריף של משקי־עזר — ימי יכול לגור
שם? פעם זה היתה מעברה אחר־יכך
הזניחו אותה לגמרי ועכשיו גרים שם כל
מיני טיפוסים לא בריאים. אני בכלל לא
מבין את המדינה הזאת. בן אדם מתחתן
ולא עוזרים לו! איך אפשר להוליד יל דים
ככה?
״נשבות עד המפתח:״ עשרות
תומכי השביתה מתאספים ליד חבורת השובתים
ומוסיפים הערות משלהם:
״למה יש עולם תחתון בבאר־ישבע?
כי אין איפה לגור !״
״לימה יש זונות בבאר־שבע? כי לאף
אחד לא איכפת על אף אחד!״
״למה יש פושעים בבאר־שבע כי ראש־הממשלה
מחלקת את העם לנחמדים ולא
;נחמדים !״
היחידים מבין השובתים שאין להם
עדיין ילדים הם נלי ורחמים לוי. גם הם
גרים אצל ההורים שליו או שלה, לסירוגין.
״רבים כל הזמן וכבר לא יושנים בלילה
בגלל העצבים.״ ׳מספר רחמים ,״הנה, אש-
העול ם הז ה 1807

הצרה איתך שעל-אף
יכולתך הרבה, אתה
משלה עצמן בשטויות,
מוכן לחלום במקום
לעשות, לוותר
במקום להתמיד. אין
טעם לרצות דברים ש־

אין מנסים להגשים.
לכן — גבש לן קו,
־־זד במרס -
20באפ רי ל
ונסה לשנות את חלוקת
הזמן שלן ואת
מערכת־עיסוקיד, מיום א׳ ואילד• אם לא
תעשה בן השבוע — לא תוכל לצאת
מהבעיות בכלל, הצבעים הבחירים הם
נושאי מזל בשבועות הקרובים, ויש טעם
להמר עליהם• אד יש להיזהר ממיספר .5

1113

המצב הביטחוני אינו
צריו להשפיע על תוכניות
העבודה היומית
שלך. אל תדיר שינה
מעיניך בגלל סיבות הקשורות
בניהול המדינה.
השתדל להתייחם
יותר בכובד ראש למתרחש
סביבך. משהו לא
נעים יקרה בחוג המשפחה
שלך. דווקא לקראת
סוף השבוע תזכה במעט נחת רוח —
זכייה כספית קטנה, מתנה יקרה, או משהו
דומה. גבר עימו היית קשורה, ינתק יחסיו
איתך. אל תתייאשי, כעבור זמן יחזור.

שובתים לבית לוי
טיפוסים לא בריאים
תי אף פעם לא עישנה ועכשיו התחילו
לעשן כמו קטר כי היא כבר לא יכולה
ככה. חיפשנו דירה בכל מקום אבל דירה
היום זה המון כסף 34 ,אלף במזומן ושלושה
אלפים משכנתה. מאיפה להשיג את

״אנחנו לא רוצים לרדת מהחוק ולעשות
דברים לא הגונים, רוצים להשיג משהו

הדין אצלו עברו את תקופת ההתמחות
בשעה שנכנס לבית־הסוהר כדי לשוחח
עם לקוחותיו העצירים. זה גם מה שקרה
לשמחה זיו, הסטאג׳ר של עו״ד חיים
משגב. אלא שהפעם החליט עדר משגב
להגיב.
בחודש נובמבר 1971 נסע שמחה ה־מיתמחה
עם עורד־דין משגב לבית־הסוהר
ברמלה, וביקש להיכנס יחד אתו כדי
לשוחח עם כמה עצירים. השומר הגברתן
הסכים להכניס את עורך-הדין בלבד .״רק
לעורכי־רין מותר להיכנס לתוך בית-
הסוהר. למיתמחים הכניסה אסורה,״ נימק
הסוהר את סירובו.

המקרה חזר מישנה באותו יום גם ב־בית־הכלא
׳מעשיהו, לשם ביקשו השניים
להיכנס כדי להכין את עדותם של אסירים
העומדים בפני ׳משפטים.
סירוב זה, טוען עורך־דין משגב, הגבוה
׳ובהיר העיניים, עומד לא רק בסתירה לחוק
לישכת עורכי־הרין, אלא גם פוגע
בסיכוייו של המיתמחה לנצל את תקופת
התמחותו במלואה.
אחד אחד לפי התור. הוא החליט
להגיש צוו על־תנאי לבית־הדין הגבוה
לצדק נגד נציב שירות בתי־הסוהר ונגד
שר המישטרה. בעתירה, שהוגשה בשמו
של המיתמחח, שמחה זיו, הועלו הנימוקים
בצורה מפורטת יותר.
התנהגותם של העומדים בשער. ביון־
הסוהר עומדת בניגוד לפקודת בתי־הסוהר
הקובעת, בין. השאר, כי לאסיר המחכה
כת שובתים זיתון
למשפטו תנתן כל אפשרות סבירה להת-
איד אפשר לגדל?
קשוי עם ידידיו ועם יועצו המשפטי. המונח:
יועץ משפטי מתייחם גם למיתמחה
בדרד הישרה אבל נורא מפחדים שהמצב ולא לעורך־הדין בלבד.
כמו־כן סותרת התנהגות זו את חוק ליש־יביא
ככה שלסבל שלנו לא יהיה סוף.
הנה, אתמול היו כאן שניים מהפנתרים כת עורכי־הדין, הקובע, בין השאר, את
והציעו שהם יבואו לעשות בעיות עם שני ׳מעמדו של העותר כמית׳מחה, והוא נתון
אוטובוסים מלאים אנשים שיעשו ׳מהומות. למרותה של לישכת עורכי־הדין ולשיפו־אנחנו
לא רוצים לעישות ככה, אבל כואב טה המשמעתי, כשכל הלכות האתיקה ה־הלב
ואין פיתרון. עכשיו ׳נגור פה באוה ׳מקצועית חלות׳עליו.
לים עד שיתנו לנו מפתח לדירה וזהו,.׳
בית־הדין הגבוה לצדק השתכנע. בתשובתו
לעורו־הדיו קבע, כי על ׳נציב
שירות בתי־הסוהר ועל המישטדה לנמק
~ את האיסור החל על הכנסת מיתמחים ל- מיתמחים בתי־סוהר. בתשובה על פסק דין זה הודיעו
המשיבים, באמצעות עלי נתן, סגן
בכיר לפרקליט המדינה, כי לשמחה זיו
בבתי-טוהר
ניתנה רשות להיכנס לבתי־׳מעצר או בתי־גם
הסטאג׳רים, מסתבר, מרגישים לפע •סוהר יחד עם מאמנו עורך־דין ׳משגב. אך
מים שמקפחים אותם. כזאת היתד. בכל אין בכך כדי להקנות זכות דומה ל׳מיתס־
׳אופן הרגשתם ביחס להגבלות שהוטלו חים אחרים.
עליהם בכל הנוגע לביקורים בבתי־סוהר.
עכשיו לא נשאר לשאר המיתמחים אלא
הסטאג׳דים לא יכלו להתלוות אל עורך־ לקום אחד אחד ולדרוש זכות זהה.

מ שפט

העולם הזה 1807

נסיעה קצרה ושיג-
רתית לכאורה, בעניי־נים
הנוגעים לעבודתד
או לבעייה משפחתית

כלשהי, עשויח לזמן

לד פגישה מרגשת עד

מאוד. אם אתה רווק,
אתה עשוי לפגוש ה את
אשתד לעתיד. עם
שבוע, לגמרי במיקרה,
11י־זאת
אל תתפתח להא 2 1 3 3 1 -
ייד את שהותך במקום,
מכיוון שרק הפתעח תקסום לה.

!1אוחי1

הבטחה שקיבלת —
תתגשם. תקבל, כנראה,
מתנה שהתייאשת ממנה.
ודווקא מבן מזל
אריה, ממנו לא ציפית
לכלום. התנהג בחביבות
לבת־זוגך, זה ישתלם
לך בסופו של חשבון.
הרבה במסעות מחוץ
למקום מגוריך ובזבז

את מה שהרווחת. אין
לך מה לדאוג לעתיד. כסף ימשיך לזרום.
אס אתה בהיר־עור, עליך להיזהר השבוע
בשטח הבריאותי; אך לכהי־סור צפויה
הרפתקה בשטח הבידורי והחברתי.

נסיעתך האחרונה ל-
חו״ל רק גרמת לירידה
בהערכת האנשים
הקרובים אליך. נסיו-
נייייד הנואשים לשפר
את תדמיתך הציבורית
עולים בתוהו. בגלל ה .
בדידות
אליה הכנסת
את עצמך. חוסר הצ21
ביו לי -
21באוגוסט
לחה בענייני״מין יאפיין
את השבוע לגביך
ויגרום לד עוגמת נפש. תכירי אישיות אינטלקטואלית
מעניינת שתעזור לד רבות.

אויו1

רגש־הנקמנות לא יעזור
לו, ועלול אף להזיק
לתוכניותיו לטווח
רחוק. מכתב שיגיע
אליו ביום ב׳ ,בת בתולה,
יכעיס כל־כך, שמוטב
כי תשקלי ימים
אחדים את תוכנו, בטרם
תנקטי פעולה או
תשגרי תשובה, לכאן
או לכאן. לעומת זאת
אין ספק שאפשר לנצל את השבוע הזה
לשקול בו מחדש את כל הבעיות הכספיות
והמשפחתיות שלך לאור הגילויים
עליהם לא ידעת קודם לכן. אל תנהגי בצורה
בזבזנית — כי את עלולה לסבול.

311111

5818381

אס לא תיזהר בעבודתך, יגרם לך נזק
כספי גדול, או אולי אף
אובדן מישרה. העייפות
הטיבעית שאתה שרוי
בה מצטרפת לכו, ואתה
תהרהר אס לא כדאי
לעזוב את הכל, אל
תעשה זאת בלי שיקול
דעת מדוקדק. יום ב׳
הוא יום נוח לאהבהביס
חדשים. אל תתלהב.

מאזנ״ס

מקום סגור בו תבלה בשבועות הקרו בים,
יאפשר לד לחשוב ולעשות מאזן
מסכם של חייד• המסקנות
שתסיק ממאזן
זה יעזרו לד לשפר את
תנאי חייד בעתיד. לד,
עקרב, מצפים בת קשיים כלכליים. על-
ידי עבודה מאומצת יש
לד סיכוי לצאת מו.\^,ג:זנ.ג׳ן\ז
38 קשיים אלה. אל תי-
ו! — 1111111 כנעו, הילחמו, למרות
שהקרב נראה אבוד.

