גליון 1829 מתאריך 20 בספטמבר 1972

מתנה יקרה
לגבר יקר

<88.*9985<88

׳ 01X 11

אחתהכ עיו ת הקשות הניצבות בפני
מערכת כל שבועון חדשות, היא עיצוב
השער הקדמי של השבועון מדי שבוע.
שער של שבועון חדשות הוא הרבה יותר
מאשר כותרת ראשית בעתון. זהו כר טיס
הביקור, העטיפה של המוצר ופלא־קט
הפירסומת שלו, המעצב את תדמית
העתון לגבי הקורא לאותו שבוע. בחירת
נושא השער הקדמי ועיצובו נעשית בדרך
כלל אחרי דיונים והתייעצויות ממושכות,
תוך ברירה בין כמה אפשרויות.
אולם יש שבועות בהם מתרחשים מאורעות
המכתיבים את נושאי השערים של
שמעוני החדשות בכל רחבי העולם, מב לי
שאחד מהם יתיימר לחדש משהו. כזה

,ל׳ אכ ספרס ״

״ טיי ס

״דר ש פיגל ״

״ פ א רי מאטש ״

! 9ח!ו11 ץ ח 3־•. 37161ז 0 ¥¥6ו 31־ 8 ^1376. 3 ^ 61־3 ^ 61

610 \/6 0 ! 1116.ו-*1ז 9 6 70־^31361

להשיג בפרפומריות מובחר 1ת
מנפ ץ ע־י ל 1ן

״ העולם הז ה ״ 8צ 18
היה השבוע שעבר, השבוע שאחרי שואת
מינכן. היה ברור שכל שערי שבועוני
החדשות בעולם יוקדשו למאורע זה, למ רות
שהופיעו כמעט שבוע אחרי המאורע.
במקרה זה נועד לשער הקדמי תפקיד
שונה לחלוטין: להביע, באמצעים גרא פיים
או צילומיים, את המשמעות הרגשית
של המאורע. התלבטנו במערכת
הרבה לפני שעיצבנו את השער של

הגליון שעבר. הבחירה נפלה לבסוף על
תמונתה של האתלטית אסתר שחמורוב,
שהבעת פניה בעת הלוויית אחד עשר
חללי מינכן, שיקפה, לדעתנו, את עוצמת
הכאב שחש כל אזרח ישראלי.
השבוע, כאשר הופיעו שבועוני העולם
על דוכני העתונים בישראל, לצד העולם
הזה, היה מעניין להשוות איך פתרו מע רכותיהם
את אותה בעיה שניצבה בפני
מערכת זו. שני שבועונים צרפתיים,
שניים אמריקאיים ואחד גרמני, ששערי־הם
מונחים לפניך, אמרו את אותו הדבר
שאמר שער העולם הזה — כל אחד
באמצעיו ובדרכו שלו.

יפ ה בגיל 20
״\ 0 6חו<51

הנעורים חולפים. עולן עשוי לאבד מגמישותו.
להפוך יבש וק מו ט.
למניעת או האטת תהליך זה יצרה הלנה רובינשטיין
את ס קין דיו. ס קין דיו מכיל תרכיזי חלב המאזנים
את הל חו ת החיוני ת בעורך ומונעים מתוך כך
היווצרותם בטרם עת של ק מ טי ם זעירים בפניך.
שורת תכשירי הטיפוח של ס קין דיו כוללת :

£11111181011׳* 81 *111 1 ( 61

בסיס לאיפור מוסיף־לחות מכיל
תרכיזי חלב ה מאזנים א ת
תכולת הל חו ת בעור.
0163.171׳81 *111 1 ( 611

קר ם לילה המכיל תרכיזי חלב
נלחם בהיווצרות ק מ טי ם
ושומר על ייצובו הרך של העור.
£10111116111 0 1 6 3 0 8 6 1׳81 *111 1( 611

תכשיר נוזלי מוסיף־לחות לניקוי העור.
0 1 6 3 0 3 6 1׳ 81 *1 0 0 6 1 1

6ץ 3 0 *1 £

קרם מרוכז מאוד לניקוי העור
ו ה סר ת איפור העיניים.
׳ 81 *1 0 0 6 1 1
£ 1 6 5 1 1 6 0 6 1 3 0 *1 £ 0 0 6 1

טוניק ורוד להמרצה ורענון העור
061831 £04100׳!! 81*10 06 טוניק חסר -אלכוהול מיוצר
מתמצית צמחים ריחניים.
!6 01630׳! 81*10 06 קרם מזין לרק מו ת העדינות
באיזור העיניים.
! 030*1 01630׳!! 81*10 06 קרם ידיים לא שמנוני.

הלנה רובינשטיין• היופי בפעולה
יעוץ איפור לבנות הנעורים בלבד מתן חינם בכל יום שלישי בשבוע, בין
השעות 3.30 עד 6.00 אחה״צ, במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין,
שדרות קק״ל ,94 תל־אביב. גם לבנות 20 +ניתנים הדרכה ויעוץ חינם —
בימי ב׳ ו־ד׳ בשבוע, בין השעות 6.00—3.30 אחה״צ.

העולם הזה 1829

סת ר־׳יי. בשעתו חשבו להוציא את ח״כ מרדכי
סור, ולהכניס את הקצין הבכיר במקומו. אבל סור קים
דאג להבטיח בחירתו כמזכיר מישנה של העבודה,
וכך ישמור, קרוב לוודאי על מקומו בכנסת.

כיאוש׳ ה טלוויזי ה

ה כנו תלמלחמת

הי חהאבטחהב מינ כן

הבח ־ רו תבט לוויזי ה

הישראלים היחידים שהיו מאובטחים על־ידי אנשי
ביטחון גרמניים במינכן היו אנשי צוות הטלוויזיה
הישראלית, שהעבירו את שידורי הספורט.

גורמי הביטחון הגרמניים סברו משום-
מה •טאם תהיה התקפה ערכית על ישראליים
בכפר האולימפי, קרוב לוודאי שהיא

ראש שירותי הביון

כתבה ב״העולם הזה״.
נחמיאס, שיצא השבוע מהארץ להשתלמות, הכחיש
במכתבו להנהלה, כי הגיש תלונה נגד אחד מעובדי ה מחלקה
על ניצול כתבותיו לפירסום חברות מסחריות.

שני הגושים הפוליטיים הגדולים כישראל,
המעיד וגה ״ל, בכר החלו כהכנות ראשונות
למלחמת הבחירות לקראת הבחירות
לכנסת השמינית שתיערכנה כעוד יותר משנה
וחצי.
ההכנות הן בתחום מערכת הבחירות הטלוויזיונית,

היה ב מינ כן
צבי זמיר. שהוא לדברי השבועון הגרמני
״הוויה״ ראש שירותי־הכיון של ישראל,
היה, כפי שמתפרסם כאותו שבועון, עד
הראייה הישראלי לטבח שביצעו אנשי
״ספטמבר השחור״ ככני־הערוכה הישראליים
במינכן.
העיתון מספר כי זמיר הגיע אל נמל־התעופה הצבאי
לשם הוטסו בני הערובה קרוב לשעה 8.00 בערב.
בידיעה אחרת, שפורסמה בארצות־הברית על־ידי
בעל הטור ג׳ק אנדרסון נאמר, כי צבי זמיר, ראש
המוסד הישראלי לביון ביקר בעיראק ונפגש שם עם
מנהיג המורדים הנורדיים מוסטאפה אל בראזאני.

שו ב ו־ויס ע ד
הרחבתה כנ ס ת
מכל ההצעות שהועלו לגבי שינויים בבחירות
לכנסת הבאה, נראה שההצעה להרחיב את מיספר
חברי הכנסת היא היחידה הצפוייה להגשמה.
לאחרונה, בעקבות לחצים שהופעלו על מרכזי
המיפלגות מצד אישים וגופים התובעים ייצוג ברשי מות
המועמדים לכנסת השמינית, שוב החלו דיונים
בינמיפלגתיים על הרחבת מיספר חברי הכנסת.

כפי הנראה תגובש הצעה להעלאת
מיספר הה״כים מ־0צ 1ל־.150

הממ שלה חו קרת מי אחר אי למחד לי ם במינכן

רפ״י בי קשה

תהיה על אנשי הטלוויזיה וכשעת שידור,
כדי להשיג תהודה מירבית. כעת השידורים
אובטחו האולפנים כצורה קפדנית כיותר.

א ח עז ר ת. הגו ש,,

לעומת־זאת לא היתד, כל שמירה על מגורי אנשי
הטלוויזיה הישראלית.

אנשי רפ״י לשעבר כמיפלגת העבודה
היו נאלצים לבקש את תמיכת אנשי
״הגוש״ ,יריביהם מיטבבר הימים, כדי
להבטיח את בחירתו של ח״ב מרדכי סורהיס
במזכיר מישנה של המיפלגה.

תו בעועדתח קי ר ה

לוליא גיוס תמיכת ״הגוש״ ,קרוב לוודאי שסור קים
לא היה נבחר, אחרי שראובן גבע, איש רפ״י
לשעבר שהחליט לרוץ לתפקיד באופן עצמאי, הצליח
לגייס מיספר רב של תומכים.
כתוצאה מכך הסתבר כי אנשי רפ״י במיפלגת
העבודה אינם מאורגנים כלל וכי מישקלם הממשי
קטן בהרבה מהייצוג היחסי של נבחריהם במיפלגה.

במחלקההער בי ת
סגן מנהל מחלקת החדיטות של המחנחמיאס,

...ויקטור
...בטלוויזיה, הערכית לקה
הקמת --
--— מך ועדת מהנהלת ..הטלוויזיה
חקירה שתכדוק את המתרחש כמחלקה
נושא שנחשף! לפני •טבוע ב

מ צג
א ת רפ״יבכנסת?

בנייה לגובה בקיבוצ המחסור בקרקעות לבניין נותן אותותיו לאחרונה
גם בתנועה הקיבוצית. מיספר קיבוצים, בייחוד הוותיקים
שבהם, הגיעו למצב בו אין אפשרות למצוא פת רונות
דיור נוספים לוותיקים, לזוגות צעירים או לעולים
חדשים, משום שלא הושארו בשעתו רזרבות של
קרקע לבניין בתוך שטח המשקים.

מיספר קיבוצים החלו לאחרונה לתכנן
כנייה לגובה. בקיבוץ אפיקים כעמק הירדן
ובמעיין־צכי שכעמק בית-׳טאן ככר הוחל
כבניית בניינים רכי-קומות.

במקומות אחרים נתקלות התוכניות לבנייה לגובה
בהתנגדות, הן בגלל שינוי אופי הקיבוץ הצפוי בשל
בנייה כזאת והן משום שהבנייה לגובה היא יקרה
יותר מאשר הבנייה הקונבנציונאלית בקיבוצים.

אנשי רפ״י לשעבר במיפלגת העבודה עלולים לע מוד
בפני קשיים רבים בעת הרכבת רשימת המועמדים
של מיפלגת העבודה לכנסת השמינית. בקרב יוצאי
רפ״י יש מיספר מועמדים חדשים התובעים להכלילם
במקומות ריאליים, ולעומת זאת אין אפשרות לסלק אף
אחד מחברי הכנסת הנוכחיים מאנשי רפ״י לשעבר.

הטוען העיקרי למקום ריאלי הוא שאול
בן־שמחון, איש אשדוד, יוצא מרוקו וחכר
הוועדה המרכזת, מפעילי רפ״י לשעבר,
מארגן חגיגות המימונה, הטוען כי הוא
מייצג יותר עולים מעדות המזרח מאשר
ח״ב מרדכי כן־פורת, המייצג את עולי עיראק•
קרוב לוודאי שכן־שמחון יחליוז את
כן־פורת כרשימה.

נמצא בוונ צו אלה

לא מן הנמנע בי למרות ההתנגדות יוחל
כבמה משקים כבניית רכי־קומות של שש
ושבע קומות למגורים.

ידיעות שהגיעו לאחרונה לארץ מוס׳
רות כי האמרגן גיורא גודיק הגיע לקא׳
ראקס, כירת ונצואלה, אחרי ששהה מים׳
פר שבועות באירופה.

קאווטר קדאב

לגיורא גודיק יש בוונצואלה קרובי משפחה,
וכנראה הוא מקווה שהם יסייעו לו לעמוד על רגליו.
בין ונצואלה וישראל אין הסכם הסגרה.

יוק בחיפה
קאונטרי קלאב במתכונת דומה לזד, שהוקם בכני סה
הצפונית לתל־אביב, עומד לקום בחיפה.

לצורן־ זה הוקצה שטח על הכרמל,
כמקום הנקרא ״שוויצריה הקטנה״ לא הרחק
מקאמפוס של אוניברסיטת חיפה. משקיעים
זרים רכשו את הקרקע ועומדים
להתחיל כהקמת הקאונטרי קלאכ.

לעומת זאת אין את מי להוציא כדי להכליל
ברשימה את הקצין הבכיר, העומד להשתחרר בקרוב
מצה״ל ושיועסק במישרד־הביטחון כיועץ מדיני לדיין.
לאיש, השואף לקאריירה פוליטית, הובהר כי הוא
יכלל ברשימת המועמדים לכנסת רק על־חשבון מיב־

שביצועה מצריך זמן רב ותיכנון מדוקדק. שני הגו שים
הגדולים כבר החלו בהערכת תקציבי ההפקה
שידרשו להפקת סרטי התעמולה הטלוויזיוניים ורכישת
במאים ועובדי הפקה אחרים לצרכים אלה.

86832

11פ 1רנ1

המועצה להסדר ההימורים בססורט

מכתבים גומחה לשלום
מעל ומעבר לריגשות הזעם והכאב על
הרצח במינכן, אני רוצה לשאול: ימה
יהיה סוף ז הערבים הורגים בנו, ואנחנו
הורגים בהם. מדי כמה שנים מתחוללת
מלחמה ושוב׳ נהרגים בני־אדם בשני הצדדים.
וכך זה נמשך עשרות שנים, והמצב
הולך ומחמיר.
אין לי פיתרון ואני לא יודע איך, אבל
מוכרחים לחסל מצב זה. אחרי שראינו
כי ברע זה לא הולך, מוכרחים למצוא
דרך אחרת. מוכרחים לעשות שלום. ל טובת
שני הצדדים. ואם מגיעים למסקנה
שהשלום טוב לשני הצדדים, ודאי קיי־ימת
נוסחה להגיע אליו.
מנהיגי שני הצדדים ניכשלו בהשגת
השלום. אולי הגיע הזמן להחליף אותם
ולמצוא, גם בארץ וגם במדינות־ערב, אנ שים
ש כן ימצאו את הנוסחה.
אריה שרייכר, ירושלים
גגד עוגש־מוות

אתה נותו בית למטפחתהתו להט את הטוב ביותו
״ שיכון עובדי ״ בנתה בע שרו ת ה שני םהאח רונו ת
ע שרו תאל פי די רו ת ו פי תחה איזו רי מגו רי ם
ח די שי ם. עד הי וםהםנחש בי ם לדיו ר טו ב ו שכונו ת־יו
קרהו שו מ רי ם על ערכםהמלא.
ג ם הי וםאתהמקבלב שי כון עו ב די ם די ר ה
מתוכננ תי הי טבב תו ךמסגרתת כנון ס בי ב תי מ קי ף,
ההולםאת צרכי המשפחה כו ל ה.

אתה, אמנם, רוכש די ר ה לצרכי המשפחה, או ל ם
עליך לזכו ר שזו הי גםהשקעהו עליך להשתדל
שערכה יי שמר בכל התנ אי ם.

שיפון עובדים

עם רמת הביצוע וטיב החומרים המושקעים
בדירתן, מובטח לך שרכשת בית נאה לדורות.
דירה בשיכון עובדים טובה בהשקעה.

פרטים במשרדי שימן עונדים בע־מ: תל־אב־ב. רח׳ ליאווודו רה רוצי׳ 21 טל .250211
ירושלים. רם־ הלל 8טל•.233395 .חיפה דחי החלוץ .43 טל 660915 .
בארישבע. רת׳ מצדה בנין ־מרכז הוער. טל-3542 .אשר1ר. דח רומזין .12 טל 31890

עלינו ללמוד מהרצח הנוראי במינכן,
כי בשום־פנים אסור לדחוק מטורפים
׳מיואשים לפינה שאין ממנה מוצא. אם
אותם רוצחים היו יודעים שיש להם איזה
שהוא סיכוי לצאת
חיים, ייתכן •מאוד
שהם לא היו הורגים
את בני־הערו־בה.
לכן
גם אסור ל קבל
את הטענה של
דורשי עונש־מוות
לפידאיון. כי בכל
•מיקרה של היתק לות,
יעדיף המחבל
לשבת בבית־סוהר
מאשר להילחם עד טיפת דמו האחרונה
ולגרור איתו באותו זמן מקסימום של
חיילים ישראליים.
דב גרץ, חיפה
בעד עוגש־מוות
צודקים כל אלד, הדורשים עונש מוות.
הערבים מבינים רק דרך אחת: יד ברזל!
בלי שום ויתורים!
אני מבטיח לכם שאתרי שיתלו כמה
הבלנים, יחליפו חבריהם את המיקצוע.
נ. ר ,.נתניה
לרוצחים במיגבו

באקציה הבהמית כספורטאים שלגו במינכן
איבדתם את עולמכם בשעה אחת.
בשער. אחת בלבד. זה הקש ששבר גם
את גבו של גמל זקן אוהד ערבים במוני.
לגבי דידי הל על הערבים מישפטו
של איליה אהרנבורג שהוציא בזמן מיל-
זזמת־העולם השנייה על הגרמנים: ערבי
טוב הוא ערבי מת.

י. קליין,
יפו — אלהמברה,
יום ד׳ 20/9ב־.8.30
:ת:יה -אסתר,
יום ה׳ 21/9ב־.9.15
גבעתיים -הדר,
יום ו׳ 22/9ב־.9.00
ירושלים -מיטשל,
מוצ״ש 23/9ב־.9.00
תל־אביב — בית־ארלוזורוב,
יום א׳ 24/9ב־.8.30
עכו — גן־עדן,
יום ב׳ 25/9ב־.8.30
תל־אכיב — בית־ארלוזורוב,
יום ג׳ 26/9ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן״
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
ירושלים ,״כהנא״ ו״לאן הערב״.
הפצה ראשית:
״לאן״ ,טלפון .231655
מפי?:יצחקבן-דסיסנזיטס.טי 244044

קריית־אתא

גשק

הנחות גדולות
תשלומים ללא ריבית

רכזי
#11*717מ
בי ת ״ א ל ־ ע ל ״ תלאביב

רח׳ בן־יהודה ,32 טלפון
. 58671 ,58512
סלון מרכזי סניף חולון :
רחוב סוקולוב .51
גוחלקה מיו חדת לעולים ח ד שי ם
או>ו 08ו 1ננפגדס 61111331,111,111ח 0
0311108־3 ^1111

בחו״ל
אחרי הפשע הנורא באולימפיאדה, חייב
בל ישראלי היוצא לזזוץ־לארץ, להצטייד
בנשק חם.
על הממשלה להעביר לכל הנוסעים
קורסים בשימוש באקדחים. זה אולי יר תיע
את חברי אירגוני החבלה ממעשיהם.
אברהם קושגיר, רחובות

עבגרי הואב
ארבים

שלום לד יסר אבנרי,
האים לא כאב לך לעמוד בהלויתים של
11 קורבנות אסון מינכן שנירצחו על־ידי

אחיך הערבים במבצע שניקרא על־ידם
מיבצע ״בידעם — עיקרית״.
למה דחפת את עצמך לשורה ראשונה י !
המשך להגן על הערבים וסופך יהיה
כסופם.
אנא!!! פרסם מנתב זה בעיתון ועל
תתביש.
יוסף ככר, תל-אביב
* חידושי הלשון והכתיב
ממקוריותו של הכותב.

חלק
בחירות שליליות

אז אורי אבנרי קיבל 10.5אחוז לעומת
0.6אחוזים של מונומנט כמו בן־גוריון,
או 1.8אחוזים של
טוען למלכות־יש־ראל
השלמה, כמו
בגין•
מה זה חשוב אם
הסקר של פור״י
קבע, שהאחוזים של
אבנרי הם שליליים,
והאחוזים של שני האחרים החבר׳ה
נוטפי מור זך. העיקר
המיספרים ה־אבסולטיים.

לי הצעה לאו רי:
למה שלא יציע
בחירות לפי אחוזים שליליים? האחוזים
אולי יהיו שליליים מאוד, מד. שלא כל כך
בטוח לגבי האנשים שייבחרו לפי האחוזים
האלה.
.מנחם קרן, בת-יס

המעשה השפל
של השגה

למרות שראש השנה נבר עבר, אני
מציע לכם לכתוב כתבה תחת השם: המעשה
השפל של השנה.
בכתבה זו אתם צריכים לגנות את ד.נ־

יעקב לוי גינוי הלת האולימפיאדה ואת מישטרת גרמניה.
כמו כן עליכם לגנות גם את התנהגותה
של גולדה מאיר על היחס שלה. לשובתי
הרעב מתנועת כחול־לבן בכיכר דיזנגוף.
יעקב לוי, יו״ ר קבוצת
הכוכב השחור, יבנה

זילזול

כזע1רד־ התרזסו־רז •רזכזו^1צה! רזל^זוכזיר! ל 0ניו_ 1ר 1תאונוו־נ

בציבור
זה שנים רבות שוכנת קופ״ח של ההסתדרות,
סניף ביאליק בר״ג, באותם
החדרים והמסדרונות האפלים. במקום זה
עוברים ביום מאות רבות של אנשים,
כמובן שלא בריאים.
התקדמנו בכל השטחים, בנייני פאר
שאין שימוש בהם צצים במדינה לסי רוגין,
כסף רב זורם ומתבזבז ללא צורך,
אולם עד היום לא הותקנו מאווררים
אלמנטריים בחדרי ההמתנה במקום ש בהם
רק חלון אחד ואנשים ממתינים
שעות ונמקים מחום ומתשישות.
בפרוזדור האפל ללא חלון מצפים
רבים בתור למספרים מהשכם בבוקר ואי שם
תלוי מאוורר קטן שעל־פי־רוב אינו
מופעל. החום והמתח גוברים, חיכוכים
בין האנשים נגרמים בשל כך.
והרי כל אחד מאתנו משלם במיטב
כספו עבור השירותים הגרועים הללו.
מאשה פורמן, רמת־גן

נתגלה טבק המועיל לגבר
האם יש טבק שאינו מזיק — אלא להיפך — מועיל ן על שאלה זו עונים
גברים בחיוב מוחלט, ו הם מתכוונים ל״טבק אוריגינל״ .״טבק אוריגינל״ —
מוצרי איכות עולמיים להדגשת הגבריות ולטפוח ההופעה של הגבר: אפטר שייב,
קצף גילוח, סבון תפנוקים, מי קולון, מי שיער, דיאודורנטים ועוד ועוד.
מוצרי ״טבק אוריגינל״ בעלי הניחו ח הגברי המיוחד מעניקים לך רעננות
ומרץ, מ טפחים א ת הופעתך ופו תחים בפניך דרכים חדשות להצלחה. מה הפלא
שזהו ה״טבק״ היחיד שגם הרופאים מסכי מים (נוסף לבת זוגך) שהוא טוב
עבורך

הוא עזו רד״ו
בשוו העתיקות
בוצועת עזה

ו״ו עיזה אותו
ר״קצין מוראל
והלכי רוח׳

הוא נחשד
בפרשיות שחיתות
והתנוטר מצה״ ל

רמטכ״ל הדברים הבאים )1 :הקצין יוסף
יפת הועלה לדרגת רב־סרן בתאריו 15
בפברואר . 1968 הוא מילא אז תפקיד מפקד
מחנה במיפקדת מרחב עזה וצפון סיני.
)2ב־ 1במאי 1970 מונה רב־סרן יפת לתפ קיד
״קצין מטה לקשרים עם האוכלוסייה
לבחינת הילכי רוח״ ,ולתפקיד זה בלבד.
)3ב־ 30 באוקטובר ,1970 פנה אלוף פיקוד
הדרום במכתב המלצה לראש מינהל הסגל
ובו ביקש להעניק לרב־סרן יפת דרגת
ייצוג של סגן־אלוף. בדברי הנמקתו ביסס
בקשה זו על אופיו הייצוגי של התפקיד
בתחום מגעיו עם האוכלוסייה )4 .ב־15
לדצמבר 1970 הוענקה לרב־סרן יפת דרגת
ייצוג סגן־אלוף לפי אישור הרמטכ״ל.״

חד וחלק. כתשובה זו הסיר
דיין מעל עצמו כל אחריות להע-
דאתו כדרגה של יפת, ככך שהטיל
את התשוכה על הרמטכ׳׳ל. דיין

אסור

** חיים התאכזרו כשבועות ה!
ן אחרונים אל שר-הכיטחון
משה דיין. לפחות במה שנוגע לאחד
מתחביביו, עיסוקיו ומקורות
פרנסתו העיקריים — הארכיאולוגיה.
הוא איבד את אחד מעוזריו
הנאמנים כיותר כתחום זה,
כלש, מרגל, מרחרח, מאתר עתיקות
מדופלם, שבמשך חמש השנים
האחרונות כמעט הקדיש
את חייו למטרה אחת: לחפש
זתיקות ברצועת עזה ובצפון סיני
עכור שר־הכיטחון משה דיין
האיש סגן־אדוף יוסף יפת, נאלץ
לפרוש מצה״ל.
* וסף יפת עשד. קאריירד, מטאורית ב־צה״ל.
האיש, שהיה בזמנו חבר המחלקה
הערבית של הפלמ״ח, חזר והתגייס לצה״ל
בעקבות מילחמת ששת־הימים. יפת, תושב
באר־שבע, ארכיאולוג חובב, השתתף בשע תו
בכמה וכמה משלחות ארכיאולוגיות
שיצאו למשימות מפורסמות. כך, למשל,
היה ביו חופרי האתרים במצדה ובנחל חבר
עוד בשנות ה־ .50 הוא השתחרר מצה״ל
בדרגת סגן, רכש לעצמו מונית והיה ידוע
כנהג מונית. עד שפרצה מילחמת ששת*
הימים.

כחצי שנה אחרי התגייסותו
מחדש לצה״ל ככר הועלה יפת
לדרגת רב־סרן. את הדרך כין דרגת
הרכ-סרן לדרגת סגן־האלוף
עשה במהירות שיא כצה״ל. כ•
,1970 כשנתיים וחצי אחרי שהוענקה
לו דרגת הרב-סרן, בכר ענד
יפת דרגות סגן־אלוף.
בולדוזר בבית זקג ה
לה שעינם היתד. צרה בעלייתו המסחררת
של יפת בדרגה טענו כי אחת

סגן־אלוף יוסר יפת ־ דאו נושבת הרוח?
התכונות והמעלות שלו כקצין, שגרמו
לעלייתו בדרגה, היתה מסירותו העילאית
והמופתית לגילוי עתיקות עבור שר־הבי־טחון
משה דיין. יפת היה משוטט בכל רחבי
הרצועה וסיני, בולש אחרי עתיקות שבידי
התושבים, ממהר להודיע על כל מימצא
לשר או רוכש אותו מייד עבור דיין. הוא
היה מגלה גם אתרי עתיקות שנתגלו על-
ידי הבדואים בסיני או תושבי הרצועה,
מודיע עליהם לשר, ואז היה השטח נסגר
ומועמד לרשותו הבלעדית של שר־הביטחון.

ידוע, למשל, מקרה, בו גילה
יפת אכן חרוטה עתיקה שהיתה
קכועה מעל דלת כיתה של ישישה
ערביה כקירכת עזה. הוזמן
כולדווזר מיוחד כדי לקעקע אר
ולהוציא׳משם
כיתה של
הזקנה ולהוצי

את האכן כדיי להעבירה לאוספו
הפרטי של דיין• לזקנה שולמו,

במוכן, פיצויים, כדי שתוכל לשקם
את כיתה.

״ * 38י

הקציו
ב עקבו ת השר
* פת היה ידוע כאיש חסותו וכיד
ימינו של משה דיין ככל יי•
שנוגע לעתיקות כתחומי רצועו
עזה וסיני.
בדצמבר ,1971 כאשר סערה המדינה כו לה
סביב פרשיות שוד העתיקות של משד.
דיין, שגם שמו של סגן־אלוף יפת שורבב
אליהם, הודיע משה דיין בכנסת מה הם
תפקידיו של יפת ומד, גרם לעלייתו המסח ררת
בסולם הדרגות.
׳ ־ת.י־־׳ייירימ״^ומזד? ״׳

אמר דיין בתשובה לשאילתה :״בעניין
הקצין יוסף יפת, נמסרו לי על־ידי ה־

לא התייחס כלל לאותו קטע בשאילתה
שכיקש ממנו תשוכה
לטענה כי תפקידו של יוסף יפת
הוא להודיע לשר־הביטחון על
עתיקות המתגלות ברצועת עזה
וכסיני. דיין גם לא השיב אם
כמיסגרת תפקידיו שד ״קצין
דהילחי רוח״ נכללת החוכה לדווח
דשר־הכיטחון על גילוי מימצאי עתיקות למרות הסערה הציבורית ולמרות שפעי לותו
של יפת הועמדה מאז באור הזרקורים,
נמשך שיתוף הפעולה הפורה בין שר־הבי־טחון
לבין הקצין להילכי רוח, שהיטיב
לדעת מהיכן ולאן נושבת הרוח. דיין המ שיך
לצפצף על דעת־הקהל ולשדוד עתי קות.
סגן־אלוף יוסף יפת המשיך לסייע לו
בתחום זה.

אם נאלץ דיין לוותר על שירותיו
הטובים של יפת לפני שבועות
מיספר, לא היה זה מרצונו.
היה זה רק אחרי שהתעורר חשד
חמור כקרב שלטונות צה״ל כי
סגן־אדוף יפת הולך כעקבות שר

הביטחון שדו. התעורר חשד כי
יפת לא ידע כי מה שמותר לשר
הביטחון אסור לקצין ככיר בצח
״ל, אפילו הוא נמנה עד מקורביו
שד שר-הכיטחון.

קרו
ך* חקירות שנפתחו על-ידי הפרקלי-
| 1טות הצבאית בעקבות התלונות שהת קבלו
נגד פעילותו של סגן־אלוף יפת, הת ייחסו
לשתי האשמות עיקריות.

החשד הראשון נגע למעידה
כאמון ובכספים. כתוקף תפקידו
כ״קצין מטה לקשרים עם האוב
לוסיה לבחינת הילכי רוח״ הועמדה
לרשותו של יפת קרן מיוחדת
שכספיה נועדו לרכישת עתיקות
מידי האוכלוסייה. המדוכר לא כרכישה
שד עתיקות לצרכי משרד
הביטחון אלא דצרכי המדינה.
היה חשד כי יפת לא השתמש כראוי
בכספי הקרן שהועמדו לרשותו. לפי אחת
הגירסות חסרו כמה אלפי ל״י מכספי הקרן
שאי־אפשר היה להסביר להיכן נעלמו.

העצורים העומדים להשתחרר.
הוא היה מתקשר, הכל דפי החשד
כלבד, עם משפחות עצורים אלה,
ומבטיח לדאוג לשיחרורם •מל יקיריהם.
היה צורך לבדוק שמועות
אלה, ולגלות בין־השאר, אם המידע
שהגיע אל יפת על העצורים
העומדים להשתחרר, לא הגיע
אדיו באמצעות אחיו, סגן־אלוף
יוסף יפת, איש חסדו של משה
דיין.

ה שתלבות
אז ר חי ת
ך* שני המישורים הסתיימו חקירות
^ הפרקליטות הצבאית בלא כלום.
בקשר לחשד המעילה בקרן לא נמצאו
כל עובדות ממשיות או ראיות אחרות
שהיה בהם כדי לאפשר את העמדתו של
יפת לדין. מאחר שבדרך־כלל נעשה השי מוש
בכספי הקרן ללא קבלות או אישו רים
אחרים, אי־אפשר היה למצוא הוכחות
משפטיות לביסוס החשדות שהועלו נגדו.

