גליון 1832 מתאריך 11 באוקטובר 1972

בפתיחת מסע הבחירות

נשר ב חירת

מונ ת

הווי ם
1972 אשר ״ עוו

נ־ 17 נאוקטונו

נשעה 8.30 נווונ

בהינד התובות בתדאביב.

מנחה דו דו דו חן
יפה ירקוני

צביקה פיק

אילן ואילנית צביקה פיק
בה וקונ ליאור ״נ׳ בשיו׳ חיאוווואקיס השטן ואשת האיבו תיזמוות
״או שנו או שלא״
במאי המובע צווק צונת
המועמדות רודגמנה דג מי ש ד בוטיק
ייקארין״ וייטוויג״׳ ושמדות חופה ש ד
רון ״אמבר״ .הנערות בנשך תהיינה
מעוטרות ע״י פרח כץ. ה רי בהדאה
פדטשר. אי פו ר ״הרנה רובינשטיין״.

עירית ודודו דותן

כוטיסים נ״לאן״ ונשאו המשווים.
ליאור ייני

המועמדות הסופיות ראה עמודי 39 .38 ,37

״השטן ואשת האיכר״ (ברנזון, טל וגרנות)

אילן ואילנית

^ מצע יוני .1966 הכנסת מסיימת את הדיון על
תקציב מישרד־האוצר. שר־האוצר, פנחס ספיר, עולה
על במת־הכנסת כדי לשאת את נאום הסיכום שלו. חבר-
כנסת צעיר וטרי, שרק חודשים ספורים קודם לכן נבחר
לראשונה לכנסת, מסכם את רשמיו, ספוגי התדהמה,
מהמחזה :
כל ויכוח טס שר־האוצר דומה למילחמת־שוורים
תחילה נכנס השור לזירה. פנחס ספיר קורא את נאום
הפתיחה. השור האימתני מהלך בזירה בכל כובד מישקלו
לפני הקרב.
אחר־כך באים הפיקאדורים והמטאדורים של כל הסי עות
ונועצים בו חניתות מילוליות. אחרי כמה שעות
של דקירות כאלה מלא השור חמת־זעם. ספיר עולה על
דוכן הנואמים כדי להשיב. אוי למי שדיבר נגדו. השור
רץ אנה ואנה בזירה, נועץ את קרניו החדות במעניו, דורס
ורומס ומועך כל מי שניתקל בדרכו-- .
למרות סיכום דרמטי ופלסטי זה, מסתכן אותו חבר-
כנסת ומעז לנפנף בגלימה אדומה מול עיני השור צמא-
הדם. זה קורא בדיוק כאשר פנחס ספיר, בטוח בעצמו
כתמיד, מתפאר בהישגי מדיניותו הכלכלית.
״בישראל יש דבר ששמו דולאר שחור,׳׳ מגלה ספיר
לחברי הכנסת ,״הוא היה (שווה) 3.56 לירות. הוא ירד
ל־ 3.29 לירות.״
כאן נכנס אותו ח״כ לדבריו בשאלת תם :״האם הממ שלה
מוכרת דולארים בשוק השחור, כדי להוריד המחיר?״
פנחס ספיר מפסיק את נאומו. הוא מפנה מבטו אל
חבר־הכנסת החצוף, שהעז לשסע את דבריו, מגלה את
ח״כ אורי אבנרי, נציג סיעת העולם הזה — כוח חדש ב כנסת
השישית. ספיר מרעים בקולו :״אינני מתווכח איתך,
א דוני! למה בכלל אתה מפריע לי? אינני שומע אותך
ואינני מפריע לך. תדבר לך כמה שאתה רוצ ה!״
אבל ח״כ אבנרי אינו מרפה :״האם מוכרת הממשלה
דולארים בשוק השחור, כן או ל א?״
ספיר אינו מתכוון אפילו לה שיב :״כבר שאלת אותי,
ועניתי לך ! בעיתון שלך שהוא ספק עיתון, ספק
כתבו על זה כבר שבע פעמים, עם תמונות, והדבר לא
עשה רושם על אף אחד.״
סיכם אבנרי את חילופי הדברים :״אין לך תשובה
לזה ! ״
••י* שבוע, שש שנים ויותר אחרי אותה אפיזודה
\ 1בכנסת, יצא המרצע מהשק בצורה רשמית. שורה
של גילויים, שנחשפו בעדויות אשר הושמעו בבית־המיש־פט
בירושלים, זיעזעה את כל אנשי המשק הישראלי.
היה זה במישפטו של סוחר המטבע שלמה אייזקס,
שהואשם על־ידי פרקליטות המדינה בזיוף מיסמכים והב רחת
מטבע חוץ לחוץ־לארץ. אייזקם הורשע על־ידי בית־המישפט
באשמת הברחת מיליון דולארים לחוץ־לארץ,
עבירה בגללה צפוי לו עונש של קנס גבוה ומאסר ממושך.
כדי להקל את גזר־הדין ניסו פרקליטיו של אייזקס
להוכיח כי למרות שהבריח מיליון דולאר, אין העבירה
חמורה כל־כך, שכן השוק השחור בדולארים הוא שוק
רשמי למחצה, המנוהל תחת פיקוח הממשלה ובידיעתה,
תוך שיתוף־פעולה מלא של זרועות שונות של השיל־טון,
כולל המישטרה ושירותי־הביטחון.
איך מוכיחים דבר כז ה?
עורכי־דין ממולחים יודעים ששום פקיד ממשלתי בכיר
לא יאשר את הדבר. ייתכן שלא יעז להכחיש את העוב דות
בבית־המישפט, אבל ודאי שיתחמק בסגנונו של
פנחס ספיר. מה עו שי ם?
לוקחים גיליון של העולם הזה, מזמינים את האנשים
המוזכרים באחת הכתבות בו כעדים לבית־המישפט וחוק רים
אותם על אמיתות העובדות שהתפרסמו באותה כתבה
של העולם הזה.
כי כל הפרטים והגילויים שהרעישו השבוע את
הארץ, הדהימו את עורכי המדורים הכלכליים בעיתונות,
פורסמו במלואם לפני למעלה משש שנים בכתבה שהו פיעה
בגיליון העולם הזה מיספר , 1493 מיום 13.4.1966
תחת הכותרת האוצר מספסר.
כתבת השער (ראה צילומים) נפתחה אז בארבע קבי עות
החלטיות וברורות, בהן טען העולם הזה :

• מישרד־האוצר מזרים דולארים לסו חרים
פרטיים מתוף ידיעה ברורה פי כסף זה
יגיע לשוק השחור — דבר המהווה עכירה על
חוקי הפיקוח של המטכע-הזר.
• פעולה זו נעשית מכלי שניתנה הודעה
על כד לוועדת הכספים של הכנסת, מכלי שקיב לה
אישור רשמי ומכלי שתכלל כגלוי כתקציב
המדינה.
• הדולארים נמכרים כמחיר העולה על
מחירם הרשמי.
• ההפרש אינו נרשם אצל החשכ-הכללי
ואין כל ביקורת על השימוש כו.

ך* כתבה לא הסתפקה בקביעות אלה. היא לוותה
1 1בחקירה מעמיקה שהעלתה שמות, תאריכים ומקו מות
שהצביעו על הדרך בה נעשות העיסקות המפוק פקות
של מישרד־האוצר. הנה, למשל, קטע מאותה כתבה:
העובדות הן פשוטות. כל יום בשעה שמונה וחצי
בבוקר מתרכזים בקפה ונציה שברחוב אחוזת בית בתל־אביב,
מול בנק איגוד, כעשרה ספסרים. אלה הס, למע שה,
רק סוכני מישנה.
הם ממתינים, משוחחים, מחליפים אינפורמציות על
מצב השוק ועל הביקוש המשוער לדולארים באותו יום.
לקראת שעה עשר מופיע עמנואל ביטרמן במכונית הנו שאת
מיספר שוויצי. שני סוכני־מישנה, עוזריו הנאמנים
של ביטרמן, ניגשים אליו, מחליפים עיסו כמה מילים
וחוזרים לקפה.

ביטרמן עצמו נכנס לבנק איגוד, אומר שלום ידי דותי
לסגן מנהל הבנק, מר סלומון, וליועץ־המישפטי של
הבנק, עורך־הדין דותן, ולאחר שיחה קצרה עם הקופאי
הוא עולה לקומה השנייה. בקומה השנייה נכנס ביטרמן
בדלת הראשונה מימין, דלת עליה כתוב ישראפינה, שס
יושבת גברת שנלר. לאחר שהייה של כמה דקות בחברת
ישראפינה, יו רד ביטרמן אל הקופה, מוסר לקופאי טופס
חתום, ומקבל ממנו שתי חבילות שמנות של דולארים.
הקופאי עוטף את השטרות הירוקים בנייר עיתון.
עם הדולארים בתיק יוצא ביטרמן החוצה, שם ממתי־

שער ״העולם הזה״ 13.4.66
״תדברו כמה שאתם רוצים —

ואגב 3 וו ״!צו! יו
*6-181

181׳

גססו ח6ויי?; .3ו!׳

*׳ 8נחכ״אח!

י* 13נ!£

ה א 1צ ר
מ ספ סר

הכתבה על פעולת האוצר
— זה לא עושה רושם על אף אחד ! ״
ניס לו בפינה, מתחת לעץ, שני עוזריו, סוכני־המישנה
הולצמן ויאניק. הם לוקחים כל אחד חבילה ונעלמים בחצר.
חבילות הדולארים מכילות לפעמים 50 אלף דולאר,
לפעמים 100 אלף דולאר, הכל תלוי במחזור העסקים
בשוק הדולארים באותו יום.
זהו רק קטע מהכתבה שהכילה ים של עובדות מאל פות
ותיאור מדוייק של תהליך הברחת הדולארים ממיש־רד־האוצר
אל השוק השחור. כאשר ביקש אז כתב העולם
הזה את תגובת מנכ״ל בנק איגוד, יוסף פוט, היתה
תשובת האחרון :״תצאו מייד מן הבנק! אני מזמין מייד
מישטרה. אין לי זמן לדבר עם אף אחד מכם. אני מבקש
מכם לצאת מייד מן הבנק ולא לחזור הנה יותר.״
כעבור שש שנים, עמדו גם יוסף פוט וגם עמנואל
ביטרמן על דוכן העדים בבית־המישפט המחוזי בירושלים,
אישרו אחת לאחת את כל העובדות שנחשפו בכתבת

העולם הזה. היתה זו אחת הפע מים
שגילויי העולם הזה מקבלים
גושפנקא חוקית ורשמית.
שם העולם הזה הוזכר תכופות
בחקירת העדים באותו מישפט.
כך, למשל, כאשר חקר עורך־הדין שלמה תוסיה־כהן את
העד יוסף פוט, התנהל ביניהם הדדשי ח הבא:
תוסיה כהן ז ״אני רוצה שלא תיבהל מהשאלה
הזו. אני מתייחם אל העיתון העולם הזה. אני לא רוצה
להגיש את העיתון. אבל אתה יודע שבתחילת שנת 1966
היה פירסום בהעולס הזה על כל העניין ולא ננקט שום
צעד לא נגד ביטרמן ולא נגד האחרים ולא הופסק
העניין.״
פוט אני לא קורא את העיתון הזה
תוסיה כהן :״כן, אתה שמעת
פוט :״אני לא שמעתי.״
תוסיה כהן ז ״אני מבין שגם פנו אליך מהעולם
הזה ואתה הגבת. אתה זוכר את ז ה?״
פוט ׳ ״פעם אחת הם באו אלי.״
תוסיה כהן ז ;,זה היה שנה וחצי לפני שעזבת
את הבנק?״
פוט :״אני לא זוכר בדיוק, אבל זה היה כמה
שנים לפני שעזבתי את הבנק.״
תו םיה כהן 1״ובעקבות הפנייה אליך, לא ראית
שפירסמו בהעולם הזה?״
פוט 1״את המאמר שהם פירסמו עלי אני קראתי,
בוודאי.״
ובזה הסתיימה חקירת העד פוט.

ך* א סיפרתי לך סיפור ארוך זה כדי לטפוח על
/שכמנו ול הזכירך: ראה, אנו שוב צודקים. לא היינו
צריכים להמתין שש שנים עד שיבוא בית־המישפט ויא שר
את גילויי העולם הזה. גם שר־האוצר פנחס ספיר, שהת חמק
מלהשיב על פניותיו התכופות של אורי אבנרי
בעניין זה נאלץ לבסוף להיכנע. מבקר־המדינה התערב
בהשפעת גילויי העולם הזה, והעיסקות בוטלו. הסיבה
הרשמית: נד ,1967 זמן קצר אחרי מילחמת ששת־הימים,
כשהאוצר הישראלי הוצף במטבע זר, בוטלו העיסקות
המכוערות והאנטי־ממלכתיות של הזרמת דולארים לשוק
השחור.
אם היה בדברי העדים במישפט שנערך לאחרונה להו סיף
משהו על ד ברי אותה כתבה, היה זה רק באשר
לשאלה אחת שנשארה סתומה לגבינו זמן ר ב: מי מרוויח
מהעיסקות האפלות של הזרמת דולארים לשוק הש חור?
איך מופיעות ההכנסות מעיסקות אלה בתקציבי המדינה?
התשובה ניתנה על־ידי העדים שהופיעו במישפט
אייזקס: ההכנסות זרמו, במשך 20 שנים רצופות, לשירותי
הביטחון, למימון פעולות שונות של מנגנון־החושך.
בחרתי לגולל באריכות סיפור זה משום שהוא מצביע
על תופעה אופיינית לדעת־הקהל ולעיתונות בישראל.
העיתונים דיווחו השבוע בהרחבה על הגילויים של
המישפט. מעריב, למשל, הקדיש להם כותרות שמנות,
חרג ממינהגו ופירסם פרוטוקול מלא של העדויות על־פני
שלושה עמודים. הארץ ועיתונים אחרים כתבו מאמרים
ראשיים על הפרשה והשלכותיה.
איזו חרדה להליכים דמוקרטיים
איזו התרגשות !
ולטוהר המידות! אבל שי מדלב: זה נעשה לגבי פרשה
שהסתיימה כבר לפני חמש שנים, ושפורסמה בהרחבה
בהעולם הזה לפני יותר משש שני ם?
איפה הם היו אז? איפה היו מעריב והארץ כאשר
הגילויים שפירסמו השבוע, פורסמו בהעולס הזה? מדוע
לא הרעישו עולמות אז, מדוע לא תבעו אז, כשהיה עוד
טעם לצעוק, את תיקון הנוהג המעוות והפסול?
לא פחות מגוחכים דוברי מיפלגות האופוזיציה המ דומה.
ספיר גילה השבוע שראשי חרות והליברלים ידעו
כל השנים על העיסקות, אישרו אותן ועזרו להשתיקן,
גם כשאבנרי הרעיש עולמות בכנסת. אך השבוע פתאום
נזעקו ח״כי גח״ל, פירסמו הכרזות־מחאה מפוצצות ד
הפכו, לפתע, לוחמי הטוהר והסדר הציבורי.
כמו בהרבה מקרים דומים, נשארנו גם בתחום זה
במערכה. אחרי שלמרות נסיונות ההשתקה בודדים הכלליים, ההתעלמות והעלבונות, ניצחנו גם בה, באים
אחרים ונזכרים לצעוק נגד המיפלצת, כשהיא קבורה
כבר עמוק עמוק באדמה.
זה יכול היה להיות מצחיק, לוליא היתד. התופעה
מלווה השלכות עצובות. גורל דומה עלה גם בחלקם של
מאבקים ציבוריים אחרים שניהלנו.
אין בכך כדי להרתיענו. גילויי העולם הזה לא נפסקו
בשנת . 1966 כל גיליון של העולם הזה היוצא לאור
הוא עדות חיה ונושמת לכך. רק בגיליון שעבר חשף
העולם הזה פרשת שחיתות ציבורית מדהימה, המטילה
כתם כבד על השילטון בי שר א ל: תיאור מפורט, מלווה
תעודות ועדויות, על הדרך בה משתמשים בכספי מיש-
רד־הסעד, שנועדו לנצרכים, לצרכי קניית קולות במאבק
הבחירות הפנימי במפד״ל.
שום עיתון לא טרח לעלות על הנושא בעקבותינו. אף
עיתון לא הקדיש לשערורייה זו מאמר ראשי. אולי בעוד
כמה שנים, כאשר יועמד אחד מנותני השוחד בכספי
המדינה לדין, תואיל העיתונות הממוסדת להתייחם גם
לתופעה מושחתת זאת.
אבל העולם הזה לא ירפה. המאבק הציבורי נגד תו פעות
של עוולה ושחיתות, של עריצות ועיוות־דין, היה
ויהיה אחד מיעודיו העיקריים של עיתון זה.
כדברי מרטין לו ת ר :״כאן אנחנו עומדים — איננו
יכולים אחרת.״

גיל הודיע לפני כחודש על פרישתו מהבנק לפי תוח
התעשייה אחרי שהיה נדמה לו כי גדעון להב,
מנכ״ל מישרד המיסחר והתעשייה, שהסתכסך עם
השר חיים בר־לב, יועדף על פניו לתפקיד מנכ״ל
הבנק.

אבל אחרי שוכו של פנחס ספיר מחו״ל,
נפגש עימו גיל. כפגישה הובהר לגיל, בי
הוא עשוי לזכות בתמיכתו של פנחס ספיר.
כתוצאה מכך חזר כו גיל מכוונתו לפרוש
מהבנק.

ת נגוון • ך

נציג מק״י נגד

אקדמי, אחרי שבשבוע שעבר הגישה הנהלת
המוסד כקשה כרוח זו.
לפני כשנה הכירה המועצה במיכללת תל־חי
ובמיכללת מנשה כמוסדות המלמדים ברמה אקדמאית,
אך מנעה מהם את האפשרות להעניק תארים.
בעבר הושבה ריקם בקשה דומה של בית־ברל,
השייך למיפלגת העבודה. בעקבות הדחייה ניסתה
המיכללה לקבל את חסות אוניברסיטת תל־אביב. זו
גם הסיבה להעמדת הפרופסור צבי יעבץ כיו״ר הנ הלת
המיכללה.

נראה בי המועצה תנקוט גם הפעם כעמדה
שנקטה כלפי המכללות האחרות, אלא
אם כן יהיו שיקולים פוליטיים בהכרעת
המועצה, שהיו׳׳ר שלה הוא שר־ה חינוך
יגאל אלון.

.האינטרנציונאל,,
פקיד ב כי ר שו חרר
בגלל סטיה מ*ו*ת
פייר ממשלתי כביר שוחרר לאחרונה
מתפקידו אחרי שוועדה רפואית שמונתה
על־ידי המישרד שהעסיק אותו, פסקה כי
האיש סוכל מהפרעה מינית המפריעה לסדר
הטוס כמישרד.
הפקיד, אחד המוכשרים ביותר בשטח בו עסק,
איש משכיל, מבריק ומחונן, סובל מדחפים אקסהבי־

המשכר הפנימי כמק״י יגיע מהר מאוד
להכרעה סופית. את תהליך הפילוג עלולה
להחיש החלטת הוועד־המדבזי להעמיד ל בירור
משמעתי את מנהיגת המיפלגה אס תר
וילנסקה ואת מי שהיה מראשיה, עד
לוועידה ה־ ,17 חכר קיבוץ יד־חנה, אליעזר
(״שומרניק״) פיילר.
העילה להחרפת המשבר היתד, הצבעתם של וי־לנסקה
ופיילר במועצת ההסתדרות בעד עירעורה של
סיעת העולם־הזה —כוח־חדש על החלטת הוועד־הפו־על
שלא לשלם תוספת יוקר וכן הימנעותם מתמיכה
בהצעת המערך־גח״ל בעניין הכופר הסובייטי.

אין קליטת עוג״ם
ב ה תי שבו ת
פקידים בכירים במישרד־הקליטה מתמרמרים על •
הודעתו של יו״ר מחלקת העלייה של הסוכנות, עוזי
נרקיס, לפיה ניתן יהיה לקלוט 30 אלף עולים בהת יישבות
העובדת.

אותם פקידים טוענים כי לא רק שאין
כקרב העולים לישראל אחוז כה גבוה המוכן
לעסוק כחקלאות, אלא שאפילו אם היה
מיספר כזה של עולים, אין בהתיישבות העובדת
כל בנייה לצורך קליטת העולים.
במישרד־ד,קליטה מביעים תרעומת על הכרזותיו
התכופות של נרקיס בדבר מיספרי העולים העתידים
להגיע לישראל.

חוף ייה־לטוך
פתוח ב חור ף
אחרי סיום עונת הרחצה בחופי תל
אביב, יישאר חוף מלון ״הילטון״ פתוח
לרחצה, זו הפעם הראשונה. חוף זה הוא הקטע
הראשון בחופי תל־אביב שכבר פותחו על־ידי החברה
העירונית ״אתרים״.
במקום הוכשרו מלתחות, מזנון ומעגן לסירות
מיפרש. שירותים אלה וכן שירו תי ההצלה יופעלו
בכל עונת החורף, בה היו החופים עד כה סגורים
לרחצה רשמית.

מפול ת
משה, איפה אתהז!
ציוניסטים. פקידות במי שרדו התלוננו כי הוא היה
מאונן לעיניהן במישרד. שתי ועדות חקירה ממשל תיות
שמונו לחקור את התלונות, המליצו על שיחדור
האיש מתפקידו.

מחריף הקרע
עקב -פר ס
הקרע כין שר-התחכורה שמעון פרם
לבין סגנו, ח׳׳ב גד יעקכי, החריף לאחרונה,
והשניים כמעט ואינם מחליפים דברים כי נוה

ללא קשר ליחסים אלה, הורעו היחסים גם בין
יעקבי לדיין. יעקבי, שהיה בזמנו סגנו של דיין כשזה
היה שר־החקלאות, האמין שדיין יקרא לו להיות סגן
שר־הביטחון אחרי שצבי צור הביע את רצונו לפרוש
מתפקיד העוזר המיוחד. ההצהרות על כוונתו של
דיין למנות את אהרון ירי ב לתפקיד זה, לפני שגול דה
לקחה אותו אליה, נראו ליעקבי כפגיעה ביחסים
החבריים בין מי שהיו ראשי רפ״י לשעבר.

המהלך החדש במק״י, הוא חלק ממאבקה של
ההנהגה החדשה של ראול טיטלבוים ויאיר צבן על
נפש חברי המיפלגה, שרובם הגדול מתנגדים להצ טרפותה
של מק״י למערך, או לתמיכה אילמת בו.

וילנסקה ופיילר מגבירים עתה את מא בקם
הפנימי כמיפלגה. כין־השאר הם מספ רים
לחבריהם על תמיכתו של הכרם פנחס
טובין, בוועדה המתמדת של המועצה, כ הצעת
גח״ל שלא לשיר את ה״אינטרנצ־יונאל״
בסיומה של מועצת ההסתדרות.

המאבק על תפקיד מנכ״ל הבנק לפיתוח התעשייה
הולך ומחריף. יהודה גיל, מנאמניו של פנחס ספיר
ומנהל החברה להשקעות של הבנק, הצטרף לאח רונה
למירוץ לתפקיד זה.

ירידה מדהימה חלה לאחרונה במימדי תיירות
פנים וחוץ לאילת. אם המגמה תימשך, חוששים מומ חי
הענף, לא תראה אילת השנה אפילו 55 אחוז
מהכמות של מאה אלף — מיספר התיירים שביקרו
במקום בשנה שעברה.
תיירני אילת, שהתכוננו להתפתחות טבעית של
הענף, בונים כיום 1,300 חדרי מלון חדשים, בנוסף
ל־ 900 הקיימים עתה.

הקיבוץ־הארצי מנסה

מה מבין

למתן את שי רז

דיין לי רי ב?

צפוייה החרפת יחסים בין צמרת הקיבוץ־הארצי
של השומר הצעיר לבין אנשי שי״ח בקיבוצי השומר־הצעיר.
ראשי שי״ח הוזמנו השבוע לבירור במזכי רות
הקיבוץ־הארצי. לאותה ישיבה הוזמנו גם ראשי
מפ״ם מהפלג העירוני שלה.

נראה בי אנשי מפ״ם ינסו להשפיע על
חברי שי״ח למתן את פעולותיהם שהעלו
לאחרונה את חמתה של ראש־הממשלה.

פ ה־ה פובייל הבנק
לפיתוח החווש־ה?

בתיירות ל איל ת

לא תנחן הכרה
לניב ־ ת ״ ברל ״

קלושים הסיכויים שהמועצה להשכלה
גבוהה תכיר כמיכללת ״בית-כרל״ כמוסד

השבחים המופלגים שחילק בשבוע שעבר שר־הביטחון
משה דייו לאלוף (מיל ).אהרון יריב,
לעיני מצלמת הטלוויזיה בעת שביקר בגשר אלנבי,
הדליקו אור אדום אצל מקורבי דיין.

דיין אינו נוהג לחלק שבחים בפומ בי.
על סמך ניסיון העבר הוכח, שככל
פעם שהוא עושה זאת, בא הדבר כהק דמה
לצעד מסוג אחר. עדיין זכורים ה שבחים
שחילק דיין בפומבי* לאלוף פי קוד
הדרום, אריאל שרון בזבות מילחמ־תו
כחבלנים בעזה. מייד אהר-בך הו עברה
הרצועה לפיקוד המרכז.
מקורביו של דיין, היודעים כי הוא נפגע קשה
מהחלטתו של ירי ב לעבוד לצידה של גולדה
כיועץ־מיוחד במקום להיות עוזרו, מצפים עתה
בעניין לראות מה מכין עתה דיין לאהרון יריב.

דיפלומס -הסכין הוזדין
החד והעדין

הטולח הזה? ^1

כרט סי
לבודדים ולקבוצות
במשוזו ״לאן״
01/1773

ט ל פון 231655

העת: ם ה 1ד

ובשאר 1־:משרדים
כשתבוא לעבוד בנמל אילת...

מכתבים
להוקיע ארג כהנא!
״העולם הזה ,1831״כהנא —
דרכו של פירר י הודי״ ,על פר צופו
האמיתי של מנהיג הליגה
כהנא.
מאיר
י הודי ת
להגנה

קראתי את המאמר פעמיים. בפעם הרא שונה
התייחסתי אליו כאל מאמר סנסצ יוני
נגד מתחרה פוליטי.
כשקראתי בפעם השנייה, עברה בי חל חלה
מכל מישפט. הדבר הנורא בהיס טוריה
האנושית, היטלר, חתר על עצמו,
והפעם הוא מופיע בד מו תו. של יהודי !
על כולנו לקום ולהוקיע את האיש ואת
התופעה שהוא מייצג. וטובה שעה אחת
קודם.

אריה סולד, הנות־גן

₪פסיכופט מושלם אני לא מבין איך זה שישנם בארץ
אנשים שמתייחסים
למאיר כהנא ברצי נות?
הייתי מבין
זאת לו לא היתה
בארץ טלוויזיה. אך
על גבי המסך ה •
קטן, המבליט כל
מיגרעת, נראה לי כפסיכופט האיש
מושלם.
איפה הכבוד ה •טפירא
עצמי
של אלד, ש עוד
מאמינים שהוא
האיש שיצליח לפ תור
את בעיית המחבלים?

קוטי שפירא, חיפה

לפאשיזם — יש
ויש הגדרה
במאמרו המעמיק על הרב כהנא טעה
אורי אבנרי טעות יסודית, כאשר כתב,
כי לפאשיזם אין הגדרה.
עיקרון היסוד של התפיסה הפאשיס־טית
הוא: עליונות המדינה על הפרט.
למען טובת המדינה, חייב הפרט לעשות
הכל, להקריב הכל. שתי המסקנות מתפי סה
זו ) 1 :המנהיג, המייצג את המדינה, הוא
ערך עליון )2 .לפרט אין זכויות יסוד,
שהמדינה אינה יכולה לבטלן.
עקרונות אלה קיימים בכל המישטרים
הטוטליטאריים, בהבדלי שם: בקומוניזם,
הערך העליון הוא המעמד, המיוצג על־!
ידי המיפלגה. בדת, זהו האלוהים, המיו צג
על־ידי הכומר, הרב, וכר.
המישטר היחיד בו הערך העליון הוא
הסרט, הוא הקאפיטאליזם, בו יש לפרט
זכויות יסוד, מעוגנות בחוקה, שלשום
ערך אחר, כגון מדינה, מעמד או טובת
הכלל, אין אפשרות לבטל אותן.
עוזי דר, תל־אביב
שיא חדש

.לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקצוע חסווארות.
נמל אילת מציע לך• #עבודה קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון• מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
^ג.עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואה ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת.

אילתהקסומה קוראתלך!

המעוניינים לעבוד בנמל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית •מעיא
דרך פתח.תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס מלואים; ניתן גם
לפנות בכתב. למדור כת אדם. נטל אילת, וב ד,57 .
אילת.

״העולם הז ה״ ,1831״שוד כס פי
נזקקי הסעד״ ,על הכסף שנו עד
לנזקקי סעד ושימש לקניית
קולות במערכת הבחירות הפני מיות
של המפד״ל.
אחרי שהתרגלנו לכל השחיתויות הקשו רות
במימסד הישראלי, שברה הפרשה של
הכסף שנועד לניצרכים ועבר לקניית קו לות,
את השיא. ושיא שיא הצביעות, שיא השיפלות,
עזות המצח.
כסף שנועד עבור לחם לילדים קטנים אותו ולזקנים חולים, והאנשים שגזלו
ממשיכים בתפקידיהם כאילו לא קרה דבר !
יעקב בנימין, באר-שבע
הגוער לשילטון

היכן הנו ער? היכן רוח הנעורים? מדוע
רובצת שתיקה בקרב הצעירים? מדוע
חייבים אנו להשלים עם העובדה כי לפי
המצב כיום, השלום עדיין ר חוק? מדוע
לא ניתן דעתנו ב חוצות? מדוע לא ננסה
(המשך בעמוד )8

השפעת -כתאונת עבודה,
יגאל ל בי ב והכלבים.
11 הצעה מקורית השמיע
אמריקאי החי בביירות, שח תם
על מיבתבו בעיתון אמ ריקאי
בשם ״א.פ. דויד״ .הוא
הציע כי ח״כ מנחם בגין
ינהל באו״ם את הדיון על ה־טירוריזם,
מאחר ״׳שאין כמוהו
מומחה לנושא זה.״
9על בעיית תחבורה בה
נתקל בלונדון, סיפר השבוע
שר־התחבורה שמעון פרס:
״פעם הסיע אותי •בלונדון ידיד
ישראלי העובד כקברניט ב אל
על. כל כמה דקות הוא
פתח את הלון המכונית והס תכל
לשמיים. שאלתי אותו :
,על מה אתה מסתכל כל ה זמן
ן׳ והוא השיב ל י, :אני
טייס ולא מכיר כל־כך טוב
את רחובות לונדון. לכן אני
מנווט את המכונית לפי הכו כבים
׳.וזה עזר. הגענו למחוז
חפצנו.״

8לאוזניה של אסתר
ראובן, אשתו של הצייר ה־נודע
ראובן ראובן המשמ שת
גם כסוכנת המכירות של
בעלה, גונבה הידיעה כי אס פן
תמונות נודע, סם נולד״
ווין, הגיע לישראל. גולדווין
זה, סוחר בשר יהודי משיקא־גו,
ידוע באוסף התמונות ה יקרות
שבביתו. הגברת ראו בן
טילפנה אל בית־המלון בו
שהה, ביקשה לדבר עם מר
גולדווין והזמינה אותו לארו־חת־ערב
בביתה. האיש ניסה
להתחמק בטענה כי אינו מכיר
אותה כלל, אבל לבסוף לא בהפצרות היה לעמוד יכול ובא. לארוחת הערב. בתום ה ארוחה
פרש הצייר ראובן ראו בן
לחדרו ואילו אשתו החלה
׳מראה לאורחים את אוסף ציו ריו,
כשהיא מנסה לשדל את
האורחים לרכוש תמונה. גולד־ווין
ישאל למחירי התמונות.
כאשר הסתבר לו כי מחיר
כל תמונה מגיע לאלפים רבים

של דולארים, התנצל:
לנו בבית כמה תמונות, אבל
לא במחירים כאלה רק אז
התבררה הטעות: האיש היה
אמנם גולדווין, אך מעולם לא
סחר בבשר, ובמיקרה התאכ סן
גם הוא בבית־מלון אחד
עם גולדווין בעל הבשר.

^ לפני שש שנים נערכה
התערבות במזללת קליפורניה
בתל־אביב, בין בעל המזללה,
טייס השלום אייכו נ,חן, ל בין
כתב הארץ דן מרגלית.
בהסכם אז התחייב אייבי כתוב כי כל ארבעה חודשים שיצויין יערוך מיבצע שלום אייבי בסיפרה אחת נוספת.
היה מוכן להתערב כי באשר
יגיע למיבצע ״׳שלום 12״ ייח תם
כבר הסכם השלום בין יש־ראל
למדינות ערב. דן מרג לית
פיקפק בכך. השניים הת ערבו
כי אם. ייכרת השלום,
כדברי איי בי: יתן לו מרגלית
ארגז ויסקי. אם לא יגיע הש לום,
יתן אייבי לדן בקבוק
ויסקי אחד. ייתכן ש שני המת ערבים
שכחו את התערבותם,
אבל ההסכם הכתוב נשמר אצל
העד והערב, השחקן שלמר
כאשר
כר־שביט. השבוע,
פורסם בעיתונים כי אייבי מת כונן
להפליג ארצה באוניית
בר־ישביט
השלום שלו נזכר
בהתערבות, טען כי היא מק בלת
מימד חדש למרות ש פג
בפברואר .1969 תוקפה הוא חיפש דרך ל הודיע׳לאייבי
שלא ישכח, בדרכו לארץ, ל קחת
עימו את בקבוק הוויס קי
שהפסיד בהתערבות.
9אגב, קיים ספק חמוד
אם אמנם יצליח אייבי להפ ליג
מנידיורק -.מומחי שיט
טוענים כי האנטנה הגבוהה
שהתקין על אוניית השידור
שלו מסכנת את יציבותה וכי
לא יקבל ר שיון הפלגה.
₪תפקידו של העיתוני
יגאל לביב, הנמצא בחופשה
מעיתונו עד שייגמר הבירור
בעניינו בבית־המישפט העל יון,
ממשיך לרדוף אחריו. ב יום
שבת האחרון, בשעה שבע
בבוקר, צילצל הטלפון בבי תו
כשעל הקו בחורה שהצי גה
עצמה בשם אביגיל יונה
מירושלים שביקשה ממנו ש יתערב
בדחיפות בנעשה בעי ריית
ירושלים, שפקחיה הר עילו
את הכלב שלה. השיב
לה לביב המנומנם :״גבירתי,
א. ירושלים רחוקה מתל־א־אביב!
ב. אני לא מתעסק ב־

נכחה בתחרות טניס היתולית שנערכה לזיכרו של בן המשפחה שנרצח,
ד 1ן1
7 1 1 1 ^ 1111
רוברט קנדי, במגרשי פארסט היילס (קווינס) .הכנסות המישחק שנמשך
1 1 1 / 1 1 1 1 .1 1 1 1 / 1
שש שעות לפני קהל של 2ו אלף צופים כשבין המשתתפים היו גם שחקני הקולנוע דסטין הופמן (מימיו),
צ׳רלטון הוסטון (במרכז) וקליף רוברטסון (משמאל) ,הסתכמו ב־ 150 אלף דולר שנתרמו לקרן עבור
ילדים עניים. בתמונה התחתונה נראות שתי האחיות לבית קנדי, יונים שרייבר, אשתו של המועמד
לסגן נשיא סרג׳נט שרייבר ופמלה לאופולד, אשתו של השחקן פיטר לאופולד. לידן, אחיהם טך קנדי.
ענייני כלבים ו־ג. יצאתי לי
חופשה מעבודתי עד גמר ה בירור
בבית־המישפט.״ הדב רים
לא השפיעו על יונה, ש נושא זה הגיבה
:״תראה,
:מאגד חשוב ואני לא אעזוב
אותך עד שתטפל בעניין. זה
לא יכול לעבור בשקט שעי ריית
ירושלים מפזרת־ בישר עם
רעל בכל העיר.״
י תאונת־עבודה אירעה ב
שבוע
שעבר לשחקנים יוסי
גרבר ושלמה וישינסקי.
שבצר
השניים
ששהו בניצה
פת, הוזמנו על-ידי
להקת
פ ל, הכוריאוגרף של
חופשה על הקרח המתכוננת
להופיע שוב בארץ לרגל חגי גות
25 שנות המדינה, כדי ל ייעץ
להנהלת הלהקה בענייני
ישראל. בין השאר הם יעצו

טד שא
שאחד
מריקודי הלהקה יהיה
הורה. הנהלת הלהקה הסכימה
ובמשך שבוע בילו גרבר ווי־שינסקי
על הקרח בהוראת ה חטפו
ריקוד.
התוצאה: הם
שפעת.
9מחאה אמנותית הושמעה
בהצגת הבכורה של סיפור ה פילגש
בבימויו של עודד
כארי שנערכה בצוותא. לק ראת
סיום ההצגה שנמשכה
עד לשעה 12 בלילה, שאלה
אחת הדמויות על הבמה :״מה
אני עושה כאן י״ אז נשמעה
הצופים :
צעקה מקרב קהל
״באמת אני לא יודע מה אני
עוד עושה כ אן?״ היה זה מר כז
החוג לתיאטרון באוניבר סיטת
תל־אביב, יונתן דו״
כוסרפקי, שהביע בקול־רם
את דעתו על המחזה.