אתה עלול השבוע להיתקל בקשיים טכניים,
ולשגות באי־אלו
נקודות מישניות בחשיבותן,
אך אס תחליט
סוף־סוף לקחת את
העניינים לידיים, לא
יעמדו כל אלה בדרכך
אל ההצלחה. את הפי־רות
הראשונים תוכל
לקצור כבר בסוף שבוע
( 2בנו במבר -
20בדצמבר
זה. בת קשת — את
כל־כך מפחדת להסתבך.
,שאת מחמיצה הזדמנות

קשת

קי3

בעייתך העיקרית השבוע, תחיה איד
לשמור על שלוות נפשד, נוכח התקריות
הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה עבורד
השבוע הטוב ביותר.
הרבח לכתוב ובמיוחד
ענה על מכתבים. תוכנית
אותה תיכננת לבצע
מזמן — אין סיכוי
שתתגשם. אד אל
ייאוש, החיים לפניד•
היזהר בנהיגה בלילה.

הבט סביבך ותראה, בעצם כי טוב. חכה
ליום שבת כדי להתחיל
לפעול — ביום א׳
או ב׳ .אל תיתן לאחרים
לתחוב את אפם
לענייניה אל תרבה בויכוחים
ואל תתריס
בהם שאתה הצודק —
גם כשזה יהיה כך, ב20
בינו א ר -
רוב ימות־השבוע. מאי$ז
בפב רו א ר
דך, אל תחמיצי אף
פגישה מעניינת, בת
לביאה ואל לך להסס להיות היוזמת.

המתח מגיע לשיאו — ואתה בהחלט לא
מצליח לנצל את ימיך בצורה הולמת.
תן לעצמך ללכת —
אבל אל תהיה חלש-
אופי. שמור על ברי אותך,
ואל תקלקל את
הקשרים עם ידיז־יד ה אמיתיים.
אתה תזדקק
להם, והם שוח־רים
את טובתך. ניתוק
כאוב הופך, בסוף ה9ו
בפב רו א ר -
שבוע, לעילה לא לק 20ב
מרס
חת על עצמך התחייבויות
נוספות — ובצדק. אל תיכנס
לחוזים או להתחייבויות לטווח ארוך!

449/
זנים

במדינה דת עירום
לשומרי מסורת
דתיי בני־ברק וירושלים אינם אוהבים
להסתכל בתמונות -עירום. כלומר הם כן
אוהבים, אבל לא בפרהסיה רחמנא ליצלן.
כדי שצניעותו של יהודי לא תיפגע,
הדפים מפעל ערד המייצר מלחי ים־המלח
לאמבטיות, שתי גירסאות לאותה תווית
פירסומת של המוצר. בפידסומת המקורית
מופיע צילום של נערה חטובה היוצאת
מאמבטיה, עירומה כביום היוולדה.
תלשי את הטומאה. בצילום המשווק
אצל צנועי ישראל הלבישו ה יצרנים
את הנערה בבגד־ים ששורטט
על התצלום המקורי. בגד־הים הצבוע
שקוף למדי ונקל להבחין דרכו בחמוקיה
הטמאים של הנערה, דבר שנראה
כי אינו מטריד את מנוחת צניעותם של
החוגים הדתיים. בעת נמצאות בשוק שתי

ירושלים, יושבים בטח מאחורי סורג.
עם ׳שיחרורם הגישו שגי מגולי הפדחת
תלונה על תקיפה נגד הרב חמום הראש
לפני ימים מספר קיבלו השניים הזמנה
להתייצב ביום רביעי הקרוב למישפט
על עניין כיפות הכותל.
הצלמים ניגשו לברר מה עלה בגורל ה־
׳תלונה אותה הגישו נגד גץ. במישטרה
נמסר להם כי התלונה נעלמה ואיננה.
כל המאמצים לאתרה עלו בתוהו כמובן.
תלונתו של הרב, לעומית זאת, נשתמרה
ונתקיימה בלי שום פגע חס־ותלילה וכאמור
עומדים השניים למישפט בעקבותיה
בשבוע הבא. ככה זה כשיש לו לאדם
יחסים בלתי אמצעיים עם רוח הקודש.

קטינה
מעורטלת
וקלסיס גלוייס
מזל של מתחילים במיישחק הפוקר הוא
מונח נפוץ בקרב שחקנים שדגו לעצמם
קורבן צעיר וטרי. כשהקורבן הטרי הוא

מידידיה, זוזו העבריין הנודע. זוזו שמע
את הסיפור ובלי הרבה חוכמות רץ למקום
המוכר לו ביותר אחרי בית אבא —
תחנת המישטרה בגבעתיים. מאחוריו גרר
הגבר את הקטנה שעד לאותו רגע זכרה
את ליל הפוקר הריחני בערגה כיסופיה
בלבד•
להתנגד הרבה לא יכלה, שכן הזהו
האימתני הודיע בלשון חד־פנית כי אם
לא תגלגל את כל החווייה במישטרה,
ילך הוא אצל אמה ויסביר לה ציורית מה
עושה הבת בלילות קייץ.
בתחנת החוק העידה הקטנה בלית
בדירה את החווייה כולה ועוד הוסיפה כי
אחד משני שותפיה למשחק אותו לילה,
רן קפרובסקי, ידע היטב בשעת מעשה או
לפניו כי היא בת 14 בלבד.
עדות שקי. בימישפט שנערך שנתיים
לאחר המיקרה הופיעה הקטנה בבית־המישפט
חמושה כדת ומזויינת כדין. איפור
כבד כיסה את פניה הצעירים, מעלים
כל קשר בינה לבין גילה הרך. חזה שהתנוסס
תלפיות לפניה הוכיח כי בריאות
אינה עניין של גיל כי אם של מתת־אלים.
המיני שנחגר על ירכיה סיפר לאבות
המישפט והצדק כי אין חצאית ש־אי־אפשר
לקצרה עוד קצת.
לעניין, שום שופט צדק לא היה מעריך
את היפהפיה המפורכסת כצעירה ולו ביום
אחד מ־ 20 שנה. שני שחקני הפוקר
הזכריים הודו בלי מורא ובלי בוש תפנים
במישחקם המשותף עם הקטנה על
כל שלביו ושיאיו. מה שהצריך ליבון היה
הגיל בו העריכו השניים את שותפתם ל־מישחק.
בשלב
זה של המשפט התרוממה הקטנה
ושילחה פצצה שהדהימה שוטרים ושום-

התווית -לפגי
הדתיים הורידו —
הגירסאות של הפירסומת למלחי ים־המלח.
עזריאל עזריאלנט, מנהל מפעל ערד
סיפר קוריוז עליז בקשר לאותה פירסו־מת
:״לתערוכת המוצרים שלנו בחולון
באו גם יהודים דתיים מבני־ברק. אלה
שקנו את מלחי ים־המלח, תלשו מיד את
המדבקה עם הפירסומת מעל הקופסה יו־שילשלו
אותה לכיס. הם חיכו כנראה
להזדמנות פרטית יותר כדי לבחון את
התמונה...

מ שפ ט
רב הכותל
איש האגרוף
לא צריך להתאמץ קשות כדי להיווכח
כי קשר הדוק לקדוש-ברודהוא מניב פרי
הרבה לפני העולם־הבא.
זכור סיפורם של שני הצלמים הירושל מיים,
שוקי קוק ( )26 ורוני כלטינשטר
( ,)22 אשד באו לצורך עבודתם לבצע
צילומים בשטח הכותל ושכחו לכסות את
טומאת ראשם בכיפה קדושה (העולם־
הזה .)1775
הממונה על הכותל, הרב גץ, התחלחל
כל־כך למראה הראשים החשופים עד שאיבד
אה השליטה על ידיו ותקף את שני
הצלמים הנדהמים באגרופים קמוצים ובסטירות.
רוח
הקודש עמדה לו. טרם הספיקו
צלמינו להתאושש ולהשיב מלחמה,
מצאו עצמם בידיהם הנאמנות של שוטרי־

נקבה קטנה בת ,14 והמישחק אינו סתם
פוקר כי אם סטרים־פוקר, הסיכויים הם
כי מזלה של הקטנה לא ישחק לה זמן רב.
כל קלפיה יהפכו מהר מאד גלויים לגמרי.
באחד מערבי קיץ 1970 כשרוח הערב
הביאה לגבעתיים את ריח פריחת התפוז
מפתח־תקווה, נפגשו שלושה צעירים. רן
קפרובסקי בן ,22 ויקטור מסיקה בן 23
וקטינה אחת בת ה־ .14 הריח המשכר עשה
לשלושה דברים והכנים לתוכם רעיונות.
״למה לא ניגש לחדר שלי,״ שאל רן
את השניים ,״ונדביץ איזה פרטייה קטנה
בשביל הכיף ז״ באמת למה לא חשבו וניגשו.
בחדר החליט ויקטור כי ישמש
כמשקיף בלבד בעוד רן מנהל מערכה
אחת עם הקטנה.
מזומנים הרבה לא נחו על השלושה
אבל שוודדכסף היה להם בשפע .״שם את
המכנסיים שלי ומעלה עלייך גופייה,״
הימר רן הפזרן והקטנה מיהרה לסגור על
ההימור בחזייה פירחונית פלוס מיני־קיץ
אוורירי.
״אני אספר לאמא ״.הקיצור כש הפסידו
שניהם את כל הרכוש לריצפה,
החליט ויקטור כי די בהשקפות, וכי זוהי
העת להכניס איזה יד או רגל לעסק. כך
השתלבו השלושה בנעימים עם הלילה הקיצי
ועם רוח התפוז, ואם נאלצו לחדול
מן המיצחק הרי שהדבר היה רק בשל
התחיבויותיה של הקטנה כלפי האמא
שבבית.
כל החווייה היתד, יכולה להשאר
כזיכרון מתוק לעתיד אפור, אילמלא
קפצה יום אחד הקטינה וצייצה את
הסיפור כולו באוזניו של ידיד אחר

נולוגית במיקצועה, שבנוסף לפעילותה 1
תנועה לשיחרור, היא מגינה על הפנתרים.