גם בקימר דחיטד השני שהועדה
נגד יפת לא הרחיקה החקירה
לכת. הסתבר כי כדי להוכיח את

מכתבים
(המשך מעמוד )7

ננה מוסרית, בעוד שאותה ממשלה גובה
כסף טוב עבור דיפלומות, הרי שזו צביעות.
יעקב טימכרג, תל־אביב

הניצוץ
והלהבה למרות שאני מתנגד בצורה קיצונית ל־השקפותיכם,
ולמרות שבמיוחד בפרשת
איקרית ובירעם אני סובר בדיוק ההיפך
מכם, הערכתי מאוד את העובדה שאורי
אבנרי מצא לנכון לענוד על צווארו שר שרת
הנושאת /זגן דוד בהפגנה בירושלים.
אני שמח מאוד שגם בו, שנילחם בקי צוניות
בכל סממן שנשא אופי דתי שניסו
לתת למדינה, נשאר ניצוץ של יהודי.
כולי תיקווה שאבנרי ישמור בכבוד ני צוץ
זה, ואולי בבוא הזמן יהפוך הניצוץ
למקור ללהבה.
אהרון יזדי, תל־אביב

כרדק
ב״עמידר״

המנהל בחופש. רוב הפקידים חולים.
צוחקים על הקהל. מחתימים על חוזה־שכירות
בלי להראות אותו. מחייבים
להיכנס לדירה מבלי להראות אותה.
כל זה קרה לי. במשך שנה אני מת
כבודו

הפרלמנט הישראלי

ברצוני להביע הזדהות מלאה עם מא בקכם
הצודק, למילחמה בשחיתות, ל-
מילחמה בכפייה דתית ולמאבק למען שוויון
זכויות מלא למיעוטים בישראל.
לדעתי, חבר־הכנסת שלכם הוא הח״כ
היחיד המחזיק את כבודו ואת רמתו של
הפרלמנט הישראלי הכושל והמושחת.

אמיר שפירא,

אשר הררי

תלמיד תיכון, ירושלים
מאירסון השמיני

אם משלימים עם העובדה שגולדה מאיר
שימשה במשך חודשים גם כשרת־מישם־
טים, אז למה שלא ניתן לה את כל התיקים
בממשלה, והיא תשלוט שילטון
אבסולוטי עד סוף ימיה?
אחריה יימסר השילטון לבנה הבכור
וכך נוכל להמשיך במסורת השילטון של
בית מאירסון שיימשך כמה מאות ישנים!
אלכם קפדן, רואנדה

הפינלה לאוברטורה

דייו ממיין את עתיקות !,בביתו בצהלה
החשד השני היד. מסוג שונה לגמרי. מס תבר
כי לסגן־אלוף יוסף יפת יש אח,
עורך־דין במקצועו, אברהם בר־יפת. בשע תו
הועסקו שני האחים במחיצה אחת,
במיפקדת מרחב עזה וצפון סיני. י׳פת היה
קצין הילכי רוח, ובר־יפת היה קצין פרק ליטות.
הרפיית במתח

1ימים נטש בר־יפת את הפרקליטות ה /צבאית
וצה״ל, אבל לא זנח את שפח
הרצועה. הוא המשיך לעסוק שם כפרק ליטם
של תושבי הרצועה, במיוחד של מש פחות
אסירים ועצורים ביטחוניים.
בשנה האחרונה חלה הרפייה במתח ה ביטחוני
ברצועה, כתוצאה מהצלחתו של
פיקוד הדרום להביס את חוליות החבלנים
ברצועה ולהשמידם. בעקבות הקלה זו במצב,
ניתנה הוראה לשחרר שורה של עצו רים
ביטחוניים, שנעצרו בעיקר על־סמך
צווים אדמיניסטרטיביים ולא נשפטו.

למיפקדת צה״ל כרצועה הגיעו
שמועות כי לעורך־דין כר-יפת,
תושב כת־ים, המחזיק משרד כירושלים,
היה ידוע מראש מי הם

ההאשמות והחשדות יהיה צורך
להכיא עשרות עדים מתושכי הרצועה
כמשפט שעלול לגרום הדים
שליליים כיותר, ושכמהלכו יצטרכו
ערכים מתושכי הרצועה להעיד
נגד קצין בכיר כצה״ל. משום כך
הוחלט להפסיק את החקירה.
אודם כדי למנוע אפשרות •מל המשך
המעשים כהם נחשדו יפת
ואחיו, הוצא צוו הגכדה נגד ע -
רך־הדין כר-יפת, כדומה דצוו ר
הגכלה •טהוצא נגד הרב מאיר
כהנא, מנהיג הליגה להגנה יהודית.
דפי צוו זה נאסר על עורך־
הדין כר־יפת להיכנס לתחומי רצועת
עזה וצפון סיני, אלא דפי אישור
ממיפקדת האיזור.
סגך אלוף יוסף יפת הסיק את המסקנות
מהחקירות שהתנהלו נגדו. הוא הגיש בקשה
להתיר את חוזהו לשירות קבע בצה״ל.
צה״ל נענה לו ברצון. הוא קיבל את ה־שיחדור
המבוקש מייד. הוא עזב את תפקידו
ובזמן הקרוב יעזוב את צה״ל.
אבל נאמנו של שר־ד,ביטחון לא יצא
את צה״ל בלא כלום. הוא זכה למילגה
שתאפשר לו השתלמות כדי שיוכל להמ שיך
בעיסוקיו הפוריים כאזרח.
מי יודע, אולי עוד יזדקק דיין לשירותיו
הטובים י

״העולם הזה״ ,1827״גיהינום
ושמו קולנוע׳ /על הביריונות
והעזובה השוררים בבתי־הקולנוע.
כשהתחלתי לקרוא את המאמר, חשבתי
שנתקלתי בביוגראפיה של עצמי. הפתי חה
הדמיונית תיארה במדוייק חווייה ש עברה
עלי לא מזמן, בו־,צגו־,־יומית תל-
אביבית. מה שהיה חסר שם, זה רק ה סוף.
במקום
שידלקו האורות ויבואו השוט רים,
נדלקו לי שני
פנסים בעיניים, ש הסתירו
ממני ׳שבו עיים
אחר־כך את
אור היום, וכשהצלחתי
לברוח סוף-
סוף משני החוליגאנים
שטיפלו בי, ומצאתי
את הסדרן,
מחוץ לאולם כמובן,
הוא הסתכל עלי יעבץ ויכולתי לשמוע את
הפחד מדבר מתוכו כשאמר :״מה
אתה רוצה שנעשה אדוני, אתה רואה מה
שעשו מהפנים שלך, אתה רוצה שזה
יהיה גם הסוף שלנו?״
והעיקר — חצי שעה של חיפושים ברחובות
הסמוכים לבית־הקולנוע, לא עז רו
לי למצוא אפילו רושם־דאפורטים אחד,
שיכנס איתי לאולם ויעצור את הביר־יונים.
אלישע
יעכץ, חולון

אכזבה
צכיעות מוסרית

גולדה מאיר הזדעזעה לשמע כופר
הדיפלומה שהוטל על היהודים הרוצים
לעזוב את ברית־המועצות.
יורשה לי לשאול את הגברת וממשלתה
מדוע לקחו ממני 1500 לירות מדי שנה
שכר לימוד, או במילים אחרות, כופר עבור
הדיפלומה שאני מעוניין לעשות?
אפשר לטעון שהסכומים שנקבעו הם
גבוהים מדי ולא ניתן לשלמם, אך לטעון
כאילו הדרישה לשלם עבור הדיפלומה אי
רוצץ
בכדי לקבל דירה מחברת עמידר.
וזהו רק חלק קטן מהסבל שעברתי.
אני, ורבים אחרים שעברו את התה ליך,
מאוכזבים מעמידי.
אשר הררי, צור־טלוס

מעקה
כמוזיאון ביקרתי במוזיאון ישראל ונוכחתי ל דעת
שבמקומות בהם יש צורך לגדוד
מטעמי ביטחון את הקירות הגבוהים, הס תפקה
הנהלת המוזיאון בשלטי אזהרה,
כנראה מתוך רצון לשמור על המשכיות
הפרויקטים באבן ובשיש ירושלמיים.
אי־לזאת, מתוך שאני יודע שגם ילדים
מבקרים במוזיאון ויתכן שהשלם המזהיר
לא ישפיע עליהם, ומתוך צו תורתנו ה קדושה
שכתוב בה ״ותעשה לך מעקה״
ולפני עיוור לא תיתן מיכשול, אשמח אם
תעירו להנהלת המוזיאון להתקין בהקדם
האפשרי מעקות בכל המקומות הצריכים
לכך.
דויד ניר, ירושלים
עברית מדוברת

תוך כדי דיפדוף בגליונות ישנים של
העולם הזה נתקלתי בקטע מצויץ המלגלג
על הישראלים המעכירים את השפה העברית,
ללא שום צורך, במילים זרות ובל תי
מובנות וע״י כך עושים צחוק ממאזי־ניהם,
ובעיקר מעצמם.
את הקטע גיליתי בגיליון מס׳ ,851 התא ריך(
, 11.2.54 :המחיר 300 פרוטה) —
מדור העולם הבא — השבועון המצוייר
לאי־נפורמציה (נכתב, כנראה, בידי לילי
גלילי) והרי הקטע כלשונו — :
״הספרות העברית במשבר האורגזמה —
מאת ד״ר ארור לנגווייל.
״האינדוקטרינציה היא הוולגריזציה המו בילה
למנסטרואציה של הקונפורמציה. צי־טטין
אלה מוליכים לאנלוגיה קונקווסטובי־לית
של הקומפולטציה הסיפרותית העב רית,
שאינה אלא פריבוליות קומוטטיבית.
כל התהומי והעמוק שבאילומינציה טנטטי בית
זו נובע מהמיסאפרהנציה הקומפרטי־בית
היוצרת דיסוננציה סופרפוזיטיבית. אין
טעם לנסות לתפוס את עומק משמעות יצי רתו
של ש״י עגנון בלי להבין הנחה פשו טה

רמליהו פינקוס, עפולה

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקברה.
עדיפות תינתן למצרסיס תמו־נות
למכתביחם.

כשתבוא לעבוד בנמל
אילת...

״^1זי?.\ 710א בירושלים:
כתיבה במבוכה — חודש :
.לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקצוע הסווארות.
עבודה קבועה
נמל אילת מציע לך:
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בתקופת הנסיון. מגורים בבית בעתיד נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי ^ בשנה הראשונה זכות של 8
טיסו ת לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
^נ.עזר.ה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלו אהל־ 10 שנים?.ג (יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

חמעוניינים לעבוד בנמל איל ת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רטנת הנמלים, בית מעיא
דרך פתח תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת ז הו ת ופנקס טלואים; ניתך גם
לפנות בכתב. למדור כח אדם. נמל אילת, ת ד,37 .
אי ל ת

קורספודנציה, קצרנות, פנקסנות,
(בפיקוח משרד העבודה):
ביה״ס ״הפקיד״ ,י. פורמן, בצלאל .18

מרכ1
עדשות 91ג ע
״גרוזובסקי — אישון לכם״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,7
טל 58046 — 50220 :

שעות קבלה 9—17

נשמח לשלוח חוברת הסברה
לפי בקשה.

מי ה קו לוו ה מ פו ר ס מי םוהמר ענני ם
נ א ור -ורשבככי

סיקורת

עברית מדוברת לא נורמלית

איך לסדר את הקונקורנציה:
שני אמרגנים אוסטרליים נסעו ללונדון
כדי לרכוש את זכויות ההצגה חלף
עם הרוח, עיבוד מוסיקלי מצליח מאוד
לספר של מרגרט מיצ׳ל. המשא־ומתן התנהל
בסודי־סודות, כשהשניים מיתחריס
ביניהם על המוצר. ואז לפתע, יצא אחד
מהם בהכרזה לעיתונות :״מחזמר הזה
נמצא בירידה ואינו מתאים לשוק האוסטרלי.״
הסיבה להצהרה התבררה למחרת
— המיתחרה קנה את הזכויות.

ס פ רי ם

זיכרונות סופרי ישראל
״הימים היפים״ של שלמה שבא
— הוצאת לוין אפשטיין 238 ,
עמודים, המחיר 17.80ל״י.1972 ,
גוסטאלגייה היא עניין של גיל. זלפי
סבול הנוסטאלגייה המסופרת, שיורד על
דוכני הספרים בשבועות האחרונים, נראה
כי נצח־ישראל הי אומנם, אך המון זמן.
הספרות המשגשגת אודות הימים הישנים
והטובים של הולות רחוב רוטשילד ויקבי
הנדיב הידוע, עלולה להטעות זרים לחשוב,
כי המדובר בהיסטוריה של 700 שנה, ולא
של שבע עשרות שנים (פחות או יותר),
המפרידות בין פתיחתה של ״הטעמה
הידועה״ עדן, לבין רדינג ד׳.
לתוך ביצה זו של זיכרונות מזנק שלמה
שבא, וראשו קדימה. הוא נובר שם בקר קעית
הטין ולא מניח לאף בישליק או
שילינג, שקבור במעמקים, להתחמק מבין
אצבעותיו המפשפשות.
בעבודת מחקר ראוייה להערכה, הוא
מלמד לדור שלא ידע את יחזקאל הנקין,
אלוף המתאבקים ומייסד המכבי, מתי הגיעה
הפתילייה הראשונה לארץ, מתי הרעים
הגרמופון הראשון ואיזה ״תמונות נעות״
הציג הראינוע הראשון בארץ קודשנו.

מאת דן בן ־ א מו ץונתיבה בן ־י הו ד ה
מדור זה הוא תוספת למלון המפורסם של דן כן־
אמוץ ונתיכה כן־יהודה. הקוראים מוזמנים לשלוח
למערכת מלים וביטויים משלהם.
קדר ש ,,בלשון הצבא: עונש בלתי חוקי. עיוף
מכוון להשכין סדר ומשמעת, על־פי־רוב לאחר
שעות האימונים הרגילות בקורס.
״קצת צחקנו במסדר בבוקר. אז המפקדים
עשו לנו בשתיים בלילה קדר נוראי.״
ביטוי תגובה, המביע זילזול, הש־פלה,
אי־התחשבות בדובר, סירוב.
א :״אולי תפסיק להשתין כאן נ״ * ב:
״גע לי א :״בחור! אתה לא יודע שאסור
לעשן בקולנוע?״ .ב :״אתה יודע משהו ז

ארץ צעירה —

תסלח לי. אני
לא הכושי שלף

ת׳ ,כינוי חיבה לנערה צעירה ונאה ;
לשון פנייה לאישה אהובה.
״פיגלה, אני יכול לחזר אחרייך קצת ! טוב,
אז בואי נעשה הכרה מה, אין לך אף
אחת? שמע, יש לי בשבילך פיגלה, לא־נורמלית.״
ו?פה ש׳ ,גבול תחתון, מינימום,
משכורות, או בסולם מיסים וכו׳.
״משפחות שהכנסתן עולה על הרצפה —
יחזירו באמצעות מיסוי חלק מן התוספת לקצ־בתו.״
(״ירחון העבודה והביטוח הלאומי״ .)9.72
בסולם

הרגת אותי
עם הזיכולים שלף

זמר ויליאמס

ביטוי
לא הוציא את ה8ף החוצה
שמשמעותו: ישב סגור בביתו, מפחד, מחמת
הבושה, בגלל תנאי מזג אוויר גרועים וכדומה.
״אחרי שהתגרשה לא הוציאה את האף
החוצה — שנתיים הוא כבר השוויץ לכולם
שאו״טו-טו הוא טס למינכן. ואז באה ההחלטה
בממשלה, לא בא בחשבון. אז הוא הלך
הביתה ולא הוציא את האף החוצה עד שבל
העניין נגמר.״

קשה לדעת מהם הארכיונים שמתוכם
העלה שבא סיפורים פיקנטיים, אך
ישנם אף כאלה. סיפורי אהבות סוערות
של סוף המאה ה־ ,19 רכילות על נערי
שעשועים מתחילת המאה ה־ ,20 חיי־לילה
מלאי תאווה וחשק ביפו, שאז עוד היתד
כולה עתיקה, לא רק איזור הגאלריות, חיי
האהבה הנסתרים מעיין של פקידי הברון
(נואפים ששום זאב דיזנגופי לא היה בוש
במעלליהם, אילו יוחסו לו) ,ועוד כהנה

לא להרגיז אוזניים

את זו לא
תרים עם מנוף

וכהנה סיפורים ואגדות המעמידים אותנו
ליד אבותינו הבילויים, כקוטלי־קנים ושלי-
מזלים גמורים.
מי חשב אז על החזקת־רכב ואש״ל
מלא מחוץ לעיר? תנו לגבר חנקין טורייה,
פיתה חרבה עם שני בצלים וזה ישמור
עליו עד צאת הכוכבים. גם אז לא ילך
איש השרירים לנום שנת עמלים. לצלילי
באלאלייקה ולקצב קראקוביאק, ירקד עם
בנות העמק עד אור הבוקר.
אכן, גזע נפילים היו אבותינו. איפה
אנחנו ואיפה הם.
ספר חביב לשונאי ההיסטוריה ולאוהבי
הזיכרונות. לא ספרות גדולה, ולא נובל
בדרך, סתם שעתיים מהנות של שקיעה
בעבר.

פסיבו אנ אליזה לכל

שדרות־רוטשילד בראשית המאה
— עם זיכרונות זקנים
ה מול ח הזה 1879

כאשר מחבר הביוגראפיה הוא אירווינג
סטון, הדי שאין כל ספק כי חלק נכבד
מאוד מכל העמודים הללו מוקדשים •לצבעי
הרקע שבו חי האדם, לטיפוסים, לאווירה,
לרחובות, ללבוש, לחיי־המישפחה שלו
ולבעיותיו הכלכליות היומיומיות. כי סטון
הוא אחד מאותם הביוגדאפים שאוהבים
לגלגל את חיי גיבוריהם בניחותא, תוך
אהדה גלויה אליהם ואל פועלם ועין ביקור תית
בכל מה שנוגע לאלה שעמדו בדרכם.
בכך, ניתן כאן להרגיש היטב. מחוץ
לאידיליה המישפחתית המושלמת והוורודה
שמצטיירת מתוך הספר, נתקל פרויד רק

י ש׳ ,ערימה קטנה של חומר כלשהו;
גבעונת קטנטנה של חול, לצורך הגבהת הגולה,
במישחק הגולות.
״היתה סופת חול נוראה כל הלילה, ובבוקר
מצאנו מתחת לבל חור בגג — קופקה של
חול צהוב חניונים סידרו לנו ! על״יד בל
עץ קופקה של קקה.״

י£צר תקלה במהלך העניינים התקין, בהבנה
או בתפישה.
״מה אתה לא תופש ז ! אני אומר לכם שיש
לו קצר במוח לפעמים הבן-אדם תופש
קצר בשכל ונכנס לצרות בהתחלה הבל
הלך חלק כמו על חמאה ופתאום באמצע נהיה
איזה קצר, אף אחד לא זכר את התפקיד שלו,
כולם התבלבלו ונהיה בלגן — זוועה.״

מייסד ״מכפי״ חנקין

סיקורת

״תשוקות הרוח״ של אירווינג
סטון, בהוצאת סיגנט 919 ,עמודים
8.75 ,ל״י.
קשה להעלות על הדעת אדם שהשפיע
יותר על צורת המחשבה של המאה שלנו,
על הדרמה והאמנות, על הספרות והפילוסופיה,
יותר מאשר הרופא היהודי הווינאי
שהכריז בסוף המאה הקודמת שפעולת מוחו
של האדם הרבה יותר מדי מורכבת מכדי
שתיבחן רק בזכוכית מגדלת במעבדה.
ואומנם, בהרבה הרבה עמל ויגע, הצליח
דוקטור זיגמונד פרויד לשכנע את העולם
כי לאדם יש הכרה ויש תת־הכרה, כי
חוויות ילדות גורמות להפרעות בגרות וכי
המין הוא כוח וגורם חשוב מאוד בעיצוב
האישיות. אין פלא שכאשר מקדישים לו
ביוגראפיה, יש צורך לשם כך, ביותר
מ־ 900 עמודים.

באנשים קטנים ממנו, אישר מתוך חוסר
בינה לא הצליחו להבין לרוחו, או התנגדו
לו מתוך קנאה וצרות אופק.
כך למשל מתקבל קארל יונג כבוגד לא
אלגנטי במיוחד בתורת רבו ומורו (אחרי
שבגד גם בכמה מידידיו האחדים) ,ואילו
אלפרד אדלר, פשוט סובל מרגשי נחיתות,
ולכן מסתייג מפרויד.
ברור •שבתנאים כאלה, קשה לקרוא
לתשוקות הרוח ביוגראפיה מדעית. אולם
כל חובבי הביוגראפיה הרומאנטית, לא
יוכלו להתלונן, וינה של סוף המאה ה־19
מצטיירת בקווים חיים (בעזרתם הפעילה
של סטפן צוייג וארתור שניצלר) ,והסיפור
מלא וגדוש פרטים, אותם חקר סטון
בשקידה רבה במשך -שנים. המלאכה
נעשתה היטב ואין פלא שהתוצר צעד
בראש סיצעד הספרים במשך חודשים
רבים.

ת ק לי טי ם
ה סנ ד ק לאור הנר
1אנדי ויליאמס: נושא האהבה
| מתוך ״הסנדק״ ,סי.בי.אס.64869 .
כמובן שהוא נימצא כאן, הנושא מתוך
הסרט הסנדק. וכי איך אפשר בלעדיו
כשכל זמר ראוי לשמו וכל להקת־זמר
מחוף אל חוף, מציעה את הטיפול האישי
שלה ללהיט המבוקש ביותר של העונה?
אנדי ויליאמס הוא מומחה ללהיטי העונה,
ובעיקר לאותם להיטים •שבורכו ב מוסיקה
רוגעת ומישתפכת, המאפשרת ל קול
הקטיפה המסוכר שלו להפגיז את
מלוא כוחו.
ויליאמס הוא ג׳נטלמן אמריקאי הגון
•שאינו אוהב להרגיז את האוזניים הרגי שות
של גיאלי ה־ 40 בעיבודים חדשניים,
או מקוריים מדי. אך הוא גם אינו בוחל
בבנות הטיפש־עשרה הרומנטיות.
התוצאה של שפע כוונות טובות אלה,
היא תקליט חדש, ובו כמה שירים יפהפיים,
מלבד הסנדק המפורסם.
שירים דוגמת עד שיגיע זמנך ללכת
מאת הזמרת האינדיאנית הידועה, באפי
סינט־מרי, נושא האהבה של מישל לג־רנד
מתוך קיץ ,42 ושירו •של ג׳ון לנון
(המשך בעמוד )12

סיקורת
(המשך מעמוד )11
דמיין לעצמך. מי שיש לו טעם קצת מיושן
ביין, צלילים ונשים, יכול לכבות את
אורות הניאון, להדליק נרות, להגיש ל עלמה
שושנה אדומה ולרקוד איתר. מלאו,
כשאנדי ויליאסס יעשה בשבילו את עבו דת
השיכנוע.

מיוחד לאס פני ם
״לזכר וודי גאתרי״ ,חלק א׳ —
בהשתתפות ארלו גאתרי, ג׳ודי קו״
לינס, פיט סיגר, בוב דילאן, או־דטה,
ריוצ׳י הייבנס, טוס פארסטון
— סי.בי.אס.64861 .
וודי גאתרי אינו רק אביו של אדלו
הנע־ונד, זה -שהופיע בסרט המסעדה של
אלים. מעל ומעבר לזה, הוא היה המל חין
והמשורר האמיתי הגדול ביותר של
אמריקה במאה הזאת. נווד שעבר אותה
לאורך ולרוחב וכתב שירים פשוטים ש הפכו
לנכס עממי, עוד הרבה לפני שפש טה
אופנת הפולקלור בין ארוכי השיער.
הוא היה אביהם הרוחני של האורגים
ושל בוב דילן, של ג׳ון באז ושל ג׳ודי
קולינס. גטרי היה קרוב אל העם וניסה
לבטא בשיריו, בפשטות ובתמציתיות, את
מכאוביו ואת צרותיו. אם שמו אינו ידוע
כל כך היום, הרי שיריו, כמו ארץ זו שלי
היא, הפכו לנכס בינלאומי.
התקליט שמביא אוסף קטעים מתוך
ערב שהוקדש לזיכרו של וודי גאתרי,
וכל הכנסותיו הוקדשו למלחמה במחלת
ה ע דינ ה

והארוכה.

זמר גטרי
אב רוחני

־ו 6ק 5 1תערובתאמריקאית. תוצרתדובק

האנטינגטון, ממנה ניפטר לפני 6שנים,
הוא דוגמא לאקטואליות של שיריו, ול־רבגוניות
הרבה שלהם. אחרת קשה ל הסביר
כיצד הם יכולים להישמע אוטנטיים
ואמיתיים מפי מבצעים בעלי אופי
שונה כמו ריצ׳י הייבנס וטום פאקסטון.
שיתופו של בוב דילאן בעניין יעזור
ודאי מבחינה מסחרית, אם כי דילאן המל חין
עדיף בהרבה על דילאן הזמר. ואם
רוצה מישהו להיווכח עד כמה אוניברסלי
גאתרי, יאזין נא להיה כה טוב להכירך
מפי ג׳ודי קולינס, ומיייד יזהה לחן שמו־שר
בשפות רבות ושונות.
מה שנוגע לצד הטכני, זה כבד לא כל
כך משגע. המופע הוקלט ממערכת הרמ קולים
של אולם קארנגי בניו־יורק, והוא
אמנם נשמע כזה. אם לא די בכך, רעש
הרקע של ההדפסה משתדל לשכנע את
המאזין שהמדובר בתקליט היסטורי. אלא
שזה נשמע סתם בחריקות עתיקות.
למתעניינים: קיימים באמריקה תקליטים
רבים של שירי גאתרי, המושרים
על־ידי המלחין עצמו.
הסופר והתסריטאי היהודי־אמריקאי בן־
הכט, הסביר פעם מדוע הפסיק להתעניין
בספרות :״אני חושב,״ אמר ,״שהסיבה לכך
היא שברומנים המודרניים, החליפו את
האהבה בגינקולוגיה׳.

המולח הז ה 1x90

1ע *1 1 9 ^••9*13 9׳:

מישחק• אסח־יג
ך י*וח סתיו נושכת.

בעוד חודשיים־

1שלושח יבוא החורף.
כמו בכל שנה, יהיו לנו כמה וכמח
ימי קרה. הילדים יישבו בכיתות, מכור בלים
במעיליהם, רועדים מקור. באותם
הימים — כך אומרים המומחים לא יוכ לו
כלל להתרכז בלימודיהם.

מדוע ך מפני שברוב בתי־הספר
כישראל אין חימום.

ומדוע איו חימום ו מפני שאנחנו מדי נה
ענייה, הנאלצת להשקיע את מיטב
משאביה הדלים בביטחונה, כדי לעמוד מול
האדיב הזומם להשמידנו.
מה יוכלו המורים לעשות כדי לרתק
את תשומת־לב תלמידיהם הרועדים?

הנה הצעה: הם יובלו לספר
להם על המיצעד המפואר של
צה״ל, שיבלע כיום־־העצמאות הבא
תוך שעהאחת את כל 20
מיליון הלירות הדרושות לחימום.

^ עניין כולו נראה קצת משוגע.
( 1ואפילו הצורה שבה הוחלט עליו ב ממשלה,
משהו מן הטירוף המשעשע
דבק בה.
מי התנגד בשצף־קצף לעריכת המיפגן
המיליטריסטי הזה?

20 מיליון לירות בשיפור תנאי־השירות
של החיילים. למשל׳ במימון הסעה־חינם
של החיילים בכל קווי האוטובוסים.

אולי חשב על הסבל הנגרם לאלפי
אנשי־מילואיפ, הנקרעים מחיק
משפחותיהם וממקומות־עבו•
דתם בדי להבין הצגה אינפנטילית
ולהשתתף כמיצעד של חיילי-עו-
פרת ניידים.
כל. אלה הן סיבות טובות מאוד. אבל
אני מעדיף לחשוב ששר־הביטחון הת נגד
למיצעד בגלל סיבה עמוקה יותר:

מיצעד צבאי, הנערך על-פי דרישת
שר־התיירות בדי למלא את
בתי-המלון — הופך את צה״ל
ללהקת-כידור.

פגזים, היוצאים מן הלוע.
התותחן יודע שהוא מפעיל כלי־קטל.
הוא מיטיב לדעת, יותר מכל אדם אחר,
כמה כביר כוח־ההרס המסור בידו. הוא
עושה את חובתו, כדי להגן על המדינה.
הו א אינו חושב שהתותח הוא מין תכשיט
נחמד, לשעשע בו את ליבם של
מיסטר רוזנקראנץ מברוקלין ומאדאם בי טון
ממארסיי.

אולי חסרה לאותו תותחן תו*
דעת־תיירות, או פילוסופיה לי־כרלית-עצמאית.

8 8 אשר
ראשי מערכת־הביטחון מת־נגדים
לעריכת מיצעד, הם פוסלים

הפיכת מיצעד צבאי למוקד יום־
העצמאות ה 25 של המדינה, עם
בל הפירסום העצום שיתלווה לכך
— היא תרומה לתעמולה העויינת.
אילו יכלו יאסר עראפאת ואנשי ספטמבר
השחור להצביע על המיצעד, הם היו
מצביעים בעד.
*יי א אפריז בערכו של נימוק זה.
/איני מוטרד יותר מדי ממה
•טהעולם חושב עלינו. אני מוטרד
מאוד ממה שאנחנו חושבים
על עצמנו.
וזהו, בסופו של דבר, העיקר — מעבר

^ ני מוכרח להודות שגם אני מת-
קומם נגד השימוש הזה בצה״ל.
כאשר הקמנו את צבא־ההגנה־לישראל
(ולא במיקרה נקרא כך!) פעלנו על־פי
העיקרון המעשי והמוסרי האומר :״הקם
להרגך, השכם להורגו!״
זהו מכשיר של הרג. מכשיר נחוץ בעו לם
של ימינו, למרבה הצער. כולנו שי רתנו
בו. רבים מאיתנו השתתפו בהרג.

שר״ ה תיי ת ת משה קו ל (משמאל) עם חיי ם בר-לב
מראש שני נימוקים שהושמעו בזכותו.

נימוק א׳ :המיצעד יגביר את
אהדת הציבור והנוער לצבא.

אוי לנימוק הזה, ואוי למשמיעיו. מי
שסבור שצד,״ל זקוק לתהלוכות של שמאל־ימין
כדי להתחבב על הציבור, מעיד על
עצמו שיש לו אמון מועט מאוד בציבור

ובצה״ל כאחד.

מעולם לא היה הקשר כין הציבור
וצה״ל חזק יותר מכפי שהוא
היום. קשר זה אינו מתרופף כימי
״רגיעה״ — ואיננו זקוקים למיל־חמה
או למיצעד כדי לחזקו.
אמנם, בקרב רבים וטובים בדור הצעיר
עלו ספיקות מוצדקים לגבי השי מוש
בצבא-ההגנה כצבא־כיבוש להגשמת
מדיניות קולוניאלית. אך אי־אפשר לדרוס
ספיקות אלה בזחלי טאנקים במיצעד. הם
מתייחסים למדיניות — לא לצבא עצמו.

נסי צה״ל במיצעד יו ם־ העצמ או ת
_שר־הביטחון_ ,במוכן. ועימו בל
צמרת מערכת הביטחון.
מי לחם בעוז־רוח ובדביקות
עריכת המיצעד?

למען

שר-התיירות, כמובן.

ומי הכריע?

המלבה, במוכן.

ומי קיבל על הראש?

שר-הסעד המיסבן.

הוא העז לרמוז בטלוויזיה, כי אולי־אולי,
כדאי היה להשקיע את 20 המיליונים בתש־לומי־סעד.

יני יודע מה המריץ את שר־הבי־טחון
להתנגד לעריכת המיצעד.
אולי פשוט אין לו חשק לעמוד על
בימת־ההצדעה, ולהצטלם בטלוויזיה. בש ביל
אדם צנוע כמוהו, זה בוודאי עינוי.
אולי עלה על דעתו שאפשר להשקיע

לא מפני ששמחנו להרוג, אלא מפני ש האמנו
שאין ברירה.

איננו יבולים לכתת חרבותינו
לאיתים, כפי שניבא הנביא. אכל
איננו צריכים לשחק כחרבות,
להפכן למכשירים של בידור.

כשאני רואה להק של מטוסי-קרב ב שמיים.
אני יודע שהם דרושים. אני רוחש
תודה לבחורים שם למעלה, השומרים עלי.
אבל איני יכול לשכוח לרגע שאלה הם
מכשירים של השמדה, הנושאים בביטנם
פצצות לריסוק גופות אדם, נאפאלם
העלול לשרוף נשים וילדים.

