גליון 1813 מתאריך 31 במאי 1972

העולם הזה

נוח חוש

סי דרתא סי פו ת ברחבי הארץ בהשתת פו ת

ח״כ אורי אבנר*
על הנושא :

מ׳ מ ש חי ת את חיינו?
רמח־גן

י רו ש לי ם

יום ה 8.6.72 /
שעה 8.30 בערב
בית ההסתדרות,
רח׳ .הרצל 13

יום ג13.6.72 /
בשעה 8.30 בערב
על ה מקו ם תבוא
הודעה נוספת

חיפה

רמ ת־אביב

יום ה׳, 15.6.72 ,
בשעה 8.30 בערב
על ה מקום תבוא הודעה
נוספת

יום ג ,6.6.72 /בשעה 9.00
בערב פגישת חברים ברחוב
ברגסון ,3דירה ( 43 רמת־אביב,
תל־אביב) עם
אלכס מ סי ס
הסיגר ההולנדי המפורסם להנאה ולסיפוק מושלם

מאז היווסדו היווה העולם הזה קרש קפיצה לקאריקטוריסטים. טובי
ציירי־הקאריקטורות של ישראל עשו את דרכם הראשונה בעיתונות היש ראלית
בהעולם הזה, התפרסמו בו לפני שהחלו מציירים קאריקטורות
יומיות בעיתונות היומית. כך עשה קריאל (״דוש״) גרדוש, כיום הקארי-
קטוריסט של מעריב; זאב פרקש, כיום הקאריקטוריסט של הארץ ורענן
לוריא, שהוא כיום אחד הקאריקטוריסטים המפורסמים ביותר בארצות־הברית.
רק פעם אחת אירע שצייר
קאריקטורות בעיתון יומי עבר
לציירו עבור העולם הזה. אני
מתכוון לאדר דריאן, שמזה
תשעה חודשים מצייר את ה-
קאריקטורה השבועית בהעולם
הזה. מפתיע עוד יותר שדריאן
( ,)41 יליד רומניה שעלה לפני
שמונה שנים לישראל, היה
במשך חמש שנים הקאריקטו־ריסט
של מערכת דבר. יש
ודאי משהו מוזר במעבר הקי צוני
הזה מציור קאריקטורות
עבור יומון מפלגת השלטון עד לציורן עבור
שבועון אופוזיציוני כהעולם הזה.
״בשבילי זו מהפיכה,״ אומר אדר דריאן, גרא-
פיקאי במקצועו, שלפני עלייתו לארץ היה העו רך
הגראפי של השבועון הסאטירי הרומני
אורזיקה (קוצים) .״בדבר ציירתי בעיקר קארי-
קטורות על נושאיחוץ. זה היה הכי קל. כי
בנושאי פנים היו תמיד ויכוחים וחילוקי דיעות
בין חברי המערכת. הייתי תמיד צריך לתמרן בין
כל הדיעות המיוצגות במערכת. הייתי צריך
להתאים את ציורי לטעמם של העורכים השונים.
וזה היה די קשה.
״בחמש השנים שעבדתי בדבר התחלפו שם
חמישה מזכירי מערכת. כל פעם הייתי צריך
לחדש את הקוו כדי לספק את הדרישות של
האיש החדש שבא.״
מבחינה זו אין ל-
דריאן מה להתלונן
בהעולם הזה. דריאן,
שהוא בוגר אקדמיה
לאמנות במקצוע התפ אורה,
אך עוסק ב ציור
קאריקטורות מאז היותו בן , 16 חופשי לגמרי ב בחירת
נושאי הקאריקטורות שלו, ובמה שהוא רוצה
לומר לגביהם.

כמו במחתרת
פעם אחת בשבוע מביא דריאן למערכת ערימה
של קאריקטורות המתייחסות לנושאים שונים שאירעו ב משך
השבוע, מתוכן אנו צריכים לבחור אחת לפירסום.
בדרך־כלל זוהי מלאכה די קשה, שכן בדרך־כלל יש
יותר מאחת הראויה לפירסום. לפעמים אין אנו יכולים
לעמוד בפני הפיתוי, ואז אנו משבצים את
הקאריקטורות של דריאן גם בעמודים נוס פים
בעיתון, מלבד מאשר במקום הקבוע
במדור תשקיף.

עזו

ם עז^_01_1ו־ו

יבוא והפצה בלעדית בישראל:
חיפה,ביכר-כיאט ,2ת.ד,1967 .טלפון:ופפ 668

כמה מאותן קאריקטורות, שהתייחסו ל נושאים
שעמדו במוקדי ההתעניינות ה ציבורית
בחודשים האחרונים, ושלא נמצא
להם בשעתן מקום לפירסום בעמודי הטו׳
לס הזה, אני מוצא לנכון לפרסם בהזדמ נות
זו גם במדור זה.
דריאן המצהיר כי ״בשבילי אין דבר
חשוב יותר מאשר לצייר קאריקטורות,״
היה צריך לעבור כמובן אח כל שלבי
ההסתגלות של עולה חדש. שכן, למרות
שהקאריקטורה היא שפה בינלאומית, יש
לכל עם את שפת הדימויים שלו. כיום
שולט כבר דריאן בצורה די חופשית בלשון הדימויים הישראלית.
״חמש שנות עבודתי בדבר, היו כמו עבודה בעיתון מחתרת,״ נוהג
דריאן לומר .״כמעט ולא הייתי מקבל תגובות. איש כמעט לא ידע מה אני
מצייר ואיפה. כל יום שהייתי בא לעבודה היה כמו הצגת בכורה. אף אחד
לא הכיר אותי והייתי צריך להציג את עצמי מחדש.
אבל שבוע אחד אחרי שהתחלתי לפרסם את הקאריק-
טורות שלי בהעולם הזה, כבר ידע כל מי שפגשתי
שאני עובד כאן. זה ממש לא יאומן. אני מתחיל
לחשוב שהעולם הזה הוא העיתון של השלטון בישר אל.״
העולם
הזה 1813

מה ש״ווו״ וצה תמיד רועת
ער חוק התחבווה, אבר התבייש לשאור
8שר האוצר פנחס
ספיר הופיע ביום השישי ה אחרון
בפני לישכת עורכי-
הדין בתל־אביב. בתום נאומו,
הודה לו יושב־ראש הלישכה
יצחק טוניק, תוך ציון ש ספיר
הצליח ״לצאת בשלום מ גוב
האריות.״ הגיב על כך אחד
מעורכי־הדין בקריאת ביניים,
שהתיחסה להתקפתו של ספיר
על שכר הטירחה של פרקלי טים
מסויימים :״אבל האריות
לא יצאו בשלום !״
׳ 8על אי התמצאותו של ז!*
רמטכ״ל, רב-אלוף דוד (״דדו״)
א ל עז ר, בחוקי התנועה, יכ לה
ללמוד השבוע אזרחית פשו טה
מפיו של האיש עצמו. היה
זה כאשר הבחינה נערה, ביום
השישי האחרון, במכוניתו של
הרמטכ״ל שחנתה על המדרכה
ליד מסעדת אקרופוליס ברחוב

זכרונות ילדות העלה
השבוע הצייר
שבא לתקופת נופש לארץ,
אחרי שהרומן הממושך שלו
עם דליח לביא הגיע ל סיומו.
גפן, יליד קריית־חיים,
נזכר כי בעת שהיה חניך ב תנועת
הנוער העובד, היתד,
מדריכתו לא אחרת מאשר
חנה פגש, חברת קיבוץ קי סריה
שהוצאה להורג ע״י ה נאצים,
אחרי שצנחה בתקופת
מלחמת העולם השניה בהונ גריה.
גפן נזכר אף במתנה
שהעניקה לו חנה בעת שהיה
כבן — 12 רפרודוקציה קטנה
של המונה ליזה.

אמנות, ותיאטרון. כעת הוא
החליט להצטרף גם לחוג ל קולנוע
וטלוויזיה שהוקם ב אוניברסיטה.

מנחם
גפן,

׳ 8בהופעה של דוגמניות
תאילנדיות שהציגו ביריד ה מזרח
אופנה תאית, הופתעו
כמה מהצופים לגלות כי אחת
הדוגמניות אינה אלא הדוגמנית
הישראלית סמדר דרור. מס תבר
שלמארגני התצוגה חס רה
דוגמנית תאית אחת שחל תה
לפני הנסיעה. בלית ברירה
בחרו בסמדר אחרי שהחליטו
כי מבין כל הדוגמניות היש ראליות
היא הדומה ביותר ל-
תאילנדית. ההבדל היחיד: סמ דר
היתה גבוהה בכ־0 10״מ מ שאר
הדוגמניות התאילנדיות.

8את חברי ועדת־הכספים
של הכנסת, שאין בה כל ייצוג
לסיעות הקטנות, המשיל ח״כ
גח״ל ד״ר יוחנן כאדר ל זבובים
בצינצנת דבש :״מי ש
דליה
ואברהם בן־אוצי
בוושינגטון, יצחק רבין, בחתונתם, שנערכה בשבוע שעבר בביתו של
השגריר שבצהלה. את טקס החתונה ערך הרב הראשי לתל־אביב,
שלמה גורן, ובין האורחים נראתה צמרת המדינה. בלט בהיעדרו
בחגיגה מעבידו של רבין, שר־החוץ אבא אבן. לעומתו קפץ שר־הבי־טחון
משה דיין, למיספר רגעים, כדי לברך את הזוג הצעיר, והסתלק.

האלוף גנרי

אלוף פיקוד המרכז, האלוף רחבעם
(״עדי״) זאבי, זוכה לחיבור עז ולנשי־קה
מפיה של לאה רבין, אשת שגריר ישראל בוושינגטון,
במסיבת הכלולות של בתה, שם היה גנדי מהבודדים שהופיע במדים.
יצחק שדה בתל־אביב. החוש
האזרחי של הנערה התעורר
והיא נכנסה למסעדה, ביקשה
לדבר עם דדו. נהגו, שעמד ב פתח
המסעדה אסר עליה את
הגישה למפקדו בטענה שהוא
שקוע בשיחה חשובה ביותר
עם שגריר ישראל בארצות-
הברית, יצחק רבין. הנערה
החליטה לחכות. כשיצאו שני
האישים מהמסעדה היא פנתה
לרמטכ״ל :״אדוני הרמטכ״ל...״
דדו האיר לה פנים :״כן, בתי...״
״האם אתה חושב שזה בסדר
שהמכונית שלד חונה על ה מדרכה?״
שאלה אותו ישי רות.
לרגע נבוך הרמטכ״ל אך
מיד השיב :״תראי, אני באמת
לא יודע, זה אסור?״ הנערה
שמרה על ארשת רצינית כ יאות
למעמד :״אני שמחה ל הודיע
לך בהזדמנות זו שה־מדרכה
נועדה לשימושם של
הולכי הרגל בלבד.״ ״אם ככה,
אז זה בסדר, את צודקת,״ הס כים
עמה דדו. אבל מסתבר
שלא קל להרגיע את החוש ה אזרחי
אחרי שכבר התעורר.
״האם העובדה שאתה אומר
שאני צודקת תבטיח לי שב עתיד
תנהג בהתאם?״ המשיכה
הנערה להקשות .״זה יהיה ב סדר,
אני מבטיח,״ אמר הרב־אלוף
.״אני אבוא בשבוע הבא
לבדוק,״ הבטיחה לו הנערה ב תשובה.
העולם
הזה 1813

בהקלטה הטלוויזיונית
של מיפגש פולקלור בינלאומי
שנערך בתיאטרון הירושלמי,
ביוזמת המחלקה לשיתוף פעו לה
בינלאומי במשרד החוץ, ב הפקתו
הטלוויזיונית של אי
לון גוייטין, ביקש הבמאי
צבי דורנר מזמרת קוריאנית,
שדיברה אנגלית מגומגמת, ל תרגם
את הוראותיו לאלוף קא-
רטה יפאני. היא עשתה זאת
בסימני הכתב הסיני, שהוא
אמצעי התיקשורת המשותף ה יחיד
לעמי אסיה. באותה הק לטה
פנה גוייטין לאחד המש תתפים
הניגרים וביקש שמש לחתו
תשיר שיר בשפת ני
בחוץ
רוצה להיכנס, ומי שבפנים
רוצה לצאת...״
8אדם אחד, שאינו מאמין
בפירסומים האחרונים על ההש פעה
הטובה שיש ליחסי־מין על
הגוף בכלל והלב בפרט, הוא
משתיל-הלבבות ד״ר מורים
לוי. מישגל אחד חוסך בסך
הכל 200 קאלוריות. אומר לוי:
״תאכל פרוסת־לחם אחת פחות
ביום, ותשיג את אותה התו צאה.״
8מי
שחזר לארץ אחרי
תקופת העדרות ממושכת הוא
יצחק?{דקי, מי שהיה בזמנו
אחד מעמודי התווך של חבורת
האש. עדקי, שהתיישב עם מש־

דריה

1ן 1 1הכוכבת היהודיה של ״נקודת זבריס־י
י י י קי״ ,סרטו האמריקאי של במאי־הקול־נוע
האיטלקי אנטוניוני (במרכז) ,נישאה לפני שבועיים לשחקן־הקול־נוע
האמריקאי דניס (״אדם בעקבות גורלו״) הופר, בחתונה יהודית,
שנערכה במרומי גיבעה המשקיפה על מיפרץ סאן־פרנציסקו. המיוחד
שבחתונה: מוסיקה תימנית, שהוקלטה במיוחד עבור החתונה,
והעובדה שבתום הטכס רקדו החתן והכלה, יחד עם 55 אורחיהם,
הורה לפי מנגינת ״הבה נגילה״ ,שעובדה לגיטרה ולחופי קונגו.

מיכל נוי

הזמרת הישראלית שכיכבה בגירסה הישראלית
של המחזמר ״שיער״ ,הופיעה במיפגש מיוחד
שנערך ב״סנטרל פארק״ בניו־יורק, ושנקרא בשם ״שיער־בינלאומי״,
בו השתתפו והופיעו נציגים מ־ 22 המדינות, בהן הוצג עד כה
המחזמר. מיכל הופיעה בפני קהל האלפים, שנקבץ לחזות במופע,
כשהיא מלווה בחברי הצוות המקורי של ההצגה, כפי שהוצגה
בברודווי. אחרי המופע נפגשה מיכל, המופיעה עתה בסיבוב
בארצות־הברית של ״איש חסיד היה״ ,עם מחברי ההצגה.

פחתו בגריניץ׳ וילג׳ בניו־יורק,
עבר זמנים קשים, עד שבעזרת
חבריו הוחזר לארץ. חבריו גם
סידרו לו עבודה כמנהל ה אכסניה
שהוקמה בעין־גדי. לא
מכבר נערכה לכבודו באכסניה
מסיבה, שכמותה, כך מספרים,
לא נערכה עוד מתקופת ה מנדט.

שלמה
ארצי
הזמר עובר עתה את האוניברסיטה
לרוחב. ארצי למד עד כה ב שלושה
חוגים באוניברסיטת
תל־אביב: משפטים, תולדות ה־

גריה. השיב הניגרי :״באיזה?
יש לנו 250 שפות.״ לבסוף הו צע
לשיר את ההמנון הניגרי.
אלא שאז שרו אותו באנגלית.
8רבה הראשי של תל*
אביב, הרב שלמה גורן, הי סס
רבות לפני שנתן הסכמתו
להיות גיבורה של אחת מתוכ ניות
הטלוויזיה חיים שכאלה.
נראה שחשש מתגובות החוגים
הדתיים. אולם לבסוף לא יכול
היה גורן לעמוד בפני הפיתוי.
בשבוע שעבר הסתיימה הק לטת
התוכנית בהשתתפותו.

באלה לסיעות הקטנות, והן תעמודנה בבחירות
כדי בד אפשרות להתחרות עם המים־
לגות הגדולות.

לכמה זמן

המיכשול העיקרי בדרך לביצוע הקנוניה: החשש
שמא בית־המישפט הגבוה לצדק יבטל את החוק, אם
יתקבל, בטענה שהוא פוגע בשיוויון הבחירות.

נסע ש פי גלר

ש ר־ הונ ש ב טי םהאל ־

תו ג

אפי עברו! מ סי ת
נג ד רבין
נראה כי הסערה שהתעוררה בין עובדי משרד־החוץ
נגד הפגיעה כביכול בכבודם, שהשתמעה מ דבריו
של שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין,
לא היתד. ספונטאנית, אלא יזומה.

רפי כל הידיעות, האיש העומד מאחורי
התארגנותם של עובדי משרד החוץ אינו
אלא אפי עכרון, מי שהיה ציר ישראל
בוושינגטון כעת שרכין מונה לתפקידו,
ושנאלץ לפרוש מתפקידו כגלל חילוקי ריעות
עם רכין.

אחח ־ ח ס -מ ה

טרנט־ב: ח ״ ס צ דו ק

אף שאין מניחים שיעקב שמשון שפירא יתפטר
מתפקיד שר־ר,משפטים, התחילו מאחורי הקלעים ב כנסת
בחישובים לגבי יורשו, אם בכל זאת יוכרח
להתפטר.

המועמד האפשרי היחיד — הוא ח״ב
חיים צדוק, יו״ר ועדת החוץ והביטחון, מי
שהיה שר־המסחר־והתעשייה.
צדוק הוא עורך־דיו מצליח ביותר, וגם הוא הת פרסם
בשכר הטירחה הגבוה שקיבל עבור עבודתו,
שאינו נופל מזה שקיבל שפירא לפני שהתמנה לשר.
כמו שפירא, נחשב גם צדוק ליונה.
אין להניח שצדוק מעוניין במישרה זו, שתביא
לו הפסד כספי עצום. יש המאמינים בי צדוק

בא כחשבון בראש הממשלה במצכים מסו־יימים
בעתיד.
מועמד אחר לתפקיד שר־המשפטים הוא היועץ
המשפטי לממשלה, מאיר שמגר. אולם אין מניחים
שהדבר בא בחשבון בעתיד הקרוב, לפני ששמגר
יצבור ותק רב יותר בצמרת. שמגר, שיש לו עבר
רביזיוניסטי, מקורב למשה דיין.

באמצ עו ת
קנוניה חדשה צצה טאחורי הקלעים שד
המיפדגות הגדולות: להרוג את הסיעות
הקטנות בבחירות הכאות ע״י חוסר־כסף.

שבועוו

מזימה זו עלולה לבוא במקום העלאת אחוז־החסי-
מה, שלא תתבצע כנראה, בגלל חששן של ד,מיפ־לגות
הגדולות שהיא תגרום לסערה ציבורית ולתמיכה
מוגברת של הציבור בסיעות קטנות מסויימות.
המזימה הכספית היא זו: יחוקק חוק למימון ממ לכתי
של הבחירות, כמו בפעם שעברה. אלא שהפעם
לא תשולם למיפלגות שום מפרעה למימון מערכת-
הבחירות שלהן, והתשלום כולו יהיה רק אחרי הבחי רות,
לפי התוצאות.

מפלגתהע בו ד ה

העוקץ: המיפלגות הגדולות יקבלו כלי
קושי הלוואות מבנקים למימון הבחירות,
תוך שיעבוד התשלום הצפוי אחרי הבחירות,
ובנק ישראל יתיר מתן הלוואות באלה.
לעומת זאת לא יתנו הבנקים הלוואות

נסיעתו של כוכב הכדורגל הישראלי מרדכי (״מו טלה״)
שפיגלר לבריטניה, כדי להשתלם כמאמן
ולשחק בשורותיה של קבוצת ווסטהאס המקצוענית,
אמורה לפי כל הפירסומים, ההודעות וההצהרות של
הנוגעים בדבר להימשך שנה אחת בלבד. בתום שנה

מ הו ד? דח״ד צהייד
בניגוד לאיסור הקיים על ניהול תעמולה מפלג תית
במחנות צה״ל שלא בתקופת הבחירות, הויחל
לאחרונה בהפצת כמויות של שבועון מפלגת העבו דה,
אות, בקרב חיילי צד,״ל.
צד,״ל אומנם אינו משלם תמורת גליונות השבו עון,
אולם עוזר בהפצתם של הגליונות הנתרמים
חינם.

ח תונ ה צבא!!

ל ד לי ה י כין
מלבד החתונה האזרחית שנערכה לבתו של
שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין, ושעליה
דווח בהרחבה, נערכה השבוע גם מסיבת חתונה
צבאית לדליה רבץ, בתו של השגריר ולבעלה,
סגן אברהם בן־ארצי.
השניים הכירו זה את זו בעת שדליה שירתה
ביחידה בה משרת אברהם. בטכס הצבאי המיוחד
שנערך ביחידה, הופיעו קציני היחידה בפראקים
וצלינדרים. אחד ממפקדי היחידה הקריא פואימה
שחיבר בעצמו על הנושא: מדוע כדאי להתחתן?
באמצע הקראת הפואימה, פרצו אל החדר שלו שה
ממפקדי היחידה. כולם גרושים, שיסעו את
דברי הפואימה, בצעקות :״לא נכון! זה בלוף!
לא כדאי להתחתן! משוגעים! מדוע התחתנתם?״
אבל את הנעשה אי-אפשר היה כבר להשיב.

זו אמור שפיגלר לחזור ולשחק בשורות קבוצתו,
מכבי נתניה.

למרות בד זאת, השביר ״מוטלה״ את
דירתו בנתניה לתקופה •טל שלוש שנים.

דישו חולי־ 1ב ש
מסוכני ב מי שטרה *
הפשע ברחוב המאספים בתל־אביב, שבו ניספה
השוטר וייצמן, יחריף מחדש את המאבק בין מישרדי
המישטרה והבריאות על רישום חולי־הנפש המסוכנים.

המישטרה מעוניינת שמישרד־הכריאות
ידווח דמישטרה על בל מיקרה של חולה-
נפש מסובן, ובייחוד עד יציאותיו מבית
החודים. המישטרה גם רוצה לקכל טביעת-
אצבעות של כד חודה בזה.
לעומת זאת טוען מישרד־ד,בריאות שזאת תהיה
פגיעה באתיקה המקצועית, ושהדבר ירתיע חולי־נפש
מלפנות לרופאים.

אי שום נו ס ף
נגד אדי א בי בי
אלי אביבי יועמד לדין בהוראת שר
הפנים, עד שהחזיר את תעודת־הזהות שלו
במחאה נגד גידור איזור מגוריו על־ידי המועצה
המקומית סולם צור.
אביבי שלח את תעודת־הזהות לשר־הפנים, והשר,
ד״ר יוסף בורג, שלח את התעודה למישטרת נהריה.
המישטרה הגיעה לביתו של אביבי, ערכה חיפוש,
והחרימה מעטפות עם הכתובת ״מדינת אכזיב״ ,וכן
את החותמת שבאמצעותה היה אביבי מחתים את
דרכוניהם של התיירים שהיו מבקרים אצלו.

קולנו עדר ״ ב אין
״ פתחבק רו ב
נשלמו ההכנות לפתיחת בית־קולנוע למכוניות,
בשיטת דרייב אין. בית הקולנוע, הממוקם מערבית
לגני התערוכה בתל-אביב, ליד פסי הרכבת, הוקם
על-ידי החברה האנגלו־סכסית לנכסים. פתיחתו ה משוערת
נקבעה לעוד כחודשיים.

דגי

1 1 4 4 1 ^ 1

1 4 4

1 1 1 /

אופנ ת א.ב.ג. מסריגי דימונה ><£

העולם הזה 1813

תמרורים
בגיל ,78 מלד

נפטר. בפאריס,
בריטניה לשעבר,
הדוכס מוינדזור מאז פרישתו. אדוארד
חי בגלות מאז סוף , 1936 כאשר ויתר על
כס מלכותו, כדי לשאת את וולים סיכד
פסון ,״האשד, אשר אהבתי״ .הוא יובא
לקבורה בארמון וינדזור.
נפטרה, השחקנית הבריטית שזכתה
באוסקאר בהיותה בת ,72 דיים מרגא•
רט דותרפורד, בת ה־ .80 השחקנית,
שנודעה בעיקר בסידרת הסרטים בהם
גילמה בלשית חובבת מזדקנת בשם הגב-

אדוארד השמיני,

מרכארט רותרפורד
אוסקר בגיל 72
דת מארפל, נישאה בגיל 51 לסטרינגר
דיוויס שהופיע לצידה ברוב סרטיה.
פרש. בראשית יולי, סמנכ״ל רשות־השידור,
ארנון צוקרמן. המניעים ש נתן
לפרישתו הוגדרו כאישיים.
זכה. בפרס ראש ממשלת־ישראל ל ישירות
!מעולה למען ישראל, השחקן־בדרן
סמי דייווים. הפרם הוענק לו בסעודת־ערב
מטעם מילווה הפיתוח שנערכה במונ טריאול.

בחר. בכנס בינלאומי של האירגון

הבינלאומי להשקייה ולניקוז שנערך ב בולגריה
בעיר ורונה, סמנכ״ל מקורות
להנדסה, שמואל קאנטור, לסגן נשיא
האירגון, שבו מאוגדות 60 מדינות.
התגרשה. בתו של המולטיי־מליו־נר
היווני אריסטוטלס אונאסיס, כ־ריסטינה
22 מבעלה הפרקליט היהודי,
ג׳וזף כולקר בן ה־ .48 השניים נפרדו
בלוס־אנג׳לס כשכריססינה אינה נוכחת
במקום.
נפטר. הכוכב השמן ( 120 קילו) של
סידרת הטלוויזיה בוננזה שהוצגה בארץ,
דן בלוקר בגיל .43 הוא עבר לאחרונה
ניתוח בכיס-המרה, החלים וחזר לביתו,
שם חש ברע ונפטר.
נישא. בפעם ד 31-,עורך עיתון במב־סיקו-סיטי,
אלפונסו הולהאגריי, בן
.90 רעייתו הטרייה היא בת ;25 כשנשאל
העורך על נשותיו האחרות השיב :״כמה
מהן מתו ואחרות הזדקנו.״

נפטר. מציל הבארות במידבר המער בי,
ראש שבט בדואי, השייך עבד אל
סאלאם אל נאנאשי. השייך שיבנע
את מפקדי הכוחות הבריטיים שנסוגו מן
המידבר במילחמת־העולם השנייה, לא
להרעיל את הבארות נגד הגרמנים ול-
הרסן לעולם, כי אם להמליחו בלבד.

נפרד. צמד השחקנים אורסולה אנדרם
וז׳אן פול בלמונדו. השניים
נודעו בעולם השעשועים מזה שלוש שנים
כזוג קבוע.
נפטר. ראש ישיבת חב״ד בירושלים:
תורת אמת, הרב משה לייב ׳טפידא.
הרב שמת בן ,85 היה ראש ישיבה זו
במשך 50 שנה.
זכה. בפסטיבל קאן בתואר השחקן ה טוב
ביותר, הצרפתי ז׳א 1יאן. הוא עזב
את קאן טרם חלוקת הפרסים, בהיותו
,משוכנע כי לא יזכה. בחיפושים שנערכו
לצורך הבאתו לטקס נתגלה כשהוא מבלה
!חופשה בישראל.

העולם הזה 1813

ך* ערצתי דד״ר אלפרד ויתקון

1לכת וגוברת משבוע לשבוע.

הכה איש :

כסילים אינם מבינים אותו. הם משמי צים
אותו בחצי־פה ואף בפה מלא.

אין הם מסוגלים לתפוס, כמוהם
המוגבל• .מהאיש קיכל על עצמו
משימה כבירה. משימה שהוא
קבע אותה לעצמו.
הוא מבצע אותה, צעד אחרי צעד, ב־כישרון
גאוני.

אלא הוא עצמו.

גם קרצו איש לרעהו.
הפרשנים הטובים בעיתונים, גם אותם
הנוסעים ארבע פעמים בשנה לחו״ל על
חשבון הציבור, המטירו אש וגפרית על
ויתקון ועל השחיתות ועל הממשלה. זה
לא יכול להימשך ככה, זה סקנדל, צריכים
להדיח את פלוני, וכר וכר.

וגם זה, כמובן, אינו הכל.
^ ני מודה שגם אני לא תפסתי, תחי-
\ £לה, את כוונתו ושיטתו.
חשבתי שהוא עושה מה שהוא עושה
באקראי, מתוך תמימות. שהוא גורם למה
שהוא גורם בהיסח־הדעת, בעל כורחו.
אבל כשצירפתי דבר לדבר, אמרתי
לעצמי: הרי זה לא יכול להיות !

ואז, לפתע, נפקחו עיני.

התוכנית כולה נתגלתה לי, כלאורו של
ברק.

לרגע נעצרה נשימתי. איזו חוכמה:
איזה תיחכום: איזו הכנה
נדירה בפסיכולוגיה של האדם
ושל ההמון: איזה בישרון פדגוגי
יחיד-כמינו :

שהרי זוהי התוכנית:
לעורר את הקהל הישראלי על-ידי הלם
חזק.
לחשוף לעיניו את המציאות שבה הוא

לקומם אותו נגד השחיתות המקיפה
אותו מכל עכר.

להכריח אותו להסתכל בראי ולהתבייש
באדישותו.

^ הרי המימצאים האלה באו ה-
המלצות של ד״ר ויתקון.
הוא אמר, למעשה, כך:

היו עצומות, אסיפות, החלטות
מפלגתיות, חינגא ככנסת.

מוטי פרידמן הרוויח הון־תוע־פות
כעיסקה כדתי־כשרה, העדים
מס, הכריח מטכע, ומי יודע מה
עוד.

וזה הכל.

הממשלה הכריחה את מוטי
פרידמן להתפטר. הבל כאו על סיפוקם.
וכעבור שכוע הצטרפה ה*
״פרשה״ למאות ״פרשות״ קודמות,
שנגנזו ונשכחו.

הוא גם לקח כסף שהיה שייך למערכת־הביטחון
(זו הפרה הקדושה ביותר!) שם
אותו בחשבונו הפרטי בחו״ל, ועשה בו
עסקים פרטיים, והחזיר אותו (ולא את
כולו) רק אחרי שהעניין נתגלה.
אתם רואים את האיש הזה י

וככן, דעו לבם: כישראל שד
,1072 איש זה ראוי להיות מנכ״ד
של חכרה ציבורית עצומה!

^ דם אחר היה, אולי, מתייאש ואומר :
הציבור הזה הוא ללא תקנה. הוא
ראוי לממשלה כזאת.

עושים

אך לא הד״ר ויתקון, למרכה
המזל.

מפני שהוא שייך לשיכבה העומדת מעל
לחוק.

הוא אדם עקשני. אדם שיטתי. אדם
יסודי.
אם ההלם הראשון לא הספיק — כך

מפני שהוא אינו שונה מאחרים.

מפני
זאת.

שכולם

כל אזרח יכול היה לעשות
לעצמו את החשכון: כמה אני
צייד לעכוד כדי להרוויח את הסכום
שמקבל עורד-דין בזה כיום
אחד ז :

ך* הלם היה מלא. הזעם עבר על
1 1גדותיו. אבל ד״ר ויתקון לא הסתפק
בזה.

הוא, ושאר המעורבים כעניין,
הודיעו לציכור: זהו מה שמקובל
אצל עורבי-דין מסויימים.
בן־לילה נתבררו לציבור דברים שהיו
ידועים עד כה רק למעטים. שיש קבוצה
קטנטנה של פרקליטים, המקורבים קירבה
אינטימית לשילטון. אנשים המקבלים חצי
מיליון לירות עבור עריכת חוזה או תקנון
של חברה ממשלתית. היכולים להרוויח
בחודש, מקופת המדינה, את אשר מרוויח
עובד נורמלי בכל ימי חייו.

אותו עוכד נורמלי, המשלם את
מימיו בדי למלא את קופת המדינה.
זוהי
קבוצת הפרוטקציונרים של הצמרת
— פרקליטים של חברות ממשלתיות, צי בוריות,
סוכנותיות, הסתדרותיות.
והפרקילטים אינם אלא חלק אחד של
מחנה הרבה יותר גדול, הפרוטקציונרים
של הצמרת — תעשיינים, בנקאים, אנשי-
ביטוח, עסקני־מיפלגות, סוחרים, אדריכ לים,
קבלנים, טפילים למיניהם.
דעו לכם — אמר ויתקון למעשה — יש
שני עמים בארץ, עם־אדונים ועם־משרתים.

לקרוא לו: קח את העניינים
כידיד :

וכל זה — במיבצע-יחיד כפוי-טובה,
מבלי שאיש יתפוס את כוונתו, בידעו ש התודה
היחידה שיזכה בה תהיה קיתון של
עלבונות מפי טיפשים.

אולי ישאף, היום, מעט עידוד
וסיפוק מן הידיעה שאדם אחד,
לפחות, מכין אותו.

יום כחייו של כן העם האחד
שווה לארכעה חודשים כחייו של
כן העם השני. בן העם האחד שודד
מיליון, וזהו מעשה פטריוטי. כן
העם השני דורש העלאת-שכר של
לירה ליום. וזוהי הכלה נפשעת כמשק
המדינה המוקפת אויבים.

ך יי הלם הראשון שהנחית ד״ר ויתקון
1 1על הקהל הישראלי היה באמצעות
הדו״ח המפורסם, שכלל את מימצאיו והמ לצותיו.

איש
לא הכין אז את גאוניותה
של מלאכת-מחשכת זו.

זה לא מוצא חן בעיניך ז אתה מזדעזע 1

אז קום ועשה משהו:

הכל דיברו על ״סתירה״ ,על ״המלצה
בלתי־מובנת״ ,על ״תעלומה״.
אך ברגע שתופסים את השיטה, נעלמת
התעלומה.
הדכר לחלוטין.

כדור,

הגיוני

ועיקכי

כי מה אמר הדו״חו
תחילה באו המימצאים. הם לא השאירו
שום ספק לגבי מה שהתרחש בפרשת
נתיבי נפט.
כל מי שיודע לקרוא הבין כי מוטי
פרידמן ביצע כאן עיסקה, המסריחה ללב
השמיים.
הוא קנה ציוד עלוב במחיר נמוך, מכר
אותו לעצמו במחיר מפולפל, ולאחר מכן
מכר אותו במחיר עצום לחברה זרה, ש רצתה
לרכוש את חסדיו.

במכה כפולה זו, הרוויח מוטי
פרידמן מיטהו כסביבת שלושה
מיליון לירות, לבי ערכן הנוכחי.

לא היתד. זאת הכנסה החייבת במס־הכ־נסה
כמו הכנסותיו שלך. היה זה רווח
על עיסקת־רכוש, המשוחררת ממסים לגמ רי,
או כימעט לגמרי.
(כל קורא של דו״ח ויתקון אמר לעצמו :
ריבונו של עולם, אני צריו לעבוד 300
שנה כדי להרוויח סכום כזה נטו!)
וזה, כמובן. אינו הכל.
על הציוד הזה יכול היה לקבל פחת לפי
מחירו הנקוב — פחת עצום, המשחרר
ממס גם את שאר הכנסותיו.

הוא יכול היה להוציא מן הארץ
מאות אלפי דולארים כמטבע זר,
כדי לקנות, ככיבוד, את הציוד מן
״ההכרה הבאהאמית״ ,שלא היתה

הפרקליטים בפני ועדת ויתקון*
מפני שבראש המדינה אינם עומדים
״צדיקים״ ו״איסטניסים״ ,אלא חבורת בי-
צועיסטים המצפצפים על הכל והדואגים
לעצמם.
ככה זה. זוהי הנורמה של המימסד הזה !

ואם זה לא מוצא חן כעיניכם,
סדקו את המימסד :

* תבן שד״ר ויתקון האמין כי ההלם
הזה יספיק כדי להביא להתקוממות
כללית, ובעיקבותיה לשינוי ראדיקלי.

אולי חשב שהכנסת תקום
ותמלא את תפקידה, שהממשלה
תיפול, שתריסר ראשי־ציכור יסולקו
מתפקידיהם, שצעירי בל המיפ-
לגות יתמרדו, שתפרוץ שכיתה
כללית.
משהו.

אולם שוס דכד לא קרה.

כמובן, כל העסקנצ׳יקים התחרו איש
ברעהו בנאומים מטפי צביעות נגד השחי תות.
תוך כדי כך פזלו לעבר בעלי-שררה,
כדי לוודא שלא יתדגזו יותר מדי. פה ו

אמר לעצמו — הבה ננסה הלם שני.

וכד נולדה ההחלטה על שבר*
הטירחה של הפרקליטים.
גם היא היתה, לכאורה, מזעזעת.
פרקליט א׳ בא להגן על מוטי פרידמן,
האיש שעשה שלושה מיליון לירות במכה
אחת, נקי ממם־הכנסה.

עכור ההגנה הזאת יקכל הפרקליט
178,625,000 לירות. לא מ־פרידמן.
מן הציבור.
פרקליט ב׳ בא להגן על דויד ניב —
זה האידיאליסט הצרוף, שסיכן את כל
הקאריירה שלו כדי למנוע שחיתות ולחסוך
את כספי הציבור.

עכור ההגנה על האידיאליסט
חוסד־כפפי־הציכוד צריף הפרקליט
לקבל 128,045,000 לידות. מכספי
אותו ציכוד.
וכן הלאה. עבור יום עבודה של פרקליט
— משכורת חודשית של שני חברי־כנסת,
ארבעה פועלי־שימורים.
* מימין: עורכי־הדיז ליפשיץ וסלומון,
פרקליטי מוטי פרידמן ; היועץ המשפטי
מאיר שמגר, פרקליט המדמה גבריאל בך.

