גליון 1830 מתאריך 27 בספטמבר 1972

טכס בחירת
מלכת המים
1972 מטע

ה עו ב ס הו ה

ב היכל התרבות
ח ל־ א בי ב
ביום גי 17.10.72 בשעה 8.30 בעוג
ב תו כני ת האומנותית
מיטב אומני ישראל
מנ ח ה דודו דוחן

מה מתרחש מאחורי־ד,קלעים של מחלקת־התדשות בתחנה
הערבית של הטלוויזיה הישראלית?
שתי כתבות שפורסמו בשני הגלימות האחרונים של העולם
.הזה, הביאו את מימצאי החקירה שערכה כתבת הטלוויזיה של
העולם הזה בנושא זה, מתוך מטרה להעלות את הנושא כבעייה הטעונה פיתרון בפני
הממונים על הטלוויזיה.
הגילויים בכתבות אלה לא עוררו הדים בחוגים רחבים. האזרח הישראלי שאינו
דובר ערבית וממילא אינו צופה בתוכניות התחנה הערבית של הטלוויזיה, אינו מרבה
להתעניין במה שמתרחש בתחום זה. גם אלינו הופנו טענות בנוסח :״מה זה העסק
שלכם?״ או ״למי איכפת בכלל מה קורה בשידורים בערבית?״
רבים נוטים לשכוח כי שידורי הטלוויזיה בערבית הם מכשיר התעמולה מיספר
אחד של ישראל כלפי ערביי המדינות השכנות, כלפי תושבי השטחים המוחזקים וכלפי
המיעוט הערבי בישראל. נשכחה גם העובדה כי הטלוויזיה הישראלית הוקמה למעשה
תחילה לצורך זה, ולצורך זה בלבד: לשידורים לערביי השטחים המוחזקים. השידורים
בעברית צורפו תחילה כניספחים עד שהורחבו והשתלטו על התחנה.
השידורים בערבית מציירים את תדמיתה של מדינת־ישראל בעיני מיליוני ערבים
במרחב. הישראלים המופיעים בשידורי טלוויזיה אלה הם. נציגיה של ישראל כלפי
* * ד דיי דיי ד

י *•-ד ד* ייייד

ד די ד דדי ד

וידיד

דד • מדו* י די

* ד ר די ר ־י ת

סביב שידורים אלה, אפילו לגבי אלה שאינם צופים בהם.
אם שתי הכתבות האמורות לא עוררו הדים בקרב הציבור הרחב, הרי בבנין
הטלוויזיה בירושלים הם חוללו סערה. אופיינית לסערה זו היא תגובתו של מנהל
מחלקת החדשות בערבית,
יוסף בר־אל, כלפיו הופנו
הטענות העיקריות בכתבות
אלה. השבוע שיגר בר־אל
למערכת את המיכתב הבא:
״בתגובה לשתי הכתבות
שהתפרסמו אודות מחלקת
החדשות בערבית בטלוויזיה
ואודותי כמנהלה, ברצוני
לציין :
״אין בדעתי להתווכח מעל
דפי שבועון זה על כל
הכזבים שנתפרסמו בו במגמתיות
כה מובהקת, בחוסר
יושר עיתונאי בסיסי,
תוך התעלמות מכוונת מן
האמת הפשוטה. אני סבור
שהמיסגרת הנאותה להפרכתם
של כזבים אלה עד
תום היא בבית־המישפט.
״רבים יעצו לי שלא לנקוט
בצעדים מישפטיים.
אמרו לי , :הרבה כזבים
כבר נתפרסמו ואיש ממילא
לא יתייחס באמון לאשר
נאמר אודותיך בהעולם
הזה׳ .אינני מקבל גישה זו,
לדעתי יש לתבוע את ה משמיעים
כזבים לתת את
מנהל מחלקה כראל
הדין, כדי להשמיט אותה
הנחת יסוד הרווחת כנראה
שקרים, כזבים, סילופים
בקירבם כי לא יהא עליהם
לעמוד במיבחן האמת.
״למען הסר ספק הריני מדגיש כי בין היתר:
״הבדותה אודות הדייל הדרוזי — שקר. הדברים שיוחסו למנכ״ל הרשות — סילוף
ושקר. הדברים שיוחסו לסמנכ״ל הרשות — שקר וכזב. הדברים שיוחסו לי אודות
מייספר עובדים במחלקה — ׳מסולפים. סידור עבודתו של האחראי לק דיינים סעיד
קאסם — סילוף ושקר. הופעת פירסום חודשי מטעם המימשל בגדה לפי התיאור בכי
תבה — חסר שחר. התנהגותם של טכנאי האולפן — השמצת שווא.
וכן הלאה שקרים, כזבים ,׳סילוף עובדות.״

^ הופ עהת מו רתש תי ק ה
מיכתבו זה של בר־אל, שפיריסמנו אותו כאן במלואו, בא אחרי ששבוע קודם לכן
גיסה בר־אל באמצעות עודך־דין למנוע מאיתנו את המשך פירסום הגילויים על הנעשה
במחלקתו. לא היה זה הלחץ היחיד שהופעל למניעת הפירסום.

מספרת כתכת הטלוויזיה, יונית מנור :

במהמר הי ב ה ביוביה
מתוכננת על־יד
פרחים כץ
ת מונות ענק שלה מו ע מ דו ת
חוקרנהעל ־ ידי שרות תאורה
כ ר טי סי םבכל המי שרדים

מרגע שהתפשטה במיסדרונות בניין הטלוויזיה השמועה על הכתבה העומדת להתפרסם
בהעולם הזה, לא הפסיקו הטלפונים לצלצל בביתי. למרות שאיש מאנשי המחלקה
לא ידע מה אני עומדת לכתוב, הזדרזו רבים מהם לאיים עלי במישפט.
כשהתקשרתי עם יצחק ד,לוי, לשעבר עובד המחלקה וכיום עובד הרדיו, כדי לבקש
ממנו תגובה על הדברים שבר-אל אמר עליו, הוא הודיע לי שדובר הרשות איסר עליו
לדבר איתי אלא בנוכחות אדם שלישי.
אחד מאנשי המחלקה הגיע אפילו עד ביתי שבתל־אביב דק כדי לשכנע אותי שאיני
צודקת בדיעותי על המחלקה (למרות שמעולם לא דיברתי איתו על התרשמותי מהמחלקה)
ושזוהי אחת המחלקות היותר מוצלחות בטלוויזיה.
קיבלתי אפילו הצעה שיעשו עלי כתבה מצולמת (המסכנים לא ידעו שאני מפחדת
להצטלם בגלל חוסר ביטחון עצמי) .למחרת נודע לי שאותו אדם חזר למחלקה בצהלה
רבה, וטען באוזני חבריו שהצליח לשכנע אותי, ושהכתבה לא תתפרסם.
במייסגרת האופנסיבה הנגדית של קבוצת עובדים מתוך המחלקה, הושמעו באוזני
השמצות רבות על יריביו ומתנגדיו של בר־אל. הם תוארו באוזני כקבוצה מחתרתית
שכל מגמתה להפיל את בר־אל מכיסאו. לצורך זה, כך סיפרו לי, הם נפגשים בלילות
וחורשים מזימות. אחת התוצאות של התכנסויות אלה, היא הכתובות החרוטות על קירות
בניין הטלוויזיה בגנותו של בר־אל. אותם חורשי מזימות, הם שהפכו אותי מכשיר
ל״ציד המכשפות״ על המנהל האומלל.
הצעתי להפגיש יחד את שני הצדדים, כדי שללהקת המטלפנים תהיה הזדמנות
להגיד את כל מה שיש להם להגיד על הצד השני באוזניו, לא זכתה לתגובה.
עד כאן סיפורה של יונית. עד כאן גם טיפולו של
העולם הזה בפרשה. ראוי שהנושא יובא עכשיו לטי פולו
של גורם ממלכתי שיפעל לטיהור האווירה במח לקת
החדשות, המרבה לייצר חדשות בעצמה.
העולם הזה 1830

גולדסטאר
א.אריאל׳ וגלי הוס

העולם הזח 1830

עות מתוכננות, בעיקר אצל אלה המנצלים בדרך
כלל ;;ת מחירי החורף המוזלים בחברות הטיסה שכבר
נכנסו לתוקפם.

כמו כן דחו סטודנטים ישראליים רכים,
הלומדים באוניברסיטאות באירופה, וששהו
הקיץ כישראל, את החזרה למקומות לימודיהם.

מונעים
ט!!! שלכתב

תיטו

דיין לו ט ש עין א ל
שירותי ה בי ט חון
מקורביו של שר־הביטחון משה דיין החלו
במערכה כמאמץ לנסות להעביר את
שירותי־הכיטחון לשליטתו ופיקוחו של שר־הביטחון.
שירותי־הביטחון
וזרועות אחרות של קהילת המודיעין
הישראלית כפופים כיום למישרד ראש־הממ־שלה
ולשר־הביטחון אין כל שליטה או גישה ישירה
אליהן. בשנים האחרונות עברו שירותים אלה תהליך
יסודי של א־פוליטיזציה ואין כימעט אפשרות להפעילם
למטרות פוליטיות פנימיות.

דיין, שמזמן לטש את עינו להכללת השירותים
כתחום פיקוחו, מנסה לנצל את
המשכר כעקבות שואת מינכן כדי להוציא
את שירותי־הכיטחון משליטתם של
ראש-הממשלה וסננה והעברתם למישרד
הביטחון.
מקורביו של דיין מנסים להרגיע את כל החד

ונב אי ב ט לוויזי ה
ועד עובדי-החדשות בטלוויזיה מנסה
למנוע את מינויו של נחמן שי ככתב הצבאי
של הטלוויזיה, כדי לקבל הטבות ולהפעיל
לחץ על הנהלת הטלוויזיה למילוי
תביעות שונות של העובדים, שאין להן
כל קיטר במינויו של הכתב הצבאי.
נחמן שי, שהיה עד כה הכתב הצבאי של שידורי
ישראל, הועבר על־ידי הנהלת רשות השידור מהרדיו
לטלוויזיה, בעקבות מינויו של הכתב הצבאי
הקודם, רון בן־ישי, ככתב הטלוויזיה בגרמניה. אבל
העובדים בטלוויזיה מאיימים לא לשתף פעולה עם
נחמן שי ולא לאפשר לו למלא את תפקידו, כל עוד
לא תתמלא שורה של תביעות של העובדים.
ההתנגדות אינה ישירה לנחמן שי, אבל עובדי
הטלוויזיה מתנים את הסכמתם לעקרון של העברת
עובדים מהרדיו לטלוויזיה בכניעה לדרישותיהם.

ידלין יפרו ש
מ, חברתה עוב די ם״
מזכיר ״חכרת העובדים״ אשר ידלין,
הודיע למזב״ד ההסתדרות יצחק בן־אהרון,

כיצד אירע שאנשי מישטרה היכו את כתב הטלוויזיה
אורי גולדשטיין, בעת שכיסה את מעצרו של עמיחי
פגלין, החשוד בנסיון הברחת נשק לחו״ל.

כשניסה גולדשטיין עם צלמו להתקרב
למכונית אליה הוכנס פגלין ליד המטה הארצי
של המישטרה, התנפלו עליו בלשים,
היכו אותו ואת הצלם, קרעו את חוט המיקרופון
שלו והיכלו במסרטה.
כמקרה נכח במקום המפכ״ל המנוח של
המישטרה, אהרון סלע. הוא הזמין מייד
את גולדשטיין למישרדו, שוחח עימו שעה
ארובה והבטיח לחקור כפרשה ולהעניש את
האשמים כדי שהתקרית לא תוזכר בטלוויזיה.
סלע לא הספיק למלא את הבטחתו
ועתה יתבעו מיורשו את מילויה.

מדו עמפ 1ר ס פי ר
הבט חו תעלהק לו ת?
הפירסומים בשבועות האחרונים, שמקורם ב־מישרד־האוצר,
על הקלות רבות הצפויות במם
ההכנסה החל מחודש אפריל ,1973 אינם אלא מוקש
שנועד להרגיע אח הרוחות ולמנוע סערות במשק.

התוכניות השונות, המכמיהות הכנסה
פנויה נוספת עד לסכום של 250ל״י
לחודש לבעלי הכנסות של כ 2000-ל״י
להודש, לא נועדו אלא למנוע דרישות
להעלאת שכר כקרב שכבות כעלי ההכנסה
הבינונית וכעיקר אצל האקדמאיים.
מישרד־האוצר לא יוכל אומנם להתחמק
מהקלות אלה, אולם הוא ייאלץ להטיל
מיפים נוספים כצורות שעות שיעקרו את
עוד?,ההכנסה הפנויה העלול להגביר את
הלחצים האינפלציוניים.
התוכניות על ההחמרות הצפויות לצד ההקלות,
החל מאפריל ,1973 נשמרות בסוד כמוס.

ע ר בי ם טה שטרוים
ב שירווו המגדיוה
הממשלה משתמשת כאיום של העסקת
ערבים מהשטחים המוחזקים בשירות המדינה,
כדי לרסן תביעות של עוכדי-מדי-
נה להעלאת שכר.
בישיבה שהתקיימה השבוע בין מנכ״ל משרד
התיקשורת לבין חבר ועד עובדי המישרד, בו הועלו
תביעות שכר חדשות של העובדים, הודיע המנכ״ל,
שמחה סורוקור, כי אם לא ירסנו העובדים את תביעותיהם׳
הוא לא יהסס לגייס לשירות המישרד עובדים
ערבים מהשטחים.

א תי ק ה עי תונ אית -
גושא למאמר
הנסיעה של העיתונאים הירושלמיים לכיסוי מערכת
הבחירות בארצות־הברית, משמשת נקודת מוצא
למאמרו של כתב הארץ מתי גולן על בעיות אתיקה
מיקצועית.

המאמר יופיע כספר העיתונאים הבא.
גולן מתכונן להשתמש כמעשה זה כדוגמה
לניצול לרעה טל מקצוע העיתונאי.

הו דחצדש 1חשד
ששים מניצול בלתי חוקי של שירותי־הביטחון, כשיהיו
בשליטתו של דיין, שממילא טעונה כל פעולה
שלהם אישור של הממשלה כולה.

יריד ה ני כרתב טי סו ת
ישר אליי ם ד חו ״ל
ירידה ניכרת מורגשת כשלושת השבועות
האחרונים במיספר הישראליים היוצאים
לחו״ל, כנראה כעקבות גל הטירור
נגד ישראלים בחו״ל וכתוצאה מהאווירה
הכללית.
נוסף לירידה העונתית של יציאות לחו״ל בעונה
זו, מציינים במשרדי הנסיעות ביטול ניכר של נסי

הוא עומד לפרוש כראשון לינואר מתפקיד
מזכיר ״חכרת העובדים״.
בשבועות האחרונים נמתחה ביקורת על־כך שיד־לין
ייבחר גם לתפקיד מנכ״ל קופת־חולים במקומו
של משה סורוקה שנפטר, במקביל לתפקידו בחברת
העובדים. זאת הסיבה להתפטרותו של ידלין שיסתפק
רק בקופת־חולים.

ב ל שי היכו
3 0 3טלוויוי ה
הנהלת הטלוויזיה עשויה לפנות בתביעה לשר־המישטרה
להקים ועדת חקירה פנימית כדי לחקור

בהפרת אפון
צלם העיתונות הישראלי שבתאי טל, המייצג
בישראל את השבועון הגרמני שטרן, הודח השבוע
מחברותו בתא כתבי־החוץ בישראל, אחרי שברוב
קולות הורשע על־ידי הנהלת התא בהפרת אמון.

טל צורן! בנציג הצלמים הזרים כישראל
לפשיטת צה״ל כלבנון ערב יום הכיפורים
ב״פול־מן״ ,שתמונותיו ישמשו את העיתונות
הישראלית והזרה בולה. מאחר שהפעם
ניתנה לעיתונות נציגות נכבדה בכוח הפושט,
ולא פחות מ־ 15 עיתונאים, צלמים
ואניטי טלוויזיה צורפו לפשיטה, החליטו
העיתונאים לא להפר הפעם שום תקנה
כדי להצדיק את האמון שנתן בהם צה׳״ל.

אולם בתום הפשיטה האושם טל כי לא מסר את
כל הפילמים שצילם ל״פול״ וכי חלק מצילומיו נמכרו
כבלעדיים על ידו. ועד עיתונאי החוץ מצא אותו
אשם והפסיק את חברותו באירגון.

מכתבים
התרשמות טובה

כמה מחברי כאן, וכן אני עצמי, הת ר
שמנומאוד מהופעתו של אורי
אבנרי בטלוויזיה הגרמנית אמש (ערב
רצח הספורטאים הישראלים במינכן) .הישראלים
האחדים שדיברו (בטלפון מתל־אביב
וישר בטלוויזיה) באותו ערב, השאירו
רושם קשה מאוד על השומעים כאן
בגלל ההשוואה הבלתי פרופורציונית שעשו
בין רצח ששה מיליון יהודים על־ידי ה־מישטר
הנאצי, ורצח הספורטאים על־ידי
כמה פושעים בלתי־שפויים מארצות־ערב.
הופעתו של אבנרי תיקנה קצת את
הרושם הקשה ותודה לו על כך. חבל
שעלי לכתוב לו דווקא בשעה קשה זו.

פרוס׳ יהויפין ברגר,

אוניברסיטת אוטרכט, הולנד

₪רם יהודי
7א יהיה הפר!ר1
אני כותב מכתב זה מייד אחרי הופעתו
של אורי אבנרי בטלוויזיה, כדי
לומר לו: יישר כוחך.
זאת משום שבפעם הראשונה שומע
אני ממנו את קריאת הקרב נגד המחבלים,
אשר משום מה אזרחים רבים משיי כים
אותם לרשימה אחת עם אבנרי.
במאבקו למען השלום נוצר הרושם כי
אבנרי מצדיק את מלחמתם של הערבים
או הפלסטינים בכל הדרכים. אולם הפעם
הוא הוכיח כי הוא דוגל בכך שדם יהודי
לא יהיה הפקר.
מוטי הופמן, בני־ברק
מי אחראי?
ברור ונעלה מספק שלא כל הידוע
על פרשת מינכן פורסם, ולא כל שאירע
ידוע. ברור שטרם הגיע המועד לחשוב,
להתבטא, לפעול בהגיון. ברור שטרם
אושרה זכות היושר
לאזרח כלשהו,
ואף זה הגיוני, בהטירוף, מסגרת אליבא
דשקספיר. נתונים אפם,
עובדתיים אחדים
כבר פורסמו וידועים
ואין לצפות
שהכל נוקטים בשיטת
ההמנעות ממחשבה.
והרי מפקד
משטרת מינכן אף שננקטה הבהיר כרמי מדיניות, מתוך ידיעה שהיא תיכשל.
בלא להמעיט ולו במשהו את אשמתם־
אחריותם של גורמים שונים, כגון: ספטמבר
השחור, פת״ח, משטרת בוואריה,
השרותים החשאיים הגרמנים, שליטי ערב,
וכר, וכל גורם ברמת אשמה ו/או אח ריות
שונות, הרי מן הדין לשאול :
מתי יקום שר אחד, ולו גם אחד,
בממשלת־ישראל ויטול אחריות חלקית,
רסיס של אחריות, ויתפטרו כלום 11 קורבנות
לא מצדיקים מעשה זה, ולו גם
התפטרות פורמלית?
מ פ* כרמי, ראשון־לציט

החול!ן
שפר!ואליציה
11 קורבנות מינכן היו סתם פשוטי עם,
לכן הפקירו אותם למוות. אני מתערב
שאילו הם היו הבנים של שרי ממשלת־ישראל
לא היתה נופלת אף שערה אחת
משערות ראשם! לא רק שהיו מצמידים
לכל אחד מהם שלושה שומרי־ראש מזו־יינים,
אלא היו משחררים עבורם את כל
החבלנים הכלואים בארץ — עד האיש
האחרון.
אך כל זה ישכח עד יום הבחירות וכולנו
נצביע בכניעה גמורה, כרגיל, בעד
אותה כנופיית גנגסטרים. לי יהיה התענוג
להצביע בעד המפד״ל: לתושבי ישראל
לא מגיע אורי אבנרי. מגיע להם החוקן
שאותו הם כל־כך אוהבים — חוקן ארוך
ושמו קואליציה.
חנן גולדגרט, חולון
(המשך בעמוד )6

מכתבים

השחמטורן?
ה^דוש

״העולם הזה״ ,1828״רוצח בשחור
לבן״ ,ניתוח הטיבות לטירוף
השחמת של בובי פישר, על״
ידי הפסיכולוג רוד רודי.
כל ד,כבוד לדוקטור דודי!
סוף־סוף מישהו שיורד בלי בושה ויראת
כבוד על המיפלצת המקודשת — בובי
פישר.
לי, אמנם, אין הכשרה לפתח את כל
התאוריות של רודי על השחסטורף האמריקאי.
אבל בקווים כלליים היתד, דעתי
עליו חופפת לחלוטין לדעתו של הפסיכולוג
הידוע.
אורי חצכני, טבריה

למה חשובים
ימי־הביניים?
״העולם הזה״ ,1829״אל תתנו
להם מתים״ ,על האווילות שבהוצאת
מחבלים להורג.

קראתי על השיטות הנפלאות שהמוח
האנושי העלה כדי לאבד ולהשמיד בני־אדם.
אחרי שגמרתי הדגשתי שמשהו חסר
לי. חשבתי, חשבתי ופתאום תפשתי, ש־דילגתם
על תקופה של שיגשוג ופריחה
בימי האנושות. על אחת התקופות הפוריות
ורבות היצירה בהיסטוריה. על ימיהם
היפים ביותר של התליינים.
על ימי־ד,ביניים.
ניגשתי לאנציקלופדיה, ואחרי שגמרתי
להנות בעצמי, שלחתי לכם תמונה זו,

מיתת כית־דין כימי־הכיניים
איך להוציא את הנשמה
שתהנו גם אתם קצת משלל ההמצאות
והדמיון, שאיפיינו אותה תקופה.
פלא שלא היה להם זמן לשום דבר?
עמוס חרוכי, תל־אביב

מתח ביטחוני

ם מפעלי הסיגריות בישראל־ דובק סצ״כו• החברה הישראלית לסיגריות בע־׳מ-אסקוט״חברה לסיגריות בע׳מסיגרי 1תלודבע״מ

״העולם הזה״ ,1829״אם מותר
לשר — למה אסור לסגן־אלוף ן״
על התפוטרותו של איש־העתיקות
של משה דיין בצה״ל.
מעניין מה אומרים עכשיו אלה שטענו
כי יש להרשות לשר־ד,ביטחון משה דיין
להמשיך בפעילותו הארכיאולוגית הבלתי-
חוקית מפני שבכך הוא מתפרק מהמתח
הביטחוני המוטל עליו.
הרי אותו טיעון חל גם על סא״ל יוסף
יפת. גם עליו היד, מוטל מאמץ ביטחוני
ניכר וגם הוא היה צריך להתפרק ממנו.
(המשך בעמוד )8

* * יאמר שאין שיתוף־פעולה בין יש־דאל
והערבים?

ישנו שיתוף־פעולה נהדר — כין
כמה ישראלים וכמה ערכים

* ש, למשל, שיתוף־פעולה בין אנשי
ספטמבר השחור ובין הימין ה־קיצוני
בישראל.

כאשר אנשי ״ספטמכר השחור״
מבצעים מעשה-זוועה — משגשגים
הרכ מאיר כהנא, ח״כ שמואל
תמיר ודומיהם.

הטירוריזם הוולגארי של כהנא נראה,
לפתע, כדבר טוב ורצוי בעיני רבים. הדמגוגיה
הזולה של תמיר לובשת גלימה
שחורה מכובדת ומופיעה לעיני הטלוויזיה.
עמיחי פגלין צץ מתהומות הנשייה,
וחוזר בדמיונו לימי עלומיו.

וכאשר ה״ה כהנא, תמיר ופגלין
פורשים כנפיים ופותחים פה —
משגשגים אנשי ״ספטמכר השחור״.

נאום חוצב־להבות על הצורך הק דוש
לספח את השטחים, לדכא את הפלסטינים,
להישאר בדרום־לבנון, יוצק
מים על טחנות הפידאיון. הם מצטטים

לחזור עליה כמה פעמים בארצות־הברית.
וזהו הקו החדש:

כל עוד נמשך הטירור, אי־אפי
שר לטפל כהשגת השלום. קודם־כל
צריכים לחסל את הטירור, ורק
לאחר־מכן ניתן לחזור לנסיונות
להשיג הסדר.
^ מראית עין, יש הגיון פשוט בפסו־
/קים אלה — כמו בכל פסוקיו של
אבא אבן. למעשה יש בו היגיון שונה
לגמרי מזה הנראה לעין.

אל מי מופנה האיום הזה?

קודם כל: אל אנשי הפלג הקרוי ספטמבר
השחור.

אכא אכן אומר להם: או שתפי
פיהו את מערכת־הטירור נגדנו, או
שנפסיק לנהל משא־ומתן לשלום.
משא־ומתן — עם מי?

עם המק• חוסיין, למשל.

אולם אנשי ספטמבר השחור שונאים
את המלך חוסיין יותר מאשר את יש ראל.
ולראייה: עצם השם של אירגונם
הוא קריאת־קרב נגד חוסיין, ולא נגד ישראל.
בחודש ספטמבר השחור ערכו המלך
חוסיין וחייליו את השחיטה הגדולה
בפידאיון ובפליטים הפלסטיניים.
לאנשי ספטמבר השחור אין סיוט גדול
יותר מאשר הסכם־שלום שיושג בין ממשלות
ירושלים ועמאן — הסכם שאחת

הדבר נותן ליאסר עראפאת, ולאנשי-
הטירור הלאמוניים של ספטמבר השחור,
זכות־ויטו על כל פעולה להשגת שלום.

אם מאמינים הפידאיון כמשיח,
הם כוודאי סכרו השכוע שימיו
הגיעו.

^ פשר לטעון כי האולטימטום של
אבא אבן אינו מכוון אל עראפאת,
אלא אל ״מדינות ערב״ .לאמור: או
שאתם תפסיקו את פעולות הטירור או
שלא ננהל איתכם משא־ומתן להשגת
השלום.

האמנם ץ האם יכולות מדינות
ערב להפסיק את הטירור?

אין מומחה בעולם המאמין בכך. האגדה,
שהיתה שגורה פעם בישראל, כאילו
הפידאיון אינם אלא ״שכירי חרב״ של
״הרודן המצרי״ ו/או של ״השליטים הסוריים״
,מתה מזמן.
אירגוני הטירור אינם מקבלים את
מרותה של שום ממשלה ערבית. הם נמצאים
בסיכסוך סמוי או גלוי עם רוב ה ממשלות
הערביות. התעמולה והספרות
שלהם רווייה שינאה, בוז ואיבה לכל הממשלות
הערביות, ש״הפקירו את המהפכה
הפלסטינית״.

הוא דיבר על כל מדינות־ערב.

כלומר, עם האמיר •טל כוויית,
המלך של סעודיה והמטורף של לוכ
ימשיכו לממן את הפידאיון — לא
תנהל ישראל משא-ומתן עם מלך
ירדן ונשיא מצריים•
(ואין צורך להוסיף: קל וחומר לא
תנהל ממשלת ישראל משא־ומתן עם מנהיגי
העם הפלסטיני בשטחים הכבושים,
לשם כינון מדינה פלסטינית חופשית, אג־טי־פידאינית,
שתוציא את הדגל הפלסטיני
מידי אנשי־הטירור).
^ אולטימטום המחוכם של אבן
1 1קובע שיש ליאסר עראפאת זכות-
ויטו על המשא־והמתן עם חוסיין, ול־מועם
ר קדאפי זכות־ויטו על המשא־וה־מתן
עם אל־סאדאת.

כלומר: מטרת האולטימטום אינה
לשים קץ לטירור, אלא לשים
קץ למגעי השלום.
אין פירוש הדבר שהממשלה אינה רוצה
להילחם בטירור. היא בוודאי תפעל
נגדו עד כמה שזה ניתן מבלי לפתור את
הבעייה המדינית, המצמיחה את הטירור.

גמאל עכר אל-נאצר, כשיא זוהרו
והשפעתו, לא הצליח להפסיק
את פעולות הפידאיון — אף כ1

3ע 1ל1ז
ממטרותיו הגלויות תהיה לחסל את ״ה־מהפיכה
הפלסטינית״ ואירגוני הפידאיון.

אותו, מדפיסים אותו, מפיצים אותו ברחבי
העולם, כמודעת־גיוס לאירגוני המידור.
אין
פירוש הדבר שאנשי ספטמבר השחור
הם סוכנים חשאיים של מאיר כה-
נא, ומקבלים את הוראותיהם הסודיות משמואל
תמיר. גם ההיפר אינו נכון.

אכל שיתוף־הפעולה קיים. הוא
אוטומטי, ואינו זקוק להידכרות.
הוא נובע מן האופי המשותף, המנטליות
המשותפת והמגמות הדומות.
ארץ־ישראל
השלמה מכאן, פלסטין המשוחררת
מכאן.

כדם ואש יהודה (או פלסטין)
נפלה, כדם ואש פלסטין (או יהודה)
תקום
*£בא אפן הוא אדם הרבה יותר
מתוחכם ממאיר כהנא הפרימיטיבי.
יאסר עראפאת הוא הרבה יותר מיושב
מאנשי ספטמבר השחור.
טבעי, על כן, ששיתוף־הפעולה בין אבא
אבן ויאסר עראפאת יהיה הרבה יותר
מתוחכם ומורכב מאשר זה הקיים בין ה־טירוריסטים
הקטנים משני הצדדים.

אפל הוא הרפה יותר מסוכן.

ערב צאתו מן הארץ, כדי להגן על
תואר־האליפות שלו באולימפיאדת הנאומים
השנתית באו״ם, מסר אבא אבן הודעה
לעיתונאים.
היתה זאת הודעה חשובה ביותר, כי
היא ביטאה את הקו החדש של הדיפלומטיה
הישראלית — קו שנקבע, בלי ספק,
על־ידי גולדה מאיר. אבן כבר הספיק

והנה אומר להם אכא אבן: או
שתפסיקו את מעשיכם, או שנפסיק
כל משא־ומתן להשגת ההסכם
שאתם מתנגדים לו•
הרי זה כאילו אמר שר־המישטרה ל עולם
התחתון :״או שתפסיקו לשדוד את
הבנקים, או שנסיר כל שמירה עליהם!״
שי ספטמבר השחור, אלא על תנועת
הפידאיון כולה. ספטמבר השחור שייך,
לדעת רבים, לאירגון פתח. יתכן שזהו
פלג מתמרד ועצמאי, אך יתכן גם שיש
ליאסר עראפאת השפעה כלשהי על אנ שיו.

כן, מופנה האולטימטום של אבא
אבן אל עראפאת.

האם עראפאת הזדעזע? האם
הזעיק את עמיתיו, כדי לשים אחת
ולתמיד קץ לפעולות ספטמכר ללא.
הוא מחה כפיים.

כי כל תנועת הפידאיון, וערא־פאת
כראשה, הציכו להם מטרה
עליונה אחת: להחניק כאיכו כל
נסיון להגיע להפכם־שלום כין ישראל
ומדינות־ערכ.
עראפאת מתנגד להחלטת מועצת־הבי־טחון
,242 מפני שהיא מכירה בקיום יש ראל
ומבקשת להבטיח את שלומה. הוא
קם אפילו נגד עבד־אל־נאצר המהולל כאשר
זה קיבל את רעיון הסדר־השלום עם
ישראל. הוא הכריז על המלך חוסיין כעל
בוגד.

אי-אפשר להעניק ליאסר ערא־פאת
מתנה יותר גדולה מאשר
ההודעה שישראל לא תנהל שום
משא־ומתן עד אשר יפסיק הוא,
עראפאת, את פעולות־הטירור.

•טרצה ככד מאוד־מאוד. הרעיון ש*
אנשים כמו חופיין. אל־סאדאת או
כורגיכה יוכלו לצוות על הפידאיון
להפסיק את מעשיהם — מגוחך.
אבא אבן יודע זאת, כמובן, היטב.

*ס ולי רצה אבן רק להגיש אולטימ־ל?
טום מוגבל, ולשכנע את מדינות ערב
להפסיק במתן סיוע לפידאיון?
אם כן, חבל שלא אמר זאת.

הוא לא אמר, למשל :״ישראל
לא תנהל משא־ומתן כלשהו עם
מדינה ערכית המגישה סיוע ל־מהכלים.״

פסוק
כזה יכול להיות הגיוני. אתה רוצה
לחיות עימי מחר בשלום — אל תעזור
היום לאירגונים הרוצים לרצחני נפש.
אבל אבן ל א אמר זאת, ולא במיקרה
ל א אמר זאת.

אילו אמר זאת, היה צריך לפתוח
מחר ככוקר משא-ומתן עם
המלך חוסיין.

חוסיין אינו מגיש שום עזרה לפידאיון.
את מעשה מינכן גינה בלשון חד־משמ־עית.
הפידאיוו הודיעו פומבית על כוונתם
להוציאו להורג.

חוסיין התחנן פומכית לשלום
נפרד. ממשלת ישראל אינה רוצה
ככך — מפני שאינה מוכנה להעכיר
לידי חוסיין את הגדה המע
רכית ורצועת־עזה.
מה ביחס למצריים?
האם מוכנה ישראל לנהל משא־ומתן
לשלום עם מצריים, כפי שביקש אנוואר
אל־סאדאת בחשאי, אם מצריים תפסיק
כל סיוע לפידאיון? למשל, אם תפסיק
את שידוריהם ברדיו קאהיר?

אכן לא אמר זאת.

אבל פירוש הדבר הוא שמטרה זו היא
לעין־שיעור פחות חשובה בעיני הממשלה
מאשר החזקת השטחים שהיא
רוצה לספחם לישראל: חלק גדול מסיני,
דצועת־עזה, שארם־אל־שייך וחוף
ים־סוף, חוף ים־המלח, ביקעת־הירדן,
חלקים מן הגדה המערבית, רמת־הגולן.

מכיוון שלא יתכן שום המכס־
•טלום שיאפשר לממשלת ישראל
לבצע סיפוח נרחכ כזה, אין היא
מעוניינת כיום כהפכמי-שלום.
ץ הו הרקע לשיתוף־הפעולה המתוח(
כם בין אבא אבן ויאסר עדאפאת.

שניהם מתנגדים כחריפות להם־
כם־שלום שישים קץ למצב הנוכחי.
עראפאת — מפני שההסכם יכיר בקיום
ישראל ויבסס אותה לנצח. אבן —
מפני שההסכם ישים קץ להחזקת השטחים,
שרוב חברי ממשלתו רוצים בהיש־ארותם
בידי ישראל.

לכן משרתות פעולות ״ספטמבר
השחור״ את מגמות ממשלתנו.
היא מזדעזעת למראה הפעולות,
מגנה אותן כמעשי-תועכה, אך אינה
מהססת לרגע לנצלן לצרכיה.
** פילה לעת־מצוא :
11 מי יתן וכין שוחרי־השלום
כמרחב יקום אותו שיתוף־פעולה
הקיים מאז ומתמיד כין כוחות
המילחמה1

מכתבים
(המשך מעמוד )6
זה לא צחוק להסתובב בשטחים כדי לחפש
עתיקות. זה מאוד מסוכן.
אז למד. אילצו אותו לפרוש מצה״ל
ולמה דיין הירשה זאת ז
משה ניר, רמת-גן
גזענות ישראלית

לאחרונה עיינתי באחד מספרי חלימוד
של בתי־חספר העל-יסודיים בארץ. אני
מפנה את תשומת ליבבם על אחד מה-
מיקרים שבהן הגזענות היא חלק ממערכת
הלימודים בארץ ״שוחרת השלום״ ישראל.
באחד הספדים כתוב כדלהלן:

בחירת עם ישראל :

״עם ישראל הוא בחיר העמים על־פי
גזעו, חינוכו ואקלים הארץ בה התפתח.״
״הגזע של עם ישראל הוא המשובח
שבגזעים, מפני שהתהווה על־ידי בחירת
הטוב ביותר בכל דור ודור.״

השפה העברית:

״השפה העברית היא הטובה בשפות, כי
אנו רואים שהנביאים ביטאו בה את רגשותיהם
ורעיונותיהם העמוקים. אם הנביאים
בחרו בה למכשיר הבא, אות הוא,

חני פרי!מנץ לד עימם כאלה?

מבדנבה/גרבו/ג

נגד
״העולם הזה״ ,1829״לגנון
לכפרה״ ,ו״העם — שימחה שלא
במקומה״ ,על פעולת צה״ל בלבנון.