איזה מין צעצועים הם אלה,
אדוני שר־התיירותז
״ ראיתי^תותחים בפעולה. שמחתי מאוד־מאוד
שהם באו לעזרתנו בשעת־צרה. אבל
לא הייתי צריך לאמץ את הדימיון כדי
לדעת מה קורה במקום שם נוחתים ה
נימוק
כ׳ :המיצעד יזכיר למדינות
ערב את כוח-ההרתעה של
צה״ל.

נו, באמת! אחרי הפצצות חיל-האוויר
בסוריה ובלבנון! אחרי שהמצרים הודיעו
בשימחה־לאיד שמטוסי חיל־האוויר הפילו
בשעתו חמישה מטוסי־קרב סובייטיים תוך
דקה !
כוח־ההרתעה של צה״ל אינו זקוק לשום
אישור. הוא עובדת־יסוד במרחב שלנו,
הציר שסביבו סובבות רוב ההתרחשויות.

המיצעד של ה 15-במאי 1067
לא מנע מגמאל עבד-אל-נאצר לפתוח
כאותו יום כשרשרת מעשי־האיוולת
שגרמו למילחמה. ואילו
המיצעד של ה 7-במאי 1072 אינו
דרוש.

אבל יש נימוק נגדי, על אותו מישקל.
איני יודע מה אמר שר־החוץ באותו
ויכוה בממשלה. כנאה לדיפלומט זהיר,
בוודאי שתק. למה להרגיז את המלכה?
אילו דיבר, היה צריך לומר: כל אויבי
ישראל מנסים לצייר לנו תדמית של מדי נה
מיליטריסטית, פאשיסטית, כובשת !
מדינה שממשלתה מורכבת מגנרלים.

לנימוקי הכסף וחישובי הכדאיות.
לפני 25 שנה הקמנו מדינה. היא עלתה
לנו ביוקר.
מחצית יובל שנים אינה תקופה ארוכה
בתולדות עם ומדינה. אבל זהו פרק ה מחייב
סיכום־ביניים.

והנה בא שר-התיירות ונושא
את קולו: אללי 1מילכד צה״ל אין
לנו מה להראות לתיירים: אין לנו
מה להציג בפני יהודים טובים
וגויים עיטירים, וגם לא כפני
עיירות-הפיתוח :
בכל שאר השטחים עלובים אנחנו, חד־לי־מעש
וקטני-קומה. אין מה להראות.
רק צה״ל יכול להציל אותנו מן הבושה.

לאמור: צה״ל אינו אחד מסמלי
המדינה, אהד מהישגיה הרכים
והמגוונים. צה״ל הוא הסמל ה י
חידי, ההישג האחד .

לזה, כבוד השר וכבוד הליברל וכבוד
העצמאי, איני יכול להסכים.
^ ותרו לנו שמונה חודשים עד ליום־
^ העצמאות ה־.25
אני מציע להפקיע אותו מידיי שר ד,תיירות,
מידי כל התיירנים המצטיינים
עם ובלי תעודות, ומידי הביורוקראטיה.

אני מציע לכנס את טובי א-:
שי-הרוח ואנשי־המיקצוע, את המשוגעים
שעוד יש כליכם אהבה
למדינה בפי שהיא צריבה להיות.
ניתן להם זמן של חודשיים־
שלושה, ותקציב צנוע, ויד חופשית
לדימיון היוצר — ונטיל עליהם
לעצב את דמותו של יום,
שייזכר לשנים.
יום אשר יעלה לנגד עינינו — ולעיני
התיירים כולם — את כל הטוב והיפה אשר
במדינה הזאת; את חלומות בוניה, בעיות
ממשיכיה, ותיקוות בניה ; את שימחת*
חייה וחדוות יצירתה.

ניסים גדולים היו פה, וניסים
גדולים עוד יהיו — נוסף על הני־סיס
של חילות צה״ל.

ערב 01 הכיפורים
היכר צה״ד על חטא -
חטא של החבל!׳ -
על ח 1של הלב1ו1י

טור השריון. הישראלי חוצה עס שחר כפר
! 1ל י 1*111 711111ך 1ך
לבנוני דרך כביש המתפתל בין הרי הלבנון. 111111 11141
בתמונה התחתונה נראים חיילי הכוח הפושט סורקים כפר לבנוני, כשברקע רכב משוריין.

זסנים ו1ערים

תושבי הכפר הלבנוני תיבנין, דרכו עבר הטור
המשוריין של צה״ל, יצאו מפתחי בתיהם בנעריהם
ובזקניהם, עקבו בשלווה, אחר חיילי צה״ל, מתוך ידיעה ברורה שלא יאונה להם כל רע.

הראתה
^ טלוויזיה הישראלית
הבעייה העיקרית בה התרכזו לא רק
* \ חיילים ישראלים חובשים כפרית החיילים הישראליים שהשתתפו בפשיטה,
לבנונית שנפצעה מרסיסים בעת פעולת אלא עיני העולם כולו, היתה: האם ניתן
צה״ל האחרונה בלבנון. אחר־כך התעב־לבצע
פעולת טיהור מעין זו נגד הפי־בה
המצלמה על חיילים אחרים שהגישו
דאיון תוך פגיעה מינימאלית באוכלוסייה
במשך שעה ארוכה עזרה לילד שנפגע.
האזרחית י
״זה עושה רושם,״ אמר אחד הצופים,
למרות שהדיווחים הישראלים והלבנו ״שהרביצו
לילד זה בכוונה כדי שאפשר
נים נחלקו באשר לתוצאות, הרי ניתן
יהיה להראות איך מגישים לו עזרה.״
היה לקבוע, בעיקר על־פי דיווחי כתבים
אובייקטיביים מלבנון, שפשיטת הטיהור
בת 36 השעות היתד. סטרילית ככל ש פעולה
פעולה
כזו יכולה להיעשות.

ס ט רי לי ת
ך* טלוויזיה הלבנונית התעכבה אף היא
1 1בדיווחיה על הנפגעים האזרחיים. היא
הציגה כפריים פצועים בבתי־חולים, מכו ניות
אזרחיות מעוכות, חנויות פרוצות.
לא היה זה מקרה ששתי תחנות הטל־וויזיה,
אלה של ישראל ולבנון, כמו די ווחי
כתבי־החוץ מביירות, התרכזו בעיקר
בפגיעות באוכלוסייה האזרחית בלבנון.
נראה היה שיש הסכמה כללית על הזכות
לפגוע בהבלנים בבסיסיהם ולחדור לצו רי
זה גם לשטח לבנון. לאיש לא היה
איכפת כמה חבלנים נהרגו בדיוק. איש
גם לא התייחס ברצינות לפעולות הראווה
של הצבא הלבנוני, שבפעם הראשונה הפ עיל
השבוע את שדיוניו ותותחיו כדי
לעכב את תנועתם החופשית של שריוני
צה״ל בתחום הלבנון.

*ץ י שרצה לראות בפשיטה על
לבנון פעולת נקם על טבח מינכן,
עשוי היה להתאכזב. מלבד סמיכות ה זמנים
לא היה קשר רב בין הטבח לפעו לת
הטיהור. אבל הטרגדיה במינכן יצ רה
אווירה בינלאומית נוחה, מוכנה יותר
להביו את הסיבות המניעות את צה״ל
לפעולות מעין זו שנערכה השבוע.
אירגוני החבלה הפלסטיניים פתחו ב־מיתקפה
כללית במיסגרת המילחמה, ש בעיניהם
לפחות היא נראית כמילחמת
שיחרור. מילחמה כזו אינה יכולה להיות
מילחמה חד־סיטרית. אין זו רק זכותו,

במקלע ד הו

יחידת חבלנים על אחד ה־זחל״נוים
של הכוח הפושט, נעה
בעקבות הטנקים וחיל־הרגלים באיזור סלעי בגיזרה המרכזית של

חזית לבנון. המקלע שבמרכז הזחל״ם דרוך, ומוכן לירי במקרה
הצורך. משמאל נראים חיילים עוקבים אחרי פיצוץ אחד הבתים
בכפר לבנוני, אחד מתוך 16 הכפרים שטוהרו על־ידי צה״ל.

ובנון וכפרה
כי אם חובתו של צדו״ל להחזיר מיל־חמה
וליטול את היוזמה במילחמה זו

לידיו.
אם קיים ויכוח סביב נושא זה, הרי
הוא נטוש רק על שיטות הפעולה. בווי כוח
זה היו הנימוקים לטובת פעולת
קרקע, של כוחות שריון וחי״ר, מכריעים.
אם ניתן בכלל להעריך פעולה צבאית
כלשהיא בקנה־מידה של הומאניות, הרי
אין ספק כי פעולה מהסוג אותה ביצע
צה״ל השבוע בלבנון היא הומאנית הרבה
יותר מהפצצה אווירית, שתהיה מדוייקת
עד כמה שתהיה, כרוכה כמעט תמיד ב פגיעה
באנשים חפים מפשע.

אולם פשיטת צה״ל לא נערכה כדי
להשיג יעד הומאני וגם לא יעד צבאי,
אלא מטרה פוליטית: לאלץ את ממשלת
לבנון לעשות מה שעשתה בשעתו ירדן
של המלך חוסיין — למנוע מאירגוני
הטירור לפעול משיטחה נגד ישראל. על
רקע זה אפשר להבין את טענות מנהיגי
החבלנים שהושמעו השבוע, כי פעולת
צה״ל נעשתה תוך תיאום מראש עם
ממשלת לבנון, כדי לתת בידה תואנה
לפעול נגד המחבלים, לפרוק את נישקם
ולהרחיקם מהגבול.
מבחינת העיתוי היתד. זו השעה הטובה
ביותר לפעולה מעין זו. לא רק טבח מינ

ריכך מראש את תגובת העולם. שישה
השבועות שנותרו עד לבחירות לנשיאות
בארצות־הברית הבטיחו לישראל חופש
פעולה, חופש מלחצים וגיבוי של וטו
אמריקאי באו״ם נגד כל נסיון לגנותה.
הזדמנות כפולה
ך* יה זה רק טבעי שישראל תנצל הזדמ ן
| נות כפולה זו שניתנה לה כדי להנחית
מהלומה על אירגוני הטירור במיסגרת ה־

מילחמה הכוללת הנטושה נגדם.
דעת־הקהל העולמית שוב לא דנה את
ישראל על עצם הפעלת כוח צבאי נגד
כנופיות החבלנים. היא דנה פעולות אלה
לא לפי תוצאותיהם הצבאיות, אלא לפי
מידת הפגיעות באזרחים שנילוו אליהם.
מפקדי צה״ל, שהבינו כי הקרב הוא
בין־השאר גם על אהדת העולם ותמיכתו,
הורו לחייליהם להימנע מפגיעות באזרחים
בכל מחיר, הם שקבעו את הצלחתה
של הפעולה. הניצחון שהושג לא
היה במראה הטנקים החודרים לכפרים
הלבנוניים, אלא במראה הנשים הלבנוניות,
המחזיקות את תינוקותיהן בידיהן, ויוצ אות
בביטחון לצפות בשריוני צה״ל ה חולפים
דרך כפריהן, תוך ידיעה שלא
יאונה להן כל רע.

ממינכן חזר השבוע דד

השחקן שמואד רודנפקי,
כשאותות ההלם מרצח הספור טאים
הישראליים, עדיין חרותים
בפניו. רודנסקי, שנפגש
עם הספורטאים בערב בו נח טפו,
מאחורי הקלעים של הצגת
כנר על הגג, סיפר :״אח רי
האסון שאלו אותי, :האם
באמת לא היה בליבך צל של
הרגשה מוקדמת על האסון העומד
להתרחש?׳ לא, לא היה.
אבל ישראלית אחת, גברת
אכ״י, השוהה עתה במינכן,
חשה שדבר עומד להתרחש.
יום אחד, ביוני ,׳67 עברה ל יד
מישכן הכנסת וראתה כי
הדגל הסתבך על התורן. היא
חשה במועקה והעירה לאחד
משומרי הכנסת. למחרת פרצה
המילחמה. ערב האסון במינכן,
עברה בכפר האולימפיאדה. שוב
ראתה שדגל ישראל הסתבך ב רוח.
היא אמרה לבעלה, שיש
לה הרגשה רעה, וביקשה מ מנו
לשלם לאחד משומרי הכ פר
20 מרקים כדי שיסדר את
הדגל. נו, אתם יודעים מה

₪קבוצת עיתונאים ישבה
בבית־סוקולוב בתל־אביב, כא שר
הגיעה הידיעה על החלטת
בית־המשפט העליון לבטל את
הצו־על־תנאי שהוציא מאיר
לנסקי נגד שר־הפנים, בעניין
הענקת אשרת־העולה שלו. ה גיב
אחד העיתונאים :״איך
יכול בית־המשפט להחליט ש אדם
בן 70 מהווה סכנה ל ציבור?״
השיב על־כך במקום

דירי מגופי :״גולדה מאיר

הוכיחה שגם בגיל 75 יכול
אדם להיות סכנה לציבור.״
0בראיון לגלי צה״ל סי פר
השבוע מנכ״ל משרד ראש־הממשלה
שמחה דיניץ, ל עיתונאי
חגי אשד, על
המיטבח של גולדה מאיר :
״המיטבח של גולדה הוא חדר
מאוד נעים ואינטימי ועוסקים
בו בשתיית קפה טוב. מי ש רוצה,
יכול לקבל גם תה. על
כל פנים, לא חצי קפה וחצי
תה. משקה כזה לא שותים ב מיטבה
של גולדה.״
בעל כורחו, עורר ח״כ
פא״י יוסף ורדיגר רעמי-
צחוק בכנסת, כשדיבר על צי

רו ף

יעקוב שימשון שפי

א לממשלה. הוא רצה לה גיד
שבימי גלותו ממישרד־המישפטים
היה לשפירא ״סי פק״
להרהר על בעיות הדת
והמדינה. אולם הלשון התחלקה
לו, והוא אמר שהיה
לשפירא ״סיפוק״ כשישב מ

המ שותף בין גו לדה
מאיר ל מ איר ל1ם ק
גילו כולם אהדה לישראל. בייחוד
השפיעו עליה דברי ה חדרנית
במלון, שפרצה בבכי.
0מי נורמלי ומי לא? ב־מיזנון
הכנסת התפתח על כך
ויכוח. למשל: מי ״נורמלי״
בבית־חולים לחולי־רוח — ה
(מימין)
השתתף השבוע בפגישה שערכו נערי המצוקה של שנות ה־ 40 בגן
הווילה של גיזבר ״מקורות״ ,צבי הרשקוביץ באפקה. היו אלה חברי ״קבוצת
עלומים״ ,שהתחנכה במוסד ״בן־שמן״ .הפגישה החגיגית נערכה כדי להקים קרן לטיפול בנערי המצוקה
של היום, על־שם מחנכם מאותם ימים חיים בר־נחוס ז״ל, שבראשה יעמוד שמעון פרם. באותה מסיבה נכחה
גם דבורה עומד (משמאל) שכתבה ספר ילדים על אותה ״קבוצת עלומים״ ,״מעבר לכביש״ ,והסופר יגאל
מוסינזון(במרכז) שהוא אח אביה של דבורה, משה מוסינזון, שהיה ממייסדי עיתון ״במעלה״ .על יגאל סיפרו
באותו ערב, כי הוא היה חבר המוסד ב״בן־שמן״ ,ניסה כל הזמן להתקבל לחבורה, אך החברים דחו אותו.
חוץ לממשלה. גולדה מאיר,
שפירא עצמו ושאר הנוכחים
לא יכלו להתאפק, והצחוק היה
כללי.
0חברת־הכנסת שושגה
ארבלי־אלמדזלינו גדלה בעיר
מוסול בעיראק, ודוברת
ערבית רהוטה. כשטיילה לאח רונה
באנגליה, מצאה את עצ מה
יושבת באוטובוס לייד אשד.
מצרית. בין השתיים התפתחה
שיחה בערבית, והמצריה אמרה
:״שהגדולים רק יעזבו אותנו
במנוחה, יהיה שלום בי נינו.״
על הרצח במינכן שמעה
בשווייץ, והתרשמה עמוקות מ תגובות
האנשים הפשוטים, ש
חולים,
המהווים את הרוב וה קובעים
את ה״נורמה״ ,או הרופא?
פתר את הבעייה שר־הפנים
יוסף בורג בקביעה
״בבית־משוגעים,
פרגמטית :
נורמלי הוא זה שיש לו המפ תח.״
0בתו
של נשיא ארצות-
הברית לשעבר לינדון ג׳וג־פון,
לופי ניוג׳נפז, המבקרת
עתה בארץ יחד עם בעלה
פטריק גיוג׳נט, הוזמנה על-
ידי מזכיר הנוער העובד והלומד,
אסף אגין, לארוחת-
צהריים בחדר־האוכל של קי בוצו,
דגניה ב׳ .באמצע הא רוחה
קם בן־דודו של אסף,
יגאל צפתי, וקרא לעברו
בעברית :״עכשיו גם עלי יכ תבו
בעיתונים.״ אחר פנה יגאל
ללוסי באנגלית, ואמר :״בחור
פשוט מדגניה ב׳ רוצה ללחוץ
את ידך.״ אבל כאן נתקל יגאל
בבעייה: חמשת שומרי ראשה
של לוסי שבאו איתה מארצות-
הברית, לא נתנו לו לגשת
אליה. כשראתה זאת לוסי, היא
קמה ממקומה, עקפה את שומרי
הראש, נגשה ליגאל ולחצה
את ידו לקול מחיאות הכפיים
של חברי המשק.
0פוליטיקאים מתגלים כבר
בגיל צעיר. זאת גילה השחקן
זאב ברלינסקי שסיפר:
״בצעירותי התנדבתי לצבא ה בריטי
והייתי בחיל החפרים.
עם אלה שנפלו איתי בשבי
הגרמנים, היו אז גם יוסף

אלמוגי ויצחק בן־אהרץ.

במסיבות שהיינו עושים הם לא
גילו כישרון מישחק, אך ניכר
בהם שהם דברנים.״

לסתו, טבלה באירוע חברתי. לידו: בעלת הפאב, פרדריקה סגל.

לעובדים ושלח למנכ״ל הרשות
שמואל אלמוג וליו״ר הוועד
המנהל ולטר איתן מח אה
בתוספת זרי פרחים וביר כת
חג־שמח. יום אחרי שקיבל
אלמוג את הפרחים, הוא הח זיר
אותם ליו״ר ועד העובדים
בכעס רב.

0ועד עובדי רשות השידור
מצא עונש מקורי להנהלת
הרשות שסירבה להשתתף ב מתנת
שי לעובדים בראש ה שנה.
הוועד מסר על הסירוב

0 .רבים מיקיריה של תל-
אביב, בילו את ראש־השנה
בכפרו של רפי נלפון באילת.
היו שם בין השאר, העיתונאיות

רות בוגדי ותמר מרוז,
איש יחסי הציבור מייק סטד
לוכיצקי, איש הרדיו והטלוויזיה
עמום אטינגר, צמד
הספרים דויד וליזה, הכדור סלן
של שנות דד 50 וה 60-
ארז לופטיג, מנהל אוליח-
פיק בישראל זאב קיס והפסלים
שלנו בחו״ל אילנה
גור (לום אנג׳לס) ,ומנשקה
קדישמן (לונדון) שהראה בגאווה
לנוכחים את הצלקת ש על
ביטנו המשתפלת, והצהיר
כי הצלקת עומדת להפוך לסמל
המיסחרי שלו :״אני עומד
לשכור לחצי שנה את אחד זד
בנוגלוס של רפי כדי לעבוד
שם להכנת תערוכת פיסול.
אחד הפסלים הבולטים בתערוכה
ייקרא רעיון הצלקת.״
0במקום נופש אחר, ב־נהריה,
גילו סטודנטים מכל
רחבי הארץ, שבילו שבוע ב־מיסגרת
נופשאתון, את אכזיב.
הם אירגנו טיול למדינה ה שכנה
והנשיא אדי אביבי
הסביר למבקרים את עקרונות
המדינה שלו. הוא סיפר להם
כי הוא רשאי להשיא זוגות
צעירים ״ולא חשוב עם זה גבר
עם אשה, גבר עם גבר או אשר,
עם אשה.״ מששאל אביבי אם
יש מתנדבים, קפצו הרווקות
טובה גברי ( )25 מניר-עם
ו חנ ה נדב ( )25 מתל־אביב,
ובו במקום נערך הטקס. אבי בי
בירך, החתים את זרועותי הן
בחותמת נשואות ומסר לי דיהן
אישור נישואין שאמר:
״וזאת לראייה כי חנה נדב
נישאה לטובה גברי וזאת עד
להודעה חדשה.״ כעדים לטקס
שימשו כמצוותו של הנשיא
שני סטודנטים ובסופו נתבקש
הזוג החדש להתנשק. שתי ד-,

נופשות נישקו זו את זו במצח
וחזרו מאושרות לנהריה.
; 0בכנס ותיקי הכתבים של
בתחנה נח״ל, גילה המלחין
עקיבא נוף, שהיה כתב העיתון,
איך נכתב השיר מים
לדויד המלך :״זכורה לי כתבה,
שכדי לבצעה נאלצתי ל התפלח
לנחתת של חיל־הים.
גילו אותי והכניסו אותי לתא
אטום. ישבתי שם, כלוא, שעות
רבות ומרוב שיעמום כתבתי
את מה שהתפרסם אחר־כך כ־פיזמון
— מים לדויד המלך.״
0 ,שגריר ארגנטינה ביש ראל,
חורחה קאסד, קיבל
השבוע מחמאה מקצועית מפי
חייט העילית הישראלי ישראל
צוורן .״אבא שלו או סבא
שלו היו בטח חייטים,״ אמר
צוורן על השגריר ,״הוא מבין
בחייטות הרבה יותר מאשר
הרבה חייטים בינוניים ויודע
סודות וטריקים שרק חייטים
מובחרים יודעים אותם.״ קאסל
וצוורן נפגשו בדרד מוזרה. קא־סל,
שהיה שגריר ארגנטינה
בברית־ד,מועצות, עבר בדרכו
לארץ בג׳נבה. כאשר שמע השגריר
הארגנטיני בג׳נבה כי
קאסל עומד לנסוע לישראל
אמר לו . :איזה מזל יש לך —
אתה תוכל לפגוש את החייט
הטוב ביותר בעולם.׳ מסתבר
כי השגריר הארגנטיני בשוויץ
היה מסוכסך עם אחד מעשירי
ארגנטינה, יהודי המבקר ביש ראל
והנמנד, על לקוחותיו של
צוורן. כאשר נערכה סולחה
ביניהם, הסכים השגריר לסלוח
ליהודי רק בתנאי שיתן לו את
כתובתו של החייט התופר את
חליפותיו. הוא קיבל את כתוב תו
של צוורן, אך כיוון שלא
הגיע לישראל, מסר את כתוב תו
לקאסל. קאסל לא ביזבז את
הטיפ שניתן לו. מיד בהגיעו
לארץ, הזמין קאסל, המפורסם
בכל הסגל הדיפלומטי בישראל
כשגריר האלגנטי ביותר 15 ,
חליפות.
0בתחילת השבוע קיבל
ישראל גכירצמן, מנכ״ל
מיפעל השימורים פרי טעים
בחדרה המייצר את תרד ה־פופאי
בישראל, עשרות טל פונים
מילדים אוהדי פופאי,
שניחמו אותו על מותו של
מקב פליישר, הקאריקאטו-
ריסט שייצר את דמותו של
פופאי בארצות־הברית. גבירצ-
מן מיהר לפרסם מודעות־אבל
על מותו של פליישר בעיתונים
היומיים. אחד העיתונים סירב
לפרסם את המודעה בטענה שזו
פירסומת על חשבון מת. רק
אחרי שגבירצמן איים להפסיק
את המודעות שלו, הסכים ה עיתון
לפרסם את מודעת האבל.

פסוקי השבוע
• סגן־מזכיר מיפלגת
העבודה, ח״כ אריה(״לרכה״)
אליאב, על הסערה
שהתחוללה במיפלגתו סביב
סיפרו ארץ הצבי :״אם אמנם
תבע סורקים לסגור את הסני פים
בפני, הרי זו תופעה מדהימה
ואנטי־דמוקראטית, ש תהפוך
את המיפלגה מהר מאוד
למיפלגד, של .1984״
• הנ״ל על חנ״ל, במש פט
שהוכחש :״אני מאמין ש־ח״כ
מרדכי סורקים לא קרא
את ספרי ארץ הצבי ואני משוכ נע
שהוא לא מסוגל לקרוא
ברצינות 480 עמודים.״
העולם הז ה 1829

מדינה, אפילו הם עוכרים בכירים
כדרגה שד שגריר?
העובדות: חברת הארי וולקר היא
חברת־אמרגנות, שנוסדה בניו־יורק ב־
,1946 הפכה לאמרגנית הגדולה והמפורסמת
ביותר בארצות־הבדית בתחום המיוחד בו
היא עוסקת. חברה זו אינה אמרגנית של
מופעי בידור וקירקסים, אלא של נואמים
ומרצים למיניהם.
בפינקסי החברה, שמישרדיה נמצאים
בבניין אמפייר סטייט בשדרה החמישית
בניו־יורק, רשומים, לפי הפירסומים הרש מיים
והקטלוגים שלה, כ־ 200 מטובי המרצים
והנואמים של ארצות־הברית.
כל אירגון, כל מוסד, כל אדם פרטי,
יכול להתקשר אל מישרדי החברה, ותמורת
תשלום שכר, הנקבע לפי מעמדו של
המרצה, אורך ההרצאה, מקום ההופעה
ומועדה, הוא יכול להזמין כל מרצה העולה
בדעתו, כדי שירצה בפניו, או בפני כל
קהל שהוא.
בקטלוג של החברה מופיעים כמועמדים
להזמנה כמה מגדולי המרצים -של ארצות-
הברית, כמו מלווין בלי, הנחשב למבריק
שבפרקליטים האמריקאיים ! ארתור שלזינ גר,
מי שהיה עוזרו המיוחד של הנשיא
קנדי, אחד הפרשנים המפורסמים ביותר
באמריקה המשמש כיום כפרופסור בניו-
יורק; או ארתור גולדברג, לשעבד שופט
עליון ונציג ארצות־הברית באדם.
היועץ המשפטי
למג מושלה יתבקש לקבוע:
וגה רוצה ששגריר ישראל בור
שינגטון, יצחק רבץ, יבוא לביתך
וישמיע שם בפני ידידיך הרצאה על
מלחמה ושלום במזרח־ד,תיכון?
את רוצה שרבין יבוא אל חוג הנשים

שגריר לכל !
מ טר ה

0X11 חותר ג שגו־יו
נעשות חאלטווה?
שומרוודמישקל, שאת חברה בו, וידבר
על מה שירצה, כדי שחברותייך יידעו
שאת יכולה להביא את רבין אליהן?
אתה רוצה ששגריר ישראל בארצות-
הברית יופיע באסיפה, אליה זימנת בעלי־אמצעים,
כדי שתוכל לגייס כספים למטרת
צדקה כלשהי?
ובכן, אליבא דמתנגדיו הישראלים של
יצחק רבץ בארה״ב, אין דבר פשוט יותר
מזה. כל מד שאדם צריך לעשות כדי
להשיג את רבץ, לאחת המטרות הנ״ל,
או לכל מטרה אחרת שירצה, היא להרים

שהעסק כבר נעשה. שבועיים לפני ההופעה
המתוכננת, מבטיח הארי וולקר, נשיא
החברה, יישלח לך חשבון, ובו מחיר
ההרצאה של רבץ. העתק של חשבון זה
יישלח גם לרבץ עצמו, כתזכורת סופית
להרצאה שנקבעה לו.
יש רק מיגבלה אחת, כמובן, לגבי הסדר
זה, טוענים יריביו של רבין. בשלב זה
הוא אינו חל עדיין על תחומי ישראל.
.אזרחי ישראל אינם יכולים עדיין להרשות
לעצמם את ההנאה של שכירת שגריר
ישראל, תמורת תשלום, לנאום או הרצאה.

רשימה היא נכבדה ביותר, וכוללת
1 1אנשי־ציבור, אישי־מדע, אנשי־רוח,
סינאטורים וחברי-קונגרס בארה״ב. אפשר
למצוא ביניהם חברי־קונגרס וסינאטו־רים
כמו בלה אבצוג, ויליאם פולברייט,
צ׳ארלס גודל, הנרי ג׳קסון, פול מקלוסקי,
או אדמונד מאסקי. אפילו המועמד לנשיאות
ארצות־הברית, ג׳ודג׳ מק־גאברן, נכלל
בקטלוג של הארי וולקר, עד להצגת
מועמדותו כנשיא. שכן, ניתן להאמין, אם
ייבחר כנשיא ארצות־הברית, יפסיק להו פיע
בהדצאות־לפי־הזמנה תמורת תשלום.
בין המרצים האחרים שחברת הארי וולקר
מוכנה להעמידם לרשות לקוחותיה, נמצאים
גס דמויות כמו צ׳יף דן ג׳ורג׳ ,האינדיאני
הזקן, שהופיע לצידו של דאסטין הופמן

( 0 0 3 1 706611095 3

711/671110715

171109.ח! 031/6

01100 700 011901ו

?6306 01 077/79 / 1/71160 7 0 0 6 0 9 3 9 6 3 5 0 6 3 )<6 ! 1117011911 0 5 , 171/6
13 11160ו! ! 0ו1707069131617 0 0 0 0 6 171777 0 6 7 3 0 0 3 1 1 7 10.01 6 3 7 1 1 1 6 9 3 1 6 , 1/\/1
0 0 1176 50631 <6 7 ׳ 5 501 (6 9 0 1 6 6 11160 5 6 0 9 3ץ 6 0 1 6 7 6 9 170706913161
0 0 0 1 1 7 7 0 1 0 9 161167 17771117 311 1176 9613115 3 0 9 , 17171160 7 0 0 7 0 0 0 1 7 3 0 1 15
06)1טסץ / 01כ /ס ס 3 0 9 7 6 1 0 7 0 6 9 1 0 0 5 , 0 /7 6ססץ 5 1 9 0 6 9 6 7
30/7/70117/69963 )6061)11 0 1 )116־ 000)1-30115 $6171 )0 1/76 $)>631)6) 1^7/70
1/661<5 6 6 1 0 7 6 1116 5 0 0 6 0 0 1 6 0 3 0 0 6 3 7 3 0 0 6 , 3 161167 15׳00711)301. 117(70 1
17171111 1116 10170106 3 0 9 3 0 0 0 7 15 5 6 0 1 1 0 11(6 50631167 , 3 5 3ססץה5 6 0 1 1
0 6 10 0 (7601 0 0 0 1 3 0 1ס ! 111X107396 ^ 3 15 0 7 7 6 .10 0 11119 6 1 31 7 0 0ז?ד1
1717111( 11( 6 50631167 , 611067 0 7 161167 0 7 0 0 0 0 6 , 0 0 0 0 6 7 0 1 0 9 311 9613115
• 7110601 1 0 015 60939670601171/110 7 0 0

קטע זה, הלקוח מתוך
1 \ 1 181ה? 1 0מ
הובא לעיונו של היועץ 11111111 11111
שהיחסים בין חברת הארי וולקר ללקוחותיה הם
המוזמנים אצל החברה מקבלים שכר עליפי חוזים

הקטלוג של חברת הארי וולקר
המישפטי. טל־פי קטע זה ברור
יחסים מסחריים וכי המרצים
חתומים מראש עם הלקוחות.

־¥ 1X211\811\/8 >1\/1
פגישות שנתיות, או כל מטרה אחרת העולה
בדעתך,״ כלשון הפירסום המציג אפשרות
קוסמת זו.

.ו1 0 11־ 3558 )! 07כ 1ודו \ 361 ׳ 5 /־ו 150 . 3 6
ר 11 חו 6־ 11901ץ 3 1<6£351 16)00(11/\1 6
־ 6 5 , 1010161 רז 111ס 0 3ר 10 1 011161
0 6 0 6 1 3 1 8 1 3 1 ! 01 1116 151361 6 -
כללי התק ש״יר

•16056 1=01065. ^1311111301511316
9151 0160110316)! 10 [36306.