ך* פעם, שלא במו בפעם הקודמת,
1 1לא שתק הד״ר ויתקון. הוא לא סמך
רק על המיסמך שהוציא מתחת ידיו. הוא
הוסיף פרשנות על-פה.
הוא יצר את אחת האיטרות הגדולות
של : 1972

״העם צריך לדעת שפסטיכלים
עולים כסף:״

כשקראתי פסוק זה בעיתון, הייתי מוכן
לנשק אותו.

כסילים רואים כזה פליטת־פה.
איזו פליטת־פה ץ דכרי־חוכמה
עמוקים :

כי פירושו של הפסוק הוא זה :
אם אתם רציניים, אם אתם ציבור מבוגר
— קומו והסיקו מסקנות. סלקו את כל
המימסד הזה, על הנורמות המושחתות
שלו, על מנכ״לי־הזהב ופרקליטי־הכסף
שלו, על המתעשרים ובעלי־השררה ה יהירים.

ככוחבם לעשות זאת — כקלות.
כיום הבחירות.

אבל אם לא תעשו זאת, את תסתפקו
שוב באורגיה קטנה של נאומים חסודים
ומאמרים חסרי־מסקנות, אם תבחרו בפעם
השמינית את אותה הממשלה ואותה ה כנסת
ואותן המפלגות שיצרו מציאות זו
— כי אז אינכם רציניים.
כי אז זהו פסטיבל .

וכשכיל פסטיבל
כבקשה !

*ו מ רי ־

תשלמו,

מכתבים

שירנו״ מחזיקה בשיא הנוכירות של
מכוניות מתוצרת צרפת !
להלן סיכו מי מספרי המכירות |של כל
הדגמים) ב שנת 1971 כפי שפורסמו
ב׳נתון התחבורה הח שוב בצרפת 1 * 8005
מיום .10.2.72
1.069,070
־רנו״
578.328
צ׳סרו אך
559.681
״פזיי״
״סימקה ־ קר״זלר״ 486.267

כישדונו של
משה דיץ
״העולם חוח״ ,1811 מאמרו של
אורי אננרי ,״כל חכנוד לדיין,״
על חלקו של שר־חביטחון בפרשת
מטוס ״שגנח״.

אפילו אורי אבנרי אינו מעריך את
מלוא כישרונו של דיין, כאמן ההונאה
והמשיכה באף.
דיין לא הצליח לרמות רק את ארבעת
החוטפים, עד שניתן היד, להסתער עליהם.
הוא הצליח גם להעלים מן הציבור היש ראלי
את המחיר ששולם (הפצועים האנו שים)
עד למחרת המיבצע. בינתיים כבר
הפך לגיבור לאומי, והקורבנות לא יכלו
עוד לשנות את דעת־הקהל.
אליעזר בדאון, נתניה

הידע ת?.

המספרים מדברים בעד ע צמם ־ מכונית
מספר ו היא ״רנו״!
דגמים לכל צורך ולכל דרישה 1116,1112,116.11 4 :
בקרו באולמי התצוגה ה חד שים -
המפוארים ביותר ותוכלו להתר שם ולנסו ת
את דגמי ״דנו״ המצויינים.

איפה אתם?
ואי5ד! דיין?

איפה הייתם, גי בורים
גדולים, כ־היה
שדיין־המלך
במטוס?
אתם גב רים
רק בשביל ל דבר,
נראה אתכם
מרביצים איזה פ עולה
כזאת כמו
שהוא עשה ב מטוס.

משה
אזולאי,

תל־אביב

אזולאי
בלי ידיים !
״העולם הזח״ ,1810 הנדון :
״הנדון,״ על סרבן הגיוס גיורא
נוימן.

איך אתה מרשה לעצמך, חבר־כנסת יקר,
להציע שיש לכבד את דיעותיו של גיורא
נוימן ולשחררו מצה״ל. כל חייל יישב 175
יום ואתה תקום ותאמר שיש לכבד זאת
ולשחררו מצה״ל. שים לב למה שאתה
מביע על הצבא ושמור ידיך בכיסך במקום
לכתוב דברים כאלה.
סג״מ שוקי להט, צה״ל

תו 12

ז1ש₪/

__2צנ

רגו-היצרן הגדול בעולם של מכוניות עם הנעה קדמית

נו ש ה

כביש עד

תו-אביב 01 :׳ 1י1׳ 26 7ט33241.7
׳השליט 01 :־ 226491.70 4 00
חיפה 111.. :חיפה״ וח־ ׳פ! 32ט523359 .7
01,1171110׳ הוצ 23852.70 54 7
נתניה:
באו-ש1ט: ט1ו01.1׳ ה70 וץ 4533.70124

כרסום 0לד 18ו1>*5

רבים טוענים כי מאחר ומזרחית ליודפת
יש רק כפרים ערביים, לא התחשק למיש־רד
העבודה להמשיך בסלילת הקטע הסופי
של הכביש שכבר לא כביש. אורכו של
הקטע שנשאר קרוב ל־ 13 קילומטר.
לאחראים במישרד העבודה אני לוחש
שחיוני וכדאי מאוד להמשיך בסלילת ה חלק
הנ״ל על מנת לא לאמת את טענת
ההפלייה.
ובסוף אני אומר שלא רק ערבים נוסעים
בכביש זה המקשר את עכו עם טבריה,
נצרת, צפת ועפולה.
מוסטפא להוני, עראבה
שעיר וצורח
״העולם הזה״ ,1812״עובדי אלי לים,״
על ההיסטריה שבאה עם
מייק בראנט.

מרכ1
עדשות מ גע

״גרוזובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ,5
טל 50220 .
ש עו תקבלה 9 —17
נשמח לשלוח חוברת הסברה
לפי בקשח.

עד שלא ראיתי
את התמונות לא
האמנתי שגם אלי נו
זה הגיע. להש תולל
ככה בגלל
טיפוס מגודל־שיער
וצרחני? אני מבין
שבשלב ההתקדמות
הבא, תתחלנה נק־בותינו
להתפשט ב זמן
הופעותיו!

ספר התנ״ך
והברית החדשה
בכריכה אחת (בשפה העברית)
במחיר הזדמנותי של — 4ל״י.

כתוב וצרף את התשלום לפי הכתובת :
ת. ד — 7089 .ירושלים.
ארגל הספורט

אמנון ארבל,
חיפה

האגוד

תגידו מה עשה לכם הספורט שאתם לא
כותבים עליו מילה לרפואה בעיתון, לא
העולם הזה 1813

שמעתם אף פעם על כדורגל? דחילאק,
שימו איזה מדור לחילוץ עצמות.
און בר־נור, חיפה

איפה, איפה

מה קרה לחתיכות בעיתון שלכם? האי כות
יורדת פלאים. לא גוף לא פרצוף.
עם ׳חתיכות כאלה כמה שתפשיטו להן לא
יעזור. מוטב כבר בלעדיהן מאשר איתן.
ירון חבצלת, רמת־השוון
יו8 החסימה
הבחירות קרובות ויום־הדין מתדפק ב שער!
שום אחוז חסימה לא יעביר מן
הכנסת את הרוח החדשה שהכנסתם בה.
יבוא יום וההיסטוריה תשפוט את אורי
אבנרי כפי שהיום אנחנו שופטים את
נביאי הזעם והחורבן.
משה יחזקאדי, ירושלים

ההבנה באח
עס ההתפשטות
1״העולם הזה״ ,1809״משורררת
| מופשטת.״

אני לא קורא שירים, כי אני לא מבין
שם אף מילה. אבל את ההסבר שנתנה
מרגרט הראל לשירים שלה תפשתי תיכף.

מופשטת הראל
עירום במקום מלל
למה שעסקנינו הפוליטיים לא יאמצו להם
את השיטה־המופשטת של מרגרט, ובמקום
נאומים ארוכים ומייגעים ירביצו איזה סט ריפטיז
קטן ומהנה.
ירחמיאל פוטסדם, מטולה

כל הבבוד

כל הכבוד על המאמר משתמט ליומיים,
זה סיפור שכתוב בצורה הומוריסטית מ דרגה
ראשונה ואפשר לקרוא אותו כמה
פעמים.
דבר אחר זה המילון של דן בן־אמוץ.
טוב לראות אותו פעם פעמיים, אבל לא
בתור מדור־קבוע.
יעקב אלמוזלינו, תל־אביב

בגד חוף
ובגדים ל ש עו ת ה פנ אי, לג ב רי ולנשים,
מבד פרוטה ס-וז 011 מרו ק ם,
ב דיגו ם ר ענן!

קליל, רך ונעי ם!
1 1 *1 7 3א 3ננו * 1 3

תעשיות ממה ירושלים בע״נז ת.ד 126 .טל • 02-65125-6ירושלים

פר סו ם פ.ב.ס.

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתביחם.
העולם הזה 1813

המוני ב או לאור -הודהלהפגנה למען
שעה ד ר שו ש לו ש ה גרוז ב מ קו בסף

י בגרוזיה
הייתי ימוד׳
אלה חיים אלה?

וכשרק הולכים להוציא פספורט כו

שואל אהרון ג׳אנאשווילי, העולה הגרוזי
קטוע הרגליים. אין פרנסה, אין פנסיה לנכה,
כולם מתחילים לספר שאונה בורח מהארץ.״

מראה הנכה בגעגועים תמונת מימי גרוזיה
ח 1 1ח י׳ ן

1 11 הטובים. לדבריו היתה הממשלה מחליפה

111

לו מידי חמש שנים את המכונית, ובתמונה הוא נראה עם אחת מאותן החלפות.

בינינו. הם פשוט לא מעוניינים בנו, זה
הכל. שיכנעו אותנו לעלות לישראל בש ביל
להרוויח עלינו כסף ועכשיו זורקים
אותנו לכלבים.״
שיכון גיורא באור־יהודה סער כולו. מש־תכניו,
עולים חשים מגרוזיה, האשימו:
״יש בינינו מרגלים!״ נפוצה שוב השמועה
בקרב העולים הגרמים .״הסוכנות שתלה
בינינו מדליפים!״ קבעו יודעי דבר גרו־זיים
את המקור. עד עתה רווחה הנחה
כי בקרב העדה שתול סוכן רוסי המבעיר
ומלבה בה את הרוחות( .העולם הזה
.)1789
הגורם למהומה לא היתד, אלא ידיעה קט נה
שהופיעה בעתוני השבוע שעבר .״4
משפחות מעולי גרוזיה השלימו הכנות
לירידה,״ נאמר שם.

״ אי ך אפ שר
לחיות!״
*/אנאשודילי האב, זקן צמוק הגוף,
^ ניגודו המוחלט של בנו, אהרון הגבר־

חשש בגרוזיה

בחברת כלי־זמר יהודיים ניצב הנכה על רגל אחת
ושר בחתונה יהודית בגרוזיה. לדבריו היה ידוע
בטבליסי עירו כזמר חתונות מעולה והרוויח סכומי כסף רבים במקצועו זה.

נחו ם הג שנו

בכלי־פורצלן יקרי״ערן הביא עימו ג׳אנא־שווילי
הנכה מגרוזיה .״ואחרי שאני אמכור
הכל, מה יישאר לי הוא שואל.
ך • סףהכל הוצאתי לי ולמשפחתי
ע; 4דרכון!״ זעק אהרון ג׳אנאשווילי,
״מה זה איכפת למישהו ! מד. קורה במדינה
הזאת שבודקים כל צעד של הבן אדם.
כבר אסור שיהיו לי חיים פרטיים;׳ אם
ישראלי רגיל מוציא דרכון, מחשידים
אותו מיד בירידה? למה כל דבר ש אנחנו
עושים, צריך ללכת ישר לעיתון.
מה זה פה, מדינת־בולשת?״
לדברי אהרון התפרץ אביו בצלאל בן
ה־ :62״בכל אשמה הסוכנות. כל מי שעו בד
בסוכנות בולש אחרינו. משלמים שם
כסף לכל מיני פאראזיטים שמסתובבים

השינון באוו־יהודה

זהו אחד הבניינים בשיכון גיורא, שם
שוכנו עולים חדשים מגרוזיה. הדירות
מרווחות, בנות שלושה וארבעה חדרים, אך חן אינן נישאות חן בעיני הגרוזינים.

תן, מביא גם נימוקים להאשמותיו :״הנה,
בעתון היה כתוב שאמריקה נותנת ליש ראל
85 מיליון דולר בשביל עולים מה רפובליקה
הרוסית. אז אני שואל איפה
הכסף הזה? מי גונב אותו? לאן הוא
נעלם? אנחנו בטח שלא רואים מזה כלום.״
וקליטתם? והדירות שקיבלו? ״זאת
דירה זאת? זאת חורבה! בטבליסי חיינו
כמו מיליונרים. מכרנו הכל בשביל לבוא
לכאן ומה נתנו? כלום! אפס.״
הם מצביעים על צנצנות הפורצלן ה יקרות
שהביאו אתם, מראים צילומים של
עצמם ליד שולחנות עמוסים כל־טוב, מפ ליגים
נפלאות על החיים שניהלו בטב־ליסי
שבגרוזיה. חבורות־חבורות, הם עומ דים
בחצרות הבתים החדשים בשיכון גיו רא,
מתפרצים זה לדברי זה, צועקים ב זעם
נגד ביורוקראטיה ישראלית פגומה,
חוסר יחס וחמימות מצד עובדי־הסוכנות
ומישרד הקליטה. אך לעזוב?
״מה פתאום?״ משתומם משה רובין
הצעיר .״כל מה שאנחנו רוצים זה הטבח
תנאים ויחס אנושי.״ הוא מצביע על אדמת
החול עליה עומדים הבתים הנאים שהוכנו

1ולחאת עמי ו ב או ת ה
כד ל ח זו ר ל רו סי ה
בשבילם ומאשים :״בתנאים כאלה אפשר
לחיות?״

״ ל א ציי דטוגות
מ ה ציו ני ס טי ם ! ״

^ הרץ ג׳אנאשווילי, רחב הכת-
פיים, הוא נכה. שתי רגליו קטועות.
נוסף להכנסתו כאמן־מוזיקאנט, קיבל פנ סיה
קבועה מהממשלה בגלל נכותו. גם
בטבליסי, היה זמר ידוע. הוא טוען כי
מכונית נתנו לו בחינם לדבריו ״והיו מח ליפים
אותה כל חמש שניט בחדשה!״
וכאן? לא עבודה ולא פנסיה! בשביל להמ שיך
לחיות אני צריך כנראה לחסל לאט
לאט את כל הרהיטים הנהדרים והקרים־
טאלים היקרים שהבאתי אתי.
אז באיזו תנאים אחיה?״ שואל הנכה,
״בכלל, למה אני צריך פתאום להוריד
את רמת החיים שלי? כששכנעו אותי
לעזוב הכל ולבוא לישראל, לא אמרו לי
שבישראל לא רוצים אינוואלידים. אם היו
אומרים שאין לי פנסיה כאן הייתי אומר
תודה רבה, לא צריך.״
אנשי משרד הקליטה באור־יהודה יודעים
לספר כי ג׳אנאשווילי אמר להם ש הוא
זקוק ל־ 500ל״י לחודש רק עבור

״הבטיחו5
הסוכנות!־־הנפה3 ? .
..הכל בגלל
בן־שמעון ג׳אנאשווילי, אביו בן ה־ 62 של הזמר

לנו הרים וגבעות, כל השליחים של הסוכנות. ובאנו לארץ ולא
מצאנו כלום. הם מתעשרים על חשבוננו, מהתרומות שמקבלים
מאמריקה בשביל העולים מרוסיה.״ האב הצדיק את בנו.
״הנה, נתנו לי הלוואה לחודשים הרא שונים
בישראל ואני החזרתי להם עד
הפרוטה האחרונה. לא צריך טובות מה־ציוניסטים
שמתעשרים על חשבוני. .אם
עולי גרוזיה לא טובים בשבילם, שילכו
כולם לעזאזל, אני לא צריך מהם שום
דבר.״

סיגריות, נסיעות ושתיה עוד לפני שהוא
״מתחיל לאכול״ .הגרתי המשופם וגדל
הגוף הפטיר בזעם :״שקרנים! שקרנים

אחד אחד! אני בכלל לא מעשן! משרד
הקליטה בטח מקבל כסף בשביל להגיד
עלי דברים שלא היו ולא נבראו. זוהי

ג׳אנאשווילי מציג תמונה של אש־ן
ןןןןע ! ן*ן
תו מימי גרוזיה הטובים .״שמה
1 1 / 1 1
בגרוזיה אשתי לא ידעה מה זה לעבוד, פרוות היו לח, יהלומים
^ 1 .היו לה, היא חיה במו גברת. ופה בארץ בידי העולה הנכה
מיבחר גדול מאוד של תמונות, אותן הוא נוהג להציג ברבים.

התעללות! זוהי יריקה בפניו של אדם
שמכבד את עצמו.״
הוא מוציא פנקס בנק ומצביע עליו

ת שלו ם
לצורך י רי ד ה

** פתכר כי החזרת ההלוואה והוצאת
^ 1הדרכון היא שהעלתה את החשד ל ירידת
ג׳אנאשווילי וחבריו מהארץ. רק
לאחר שכינה את הסוכנות ומשרד הקלי טה
בעשרות שמות גנאי ־ רוסיים, הודה
(המשך בעמוד ) 16

אותה הגברת ללא אדרת בכניסה

לאחד הבתים בשיכון גיורא. ה |

שכנים המתגודדים מסביבה עסוקים בוויכוח על מחדלי הסוכנות
ומישרד הקליטה. ויכוח בו היא נוטלת חלק פעיל וקולני.
משמאל, ג׳אנאשווילי הבעל צולע על רגל אחת מעץ בשיכון.

סי קו ר ת
ס פ רי ם
פ רי ס ב חו דשמ אי
״חודש מאי העליז׳ /מאת ג׳יימט
ג׳ונס, הובאת פונטנה — 352
עמודים — 6.95ל״י.

צח וענוג
יהיה עור גופך

כאשר איש, אשר זכה לתהילה כשיח זור
שפת קסרקטין ואווירת צבא ערב
מלחמה, מחליט לעבור מאיי האוקיאנוס
השקט אל הטרקלינים הפריזאיים, ולהח ליף
סמלים נוקשים, באינטלקטואלים עדי־ני־נפש,
מיד מתבקשת מן הקורא זהירות
מכסימלית.
ובמיקרה של ג׳יימס ג׳ונם, זה מוצדק
בהחלט. ג׳ונס, שהתקנא, כנראה (כמו
רבים אחרים) ,בדור האבוד של שנות
העשרים, בספרים שכתבו אז בפריס, וב עיקר
בהמינגווי, ניסה לשוות ל״1968
אותה תחושת אבדון ששררה בתום מלחמת-
העולם הראשונה.
הוא מתאר חוג של משכילים אמריקאיים
גולים, כמו התסריטאי הארי גאלאגר ש גורש
על־ידי מק־קארתי מהוליבוד ועשה
קריירה באירופה, או כמו המספר עצמו,
סופר ומשורר כושלי (זאת הגדרתו של
ג׳ונם עצמו) המוציא־לאור ירחון ספרותי,
שקיומו תלוי בעזרת ידידים רחבי־לב.
הניצוץ שמצית את היחסים בין אנשי
חוג זה הוא מרידת הסטודנטים במאי של
אותה השנה, מרידה המעמידה זה מול זה

בעזרת

ד פי ל טו ר
הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השפעתו ארוכת טווח
אינו מכאיב
דכילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״

התיאטרון הקטן מציג:

ד לי ה פרידלנדו הנ מ״ ץאב דוו 11 והקאמרס

בוטיק השקך ים
נתב וביים: י1אל זילברג
טפ-י י.ז71׳טר

כפר־ורבורג, בית־פסמן׳
יום ה׳ 1/6ב־.9.00

חיפה, אורה,
יום ו׳ 2/6ב־.9.00
תל־אכיב, גית־המורה,
מוצ״ש 3/6ב־ 7.30 וב־.9.30
יפו, אלהמברה׳
יום א׳ 4/6ב־.8.30
רחובות, בית־העם,
יום ב׳ 5/6ב־.8.30
תל־אביב, בית־החייל,
יום ג׳ 6/6ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב :״לאן״,
״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
חיפה :״קופת־מכבי״ ,״גרבר״.
ירושלים :
״כהנא״ ו״לאן הערב״.
הפצה ראשית :
תל־אביב ״לאן״ ,טלפון .231655
נ/ו י * 1הן 11־ניטים ( זיט . <1ט244044 7

טית־ים
מודרכים
לאירזפה והמזרח הרחוק

טיולים מיוחדים
לצעירים וסטודנטים
חוברת והרשמה בכל מעוררי הנסיעות

2 /6 7

את המהפכנים המבוגרים ונטולי־האשליות
של שנות החמישים מול הצעירים הנמר צים,
הרוצים קודם כל להרוס את הכל
״ואחר כך כבר נבנה משהו טוב יותר,
אפילו אם איננו יודעים מה.״
במה שנוגע למתרחש בצרפת באותה
התקופה, למרד הסטודנטים או ליחסים בין
אבות ובנים, נראה ג׳ונם נבוך והמום
למדי. הוא אינו תופס בדיוק את מה ש רואות
עיניו, והוא נתלה באותם סימני
חולשה של המהפכנית הצעירים כדי להו כיח
שבעצם כל העניין היה סערה בבום
מים, חינגא ענקית ומבדרת שהכל הש תעשעו

בעצם, החלק המעניין יותר בספר הוא
המתאר את המאורעות עצמם, ותיאור מר אה
פריס באותו חודש מאי מפורסם, על
אבני הרחוב המתעופפים באוויר ועל הא ספסוף
המנצל כל הזדמנות להשליך אבן
בשוטרים, יחד עם הסטודנטים. זאת, ועוד
כמה דמויות־מישנה, כמו אותו ויינטראוב,
נגן־הנבל הקטן, החולם להיות כוכב־קולנוע
ואיש חשוב, או סאמאנתה אברטון,
הנערה הכושית נעדרת־המוסר, ההורסת
חיי-משפחות בפרים, תור כדי צבירת ה כסף
הדרוש לרכישת כרטיס טיסה לתל-
אביב, שם ממתינה לה ידידתה הלסבית.
כאילו חסרות לנו צרות!

העולם הזה 1813

..נסטינלים עולים
ביוקר ! ״

קבע

ה שופט ויתקון -
אנר עם ישראל
לא רצה ל של ם
מ חיו מונ קו! !
—! אנדה החסידית מספרת על
| ! אותו רבי שהחליט ללמד לקח לגביר
הקמצן של העיירה. הוא לקח אותו אל
החלון והצביע משם אל הרחוב, כשהוא
שואל את הגביר :״מה רואות עיניך ״ 1
״אני דואה אנשים ברחוב,״ השיב הג ביר
הכילי.
אז לקח הרבי נייר כסף וכיסה בו את
החלון .״ומה אתה רואה עכשיו?״ שאל
הרבי .״את עצמי אני רואה,״ אמר הגביר,
שראה את פניו בחלון שהפך למראה.
״הנד״״ אמר הרבי ,״זוהי אותה זכו כית.
אבל מספיק שנצפה אותה במעט
כסף וכבר אתה רואה במקום האנשים
רק את עצמך.״
השבוע עמדה מדינת ישראל במצבו של
אותו גביר. היה זה השופט העליון אלפרד
ויתקון, שמרח את גייר הכסף על חלון

(צבי רינשטיין ופינחס ספיר)

זוהי סוללת עורב הדן
היקרה
שהופיעו בפני ועדת וית־
| | 1 11 11 1 1 1 1 1 1 1 1 1
קון, שגרמו השבוע לסערה חסרת תקדים, עם פירסום שכר־הטירחה
שנקבע להס עבור הופעותיהם בפני. הוועדה. מימין
לשמאל נראים: עורך־דין צעיר ממשרד ליפשיץ— סלמון

בחיפה. עו״ד ליפשיץ (משוחח סס מוטי פרידמן) ,עו״ד סלומון
(מעיין בתיק) .מצד שמאל של התמונה נראים היועץ המשפטי
מאיר שמגר והפרקליט גבריאל באך משוחחים עם עו״ד שימרון,
כשלפניהם, מחוץ לשולחן הפרקליטים, קיצוני משמאל, ניצב
עורך־הדין רם כספי שייצג בוועדה את הגיאולוג דוד ניב.

האומה. שישה שבועות אחרי שגילה חוסר
כל רגש לתחושת הציבור וניתוק גמור
מהציפיות המוסריות של העם לגבי הנור מות
החייבות לשמש לו כמופת, חזר ה שופט
העליון על טעותו בשנית, גרם הפעם
להתרגשות ולסעדת רוחות גדולה
כפליים.
היה זה כאשד, כיושב־ראש ועדת וית קון
— הוועדה שנקראה על שמו ושנועדה
לחקור בפרשת ״נתיבי נפט״ — פסק ה שופט
ויתקון שכר מירחה לפרקליטים
שייצגו את הצדדים השונים שהופיעו בפ ני
הוועדה. לא עצם הסכום הכולל שהס תכם
בכחצי מיליון ל״י, אלא הקריטריו נים
והנורמות לפיהם נקבע שכר יומי של
2625 לירות ליום הופעה לכל פרקליט ש הופיע
בפני הוועדה, הם שגרמו לזעזוע
הכללי.
המצפון הקולקטיבי של עם ישראל ני צב
בפני הראי. באמצעות מסך הכסף
שמרח השופט ויתקון, יכולה היתר. מדינת
ישראל לראות את עצמה כפי שהיא, ובפי
שלא רצתה לראות את עצמה במשך שנים
רבות. והתמונה היתד. מזעזעת באמת.
היתד, זו תמונה לא רק של פער כלכלי
וחברתי המתבטא בכך שהכנסתם היומית
של חוגים מסויימים, כולם מחוגי השל טון,
שווה להכנסתם החצי שנתית של
אבות למשפחות מרובות ילדים 1אלא של
פער בלתי ניתן לגישור כמעט במושגי
יסוד של חברה תקינה, מוסר ציבורי, וצ דק
חברתי.

אח הכסף !

יונים מכספי המדינה בצורה שלומיאלית
וחסרת אחריות. פרשיות אוטוקארס מרז,
שכל אחת מהן עלתה עשרות מיליוני ל״י
לקופת הציבור, גרמו להתרגשות ולבי קורת.
אבל עוצמת הזעזוע לא הייתה כמו
זו של תשלום השכר המופקע. לפרקליטים
בסכום של 425,750ל׳יי.
לא עצם הביזבוז והיקפו הוא שקבע כאן.
הציבור הישראלי אדיש למאות מיליוני
ל״י מכספי המדינה היורדות לטמיון, כך
שחצי מיליון לירות נוספות אינן יכולות
לשנות לכאן או לכאן?
מה שגר* לזעזוע, היא ההוכחה שנית נה
בגלוי ובפרהסיה למציאותן של שתי
חברות בישראל, שכל אחת מהן חיה לא
רק ברמת חיים שונה, אלא לפי תפיסות
חיים שונות, מושגי* שונים, ערכים אח רים
ועל־פי חוקים אחרים.
הפער אינו הפער שבין העניים והעשי רים,
לא בין אלה שיש להם לבין אלה
שאין להם. הפער הוא בין העם. לבין מאה
המשפחות המנהיגות, השולטות במדינה
ובמשאביה, הקרובות לצלחת השלטונית
וחיות לפי אמות מידה שהן בלתי מובנות
ובלתי נתפסות לגבי האזרח.
כשם שחוקי העתיקות התופסים לגבי
כל אזרח, אינם חלים על שר־הביטחון,
כך גם חוקי מס ההכנסה, לפיו נקבעת
השומה לכל אזרח, אינם תופסים לגבי
אותן המשפחות שבצמרת. כשם שנורמות
המוסר המוקנות לנוער אינן מחייבות
מנהלי מפעלים ממשלתיים, או שרי ממ שלה,
כך גם אין ערך הכסף נמדד ב צמרת,
לפי ערכו לגבי המוני העם.
הדבר הנורא ביותר, שהתחוור גם לאור

** ה גרם דזעזוע ז
)4מה גרם לכך שאיש בישראל, להו ציא
את הפרקליטים הנהנים בעצמם, לא
יכול היה לעבור בשיוויון נפש על הח לטתה
של ועדת ויתקון לפסוק שכר טיר־חה
לפרקליטים שהופיעו בפניה, לפי ה שער
של 2,625ל״י ליום עבודה? מדוע
התעורר הזעם הציבורי בצורה כזו שאיל צה
אפילו את הממשלה ואת שר־המש־פטיט
שסמך את ידיו קודם לכן על הח לטת
הוועדה, להסתייג ממנה בפומבי?
היו שניסו להסביר זאת ברגישות הצי בור
לכסף הציבורי .״אילו שילמו מוטי
פרידמן או צבי דינשטיין 2,625ל״י ליום
לפרקליט מכיסם הפרטי, אין זה מעניינו׳
של איש. אבל מכספי הציבור? מקופת
המדינה?״
היתה זו טענה נכונה. זכותו של כל
אדם לשכור פרקליט לפי יכולתו ולשלם
לו לפי דרישתו. אולם המדינה לא רק
שאינה זכאית, היא אינה יכולה להר שות
לעצמה לאשר תשלומי שכר טירחה
בשיעורים אלה. לא ייתכן ששכר הטירחה
ששולם לעורכי־דינם של ארבעה אנשים
שהופיעו בפני ועדת ויתקון, יהיה שווה
לסכום הכללי שהוציאה מדינת ישראל ב משך
( 10 עשר) שנים כתשלום לסניגו־רים,
שמונו על ידי בתי־המשפט לסייע
לנאשמים חסרי אמצעים במשפטים פלי ליים
שהוגשו נגדם.
אבל לא זה מה שהרגיז. במרוצת השנה
האחרונה נחשפו לעיני האזרח הישראלי
פרשיות ביזבוז ושחיתות נוראות יותר,
לפיהן הסתבר כיצד בוזבזו עשרות מיל-

שופט עליון ויתקון
ערעור האמון במערכת המשפט

״הוועדה חוגה מסמכותה, נעלה בניגוד ומבחנים סניוים ולאמות גידה
מקובלות, שקלה נימוסים לא לעניין ונערה על יסוד הנחיות בלתי מתאימות׳

בג׳״צ נגד שדת ויתקון
^ אשר התפנסה ממשרת ישראל
ביום הראשון השבוע, לדון בהיבטים
הציבוריים של שכר הטירחה שנקבע ל פרקליטים
אשר הופיעו בפני ועדת וית קון,
היא היתה מודעת לא רק לסערה
הציבורית העצומה שהתעוררה וגעשה כתוצאה
מפירסום התשלום המופרז מכספי
הציבור. שר המשפטים יעקב שמשון שפי רא,
יכול היה למסור לחבריו לממשלה,
כי הבעיה עומדת להגיע גם לדיון בפני
בית־הדין הגבוה לצדק.
למעשה התנהל אותה׳ שעה מעין מירוץ
׳סמוי בין הממשלה לבין נציגי תנועת
העולם־הזה — כוח־חדש, שהתרוצצו ב מסדרונות
בית המשפט העליון בירושלים,
במאמץ להוציא צו ביניים, עד להוצאתו
של צו על תנאי, שיאסור לבצע את התש לומים
לפרקליטים עליהם החליטה ועדת
ויתקון.
אילו היה מוצא צו כזה, היה כל העניין
הופך לסוב יודיצה, וממילא לא היתה
הממשלה יכולה להטיל על ועדה מטעמה
לקבוע את עתיד שכר־הטירחד* עד שיפ סוק
בית־הדין העליון בסוגיה.
אלא שהממשלה זכתה במירוץ. עורך-
דין אמנון זכרוני, שלפי החלטת הוועדה
המרכזת של תנועת העולם־הזה — כוח־חדש,
הגיש בשמו את העתירה למתן צו־על־תנאי
נגד ועדת ויתקון, שרי האוצר
והמשפטים, וכן הדמויות המרכזיות שהו פיעו
בפני ועדת ויתקון — שיבואו וינמ קו
מדוע לא תבוטל ההחלטה למתן שכר
הטיריחה לפרקליטים, או מדוע לא ייקב עו
שיעורי שכר טירחה נמוכים יותר —
לא הצליח לקבל צו־ביניים עוד ביום ה ראשון.
שביתת־
עובדי בתי־המשפט עיכבה את
התהליך. אחר־כך, כאשד הוכרה דחיפות
הבקשה והיא הובאה בפני השופט התורן,
הסתבר שדווקא באותו יום כיהן כשופט
תורן בבית המשפט העליון, השיופט אלפ-
רד ויתקון, נגדו התבקשה הוצאת הצו
בין השאר.
ברור שוויתקון לא יכול היה לדון ב בקשה.
הוא העבירה לשופט העליון אליהו
ימני. זה, אחדי שעיין בעתירה, החליט

שהיא מחייבת דיון בפני הרכב של שלו שה
שופטים עליונים. כך נדחה הדיון ב בקשה.
הממשלה יכלה להחליט מה ש החליטה
,׳מבלי להסתכן בבזיון בית־המש־פט.

ר סו ס רא שון
1״ ה עו ל ם הז ה ״
*< החלטה להגיש. את הגקשיה
נ \ להוצאת הצו על תנאי בנוגע לשכר
הטירחה המופרז ששולם לפרקליטי ועדת
ויתקון התקבלה לנוכח התפקיד שמילא
העולם הזה בחשיפת פרשיות נתיבי נפט
והעלאת התביעה להקמתה של ועדת חקי רה
בנושא, שפורסמה לראשונה מעל דפי
העולם הזה.
כדי להגיש בקשה כזו יש צורך שמגיש
הבקשה יהיה צד מעוניין או צד נפגע
בגינה של החלטה שהוא מבקש לבטלה.
לאמנון זכרוני, שהוא המזכיר הכללי של
תנועת העולס־הזה — כוח־חדש, היו סי בות
טובות לטעון כי הוא צד מעוניין.
כתב זכרוני בעתירתו:
• העותר הוא עורד־דין במקצועו,
בעל משרד עצמאי, העוסק גם בענייני
ציבור, ופעיל בכלל זה בענייני כנסת
ועתונות. בחודש יולי 1971 נודעו לעותר
פרטים שונים שנגעו לעסקי חברת ״נתיבי
נפט.״
י• לאחר בדיקת פרטים אלו יזם העו תר
את הפירסום הראשוני של מה שכונה
מאוחר יותר ״פרשת נתיבי נפט.״ לדעת
העותר יחשוב היה להביא את הפרשה לי דיעת
הציבור, ולא להסתפק בעריכת חקי רה
בציינעה ובחדרי חדרים. אגב כך גם
נודע לעותר כי גורמים שונים הפעילו
לחצים למניעת פירסום פרטי הפרשה ב־עתונות
הישראלית.
• כתבה מפורטת בעניין זה נתפרס מה
בגליון מס׳ 1771 של השבועון ״העו לם
הזה 10.8.71׳שהעותר משמש כ יועצו
המשפטי. הכתבה הנ״ל היתר. ה־פירסום
הראשון שהביא את כל פרטי
פרשתי ״נתיבי נפט״ לידיעת הציבור. לא

מכן נטל העותר חלק בפעילות פרל מנטרית
בפרשה הנדונה.
• כשנתפרסם ברבים כי הממשלה לא
תפעיל את סמכויותיה לפי חוק ועדות
חקירה, תשכ״ט 1968 ולא תמנה ועדת
חקירה לחקירת פרשת ״נתיבי נפט,״ נטל
העותר חלק בפעילות ציבורית שמטרתה
היתה להניע את הממשלה ליזום הקמת
ועדה כזו, ובסופו של דבר שינה המשים
( 3שר־המישפטים) את דעתו והביא לישיבת
הממשלה הצעה למנות ועדת חקירה.