0אתה מחפש באשה את היצור
הענוג והעדין, המצפה לך בבית בחלוק
ורוד, שקוף למחצה, המתחכך בחזך
החסון באמון ואהבה, המחפש מיקלט
בזרועותיך הגבריות, דע כי טיפוס זה
נמצא על סף הבליון. עליך להתכונן לקראת
אשה מסוג אחר: אשה חזקה, מלאת
מרץ, שאינה זקוקה לך כמעט.
ביום חמישי שעבר התקיים כנם. של
התנועה לשיחרור האשה בישראל בבית־הילל
בירושלים. כיאות לנשים המצהירות,
כי הגבר הוא האוייב, לא הורשה
כתב העולם הזה להיכנס לאולם הדיונים.
רק אחרי הכנס הצליח הכתב לשוחח עם
פעילות התנועה.
״הגיע הזמן שנפסיק להיות רק אובייקט
מיני ומשרתותיו של האדון,״ אומרת רו־תי
אלרז ,״הגיע הזמן, שנחליט בעצמנו
מה אנחנו רוצות לעשות ולמה אנחנו
מוכשרות. אנחנו נפרוק את הכבלים.
ושהגברים ידעו להם כי הכבלים הקוש רים
אותנו, קשורים בקצה השני לצווארם
של הגברים.
רותי אלרז, בת שלושים וחמש, מדברת
לאט וביישוב דעת. היא לומדת עבודה-
סוציאלית באוניברסיטה העברית. רותי
הגיעה ארצה מאנגליה ב ,1954-עדיין ניכר
בדבריה מיבטא זר. היא אינה נשואה.
ארבע מטרות מיידיות עומדות בראש
מטרותיהן של הנשים המשוחררות: נשואים
אזרחים וביטול החוקים הדתיים בתחום
הפרט! הפלה חוקית וללא תשלום!
שכר ומיסוי שווה לאשה! מעונות
לילדים במשך 24 שעות ביממה.
״אני בכלל מתנגדת לנשואין,״ קובעת
לאה צמל, משפטנית צעירה, ממנהיגות
התנועה ,״אבל למען אותן הנשים הרוצות
להתחתן, אנחנו נלחם נגד המימסד
הדתי וחוקיו, המעמידים את האשה במצב
נחות ביותר.״

אהבה חופ שית
ו חיי ם פר טיים
התווית -אחרי
— ושמו בכיס
טים כאחד .״כמה זמן לפני שהיינו ביחד
בחדר, סיפרתי בכל גבעתיים שאני הולכת
להתגייס לצבא. אני חושבת שגם הם שמעו
את זה.״
כלומר: שאיפתה של הקטינה להיות
גדולה כבר, ולו בזכות סיפורי בדיה, היא
שהטעתה את ידידיה למישחק. כשחיבר
התובע סברין שראטר, את פצצת ההפתעה
למראה הבשל של הקטנה, הודיע זריזות
כי התביעה חוזרת בה מתביעתה.
קפרובסקי, מסיקה ועורך־דינם חגגו
את הזיכוי בצהלה. את מקום הנאשמים
תפשה מיידית הקטנה כשהיא נאש מת
במתן עדות שקר בעת שהצהירה ב־מישטרה
כי רן ידע על גילה המדוייק.
מכל התסבוכת הזאת ברור דבר אחד:
אמא׳לה תדע על העניין בקרוב מאד, וזה
מה שנורא מכל.

אה היא צברית בת .26 עורכת־דין
/וקרימינולוגית שסיימה את לימודיה
באוניברסיטה במשך שתתה הצבאי. לאה
רגישה במיוחד לעסקי מקופחים. היא מגינה
גם על האינטרסים של הפנתרים.
לאה גרה בחדרון קטן מלא ספרים עד
אפם מקום, היא אינה נשואה, אך נמצאה
בחודשי הריונה האחרונים. כיאה לאשה
משוחררת, היא גאה בהריונה מאוד .״אסתדר
גם בלי הגבר בגידול הילד שלי,״
היא אומרת בחיוך בטוח.
״אנחנו דפוקות בעבודות שלנו,״ מוסיפה
באני בת ד ,24-.״על אותה עבודה
הגבר מקבל בהרבה יותר. למרות שמב חינה
חוקית מגיע לנו אותו הדבר. תמיד
אפשר לסדר שנקבל פחות. פשוט מדרגים
את האשה אחרת מאשר את הגבר.
״גם מנדהכנסה מסדר אותנו כהוגן,״
ממשיכה באני ,״שם בכלל מסתמכים על
החוקים של התלמוד. למשל, האשד, אף
פעם לא מוכרת כמפרנס ראשי, למרות
שקורה שהאשה מרוויחה יותר מהבעל,
או אפילו היא העובדת היחידה במשפחה.״

..להשתחרר מכבלי הנעל!״ קוראת הליגה ד שי חווו האשה בישראל

₪ו₪ד!!וזיוו! ₪1
כי שראר
באני היא נערה עגולה, מדברת במרץ
רב ומשתמשת להבהרת הדברים בכל
אברי גופה. היא גרה בשכנות ללאה צמל.
היא היתד, פעילה בתנועת שיחרור האשד,
עוד בארצות־הברית, משם הגיעה ארצה.
היא למדה באוניברסיטה בירושלים, אבל
איננה עומדת לסיים כאן. היא תחזור
לארצות־הברית, שם תשלים את לימודיה
בפקולטה לעיתונאות. היא דוגלת באהבה
חופשית. אך היא לא תתגורר לעולם עם
חבר קבוע, כי ״חיים משותפים מכבידים
על אשד, משוחררת.״

פנאי לעבודה
ו ל עי סו קי םאח רי ם
עניין ההפלה המלאכותית מק/דישות
חברות התנועה משמעות מיוחדת.
בהפלה החוקית הן רואות את שיחדור
האשד. מאפוטרוססותם של מוסדות על
ענייניה הפרטיים.
״כיום יכולים לקבוע כולם, אם האשה
רשאית לעשות הפלה מלאכותית. כולם
חוץ מן האשה עצמה,״ אומרת לאה צמל,
״והרי המדובר בגופה.״
הארגון קיים סך־הכל חצי שנה. מיספר
החברות מגיע ל־ ,100 אך מיום ליום
מתווספות חברות ואוהדות חדשות. אמהות
עובדות, עקרות־בית, אמהות בלתי נשואות,
סטודנטיות, חילוניות ודתיות. לדתיות,
למשל, דרישה להשתתף בתפילות
בבית־הכנסת יחד עם הגברים ולעלות
לתורה, כשם שהגברים עולים.
.,האשד, העובדת,״ אומרת ליאורה אולד־שילר
,״עובדת בשתי מישרות: בעבודה
מיקצועית וגם כעקרתיבית. איש אינו
מתחשב בכך. מה שאנחנו דורשות, זה
מעונות לילדים שיפעלו במשך כל שעות
היום והלילה, כך שלאשה יהיה יותר פנאי
לעבודה מקצועית ועיסוקים אחרים. אין
זאת אומרת שהאשה צריכה לגמרי להשתחרר
מחובת האמהות, אבל יש לתת לה
אותן אפשרויות לעבודה מקצועית, כשם
שניתנות לגבר.״
ליאורה היא סטודנטית לסוציולוגיה ו־

בישראל

שלוש מפעילותיה הראשיות של התנועה
הישראלית לשיחרור האשה. מימין: באני

פסיכולוגיה בירושלים. אף היא ילידת
ארצות־הברית. בלונדינית, גבוהה,
לבושה במכנסיים ומקטורן עור, על דש
חולצתה תלוי הסמל הבין־לאומי של
התנועה לשיחרור האשה. כרוב חברות
התנועה איננה מאופרת. היא מדברת לאט,
בשקט, בסבר פנים רציני, חמור לעתים.
אפשר לחשוד שהגברים הם אויביה האישיים.
אך היא ממהרת להפריך הנחה זו:
״אנחנו לא רואות בגברים את אויי־בינו,
אלא במוסדות השונים המכתיבים
את חוקי החברה הנוכחית, בה האשד, היא
יצור נחות. בגלל שלנו אין זכויות, לגברים
יש יותר חובות. בכך הם משועבדים
לזכויותיהם. עם שיחדור האשה

האמריקאית 24 ליאורה אולדשולר, שטודנטית לשוציולוגיה
25 ורותי אלרז 35 תלמידה בפקולטה לעבודה סוציאלית.

ישוחרר גם הגבר מכבליו.
השיטות בהן נוקטות הנשים עד עתה,
הן שקטות ותרבותיות. הן מדפיסות
מניפסטים, עורכות כנסים ומדברות. אבל
הן מוכנות לעלות על באריקדות ולפתוח
במהפכה אם המצב ידרוש זאת.

אבגרי ערום
כביום היוולדו
חד דכרים המביא את רגשותיהן
לנקודת הרתיחה, הוא השימוש בגוף
האשד, הערום לצורכי פירסומת.
״זה משפיל גם אותנו וגם את הגברים

המסתכלים על תמונות העירום,״ אומרת
רותי אלרז ,״אני בכלל לא מבינה מה
הקשר בין שדי אשד, ובין סכין גילוח
רב־שיפועי, או מדוע רגלי חתיכה צריכות
להיות סמל האיכות של בית־חרו־שת
לצמיגים. החברה הקאפיטאליסטית
עושה אותנו לא רק צרכניות, אלא גם
המפיצות העיקריות של המוצרים למיניהם
וזאת בצורה הגסה ביותר.״
״יבוא יום ונתנקם על ההשפלה הנגרמת
לציבור הנשים,״ מאיימת לאה צמל
ספק בצחוק, ספק ברצינות .״בגיליון הראשון
של ביטאון התנועה לשיחרור האשד״
תתנוסס על השער תמונתו של אורי אבנרי
ערום כביום היוולדו.״