שתי השחקניות נפגשו השבוע בפתיחת אלמפיוזו.

המסעדה האיטלקית נפתחה על חורבות מועדון

11 11 \ 1
111 11 111
הלילה קינגס־קלאב שנסגר בגלל גל הביריונות העובר על תל־אביב. השתיים הוזמנו יחד עם שאר אנשי
הבוהימה התל־אביבית, לפסטיבל מאפייה והתבקשו בהזמנה ההיתולית להביא איתן כלי־נשק והופעה
מאפיוזית. המוזמנים לא הביאו איתם כלי נשק, אך הס באו עם מצב־רוח מרומם וכטוב ליבם ביין, במקרונים
ובספגטי, האכילה גליה את אדית מקרונים כשהאורחים רוקדים על השולחנות בניצוח המלצרים האיטלקים.

היייי-יז ייייי 1111
חודשים לכמה 9אחת מעוררת עליה המבקרת האפר
נותית של עיתון הארץ, הדה
כרטס, את זעמו של אחד ה יוצרים
בישראל. הקורבן ה אחרון
-יהונתן גפן, ש ביקורתה
של הדה על מחזה
הטלוויזיה שלו, שהוצג לפני
שבועיים, היתה חריפה במיו חד.
גפן טוען כי הדה קטלה
את מחזהו בגלל טינה אישית :
היא משוכנעת שכאשר כתב

בשעתו את מילות הפיזמון ״מה
יש לך גברת לוין י״ הוא הת כוון
אליה, דבר שהוא מכחיש
בכל תוקף. השבוע השתמש
יהונתן במדורו השבועי במע ריב
כדי להחזיר להרה בני ש קד.
שלה. הוא ציטט קטע מ סיפור
שכתבה בריבעון קשת
וכתב :
שנים,
לפני שלוש
״זהו קטע מן הסיפור האיום
ביותר שקראתי בחיי ...כל מי לה
בסיפור זה נכתבה על־ידי
הדה בושם, היום מבקרת 0יפ־רות,
תיאטרון, אופנה, טלווי זיה,
קולנוע, בידור, ריהוט ו עציצים.
אני תקווה שמישהו
יתסרט פעם את הזבל הזה ב־מיסגרת
תיאטרון שידורי יש ראל,
כדי שכולם יראו מה אשפה
גראפומנית אמיתית ו מאיזה
תיסכול ספרותי צומחת
השינאה האישית והקאנונית
שלה.״

פסוקי השבוע
+שר־הכיטחון

משה

דיין, בהרצאתו בפני נשות
אירגון אמהות עו בדו ת :״אני
מיצרך החודש.״

* מזב״ד

ההסתדרות

יצחק כן־אהרון, בכנס קי ״אנו
מדינת סעודה
בוצים :
יותר ממדינת סעד.״

מכתבים
(המשך מעמוד ) 6
אנו הצעירים לעשות משהו בקשר ליישוב
הסיכסוך ב אזו רנו?
מדוע לא תיתן הממשלה דעתה אלינו,
הנוער? אולי בידינו תוכניות שלום ליישוב
הסיכסוך. עורו ותנו דעתכם בדבר, כי
יבוא היום ואנו הנוער נגיע ל שיל טון!
שמעון צ׳רניה, לוד
אגדדטת גבורה

אני דני כורש, מקבל מלקוח באמבטיה
ומחכה שחברים ייספרו את ישו. אגיע
קודם לעולם שכולו טוב על דר ך מרו צפת
כוונות טובות. יען כי: כאן משחקים
את המאושרים ו מאושרים.
את ה מצליחים
ומצליחים.
אנדרטת גבורה די־חייה
בשרעפי החזון
ומועד אין לו. את
האדם הקדמון שרק
אתמול נולד. משח קים
בנדמה לי עם
המילחמה ובמחבו אים
עם השלום.
כאן הארץ שאין
דומה לה בעולם אדמו וטוב לה. ממלכת
עלי מאמה וארבעים ד,מסתודדים.
יצחל! אדמו, נווה־שאנן, חיפה

צלם•

אנוש
״העולם הזה״ ,1829״נגד עונש־מוות׳
/מכתב למערכת של הקו רא
דב גרין מחיפה.
קראתי את מיכתבו של דב גרין, המת נגד
בחריפות לחטלת עונש־מוות למחב לים
הערבים, ונחרדתי. האם אדם זה,
כאזרח יהודי, אינו מזדהה עם קורבנות
המחבלים? האם הוא אינו חושב שביום
מן הימים הוא עצמו עלול להתווסף לאו תם
קורבנות אומללים.
מעניין אם עדיין אז החלטתו תהיה
נחושה נגד עונש־מוות לנטולי צלם־אנוש
הללו.
תנאיהם של מחבלים אלה בכלא הם
טובים יחסית, כי הם מקבלים מזון, לבוש
ובידור, ולאחר שנה שנתיים הם מוח לפים
בשבויים או בחטופים יהודים אח רים.
מעניין, מה הוא היה אומר אם מת נקש
בחייו או בחיי משפחתו יבלה שנתיים
בכלא ואחר יוחלף במשא־ומתן?
ארנון כבר, יד־אליהו
ציטטה תלמודית
וה״צביעות״

בשביל אבירי ה״צניעות״
— השורפים בוטיקים:
שלוש נשים משמשות ב־״מוך״ (אביזר
מין פרימיטיבי מס׳ יבמות יב, ב׳) ואם
בסוף המאה העשרים יצרה הרפואה: יותר
היגייני ויותר יעיל, מיצווה ל ש רו ף?
איכפת, פתח־תקווה

כוכבי הב כזר! וחס לויזי רז

רובידור רו כז ט ר פוז ״ ל ה

כתב ונ ״ ס:

אז בזי הגנר לי ת

שימו לב: ההצגה בעברית
יום ד׳ 11.10
נצרת ,״נורית״
קרית אתא ,״שביט״ יום ה׳ 12.10
יום ו׳ 13.10
קרית ים ,״ניצן״
ירושלים ,״בנייני האומה״
מוצ״ש 14.10

11511־ 7 1171 3 7 :7

תי א

ט ל׳ 2 2 2 7 5 3

פזמונים - :
יורם טהר לב
דן אלמגור
שייקח פייקוב
יחודח בריחי
אורי ברזילי
הנהלה מוסיקלי ת פיאמנטה אלברט

בליווי תז בזו ר ת

דין ־

״העולם הזה״ ,1828״המחדל
הנורא״ ,על המחדלים הישראלים
המישלחת לאולימפיאד ה. לגבי תחת כותרת המישנה ,״דין־וחשבון מלא״,
הוזכר בין־השאר גם שמי, אי־לכך אני
מוצא לנכון להעיר את ההערות הבאות:
א) מעולם לא נפגשתי עם ראש מיש-
טרת מינכן1
ב) אינני רופא ישראלי השוהה בגר מניה,
אלא שימשתי כנספח המישלחת ותפ קידי
המוגדר היה לקיים את הקשר עם
המוסדות היהודיים המקומיים ולשאת באח ריות
לגבי כל האירועים מטעם המוסדות
בגרמניה בהקשר למישחקים היהודיים האולימפיים ;
ג) מגעי עם המישטרה נגעו לעניין
התפילות בראש־השנה, נושא שהייתי מופ קד
עליו. למרות העובדה שאינני מודע
בענייני ביטחון ושאין לי כל ניסיון אישי
בנושא זה, דרשתי, וזאת בביגוד לאח רים,
שמירה מוגברת בזמן התפילות. דבר
זה אף אושר ונרשם בפרטיכל.
נושא המגורים בכפר האולימפי לא נב־הוו
רדת

הז ה 15230

בתוך המדינה.
טרם תפסתם
פרשת־הדרכים?

לל •אף פעם כשיחד. איתי, שכן לא היתה
לי כל אחריות על הנעשה שם.
ד ״ ר מ. קרנץ, תל-אביב

שמזמן הגענו

מעבר

מקסים גילן,

פאריס

הברד ק

ב ט לוויזי ה

שוו ה
הערמת לתחת

,1829
,1828
הז ה״
״העולם
״הברדק חוגג בערבית״ ,על הנע שה
במחלקה הערבית של הטל וויזיה
הישראלית.
נניח שהייתם קבוצת גרמנים דמוקרא- בגרמניה טיים, המוציאים עלון־מחתרת
הנאצית של . 1943
ונניח שהיה נודע לכם על ברדאק ב מערכת
השטירמר, או נכון יותר, במערכת
סיגנאל — ביטאון גבלס לשטחים המוח זקים
בצרפת הכבושה.
האם הייתם עושים את הכל כדי לטהר
את המערכת ממחדליה? או שמא הייתם
שמחים שבין תועמלני־מישטר־הכיבוש נפל
ריב ונוצר תוהו־ובוהו?
הכתבה שלכם על הטלוויזיה הערבית

מקסים גילן
נזישטר של כיבוש וריקבון
מוכיחה עד כמה אפשר להגיע אד־אבסור־דום,
כשמשתדלים למלא פונקציה דמוק־ראטית
חיובית, במישטר של כיבוש ורי קבון.
יש שלב בו אין מקום עוד לתי קונים.
אם ישתפרו שירותי התעמולה ל שטחים
המוחזקים, תשתפר גם איכות שיל־טון־הדיכוי.
ודרכו, ובאמצעות פועלי־השט־חים,
תשתפר גם מידת הדיכוי החברתי

״העולם הזה״ ,1828״ד מי קו לו״,
ביטוי והסברו ב מדור ״עברית
מדוברת לא נורמלית״.
לביטוי דמיקולו נתתם פירוש: מכוער,
לא יוצלח, לא מתאים לתפקיד. הנני לעו רר
את תשומת ליבכם כי המילה דמיקולו
מקורה מהמילה בלדינו קסטליאנית ״קולו״,
שפירושה הוא ״עכוז״ (תחת) .ודמיקולו
הכוונה ״של התחת״.
מכאן השימוש הרב של הביטוי. כלו מר,
כשאומרים על מישהו כי הוא שווה
דמיקולו, הכוונה שהוא שווה לתחת. כלו מר,
לא שווה דבר.
אלי מאיר, יפו

עורכת

המלון

נתיבה

בן־יהודה,

משיבה: כמובן שהמקור של המילה בלדינו
היה. ידוע לנו, אבל אנחנו איננו
עוסקים בשפת הלדינו, אלא בעברית.
ובעברית פירוש המילה הוא לא־יוצלח,
פחות, מכוער, לא מתאים וכד — בסי כום
ובעברית מדוברת — שווה לתחת.
כשם שכותב. המיכתב איננו מחפש את כשהוא העבריות,
מקורן של המילים
מעיין במלון עברי־עברי מצוי — כן אין
לתמוה טל כך שגס אנו לא הבאנו את
מקור המילים.
לדוגמה: האס הכותב טרח אי־פעס לברר
מה מקורה של המילה שדה, או הר וכר 7
או שהוא חושב שלמילים העבריות בשפה
הגבוהה אין מקור?

קוראים השולחים מפתכים
מתבקשים לנסח אותם כקצדח.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
למכתביחם.

1 1 1 1 1 1 - 11111 1 הסיגר
ההולנדי
המ 19 רסם להנאה ולסיפוק
מושלם
לבחירתך ולטעמך
סיגרים
אגיו במבחר גדלים וסוגים

מאירופה
\0 £ 1* 1סעו
ם*•401.1.4* 1

יבוא והפצה בלעדית בישראל־

מ 1 .^ 1 1 1 .חיפה,ניכו-כ׳אט ,2ת.ד,1967.טלפון 51:פ668

י׳ •העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
המערכת והפיגהלחז תל־אביב, רתוב קרלינד ,12 טלסון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולפפרס •הדפוס החדש״ בע״ם,
ח״א, רח׳ בן־אביגדור • הפצה: גד בע״ם * גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״מ העורר הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזד, גע*מ.

הווו ל ח הז ה 1839

לאשת
ש אי כפת לה

11011011

הספרי האינטימי המיוחד המשחרר
אותך מריחות ורגשות בלתי נעימים.
£11א ¥ 1 0מבית , 8 * 0גדול
^ יערני הדיאודודנסיס המובחרים באירופה.

תמרורים
נבחר. לנשיא הלישכה הצעירה ב-
תל־אביב, שהיא חלק מרשת בינלאומית
של לישכות ב־ 80 ארצות שחברים בהן
קרוב למיליון איש עד גיל ,40 מרדכי
רוט, מקדם מכירות בהברת פזכים.
דד 66

של ה

חוג. יום־הולדתו
דוקטור לכלכלה
שעלה לארץ מפולין
ב־,1932 לראשונה חזר לפולין וכשעלה
פעם שנייה כיהן כ מפקח
הבנק הפולני
פ.ק.או. בתל־אביב.
אחר עבר לשטח ה־פידסום
והעיתונות
ונבחר ליו״ר העי תונות
הפריודית ב ארץ
ולנשיא ליש־כת
יצחח ילין של
בני־ברית.

ברוניסדב דב, לוין

למי ש>ודע להתלבש
ומקפיד על הופעתו
תולצות 0א 1א

׳!יל להב
מאריגי 11^0א
מגדולי יצרני
הבדים באירופה

סאוא

אריגי איכות
מדיאולו
עם כותנה

לוין
זכה. בפרס מטעם ׳ממשלת הוף־
השנהב, הצייד הישראלי היושב עתה ב פאריס,
עודד שמיר, שהשתתף בתע רוכה
של אמנות צרפתית שנערכה ב־אביגץ
בירת חוף השנהב, ו ציורו זכה ב אחד
המקומות הראשונים.
נישאו בנו של מנהל קרן הגינד
לאות המרכזית שלמה שולקייס, יגאל
שילין, אחיו של שדרן הטלוויזיה ח
שילון, והדיילת זהכה ענכר.
נישאו. בסן־דייגו, בתם הבכירה
של המלך בהומיבול והמלכה סיריקיט,
הנסיכה התאילנדית אובולראטאנאן
( )21 ובוגר המכון הטכנולוגי ג׳נסן פי*
טרג 21 השניים הכירו ב־ 1968 עת
למדה הנסיכה באקדמיה קונקורד במס־צ׳וסטם.
העבר

נהליםרוטן. כוכבת
ואיש העסקים
ריטה חיוורת
גילפין שפגש אותה לפני כחודש ליד
מסלול הגולף שבעיר מגוריו, סיפר לה
כי כששירת ב־ 1944 בצבא, התאהב בה

כיל

ריטה חיוורת
סיפור אהבה
בגלל הופעתה על גבי המסך, שלח לה
אז מיכתב אהבה, קיבל תשובה ממזכי רתה
ועתה הוא רוצה להזמינה לארוחת-
ערב. ריטה היוורת הסכימה והשניים הח לו
יוצאים מאז בקביעות.
פרש. מהופעתו על מגרש הכדו רגל,
השחקן הברזילי המפורסם פלה (,)32
אחרי שהמשא־ומתן עם קבוצתו סאנטוס
על חידוש חוזהו, נכשל. פלה, ששיחק ב מדי
הקבוצה יותר מ־ 15 שנים וזכה לשם
בינלאומי, הוא גם איש עסקים ש בין שאר
עסקיו תחנת הרדיו של העיר סאנטוס.
נפטר. בירושלים, בגיל ,60 מפקד
יחידת הסדרנים בכנסת
כיץ שהיה מהעובדים הראשונים בכנסת
מאז 1948 ועסק בתפקידו האחרון בענייני
אירגון וביטחון.

יצחק יעקוציו־

בקליפורניה,
התאבדו. בביתם
אחד ממעצבי המוצר המפורסמים בעולם
הנרי דדייפום 68 ואשתו דודים

הטורח הזה

סלקורת

עברית מדוברת לא נורמלית

ישו הנוצרי אמר לפני אלפיים שנה:
״אם סוטרים לך על הלחי הימנית, הגש
גם את השמאלית.״ את התשובה על כך
קיבל רק עתה, מפי ראש־ממשלת צרפת.
פיאר מסמר, שרגז מאד על הושערוריות
האחרונות בצרפת. הצעתו לחברי מפלגתו,
בנאום שנשא ב טולוז :״אם סוטרים לך
על לחי ימין, אל תפנה את לחי שמאל,
השב במהלומת אגרוף.״ ועל כך, הערתו
של השבועון הסטירי הצרפתי ״לה קאנאר
אנשנה״ :״אולי כדאי למנות את קאיסיוס
קליי לשר ההסברה בצרפת.״

תי א טרון
שבוע השואה
״אנה פראנק״ ב תי א טרון לילדים
ולנוער, בבימוייה של אורנה פו״
רת, בהשתתפות רונית פורת, גד עון
שמר, מו ט קו אלקלעי ואח מאת
הפליגש״,
רים
.״מעשה
עודד בארי, ב תי א טרון ״עובר״,
בבימוי עודד בארי .״האוצר״,
מאת שלום עליכם, ב תיא טרון מיכאל העירוני חיפה, בבימוי
כפיר. משתתפים: מרדכי בן זאב,
גדליה בטר, אילן תורן, א הרון
אלמוג, שבתאי קונורטי ועוד.
שלוש בכורות בשמע אחד, אחת מהן
על השואה ושתיים שהן בעצמן שואה — .
זו תוספת המרורים החדשה שממתינה
לקהל הצופים הישראלי. על מנת שלא
לחטוא לאמת, מוטב אולי להוציא את
אנה פראנק מכלל זה. אמנם, הנושא עצמו
אינו מפתה במיוחד את הצופים, אבל
מאחר ויעודו של התיאטרון לילדים ול נוער
הוא בעיקר להרחיב את השכלת
תלמידי בתי־הספר, הדי שיש להצגה זו
זכות קיום, מעל לכל ספק.
גם במה שנוגע לביצוע, זו הטובה מ שלושת
ההצגות של השבוע. אמנם, חסרה
כאן במידה רבה הרגשת הקלאוסטרופוביה,
שמתלווה ביומנה ישל אנה פראנק, שבילתה
במרחב הסגור של עליית גג שנתיים
תמימות של חייה, ומרבית הדמויות ה־ימישניות
׳מצליחות להגזים עד ׳כדי כך
בתפקידן, עד שאינן מעוררות עוד צחוק
מעורב בדהמים, אלא סתם צחוק.
אולם המשחק הכן של רונית פורת
בתפקיד הראשי, כשהיא מיטיבה לשלב
פאתוס עם ילדותיות ורוח שובבה, ו־מישחקו
העצור אבל ימלא הרגש של גדעון
ישמר, מעמידים את ההצגה על רמה מתק בלת
בהחלט על הדעת.
את זה קשה לומד על האוצר בחיפה.
ברור אמנם ממבט ׳ראשון, שהכוונה היתד,
להגיש אוצר שונה מכל האחרים. ובאמת,
זה שונה, כלומר היהודים של שלום
עליכם אשר ידעו למצוא את הצחוק
בדמע, ולהיפך, הפכו כאן לסתם מגוחכים.
כל חכמת החיים והפיקחות הלכה כאן
לטימיון. במקום המשמעות של מלאכת
סיסיפוס, שבחיפוש אוצרות בבית הקב רות,
מדובר כאן בהצגה על שוטים עלובים
הנוברים בקברים משום שאינם די חכמים
להבין שבלילה הולכים לישון. הדברים
היחידים שמצליחים להצחיק בהצגה של

מאת דן בן־ א סוץ ונתיבוז בן־יהודה
מדור זה הוא תוספת למדון המפורסם של דן כן־
הקוראים מוזמנים לשדוה
אמוץ ונתיבה
כן־יהודה. וו קו ר מי

למערכת מדים ובי!
!רכת
:יטויים משלהם.

נזיל!ה התועים

ברוע האחרון.
״תפשתי את האוטובוס בדקה התשעים.״ *
״בדקה התשעים דחפו לו זריקה והצילו אותו
ממוות.״
בי טוי שמשמעותו: פי ע
בדע ^ י1
תה אותו ל ה אמין בבדייה, שיכנע או תו שלא כל בך
בדרך היושר ; שיטה בו ,״מתח או תו״.
״כשהשוטר כבר רצה לעשות לו רפורט, הוא
התחיל לעבוד עליו בעיניים. אמר לו שיש לו על
תנאי, רק לא אמר לו שזה בכלל לא שייך לנהי גה.
ו השוטר באמת סגר עניין.״

מכאן עד התעה ן זד־קזה

בי טוי

שלא

ביושר,

גנב

פ׳ ,לקח
״סחב״ ,״פילח״.
״תשמע, באמצע הלילה נגמרו לי הסיגריות,
אז זילחתי ממך כל הזמן עוד לא קרה פעם
שהיא הלכה בעצמה לאפסנאות. כל פעם כשנג מר
לה משהו, היא מזלחת מאחרים.״

כשדמאלאר^ר.
היה סבסאפיד

צוחק מי שצוחק אחרון

הץת 8תשובה הנאמרת בביטול, ב־ליגלוג
ומשמעותה: לאו, לא מניה ולא מקצתיה.
״היית מחרוק להשתחרר מהצבא א :
״אני עובר לארץ.״ ב :״ היית מחרוק.״ (נרשם
מפי חייל בסיני).
בי טוי שמש מעו תו:
ש ל גי לדה

המולדת לא תנצל או תי מעבר שמגיע לה ; או תי
לא תסדר בשם ׳המולדת.
א :״אתה תעבוד שתי משמרות רצופות.״
ב :״מה אתה חושב שאני, פרייר של גולד הז״ *
״אני לא פרייר של גולדה, שאני אשאר פה שלוש
שבתות רצופות בלי אף יציאה.״
שבחדווה,

איך מוכשר.
איך תופש מהר.

ר 1קז ל ם /ה ^ ל ^ י ל שון
בקשה ,״ס חתין״.
א׳ :״אתה יודע מה ז אני אעשה לך קפה.״ ב :
״תסלמי א :״אני ארוץ קודם ואשיג כר טיסים
לקולנוע.״ ב :״תסלם״.

פ ן? /ןאפ 3ה ת׳ ,מכוער, מעורר שאט״נפש,
מעורר סלידה, גועל.
״הגיעו שתי בחורות חדשות לבסיס. אחת
יו תר מאפנה מהשנייה כשהיה קטן היה
כזה מותק. בבית-ספר — שיגע את כל הילדות.
ותראי או תו עכשיו — מאפן מארץ המאפנים.״

שלוש שואות

בשובבות,

בי טוי שמשמעותו: חכך
עשהח 1קובים
בדעתו, לקח שהות על־מנת להרהר בדבר, לש קול
היטב.
״ראש״הממשלה קראה לו ואמרה לו, שהיא
מאוד רוצה ל הזיז או תו לתיק יו תר פשוט. בהת חלה
הוא נדהם, אחר״כך עשה חושבים — והס כים.
היא היתה מבסוטה והוא רץ להפעיל את
כל הלחצים בעולם״.

הסכמה

יעשה״ ,דת מול מדינה, מדינה מול דת,
ועוד סמלים מסוג זה שופעים בחומר
המקורי. אבל מה שיצא מזה, על הבמה,
הוא תמליל לא מגובש, ששפתו לעתים
שפת קודש ולעתים שפת חולין׳ ואין איש
ייודע למה ומדוע, מלא כרימון בחוכמות
•שדופות, חסר עלילה של יממש, וגולש
מדי פעם בפעם לרמה של מערכון בלהקה
צבאית מן הסוג הפחות משובח.
אשר לשחקנים, בולם טירונים שחצי
מדבריהם אינו מובן כלל, משום שאינם
יודעים עדיין כיצד להגות את המלים
כראוי, ואילו המחצית השניה, מוטב היה
אילולא יצאה מפיהם. קשה להניח ש מישהו
מהם ייבנה מן ההתחלה הזאת.
אחרי שבוע כזה, קשה לקבל בשמחה
ובש שון את פני עונת התיאטרון הבאה.
מה הפלא שאחד ממבקרי הקולנוע שחזר
באוטובוס מן הבכורה בחיפה נאנח ו התוודה
:״אני חושב שאני באמת שונא
תיאטרון.״
ההומוריססן הצרפתי אלפונס אלה כתב
פעם :״מאחר ובמשטרים המודרניים, מצב
העניינים הנורמלי הוא השערורייה, צריך
להוציא חוק המעניש כל מי שאינו מעורר
שערוריו ת׳.

שמשמעותו: ל אין קץ, ללא סוף, במידה רבה
ללא גבול ,״לא נגמר״.
״עזר יפה ן ! יש לו אף מכאן עד הודעה
חדשה יש לי עבודה מכאן עד הודעה
חדשה.״

דר (מימין) וקונורטי :״האוצר׳

ה סו ל ת הז ה 2ו18.

ביטוי

שמשמעותו :

ממש

סיקורת

העגלה מהבוץ

שלום עליכם הם קטעי ״סלאפסמיק״,
מראה של ישבן גדול המתנדנד על שק,
או אשד, גברתנית הנושאת את בעליה
בתוך מריצה. כאשר רק זה ושום דבר
אחר לא מצחיק אצל שלום עליכם, הרי
ברור לכם שההצגה בבוץ עמוק.
אם לא די בכל הברכות הללו, החליטו
שחקני חיפה לסגל לעצמם מיבטאים משו נים
ומוזרים, שהישגם היחידי הוא בכך
יותר בהיגוי הלא עוד שהם פוגמים
מושלם ממילא של שחקנים אלה .
אילו הוצג שלום עליכם בציורה זו בחוץ־
לארץ, אין ספק שמייד היו קמות צעקות
של איגודים יהודיים על סילוף דמות
עמנו, על הצגתו בצורה נלעגת ועוד
כיוצא בזה. אך כאשר הדבר מוצג על
במות ישראליות, זה מקבל כנראה גוש פנקא
של תרבות לעם.
על הפרק השלישי והעצוב ביותר ב עוללות
השבוע, מוטב להמעיט את הדיבור
ככל האפשר. זה נסיון נפל להפוך את
פרק י״ם בספר שופטים ומעשה הפילגש
בגיכעה המתואר בו, לדרמה מודרנית, עם
משמעות אקטואלית, פוליטית ומוסרית גם
יהד. אלימות, רצח ,״איש הישר בעיניו

״ותיקי ם מספרים״ ,מאת יצחק
רוקח, הוצאת ״מסד ה״ ,רמת-גן,
212 עמודים.
״בימי המשטר העותומאני יהיו הבריות
מונים ארבעה סוגי משפט — כל אחד
ופסק־דין מיוחד ש לו:
סוג א — .תפסו גנב, אך אין עדים,
והגנב שוחרר מחוסר עדים.
סוג ב — .תפסו גנב והיה עד אחד —
השופט שיחרר הגנב, כי אחד לא מספיק.
סוג ג — .תפסו גנב, והיו שני עדים —
השופט רגז וצ ע ק: הא כי צד? הייתם
שניים ולא יכולתם לתפוס או תו? — אין
זאת כי עלילה היא — ושיחדיר את הגנב.
סוג ד — .נתפס גנב ולא היו עדים —
קיפל עונש שיל שנת מאסר.
שאלו לנימוקים של פסקי-הדין ותר צו:
במשפט א׳ התובע לא שילם מאום לשופט,
אך הגנב שילם — במקרים ב׳ ו ג׳ —
התובע לא שילם לשופט מאום. במקרה
ד׳ — הגנב לא ראה הכרח ׳לשלם לשופט
כי סמך על כך שלא היו עדים ...או...
התובע שילם לשופט.״
זהו אחד משלל קטעים המופיעים ב כפיפה
אחת, מסוגננת, מרתקת ורומית
הומור, שלא מן היימים הטרופים האלה,
בשם ותיקים מספרים של יצחק רוקח.
מעיד על עצמו המחבר :״אני. נולדתי
בסוף המאה הקודמת בשכונת נווה־צדק,
שנוסדה מחוץ ליפו הערבית על־ידי
חבורת משתכנים שבראשם עמד אבי
שמעון רוקח ז״ל,״ וכך מהסיפורים שלמד
מפי אביו ומן הסיפורים שלמד אביו מפי
אביו, ר׳ יצחק רוקח שעקר מן השכונה
האשכנזית בירושלים לעיר הנמל יפו,
נאספו סיפורים של מאה השנים האחרונות
בארץ.
יחלק מהסיפורים הוציא כבר יצחק רוקח
לאור בקובץ פרדסים מספרים (שיצא עתה
במהדורה חדשה) .לא ייפילא הדבר, אם גם
מהדורה של ספר זה תאזל כהרף עין, שכן
אוסף הסיפורים המובא כאן לא רק שמקיף
תקופה שחלפה ואיננה ,׳תקופה שהמציאות
היתה אוסף של קוריוזים, שרק ראשונים
וחלוצים זוכים לחיותם. תקופה שאווירה
לא היתה מיצרך נדיר •ומבוקש, או מוצר
שהיה צורך לייצרו במעבדה באמצעים
מלאכותיים. ואם בשעתו לגסוס ממלאריה
לא היה עניין של צחוק הרי אי־אפשר
שלא להיתפקע מתאוריו ומפרשנותו ה ציורית
של המחבר לתופעות האופייניות
שיל התקופה המתוארת.
ספר חובה לדור שלא ידע את הבקשיש
ו׳למתגעגעים.

צריך

מי שרוצה להתעשר במהירות,
לפעמים לשלם ״שכר לימוד.״
זה קרה לכמה מתושבי העיר אינדיאנ פוליס
שבארצות־הברית. מודעה בעיתון
בישרה להם שתוכנית טלוויזיה בהשתת־
(המשך בעמוד ) 12

סיקורת
(המשך מעמה־ ) 11
פות קהל, בשם ,,הבה נעשה עסק ׳,תיע התוכנית

בקרוב בעירם. במסגרת
יחולקו פרסים, אבל מאחר ומיספר ה מקומות
באולפן הטלוויזיה מוגבל, נת בקשו
אנשים לשלוח המחאות בדואר ל כתובת
מסויימת, ותמורתן יקבלו כרטי סי
כניסה.
כאשר עבר מועד התוכנית והיא לא ואז התקיימה, הגיע העניין למשטרה,
הסתבר שהחברה אשר גבתה את ההמח אות
עברה בינתיים דירה, ומנהלה כרגע
״בחופש׳. בעסקים להצליח
לזה קוראים: איך
בלי בושה.

3313 וסרטי ל עד
& 1116ג<ס\¥0ץ 011 דד ז*\6ת 7116
ץ1זז^02116ג
״הוליבוד החדשה ופרסי האקד פרדריק נאטאלי מאת
מיה״
הוצאת
213 — 1972 ,^.06 עמו דים
8.15 ,ל״י. לקראת ישמחו
המשוגעים לקולנוע
כל סירסי
זה, המרכז בתוכו את ספר מאז ,1927
האוסקרשחולקו בהוליבוד
ועד
(השנה בה נולד הפיסלון המוזהב)
עצם היום הזה, בלוויית סיכומים קצרים
על כל עשור ועשור, והמון־המון תמו נות.
הספר
מכוון בראש וראשונה לאלה ש מאמינים
עדיין, בי סרטים זה קודם כל
עניין לכוכבים, ומשום כך הבמאים, ה צלמים,
התסריטאים וכל ש אר האנשים
המשתתפים בקורות עיר הסרטים, מופי רק
אגבית. לעומת זאת כל שחקן
עים

בוב הופ ואינגריד כו־גמן
הפיסלון המוזהב לאנשים היפים

אמריקאי ת. תוצרת דו ב ק

שקיבל פעם פרם, זוכה לעמוד שלם עם
תמונה, ואוסף פרטים ביוגראפיים רכי־לותיים,
שחוש הצימצום והביקורת נעדר
מהם לחלוטין.
אם כי במבוא לספר מסבירים בצורה
מפורטת כיצד מחליטים על הזוכים בפרס
ואיד נערכות ההצבעות, הרי שאפשר
היה להוסיף ולכתוב עוד ספרים רבים
סביב כל התככים הנלווים מדי שנה ל חלוקת
האוסקר. דווקא לצד הזה של ה מטבע
אין ביטוי, כנראה משום שהמו״לים
המקוריים של הספר הם מחלקי הפרסים
עצמם, ואלה הרי דואגים לשמור על שמם
הטוב ועל יוקרתם.
הספד אינו משוחרר לגמרי ׳מטעויות.
למשל, בפרקיו המוקדמים מדגישים ב צורה
בולטת ששנת 1931/32 היתה השנה
היחידה בה חילקו את הפרס לשני שחק נים
(ואלאם בירי ופדדריק מארץ׳) ,ש זבו
למספר קולות זהה. אך כשמגיעים
בקריאה ל־ ,1968 מסתבר שגם לברברה
סטרייסנד וקטרין הפבורן קרה מקדה
דומה. הסיבה לטעות זו נובעת כנראה
מן העובדה שמעדכנים אמנם את הספר
מדי שנה ומוסיפים את האוסקרים החד שים׳
אבל לא תמיד משנים את הטקסט
הקיים בהתאם לעובדות החדשות.
מי שאינו מדקדק יו תר מדי בפרטים,
ורואה בקולנוע חלום צבעוני, שהעיקר
בו האנשים היפים שמול המצלמה, ימצא
כאן מקור אינפורמציה מספק בהחלט.
חבל רק שהתמונות אינן באיכות גבוהה
יותר.

רא ינום ודא ״שן שוגר ישראל -בנאויס
ך* ם צצים כמו פיטריות אחרי הגשם — שלל רב
* 1׳וססגוני של טיפוסים תימהוניים, היוצאים ׳מחוריהם
בארץ וברחבי העולם, כדי להציל את המדינה.
מעין מיפקד עולמי של תמהונים, הלקוח מסרט הו מוריסטי
או מרומן־דמיוני מטורף.

האחרון שהצטרף, השבוע, לנזיפקד הוא 1 מסיה אריאל. הוא
רגע אחד. שכחתי שהציבור הישראלי הפרובינציאלי
אינו יודע מיהו מסיה אריאל. אספר קודם עליו.

בגישה ב״רח קוטר־פני
15 שכה, בעת פגישת חצות במיסעדה הפא ״
ריסית לה־קופול, אמר לי לפתע עמוס קינן :״הנה
אריאל. בוא אכיר לך טיפוס מעניין.״

כשקם האישי הקשיש מאחורי שולחנו, שהיה
עמוס כמיגוון של מאבדי-ים כלתי־־כשרים,
היתה התרשמותי הראשונה שעומד לפני •טחקו
קומי, פארודיה של איש־הכולכארים.

מרכז גופו דמה לכדור מנופח, לבוש בחליפה אלגנ טית
אך ישנה. עליו היה מוברג, ללא צוואר, כדור
שני — ראשו. הכל היה מותקן על כפות־רגליים נשיות

שם זזל מקבלי־הכרטיסים, ובמרוצת הזמן הוז מן
האיש להיפנש עם אחדים מהם.
כך, לפי הסיפור, נוצר הקשר האמיץ בין שירותי־הביטחון
הצרפתיים ובין אצ״ל, שהגיע לשיאו בפרשת
אלטלינה. את הנשק אירגן, כך סופר, אריאל.

•טניס אדה היו שנות זוהרו של אריאל. הוא
היה באחד המרכזים שד אינטריגה בינלאומית.
היו דו קשרים עם במה מחשובי השירותים
הצרפתיים. הוא חי במו מלך בפאריס. הוא היה
חשוב, והוא נהנה מכל רגע שד מילחמת־השיח•
רור.

כשהכרתיו, היה באחת התקופות הטובות. הוא
הזמין אותי לביתו, ברחוב מוסקבה ,34 בצפון ה עיר,
לא הרחק מתחנת סנט־לאזר. חבל שלא הבאתי עימי
מצלמת״קולנוע, או לפחות רשם־קול.

קוניאק ופוליטיקה
^ ריאל חי לבדו( .השמועה אמרה שנשא אשה קא־תולית,
שהתגיירה והפכה כה אדוקה עד שלא יכלה עוד
לחיות בחברת איש האוכל חלזונות וצדפים. היא חיה
בארץ עם בתה).

נמו מורס שבאל״ה

הדירה כולה היתה המשך של אישיותו —
מעין פלאקאט שהבריז על תרבותיותו, ייחודו
וידע־החיים של בעליו.

^ אשר קמה וניצחה מדינת ישראל, חרב עולמו
^ האישי של אריאל, כשם שחרב עולמם של גידי
פגלין ורבים אחרים.