סטילה מסיר אדמומיות מעיניים מגורות ;.-ג!!־!
וצורבות 5 ומרענן עיניים עיפות.
מחיר הבקבוקון
4-05ל־־י
להשיג רק
בבתי המרקחת

עיניים יפות,
עיניים רעננות עם סטילה

\_/ו_וו־ד 5ן§

טפות עיניים כחולות 1

; ^ חני פרי, דוגמנית צמרת בעלת מוניטין בינלאומי, אשר בריאות ויפי עיניה יקרים לה.

נתגלה טבק המועיל לגבר
האם יש טבק שאינו מזיק — אלא להיפך — מועיל ז על שאלה זו עונים
גברים בחיוב מוחלט, והם מתכוונים ל״טבק אוריגינל״ .״טבק אוריגינל״ —
מוצרי איכות עולמיים להדגשת הגבריות ולטפוח ההופעה של הגבר: אפטר שייב,
קצף גילוח, סבון תפנוקים, מי קולון, מי שיער, דיאודורנטים ועוד ועוד.
מוצרי ״טבק אוריגינל״ בעלי הניחוח הגברי המיוחד מעניקים לך רעננות
ומרץ, מ טפחי םאת הופעתך ופו תחי ם בפניך דרכים חדשות להצלחה. מה הפלא
שזהו ה״ טבק״ היחיד שגם הרופאים מ סכי מי ם (נוסף לבת זוגך) שהוא טוב
עבורך

קוראי העולם הזה עלולים לקבל את
דברי עיתונם כפשוטם, כשהם קוראים
על פעולת צה״ל בלבנון כי ״העם
כולו היה !מאוחד בדיעה שאין מנוס
מפעולה כזו, במיסגרת העימות עם
אירגוני החבלה הפלסטיניים או
״...אם קיים ויכוח סביב נושא זה
(פעולת צה״ל בלבנון, ובוודאי גם
ההפצצות על סוריה ולבנון, שהעיתון
מתעלם מהן משום־מה) הרי הוא נטוש
רק על שיטות־הפעולה...״
הקוראים עלולים לטעות ולסבור כי
העיתון מבטא עמדה מדינית מוסמכת
של תנועת העולם הזה — כוח חדש.
כחבר מרכז התנועה, ההנהלה המדינית
שלה והוועדה המרכזת, אני
מבקש לפרסם כי עמדותיו המצוטטות
של העיתון, לא סוכמו ולא הוכרעו
בשום מוסד מוסמך של תנועה זו.
לי, למשל, ישנו ספק רב אם באמת
לא היה מנוס מפעולה כזו, כמו שבוצ עה
ערב יום־הכיפודים, ואם אמנם הושג
״הניצחון ...במראה הנשים הלבנוניות
המחזיקות את תינוקיהן בידיהן
...תוך ידיעה שלא יאונה להן רע.״
השאלה — שהניצחון יושג או לא
יושג על פיה — היא מה יעשו ילדים
אלה כשיגיעו לגיל בו יהיו כשרים
לגיוס לאירגוגים, שהעיתון העולם
הזה מכנה אותם בביטחון כוללני כזה
אירגוני טירור, או ״יתושים״ שכל
אשר יש לעשות הוא לייבש את הביצה
בה הם מבקיעים מביציהם.
אם תמשיך ממשלת-ישראל במדיניותה,
מדיניות של כיבוש, סיפוח ונישול
— מדיניות מוצהרת של ביסוס,
כביכול, של זכויות לאומיות
צודקות של העם היהודי בארץ־ישראל
בדרך שלילת זכויותיו המקבילות של
העם הפלסטיני, יהפוך המיזדח התיכון
כולו לביצה אחת גדולה. סיווגם
של כל אירגוני־החבלה לאירגון סידור
אחד גדול, מזכה את ממשלת־ישראל
למעשה, מההאשמה הרובצת עליה,
אשמה שלא תוכל לכפר עליה במיב־צעים
נוסח זה של ערב יום־הכיפורים,
נוסח הפצצות האוויר של ערב ראש־השנה.
כל מיבצע צבאי, שלא תהיה
עימו — ולפניו — הכרזה בדורה ומפורשת
של הכרה ישראלית רישמית
בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה
עצמית, ומימוש זכותו זו בשטחים
הכבושים של הגדה המערבית, הרחבתו
ורצועת־עזה, על בסיס הכרה

כי היא המכשיר המשוכלל ביותר.״
קטעים אלה ועוד מספר קטעים שאינם
מובאים בזאת. כלולים בספר זה הנקרא:
ספר הכוזרי מאת יהודה הלוי, או בשנוי
קטן: ספר הגזענות (עיין מיין קאמפ).
הספר יצא על־פי הצעת מחלקת החינוך
של כנסת ישראל בארץ־ישראל, ומאושר
על־ידי משרד־החינוך־והתרבות.
אורי גריגברג, חיפה
שאלה משונה
״העולם הזה״ ,1829״האם מותר
לשגריר לעשות חאלטורה ז״ ,על
האפשרות להזמין את יצחק רבין
להרצאות בשבר. שואלים אתם
שאלה משונה מאד.
מה זאת אומרת
האם מותר לשגריר
לעשות חאלטורה י
ודאי שמותר!
תראו לי בן־אדם
אחד בארץ הזאת
שחי רק מהמשכורת
שלו. אולי תימ צאו
כזד. בבית־רבינוף
מחסה
לנזקקים.

ש. רכינוף,
ירושלים

למות

טלוויויות

מאהכה
״העולם הזה״ ,1828״אנו אוהבים
— ומצפצפים על בולם!״,
פרשת המורה שהתחתן עם תלמידתו
בנתניה.
פרשת המורה שהתחתן עם תלמידתו,
באה להזכיר לנו בפעם האלף, שאנו חיים
בעולם מכוער ומטונף. שוב ושוב אתה
נתקל בפרצופו ה״אנושי״ ו״התרבותי״ של
האדם — ומגיע למסקנה שאין תקנה
לאדם תחת השמש, פרט למבול. .
ביגתיים, עד שיבוא המבול, בא לי רעיון
נחמד בקשר לחידוש עונש־המוות בארץ:
אני אציע את עצמי לתפקיד תליין.
בטוחני שאזכה במיכרז, כי הצעתי תהיה
הזולה ביותר, אש״ל ונסיעות יהיו על
חשבוני, ואהיה מוכן אפילו להוסיף כמה
לירות על כל ראש לכיסוי ההוצאות.
גם נסיון יש לי: אני הורג את הדוקים
אדם טרף, חולון
בבית•

מחצית כ ס סן בחזרה־ביו
המזל עוליך!
במבצע

קוראים השולחים מכתכים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עריסות תינתן למצרסים תמונות
למכתכיחם.

הפ שיט הבלב נון
הדדית בריבונות שתי המדיגות, יש ראל
ופלסטין, חוזה שלום וערבויות
מדיניות וצבאיות הדדיות — יהיה
ויכוח סביבו ולא תהיה אחדות־דעות
להצדקתו. ממשלה ישראלית שתפעל
על בסיס מדיני כזה, רק לה תהיה
הזכות המוסרית הלאומית לפעול פעולה
צבאית, נגד האירגונים הצבאיים
הרוצים להקים ״פלסטין דימוקראטית״

אלכם מטים
הנצחת הנזילחמה
ושלדעתם רק ״ליהודים שעלו ארצה
לפני 1917״ יש בה זכות ישיבה.
עמדותיהן המדיניות של ממשלת־ישראל
מחד, והאירגונים הצבאיים הפלסטינים
מאידך, מתקזזת אלה באלה.
ממשלת־ישראל, השוללת זכותו של
העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וה־אירגונים
הפלסטיניים השוללים את
זכותו של העם היהודי לעצמאות מדינית
ולאומית בארץ־ישראל — אלד,
ואלה מנציחים את המלחמה, את סיבותיה,
מרחיקים את השלום ומערערים
את הבסיס מתחת לקיומה המוסרי
הלאומי של מדינודישדאל, כשם
שהם מערערים ומרחיקים את סיכוייו
של העם הפלסטיני למדינה ובית
לאומי משלו. לדיעות אלה שותפים
רבים וטובים במפלגת העבודה, ב־מפ״ם
ואפילו במפלגות ״ימניות״ יותר.
שותפים להם אלפי אזרחים בלתי־מפלגתיים.
מה הוא ההבדל בין כל
השותפים־לדיעה זו, לבין אלה התומכים
ושיתמכו בתנועת העולם הזה —
כוח חדשי
ההבדל מונח באי־הרצון האקטיבי

העולם הזה 1830

להיגרר אחרי מעשיה, מהלכיה, טכסיסיה
ומיבצעיה -סל ממשלת־ישראל.
אנו נאמנים לזכויותיו של העם הי הודי,
לעצמאותה וריבונותה של ממי
שלת-ישראל, הרבה יותר מאבירי הסיפוח,
הנישול והכיבוש — כי אלה,
במעשיהם, משמיטים את הבסיס ל קיומה
של המדינה והנצחת המעשה
החלוצי־לאומי, שבא לכלל הגשמה
בהקמתה של מדינת־ישראל הריבונית.
לנו, אין צורך להיות שותפים במק הלת
״האחדות הלאומית״ על כל מע שה
של הממשלה, מדיני או צבאי, כי
אין אנו שותפים למדיניות המוטעית,
הגוררת את המדינה כולה לשרשרת
בלתי־פוסקת של אירועים טראגיים,
פעולות תגמול, פעולות כפרה ופעולות
סתם.
אנו, אנשי תנועת השלום הישראלית,
החברים בתנועת העולם הזה —
כוח חדש, מהווים נקודת מישען לעתידה
של מדינת־ישראל, מחוץ למיס־סד
הממשלתי. לנו יש ספקות רבים,
אצלנו מתנהל ויכוח — כמו זה שאני
פותח בו במכתבי זה — לנו לא ברור
הכל, כשם שהוא ברור כל־כך אצל
ממשלת הליכוד הלאומי, המבצעת הל כה
למעשה את מטרותיהם המדיניות
של מפלגות גח״ל שעזבו אותה ב־טעות.

שמאמין בעתיד טוב יותר של
המיזרח התיכון, בו שוכנות מדינות
האיזור בשלום, זו בצד זו, מי שיודע
כי שלום כזה לא יבוא עד שלא
יוחזרו ומבטחו זכויותיו הצודקות של
העם הפלסטיני, כשם שהובטחו זכויותיו
של העם היהודי עם הקמתה
של מדינת-ישראל — אלה לא יוכלו
לענות אמן אחרי הרפתקאותיה של
ממשלת־ישראל, הנערכות בכל פעם
בצילה של קוניונקטורה מדינית זו
(הבחירות לנשיאות בארצות־הברית)
או אחרת (מעשי הטירוף של קבוצת
ספטמבר השחור במינכן).
אלכם מסים, תל־אביב
• אין צורך להדגיש שוב כי
העולם הזה אינו ביטאון מיפלגתי המבטא
״דיעות מוסמכות״ ׳של מוסד
כל שהוא. העולם הזה מדווח על מאורעות,
על דעתה ועל אחריותה של
המערכת בלבד.
אשר לדיעותיו של הקורא מסיס,
לא ברור ממיכתבו כיצד הוא מציע
להתגונן בפני הטירור הרצחני, המאיים
על כל אזרחי המדינה, כי עוד
שולטת בישראל ממשלה שאינה מנהלת
את המדיניות המוצעת על־ידי
תנועת העולס הזה — כוח חדש.

וסוחרים מורשים

פרטים אצל

כ״* 1 1300־ 1־ 0ר־ז

זהכלבןפ שו ט...
מה יותר קל מלה ש ת תף בהגרלת
הלו טו. ת מו ר ת 50 אגו רו ת תו כ ל
לסמן 6מספרים בכל אחת משתי
הטבלאות שבטופס.
עשה חי שו ב פ שו ט פ עו להבת
שניות ספורו ת, מביא ה לך סיכויי
השתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הרא שון ואלפי לירות ביתר
הפרסים.
זה נל נד פש1ט..

€ 0 זו השיטה

סיקורת
השחקן אל פאצ׳ינו (בנו הקטן של ״הסנדק״)
,טוען שאין לו כלל בעיות עם
משקאות חריפים .״וויסקי הוא משקה שאין
מעריכים נכונה את תכונותיו. נוכחתי
סאת אישית. ביקרתי אצל פסיכיאטרים
רבים, אבל אף אחד לא הצליח להרגיע
אותי יותר מכוסית הגונה אחת של
וויסקי.״

הטעם הטוב
של חוו הלה
״בצוותא עם חווה אלברשטיין״
— ערב שירים בביצוע הזמרת עם
אלי עדשי בפסנתר.
מכל הזמרות המקשטות את נוף הבידור
הישראלי בפיזמוניהן, חווה אלברשטייז
היא אולי הקפדנית ביותר בבחירת הרפר־

עברית מדוברת לא נורמלית
מאת דן בן־אמוע ונ תי ב ה בן־יהודה
מדור זה הוא תוספת למדון המפורסם שד דן כן־
אמוץ ונתיכה בדיהודה. הקוראים מוזמנים לשלוח
למערכת מלים וביטויים משלהם.
ביטוי המתאר מצב
?)?ץמעלהביצים
שבו אדם עושה מעשה שהוא מעל ומעבר ליכולתו,
ואומנם נכשל.
״בסוף השנה הראשונה פיקשש את כל
הבחינות. כולם אמרו לו שלא ילך ללמוד פיסיקה.
אבל הוא היה בטוח שהדוקטורט אצלו
בביס. זה בדיוק לקפוץ מעל הביצים רק
את ג׳יין פונדה, הא ן לא פחות ולא יותר !
תסלח לי, אתה לא חושב שאתה קופץ מעל
הביצים ז״
צמיגים ש׳ ,בינוי גנאי לשומנים המצטברים
לאדם סביב מותניו, ירכיו, צווארו וכר.
״הגיע הזמן שתעשה משהו ותתחיל להוריד
את הצמיגים יש לה גוף — דבר נורא.
הבל צמיגים־צמיגים. ככה, בבגדים של היפי,
אתה לא חושד בכלום.״
קז בי תהפראיםש׳ ,שביתה של עובדים נגד
מעבידים, כשהיא אינה חוקית, או שלא קיבלה
את אישורם וברכתם של ההסתדרות והאיגוד
המקצועי.
״בזמן האחרון — רק עם שביתות פראיות
משיגים משחו ברם, לעובדים במשק ההסתדרותי
לא נותר אלא לאחוז בנשק השביתה
הפראית.״
יותר לי 5וכן: יותר חכם מחכם, יותר
טיפט מטיפש, יותר עגול מעגול, יותר רותח
מרותח, וכר וכר: צורת ביטוי המדגישה את
דרגת המופלג, הטוענת למירביות.
א :״מה אתה אומר על הקריינית החדשה
בטלוויזיה ב :״אח, עזוב אותי. יותר מכוערת
ממבוערת המחורא הזה תמיד מוצא
לו חתיכות, יותר שאפות משאפות הטיול
היה יותר חרא מחרא.״

9ל ף־ ס ך 5י 0

הפ חד היהודי

מפסוט עד הגג

הוא לא כד־כך

שיטת השירות העצמי, במס־

עדה, בחנות, וכוי.
״החתונה היתה עצומה. עשירה מאוד. רק
מה ז לא מצא חן בעיני בכלל, שהאוכל היה סלף־
סרביס. זה משפיל. אין בזה קלסה.״

זמרת חווה אדכרשטיין
סוף־סוף קצת תרבות
טואר שלה, ובתשומת הלב שהיא מעניקה
לביצוע של כל אחד מן השירים שהיא
בוחרת.
אותם ההופעות במיצעד הפזמונים אינן
תכופות כל כך, אך לעומת זאת, הקהל
שמח תמיד לבוא ולשמוע קצת שירים
תרבותיים, בכל פעם שהיא מופיעה.
ערב השירה בו יצאה לאחרונה עם
רביעייה בהנהלת אלי עדשי, מוכיח שוב
עובדות ידועות אלה. עם זאת יש כאן
רמז לבעיה אחרת: כנראה שפזמונים
טובים קשה באמת למצוא, ולכן מורכב
כמעט בל הערב מפזמונים שכבר השמיעה
בהזדמנויות קודמות, רובם במסגרת תוכנית
היחיד שלה בתיאטרון בימות.
ובכל זאת, שירים כיום הולדת, טעות, משירי
ארץ אהבתי, ממשיכים להקסים את ה־

ביטוי שמש?
תאל חיי אחל הי א
מעותו: בכל מקום מצב גרוע, לא רק אצלי ; צרת
הרבים היא ; הכל סובלים מנגע זה.
״מה לי להילחם על דרגה ! כפי שידוע לן, בך
הוא גורלם של כל העובדים. סדנא דחרא חד
הוא לבל גרז׳ שתלן ידפקו אותן. סדנא
דחרא חד הוא.״
אוזן גם בשמיעה המי־יודע־כמה, ואילו תוספות
כמו הגברת עם התוכי לאברהם חלפי
ואלי עדשי, או אמא שלי מנגנת ואלס של
נורית זרחי ומישה סגל מתקבלים בברכה
בחבורה זו של רפרטואר מובחר.
העיבודים והנגינה של אלי עדשי, הם
דוגמא ומופת לטעם טוב, לרגישות ולהבנת
תפקיד המלווה.
אשר לחווה — לה עצמה׳ סיגנון השירה
שלה מוכר עד כדי כך שאין עוד
צורך להתעקב עליו. מי שאוהב אותה,
משוגע אחריה, ואילו האחרים, ממילא לא
יילכו לשמוע אותה.
במה שנוגע לעמידתה על הבמה, אין
ספק שמיתה נשכרת אילו המשיכה לעבוד
עם מדריך, כפי שעשתה זאת בפעם הקודמת.

אורח
חייהם של בני העשירים באנגליה.
למי שאינו זוכר: מקום בצמרת וחיים
בצמרת הם פרי מאמציו של סופר זה.
כאן, הוא ממשיך להתבונן בדיוק באותו
חוג, הפעם ללא שאפתנות של בן דלת
העם הרוצים להגיע אליהם, כי אם כאחד
מהחבורה על החבורה.
גיבורי הסיפור, קלייב ורובין להדריק,
זוג נשוי בגיל העמידה, יפים, משגשגים
ומצליחים. הם אמנם התחתנו מתוך הסכם
הדדי יותר מאשר מתוך אהבה לוהטת,
אבל חיו בסדר מופתי עד אשר הגיעו
לגיל המסוכן, שנות הארבעים, כאשר הילדים
עוזבים את הבית, הבעל רוצה לחטוף
אהבה בלתי צפויה אחרונה והאשה נזכרת
ברומן של ימי נעוריה.
מכאן והלאה, טור רכילות של מי שוכב
עם מי ולמה, עם סוף בורגאני שיספק
את רצון כולם.
אחת התכונות הפחות סימפאטיות של
בריין, היא נטייתו להחליק על פני בעיות
ולראות רק את מה שמעניין אותו. גבריו
עושים חיל בעסקיהם, נשותיו כולן סקסיות,
ולמזלם של כל אלה, אין להם כל
בעיה אחרת שמעסיקה אותם, חוץ מבעיות
המיטה.
אמנם מתקבל על הדעת שיש אנשים
כאלה, ויכול אפילו להיות שהם מתנהגים
בדיוק כפי שמתאר אותם ג׳ון בריין, אבל
קשה לומר שהם מרתקים במיוחד.

ההגיון של

התבלבל, איבד את עשאבל
תונותיו,
איבד את השליטה, את הדרך.
״איזה חרא של ספר. אני חושב שהמחבר
בעצמו איבד את הצפון מרוב גיבורים. וכולם
בדיוק אותו דבר בא ללונדון ודבר ראשון
רצה ללכת לתיאטרון. הביט ברשימה של ההצגות
— איבד את הצפון לגמרי.״
חו ר 5ה ^ כלם בניגוד למצופה מאדם משכיל,
יש תחום שלם שאין לו בו מושג מינימלי.
״לא שמעת אף פעם את המילה, פרתנו-
גנזיס׳ ז ! אדוני ! יש לן חור בהשכלה¥ ״.
״לא גמר אפילו עממי. אז זה נכון, שיש לו
חורים בהשכלה — אבל בתור אוטודידקט הוא
מתמצא לא רע. עובדה שהעיתונים הפסיקו לצחוק
ממנו. אז מה אם יש לו שגיאות כתיב
איומות ז״

8נ ^ 13י

אם זה כך, אז א;י קוגלגר

זוהי תכנית לא חדשה אבל בהחלט
לרוחם של אוהבי פיזמונים טובים. חבל
שכל מיני חאלטוריסטים אינם לומדים
ממנה מה כדאי לשיר ומה לא.

לילות בצמרת
״111118־ 1*1111 111£ 1111 11101ץ״513
16.ז 31ז — ,701111 8
״הישאר עימי עד הבוקר״ ,מאת
נ׳ון בריין בהוצאת 221 ,? 30 עמודים
4.90 ,ל״י.
ג׳ון בריין, הוא האיש שהיתמחד, בתיאור

5 3ק 516 ץ מ§ 1ת)1ת״00111)0* 1,111)1,
״בצעדים ספורים״ ,מאת יעקב
לינד, בהוצאת •:11£1ת,1972 ,? 3
153 עמודים— 7.90ל״י.
ספרים על השואה אינם מהווים חידוש.
ואף־על־פי־כן, ספר זה שונה מן האחרים.
וזאת משום שסיפורו האוטוביוגראפי של
יעקב לינד, אינו מתרחש במחנוודריכוז
אלא דווקא מחוצה לו. לינד, יליד וינה
שהיה בן 14 בפרוץ המלחמה, הצליח
איכשהו להימלט מידי הגרמנים, להסתתר
תחת זהות של נער הולנדי ולהישאר בחיים
במשך כל ימי המלחמה, כשהוא נמלט
דווקא לתוך גרמניה ולא מתוכה.
אחרי המלחמה היה בישראל ונשאר בה
עד ,1949 אבל לא הצליח להתאקלם (בין
היתר היה המאפר של יוסי ידין ברק
אתמול נולדה) .הוא נסע ללונדון, שם
התגלה בשנים האחרונות כמספר מוכשר
שאחד מספריו, נשמת עץ, זכה לביקורות
נלהבות.
מרתקת במיוחד בספר זה הדרך בה
מנסה לינד להתחקות, ללא כל רגשנות
או רחמים עצמיים, על מה שעבר עליו
במלחמת העולם השנייה, כשהוא משתמש
בלשון סארקאסטית בדברו גם על עצמו
וגם על אחרים.
תאור סולם הערכים של היהדות במזרח-
אירופה, ערב המלחמה, או חיי המשפחה
שם, אין בו שום דבר מן הנוסטאלגיה
האופפת בדרך כלל תקופה זו.
ככל שמתקדם הסיפור לתוך המלחמה,
הופך הקורא לחברו־לדרך של נער, אשר
מנסה בכל כוחותיו לשמור על שפיותו
בעולם מטורף לחלוטין, ואם לשם כך הוא
צריך לשנוא את כל היהודים, שהרי עובדת
היותם יהודים ובני עמו, הביאה עליו כל
כך הרבה צרות, אין הוא נרתע כלל לעשות
זאת. זוועות המלחמה יוצרות מושגים
והתנהגויות משונות, וכאמור, לינד עוקב
בדקדקנות רבה אחרי תופעות אלה.
ייתכן ורבים ימצאו את התנהגותו של
לינד לבלתי סימפאטית, ואת וידויו קרובים
לחילול קודש. אולם כבר בתחילת
הסיפור הוא קובע שככל בני דורו, הוא
גדל על ברכי הפחד. האימה לא משה
מעצמותיו לעולם. ופירושו של הפחד, לדברי
לינד, הוא שאתה מודה כי הזולת
חזק יותר, הזולת מנצח, ומרגע זה והלאה
אין עוד מה לפחד, כי ממילא הכול אבוד.
וזהו סוג ההגיון שהינחה את מי שרצה
להמשיך ולחיות בתוך השואה.
למרבה הצער זהו ההגיון שממשיך להנחות
עד היום חלק גדול מן האנושות.
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 1830

הפקודה שנתו אלוף להט:
״לחנוק אותו!״

אנשים

0כתב גלי צה״ל יוסף
פריאד נלווה לכוחות צה״ל
בפשיטה ללבנון. כשחזר לתחנה׳
הבחינו חבריו לעבודה כי
בגדיו מגואלים בדם. החשש
הראשון כי הכתב נפצע במהלך
הפשיטה, התבדה, אך
במהרה התברר כי רק בנס ניצל
מפגיעה. בעת שראיין את
אחד מחיילי צה״ל, נפתחה לפתע
לעברם אש צלפים והחייל
המרואיין נפגע באחד הכדורים,
צנח על הכתב וזה נש או
במהירות למקום מיסתור וניסה
להשיב את רוחו. אך החייל
מת מפצעיו ומילותיו האחרונות
הוקלטו במכשיר ההקלטה.

במרחק
של יום אחד מאגאדיר
(מרוקו) וכבר סידרנו עם צלמי
הטלוויזיה שיצלמו תמונות
מאגאדיר. לצערי הודיעו לנו
לפני דקות ספורות כי מטעמי
ביטחון האונייה לא תעגון שם,
כרגע גם שוחחתי עם הבמאי
ורב־החובל ומסתבר שישנה סיבה
לדאגה וחוששים מפצצה
על האונייה. זו הסיבה שלא
עוצרים באגאדיר. אולי אני
ברת־מזל?״ יומיים אחרי קבלת
הגלוייה הגיעה כרמלה לארץ
מבלי שתבקר במרוקו.
0בין מאות האלפים שחזו
במחזה הטלוויזיה גן עליזה
מאת יהונתן גפן, שהוקרן
ביום השישי האחרון במיסג־רת
תיאטרון שידורי ישראל,
בהשתתפות לכנה פינקל־

׳ 0חבר קיבוץ גבעת־חיים,

מזכ״ל ההסתדרות יצחק כ ף
אהרון /נכנם ביום השישי האחרון
לחנות ספרים ועיתונים
בצפון תל־אביב וקנה קופסה
מלאה קישוטים לסוכה. לשאלת
בעל החנות בשביל מה הוא

מנתח הלב הישראלי, בחברת אשתו (משמאל) ולאה מרכוס,
לשעבר לחוביץ, אשתו של העיתונאי יואל מרכוס,
הקמליות וקנו במשותף תוכנייה ממנה קראו לפי התור.

מורי עם רו׳
בוונ סוו
באו יחדיו לבכורת הגברת

בלי שישמעו אותנו. הלבשתי
לכל האנשים גרביים על הנעליים
והתחלתי לשגר אותם.
אנחנו הולכים, דומיית מוות.
אני מרגיש איך חייהם של
מאה לוחמים ועוד חמישים אזרחים
מהרטוב, מונחים על
כפות־המאזניים. ולפתע, מתוך
הדומייה הזאת, פורץ קול בכי
צווחני, בכל המרץ, בכל הרצינות,
מפיו של תינוק בן
כמה חודשים. מיותר להגיד ש בתנאים
שונים חושב אדם
ימים, אולי שבועות, אולי חודשים,
על מה שעשיתי כהרף־
שנייה. נתתי פקודה להשתיק
אותו, לחנוק אותו, כדי להציל
את 150 האנשים. הפקודה בוצעה
מייד. אלא שהתינוק הזה
היה תאב־חיים, לאושרי. מייד
נשתתק, בלחיצה הראשונה, והוא
בריא עד עצם היום.״
0בספר זיכרונות בו מוזכרות
כמעט כל הנשים המפורסמות
בעולם, מספר ספר
האצולה הצרפתי אלכסנדר,
על ביקורו בארמון המלך
חוסיין, לפני מלחמת ששת־הימים.
כשנמאסו עליו בילויי
הסקי־מים והטיסות עם המלך
במטוסו הפרטי, ביקש אלכ סנדר
משליש המלך שיקח אותו
לביקור בארמון הנשים. ה
שליש
הסכים אך הסביר לספר
את חוקי הביקור: או שיסרסו
אותו לפני, או שיערפו את ראשו
אחרי .״ויתרתי מייד על
הרעיון,״ כותב אלכסנדר.
0במכתב ששלח לידיד בארץ,
מספר איש הסיפורים ו־המיסתורין
יוכן? נ׳י המבלה
עתה חופשת החלמה בשווייץ,
על תוכניותיו לעתיד :״בחודש
הבא אצא לאנגליה, משם
לארצות־הברית ואחזור ארצה
דרך מוסקבה. אבוא יהד עם
אשתי יהודית, על־מנת להקים
בארץ אולפן להסרטת סרטים.
אכניס לארץ את שיטת
הדיאליסקופ שעולה לדעתי בהרבה
על הסינטסקופ. הסרטים
שלי יוסרטו רובם ככולם ב־70
מ״מ ומיועדים לייצוא בלבד.
רוב השחקנים יבואו מצרפת,
אנגליה וארה״ב. את הצוות
ארכיב ברובו מישראלים, כולל
כמובן עולים מארצות־הב־רית
ומברית־המועצות.״
0ישראלית אחרת שכתבה
מחו״ל, היא זמרת חיל־האוויר
לשעבר ברמלה קורן. על-
גבי גלוייה מצולמת של גמלים
במרוקו, מספרת כרמלה, שעמדה
להשתתף בסרט טלוויזיה
שיצולם במרוקו :״אנחנו

שנפצעה בפניה לפני כחודש בתאו־
\ ן ן * ן ל 1| ״111י 1ןןך
נת־דרכיס עלתה לבמה בהצגת
1 1 / 11
הגברת עם הקמליות כשהיא מאופרת על־ידי דיילת־יופי שנשלחה
במיוחד על־ידי מנהל חברת הלנה רובינשטיין, משה ברוך (לידה).
השניים נפגשו אחרי הצגת הבכורה במסיבה שנערכה במסעדת נאש.
צריך כל־כך הרבה קישוטים,
השיב בן־אהרון :״אני עומד
לחלק אותם לכל ילדי הקיבוץ.״
0גם כמה מקיבוצי השומר
הצעיר, החליטו לחזור
בתשובה: מהשנה הבאה הם
מתכוננים להפוך את יום־הכי־פורים
לחג רישמי. חברים שלא
ירצו לעבוד באותו יום, לא
יעבדו ומי שירצה יוכל לצום.
בין הקיבוצים שקיבלו את ה־ההחלטה:
קיבוצו של אבא
קוכנר, עין־החורש.
0לבלאגאן שלם גרם השבוע
יו״ר הנהלת תנועת החרות
עזר וייצמן כאשר נעצר
עם מכונית האלפא רומיאו
שלו ברמזור שמול קפה אקסודוס
בתל־אביב. מחלון המכוהעולם
הזה 1830

עבדול-קאדר אל־חוסייני.

״הבעייה שלי,״ סיפר להט,
״היתה להעביר את האנשים

ששיחק את תפקיד הבעל המזדקן,
נזכרה רחל במקור החליפה
בה הופיעה בנה על־גבי
המסך הקטן. היתד, זו החליפה
הראשונה של גדעון והיא נתפרה
לפני 23 שנים אצל חייט
ברחוב נחלת בנימין בתל־אביב.
על ביטנת החליפה שנשתמרה
יפה עד היום, תפורה פיסת בד
עליה כתוב :״ההסתדרות הכללית
של העובדים העבריים
בארץ־ישראל. קבוצת קואופרטיב
עתיד.״ חליפה זו נחשבה
אז לשיא האופנה בארץ.

0השידור הבא של תוכנית
הטלוויזיה הפופולארית
חייס שכאלה, בהפקתו של
עמוס אטינגר, יהיה על
חצקל איש׳־כפית, בעליו
של קפה הבוהמה לשעבר,
כסיה, ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.
לצורך הקלטת התוכנית
שוחזר בית־הקפה בתפאורה
מיוחדת שנבנתה באולפני ההסרטה
בהרצליה, שם הוצבו
כסאות, כך שהצופים יוכל לקבל
את הרושם כאילו צולמה
התוכנית בקפה. להקלטה הוזמנו
עשרות אנשים שאמורים
היו להשתתף בתוכנית אולם רק
חלק מהם הצליחו להתראיין,
כיוון שאורי זוהר, אריק
לכיא ורידי מנוסי הפליגו בשבחיו
של חצקל עד שלא נותר
לאחרים פנאי לדבר. בסיום
ההקלטה מחה הצייר
משה ברנשטיין, מוותיקי
האמנים של כסית, שהוזמן לתוכנית
ולא רואיין, בצעקה
גדולה :״הבדרנים השתלטו על
התוכנית !״

פסוקי השבוע
$מנכ״ל רשות השידור,
ואלטר איתן על הה
נית
ראה עזר את מכרתו אתי
כפפי, אשתו של עורך־הדין
רם כספי. הוא החל משוחח
איתה, למרות צפירותיהם של
נהגי המכוניות שעמדו מאחוריו
ונאלצו לחכות עד שהאלוף
(מיל ).יגמור את שיחתו ויפנה
את הכביש.
0עם פרישתו מצה״ל גילה
מי שהיה ראש אגף כוח אדם
במטה הכללי, אלוף שלמה
(״צ׳יץ״) להט, את ההוראה
החמורה ביותר שנתן במיל-
חמת השיחרור. היה זה בעת
פינוי הרטוב. צ׳יץ היה צריך
להעביר את המפונים בדרך בה
נמצאו אלפים מחייליו של

שטיין, זאב רווח וגדעון
שמר, היתד, גם אמו של גדעון,
רהל שמר. למראה בנה

צעה להנהיג עונש־מוות לחב־לנים
בישראל :״לא תיתכן חברה
בריאה מבחינה נפשית ו־אמוציונאלית
במדינה הגוזרת
דיו־מיתה ומבצעת את גזרי־הדין.״

כתב ״מעריב״ אורי
דן :״עוד מעט תהיה מחצית
האוכלוסייה קציני ביטחון ש־ייגנו
על מחציתה השנייה.״

תת־ניצב

קרתי, ראש המחלקה לתפהפוליטרוק
של הפלנד׳ח יחד עס בתו
ךןן 1#ךךן ! ן ן?
מרי, חברת קיבוץ גבעת־השלושה

שאירגנה השנה את הקייטנות של הקיבוץ. כששמע בני מפי מנהל תיאטרון
בימות יעקב (״יענקל׳ה״) אגמון, כי הוא עומד לסגור את
תיאטרונו בגלל קשיים תקציביים וחוסר עידוד ממשלתי, אמר :
״מחר אני הולך ליגאל (אלון) ועושה לו סקאנדל. איך הוא נותן שיסגרו
את התיאטרון.״ הכתם הלבן בעין של מרי, בגלל הבזק הפלש.

יחזקאל

קידים מיוחדים במשטרת־יש־ראל,
על מכתבי־הנפץ, שיש ראל
השתמשה בהם בשעתו במלחמה
נגד המודיעין המצרי
בעזה ונגד המדענים הגרמנים
במצרים :״שיטה מכוערת, אכזרית,
ובלתי־מוסרית של מלחמה,״

סיקורת
(המשך מעמוד )10
מר קהנלכנר היה עד לפני כשנה, אחד
האנשים החשובים בגרמניה המערבית,
שותף גדול וחבר הנהלת חברת המו״לות
ברטלסמן, חברה בעלת מחזור שנתי של
כ־ 800 מיליון לירות. הכנסתו השנתית האישית
התקרבה ל־ 2מיליוני לירות.
והנה, ביום בהיר אחד, עזב מר קהנל־כנר
את כל עיסוקיו, נסע להונג־קונג כדי
ללמוד את מדע הריפוי על־ידי דקירות
מחט (אקופונקציה) ,המפותח במיוחד אצל
הסינים, וחזר עתה לגרמניה, מוכן ומזומן
לרפא את החולים והדוויס.
״הרגשתי שבתפקידי הקודם איני חיוני
עוד. אם הצלחתי, היה זה אולי 25 אחוז
בזכותי 25 .אחוזים נוספים צריך לזקוף
לזכות המזל, ועוד 50 אחוז לזכות שותפים
מוכשרים.״ ומה עכשיו 7מאה אחוזים
של הצלחה או כשלון, יהיו שייכים
רק לו. אבל עם כמות מניות כמו שיש
לו בכספת, הוא לא צריך לדאוג.

ת ק לי טי ם

מגור היא החברה היחידה בישראל ה מעני קה שרות כולל לנהג ולמכונית,
בכל חלקי הארץ 24 שעו ת ביממה כולל שב תו ת וחגים.

נו סטא לגי ה
ת ק שו ר ת אל חו טית

בקצב ״דוק״

אנשי שרות ט ע 1לי ם
ואדיבים יעניקו
למכונית טפול
מעולה -שרותי
עזרה ראשונה בדרכים
שרותי התנעה,
אבחנה ויעוץ.