פגיעה אי שי ת
בעותר
^ ין ההחלטה להגיש את הבקשה
^ לבין הגשתה, יחלפו 48 שעוית. עבור
עו״ד זכרוני והמהנדס פרץ עופר, אשד
סייע לו באיסוף החומר ובהכנת העתידה,
היו אלה 48 שעות ללא שינה. ישכן הע תירה
שהוגשה לבית המשפט העליון הכי לה
את כל הטיעונים והטענות שהושמעו
במרוצת השבוע האחרון נגד שערוריית
שכר הטירחה המופקע לפרקליטים מקופת
הציבור.
בעתירה •ניטען, בין השאר :
• לטענת העותר, קביעת ועדת ויתקון
פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק,
ומערערת את אמון הציבור במערכת ה משפט,
ומכאן הצורך ליתן לעותר את
הסעד המבוקש על ידו למען הצדק.
נוכח החלטת הוועדה, נוצר מצב לפיו
קיימת אפלייה ברורה בין סגן שר ומנהלי
חברות לבין אזרחי מדינה הנמנים על
שכבות חסרות אמצעים.
• לטענת העותר, טעתה הוועדה בפסקה
שיום עבודה במערכת המשפט, הוא
בן חמש וחצי שעות, והתעריף הכולל ל יום
עבודה ארוך יותר הוא 2.625ל״י !
החלטה זו ניתנה שלא כדין.
כהסבר לקביעת הוועדה צוטט יושב
ראש הוועדה, שאמר כי ,־ 820/ישולם על
ידי הפרקליטים למיס הכנסה. יוצא איפוא
שהוועדה לקחה בחשבון, שעה שקבעה

פרקליט זכרוני
צד מעוניין וצד נפגע
את שכר הטירחה, את שיעורי מס ההכנ סה
שישתלמו על ידי הפרקליטים מקבלי
התשלום. לטענת העותר שיקול זה הוא
פסול, ולא היה צריך להנחות את הוועדה
בהחלטתה.
• שעה שבאה הוועדה לפסוק את
שכר הטירחה, ישב עמה מנכ״ל משרד
המשפטים. לטענת העותר, עניין קביעת
ההוצאות מסור לשיקולה של הוועדה ולא
היה מקום לשתף בעניין זה את מנכ״ל
משרד המשפטים.
• לטענת העותר לא היתה• הצדקה
לפסוק שכר טיריחה והוצאות למר ׳מרדכי
פרידמן. לגביו צריכה היתד. הוועדה לק בוע
אם נתגלו או שלא נתגלו פגמים
בהתנהגותו- .בסיכומי הרוב של הוועדה
צוייינו ליקויים להם היה אחראי פרידמן,
כגון חוסר שמירה על הציוד, פגם בהש תתפותו
במיכרז שערכה חברת ׳מדבר
לפני רכישת ציודו, ביצוע פגום של מה
שכונה ״העיסקה״ ,שאלת תשלום ריבית
והפרשי פיחות למשרד הבטחון, והקביעה
החד־משמעית האומרת שמוטי פרידמן
הוא אדם שלמען האינטרס האישי שלו
מוכן להגו על עמדות שצדיק או איס טניס
לא היה מגן עליהן. בעקבות זאת
נאלץ למעשה פרידמן להתפטר מעבודתו
בנתיבי נפט, ונסיבות הלחץ הציבורי
ידועות ברבים. מערכת עובדות זו ודאי

__במד ינה העם צעיר ושמו
דוויד

שר־משפטים שפירא
דוגמה אישית
שאינה מצדיקה קביעת שכר טירחד. והו צאות
בשיעור כה גבוה, בדומה לשכר
הטירחה וההוצאות שנפסקו לדוד ניב ש התנהגותו
לא שימשה נושא לחקירת הוו עדה.

אם תישאר בעינה קביעת ועדת
ויתקון ייאלץ העותר, ואף אחרים כמותו,
להימנע להבא מלתבוע מינוי ועדות חקי רה
בעניינים ציבוריים חיוניים וחשובים,
נוכח הצורך לחסוך בכספי המדינה. על
פי חוק ועדות חקירה תשיכ״ט 1968
הסמכות למינוי ועדת חקירה לגבי שא לות
בעלות חשיבות ציבורית חיונית,
היא בידי הממשלה. מטבע הדברים, שה ממשלה
רגישה ללחץ ציבורי והכרעותיה
לגבי מינוי ועדות חקירה: מתקבלות לעי תים
עקב לחץ כזה (כאמור, הוועדה לחקי רת
פרשת נתיבי נפט נתמנתה עקב לחץ
ציבורי).
בעקבות ההוצאות הניכרות בהפעלת
ועדה פזז, יהססו עתה רבים מלתבוע מי נוי
ועדות חקירה וממילא יינזק האינטרס
הציבורי. לעותר כאיש ציבור יש כמובן
עניין רב בכך, ולגבי עצמו ולגבי העתון
המיוצג על ידו, יכול העותר להעיד כי
יפחת לחצם לחקירת פרשיות חשובות
וחיוניות באמצעות ועדות חקירה, נוכח
קביעת ועדת ויתקון.
• לטענת העותר החלטת הוועדה
פוגעת בו אישית, וכן פוגעת באינטרסים
שלו כנמנה על ציבור מסויים. לטענת
העותר בעתירה מהסוג המובא בזה, המו שג
של ״צד מעוניין״ או ״צד נפגע״ הוא
רחב ביותר, והעותר עומד במבחן זה.
• העותר חוזר וטוען כי ועדת ויתקון
חרגה מסמכותה, פעלה בניגוד למבחנים י
סבירים ולאמות מידה מקובלות, שקלה
נימוקים שאינם שייכים לעניין, פעלה על
יסוד הנחיות בלתי מתאימות, וכי למען
הצדק יש להיעתר לעתירה המוגשת
בזה.

בקשהלד חיי ת
ה ע תי ר ה
״* יום השלישי השבוע, נאחזה הממי
1שלה בעתירה שהגיש זכרוני כדי למ נוע
דיון בכנסת על ״פסטיבל הפרקליטים.״
היועץ המשפטי, מאיר שמגר, הגיש ל ממשלה
חוות דעת, לפיה כל דיון בנושא,
שהוא ״סוב יודיצה״ ,כמוהו כבזיון בית-
המשפט העליון.
כדי למנוע ניצול העתירה למניעת הדיון
בכנסת, דבר שהממשלה היתד, מעוניינת
בו, ביקש עו״ד זכרוני מבית־המשפט העל יון
למחוק את עתירתו. בקשתו התקבלה.
יחד עם זאת הודיע שאם תוצאות הדיון
בכנסת לא יסופקו, תוגש העתירה מחדש
לבית־המשפט העליון, והוא יתבקש לדון

מימצאי הרוב בוועדת ויתקון וגס לאור
פסיקת שכר ר״טירחה המופקע לפרקליטים
הוא, שלא רק טובות ההנאה ועושרה של
המדינה מחולקים בצורה בלתי שווה, אלא
שגם הצדק והמשפט מתחלקים בה בצורה
דומה. אם שופט עליון יכול להגדיר דיוני
ועדת חקירה ממלכתית כ״פסטיבל״; אם
הוא יכול להעריך שכרם של עורכי־דין
לפי מה שנשאר בידם נטו — הופכת כל
מערכת המשפט הישראלית ללעג, לקלס
ולקרקס.

__ שיכבת
מאההמשפ חו ת
ן * מסקנהשהיממהאת כל שיכבות
1 1העם, היתד, העדות על הניתוק הגמור
בין מאה משפחות הצמרת, השולטות בכל
שטחי החברה בישראל, לבין המוני העם.
אין המדובר כאן רק בקהות חושים, ב עיוורון,
או בחוסר טאקט, כפי שניסו להציג
זאת. יש כאן עניין בניכור בלתי ניתן
לגישור.
אם יתכן מצב בו יכולה המדינה לשלם
לעורך־דין אחד עבור הופעה בפני ועדת
חקירה, שנוכחותו בה היתד, סבילה, אד
לא חיונית או נדרשת, סכום השווה למה
שבעל משפחה ממוצעת בישראל יכול
להרוויח ב־ 20 שנות עבודה וחיים, יש
בכך כדי להצביע על מה שמשחית את
כל תחומי החיים החברתיים, התרבותיים
והכלכליים במדינה.
אלה שהחליטו לתת סכומים אלה ואלה
שהסכימו לקבל אותם, שייכים לאותה שיכ בה.
זוהי שיכבת מאה המשפחות, שבניה
יכולים לרכוש דירות במחיר של חצי מיל יון
לירות, ולהעלות בכך את מחיר הדי רות
הכללי לגבי האוכלוסיה כולה; ש חבריה
מוציאים רבבות ל״י על נסיעות
הנאה לחו״ל, אך מחליטים שלא להר שות
תוספת קיצבה של כמה לירות לנת־מכי
סעד קשישים; שמוכנים לעלות על
הבאריקדות נגד העלאת מיסים עירוניים
לפני קביעת תשלום תוספת היוקר, אך
מאשרים אותם מיסים כאשר כבר אין
להם השפעה על השכר ; שירדפו עד תור מה
עברייני תנועה, אבל יתעלמו ויסלחו
לחבריהם הגונבים עתיקות והמנצלים את התעשרות לעיסקות
מעמדם בצמרת
פרטיות.
כאשר תבע הציבור הישראלי השבוע
בקולי קולות :״את הכסף !״ הוא לא הת כוון
רק למניעת התשלום שהוקצב לפרק ליטים.
כמו בהצגות כושלות באה קריאה
זו לבטא לא תביעה להחזרת התשלום,
אלא הבעת דעה על ההצגה: כישלון, בז יון,
חרפה שאינה שווה כל מחיר !
מי שהיו אחראים לבזיון הפעם לא היו
אלה שביצעו את ההצגה, אלא אלה שאיפ־שרו
אותה, והמאפשרים אותה יום יום
בשטחים שאינם כה גלויים וחשופים לעי ני
הציבור.
יי *ן

חיסכון זה בעיקר לסובייטים. הוא יאפשר
להם להעביר משאבים רבים יותר מתקציב
הביטחון לתקציב הצריכה, כדי להרגיע
את שיכבות־הציבור הדורשות ליברליזציה
של המישטר.

ענקים וגמדים. האם עיסקה זו הו האיש
שנפטר השבוע שימש בעיקר
בילה, או תוביל, לעיסקה השנייה —
נושא לטורי־רבילות ולשבועוני־נשים, כ־ ׳ הוצאת ניכסון מן המיצר בווייטנאם, תמו גיבור
של אותה חבורה עלובה הקרויה
רת הוצאת אל־סאדאת מן המיצר במר ״החברה
הבינלאומית.״
חב י מווינדזוד הדוכס כי קשה היה לזכור
למראית עין, התשובה היא שלילית.
היה פעם — בין השאר — מלך ארץ־
והסיבה הגלויה: אי־יכולתה של ברית־ישראל.
כאשר נפטר אביו, ג׳ורג׳ ד,־,5
המועצות להשפיע על וייטנאם הצפונית,
שבתו בתי־הספר בארץ לאות אבל. עם
המתמדנת בינה ובין סין, ואי־יכולת ניב־כניסתו
לתפקידו המלכותי, בשם אדוארד
סון להרגיז את היהודים, ערב הבחירות.
ה־ ,8נתלתה תמונתו בכל מישרדי הממ אך
רושם שלילי זה אינו מבוסס די
שלה בארץ. כאשר התפטר באופן דרמתי,
צרכו. אין זה מן הנמנע שהושגה הסכמה
מכיוון שדעת־הקהל הבריטית השמרנית
לא היתד, מופנה לקבל את אשתו המיוע דת,
גרושה אמריקאית, אפילו כרעייה ל לא
תואר מלכה, היה זה מאורע מקומי
בירושלים במו בלונדון, בדלהי ובפרטו־ריה.
איפה
זה? האיש ששמו האמיתי היה
דוויד (״במישפחת המלוכה הבריטית נהוג
לתת לנסיכים שמות פרטיים, השונים מן
השמות הציבוריים שבהם הם נודעים)
מלך בארץ באחת מתקופות המשבר, כש שתי
מילחמות חשובות (ספרד וחבש)
היו בעיצומן. הוא היה אדם בעל רצון
טוב, מתקדם יחסית, שניסה להתאים את
עצמו לאחר מכן לחיים הסרי־הטעם של
גולה שלא הוכשר לחיים רגילים.
רק פעם, בימי מלחמת־העולם השנייה,
ביצבץ לרגע מתהומות הנשייה. עם פרוץ
המילחמה היה צורך לתת לו תפקיד כל שהו,
כדי שלא ייראה כאילו בן מישפחת
המלוכה מובטל בימי המאמץ העליון. הוא
נתמנה למושל איי באהאמה.
כשעיתונאי ידוע בירך אותו על המינוי,
החמיץ פנים :״אדוני, האם אתה מכיר
איזהו שם של אחד מאיי־באהאמה י״
האיש הודה שאין לו מושג.
בלב אזרחי ישראל של , 1972 לא ע ר
רדה הידיעה על מותו של המלך לשעבר
עניין רב.

מדיניות
״ועכשיו
אמר ניכטון
״ועכשיו,״ אמר הנשיא ריציארד ניב־סון
,״אחרי שחתמנו על חוזה הגבלת החימוש,
בוא נדבר על מלחמת וייטנאם.
מה אתה רוצה תמורת הפסקת מילחמת
וייטנאם בתנאים שהצעתי בנאומי?״
״האם אתה מוכן לדבר על הסדר מדיני
במיזרח התיכון לפי התנאים שאנחנו הצענו?״
השיב ליאוניד ברדנייב.
כארכע עיניים. אין לדעת אם דב רים
כאלה, או דומה להם, אמנם הוחלפו,
באחת השיחות שקיימו ניבסון וברז׳נייב
בארבע עיניים. אך אין ספק שהידברות
ראשונה כלשהי, עם או בלי תוצאות,
היתד, במהלך השיחות.
שהרי זאת היתה המגמה העיקרית של
ניכסון בבואו למוסקבה: להשיג הסכם
על מד, שניתן להשיג הסכם, להבהיר את
דיעותיו ולשמוע את דיעות הסובייטים
בעניינים שעליהם אין עדייו הסכם.
אם אמנם הושג הסכם, או אפילו מעין
הסכמה מוקדמת, על פיתרון לסיכסוך ה־ישראלי־ערבי
ולמילחמת וייטנאם, יעבור
זמן עד שהדבר יתגלה במעשים.
זהתמורת זהי העיסקה שנעשתה
בגלוי, ושאינה נוגעת במישרין לישראל
היא זו:
• הסובייטים הגישו לניכסוואתכל
העזרה האפשרית לשם בחירתו מחדש.
הם קיבלו את פניו, למרות שבאותה שעה
מנהלת אמריקה בווייטנאם מעדכת־הפ-
צצה הגובלת בהשמדת-מדינה, תוך חיסול
שיטתי של מקודות־המחייה של וייטנאם
הצפונית. הסובייטים נתנו לביקור את
הציביון הטוב ביותר להגברת סיכוי
ניכסון.
• האמריקנים נתנו לסובייטים, ב תמורה,
את החוזה להגבלת החימוש. חוזה
זה חוסך לשתי מעצמות־העל הוצאות
עצומות. אך מכיוון שארצות־הברית עשי רה
הרבה יותר מברית־ה,מועצות, יעזור

מלף פלשתינה (א״י)*
כשאבא מת, שבתו הלימודים
באדבע״עיניים — הסכמה שאולי תתגלה
רק אחרי הבחירות בארצות־הברית, בעוד
חמישה חודשים — אם ניכסון ינצח.
מובילה לכך האווירה הכללית של ה־פיסגה.
כאשר נפגשו שני הענקים, הם
נוכחו לדעת ביתר בהירות עד כמה הגמ דים
הם גמדים.
ניכסון עצמו ביטא זאת, כאשר אמר
בשידורו שעל הגדולים לדאוג לכך ש הקטנים
לא יסבכו אותם בסיכסוכיהם.
היה זה רמז ברור. הגדולים צריכים,
קודם כל, לדאוג לעצמם — כפי שעשו׳
בירח־הדבש האמריקאי-סובייטי הקודם,
כאשר נפגש הנשיא פראנקלין רוזבלט עם
סטאלין בעיירת־הקיט יאלטה, לפני 27
שנה.
הפגנות סוגים חדשיס
בכיכר המלכים
שתי צורות חדשות של הפגנות נולדו
השבוע בתל־אביב: ההפגנה בהשאלה,
וההפגנה הכפולה.
שתיהן נולדו בזו אחר זו, בכיכר מלכי
ישראל, מול בניין עיריית תל־אביב.
הפרעה כסדר צבאי. ההפגנה ה כפולה
היא המצאת מישטרת תל־אביב.
היא תוכננה כהפגנה יחידה, מטעם
התנועה לשלום וביטחון, נגד נישול ה בדווים
בפיתחת־רפיח.
משאית מקושטת בסיסמאות
מעל
(״שלום וביטחון — כן! התנחלות ונישול
— לא!״) דיברו בזה אחר זה עודד ליפ שיץ
מקיבוץ ניר עוז, שהסביר את הש תלשלות
פרשת הנישול ; אסתר וילנסקה
מהמיעוט של מק״י; אורי אבנרי; דני
פתר מקבוצת שי״ח! מרדכי אורן ממפ״ם
ואלוף־מישנה (מיל ).מאיר פעיל.
(המשך בעמוד )16
* תצלום מנובמבר ,1936 ערב פרישתו
מכס המלוכה.

— הגרוזים 1 0 1
(המשך מעמוד )11
ג׳אנאשווילי שאכן מתכוון הוא לעזוב את
הארץ.
אלא מה :״כגר הפסדתי מספיק מזה
שבאתי לכאן ואני רוצה להשיג את זה
בחזרה לפני שאעזוב. אני לא צריך את
כל הרעש הזה עם העתונים בשביל להפ ריע
לי. אני רוצה לחזור לגרוזיה עשיר
כמו שהייתי. שם הייתי אמנם יהודי אבל
פה יותר גרוע, פה אני גרוזי.״
אשתו של יוסף דבראשווילי, השני מבין
הנחשדים בתיכנון ירידה, אף היא נכה,
טענה בלהט כי אין בכוונת משפחתה
לרדת. טרוניות כלפי המישטר בישראל,
יחם מזלזל ופוגע של אנשי הסוכנות ו משרד
הקליטה, יש לה לעומת זאת ל מכביר.
״הבלוקים
האלה שהכניסו אותנו לגור
בהם גרועים ממיכלאות,״ צעקה ,״בתוך
החול הזה אני צריכה לגדל את הילדים
שלי? בגרוזיה חיינו בכבוד וכאן עשו
מאתנו קבצנים!״ ,
בעלה, הנתמך בשתי קביים, חוזר מילה
במילה על דברי חברו ושכנו אהרון ג׳א-
נאשווילי .״אני לא מכחיש שאני רוצה
לעזוב. כל החיים קיבלתי פנסיה הגונה
שאפשר לחיות עליה וכאן אומרים לי
שלנכים אין פנסיה, שאשיג אותה מ גרוזיה.
איך אני יכול? ״גם הוא רוצה
עזרה כספית לצורך הירידה מן הארץ,
״בגלל שהאמנתי לשקרים של שליחי-
הסוכנות אני צריך עכשיו לסבול,״ הוא
מקשה.
בחצרות הבניינים החדשים שבשיכון
גיורא סוערות הרוחות. קבוצות קבוצות
מתגודדים בני העדה הגרוזינית ומתווכחים
בקולי קולות על בעיית היורדים.

החלההתר עו מתלתח רו ת

מלכת המים <972

נעוות תמיהת ונאות
מתבקשות להתקשר

לאולפן לאה פדט שר
טל 267682 .

בין השעות 7-4 ,<-9

במדינה
(המשך מעמוד )15
כמה דקות לפני התחלת הנאומים, בעוד
הרמקולים הגדולים משדרים את שירי״
השלום של חיים טופול, הופיעה לפתע
הפגנה שנייה: כחמישים נערים ונערות
של בית״ד, איש־איש עם סיסמתו, בסדר
צבאי מופתי, בהדרכת מפקדיהם שהשמי עו
פקודות רמות. הס הקיפו בשרשרת
סיסמאות את אלף מפגיני-השלום; האשימו
אותם בבגידה.
מיגרק •בד עראפאת. המישטרה,
הרגילה להסתער תוך דקות באלות שלו פות
על מפגינים אנטי־ממשלתיים, התייח סה
בסובלנות מופתית להפגנה בלתי-
חוקית זו, שנועדה להפריע להפגנה חו קית.
היא
לא התערבה כאשר ערכו הבית״רים תלו תהלוכה לאורך העצרת היריבה,
׳סביבה שלטים מתגרים, ובסוף חילקו
מיברק מזוייף, על טופס ממשלתי, לפי
מיטב מסורת התעמולה הנאצית. נוסח
המיברק :״אורי אבנרי, מאיר פעיל, אס תר
וילנסקה, פרופיסור אריאלי וידידינו
— תודה על קיום עצרת העם בתל־אביב
— התמידו במאבק והצליחו בכל תביעו תיכם
— להמשך אדאג אני — שלכם,
יאסר עראפאת.״
אם קיוו הבית״רים להפריע לעצרת־השלום,
טעו. ההשפעה היתה הפוכה :
הם הכניסו עניין ומתח לעצרת שיכלה,
אחרת, להיות שיגרתית למדי. דני פתר

מפעם לפעם, בשיא לוהט של ויכוח,
מגיעים גם לידי תיגרות ידיים .״עוכרי
ישראל,״ קוראים אחדים לעבר אלו ששמע
ירידתם הקרובה פשטה בציבור.
לעומתם יש כאלה המגינים עליהם .״מה
יעשו? איך יתקיימו כל ההבטחות שנתנו
להם? הכל באוויר !״ והנשים שמסביב מו סיפות
בצעקותיה! למהומה הכללית.

רו צי ם
ל ה רו סאו תי
ך* שלישי כחבורה, איליה מושיא־ו
1שווילי, ממלא פיו מים. הגבר הצעיר
והנאה, עובד. מזה שישה חודשים כסבל
בנמל-התעופה לוד .״הכל בסדר״ הוא או מר•
״אני עובד והכל בסדר.״ דקה לאחר
מכן, הוא מצביע על בנו בן השש ונאנח
״איזה עתיד יש לו כאן?״

בליגה הלאומית
מינימום נוסים
השבוע
( כו ל ל העברה)

אך הנפגע העיקרי משמיעת הירידה הוא
משה ממיסטאבלוב .״להרוג אותם, להרוג
את כולם צריך!״ הוא מתפרץ בחרון ומת כוון
לעתונאים, אנשי הסוכנות ומשרד
הקליטה גם יחד .״אז מה אם הוצאתי
דרכון?״ הוא שואל ״זה אומר שאני מוכ רח
לרדת מהארץ?״

אד״מ פעיל בעצרת־השלום
״שוקיירי דוגל בשלום שלכם !״

הכריז שיאסר עראפאת הוא תמים דעים
עם בגין. מאיר פעיל אמד שהוא מתבייש
ששיטות כאלה באות במקום ויכוח ענייני
על גורל המדינה. אורי אבנרי הצביע
לדבריו היה מנהל ״חשוב וגדול״ ב על
אחת מסיסימות הבית״רים (״שוקיירי
מפעל תעשייתי בטבליסי. הוא בוגר אק דוגל
בשלום שלכם!״) והעיר :״זה לא
דמיה ומחזיק בדיפלומות מרשימות על
נכון. אבל נכון ששוקיירי דוגל במלחמה
הישגיו בתחום הניהול. כל אשר היה
שלכם. אין הבדל בין אנשי ארץ־ישראל
לו בטבליסי מכר והשקיע ברהיטים .״אני
השלימה ואנשי פלסטין המשוחררת, בין
התכוונתי למכור חצי מהריהוט ולקנות
הערבים המתנכרים לזכותנו הלאומית,
בכסף עסק ממנו אפשר להתפרנס ב ובין
הישראלים המתנכרים לזכותם הלאו כבוד.
עכשיו, שהעלילו עלי שמועות־שוא,
מית של הפלסטינים?״
אני מתבייש אפילו לחזור למקום העבודה
בגלל ההתאפקות הרבה של אנשי־הש־שלי.״
לום
מול פני הפרובוקציה, לא קרתה הת נגשות
אמיתית, מלבד כמה התכתשויות
ממיסטאבלוב עובד כיום כפועל פשוט
קלות. כשפנה אחד ממשתתפי־העצרת,
במחלקת המכונות של אחקור. הוא מצביע
עורך־דין שמואל סגל, אל שוטר, ביקש
על ידיו שניכוו והתייבלו מן העבודה ו שיפעל
נגד ההפגנה הבלתי־חוקית, והירצה
נאנח :״הורסים אותי לא רק נפשית אלא
גם פיזית. היום, בעבודה, כשהראו לי ובפניו על המצב החוקי, השיב השוטר:
את העתון עם הידיעה. עלינו, עלה לי
״אני יודע שאתה עורך־דין.״ סוף פסוק.
הדם לראש. רציתי להרוס כל דבר שמ הפגנה
כהשאלה. הסוג החדש ה סביבי.
זוהי התעללות, רוצים להרוס אותי!
שני של ההפגנה התחיל בשנייה כשנגמרה
הוצאתי ממון כד• לבוא לישראל והת ההפגנה
הראשונה.
כוונתי להסתדר כאן יפה.
המארגנים הסכימו להשאיר במקום את
״אני כבר ארבעה חודשים בארץ וה ציודם
— המשאית והרמקולים — כדי
חפצים שלי עוד לא הניעו. איך אני יכול
לאפשר הפגנה שנייה, נגד מסירת חוף
שרתון לדתיים. וכך, כאשד נדמו הצלי לתכנן
ירידה כשאני חי בדירה ריקה
ואין לי כלום כאן?״ והוא מוסיף במרירות:
לים האחרונים של התיקווה, שסיימה את
״אני מתבייש עכשיו לחזור לעבודה ב-
עצרת־השלום, טיפסו על המשאית הנוא מים
הבאים, החליפו חיש־מהד את הסיס אחקור.
שם כל אחד מאמין שאני עומד
לרדת. אני לא חשבתי בכלל על ירידה
מאות, והמשיכו במלאכה.
אך עכשיו בגלל העתון, אני עוד מסוגל
היתה זאת הפגנה־בהשאלה: הן הקהל,
להחליט באמת לרדת.״
הן הרמקולים נשארו מן ההפגנה הקוד־העולם
הזה 1813

מת. לעומת האלף שבאו להפגין נגד ה עוול
בפיתחת־רפיח, באו דק כמה עשרות
להפגין נגד העוול בחוף שרתון. אפילו
הנואמת שייצגה את ״נשות חל־אביב,״
היתד, צעירה חיננית בשם שולמית רון,
מקיבוץ גזית בגליל התחתון.
שקרים ושקרנים. הדיווח בכלי־התקשורת
היה אופייני :
• הארץ הקדיש ידיעה גדולה להפ גנת
שרתון, וידיעת־ננם של חצי תריסר
שורות לעצרת־השלום הגדולה. הוא טען
שפרופיסור אריאלי נאם בה. אריאלי אמ נם
הופיע במודעה — אך לא בעצרת.
• מעריב נתן ידיעה קטנה, דיווח ש־
״כמה עשרות איש השתתפו בשתי הפג נות...״

ידיעות אחרנות הודיע ש״כמה
עשרות צעירים״ הפגינו בעניין שפת־הים,
העלים בכלל את עצרת השלום.
ההסתדרות הענק הצולע כאשר נודע שהמשביר המרכזי רכש ב־דיזנגוף
סנטר — תמורת מיליוני לירות

אות 23.5 ,מיליון ל״י (כ 46-אחוז מכלל ה הוצאות)
הן הוצאות מימון. עובדי המשי
ביר המרכזי טוענים כי ״מצב בלתי נסבל
זה הוא תוצאה של היעדר הון עצמי ומקו רות
הון. שורש כל הרעה נעוץ בכך שה מוסד
נותן ללקוחותיו אשראי זול —
ואילו הוא עצמו נאלץ לשלם ריבית,
לעיתים קצוצה, בעד ניהול פעולותיו.״
• רווחיו של הקונצרן ההסתדרותי
מצטמקים בהתמדה. בשנת 1971 הרוויח
המוסד 9.6אחוז בלבד על המחזור —
לעומת רווח של 10.3אחוז בשנת . 1970
מהרווח הכספי ברוטו, יש עוד לנכות
סכומים גדולים לצרכי מס, הוצאות מימון,
פחת והוצאות אחרות. הרווח הסופי נטו
הוא מינימאלי.
• הגידול בפדיון, עליו הכריז באח רונה
המנכ״ל החדש של הקונצרן הענק,
יהודה כספי, אינו נובע בעיקרו מהרחבת
היקף המכירות, אלא מהעלאת מחירים
שבאה בעקבות הפיחות האחרון. חלקו של
המשביר המרכזי באספקת מוצרים לשוק
המקומי יורד בהתמדה. עובדה היא ש המשכיר
לצרכן הקטין את קניותיו ב־המשביר
המרכזי.
קשה. למנכ״ל הקונצרן ההסתדרותי
יש הסבר למצב שנתהווה .״בגלל מיגב־לותיו
של המוסד, קשה מאוד להשיג רוו־

עברית מדוברת לא נורמלית
מאת דן בן־אנווץ ונ תי ב ה בן־י הו ד ה
התפרנס

ממנו,

אכל
א2ל מפיתו ושתה מימיו.
״שנתיים אכל מהיד שלי, ועכשיו הוא עושה
לי כזה דבר 1אומי לא להזמין לבר־מצווה של
בנו ! 1בסדר, אני דברים כאלה לא שוכח
א :״שלוש שנים אכלת מהיד שלי, ואתה עוד
מדבר!״ ב :״מה אכלתי! חרא אכלתי מהיד
שלך ! ״

ל!פץ פ׳ צ׳ק, או המחאה, שהבנק לא כיבדו
והחזירו לחתום עליו.
״אחרי יומיים הצ׳ק שלו קפץ. אני בא אליו
ואומר לו: מח העניין! אז הוא אומר: תראה,
אצלי זה עניין עקרוני. אני תמיד משלט בצ׳קים.
הכסף הולך, אבל הצ׳ק תמיד חוזר.״

שנית כל

ת׳ מעולה, משובח ,״סוג־אלף־
אלף״.
״ראיתי אותה בבריכה. חתיכה פרסטקלס,
בחיי עשה עבודה פרסטקלס ברדיו.״
קריאה,

שמשמעותה:

פנה

דרך!

א 1ה ה !
זוז !
״אוהה ! יא ג׳מע ! זוזו קצת. תנו לעבור. אח,
כמו סרדינים.״
שמשלי
ש ת] ע ליי לי־ ללאש ביטוי
מעותו: הסתאב עקב הצלחתו, התמלא חשיבות
עצמית כתוצאה מהישג כלשהו.
״מאז שראש העיר הזמין אותו למסיבת־גן
לכבוד יום־העצמאות, אי״אפשר לדבר אימו.
חשתן עלה לו לראש השתן עלה לו לראש
אחרי שגולדה הצטלמה אימו״.

ב א לך ץ

אז יללה :

ש׳ מערכון.
״הסקץ׳ על העוזרת המשתלטת על הגברת...
...הוא בורלסקה נחמדה מאוד.״ (ח. גמזו.
״הארץ 7.4.72 ,

עודד ליפשיץ נואם בעצרת־השלום ״
״כמה עשרות צעירים

בשפת הקשרים: אני סיימתי, רשות
עבר!
הדיבור עוברת אליך.
״זה לא בא בחשבון. הערב אני עסוקה.
עבור ! ״
בל?3ת ש׳ דיבורים חסרי ערן, שטויות, הט־רדה
; ״בלבול־ביצים״.
״יללה, מספיק עם הבלבצת הזאת. תתחילו
לעבוד קיבלתי כאב״ראש מהבלבצת שלו.״

תראה, זה
כל־כד פשוט

אין

ביטוי שמשמעותו :

ממה לפחד; אין כל עילה לחשש.
״אני אומר לן, קצלה: אין מה לפחד. אני
אזהר אין מה לפחד — מקסימום הוא
ישבור לך את העצמות.״

גבה

יי׳ ימין בגובהו, אדם שקומתו

קטנה.
״כל הזמן שישב ועשה רוח — עוד התחלתי
לחשוב. קם — וולק, גובה״דשא

קופץ כמו סוס
מדור זה הוא תוספת למלון המפורסם של דן בן־אמוץ ונתיכה כן־
יהודה. הקוראים מוזמנים לשלוח למערכת מלים וביטויים משלהם.

חמש שנים
למלחמת ששת הימים
סיסמאות ארץ־ישראל השלמה כעצרת השלום
״אין הבדל בין ארץ־ישראל השלמה ופלסטין המשוחררת״
— אולמות רחבי־ידיים, כדי למקם בהם
בבוא הזמן כלבו חדיש, עורר הדבר ימו־רת־רוח
גלויה בוועד־הפועל של ההסתד רות.
הסיבה: מצבו הכספי של הקונצרן
ההסתדרותי, שמניותיו מוחזקות בידי ה התיישבות
העובדת, אינו בכי טוב.
.ביטוי לכך ניתן היה למצוא בגליון ה חדש
של ביטאון עובדי המוסד, מבוע,
שבו נאמד בין השאר :״רק אם תימצא
הדרך להבטיח מימון נאות לפעילות המס חרית
השוטפת, ורק אם ילמדו קברניטי
המוסד לנהל מדיניות גבונה במישורי ה מלאי,
ההשקעות וההוצאות האחרות —
רק אז אפשר יהיה להבטיח רוויחים בסוף
השנה.״
שורש הרע. כוונת הדברים היתה ל נקודות
הבאות:
• המרכיב הגדול ביותר של ד,הוצ־העולם
הזה 1813

חיות,״ מסביר כספי .״אנו מצודים לקיים
את המדיניות הממשלתית הרשמית בקשר
למחירי המוצרים, ולא להתחרות ברש תות
השיווק הציבוריות האחרות״.
סיכם כספי :״הממשלה חייבת לקחת
כל זאת בחשבון ולסייע לנו במימון מתאים.
בגלל ההיקף הגדול של פעילותנו
והצורך בהשקעות, רובץ עלינו עול כבד
של מיסים.״
אולם נראה שהנהלת המשביר המרכזי
אינה מאמינה כי בקשתה לסיוע תיענה
בחיוב בעתיד הקרוב: היא פנתה לתנו עות
הקיבוציות — שהן בעלות המניות
של הקונצרן — בדרישה להגדיל את הונה
של החברה.
* מאחורי הקהל — שורת הכרזות של
הבית״רים.

ר ב ־ שי חבה עו ת ת 13ת:
ח״כ אירי אגגרי
יוסי אמיתי
ח״כ אג דהס לבגגראון
שמחה פלפן
ד״ר אמגון קפליוק
יעקב ריפתין
יתקיים בתל־אביב ביום א׳ 4.6.72
בשעה 8.30 בערב בבית סוקולוב

ודעתם בבושת שנו־הטיוחה שר הפוקריטיס

לשלס או לא?
הזעזוע שחלה כציכור למישמע שכר־הטירחה
המדהים• ,מאושר על-ידי מדינת ישראל לפרקדיטי
פסטיבל מוטי פרידמן — דמה כחומרתו רק להדס
•מגרם פסק־הדין של הוועדה, כקשר לכושרו ויוימרו
•טל פרידמן. ההלם הראשון התבטא כזעם ציבורי סוחף•
,מהביא להתפטרותו של מוטי פרידמן.
הזעזוע הנוכחי הולד ומתגבש, הולד וגואה, ועשוי
כל רגע לגרום להתפוצצות אדירה.

מה חושב האזרח הפשוט, המביא הביתה ,500
,800 אפילו אלף ל״י לחודש — על אזרחים אחרים,
המסוגלים דהכיא הכיתה רכבות ד ״י — כחודש דומה?
מה חושכים על כך חכריהם למקצוע שד הפרקליטים
ז איד מתגבש כרחוב ובציבוריות הי־מראלית
הזעם העצור ז
חוליות כיסוי •מל ״העולם הזה״ ,שיצאו לרחובות
גוש דן, קיבלו את תשובות הכאות :

רכספי
• עורך־דין רם כספי .33 ,צבר,
תושב תד-אכיב, נשוי .3 +הכנסה
חודשית גכוהה — זה כד מה
שהוא מוכן דומר עד משכורתו :
אני ויתרתי על חלק משכר־הטירחה
שנפסק לי, ואני חושב שבכך היבעתי את
דעתי בעניין.

מנחם סלומון

עמיר ג ד עון

• עמיר גדעון .24 ,צבר, מפיק
בטלוויזיה הישראלית, תושב תל-
אביב, רווק. משכורת חודשית 700
ל״י נטו:

עורך־דין מנחם סלומון.48 ,
ידיד רומניה, עלה ארצה כ־,1035
נשוי ואב לאחד. אינו מוכן לנקוב
בשכרו החודשי :
אין שום הצדקה לשלם סכומים אלה.
אלה הם כספי המדינה. לו היו אלה כספים
של חברות פרטיות לא הייתי אומר מילה
נגד.

אין שום פרופורציה בין הסכומים האלה
לבין מה שמשלמים בשוק. אני נגד תשלום
שבר־הטירחה הזה.

אהרון בנימין

רחמים רבי

• עורך־דין אהרון בנימין.30 ,
יליד עיראק, עלה ארצה , 1050 -
תושב רמת־גן, נשוי ואב לבן. הכנסתו
החודשית 1500ל ״י ברוטו :

• רחמים רבי .34 .יליד פרס. עדה
ארצה ב־ ,1050 כעל דוכן פדפל
כתחנה מרכזית. נשוי ואב לשניים.
מרוויח כין 800ל 1000-ל ״י כרומו
לחודש :

יש לשלם את הסכום. ישנם פרקליטים
מעטים היום שמרשים לעצמם לדרוש
סכומים כאלה. אנו חיים במדינה דמוק־ראטית.
קיים בה חוק היצע־וביקוש, ואם
יש מי שמוכן לשלם — אז מותר לדרוש
ולקבל.

לא לתת להם. זה ככר יותר מדי!

מה עוד שעובד־מדינה שהמדינה מא שימה
אותו, זכאי לבחור לעצמו את הטוב
בפרקליטים להגנתו. ואם זהו מה שהפרק ליט
דורש — על המדינה לשלם.

רינה סולומון
ש מו אלהר צי ג
• עורך־דין שמואל הרציג.20 ,
צבר, תושכ תל-אכיב, נשוי ואכ
לשניים. שכרו החודשי — מחצית
מהשכר היומי של פרקליט
כוועדה :
יש לשלם. בהחלט כן. ועדת החקירה זו
החלטה סופית. אפילו אם טעתה צריך
לשלם. יש תקדימים לתשלומים מסוג זה
גם בעבר. יש אולי מקום לקבוע שינויים
לעתיד.

• עורכת-דין רינה סלומון.20 .
ידידת פולין, עלתה ארצה כ־.1050
תושכת תל־אכיב, רווקה• .מכרה
ה חו ד •ט י — פחות מ-ס/״ 50ממכרי
ומי שד מה שנקרא עורו״
דין מן השורה הראשונה :
אין לשלם. הסכום אינו עומד בשום
פרופורציה למה שאנחנו מכירים ויודעים
בשוק. מגוחך לדעת שמשכורתו החודשית
של פרקליט המדינה, שניצב מול הפרקלי טים
מן השורה הראשונה האלה, מגיעה
למחצית המשכורת היומית שלהם.

טמירה ירדני
• טמירה ירדני ,24 ,זמרת. צב־רית,
תושכת רמת־גן. נשואה לשחקן
דודו ירדני :
משכורת־גג של שחקן בקליבר של רו-
בינא ב״הבימה״ זה 1400ל״י לחודש. איך
אפשר בכלל לדבר על משכורות כאלה כמו
שהוועדה קבעה לפרקליטים?

בנימין קטרסק׳
סס. יליד פו
הטרסקי.63 ,
כנימין עוטר סקי,

לין. עי
עלה ארצה ב ,1035-תושב תל־אביב,
קופאי ״אגד״ ,נשוי +שני
כנים נשואים. משכורתו החודשית
1250ד״י כרוטו :
אסור לשלם. בשביל בן־אדם שכיר פה
בארץ, הסכומים האלה שהוועדה מדברת
עליהם זה כמו חלום.

אלי !ו הוביאטריס
שוורץ

• עורך־דין אלי זוהר .31 ,צכר,
תושג תל־אכיכ, נשוי .2 +כל
משכורתו השנתית שווה למשכורת
שקיבל פרקליט כוועדה :
אין לשלם. הסכום עולה על כל פרו־פורציה.
בשנת 71/72 שילמו לעורכי-
הדין שהגנו על נאשמים עניים סך כולל
של 65,000ל״י. זה בערך שביעית ממה
שפרקליטי ויתקון קיבלו ל־ 49 ישיבות.
נוסף לכך לא יצא אף אחד מהנאשמים
בפרשה זכאי לחלוטין. ולפיכך אין כל
הצדקה לשכר־הטירחה.

• כיאטרים שוורץ .18 ,נולדה
כהונגריה, תושכת תל-אכיכ. דוגמנית
ורווקה. מרוויחה כסכיכות
1000ל״י לחודש:

תמר דו רון

לא צריך לתת להם. סכומים כאלה• צריך
לתת למקומות שבאמת צריך אותם.

• יהודית כוכוואלד .25 ,צכרית,
תושכת ת״ת־גן, רווקה. שכרה
החודשי פחות מרכע השכר
היומי של פרקליטי ויתקון :

תמר דורון .18 ,ילידת הולנד,
׳שכת תל־אכיכ. משכירה כי•
סאות כים. רוו 1000 11(.ל״י נרי
לחודיט :

יש לקבוע מחדש את התעריפים למיק-
רים אלה, אם בכלל חייבת המדינה לשאת
בהוצאות מסוג זה. רצוי לדון מחדש בגובה
הסכומים שנפסקו ולהנמיכם.

מגיע להם ! הלוואי שגם אני הייתי יכולה
להרוויח ככה.

אכרה לו•
• אכרהם לוי .04 ,יליד כולגריה,
תושכ תל־אכיב, נהג כמיקצועו.
מפאת מחלה, אינו יכול לנהוג,
פתח קיוסק כתחנה המרכזית. עלה
ארצה כ־ ,1021 נשוי ואב לכן וכת
וסכא ל־ 7נכדים. מכסימום רווח
חודשי מן הקיוסק — 550ל״י:

ולנדה מרקוביץ

אני בכלל לא תופס את הסכומים שה וועדה
דיברה עליהם. אם החליטו לשלם
לאנשים כספים כאלה, אז אני כבר לא
יודע בכלל מה להגיד.

• יולנדה מרקוכיץ .44 ,ילידת
רומניה, מנהלת השכונות כמיקצו־עה,
כיום מוכרת איגרות־פים. מתגוררת
ברמת-השרון, נשואה ללא
ילדים, עלתה ארצה כ־: 1901

ורדה !נדר
• עורכת-דין ורדה זינדר (פלד־שטיין)
.27 צכרית, תושכת תל־אכיכ,
נשואה ואם לכת. שכרה
החודשי מגיע לשכר של הסכומים
היומיים עליהם דוכר
כוועדה :
אין לשלם. זהו שכר־טירחה לא פרופור ציונאלי
לקיים. במצב הנוכחי במשק היש ראלי
עלול שכר כזה לשמש פתח לדרישות
של בעלי מיקצועות אחרים, ואין המדינה
כיום במצב שיאפשר זאת.

כשאני שומעת אנשים מרוויחים סכומים
כאלה, אני מתביישת להגיד כמה אני
מרוויחה לחודש. יש לי 400ל״י לחודש
ברוטו — ושמה אנשים מרוויחים אלפים
ליום.

אליהו קידר
מרדכי שורר
שמואל וידלובסק
•־שמואד׳וידלוכסקי 39 צכר
מראשון־לציון, נהג ״אגד״ ,נשוי +
.2שכרו כדוטו 1050ל״י לחודש :
הסכום הזה מוגזם. משהו צריך, לתת
להם — אבל לא סכומים כאלה.

• עורד-דין מרדכי שורר.35 ,
צכר, תושב תל-אכיב נשוי .1 + הרכה החודשית הכנסתו פחות ממה שפסקו לפרקליטי
הוועדה ליום אחד :
אין לי ספק שהמחיר מוגזם. הפרקליטים
עצמם לא ציפו לזה. אך העניין נעוץ בכל
השיטה. או שיתקנו את כל השיטה —
או שירפו מכל מיני פרטים בודדים שעלי הם
יוצא הקצף.

הודית בוכוואלד

• עורד־דין אליהו קידר.40 ,
צכר, תושב תל-אכיכ, נשוי ואס
לשניים. משכורתו החודשית כ
5000ל״י לחודש :
חייבים לשלם את הסכום שנפסק. ישנו
צו של ועדת־חקירה ואין שום עילה חוקית
לבטלו. נראה לי שזעם הציבור נגד ועדת
ויתקון אינו מוצדק. הזעם צריך להיות
מופנה כלפי אלה שסיפקו לוועדה את
הנתונים על גובה הסכום שיינתן. דהיינו
— מישרד המישפטים והפרקליטים עצמם.
מי שצריך להסיק את המסקנות הם
אותם אנשים במישרד המישפטים שהציעו
את המחירים לוועדת ויתקון.

דודוירדו•
דודו ירדני .20 ,צכר, תושכ
רמת-גן, נשוי לזמרת טמירה ירדני.
שחקן:
לא מגיע להם. אני מרוויח
חצי ממה שהם קיבלו ליום .

לחודש

קומנדו שדתו! בכעורה: המתדחצות מסתערות ער מתותץ דתי באמצע התלבשותו
כי קנס,״ וינודו בראשם, וישלחוה לדרכה
ולא נקטו עמדה.
ובחלקת האלוהים הקטנה שליד מלון
שרתון הכריז שמחה סלמן, זה אשר על
המשקאות וכיסאות־הנוח :״הבה נתחכמה

בשכר — 70 שקל ליום לנפש — ויעמידם ב!
אך העם ראה ויצחק למזימה, ויבטלה, ולא נודז
שוטרי השכר קיימים בשטח. וישתכשכו יעלות
במים האסורים, ויערבבו מין באינו מינו, רחמנא
לן. ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי.
אחוזים ושפת הים
לו לרבינוביץ, הרוצה לנשלני מפרנסתי,
ואת היורמים והז׳וז׳ואים מזכותם הפרי-
בילגית על חופם!״
ויגייס שמחה את כל אוהבי הרחצה
המעורבת והבלתי כשרה. וימלא החוף את
כל המינים ורחשו החולות מחזי תעתוע.

וביום חמישי עברה השמועה מאיש לאשה וכן
לאיש, ויספרו וידווחו כי מחר, יום שישי, הוא
מצוות טבילה לאוהדי. הקואליציה לובשי המקסי
ויזממו בני שני המינים הפגנה ברחבת העירייה
צאי־השבת, ואף כרוזים בשפע חילקו. ואת ס
בעלי הפיאות ;— קבעו למחרת.

.לא ניתור

צבי שיסל, מפיק פרטים (״שבלול״) ,מעמודי״הייויד של
הבוהמה התל״אביבית, מפגין נגד הכפייה הדתית, בעזרת
מפית־נייר ונייר־דבק, כשהוא חושף חזהו באומץ מול פני הסכנה. שיסל וחבריו,
ביניהם אורי זוהר ואריק איינשטיין, היו בקו החזית הראשון של הקרב נגד נסיונות
הדיכוי הדתי של רבי רבינוביץ. בשפת ימה של תל־אביב בחוף שליד מלון ״שרתון״.
ך* ראשית כראה עיריית תל־אביב
1את הקואליציה. חוף שרתון היה
תוחו־ובוהו, חושך לעינים שכך רואות,
ורוח רבינוביץ מרחפת על פני המים.
ויאמר רבינוביץ: תהי הפרדה בין אדם
וחווה, כי טוב הדבר לעסקי הקואליציה
שלי. ויבדל רבינוביץ בין גברים ונשים,
ויקרא לרצועת החוף שלמרגלות •מלון
שתזון ,״לנשים בלבד,״ ולרצועה הגדולה
יותר, זו ממול מגרש החניה, קרא ״לגב רים
בלבד.״ וישלח את פועלי ופקחי העי־ריה,
ויצוום לגדור ולשמור.
ובני האדם והחווה לובשי המינימום
חרה אפם לרוע הגזירה, ויקימו קול צעקה
גדולה, ויזלזלו בהחלטת רבי רבינוביץ,
ויגרמו למהומה גדולה ויתלוננו על העוול
שנעשה להם, ויהי ערב ויהי בוקר יום
אחד.
ויאמר רבינוביץ: תהא גדר ביו
חוף לחוף, ותהא מבדילה ביז מים

ומים. ויעשו הפועלים מלאכתם אמונה,
ויגדרו ויפרידו, ואף שטח הפקר הקציבו
בין ;חוף לחוף למען לא תראה העין ה גברית
את החזה הנשי טפו טפו טפו. ו־ייתישבו
פקחים בכניסות ההבדלה, והעם
ראה וזעם. ויתגודדו ליד שער האלוהים
בנות חווה בנויות לתלפיות ויריבו עם
הפקחים, וידחפו אלה אח אלה וישברו
את חומת השררה. ופקח אחד נזעק, וקרא
לשוטרת כשרה למהדרין, ויצווה לה להפ עיל
קולמוסה ולהרשיע אחת הנדחפות.
ויירשם הדו״ח כדת וכדין, ויהי ערב ויהי
בוקר יום שני.
ותלך למחרת דליה בארי, הלא היא בת
החווה הנדחפת והמורשעת, שהיא אדרי כלית
במקצועה, ותמלא את מצוות ה־רפורט
בצייתנות של אזרחית טובה, ותת־ייצב
בדחילדורחימו בפני הממונים על
החוק במשטרת צפון תל-אביב. ויסתכלו
הממונים על החוק ב״עבירת ברירה לצד-

״הכניסה לנשים אסורהר
ריס בחרוף־נפש ברחבת-הכניסה לחוף הגברי של ״שרתון״ ,את עירית
דיאמנט, שבאה עם תינוקה כדי להפגין נגד סותמי חחופינז. מאחורי
הפקח משמאל: צלם הטלוויזיה מנציח את גבורת המגינים. בתמונה
ויאבדו הפקחים את סבלנותם, ויתעלמו
מרמיסת הגדרות ופלישת לובשי המיני מום,
ולא עשו עוד מלאכתם כהלכה. ויהי
ערב ויהי בוקר יום שלישי.
ויאמר רבי רבינוביץ :״יקומו ויהיו קנ סות
לפורצי הגבולות.״ וישכור שוטרים

משמאל: תל־אביביו
עליהן את הכניסה ל
גנת של כשלושים דת
נסוגה במהירות נוכו
שבאו למקום בדיל ה

וביום השישי האחרון, בשעות הבוקר המוקדם
נתגלו על החוף ראשוני לובשי השחור, דוגלי הז
דלה. ויבואו ויטבלו במים.
ובצאתם מהמים נזעקו, נבהלו ונרעשו, קראו ח
וירקו בשאט נפש :״החוף טמא ! החוף טמא ז״

־ המתרחץ הדתי נסוג בדיצה נר עוד נפשו בו, כשנעלי! ומכנסיו בידיו

וכל כך למה י יען כי ראו, לנגד עיני הם,
בנות חווה במינימום משתכשכות במים
במרחק פסיעה ומעכזות בהילוך מגרה
במרחק פסיעותיים.
ויצאו אברכי־המשי מהמים הטמאים
ויפנו בחופזה להעלות את השלייקס וכי סויי
הגוף השחורים לגופם. אך טרם הס פיקו
לכסות גופם הערום במלבושים, פר צו
לקראתם כוחות הטומאה של קומנדו
הנשים של שרתון, ובצעקות נאצות ו־קללות
הקיפו את נציגי האלוהים, ויגר־שום
מהמקום בבושודפנים. וינוסו הצדי קים
מהים, חציים לבושים וחציים ספק-
לבושים, ויברחו לנפשם ויבהלו מאוד.
ותרעש תל־אביב הבירה. ויכל רבינד

ועוד היד נטויה.
והפגנות ההמונים ומעשי הקומנדו ה נשי,
והתנהגות היורמים והדודואים,
וההתפרעויות, ומורת הרוח, והפלישות,
ורמיסות הגדר, וזילזול בפקחים ושוטרי
השכר למיניהם, ובושת הפנים של לובשי
השלייקס, ומנוסתם המבוהלת, ריפו את
יד רבי רבינוביץ. וישמע, ויראה, ויבהל,
וישבור מוחו במחשבות עמוקות, וינסה
למצוא פרץ בסבכות שהקים, והעיר תל-
אביב צהלה ושמחה. וביום הראשון לשבוע
זה נודע ברבים כי יתחדש הדיון בהחלטת
הגזירה ויש אומרים כי קרוב לוודאי ש אלוהים
שוב לא יבוא לשפת הים! אמן!

אברכים צנועים שבאו לטבול בחוף, שאמור היה להיות

*1טהור, מכסים עיניהם למראה צעירות בביקיני, חברות

קומנדו ״שרתון״ שפרצו לאזור המטוהר במחאה נזעמת נגד השערוריה. ראש עיריית
תל-אביב שלח את פקחיו כדי למנוע רחצה משותפת של גברים ונשים בחוף ״שרתון״.

נזעמות מתווכחות עם פקח עירוני, האוסר
יף הגברי. ברקע: מלון ״שרומן״ .קבוצה מאורם
שהגיעה לחוף ״שרתון״ בבוקר יום השישי,
מיתקפת״המחץ של נשות ״שרתון״ העליזות,
:ין נגד הכפייה הדתית בחוף הים של תל־אביב.
ביץ ביום השביעי מלאכתו אשר עשה,
וישבות מכל מלאכתו אשר עשה. ויקללו
בני־אדם וחווה, ויתרחצו בצהלה בחוף,
ויספדו בהתלהבות הוויות השבוע, ויח ליטו
להמשיך במלחמתם בקואליציה, ויח גגו
בנאצות במוצאי-השגוב

ה״צר הרע

צעיר דתי, שהוברח
מהחוף
ונאלץ להתלבש ביציאה, נכנע לייצר הרע
ומציץ בחתיכה הסוקרת אותו בניצחון.

* * עירים תושבי אילת המשרתים
היום שירות סדיר בצה״ל, נדהמו ל מקרא
הידיעה ואמרו :״לא, זה לא ייתכן,
לא המורה הנערץ שלנו אורי לוי
אקדמאים, בוגרי הפקולטות לפילוסופיה,
המזרח הרחוק ואפריקה באוניברסיטת תל-
אביב, הרימו גבות עיניים מופתעות והגי בו
:״אורי לוי? הסטודנט המצטיין אורי
לוי? לא, זה לא ייתכן !״
קציני צנחנים בצבא הקבע הוכו בהלם:
״סרן אורי לוי? גיבור מלחמת ששת
הימים, רוצח? לא, זה ממש בלתי אפ שרי

עובדי המיכרה התת־קרקעי במיפעל ה נחושת
בתמנע סירבו להאמין :״מנהל כוח־האדם
שלנו לשעבר, אורי לוי? לא, זה
לא יכול להיות!״
ואם הגיעה הידיעה עד לזאיר (קונגו
לשעבר) תהו ודאי חיילים קונגולזים רבים
על אותו קפטן שהעריצו, כשהדריך אותם
בקורם צניחה של הצבא הקונגולזי שנע רך
בישראל :״קפטן אורי לוי — רוצח?״

״הבן שלי הוא הרבה דברים, הרבה מאוד
דברים, אבל לא פושע.״
אורי לוי, צבר, יליד תל־אביב, נשלח
בילדותו לבית־הספר הדתי ביל״ו. הוא
היה תלמיד מצטיין, עם ראש פתוח, אבל
לא נמשך במיוחד אחרי ערכי הדת והמסו רת,
שניסו להטביע בו בבית־הספר הדתי.
כשסיים את לימודיו העממיים החליט
ללכת לקיבוץ׳ ודווקא קיבוץ של מפא״י,
אשדות־יעקב. נזכר השבוע האב :״כל-
כך לא רצינו שילך ויעזוב את הבית.
במיוחד אשתי. גם האח שלו הגדול לא
הסכים, אבל אורי היה עקשן. כשהיה מח ליט
על משהו, אי־אפשר היה לעצור אותו.״

__ ה אי ש
שנ הנ הלל מו ד
^ ורי נכנס לחברת הנוער הישראלית
באשדות־יעקב ולמד במגמה הריאלית.
חבריו בקיבוץ ראו בו דמות צבר בעל

חברים מכל שיכבות הציבור, מפועלי
בניין ועד מורים באוניברסיטאות, כולם
הוכו בתדהמה. ובבית דו־קומתי בגבעת־שמואל,
ישב דוד לוי, איש קשיש, מצומק.
עטור זיפי זקן שיבה בן 30 יום וטען
בלהט :״זה לא יכול להיות, בני אינו
רוצח !״

ד מו ת
מ עו לםאחר
^ ורי לוי הוא החשוד התשיעי ב-
מיספר, הנעצר מאז גילתה ד,מיש-
טרה את גופתו מנוקבת הכדורים של איש
העולם התחתון אילן אשרוב, וזאת כשבו עיים
אחרי שכל יודעי־דבר, מלבד המיש־טרה,
ידעו כי אילן אשרוב נרצח.
כל החשודים שנעצרו עד כה, כולל אלה
ששוחררו אחרי שלא נמצא כל חשד נגדם,
היו קשורים בצורה זו או אחרת בפעילות
העולם התחתון בישראל. רק החשוד ה תשיעי,
אורי לוי 33 היה פנים חדשות
עבור חוקרי המישטרה.

המשוחרר צ־י; י ^ב ד

בבית־המשפט בחדרה, לשם הובל אורי
לוי להוצאת פקודת מעצר, טענו אנשי
המישטרה כי הוא חשוד בכך שקיבל לידיו
את תת־מקלע המתי שמכדוריו נורה אילן
אשרוב. אולם בין חוקרי המישטרה כבר
נפוצה הסברה, לה ניסו השבוע למצוא
הוכחות של ממש: כי אורי לוי היה אחד
מאנשי כנופיית רצח בע״נז, חבורת מחס־

שאיפה עזה ללימודים. למרות לימודיו ה ריאליים
בלטה נטייתו לקרוא ספרות יפה.
הוא היה בולע ספרים חדשים כבלוע לח מניות
טריות. בכל שנות שהותו בקיבוץ

השתחרר משירות קבע בצה״ל ונרשם ללימודים
אקדמאיים בפילוסופיה והיסטוריה
של המזרח הרחוק באוניברסיטת תל־אביב.

במשך יותר משנה ניצבה מישטרת ישראל ח סר ת אונים
ותושיה כנגד שרשרת של מעשי רצח, שהמכנה המשו תף
לכולם היה כנראה חיסול חשבונות בין אנשי
העולם התחתון. השבוע, נדמה היה לחוקרי המישטרה
כי הם מצליחים לפענח אתאחת התעלומות הבלשיות
המסובכות ביותר בתולדות המדינה — תעלומתה של
כנופיית רצח בע״מ, שבראשה, לפי החשד, ניצב סרן
צנחנים לשעבר, בוגר אוניברסיטה ומורה בתיכון.

לים אכזרית, שתמורת תשלום גבוה (אך
נמוך בהרבה מזה של פרקליטי ועדת
ויתקון) ,היתד, מוציאה לפועל פסקי־דין
מוות בעולם התחתון, על רקע של חיסול
חשבונות אישיים בין אנשי עולם הפשע
הישראלי.
בשלב זה אורי לוי הוא בבחינת חשוד
בלבד. כמו חשודים אחרים בפרשה, שנח שדו
בנטילת חלק במעשה הרצח של אילן
אשרוב וששוחררו אחר־כך מבלי שהואש מו
כלל, ייתכן שגם החשדות נגדו ית בדו
ויתגלו כמוטעים. למרות זאת היה זה
יוצא־דופן לגלות, בגלריה של דמויות
העולם התחתון שנקשרו למעשה הרצח את
דמותו של מורה תיכון, בוגר אוניבר סיטה,
מפקד פלוגה בצה״ל. לרגע נראה
היה כי הדמות לקוחה לא מהמציאות היש ראלית,
אלא מאיזה סיפור בלשי של פרי
מייסון, או אגאתה כריסטי.
״לא, לא, יש כאן טעות,״ הזדעזע דוד
לוי, פועל בניין בפנסיה, צבר ממוצא תי מני,
שרק לפני חודש מתה עליו אשתו.
עוד בטרם הספיק לסיים את 30 ימי ה אבל,
עצרה המישטרד, את בן זקוניו, שזי פי
זקן אבלים עיטרו גם את פניו, כחשוד
בשייכות לרצח אילן אשרוב.
״הבן שלי אינו פושע,״ אמר דוד לוי,

לא העלה איש על דעתו שהוא יעזוב.
ראו אותו כבן משק לכל דבר. אבל ב תקופת
שירותו הצבאי שינה אורי את
דעתו.
הוא שירת בצנחנים, הגיע עד לדרגת
סגן וחתם לשירות קבע. עוד בהיותו ב מדים
המשיך בלימודים אקסטרניים עד ל קבלת
תעודת הבגרות .״כשהלך לצבא,״
נזכר אביו ,״חשבנו שישרת רק שירות
חובה. בהתחלה עוד דיבר. שאחרי הצבא
יחזור לקיבוץ. אבל אחר־כך התחיל מת ייחם
למדים ברצינות. הוא לא דיבר הר בה.
תמיד היה שתקן גדול ומדבר בשקט.
אבל כשראינו שהוא עולה בדרגות, הבננו
שהחלום שלנו שהוא ילמד באוניברסיטה
הולך וגז.״
״הוא היה בא הביתה לביקורים,״ נז כר
הזקן ,״תמיד בהפתעה. לפעמים היה
מביא חבר. הוא היה נורא טוב. את כל
הבגדים שלו היה מחלק לחברים שלו.
אחותו היתד, סורגת לו סוודרים יפים.
בחורף, כשאורי היד, מביא חבר, היו ה חברים
מתפעלים מהסוודרים. אורי היד.
אומר אז, :מוצא־חן בעיניך? קח! זד,

כשכולם סברו שאורי התחתן עם ה צבא,
הפסיק לפתע את חתימתו ונסע

לחוץ־לארץ. לחבריו ומשפחתו הסביר ״לפ ני
שאני מחליט מה אעשה עם החיים
שלי, אני צריך לראות קצת עולם.״ היה
שולח גלויות מהרבה ארצות באירופה ויום
אחד הודיע כי התחתן עם בחורה נח מדה•
הגלויה היתד. מדנמרק, שם נערכו
הנשואים האזרחיים. הוא חזר עם אשתו
הנוצריה ארצה, אבל אחרי חודשים ספו רים
נפרדו.
אף פעם לא סיפר מה בעצם קרה. תקו פה
קצרה אחרי גירושיו, נרשם לאוניבר סיטה׳
כפי שכל אחד ציפה שיעשה. הת חיל
ללמוד כמו משוגע. שוב, כבימי הקי בוץ׳
בלע ספרים לעשרות. כשאמו, רחל,
התלוננה שהוא הורס את עצמו, הגיב ב שקט
:״אבל אמא, אני נהנה מזה!״.
כשנשאל למה הוא לומד דווקא פילוסופיה
והיסטוריה של המזרח הרחוק ואפריקה,
חייך ואמר :״כי זה מעניין. אני לומד בש ביל
לדעת, לא בשביל מקצוע. אולי פעם
אתעסק במחקר, אבל בינתיים אני נהנה
ללמוד, פשוט ללמוד.״

ה או צ ר
של אמא
^ מו אהבה אותו מאוד. היו לה
תכשיטים שהוריש לה אביה הצורף.
מספר דוד לוי :״יום אחד נכנס לה ג׳וק
בראש, שאם אורי רוצה ללמוד טוב ובשקט,

סון הצנחנים

אורי לוי, שהשתחרר משירות
קבע בצה״ל בדרגת סגן, זכה
לדרגת הסרן שלו במלחמת ששת הימים, כשהיה מפקד הפלוגה
אמר :״לאחר האולימפוס הרוחני באוני ברסיטה
לעומת האוורסט של צה״ל, אני
נהנה להיות בין גברים פשוטים ובריאים
של מפעל הנחושת. כאן עובדות הידיים
ואצלי הצטברו הרבה שרירים שצריך
לפרק אותם.״
אבל היתה כבר לאורי חברה שהשאיר

3^ 11
\ 11י
הג׳ודו
אס״א.
אורי

שכבשה את חאן יונס. אחרי שלוש שנים שחי כאזרח, נקרא
שוב לשירות צבאי כדי להעביר קורס צניחה לחיילי צבא
זאיר. בצילום הוא נראה שני משמאל בתמונת הסיום של הקורס.

שוב חזר אורי ללימודים, עמד בבחינות
האוניברסיטה וקיבל תואר בהאי. בפילו סופיה,
ההיסטוריה של המזרח־הרחוק ואפריקה
.״אבל הוא לא הסתדר עם אשתו״ —
מספר אביו .״נולדה להם ילדה אבל הם
לא חיו טוב, לא יודע למה. אורי השאיר
לה את הדירה והתחיל לשלם 450 לירות
דמי מזונות לחודש וחזר לגור איתנו. הוא
נעשה יותר שתקן, התחיל ללכת לכרם
התימנים והציעו לו שותפות בדיסקוטק.״
לפי השמועה עמד אורי להיכנס כשותף
בדיסקוטק עם עודד קפליצקי, שהיה חברו

אורי לוי (קיצוני מ־

שמאל) במדי נבחרת

של אירגון הספורט האקדמאי
יחד מם הצטיינותו בלימודים, היה
גס אלוף האוניברסיטה בג׳ודו.

אז הוא צריך דירה לעצמו. הלכה ומכרה
תכשיטים שתמיד החביאה בבית, בכריות,
ושכרה לו דירה יפה ברמודאביב. כבר
אז היא שילמה 400 לירות שכר דירה חוד שי
וזה היה מזמן, עוד לפני המלחמה.
״אני יודעת שהוא רוצה לגור לבד, אבל
מתבייש להגיד לנו,״ הצדיקה את עצמה.
אורי היה ביישן. אף פעם לא ביקש בש ביל
עצמו כלום. הספיקו לו מכנסיים פשו טים,
חולצה וסנדלים. כל מי שביקר את
אורי הסטודנט בדירתו ברמת־אביב, נת קל
במאות ספרים ותקליטים.
הוא אהב מוסיקת ג׳ז במיוחד ובתקופה
האחרונה צירף גם את הפופ אל תחביבו.
...ה״וא״״קרא*את״׳שנרימזה, אפלטון, אריסטו,
דקארט, עומר כיאם, ספרות יפה על כל
גווניה, הכל.

״צריך לפרק
אתהש רי רי ם!״

ף אז, פרצה מלחמת ששת הימים.
ן לפני המלחמה הוא הספיק עוד להיות
באחד מתקו מפקד
המשמר
פות שירות המילואים שלו עוד לפני
שקיבל דרגת סרן. במלחמה קיבל פיקוד
על פלוגה והשתתף בכיבוש חאן־יונים.
היה קלעי טוב. חבריו ליחידה סיפרו
שהצטיין במיוחד בטיהור צלפים ערביים.
אחרי המלחמה הפסיק ללמוד וירד לאי לת.
בהתחלה עבד כמנהל כח־אדם של
מכרות הנחושת בתמנע. כדי להבין את
העובדים והתפקידים השונים שלהם, עבד
כל פעם במקום אחד הפועלים. כשנתבקש
על־ידי חבריו להסביר את ירידתו לאילת,

אורי לוי ביום נשואיו
ללנה קנטי, בתו של רופא
תל־אביבי. אלה היו נשואיו השניים של
אורי. גס מאשתו השנייה הוא נפבד.
באוניברסיטה. שמה: לנה קנטי, בתו של
ד״ר יעקב קנטי, רופא שיניים תל־אביבי.
סיפר יעקב קנטי :״עשינו לו חתונה יפה
ושמנו כסף לשיכון לזוגות צעירים. היא
ירדה איתו לאילת ואני חושב שבגללה
גם עזב את תמנע והלך להיות מורה בבית״
הספר התיכון שם.״ אורי היה מורה שנה
וחצי ולימד גיאוגרפיה והיסטוריה בבית־הספר
התיכון באילת.
למרות שהתחתן עם לנה, לא התגרש
עדיין מהצבא. יותר נכון, הצבא לא רצה
לתת לו גט סופי. באמצע שנת 1969 נקרא
לצה״ל, התבקש להשתתף בקורס מיוחד
אשר הכין קצינים מדריכים שישמשו
כמדריכי חיילי הצבא הקונגולזי. מהר מאוד
למד אורי לוי צרפתית. היתה גם כוונה
לשלוח אותו עם משלחת צה״ל לזאיר
אבל אז אירע משהו שמנע את נסיעתו.
בתום הקורם נטש אורי את הצבא.

בים :״אורי הוא דמות אופיינית לגיבור
ישראלי בן זמננו. ההשכלה הרחבה שלו
מצד אחד שלא הובילה אותו לשום מקום,
הקאריירה הצבאית שנקטעה באיבה מצד
שני, וכשלון חיי נשואיו, הפכו אותו
,למתוסכל. כל פעם היה חוזר על המשפט
לפיו טוב שהמציאו בעברית את המילה
תיסכול. הוא היה מודע לתיסכולו.
״התקיים בו מאבק מתמיד בין האינטלקט
והכוח הפיזי הרב ששלט בו. גם כשהיה
סטודנט היה צריך לתת פורקן לכוחו
הפיזי, השתתף בנבחרת הספורט של האוני ברסיטה
והיה לאלוף הג׳ודו של הסטודנ טים.״
בשעתו
התנדב אורי להדריך נוער
עבריין בבית־הכלא בתל־מונד. הוא היה
נוסע לשם אחת לשבוע, בקביעות, חוזר
מלא סיפוק על שהוא יכול להביא תועלת
לנערים אומללים.
מה שנותר אפוף תעלומה הוא הפרק
(המשך בעמוד )26

המווה

לפני שלוש שנים, בהיותו
באילת, הועסק
אורי לוי כמורה במקצועות הגיאוגרפיה
וההיסטוריה בבית־הספר התיכון באילת.
תמונתו מתנוססת בתמונות המחזורים.

עוד מתקופת גן הילדים. הם גדלו יחד
והתרועעו גם כשבגרו והפכו לגברים.
ואז יום אחד, לפני 11 חודשים, נרצח
עודד קפליצקי בצרור יריות של תודמקלע
עוזי שנורה לעברו, כשישב בחדר אחד
עם אלמנתו של גואל תנעמי, שנרצח שנה
קודם לכן, בשכונת שבזי. לוי אורי
בשנה האחרונה היה
מדוכא ומוטרד. אשתו, שחיה בנפרד
ממנו, עשתה לו בעיות עם דמי המזונות.
כתוצאה מכך סירבה גם להתיר לו לראות
את ילדתם. אורי לא הסתדר בשום עבודה
קבועה. הוא קפץ מתעסוקה׳ לתעסוקה.
לפעמים כתב מאמרים בכתבי עת שונים.
לפעמים עבד כפועל בניין.
אמר עליו השבוע אחד מידידיו הקרו

דייר ראובןמ איר

ה ח שוד ח״ בוסיס
ך* טלפון צילצד, וחיים איתן הרים
ן | את השפופרת .״בוא מייד,״ שמע את
קולה המבוהל של אשתו .״לקחו את גיורא
ואת הראל לבית־חולים קפלן.״
י כקצין־צנחנים ותיק, עמד כבר חיים
איתן לא פעם בפני סכנות בחייו. למרות
זאת, ספק אם יישכח את אותו רגע נורא,
בצהדי יום השני שעבר .״רצתי כמו מטו ״חישבתיששני
סיפר
השבוע,
רף לקפלן,״
מכונית.״
הבנים שלי נדרסו על־ידי
איתן הענק והמשופם נרגע רק כאשר
הגיע לבית־החולים, גילה כי ילדיו, הראל
בן השמונה וגיורא בן החמש, נורו בסך*
הכל על־ידי פושע מטורף.

הי ה מ או ש פז
בבי ת־ מ שוגעי ם
ך* גכי הפושע מוכה־האמוק, היתד,
/זו רק אמצע הדרך. לפני שהיום ה־עקוב־מדם
הסתיים, הוא הספיק עוד להי מלט
מהמקום, לבצע ניסיון פריצה, ולר צוח
שוטר.
השבוע, נתגלו עובדות חדשות בפרשה.
חלקן, למשל, ציירו את הרצח באור שונה
לגמרי ממה ׳שפורסם בעיתונות. יחד עם
זאת, לא הוארה דייה עדיין השאלה העיק רית:
מה הריץ את המטורף לאורך 12
השעות העקובות מדמו
לפי גירסת המשטרה, התחיל חיים בו־סיס,
החשוד בירייה בילדים וברצח השו טר
שמואל וייצמן, את יום השני שעבר
בחיפוש מטורף אחרי סמים. הוא חיפש
אותם בבית־החולים לחולי־נפש בבאר־יעקב
— שם היה מאושפז בעבר. לאחר
בוקר שלם של חיפוישי־ישווא, הגיע, ב־12
בצהריים, לביתו של ד״ר ראובן מאיר,
מנהל בית־החולים.
על מה שהתרחש שם, סיפר השבוע
הראל, ממיטתו בבית־החולים:
״אני ואחי שיחקנו עם רמי•) ,בבית
שלו. פתאום נכנם איש לחצר, ועלה ל מרפסת.
היה לו סכין ביד. הוא ישאל איפה
ד״ר מאיר, התחיל לחפש בבית.
״דמי צעק עליו, :משוגע, מה אתה
עושה י׳ האיש הוציא אקדח, ואמר לנו
*) בנו -של ד״ר מאיר.

לשבת. רמי ברח. האיש ירה לי ברגל.
נפלתי. כאב לי נורא, והתחלתי לבכות.״
הכדור, כפי שהתגלה לאחר מכן, חדר
דרך שתי רגליו של הראל. מייד אחרי
היריד, הראשונה, לחץ הרוצח על ההדק
פעם שנייה, פגע ברגלו של גיורא בן
החמש. הוא ירה גם פעם שלישית, בלי
לפגוע באף אחד.