ז/דר־העבודה היה מלא ספרים. לא סתם ספרים ב־איצטבאות,
כמו אצל סתם אדם הקורא ספרים. אלא
ערימות־ערימות על הכסאות, הבורסות, וכל מישטח אחר.
אצבעותיו של אריאל החליקו עליהם באהבה, והוא
נתן לי הרצאה על יפי הכריכות בצרפת, תוך קינה על
כך שאנחנו, עם הספר, איננו יודעים לכרוך ספרים.
בארץ הכריכה מתפרקת מייד.
אריאל הציע לי סיגאר יקר, והדליק אותו בגפרורים

כישוריהם המיוחדים היו קשורים כמיל־חמת
המחתרת — והיו חסרי־ערך במציאות
הממלכתית.
דור חדש

קצינים התייחס אל

גידי

פגלין ואל

שואל

קטנטנות. הידיים היו גם הן קטנות ועגולות ועדינות,
כידי תינוק. הפנים היו עגולות, כמו כל השאר.

האיש הזמין אותנו באדיבות צרפתית להצ טרף
לשולחנו, ודיבר עימנו בעברית, בעלת
מיבטא צרפתי עדין. היה ברור די מהרגע
--אותנטי — עוד לפניהראשון שלפני טיפוס
ששמעתי את סיפורו המרתק.

כרטיס ביקור לש־ב
^ תקופה אחרת ובנסיבות אחרות היה איש כזה
4הופך לריברבן גאוני, אחד מאותם טיפוסים שבנו
אימפריות כלכליות באוויר, עלו מעלה־מעלה ונפלו ל מחרת
היום ברעש גדול, מלווים בקללת ההמונים שהוא
החריב את עולמם. אפשר לקרוא עליהם בספרי זולא
ובאלזאק.

אבל תקופתנו היא פוליטית, ואריאל הלד
בדרך הפוליטית.
יום אחד, בשנות ה־ / 40 הופיע האיש משום־מקום,
ושכר דירת־חדרים מפוארת באחד המלונות היקרים ב יותר
בשאנז־אליזה. משם שלח כרטיסי־ביקור למפקד
המישטרה ולראשי השירותים החשאיים של צרפת. הוא
הודיע להם שהוא מייצג גוף מחתרתי, האירגון הצבאי
הלאומי בארץ־ישראל, וישמח להיפגש עימם.

לא בכל יום מודיע סובן-מחתרת לראשי
הבולשת על קיומו וכתובתו. הדבר עשה רו־

תקופתו כאל מעללים נאיביים של תקופה פרה־היסטו־רית,
כמו אגדת גילגמש. דיפלומטים צעירים איישו את
השגרירות הישראלית באבניו ואגראם בפאריס, והתייחסו
אל אריאל כאל דמות היתולית ממיסעדת לה־קופול.
נערי שימעון פרס י צרו קשרים חדשים עם השירותים
החשאיים של צרפת.

כשביל אריאל, היו אלה שנים קשות. איש

מאח

אורי אבנר
לא ידע ממה הוא חי, וכמה הוא עוסק. מצבו
הכספי העולה ויורד ניכר על-פי הליכותיו.
כשהיה הכסף מצוי בכיסו, הופיע במיסעדות־הפאר,
ביזבז כספים בנדיבוודלב, שיחק את המישחק של בול־באדייה
על פי כל הכללים של תקופת מורים שבאלייה.
כשהפראנק לא היה מצוי בכיסו, פשוט נעלם. ידידים
מימי המחתרת עזרו לו מדי פעם, באופן דיסקרטי.

גם כשלא יצא מהבית,
לו לפני השעה 1בצהריים
לשמור עד הפיקציה שהוא
הקטנות עם נערות צעירות

אסור היה לטלפן
— בי היה הכרח
בילה עד השעות
בים של שמפניה.

באורך 20ס״מ, שנשלחו לו
ידי ידיד בשוודיה. הסיגאר
במיוחד ללקוחות מסויימים.
הנכונה — והרצה ארוכות
שהוכן במיוחד על פי תהליך

— לדבריו — במיוחד על-
היה מסוג מיוחד, המוכן
הוא מזג לי קוניאק בכוס
על טיבו של קוניאק זה,
מיוחד, לידענים מתי-מיספר.

בך התגלגלה השיחה בצורה שד מונולוגים,
מקוניאק לפוליטיקה ומגפרורים לפילוסופיה,
כשהם מתובלים מדי פעם ברמזים עדינים ש-
בעדינים על קשרים עם שירותי-סתר מיטתו•
דיים, ורשת החובקת עודם.
הכל היה פאתטי מאוד, אך ברמה. האיש יצר לעצמו
אגדה וחי בה, ואיכשהו לא היה לי הלב לקלקל אותה.
לשעה קלה שיחקתי את התפקיד שיועד לי באגדה ז ו :
זה של מאזין נאיבי מן הפרובינציה.

קינן לא עמו דום
** אז, מדי עוברי בפאריס, התעניינתי בגורלו. לפע־מים
פגשתיו בלילה בלה־קופול — עד שיום אחד
נעלם משם לצימתות. זה היה בעיקבות תקרית מצערת:
כטוב ליבו ביין, שלף אריאל אקדח טעון מכיסו וירה
בתיקדת המיסעדה. משום מה זה לא מצא חן בעיני
הבעלים, ונאסר על אריאל לבקר במקום.

בחוג מכרים פשטה השמועה, בלחש, ש האיש
נעשה תמהוני יותר ויותר. הסיפורים

(המשך מעמוד ) 13

היו מלווים כתנועה רכת-משמעות של האצכע
לעבר הרקה.
פעם אחת טילפן לעמום קינן ופקד ע ליו :״תבוא
אלי בשעח 4אחרי־הצהריים, ותתייצב בדום.״ קינן לא
האמין למשמע אוזניו, וביקשו לחזור על ההודעה. כשנו כח
לדעת ששמע היטב גם בפעם הראשונה ,׳טרק את
השפופרת.

פה, הביאה אותו — כמו רבים אחרים — לידי שינאה
קיצונית לכל תופעה הנראית לו אמריקאית, מן הפולי טיקה
ועד מכנסי־נשים. פעם עורר שערורייה פומבית
במסיבה כשאמר לגברת לבושת־מכנסיים :״מאדאם, נו דף
ממך ריח של פי טריו ת!״ היתה לו תיאוריה שאשה
הלובשת מכנסיים מוכרחה לסבול מטפילים באבריה ה־פנימייים,
מחוסר איוורור.

כך נוצרה מזיגה תמהונית למדי: גוליסט

האדם היחידי המוסמך לכקש את הסרת
חסינותו של חכר־כנסת הוא היועץ המישפטי
לממשלה. הדבר ניתן רק על-פי אישום פלילי
מפורש ומפורט, ורק לצורך אישום זה. מליאת
הכנסת יכולה לקכל או לדחות כקשה כזאת.
אריאל אינו מתיימר להאשים אותי בהפרה כלשהי
של החוק. העולם הזה (במהדורה ערבית) מופיע בשט חים
המוחזקים על פי ר שיון מיוחד מטעם המימשל ה־

1 0 3 4 0־ 1מעשה הזוועה במינכן נעיר
מיבקד עולמי ש ל תמהוני הוד״
פעם אחרת צילצל אריאל לצייר יהודה נוימן והודיע
לו :״גלח את הזקן שלך מייד. אני עומד להיפגש עם
שני ערבים בקפה פלוני. תופיע ישם, תשב ליד שולחן
סמור ותשמור. בלי זקן.״
גוימן, שיש לו לב טוב, גילח את הזקן. היה ברור
לו כי אריאל עוד משחק לעצמו את תפקיד מנהיג ה מחתרת.

נראה
שכל אותו זמן עוד שמר אריאל על
קשר כלשהו עם שירותי־הסתר הצרפתיים, ש וויו
מפורים לדה־גול גם כשהגנרל היה כגלותו
כקולומכיי של שתי הכנסיות.

נמו מלו ניבאו
ך* שחזר דה״גול לשילטון, השתפר גם גורלו של
^ י אריאל. י די דיו שמרו לו חסד נעורים, ו עזרו לו ב דרכים
שונות. לפתע שוב היה אריאל משופע בכסף.
בלה־קופול סיפרו שחזר להיות נ די ב׳ו פז רן, ושהוא מקיים
על חשבונו כמה לסביות צעירות מישראל.
יחסו לצעירות כאלה היה, לדעת מכריו, אבהי. הוא
אהב להצטלם בחברת נערות עירומות, וסיפר בגאווה
שיש לו בבית אוסף ׳גדול של תצלומים כאלה. בכך ביקש
ליצור רושם של איש היודע לחיות, המוקף יפהפיות
מעריצות — .ד בר שהיה חיוני לתדמית של מוריה שבא־לייה
— זמן רב לפני שהומצאה תדמיתו הצעירה של
ג׳יימס בונד, איש המזון והנשים.

קיצוני, מאואיסט אדוק וקנאי לארץ־ישראל
השלמה: השונא את ארצות-הכרית, את ממ שלת
ישראל ואת הערכים.

בטוטו רואש׳ המדינה
ך* שנים האחרונות איבדתי את עקבותיו, עד ש־שמעתי
ממנו שוב השבוע. והפעם — מעל דפי עיתון.
ידיעות אחרוגות מודיע, בשיא של רצינות לאומנית,
ש״אל אישים שונים בישראל טי׳לפן ד״ר שמואל אריאל
מפאריז, לשעבר הנציג המדיני של אצ״ל בצרפת, שפיתח
קשרים מצוייניס עם המימשל הצרפתי.״
(איני יודע אם אריאל הוא דוקטור, ולמה. אבל אני
יודע ששמו אינו סתם שמואל. שמו האמיתי הוא שמואל
זלמן אריאל, אך !משום־מה הוא מתבייש בזלמן.
המשך הידיעה :״הוא הציע לפעול בכנסת להסרת
חסינותו של אורי אבנרי, על מנת להעמידו לדין, יחד
עם שורת אישים, על פעילותם בין ערביי השטחים. ל־דברי
אריאל, הרי פעלות אבנרי, אנשי מפ״ס וגורמים
שמאלניים אחרים, התוקפים את עמדות ממשלת ישראל,
נוסכת ביטחון בלבות הפלסטינים, בראותם בהם תומכים

יתכן שמיפנה זה נבע משינאתו הלוהטת לכל עניין
אמריקאי. אהבתו לצרפת, ולתרבות השוקעת של אירו־ ,

מטורפים מול תמהונים
כל כל זה רק דרך אגב. איני יכול להתייחס ב־
^ רצינות למעשהו של אריאל. איני יכול להתייחם
ברצינות לשום מעשה שלו.

זה עניין של עונה. הפיטריות צצות אחרי הגשם,
והגשם, במיקרה זה, היה גשם של דם במינכן.
מעשי־הזוועה של הטירוריסטים הפלסטיניים יוצרים
אווירה המעודדת את אנשי־השוליים התמהוניים שלנו.
אנשים שבשאר העונות אינם מעוררים אלא חיוך סלחני,
זוכים בעיתונים מסויימים בתקופות מסויימות לתשומת-
לב, כאילו היו רציניים וחשובים, העשויים להציל את
המדינה* .

טיפוסים תמהוניים כאלה — מפגלין ועד
אריאל — המתרפקים על העכר, והחיים כדמ יונם
כימי-הזוהר של נעוריהם, מתעוררים
לחיים חדשים, ונדמה להם שהנה־הנה חוזרת
תקופת-זוהר זו.

כמשך כל השנים ערך כארץ רק כיקורים
קצרצרים. כאחד מהם הזמין אותי. נפגשנו כמלון
קטן ליד הים, ואיכשהו הצליח אריאל
ליצור סכיכו גם הפעם אווירה מחתרתית. היה
ממש מורגש ששירותי-הכיטחון של ישראל,
ואולי גם של מדינות אחרות, עוקכים אהרי
כל תנועה של איש־המיסתורין החשום.

כך גם הגיע למאדכסיזם. משהחליט שהוא
מארכסיסט, נסע לאמסטרדאם, שם יצאה לאור
המהדורה הראשונה והכלתי־ערובה של כתכי
מארכם, וקנה אותה. משם הגיע למאו. זמן רם
לפני שפשטה אופנת מאו, ולפני שנולד השמאל
החדש, קנה את כל ההוצאות הראשונות של
כתכי מארכם ומאו, וקרא את כל הסיפרות על
נושא זה — ללא יוצא מן הכלל.

לעומת זאת, עטים המחכלים על כל גילוי
של לאומנות ישראלית, העוזר להם להוכיח
•טהציונות רוצה כחיסול הפלסטינים.

אבל יש לעניין צד שמחייב בכל זאת קצת מחשבה.

אחרי שוב דה־גול, מצא אריאל שוב פורקן לכישרונו
המיוחד: למכור אוויר. הוא התקשר עם כתב־העת לה
נוונד דיפלתזטיק, והציע לו המצאה שזכתה בהצלחה:
להקדיש כל בליון של העיתון לארץ מסויומת, כדי לקבל
מודעות הקשורות באותה ארץ. כך חי כמה חודשים
כמלך ביפאן, כדי להכין בליון יפאני. גליונו ת אחרים
הוקדשו למדינות קטנות שבהן חברי־הממשלה מעוניינים
בהכנסות צדדיות נכבדות. אריאל רקם שו ב קשרים
גלויים וסודיים, למד בן לילה שפות מיזרחיות מסובכות,
ופרח.

פעם אחרת הגיע למסקנה שעליו להבין באמנות. שוב
קנה את כל הספרים, יחד עם כל הרפרודוקציות של
כל יצירות־האמנות החשובות בעולם.

אנשי־הטירור הפלסטיניים אינם בדיעה של אריאל״
כהנא־תמיר. הם סבורים דווקא שפיתרון־השלום, שאני
מטיף לו, מסכן אותם ואת מגמותיהם. משום כך פירסם
״האירגון לשיחרור פלסטין״ בשנה שעברה ספר של 300
עמודים בערבית — לא נגד כהנא, תמיד או אריאל,
אלא נגד ״אורי אבנרי והניאו־ציונות״.

מדוע יוצאים לפתע כל מיני טיפוסים כאלה
מן החורים שלהם?־

סיפורים אלה עוררו, כדרך־כלד, חיוך סל חני
אצל המכרים.

ך* אחת השיחות שלי עימו נוכחתי לדעת, לתדהמתי,
* 1שאריאל הפך מארכסיסט קיצוני ומאואיסט אדוק.
כשאריאל עושה משהו, הוא עושה זאת באופן יסודי.
כשהשתכנע, בגיל מאוחר, שאדם תרבותי חייב להתמצא
במוסיקה — פשוט קנה קיר שלם של ספרים על מו סיקה׳
וקרא את כולם. בזה אחר זה. הוא מסוגל לקרוא
לילות שלמים, בישיבה, באופן שיטתי, תוך רישום ה רעיונות
שקלט בכרטיסייה ענקית, הערוכה לפי נושאים.

הטענה של אריאל היא פוליטית. לדכריו,
אני מעודד את הפלסטינים כ״מגמותיהם״.
הרמז _ •טל אריאל ושל כתכ העיתון -הוא
שאני מעודד את המחכלים• זוהי הסתה פא־שיסטית
פשוטה, נוסח תמיר וכהנא, והיא מצטרפת
לדרישה האופיינית ״לעשות סדר״ ולע רוך
״כדק כית״.

אפשר היה לקכוע: עוד מעשה תמהוני של
איש תמהוני. ולהסתפק ככך.

׳לא פעם נרמז גם שהקים רשת ענפה של נערות,
המביאות לו ידיעות סודיות — ושזהו מקור קשריו עם
שירותי־סתר למיניהם.

דה־גול +גאו

צבאי. פגישותי עם אישים פלסטיניים בשטחים הן על פי
חוק, ובמיסגרת תפקידי. אג ב: לחבר־כנסת ישראלי אין
חסינות כלשהי בשטחים המוחזקים.

בשנה השישית של כיבוש השטחים, כשמדיניות ה ממשלה
גורמת לכל סבך הבעיות של מדינה קולוניא לית,
גואה הלאומנות הגסה, המעודדת טיפוסים כאלה.

פטריוטים בטלפון
* ש עוד צד לעניין, שאי־אפשר להתעלם ממנו.
7כזמן האחרון נוצרה מעין אופנה של ני הול
המדינה כשח־דחוק — מין פטריוטיזם
טלפוני.

״נפגשים, הה!״
במגמותיהם המדיניות. בין השאר שלח אריאל
לח״כ מנחם בגין, ובו פניה לפעול ברוח זו.״

מיברק

ובסוף פסוק בעל ניסוח רב־משמעות, מפני שהוא
מצלצל כאילו תורגם י שר מן הגרמנית :״אף פעם לא
יהיה סדר בחוץ, אם לא יהיה בדק־בית מבפנים —
מציין אריאל.״

כמקורו הגרמני, הופיע פסוק
אדולף היטדר.

כדכרי

את מי אוהבים
הטרוריסטים?
** דכד עצמו הוא, כמובן, שטות גמורה. העובדה
1 1שעיתון, המתיימר להיות רציני, מפרסם את ה דברים
בכל הרצינות, היא אחד מאותות הזמן.

הרבי מלובאביץ׳ מטלפן כל שגי וחמישי ואומר לנו
מה לעשות, איך לנהוג ברחוב, ימה להחליט בכנסת,
ואיך לנהל את מילחמתנו.

איש מגדולי המדינה לא העז לומר לו :
אדוני היקר, אנא שכ כשקט ככרוקלין. אם אתה
רוצה דווקא להשתתף כניהול המדינה, הואל
כטוכך לעלות לישראל ולשאת כתוצאות מע שיך.
עכשיו
חוזר ידידנו אריאל על אותו תרגיל. במשך
25 שנוח קיום המדינה, ובכללן, שנות מילחמותיה, בילה
בנועם בפאריס, אי־שם בין פיגאל ולמונטפארנאס. עכ שיו
הוא מטלפן לנו את הוראותיו, קובע מה על הכנסת
לעשות, ואיך ״לעשות סדר״.

זהו פטריוטיזם מסוג חדש, המנהל את מו לדתו
כשיחות טלפוניות ממועדון־לילה כפאריס.
* השבוע פירסם
מאת ״יוסף גבעון״,
נחום גולרמן ונגדי.
מהלכת על שתיים,
ושקרן פאתולוגי.

הארץ בכל הרצינות מאמר ארוך
מלא השמצות וגידופים נגד ד״ר
יוסף גבעון הוא יוסף ג׳י, בדיחה
הידוע לכל כטיפוס ׳מופרע קשה

במדינה הע מישטר ח1ק או נל׳שטר חוקן
הממשלה מודה?מעשה
בהדחת אזרחים
לעבור עד חוקיה.
פרשת הזרמת הדולארים לשוק השחור
על־ידי הממשלה (ראה מדור איגרת לקורא)
אינה חדשה. מה שהתחדש בפרשה זו
השבוע היא הודאתה הפומבית המליאה של
ממשלת־ישראל באחריותה לעיסקות מפוק פקות
אלה, וטענתה להצדקתה, שהן נעשו
בידיעת המפלגות האחרות, כמו גח״ל,
הליברלים העצמאיים והמפד״ל.
הודאה זו משמיטה את הקרקע המוסרית
מתחת הממשלה, כמי שממונה על ביצוע
חוקי המדינה. שכן, כאשר הודה שר״
האוצר כי הממשלה סיפקה דולארים ל־ספסרי
רחוב לילנבלום הוא אמר למעשה
כי ממשלת־ישראל הדיחה את אזרחיה
להפר את חוקי המדינה.
תופעה זו אינה חדשה. ישראל מליאה
חוקים שהם פיקציה, שאיש אינו חושב
להקפיד על קיומם, המופרים ללא הרף על״
ידי אזרחי המדינה, חוק כנוביץ׳ והחוק
נגד משכב־זכר, הם דוגמאות אופייניות.
לגבי המסחר הבלתי חוקי במטבע־חוץ,
המצב שונה. שכן המדינה מעמידה לדין
עבריינים הנתפסים כשברשותם מטבע־חוץ
בכמות בלתי סבירה, למרות שקיבלו
אותו, בעקיפין, כחוק מידי המדינה.
מסתבר כי המישטר שהנהיגה ממשלת־ישראל
אינו מישטר חוק, אלא מישטר
חוקן — שנועד לנצל את החוקים רק
כאשר יש צורך לדפוק אזרחים מסויימים.
עתה, בעקבות הודאת הממשלה באח ריותה
לאספקת הדולארים לשוק השחור,
תנוצל הודאה זו כטענת הגנה בכל משפט
על עבירות מטבע שיוגש ויתנהל במדינה.
כל הטפות המוסר של שרי־חמדינה לאז רחים
להקפיד ולשמור על החוק ז ייראו
מעתה נטולות כל תוכן.

האב נשאו
ני שו או -
האחות 1־ 2הגיסים
נחוגו נקובות
התנופה הראשונה בעולם, אחרי
מעשה־הזוועה במינכן, היה נח שו?
של תיעוב ושינאה אנטי־ער־פית.
אולם כעיקכות נחשול רא שון
זה, מפנה שינאה זו את מקו מה
לסקרנות: מי הם הטירורים
טים ז מניין הם כאים ץ מה מריץ
אותם ז
התוצאה היא גל של תעמולה
פלסטינית בעיתוני העולם, ודיווחים
אוהדים על מצוקת הפליטים.

קוראת פטמה, אחותו של מחמוד איברא־ך

הים, בעומדה מול הכתב הגרמני, ובידה
! 1111

רובה. מאחוריה עומדת אמו של הטירוריסט ההרוג. הילדים הם בני־אחותו של איברהים.
ראהים. במאבק הישראלי־ערבי איבדה ה אם,
פתיה, ארבע נפ שו ת: בת אחת, בנה
היחידי, ו שני חתנים. נותרו לה בת אחת
ותשעה נכדים.
באתי אליה ביום הרביעי אחרי שמת
בנה בשדה־התעופה פירסטנפלדברוק. ב חוץ
הסתובבו פידאיון, ירו באוויר ונש בעו
נקמה. הבת, פטמה, הציעה לנו קפה
ותה. אחר־כך הוציאה מן הארון רוב ה:
״שהאוייב לא יחשוב שהוא יכול לנצח
אותנו. הוא הורג את אבותיהם, גברינו,
אחינו. הוא לא יודע שאצלנו לוחמים גם
הנשים והילדים.״

ראש הממ שלה
חסמג״ה 1דו״ח
גולדה פועלת
כדי?מטע דיון
ע? אחריותה.
מאז סיפורי חסמב״ה — חבורת סוד
מוחלט בהחלט — לא עסקו בסוד בסו דיות
כה רבה כמו בדו״ח הצוות, ברא שות
פינחס קופל, שדן בלקחי מחדלי
הביטחון במינכן.
עצם מינוי הצוות היה שערורייה — כי
הוא בא למנוע מינוי ועדת־חקירה אמי תית,
שתוכל לחקור את האחריות למח דלים
בצמרת. מינוי ועדה של שלושה
פונקציונרים ממושמעים של השילטון הב טיחה
כי המימצאים והמסקנות לא יעלו
מעל לדרג של פקידים בכירים.
שוחד?ימין. אולם גם זה היה, כ נראה,
יותר מדי. מאז נמסר הדו״ח ל גולדה
מאיר, נמשכו הטיפולים המוזרים:
0הדו״ח נמסר לעיון ממשי רק ל־
״שרים בכירים״ — תואר שאינו קיים
כחוק, ושמשמעותו האמיתית היא ״מקו רבי
גולדה״.
• לשאר השרים נמסר הדו״ח, בעל
מאות העמודים, שעה אחת לפני הישי בה.
לא נותר לשרים אלא להגיד אמן
אחרי החלטות גולדה.
י• גולדה מסרה את מסקנותיה לווע דת
החוץ והביטחון של הכנסת (שבה
מיוצגות רק הסיעות המימסדיות הגדו לות)
,כשכוונתה הברורה היא למנוע דיון
ממשי במליאת הכנסת.
0 :כדי להבטיח זאת, הזמינה את סי״
עות־הימין הקטנות (אגודת ישראל, ע״מ,
המרכז החופשי) לשיחה מיוחדת. המגמה
הברורה: לשחד אותן, על־ידי הענקת
״כבוד״ ראש־ממשלתי זה, לוותר על דיון
אמיתי במליאה. לא נעשה נסיון, כזה ל גבי
סיעת העולם הזה — כוח חדש * ולא
הוזמנו שתי הסיעות הקומוניסטיות.
היתה זאת הצגה של מצפון רע. תוך
ניצול לרעה של הצורך בסודיות לגבי נעשה הפרטים הביטחוניים המובהקים,
הכל כדי לשחרר את ראש־הממשלה מן
הביקורת בשטח היחידי שלגביו היא נוש את
באחריות ישירה.
* שהגישה השבוע לכנסת הצמת־חוק
כוללת להסדרת מעמדם, תפקידיהם, אח־

המת

הטירוריסט מחמוד איברא־הים
25 בן עכו, שנהרג
בשדה־התעופה פירסטנפלדברוק ליד מינכן.

אופיינית הכתבה שפורסמה ה שבוע
בשבועון הגרמני ״דר שטרן״
.היא נכתבה כידי כתב גר מני
צעיר, ראנדולף כאומן.
מספר כאומן, בין השאר : אבו בתיווכו של מנהיג אל־צעיקה,
רביע, ניחן לי להיפגש עם מישפחתו של
אחד הערבים שנהרגו בתקרית מינכן, ה מתגוררים
במחנה־פליטים בדרום־לבנון

אבא נמצא
בישראל
** ל ספל קפה ערבי סיפרה לנו האם,
> פתיה, את סיפור חייה. הוא התחיל
ב־ 1948 בעכו. בעת המילחמה הישראלית-
הערבית הראשונה ברחה ללבנון, יחד עם
פטמה הקטנה ובנה היחידי, מחמוד. היא
היתר, אז בחודש השישי של הריונה. בע לה
נשאר בעכו. הוא אמר שבתור גבר
יהיה לו קל יו תר לעבור את המילחמה
לבדו.
פתיה לא ברחה אלא כמה קילומטרים
בינת־למחנה־הפליטים
מעבר
לגבול,
ג׳בייל ,״שהרי רצינו לחזור לעכו אחרי

לא ראיתי אותו עוד. הוא היה רוב הזמן
בחוץ־לארץ.״

״לחזור
או למותי,׳

ך* כת לגד! התמחתה כאחות. הבת ה ן
| בכורה, פטמה, נישאה ב־ 1953ל פליט
הפלסטיני איבראהים אחמד יוסוף.
כשילדה פטמה באביב 1957 את הילד ה שלישי
שלה, כבר לא נותר לו אבא: יו־סוף
נהרג במיבצע־סיני, כחייל בגדודי ה צבא
הפלסטיני.
פטמה נישאה בפעם השנייה, ושוב ל פליט
פלסטיני: רזי אחמד. בנישואין
אלה נולדו שישה ילדים. אין להם עוד
אבא. אחמד נהרג ב־ 1971 בירדן, בקרבות
בין הפידאיון וצבא המלך חוסיין. הוא
היה חבר אירגון לוחם.
לנה, האחות, נהרגה ב־ 1970 בעת הפצ צת
חיל־האוויר הישראלי במחנה־הפלי־טים
חצביה. ואילו מחמוד נהרג ב־1972
ליד מינכן.
כעת יש כבר פידאי חדש במישפחה:
ואליד איבראהים, בנה בן ה־ 17 של פט מה.
בעת
השיחה, נכנסו לחדר נשים רבות,
הראו על תצלומים משלהן וצעקו :״מת !
מת! מת!״ כל הפליטים במחנה זה באו
מחיפה ומעכו, והשאירו אחריהם בתים

בי קו ראאלאס
היו אלה בני־מישפחתו של מחמוד איב־ראהים
25 תלמיד־אדריכלות.
היה רק תנאי אחד לפגישה: שלא ל פרסם
את מיקומו׳ של מחנה־הפליטים או
את שמותיהם של בני-המישפחה החיים
עדיין בישראל.

ארבעה הרוגים
במישפחה
ך* חובות מחנה־הפליטים היו: מל אים
פדאיון מזויינים. בחצר של בניין
גדול התעמלה כיתה של שמונה נערות,
בנות 16 עד .20 הן מתאמנות לתפקידים
מיוחדים. כולן מדברות לפחות שפה אי רופית
אחת. אומר המאמן :״אולי תיפגש
עימן בחטיפת המטוס הבא של לופטהאד

בבית־לבנים בן ישני חדרים קיבלה את
פנינו אמו של הטירוריסט מחמוד איב־

המלחמה.״ אבל אחרי המילחמה נסגר ה גבול,
הבעל נשאר בישראל וחי שם גם
כיום. המישפחה נשארה מנותקת 40 ,ק״מ
מביתה.
שלושה חודשים אחרי הבריחה ילדה
פתיה את בתה השניה, לנה. המישפחה
היתה גוועת ברעב, לולא דאגה לה את־ר״א,
שנתנה לה שתי ארוחות ליום .״ה־אוכלוסיה
המקומית התייחסה לפליטים
תמיד בשינאה גלוייה. הממשלה הלבנו נית
עשתה תמיד את הכל כדי למנוע את
שילוב הפלסטינים. עד היום אין לנו ה יכולת
לקבל אזרחות לבנונית ודרכון לב נוני.״
אונר״א
חינכה את הילדים בצריף־פח,
נתנח למחמוד מילגה ב ביי רו ת: תחילה
בביוד ספר תיכון, לאחר מכן בפקולטה ל אדריכלות.
באוניברסיטה
האמריקאית בביירות בא
מחמוד במגע עם אירגוני הפידאיון. או מרת
פתיה :״מאז ראשית השנה שעברה

ומטעים .״אפילו יתנו לנו הישראלים מיל יונים
כפיצויים,״ צעקה פתיה ״לא אקח
כלום! אני רוצה הביתה, לפלסטין!״
ופטמה סיפרה :״הבוקר בא אלי בני
בן ה־ ,5ושאל , :איפה הרובה של אבי?״׳
אמרתי ל ה :״האם אינו קטן מ די? ״
השיבה פטמה :״הוא לא קטן מדי.
הוא צריך ללמוד לידות. הוא צריך לחזור
לפלסטין, או למות!״

עד באן סיפורו של הכתב הגד
:זני. ברור שלא כדק אם הסיפור
הוא אמיתי, כולו או חלקו. יתכן
שתועמדני הפידאיון ביימו בשבילו
את כד העניין. יתכן גם שזוהי ה אמת,
ושאמנם קרו בד הדברים
האלה למישפחה אחת.
העיקר הוא: מיליוני גרמנים
קראו סיפור זה, והוא עשוי להשפיע
עד יהסס לטירור הפלסטיני,
ולכעייה הישראלית־ערכית ככלל.

מישלחת סודית
עיתונאי עו בי חשוב מספו על מזימה משותפת
שר גו לדהמ איו, אנ א אנו ו אורי א מ רי -ו תו ך
נ די כן מגלה את תוכנם של דיוני ם סודיים
השוכנים אוו תדש לגמו׳ על הנעשה נעולם העוני
המאמר הסנסציוני, המתפר סם
בעמודים אלה, נכתב בידי
אחד העיתונאים החשובים והמ כובדים
ביותר בעולם הערבי :
סלים אל-לוזי, איש שריאיין לא
פעם את נשיא מצריים ושאר ה מנהיגים
הערביים.
הוא התפרסם בשבועון החשוב
ביותר של לבנון ,״אל-חוואדס״
(״החדשות״) ,עיתון בלתי-תלוי
הנוטה במיקצת למצריים.
הוא מספר על מישלחת חש אית
מטעם תנועת העולם הזה —
כוח חדש, שמסרה לראשי העו לם
הערבי את השקפותיה באמ צעות
אישים בריטיים בכירים.
מישלחת כזאת לא היתה ולא
נבראה. אולם מכיוון שדבריה
גרמו לדיונים רציניים וממושכים
בקרב השגרירים הערביים, שב חלק
מהם נכח הכותב עצמו,
קשה להניח שהערבים המציאו
סיפור זה.
זוהי תעלומה המחייבת חקי רה.
מי הם האנשים שהציגו את
עצמם כ״מישלחת מטעם אורי
אבנרי״י את מי הם ייצגו ב א
מ ת! מה היתה כוונתם ה-
סמוייה !
אולם תעלומה זו היא רק אחד
הצדדים של הדו״ח הסנסציוני.
מעניינת עוד יותר התנגשות ה־דיעות
בקרב האישים הערביים —
הקצינים המשוחררים מול הדיפ לומטים
המקצועיים — ביחס
לעתיד העימות בין ישראל והעו לם
הערבי. מתגלה כאן בפעם חדש הראשונה הלך־מחשבה
לגמרי, העשוי לשנות מן היסוד
את יחסי ישראל-ערב.
1פני כחודשיים, אחרי הודעת
/אל־סאדאת עד הוצאת המוט

לאחר מילחמת 67׳ ,כשנתבררה העליו נות
הצבאית הישראלית על הערבים, הפ כה
המילהמה בנוכחות הסובייטית אמצ עי
בידי המוסד הצבאי הישראלי לקבלת
סיוע אמריקאי בכסף ובנשק. כן ׳שימשה
מסווה, שבו הצדיקו המנהיגים האמרי קאיים
את המשך התמיכה בישראל בציוד
אלקטרוני חדיש, למרות שהאזרח האמ ריקאי
יודע שחלפה סכנת האיום הערבי
על ישראל.
הצבא הישראלי הפך אחדי מלחמת 67׳
לקו־הגנה אמריקאי במיזרח־התיכון נגד
הנוכחות הצבאית הסובייטית. משום כך
העמיד הפנטגון את הנשק האלקטרוני
שלו לרשות הגנרלים הישראליים, למרות
׳שהמומחים הצבאיים האמריקאיים ידעו
כי העמידה בפני הערבים אינה מחייבת
נשק מתקדם כזה.
צעדו של אל־סאדאת בא לפטור את
ישראל מהתפקיד לעמוד מול הנוכחות
הצבאית הסובייטית, ומעורר בקרב חוגים
רחבים בדעת־הקהל העולמית את ההר גשה׳
כי הצעד הבא חייב לבוא מישראל.
הרגשה עולמית זו השתקפה בחלק גדול
שואל :
מדעת־הקהל הישראלית, שהחל
.מדוע אין ממשלתנו מנצלת הזדמנות זו
ומציעה לערבים הסדר הגיוני י

הנוורונוים
שו ו״צגן
*< מישדחת הישראלית אמרה ד !
ן צירים הבריטיים, שקבוצה שד
קודונדים כצבא הישראדי, שברא שה
עומד השר עזר וייצמד הגיעה
דמסקנה שיש דנצד את המצב ש נוצר
עם היסוד הנוכחות הצבאית
במצריים. הקבוצה מונה כין
25— 30 קודונדים.
קבוצה צבאית זו סבורה שאין צורך
לבוא לידי הסדר עם הערבים, או להציע
ויתורים כלשהם. לדעתם, אין מנוס מ שימוש
בעליונות הצבאית הישראלית, כדי
לשבור סופית את הרצון הערבי ולהגיע
לידי השתלטות ישראלית מוחלטת — לא
מהנילוס ועד הפרת, כפי שהיתר, הסיסמה
בעבר, כי אם על כל המיזרח הערבי.

יקבלו כיבוש ישראלי ויקיימו יחסים עם
ישראל, כפי שקרה עם החברה האיטלקית
בסיני.
המישלחת הישראלית אמרה גם, כי די־עות
קבוצה צבאית זו החלו להיות נפו צות
לא רק בצבא, כי אם גם בחוגים אז רחיים,
שנלאו מהצפייה להסדר במשך
חמש ישנים מאז מלחמת יוני, ושר,חלו
מתכוננים למהלומה צבאית נוספת נגד
הערבים, בתקווה שתהיה המכרעת, ואז

באה ללונדון לטיפול, והיתר, זו הזדמנות
לדון במצב הערבי־ישראלי והחלטת ה נשיא
אל־סאדאת.
בדיונים אלה, שאינם מתנהלים במים־
גרת רשמית, והנערכים הרחק מהציבור
הערבי, נעלמות הסיסמאות וההשקפות ה רשמיות,
ונשארים רק ההגיון והמחשבה
על הגורל המשותף.

אנשי־הצבא הערביים, שהפכו

..הקולו 1לי הי שר אלי, רוצי
ל כ בו ש את ה 1פ ט הערב״׳
הקיפאון

המתוח,

יסתיים מצב
ישראל עתה.
המיפגש נערך בסודיות רבה. ואף
משני הצדדים אינו מייצג השקפה
ראלית או בריטית רשמית, ואפילו
מהווה גורם חישוב בקביעת מדיניות
ראל או בריטניה.
חייה אחד
יש אינו

כסוף
המיפגיט ביקשו הישראדים
שהצירים הבריטיים יתקשרו עם
ידידיהם הערכיים, כדי לייעץ דהם
לנקוט עמדה מתונה שתביא לחי זוק
מחנה־השדום כישראל ולהח לשת
הקצינים הקיצוניים.
נראה שהכרי־הפרלמנט הבריטיים
הודיעו עד דיונים אלה לידי דיהם
מבין היטגרירים הערכיים
בלונדון. מאז נערכים כקרב השגרירים
הערכיים דיונים מתמידים
על נושא זה, ככל מיפגש ביניהם.
המיפגשים הללו, ש נכחתי
באחד
לרגל נוכחות אישיות ערבית נערכו שתפסה מעמד חישוב במשך תקופת־מה,
ואחר־כך נעלמה מהאופק במשך יותר מ עשר
שנים. אישיות זו חזרה לזירה. היא

נציגים שד ארצותיהם בלונדון,
אמרו :״הטענה כי ישראל טעתה,
כשנעצרה בגבולותיה הנוכחיים
ביוני 67׳ ,מגדה הוסר הכנה של
המנטליות הישראלית• זהו ניסיון
להפחיד את הערכים, כדי לכפות
עליהם את ההסדר הישראלי.״

..ונח יל לא ־נבוש
את({אחיו״
נשי״צכא אלה שיחזרו את הדיון ש-
נערך בטלפון בין הנשיאים נאצר
ובומדיין, ביום שמצריים הסכימה להחל טת
הפסקת־האש. השקפתו של נאצר הי-
תה, כי לאחר השמדת הכוחות המזויינים
המצריים נפתחה הדרך לקאהיר. כפי ש הוא
א מר: לא נמצא חייל מצרי אחד בין
התעלה לקאהיר. כניסת ישראל לקאהיר
תהיה מהלומה מוחצת על כל התנגדות

קבוצה זו אומרת בגדוי, כי ה עצירה
כ־ 8ביוני 1007 היתה
טעות, היה כיכודתו שד הצבא
הישראדי דהשדים את כיכוש דנד

״מישלחת מטע אסר
ערכה פגי שו ת סודיות״
חים הרוסיים, הגיעה דדונדון מיש־דחת,
המייצגת את התנועה שב ראשה
עומד הכר-הכנסת הישרא־די
— אורי אכנרי.
חברי המישלחת ערכו מגעים עם כמה
בקש חברי־פרלמנט
בריטיים, הידועים
ריהם הטובים עם הערבים, ואמרו להם :
ההחלטה שקיבל אל־סאדאת, בדבר חיסול
במצריים,
הנוכחות הצבאית הסובייטית
יצרה מבוכה בישראל.

ב 16

שק, קאהיר ורבת-עמץ, והיתה
הזדמנות דהגיע, דפחות, אד בא רות
הנפט הערכי.
הקבוצה אומרת שישראל יכולה להצ דיק
כיבוש זה בפעילות הפדאיון במים־
רץ, והסיוע הכספי הפומבי שהעניקו מדי נות
הימיפרץ למדינות הערביות הנמצאות
במצב של מילחמה עם ישראל ולאירגו־ני
הפדאיון.
סוכם בחוגי קבוצה זו שחברות הנפט

קאהיו בצילום חידהאוויו הישראלי: היה אפשר

חברה, בדרגותיה השונות, המאפשרת לה
לקלוט את הקידמה הטכנולוגית העול מית,
ולהשתמש במכשירים האלקטרוניים
המסובכים, המחייבים כושר גבוה של ה אנשים
ושל המנגנונים המתכננים והמפ עילים.
ישראל
היא חברה מתקדמת, מפני ש באו
אליה מהגרים מחברות מתקדמות.
את הפירצה התרבותית בין ישראל וה חברות
הערביות לא ניתן לסתום בטונות
של נשק סובייטי או נשק אירופי, שאנו
שואפים עתה לקנותו. המירוץ יוכרע על־ידי
גורמים שהם מחוץ לשליטת הערבים
בשלב זה.

המשך מצב הלא־שדום־ולא־מילהמה,
הנגרם על-ידי המשך ה עליונות
הישראלית — לא יביא
אלא להתשת המקורות הערכיים
ולשיבוש פעולת הפיתוח, כלומר,
הגברת הפיגור הערכי. כתוצאה
מכך יגדל הפער התרבותי כין
הערבים לישראל, כך שיהפוך ד־מהפום
•טלא יהיה ניתן לעכור
אותו, כמו זה שהפריד כין העמים
האירופיים לבין העמים האסיא תיים
והאפריקאיים כמאה ה־.18
ערבית, ותשים קץ לכל תקווה לעמידה
איתנה. הפסקת־האש נותנת למצריים הז דמנות
לשקם את כוחה הצבאי, ולעולם
הערבי היא נותנת הזדמנות להשתחרר
מהשפעת המכה ולחדש את ההתנגדות.
זה מה שקרה למעשה, מנקודת־מבט
מצרית, בעוד שהשקפת הנשיא בומדיין
היתה ש״ישראל לא תחצה את התעלה,
׳משום שהעליונות הטכנולוגית הישראלית
מאפשרת להכניע את הצבאות הערביים
הסדירים בשטח ריק מאוכלוסיה, כמו סי ני,
אחרי השמדת חיל־האוויר במהלומות
מפתיעות.

״אולם העליונות הטכנולוגית
הופכת לנטל, כאשר הכוחות הישראליים
המוגבלים יכנסו לתהום
שכין התעלה לקאהיר, שם יש
אוכלוסייה צפופה.״
באותו זמן אמר בו מדיין :״הצבא ה צרפתי
לא הצליח לפרוץ לשכונת הקס בה
— כיצד יכולה ישראל להשתלט על
קאהיר, על ששת מיליון תושביה?״

״אבנרי משכן
מע!ו וייצמן

אשר לאיום לכבוש את בארות־הנפט,
הרי זה אפשרי מבחינה תיאורתית, אולם
לא יביא לניצחון ישראלי, להיפך, הדבר
יפטור את הערבים מן הצורך לשבץ את
הנפט במערכה נגד ישראל. הערבים לא
יהססו אז לחבל בבארות־הנפט, ואין קל
מזה.

כעלי דעה זד סיכמי, כי השלום,
אדיו קורא אורי אבנרי, מסוכן יו תר
לערכים מאשר התוקפנות ש כה
מאיים עזר וייצמן.
מדוע?

משום שהשלום, כמוכנד של או רי
אכנרי, הוא מה שכיטאה גולדה
מאיר כאשר אמרה שהוא יאפשר
לה לנסוע במכוניתה מתל־אכיב
לקאהיר, כדי לערוך שם קניות
ולחזור.
אחד השגרירים הערביים א מר: הביטו
על המפה. אתם רואים כי אין נוסע ב־מיזרח
הערבי היכול להגיע לקאהיר ב מכונית,
אלא אם עבר בשטח הישראלי.
השלום, במובן הישראלי, הוא מדיניות
השערים הפתוחים.
נאמר זאת בכנו ת: לנו יותר קשה ל נצח
בשלום מאשר במלחמה.
תעשייתנו מפגרת מזו של ישראל. דר־כי־ר,תחבורה,
שלנו גרועות יותר. מוסדו שלנו
תינו
ישנים ומתפוררים. החברה
פחות מלוכדת, ויו תר מפוררת, וקל לח דור
לתוכה. לישראלים יש תוכניות לנצל
חדירה זו, ולהפוך את חוסר־הליכוד הנו
כמו
שקמה מדינה יהודית בפלס טין,
תקום מדינה דרוזית כרמת־הגולן,
מדינה מרונית כהר לבנון,
מדינה עלווית * כחוך הסורי, מדינה
כורדית בין סוריה לעיראק
ומדינה שיעי ת דבר ששום
אימפריאליזם לא העז לבצעו, עד
שבאה הפלישה הציונית•

נשם מתוחכם
ונשק מכגו
ך*! שיחה עברה לדיון בחוסר־הטעם
| | שבמילחמה בשלב הנוכחי.
לעצ שאימצו
הערביים,
הנציגים

את הגישה שיש להרוג מן המח שבה
על פתרון צבאי, באו מקרב הדיפ לומטים
המיקצועיים, אשר עבודתם בחוץ־
לארץ נתנה להם הזדמנות להבין את
חשיבות הקדימה הטכנולוגית ולעמוד על
מיפגשי־ה־המיפנה
ההיסטורי ׳שהוללו
פיסגה בין ניכסון וצ׳ו־אין־לאי בפקין,
ובין ניכסון וברז׳נייב במוסקבה.
השקפתם היא זו :
מירוץ החימוש, הנערך עתה במיזרה
התיכון הוא, למעשה, מירוץ בין הערבים

נריע !
ישראד חנוה וזתסדמח
ץ שוב מזה: במילחמה האלקטרונית לא
| | יכריע הנשק שנרכש, כי אם התקדמות

ההסתדרות נקטה בשיטות
סובייטיות -כדי למחות
נגד השימות הסובייטיות.
אורח מקרי שהיה נקלע למקום, יכול
היד, בקלות לטעות ולהאמין כי נפל ל ישיבת
ד,סובייט ר,עליון: על הבמה עמדה
אשה מבוגרת, בעלת הופעה רוסית קלא סית,
שנאמה בהתלהבות ברוסית שוטפת,
עסיסית — כפי שרק בבה אידלסון יודעת
להתלהב ברוסית. גם בקרב הקהל שלטה
האדירות, הכפיים ומחיאות
הרוסית,
אחידות־הקצב, היו גם הן לפי מיטב ה שיטה
הסובייטית.
השיטות הייטנות. אלא שהאירוע,
באולם הענק של בית־החייל בתיל־אביב,
היה כנס של סובייט * אחר לגמרי: מועצת
ההסתדרות התכנסה כדי למחות נגד כו פר
ההשכלה שהטיל הסובייט העליון על
יהודי רוסיה.
תוך כדי כך, קשה היה מלהעלות חצי
חיוך, למרות הנושא הכואב, למראה ה דמיון
בין שני הסובייטים: מאות עולים
חדשים מרוסיה הובאו באוטובוסים מיוח דים
ממרכזי קליטה, כאורחי הכנס, י שבו
באולם מבלי שאפשר היה להבדיל ביניהם

המוצא ממבוך זה הוא בניית חברה
על־ידי השקעת ה ערבית
מתקדמת
הכנסות הערביות העצומות בפיתוח אנו־ישי.
פירוש הדבר: שינוי מקיף באסטר טגיית
העימות הערבי-ישראלי, כלומר, ב הרחקת
רעיון ההתנגשות הצבאית בעתיד
הקרוב, וקבלת גישתו של אל־סאדאת ש המערכה
עם ישראל היא מאבק של דו רות.

להפחית את מימדי החימוש
עד למינימום שיבטיח הדיפת
כד התקפה ישראלית רחבת-מי-
מדים.
הפיתוח, ובפרט פיתוח האדם, יהיה תוך
כדי עימות מתמיד עם ישראל.
מירוץ־החימוש, המתנהל עתה במדינות

הערביות, מכשיר למעשה את הקרקע ל הסדר
-שינציח את הנצחון הצבאי הישר אלי,
בעוד שוויתור על רעיון העימות
הצבאי המיידי וביצוע תוכנית לפיתוח
האדם הערבי הם שיביאו, בסופו של דבר,
לקיום המוסדות, המנגנונים והכושר ה אנושי,
המסוגלים להצליח בעימות, בש לום
או במילחמה.
האסטרטגיה הצבאית הנוכחית הכניסה
את העולם הערבי למערכת ״אזורי ה השפעה״
של המעצמות. על אדמתנו הוק מו
בסיסים ושדות־תעופה, והמומחים ה זרים
שלטו בכוחותינו המזויינים, עד ש הנשיא
אל־סאדאת הבין שיש להוציא את
המומחים הרוסיים ממצריים.

לפי גירסה זו — אידו היה צעדו
שד אל-סאדאת בא אחרי מערבת
הבחירות האמריקאיות, היה יכול
למצוא הד רב יותר בכית הלבן,
והיה מצליח ליצור ניגוד בין ה*
(המשך בעמוד )34

* כת מוסלמית.
** פלג מ ר מי בעולם המוסלמי, השולט
בעיראק, באיראן, ועוד.

סוב״ט נגד הסוב״ט ה*ודיון

** מוצע גידול האוכלוסיה במדינות־העי־
^ ן מות * נע בין /0״ .4—3ממוצע הפיתוח
הדרוש למדינות המתפתחות, כדי להגיע
לשלב המדינות התעשייתיות, אינו פחות
מ־ .90/0מכאן חומרת ההדרדרות שתפגע
בנו, אם נמשיך לבזבז את ההכנסות ה ערביות
על-ידי הוצאת סכומים עצומים
על חימוש. מה גם שד,חימוש לא יופעל
במלחמה, ואם ישתמשו בו — לא י שיג עשרות תמשיך במשך
נצחון. ישראל
שנים להיות בעלת עליונות, בעזרת ה ציוד
האלקטרוני של ארצות־הברית.

להתנגשות בין הקצינים
והאזרחי ב צ מר ת הערבית״
לבין ארצות־הברית. האמריקאים נותנים
לישראל ציוד אלקטרוני חדיש ביותר.
אילו קיבלו הערבים ציוד דומה מברית־המועצות,
היה זד, מירוץ בין רוסיה ל אמריקה.
אולם אמריקה נותנת כל הנשק
המתוחכם שברשותה לישראל, אפילו ה נשק
שהיא טרם השתמשה בו בוויאט־נאם,
בעוד שרוסיה אינה מעניקה לער בים
אלא נישק מפגר.
בעוד שישראל השיגה מטוסי פנטום
לפני שלוש שנים, לא נתנה רוסיה לער בים
מטוסי חיג .23

ה ס תד רו ת

שגרירים הצבאיים הסיקו מזאת,
| 1כי עצת אנשי אורי אבנרי אינה אלא
המשך למסע ההפחדה, וכי ישראל לא
יכולה עתה לעבור את הגבולות הנוכחיים.
אילו היתד. חושבת על כך, לא היתה
מקימה את קו בר־לב, ולא היתד, משקיעה
את כל המאמצים שהיא משקיעה עתה,
כדי להיפטר מנטל ההנהלה הישירה של
הגדה המערבית.

כחי לפירוד מלא. אבא אבן הודיע על
תוכניות אלה, בדברו עלי ״הפסיפס של
המיזרח התיכון״ .הוא אמר, כי השלום
האמיתי לא יושג, אלא אם כן תצוייר
מחדש מפת המרחב, בהתאם לגבולות
הלאומיים והמיעוטים.

לא הנשק

במדינה

* מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, הנמצ אות
במצב של עימות עם ישראל.

נואמות בכה דגודדה
התסריט דפק

כמו

שעון

לבין הצירים המעטים שבאו, סתמו בשאגות
את פיו של כל נואם שלא היה לרוחם.
קנוניות. גם מאחורי הקלעים דמה
הכנס לכנס של הגוף שנגדו יצא הכנס.
בהתלהבותו הקדושה, הכריז היו״ד יצחק
בן־אחרון, תוך כדי נאומה הנלהב של
בבה אידלסון :״נשיאות המועצה החליטה
להכפיל את זמן הדיבור של בבה.״ לאחר
מכן. באותה מידה של דמוקרטיה, קוצץ
בגלל זה זמנם של דו ברי הסיעות הקטנות.
היה זה המשך שהלם את ההתחלה :
בוועדה שהכינה את המועצה, הוקמה
קואליציה של גח״ל והמערך, בתמיכתו
הנלהבת של פנחס טובין, איש מק״י מ קבוצת
הדוב .״כל ההחלטות תתקבלנה פח
אחד,״ תבעו אנשי המערך וגח״ל .״לא
תינתן לאף סיעה הרשות להעלות הצעות
אחרות לסדר היום.״
אנשי גח״ל הכתיבו גם את שאר פרקי
התסריט, ביעילות שלא היתה מביישת כל
קומוניסט ותיק: האינטרנציונל לא יו שר
ושר הקליטה המפ״מי נתן פלד לא ידבר.
רק גולדה מאיר תדבר, בשם הממשלה.
בתמורה, הסכימו אנשי גח״ל לתביעת ה מערך
שלא להרשות את רשות הדיבור
לד,ילל זיידל, ירי בו של בן־אחרן בהסתד רות.

מועצה.

משה ד״ן פתח במלחמת התשה ואי1מי
כדי ל פל ס לעצמו דרךל תפ קיד ראש־הממשלה

* * אילו לפי תרועת־חצוצרה, נס-
תהה השבוע ההסתערות הגדולה בכל
החזיתות. שר־הביטחון משה דיין, שבמשך
מיספר חודשים נעלם כאילו מעל הבמה
הפוליטית, הסתגר בעסקיו הפרטיים ו שי־חק
את ה״ברוגז״ עם כל המדינה, יצא
לאופנסיבה הגדולה שלו.
כמו הספר מסביליה היה לפתע דיין
בכל מקום, וביחוד במקומות שיש בהם
צלמים ועיתונאים. אמצעי התיקשורת ש מיעטו
בשבועות האחרונים לדווח על מע־שיו,
הוצפו בידיעות, ראיונות, סיפורים
ותמונות. כמעט ולא היה עניין במדינה
שמשה דיין לא עמד השבוע במרכזו.
תוך פרק זמן קצר ביותר עמד משה
דיין במרכז החדשות הבאות:

• מייד אחרי פעולת צה״ל בלבנון,
ר ץ דיין להצטלם עם סגן שאול, הקצין
^ שנתקע עם זחל״ם בודד בכפר לבנוני,
0הצליח בעזרת תושייתו ולקיחת בני־ערו־
^ בה לבנוניים לחזור לישראל בשלום.

דיץ רץ אל פיתו של סגן שאול עם
קציני העיתונות הפרטיים שלו.
ועם סופר־החצר שלו שכתי טבת,
שהפיץ אחר־כך את הסיפור כעי תונות,
כניגוד לכללים המקופלים
של הפצת סיפורים מעין זה על־ידי
דוכר צה׳׳ל. הפרשה עוררה את

זעמם של רכים :״דיין מצטלם עם
הגיכורים ולנו הוא משאיר את
המתים :״
!• כמו בכל פעם שהוא רוצה להפנות
אליו את אור הזרקורים, יצא דיין לביקור
בגשר אלנבי, לשם הוזמנו צלמי הטל וויזיה
והעיתונות. שם העניק דיין ״ראיו־נות
בלעדיים״ על כל נושא, כשהוא מת רכז
בענייני הטירור והטירור הנגדי ש העסיקו
את המדינה.
י• הוא הופיע כ״מוצר החודש״ בפני
אסיפה של אירגון־אמהות־עובדות• ,כש צבא
צלמים וכתבות מבטיחים לו פירסום
לא רק בכותרות אלא בכל מדורי הנשים
בעיתונות הישראלית.
>• אנשיו ניהלו בעיתונות מסע ציבו רי
שנועד למסור לידיו את המילחמה ב מירור
ולהביא בעקיפין לשליטתו על שי-
רותי־הביטחון.
• הוא מסר הצהרה מדינית מפוצצת
לכתב הפיגארו, ז׳אן פרנסואה שובל, ש ראיין
קודם את נשיא מצריים אנואר אל-
סאדאת. מה שקוראי הידיעה לא

ידעו הוא שאותו שוכל ניצל את
פגישותיו עם סאדאת ודיין גם ל עריכת
ראיונות טלוויזיה מצולמים
עימהם. תמורת הסכמתו לראיון
הטלוויזיה, שנועד כנראה לשידור

כשווייץ, דרש דיין, וקיכל, סכום
של כ 5000-דולאר.
• עוז ריו הדליפו לעיתונות את הפר טים
המלאים מישיבת הממשלה מלפני
שבוע, בה יצא דיין בזעם ר ב נגד התוכ נית
לרכז את כל פעילות הפירסום וההס ברה
של מישרדי הממשלה בידי צוות
מרכזי שיימצא תחת פיקוחו של סגן ראש־הממשלה
יגאל אלון. באותו דיון הכריז
דיין :״אני לא אבצע את החלטת הממ שלה
בעניין ז ה ״ כאשר אלון התעקש ו שאל
,״מה יהיה אם הרוב בממשלה יח לים
על הקמת הצוות המרכזי להסברה?״
השיב דיין ב רו גז :״אתה עדייו לא ה ממשלה
ואני לא אבצע את החלטת ה ממשלה.״

אחרי שהידיעה על התפטרותו של
דיין מוועדת השדים לאבטחת נוסעים יש ראליים
בחו״ל, מייד אחרי שואת מינכן, לפני בהעולם הזה
פורסמה לראשונה
שבוע, דאגו עוזרי דיין שהיא תופיע שלו שה
ימים אחר־כך בכותרות הראשיות של
העיתונים, הדליפו כי למעשה התפטר דיין
גם מהוועדה לטיפול בענייני ערביי יש ראל.

דיין נטל חלק פעיד כדיוני
מזכירות מיפלגת העכורה כסוה
השכוע •טעכר, וכניגוד למינהגו

הירבח כקריאות־כיניים חריפות,
הפריע לדכרי הנואמים השונים,
התווכח כקול עם אלה החולקים
על דעתו.
• עוזרו של דיין, צכי צור,
הגיש לשר־האוצר את תקציכ ה1
כיטחון לשנה הכאה, שהסתכם כסכומים
•טהכהילו את ספיר, גרמו
לו להכריז :״כשנה הכאה לא
יהיה תקציב ככלל.״ למעשה הי־תה
זו הכרזת מילחמה על ספיר.

ס •-בתחילת השבוע התגרה דיין גם
שפירא. שמשון בשר־המישפטים יעקב
היה זה כשאנשי דיין הכחישו ידיעה קו דמת
שנמסרה על־ידי שר המישפטים, כ אילו
צוות ביטחוני החליט נגד הטלת עו נש
מוות על חבלנים.
היה זה שקר גלוי, שכן תת־אלוף שלמה
גזית, יועצו של שר־הביטחון עמד בעצמו
בראש הצוות שבדק את הנושא והעביר
לשר־המישפטים את המלצותיו.
חסרה היתה דק איזו פעולה צבאית
מרשימה כדי להשלים את התמונה ולה פוך
את משה דיין לגיבור השבוע. לדברי
הלבנונים וכמה עתונאים אמריקאיים ברי-
סמכא, אכן עמדה פעולה כזו להיערך כא שר
רוכזו בשבוע שעבר 200 טנקים יש ראליים
ליד גבול לבנון. לדברי העיתו נאים
האמריקאיים, דק התערבות נמרצת
של ממשלת ארצות־הברית מנעה פעולה
צבאית נרחבת נוספת.

ההסתערות האחרונה

ך* ק תמים יאמין כי מיקבץ מרשים
זה של פעילות דייני ת הוא מקרי ו 1
בלתי
מתוכנן, וכי המבול הדייניסטי ש שטף
השבוע את אזרחי ישראל מב שר
רק התעוררות עונתית שיגרתית של שר*
הביטחון.
למרות שלכאורה לא היה כל קשר בין
זירות הפעילות השונות •של דיין ובין
הדבריט השונים שהשמיע, היה למעשה
מכנה משותף אחד לכל התופעות: הם
בישרו את פתיחתה של ההתקפה הגדו לה
של משה דיין לקראת שנת הבחירות
• .1973 הם סימנו את נסיון ההסתערות,
אולי האחרון, של משה דיין על כס ראש-
הממשלה ועל השלטון במדינה.
מצב הדברים שהביא להסתערות חזי תית
זו של דיין ותומכיו הוא כדלהלן:

כעוד זמן קצר כיותר תיכנס
המדינה לתיד שנת הכחירות ל כנסת
השמינית. תור שלושה חודשים
לכל המאוחר יוקמו מטות
הכחירות, יחלו הדיונים על הר־ככת
רשימות המועמדים

כאב־ואש וכאב שיניים

ליד שולחן הממשלה, בהבעות המשקפות את היחסים השוררים
עתה ביניהם. דיין האשים את גולדה, כי לא טרחה להראות לו

את מימצאי ועדת קופל ולא התיעצה מימו לפני הוצאת המסקנות
והודעתה לממשלה. הוא פתח במישחק הברוגז כשהוא מאיים על
גולדה :״תנהלי את המדינה בלעדי גולדה, שאינה רוצה להביא
לעימות גלוי עס דיין לפני פרישתה, מנסה לפייסו בוויתורים שונים.

ככל שהזמן ר ץ מתברר יו תר ויותר
שגולדה אומנם מתכוונת למה שאמרה,
•וכי אין בכוונתה לכהן בראשות הממ שלה
קדנציה נוספת. למרות שרבים עדיין
מפקפקים בכך וסבורים שניתן יהיה ל שכנעה
לחזור בה מהחלטתה זו, מתוב-

גנים המהלכים הפוליטיים גם למקרה ש גולדה
תפרוש וקרב הירושה יתחיל.

לפי יחסי הכוחות והלך־הרוחות
כתוך מיפלגת העבודה, כדור לח לוטין
שאין ככוונת אנשי מפא״י
לשעבר כמיפלגה, להשמיט מידי הם
את רסן השילטון. אין הם מת כוונים
להניח לא ליגאל אלון ולא
למשה דיין להתיישב על כסא
ראש-הממשלה, השייך להם לפי
תפיסתם. התפקיד מיועד לפינסח ספיר.
אם לא ירצה ספיר, כפי שהוא חוזר ומצ היר,
לקבל על עצמו את התפקיד בעיקר
בגלל ההכרעות הגורליות הכרוכות בו,
יימסר התפקיד לאיש מפא״י אחר. אפילו
לאבא אבן, שהכשרתו היחידה לתפקיד
היא היותו איש מפא״י לשעבר.
משה דיין יודע שביחסי הכוחות הנוכ חים
בתוך מיפלגת העבודה, כשהוא מיי צג
למעשה את אנשי רפ״י לשעבד, אין
לו כל סיכוי להשיג תמיכה רצינית כל־שהיא
בתוך מפלגתו בקרב על השילטון.
הסיכוי היחיד נשקף ממצב בו יבוטלו
החטיבות הפנימיות בתוך המיפלגה ור שי מת
המועמדים לכנסת תורכב לפי מפתח
אישי ולא לפי מפתח חטיבתי.

לרשת את כסא ראש־הממשלה אחרי גול דה,
הוא לא יזכה לשאת בתואר זה אף
פעם. לבן פתח כמילחמה תחת

הסיסמה: הכל או לא כלום. או
ראשות הממשלה — או שהוא יפ רוש
ולא יופיע כרשימת המערך
לכנסת.
דיין טרם השמיע איום זה בפומבי. אבל
כל המהלכים שלו מצביעים על כך. הם
נועדו להפחיד את ראשי העבודה מפני
אפשרות כזו. ועכשיו היא השעה הטובה
ביותר לאיומים כאלה. את המדינה מציף
גל של שוביניזם שטרם ידעה כמותו. מח דלי
הממשלה במילחמה בטירור גרמו ל זעזועים
בדעת־הקהל. סקרים ראשוניים
שנערכו מבשרים שאילו היו נערכות ה בחירות
היום, היו המיפלגות הימניות ה קיצוניות
זוכות בתוספת •כוח מרשימה.

כמצב בזה הדבר האחרון ש העבודה
יבולה להרשות לעצמה
היא פרישה של דיין מרשימת
המועמדים, או איום שיילך
לבחירות כרשימה עצמאית תחת
דגל •טל סיפוח כל השטחים הכי
ברטים, כולל דרום לבנון עד הלי
טאני,
ומילחמה טוטאלית כטירור
הערכי.
לפי כל הסימנים מתכוון דיין להביא
לקראת עימות כזה, כשהוא סבור שסי כויי
הניצחון במישחק הסחיטה הזה יהיו
לצידו, נוכח גילויי ההתרופפות בקרב אנ שי
מפא״י לשעבר.

היעד הראשון:
בלי חטיבות
** ד כה זוכה דיין בתמיכתו של שר
ז ע אחד בלבד: שמעון פרס. למרות ש במרוצת
השנים האחרונות התרחק קצת
פרס מדיין וגילה עצמאות, הוא מגלה ל אחרונה
סימנים של התבטלות מפני דיין.
חשבונו של פרס הוא מובן ופ שו ט:
אס ייבחר דיין כראש־הממשלה, עשוי
הוא, פרס, להתמנות כשר־החוץ, תפקיד
עליו הוא חולם מזה שנים.
אבל בחוגי התומכים של דיין כבר הח לה
ההתארגנות לפעולה. מוקמים צוותים,
נערכות פגישות. כל הכוחות מגוייסים ל מערכה
הגדולה.

האם יש סיכוי לאופנסיבה של ד יי ן?
לדעת משקיפים טועה משה דיין בהע רכת
המצב שלו לגבי יחסי הכוחות ה פנימיים
במיפלגה, ולגבי התרופפות מח נה
״היונים״ .״הטעות הזאת מזכירה את
טעותם של הרוסים והערבים בהערכת כו חה
של ישראל ערב מילחמת , 1967״ אמר
אחד העסקנים.
הסביר איש מפא״י ותיק :״דיין אינו
מעריך נכון את עסקני המיפלגה. הוא מס תמך
על יכך שבענייני חוץ וביטחון, וב שאלות
עתיד השטחים, נוטים רוב חברי
המיפלגה לצידו. אבל זוהי טעות אופ טית.
לא זהו מה שקובע במיפלגה. מה
שחשוב היא חלוקת התפקידים, המישרות
וטובות־ההנאה. ברגע שחברי מפא״י ל-
שעבר יחושו בסכנה, שמישהו מבחוץ עו מד
לאיים על עמדותיהם, הם יתלכדו נג דו.
למשה דיין אין שום סיכוי.״
נראה שמשה דיין מבין גם זאת. לכן
הוא מנסה להחזיר את הגלגל אחורנית,
שנת
את מפא״י של
ולהקים לתחייה
,1958 של לפני הפילוג של רפ״י. זהו
היעד הראשון שהוא רוצה לכבוש בדרכו
אל השילטון.

היותו מייצג את אנשי רפ״י לשעבר
הוא עקב אכילס של דיין, ממנו הוא מעונ יין
להיפטר, מה עוד שרפ״י כיום, כפי
שהיא בתוך מיפלגת העבודה, איבדה הר בה
מכוחה מלפני שלוש שנים. הרבה אנ שים,
כמו יוסף אלמוגי למשל, שהוגדרו
בתור אנשי רפ״י לשעבר, כבר אינם כ אלה.

הכל,

לא כלום
ף* משה דיין ברור שאיש לא יגיש
/לו את השילטון על צלחת. הוא חייב
להילחם למענו. לכן יצא משה דיין ל־מילחמה.

כמו
שעשה ערב הבחירות של
שנת .1969 כאשר התלבט עד ה רגע
האחרון אם להופיע כרשימה
עצמאית כדי לסחוט הבטחות
ועמדות: וכאשר אוהדיו ניהלו
מערכה של ״משה דיין לראשות
הממשלה״ — כן גם עתה, מנהל
משה דיין את מילחמתו באמצעות
הפחדות, איומים, ועשיית צרות.
התפטרויותיו בסיטונות, משחקי הברו־גז
שלו, איומיו והצרות שהוא מתחיל
לעשות, לגולדה, לאלון ולספיר — נועדו
למעשה לצרכי סחיטה: כדי להשיג מק סימום
של עמדות כוח שיבטיחו את מע מדו
בעתיד.
נראה שדיין הגיע למסקנה כי זו ההז דמנות
האחרונה שלו, וכי אם לא יצליח

הדמות החסרה

שהפך לגיבור הפשיטה הישראלית בלבנון לפני שלושה שבועות,
כאשר זחל״ס עליו פיקד נותק מיחידתו בשטח אוייב וחזר בשלום.

דיין מיהר לביתו של סגן שאול מייד אחרי הפשיטה, בחברת
צבא של צלמים ובחברת ידידתו, רחל כורם (רבינוביץ׳) .לצלמים
שהוזעקו לצלם את המאורע, ניתנה הוראה להשמיט מהתמונות את
תמונות הגברת רבינוביץ׳ .הצללית מסמנת את המקום בו ישבה.

19 1

דיוקנו של צבו תדאביבי מתוסכל שהז
בשוד של יהלומים

היפי

— ופרוע מגודל־שיער
דמותו של נתן זהבי כמי
ההיפים,
מיגנון

ש וימה לחקות
ולהתחבר אל אנשי הבוהימה של תל־אביב.

הצרם

נתן זהבי בתחילת הקאריירה העיתונאית שלו, כעוזר צלם מתחיל, בהיותו
בן 7ו. כאן הוא נראה מחזיק מצלמה בידו, באחת ממסיבות הבוהמה
החיפאית, אליה הגיע במיסגרת עבודתו כצלם. זהבי הירבה לצלם במסיבות הבוהימה.

צה גבאר
ך • שעה היתה שבע כערב. בחלון
1 1הראווה של חנות התכשיטים ההדורה
במרכז העיר הגרמנית פראנקפורט, ה שייכת
לישראלי שירד לפני שנים מיספר
מהארץ, הופיעו פניהן של שתיים מזבניות
החנות.
ערב ערב, באותה שעה, ערב סגירת
החנות, היו השתיים ניגשות אל חלון
הראווה, מוציאות ממנו את התכשיטים ה יקרים
שהוצגו לעיני העוברים ושבים
במשך שעות היום, ומכניסות אותן אל
הכספת שבירכתי החנות, המוגנת היטב
מפני שודדים ופורצים.

לאסוף את היהלומים והתכשיטים, הופיעו
בדלת החנות שני גברים מזויינים, מכוסים
במסכות צמר. הם הדפו באיומי נשק את
הזבניות, אספו במקומן את התכשיטים
מחלון הראווה לעיניהם הנדהמות של

היה צורך בשמירה קפדנית זו, שכן
בחלון הראווה של החנות הוצגו כמה

עם יוסקה ג,׳

בתקופת שהותו בפאריס, ערב מילחמת ששת־הימיס,
נראה נתן זהבי באחד מבתי־הקפה הפאריסאיים בחברת
הפסיכופאט יוסף גבעון, המוכר בשם יוסקה ג׳י, שסיפורי הבריות שלו שיגעו את הארץ
תקופה ארוכה. השניים הירבו להיפגש בזמן שזהבי שהה בבירת צרפת, בה עבד כצלם.

עם איסו ;?!

הממונה לשעבר על שירותי הביטחון וחיים
בר־לב, בהם נתקל ברחוב ונכנס לשיחה.

המהפכן

בתקופת שהותו ב־ארצות־הברית
נקלע
נתן להפגנה של המיפלגה הנאצית האמרי על־ידי
המישטרה אחרי
קאית, נעצר
שניסה להפריע להפגנה וקרע פלאקאטים.

נעו השעשועים

נתן זהבי מוקף יפהפיות באחת מתחרויות מלכת־המים,
בתקופה בה שימש כעוזר צלם. באותם ימים
הפנים הילדותיות נער שעשועים שאהב לבלות.

מהיהלומים הגדולים והיפים ביותר באירו פה,
ביניהם יהלום בן 100 קאראט ש שוויו
מגיע ל־ 800 אלף לירות ישראליות.
אבל ביום החמישי האחרון לא הגיע
אותו יהלום אל כספת החנות. בדיוק ב רגע
בו ניג שו הזבניות אל החלון כדי

עוברים ושבים ולקוחות ששהו בחנות. תוך
שניות מיספר הם אספו את שללם ומיהרו
בריצה לעבר מכונית שהמתינה להם ליד
המדרכה. בתוך המכונית י שבו שני גברים
נוספים שפניהם כוסו במסיכות־צמר, מעין
כובעי גרב המשמשים למחליקי־סקי.
המכונית נעלמה ברחוב הסואן שבמרכז
פראנקפורט כשהזבניות פורצות מתוך ה חנות
בזעקות שבר. אחד מעדי הראייה
לשוד הספיק לרשום את מספרה של ה מכונית.
למחרת, ביום השישי, עצרו
רבבות ישראליים את נשימתם כאשר ב שידורי
ישראל
מהדורת החדשות של
נמסר על מעצרם של שני ישראליים ב גרמניה
.״או, הטירור הנגדי כבר מתחיל,״
אמרו לעצמם המאזינים לפני שהספיקו
לשמוע את הידיעה עד תומה .״עוד כשלון
לשירותי הבטחון,״ קפצו אחרים.

במרכז פרנקפורט

נתן זהבי חבוש בכו־וו
ן ן־ ן־ לזה דומה
בע־גרב,

1 11111
שלטענת מישטרת פרנקפורט נמצא אצלו
בעקבות השוד בחנות היהלומים, כאשר
נעצר בבית־זונות בחברת עבריין מוכר.

מ־כסית־י,ם
יכלו לנשום לרווחה כאשר נמסר
סך הכל נעצרו שני הישראליים כחשו־בביצוע
השיור בחנות היהלומים ב־
*זנקפורט, שם נשדדו יהלומים בשווי
ל של מיליון וחצי לירות ישראליות.
מחרת השוד, איתרה מישטרת פראנק־ט
את המכונית, שלדברי עד־הראייה
זו בה השודדים. היא חנתה ליד בית
ות באחד מפרברי העיר, הידוע ל־זטרה
כבית־בושת בו מתגוררות פרו־רבות.
השוטרים הקיפו את הבניין,
ו לתוכו, עצרו שני צעירים ישרא
ליים.
בחדרם מצאו בגדים ומסיכות־צמר מהסוג בו
השתמשו השודדים. כן נמצאו בחדר דרכוניהם של
שני ישראלים נוספים.