1111דיר
14/ח 8 3
הקטלוג המסחרי
מפתח בכותרות
איסטרטג מבריק

1 * 1 1 1 1 1 1 * 1כך מופיע יצחק רבץ בקטלוג של חברת הארי
וולקר, כמרצה להשכרה בנושאי ״יחסי חוץ״.
11 /ש ^ 1
מגדיר אותו :״שגריר יצחק רבץ, שגריר ישראל לארצות־הברית. דמות
המזרח התיכון, לשעבר ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל.
המסור לשלום.״ לפי הקטלוג ״מופיע רבץ בוועידות, סימפוזיונים״ וכר.

את הטלפון לחברת רארי וולקר, ולקבוע
מועד מתאים להופעתו של רבץ.
את כל השאר הם יעשו כבר בעצמם.
הם ידאגו שמועד ההרצאה יירשם בלוח־הזמנים
שלו, הם ישלחו לך חוזה, הם ישלחו
לרבין העתק חתום על־ידך, כדי שיידע

לעומת זאת, כל אזרח אמריקאי, אפילו
הוא יוצא אחת מארצות־ערב, יכול לעשות
זאת. תמורת כמה מאות דולארים שישולמו,
בהתאם לתעריף מיוחד, לחברת הארי
וולקר, הוא יוכל להזמין את רבין לנאום
או להרצות בפני ״ועידות, סימפוזיונים,

א, אין זד בדיחה. במיסגרת מאמ-
/ציהם של יריביו של רבין להוכיח
כי לא מילא כראוי את תפקידו כשגריר,
הם שלפו עובדה מדהימה זו כתובה, שחור
על גבי לבן, ובעוד כמה צבעים. משמעותיה
והשלכותיה נשלחו מארצות־הברית לממ שלת
ישראל כדי שייבדקו על־ידי היועץ
המישפטי לממשלה.

השאלה הנחקרת עתה איכה:
האם עשה יצחק רבין, בתקופת
כהונתו כשגריר באדצות־הכרית,
חאלטורות פרטיות? אלא: האם
היה רבץ רשאי לעשות האלטורות
אלה, והאם אין ככד עבירה על
כללי התקש״יר, המכתיבים את
דפוסי ההתנהגות של עובדי ה־

בסרט איש גדול קטן; הסאטיריקאי המ פורסם
מורט סאל, וההומוריסט סם לבינסון,
הנחשב כאחד האנשים המצחיקים ביותר
באמריקה.
בין כ־ 200 השמות המפורסמים ניתן
למצוא את שמותיהם של שני ישראלים,
שכל אזרח אמריקאי יכול לשכור אותם
להרצות בפניו. האחד הוא אלוף (מיל).
חיים הרצוג, המוצג בעלון הפירסומת של
הברת הארי וולקר כ״הפרשן הפוליטי של
המיזדח־התיכון, פרשן טלוויזיה מפורסם
בבי.בי.סי ,.בסי.בי.ם י. ובסי.בי.אס. השני
הוא השגריר יצחק רבץ, המוגדר בקטלוג
הפירסומת בנוסח הבא :

״שגריר ישראל לארצות־הכרית:
דמות מפתח בכותרות על המיזרח
התיכון; לשעבר הרמטכ״ל של
צה״ל. איפטרטג מבריק המסור
לעניין השלום.״
עד כאן העובדות.
אין ספק: יצחק רבץ נמצא בחברה
טובה מאוד, שאינה מביישת את שם יש ראל,
וגם לא את מעמדו כשגריר. אין
(המשך בעמוד )24

במדינה

גזמזרנג

העם

11-זגו1
שימחה שלא ב מ קו מ ה

מינימום פרסים
השבוע
על משהה׳ הליגה
הלאומית

240 אלו י

מיני מו ם
פרס ראשון

125 אלף י
( כו ל ל העברה)

ונ!/וה 7ך מג הג ק רוון -
מ 7א גו 1ט/ 7 3 1״ובוע !

פעולת הטיהור שערך צה״ל בבסיסי
הפידאיון בכפרי דרום לבנון ערב יום-
הכיפורים, לא עוררה מחלוקות או ויכוחים׳
בדומה לפעולות תגמול אחרות בע בר.
העם
כולו היה מאוחד בדיעה שאין
מנוס מפעולה כזאת במסגרת העימות עם
ארגוני החבלה הפלסטיניים. גם שוללי
מדיניות הכוח יכלו להסכים שפעולה מעין
זו היא במסגרת הצעדים שמדינה חייבת
לנקוט בהם כדי להגן על אזרחיה, ויהיו
צעדים אלה טראגיים ככל שיהיו.
אולם תרועות הצהלה והשמחה בהם
ליוו אמצעי התיקשורת בישראל מבצע
זה, לא הלמו לא את המיבצע ולא את
תחושתו של העם. היה משהו צורם בהבעות
השמחה בהם נספרו חללי האוייב,
והיה טעם רע בהקרנת צילומי הפשיטה
בלבנון בטלוויזיה, כשהם מלווים במנגינות
לכת, נוסח תחנות השידור של אר־צות־ערב.
חלפו
הימים בהם יצאו תושבי ישראל
מגידרם בכל פעם שפעולת צה״ל הצליחה
ועלתה יפה. איש בישראל לא היה מעלה
בדעתו. כשנודע על תחילת המיבצע, שפעו לה
מסוג זה יכולה להיכשל. ההתלהבות
של אמצעי התיקשורת בהקשר לכך היתה
מופרזת ומוגזמת.
ערב יום־הכיפורים היה צורך לחזור
ולשנן בישראל את הפסוק התנ״כי האומר
:״בנפול אוייבך אל תשמח...״

רוג׳רס לדווח לניכסון כי ממשלת־ישראל
אינה מעוניינת בדיון באדם על הטירור
והפעולה נגדו.
כך עזרה ממשלת ישראל לויליאם רו־ג׳רס
להכשיל את הרעיון לניצול במת
האדם לוויכוח על נושא נוח לעניין הישראלי.

מנגנון

הירו שה
בעוד חודשיים אמור היה יצחק רבין
לפנות את מישרת שגריר ישראל בארה״ב.
היה זה אופייני לגבי ממשלת־ישראל.
שהשאלות שניצבו בפני שריה לא היו:
מי ראוי לרשת את מקומו? מי ייטיב
לייצג את האינטרסים של ישראל בבירת
ארצות־הברית? או מי יביא תועלת מיר־בית
למדינה בתפקיד זה?
תחת זאת עסקו שרי ממשלת־ישראל
בוויכוח: למי מגיע הכבוד הזה?
השרים דמו לפיאודלים, המנסים להב טיח
את אחוזת וושינגטון לוואסאלים של הם.
הקרב על מישרת השגריר בוושינגטון
הפך לקרב של עמדות כוח.
לסלק את היועץ: לאבא אבן, ש שמח
על ההזדמנות שניתנה לו למנות
סוף־סוף שגריר שיהיה כפוף למרותו
ושידווח לו ישירות, היו שלושה מועמ דים:
יוסף תקוע, מרדכי גזית וחיים הרצוג.
מועמד ספיר היה: צבי דינשטיין.

יחסי־חוץ
לא יודעים
מה לרצות
ליופי איו גיל

*34^ 15.1
<וקם ץ \1£\*/ו,ו\ז 0ב41 יז _0

מיד אחרי שנודע דבר הטבח במינכן,
חיפש נשיא ארצות־הברית, ריצ׳ארד ניכ־סון,
את שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק
רבין, בדי למסור באמצעותו הודעה אישית
לממשלת־ישראל.
רבין שהה אותו זמן בחוף המערב,-
אבל אנשי הבית הלבן הצליחו לאתרו.
בשיחה שנמשכה חמש־עשרה דקות הביע
ניכסון בפניו את הזדעזעותו, ביקש ממנו
להעביר בשמו לממשלת־ישראל את רגשי
השתתפותו באבל האומה הישראלית.
זמן קצר אחר שיחה זו קיבל רבין
קריאה טלפונית נוספת. הפעם היה על
הקו הנרי קיסינג׳ר, יועצו של ניכסון.
קיסינג׳ר לא הסתפק בהודעת השתתפות
בצער. הוא הכין את רבין לקראת טלפון
נוסף שיקבל, משר־החוץ האמריקאי וילי-
אם רוג׳רם .״רוג׳רס יעלה באוזניך את
תוכניתו להעלאת נושא המלחמה בטירור
באו״ם,״ אמר קיסינג׳ר ,״אל תתנו לו
סיבה לבטל את התוכנית.״
הרמז היה ברור. רוג׳רם עצמו לא שש
לרעיון שהמשלחת האמריקאית תעלה את
נושא הטירור בדיוני האו״ם. הוא ניסה
להיאחז בהתנגדות ישראלית כדי לבטל
את התוכנית שנכפתה עליו מגבוה.
תשובה מתחמקת. רבין ביקש מיד
הוראות מישראל, כיצד לפעול. התשובה
שקיבל היתד׳ מתחמקת. נאמר בה שישראל
אינה מעוניינת בוויכוח באו״ם על נושא
הטירור. כאשר התקשר רוג׳רס עם רבין
הוא יכול היה להבין מדברי השגריר
שממשלודישראל אינה נלהבת מתוכניתו.
זו היתד׳ בדיוק התשובה שציפה לשמוע.
אבל הסיפור לא נגמר בכך. כעבור
מספר ימים שוב דיבר קיסינג׳ר עם רבין.
הוא ביקש שממשלת ישראל תעלה רעיו נות
לקראת הדיון המתוכנן באדם על
פעולה בינלאומית נגד הטירור .״זה בד־וק
הזמן המתאים לפעול,״ אמר יועצו של
הנשיא -״מוטב שידובר על ישראל במס גרת
ויכוח זה מאשר במסגרת היוזמות
של מדינות ערב.״
״אינך צריך לשכנע אותי,״ אמר רבי ן,
״אלא את ממשלתי.״
שוב שלח רבין מברק לארץ, ביקש
הוראות והנחיות. אבל ממשלת־ישראל
פשוט לא ידעה מה היא רוצה. היא לא
קפצה על היוזמה האמריקאית, הניחה
לה להתמסמס מבלי לנצלה.
התשובה ההססנית למברקו של רבץ
הגיעה באיחור רב. בינתיים יכול היה

דיניץ מאחורי גולדה
מי דוחף את מי 7
גולדה מאיר הבטיחה בזמנו את התפקיד
לאיש סודה, מנכ״ל משרד ראש־הממשלה
שמחה דיניץ. עד השבוע האחרון אמנם
לא דרשה גולדה את מינויו, אבל דיניץ
התהלך כאילו המישרה כבר מונחת בכיסו.
הוא דאג לפרסם באמצעות העתונים להם
הוא מדליף ידיעות בקביעות, כי אפילו
שר־הבטחון משה דיין תומך במינויו.
השבוע הכין דיין הפתעה קטנה לדיניץ.
הוא העלה ואסאל משלו כמועמד לאחוזה
הוושינגטונית: אהוד אבריאל, איש רפ״י
לשעבר, שגריר ישראל לשעבר ברומא,
שהחלים לא מכבר משטף־דם במוח. הכ נסתו
של אבריאל למירוץ, הורידה בבת־אחת
את סיכוייו של דיניץ, השנוא על
רוב השרים.
אם יש בין השרים, מלבד גולדה, כאלה
התומכים במינויו של דיניץ לשגריר, הרי
זה רק בגלל העובדה שמינויו כשגריר
עשוי להרחיקו מגולדה, למנוע ממנה את
עצותיו הרעות ולפתוח פתח לאישים אח רים
להתקרב אליה. זו הסיבה המניעה,
למשל, את ישראל גלילי לתמוך במוע מדותו
של דיניץ. גלילי, העוסק בעיקר
בגזירת קטעי עתונות עבור גולדה, מאמץ
(המשך בעמוד )26
.ה מו ל ח הז ה 0

הציבורכולותבעחקירהשדמ חדל הביט חו ן
הי שרא לי ב מינ כ ן -וגולדהמ אי ר מינ תההש בו ע

ך* חקור ! לחקור — כשאך חלף ה /כאב
הצורב הראשון לטבח במינכן,
והזעם הראשון על המבצעים, צפה תביעה
זו בלב מאות אלפי אזרחים בישראל.
איך יכול להיות שמחדל נורא כזה,
כפי שהיה לגבי הבטחת חיי המישלחת

האולימפית, לא ייבדק עד תום? איך

יכול להיות שאיש לא יישא באחריות ולא
יוסקו לגביו מסקנות קיצוניות?

ן|,ן י וין 1011
הדרישה לוועדת־חקירה — פרלמנטרית

או ציבורית — הפכה תוך ימים כימעט
לנחלת הכלל. אפילו גולדה מאיר הדליפה
שהיא בעד חקירה ממלכתית, אלא ששאר
השרים התנגדו לכך.
מדוע התנגדו? אפשר לנחש זאת: מפני
שכמה וכמה שרים נושאים לפחות חלקית
באחריות, ואיש מהם אינו מוכן להתגרות
בגופים אדירי־הכוח שיש להם חלק במח־ ,
דל. ובראשם, כנראה, שרות־הביטחון־ה־כללי,
שיודעי־דבר קוראים לו שב״ב, בעוד
שכותבי־הרומנים קוראים לו שין־בית.
הממשלה דחתה את התביעה להקמת
ועדת־חקירה. היא מצאה לעצמה אליבי,
בהסמיכה את גולדה ״לאסוף את המידע.״
החלטה זו כשלעצמה מוזרה במיקצת.
כי לפי חלוקת־הסמכויות בממשלה, שתתי־הביטחון
שייכים לתחום אחריות ראש־הממשלה.
כלומר :״איסוף המידע״ הוטל
זוהי התמונה האחרונה של בני־הערובה בעודם
על השר (במיקרה זה השר שהוא ראש־בחיים.
המסוק עומד להמריא בכפר האולימפי
הממשלה) שהוא עצמו צריך היה להיות
בדרכו לשדה־התעופה. מלפנים יושב בן־ערובה כבול, מאחוריו — מחבל המכוון את נשקו.
הנחקר הראשי. גולדה תחקור את גולדה.
ליתר דיוק: שרותי־הביטחון יחקרו את
שרותי־הביטחון.
השבוע הסיקה גולדה מסקנה שהתאימה
למצב המגוחך, ובחרה בוועדה לבי

רור
העניין. ועדה שהרכבה הוא סקנדל.
אפשר היה להשלים עם ועדה כזאת,
בלי מעמד של ועדת־חקירה, אילו הוע מדה
בראשה אישיות ציבורית הידועה

בן־העוובה בחיים

1בי־ הערובה מת

אותו מסוק לאור הבוקר. בשדה־התעופה
פירסטנפלדברוק. בן־הערובה הישראלי יושב
במקומו, כשידיו כבולות. ראשו שמוט שמאלה. מתחת לחרטום המסוק שוכב מחבל
מת בס

כבלתי־תלוייה באופייה ובמעמדה, בעלת
הכושר ואומץ־הלב הדרושים כדי להתג רות
בגדולי־המדינה, לדרוש דיו־וחשבון
משרותי־הביטחון, ולחקור את ראשיו
חקירת שתי־וערב. למשל: חיים לסקוב
או יגאל ידין.
תחת זאת העמידה גולדה בראש הוועדה
את פינחס קופל, ששוחרר רק לאחרונה
מתפקידו כמפכ״ל המישטרה. קופל הוא
אדם חייכני וסימפאטי, שגילה כישרון
רב בהחלקת גלים סוערים ושמירת יחסים
טובים עם כל חלקי הציבור. לעומת זאת
לא גילה את היד החזקה הדרושה אפילו
במישטרה — ועל כן נכשל.
קשה לדרוש מאישיות כזאת, דווקא,
להכריז מילחמה על ראשי שרות-י־הביט-
חון, לחשוף ללא־רחמנות את מחדליהם
הרי־האסון, ולהעמידם במצב שידרוש את
התפטרותם של כמה מהם.
ולא כל שכן: מצב שיחייב את כיטו־ריהם
של שרים.
בצידו של קופל הועמדו שני פונקציו־נרים
ותיקים של השילטון, אנשי־התפנו־קים
של כמה שרים, חברי הקבוצה המ צומצמת
בעילית הכלכלית הממלכתית.
לכל ועדה ציבורית מגיעה מידת־מה
של אשראי. אולם מי שהרכיב ועדה זו
החשיד את עצמו מראש שאינו רוצה
בחקירה נמרצת וחסרת־המלה, אלא בווע-
דת־אליבי, כדי לצאת מן העניין בשלום
ולהרגיע את הציבור מהיר־השיכחה.

מת. עירום למחצה (מיספר .)1מאחורי המסוק הראשון נראה שני, שגם לרגליו מוטל
מחבל מת (מיספר .)2על המסוקים הכתובת ״בונדס־גרנץ־שוץ״ — מישמר־הגבול הפדרלי
(הגרמני) .עד כמה שניתן לזהות את ההרוג, זהו שופט־ההתאבקות יוסף גוטפרוינד.

1* 19

רישואר גם או

דליה פן־לרנר, אשתו
של אחד מבעלי
״מארקס־אנד־ספנסר״ ,ששיחקה את אשתו
הצרפתיה של מומם פורסייט, והצייר
ראובן רובין, בהצגת בכורה של ״הסנדק״.

פורסייט

תצוגת האופנה שנערכה בבוקר הצגת הבכורה
של ״הסנדק״ ,סמרה כולה בסימן הסרט. בסצינת
אלימות זו, בפאב ״בו־דה־גה״ התל־אביבי, מציגה הדוגמנית פנינה רוזנבלום חליפת
סאטין לבנה וברט מקטיפה. בתמונה משמאל: אשת־החברה אורה בהרב, מזכירתו של
המיליונר מרדכי מאיר, ומאחוריה איש־הפרחים ירח כץ, בחולצת טריקו פושטקית.

אלימות ב״פאב

71 מציגה, בסרט ״הסנדק״ ,השח111

1 1 ^ 191 1 1 1 .1 1 1 1 /קנית סימונטה סטאפני, בסצינת
1נישואיה למייקל (אל פאסינו) ,בנו של דון קורליאונה. בתמונה
/משמאל: מארק מושביץ ואשתו ותמר בר־לב ב״הסנדק״.

מאפיה בתדאביב

לפי מיטב אופנת ״הסנדק״ .התצוגה נערכה
התל־אביבי, שהביא דגמים אלה ישר מלונדון.
רת ״הסנדק״ ,לבושות רובן באופנה זו. בו

א עימו

|אוכנוו הגנגסטרים

ופיה הדון ציווה להשתיק

הסצינה המפורסמת מתוך
״הסנדק״ ,בה נרצח לוצה
בראזי( ,לני מונטנה) ,תליינו הוותיק של הדון, לאחר שניסה לבגוד
באדונו. בעקבות ״הסנדק״ ,תתחלנה בתולות ישראל להופיע ברבים
בחצאיות מקסי מתנפנפות, חולצות בעלות׳שרוולים נפוחים ושאר אביזרים.

הוון השקט

חיים בר־לב ואשתו תמר,
שהופיעה במקסי ירוקה,
מגיעים, באיחור של חצי שעה, לבכורה, שהתקיימה בחסותו
של השר. לעומת השר, שהופיע בפשטות, התייצבו רבים
מהדונים של החברה הישראלית למאורע החגיגי בפאר.

הצגת הבכורה של ״הסנדק״ ,ביום הרביעי שעבר, הוקדשה למועדון ״וריאטי״,
שבעזרת כרטיסים של מאה ל״י לזוג ומעלה, אסף תרומות של 70 אלף ל״י, באותו
ערב. כל המי־ומי של ישראל ניצלו את האירוע כדי להפגין את אופנת הגנגסטרים
החדשה, שהתפשטה, תרתי״משמע, בעולם, ועתה בישראל, בעיקבות הסרט.

עודד גורודצקי, מנהל
״אמפא״ ,ואשתו, שולה
בניס לשניים מגדולי
לבית רחוב —
״הסנדק״.
התעשייה בארץ, בבכורת

הבנים

־ין דונסקי מדגימה, על שפת־ימה של תל־אביב,
לת שיפון שחורה, בעלת גב פתוח ומחשוף עמוק,
קר של יוס הרביעי שעבר, על־ידי בוטיק ״ביבה״
תו ערב, נראו נשות החברה הגבוהה, שהגיעו לבמה
משמאל: הדוגמנית ליאורה לפידות וידידה.

חולצת שיפון וחצאית משובצת באלכסון מדגימה קארין דונסק
בתצוגת האופנה המאפיוזית. בערב הבכורה של הסרט, נראתה
אופנה זו בקהל הצמרת, שכלל שמות כמרדכי בן־ארי, מנהל ״אל־על״ ,אלוף רחבעס
זאבי( ,״גנדי״) ,גיגי פר׳ס ואשתו, עורך ״ידיעות אחרונות״ נוח סוזס ויהושע רבינוב׳

אל הקיו

הווו 0 £ו.ו ה

שו אדשמחה

השח קני ת חנ ה מרון :

אינו ודעת.
אני מתלבטת
זאת שאלה שאני די מתלבטת בה.
מאז ומתמיד היתה לי התנגדות עקרונית
לעונש מוות. אף פעם לא האמנתי
שיש בזה כדי להרתיע מפני מעשי פשע.
אף פעם לא דגלתי בעיקרון של עין תחת
עין. מה זה עונש מוות? מישהו רצח,
אז רוצחים אותו, כדי להתגונן מפניו.
אני נגד רצח, אלימות והרג בכל צורה
שהיא. כפי שאינני מאמינה שאלימות מק דמת
את החברה לקראת עתיד יותר טוב,
כך גם אינני רואה בה אמצעי לפיתרון
בעיות.
הסלידה שלי מעונש־מוות היא עמוקה

ביותר. אפילו אחרי מה שקרה לי במינכן,
לפני שנתיים, לא שיניתי את דעתי.
אבל אני מודה, שעכשיו, אחרי רצח
מינכן, אני בדילמה. אני מודה, שמפעם
לפעם יש לי רגעים של חולשת דעת,
שבהם אני חושבת שאולי אנשים אלה
לא מבינים שפה אחרת.
גם העניין הזד, של הגבלת עונש־מוות
לחבלנים בלבד הוא פלונתר גדול. האמת
היא, שהרצח של מגדל־העמק מזוויע אותי
לא פחות, ואולי יותר. ואפשר לחשוב,
שאם עונש־מוות, אז לכולם.
לסיכום, אני שמחה שלא אני היא זו
שצריכה להחליט על זה.

איש א״י ה שלמה עובד בן־ ע מי:

מעשה האווילי ביותר שיכול שיל־
1 1טון לעשות כדי להיפטר מתנועה
טרדנית, הוא להרוג באנשיה. חברי התנו עות
השונות יודעים עובדה זו היטב.
מי היה יאו פאלאך בטרם הצית את
עצמו ן עוד סטודנט צ׳כוסלובאקי, עוד
מפגין אלמוני. יאן פאלאך המת הפך ל מדורה
שהציתה עולם. הפך לזעקה ול סמל,
לרעיון אליו עולים מאמינים לרגל.
יאן פאלאכים הם הכרח לתנועה מהפכקיימים,

י ן הם
נית. כאשר
חובה על מנהיגיהתנועהלה
מציא אותם.
לפני ימים מיספר הוצג בטלוויזיה סרט
בסידרה: הפרקליטים. בסרט עוסק ע ר
רד־דין צעיר, במרץ רב, בנסיונות להעלות
את מרשו על הכיסא־החשמלי.
למה יעשה סניגור דבר כזה ללקוחו?
מפני שהתנועה אליה שייך עורך־הדין,
ואשר אליה מקורב הצעיר הנשפט, זקו קה
לקודש־מעונה. מנהיגיו יודעים כי
קומץ נלהב של צעירים מבולבלים זקוק
לעמוד־אש שלאורו ילכו. לתאוות נקם
שתניע אותם, לאיש אחד ימת, שיאחד את
כולם בזעם משותף.
מת אחד שווה לתנועהי ותר
מעשרותחברים חיים.

האס כדאי י
האםמש תל ם!

**בין מיכלול הטענות בעד ונגד
עונש־המוות, מיזדקרת העובדה הנס־יונית
כי עונש המוות אינו מרתיע.
ההמחאה המזוייפת הראשונה של בנק
אנגליה, נמצאה לאחר שהזיוף הוכרז ב בריטניה
כעבירה עליה נגזר עונש־מוות.
כייסים נהנו מרווחים כפולים כאשר
פשטו על הקהל שצפה, בריכוז מלא, ב הוצאה
להורג של כייסים.
מחקר שנעשה באנגליה של סוף המאה,
גילה כי מבין 167 נידונים למוות, צפו
כבר 161 ביותר מהוצאה אחת להורג.
ובכל זאת לא הרתיעם הדבר.
כשהרוצח הינו מטורף אין מה שיר־תיעו.
וכשהוא שודד מזויין קר־רוח, גדול
ביטחונו ש״לי זה לא יקרה״.
ההמתה בדין נגועה בפגם יסודי: הי א
יוצאת נגד הפרטים — הרוצ ח
י ם׳ ולאנגדהשיטה — הרצח .
ובכל זאת קשה לטעון כי אין מקום
לעונש־המוות, בשל הרעיון כי :״אין
אדם רשאי ליטול את מה שהבורא הע-
גיק״ .בכך מביאים מין בשאינו מינו. רצח
בדם קר, ברצח מתוך רחמים, הריגה פו שעת,
בהפלד,־מלאכותית.
אין צורך להיכנס לבעייה הסבוכה של
הפלה ורצח מתוך רחמים, כדי להאמין
כי זכותו של אותו רופא או מיילד לי טול
נפש, גדולה לאין ערוך מזכותו של

תליין להוציא נישמת נידון בשם החוק.
החברה עצמה קבעה את נכונות הדבר
במישפטיה נגד רוצחי־רחמים, או במתירנות
הסמוייה והגלוייה, שבה היא מתייחסת
להפלות־מלאכותיות.
אשר להמתת רוצחים ובוגדים, השאלה
הנשאלת אינה מוסרית בלבד.
האם הדבר כדאי ומש תלם?
ביחוד כאשד הדברים אמורים בהו צאתם
להורג של רוצחים נושאי אידיאות,
דוגמת חבורת רוצחי־מינכן.

קדו שים מעונים
__ כפול 14
לי להיכנס לבעיות סבוכות של מו־
* סר ופילוסופיה, מתוך הנחה של כדאיות
גרידא: למדיגת ־ י שיר אל לא
להמיתמחבלים ! די משתלם היה לראות את צילומי הלוויות ההמוניות,
שנערכו לרוצחים אשר נהרגו במינכן, כדי
להבין למה.
ההמון שסער סביב הארונות, מנה רב בות
אחוזי אקסטזה. והם ליוו הרוגים. לא
מוצאים להורג. מי יודע מה היתד, צורת
הלווייה, לו היו אלה נידונים למוות.
קרוב לוודאי שאז היתה מתרחשת ה סצינה
הכאה: בכל בירות ערב, בכולן
ולא בטריפולי בלבד, היו המונים מלווים
בזעקות היסטריות ארונות עטופים ב־דגלי־לאום.
פתאום היו המחבלים המומ תים
מוצאים להם 14 מדינות מאמצות,
במקום האחת שקיבלה את גופותיהם.
ואין חשיבות לעובדה כי בכל אותם
מקומות, היו ההמונים מלווים ארונות מתים
ריקים( .ישראל ודאי שלא היתד, מחזירה
את גופות הנידונים) .ההמונים היו מלווים
סמל, חבורה של קדושים מעונים כפול .14
היו ימים, שבהם הומתו בני־אדם בלי
לד,סוד לסמלים. בראשית האנושות, כאשר
המישפחה היתד, התא החברתי היחידי, היה
המוות שם נירדף להגיינה חברתית.
העניינים הסתבכו עם התפתחות התא
המישפחתי למיסגרת של שבטים ועמים.
חוקת־משד, לבני־ישראל במידבר. ואם
אמרו חכמים לאחר אלפי שנים: עיין
תחת עיין, משמע דמי־עיין תחת עיין —
זו תוספת מאוחרת, שלא נתקיימה במקור.
זו היתה הדרך היחידה, בה ניתן לש לוט
בעם שנוצר זה עתה. להשליט מיש-
מעת באנשים אשר אך אתמול היו עב דים,
או חיות.
״נפש תחת נפש״ פתר ברוב המיקרים
גם את בעיית גאולת־הדם. הפיתרון, ש נתן
החוק, מנע שפיכות דמים לדורות,
מילחמות שבסים ורצח מיישפחות שלמות.
זד, היה חוק גאוני, ישר וחד וחלק. זה
(המשך בעמוד )26

המחבלכ קיו ם עם
ישראל -דינו מוות
מי שמחבל בקיומו של עם ישראל ובזכותו
על ארץ־ישראל, דינו צריך להיות
דין מוות. כמובן שהוא צריך לקבל משפט
הוגן, ובית־המשפט הוא שיקבע את חומרת
מעשהו.
שיקולים הומניים יכולים להשפיע רק
כשבאים לדון רוצח רגיל. כאן יכולות
להיות נסיבות מקילות. אבל אם אדם
מחבל לא בקיומו של אדם פרטי, אלא
בקיומה של אומה שלמה, אין לנו דרך
אחרת. פגיעה באומה היא יותר מפגיעה
בפרט. אם אני נהרג, האומה ממשיכה

להתקיים.
לא ייתכן שיש צדק במאבקם של המ חבלים.
הצדק העליון הוא זכותנו על
הארץ וקיומנו בה. חוץ מזה אני חושב,
שרובם של המחבלים שכירי־חרב, וזה
בכלל לא עניין של מאבק לאומי. אני
מכיר את הערבים, ואני יודע שהם היו
שמחים לדו־קיום בארץ.
דעתי לא השתנתה אחרי הרצח במינכן.
חשבתי כד תמיד, ואני עדיין חושב כך:
אם היו נוהגים כך לפני כן, מה שקרה
במינכן לא היה קורה.

ה פ סי כו לוגי ת פרופ׳ שולמית ק ריי טלר:

ה מ חי רגדול
ותר מ ה רוו ח
לשאלת עונש המוות אפשר להתייחס
משתי נקודות־ראות:
האחת — מניעים: איך מגיעים אנשים
לרעיון של הטלת עונש מוות, ומדוע
הוא מתבלט בתקופות מסויימות ויורד
בתקופות אחרות.
השנייה — השפעות: מה ההשלכות
שיש לכך על הציבור?
בישראל מופיעה הדרישה לעונש מוות
בצורתה החמורה ביותר, כי זוהי דוגמה
למדינה שלא היה בה חוק כזה, ורק
עכשיו יוצרים אותו. כך, שאפילו אם
נניח שהמניעים למעשה זה הם טהורים
לגמרי, ואין בהם שאיפת־נקם — ההשל כות
הן חמורות באותה מידה.
יש לכך כמה סיבות: בהטלת עונש
מוות על־ידי המימסד יש משום דוגמה
לאזרחים, בכל הרמות, שיש שיקולים
המצדיקים הרג. ואז, כשאנשים רוצים
לחסל חשבונות בינם לבין עצמם, הם
יכולים להשתמש בעובדה זו כאמתלה,
כצידוק עצמי, בשעה שינקטו באותה דרך.
השיקול של ״מחבל אינו יהודי. הוא
נחות יותר״ — אינו משמש במקרה זה
בלם. כי כמה פשוט להגיד על בן עדה
אחרת שהוא נחות, ומשום כך אפשר
להרוג אותו.

יותר מזה: עונש המוות הופך את
ההרג לאלטרנטיבה שחושבים עליה. הוא
הופך אותו לדבר שבא בחשבון. בשעה
שהרג, שאלד, של חיים או מוות אינו
דבר שיכול לבוא בחשבון.
לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה
עונש המוות הוא חלק מהאמצעים העומ דים
לרשות החוק. זה דבר שלמענו הייתי
עולה על הבאריקדות, למרות שאני לא
מאלה שהופכים עולמות.
הנימוק השני הוא די קרוב לזה: עונש
מוות מרחיב את סמכויות המימסד מעבר
למה שמותר, מבחינת הקשרים שבין ה שלטון
לאזרחים. מדובר הרבה על הת ערבות
המימשל בחיי הפרט, והנטייה במדינות
מתקדמות היא לדחוף את התהליך
אחורה.
עונש המוות הוא שיא ההתערבות. זה
מתן סמכות להכריע על חיים או מוות.
זה הורם במכה אחת את המלחמה הדמו קרטית,
מלחמה שהתנהלה צעד אחר צעד
כדי להפוך את היחסים בין המדינה לאז רח
ליותר תרבותיים וסבירים.
שלישית, אני בטוחה שזה לא יועיל.
זוהי אולי הנקודה הראשונה שצריכה להנחות
פה את השיקולים, אבל בכוונה אני
משאירה אותה לסוף. כי גם לוא זה

אישים: הא יש להפעיל עונש מוות נגד מחבלים?
ד,יד. יעיל, עדיין אני חושבת שהמחיר
שאנחנו נשלם בשביל זה, היא יקר מדי.
למה זה לא יעיל: לגבי לוחמי מח תרת,
ואולי גם לגבי חיילים, יש למוות
שני היבטים לפחות: רמה אישית, שבה
הם מרגישים פחד וסלידה כמו כל אחד.
ורמה שנייה, שבד, הם רואים אר. הזכות
הגדולה ואת ההקרבה. בארגונים המוניים
כמו הפתח, יכול להיות שהנימוק האישי
מכריע. אבל אין לנו עניין עם הפתח
אלא עם ארגוני מחתרת קטנים, שבגלל
הגל הנוכחי של דרישה לעונש מוות,
המעגל האידיאולוגי בם הוא הרבה יותר
חזק. וראינו את זה במינכן. הם היו
מוכנים למות.