כ מו אצל
״ה מלאך״
ן! שראיתי את הילדים שלי ישוב־בים
עם גבס על הרגליים,״ הת־יחייך
השבוע, חיים איתן ,״הייתי ממש
מאושר. ידעתי שפצע בשרי, ברגל, מ כדור
תשעה מ״מ, זה לא נורא.״

כאן נפל ו״צגן

כזו היתד, גם דעתם של שני הילדים,
לאחר שחלף ההלם הראשון. גיורא הקטן,
שרק רגלו האחת היתד, בגבם, ישב רגוע
במיטתו, עיניו הכחולות נהנות מתשומת-
הלב וההתרגשות שמסביבו. אחיו, ששתי
רגליו בגבס, נאלץ לשכב, אך גם הוא
התייחס לעניין כאל חווייה מרתקת: לא
כל יום מזדמנת הרפתקה כזו, בדיוק כמו
בסרטי המלאך.
הדבר היחידי שציער את שני האחים,
היתד, שאלת חבריהם לכיתה, שבאו לבק רם
:״מדוע לא התנפלתם עליו ולא הוצאתם
ממנו את האקדח?״ אחרי הכל, המלאך
תמיד עושה את זה.
״הסברתי לגיורא והראל שהאיש שירה
בהם היה משוגע,״ הסביר אביהם של
הילדים בדיבורו השקט .״הם ראו לא
פעם משוגעים, כשהייתי לוקח אותם איתי

בנקודה המסומנת ב״ ^ בכניסה לחדר־המדרגות
של הבית״המשותף ברחוב המאספים 8בתל״
אביב, נפל רב״שוטר שמואל וייצמן 28 לאחר שירד לבדו, פצוע אנוש, מהקומה
השנייה, שם נורה. רק לאחר שנפל, הגיעו אליו חבריו שהמתינו לו במכונית. תמונה
זו צולמה בערב המקרה דקות ספורות לאחר שוייצמן נלקח לבית־חחולים. בתמונה
למעלה מימין: בוסיס, פצוע בידו וכבול בידו השנייה לבלש, בעת השיחזור בחצר הבית.

לבקר את ד״ר מאיר, השכן שלגו, במקום־
עבודתו בבית־החולים. הם יודעים שמשו גע
הוא אדם בלתי-אחראי.״
המבוגרים, בשכונת הוילות הרחובותית
חבצלת, התרשמו מהפרשה בצורה קשה
יותר משני הילדים. הם הסתגרו בדירותי הם,
בחנו בחשד כל מכונית זדה שנעצרה
בשכונה, רשמו את מספרה, עקבו בקפד נות
אחרי כל זר.

ג מי רו ץ
א ח רי ה ס מי ם
** ה רצה חיים בוסים מד״ר מאירן
״גם אני חושב שהוא בא לבקש
סמים אצל הרופא. כנראה שהוא היה זקוק
לסמים בשביל הפריצה,״ השמיע חיים אי תן
את הסברה שהתקבלה על הדעת.
אם אכן זה: מה שאירע, אפשר רק לב רך
על מזלם הגדול של שני הילדים.
שכן ברור שבוסיס לא התכוון להורגם,
כאשר ירה בהם. הוא ביות לעבר רגליהם.
לדעת חיים איתן, זו גם הסיבה שלא ירה
אחרי רמי הנמלט — מחשש שמא יהרגו.
שמונה שעות לאחר מכן, איבד הרוצח
חיים בוסים אף את שמץ השליטה העצ מית
שגילה בצהריים: בעימות עם ה שוטר,
ירד, ללא כל שיקול.
הסביר השבוע ד״ר מאיר, שהוא גם
הפסיכיאטר המחוזי ומרצה לפסיכולוגיה
באוניברסיטת בר־אידן :״מעולם לא קי בלתי
את בוסים בביתי ,׳ומובן שמעולם
לא נתתי לו סמים בביתי.״
מה הריץ, אם כן, את בוסים לביתו
הפרטי של הרופא?
״יש לי כמה גירסאות,״ הסביר ד״ר
מאיר ,״אך אינני יכול להשיב.״
בוסים ירה אמנם בשני ילדים. ,וכמעט
שירה גם בבנו שלו — אולם ד״ר מאיר
לא התכוון לשכוח אף לרגע, כי הוא היה
גם חולה שלו — ולא התכוון להפר את
חובת הסודיות ישלו כרופא לגביו.
״ד״ר מאיר, האם קיבלת איומים מ חולים
שלך, שנזקקו לסמים?״
ד״ר מאיר ׳מחייך את חיוכו הנעים:
״אינני יכול לענות.״
״האם חולים רבים שלך חוזרים לשם
קבלת אישורים לסמים?״

כדי

״החולים !מבקרים בבית־החולים
לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש.״
חיים בוסים לא הצליח, באותו יום
גורלי, לקבל את הטיפול הדרוש. ב חיפושיו
בבית־החולים ,׳סירב לפנות ל איש,
חיפש דק את ד״ר מאיר. הוא לא
מצאו. לאחר שירה בשני הילדים, נמלט
מהמקום.
הוא חזר ונתגלה, לפי גירסת המשטרה,
כעבור תשע שעות, ברחוב המאספים
8בתל-אביב.

החקירה למשך ימים מספר. שכן המשטרה
התרכזה באזולאי, הקדישה את כל מאמציה
למציאת הוכחות נגדו.
אלא שההוכחות לא נמצאו. אדרבא,
לאט לאט התאספו יותר ויותר הוכחות כי
אזולאי חף מפ-שע.
לאחר שלושה ימי יסודים, שוחרר אזו לאי.
באיחוד של שלושה ימים, עצרו ה חוקרים
את מיכאל ספיר (שפיה) תושב
שכונת שפירא, בן .24
במיסדר־זיהוי, ביום ה׳ שעבר בערב,
זיהו את שפירא שניים מהדיירים ברחוב
המאספים ,8כי הוא זה הפורץ שאיתו
נאבקו, שלושה ערבים לפני כן.
בכך הסתיים הסיבוב הראשון בפרשה
— סיבוב שהחל כאשר עבריין מטורף
לסמים יצא לשחר אחריהם, ותוך 12 שעות
הירשה לעצמו לירות בילדים ולרצוח
שוטר.
הסיבוב החל — אך לא הסתיים. הכדור
שהרג את וייצמן הצעיר, ניפץ לרסיסים
את שיווי־המשקל המתוח שהיה קיים ב־

מדווח כתם ״העולם הזה״ שהגיע
למקום דקות ספורות לאחר
היריות :
השעה היתד, תשע בערב. שבע ניידות
קורטינה, אודותיהן הכחולים מהבהבים,
כבר היו במקום. אחת מהן יצאה בזינוק
לתוך הרמזור האדום, בצופרים מיללים,
לעבר בית־החולים איכילוב. בתוכה, פצוע
אנוש, שכב רב־שוטר שמואל וייצמן.
דקות ספורות לאחר מכן יצאו מחצר
הבית שני שוטרים, אוחזים ביניהם צעיר
פצוע. היה זה חיים בוסים, החשוד !ברצח
השוטר. לדברי המשטרה, מסד בוסים
ההמום לשוטרים את האקדח העשן בו
ירה בווייצמן דקות ספורות לפני כן.
חקירתו של בוסים התחילה בו במקום.
מטר של מכות־רצח ירד עליו. השוטרים
ההמומים והנזעמים כילו בו את חמתם.
בוסים הוכנס למכונית .״מי היו השותפים
שלדי״ בוסים שותק, חוטף בעיטה בפר צוף
.״נרצח אותך, יא מניאק.״
שוטרים אחרים החלו מפזרים את הקהל
הנדהם. השוטרים הנרעשים, שאיבדו את
עשתונותיהם כתוצאה מהפגיעה בחברם,
הסתערו על הקהל כשהם מנופפים באק דחים
ועוזים :״להתפזר. נהרוג את כול כם,״
זעקו בהיסטריה ,״העוזי שלי דרוך,
הסתלק,״ זעק כמטורף אחד השוטרים, ו בעם
בחייל, טכנאי של גלי־צה״ל.
כאשר נסוג הקהל, ניסו השוטרים להת ארגן
לפעולה, החלו מתרוצצים מניירת
לניידת, שואלים מה לעשות.

ה ת מו ט ט
במד רגו ת
** ד כאן דיווחו של הכתב.
׳ ע בימים שחלפו מאז הרצח, הצטיי רה
תמונה מדוייקת יותר על מה שאירע
בדקות שלפניו. בניגוד למה שפורסם ב עיתונים,
זינק שמואל וייצסן לבדו, במע לה
המדרגות של הבית המשותף.
היה זה לאחד שבמוקד נתקבלה הידיעה
משכנים כי פורצים חדרו לדירה של רפאל
מרעיב, מנכ״ל המשכיר לצרכן, שנמצא
עם אשתו בחו״ל. הניידת של וייצמן הי-
תה הקרובה ביותר.
שני הבלשים שהיו עם וייצמן נשארו

השלושה ד״׳ ״דה;

הראל ( )8איתן, שגורו בידי הפושע,
וחברם רמי מאיר, שנמלט מידיו.

יושבים במכונית. וייצמן עלה לקומה ה שנייה,
צילצל בדלת של דויד צוקר,
שבנם של המרינובים, שברשותו היו מפ תחות
הדירה. עם המפתח שקיבל מצוקר,
פתח וייצמן את הדלת, קרא לאלמונים
בפנים להסגיר את עצמם, הבטיח לא לפ גוע
בהם.
התשובה היתד, מטח יריות. וייצמן נא נק,
התחיל להתמוטט במורד המדרגות.
הוא הגיע עד לתחתית חדר־המדרגות,
יצא בפתח, ונפל. שם אספוהו שני חבריו,
שלשמע היריות יצאו ממכוניתם.
הרוצח יצא בהול לחדר־המדרגות, ו דרך
חלודאיוורור קפץ! ,מגובה שתי קו מות,
לחצר. שם, מצאו השוטרים את חיים
בוסים, עומד המום, פצוע בידו, אוחז
אקדח עשן בידו השנייה.
שותפו של הרוצח הצליח בינתיים להי מלט׳
.הוא יצא במרוצה מהדירה של מש פחת
מרינוב, פרץ לדירה אחרת, איים.
על יושביה. היושבים התנפלו עליו, הצ ליחו
להבריחו.
הוא ברח — ונעלם. כיצד הצליח לעזוב
את השטח, כאשר המשטרה, לפי דבריה,
הקיפה מייד !את הבית? השבוע, נשארה
שאלה זו עדיין בגדר תעלומה.
בוסים, בינתיים, הצליח לחזור ל-
עשתונותיו במהירות. תחת מטר מה לומות,
פצוע ומואשם ברצח, לא גילה את

| 1*1 17 ] 7

11111.111 111/ 1

ביתו של ד״ר מאיר, בשכונת חבצלת ברחובות. בוסיס 2
נכנס בשביל המוביל למרפסת, חחל מחפש בבית. כאשר

שם אחר — מאיר אזולאי.
בכך, הצליח בוסים להטעות את כיוון

המאבק בין נציגי החוק י לעולם הפשע,
הפך עתה למלחמה לחיים ולמוות.

אור• לן

ז!! 1ובץ

1813

הו ה

(תמשך מעמוד )23
האחרון בחייו. זה המשתרע על פני השנה-
שנתיים האחרונות.
לחוקרי המשטרה, שחודשים רבים ייגעו
את מוחותיהם בפיענוח חידות הרצח ה-
מיסתוריות בעולם התחתון הישראלי, נדמה
כי יש להם תשובה לכך. אלא שלא תמיד
אפשר לסמוך כל כך על התיאוריות של
חוקרי משטרת ישראל. גס כשהן נראות
משכנעות, הם מתקשים למצוא להן הוכחות
של ממש.
לפי התיאוריה האחרונה שבנו חוקרי
המשטרה, היה אורי לוי חרב להשכיר,
ביצע תמורת תשלום, מעשי רצח שלא
היה לו כל אינטרס אישי בהם, או מניע
כלשהו נגד הקורבנות.
הפקעת הסבוכה הותרה רק ב שבועיים
האחרונים, כאשר חוקרי מש טרת
ישראל ניסו למצוא את האשמים
לרצח אילן אשרוב, איש ביניים ושומר-
ראש ידוע בעולם התחתון.
מזה כחודש ימים מחזיקה המשטרה

ללונדון כדי לגבות מקישון חלק מחובותיו,
רימה את שאר השותפים והגדיל את חלקו
בשלל. לפי גירסה אחרת רצו השותפים
להיפטר מאשרוב כיוון שחלקו בכסף היה
בידם. הם חיפשו מישהו שיחסל אותו.
ואז הם פנו לכנופיית ״רצח בע״מ״ ,שלפי
השמועה כבר ביצעה מספר מעשי רצח
בשנתיים האחרונות.
תמורת תשלום של 50 אלף ל״י, שלפי
חשד המשטרה שולם ע״י יוזיי מהכסף
שהיה שייך לאילו אשרוב, חוסל גם אילן
אשרוב עצמו.

ה מו עמדל תו א ר
״ מרפש עי״
ך* שד המשטרה גדל כיוון שחוקריה,
( 1שעסקו כל הזמן בחיפוש אחרי ״כנופיה
צרפתית״ שהוציאה כביכול את אילן אשרוב
להורג, טוענים כי היה זה יוז׳י שהיטעה
אותם לחשוב שאנשי ״הכנופיה הצרפתית״
מעורבים בפרשה, וזאת על מנת להטות

את פיתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על גבי המעטפה:
״תשבץ 1813״ .בין הפותרים יוגרלו פרסי ספרים.

מאוזן :

)1עיר קדושה לנצרות )5 .העזה, גבו רה
)9 .קולב )10 .בהמה דקה )12 .אות.
)13 זקן, בא בימים ) 14 .נמצא )16 .קלל.
) 17 מאמץ )19 .עיר פלישתית )20 .תו
)21 זמרת הרבה מלחמות)24 .
נגינה.
להבה )25 .חסר השכלה )26 .נשק)27 .
)29 שליט )33 .חלק הצמח)35 .
וירוס.
נערה, ילדה )36 .סוללה )38 .בושם קדום.
)40 דש, מועך )41 .עיר נמל בדרום
נורבגיה )42 .בוסתן )43 .מגיבורי פרשת
רב )45 .מגיע.
נפט״ )44 .כסף
״נתיבי
)47״שמעו בני ...אביך״ )50 .תב לין
)52 .בן צאן )54 .נהרה )56 .חיבור,
מאמר )57 .דגל )59 .מרמטכ״לי צה״ל.
)62 אבר חיוני )63 .לא מסובך, פשוט
)64 מאן )65 .מבני נוח)66 .
לעשיה.
תבלין )67 .קמין )69 .קידומת שם צר פתי
)70 .עמוד מים )71 .לאום )73 .בירת
מסצ׳וסטם )74 .מסדרי המשנה.

מאונך :

) 1אחד השבטים)2 .
)3מילת תנאי )4 .בה
הנביא )5 .משקה חריף
לום לרשות )7 .בעל חי

אות באלפבית.
התחבא אליהו
בלקני )6 .תש איטי
)8 .יישוב

במרכז הארץ )11 .קל תנועה )12 .ג׳וק.
)15 דורון )16 .אבק הנותר אחרי שרי פה
)18 .עב ) 19 .יהיר )21 .מטרה)22 .
מדון )23 .שאינו לח )25 .מוסד שנוצר
בעת גלות בבל )28 .היה שגריר אר־צות־הברית
באו״ם )30 .בור מים)31 .
עורך העיתון האידי ״העתיד״ בתחילת
המאה, ע״ש נקרא אולם הרצאות ובית
תרבות בתל־אביב )32 .צורה גיאומטרית.
)34 אביון )36 .משפט )37 .ציר )38 .׳
עשר עשרות )39 .דרגת קצונה (ר״ת).
)42״יש דברים ב 46 .מצב צבי רה
של מים )47 .ראש ממשלת ברית-
המועצות )48 . 1953—1955 אחד החו שים
)49 .ענף חקלאי מפותח בארץ)50 .
כלי נשק קדום )51 .עיר בפולין, שהיתה
מרכז יהודי, ושהיתה בה ישיבה מפור סמת
עד מלחמת העולם השנייה )53 .אבן
קשה )54 .בעל חיים נחות, המתרבה על
ידי חלוקה )55 .סופר צרפתי מימי לואי
הארבעה־עשר (״פדרה״) )56 .סימן)58 .
טנא )60 .נהר בארץ )61 .״לא הביישן
למד, ולא ה מלמד״ )62 .תו נגי נה
)67 .קלף גבוה )68 .שן פיל)71 .
תל־חרבות )72 .ריקבון.

גו$ו

חשנץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור וחיסור, יש למצוא איזו סיפרה בדיוק מציין כל סמל של ריבוע.

את התשובות יש לשלוח על־גבי גלויות בלבד לת. ד , 136 .ת״א. ולציין על־גבי הגלוייה :
״חשבץ 1813״ .הפתרון צריך להכיל את כל התרגיל במספרים. המועד האחרון למשלוח
הפתרון — .8.6.72

מחיר הנשע?

אחת הטענות שהעלתה המישטרה כנגד אורי לוי היא
שלאחרונה רכש מכונית פליטות. הפלימות, הנמצא
בבעלותו של אורי מזה שמונה חודשים, היא מכונה ישנה משנת , 1958 שלדברי אביו
קנה אותם תמורת 700ל״י בלבד .״הבן שלי אינו רוצח!״ טען האב ההמום.

במעצר שני אנשים, הנראים בעיניה כדמו יות
מפתח בכל הפרשה. אלה הם יוסף
(״יוז׳י״) לריאה, בעל הביסטרו הידוע
פורטוריקו ברחוב דיזגגוף ואחד מעובדיו,
יוסף עמיאל, שהיה ידידו הטוב של
אשרוב. יוז׳י, לשעבר קצין מיבצעים
באצ״ל, נמנה על משפחה בולגרית מכו בדת.
אביו, לפי הסיפור, היה היינן של
מלך בולגריה. במשך שנים רבות היה
הביסטרו שלו ידוע כמקום מיפגש לאנשי
העולם התחתון ולאנשי המשטרה גם יחד.
היו ליוז׳י יחסים מצויינים עם אנשי המש טרה.
שכמה מקציניה הגבוהים היו ידידיו
האישיים.

אשיו ! חו ס ל
ב כ ספו שלו
ך! פי גירסת חוקרי המשטרה, המבוססת
/עתה על עדויות של שניים מאנשי ליגה
ב׳ של העולם התחתון בישראל העצורים
בידי המשטרה — לוסיאן ליאונטה וראובן
(״הדייג״) מזרחי, פרץ סיכסוך בין יוז׳י
לבין אשרוב, שהיד. שותפו ואחד מעובדיו.
רקע הסיכסוך — מיליונר אנגלי בשם
בורים קישון.
קישון, יהודי אנגלי בן ,57 מהנדס כימי
במקצועו, היה בשעתו אחד המייסדים של
רשת וימפי בארץ. אחר כך נאלץ למכור
את חלקו בחברה. הוא הפסיד סכומים של
מיליוני ל״י בעסקים שעשה עם בית-
החרושת למשקאות באחד הקיבוצים. הוא
נשאר קשור במפעלי מזון אחרים בארץ,
כשם שהוא קשור בתעשיית המזון בברי טניה.
הוא מבעלי חברת מדידויס למוצרי
פרי-הדר בתל־אב^ב, ובבעלותו נמצאת גם
חברה בשם המעבדה הישראלית בפרדס־חנה.
חולשתו
של קישון היא משחק הקלפים.
לפני כשנה הסתבך קישון, לפי טענת המש טרה,
במשחקי קלפים עם לריאה, עמיאל
ואשרוב ואחרים, הפסיד סכומי כסף גדו לים.
על סמך הפסדיו אלה הוציאו ממנו
אשרוב ואחרים סכומי כסף המסתכמים
ב־ 800 אלף ל״י, כשהם מאיימים לרצוח
את בנו, הנמצא בקיבוץ גן־שמואל, אם
לא יפרע את חובותיו.
בין השותפים שרצו להתחלק בכסף זה
התעורר החשד כי אשרוב, שיצא בשעתו

את כיוון החקירה.
חוקרי המשטרה אל
כך הגיעו
אורי לוי. הם מצאו בחשבון הבנק
שלו סכומים גדולים, שלטענתם לא היה
לאורי הסבר למקורם. הם מצאו בחדרו
שתי מחסניות של כדורי תת־מקלע עוזי.
היו עוד מספר מימצאים מחשידים, שעתה
עוסקים במציאת ההוכחות להם.
עכשיו, כשנדמה היה לחוקרי המשטרה
כי הצליחו לשים יד על מי שרצח את
אילן אשרוב, הם החלו להעלות את ההש ערות
שאולי אותו אדם עצמו ואותה כנו פיה
שהוא עמד, כביכול, בראשה, הם
שחיסלו גם את עודד קפליצקי, את אהוד
אורפלי ואשתו, שנרצחו לפני תשעה חוד שים
בביתם בתל־אביב, ואולי גם את סוחר
הסמים גואל תנעמי, שנרצח לפני שנתיים
בדרך לירושלים.
היה זה מפתיע שהאיש המועמד, לפי
גירסת המשטרה, להיות ״מר פשע״ של
ישראל, הוא אדם שהקשר הגלוי היחיד
שלו עד היום, עם עולם הפשע נעוץ ב עובדה
שאשתו היא שתירגמה לעברית את
זכרונותיו של הפורץ הצרפתי הנודע ״פ פיון״
— הפרפר.

זהו המיליונר היהודי
הבריטי בורים קישון,
ממנו סחטו אילן אשרוב וחבריו 800 אלף
ל״י, אחרי שהסתבך במשחקי קלפים איתס.

בין הפותרים יוגרלו שלושת פרסי ספרים.
העולם הזה 1813

במדינה

טלוויזיה
סטודנטים מסביב לעולס
ב־ 30 איש
עשרה סטודנטים ישראלי ייצאו בקיץ
הקרוב לטיול סביב העולם — בלא לשל
אף פרוטה אחת. הכל בזכות העובדה, ש־שידלו
עשרות סטודנטים אחרים לעשות
כמוהם — אלא שבתשלום מלא.
אחד הנהנים מטיול-החינם הוא דויד
(דודו) דיאמנשטיין ( )24 צעיר בריא־גוף,
סטודנט למשפטים שנה שלישית בתל־אביב,
שהופך במשך מחצית שנת הלימודים ל משרד
נסיעות, לא על חשבונו כמובן.
מספר דודו :״הכל התחיל לפני שלוש
שנים כשנודע בין הסטודנטים שכל מי
שמקבץ 30 איש לטיול מאורגן, מקבל
מידי חברודהנסיעות גרטיס טיסה חינם.
הרעיון קסם, אבל אף אחד לא חשב ש יצליח
לארגן 30 חבר׳ה לנסיעה לחוץ-
לארץ. לפני שנתיים היה רק משוגע אחד
שניסה. לפני שנה כבר היו שלושה. וה שנה
יש כבר קרוב לעשרה משרדי נסיעות
ניידים. כשכל אחד מתחרה באחרים.
״זה בבדל לא בעיה :״ איך מצ ליחים
לארגן 30 חבר׳ה לנסיעה מסוג זה?
מסביר דיאמנשטיין כשהוא פורס עשרות
מפות־מסלולים ופולט ארצות ומקומות ב קצב
של סוכן־נוסע :״מחלקים פלקטים,
נותנים מודעות בעתונים, הכי־טוב במדור
שידוכים, זה המדור הנקרא ביותר ב ישראל,
מפיצים כרוזים בין חברים וקצת
עם קבלני־מישנה.״
למי שעדיין לא שמע מה פירוש קב־לני־משנה,
מוכן דיאמנשטיין להסביר :״יש
לי סטודנט בכל אחד מהאוניברסיטאות
בארץ שעושה את כל מה שאני עושה
אחרי שלימדתי אותו היטב. רק מה, הם
לא מקבלים נסיעה חינם אלא 50 לירות
עבור כל נוסע. בהוצאה זו לא אני נושא
כי אם חברת־הנסיעות, כך ־ שזה בכלל
לא בעייה לאסוף 30 חבר׳ה. ובסוף אני
מצטרף אליהם לטיול. מה יש, לא מגיע
לי אחרי שאירגנתי להם הכל?
הנהלה סיכום
ביניים
״אם הממשלה היתד. מרוצה מהטלוויזיה,
הייתי צריך לחשוד בעצמי,״ אמר השבוע
ישעיהו תדמור, הממונה על הטלוויזיה,
הטוען כי בכל ארצות אירופה קיימת או תה
הבעייה :״כל ממשלה נוטה בדרך־כלל
לראות בעין לא טובה טיפול בתופעות
שליליות. היא תמיד תחשוד, כי הטיפול
בתופעות האלה הוא אינטנסיבי מדי ורצי ני
או מוגזם.״
תדמור, בעל החזות הנערית, חזר לא
מכבר מלא רשמים מביקור ראשון בתח נות
טלוויזיה בחו״ל .״הרגשתי כמו בבית,״
הוא מספר ,״כי מצאתי שם את כל מכ לול
המתיחויות בין הטלוויזיה לממשלה,

עובדים רבים בטלוויזיה טוענים, כי ה טלוויזיה
פשוט אינה מנוהלת. תגובתו של
תדמור היא :״אולי זה נכון. אולי אני
חלש. אינני נקי מחולשות. אינני יודע
עדיין מהי בדיוק הדרך. בכל מקו עבודה
נורמלי קיים יה של טינה כלפי ההנ הלה,
קיימי אנשים ממורמרים ויש הר בה
אשליות. מצפים ממני, משו מה, למנ היגות
אוטורוטטיבית ולמתן פקודות —
וחושבי שאני מגלה חולשה.״

תוכניות

מאיר שירי ( )25 הואשם בנסיון לגניבת
קטנוע. נגד הבחור תלה ועמד מאסר־על-
תנאי על עבירה דומה, והוא החליט לא
להודות. השופט בוריס רפופורט הבטיח,
כי אם הוא יודה, לא יופעל נגדו התנאי,
אלא יוארך בלבד. שירי הודה והתנאי
הוארך לעוד שנתיים.
״ל ף תגיש תדונה:״ בסוף המשפט
אמר שירי לשופט כי היה צריך לייצג
אוחו עורד־דיו אהרון ברקאי, שלא הו פיע
לדיון .״שילמתי לו 600ל״י והוא
לא בא,״ התלונן שירי.
התכעס השופט ואמר לו:
״רוץ מיד ללישכת עורכי-הדין ותגיש
נגדו תלונה. הפקרות כזו לא תתכן.״
שירי רץ ללא היסוס ללישכת עורכי-
הדין והגיש שם תביעה משפטית נגד
עורך־דינו לשעבר. נוסף על הכסף ש שילם
לו, דורש שירי ממנו גם פיצוי
בסך של 1500ל״י עבור ההזנחה בטיפול.
טענתו של עו״ד ברקאי :״חלה כאן אי-
הבנה. ביום רביעי היתה שביתה של העוב דים
בבית־המשפט וכאשר הגעתי לשם נא מר
לי שאין משפטים.״

על >ום שישי
גדעון זינגר ויוסף (״בומבה״) צור יו פיעו
מעל מסכי הטלוויזיה הישראלית*
בכל יום שישי בערב החל מסוף יוני, ב שיר
שבוע סאטירי בתוכניתו החדשה של
יעקב בן־הרצל. תהא זו התוכנית הרביעית
או החמישית במיספר מאז הוקמה הטלווי זיה
שתנסה לתת טעם מיוחד לערבי שב תות.
היא תבוא במקום סידרת המתח
הוואי חמש אפס ותשודר לפני יומן אירועי
השבוע.
הרעיון הוא חדש־נושן: ערב ראיונות
עם אישים שונים. ההכנות, שהוכנסו למי טת
סדום של זמן, נמצאות כבר בעי צומן.
בן־הרצל כבר נכנס למשטר של
דיאטה חריפה ביותר והוריד כמה קילו גרמים
מיותרים לקראת הופעתו החדשה
על המסך. מאות אלפי הצופים יוכלו לר־

כל הדרכים
מובילות למעצר
אלי אלוני * בן ה־ , 16 מוכר היטב בבית-
המשפט בתל־אביב. הוא מופיע שם צמוד
לשוטר בתדירות גבוהה. לאחרונה עלה
בידו להגיע לשיא של תדירות יומיומית.
ביום השלישי האחרון נעצר אלי על
שוטטות למטרות בלתי־חוקיות. ביום ה רביעי
— שוחרר בערבות. עוד באותו
יום, בדרכו מן המעצר הביתה — נעצר
שוב על נסיון לפריצה.
ביום חמישי הוא נשאל על־ידי השופט
ד״ר יוסף מגורי־כהן מדוע עשה זאת שוב.
ענה אלוני :״הייתי מסטול מרוב שימחה
כשיצאתי מהקלאבוש, אז לא ידעתי מה
אני עושה.״
השופט נאנח וציווה לעצרו ל 8-ימים.

שמו המוסווה של קטין.

העולם הזה 1815

ממונה תדמור
את הלובינג (השתדלנות והלחצים) ,עי תונות
בלתי מרוצה, תיסכול של אנשי
רדיו, תלונות מצד איגודים מקצועיים,
תרעומת בחוגים אקדמאיים והרגשת קי פוח
של יישובי ספר.״

כילד שהראו לו צעצוע חדש, היה תדמור
המום מביקור בחדר הבקרה של מע רכת
יורוויזיון בבריסל .״זהו חדר קטן יח סית,
בו מתאספת פעמיים ביום חבורת
אנשים די מצומצמת ומנהלת את כל חד שות
העולם כולו. ב־ 10 בבוקר מדי יום
נערכת באותו חדר ישיבה משותפת לכל
תחנות אירופה באמצעות טלפון, אלחוט
כבלים ומיקרו־גל, וכל תחנה עורכת הז מנות
אצל חברתה לכיסוי אירועי חדשות,
כתבות ותוכניות. בשעה חמש אחר־הצה-
ריים מועברות בשידור ישיר, דרך אותו
מרכז, כל החדשות המוזמנות באמצעות
כבלים ומיקרו־גל, ולארצות אמריקה ב אמצעות
לוויין תקשורת.״
על הרמה המקצועית של העובדים ב אירופה
ויזוא אומר :״רוב עובדי הטל וויזיה
הישראלית היו יכולים מבחינת אימון
הפרט להיקלט בצורה מכובדת ביותר בכל
תחנה אירופית, המכבדת את עצמה. אך
יש עובדים, רבים מדי, שיש להם עוד
מה ללמוד בתחום אימון הפרט. יותר
מזה — המנייה העיקרית היא בתחום
הפעלת צוות.״
עובדים עבודה ערבית יצחק הלוי, הפרשן לעניינים מדיניים
של חטיבת החדשות בערבית בטלוויזיה,
התפטר בשבוע שעבר, וביקש לחזור לתפ קידו
הקודם ברדיו. סגן מנהל החטיבה,
ויקטור נחמיאס, שקל התפטרות. העורך
הבכיר, עזרא בינו, עזב לא מכבר את
הטלוויזיה מאותה סיבה. העילה היא אחת:
מנהל המחלקה — יוסף בר־אל.
הלוי, שזכה לפופולאריות רבה ברחוב
הערבי ובשטחים, תחת הכינוי הערבי עב־דול
בדייע יחיא, נימק את פרישתו ביחסו
הגס של המנהל כלפיו .״אינני נרתע מחי לוקי
דיעות ומקבלת מרות,״ אמר ,״אבל
בצעקות ועלבונות אי־אפשר לנהל מח לקה.״
ראש
המערכת נחמיאס הודה במפורש :
״כן, עבר ביני ובין בר־אל חתול שחור.״
את פרשת היחסים במחלקה תיאר נח־מיאס
תוך השוואה למהפכה במצריים:
״היינו קבוצה של יוצאי מצריים, שנכנסו
לטלוויזיה ועשו בה מהפכה. כתוצאה ממנה
הוצאו כל העיראקים. אחר־כך התחלנו
להסתכסך בינינו לבין עצמנו, משום שבר-
אל התל להתנהג כראיס לכל דבר.״
יחסי אמון מעורערים היו גם הסיבה
להתפטרותם בעבר של גליה ואדי סופר
והעורך הבכיר יעקב למדן, שעבר להיות
מפיק תוכנית יש לי שאלה בערבית. מאו תה
סיבה סולק לאחרונה גם הכתב הדרוזי
פוואז קאמל מדלית־אל־כרמל,
שבסך־הכל הפליט באחת ההזדמנויות
הערה ביקורתית כלפי הממונה עליו.
עובדי המחלקה הוותיקים, שלא הגיעו
לידי עימות גלוי עם מנהלם, חוששים כי
התפתחויות אלו יביאו בסופו של דבר
למשבר אמון מצידו של קהל הצופים הער בי
ולירידת הרמה של שידורי הטלוויזיה
בערבית.

״אינני נקי מחולשות״

ספרות מחתרתית .״בתחום יחסי
העובדים וההנהלה הבעיות באירופה הן
בדיוק אותן הבעיות כמו שלנו,״ צוהל
תדמור .״על דלת המעלית שלנו חורט מי שהו
מדי שבוע מילות גנאי נגדי. ב־בי.בי.סי.
ראיתי ספרות מחתרתית שלמה
כנגד ההנהלה. זוהי ספרות בוטה וגסה.
אצלנו יש למשל מתיחות בין צלמים בעלי
ותק של ארבע שנים ההולכים ממורמרים,
על ההנהלה כמובן, כאשר הם צריכים
להישמע להוראות של כתבים צעירים
ומתחילים. בבי.בי.סי. עובדים צלמים מ ותיקי
מלחמת העולם והם עושים צרות
צרורות לכתבים בגיל העשרה.״

״אין לנו כל מחשבות שתהיה זו תוכ נית
יוקרה של הטלוויזיה,״ ביקש בן-
הרצל להבהיר לקהל הצופי ״ג לא
תהיה זו תוכנית סאטירה, אלא פשוט ערב
הדומה בעקרון למוספי פוף השבוע בעתו-
ניס.״ השאלה היא רק: מי צריך עוד
מופף אחד?

המימסד משתלט

משפט
ד*ן ללא עורך-דיו

רונות פיקנטיים, מספרי סיפורי ע, אנ שים
בחדשות ובשולי החדשות. רק מדור
אחד ייוחד לתחקיר על נושא מחדשות
השבוע והוא ייעשה בתיאום עט מחלקת
החדשות של הטלוויזיה.
תדריך מרשו המי
מרד נגד הראיס
אותו רזה ומגודל שיער, אבל רק פעם
אחת בחודש. בכל שבוע יופיע מראיין
אחר.
המועמדים האחרים לערבי הראיונות ה טלוויזיוניים:
מנהלת האגף לתרבות במש רד
החינוך והתרבות, לאה פורת! דובר
התעשייה האווירית, אלקנה גלי, מי שהיה
עורך בטאון רפ״י מבט חדש ; ועורך ירחון
האשד. את, בעל ההומור הסינטטי, יוסף
(טומי) לפיד.
גילם הגבוה של המראיינים והעובדה ש כולם
נחשבים לנציגיו המובהקים של זד
מימסד הישראלי, מרמזים על אופי ה תוכנית.
אין כל מקום להשוואה בינה לבין
התוכנית לא־ הכל עובר ז״ל. לא תהיה זו
תוכנית סאטירית וכתבנים נועזים לא ישמ שו
בה. למרות העובדה שישובצו בה זמ רים
פופולאריים ולהקות כגון הטוב, הרע
והנערה, ושחקנים שינסו להציג על המ סך
את התפקיד שהוא חלום חייהם הג דול
ביותר, תהא זו תוכנית מיושבת.
אורחי התוכנית יהיו משוגעים לדבר
אחד, בעלי תחביבים מוזרים, בעלי זב-

• סרט טלוויזיה (יום ד׳ ,31/5
— )20.45 הס — בעולם של 1990 שול טים
הצעירים, בעוד הקשישים מבודדים
במחנות ריכוז מרגע שהם מגלים סימן
ראשון של חולשה ומחלה ועד ליום מותם.
הס — הם אמנים יוצאי דופן בני הדור
הישן, המבודדים בקוטג׳ מבודד על חוף
הים ולא במחנה הכללי, כיוון, שאינם מת אימים
לנורמות הסטאנדרטיות של המחשב
האלקטרוני.
• מאז הם חיים כאושר (יום ה׳
— )20.20 , 1/6המדינה ה־ — 51 השח קנית
ג׳ודי גייסון מגלמת תפקיד של נערה
היודעת יותר מדי ומהווה סיכון ביטחוני,
מאחר שבטעות הגיע לידה מיסמך מסווג
כסודי ביותר. אך האיש שנשלח לעקוב
אחריה מתאהב בה ללא תקנה.
• אהבו; אם (יום ו 21.15,2/6
סרט טלוויזיה לפי הסיפור אשה בת 50
מאת סומרסט מוהם, אודות מורה. אמרי קאית
הפוגשת בשעת חופשה קייצית ב־פלורנץ
את טיטו(פיטר איגן) הצעיר ממנה
בכמה שנים טובות, נישאת לו, אך מס תבכת
בקשרים רגשיים עם אביו האציל
המקומי (רוזאנו בראצ׳י).
• רחל (יום א 21.10 ,4/6תוכ נית
תעודה על שנותיה האחרונות של
המשוררת נגועת השחפת רחל. את שיריה
מנתחים פרופרסור האפרתי מאוניברסיטת
תל-אביב והמשוררת דליה רביקוביץ.

קולנוע שחקנים מעולם הקולנוע
אל העולם הבא
הם נפטרים אחד אחד. וכל פעם שזה
קורה — כואב הלב מחדש. אצל הקשישים
זה היה צפוי. אצל הצעירים זה בא בהפ תעה.
אבל בכל מקרה — צר לך.
דיים • מארגארט ראתרפורד. גב׳ מאר־פל
הנצחית. אחת השחקניות הגדולות של
הבמה הבריטית במאה־העשרים. בשבוע
שעבר מלאו לה .80 אבל היא כבר לא
חגגה אותו. כל המרץ, הכוחות והיוזמה —
עזבו אותה על ערש־דווי. רק חוש־ההו־מור
נשאר, אבל לא היה מי שיצחק. כי
כולם ידעו שהיא גוססת, וזה היה עצוב.
עצובים מאוד היו גם ידידיו של הבמאי
האמריקני פראנק טאשלין 59 שנפטר
בהוליבוד. טאשלין היה זה שהוריד את
דורים דיי מן המסך ביגון שאולה: הסר טים
המצחיקים שביים עבורה בכישרון

הגן

פינצי

קונטיני

(גורדון, תל־אביג, איטליה) —
מה שקרה ל״גן של פינצי קונ-
טיני״ ,קורה בדרך־כלל לעיבוד בלתי־זהיר של יצירת־טו-
פה של הקולנוע. אם לא היתה זו יצירה דגולה — ספק
אם למישהו היה איכפת. אבל כשנוטלים את הרומאן של
ג׳יורג׳יו בסאני, שהוא מלא כאב, עוצמה והתרפקות על
גאוותה ועושרה של יהדות פרארה באיטליה ; תיאור
מרטיט של הדיקאדנט המנטאלי, כאשר שואת מלחמת העולם
השנייה משלימה, פיזית, את הכחדתם של יהודי •
פרארה ; כשנוטלים את סיפור האהבה בין הנער הבורגני
והנערה האריסטוקראטית ומעמידים אותו במרכז
הסרט, מתעלמים מכל ההקשר עליו מובאת הנימה הרומאנטית
— הרי שבאמת קשה לקבל את הסרט של וי־טוריו
דה־סיקה.
דה־סיקה הפסיק מזמן להיות הניאו-ריאליסט המצוי,
אם כי הוא עדיין רצוי מאוד בכל פינה בעולם. ב״גן של
פינצי קונטיני״ הוא חוזר על התיאור המלודראמאטי-
רומאנטי שהעניק למיספר סרטים לפני כן (״הנאהבים״,
״החמניה״) .תיאור זה כולו פיוט, רוך, נשמה — המורכבים
בעיקר בעזרת צילומים מקסימים של אניו גארניירי
ומוסיקה בנוסח שופן, שכתב מנואל דה-סיקה — אך
ללא אהבה.
אבל דבר לא נעזר בפיתוח הדמויות: באשמת התסריט,
שנכתב ועובד מיספר פעמים על-ידי מיספר תסריטאים,
ושבסאני התכחש אליו בתרועות. חצוצרה — נשארים
הגיבורים מיקול (דומיניק סאנדה) ,אחיה אלברטו
(הלמוט ברגר) וג׳יורג׳יו (לינו קאפוליצ׳יו) חיוורים, ערפי-
ליים ושטוחים כנייר לבן. זוהי הסיבה גם מדוע אף אחד
משלושת השחקנים המוכשרים הללו לא הצליח להתרומם
מעל לדרגת מישחק כמו״חובבנית.

סאנדה וקאפוליצ׳יו: איפה הקשר?
לכן, גם אם נוותר לעיבוד המסורס שנעשה לסיפרו של
בסאני, הרי שגם את סיפור האהבה נוסח יהדות פרארה,
קשה לקבל: הדמויות זרות, רחוקות, לא נוגעות לנו כלל.
למרות ה,טאץ׳ היהודי של הסרט, הוא מתנהל ברובו
על מי-מנוחות מרדימים, להוציא את הסצינה האחרונה,
שבה מובלים היהודים אל מחנות־ההסגר, ותחנתם הרא שונה
היא בית-הספר בו למדו פעם מיקול וג׳יורג׳יו.
דה־סיקה חובש כאן בבת-אחת את כתר הפאר שלו :
זוהי סצינה מזעזעת, בנויה על-פי כללי הניאוריאליזם בדקדקנות
מרובה, כשלהרגשה הפאטטית שלנו כיהודים מוסיף
ה״קדיש״ המר והצובט את הלב. זוהי סצינה שלא תישכח
מזכרונכם זמן רב, ותישאר הפרח היפהפה היחיד בין הקוצים,
הדרדרים והבאושים שצימח ה״גן של פינצי קונטיני״.
אהבה עוהת>>בעגה
דיים ראתרפורד
גברת מארפל הנצחית
רב, היו נחותי־דרגה (״הסירה בעלת תח תית
הזכוכית״) .המבקרים הרגיזו אותו
תמיד, משום שהפריע לכשרונו הקומי ־של
ג׳רי לואיס למצוא פורקן אבסורדי ומטורף.
ובכל זאת — הוא היה מלך ה,גאגים׳
והסלאפסטיק של שנות החמישים והשישים.
אצלו מירדף היה מירדף, צחוק היה צחוק,
אבל עכשיו כבר לא יהיה מי שיצחק. כי
מעט מאוד במאים יש להם את החוש
לסוג הקומדיות המשגעות, בנוסח מק-
סאנט. טאשלין היה אחד מהם, אבל עכ שיו
הוא מת. מהתקפת־לב.
יותר צעיר ממנו היה דן בלוקר. בן .43
הוא היה רחב וגדול, והרשים את כל
אמריקה, אירופה ואוסטרליה — ובכל
מקום בו הוצגה הסידרה הפופולארית
בונאנזה. הוא היה הוס קארטרייט במשך
14 שנה והפך למיליונר. עכשיו הכסף
כבר לא יעזור לו יותר.
עוד יותר צעיר היה סטיב אינהאט.
הוא נפטר בגיל .37 הוא הספיק לביים
הרבה סרטים, כי לפני כן היה שחקו ועשה
הרבה תפקידים של הגבר הרע והקשוח.
הסרט החשוב ביותר שסטיב עשה, נקרא
השוד המסוכן, והוא יצא בימים אלה אל
המסכים בניו־יורק. הביקורת לא אהבה
את הסרט וקטלה אותו. כנראה שאצל מבק רים
לא מקובל, שלא מדברים רע על
אדם שנפח את נישמתו. סטיב אינהאט
עשה את זה באמצע פסטיבל קאן. מהת־קפת־לב.
זוכרים
את הסרט הבלתי־נשכח האדמה
הטובה? ביים אותו סידני פראנקלין. גם
הוא נפטר בשבוע שעבר. הוא היה הקשיש
בחבורה. בן .80 בתחילת הקאריירה —
שיחק בסרטים של דויד וורק גריפית.
בשיא הקאריירה — זכה באוסקר על הפקת
גברת מיניבר הנפלאה 1942 בסוף הקאר־יירה
— שכב זמן רב מחוסר־הכרה, עד
מותו לפני שבוע, בסאנטה טוניקה. הוא
באמת-כבר היה זקן.

התואר הנשי המקביל ל״סר״ הגברי.

החתול (בן־יהודה, תל-אביב,
צרפת) — שיהיה ברור מראש :
ההמלצה על הסרט אינה נובעת
ממיבנהו או מתוכנו. היא נובעת אך ורק מכוחם של זוג
שחקני-ענק, החוזרים ב״טריומף״ מרשים ומהמם, בסרט
עצוב ונוגה: ז׳אן גאבן וסימון סיניורה.
״דזחתול״ מבוסס על סיפרו של ז׳ורז׳ סימנו! ,וזהו
אינו עו ד רומן בלשי, כפי שסברו רבים שצבאו על קופות
הקולנוע — והתאכזבו. זהו סיפור אינטימי, מופנם, שקט
מחוץ — אך סוער מבפנים. סיפור על אהבה שחלפה ואי ננה
עוד. אהבה שהתייבשה והצטמקה לאיטה במשך שנים,
ומותירה את שני בני״הזוג הזקנים בבדידות נוראה.
ז׳אן גאבן, פועל בבית״חרושת לשעבר ועתה בפנסיה,
מנסה להימלט מן הבדידות באמצעות חתול-רחוב שהוא
מאמץ. הדבר אינו לרוחה של סימון סיניורה, החושבת ׳
שאהבת החתול גוזלת את אהבתה. סיניורה משכיחה את
גאבן וסיניורה: במקום אשה, חתול
עצביה המרוטים בשתייה. היא חולת־לב והשתייה מסננת
את חייה, אבל הגיל עשה את שלו. היא אינה עוד לולייזהו
התפקיד הטוב ביותר שהיה לגאבן בעשרים ה נית
קירקס מפורסמת, שנפלה ונשארה נכה לכל חייה.
שנים האחרונות. הבימוי של פייר גארנייה-דפר הוא שקט,
היא אשה נרגנת, רוטנת, מעצבנת — ובשל כך גם רחובעל
קצב איטי, כשהוא מדקדק בפרטי־פרטים בכל הנוגע
קה, מנוכרת כלשהו, זרה ולא אהודה. זה לא מפריע לה
לצד האנושי-אישי שבפרשת יחסי גאבו־סיניורח.
להפגין מישחק מעולה.
אבל במרכז עומד ז׳אן גאבן. אריה אדיר, שלעומתו
כל מי שרוצה לראות איך הוא עלול להיראות בגיל
נראים כל כוכבי צרפת כאווזים מכרכרים. הוא ממעיט
שישים — שיילך ויראה את הסרט. כל מי שרוצה להתלדבר.
אבל כל מבט, כל זיק, כל תנועה קלה בפניו —
פעל ממישחק מרשים ואדיר בעוצמתו ובכאבו — שירוץ
מדברת יותר משלושים רפליקות.
מהר אל אולם הקולנוע, לפני שהסרט ירד. חבל שתחמיצו.
תדריך תלי-אביב
* כורם היו כניו (אלנבי, ארצות־הברית)
— פול ביומן ביים מלודראמד. מש פחתית
על־פי סיפרו של קן קייזי, לפעמים
תחושה ופלאה. בימוי מכוון וסלקטי בי.
מישחק מצויין של פול ביומן, חברי
פובז־ה. ריצ׳ארד ג׳קל ולי רמיק.
*+היהלום הלוהט (תל־אביב, אר־צות־הברית)
— מירדפון אחרי יהלום יקר
שהלך לאיבוד באמצע השוד. הומור טוב,
בימוי מבריק של פיטר ייטס (בולים).
עם רוברט ראדפורד וג׳ורב׳ סיגל. זירו
מוסטאל. רע ותיאטרלי.

• החתול כעל תשע הזנבות
(צפון, איטליה) — בל תיגררו אחר הבלות

משטה זו. סרט מתח(?) עקר ומשעמם
להחריד.
הקונפורמיסט (תכלת, איטליה)
— ,קייס׳ פסיכולוגי משומש כ בסיס
לפעילות פוליטית פאשיסטית. בי מוי
מבריק, עשיר, מגוון ומורכב של
ברבארדו ברטולוצ׳י, הגאון האיטלקי התו רן
שהתממסד. מישחק מרשים של ז׳אן
לואי טריביטיביאן, דומיביק, סאבדה ו־סטפאביה
סבדארלי. אסור להחמיץ !

חיפה
* *+הארי המזוהם (מירון, אר־צות־הברית)
— סרט אלים ואכזרי, על לכי דת
רוצח מסוכן. בימוי וירטואוזי. מעמיד
בסימן שאלה כמה מחוקי היסוד של אר־

צות־הברית. הסרט הטוב ביותר של קליבט
איסטווד.

ידושליס
רציחות קטנות (ירושלים,
ארצות־הברית) — סאטירה מעוותת וקי-
צובית, עם דמויות שהן קאריקאטורה ה־משרטטת
את אימי החברה האמריקבית,
האוכלת את יושביה. הסרט הטוב ביותר
של אליוט גולד. בימוי קורקטי של אלן
ארקין.
ד״ר ז׳יוואגו ( סמדר, ארצות־הברית)
— פאתום ופיוט, רומאבטיקה ומר חב,
בערבוביה בפלאה של צליל וצבע,
על פי הרומן המפורסם של פאסטרנאק.
בימוי: דוד לין.
העולם הזה 1813

במדינה

יופי של תלים
מישטרה לאט לאט
ולא בטוח
יושבי קפד, ורד ברחוב דיזנגוף בתל-
אביב התבוננו בבהלה ניכרת בגבר גבה
קומה כבן חמישים שחצה בריצה את בית־הקפה
ומיהר לעבר הטלפון שעל הבר,
כשהוא זועק: מישטרה ! מישטרה !
בדברו לשפופרת הסביר לשוטר :״שמי
אברהם בנטל, אני עברתי עכשיו בשדרות
קרן קיימת ואדם אחד תקף אותי. בואו
מהר.״
איש המשטרה הבטיח לשלוח מייד ניי דת
ובינתיים סיפר בנטל הדור הלבוש ל יושבי
בית הקפה שהוא בא מארצות-
הברית, כתושב חוזר.
מהו שיא האיטיות? כעבור 25
דקות ארכות הגיעה ניידת מנפת־צפון, ה נמצאת
100 מטר מבית הקפה.
״איפה התוקף?״ שאל השוטר המאוכ זב,
כמו קיווה למצוא את האיש אחז
וכפות מתחת לשולחן בית הקפה. לאחר
דין ודברים הסכים השוטר לקחת את בנטל
לסיור בסביבה, אולי יתגלה המכה.
ואמנם לאחר כמה דקות של סיור ניגש
בנטל לגבר שישב בחברת אשה כבת
שלושים וחמש בבית קפה והצביע :״זה
האיש !״
השוטר שאלו :״אתה מכיר את המתלו נ
ן? ״ והאיש אמנם הודה .״אתה תקפת
אותו?״ המשיך השוטר לשאול .״כן.״
״למה?״ ״תראה,״ הסביר האיש ,״מזה שעה
הוא מסתובב אחרינו, הוא התחיל ללכת אח רינו
ברחוב אלנבי ועקב אחרינו עד כאן. פה
התישבנו והוא התישב מולנו. נמאס לי
ודחפתי אותו ממני.״
בנטל הכחיש כמובן הכל, והשנים נל קחו
אחר כבוד לתחנת־המישטרה.
מה שנשאר סתום בכל הפרשה הוא, כמה
לאט חייבת ניידת־מישטרה לנסוע כדי
לעבור מרחק של כ־ 100 מטר ב־ 25 דקות?
עסקים סופרים מוכרים
את עצמם
הרעיון של ״רכוש ספר מידי המחבר״
צץ לראשונה בראשו של יעקב גרוס (,)23
סטודנט לסיפרות ויסאנית, שהוציא בדיוצ־אה
פרטית ספר שלישי, בשם מלך השעות.
״במקום שהאחרים ירוויחו עלי, החלטתי
להרוויח לבד,״ החכים גרוס כבר לפני שנה.
הוא הקים אז דוכן, ועמד בשבוע־הספר
כשהוא מכריז על מרכולתו העיונית לפני
עם הספר. עקבי ברעיונו, הגיע לכיכר
מלכי־ישראל גם השנה והציע למכירה
את ספרו בשלוש ל״י החתיכה.
אם חשב כי יעמוד לבד שנית, ציפתה
לו הפתעה. מוטי בד,רב, משורר ושחקן,
אשר חזר ארצה מארצות־הברית שבועיים
לפני שבוע־הספר, זכה לאותה הארה. גם
הוא הביא דוכן והציע את ספר שיריו
ובהם דגים יאמרו אהבה בחמש ל״י +

כריכה קשה.
״׳׳בערב השני של השבוע הצטרפה ל שניים
צלע נשית: נורית ברצקי, הידועה
יותר כעיתונאית, הציעה למכירה ספר־שירים
וספר־ילדים דימיוני בשם לוספונז־פוס.
אלה ברקת, כתבת העולם הזה, צירפה
גם היא ארגז משלה, ממנו שלפה לכל
דיכפין את סיפרה הראשון, אל שוס מקום.
מגן ן אישי. ביום השלישי לשבוע
גדלה פינת הספר־מכר. אפרים רימון,
משורר למבוגרים ולילדים, הביא שולחן
של ממש, מעליו הציע שניים מספריו.
כמוהו ראה וכן עשה יצחק כהן, משורר,
צייר ופסל, אשר הציע למעוניינים שירים
ראשונים שנכרכו בשם הבהיר והאסוציא־טיבי:
סופלידא .69
בין לקוח ללקוח החליפו השישה רש מים
ורווחים. בסוף שבוע הספר היה
ברור כי המעשה הספונטאני הוא תחילתו
של עיקרון :״אנחנו נתחיל להכריז על
תאריכים קבועים במשך השנה, בהם נקיים
את יום הספר המקורי,״ החליטו .״במקום
שהספר ייעלם על הדוכן של המפיץ או
המוציא־לאור, נבליט אותו על ידי המכי רה
האישית ובעזרת המגע האישי בין
הקונה לסופר.״
העולם הזה 1513
עם דפילטור ״לון״ פועל על בסיס השיער מבלי דפגוע
בעור, הוא ממיס את השיער ומשפיע על
שורשיו באופן המונע צמיחה חוזרת מהירה
של שיער הרגליים.
השימוש בדפילטור״לון״ אינו גורם
לכאבים ואינו מלווה ריח רע.
ככד מוצרי ״דון״ כן גם הדפילטור
מבוסס על חומרים טבעיים
מים־המלח וממעינות זוהר
הידועים בהשפעתם
הברוכה על גוף האדם.

״דפילטור לון״ הוא התכשיר הטוב ביותר,
הנמצא כיום בשוק,
להורדת שיער.
להשיג בפרפומריות הנבחרות,
נציגות יופי ״לוו״
וברשת חנויות השק׳־ם

חסו

לבושה!!
מניעה,

בכדי לקנות אמצעי
צריך להתבייש.
אמצעי מניעה פאר תוצרת אירופה,
במחירי הפתעה. פרוספקט חינם.
ונוס, ת .ד.

,29101

אינך

תל-אביב

ביטוח שנתי לטלוויזיה

— 30.ל״י

כולל מנורת המסך, כולל מיסיס
סיגנל

אל קטרוניקח
רח׳ החשמל ,4תל־אביב,
טל 615362 ,625459 .

מר סורקים הנכבד,

מאת

או די א בנ ד

24־ 22 במאי 1972
!!הציבור הו דונו ע
נוכ ח הידי עהש...״
טוב נפלה עלינו החובה להגיא לדיון גכנסת עניין
שהממשלה לא היתה מעוניינת להעלותו.
ברגע שנתקבלה הידיעה על החלטת ועדת־ויתקון
לשלם 524,750ל״י לפרקליטים שהופיעו בפניה, הגשנו
הונעה דחופה לסדר היום :״עיפוב התשלום של שפר
טירחת עורכי״הדין, שהופיעו בפני ועדת־ויתקון.״
נימקנו זאת כך :״הציבור הזדעזע נוכח הידיעה
כי הוועדה, יחד עם נציג הממשלה, קבעה לעורכי-
הדין שכר־טירחה בסכומים שנקבעו. השכר שנקבע
לישיבה אחת שווה כימעט לשכרם של חברי־הכנסת
במשך חודשיים, ולשפרם של פועלי־השימורים במשך
ארבעה חודשים.
״אם לא יבוטל הדבר, תיקבע דוגמה שלילית ביותר
לעיני המדינה כולה. לפיכך אני מציע שהכנסת תדון
בעיקרון שעל פיו נקבע שכר זה, בטרם יבוצע התשלום,
ועל כן הדבר דחוף ביותר.״
מייד הגישו גם סיעות אחרות הצעות, והכדור
התחיל להתגלגל.
לא הסתפקנו בכך, והגשנו באותה שעה שאילתה
לשר״חמישפטים. תבענו־חסבר מפורט מעל דוכן הכנסת.
במיסגרת של שאילתות העלינו השבוע כמה נושאים
אחרים. בין השאר :
• דברי השגריר בן־נתן על פעולות צרפת נגד
ישראל.
י• המחלוקת בין חיים בר־לב וראשי ההסתדרות,
בעיקבות דברי בר-לב שמיפעלי ההסתדרות מועדפים
על פני מיפעלים אחרים. ביקשנו ממנו להסביר
ולנמק טענה זו.
• פעולת הצנזורה הצבאית לגניזת פרטים בפרשת
פיתחת״רפיח.
• הפירסומים על עברו הפרו-נאצי כביכול של
גונאר יארינג, והקשר של ישראל לפירסומים אלה.
• העלאת שכרם של יעקוב פלד ויעקוב חושי,
מנכ״לי חברת החשמל, ל 5000-ל״י לחודש, ערב פרישתם,
כדי להעלות את סכום הפנסיה שלחם.
• מכירת קרקעות המדינה בגבעתיים במחיר
כוזב.
י• פרשת חדירה המפורסמת של זנבר, נגיד בנק
ישראל.

הפשע גו א ה -
מ ה עו שה הכנסתי
כאשר גואה בארץ גל הפשיעה האלימה, מהו תפקידה
של הכנסת!
נאמתי בחודשים האחרונים כמה פעמים על נושא
זה, כדי להזעיק את הכנסת. מסרתי מעל הדוכן מידע
על כנופיות שוד ורצח הפועלות בארץ ואפילו שמות.
אך זאת לא היתח הפעולה העיקרית. לפני כמה
שבועות שלחתי ליו״ר ועד״הפנים, מרדכי סורקיס,
מיכתב בו ביקשתי ממנו לכנס את הוועדה לדיון בל-
תי-שיגרתי על נושא זה.
הדבר לא נתקבל על-ידי המישטרה בשימחה. כל
הדיון לבש צורה של הצגת שאלות לשר ולמפכ״ל, והם
ענו עליהן בצורה די נרגזת, כאילו כל דאגה בשטח זה
מעליבה את המישטרה, ואת ראשיה אישית. הם גם
סירבו למסור מידע של ממש של פעולת המישטרה.
אחרי שתי הישיבות, חרצתי מיבתב ליו״ר הוועדה,
ובו העליתי טענה יסודית. היא מטילה אור על כל
הבעייה של פעולת ועדות הכנסת:

אני פונה אליך בעניין זח בכתב, מפני שלדעתי מחייב
העניין מחשבה ושיקול־דעת יסודי ביותר.
לפני חודש ביקשתי ממך לקיים בוועדת־הפנים דיון על
מצב הפשיעה בארץ, בעיקבות מידע מיוחד וסודי שהגיע
לידי. הואלת בטובך לזמן דיון כזה, אך לדעתי החטיא
הדיון עצמו את מטרתו כליל.
התכוונתי למסור לוועדה מידע מוסמך, ולבקש את
הוועדה להזמין אליה כמה מומחים בעלי מידע בשטח זה,
ובכלל זה איש אחד או שניים המצויים היטב בענייני
העולם התחתון, שהודיעו לי שהם מוכנים להסתכן ולמ סור
מידע זה בישיבה סגורה של הוועדה. כוונתי היתד,
שהוועדה תשמע את המידע הזה, בנוסף על המידע של
המישטרה, ובצורה זו תוכל הכנסת לגבש לעצמה דעה
משלה, הן כגוף המפקח על הרשות המבצעת, הן כגוף
האחראי לחקיקה.
תחת זאת בא שר־המישטרה יחד עם המפכ״ל וקצינים
בכירים אחרים, הקשיב לשאלות ומסר תשובות. מובן
שבמיסגרת זו אין כל אפשרות להעלות את הבעיות ואת
המידע. התשובות היו שיגרתיות ומרגיעות, ולא היה בהן
כדי למצות את הנושא, ולוא אף בחלקו.
מתעוררת כאן שאלה פרלמנטרית, ואולי אפילו קונסטי טוציונית,
לגבי תפקידה של הכנסת כגוף המבקר את
הרשות המבצעת. האם היא ממלאה את תפקידה בהצגת
שאלות לשרים ולפקידים -כשאין באפשרותה להשוות את
תשובותיהם למידע אחר, לחקור את הדברים לעומק,
וליצור לעצמה תמונה עצמאית!
דעתי היא שהתשובה היא שלילית. במיקרה זה הצעתי
שוועדת־הפנים תמנה ועדת־מישנה, שתתמסר באופן יסו די
ביותר לנושא זה, המדאיג את הציבור כולו והנוגע
לאיכות חיינו. הייתי מציע שוועדה זו תמנה לעצמה פרק-
ליט־חוקר (עורך־הדיו אמנון זכרוני, שריכז בידיו חלק מן
המידע הזה, היה מוכן להתנדב לתפקיד זה ללא תשלום),
תזמין את המומחים והמודיעים המוכנים להופיע בפניה,
ותגיש דו״ח למליאת הוועדה.
מובן מאליו שאין המישטרה חייבת למסור לכנסת
מידע על חקירות ספציפיות, ואין הכנסת צריכה לבוא
במקום בית־המשפט והתביעה הכללית. אך יש לכנסת תפ קיד
משלה, בשטח זה כמו בכל שאר השטחים הממלכ תיים,
ואין הנוחלים הקיימים מספיקים למילויו כראוי.

חנה כמה נקודות שהעליתי :

* חגורות ב טיחו ת:
אורי אבנרי עדיין אין בארץ החובה להשתמש
בחגורות־הביט״חות לפחות בכבישים הבינעירוניים.
איני מבין, אדוני סגן שר־התחבורה, מדוע אין לכם
דם להנהיג זאת!
יהונתן יפרח ז חבר־הכנסת אבנרי, אתה חוגר
חגורות־בטיחיות 1
אורי אבנרי ׳ תמיד. הייתי חושב את עצמי אידיוט
מושלם, אילו יצאתי לכביש מבלי לחגור חגורת־בטיחנת.
הייתי מרגיש את עצמי כמו חייל היוצא לקרב בלי רובה.

זהו ממש טימטום. אין כל אי־נוחיות בחגו־רת־הכטיחות.
אני חוגר חגורה כזו מזה שנים.
אינני מסוגל להכין נהג שאינו חוגר אותה.
כאשר ההכדל בפגייעות הוא כל־כך עצום :
גד יעקבי ז ראשית, אני חושב שאתה בהחלט צודק
בדיאגנוזה 30״/מכלל התאונות היו נמנעות מבחינת
תמותה אם כל הציבור היה חוגר חגורות בטיחות.
שנית, מעטות המדיניות בעולם — ודומני שרק שתיים
— שהנהיגו חובת ׳שימוש בחגורות בטיחות, מתוך קרוב
ל־! 250 מדינות, אם מביאים בחשבון את כל מדינות־הבת,
כמו ה״סטייטס״ בארצות־הברית.
שלישית, יש הצעה כזו במשרד התחבורה, ורבים
מצדדים בה, אלא שיש חששות בגלל אי־היכולת לאכוף
הוראה זו, לטענת המשטרה, כאשר אין רואים זאת. הנו שא
הזה טעון עדיין הסברה וחינוך.
אני, כשלעצמי, באופן אישי, אומר שנצטרך להגיע
לכך תוך שנה־שנתיים.
אורי אכנרי: אני שמח על כך.
אגב, הסיבה שבגללה אין עדיין חובה לחגור חגורות-
בטיחות באמריקה, היא קאפיטאלייסטית גרידא. ה״לובי״
הגדול של יצרני־הימפוניות, המהווה כוח עצום, איננו

העתקות של מיכתג זה שלחנו ליו״ר הכנסת, לשר-
המישטרה, למפב״ל, וליועץ המישפטי של הממשלה.
יתכן שבהזדמנות זו נגיע סוף־סוף לבירור השאלה :
מהו, בעצם, תפקיד הכנסת לגבי מישרדי הממשלה !

,.ה כנ ס ת סו חנג ד ס
ל ת אונו תדר כי ם! ״
לרגע התפתיתי להגיש לכנסת הצעת־החלטה כלהלן :
״הכנסת מתנגדת לתאונות-דרכים.״ ההצעה חיתה נדחית,
כמובן, פה אחד, באופן שיגרתי. אבל היא היתה
משקפת, פחות או יותר, את תוכן הנאומים בוויכוח על
ריבוי תאונות הדרכים. כל הנואמים התנגדו בהחלט
לתאונות, והכריזו על כך בפאתוס רב.
כשעליתי לדוכן, לקראת סוף הדיון, התרכזתי בעניינים
מעשיים, שגרמו בכמה מיקרים לדו-שיח ענייני ביני
ובין סגן שר-התחבורה, גד יעקובי — דבר נדיר למדי
בכנסת, שבה התרגלו הכל למונולוגים.

דירה ל כל זוג!
הצעת סינוס
לדיון על סקירת שר־השיבון
מטעם סיעת העולם הזה -
כוח חדש
״ ה ; גסו 1מכריזה —
שלכל זוג צעיר בארץ הזכות לדיור
הוגן, בתנאים כלכליים התואמים את
רמת הכנסותיו.

הכגסת

?וכעת —

שלכל אדם שגדל בארץ יש אותן הזכו יות
כמו לעולים החדשים, המצטרפים
אל החברה הישראלית.

הכנסת

ממיזה —

על הממשלה לבנות לאלתר את כל
יחידות״הדיור הדרושות להגשמת עיקרון
זה, ולהשכירן לזוגות צעירים בשכר-די-
רה מדורג, בגובה של רבע מהכנסתם נטו
של בני המשפחה הגרים בדירה — או
למכרן למי שמבקש זאת, בתנאים כלכליים
מקבילים.

הכגסת

מחריטה —

להקים את מישרד״חבנייה, שיבוא במקום
מישרד-השיכון, ושבו ירוכזו כל
האמצעים, הקרקעות והסמכויות, הדרושים
לביצוע יעיל של משימה סוציאלית
מרכזית זו.
(הצעה זו נדחתה על־ידי הכנסת
ביוס ,23.5.72 כשרק סיעתנו מצביעה
בעדה).

מעוניין בכך. הוא חושש שזה יעורר פחד ורתיעה בפני
רכישת מכוניות. קראתי מחקר רציני על נושא זה.
אין מנוס מזה! ,מוכרחים להגיע לאכיפת הוראה כזו,
גם בדרך של הטלת קנסות קטנים יותר על עברייני-
תנועה שהשתמשו בחגורות, והקטנת פרמיות הביטוח
שהם צריכים לשלם.

מלתקגי״בטיחות במכוניות:

אורי אבינרי העניין הזה כבר
חוזר אצלי, כמו עניין חגורוודהבטיחות.
נעות בכבישי־הארץ אלפי מכוניות, שאסור להשתמש
בהן בארצות ייצורן.
קצרה בינתי מהבין איך אתם סובלים זאת.
אדוני סגן השד, אתה יכול ללכת לימיגרש של מכוניות
חדשות, ותמצא שם מכוניות אמריקאיות הנושאות כתו בת
:״לייצוא בלבד.״ מדוע!
באותן !מכוניות אסור ׳להשתמש בארצות־הברית, מפני
שחסרים בהן ׳מתקני־בטיחות, שהם חיובה חוקות בארצות־הברית
— הודות לערבי אחד ששמו ראלף נאדר, יוצא
סוריה, שחולל את המהפכה הזאת.
הפך

לפיזמון

מדוע אנחנו מרשים להשתמש כארץ במכוניות
אמריקאיות, שבאמריקה אסור להן לנוע ז

אמרתי דבר זה לעזר וייצמן, כשהיה שד־התחבורה,
הוא התעניין, אבל לא יצא מזה שום דבר.
גד יקקכיז קבענו שבמיכיוניות המייובאות לישראל
מחייב תקן־הבטיחות המקובל באירופה המערבית. זה
נקבע לפני חמישה חודשים.
לעניין זה התמנה צוות, בראשותו של פרופיסור
שטוקר מהטכניון, מהפקולטה להנדסת ימכונות, ולפני
שבוע הגיש את הדו״ח שלו.
מכאן ואילך כל אישורי מישרד־הרישוי, וכן אישורי
ייצוא על-ידי משרד התחבורה לייבואני כלי־דכב, יהיו
בהתאם למיפרטים שהמליצה עליהם אותה ועדה, שהיסח־תה,
אותה ׳רמת הבטיחות חמחוייבת במערב אירופה.
אי־אפשר לקפוץ בבת אחת לרמה אמריקאית, כי זה
ייקר כל מכונית ב־ 4000 או 5000 לירות.
אדרי אבנרי: אני ישמח על זה. אבל, עם כל
הכבוד, אני חושב שלפחות לגבי מכוניות אמריקאיות

לבטל מייד את שכר־־הל״מוד !
בשיא שביתת הסטודנטים הגשתי הצעה ל-
סדר״היום. מכיוון שהיו כמה הצעות כאלה, הח ליט
יגאל אלון למסור הודעה מטעם הממשלה
— אד רק אחרי סיום השביתה.
בוויכוח זה היינו הסיעה היחידה שתבעה
לבטל בליל ולאלתר את שכר-הלימוד באוניברסיטאות.
בכך מילאנו שוב את התפקיד שנטלנו
על עצמנו: לזרוע רעיון חדש ועקרוני — בבחינת
״שלח לחמן על פני המים״ — מתוך בי טחון
שברבות הימים יתקבל ויתגשם.

אורי אבנרי: אף שאני מחייב בדרך כלל ניתוח
לאחר המוות, לא אעסוק בניתוח אחר־המוות של השביתה
שהיתה.
חלק מהדברים שנאמרו היום מעל דוכן זה, מפי דוברים
שונים, נשמעו בעיני כאילו ננאמו לפני אלפיים שנה.
ולא במיקרה: בעשרים השנים האחרונות חלו בעולם
שינויים שאינם נופלים מהשינויים שחלו בכל אלפיים
השנים שלפני כן, ואילו המימסד הפוליטי בארץ ׳(וגם
בארצות אחרות) רחוק עדיין מלתפום את השינויים העצו מים,
שחוללו מהפכה בכל תחומי החיים.

זה מדאיג אותי, משום שכך אנחנו חוזרים
100 שנה אחורה, ואומרים: החינוך היסודי,
המייצר פועלים שחורים לבתי־החרושת, כדאי
למדינה, אותו צריכה החברה לממן, זה צריך
להינתן חינם ולכל. אך החינוך האוניברסיטאי
הוא לוקסוס, והתלמיד חייב לשלם בעדו.
האם החינוך האוניברסיטאי הוא לוכסוסז האם אין
כאן דוגלים הכל, לפחות מן השפה ולחוץ, בעיקרון
שחובת המדינה היא לתת לכל אדם את התפתחותו המכ סימלית
בתחום כישוריו?
הכל דוגלים בעיקרון זה, למראית־עין!
יגאל אלץ ז אתה חוזר על נאומי מלפני
חודשיים.
אורי אבנרי ז ייתכן שאני חוזר על הנוסח
המדוייק של נאומך. הכל דוגלים בזה. השאלה
היא. :היכן היישום של עקרון זה, כבוד השר?

יצחק ה. קלינגהופר :

האס לא היית יכול

להחזיר את ההלוואה?
אורי אכנרי ׳ מייד אגיע גס לנקודה זו.

אני דוגל כביטול מוחלט של שכר־הלימוד.
אני דוגל כמתן דמי-מחייה לזקוקים לכך.
אני מתפלא לכל רעיון ההלוואה * ,ואני מתפלא על
התפעלותו של הנואם שקדם לי, שראה בזה דבר גדול ויפה.
אין להטיל זאת על אדם, בראשית דרך חייו. גם אין
בזה שום צדק.

אם נותנת ההברה לאדם את האפשרות
למצות את מלוא יכולת התפתחותו, על־ידי לימוד
אוניברסיטאי, ואם הודות לכך הוא מתקדם
בחיים ומשתכר יותר, הוא ישלם את
המגיע ממנו בצורת מם־הכנסה.
זהו עיקרון סוציאלי יסודי — כל אדם ישלם לפי
הכנסתו. אדם כזה ישלם מס-הכנסה גבוה יותר בעתיד,

תפיסותיו •כד המימסד ׳מפגרות כדור אחד
אחדי השינויים.

שנו הלימוד: מיותר!
הקשבתי לדברי השר בתימהון גובר והולך.

:זד מה כד הוויכוח? מהו גודלו שד כד
האובייקט הזה, ששמו שכר־לימוד?
.התקציבים של כל האוניברסיטאות יחד מגיעים ל־590
מיליון לירות בשנה. בתוך זה מהווה כל שכר־הלימוד
המשתלם כיום 41 מיליון לירות.

כל שכר-הלימוד המשתלם על-ידי כד הסטודנטים
כמדינת ישראל כיום אינו מגיע אלא
כדי * 6.5מתקציב האוניברסיטאות !
מאיר אכיזוהר ג זה לא כסף.
יגאל אלץ ז אס כן, מה הרעש?
אורי אבנרי ז זהו מה שאני שואל אותך,
כבוד השר, ובמגמה הפוכה מזו המשתקפת בשא לתך
! מה הרעש?
מדובר כאן על שכר־לימוד, המכסה פחות מ־>70/0
מהוצאות החינוך הגבוה בארץ. שכר־הלימוד מכסה בסך
הכל בין > 60/ל־,־/ס 20 מההוצאה שמוציאה אוניברסיטה על
סטודנט. זאת אומרת שמדובר על חלק קטנטן מהוצאות
החינוך הגבוה בארץ. לגבי החלק הזד. השאלה היא: מה
הרעש.

אני מקבל את השאלה. זוהי שאלה טובה
מאוד. לגבי הסטודנט מהווה שכר־הלימוד הוצאה
כבדה. לגבי המדינה, זהו חלק קטנטן מהוצאותיה
עד החינץ־ הגבוה, וחלק אפסי של
כלל תקציבה.

והנויח נר צעיו ריע 1ו!
בא כבוד השר, יחד עם כל חסידי שכר־הלימוד ה מודרג,
ומציג עיקרון אידיאולוגי: אם אנו משחררים את
העשירים והאמידים מתשלום שכר־לימוד, הרי זה עוול
סוציאלי, כי אז ישלם כל הציבור בעד שכר־הלימוד של
בני ־העשירים. לכן יש להשאיר את שכר־הלימוד המדורג.
העניים לא ישלמו, בני־העשירים ישלמו.

אולם אם נבחן עיקרון זה לגופו, נראה שזוהי
אידיאולוגיה מיושנת מאוד. על פי אידיאולוגיה
זו, יש לבטל את חינץ־־החינם בכד
הגילים.
יגאל אלץ ז אני מבין שאתה נמנה עס
העשירים.

אורי אבנרי

לצערי, איני נמנה עם ה
עשירים.

אני
שואל: מה ההבדל כין האוניברסיטה
לבין בית־הספר היסודי?
אותו עיקרון נכון לגבי כיתה א׳ כמו לגבי כיתה י״ב,
כמו לגבי לימודי ב. א.
אין כל הבדל, אלא אם כן סבור השר — וזהו, אדוני
השר, מה שמדאיג אותי שיש הבדל מהותי בין חינוך
יסודי לבין חינוך אוניברסיטאי.
צריך לשמור על תקן אמריקאי. אני יודע שזה מייקר
את המכונית, ובגלל זה עיכבו את הדבר יצרני המכוניות
באמריקה עשרות שנים. זה עלה הרבה קורבנות בנפש.

אבל אם זה עולה יותר, הרי מישרד־התח
בורה צריך לעמוד על רך שמיתקני-בטיחות
ישוחררו ממס. הרי זה אבסורד, שעל מיתקני
בטיחות יצטרך אדם לשלם מם מאות אחוזים !

9על הכבישים:
אורי אבנרי הבה נתבונן בכביש הראשי במדי נה,
הכביש המוביל מהשפלה לירושלים 24 ,שנים אחרי
קום המדינה!
רק בקטע אחד, שהושלם לאחרונה, הוא בעל ארבעה
נתיבים, ושם אין כניסות ויציאות. בשאר הקטעים, יש
כניסות ויציאות בכל כמה קילומטרים.
חלק מאותו כביש הוא בעל שלושה נתיבים. זהו דבר
נורא, בייחוד לאור הפסיכולוגיה של הציבור שלנו.
בנתיב האמצעי, אין איש יודע למי זכות־הקדימה, וזה

סטודנטים בקמפוס בירושלים (בעת כיבוש הסינאט)

אין זו רק חובת המדינה כלפי האזרח, הזכאי לפיתוח
כל כישוריו — זוהי גם חובתה של המדינה כלפי עצמה.

ואז לא יחזיר את אשר הושקע בו, אלא ישלם באותה
שנה את הוצאות-החינוך של הסטודנטים שילמדו אז.

לא נעמוד בתחרות, כמדינה וכחברה, ולא
נחזיק במקומנו בשורה הראשונה של ההברות
הטכנולוגיות המתקדמות, אם לא נמריץ כל
אדם מוכשר לעכור לימודים גבוהים, אם לא
נכריה כל צעיר כזה ללמוד ולהשתלם.

>1חנה חמוש ומבגו?

המדינה מעוניינת בזה יותר מן הצעיר עצמו נ

נס תהווואה היא נסולה!
אם אמשיך בדרך מחשבה זו, אגיע למסקנות מרחיקות־לכת
מאד — שבעיני אינן מרחיקות־לכת כלל.

בעיני זהו המינימום, ולא המכסימום: יש
לבטל את שכר־הלימוד ככללו — גם באוניברסיטאות
וגם בטכניון.
יותר מזה. יש להרחיק לכת, ולשלם לכל סטודנט
הזקוק לכך דמי־מחייה.
שלמה יעקב גרוס: איך זה בארצותהברית?

אורי
אבנרי: כאשר אני הייתי בגיל הזה, אילו
היה קיים מישרד־החינוך. אבל אילו היה קיים אז שר־חינוך
שהיה מציע לי חינוך בלי שכר־לימוד, גם אז לא
הייתי יכול ללכת לאוניברסיטה, וגם לא לבית־הספר
התיכון, כי היה עלי להשתתף בפרנסת המשפחה.
בשכבות העניות, לא די בלימוד־חינם. חינוך־חינם
הוא חסר תוכן בשכבות אלה, אם אין משלמים לתלמידים
את הדרוש להם כדי להתקיים בתקופת הלימודים.

הופך למיבחן של כוח־הרצון בין נהגים הדוהרים זח
מול זה משני הכיוונים. קטע גדול אחר הוא !בעל שיני
נתיבים בלבד. כל יציאה וכניסה מזמינה תאונות.
הקטע החדש שנסלל, גם הוא, כנראה, מועד לפורע נות.
קורבן־החיים ששילמה הכנסת עצמה, כאשר נהרגה
בתאונה מזכירת יו״ר הכנסת, דפנה קרסו ז״ל, אירע
בקטע החדש ביותר של הכביש. גם בקטע שליד מוצא
קורה תאונה אחרי תאונה — הכל באשמת מיבנה הכביש.

מי אחראי לכבישים במדינת ישראל? איזה
אבסורד עילאי הוא זה, שהכביש — אחד
הגורמים העיקריים לתאונות, אחד המרכיבים
העיקריים של התחבורה בכלל — אינו נמצא
בתחום פעולת מישרד־התחכודה, אלא בידי
מישרד־העכודה, שהוא זר לכל העניין:

• על הנהגים:
אורי אכנרי אין להשוות נהג ישראלי, שלמד
נהיגה לפני שנה־שנתיים, כשהוא כבר בגיל העמידה,

העניין כולו נוגע, כמובן, לסדר־העדיפויות של המישטר
— של כל מישטר.
יתכן ששר־החינוך־והתרבות מסכים איתי בסתר ליבו,
שחלוקת העדיפויות אצלנו רחוקה מלהתאים למדינה
שאנחנו רוצים בה, לחברה טכנולוגית מתקדמת ומפותחת.
אנחנו מוציאים הון־תועפות על תקציב־הביטחון, ש עליו
אין לנו, למעשה, פיקוח אמיתי.

בעוד דור עלולה המדינה להיות מעין מחנה
צבאי חמוש, אך מפגר, תחת להיות הברה מפותחת
היודעת להגן על עצמה.
בתום היבוח הגשנו את הצעת״הסיכום
הבאה, שנדחתה על״ידי הכנסת פה אחד, כשרק
סיעתנו מצביעה בעדה :

( )1הכנסת מחליטה שיש להנהיג כמדינת
ישראל חינוך חינם בכל השלבים, מגן
הילדים ועד לגמר החינוך האוניברסיטאי.
(צ) הכנסת מטילה על שר החינוך והתרבות
לאחוז באמצעים הדרושים, כדי להנהיג
— החל משנת-הלימודים הקרובה — חינוך
חינם באוניברסיטאות.
* הצעת מנכ״ל משרד החינוך והתרבות שדמי־הלימוד
יירשמו כהלוואה, אותה יחזיר הסטודנט אחרי גמר לימודיו,
כשיתחיל להתפרנס.
לנהג אמריקאי או גרמני, שגדל במכונית משחר נעוריו,
ושכל האינסטינקטים שלו מתואמים לנהיגה מוטורית.
רבים מהנהגים שלנו הם חדשים, ואין להם אינסטינקט כזה.
...אין זה נכון לומר ש(הנהג המצוי) נוהג בכוונה
בצורה בלתי־זהירה, או שהוא מזלזל בחיים. לרוב הנהגים
פשוט ;חסרה תודעת תחבורה.
גם הולכי־הרגל גדלו בארצות שבהן היתר. רק תחבורה
מוטורית מצומצמת, ובכללן ארץ זו עצמה.

זוהי משימה מרכזית: להפוך אנשים אלה
לנהגים ולהולכי-רגל בחכרה מפותחת כמו שלנו.

למשל: כולנו סובלים מן השירים האידיוטיים, שבהם
סותמת הטלוויזיה את חמש הדקות בכל שעה, המוקדשות
בארצות־הברית לפידסומת מיסחרית. אדוני סגן־
השר, לך לממשלה, ותכפה עליה לתת לך חמש דקות
אלה נ במקום שירים אלה, שדר חומר !ממדרגה׳ ראשונה
על תאונות הדרכים, שיוכן על־ידי מיטב המומחים לשי דורי
טלוויזיה. זה יעניין יותר משיר על שיבולים בשדה,
וזה יעזור יותר ממאה אלף נאומים בכנסת!

סמד המעמד

כל בחורה שמגיעה למוסד, חותכת במוקדם או במאוחר
את זרועותיה בעזרת סכיו״גילוח. אפשרות אחרת היא
לקעקע את הזרועות ואת הגוף בלבבות שבורים. הבנות יודעות שזה מכוער, ופוחדות

תמיד שההורים יגלו זאת. אך השפעת הוותיקות חזקה יותר — במיוחד בשעות של
ייאוש. צלקות בזרועות הן חתימה בדם על הצטרפות לעולם האחר, עולמן
של הזרוקות והצהרת ייאוש מהסיכוי לחזור ולהתקבל אי־פעם לחיק החברה.

1זא !11130 דרא 0 *0
ך* בעייה העיקרית שלנו פה,״
1אומרת שרית, נערה שחומה
גבוהה, המתגאה בחבר שלה, מלך העו לם
התחתון של יפו — ״היא שאנחנו
סגורות. ואם לפעמים קמים בבוקר עם
מצב־רוח רע, אז כל היום דפוק. או
לפעמים העובדת הסוציאלית לא נותנת
להתקשר לבית, או שרבים עם חברה —
אז נהיה רע על הנשמה.״
היינו ישובות במטבח המואר. ריח ה חביתות
המתבשלות לקראת ארוחת ה

נערות על קוצים

ערב ממלא את האוויר. בשעות אלה,
כשהן חופשיות לעשות ככל העולה על
רוחן, לאחר שהמדריכים פנו איש לחד רו
— אוהבות הבנות של צופיה להת כנס
במטבח ולפטפט. הרבה מה לעשות
ממילא אין.
״אל תאמיני למה שהבנות אומרות,״
מזהירה אותי רינה .״אפילו אם טוב להן
פה, הן לא יגידו לך. תסתכלי עלי. פה
למדתי לדבר יפה, וגם דואגים לי.״
״פה טוב ז״ רוטנת לעומתה שרית.

2גדול מהחדרים של קבוצה ג׳ .חוץ מהגודל, החדרים דומים.
• כולם מקושטים, נקיים. הבנות מקפידות מאוד על הסדר. כאן

״אוי ואבוי לטוב כזה. משעמם פה, מוות.
וחוץ מזה,״ היא פונה אלי ,״שתדעי לך
שהמדריכים מרביצים. וכשרוצים לדבר
עם מישהו, אף פעם אין עם מי. תמיד
הם עסוקים.״
ציפורה, בת 14 ואחת משתי הבתו לות
במקום, מציגה בפני את זרועותיה :
״חתכתי את הידיים. הבנות פיתו אותי.
אמרו לי: תחתכי את הידיים, תהיי גזעית
כמונו.״
חיתוך הזרועות הוא רק אחד הדברים,

הן שופכות את ליבן באוזני החברה הטובה, מספרות על
לגדר,
מעללי העבר — ומתגעגעות לחופש שמעבר
כאשר הן יושבות על קוצים תון ציפייה לשיחרורן.
למרות ש״צופיה״ לא דומה כלל לכלא, מרגישות הבנות כלואות.

שבהם באה לידי ביטוי השפעת המנוסות
על החדשות בצופיה. קשה למצוא כאן
נערה שידיה אינן מצולקות או מקוע קעות
בלבבות שבורים, או בשלוש נקו דות,
שמשמעותן: אני נגד החוק.
הזרועות המצולקות מהוות אחד מכר טיסי
הכניסה שלהן לתת־תרבות של ה נערות
העזובות. כשנערה מיואשת או
עצבנית, כשהיא רוצה להטיח בפני העו לם
על העוול שנגרם לה — היא חותכת
ידיים.

טרף
ל ציי די ם
*** רית וחברותיה אולי מרגישות
16/שבעייתן העיקרית היא — היותן
סגורות במקום. אולם, לדעת מומחים,
הבעייה העיקרית של צופיה היא — חו סר
התוחלת שבשהותן שם. היעדר כל
תקווה לעתיד שונה. היעדר כל סיכוי להי חלץ
מגורלן.
רבות מבנות צופיה, שמעולם לא עסקו
בזנות — חלקן אף בתולות — מגיעות
לזנות עם הבריחה הראשונה שלהן מהמו סד.
הפחד מפני המשטרה, והחשש מפני
תגובת ההורים על בריחתן — זורקים
אותן לרחוב. מצויירות בכתובות של בחו רים
המוכנים לספק להן מקום לינה ואו כל,
הן הופכות להיות טרף קל לציידים
חסרי־לב.
זה מה שקרה לרינה. למרות התנאים
שבהם גדלה, בשכונת התקווה בתל־אביב,
הצליחה רינה להגיע לצופיה חסרת כל
נסיון מיני .״חודש וחצי אחרי שהגעתי,
ברחתי,״ סיפרה לי אותו ערב במטבח.
״הייינו בקייטנה בסידני-עלי, קפצתי מקיר
בגובה ארבעה מטר, והתחלתי לרוץ. עצר תי
טרמפ, ונסעתי לתל־אביב.
״פחדתי שאמא שלי תשמע שברחתי.
אמרתי לה, :אמא, באתי לחופש.׳ הייתי
כולי רועדת מהפחד שירביצו לי.״
״הייתי איזה שלושה ימים בבית. ביום
שישי היכרתי בחור אחד. עלינו לאוטו בוס
ליד הסופרמרקט, והתחלנו לדבר. אמר תי
לו שאני עובדת פקידה. אז הוא אמר
לי, שהוא לא מאמין. תוך כדי שיחה
סיפרתי לו שאני בצופיה, ושברחתי. וגם
סיפרתי לו שאני בתולה. גם לזה הוא לא
האמין.
״אני, בדיוק שראיתי אותו — התאהב תי
בו, פתאומית. הוא אמר לי, בואי תשני
אצל סבתא שלי. שיקרתי עליו שאני ישנה
אצל דודה שלי. אבל איכשהו שיכנע אותי,
וישנתי אצל סבתא שלו. ובלילה פתח אותי.
״למחרת הוא הלך לחברים שלו, וסי פר
, :פתחתי את הבחורה הזאת, והיא מ־

צופיה.׳ כעסתי עליו נורא. ובדיוק היכר־תי
בחור אחר בשם יוסי, שאמר לי שהוא
רוצה שאני אישן אצלו. לא היה לי איפה
ללכת, אז נשארתי אצלו חודש. הוא רצה
שאלך לעבוד. אבל אני פחדתי מהמיש־טרה,
וברחתי ממנו. חזרתי הביתה, ואבא
שלי החזיר אותי למוסד.״

בת שנשלחה לרוקן פח אשפה, ניצלה את
ההזדמנות, לא חזרה.
״אף פעם לא היה בביתן מצב כזה,״
הודו המדריכים .״זה מה שקורה כששול־חים
למקום, שהכי קשה לעבוד בו מד ריכים
מתחילים.״

ב רי ח ה
לתיןה לי ל ה

ך* פעם היא השתדלה להיות בסדר.
ו | עד שיום אחד, כשחזרה מביקור־בית,
התפתתה לאחד מבחוריה של יבנה הסמו כה,
האורבים לבנות צופיה בדרכן למו סד.
עד שיצאה מחדרו, היתה השעה מאו חרת.
היא פחדה לחזור למוסד, החליטה
לברוח. הפעם, היתה דרכה אל חדריהם של
גברים שונים, אל הסמים ואל חיי־הלילה,
קצרה יותר.
תפסו אותה, החזירו אותה למוסד. כע בור
זמן קצר, היא ברחה שוב :״עצרתי
טרמפ ונסעתי לאילת. היו שם שני בחו רים
שלקחו אותי. ישנו בבית-מלון. אחד
מהם רצה לשכב איתי. אז ברחתי ממנו.
ישבתי שם על סלע, ואמרתי לעצמי :
,מה יוצא לי מכל זה?׳ בסוף אני אהיה
זונה, ואף גבר לא ירצה להסתכל עלי.״
עכשיו, כאשר תצא מהמוסד, היא מקווה
להתגייס לצה״ל. שם יש אנשים אחרים.
שם תכיר חברה אחרת.
המדריכים מגיבים בספקנות. נסיונם הו כיח,
כי קשה מאוד להסתמך על הכוונות
הטובות של בנות צופיה.

ייי

•ן והי, אכן אחת הבעיות הכאובות של
1צופיה: התקן מאפשר אומנם העסקתם
של 11 מדריכים — אבל במוסד עובדים
רק שישה. מתוכם ארבעה בוגרי המיר־רשה
החינוכית בירושלים, השאר חסרי כל
הכשרה. מתוך שלוש העובדות הסוציא ליות׳
רק אחת היא בוגרת בית־הספר ל עבודה
סוציאלית. השתיים האחרות הן
אמנם אקדמאיות, אבל בתחומים אחרים.
בכל המוסד אין אפילו פסיכולוג אחד.
הפסיכיאטר — חידוש שהונהג רק לאח רונה,
בגלל שלא היה בשבילו תקן עד
עכשיו — מגיע פעם בשבוע, והצוות מו דה
שקשה לו לעשות הרבה, בפעם הבו דדה
הזאת.

הפסקה
בל היו ם

ך* נגד פיתוייו של הרחוב, כנגד ה־
^ רעל שכבר נמהל. בדמן של הבנות
הצעירות — מעמיד צופיה את בית־הספר
שלו, את החוגים, ואת צוות העובדים.
בבוקר הראשון שלי, בביקורי בן השבוע
בצופיה, סרתי לבית־הספר. שתי הכיתות
היו ריקות. הנערות שכבו על הדשא, הת חממו
בשמש. המורות ישבו בחדר המו רים.
רק בחדר הקונפקציה עסקו כמה
בנות בתפירה .״עכשיו הפסקה,״ הס בירו

חיכיתי איתן לתחילת השיעור. חצי שעה
חלפה. המורה לקונפקציה התחילה לכנס
את תלמידותיה. שיפרה, אחת הבנות, הל כה
לנקות את הכיתות. המורה נשארה ב חדר
המורים, כשאיתה שתי בנות. אחת
מהן היתד, שקועה בקריאת סינרומן. ה שנייה
שיחקה במישחק לימודי.
שאר הבנות — להוציא את עובדות
המטבח והמחסן, שאינן לומדות כלל —
המשיכו ליהנות מקרני החמה. אף אחת
לא התרגשה, כשיעל התפרצה לפתע ב קללות
על המוסד ועל המדריכים, קרעה
את חולצתה, והשתרעה על הריצפה, מת ייפחת.

אורה בכתה כל אותו בוקר. היא
קמה עם כאב־שיניים, וכל הלחי השמאלית
שלה היתד, נפוחה. נתנו לה אמנם כדו־רי־הרגעה,
אבל הכאבים נמשכו. היא עז בה
את שטח בית־הספר, חיפשה את אס תר
כהן, העובדת הסוציאלית. אסתר היתד,

1 1 1 7 1־ 1 1 1 1 1

11111 1 1 111
שיעורי החקלאות
מתייחסות לשיעור

שיעור חקלאות, המתקיים אחת בשבוע.
לצורך זה יש במוסד מדריך חקלאי. במסגרת
1 1 1 /1 1 .1
מטפלות הבנות בגן־הירק ובשני הכבשים שבמוסד. הבנות
כמו לשאר השיעורים באדישות, כאל דבר שמוכרחים לעשותו.

שיחה על סרט קולנוע, ובקבוצה ב׳ בטיול
סביב הפרדסים המקיפים את המוסד.

ב א תי ב שינ א ה
ונ שאר תי ב שיג א ה
^ ני דא יודעת מה בדיוק רוצים
ממני פד״״ אומרת שיפרה עדינת־הפנים,
שחיוכה השקט אינו מגלה את רו חה
הסוערת. חבלי הקליטה שלה בצופיה
היו קשים במיוחד, התבטאו באינספור נם־
יונות בריחה — ואפילו בכמה נסיונות
הצתה, שבעקבותיהם הוכנסה לכלא-הנשים
נווה־תרצה.
שיפרה היא אחת הגזעיות של המוסד.

הוא בדרך־כלל קל הרבה יותר מאשר ב שנים
קודמות. בעקבות המגמה החדשה
למנוע את הידרדרות הקטינות בשלבים
מוקדמים. ישנן היום בצופיה בנות שעבי-
רתן היחידה היא בריחה מהבית ושוטטות
ברחוב.

עובדה עצובה

המורות הן אמנם מוסמכות, אבל חס רות
כל הכשרה בחינוך מיוחד.
״זה אולי עצוב, אבל עובדה,״ קובע !
פסיכולוג המקורב לנושא .״מדינת י שראלי*
לא מוצאת לנכון להקדיש לבנות אלה מא מצים
שייאפשרו את הצלתן: שיאפשרו
לשקם אותן, לעקוב אחריהן, אחרי צאתם
מהמוסד, לעזור להן בטיפול פסיכיאטרי.
בקיצור — לנסות לשלוף אותן מתוך ה בוץ
שלתוכן הן שקעו — לעיתים, אך
ורק בגלל נסיבות חייהן.
בצופיה, מעניקה להן המדינה אך ורק
אתנחתא קלה, שהות לעצור לרגע ולשאוף
אוויר, במרוצתן הנואשת במורד ההר.
״והבנות כמובן מרגישות זאת. הן אינן
מטומטמות. הן יודעות בדיוק מה מעניקה
להן צופיה — ויותר מכך, מד* .אין מע ניקה
להן צופיה.
והן מגיבות בהתאם: באדישות, בלא-
איכפתיות, בידיעה שמכאן לא תצמח להן
הישועה.״

ש רי קו ת
מ ב חו ץ
** י שזוכה לשבחים מפי כל הוא
( 1₪ניסים השומר המסור. לזכותו, ולז כות
שיתוף־הפעולה של משטרת רחובות,
זוקפים הכל את העובדה . ,שבזמן האח רון
התמעט מיספר הסרסורים — וסתם
(המשך בעמוד )34

מ כו ת
על ההרא ש

ך! שעות הערב, הייתי יורדת לביתן. מן
^ החדרים בקעו צעקות קבוצת הנע רות
שנכלאו שם. במקרה המסדים הזה —
על המכות שקיבלה אחת המדריכות מידיהן.

נ תנ ת ..העולם חוה״ יונית מנור
ממשיכה רחוח ער חייה ב״צופיה
עסוקה עכשיו בשיחה עם הוריד, של אחת
הבנות.
אורה עמדה וחיכתה. מגבת מלוכלכת עו טפת
את פניה, הדמעות יורדות מעיניה
ללא הפוגה, עמדה וחיכתה.
הבוקר נמשך. את הבנות הנמצאות ב־בית־הספר
אפשר לספור על יד אחת. ב חדר
הטבע עומדים כמה פוחלצים ומע לים
אבק.
אחר-הצהריים. בשעה זו צריך היה להת קיים
החוג לצורפות. אבל מדריד החוג
עסוק בשיחה עם המנהל. הבנות מתפז רות
לחדריהן.
לקראת חמש, הן החלו עולות למועדון.
מתיישבות סביב השולחן הארוך, צוחקות,
מפטפטות. אין זכר למדריך. ביום השני
בשבוע, הן כותבות מכתבים, או רוקדות
לצל-לי הפטיפון.
רק ביום האחרון לשהותי במוסד, הגיע
מדריך לפעולה שהסתכמה, בקבוצה ג׳ ,ב
סגורה
בתוך עצמה, לעולם לא תתרפק
על מדריך, לא תבקש תשומת־לב. רק
הכדורים שמספק לה הרופא מצליחים להר גיע
במידת־מה את גופה הרעב לסמים.
״שאני איגמל מסמים? אז מה זה קשור
להתנהגות? שלחו אותי לבית־הסוהר אח רי
שברחתי. על זה אני אף פעם לא אסלח
להם. עד שהגעתי לפה, אף פעם לא ידע תי
מה זה בית־מעצר או בית־סוהר.
״כשחזרתי מנווה־תרצה, הייתי במצב
מזופת. לא היו לי סמים. את כל העצ בים
שלי הייתי מורידה על הבנות. רק
מי שלא טוב לה בחוץ, שאין לה הורים
טובים אין שאין לה מה לאכול, אוהבת

את המוסד.
״אני נכנסתי לפה ברגל שמאל. באתי
בשינאה, ונשארתי בשינאה. לא נקלטת.
אני אוהבת להיות חופשיה. את המדרי כים
אני רואה כמו שוטרים, אז איך שאני
אתקשר אליהם?״
החומר האנושי המגיע כיום. לצופיה

גם רינה היתד, שם — בגלל שהתחצפה
למדריך.
״קיבלתי מכות על הראש,״ בכתה .״אפי לו
שהם יודעים שהראש שלי לא בסדר.״
התמרמרותד, הגבירה את תוקפנותה,
והיא הוכנסה לשעה לתאי־המעצר. חדר
קטן עם מיטה בלבד. רינה משתוללת עוד
יותר.
כאשר יצאה, צבעה. את פניה בשלל
צבעים, איימה במטאטא על כל מדריך ש התקרב
אליה.
המקור לאווירה העכורה, בשבוע ביקו רי,
היה דווקא הצוות: המדריכים האשי מו
את המנהל. המנהל האשים אותם ב חזרה
בהתנהגות בריונית.
הנערות היו נייטרליות. יום אחד היו
משמיצות את המנהל, למחרת, את המדרי כים.
התוצאה:
עלה מיספר הבריחות מהמו סד.
בנות שיצאו לביקורי־בית, לא חזרו.

הבירו

יעל (מימין) ודליה ג-

ריים. הבנות של ״צופיה״ אוהבות להיכנס
למטבח כל פעם שהן עוברות לידו0 .

ללא

נכון שי* אירוניה
מסויימת געובדה שההצלחה
באה בשלא
זקוקים לה, ושעכשיו,
כשאתה מאושר מאוד
ביחסיך עם בת זוגן,
כולן לפתע רודפות
111(11
אחריך. יש בנן הגיון
1 21 נמרע -
מסויים, כי אנשים מ־
20 נאהויל
חפשים את חברתם של
חבריהם המאושרים,
בתקווה שחלק מהאושר הזה ידבק בהם.

סכנה! אל תלך להתרחץ
בים ביסים ג׳
ד ד /ואל תצא לשייט.
בת שור, קחי קצת חופש,
תנוחי, ואל תתני
לעייפות הכרונית שלך
ליתפך למחלה ממש.
מבחינה בידורית, זהו
שבוע מצויין ואף משע)
£ 1 3 X 0 1 1
שע•׳ הפלירטים חזקים
מהאהבות הכאובות, וה־שישי•—
שבת מרתקים מן הלי־בילויים

מודים, השתדל לא להזניח לימודים או בחי-
נות: מבחינה לימודית זהו שבוע מכריע.

להפמעתך, ואולי למד
הסמוייח,
רונ״רוחך
מתחילים העניינים ה*
עיסקיים להסתדר —
להפליא. אתה חייב

לשאול בדעתה שלבת״
זוגן, ואם גם לא תק בל
את כל דבריה —
דע שהיא דורשת את
טובתך, ורואה הרבה
דברים שאינך מסוגל
להשיג, מתוך ריתחת־חושים. בת תאומים:
כוח הרצון שלך אינו חזק מספיק.

שוב אינה השיגרה מאפשרת לך להתפתח,
בכיוונים שתיכננת. אסכן
— נסה לנצל בתחום
הבילוי מה שאינן יכול
למצות בתחום העיסקי.
פגישה עם אשה בהי־רת־שיער
תפתח בפניך
פרק חדש ורומאנטי.
בת סרטן: אל תתני לו
לנצל את היסוסייך,
ואל תשקעי בשיגרה הבלתי־ברוכה של ה ימים
שחלפו ולא צריכים לשוב. מסעות
בימים אלה הם בלתי־רצויים. השתדלי
להיות פעלתנית. אל תתלבשי ברעשנות.

שבוע של ספורט —
בתנאי שלא תתאמץ—
ושל מישחקים אסורים
וגלויים, לאור השמש
ועל החוף. פגישה אחת
עם נערה תגרור אחריה
היכרות עם נערה
אחרת — ומזו מוטב
1ביזלי -
להיזהר, כי היא עשו־ז
2באוגוסט
ייה לסבך אותן בתוכניותיה,
בייחוד אם
היא בת לביאות, או עקרב. יום א׳ הוא
יום קשה, ובו לא כדאי להשתעשע.

1אויו1

תוכלי השבוע להרבות
לתחביבך. ולהתמסר פגישות מעניינות מם
אנשים חדשים י׳עלו את
שאיפותייך על פסים
מציאותיים. הרבי לצאת
לבלות, זוהי תקופה נה\}

דרת בשבילן. את רע*
> 4ס ־י גי ט ט -
ננה, שזופה ופורחת,
22בעויטבזבר
נצלי את הרגשתך למטרה
מועילה. הגיע
הזמן לרדת מן האולימפוס, אליו את מתנשאת.
עסקי בשטח האמנותי, עליו את חולמת
מאז ומתמיד. את בדרך להצלחה.

9 11

בחירה בלתי־מוצלחת — תיגמר רע. היזהר
! היא רוצה ללכוד אותך, לכן היא מתנהגת
כל־כך יפה. אבל
אין זה פרצופה האמיתי.
זאת לא היא. הפר צוף
האמיתי יתגלה לך
בזמן הקרוב. לכן, עוד
הפעם: היזהר ! אס
אתה צייר — החלף
מהר את המיקצוע ! אחרת
עוד תגווע ברעב.
ברירה אחרת — למד
לצייר. לא עתה הזמן
לדרוש העלאה בדרגה, המתן להזדמנות.

תאזנ״ס

לבת עקרב יחיה זה שבוע נפלא, שפע
של בילויים, הצלחות
חברתיות ואפילו מזל
בהימורים. המרי בעיקר
על קלף לב. אפשרויות
כלכליות חדשות
מתגלות לעיניך.
לא כדאי לך לפנות 11110 לידידין, בייחוד לא
ונש.ן:ונ!ס 1ו בכתב ולא ביום שלישי.
הם יסרבו —
באדיולאוו־דווקא
בות.
היזהרי מפני עליית יתר במשקל,
כי חבל לסכן את חייך על הנאה של רגע.

ת קוו ה,

לד א

סי כוי

(המשך מעמוד )33
בחורים — שנהגו להגיע בשעות הלילה
למוסד מיבנה הסמוכה. כדי להבריח ממנו
את הנערות הכמהות לחיי-לילה ודיסקו טקים.
ואכן.
בשבוע שהותי בצופיה, לא נת:
קלתי בתופעה הישנה, המוכרת, של עדרי
הגברים מעבר לגדר -מדי ערב.
עשר בערב. בחדר הקטן, שבו ישנתי
יחד עם אסנת ועם צביה. דולק עדיין ה אור.
שעת כיבוי-אורוח עברה. יעל ושרית
הגיעו עם צ׳יפס חם, שהוכן בחשאי במט בח.
החשק שלנו לישון עבר. יעל -בת
למשפחה אמידה מדרום־אפריקה — אחת
הווזווזיות היחידות במוסד — ממשיכה
לחכות לחברים שיבואו להבריח אותה מ צופיה.
כל רגע היא משתיקה אותנו. נד מה
לה ששורקים בחוץ.
רק נדמה, והיא מתחילה לצ׳זבט - :פעם
אחת בא שמשון, החבר שלי, להבריח
אותי עם נשק חם. עשינו הסכם שאני מ

בקשתי לרדת בצופיה. בלי להפנות
את ראשי, יכולתי להרגיש את מבטי
הנוסעים הננעצים בגבי.
החומה של דיעות קדומות, בוז ו־זילזול,
מעכבת בעד התהליך, של מענו
קיים המוסד — תהליך השתלבותן
בחברה של הבנות, שנזרקו ממנה.

״ אינני יו רקת
^__ לעברו״
^ מיוחד בא הדבר לידי ביטוי בקשיים
2במציאת משפחות־אומנות לנערות. מס ביר
פקיד בכיר במשרד הסעד- :מאחר
והמקור העיקרי לבעיותיה של הנערה
העזובה הוא בית הרום, יש חשיבות רבה
לניתוקה מבית הוריה. מכאן חשיבותה
של המשפחה האומנת, המוכנה לקבל את
הילדה לחיקה. גם הכסף שמוכן משרד

בעייה אישית המציקה לך מזה זמן רב, של תיפתר בעזרתו
אדם קרוב לך. שאלת
השכר תצוף שוב על
פני השטח — אל תיכנע
לסחטנות, וסמוך
על כושר שיפוטן. במישור
הרומנטי —
תיתקלי, את בת קשת,
באופן בלתי צפוי לחלו >
2בנובמבר -
20 בדצמבר
טין בבן מזל אריה,

לו תהיה השפעה ר־בה
על המשך חייך. אל תהססי עוד.

1ש11

( 1המוח בביתן

קו ב
מריבה עם ידיד ותיק בגלל בעייה כספית,
עלולה לגרום לך ה שבוע
מתח נפשי עצום,
מצד אחד לא יתן לך
מצפונך לזנוח ידיד בצרה,
אן כנגד זאת לא
תהיה מסוגל מבחינה
נפשית לסייע לו כדרוש.
כל החלטה שתקבל
ביחס לדילמה
• 2בדצמבר ־
זו תיתן לך הרגשה כי
?<זבינואר
תפסיד משהו חשוב.

הדאגות הקטנות שלך מבלבלות את אורח
החייס הסדיר שניהלת עד כה. השתחררות
מבעיות אלו תועיל יו תר
ממה שהינד מא מין.
התהוללות יתר
היא אחת הסיבות לחו סר
שיווי משקל־נפשי.
מנוחה במשך השבוע
ופעילות תרבותית, כגון.
קריאה, קונצרטים
20 בינואר -
או תיאטרון, יחזירוך
8ז בפברואר
למצב נורמלי. בנסיבות אתה צפויות בלתי עשוי להיאלץ לצאת למסע קטן. הצטייד
בכל הדרוש. אל תעמדי במבוכה כשיצי־עו
לך הצעה מפתה שאת מצפה לה.

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחן לפתור
את בעיותיהם של כל אלה הפונים
אליך. אבל השבוע —
בחייך, אל תיתן עצות.
אתה עשוי לסבך אחרים,
מתוך זהשאתה
חושב שכולם בנויים
כמון. התנאים אינם
שווים לכל אחד, וזה
נתון שעלול לסבן
אותן, בייחוד כאשר
אתה אינך רואה את
הנקודות של הזולת.
אל תיתן לעצמן להתפרץ, ביום ראשון.

בחדר המרכזי של הכיתן — הכלא של ״צופיה״ —
בשעת בוקר. כאן יושבות הבנות כדי לתפוס קצת
שמש, שקרניה חודרות מבעד לפתח שבגג, ולפטפט. חלק אחר של הבנות נמצא בכיתת
בית־הספר. שלום, הרכז החינוכי (מימין) ,מאיץ בבנות לחזור לכיתה או למועדון.

צאת, ושרה את השיר של שמשון — חברת הסעד לשלם לא מצליח להתגבר על ה חשש
מפני הנערות, שהחברה רואה בהן
ביטוח, בשביל שהוא יידע איפה אני נמ צאת.
אבל השומרים שמעו אותי שרה.
זונות וגנבות. בעייה דומה עומדת בפני
עובדי המוסד כשהם רוצים לסדר נערה
באו לראות מה קורה, ותפסו אותנו.״
אסנת קורצת לי שלא להאמין.
בעבודת־חוץ.
יעל אוהבת לשקר,״ אומרות עליה ה התוצאה ניכרת בבנות — בהלך־רוחן,
בנות- .יש לה, כמו שאומרים, רגשי
בהתנהגותן -בציפיותיהן ליום השיחרור.
נחיתות.״
כמו שרית למשל, המחכה.
לא רק יעל. למי אין בעיות, בצופיה?
שרית מחכה שהחבר שלה ישתחרר מ־בית־הסוהר.
רק אתמול הכריזה שלעולם
לא תחזור לפשע- ,כי בפשע את לא יכו לה
להיות זקנה. בגיל 30 כבר לא מסתכלים
עלייך. אני רוצה עבודה שאפשר לעבוד
גם כשזקנים.״ ואילו היום, היא כבר מספ רת
בשבחי החבר שלה, ומצהירה- :בטח
ך* ינה למשל צריכה לבלוע כדורים.
שאני אחזור אליו, כשהוא ייצא. אני רו היא
מסרבת- .אני לא רוצה להיות

צה להיות איתו.״
בריאה,״ היא מכריזה. צריך להשגיח עליה
מה האמת, שרית?״ אני שואלת אותה.שתבלע אותם. צריך לענות בסבלנות ל שאלות
האינסופיות שלה, שברובן נש ״האמת?״
,היא מצטחקת .״האמת היא
שחוץ משני האחים הקטנים שלי, שהם
אלות רק כדי להפנות אליה את תשומת-
קטנים ועוד לא יודעים לדבר — אין לי
הלב.
אמון באף אחד. אבל מה? כל פעם שאני
וצריך להיזהר שלא להפגין חיבה מיו חושבת
על העתיד שלי, המחשבות שלי
חדת אל אחת מהן, כי אין דבר קל מאשר
משתנות.״
לעורר את קינאתן. אפילו אני הייתי
מרגישה את עיניה של אסנת הבולשות
אחרי, כשהיא חוששת שמא תצטרך להת חלק
בידידה החדשה שלה עם אחרות.
רבקה נוהגת לחלוץ את נעליה, להופיע
בחדרה של העובדת הסוציאלית ברגלים
ך* עתיד. המילה הקובעת. סימן ה יחפות-
:אני עושה את זה כדי למשוך
ו \ שאלה הגדול, המרחף מעל כל מח את
תשומת־הלב שלך,״ היא מכריזה,
שבותיהן. כל חלומותיהן, של הילדות
כבעלת מקצוע לכל דבר.
והנערות — שכל עתידן ל א לפניהן.
עבודת היום ביום בצופיה קשה ומ האם
נותן להן צופיה סיכוי לחיים אח עייפת.
בהישגים שישנם — אפשר להבחין
רים, כשיעזבו אותו?
רק בטווח זמן ארוך. לא רבים מוכנים
היו לנו כמה מקרים של הצלחה,״ויכולים לעמוד במתח הזה. מכאן אחת
אומרת אסתר כהן .״אבל השאלה היא מהי
הבעיות של משרד הסעד. עם כל הרצון
הצלחה. אם הבחורה יוצאת מפה עם יותר
הטוב והנכונות לתת תנאי עבודה נוחים
פיקוח עצמי — אם היא מצליחה פחות
— קשה לשכנע אנשי מקצוע לעבוד ב-
או יותר לחיות בשלום עם הוריה — אם
צופיה.
היא באה לפגישות עם קצינת המעקב,
מה שמרגיז את אנשי משרד הסעד,
וזה נמשך זמן מספיק כדי שנוכל להסיק
ומעכב עוד יותר את מאמציהם לשפר את
מזה שיש קביעות בהתנהגותה — בשבי המצב
במוסד — זה יחם הזילזול שמס-
לנו זאת הצלחה.
גינה החברה שבחוץ כלפי נערות צופיה
אנחנו לא מדברים פה על שיקום. אנח — יחם שגם אנשי המקצוע מושפעים
נו מדברים על שינוי. אם אני מוציאה
ממנו לפעמים. אני עוד זוכרת את החיוך
ילדה קצת אחרת ממה שהיתה — אני
המסדים מאוד, שבו קיבל נהג האוטובוס
אומרת דייני.״

קינ א ה/
שמאה

ג ס כן
הצלחה

העולם הזה 1813

במדינה

גלו ח מ הנ ה
ע פני מחייכות...
אירגונים המתאבק שהוכרע
מחוץ לז*רה

פיליפס ש דבר למכונות גלוח חשמליות

״חתיכת מכביסט, צא מכאן, ומדיח״
צעק דויד תדיר, מרכז האתלטיקה ב־הפועל.
היה זדי כאשר נכנס אליו יששכר
אהרוני, אלוף ישראל בהאבקות, וביקש
את הוצאותיו מן התחרות שבה ייצג את
הפועל ביוון.
סיבת הצעקות: השמועה שהגיעה ל אוזני
המרכז, כי בן טיפוחיו הפועלי עזב
את האגודה ועבר לאגודה המתחרה —
מכבי.
יששכר אחרוני, צעיר שחום, חסון־גוף
שימש עד לפני כשמונה חודשים נושא
לגאוותם של אנשי־הפועד בהאבקות. הוא
זכה בעשרות גביעים ומדליות בתחרויות
שונות מטעם הפועל, בכולם ניצח. משך
חמש שנים רצופות מאז 1966 ועד , 1971
נבחר כאלוף ישראל בהיאבקות מטעם
הפועל. יששכר התחיל את דרכו בהיאב קות
כנער בהפועל רמלה.
כל חייו הוקדשו לאימונים. הוא החל
זוכה בתחרויות ובמדליות. כולם ניבאו
לנער הביישן, המחביא את שריריו בחול צות
ארוכות שרוולים, עתיד גדול.
יששכר התבגר. התעסקותו בהאבקות
מנעה ממנו כל אפשרות להתקבל לעבודה
סדירה. הוא החל מבקש שלפחות יחזירו
לו את ההוצאות שהיו לו בעת האימונים,
אך תמיד נדחה ב לו ושוב.
אם ינצח, שיסע. יום אחד קיבל
אחרוני הצעה לעבור להפועל קריית־חיים
.״הסכמתי,״ הוא מספר ,״אבל ברגע
האחרון, דויד תדיר, מרכז האתלטיקה של נו,
ביקש ממני להשאר ונשארתי עוד
שנה. המשכתי להיות מחוסר כל.
״כולם ראו בי כוכב אבל לי לא היה
עם מה לשלם את החדר שלי בקריית־שלום.
אז קיבלתי הצעה לעבור למכבי.
הסכמתי ונכנסתי להסגר.

פרסו שפי

ה 17כני 1ןנז כוו סבנולן גי ליבראל
מזכירות לימודי הסמכה

מודיעה כי הרשמת מועמדים לסמסטר חורף תשל״ג
(אוקטובר— ינואר ) 1972/3
תסתיים ביום ו׳ .2.6.72
ההרשמה היא ליחידות חארדמיות הבאות:

מתאבל, אחרוני
נוק־אאוט בסעיף הוצאות
״באימונים המשכתי כרגיל,״ ממשיך
יששכר בתלאותיו ,״התחילו ההכנות לק ראת
היציאה לאולימפיאדה והוזמנתי ל-
נבחרת־ישראל. זה מותר לי. רק לשחק
בהפועל אסור לי בזמן ההסגר. כולם היו
בטוחים שאני יוצא. רק אני הרגשתי
שהמאמן, מוני ויינברג, רוצה להכשיל
אותי. הוא המאמן של נבחרת ישראל וגם
המאמן של הפועל. ובאמת הוא הכשיל או תי
ברגע האחרון.
לדברי יששכר הודיע המאמן, באחת
הישיבות האחרונות טרם היציאה, כי ה מתאבק
איננו בכושר מלא ובמקומו ייש לח
מאיר הוברט, שהוא במקרה או אולי
לא כל כך במקרה חניך הפועל.
״אני מוכן עכשיו ברגע זה,״ פולט ה מתאבק
הצעיר בחום ,״ללכת לחמש תח רויות
נגד מאיר. אם הוא ינצח אותי
באחת מהן, אני מוותר לו. שייסע.״
העולם הזה 1813

הנדסה אזרחית
מתמטיקה שימושית
הנדסת גיאודזיה
מדעי המחשב
הנדסת מחצבים פיסיקה הנדסת מכונות כימיה הנדסה חשמל ביולוגיה הנדסה כימית
הנדסה חקלאית
הכשרת מורים למקצועות
הנדסת מזון וביוטכנולוגיה מדוייקים הנדסה אוירונוטית
הכשרת מורים להנדסת
הנדסת תעשיה וניהול חשמל כלכלה וניהול
הכשרת מורים להנדסת מתמטיקה מכונות
ארכיטקטורה ובינוי ערים רפואה לשם סידור ההרשמה יש לפנות, בימים א —ו, למשרד רישום מועמדים
בחיפה, קרית הטכניון, בנין אולמן, חדר מס׳ . 417 אחרי התאריך 2.6.72
לא תתקבל בקשת הרשמה לס מסטר חורף תשל״ג.

לתשומת לב המועמדים
ההרשמה לסמסטר אביב תשל״ג מרץ 1973 תחל ביום א ,,כ״ב סיון
4.6.72 ותסתיים ביום ו׳ . 27.10.72
בחינות המיון לס מס טר חורף תשל״ג יקויימו בתאריכים 1 .2 .3 /8 /7 2
בחינות המיון לס מס טר אביב תשל״ג יקויימו בתאריכים . 20.21.22/11/72

סי מייו

גדולי ס ^) 9
יותר ) (5

! ט פ סי ם
טיטתייט

סימנים צירופים אפשריים סימנים צירופים אפשריים סימנים צירופים אפשריים

בכל תחנות האיסוף שר

זמי8

הודעה לעקרת הגיה
עונות מעולים בווו!
עם עליית מחירי העופות ״החמים״ ,נעשו מאמצים ע״י
משרד החקלאות, המועצה לענף הלול והרשות המרכזית
לצרכנות בהסתדרות — לספק ולשווק עופות והודיים
במחירים זולים יותר.
הודיים מחירי בשר ההודו בירידה. עכשיו הזמן לאכול יותר
בשר הודו — לבריאות ולהנאה !

עופות מן הקירור
העופות המוזלים מן הקירור הם פטמים צעירים —
מן הסוג המקובל על עקרת הבית הישראלית — אשר
נשחטו לאחרונה במשחטות מודרניות, בתנאים היגייניים
ביותר, והוכנסו מיד לקירור עמוק — כדי לשמור על
טריותם ועל ערכם התזונתי המלא.

המועצה לענף הלול

וזה גם לא יהיה הראשון. עכשיו רק
מתברר לי, שנערת־הטלפון המפורסמת,
שהפילה את ממשלת אנגליה כאשר הת־

עי, ככה. קילר הגיעה לארץ בסודיות,
לבצע כאן ניתוח פלסטי של מתיחת
עור־הפנים אצל רופא מסויים באסף-

בררו הקשרים הטלפוניים בינה לבין שר־ההגנה
האנגלי, ג׳והן פרופיומו _
היתה כבר פעם בארץ לפני כארבע שנים.
למה רק עכשיו מתברר לי ו כי הביקור
שלה לא היה חברתי, אלא מיקצו־

הרופא. באה, מתחה, והסתלקה.
אז מסתבר שהיא תבוא בקרוב שוב,
מאחר שהיא זקוקה כבר לניתוח נוסף.
במקצוע שלה, העור משתפשף מהר.

לאבי בהט נותרו עוד כמה דקות, לפני שעמד לעלות על הבמה, בתפקידו כמנחה
בהופעתו של מייק בראנט בירושלים בשבוע שעבר, כשלפתע ניגשה אליו חתיכה
אלמונית, התהילה להתחנן לפניו :״בחייך, עזור לי, איך אני מגיעה למייקז רק לחבק
אותו פעם, בחייך.״
אבי הבין לפני מה ולפני מי הוא עומד, ונכנס לפעולה, הוא תקע בעלמה מבט

ערומה מאחזר
בוחן, סקר אותה בקפדנות מלמטה למעלה, ובחזרה, והניד ראשו לצדדים בדאגה עמוקה.
״מה יש? משהו לא בסדר 1״ נחרדה המעריצה.
״לא, בהחלט לא,״ הסביר אבי .״באמת הייתי רוצה לעזור לך, אבל מייק לא יסכים.
את רואה, יש לך חזה גדול, אבל הוא נופל.״
מה שהיה כמובן בלוף אחד גדול. כי למעלה היה לא רק חזה גדול, אלא שהוא
גם הזדקר לשחקים. העלמה הנדהמת, שזו הפעם הראשונה בחייה ששמעה תלונה בכיוון
הזה דווקא, הכניסה לאבי באותו רגע את שוק חייו :״מה אתה מדבר, בחייך י זה נופל זהי״
ולפני שאבי הספיק להגיד כן נופל, לא נופל —
הגברת כבר עמדה לפניו ערומה ממותניה ומעלה :
״נו, תגיד בעצמך: זה חזה נופל?״
* .יי ״ סן ן
אבי לא יכול היה לענות, כי נשימתו נתקעה

בגרונו למראה החזיון הסינמסקופי. כאשר שבה
אליו רוחו, נשמע הצילצול, והוא נאלץ לזנק לבמה.

מה שהשאיר את הגברת אפילו עוד יותר נבו׳

כה. היא פשוט היתד, בטוחה שמראה שדיה עי

כדי כך לא השביע את רצונו של אבי — שהוא
ברח ממנה־
1111 ! 11111111

אולם העלמה לא היתד, מהמוותרות בקלות —
לפחות. לא למען מטרה כה עליונה כמייק בראנט.

התוצאה הפנטסטית. בדקות הקרובות: כל עובדי

הבמה, ומי שהסתובב מאחורי הקלעים, יכול היה

לראות צעירה ערומת שדיים מסתובבת בתוך כל

ההמולה, מנסה לתפוס כל מי שרק יקשיב לה.

לשכנע אותו שזה לא נופל, ושיסדר לה פגישה
111118^ .

עם מייק.
אם היא זכתה בסוף לפגישה עם מייק או לא —
אינני יודעת. מה שאני כן יודעת, זה שהחבריה
שם, מאחורי הקלעים, עסקו באינטנסיביות בבדי־קות
אם זה נופל או לא.
מסקנתם החד־משמעית: בפירוש לא. סתם עלי־לת־שווא.
את יכולה להתעודד, בתי.

השגריר יצחק רבין

הולך להתגרש,

פשטה השמועה כאש.
כשלבן־אדם הולך, אז הולך לו, ישמור
האל. אפילו אם הוא נן-אדם חשוב
כמו האיש שלנו באמריקה.
תראו רק את שרשרת הצרות שנפלה
עליו בעת האחרונה: הבטחתה של גול דה
למנות אותו לשר בממשלה הלכה
ונמוגה. בביקורו הנוכחי כנראה גמרה
להימוג, ולא נותר ממנה דבר. כפי ש
השגריר התבטא בצאתו השבוע מהארץ,
בפני ידיד ששאל אותו, מה עם ההבטחה
:״אף טוחס,״ הגיב השגריר באי-

ח רו ש ת
ה ב בל״ ת
דיש, בביטוי שמשמעותו, בתרגום חופשי:
שווה לת
מובן שזאת לא היתה הצרה היחידה
שלו. כאילו לא מספיק לו מה שיש לו —
כלומר, מה שאין לו — נוסף לו גם הסיב-
סוך עם ועד עובדי משרד-החוץ, שלא
הוסיף לו בריאות ונחת. בתור דיפלומט
ושגריר בעמדה הרגישה ביותר לישראל,
יצחק רביו לא למד עדיין כנראה שאת

אבן כועס או מטהו, ולכן לא בא, או
משהו.
הצרה היותר גדולה היתה השמועה,
שבמשך שבועות התפרפרה בארץ, והגיעה
לשיאה בחתונה — לפיה רבין עומד
להתגרש מאשתו לאה, ורק עיכב את
הפירסום עד לאחר נישואי בתו.
אז הנה חתונת בתו כבר חלפה עברה
לה, ורביו בכל זאת לא מתגרש.
כל השמועה לא היתה אלא חלק מחרושת
הבבל״ת המפותחת בארץ, שכאשר
היא מתלבשת על מישהו, אין חיסון
מפניה.
לפחות במקרה של רביו, אפשר לגלות
הפעם איך התחילה חשמועה מתגלגלת.
היא התחילה כאשר מזכירתו של רבין
מתקופת כהונתו כרמטכ״ל, סרן רי חמה,
יצאה לארצות־הברית, עם בעלה
ובתה, כדי לקבל מחדש את הג׳וב שלה
כמזכירתו של רביו, הפעם בשגרירות.
בעיני יצרני הבבל״ת, זו היתה סיבה
טובה לפיתוח שמועת־שווא חדשה.

כך למה? למה שכשהוא היה באוה״ב,
אמרו לו תבוא תבוא, והבטיחו לו תפקידים
בכל מיני הצגות. אבל כשהוא בא,
הוא גילה מה שגילה גס ישראלי אחר ב־ארצות־הברית
— שעל הבטחות מהארץ
לא כדאי לסמוך יותר מדי.
אז למזלו, תפס עכשיו מוטי בכל זאת
תפקיד, גם אם לא ממש על הבמה. מאז

האמת אסור לומר, לפעמים. אמר —
וחטף.
אז אפשר היה לחשוב שקמ״האור
היחידה, בכל הנידנודים האלה, תהיה
חתונת בתו דליה, שהתקיימה בשבוע
שעבר (ראה דף תשקיף) .נכון. היא באמת
היתה. אלא מאי ! גם כאן לא חסרו
צרות.
הצרה הקטנה ביותר היתה עובדת
היעדרו הרועם של שר־החוץ אבא אבן
מהחתונה. היו אפילו אורחים שחשבו ש

זאת
בדיוק השאלה שמטרידה בימים
אלה את יעל כהנא, מזכירתו החתיכה
והצעירה ( )29 של האמרגן גיירא גי־דיק.
מאחר שבימים אלה היא חוגגת
את מלאות ארבע שנים להיותה המאהבת
של אמן ידוע, היא החליטה שזה מספיק,
ואו שתהיה חתונה מהעסק, או

אמנית גם היא, גם אם ידועה פחות.
אלא מאי ! האשה היתה מודרנית ומתי-
רנית מאוד, כל זמן שהיא היתה זו ה־משתובבת.
כאשר נודע לה על מעשי התגובה
של בעלה, השתנתה פתאום הפילוסופיה
המטריאלית שלה.
אך יחד עם זאת, היא היתה מספיק

נמה זמן אנ שו והיות מאהבת
ליאונרד בדכשטיין

כ ש מו טי כהרב חזר לא מדמן לארץ
מארצות־הברית, הוא התמרמר נורא. כל־

שהמנצח הנודע
הגיע לארץ, מוטי הפך להיות המלווה
שלו.
לגבי מוטי, זה בעצם תפקיד חדש־ישן.
גס בביקורו הקודם בארץ של ברנשטיין
— מוטי היה מלווהו. וזה, למרות שאז
היה לו דווקא תפקיד גס על הבמה, ב־בכחאי
בקאמרי.

שהעסק לא עסק. לא בשבילה, בכל אופן.
החלטה המשליכה את הכדור לידי
המאהב הוותיק, שהסטאטוס-קוו עד
היום דווקא מאוד מצא״חן בעיניו.
האמן, שהוא נשוי ואב לשני ילדים,
התחיל את הרומן דווקא בתגובה על
מעשי שובבות דומים מצד אשתו,

פיירית לסתום את הפה, ולדעת שזה
מגיע לה.
אלא מאי ז כל זמן שזה היה רומן.
עכשיו, כאשר יעל התחילה ללחוץ, והעסק
הפסיק פתאום להיות מישחק, הפסיקה
גם האשה לסתום את הפה.
ויש לי רושם שעוד נשמע גדולות
ונצורות משם. ובאיזה טונים.

אלי אביבי:

המישטרוז:

..הוא בעד קטינה
וח שוד ב ה חז ק ת

קטינה -והודעתי

^ כל. החל כשלפני כחודש נעלמה
1 1מביתה באחת משכונות תל־אביב,
נערה בת חמש־עשרד בשם ז׳ורז׳ט אביר-
זה* .הנערה שגדלה בבית הורים שמר ניים,
יוצאי מרוקו, פרקה עול ויצאה
לחפש את החיים החופשיים.
משך יחודש ימים עברה בכל קצווי ה ארץ
וייחד עם בחור בשם מוסד כהן מ־ראשון־לציון
החליטה לסגור את המעגל
באכזיב, שם כידוע מישתולל החופש בין
החרבות.
לפני שנסעו לאכזיב החליט מוסה לב דוק
אישית את השטח וירד למקום עם
שניים מחבריו. השלושה הגיעו לאכזיב,
התלהבו ממדיניותה המתקדמת ומוסד חזר
למחרת היזם כדי להביא את חברתו דור-
ז׳ט שתהנה גם היא מחלקה בגן־העדן.

חוקרי המישטרה מיהרו להחתים את
החבורה על העדויות שמסרו ולפני ש יבשה
הדיו, צצו והופיעו שנית במדינת
אכזיב. הפעם כדי לחקור את הנשיא בכבו דו
ובעצמו.
אלי אביבי נשאל על ידם אם שכב
עם הבחורה והלה השיב עניינית :״כן,
אז מה ד׳ השוטרים ביקשו ממנו לחתום
על הצהרה זו והזמינו אותו להילוות אלי הם
לתחנת המישיטרה בנהריה. בדרך הס בירו
לו גם מד פשעו. כששמע אלי בי
נפל בדישתה של קטינה, החליט להזעיק
את העזר שכנגד.

״ ה פ תי ע או תי
ה ב חו ר ה שב ח ר״

מ ק צו ע
חופ שי ו מ כני ס

*< ינה אביבי שהתה אותה שעה ב פרדם־כץ
בבית הוריו של אלי אביבי.

אלי לא הסביר לרינה את הגורם למעצרו,
הוא רק הפציר בה לבטל את תוכניותיה
לרדת לאילת לחופשה בת שבוע ימים ו לחזור
מייד לאכזיב. רינה התיישבה במונית
ואצה למישטרת נהריה. שם סיפר לה אלי
על הסיבה שבגללה נעצר.
מאוחר יותר נפגשה האשד עם כתב
העולם־הזה וסיפרה את דעתה על ה מעשייה
כולה :
אני עדיין לא יכולה לדבר על הפרשה
הזו בצורה רציונאלית, זה יותר מדי כואב

ן* חכורה של שלושת שוחרי החרות
| 1והעלמה הצעירה, השתחררה לחלוטין
במדינה החפשית. הם החלו עוסקים באהבה
אינטנסיבית לעיני כל, בלא שום שרידי
בושה מימסדיים. וכאן נכנם לתמונה, כש־מצליימה
תלויה על כתפו, אלי אביבי.
ז׳ורז׳ט הנאה ביקשה מאביבי לצלמה
בערום. אלי הסכים בהתלהבות, אך גילה
מאוחר מדי כי מצליימתיו היתד ריקה מ־

אלי אביבי וו1]-1-ן]-1
׳סרט כשעת מעשה. כפיצוי ונחמד על
התמונות האבודות לקח אלי את דוגמניתו
לאהד החצרים הקיטנים־אינטיימיים שמפוז רים
במדינת אכזיב.
הדבר קרה ביום שישי בעת שרינה,
אשתו של אלי, שהתה באכזיב, וזה
מה שהיה בעוכריו. בהסכם הבלתי כתוב
בינו לביו אשתו, לא עוסק אלי באהבה
חופשית בעת שהותה של אשתו במדינת
אכזיב.
בינתיים התהילה ההבורה מראשון־לצ־יון
להרגיש במקום כמו בבית. ובבית,
אהבה חופשית אין בה די, יש צורך גם
במעט פרנסה, ובדיון משותף פנים־קומו־נד,
הוחלט כי העלמה תישא בנטל הפרנ סה.
לגירסת
המשטרה התגלו השלושה כ־ג׳נטלמנים
לכל דבר בהחליטם לעזור ל קטנה
בכך שלא תיאלץ לרדוף בעצמה
אחרי קליינטורה. הם החלו מביאים לה
לקוחות מראש הנקרה ועד לעיירה שלומי
הסמוכה.
כאנשים חופשיים במדינה חופשית הגי עו
למסקנה שיש מקום לשיתוף בין שני
העמים וצרפו מדי פעם למעגל ההכנסות
ערבים עובדי-אודח.
הקיצור, שמה של אכזיב החל יוצא ובא
בקרב גברי הסביבה ולאו־דווקא בזכות
נשיאה — אביבי. העסקים עלו ופרחו עד
אשר גילה אביבי יום אחד את הענף
החדש שפשה במדינתו והחליט לגרש את
בעלי היוזמה מתחומיו. היה זה זמן לא רב
אחרי שנהנה בשנית מחסדי בעלת הדבר.
הוא הזעיק את החוק, והמישטרה מיהרה
להגיע. הארבעה נעצרו, ובמישטרת נהריה
פתחו את סגור ליבם ושפכו:את כל פרשת
יחסיו של אביבי עם בת טיפוחיהם.

לי מכדי שאוכל לחשוב בהגיון. בעת
שהייתי בבית הוריו של אלי ואלי התחנן
אלי שאני אחזור לא ידעתי מדוע נעצר.
האמת התבררה לי רק בנהריה. יתכן
ואם הייתי יודעת במה העניין אולי לא
הייתי חוזרת. זה הפתיע אותי מכמה בחי נות.
לא כל כך בגלל שאלי שכב עם
בחורה אחרת. כל גבר שוכב עם בחודה
אחרת. זה הפתיע אותי בגלל סוג הבחורה
שאלי בחר לשכב איתה.

״ ל ה תג רשמא לי
זהכ מו מ א כזי ב

ממרכת אנוינ

אחד מבנייני האבן העתיקים שנותרו באכזיב. בעק בות
שערוריית הקטינה עתיד החופש ששרר עד עתה
באכזיב להצטמצם. אות ראשון לכך בשלט שתלה אביבי :״הכניסה לקטינות אסורה ! ״

^ ני ראיתי אותה. היא היתד סתם
בחורה. לא היה בה שום דבר מיוחד.
הדבר השני שהפתיע אותי שאלי בחר
לעשות את זה בעת שאני הייתי באכזיב.
זה כאב לי כששמעתי על כך.
היא היתה טיפוס פשוט, לאינטליגנציה
שלה אינני רוצה בכלל להתייחס. עדיין
אינני יודעת מה אעשה כשהפרשה הזו
תיגמר. באמת שאינני יודעת. העניין הוא
יותר מדי טרי, יותר מדי כואב. אני אנסה
לבחון את הבעיה.
אם יתברר לי שאלי במשבר אני לא
אעזוב אותו. בסופו של דבר שמונה ה שנים
שאני מכירה אותו אינם דבר קל
ערך. אם יתברר שהבעיה יותר רצינית
מבחינתי ושאלי עשה את זה בלי להיות
במשבר, הרי שהכל אפשרי.
אני לא רוצה לדבר על גירושין. גירו שיו
בשביל אלה שלא נישואים באופן
רשמי הוא דבר מסובך יותר מאשר בשביל
זוג אחר: .חוץ ׳מזה קיימת עוד בעיה. אני
לא יבולה להתגרש מאלי בלי להתגרש
מאכזיב ומאכזיב לא אוכל להתגרש.
אני יותר מדי אוהבת את המקום הזה.
יותר מדי השקעתי במקום הזה מכדי

רינה אביבי:

אס אלי במשבר

לחשוב

שאעזוב אותו. אני עוד צריכה
המון על הבעיה.
עד כאן סיפורה של אשת אביבי.
יש לציין שהיחסים בין רינה לאלי
אביבי התקררו בחצי השנה האחרונה.
רינה שהתה תקופות ארוכות מחוץ לאכזיב.
בעיקר שהתה רעה באילת, מקום ש הוא
השגעון החדש שלה, כפי שהיא מגדי רה
אותו. ברוד כי בתקופה הקרובה לא
יקרה דבר בין רינה לאלי. הוא העניק
לה שבוע חופשה על: מנת שתשכח ״מה צרות
שעשיתי לה.״

ה כני סהלק טינו ת
א סו ר ה !

ך* כ פקד מיכאל פרלמן, ראש מחלקת
חקירות בנפת עכו, סיפר כי החקירה 1 עדיין בעיצומה. בינתיים הוחשד אביבי
בבעילת קטינה בלבד. לגבי הסעיף של
ניהול בית־בושת, שבו נאשם, עדיין לא
ברור דבר.
״המשטרה עדיין צריכה לגבות עדויות,״
מסר פרלמן .״אם יתברר שאלי ידע על
המתרחש או שנהנה באיזו שהיא צורה
מעיסוקיה של דורז׳ט הרי שנעמיד אותו
לדין גם על סעיף זה. מה שנכון נכון,
העובדה שהוא הזמין את המישטרה היא
נקודה חשובה לזכותו.
בינתיים תלה נשיא מדינת אכזיב ב כניסה
לדירתו שלט ענק: הכניסה לק־טינווז
אסורה ! בנוסף לכך יתחיל לר שום
את שמות המתאכסנים אצלו. החופש
במדינת אכזיב לא ייפגע אולי, אבל הוא
יתחיל מעתה להיות מבוקר.
את דעתו שלו על פרשת הקטינה ואת
סיפור אין־סוף המעצרים שבאו בעקבות
החשדתו גולל אביבי באריכות, וכך סיפר :

הנעל והאשה

רינה אביבי ואלי בעלה בחצר
ביתם שבאכזיב. רינה נפגעה
קשות ממעשהו של אלי בקטינה ואינה יודעת עדיין כיצד יסתיים
לפני חג השבועות הגיעו לאכזיב שלו שה
בחורים מראשון־לציון. לאחד מהם
קראו מופה. את שם השניים האחרים אי נני
יודע. יום אחדי שהגיעו אמר לי מופה,
שלדעתי היה ראש־הקבוצה, שהוא נוסע
לראשון־לציון כדי להביא את החברה שלו.
למחרת היום הוא חזר עם בחורה יפה
מאוד בשם רורז׳ט והוא פיפר לי שהיא
החברה שלו.
הארבעה סיפרו לי שהם דוגלים באהבה
חופשית. על החזה הם ענדו סמלים ש כתוב
עליהם €׳\נ66-1/־ד .1הם אמרו ש שמעו
שמדינת אכזיב היא מדינה של אה־בה־חופשית
ובגלל זה באו לכאן. הבחורים
לקחו את ז׳ורז׳ט לאחד החדרים וכל אחד
מהם שכב איתה. אני לא יודע אם כל אחד
מהם לחוד או כולם יחד. במקרה הזדמן
למקום צלם שצילם פירסוימות לסוג מסו-
יים של אוהלי־טיילים והם הצטלמו בש
לגביה
כל העניין. אלי, לעומת זאת ציין את גודל רוחה של אשתו
בתגובה לסיפור הפרשה והעניק לה בתמורה שבוע חופש ״שתנוח
מהצרות שעשיתי לה.״ רינה לא מתכוננת לעזוב את אכזיב,

בילו צילומי־פירסומת כמעט בערום מלא.
כולם התנהגו בצורה החופשית ב יותר.
הם התקלחו יחד במקלחת שב חצר,
היו ערומים ולא התביישו מאף אחד.
ביום שישי בחג השבועות שכבתי איתה.
לא תיארתי לאיזו צרה אני נכנס.
היא באמת בחורה יפהפיה. יש לה מב נה
גוף יפה ומבוגר.
כששכבתי איתה לא ידעתי שהיא גם
פרוצה. אני ראיתי בה פשוט בחורה ש אוהבת
את זה וזהו. לקחתי אותה לחדרון
קטן, מקום פרטי שלי, שאף אחד לא יפ ריע
לנו, כי היו המון ׳מבקרים באכזיב
בחג־השבועזת. זה היה ביום שישי, ביום
ראשון שכבתי איתה שוב.
ואז התחלתי להבחין שהקבוצה הזו מת נהגת
בצורה מאוד מוזרה. נראו לי פתאום
טיפוסים פליליים. הם היו מעשנים סמים
וגם שמתי לב שהיו מביאים אל ז׳ורז׳ט
בחורים מכל מיני מקומות. בעיקר מה עיירה
שלומי. הזהרתי אותם, וביקשתי
מהם להסתלק מאכזיב אך הם לא שמו
לב אלי בכלל.
נתתי להם אולטימטום לעזוב את המקום
ביום שני בבוקר. בחג־השבועות הייתי
עמום מדי ולא יכולתי לריב איתם. ביום
שני בבוקר הלכתי אליהם. אז כבר היה
לי בדור לחלוטין עם מי יש לי עסק.
דרשתי מהם להסתלק מהמקום. הם לא
רצו. הזהרתי אותם שאפנה למישטרה.
הם אמרו לי שאם אני אפנה למישטרה
הם יודיעו שם ששכבתי עם ז׳ורדט. אבל
לי לא היה איכפת. אז מה אם הם יודיעו
על זה. לא תיארתי לעצמי שהיא קטינה
ואף אחד לא אמר לי את זה. להיפך
היא בעצמה סיפרה לי שהיא בת שמונה
עשרה.

נקמה על
סי כ סו ך ישן

אתיות חופשית

בין סלעי החוף למים הצלולים ניתן למצוא תמיד
באכזיב כמה גופות ערומים כשהם משתלבים היטב
בנוף הפראי שלא הושם עדיין במוסרות הביטון. זוגות אוהבים הינס מראה שכיח באכזיב.

** ילצדוד למישטררדנהריה והו-
דעתי שיש כאן כמה בחורים ובחורה
המנצלים את המקום בניגוד לרצוני. אחרי
זמן מה הגיע סמל בשם אבן ממישטרת
נהריה. לאחר חקירה קצרה הוא עצר את
הרביעיה ועוד כמה אנשים שהיו במקום,
ביניהם ערבים שהחברה הביאו לז׳ורדט
כדי שתשכב איתם.
מוסה, המנהיג שלהם, לא היה באותו
יום, כי יום קודם לכן, ביום ראשון, הוא
ניסע מאכזיב ולא חזר עד שעצרו אותו
שלושה ימים אחדי זה.
ובאותו יום אחרי־הצהריים הגיעו שוט רים
לאכזיב. הם ביקשו לגבות מימני עדות
ומסרתי להם את כל הפרטים. סיפרתי להם
ששכבתי עם דורדט בשתי הזדמנויות.
כל מה שהם ביקשו לדעת, מסרתי להם.
כל אותו זמן הם לא אמרו לי שהם חוק רים
אותי כאילו אני חשוד באיזו עבירה.
הם לא הזהירו אותי שאני לא חייב
לומר להם שום דבר. הם גבו ממני הודאה
רגילה. רק אחר־כך כשסיימתי את העדות,
הודיעו לי שאני חשוד בבעילת קטינה.

אמרתי להם במקום שהיא לא נראית לי
קטינה ושהיא אמרה לי שהיא בת 18 ושגם
אי־אפשר להם לתאר שהיא קטינה בהתאם
לנסיון שהיא הפגינה. גם אמרתי להם
שאם הייתי יודע שהיא קטינה אז ודאי
שלא הייתי ׳מזמין את המשטרה בגד עצמי.
בשעה ארבע אחר־הצהריים באותו יום
לקחו אותי למישטרת בהריה. סמל צבי
כהן, איתו יש לי סיכסול ישן בגלל שהע ליב
פעם באכזיב את רינה אשתי, מונה
לחקור אותי. בשעת ערב לקחו אותי בחז רה
לאכזיב יחד עם ז׳ורז׳ט. הם ביקשו
שאשחזר את מה שקרה. שיחזרתי עם
ז׳ורדט את מה שקרה, כלומר כל אחד
מאתנו לחוד שיחזר את הקטע שלו בנוכ חותו
של צלם המישטרה.

א ש תי קי בלה
או תי נהדר! ״
** אכזיב העבירו אותי לתחנתה ^
/מישטרה שבמעונה ליד תרשיחה.
בכלל, הם כל לילה העבירו אותי למקום
אחר כדי שאני לא אוכל ליצור קשר עם
החברים שלי ועם העיתונות. במעונה הכי רו
אותי כולם. קיבלו אותי כמו נשיא. יש
להם גן מאוד יפה שטפחו עם צמחי נענע
וסוגים שונים של פרחים וצמחים.
ישבתי בגן ושתיתי תה עם נענע. זה
היה בית הבראה לא נורמלי. אם פעם
יהיו לי עשרה ימי חופשה אני אהיה מוכן
לנסוע לבית־המעצר שבמעונה כדי לנוח
שם. אבל יגן העדן עם הנענע נגמר מהר
מאוד. למחרת לקחו אותי לעכו כדי לצלם
אותי. צילומי ראש מקדימה מפרופיל וצי לומי
גוף. כנראה שפחדו שאני אברח
להם. מעכו העבירו אותי לכרמיאל. שם
זרקו אותי כמו כלב לתא המעצר. שאלתי
את הסמל צבי כהן מדוע לא לוקחים אותי
בחזרה לימעונה והוא השיב לי שמעונה
זה רחוק מדי. הוא כנראה לא יודע שכר מיאל
דחוקה פי שתיים.
תא המעצר בכרמיאל הוא בלתי נסבל.
אין לא אוכל ולא שתיה. התנאים שם הם
תנאי צינוק ממש. אסור לך להתרחץ,
להתגלח ואסור לך לקבל מבקרים או טל פונים.
בכרמיאל כנראה לא יודעים שימי
שיושב שם הוא דק יחשוד ולא אשם.
ביום חמישי בלילה העבירו אותי שוב
לעכו, כבול באזיקים. הוכנסתי לתא אחד
עם נרקומנים, פושעים, מחבלים וגנבים.
ביום שישי בבוקר נפגשתי עם אחד מה קצינים
הגבוהים של המטה. הוא הסביר
לי שהם לא רואים במקרה שלי מקרה
חמור מאחר וגילו בחקירה כי ז׳ורז׳ט
עסקה בזבזת. מה עוד שאני בעצמי הודע תי
למשטרה, וזה המקרה הראשון שלי,
הרי שהם ינסו לעשות הכל לשחרר אותי.
בשש בערב ביום שישי יצאתי ׳ממישט־רת
בהריה. הגעתי הביתה בשבע ורינה
אשתי קיבלה אותי נהדר. היא התעלמה
מכל מה שעוללתי לה והכינה לי את ה ארוחה
הנורמלית הראשונה אחרי ארבעה
ימים של סיוטים.

י״ח פיון תשל״ב 31.5.1972

המחיר 2 . 0 0ל״י

שנה 36

מספר

1813