לד תנובה

* * ישטרת פראנקפורט מסרה מייד לפירסום את
^ /ש מו ת הארבעה. השניים המבוקשים: אליהו זאדה
( )22 ודוד טולידאנו 25 והשניים שנעצרו: יעקב
יעקובוב ( )23 ונתן זהבי 25 שהציג את עצמו כעי תונאי
מתל־אביב.

שוד היהלומיס

מיסגרת

שיחזור אחד

ממעשי
כדי נתן זהב מחקה פורץ המטפס על צינור
ב־נעשה הצילום יהלומים.
להגיע
למלטשת
השוד הנועזים שבוצעו במלטשת יהלומים ברמת־גן.

שלושה מהשמות לא אמרו כלום לאיש
מלבד לחוקרי מישטרת ישראל. אבל השם
הרביעי, שמו של נתן זהבי, גרם ודאי
להתרגשות בחוגים רבים. שכן, למרות
הצעיר, מוכר הצעיר גבה־הקומה גילו ובעל השיער הארוך בשיכבות שונות.

נתן זהב הוא דמות מוכרת וידועה ב ובין הישראלי העולם
התחתון חוגי אנשי משטרת ישראל ! בין יו שבי קפה
האמנים כסית ברחוב דיזנגוף בתל־אביב
ובקרב אורחי הבארים, מועדוני הלילה
והדיסקוטקים של תל־אביב ; הוא מוכר
למשתתפי ההפגנות המקצועיים ובין חוגי
הפנתרים השחורים! הוא ידוע בין לוחמי
אחת מיחידות הקומנדו המפורסמות של
צה״ל כמו בחוגי העתונאים בישראל.
סיפורו של הצבר התל־אביבי שהתדרדר
עד למעצר כחשוד בשוד מיליונים בחו״ל,
הוא סיפור נוגע־ללב של אדם שכל ה שערים
היו פתוחים בפניו והוא בחר
מכולם את השער הבלתי נכון.

סירה

תמונה זו צולמה לפני שלוש שנינן. נתן זהבי, גבה הקומה (משמאל) נראה
כשהוא חובש מסיכת צמר, מאיים על שוטר מחופש, בתמונת שיחזור של שוד.

נתן זהבי הוא בן ״למשפחה טובה״
ישראלית אופיינית. הוריו, יוצאי פולין,
ותיקים בארץ, חברי מפא״י נאמנים במשך
שנים, האמונים על קריאת דבר מדי יום.
האב, כיום בפנסיה, הוא מוותיקי עובדי
לשבת־חמס של הסתדרות העובדים. האם,

ביום

נתן זהבי, מחזיק בידו תת־מיקלע
מעץ, חובש על
פניו מסיכה, בתמונת שיחזור של השוד.

בחברה טובח

ארבעת הישראליים החשודים כי ביצעו את שוד
היהלומים בפראנקפורט, בתצלומים שהפיצה מישטרת
גרמניה המערבית. מימין נראה יעקב יעקובוב, סוחר מכוניות מתל־אביב, שנתפס יחד עם
(המשך מעמוד )21
אשד, נעימת־סבר, רכת־דיבור ושופעת
חמימות. ביתם של השניים, בצפון תל־אביב,
הוא בית טיפוסי של משפחת עוב דים
חרוצה ומבוססת.
שני אחיו הגדולים של נתן הגיעו ל עמדות
בכירות. אחד מאחיו הוא מדען
גרעיני. אח שני הוא מבקר ספרותי ועובד
מדינה בכיר. נתן, בן הזקונים, היה בן ה תפנוקים
של המשפחה, לא חסר ד בר מימיו.
הוא גדל כנער פיקח, נבון, חריף־לשון ובעל
קסם־אישי ההופך אותו לחביב כל חברה
אליה הוא נקלע.
ב קי צור: נתן היה ״ילד תנובה״ טיפוסי.

אל_החעדש

ף תן, שקיפל חינוך חלוצי בסניף
צפון של התנועה המאוחדת, שיחק

גם כדורגל בקבוצת הכוח רמת־גן, שהוא
נמנה על השרופים שבאוהדיה. בעקבות
משבר גיל ההתבגרות שלו הפסיק את
לימודיו התיכוניים אחרי הכיתה השישית.
באותה תקופה, כשהיה בן ׳ ,16 עשה את
צעדיו הראשונים בעולם העיתונות.

יותר. המשכתי לעשן בחברות אחרות. ל הפתעתי
גיליתי שהרבה מאוד אנשים שלא
הייתי מאמין שהם משתמשים בסם, מעש נים.
עישנתי בדירותיהם של אמנים, רופ אים
ועורכי־דין.

מכרעת בכיוון התפתחותו של הצעיר ה חברותי.
אחרי שעבר בדיקה בוועדה הרפו אית,
הסתבר שהוא אינו כשיר לשירות
בצה״ל. זהבי נפגע מפסילה זו. הוא לא
יכול היה. לסלוח שצה״ל לא היה מוכן
לקלטו, ניסה להפוך את הקערה על פיה
״כיוון שהיו לי חיי לילה ענפים, הייתי
ולהציג את פסילתו לשירות בצורה כזאת ) מ ע שן כמה פעמים בשבוע. ואז, שלוש
כאילו נעשה הדבר מיוזמתו.
* שנים אחרי העישון הראשון, התחלתי להר הוא
סיפר לחבריו כי אחרי שסרבו להע גיש
עייפות כללית. פעם, אחרי שעישנתי
סיקו כצלם צבאי בשבועון צד,״ל במחנה,
מספר פעמים במשך היום, הרגשתי ש העמיד
פני ״ארטיסט״ ושוחרר כ״פסיכי.״
העסק הזה מפריע לי. אמרתי לעצמי , :חבי לימים
הוא הלביש לפרשה מעטה אידי בי,
גמרת עם זה׳ .מיום המחרת לא נג אולוגיה,
התימר להיות פאציפיסט, מהפכן
עתי יותר בחשיש.״
שמאלני, שונא המימסד. הוא הפך את ה מה
שקרה לנתן זהבי היה אופייני ל מהפכן
הקובאני צ׳ה גבארה לאלילו, גידל
צעירים ישראליים רבים שצד,״ל סירב ל לעצמו
שיער ארוך וזקן דליל, הצטלם
גייסם. זו היתד, פגיעה בגבריותו. הוא ני בצורה
זו מתחת לתמונתו של צ׳ה, הת סה
להוכיח לעצמו את הגבריות בצורות
פאר ברבים בדמיון הרב שהיה ביניהם.
אחרות, כמו עי שון סמים, התנהגות פרו באותה
תקופה החל גם להסתובב בשולי
עה, שתיית משקאות חריפים וסגנון די הבוהימה
התל־אביבית בקפה כסית, סיגל
בור שחצני ומעליב.
לעצמו אורח־חיים בוהמי, כשהוא נדבק
באופנות שחלפו אז על הבוהימה, כמו עי שון
סמים ופולחן של אנשי העולם־התחתון.
בשעתו, פירסם את סיפור דרכו אל הח ך*
וריד של זהכי, שחששו מהתדרדרו־שיש
וחזרה :״התחלתי לעשן בגיל — 17
כתוצאה ישירה מהסיפורים ששמעתי על
\ 1תו, עשו נסיון להצילו. הם שלחו או תו
לקרוב משפחה בארצות־הברית. ב ספטמבר
1966 הגיע לדודו, בעל מכולת
בשיקאגו, שם היה צריך להתגורר ולעבוד
כעוזר בחנות. אבל שהייתו בארצות-
הברית לא התארכה יותר משישה שבועות.
היה זה כאשר היה זהבי עד־ראיה ל-
מיצעד הפגנה של המפלגה הנאצית הא מריקאית
של לינקולן רוקוול. סיפר אז
ז ה בי :״כשראיתי את צלבי הקרם מור מים,
עלה לי הדם לראש. זינקתי קדימה,
וחתכתי את שורות השוטרים שליוו את
ההפגנה. הספקתי עוד לירוק בפניהם של
הנאצים ו שני שוטרים בריאים תפסו אותי
במרפקים והטילו אותי אחורה ...אחר־כך
קפצתי שוב לתוך השורות. באותו רגע לא
ידעתי בדיוק מה קורה איתי. בכל אופן
משכתי כרזת צלב־קרס מידיו של נאצי
וקרעתי אותה. הוא התנגד ואז הכיתי
אותו. הכל כהרף עין. הכיתי והוכיתי.
בעטו בי מהצדדים והחזרתי בעיטות.״

מכוח ל( א8נ^•

דובר מיפלגה

נתן זהבי (משמאל) במסיבת עיתונאים בבית־סוקולוב
בתל־אביב, שנערכה על־ידי־ מיפלגת ״הדמוקרטים
הישראליים״ ,שלא קמה בינתיים. זז״כ שלום כהן הציג את זהבי כדובר המיפלגה.
בזמנו טענו הפנתרים השחורים שהשניים הסיתו אותם להתפרע בהפגנות שהם עורכים.
בהמלצתו של שחקן נבחרת ישראל,
יוסלה מרימוביץ׳ ,הוא התקבל כעיתונאי
מתלמד במדור הספורט של העולם הזה.
בתפקיד זה כיסה אירועי ספורט שונים,
הועסק גם כעוזר־צלם ולמד תוך כדי כך
את מקצוע צילום־העיתונות.
אלא שהוא לא החזיק מעמד זמן רב
בתפקיד זה. החריצות והשקידה לא היו
אף פעם מתכונותיו הבולטות. הוא פרש
מעבודתו בעיתון, החל עובד כשכיר אצל
צלם עיתונות עצמאי כצלם של תחרויות
כדורגל ומאורעות ספורט אחרים.
כשמלאו לו 18 שנים והוא היה צריך
להתייצב לשירות צבאי, חלה התפנית ז ד

נתן זהבי בבית־הבושת בפראנקפורט. ליד זהבי כשמשמאלו דוד טולידנו ואליהו זאדה,
המוכרים למישטרה כעבריינים. אליהו זאדה מבוקש גס כחשוד ב שוד בבנק באש קלון.
השוד נערך בחנות שנחשבה ״כחנות התכשיטים הבטוחה ביותר בכל גרמניה״.

השפעות הסם. רציתי פשוט לנסות, ולו
רק פעם אחת. וכשנפלה לידי ההזדמנות
— עישנתי. היה זה במועדון עומאר־כייאס
ביפו. ישבתי עם אדם, שראיתיו לראשו נה
בשעת ביקור בכלא רמלה. מכיוון ש היה
בינינו אימון, הוא סיפר לי שהוא
יוצא עם כמה חברה לעשן חשיש. בי קשתי
להצטרף.
״העישון נעשה בין חורבות בתים הרו סים.
כולם השתעלו לאחר, הסחיבה׳.
חזרנו למועדון. הזמרת מצאה חן בעיני
יותר מקודם. בכלל, הדברים נראו לי
יותר מעניינים. זו היתד, ההתחלה. חזרתי
על חוויה זו כדי לראות את העולם נחמד

בעקבות התפרעות זו בהפגנה הנאצית
נעצר זהבי. כעבור שבועיים הועמד לדין.
השופט התחשב, כלשון פסק־הדין בכך
״שזהו צעיר מישראל שרבים מבני מש פחתו
הושמדו בשנות המילחמה על־ידי
הנאצים ...היתד, זו הפעם הראשונה בחייו
שראה נאצים וצלבי־קרס בידיהם. הוא אי בד
את עשתונותיו ופעל מתוך דחף שאינו
ניתן לעצירה.״ גזר־ הדין :״שישה חודשים
של התנהגות טובה.״
נתן זהבי חזר לישראל. אבל לא לזמן
רב. טעם חוץ־לארץ ערב לחיכו. הוא אסף
כספים וכעבור שבועות מספר יצא לפאריס.
בן ה־19
בפאריס התאכסן הצעיר
בעליית־גג שהעמיד לרשותו חבר יש ראלי,
ניסה למצוא את מחייתו בצילומי-
עיתונות. הימים היו ימי מרד הסטודנטים
ונתן נסחף ברעיונות של המהפכנים ה צעירים.
עתה היה דני האדום אלילו החדש.
ואז פרצה מלחמת ששת־הימים. הצ עיר
שהסתובב בפאריס בחוגי מצפן והש מיע
דיעות אנטי־ישראליות, קפץ על ה הזדמנות
הראשונה שניתנה לו כדי לסייע
למדינה. הוא העמיד את עצמו בהתנדבות
לרשות השגרירות הישראלית, גויים כמו
ישראלים רבים אחרים בפאריס לפקח על
משלוחי הנשק שיצאו לישראל מנמל ה תעופה
באורלי, ולאבטח את המטוסים ה ישראליים
שם. הוא עבד יום ולילה בהת להבות
ובמסירות.

נראה היה שהמלחמה, שהוא עצמו לא
היה יכול להלחם בה, עשתה לנתן זהבי
מד, שעשתה להרבה אחרים. היא עוררה בו
רגשות פטריוטיים חבויים. בהזדמנות ה ראשונה
חזר לארץ כשהוא מנסה להת חיל
בחיים חדשים. הוא שב לעסוק במק צועות
כצלם עתונות וממאי 1968 הועסק,
כעובד שלא מן המנץ, בצילומי־ספורט
עבור העולם הזה. התמחותו הגדולה היתה:
צילום התפרעויות במגרשי הכדורגל. כמה
מהצילומים הטובים ביותר שצולמו באותן
שנים בתחום זה, היו מעשה מצלמתו.
מפעם לפעם ניסה את כוחו גם בכתיבה.
אולם יכולת ההבעה שלו בכתב, בניגוד
לשטף הדיבור שלו, היתד, קלושה ביותר.
בדצמבר 1969 הופסקה עבודתו עבור עתון
זה. הסיבה: התרשלות, עצלות והתרועעות
עם טיפוסים מפוקפקים. כמו במקרה של
מרוב צה״ל לגייסו, לא יכול היה נתן
לסלוח להעולם הזה את פיטוריו. הוא הפך
את שינאתו להעולס הזה ולעורכיו לדגל.
נתן זהבי היה חסר משמעת עצמית של
עבודה. חיי־הלילה קסמו לו. הוא נטש את
העתונות והפך לציפור לילה .״צ׳ה גבארה
של נסית״ היה אורח קבוע בכל מועדוני-
הלילה וד,דיסקוטקים של תל-אביב. הוא
ניסה להפוך את חיי־הלילה גם לפרנסתו.
תחילה ניסה את מזלו כשומר־סף בדיס קוטק
סאני בתל-אביב. אבל נתן, למרות
קומתו ולמרות שחצנותו, היה פחדן מ טבעו.
הוא לא יכול היה לשמש מחסום
לבריונים האלימים שניסו להתפרץ למ קום.
הוא ניסה עימם בטובות, הפך לידידם.
אבל כשומר־סף לא האריך ימים.
אחר־כך הפך זהבי לבארמן במועדון
עינבר ברחוב אבן־גבירול, שהיה שייך
לכמה מאנשי כנופיית בת־ים לפני שהוצת
והסך למאכולת אש. עד השעות הקטנות
של הבוקר היה משתכר בדיסקוטקים של
תל-אביב, כשהוא מחרף ומגדף את המ דינה,
ראשיה ואת העולם הזה, משמיע
איומים של נקמה.
היה זד, אופייני לצ׳ה גבארה מכסית,
שונא המילחמות והחיילים, שהעריץ יותר
מכל את אנשי הקומנדו הימי, היה מזדנב
בעקבותיהם ומתמסר כולו לפולחן ה הערצה
שלהם.

י 2ית_בעמק

ת פרנסתו ניסה נתן להוציא
אותם ימים במשחקי קלפים, פוקר
בעיקר. הוא הפסיד כספים רבים ונשאר
חייב להרבה אנשים, בהם כמה מהדמויות
הידועות בעולם התחתון. אותה תקופה
הגיעו למשטרת תל־אביב ידיעות לפיהן
נראה זהבי מתרועע בחברת סוחרי-סמים.
אנשי המדור המרכזי בתל־אביב, ש קיבלו
עליו ידיעות, לא רצו לעצרו ול העמידו
למשפט. הם התיחסו אליו כאל
בן־טובים, בחור טוב ביסודו, שהשלכתו
לכלא עלולה רק להרוס אותו ואת עתי דו.
תחת זאת הציעו לו, לטובתו, לעזוב
את תל־אביב, ולצאת לגלות למקום שם
לא יוכל להתרועע עם העולם התחתון.
כך יצא נתן לגלות בקיבוץ תל-יוסף
בעמק יזרעאל, שם שהה מספר חודשים
ועבד בענפי חקלאות שונים ..בביקוריו ה מעטים
בעיר נראה היה שהקיבוץ משפיע
לטובה על הצעיר, שגם בגיל 24 היה בעל
התנהגות ילדותית. הוא נעשה שקט יותר,
מאופק יותר. נראה היד, שהוא עולה על
הדרך הנכונה, להשתלב בחיים נורמליים.
אלא שאז שוב אירע מאורע שהשפיע
על חייו בצורה קיצונית. ח״כ שלום כהן
עזב את העולם הזה כשהוא נשבע לנקום

בעתון ולהרוס אותו. הוא הוציא אז לאור,
בשיתוף עם ידיעות אחרונות, את שבועון
הנפל נוטר ,71 שנועד להתחרות בהעולס
חזה, ואת מי גייס לעזרתו אם לא את
נתן זהבי, חברו לשולחן משחקי הפוקר ו
מה שאיחד את הח״ב המתבגר ואת ה צע
ר המתוסכל היתד, שנאתם הפאתולו*
גית להעולם הזה. כהן מינה את זהבי,
הזר לכללי התחביר והדקדוק העברי, ל כתב
הבכיר של שבועונו. זהבי הפך לעוזרו
הראשי וליד ימינו. הוא הופיע לצידו ב מסיבות
עתונאים ובהופעות פומביות. כא שר
הקים כהן את תנועת ד״י — תנועת
הדמוקרטים הישראליים — הפך זהבי ל דובר
המפלגה.
שבזעונו של כהן לא האריך ימים, פשט
את הרגל כשהוא משאיר אחריו הפסדים
במאות אלפי ל״י. הכתב הבכיר זהבי נש אר
ללא עבודה. אבל הוא היה כבר מוכה
בתסביך הגדלות, ראה את עצמו כמהפכן
וכמורד. כך הפך לאחד המסיתים העיק ריים
לפעולות הפנתרים השחורים בירוש לים,
שח״כ כהן ניסה להשתלט עליהם.
כאשר נמלטו שלושה ממנהיגי הפנת רים
— סעדיה מרצ׳יאנו, צ׳ארלי ביטון
ואלי אביכזר — מידי המשטרה, היה זה
זהבי שהחביאם בחורבה ליד הירקון, הופיע
בטלוויזיה ובמסיבות העתונאים כשהוא
מדבר בשמם ומציג תנאים להסגרתם.

-¥ברו סלוצי ה

ך• אותה תקופה ניסו שניים ממנ-
*י היגי הפנתרים השחורים להתנער מ־אפוטרופסותם
הכפויה של כהן וזהבי. היו
אלה ראובן אברג׳יל וכוכבי שמש, שהא שימו
את כהן וזהבי בהסתת הפנתרים הש חורים.
בעקבות אחת ההפגנות, שעוררה
תגובות שליליות בציבור אחרי שנשרפו
בה ארונות מתים ותמונות של גולדה, טע נו
השניים :״הם עשו לנו פרובוקציה.״
העולם הזה פירסם את האשמות הפנת רים,
ואז, כעבור זמן קצר, הוצתה המערכת
ועלתה באש. חקירת ההצתה הוכיחה מעל
לכל ספק, שהאש הוצתה על־ידי אנשים
שהיו בקיאים בסידורי המערכת ובחשי בות
הארכיונים לעבודה התקינה בעיתון.
באופן טבעי נפל החשד גם על נתן
זהבי, מה עוד שבליל הדליקה הוא נראה
באחד הדיסקוטקים בתל־אביב בחברתם
של עבריינים הידועים גם במציתים. זהבי
הוזמן לחקירת המשטרה, הכחיש כל קשר
להצתה, למרות שהובאו עדויות כי זמן
רב לפני הדליקה הכריז במקומות פומ ביים,
כשהיה שתוי, כי יצית את מערכת
העולם הזה. השוטרים לא האמינו לאליבי
שלו. תבעו ממנו להיבדק במכונת־אמת.
בתום החקירה לא נמצאו קל הוכחות ממ שיות
נגד זהבי, כשם שלא נמצאו כל
הוכחות נגד כל אדם אחר. תעלומת ההצ תה
נשארה בלתי מפוענחת עד עצם היום.
כאן החל הפרק האחרון בקאריירה של
הצעיר המתוסכל. אחרי שניסה לפתוח ב שותפות
דיסקוטק באילת אך סולק משם,
הפך בן־לוויה קבוע לדמויות המוכרות ל משטרה
כעבריינים. הוא היה מצוי בכל
הנעשה ומתרחש בעולם התחתון הישראלי.
לעיתים קרובות היה בא לבתי־המשפט,
לראות את ידידיו שנעצרו. כשהיה שי כור
היה מתפאר ומספר בפרטי־פרטים על
פריצות ומעשי־פשע אחרים עוד בטרם
היתר, המשטרה מגלה אותם.
הדברים הגיעו עד לידי כך, שבאחד הער בים•
שעה שחבורת עבריינים מוכרים הת כנסה
באחד הדיסקוטקים בתל־אביב, על תה
ההצעה למנות את נתן זהבי כ״דובר
העולם התחתון,״ כדי שיגיב בהודעה מש לו
על כל הודעה שמוסר דובר המשטרה.
לא עבר זמן רב ונדמה היה שזהבי נכ נס
לתפקידו. לפני כחודשיים היה עד ל התנפלות
שוטרים אלימה על חשוד, ניסה
לדבריו להתערב, הוכה באכזריות על־ידי
הבלשים ״עד כדי אובדן חושים.״ זהבי
הגיש תלונה רשמית למפקד משטרת תל-
אביב, דאג לפירסומה באמצעי התיקשורת.
היתה זו מעין הכרזת מלחמה על מש טרת
תל־אביב, שנהגה עד כה בזהבי ב־כפפות־של־משי,
מתוך ידיעה שהוא עצמו
אינו משתתף בפשעים החמורים שהוא
יודע עליהם כה הרבה. הוא חשש שבהז דמנות
הראשונה שתזדמן לידיהם יפרעו
ממנו שוטרי תל״אביב את החשבון.
היה זה מנהיגו, ח״כ שלום כהן, שיעץ
לו לנסוע לחו״ל להתאוורר ולהינפש. כהן
גם סייע ועזר לו בסידורי הנסיעה לחו״ל.
ימים מספר אחרי שהגיע לפרנקפורט, נע צר
זהבי בבית־בושת כחשוד בחברות ב־כנופיית
השודדים הישראלית, שלטענת ה משטרה
הגרמנית שדדה את חנות היהלו מים
בפראנקפורט.
במדינה קופת־חזלים
הווזיר. הנוראית
מחלד משפטי מפתיע
מנע סג? מרבבות חוזים
והוציא את בך־אהרון מכליו
כאשר שידר הרדיו את הידיעה, נשמו
רבבות חולים וסובלים לרווחה. הם חששו
כי למחרת היום יהיו שערי קופת־חולים
נעולים, וכי מחלותיהם יישארו ללא טי פול.
עתה הודיע הרדיו שהשביתה נדחתה.
פחות שמחים היו הבוסים של ההסתדרות.
הם רתחו מכעס — כאילו היתה שביתת־הרופאים
תענוג גדול, שנגזל מהם בזדון.
״עיסקה קנונייתית!״ קרא בזעם יצחק
בן־אהרון. בהתכוונו למהלכים שהביאו ל דחיית
השביתה. גם הוועדה המרכזת של
ההסתדרות הביעה מחאה חריפה.
אולם החולים לא התעניינו בזעם ה בוסים.
חם נהרו אל המירפאות — מבלי
לדעת בדיוק מה גרם לכך שנשארו
פתוחות.
טל פץ בשכת. הדבר קרה בשבת,
כאשר צילצל הטלפון בביתו של אברהם
מטלון, מזכיר בית-המישפט המחוזי בתל-
אביב. השעה היתד 10 ,בבוקר. עורך־דין
אמנון זיכרוני השמיע בקשה בלתי־רגילה.
הוא ביקש להופיע, עוד בטרם צאת השבת.
אצל השופט התורן, בביתו הפרטי, כד׳
לבקש צו־מניעה שיאסור על אשר ידלין
להיכנס לתפקיד יו ״ ר מרכז קופת־חולים,
אליו נבחר יום לפני כן.
״מהי הדחיפות?״ תמה מטלון, המשרת
בבית־המישפט עוד מימי הבריטים.
״אם נקבל את הצו, אולי נוכל למנוע
את שביתת רופאי קופת־חולים העומדת
לפרוץ מחר, ולמנוע סבל מהמוני חולים.״
השיב זיכרוני. אחרי שמטלון שמע את
הטענות, קבע :״תביאו אלי את הבקשה
אחרי שתסיים לנסח אותה, ואז נראה.״
עד אותו רגע לא היה שום קשר בין
בקשה זו ובין הרופאים. אלה תבעו שיו״ר
מרכז קופת־חולים יהיה רופא. זיכרוני
פעל בשם סיעת העולם הזה — כוח חדש
בהסתדרות, שטענה כי בחירתו של ידלין
אינה חוקית מבחינת תקנון קופת־חולים
והסדרים הדמוקרטיים בהסתדרות.

הוועידה שלא היתה.

היו לכך כמה

נימוקים טובים:
תקנון קופת־חולים, חייבת
• לפי
להתכנס ועידה של קופת־חולים תוך שנה
וחצי אחרי בחירת ועידת ההסתדרות.
הוועידה בוחרת בוועד־מפקח, זה בוחר
במרכז, המרכז בוחר ביו״ר.
• ועידת־ההסתדרות האחרונה נבחרה
בקיץ .1969 אולם ועידת קופת־חולים לא
נתכנסה מאז.
+לפי התקנון, חייבים הוועד־המפקח
והמרכז של קופת־חולים להיבחר בהתאם
להרכר הסיעתי של מוסדות ההסתדרות.
אולם סיעת העולם הזה, שנבחרה להסתד רות
לראשונה ב 1969 לא קיבלה כל
ייצוג במוסדות הקופה. גם סיעות אחרות
לא יוצגו בה.
• תוך הפרת התקנון, ממשיכים הגו פים
היישנים של הקופה לפעול תוך הסכם
פרטי בין המערך וגח״ל. המרכז שבחר
בידלין פשוט אינו חוקי.
אלכם מסיס, חבר הוועד הפועל מטעם
העולם הזה — כוח חדש, פנה אל ראשי
קופת־חולים מייד עם היוודע דבר הכוונה
לבחור בידלין. הוא הזהיר אותם שלפי
התקנון אין הבחירה חוקית. אולם הבוסים
לא התרגשו. הם רגילים לנהל את ההס תדרות
ואת קופת־חולים כאוות נפשם, דחו
את האזהרה בבוז.
בשבת נסתבר להם כי זילזול זה היה
מוקדם מדי. הסיעה, שהחליטה להסתכן
בהתנגשות חזיתית עם הבוסים כדי להביא
לדמוקרטיזציה של ההסתדרות, החליטה
לפעול.
מישפט על המירפסת. אחרי ה-
צהריים הגיע עורך־הדין זיכרוני, יחד עם
מסים ודו בר הסיעה, המהנדס פרץ עופר,
אל ביתו של מטלון. הלה עיין בבקשה
המפורטת, התקשר עם השופט התורן,
אליהו מני. הוא ביקש לקבל את העותרים.
בשעה חמש הפכה מירפסת ביתו של
השופט מני, ברחוב מוצקין בתל־אביב,
לבית־מישפט ארעי. הוא עיין בבקשה,
שהוגשה בשם אורי אבנרי, אלכם מסיס
וסיעת העולם הזה — כוח חדש בהסתד רות,
ח! 4ר את העותרים.
זיכרוני הוסיף מידע ח שוב: בצהריים

יו״ר תורן גרייק חותם על קבלת צו-המניעה*
ד״ר פרויד היה והנה
התקשר מסיס לראשונה עם יו״ר רופאי
קופת־חולים, ד״ר רם ישי, ושאל אותם
אם יסכימו הרופאים לדחות את שביתתם,
אם יוצא צו־מניעה נגד כהונת ידלין. ישי
השיב שאינו דיקטטור ואינו יכול להחליט
לבדו, אך הוא מניח שהוצאת צו כזה יביא
לדחיית השביתה. זאת היתה ה״קנדנייה״
הנוראית, שעליה דיבר לאחר מכן בן־
אהרון.
לפי הנוהל בישראל, יכול שופט להוציא
צו כזה ב״מעמד צד אחד״ ,בנוכחות ה עותרים
בילבד, בלי נוכחות הצד השני,
כשהעניין מחייב זאת. הדיון היה קצר
ותמציתי. מני הוציא את הצו המבוקש.
בזה לא נסתיימה המלאכה. השלישייה
מיהרה לביתו של סטפן גרייק, פרטיזן
ותיק המכהן כמ״מ תורן של מרכז קופת־חולים,
כדי למסור לו את הצו. לאחר מכן
התקשרו עם ישי, הודיעו לו על ההחלטה,
ביקשו לדחות את השביתה. תוך שעתיים
כבר בי שר הרדיו כי השביתה נדחתה.
״הוועד המקפח״ .תגובת הבוסים
ההסתדרותיים היתה מוזרה ביותר.
לכאורה, היו צריכים לשמוח שהוצא
צו כזה. ממילא התכונן ידלין להיכנס
לתפקידו רק בעוד שלושה שבועות, והוא
נמצא כעת בוועידה בחו״ל. הם יכלו לנצל
את הזמן — כשנמנעה השביתה בגלל הצו
— כדי להידבר עם הרופאים, לחסל את
הסיכסוך, ובאותה שעה לדאוג כי מכאן
והלאה יסתדרו הדברים בהתאם לתקנון.
אולם הם לא עשו זאת. בעודם משמיעים
דברי גידופים ו בזיון בית־המישפט, הם
הכינו באופן קדחתני בקשה נגדית, ל ביטול
הצו שניתן. לפי דרישתם, נקבעה
הישיבה כבר ביום רביעי זה.
לדבריהם, תוקן התקנון בחשאי, מבלי
לתקן את חוברת־התקנון, המצוייה בבניין
הוועד־הפועל וקופת־חולים. לפי התיקון,
הוסמך הוועד-המפקח של קופודחולים
לקרוא לוועידת ההסתדרות בכל מועד
הרצוי לו.
מובן שתקנה זו עצמה היא בלתי־חוקית.
היה זה כאילו פירסמה הממשלה תקנה
שתאפשר לה להבא לכנס את הכנסת, או
למנוע את כינוסה, ככל העולה על רוחה.
פירוש הדבר: ביטול כל שליטה דמוק רטית
של נציגי הציבור על קופת־חולים,

יזם חיץ
הדלתות נותרו נעולות

בידי

קנונייה

מסירת השילטון הבילעדי
של המיפלגות הגדולות.
אולם הרופא הווינאי המנוח, זיג מונד
פרויד, בוודאי היה נהנה אילו קרא את
הבקשה שהוגשה על-ידי הבוסים לבית־שהיא
שגיאת־דפוס, בגלל המישפט.
מעשה־כשל
אופייני, דובר בה על ״הוועד
המקפח״.
עסקים האח הגדוד ל שירו תך
שירות חדש בשוק הישראלי :
מודעות מיסחרידת
באמצעות מחשב.
הרעיון עצמו היה מברי ק: רוצה לקנות
סוסיתא סטיישן, מודל ,׳64 צבע לבן,
שלושה כיווני אווי ר? רוצה למכור דירה
על הכרמל, ארבעה חדרים, מנוע חדש
אחרי אובר הול? מחפש פועלות לבית־המלאכה
שלך? רוצה להיפטר מהחותנת?
אינך צריך יו תר לעבור על העיתונים,
לנבור לאורך שורות אינסופיות של מו דעות
קטנות, צפופות־אותיות — כדי ל גלות
אולי, אחרי חצי שעה, שלא מצאת
שום ד בר מתאים.
במקום זאת, אתה מרים טלפון, מחייג,
מודיע מה בקשתך — ומחשב אלקטרוני
מוסר לך, תוך דקות, אם יש ד בר כזה,
ואס יש — את מיספר הטלפון איפה יש.
קורא אלקטרוני .,הפעיל את הרעיון
אלי חיוו, כלכלן צעיר ( )28 יליד טרי פולי׳
שעלה ארצה בגיל ארבע. לפני חצי
ישנה עלה הרעיון במוחו — ובשבוע שע בר
הפך למציאות: בעזרת י די ד מיו הנסבורג,
איש עסקים בשם ליאונרד כהן, לשכירת אירגן את ההשקעה הדרושה
מחשב, מקום, וצוות, הקים חברה בשם
אינפובנק — בנק אלקטרוני למידט, ויצא
לחפש את האתונות.
לאט לאט, הצליח לשכנע יו תר ויותר
מפרסמים. בין זזנקודות שחיוו הדגי ש:
תמורת 9.65ל״י, דשאי מפרסם למסור
מודעה, שבניגוד לעיתונים, אינה מוגבלת
במיספר המילים שלה, ונשארת בתוקף
שבוע ימים, לעומת יום בלבד בעיתון.
״קורא״ המודעה זכאי למידע האצור ב מעי
המחשב — חינם אין כסף.
זהירות מופלגת .״כבר היום. כש רק
התחלנו, יש לנו 800 כתובות והצעות
במחשב,״ מספר חיון, בן למישפחה בת
עשרה ילדים שאביה פועל פשוט. את
המחשב עצמו, את צוות העובדים וסוכני
המכירה, ואת שיטות העבודה, מסרב היון
בקפדנות •להראות, שומר על כולם מא-
יחויי דלת סגורה .״כדי לשמור על הסו דיות,״
הוא מסביר.
אפשר אולי להבין את זהירותו המום־
לגת. אם יכה רעיונו שורשים, עשוי ה אח
האלקטרוני הגדול, ש עינו בכל, לפ גוע
קשות במודעות המסחריות של העי-
תונים. חיוו ושותפו יודעים לספר כבד
עתה על לחצים שהופעלו עליהם, ועל
פעולות־נגד מיסחריות חריגות, בהתחשב
בעובדה שהמודעה הקטנה משמשת מכרה
זהב לעיתונים. מצד שני גילה אחד העי תונים
נכונות להיכנס לשותפות עם אלי
חיון.
* מי מין: אלכס מסיס, כתב שידורי
ישראל, גרייק, פרץ עופר, אמנון זכ רוני.

* נתב הטלוויזיה שענודתו הובסקה
מציע את עצמו נמננונה ער הטלוויזיה
רשות ך*
כרי הוועד־המנהל של
ן ן השידור עלולים לקבל את. ההלם של
חייהם כאשר י שבו בימים הקרובים לראיין
את המועמדים, שהציעו את עצמם במיכרז
החיצוני הפתוח, למישרת הממונה על ה טלוויזיה
הישראלית. האיש האחד שהם
יראיינו במסגרת זו הוא סגן־אלוף ישעיהו
תדמור, מי שהושאל בזמנו מצה״ל לרשות־
•השידור כדי לנהל את הטלוויזיה ועתה
נאלץ להציע את עצמו במיכרז כדי להא ריך
את תקופת כהונתו.
האיש השני, שיהיה קרוב לודאי מתחרהו
היחיד של תדמור על התפקיד, הוא לא
אחר מאשר עמנואל דודאי, מי שהיה עד
לפני שבוע כתב מערכת החדשות של
הטלוויזיה בתל־אביב.
הרקע להלם העלול לפקוד את חברי
הוועד־המנהל: עמנואל דודאי הוא אותו
כתב טלוויזיה שבמשך השבועות האחרו־

עובדים שנחשדו בקבלת־שוחד :״כל זמן
שלא הוגש נגדם כתב־אישום אין כוונה
להשעותם מתפקידם.״
אבל בשבוע שעבר, למרות שלא הוגש
כל כתב־אישום נגד עמנואל דודאי ונגד
הצלם יצחק בנימיני, הושעו השניים מ עבודתם.
עבודתו של דודאי כעובד־חזץ עובד שהוא
מי מיני, ואילו הופסקה
מדינה ותיק, הושעה מעבודתו עד לסיום
החקירה.
מה קרה בינתיים, שגרם ל שינוי ב עמדת
ר שו ת־ ה שידור?
למעשה לא אירע שום דבר. רב־פקד
משה כ״ץ, מהמטה־הארצי של משטרת־ישראל,
שקיבל לידו את חקירת האשמות
השוחד, היה טרוד בשבועות האחרונים
בחקירת פרשת עמיחי פאגלין. הוא לא
הספיק להתקדם בחקירת השוחד בטלווי זיה.
אבל רשות־השידור, מפי הסמנכ״ל
בנימין מי־טל, לחצה על המשטרה לקבל
איזה שהם מימצאים, מאחר שהפירסומים
התכופים בעתונות על חקירת השוחד בין
עובדי הטלוויזיה ערערו את מוראל ה עובדים.
במקום
מימצאי חקירה קיבלה הרשות
מהמשטרה תמצית עובדות אד־הוק בלבד.
על סמך תמצית זו, המבוססת רק על
עדויות שנגבו בתחילת החקירה, שמה
עצמה הרשות כשופטת והפסיקה את

דור והבטיח לו תשלום עבור צילום זה.
פשוט
״אבל הצילום לא נועד לשידור,
דאגתי לבנימיני לחלטורה,״ סיפר דודאי
לחוקרים. לדבריו, התחשב במצבו הכספי
הקשר, של הצלם, דאג לו מדי פעם לעבו דות
צילום פרטיות מחוץ לעבודה. דודאי
לא הכחיש כי הוא עצמו קיבל תשלום
ומקבל תשלומים מלהקת בת־דור .״אבל
זה בתוקף תפקידי כיועץ־לענייני־קזלנוע
של הלהקה. אלה תשלומים עם קבלות
שמנוכה מהם מס הכנסה — אז איזה
שוחד זה יכול להיות?״

״החליטו
להרוס אותי
במדינה דרכי אדם
הבעל הנצחי
כגיל . ,45 הוא נטש את
אשתו ושתי בנותיו,
וברח מהארץ.
לאה אקהויז נעצרה במקומה כהלומת
רעם 24 .שנים חלפו מאז ראתה בפעם
האחרונה את הגבר שישב עתה, מולה,
על הספסל בשדרה — אולם ללאה לא
היה ספק בזהותו :״אתה אבא,״ הכריזה
נדהמת.
הזקן הממושקף נשא עיניו מופתע, גם
הוא הכיר מייד את בתו, אותה נטש כא שר
היתד, בת פחות מ־ .18 הוא הודה מיד
באשמה.
רגעים ארוכים חלפו עד שהצליחה לאה
להתאושש .״בוא,״ היה הדבר הראשון

ך* מצב הסתבך משום שבניגוד לבנ ן
1ימיני העובד ברשות־השידור, מועסק
דודאי לפי חוזה קבלני מיוחד. החוזה מציין
במפורש שהוא אינו יכול להחשב כעובד
הרשות. לפיכך הוא יכול לעשות עבודות
נוספות מחוץ לעבודתו ככתב הטלוויזיה.
דודאי, שר,ועסק בעיקר ככתב מדע, וכ כתב
חדשות בתל־אביב, הכין רק פעם
אחת כתבה על להקת בת־דור לטלוויזיה,
וגם זאת, כפי שטען, לפי הוראה שקיבל
ממחלקת החדשות בירושלים.
לעומת זאת היה מצבו של בנימיני

שוחד או
תככים?
הדודא׳

עמנואל דודאי, מי ש הטלוויזיה־היה

כתב
הישראלית לענייני מדע וכתב מערכת תל־אביב
של הטלוויזיה, שעבודתו הופסקה
לפני שבוע על־ידי הנהלת רשות השידור.
נים שימש נושא לכותרות אין ספור ב־עתונים.
הוא הכתב שהטלוויזיה ביטלה
את חוזהו והפסיקה את עבודתו בשל
החשדות כי במסגרת עבודתו בטלוויזיה
קיבל טובות הנאה, העלולות להיראות כ תשלומי
שוחד. שבוע אחד בלבד אחרי
שהטלוויזיה ביטלה את העסקתו ככתב,
הציע עמנואל דודאי ,33 ,נ שוי ואב לבת,
את עצמו כממונה על שידו רי הטלוויזיה.
הסיבה בגללה הופסק חוזהו ככתב, אינה
יכולה להיות מוצגת כסיבה לאי־קבלתו.
כי מבחינה רשמית אין עדיין שום הוכחה
שדודאי עבר איזו שהיא עבירה של קבלת
טובת הנאה או שוחד תמורת כתבה ש שידר
בטלוויזיה.
הפירסומיס פגעו במוראל

ן* * 13 כחודש שעבר, הודיע ארי
^ אבנר, דובר רשות־השידור, בתשובה
לשאלות עתונאים על המשך העסקתם של

עבודת הכתב והצלם. אלא שהשעייתם של
שני העובדים לא השיבה על השאלה ה עיקרית:
האם שולמו או לא שולמו
תשלומי שוחד לעובדים בטלוויזיה כדי
שי שדרו כתבות בנושאים מסויימים?
השאלה התעוררה באחד הימים, לפני
חודשיים, במערכת החדשות בתל־אביב.
אל חדרו ש ל טוביה סער, ראש המערכת,
הממונה על כתבי תל־אביב, נכנס הצלם
יצחק בנימיני, כשבידו פתק ובפיו סיפור
מסמר־שיער. על הפתק היתה רשומה
כתובת משרד להקת המחול בת־דור.
לדברי בנימיני הודה לו דודאי לפנות
למזכירה במשרד, זו תמסור לו פרטים
ותגיד לו ימה לצלם ותמורת הצילום יקבל
סכום של 200ל״י .״זאת לא הפעם הרא שונה
שאני עושה זאת עם דודאי,״ סיפר
בנימיני, עובד ותיק ברשות־השידור, שרק
׳לאחרונה הפך מתאורן לצלם חדשות.
העובדות נשמעו חמורות לטוביה סער.
הוא מיהר לדווח עליהן לישעיהו תדמור.
תדמור הזמין את דודאי לשיחה. אחרי לערוך שתבע
השיחה היה זה דודאי
חקירה פנימית בעקבות ההאשמות. תדמור
לא ידע מה בדיוק לעשות. הוא רצה
להתיעץ עם פרקליט דשות־השידור, אך
זה נעדר מהארץ. תדמור, שדיווח למנכ״ל
הרשות, שמואל אלמוג, המתין עם המשך
הטיפול, כדי לערוך חקירה פנימית. עברו
שבועות מספר עד שהענין הובא לידיעת
פרקליט המדינה. זה לא היסס, הורה מיד
למסור את הענין לחקירת המשטרה עוד
לפני שנערכה חקירה פנימית ברשות-
השידור.
המשטרה התלבשה על הפרשה במרץ,
גבתה עדויות מפי כל הנוגעים בדבר,
בדקה במכונת־אמת גם את דודאי וגם את
.בנימיני. הסתבר שהענין אינו פשוט כל
כך כפי שהוא נראה ממבט ראשון.
מבני- שביקש הכחיש לא דודאי
מיני לצלם קטע מהופעת להקת בתי

נוטש אקהויז ואשתו*
השנייה לא ידעה מהראשונה,

חמור יותר. לא זאת בלבד שהוא לא ביקש
את דשות הממונים עליו לבצע עבודות
פרטיות, כפי שמחייב התקנון, אלא שהוא
נחשד כי עשה את העבודות הפרטיות
במצלמה ובחומד של הטלוויזיה.
מדוע הלך בנימיני, אם כן, וסיפר ל טוביה
סער על הפתק שנתן לו דו ד אי?
על כך קיימות שתי גירסות. אחת מהן
טוענת כי אחד מכתבי הטלוויזיה היה עד
למעמד בו מסר דודאי את הפתק לבנימיני.
הוא תפס את הפתק מידיו, אילץ אותו
להסביר את תוכנו וכפה עליו למסור
על הפרשה לסער.
גירסה שניה מספרת כי פרץ ריב בין
דודאי לבין הצלם, אחרי שהצלם לא
הצליח לצלם כתבה על שיגור טילים נסיו־ניים
שיצא לצלמה. הצלם, טוענת גירסה
זו, חשש שדוד אי יתלונן עליו והוא הקדים
להתלונן על דודאי בענין אחר.
דודאי, שלכל הדיעות התגלה ככתב
טלוויזיה נמרץ שהכין מספר כתבות אשר
משכו תשומת־לב והצטיינו באומץ־אישי,
כמו הכתבה על הכנופיות השולטות ב שווקים
בתל־אביב, מאמין כי הוא נפל
קורבן לקנוניה .״דרכתי על יבלות בטל וויזיה׳
התרעתי על מחדלים וראיתי כל
מיני דברים, אז החליטו להרוס אותי.״
במחשבה שניה הוא מו סיף :״אולי גם
לעובדה שאני באתי לטלוויזיה מגח״ל יש
קשר לכך.״
בינתיים ממשיך דודאי לבוא יום יום
למערכת התל־אביבית, להפגין נוכחות, גם
אם לא מטילים עליו הכנת כתבות. ואולי,
מי יודע, הוא עוד ע שוי לזכות במיכרז,
ואז הוא יחזור לטלוויזיה כממונה.
ספק אם דודאי עצמ^ מאמין בכך. בכל
אופן נראה שהוא לא יעזוב את הטלוויזיה
לפני שיעמיד כמה מראשיה בפניי מצבים
בלתי נעימים, כמו הצורך לראיינו ל-
מישרת הממונה.

הניה אקהויז (כיום)
והשלישית

ידעה

מהשנייה

שאמרה לאביה ,״אני אקח אותך לראות
את אמא.״
אלא שללאה נכונה הפתעה שנייה, אכ זרית.
הגבר הזקן הניע ראשו לשלילה,
הוציא •מכיסו תמונה של אשה ושלושה
״זאת המשפחה החדשה
ילדים קטנים:
שלי,״ אמר.
בחוסר כל. לאה, כיום כבד בעצמה
סבתא, התיישבה כדי לא להתמוטט. היה
זה בבוקר אחד ב שנ ת ,1948 כאשד אביה,
משה אקהויז, יצא מהבית — ונעלם כ אילו
בלעה אותו האדמה. חקירה קצרה
גילתה שהאב מכר בסתר את כל הרכוש
הרב של המשפחה — בית־חדושת לשי מורים,
שני בנייני דירו ת בחולון, המס עדה
המפורסמת מהיר ברחוב בן־יהודה

בתקופה שטרם נטש.

ה עו ל ם הז ה 1832

כ שופ ט ב מילו אי םגזווין מוות מברי שנות1
ו אילו עסנן יו כ אזר ח גונו ע ל ־יו׳ שופט עליו1

״רי ח

רק מעטים ידעו כי ישני יהושע כן־ציון אחד
הם — אותו בן־ציון רב־מעללים הוא גם מנהל־כנק,
גם עורד־דין. וגם שופט צכאי לעת מצוא.
ולא סתם שופט צבאי.
היה זה בן־ציון — כאחד משלושת השופטים במיש־פט
חוטפות מטוס סבנה — ־שהתעקש לגזור פסק־דין
מוות על המתבלות, בניגוד חותך לעמדתם השקולה של
מוסדות הביטחון והתביעה עצמה. מכיוון שהיה במיעוט,
לא נתקבלה דעתו.
שד אזיל ה״
ק ל?ן יתים רחוקות משתמש בית־המישפט העליון
בפסק־דין אזרחי במילים כה חריפות כפי שעשה
השבוע, כאשר דן בעניין של בנק א רץ־יש ואל — בריטניה
ומנהלו, יהושע בן־ציון.

כבר קודם לכן קבע נשיא בית־המישפט המחוזי, מקם
קנת, שמעשיהם הם ״מעילה באמון״ — הגדרה נוראה
לגבי בנק ומנהלו. קנת הגדיר את מעשה הבנק בשם
״שליחת יד בכספי הזולת.״
עלה עליו שופט ביודהמישפט העליון, חיים כהן.
הוא קבע שממעשה הבנק ומצודת הגנתו בבית־המישפט
״נודף ריח של גזילה״.

אילו הצליח הבנק ב״מזימתו״ ,אמר השופט,
היתה ״נעכרת בכך עבירה פלילית״.
על טענת הבנק בבית־המישפט הגיב השופט :״שיא
של חוסר הגינות ...לא אשחית מילים כדי להראות ,־•שה טענה
כולה מופרכת מיסודה.״

ומי שמסוגל להשתמש כטענה כזאת :״אינו
ראוי לכהן כישראל לא ככנק ולא כנאמן.״
השופט חיים כהן החליט להעביר מימצאים אלה ל מפקח
על הבנקים.
המזימה, שהוגדרה במילים כה בוטות, היתה פשוטה :
יהושע בן־ציון השיג מיהודי בלגי השקעה בסך 100
אלף דולאר לשם השקעה באשדוד. תחת להחזיר את
הכסף, רצה בן־ציון להשתמש בו כדי לפרוע חוב שהיה
חייב איש אחר לגמרי — איש־ד,עסקים עתיר־החובות
יהודה זיס (״היהודי זים לבנק שלו.
הבנק חוייב להחזיר את הכסף. בן־ציון עצמו שוחרר
אישית מחובה זו, מטעם פור מלי: הוא פעל בשם הבנק,
ולא בשם עצמו.

אולם כל הערות השופט לגכי העיסקה —
המזימה —הגזילה חלות גם עליו. השופטים אף
סירבו להחזיר לו את הוצאותיו.

ייתלה בצווארו

א מככר התפרסם בציבור יהושע בן־ציון אחר —
שופט צבאי, שהשתזף בזרקורי הטלוויזיה.

בתל־אביב — והשאיר את אשתו הניד.
ושתי בנותיו לא רק בחוסר אב, אלא גם
בחוסר כל.
ועדיין לא נסתיימה מסכת ההפתעות.
השבוע, ימים ספורים בלבד לאחר ש מצאה
לאה את האב האובד, התגלה כי
אביה לא הסתפק בשתי משפחות, חיפש
לעצמו, בשבועות האחרונים, אשה שלי שית — באמצעות מודעות בעיתונות.
קריירה חדשה .״כמו אבא שמת,
ניסינו לשכוח אותו,״ נזכרה השבוע לאה
בסיוט מלפני 24 שנים .״כשהוא ברח,
נשארנו ללא קורת גג. אני ואחותי היינו
מתחת לגיל .18 פרנסה לא היתה. רצינו
לפתוח דף חדש בחיים. להתגבר על ה צער.
״אמא,
שהיתר. אשה יפה ובריאה —
הפכה בין־לילה לשבר כלי. מאז היא
אשד, חולנית, בקושי עומדת על הרגליים.
״עשרים שנה הם חיו כל כך יפה, כמו
זוג יונים. ופתאום, הוא עזב אותנו. יצא
מהבית לרגע — ולא חזר. השאיר אותנו
לרעוב.״
משה אקהויז לא הסתיר דבר, כאשר
הפגישו הגורל מחדש עם בתו. הוא סיפר
כיצד ברח לצרפת, הקים שם חברה קב לנית,
הכיר את דקלין, ונולדו להם שלו שה
בנים. פעם בא לארץ — לבדו —

העולם הזה 1832

אולם כעבור ימים מעטים נתמזל מזלו של בן־ציזן,
והוא היה נשיא בית־המישפט במישפט צבאי אחר —
התביעה נגד יוסף מחמוד אחמד מנצור, צעיר ערבי
מכפר טירה שהצטרף לחזית העממית והניח פצצה באו טובוס,
שהתפוצצה מבלי להפיל, למרבה המזל, נפשות.

לפני חודש הגיע מועד מתן גזר־הדין. מישהו
דאג להזמין את הטלוויזיה, וזו נהה ארו כות
על פניו •טל יהושע כן־ציון, שהקריא את
גזר־דינו בסיפוק ניכר.
לא היה זה גזר־דין רגיל, יבש וענייני. בן־ציון, שהוא
חסיד נלהב של תנועת ארץ־ישראל השלמה, השמיע ב אוזני
מאות אלפי הצופים נאום־תעמולה פרטי נלהב
בזכות עונש־המוות בישראל.
בסיגנון של מאמר ראשי בעיתון־ערב, מתח השופט
הנכבד ביקורת חריפה על התביעה הצבאית, על שאינה
דורשת עונש־מוות — בידעו היטב שזוהי החלטה של
ממשלת ישראל, על דעת צמרת המומחים הביטחוניים,
הסבורים כי הטלת עונש־מוות תשרת את המחבלים ותג ביר
את הטירור. לדעת בן־ציון, החלטה זו ״עודדה״ פעו לות
רצח וחבלה.
על דיעה זו אפשר להתווכח, והוויכוח נטוש בזירה
המיפלגתית. אולם בן־ציון החליט להעתיק את הוויכוח
לאולם בית־המישפט.
תוך כדי כך הסתבך בסתירות שאינן מעידות על
כושר הגיוני מופלג: תחילה אמר שהנאשם הב תודה
למדינת ישראל ״על כל מה שהעניקה המדינה לו, לתו שבי
כפרו ולערביי ישראל בכלל,״ ואחר־כו קבע שה תנאים
בבתי־הסוהר הם ״לעיתים נוחים יותר מאשר
היו רגילים להם מחוץ לכלא.״

המסקנה של בן־ציון, ואחד משני השופטים
האחרים :״אנו מורים שהנאשם ייתלה כצווארו
עד שימות.״

מישפט בלי חלטווה!
ך{ רשת כן־ציון מעוררת בכל חריפותה שאלה יסו־דית
לגבי השיפוט הישראלי: האם מותר להפקיד
בידי אנשים פרטיים, העוסקים בשיפוט כחאלטורה, את
הסמכות להכריע על חייהם ומותם של מאות אלפי בני־אדם

במדינת ישראל מופקד השיפוט בידי שופטים מק צועיים,
שכל חייהם הם קודש לתפקיד נעלה זה. גם הם
בשר־ודם, וקורה ששופט נעקץ בייתוש הפירסום העצמי,
או מתקשה להפריד בין דיעותיו הפרטיות ובין חובותיו
השיפוטיות.
אולם המיסגרת של מערכת־השיפוט המיקצועית, וה רמה
הגבוהה של מערכת זו, מבטיחות שנטיות כאלה
יעברו רק לעיתים רחוקות את גבול המותר:

כעולה חדש, אך מייד אסף רגליים ושב
לצרפת, כאשר נודע לו •שמשפחתו עלתה
על עקבותיו.
הפעם, בא כתייר, הביא עימו את המש פחה
החדשה ואת רכושו. זה היה לפני
שמונה חודשים. הוא פתח ברחוב הנבי אים
בחיפה מישרד מפואר לתיווך דירות,
רכש בית בקריית־אתא, לא ידע ־שנכדתו
ונינו גרים בשכנות.
אויגן דודינסקי,
כך, בשמו החדש,
האמין כי יצליח לחיות את חייו החדשים
בארץ הישנה.
ימים מיספר אחדי הפגישה הגורלית
עם בתו לאה, הגיעה גם בתו השנייה,
בלה, למי שרדו בחיפה. איך היתד. ההר גשה?
״אחרי כל מה שעשה לנו, הוא
עדיין אבא.״
המזכירה שאלה לשמה, והיא התביישה
לספר מי היא באמת. כשנכנסה אל חדרו,
הם נפלו איש בזרועות השני .״לא רצי תי
שיחזור אל אמא,״ מספרת בלה .״רק
שיתמוך בה, שיפצה אותה בעד כל הסבל
והכאבים של כל השנים.
״הוא התרגש מאוד. האמנתי שהוא כנה.
הוא הסכים איתי שאמא היא אשתו החו שעשיתי
קית.
הוא אמר ל י, :כל מה
לה, לא הגיע לה. אני חטאתי. הייתי רע
אליה.׳״

לא כן המצב לגבי השיפוט הצבאי. חלק
משופטיו עוסקים כזה כתור חאלטורה, כשירות
מילואים, בעודם ממשיכים לחיות את חייהם
כעורכי־דין פרטיים, וכמיקרה •טל בן־ציון —
גם כמנהל־בנק שמעיטיו זוכים לביקורת קטלנית
ככית־מישפט אחר.
מצב זה היה נסבל, איכשהו, לפני מילחמת ששת־הימים.
המישפטים הצבאיים היו מוגבלים במיספר, וב־מישפטים
החשובים באמת — כגון מישפט כפר־קאסם,
מישפט מחתרת צריפין, וכר — גוייסו לצבא שופטים
מיקצועיים רמי־דרג מספסלי בתי־המישפט האזרחיים.

בל זה השתנה כעיקכות המילחמה. כצד
המימשל הצבאי קמה מערכת •טל שיפוט צכאי,
החולשת על אוכלוסייה של למעלה ממיליון
נפש כשטחים המוחזקים. גם כישראל עצמה
השיפוט הצבאי הוגבר, כגלל עליית עקומת
הטירור.
כל זה היה ידוע גם לפני פרשת יהושע בן־ציון. או לם
נדמה שהיא מגדישה את הסיאה לעיני כל.
אין פרשה זו אופיינית, כמובן, לשופטים צבאיים אח רים,
שרובם המכריע עוסקים במלאכתה הרת־האחריות.
אולם השאלה היא עקרוני ת:

מאחר שהמצב הנוכחי אינו עומד להשתנות
כמהרה, האם לא הגיעה השעה לכונן
מערבת־שיפוט צבאית מיקצועית, על טהרת
השופטים המיקצועיים, שיעסקו כשיפוט בלבד
ולא יסתבכו בעיסקות פרטיות מפוקפקות, כניהול
תעמולה פוליטית מעל כס המישפט או
ברדיפת פירסומת סתם ז
אין לי ספק שיש להעסיק את הכנסת בסוגייה זו —
לטובת המדינה, שמה הטוב בעולם, והרמה המוסרית של
המישפט הישראלי.

ללא ספק. כיום, בגיל ,70 מתגוררת
עדיין הניד, אקהויז בחדר יחיד, בקומת
קרקע, לשם עקרה אחרי שבעלה ברח
מהארץ. על כסא רעוע, באחת הפינות,
ניצבת פתיליית נפט יישנה. ולידה פרי-
ג׳ידר. זה המיטבח. בפינה אחרת, שולחן
ישן. זה חדר האוכל. בפינה שלישית,
המיטה. חדר השינה. הרווח המעט שבין
הרהיטים משמש כחדר אורחים. בגינה
ניצב ברז מים. זוהי המקלחת. צריף עץ
מטולא, בקצה החצר, הוא השירותים.
.מה רוצים ממני. חיש קל, גילו ה בנות
כי אביהן אינו מתכונן לנקוף אצ בע
כדי לתקן את העוול. כל מה שרצה,
זה להרוויח ז מן:
״אל תלחצו עלי יותר מדי,״ היה חוזר
ואומר, כל אימת שדובר על פיצויים.
לבסוף, פנו הבנות לעורך־הדין התל-
אביבי אברהם קלר, הוציאו נגד האב
צו־עיכוב יציאה מן הארץ, כדי שלא יברח
עוד פעם. לבית־המישפט הוגשה נגדו
תביעה על דמי־מזונות של אלף לירות
לחודש — בעד כל השנים שנעדר מן
הארץ. כן נדרשה העברת מחצית רכושו
לאשתו הראשונה.
משה אקהויז מתמרמר :״מה הם חוש בים
שאני מיליונר? אני בן אדם עני.
חי על קצבה של 360ל״י לחודש. תס
אורי
א ס רי
תכלו בחשבון הבנק שלי. תשאלו במס עדה
כמה אני חייב. אפילו את המישרד
קיבלתי כהלוואה מן הסוכנות. מה הם
רוצים ממני?״
זועמות הבנות :״כל מה שעבר עלי נו
— לא היה מספיק? אנחנו עוד צרי כות
להילחם עם אבא? כל הסיפורים
שלו הם שקרים. מישרד מפואר במרכז
חיפה, מזכירה שמקבלת 500 לירות ל חודש,
בית חדש בקריית־אתא, שעלה
שמונים אלף לירות — ואין לו גרוש על
הנשמה? הוא גם גילה לנו שהוא עומד
לקנות מכונית ב־ 37 אלף לירות.״
סבל?{ל סגד .״כל הפצעים הישנים
נפתחו,״ בוכה בלה .״אמא לא יכולה
להחזיק מעמד יותר. היא באה למכולת,
אז שואלים אותה , :גברת אקהויז, זאת
את מהעיתון?׳ אי-אפשר להשאיר אותה
עכשיו לבדה בבית. עשרים שנה דאגנו
לה, תמכנו בה. היא לא הסכימה לעבור
לגור אצלנו. רצתה לשמור על הכבוד,
על פינה משלה. להיות עצמאית. עכשיו
כל המתח הזה, עורכי־דין, בית-מישפט,
עיתונאים. גם אחותי נשברה.
״זה קורה במישפחות הכי הגונות. מת גרשים.
זה גורל. אבל צריך לשבת ליד
שולחן ולהתחלק. הם חיו עשרים שנים
(המשך בעמוד )26

במדינה
הוא רק אגדה. מיבנה המישסחה הערבית
הוא רעוע. היחסים בבית הערבי הרגיל
אינם בריאים. האב כופה דעתו, כשליט
יחיד, על כל בני הבית. הילדים מכבדים
את אביהם עד גיל עשרים בלבד — בגלל
פחד. זאת משפחה חולה.״
תחביבו של שוקר עבד 25 ערבי
ישראלי תושב מעיליה, שליד נהריה,
הוא ניפוץ פרות קדושות. בעוד חבריו
מתפזרים לבתיהם או לבתי־הקפד״ אחרי
עבודתם, עולה שוקר על האוטובוס לתל-
אביב הרחוקה, לשם השלמת לימודי ה תואר
השני בפילוסופיה. מכאן, ברור ש שוקד
אוהב לחשוב. ותוצאות מחשבתו די
אכזריות לפעמים:
״המורה הערבי גומר את יום עבודתו,
נכנס לקפה. מתיישב למצוץ נרגילה. זוהי
הדוגמה החינוכית שהוא נותן לתלמידיו.
שלא לדבר כבר על רמתו המקצועית,
הנמוכה להחריד. פלא שרמתו של הערבי
הממוצע נמוכה כל כ ך? ״
שוקר, העובד כמורה תיכון בטייבה,
מכיר בבעייה המייחדת כיום את ערביי
ישראל, אולם מסרב להיכנע ל ה :״נכון
שאנחנו, ערביי ישראל, חיים בצל מישטר
ותרבות זרים. אז מה? זו סיבה שלא
להעתיק מהם את הצדדים החיוביים
שלהם? זו סיבה שלא להעתיק מהיהודים
את אורח חייהם ה מודרני? את התפיסה
של הפרדת הדת מהמדינה — שגם אם
אינה מוגדרת כעיקרון בישראל, הריהי
מוגשמת יותר מאשר ברחוב הערבי?״
שמי עליון ושמי תחתון. לדעתו
של שוקר, ההתקדמות של הערבים היא
שתביא את השלום, לא התפתחות פולי טית
:״בתל־אביב לא יודעים את זה,״
אומר הוא ,״אבל היהודי מטיל עלינו
מורא. לא רק היהודי מסתכל על הערבי
מלמעלה למטה. מה שחמור יותר — זה
שהערבי מסתכל על היהודי מלמטה
למעלה. היום כבר למשל ישנם הורים
ערביים המעדיפים שבנם יתחתן עם יהודיה.
״רגש העליונות של היהודים ורגש ה נחיתות
של הערבים — הם המקיימים

ניצולים סאלח ומונה
אחרי שריפת הגוף —

רי ד: כאשר הסיטו את הארון המפוייח,
שהפריע בעד התקדמותם לתוך ההדר ה שרוף,
המעלה עשן עדיין — ניגלו לנגד
עיניהם, מתחתיו, גופותיהם השרופות של
שני ילדים קטנים.
כעבור זמן קצר, עצרה המישטרה את
הוריהם של התינוקות לחקירה. החשד :
כי הם אלה ש שרפו את ילדיהם.
הרקע לחשד היו חיי המישפחה המסו בכים
של ההורים. אבי הילדים שנשרפו,
צבעי חיפאי בשם איברהים אבו־קמיר,
חי בבית הקטן, בן שני החדרים, שבשכו נת
ואדי טינה, עם שתי נשי ם: אשתו
החוקית סובחיה, והידועה בציבור שלו
טרז, בת ה־ . 19 מאשתו החוקית נולדו ל־איברהים
— שהוא כיום בן — 25 ארבעה
ילדים. מטרז, ילד נוסף, וכרגע היא ב הריון
נוסף.
לא פעם התפוצץ המשולש טעון־ד,מ תח
במריבות עזות, שהצריכו לפעמים
את התערבות המישטרה.
שרפו אותנו. התינוקות שנשרפו היו
שייכים לשתי הנשים: חוסייו בן השנ תיים
היה של סובחיה, בדראן בן השנה
— של טרז.
המישטרה לא שכחה, כי לפני כשלוש
שנים אירע אסון דומה בבית איברהים :
אחת מבנותיו, בת שלוש וחצי, ניספתה
בדליקה.
איברהים וסובחיה נלקחו לחקירה, טרז
לבית־חולים. במשך שבוע ימים, היה
חשש חמור כי תפיל, כתוצאה מההלם :
״זה היה נורא ואיום,״ סיפרה השבוע.
״זה היה הילד הראשון שלי.״
״זה היה נורא ואיום,״ סיפרה סובחיה.
״כל השבוע החזיקו אותנו במישטרה. כל
הזמן הם אמרו לנו שאנחנו שרפנו את
הילדים שלנו. איך א פ שר? איך זה ש אנחנו
נישרוף את הילדים ש ל נו? בכיתי
שם כל הזמן. שרפו לנו את הנשמה.

(המשך מעמוד ) 25
נפלאות ביחד. את הכוכבים הוא הוריד
בשבילה מהשמים. אני לא צריכה שום
דבר ממנו. מה שהוא חייב — זה בשביל
אמא. אמרתי ל ו, :אבא, ערב חג היום,
תשאיר לאמא חמישים לירות.׳ לא נתן.
במקום זה, הלך ופירסם בעיתונים שהוא
הזמין את הבת לארוחת צהריים שעלתה
44ל״י. קודם כל — היא עלתה רק 21
ל״י. אבל זה לא חשוב. הוא נתן ארוחה
לבת שהוא לא ראה ולא דאג לה
24 שנים. אז הוא מתגאה בזה בעיתונות.״
טרנדיה שנייה. לבנות גם אין טע נות
נגד אשתו השנייה של אביהן, ז׳קלין
דוז׳ינסקי. הן בטוחות שהיא לקחה אותו
בשביל הכסף .״איזה אשה צרפתיה תי קח
סבא עם ניני ם? היא בת .45 הבן
הבכור שלהם בן עשר, ו שני התאומים
בני שמונה.״
לגבי ילדים אלה, קיימת טרגדיה שנייה.
ביום החמישי האחרון הביא הבן הבכור
עיתון לאמו, ז׳קלין, הצביע על תמונת
המשפחה שהתפרסמה בו. שאלה אחת הי-
תה בפיו: למה? למה הילדים בבית־הספר
מצביעים עליו, צוחקים שי ש לו
אבא זקן, זורקים עליו אבנים.
ז׳קלין מיהרה לשכנה, ביקשה לתרגם
את הסיפור בעיתון. לדבריה, לא ידעה
דבר מכל העניין. בעלה סיפר לה שהיתר,
לו. חברה בארץ־ישראל ושתי בנות. היא
היתד, בטוחה שמעולם לא נישא. אף אחד
גם לא סיפר לה שנפתחה תביעה מישם־
טית נגד בעלה — על־ידי אשתו החוקית:
״אולי אקח את הילדים ואסע לצרפת,״
מילמלה השבוע, נדהמת ושבורה כולה.
״אסור היה לפרסם את התמונה של היל דים
בעיתון. הילדים לא אשמים. הגדול
בא ואמר ל י, :אמא, אני לא רוצה ללכת
לבית הספר ,.הילדים בבית הספר עו שים
לו את המוות.״
אולם, נראה היה כי שתי הטרגדיות,
שגרם הבעל העליז לשתי משפחותיו, לא
היו הסוף. השבוע, התגלה כי אקהויז פיר־סם
מודעות נישואין בעיתונים, סיפר ל מועמדות
שנענו לו בדיוק את הסיפור
שסיפר לפני 20 שנה לז׳ ק לין: כי יש לו
ידועה בציבור עם שלושה ילדים — אולם
הוא מתכונן לעוזבה ומבקש להתמתן.
על סמך ביצועיו בעבר, יש להניח, ני
היה מצליח בתוכניתו, מקים, בגיל ,70

הכית בו נשרפו שני הילדים
— שריפת הנשמה
מישפחה שלישית — לולא הפגישו הגו רל
עם בתו הבכירה ממשפחתו הראשונה.

את הפער האמיתי בין שני העמים. ועד
שפער זה לא יחוסל — לא יושג השלום.״

דיעות

אסונות

מגמץ הסרות הקדושות

שחי גומות שדומות

רגש העליונות שד היהודים,
ורגש הנחיתות של הערבים —
הם המחסום האמיתי לשלום.

״איך יכלו לחשוד בגו,
שאגחגו שר6גו
את הילדים שלגו?״

״השם הטוב של המישפחה הערבית —

המחזה שניגלה לעיני הכבאים היה מח־

״גם לפני שלוש שנים מתה לי ילדה
באש, אועדה, שיחקה בגפרורים כשאנחנו
לא היינו בבית, ושרפה את כל הבית.״
הגילוי האחרון. וזהו בדיוק, גילו ה חוקרים,
לאחר שבוע של סיוט, מה ש קרה
גם הפעם. שני הפספוסים, שיישנו על
מיזרונים על ד,ריצפה, התעוררו משנתם,
בבוקר יום השישי, החלו משחקים ב קופסת
גפרורים שמצאו. בידו המפוחמת
של חוסיין בן השנתיים, גילו חוקרי ה מכון
הפתולוגי שרידי גפרור שרוף.

הוו רדת הז ה 13x0

חידה: מה עושה מהנדס אווירונאוטי,
שנשבר לו מההנדסה והוא נהיה במאי
קולנוע.
תשובה: זה תלוי בבן־אדס. אם זה
למשל הוארד יוז המפורסם, אז הוא
משתמש בידע האווירונאוטי שלו כדי ל תכנן
במו ידיו, בתפקידו כבמאי, חזייה
חדשה לכוכבת שלו, שמעוררת סנסציה
ברחבי העולם. גם החזייה וגם הכוכבת,
אני מתכוונת.
אבל אם זה יגאל שילון, אז הוא
הולך ועושה סרט — על מטוסים. גם
כן הגיוני, ל א?
מלבד ׳מטוסים, תהיה בסרט של יגאל

גס נערת־זוהר תל־אביבית נודעת

מתנת חתונה מקורית
ושם מרישים לדיילת להתחתן רק אחרי
ארבע שנות עבודה,״ הסביר יגאל, שרק
בשבוע שעבר השתחרר מצה״ל, לאחר
שגימר את הטכניון בעתודה האקדמאית.
ומה עוד ראיתי שם בחתונה? אה, כן:
את עדנה לב ויהודה ברקן -בנפ
אחד
הדברים האחרונים שמישל
אופטובסקי הספיק לעשות, לפני ש גמרא
גודיק ברח מהארץ — היח
לשאת את בתו, אידית, לאשה• זה
היה אמנם בנישואים אזר חיי ם, בהולנד,
אבל זה בסדר. זה חזק אצלם באילו
הם עשו את זה מתחת לחופה.
ואחד הדברים האחרונים שמישל הס פיק
לעשות השבוע, היה לפתוח בדיזנ-

^הוא לא קפיטליס ט רציני.
מבל זה, צצה השאלה המעניינת: מ האיפה
אם כן היה למישל הקפיטל להש־ו
קיע בעין השלישית י מאשתו, בטח לא.
לאירית ממשיכה בעבודתה כדיילת באל-

ששי קשת ויונה

רד, משוס מה. את
אליאן — ביחד, כאילו הם
עדיין בצילומי נורית. את דודו !עירית
דותן, כאילו הס עדיין תחת החופה. את

ממשיכים

טוביה סער.

נו, ובכלל, את כולם, אתם יודעים.

גוף מקום בשם העין השלישית, ביחד
עם עוד תריסר חבר׳ה במו הבמא•
ז׳אק קטמור, הצלם אורי בגן, ה שחקנית
יעל לביב וכדומים. מקום לראות שיודע לקהל שנועד
יפה,
דברים בעין שלישית, ושיעסקו בכל מי ני
פעילויות אמנותיות ותרבותיות, אתם
יודעים.
אלא מה ז יפה יפה, עולה כסף, ב-
יחוד כשהוא בדיזנגוף. אומנם הסכום
מתחלק בין הרבה בעלים — אבל בכל
זאת היה כל אחד צריך להשקיע סכום
לא מבוטל.
ומאיפה היה למישל סכום לא מבו אי
שלפני

מישל

ז אמנם
דית היה נשוי לצעירה חדרתית, מ מנה
יש לו בת קטנה — היה אחד ה שותפים
בלהקת־הקצב מנגו, אולם גם

אידית גודיק
על, ומהמשבורת הזאת קשה לפתוח
אפילו עין ראשונה, לא רק שלישית.
האם תהיה זו אם בן טעות מצידי
לסבור שהזוג הצעיר נעזר בחותן הע שי
רו ואם זו לא טעות —י תארו לכם
במה ימצא-חן הדבר בעיני נושיו של
גודיק, היושבים פה ב ארץ ומחכים לר אות
גרוש מכל החובות שלהם, בעוד
הוא משתקע בגולה הרחוקה, משקיע
כספים בעסקים אוונגרדיי ם של חתנו ה |
טרי.
במובן,
הכל אם.

זהבה עיגכר
זהכה עינבר. הקשר שלה לסרט כפול:
ראשית, היא דיילת באל־על, וזה כבר
משייך אותה לנושא. שנית, החל מיום
השני האחרון היא אשתו של יגאל, וזה
בהחלט משייך אותה לסרט.
בכך, קיים יגאל 26 אחיו ישל ד ן
שילון המפורסם, את הבטחתו לאשתו,
הצעירה ממנו בשנה. ד היינו: שבכל סרט
שיעשה, יכניס גם אותה. אתם מכירים
נשים רבות שזכו למתנה מקורית כזו מ בעליהן?
או אפילו לא מבעליהן?
השילונים החדשים נאלצו לחכות הרבה
עד שזכו לראות את החופה מעל ראשם.
״רצינו שזהבה תמשיך לעבוד באל־על׳

רוג׳יר

כשבעל מלון נפטון האילתי
קוסטר התחתן, לפני ימי ם
עם אשתו הצעירה והנחמדה, רונה,
הוא לא ידע לאיזה צרות הוא מכניס
את עצמו•
צרה אחת ויחידה, בעצם, אבל ארו רה.
ל מנ ה יש כלב תחש — אתם יו ד עים,
מהנקניקים המהלכים האלה.
אז עד החתונה, הוא עשה רושם של
כלב נחמד ושקט, שצריך רק להיזהר
לא ל ה קוויץ אותו בטעות/.
אך מאז החתונה, הוא השתנה ללא
הכר. נראה שהחופה השפיעה עליו ל רעה,
והדפרסיה הנוראה שלו מתבטאת
בתוקפנות ל א רגילה.
הוא לא מרשה לרוג׳יר להתקרב ל תנה,
וכל השיכנועים לא עוזרים. כא שר
הזוג הטרי מבקש להתייחד, או
אפילו להחליף נשיקה — הם מוכרחים
לדאוג לסלק קודם את התחש הממאיר
הזה, אחרת הוא עושה להם את ה מוות.

תשאלו או תי — לפסיכיאטר. ו יפה
שעה אחת קודם.
מיספר,

חחו 1ה במכנס קצרי
החתונה נערכה בדיוק כמו שאמרתי
לכם שתיערך (מהחופשה לחופה, העולם
הזה .) 1892 ביום שלישי שעבר, בחצר
הווילה המפוארת של הורי החתן בסביון,
באו יהודית פולה ורפי אדר בברית-
הנישואין, כדברי הכתוב.
יהודית, יפהפייה כתמיד גס בתיספור־תה
הקצוצה החדשה, הדהימה אותי קצת
במקסי החום־כהה שלה. זאת הפעם ה ראשונה
בחיי, נדמה לי, שאני רואה שמ לת
חתונה בחום.
אבל לפחות זה התמזג עם מכנסי ה קטיפה
הירוקים של הבעל, שרעמתו הי־תה
שופעת יותר משל אשתו.
אבל גם הבעל וגם אשתו. היו כלום
לעומת אורי זוהר, שהגיע לחתונה ב מכנסיים
קצרים.
טוב, העיקר שבמכנסיים.

יהודית פורה ובערה

5קו1ואק

גלוח מ הג ה
ע גי מחייכות...
פיליפם שדבר למכונות גלוח ח ש מליו ת
במדינה משטרה
איך ד ש* ע אח האזרח י
״סע בלי רשידן,״ אמרו
השומרים ;7הנ — והכישו ;:דו
דו ״ח? 7שגס? בזי רשיון.
יוסף חסון ( )52 עצר את הפיאט קופה
•שלו לצד הדרך. השוטר שנופף לו בידו
קרב אל חלון המכונית :״את הרשיונות
בבקשה,״ ביקש השוטר באדיבות.
״אין לי שום ר שיון ביד, הסביר הנהג
לשוטר .״כל המיסמכים שלי נמצאים אצל
סגן־ניצב אברהם תורג׳מן, סגן מפקד מש טרת
ירושלים, לבירור. יש לי אישור
לנסוע בינתיים בלי הרשיונות.״
״חכר״״ הורה השוטר .״אני אברר.״
כדי חוכמות. הלך השוטר, בירר,
ו חזר :״דיברתי עם המטה,״ הודיע לנהג.
״הם אומרים שהמיסמכים כבר הוחזרו לך.
אני מבקש לדאות אותם.״
״חשבתי בהתחלה שהוא עובד עלי,״
סיפר השבוע חסון בהתמרמרות .״אבל
אז ראיתי שהוא רציני. זה שוטר כזה
שלא מבין חוכמות .״ניסיתי שוב פעם
להסביר לו שבמטה •שם טעו, ו שעדיין לא
קיבלתי בחזרה את המיסמכים, אבל שום
דבר לא הועיל לי.״
משגעים. עכשיו, אין חסון יודע מה
עליו ל ע שו ת :״אינני מבין איך הם
יכולים לשגע ככה אזרח. לא מספיק
•שלקחו ממני את הרשיונות בגלל הבירו רים
•שלהם, ושלחו אותי לנסוע בלי רשיו נות.
שבגלל זה יש לי כל הזמן בעיות
עם שוטרי תנועה — אלא עכשיו אצטרך
להתרוצץ כדי להוציא מיסמכים חדשים.
איזו מין משטרה זאת, שלא יכולה לשמור
על מיסמכים שנותנים לה?״
חקירות לאן נעלם העוטר?

5קו 1ו א?

3י 3י 0 3ר^/׳9״ //0ח•/ר/ך~

הקופאית הואשמה כככיבח -
למרוו^ שלא חסר
כ!0ל בקופח.

פרפו שפי

ממאיס

בינואר -1970 נתגלתה גניבה בכל־בו
קציני הביטחון,
והממונה על
שלום,
חשד ברות מנחם * .החקירה הפנימית
נסגרה, לאחר שרות הכחישה מכל וכל
את האשמה, ופרט לאותו חשד לא נמ צאה
כל הוכחה אחרת.
שישה חודשים לאחר מכן, ראה קצין־
ביטחון, דוד חצ׳ואל, את רות כשהיא
מטמינה שטר של עשר לירות בארנקה.
הוא הזמין אותה לחקירה במישרדו, וצירף
אף את אלימלך מחלב, קצין־ביטחון אחר.
במשך כל זמן החקירה, ביקשה רות
לקרוא לניסים צ׳צ׳יק, מנהל ועד־העובדים,
כדי שיהיה נוכח בחדר. הנוהל הפנימי
קובע, כי מנהל־הוועד חייב להיות נוכח
בחקירה, כדי לשמור על זכויות הנחקר.
בקשתה זו לא מולאה.
בהמשך החקירה עזב חצ׳ואל את החדר,
והשאיר את העניינים בידיו של מחלב.
זה גילה אהדה רבה לרות, והבטיח שאם
תכתוב התנצלות, ישתיק את כל הפרשה.
רות הכחישה בתוקף כל אשמת גניבה,
והסבירה, שהכניסה עשר לירות לארנקה,
לאחר שקודם לכן, פרטה שטר של חמי שים
לירות לאחד הקונים, וכפי שקרה
פעמים רבות בעבר, נגמרו השטרות בקופה,
והיא השלימה את העודף מכספה.
מאוחר יותר, במשך החקירה נבדקה
הקופה, וסכום הכסף בה נמצא מתאים.
סתירות. אסונה של רות בת ה־ ,55 החל
בכך שהסכימה לכתוב את ההתנצלות.
ברגע שחתמה על המכתב, מסר אותו
מחלב ליהושע, זה הזעיק מיד את המש טרה׳
ומכתב ההתנצלות הוצג בביהמ״ש.
עורך־דיו אברבנל פישר חקר את חצ׳ו־אל
ואת מחלב. בעדותם נתגלו סתירות.
בבית־המישפט, שנתיים לאחר המיקרה,
סיפר חצ׳ואל, לראשונה, שרות לא הדפיסה
במכונה הרושמת מכירה בסך של עשר
לירות. בכך ניסה להסביר כיצד לא חסר
באותו יום כסף בקופה.
הוא התקשה יותר להסביר, למה לא
ניגש לקונה׳ ולקח ממנו את החבילה
הבלתי מודפסת, שהיתר. עשויה להיות
ההוכחה הטובה ביותר לגניבה.
עתה, יצטרך בית־המישפט להחליט למי
היה שייך השטר של העשירייה.

גרבונים -גלוישונים

השם הוסווה.

המאבק הראשון הח דש
מתגלה לך בכל
כיעורו — ואת תהיי
דוו קא המפסידה. אבל
אל ייאו ש. זו לא טרא-
גדיה, כי אנשים רבים,
בבית, במקום־העסקים חברתך במחנה. או הטובה ביותר תתגלה,
21 במרס -
20 באפריל
פעם נוספת, כמקור
א מי תי של עזרה. במ טלה:
עיסקה רצינית עשוייה להתבטל
אם לא תדעו לוו תר בלב שלם ולשתף
אחרים ברווחים. ליבשו משהו בצבע
בדוו

מצננת, והיזהרו תכלת
להפ- עלולים אתם
זו : תקופה מכרמל.
יו תר הרבה בגללה
סיד

11(11

שמע לעצת זקנים וחכ מים
ממך, בדרך זו על להתגבר תצליח קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי״
אותיו־הוא, ואילו חכם
משגיאותיהם של האח רים.
אמת־חיים זו נכו נה
גם לגבי חייך ה־רומאנטיים
וגם אס נר אל

לך שספגת אצלה מפלה
תתייאש, נסה שוב. כוכביך מורים כי דווקא
בסוף־השבוע קיימים כל הסיכויים שתזכה
להצלחה סוף־סוף. הקפידי על נקיון וסדר.

לא אגיד לך להשוויץ,
אבל קצת פירסומת
עצמית צנועה לא תזיק
בכלל למעמדך ו או מ נם,
השבוע הוא המת אים
ביו תר לעסוק ב-
עמדתך הציבורית או
ביחסיך עם הסביבה, פרשה תאומים, בן 21ב מ אי ־
20 ביוני
נשכחת עלולה להטריד
תאומים,
אותך, בת
בצורת מיכתב, מיסמך או רכילות המגי עה
מהרחוב אי־אפשר להימנע מזה וכן
אין להתעלם מזה: אבל, מאידך־גיסא שקולה היי
בזעם. להגיב מסוכן

1ואו1ן יון_

לצאת

ביחידות.

ונדיבת-לב. אל תרבי

¥ משוגע סוער, רומן ממש, נפתח בפניך, בת
סרטן, אם יהיו לך רק
העיניים לראות את ה איש,
הנראה כבלתי־נכון.
זה יתחיל בריב,
זה יימשך בסערה, זה באהבת לשיאו
יגיע
ון; ביוני -
גדולה. גס בענייני־כס־נ)
2ביול*
פיס יש סערות, אבל
לאו דווקא שליליו ת:
דע לעמוד על שלך, אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור על עצמך מבעיות״קיבה —
ואל תתן למועד סיום הביטוח • שלך
כי הנוהגים־הסר־לחלוף.
זה מסוכן.
טנייס חייבים להיזהר השבוע בנסיעותיהם.

צורת הדיבור הברורה
והמרשימה שלך בימים
אלה, תזכה או תך ב י
תרון ובכושר לשכנע
אחרים לרעיונותיך ה באים
עכשיו לידי בי טוי
מעשי, בתנאי ש אתה
מ א מין בהם בלב ממזל ידידה
שלם.
דגים שתפגוש עשוייה
להיות לך אשת שיחה
להיסחף בשי עלול
מעניינת.
אתה
חו תיו על דת ו מו סר וליצור בה את
הרושם של מטיף דתי, המנסה לחנך
את כל הסובבים אותו לערכים נע לים.
ז הו הזמן להיערכות לקראת העתיד.

סוען

תקופת־האושר בה את
מצוייה ממשיכה — אס
כי ענני־סערה קטנים
מופיעים באופק, בצו רת
התחייבויות״עבודה,
פגישות עם נושים או
מריבות עס ידידות טו בות
במיוחד. אך אל
22ב אוגו ס ט -
דאגה, עם רצון עז את
22ב ספ ט מבר
עשוייה לצאת מכל זה
בשלום. אם את עוסקת
בשני. ומנים מקבילים — דעי לגמור עס
אחד מהס, או לפחות להסוות אותו, כך

שלא יגרום להתפוררות כל החבילה ולא
תצאי קרחת מכאן ומכאן. זהו חודש
מסובך ומוטב שתתחילי אותו ברגל ימין.

חילוקי־דיעות סוערים יגרמו לך למפח־נפש.
אין דבר: שי חה
לאור ירח, באמ צע
השבוע תשפר את
אין־הכר. עד המצב
יתכן אפילו שזה יגרום
להתלקחות הקשר למי־מדים
רציניים ביותר.
קנייה אשר תעשי ביום
שישי עשוייה, ל הוביל
אותך להיכרות חדשה.
הישמרי מרכילותן של
ידידותייך. לב שי בהיר, .

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי״קשורה במעשייך, קל מ אוד לתפוס

חאזנ״ס
עקת הדדית. דברים הישמרי צרות.
המשבר

אותך במלכודת, או ל חייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת״יד ו-
לאפס-מעשה מצידך —
אבל מי רוצה בכל ה צרות
הללו ! לכן, מו טב
שתחשבי י חד איתו
מה אתם רוצים באמת,
מתוך וי תור הדדי או
אי -הסכמה לפחות לכם יחסכו ברורים
ורוד. לבשי מצננת.

הכספי אליו

השבוע מתחילה בעייה בה תצטרך לנקוט
ביוזמה, שוב ושוב. על
כן מוטב שתתכנן בזהי רות
את צעדיך הבאים.
בת דלי: הזהרי במיו חד
משחייה ומספורט־מיס!
אל תאכלי לפני
שאת הולכת לים. כוח־שלך
יגבר, המשיכה השבוע.
לקראת סוף
אחרי מוצאי־שבת תגבר
השפעתך. למשך ז מן
צבעוני.
לב שי
קצר.

נקלע

עיסקך,

פיע בצורה קשה. על
מצבך הכספי האישי.
בקשר. לכך, היזהר מ לעשות
מעשים נמהרים,
עליהם אתה עלול להת חרט
מאוחר יותר. אל
תתבייש להודות באוז ני
ידידיך כי מצב עיס־קך
גרוע. לעומת־זאת,
אל תעז לנסות לח בל
בין הכפופים לך.

ללכת עד הסוף, מתי
שצריך. השבוע תיפול
בידך הזדמנות להת גבר
על חול ש תן ז ו ;
אם תחמיץ אותה ה פעם,
מי יודע מתי שוב
יעלה בידך לעלות על
דרך המלך. במי שור
חיי״האהבה, אתה נכ 21
בדצ מבר ־
19 בינואר להילוך החודש נס גבוה. טעם ונגוס ככל
שתוכל, חיים רק פעם אחת. גם את,
בת גדי, השבוע יהיה רומאנטי עבורך.

צר תן הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם כך, א ן אינך יודע

תתפלא על שכל-כך הרבה אנשים מת קשים
להבינך. הצרה אי תן, שאתה נמ נה
על ה״זאבים הבו דדי
ם״ ואינך מרבה את לשתף לאחרונה
הקרובים לך בבעיות
המעיקות עליך באמת.
השבוע לך צפוייה
פעילות הקשורה בעבו-
דת-כפיים. מעשהו של
אדם י קר לך יכאיב
19 בפברואר
20 במרס
לך למרות שלא הת תצטרכי
לכך. כוון לעודד
את בן־זוגן בפעילות, שבסופו של
יחד. גם דבר תביא או שר לשניכם

במדינה

מתנה יקרה

ש בי תו ת
כשהגדנדים רבים ־
הקטזים רעבים
ב 773 מידחמה כין שתי קבוצות
משקיעים, מניעים
8וע7ים בשדרות עד 8ת7-חם.
צביח ויצחק אברג׳יל לא קיימו בראש־השנה
את סעודת החג המסורתית. השטר
בן 10 הלירות, שנותר ערב החגים בכיסו
של הנכה בן ה־ 29 משדרות, לא הספיק
כדי לרכוש מיצרכים לחג.
וכיוון שצרות באות בשלשות, אושפזה
באותה עת אשתו בבית־החולים באשקלון,
ובנו שרון אושפז במוסד לילדים מפגרים
בהרי ירושלים. אברג׳יל נותר בביתו, עם
בנו מאיר אשר שאל את אביו :״אבא למה
אין אוכל בבי ת?״
האיש הגיע עד פת לחם בגלל הלנת מיפעל מחודשיים. למעלה שכד בת
כיסאות ישראל, בו הוא מועסק, לא פרע
מאוגו&ע את שכר העבודה ל־ 130 פועליו.
תוצאה ישירה של הלנת השכר: האשד״
צביה, שנזקקה בערב ראש־השנה לטיפול
דחוף בבית־החולים, נידחתה מחדר המיון
באשקלון, בטענה כי אין ביכולתה לפרוע
את דמי־ד,טיפול. קופת־החולים, בה רשום
יצחק, סירבה לשאת בנטל, שכן המיפעל
לא העביר גם את תשלומי הביטוח הרפואי
של עובדיו.
היאשה נעצרה. לאחר דין ודברים
והתחשבות במצבה, אושפזה בכל זאת.
אולם, כאשר עמדה על סף שיחרורה
נאמר לה כי אם לא תפרע את החוב,
תוגש תלונה למישטרה.
החוב לא גפרע ובית־החולים נקט ב צעדים
משפטיים. האשד. נעצרה על־ידי
המישטרה ותלונתה הועברה לבית־מישפט
השלום באשקלון.
השופט גלעד גלעדי שמע כי אין בכוחה
לשלם לבית־החולים ונתן לה שהות בת
עשרה ימים לתשלום — ולא — תיכנס
פקודת המעצר לתוקף מחודש.
השבוע קיבלה הפקודה תוקף, וצביה
אברג׳יל, הנראית כנערה בת ,15 צפוייה
בכל רגע למעצר במישטרת שדרות.
״ואני אתן למישטרה לעצור אותה,״
אומר בעלה כשדמעות חונקות את גרונו,
״משום שאין לי 165 לירות לבית־החולים.״
סכום זה נשמע כיום אגדי עבור ה מחסנאי
הנכה משדרות. רק השבוע נעתרו
שני בנקים בעיירה להלוות לו סכומי כסף
כדי שיוכל לפרוע את 700 הל״י שהוא

!. 3 ) 461* 307411109־ 8607/61־ 8 6 3 7 6 . 3 ) 461־3 ) 461

46610\/6 0 ) 11) 6 .־96 ) 01־) 3661

שובת אברג־יל
מביוז־החולים לבית־הכלא
חב לבעל המכולת. הריבית שתצטבד מ מאות
הלירות שלווה, יתלווה אותו עוד
שנים ארוכות.

להשיג בפרפומריות מ 1בחר 1ת
10 פץ ע״י לן ן

תיטעה ׳ ילדים. גם החובות שיצטרך
להחזיר לידידיו וקרוביו, יהיו לנטל על
שיכמו. עתה יו שב האיש בדירתו ומצפה
ליום בו י שוב לעבודה ויקבל את מש כורתו.
מידי פעם הוא סר לפתח בית־

החרושת, שם מתגודדים 130 הפועלים, ה מונעים
הוצאת סחורות מן המיפעל.
אברג׳יל אינו הפועל היחיד שהתעלמות
בעלי המיפעל הותירה אותו במצב קשד״
כמוהו מתחבטים גם שמעון אלמקאייס אלמאלים אלי
בבית)
ילדים
(תשעה
(שמונה ילדים) ורבים אחרים.
מספר פועלים אשר חזו בשבועות ה אחרונים
את עומס החובות המצפה להם
כשתסתיים השביתה, מיהרו אל קבלני
הבניין שבעיירה וביקשו תעסוקה כפוע לים.
עובדים אחרים נטשו לחלוטין את
כיסאות ישראל.
השביתה פרצה בתהילת ספטמבר.
בעלי המיפעל, רוברט אשראף ומישל

יוזם ומלהיב -צאן
״איש איש —
אזובי, הם עולים ממרוקו, שהראשון שבהם
היה ידידם האישי של הגנרל אופקיר
(שהתאבד לפני כחודש) ושל המלך חאסאן.
אשראף ידוע כבעל מהלכים בחוגי הכלכלה
בצרפת. לפני כשבה הסתיר בחווילתו ה מרווחת
באשקלון את ידידו קלוד ליפסקי,
ויש אומרים גם את המיליונר המרוקאי־יהודי,
הנרי אוחאנה, אשר ביקש מקלט
בישראל.
שיקול מוטעה. אשראף, אזובי ומש קיעים
אוסטריים נקטו לפני י כשלושה
חודשים בצעד מוטעה שג ר ר אחריו את
סיכסוך העבודה ב שדרות והביא לשביתה
בת למעלה מ־ 40 יום.
הבעלים השקיעו ארבעה מיליון ל״י ב פיתוח
מיפעל הרהיטים לייצוא, סכום ש היה
מיועד על דעת מישרד המיסחר וה תעשייה
להשקעה לטווח ארוך.
ההשקעה נעשתה ללא ידיעת גורמים
ממשלתיים והותירה׳ את המעסיקים בסוף
אוגוסט חסרי אמצעים לתשלום שכר־העבודה
לפועלים.
130 העובדים החלו לרטון ומזכיר מו־עצת־ר,פועלים
במקום, יעקב אלקבץ, נטל
את מאבקם לידיו. המזכיר הנמרץ פתח
במגעים עם בעלי המיפעל אך ללא הועיל.
בד בבד הגיש ועד־העובדים תביעה
לבית־הדין המחוזי לעבודה בבאר־שבע,
אך התיק יובא לדיון רק ביום שני הקרוב
ב־ 16 לחודש.
מישרד המיסחר והתעשייה, אשר מישש
את דופק השביתה בשדרות, חושש כי היא
עומד בפני מיפעל נוסף שאין לבטוח
בבעליו. חשש זה היה מבוסס על מידע
שהיה בידי אנשי המישרד לפיו אירעו
במיפעל שורה של מחדלים ביניהם:

תקופת הרצה ארוכה מדי.

ניהול כושל.

בעיות בקשר לטיב התוצרת.

מילחמת האחוזים. אלה היו גם הסי בות
שגררו את כיסאות ישראל לסבך
השביתה. ובכל זאת, החליט מישרד המיס־חר
והתעשייה, שהיה מודע למחדלים ללכת
לקראת המיפעל ולסייע להתאוששותו. ה־מישרד
הסכים להלוות 2.5מיליון לבעלים,
ה7111ח הזה?163

והמליץ בפני הבנק לפיתוח התעשייה על
מתן הלוואה בסך מיליון נוסף.
השבוע השיג אלקבץ עבור הפועלים
תשלום ־של כ־ 200ל״י מקרן השביתות של
ההסתדרות. הסתבכות כיסאות ישראל
אינה כרוכה רק בהשקעות יתר. מסתבר
כי הבעלים האוסטריים והישראליים נאב קים
על השליטה במיפעל.
כיום מחזיקים אשראף ואזובי ב־70
אחוז מהמניות. יחסי כוחות אלה אינם
לרוחם של המשקיעים הזרים, שבידם רק
30 אחוזים.
מאחורי הקלעים, ותוך התעלמות מ־דחקות
העובדים, מתנהל מאבק עיקש בין
הבעלים האוסטריים, הדורשים בתוקף כי
יינתנו להם 52 אחוזים מן המניות. דק אז,
אומרים הם, יממנו את שכר הפועלים
הממאנים לשוב לעבודה. והפועלים טוענים
כי לא י שובו עד אשר לא יקבלו שכרם.

בעלי־חיים
סאפאד׳ 3דרן־ דאידת
פארי! עבק ש 7חיות המשונזטות
ברא, הי?ד ומוקם
כארץ, צפוגית לאילת.
איד הרעיון לברך בבוקר־טוב ראם
מקורנן, בלי מחיצות של גדר וכלובי ם?
או לקחת חלק בתחרות ריצה חסרת-
תקווה עם יען, בסביבתו הטבעית? או
אולי מעדיף מישהו צייד־מצלמה? בבקשה
— עדר דישונים שועט מרחוק. יעלה על
המכונית, ירדוף, ישיג וי ר ביץ צילומיו.
כל אלה רעיונות קוסמים וטובים, ה עתידים
לצאת תוך שנד,־שנתיים מגדר
רעיונות בלבד. בקרוב לא יאלץ הישראלי
חובב החי, להרחיק נדוד לסאפארי אם-

להבות האופיינית לו אנשים כאלוף אברהם
יפה (שאז עוד היה אלוף לא במיל,).
גבריאל דורון, מנהל הגל־הקל דאז בקול־ישראל,
ברוך גופר מנהל גן־החיות התל-
אביבי, ואישים אחרים.
בדחיפה משותפת החלה השמורה לקרום
חיות וגדרות בתחילת ,1964 בד בבד עם
ייסודה של רשות שמורות הטבע בראשותו
של אברהם יפה. הקו המנחה באיסוף ה חיות,
היה שיחזור מחדש של עדרי
החיות התנ״כיים, שחיו בארץ ובאזור מימי
האבות ואילך.
השמורה נמצאת כיום בשלבי צמיחה.
אחת הסיבות העיקריות לגידול האיטי —
כסף. השמורה נבנית בכספי תרומות
בלי מענקים
בלי סובסידיות,
בלבד.
ממשלתיים — הכל על מהרת הלב הטוב
והכיס הרחב. מתקבלות תרומות גדולות
מאוהדים בחו״ל ובארץ ותרומות קטנות
יותר, אם כי חשובות לא פחות, מציידים
בארץ, אשר בכל שנה נוהגים לתרום
סכום ״כאשר ידבנו ליבו״ ,בעת חידוש
רי שיון הצייד שלהם.
במה עודה ראם ז מתוך 32 אלף
הדונמים גידרו כבר 12 אלף. מאחורי
הגדרות ניתן לראות עתה עדר יפה של
פראים, שהם סוג של חמורי בר קדומים,
דישונים שהם זן נדיר של אנטילופות
בעלות קרני ענק המיסתלסלות אל־על,
יענים — עופות בגודל גמלים ובצורה
דומה, עדר מרהיב של צבאים מסוג
גזלה דורקס ואחרים.
לאחרונה הטילו היענים ביצים, בשעה
טובה, ודור חדש של עופות ענק אלה
התבקע בישראל.
דוגמה למחירים שעל הדשות להשליש
עבור החיות, יש בסיפור הבא:
בחודש יוני ,1970 הגיעו שלוחות ה הסברה
של אגודת חי־בר (כולן פועלות

בימים חמים
אין קוב ממקלחת עם

הסבון ללא סבון של תיא המנקה,
מרענן ומרחיק זיעה למשך כל היום.
ריח האורנים הטבעי והקצף השופע
של בת־אורן, יפיגו ממך את החום
ויעניקו לד הרגשה נעימה.

די שון ב ״ חי־ כ ר ״
— כאשר יו בנו ליבו.״
ריקאי. הסאפארי ימתין לו כאן בבית.
במרחק עשרות קילומטרים ממרכז הארץ,
משני צידי כביש הערבה.
קוראים למקום חי־בר, הוא נמצא כ־40
קילומטר צפונית לאילת, מיוטבתה ואילך,
וכולל 32,000 דונם אדמת מלחה מידברית,
אשר לא תיצלח לכל חקלאות, אולם
צמחייתה ותנאי אקלימה מתאימים במיוחד
לחיות שמילאו את ישראל בימי התנ״ך.
הדבוה בי ס. יוזם הרעיון הוא אורי
צאן, צבר בן ,48 המשמש כיום כראש אגף
הגנת חיית־הבר בר־שות ־שמורות הטבע.
אורי, פלמחניק לשעבר -ובוגר הפקולטה
לזואולוגייה באוניברסיטת תל־אביב, נמצא
ועובד ברשות זה 21 שגה.
רעיון השמורה המידברית צץ במוחו
עוד ב־ .1960 הוא הצליח להדביק בחת־

הווו ל רז

הז ה * 9מ1

בהתנדבות מלאה) ,לקרן על שם פרץ
נפתלי,־ הנמצאת בהנהלתו של עקיבא
לוינסקי. לאחר מיספר פגישות השתכנע
נאמן הקרן, ותרם לאגודה 36,000ל״י.
כמה עדרים ניקנו בסכום הזה? כמה
קילומטרים של גדרות הוקמו?
ובכן — זהו מחירם המדוייק של צמד
ראמים, שהוצעו לאגודה על-ידי סוחר־חיות
מהולנד. הראמים הנדירים ויקרי הערך,
נקנו מייד והוטסו ארצה. את מחיר ה הטסה
— 15,000ל״י — תרמה חברת
אל על.
כך שכל מי שרוצה בשנים הקרובות
לבלות סופשבוע בין עדרים שועטים,
ייכבד וייג ש למי שרדי רשות שמורות
הטבע, ויברר אם יש בידו לעשיות משהו
לזרוז התהליך.

זהבלבךס שו ט...
מה יו תר קל מל השתתף בהגרלת
הלוטו. ת מו ר ת $0א גו רו ת תוכל
לסמן 6מספרים בכל אחח משתי
הטבלאות שבטופס.
עשה חי שו ב פ שו ט פ עול ה בת
שניות ספורות, מביאה לך סי כויי
השתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הר א שון ו אל פי לידו ת ביתר
הפרסים.
זה נל נד פשוט..

מדע

מדעני־אטום ישרא דיים

מיבנים

ע שויי םלה ציל א ת מצריי ם

העתיד מון כביצי
פיתוח יחידזת־דיור מיוחדות,

מ שוא ה 1גדול ה המאיימת עליה

דג ל י שר אל
כסכר אסואן
מצריים היא שהבקיעים יתרחבו, הסכר
יתמוטט, מי האגם יפרצו אל עמק הנילוס
ויציפו תוך מיספר שעות את העמק כולו
כשהם מטביעים תחתם את כל אוצרות
מצריים ותושביה.
מצריים מבקשת את עזרת העולם כז•
למנוע את השואה. אנשי מדע קובעים
כי יש רק דר ך אחת למנוע את השיטפון
הגדול ביותר שידעה ההיסטוריה מעוד ה:
לבצע שורה של פיצוצים גרעיניים בשקע
הגיאולוגי שבין סכר אסואן לביו ים־סוף.
פיצוצים אלה יגרמו לשורה של רעידות
אדמה, אשר כתוצאה מהם יתאחו הבקי עים
בתשתית הסכר.

בשעה עשר בבוקר קיבל ראש־המנושלה
משה דיין את הנציג המיוחד של האו״ס,
הרוזן הנגסטרום, ומסר לו על החלטת
ממשלת־ישראל להציע לרפובליקה הער בית
המאוחדת מטעני־נפץ גרעיניים כדי
לסתום באמצעותם בקיעים שנתגלו בקר קעית
אגס נאצר.
״לפי השקפתי,״ אמר השבדי ,״יש הג זמה
רבה בשמועות על ההתפתחויות האח רונות
בסכר הגבוה באסואן. עם זאת אני
מבחין בחוסר טעם מסויים
״לא ביקשתי לשמוע את השקפותיו ה אישיות
הרוזן הגנסטרום.״
״למרות זאת, אני מוצא טעם לפגם
לשחק בתקוות ובפחדים של אומה אשר...״
דיין שילב את ידיו מאחורי גבו ואמר
בשקט :״ביקשנו את שי רו תיו כמתווך,
לא יותר מזה. אני חוזר: אנחנו מוכנים
לעזור לממשלת הרפובליקה הערבית ה מאוחדת,
כדי לאטום את הבקיעים וכדי
למנוע בריחה נוספת של מים מהאגם.״
״באיזה מחיר?״ שאל הנגסטרום.
״לסיפוק העצמי שלנו בלבד, נאמר זאת
כו. הכבוד הלאומי שלנו תובע מאיתנו
להציע זאת.״

צעירים ישראליים מירושלים
וחיפה כבלו את עצמם לברושים
ועצי־זית בבית־הקכרות היהודי
כהר־הזיתים, ונערה הטמינה את
מפתחות האזיקים ליד השערים.
פלקאטים שהמפגינים הצמידו ל נשאו
סי 0

כית־הקברותנ

ך!ק 3
חו^זת
סיס־חומת
מאות
במו :״מצריים זקוקה לעז רה
— ירושלים יכולה להושיט או תה׳
/או ״טכנאים לאסואן, לא
חיילים לתעלה או ״פיוס —
עכשיו :״
עוכרים ושבים הורחקו על־ידי
המישטרה הצבאית. הנערה המס
גינה הסבירה להם בי אנשי הקבוצה
נמנים על האגף הקיצוני של
החדות, תנועת הנוער הדתית ה תובעת
פיטרה עם מצריים. המפגינים
ככית־הקכרות יצומו עד
אשר ממשלת ישראל תושיט עז רה
לממשלה המצרית כדי למנוע
את השואה המאיימת על עמק
הנילוס.
אחר-הצהריים, התקבצו כמה
אלפי אנשים על הר-הזיתים. תומ כי
חחדות חילקו כרוזים עם ה ציטטה
:״כנפול אוייבף על תשמח
וכהיכשלו אל יגל ליכך

לדעת אנשי המישלחת הפרלמנטרית
הבריטית שביקרה בישראל וסיירה בתל־אבי
ת ירושלים, באר־שבע ובהיאחזויות
בביקעת הירדן, יצרו המאורעות באסואן
תפנית בדעת״הקהל הישראלית, שבקושי
ניתן היה לחזותה כמה חודשים קודס־לכן.
פרלמנט בשם
דובר המישלחת, חבר
ג׳ראלד ברודמן, התייחס במסיבת העי תונאים
למיספר קיבוצניקים צעירים ש די
ברו על משפחה גדולה אחת של העמים
השמיים. ועדת הפעולה להצלת מצריים
הוקמה בבאר־שבע על־ידי מדעני אטום
ישראליים. הדים על נטיות דומות הגיעו
מחוגי הצבא ומקרב הרבנים האדוקים.
כשנשאל על המניעים מאחורי שינוי
זה, הכריז ברודמן על קיומו של דחף

מיוחד של אחווה אנושית. חלקים גדו הישראלית
משוכנעים
לים באוכלוסייה
עתה כי חובתה של ישראל היא לסייע,
ויהיה זה רק בגלל יכולתה הטכנולוגית
והמדעית הגבוהה. מצב מאורעות זה,
היכול להביא לפיתרון העימות המרבי־ישראלי,
חייב לזכות בהכרה. זהו רגע
היסטורי, טען ברודמן, באופן תת־הכרתי
חשים אזרחי ישראל ללא ספק שהם חייבים
לכפר באיזו צורה שהיא על כיבוש האד מות
הערביות.

ישראל מבריחה
אטום למצריים

ך* זון אחרית־הימיס מפיו של נביא
1 1חדש? בדיחה צינית של הוזה? תוכ לפיתרון
הסיכסוך במזרח־נית
סודית
התיכון?
הקטעים הנ״ל לקוחים מספר מדע בד יוני
שתרגומו האנגלי יצא לאור לפני חו דש
בארצות־הברית, ואשר שנה קודם-
לכן כבר ראה אור בשפה הגרמנית. זהו
ספרו של העיתונאי הגרמני מיכאל היים
אסואן, העוסק במצבים תיאורטיים העלו לים
להתרחש בעקבות הקמת הסכר הגבוה
באסואן שבמצריים. לקורא הישראלי יש
בו עניין מיוחד, שכן מלבד העובדה ש־עטיפת
הספר מציגה דגל ישראלי התקוע
בסלע ליד סכר אסואן, ממלאת ישראל
תפקיד חשוב בעלילה הדימיונית של הספר.
תקופת התרחשות העלילה היא בלתי
מוגדרת, אבל היא אינה רחוקה מהתקופה
הנוכחית, שכן גיבורי העלילה העיקריים
הם דמויות חיות במרחב. אנואר אל־סאדאת
הוא עדיין נשיא מצריים ואילו
בישראל ראש־הממשלה משה דיין כששר-
הביטחון שלו אינה אלא גולדה מאיר.
בתעלה עדיין שוררת הפסקת־אש, אבל
היחסים עם ישראל אינם מעניינים כל־כך
את המצרים כמו המתחולל באגם נאצר
הגדול, שמימיו נאגרים על־ידי סכר אסו אן.
מסתבר שבגלל טעות בחישובים בבניין
הסכר, מתגלים בקיעים בתשתית הסכר,
דרכם מחלחלים מי האגם. גובה פני־המים
באגם יו ר ד בהדרגה. הסכנה המאיימת על

אלא שאף מדינה אינה מוכנה לספק
הגרעיניות כדי
למצריים את הפצצות
לבצע את תוכנית המדענים. רוב המדי נות
חוששות שמצריים תנצל את הפצצות
כדי לפגוע בישראל. בשעה זו, כשנראה
שאין מפלט אחר, מסכימה ממשלת מצ ריים
לקבל את הצעת העזרה הנדיבה של
ישראל. בסודיות, ללא ידיעת העם המצרי
וללא ידיעת היועצים הסובייטים, מבריחה
ישראל למצריים פצצות אטומיות, מומחי
גרעין ואלפי טכנאים, המבצעים את הפי צוצים
ומצילים את מצריים משואה.
סוף טוב — הכל טוב. אבל איפה הסוף
ואיפה הטוב?
זו רק התחלת המעשייה. היים, שהת חיל
את סיפור המתח הבדיוני שלו באווי רת
אחווה ושלום, מבהיר מייד שישראל
עשתה טעות נוראה בהושיטה יד לעזרה
לשכנה מהנילוס. המצרים הם כפויי טובה,
שאינם מבינים שום שפה אחרת מלבד
הכוח. זמן קצר אחרי הצלתה של מצ ריים׳
יוצאים ההמונים המצריים נגד מו-
שיעיהם הישראליים, היורשים במצריים
את מעמדם, כוחם והשפעתם של היועצים
הסובייטים, עורכים בהם פוגרומים ומיל-
חמות־קודש עד שממשלת ישראל נאלצת
לערוך מהדורה חדשה של יציאת־מצ־ריים
— הפעם ברכבת אווירית בדיוק
בדרך בה גור שו היועצים הרוסים.
מיכאל היים אינו משאיר את המצרים
הרעים ללא עונש. כל מה שאירע עד כה
הוא רק חציו הראשון של הסיפור. החצי
השני, בו יש לישראל רק תפקיד פעוט,
עוסק בצרח חדשה המתרגשת על מצריים
בעקבות סכר אסואן.
מדען איטלקי מזרים אל אגם נאצר חו מר
כימי חדש שהמציא, המונע את
היאדות המים. כתוצאה מכך גואים מי
האגם ושוב נשקפת סכנה שהם יציפו את
הסכר ויטביעו את כל עמק הנילוס.
שוב מסתבר שהשיטה היחידה למנוע
את האסון נמצאת בידי ישראל: בהמצאה
שהמציא המדען הישראלי בויקו, העוסק
בגידולי מים. אלא שהפעם מסרבת מצ ריים
לקבל את העזרה הישראלית. לעומת
זאת היא שולחת שלושה חבלנים לגנוב
את ההמצאה. הם נתפסים כצפוי.
וכך, סוף־סוף, באח מצריים על עונ שה:
מי אגם נאצר גולשים מעל הסכר
ומציפים את כל עמק הנילוס.
תגובת העולם?
אה, גם את זה מנבא מיכאל היים.
העולם כולו מזרים אל אגן הים־התיכון
אוניות מלאות סיד כדי לרסס את החופים:
שגוויות המצרים לא יזהמו את החופים בשאר ולא יפיצו, חס וחלילה, מחלות
הארצות.

מלות לבנייה
ומצויירות בבל הנוחיות.
מדענים או חוקרים, הנודדים למקומות
נידחים, לא ייאלצו עוד לגור באוהלים,
או בכיפות פלסטיק מתנפחות.
אנשי המכון המחקרי לעיצוב מיבני
ציבור, בלנינגראד שברוסיה, פתרו את
בעיית קשיי־הדיור בדרך מקורית.
״ביקשנו לפתח בית שיהיה קל, חזק,
נוח להעברה ולטילטול, ומצוייד בכל אבי זרי
הנוחות המודרניים,״ מספר סרגיי
וריז׳ניקוב אחד המעצבים במכון .״חומר
הבנייה שבחרנו היה בטון מחוזק בכמה
שכבות של רשתות ברזל, והצורה ש־הענקנו
למיבנה — צורת הביצה.״
למה דווקא ביצ ה?
פיתרון לזוגות צעירים. מחקרים
בנושא הוכיחו כי המיבנה האליפטי של
הביצה, הוא בעל ההתנגדות הגבוהה ב יותר
ללחץ חיצוני, ומתאים במיוחד לת-
.נאים הקשים השוררים באזורים הארק-
סיים, למשל.
מישקל המיבנה על הריהוט והציוד
שבו, הוא חמישה טונות בלבד. דבר ה מאפשר
העברה נוחה בדרך האוויר, הים,
או היבשה.
לצורך הקמתה אין ביצת־המגורים זקו בחפירה
שטוחה
קה ליסודות. די לה
מרופדת בחול.
ההמצאה שיחררה את ברית־המועצות
מהרבה כאבי־ראש. פיתוח כריית המחצ בים
והפקת הנפט בסיביר ובאזורים מרוח קים
אחרים, נבלם בעיקר בשל חוסר
תנאי דיו ר מתאימים לעובדים.
אולי תבאנה הביצים את הרפואה ל-
כאבי־הראש המתמידים של מי שרד השי כון
הישראלי. יש לשער שהרבה זוגות
צעירים ישוכנעו בקלות על־ידי הסיס מה
:״העתיד טמון ב בי צי ם!״
מחשבים המחשב בדרך למכולת
מחשב כים זעיר, שמישקלו
349 גראם,
מיוצר ונמצא למכירה.
יתכן ובקרוב יישמע בבתים הדו־שיח:
״מוישה אני יוצאת למכולת!״
״או. קיי. ריבקה, רק אל תשכחי לק חת
את המחשב ! ״
חברה אמריקאית בשם מכשירי בזמאר,
הוציאה לאחרונה מחשב שגודלו ככף־יד.
קל ונייד. בארצות־הברית הפך ה בלהיטות
אותו

ללהיט. רוכשים
סטודנטים, אנשי עסקים, קניינים וחברות
מיסחריות.
המיני־מחשב של וקלותו ניידותו מסייעת להם, לדבריהם, בחיי היום־יום.
המחשב מופעל באמצעות מצברים ו היא
מסוגל לבצע פעולות חיבור וחיסור,
כפל וחילוק במיספרים שאינם עולים על
שמונה ספרות.
אין להקל בערכו של הגמד, שכן על
אף ממדיו, הוא יכול לדייק בחילוק עד
לשמונה מקומות. אחרי הנקודה !
תחבורה קרני הרנטגן
ממשיכות ל שרו ק
צילום צמיגים חדשים בקרני לצורף גילוי פגמים כיי:
לאחר שהוכיחו עצמם בשירות הרפו אה
ובחיפושי כלי־נשק בנמלי תעופה,
נתגלה שימוש חדש לקרני־הרנטגן.
חברת ווסטינגהאוז פיתחה מיתקן ל בדיקת
צמיגים, הפועל בדיוק על אותו
עיקרון של המכונה לגילוי שבדים וגי דולים
בגוף האדם.
המכשיר נמצא בחדר מצופה עופרת,

הווולוז הז ה ס**!׳

בו מועלה הצמיג על כן ומוקרן בקר ני
א. מצלמת טלוויזיה במעגל מגור,
מעבירה את הצילום לחדר סמיד, ישם
נמצא טכנאי הסוקר את המסך.
באמצעות התמונה הוא מגלה בצמיג
פגמים, כמו קריעה במיתרים, חללים ב גומי׳
או גופים זרים שנקלעו לצמיג.
כיום נרכש המיתקן של ווסטינגהאוז

טכנאי צופה כמסך
בחדר מצופה עופרת
ונמצא בשימוש אצל רוב יצרני הצמיגים
בארצות־הברית.
מכונות איך לחסל
שגיאות דפו ם!
מכונת כתיבה בעלת מוח.
מתקנת שגיאות
לפני הדפסה, ומכינה
העתקים לפי הזמנה.
התיאטרון הקטן מציג:

חלומה של כל מזכירה עומד להתגשם. הדפסות נגמרו שגיאות דפוס. נגמרו
חוזרות ונישנות בגלל טעות אחת קט־נה,
שהוציאה את הבום מכליו. מכונת
הכתיבה החושבת — ,מוחקת אתת ולת מיד
את עידן הפחד מטעות הדפוס.
המכונה מבוססת על עקרונות שפות־חו
עבור מחשבים אלקטרוניים. החומר
הנדפס מועלה אוטומטית על סרט מגנ טי.
על הנייר יופיע רק לאחר אישור
הכתבנית.
תחילה מופיע לפניה על מסך, תוך כדי
כתיבה, תוכן ההדפסה. כשסיימה להדפיס,
עברה על הכתוב הנשקף מן המסך, נות נת
היא את האישור להדפסה על־ידי
לחיצת כפתור.
מרגע זה ואילך מודפס החומר על ה נייר
במהירות הבלתי אנושית של 140
מילים בדקה.
להדביק ודשלשל. לצורכי יעול -
בשעה שהמכונה עוסקת בהדפסה מכנית
של החומר, יכולה המזכירה, בעלת ה תושייה,
להדפיס חומר חדש על הסרט
המגנטי — וחוזר חלילה.
אין כל צורך בנייר פחם להעתקת ה חומר.
המכונה תדפיס העתקים מתוך זיכ רונה
המגנטי ככל שתתבקש.
צמודה למכונה מחסנית זיכרון, בה
מאוכסנים עד 30 דפים של חומד. לכל
דף קוד משלו, ובשעת הצורך יכולה
המזכירה לקבל עותק ממנו, על־ידי הז מנה
אדיבה מן המכונה, בעזרת מיספר
הזיהוי של הדף.
הדבר היחידי שהמכונה אינה עושה,
הוא להכניס את המיכתב המודפס למעט פה,
להדביק בול מתאים ולשלשל.

ד לי ה 0ר ידלנד>ר,נמ׳ר?).אב רוווו>ך.קאמדיו

בו טי קהשק רי ם
נתב וביים• :ואל זילברג
עפ־י י.הלטר

יפו — אלהמברה,
יום ד׳ , 11.10 ,ב־.8.30
יפו — אלהמברה,
יום ה ,12.10 /ב־.8.30
חולון — ארמון,
יום ר ,13.10 ,ב־.9.00
תל־אכיב -בית ארלוזורוב,
מוצ״ש ב־.7.30 — 9.30
קרית־שמונה -שניר,
יום ב׳ 16.10 ,ב־.9.00
חדרה — חוף,
יום ג 17.10 ,,ב־.9.00
כרטיסים :״לאן״ ו״רוקוקו״
וביתר המשרדים.
הפצה ראשית :״לאן״,
טלפון .231655

מפיק יצחק בן־ניסיס>זיט,<1טד4 .

מיעולחת סודי ת
(המשך מעמוד ) 17

עמדה האמריקאית לעמדה הישראלית.

שבץ חו1ולם

כאן התלהט הדיון בין הנציגים ה צבאיים
ובין הנציגים הדיפלומטיים ה ערבים.

אנשי-הצכא
אמרו: שיכלול ה טכנולוגיה
וקליטת הנשק האלקט רוני
לא יושגו אלא כפעולה•
לפני 67׳ היה הצבא המצרי נחשל ב אנשיו
ובאירגונו. אולם כאשר העימות
דחף אותנו להפעלת הנשק החדיש, חשנו

קלאסיות,

שהוכרעו

על־ידי הצבאות.

את תוצאות המילחמה המודרנית
יקכע המחיטכ, לא על פי מים
פר החטיבות ומאגרי הנשק, כי
אם על פי אחוז המסוגלים לקלוט
את הקידמה הטכנולוגית.
גרמניה, שאין לה צבא, יש לה מעמד
חזק יותר מאשר ספרד ופורטוגל, ואפילו
בריטניה וצרפת, למרות פצצות־האטום
שלהן. יפאן היא מדינה גדולה, למרות ש־חוקתה,
שנקבעה לאחר התבוסה, אוסרת
עליה להקים צבא. היידע הוא עתה ה נשק
החזק ביותר. המדינות המתקדמות

..א נעסוק ב 9ית1ח
בבוש צה״ר את המרחב״
בצורך להכניס את הנוער האקדמאי ל שירות
הכוחות המזויינים. ד בר זה לבדו
העלה את רמת הכוחות הללו. כושר אק דמאים
אלה גבר, משום שהם עסקו ב ציוד
החדיש ביותר, ובתנאים המחייבים
רצינות וכושר. אין טוב יותר מאווירת
המלחמה, כדי להשיג קידמה.

קיימת אימרה מפורסמת של
קרל מארכס :״המילחמה היא קטר
ההיסטוריה״ .דכר זה נכון, משום
שהמדע מתפתח כימי מילחמה
יותר מאשר כימי שלום. ההכרות
הערכיות לא תתקדמנה, אם תח זורנה
למצב השלום.
הדוגמה לכך היא ויאט־נאם. ממוצע ה התקדמות
בה גדול מאשר בפיליפינים או
באינדונסיה.

מאוזן :

מאונך :

) 1פדרציה בדרום מזרח אסיה) 6 .
מצביא בריטי, נלחם נגד צבא לואי ה־ארבעה־עשר
) 12 .מחצית הדף ) 14 .עתה.
) 15 מילת בקשה ) 17 .תבלין מזרחי) 18 .
חוסר ידיעה ודאית שפלוני עשה עוון.
)20 מטבע יפני )21 .סוג קרקע )22 .נופש.
)24 מלך פרסי הקשור ביהדות )27 .סו ללה
)28 .לאום ) 30 .מטוס סובייטי)31 .
נולד טרם זמנו )32 .מתכת ) 34 .דורון.
)36 תבואה )37 .שאינו ארעי ) 39 .חלק
בפנים ) 40 .קול גברי )42 .תו נגינה)43 .
רחוב ניו־יורקי ידוע ) 44 .חיה ממשפחת.
הצבאים )45 .קמין ) 46 .סוג של אמן.
)50 עושה חביות ) 52 .מנחה )54 .גי בור
תנ״כי ) 57 .אחד השבטים )59 .אסור

) 1מדינה אירופית )2 .פי החיה ) 3 .שפ חה
) 4 .סופר צרפתי (אני מאשים))5 .
מצבה )7 .אל מצדי קדום )8 .חבל הת יישבותי
בדרום הארץ ) 9 .ארצו של עוג.
) 10 קולב ) 11 .משקה אלכוהולי ) 13 .מין
עץ, קשור לחג נוצרי ) 16 .מושג גיאוג רפי
) 18 .חודש עברי ) 19 .נגב )21 .ממז־כירי
האו״ם )23 .עליו אין׳ להתווכח)25 .
חומל ) 26 .קריאת צעד )27 .סוג תבואה.
)29 אל שליח רומי )31 .אזור בלבנון לו
ניתן בישראל כינוי חדש )32 .משבעת
המינים )33 .חכם )34 .הממשלה החליטה
לקיים אותו השנה ) 35 .גוזמה, הפלגה.
)36 שקר ) 38 .משא כבד ) 39 .תו נגינה.
)41 אומר ) 47 .זבל )48 .שאינו מבריק,
או מזהיר, שגונו כהה )49 .דקדנציה.
)51 צי )52 .אחד הרמטכ״לים ) 54 .זקן.
)55 שארית )56 .עמוד מים )58 .עיר ב בדה
המערבית אליה אסור על הרב כהנא
להכנם ) 60 .אמונה ) 61 .חודש עברי) 62 .
תנור שיוצקים בו כלי זכוכית )64 .שקט.
)66 כינוי לישראל ) 69 .טליסמא )71 .אחו ריים
)72 .מרחף באוויר )73 .חוזר)74 .
גבוה.

להיקלע בינו לבין הפטיש )61 .שם מקום
בסיני שהתפרסם בפרשת נתיבי נפט)63 .
תקווה) 65 .

ידית)66 .

טנא)67 .

כופר.

) 68 פורים ק טן(ר״ ת) )70 .תואר כבוד ברי טי
)71 .יחידת זמן )73 .״ה ...אחי אנו כי?״
)75 .קיבוץ בצפון הארץ ) 76 .בירה
ערבית.

חשבץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע

אשר לתוצאות צעדו של הנשיא אל־הסובייטיים)
(הוצאת
המומחים סאדאת הרי הטעות בדיבורים אלה היא ההתייח סות
לצעד זה כאל תימרון, שבו רצה
למצוא חן בעיני האמריקאים. הדיבורים
על העיתוי, לפני הבחירות באמריקה או
אחריהן, הם דיבורים בעלמא, משום ש החלטת
אל־סאדאת הוכתבה על־ידי שי קולים
פנימיים, לאומיים ועולמיים.

הנציגים הדיפלומטיים שאלו :
אם העימות הצכאי הוא הרצוי, פיתרונות מדוע מדכרים על
השלום וההסדרים המדיניים ץ
למה הוצאו ממצריים כוחות הצבא ה־הסובייטיים?
אין ספק כי הנוכחות ה סובייטית,
אפילו אם היא פחות ממה •ש אנו
רוצים — עדיפה על לא כלום, במצב
של התנגשות מזויינ ת!

משתדלות עתה להיפטר מנשקן השיגר־תי,
וכוחותיהן הצבאיים המיקצועיים עו שים
לפיתוח כושרם המדעי ויכולתם ה אנושית.
בריטניה
הוציאה כוחותיה הצבאיים מ־מיזרח
לסואץ, למרות נכונות של כמה
נסיכים במיפרץ לשלם את הוצאת נוכ חותם
שם בהעדיפם להשאיר שם צבא
בריטי מיקצועי בעל טכנולוגיה מתקדמת.
הניסיון שלאחר מילחמת־העולם השנייה
הוכיח, כי העליונות היתה מנת חלקן
של החברות שוויתרו על רעיון המיל-
חמות הקלאסיות, בהעדיפן להשיג קידמה
שקיעת הדולר
מדעית. ההוכחה לכך :
והליש״ט, וייסוף היאך היפאני והמארק ה גרמני.

מתעשר
מעיסקות נשק?
ך* גציגים הצכאיים השיבו: זוהי
( | תוכנית מרהיבה אך אפלטונית, מכי וון
שאינה לוקחת בחשבון את הגורם
הישראלי.

ייטראל דא תעמוד כחיכוק־ידיים
ותחכה עד שהערכים יקימו מדינות
מודרניות.
אם הערבים אינם חופשיים לנהוג כ רצונם
כיום, בצל כוחותיהם הצבאיים —
מה יהיה המצב אם נפרק את הצבאות
ונשקוד על הקמת מיפעלים ובתי־ספר?
האם לא ניסינו זאת?

הנציגים הצכאיים השיכו: הדי
כורים על פיתרונות־השלום כאים
להדגיש את כוונות השלום שלנו
כלפי דעת־הקהל העולמית, אולם
אנו משוכנעים שישראל לא תקכל
את החלטת מועצת-הכיטחון.

כפי שאמר נאצר יותר מפעם :
כתקופה שכין 52׳ —55׳ ,ניסינו
להתפתח כשלום, עד שגילינו ש אין
אפיטרות לכך כשעל גבולותינו
נמצא אוייב לאומני, החולם על
אימפריה, שאינה יכולה לקום אלא
על חורכננו.

הנציגים הדיפלומטיים נאחזו בנקודה
זו ו א מרו: אם כן מדוע איננו מכריזים
בפני העולם שאנו מקבלים את החלטת
מועצת־הביטחון ,242 וכי ישראל, החייבת
לבצעה — מסרבת לעשות זאת? ואילו
אנו איננו צריכים לבצעו בשלום, ואיננו
יכולים לכפותו במילחמה. לכן לא נת פייס
עם ישראל. ולא נכיר בה. אולם לא
ננהל את המילחמה עימה עתה, שכן

הנציגים הדיפלומטיים א מרו: אין מי
שקורא לפירוק הנשק של האומה הער בית.
אנו קוראים להבנת אופי ההת פתחות,
אליה פונה העולם המתקדם. נס תיימה
תקופת החברות המיליטריסטיות,
והחלה תקופת החברות המדעיות.
אם נסיון הפיתוח בשלום בישנים 1955־
1952 לא איפשר לנו לעמוד מול ישראל,
הרי הנסיון להקים כוח צבאי מסורתי,

״מנהיג ערב מתעשרים
מקו־יח ושק בעולם״
איננו יכולים להילחם בארצות־הברית. אם
בידי החברה הבינלאומית הכוח לכפות
את החלטתה על ישראל וארצות־הברית,
ר*ויו

אולם אם יתברר, כי היהירות
הישראלית והטירור האמריקאי
חזקים יותר ממישפחת העמים,
עלינו להתכנס כתוך עצמנו, לשקם
את הכרתנו ולהתרכז כפיתוח ה אדם
הערכי, כדי שיהיה כרמה
•טתאפשר עימות כשלום או מיל-
חמה.

המיוחמה היא מיושנת
ך* דיפלומטים הנדטיכו ואמרו: ה ו
| עולם עבר את שלב המילחמות ה

יותר.

ועד 67׳ ,לא

השיג

תוצאה־ טובה

אנו קוראים לגילוי דרך שלישית, ש תגשים
פיתוח החברה הערבית בצל ה עימות׳
הרחק מביזבוז הכנסותינו בעיס־איטליה,
בריטניה,
קות־נשק,
שצרפת,
שווייץ, בלגיה וספרד עומדות בתור כדי
לערוך איתנו. אפילו ארצות־הברית גיל תה
נכונות לרוקן מחסניה מנשק, שאבד
עליו הכלח, לטובת סוכנים שישמחו על
מכשירים אלה, כמו שהתינוקות שמחים
לשחק במטוסים ובטנקים ובמילחמות דמ יוניות.

וחשוכ
יותר: הם שמחים על
הרווחים החשודים ודמי־העמלה׳
שהם משיגים הודות לעיסקות-
הנשק.
ר.ו 1ודח

הזוז

קומו ע*
סרטים

הלק\>? 1

רו 3ין הוד כ פ!ל ;0-111
השודד העליז מיערות ישתוד, אשר
גנב מעשירים וחילק את השלל בין העניים,
היה מאז ומתמיד חביב על אולפני ה קולנוע,
וכמה מאלילי הקהל המצליחים
ביותר גילמו אותו במשך הדורות. שני
המפורסמים ביותר היו דאגלס פיירבנקס
׳וארול פלין. אלא שזה יהיה לפני זמן רב,
ומסתבר ששנות השבעים מרגישות גם הן
צורך להקדיש ממיטב יצירותיהן לרו בין
הוד הגדול.
לאחרונה הופקו שתי גירסאות שונות,
שמאפיינות את יפי הפורענות בהם אנ׳ו
חיים. מצד אחד, רובין הוד בעולם החיות,
תוצרת אולפני דיסני, הוא שועל ערום

הספירה לאחור (מקסים, תל-
אביב, צרפת) — סרט גאנגסטרים
זה מתעלה בהרבה מעל הרמה
הממוצעת של בני מינו, במה שנוגע לבימוי, למישחק
ולאווירה שהוא יוצר על הבד.
הסיפור אופייני לסוג זה של סרטים. גאנגסטר אשר
נתפס, בגלל הלשנה, חוזר לאחר 10 שנים לתבוע את
נקמתו, ואת נקמת אחיו שנהרג בהתנגשות שקדמה למאסר.
החשודים הם ארבעה השותפים לשוד, שהפכו בינתיים לאנ שים
מסודרים ובעלי אמצעים. איש אינו יודע מי מבי ניהם
הוא המלשין. אלא שזה אינו מטריד את האסיר
לשעבר. הוא מתחיל את ספירתו לאחור בין החשודים, לעי ניהם
החרדות או הסקרניות של מנהיגי עולם תחתון
בדימוס, ידידים ואוייבים לשעבר.
רוז׳ה פיגו, שהיה פעם שחקן וזה הסרט הראשון
שביים, הצליח להגיש סרט שלם בכל המובנים. הסיפור
מתנהל בקצב והמתח אינו מרפה לכל אורכו, הדמויות
המאכלסות אותו מעניינות ותלת־מימדיות, האווירה דחו סה
וכבדה, ויש בו מספיק זרות ורגעים יוצאי דופן כדי
שסרט זה ייראה שונה ומעניין מבני סוגו האחרים. הדו-
קרב בבית״החרושת למראות יזכר ודאי זמן רב.
פיגו זוכה לעזרה רבה מכל אלה, אשר שיתפו עימו
פעולה בסרט. ביניהם הצלם ז׳אן טורניה והמלחין ג׳ורג׳
דלרי. אולם במיוחד יש לציין אוסף מעולה של שחקנים,
שהעניקו כל אחד לפי דרכו עומק לדמויות שגילמו. סרג׳

סרג׳רג׳י אני: הנוקם הגיע
רג׳יאני הוא גיבור הסרט, מישל בוקה הוא איש ביטוח
מוזר ומטורף למחצה שעוקב אחריו כל הזמן, שארל ואנל
הוא מנהיג עולם תחתון לשעבר, משותק ומרותק לכיסאו,
סימון סיניורה היא אשתו, והדוברת שלו, ז׳אן מורו היא
אהובתו לשעבר של רג׳יאני, מארסל בוזופי ואנדרה פוס
הם שניים מתוך ארבעת החשודים בהלשנה, כל אלה וגם
האחרים המשתתפים, שותפים במידה שווה להצלחתו.

ספאגג\>
במיץ עגבניות
רובין הוד מעורטל
מחוץ לשעות העבודה
ופיקח, וי די דו ליטל ג׳ון, אינו אלא הדוב
החמוד שדומה להפליא לזה מספר הג׳ונגל.
לעומת זאת, גירסה מעודכנת ומודרנית
הרבה יותר, שאינה עוסקת כל כך במה
שעשה רו ביו הוד עם כלי הזיין שלו, אלא
במה שהעסיק אותו בשעות הפנאי. הסרט
נקרא מעלליו הנועזים של רובין היוד,
וההתבוננות בו מלמדת מדוע החליטו ה צנזורים
במדינות רבות בעולם, בפעם
הראשונה, שרובין הוד היא דמות לא
מומלצת לנוער.

תדריך
תל-אביב
כית־חולים (סטודיו, ארצות־כבית אמריקאי הבירית)
— בית־הולים
׳מטבחייס, מאוכלס ׳מטורפים מכל הסוגים.
לא מגובש במיוחד וחסר עלילה של ממש.
מי שמוכן להתאשפז אחרי סרט זה, זקוק
לטיפול פסיכיאטרי.
הליצנים (תכלת, איטליה) —
סרט תיעודי של פליני על אומנות הליצ נות
בקירקס, והרגשות העמוקים שהיא
מעוררת בפליני. חובה לחובבי הסרט ח יטוב.
צבא
הצללים (פריז, צרפת)
— כמה אפיזודות ממלחמת המחתרת ה צרפתית
נגד הכובש הנאצי, עשויים ב אמנות
ומשוחקים להפליא. אווירה ־קודרת
וכבדה, כרגיל בסרטיו של ז׳אן פיאר
מלוויל.

ירושלים
דקמרץ (הבירה, איטליה) —
פאזוליני נעזר בסיפוריו של בוקאצ׳יו כדי
לשים ללעג את כל האווילות האנושית
באשר היא. מרגיז אולי בורגנים ושמרנים,
אבל מי שאינו בא לסרט בדעות קדומות,
ילקק את השפתיים.

נערת

הטלפון

ז,הבלש

(ירושלים, ארצות־הברית) — ג׳יין פונדה
ודונאלד סאתרלנד בסיפור מתח, החושף
פעם נוספת את אשפתות ניו־יורק על
האומללים המתגוררים בתוכו.

חיפה
השוד האלגנטי (אורה, אר־צות-הברית)
— דורן באיטי וקולדי האון
גונבים מגנבים, בסרט פשע משעשע ו מפוקח,
המבלבל לגמרי את צופיו בחצי
הראשון אבל מסביר את עצמו בהמשך.

העולם הזה 1832

חופן דינמיט (מוגרבי, תל-
אביב, איטליה) — אם אומרים
לאדם פעמים רבות שהוא גאון,
סופו שיאמין בכך. זה מה שקרה לרסג׳יו לאונה. האיש
העתיק פעם סרט של אקירה קרוסאווה (״יוג׳ימבו״) אל
המערב הפרוע, הוציא ממנו אמנם את המשמעות המקו רית,
אבל לעומת זאת הכניס הרבה מאוד גוויות במיץ
עגבניות, ובכך עזר למצוא את המירשם להצלחה מסחרית
הידועה כ״ספאגטי במיץ עגבניות״ ,או בשפה פשוטה יותר,
מערבונים נוסח איטליה.
אז היה ליאונה צנוע וחתם עוד בשם בדוי על הסרט.
היום הוא חושב כנראה את עצמו לאישיות סוג א /ולא
זו בלבד שהוא חותם את שמו, אלא שהוא גם נוטל על
עצמו הפקות מונומנטליות, שההבדל ביניהם ולבין מה
שעשה בתחילת דרכו הוא בתוספת יומרה, תוספת חומר״
נפץ לפיצוף נופי ספרד, שם הוא מצלם את סרטיו, תו ספת
ניצבים שרצים לכל הכיוונים, ותוספת כמה טונות
של עגבניות מעוכות.
הסיפור, כידוע הוא חסר כל חשיבות אצל ליאונה.
כאן מדובר בשודד מקסיקני (רוד שטייגר) ומורד אירי
(ג׳יימס קובורן) ,הנקלעים לתוך מהפיכה מקסיקנית. זאת
משום שהאופנה דורשת תודעה פוליטית, וחוץ מזה, היה
פעם אחד בשם ריצ׳ארד ברוקס שעשה גם הוא סרט על
מקצוענים, במהפיכה המקסיקנית, ואפשר להסתמך עליו.
חשוב יותר חוש ההומור המפורסם של ליאונה, המת־

שטייגר (משמאל) וקובורן: הרבה גוויות
בטא בכך שגיבוריו זוללים בגסות רוח את מזונם. יצירת
המתח בסרטיו, נעשית לא על-ידי סיפור העלילה, אלא
על־ידי מישחק אין סופר של צילומים קרובים. מתח אצל
ליאונה זה בערך כ ך: פרצוף בוהה, פרצוף שני בוהה,
אקדח, פרצוף שלישי בוהה, אקדח, שוב הפרצוף הרא שון,
שוב השני, וכו׳ ,וכו׳ ,עד שאחרי כרבע שעה באה
הירייה וגואלת את הקהל מאחד הפרצופים.

התר מו ת
ב״פופ,,
פסטיבק באנגאלה-דש (תל-
אביב, ונל־אביב, ארצות־הברית)
— הומור הוא עניין חשוב מאוד.
כך למשל, כל מי שמסוגל לקשור או 1השם באנגאלה־דש
עם המילה פסטיבל, בטוח שלא יסבול לעולם מדיכאון נפשי.
כדי לדייק, מוטב אולי לציין שהסרט נקרא במקור
״פסטיבל למען באנגאלה״דש״.
אשר למה שקורה בסרט עצמו: צילום מאורע, שאורגן
על-ידי ג׳ורג׳ האריסון במאדיסון סקוואר גארדן הניו-יור-
קי, ואשר כל הכנסותיו הוקדשו לעזרת נפגעי הטבח בבאנ-
גאלח־דש. הסרט אינו מנסה בשום פנים ואופן להוות
תעודה סוציאלית. יש אמנם צילומים ספורים מבאנגאלה-
דש, אבל מישקלם מועט, ולמען האמת, נוכחותם בסרט
אינה חיונית. הסרט מגיש מופע ״פופ״ עטור כוכבים, אשר
ימשוך קהל גדול ככל האפשר, שישלם הרבה כסף עבור
הכרטיסים, וכסף זה יגיע בסופו של דבר לבאנגאלה־דש.
מבחינה זו, יש להניח שהמיבצע הוכתר בהצלחה. נוסף
להאריסון עצמו, שמופיע כאן בהבלטה, ומזמר גם את
״אלי הטוב״ וגם את ״באנגאלה״דש״ ,אפשר להנות כאן
גם מן הנגינה הוירטואוזית של ראווי שנקר, ושל להקתו,
ומהופעות אורח של כוכבי ׳,פופ״ מפורסמים כמו בילי
פרסטון (שותפם של החיפושיות ב״חזור״) ,ליאון ראסל
(שהופיע בהבלטה. גם ב״כלבים שוטים ואנגלים״) ,רינגו

האריסון: פיזמונים למילחמה ברעב
סטאר, שמתופף ושר בעת ובעונה אחת, בוב דילאן, אריק
קלאפטון ועוד. אמנם ההקלטות הן פחות ממשובחות, אפי לו
מתוך התחשבות שהמדובר בהקלטת מופע פומבי. אשר
למלאכת הצילום והעריכה, נעשו כבר דברים מבריקים
יותר ב״וודסטוק״ וב״תן לי מחסה״ .אך זה אינו סרט
לחסידי קולנוע משובח, אלא לחסידי ״פופ״ משובח.

סוף סוף
גם אזה תוכל
להגיע לדירהעם תבניתהחסכון החדשה
״יתרון דירה״ המעניקה משכנתא כפולה

תכני ת החסכון החדשה יי ת דון־ די ר הי, היא התכנית היחידה
ה מ אפ שר ת לד לחסוך במשך תקופה ש ל 12 שנה סכו מי ם חוד שיי ם
עד לסך כולל של 20,000 .-ליי, חסכונותיך צ מודי ם ו הרבי ת פטורה ממס

רק תכני ת יי תרה דירה -מעני ק ה לך אפש רו ת לקבלת משכנתא כפולה
ל ר כי ש ת דיר ה. כבר לאחר 5שנו ת חסכון,
המ שכנתא היא בסכום כפול מקרן ח סכונו תיך

המשכנתא הכפולה ע ד לסד 40,000 . -שתקבל תהיה בל תי צ מוד ה
תשא ריבית בשיעור 996 לשנה בלבד, ותע מוד לפר עון בתש לו מי ם
נוחים במשך תקופה עדל* 18 שנה

אם לא תנצל את ז כו ת ך לקבלת מ ש כנ ת א, תיהנה מ מענ ק בגוב ה של 196
על סכו םהפ קדו תיו לכל *צנת חסכון. תכני ת ׳ יתרון די ר הי
מאפשרת לך להגיע,׳ אי פו א, ל מענ ק כולל של . 1296

כל זאת בנו סף לרבי ת גבוהה ו ב רי ר ת הצמדה על ערך כ ספך
ב מ סג ר ת תכני ת ״י ת רון דיר ה־ הנך י כו ל להפקיד במשך השגה הר א שונ ה
לחסכון גם סכו ם התחלתי שבר שו ת ך, עדל״ 6,000 . -ליי,
ולהמ שיך בחסכון ב ת שלו מי ם חוד שיי ם לפי י כו ל תך.
אם תרצה ל פרו שמת כני ת.יי ת רון די ר הי תוכל ל מ שו ך את הכספים
העומדי ם לזכו תך (כולל הרוו חי םשהצטב רו עד לתא רי ךהמ שיכ ה)
בכל עת לאחר מ תן הודעה מו קד מ ת של 30 יו ם בל בד

אם ברצונך לקבל עלון הסברה לביתד,
מלא נא תלוש זה ושלחו בדואר:
לכבוד ת. ד 456 .תל־אב׳ב.

אב ק ש לשלו ח א לי ב דו ארע לון
הסברה על התכנית י ת רון דיר ה

כתובת...
טל פון ...

פרטים בכל אחד מ־$0ו סניפי בנלך דיסקונט ובגל! בר7ן לי7ז דיסקונט

עוזי עומד לפני גיוסו לצ.ה.ל...
שירותו הצבאי יחלוף, ולא ירחק היום
בו יקים לעצמו משפחה.
הוריו רוצים שלעוזי תהיה דירה נאה בבוא
העת, ולכן החליטו להצטרף כבר היום לתבנית
החסכון ׳יתרון דירה׳.,
הם חוסכים עבורו מדי חודש סך של 150-
ל׳י ואף הפקידו בעת פתיחת החשבון סכום
חד פעמי של 2.000.-ל־י.
בתום שירותו הצבאי ימשיך עוזי עצמו בחסכון
4שנים נוספות, עת יקים לעצמו משפחה.
לאחר 7שנות חסכון -יעמדו לזכותו אמצעים
בסך 49.277.59ל־י* אשר יהוו בסיס לרכישת
דירה.
סך האמצעים מורכב מקרן. ריבית והלוואה
בתנאים מיוחדים. ההלוואה תפרע במשך 2ו שנים
בריבית בלתי צ מוד ה של *י 9בלבד

* סכום זה עשוי בהחלט להיות גבוה יותר בשל
ההצמדה למדד

תכנית החסכון ״יתרון דירה׳ /היא
התכנית הרב גונית המותאמת לחסכון
לרווק ולבעל משפחה, לילדים ולנכדים.
דאג לעתיח׳ ולעתיד היקרים לך. הצטרף
לתכנית החסכון ״יתרון דירה״.

*)1נק דיסקתט לישראל״ בנק בוקליס דיסקונוו
העולם הזה 1832

יעל אלקלעי 17 ,וחצי

מיכל יעקב 15 ,וחצי

דוקי הוניגמן 17 ,

המועמדות השפיות7ת1או מלכת חסיס 1972

צילה 1יגר 19 ,

שרה לבניו 19 ,

הסועסחת הסוניות 7ת1או ת7נת הסיס 1972

ארלט בו־רובי1$ ,

שרון קורלנד 16 ,

גולן שיר1$ ,

איריס עובדיה8 ,ו

אביבה שוורץ 18 ,

סילביה אביגזר 18 ,

הסשמדש השפיש לת1אר מלכת הסיס 1972

דבי אביגזר6 ,ו

עליזה קלייו 17 ,

דנה כץ 18 ,