הרעיון של עונש מוות הוא רעיון אר כאי.
זוהי במידה רבד, תגובה על מצב
של כאב וחיסר־אונים. ,המבקשים פורקן.
פעולה מדינתית נגד אותם מחבלים,
והדגש פה הוא על אותם מחבלים —
היתד, נותנת פורקן חלקי בלבד. כי מה
שאנחנו באמת רוצים, זה לקבל בחזרה
את מה שלקחו מאיתנו. ונידמה לנו, בחול שת
הדעת, שאם ניקח למחבל בחזרה את
העין שלקח מאיתנו — נירגע.
אבל האמת היא שזה לא עוזר. גם לא
באופן נפשי. אז החלפנו דם בדם. מה
הרווחנו ן
הגיע הזמן שאנשים מבוגרים, ועם מבו גר,
יבינו את זה.

מפסקי-הדין שצריכים להיות קיימים, בג לל
הדברים שנעשים בתוכנו. אנחנו עומ דים
כיום מול פשעים חמורים מאוד, ואני
בטוח שזה יכול להיות גורם מרתיע.
זאת לא נקמה — אלא התגוננות.
בארץ אין עונש מוות על עבירות אזרחיות,
ואני מסכים עם זה. אבל החבלן
מתכוון לכלל הציבור, ולא למישהו פרטי.
הוא רוצה להרוג ללא הבחנה, ללא הבדל

ר ק טו ר אוני ב ר סי טתת״ א שלמה סי מונ טון:

מוות רקל רו צ חי

ה ס טו דג ט יור ם שדה*:

נו ס ח מי 1כן

ר תי ע ה מו ס רי ת
מפני עונש מוות
בעניין עונש־המוות יש שני סוגי שי קולים:
השיקול הפרגמטי והשיקול המו סרי.
לשיקול
הפרגמטי יש פנים לכאן ולכאן.
אינני יודע אם זה יועיל או יזיק, מבחינת
המלחמה במחבלים. זה נושא לוויכוח
ארוך.

גיל ומין — רק בגלל שאנחנו ישראליים.
הסכנה כאן היא הרבה יותר חמורה,
כי כל אחד הוא קורבן מראש. בעוד
שכאשר פושע רגיל יוצא לבצע פ,שע,
המטרה שלו מוגדרת ומוגבלת, ולכן קל
יותר להתגונן מפניו.
גם בעבר חשבתי שזה לא בסדר, שה ממשלה
נמנעת באופן שיטתי מלהפעיל
עונש מוות. גם עכשיו אני חושב כך.

לעומת זה עומד השיקול המוסרי. קשה
לי אמנם להכריע בשאלה הפרגמטית, אבל
יש לי רתיעה עקרונית מוסרית מפני
עונש־מוות. בעניין זה, אני מבדיל לא בין
רוצחים למחבלים — כי אם בין שחיטת
עופות לשחיטת בני־אדם.
תשובתי, לפיכך: נגד עונש־מוות.

הרב שמואל הפ הן־ אבידור:

התשובה לשאלה אינה חד־משמעית.
הפעלת עונש מוות תלויה, לדעתי, בנסי בות.
בנסיבות
של קרב, ע־נש מוות הוא
פסול. חבלנים, בהם אנו נתקלים במהלך
קרב כמו בלבנון, שבויים שנתפסו על-
ידי הצבא, בין אם הם פתחו בקרב ובין
אם לא — דינם כדין לוחמים ומגיע
להם מעמד של שבויים, אם כי אולי לא
של שבויי־מלחמד, לפי אמנת ז׳נבה.
לעומתם, לחבלנים מהסוג של חוטפי
מטוסים או רוצחים נוסח מינכן — מגיע
עונש מוות.
הסוג הראשון הם לוחמים. הסוג השני
— פושעים. פושעים הבאים לרצוח, בכוו נה
תחילה. אנשים שמלאכתם בכך, וה-
מודיעים במפורש שמטרתם להרוג אנשים.

הרעיון הטרוריסטי הוא פסול. נכון ש אנחנו
איננו אלוהים, והשאלה איזה רעיון
הוא פסול ואיזה לא, תלוייה באיזה צד
של המיתרס אתה נמצא. אבל ביטול
עונש המוות לא נתקבל בגלל שאיננו יוד עים
מהם ערכים חברתיים, אלא משני
שיקולים )1 :הסכנה שאירעה טעות)2 .
אין בכך משום הרתעה.
לגבי הדבר הראשון, ללא ספק יש בזד.
משהו. עם הנימוק השני — אינני מסכים.
עונש מוות הוא בהחלט גורם מרתיע,
להוציא אולי חברות מסויימות כמו החב רה
היפאנית.
אבל ערבים אינם יפאנים. הדברים נכו נים
גם לגבי ספטמבר השחור. אין לאירגון
זה כל אידיאולוגיה. אלה הם אותם ה־חבר׳ה.

אין
לאדםז כו ת
ל ה רו גאדסאחר
שאלת עונש המוות היא שאלה עקרו נית,
שאיננה תלויה־ בנסיבות, בעבירה
או במטרה שאני רוצה להשיג. העיקרון
הוא: האם אני כבן־אנוש רשאי לקחת
את חייו של בן־אדם אחר?
אני מתנגד לכך מכל וכל. נכון שיש
אנשים המסוכנים לחברה האנושית, אבל
בגלל שאני שולל עונש־מוות, אין פה
מקום ליוצאים־מן־הכלל.
אני מתנגד גם לאלימות בכל צורה
שהיא. בעקיפין, יש גם בעונש המוות
יסוד של אלימות. בימינו, כשבעייה זו
היא אחת העיקריות שלנו, צריך, לדעתי,
להתרחק מכל דבר שיש בו צל צילה
של אלימות.
שיהיה ברור: אינני סרבן מלחמה. אני
יודע שבמלחמה הורגים אנשים. אבל פעו לה
מלחמתית היא עניין אחד — ולעמוד
מול אדם ולקרוא באוזניו שלמחרת הוא
עתיד להיתלות עד צאת נשמתו, זה עניין
שונה לגמרי. אומרים: הקם להרגך הש כם
להרגו״ .הכוונה היא כאשר אתה
עומד מול אדם המאיים עליך. אבל אם הוא
כבר שבוי בידך, ואתה נוקם בו על העבר

— ברגע זה הוא כבר לא בבחינת ״הקם
להרגך״.
השקפתי זאת היא מוסרית כללית ולא
דתית, שהרי לפי דת ישראל יש עונש
מוות. אם כי מי שלומד את מסכת סנהדרין
רואה כמה מיכשולים שמו בעניין זה. עד
שאמרו :״סנהדרין שהרגה את הנפש ולא
אחת לשבעים שנה — נקראת קטלנית״.
אינני חושב שיש בפעולות החבלנים
איום על קיומה של האומה. זהו טרור
שיש לנקוט נגדו באמצעים החריפים ביו תר,
ויש לצורך זה הרבה אפשרויות מלבד
עונש מוות.
הרצח במינכן לא שינה דבר בעמדתי.
מה ההבדל בין רצח זה לבין רצח ילדי
ארויו בעזה י מפני שהם היו ספורטאים
ונערות העריצו אותם? בגלל שזה טרי?
בגלל שאנשי ביטחון נכשלו שם — אז
עכשיו הם צריכים להתפרע?
התגובה ברחוב כרגע היא אמוציונלית,
ואוהבי עונש מוות רק מחפשים רגעים
כאלה כדי להעלות את העניין מחדש.

ה אלוף (מיל>) מ תי פלד:

הו זחבלמס כו א ת
ה אי בו ד -ויש להרגו
השאלה אינה אם להנהיג עונש מוות —
אלא אם לבצע אותו. מבחינה חוקית,
קיים בארץ עונש מוות. הממשלה לא
מאפשרת לבצע אותו.
אני חושב שאם ביודמשפט קובע עונש
* בנו של אלוף הפלמ״ח יצחק שדה.

מוות, יש לבצע אותו. בית־משפט מחליט
על כך לעיתים רחוקות, ואם כבר החליט
מה שהחליט — תפקידה של הממשלה
הוא לבצע. זה עניין עקרוני. או —
שתבטל הממשלה בכלל את החוק.
אם היו שואלים אותי, לא הייתי מבטל
היום את עונש המוות בארץ. זהו אחד

מפקדלח״י נתן לין־מור:

ג ר דו מי ם איום פ ת רון
ל ב עיי תהמחבלים
שוב פרץ הפולמוס על חידוש עונש
המוות בישראל, והחלתו על חברי הארגו נים
הפלסטינאים המזויינים, הנתפסים בפ עולות
נגד חיים ורכוש ישראליים.
מצער אותי מאוד שאני שומע אנשים
אינטליגנטיים למדי מדברים כיצורים פרימיטיביים.
שוב ושוב אני שומע את הני מוק
שהתבדה במשך עשרות שנים, כי
אין הערבים מבינים אלא את שפת הכוח,
וכי עונש מוות ירתיע אותם.
הנסיון הוכיח, כי ה״ערבים״ חרשים
לשפת הכוח. כך הם היו באלג׳יריה, ואין
שום יסוד לקוות, שהפלסטינאים ינהגו
אחרת. התנהגותם דומה לזו של תנועות
דומות בכל העמים, הנלחמות למען מטרה
שהיא האידיאל שלהם.
חברים בתנועה כזאת נכונים לכל. הם
נכונים גם להקריב את חייהם, ושום איום
בעונש מוות לא ירתיע אותם. להיפך:
יש מהם המבקשים את המוות מידי אויבם,
כדי לזכות בתהילת עולם ולשמש דוגמה
לחבריהם.
האם מעוניינים אנו להקים שורה של
״קרבנות מעונים״ ,שישמשו גורם מדרבן
להתפתחות האירגונים ולהרחבת המל חמה?
נכון
שעונש מוות עשוי להרתיע את
היסודות החלשים בשורותיהם. אולם הוא
יחשל את השאר ויביא לשורות האירגו־נים
צעירים נוספים הבזים למוות ונכונים
לכל פעולה, אף המסוכנת ביותר שתוטל
עליהם.
אינני מאמין שדעת-הקהל העולמית תק בל
בהבנה או אף בשתיקה את ביצועם
של גזרי דין מוות לחברי האירגונים. כבר
היום רואים רבים בעולם את המכונים
בפינו ״טרוריסטים״ כלוחמים לשאיפות

לאומיות לגיטימיות. ברחבי העולם הם
מכונים לרוב ״הגרילה הפלסטינאית״ ,״ה התנגדות
הפלסטינאית״ וכיוצא באלה. ב עקבות
הוצאתם־להורג, על פי גזר־דין
של בית־משפט, תעשה דעת־הקהל עויינת
יותר ויותר לישראל. העולם לא שכח,
כי גם ישראל זכתה לעצמאותה תוך שי מוש
באלימות. אין לאנשים בחו״ל שום
חובה להיות שותפים לעמדה הצבועה של
ישראלים רבים, מהם אנשי מחתרת לש עבר׳
כי מה שהיה מותר לנו — אסור
לפלסטינאים.
יש כמובן גינוי תקיף ביותר להרג
ללא הבחנה, שהוא שיטת הפעולה של
הארגונים הפלסטינאים, כפי שבאה לידי
ביטוי במינכן, בלוד, בהטמנת מוקשים
בבתי-קולנוע או בחוף הים. המחתרת ה עברית,
בימי המלחמה המרים ביותר נגד
הבריטים, לא פגעה במכוון בילדים, בנ שים,
באזרחים בלתי מזויינים.
נגד פעולות מחתרת הלוחמת למטרה
לאומית, אין תרופה צבאית. עונש־מוות
לא ישים להן קץ. את הפיתרון יש לחפש
במישור המדיני.
גרדומים הם תגובה נואשת של מיש-
טרים עיוורים. הם לא פתרו את הבעייה
בשום מקום, בשום זמן. אנו יודעים זאת
מנסיוננו.
אני מפקפק אם המישטר של האשה
הקשוחה, צרת־המוחין וצרת־האופק מסוגל
לפקוח את עיניו ולראות את הדברים
נכוחה. אך דבר אחד, לפחות, צריך לזעוק
באוזני המישטר הזה: אל יוקמו על אד מתנו
גרדומים.
כל זאת — מבלי להתייחם להתנגדות
המוסרית שיש לי לעונש מוות, שאני רו אה
בו, במיוחד, כשהוא מופעל לגבי
לוחמי מחתרת, דבר מוטעה וצבוע.

האס מותר לשגריר 89
(המשך מעמוד )17
ספק גם שאין כל רע בהופעותיו הפומביות
של יצחק רבץ. מדינת ישראל וממשלתה
צריכות להיות מעוניינות שדבר המדינה,
מפי שגרירה, יישמע בחוגים רחבים ככל
האפשר ובכל הזדמנות.

יש רד, שאלה צורמת אחת בבל
העגיין: האם יבול שגריר, שהוא
נציג מדינה, להופיע כחאלטורות
תמורת תשלום, להיות משווק על־ידי
חכרה מיסחרית פרטית, המעמידה
את הרצאותיו למבירה לבל
דורש ז

עבודה נו ספת
בשעות הפנאי
* 6בון, כין המרצים המיוצגים על־ידי חב־
^ ר ת הארי וולקר, נמצאים אישים שהיו
בעבר שגרירים, שופטים עליונים, ואפילו
שדי ממשלה. כך, למשל, אפשר למצוא
ברשימה את שמו של אנדריאס פפנדריאו,
המנהיג היווני הגולה, שחיה בעבר שר
לענייני תיאום בממשלת יוון.

אכל בל הדמויות האלה הם
״לשעכר״ .יצחק רכין הוא היחיד
ברשימה שהוא כתפקיד פעיל,
בנציג רשמי של ממשלתו.

מאוזן :
)1גז )4 .זמני )8 .כינוי לתלוש המש כורת
)10 .חצי מלבוש גברי שאומץ על
ידי הנשים )12 .כלי הנשימה של הדג.
)15 צלול )16 .מנהיג ציוני )20 .נישא.
)22 כשקט )24 .מי שזכה בפיס, למשל,
הוא כזה )25 .חבל התישבותי בדרום ה ארץ
)27 .רע )29 .נוזל בפה )30 .דרישה,
תביעה )31 .שוק )33 .מדבר )34 .מזון.
)35 אגו )36 .הר בצפון הארץ )39 .איכר.
)42״לא״ ..ישראל״ )43 .אליו נכנס דני אל
)45 .מוכיח על פניו )47 .אימפריה
עתיקה )48 .הערכה, כבוד )50 .פרסטיז׳ה.
)52 מילת שלילה )53 .מדינה מזרח אי רופית
)56 .משא כבד )57 .סלנג, דרגון.
)58 גבוה מאוד )61 .אין להסתכל עליו —
כך טוענות המכוערות )63 .סדק)64 .
תשלום מיוחד, המזכיר את הנדוניה, המקובל
על המוסלמים.

מ אונ ך :
)1חס וחלילה (ר״ת) )2 .משקה אלים.
)3מוץ )5 .גבוה )6 .עתה )7 .ממבע
יפאני )9 .עיר בטורקיה )11 .תרנגול)12 .
התעטש )13 .משונה )14 .יצור )15 .רשע.
)16 שליט מזרחי )17 .אבר חיוני)18 .
רחמנא ליצלן (ר״ת) )19 .דמות תנכית
הקשורה באתון )21 .זז ממקומו )23 .אימ פריה
קדומה )26 .יצור טפילי השוכן ב שיער
)28 .חיה טהורה ממשפחת הצב אים
)30 .אוצר הממשלה )32 .מגפה)33 .
ארגמן )36 .על קונפורמיסט אומרים ש הוא
הולך בו )37 .תפקיד בתיאטרון)38 .
נעל אינדיאנית )40 .פגר )41 .כינוי למל חמה
מהירה )42 .חדר גדול )43 .שינוי
צבע, או שיגרה )44 .שר חדש יחסית.
)46 סתי היה כזה )47 .מספיק )48 .עיר
אירופית )49 .תן! )51 תבלין מזרחי.
)54 עוסק בדבר או שוהה במקום זמן
רב )55 .סמל השלום )59 .בור מים)60 .
מונח גיאוגרפי )61 .פס )62 .צונן.

ח שבץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

חשש
ס תו ם

ך* מיסתורין החל בדיוק בשעה .12
) 1קבוצת אנשים שהוזמנו על־ידי מנהל
המחלקה לישיבה במשרד הדתות בירו שלים,
התפלאו לראות שמארחם מאחר.
היתה זו הפעם הראשונה שהאיש, אדם
רציני ואיש מינהל מקצועי, איחר לישיבה.
גם מזכירתו לא ידעה להסביר את היעדרו.

ברשימה מופיעים הרבה סינאטודים
וחברי הקונגרס האמריקאי. אבל אלה הם
פוליטיקאים נבחרים, הזכאים להופיע בפני
מי שהם רוצים, ולקבל כמר, שהם רוצים
תמורת הופעותיהם.
שיבוצו של שגריר ישראל בארצות־הברית
ברשימה זו יכול להיראות, בהיבט
מסויים, כפגם אסתיטי. ואומנם, כך נראה
הדבר בעיני כמה מיריביו של רבין באר־צות־הברית,
שעמדותיו בעניינים שונים,
ובמיוחד ״תמיכתו״ בניכסון, היתר, בעיניהם
לצנינים.
כאשר נודע הדבר במישרד־החוץ, מיהרו
לבדוק את הצד החוקי של העניין. הסתבר
כי מבחינה פורמאלית רשאי כל עובד־מדינה
לעסוק בשעות־הפנאי שלו בעבודה
נוספת תמורת תשלום, במידה שהוא מקבל
אישור לכך מאת הממונים עליו.

אם אפשר להגדיר את הופעתו
של רכין כהרצאות־תמורת־תשלום
כ״עכודה נושפת כשעות־הפנאי״,
הנה הסתבר, כי רכץ לא ביקש
ולא קיבל בל אישור לעבודה בזאת.
קרוב לוודאי שאילו היה מבקש להתיר
לו לעסוק בהרצאות כחאלטורה, לא היו
מאשרים לו זאת. שכן אין הדבר תואם
בדיוק את כללי הטכס הדיפלומאכי, ששג ריר
של מדינה זרה יערוך, בארץ בה הוא
מואמן כשגריר, מסעי־הרצאות תמורת
תשלום.
יהודי עניין נמסר לעיונו של היועץ־המש־ו
\ מישפטי של הממשלה, שיצטרך להחליט
אם אומנם עבר רבץ עבירה מישמעתית
או לא.

אפילו יפסוק היועץ־המישפטי בי
היתה באן עבירה על בללי ה־תקש״יר,
אין להניח שיעשו מזה
רעש גדול. סון ז־סוך עומד רבץ
לסיים את כהונתו כשגריר כשבועות
הקרובים.

$ 29ו

יי* ידיעה בעיתונים היתה קטנה,
1 1מוצנעת, וסתמית: מר זה וזה, נאמר
בה, מנהל מחלקה זו וזו במשרד הדתות,
נפטר אתמול. בן 39 היה במותו. השאיר
אשד, ושלושה ילדים.
לידידים נדהמים שהתעניינו מה קרה,
הוסבר שהמנוח נפטר מהתקף־לב, בספ רייתו
הפרטית.
עד כאן, היה המידע נכון, פחות או
יותר.
מה שלא התפרסם בעיתונים, ולא נמסר
לידידים, היו מיספר פרטים נוספים :
• שהספרייה הפרטית היתד״ למעשה,
בית־פגישות ששכרו לעצמם כמה ידידים
טובים מפקידי משרד הדתות. לא היה ב ספרייה
אפילו ספר בודד לרפואה.
• שהמנוח נתגלה, במותו, ערום לגמרי.
• שליד גופתו נמצאה חזייה בודדת,
וריקה מתוכן.

יצחק רבץ עצמו, השוהה עתה בביקור
פרטי בישראל, נדהם לשמוע כי יריביו
שלפו נגדו גם נשק זה .״אינני מופיע
מטעם חברת הארי וולקר ואינני קשור
עימם בכל התחייבות להופיע עבורם,״
אמר רבין לכתב העולם הזה .״הארי וולקר
הוא יהודי יקר וטוב שסייע לי הרבה
בקשירת קשרים עם כל מיני אישים,
ביניהם סינאטורים וחברי קונגרס הקשורים
עם החברה שלו. אין לי שום מגע מיסחרי
עם החברה שלו.״
על השאלה, מדוע, אם כך, מופיע שמו
בקטלוג של החבה־ ,כמי שניתן להשיגו
באמצעותה להרצאות ונאומים, סירב יצחק
רבין להגיב.
איך שלא תוכרע הבעיה במישור הממ לכתי,
הרי בעוד מיספר שבועות היא לא
תהיה בעיה כלל. רבין, המשתחרר משירות
המדינה, יוכל כמובן להופיע בהרצאות-
תמודת־תשלום כרצונו. חברת הארי וולקר
תצטרך רק לציין, בקטלוג הבא שלה, שמי
שמזמין אותו, יצטרך לשלם לו תמורת
הרצאה בארצות־הבדית, גם את כרטיס
הטיסה מישראל וחזרה.

בעלת הבית

בו נפטר המנהל, מסבירה, כשהיא לבושה
פיג׳מה, חלוק, וסוודר, ליד שטיח קיר רקום,
התנגדותה לבחורות שהביא המנהל לחדר.
לאחר חצי שעה, התפזרו הנאספים.
גם לפגישה שנייה שקבע באותו יום
לא הופיע האיש. בשעה אחת, אמור היה
להיפגש עם אשתו בעיר. כאשר לא הגיע,
סרה אשתו למשרד, הביעה בפני מכרים
משותפים, מפקידי המשרד, את חששה ה סתום
שלבעלה אירע משהו.
הידידים פתחו בחיפושים, שנמשכו כל
אחר־הצהריים והערב. בשעה 11 בלילה
הגיע למחפשים מידע כי הפיאט הלבנה
של הד״ר נמצאת בשכונת תלפיות.
רק אז נזכרו הכל, כי למנהל שנעלם
היה חדר שכור בשכונה זו. שם סיפר, נהג
להתבודד ולעסוק במחקריו.
המישטרה פתחה בסריקה באיזור. לאחר
קרוב לשעה של חיפושים, נמצא המנהל.
הוא נתגלה ברחוב ואסיץ מס,6 .
בחדר שכור בדירת הזוג מילאן ואני-
טה לאנג. לחדר היתד, כניסה פרטית,
ובעלי הדירה לא ידעו אפילו שהדייר
שלהם נמצא אותה עת בחדרו.
בחדר הצנוע, התפוס כמעט כולו על־ידי
מיטה רחבה, שכב מנהל המחלקה מת,
ערום כביום היוולדו. לידו על המיטה

פקיד משרדהד תו ת החזיקו דיר ת פגי שות אינטימית
ושם מצאה גופתוה עי רו מהשלהפ קי דהבכיר
היתד, חזייה לבנה. הרופא שהוזעק קבע כי
האיש מת מהתקף־לב.
החזייה וחקירה קצרה גילו את הסי פור
הפשוט .״הוא היה בא לכאן הרבה
פעמים,״ גילה שכן .״עם בחורות צעירות.״
שכן זה, ואחרים, גילו גם כי המנוח
לא היה הגבר היחיד שביקר בספרייה.
ביקרו שם גם גברים נוספים, גם הם
בחברת עלמות. שניים מהם זוהו על־ידי במשרד השכנים כפקידים
הדתות.
בעלת הדירה סירבה לאשר את ביקורי
הגברים האחרים, אולם אישרה כי הדייר
שלה נהג להביא חתיכות לחדר.
ברגע שהתבררה התמונה, נפתחה
פעילות קדחתנית להסתרתה. חוקרי
המישטרה הזעיקו בבהילות את הרב אב רהם
דולגין, מנכ״ל משרד הדתות, את
דויד גלם, הסמנכ״ל, ופקידים נוספים
מצמרת המשרד. בחצות, הגיעה החבורה
למטה המישטרה. שם, במשרדו של סגן-
ניצב אברהם תורגמן, סגן מפקד המרחב,
התקיימה התייעצות קדחתנית.
כתוצאה ממנה, הוזהר כל מי שנודעה
לו האמת — כי המנוח נפטר מהתקף־לב
בשעת פגישת אהבים עם אלמונית, שנמ לטה
כאשר גילתה שהיא לפתע במיטה
עם גווייה דוממת — שלא להוציא הגה

נעים. לגלות באמת
לספר

חדדך 1 1 1 1זהו חלון חדר הפגישות, ברחוב ואמיץ 6בתלפיות, בו
[ 41 1יו 11 נהגו פקידים בכירים של משרד הדתות להיפגש עם 1191 חתיכות, ובו מצא את מותו, בשעת פגישה כזו, מנהל המחלקה הצעיר. במקום
בו חונה בתצלום ה״פולקסוואגן״ ,חנתה, בליל המקרה, ה״פיאט״ של המנוח.

לעת כדור הרגעה. מקרה מאוד לא
השכנים, בבתים הסמוכים, יודעים
שנתבקשו שלא לדבר על המיקרה.
לא נעים. לא לספר מה קרה, לא
אצל מי קרה מה שלא קרה. כלום.
עד כאן, דיווחו של הכתב.
סמנכ״ל משרד הדתות, דויד גלס, סירב
להכחיש, לאשר, ובכלל .״נא לפנות
למישטרה,״ היה כל מה שהסכים לומר.
הרב אברהם דולגין, מנכ״ל המשרד,
ניאות להגיב :״נכון,״ אישר בתשובה
לשאלה .״הזמינו אותי בחצות למישטרה.
הודיעו לי שמצאו את מנהל המחלקה ב חדר
הספרייה שלו בתלפיות.״
״האם החדר היה שייך למשרד הדתות?״
״לא, לא. חם וחלילה. אין לו שום
קשר עם משרד הדתות.״
״לאחדים מחבריו של המנוח היה ידוע
שהחדר שימש למטרת פגישות אינטימיות
עם נשים.״
״אני לא הייתי מחבריו. לא ידעתי כלל
שהמנוח שכר את החדר.״
״ידוע לי שקציני מישטרה ביקשו ממך
ומעמיתיך לעבודה, בליל הגילוי, להכין
גירסה רשמית לגבי מותו של המנוח, כדי
להסתיר את הסיפור האמיתי.״
״לא זה היה החדר בו עבד המנוח על
מחקריו.״

למות מ רו חבה -
ב*ד 1ווו ל * ם

מהפה. גם כדי להגן על כבוד המת, גם
כדי להגן על כבוד משפחתו, גם כדי
להגן על כבוד המשרד.
הגירסד, הרשמית שהוחלט עליה: הד״ר
נפטר בשעת עבודתו בספרייה שלו.
התוצאה: כאשר התפרסמה גירסה זו,
פנו מיספר מכרים ומוקירים בהצעה לע זור
בהשלמת המחקר בו עסק הד״ר בשעת
מותו, ואשר אותו לא זכה לסיים.
עגייגים פרטיים
** דווח כתב ״העולם הזה״ מרסל
זוהר, שיצא לביקור כספרייה :
סימטד, בודדה, ליד הכביש לרמת־רחל,
במרחק כ־ 800 מטר ממלון גני־יהודה.
הבתים הקטנים וחווילות מוסתרים על־ידי
עצים. מי שחיפש לעצמו חדר בסביבה
כזו, ביקש לרחוק מן ההמון הסוער.
בעלת הדירה, אניטה לאנג, פותחת בפני
את הדלת, מזמינה אותי להיכנס באדיבות
ייקית, אשה מבוגרת, נבוכה מכל המהו מה.
בעלה, בחלוק אנטיקה, מחייך במבו כה
גם הוא, נשאר יושב ליד השולחן.
בעלת הדירה מובילה אותי לחדר ה שכור
בו מצא את מותו מנהל המחלקה.
מיטה ענקית, ארון ישן. על שולחן קטן
בפינה קופסת בונבוניירות זולות. שום
ספר. גם החזייה, עליה דיווחו העדים
הראשונים׳שנכנסו לחדר, עם התגלה הגו פה,
נעלמה.
״אמרתי להר כמה פעמים שאני רוצה
לגמור את החוזה איתו,״ מספרת בעלת־הבית
בתרעומת.

״ראיתי שהוא מביא איתו תמיד בחו רות.
שאלתי אותו, :סליחה, כבודו נשוי,
לא ן׳ והוא ענה לי , :בבקשה לא להת ערב
בעניינים הפרטיים שלי. אני משלם
בשביל החדר, ובבקשה לא לשאול שא לות

״ממתי גר ההר בחדר?״
״שנה וחצי. פירסמתי מודעה בעי תון,
והוא בא. הוא שילם 160ל״י לחו דש.
אני באמת לא אשמה במה שקרה.
לא תמיד אני יכולה לדעת מי בא לחדר.
יש כניסה נפרדת. ביום שזה קרה, לא
ראיתי שהוא נכנם. לא הייתי בבית.״
פראו אניטה, המוכרת לשכניה כ״נוצ־דייה
הזקנה,״ שכנה אדיבה ושקטה, בו־

מיטת המוות
מת, עירום.

בעלת הדירה מצביעה על המיטה
הזוגית, בה נתגלה מנהל המחלקה
כמעט את כל החדר, ששימש באופן

רשמי כספרייתז של המנוח. בחדר לא
ספר, שוס מיסמך. לעומת זאת, נמצאה בו,
המתה, חזייה. בעלת החזייה לא נתגלתה

היה שום
ליד הגופה
עד היום.

אל!תת]1
להס

מתים!
(המשך מעמוד )23
היה. חוק פשוט לאנשים פשוטים. הטוב
ביותר — לזמנו.
אך ׳המאות עברו, אנשים הלכו ו הסתבכו
ועימם חוקיהם. מה שהיה
פעם אקט של טיהור, מה שהפך לאחר
מכן למעשה של צדק מוחלט, הפך להצגת
זוועה.
הצדק הפסיק להיות מעשה של ״למען
יראו ויראו״ ,הוא הפך למעשה של ״ל מען
יראו ויהנד. הוצאות להורג נעשו
לחזיונות המוניים.
עם העניין בהצגה, באו החידושים בבימוי.
ברומא השליכו נידונים לאריות
ולנחשים, להנאתן הגדולה של הגבירות
בקהל. בסיאם היו טרף לתימסחים. דד
עיברים שיתפו במעשה ההרג את כל ה עדה
— סקילה. ומלבד הצד המחנך ש היה
בדבר, שיחק ודאי הסאדיזם הצרוף
תפקיד מכריע.
המיזדח העתיק וימי-הביניים, הביאו ל עולם
את מיטב ההמצאות בשטח. הנידון
היה מופשט מכל עורו בעוד בחיים, וננעץ
דרך פי הטבעת על כלונס, כשהוא
ממתין למותו.
גם סוסים שימשו בתפקידי תליין. נידון
היה נקשר בארבע גפיו לארבעה סוסים,
שמשכו כל אחד לרוח אחרת. הקהל היה
מהמר על הצלחתו של סוס זה או אחר
לנתק אבר ראשון מן החי. ופעם, יודע
היסטוריון לספר, כשהיה לסוסים עניין עם
נידון חזק במיוחד, הפליטה אחת הצופות
העדינות בצער למראה מאמציהם של הסוסים
:״אלוהים ! איזה סוסים מיסכנים.״

במדינה

באסיפה המכוננת, הציע להעניק לכל ה נידונים
למיתה את הזכות למיתה יפה
ומיידית ללא עינויים — התזת הראש ב מכונה
הפועלת על ידי צניחתו המהירה
של גרזן כבד, הנע בין שתי קורות בעלות
מסלולים, על עורפו של הנידון —
הגיליוטינה. דוקטור גיליוטין, בניגוד ל מקובל,
לא המציא את המכונה. היא היתר.
ידועה כבר בימי־הביניים. הוא רק הע ניק
לה את שמו והחליף בכך את השם
הקודם שהוענק לה על־ידי רופא פאדי־זאי
בשם לואי. הוא בנה דגם משוכלל של
מכונת ימי־ד,ביניים, וליצירתו קרא: לו־איזם.
תחילתו
של אמצעי ההמתה, שנחשב
כיום ל״הומאני״ ביותר, הכיסא־החשמלי,
קרובה מאוד לבדיחה הבאה :״כאשר
שר־המישטרה הרוסי ביקר בבתי־כלא ב-
ארצות־הברית, הראה לו עמיתו האמריקאי
את הכיסא־החשמלי, והעלה על נס
את דרך ההמתה הקלה וחסרת הכאב. ב ביקור
גומלין שערך האמריקאי בבית־ה-
סוהר המרכזי במוסקבה, הוליך אותו הרוסי
לחדר ההוצאה להורג. כשהתקרבו,
שמע האמריקאי זעקות אימים עולות מן
החדר, .מה קורה שם? ,שאל, .אוה, שום
דבר מיוחד,׳ השיב הרוסי, ,יש לנו הפ סקת
חשמל קצרה, אז ״ד־,תליין משתמש
בגפרורים.,״
ב־ 1888 כשהחל לפעול במדינת ניו־יורק
הכיסא־החשמלי הראשון, טעמו הנידונים
את הבדיחה, בצורה מוחשית מאוד. המו מתים
הורדו מעל הכיסא, כשגופם שרוף
ומפוחם לחלוטין. ההמתה נמשכה זמן רב,
ואת מידת הכאב שסבל הנידון ניתן היה
למדוד בקלות על פי זעקותיו.