באמריקה: סנדות הריגה ו שי חווו חאשה מנגינות נוחונוח וושינגטון ומקן שיווין! הנשים

קולנוע

להמציא לרוב: היא בתו של כוכב קולנוע
אהוד, מאד מחוץ לביתו, אבל אהוד הרבה
פחות בבית. לפני זמן לא רב כל כך עוד
היה עיסוקם העיקרי של ג׳יין ואחיה,
פיטר, ניתוח פסיכולוגי של מחדלי האב
והרכבת רשימה מדוקדקת של כל התלונות
שיש להם נגדו.
הנרי היה נשוי חמש פעמים, ג׳יין (וגם
פיטר) נולדו לאשתו השניה, וזו סיימה
את חייה במוסד לחולי־נפש, לאחר שחת־כה
לעצמה את הגרון כשג׳יין היתר. בת
אוסקר אקדמ*ה
אגטישמית!
מדוע הם שונאים אותנו כל כך, מדוע?
מדוע הם מתנכלים לנו ללא הרף, מני,חים
לנו להשלות את עצמנו לרגע ואחר כך
טופחים על פנינו במציאות המרה ובעלבו־נות
שכאלה? מדוע, בשם שמיים, לא
נותנים גם לנו, פעם אחת לפחות, איזה
אוסקר קטן?
שורו, הביטו וראו: הפעם היו לנו שגי
מועמדים ריאליים, פחות או יותר. מצד
אחד, חיים טופול, כוכב המחזמר היקר
ביותר של השנה( ,שעוד לא כל כך ברור
אם הצדיק את עצמו מבחינה קופתית),
ומצד שני, השוטר אזולאי, אשר על אפם
וחמתם של כל מיני גופים, ועל גוויותיהם
של כל מיני •סרטים, הגיע עד לשלב הסופי
של התחרות.
והנה באו שונאי ישראל וצוררי עמנו,
אשר לא הצליחו לרסן את אנטישמיותם
הלוהטת, ולא נתנו לנו אפילו פרם אומלל
אחד. זה יחס? הרי זו גיזענות ממש!
ומה שמרגיז יותר מכל: הכל סבורים
כי השנה, התנהגה האקדמיה בליברליות
בלתי רגילה, ונתנה פרסים לכל •מיני טיפוסים
שאף לא חלמו •מעודם להגיע לבימה
המכובדת. ורק לנו, שתמיד חלמנו, לא
נתנו.
כוכב אנטי־כוככי. בעצם, לא היינו
רחוקים כל כך. אנחנו שלחנו סרט על
שוטר, וסרט על שוטר זכה בפרס אוסקר.
אלא שלמרבה הצער, שמו של איש החוק

ג׳יין כפצצת מין•
בובה נוספת של ואריס
לא היד. אזולאי אלא פופאי דויל. פופאי
אינו שלומיאל טוב־לב הנזקק לעזרת ה־עולם־התחתון,
אלא איש קשוח, אלים,
עצבני, עקשן ומהיר־חימה, התגלמות השוטר
הנידיורקי שצריך להתמודד עם עולם
הפשע המשגשג ביותר בחצי הכדור
המערבי.
ולא זו בלבד שהסרט זכה בפרס, אלא
גם השחקן זכה בו. וכאשר מישהו כמו
ג׳ין הקטן מקבל פיסלון מוזהב המוענק
על־ידי תעשיית החלומות הוורודים, אות
הוא שמשהו בכל זאת השתנה בממלכת
דנמרק הרקובה.
כי ג׳ין רקמן הוא הדמות האידיאלית
לשחקן מישנה. הוא אומנם גבה־קומה ר
גברתן, אבל אינו צעיר (מזמן עבר כבד
את גיל ה־ ,)40 אינו יפה (הוא אפילו אינו
•מסתיר בפיאה נוכרית את נטיתו לקרחת
המיתרחבת והולכת) .וכל זכויותיו לתהילה
קולנועית, לפני הקשר הצרפתי, הסתכמו
בכך שהיה אחיו של ווארן באיטי בבוני
וקלייד. בקיצור, לא זה החומר ממנו
קורצו כוכבים.
הקמו לא חשב בצעירותו להיות כוכב.
לאחר שהשתחרר מן הצבא, בתום מלחמת
העולם־השניה, השתלם באמצעי־תקשורת
באוניברסיטה, ובמשך שנים עבד כמנהל-
במה ועוזר־במאי בתחנות טלוויזיה בכל
רחבי ארצות-הברית.
מפיק ממולח. בתחילת שנות ד.־50
אחז בו פתאום החשק לשחק. הוא הצטרף
ללהקת-תיאטרון בקליפורניה, בה השתתפו
שחקני קולנוע רבים, עבר אחר־כך
דרך להקות תיאטרון רבות נוספות, עד
* בסרט בארבארלח.

וווי

נ׳יין הלוחמת(במעצר אחרי שתקפה שוטר)
בעיטות לחזיר השוטר
שהגיע לברודווי. כאן התפרנס מתפקידי
מישנה זמהופעות בטלוויזיה (ביניהם ה־סידרה
צ׳אפארל) עד שזכה להצלחה בלתי
רגילה בקומדיה קלילה בשם בכל יום ד׳.
(כאשר הועבר הסיפור לבד הקולנוע, הופיע
בתפקידו ג׳ייסון רובארדס).
מאז ידעו כולם שהוא שחקן •מוכשר.
אבל זה עוד לא הבטיח קאריירה בקולנוע.
לפני מצלמות הקולנוע הופיע לראשונה
בסרט בשם לילית של רוברט רוסן,
כשלצידו ווארן באיטי. הסרט נכשל באמריקה
אבל זכה להצלחת יוקרה באירופה,
ומה שחשוב עוד יותר, יצר קשרי
ידידות בין הקמן לבאיטי, אשר טען בזמנו,
ש״הדבר המוצלח ביותר באותו סרט
היתה הופעתו של ג׳ין.״
כך הגיע הקמו לבוני וקלייד למועמדות
לאוסקר על תפקיד מישנה. אנשים שמו
לב אליו קצת יותר, נתנו לו תפקיד ראשי
(מעולם לא שרתי לאבי) בסרם שביקורו־תיו
עלו על הכנסותיו. עד שפגש בו

כתו, סצינות הפעילות שבו, לא היתד.
בעצם שום סיבה שלא לסמוך על רקמן.
מה שיצא בסוף מהקשר הצרפתי היה
כמובן סרט הרחוק מאד מן הצניעות,
לפחות במה שנוגע להכנסותיו הקופתיות.
הבימוי הזריז והמקצועי של ויליאם פריד-
קין ומשחקו של הקמן הפתיעו את כולם,
ולמען האמת, הם היו בעלי הסיכויים הגדולים
ביותר לזכיה באוסקר בין המהמרים
של עיר־הסרטים.
פחות ברור בניחושים היה שמה של זו
שתיבחר לשחקנית השנה. אמנם, מבקרי
ניו־יורק הצביעו לפני חודשים מעטים על
ג׳יין פונדה בשל משחקה בקלוט (הניקרא
בארץ, במקוריות המקובלת על ממציאי
השמות העבריים: נערת הטלפון והבלש),
אבל אם יש מי שמעצבן לאחרונה את
המימסד ההוליבודי ומרגיז אותו ללא הרף,
הרי זו בתו המרדנית של הנרי הגדול.
לכן, כאשר עלתה על הבימה כדי לקבל
את הפרס והסתפקה בהערה קצרה :״יש

בילדותה העריצה הילדה את האב. ג׳ין
אפילו מספרת :״תמיד הצטערתי שלא.
נולדתי בן, כדי שאוכל להיות דומה לו
בכל.״ על משחק עוד לא חשבה ברצינות
ולאחר לימודיה, נסעה לפריז, קצת כדי
לדגמן, קצת כדי להכין כתבות עיתונאי
יות. אביה החזיר אותה לאמריקה, הופיע
יחד איתר. בכמה הצגות בערי־שדה, וזה
גירה את יצר המישחק שבה.
היא ניגשה לאולפן השחקנים המפורסם
של לי שטראסברג וביקשה להירשם בו.
שטראסברג הסתייג קצת מבתו של כוכב
המשיגה כל דבר בקלות רבה, אבל התבונן
בה היטב וקיבל אותה ,״רק בגלל
היאוש הנורא שניבט מעיניה.״
ג׳יין למען,האינדיאנים. הצעד הגדול
הבא בקאריירה שלה, היתר, הפגישה
עם רודה •ואדים. ג׳יין, שעד •אז נדא־תה
בעיני הוליבוד כבת השכן החביבה,
וקיבלה תפקידים בהתאם, עשתה רושם
ישונה לגמרי על יצרן פצצות־הימין מצרפת.
ואדים הוריד את בגדיה, האריך את
שערותיה והציג לראווה את חמוקיה ב״
סידרת סרטים שהוציאו מן הדעת את
הנרי פונדה• ,מה עוד שהבת התעקשה
לחיות ב״חטא״ עם אהובה במשך כמה
שנים.
בצרפת גילתה ג׳יין את ההכרה הפוליטית
של אנשי הקולנוע. לפתע הסתבר לה
שמסך הכסף אינו רק אמצעי להשכחת
המציאות אלא גם אמצעי להצגתו. ועוד
אמרו לה, שבשמה אפשר להשתמש לא
רק כדי לפרסם תמרוקים וסבון, אלא גם
כדי להפיץ רעיונות •חדשים ומהפכניים.
היא ביקרה בהודו, נדהמה למראה הרעב,
וחזרה מלאת זעם• .מאז ועד היום• ,מחפש
לו הזעם פורקן.
כאשר יצאו כמה קבוצות אינדיאנים להתיישב
באי אלקטרז הנטוש מאז סגירת
הכלא, מתוך כוונה להקים שם בית לאומה
האינדיאנית, או למה שנותר ממנה, היתה
ג׳יין בראש המפגינים בעד הרעיץ. כש מאי
ניוטון, מנהיג הפנתרים השחורים, ערך
מסיבת •עיתונאים לאחר שיחרורו מן ה־כלא,
היה זה בביתה של ג׳יין פונדה.
גירושין נוסח ואדים. בכל פעם ש בוקעת
מחאה נגד •מלחמת ויאטנאם, קולה
נישא בראש. היא פרצה לבסיסים צבאיים
כדי למחות נגד המלחמה, ונאסרה.
(זה כמובן עזר לפרסום ההפגנה ).היא

ג׳יין עם אביה ואחיה
מחדלי האב קוממו את השניים
פילים ד׳אנתוני, מפיק ממולח שעשה בזמנו
את בוליט וחיפש מימון להכנת סרט
דומה, הפעם בניו־יורק במקום סן־פרנציס־קו.
שיא
ההתאפקות. הקמן נראה בעיני
המפיק כאפשרות טובה לתפקיד הראשי.
מאחר ואינו כוכב, יעלה בזול. מאחד
והוא מוכשר, יגלם את התפקיד על הצד
הטוב ביותר (הקמן כבר היה בלש בכמה
סרטים קודמים) .מאחר וכל הסרט •כולו
נועד בעצם להיות הפקה צנועה, מה שמכונה
באמריקה ״סרט ב׳״ ,ועיקר משי-

לי הרבה מה לומר, אבל לא אעשה זאת
עכשיו״ ,טענו חלק מן הנוכחים שהיא
זכאית מיד לפרס נוסף, הפעם על כושר
התאפקות. כי ג׳יין פונדה אינה נוהגת אף
פעם לדחות את מה שיש לה לומד, ובודאי
שאינה נוהגת כך כאשר עשרות
מיליוני צופים יושבים דרוכים בבתיהם
ומצפים לשמוע את קולה.
יאוש נורא כעיניים. מה הפך את
ג׳יין פונדה, בת־המימסד ותוצרתו למרד־נית
נמרצת כל כך, זוהי תעלומה שאינה
ברורה די-הצורך. סיבות, אפשר אמנם

•אירגנה מסיבות עיתונאים ומחתה נגד המיליטריזם,
היא כותבת 140 מכתבים בשבוע
בנושא זה, ומכינה יחד עם השחקן
דונאלד סאתרלנד, שהתפרסם כרופא בסרט
מאש והמופיע לצידה בקלוט, מופע-
בידור סאטירי, אנטי־מלחמתי, עימו היא
•מבקשת להופיע בפני חיילים. הצבא אמנם
מסרב לתת לה רשות אבל היא אינה
מוותרת, ובוודאי שקולה עוד יעלה ברמה
בעניין זה.
ואם לא די בכל אלה, היא גם מגישה
יד עוזרת לנשים המאמינות שהן גזע
ה תו לוז הזה 7ח *1

1חות ומשועבד, הדורש את שיחתרו.
היא צועדת בגאווה בחוצות הנרד בלי
חזיה, ומכריזה בפני כל שאינה מבינה
״מדוע מקדישים תשומת לב רבה כל ׳כך
למראה החיצוני.״ עם מראה חיצוני כמו
שלה היא יכולה להרשות לעצמה לומר
זאת.
וכדי להשלים את התמונה, היא גם
מופיעה בסרטים וקוצרה פרסים. לפני שנ תיים
בחרו בה מבקרי ניו־יורק לשחקנית
השנה על הם יורים גס בסוסים. השנה,
היתה לשחקנית השנה אחרי קלוט. היא
מקפצת מבימת צילומים להפגנה, ומהלווית
המפגין הצרפתי שנהרג ליד מפעלי ר נו,
לטקס חלוקת האוסקר. רודה ואדים, ש התייחס
בתחילה בסלחנות לכל העניין
״!אם היא מרגישה צורך בכך, מוטב ש תעשה
זאת,״ התרחק ממנה לחלוטין והיום
הם גרושים.
הכד מותר. מה הפלא, אם כן, ש במצב
כזה היא זקוקה לכדורי ארגעה,
קצית מעל לשיעור המותר באמריקה? אכן,
כאשר נכנסה לאחרונה למולדתה, מקנדה,
מצא שוטר זריז בכליה אוסף של כדורים
מכל הסוגים, שהמשותף בין כולם שהיו
אסורים. כפרס על חריצותו, זכה השוטר
לכמה בעיטות הגונות ימן השחקנית, ש־הורגעד.
בכוח הזרוע והובלה לתחנת ה־
אצולה יפהפיה
המקשר (פאר, תל־אביב, אנג-
ליה) — שנה לאחר שהוצג בפסטיבל
קאן וזכה בו לפרס, הגיע
לארץ סרטו של ג׳וזף לוזי, על אהבתם האסורה של בת
אצילים ואיכר חסון, באנגליה של תחילת המאה, ועל הילד
בן ה־ 13 המתבגר תוך כדי העברת מכתבים חשאיים בין
השניים.
אלא שעיקר הסרט אינו סיפורו, אלא הדרך בה מוצג
הסיפור. קשה להעלות על הדעת סימון קולנועי מעודן יותר,
צורה אסתטית נאה יותר או רגישות רבה יותר בשיחזור
התקופה, עד לפרטיה הקטנים ביותר. כל זווית צילום
נבחרת בקפידה, וכמעט כל אחת יכולה היתה לשמש ציור
אומנותי בפני עצמו. ואילו התסריט של הארולד פינטר
(המבוסס על נובלה של הארטלי) ,מתומצת, מדוייק ואין
בו משפט אחד מיותר או משפט אחד חסר.
מאחר וכל הסיפור מתרחש תוך כדי חופשת קייץ
אחת, באחוזה בדרום אנגליה, משמש הנוף והטבע כרקע
לסיפור וכלוח זמנים להתקדמותו, כאשר מעוף אווזי״בר
או הקציר, רומזים לזמן שנותר עד הסוף. הכל מתנהל
לאט, תחת שמש יוקדת,־ ואם אפשר להשוות סרט זה
למדיום אחר, הרי הדבר הקרוב אליו ביותר, הוא פואמה
פיוטית רבת מימדים.
אשר לדמויות, צוות השחקנים שבחר לוזי, מצליח כמעט
תמיד להעניק עומק ועניין למה שיכול היה להתקבל
בתנאים אחרים כסתם גירסה נוספת לאצולת־כפר בריטית.
מרגרט לייטון ומייקל גאוג כהורי הנערה, ואדוארד פוקס
כארוסה הרשמי, אינם מחמיצים אף מבט ואף ניד עפעף,
ואילו ג׳ולי כריסטי ואלן בייטס, רגישים ושובי לב. אולם

כריסטי, לייטון, גארד:
האצילות ושליח האהבה
הדמות הכובשת ביותר בסרט היא זו של הנער דומיניק
גארד, המדגים את התפקחותו הנפשית של ילד שטרם היה
לנער, בדקות ובהזדהות עמוקה. אילו היה הוא באני
אוהב אותך רוזה, זה יכול היה להיות סרט אחר לגמרי.
זכותו של כל צופה למצוא את המשמעויות הנסתרות
שבסרט, לבדוק את יחסו של הבמאי לאצולה, למוסכמות
חברה, למאגיה שחורה ומי יודע למה עוד. אולם מי שמחפש
חווייה קולנועית רגשית, אל יחמיץ את המקשר של לוסי.

להיות
נ מו גולם

ג׳יין הקמן
פופאי נגד השוטר אזולאי
משטרה באזיקים. כל צעירי אמריקה, אלה
הבולעים סמים, אלה המעשנים אותם,
׳מריחים אותם ,׳מזריקים אותם או מוצצים
אותם, כולם ראו בה את גיבורתם הלאו־ימית.
כדי
להראות עד כמה מוכנה היא ללסת
לקיצוניות, משתתפת עתה ג׳יין בסרט של
המורד המרדן ביותר — ז׳אן לוק גודאר.
לצידה ׳מופיע איוו מונטאן, ושם הסרט
יכול לשמש גם סיסמא לג׳יין עצימה: הכל
מותר.
שינאת ישראל. אז באמת, האם זה
סוג האנשים שהאקדמיה לאומנות הקולנוע
רוצה לעודד? או שמא אין זה אלא
פרק נוסף במסכת ההכאה על חטא של
השנה, אשר כללה גם פרס לצ׳ארלי צ׳אפ־לין,
שנמלט מאמריקה לפני 20 שנה, כ־ששוטרי
מס־הכנסה דולקים בעקבותיו כדי
לקבל 2מיליון דולר שהיה חייב להם,
לדעתם ; סוכניו של ג׳וזף פק-קארתי רודפים
אחריו כדי להוכיח שהוא קומוניסט!
והרכילאים מצליפים בו ללא רחמים על
שנשא לאשר ,׳ניערה צעירה ממנו בעשרות
•שגיט.
כולם הרי ידעו דרך אותם הטורים,
איזה הולל ופוחח היה האיש בנעוריו. והיום?
צ׳אפלין זוכה למפתח העיר נין-
יורק ,׳וקורא לאלפים המריעים למראה
דמעותיו הזולגות ,״נהדרים״ ו״מתוקים״,
והוליבוד, בתוכה חי למעלה מ־ 40 שנה,
מעניקה לו פרם שהיה זכאי לקבלו ביום
הראשון בו הומצא.
רק סוגייה אחת נישארה סתומה עדיין:
מה עם האנטישמיות של האקדמיה, עם
שינאת ישראל הבלתי מרוסנת? או שמא
מגיעה להם הסליחה והמחילה הפעם ,׳משום
שבכל זאת, העניקו פרם לגן של פינצי־קונטיני,
שהוא סיפור על השואה היהודית
באיטליה, שנעשה בידי גויים?
העולס הזה 1807

הקונפורמיסט (תכלת, תל-
אביב, איטליה) — איטלקי צעיר,
החושש מן הנסתר בנבכי־ניש־מתו,
מנסה לבטל את אישיותו לחלוטין, ולהיות העתק
מדוייק של האדם הממוצע, האפור, הבלתי מתבלט. דמותו
משתלבת עם הרקע הפוליטי של ארצו בין שתי מלחמות-
העולם. הוא פאשיסט משום שמוסוליני בשילטון — אין
לו כל נימוק אחר לכך, על אף העובדה שהוא בוגר פילוסופיה
ואיש־רוח. הוא עד כדי כך רוצה להשתייך לשולטים,
עד שהוא מציע את עצמו למשימת ביון: נסיעה
לפריז וזיהוי מורו לשעבר, אשר הפך לאנטי-פאשיסט פעיל.
זיהוי זה, צריך להביא בסופו של דבר להוצאתו להורג
של המורה.
סיפור של אלברטו מוראביה, לבש בידי הגאון התורן
של הקולנוע האיטלקי, ברנרדו ברטולוצ׳י 21 צורה שונה
לחלוטין. ברטולוצ׳י, בגלל גילו, לא הכיר את הימים
שלפני ,1940 ושיחזורו מזכיר משהו מחגרנדיוזיות של
האזרח קיין, ומן הדקדקנות הצבעונית שבתיאור התקופה
בתפאורה ובתלבושות (אלסנדרו סקארפיוטי, שעבד על
מוות בוונציה הוא המנהל האומנותי של הסרט) .אולם
השינוי העיקרי, הוא בגישה לנושא. מוראביה השתמש
בשפה מאופקת, נטולת שיאים דרמטיים סוערים, אפילו
כשהמדובר במעשים המוזרים ביותר, וזאת כפי שמתקבל
על הדעת כאשר מדברים על מישהו הרוצה להיות
קונפורמיסט. ברטולוצ׳י, לעומת זאת, החדיר כאן דרמה
במנות גדולות, הביא את הגיבור למקום הרצח של מורו,
המציא ידיד פאשיסטי עיוור המספק אמתלא לסיום בזעקה,
מדגיש את דמותו של סוכן חשאי עלוב המסייע
לגיבור במשימתו, מתפקיד סביל לתפקיד פעיל.
כל זה מעניק לסרט גוון הרבה יותר חריף מאשר
הספר, ואם מוראביה רצה להאשים בזמנו את האינטלקטואל
האיטלקי אשר מתוך קונפורמיזם נגרר אחרי
מוסוליני, הרי ברטולוצ׳י מאשים היום את כל בני אותה

ת ד רי ך
תל-אביב
4 4 4הארי המזוהם (אופיר, ארצות־הברית)
— פישעון אלים ואכזרי, על לכידת
רוצח המטיל איימה על מעיר סן־
פרנציסקו. בימוי וירטואוזי. מעמיד בשאלה
כמה מחוקי היסוד שיל ארצוית־הברית. עם
קלינט איסטווד.
4 4 4הקשר הצרפתי (תל-אביב,
ארצות־הברית) — משטרת ניז־יורק תופסת
רשת ׳מבריחי הרואין צרפתיים. הרבה תנו עה,
סצינה של ׳רדיפת מכונית אחרי רכבת
תחתית שלא תישכח במהרה. ג׳ין הקמן

טריטיניאן: משימה פאשיסטית
לביטול האישיות
התקופה. ואם מוראביה ניסה לעמוד על-כך שפחדיו של
אדם בפני הזוועות שבנפשו מיותרים, משום שכל אחד
מאיתנו מוזר בדרך זו או אחרת, הופך ברטולוצ׳י את
גיבורו למקרה קליני ברור, המסתובב בעולם של אנשים
שפויים.
כל זה לא נאמר בגנות הסרט. ברטולוצ׳י המציא
פשוט סיפור אחר, מרתק, מעניין ועשוי למופת. סצינות
רבות, כמו מחול הטאנגו במסבאה צרפתית, או רצח
המורה בלב היער, לא יישכחו במהרה. ודמותם של גאס־טונה
מושין (הסוכן החשאי) ודומיניק סאנדה (אשת המורה)
,יחקקו בדמיון וייזכרו זמן רב אחרי זו של טרינטי*
ניאן, שאמנם מופיע בתפקיד הראשי, אבל נראה לעתים
נדהם ממה שמבקשים ממנו.

הזוכה הטרי של ׳האוסקר.
*ו דקאמרון (סטודיו, איטליה)
— סיפוריו החריפים והעוקצגיים של ביוקא־צ׳יו
ממשיכים ללעוג לאיוולת האנושית ל הרגיז
יאת הבורגנים גם בגירסה הקולנועית
מלאת הדמיון של פיאר פאולו פאזו־ליגי.
מומלץ למי שאינו פוריטני.
(אלנבי, ארצות־
4 4 4מילפוד
הברית) — סאטירה מאקאברית נוראה על
המימסד הצבאי במלחמת־העולם־השנייה.
רחוק מן העוצמה של הספר, אבל כדאי
בהחלט לראות.
4 4שיפור אהד של רצח (צפט,
איטליה) — מותחן נוסח אגאתה קריסטי,
נעשה באיטליה ומחקה היטיב את הצד
המגוחך שבסרטים הבריטיים.

דושליס
׳ 4 4 4קוראים לי טריניטי (חן,
איטליה מערבון־מצחיקון עם הרבה
אקרובטיקה, המון יריות ואף טיפת דם.
להיט העונה.
44 יהלומים לנצח (הבירה, אנגליה)
— שון קונירי הוא ג׳יימס בונד בעוד הרפת-
קאה מלאת אביזרים מבריקים, רעיונות
משעשעים ואף לא טיפה אחת של מתח.

חיפה
׳• 44 מכונת האהבה (פאר, ארצות־הברית)
חיסולה של דיאן קאנון בתחילת
הסרט מאפשר לרופאים, ידידיה, לערטל
את נשמותיהם. גם ג׳ין קמן.

במדינה

גלוח מהו.ה
ע פני מחייכות...

ב תי־ סו הר
יותר גרוע מגרוע

פיליפם ש דבר למכונות גלוח חשמליות

בשבוע שעבר עלה כלא כפר־יונה לכותרות
פעם נוספת. מחבלים שפוטים,
כ־ 20 איש בתא אחד, רצחו בתוכו את
חברם, מחבל אף הוא. בכלא כפר־יונה
מצויים כ־ 300 עצורים ואסירים שפוטים,
אשר רק מקצתם מועסקים בעבודה כלשהי.
בתאים שוררת צפיפות איומה: תא
אשר גודלו הוא 7x4מטר והמיועד ל־
20—19 עצורים, מאכלס 30 עצורים. העצורים
ישנים על מחצלת דקה הפרוסה
על ריצפת־ביטון וסובלים מקור בלילות.
רבים מהם אמרו לפרקליטתם, פליציה
לנגר, אשר ביקרה אצלם מי כאן לא
יקבל דאומאטיזם, אם לא יותר גדוע י״
העצורים התלוננו, כי האוכל הוא רע ואינו
מספיק .״אנו רעבים: מנות המזון
כאן הן מנות רעב...״
תנאים הכי קשים. רבים מהעצורים
היו בעבר בכלא רמלה והם סיפרו. כי
כלה רמלה הינו גן־עדן, בהשוואה לכלא
זה .״אפילו כלא אשקלון נוח יותר כעת.
והתנאים הקשים ביותר לעצירים הם כאן,״
אמרו עצורים שקודם־לכן היו כלואים
בכלא אשקלון.

מ ענו!
רב״ט יהודי
שהוא אזרח נוצרי
היכן מתחיל דינו צ׳אצ׳קם היהודי, איפה
הוא נגמר ומתחיל דינו צ׳אצ׳קס הנוצרי?
זוהי השאלה אותה מעמיד דינו
צ׳אצ׳קס האיש.
כבן לאם נוצריה ולאב יהודי זכה דינו
בן ה־ ,28 לתשובת משרד־הפנים כי :״נוכל
לשנות את רישומן ליהודי רק אם
תמציא תעודת גיור מבית־דין רבני. זאת
עקב פנייתו של דינו לאחר שיחרורו
מצה״ל לתיקון סעיף הלאום בתעודת־הזהות
שלו.
מישרד־הביטחון לעומת זאת לא דיקדק

פרסו ם ש פי

תעריפזן הנונו״ס של
החל 0־1.12.1971

הווו 0 3הוה
ל־ !/2שנה

לשנה בלירות מחיר העיתון

• דמי המנוי בארץ
• לכל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה״
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד
הוצאות משלוח

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

82 = 12 + 70
87 = 17 + 70

43 — 6 + 37
46 — 9 + 37

5 — 45 + 70ח
06 = 36 + 70ו
146 = 76 + 70

60 23 + 37

8 + 37ו
75 — 38 + 37

80 + 70

— 105
- 100
— 135
11 150
150 175 170 205
220

05ו
בב 2ו ו

יהודי־נוצרי צ׳צ׳קס
בשביל צה״ל יהודי כשר
בקטנות. לא יהודי בתעודה, כן יהודי בתעודה,
דינו גויייס ב־ 1962 לצה״ל ושירת
שם שירות מלא.
אין מה להוסי .?,משה דיין הבריז
אמנם בביקור המגבית האחרון שלו ב־ארצות־הברית
כי הנוצרים והמוסלמים
יגוייסו פעם לצה״ל ,״אך כיום מתקבלים
מביניהם מתנדבים בלבד, קבע דיין. להוציא
דינו צ׳אצ׳קס אחד כמובן, שבמישרד-
הפנים הוא נוצרי גמור ובמישדד־הבטחון
יהודי לכל דבר.
את תקופת שירות החובה סיים דינו בדרגת
רב״ט .״זה עניין אבוד, הוא אומר,
״אבל עכשיו מתחילים העניינים עם המילואים.
אם אני לא יהודי, למה שאני
אצטרך לעשות מילואים?״
שאלה זו אותה שלח דינו למישרד־הביטחון
במיכתב שהופנה ישירות למשה
דיין, זכתה למענה הלאקוני :״צר לנו כי
אין בפינו להוסיף דבר למה שנאמר לך
בנושא זה.״

הדוקטוו מתחתו עם ח״רת
אם אתם מאלה שקוראים ספרים, אתם מפירים ודאי את ד״ר מיכאל בר־זוהר
כעיתונאי וסופר פורה ובעל מקורות מידע מצויינים, בייחוד בנושאי ביטחון
וחוץ. אבל אם אתם מכירים את האיש שמאחורי הספרים (החודש הארוך ביותר,
גשר על פני הים
התיכון) — אז אינני
צריכה לספר
לכם שהוא נחשב החתיכים לאחד
הגדולים בארץ.
עם מראהו שובה
הלבבות, שמו
המפורסם, והילו-
כיו הנאים, היה זה
פשוט מעל ומעבר
לדרך השבע שהח-
תיכות לא ילכו
שבי אחריו. וה עובדה
שהוא מסתובב
בחוגים בהם
ניתן למצוא, מצד
אחד, את מיטב הדור
החדש של החתיכות
הישרא ליות׳
ומצד שני,
את המעולות שבהן,
ללא הבדלי
גיל — רק הוסיפה
למיתקפה ה סוערת
על שלמות
חיי הנישואין שלו.
המיתקפה נסתיימה
בימים אלה.
הפורצת הנועזת,
שכבשה את ליבו
ואשתו
בר־יזוהר
הייקטיי׳ היא

!ווו! ור<*ו*ו
שטיין, רונית חיילת בת , 19שלפני
שנה עדיין חיממה את הספסל בשמינית בתיכון עירוני ה׳ בתל-אביב.
היחידי שלא נראה כל-כך מאושר מהעסק — מלבד הגברת בר-זוהר האורגינלית
— הוא דווקא אביה של רונית. האבא הלא-מאושר הוא מנהל בית-ספר תיכון, ולא
מבין את החדווה הגדולה בקבלתו לחיק המשפחה של חתן בן ,39 אב לשני ילדים.
לדעתו, יפגום גם השידוך הזוהר בתדמיתו הפדגוגית.
אלא שהילדים בימינו, כידוע, כבר לא מתחשבים כלכך בתדמיתם הפדגוגית
של הוריהם, או אפילו בתדמיתם הלא״פדגוגית, והולכים אחרי ליבם.
מיקי בר־זוהר, בינתיים, מכחיש הבל בכל מכל, ואפילו יותר מכל.
כששאלתי אותו מתי הוא מתגרש, השיב :״אני ן מתגרש ן אנחנו כל-כך מאושרים
בחיי״הנישואין שלנו״.
אז מי אני הקטנה שאכחיש זאת?

אשר.
חדשה
לצ״ר
בעוד כחודש, אם לא יחולו שינויים

בתוכנית, יציג בפנינו הצייר נחום א רכל,
בהופעת בכורה, את אשתו החדשה —
יורשתה של עמליה ארבל, הציירת ובעלת
הגלריה לים התל־אביבית.
אם בשורה זו מהווה הפתעה עבורכם —
מאחר שלא ידעתם בכלל שנחום התגרש
מאשתו הראשונה — אל תתרגשו. אתם
בחברה טובה. אף אחד כמעט לא ידע.
הגירושין נערכו לפני כחצי שגה, ואף
אחד לא ידע עליהם, פשוט בגלל שקשה
היה לדעת עליהם. נחום ועמליה חיו בנפרד
כבר שנים רבות, כשכל אחד מנהל
לו לבריאות את הרומנים העצמאיים שלו.
כדי לחגוג את הגירושין, יצאה עמליה
למסע קטן מסביב לעולם, להרגיש את
רוח החירות מנשבת על פניה, כמו ש אומרים,
כדרכה תמיד בנסיעותיה, דאגה
לשלוח דיווחים על הרפתקאותיה לידידיה
בארץ. כדי שלא יישארו תלויים בחלל ריק.
כך, עד לפני חודשיים. אז, היא הגיעה
למזרח הרחוק, מאז -חדלו הדיווחים. כל
מה שידוע הוא, כי מהמזרח הרחוק עברה
לארצות־הברית, שם היא נמצאית כרגע.
שם נמצא כרגע גם נחום. גם הוא, לאחר
הגירושין, יצא אל מעבר לים. אולם
כלל לא כדי לחוש את רוח החירות. ברגע
שהגיע ליבשת החדשה, שם על צווארו רי־חיים
חדשות, בדמות אשה אמריקאית.

״חתיכות ישראל — הנה באתי אליכן!״י
זאת היתה שאגת־הקרב של הזמר המקסים
חוזה פלים יאנו, עם הגיעו לישראל
לביקורו הנוכחי. שאגה לגיטימית

את הקריירה שלה כדוגמנית התחילה
רחל׳ה גלפארב די מאוחר. בניגוד ל־עמיתותיה
למסלול, הנכנסות לתחרות הקשה
כבתולות צעירות — טוב, כעלמות
צעירות — התחילה רחל׳ה לדגמן כאשר
היתד, כבר אם לילד, ואפילו נשואה לבעל,
משה, עובד דן.
לא שזה הפריע לה. הגיזרה, הפרצוף,
היופי והאופי שלה, עמדו בתחרות עם כל

וכך זה נמשך ונמשך — עד שעכשיו
נפסק. הבעל הפסיק להיות מבין. רחל׳ה
נמצאת כרגע בחו״ל, ואילו הבעל המבין,
השוהה בארץ, מחזיר לה, ברגעים אלה
ממש, מידה כנגד מידה: הוא התאהב
בעלמה קטנה, ואפילו לא מפוארת במיוחד.
סתם נאה וחסודה.
והוא מתכונן להגיש לאשתו את החש בון
לא רק על הקרן — כלומר, על ה
הבעל
המבין הפסיק להבין
הרווקות. עמדו יפה אפילו, ורחל הפכה
לדוגמנית ידועה.
כאשר היו שואלים אותה איך היא
מסתדרת עם ילד ובעל מצד אחד, ועם
דרישות המקצוע החמורות מצד שני, היתד,
תמיד משיבה :״לא בעייה. יש לי בעל
מבין, והמקצוע שלי משתלב יפה מאוד
בחיי המשפחה.״
מה שנכון נכון. היא הצליחה לשלב את
המקצוע באמת יפה מאוד עם חיי המשפחה.
בתחילה — בדיסקרטיות, בסביבות
הבית. אחר — הרחיבה את איזורי הפעולה.
ולבסוף — הגיעה לחו״ל. בכל מקום, ניהלה
חיי־משפחה סוערים ביותר.

הדומו נ מ שו
בשעתו, סיפרתי לכם, כפי שהספקתם
כבר לשכוח, על זוג הנאהבים שהיו נפגשים
בתחנת״הדלק שליד מגרשי-התערו-
כה, בצפון תל-אביב.
אם כן, תזכורת קטנה: הרומן, בין
היפהפיה הנשואה והמיליונרית, לבין
אהובה, הנשוי גם הוא והמיליונר —
עדיין נמשך. כן, עדיין.
ההבדל היחיד: חלפו ימי הרומן במכוניות.
עתה, תוכלו לראות אותם, כל
יום שישי בצהריים, בסימטה השקטה
ההיא בסוף רחוב בן־יהודה התל-אביבי.
לפעמים, מגיעה המכונית האמריקאית
הגדולה קודם. ולפעמים, מגיעה מכונית
הספורט הקטנה ראשונה. הנהג והנהגת,
בעלי המכוניות, עולים לדירה השכורה,
שבים למכוניותיהם אחרי כמה שעות.
הרדיפה הזאת אחרי הדירות עוד תהרוס
את הכלכלה, אני אומרת לכם.

קרניים — אלא גם על הריבית: כאשר
תחזור הדוגמנית ההדורה מחו״ל, תמתין
לה בבית בקשת גירושין — ועוד איזה:
בלי כסף, בלי דירה, בלי דמי־מזונות —
ואפילו בלי הילד. הבעל המבין החליט
להשליך את אשתו לעולם האכזר עירום
וערייה.
וזה, תסכימו איתי, מצב קצת לא נוח,
לאחדים. למרות שקצת יותר נוח, לאחרים.

אימבם
הגנרלית בהר!,ן ־ מהיריד זהו, אם כן. זה לקח קצת זמן, אבל
בסוף זה יצא: אמי הגנרלית, הלא היא
נורית כהן, ידידתו של שחקן הקאמרי
מישה נתן, נמצאת בהריון,
בשעה טובה.
כשסיפרתי לכם בשעתו (העולם הזה
)1805 על נסיונו של מישה נתן להתגרש
מאשתו, ועל ידידתו החדשה נורית,
שמתי-לב לפרט מסויים, גם אם לא די־

מתר מאוד, שמה שחסר לאמן בחוש־הראייה,
יש לו, ואפילו ברי-בית־דריביוז,

כלהכבוד, ח ו זה
בהחלט — בהתחשב בעובדה שהפעם,
הגיע חוזה לישראל בלי אשתו.
אלא מאי? למרות שהגיע בגפו, האמינו
אנשי הקשר הישראלים שלו, שהיתה
זו הצהרה לעיתונות בלבד, וכי הזמר
העיוור לא התכוון לכך ברצינות.
הם גילו שהם טעו. אוי כמה שהם גילו
שהם טעו.
משוס מה היה נדמה לישראלים המשונים,
שהעובדה כי חוזה הוא עיוור, לא
תמיר — מטר חמישים — ובעל יציבה
לא־זקופה — מספיקה כדי שלא ייחשב
לגבר חלומות.
מזדנבות תל־אביב הוכיחו להם מהר
מאוד את טעותם. אמנם, זרם המזדנבות,
המתמשך כרגיל ליד חדריהם של האלילים
המגיעים לארץ, היה דליל הפעם
מכרגיל — אבל היה שם עדיין ממפיק.
המזדנבות הגיעו לדירת שני החדרים
של חוזה פליסיאנו במלון הילטון כדי לקבל
חתימה — ונשארו כבר כדי לצאת
איתו יחד.
אלא מאי? חוזה נתגלה כבעל עקרונות
מוצקים, והמכים, כיאות לאליל מיליונים,
לצאת כל פעם — רק עם חתיכה חדשה.
מלוויו הישראלים, שניסו בהתחלה לסדר
אותו ולהציג לו חתיכה משומשת, גילו

בחוש המישוש. מישוש קל, וחוזה הש־תאג
:״מה זה? את זאת אני כבר מכיר.״

ע מ רני

פליסיאנו

ווחתי לכם עליו: היה לי הרושם, שמישה
בהול מאוד מאוד בנסיונותיו לקבל
גט מהרחימאית שלו. אכזבתו, נוכח התנגדותה,
היתה גלוייה לעין.
התחלתי לחשוד, והלכתי לבדוק. וכמובן
שצדקתי. זהו זה.
אלא שזהו זה לא הכל. אין זו השימ״
חה היחידה בהצגת אמי הגנרלית. גם
אצל גבי ענירני — המ שחק את הסמל
המצחיקן בהצגה — יש שינויים פרסונליים
משמחים. לפחות מבחינתו: הוא
התגרש מאשתו, ובימים אלה, אם תסורו
אל מאחורי הקלעים, תוכלו לראות,
בתום כל הצגה, חתיכה צעירה, בת , 22
יעלת־חן, שחורת עין ושיער, ממוצא תימני,
ממתינה לו בכליון עיניים.
שיהיה גם כן בשעה טובה.

ו צווו סוטי נוונו

יצא אברהם קו ר ץ
לכבוש את העולם

היוצר

אייב קארלי, מפיק הסקסרטים ההולי־בודי,
מזריח חיוך בקאן, לאחר זכייה
בפרס המין עבור סרטו ״חיי המין של רומיאו״.

ך* איש בא. אייב קארלי הגדול, נסיך
) 1המין ומלך האלימות הגיע לישראל.
״קודם כל אני יהודי,״ אמר והלך לדחוף
פיתקה לכותל. אחר כך חזר לתל־אביב,
התיישב במלון בריסטול שבבן־יהודה
והתחיל להריח.מה הסיכויים להפקת נתח
סקס נוטף אלימות פה בארץ.
״בשביל שפילם יצליח באמת,״ אומר
קארלי בעברית בית־מידרש ליטאית עם
טלאים הוליבודיים ,״צריך שלוש אלמנטים :
שלא יעלה לך הרבה כסף, שתגיד את כל
הסיפור שלך בחמש־עשרה דקות ראשונות
שלו ושיהיה בו הרבה סקס, עוד יותר
אקשן והכי הרבה מתח.״

מפיק הוליבודי
בחדר מוזנח
ן אם קארלי אומר אז קארלי יודע.
1״בשנה שעברה עשיתי 10 סקם־פילמס,
כל אחד שעה וחצי. השנה אני עושה 18

1 \ 1 141 1סצינה אופיינית לסרטיו רוויי האלימות והסקס של
קארלי, שם הסרט ״מתחת לחגורה,״ הנערה

המתענה בכבלים הסאדיסטיים היא אושי דיגנאט, שחקנית שבדית.