עזרה מהירה תוזעק
אל המנוי מיד עם

הגיע קריאתו למוקדי

התפעול של ״מגור״

ע שרות גוררים
ממותקנים באלחוט
לרשות המנוי 24
שעות ביממה (גם
לאחר תאונה) הגרירה
חינם מכל מקום. לכל
מקום.

פרטי םוהרשמה:

מ @נף

שרות• רכב (ישראל) 10״מ

| ״רוקע להקת ״נחש מי״
ו — אר.סי.אי.4602 .
לאחר שטעמו, הריחו והתנסו במשהו
מכל סיגנוו פופ מקובל בשוק, יצאו חברי
להקת נחש מי במסע אל העבר. אל אותם
ימים פרהיסטוריים של רוק׳נרול, שהיו
כידוע ימי הזוהר האמיתי של הטיפש־עשרה(
.היום בגיל כזה כולם כבד מהפכנים
ומתקנים אור העולם, ואיש אינו מעז
לקרוא להם טיפשים).
אך במסעם העתיק חדש לפגוש מכרים
ותיקים (חוץ מן הרב הרץ וים של

ת חנו ת שרות לע שרות
פזורות בכל רחבי
ישראל.ומבטיחות
למנוי שרות נאמן
בכל מקום ובכל זמן

כל יו גם בשבתות ובחגים 24 שעות ביממה:
תל-אביב:רח־ רמז ,35 טל 256168 , 263974 .
כל יום ב ש עו תהע בו ד ה הרגילו ת:
ירושלים: שמואל הנגיד, 15 טלפון 02-222.503
חיפה: ככ ר ההגנה , 6טלפ1ן 04-525262
באר שבע:רח׳ ההסתדרות , 78ט ל057-3654

= ב נ 11זון 0 -־1-1

ע ם ״בדבור־פרסום
פ.ב.ס

החל את השנה
עם מכשיר־בזק. הכן ללילות החורף
הארוכים, מכשיר בזק. מבחר גדול
במחירים ללא תחרות, אצל ״פוטו־ברנר״
.מבחר מקרני שקופיות ומק-
רנות סרטים, גדול. צלומי פספורט
בן־רגע! העתקת מסמכים בו־במקום!

פנ טנ ב דנ ר
׳חיפה,רח 1ג התלונן 31

ביטוח שנתי לטלוויזיה
— 30.ל״י
כולל מנורת המסך, כולל מיסיס
סיגנל
אלקטרוניקה
רח׳ החשמל ,4תל־אביב,
טל 615362 ,625459 .

התיאטרון הקטן מציג:

1לי ה

0ריזרלנד>ו.נימה<(11111 :2* 1הקאמרי)

להקת ״נחש מי״
חזרה אל הזוהר

בוטיק השקרים
כתב וביים: יואל זייגוו

עפ״י י.ו1לטר

חיפה — שביט,
יום ד׳ 27/9ב־.9.00
כפר־סכא -עמל,
יום -ו׳ 29/9ב־.9.00
תל־אכיב -בית־המורה,
מוצ״ש 30/9ב־ 7.30 וב־.9.30
כת־ים — עצמאות,
יום ב׳ 2/10ב־.9.00
אשדוד -אשדוד,
יום ג׳ 3/10ב־.9.00
תל־אכיג — בית־ארלוזורוב,
יום ד׳ 4/10ב־.8.30
חיפה — התיאטרון העירוני,
יום ה׳ 5/10ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן״
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
חיפה ,״קופת־מכבי״ ו״גרבר״.
הפצה ראשית:
״לאן״ ,טלפון .231655
מסיק:תנתק נן-דטי0וזיט.)1טל 244044

אהבה, האחרון נשמע רק כרקע לשיחה
אפיינית של בני הימים ההם).
פיזמונים חדשים של חברי הקבוצה, מנ סים
לחקות את תור הזהב של ביל היילי,
אלביס פוסלי, פאטם דומינו ואחרים, ב תוספת
מלים משמעותיות על אקולוגיה,
או פארודיות על שירי אהבה (אהרוג את
אביך /ארצח את אחותך /אמרוט את
ריסיו /אשחוט את עדריו /אשרוף את
יבוליו /אם תרקדי עם אחר) .עד כדי
נך שחיקוי סווינגי, המזכיר קצת את סי־נאטרה,
מוקדש כולו לתחתונים נוסח
נאשוויל עליהם מונצחת פרשת אהבה.
כל זמן שמאזינים לתקליט עם אוזן אחת
ובשניה מנסים להיזכר במה שהיה פעם
ולעשות השוואות זה די משעשע. אולם
למרות הכל, קשה לומר שנחש מי מצליחים
היום, במה שנוגע לקצב ומוסיקה,
לעורר בתקליט זה את ההתלהבות הבלתי
מסוייגת שסחפה בזמנו את מעריצי היילי
או פרסלי.
למרות כמה פירורים של ״רוק קשה״
המפוזרים פה ושם, נדמה לא פעם, כי
נחש מי אינה להקה מודרנית המחקה אופנה
ישנה, אלא להקה ישנה, ומן הסחות
מוצלחות.
העולם הזה 1830

העובדותשצוותהחקירהלא •חקור א ות ן

הממשוה עשתה

:1 1טבחו ה ־ 11 כומינכן
שלושח שמטות כדכד אחרי שואת מינכן עברה דעודהקהל כישראל
לסדר־חיום על שערוריית המחדלים, שהכיאו להפקרתם של
אחד־עשר כני־ערוכח ישראליים. צוות החוקרים כראשותו שד פנחס
קופל, שמונח עד־ידי ראש־הממשדה לחקור את חאפפקטים השונים שד
הפרשה, עוסק — כפי שחיה צפוי מראש — כחקירת פרטים שוליים
וכלתי מחייבים שד הפרשה, כמו: איזה ראש מחלקה כשירותי־חכי־טחון
החליט שלא לשלוח אבטחה למשלחת האולימפית הישראלית
שיצאה למינכן ך הנושא העיקרי שד החקירה: אחריותה ומחדליה
של ממשלת־ישראל למה שאירע במינכן, אינם משמשים כדל נושא
לחקירה, למרות שהם מהווים את טדת הכותרת שד כד הכזיונות
שאירעו כפרשה זו. ככל שחולפים הימים, נופפים פרטים חדשים המצביעים
עד הוסר האונים והחידלון הנורא •טל ממשלת־ישראל כ־ 5כפס
טמכר השחור, חיום בו נתפסו כני־הערוכח הישראליים במינכן ונטבחו
בידי טירוריסטים ערבים. להלן אוסף הפרטים והעובדות •שנחשפו עד
כה על מה שאירע בממשלת־ישראל ביום ג׳ השחור, המצטרפים יחד
דבתכ-איישום חמור ביותר.

שונה 0 5 .3 6

ראשונים בכפר
הכניסה לבית.
כניסות הבניין,
אנשי המשלחת

ש 1/ו; ישראל

שונה 0 6 .0 5

יום גי5 ,

8אנשי חוליית ספטמבר השחור, לבו־שים
בבגדי אימון ונושאים עימם תיקי
ספורטאים, מדלגים מעל גדר הכפר האולימפי
במינכן, עושים את דרכם לעבר
הבניין מיספר 31 ברחוב קונולי בתוככי
הכפר, בו מתאכסנים, במיספר חדרים נפרדים,
חברי המשלחת האולימפית היש ראלית
למינכן.
שעה 0 5 .4 5

יריות ראשונות נשמעות מכיוון הבית
מיספר 31 ברחוב קונולי. אנשי שירותים

חבלנים פלסטיניים השתלטה על שני חדרים
של המשלחת הישראלית. אחד מחברי
המשלחת, משה ויינברג, נורה ונהרג
וגופתו הוצאה אל מחוץ לבניין. החבלנים
הודיעו כי הם מחזיקים בבני־הערו־בה
הישראליים ותובעים מממשלת ישראל
לשחרר 200 חבלנים העצורים בישראל,
לפי רשימה שתוגש להם, תמורת שיחדור
בני־הערובה. החבלנים החמושים בנשק
מאיימים להרוג את בני־הערובה אם
ייעשה נסיון לחלצם.
מהדרו באותו בניין מצליח שמואל
ללקין, ראש המשלחת האולימפית הישראלית
להתקשר עם העיתונאים הישראליים
השוהים במינכן, למסור להם על

ההתקפה שנערכה. הוא מתקשר גם אל
יריב אורן, מנהל רשות הספורט הישראלית,
המתגורר במלון שרתון במינכן,
מוסר לו על תפיסת בני־הערובה.
שננה 0 7 .0 0

סוכנויות הידיעות בעולם מתחילות
להעביר ידיעות ראשונות, בלתי ברורות,
על תפיסת עשרה בני־ערובה ישראליים
בכפר האולימפי במינכן. עיתונאים ישראליים
במינכן מדווחים למערכות עיתוניהם
בישראל ידיעות ראשונות על מה
שאירע.
בבניין ברחוב קונולי מופיע טירוריסט

האולימפי מתקבצים ליד
מבעד לחלונות וחלק מחומקים
החוצה כמה מהאולימפית
הישראלית.

קריאה טלפוניה ראשונה מגיעה לתחנת
המישטרה הגרמנית בכפר האולימפי.
נמסר בה על יריות שנשמעו מהבית
ברחוב קונולי. שוטרים ואנשי ביטחון
חשים לעבר הבניין.
שו 1ה 0 6 .5 0

הבניין בו התאכסנה המשלחת הישראלית
מוקף כולו בכוחות מישטרה גרמניים.
מפקד מישטרת מינכן, ד״ר מנפרד
שרייבר כבר שוהה במקום, מקבל דיווח
מהשוטרים במקום על המצב: כנופיית

ראשון כשעל פניו מסיכת כובע גרב.
למטה, בפתח הבניין מתקבצים אישים גרמניים
רמי־מעלה שהוזעקו למקום. ביניהם:
שר־הפנים הגרמני גנשר, שר־הפנים
של בוואריה ואנשי שירות־הביטחון הגרמני.
צלפים חמושים מקיפים את הבניין
בנסיון לדבר עם החבלנים שהציגו אול טימטום
למילוי תביעתם לשיחרור 200
החבלנים העצורים בישראל: שעה 9לפי
שעון גרמניה, שעה 10.00 לפי שעון יש ראל.
בבניין
מינהלת הכפר האולימפי, לשם
התקבצו ראשי הוועד האולימפי הישראלי
במינכן, ראשי המשלחת הישראלית, כולל
שמואל ללקין שהצליח להיחלץ מהבניין
בו מחזיקים המחבלים את בני־הערובה,
מנסים להתקשר טלפונית עם ישראל כדי
לדווח ולקבל הוראות מה לעשות.
שעה 0 7 .3 0

דיווחים ראשונים על מה שקרה במינכן
מגיעים לשירותי־הביטחון, לשרי־הממ־שלה,
למשרד־החוץ. במינכן נודע לראשונה
כי החוטפים שהשתלטו על בני-
הערובה משתייכים לאירגון ספטמבר
השחור.
בישראל לא ננקטת כל פעולה. כל
הגורמים להם נמסרו דיווחים מבקשים
מידע נוסף על־מנת להיות בתמונה.
שעד 08.10

מחנים, מחנים

תמונה זו אופיינית לאווירה
ששררה בכנסת בירושלים,
ביום הארוך ביותר בו הוחזקו בני הערובה הישראליים בידי
חוטפיהס מאנשי ״ספטמבר השחור״ בכפר האולימפי במינכן.
בתמונה נראים (מימין לשמאל) :ח״כ מפ״ם שלמה רוזן, הלוחץ
את ידו של סגן ראש־הממשלה יגאל אלון. מזכ״ל ההסתדרות יצחק

בן־אהרון (עס הגב למצלמה) מול שר המסחר־והתעשייה חיים
בר־לב החובק ידיים; שר המישטרה שלמה הילל מול שר־המיש־פטים
המתפטר־חוזר יעקב שמשון שפירא. משמאל נראה ח״כ
העבודה ישראל קרגמן. אותה שעה, בכפר האולימפי במינכן ניהלו
נציגי ממשלת בוואריה (תמונה למעלה משמאל) משא־ומתן עם
מפקד קבוצת הטירוריסטיס שהחזיקו את בני הערובה הישראליים.

קשר טלפוני ראשון נוצר בין ממשלת־ישראל
למינכן. סגן ראש־חממשלח יגאל
אלון, משוחח טלפונית עם יריב אורן,
מנהל רשות הספורט, המספר לו ממקור
ראשון על מה שאירע. אלון מבקש לדבר
גם עם שמואל ללקין. בשיחה זו נותן

(המשך מעמוד )13
אלון הוראות ראשונות לאנשי המשלחת
הישראלית בכפר האולימפי כיצד לפעול
.״לסחוב זמן במשא־ומתן,״ פוקד
אלון ,״לברר אפשרויות איך אפשר לפעול
כדי לחלץ את בני־הערובה.״

שעה 08.30
שלוש שעות אחרי ההתפרצות האלימה
לבניין המשלחת האולימפית הישראלית,
התייעצויות טלפוניות ראשונות בין שרי
ממשלת־ישראל על הצעדים שיש לנקוט.
מאחר שלאותו יום נקבעה ישיבת כנסת
לשעה 10.00 בבוקר, מוזמנים כל השרים
בדחיפות לישיבת ממשלה שתתקיים תוך
חצי שעה, בשעה .09.00
נוצר קשר טלפוני ראשון בין שגריר
ישראל בבון, אלישיב בן־חורין, לבין מיש-
רד־החוץ בירושלים. ניתנת הוראה לבד
חורין לטוס מייד למינכן.

שסד 09.00 .
בכפר האולימפי במינכן מתכנסים מאות
אנשים מסביב לבניין הנצור של המשלחת
הישראלית. שוטרים ואנשי ביטחון מנסים
להרחיק את הסקרנים. בכמה מיגרשים בכפר
מתחילים ספורטאים להתאמן לקראת
התחרויות. איש אינו תופס עדיין את
משמעות התקרית שאירעה.
בבניין הכנסת בירושלים מתכנסים חברי
סיעת המערך ושרי ממשלת־ישראל. ישיבת
סיעת המערך נקבעה מראש, כהקדמה
לדיון העומד להיערך בכנסת על
החזרתו לממשלה של שר־המישפטים יעקב
שמשון שפירא. וכן לקביעת קו לגבי
הצעת גח״ל וסיעות אחרות להביע אי־אמון
לממשלה על רקע זה.
הח״כים כבר יודעים על מה שאירע
במינכן. ראש־הממשלה, גולדה מאיר,
עצבנית ומעשנת ללא הרף, נכנסת לאולם
הסיעה, מבקשת את סליחת החברים ומו דיעה
שתיעדר בגלל אירועי מינכן.
שר־התיקשורת, שמעון פרס, מצליח
לארגן טלפון ישיר מהכפר האולימפי במינכן
לחדר הממשלה, שיישאר פתוח
כל הזמן ובו תימסר אינפורמציה ממינכן
ויועברו לשם הנחיות והוראות.

כדי להעביר את צירוף שפירא לממשלה
בלי ויכוח כללי במליאה.

שעה 11.00
גולדה וישראל גלילי נפגשים עם מנחם
בגין כדי להגיע עימו לנוסחה מוסכמת
על הדיון שייערך בכנסת. בגין מציע
לא להעלות כלל בכנסת את ענין שפירא
אותו יום, לדון רק במתרחש במינכן.
גולדה סבורה שאין מקום לוויכוח כלל.
היא תמסור בכנסת שתי הודעות: על
צירוף שפירא לממשלה ועל פרשת מינכן
ובזה יסתיים המושב.
ישיבת הכנסת נדחית שוב.
בחדר הממשלה (בקומה ב׳ של הכנסת,
קומה מתחת לאולם המליאה) נערכת
ישיבת ממשלה נוספת. אנשי ביטחון מגינים
על הכניסה מפני צוותות טלוויזיה
המתרוצצים במיסדרון.
יגאל אלון מציע שוב לאשר את יציאתו
המיידית לגרמניה. הצעתו נופלת שוב,
בעיקר בגלל התנגדות דיין. בין השרים
שוררת אווירה שזה רק עניין של זמן

משגר מיכתב דחוף לידר הכנסת, ישראל
ישעיהו, תובע לדחות את ענין שפירא
ולבטל גם את הדיון בפרשת מינכן, כדי
לא להזיק לעניין.
בישיבת ועדת הכנסת בקומה א׳ של
בניין הכנסת מחליטים לדון על עניין
מינכן אחרי הודעת ראש־הממשלה בעניין
זה ואחר לדון גם בעניין שפירא.
שרי הממשלה יושבים במזנון הכנסת.
דיין יושב בחברת אלוף־מישנה. פרס מאזין
לרדיו ליד שולחן אחר. שפירא יושב
עם אנשי־מישרד הפנים ליד שולחן שלישי.
דיין עוזב את המזנון ומציע לגולדה
שהוא עצמו יסע למינכן. הסיבה: הדאגה
הגוברת לגורל בני הערובה. כיצד מסביר
דיין את נכונותו לנסוע אחרי שהתנגד
לנסיעת אלון? ובכן מסביר דיין, הוא
לא יסע כשד־הביטחון או כנציג רשמי
של ממשלת ישראל אלא כ״מומחה״ למג־טאליות
של הערבים והחבלגים בעיקר.
אולי יצליח להוליד אותם שולל כמו ש עשה
בפרשת מטוס סבנה.
גולדה מאשרת לדיין את הנסיעה. מחליטים
לעכב את טיסת ״האישיות הביט־

שעה 10.00
הגיע מועד ישיבת הכנסת, בה עמדה
גולדה להודיע על צירוף שפירא לממשלה.
באולם המליאה יושבים כמה עשרות
ח״כים. היציעים מתחילים להתמלא אבל
הישיבה אינה מתחילה. נמסר כי בגלל
התרחשויות מינכן נדחית הישיבה ל־.11.00
בו במקום יוזמים הצעה לערוך דיון
מיידי בכנסת במתרחש במינכן. גח״ל,
העולם הזה וסיעות אחרות מגישות הצעה
לדיון דחוף.
נקודת הכובד עוברת למזנון הכנסת.
בין הח״כים, כולל הח״כים של המערך,
מורגשת התמרמרות כללית על קשירת
ענין שפירא לענין מינכן. מועלית הדיעה
שגולדה רוצה לנצל את הקורה במינכן

שעה 15.50
בגרמניה מבטלים את שידורי הטלוויזיה
כדי לנתק את המחבלים מהעולם.
ראש־ממשלת גרמניה, וילי בראנדט, ממריא
מבון למינכן. פג מועד האולטימטום
הנוסף שנתנו החבלנים. הם מסכימים
להאריכו שוב עד לשעה .18.00 אולם
מודיעים שזו הארכה האחרונה. אחריה
יוציאו להורג את בני־הערובה אחד אחד,
בהפסקות קצרות, עד מילוי תביעותיהם.
משה דיין מגיע לנמל-התעופה בלוד.
הוא מופתע לראות שם כתבים וצלמים.
מסתבר כי הידיעה על יציאתו לגרמניה,
שהיתה צריכה להיות סוד כמוס, כבר מועברת
בכל סוכנויות הידיעות בעולם. בו
במקום מחליט דיין לבטל את נסיעתו.
״האישיות הביטחונית הבכירה״ עולה למטוס
בלוויית עוזרה בלבד. לפי אחת הידיעות
היה זה דווקא אחד הכתבים המקורבים
לדיין, ישעיהו בן־פורת, שעקף
את הצנזורה, העביר בשיחה טלפונית
ישירה את הידיעה על יציאתו של דיין
לחו״ל. דיין אינו חוזר עוד לירושלים.
הוא אומנם ממשיך בשעות הבאות לעמוד
בקשר טלפוני עם ביתה של ראש־הממ״
שלה, אולם משחק את ״הברוגז״ אחרי ש נוכח
שממעטים להיוועץ בו.
מנחם בגין חזר אל בניין הכנסת, מסכמים
עימו שלא יהיה דיון בכנסת על פרשת
מינכן והוא משכנע את חבריו לסיעה
בכך. ישיבת הכנסת נקבעת לשעה . 16.30

שעד 16.50 .
גולדה מוסרת הודעה בכנסת הישיבה
ננעלת.
בכך נסתיימה למעשה הפעילות של
ממשלת ישראל בפרשת מינכן. הממשלה
התפזרה. מטה מצומצם הוקם בביתה של
גולדה. יושבים שם, מלבד גולדה ויגאל
אלון, גם השרים ישראל גלילי ואבא אבן.
מדי פעם מתקשרים טלפונית עם דיין
ועם חיים בר־לב. אבל התחושה הכללית
היא של חוסר אונים.

זוועה 18.00

שונה 09.50
בחדר הממשלה בבנין הכנסת נערכת
ישיבת הממשלה. השרים המומים מהידיעות
המגיעות באמצעות הטלפון במינכן.
מציעים לגולדה לבטל את ישיבת הכנסת
בענין שפירא. גולדה מסרבת לשמוע להצעות.
השרים מביעים דיעות מה יכולה
הממשלה לעשות.
בנקודה זו מציע יגאל אלון שהוא עצמו
יטוס מיד לגרמניה בחשאי, בתור השר
האחראי על הספורט והמשלחת האולימפית,
וכן בגלל קשריו הטובים עם וי־לי
בראנדט. הוא הציע לקחת עימו אישיות
ביטחונית בכירה כדי לפקח על תוכנית
המבצעים של הגרמנים.
מתחיל ויכוח על הצעתו של אלון. כל
שר מעלה את טיעוניו נגד או בעד נסיעתו
של אלון. רק חיים בר־לב תומך בנסיעת
אלון מתוך נימוק שאסור לבזבז
זמן וכל רגע יקר. אבל שרים אחרים,
כולל שר־הביטחון משה דיין וישראל גלילי,
מעלים את הטיעון שישראל אינה
צריכה להתערב כלל בנעשה במינכן .״אסור
להסיר את האחריות מהגרמנים,״ אמר
אחד השרים .״לא יתכן שנעמוד מהצד
כצופים בלבד בלי שנוכל להתערב,״ מנמק
דיין את התנגדותו לנסיעת אלון.
הוחלט לא לעשות דבר, מלבד העברת
עמדת ממשלת ישראל לידיעת הגרמנים.
גולדה מאיד חוזרת לעסוק בפרשת החזרתו
של יעקב שמשון שפירא לממשלה.
השרים יוצאים למזנון, עוקבים אחרי ההודעות
ממינכן ברדיו.

גולדה וגלילי מתחילים בניסוח הודעת
ראש הממשלה בכנסת.

איש־מיסתורץ זמיר
אישיות ביטחונית בכירה
עד שיחולצו בני־הערובה מידי שוביהם.
ההרגשה היא אופטימית, על סמך נסיון
העבר בישראל. מתלחשים שדיין אינו רוצה
שאלון יחזור ממינכן עם זרי־הדפנה
של החילוץ. דיין רוצה לנסוע בעצמו,
עוברת השמועה, אבל הוא חושש להציע
זאת אחרי שהתנגד לנסיעת אלון.
הממשלה מסכמת לשלוח לגרמניה ״אישיות
ביטחונית בכירה״ שלדברי העיתונות
הגרמנית היא האלוף צבי זמיר, ש תואר
בעיתונות הגרמנית כ״ראש המוסד
לביוך הישראלי.

שעה 12.00
בכפר האולימפי במינכן פג מועד האולטימטום
הנוסף שנתנו החבלנים. הגרמנים
מנסים למשוך את המשא־ומתן,
מציעים לאנשי ספטמבר השחור דמי-
כופר בלתי מוגבלים ויציאה חופשית מגרמניה
תמורת שיחדור בני־הערובה. החבלנים
דוחים את ההצעה, נותנים אולטימטום
נוסף לשחרור 200 עצורים ביש ראל
עד לשעה .14.00
בירושלים מבררים מתי עומד לצאת
המטוס הבא לגרמניה, כדי לשגר בו את
ה״אישיות הביטחונית הבכירה״ ועוזרו ל מינכן.
מסתבר שמטוס לופטהנזה עומד לצאת
בשעה שתיים.

שעה 13.00
חברי הכנסת נכנסים שוב לאולם המליאה
לישיבה שעמדה להתחיל. בין ה־ח״כים
נפוצה שמועה ׳שגולדה החליטה
למסור הודעה על צירוף שפירא לממש לה,
שאחריה ייערך דיון וכן תמסור הודעה
על מינכן ללא דיון. אורי אבנרי

חונית הבכירה״ עד שיגיע דיין לנמל־ה־תעופה
בלוד. שוב, אין איש מעלה בדעתו
לשגר מטוס צבאי מיוחד לגרמניה.

סוער 14.00 .
משה דיין יוצא מהכנסת בלוויית שר-
התחבורה שמעון פרס ושלישה הצבאי
של ראש הממשלה.
ישיבת הכנסת נדחית שוב.

תם מועד האולטימטום הנוסף של החבלנים.
הם משנים עתה את תביעותיהם.
נראה כי הגיעו למסקנה כי מנסים לטמון
להם מלכודת ולהתישם. במקום שחרור
מאתיים אסירים ביטחוניים בישראל הם
דורשים לאפשר להם לצאת במטוס מגר מניה
יחד עם בני־הערובה לקאהיר. הם
נותנים שעתיים זמן למילוי תביעתם זו.
בירושלים עוזבת גולדה מאיר את ביתה,
יוצאת למישרד ראש־הממשלה. שם היא
נושאת ברכה בפני עובדי המישרד, ושותה
עימם לחיים לחיי השנה החדשה. כש היא
חוזרת לביתה נמסר לה על דרישתם
החדשה של החבלגים.
לפני שגולדה נותנת את הסכמתה ל גרמנים,
היא מבקשת באמצעות שיחה בין
יגאל אלון לשגריר בן־חורין במינכן, לברר
את פרטי הפרטים של ההעברה. רק
אחרי שהגרמנים מודיעים לישראל שהם
אינם מוכנים לקחת על עצמם אחריות
שבני־הערובה שיוטיסו לקאהיר אומנם
יגיעו לשם חיים, מבקשת גולדה שווילי
בראנדט יפנה לקאהיר.

שעה 14.30

שעה 21.00

ארוחת צהריים מובאת בארגזים אל
בניין המשלחת הישראלית בכפר האולימפי
במינכן. אנשי־הביטחון הגרמנים
קיוו כי מיספר חבלנים יצאו ליטול את
המזון. ניתנה הודאה לצלפים לירות בהם
במידה שיהיו ארבע או יותר. אבל מפקד
הכנופיה מסכל את כל התוכניות. במו
ידיו הוא מכניס את ארגזי המזון אל הבניין.
במשא־ומתן מסכימים החבלנים להאריך
את האולטימטום שלהם בשעה.
בבניין הכנסת נפוצה שמועה שגולדה
הסכימה סוף סוף לוותר על הדיון וההודעה
בכנסת בפרשת שפירא. היא תמסור
רק הודעה בפרשת מינכן ובכך תס תיים
הישיבה. אנשי גח״ל מתנגדים.
מספרים כי לחיים לנדאו יש נאום מוכן
והוא אינו מוכן לוותר ולא להשמיעו.
מחפשים את מנחם בגין שעזב את הבנין.
גולדה נמצאת בישיבת ועדת־החוץ והביטחון.
מחליטים שם לדרוש מהגרמנים
ומהוועד האולימפי להפסיק מייד את ה־מישחקים
האולימפיים. הגרמנים פנסים
להתנגד לבקשה זו. אחד הנימוקים: אם
יופסקו המישחקים יהיה צורך לבטל את
שידורי הטלוויזיה, כיוון שלא הוכנו תוכניות
אלטרנטיביות.

״האישיות הביטחונית הבכירה״ ,של דברי
העיתונות הגרמנית היתד. האלוף
צבי זמיר, ראש המוסד הישראלי לביון,
הגיעה למינכן. הגרמנים מביאים לידיעת
האישיות את פרטי תוכניתם. לא נותר
עוד זמן לשינויים. השגריר בן־חורין מדווח
לגולדה כי הוחלט לפעול בכוח ל-
שיחדור בני־הערובה.
שד־הביטחון משה דיין משתתף בח תונה
הנערכת ליד ביתו בצהלה.

שעה 23.06
החבלנים ובני הערובה הישראליים מועברים
באוטובוס למסוקים שיקחו אותם
לשדה־התעופה הצבאי במינכן.

שעה 25.45
בנמל התעופה הצבאי פיסרטנפלדברוק
נפתח קרב היריות.
בירושלים מתנתק הטלפון הישיר בין
מינכן לביתה של ראש־הממשלה. שעה
ארוכה חולפת עד שמתחדש הקשר.
ההמשך כבר אינו שייך לתחום החקירה,
על מחדליה וכשלונותיה של ממשלת
ישראל בשואה זו.

במדינה העם הסנטור•!!
ו ה שבדוד ט
המדינה כולה
זועזעה השבוע
מתמונה אחת
חוויה מזעזעת עברה השבוע על מרבית
אזרחי ישראל.
הגילויים על מחתרת הטירור הנגדי
בישראל היו מפתיעים, אך לא מזעזעים.
מותו הפתאומי של מפב״לה החדש של
המישטרה, אהרון סלע, היה מעציב ומצער
כמו הידיעות שהגיעו מברית־המועצות
על הגברת רדיפות היהודים שם. אבל את
הזעזוע העמוק ביותר גרמה סצינה קטנה
אחת, ששודרה ביום השישי האחרון בטלוויזיה
הישראלית.
במסגרת הכתבה על פשיטת צה״ל בלבנון
בשבוע שעבר, שידרה הטלוויזיה
סצינה קצרה בה נראו חיילי צה״ל כשהם
מגלים באחד הכפרים בלבנון מכונית פאר,
מדגם שברולט, שבתוך תא המיטען שלה
הוסתרו כלי־נשק ומוקשים. אחר־כך הוצגה
פעולת התגמול של צה״ל שנמשכה שניות
ספורות: טנק צנטוריון עלה על המכונית
ומעך אותה בשרשרותיו.
היתד. זו תמונה שנחרטה בליבותיהם של
רבבות, שימשה נושא לשיחה כמעט בכל
בית. לא היה זה רק בגלל מקומה של
המכונית כסמל של סטאטוס בחברה הישראלית.
יותר
מכל סצינה קולנועית מבויימת
אחרת, שיקפה תמונה אכזרית זו את חוסר
התכלית של האלימות בכל צורה שהיא,
מבלי להתחשב במניעיה.

שירות ד ב
תקלח בדיווח על 1
הפשיטה בלבנון |
בעוד שלא היה צופה טלוויזיה שלא
תפס את משמעותה של תמונת מעיכת
המכונית על-ידי הטנק, תפסו רק צופים
מעטים משמעותה של סצינה אחרת ששודרה
בטלוויזיה במסגרת הדו״חות המצולמים
על הפשיטה בלבנון.
היתד. זו סצינה ששודרה בתחילת השבוע,
מיד אחרי הפשיטה. נראה בו כוח
צר,״ל הנכנס אל אחד הכפרים, שם מקדם
את פניו ערבי ישיש, המצביע על מקומות
המיסתור של החבלנים ומוביל את חיילי
צה״ל אליהם.
אפשר היה להבין את הרצון להוכיח
בצילום את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה
הלבנונית עם חיילי צה״ל. אבל הצגה
מעין זו עלולה לעלות בחיי אדם, אם
לא עלתה כבר לאותו ערבי בחייו. קשה
לצפות שבפשיטות הבאות ימהרו כפריי
לבנון להראות לחיילי צה״ל את מקומות
המחבוא של החבלנים, תוך ידיעה שאחרי
נסיגת כוחות צה״ל, יוכלו החבלנים החוזרים
לראות את שיתוף הפעולה שלהם
בטלוויזיה הישראלית.
קלות דעת פושעת זו הועלתה השבוע
בדרג בכיר ביותר. לא נמסר אם האחראי
לבזיון יתן את הדין על כך.
דעות הצד הש•1
של המטבע
חדרך למילחמה בטיוור היא
להציע לפלסטינים פיתרון
פוליטי — קובע עיתון פרו״יסראלי
|׳ בישראל — זוהי דיעת מיעוט קטן.
בעולם — זוהי דעת רוב הוגי-הדיעות,
ובכללם מיטב ידידיה של ישראל.
כתב השבוע ניו־יורק טיינזס הפרו־יש־ראלי,
במאמר ראשי המוקדש לטירור:
...חיסול כוח־המחץ הפלסטיני לא יפתור
את הבעייה האמיתית. ישראל חייבת
להראות שהיא מוכנה להסתכן בזירה המדינית
כמו בזירה הצבאית — ומוטב
מוקדם מאשר מאוחר.
״כצד השני של המיבצע האנטי־טירו־ריסטי
שלה, על ישראל להציע אלטרנטיבה
פוליטית לפלסטינים העקורים, שזזת־מרמרותם
נשארת, ושעד כה לא ראו דרך
אחרת להשגת יישות מאשר האלימות.״
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 1830

בגלל חיבת! לאנשי חב׳ד
התפתה זלמן שזר לעשות
זעשה שגבל בבזי !1המישפט
ך* טלפון צילצל השבוע אצל כמה
ן | אנשים במדינה. המטלפן היה זלמן
שזר, נשיא המדינה. אחרי כל שיחה נשאר
בן־שיחו של הנשיא המום ונבוך.

כי הנשיא עשה שורה של מעשים
שלא ייעשו — מעשים שבגללם
הולכים אנשים פשוטים לבית•
הסוהר. אולם איש לא העז להגיד
לו זאת. מה גם שהכל היו כטו־חים
שהוא הסתבר כעניין בתמימות.

הכל
בגלל חולשתו של שזר לחסידי
חב״ד, כת הקרובה לליבו, ושעימה הוא
מתפלל לעיתים קרובות (ראה תמונה
למעלה) .הרבי מלובאביץ, אותה דמות
קנאית, המבקשת לנהל את המדינה בטלפון
מברוקלין, התקשר עם שזר ותבע
את התערבותו כדי לשחרר ערב יום־הכי-

שופט וביקשה את התערבותה
כנה הנאשם, פנייתן• פסו
אבל שפירא נמצא במצב עדין, כמועמד
כמעט־מוצהר לכהונתו של שזר. הוא הסביר
לשליש שאין כל אפשרות מישפטית
להתערבות :.השניים הורשעו בדין, אך
עונשם טרם נגזר. משום־כך אינם יכולים
עדיין לקבל חנינה, וגם נציב בתי־הסוהר
אינו מוסמך לשחררם, אלא בפקודת
שופט. בית־המישפט העליון סירב בפירוש
לשחרר את השניים בערבות.

הנמען הכא היה שר-המישטרה,
שדמה הילד. הוא קיבל הודעה מר1
עישה מאוד: נשיא המדינה עומד
לבוא דבית־הסוהר, להיכנס לתאם
שד שני מציתי ״אדום״ ,ולצום עימם
כיום־הכיפורים.

אחת הסמכויות המעטות הנתונות בידי
נשיא מדינת ישראל היא הסמכות לחון
אסירים שפוטים, על־פי המלצות מתאימות.

יתכן שהנשיא היה משנה את
בל גישתו לבעיות החנינה אילו
היה סגור כמשך 24 שעות כתא
שד כית-סוהר.
הוא היה שומע את תלונות האסירים
ועומד בעצמו על המצב השורר בכלא הישראלי
— הצפיפות הבלתי־אנושיח, הטי־רור
של החזקים כלפי החלשים, ההומוסכסואליות
הכפוייה, ושאר קללות של שי־טת־מאסר
מיושנת, המגבירה את הפשיעה
ומגדלת פושעים בסרט־הנע.
לא מכבר לקח הנשיא לעצמו יום־חופ־שה,
ויצא לדוג בשפת־הים. ברוכבו על
קומנדקאר נסע לאורך החוף וחיפש מקום
המתאים לדייג. הוא נדהם לראות מה ש־

תנשיא מעודד את
אנשי הטהו הדתי
פורים את שני האברכים שהציתו את חנות
ארוס בתל־אביב.
זאת היתה השיחה הראשונה. השנייה
היתר. ממישכן הנשיא לגולדה מאיר.
גולדה יכלה להגיד לנשיא :״זלמן, אלה
הם שני טירוריסטים, ואסור לעודד את
הביריונות והטירור.״ אבל היא לא אמרה
זאת. היא הפנתה את הנשיא אל שר־המישפטים.

הילל
הזדעזע. הוא הבין היטב את מש מעות
המעשה: בשעה שהמישטרה נערכת
בכוחותיה הדלים למילחמה בביריונות
ובטירור הפנימי, יהווה מעשה הנשיא הס־גנת־יחיד
מהדהדת למען שני אנשים ש הורשעו
במעשה־טירור פוליטי נתעב לא
פחות משליחת איומי־הרצח לפאתולוגים,
הצתת מערכות העיתונים והטלת פצצות־התבערה
לבתיהם של אישי־ציבור.
מאחורי הקלעים הופעל לחץ כביר.
הפעם הוסבר לנשיא בצורה נוקבת יותר,
כי מעשה כזה יהווה חריגה מתפקידו, הגובל
בעידוד הטירור ובביזיון ביהמ״ש.

ץ ה היה המגע השני. שלישו הצבאי
( של הנשיא — שהתגייס למיבצע צבאי
זה — הביא איגרת ליעקוב שמשון שפירא,
דרש את שיחרור השניים.

כדור כי הצטרפות הנשיא לשני
פושעים, שהורשעו כדין והממתי־נים
לגזירת עונשם — היתה מהווה
לחץ לגזור להם עונש מינימלי.

צום עם
אברכי־הטירור

שפירא יבול היה להשיב :״אדוני
הנשיא, אשה אחת נשלחה לא
מבכר לכית-הסוהר, מפני •טבתכה
מיבתב פרטי תמים לאשתו שד

ברגע האחרון ממש נשא מאמץ עצום
זה פרי. הנשיא ויתר על תוכניתו.
מבחינה אחת היה אולי חבל שזלמן שזר
נכנע.

יודע כל אזרח בישראל: ששפת־הים היא 0
מוזנחת, מזוהמת ומושחתת.
את תוצאות הביקור הזה ראו כל אז־ ״
רחי ישראל שצפו בטלוויזיה. כאשר ערך 4
שר־התיירות משה קול טכס צנוע במישכן ^
הנשיא, לשם מסירת תעודות לתיירנים
מצטיינים, לעיני המצלמות ולאוזני המיק־ ^
רופונים, סטה הנשיא לפתע מן הנושא |
ושטף את ראשו של שר־התיירות הנדהם ^
במיקלחת קרה. הוא האשים את משה קול 0 4 בהזנחת תפקידו, פחדנות וחוסר־מעש.
אילו כילה שזר את יום־הכיפו־ ¥

ריס כתא ככדא, יתכן מאוד שעל
שר־המישטרה היה להדיר להכא
את רגליו ממישכן הנשיא. בי ב-
הזדמנות הפומבית הראשונה היה
שזר עלול לרחוץ את ראשו של
שלמה הילל, כפי שעשה לעמיתו
קול, מטיל עדיו אחריות אישית ¥
למצב הכלתי-נם כל השורר ככלא 4

הישראלי.

1 15

זות מרונחיל1נגזר ערב:ם
1היי 0נשך נגד יהודים!

מה ערבית ־— כמו רצח וספי טל בקא-
היר — לא נכלאו, אלא אוכסנו בבתי-
מלון מפוארים...
...ראשי הטירור ידועים היטב לממשלות
ערב, אבל הם מסתובבים חופשיים

...ממשלות ערב נושאות במלוא האחריות
לפעולות הטירוריסטים ברחבי העולם,
הפוגעות בריבונות של מדינות
רבות ובבל הנורמות המקובלות של החברה
התרבותית...
דברים אלה ודומיהם נאמרו בחודשים
האחרונים פעמים ללא־ספור על־ידי שרי
ישראל ונציגיה ברחבי העולם.

נגד מי?

מאיר כהנא, מוקף מעריציו, צולס כשהתכונן למנוע בכוח הפגנה
חוקית שקטה למען עקורי בירעם ואיקרית. הוא ויתר על הרעיון
כשראה את אלפי המפגינים החסונים. כמו פעולות אחרות, הוכיחה פעולה זו שעיקר
מחשבותיו של כהנא נתונות להפרת סדרי השילטון בארץ, לא למילחמה בטירור הערבי.

השבוע הפכו כל הסיסמאות
האלה כתב־אישוס נגד ממשלת
ישראל עצמה. היא עשתה את כל
המעשים והתחייבה ככל המחדלים
שבהם היא האשימה את
הממשלות הערכיות.
היה זה כאילו סוכן ערבי גאוני משל
בישראל, והכריח אותה להתנהג בצורה
שרוקנה מתוכן את דברי־ההסברה היעילים
ביותר שלה.

סעד ומחסה לטירוו

אנשי ״האוגדות החופשיות״ הגרמניות, שקמו
11 1 /1 11111 11/1111 111 כדי להילחם נגד ״הטירור הפולני״ בגבול,
הפכו במהרה לפלוגות־רצח ל״דיכוי האוייב הפנימי״ .מימין: מפקד אחת האוגדות
העיקריות, הקפיטן ארהארד (בעל הזקנקן בצד השמאלי) .משמאל: חברי האוגדות מניפים
דגל לאומני בימי ״הפיכת קאפ״ ב־ 1920 בברלין, שנועדה לחסל את הדימוקרטיה.
חברי האוגדות לבשו מדים צבאיים מלאים, מעודפי המילחמה, והיו חמושים.
...ישראל מטילה את האחריות לטי״
רור על כל ממשלה המאפשרת לטירוריס-
טים להשתמש במדינתה כבסיס לפעולותי

...ישראל קובעת שכל ממשלח יכולה

לדכא את הטירוריסטים המרוכזים בגבולותיה.
אולם הממשלות הערביות אינן
מעזות לפעול נגד הטירוריסטים, מפני
שהם פופולריים בקרב ה ה מוני ם...
...הטירוריסטים שביצעו פשעים על אד

י־ננראל נתגלתה רשת ססוז־״
של קבוצות טירוריסטיות מזויינות.
י• האיש שקיבל על עצמו פומבית את
האחריות לרשת זו — מאיר כהנא —
לא נאסר, ואף לא נעצר לחקירה. התייחסו
אליו בכפפות־משי, מתוך פחד גלוי
מפני תגובה שלילית של דעת־הקהל הלאומנית.
האיש המשיך להסתובב חופשי.
• אדם שהואשם בהשתתפות פעילה
בהבנת מעשי־טירור — הובא בפני שופט.
אך זה ציווה לשכן אותו בבית־מלון,
שם הפך את שילטונות־הביטחון למגוחכים.
<9שר־הביטחון הודיע שלא אמר ש הוא
״ישבור״ את הקבוצה הטירוריסטית,
שהסיתה לאלימות בין ערבים ויהודים.
י• עשרות חברי האירגונים הטירו-
ריסטיים הוסיפו להסתובב חופשיים במדינה.
גם אחרי שנתגלה שכבר שלחו לחו״ל
לפחות ארבעה מישלוחים קודמים של
כלי־נשק, לביצוע פעולות־טירור על אדמת
מדינות ידידותיות, תוך הפרת דיבר
נותן וחוקיהן, ותוך קשר עם העולם התחתון
הפלילי בהן.
כל זה פורסם בהרחבה בחו״ל, לנוחיות
כל שופרות־התעמולה הערביים, שיכלו
להסתמך על כך כאוות־נפשם.

תוך כדי כך נשמטה הקרקע
מתחת למאמץ המדיני וההסברתי
הישראלי נגד הטיהור. כדיוק כרגע
כו התחיל סות־ם וף לקבל
תנופה רבתי.

הנשק -למי?
ך פרשה שנרמה י ״ינ ח היתד ס״י-
1 1מה מאוד.

שילטונות־הביטחון תפסו מישלוח של
נשק, שנועד לאמריקה.

נסתבר שככר קודם לכן נשלחו
מישלוחי־נשק כאלה והגיעו
לתעודתם — למרות סידורי־הכי־טחון
ה״אבסולוטיים״ ,כביכול, כ־נמל־התעופה
לוד.

הנשק נשלח לאמריקה על־ידי הגוף
הקרוי הליגה להגנה יהודית — גוף •שכבר
הודה בביצוע שורה ארוכה של פעולות
טידור והטרדה נגד גופים שונים, בעיקר
סובייטיים, בארצות־הברית. בין השאר נחשדה
הליגה במעשה־טירור שגרם למות
אדם חף־מפשע, במישרד של אמרגן אמ־ריקאי-יהודי.
בשביל
מה צורך בנשק מיובא זד, ב־ארצות־הברית?

זוהי
תעלומה.

ארצות־הברית מלאה נ-שק פרטי. מכירת
הנשק היא חוקית. עודפי־מילחמה ו־נשק־שלל
מצויים בידי העולם התחתון
בכמויות עצומות, ואפשר להשיגם באותה
קלות כמו אצבעות־חאשיש בישראל.

יתר על כן — הליגה להגנה
יהודית קשורה כגלוי לעולם התחתון
האמריקאי. מאיר כהגא עצמו
הופיע לצידו של מנהיג אחת משלוש
בנופיות־המאפייה הגדולות
של גיו־יורק, קולומכו — אדם
•שלדישותו עומדים מחסני־נשק כל-
תי־מוגכלים, ושאנשיו הרגו אנשיי
כנופיות מתחרות.
אם כן, לשם מד, הנשק המיובא מיש ראל?
באחת
מהופעות־הראווה שלו באמצעי־התיקשורת
הישראליים, שהזכירו את הופעות
הטירוריסטים הערביים בטלוויזיה
הערבית, טען מאיר בהנא -שאין בידי הליגה
כסף לקניית נשק באמריקה, ועל
כן היד, צורך להביאו מישראל.
זוהי שטות גמורה. הליגה משופעת בכספים.
עומדים מאחוריה אילי־הון יהודיים׳
וביניהם איל״בורסד, מולטי״מיליונר
שהכריז לא פעם שהוא מוכן לתרום ביד
נדיבה לפעולה ״לאומית״ כזאת.

אין פיתיון קל לתעלומה זו.
אהת הסכרות שהועלו: ששולחי
הנשק התכוונו לסחור כו לצורכי
ביזנס, ולספקו לגורמים אמריקאיים
המעוניינים כנשק שהבולשת
הפדרלית (אה.כי.איי ).לא
תופל לגלות את מקורו.

המישטוה לא עצרה
** •שעת״הגילוי, התנהגה המישטרה
* ) בצורה המוזרה ביותר.
אילו היד, מדובר בכל גוף פוליטי־פלי-
לי אחר, היו כל חבריו נאסרים בו במקום
ומושלכים לכלא לתקופות ארוכות. הגוף
עצמו היה מוכרז מייד כגוף בלתי־חוקי,
שעצם החברות בו מהווה עבירה פלילית.
בישראל נזרקו פנתרים שחורים לכלא,

ולא, שוחררו במשך שבועות — אחרי ש השתתפו
בהפגנה בלתי־חוקית. פנתר אחד
נורה ונהרג על־ידי שוטר, כשניסה להימלט.
מפגינים שמאליים בלתי־אלימים
הוחזקו במעצר במשך ימים ארוכים ,״ל השלמת
החקירה״ .שום שופט לא ראה
בכך פסול.
לא כן בפרשת הליגה.

במשך ככוח ימים אחרי הגילוי
לא אסרה המישטרה איש מן המעורבים
— אף שככר ידעה הימם
מי הם.

לאחר־מכן, באיחור שאיפשר לו לטשטש
את כל העקבות (כפי שטען פרקליטו
עצמו) נעצר האיש החשוד בהכנת המיש־לוח.
השופט ציווה לשחררו. כשהוגש על
כך עירעור מטעם המדינה, ציווה שופט
מחוזי להחזיקו במעין מעצר־דה־לוכס ב־בית־מלוו
— דבר שאין לו תקדים לגבי
חשוד בפשע כזה.
ראש הליגה לא נעצר כלל. הרדיו והטלוויזיה,
המחרימים כל גוף אופוזיציוני
קיצוני על פי פקודה מגבוה, התחרו על
חסדיו, ריאיינו אותו עד בוש, הפכוהו
לגיבור לאומי.

האיש הציע למדינה כשחצנות
חוצפנית ״עיסקות״ ,היה כטוח
שאיש לא יעז לפעול נגדו כחוק.

עשרות חברי הליגה המשיכו לפעול
כאוות נפשם, בביטחון דומה.
מה גרם לייחס ז הי
מזה כמה שנים, מטפלת ממשלת ישראל,
וגולדה מאיר עצמה, בכפפות־מישי
בימין הקיצוני ובכנופיות האלימות. הדבר
נבע, בלי ספק, מן ההרגשה שמדיניות הממשלה
עצמה הולכת בכיוון המוצע על-
ידי גופים אלה, אם כי באיטיות רבה יותר.

אך הגורם העיקרי לייחס הסלחני
היה כדיוק אותו גורם שהכיא
את ממשלות לכנון ומצריים ליהס
דומה: העובדה שהטירוריסטים
מופיעים כאיצטלה של ״גיבורים

0ך 1ך ! ד ־ ן ךןן שימחה ושביעות־רצון על
פניו של עורך־הדין שמואל
12*91 8 1 1 1 1 11 #1
תמיר, כשהוא שרוע על המיטה בבית־המלון ואוכל עס לקוחו
״העצור״ ,עמיחי פגלין. למטה משמאל: תמיר מטלפן, כשפגלין ובנו

מקשיבים, למטה מימין: פגלין מספר סיפורים משעשעים לתמיר.
הפרשה עזרה לשניהם לחזור לזרקורי הפירסומת, והשימחה על
כך ניכרת בהבעותיהם המאושרות, בהיותם בטוחים שהשילטונות
לא יעזו לנקוט באמצעים תקיפים נגד אנשי הליגה היהודית.

אמנם הבטיח כהנא, כשעלה לארץ, שלא
יפר את החוקים כאן. אולם פרשת השבוע
גילתה שלא חלם לקיים הבטחה זו, וכי
כבר עסק בארץ בפעולה בלתי־חוקית
מזויינת בממדים נרחבים. ערך הבטחותיהם
החדשות של אנשי הליגה השבוע
הוא כקליפת השום. הליגה מתכוונת לפעול
בישראל.
הסכנה הכרוכה בהתפתחות כזו ברורה
לכל הבקי בנסיבות לידתו של הנאציזם
הגרמני.

לידת הנאציזם

לאומיים׳ /ושחלק מדעת-הקהל
תומך כפעולתם ״נגד האוייב״.
שום שר ישראלי, מצרי או לבנוני לא
היה מוכן להתייצב בפה מלא, ללא גימ־גום,
נגד הטירוריסטים, או להצדיק פעולה
חד־משמעית נגדם.

נגד ״האוייב והפנימי
סכנה הכרוכה ביחס סלחני זה
( | היא עצומה — הן במישור הפנימי,
הן במישור הבינלאומי.

הליגה להגנה יהודית — והגופים
המתחרים כה — לא הכתירה
מעולם שיש להם מטרות פוליטיות
כתוך ישראל עצמה.

אין זה גוף הקיים בישראל, אך המכוון
את פעולותיו רק כלפי חוץ. כמו הטירו־ריסטים
הערביים, פועלים אירגונים אלה
גם בבית וגם בחוץ.

אירגונים אלה מזלזלים במדינת
החוק וכמישטר הדימוקרטי ככלל,
מטיפים לאידיאולוגיה לאומנית
ניאו־פאשיפטית, מדביקים תואר
של ״בוגדים״ לכעלי דיעות אחרות,
ומבטיחים ״לדכא״ בוגדים אלה.
הם לא הסתירו שהבוגדים אינם רק
אנשי תנועת־השלום, אלא גם ״יונים״ כמו
אבא אבן, פינחס ספיד ולובה אליאב.
כמה מפעולות הליגה :
• ,ניהול מערכת־הסתה נגד ערביי חברון,
במגמה ברורה לגרום לשפיכות־דמים

במקום. בעיקבות פעולה זו הוצאו נגדם
צווים האוסרים את כניסתם לשטח — אולם
השילטונות נתנו להם לחזור למקום
כדי ״להתפלל״ ,ומשה דיין הכחיש, בפחדנות
בלתי־רגילה, כאילו אמר ש״יש־בור״
את הליגה. הוא גם היה מוכן לקבל
את כהנא לשיחה, אחרי שזה כבר גדם
לתקריות בחברון, ביקש רק הבטחה שיחדל
מפרובוקציות בשטחים. דיין לא התנגד,
כנראה, לפרובוקציות בישראל.
• פיצוץ ועידה של מיפלגה חוקית
(רק״ח) ,אחרי שהליגה הודיעה מראש
על כוונה זו. למרות זאת לא נקטה המיש־טרה
בכל פעולה נגד המאיימים.
• נסיון להפריע להפגנה חוקית למען
עקורי בירעם ואיקרית, תוך הודעה
שחצנית ש״לא ניתן לה לצעוד״ .כשראו
קומץ אנשי הליגה את חמשת אלפי המפגינים,
הסתלקו מן המקום בבושת־פנים.
י• פעולות אלימות נגד מופעי־הרבות
גרמניים בארץ, נגד חנויות דתיות נוצריות,
נגד הכושים ״העבריים״ בדימונה.
• אימונים אלימים, שצולמו לצורכי
תעמולה. התצלומים פורסמו ברבים.

אין כל ספק כי י-ט לראשי הליגה
אמביציות מרחיקות־לכת כישראל
עצמה — וכי זוהי מעין־מח
תרת בעלת כוונות כלתי-הוקיות.
יש מקום לחשד שהפעולה החיצונית
— נגד ערכים, פוכייטים ואחרים
— מהווה במידה רכה אליכי
לכינון גוף מזויין, שמטרתו לשנות
את פני המישטר כמדינה.

לוגת״הסער הנאציות (ס״א) ,שה־קימה
כעבור שנים את מחנות־הרי-

כוז והשליטה את הטירור ברחבי המדינה,
נולדה בראשית שנות ה־20׳ במינכן. היא
גייסה את חבריה מבין שורה של איר־גונים
מזויינים מחתרתיים־למחצה, שקדמו
לה, שנקראו ״אוגדות חופשיות״.
״אוגדות״ אלה הוקמו למחרת מילחמת־העולם
הראשונה, בידי קצינים משוחררים,
שעולמם נחרב עליהם בפרוץ השלום.
הם חיפשו עיסוק, ומצאו אותו בגבולה
המיזרחי של גרמניה.
לאורך אותו גבול התנהלה אז מעין
מילחמה־זעירה בין פולנים וגרמנים, על
איזור־מריבה ששני הצדדים דרשו אותו.

כאמתלה ש: מאבק פטריוטי
נגד ״הטירור הפולני״ ,וכתמיכה
מוסווית של הצבא הגרמני, קמו
״אוגדות חופשיות״ — צבאות
פרטיים, שפעלו נגד הפולנים כדרכי
טירור.
״אוגדות״ אחרות פעלו בארצות הבאל־טיות,
והב׳־או משם לגרמניה את סמל
צלב־הקרס.
״האוגדות״ משכו אליהן טיפוסים מופ רעים,
אוהבי־מילהמה שלא יכלו להסתדר
בחיי־שלום, וצעירים שוהרי־הרפתקות ש לא
הספיהו לה־ות חיילים.

כך ניצר עולם תחתון פוליטי
מזויין, שהתיימר להיות פטריוטי,
אך שהיה עדיין למישטר הדימוק
רטי וזמם להפילו.

חברי אירגונים אלה עסקו במשך שנים
ברציחת מנהיגים דמוקרטיים — וביניהם
המדינאי היהודי הנודע, ואלתר ראטנאו,
רוזה לוכסמבורג האגדתית, ורבים אחדים.
הם הטילו את היתתם על גרמניה כולה,
בידעם שהשופטים יתייחסו אליהם בסל חנות,
השוטרים יעלימו עין והצבא יתמוך
בהם בחשאי. השופטים, השוטרים והקצינים
היו, בדרך כלל, אנשי הימין הלאומני,
ששרדו מימי הקיסר.
במארס 1920 הגיע יומם הגדול של הד
אירגונים. הם חוללו הפיכה בברלין, הקימו
דיקטטורה בראשות פקידון אלמוני

שורותיהם. מובן שלא זכה בתשובה חיובית
— שירותי־הביטהון מורכבים מאנשי-
מיקצוע צעירים, שלמדו שיטות מתוחכמות.

לא יבדו להתייחס ברצינות
לגבר בגיל העמידה שעסק בטירור
בתקופה טרום־היפטורית — כשם
שלא היה עולה על דעת הרמטכ״ל
למסור חטיבה לידי האיש שפיקד
על פעולת דיר-יאסין.

ההנאה העיקרית ממעשיו של פגלין
נפלה בחלקו של שמואל תמיר — אדם
שהיה גם הוא אחוז געגועים — אם כי
מסוג אחר. תמיר עלה בשעתו לגדולה
על רקע מישפטים פוליטיים, בהם הצליח
להפעיל את כישרונו המיוחד: שילוב יח־סי־ציבור
ותעמולה־אישית בפעולות מיש-
פטיות.
ההליכים נגד פגלין איפשרו לתמיר
לדמות לעצמו שהוא חוזר לימי זוהרו
שלו — ואכן מסר הכרזות, שלח מחאות,
נתן ראיונות, נאם נאומים פוליטיים ב־בית־המישפט
והופיע בהרחבה באמצעי ה־תיקשורת.
כשנפסל ראיון עימו בטלוויזיה,
מטעמים מישפטיים, הרעיש שמיים וארץ
מרוב התרגשות.

בשביל תמיר היתה זאת הזדמנות
זהב לחזור למרכז החדשות,
שנה לפני הבחירות. אך לא היתה
זאת ברבה בלתי־מהולה. כי באופק
אורכת הסכנה שיקרה לו מה
שקרה לגופיפים לאדמנים־קיצו־ניים
בגרמניה, כשהופיע היטלו־ על
הכמה: הם נבלעו על־ידי התנועה
האלימה.

במדינה
(המשך מעמוד )15
זוהי כימעט חזרה מילולית על דבריו
של אורי אבנרי בכנסת (ראה מדור קריעות
ביניים) .היא פורסמה באותו יום בו
השמיע דברים דומים נשיא צרפת, מרד
פומפידו.
הממשלה המלכה עומדת
מעל ל ח!?
תחרות החנופח של חשריס
על חסדי גולדה
מנעה את הקמתה של
ועדת״חקירה בפרשת מינכן
מדוע לא הוקמה ועדת־חקירה מישפטית,
בהתאם לחוק ועדות־החקירה, לחקירת
מחדלי־הביטחון הישראליים במינכן?
ההדלפות המכוונות יצרו תמונה מוזרה.
גולדה מאיר ויגאל אלון, כך נאמר, היו
בעד הקמת ועדה כזאת. שניהם הם האחראים
העיקריים — גולדה כאחראית ל-
שירותי־הביטחון, אלון כאחראי למישלחת

^הנא בבחי רו תהב או ת

לכנסת, הוא ע-שוי להרוס את המרכז
החופשי ולפגוע קשה בגח״ל. יתכן שם־
כנה זו עמדה לנגד עיני ראשי חרות,
כאשר יצא עזר וייצמן השבוע להסתייג
מכהנא.

11116

0$01£1ז0£11

¥18011

$מ0זז*ת*$ *86 •210מ0ן ף8יזז$0ו ^.מגו^מו־זלזזזח 4ז^

*3801׳* 5,0

<3ל#ן י3

סן ט &פ &זפעג׳־מפ &פמ
1>01:01>01] 0ז 5 6 0 3ן ^ 0 $ז * 6

0זסג 1וחס 6

,חבר, עזור לי!

נזודעת־גיוס אופיינית של אירגון טרום־נאצי
גרמני, אחרי מילחמת־העולם הראשונה. הנוסח
אומר :״חבר, עזור לי ! נגד הבולשביזם, סכנת הפולנים ומצוקת הרעב ! התגייס מייד
לחטיבת־הקלעים הגרמנית.״ חטיבה זו היתה אחת מיחידות פרטיות רבות שהוקמו כדי
להילחם, כביכול, נגד הפולנים באיזור־המריבה שבין גרמניה ופולין, אך היוו למעשה מחתרת
מזויינת נגד הדימוקרטיה הגרמנית. רוב חבריהן הצטרפו לפלוגות־הסער של היטלר.
(המשך מעמוד )17
בשם וולפגאנג קאפ. אולם כאשר הכריזו
הפועלים על שביתה כללית למען הצלת
הדמוקרטיה, התמוטטה דיקטטורה ז ,1וה־דיקטטור
הגדול ברח.
באותו זמן קם במינכן הדמגוג הגדול,
אדולף היטלר, והכריז שאין טעם להילחם
באוייב החיצוני, כל עוד שולט בגרמניה
״האוייב הפנימי״ .קודם כל יש לעסוק ב-
״דיכוי בוגדים״.

הוא הקים את הצבא הפרטי
הגדול ביותר — פלוגת-הסער.
שאר האוגדות התפרקו ואנשיהן
הצטרפו לגוף החדש.

כך מוביל קו ישר מן ״האוגדות החופשיות״
״הפטריוטיות״ של ! 1919 אל פלו-
גוודהסער הרצחניות- ,שהטביעו את הדמוקרטיה
בגלי טירור ומהומות־רחוב ב־
— 1933 ואל אנשי הס״ס, שהפעילו את
כיבשני אושוויץ ב־.1944

גידי התגעגע לנעורין
ך. גופים הטרום־נאציים הגרמניים
2הסתבכו הרבה אנשים תמימים, שהתכוונו
לשרת את מולדתם, ולא מעט
דמגוגים חסרי-מעצורים, שביקשו לבנות
לעצמם קאריירה פרטית. טיפוסים כאלה
לא חסרו גם בישראל.

במרכז פרשת השבוע עמד אדם תמים
ביותר — קצין־המיבצעים (מיל ).של
אצ״ל, עמיחי (״גידי״) פגלין. אין ספק
שנוצל לרעה על־ידי כנופיית כהנא.

פגלין בן ה־ 50 לדקה במחלתם
של רבים וטובים כישראל — הגעגועים
לימי נעוריו, בהם עסק בפעולות
שהינו הדים בעולם. מאז
הוא עוסק בעסקים כלכליים אפורים
— אך הוא לא יבול היה להיפרד
מן הזיכרונות, לחלום על היום
שבו יהיה שוב צעיר, חשוב ומנצח
על פעולות חובקות־עולם.
מבחינה פוליטית, פגלין הוא ילד מגודל.
אפילו חבריו ממיפקדת אצ״ל לא
מצאוהו כשר לתפקיד מדיני רציני, לא
הכניסו אותו לכנסת. מרוב תיסכול הצטרף
אל שכנו לבית, שמואל תמיר, כש זה
חולל את פילוג־הנפל בתנועודהחרות.
אולם גם תמיר לא העמידו במקום ריאלי
ברשימה לכנסת.
אם יוכח שפגלין אמנם אשם בפשע
המיוחס לו, אפשר יהיה לחפש את הסיבה
לכך בתיסכולו של האיש. אולי ראה
בפיתויי הליגה הזדמנות לחזור לימי־ה־זוהר
שלו. ברור שפגלין כלל לא יכול
היה לדעת למה ולמי מיועד הנשק ש נשלח
לחו״ל ״למילחמה בטירור״.
על מצב רוחו מעידה העובדה שהטריד
את שירותי־הביטחון בהצעות להתגייס ל
״המיתר
הנגדי״ ,המכוון להלכה
נגד הערבים, נושא בחובו סכנות
המורות ביותר למיבנה הדימוק־רטי
של י־טראל.

פידאיוו הודיים?
ך* אם יכול ״הטירור הנגדי״ ,נוסח
1 1כהנא, לפגוע לפחות במירור הפלסטיני?
אזרחים
רבים התפתו, מתוך תיסכול,
להאמין בכך. אולם אין לתיקווה זו שחר.
גם מי שמצדיק עקרונית ״טירור נגדי״,
מוכרח להכיר בכך שהוא יכול להיות
יעיל רק כשהוא פוגע בטירוריסטים עצמם•
זוהי פעולה מתוחכמת ביותר. יש
צורך להסתנן לתוך אירגוני-הטירור, לאינו
את חבריהם הפעילים, לעקוב אח ריהם׳
לפגוע, בהם ביעילות, להקדים את
פעולותיהם.

כל זה מחייב מערכת־ביון מסועפת
ויעילה, החובקת ארצות
רבות. הרעיון שכנופייה פרימיטיבית,
המורכבת מחוכבנים מופרעים,
תוכל לבצע זאת — הוא
אבסורדי.

זהו אבסורד מסוכן. כי כנופייה יהודיה
כזאת תפעל מטבע הדברים בדרך
אחרת לגמרי: בפעולות־טירור ללא אבחנה
נגד ערבים סתם, רציחת פלסטינים
ברחבי העולם, פיצוץ שגרירויות ערביות
וחיקוי שאר מעשי־הזוועה של הפידאיון.
ברוב המיקדים יהיו הקורבנות חפים מ פתיע
— כמו קורבנות הטירור הערבי
עצמו.

פעולה כזאת לא תפגע בטירו־ריסטים,
אלא להיפך — תחזק אותם•
היא תשמש הצדקה מלאה
לפעולותיהם של הפידאיון, תגייס
להם אוהדים בקרב האומות, תדחוף!
לזרועותיהם את כל הפלסטינים
העומדים עדיין מן הצד, ותביא
לפעולת שירותי-הביטחון העולמיים
נגד ישראלים.
במילחמת־כנופיות כזאת יהיו כל היתרונות
לפלסטינים — וכל הנזקים לישראל.

..סידור
נגד״ או
מילחמה בטיוור?
עבר ל חיזו ק אירגוני־הפידאיון, יש
]*) בפעולה כזאת סכנה חמורה עוד יותר.

״הטירור
הנגדי״ (להבדיל מן
המילחמה כטירור) מוברח לערער

(המשך בעמוד )27

חוקר קופל
מי יחקנד את גולדה?
האולימפית. אולם דווקא רוב חברי הממשלה,
שכלל אינם נוגעים לעניין, מנעו
את הקמת הוועדה.
החלטה במיטבה. למראית-עין זה
מוזר. אך יש בכך הגיון, הזורק אור
חזק על הנעשה מאחורי הקלעים של
ממשלת גולדח.
מייד אחרי האסון הרגישו גולדה ואלון
שהקרקע בוערת מתחת לרגליהם. גולדה
כינסה כמה שרים במיטבח המפורסם שלה,
ושם הסכימה עם אלון להקים ועדה. היועץ
המישפטי לממשלה, מאיר שמגר, שהיה
אז מעין שר־מישפטים בפועל, כבר הכין
את הטיעון המישפטי לכך.
אך כשהתכנסה ישיבת הממשלה, קרה
משהו מוזר.
גולדה הציעה ועדה. אלון שתק, תוך
הסכמה. אבא אבן ויוסף אלמוגי תמכו
בהצעה. חיים בר־לב רמז שזוהי גם דעתו.
ואז אמר מישהו את המילים הנוראות:
מינוי ועדה כזאת יתפרש כאילו יש מקום
לביקורת כלשהי על ראש־הממשלה. מכיוון
שאין שום מקום לביקורת כזאת, אין צורר
למנוחה.
דיין כובש לב. ברגע שנאמרו המילים,
התפתחה תחרות פרועה של חנופה
למלכה.
ישראל גלילי ששלל את ההצעה מכל
וכול. משה דיין, שראה בכך הזדמנות
טובה לכבוש את לב גולדה, הצטרף לשלילה.
בזה אחר זה קבעו זרח ורהפטיג,
(המשך בעמוד )22

,.על־ראש״ הגנב *בוער־הכובע
״מישהו צריך לעוף -ומהרי״
לעוף — ומהר.
אבל לא די בכך. יש לחשוף את מלוא הסיבות
לכישלונות ולתבוסות, כדי להיערך מחדש בחזית זו — שהיא
כפי הנראה החזית הביטחונית העיקרית בשלב הקרוב.

יתכן שהפיתרון הנכץ היה מינוי ועדת־חקירה
ממלכתית, עד-פי חוק, מורככת מאנשים
כעלי המעמד והכושר הדרושים כדי לחקור
,את חברי הממשלה ואת גדולי מערכת־הבי
טחון וקהיליית־המודיעין. אנשים כמו יגאל
ידין, חיים לסקוב, ואיפר הראל.
הממשלה דחתה הצעה זו — ואין הכנסת יכולה לכפות
עליה לשנות את החלטתה.
אולם יש בכוחה של הכנסת — על פי חוק — למנות
ועדת־חקירה משלה, בהשתתפות חברי האופוזיציה
הלוחמת, כדי לבצע חקירה זו.

זוהי זכותה -וזוהי גם חובתה, אם אינה
פרלמנט־בובות של דמוקרטיה עממית.

20 רסנטמבו 1972
להלן הנאום להנמקת דרישת סיעתנו למימי
ועדת״חקירה פרלמנטרית בקשר עם מחדלי
הביטחון במינכן :
אורי אבנרי: כבוד היושב־ראש. כנסת נכבדה.

מה קורה לשירותי־הכיטחון שלנו ז

מטוס סבנה נחטף ומובא ללוד. לשירותי־הביטחון אין
מידע על כך מראש. היה צורך במיבצע חילוץ שהיתה
כרוכה בו סכנה נוראה לעשרות בני־ערובה.
מתאבדים יפאנים עורכים טבח בלוד. אין מידע מראש
על אפשרות זו. בית־הנתיבות חשוף מכל שמירה.

מישלחת אולימפית משוגרת למינכן, כפיתיון
זוהר למעשה-טירור ראוותני, ללא שום
שמירה ראוייה לשמה. הספורטאים אינם מזויי־

נים. אין שמירה מזויינת על מעונם. אין שום
מידע מוקדם על תוכניות המחבלים.
כאשר הם נחטפים, אין תוכנית ישראלית לשיחרורם.
שום כוח ישראלי אינו משוגר למינכן תוך שעה־שעתיים.
איש אחד, שאינו מומחה למילחמה בטרור, יוצא למינכן
כעבור 12 שעות, ומגיע כעבור 17 שעות. אין לו שום
תפקיד אלא להיות ״עד למתרחש״ .השר משה דיין
מגיע ללוד כדי לטוס למינכן — ונעצר שם, ונוסע תחת
זאת לחתונה. המישלחת מופקרת — אין מילה אחרת —
לחסדי החוטפים ולנסיונות החובבניים של המישטרה הגרמנית.
שליח
ישראלי בבריסל גפגש עם סוכן ערבי בקפה
פומבי, חשוף לכל התקפה, ללא כל סידורי־ביטחון מתאימים,
ונפצע.
דיפלומט ישראלי פותח — בבניין השגרירות — חבי־לת־נפץ,
שעברה (או לא עברה) מיון ובדיקה, ונהרג.

לכן העלינו תביעה זו לפני שבוע — אך הרוב הקואליציוני
הצביע נגדה.

שמור לי־ ואשמור לר!
עצם התנגדותה של הממשלה לחקירה יעילה
כזאת — מעידה כאלף עדים על הצורך כה.
על ראש הגנב כוער הכובע. באן פועל כין
השרים הכלל הישן — שמור לי ואשמור לך —
אל תחקור אותי, ואני לא אחקור אותך.
אי־מינוי ועדת־חקירה מוסמכת, הרשאית להזמין
עדים, ולחייב את הופעתה, לחקור אותם בשבועה חקירת
שתי־וערב, לעיין בכל המיסמכים הסודיים — הדי
זוהי שערורייה. אחרי כל שורת המחדלים הרי־האסון,
זהו המחדל המשווע ביותר.
כל ישראלי הוא קורבן מייועד לטרור. כל אחד מאי-
תנו, בצאתו מתחום המדינה, וגם בתחום המדינה עצמה,

הוא כתובת לפעולה טרוריסטית.

זכותנו היא לדעת — מהן הסיבות לכישלונות.
וזכותנו להשתכנע בי סיבות אלה חוסלו.
מה שעושה הממשלה במקום זה — אינו
אלא מיבצע־אליכי מחובם.

מה מתרחש כאן?

האם איבדו שירותי־הביטחון את כושרם,
האם המפקדים והאנשים הפכו לפקידים עמד
סי-שיגרה, בפי שטוען שבועון צרפתי ד

חקירה ולא יחמ1וח ;
כל זה צריך להיחקר.

דרושה חקירה ללא־רחמנות, כדי לקבוע מי
ומה נושאים באחריות לבל אהד מן המחדלים
והכישלונות. מי שאינו מתאים לתפקידו צריך

אין צורך לחכות לתוצאות החקירה המדוקדקת, כדי
להסיק כבר עתה כמה מסקנות מוקדמות.
מסקנה ראשונה: על המדינה כולה להיערך
לתקופה ממושכת של מילחמה בטרור, אשר ממדיו ואכזריותו
יילכו ויגברו. הטרוריסטים לומדים מן הנסיון,
ויש עלייה בכושרם האירגוני והאישי. זה מחייב מסק נות
מרחיקות־לכת לגבי כל מוסד ואדם ישראלי בחו״ל,
ויש לכך גם השלכות בארץ.
מסקנה שנייה ז יש לעצב כלים חדשים, או לש נות
מעיקרם את הכלים הקיימים, כדי להילחם באוייב זה.
יש להעביר את התפקיד לאנשים בעלי כושר מיוחד.
מסקנה שלישית ז יתכן שהאחריות הציבורית והפרלמנטרית
לתפקיד מרכזי זה תהיה בידי שר פיקטיבי.
ראש־הממשלה אינה מסוגלת לשאת באחריות זו, לא
מבחינה אישית ולא מבחינה מעשית. דרוש כאן שר או
סגן־שר בתפקיד מלא.

ברפובליקה הפדרלית הגרמנית ישנו איש
המכונה ״השר האחראי למישרד ראש-המכד
שלה״ — הורסט אמקה, שהוא למעשה השר
האחראי לשירותי־הביטחון. אני מציע להנהיג
תפקיד בזה אצלנו. אולי זהו, סוף־סוף, תפקיד
מתאים ליצחק רכין, או לחיים בר־לב.

אולם גם אם נקים את המכשירים הטובים ביותר
למילחמה בטרור, מפקיד עליהם את האנשים חטובים
ביותר — אל נצפה מהם לנסים.

מי שמאמץ שאפשר לחסד את הטירור
באמצעות הטירור הנגדי בלבד — אינו יודע
על מה הוא שח.

יד למנה, יד לשלש

האם אירגונם וחלוקת תפקידיהם התיישן, ושוב אינו
מתאים למאבק הגדול שאנו נתונים בו?

האם ירד כושרם של שירותי-הביטחון מפני
שהם משוחררים מכל פיקוח ומכל אחריות,
מפני שהשר היחידי האחראי עליהם הוא שר
שאינו קיים — השר שהיה צריך להיות אחראי
דמישרד ראש־הממשלה ץ

שר לתפקידים מישדים

הטירור אינו פועל בחלל הריק. הוא פועל
בחלל פוליטי ופסיכולוגי. גם המיבצעים המוצלחים
ביותר נגד הטירוריסטים עצמם, עד כדי
חיסולם הפיסי, לא יפתרו את הבעייה — אם
לא נסתום באותה שעה את מקורות־היניקה
המיניקים טירוריסטים חדשים, ואולי מוכשרים
יותר.

שיגרה וזידז 1ו נאו״ג

האם סובלים חשרותים מחוסר כוח־אדם ותקציב?
האם מושקע חלק מן הכוחות בתפקידים מייותרים ובל־תי־חוקיים,
כגון ההאזנה לטלפון של אנשי־ציבור שאינם
מקובלים על ראש־הממשלה (כמוני, למשל) והבילוש
אחרי תנועות פוליטיות חוקיותו

אני תוכע מן הכנסת לקבל על עצמה,
לפחות פעם אחת, את האחריות הנוכעת ממעמדה
כמישטר דימוקדטי, ולמנות ועדת־חקירה
פרלמנטרית — אלא אם כן תודיע ראש־המנד
שלה כאן, היום, על נכונותה לפנות לנשיא
כית־המישפט העליון לשם מינוי ועדת-חקירה,
על־פי חוק.

אל ניפול קורבן לרטוריקה של עצמנו, לזעמנו המוצדק
ולסיסמאות השגורות בפינו. הטרוריסטים הם
פושעים — אך האמצעים הטובים לחיסול פשיעה פלילית
רגילה אינם מספיקים כדי לחסל פשיעה פוליטית.
אנשי הטרור הפלסטיני יונקים ממקורות נפשיים עמוקים,
הם ניזונים מן התיסכול והייאוש שפשט בעם
הפלסטיני כולו, הם זוכים לתמיכה ולהערצה ממיליוני
העולם הערבי, העומדים חסרי־אונים מול הכוח הצבאי
האדיר של ישראל, והמאמינים שישראל זוממת להחזיק
בכל השטחים שכבשה ולכבוש שטחים נוספים.

בל זה כשעה שאנחנו נמצאים במצב של
כוננות-שיא מול פני הטירור.

האם נתפסו לשאננות שמקורה בזילזול
באוייב, באגדה שהערבים הם פחדנים ועדו
כי־חיים, שאינם מובנים להתאבד, שאינם מסוגרים
לבצע דברז

לא מבחינת צורת המינוי, לא מבחינת המעמד, לא
מבחינת הסמכויות, לא מבחינת ההרכב.

השר הורסט אמקה: שר לש.ב.
מטילים על ראש־הממשלה לאסוף מידע. ראש־הממ־שלה
— שהיא האחראית הישירה לפעולות שרותי־הביטחון.
היא הנושאת באחריות אישית למחדלים, בתור
השר המוסמך.
ראש־הממשלה ממנה ״צוות״ לאיסוף המידע. מה זה
צוות? מהן סמכויותיו? מהו מעמדו החוקי?
וממי מורכב הצוות הזה? ממנכ״ל המישטרה, ששוחרר
זה עתה מתפקידו מפני שהיה עדין מדי מכדי להצליח
בתפקיד המחייב כיום תקיפות חמורה. האם אדם
עדין זה, הידוע בכישרונו לקיים יחסים טובים עם כולם,
הוא האיש שיחקור שתי־וערב את ראש שירות־הביטחון־
הכללי, את ראש המוסד, את שר־הביטחון ואת ראש־הממשלה?
לצידו
של מר קופל מונו שני פונקציונרים ותיקים
של הקבוצה השלטת במדינה, פקידים כלכליים בכירים
הסמוכים על שולחן השילטון.
איני רוצה להטיל דופי באיש, ואיני מפקפק ברצון
הטוב של כל האנשים הטובים האלה. אבל אין בלבי
שמץ של ספק שצוות זה אינו מתאים לתפקיד הנדרש —

יש כאן דילמה טראגית — ועלינו להתגבר עליה.
זה יהיה המיבחן הלאומי שלנו.
מצד אחד, יוצר הטרור אקלים המונע שלום. והרי
זוהי — בין השאר — מטרת הטרוריסטים עצמם. הטרור
משלהב יצרים אצלנו ומעורר תאוות־נקם; הטרור מעודד
את הכוחות הלאומניים הקיצוניים ביותר בישראל עצמה;
הטרור דוחף לכיבוש ולסיפוח ומספק להם תירוץ;
הטרור מתנכל למישטרים ערביים מתונים המוכנים כיום
לשלום והמכריזים על כך בקולי־קולות.
אך מצד שני, דווקא הטרור מחייב יוזמות־שלום גדולות
ומכריעות, הן כלפי הסישטרים הערביים השכנים,
הן — ובעיקר — כלפי העם הפלסטיני עצמו.

רק אם רוב העם הפלסטיני, באשר הוא,
ישתכנע שהוא יבול להגשים את מאוויו הלאומיים
הצודקים בדרך של שלום, תוך שותפות
עם ישראל, ייסתמו מקורות־היניקה הנפשיים
והמדיניים שד אירגוני הטירור•
דק אז יוכלו מכשירי־הביצוע שלנו לנחול את הנצ־חון
המכריע והסופי על הטרור.

נשריין יד אחת למהלומות־מחץ בטירור,
ונושיט את היד השנייה לשלום צודק. זוהי הדרך
לשלום ולביטחון גם יחד.

הדוגמנית פיליציטס משתלבת בתנוחתו של פסל עשוי אבן בזלת
שחורה. השילוב של העירום עם הפסלים זכוד׳להערכת אנשי
האמנות של המוזיאון, בניגוד לעמדת הנהלתו. התמונות צולמו ללוח שנה של משרד אניט.

החי הדומם

כינה את יצירת האמנות שלו המוצגת במוזיאון־
ישראל בשם פטל. זהו אחד הפסלים המשמשים
רקע לתצלומי העירום האמנותיים בהן מנסה הדוגמנית להביע בתנוחת העירום שלה,
את תנוחת ההבעה של הפסל. משמאל מנסים הדוגמנית והפסל להתמתח אל־על.

סוני טשיגהוה

ץ מן רב חיפש יוסי ינאי, מנהל מישרד
1יחסי־הציבור אניט, רעיון ללוח־שנה
עבור לקוחות משרדו. הרעיון שעלה בראשו:
תמונות אמנותיות של בחורה מופשטת,
הניצבת ליד פסלי גן־הפסלים שבמוזיאוןישראל,
ומדגימה את התנועה הטמונה בכל
פסל מופשט.
ינאי הזמין צלם ודוגמנית — ולא תי־אר
לעצמו מה שיתחולל.
לאחר שהיו בידיו הצילומים נסע ינאי
לירושלים, הציג בגאווה את התמונות בם-
ני מומחי האמנות של המוזיאון. אלה
קיבלו אותן ברוח טובה. התמונה הש־תנתה
כאשד הגיעו התמונות לידי אנשי

המינהל של המוזיאון. אז הם הודיעו לאיש
יחסי הציבור כי המוזיאון רואה בחומרה
רבה צילום תמונות־עירום ליד מוצגיו,
דרשו ממנו לגנוז את הלוח.
יוסי ינאי סירב, ואז הודיעו לו כי
היועצים המשפטיים של מוזיאון־ישראל
יפנו לבית־המישפט כדי שיאסור את ד.פ־צת־הלוח.
בימים
אלה החל משרדו של ינאי להפיץ
את הלוח בין לקוחותיו .״אני לא
רוצה להיות האיש המגן על האמנות —
דווקא מפני המוסד שתפקידו לעשות זאת,
מוזיאון־ישראל,״ אמר ינאי ,״אולם אם

שתי אנדרטות 55
הדוגמנית. בתמונה משמאל: אחת מיצירותיו

יצירתו של האמן לין צ׳אדוויק ; מתנת בילי רוז לגן הפסלים

111X39109! 1! 11X1במוזיאון־ישראל בירושלים, זוכה להדגמה חייה של דוג־זנית
העירום. בתמונה משמאל: שתי יצירות גיאומטריות — אחת חייה, אחת דוממת.

אהיה מוכרח, אני בטוח שיהיו אנשי תרבות
ואמנות רבים, ביניהם אף עובדי המוזיאון,
שיבואו להעיד ני לוח זה הינו
אפנות צרופה.״
כשנשאל מנהל המוזיאון, דניאל גל־מונד,
לדעתו על אורגיית הפסלים — לוח־שנה
מעוטר בדוגמנית־עירום ליד פסלי

זן הצרפתי הנודע
— והשנייה של
חרונות של האמן

המוזיאון — השיב :״כל מי שרוצה לצלם,
יכול לצלם במוזיאון. המקום פתוח
לצילומים.״
״גם בחורה עירומה?״
״אני ׳עכשיו בבית, ואינני יודע למה
הכוונה. כשאראה את התמונות — אדע
במה מדובר.״

הירושלמי דויד פלומבו שנהרג בהיתקלו בשרשרת־שבח בהר־ציון,
מתורגמת טל־ידי הדוגמנית. הנהלת מוויאון־ישראל התנגדה להפקת לוח
אמנותי מעוטר בצילומיה של דוגמנית עירום ליד פסלי המוזיאון.

מועד1ן טיראן
פתוח בכל ערב.
תזמורת ותוכניות בידור
עם אמני צמרת.

ערבי+25
בימי שני ורביעי

במיפגשיס והיכרויות
כוכב החודש :
זמר הנשמה — רוי יאנג

מתקבלות הזמנות לנשפים פרטיים
לתאריכים מיוחדים.

במדינה
(המשך מעמוד )18
שלמה הילל, שמעון סרס, יוסף בורג,
מיכאל חזני ומשה קול — איש־איש בלשונו
— שגולדה עומדת מעל לכל ביקורת.
אלמוגי ושמגר, שיש להם מוח ישר,
המשיכו להילחם למען הקמת הוועדה,
ולא הבינו מה קורה סביבם. ברגע המכריע
גולדה פשוט הסירה את ההצעה למנות
ועדה. לא נערכה שום הצבעה.
כד זכתה גולדה בשני העולמות: היא
גם מנעה ועדת־חקירה מישפטית שתחקור
את אחריותה למחדלי הביטחון, וגם יכלה
להדליף שהיא תמכה בהקמת הוועדה.
למחרת היום מינתה ״צוות״ חסר מעמד
וסמכויות ל״איסוף המידע״ — וזה כמובן
לא יעלה על דעתו לפגוע בגולדה.

בתפקיד המפכ״ל אימתו את כל החששות.
הוא רצה להוכיח את עצמו, העניק כמעט
לכל נושא טיפול אישי נמרץ. כשהוא נחבא
אל הכלים, החליט אדי סלע לשנות
את תדמית המישטרה בדרך הקשה.
דוגמא לכך ניתנה כאשר נערכה בירושלים
ההפגנה ההמונית למען עקורי איק־דית
ובירעם. פרובוקטורים מאנשי הימין
ניסו להתגרות במפגינים. היה חשש ל
מישטרה

ג נווד ס רנו
האם אלה שמינו קצין מישטרת
חולה־לב
לתפקיד המפכ״ל, לא
קיצרו את ימיו ז
למרות שעמדה לרשותו מכונית־שרד
של המישטרה, הירבה רב־ניצב אהרון
(״אדי״) סלע לרכב על אופניים. הוא לא
עשה זאת כמובן בתפקיד. אבל בשעות

מיזוג אוויר מלא.
יורש רוזוליו

מועדון טיראן, הרצליה פיתוח,

— אז כמפקד

טלפון .930650

התלקחות מהומות גדולות. סלע לא סמך
על המישטדה המקומית. הוא אישית פיקה
על הסדר, הרחיק מתגרים וליווה את
ההפגנה עד לסיומה המוצלח.
אותו טיפול אישי העניק סלע גם לפעולתה
האחרונה של המישטרה בפרשת
מעצרו של עמיחי פגלין. הוא נטל על
עצמו פיקוח מקרוב על כל פרטי הפרשה.
תוך כדי טיפול זה כרע ונפל.
תנועות המדעו־ח

הלוויית סלע
אם למות —
המנוחה ובימי החופשה שלו רכב על
אופניים כאמצעי לשמירת הכושר הגופני.
רכיבת האופניים של סלע לא היתר.
שגעון. היא נעשתה במיצוות רופאיו אח רי
שהתגלה ליקוי בליבו שגרם לו בבר
להתקפת־לב אחת.
בשבת האחרונה, כאשר יצא סלע לרכב
על אופניו ליד ביתו, חש ברע. הוא הובהל
לבית־החולים תל-השומר, שם אובחנה
התקפת־לב. הוא נפטר כעבור זמן קצר.
הידידים התנגדו. ערב מיגויו של
סלע כמפקח־הכללי, היה מצב-ליבו של
סלע אחד השיקולים נגד מינויו כיורשו
של פינחס קופל. איש לא פיקפק ביושרו,
בכשרונו וביכולתו כקצין־מישטרה בעל
ידע ומסירות.
באשר התלכדו קציני המישטרה הוותיקים
נגד התוכנית למנות במקום קופל
המתפטר אדם ׳מבחוץ, אשר ינסה להבריא
את המישטרה ולתקן את תדמיתה בעיני
הציבור, היד. סלע בן זד ,53 בעל הוותק
הביטחוני של 40 שנה, מועמד הקצונה
לתפקיד, למרות שמבחינת הכישורים היו
שהעדיפו את ניצב שאול רוזוליו. אבל
סלע היה ותיק בטישטדה מרוזוליו. נקבע
שסלע יכהן שש שנים כמפכ״ל, רוזוליו
ימונה כסגנו ויבוא אחריו למדי המפכ״ל.
אלה שהתנגדו למינויו של סלע לא היו
יריביו. שכן כמעט ולא היו לו כאלה בשל
טבעו הנוח. להיפך. היו אלה אנשים שידעו*
על התקף־הלב של סלע ועל אופיו
המיוחד .״הוא לוקח כל דבר ללב,״ אמרו
עליו. הם חששו שתפקיד המפכ״ל יהיה
מעמסה כבדה מאוד על ליבו.
למרות זאת הוחלט לבחור את סלע.
באחת ההזדמנויות אמר הוא אישית לידיד
קרוב :״אם נגזר עלי למות, לפחות
אמות כמפקד המישטרה.״
המוות בא על סלע מוקדם יותר אפילו
משחשש הוא עצמו. החודשיים בהם כיהן

צאה ל 3ר 3
את שיטות המאבק
שלמדה בקרבות נגד המחבלים
הפלסטיניים הביאה פנינה
קרינדל לתל״אביב.
פנינה קרינדל התרגזה לראשונה לפני
עשר שנים. מאז, לא חדלה להתרגז.
ההתחלה היתד, במסיבת כיתה ראשונה
בשישית. הבנות ישבו, כמקובל, מסביב
לחדר, חיכו בהכנעה שאחד הבנים
ישליך בהן את מבטו, יואיל לקחת מי
מהן לריקוד.
גם פנינה ישבה כמו כולן. אך בניגוד
לאחרות, לא הבינה מי קבע שעליה להיות
אזרחית סוג ב׳.
כיום, מקדישה המדענית הצעירה ()25
ממכון וייצמן, המתכוננת להתחיל את הדוקטוראט
שלה (בכימיה) ,כל רגע פנוי
להפיכתה של הישראלית לאזרחית סוג
א /היא אחת מכמה תריסרי נשים, ש הביאו
את התנועה לשיחרור האשה גם
לתל־אביב, סוף־סוף.
אפלייה מחורבנת. כיום, אף יותר
מאשר לפני עשר שנים, חורה למשחררת
התל־אביבית מצבה של האשה בישראל.
״כשאסתר שחמורוב השיגה את שיאיה
באולימפיאדה,״ היא מתקצפת ,״מה כתבו
עליה? שהיא, הגבר האמיתי במשלחת׳.
עוד לפני שנתיים, השיבו ישראליות נאורות
ומשכילות, בחיוך עצמי של שביעות-
רצון, שבישראל לא קיימת תנועת שיחדור
האשה, מפני ש,אצלנו אין בעייה
כזר. וזד — .במדינת ישראל, עם חוקי
האישות המחורבנים שלה, עם היעדר הזכויות
החברתיות והמיניות של האשה,
עם האפלייה בעבודה.״
למדענית חומת השיער והעיניים, בעלת
הפנים הנקיים מכל צל של איפור,
דיעות חד־משמעיות בנושא :״להינשא ז״
״לא.״ ״ילדים?״ ״עוד לא יודעת.״ ״בעד
יחסי־מין חופשיים?״ ״כמובן.״
למען הגבר. היא מוכנה לדבר רק
בשם עצמה (״אינני מייצגת את האירגון,
(המשך בעמוד )24

מדוכדכת. חלום הטלוויזיה, שתפס שוב,
לרגע, את מקומם של הלומות ישנים על
קאדיירה של שחקנית — התנפץ באכזריות
על סף התגשמותו.

נדהמו למואה
פניה הקפואות

כשהיא יושבת כמישרדה כמועצה
לצרכנות, כה היא עוכדת
כמקצוטה, כעורכת־דין, קשה ל־מאיה,
נשואה ואם לשני ילדים
להימנע מנימת האשמה בדכריה :

איד יכולתי לדעת שזה קשה כל־כך
להגיד מילים פשוטות כמו, ערב טוב וחג
שמח׳ לתוך המצלמה — בלי להיראות
קרה וקפואה? אף אחד לא טרח להסביר
לי את זה קודם. לוא לפחות היו מראים
לי פעם אחת איד אני נראית, הייתי יכולה
לתקן את השגיאות שעשיתי — או
להחליט לוותר על כל העסק.
נכון שהופעתי כבר בתוכנית בטלוויזיה.
אבל אז דיברתי אל אנשים — ולא
אל מצלמות. מהר מאוד התברר לי, הפעם,
שאלה הם שני דברים שונים לגמרי.
אבל זה ככר היה מאוחר מדי.
יעקב, שאותו אני מכירה עוד מתקופת
הלימודים, כשהופענו יחד בתיאטרון של
האוניברסיטה, התקשר איתי ביום ראשון
ושאל אותי אם אני מוכנה להנחות את
התוכנית שלו. הסכמתי מייד. אני אוהבת
להופיע בטלוויזיה, ותמיד היו לי חלומות
דרמה ומשחק.
נפגשנו ביום שלישי. יעקב הראה לי
את הטקסט, ועשינו עליו חזרות. הפגישה
הראשונה שלי עם המצלמות היתר. ביום
חמישי — ביום שבו הוקלטה התוכנית.

התעללות כאשד: היפה בוצעה ל׳
ן \ עיני מאות אלפי צופים — ואיש מהם
לא יכול היה להושיע.
למען האמת, ידעו רק מעטים מה מתי
רחש לנגד עיניהם. רבבות עם ישראל,
שישבו בליל השישי האחרון מול המסך
הקטן כשהם צופים, כמינהגם, ממצב של
נירוואנה בתוכניות הפושרות, ראו לפתע
פרצוף חדש, עם פתיחת התוכנית היום
השישי, מגאזין־היוקרה של הטלוויזיה.
היה זה פרצוף נבוך, קפוא, של מגישי׳
חדשה שלא ידעה מה לעשות עם מבטה,
עם פיה, עם חיוכה, עם הבעתה. עם
כלום. לב מי לא התכווץ למראה עיני
האיילה המפוחדות שלהי איזהו הצופה,
ויאה הקשוח בגברים, שלא נמס ליבו
למראה מסכת חרדותיה מול עינה האכזרית
של המיפלצת האלקטרונית?

ה מצל מ ה
ה ק פי א ה או תי
^ שהגענו לירושלים, בתשע בבד
קר, התברר שמצלמים שם את תי אטרון
הבובות. בגלל זה התחילה ההקלטה
רק בארבע אחרי הצהריים. בשש נא לצנו
להפסיק בגלל שביתת העובדים.
המשכנו לעבוד דק בתשע ורבע. ברבע
לעשר, כשנפרדתי מהקהל, לא ידעתי אם
אני אומרת לו שלום בגלל שרק עכשיו
הגעתי — או בגלל שאני כבר הולכת.
יעקב אמר לי כל הזמן :״כשאת מסתכלת
לתוך המצלמה, תחשבי שעומד מולד
גבר יפהפה, ואת מדברת אליו.״ אבל
לא יכולתי. כל מה שראיתי — זו מצלמה.
והיא הקפיאה אותי. בתוכנית רגע, חושבים
לא הייתי צריכה בכלל להסתכל ל מצלמות,
דיברתי רק עם אן טזים.
במשך כל הזמן, הפעם£! ,נו לי הוראות.
איד להחזיק את הראש. לאיפה להסתכל.
זה הצליח רק לבלבל אותי עוד
יותר. בסוף, כשביקשתי מיעקב לחזור
עוד פעם על קטע הסיום — הרגשתי
ברור שהוא לא טוב — כבר לא היה זמן.
זה היה נורא. הדמעות חנקו אותי. כש חזרתי
הביתה, לא הצלחתי להירדם.
עד כאן, סיפורה של מאיה.

מ ק סי מ ה, יפה,
מ שוחררת
אלה המכירים אותה אישית׳ ול־
׳ 7אותם מבין מאות אלפי הצופים שזכרו
את המגישה החדשה מימים עברו, היווה
מראה האנוסה שלה ביזיון כפול ומכופל,
התעללות אכזרית בקורבן הף־מפשע.
שכן לוותיקי הצופים לא היו פניה של
מאיה חבורי חדשות.
עוד לפני שלוש •שנים, כשהטלוויזיה
רק החלה יוצאת מחיתוליה, כבר קישטו
הפנים הנאות, שאותות הגיל ( )40 אינם
ניכרים בהן, את המסך הקטן. באותה
תקופה גימנתה מאיה על משתתפיה הקבועים
של תוכנית הבידור שהופקה על־ידי
נעמי קפלנסקי( ,׳שודרה במשך כשנה,
רגע, חושבים...
הופעותיה של מאיה באותה תוכנית
זכו לגל שבח והלל של אנשי מקצוע.
בראשית השבוע שעבר, כשעמד יעקב
בן־הרצל, מפיק התוכנית היום השישי,
בפני הצורך הדחוף למצוא מגיש לתוכניתו,
נזכר בשמה של מאיה חבורי.
חיפושיו של בן־הרצל אחרי מגישה
מוצלחת לתוכניתו, ונסיונותיו לרענן ול הרחיב
את חוג המראיינים שלו, נמשכים
כבר זמן רב. הם גברו שבעתיים אחרי
שטומי לפיד נואש מסיכוייו למצוא־חן בעיני
המצלמה, הרים ידיים ועזב. לרגע,
קיווה בן־הרצל למלא את החסר נוכח
חידוש פעילותו התיאטרונית של עודד
קוטלר, שהיה המגיש המקורי של התוכנית
האחרונה. אלא שכל המאמצים ל שחררו
מהתיאטרון לא עזרו.
ביום הראשון, ערב יום כיפור, עדיין לא
ידע המפיק המודאג מי ינחה את תוכניתו.
״חיפשתי אשה,״ הוא מספר בקולו העמוק
,״שלא תהיה בדרנית. רציתי מישהי
אינטיליגנטית, המסוגלת לעבור את מיב־חן־ההופעה
האכזרי בפני המצלמות. מישהו
הזכיר באוזני את שמה של מאיה.
אמרו לי, :למה לא תיקח אותה? היא
טובה.׳ עברתי על הסרטים הישנים של
רגע, חושבים, היא באמת היתרי נפלאה
שם: מבריקה, יפה, והעיקר — משוחררת.
״התקשרתי איתה, והצעתי לה להנחות
את התוכנית שלי. היא התלהבה מהרעיון.
הייתי בטוח שיש לי מנחה מצוינת, וב־ניתי
עליה הרבה. מאחר וידעתי שיש לה
נסיון בהופעה בפני המצלמה — אם כי

במיעוטו

בתנאים שונים — לא העליתי על דעתי
שהיא תשתנה כל כך.״
למה היא השתנתה כל כך? כיצד יכו־לה
בכלל אישיות טלוויזיונית להשתנות
כל־כד — מהקצה אל הקצה? מה גרם
לכך? מי אשם בכד?
מה שקרה מצביע על השיטה החובב־

נית בה מתנהלת העבודה בטלוויזיה.
את מחירה של חובבנות זו, משלמים
מאות אלפי צופים מתייסרים וסובלים,
הנאלצים לראות טרגדיות כמו זו של
יום השישי האחרון.
כמעט שבוע ימים חלף מאז שודרה
התוכנית, ומאיה תבורי עדיין

יום, מגדיר יעקב בן־הרצל — בע-
1 1דינות — את הופעתה של מאיה ב תוכניתו
:״נסיון חד-פעמי שלצערי לא
הצליח.״ קובע הוא :״לדעתי, אי־אפשר
לחזות מראש נסיונות־נפל מסוג זה. הכרחי
הוא, שהטלוויזיה תכשיר את מראיי־ניה
על חשבון זמנו וסבלנותו של הצופה.״
מסביר בן־הרצל :״בתנאים שבהם הטלוויזיה
שלנו עובדת, אין אפשרות לבחון
כל מועמד ממש לפני המצלמות —
ועוד בתנאים -שבהם יצטרך להופיע.
אולפן עולה הוז־חועפות. באולפן בירושלים,
כל רגע מחושב.
המקרה של מאיה היה הרע במיעוטו.
היה לה נסיון קודם לפני המצלמות. הי־תה
לי גם אפשרות להעריך את הקול
הרדיופוני שלה, והסקתי שהיא מתאימה
להופיע לפני המצלמות.
״מי היה יכול לתאר לעצמו שהיא תש תנה
כל־כך, ברגע שתיפנה אל המצלמה?
״לדעתי, היא פשוט קיבלה הלם. אח רת׳
אני לא יכול להסביר את זה. נכון,
שזה קורה שאנשים משתנים כל-כך ברגע
שמתחילה ההקלטה. זה כבר קרה לי
כמה פעמים, אבל זה נדיר.
״עוד כשישבנו במזנון, לפני ההקלטה,
היא היתה שקטה לגמרי. אפילו הבמאי,
יעקב אסל, אמר לה שהיא יותר מדי
רגועה. אז, באמת, איד אפשר היה לחזות
שדבר כזה יקרה?״

במדינה
(המשך מעמוד )22
ואין לנו מנהיגות״) .בין הבנות בקבוצה
יש נשואות, רווקות, אמהות, גרושות.
הבעלים והידידים — מסכימים דווקא
לפעילות :״הפעילות שלנו איננה מכוונת
נגד הגברים,״ מסבירה פנינה .״אדרבא,
הגברים נפגעים לא פחות מהנשים מהחלוקה
המטופשת הקיימת כיום. כאשר
גבר איננו מגיע לדרגת הביצועים של
סיימון טמפלר — בנהיגה, בחברה, במיסה
— הוא מרגיש עצמו מתוסכל. שיחדור
האשד, ממעמדה הנחות, ושיחרורו המקביל
של הגבר ממעמדו העליון כביכול —
יעזור גם לגבר.״
כותרות -כדי פצצות. לפני שנתיים,
בהיותה בפאריס — שם למדה ב־מילגה
— למדה את שיטות הפעולה של
המהפכנים המודרניים. כפעילת־הסברה של
מישרד־החוץ, פעלה באיזור בו התרכזו
נציגי אירגוני המחבלים הפלסטינאים באירופה
.״מאותו איזור יצאה החולייה של
אוולין בארג׳ והאחיות ברדלי,״ היא נז כרת.
פעם, בשעת חלוקת כרוזים, הותקפה
על ידי מאואיסטים צרפתיים וסטודנטים
ערביים, נשלחה לבית־חולים, יצאה עם
חמישה אחוז נכות .״עד היום נמשך מיש-
פט הפיצויים שלי נגדם.״
היא למדה איך להגיע לכותרות —
בלי פצצות :״הייתי פעילה אז, בפאריס,
גם בנושא יהדות ברית־ד,מועצות. קבוצת
נוער יהודית עלתה אל מיגדל אייפל,
תלתה בראשו דגל באורך 80 מטר, עם
הסיסמה חופש ליהודי רוסיה. במשך יומיים
זכה הסיפור לכיסוי בטלוויזיה וב עיתונות.״
לצעוק.
המשחררת התל־אביבית נולדה
ברומא, כאשר הוריה היו בדרכם לארץ.

...לתת משהו יקר ומייחד במיני
למי שאיני מסוגל להעריך את ההבדל.
אבל אניני הטעם שאינם מתפ שרים על פחות
מן הטוב ביותר. ואף משיגים אותו תמיד
אוהבים לתת ול קבל את מוצר• הטבק
הדרום אמריקאי המובחר של רפובליקנה.

500ז מ 4 0י 1.

לבחירתך: סיגרים ״משזמסק את;״
סיגריות ״ 4א<:4ו.ו8טק8£״ סיגדילות ״ססגומסא״
וסיגריות מנטול ״40484 וא״

נסה אותם בעצמך ותיווכח
עד כמה הם מבטאים את ייחודך.
* כבדי די די ך־ ה ם יעריכו זאת.
ר פו ב לי קנ ה -פאר תוצרת אורוגוואי
מעתה גם בי שראל1

ץ 0ט 9י 1־ ! ט

0ו ו 1 1 0 0ב 1ט ק £ 6

יבואנים: אשף סיגריות בעם
ת ל ־ אביב, רח׳ ב ן ־ א בי ג דו ר ,8ט ל 3 6 3 6 .

לוחמת־שיחרור קרינדל*
שיטות פאריסאיות — לישראל

הוצאת ספרים אחיאסף בע״נו
רח׳ יוסף נשיא ,13ת״א, טל 283339 .
הופיע

ד״ר וויליאם הומן — רופא ילדים

ילדים זקוקים לאהבה -והווים לעצה
המחבר, רופא נודע בארה״ב, מביא בספר זה א ת נסיונו
הרב שצבר שעה שטיפל ביותר מעשרת אלפים ילדים במשך
עשרים שנות עבודתו.
בספר מוצעת דרך של אהבה, משמעת והדרכה כדי להבין
את בעיותיו של הילד ואישיותו, מיום היוולדו ועד הגיעו אל
סף הבגרות. ה שקפותיו של המחבר הן ״פרובוקטיביות״
לעתים, אולם, בין אםת סכי ם עמו ובין לא, ישנם כל הסי כויים
שתביט על ילדך ובעיותיו בצורה שונה מאשר עד כה.
הטחיר 13 — :ל״י
להשיג בחנויות הספרים או ע״י משלוח המחאת־דואר להוצאה.

מרכ1
מגע
עדשות
״גרוזוכסקי — אישון לנס״
8א 6ע
מ 1£א מ 0
תל־אביב, רח׳ שניאור ,7

טל 58046 — 50220 :

שעות קבלה 9—17
נשמח לשלוח חוברת הסברה
לפי בקשה.

בירושלים:
כתיכה כמכונה — חודש :
קורספודנציה, קצרנות, פנקסנות,
(בפיקוח משרד העבודה):
ביה״ס ״הפקיד״ ,י. פורמן, בצלאל .18

בתקופת לימודיה באוניברסיטה, נשלחה
על־ידי הסתדרות הסטודנטים לפני כארבע
שנים, לכנס בארצות־הברית. שם קראה
את המיסתורין הנשיי, סיפרה של בטי
פרידן, מראשי התנועה לשיחרור האשה
בארצות־הברית .״בשבילי, זאת היתר, תגלית
עצומה, כאשר התברר לי שאלפי
נשים מתקוממות נגד מה שאכל אותי כל
הזמן מבפנים. היה זה אז שהחלטתי לצ עוק
גם כן.״
השבוע, פתחו היא וחברותיה בצעקתן
הראשונה .״ההסתדרות סידרה אותנו
שוב,״ קרא הכרוז שהפיצו הבנות בנקודות
אסטרטגיות ברחבי העיר .״השביתה
הגדולה בעדית שהחלה בקול תרועה רמה
— נסתיימה ללא כל שיפור ממשי במצב
הפועלת.״
בלשון חד־משמעית, מעלה הכרוז כמה
אמיתות צורבות בדבר מצבה העגום של
הפועלת בישראל, בהשוואה לפועל, תוקף
בחריפות את ההסתדרות, קורא למאבק
משותף של האשד, לשיחרור ושוויון.
האם מאמינות המשחררות החדשות ביעילותן
של פעולות כאלה? ״אבל זאת
היא רק ההתחלה,״ מבטיחה פנינה.
* על חולצתה — ססד התנועה העולמית:
אגרוף קמוץ בתוך סימן הנקבה.

,־יחר ף ו 1ו^ו 1ונד 1ל ך[?] 11ח
הגבר, שליווה את אדישבע מיכאדי
החבורה העליזה, שהמריאה בשבת שלפני
יום כיפור במטוס הפרטי, מלוד לרודוס,
כללה כמה זוגות, וכמה נפשות לא־זוגיות.
אחת
מהנפשות הלא־זוגיות היה אודי
״יין, בנו של שר־הבימחון, שהשאיר את
האשה טליה עם התרנגולות, במשק המשפחתי
בנהלל, ויצא לצום בגלות,
ואחת הנפשות הכן־זוגיות היתה עלמה
נחמדה, שהגיעה עס ידידה, הטייס חיים
רותם, והוצגה בפני אודי בשם נורית.
רק בשלב מאוחר יותר של הצום, התגלה
לאודי גם שם משפחתה של נורית :
רכינוכיץ. כן, היא היתה, אם אתם רוצים
דווקא לצחוק, לא אחרת מאשר בתה
של רחל בורם־רבינוביץ, ידידתו של

משה דיין.

נורית, דיילת בארקיע, ניסתה בחחי־

תתפרק לכל אבר.
מאמצים ראויים לשמם עשתה לאה אל־קייס,
פסיכ 1לוגית במקצועה, שהביאה
איתה ספר מקצועי — הילד המחפש את
זהותו, של דיבס. גדעון פדני, החבר של
ציונה, עשה עליה רושם שהוא אכן מחפש
זהות, או משהו דומה, והיא העניקה לו,
במשך כמה שעות, הסברים מקצועיים,
משולבים בווידויים אישיים.
כל זה לא מצא־חן בעיני ציונה, והטמפרטורה
שלה זינקה מעל ומעבר לנקד
דת־הרתיחה. אבל כמובן, היא לא הסתכלה
על זה מהבחינה הפסיכולוגית.
שלא להזכיר כבר, שעד היום היא הי־תה
רגילה לעשות דברים כאלה לאחרים.
אבל החלק הפיקאנטי ביותר של הטיול
התרחש דווקא בדרך חזרה. המטוס קרב
ללוד, כאשר ממגדל הפיקוח התקבלה הו־

לבכורת הגברת עם הקמליות, היה תמיר,
חתיך, צעיר — ואלמוני. הגבירות הכבודות
שהגיעו לבכורה סקרו אותו בעיניים
בוחנות עד רעבות, ונאלצו להפיג את

אבל חוץ מזה, המצב פושר מאוד, לדעת
אלישבע .״ממש בצורת, בימים אלה,״
קובעת השחקנית הבלונדית, המופיעה עתה
במורים קזאנובה .״כל־כך יבש בארץ
— שום דבר לא מסתובב. אין חיים.״

מלנד חשנו ־ נצוות
קינאתן בהערה הישנה והמשעממת כבר:
״זה חבר של הבן שלה, לא?״
לא, זה לא היה חבר של הבן שלה, וגם
הקינאה לא היתה במקומה:
״זהו חיים סלע, שכן שלי,״ גילתה
אלישבע את הסוד .״דייל באל־ על, לכל
המעוניינות.״

אה, אני לא בטוחה. אני חושבת שזה
רק מצב־רוח חולף. אלישבע, שמאז התאלמנה
לא נישאה שנית, נותרה עכשיו
לבדה, אחרי שבנה, חתיך עולמי בן ,24
לקח לו דירה משלו.
אני בטוחה שזה רק עניין של מצב־רוח.
זה יהיה מדאיג מאוד אם לא.

צום קל
ברוד וס
לה להצניע את מוצאה המשפחתי. אולם
כאשר הסוד התגלה, גילתה שזה לא כל-
כך נורא, ושום אי־נעימות או מבוכה
לא העיבו את כחול שמי רודוס. בימינו,
אחרי הכל, לא מתרגשים כבר הבנים
ממעשי השובבות של אבותיהם.
נוסעים אחרים, באותו מטוס, היו הדוגמנית
ציונה טוכטרמן, שהגיעה בלוויית
ידידה מזה שנתיים, גדעון פדני
— בן למשפחת סוחרי הזהב הנודעת. ודיילת
ארקיע לאח אורן, שבאה עם
ידידה הטייס אפריים כר־ארז. ואורי
כינה, טייס בואינג בחברת אל־על,
גרושתו של
ולאה אלהיים
אחיו של דני אלקיים! ,שוער הפועל
תל־אביב. הטיפוס המרובע היחידי במטוס
היה העיתונאי יגאל לכיב, שהביא איתו
את אשתו לאה.
אבל הרבה, ימספריס לי, לא היה מה
לעשות שם. האי היה מוצף פצצות שוודיות,
ולישראליות היה פול־ טייס ג׳וב
לשמור טל המיסגרת המשפחתית שלא

דעה שבגלל הקילקול ברדינג אין חשמל,
אין אורות במסלול, ואין נחיתה.
הטייס התחיל לעשות רונדלים באוויר,
כאשר לפתע קיבל מהפיקוח הודעה לא
רשמית, שאישינת נכבדה, הקשורה לאישיות
נכבדה עוד יותר, באה לנמל עם
מכוניתה לקבל את פני המטוס.
הטייס העביר את הידיעה לנוסעיו —
והתגובה היתה שתי קללות סימולטאניות.
אחת מפי אודי, שחשב כי אמו, רו ת
דיין, באה לקבל את פניו, וראה כבר את
הסצינה, כשאמו רואה אותו יורד מהמטוס
בחברה אחת עם נורית.
השנייה היתה מפי נורית, שחשבה כי
אמה, רחל, באה לקבל את פניה, וראתה
כבר את הסצינה. מהצד שלה של המשפחה.
ושאר החברה חשבו לעצמם, מה יהיה
אם שתיהן ממתינות. אתם יכולים לתאר
לכס את המתח, כשהמטוס נחת ודלתו
נפתחה.
הזוכה היה אודי. היתה זו אמו, שבאה
לקבל את פניו, בשלוש לפנות בוקר.
החבר הישראלי
של סיסי
לכל ילד בארץ, מגיל שש עד שישים
ושש, היא מוכרת כ סי סי, האחות ה מתבגרת
במשפחה שכזאת. במציאות,
כשהיא הגיעה ביום חמישי שעבר, באחת
ושלושים אחרי חצות, ללוד, היא
התגלתה כעלמת״חן בת עשרים ומשהו,
הרבה יותר מבוגרת מאשר בסידרח, לא
חתיכה מי יודע מה, אבל בהחלט
סבירה.
חאמרגן חייםסבן לקח אותה לידיו
מרגע ראשון, ונתן לה את האירוח המלכותי
המגיע לכוכבת כזו. היה זה בעק בות
מיברק שקיבל, כהאי״לישנא :״חיים,
עשה לי טובה. טפל בה עד שאגי מגיע.״
על החתום, דני בן־ א ב.
בישראל, דני בן-אב מוכר כאמרגן
לפעמים, איש״עסקים לפעמים, איש
קשר, לכל דבר טוב, תמיד, ובכלל אחד
שבעניינים.
בלוס-אנג׳לס, מסתבר, הוא משהו אחר

מיבאלי וסלע
לא להאמין, אבל רק השבוע מלאו
לה .17
וכבר הספיקה כל־כך הרבה. לדגמן,
הבוגרת לככב, לזהור, להתפרסם. איך שהזמן

ליום הולדתה, העניק לה ידידה,
או רי גלר, טבעת עם כוכב מורכב מ־
16 יהלומים (בטח נשאר אצלו מיום
הולדת שעבר) .אבא, הנמצא כרגע בגר־

העסקים תמיד מעורבים בפלז׳ר.
לא עבר כמובן זמן רב, והוא שיכנע
את ידידתו, ששמח בחיים קטי גרבר,
לקפוץ לישראל להופיע בהפקה המקומית
של משפחה שכזאת, לצידם של
באפי וג׳ודי הישראלים.
וככה היא הופיעה.

בינתיים
רק סריטות
פיסי בכלל. לפחות לסיסי :״דני הוא ידיד
מצויין שלי ״,הסבירה השבוע סיסי. אני,
לפחות, הבנתי שהישראלי הזריז הוא
כעת הרומן של חייה, אחרי הרומן הקודם
שלה, עם בנו של מפיק הסידרה,
שהופיע גם בסידרה כידידה.
נו, אצל דני, אם אתם מכירים אותו,

השמועה היתד — ,משהו שפתיים יישקו:
צכי׳קה פיק, גילה לי המקור יודע
הדבר, מכוסה כולו חבורות כחולות אדומות
סגולות, ובקושי מסוגל לעמוד על
הרגליים. בעל תפס אותו במיטה עם אשתו,
והפליא את מכותיו. זרק אותו מכל
המדרגות, והזמר המופתע והנאנק הצליח
בקושי לחטוף את מכנסיו, בדרך למטה.
אחרית, לא היו לו אפילו המפתחות להי כנס
למכוניתו.
למרות שהמקור יודע הדבר דנן איננו
יודע בדרך כלל שום דבר, טרחתי והלכתי
אצל בעל הדבר.
״כן, גם אני שמעתי את זד״״ נאנח הז מר
ארך הגפיים והמחלפות .״אבל את

מניה עם אשתו השנייה, כריסטינה,
שלח ברכות, ובעלת השימחה עצמה,
איריסלוידסקו היפה, עשתה חשבון
נפש קל, מלא מסקנות כבדות :
״מפחיד,״ מסכמת הבוגרת ,״עד כמה
כולם נבובים. אחד מתוך ,300 אולי מתגלה
כאנושי, עם קצת רגש, מוכן לתת
קצת מעצמו. כולם רק מנסים להיראות
יותר ממה שהם.״
היא גם גילתה למה, אם זה מעניין
אתכם :״הם פשוט מפחדים להתאכזב.
משום כך, הם כל־כך מסוגרים.״
בגיל , 17 עוד אפשר לסלוח לה שהיא
חושבת שלכל בעייה יש פיתרון.
הפיתרון של איריס :״הורדתי את ה בגדים
הצעקניים, המרשימים, והסרתי
את האיפור, בכדי לנסות להגיע יותר
לאנשים. שלא יפחדו כל־כך.״
פיתרון נוסף שלה — היא כותבת
רומן על סוג אחר של גבר :״הוא טי פוס
שונה מכל הגברים שאני מכירה.
הוא בורח מנשים, במקום לרדוף אחריהן.״
מאחר
שזה לא רומן בלשי, אני יכולה
לגלות לכם את הסוד: לא, הוא לא
מה שאתם חושבים, נבזים. הוא פשוט
חולה־לב, והרופא אסר עליו סערות
והתרגשויות.
״אבל זה לא יכול ללכת,״ מתמלאת
איריס תוגה על גורל גיבורה .״כל אחד
צריך אהבה, או לפחות אשה.״
מינימום.

יכולה לבדוק בעצמך. הנה, שום דבר. לכל
האורך. רק הסריטה הזאת על היד, מהחתול,
ושתי הסריטות כאן על הרגל. זה
מבחורה שניסתה לעצור אותי, שלא אלך.
זה הכל.״
הבחור צדק, מה יש לדבר. אף אחת
מהסריטות לא נראתה כמו של בעל זועם.
לחילופין, אם ז ה מה שהבעל הזועם היה
מסוגל לעשות — אז מגיע לו מה שעשו
לאשתו, לפי דעתי.
״לא שאני שומר נפשי מנשואות,״ הרגיע
אותי צבי׳קה לסיום ,״אני פשוט, טפו
טפו טפו, לא נתפסתי עד היום.״
בינתיים.

משוד-החש
חגן ע 1הסילגש
ה7ן 1נ ס1זי
הי שראלי
סחב את

ך • מכונית האלגנטית, הנוצצת, של
1 1הקונסוליה הישראלית, נעצרה בחשאי
ליד אחד הבתים, ברחוב השקט באחד
.מרובעיה העשירים של איסטנבול. מחצר
הבית יצאה בצעדים מהירים אשה צעירה.
אפילו אפילת הלילה לא הצליחה
להסתיר את גיזרתה התמירה והחטובה.
היא נכנסה במהירות לתוך המכונית. הנהג
רכן אליה, נישק אותה על לחייה,
והמכונית זזה לדרכה.
לא הנהג ולא הנוסעת שלצידו, לא הבחינו
במכונית השנייה, שעקבה אחריהם.
כאשר עצרה המכונית הדיפלומטית ליד
אחת ממסעדות־הפאר של איסטנבול, והזוג
נכנס לתוכה, נשאר נהגה של המכונית
העוקבת ליד ההגה, מקפיד להישאר
בצל.
שלוש שעות הוא נותר לשבת כך,
כשרק הקצה הלוהט של סיגריה, שהוח לפה
בשרשרת בעוד סיגריה ועוד סיג־

בגבר האתלטי והנאה, עזבה את ביתה.
לבעלה, הודיעה שחדלה לאהוב אותו, והיא
עוברת לגור אצל דודתה. היתד, זו
האמת, גם אם לא כל האמת.
אנשי הקהילייה הדיפלומטית בתורכיה
לא ראו בכך משהו מרעיש במיוחד. לא
רק בגלל שזה דבר שקרה, קורה, ויקרה,
בדרך הטבע — אלא גם משום שאווירתה
הבשומה של תורכיה נוטה כנראה
לטפח את האהבה בקרב יושבי הארץ.
רק לפני זמן מה, אירע מקרה דומה, כאשר
אשת דיפלומט ישראלי שם התאהבה
בדיפלומט אמריקאי, עזבה את בעלה, ויצאה
עם אהובה לארץ אחרת.
כל זה לא ניחם את משה. הוא לא
השלים עם הפרידה מאשתו, פתח במאמצים
לגלות את האדם השלישי — שלא
היה לו ספק בקיומו.
אשתו עצמה גילתה לו את העקבות.
בינואר השנה, התקבלה ראשל לעבודה
במשרדו של בינו בקונסוליה. היא לא

?? 118? 8114 •);0 1 4 1161מ *8ן 1 1 1״ 6

עליו להניח לאשתי,״ מספר משה .״אבל
בינו לא שעה לדבריו. כל הקהילה היהודית
באיסטנבול נסערה מכך. לא רק מהעובדה
שאשתי, שהיתה דמות מכובדת,
ברחה ממני — אלא עוד עם נציג מדינת
ישראל.״

י היו
צרות
^ אשל פנתה לרבנות בבקשת גט.
1משה סירב להעניקו לה, יצא למיל־חמת
חורמה. הוא החל עוקב אחרי השניים,
מעסיק בלשים, לא היסס אפילו
לשפוך את חמתו בגלגלי מכוניתו של
בינו. כל ארבעתם.
כאשר ראה שמאמציו המקומיים אינם
מועילים, החליט הבעל לפנות לעזרה ל״
מישרד־החוץ. בתחילת הקיץ, הגיע ליש־

8 1581116 1111 בזז *£118־ 6118 *0 0 1־ 1ג 08״ * 8נן 2116 ? 0 1 8 * 101111׳6 ? 1:0 00111:1;.
6110 1 5 .5 .7 2 4 8 * 0־ מס 11 )1 1 1 1 8 4 , 01117ט? 11? £8מ 6ד 8 8מ 6 ^ 6 ? 7 0ט ס? ? ם*_7 1 *1
7 0 110 18 0 7 ? 8 1 8 * 1 ,ם 1461 * 0 11 1181111 0 8 8מ 21110 8 0 * 1116 6 1 7
*116 סו] 4 8 8? * 1118 0 8 6 ? 116 £ 0 0ת 11 0 1 1 1 8 4 8ט? • 2 8ז ג 64 * 0 :מ 1 8 1ק ט 00
? *116 4 8 * 6 0 ? 1 8 .5 .7 2 31110 £ 0 * 084611* * 0 6 8 * 116? 1 * 11 0 7 * 1מס?0 8 8 6 . 118* 6 .
8 .ט 16?^ 0ז * 7דנ 0 6ת 38 110086 111011 0 3 4 8 31׳ ע 116? ? 6 1 8 * 1ת1
?({ 1 811 1 8 2 6 6ט? * 118* 1 ]10 * 118ט 1 0 0 1 4 11 ]£6 * 0 ? 601114 7 0
ידי־דג! * 118* * 118 01116 ? 1181(1(1מ 0נ* 1184 * 0 1 4 7 011 1

תלונת הבעל

קטע ממכתבו של הבעל לדויד
תודג׳מן ממישרד־החוץ הוא
שיכנע אותה שיתחתן איתה, ואמר לה ללכת לרבנות. השניים
הסתירו את היחסים ביניהם, אפילו ממר ברוך גילעד (הקונסול

אשתו של המיליונר היהודי

ריה, מעיד על כך שהמכונית אינה שוממת.
המעקב
נמשך כאשר הזוג יצא מהמסעדה,
חזר לביתה של האשה. כאשר נעלמו
הגבר והאשה במעלה המדרגות, יצא
הנהג העוקב מתוך מכוניתו, קרב למכונית
הדיפלומטית, הוציא מכיסו מפתח
מיוחד, ובכמה סיבובים מהירים הוציא
את האוויר מארבעת גלגליה.

זעזוע, מ תורכי ה
__ לירו שלים
ך* יה זה יום אופייני, בחודשים האח!
\ רונים, לשיגרת חייהם של שלושת
הצדדים במשולש אהבה, שהתפתח בקונסוליה
הישראלית באיסטנבול. הגבר ש נהג
במכונית הקונסוליה היה שלמה בינו,
הקונסול הישראלי באיסטנבול בכבודו ובעצמו.
הצעירה שלצידו היתד. ראשל
איברהימזאדה, אהובתו. והגבר שעקב
אחריהם אותו לילה — כמו שעקב אח ריהם
ללא הרף במשך שבועות ארוכים
— היה בעלה של ראשל, המיליונר ה־תורכי־יהודי
משה איברהימזאדה, אחד מ עשירי
וגדולי הקהילה היהודית בתורכיה.
הרומן בין הקונסול הישראלי לאשתו
של המיליונר גרם לרעש מובן בקרב הקהילה
המקומית, וההדים הגיעו במהרה
•עד למישרד־החוץ בירושלים. מישרד החוץ
עשה אמנם מאמצים להרגיע את ה גלים
— אך ללא הועיל. הבעל הנפגע
סירב להשלים.

הבעל נפגש
עם המאהב
ך* אשל, אשה: אה וחטובה בת ,32
1אם לילדה בת ,12 הכירה את שלמה
בינו בחורף שעבר. היא התאהבה מיד

הכללי של ישראל בתורכיה) .רק ב־ 15 למאי ,׳72 לאחר שהתייחס
בגסות לקרובי, מר אליהו גטניו, התלונן בינו בפני גילעד, וכך נודע
העניין לגילעד. כעבור שלושה ימים, נתפס בינו יחד עם אשתי
בבית קרוביה, דבר שעיצבן את בינו ביותר.״ המשרד לא התערב.

ידעה אמנם מילה עברית, אך לאחר קבלתה
לעבודה, התחילה ללמוד.
זמן קצר לאחר מכן, נפטרה אשתו של
בינו. משה, שלא ידע אז עדיין כי בינו
הוא המאהב של אשתו, היה בין ראשי
הקהילה היהודית שבאו לקונסוליה להביע
בפני הקונסול את צערם.
כמה ימים לאחר מכן, גילה מיהו אהובה
של אשתו.

הרב מתערב
— לשווא
ך יה זה בעקבות ביקור שערד אליהו
ן | גטניו, קרוב משפחה ישראלי, של
משה, באיסטנבול. משה ביקש גם את
עזרתו, וגטניו סר לשיחה עם ראשל במקום
עבודתה החדש.
תוך כדי שיחתו, הבחין גטניו לדבריו
שהקונסול מגלה עניין לא רגיל בו זב-
ראשל. למרות שראשל סירבה לגלות לו
את שם אהובה, עלה החשד במוחו של
גטניו — בכיית הנכון.
הוא סיפר על כך למשה המופתע —
שגילה את האמת.
בעקבות ביקורו בקונסוליה, טוען גטניו,
הפד ביקורו באיסטנבול לבלתי נעים ביותר•
״שלמה בינו עקב אחרי. הוא הזהיר
אותי שאסור למסור מכתבים לשגרירות,
אלא רק באמצעות הדואר הדיפלומטי.
,אני אדם חופשי,׳ עניתי לו, ,ואתה לא
צריך לעקוב אחרי. אם יש לך משהו להגיד
לי, תגיד בגלוי.׳
״אבל למרות זאת, התחלתי להרגיש
לא נוח, בגלל כל מיני דברים נוספים,
וקיצרתי את הביקור שלי באי 0טגמל.״~
המיליונר רב־ההשפעה החל הופך שמיים
וארץ. לבקשתו, התערב הרב הראשי של
תורכיה בפרשה .״הרב הראשי הזהיר את
בינו שהוא הולך בדרך לא ישרה, וש
ראל,
ויחד עם גטניו, תושב גבעתיים,
עלה לירושלים. הוא הופנה אל דויד תור־ג׳מן,
פקיד בכיר במחלקת הים־התיכון.
לדרישתו של המיליונר שמישרד־החוץ
יפעל להחזרת אשתו אליו, השיב תורג׳מן,
כי מישרד־החוץ אינו יכול להתערב בחייהם
הפרטיים של עובדיו. הבעל סירב
להשלים, הודיע שיפנה לעיתונות .״תור־ג׳מן
הזהיר אותי שלא לפרסם את הסיפור
בעיתונות, כי זה יכול לפגוע גם
באחרים,״ מספר משה.
מאוכזב וממורמר, חזר איברהימזאדה
לתורכיה בידיים ריקות. לאחר שבועות
מיספר, ביקש מאשתו של גטניו, שושנה,
לחזור ולפנות למישרד־החוץ .״פניתי טל פונית
לתורג׳מן,״ מספרת שושנה ,״והשיחה
הסתיימה שוב בזה שהוא איים עלי,
כי אם נפרסם את הפרשה בעיתונות, יהיו
לנו צרות. כתבתי על־כך למשה, ואז הוא
שלח לפני חודשיים, מכתב לתורג׳מן.״

עניין
של יו קרה
י* גיב עד הפרשה דובר מישרדי
( | החוץ :״אנו לא יכולים כמובן להת
ערב.
האשה עזבה את בעלה זה כבר
כמה שנים.״
הסביר דויד תורג׳מן :״שוחחתי עם
בעלה של ראשל איברהימזאדה, העובדת
אצלנו בקונסוליה באיסטנבול. אינני רד
אה בדבר עניין ציבורי. זוהי פרשה פרטית.
אם הבעל רואה שאשתו איננה או הבת
אותו, מדוע הוא מתעקש שלא לתת
לה ג טו זה מצידו רק עניין של יוקרה.״
ואילו הבעל, במכתב אקספרס שהגיע
השבוע לקרוביו בגבעתיים, חזר והכריז
:״אני ארעיש עולמות ולא אשתוק,
עד שמישרד־החוץ יחזיר לי את אשתי.״

0 1צרעת ושמה טרור ס
(המשך מעמוד )18

לחלוטין את היחסים כיד ישראל
והמדינות הידידותיות לה.
הן לא תוכלנה לסבול שכנופיות ישראליות,
או כנופיות יהודיות המקבלות
סעד ומחסה בישראל, יפעלו על אדמתן,
ירצחו אנשים ויפציצו בניינים שם.
רוצחי מינכן הצליחו להנחית מהלומה
אדירה על יחסי גרמניה—מצריים. רוצ חים
יהודיים יקלקלו את היחסים בין ירד
שלים ובין בון, פאריס, לונדון ותריסר
בירות אחרות.
ממשלת ארצות־הברית לא הגיבה הש בוע
על הידיעות שגוף ישראלי, הקשור
במאפיה הניריורקית, שלח נשק בלתי־חוקי
לביצוע פשעים על אדמתה. לשתיקה
זו היתה סיבה אחת בלבד: קירבת
הבחירות לנשיאות.

למחרת הבחירות אפשר לצפות
לתגובה אמריקאית שונה לגמרי
על מעשה כזה — בייחוד עם יתברר
כי ממשלת ישראל אינה פועלת
ברצינות נגד האשמים•
קשה לתאר עזרה גדולה יותר לשירו־ריסטים
הערביים מאשר פעולה שתשבש
במדינה עית 111ת
!*דדחמוו היהזו-ות
גולדה מחשידה את עובדי
מערכת ״דבר״
בהדלפות

שום דבר לא שנוא על ראש־הממשלה
גולדה מאיר יותר ממדליפים. בזמנו הציעה
להזמין את שירותי הביטחון כדי שיח קרו
מי מהשרים מדליף את דיוני הממשלה
לעיתונות. בשעתו מינתה את יועצה, שמ חה
דיניץ, כדי לברר מי הם המדליפים
סביבה. כאשר נמסר לה בלחישה כי דיניץ
עצמו נמנה על המדליפים סירבה להאמין
בכד•
לאחרונה הגיעה שינאתה של גולדה ל־מדליפים
לשיא חדש. היה זה אחרי שהיא
נענתה להצעת עורכת דבר, חנה זמר, להע ניק
ראיון ליומון ההסתדרות לקראת ראש
השנה. גולדה היתנתה שני תנאים: שהיא
תעבור על הראיון המודפס לפני פירסומו
ושכל מה שתמסור עם חברי מערכת דבר
שלא לפירסום, לא יפורסם בשום צורה.
מכונת אמת. הראיון נערך כמתוכנן.
במערכת דבר המתינו לאישור של גולדה
להדפיס את הראיון, אבל האישור לא בא.
בשיחה שערכה חנה זמר עם גולדה, הסתברה
לה סיבת העיכוב: גולדה זועמת על
שדברים שמסרה לא לפירסום לחברי
מערכת דבר, פורסמו בהארץ. היא דר שה
מחנה זמר לגלות מייד את המדלי־פים
.״תחקרי את כל המשתתפים בראיון
במכונת אמת,״ הציעה.
השיחה בין השתיים הסתיימה במתח
רב. הראיון עם גולדה לא הוחזר אלא
אחרי החג, אחרי שראיון דומה, שהעניקה
גולדה לנזטריב, אושר על ידה כשנמסר
לה לביקורת מוקדמת.
חנה זמר החליטה להוכיח לגולדה ש לפחות
איתה היא אינה יכולה לעשות מה
שהיא רוצה: היא גנזה את הראיון עם
גולדה ולא הדפיסה אותו. תגובת גולדה:
״לא אתן יותר ראיונות לדבר.״
חקירות תפיסת מושעים
רק משעות הקבלה
כאשר גילה בעל המשאית
הגנובה, כי המישטרה אינה
פועלת לגילוי הגנבים — איים
עליו קצין המישטרה במעצר.

גידי מחבק את שומרו
יחס מיוחד
את המערכת הבינלאומית של ישראל, תהרוס
את יחסיה עם המדינות, ותכתים אותה
כמדינה פיראטית, המנהלת מילחמת־כנופיות.

פרשת מינכן שררה בעולם
סלחנות מסויימת כלפי הטירור
הערבי. מפני שהפלסטינים נח שבים
למוכי־גורל וחסרי־אונים.
לא תהיה סלחנות כזאת כלפי ישראל,
הנחשבת למעצמה צבאית
אדירה.

הדרו לניצחון
^ תוך כל הבולמוס סביב פרשה זו,
^ כימעט ונשכח העיקר: איך להילחם
בטירור.
ברור לחלוטין כי מילחמה יעילה בטי״
רור הפלסטיני מחייבת שיתוף־פעולה נרחב
בין שירותי־הביטחון הישראליים והזרים,
חילופי־מידע נרחבים בין גופים ידידותיים,
תיאום ואף תיכנון משותף של
פעולות.

לשם כך דרושה פעולה פוליטית
נרחבת, תזוזה של דעת־הקהל
והממשלות, ואווירה בינלאומית
מתאימה. אחרי מינכן, היתה התקדמות
כללית ככיוון זה.
פעולה כזאת, יחד עם השגת פיתרון
פוליטי בין ישראל ושכנותיה, יכולה להביא
תוך כמה שנים לחיסול מוחלט של
הטירור.

עצם הרעיון של ״טירור נגדי״
הוא ההיפך הגמור מזה — והוא
ישיג את התוצאה ההפוכה.
העולם הזה 1830

מנחם שחק היה עייף ומודאג, ולא האמין
למישמע אוזניו. השעה היתד. ארבע לפנות
בוקר, והוא גילה זה עתה שמשאיתו
נגנבה. הוא חזר שנית על דבריו :״אדוני
״,הסביר ליומנאי במשטרת רמת־גן,
״המשאית שלי היתד. עמוסה לוחות עצים.
על כל לוח היה רשום המספר הסידורי
של המיטען. אם תרשום את המספר הסידורי
הזה, יהיה לכם יותר קל לאתר
את הגנבים והסחורה.״
״אדוני,״ חזר היומנאי בחוסר־סבלנות
על תשובתו הקודמת .״אל תלמד אותנו
בבקשה איך לחפש משאיות גנובות. הלוחות
שלך לא מעניינים אותי. רשמתי
את מספר המשאית — וזהו. לך הביתה.״
פור לגנכים. שחק הרים ידיים בייאוש.
לפני שיצא, שאל את היומנאי:
״אתה לא מוסר את פרטי הגניבה באלחוט
לסיירות ד הלא הכבישים ריקים עכשיו,
וכל ניידת תצליח לזהות את המשאית.״
״לפני שמונה בבוקר,״ הסביר היומנאי
בסבלנות אין־קץ ,״כשקציני החקירות יבואו,
אין מה לעשות, אתה מבין ו״
שחק 26 נשוי ואב לשניים, לא כל-
כך הבין, מדוע יש להמתין ארבע שעות
באפם מעשה, ולאפשר לגנבים להימלט עם
שללם. הוא החליט לנצל את הזמן עד
תחילת שעות הקבלה, שבהן תופסים פוש עים,
יצא לכבישים הריקים לנסות למצוא
לבדו את משאיתו.
לא בוער. עד הצהריים הסתובב ברחובות
תל־אביב רבתי, כשהוא מקלל את
החלטתו האומללה מאמש, לעצור בביתו
ולישון קצת. כאשר יצא מהבית, בארבע
בבוקר, גילה כי המשאית נגנבה.
תוך כדי חיפושיו ברחובות, פנה שחק
לכל שוטר שפגש, שאל אם נמצאת אצלו,
ברשימת כלי־הרכב הגנובים, גם משאית
ליילנד 181־ . 116 התשובה, פה אחד, היתד.
שלילית. אחדים מהשוטרים גילו יוזמה
ברוכה, רשמו את המיספר על קופסת ה
מתלונן
שחק
שיטות מחרות
סיגריות שלהם. אחרים, גם זה לא.
בצהריים, חזר הנהג העייף למישטרת
רמת־גן, הופנה לקצין המתאים .״מדוע
לא הודיעו לשוטרים על המשאית הגנובה
שלי?״ ביקש לדעת.
״אני לא יודע מה הולך בתל-אביב,״
ענה הקצין, לדברי שחק .״רק בשעה
14.00 אנחנו מודיעים לכולם במיברק.״
כאשר ניסה שחק להמשיך בבירור, גירש
אותו הקצין, לדבריו :״תסתלק מפה, או
שאעצור אותך.״
התיאוריה והמציאות. על יחס
מקורי זה לאזרח, הגיב דובר משטרת
מחוז תל-אביב, רב־פקד עמוס אריכא:
״שהמתלונן יגיש תלונה, ואנו נטפל בה.״
על עצם פרשת הגניבה, הסביר הדובר:
״למשטרה יש שיטותיה שלה לגילוי רכב
גנוב. תוך שלושה ימים, מגלים הסיירים
שלנו את הרכב הגנוב.״
הגיב במרירות מנחם שחק :״בטח.
אני כבר יושב בלי עבודה שבוע ימים,
ואין עוד סימן למשאית.״
הפגנות מולן עושות אוחו דבר
סוף־סוף נמצאו הוכחות
לשחיתות בכדורגל
אבל לחצים מונעים עונשים

מאות מתושביה של

שכונת מרמורק

התימנית, פרבר רחובותי, לא ידעו את
נפשם מרוב שימחה במוצאי־שבת האח רונה.
קבוצתם, שרק השנה עלתה לליגה
הלאומית בכדורגל, גברה במישחק־חוץ
קשה על הקבוצה הוותיקה של מכבי
חיפה, השיגה את ניצחונה הראשון בליגה
הלאומית.
אבל שימחתם לא נמשכה זמן רב. כעבור
24 שעות ירד אבל כבד על השכו נה.
ועדת־חקירה שהוקמה על־ידי ההתאחדות
לכדורגל קבעה ביום הראשון השבוע׳
כי ארבעה ממנהלי קבוצת חפוטל
מרמורק אשמים בנסיון לקנות בעונה
שעברה מישחקים מקבוצות אחרות, כדי
לסייע לקבוצתם לזכות באליפות הליגה
שלהם ולעלות לליגה הלאומית. לפי מיפד
צאי הוועדה, לא נקנה אומנם כל מישחק,
וכל נצחונותיה של מרמורק הושגו ביושר,
אבל עצם הנסיון לקנות מישחקים
ולשחד כדורגלנים הוא פסול. העסקנים
המורשעים הודחו לשלוש שנים מכל
פעילות (כאילו שבתום תקופה זו הם יחזרו
למוטב) .על הפוטל מרמורק הוטל
עונש של 3000ל״י קנס והפחתה של 8
נקודות מאלה שתצבור במרוצת השנה
לליגה הלאומית.
באופן מעשי היה פירוש העונש: הורדתה
של הפועל מרמורק חזרה לליגה
א׳ בתום העונה.
שורזזן שכור. מה שוועדת עציוני,
ועדת־החקירה הממלכתית שהוקמה לחקר
השמועות על שחיתות בכדורגל, לא הצליחה
להוכיח בכל ישיבותיה לפני שנתיים,
הצליחה לעשות ועדת החקירה של ההתאחדות.
היה לה הפעם עד מרכזי, מרדכי
בן־משה, אשר מסר עדויות מפורשות על
נסיונות קניית השחקנים שעשה בשליחות
עסקני הפוטל מרמורק.
גם אחרי פסק־הדין של ועדת־החקי-
רד. נשארו הרבה נקודות סתומות בפרשה.
מדוע היה המתווך מוכן להעיד נגד מעסיקיו?
מדוע עשה זאת רק אחרי שעלייתה
של הפועל מרמורק לליגה הלאומית הפכה
לעובדה?
מה שמגוחך בכל הפרשה היתה הח לטת
ועדת החקירה. אחרי שמצאה את
הפועל מרמורק אשמה, לא להורידה מייד
לליגה א׳ .הסבירו חברי הוועדה :״על־ידי
הורדת הקבוצה אנו גורמים למעשה ל עליית
קבוצה אחרת (מכבי שעריים) אשר.
ייתכן ופרס זה אינו מגיע לה.״ בכך קבעו
למעשה כי גם קבוצות אחרות בלי גה
א׳ חשודות בנסיונות לקנות מיש-
חקים ואין להעניש את הפועל מרמורק
רק משום שהיא היחידה שנתפסה ממש.
איימו עסקני הפועל מרמורק בעקבות
העונש :״אף אחד לא יוכל עוד לשחק
כדורגל בארץ, אנחנו נגלה את השחי תות
של כל הקבוצות.״
אוהדי הקבוצה הסתערו למחרת היום
על מישרדי ההתאחדות, שברו שולחן,
איימו על עסקנים, תבעו לקיים עירעור
מיידי על העונש. הנימוק: אי־אפשר להע ניש
קבוצה על נסיונות שיחוד בלבד,
שלא יצאו לפועל. טענו אוהדי מרמורק:
אנשי שעריים, השכונה הרחובותית היריבה,
בישלו את כל הדייסה כדי לעלות
במקומנו ללאומית. אם לא יתנו לנו לשחק
בלאומית, אף אחד לא ישחק שם.
לחצם נשא פרי. הדיון בעירעור הקבוצה
נקבע עוד להשבוע. אם תמשיך מר-
מורק לשחק בלאומית, יהיה זד. רק מפני
ש״כך עושות כולן.״

תמרורים
נישאו. בתל־אביב, עורך־הדיו
אהרון ברקאי ( )30 ומתכננת האופנה
יעל ארז 23 השניים הכירו לראשונה
במסיבה בדירתו של ברקאי, שהתרשם מייד
מיעל, עזב איתר. את המסיבה מבלי להוד

ארז

״מי צייר תיומני
ע פיאות ארוכות
מאד עד הסנטורד״

ברקאי

תוצאה של נזסיבוז־רווקיס
נצל בפני אורחיו, אמר לה מה שאמר
והתוצאה: חתונה ששבועיים אחריה עומדת
יעל לעזוב את בעלה כדי לנסוע לחמש
מדינות באירופה לצורך עסקי האופנה
שלה. זאת אחרי שסחטה הבטחה מבעלה
שלא יארגן בהיעדרה מסיבות־רווקים.
נרצח. בקולומביה, הפרופסור היהודי
וודפגאנג פרידמן ( )65 שהיה אחד
מגדולי המומחים בעולם לחוק בינלאומי.
יליד גרמניה, ממנה נמלט אחרי עליית
הנאצים, היה נשוי ואב לארבעה ילדים,
הותקף בלכתו ברחוב על־ידי שלושה נערים
ששדדו את ארנקו ודקרו אותו למוות.
נפטר. בבית־החולים על־שם שיבא
בתל־השומר, מהתקף־לב, בגיל ,53 המפקח
הכללי של המישטרה רב־ניצב אהרון
סלע ששירת בתפקידו האחרון חודשיים.
יליד שכונת בורכוב, שימש כבר בגיל 12
קשר ב״הגנה״ ובגיל 16 נתמנה למפקד
גדודי הנוער בגוש דן, היה ממייסדי הש״י
של ה״הגנה״ ושלישו של ראש המיפקדה
הארצית משה סנה ז״ל. ב־ 1949 מונה ל מפקד
מחוז הצפון של המישטרה שנימנה
על מייסדיה וב־ 1958 מונה למפקד המחוז
המאוחד של חיפה והצפון, תפקיד אותו
עזב כדי למלא את תפקיד המפכ״ל.

• מוסד אנטישמי?

• קיבוץ השוה״צ?

נפטר. בתל־אביב, בגיל ,65 המומ חה
לשפות שמיות ולהיסטוריה העתיקה
של ארץ־ישראל פרופסור עדיה גור*
חורץ. היה ממייסדי בית״ר באירופה המערבית
ושימש תקופה קצרה כמזכירו ה פרטי
של זאב ז׳בוטינסקי. אחר התרחק מן
התנועה הרביזיוניסטית בגלל התנגדותו לנטייה
הדתית שהסתמנה בקונגרס היסוד
של ההסתדרות הציונית החדשה בווינה בשנות
זד .30 היה יד ימינו של יהונתן
רטוש בייסוד תנועת הכנענים.
נפטר. בביתו בקליפורניה, שחקן
האופי המפורסם אקים טמירוף שנולד
ברוסיה, שם למד תיאטרון, נמלט לאר־צות־הברית
אחרי המהפכה הבולשביקית
ובמשך 35 שנים הופיע בתפקידים ידועים
בסרטים. בין השאר השתתף גם בסרט
הישראלי מותו של יהודי.
נפטר. בשווייץ, בגיל ,80 מנהל בית-
חולים אסותא בתל־אביב כן־ציון הראל
(הירשוביץ) ,שסיים את לימודי הרפואה ב־
1916 בברן שבשווייץ ועלה לארץ ב־1921
מלטבייה וייסד את בית־החולים בעפולה.
אחר עבר לתל־אביב וב־ 1935 נבחר ליו״ר
הסתדרות הרופאים בארץ ושנה לאחר־מכן
הקים את בית־חולים אסותא. נבחר מטעם
הציונים הכלליים כחבר הכנסת השנייה
והשלישית ונחשב כמומחה בנושאי איש־פח
ובעיות סוציאליות.
נפטר. בירושלים, בגיל ,82 אבי
היערנות בארץ־ישראל יופו־ דייץ, ש־נמנה
במשך 47 שנים על אנשי הקרן
הקיימת לישראל. יליד וואהלין, היה
פעיל בצעירותו באגודה ציונית, עלה
לארץ בגיל 18 והצטרף להפוטל הצעיר,
מראשוני המתיישבים באום ג׳וני,
נבחר ב־ 1911 ליו״ר הסתדרות הפועלים
החקלאים בארץ, אחר התגורר בסג׳רה והיה
פעיל בוועד התאחדות המושבות בגליל. ב־
1914 מונה למפקח על מטעי הקק״ל וב־
1932 למנהל מחלקת הקרקעות והייעור
שלה. פירסם ספרים על נושאים חקלאים.
בנו יחיעם נפל במילחמת השיחרור ועל
שמו נקרא קיבוץ יחיעם.

בסביון?

זה קוה בישיבה
של בני־עקיבא!
א היה לי שום ספק שהבן שלי
יתקבל!״ נזכר משה מעטוף מכפר
ברקת, בתחילתם של המאורעות ,״אבל
הייתי כנראה תמים מדי.״
כשסיים אהרון מעטוף בן ה־ 13 את בית-
הספר העממי, חיפש בשבילו אביו את
הטובה בישיבות. מישפחת מעטוף היא
דתית מאד, וברור היה לכולם כי הקטן,
שהיה גדול בתורה, חייב להמשיך את
לימודיו בישיבה תורנית.
״ידעתי שנחלים היא ישיבה טובה,״
מספר האב ,״ורשמתי לשם את אהרון.״
הנער עבר את כל הבחינות הדרושות,
והמתין בלב קל למיכתב הקבלה. לאיש
לא היה ספק כלשהו בדבר קבלתו .״המורים
שלו תמיד אמרו:״ מספר האב ,״אם
אהרון לא ילמד בישיבה, מי ילמד בישיבה

כעבור שלושה שבועות הגיעה לבית
מעטוף מעטפה עבת־כרס. על גב המעטפה
צויין: ישיבת־נחליס. בטוח כי מכתב
הקבלה הגיע, פתח משה, אבי הילד את
המעטפה ולהפתעתו גילה, כי כל מיסמכי־הרישום
הוחזרו אליו.
בידיים רועדות נטל את הדף, שהיה
מצורף למיסמכים, וקרא:
״אנו מצטערים להודיעך, כי לא נוכל

לקבל את בנך, אהרון מעטוף, לשנת ה לימודים
תשל״ג. אין לנו מספיק מקומות
לכל המעוניינים בישיבתנו.
״בכבוד רב, הנהלת ישיבת־נחלים.״
על המכתב היה חתום הרב יהודה בו־גאץ
/ראש הישיבה.

רק תדהמה
והבט חו ת
** שה מעטוף נדהם. הרי רשם את
בנו בהרשמה המוקדמת, ברור כי
מחסור במקומות הוא תירוץ דחוק. ש אהרון
נכשל בבחינות־הכניסה, על כך לא
חשב אפילו. בנו הרי היה עילוי, חתן
תנ״ך אזורי, נער מחונן, בחינות מיוחדות
של מישרד החינוך, הוכיחו זאת.
ובכל זאת דחתה הישיבה את הנער.
״מה קרה שם?״ הירהר האב, וסירב לקבל
על עצמו את הדין. הוא בדק את המיס־מכים
החוזרים, עבר עליהם אחד לאחד,
ולפתע נפל מבין המיסמכים פתק. פיסת-
נייר לא רישמית, שהגיעה כנראה למעטפה
בטעות.
על הפתק היו כמה שורות בכתב־יד:

״אהרון מעמוף־כרקת. למד הרכה,
אבל מכולכל מאוד. לא הצלחתי
להוציא ממנו אף תשוכה
מלאה. תימני עם פיאות ארוכות
מאוד, עד הסנטר. למה לנו כאלה ץ
בדאי לא לקכד.״
בסוף הפתק היתר חתימה, הפעם ב־ראשי־תיבות:

״כשראיתי את הפתק הנורא הזה״זועז־עתי,״
סיפר האב עובד משרד־החינוך
וסטודנט לסיפרות ותנ״ך באוניברסיטת
בר־אילן .״לא ידעתי מה לעשות. קראתי
אותו שוב ושוב והתחלתי להבין שלא
קיבלו את בני בגלל שהוא תימני.
״הדם עלה לי לראש. הרגשתי שאני
מסוגל להתפרץ ולעשות בהם שמות. אבל
כיוון שאני חבר בהפועל־המיזרחי וגם
ראשי ישיבת־נחלים, חברים באותה מים־
לגה, החלטתי לפעול נגדם בתחום ה־מיפלגה.
״התחלתי
לכתוב מכתבים.
״למי לא כתבתי? לכל חברי-הכנסת של
התנועה, לפקידי משדד־החינוך, לרבנים.
לכולם שלחתי עותקים של אותו פתק.
אך לא זכיתי לתשובה מניחה את הדעת.
״ראיתי שזה לא עסק, ופניתי לאצי״ת• .
• אירגע צעירים יוצאי תימן.

הילד

יומו בספרי־קודש, לא נמצא ראוי להתקבל
ללימודים בישיבת נחלים בגלל פיאותיו.

הרב יהודה בוגאץ, ראש
ך 11 ישיבת־נחלים, האיש אשר

סירב לקבל את הנער התימני ארוך
הפיאות בסיבה :״למה לנו כאלה?״
הם נדהמו כמוני והבטיחו לפעול. אבל
בתדהמה והבטחות נגמר כל העניין. איש
לא פעל ואיש לא ניסה לתקן את העוול.
״בסוף נכנעתי והחלטתי לשלוח את בני
לישיבה אחרת, לישיבת כפר הרואה.״

הטוב ביותר, לא
היה טוב מ ס פי ק
הרון מעטוף, נער שחרחר, צנום,
ארוך פיאות, הוא סמל המתמיד.
״הוא מסוגל לשבת כל היום בבית ולקרוא,״
מעידים עליו בני משפחתו .״תן
לו איזה ספר והוא ישב בבית עשרים
וארבע שעות ביממה. קריאה ולימוד זה
כל עולמו. ואחד כזה דוחים מישיבה בגלל
פאות ז״

הפתק שנ קל עבט עו ת ל מי ס מ כי ם החוזרים:
מ ע טו ף־ ברקת.

״אהרון

למד

הרבה,

אבל

מאודמבולבל. לאהצלחתילהוציא ממון
אףתשובהמלאהאתת. תי מני 11פיאות ארוכות למה
מאד לנו

כאלה.
אחר כדאי

(מחוק)

הסנ ט ר.
לקבל.״

״רצו להקפיץ אותו כיתה,״ מספר האב,
״אבל לא רציתי, כדי שלא ירגיש בודד
בין ילדים מבוגרים ממנו. גם ככה היה
יושב מספיק לבד בבית.״
בהיותו בכיתה ד החליט אהרון לגשת
לחידון התנ״ך, שערכה המועצה האזורית
בבארות־יצחק.
בבית־הספר נערכו בחינות מוקדמות,
והוחלט לשלוח את אהרון ועוד שני תל מידים
נוספים לבחינות הסופיות, לקראת
החידון עצמו.
מבין שלושת המועמדים של בית־סיפרו,
היה אהרון הטוב ביותר. הוא נבחר לייצג
את כפרו — ברקת.

ך* ייתי נרגש מאוד כשעליתי לב־
| מה יחד עם שאר המשתתפים,״

סיפר אהרון. אך גם ההתרגשות לא מנעה
מן העילוי הצעיר לזכות במקום הראשון.
״קיבלתי 27 נקודות, השני קיבל רק
,19״ נזכר אהרון. .בחידון השתתפו גם
תלמידים מישיבת־נחליס .״איש מהם לא
זכה בשום מקום באותה תחרות!״ מציין
האב, כמו נוקם את עלבונו.
עם סיום לימודיו בבית־הספד היסודי,
עבר אהרון בחינות מיוחדות של מישרד-
החינוך. הבחינות קבעו, בי אהרון הוא
ילד מחונן בעל דמת־מישכל גבוהה מן
הרגיל. הומלץ שילמד בבית־ספר מיוחד.
אך האב ביכר ישיבה על פני בית־ספר,
וכך זכה לסטירת לחי מצלצלת, דווקא מן
המימסד הדתי.
כעת לומד אהרון בכפר־הרואה. הישיבה
קיבלה את אהרון בזרועות פתוחות.
״היחס אליו בישיבה הוא טוב מאד, ממש
באופן הפגנתי, מציין האב ,״הנהלת הישיבה
,־׳ששמעה את כל הרעש שהוקם
סביב אהרון, רוצה כאילו לכפר על העוול
שנעשה לנער בישיבת־נחלים.״

״ אתה יהודי
ב פללז ״

עוד בינקותו נמשך אהרון לתנ״ך, לתלמוד
ולשאר ספרי־הקודש. כשכל ילדי
השכונה שיחקו בחוץ וקראו לו להצטרף,
ישב הילד ושינן דפי גמרא. פשהגיע ל־בית־הספר
העממי ניבאו מוריו :״זה הקטן,
גדול יהיה בתורה!״

ס טי רתל חי
מצלצלת

אהרון מעטוף בן ה־ ,13 סמל

הישיבה

בניין ישיבת־נחלים. הישיבה נחשבת בקרב חוגי המפד״ל לטובה
בישיבות מסוגה. זו היתה גס הסיבה, שבגללה בחר בה משה
מעטוף כמקום לימוד לבנו העילוי. אך במהרה גילה, כי מלבד שמה הצועד לפניה, יש
לישיבה עוד כמה צדדיס אפלים למדי .״בני לא התקבל בגלל שהוא תימני,״ אמר.

ך* שהתעוררה המהומה סביב בני,״
ממשיך משה מעטוף ,״שינה הרב
בוגאץ׳ את דעתו והיה מוכן לקבל את
אהרון. לחצו עליו כנראה מלמעלה. הוא
הסביר, כי לא רצה לקבל את אהרון מפני
שפחד שיתקלקל.
״הוא אמר להם, שהבן שלי דתי מאוד,
ובישיבת נחליס הערכים שלו ילכו לאיבוד.
הוא אמר גם, שכל הפתק הזה הוא אי־הבנה
מצידי. כאילו אני לא יודע לקרוא
ולא מבין עברית.
״יכולתי להכניס את הילד שלי לנחלים
אחרי ההתנצלות של הרב, אבל החלטתי
שלא. הבן שלי לא ילמד בבית־ספר אנטישמי.״
הרב
בוגאץ׳ ראש ישיבת־נחליט, ש נשאל
על המיקדה, סירב להרבות דברים.
״הכל אי-הבנה גדולה ואין לי מה להוסיף
על זה,״ סיכם כבוד הרב.
בוגאץ׳ גילה אדיבות רבה בהציעו כוס
מיים קרים לכתב העולס־הזה, שבא לקבל
את תגובתו. אך כשהושיט את הכום והבחין
כי הכתב המזיע גומע אותה בבליעה
אחת, בלי שום ברכה, הוסיף בהסתייגות:
״אני מקווה שאתה בכלל יהודי.״

הדאגות הקטנות שלד
מבלבלות את אורח
החיים הסדיר שניהלת
עד כה. השתחררות מבעיות
אלו תועיל יותר
ממה שהינן מאמין.
התהוללות יתר היא

(1ון
אחת הסיבות לחוסר
21במרס -
שיווי משקל-נפשי. מנו20ב
א פ רי ל
חה במשך השבוע ופעילות
תרבותית כגון
קריאה, קונצרטים או תיאטרון, יחזי-
רוך למצב נורמלי. בנסיבות בלתי צפויות
אתה עשוי להיאלץ לצאת למסע קטן,
הצטייד בבל הדרוש. אל תעמדי במבוכה
כשיציעו לך הצעה מפתה שאת מצפה לה.

השיגרה שוב אינה
מאפשרת לו להתפתח,
בכיוונים שתיכננח. אס
כן — נסה לנצל בתחום
הבילוי מה שאינך יכול
למצות בתחום העיסקי.
פגישה עם אשה בהי־רת־שיער
תפתח בפניך
פרק חדש ורומאנטי.
בת־שור: אל תתני לו
לנצל את היסוסייך,
ואל תשקעי בשיגרה הבלתי־ברוכה של
הימים שחלפו ולא צריכים לשוב. מסעות
בימים אלה הס בלתי רצויים. היי פעלתנית•
אל תלבשי שמלות רעשניות.

אם אתה אדם יוצר,
תצטרך לרסן השבוע
את יצריך, כדי להביא
לסיום מוצלח של עבודה
מסויימת. אתה מגזים
בטיפוח ביתך על
חשבון עבודה אמנותית
שהינך מצפה לה זמן
רב והעשוייה להביא
לך מחמאות. התלבטויות
יתר במצב הרומנטי
שאתה שרוי בו עכשיו עלולות להביאך
לדיכאון נפשי. עליך להיענות לאהבה שמציעים
לך עכשיו. אל תחמיצי הזדמנות
שלא תחזור לך שנית. הגיע הזמן לדאוג
לעונה הבאה. אל תגזימי בשהייה בים.

אם הסתבכת בבעיות
לביאה,
משפחתיות,
לא תמצאי את הפי-
תרוו לצרות, השבוע.
להיפך: עד ליום א׳ בתחילת
השבוע תיכנסי
יותר ויותר עמוק להתחייבויות
ולסידו-
רים משפחתיים. מצד
שני — כל מה שנוגע
לאירגון עיסקי או
מיקצועי עולה יפה. בת אריה —
לבשי צבע בהיר ואל תגזימי באכילה.

כולנו יודעים שאתה
בטוח שבכוחך לפתור
את בעיותיהם של כל
אלה הפונים אליך. אבל
השבוע — בחייך, אל
תיתן עצות. אתה עשוי
לסבך אחרים מתוך זה
שאתה חושב שכולם
בנויים כמוך. התנאים
9יייי 8אינם שווים לכל אחד,
וזה נתון שעלול לסבך
אותך, בייחוד כאשר אתה אינך רואה את
נקודות הזולת. בייחוד אתה עשוי לגרוס
לשיברון־לב לבת דגים, ולבת טלה, וגס לבן
אריה. אל תתן לעצמך להתפרץ ביום ג׳.

9(1111

1 1 1
1זאזניים

יוקרתך עלולה לעמוד השבוע בסכנה,
בגלל כישלון אישי שמקורו
באי-הבנה. השתדל
להיות סובלני יותר
כלפי אחרים, והימנע
מהטחת עלבונות
גם אם אתה משוכנע
שנעשה לך עוול. בעיקר
רסן את רגשותיך
22ב או ק טו ב ר בבית, וגלה נבונות לסלוח
לקרובי משפחתך
22 בנו במבר
על מישגים קטנים.

עצבנות רק תזיק לך.

עקת

רפואה

לגרום לתוצאות מסוכנות בהרבה מסטיית־מיו•
לעתים
אפילו מוות.

גדוד ה

תחבורה

1גד

מכוגית
הומוסקסואדיזס האם קרוב היום בו יוכלו
חד״מיניים, הרוצים בכך, לפתור
את בעייתם בעזרת
טיפול הורמונאלי?

לנוכח טענתם של רבים מהפסיכולוגים
כי סטיות מיניות, כהומוסכסואליזם ולסביות,
נובעים בעיקר מפגמים נפשיים,
שתולדתם בשנות הינקות, רבות כיום ההוכחות,
כי ביסודן של סטיות אלה מונחות
הפרעות באיזון ההורמונאלי שבגופו של
האדם.
מערכת־המין בגוף האדם מווסתת על־ידי
הורמונים אחדים שנמצאים בשיווי מישקל
דק ועדין אלה עם אלה. כל שינוי או

מטוס>־
רכב מירוץ חדיש בעל צורה
מהפכנית ויעילות גבוהה,
עומד לעלות על המסלולים.

אחד ממרוצי המכונית החשובים בעולם
נערך מדי שנה באינדיאנאפולים, שבארצות־הברית.
אם יושלם עד אז תיכנונה וביצועה
של הוייסרוי, יארח המרוץ את אחת
המכוניות המהפכניות ביותר שנוצרו עד
כה בעולם.
למכונית שתי כנפיים אחוריות המוטות
ב־ 45 מעלות, ככנפי מטוס קרב סילוני,

אם אינך יודע מה להגיד — מוטב שתשתוק,
השבוע. יום ד וכן יום שבת הבאים
מזמנים לך פגישות
גורליות, בהן יהיה
תלוי הרבה הדיסקרטיות
שלך וביכולתך
להתבונן בנעשה, לעומק.
פגישה חסרת חשיבות
עם נערה אלמונית
תפיג מעט מן הכאב
האמיתי. היכון לפרידה
( 2בנו במבר ־
ארוכה, מייגעת וקורעת״
סב בד צמבר
לב, שסופה אור גדול.

!; יום ה׳ יאפשר לך לקבל
את ההחלטה, עליה השקעת
כל־כך הרבה זמן
וכוח. אבל מוטב שתזדרז.
אם לא תגיע לכלל
ביצוע עד ליום ה׳ שבסוף
השבוע — אתה
תפסיד את כל מה שיכולת
להרוויח. פגישה
עם אדם בהיר־שיער
מפחידה אותך. בצדק.
עזבי שטויות והתרכזי בעניינים קלילים.

לבת מאזניים יהיה זה שבוע נפלא, שפע של
בילויים, הצלחות חברתיות
ואפילו מזל בהימורים.
המרי בעיקר על
קלף לב. אפשרויות כלכליות
חדשות מתגלות
לעיניך. לא כדאי לך
לפנות לידידיו, בייחוד
לא בכתב ולא ביום
רביעי. הס יסרבו — וז*ו>-ו/,ע 1^ 1,
ולאו־דווקא באדיבות.
היזהרי מעלייה במשקל.

מדע

מרוצית העתיד
הניצחון השלישי והקובע
בת גדי — בני המין החזק נמשכים אלייך
ומקדישים לך את מלוא תשומת-הלב,
מאחר שהסכס-אפיל
שלך מתחזק בימים
אלה במידה רבה.
כאשר תשתחררי משיכרון
הצלחה, טוב תעשי
אם תתחילי להרהר
איך לנצל את ההתפתחות
החדשה לשיפור
עתידך, והעי21ב
דצמבר •
19 בינו א ר
קר — אל תזניחי בשום
אופן ידידים ותיקים
או מחזרים; הקדישי להם הרבה
תשומת־לב וחביבות. בן גדי — היזהר
השבוע מסיכונים, בייחוד בשטח העיסקי.

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע
את חיי האהבה שלך.
אם אתה נשוי — תפרוץ
מריבה סוערת בינך
לבין אשתך. אם יש לך
חברה — תיפרדו. גם
את, בת דלי, לא תלקקי
דבש השבוע. את תיפר־די
לזמן ארוך מאדם הקרוב
מאוד אלייך.
שתייתו המופרזת תרחיק
מעדיך ידידים.

בת דגים — אל תחששי להיענות להזמנה
מפתה של מבר
חדש, גם אם נדמה
לך שהוא מבקש להפי-
לך בפח. בל עוד את
משוכנעת כי רצונו הוא
גם רצונך, אין כל סיבה
שלא תלכי לקראתו
יותר ממחצית הדרך.
התמכרי במיטב יכול19
בפברואר
20במרס
תך למיצוי כל ההנאות
שתתאפשרנה בקרוב.

הפרעה במאזן עלולים לגרום להפרעות
חמורות בתיפקוד המיני.
סימנים חיצוניים לעירעור המאזן הם :
הופעת שיער, שפם וזקן אצל נשים ונשי־רת
שיער ותפיחת שדיים ושינויי קול
אצל גברים.
תחילתו של המחקר בתופעות שחלו
אצל חולים שקיבלו הורמונים או תרופות
דמויות הורמוני־מין, לצורך טיפול בסוגים
שונים של סרטן.
הטיפול גרר בעקבותיו שינויים חיצוניים
ניכרים, ולעתים שינויים בהתנהגותו המינית
של המטופל.
סיכון האיזון. סטיות אלה בעת הטיפול,
העלו את ההשערה כי גם סטיות
תורשתיות מקורן בחוסר איזון הורמונאלי
מלידה. מחקר שנערך בידי צוות חוקרים
מסקוטלאנד, גילה את נכונותה של ההשערה.
הצוות
בדק הפרשות של הורמוני־מין
בשתן של הומוסכסואלים ולסביות לעומת
הפרשותיהם של גברים ונשים בעלי נטיות
מקובלות.
התוצאות הראו כי קיים שוני ניכר בין
כמויות הטסטוסטרון (הורמון־המין הזכרי)
והאואסטרון(הורמון־המין הנשי) בין הומו־סכסואלים
להטרוסכסואלים ״.
אצל הנשים, לדוגמה, נתגלה כי הלסביות
הפרישו מידה גבוהה יותר של הורמון
זכרי מאשר הנשים האחרות.
עם כל זאת, עדיין קשה לומר כי נמצ אה
הרפואה להומוסכסואליזם. האיזון ה־הורמונאלי
בגוף האדם, הוא עדין כל כך,
עד כי כל סטייה מלאכותית ממנו עלולה
* קבוצת בעלי הנטיות המקובלות.

ושתי כנפיים קדמיות דומות. להבדיל מ־שימושן
במטוס, אין לכנפיים כאן תפקיד
של עילוי. הן משמשות כאזורים בעלי
התנגדות אווירודינמית נמוכה.
בשתי הכנפיים האחוריות נמצאים מצג־ני־השמן
של המנוע, מתחתם בתוך גוף
המכונית נמצאים מצנני־המים. המתכננים
קבעו את מצנני־המים דווקא שם, משום
שכך לדבריהם יישטפו המצננים כל הזמן
בזרם אוויר נקי.
כוח״סוס. מערכת התלייה של
הגלגלים תוכננה כך, שתיכנס אף היא
לתוך הכנפיים הקדמיות — בכך תימנע
תוספת חיכוך באוויר, במהירויות נסיעה
גבוהות.
מיבנה המכונית צר מאוד וחסר בליטות
מיותרות. החלקים תוכננו כך, שיהיו בלתי
תלויים במידת האפשר אחד בשני, והחיבורים
ביניהם הם פשוטים וקלים מאוד
לביצוע.
כל הפרטים הללו נועדו לתת למכונית
יציבות ומהירות גבוהה יותר במרוצים,
שהמהירות הממוצעת בהם היא 300 קילומטר
לשעה.
מישקל המכונית החדשה הוא 607 קילו־גראם
— המישקל הנמוך ביותר למכונית
מסוג זה. היא גומעת את המסלול בעזרת
מנוע אופנהאוזר, בעל למעלה מ־ 900 כו־חות־סום.
נהגה
של מכונית העתיד הוא אל אונסר.
אם המכונית תממש את התקוות שתולים
בה -יזכה אל אונסר בכבוד רב.
הוא יהיה הנהג הראשון שיזכה במירוץ
אינדיאנאפוליס-־( 500 זה שם התחרות) בפעם
השלישית ברציפות.
לאונסר יש כבר שני נצחונות מן ה שנתיים
האחרונות.
העולם הזה 1830

קומת! בעולם סרטים
בחיוג ישיר
בשורה חדשה לבעלי בתי־הקולנוע,
שאינה עשויה להביא להם הרבה נחת: אם
לא די בכל הצרות שהיו להם עד עתה
עם הטלוויזיה, עם הביריונות, ועם המיסים,
הנה בא עכשיו שיכלול נוסף שירחיק
צופים מאולמותיהם.
החידוש שהונהג לאחרונה בכמה מלונות
באמריקה הוא פשוט. האורח העייף, ש הגיע
למלון, לובש פיג׳אמה ונעלי בית
ואין לו חשק לצאת מן החדר. הוא מרים
את שפופרת הטלפון, מחייג מיספר ומיד
מופיע על מסך הטלוויזיה סרט לפי בחירתו,
מתוך מבחר שכרגע, מורכב מ־סז
סרטים. וכדי שלא תחשבו כי המדובר
בעתיקות שערכם מפוקפק, הרי שבין הסרטים
המוצעים בימים אלה בחיוג הישיר,
נמצאים גם שדה תעופה, ג׳ו, מיסטי וריו
לובו.
אילו היה הדבר קורה בישראל, ודאי
היתה פורצת שביתת בתי־קולנוע למחרת
היום.
קולנוע כמיטרד ציבורי
אזרח ניו־אורלינס בשם לורנצו בורנשטיין
הגיש תביעה משפטית נגד צוות
ההסרטה של הסרט ירח הדבש הרצחני
ודרש שיחייבו את הצוות להסתלק מן
הרחוב בו יש למר בורנשטיין חנות לחפצי
אמנות, ומעליה הוא מתגורר.
״לא בלבד שהם עובדים בשעות בלתי־אנושיות
ומטרידים את מנוחתי, מעירים
את הרחוב בזרקורים באמצע הלילה, צועקים
בקול רם, מפריעים לתנועה ובכך
מורידים את מספר הלקוחות הבאים לחנות,
אלא שחוצפתם עברה כבר כל
גבול!״ מתלונן האזרח.
יום אחד, כאשר ישב מר בורנשטיין
בניחותא על מירפסתו ונהנה מן החיים,
בא מנהל הצילומים של אותו הסרט ודרש
ממנו להסתלק מן המירפסת, מאחר והם
עומדים לצלם, ודמות של אדם יושב על
מירפסת מפריעה למה שכתוב בתסריט.
זה מה ששבר את גב הגמל, ועתה לחוצפנים מתבקשבית־המשפט לשלם
כגמולם.
תדריך ונל־אביב
הסנדק (חן ואלנבי, ארצות־הברית)
:פרנסים פורד קופולה הפתיע
את העולם במה שעלול להיות רב־המכר
של כל הזמנים, כשאימץ את רב־המכר
הסיפרותי (מריו פוצו) בצורה המוצלחת
ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מארלון
ברנדו בתפקיד הדון ואל פאצ׳ינו בתפקיד
הדון היורש, משכנעים כי אכן אנשי
המאפייה הם אנשים סימפטיים, רציניים
ובעלי אישיות מושלמת. לכן, הסרט מיק-
צועי אבל מסוכן.
יום א׳ הארור (סטודיו,
אנגליה) :הבמאי ג׳ון שלזינגר מגיש אחד
התיאורים הרגישים והמרגשים ביותר שידע
הקולנוע, לבדידותם של אנשים אשר בחפשם
אחרי שלימות נאלצים להסתפק ב פירורים
ואפילו בלא כלום. מישחק נפלא
של גלנדה ג׳קסון ופיטר פינץ׳.
*** מה נישמע דוק? (פאר, אד־צות־הבוית)
:הבמאי הצעיר פיטר בוגדא-
נוביץ׳ מראה את בקיאותו בכל תכסיסי
הקולנוע ובבדיחות הישנות והטובות, מצליח
להצחיק שוב ושוב, ועוד איד!

ירושלים
דקאמדון (הבירה, איטליה) :
מה יש עוד להוסיף, אחד מהסרטים ה־מצויינים
של השנה.

חיפה
הגן של פינצ׳י קונטיני
(ירון, איטליה) :עיבוד רגשני לסיפרו של
באסאני על פלישת השואה הנאצית לאצולה
היהודית באיטליה.
העולם הזה 1830

הנו 7ן ווו ת פליני הליצנים (תכלת, תל-אביב, איטליה)
— פדריקו פליני היה מאוהב
מאז ומתמיד בקירקס ובלי-
צניו. ג׳לסומינה מ״לה סטראדה״ ,או סצינת הסיום מתון
״שמונה וחצי״ אינו אלא שתיים מן העדויות הבולטות
לבד• לבן, טבעי ומובן שיעשה סרט המוקדש בולו לאמנותם
של ליצני הקירקס.
מסע זה של פליני אל מקורות השראתו הקירקסיים,
מוגש בצורת סרט תעודי עם נימה אוטוביוגראפית. הוא
מורכב מפגישות עם ליצנים מתקופת הזוהר של הקירקס,
עם מומחים המסבירים את גדולתם, עם זיכרונות מימים
עברו, ועם ליצנים צעירים יותר המשחזרים את הצלחותיהם
של הוותיקים. בל זאת, תוך בדי השתלבותו של
פליני בתוך הראיונות ובתוך ניהול הסרט, ותיזבורות תכופות
לכך שהקהל עד בעצם לצילומי סרט.
גדולתו של פליני היא בכך שאפילו במיסגרת זו, של
סרט תעודי, הוא מצליח לשמור על בל תבונותיו האופיי ניות.
אהבת האדם קורנת מבל סצינה, פני הליצנים מצולמים
ברגישות הקרובה לפאתוס, געגועי העבר ופלאי אמנות
שרבים טוענים בי עבר זמנה, מונצחים בחיבה. מבטו של
הבמאי המתבונן כביבול בעצמו בשעת עבודה, מבודח
בתמיד, ומעל לבל הסימון החזותי שלו העשיר, המדהים
והמבריק לא פחות מאשר ב״סטיריקון״.
אמנם אלה שהקירקס לא היווה חלק בלתי נפרד

פליני (במרכז) :אהבת הליצן
מחוויות הילדות שלחם, ירגישו את עצמם זרים במיקצת
בסרט זה, ואילו אחרים ירגזו, ובצדק, על שלארץ הגיע
דווקא ההעתק הדובר אנגלית של הסרט. אבל בסך״הבל,
אין זה צריך למנוע מאיש שאוהב באמת קולנוע, את
ההנאה מסרט זה.

רכילות
ו אופנ ה
מרי, מלכת ה ס קו טי ם (גת,
תל-אביב, אנגליה) — את ההתנגשות
בין מרי, מלבת הסקוטים
לאליזבת, מלבת האנגלים, בפי שבאה לידי ביטוי בחצי השני
של המאה ה־ 17 באנגליה, אפשר לתאר בכמה ובמה צורות.
אפשר להדגיש בה את השכלתנות המתמודדת עם הרגשנות,
את הקאתוליות מול הכנסייה האנגליקאנית, או את
הנשים הסגורות בתוך מוסכמות המכתיבות להם לא פעם
התנהגות שאינה לרוחן.
ואפשר גם, כפי שעושה זאת הבמאי צ׳ארלז (״אן של
אלף הימים״) ז׳ארוט, להציג את הבל מנקודת המבט
של רכילות מלכותית, עם דגש על בעיות של חדר מיטות,
משטמות קטנות, עם קצת אינפורמציה אמיתית וקצת
דמיונית (מרבית ההיסטוריונים מסכימים ששתי המלכות
לא נפגשו מעולם זו עם זו, כאן הן נפגשות פעמיים) .התוצאה,
במקרה בזה, הוא מחזה ראווה שהעיקר בו הוא
האופנה המרשימה של שמלות החצר, הנופים המרהיבים
של סקוטלנד, ובמה הברקות של שתי השחקניות הראשיות,
ואנסה רדגרייב בדמות מרי, וגלגדה ג׳קסון באליזבת.
סידרה של שחקני אופי מוכשרים בטרבור הווארד
(ססיל, יועצה של אליזבט) ,דניאל מאסי (מאהבה של
אליזבת, דאדלי) ,יאן הולם (ריצ׳יו, שליח האפיפיור),
נייג׳ל דייבנפורט (בותוול, נאמנה של מרי) או תימותי
דאלטון (בעלה הרכרוכי והפחדן של מלכת הסקוטים),
זוכים בל אחד לסצינה אחת או שתיים של הפגנת אישיותם,
אבל אינם זוכים להזדמנות רצינית כלשהי להעמיק
בדמויותיהם. אפילו הדיאלוגים של ג׳ון הייל, שהיו מצוח-

בעיות מיטה היסטוריות
צחים מאוד ב״אן״ ,איבדו מברקם, באשר עברו לידי בתם
של הנרי ובולין, ובני תקופתה.
יתכן שהצילומים הנאים של קריסטופר צ׳אליס
והשמלות שתיבננה לסרט מרגרט פורסט יספקו את דרישת
הצופות, ומאחר והן המחליטות בדרך־כלל לאיזה סרט
הולכים, הרי שלפחות מבחינה מסחרית נראית מרי סטיו-
ארט פוטוגנית בהחלט.

תעש>>ת
רובו>\7ם
טירונים (תל־אביב, תל״אביב,
ארצות-הברית) — מי שהחליט
לכתוב על מודעות הפירסומת של
סרט זה, כי מדובר בקומדיה ניחן בנראה בחוש הומור
מיוחד במינו. אחרת, קשה להבין מה בדיוק הצחיק אותו
בסיפור מחאה זח המתאר כיצד שובר הצבא האמריקאי
את טירוניו ומנסה להפוך אותם למכונות חסרות בינת.
זהו מעשה בטירון ארוך שיער ונעים הליבות, אדריאן
שמו, אשר מגיע לגיל גיוס, ומובל יחד עם בל שאר הטירונים
לבסיס ההדרכה של חיל המארינס. כאן מתלבש
עליו, ועל בל חבריו, המימסד הצבאי המנסה לשלול ממנו
את מיכלול זכויותיו הפרטיות, לדכא את אישיותו ולהפוך
אותו לרובוט ממושמע. אדריאן מקבל בהשלמה את המשמעת
החדשה, מוותר ללא הגה על מחלפות השיער, צועד
בסך עם כולם, מבצע כל מה שמוטל עליו, אבל על אישיותו
אינו מסבים לוותר, ולהרוג את הזולת גם אינו מסבים.
כאן באה כמובן ההתנגשות הגדולה ביו הצ^א, המורכב
בסרט זה מבהמות גסות נפש, או מסתם ביריונים
חסרי בינה (פרט לסמל אחד שרוצה להבין, אבל אין איש
מקשיב לקולו) ,לבין הפרט, וכפי שרואה זאת הסרט, אין
לפרט בל סיכוי בהתמודדות מסוג זה. הפיתרון היחיד
למי שאינו רוצה להיכנע, הוא התאבדות או בריחה.

חיילים במיסדר: סיפור בשחור־לבן
אילולא היתה גישתו של הסרט כל״בך חד-צדדית, ואילו
ניסו לצייר את הטיפוסים בקצת יותר גוונים מאשר בלבן
ובשחור, יכול היה להיות סרט אנטי-מיליטריסטי לא רע.
אבל גם בך, יש בו אות ומופת לתקופה בה אנו חיים.

.,נר גבו משאיר

את רישום אישיותו
ער מנח השוות!
ועו סדין המיטה.״״
* איו והניר טיבו שו
גבו ובי צוות
הטיטו שהוא
מעניק ומנוניתו?

נסימרוג נווע
מצביע עו הקשו
שביו מזון ומין.

ממשית. שאלי אותו מה הוא מציע לך להזמין, והאזיני
יסה־יפה. בשלב זה יש כמה תשובות אפשריות, כל אחת
עם התירגום האמיתי שלה:
״הזמיני לך כל מה שתרצי. תבחרי לפי טעמך.״
(אני רוצה לבלות הערב בנעימים ולא איכפת לי כמה
זה יעלה).
״מדוע לא תזמיני את השניצל הווינאי, או אולי
סרטן ואחריו אומצה?״ (את נחשבת בעיני יותר מכל
ממון).
״אה, אינני יודע, אולי נשאל את המלצרית?״ (תראי,
ילדים קטנים כמוני אינם מבינים מאומה. מוטב לשאול
את פי אמא).
״אומרים לי שהתרנגולת הצלויה שלהם טובה מאוד,״

ן אין להביר אי שיות של גבר לפי
1מנהגי ה אכיל ה שלו ליד ה שול חן!