(המשך מעמוד ) 18
שהרחקתו של דיניץ תאפשר לו לחזור
למעמדו כיועצה הקרוב הבלעדי.
לעומת זאת יש כאלה הסבורים כי עצם
תביעתה של גולדה למנות את דיניץ
כשגריר היא סימן לכך שאין היא מתכוונת
לכהן קדנציה נוספת כראש־ממשלה.
״לוא היתד, חושבת על כך,״ אומרים
מקורביה ,״היא היתד, דואגת להשאיר את
דיניץ לידה.״
האם יכנע אבן למלכה? נראה
שהקרב על הירושה לא יוכרע בימים
הקרובים. שר־החוץ, אבא אבן, נוסע לעצרת
האו״ם, ואין להניח שיפגעו ביוקרתו
על ידי בחירת שגריר בהעדרו.
כאשר יחזור לארץ הוא יצטרך להתייצב
מול דילמה חמורה: האם להיכנע לרצונה
של גולדה ולקבל מינוי שגריר בלתי רצוי

אם יעשה זאת, יודע אבן, הוא ימצא
חן בעיני המלכה, אבל יאבד את תדמיתו
בעיני הציבור.
במצב זה העדיף לכן אבן להאריך את
כהונתו של רבין בחודשיים נוספים, עד
ינואר 73׳ ,מאשר לבלוע את הצפרדע —
דיניץ.

ב ט עות

^ שר לכעיית עונש המוות בימינו
ובישראל, מוזר כי דווקא אחרי שו את
מינכן, התחיל המסע המזורז להפע לתו.
הטענה
היסודית של מחייבי העונש,
טרם מינכן, היתה :״הערבים כולם פח דנים.
העונש היחיד שירתיע אותם הוא

הוצאה רחורג

ציאלי.״

דווקא עכשיו, אחרי שמרצחי מינכן
הוכיחו כי גם ערבים מסוגלים להתאבד,
התעורר שוב במלוא עוצמתו גוש מחייבי
עונש המוות.
ברור כי לא זה הפיתרון. עונש מוות
יכול רק להרע את פני. הדברים.
כמה מחבלים פוטנציאליים הוסיפה ה־לווייה
הלובית?
במה מחבלים פוטנציאליים יתנו שבע
הלוויות המדומות?
אסור לישראל ליצור בקרב המחבלים
קדושים־מעונים. ההיסטוריה לימדה: ה מחנה
המפורר והפוסח על הסעיפים של
המחבלים זקוק רק לקדוש, שיעלה על
קידוש הרעיון, וכל המחנה יתלכד סביבו.
וזה בדיוק מה שחסר למחנה המפורר
והמבולבל של פתח, אירגון־החזית, ספטמבר
השחור, ושאר גופיפי המחבלים על
שמותיהם המפוצצים וצבעיהם השונים.

יוסי הגיע לבית הוריו בשתיים בלילה.
ההורים ישנו, לא ידעו שיוסי בא לישון.
בשתיים ועשרים נשמעו דפיקות בדלת.

מוו ת

פלוגה של חיילי הקהילייה המרכז אפריקאית מכה
למוות קבוצה של גנבים ושודדים בני עמם. לפי הוראת
נשיא הקהילייה, דאן בדל בוקאסה, שהורה :״אל תחששו להמית אותם ב מכו תד
בימי הביניים די היה שלאדם תהא שו מה
שחורה, בדי להביא עליו מיתה.
״רופאים״ היו דוקרים שומה זו במחט.
אם הקיזה דם, הרי שהיא שומה רגילה,
אם לא, האיש הוא מכשף. המיבחן הקובע
לכך היה נעשה בפשטות מזהירה. האיש
היה נזרק לאגם או לנהר, אם הצליח ל צוף,
ברור שהוא מכשף נורא ואחת דינו
— צלייה באש איטית על המוקד, אם
טבע — הריהו מת בשר למהדרין, וזכאי
לקבורה דתית על חשבון המדינה.
היו הבדלי מעמדות גם במוות. הערי פה
היתה זבות שנשמרה לאצילים. ההמון
הפשוט ניתלה בצווארו עד צאת נשמתו,
ולעיתים בגלל קשירה לקוייה, או תליין
עצל, היתד, נשמה זו יוצאת באיטיות נוראה
ורבת יסורים. עד אשר הומצא קשר־התלייה
העבה, והבור אליו נופל הנידון,
שתכליתם לשבור מייד את המיפרקת, מ בלי
לגרום למוות בחנק, התנדנדו תלויים
שעות רבות, בטרם נפחו נישמתם.
באחד בדצמבר ,1789 ניטלה מן האצי לים
זכותם הגדולה. ד״ר גיליוטין, ציר

סיפר השכוע חכרו של יוסי. הצייר
אדי כדורי:

ד ר בי חיים

זה בדיוק
חסר להם!

עונש מוות. הם פוחדים למות, פוחדים
להתאבד. הישיבה בבתי־הסוהר־הבראה
שלנו, אינה מרתיעה אף מחבל פוטנ
אחר,
אולם זה הלך כבר פחות טוב, למ רות
כל החתיכות. היד, זה בעת שהיד,
טרוד במכירת החנות, כאשר קיבל צו
התייצבות. בפעם הראשונה בחייו לא
התייצב למילואים בזמן. הוא רצה לחסל
את פרשת החנות, חשב להתייצב באיחור
של כמה ימים.
ביום הרביעי שעבר, חלה. חולה, הוזעק
ממיטתו, בדירתו השכורה ברמת־גן, כא שר
אחד מעובדיו לא בא לעבודה. כאשר
סגר את החנות, לאחד חצות, פגש במקרה
בשותפו לשעבר, הבמאי ועורך־הדין משה
פריבס. יוסי התלונן שהוא עייף וחולה
ואין לו כוח לנסוע לדירתו ברמת-גן, אמד
שייגש ללון בבית הוריו.

יוסי הראל מת בגלל שלא שילם את
הקנס לעירייה.
היה זה לפני כחצי שנה שפקחי העירייה
הגיעו לסנדוויץ?!לאב של יוסי, ב קרן
הרחובות פרישמן—בן־יהודה בתל-
אביב. החנות לא השביעה את רצונם מ־מבחינת
הנקיון, והם כתבו דו״ח.
יוסי שכח •מהדו״ח — עד לפני כשבועיים,
כאשר בא לביקור אצל הוריו, ב רחוב
שלמה המלך .84 הוריו סיפרו לו
ששוטרים היו בבית ורצו לעצור אותו,
השאירו פקודת־מעצר — אם לא ישלם
את הדו״ח מייד.
יוסי הבטיח לטפל בזה — ושכח שוב,
ברגע שהכניס את הנייד לכיסו.
מוו ת כהכרה. לאחר ימים מיספר,
התדפקו שלושה חיילים — אחד מהם מ״צ
— על דלת בית הוריו של יוסי בשעת
לילה מאוחרת. יוסי, שישן אותו לילה
אצל הוריו, נחרד משנתו. הוא שמע את
הקולות הזרים בדלת, נזכר באיום במעצר
בגלל הדו״ח — שעדיין לא שולם —
והחליט להסתלק כדי לא לבלות את הלילה
במעצר. הוא פנה לעבור למדפסת
השכנים — והמעקה הישן התמוטט תח תיו.
יוסי נפל מגובה ארבע קומות.
למרות הפגיעות החמורות בכל אבריו,
לא אבדה הכרתו. בבית־החולים, מסר ל אחיו
את השרשרת שד,יתד, תמיד על ידו,
ושימשה לו קמיע ״אני עוד אמות בגלל
הדו״ח הזר״״ אמר ומת.
הוא לא ידע שמת בטעות: שלא הדו״ח
המיסכן היה סיבת הביקור הלילי.
יוסי נולד בתל־אביב בשם גרוסברג.
כאשר הגיעה שעתו להתגייס, גילו רופאי
לישכת־הגיוס חוליה בגבו שזזה. הצעיר,
שהתנשא לגובה 190ס״מ ושקל 100 קילו,
הועבר להג״א.
הדבר פגע ביוסי חמודות. כשהיו ב חברה
מתחילים לשוחח על ענייני צבא,
היה מחפש אמתלה להסתלק. הוא התבייש
לעמוד בפתחי בתי־קולנוע חבוש
בכומתה הירוקה, ולבדוק תיקים, אך מי לא
את תפקידיו בנאמנות. בעשר שנות
שירותו בהג״א, לא היו נגדו תלונות.
דוגמן מצליח. בניגוד לפגיעה בגבריותו,
שחש בגלל הדחייה מצד,״ל, לא
היתד, לנערות תל-אביב כל תלונה נגדו.
הן רדפו אחריו בנחילים. הצעיר הענק
והמקסים היה אחד הגברים הפופולריים
בעיר. הוא גם החל עובד כדוגמן, הש תתף
גם בסירטי פירסומת.
בעיקבות זאת, החל לומד תיאטרון ב חוג
הבימה לנוער. לאחר זמן מה, קיבל
תפקיד ראשי בסרט טלוויזיה, אודות אדם
בודד וכלבו. יוסי נהג להתלוצץ שהוזמן
לשחק רק בגלל כלבו, כלב, פוינטר ענק,
נבון בצורה ׳נדירה.
לפני כשנה, כשהסנדוויץ־קלאב נכנס ל אופנה,
פתח יוסי עם שני שותפים עסק
כזה. העסק הלך, וידידים ויריבים טענו
שזה רק בגלל החתיכות הבאות בהמו ניהן
ליוסי.
כשדאה כי טוב, ניסה יוסי כוחו בעסק

קורכן הראל
הכלב רצה להתאבד
אביו של יוסי פתח את הדלת, סיפר ל חיילים
בפתח, בתום, שבנו לא בבית.
אותו רגע, נשמעה נביחה איומה של
כלב. אם הכלב בבית, גם יוסי בבית,
הבינו ההורים. דויד, אחיו של יוסי, המ שרת
בחיל־ד,אוויר, מיהר לחדרו. הכלב
ניסה לקפוץ למטה, מהקומה הרביעית.
בקושי עצרו בעדו. כולם ירדו למסה,
מצאו שם את יוסי שוכב ללא תנועה —
בהכרה מלאה. הוזעק אמבולנס, אך שלו־שת־רבעי
-שעה חלפה עד שיוסי נלקח
לאיכילוב.
התברר שהוא ניסה לעבור למירפסת ה סמוכה
של השכנים, משם נהגו בני ה־מישפחה
תמיד לעבור כשהיו מאבדים
מפתח. הוא לא ראה כל טיבה לבלות
את הלילה במעצר, החליט למהר לשלם
את הקנס למחרת בבוקר. המעקה התמוטט
תחת משקלו — ויוסי העייף, שחש ברע
מאז הבוקר, לא הספיק לזנק, צנח לחצר.
כעבור שלוש שעות נפטר.
עד כאן סיפורו של כדורי.
במותו, לא ידע שד,מצלצלים בדלת,
מהם ניסה להתחמק, לא חיפשו אחריו
בגלל הקנס. היו אלה שליחים מיחידת
המילואים שלו,׳ שיצאו למיבצע סריקת
החיילים שלא התייצבו בזמן.
התלונן השבוע יהושע גרוסבגר, אחיו
של יוסי, המנהל את הלונדון מניסטור
ברחוב אבן גבירול :״לפני זמן מה כבר
היה מקרה בחיפה שבאו למישהו בארבע
בבוקר מהצבא, והוא התאבד. למד, לא
למדו לקח? למה באים בשעות כאלו?״
אמר אלי כדורי :״כתבו בעיתונים ש יוסי
היה נפקד וחיפשו אחריו. זה שקר.
לא חיפשו אותו. אם רצו, יכלו למצוא
אותו בחנות. כל הזמן הוא היה שם.״
אמר יהושע :״כתבו בעיתונים על
יוסי כאילו שהיד, פושע. איזה טיפשות.
יוסי מעולם לא עשה רע לאיש.״
העולם הזה 1829

״ י ח? רנו > ו1 ^ 1נ 1 ? 1ד ן ןן ח ז £ק

מי מכיר מי יודע
קוראים לה מאשה אלם ראכן, ול פי
מה שהיא מספרת, היא בת ,24 ויש ראלית.
אולי.
אני אישית הפעלתי את כל תאי
הזיכרון שלי — ולא הצלחתי להיזכר
בשחקנית ישראלית בעלת יכם כזה. אם
מישהו אחר מכיר אותה, אשמח להודות
בטעותי.
כרגע, עושה הישראלית הזאת קריירה
בגרמניה. בסירטה הנוכחי, הארליס, היא
מתאהבת בנערה בלונדית (שחקנית בשם
נכי לאריפרי, הטוענת רק שהיא בת
,23 בלי להיות ישראלית) ועושה את זה,
נוכח המצלמות, בלי שום מורא.
היא עושה את זה גם בלי שום משוא־פנים,
ובאותה התלהבות, גם עם המין
השני. נציג המין השני, בסרט, הוא צעיר
בשם אולי לומל, שהוא גם החבר שלה
בחיים.
מאחר שגם בסרט הקודם שלה, ללא
מוצא, היו לה עסקי אהבה מסובכים, מצאה
הישראלית המיסתורית צורך להבהיר ל עיתונאים,
ש״בחיים היא אוהבת באופן
נורמלי לגמרי.״
מישהו בסביבה מכיר את העלמה ז אם
כן, שישאיר אותה לעצמו.
ניתוח לגילו
אדמגור

המקור, אצל שחקן התיאטרון החיפאי גדליה כסר, וזיתה עמיתתו רחל דובסון.
היא היתה אהבתו הגדולה הראשונה, בימים ששניהם היו עוד צעירים ויפים. יותר,
אני מתכוונת.
זה היה לפני עשר שנים. השניים הכירו אז בתיאטרון ״הפרסה״ של דויד לוין,
והפריחו רומן צעיר ויפה.
עד שיום אחד, הוא מת. הרומן, אני מתכוונת. גדליה עזב את רחל, הלך להתחתן
עם המשוררת דליה הרץ.
הנישואין החזיקו מעמד חודש בדיוק, והשניים נחפזו להתגרש כל עוד נפשם בם.

חזרה ל מ קו ר
בשבוע שעבר, התחתן סוף־סוף גדליה +-עם רחל.
אומרים לי שכל כלה מאושרת, ביום נישואיה. יכול להיות. אבל הייתם צריכים
לראות את אושרה של הכלה הזאת.
החתונה, שנערכה על גג ביתו התל־אביבי של השחקן מיכאל כפיר, היתה אירוע
צוהל ומלא עליצות, כשכל החבריה הטובים — חנוך לוין, אילן תורן, אילן דר,
רחל לוי, הלן קופילביץ, הילל נאמן — זווכריס את ההיסטוריה, ומשתתפים
בשימחת החזרה למקור.

הקשר הגרמני
ראכן (שמאל) וידידה
השם מינפן ספוג — עדיין — מישקע
כבד בנפשו של כל ישראלי. אולם לגבי
כמה ישראלים, השם הזה חמור במיוחד.
אחת מאלה היא חנה׳לה מרון, שאיבדה
את רגלה בהתקפת המחבלים הקודמת
בנמל״ה תעופה של העיר. וכאילו
בחר לו איזה אל עתיק להשתמש בברו
אני
מצטערת, אבל יש שבועות כאלה,ז
שכולם רק מתחתנים. אומרים שזה מזג־^
האוויר, או משהו בזה שגורם למצב המשונה
הזה.
מתחתנת נוספת בימים הקרובים היא
השחקנית יהודית סו 5ה (שלושה ימים
וילד, התרוממות) .יהודית, אחת הבנות
היפות בארץ, כמו שהיא בת ,30 הגיעה
לחופשה מלונדון, הבירה כאן בחור שהגיע
לחופשה מניו-יורק, ואיידה לרבנות.

לניו״יורק. אחר־כך, הוא בא לארץ לחופש.
ומה שקרה אחר־כך, אתם בבר יודעים.
החתונה׳
שתיערך בווילה של ידידים
בסביון, תהיה מלאה דוקטורים. אבא של

הבחור שהגיע מניו־יורק הוא אחד בשם
רפי אדר. בתחילה, הוא יצא לאיטליה
ללמוד רפואה בבולוניה. אחר־כך, הוא
החליט שקולנוע זה יותר מעניין, ועבר
ללמוד את זה ברומא. אחר־כך, הוא עבר

יהודית הוא דוקטור במדעי הרוח, מנהל
תיכון (יש לו, לאבא המאושר הזה, עוד
שתי בנות, טוי טוי טוי) ואבא של רפי
הוא דוקטור בבית־חולים איכילוב. אז
מה נשמע דוק ו

איו, היתה חנה׳לה בגרמניה — בדיוק
בזמן רצח ה 11 ראה כתבה בעמוד )23
היא נסעה לשם כדי לעבור טיפול נוסף
ברגלה — ושמעה את החדשות באמצע
שהותה שם.
אתם יכולים לתאר לעצמכם את מצב״
הרוח שלה, כשחזרה ארצה.

העיניים הטונות שר מני נ או
אלמגור
גם לתאונות צריך מזל. גילה אלכד
גור, למשל, בחרה לה זמן מאוד לא ממוזל
לתאונת־הדרכיס הראשונה שלה במכוניתה
— בדיוק לפני התחלת ההצגה
שלה הגברת עם הקמליות.
בעקבות התאונה היא עברה ניתוח בסנטר,
ואני חוששת שתצטרך לעבור עוד
אחד, כי הראשון לא תיקן את הכל. היא
נפגעה בפה, מתקשה לדבר, וסובלת מזה
כמובן.
בגלל זה גס נידחו צילומי הסרט הבית
ברחוב שלוש. אבל גם המפיק, מנחם
!גולן, וגם הבמאי, משה מזרחי, החליטו
לחכות לה.

הסיבה היחידה, שבגללה עומדים להל ביש
למני פאר את הטבעת, השבוע,
היא רק העיניים הטובות שלו.
זאת לא תהיה ממש חתונה, אלא רק
קבלת־פנים. הטקס יתקיים בבית אמא של
הכלה, והכלה היא מומחית גדולה לעיניים.
זוהי קרני וודק, שעובדת עם
אביה בעסקי עיניים — טבעיות ומלאכותיות
— עדשות־מגע, ורבדים כאלה.
אז ברגע שהיא נעצה את עיניה שלה,
בפעם הראשונה, לתוך עיניו של מני,
היא ראתה מיד כמה הן טובות, וקבעה
תיכף את הדיאגנוזה :״זה מלך הטובים

זה היה מזמן, לפני ארבע שנים בבד.
״אנחנו חיים יחד כבר שנתיים וחצי,״
מספרת קרני.

אז השבוע, הם הפכו את זה לרשמי.
אמנם לא היתה, חופה כי היו אלה ני שואין
מקסיקניים, היות שקרני גרושה

ומני כהן .״אבל אני לא מצטערת בכלל
שלא יכולתי ללבוש שימלת חופה,״ הר גיעה
אותי הכלה.

עוד נער לאיש הנוער
הבוס של מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות
היהודית, מרדכי (״מורל׳ה״)
בראין, הצטרף לאופנה האחרונה. כלומר,
לא בדיוק הוא, אלא אשתו,
אראלו< ,אבל אומרים שגם לו יד בדבר.
למרות שלמורל׳ה 4$לשעבר קצין

חינוך ראשי בצה״ל, ולאשתו, יש כבר שתי
בנות, אחת אפילו בת 17 וחצי — נכנסה
עכשיו אראלה להריון נוסף.
כששאלו אותה מה פתאום הריון, עכשיו,
ענתה :״מורל׳ה רוצה נכדים, ועושה
אותם בעצמו״.

במדינה

תמרורים
נהוג. באולם הישיבות של הוועד*
הפועל בתל־אביב, בשיא המשא־ומתן לחי סול
שביתת עלית, יום־הולדתו ה־ 45 של
ממלא־מקום נשיא התאחדות התעשיינים
אכרהם (״בומה״) שביט.
נחוג. בפילדלפיה, יום־הולדתה הסס
של הסופרת פירל ס. כאל! שכתבה
בין שאר 84 ספריה את האדמה הטובה
וזכתה בפרס נובל.
נישאו. במלון הילטון בתל־אביב,
בנוכחות 800 אורחים, ביניהם ח״כ מנחם
בגין, ה רוץ אייזנכרג 22 בנו של
המיליונר היהודי אייזנברג, שסיים לפני
מיספר חודשים את שירותו בצד,״ל ומתכונן
לנסוע לאנגליה כדי ללמוד שם באו ניברסיטה,
והאנגליה אנג׳לה גרנטים.

נסיבת ים כינר ת 1970־ חני פרי

טכס בחיות נסיכת ים כינרת
כמסגרת הת חרויו ת ה מוק ד מו ת למלכת המים, תיערך
בחירת נסיכ ת ים כינרת 1972ב ח סו ת ראש-עיריית
טבריה משה צחר ובעריכת ״העולם הזה״.
נשף ססגוני בחוף השקט, מצעד היפהפיות, מיטב
אמני ישראל.

נולד. לעיתונאי-סופר כייר גאדל
( )46 ולאשתו אילנה, בת: גילי. נאדל,
המשמש כיום כתב ידיעות אחרונות, נולד
בתל־אביב, בילה את ילדותו בירושלים,
במשמר־העמק ובקיבוץ חפצי־בה. ב*1942
הצטרף להגנה, אחר למד מתמטיקה ופי סיקה
באוניברסיטה העברית בירושלים,
הצטרף ב־ 1948 למחלקת חיות הנגב של
הפלמ״ח ואחר היה פעיל גלוי בלח״י
בירושלים, בו נמנה על האגף הקיצוני
ביותר, נידון למוות על־ידי ההגנה וביוני
1949 החל מארגן את רשת המודיעין של
לח״י בשורות משקיפי האו״ם בירושלים,
לקראת אפשרות של התנקשות בחייו של
הרוזן פולקה ברנאדוט. אחרי הריגתו של
ברנאדוט, ירד למחתרת, אך נתפס ונכ לא.
ב־ 1950 גויים לצה״ל ובפברואר 1951
פיקד על פעולת התגמול הראשונה של
צה״ל בכפר שאראפאת שמדרום לירושלים.
שימש ככתב ידיעות אחרונות, אחר עבר
להעולס הזה וחשף את השחיתות המאור גנת
בעיריית חיפה. ניהל משרד פירסום
וב־ 1968 חזר לידיעות אחרונות. אב ל חמישה
ילדים.
נולד. בז׳נבה, לזמרת פטולה
קלארל! ולאיש העסקים הצרפתי קלוד
דולף, בן: פטריק. זהו ילדם השלישי
של בני הזוג שיש להם גם שתי בנות:
בארבארה ( )10 וקייט (.)9
עומדיםלהינשא. האסטרונ אוט
האמריקאי סקוט קארפנטר ()41
שהקיף את כדור־הארץ שלוש פעמים ב־
1962 בספינת־חלל מדגם מרקורי ובתו בת
ה־ 22 של מפיק הסרטים ההוליבודי האל
רוץ׳ .יהיו אלה נישואיו בשנית של
קארפנטר.
ינשא. הזמר
אדי פישר שהיה
בעלה של אליזבט
טיילור, והפסיכולו גית
היהודיה כר
כרה
היימן,

תה ניהל
שנה רומן.

במשך

אושפז. ב־בית־חולים
בהולי בוד,
אחרון האחים
השחקנים־קומיקאים
מארכס, גראוצ׳ו
מארבס 81 הסו בל
מאפיסת כוחות פישר שניגרמו כתוצאה
מנדודי־שינה מאז
רצה 11 חברי מישלחת ספורטאי ישראל
לאולימפיאדת מינכן.
מנהליםדומן. כוכב הקולנוע
סטיכ מקוויץ והשחקנית אלי (סיפור
אהבה) מקגראו שסיימו סרט משותף,
מנוסה. מקגראו, הנשואה עדיין למנהל
חברת פרמונט רוברט אוונס, היא אם
לילד קטן, ג׳ושע, מצפה עתה לגט ו מתכוננת
להינשא למקוויין.
נפצעה. בעת הופעה לפני קהל
במועדודלילה, השחקנית (ידע הבשרים{
מרגרט ( )31 שהורדה לבמה מתיקרת
האולם על־גבי פלטפורמה, מעדה ונפלה מ גובה
של תשעה מטרים, שברה את ליס-
תה, את ידה השמאלית, כמה צלעות וזעי
זוע מוח.

נסיכת ים בינד ת - 1971קספה בלו ם

הסתד רו ת
קו ליצחק
וידי פג ח ט
הצעת ההחלטה שהגיש דופערך למושב
הוועד־הפועל של ההסתדרות ביום החמי שי
בשבוע שעבר קבעה :״ההתייקרות
הגדולה של מיצרנים ושירותים בשנה
האחרונה, העלאת המיסים בעיריות ומועצות
המקומיות, מטילה על ציבור העובדים
השכירים עומס גדול של הוצאות,
ומערערת את ערכו של השכר הריאלי של
העובדים
אחרי פתיחה כזו, ניתן היה לשער
שתבוא הדרישה לתשלום תוספת־יוקר
הולמת, שתפצה את השכירים על גל
ההתייקרויות ,״המערער את ערכו הרי אלי
של שכרם.״ אך המערך, שקולו קול
יצחק (בן־אהרון) ,בעוד הידיים ידי פנחס
(ספיר) ,חשב אחרת הוועד-הפועל יבחן
בסוף חודש דצמבר את התפתחות
המחירים והשכר בתקופת השנה, על בסים
של טיכום שנתי, ויקבע את עמדתו בדבר
תשלום פיצוי באמצעות תוספת־יוקר בעד
התקופה שחלפה.״
שוב הוכיח הרוב ההסתדרותי שדיבו ריו
הרמים של מזכיר ההסתדרות על
״גבם הזקוף של הפועלים״ ועל היות
ההסתדרות ״משענת נאמנה לעובד״ וכיוצא
באלה, אין להם כיסוי בתלוש המש כורת
שיקבלו בחודש הבא.
צריחות. כשיצחק בו־אהרון יודע שאינו
צודק, הוא זועם אף יותר מתמיד.
המזכיר הכל-יכול, שהוא גם פותח מושבי
הוועד־הפועל, נועל המושבים, פותח
הדיונים, יושב־ראש המושב, חבר הנשיאות
היחיד של המושב וראש הסדרנים —
המשיך גם במושב האחרון בהשתוללות
חסרת המעצורים שלו:
הוא שלל את רשות הדיבור בדיון על
המדיניות המקצועית מאלכם מסים, נציג
העולם הזה — כוח חדש ויעקב ריפתין
איש ברית השמאל — כינה את חבר הוועד־הפועל
וישניאק מרפ״י ״אטום״ — צרח
על חברת מק״י אסתר ווילנסקה — קם
לדבר בכל פעם שצלמי הטלוויזיה כיוונו
את מצלמותיהם אל בימת הנואמים —
הפסיק את כל הנואמים, התפרץ לדב ריהם,
וניהל את הצגת היחיד שלו —
כשאיש מכל חברי הוועד־הפועל, להו ציא
את המותקפים, אינו מעיז לשים קץ
להפרת התקנון המשתוללת בישיבה.

הווי
לא מיץ
ולא סלוו דו ר
שנים הרבה טרח מרקו בני, ירקן שעלה
ארצה ממרוקו, במטבחה של אשתו, עד
שמצא את הנוסחה המדוייקת של תרופת-
הפלא. ברגע שמצא — מיהר לשתף את
העולם בתגליתו, פירסם מודעוח״ענק בשפה
ארכאית, אך בעלות בשורה מחשמלת:
״הפתעה חדשה בישראל.
״אדם יכול להישאר תמיד צעיר.
״עליו להשתמש במיץ מהמושיע סל וודור.
מועיל לגבי מחלות אכזריות וקשות
לפי השיטה של הרמב״ם.
״זאת היא תרופה ישנה משורשים
וקברות הצומחים בארץ ובחוץ־לארץ.
תרופה זו מרפאה באופן מושלם סרטן,
לב, אסטמה מוזנחת, ברונכית, שיעול
גרוע, אלרגיה, סינוזית, איקזמה וכר. יש
הוכחות מרחיקות לכת מאנשים שהשתמשו
במיץ הזה שלפיהן: הזיכרון שלהם
צלול, המצב הכללי שלהם הוטב, הצמיחה
של השערות הוחשה. הם הרגישו הטבה
ניכרת בסגולה המינית שלהם. אדם יכול
להישאר תמיד צעיר.
״הרצפט: צינצנת של מיץ סלוודור מכיל
12 כוסות ל־ 12 לילות. לשתות לאחר
ארוחת ערב עם כפית סוכר.
״אפשר להשיג מהיצרן מרקו בני, רח׳
התפוצות מס ,60 .רמת־גן, אוטובוס .60
תחנה אחרונה.
סוף הדרף. ככל שהדבר לא ייאמן,
החלו אזרחים נוהרים לפיתחו של מרקו.
עד לפני כמה חודשים. אז, בוקר אהד,
גילו כמה מאמינים, כאשר ירדו בתחנה
אחרונה של מם — 60 .כי מרקו בני
יעצמו הגיע לתחנתו האחרונה.
לא היה ברור ממה הוא נפטר: אם
ממחלת־לב או מסרטן, מאלרגיה או ממח לה
אחרת אכזרית וקשה.
יליייי״ רז ה י״״ י

מדע
ר פז א ה
אסט רונ או טי ם
עם איז מ ל ביד
מי שנכנס לאחרונה לחדר־הניתוח של
ביוד־החולים סנט לוק שבדנבר, קולוראדו,
ולא נימנה על הצוות הרפואי, היה ודאי
משוכנע כי נקלע בטעות למעבדת־חלל.
כל הרופאים והאחיות, שסביב שולחן
הניתוחים, חבשו לראשיהם קסדות שקו פות,
כשל טייסי־החלל.
ואכן היו אלה בדיוק אותן קסדות, אך
הפעם נשקפו מאחוריהם רופאים מנתחים
בעיצומו של ניתוח קשה.
חיידקים מחוץ לתחום. הטכניקות
החדשות שפותחו לצורך שמירת העיקור
בחלליות, יושמו בבית-החולים לצורך בי צוע
ניתוחים מסובכים, הדורשים תנאי
עיקור מוחלטים.
הקסדות שחובשים המנתחים בנויות כך,
ששום חיידק אינו יכול לצאת מתוכן.
הם מחוברות למערכת הנושאת עימה החוצה
את האוויר שנפלט מריאותיו של
המנתח. אוויר נקי מקבל הרופא דרך
פתח בראש הקסדה, המוגן נגד פליטה
על־ידי שסתום.
את שיחותיהם מקיימים המנתחים וה אחיות
דרך מערכת תיקשורת, הקבועה
בתוך הקסדות.
כל זה לא הופך אמנם את השהייה על

#דווקא ביום בו חשבת
1שכבר נשבר הכל, ושוב
אין מוצא ממצב מסובן
י— אתה הופך ל;]**ן
אדם
אחר. הכל נפתר
בנקל, חלק, בלי בעיות.
זהו שבוע בו טוב עוון תעשה, אם תרבה ב21ב
מרס -
קשרים חברתיים, ב20ב
אפ רי ל
• בילויים, ובפגישות עם
בני שני המינים. השתזף,
אך היזהר, במיקצת, על דרכי הנשי מה
שלד• בת טלה: לבשי ורוד.