שן, והתורה זה קדוש בשבילי. אז אני
סוחר עם סקס ואקשן, מה יש בזה רע?
גם חכמים זיכרונם לברוכה אמרו: תפשיט
נבלה בשוק ואל תבקש טובות מאף אחד.
אז הם הפשיטו נבלה ואני מפשיט שיקסעס.
מה יש? העיקר הפרנוסה.״
את סירטו הראשון הפיק קאר׳לי בן
ה־ 48 בשנת 1950 בגרמניה .״הגרמנים
נתנו פיצויים ואני עשיתי חשבון איך
לגלגל את הכסף. היו כל מיני דיבורים
בשוק על פילמס עם סקס. אני נכנסתי,

13ו ו 1ה או7
אם ירצה השם,״ והאיש מיישר את הכיפה
השחורה שגלשה במידרון קרחתו.
בראשית היה אברמ׳ל קארליץ, אברך
ישיבות בעיירה ליטאית נידחת.
״אחר כך באה המלחמה ועשתה לי תוהו
ובוהו.״ מפיק האלימות הסקסית, שמנמן
וצח עור, יושב בחדרו שבבריסטול וזוכר
את ימי הגיטו והמחנות שהוציאוהו מנעוריו.
״דבר
אחד טוב למדתי שם במחנות,״
אומר אייב קארלי, החוטר ההוליבודי
שצמח מאברמ׳ל האברך ,״שפות למדתי.

הונ התחלנו

המפיק קארלי על עלילת הסרט הזה :״זה על בחורה
שאהבה מאוד מאוד את בעלה ובעלה התחיל לשתות
הרבה יין. אז האשה החליטה לסדר אותו והתחילה להתעסק עם כל מיני גברים.״

1 1 1 4 1 1 1 1 1 1 1השחקן ג׳ון טל, לאחר הקרב על האליפות בסרט

11 1/1111 1 1 1 .1 1 /״מתחת לחגורה.״ בסרט מובא המתאגרף לאפיסת
ן כוחות בעזרת מישגלים תכופים ומגוונים, אותם הוא מנהל עם טיפוסיות
היריב. המתאגרף הנערות הן שליחותיו של אמרגן
ן רבות ושונות.

ג 33

כשבאו האמריקאים לשחרר אותנו היה
לי אנגלית כזה טובה, שהם תיכף שמו
אותי בתור המתרגם של הגנרל פאטון,
זח מהפילם עם האוסקר.״
אם חדרו של קארלי במלון משמש
ככיסוי בפני סוכני מס־ההכנסה האמריקאיים
הרי שההסוואה מושלמת. האיש
שמפיק סקסרטים בשרשרת, יושב במלון
דרגה ב /בחדר דרגה ח׳ ,סביבו הזנחה,
מזגן אוויר עטוף סמרטוטים ומיטה חורקת
זקנה .״אין דבר, העיקר הבריאות,״ הוא
עוקף כיסא נכה ומתיישב על המיטה.
הוא נינוח, נשען לאחור ואומר בקול:
״אבל מה זה חשוב, סקס, אקשן, ב כל
הסיפורים בתורה יש מלא סקס ואק
שמתי
150,000 מארק ועשיתי את אהבה
עד המוות.
״איזה סקס שהיה לפילם הזה! הגר מנים
רצו לראות אותו כמו משוגעים.
טוב, חיום זה כבר קלאסיקה, משהו בשביל
ילדים טובים, אבל אז...״

קצת אק שן
בשביל ה פ רנ ס ה
ף כשראה רם אייב כי ממין אפשר גם
1לחיות, הסתער על הענף באדיקות
יסודית של מתמיד .״תיכף אחרי הפילם
הראשון עשיתי עוד פרודקשן, זה היה...

תן לי לזכור ...כן: אהבה בתוך המיטה.
משהו מיוחד על בעל שלא היה כל כך
אי־אי־אי עם אשתו, ובסוף הוא מקבל
את המחלה מאיזה אחרת ומדביק את זה
על אשתו בלי שהיא תידע על כלום.
בקיצור שישו ושימחו.״
ב־ ,1954 לאחר שממשלת גרמניה עמדה
על הפוטנציאל הפורה שנעוץ
במפיק היהודי, הוזמן קארלי לעשות סרט
דוקומנטארי על הכושים בליבריה .״גם
בפילם הזה היה קצת סקס,״ אומר קארלי,
״שכל הכושים שמה הלכו ערומים, וגם

הזמר האינטרנציונאלי, מריו דל־מונאקו.
שמתי בפילם הזה שני מיליונים מארק.
וזה היה כישלון ! אף אחד לא בא לראות.
בחיים שלי עוד לא היו לי כל כך הרבה
חובות כמו שהיה לי מהאומנות הזאת.״
מאז מתרחק אייב קארלי מאומנות כמו
מאבעבועות שחורות ואומצות חזיר .״מה
שהציל אותי אז היה החתונה שלי עם
מארתה.״
״האבא של מארתה הוא מהפרו־דיוסרים
הכי גדולים באירופה. יש
לו חברה שקוראים לה דונאו־פילם. לו

* *0 * 18*11* 0100ז

סאוזאסון 40€
ז ז 8$ו 8ז ס £ 8100 אז

א *0זי£ן? 0 0 £ 5 0א 0׳י - 8 £

0810״ * 508010 זז סז א
5£5 *80 880*05א 1י י *0

ססספווט עולמי

ג׳והן טל, המתאגרף, עושה את זה הפעם עם
אושי דיגנאט. לדברי מפיק הסרט, הגיעה השחקנית
השבדית במהלך הסרטת הסצינה לשיא מהתלהבות, שהביכה את בן זוגה.

הפילם הגרמני הראשון שהלך בארץ :
הלו, הלו, הר פרופסור. מכרתי אותו לקולנוע
תכלת וכל הייקס בארץ רצו לראות
אותו. תפשתי את הפדנט, והתחלתי להביא
עוד כאלה. כולם היו הולכים בקולנוע
תכלת.״

;/אצלי רו אים
איך עושים״

אלימות ומין

שתי תמונות מתוך ״ג׳ורג׳ייה המתוקה.״ משמאל
המאהב, על הקש ומתחת לאשת הבעל, מימין הבעל
נועץ קילשון בחזה המאהב .״אם יורידו בצנזורה את הסקס, ישאר האקשן,
אם האקשן ירד, ישאר הסקס,״ זוהי שיטת עבודתו של המפיק היהודי דתי.

הכושיות ככה. זה היה הפילם היחידי עד
אז שלא עשה לי בעיות עם הצנזורה.
כל הערומות היו דוקומנטאריות.״
הסרט הדוקומנטארי הכנים לקארלי רעיונות
אומנותיים, מהם לא סבל כלל עד
לאותה עת .״כשחזרתי מאפריקה השתגעתי
ועשיתי פילם אומנותי. משהו כזה עם
מחשבות ומוראל. לקחתי בתור שחקן את

ץ ץ לד ד עידוד הנוסטאלגיה הייקית עשה
אייב בארץ עסקים דלים למדי .״ב־67
עזבתי ונסעתי להוליבוד. עשיתי שם את
אהבת־הבשרים, לא ...כן, תאוות־הבשריס,
ורציתי שיתנו אותו גם פה בארץ. נסעתי
ספיישל לירושלים מהוליבוד והיה לי
פגישה עם לוי גרי. הראיתי לו את הפילם
פעם אחת. הוא הסתכל ואמר שלא הבין
טוב ורצה עוד פעם. נתתי לו עוד פעם
ואז הוא החליט שיש יותר מדי סקס והוא
לא מרשה אותו בארץ.״

קוראים ארנסט טייכמן. אחרי שהתחתנתי
גם אני עשיתי חברה. קוראים לה דון־
פילס. הדון הזה נהר שהולך ברוסיה.
הדונאו זה נהר שהולך באוסטריה. החלום
הכי גדול שלי, זה שיבוא יום והם ילכו
ביחד.״
הערכתו של קארלי למשאבי הסקס
הפילמאי של ישראל דלה ופושרת .״זה
ב־ 1963 ביקש קארלי לתקוע יתד בארץ
אבותיו .״באתי לישראל והבאתי איתי את רחוק מלהיות הוליבוד פה. שמה זה תענוג

ךןחווחןך אייב קארלי, המפיק בקאן, לוחץ
את ידו המושטת בחיוך לבבי של

11.1111 / 1 יול בדינר. אייב היהודי שוחה דרך האצולה ההוליבודית.

המתאגרף בסרט ״מי
ד 1 \ 1ח 1ך 1| | 1ך
תחת לחגורה״ מחזק
\11 1 1 1 1 1 1 1

את שרירי ידיו בצורה מקורית. לשחקנית המצולמת,

לעבוד,״ הוא מתמוגג וזורח ,״אני נותן
פילמס של 90 דקות 30 ,יותר מהרגיל.
הפילמס שלי לא פורנוגראפיים. אצלי זה
ארוטיקע. יש הבדל גדול בין שני אלה.
אצלי לא רואים מה שהם עושים במיטה,
אצלי רואים איך שהם עושים את זה.״
בהוליבוד נהנה קארלי המפיק מ־
15,000 שחקנים מובטלים. מתוכם הוא
יכול לברור את כל הגדלים והצורות
לסרטיו .״ב־ 69 עשיתי פילם על החיי־מין
של רומיאו וג׳ולייט,״ משמיע קארלי
וגאווה מבצבצת מקולו ,״קיבלתי עליו פרם
ראשון בפסטיבאל פילמס ארוטיים בקאן.
פרי־ביזנס, זה היה השם של הפרס, בשביל
הפילם המיני הכי יפה. כשראיתי ככה
עשיתי עוד אחד על העסקים של קליאו־פאטרה
עם צבעים והרבה נאטוראליזם
כמו שהיה אז. עם הפילם הזה הצלחתי
קצת פחות. הייתי צריך להתחלק עם
הפרס ראשון עם הפילם של הנרי מילר:
הימים השקטים בקלישי.״
ההפתעה הקטנה אותה שומר אייב
קארלי :״פילם אוריגינאלי על סינדרלה.
בדיוק כמו בספר. רק מה, במקום שהפרינץ
יחפש את סינדרלה לפי הנעל מזכוכית,
אצלי הוא יחפש אותה לפי חזייה מזהב.״

אושי דיגנאט החזה הגדול ביותר במרחב הוליבוד.
״ 10 סנטימטר יותר ממה שהיה לג׳יין מאנספילד
זיכרונה לברכה,״ מציין בסיפוק המפיק אייב קארלי.

3 9צ