***תיים הן הפונקציות האנושיות המצייתות רק
\1/למחצה לפיקוח המודע: האכילה והעיסוק המיני.
לא חשוב עד כמה יתאמץ, תמיד יתקשה הגבר הממוצע
להסתיר את מגרעותיו (ובאותה מידה את יתרונותיו)
כשהוא משביע את רעבון קיבתו או את ייצרו המיני. ניתן
לומר שהגבר משאיר את רישום אישיותו על מפת השול־חן
ועל סדין המיטה.
כהוכחה לשליטה הדלה להפליא של בני־האדם על חתנהגותם
במישורים אלה די אם תציצי לרגע סביבך במס-
עדה הקרובה! התבונני באלה הסועדים בגפם וממהרים
באכילתם. הם גחונים כמו סימני־שאלה מעל צלחו-
תיהם, דוחסים את המזון לתוך בית־הבליעה ומדי כמה
שניות נושאים אינסטינקטיבית את עיניהם וסוקרים את
האופק סביבם ...למירב הצחוק — רק מעטים מכירים
בקיומה של צורת התנהגות זו, ורובם ככולם יכחישו את
הדבר עם תעירי להם על כך. אפילו חוקרי התנהגות
האדם מתקשים להסביר את התופעה, הגם שהיא באה,
אולי, כמורשת עתיקה מימי הג׳ונגלים והמערות! בזמנים
ההם נאלץ האדם הקדום לפקוח עין ולעמוד על המשמר
גם — ובעיקר! — בשעת אכילתו, כדי שלא יותקף על-
ידי טורפים אחרים בעודו גוהר לחסל את שללו.
אם תרצי לאמוד כיאות את טיבו של המחזר החדש
שלך, ארגני את הדברים כך שיזמין אותך לסעוד עימו.

הפסיכולוג היהודי הצעיר מוושינגטון
עשה זאת שוס. אחרי שספרו הראשון —
כל מה שרצית לדעת על הטין, אבל לא
העזת לשאול — הפך לרס־המכר שד
ספרי ההדרכה המינית ככד הזמנים, הוכיח
רובן שיש עוד הרבה דכרים שרוצים
לדעת על המין, שלא נבלדו באותו
ספר. ספרו השני, כל אשה יכולה*
המיועד כעיקר לנשים ובייחוד לאדה
שאיבדו את המיניות שלהן כאחד משלבי
התפתחותן, עוסק יותר בפסיכולוגיה
של חיי המין מאשר כפיזיודוגיה
שלהם. גם כתחום זה, מגלה הד״ר רובן
את הייחוד שלו: התנערות ממוסכמות,
ניפוץ ריעות קדומות, מידחמה בצביעות,
וסיגנון הומוריסטי מיוחד כמינו,
ההופך גם נייתוח של כעייה מציקה לשע1
שוע. להלן קטעים מסיפרו החדש של רוכן
העוסקים כעיקר כקשר שבין המיניות
ומנהגי האכילה. בתיאבון.
* כל אשה יכולה, מאת ד״ר דוד רובן, בהוצאת
״בוסתן״ 328 ,עמוד.
ערב אחד של הסתכלות שנונה שווה בערכו שלושה
ירחים של ליטוף ידיים הדדי באפלולית בית־הקולנוע.
מרגע שהתיישבתם אל השולחן מתחילה העבודה ה־

(אומרים לי שהתרנגולת הצלויה שלהם היא המנה הכי
זולה כאן).
״אני מזמין רק ביציה וסלט,״ (הבאתי אותך למסעדה
היקרה הזו רק כדי לעשות רושם. אל תשבי לזלול לי

בעוד הארוחה נמשכת ממנה למנה, חייבת הבחורה
הנבונה לפקוח עיניים — עליך לדעת על כך אם הוא
מזמין משהו מעין :״אה, הייתי רוצה רק סרדינים למנה
הראשונה — אבל רק אם הם נקיים מקשקשים ועצמות —
יש לי אלרגיה לעצמות ולקשקשי דגים.״
שערי לך את החיים במחיצתו: כפופה כל חייך וטורחת
לנקות סרדינים מקשקשים ומעצמות, בעוד בחיר־ליבך
ניצב מעלייך ומקיש ברגלו בקוצר־רוח.
גם נושא בחירת התבשילים חשוב וראוי לתשומת־ליבה
בן־הזוג הנוח ביותר הוא זה שאינו בררן וחטטן
בענייני מזון! לא מדובר באותו אומלל המוכן לחיות
עד יומו האחרון על רסק תפודים וצלי-שהוצא־זה־עתה־מהקופסא.
ז ה לא יהיה הבעל האידיאלי שלך. מוטב
לך לחפש אחר הגבר שגישתו לנושא האכילה נבונה,
פשוטה ובריאה. הדבר מעיד על מידה ניכרת של שיווי־מישקל
נפשי, ומה שחשוב יותר: חזקה עליו שגישתו
לנושא המין תהיה אף היא נבונה, פשוטה ובריאה.

מה הצד ה שווה בין גישה ברי אה
לאוכל וגישה ברי אהל מין!

**אחר שהאכילה והמיניות הם דחפים פרימי-
] /טיביים ביסודם, מתבקשת המסקנה הפשוטה מאליה :

האיש מתייחם אל שני דחפים אלה באותה גישה עצמה.
הבחור המתעקש לקבל מידי המלצרית פטריות מיובאות
מהמזרח־הרחוק וממולאות שבלולים צרפתיים לארוחת־הערב,
עשוי להציג תביעות מתוחכמות ומוזרות עד למאוד
בשעה מאוחרת יותר, במיטה.
האחר, המוכן להסתפק בשימורי ספאגטי לארוחתו —
אדיש למה שהוא או זולתו אוכלים, ויהיה בוודאי אדיש
גם בנסיבות האחרות — בלא שייטרד לחשוב על מה
שאת או אפילו הוא עצמו מרגישים.
המחזר העומד בעקשנות על כך שהיין המוגש לכם
לשולחן יהיה מצונן בדיוק בחמישים ושבע מעלות פארג־הייט,
שחום המרק לא יעלה על מאה ותשע מעלות וכן
הלאה וכן הלאה — מבלה לבטח את לילותיו בריצה
על־פני הבית, כשהוא סוגר או פותח חלונות, במקום
לבצע משהו הרבה יותר חיוני שהיה עליו להשלים.

האס מיג חני ס אל ה לגבר
איג ס מוגזמים, באמת!
דרבא, אמהות, מורים, אחיות־רחמניות ופסי-
> £כיאטרים, כבר למדו לפני שנים הרבה שאלה הנוחים
ביותר לשבוע־רצון, מתנהגים באורח מציאותי לא
רק ליד השולחן, אלא גם בכל יתר שטחי החיים. עם
הללו קל ונעים לבלות גם אחרי הסעודה.
נושא אחר שכדאי לך לעקוב אחריו הוא — מנהגי
השולחן של הבחור. גם במישור זה כל הגזמה, לטוב
או לרע, מהווה אור אדום לגביך, ואם לא תשימי לב
לכך בארוחה הראשונה איתו, תיאלצי לחוש בדבר שלוש
פעמים ביום, אחרי שתינשאי לו. קינוח האצבעות
וכלי הסכו׳׳ם במפת השולחן, אכילה בפה פעור, וחיטוט
בשיניים — כל אלה הם סימנים והבטחות לתופעות
הרבה יותר גסות שהברנש שומר למענך.

מההםה או תו תהאח רי ם
שבאמצעותם מגלה הגבר א ת
ת בונו תיו!
ך• מכונית שלו אומרת לך משהו: לאו דווקא
1 1הדגם והמחיר, אלא — המראה החיצוני של כלי הרכב
והצורה שהוא נוהג בה.
מכונית מאובקת, מוזנחת ומרופטת, מרמזת על אופי
אדיש ומרושל. צמיגים אכולים עד גמירה ובלמים בלתי
יעילים מוכיחים אף הם על חוסר אחריות וזילזול באמ צעי
הבטיחות המינימאליים. אולם דרך נהיגתו חשובה
יותר מכל.
האדם חולש על העוצמה הרבה ביותר בחייו כשהוא
מתניע מכונית שמשקלה כמעט שתי טונות, מופעלת
בשלושים וארבעה כוחות סוס, ועושה מאה קילומטר
בשעה על־פני כביש הדחוס כלי־רכב. הצורה בה הוא
מקפיד, או מזלזל, בשימוש בעוצמה זו עשויה להראות
על הדרך בה ינהג באשתו.
הטיפוס המקיים דו־קרב גידופים עם כל הנהגים
האחרים בכביש, מעניק לבחורה היושבת לידו דוגמה
למה שצפוי לה כשתהיה לו לאשה. הנוהגים בפראות
בלתי מרוסנת לא ידעו, כנראה, די תלאות בחייהם, והם
מבקשים לעצמם סכנות מוות מסמרות שיער, ומהווים
מועמדים גרועים ביותר לקשר־נישואין ממושך.
הבחור המעניק למכונית שלו טיפול קפדני ומסור עד
כדי פאטישיזם, קונה לה צעצוע חדש מדי שבוע ומוכן
לשפוך דם על כל פגיעה ביופייה — סוגד, אל הנכון,
לאלילה שאיננה אשה. בחורה ממוצעת לא תוכל להתחרות
במנוע חדיש כזה, עם ארבעה מפלטים.
המתעקש לנהוג כשהוא שתוי, או הברנש האוסף
דו״חות תנועה כאסוף בולים — שניהם טיפוסים ילדותיים
שלא התבגרו כיאות. אולי הם משעשעים במחז רים
— אבל איזו אשה רוצה לבלות את חייה בריצות

ג ל סוז
טתמיז יציגו
לדעי,
וגל המין

ד<ו׳4א)
״גזסמך

ד״ר ד״ווי ד רו בן
לייליות לתחנות המישטרה על־מנת לשחרר את בעלה
בערבות 1

איזה או תו ת חיו ביי ם ניתן
לגלות ב סוגיי ה זו!

* מכונית איננה אמת קדושה, יופי או צדק.
1 1כמו־כן איננה חללית, כלי־נשק או מיבצר להסתגר
בו מפני העולם החיצון והאכזרי. זוהי תיבת־מתכת
מורכבת על גלגלים שנועדה למטרה אחת: להעביר בני-
אדם ממקום למקום בייתר מהירות, ואנו מקווים באותה
ברגל4 .
מידה של בטיחות — מכפי שהם עשויים לעבור
הגבר המבין את כל אלה ומתייחס אל המכונית שלו
כך — הוא האיש שלא יגרום לבת־זוגו בעיות מיותרות.
עוד נקודה אחת בנושא המכונית: פרט לבית־מגו־רים,
המכונית היא הרכישה הגדולה ביותר שאדם ממוצע
עשוי להשקיע בה ממון רב. לאור זאת — מכוניתו
של הגבר מעידה עליו באיזו מידת־תבונה הוא נוהג
בממונו. זהו סוג האינפורמציה שבחורה צריכה לבקש
לה, כדי להכיר את טיבו.

האם השפעת המזון על הגבר

דג ה כל־כך!
ך* מזון נחשד כאחד האמצעים היעילים ביותר 0
1 1לשליטה בהתנהגות האנושית. ככל שתנאי ההזנה 0
מתקרבים במהותם לחוויות־התזונה הראשונות בחייו
האמוציונאליים— 0
כן תגדל תלותו של האיש הנכנע לדחפיו
העמוקים. האשד. המבקשת להיעשות חיונית לגביו —

יכולה להתיר את כל הבלמים ולהסתייע בנשק האחרון
חלב .

מהה מיו חדבחלב!
ף פשטות: מהרגע הראשון שלו עלי אדמות 0
1מופיע החלב כעסים החיים הראשוני והחשוב מכל.

בין אם הוא יונק אותו משדי אמו, מהפרה או מהעז
החלב מותיר רישום עז ועמוק־מכל על מוחו
של 0
הייצור האנושי. לפי התפישה התת־הכרתית של מושג
החלב, הריהו היסוד המזין וההכרחי, המשולב באהבה.
הבקבוק) 0
כשנתנה האם את שדיה לתינוק (או את
העניקה לו אגב כך את תחושת אהבתה. העולם
הבלתי 0
מודע של האדם נשלט כולו בסמל החלב. זיקה זו מו
סבת לאחר־מכן, למשקאות בחלב, גלידות בקצפת, מש קאות
קלים למיניהם, בירה ויין. כל אלה מוסיפים לקיים
ולהחיות את נושא חלב־האם מעשה יום ביומו.
הגבר שקומתו מטר ושמונים ומשקלו תשעים קילוג־ראמים,
זה הלוגם להנאתו קאפוצ׳ינו או ספל קפה־
(המשך בעמוד )34

7ן יים
מי ת קן
כזה

בי שראל?

במצב הרחוק מלהיות נוח, קולע הסוכן
דו ד ״
למטרת־הדמות שלפניו. הסוכן חייב
1מ1 X 1 1 /1 / 1
לקלוע לאיזור המסומן בדמות בלבן. האיזור הפגיע ביותר בגוף

ן* עם, כשהיה אדם עולה למטוס, היה
^ משחדל בראש וראשונה לתפוס מקום
ליד החלון.
כיום הוא עסוק מדי בסקירת הנוף האנושי
שמחלק עימו את פנים המטוס.
מיהו פרצוף החוטף הקלאסי? האם
זה השכן מימין, בעל המשקפיים הכהים
ותיק הג׳יימס בונד האפור? או שמא זו
היפהפייה המקסימה, שני מושבים מלפנים,
שמתחת לשימלת ד,מקסי שלה יכולים להסתדר
ברווחה כמה רימונים?
ומה בדבר קציני־הביטחון. תמיד כדאי
לדעת מי הם. לשבת קרוב לאיש שבידיו

נתון הגורל, אם יקרה משהו חם וחלילה.
ואולי להיפך — להתרחק ממנו כמה שיותר.
הרי משם ולשם יתחילו היריות.
אולי זה הבלונדי החסון במושב האחרון?
הוא והטיפוס השחרחר הצנום, ש נראה
זריז כל־כך, שיושב לידו?
ניחושים בדבר מחבלים פוטנציאליים
מתבדים לרוב בסופה של הטיסה, כאשר
כולם מגיעים בשלום למקום חפצם.
אשר לניחושים בדבר קציני־ד,ביטחון —
זה ניחוש כמעט בטוח. קשה להצביע על
האיש הנכון, אך ברוב המיקרים הוא קיים.
שלא כאנשי ריגול וביון, אשר כיום,

לפי הריח

האדם. סוכנים מאומנים מכוונים ישר לראש, ופוגעים מייד בירייה
הראשונה. צורת ירי זו מחייבת אחיזה איתנה של האקדח, אותה
הדגים הסוכן. למטה מימין, מראה כללי של המיטווח־החשמלי.

שוטר אמריקאי, ממישטרת נמלי־התעופה, מוליך כלב מאומן
בין נוסעי המטוס. הכלב רגיש לריחס של חומרי־נפץ והוא
מגלה את קיומם בהתנפלות מיידית על נושא החומר. בכלבים משתמשים טרם טיסה.

— 8סעודת מין
בעידן המחשב, רוב עבודתם מתבצעת
בתנאים של סוכן נוסע כמעט, נדרשים
אנשים אלה להוכיח בעת הצורך פעילות.
עליהם להיות בקיאים היטב בכל סודות
קרב־המגע. למן ג׳ודו דרך ג׳יאו-ג׳יסטו
ועד לקאראטה. עליהם לשלוף במהירות
שלא היתד, מביישת את בילי הנער.
הם חייבים להיות צלפים מעולים, שכן
בחלל של מטוס נחטף יש מקום רק לירייה
אחת או שתיים. ואלד, חייבות לפגוע.

דגמי מ טו סי ם
ו מי טוו חי ם
ף* ישראל אופן* מסך סודיות את אי *
מוניהם ומעשיהם של הסוכנים־טסים
הישראליים. מעט מאוד מכך נתגלה בפעולתו
הנועזת והמוצלחת של מרדכי רחמים.
האמריקאים, לעומתנו, מגלים טפח מן
הנעשה בבסיסי־ד,אימונים של אנשי-
הביטחון המוטסים.
בסיס האימונים המרכזי של הסוכנים
האמריקאיים, נמצא בפורט־דיקס. זהו מח נה
עצום שבו הוקמו דגמים מדוייקים של
כל מטוסי הנוסעים, שנמצאים בשימוש
בארצות־הברית.
במיטווחים חשמליים מיוחדים, הבנויים
בדיוק כפנים של מטוס, מתאמנים הסוכנים

(המשך מעמוד )33
בחלב — מרוחק דקות מעטות בלבד, מבחינה
אמוציונאלית, מהתינוק שמשקלו
חצי תריסר קילוגראמים — המוצץ לסיפוקו
מפיטמת בקבוק־החלב.
אם תצליח האשה לקבוע לעצמה מעמד
של ״מספקת־החלב״ שלו — הריהי הופכת,
פשוטו כמשמעו, חלק בלתי נפרד מתת-
ההכרה של הגבר. מה שחשוב יותר —
היא אינה צריכה לחשוש פן תסולק משם
על־ידי אשד, מתחרה כלשהי. רגליים חטובות,
גוף נאה, שיחה שנונה ומחמאות
נשיות — כל אלה עשויים לבלבל את
דעתו של גבר ממוצע, אולם לא את ליבו
של זה אשר בת־זוגו מעניקה לא שפע
של חלב ואהבה.

ץ 02x11:1הוה

1830

מעשית — אין מיי שמת
בחור האת המידע הזה ז
יי• יישום תלוי במטרה אותה היא מבי
{ קשת להשיג. אם בדעתה להביא את
הגבר האהוב עליה לכלל נישואין, עליה
למהול מידה מספקת של חלב — או את
סמליות החלב — לתוך היחסים ההדדיים
שלהם, ולחכות לתוצאות. ספציפית הדבר
מתבצע כך: בכל פעם שהם שוהים יחד
עליה להציע לו חלב (או כל משקה המסמל
לגבר תחליף סמלי לחלב) בצורה זו או
אחרת.

מה דינו של גבר
שאינו או הבחלב!
^ אין כ?ן ייה. רוב הגברים כבר המירו
\ £את הקשר הרגשי שלהם לחלב הלבן
המקורי על־מנת לנהות אחרי תחליפי־חלב
מודרניים: תה, קפה, בירה או יין, הגם
שיש לזכור פרט חשוב — ככל שמצליחה
הבחורה לספק לבחיר ליבה את המשקה
המתקרב ביותר למשקה המקורי, תהיה
שליטתה ברגשותיו שלמה ועמוקה. ספל-
שוקולדה בחלב, מיקפא חלב או קינוח
בשמנת, מגיעים אל רבדי הרגש התת-
הכרתיים העמוקים מאלה שייענו לבירה
או קפה.
הגבר שאינו סובל חלב או מוצרי־חלב
בשום צורה ואופן — מהווה בעייה מסובכת
יותר. לעיתים מעידה תופעה זו על
ניכור ושלילה מוחלטת מצידו כלפי יחסי
בן—אם, מצב שאינו מותיר לרווקה שום
תשתית לבנות עליה. חוששני שהגבר המתנכר
לחלב מכל וכל, יתגלה כמועמד
מפוקפק לקשר הנישואין.

האם על ה ב חור ה
ל ה אכיל א ת הגבר?
ם היא רוצה להשיג תוצאות של
> £ממש. ההשפעה הרגשית העצומה של
היד המביאה נתח*מזון אל תוך הפה של
הזולת, היא טכניקה ידועה ומקובלת על
מאלפי חיות־טרף, שבטים פראיים, ואמהות
מדריך ג׳יאו־ג׳יטסו
מלמד סוכן כיצד 0לילדים מפונקים.
הרווקה שתנצל כל הזדמנות להאכיל
יש להוציא אקדח מידי חוטף, מבלי
במו־ידיה את הגבר שלה — תופתע כ לסכן
את חיי הנוסעים ואת חיי עצמו.
שתראה איזה כוח מעניק לה הדבר, לחלוש
על רגשותיו של הבחור ש,יאכל מכף ידה׳.
בקליעה למטרות דמויות אדם, המוצבות
במעבר שבין שני טורי מושבים.
ומה בדבר ה מין!
הסוכנים מתאמנים בקליעה מדוייקת ומהירה
תוך כדי ישיבה, לתוך דמות הניף*
תהליד המסובך של המרצת הגבר
צבת במעבר.
שבחרת לך, לכך שיבחר ב ך, ממשיך
בתוך מיתקנים אחרים, הנראים כהמישור
המיני למלא את המשימה בדיוק
פנים מטוס לכל דבר, מתאמנים הסוכמהמקום
בו מסתיים נושא המזון. הצורך
נים בקרב פנים־אל־פנים, תוך שימת דגש
הגברי לסוג־הזנד, מוגדר ומסויים משתלב
על תרגילי הוצאת אקדח מתוקף והימומו.
ונטמע באורח בלתי מורגש בצורך שלו
הם לומדים לחלץ את האקדח מידי הלסוג־המיניות
הנכון רק לו. בתזוויג מקרי
חוטף, בצורה כזו, שאפילו אם ייפלט
מוזר, נובעים שני דחפים אלה ביסודם
כדור, תישלח הירייה כלפי תיקרת המטוס
מהחזה הנשי.
ולא לעבר הנוסעים. גם הצד הפסיכולוגי
שדי האשד — ,אלה הם האיברים המיואינו
מוזנח. כמו עמיתיהם הצבאיים, אנשי
חדים בגוף הנשי, השונים מכל האחרים.
הכומתות הירוקות* ,עוברים סוכני־האוויר
ריבוי תכונותיהם מסגל אותם להשביע
קורסים בפסיכולוגיה של חוטפי מטוסים.
את רצון כולם. השד מספק לתינוק את
הם לומדים כיצד יש לשוחח עם חוטף
מזונו, לגבר את הגירוי המיני ולאשה את
כדי למשוך את הזמן לטובת העוסקים בהסיפוק
הסכסואלי.
חילוץ מבחוץ. כיצד לתת לחוטף הרגשה
בעודה מניקה את הילד, לוחשת לו אמו
של רגיעה והסכמה עם מעשיו, למרות
דברי חיבה, מלטפת אותו ומרעיפה עליו
הציפייה המתמשכת לקבלת תנאיו.
אותות אהבה אחרים. התינוק לומד לדעת :
יש לשער שאם לא אותן שיטות, הרי
מזון ואהבה באים ביחד. מרגע זה ואילך
דומות להד מאוד משמשות גם בישראל.
נוצרת בנפשו משיכה מתמדת אל שדי
האשה. עשרים וחמש שנים אחרי אותה
* יחידה נבחרת בצבא ארצות־הברית.
יניקה שלו בא ההורמון הגברי המתנחשל
אנשי קומנדו שנוסף לאימוני חי״ר שונים
במחזור הדם שלו ועימו הדחף המיני, הומפרכים,
עוברים קורסים מיוחדים ללוחאשד,
ומראה שדיה — והופכים יחדיו לכוח
מה פסיכולוגית בעורף האוייב, בעיקר להמניע
והמכריע ביותר בחייו.
צורך טיפול באוכלוסיית האוייב. פעילים
מאוד בויאט־נאם ובדרוס־אמריקה.

סוב־מגע

מאוזן :

מאונך :

)1טקס נוצרי )5 .התנפלות )9 .בננה.
)10 עץ )12 .מידת קוטר )13 .גורל.
)15 עטרה )15 .התקופה שלפני דברי הימים
)19 .אדם )20 .ממתק )21 .יונק
עילאי )22 .גלדיאטור )23 .כשר )24 .פס
צר של בד או חומר אחר )27 .בחילה.
)29 קולב )30 זוגתו של הוא )32 .אבק,
אפר )33 .מיתר בגוף החי )34 .פתיתי
גרעיני תבואה )35 .מעשר המכות)37 .
גמול של מעשה טוב )38 .נאום )39 .עיר
בדרום הארץ )40 .חינם )43 .חורבן, הרס.
)45 עיר בגרמניה )46 .עוף מאכל)47 .
שם כולל לבהמה דקה )49 .טס )51 .אות
באלפבית )53 .אריה )54 .קנטון בשוייצריה.
)56 ממלאי מקום (ר״ת) )57 .צורה, תואר.
)58 שקר )60 .שאינו חי )61 .מילת קישור.
)62 משורר ומחזאי ישראלי (פונדק הרוחות)
)67 .נרו יאיר (ר״ת) )68 .מידת
תבואה )70 .סוג ידעונות )71 .חלק בראש.
)72 פרי )73 .מדינה שכנה )74 .אתר
הסקי היחידי בארץ.

)1סופר רוסי )2 .עוף טורף )3 .מלך
שקספירי )4 .אביזר כיוון בכלי רכב.
)5גורל )6 .משורר אנגלי )7 .ילדים.
)8מדינה דרום אמריקאית )9 .כלי עבודה
חקלאי )11 .מסחר, קנין )12 .חלת דבש.
)14 רחש קל )16 .כלי למאור )17 .עוף
נוי ) 18 .ליוון הקדומה )25 .מדף)26 .
סתימת בקיעי קיר בטיט )27 .שמן רפואי.
)28 שקר )31 .היכל )34 .מקום הוצאה
להורג )36 .ירק השדה )37 .רוכב סוס
למלחמה )40 .ביש גדא )41 .עוף אגדי.
)42״אדם לאדם 44 מלך מיקני, ראש
אויבי טרויה )45 .מערכת חוקים)46 .
קמין )48 .אבי שר צבא תנ״כי )50 .מין
לטאה קטנה )52 .הפרשה )53 .חלף, כלה.
)55 בית החרב )58 .צער גופני)59 .
חתיכה, נתח )63 .בופאלו )64 .אות
באלפבית )65 .מפלגה )66 .חיש )69 .תן !
)72 סימן.

ח שב ץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

כ :0נ 5ינס

0 x 0

במדינה
פשעים
״עוז״ כוב ש
שלמות תחתונים
לאחר הצלחתו בעולם הפשע
הישראלי, יוצא תמ״ק ״עוזי״
לחו״ל, ותחנתו הראשונה —
העולם־התחתון של גרמניה.

עוזיאל גל ודאי שלא היה רווה נחת
ממעללי בן־הטיפוחים הקטלני שלו. כאשר
תיכנו הקצין הישראלי הצעיר, בשנות
ה־ 50׳ המוקדמות, את תודהמיקלע הנח שב
למשובח בעולם, לא שיער ודאי כי

תוך פחות משני עשורים, יהפוך העוזי
לחביבם של שודדים ורוצחים בישראל,
ולאחרונה גם בגרמניה.
השודד: הרזה. באחד מבקרי אוגוסט
שטופי השמש, עצר ליד שער המחנה
הצבאי שבהנובד, גבר צנום ובידו תיק
ג׳יימס בונד אפור. האיש הציג לפני ה־ש.ג.
תעודת־זהות על שם מנפרד זיידל,
וביקש להפגש עם דב״ט פירקה.
פירקה הובא לשער, זיהה מייד את האיש
הרזה והכניסו למחנה. כעבור דקות
ספורות יצא בעל התיק, נופף בידו לזקיף
ונעלם.
בתוך התיק האפור, שכבו שני מקלעי
עוזי ואקדח אחד.
ארבע שעות מאוחר יותר נעצרה מכו
נית
פולקסוואגן לבנה ליד סופרמרקט בעיירה
הקטנה גוסלר, הסמוכה להנובר.
שלושה אנשים יצאו מתוכה ונכנסו לחנות
הכל־בו.
הם ניגשו ישר לקופה, שלפו שני עוזים
ואקדח אחד, בהזהירם את הקונים והמוכרים
:״זהו שוד! מי שיזוז יקבל צרור!״
הם ירו כמה יריות אזהרה באוויר ונעלמו
עם שלל של 10,000 מארק.
התמים. בתום השוד נפגש שוב הרזה
עם הרב״ט, החזיר לו את הנשק בלוויית
200 מארק, והפטיר :״הכל הלך כמו שצריך

נשמע מוכר מאיפה שהוא?
אבל כאן מתחיל השוני — בגרמניה
תפסו אותם.

כל־בו שלו מציג

שמונה ימים לאחר השוד הסתבך יוד״
גאן ברטראם, אחד השודדים, בקטטה.
הוא נתפס והוכנס למעצר. חקירה קצרה
העלתה כי על מצפונו של הטיפוס מעיק
משהו כבר מסתם קטטת־דחוב. בתום כמה
שעות של שתי וערב, פצח השודד בזמר
שכלל את כל מאורעות השוד, לצד שמותיהם
המלאים והנכונים של שותפיו לביצוע.
פירקה,
הרב״ט, שנעצר אף הוא, היתמם
באומרו: מאיין לי לדעת מה שזיידל רצה
לעשות עם העוזים? אני בקושי מכיר אותו,
פגשתי אותו בחופשה והוא ביקש
ממני נשק, אז נתתי לו את הכי טוב. אני
צריך לדעת שהוא משוגע להשתמש בזה
מחוץ למיטווח?״

מ וו

הידועה ברקמתה העשירה ובמבחר גווניה !
בבוטי ק ״ווה״ בקומ ה ג׳־ א סנ ת 2000־ ב ל בו עולו

8888*38

אולט בן־רובי 3ו
^ רלט בן־רוכי שמעה אמנם על
פער הדורות, ושאר התרה אבל זד,
לא בשבילה. והראייה: לא רק שהיא לא
מוצאת לנכון להפגין עצמאות מזוייפת,
אלא שהיא לא מתביישת ללכת בדרכי

המועמדות הסוניות

אביה, ואפילו לעבוד איתו, באותה מחלקה
— פיקוח על מטבע זר — בבנק
דיסקונט. אבא שם בום, והיא מזכירה,
ואין שום פער ושום דורות.
גם בשאר הדברים בחייה שומרת המועמדת
מם 13 .לתחרות מלכת המים
על איזון. כמו למשל עם הקצפת :״אני
דווקא מאוד בעד עוגות קצפת,״ היא מודה
באשמה. אז כדי לנטרל, תוכלו לראות
אותה מתעמלת, כל בוקר בשש, כמו שעון.
איפה? זה זב״שכם.
גם העובדה שבגלל שער העורב שלה,
עיניים זהות, ושיניים בוהקות, כולם אומרים
לה כמה שהיא מזכירה את דליה
לביא — לא מוציאה אותה מהאיזון. היא
עוסקת בדוגמנות — היתד, תלמידה של
לאד, פלטשר — בתור הובי, בלי לחשוב
מי יודע מה. חולמת על חו״ל, אבל לא
ברצינות נוראה. ובינתיים מטפלת בעסקי
הפיננסים — רק בטמבע זר, כמובן —

בסענע

איפור

מיקצועי של הלנה רובינשטיין
מבליט את קוויה
האופייניים היפים של המועמדת ארלט.

רוקדת, שוחה, אוהבת להתקשט בשמלות
שאין לאף אחת, ולא פוחדת ממחשוף
יפה. ועל ארלט התמירה 170 מחשוף
יפה הוא באמת יפה.
לצברית בת ד 18 היא עלתה ממצריים
כשעדיין לא מלאו
לה שנה — יש הרבה חברים,
אבל לא חבר .״מה יש
למהר? כבר להיכבל ך״ היא
רוצה לדעת.
אח, השלווה הזאת.
׳ 111ח ה
ש 1111
מדת מ׳ ספר
חליפת מיני

פוח בביקיני

הצעירה המרשימה, המקפידה על הופעה מלוטשת, נוהגת
לטפל בשערה הגולש, המהווה מיסגרת. קלאסית לקלס

111 711 )1לארלס אין בעיות קומוניקציה, מסוגלת
1 )1 111^ 111 להינטע שעות ליד מכשיר טלפון. המוע־
,13 הדומה, כשהיא במצב־רוח מתאים, לדליה לביא, מדגימה
סרוגה, מחוטי כסף, עשוייה בעבודת־יד של בוטיק קארין.

תרה המקסים, בתכשירי חברת וולה. עם תזכה בפרס הראשון, בתואר
מלכת המיס ,1972 תקבל ארלט, בין היתר, גם שעון טיסו מפואר במתנה.

7ו ו 7

1 1 1 1 ) 1 1

חורץ ד עו!
ן לשון או בננה? אב -

£מור השחקן, המחקר לא הצליח. החוקר היה
משוכנע, כי לעיניו בבננה בשלבי בליעה.

השניצל

יוסי חורי מ״הפר־ברים״
,הוציא אמנם
רק שפיץ מתוך לשונו, אבל כמה שהוא
היה גאה בו, כמה שהוא השוויץ איתו

1״! 1111171 ״1 7 1 1 1 1לשון כזאת אפילו שפם לא יכול
11 111111 להסתיר. ממזרית, חדה, עוקצנית.
בדיוק כמו בעליה, הפלייבוי היפואי, בעל מכונית הפאר הפתוחה.
עשו יפה: אה״ה, והראו את הלשון.
הלשון יצאה והאמת אחריה. כל מה
שהסתירו יקירי הקרייה בהצלחה רבה כל-

חשוב לנשים: שימנה לב לפיצול שבקצה הלשון. זה מה שנקרא :
לשון נופל על לשון, מעיד על ריבוי נשים ואהבת הצדדים היותר
מהנים שבחיים. לשון שמתאימה לנער שעשועים אוהב תענוגות.

כך, הציץ בבירור מבין שיניהם.
מי שחשב שיציל את עצמו בכך שיוציא
רק את השפיץ של הלשון, ויסתיר את

כל האמת מאחוריה, טעה. עיקר אופיו
של אדם טמון בקצה לשונו. החלק האחורי
שייך לרופא והוא מעיד רק על קילקול
קיבה, אם יש.

מיבצע
לחקר הלשון
ץ ם אלה שהוציאו לשון ארוכה, נוסח :
* ״קח תראה, אין לי שום דבר מה להסתיר
בפני אף אחד!״ יתפלאו לגלות שבעצם
היה להם המון מה להסתיר.
המיבצע לחקר הלשון, העלה בין השאר
כמה פרטים, אשר לו קראו עליהם בעלי
הלשונות, ודאי שלשונם היתה נאלמת
בפיהם.
רק כבודם הרב ופופולאריותם הגדולה
של הנבדקים, מונעת מן העולס הזה לפרסם
את הנתונים התת־הכרתיים, סליחה,
התת־לשוניים המדהימים.

יוצא הוונו

אצל השחקן
זאב ברלינסקי
דווקא תת־הלשון קובעת. אותה התעקש
להחביא. מה הוא מסתיר שם?

לשונו כב ה ־^״5

להסתיר,״ אסרה לשונו של שמואל
(״שמיל״) שי, איש הרדיו וערבי־הראיונות.
ן* עם חשכו כי הפנים הם ראי־הנפש,
£4ואפילו קראו לזה בשם מיוחד: חוב־מת־הפרצוף.
אחר־כך
באו חכמים יותר והחליטו כי
כף־היד היא מה שבאמת קובע, ולזה
קראו בלעז: כירומנטייה, היינו חוכמת
כף־היד.
אבל כרגיל האמת היא איפה שהוא
באמצע, בין הפרצוף לכף. ליתר דיוק —
בלשון.
כבר אמרו חז״לנו עליהם־השלום :״החיים
ומוות ביד הלשון.״ במילים אח רות
— הראה לי את לשונך ואומר לך
מי אתה.
לצורך בדיקת טיעון זה הציץ העולם
הזה בלשונותיהם של כמה ממכובדי
ארצנו. והמכובדים, בדיוק כמו במרפאה,

לשון וכה

בדיוק על סוג זה של לשון אמרו החכמים זיכרונס־לברכה :
״לשון רכה תשבר גרם״ .לרינה אביבי, אשתו של ראש־ממשלת
אכזיב, לשון קטנה, מעוגלת ומעודנת. אבל אוי ואבוי למי שיפול תחת הלשון הזאת!

11111 *1י 11 דוגמה קלאסית של חוסר תיאום לשוני. בהתזזשב בעובדה ששניים
מבעלי הלשון בתמונה נשואים — הימני אהוד מנור והזמרת עופרה
11111 #
פוקס — הרי שהמצב עגום. דווקא הבמאי צדוק צרפתי מתקרב ללשון משותפת עס הזמרת.

יש התאמה

הצמד מיקי וישראל גוריון הם זוג מבטן ומלשון. שניהם חדי
לשון, ולהוציא את התוספת השרירית הגברית שיש לישראל
בתחתית לשונו, קיים בין שניהם תיאום לשוני מלא. גס התוספת לא כל־כך מפריעה.

המיסתווית

משהו לא בסדר עם הלשון של
״הפרבר״ נסים מנחם. היא עקומה
בצורה לא טבעית. האיש מסתיר משהו. מעניין מי
האשה שהוא מחבק ומחביא את פרצופה מאחרי הלחי

לשון הוע

קצו וקולע

לשון קלאסית של איש צבא. ומי כמו חיים בר־לב הרמטכ״ל
לשעבר ושר המיסחר והתעשייה כיום, ראוי ללשון כזו? אין
בלשון התפתלויות מיותרות, סירחי עודף תחתונים והתפצלויות בקצה. לשון לעניין.

המעט שבולט מפיו של בני
אמדורסקי הזמר־שחקן־מפיק,
מחזיק את המרובה שמסתתר מתחתיה ומעליה. כל נסיון
לפרט את סיפורה של לשון זו, כרוך בתביעת דיבה ונזיקין.

*111111 לשון של גבר. לכוריאוגראף
י י ״ י י דוד חיליק אין מה להתבייש
בלשון שלו. תוקפנית, מוצקה וגברית. שיזהר רק שלא
יסתבך בצרות בגלל אורכה ושלא יחשוף אותה מדי.