קירבה לצאצאיהן גילו חמימות גדולה יו תר
לתינוקות. הן ליטפו אותם יותר, חיבקו
אותם יותר, והביטו בעיניהם זמן רב
יותר מאותן א״מהות שזכו לחצי שעה
ההנקה בלבד.
מסקנות אלה הביאו את צוות החוק רים
למסקנה, כי הפרדה שרירותית עלולה
לפגוע בעתיד הקשרים שייווצרו בין האם
לילד.

זי הו ם־ ה ס בי ב ה

11 לח

ז הי רו ת! חיי ד קי ם במנוע
חיידקים קשורים בתודעת רוב בני־ה־אדם
עם זיהומים. לחשוב כי ניתן ללחום
בזיהום בעזרת חיידקים הוא במעט כמו
לחשוב, כי ניתן ללחום בחולה־לב בעז רת
מחלת הסרטן.
ובכל זאת משמשים כיום חיידקים ב ניסויים
של לוחמה בזיהום. ודווקא זי־הום־אוויר.
סקרים
שנערכו בדבר הרכבם של גורמי
הזיהום באטמוספירה, גילו ללא צל
של ספק, כי רובו נובע מעשן הניפלט ממנועי
המכוניות בכבישים.
קיימות אפשרויות להפחית זיהומים אלה
בדרכים מכניות, אך הדבר יביא להקטנה
ניכרת ביעילות המנוע, או לשימוש ב מסננים
יקרים.
זיהום מרצון. שני חוקרים אמריקאיים,
ריינולד ראסמוסן ורוברט הוסוו,
גילו פיתרון חדש. הם מציעים מסננים

הפסיקי לרכל. מישהו
זומם להזיק לך, לאחר בפיטפוטייך שהרסת
משהו חשוב לו. אל
תהמם לדרוש משותפך
את אשר חפצת. ההימו־מים
רק מחזקים אותו
בדעתו לא להיענות
לדרישותיך, הצודקות
כשלעצמן. שיחה טלפונית
בראשית השבוע
תגרום לך נחת־רוח לזמן קצר, אך תזיק
לך לטווח ארוך. בת מזל שור, נסי להיזכר
בדבר אותו היית צריכה לבצע
ושכחת. הרבה דברים קשורים בדבר זה.
בת שור — לבשי צבע סגלגל.

ובכן, הגענו לזה שוב: האמיתיים הדברים
מתגלים בזה־אחר־זה,
מאחרי פרגודי האשליות,
הצביעות של האנשים
הסובבים אותך,
והרצון הבלתי-מציאו-
ניצבת 10111:11
תי לעזור. את
על״פי תהום, בעיני״
רוחך, והדיכאון עלול
לגבור עלייך. משום-
כן מוטב שתתייחסי למתרחש בהומור,
לא בציניות. ושלא תשתדלי להגיב מייד
בחוזקה ובכאב, אלא תחשבי בראש
וראשונה קודם כיצד לעזור לעצמך.

מצאת גבר אבהי שנותן
לך יחס עדין וחם,
הוא עוזר לך לפתור את
בעיותיה הינך מתגדרת
בבעייה אחת ומזניחה
דברים העשויים להסב
לך אושר רב. שמחה

שמצאת במקום עבודתך
החדש, תפיג את דכאו־
;21 ביוני -
ס! 2ביולי
נך כליל. סעי לחופשה
קצרה עם בני ביתך.
הקדישי להם את מלוא תשומת ליבך
ותבואי בעתיד על שכרך. מישהו מבני
משפחתך יצטרך לטיפול רפואי — עזרי לו.
שימרי על יופייך: הוא כרטיס הביקור שלך.

סוס 11

מנתח או איש ירח ד
הניתוחים יצליחו והחולים יחיו
שולחן-הניתוחים לנעימה יותר, אך הדבר
מגדיל את הסיכויים שהניתוח יצ ליח
וגם החולה יחייה.

א ס אינ ה
דק מינ ק ת
האם צריך להפריד בין אם שילדה זה
עתה, לבין התינוק?
פסיכולוגים עמדו כבר על ודשיבותם ה רבה
של היחסים הנירקמים בין התינוק
להוריו, וביחוד בינו לבין אימו, בשנו תיו
הראשונות. עתה בא החוקר האמרי קאי,
הפסיכולוג מארשאל קלאוס, וטוען
כי לא רק השנים, כי אם אותן שעות
ספורות שלאחד הלידה, קובעות במידה
רבה את יחסה של האם לוולדה.
פגיעה לעתיד. קלאום וצוות חוקרים
ערכו ניסוי בו השתתפו 14 נשים !בבית־חולים.
לקבוצה זו הושארו התינוקות ל משך
שעה מייד לאחר הלידה ולמשך
חמש שעות, מלבד זמן ההנקה הרגיל,
בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה.
שאר הנשים, באותו בית־חולים, זכו
לטיפול המקובל.
כחודש לאחר הלידה ביצעו החוקרים
תצפיות בנשים השונות וניתגלו הבדלים
ניכרים.
האימהות שזכו למידה רבה יותר של
הוזו ל ת הז ה 1800

אורגניים שיורכבו על טהרת החיידקים ו־הפיטריות.
ידוע
כי חיידקים ופיטריות, מזנים שו נים,
חיים וקיימים על קרקע־מזון המורכב
מפסולת של חומרי דלק. על סמך עבודות
שונות, שנעשו בנושא לאחרונה, הו כיחו
השניים כי מיקרואורגאניזמים אלה
קולטים ומעכלים פחמן חד חמצני, אתי לן,
תחמוצוודגפרית ותחמוצות־חנקן. דיאטה
חריפה במידת־מה, אך בהחלט מגוונת.
חלק
מגזים אלה הם מרכיבי הזוהמה
הניפלטת ממנוע מכונית פועל. וזה מביא
את שני המדענים לשאלה: אם בלאו
הכי נהנים אותם יצורים מן התירכובת
המשונה, למה לא לתת להם אותה מרצון,
מלוא חופניים ועל גלגלים?
דוקטור אוטו. למוות שהרעיון ניר אה
פשוט ונשמע זול, קיימים עדיין מיס־סר
סיבוכים בתרופה. יהיה צורך לקרר
את הגז הניפלט כדי לא לגרום להפיכת
המסננת החיה לתבשיל חיידקים בפיטריות.
וכמו לכל יצור בעולמנו, יש גם ל חיידקים
רודפי העשן אויבים, חיידקים
המכלים בהם בכל פה. כך שסביר להניח
כי ביום עתיד אחד, ייווצר סוג חדש של
רופא: דוקטור אוטו, שתפקידו יהיה ל העניק
למכונית הסובלת מזיהום של חיי דקי
אוייב, מנות אנטיביוטיקה לחיסול
הנגע.

למרות העובדה שאסור
לד לסמוך על
אלה המציעים לך
הצעות מפתות, השבוע
יתחיל תחליך שיקום
כלכלי, לאלה מפם
שהיו שקועים בצרות
כספיות רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע
ובמיוחד יום ג׳ .יום
ה׳ אינו מתאים לרו-
מאנטיקה: יש בו יותר מדי השפעות
עוינות. בן אריה תוכל לה מר
על מוצאי-שבת, בשטח האהבה.

הנסיעה אותה תיכננת
תידחה. במקומה תצליח
לעניין את עצמך
במשהו שונה לגמרי.
היכרות עם בת מזל
דגים, תישא תוצאות
חיוביות. היא תגרום
לך שתנצל את מלוא
כשרונותיו בשטח האהוב
עליך, אשר יגרמו
לכך שהאנשים הסובבים
אותך יעריכו ויכבדו אותך מחדש.

ערמומיותך הטיבעית תאפשר לך להתגבר,
בהדרגה ומאחורי הקלעים,
על מיכשולים ש נתגלו
בדרכך אל האושר
ואל התהילה. תצטרך
להבליג על הרבה
עלבונות, השבוע, ואתה
תעשה זאת — גס אם
בחריקת שיניים. אבל
ההבלגה משתלמת. לקראת
שבת אתה נמצא
שוב בנקודה ממנה
אפשר להתחיל מחדש.

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות גדולה שתעבור
עליך בעקבות החלטה
מסויימת. אם
מקבל ההחלטה הוא
אתה עצמן, אין ספק
שהיא קשורה בעניינים
שבלב. אם אחר הוא
המחליט, תהיה התרג-
שותך צמודה לאינור^וחרריודהס
טרסים חשובים של
אדם קרוב. כן או כן,
אל תכלא את רגשו-
תיך, גלה אותם לאנשים הקרובים לן.

גם השבוע תוכל רק להסתדר אם תשמור
על עצמך ותיקח את עצמך חזק־חזק בידיים.
שתייה מופרזת
עשוייה לקלקל לך עניין
שאתה מתכנן מזה זמן
רב. גם פגישה ענז ידיד
טוב וחשוב עשוייה
להסתיים במריבה, מטעמים
דומים. איש
בעל־השפעה מוכן לעשתדע
זור
— בתנאי
23 בנו במבר -
שאין מקבלים דבר אס
,20 בד צמבר
לא נותנים דבר אחר.
הימנע מהחלטות חשובות בתחום העסקים,
כי אתה עלול להפסיד כסף רב בקרוב.

מאזנ״ס

עקת

1ן שו1

*0111
יויי?

נכון שיש אירוניה מסויימת בעובדה
שההצלחה באה כשלא
זקוקים לה, ושעכשיו,
כשאתה מאושר מאוד
ביחסין עם בת זוגן,
כולן לפתע רודפות אחריך.
יש בכך הגיון
מסויים, כי אנשים מחפשים
את חברתם
של חבריהם המאושרים,
בתקווה שחלק
מאושר זה ידבק בהם.

שבוע נפלא מחכה לך. בייחוד ביחסיך
ההולכים ומשתפרים עם בת־זוגתך שהחליטה
להיות בסדר
איתך. קבל אותה בזרועות
פתוחות. במישור
הפיננסי הכל מתנהל
כשורה. המשך
לבזבז, אתה בין בין
כה וכה עומד לזכות
בבת־אחת בסכום ניכר
של כסף. המ שר לעבוד בנאמנות ובמסירות 2 2 £ 3 3 !3 1 .ג
הבוסים שלו מעריכים
בת דלי, מצפה שבוע
אתזה. לך
שכולו רצוף תענוגות. נצלי את זה.

אהבת חייך מגיעה. קבלי אותו בזרועות
פתוחות. הוא בשבילך.

איתו תמשיכי לחיות
חיים מאושרים. חבריך
למקום העבודה
מנסים לנצל את כישלונן.
הילחם בהם. אל
תוותר. הרי בסופו של
דבר, אתה הוא החזק
ולא הם. התייחס ב19
בפברואר
20במרס
התאפקות לבני משפח תן
ואל תיגרר לפרובוקציות.
השתדל לצאת למסעות וטיולים.

( )3האם נכון שהגיעו ידיעות, לפיהן מתעתדים
המחבלים לבצע פעולות ראווה לפני ראש השנה?
( )4אם הגיעו ידיעות כנ״ל, האם הומלץ בפני גורם
כלשהו לאבטח את חברי המישלחת הישראלית ל אולימפיאדה?
אם בן —
א. האם בוצעה ההמלצה?
ב. אם לא — מדוע לא?
( )5האם בדקו רשויות הביטחון של ישראל את
סידרי הבטיחות שהונהגו על־ידי שלטונות גרמניה
לאבטחת שלומם של הישראלים?
( )6האם הובטחה שמירה של 24 שעות ביממה על
חברי המישלחת והביתנים הישראליים?

מי היה אחר אי 7
אר: שר החינוך־ והתרבות.
מאת: ח ״כ אורי אכנרי.

12 בספטמבר 1972

היכן היו ה מלווי ם
אל: שר הביטחון
מאת: ח״ב אורי אכנרי
( )1האם נתלוו אנשי-ביטחון אל חברי המישלחת
הישראלית לאולימפיאדה ו
( )2אם נתלוו אנשי־ביטחון — איפה היו בעת
התנפלות המחבלים הערביים על אנשי המישלחת?

להלן דברי סיעתנו גדייו על צירוף
תשר י.ש. שפירא לממשלת:
אורי אכנרי: השאלה האמיתית העומדת לדיון
איננה אם חבר־הכנסת יעקב שמשון שפירא צריך
לחזור לתפקיד שר־המשפטים.

השאלה היא: האם הגברת גולדה מאיר
יכולה וצריבה להמשיך ולכהן כראש־הממשלה.

( )1מי היה הגורם האחראי לאבטחת חברי המישלחת
הישראלית לאולימפיאדה?
( )2מי היה (אם בכלל) הגורם הישראלי אשר היה
אחראי במינכן להבטחת שלומם של הישראליים?
( )3האם נידונה אבטחת חברי המישלחת במישרד-
החינוך־והתרבות?
( )4האם נקט המישרד, או רשות כלשהי מרשויותיו,
בפעולות כלשהן לאבטחת חברי המישלחת?
( )5אם כן — מה היו הפעולות?
( )6האם קיים המישרד, או רשות כלשהו מרשויותיו,
מגעים עם שילטונות גרמניה לאבטחת שלומם של אנשי
המישלחת?

הא תו אמההפ עו ל ה?
אל: שר־־החוץ.
מאת: ח״ב אורי אבנרי.
( )1האם תואמו הפעולות של מישטרת גרמניה,

מלים של התנגדות. הגננת מפסיקה אותו באמצע
המשפט. כל הפעוטות מרימים ידיים, יפה־יפה. עוגה׳
עוגה־עוגה — במעגל נזזוגה.

הממשלה היא כיתה א׳ .המורה מדברת.
בל הילדים יושבים יפה במקומותיהם. שותקים
כשצריכים לשתוק, מצביעים כשצריכים.

הברירה היא בין דמוקרטיה פרלמנטרית, שבה קוב עים
נציגי הציבור על פי רצון הציבור — שילטון העם,
על־ידי העם, למען העם — לביו מישטר מונארכי.
בשנים האחרונות התגבשה במדינה מעין מונארכיה
קונסטיטוציונית, תקופה ויקטוריאנית חדשה,
שמעון פרס: זוהי גניבה ספרותית.
אורי אכנרי: זוהי גניבה ספרותית ממי
1 8שגנב ממני.

היום נקבע למעשה, שהמונארביה הקונסטיטוציונית
הפכה למונארביה אבסולוטית —
בנוסח יקטרינה הגדולה.

והכנסת? לכנסת מותר לשחק מישחק פרלמנטרי.
בתנאי שהכל מבינים שזהו מישחק. ותו לא. ואם יש
ילדים רעים, אפשר תמיד להעביר חוקים חדשים
ולסלק אותם מן הכיתה.

גולדה לא יכלה דסבוו...
אדוני היושב־ראש, גורלו של חבר־הכנסת יעקב
שמשון שפירא הופל באן לעניין מישני. אמרתי לפני

גם בדמוקרטיה יש זכות לראש-הממשלה לבחור
בצוות שריה. אולם זכות זו כפופה לאישורו של
פרלמנט ריבוני, הכפוף מצידו לדעת־הקהל. במישטר
כזה לא ייתכן להחזיר לכהונה שר, שהתפטר מתפקידו

ויה בי מי
על רקע פרשה ציבורית, מבלי שסולקו הגורמים ש הביאו
להתפטרות זו. במישטר כזה לא ייתכן לעשות
מינוי, שהרוב העצום של דעת־הקהל מתנגד לו, מינוי
המהווה התגרות בציבור ויריקה בפני דעת־הקהל.
לעומת זאת, במונארכיה אבסולוטית אין דעת־הקהל
חשובה כלל, והאישור של פרלמנט־הצללים הוא הליך
פורמלי גרידא.

הוד מלכותה, יקטרינה הגדולה, ממנה את
פוטיומקין ומפטרת את פוטיומקין, מפטרת את
גאליצין וממנה את גאליצין מחדש — הבל
לפי מצב־רוחה הריבוני.

שגה, שגה, שגה...
אדוני היושב ראש, ההצגה הדמוקרטית במישטר
כזה היא קומדיה עצובה! או טראגדיה מבודחת — כפי
שראש־הממשלה מבודחת ברגע זה.
לישכת מיפלגת-העבודה הופכת לגן־ילדים. הפעו טות
יושבים ומקשיבים. פעוט אחד מעז לגמגם כמה

התפטרותו שהוא היה, לדעתי׳ שר־מישפטים טוב,
ושהמאזן הכללי של כהונתו היה חיובי. דעותיו בסוגיות
מישפטיות וחברתיות רבות היו מתקדמות וליברליות.
לא התעלמתי גם מן העובדה שהוא היה שייד לאגף
המתון — יחסית — של הממשלה בענייני מלחמה
ושלום. איני חוזר בי מהערכה זו גם היום.
אולם הנקודות המכריעות נגד מינוי זה היום, בנסי בות
של היום, הן:

• ראש־הממשלה הערימה על הציבור,
קיבלה את התפטרות השר שפירא מבלי שהתכוונה
מלכתחילה למנות ישר אחר כמקומו,
והחליטה מראש להחזיר את חבר-הכנם ת שפירא
לאותו תפקיד אחרי שהציבור יתעייף.

לחילוץ חברי המישלחת הישראלית לאולימפיאדה, עם
גורם ישראלי כלשהו?
( )2האם אישר גורם ישראלי כלשהו את תוכנית-
החילוץ?
( )3אם כן — מי היה הגורם?
( )4בעיקבות הטבח במינכן, האם אימץ לעצמו משרד
החוץ כללים נוספים לאבטחת שלומם של אישים ומשל חות
ישראליות בחו״ל?
( )5האם נערכה חקירה במינכן על-ידי גורם ישראלי
כלשהו לבירור הסיבות לכישלון פעולות החילוץ? אם
כן — מה העלתה החקירה?
( )6האם הוברר מדוע לא השתמשו ברובים משתיקי
קול?

ה א הו סקלקחי
אל: שר הביטחון.
מאת: ח״כ אורי אכנרי.
( )1בעיקבות טבח מינכן, האם אומצה גישה חדשה
על־ידי רשויות הביטחון של ישראל לאבטחת שלומן של
מישלחות ישראליות היוצאות לחו״ל?
( )2אם כן — האם רשויות הביטחון קיבלו על עצמן
משימה זו?

מ שו מר עלה תז מו ר ת?
אל: שר הביטחון.
מאת: ח׳׳ב אורי אכנרי.
האם גורם ביטחוני ישראלי כלשהו הופקד לשמור
על חברי התיזמורת הפילהרמונית, המסיירים עתה ב אמריקה
הדרומית?

• ראש הממשלה לא יכלה לסבול שנחלה תבוסה
— ולו רק פעם אחת — מידי דעת־הקהל. היא היתה
מוכרחה להוכיח שגם ניצחון יחיד זה של דעת־הקהל
הוא ריק מתוכן.
י• מינוי זה בא לתת בדיעבד אישרור ממשלתי
ופרלמנטרי לכל אשר נעשה בפרשת נתיבי נפט —
וזוהי משמעותו האמיתית.

• מינוי זה נועד למחוק את התקדים
היחידי •טל שר שהתפטר מפני שחשב שנכשל
כמשהו. היום נקבע שלא ייעשה בדבר הזה
כישראל.
י• כל הנסיבות שהביאו להתפטרות נשארו בעינן,
ואף אחת מהן לא סולקה, ואפילו לא העמידו פנים
כאילו סולקה.
אילו היתר. לסיעתי הזכות להגיש הצעת אי-אמון,
היא היתד, מגישה אותה. מכיוון שזכות זו נשללה
מסיעתי — אצביע היום בעד בל הצעת אי-אימון ש תוגש.
בניגוד
למינהגה לאחרונה, נשארה גולדה מאיר
יושבת בשעת נאומי זה, והקשיבה לו.
כאשר קראתי לה ״יקטרינה הגדולה״ התפתחו חי״
לופי־דברים ערים בינה ובין שכניה — י״ש שפירא,
שימעון פרס ואחרים. כשתיארתי את המצב בממשלה,
שהפכה גן״ילדים, פשטו החיוכים סביבה. היה בולט
שחברי הממשלה, שרובם נכחו באולם, שמחו על־כך
שמישהו אומר את אשר היו רוצים להגיד מזמן, ולא
העזו. האווירה היתה מבודחת, וגולדה עצמה הצטרפה
לחיוכים ולציחקוקים.
כשקמה להשיב למתווכחים, נסתבר כי הדברים עוררו
בה תגובות חזקות:
גולדה מאיר: אני מוכרחה להגיד, שאחרי המתח
של הימים האחרונים יש אולי להביע תודה לחבר-
הכנסת אבנרי על קצת שעשוע. על התיאור הזה, הנחמד.
אני רוצה להגיד לד דבר אחד: הדיבורים של חבר-
הכנסת אבנרי לחוד. אני רואה זאת לזכות לי, את
שייכותי לתנועה הזאת מאז כימעט ילדה הייתי. בחוץ-
לארץ ובארץ. זכותי גדולה, לא גן־ילדים! ולא על
ספרות קלוקלת חינכה אותי התנועה, וחינכה את עצמה
וחינכה דורות. לא על דבר שמושך רק עין. כי אם
על דברים שמושכים לב ונפש ומוח, עם ויכוחים סוע רים.
איזו
קריקטורה ציירת פה? ויכוחים סוערים, חילוקי
דעות כימעט בכל דבר! ועל זה שמפלגתי נתנה בי
אמון להיות שליחה שלה — אני גאה על כך. מודה
לה על כך.
איזכור מסוג אחר, גם הוא מאלף, בא בהמשך
דבריה של גולדה, כשהתווכחה עם דובר גח״ל, שטען
כי המערך מתנהג כאליו יש לו ״חזקה״ על השילטון:
גולדה מאיר מה הדיבור הזה על חזקה? אין
בחירות? מה זה?
היה ישוב, עכשיו יש עם בישראל, פעיל. ער, מת עניין,
יודע את דעתו. והראיה — אנחנו יושבים במיספר
כזה, וחבר־הבנסת אבנרי יושב במיספר כפי שהוא
יושב. הוא יושב כאן בחזקה? לא. לא! נמצא המיספר
שנתן לו מספיק קולות, שיישב כאן!

״אי־אפ שר לחסדאת היתושים -
מ ב לי לייב שאת הביצה!״
להלן דברי סיעתנו בוויכוח על הודעת
ראש״הממשלה על הרצח במינכן :
אורי אבנרי ג מעשה־הבליעל שנעשה במינכן -ד,וא
פשע נתעב -י -פשע נגד האנושות, פשע נגד מדינת-
ישראל, פשע נגד השלום, פשע נגד העם הפלסטיני.
על קבר יקירינו התאחד העם כולו. יחד התאבלנו,
יחד השתתפנו בכאב המישפחות, יחד החלטנו לעמוד
מול פני הטירור ולא להיכנע לסחיטה.
זהו הכישלון האמיתי של מעשה־הזוועה. הוא לא
ירתיע איש מאיתנו. הוא לא יפיל עלינו את מוראו.

יש לקבוע את האחריות הפרלמנטרית לתפקיד זה
— אולי בצורת מינוי סגו־שר במישרד ראש־הממשלה,
שיהיה אחראי בפני הכנסת.

לייבש את הביצה!

נגיד לאנשי המידור, נגיד לעוזריהם: ,גיד
לעולם כולו: מי שרוצה לשכור את רוחנו כאמ
צעות האימה והזוועה — ימצא מולו עם מאוחד,
מלוכד, נחוש־החלטה.

אולם, גברתי היושבת־ראש, אל תהיה בלבנו אשלייה.
אפשר להצליח במאבק נגד הטירור, לצמצם את
פגיעותיו ולהקטין את מימדיו. אבל אי אפשר לחסל
אותו לגמרי.

ועדת חסידה כולמנם וית!

כפי שאמר פעם חיים בר־לב׳ כשעוד היה רמטכ״ל:
״אי-אפשר לחסל את הטירור, עד אשר יימצא פתרון
לפלסטינים.״

אולם, גברתי היושבת ראש, תפקידנו, כבית־הנבחרים
של מדינת־ישראל, אינו מסתיים בהשמעת הגינוי ובביטוי
אחדותנו הבסיסית.
תפקידנו הוא לקבוע את האחריות, להסיק את
הלקחים, להתוות את הדרכים למאבק נגד הטירור.
השתלשלות המאורעות במינכן מעוררת שאלות חמו רות
מאין כמוהן לגבי מחדלי ממשלת־ישראל במאבק
זה. סיעת גח״ל דרשה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית.
סיעתי מצטרפת לדרישה זו.
ארחיק לכת כבר עתה: לא ייתכן כי מיקרה מחריד
כזה יעבור, ואיש בממשלת ישראל לא יתפטר. החקירה
צריכה לקבוע מי היה אחראי, ועל האחראי להסיק את
המסקנות.

המאכק נגד הטירור צריך להתנהל כעת
וכעונה אחת כשני מישורים — המישור ה
מיכצעי והמישור המדיני.
במישור המיבצעי אנחנו צריכים להגן על חיינו,
להכות בטירור ולהקהות את עוקצו. במישור המדיני
אנחנו צריכים לסתום את מקורות־היניקה שלו.

יהיה זה שיא הגיחוך אם ממשלת ישראל,
האחראית קולקטיבית למחדלים הנוראים,

ה מי של חתה או לי מ פי תבה לוויי ה

תטיל על ראש-הממשלה שלה עצמה לאסוף
את המידע, לדון ולשפוט — ותכיא את דינה
ואת שיפוטה כפני ועדת־החוץ־והכיטחון, ש־תאשרר
אותם אוטומטית, וכסודי-סודות.

החוטפים, חסרי־ישע וחסרי־מגן.
מי יודע את המחשבות שניקרו במוחם? מי יודע
את התפילות שהתפללו בליבם, במשך שעות אינסופיות
אלה?

האחו־ץ וו הנוראה

רק דכר אחד כטוח: הם קיוו, הם האמינו,
הם היו משוכנעים שזרועות ישראל יצאו להגנתם
ולהצלתם. הם האמינו ככושרנו וביכולתנו.
אך מה שקרה הוא מחדל נורא ומחריד.
מישהו חייב לתת על-כך את הדין :

גברתי היושבת ראש, תפקידנו העגום הוא להציג
את השאלות המזדקרות כבר עתה:

• האם קיים ככלל גורם אחראי מרכזי
לכיטחון אנשים ומיתקנים ישראליים כחוץ
לארץ — גורם שיש כידו כוח־האדם, המכשירים,
הסמכויות וכושר־הכיצוע הדרושים לכך?
!• מי נושא באחריות הפרלמנטרית למאבק בשטח
זה? שר־הביטחון הזדרז להודיע שאינו אחראי. ברור
כי מבחינה פורמלית גרידא אחראית ראש־הממשלה.
להלכה כפופים לה שירותי־הבטחון הקיימים. אולם כולנו
יודעים שזוהי כיום אחריות פיקטיבית ופסיבית.

• מי היה אחראי לסידורי הביטחון שלהמישלחת הישראלית באולימפיאדה? מי קיכל
על עצמו לשגר מישלחת למקום כו שימשה
כתוכת גלוייה וחשופה לפעולת־טירור צפוייה,
מכלי לצייד אותה בסידורי הכיטחון המינימליים?

איך קרה שממשלת ישראל לא עמדה
על זכותה לצייד חכרי מישלחת זו כנשק אישי,
ולהציב מישמר ישראלי מזויין כמקומות התורפה,
וכעיקר כמעון המישלחת עצמה ץ
>• מי אחראי למחדל המודיעיני — חוסר המידע,
או אי-העברת המידע, או אי-הסקת המסקנות מן המידע?
י• מדוע לא נשלחה מייד אישיות ישראלית בכירה
למינכן, עוד ביום השלישי בבוקר? מדוע הגיע השליח
הישראלי למינכן רק בשעה 21.30 בערב, אחרי שכבר
הושלמו התוכניות, ובעיצומן של ההתרחשויות?

• מדוע נשלח איש שאינו מומחה למיב־צעים
מן הסוג המיוחד שכוצע במינכן? מדוע
ראש־הממשלוה
כדכרי ראש־ ה מ מעזל
ניטלה האיש לשמש — דדגלדי
רק כתור ״עד״ ץ האם היינו זקוקים לעדים
במינכן? מדוע לא התערב, מדוע לא כדק את
התוכנית, מדוע לא פסל אותה, בפי שצריך
היה לעשות? הרי זאת היתה תוכנית אבסורדית
מאין כמוה :

..מי יודע את התפילות...״
במשך כמעט 18 שעות היו הספורטאים נתונים לחסדי

מוסר רמיסומה נסיהו
לא די בשיפוט העבר. יש להתכונן לעתיד.

כרור לי שעומדת לפנינו מערכה ארוכה,
אכזרית ועקוכה־מדם נגד הטירור.
יש להערך לקראת מערכה זו, כפי שאנו רגילים
להתכונן לכל מערכה. יש להישמר מפני הזילזול
באוייב. עלינו לראות את הסכנה ולהעריכה נכונה.

אני מציע להקים מייד פיקוד מיוחד• ,טירכז

פיקוד חדש
בתום הדיון, הגישה סיעתנו את הצעת־הסיכוס
הבאה. רק סיעתנו הצביעה בעדה.
( )1הכנסת ממה את מעשה-חזוועה שבו-
צע על־ידי טירוריסטים ערביים במינכן, וקוראת
לעולם הנאור לכונן מערכת בין־לאומית נגד
סכנת הטירור המאיימת על העולם.
( )2הכנסת קוראת לכל אנשי המצפון,
הקידמה והשלום בעולם לבודד את אירגוני־הטי-
רור, להוקיע את מעשיהם ולשלול מהם כל קורטוב
של תמיכה ואהדה.
( )3הכנסת מחליטה להקים ועדת חקירה
פרלמנטרית לחקירת המחדלים של שילטונות
ישראל בהגנה על המישלחת באולימפיאדה,
לקביעת האחריות לחם, והסקת מסקנות ציבוריות
ומעשיות.
( )4הכנסת קובעת שיש צורן בהקמת פיקוד
מיוחד למילחמה בטירור ברחבי העולם,
בראשות מפקד בעל הכישורים המתאימים לכך.

אמרתי לא פעם מעל דוכן זה: יש כיצה
ויש יתושים. הטירוריסטים משולים ליתושים.
הכיצה היא הכעייה הפתוחה של העם הפלס•
טני, שלא מצא לו אפיל, לגיטימי לחיים לאו-
מיים כריאים.

יש לפגוע ביתושים — אין מנוס מכך. אכל
כל עוד לא נייכש את הכיצה — יבואו שוב
ושוב יתושים חדשים.
אנשי־הטירור הם חלק קטנטן של העם הפלסטיני.
רובו המכריע של עם זה, בייחוד בשטחים המוחזקים,
מאס במלחמה ונכסף ליום שלום. אם נשכיל לספק
געגועים אלה, אם נפתח בפניו אופק חדש של הגשמת
מאוויו בדרכי־שלום — נהפוך את הטרוריסטים לאבר
מדולדל, ללא רקע לאומי. העם הפלסטיני יקיא אותם
מקרבו.
חבר־הכנסת בגין ציטט מאמר ששאל אם יש טעם
ב״ויתורים לאנשים כאלה״?

אנשים אלה? איזה אנשים?
אנשי־הטירור אינם רוצים בשום ויתורים, כי אינם
רוצים כלל. בשלום. הם מעוניינים לעודד את המגמות
הקיצוניות בישראל ובבית הזה, ולהיבנות מן המגמות
האלה.

העם הפלסטיני הוא הזקוק לוויתורים -
ובל ויתור לו, המתיישב עם ביטחוננו, הוא מכה
ניצחת למחנה הטירור:

נגד שנש־מו1ת!
גברתי היושבת־ראש, הטירוריסטים לא ינצחו אותנו
במילחמה חזיתית. הם לא יכפו עלינו את תכתיבם.

אולם ישנה סכנה אחרת • :טהם יכפו עלינו
את מויטגיהם ואת רוחם. שמעשיהם הכרוטא
ליים יכיאו אותנו לתגובה ברוטאלית, שאכ-
זריותם תעכיר אותנו על דעתנו ועל טוהר ליכנו
ונשקנו.
יש המטיפים להנהגתו ולהפעלתו של עונש־מוות
בישראל. אם נקבל עצת אחיתופל זו, יהיה זה יום
שימחה וניצחון לאנשי־טירור.
אין הם חסים על החיים — גם לא על חייהם.

האגדה, שטירוריפטים ערכיים אינם מתאבדים,
מתה במינכן, יחד עם יקירינו.
הטירוריסטים זקוקים לקדושים, למארטירים. יהא זה
שיא האיוולת אם נספק את דרישתם. גם ברגע של
תאוות־נקם טבעית, אל ניגרר אחריהם!

ניצחוננו האמיתי על הטירור יהיה כעליו־נותנו
המוסרית וכתכונתנו המדינית. ניערך
למילחמה כהם, נכה כהם בכל הצריך, נייכש
את הכיצה המזינה אותם — אכל נישאר מה
שהיינו ומה שהננו:

כ ש הי הישראל גוריו! לד, ה בי טפעם
בראי, ומאז לאהפסיקלפרצף

הנדקי

ס אם אין אני לי, מי לי?

אני אומו שיש כאן נבט!

2 0 0 1 3

מהי אל תגידי די
שאת עוד לא ׳ורעת !

נאמת? גם לדינו
הוא עשה את זה

(נ1ע :)0
נעראביו

תמיד אמדתי שצרך )

להיזהר ממנו !

מזל שלא התלבש עלי! }

אם נל הפרצופים האלה מסביב
* 3 0 1 1ידאו אות -אני הולך קאקען !

(באדישות):
נפנו־אימו!

ך 1פגי שגוריון החליט לזן יהפך לשח /קן,
הוא הביט בראי. זה היה ב־.1957
המראה שנשקף לעיניו מנגד, מצא חן
בעיניו .״זהו זה,״ אמר ישראל והצטרף ל להקת
הפנטומימה של ג׳וקי ארקין.
מאז עמדו הרבה מים בירקון, וישראל
עבר גילגולים רבים. רומיאו ויוליה בקאמרי,
הופעות במועדון־התיאטרון בתל-
אביב, הופעות בחוץ־לארץ, שלישיית גשר־הירקון,
פונדק הרוחות, ארלנקינו, איך
להצליח בעסקים אצל גיורא גודיק שנכשל׳
מלכת האמבטיה מעוררת הסערות,
החמורים, ועכשיו: הטוב הרע והנערה.
להופעותיו הרבות על קרשי הבימה,
היה מכנה־משותף: מימיקה.
״כשאני מרגיש משהו, אני מצייר את
הרגש בגוף שלי ובפני,״ מסביר ישראל

את התורה כולה על רגל אחת.
הנטייה לחיקויים היא בדמו של גוריון.
״זה בא מלידה,״ הוא אומר ,״אדם נולד
עם היכולת להשתמש בפנים שלו. במשך
השנים הוא משפד את היכולת.״
את יכולתו הציג ישראל גוריון בפני
צלמת העולם הזה. בעזרת אביזרים פשו טים:
כובע, גלימה ונעל, הציג השחקן
גלריה של דמויות מחיי היום־יום.
כשישראל גוריון נכנס לטראנס, אפי לו
הצלם האדיש ביותר יוצא מכליו.
״צחקתי עד שהמצלמה כמעט נפלה לי,״
סיפרה הצלמת.
אד מה שמצחיק באמת הוא שישראל
גוריון הוא שחקן רציני. הוא מתכונן ל תפקידיו
השונים בכל הרצינות. ביחוד
לעליזים שבהם.

הייתי נותנת בטעות!

..אני אעשה מה
שאני חצה,
וזהו זה!
אומו בואר מנהר
המחלקה העונית
בטרוויזיה

סעיד אל קאסם האחראי על הקריינים
במחלקת החדשות בערבית בטלוויזיה,
ברגעים אחרונים שלפני שידור. חלק מן המוראל הירוד השורר
במחלקה נובע מעבודות־חוץ שמבצעים אחדים?ועובדי המחלקה

האחראי

^ ין ספל! שאם תוקם בטלוויזיה וע־
\ 1דת חקירה, תספק לה מחלקת חדשות
ערבית שפע של עבודה.
אל אנבא הוא עיתון בשפה הערבית
היוצא במערב־ירושלים. הקשרים בין ראשי
מחלקת החדשות לבין עורכיו של
עיתון זה אינם בבחינת סוד. סעיד אל
קאסם, האחראי על הקריינים ואחיו של
המשורר הערבי סמיח אל־קאסם, שהוא
אחד מפעילי רק״ח, עובד באל־אנבא ב־מישרה
מלאה. זאת בשעה שעבודתו בטלוויזיה,
תמורתה הוא מקבל 1000ל״י
לחודש מסתכמת בשעה ליום במשך 4
ימים לשבוע. עורך שני שעובד באותו
עיתון הוא אראם בליאן.
לבראל הממונה על המחלקה יש סיבות
טובות להעלים עין מחריצותם של
עובדיו, שכן גם הוא כותב מאמרים לאותו
עיתון, כשהוא חותם בשם בדוי :
עבדל חמיד אבדנור. מאמרים אלה
משודרים מידי שבוע בטלוויזיה בתוכנית
זרקור, אותה קוראים רודאינה אל־סלאח,
הבלונדית וסעיד אל קאסם.
אולי אין שני הדברים קשורים אחד
לשני, אבל קצת מפליא שדווקא יעקוב
חזמא, העורך הראשי של אל־אנבא, זו כה
להופיע לעיתים תכופות בטלוויזיה
כפרשן. חזמא הוא גם חבר בוועדת
השידורים הערבית, ועדה שחשיבותה
מכרעת בכל הקשור למחלקת־החדשות.
שכן, ועדה סודית זו היא הגוף היחיד
בטלוויזיה, הקובע קווים מנחים למחלקה
ויכול להעביר ביקורת על עבודתה. בין
חבריה אפשר למצוא נציגים של משרד
החוץ, מרכז־ההסברה
יעקוב חזמא אינו היחיד מחברי הוועדה,
הזוכה להופיע לעיתים תכופות בטלוויזיה.
גם פניה של חברת הוועדה,
יעל ורד, מנהלת המחלקה למזרח־התיכון
במשרד־החוץ הופכים להיות פחות ופחות
אלמוניים לקהל צופי הטלוויזיה בערבית.
כך גם פניו של יועץ ראש הממשלה
לענייני ערבים, שמואל טולידאנו, המרבה
להיראות מעל המסך הקטן. בדרך זו
נוצר מצב, שהגוף שתפקידו לבקר את
המחלקה, נהנה ממנה, ואף יונק ממנה
כספים.
העבודה באל־אנבא אינה החאלטורה היחידה
של מנהל מחלקת החדשות בערבית.
כל חודש הוא מוציא למימשל של
הגדה המערבית עלון הנקרא אל־שהר
(החודש) .תמורת עבודה זו, שעיקרה

בידיעת ההנהלה. אל קאסס, למשל, מועסק במישרה מלאה בעיתון
בשפה הערבית שיוצא במיזרח ירושלים — אל אנבא. זאת מקבל הוא
בטלוויזיה שבה מלאה בנוסף למישרה
משכורת של 1000ל״י לחודש תמורת ארבע שעות בשבוע.

העתקת קטעים מהעתונות הערבית ה יוצאת
בישראל, מקבל בראל 2500ל״י.
את רוב העבודה עושה למענו מזכירתו,
הגוזרת בשעת העבודה שלה את קטעי
העתונות.

לתפוש שלווה
במ שכורת
ף* ראל מ כ חי ש שהוא עושה חלטו־
02 רות נוסף על עבודתו בטלוויזיה.
אבל לפחות אחד מעובדיה הבכירים ל

לפני חודשיים מצא המנהל אפיק
חדש להזרמת כספי המחלקה. כל יום
רביעי הוא מתקשר עם אחד מאנשי סגל
השגרירות הישראלית בצרפת, במהלך
השיחה הטלפונית, מכתיב לו האחרון את
כל מה שפורסם בעתונות הצרפתית על
המזרח־התיכון. מחירה של שיחה מעין זו
מגיע ל־ 700ל״י.
פרשה אחרת שהעלתה על בראל את
חמת העובדים, היא פרשת עודד זראי
כתב הארץ לעניינים ערביים. זראי הו־

נחגוג

שעבר של המחלקה מוכן לספק הוכחות
שיוסף בראל הוא הוא עבדל חמיד אבו־נור
המיסתורי.
מחלקת החדשות בערבית מעסיקה כתבים
בלונדון ובארצות־הברית. עבודתם
מסתכמת בדיווח טלפוני המלווה בשיקום־
יות. לא אחת הביע שמואל אלמוג את
התנגדותו לצורת עבודה זו, בטענה שזהו
רדיו מצולם. גם העובדים עצמם מתקשים
להבין את הכתבות הטלפוניות,
בגלל האיכות הגרועה של הקליטה ולא
אחת התלוננו על כך. אבל בראל מצדד
בכתבות אלה, וממשיך לשלם עשרים וחמישה
דולר עבור כל אחת.

עסק ע״י בראל, כראש מערכת בתל-
אביב. כל עבודתו הסתכמה בסקירת עתו-
נות, שניתנה ביום ראשון במסגרת יומן
השבוע ונמשכה שתיים עד שלוש דקות.
תמורת זה קיבל משכורת מלאה.
לפני כחודשיים הודיע זראי לבראל על
רצונו להתפטר. תשובת המנהל היתה;
״אתה יכול לתפוס בבית חודשיים שלווה.
משך כל הזמן הזה תקבל משכורת. אולי
תחזור בך.״
כשנשאל בראל על התנהגותו הפוגעת
במוראל העובדים, ענה :״אני אעשה מה
שאני רוצה וזהו זה.״

ה חז ק ת רכב
בלי רישיון
לה הן ר ק חלק מהעובדות הקשו-
רות בניהול הכספי והמקצועי של
מחלקת החדשות בערבית. שאלות נוספות
אפשר להציג לגבי הדרך, בה זוכים העובדים
לקידום במחלקה.
במה זכתה עליזה רומן (פויאר) ,לשעבר
מזכירתו של בראל לעלות לדרגת
עורכת־כתבות ומפיקה. מהי הכשרתה המקצועית
של עובדת זו שכל השכלתה
בערבית מסתכמת בתואר ב.א. בערבית?
או סלמן נבואני, שלמרות היותו חסר
את הנתונים הנדרשים מעובד כדי להיות
מורשה במאי, הן מבחינת הוותק והן
מבחינת ההכשרה, קיבל אישור לביים
מהדורת חדשות. כל זאת אחרי שלפני
כחודשיים הודיע תדמור לכל אותם מור־שי־בימוי
שעברו את הקורם לפני קרוב
לשנה, שהתחנה אינה זקוקה לבמאים ו ביטל
קורס נוסף של מורשי בימוי.
מה הפלא שהדבר עורר את התמרמרותם
של עובדי ההפקה, שסירבו לעבוד
עם בראל, וסגרו את המצלמות והתאורה
בשעה שהגיע לאולפן?

ןדןחך 11ן 1ך 1רודאינה אל סאלאח הבלונדית, עובדת המחלקה הערבית. משדרת
1 1 1מדי שבוע מאמרים שכתב המנהל בראל בעיתון אל אנבא. על
1 1 /1 1
מאמריו בעיתון אל אנבא חותם בראל בשם בדוי — עבדל חמיד אבו־נור.

מפליאה לא פחות היא הצלחתו של
סעיד אל-קאסם, האחראי על הקריינים,
שכל עבודתו מסתכמת בקריינות בתחומי
הבניין, לצבור אש״ל בסך של 800ל״י
לחודש.
ומדוע מקבלת המפיקה עליזה רומן
החזקת רכב לפי קילומטראז׳ ,בשעה ש אין
לה רשיון נהיגה?

קולנוע
ע ס קי ם
הטובים למאפייה

הכרזו ת
עצמ או ת
שום דבר אינו מצליח כמו הזזצלחזז.
בימים הישנים והטובים של הוליבוד, כאשר
כמה שחקנים!מצליחים, כמו צ׳ארלי צ׳פלין,
דאגלס פיירבנקם ומרי פיקפורד החליטו
שחברות הסרטים מרוויחות יותר מדי כסף
על חשבונם, והחלק שנותר לחם הוא קטן
מדי, החליטו להקים לעצמם חברה שבה
לא רק יהיו שכירים אלא גם שותפים. כך
נולד בזמנו יונייטד ארטיסטס.
לפני זמן לא רב, נהגו בצורה דומה
פול ניומן, סידני פואטיה, סטיב מקווין
ובארבארה סטרייסנד, שהקימו יחדיו שותפות,
אליה רוצה לאחרונה להצטרף גם
דאסטין הופמן.
אבל מי אמר שרק לכוכבים מותר לדרוש
עצמאות ן הרי אנחנו חיים בתקופת התחייה
של זוהר הבמאים. וגם אלה רוצים לעשות
כעולה על רוחם.
פרנסים פורד (הסנדק) קופולה, ויליאם
(הקשר הצרפתי) פרידקין ופיטר (מה נשמע

הסנדק (חן, תל-אביב, אלנבי,
תל-אביב, ארצות״הברית) — זחו
סרט שאינו מיועד למבקרי קולנוע
אלא לסוציולוגים. אם תפקידה של הביקורת הוא
לשמש מדריך לקהל, הרי ברור כי אחרי שהסנדק הכניס
שישה חודשים יותר משהכגיס חלף עם הרוח ביותר מ־30
שנה, לא ישהה איש לחת״הדעת של הביקורת. כולם ירוצו
לראות את ההצלחה הגדולה ביותר של הקולנוע. ואילו
במה שנוגע לתוכן עצמו, בין אם מדובר בספר רב־המכר
של מאריו פוצו, או בעיבוד שהוא עצמו כתב (יחד עם
הבמאי קופולח) לקולנוע, הרי שניתוח טכני יבש ודאי
שאינו מספיק.
כי בניתוח יבש, צריך לקבוע שהסרט מחווה את חתימ-
צות הטוב ביותר שאפשר להשיג מן הספר עב-חכרס. שושלת
היוחסין של משפחת מנהיג מאפייה, והיחסים שבין
משפחה זו למשפחות דומות לה, מוצגים בצורה דראמאטית
משכנעת. הצילום מעולה, העריכה מבריקה, והתסריט משכיל
להשתמש בדיוק במנות הנכונות של הומור, מתח ובעיקר
אלימות, כדי לרכוש את לב הקהל. האלימות, באופן
מיוחד, בולטת לעין, וסצינה אחת לפחות, זו של רצח
סוני, בנו של הסנדק, מזכירה להפליא את סופם של
בוני וקלייד.
פרנסיס פורד קופולה, מי שעשה בזמנו סרט אישי
מלא המצאות בשם אני כבר נער גדול, החליש כנראה
לשנות את דרכו, וכאן הוא הופך למיקצוען מלוטש, שכל
אחד מצילומיו מתוכנן — עד הפרט האחרון, ואינו מותיר
אף מקום להמצאות או לגישה אישית. מה שקובע כאן, זה
התסריט, יותר מאשר הבמאי, ובזאת כנראה זכותו הגדולה
יותר של קופולה, אשר כבר קיבל לפני שנה אוסקר על
תסריטו לפאטון.
אשר לשחקנים, מארלון בראנדו כסנדק ואבי המשפחה,
בונה דמות מרשימה, ורק הציפיות המוגזמות שקדמו להצגת
הסרט, הן שפוגמות במקצת בהנאה שיש מהופעתו. שח־

קאן (משמאל) ורוסו: תהילה לפשע
קנים אחרים כמו ג׳יימס קאן (סוני) ,אל פאצ׳ינו (אחיו,
מייקל) או רוברט דובאל (היועץ, האגן) עושים רושם
עצום, אולי משום שלכאורה צריכים היו לעמוד בצילו של
בראנדו. בסך״הכל, אם צריך לסכם את הסרט מנקודת מבט
קולנועית בלבד, זהו סרט פשע מצויין.
אלא שמאחורי כל זה, מסתתר סיפור. וזהו סיפור
המפאר את שליטי העולם-התחתון, מציג אותם כדמויות
ראויות להערצה, חדורות כבוד עצמי, אנשים נבונים ואבות
משפחה מסורים, בני אדם הראויים בהחלט לשמש דוגמה
לזולת. מה עוד שגם הכוח נתון בידיהם. זרועות החוק
כמעט ואינן מתערבות במעשיהם, ואם יש כבר איזה נציג
משלהם שנכנס לתמונה, זה רק על-מנת להוכיח שהחוק
הוא מושחת ושהפשע משתלם. אם סיפור כזה הוא הלהיט
של שנות השבעים, אז כנראה שהעולם שקע עמוק בבוץ.

ל א!נעלמה
המ שטרה?

כמאי קופולה
עצמאות פירושה כסף !
דוק?) בוגדאנוביץ׳ ,שכל אחד בדרכו עזר
לעשות הון לחברות עבורן עבד לאחרונה,
עומדים להקים חברה בשם במאיס בע״ס
יחד עם מפיק הוליבודי זריז בשם פרנק
יאבלנם, ממנהלי הברת פאראמונט.
ראו זאת הוותיקים, החליטו שגם להם
מגיעה עצמאות. רוברט (סיפור הפרברים)
וייז, ומארק (הפרס) דובסון, שהיו פעם
שניהם עוזריו של אורסון וולס, עומדים
להקים חברה בשם יוצרי סרטים בנרס,
ובמעט והצליחו לסחוב עימם גם את ארתור
(סיפור אהבה) הילר, אלא שזה נעשה גדול
מדי לשותפויות.
כשהעניינים מתנהלים בצורה כזאת, מה
הפלא שהחברות הגדולות סובלות מכאבי
ראשן

ת ד רי ך
תל-אביב
יום ראשון הארור

(סטוד

לקהארי (חוד, תל״אביב,
ארצות-הברית) — האופנה האח רונה
בסירטי״הפשע, והסנדק הוא
דוגמה טובה מאוד לכך, היא לחלק את האנושות לשניים.
בחלק אחד, פושעים טובים. בחלק השני, הפושעים הרעים.
שני מחנות אלה נלחמים זה בזה, והמוסר החדשני אומר
שהפושעים הטובים חייבים לנצח.
מי הם הפושעים הטובים ז אלה בדיוק אותם גיבורים
שלפני שתי עשרות שנים היוו את מחנה הצדיקים
הקולנועי. כלומר, הם חזקים, טובי־לב, והם מעטים הנלחמים
ברבים, אבל אינם נכשלים אף פעם. מי הם הפושעים
הרעים 1אלה שאינם מסכימים לכך שהטובים צריכים
לשלוט בהם, ואינם מתנהגים לפי החוקים הבלתי
כתובים של הג׳ונגל המודרני.
כל התיאוריה הזאת מתאימה בדיוק לחלק הארי
שצריך להיות סיפור על גאנגסטר טוב אחד, משיקאגו
(שימו לב, זה גאנגסטר מן הסוג המשובח, שנשאר נאמן
למולדת הגאנגסטרים) שבא לקנזס-סיטי לגבות חובות
מגאנגסטר רע אחד, שמתמרד נגד המימסד הגאנגסטרי
ומסרב לשלם לו את האחוזים המגיעים לו. המורד מנהל
בתי־מטבחיים, בהם טוחנים לעיתים לא רק בשר, אלא גם
בני-אדם שאינם מוצאים חן בעיניו, והוא עוסק מן הצד
גם בעיסקי זנות, סמים וכל שאר הדברים הבזויים שגאנ-
גסטרים טובים אינם מתפנים אליהם, מאחר וחם עסוקים
מדי בחיסול חשבונות.
כדי שההבדל בין השניים יהיה בולט עוד יותר, הטוב
הוא גם גברי, רגיש לצרות הזולת (כשאינו נמצא מן הצד
השני של קנה-האקדח) ולובש את אישיותו המשכנעת של
לי מארוין. הרע, לעומת זאת, מתוסבך, גבריותו מפוקפקת,

יו, אנגליה) — משולש מוזר, המורכב
מגבר ואשד, המאוהבים שניהם בגבר צעיר,
מסמלים את עולם הבדידות ואת שינויי
קני־המידה המסחריים בימינו, כפי שהם
נראים לבמאי ג׳ון שלזינג׳ד. משחק מעולה,
כדאי לראות.
השוד האלגנטי (אופיר.
ארצות־הברית) — איך לגנוב מגנבים
ולסדר בנקים בסרט משעשע, שניראה
מבולבל לחלוטין במחציתו הראשונה, אבל
מסביר את עצמו היטב במחצית השניה.
עם וארן באיטי וגולדי האון.

מארוין: אי־כבוד לחוק
יש אפילו רמזים הומוסקסואליים ברורים, בקיצור, אדם
שאינו יכול להיות מכובד, מאחר ואונו המיני מוטל בספק.
ג׳ין (הקשר-הצרפתי) חקמן, נראה קצת נבוך בדמות כזו,
ואפשר בהחלט להשתתף בצערו.
במילחמה בין השניים יש פה ושם, כמה קטעי אלימות
די מרתקים, רק חבל שאין להם שום הצדקה מוסרית
והדמויות המשתתפות בהם הן קאריקאטורות ריקות מתוכן•
אשר למישטרה, זו כבר מזמן נעלמה מן השטח, ואם
יש כבר איזו דמות מדושנת עונג שעונדת כוכב״שריף, הרי
היא חולפת רק לשנייה אחת לפני המצלמה, ואדישותה
לכל הנעשה סביבה, אינה מותירה ספק בקשר ליחס הכבוד
שרוחשים בימים אלה לחוק.

מה נשמע דוק ז (פאר,
ארצות־הברית) — קומדיה מטורפת בסיגנון
הישן, על נערה קצת מסובכת ד,נטפלת
בכוח למוסיקולוג קצת מבולבל. כוח הדי בור
הבלתי נלאה של ברברה סטרייסנד,
הבעת התמיהה הנצחית של רייאן ארגיל,
ואוסף ההצחקות הקלאסיות שאסף הבמאי
פיטר בוגדאנוביץ׳ מכל הסרטים הרבים
שראה בחייו (הוא מבקר קולנוע) פועלים
היטב, במחיצה אחת.
* בואכים ואוהבים (תכלת, ארצות־הברית)
— שמאלץ מן הסוג הפחות סימ
פאטי,
על חוויותיהם המשותפות של שלושה
מוכי גורל נכים, המחליטים לחיות בצוותא.
פרמינג׳ר מנסח לסחוט דמעות על כל צעד
ושעל, ילאו־דווקא בדרכים המעודנות
ביותר.
* האייגון (מוגרבי, ארצות־הברית)
— עוד סרט פשע על חוסר הישע של
המשטרה מול עולם־תחתון המאורגן הרבה
יותר טוב ממנה. סידני פואטית מגלם שוב
את טיבם, מפקח־המשטרה, שהיה משכנע
הרבה יותר אילו הסתפק במיסגרת מצומצמת
וצנועה יותר של תוכנית טלוויזיה.

/נתד׳ בכנזווד

2002 - 1250-1258

1256־1352 • 51
שרו ת מיוחד לעולים ח ד שי ם!

מקלטה טלדזי ה ה טוב ב עו ל ם

ה ס טר או עםה סנ סור היחיד• ב עול ם
המיוצר אך ורק ע״י 111ש אוב-לורנץ

?הבלגן סשוט...
מ ה יותר קל מלהשתתףבהגרלת
הלוטו. תמורת 50אגורותתוכל
לסמן 6מספרים בכל אחת משתי
הסבלאות שבטופס.

$0X0118-108)112

עשה חי שוב פשוט פעולה בת
שניות ס פ ור ות. מביאה לך סי כויי
השתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הרא ש ון ואל פי לירות ביתר
הפרסים.
זה כל כך פשוט״

ה שעוה

העולם הזה״ ,שבועוןמ חו שבת הי שרא לי •
המעמת והמיגהלה: תל־אביג, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר 136 מט מברקי: עולספרם *הדפום החדש״ בע״ם,
ת״א, רח׳ בן־אביגדור הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם • העורר הראשי: אודי אבגרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

השעסרות הסוניות מטעם
12 צילה ו־נר

•1*1ילה ויכר היא מה שקוראים בחורה
נורמלית. לא רזה מדי, לא שמנה מדי,
אבא, אמא, אח קטן בן שש, עוזרת קצת
בבית, לא יותר מדי, לומדת קצת ב גימנסיה,
לא יותר מדי ובכל זאת תלמידה
טובה.
״אפילו כשהיתה קטנה,״ מספרת אמא
של מלכת־השבוע ,״לא היו איתר, בעיות.
ישנה כל הלילה. לא העירה אותנו כל
רגע , :אמא לשתות אמא פיפי !׳
כשנולד אחיה, היתד, בת .11 היא ישמ־

״הלנה רובינשטיין״ דואגת לפניה של היפהפייה
וחברת ״טיסו״ לפרס, שתקבל אם תזכה
במקום הראשון בתחרות מלכת־המים. אשר לפנים — התוצאה נראית מייד
לעיין. בעניין הפרס — מצפה לצילה וינר תחרות קשה עם שאר המועמדות.

סנט לעתיד
וות7מיזה השבה

סריג ארוך
הבוטיק

דנן

מתמחה

בוטיק טוויגי, מרכז חלומותיהן של חתיכות ישראל, טרח והלביש
את צילה וינר, המלכה השבועית במיטב מחלצותיו.
בעיקר בסריגיס, ואחד מהם עוטה צילה בתמונה זו.

חד, מאוד, היתד, הולכת איתו לטייל, מש־וויצה
בין החברות, עד שזה נמאס לה.״
טבעי, טבעי.
היום האח כבר גדול וצילה מצאה לה
אחרים שאיתם עוד לא נמאס לה לטייל.
״אני לא מחפשת קביעות!״ מודיעה היא
למי שמעוניין להעסיק אותה בתור הקבר־עד,
שלו ,״נחמד לי ככה. חופשית, לא
תלוייה. היום עם זה, מחר אחר.״
לא צריך לחשוב בגלל זה שמחר היא
הולכת ומצטרפת לתנועה לשיחרור האשד״
״לא, אצלי זה לא אידיאלים. סתם, לא
בא לי עדיין להתקשר.
״אבל אני בטוחה שיום אחד זה מוכרח
לבוא, אחרת איך יבואו תריסר הילדים,
שאני מתכננת שיהין ליי״
לתחרות מלכת־המים, הגיעה במיקרה
כיאות לבחורה נורמלית, לא מתבלטת.
״אחי הקטן הוא קורא קבוע של העולמי
הזה,״ היא מספרת ,״כל פעם שאבא מביא
את העיתון הביתה, הוא יושב ועובר עליו
מהתחלה עד הסוף. כשראה את המודעה
על התחרות, שלח את שמי וככה הגעתי.״
היא בכלל לא מתרגשת מהתוצאות.
״נזכה, נזכה. לא נזכה, לא נזכה, העיקר
החווייר״״ והיא מחייכת בשיניה הקסומות.

הדי ¥1ה רק סיבה אחת
יכולה להיות

לשיער כזה — חפיפה קבועה
במוצרי ״וולה״ הידועים. וזח
בדיוק מה שצילה עושה.

הקיבוצניקית, העושה קאו״וה בחת־ נ״דפתנית המתפשטת־
3 01 506013016ח 1 3 \/ 16 0163 9

011 1
)11( 1
16356 01112 311 8)11
:61*31:)|116ו11110X601/1, 3111816 36 1/18396 1
)16 13 )13686׳ 361061־681 )161/6₪6 611661116686 1(31

£6 1׳641)16

ן 1| 6ך ו 6ביחס של רצינות זכתה כוכבת העירום הצברית בבריסל
1 1 /1 1 1 1 1 .1 /1 1 1הבירה הבלגית. שם צרו עליה הכתבים בבקשות לראיונות
אישיים. התוצאה היתה המאמר שלעיל, המוכתר בכותרת המקורית :״מהקיבוץ לחשפנות״.

113/17

1111ל זו התנוחה וזה הפרצוף
11111111 אותם מציגה מונגולה בהופעותיה,
כאשר היא מבקשת לתאר את
גודל תאוותה לקהל המריע והמשולהב.

ר \ 1 1הקיבוצניקית המתחשפת, שניות לפני סיום אחת מהופעותיה.

| \ 11111 1 /היא מתחילה את הופעתה כשהיא ארוזה מראש עד בוהן
במיספר נכבד של עטיפות, ומסיימת את התרגיל כשהקהל יוצא מגידרו למראה שפע

העור החלק בו חנן אותה הבורא. בין שלבי הפתיחה לסיום מרקדת החשפנית לצלילי
תיזמורת מיתרים המשמיעה את צלילי סיפור הפרברים של ליאונרד ברנשטיין,
ומבצעת בגופה הגמיש אוסף מרטיט של תרגילים אירוטיים, המהפנטיס את הקהל.

מיקו אלעזר .״רקח, כוריאוגראף, חשפן,״
כפי שמגדירה אותו מונגולה, כיום.
בשלב ראשון הוא הפשיט אותה והעלה
אותה כמות שהיא על במה.
איך להתפשט לפני גברים זכרה מוג־גולה
עוד מימי המיקלחת המשותפת בקיבוץ׳
איד לרקוד יחד עם זה — מיקו
לימד אותה. מכאן והלאה לא היה מי
שיעמוד בפני קסמיה השופעים.
מיקו שנסיונו בשטח העירטול לימד
אותו מתי יש לו ביד פנינה אמיתית,
הזדרז לשלב את גורלו בשלה, והשניים
הפכו לצמד קבוע: רואו סברה.
בדואו חרשו הם את כל אירופה, כשהם
מתעכבים בעיקר במועדונים לוהטים כמו:
פול בבריסל, מולין רוז׳ באמסטרדאם,
וריימונד רביו בלונדון.
״אבל אין כמו ישראל,״ חותמת מונגו-
לה הצברית את הסידרה האירופית, ב־ביקור־מולדת
קצר ,״כשרק אאסוף מספיק
כסף, אחזור לכאן לצמיתות.״

1ק 0 1מונגולה בתחילת הדרך
1 #1כשמאחוריה האיש שדחף 11 אותה למעלה, הכוריאוגראף־רקד\־מתפשט,
מיקו אלעזר, השניים נקראו: דואו סברה.
* ץ ונגו ל ה ישבה וחלבה .״כמה נמאסו
עלי כבר העטינים האלה,״ נאנחה
לפתע בקול רם, היפהפייה מלוכסנת העיניים
בת ה־ . 18״כל היום לראות רק
פרות וחלב. ועוד אני, שלא מסוגלת ל הכניס
טיפת חלב לפה שלי.״
מונגולה׳לה היתר. קרובה לדמעות. היא
קמה, בעטה בכיסא־החלבנית, שלחה מבט
אפל בפרה הנדהמת, וברחה מהרפת.
כעבור ימים מיספר איבד משק עין-
חרוד, את אחת הרפתניות המסורות ביותר
שלו. מונגולה יצאה לעיר הגדולה.
צעד מכריע זה בוצע לפני שמונה שנים.
היא הגיעה מצויידת בשני כישו רים
בלבד: לחלוב ולרקוד. לרקוד למדה
בערבי ״ההוי״ שבקיבוץ. בכל רגע פנוי
מן הפרות, היתד. הרפתנית הקטנה מפז זת
על הדשא בריקודי רועים ורועות.
נמצא לקיבוצניקית הפורשת גואל
שידע לשלב בין שני כישרונותיה.

כך נראית החשפנית
ברגע בו נותנת
התיזנוורת את אקורד הפתיחה. בסוף
המופע נווקל עליה הנטל בצורה בולטת.

הנתיחה

1111 ¥11171 מונגולה בשלבי התפתחות. עדיין יותר נסתר מנגלה, אבל גם המעט
1 1 11111 שנראה מתסיס תכולת עורקים. בתמונה למעלה באמצע: מונגולה
בשעת ראיון עיתונאי עם הכתבים הבלגיים, מוריל שמירר ורמי אררה.

המחיר 2.25ל״י

י״כ תשרי תשל״ג20.9.1972 ,

הדתות

מספר 1829

שנה 36

הרב דולגין
מנכ״ל משרד הדתות: