גליון 1837 מתאריך 15 בנובמבר 1972

ט לוויזיו ת

בשבועשעכר היה העולם הזה העיתון היחיד שדיווח בהר חבה
על הפגנת רוכבי האופנועים והקטנועים שנערכה נגד התקנה
המחייבת אותם לחבוש קסדות־מגן. הכתבה שנשאה את סיסמת
המפגינים -כלב מי שחובש קסדה״ .נועדה לדווח בצורה אוב ייקטיבית
על המאורע ועל הגורמים שהולידו אותו.
דיווח אובייקטיבי ן האם בכלל יתכן ד בר כזה?
הרי עצם הבלטת הנושא, העדפתו על פני נושאי חדשות אחרים שאירעו באותו
שבוע, בחירת התמונות לרפורטג׳ה המצולמת וקביעת הכותרת מהווים נקיטת־עמדה
מצד העיתון, גם מבלי שתיכתב בכתבה מילה אחת בעד או נגד חובת חבישת הקסדות.
אני מתייחס דווקא לבעיה זו משום שהיא ממחישה בצורה אופיינית את הלבטים,
הוויכוחים וחילוקי־הדיעות בתוך המערכת עצמה, סביב נושא שו לי לכאורה, הבא
לידי ביטוי בצורת כתבה המשתרעת על פני שני עמודים מצולמים בהעולס הזה.

מחצית כספך בחזרה-
ביום המזל עזלן!
ב מבצע

פרטים אצל

הפילוסופיה של נוכה בראש

וסוחרים מורשי
כ״• דנב 131ו־ 1־ 1 0־1

קורס לעתונאות
תל-אביג

ירושלים

ההרשמה מסתיימת
משן הלימודים

שישה חודשים.

פרטים מלאי ם והרשמה :

בית הספר לעתונאות
בית ציוני אמריקה
בית העם
תל־אביב, רח׳ אבן גבירול ,26 כל בין יום לפני השעות 1— 9
הצהריים, בימים א׳ ,ג׳ ,ה׳ ,גם
בשעות 5־ ־ 7בערב.

ירושלים, רח׳ בצלאל ,11 בל יום
בין השעות 7— 4בערב.

קוו רם
לפר סו
ו יחס י ־ ציבור
ההרשמה מסתיימת
משן הלימודים: שישה חודשים.
פרטים מלאים והרשמה :

בית ספר לעתונאות
בית ציוני אמריקה
רח׳ אבן־גבירול ,26 תל־אביב, כל יו ם בין השעות 1— 9לפני הצהריים,
ובימי ם א׳ ,ג׳ ,ה׳ גם בשעות 7— 5בערב.

הכיעי העצמה אינה חדשה וזרה לנו. דיווחנו בשעתו בהרחבה על ההתנגדות
המאורגנת נגד כפיית חובת חבישת הקסדות, עוד כשהרעיון היה בחיתוליו. כמה רוכבי מחברי המערכת הם
קטנועים נלהבים, שמצאו את
עצמם מייד בשורה הראשונה
של מתנגדי התקנה. עוד יו תר
המיוחד,
מזה: בגלל אופיו
מצוי בין קהל הקוראים של
העולם הזה אחוז ניכר של
רוכבי אופנועים וקטנועים, ו אלה
אינם מפסיקים בחודשים
האחרונים לתבוע מאיתנו ל התייצב
יחד עמם בחזית לבי טול
הגזירה,״ כלשונם.
לא היה ד בר קל מלעלות
על גל ההתנגדות הספונטאני,
להיאחז בדגל פופולארי בקרב
שיכבה רחבה ולנופף בו בד מה.
אבל המערכת יודעת את
אחריותה. הבעיה עמדה במר כזם
של ויכוחים סוערים ב ליד
תור
ישיבות המערכת,
שולחן העימוד, ובחדר החו שך
של הצלמים, שם פותחה
תמונת הכלב חובש הקסדה,
שצולמה בהפגנה לפני שבו עיים
כהמחשה צילומית לדעת תקנת רוכבי האופנועים על
הקסדות.
הוויכוח אינו דק מי צודק,
מחייבי חבישת הקסדות או
יו תר
השוללים? הוא הרבה בעיקרה עמוק מזה. הבעיה
היא בעיה פילוסופית.
כי גם בין אלה המתנגדים אין לחובת חבישת הקסדות,
שקסדת־המגן
חולק על כך
עשויה להציל את חייו של
רוכב אופנוע בשעת תאונה.
ברוב תאונות האופנועים וזד
כרב חו כ ש קסד הכה פגנ ה
קטנועים נפגעים הרוכבים ב-
המחשה צילומית
קסדת־מגן שומרת
ראשיהם.
על הראש, אם מתרחשת תאונה.
הוויכוח אינו על כך וגם לא על העובדה שחובת חבישת־הקסדה היא חובה
מכבידה, בלתי נוחה ובלתי נעימה, הגורמת טרדות, טירחה ועלולה אולי גם לגרום
בעקיפין לריבוי תאונות, כדברי כמה מהשוללים אותה.
זה מול זה עומדות שתי עמדות מנוגדות, המבטאות למעשה שתי תפיסות־חיים.
מצד אחד עומדת המדינה, באמצעות משרד־התחבורה, הפוסקת: חובת המדינה היא
להגן על חיי אזרחיה, לפיכך חובה לחבוש קסדות־מגן ברכב דו־גלגלי, כדי להמעיט
את מספר הקורבנות בדרכים.
מול עמדה זו ניצבת טענת מתנגדי הקסדה, הרואים את עצמם קורבנות של
תקנה שרירו תי ת: למדינה אין זכות להתערב בנטילת הסיכון של אזרחיה. אם רוכבי
האופנועים והקטנועים מוכנים לסכן את עצמם ולנהוג ברכבם ללא קסדה, אין זה
עניינו של איש. הם עושים זאת על אחריותם האישית.

למען חופש הסיכון

הו ו י כו חכין שתי תפיסות עולם אלה אינו חדש. הוא עתיק כימי האנושות. כך,
למשל, שוללות כל הדתות המונותאיסטיות את ההתאבדות ומגנות אותה, בעוד שדתות
המזרח הרחוק מתייחסות אל ההתאבדות כאל זכות מיוחדת, המעניקה למבצעיה כבוד
והחייבת להתבצע בטכסים מקודשים.
רק לפני שבע שנים ביטלה הכנסת את אותו סעיף בחוק המנדטורי הפלילי,
אותו ירשה מדינת ישראל מהחוק הבריטי, ו שאינו קיים בשום חוק פלילי אחר
בעולם, לפיו היה המנסה להתאבד עבריין פלילי הצפוי לעונש של שלוש שנות מאסר.
כלומר, בית־המחוקקים הישראלי הכיר למעשה בכך, שגם אם אין לחייב או להתיר
את זכותו של אדם ליטול את חייו שלו עצמו, הרי אין לראות בכך עבירה פלילית.
מה היה קורה, למשל, אם היו מנסים ליישם את ההגיון שעמד מאחורי התקנת
החובה לחבישת קסדות, לגבי עי שון סיג ריו ת? הרי כיום אין עוד חולק על כך
שעישון סיגריות מקצר חיי בני־אדם ומגביר את סיכוייהם לחלות במחלות ממאירות.
למרות זאת לא קמה עדיין המדינה שהעזה לאסור על אזרחיה לעשן סיגריות.
נכון שאין דין עי שון הסיגריות כדין הנהיגה בקטנועים, אבל ביסודו העיקרון
של התערבות המדינה בחופש הסיכון של הפרט, הוא אותו עיקרון.
מי צוד ק? האתאיסטים או האינדבידואליסטים?
גם בין אלה מחברי המערכת שהשתכנעו בזכותו של הפרט ליטול על עצמו את
הסיכון בנהיגתו (שבמקרה זה מסכן על פי רוב רק את
עצמו ולא אחרים) היו שטענו כי למערכת, כגוף,
אסור לנקוט עמדה נגד התקנה. מדובר כאן בדיני
נפשות. זהו חשבון שאדם צריך לעשות עם עצמו
ושום גוף אינו רשאי לעשותו עבור אחרים.
הוויכוח לא הסתיים. הוא נשאר פתוח. עוד נשמע
עליו בוודאי הרבה. גם בהעולם הזה.

פ 5פ 0ם נ ₪ 1פ 5ס ס §
כבשת הרש
ובימים

אין

ההם

בישראל.

מלך

111111
א! מה קרה לקיסינגיר?

יש רק קואליציה. ובראש הקואליציה
יושב ברעם בן ירבעם. וישלח ויבוא
היו

אדוני

את נתן

אליו וי א מר לו: שני אנשים
בעיר

אל ברעם

אחת,

לעשיר

אחד

היה

עשיר

ואחד

צאן ובקר

הרבה

מאוד ; ולרש אין כל כי אם כבשה
אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל
עימו ועם בניו י חדיו,

תאכל

מפתו

ו מכוטו תשתה ובחיקו תשכב ות היי
כבת;

ויחמול שות

ויבוא

לקחת

לאורח

לאיש
הלך מצאנו

הבא

העשיר
ומבקרו ויקח

לע את

כבשת
האיש הרש ויעשה לאיש הבא
אליו.
ויחר

בן ירבעם

אף ברעם

באיש

מאוד וי א מר אל נ תן: חי אדוני כי
בן־מוות האיש העושה זאת. זה בן-
אדם זה ן ככה עושים ן מה זה לוק חים
רק את הכבשה מהאיש הרש ז
ומה עם הפת, והכוס והבת!
ויא מר נתן :
לו בכלל

איזו בת, לא היתה

וי א מר ברעם :
אמרת:

הלוא

״ות היי

אתה עצמך
כבת״.

וחוץ

מזה, מה עם הבני ם! מדוע לא הכ ריח

אותם

העשיר

לשלם

מיפלגות,
ומס פוליטי ותרומה לקרן

תוכנית להפיכה דרום־אמריקאית

הב חירו ת! ובכלל, מאיפה היה לרש
כסף לקנות את הכבשה ! האם מי שהו
חקר או תו ! כבשה לקחו לו !
שישתוק ויגיד תודה שבכלל נותנים
לו לדבר במדינה הדמוקרטית הזאת.
ויא מר נתן: אבל העסק הזה לא

מוצא״חן

ותבער בו

חמת

או, גם לו יש מה
האם

הוא

ברעם

להשחית :

להגיד פתאום !

מבין שכבשה

אחת

רסיס של

עדר!

עלובה איננה אלא
היא

בעיני

א לו הי ם!

מסרבלת ומפריעה לעבודת ה
עדר.
עכשיו, סוף־סוף, אחרי שהעשיר
שחט אותה ברוך־השם, יהיה העדר
הזה יעיל פעם אחת ולתמיד.

מ שד הרב השוטה
מדוע מתעקשת האופוזיציה ככנסת להגיש הצעות
אי־אמון לממשלה, למרות שברור מראש שלממשלה
מובטח רוב והיא לא תיפול ז
או, אז על זד. מספרים את הסיפור הבא :
מעשה ביהודי שבא לביקור אצל חברו. בתום היום קם ועמד
ללכת. הפציר בו ח ברו: הישאר עימי, היה נא אורחי, עלי ועל
צווארי. נשאר אצלו יום ועוד יום ועוד יום. חודש תמים.
בתום החודש קם ועמד ללכת. אמר לו ח ברו :״שלם לי דמי אי רוח
שאירחתיך חודש ימים.״ ענה לו האורח :״השתגעתי הרי
אתה הזמנתני?״ אמר לו המארח :״בוא נלך לרב שיפסוק בינינו! ״
שמע הרב את טענות שניהם ופסק :״על האורח לשלם למארח
דמי אירוח.״
כשעמד האורח לשלם למארחו, דחהו ז ה :״השתגעתי אני אקח
ממך כ סף?״
״אז למה הלכנו לרב? ״ שאל האורח.
״זה רק כדי להראות לך,״
השיב המארח ,״איזה רב מטומ טם
יש לנו.״

״מאז הנהגנו את השיטה הזאת, המפקד, כל החניכים צונחים י שר לבול ! ״

כשנמלטו הוריו של הנרי קיסינג׳ר מגרמניה הנא צית,
היה עליהם להחליט אם לעלות לישראל או לאד־צות־הברית.
מכיוון
שהיו ציונים ותיקים, החליטו לעלות לישראל.
הם השתקעו בירושלים, והנרי הקטן שינה את שמו לרן.
רן קיסינג׳ר הצטיין בגימנסיה רחביה, ולמד באוני ברסיטה
העברית. התקדמותו היתה מסחררת, ואחרי
שרות בהגנה ובצה״ל זכה בדרגת פרופסור. בינתיים
שינה את שמו לרן כיסון.
אחרי כמה שנים של עבודה אקדמאית שקטה, זיע־זעה
אותו מילחמת ששת־הימים משלוותו. פדופ׳ כיסון
החליט שעליו לנסות וליישם במציאות את המסקנות
שאליהן הגיע בעבודת מחקר והגות.
באמצעות ידיד, חבר־הכנסת ירחמיאלי, עלה בידו
להתקבל לראיון אצל ראש־הממשלה. הוא שיטח בפניה
תוכנית נועזת להשגת שלום עם הערבים. בין השאר
הציע שראש־הממשלה תמנה אותו ליועץ שלה לענייני
ביטחון לאומי, תרשה לו לערוך שורה של מסעות סו דיים
לקאהיר ולדמשק, ולהיכנס למשא־ומתן י שיר
עם הפלסטינים לשם השגת הסדד־שלום כולל.
ראש־הממשלה הפסיקה אותו בזעם, נתנה לו הרצאה
בת שעתיים וחצי על תולדות הציונות, וסיימה את ירחמיאלי הפגישה. למחרת היום, כשנתקלה בח״כ
במיזנון הכנסת, שאלה אותו בחיוך קטלני :״מה
שלחת אלי את המשוגע הזה? אתה לא חושב שאני
די עסוקה?״
רן כיסון לא נואש. הוא אירגן קבוצה של פרופסו רים,
ושלח אל ראש־הממשלה עצומה פומבית, שפידטה
את עיקרי תוכניתו. התגובה הציבורית היתד, נמרצת.
״בענייני ביטחון ופוליטיקה, דעתם של פרופסורים
אינה שווה יותר מאשר דעתם של מצחצחי־נעלייט,״
כתב מעריב במאמר ראשי. ידיעות אחרונות היה חריף
יו ת ר :״נסייון ;מגוחך של כמה עוברי־בטל אקדמאיים,
שמשעמם להם בכיתותיהם.״
אנשי בית״ד אירגנו מישמרות בפני אולם־ד,הרצאות
של הפרוס׳ כיסון, והניפו את הסיסמה :״כיסון לחב י
ו ן ו״סע לקאהיר והישאר ש ם!״ הליגה להגנה יהו דית
הודיעה שכיסון הוא שכיר המודיעין המצרי
וסוכן חשאי של מוסקבה 12,352 .תלמידי תיכון חתמו
על עצומה נגד ״הפרופסורים התבוסתנים.״
הארץ כתב במאמרו הראשי ש״אמנם אין לשלול
מן הפרופסורים את הזכות להשמיע את דעתם, מצד
אחד, אבל מצד שני יש להבין כי ענייני המדינה מסו רים
בידי מדינאים מקצועיים, שזכו באמון העם. אל
להם לפרופסורים להתערב בעניינים לא להם.״
ביקורת זו לא הרתיעה את רן כיסון. הוא הצטרף
לתנועה לשלום וביטחון, מופיע סדי פעם בערבי- מרוחקים בקיבוצים
ראיונות ובסימפוזיונים, בעיקר
שאין הבדרנים המיקצועיים ששים לבקר בהם.
זה עתה הופיע פרוס׳ רן כיסון בתוכנית הטלוויזיה
יום השישי, מייד אחרי הופעת להקת־לוליינים שעלתה
מטאשקנט. כשהציע כיסון שוב את תוכניתו לנסוע ל-
קאהיר ולדמשק, לא הסתיר המראיין את חיוכו .״טוב
שעוד יש מישהו בארץ המאמין בשלום, הה-הה־הד״״
אמר .״ועכשיו נפנה לדברים רציניים. הזמנתי את
חבר־הכנסת ירחמיאלי לאולפן, כדי שיסביר לנו את
פרשת חברת ורד, המסעירה את המדינה. אדוני חבר-
הכנסת...״

16 חי*ז 6

בכל טי סו ת ״לופטהאנזה״ מציגים סרטי בידור לנוסעים

הישראלי העוסקות בייצור ביטחוני.

נוכח התמשכותה של הפסקת־האש
ונובח ירידה בייצוא ביטחוני לחו״ל כשל
צימצום הביקוש, נוצר מצב שבעוד שהשוק
האזרחי זועק למומחים בתחומי הייצור השונים.
קיימת מעין אבטלה סמויה במיפעלים
העוסקים כייצור ביטחוני.
מערכת־הביטחון אינה יכולה לוותר על המשך
העסקת עובדים אלה, שכן במקרה צורך תתקשה
לגייס מומחים מחדש, אם ישוחררו עתה. ההצעות
להעביר כמה מיפעלים לפסים של ייצור אזרחי נת קלות
בהתנגדות של התעשיינים.

ת 1י ן 1ך
אי ש דייו
מונה לתפ קיד ב בי ר
אחד מאנשי דיין המובהקים ביותר, מונה
לאחרונה לתפקיד ממלכתי כפיר, הנמצא
דווקא כתחום אחריותה של ראש־הממשלה.

א! משמעות ל פגי ש ת
דיין ־ רוג׳ר ס
איו לייחס כל משמעות לפגישה שנערכה השבוע
בין שר־הביטחון משה דייו לבין שר־החוץ האמריקאי
ויליאם רוג׳רס, למרות גלי הפרשנויות האופפים אותה.

ברור לחלוטין בי חילופי הריעות בין
השניים היו עניין של טכס כלבד, שכן רו־ג׳רס
לא ימשיך ככל הנראה לכהן כתפקיד
שר־החוץ.
עוד יו תר מזאת; למרות ההתבטאויות של אישי
מימשל אמריקאיים בדבר העדיפות שהמימשל החדש
יקדיש לענייני המזרח התיכון, לא תגובשנה כל הצעות
פעולה בטרם יורכב המימשל של ניכסון לתקופת
כהונתו השנייה, וזאת אחרי טכס השבעתו השני בחו ד
ש ינואר.
מסיבה זו נוטה שר־החוץ אבא אבן לדחות את
נסיעתו המתוכננת לעצרת האו״ם בניו־יורק, שנועדה
לסוף החודש, שכן לא יהיה טעם גם בתקופה זו בכל
שיחות עם אנשי המימשל האמריקאיים לגבי תוכניו תיהם
לעתיד באיזור.

מחפשי פ תרון
ד־יוגור הבטחוג
אחת הבעיות הכלכליות המכבידות לאחרונה על
משק המדינה ושי ש להן השלכות על תקציב המדינה,
היא בעיית האבטלה הסמויה באותן שלוחות של המשק

בן־אהרון
נגד מיפלג תו
מזכ״ל ההסתדרות, יצחק בן־אהרון, שוקל
את האפשרות של אי־הופעה בוועידה
המיוחדת של מיפלגת העבודה, שתכונס לפי
תביעתו, בדי לדון כהכנסת שינויים איר־גוניים
מרחיקי-לבת כמיכנה ההסתדרות
ותקנונה.
זאת אחרי שהסתבר לו שוותיקי מפא״י ואחדות־העבודה
מתכוונים לדחות את כל הצעותיו בנושאים
אלה.
חברו לחטיבת אחדות־העבודה ותומכו החשוב
בוועדה המרכזת, נתן אלמוזלינו, כבר פירסם מאמר
ארוך ומנומק נגד הצעותיו של בן־אהרון. גם מפ״ם
מתנגדת להצעות אלה והיא כבר החרימה את ישיבת
הסיעות לתיכנון הוועידה.

את התמיכה היחידה עשוי כן־אהרון
לקבל דווקא מצד גח״ל, שלסיעתה בהסתדרות
יחסים אישיים ומעשיים טובים עם בן־
אהרון, ש שיבץ חלק מפעילי הסיעה במישרות בשכר
במחלקות שונות בוועד־הפועל וע״י כך נתן לגח״ל
לישכות ומישרדים בבניין שאינן ניתנות לסיעות מי עוט
אחרות.
סיעת העולם הזה — כוח־חדש בהסתדרות, כבר
הודיעה שהיא תפתח במערכה ציבורית תקיפה נגד
הצעותיו של בן-אהרון, המכוונות לחסום את שיתופן
של סיעות המיעוט במוסדות ההסתדרות.

ניצי המסד׳׳ל
״ערמו וזן הכנסת
סיעת המפד״ל בכנסת הבאה תהיה שונה באופן
דראסטי מן הסיעה הנוכחית, עקב תוצאות הבחירות
הפנימיות במיפלגה.

התדמית הניצית של הסיעה תיעלם,
ובמקומה תבוא תדמית יונתית מובהקת, אם
היעלמם של לפחות ארבעה ח״כים: דניאל
לוי ואבנר שאקי, שניהם ניצים, הרב צבי
נריה, שהוא סופר-נץ, ויוסף גולדשמידט.
עדות־המיזרח איבדו את כוחן, לנריה אין שום
רקע במיפלגה והוא נבחר רק לפי דרי שת חיים שפירא
המנוח, וגולדשמידט שייך לסיעת ורהפטיג שניכשלה.

שאק ל! 3ד אח
תמיכת דו ב א בי ץ׳?
פרישתו של אבנר שאקי מן המפד״ל, אחרי שלא
השתתף כלל בבחירות הפנימיות, היא ודאית.

כהוגי המיפלגה מאמינים כי שאקי ינסה
להתחבר עם חסידי חכ״ד בדי לקבל את
תמיכת הרבי מלוכאביץ׳ ,ואולי ללכת לבחי רות
עם פועלי אגודת-ישראל.

אפשרות אחרת שמדובר עליה: ששאקי יקים ר שי מה
עדתית מובהקת, בהשתתפות עסקנים אנטי־דתיים,
כשהסיסמה העדתית תהיה הגורם המלכד היחידי.

פירסומת י שר אלי ת
בטלוויזי ה הירדנית ד
ההצלחה הרבה לה זוכים שידורי
רית בטלוויזיה הירדנית, בהם צופים
ראל, הולידה הצעות ל שידור שידו רי
חרית לישראל באמצעות הטלוויזיה

השעה העב רבבות
ביש פירסומת
מס הירדנית.

אנשי
עסקים ערבים ממזרח ירושלים
הציעו לפיר&ומאים ישראליים לתווך
בינם לבין הטלוויזיה הירדנית כדי לבדוק
אפשרות שידורים כאלה.
לדעת המתווכים הערבים, עשוייה ירדן להסכים
להסדר, כדי לממן הארכת השידור בעברית.

מוכן שלרעיון בזה אין שום סיכוי,
משום שממשלת ישראל לא תסכים לשי דורים
ישראליים שימומנו על־ידי גופים
ישראליים בטלוויזיה של ארץ אוייב.
אולם ממשלת ישראל לא תוכל למנוע, למשל,
מסוחר בשכם, לפרסם באמצעות הטלוויזיה היר דנית
מוצרים של קפה טלית המשווקים על ידו.
מלחמה בוועד השלום
ועד השלום הישראלי, מוסד מיפלגתי
בעל ותק של 25 שנים, עתיד לשנות את
הרכבו הפוליטי בימים הקרובים.
נשיאות הוועד, בה שולטת קואליציה מוסכמת של
רק״ח, מק״י ומפ״ם, החליטה לצרף למועצת הנשי אות
את נציגי העולם הזה — כוח חדש וברית־השמאל.
ההחלטה מהווה שינוי בעל חשיבות בוועד, שעיקר
קשריו מסתעפים למועצת השלום הבינלאומית ולעש רות
ועדי שלום בכל ארצות העולם.

מחוגי מיפלגת העבודה, מישרד-החוץ
ואירגונים ממשלתיים אחרים צפוי לחץ על
מפ״ם להפסקת פעילותה בוועד השלום בהרכבו
החדש וגם נושא זה יהפוך לאחד מנושאי
המילחמה הגלויה בין השמאל המפ״מי לקבוצת יערי-
חזן, השואפת לאיחוד מלא עם מיפלגת העבודה והש תלבות
מוחלטת במימסד הממשלתי.

מועד סופי
לועידת בולוניה
בהתייעצות שהתקיימה השבוע ברומא,
סוכם בי ועידת בולוניה תתקיים כמתכונת
המלאה, כהשתתפות נציגים מישראל ומאר צות
ערב, באביב הקרוב.
הדמות הסופית של הוועידה
אחרונה, בחודש ינואר. קיימת
בוועידה הישראלית תהיה רחבה.

תיקבע בהתייעצות
תיקווה שהנציגות

אין אחריוח
ד ת״רי ם
בכמה קונסוליות ישראליות ברחבי העולם, מת אשרות
בקשים
תיירים שאינם יהודים, המבקשים
כניסה לביקור בישראל, לחתום על הצהרות לפיהן
הם יבקרו בישראל ביוזמתם ועל אחריותם האישית.

נראה שהסיכה לכך היא רצון להימנע
מתביעות מישפטיות לפיצויים, כמקרה
שתיירים זרים ייפגעו מפעולות עויינות
כישראל או כדרכם אליה.

ו<ובו• עגילה עולה!
ליישור ועיצוב השיער

יצ־;ד
לי׳שה־:
*זקדוחע7שימודי1יב .
*למהותהשחדהימב

ליישזה
*;•מחוז/מ־שמר ומזג
*־׳מגזית השמך ך.י0ג

לעיצוב:
ימחהמ׳ל שעך

•לסדק וי־ב*/
לעיוגזג: למדייזמלשימר ינשאומאב

למיבמידה

״גיגוג ויימנוהטי**!
לשיער שמן
>כחול)
לשיער יבש ורגיל
(אדו)

1ה 1הדד1-ה יצהר
פרסום ארמון בע״מ

תמרורים
נחוג. יום־הולדתו ד.־ 80 של הצייר
ראובן ראובן, שנולד ברומניה ואחרי
שעלה לארץ למד ציוד במשך שנה ואחרי בבצלאל
יסוד המדינה היה
בוועדת ה חבר לקביעת מומחים של הסמל
והדגל
המדינה. היה הציד
הראשון של י שר אל
ברומניה.
יום-
נחוג . של הולדתו ה־90
מלך שבדיה גום״
ראובן
טב אדולף (גום-
טב ה־ .)6ארכיאולוג חובב, נצר למשפחה
המחזיקה בכם המלכות השבדי מ־,1809
שיכל את בנו בתאונת־מטוס ב־. 1947
נישאו. השחיינית הישראלית ש השתתפה
באולימפיאדת מינכן
הכ ניר
ושחקן
מנחם
דו ר י ד

שלומית

טור.

צפי ם

תינו

עוד כחודש, הבד רן
גדיינילו כי
להח, רעייתו לראשונה שנפגשו לפני תשע שנים בלהקת כחברים לזוג פיקוד צפון.
ארבע :
בן בגיל

ניר

ונה .
הראש
מחלקת
עי אירועים

ריית תל־אביב, ב מקומו
של גר שון
פורמן שעבר לנ הל
את היכל הס ביד־אליהו,
פורט

ניסן
שאלתיאל

( ,)40 שהחל בעירייה עבודתו
לפני 25 שנים כ נער
שליח.

יגיל

הוענק. בארוחת־ערב
שנערכה בלוס-אנג׳לס בנוכ חות
1500 איש ביניהם סגן נשיא ארצות־הברית
ספירו אגניו, לזמר האמריקאי מ מוצא
איטלקי פראנק סינאטרה, עי טור
כבוד של מדינת־ישראל, עבור ״מא מציו
ההומניטאריים חסרי התקדים.״ את
העיטור נתן לסינאטרה איש הכספים ה־יהודי־צדפתי
הברון אדמונד רוטשילד.
אושפז. בבית־חולים ביהונסבורג,
לאחר שלקה בהתקף־לב, ראש המחלקה
לכימיה מיקרוביולוגיה באוניברסיטה ה עברית
פרופסור משה שילה השוהה הרצאות בדרום־אפריקה במייסגרת מסע
על בעיות מים מתוקים בישראל.
נותחה. בבית-החולים של אוני ניתוח
ברסיטת
סטנפורד בקליפורניה,
סרטן השד, מי שהיתה ילדת הפלא של
הקולנוע שירלי טמפל הנקראת היום
שירלי בלק.
נפטר. בעיקבות ניתוח בקיבה, ב גיל
,33 במחנה כפייה בברית־המועצות,
הסופר-משורר יורי גאלאגסקוט שהיה
ממתנגדי המישטר הסובייטי שמשפטו ב־
1968 עורר גל מחאות בברית־המועצות
ומחוצה לה.

בגיל ,57 יעקב

נפטד. מהתקף־לב,
(״ינו ש״) יונדוף שהיה ממקימי תנועת
החרות, מלוחמי אצ״ל ואחד משלושת ה ב־בורחים

הראשונים ממחנה המעצר
אריטריאה. משך שנים היה חבר מרכז
תנועת החרות ושימש תקופה מסויימת
כמזכיר המרכז ויו״ר תנועת החרות ב מרחב
תל-אביב.

נפטר. בגיל ,62 העיתונאי דוד
קרפינוכיץ שהיה חבר מערכת לעצטע
נייעם. יליד וילנה, הצטרף בנעוריו ל־מיפלגה
הקומוניסטית הבלתי־ליגאלית ב פולין
וי שב שנים רבות בבית־סוהר פול ני•
ב פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח
לברית־המועצות שם גויים לצבא בו קיבל
עיטורים גבוהים. אחרי המלחמה עבד ב שירות
השידור הפולני ואחר היה חבר
מערכת העיתון היהודי פאלקס שטימע
בוורשה. ב־ 1957 עלה לארץ.

רזווו ר־ירד

רדזרת

נצח 11מקג אוו ח
חודשים

ן * משך 22
1גאוורן, עד שנחל
את ניצחונו המזהיר.
ברוב עצום נבחר לכס־הנשיאות אדם
שהשמיע את סיסמותיו ושהבטיח להגשים
את תוכניתו.

עמל ג׳ורג׳ מק- שעבר בשבוע

העובדה שאותו אדם היה,
במיקרה, יריבו בבחירות — אינה
חשוכה.

^ ימרה מפורסמת אומר ת, :הפו־ליטיקאי
חושב על הבחירות הבאות,
המדינאי חושב על הדור הבא.״
ריצ׳ארד ניכסון הוא הדוגמה המובהקת
ביותר לחלק הראשון של האימרה.

במשך ארבע שנים עמדה לנגד
עיניו מטרה יחידה: להיכחד שוב,
וכרוב עצום.

לכן עקב בדריכות אחרי תנודות דעת־הקהל.
הוא הבין שתנועת־השלום מנצחת,
שהמילחמה נמאסה על הכל, שהכל מוד אגים
מן הפילוג וההתפרקות של החברה
האמריקאית.
כך נולד ״ניכסון החדש.״ הלוחם ה.אנ־טי-קומוניסטי
הקיצוני ערך את המסע ה היסטורי
לפקין, היה הנשיא האמריקאי
הראשון שביקר במוסקבה. האיש ששפך יותר הצפונית הקטנה
על ויאט־נאם
פצצות מאשר הטיל חיל־האוויר האמריק אי
על -גרמניה הנאצית במילחמת־העולם,

חמה לתודעת הציבור, הפך הקו מץ
לתנועה אדירה.
הפגנות של מאות־אלפים, של שני מיל יונים.
תנועת־השלום הפכה גורם פוליטי
חשוב, ונולדה קואליציה גדולה של המי עוטים
הנרדפים — כושים, צעירים, נשים,
קבוצות אתניות שונות. לתנועה הסנאטור מק־גאוורן הצטרף
זו זמן רב לפני שעלה על דעת הפולי טיקאים
שזהו זרם העתיד. במועד מוקדם
התקומם נגד זוועות ויאט־נאם, הטיף ל חיסול
המילחמה העכורה ולאיחוד מחדש
של העם האמריקאי השסוע. התנועה הת מקדה
סביבו.

באשר התייצב לבחירות לפני

הוא הפוליטיקאי כה״א הידיעה
— אולי יותר מבל אדם חי אחר
עלי אדמות.

זהו תפקיד ׳סכני. והטכניקה היא ז ו :
לדעת מה רוצים רוב הבוחרים, ולהבטיח
להם את סיפוק רצונם בצורה יותר משכ נעת
מאשר כל המתחרים.
זוהי חוכמת הפוליטיקאי על רגל אחת.

אם הרוב רוצה בסוכריה מורעלת, כמו
ילד מפגר — הפוליטיקאי יבטיח לו סזב-
ריה מורעלת.

המדינאי הוא פוליטיקאי כעל
חזון, והוא נביא כעל כושר-כיצוע.

בי זוהי הדרך להצליח בבחי רות
— ולפוליטיקאי אין שאיפה
ואין משימה אחרת.

ניכסון היה עקבי ככל חייו: הוא
דגל תמיד בדיעה הפופולרית של
הרגע.
כאשר היתד ארצות־הברית אחוזה ב היה לא היסטריה
האנטי־קומוניסטית,
דמגוג אנטי-קומוניסטי ארסי יותר מדיק
ניכסון. כסנאטור צעיר, לא נפל מעמיתו,
ג׳ו מק-קארתי. הוא לקח חלק אישי בכמה
ממעשי־הלינץ׳ המחפירים ביותר של או תה
תקופה, הרס ואימלל אנשים טובים
בלי רחמים.
כשנגמרה ההיסטריה, עבר ניכסון בעוד
מועד למחנה הימין המתון. ג׳ו מק־קאר־תי
נשבר ונעלם. אבל דיק ניכסון הפך
סגנו של האיש הפופולרי ביותר באמריקה
— הנשיא דוויים אייזנהואד.
גיבור התקופה היה שר־החוץ ג׳ון־פוס-
טר דאלס, נביא המילחמה הקרה. אז לא
היה לוחם־קר נאמן יותר מאשר דיק ניב-
סון. הוא נסע למוסקבה, נפגש עם ניקיטה
כרושצ׳וב במיטבח של תערוכת כלי־בית
אמריקאיים, והתקוטט עימו בפומבי.
בבחירות של 1960 הופיע בפני הציבור
בתור ״האיש שידע לענות לכרושצ׳וב,״
הלוחם רב־התושייה בקומוניזם. אבל הפ עם
פיספס. המילחמה הקרה התחילה להי מאס
על דעת־הקהל, וכד נבחר ג׳ון קנדי
— אם כי ברוב זעיר.
ב־ 1968 קלע ניכסון לדעודהקהל, שהי-
תה חלוקה ומעורפלת. הוא הבטיח לפעול
למען השלום, וגם לנהל את המילחמה
כראוי. הוא ניצח.

הנוסח הנכון הוא :״הפוליטיקאי
חושב על הבחירות הכאות,
הנביא חושב על הדור הבא. ה מדינאי
חושב גם על הדור הבא
וגם על הבחירות הכאות.״

אין הוא מחפש רעיונות בשוק הפופו לריות.
אין הוא יוצא לנצח בבחירות ב כל
מחיר. אין הוא רואה בשררה מטרה
בפני עצמה.
הוא מגבש את הרעיון הנכון בעיניו,
אפילו אינו פופולרי. הוא שואף לעשות
נפשות לרעיון זה, להפכו נחלת הרבים,
לעשותו פופולרי. הוא מבין שעליו לנצח
בבחירות כדי להגשימו. הוא רואה בש ררה
את המכשיר החיוני להגשמה.

לגבי הפוליטיקאי האמיתי, כלל
לא חשוב אם הדבר הרצוי לרוב
הציבור הוא טוב או רע, מוסרי
או כלתי־מוסרי, מועיל או מזיק,
אף לציבור זה עצמו.

ך חזור-נא אל אותה איפרה מחוכמת:
^ ״הפוליטיקאי חושב על הבחירות הב אות,
המדינאי חושב על הדור הבא.״
דומני שהיא לוקה בחסר.

המדינאי האמיתי הוא זה ה מאחד
כקירבו את התכונות של
איש־ההגות ואיש-המעש, היוצר
את הזרם שהוא נישא על גבו.

תפקידו האחד והיחידי הוא —
להיבחר לתפקיד.

* * ל רקע זה, מובנת דרכו של דיק
ניכסון היטב. כסילים אומרים שאינו
עיקבי, מפני שהחליף את דיעותיו כמו
גרביים ישנים.

השאלה היא: האם אמנם זוהי הברירה
האמיתית? האם נגזר על הציבור לבחור
תמיד בין שניים כאלה?

כי הבחירות הבאות הן צעד להגשמת
הרעיונות, הבאים למנוע -מילחמה ומצו קה
בדור הבא. מי שמפסיד את הבחירות
הבאות, מתרחק מהגשמת שאיפותיו.
כמו איש־מיקצוע,
הפוליטיקאי הוא
סנדלר וחשמלאי. כשם שהסנדלר עוסק
בעורות והחשמלאי בחשמל, כן עוסק הפו ליטיקאי
בשילטון.

אין הוא רוצה לשנות את דעת־הקהל.
אין הוא רוצה ״לחנך״ את הקהל. אין הוא
רוצה לעשות נפשות לדבר שאינו פופו לרי.
דבר בלתי־פופולרי גרוע בעיניו מ כל
חטא או פשע.

מיליונים, מוטב שבמרכז השילטון
יעמוד פוליטיקאי מיקצועי, ויהיה
נובל ככל שיהיה, מאשר נביא
ללא בושר-כיצוע.

כזה

ג׳ורג׳ מק־גאוורן, אשתו ובתו — בראשית המסע
הגיע לסף הסדר־שלום לפי תנאי האנוי.

אילו הציע מישהו דבר מבל
אלה לפני חמש שנים, היה ניב־פון
מעלה אותו על המוקד כבוגד,
תבוסתן, סובן קומוניסטי,
שליח השטן. כי אז זה לא היה
עדיין די פופולרי.
אך כשזה נעשה פופולרי — הפוליטיק אי
המושלם עושה זאת בעצמו.

כי זהו, הרי, מיקצועו. לשחות
עם הזרם, ולהינשא על גביו.
הפוליטיקאי
* * בחינה מסויימת,
הוא טפיל, פאראזיט. הוא נישא ל-
שילטון על גבי זרם שלא הוא יצר אותו.
מי יוצר את הזרם?

זהו תפקידו של הנביא, המורה.
האיש המבקש את האמת,
המאמין כאידיאל, המחפש פיתרו
נות לבעיות הגדולות של עמו.
הנביא הוא ההיפך מן הפוליטיקאי. ה פוליטיקאי
מתייחס אל האידיאל כאל אמ צעי
במאבק על השילטון. הנביא מתייחס
אל השילטון כאל אמצעי להגשמת אידיאל.

ג׳ורג׳ מק־גאוורן הוא הנביא
הטיפוסי, כשם שדיק ניכסון הוא
הפוליטיקאי המושלם.

מק־גאוורן לא יצר את התנועה הגדולה,
שביקשה להמליכו על אמריקה. אבל הוא
הצטרף אליה בשלב די מוקדם.
בראשית היה קומץ זעיר של אידיא ליסטים
— שורפי צווי־הגיוס, לוחמי-
שיחדור כושיים, נשים מורדות, צעירים
מתקוממים. הם הוקעו, הוכו, נורו ונכלאו.

כאשר חדרו

מוראות המיל־

22 חודשים — הרכה זמן לפני כל
מועמד אחר — נטשו רכבות מור דים
את הבאריקדות, פלשו לזי רה
המיפלגתית וחוללו את הפלא
— מינוי הנביא במועמד לנשיאות.
התוצאה היתד, שונה מכפי שקיוו —
אך לא פחות חשובה. אויבם השנוא, רו ד פם
האכזרי, הפוליטיקאי השדוף והעקר
בבית הלבן, פשוט אימץ את כל סיסמותיהם
והתחיל להגשימן במיבצעי־ראווה.

מפציץ ויאט-נאם נבחר מחדש
כשהוא מניף את הדגל של ״דור
של שלום״.
מדוע נכשל מק־גאוורן? מדוע החליט ה ציבור,
שקיבל את רעיונות מק־גאוורן,
כי ניכסון ייטיב להגשימם?

אין ספק שמק־גאוורן נכשל כפוליטיקאי.

רעיון
פוליטי יכול להתגשם רק בדרך
פוליטית. הפוליטיקה היא עניין של שיל־טון.
בדרך אל השילטון, עשה מק־גאוורן
שגיאות רבות, שעוררו ספק לגבי כושרו
לנהל את העניינים הלכה למעשה. אי-
זהירותו בפרשת איגלטון, התוכניות הכל כליות
שהוא פירסם וביטל לסירוגין, ה הרגשה
הכללית של אי־ביטחון — כל
אלה העלו את החשד שהנביא אינו האיש
הנכון להגשים את נבואתו.

כפסוקו השנון של שלום רוזנ פלד
:״הצלחתו הגדולה של הנשיא
ניכסון באה לו משום שמיליוני
אמריקאים ראוהו כאלטרנטיבה
היחידה למק־גאוורן.״
ניכסון לא נבחר בגלל הכאריזמה. אין
לו. מעטים חשבוהו למנהיג דגול.

הוא נבחר מפני שלדעת עשרות

כזה היה לנין, בשטח המהפכני.
היה רוזבלט, בזירה הדמוקרטית.
וינסטון צ׳רצ׳יל, מנהיג כאריזמטי מז היר,
היה גם פוליטיקאי ממולח. כמוהו
היה אברהם לניקולן האגדתי. כמוהו היה,
בימי זוהרו, דוי ד בן־גוריון. ג׳ון קנדי ה צעיר
היה הופך, כנראה, למדינאי אמיתי
— לולא נקטף בדמי ימיו.

אך מסתבר שהמדינאי
ייצור נדיר, בבל חכרה.

הוא

מאז רצח קנדי לא הופיע בזירה האמ ריקאית
איש שקורץ מחומר זה. התהלוכה
העגומה של ג׳ונסון, גולדווטר, ניכסון,
האמפרי ושות׳ מראה מה דל המיבחד,
אפילו באומה של 200 מיליון.

אולי זוהי נחמה כלשהי, למראה
התהלוכה האומללה העוברת על
פנינו כאן כישראל.

ף שארת השאלה האחרונה: מה רע,
^ בעצם, בשילטון הפוליטיקאים? אם
ניכסון אימץ לעצמו את סיסמות מק־גא־וורן
ומבטיח להגשימן — מה השלילה
בכך? אולי זה לא כל־כך אסתטי, אבל
האם זה פ סול?
התשובה היא: פוליטיקאי, המאמץ ל עצמו
רעיונות שמצא בשוק, אינו תחליף
למדינאי הפועל מתוך הנחייה פנימית,
החדור בנכונותו של אותו רעיון, הדבק
בו בימים אפלים, המוכן להסתכן למענו
גם במעשים בלתי-פופולריים.

רופא, המובן לתת לחולה רק
את הרפואה הנעימה לו, אינו רופא
טוב. הוא רופא מסובן מאוד.

ניכסון, ואפילו הצמד ניכסודקיסינג׳ר,
אינם תחליף לאדם בעל בסיס מוסרי אי תן,
הרואה לנגד עיניו תמונה ברורה של
העולם והחברה האמריקאית בדור הבא, פוליטיים המסוגל להשתמש במכשירים
כדי להפוך תמונה זו למציאות.

ניבסון הבטיח, מפני שזה פופולרי.
הוא יגשים — אם זה יישאר
פופולרי. אם תשתנה הרוח, יש תנה
אוטומטית ביוון השבשבת.

מכתבים

בכד גילתה ראש־הממשלה שני דברים.
רא שי ת: כי היא שונאת שינאת מוות את
תנועת העולם הזה וכי ההצעה מכוונת
נגדה. ו שני ת: שהיא לא נמצאת הרבה
בכנסת. שלולא כן, היתד. ודאי שומעת על
הצעות רבות נוספות שסיעה זו העלתה,
פרט לדרישה לבטל את העונש על יח סים
חד־מיניים.

השיגאה
של גולדה

ניתן היה להבין השבוע מדבריה של המרושעת ההצעה כי ראש־הממשלה, בבחירות אחוז החסימה
להעלות את
לכנסת מכוונת במיוחד נגד תנועת העולם
הזה — כוח חדש .״סיעה אשר נאבקת
למען קוורום חוקי בישיבות הכנסת ואשר
מציעה לבטל את׳ העונש על יחסים חד-
מיניים יכולה להסתפק בשבועון. בש ביל
זה לא צריך לשבת בכנסת,״ אליבא
דגולדה מאיר.

יעקב טיי מברג
הצעה מרושעת

בכך הוכיחה הסיעה את זכותה להת קיים.
סיעה אופוזיציונית אשר איננה מר גיזה,
אשר איננה מעלה הצעות שהממ שלה
איננה חפצה בהם, אך העם רוצה
בהם, איננה מצדיקה את קיומה. הסיעה
הזאת מצליחה להוציא את גולדה מכליה
ולוא רק מן הטעם הזה היא חייבת להמ שיך
ולהתקיים.

ח רו ת־ מפא ״י
או תו דבר

כשכתבו בעבר בהעולס הזה על קנונ יות
בין מפא״י לחרות, לא האמנתי. חשב תי:
השמצות. עכשיו אני יודעת. כבר:
זאת אמת שאנשי השילטון ממיפלגת
העבודה עושים קנוניות עם אנשי חרות.
למשל: בעניין אחוז החסימה ובעניין הג דלת
מיספר חברי הכנסת.
בעבר ידע
ספיר הזרים
דולרים. זהו
זיציה בעיני,
חרות.

ח״כ יוחנן בדר מחרות ש לשוק
השחור בלילינבלום
ז ה: יו תר חרות אינה אופו לא
אתן עוד את קולי בעד
שרהפיינרט, יפו

יעקבטימברג, תל־ אביב

דיירי״

ב 7 1 -פ1
עשה
אגד
ס ס 2 !9 3 . 0 0 0 . 0 1קמ
(מאת״ תשעי ו שלו ש ה מיליון ק־מ)

זהו

מר פרס מסר, כי שגי הקואופר טיבים
מונים קרוב ל־ 8000 חברים.
הגידול בתנועה הוא כדלקמן: ב-
1960 עשה אגד 97.9מיליון קילומט רים
לשנה. השנה — 293 מיליון, גי דול
של 300 אחוזים.

2מיליון גומעים ליום
נוסעים.
השנה הסיעה אגד 473
מיליון .14 * *414

20.10.72
חאהו

פרובור!טרי8

מכתבה עוד מרוצה:

זדונייט

.זא1ח1ו לא טרוריסטיות

מידי פעם בפעם מופיעים בעיתונות
הישראלית מאמרים ומכתבים המטילים
את האשמה ברצח ד״ר חיים ארלוזורוב
על שני ערבים פלסטינים. גם ספר יצא
לאור בארץ מאת אבא אחימאיר: המש פט,
ובו העלילה הנפשעת על רוצחיו
הערבים, כביכול.
בימים אלה אני קורא בעיתונות הציו ני
ת :״כאשר קבע בן־גוריון מייד לאחר
רצח ארלוזורוב, כי אשמים אלה שהסי ״מאז

נגדו ואני קורא הלאה:
הוברר כמה וכמה פעמים, שאם כי לא
ידי המסיתים נגד ארלוזורוב היו בו...״
גרוע מסילוף העובדות היא ההסתה דיעה והשמצת הערבים. אפשר למצוא
נאמנה אפילו בזכרונות, כרך ב׳ ,מאת
דוד בן־גו ריון( :ז׳בוטינסקי) ״מדוע רשמת
שלילה על־יד הסעיף של חיסול מישפט
סטבסקי, רוזנבלט — אחימאיר בן-
גוריון) ״אמרתי לו: מוטב שלא נדבר על
שאלה זו, אבל אם תפציר בשאלתך אענה:
כי הם רצחו את ארלוזורוב.״ (עט׳ .)209
השלום עם הערבים לא יבוא בעזרת
פרובוקציות זדוניות.
אליעזר פומרנץ, והריה

תארו לעצמכם שוטר המסתובב
על־יד הפרוצות בכיכר דיזנגוף ו מר אה
לכל החברים שלו בגאווה שהוא
עוצר פרוצות. הדבר יוצר כמובן הת קהלות
וזה מסתיים בדרך־כלל ב־תיגרה
עם עוברי־אורח סקרנים.
המצב הזח נוח לאיש הנורא הזה
שקוראים לו דוד עופר, מפקד מיש־טרת
מ חוז תל־אביב. עופר זה הוא
אדם א מביציוזי כזה ולדעתו הפעו לות
נגד הפרוצות עוזרות להתקד מותו.
כשאומרים
:״אנו יוצ אי ם למיל־חמה
נגד הביריונות״ ,הכוונה לכל
דבר. אבל הדבר היחיד שהם עושים
זה לעצור פרוצות וספסרים.

,,מצדה״

אולי י קו ם מר עופר וי א מר שהפ הלקוח
מביתו
רוצה לוקחת את
בכוח כדי שישלם לה ז או, אולי
הוא י א מר שאם לא תהיינה פרו צות
לא י היו לקוחות ז לי נדמה
שהלקוחות ימצאו להם לקורבן את
בת השכן שגרה ברחוב בן־יהודה
במקום בו אני עומדת ויאנסו אותה

ת קו ם

לנוכח גל המעטפות מליאות הנפץ, ה פוליטי
וגם הרגיל, שהגיעו לכמה בירות
ערביות ולכמה אי בערביים שים עולם,
וכן לנוכח
הריגתם של כמה
מנהיגי־טירור, אשר יהודיים אירגונים
עצמאיים מיהרו ל הודיע
על הקשר
העמוק בינם לבין
מיקרים אלה, אני
רוצה להציע לאנ־טי־טירוריסטים
ש־בינינו
סיסמה ל*
מאבק :
פורשנר
״שנית מצדה לא תקום!״
חגי פורשנר, חיפה

הייתי רוצה שכל אזר חי ישראל,
ובכללם גם חברי הכנסת, ידעו על
המצב שנוצר עקב פשיטת משמר-
הגבול על הפרוצות.
חיילי משמר־הגבול מתנהגים אל
הבחורות באילו היו חבלניות או טי־רורי
ס טיו ת: בכוח ובאלימות.

פ הנ א

דומה להיטלי

מייצג

״טובים״
יהודים
של כמה התביעה להחזיר לגרמניה את הפיצויים שהיא של חה
למשפחות שכולות — היא חוצפה
המעוררת את ז ע מי!

• מכתבם של הקוראים ג׳ו וג׳ודי
הגיע על־גבי גלוייה עם תצלום מגדל הדו

כ סי תו ״ ץ ־

התוכנית יצאה מסולפת ולא באה לידי בי טוי מפי אנ שים
שיכלו להוסיף לתוכנית ולתת לה לכסות את הפיצוי
שהם חייבים לה. והם חייבים לה.
אני כמו המוהיקני האחרון נשארתי נאמר לחצקל ולכסית,
ו מאו ת צילומים שמורים באמתחתי מאז. ו מאו ת הזיכרונות
והציורים שעשיתי על מפיות פסית, לא באו לידי בי טוי בתוכ נית
באשמת כמה מוקיונים שמתיימרי ם בכל מחיר תמיד
להכניס את האף השחצני שלהם !
צר לי שכך יצא ונשארנו עם עלבוננו. באשר לי, זה כואב
לי ו אין לי סליחה לעורך התוכנית ולאנשים שגרמו לכך.
צר לי שהכתבה שלכם אינה משקפת את האמת (והרי
אתם לוחמים בעד האמת) ונבחרו צילומים שהם רחוק מלחיות
נאמנים להווי של הסית, ובאף מילה לא נזכר שמי. מצורפת ומכסית.

ה עו ל ם הז ה 1837

לפני מיספר שבועות מלאו 50 שנה
ל שידורי הב.בי.סי. המפורסמים בכל העו לם
באובייקטיביות שלהם, שלא ב שידורי
ישראל התלויים ישירות במנגנון החשוך
וממשלת־ישראל.
בין היתר מפורסמים הסרטים הדוקו מנטריים
של הבי.בי.סי. השידורים בטל וויזיה
הם בצבעים ואפשר לקלוט גם
בשחור־לבן. השבוע החלו לשדר ברדיו
שידורי מוסיקה קלה בצורה סטריאופונית.
זאת ממש חווייה לשמוע את הקולות
עוברים מרמקול לרמקול.
ג׳ז וג׳ודי, לונדון

״העולם הזה״ ,1835״הרגעים
האחרונים של רוברטה״ ,על הי-
רצחה של הילדה בת ה 13-וחצי,
רוברטה סרבי.
נזדעזעתי למיקרא האונס והרצח של
הילדה רוברטה בת ו ד 13 וחצי.
מדוע אינכם מזכירים אפילו בחצי מילה

כאחד שנתבקש להשתתף בדברים ובצילומים בתוכנית, אני
רואה עלבון לי, לכסית ולחצקל בתוכנית עצמה. בגלל הת פרעות
בלתי הוגנת ותרבותית של מיספר שחקנים שעשו
מהתוכנית צחוק, ובאשמת עורך התוכנית שהראה חולשה
ולא השכיל להשתלט על הבלגן.

המוהיקני האחרון

לעומת ״שידורי ישראל״

לינץ׳

״העולם הזה״ ,1836״שזר וגולדה סולקו מ,כסית׳ ״,
על תוכנית הטלוויזיה ״חיי ם שכאלה״ עם חצקל איש־כסית.

כרנשטיין
(מימין) וחצקל (עומד משמאל) ב״כפית״

ה״בי.בי 8.י״,

כמה קל להיות ג׳נטלמן על חשבון ה כסף
של א ח רי ם...
השיפלות המוסרית של הישראלים בכל
שטחי החיים, הציבוריים והפרטיים, מע לה
את חמתי להשחית!
אני בוש בי שר אליו תי!
חנן גורדגיט, חולט

שיפלות

3ו8ח ישראל

מופרית

״העולם הזח״ ,1831״בהנא —
דרכו של פירר י הודי״ ,על פר צופו
האמיתי של מנהיג הליגה
להגנה יהודית.
אינני איש הליגה להגנה יהודית ולא

מאנשי כהנא. אולם מוכרח אני להגיב על
כתבתו של אורי אבנרי בקשר לכהנא.
קראתי המון ניבזויו ת ושפלויות וראי תי
המון טינופת בעיתון שלכם. וגם דב רים
טובים בכמות קטנה. אבל לא האמנ תי
שתגיעו לשפלות כזאת להשוות בין
הרב כהנא עם היטלר ימח שמו וזיכרו.
במה אתם טובים מכל צוררינו המשווים
אותנו להיטלריסטים כלפי הערבים?
ש. סקיכי] ,כפר־סבא

בחדר המדרגות כמו שעשו כבר.
אין מר עופר יכול להגיד לגברים חסרי להתאפק. יש כאלה שהם
נשים או שיש להם נשים חולות ב בית.
מה יעשו אלה ז
כמובן שאינם יכולים ללכת לזו-
נות־צמרת ולשלם 100־ 200ל״י. כל
ל״י לביז-
הוא 50־20 תקציבם בוז. האם לא מגיע לאנשים האלה
זכות לעשות בכספם מה שהם רו צים

אינני אומרת שזה חייב להיות
בחצרות בתים. אך יש מקומות שלא
מפריעים לאף אחד. מדוע המישטרה
לא מניחה לנו ז
חברתי סיפרה לי שברחוב היר קון
עומד שוטר בשכר שנלקח מכל
השכנים כדי להפריע לפרוצות לע בוד.
לכן
הייתי רוצה שכל אזרח ב מדינה
ידע על מה יש כוח-אדם :
שוטר ששייך לשגרירות האמריקאית
עומד ו שומר על כניסות הבתים ב רחוב
הירקון.
בי לתפוס פרוצות זה הדבר הקל
ביותר, ביי חוד בליווי מכות. יש עוד
גנבים, פורצים וחוטפי ארנקים וכמו בן
אנסים ו חולי־מין. מוטב לו היו
משקיעים את מירצם בתפיסת פוש עים
מסוכנים לציבור מאשר תפיסת
זונות.
ש. מ ,.תל־אביב

שאנס־רוצח ערבי עשה זאת. אין להע לות
על הדעת שמעשה כזה ייעשה על-
ידי יהודי.
ועם זוהמה כזאת אתם רוצים לחיות
בצוותא. תתביישו לכם!
אם זה היה תלוי בי, הייתי אוסף למח רת
המיקרה את כל הפועלים הערביים
שעובדים במשקים היהודיים בסביבה וקו צר
אותם בתת־מיקלע.
תל־אביב בלי במערכת
• מכתב זה התקבל
חתימה. נראה כי הכותב התבייש, בצדק,
לחתום עליו בשמו. עד כה לא נתפס
הפושע ולא ידוע דבר על זהותו, מוצאו
וריקעו של הרוצח.

תמונה

אחת

מתוך

מאות

צילומי ם על

צייר משה ברנשטיין,

כסית

תל־אביב

אר ברח׳ קליבלנד. בלונדון, שהוא הבניין
הגבוה ביותר בבריטניה (ראה תמונה) .גובהו
כ־ 106מ׳ ,כולל אנטנת התשדורת ש טון, אלף בקצהו.
המיגדל שוקל 13
שמתוכם 95 טון פלדה גמישה לחיזוק
הבסיס ו־ 685 טון פלדה מעודנת לחיזוק
המיגדל עצמו. המגדל נבנה כדי לספק את
התיצרוכת הגודלת של שירותי הטלקו־מניקציה
בבריטניה.

האמונה בניויוו

1״העולם הזח״ ,1834 פסוק שבוע
| מ תון מודעה שהופיעה ביו מון ב ן
שפה הערבית ״אל קודס״.
הפירסום, למרבית הפלא, גרם לגל של
זעם, בקרב כמה מוסלמים. וזו לשון המו דעה
המקורית שנכתבה על י די נו:
הנקיון הוא חלק מהאמונה /ראמדאן
הוא חודש האמונה /ראמדאן — אם כן
— הוא חודש הנקיון /ציבעו נא את
בתיכם בצבעי טמבור החדשים /שנה
טובה צום מבורך.
מטפי משעור, נצרת
• נוסח תירגוס המודעה שהופיע ב־העולם
הזה :״ראמאדן הוא חודש אמו נה,
טוהר ונקיון. צבע נא, איפוא את
ביתך בצבעי טמבור החדישים ביותר.

ואכן, מר דיין משתמש למכביר בסמכות זו.
מתקנון הכנסת עולה בבירור שהשר חייב לתת תשו בה
מלאה ועניינית, ולמסור את כל הפרטים המבוק שים
לפי מיטב ידיעתו, אם בקיצור, אם בהרחבה.
אולם מאחר שהדבר לא נאמר במפורש, הריני
סבור שצריך לתקן את התקנון כדי להסיר ספק מלבו
של שר־הבטחון.
בעניין זה כבר היתד, התכתבות בין יו״ר הכנסת
וביני. כאשר הגיע זילזולו של שר־ד,ביטחון בכנסת
לידי ביטוי בהזדמנויות קודמות, בהם נתבקש השר
להשיב על שאילתות, ונוכח זילזול זה, מצאתי אז לנכון
לפנות לי ד ר הכנסת. על פנייה זו קיבלתי את תשובת
היד ר, ובה מציין היד ר, כי התקנון אינו מקנה לידר
הכנסת סמכות להתערב בתוכן התשובה.

ד הרוג חוק
חורק ולנוח

מאת אור• אבנר•
8־ 6בננבמבר 1972
,סעיר ד״יויי
לתקנון הכנסת
משה דיין רועה ב חיסול ״הסיעות הקטנית
כשהכוונה היא לסיעה קטנה מ סויי מ ת מאוד.
על כ ן דיבר בלישכת מיפלגת העבודה, כאשר תמך
בהעלאת אחוז״החסימה, יו מיי ם אחרי שמחיתי פומ בית
על תגובתו החוצפנית לשאילתות חברי״הכנסת.
השבוע עברנו להתקפה נגדית. א מנון זיכרוני הגיש
בשם הסיעה הצעה רשמית ל תי קון תקנון״הכנסת. העי־

שר הכטהון, מר משה דיץ,
תמר אמש, בדיון כלשכת
מפלגת העבודה, בהגדלת ארוז
החסימה בבחירות לכנ סת
דשמינית.

מר דיין אמר, כי יש לפעול
למען הקטנת מספר הסיעות
בכנסת זהדרך הטובה ביותר
לכך היא שינוי שיטת הבחי רות,
אך אם השינוי לא יוגשם,
יש ללכת בדרך הגדלת אחוז
?!חתיריי.-

דברי דיין בלישכת ״עבודה״
תונאים הדביקו להצעה זו מייד את השם ״סעיף דיין״.
הצעתנו הרשמית היא להוסיף לתקנון הכנסת את
הסעיפים הבאים :

,,השר יהיה חייב להשיב תשובה מראה,
שתספק את בל המידע, לפי מיטב ידיעתו.
סבר יושכ-ראש הישיבה, כי השר הנשאל
לא השיב בראוי על השאילתה, או שתשובתו
היתה מתחמקת, יעיר על י ד לשר, ויחייבו
להשלים את תשובתו, כאותו מעמד.
להצעה זו הוספנו את דברי״ההסבר הבאים :
לאחרונה, ובאופן שיטתי, מתחמק שר־הביסחון ממתן
תשובות לשאילתות. הדברים הגיעו לידי זילזול מופגן
בכנסת זבחבריה.
בישיבת הכנסת שנתקיימה ביום 31.10.72 נתבקש
השר דיין להשיב על מיספר שאילתות. על מרביתן
השיב בנוסח לקוני :״אין לי מה להוסיף״ .לעיתים אף
ציין כי אין לו מה להוסיף למה שהובא לוועדת החוץ
והבטחון, או לוועדת הכספים, מבלי שאותם פרטים
היו בגדר סוד מדינה; או ש ציין כי אין לו מה להוסיף
לדברים שפורסמו בעיתונות.
כך, למשל, שאלתיו על מיספרם הכולל של בחורי-
ישיבות ששוחררו משירות צבאי, וביקשתי במפורש
לדעת כמה בחורי־ישיבות שוחררו בשנה האחרונה.
בתשובתו היפנה אותי השר לתשובה שנתן לשאילתה
אחרת, לפני למעלה משנה, מבלי להתייחס כלל לשאלה
בדבר מיספר בחורי־ד,ישיבות ש שו חררו בשנה האחרונה.
אין כל הצדקה לטענה, העולה מדברי מר דיין,
כאילו הוא פטור מלהשיב על שאילתות, אם כבר די בר
על הנושא בוועדת חוץ ובטחון וועדת הכספים.
התקנון מחייב אותו להשיב במלאה, ולהשיב גם
לשאלה נוספת של חברי־הכנסת. מה שנאמר בסוד בוועדה
אינו יכול להיות תחליף לישיבה פומבית זו.
אם שר־הביסחון סבור שהתשובה יכולה לפגוע
בענייני המדינה, הרי אז הוא יכול לסרב להשיב לש אילתה
בכלל בהסתמך על סעיף 41 של תקנון הכנסת.

קוראים להם ״חוקי ם עותומניים״ ,לפי השיבוט
האירופי של השם ״עו תמאן״ או ״עו סמאן״ ,מיי סד
הממלכה התורבית (האות הערבית ה מדוייקת איגה
קיימת בעברית) .חוקים אלה, ובראשם ה״מג׳לה״
(״המגילה״) ,עדיין נמצאים בתוקפם בישראל, א חרי
שבוטלו מז מן בתורכיה עצמה ובבל ארצות המרחב.
השבוע הציע שר-המישפטים לבטל את אחרוני החו קים
האלה. אמרנו על בך, בין השאר :
אבנדי: בשנת 1325 מת עוסמאן איבן אורי ארטוגרול, מנהיג של שבט קטן במערב תורכיה. הוא
בוודאי לא חלם שכעבור 652 שנים נדון בירושלים
בחוקים הקרויים משום־מה על שמו.
כאשר אחרון המושלים התורכיים עזב את ירושלים
בשנת , 1917 ודאי קשה היה להאמין שכעבור 55 שנים
עוד ידון פרלמנט בירושלים בביטול חוקים תורכיים.
אני זוכר שכאשר התחלתי לעבוד אצל עורך־דין,
בגיל ,14 אחד הדברים הראשונים שקראתי היה ספד
המג׳לה. האנרכרוניזם החביב של כמה מסעיפי המג׳לה
עוררו כבר אז את תשומת־לבי.

בל זה רק מוביח שחוק נולד לפעמים בקרות,
אכל מת בקושי רב.
...הגיע הזמן לבטל חוקים אלה, ואני בעד זה. אבל
נשארו חוקים רבים במדינת ישראל שזמנם עבד גם
הוא מזמן, והם נשארים בספרי החוקים, למרות שהם
נוגדים את החיים במדינה, את התחושה המוסרית של
הציבור. אבל אין עוז לקום ולבטלם.

הנה, למשל, ביטול סעיפי החוק הפלילי
האוסרים הפלות מלאכותיות.

זד, מובן מאליו היום בכל ארצות התרבות. מדוע
צריך לבוא חבר־הכנסת כמוני ולהגיש זאת בצורת
הצעת־חוק פר טי ת? ההצעה שלי נדונה בכנסת, הכנסת
צריכה עוד להצביע עליה. אני חושש לעלות אותה
להצבעה, מכיוון ששר־הבריאות אומר שהוא מחכה
למסקנות של איזו שהיא ועדה, שצריכה לתת לו
חיפוי מוסרי, כדי שהוא ירהיב עוז בלבו ויציע לכנסת
להצביע בעד הצעתי לבטל את הסעיפים האלה, שאין
להם שום קשר עם החיים בישראל היום. במדינת
ישראל מבוצעות רבבות הפלות מלאכותיות מדי שנה,
והתחושה המוסרית של הרוב הגדול של החברה היש ראלית
מקבל את הדבר כדבר מובן מאליו.

דוגמה אחרת: ביטול סעיפי החוק הפלילי
האוסרים יחסים חד־מיניי־ם כין מבוגרים, תור
הסבמה.

אנחנו יודעים ששר־המשפטים, וכמוהו כמה מן
המישפטנים המובהקים בכנסת, הביעו דעתם בעד בי טול
הסעיפים האלה, כאשר העליתי את הדבר לדיון.
בכל זאת נמצא רוב נגד הצעתי.
השבוע הגשתי שוב את אותה ההצעה מחדש. אבל
אני שואל: מדוע צריך חבר־הכנסת כמוני לעשות
זאת? הגיע הזמן שממשלת ישראל, המייצגת את הרוב
במדינה זו, ושצריכה לבטא את התחושה המוסרית
של הרוב — תקבל על עצמה את התפקיד הזה.

יעקב נחושתן נ

מה גס שהסעיפים האלה

קשוריס לחוק התורני.

אורי

התורכים

אבנרי: אף פעס לא הבנתי מדוע
דבקו דווקא באיסורים אלה.

דוגמה שלישית: התקנות לשעת־חירום.
אני סבור ששר־המישפטים צריך לקחת את היוזמה
בידיו, לבטל את החוקים האלה, להחליף אותם במקום
שהוא סבור שאין לבטלם כליל, ובוודאי לבטל את
הסעיפים הדראקוניים.
במקום מעצר מינהלי צריך לבוא מעצר מישפטי,
בצורה זו או אחרת; ואת כל הסעיפים המאפשרים
הגלייה, הריסה ושאר דברים שהדעת לא סובלת אותם
יש לבטל, למרות שהם לא נולדו תחת דגל עוסמאני
דווקא, כי אם תחת דגל ברי טי ואפילו תחת דגל
ישראלי.
לגבי, הדגל במקרה זה קובע מעט מאוד. חוק טוב
הוא חוק טוב. יהא הדגל המתנופף עליו אשר יהיה;
חוק רע הוא חוק רע, אפילו אם הוא עברי מקורי.

הקואליציה ש ד
רחוב לי ל ״ו ב לו ם
במשך בל השבוע נמשך מאחורי חקלעים של חכנסת
המאבק על אחוז״חחסימח, ושאר המזימות שנועדו
לקצץ את בנפי סיעתנו ו״ הטיעו ת הקטנות״.
ניצלנו גל הזדמנות בדי לחשוף מזי מו ת אלה מעל
דובן חבנסת, וחזרנו אליהן שוב ושוב. ההזדמנות הטו בה
ביו תר חיתה בשעה שחבנסת דנה בדו״ח השנתי
של מבקר-חמדינח :
אודי אכנרי: לשם מה צריכים להעלות את
מיספר חברי־הכנסת ל״? 150
אני מביט סביבי ורואה את האולם כפי שהוא עכשיו.
יש מקום להוסיף עוד 30 כסאות. מי שתיכנן את
האולם השאיר מראש מקום פנוי כדי שאפשר יהיה
להתקין 30 מושבים.

אד האם לא די לנו ב* 115 בסאות ריקים
ברגע זה, כאשר אנחנו דנים כאחד הנושאים
החשוכים כיותר כמדינה, ואולי הנושא המר כזי
ביותר ז

התפקיד החשוב ביותר של פרלמנט והוא — לבקר
את הרשות המבצעת. אנחנו מדברים על מאות מיליו נים
של כספי משלם־המיסים, זיעת אפיו של האזרח.
לאן הם הלכו מיליונים אלה?

והנה הכית ריק. כרגע נובחים מלכד כבוד
היושב־ראש, שישה חכרי־כנסת ועבדכם הנא מן
הנואם כאן.

בימים האחרונים מדברים בעיתונים על ״סיעות
גדולות״ ו״סיעות קטנות״ .אנשי ״הסיעות הגדולות״
מביעים בטלוויזיה וברדיו את דעתם, שאין מקום
ל״סיעות קטנות״ בכנסת. גברת גולדה מאיר אסדה
שבכלל אין מקום לסיעות של חבר אחד או שניים.
אני שואל: האם המערך הוא כרגע. סיעה גדולה
או קטנה מ או ד? נוכחים כאן ארבעה חברי־הכנסת של
חמערך. סיעת גח״-ל אפילו איננה ״סיעה קטנה״ —
כל סיעת גח״ל נעדרת מהאולם. אז מה ההבדל בין
״הסיעה הקטנה״ של המרכז החופשי, ש שני חבריה
נוכחים כרגע בכנסת, לבין ״הסיעה הגדולה״ — סיעת
גח״ל — שכל 26 חבריה נעדרים?

הרי זו חוצפה מצד נציגי מיפלגות שיש
להם מנדטים רכים, אף שבסאותיהם ריקים,
לדבר על ״סיעות קטנות״:

אם הגברת גולדה מאיר סבורה שסיעה המונה
פחות משלושה חברים אינה צריכה להיות בכנסת —
כי אז צריכים לסלק את כל הסיעות שברגע זה אינן
מייוצגות לפחות על ידי שלושה חברים.
אדוני היושב ראש, אתה יכול לשאול מד, כל זה
קשור לדין־וחשבון של מבקד־ד,מדינה. לדעתי יש קשר
ישיר.
כאשר העיתונות ב ארץ התחילה להתייחס ברצינות י
לתפקידה לבקר את מעשי השלטון ולחשוף שערוריו ת
כלכליות, צעד בראשה שבועון מסויים. תגובת השילטון
היתד, לחוקק את ״חוק ל שון הרע״ הזכור לדדאון. הצי בור
התקומם נגד סתימת פי הביקורת, ואחת התוצאות
היתד, שנוצרה סיעה חדשה בכנסת, סיעה ״קטנה״,
ונכנסתי למוסד הזה.
מאז, עוסקת סיעתי, וסיעות ״קטנות״ אחרות, באותו
תפקיד בבית הזה — לחשוף את שערוריות השחיתות,
להביא לדיון פומבי על השערוריות ועל השיטה המולי דה
אותן. המסקנה: בעלי השררה מנסים לחוקק מין
חוק־לשון־הרע חדש, חוק שיסלק את ״הסיעות הקט נות״
המגלות שערוריות אלה.

אין שום סיכה אחרת לכר תסבוכת המזי מות,
החל כאחוז החסימה וכלה בזיון? שיטת
חלוקת העודפים בבחירות. אין שום סיכה
מלבד זאת — לסלק את סיעות הביקורת, את
מכקרות-המדינה בכית הזה, ולהשאיר את ה בית
פנוי למה שאפשר לקרוא: הקואליציה
של רחוב ליליינבלום.
שר־האוצר אמר בטלוויזי ה: מדוע פתאום מאשימים
את הממשלה בעיסקות הדולרים השחורים? הלא 105
חברי־הכנסת ידעו על העסקים האלה במשך 18 שנה,
והסכימו להם! מי הם אותם 105 אותם 105 או
100 שיי שארו בבית הזה כאשר יסולקו — כפי שמקווים
בעלי־המזימות — ״הסיעות הקטנות״ ,ואז אותם 100
ייהפכו ל־.150

שליט עוסמאני (במאה ה־) 16

זוהי קואליציה נאה מאוד, קואליציה הכו ללת
את האופוזיציה המימסדית, קואליציה
שנתנה הבשר לעיסקת הדולרים השחורים.

היכן המדינה שבה ש שר הסוחר כר כו ש גנוב,
החשוד בהעלמות מס ובהברחת מטבע 1ר *
בפעם השנייה מוך שמונה י מי ם הונשו הצעות
אי־ א מון לממשלה, וגם הפעם בעניין חברת ״ורד״.
כעילה שימשו הגילויים על תשלום שוחד למדי נאים
במדינות זרות, תמורת קבלת עבודות לחברה המיברק הסעיר
במיו חד
הממשלתית״הסתדרותית.
המשעשע בו ניתנה ההוראה לתשלום שוחד, תוך שי מוש
במילות-צופן שקופות כמו ״התרנגול״ ,״וילחלם
טל הדוד סם״ ,״פרא אד ם״ ו״ ה אדו מי ם״.
לפני הוויכוח נתבקשו כל הנואמים להימנע מלהז כיר
את המדינות והאישים הזרים המעורבים בפרשות
השוחד. צייתתי להוראה זו — אך בצורה מ סויי מ ת
משלנו.
כשקמתי לנאום, נכחו באולם כתריסר ח״כים.
למעלה ממחצית הכנסת ישבה ב מיזנון, וחיכתה לציל־צול
ההצבעה. אז נהרו לאולם, הצביעו והסתלקו.
על רקע זה פתחתי את נאומי כלהלן :
אורי אכנרי: יש הצעה, אדוני היושב־ראש, להע לות
את מיספר חברי הכנסת ל״. 150

אני מציע, לעומת זאת, להוציא מן האולם
הזה 60 מושגים.

אם יהיה מושב אחד לשני חברי־כנסת, כמו באנגליה
— ייתכן שמראה האולם יהיה פחות מדכא, כששלוש
סיעות מציעות אי־אמון לממשלה והממשלה מתגוננת
על מעשיה, ואלה גם אלה נעדרים מן האולם בעת הדיון.
אכרהםעופר: מפני שעושים את זה בכל
שבוע.
אוריאבנרי: בשבוע שעבר, חבר־הכנסת
עופר, מראה הכנסת לא היה מעודד יותר.
צגי צימרמן ז אני רואה שגם הצעת אי־אמון
בכל שבוע זה לא עוזר.
היו ״ רישראלישעיהו: חברי הכנסת,
קודם כל — הכנסת ישנה, ועוד מעט ייכנסו כולס
להצבעה. לא צריך להפריז. זוהי הפרזה. האולם
היה מלא, ועוד מעט יתמלא.
אוריאבנרי: אדוני היושב־ראש, אתה צו דק:
הכנסת ישנה, רק חבריה אינם.

מדוע ו גז אידי אמין?
אדוני היושב־ראש, המדינה כולה עוסקת בימים אלה
בחידונים :
למה קירקר התרנגול?

של באקשיש, ומדינות של לא־באקשיש. יש מדינות רבות
בעולם שהכל נעשה בהן בדרך השוחד: מושל־המחוז
מקבל, הפקיד מקבל, המנהל מקבל, השר מקבל, וראש־הממשלה
מקבל — וכולם כאחד יש להם חשבונות בבנ קים
במדינה של וילהלם טל. זה ידוע.

השאלה היא: לאיזה משני המחנות הללו
שייכת מדינת־ישראל?

עד אתמול יכולנו אולי להשתעשע באשלייה שאנחנו
שייכים למחנה השני, למחנה המתוקן.

מה שנתגלה היום הוא שאנחנו שייכים
למחנה של מדינות־יהכאקשיש, לפחות במשל
מים. שאנחנו מובנים לשלם, לשחד, להדיח,
להעשיר רודנים מושחתים, להעביר בספים
לחשבונות בבנקים שווייציים. זה הוכח.
אולם, אדוני היושב־ראש, האם באמת יש הבדל בין
משלם שוחד ומקבל שו חד? לא רק מבחינה מישפטית,
ולא רק מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינה מע שי ת?
האם אפשר לשלם עמלה של מיליון לירות לדיקטטור...
שימחה איליד: לא לירות -דולרים.

אורי אבנרי עמלה של מיליון דולר
לדיקטטור פרא־אדס, מבלי שמעביר־העמלה יקבל
בעצמו עמלה משלו? האם אפשר להעביר כסף
לבנק ב שווייץ, לחשבון ממוספר, מבלי שהמעביר
יפתח גס לעצמו באותו בנק חשבון משלו?

משה נסים: למדינה?
אורי אבנרי: אני מתכוון לממשלה של
המדינה הזאת. למדינה יש לי אמון ר ב; לממ שלה
אין לי אמון בכלל.
אמר פה חבר־הכנסת תמיר שלא צריכים להקפיד על
כך שדרכי הממשלה יהיו אתיות, שדרכיה יהיו מוסריות,
שדרכיה יהיו פוריטניות. אינני מקבל את התפיסה הזאת.
יש לדרוש מממשלה שתהיה יותר פוריטנית, יותר
אתית ויותר מוסרית, מאשר אזרחיה.

״על כך בוכה לבי׳
ליכי בוכה על בל הפרשה הזאת.
היתה למדינת־ישראל אפשרות נהדרת להופיע בעולם
השלישי, באסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית, כמדינה

במה אישים, אישי מדינת־ישראל בדרגים
השונים, יש להם ביום חשבונות ממוספרים
באלה אצל וילהלם טל ז

חידה על שד מסו1׳][
אדוני היושב־ראש, הריקבון גדול יותר. אמרנו שלא
נדבר בשמות של מדינות. אבל אני מוכן לחוד חידה,
אדוני היו שב־רא ש:

איזו מדינה היא זו שכה יש שר השודד
כאופן קבוע את רבוש המדינה? איזו מדינה
היא זו שבה שר חשוב סוחר כאופן קבוע כרכוש
גנוב? איזו מדינה היא זו שבה שר העוסק
ברבוש גנוב חשוד מאוד בהברחת מטבע?
איזו מדינה היא זו שאותו שר בה חשוד בהע למת
מס ממם־הבנסה מעסקים כרבוש גנוב,
עסקים בלתי-חוקיים, בינלאומיים?

למה קידקד התרנגול?

ומה קרה לתפוח של וילהלם טל?
מי הם האחיינים של הדוד סם?
על איזה עץ מטפס פרא אדם?
מה הם העסקים השחורים של האדומים?
וכן הלאה וכן הלאה. אפשר להוסיף עוד
ל מ של:

שאלות.

מדוע גורש מהארץ מאיר לנסקי? מדוע
לא מינו אותו במנהל של חברת ״ורד״ ,שבה
המומחיות המיוחדת שלו יכלה להביא תועלת?
מהי דמות יחסי־החוץ שלנו בארצות מסויימות? נפל
דבר בין מדינת־ישראל ובין פרא־אדם בשם אידי אמין
— מדו ע?

האם זה כאמת היה עניין פוליטי? האם
הוא לא קיבל מאיתנו, או קיבל פחות מדי, או
יבול היה לקבל יותר מאחרים?
היד׳ר ישראל ישעיהו: חה״כ א בניי
אורי אכנרי: בכוונה אני מזכיר רק שם
של מישטר בלתי־ידידותי לישראל.
חיו״ר ישראל ישעיהו: אני מבקש לא
להזכיר שמות של אישי מדינה זרה. אפילו את
אידי אמין לא נזכיר פה.
אורי אבנרי: אפילו מדינה לא־ידידותית...
היו״ר ישראל ישעיהו: לא נזכיר שמות.
הוא יימחק.
יהונתן יפרח עד שלא יהיה משוגע —
אי־אפשר לדעת.
אורי אכנרי: אני מתאפק מלהשיב על כך.

ח!דה רתקובת הבאקשיש
אדוני היושב-ראש, קודם כל אנחנו חייבים תודה
לעיתונות, שהיא — ולא הכנסת — גילתה את השערוריה
החדשה הזאת.
אתמול הצבענו כאן לבטל חוקים עוסמאניים. עכשיו
מסתבר שאנחנו חזרנו למינהג העוסמאני המפורסם ביו ת
ר: הבאקשיש.
אין זה סוד שהעולם נחלק לשני מחנות: מדינות

אדוני

היושב־ראש,

אמרנו

שלא

נזכיר

שמות

מדינות. לכן לא אזכיר גם את שם המדינה הזאת.
חבר־הכנסת
ישראל ישעיהו :
היו״ר
אבנרי, אל תסטה מהנושא העומד על סדר־היום.
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, אני חייב
תשובה על ההערה הזאת.
יגאל הורביץ: זו הסטייה שלו.
אורי אכנרי: אדוני היושב־ראש, אני חייב
חשובה לך, וגם לחבר־הכנסת הורביץ, על ההערות
האלה. אנחנו עוסקים פה בהצעת אי־אמון לממ שלה
על רקם של שחיתות. נהשאלה, האם הממ שלה
עצמה, או חבריה, שטופים שחיתות — היא
רלבנטית מאוד לנושא הזה.
חבר־הכנסת
היו״ר ישראל ישעיהו:
אבנרי, אם גמרת ואחה עובר הלאה, לא אתווכח
איתך. אס לאו — היום לא יום־כיפור, שמונים
את כל האשמות. אנחנו דנים על נושא מסוייס,
תישאר בתחום הנושא..
אורי אבנרי: אינני מתכוון להרחיב, מפני
שאין צורך להרחיב. הדבר שאותו רציתי לומר
— אמרתי.

אני שואל: איפה היו הסיעות האלה,
שלוש הסיעות שהגישו היום הצעת אי-אמון,
באשר נתגלו הגילויים החדשים בעניין זה בימים
האחרונים, מעל דפי העיתונים הישרא ליים?
אף אחד לא הגיש על כף אי-אמון:
אני עוד מחכה לדין־וחשבון של מבקר־המדינה על
נושא זה, שכל המדינה עוסקת בו. אני מחכה לחקירה
מישטרתית, ולחקירת היועץ המישפטי בנושאים האלה
שהועלו בפומבי בעיתונות, ולא בעיתון אחד. עכשיו,
ברוך השם, יש כבר יותר מעיתון אחד העוסקים בעניין
זה, חבר־הכנסת הור ביץ*.
אבל, אדוני היושב־ראש, מדינה העוסקת בדולרים
שחורים, מדינה המשלמת שוחד למדינאים זרים, מדינה
שבה שרים עוסקים במיסחר בלתי־חוקי — מדינה כזאת
ודאי אי-אפשר להביע לה אמון.
* הכוונה לדיווחי הארץ, שהצטרף להעולם הזה בגי
לויי פרשות העתיקות של דיין.

משה דיין ואידי אמין: למה וכמה!

המוסרית בהא הידיעה, כמדינה טכנולוגית מתקדמת, ובכל
זאת חדשה, צעירה וטהורה. יכולנו להיות נושאי הדגל
של ההתחדשות המדינית והמוסרית בעולם השלישי כולו.

והנה — במעט הייתי אומר שאנחנו מופיעים
כמדינות האלה כדמותו של היהודי של
״דר שטירמר״ ,כנושאי שחיתות, כמשחדים,
המשחיתים, בחיל המאסף של המחנה הקולוניאלי
המושחת, שזה עתה יצא מן העולם הזה.
לכך

לבי דואב על כך. והממשלה, האחראית
שירות רע מאוד היא עושה למדינה הזאת.
אדוני שר־החקלאות, הקשבתי לדבריך לפני שבוע,
ושיכנעת אותי שצריכים להביע אי־אמון לממשלה הזאת.
אתה ולא אחר.
הקשבתי לדבריך היום, ולא שמעתי מילה אחת של
הסתייגות חמורה, טוטאלית, מהמעשים הנפסדים האלה
שנעשו על־ידי חברה ממשלתית. לא שמעתי מילה אחת
של התנצלות, מילה אחת של הבעת צער בפני המדינות
ההן, שאנחנו עזרנו לקיים בהן מישטרים מושחתים.
כל מה שאמרת הוא: ידעתם כבר לפני שבוע שאנחנו
מושחתים, אז מה אתם באים להציע בפעם שנייה אי-
א מון? ידעתם לפני שבוע שאנחנו מושחתים, אז מה
אתם מתרגשים היום?

אם זו כל ההגנה שאתה מסוגל לתת לממשלה
שלד, אתה משבנע אותי כפעם השנייה
שצריכים להביע לה אי־אמון.

התקריות נעת הנאום היו משעשעות, מפני שכלל
לא הזכרתי את שמו של משה דיין -אך מעריצי דיין
הבינו מייד כשהכוונה אליו. על ראש חסידי הגנב
בוער הכובע. אחרי הנאום אירעו החילופים הבאים :
היו״ר ישראל ישעיהו: העירו תשומת
בביטוי —
לבי שחבר־הכנסת אבנרי השתמש
שהישראלי מופיע באפריקה בדמות היהודי ה מצוי יר בשטירמרר. הסחתי דעתי לרגע בשעת
אמירת הדברים, והייתי מבקש מחבר־הכנסת אורי
אבנרי כי יחזור בו מביטוי זה.
אורי אבנרי: לא אמרתי את הדברים בנו סח
כזה, אבל לא איכפת לי שהדבר יימחק.

גבי עמוני
אתי גתטס
יהודה אפחני
חנית פוות
ובנה פינקלשטיין
רבקה מינאוי
מני פאר
יעקב בן־סיוא
אויה משקונה
מוסק! אלקלעי
חיים פולני
ג׳וקי אוקין
שום שליט
שתא הרפו
יהודה פוקס
ואובן שפו
בהשתתפות:

0ד י 3י 1נ *ז 0

מפיק דוני י עו ץ ב
הסריט: ואובן בו־ינתס־אליתבוו
צלם ואשי: יחיאל נאמן
מוסיקה: חב׳ זלצו

בו ע
1־ 11 בתי קולנוע
בעת ובעונה אחת

מוגובי | אווה ירושלים 1חיפה 1הדר 1

גבעתיים ן
תל־אביב
״׳נו 1אשר 1אוון |אסתו|
1ןבא רי שבעןאשדנדן
| פתח־תקוה |ן באר־שבע

נתניה

ה עו ל ם הז ה 1837

ו א חו שבועיים שר הססעוות העיתונות החלח ט־ים
אוויו מצטלמת עם בובה במקום עם התישן האמיתי
8כשהופיע ח״כזלמן
שובל באסיפה של רוקחים,
שאלוהו אם יש בכנסת נציגות
לרוקחים. השיב שו ב ל :״ב וודאי.
יש סיעת רק״ח.״
8בעת ההצבעה על ה הצעה
להביע אי־אימון לממ שלה
בגלל פרשת חברת ורד,
הפתיע ח״ב פא״י אברהם
ורדיגר כאשר הצביע בעד ה ממשלה.
התלוצץ על כך ח״כ
גח״ל צבי צימרמן :״זה
מפני ששמו של ורדיגר מתחיל
באותיות ורד.״ ״אם כן,״ שי סע
אותו ח״כ אחר ,״נראה איך
אתה תצביע אם תעלה פרשה
הקשורה בחברת צים.״
8ג׳נטלמניות למופת גילה

השבוע מזכ״ל מפ״ם ח״כ מאיר
יערי. בראיון לרפאל כשן

גילה

סירב יערי לגלות
ראש־הממשלה של מאיר .״עכשיו קרובה גול דה
לגיל שלי,״ אמר יערי בן
ה־ .75״אינני רוצה להגיד ב דיוק
מה הגיל שלה, מפני כבוד
לגברת, אף-על-פי שזה לא
יזיק לה לשידוך.״

גולדה

חבר הממשלה שאיננו
ג׳נטלמן, לדעתו של מאיר יע
ד,שלום
בתל־אביב, לא התח שב
במיוחד ברמזורים, חצה או תם
באור אדום.

לים בשטח האהבה. הנשים של
היום נותנות סיכויים רבים יו תר
לצעירים, אך האמת היא
שהמבוגרים טובים יותר.״ ל־כריג׳יט
בדדו, בת ה־ 38 אין
בכלל בעיות בנו ש א :״או ש אתה
נולד סקסי, או שעליך לס בול
כל חייך. בנושא זה, מכל
מקום, אין לי ד אגו ת! פעמיים
בשבוע אינן מספיקות לי.״

פרי
לידת
תינוקם של
טי ורוברט ארויו עוררה
שימחה כללית וגל של כתבות אחרי ובעיתונות. בטלוויזיה שבועיים של צילומים בל־תי־פוסקים,
החליטה פריטי ש מספיק
להטריד את התינוק,
לא הירשתה לצלמו יותר. כש הגיע
צלם עיתונות למחלקת
היולדות בבית־החולים על שם
שיבא בתל־השומר, סירבה פרי טי
לבקשתו לצלם את התינוק
יחד איתר״ הצלם התעקש והו דיע
לה כי הוא מוכרח צילום.
כפשרה הסכימה פריטי להצ טלם
ליד מיטה, אשר עליה
השכיבו בובת פלסטיק בגודל
של תינוק, המשמש ללימוד ה אמהות
הטריות את הטיפול
הראשוני בילד.

פסוקי השבוע
• ח״כ מאיר יערי על במוסדות התחלופה
דרישת
מפ״ם :״אילו היה לנין חי, ה אם
היו מסדרים לו רוטאציה?״

• גולדה מאיר כנאום
פרידה לשגריר ארצות־הכרית
כישראל, וולוורת
כארכור ז ״אני אשה אמיצה,

שופטי הכדורגל בארץ
מורגלים לחפצים שונים ומשו נים
המתעופפים לעברם תוך
כדי משחק. אך לשופט הליגה
הלאומית ויקטור נאמן ציפ תה
הפתעה מיוחדת במינה:
אוהד כדורגל חמום־מוח זרק
לעברו את נעלו. סמל־מישטרה

אבל לנאום
אינני מעזה.״

אחרי

אבא

אבן

• ההיסטוריון הכריטי
פרופסור ארנולד טווינכי:
״אם הערבים ימשיכו לנהוג ב חוסר
תבונה, אתם תגיעו גם
לגבולות ההבטחה שבתנ״ך.״

ס העיתונאי שלום רוזנפלד
:״בית־המשפט העליון

עמוס אטינ*ו

הטלוויזיה חיים תוכנית עורך
שכאלה, בחברת אשתו העיתונאית
תמר אבידר, בילה את סוף השבוע בבדידות מזהרת, הרחק מההמון
הסוער, על סלע בתוך ימה של אילת, שם אכל יחד עס
אשתו את ארוחת הצהריים שלהם שהורכבה מדגים ובשר.
אמר לו אז ביאליק :״כשתגדל,
אם תחכם, יקראו לך יהורם״.

מופת למאבק לקיצוץ ה הוצאות
הממשלתיות נתן נגיד
בנק ישראל משה זנכד, ש־הירצה
בפני ועדת השרים לענ ייני
כלכלה על הצורך בקיצוץ
התקציבים הממשלתיים: בנק
ישראל הדפים את תוכן הנאום
בחוברת מודפסת על נייר משו בח
בעשרות אלפי עותקים. כדי
להבטיח את תפוצת החוברת,
פירסם הבנק מודעות בעיתונות,
הקוראת לציבור לבקש את ה חוברת
מבנק ישראל שישלח
אותה בדואר למבקשים.

דויד רוטשילד

נכד למשפחת רוטשילד העשירה,
איתן בדעתו, למרות כל ההכחשות,
לשאת לאשה את ארוסתו מזה זמן רב, מריזה לרנסון (לידו, גלויית־לב)
.החתונה תתקיים לכל המאוחר באביב הקרוב. דויד 29 הוא בנו
ויורשו של ראש משפחת רוטשילד, הברון גי דה־רוטשילד. מריזה
( )24 התפרסמה כנערת־שער וכוכבת בסרט מוות בוונציה. הקהל
הישראלי יוכל לחזות בה גס בסרט המוסיקאלי קאברט שיוצג
בקרוב בארץ. בקאברט מגלמת מריזה בת למשפחה יהודית עשירה.

רי, הוא שר-הביטחון משה
דיין ז ״דיין אפילו לא אומר
לי שלו ם!״ התמרמר המזכ״ל.
״מה י ש? נישלתי אותו מירו שת
הסבתא ש לו? הנה עובר
על פניך יהודי בא־בימים, מדוע
אינך אומר לו שלו ם?״ בכלל,
דעתו של יערי על שר־הבים-
חון לא כל־כך טובה :״אם ייסר
אותנו דויד כן־גוריץ בשו טים,
מוכן דיין לייסר אותנו
בעקרבים.״

איל־הספנות הישראלי
יעקב מרידוד רגיל כנראה
יותר לנסיעות במרחבי־הים,
בהם אין הגבלות תנועה חמו רות,
מאשר בנהיגה על היבשה.
כאשר נסע בשבת האחרונה ב מכונית
דורג׳ שכורה בדרך

הזווית הזה 1x77

שהגן על השופט אסף את ה נעל,
בתיקווה שבעלה יבקש
אותה חזרה. הוא התבדה. ה אוהד
האלמוני העדיף לחזור
הביתה עם נעל אחת, מאשר
להזדהות.
8זכרונות מטקס ברית
המילה שלו העלה השבוע ה־עיתונאי־סופר
יורם (חיי כלב)
קניוק. היה זה בתוכנית גלי־צה״ל,
מצעד הפיזמונים שלי.
קניוק ביקש להשמיע את שי רו
של חיים נחמן כיאליק
הכניסיני תחת כנפך, הסביר
את בקשתו בכך שביאליק היה
הסנדק שלו. הוא החזיק אותו
בידיו בעת שמלו אותו, וקרא
שמו יורם. כפי שסיפרו לקניוק
כמה שנים אחרי אותו טקס,

טות שלהם. השיבה הזמרת
ז׳ודייט גרקו, בת ה : 45-״רק
גברים צרפתיים מבינים את
משמעות ההתייחדות במיטה.
עם או בלי אור העיקר ש הדבר
נעשה כראוי.״ ואילו ל שחקן
רוכרט חוסיין ( )44 יש
תלונות לדור הצעיר :״בני ה סב
וה־ 30 הם מתחרינו הגדו־

בירושלים דחה את עתירתו של
עמום קינן נגד הצנזורה ב פרשת
המחזה חברים מספרים
על ישו. הסיפורים, שסיפרו
על ישו אחרי המשפט הקודם
בירושלים, גרמו לנו צרות די
והותר.״

• מודעה כשכועון ה סטודנטים
״פי האתון״:
״כל העושה מעשה
זכאי לתוספת ערבה.״

סדום

• הנ״ל :״רוב הסיפורים
על מעשני הסמים מצוצים מן
האצבע.״

המזכיר הכללי של ה נוער
העובד והלומד,
אגין, יצא בסוף השבוע לחו״ל
לוועידה של ארגון תנועות ה נוער
הבידלאומי, פאלקון. ל אחר
שעלה למטוס, גילה אסף
כי שכח לקחת מאישתו, ש ליוותה
אותו לנמל התעופה,
את המטבע הזר שקיבל ל נסיעה.
הוא פנה לקברניט ה מטוס,
והלה כיבה את מנועי ה מטוס,
איפשר לאסף לרדת ו לקחת
מאשתו, אשר המתינה
עדיין בנמל התעופה, את הדו לרים.

אסף

פגישה
מעניינת נערכה
במוצאי־שבת במסיבה פרטית
בין שני הציירים הידועים ז׳אן
דויד ויוחנן סימון. דויד
התנפל בצעקות על סימון, על
שהאחרון לא השתתף באותו
בוקר בכנס השנתי של אגודת
הפסלים והציירים שנערך בעין־
הוד. רק לאחר שסימון התנצל
ארוכות, התגלה, שגם דויד
לא היה כלל בכנס.

במישאל שערך העיתון
הצרפתי פרנס סואר נשאלו ה משתתפים
על סודות חדר המי
1י״1י0

(במרכז) גיבור הסרט סלמוניקו,
המספר טל משפחתו של עובד

׳למל סלוניקאי והמבוסס על הביוגרפיה של משפחת בר־יותס עצמה,
>בסוס הקרנת הצגת הבכורה של הסרט בתל־אביב, בחברת הוריו, רחל
ין,משה בר־יותם. לפני תחילת ההסרטה, נתן האב את בירכתו לסרט,
וחלק מהסצינות צולמו בבית־ההורים, בשכונת נווק־צדק העתיקה בתל׳
אביב. כשראה האבא את התוצאה, אמר :״זה כמעט כמו החיים שלי״.

במדינה העם וחשים פ כו ס ח
גחשיס ארסיים התגרו
בכנסת ולא ער דוכן הנואמים.
בעוד גו שי המיפלגות: הגדולות מתלב טים
כיצד לסגת בכבוד מההצעה להעלאת
אחוז החסימה בבחירות לכנסת, שעוררה
את זעם דעת־הקהל, הצליחו כמה מעובדי
הכנסת לבצע חסימה הלכה למעשה.
הם עשו זאת בגלל כמה נחשים אר סיים.
והפעם אין הכוונה למליצה, או ל־תוארים
שח״כים נכבדים היו מדביקים ב רצון
ליריביהם, אלא לנחשים אמיתיים.
הפרשה, שהתגלתה רק השבוע, אירעה
לפני מספר שבועות. היה זה כשאחד מ עובדי
הכנסת ירד אל אחד האולמות
במרתף שהוכשר כדי לשמש אולם־הת־עמלות
לחברי הכנסת.
להפתעתו גילה עובד הכנסת שני גו שים
מפותלים באחת מפינות האולם, ש נראו
לו תחילה כשני חבלים. אבל אחרי
שנזכר כי מקצוע משיכת־החבל אינו בין
מקצועות ההתעמלות של הח״כים, הח ליט
להתבונן בהם מקרוב. אז גילה כי
אלה הם שני נחשים ארסיים.
הנחשים נבהלו כנראה יו תר ממנו, ש כן
מיהרו לזחול החוצה דרך אחד מפתחי
החירום של בניין הכנסת, שמישהו שכח
בטעות לנעלו.
כתוצאה מכך נערך חיפוש יסודי ב בניין
הכנסת אחרי נחשים ארסיים. בשלב
זה לא נמצאו כאלה. אבל ליתר בטחון
חסמו עובדי הכנסת בקפדנות את כל
הפתחים והחרכים דרכם מסוגלים נחשים
לחדור לבניין.
החסימה הפכה לעובדה.

מפלו 1.ת
קול החור נשמע בארצנו
המיית חיוגים במי9דגת
העבודה — בישרה דר! את
תחילתה ש 7מילחמת בחירות.
אפשר היה לחשוב שימות המשיח הגי עו.
סגן
ראש-הממשלה, יגאל אלון, ושר-
האוצר, פנחס ספיר, יצאו בישיבה האח רונה
של מזכירות מיפלגת העבודה, בהת קפה
מוחצת על שר־הביטחון משה דיין,
ועל תפיסותיו המדיניות לגבי השטחים
המוחזקים ועתידם. שובך היונים של מיפי
לגת העבודה לא פסק מלנהום בנחת רוח.
ספיר, שלא נשא נאום מדיני מאז מל חמת
ששת־הימים כמעט, נתן סוף־סוף ל תומכיו
אי שור רשמי למה שאמרו כל
השנים בשמו .״סיפוח השטחים עלול לה ביא
לחנק של מדינת ישראל,״ הכריז ב התלהבות
,״אסור שנעשה מעשים שיהיה
בהם כדי להכביד על הסכם השלום, ש אנחנו
כל כך כמהים לו, כאשר יתאפשר
ויבוא למדינת־ישראל אין רצון לש לוט
בתושבים אשר אינם רוצים להיות
אזרחיה מצע הבחירות של המיפלגה
צריך לבטא את רצוננו בשלום ואת הת-
חייבותנו לעצמנו, שלא לעשות דברים .
מיותרים, שיחלישו את הסיכויים לשלום.״ אלון קיימת. יגאל אוכלוסייה הוא
בתקיפות. יותר הרבה
דיבר
לא נרתע, לראשונה בפומבי, לתקוף את
דיין אישית. את רעיונו תיו כינה ״רעיו נות
נפל״ או ״רעיון שהתייתם מאב,״
את תפיסתו לגבי עתיד השטחים כינה
״דגם נלעג ובלתי מוסרי כל־כך.״
אבל יותר מאשר בהתקפתו על דיין
הפתיע יגאל, כאשר לראשונה היה מוכן
להכיר בישותו של העם הפלסטיני ובז כותו
לשמש פרטנר למו״ם על שלום.
אמר יגאל אלון בנושא ז ה:
י• אני נמנה עם הגורסים שהתנאים
ההיסטוריים מביאים להיווצרותה של ה ישות
הפלסטינית גם אם אין לה שור שיב שאוכלוסיה ברור
עמוקים בהיסטוריה.
פלסטינית קיימת בין מגדירים אותה כעם
ובין אם לא.
•:העם הפלסטיני מילא בעבר תפקיד
דינאמי והוא עשוי שוב להוות יסוד כזה,
לחיוב ולשלילה. אם נחפש יחד עימו אחר
פתרון אמיתי למצוקותיו, הוא עשוי לת רום
תרומה חשובה לשלום.
מס שפתיים. שומע אלמוני וזר, ש היה
מאזין לדברי שני השרים הבכירים
(המשך בעמוד ) 18

הצהרתו הראשונה אחרי הבחירות עווו ח בהדה ־ או

מ מפחד
מ״ו־כסוו
החדש?׳״
הכרזה הראשונה של ריצ׳ארד
1 1ניכסון אחרי בחירתו מחדש, העבירה
חלחלה קרה בגופי השילטון בירושלים.

דה ועד בכלל. המטרה הברורה: להעסיק
את האמריקאים בדיונים ללא תכלית, כדי
למנוע מהם יוזמה חדשה.

הוא אמר: בעיית המיזרח
התיכה תעמוד בראש דאגותיו כ־תקופת-הכהונה
הכאה.

בל המהלכיס האלה אינם אלא
פצצות־עשן. מה מסתתר מאחו ריהם

הדבר נראה כאישור לנבואות השחורות
ביותר שהשמיעו שונאי ניכסון שבקרב
יהודי ארצות־הברית: שבתקופודהכהונה
השנייה יהיה ניכסון משוחרר מכל זיקה
לקולות יהודיים ולכסף יהודי, מכיוון
שממילא לא יוכל להיבחר עוד בפעם שלי שית•
אז יגלה את פרצופו האמיתי, ויב־פר
על ישראל ״ שלום אמריקאי״.
גולדה מאיר, אבא אבן ויצחק רבץ
נזעקו כולם מייד כדי להודיע שלא חל כל
שינוי בעמדה האמריקאית. כאילו היה שי נוי
כזה — אם יבוא — צריך להתבטא
כבר בשבוע הראשון אחרי הבחירות.
משה דיין טס לאמריקה, ואחריו יטוסו
לפי התור כל השרים הבכירים, עד גול
קדיפוו
השום
ושלוש דינים
י \ יש אינו יכול יד עהנוגע זה מה
בכוונתו של הנשיא ניכסון ״החדש״
לעשות בעניין הישראלי־ערבי. כל ההב טחות
שניתנו לפני הבחירות — ערכן,
ככל הבטחות־בחירות, כקליפת השום. אם
בכלל יודע הנשיא מה הוא רוצה, הוא
נצר את הדבר בליבו.
בהיעדר

מידע,

שיתגלה

במרוצת

החודשים הבאים, אפשר לנתח את הדב רים
רק בכוח ההגיון הפוליטי.
יש שלוש אפשרויות לנשיא ניכסון בזי רה
המרחבית:

• לכפות סוף־סוה את ״תוכ נית
רוג׳רם״ ,תוך הסכם עם ה סובייטים.

להשתמש בתוכנית זו בפי תוי
למצריים, מכלי להפעילה.
• לשמור על הסטאטוס קוו.
לכל אחת מן האפשרויות האלה י ש
תומכים חשובים בממשלתו — ותומכים
אלה יי שארו על כנם גם כאשר תורכב
הממשלה מחדש.
אפשרות מפחידה
ם ירצה הנשיא ניכסון להשתמש
בתקופת־הכהונה השנייה כדי לבנות
לעצמו תדמית היסטורית של מכונן-
תוכנית רוג׳רם תקום השלום בעולם,
מחדש.

זוהי האפשרות המפחידה
ממשלת ירושלים יותר מכל.

יש המאמינים כי על כך כבר הושג
הסכם ב ץ וו שינגטון ומוסקבה, אלא שהס כם
זד, הונח במקרר עד אחרי הבחירות
האמריקאיות.
תוכנית רוג׳רס אינה פרי המצאתו של
שר־החוץ הכמעט־בדימום, שאת שמו היא
נושאת. היא עובדה על־ידי מומחי מיש-
רד־החוץ האמריקאי והמישלחת האמרי קאית
באו״ם, בתמיכת הצוות של הנרי קי-
סינג׳ר. היא קיבלה את הגושפנקה של
הנשיא ניכסון ותואמת את דעתו.

חלומו שד
ניבסון החוש״
ן ץ וכנית זו אינה, למעשה, אלא גיבוש
1 1מעשי של החלטת מועצת־הביטחון
.242 יש בה פיתרון מעשי לבעיות השו נו
ת: ערובות הביטחון, הגבולות (גבולות
ה־ 4ביוני עם תיקונים ״בלתי־מהותיים״),
ירושלים (פשרה שתשאיר אותה מאוחדת
ותחזיר זכויות לאומיות לערבים) ,הכרה
הדדית, חוזי־שלום רשמיים, וכף.

כאשר נוכח ניכסון לדעת כי
ממשלת ישראל תילחם כתוכנית
מילחמת־חורמה, ותקים נגדה את
היהדות האמריקאית, הוא זנח
אותה. הוא לא היה מובן לסבו את
בחירתו מחדש בגלל עניין זה (או
בל עניין אחר).

השקעה לטווח קצר או ארון ז

השאלה היא: האם יקים אותה עכשיו
לתחייה?

גולדה מאיו ואנשיה מקווים שממשלת 1ינ0ון תשמוו עד הסטאטוס קוו

ניכסון רוצה להיכנס להיסטוריה כאיש
ששם קץ למילחמה הקרה בכל העולם
והביא ״דור של השלום״ .המאבק האמרי־קאי־הסובייטי
לא יסתיים כל עוד נטושה שלום מילחמה במיזרח התיכון. הבאת
רשמי בין ישראל והערבים, אחרי מאבק
של שלושה דורות, יכולה להיות עטרת
מיבצעיו של ניכסון.

זהו רעיון מפתה. מישרד־החוץ
האמריקאי תומך בו כבל רב.

אך אין שום ביטחון שניכסון אכן מוכן
לקבל על עצמו את הסיכון והמאמץ ה כרוכים
בכך.
הדרך השנייה מתוחכמת יותר. תומ כים
בה, לדעת רבים, חוגי מערכת־הביון
האמריקאי.

הפרו־ישראלי הקיצוני של
י• הקו
ניכסון בארבע השנים האחרונות הוכיח
את עצמו באופן פרגמאטי: הרוסים נכ נסו
למצריים, אך יצאו ממנה לפחות חל קית,
רוב מדינות ערב (כגון ירדן, מא־רוקו,
לבנון, לוב, תוניס, סעודיה, כוויית,
סודאן, תימן ועוד) לא התרחקו מארצות־הברית,
ובחלקן אף התקרבו אליה עוד
יותר.
• הנפט הערבי נשאר ברשות המע רב,
מלבד מסירת זכיון לסובייטים בעי ראק.

ההגמוניה הצבאית המוחלטת
ישראל מונעת התפתחות הרת־שואה.

מכל זה נוכע, לדעת חוגי הפג-
טאגון, שאין שום צורף בתזוזה
מרחיקתי־לכת ככיוון כלשהו, ואפשר
לשמור על המצב הקיים, תוך
הסכם אילם עם הסובייטים.

זוהי התוכנית האומרת: יש
לשמור עד תוכנית רוג׳רס, דבופף
בה לעיני הערכים, אף לא לבצע
אותה עד אשר תתחולל כמצריים
הפיכה פרו־אמריקאית.

הקואליציה החשאית

שינוח המקל

של הססאסוס

והסונויה

נים בשטחים המוחזקים ובירדן
הם חסדי אונים וקול, ואילו הפי
ראיון אינם מהווים אלא מיטרד
המזכיר את קיום הבעייה, מכלי
שיובלו לשנות את המצב.
משום כך יש כוח־עמידה רב למצב
הקיים — ותיקוותיהם של גולדה מאיר
ומשה דיין אינם בלתי־מבוססים — לפחות
בטווח הקצר.

הם עלולים להמיט אסון על סי כויי
המדינה כטווה הרחוק, אודם
איש מן הפוליטיקאים הפרגמטיים
בישראל וכמערב אינו חושב על
טווח זה.

שינאה ללא
חילוקי־דישת
ף< טמשדת-ישראל יש הסנסה מ1ח־

^ מעשה קייסת

גדולה

של כוחות
קואליציה כיום
למען שמירת ה
>4לטת
שכדאי לשמור על הסטאטוס
קוו, ולהפעיל את כל האמצעים כדי להח ניק
באיבו כל ניסיון אמריקאי להביא
לשינוי.

מבחינה זו, היה הוויכוח כין

צות-הברית וידברו עם ״ראשי ה
מימשל האמריקאי״ .יהיו אלה
בעיקר יטיחות לצורך פירסומת
אישית, שמטרתם המעשית היחידה
היא לשכנע את ניכסון לשמור
עד הסטאטוס קוו.

1וו1וה:
״מיבצעי בבליז!״
^ פ ישתכנע ניבסץ ללכת בדרך
של שמירת הסטאטוס קוו, הוא יסווה
זאת בהצגה ססגונית של ״מיבצעי בבל״ת״.

יהיו אדה מהלכים פוליטיים ש בל
הנוגעים כדבר יידעו מראש בי
לא ישאו שום פרי, אף שבולם
ישתפו בהם פעולה בדי להעמיד
פנים של פעילות ולהסיח את דעת
עמיהם מאפס-התזוזה.
בראש המיבצעים האלה יעמוד נסיון
חדש להשיג ״הסדר חלקי״ לפתיחת תע־לת־סואץ.
אין שום סיכוי שהדבר ית גשם,
מאחר שהערבים מאמינים, בצדק,
שיצירת חייץ בין צבאות ישראל ומצ ריים,
ופתיחת התעלה, יבצרו את הסטא טוס
קוו לדורות.

** אשר הערבים יבינו שרק ארה״ב
שלום כזה,
יכולה להעניק להם
הדרוש להם כאוויר לנשימה, הם יחזרו
בשתי רגליהם למחנה האמריקאי, יסלקו
את הסובייטים, וינחילו לארצות־הברית
את כל היתרונות הצבאיים, המדיניים
והכלכליים (נפט) הכרוכים בהגמוניה בעו לם
הערבי.

שעת־השין תהיה הפיכה ימנית
במצריים, הפלת מישטרו הפשרני
של אל־סאדאת והקמת מישטר שד
גנרלים ימניים ואזרחים פרו-אמרי-
קאיים.
תמורת הישג זה כדאי — לדעת בעלי
גישה זו — ללחוץ על ישראל לחץ של
ממש. לכפות שלום שהערבים יוכלו להס כים

אפשרות זו יכולה למצוא חן בעייני
חוגים אמריקאיים, שאינם
מו;ובנים כרגע לשום יוזמה ממשית.
בי פירושה המעשי, לפי שעה,
הוא: להמתין, לא לעשות שום
דבר גלוי העלול להרגיז את יש ראל.

במישחק המקל והסוכרייה, ישראל
מהווה את המקל המאיים על מצריים.
הגשמת התוכנית תהיה תלוייה בכמה
שאלות גדו לו ת: האם יש בכוח הימין
לחולל הפיכה? האם אפשר המצרי ללכת בדרך זו מבלי להרגיז את הסוביי טים
יותר מדי, עד כדי סיכון מדיניות
השיתוף האמריקאי־סובייטי של ניכסון?

באופן תיאורטי קרוב קו זה
לאפשרות הראשונה, כאופן מעשי
הוא קרוב לאפשרות השלישית,
שעיקרה: לא לעשות בינתיים
כדום.

הוו וגרסתו,
הסטאטוס(!וו
ך* ד רו השלישית היא הנוחה ביותר
] 1לפנטאגון, ויש לה סיכוי רב להת קבל.

שום דבר אינו חזק כמו ה סטאטוס
קוו. והאפשרות השלישית
פירושה בדיוק ז ה: לשמור
על הסטאטוס קוו.
הנימוקים ב ע דו:
• ישראל היא בסיס צבאי חזק ובטוח,
והיא עומדת כל כולה לרשות ארצות־הברית.

קיומה של ישראל מנעה עד כה
את נפילת המרחב לידיים סובייטיות —
מכיוון שהסובייטים אינם מוכנים להס תבך
במישור הצבאי עם ישראל, ביודעם
כי כל התלקחות תסבך אותם גם עם
האמריקאים.

על אפם ועל חמתם: האם תקום תוכנית רוג׳רס לתחייה ז
סטאטוס קוו. היא כוללת את כל היריבים:
• ממשלת ישראל היא המעוניינת
העיקרית בשמירה על המצב הנוכחי, ה מאפשר
לה לדבר עד בוש על שלום, תוך
שהיא הופכת באיטיות ובעיקביות את כל
השטחים המוחזקים לשטח ישראלי.
• מצריים אינה רוצה ואינה מוכנה
להסכים לשלום־כניעה, שהוא השלום ה יחידי
המוצע לה כיום על-ידי ישראל.
אבל אין לה הכוח לכפות על ישראל קו
אחר. כל עוד מסוגל אל-סאדאת להח זיק
מעמד במצב המתסכל של לא־שלום־
ולא־מילחמה, הוא ידבק בו.
• המלך חוסיין היה רוצה מאוד מסוגל בשלום תוך ויתורים, אך אינו
גולדה של לקבל את התנאי הבסיסי
מ איר: ויתור מוחלט וטוטאלי על ירו שלים. רוצה אינה

כרית־המועצות
להסתבך, אינה יכולה להרשות לעצמה
הרפתקה יקרה, אך גם אינה רוצה לאבד
את העמדות שרכשה לעצמה בעולם ה ערבי.

הגורם
היחידי המתנגד לסטא טוס
קוו הוא הקורבן העיקרי
שדו: הפלסטינים. אולם הפלסטי־

״השרים הבכירים״ כלישבת-העכו-
דה, כשבועות האחרונים, כבחינת
ויכוח-סרק. הוא ביטא את השיג־אות
האישיות הקיימות כין דיין
לבין יגאל אלון ופינחס ספיר, אך
המלל העוקצני הסתיר את העובדה
שאין למעשה שום חילוקי־די
עות אמיתיים כין כולם.
כאשר דיין די בר על ״שילוב״ ,הוא
התכוון להחזקת השטחים המוחזקים ב מצב
של סיפוח־למעשה, אך בלי סיפוח־להלכה.
כאשר התנגדו אלון וספיר בשצף־
קצף לשילוב ודי ברו על קיום ״שתי חטי בות
נפרדות״ ,הם התכוונו בדיוק לאותו
דבר: החזקת השטחים המוחזקים לאורך
ימים, בלי סיפוח־להלכה.
איש מן המתווכחים אינו רוצה בסיפוח
רשמי, שיחייב מתן תשובה על שאלת מעמד
התושבים הערביים. איש מהם גם אינו
חולם על החזרת חלק כלשהו מן השטחים
בעתיד הנראה לעין. אלון וספיר אמנם
דיברו על ״אופציות של שלום״ — אך
שניהם מתכוונים לשלום בתנאים ששום
מנהיג ערבי אינו יכול אף לחלום להס כים
להם.

לבן אין בד הבדל בין השרים,
שיסעו כשבועות הקרובים לאר•

אף גם אל-סאדאת ייכנס למיש
חק זה, מכיוון שהאלטרנטיבה
היחידה היא הודאה גלוייה ב־פשיטת־רגל
ובחוסר-מוצא מוחלט.

הברירה
שר!׳בסון
ך* מיגרעת היחידה בסטאטוס קוו
1 1היא שאין הוא יכול להישאר על כנו
לאורך ימים. במוקדם או במאוחר הוא
מילחמתית,
מוכרח להביא להתפוצצות
שאת סופה מי ישורנו.
הדבר עלול לקרות
השנים הקרובות.

אפילו

תוך ארבע

לבן עומד ניכסון בפני הברירה:
ללכת ב דיד הנוחה של הסטאטוס
קוו ולהסתכן בהתפוצצות לפני
תום כהונתו — או ללכת עכשיו
כדרך הקשה של כפיית שלום,
שיאפשר לו לטעון בעוד ארבע
שנים שאכן סילק את כל מוקדי
המידחמה כעולם.

חודשיים אתו׳ שהת״נחח על קנו חבריה, עמדת אסתו שחמוווב מתחת לחונח

סיוטים בירח הדבש
מאלה שהיה שם, שכח. בימים הראשו נים
אחרי הרצח החלטתי, שלעולם אני
לא רצה יותר.״

פשוט —
מצאה־חן
כל כאשר חזרתי לארץ, וחשב־
תי על כל מה שקרה, הבנתי שזה
לא יתן כלום. הבנתי שזה בעצם מה שהם
רוצים. שבוע אחרי זה רצתי. אבל לש כוח,
זה בלתי אפשרי.״

הקודמת

הזוג השני

— מרים סינדרסקי,
שהיתה שיאני תי ש־ראל
בריצת מאה מטר עד שאסתר
שחמורוב שברה את השיא שלה, בחתונה.

שלומית ניר, השחיינית הישראלית היחידה שהגיטה לאו־ליפידת
מינכן, עם בעלה הטרי, מנחם טור. השניים נישאו
יום קודם לכן בקיבוצה של שלומית, איילת־השחר, בנוכחות ראש־הממשלה. כאן —
בחתונתה של אסתר, בשיחה עם דן שילון (משמאל) וכתב־הספורט אורי ירון.

** דון

״הסלע האדום״ באילת. חדר
.306 מיטה כפולה. חלון הנשקף אל
החוף, וכל הנוחיות. מלכת האתלטיקה של
ישראל, מי שכונתה במינכן ״המלכה אס תר״
,אסתר רוט, לשעבר שחמורוב, הגי עה
לירח דבש.
כשהגיעה לשם, ביום החמישי האחרון,
היא הביאה איתה, מלבד בעל טרי, גם
משמעת אימונים, אושר של כלה צעירה,

16 - 1

ואת זכרונה המר, הכואב עדיין, של מינכן.
חודשיים עברו מאז הרצח, והסיוטים
עדיין מפריעים את שנתה. אפילו בירח-
דבש.
״עד היום אני חושבת על מה שקרה
שם,״ אומרת אסתר שחורת השיער. ה דמעות
הנראות מוזרות, על רקע מעמדה
ככלה צעירה .״הזכרונות הופכים לסיו־טים
בלילות. אני לא מאמינה שמישהו

בעלה לא אוהב שמזכירים או שואלים
אותה על מינ כן :״זה עדיין מאוד כואב
לה,״ הוא אומר .״כל פעם שהיא מדברת
על זה, היא בוכה.״
רותי, אלמנתו של

מוני ויינברג, מאמן
1 1 1 #1 # 1 \ 11
נבחרת ההתאבקות שנרצח במינכן, בשיחה
עם ישעיהו פורח, כתב הספורט של מעריב.

אבל אסתר ממשיכה :״עד היום רודף
אותי הזיכרון של ליל הניצחון שלי. היינו
בהצגת כנר על הגג, והכל היה נפלא. זה
היה לילה מאושר, והניצחון נראה כל־

האיצטדיון

שבו זכתה שח־נזורוב
בשיאיה,
הונצח על עוגת הכלולות. העוגה, כמו לזוג החתונה המפוארת כולה, הוענקה
הצעיר במתנה על־ידי ידידיהם המרובים.
כך קרוב. ותיכף אחרי זה — הרצח הנו רא.
קשה מאור להתאושש מדבר כזה.״
שנתיים עברו כבר מאז הפגישה הרא שונה
עם פטר רוט, בעלה מזה שבוע.
אסתר היתד. אז נערה צנומה, שהגיעה

בארוחת־בוקר ראשונה בירח הדבש שלהם, במלון הסלע האדום

מיוחד כדי לשרתם, אך בני הזוג הסתפקו בארוחות בחדר האוכל.
מוס, ו־ 400 המוזמנים שהסתובבו אחד בין ומשקה אוכל
כשבידם האחת
השני,
והשנייה פנוייה ללחוץ ידיים. דבר לא
נעדר.
בלטה לעיין העובדה, שלמרות שאס תר
שייכת להפועל, רב היה מיספרם של
אנשי מכבי בחתונה. אבל כל מי שעקב
אחרי מאבקה של הספורטאית הישראלית
היחידה, שהגיעה לרמה בינלאומית, כדי
(המשך בעמוד ) 18

ליל הכלולות

של הזוג הצעיר עבר בחדר
מפואר שהועמד לרשותם במלון
הסלע האדום באילת. הנהלת המלון התכוננה באופן מיוחד לשתותה
אל המסלול משכונת־שפירא בתל־אביב.
הוריה מעוטי־היכולת לא חסכו מאמצים
כדי לאפשר לה להתאמן. פטר 22 עולה
מרומניה, חמש שנים בארץ, התעמל על
מכשירים בנבחרת ישראל. הם נפגשו ב מכון
וינגייט. מאז, לא נפרדו.
״כשראיתי אותה בפעם הראשונה,״ או מר
פטר תכול-העיניים, כשהוא לוחץ את שהיא ידעתי
יד אשתו הצעירה ,״לא
מפורסמת. בעצם, אז היא עוד לא היתד.
כל־כך מפורסמת. היא פשוט מצאה־חן
בעיני. זה שהיתר. ספורטאית, רק עזר
לחזק את הקשר בינינו.״
היא היתה החברה הרצינית הראשונה

שלו.
שלה.

הוא

היה

של אלילת־הספורט של ישראל. אבל הכוכבת ובעלה נתגלו כצנועיס
ביותר. לתדהמתה של הנהלת המלון, הסתפק הזוג האתלטי בארוחות
בחדר־האוכל של המלון, לא הזמין אפילו ארוחת־בוקר לחדר.

החבר

הרציני

הראשון

הם היו צריכים להתחתן תיכף אחרי
האולימפיאדה. אבל אחרי רצח ה־ ,11 הח ליטו
לדחות.
קמצגים ונדיבים
ף* יום הרביעי האחרון, התחתנו. חיתן
^ אותם הרב שלמה גורן, שלצורך זה הו ציא
את החופה הצבאית השמורה איתו
עוד מימי כהונתו כרב הצבאי הראשי.

אפילו כאן שמרה את הרוח הספורטיבית.
כשנשאלה על-ידי הרב, אם היא מוכנה
לקחת את פטר רוט כבעל, ענתה :״איזו
שאלה? אני מתה עליו.״
״שתחיי עליו,״ החזיר לה הרב.
מיספר
בה נכחו
החופה, אחרי עברה
משפחה,
קרובי של מצומצם
המסיבה לאולם הקאונטרי קלאב, צפונית
לתל-אביב. שם כבר אפשר היה למצוא,
חוץ מכל עולם הספורט, גם את המרכי בים
הרגילים של חתונה ישראלית. הכלה
וכובע בסיגנון
הייגעה, בשימלה לבנה
כפרי. החתן החגיגי והנבוך בחליפודערב
מהודרת. התזמורת הרעשנית, השולחנות
העמוסים פירות, סנדביצ׳ים, בשר וחו
ריצת
הדבש ם אים םערך י

מדי בוקר, ריצת אימון ממושכת על הכביש
הסמוך למלון. כבר מהתחלה הבהירה
אסתר, שבלי אימונים אין ירח־דבש.

סיוטי1

במדינה

(המשך מעמוד ) 17
לקבל מהתאחדות הספורט סיוע ברכישת
דירה, לא התפלא.
טריקת דלת
* ה התחיל כשאסתר ופטר גילו, ש }
מחירה של דירת השניים וחצי חדרים
בהרצליה שרצו לקנות, מגיע ל־ 61 אלף
לירות. להם היו רק 30 אלף, אחרי כל להתאחדות פנתה אסתר ההלוואות.
הספורט, ביקשה עזרה.
״אם אין לך כסף, תגורי בחדר וחצי,״
אמר לה איציק פוקס מההתאחדות. אסתר
יצאה וטרקה את הדלת.
מחוסר־ברירה, החליטו השניים להת חתן
ברבנות. ידידים נזעקו, החליטו ש כדבר
הזה לא יהיה. ביניהם, אנשי מכבי
רבי ם :״אסתר — מעל לכל,״ אמרו, ועז רו
באירגון החתונה — יו תר מהפועל.
כיבוד, תזמורת, צלם, פרחים — אפילו
בגדי החתן והכלה — הושגו בחינם או נשארו בחצי חינם. רק אנשי הפועל
עיקביים. מתנתם הסתכמה בצ׳ק של 100
ל״י. מעריצים זרים שהגיעו לחתונה, למ רות
שאסתר היתה ידועה להם רק מכו תרות
העיתונים ומהטלוויזיה — תרמו
יותר.

אימון

בידח הדבש
זוהר כירח־הדכש, הסתבר, היה
קצת ז ר להם. הם הגיעו לארוחות 1 בדיוק בזמן. שירות לחדר — מה פת אום?
אפילו את ארוחת־הבוקר אכלו ב־חדר־האוכל.
בקבוק היין שהוגש לשול חנם
מידי ערב, נשאר מיותם. מהבית הבי או,
על כל מקרה שלא יהיה, סל פירות.
״לוא לפחות היו מבקשים כוס מים
נוספת,״ נאנחו אנשי המלון המאוכזבים,
שהעמידו איש מיוחד לשירותם של המל כה
ובעלה.
אבל המלכה ובעלה — מזדרזים להו דות
על השירות, לובשים מכנסיים קצ רים,
ויוצאים לריצה לאורך הכביש ה סמול
למלון, המשמש להם כמקום אי מונים
לעת־מצוא. אסתר ביקשה אומנם
מגרש כדורגל, אבל מכיוון שמגרש לא
היה, הסתפקה בכביש.
אל עולם הספורט נמשכה אסתר עוד
כשהיתה קטנה. למעשה, מאז ומתמיד תהיה שהיא
ידעו במשפחת שחמורוב התחילה ברצינות
ספורטאית. להתאמן
אחרי העממי. אמה, העובדת כמוכרת ב במקצועו,
חנות
איווניר, ואביה, סנדלר
עשו הכל כדי לאפשר לה להגשים את
חלומה.
אסתר החלה לשבור שיאים. בגיל 14
וחצי — נסיעה ראשונה לחוץ־לארץ. בגיל
18 וחצי — אולימפיאדת באנקוק.
״יש לה עתיד מזהיר,״ קבע מאמנה
עמיצור שפירא ז״ל, שהתפטר מכל תפקי דיו
האחרים והקדיש לה את כל זמנו.
״ב־ ,1972 באולימפיאדת מינכן, נוכיח ש היא
אלופה בקנה־מידה עולמי, לא רק
אסיאני.״
הוא לא זכה לכל. ב־ , 1972 באולימ פיאדת
מינכן, הוא נרצח.

•1וא והפצה 1לעדית בישראל :
1 ^ 1 1 . 1 1חיפר,,כיכו-כיאט ,2ת.ד ,1967 טלפון 1:פ6685

התיאטרון הקטן מצע:

ד לי ה 0ר ידלנד(ר.בימר 1 ).וו ב רווחיהקאמרי)

•\110א8 8 . 1
מצית גז אלקטרוני
(לל אאב 1וסוללה ד
בשלל צבעים אחריות מלאה

להשיג בחנויות לצופי !/ישון
סוכנות בלעדית:

תל אביב. רח׳ אלנבי 60.
טל5 7 3 4 0 .

בוטיק השקך ים
כתב 1ביי ם:י1אל 1ילברנ
עפ״י *.וולטר

יפו — אלד,מברה׳
יום ד׳ 15.11 בד.8.30
כפר־הס — בית־העם,
יום ה׳ 16.11ב־.8.30
כפר״סגא — עמל,
יום ו׳ 17.11ב־.9.00
תל־אכיב — בית־המורה,
מוצ״ש 18.11ב־.9.30
תל־אכיב — ,בית־ארלהורוב,
יום ב׳ 20.11ב־.8.30
תל־אביב -בית-החייל,
יום ג׳ 21.11ב־.8.30
חיפה — התיאטרון העירוני,
יום ד׳ 22.11ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן״
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
חיפה ,״קופת־מכבי״ ו״גרבר״.
הפצה ר א שי ת:
״לאן״ ,טלפון .231655

לא מטפלת,
לא מסדרת
כשפטר
ף חדרה שבכית־המלון,
ושניהם
^ נועץ בה מבטים אוהבים,
נראים צעירים, מספרת אתי קצת על
עצמה, על העבר ועל תוכניות לעתיד.
״אני לא מטפלת בעצמי בכלל,״ היא
מחייכת .״לא מסדרת שיער, ולא ציפור ניים.״
״אני
לא מרשה לה,״ מפגין פטר בעלות.
״כל מה שאני רוצה עכשיו,״ היא ממ שיכה׳
״זה שהדברים הטכניים, והעיקר
הבעיות עם הדירה. יסתדרו. שאדע איפה
אני עומדת. ואז, אוכל להמשיל באימונים.
״אני כבר לא שואלת את עצמי, אם
אני רוצה לרוץ או לא. מה שמשל אותי
בהתחלה, היה אומנם הפירסום. לראות
את השם שלי בעיתונים. הנסיעות לחו״ל.
״אבל עכשיו, אני כבר לא יכולה בלי
לרוץ.
״ילדי ם? אני עוד לא חושבת על זה.
עד האולימפיאדה עבדתי כדי להגיע ל מינכן
בשיא שלי. עכשיו, אני רוצה פשוט
לשמור על כושר.״

(המשך מעמוד ) 14
בממשלודישראל, יכול היה לקבל את ה רושם
כי המדברים הם שני דוברי ה של
אופוזיציה
המבקרים את מדיניותה
ממשלת גולדה מאיר, מתווים דרך חדשה
להשגת הסכם שלום.
בצורה זו אף הוצגו הדברים בעיני תו שבי
ישראל. לא היתד, זו אלא בדיחה
מרה. שכן השניים הם שותפים פעילים
למעשיה ודרכה של ממשלת־ישדאל, ה הולכת
צעד אחר צעד בכיוון שמתווה
לה משה דיין — הכיוון של הסיפוח ה זוחל.
דבריהם, היפים כשלעצמם, לא היו
אלא מס שפתיים. שבן, ביסודו של דבר
אין תוכנית אלון שונה בהרבה מאשר
תוכנית דיין, מבוססת אף היא על סיפוח
חלקים נרחבים של הגדה המערבית ועל
היאחזויות בשטחים.
מדוע החליטו שתי היונים האילמות לנ הום?

עשו זאת אחרי שאילצו אותן לכל.
היה זה משה דיין שפתח במלחמת הבחי רות
הפנימית במיפלגת העבודה במאבק
על ירושתה של גולדה. הוא הניף את
דגל הסיפוח וארץ־ישדאל השלימה, בה ניחו
שזהו דגלם של רוב חברי המיפלגה,
ללא הבדל השתייכות סיעתית בעבר.
כדי לארגן את מחנה הגוש המפא״יי היה
הספינכס־המדיני — ספיר — חייב להניף
את הדגל הנגדי. יגאל אלון, שהבחין ל איזה
כיוון נושבת הרוח, התיישר לפי
הקו של ספיר בתקווה לזכות באהדת ה גוש,
ריכך במעט את השקפותיו המדינ יות
בעבר, היה המוכן להכיר בישות ה פלסטינית.
נאומיהם
הנמלצים של השניים לא ביש רו
שום שינוי במדיניותה של ממשלת־ישראל
או במצע של מיפלגת העבודה
לבחירות הבאות. הם בישרו רק את תחי לת
ההיערכות הפנימית במיפלגת העבו דה
שתימשך כל השנה, עד לבחירות.
היערכות זו תחולל מעין מהפכה במים־
לגה. שכן במקום ההתארגנות הסיעתית,
תיווצר עתה היערכות של מחנה הניצים
מול מחנה היונים, ללא הבדל מוצא סיע תי. לשלום הישועה

מי שהאמין כי
תבוא מדקלומיהם של אלון יספיד, וכי
מפלגת העבודה תשנה בהנהגתם את עו רה,
לא היה אלא חולם בהקיץ.

משפטי דם
ע? המאבקים הפגימיים במק״י,
הדוחפים דפיזדג המיפדגה.
מאיר לם גורש מקיבוץ עמיר על־ידי
הרוב בקיבוץ הארצי השומר־הצעיר. אש מ

מתי. בשנת ,1953 היתד, חמורה
!,סטייה שמאלנית.״
19 שנים אחרי הגירוש, בנוסח משפטי
מוסקבה המפורסמים, בהם לא ניתן לנא שמים
להשמיע את דברם ופסק־הדין בו צע
לאלתר — עסק השבוע מאיר לם,
כיום עורל־דין תל־אביבי מצליח ויו״ר
ועדת־ד,ביקורת המרכזית של מק״י — ב־גירושם
של נאשמים אחרים בעלי ״סטיות
שמאלניות״ ממיפלגתו. ואליעזר וילנסקה
הנאשמים: אסתר
הצבעתם
(״שומרניק״) פיילר. האשמה :
בעד הצעות סיעת העולם הזה וסיעות
אופוזיציה אחרות במועצת ההסתדרות.
אשמה נוספת: הימנעות חברים אלה
מהצבעה בעד הצעת גח״ל —המערך, אח רי
שסיעת מק״י לא נקראה כלל לדיון
מוקדם, בהתאם לתקנון המיפלגה, בעמדות
הסיעה במועצה.
צעד ללא תקדים. אסתר וילנסקה
ואליעזר פיילר לא נבהלו ממשפטיו של לם.
בצעד ללא תקדים במפלגות קומוניסט יות,
הודיעו השניים על סירובם להתייצב
לבירור בפני ועדת הביקורת המרכזית.
יותר מ־ 75 חברים במחוז תל־אביב חת מו
על עצומה ליו״ר הוועד המרכזי של
מק״י, העיתונאי ראול טייטלבוים, ולמז כיר
הוועד יאיר צבן, דר שו לבטל את ה בירור
נגד שני מנהיגי המיפלגה.
אולטימטום. ועדת הביקורת המרכ זית
נדהמה מצעדם של השניים ומעצומת
החברים. הבירור נדחה. במכתב רשום ש נדר

ולפיילר,
הוציא לם לווילנסקה
השניים להופיע בפני הוועדה תול 30 יום.
מה יקרה בתום האולטימטום? לוותיקי
מק״י ולבקיאים ביחסים שבין יורשי־סנה
לתומכי המנהיגות הוותיקה של המיפלגה,
ידועה התשובה: טייטלבוים וצבן דוחפים
את המיפלגה לפילוג.

העולם הזה 1* 37

אשד התננים שר סינדיקאס תנשע נבר במרנודח

נוי דמד 72
ץ ץ איר לנסלוי משך את המגבעת שעל ראשו אל מצחו.
מבעד למשקפיו הכהים סקר בקפדנות את הנוסעים
שעלו יחד עימו למטוס סויימאייר בנמל־התעופה של לוד.
כאשר כמה דקות אחר־כך ישב בתא המחלקה הרא שונה
של המטוס, וזה החל להמריא אל תוך החשיכה,
יכול היה מאיר לנסקי להניד עפעף לעבר הגבר המשופם
שישב לידו, כאומר :״זה הצליח.״
לא היה שום סימן שמישהו עקב אחריו בדרכו מביתו
בצפון תל-אביב אל נמל־התעופה. גם באולם הנוסעים
לא נראו כל טיפוסים שניחן היה לזהותם כבלשים העוק־

שומר הראש
המיסתור שליווה
את לנסק

כרטיסי־הטיסה בחברת סוייסאייר לא היו הכרטיסים
היחידים שרכש לנסקי. הוא רכש כרטיסים במיספר חב רות
שונות, לתאריכים שונים. סוכן הנסיעות שלו אף
הזמין עבורו מקומות במטוסים היוצאים מג׳נבה שב שווייץ
לכמה יעדים שונים — כדי לבלבל כל מעקב אפשרי.
כאשר התיישב בכורסת המחלקה הראשונה של מטוס
סוייסאייר, נרגש על שהוא נאלץ לעזוב את הארץ, בה
חשב לבלות את שאריח שנותיו, לא ידע מאיר לנסקי
כי באותו מטוס כבר ישבו, עוד לפני עלייתו, שני סוכ נים
של הפ.בי.איי.
המלכודת היתר. פרושה. לאנסקי לא ידע זאת. למרות
שיכול היה לנחש בעומק ליבו כי לא יניחו אותו לנפ שו,
אבל נותרו לו 40 שעות בלבד כדי לנסות ולהימלט
מהרשת שהוטמנה לרגליו.

חטיבה בו־־או

^ ולי עשתה זאת הזיקנה, או אולי הפחית לנסקי
בחשיבות שמייחס הפ.בי.איי. ללכידתו והבאתו בפני
בית־מישפט בארצוודהברית. אחרת קשה להסביר כיצד
התפתה להאמין שהוא יצליח להיעלם מעיני הפ.בי.איי.
אי־שם באמריקה הדרומית.
לנסקי היה כה בטוח בהצלחת התחמקותו ובטיבה
של אשרת השהייה שנרכשה עבורו לאסונסיון, בירת
פארגוואי, עד שהיה מוכן להעניק ראיון לכתב ממריב,
יהושע כהנא, ערב יציאתו מהארץ. כיוון שמעריב היה
העיתון היחיד כמעט שתמך בהשארתו של לנסקי ביש ראל,
העניק לו לנסקי את הבלעדיות, תוך שהוא מג ניב
לתוך סיפורו כמה עובדות מסולפות, שנועדו לבלבל
את רודפיו, כמו העובדה שהוא יצא מישראל בשם בדוי.
שעה שהראיון אמור היה להתפרסם במעריב, ביום
השני בשעות המאוחרות של הבוקר, היה לנסקי, לפי
חשבונו, צריך להיות כבר מעל יבשת דרום אמריקה,
מבלי שאיש ידע היכן הוא. אבל לנסקי לא נעלם, אפילו
לדקה אחת מעיניהם הבוחנות של העוקבים אחריו, שהת חלפו
בתחנות בדרך.

יוסקה ש״ 1ר
בים אחריו. מלווהו, איש ביטחון ותיק, היה צריך לדעת
זאת. במשך עשרות שנות עיסוקיו בענייני ביטחון למד
להכיר אנשים כאלה מרחוק.
נראה היה למאיר לנסקי, מי שהוכתר בתואר הבוס
של סינדיקאט הפשע האמריקאי, כי כמו בחמישים השנים
הקודמות, הצליח גם הפעם להערים על הפ.בי.איי— .
מישרד החקירות הפדראלי האמריקאי. כל מה שעשה
בימים שקדמו ליציאתו את ישראל נועד למטרה אחת
ויחידה זאת: לצאת מישראל מבלי שאיש יבחין בכך,
לא למשוך את תשומת ליבם של אנשי הפ.בי.איי ,.השו הים
בישראל ושומרים את צעדיו כמעט מהיום בו הגיע
כתייר ביולי . 1970
הכל היה מיועד לבלבל את העוקבים.
למאיר לנסקי נותרה שהות להישאר בישראל עד יום
שי שי ה־ 10 בחודש. הוא תיכנן את יציאתו ליום ראשון
ה־ 5בחודש, כדי לא למשוך תשומת־לב מיוחדת אם ייצא
דווקא ביום האחרון, כשכל זרקורי הפירסומת יופנו אליו.
גם ההכנות המוקדמות נועדו לבלבל. אחרי שקיבל
את תעודת־המסע הישראלית, כיוון שתוקף דרכונו האמ ריקאי
פג, הגיש בקשה לאשרות מעבר לכחצי תריסר
מדינות דרום־אמריקאיות. הקונסוליות של פארגוואי, ונצו אלה,
סלבדור, קולומביה ופנמה בתל־אביב, העניקו לו
אשרות־מעבר כאלה ללא כל בעייה. ריבוי האשרות
נועד לטשטש את ארץ היעד האמיתית, אליה הצליח
מאיר לנסקי לקבל אשרת שהייה: פארגוואי.

נמל־התעופה הראשון בו נחת מטוסו של לנסקי בדרום
אמריקה, היה נמל־התעופה של ריו־דה ז׳נרו בבראזיל.
שם, בפעם הראשונה, הבחין לנסקי במלכודת שטמנו לו.
לפי התוכנית הוא עמד להמשיך באותו מטוס שהגיע
בו לסאן־פאולו, ומשם לבואנוס־איירם, בירת ארגנטינה.
אבל נציג חברת התעופה סוייסאייר במקום, או אדם
שהתחזה כנציג כזה, התנצל בפניו, ביקש ממנו לעלות
על מטוס אחר. היה זה מטוס של חברת התעופה האמ ריקאית
ברניף, שעמד לטוס במסלול ברזיל — ארגנ טינה
— פארגוואי ומשם דרך פנמה למיאמי. לנסקי לא
התלהב מהרעיון לעלות על מטוס אמריקאי, שכמוהו
כטריטוריה אמריקאית בהיותו באוויר. אבל לא נותרה לו
ברירה. שכן לא היתר. בידו אשרת מעבר דרך ברזיל.
רק כשעלה למטוס הבין לנסקי, כי נפל בפח. הפעם
כבר יכול היה לזהות את סוכני הפ.בי.איי.
אבל לנסקי עדיין האמין שאשרת הכניסה לאסונסיון
שבידיו, כשרה וטובה, ולא תאפשר לאמריקאים להניח
ידם עליו. זאת היתד.. .טעותו.
כאשר נחת מטוסו בבואנוס־איירם, נלקח לנסקי לתח נת
המישטרה בנמל־התעופה, שם שהה במשך ארבע שעות
לפני שהמשיך בדרכו לפארגוואי. סוכן הפ.בי.איי. במקום
כבר יכול היה להצהיר באוזני העיתונאים :״אנחנו עוק בים
אחר תנועותיו מקרוב. האיש הזה חשוב לנו מאוד.״
כל הסיפורים כאילו ניסה לנסקי להציע בשעות שהותו
בבואנום־איירם השקעות ענק לממשלת ארגנטינה, או
לשחד את השוטרים בכסף המזומן שהיה בידו, לא היו
אלא פרי המצאתם של עיתונאים.

מ ל כוד ת פתאים

לנסקי

^ משף כמה רגעים, בנמל-התעופה של אסונסיון,
^ נדמה היה ללנסקי כי תוכניתו הצליחה. הוא י רד
עם מלווהו מהמטוס, עבר את ביקורת הגבולות, כשבלשי
האפ.בי.איי. עוקבים אחריו. הוא הספיק עוד לגשת למיב־רקה
שבנמל־התעופה, להבריק לאשתו בי שר אל :״הכל
עבר בשלום,״ כשנעצר על־ידי סוכני ההגירה המקו מיים.
נאמר לו כי אין עוד תוקף לניירותיו וכי עליו
לעלות אל המטוס בו הגיע. לא נותר לו עוד לאן לברוח.
לפני שהגיע למיאמי, שם נעצר, הספיק עוד לנסקי
לימה,
לנחות בנמלי־התעופה של לדדפאס, בוליביה
פ רו; ופנמה. בכל מקום כבר המתינו לו שוטרים מזויי־נים,
לא הניחו לו לרדת מהמטוס. לנסקי, שערב צאתו
מישראל הכריז :״אני כבר זקן, חולה ועייף, ואין לי
כוח להילחם בשילטונות ארצות־הברית נאלץ לשנס
את מותניו, להכריז באוזני אנשי הפ.בי.איי. שעצרוהו
במיאמי :״אם אתם רוצים קרב — אז תקבלו אותו.״

רק אז גילה, בשלוות רוח, כי לא היה לו כל סיכוי.
כל תנועותיו בישראל היו מבוקרות ובדוקות. אנשי ה־פ.בי.איי.
בישראל נעזרו י שירות על־ידי ממשלת יש ראל.
אין זה מן הנמנע כי אחד האנשים שהסתובבו
בקירבתו כל העת ואף ליווהו למטוס, לא היה אלא סוכן
חשאי, כך שלא היה כל מקום לטעות. גם אשרת הכניסה
שקיבל כביכול לפארגוואי לא היתד, אלא אשרה מפוב רקת,
שנועדה למשוך את לנסקי למקום ממנו לא יהיה
לו לאן להמשיך אלא לארצות־הברית.
ברגע בו לא נותרה לו ברירה אלא לעלות על מטוס
חברת ברניף, בנמל-התעופה של ריו, היה זה כאילו
נחטף כבר בידי סוכני ממשלת ארצות־הברית.
משהו אירע ללא ספק, בשנים האחרונות לעוצמתו
ולכוחו של סינדיקאט הפשע האמריקאי, אם אחד הבוסים
שלו לשעבר יכול היה ליפול בקלות כזאת למלכודת
הפתאים שטמנו לו.

הרעמים ועמו, הברקים הסיקו ומנעו לעננים הוורודים יוד הנביא המזוו
יציאת מצרייפ החדשה, שגער־
^ כה ביום השישי האחרון, היו שי נויים
מסויימים לעומת האורגינל.
השינוי העיקרי היה בכיוון. בניגוד ל ראשונה,
התקיימה זו האחרונה מצפון ל דרום.
השינוי
השני היה בטקסט, בסצינה המ פורסמת
של מעמד הר סיני. ממלא־מקומו
של משה רבנו לא שינה אמנם את הטקס
המקורי. אך, תוך ניצול מלא של שיכלולי
הטכניקה של המאה העשרים, הוא הצליח
לפצל את לוחות־הברית לשניים. מחלקת
הלאווים הוטלה, מוזנחת, הצידה. מה ש נותר,
קיבל משמעות שונה קצת.

^ י די שלישי

היה קשור באינדיא־

ביציאה מם ,1 .הם עוד נעדרו. השבוע,
הם כבר היו נוכחים. לפחות, אחד מהם.
היה זה אינדיאני אורגינלי, שחקן המש תתף
בזזסרטת סירטו של גרגורי פק, בילי
בעל שני הכובעים.
כדרך האינדיאנים, דיבר גם הוא דק
בשפת התנועה: ניגש לבחורה, שלח ידיים,
ולחץ את שני שדיה בתנועה סיבובית.
הראשונה שזה כמעט קרה לה, נדהמה
קצת. היתה זאת רותי גלעדי, אשתו של
ד״ר עמי גלעדי. היא ביקשה לבדוק אם
הצמה של האינדיאני אמיתית. נתנה משי-

רפי נלסון צועד בעקבותיו של

משה רבנו, מגיע מההר אל
! 61 111 1\ 11

העם, כשהוא נושא בידיו את המחצית הפיקנטית יותר של לוחות־הברית,
בעור המחצית השנייה, המדכאה יותר, נישאת בנפרד על־

ידי עוזר נאמן,
ופרץ בריקוד סו
הברית לעס י שו
של האילתי רפ

בחגווי הסלע

והקריינית שוש עטרי וידידה, כריס סטון,

התעמלות בוקר

בבוקר, שלוש היתה השטה והשימחה בעיצומה, כשברורייה
צוורן, אשתו של חייט־הצמרת השתרעה על החול, החלה מדגימה הת־

עמלות־בוקר במרכז החבורה. השימחה נמשכה עד שש בבוקר. ג
מימין: ציפי בנין, שמוליק קראום, רפי נלסון נהניס מ1
שסיפר רפי. בתמונה משמאל: הציירת עידית קמחי מרקדת מ

כה. בתגובה, קיבלה לחיצה, נמלטה כל
עוד נפשה בה.
זאב ברלינסקי, המשחק גם הוא אינ דיאני
בסרט, ניסה ללכת בעקבות רבו
ומורו. אלא שהיאנדיאנית שלו זזיתה עדיין
חלשה כנראה. אחרי הסטירה הראשונה,
הוא עבר לעברית מדוברת.

ילא נתר לשם, לחוותו של רפי
נלפת, השוכנת דרומי ת לאילת?

מכל רחבי הארץ הם הגיעו למסיבת
יום־ההולדת — ה־ — 42 של רפי ואחדים
מחבריו: מדריך התיירים שלמה אשרוב
( ,)46 מנהל המכון הביולוגי ליאון רז,
המיסעדן דודי גרינברג.
הגיעה ליזה מינלי 27 בתה של ג׳ודי
גרלנד, שבאה אל ידידה בן ה* ,19 המשחק
בסירטו של ג רגו רי פק. הגיעה אסתר
שחמורוב. הגיעו די די מנוסי, עמום אטיג־גר
ואשתו, שמוליק קראום, מנהל חברת
הנפט עמוס בנין ואשתו, איש יחסי־הצי־

והורו את לוחות־הברית מפלאסטיק
בור מייק סטולוביצקי, הסופר משה רשקס,
נער השעשועים דני חסידוף, ועוד חצי
הארץ. הם סתמו את הכביש לאילת, ולא
השאירו מיטה פנוייה בבתי־המלון של
העיר.
המסיבה נפתחה רשמית כאשר ענן עשן
ורוד — מעשה י דיו של מומחה הפעלו לים
המיוחד של גרגורי פק — אפף את
הסלעים שמעל כפר ההארחה של רפי.
מתוך הענן, מלווה בברקים ורעמים — גם
הם מעשה ידיו של הנ״ל — ירד רפי בכ בודו
ובעצמו, נושא בידיו את לוחות־הברית
המפוצליט.
קהל העליזים המתרוננים הבין את ה רמז.
החל לחמוד, לנאוף, ולמלא את שאר
המיצוות שבחלק השמאלי.

יותר

לוחות־הברית,

ועם ראה את הברקים, שמע את הקולות,
לקול מוסיקה אלקטרונית. טקס הורדת לוחות
נערך לכבוד יוס־הולדתו הארבעים ושתיים
נלסון שהזמין לשם כך את ידידיו הרבים.

ליזה מינלי, הכוכבת והזמרת האמריקאית המפור־
? 1ףןךןף 1ן
סמת שזכתה לא מכבר לשטר בשבועון טיים.

וידידה דייזי ארנז, הצעיר ממנה בשמונה שנים, מתקבלים על־ידי
רפי נלסון. בתמונה משמאל: מתכננת האופנה תמרה, שקועה בריקוד.

מדגימה רינה אביבי, אשתו של אלי אביבי, שהשתרעה
בתנוחת־פיתוי קלאסית, סיגריה בפיה, לפני החצי המעניין
רוקדיס האילתי רפי נלסון וליזה הספרית.
מעליה,

במדינה הווי תומרקין ד עז ״ ם
יש תומרקין?מיזיוגרים,
ויש תוסרקין רפשומי־העס. מוכנים תומרקין
בשביל תמונה של
יהודים מביני עניין — ולפעמים לא יהו דים,
ולפעמים אפילו לא מביני עניין —
לשלם רבבו ת ל״י. על מחירו של פסל
של תומרקין, כבר לא כדאי לדבר.
אותם חובבי אמנות, אינם יודעים ש אפשר
לרכוש תומרקינים בעשירית ה מחיר.
מזעזעים.
שכן יגאל תומרקין איננו
היוצר היחיד במשפחתו. צייר אחר במש פחה
הוא אנטול גורביץ, דו דו של יגאל.
גורביץ 55 עולה חדש בארץ ( 40 שנה)

לך זה יקרה״.כשתראה לראשונה
את הדגם החדיש ״דנו 5״ תשמיע
נם אתה את קריאת ההתפעלות:
״וואוו״.
״רנו 5־ היא מכונית אנושית: יש
לה תכונות של פקחות. של זריזות.
של נאמנות של תמרון ושל אהבה...
־־ר נו 5״ המכונית הקומפקטית -
קוקטית שמידותיה החיצוניות הן
־׳מיני״ והפנימיות ־׳מקסי״.
זו מ כוני ת ש מב חינ ת א מינו ת,
יציבות ובט יח ות אין דומה לה.
המנוע חסכוני 956 סמ״ק והמיסוי
והבטוח הנמוכים ביותר!) ,הנעה
קדמית, ארבעה גלגלים כ־א על
מתלה נפרד. מעצורי דיסק
קדמיים.
״ו־מ - ״5המכונית האידיאלית
בהישג ידך.
״ 1־נו 5מכסימום
במינימום הוצאה.

ה נאה

חלק מתמונה של גורביץ
תימני

״דנו״ ־ היצרן הגדול בעול ם של מכוניות עם הנעה קידמית.

[1ו₪ן 1 רבו5ז

משה קרסו־

מצייר לאט. בשנתיים וחצי האחרונות,
18 תמונות בלבד. למתת זאת, מחיר תמו נה
שלו נע בסביבות 2,000— 1,500ל״י.
מציאה ממש, יחסית לבן־אחותו.
גם שאר התומרקיגים במשפחה טומ נים
ידם בצבע. אחיו של אנטול מצייר
גם הוא ומלמד ציור באקדמיה בגרמניה.
חאמא של יגאל — מפסלת .״יותר טוב
מהרבה פסלים שאני מכיר,״ קובע אנ־טול
,״למרות שהיא לא עושה תערוכות.
פשוט, המשפחה לא אוהבת להציג.״
על בן־אחותו המפורסם, אומר אנטול :
״מהציורים שלו אני לא מתלהב. יש בי ניהם
דברים דקורטיביים, אבל לא משהו
מזעזע. אבל הפסלים שלו — כן. יממש
מזעזעים. לא רגילים.״
.סיפוק עצום. בניגוד לבן־אחותו יו צר
המונומנטים, מסתפק תומרקין המבוגר
בפשוטי־העם :״אני חושב שאמנות זה
לא רק בשביל אנשים מובחרים,״ אמר
השבוע, לאחר שכל 18 תמונותיו, שהוצ גו
בגלריה ישראלים בתל־אביב, נמכרו.
״קנה אצלי תמונה תימני מכרם־התימ־נים,
ששילם בתשלומים. קנה זוג צעיר,
שאין להם עוד דירה ורהיטים. קנה צבעי,
שבא עם הבגדים שלו מלאים כתמים.
״בשבילי, זה סיפוק עצום.״

1זו-א1ינ: וחי וינ״ו26 סו 33241.
׳חעוויס -:וחיהס 4סו 226431.
חיפה.. :ונגחיפה״ וחי יפו 32 סו 523359.
נתניה: סנודוונ,וחי הוצו 54 סו 23832.
נאו-שנס: סנון,וחיהחווץ 24 וסו 4533.
סלד

האשה ב תקופ ת ההריון
הופעתה של האשה ב הריון גורמת לה הרגשת תסכול, אף
על פי כן, בעזרת אפור וטפול נכונים יכולה האשה להראות
מקסימה למרות, ו אולי בזכות הריונה. כמובן שתדעי מהן
מגבלותיה בהריונה ולפיהן תעצב את תלבושתה ותשלים
את הופעתה ע״י טפול ואפור נכונים.
האופנה החדשה מכתיבה יו תר ויו תר בדים שקופים,
ומחשופים עמוקים, שמוש בפחות אביזרי נשים (חזיות,
חגורות בטן וכו׳) .באופנה כזו חשיבות י תר לשמירת גוף
אלגנטי ונשי.
לצורך זה פתחו מעבדות ״ר ב לון״ שני תכשירים בלעדיים
לחזה ולגוף, במסגרת תכשירי ״3 27ג 1ז 6״ המפורסמת.

£ 0 £ 0 ? 8ס 001^1 0

תכשיר זה מחווה מהפכה בטפוח החזה הנשי. התכ שיר
מכיל רכוז גבוה של שמנים נדירים ומרכיבי לחות
בשלוב עם ה־״מזחחס^ס־ג?״ הוא נספג במהירות בכל עומק
שכבות־העור עם העסוי היומי. התכשיר מעניק לחזה זקי פות,
יציבות וגמישות, ולעור מגע קטיפתי, מראה נעורים.
בתקופת ה הריון חלים שנויים פיזאולוגיי ם בגוף האשה,
הפנים, הגוף, החזה תופחים, לכן מיד אחרי תקופת ההנקה
אנו מציעים א ת תכשיר
) 5 ) 01 1(16 21:638ק!-0ס ״ £161-113 27״ — 0011) 0111:
המיוחד בתכשירי ה־״13 27ז 61״ הוא הפרו ג׳נטין.
התכשיר השני הוא :
^61- £1110111611): £0 ) 1011 ) 01 ) 116 80ק״ £161-113 27״ — 811
תכשיר עסוי לגוף עשיר בחמרי עדון ובלחות — התכשיר
הנו תחליב ומבושם בעל הרכב עשיר של תכשירי לחות
ושמנים מזוככים בשלוב עם ה־״ת חחזש^סז?״ התכשיר
המשיי נספג מיד, ואינו מ שאיר עקבות שומן.
נשים שתנאי א קלי ם או הזנחה בטפול עור הגוף זי רזו
את תהליכי ההתבגרות בעורן, או נשים שהפחתו ממשקלו
בצורה דראס טית, תמצאנה כי תכשיר זה י חזיר לעור גופן
את גמישותו, רעננותו ורכותו בעקבות עסוי יו ם יו מי.
הערה: חפרוגינטיז אינו הורמון, ואין לו את תוצאות

מהכרס,

וצבעי

מוכתם

פושע ב הוווד ס ח
הוא הת 3דב?עזור במיסדו-
זיהוי —
והעד הצביע עזיו כעז
הפושע המבוקש.
החבריה י שבו בבונקר — בית־הקפה
של אלי, שבמורד דיזנגוף — שתו הפוך
ודיברו כדורגל.
מתחנת המישטרה הקרובה, מטה הנפה
הצפונית, יצאו שני בלשים וניג שו ל מסובים.
״חבר׳ה,
מישהו מוכן לגשת רגע לע-
(המשך בעמוד )26

שירים

אלו

ו י ) 111111111 11 111

בתקופת

ההריון

ובמשך המחזור החודשי

העולם הזה 1837

רב־אדוו(מיל ).צבי צור
ב״ודד־ שיטת חשלום

עכשיו >1111מ (1 ?8₪דדוום
וננתח ונו השחיתות שנחשפה

אולם ף* ,ורד׳ אין שחיתות
הכשלון הכלכלי מסמר שי ע ר! ״
סיכמו חברי ועדת־הכספים של הכנסת ב דצמבר
1971 את דיוניהם בפרשת הת מוטטותה
של החברה הממשלתית ורד,
שאז הסתכמו הפסדיה בסכום של 84 מיל יון
ל״י בלבד.
״היומרות ותאוות ההתפשטות של חב רת
ורד לא היו בשום יחם לכוחות הפי נאנסיים
והמנהליים שלה, וזו הסיבה ל כישלון,״
הסביר אז שר־החקלאות.
״כל הסיפורים על שחיתות בורד מצוצים
מן האצבע וחסרי שחר,״ אמר אותו שר-
חקלאות לפני שבועיים מעל דוכן הכנסת.
״לא נעשו מעשי שחיתות בורד,״ אמר
לפני שבועיים גם מבקר-המדינה הד״ר
ארנסט נבנצאל, בהופיעו בפני ועדת הכס פים
של הכנסת בנושא הדו״ח שהגיש על
חברת ורד.
השבוע הסתבר לפתע כי כולם שיקרו,
או לא גילו את כל האמת.
ייתכן שהאמת גם לא היתד. מתגלה
לעולם לוליא טרח אלמוני מעובדי מקורות,
חברת האם של ורד, לצלם כמה מסמכים
מארכיון החברה, להפיץ אותם בין עיתוני
ישראל וחברי ועדת־הכספים של הכנסת.
לפתע, אולי בפעם הראשונה בתולדות ה מדינה,
נמצאו הוכחות ממשיות שחברה

י רו ש לי ס,

כי ה

הנהלת המכס

המסלין ההכלכ לי ת, משרד ה חו ץ

ה נ דון:

והב לו,

סר ה \ 0ן שר ת

עבור החברה

ה אי! ל פ ני

יצאלניגריהבס אי 1966ל ת קו פ ה סל ל פ חו ת

נ ת יי םועזבבעל -כ ר חו

בכ פ ס מבר 1967

וכןלא סלא תקופ הסל

נו ד ה לכם אם תתחשבו

״ ורד ״ כ מ קו ם,

( ובאיסור ממשלת ישראל ) .

ניגריהלעזוב את

וםת קופח ה חוו הסלו עם חברת

נ ת יי ם כ חו״ ל־.

ל א רז ^ פני
שוחד באישור הממשלה

י רו ש לי ם

רניגריהכסגן סנ ה ל הברת

אולץע ״ יטל סו נור .

סר ח | 0ן

בגגנ סבר

1967

צחוק, צחוק, אבד...

(מיל ).צבי
רב־אלוף
(״צ׳רה״) צור, מי שהיה
יו״ר מועצת המנהלים של חברת ורד בתקופה בה שקעה בהפסדים של
עשרות מיליוני ל״י, חלקם בעקבות עיסקות שוחד מפוקפקות, מסרב
למסור לוועדת הכספים של הכנסת פרטים על ״השיטה״ .צור, כיום
עוזרו המיוחד של שיר־הביטחון, ממונה על תקציבים של מיליארדי ל״י.

יוסף חסן ן

ב צו ע פ עו להסס דיי ס ת
ח סון

בהג רי

ת ס כי

מכתב המלצה למכס, להעניק לו זכויות
תושב חוזר, למרות שנעדר מהארץ תקר־ה
קצרה מהנקוב בחוק. וזאת, משום
שגורש מניגריה בגלל פעולה שנעשתה
״באישור הממשלה״.
כך נאספו בתיקי חברת מקורות המיסמכים
המרשיעים המעידים על מתן השוחד, ש ביחד
עם העתקי מברקים שנשלחו מני גריה
לישראל ומישראל לניגריה בעת ש התגלתה
הפרשה, והכוללים שמות צופן
והוראות מפורטות איד להערים על של טונות
ניגריה החוקרים בפרשה, היוו הו כחה
ניצחת על מעשי שחיתות וסיאוב
שנעשו בידיעת ממשלת ישראל ובאישורה.

ב מ סי בו ת ה מי ו ח דו ת סל ה חזר ת

גמרת קופ תשרותו

בדיונכסעלבקש תו.

תשלומי השוחד על־ידי חברת ורד לשם
השגת עבודות פרחו החל מאוגוסט . 1965
באותה תקופה מונה רב־אלוף (מיל ).צבי
צור, שהתפטר מרשימת רפ״י לכנסת,
כמנכ״ל מקורות, ובתוקף זה הפך להיות
יו״ר מועצת המנהלים של ורד. לידו כיהן
אז כמנכ״ל ורד אביגדור מנדלסון, מהנ דס
בחברת ורד בניגריה, שתוך זמן קצר
הפך מפקיד במשכורת צנועה לאיש אמיד
ובעל אמצעים מרובים.
צור ומנדלסון רצו להוכיח בכל מחיר
את הצלחתם, סיבכו את ורד בעבודות
בהיקף של עשרות מיליוני דולארים, ש חלקם
הושג באמצעות תשלומי שוחד.
תוך תקופה קצרה הם סיבכו את החברה

והביאו להתמוטטותה.
זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים,
גילו שלטונות ניגריה פרשת מתן שוחד
על־ידי חברת ורד לאחד הפקידים הב כירים
בממשלה בסכום של כמיליון דולאר,
לשם קבלת עבודה. בעקבות פרשה זו
החליטו השלטונות חניגריים לגרש מאר צם
את יוסף חסון, סגן מנכ״ל ורד בני גריה.
חסון ,50 ,שהיה כלכלן במקורות
לפני שהגיע לורד, נאלץ לחזור לישראל.
כיוון שחזר לישראל בטרם הסתיים חו זהו
עם ורד, לא יכול היה חסון לנצל
את זכויות התושב החוזר שהיו ניתנות לו
אילו היה נשאר בניגריה וחוזר מאוחר
יותר. הוא פנה למשרד־החוץ וזה נתן לו

באישוו הממשלה

011161211

, 1967 קג 1ם ש״ק1^ 0 0 3 •2211,1 50

—161•0.1)11) :סווו 14111)1קקט*)1x4*90611 *10*0110••5
—1.11.170)1917
0)4)11967 וז0וו*0)1ין 0)10
*,ו.11,¥0154,12*4^509 סאx011•£*^00*111001760>.(0סו•000100401
׳.87011967
א1^1*11011\7101963107/
(סא)19636.
ז*1וז 000ו1ג011ק]. 1)000000)1967
יי*)ן 211) 5י)י״**ת1/״חי0>196760
<1,11.*0>01*4*1
זג )10100111*1]. 11**0ק0£0?0ו*ל>,תו*00*)10) 101*01*1^£ו**ומ 111ז,
>01111 זק*גג**4ג*6*01 סו•00)5111ו;*1£א14*0110*6. (00.10
ן ן0ו *0)1*01ז10ז׳)1גח1זז1*41ו
<00 וז*ז^ו1ס1 0110018)3(0) 1*101 וח 00 קנו*4זז*)1ו 00 יז*׳1*0111
>11י*ז 1963110ז\0

>0ן ק••1ג*חס;)!א וססז)1*4ו0ק!1114]. 11***00106*4*1*111*.11)6
>1111
סג־זן ןוסורתו1*4ו
!11*111*01**0••041411*0•111*1111***14]. 11*1*00•11*111!!*(01*1
*410*1

*.חסן
.ו*4ז000 וו*ח0ק*0א 011*4•*111*].11*5*0חוז 761•0*4*1967
9100100

*)01>*)1967.וק*•1111•21*14•(0)8סן(*>1607•1!.
,י>ב^>4 884א
*) /0* ] 11101^ 1400111״?1*1*4יו|״> 0

צו הגידוש שלי״־יז

תון הרשמי של הרפובליקה של ניגריה
מיום 22 בספטמבר ,1967 בו פורסם צו
הגירוש נגד יוסף חסון, מי שהיה סמנכ״ל
חברת ורד בניגריה. צו הגירוש קובע שעל
יוסף חסון תיאסר בעתיד הכניסה לניגריה.

מיסמך זה, שנכתב על נייר ו ש מי של מיש־רד־החוץ,
מעיד כי הפעולה שביצע יזסף
חסון עבור חברת ורד, ושבגללה נאלץ עלי
ידי שילטונות ניגריה לעזוב את המדינה,
נעשתה באישורה של ממשלת ישראל.

אלה, שבהם נמצאים כמה אישים בהירים
ביותר מצמרת המערר.
בעיקרו נועד נסיון החיפוי והטשטוש,
בניצוחם של שר-החקלאות חיים גבתי
ויו״ר ועדת הכספים של הכנסת, ישראל
קרגמן, להגן על איש א חד: עוזר שר-
הביטחון צבי (״צ׳רה״) צור, רמטכ״ל לשע בר
בצה״ל, שהיה אחראי אישית להת מוטטותה
של חברת ורד, ושמ מנו פרחה
שיטת תשלומי השוחד והגיעה לשיאה.

ממשלתית שילמד. במדינות זרות שוחד
במיליוני דולארים באישור הממשלה, כ חלק
מהמדיניות להשיג חוזי עבודה ל חברה.

6כרת ורד הוקמה ב־ ,1960 בחב (
ן רת בת של חברת המים הישראלית
מקורות, כדי לבצע עבודות עפר וחיפוש
מים בחו״ל ועל ידי כך לנצל ידע יש ראלי
רק בתחום זה.

צ׳רה, שהתגלה בעקבות הודעתו של
מבקר המדינה — כי סר כל תשלומי השו חד
ששילמה ורד הגיעו לכ 6-מיליון דו־לאר
— כמי שאינו מקפיד על טוהר המי דות
בענייני ניהול וכספים, שולט כיום,
כאחראי על כספי מערכת הבטחון, על
תקציבי של מיליארדי לירות בשנה.

בחמש השנים הראשונות לקיומה פעלה
החברה בהיקף מוגבל באפריקה. מסתבר
שכבר מראשית קיומה היו מנהליה נאל צים
להשיג עבודות על-ידי תשלומי שו חד
לאנשים הקובעים במדינות בהן פעלו.
מכיוון שהחברה היתר. חברה ממשלתית
ומכיוון שהיה צורך במטבע ז ר רב מקופת
המדינה, הובאה ההחלטה העקרונית אם
לשלם שוחד בסכום של מיליון דולאר או
לא, להכרעת כמה משרי הממשלה. אותה
תקופה היו לוי אשכול שר־האוצר, משה
דיין שר-החקלאות וגולדה מאיר שרת־החוץ.
שלושתם הכריעו בעד התשלום.

ך• תוצאה מחשיפת פרשיות הס-
חיתות, הפכה פרשת ורד לנוראה יו תר
מפרשיות נתיבי נפט ואוטוקארס. שכן
הסתבר שכאן לא רק שולמו באופן רש מי
שלמונים על-ידי חברה ממשלתית, אלא
שחלק ניכר מפקידי החברה, שהיו מעור בים
בעיסקות השוחד, יכלו לקחת לעצמם
חלק ניכר ממה שנועד לתשלומי השוחד.
למרות הגילויים והעובדות הברורות ו־המרשיעות,
ניסו אנשי המערך לחפות על
האשמים והאחראים לעיסקות מזוהמות

למרות זאת מפרב צ׳רה, פעזות מצח
ובחוצפה, להופיע בפני ועדת מב&סת
ולמסור לה דו״ח על האישורים שנתן ל תשלומי
השוחד בורד.

המנהל השותס

זאב קריב, מנכ״ל חברת #קורות,
שורד היתה חברת־בת שלה, אוזר
האחראים הישירים להעלמת הפסדי החברה, ולחיפוי על מעשי שחיתוח.

לא היה צורך בפרשת ורד כדי להוכיח
בפעם נוספת את הריקבון והשחיתות של
המשטר בישראל. אבל פרשת ורד מוכיחה
שממשלת ישראל כבר אינה מתביישת
בכך.

היא פתחה את
הדלת לידיד -ולדירה
נכנס סוטה רצחני
דזל׳ /ד־׳קד׳ד/ד־.

חדד

רינה שלף בת ה־ ,26 רווקה שגרה לבדה בדירה סמוכה לזו של
ה 1ך 7 1 1
הנרצחת, ברגע ובאופן שבו פתחה את הדלת לכתב העולם הזד ,.אבי
111^ ) 1111
שחק. מבלי להתעניין בזהותו של המקיש, פתחה הנערה, כשהיא יוצאת מן המיקלחת
במגבת לגופה — יום לאחר רצח שכנתה. בתמונה משמאל: תרשים הדירה ומסלול הרוצח.
^ תה יודע מה זה עיקבות פרי-
צר. רק לצד א חד?״
הדובר, חוקר מישטרד, לבוש אזרחית,
משך עשן מתוך סיגר הרומיאו וג׳וליינו
הענק שבין שיניו .״כשהעקבות מובילים
רק החוצה, זה מוכיח שפנימה, נכנס הרו צח
בעזרתו של בעל־הבית. וזה מה שקרה
לדליה מרקוביץ׳ המיסכנה.׳׳
רחוב אברהם שטרן בירושלים. שורה
ארוכה של מיבנים משולשי קומה ומשע־ממי
חזות, הממלאים את הרחוב השקט
בשכונת קריית־יובל. אין כמעט אנשים
ברחוב. מכונית חוצה את הדממה אחת
ליובל. שלווה של בית־עלמין כמעט.
ביום החמישי שעבר, שעה לפני או
אחרי חצוודלילה, גז ר מטורף את ה שלווה
הזו — מבלי להפריע את השקט.
דליה מרקוביץ׳ ,בלונדית תמירה ונאה
שעבדה כמורה בבית־טפר עלומים שבש כונת
רוממה, הומטה, נרצחה ונאנסה —
מבלי שתשמיע אפילו זעקה אחת.
לפני שעזב מטורף־המין את דירת שני
החדרים הקטנה, הספיק עוד להתעלל
בגווייה. אחר, ביצר, מבפנים, את הכני סה
ל בי ת: המניאק הניח כיסא ושרפרף
ליד הדלת, כך שלחצו על הידית ומנעו
פתיחה מבחוץ.
הוא עצמו נסוג מזירת־הדמים דרך
חלון קטן, שהובילו לתוך הגינה המקיפה
את הבית.
שם, בגינה, השאיר את העקבות הרצי ניים
היחידים שמצאה בינתיים המישטרה:
טביעת נעל מגודלת, בתוך הבוץ הרך.
מישהו הישקה לפנות ערב את השיחים,
שמתחת לחלונה של דליה.

ד,־ 38 לא

תיזכר.

עוד

אך המורה בת
לראות בפריחתם.
דליה התגרשה לפני שש שנים. ב עז
להימלט
מעברה ההרוס,
ניסיון
בה את תל־אביב, בה חיה ועבדה כל
השנים, ועברה לירושלים. שם התגוררה
לבית־תחילה
בשכונת רוממה, בסמוך
הספר למפגרים בו עבדה. פועלות־הני-
קיון בבית־הספר, שלא הספיקו עדיין לע כל
את העובדה המדהימה ש״המורה היפה
הזאת״ איננה עוד, טוענות שהיתר. נשמה
של מלאך.

7־ ל 77בגיסה 7173100

״מוזר,״ הוא מהרהר בקול ,״שלמרות
שעבדתי איתר. קרוב לארבע שנים, קשה
לי לספר הרבה עליה. היא היתד, אמנם
פתוחה לבני־אדם, אך בלי לומר הרבה.״
המנהל הרים את מבטו לתיקרה :״אולי
בגלל חייה בעבר. אולי לימדו אותה
החיים לא להתקרב יותר מדי לבני-אדם.
היא היתה שילוב מיוחד של טיפוס בריא
מאוד, ידידו תי ומחייך — ובכל זאת, אם
היית מסתכל עליה קצת מתחת למעטה
החיצוני, היית מגלה, שבעצם היא אדם
סגור, מופנם.
״ידעתי שהיתר, אשד. תרבותית מאוד.
ביקרה הרבה בקונצרטים, בהצגות, בקול נוע.
קראה הרבה. בבית־הספר, היא היתד,
מורה סבירה.״
בבית־סיפרה של דליה, נותרה כיתתה
מיותמת. חדר ענק. עירבוביה של כי סאות
הפוכים על שולחנות. פינות מצויי רות,
מעוטרות בכתב־ידה שלה מורה שאי ננה
:״אנחנו עובדים״ ,״מישטרה״ ,״אש״,
״סכנה״ .האומנם חש ליבה בסכנה כל-
שהיא?

דליה לא
השמיעה קול
* דל חרד שד אשה זקנה מעבר
<) לדלת :״מי זה? אני לא מכירה

אני לא פותחת ...אני לא מכירה ...לא ! ״
דירה נעולה, קומה מעל לחדרה של
דליה. האשד, שמעבר לדלת סירבה לפ תוח
לזרים. ולא רק היא. על הבית מים־
פר 18 העיק עדיין הפחד, יומיים לאחר
הרצח, טרי ומאיים.
אחת שפתחה היתד, גברת ויליאמם. עי תונאית
לשעבר, מתרגמת כיום, בת ,65
אלמנה ובודדה. ובכל זאת, פתחה את
הדלת, וסיפרה את סיפורה על דליה —
שכנתה הקרובה ביותר. דלת ליד דלת,
קיר משותף.
״דליה היתד, אשד, שחיפשה את עתי דה,״
סיפרה השכנה .״ואם רק ...אם רק
היתד, מוצאת גבר מתאים, אחרי גירו שיה,
אני בטוחה שהיתר, הופכת לאשת
משפחה נהדרת.״
בדירה הקטנה, הדומה בכל פרטיה לזו לספר שמעבר לקיר, המשיכה ויליאמם מעבר באנגלית על דליה. באותו זמן,
לקיר, מצויים היו ארבעה אנשי המדור
המרכזי, לבו שי אזרחית. ראש מדור חקי רות,
שני בלשים, ושוטרת אחת. הם חיפ שו
את קצהו של החוט שניתק ליד החלון
בטביעת רגל גסה.
״דליה אהבה את המקום. היא אהבה
כאן את השקט, את הירק והעצים ואת
ההרים שממול. הרבה לא היה לה מה
לעשות כאן. אני זוכרת שפעם ראשונה

״מישטרה״,
״אש״ ,״סכנה״
** וכרתי יותר היה מנהל בית־הספר,
אריה צחורי. ביו שבו השבוע בביתו
שבשיכוני בית־וגן, מיקטרתו בפיו, נדמה
היה שמשהו יותר מעשן שם מחנק ל גרונו
ולדבריו.
״דליה היתד. טיפוס יוצא־דופן בין ה סגל
אצלי. היא היתד. הגרושה היחידה,
וזאת היתד. הסיבה שדאגנו לה, כשלא
הופיעה יום אחד לעבודה. ידענו שהיא מורה אשד, בודדה, ולכן שלחנו תיכף
לביתה, כדי לברר מה העניינים. כך נת גלה
הרצח. את מה שעבר על המורה
הזאת, לאחר שמצאה את גופתה של דליה
בדירה, מוטב לא לתאר.״
על אף הנוחות שבמגורים סמוך לבית־הספר,
העדיפה דליה לעבור לשכונת
קריית־היובל המרוחקת .״נראה היה לי,״
מספר המנהל ,״כי שם מצאה סוף־סוף
קצת שלווה. היא אהבה את המקום,
והמרחק לא הפריע לה.

מכונית מישטרה בה הגיע צוות מיוחד של חוקרים
ה 111ה 1״ 1

ניצבת ליד הגדר המקיפה את ביתה של הנרצחת.

1 1 1 1 1 1 1 1 1111
בתוך דירתה של הקורבן שהו באותה עת ארבעה חוקרים, שהמשיכו לחפש עקבות.

״מישטרה׳

כך כתבה הגורה עד קיו ניתחה
סוף שהגעתי לכאן אני, חשבתי שזד.
העולם. לא קפה, לא חנויות, לא בית־קולנוע.
ואם אני, אשה מבוגרת, כך —
אז מה בחורה צעירה ויפה, תל־אביבית
לשע בר? אבל היא אהבה לחיות פה.
-,את מה שהיה חסר לה כאן, היא הש לימה
בעבודה בבית־ספר ובהתנדבות ב בית
חולים הדסה. שם היו לה הזדמנויות
להיפגש ולדבר עם אנשים. אני בטוחה

אדם, ולא כמו חייה בסוגר.״
אבל, לפחות לשאול מי
ורק לאחר־מכן לפתוח?
״תראה, באים אלי כל־כך הרבה אנ שים.
אם אתחיל לחקור כל אחד דרך
הדלת, לא יהיה לזה סוף. אני לא יודעת.
יכול להיות שאני תמימה ומטופשת. אבל
אני מעדיפה לפתוח דלת ולהגיד שלום, מאשר להרגיש כמו אדם בין אנשים,

שהסיבה היחידה שהיא הלכה לעבוד ב הדסה,
זה שיהיו יותר אנשים מסביבה.״
בשביל בניו־יורק.
להתחיל לחיות כמו
חקירות יש מישטרה. אני לא הייתי אף
פעם שוטרת.״

ציא ספר מן הכוננית, או לשלוף תק ליט
מן הערימה — החליף האלמוני את
חיוכו במהלומה בעורף הרכון.

הרוצח חתם
בעט כדורי

ווזה, לדליה, היה הסוף. בעודה חסרת־הכרה.
נרצחה. הידיד, שנתקבל באמון,
הסיר את המסיבה מפניו, וטירופו ניגלה.
כרגע יש בי די המישטרה חשוד אחד
לפשע. אחד משכניה של דליה. לפי ד ברי
המישטרה, היה האיש מבאי־ביתה.

לגברת ויליאמם ולדליה היתה בדיחה
קבועה. כל אחת מהן ידעה מתי מכינה
רעותה קפה .״דרך הקיר הדק, שמענו כל
תזוזה של השנייה.״ כך היו מזמינות את
עצמן אחת לשנייה, בדיוק ברגע המכריע,
בהצהרה :״נדמה לי ששמת מים על האש,
אז בואי ונחסוך את האש אצלי.״
ביום חמישי בלילה לא שמעה

גברת
גברת סיפרה
ח 91 91ה ! ״
ויליאמס השכנה

הקרובה .״היא האמינה לבני־אדס. אם היתה
מתחתנת שוב, היתה אשת משפחה נהדרת.״
קריאה אחת קטנה, היא שגזרה על שכ נתה
הצעירה מוות.
ועוד שכנה. בקומה הראשונה, בבית
הסמוך. על הדלת, שם א חד: רינה שלף.
עוד אשה בודדה.

לזהות,

ן* ערה נאה* בת .26 מפקחת, טלפו״
4נאית, בודקת וסטודנטית לצרפתית.
נשית ורכה .״את החוברת לג׳ודו השאיר
פה ידיד. שיהיה. לא מבינה בזה כלום.״ ודיבורים חושב,
כל הנתונים למוח
כאלה. ובכל זאת כשהיא מדברת, מתגנב
איזה ספק ללב. היא הרי איננה הכלל.
זאת ראיתי כבר בכל הדלתות שלא נפ תחו
קודם. אבל פעם, היו כאלה יוצאים
מן הכלל הרבה. אנשים פתחו דלת משום
שמאחוריה התדפק אדם.
מה אירע שכיום דופקים על דלתות

בל־כך הרבה מניאקים? האם זו ד,מיש־טרה
שאיננה? או אולי התקופה שישנה,
שמגדלת עוויתות אנושיות רבות כל כך?
כזאת, מסתבר, היתד, גם דליה. אוהבת
אדם. אשד, שאמונתה באנשים לא אבדה
צל אף כל נסיונה. גם היא פתחה דלת.
גם היא הציעה קפה וסיגריה. גם היא דיב רה
מתם, על כל מיני דברים.
וכשד,סבה את ראשה לרגע, כדי להו
נתון
נוסף, שמחזיק את החשוד במע צר,
הוא עט כדורי, פשוט ורגיל, שנמ צא
על גופתה של הנרצחת. לדברי עדה,
חיו לחשוד עטים נוספים מאותו סוג.
שופע השלום ד״ר דן ביין אמנם הד גיש
כי זוהי ראייה קלושה, אולם למרות
זאת ניאות לבקשת המישטרה, עצר את
החשוד לחמישה ימים.
ואכן, כבר למחרת, עצרה המשטרה
חשוד אחר, גם הוא משכניה של הנרצחת.

מדווח בתם ״העולם: הזה״:
צילצלתי. הדלת נפתחה. ראש עטוף ב מגבת
הגיח. אחריו, גוף מכוסה ארעית
במגבת, נוטף מים.

״אני אדם,
לא חיה י,,

..תרבותית 5

מנהל בית־הספר בו עבדה דליה מרקוביץ׳.
״היא נהגה לבקר בקונצרטים והצגות.״
ויליאמס דבר .״וזה כל־כך כואב לי. כל
שטות, כל דפיקה מהדירה שלה, הייתי
שומעת. וכשבאמת היה צריך לשמוע, היא
לא השמיעה קול. אני בטוחה שאם היתה
קוראת לעזרה, אפילו לא בקול רם, הייתי
שומעת. דליה הכירה את האיש שהרג
אותה. בגלל זה לא צעקה כשנכנס.״
ועיניה מתמלאות דמעות, למחשבה ש־

**) מדתי רגע ארוך ושתקתי. לפני יום
/ג וחצי, במרחק מטרים ספורים מכאן,
נרצחה אשה, והמטורף שעשה זאת׳ לא נמ צא
עדיין. ואשד, זו, אינה חוששת לפ תוח
דלת לזרים.
״אינך פו חדת?״ שאלתי.
רינה שלף הזמינה אותי ואת הצלם
פנימה, אמרה רק רגע, ונעלמה במיק־לחת.
לא יכולתי להבין מה שיכנע אותה
בניקיון כפינו.
בחדר, על כוננית לבנה, לצד שני כר כים
של מילון לארוס צרפתי, נחה חו ברת
דקה: אמנות ההתגוננות. אולי כאן
החשובה. קאראטה, ג׳יאו ג׳יטסו.
רינה יצאה מן האמבטיה, לבו ש ה :״אז
מה אתה רוצה שאעשה? שא תבצר? ש אתחיל
לנהל שיחות־זיהוי דר ך דלתות
מוגפות? לא. אני מעדיפה לחיות כמו בן-

נ ו הוא נו ח

מבעד לחלון זה נמלט הרוצח, לאחר
שביצע את זממו. נ ליד דלת הכניסה לדירה הערים שרפרף וב יסא, באופן
שילחצו על הידית וימנעו כניסת אנשים לדירה. מטרתו היתה לעכב את ג ילוי הגופה.

במדינה
(המשך

מאיש זה 1גו

מעמוד ) 22

מוד במיסדר־זיהוי? חסרים לנו אנשים.״
החבר׳ה ביקשו קודם לדעת במה ה עניין.
״סתם
רמאות קטנה. אחד שכר רכב
בחניון גר חנ בוג, על שם מזוייף; ואחר״
כך מכר אותו. מוכנים?״
ראשון קפץ שלמד בורנ שטיין בן ה־.36
שלמה אהב תמיד את הצדדים ׳המסעירים
בחיים. עבודתו, כאח רחמן בביודחולים
הדסה בתל-אביב, לא סיפקה לו כנראה
די ממיצרך זה.
הוא נילווה אל הבלשים. כמוהו ראו
וכן עשו עוד שניים מהתבר׳ה.
פרצוף תמים. בבניין המטה הצפוני
עמדה כבר שורה של ממתינים. השלושה
הצטרפו אליה.
פקיד של חברת השכרת־הרכב התחיל
חולף על פני המיסדר. הוא עבר על כו לם
בריפרוף, נעצר מול פרצופו התמים
של שלמה. בלי הירהוד נוסף, תקע אצבע
מאשימה בחוטמו של המיתנדב המזועזע.
״זהו ! אפילו בחושך הייתי מכיר אותו שני תדהמה רגעית, והמיסדר פוצץ.
חבריו של שלמה פרצו בצחוק־אימים.
שלמה לא צחק כל-כך. החבר׳ח האמינו
אמנם בחפותו המוחלטת, אבל חמישטרה
השתכנעה בכך רק לאחר חקירה רצינית
עד כדי גיחוך.
״חסל סדר התנדבויות,״ סיכם שלמה.

ך * ל פעם אגי חולם בלילה שאני
שם, בבית־הסוהר. ואני מתעורר ב־בחלה,
ומגלה לשמחתי שאני בבית, במי טה
שלי.״
שנד, שלמה לא היה אברהם זהבי במי טתו.
הוא חיה בן 22 כשנעצר — ובן
23 כששוחרר. שנה שלמה חיכה ליום בו
פסק השופט :״אתה זכאי.״
״איך אפשר ככד?,״ תוהה זהבי בשקט.
״מה זה סתם לעצור בן־אד ם? אם רוצים,
הם יכולים הרי לעצור כל אדם היום. חוש דים
ועוצרים. כמה שתצעק, לא יעזור לך.״
מי כמוהו צריך לדעת. שנה תמימה צעק
שחוא חף מפשע — והדבר לא עזר לו.
גם כיום, לאחר שהסיוט חלף, זוכר
מכונאי־רכב, תושב רמת־יש״
אברהם,
ראל שבמזרח תל־אביב, כל פרט.
הוא זוכר כיצד זה התחיל :״באו שוט רים,
עצרו אותי בבית. אמרו לי, שאני
חשוד. לא אמרו על מה. רק כשהביאו
אותי לנפה הצפונית, אמרו לי, עבירת שוד.
״שאלתי מה, מו, מי, איזה שוד, אמרו

י שראלי ם בחו״ל
חיפוש יסודי
ישראלי באירופה
צייד ;ם מז?
כדי לזכות בביטחון.

...את ונרי י11 וות

עתאיס זו
מתאים ז!מאו!
ג ר בו ני םיג מי שו ני ם
א ר כז ני ם • אקסטח ני ם

מרכז
ע דש ו ת מגע
״גרוזוגסקי — איישון לנס״
8ז 1,₪ז׳ ס^יד^ סס
7£8א 0 £
תל־אביב, רח׳ שניאור ,7
ט ל58046 — 50220 :

שעות קבלה 9—17

נשמח לשלוח חוברת הסברה
לפי בקשה.

בנמל־התעופה של קופנהגן הודיעה דיי לת
ברמקול כי כל נוסעיו של מטוס,
העומד לסוס לפלמה דה מיורקה, מתבק שים
לעלות למטוס. מכיוון שלפי הרשי מות
שבידיה היו כל הנוסעים במטוס
דנים, הסתפקה הדיילת במסירת ההו דעה
בשפה הדנית.
אותו ז מן ישב במסעדת נמל־התעופה
הגרפיקאי הישראלי יוסף (״ג׳קסי״) ג׳ק־סון,
המתין למטוס הספרדי שיקח אותו
למיורקה. מכיוון שהדיוק אינו התכונה
הבולטת של שירו תי התעופה הספרדים,
איחר המטוס להמריא במספר שעות. ומ כיוון
שג׳קסי אינו שולט בשפה הדנית,
לא ידע שמטוסו עומד להמריא. הוא
הבחין בכך רק שעה שמנועי המטוס כבר
הותנעו, רץ כל עוד נפשו בו לעבר המטוס
על המסלול.
חשד מבוסס. כאשר ראתה דיילת
המטוס את הנוסע האחרון מגיע בריצה
אל המטוס טרם המראתו, החליטה שמשהו
אינו כשורה. מה שביסס את חשדותיה היתד,
העובדה שברשימת הנוסעים של המטוס
היתד, רשומה גם נוסעת ישראלית שלא
הגיעה למטוס ולא הודיעה על ביטול
טיסתה. היא מיהרה למסור על כך לקבר ניט.
היה
זה זמן קצר אחרי טבח מינכן.
הקברנים הספרדי החליט לא להסתכן. הוא
יצא מתאו, ניגש אל הנוסע שזה עתר,
התישב בכסאו וביקש את דרכונו. כאשר
הושט לעברו דרכון ישראלי חשכו עיניו.
עכשיו היה ב רו ר שמשהו חמור עומד
להתרחש בטיסה זו למיורקה.
הקברנים חזר לתאו, כיבה את מנועי
המטוס, כינס את כל אנשי הצוות. אחרי
התיעצות קצרה ביקש מג׳קסי לרדת מה מטוס
לביקורת. הוא הצטרף אליו כשסבלי
הנמל הוציאו מבטן המטוס את כל מטען
הנוסעים כדי להגיע למזוודתו של היש ראלי
החשוד.
אקדח במזוודה. בעוד הוא מוקף ב פמליה
גדולה של אנשי צוות, סבלים, אנ שי
המשטרה הדנית וסתם סקרנים, הובל
ג׳קסון אל תחנת המשטרה בטרמינל. שם
ביקשוהו באדיבות להתפשט, ערכו בדיקה
מדוקדקת וקפדנית על גופו, בחפציו וב־מטען־היד
שלו.
״אתה צריך להבין,״ התנצל הקפטן הס פרדי
,״כל יום חוטפים מטוסים.״ הוא
לא ידע בדיוק מה ההבדל בין יהודים
וערבים, וכשלא נמצא ד בר בחפציו של
הנוסע הישראלי, הציע לו כפיצוי לעבור
למחלקה הראשונה.
כאשר חזר ג׳קסי למטוס, קיבלוהו שאר
הנוסעים — כולם דנים טהורים — במחי־

ה 1ונב ״ 1יעל׳יזי
הקלש| 111
מומחה המישטרה טל־פי תיאורה של טדת
הראייה. בתמונה משמאל: אברהם זהבי,
שאותו זיהתה הטרה כאיש שראתה. טל לאיש התיאור בין הדמיון מידת החי, ניטש וינוח חריף בבית־המישפט.
לי — טוב. יש לך אלי בי? איפה היי ת?
מה ע שי ת?
״לקחו אותי לבית־משפט, הכניסו אותי
לאיזה חדר. ישבה שם אשה. השוטרים
שחיו על ידה הצביעו לעברי. אמדו לי,
תעמוד. עמדתי. האשה אמרה , :כן, אותו
אני ראיתי.׳ וזח הכל.״
זד, לא היה הכל. זו היתד, רק ההתחלה.
האשד, היתד, נעמי פלד, מורה צעירח
המתגוררת ברחוב טרומן ברמת־גן.
ארבעה ימים לפני כן, היא היתד, בדרכה
להחזיר את בנה מהגנון, בצהרי היום,
כאשר ראתה משהו חשוד.
היא ראתח מכונית כרמל עוצרת לפני
הכניסה לחנייה, השמורה לדיירי ביתה
שלה. הנהג, ראתה נעמי, לא הכיר את
המכונית. הוא התקשה בהחלפת המהלכים,
ורק לאחר חריקות מרובות הצליח לתמרן
את המכונית לחנייה.
נעמי הבחינה שהנהג היה נרגש מאוד,
בצודה בלתי רגילה. היא ראתה גם מיד
שגם הוא וגם המכונית אינם שייכים לבית,
למרות שחנה במקום המיועד לדיירים.
הנהג יצא מהמכונית, עלה על קטנוע
שעמד בסמוך, ונעלם.
שוד בצהרי היום
ותורגע, לא ידעה נעמי פלד שהיא
צופה ב שודד הנמלט ממקום השוד.
היא גם לא ידעה שדקות ספורות קודם
לכן, בשעה 12 ורבע בדיוק, עצרה מכונית
כרמל צבאית גנובה בפתח סניף בנק אגו־דת־ישראל
בבני־ברק, וממנה פרצו שני
שודדים רעולי־פנים וחמושים בקלצ׳ניקוב
ואקדח. תוך דקות, הם פרצו בחזרה למכו ניתם,
שאובטחה על־ידי שודד שלישי,
נמלטו עט שלל של 95 אלף ל״י.
נמלטו — ונעלמו. עד היום לא הצליחה
המשטרה לפענח את השוד.

כל זאת, לא ידעה נעמי פלד. כשהיא
צילצלה למשטרה, היה זה רק להודיע
על המכונית הזרה שהוחנתה כביתה.
השוטרים זיהו את המכונית מיד כמכו נית
השוד.
נעמי פלד הספיקה להתבונן יפה בנהג
שנלחם עם הכרמל. תיאורה, במשטרה היה
ב דו ר :״כבן ,30— 25 אשכנזי, גובה כ־
,175 מיבנה גוף צנום, פנים מוארכים,
שיער הלק, בהיר יו תר משטיני, עיניים
בהירות, אף קשתי.״
למחרת היום, בנה מומחה המשטרה
קלסתרון, על סמך תיאור זה.
ארבעה ימים לאחר מכן, עצרה המש טרה
את אברהם זהבי, כדומה לקלסתרון.
הוא הועמד למיסדר זיהוי, ונעמי פלד
זיהתה אותו כנהג הכרמל.
אברהם נעצר כחשוד בשוד. כנהוג בפ שעים
חמורים, לא שוחרר בערבות, עד
גמר ההליכים המשפטיים נגדו.
ההליכים המשפטיים, נגמרו כעבור שנה.

ך • ר או ת ה שנה, חזר זהבי וטען ללא
הרף כי הוא חף מפשע. סניגורו,
עודו־ הדין התל־אביבי משד, אלוני, הצ בטבריה
ובמקומות אחרים,
ליח לאתר,
את העדים שהיו אמורים לספק אליבי
לחשוד, הביאם להעיד.
לא זה ולא זה הועילו לזהבי. הוא נשאר
לשבת עד תום משפטו.
סוף סוף הגיע יום הדין. לאחר 11
חודשים בכלא, עמד אברהם זהבי בפני
שופטיו — הנשיא התורן של בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב יעקב גביזון, והשופטים
המחוזיים חיים בנטל ואליהו מני — ושמע
את דבריהם.
לגבי זיהויו של אברהם, קבעו השופטים
כי נעמי פלד היתד, אמנם עדה ״נבונה
ומהימנה״ — אך כל קשר בין תיאורה
את נהג הכרמל לבין דמותו של זהבי, היה
מקרי בהחלט.
לגבי עדי האליבי של זהבי, קבעו ה שופטים
כי שניים מהעדים ״שיקרו במצח
נחושה.״ לגבי שלושה עדים אחרים, פסקו
כי ״אמנם אין לומר כי עדותם בלתי *
נכונה, אך ישנם בה דברים סתומים.״

״יש בליבנו חשד חמור בי אכן לנאשם
יד בביצוע השוד. אולם נראה לנו —
ביחוד בעבירה כה חמורה — כי לא יהא
זה בטוח להרשיעו על סמך עדותה היחי דה
של הגברת פלד. לפיכך אנחנו מחלי טים
לזכותו, מחמת הספק.״
ממוצע-קומה, רזה צעיר,
אברהם,
כחולות, ועיניים שטיני שיער בעל
חזר הביתה, מצא ג׳וב, והתחיל לשקם
את חייו.
״ישבתי שנה מהחיים שלי בחינם,״ אמד
השבוע, בבית הגדול בו נולד, ו בו הוא
מתגורר עד היום עם הוריו ו שני אחיו.
״אז מה לעשות? מה אני אבקש מהמדינה?
״אחרי אבו־כביר, העבירו אותי לרמלה.
ישבתי בתא עם עשרה אנשים. אנשים
רגילים. כולם היו בוכים שהם חפים מפשע.
לא יודע אם כן ואם לא. רק ידעתי
שאני באמת חף מפשע.
נגד נעמי פלד אין לו ולא כלום .״בחיים
שלי לא ראיתי אותה, ולא מכיר אותה.
אני מאמין לה שהיא ראתה את הבן־
אדם, אבל היא טעתה בזיהוי, כשזיהתה
אותי. עשתה טעות גדולה.״

מה אפשר

הפרקליט

סניגורו של החשוד,
משה 4
עורך־הדין
אלוני, השיג ניצחון, לאחר מאבק ממושך/ .

לעשות?

ה ׳ מרגישאדם, שנפל קורבן ל טעות.גדולה
כז ו?

״בהתחלה, לא התייחסתי לזה
בחשיבות. ידעתי שתופסים לפע מים
אנשים למישטרה, אבל אחר־כך
משחררים.
״אני בעצמי, אף פעם לא היתד,
לי הרשעה בבית־מישפט. לא יודע
מהעניינים האלה. כל החיים שלי
גרתי פה בשכונה. אחרי שגמרתי
בית־ספר עממי, בגיל ,13 הלכתי לעבוד
במוסך, ולמדתי את המקצוע, ועבדתי ב מכונאות
כל הזמן.
״אבל אחרי שעברו 32 יום ולא שיחררו
אותי, התחלתי לדאוג. חף־מפשע, חף־
מפשע — אבל מה אני אעשה אם לא
י ש חררו? כשאמרתי לשופט שאני חף־
מפשע, אמר לי: בסדר, הם יבררו —
ושלח אותי בחזרה.
״לאט לאט התחלתי להרגיש, שפה מסב כים
אותי, מכניסים לי איזה שוד שלא
עשיתי, וכל מיני שטויות כאלה, ואני
יכול לשבת על זה עשרים שנה — לחינם.
הייתי מודאג. מה זה, צחוק? לקבור בן־
אדם לעשרים שנה, על ד בר שהוא לא
יודע כלום?
״בא העורך־דין שלי, אמר לי צריך אלי בי.
התחלתי להיזכר, מי האנשים שפגשתי
אותם באותו יום, נזכרתי, הייתי בסוכנות־ביטוח,
הייתי פה, שם.
״נתתי לו את השמות. הביאו אותם.
אמרו דברים אמיתיים. לא סתם יבואו
אנשים לבית־משפט ויעמדו על ד בר שלא

ראו ולא ש #ז1ו .״י
מה היה עושה אם היה נמצא אש ם?
אברהם מושך בכתפיו :״מה הייתי יכול
לע שו ת? הייתי יושב.״
מה יכול באמת אזרח לעשות, במק שיצא
לאזרח,

כזה? מי יחזיר
זכאי, שנוד חיי ם? מי אשם בכך?
מצב אידיאלי

ך 1שיג עורך־דין אמנון רודה, סגן בכיר
) 1לפרקליט מחוז תל־אביב, שהיד, התובע
במשפטו של ז ה בי:
״בארץ, המצב מבחינה זו הוא אידיאלי.
יש לשחרר חשוד ממעצר במידה והמשפט
לא נערך תוך שנה. באיטליה, למשל,
מותר להחזיק חשוד ארבע שנים במעצר.
הוא נשאר, וזהו.
״מדוע נמשך משפטו של זהבי כל־כך
הרבה? עניין זה תלוי בהרכב ביהמ״ש.
״לגבי זהבי, אי־אפשר לומר שהוא ישב
•שנד, חינם במעצר. אף אחד לא יודע אם
הוא ביצע את השוד או לא. אחרי הכל,
הוא זוכה מחמת הספק.״

תנועת העול הזה -כוח חד ש
מזכירות התנועה החליטה לחקים

במדינה
(המשך מעמוד ) 26
אות כפיים סוערות, למרות שעיכב את
המראתם למשך שעד. וחצי סוערות.
מה שהנוסעים, צוות המטוס ומשטרת
דנמרק לא הצליחו לג לו ת: במזוודתו של
ג׳קסי היד, טמון אקדח גזים, אותו רכש
כמה ימים קודם לכן בגרמניה, מיד אחרי

חוג מדיו׳ מרכזי
בתל-אביב, וחוגים מקבילים בירושלים, בחיפה ובמקומות
אחרים. חוגים אלה יתכנסו באופן סדיר, אחת לשבועיים
או שלושה, וידונו בנושאים המדיניים והחברתיים, כדי
לשתף את החברים בגיבוש מצע התנועה לקראת הבחירות
הבאות לכנסת ולהסתדרות, לעזור לחברים בפעולות
הסברה, להכשיר קבוצות־פעולה מקומיות ולאמץ את
הקשר בין המוסדות המרכזיים של התנועה, חבריה
ואוהדיה.
אם ברצונך להשתתף באחד החוגים האלה, במקום מגוריך,
אנא פנה למזכירות התנועה, ת.ד ,136 .תל־אביב. ציין את
שמך, כותבתך ומיספר הטלפון שלך.
פעולת החוג המדיני המרכזי תיפתח ביום החמישי 23 ,
בנובמבר ,1972 בשעה 8.00 בערב, באולמי בני-ברית, רחוב
קפלן ,10 תל*אביב, בדיון על הנושא :

הטאקטיקה והאיסטרטגיה של המילחמה בטרור
יפתח בדיון:

אור

אנוו׳

נוסע ג׳קסי יורד ממטוס ״איכריה״
האקדח לא נמצא
טבח מינכן, לצורך התגוננות בעת מסעו
באירופה. למדות החיפוש המדוקדק בח פציו
לא מצאו השוטרים הדנים את ה אקדח.
כאשר
נשאל ג׳קסי מדדע לא גילה
למחפשים כי הוא נושא עימו אקדח גזים,

שכיסתה את הצומת. אף אחד מהם לא
פעל. שי מ ר הפעיל מאותת שמאלי, החל
פונה לכיוון כפר־סבא.
״לא הספקתי לראות כלום,״ מספר רפאל
רובינשטיין ,־שישב מאחור ,״פתאום היינו
כולנו עפים באוויר ורעש נורא מסביב.״
רובינשטיין די בר כשהוא ניצב עדיין בצו מת,
חולצתו מוכתמת כולה בדם וסביבו
־שברי זכוכית מפוזרים על חלק ניכר של
הצומת, ושתי מכוניות פגועות, ניצבות
בזוויות משונות.
היפוכים כאוויר. הווקסהול -קרו-
עת חרטום ופגוש קדמי — עמדה ופניה
דרומה. מאחוריה, פונה מיזרחה, עמדה
כרחל מיסחרית, שקשה היה לראות על
גופה כי לפני דקות ספורות ביצעה שני
היפוכים שלמים באוויר, ונחתה שוב על
גלגליה.
״עכשיו אני !מרגיש את הראש חזק,״
מילמל שרמר לרובינשטיין, כשהוא מניח
יד רועדת על מיצחו .״למה שלא תיגשו
שניכם לבית־חולים?״ שאל איש הג״א
שהזדמן למקום .״ומי ישמור על המכונית
שלי?״ שאל שרמר.
שישה פצועים קצרה התאונה בצומת
כפר־סבא. כל יו שבי הווקסוזול נפצעו,
מי פחות ומי יותר. הקשה בין הפצועות
היתד, אשתו של צבי, שדמה ניספג בחזית
חולצתו של רפאל רובינ שטיין כשחילצה
מתוך המכונית המעוכה.
צומת מטורפת. במכונית שדהרה מ תוך
כפר־סבא והתנגשה בווקסהול נפצעו
כולם. הנהג, גר שון גלבודד, נפצע קשה.
נוסעת שהיתר, עימו, גניה גל, נפצעה
אף היא. הפצועים הובלו במהירות על־ידי
מכוניות חולפות לבית־חולים מאיר הסמוך.
״זאת צומת מטורפות״ גילה איש הג״א,
המוצב במקום .״כל יום יש תאונה. אני
עומד פה קרוב ורואה את כל התאונות
עוד לפני שהן מתרחשות.
״לפני חצי שנה החליטו סוף־סוף לרמזר
את הצומת הזאת. אז את הרמזורים הע מידו,
אבל בשביל להפעיל אותם מחכים
כנראה לעזרת השם. מכוניות נוסעות פה
מכל הצדדים במהירות של 90— 80 בשעה,
כל תאונה הכי קטנה זד, פצועים והרוגים,

ה״ווקסהול״ לאחר התאונה
הרמזורים לא חוברו
אותו אפשר לרכוש ללא צורך בר שיון
מיוחד, ה שי ב :״חששתי שהם יעשו לי
צרות בגלל זה.״
תאונות אור דוד, למוות
סבך כיורוקדטי כין רשויות —
עולה כרס כ? יום.
שרמר צבי היה בדרכו לברית־המילה
של קרוב מישפחה בכפר־סבא. במכונית
הווקסהול הישנה י שבו דחוקים מאחוריו
ולצידו אשתו קלרה, גיסו רפאל רובינ שטיין
וקרוביו אברהם גולד שטיין וברכה
פרומר. הווקסהול הזקנה עברה באיטיות
את צומת רעננה, והתקרבה בזחילה לצומת
כפר־סבא.
שרמד הבחין מרחוק בסוללת הרמזורים,

בעיריה

כנראה הרבה

אבל, למישהו
זמן וסבלנות.״
אהרון מור מזכיר מחלקת ההנדסה בעי ריית
כפר־סבא הסביר את הרמזורים הע קרים
:״להיפך, אנחנו מעוניינים שיפעילו
אותם. הבעייה היא שהעניין הוא בידי
מע״ץ. הם אלה שהקימו את הרמזורים
ואחראיים להפעלתם. לנו אין בכלל מה
להגיד בעניין. הכביש הוא כביש מע״ץ
ולא כביש עירוני.״
צריך לחכות. גם למהנדס המחוז
של מע״ץ, שלמה צ׳צ׳יק, היתה כתובת
לתלונות .״חברת־ח־שמל,״ אמר ,״אנחנו
כבר הקמנו את הרמזורים לפני חצי שנה.
אבל אנחנו לא יכולים להפעיל רמזורים
בלי חשמל. לחברת־החשמל יש כנראה
עדיפויות משלה, וצריך לחכות.
״איך שלא יהיה,״ מסכם צ׳צ׳יק ,״בש בוע
הבא יופעלו סוף־סוף הרמזורים. קי בלנו
את הספקת החשמל המובטחת.״

במדינה
פשעים
מ׳ חיכה ד?>1
בעיירת שדרות
מצפים?נאודת־דם.
זה החל ב״חפל׳ה״ ,שערכו ציון אוליאיו
וחבריו בבית הקפה של חנינא אבו־חצירה
במרכז העיירה שדרות. כטוב ליבם בב שר
הארנבות שאכלו, הזמינו ל״חפל׳ה״ גם
את עמרם דיין, הידוע כ״עמרם הבדרן״,
שעקץ אותם מידי פעם בהערותיו.
!• ״אני לא אוכל בשר ארנבות, כמו כם,״
זרק לעומתם.
•:״הצרפתים אוכלים חתולים וצפרד עים,
ואת זה אתה לא או כ לן״ השיבו לו.
חילופי הדברים התלהטו תוך זמן קצר.
מבין הדוברים נישמעה גם הערה ״אני
עוד אראה ל ך! ״ על רקע המישפט התפל
הזה נישפך דם כעבור שעות אחדות. ל מחרת
ראו תושבי העיירה הנגבית הרדומה
את תוצאות הוויכוח הטיפשי: שלולית דם
ענקית שכיסתה את הכביש, הגובל ב בריכת
השחיה שבמקום. היה זה דמו של
עמרם דיין.
ציון אוליאל 21 ועמרם 29 נפגשו
פעמיים באותו ערב אומלל. לאחר הוויכוח
הגסטרונומי, נטל ציון את ידידתו לביתה
וסמוך לשעה 11 בלילה פגש שנית את
דיין. מי חיכה ל מין — על כך עוד לא
השיבה המישטרה החוקרת את הפרשה.

האשקלוני. סניגורו השיב בו במקום :
״זו לא היתר. עבירה רצינית. היא בטלה
בששים לעומת עברו הפלילי של הנירצח.״
אבל עד שיחל המשפט, אומרים בשדרות,
נראה שעוד אנשים יועמדו לדין. השאלה
ששואלים היא: מי יחכה עכשיו למי ן

דרכי־וזיים
ה אוצר

שדה גוז ר ת
במשך 18ש3ימ
?א הועלתה משכורתה
שד עוזרת תימניה.

יש אולי אנשים בישראל שסכום של
37 אלף לירות אינו משחק תפקיד עבורם.
אבל עבור ידידה נקים ,34 ,עוזרת־בית
מראשון־לציון, נראה סכום זה כאוצר־קורח
שעליו לא העזה כלל לחלום. עתה
היא תובעת סכום זה מהמעביד אצלו עב דה
כעוזרת־בית במשך שמונה־עשרה וחצי
השנים האחרונות.
ידידה היתה בת 16 כשהחלה לעבוד
כעוזרת־בית בביתו של עורך־הדיו הד״ר
ויקטור גרינוואלד, ברחוב שד״ל בת״א.
משכורתה החודשית נקבעה אז ל־150
לירות בחודש. מלבד עבודות הבית היתד.
ידידה צריכה לטפל גם בצאצאי הזוג
גרינוואלד, תפקיד שאילץ אותה לעבוד
הרבה מעבר לשמונה שעות העבודה המ קובלות.
כאשר לפני כשנתיים שמעו בני

פכוח־ההרגל
בוח-האהבה: שניהם
מושבים אותך לפסים
בהם התרגלת ללכת,
בעבר, גם שעה ששברת
את הראש בנתיבות
הללו עצמם. במילים
אחרות: אתה עלול
21 במרס ־
להיכנס לאהבה בלתי-
20 באפריל
נוחה, בלתי־פוריה, מ תסכלת
— ולהיכנס
אליה עם הראש והרגליים. זיברי שהאיש
שנפגש בדרכך אינו כפי שאת רואה
אותו — זאת אומרת, אם את בכלל
מסוגלת לחשוב. לבשי אדום או ורוד.

1(11ן

לדאגה תיתפסי אל ולמצב רוח כשתבחיני
ביום רביעי בגוון החי וור
המרחף על פניך
וברגישות המוזרה שאת
חשה כלפי הסובב או תך.
ד עי לך שהרגשה
זו תחלוף מהר. וסי
ליהנות מהרגשה זו,
אך שילטי בעצמך ואל
תתני לאיש לנצל את
ריגשותיך האימהיים השופעים חום ואהבה.
אם היכרותכם קצרה, דחי לכמה ימים את
החלטתך בקביעת יחסך האמיתי אליו, למ רות
שהכל ברור לך ואת רוצה בו.

האישי שלך הקסם יסייע לך להיחלץ מ מצב
מביך. הדימיון
הפורה בו חנן אותך
מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני אנשים
מסויימים כהפרזה ב תפיסת
המציאות. עליך 11.( !6י (8 1
להישמר מלהיות אכזר האנשים כלפי אחד
הקרובים אליך ביותר.
ריגשית תימוגותיראה שונה.
אכזבה

אס אתה פקיד או עובד כפיים — היזהר
כב כחברים לך הנראים מאנשים בייחוד
בימים
יכול.
ד־ עד ד. אם אתה
מסובך עם החוק —
זהו שבוע רע מאוד
להחליט החלטות מיש־פטיות.
מצד שני, אם
אתה שוקל רומאן —
אל תפחד. קודם כל,
הוא לא יהיה רציני.
ושנית, הוא יהיה נעים בת הפתעות. ומלא מדי.
מאזניים: נסי לא להיות עיקשת

מאזניים

ימים קשים, אך טובים עוברים עליך.
אתה יודע זאת, אבל
אינן מסוגל עדיין ל העריך
את מלוא־המא-
מץ הדרוש ממן. משום
בך, פזר את האחריות
ואת העבודה על-פני
כל ימות-השבוע. אל
תשקיע את בל אונך
ביום אחד, ואת בל כס 22
באוקטובר ־
אחת.
בנקודה

22 בנובמבר
אתה תחליט מה עדיף.

עקת

למרות העובדה שאסור
אלה המציעים לך הצ־עות
מפתות, השבוע
יתחיל תהליך שיקום
כלכלי, לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות כספיות
רציניות. בייחוד טוב
סוף השבוע ובמיוחד יום
ה׳ .יום ו׳ אינו מתאים בו לרומאנטיקה: יש השפעות מדי יותר תוכל או עוינות.
להמר על מוצאי־שבת,

1ן ש0
} 2בנובמבר -
20 בדצמבר
בשטח

חוקרי המישטרה ליד הכית בל!ירכתו נרצח דיין
הסכין נעלמה
המשפחה עוזכת. יושבי בתי-הקפה,
ושחקני השש־בש והביליארד בשדרות, יד עו
לספר השבוע כי עמרם דיין, שהיה
צבע במקצועו, לא הירבה לעסוק בעבודה
זו. למרות זאת היתד. הפרוטה מצוייר. ב כיסו,
וביד רחבה. ניתן היה להבין מ־רמזיהם
כי דיין התפרנס בין היתר, גם
מעסקים מפוקפקים.
בחקירת המשטרה הסתבר כי דיין קרם
ארצה אחרי ריצה של כ־ 300 מטרים מן
המקום בו נידקר לראשונה. מאותו מקום
הסתלק ציון אוליאל, כשם שנעלמה הסכין
המגואלת בדם.
למחרת בבוקר קרו בשדרות שני דברים:
אחיו של דיין ניזעקו ממקומות מגוריהם
ברחבי הארץ, כשהם מודיעים קבל עם כי
לא ישתקו על המעשה הנורא, בעוד בני
משפחת אוליאל ממהרים לנטוש את הע יירה
ולנעול את בית הקפה שלהם.
משטרת אשקלון תיאלץ לעמול קשה
כדי לתת תשובה לשתי שאלות שלא ניפ־תרו,
בפרשת הרצח בדם־קר. שכן, החוק רים
אינם יודעים עדיין היכן נמצאת ה סכין
בו נידקר עמרם למוות, כשם שלא
הצליחה לאתר עדי ראיה נוספים, פרט
לאחיו של החשוד ברצח, ציון אוליאל.
נראה כי אלה תהיינה שתי נקודות הא חיזה
של הסניגור, עורך״הדין שמואל
קינג, אשר טען כבר השבוע בבית*
המשפט באשקלון כי שולחו הגן על חייו
מפני תקיפה מסכינו של דיין.
כאשר הופיע ציון באולם בית־המשפט,
היו פניו מוכרות לשופט-השלום גלעד
גלעדי .״אתה נעצרת פעם על התפרעות
במקום ציבורי,״ הבזיק לעומתו השופט

העולם הזה 1837

משפחתה שהיא ממשיכה לעבוד במקום
עבודתה הראשון כשהיא מקבלת עדיין
סכום של 200 לירות לחודש, רק 50 לירות
יותר מאשר קיבלה לפני 18 שנים, ניסו
להסביר לה כי היא מקופחת ומנוצלת.
חצי שהוא שלם. באמצעות עורך־
הדין חיים דגן הגישה ידידה תביעה ל-
בתל־אביב. לעבודה האזורי
בית־הדין
בתביעתה תבעה ידידה מגרינוואלד סכום
של 27,750ל״י כתוספת־יוקר עבור כל הש נים
בהן סרבו מעבידיה לעלות את שכרה,
ועוד 9945ל״י עבור 6216 שעות נוספות
שעבדה, לפי חשבונה, באותן שנים, לפי
מינימום שכר של 1.60ל״י לשעה.
עורך־הדין גרינוואלד סרב, כמובן, לש לם
את הסכום שתבעה ממנו העוזרת יוצ־את־תימן
.״סידרנו בינינו את כל החשבו נות
מדי חודש,״ אמר ,״בהסכמתה המ ליאה.
לא היו לה אף פעם טענות.״
התביעה, שהוגשה לפני למעלה משנה,
מוסיפה להתגלגל במגירות בית־המשפט
ואיש אינו יודע מתי יחל הדיון בה. בי נתיים
ממשיכה ידידה לעבוד בבית־משפחת
גרינוואלד. שכן, למרות התביעה שהגישה
נגדם, אין הם יכולים לפטרה. במקרה כזה
יצטרכו לשלם לה סכום דומה לסכום תבי עתה,
כפיצויים. הם ממשיכים לשלם לה
200ל״י לחודש, אבל חסד אחד עשו עמה
אחרי התערבות מועצת פועלי תל-אביב:
במקום שבע שעות שעבדה יום יום קודם
לכן היא תעבוד רק מחצית הזמן.
יש רק פגם קטן אחד בסידור החדש
שנעשה לפי הוראת ההסתדרות: בשלוש
וחצי השעות שהיא עובדת חייבת ידידה
להספיק מה שעשתה קודם בשבע שעות.

מחזור העיסוקים החדש
מתחיל ברגל ימין. קח
עצמך בידיים ; הימנע
ומדי מחולמנות־יתר
כאון
חסר־תכלית —
ותמצא שאתה יוצא ב הדרגה
מן הבוץ, אף
מבלי שתצטרך לקבל
ו 2ביוני -
החלטות גורליות כל 20
ביולי
שהן. הפגישה אליה נכ ספת,
תתקיים, אך תת אכזב.
לעומת זאת צפה למיפנה רומאנטי.

סוס 11

לא המזלות דווקא
חיוביים, אבל כוחותיך
האישיים כה עצומים,
בגלל צירופם של שתי
פלטות שחוסות עליך.
שאם תתאמץ ותשקיף
על העבר ועל העתיד
בעין רגועה תתגבר על
בל מיכשול. אל תא מיני
לו: הוא התכוון
למשהו אחר לגמרי, כסף לגמרי. אחר למשהו ואת מפסיד אותו שוב,
— ואתה בא בגלל שגיאתו חסרת־הזדון של י די דן
הקרוב ביותר. אל תטיל בו אשם.

חיי האהבה במישור שלך, בתולה, יחולו שי אל
מרעישים. נויים תידחי
בגסות את מחו־רך
הנלהב, למרות ש אינך
חשה כלפיו כל
משיכה. תני לזמן לע״.
שנת את ש לו; או ש הרגשתו
תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן בתולה, למרות
אופייך הנוח, אתה נוטה להתפרצויות.

32502869

האהבה.

ד011/,
יזיי?

לסמוך

הזעזוע שעברת בתחילת החודש מוסיף
לתת את אותותיו. אולם לא די לח שוב
על מה שהמצב
— אתה
עושה לך
חייב גם לעשות משהו
בדי לשנות אותו מצב.
זכרי שאת יכולה לי פול
בפח, בייחוד עם
בן מזל אריה. אל תה ססי
לנתק את הקשר מאוחר לפנישיהיה
ו 2בדצמבר ־
19 בינואר
מדי. בגד בצבע זהוב
ירומם את מצב״רוחך.

פלירט לא־מחייב, או רומן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת דלי, לקראת סוף
השבוע, או בתחילת ה שבוע
הבא. השותף ל פלירט
או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותו״לא,
ואשר בתקופת ליבלוב־האהבה
שלכם נידמה
יהיה לך כי זהו האביר־על־הסוס־הלבן
׳לו את
״ דז ^ חין ^ נ
ממתינה כל השנים. ב 1 1 (, 11118119
שטח העסקים — אין
חדש. ההצעה שקיבלת משונה, אך הפר־טיס
הכלולים בה הם נכונים ומדוייקים.

השבוע עליך לשים קץ לבטלנות 1במה
זמן תובל עוד לשבת ולחלום בהקיץ,
ומבלי לעשות אפילו

את אותם דברים המו גשים
לן על מגש ה כסף
1זהו שבוע מצויין
לתיבנון לטווח קצר
ובינוני• ,בעוד שבו-
עיים־שלושה תוכל לעבור
למעשים, ובקצב
נימרץ ובלתי״רגיל. הק 19
בפברואר
20 במרס
פד על סילוק מיכשו-
לים מן הדרך, ושלם
חובות קטנים וטורדניים. אך היזהר בן
מסוכן עלול לצוץ. מתחרה דגים :

סי קו ר ת מה בפריז?

עושה

הישראלי

המשכיל

עברית מדוברת לא נורמלית
הממוצע

״״׳ובסל מסתבר שהוא חושב על פרוסט,
מתחשק לו לקרוא את מונטרלאן — אבל
אינו קורא אותו, כי הספרים בצרפתית
״נורא יקרים״ — ולבסוף הוא הולך לגני
לוקסמבורג וקורא את מאלקולס מאגרידג׳
באנגלית.
וכדי להשלים את השכלתו, הוא גם
קונה! את ג׳יימס וצ׳סטרטון, שוב ב אנגלית,
שיהיה מה לעשות כשיתעייף מ טיולים
ברגל.
לזה קוראים, אגב, שוחר תרבות צרפת,
ובשביל זה כדאי לנסוע לפריז. מי שחו שב
שזו הוסורסקת או השמצה גסה,
לא קרא את דפים מפריז, ביום השישי ה אחרון
בזיארץ.

בידור
ישלהכל שיר, חג
בתיאטרון
״שירי נעמי שמר״
״בימות״ .בימוי: צדוק צרפתי.
תפאורת: אריק שמית.
לנעמי שמר ׳מגיע בהחלט ערב שיוקדש
אך ורק לה. שיריה, בין אם הם להיטים
או לאו, בנויים למופת גם מבחינה מוסי קלית
וגם מבחינה מילולית. גם כשהיא
משאילה משהו ממקור ז ר (בעיקר ממחב רי
שנסונים צרפתיים) היא תמיד נותנת
לזה את הצביון הפרטי שלה, צביון י שר אלי
במובן הטוב של המילה.
אם היה עוד צורך כלשהו בהוכחת דב רים
אלה, הרי בא ערב זה של בימות
והפיג כל ספק. נעמי שמר באמת כותבת
שירים יוצאים מן הכלל. וצדוק צרפתי,
שהעמיד את השירים, השכיל להימנע
מן הכרכורים והקיפצוצים המאפיינים לה קות
צבאיות, וברוב המיקרים גילה טעם
טוב ודמיון פורה (פרט לשנינו מאותו
הכפר, שניראה כמו חזיון מלודרמטי מן
הקולנוע של שנות ה־ .)30 הבמה, שהכין
אריק סמית, נאה, קצת מתוקה, אבל מש משת
היטב את המטרה.
הזמרים מעוררים קצת פחות התפעלות.
פרט למירי אלוני ודני גרנות, שהם אנשי
מקצוע, מורכבת הלהקה מכשרונות קו אפילו
ליים
בינוניים, שלעיתים עוררו
מבוכה, לשמע פיספוסים מסויימים. העי בודים
גם הם לא כבשו את הלב בסערה,
בעיקר בחלק הראשון, המורכב בעיקרו הקודמים שהעיבודים
משירים ישנים,
שירתו אותם טוב יותר. כמו למשל, קרן
יער, חורשת האקליפטוס או שבחי מעוז.
אשר

למערכת

הרמקולים,

היא

כ!את דן ב ן ־ אמוע ונת יבה בן־יהודה
מדור זח הוא תופפת למלון המסורסם של דד כן־־
אמוץ ונתיכה כן־יהודה. הקוראים מוזמנים לשלוח
למערכת מלים וביטויים משלהם.
ש׳ ,כלי רכב ממונע להובלת נוס ז
וטוב1י 0
עים, יותר קטן מן המכוניות המשמשות בתח בורה
הציבורית, אשר יכול היה להוליך הרבה
יותר נוסעים מאשר מותר לפי החוק( .חוק זה
התקבל כדי ״להגן״ על הקואופרטיבים הגדו לים
לתחבורה, שמא יילקחו מעימם נוסעים
רבים יתר על המידה.״

סי קו ר ת
נית בעלת הקול המתכתי, אשר התפרסמה
לראשונה כאשר שרה על בלבנים שמש מידים
את כל הבופלוס ואת כל בני־עמה,
ביבשת צפון אמריקה.
מאז, היא הפכה כבר לשם־דבר בזרם
העממי־מחאתי של הזימרה האמריקאית.
את מקום הגיטרה תופסים לעיתים כלי־קצב
מתוחכמים יותר, כפי שזה קרה אצל
זמרים דומים אחרים — למשל ג׳ון באז
— אבל תוכנם של השירים לא השתנה.
היא עדיין טוענת שאי-אפשר להתווכח
עם אדם המחזיק בידיו רובה (סמארט
אלק ג׳ק) ,ושאלימות מולידה אלימות.
גורלם של האינדיאנים עדיין בראש דא גותיה
(השיר מתור חייל בכחול) .ואפילו
ברגעיה הפיוטיים( ,בוקר ספטמבר ענוג)
אין המתח נעלם מן הקול.

ביטוי שמשמעותו: הצליח

אך במאמצים מרובים.
״עלה לו בדם עד שהוא עושה את הבי.איי.
שלו שנה התרוצצתי ממישרד למישרד
כדי להשיג את האישור המחורבן הזה. אני או מר
לד — עלה לי בדם.״

גם מקומם של שירים בספרדית על
רקע הים (פעם זה היה הדייגים, עכשיו
נווד החופים) ושל ליאונרד כהן (פעמונים)
לא ניפקד כאן.

מפונדרק

זה יכול היה להיות תקליט יפה ונעים,
אילולא היתה הזמרת מתעקשת להדגיש
את המתכתיות שבקולה, ומגזימה ברעי דות
הדרמטיות בהן היא מסלסלת צלילים
מסויימים. אבל זה כמובן עניין של טעם.
יש בוודאי כאלה שחושבים שכאן קבור
כל קיסמה.

ש׳ ,פתח עם מיכסה, על־פי-רוב עגול,
באמצע הכביש, המוביל אל רשת הביוב, החש מל,
המים או הטלפון.
״לנסוע עם וספה בירושלים — זה קריעת
תחת. כל עין או שהיא שקועה 10ס״מ או שהיא
בולטת 10ס״מ כל יום יש לו אוסף
חדש. עכשיו הוא אוסף עיניים עם הסמל של
העירייה.״

ד 11ש 3ים
ביטוי שמשמעותו: אני

דורש לא להתחשב בזאת, לא נחשב.
״רמאי ! זה לא נקרא ! היבטת לי בקלפים ! ״
ת׳ ,שיכור, מסומם.
׳ ״יש בירדן קריינית בטלוויזיה — אני אומר
לך ממוסטלת על כל הראש עזוב אותו.
אתה לא רואה שהוא ממוסטל ז״

ב חדוו ה

להתחיל מה שיותר מוקדם

העיקרון של תקליט מסוג זה מוטל ב ספק
מן הרגע הראשון. במה למשל יוצאת
הטוקאטה והפוגה ברה־מינור נשכרת, כ אשר
מעבדים אותה לתזמורת כלי־נשיפה
שמשתדלת לצלצל בדיוק כמו העוגב בה
מבוצעת היצירה ב מ קורו ומה היתרון
בשמיעת פרק מתוך הסוויטה השנייה, עם
ליווי של כלי־נשיפה במקום מיתרים?

קרב

ש ,,דרגה גבוהה מאוד של קרבה בחלל.
״הוא בטח רצה להתחיל איתי. הלך והת יישב
על-ידי. חיית צריכה לראות איזה קורב.״ *
אני לא יכול לסבול את הבית-קפה הזה. רוצה
לעשות כסף — אז הוא שם את השולחנות
בשיא הקורב.״

פלבם

בלע״ז.
״לכן
הזה.״

אם כבר עיבודים של באך, אז מדוע
לא ללכת עד הסוף ו למה להסתפק בכלי-
נשיפה בלבד ו שנברג, סטראווינסקי ו אפילו
סטוקובסקי ניצלו בצורה הרבה
יותר מרשימה את האפשרויות של המוסי קה
הזאת במסגרת סימפוניה מלאה.

ש׳ ,פלדה בלתי מחלידה, נירוסטה

להשתמש בפלבם בשביל

החלק

קבן

ש׳ ,בלשון הצבא, הקצין הממונה על
בריאות הנפש.
״הארטיסטים של היום הולכים לקבן, עו שים
לו הצגה שלמה, מקבלים ת׳סעיף — ומש תחררים.
אח ! בזמננו לא היה צורך בקבנים ! ״

״באן לתזמורת כלי־נשיפה״ —
תזמורת כלי-הנשיפה הסימפונית
מלונדון, בניצוח ג׳ראלט לסלי
ויליאמס.

איזה

שימרה

מפוצלחת

אינה

כד שבסופו של דבר, זה תקליט ש מיועד
דק למשוגעים לתזמודות כלי־נשי־פה,
אבל אלה, באמת יכולים ללמוד כאן
הרבה, כי הלונדונים מספקים ביצוע ויר טואוזי
לכל קטע. ואולי זאת הצדקה בפני
עצמה.

מעוררת התפעלות בכלל. לא זו בלבד
שהיא מעוותת קולות של זמרים שקולם
אינו מעוות (וזה קרה די הרבה למירי
אלוני בחלק הראשון) — אלא שהיא מד
ליחה לשנות את שיווי־המשקל הקולי
בין חברי הלהקה והחמור ביותר — לטש טש
מדי פעם את התמליל.
אבל, בדי שלא יתקבל רושם לא נבון,
צריך ל הדגי ש: הערב הוא חווייה נעימה,
תרבותית ומסוגננת — תופעה נדירה מאד
בנוף הבידור הישראלי. הוא חובה למי
שאוהב פזמונים ישראליים, בעיקר בגלל
חלקו השני, המורכב לרוב משירים חד שים
של נעמי. מר נרקיס, שיר ערש ל־מיקרים
מיוחדים, אנשים יפיס, אינם אלא
כמה דוגמאות לדמיון הפורה שלה, ול-
האחרונים.
סאטירה שהתגנבה לשיריה
את המכש ואילו
אחרי שהן תשמענה
פות׳ אין ספק שכמה מעיתונאיות־הצמרת
יתחילו להשחיז את פגיונותיהן. ואז, כ ידוע,
יהיה שמח.
תקליטים סיד סודי םממ תכ ת
״היא היתה פעם בלרינה״ ושי רים
אחרים מפי באפי סנט״מרי.
וואנגארד.79311 ,

גרנות, דברה, מואב, אלוני, מאירי כ״שירי נעמי שמר
המבוכה שברמקוליס

באפי

סנט־מרי היא

הזמרת

האינדיא־

זמרת סנט־מרי
הקסם

שבמתכת

״בעלי השוטר מרביץ לי־!״

טוענת מרצדס אזולאי
אשתי מרביצה לי!״

עונה בעלה

מוצדס־לפגי

מרצדס־אחוי, י״״?

אזולאי, אס לשלושה ילדים, היא אשה יפה
בדרך כלל — כאשר היא לא חבוטה.

אשתו של השוטר אזולאי אחרי מצינת ה מריבה:
כל פרצופה היה חבול ומוכה.

קוראים׳ לי טריניטי, מיהרה
^ חרי
\ £הוליווד האיטלקית לייצר את ממ שיכים
לקרוא לי טריניטי. אחרי בלש
ושמו שאפט, מיהרה הוליווד האמיתית
להפיק את שאפט מס .2 .כל הצלחה, להמשך מיד זוכה הסרטים,
בעולם
או חיקוי, כדי לנצל את הקוניונקטורה.
רק הצלחה אחת לא זכתה, משום הישראלית היצירה
מה, לזנב הנצחי:
השוטר אזולאי נותרה עד היום, ככל
יצירת־מוסת אמיתית, באורגינל בלבד.
עתה, יוכל המפיק לתקן את המעוות
— ולחסוך אפילו תסריטאי. את התסריט,
הוא יוכל לקחת, כמו כל גדולי הגל
החדש, מהחיים עצמם. ליתר דיוק: מ־

בגלל

העיניים. פחדתי מאוד ממנו,
זה לא התגרשתי עד עכשיו.
עד כאן, גירסתה של מרצדס.
השוטר של השנייה היא הגירסה הדרכים ש־אזולאי,
שלאחר תאונת
היתר, לו עם המרצדס, הסתגר מאחורי
סורג ובריח, סירב ליצור קומוניקציה
עם העולם החיצון. מדווח כתב העולם
הזה שיצא לאתר ההסרטה:
כששמע סמל שלמה אזולאי מי אני,
סגר את הדלת, ונעל אותה פעמיים.
מעבר לדלת הנעולה, שמעתי את צעקתה
של מרצדס חבוטת הגדיל :״הוא לא
נותן לי לצאת מהבית. הוא לא רוצה
שאני אדבר איתך.״

הצרות הצרורות
של השוטר א1ולאי
אזולאי, בשכו
ביתו
של השוטר שלמה
נת מ חנזדדויד בחיפה.
על תחילת התסריט, אין ויכוח :
מרצדס אזולאי, אשתו של שלמה, פו רצת
מפתח ביתה לרחוב בהיסטריה.
זועקת בקולי־קולות :״הוא הורג אותי.
הוא רוצה לרצוח אותי.״
שכנים אחדים יוצאים החוצה, מופת עים.
צעקות ומריבות, בבית השוטר
אזולאי, הינם ד בר רגיל בשכונה. אבל
עד כדי כך י ביחוד שהסמוכים יו תר
יכלו להבחין, כי פרצופה של מרצדס
מלא סימנים ודם.

רועד
ומבוהל מזנק בעיקבות
ך* שו טי אזולאי
ן | אשתו, תופס בידה, מנסה למשוך
אותה בכוח חזרה לדירה. מרצדס מת נגד
ת :״עזוב אותי,״ היא צורחת .״אתה
תהרוג אותי.״
אחד השכנים, אברהם ממן, העובד ב בנק
דימקונט, מזנק לעזרה. הוא מפריד
בין השניים, רואה את פרצופה החבול
של האשה, ובלי לומר מילה מכנים או תה
למכוניתו .״בואי, ניסע לביוד ה חד
לים,״ הוא אומר קצרות.
השוטר אזולאי רץ אחרי הפקיד ממן:
״לא עשיתי לה כלום. באמת, לא נגעתי
מבוהל.
בד״״ הוא קורא בקול רועד,

ממן לא עונה. אך כשאזולאי רוצה
להצטרף, הוא חוסם בעת את הכניסה
למכונית :״אני לא צריך אותך. אני
אקח אותה לבד לבית־חולים.״
הסצינה בבית־החולים קצרה. הרופא
מרצדס את להשאיר מחליט התורן
מאושפזת למשך הלילה. למחרת, היא
חוזרת הביתה, כשבידה אישור כי נח בלה
קשות.

עד לידי כך שהייתי צריכה לברוח אצל חודשים שלושה גרתי
מהבית.
זקנה אחת בחיפה. ישבתי אצלה כל
הזמן ולא יצאתי החוצה.
בסוף חזרתי הביתה, כי לא יכולתי
להחזיק מעמד בלי הילדים שלי. אבל
הוא ניצל טוב את הזמן, והמריד את
הילדים נגדי.

__קריצה

מכאן, מתפצל התסריט דשתי
גירסות. האחת, של מרצדס,
הנשואה לבעלה כן ה־ 15 34 שנה.
בעלי מאוד קנאי. מספיק שהוא יראה
אותי מדברת עם מישהו במכולת, ומיד
הוא מרביץ לי מכות. אבל למרות שהוא
קנאי גם מציע לי הצעות מגונות. פעם
למשל הוא הציע לי שנחליף זוגו ת עם
כמה חברים שלו. הוא אמר לי, שאני
אלך עם החבר שלו והוא ילך אם אשתו.
זאת הפעם היחידה שכל-כך התרגזתי
שנתתי לו סטירה. אני לא רוצה לספר
מה שקרה לי אחר כך. שבוע הלכתי עם
פנסים בעיניים.
זאת לא אומרת שהוא לא היה רע
אלי גם לפני זה. אבל לפני כשנה וחצי
הוא התחיל להרביץ לי כהוגן. כל יום
הייתי מקבלת ממנו מנה, ככה על סתם.
הייתי תמיד מסתובבת עם עיניים נפו חות
ועם סימנים כחולים,־על כל הגוף.
לפני ארבעה חודשים הוא הרביץ לי
ככה שלקחו אותי לבית־חולים. זה הגיע

לשוטר אזולאי
תלוננתי במשטרה אולי מא-

תיים פעמים. אבל זה שום ד בר
לא עוזר. כל השוטרים הם הברים שלו.
הגעתי למר רון ז מר פרנקל, וגם זה
לא עזר. פעם הלכתי למשטרה להת לונן,
ושלמה בא איתי. השוטר שקיבל
את התלונה צחק ואמר לו :״מה נעשה
איתך אזולאי?״ ונתן לו קריצה.
מהתחלה החיים שלי איתו היו קשים.
באנו ב־ 1964 מקסבלנקה. גרנו במעברה.
לשלמה לא היתד, עבודה. אז אני אמרתי
לו, לך תהיה שוטר. הוא לא רצה בהת חלה,
אבל בסוף ראה שאין ברירה אחרת
והלך להיות שוטר.
כל הזמן שהוא היה בקורם שוט רים
בשפרעם, אני עבדתי כתופרת כדי
לעזור לפרנס את המשפחה.
כשאמרתי לו שאני רוצה להתגרש,
הוא אמר שקודם הוא יוציא לי את

רק לאחר פעולת שיכנוע מסויימת
מצידו של הכתב, נפתחה הדלת, וה שוטר
אזולאי — גבר שחרחר, נמוך
קומה, ובעל שפם דקיק — ניאות לת רום
את חלקו לעלילה.

סיפר אזולאי, כשהוא
בשקט ובעיכרית צחה :
אני מעולם לא
נגעתי בה באצבע.
היא תמיד הרביצה
בשקט, כדי לשמור

מדבר

הרבצתי לאישתי, לא
ההיפך הוא הנכון:
לי. אני סבלתי זאת
על שלמות המשפחה.

בפעם ההיא, כשהיא הופיעה עם פצ עים
וחבורות בביודהחולים, היא סרטה
את עצמה בכוונה, כדי להעליל עלי
שאני עשיתי את זה.
כל הסיכסוך התחיל מזה שהיא הת חילה
לצאת בערבים. היא ממש הת חילה
לבגוד בי. היא בגדה בי עם נגר
אחד זקן, שאחר כך רצה לעשות לנו
בחינם ארון מטבח ששווה אלף לירות.
אז ידעתי שהיא בוגדת בי.
אבל למרות הכל אני אוהב אותה.
למרות שהיא מרביצה לי ולילדים, אני
לא רוצה להתגרש ממנה. אני יודע
שהיא קצת לא בסדר, אבל למרות זאת
אני מוכן להישאר ולחיות איתה.
עד כאן, גירסתו של השוטר אזולאי.
כאשר נתבקש דובר משטרת היפה,
להגיב על התסריט — סירב לענות.

מיכאל בדאון, מנהל המיפעל, מקבל פני מלכת המים

מאוזן :

מאונף :

) 1שליט אפריקאי השומע קולות)4 .
שיירה ) 8 .אבי משה ) 10 .שלטון ) 12 .אחד
החושים ) 15 .כינוי ) 16 .על פי רוב מש תתפים
בה שלושה גדולים או ארבעה
גדולים )20 .עוף טורף )22 .זועף, חסר
שמחה )24 .דת )25 .שליח ) 27 .את אותותיו
קולט המקלט )29 .מהוה, שצבעו החויר.
)30 כינוי לאלהים )31 .אחת המגילות)33 .
מארבעת המינים )34 .ארבה )35 .בעל חי
קרוב לאדם )36 .ארמון ) 39 .מחלת מין.
) 42 סוג של לחם ) 43 .נשא דברים בצי בור
)45 .בחורה )47 .רשימותיו על מצ רים
העתיקה נשתמרו עד היום, ומשמשים
בסיס

לכל

המחקרים

המודרניים

) 48 מזור )50 .מקצוע לא

עליה.

פופולרי)52 .

דורון )53 .חבר כנסת באופוזיציה ) 56 .סוג
קרקע ) 57 .רשות ) 58 .כינוי לבית המקדש.
)61 היכן) 63 .

פודינג

אורז

מזרחי)64 .

שינוי.

) 1מלת תנאי )2 .לפעמים הוא יוצא
מהשק ) 3 .מונח גיאוגרפי )5 .אביון)6 .
כינוי שניתן לאחרונה למעשים לא יפים.
) 7מקום נישא )9 .מחבוש ) 11 .חסר ברק.
) 12 מין תכשיט ) 13 .מלת סלנג שפירושה
משתה עליז ) 14 .חורבן ) 15 .לבוש אבל.
) 16 קומפוזיטור איטלקי ) 17 .מספר סי דורי
) 18 .רעל ) 19 .שוני ) 21 .נכרי)23 .
כינוי לירק ) 26 .מדינה אפריקאית)28 .
סוג של בעל חיים נחות )30 .ארץ קדומה
משם ייבא שלמה זהב )32 .מתנגדיו של
שמאי ) 33 .ארץ אגדות בה אין למוות
דריסת רגל ) 36 .ראש ממשלה אירופי)37 .
חרק מרגיז ) 38 .בלתי מתוכנן, עשוי
ברגע האחרון לפי האפשרויות הקיימות.
)40 תנועת נוער )41 .הנרצח הראשון.
)42 תוך ) 43 .רואה ואינו )44 ...ראש
כפר ערבי )46 .עטרת אור ) 47 .זז ממקו מו
)48 .מלת ברירה ) 49 .גוף שלישי,
רבים )51 .דגל )54 .יגיע על חמור לבן.
)55 אחד הרמטכ״לים ) 59 .קול גברי)60 .
רחמנא ליצלן (ר״ת) )61 .חוטם )62 .כאן.

18 } 7

חשב?

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, וחיסור, יש

למצוא

איזו

סיפרה

מציין

סמל

ריבוע.

אולט בן־רובי מדגימה את השימוש ב״דפ׳לטור״

וולה, אחה ביקור!
בעת קברת הפנים
המלכותית שעה־מי
בער ״ 11ד ה ״
למד נו ת המים
מרגמת דוק
הוניגמואתניאוטו
ה שמט המעורה
המיוצר על בסיס
תמציות צמחים

ולה |
מלנה הגיס ,1972 עום י סגניותיה והועדה הנוטשים עם מוהל חבות וולד•

קולנוע
י שר אל
אנם־ם, רו^ח־ם ו שור סי ס
״ויראה יהודה ויחשבה לזונה, כי כיסתה
פניה. וייט מן הדרך וי א מר, :הבה נא
אבוא אלייך.׳ כי לא ידע כי כלתו היא.
ותאמר , :מה תיתן לי כי תבוא אלי ז׳
וי אמר, :אנוכי אשלח גדי עזים מן הצאן׳.
ותאמר , :אם תיתן ערבון עד שלחד.׳
וי א מר, :מה הערבון אשר אתן ל ך?׳ ותא מ
ר, :חותמך ופ תילו ומטך אשר בידך.׳
ויתן לה ויבוא אליה ותהר לו.״
בפרק אחד קצר, לח׳ שבבראשית, מקו פל
סיפור המוות והאהבה של אונן בן
יהודה ותמר אשת ער.
יגאל מוסינזון הבחין בייחוד הסיפורי
של הפרק עוד לפני שנים רבות, והפכו
לנובילה קצרה, שהתפתחה מאוחר יותר
להצגה בתיאטרון האוהל.
מן הבמה הגיע הסיפור לבד הקולנוע,
כשגם כאן המתווך בין תורה למסד הוא
יגאל מוסינזון, שכתב את התסריט.
לפי מוסינזון בנוי ציר העלילה על
העובדה שתמר אוהבת בעצם כל הזמן
את האב יהודה, ואף אחד מן הבנים.
כזכור הושאר. תמר לער בנו של יהודה,
אבי שבט יהודה. ער שמשום מה לא
נשא חן בעיני אדוני (והתנ״ך נמנע מל פרט)
הומת בידי אלוהים מבלי שהשאיר
אחריו זרע.
בא יהודה אל אונן בנו השני וציווה
עליו לייבם את אשת אחיו המנוח, ולהקים
לה זרע. אונן, שידע כי היילוד ייקרא על
שם אחיו המת, סירב לבצע את תפקידו
עד הסוף, וסיים את תהליך הייבום בחוץ.
מאז נשאר שמו כהגדרה וכסמל להשחתת

מילחמת האבות ב ׳ גכג

ושימעון, בן יטקב אף הוא, המגולם על־ידי השחקן האיטלקי אמו רה
מני בסצינה של טרם קרב עם בני שכם הסמוכה. העניינים

עם השכמאים הסתבכו כאשר שמעון ולוי היכו לפי חרב את רוב
זכרי שכם, לאחר שבנו של חמור אבי שכם אנס את אחותם דינה.
שמעון ולוי הערימו על אנשי שכם באומרם, כי יסכימו לנישואי
בן שכס ואחותם, רק עם כל עדתם תימול. וכאשר נימולו, הרגום.

בשריפה הגדולה, ביניהם רבים משבט ה בדואים
אבו רביע, שמהם ניטלו הסוסים
להסרטה.
״הקש נידלק במהירות,״ ממשיך חיוני
ומספר ״ותוך שניות בערה כל האורווה.

בנס עצר מישהו את השחקנים שלא
יתפרצו להוציא את הסוסים כמתוכנן.
הסוסים נתקפו בהלה והחלו נדחקים כו לם
לפתח הצר שהיה גם הוא אפוף לה בות
14 .סוסים נדחקו לתוכו בבת אחת.״

חיים. הצוות שעמד מוכן לחילוץ הסוסים מהאורווה הבוערת לא ציפה שהאש תתפשט.
שיכבת זרע לריק — מעשה אונן.
ליהודה היה בן שלישי, שלה, אותו יעד
לייבום נוסף של תמר, לאחר שאף אדוני
חרה באוננותו של אונן והמיתו. אך האב
פחד שמא תביא הכלה בישת־המזל מוות
גם על הבן השלישי, ולכן שילחה מביתו
בתואנה שתמתין עד שיגדל שלה ויוכל
להעמיד זרע.
תמר חזרה לבית אביה, ופעם בהיוודע
לה כי יהודה מתקרב לסביבת מגוריה עם
עדרי צאנו התחפשה לזונה, והביאה אותו
לכך שישכב עימה. בערבון שנטלה ממנו
השתמשה מאוחר יותר, כאשר יהודה צי ווה
כי ישרפוה כדין אשה שהרתה לזנו נים,
בתור הוכחה לאבהותי על הוולד.
המפיק אמציה חיוני התאהב בגירסה
המוסינזונית של התנ״ך, עוד כשהייתה נו בילה.
לימים החליט יחד עם מוסינזון
להפוך את הסיפור לסרט. נמצא במאי אי טלקי
— ריקארדו פרדה — שהסיפור
הסעיר גם אותו.
וכך בצוות בינל או מי: במאי איטלקי,

מפיק ישראלי ושחקנים מכל קצווי תבל,
התחילה לפני שנתיים הסרטת תמר אשת
ער בארץ בה התרחשו הדברים במקורם
— ישראל.
״ניסינו לעבוד צמודים כמה שיותר ל תקופה.
להיות כמעט דוקומנטריים,״ מספר
חיוני על ההסרטה. אך הסוף היה שהאמי נות
הרבה שניסו להעניק, הכניסה את
מפיקי הסרט לצרות צרורות.
״ישנו קטע,״ מספר חיוני ,״שבו אונן
שורף אורווה על סוסיה לאחר שהכניס
לתוכה את גופת אחותו דינה, אותה אנס
קודם לכן. הכנו את כל התיפאורה ל שריפה.
הכנסנו את הסוסים לאורווה,
השארנו פתח חרוש של ארבע מטרים,
ממנו אפשר יהיה להוציא אותם כשהאש
תתפשט והדלקנו. אונן זרק לתוך הקש
לפיד בוער. כמה טכנאים זרקו לפידים
נוספים, כדי שהאש תתלקח. השחקנים עמ דו
מוכנים להתחיל בהסרטה.״
כל זה אירע ליד עין־גדי. במקום הת אספו
עשרות סקרנים מן האזור לחזות

מעשה אונן

השחקן הישראלי סבי דור, הוא אונן התנ״כי, אונם בסצינה
רוויית אלימות את אשת אחיו ער — השחקנית האיטלקייה
לאה נני. לסבי דור לא היה זה האונס הראשון בסרט. קודם לכן אנס ורצח את דינה, דודתו.

העולם הזה 1837

באותו מיקרה ניכוו ארבעה סוסים.
שניים מהם הומתו, אחד נותר עיוור וה רביעי
הבריא מאוחר יותר( .העולם הזה
— 1689״הסוסים הבוערים״).
בגלל מיקרה זה נבצר עד היום מיש ראלים
לחזות בסרט.
ברחבי אירופה זוכה הסרט, אליבא ד־חיוני
להצלחה מזה שנה.
בימים אלה יו שרו אחרוני ההדורים בין
מפיק הסרט לבין הבדואים בעלי הסוסים,
שעיכבו בכוח צווי בתי־מישפט את ההס רטה
בארץ. וכך יוכל סוף־סוף עם ישראל
לחזות באבותיו הקדומים כשהם אונסים,
מאוננים ומעלים אורוות באש.

א 1חה
קוד קנויבי ת
ההגיון הישראלי הממוצע הוא תופעה
מיוחדת במינה. למשל, הוא המכתיב ש האיש
המתאים ביותר לטיפול בבעיות
רפואיות, הוא מי שעבר השתלמות ב חברת
העובדים. הגיון כזה הינחה כנראה
גם את מרכיבי הוועדה הציבורית, הממ ליצה
על מענקים לתסריטים ישראליים.
המועצה לתרבות ולאמנות הודיעה ב ימים
האחרונים על הרכב ועדה זו( ,יצחק
לבני, אורה ארדון, יצחק בן־נר, עדית
זרטל, משה נתן, הלגה קלר ובת־שבע
שריף) — ואנשי הקולנוע כבר נאנחים
בעצב.
ויש להם בהחלט סיבה. כי אמנם כבו דם
של האנשים אשר נבחרו במקומם מו נח
— אבל רובם אינם עוסקים בקביעות
בענייני קולנוע, וחלקם אפילו לא בריס־רוף.
וזאת, למרות שכל בר־דעת יודע כי
יש הבדל מהותי בין קריאת תסריט ל קריאת
שירה, וכדי להבין באיזה סרט
מדובר, צריך הקורא להיות בעל ניסיון
ושיגרה מסויימים.
אין דבר. לפחות אם לא יתנו את ה פרסים
לתסריטים הקולנועיים ביותר, הם
יתחלקו בין התסריטים הספרותיים ביותר
ובעלי השפה העשיריה והמלוטשת ביותר.
ואם אדם יודע להתבטא בעזרת מצלמה
טוב יותר מאשר בעזרת העט, ימתין נא
עד שישתנו העקרונות של המועצה, ה רואה
עדיין בקולנוע (אם לשפוט לפי הר כב
הוועדה) מוצר־לוואי של הספרות או
השירה או התיאטרון.
איך שלא יהיה, על דבר אחד צריך
לברך. השנה, לפחות, יודעים מי הם חברי
הוועדה, ואילו הם לא יידעו מי יהיו מחב רי
התסריטים שיוג שו להם. לפני כן, זה
היה להיפך. וגם זאת התקדמות.

תדרי ך
ונל־אביב
התפוז המיכאני (פאר,
אנגליה) — האם מותר ליטול מאדם את
זכותו לבחור בין טוב ורע? האם אחרי
שנוטלים ממנו זכות זו, הוא נשאר אד ם?
זו השאלה שמטרידה את קובריק (הבמאי)
וברוג׳ם (המחבר) בסרט זה, המדהים וה בולט
השנה בקולנוע. צריך לראות.
אודיסיאה בחלל (צפון,
אנגליה) — שוב קובריק, הפעם בחזיון
העולם שעתיד לבוא, מלחמות האדם ב מכונה
והולדת אדם חדש במרחב. סרט
בלתי רגיל מבחינה חזותית, הטומן בחובו
מוסר השכל, למי שמוכן לטרוח ולחפש
אותו. מומלץ.

פרפרים הם חופשיים (או
פיר,
ארצות־הברית) — עיוור מתאהב ב נערה
קלת־דעת, בגירסה קולנועית של
מחזה שנון ומהוקצע. מי שלא ראה את
ההצגה, יהנה ודאי מן הסרט, ובעיקר מ־גולדי
האון.
ירושלים השוד האלגנטי ( א די סון, אר•
צות־הברית) — גנב מגנב פטור, בקו־מדית־פשע
המבלבלת את הצופה בחצי ה ראשון,
מסבירה את עצמה בחצי השני.
עם גולדי האון ווארן באיטי בתפקידים
הראשיים.
ו הקונפורמיסט ( רון, איטליה)
— הפאשיזם האיטלקי, כתולדת הפרעות
נפשיות של האזרח הממוצע בעל רושם
חזותי בלתי רגיל של ברנרדו ברטולוצ׳י,
לפי סיפור של מוראביה.

חיפה
* * מיסטי (פאר, ארצות־הברית) —
סרט מתח ואימים מוזר למדי, שבויים על-
ידי קלינט איסטווד, המופיע גם בתפקיד
ראשי כמגיש תוכניות פזמונים, הנופל קור־בן
לנערה מטורפת __

כיבוסו של
הארי המזוהם
סיירת־הפשע (דקל, תל־אביב,
ארצות״הברית) — אוסף פרקים
מהווי־חייהם של שוטרי לוס-
אנג׳לס, מוגש מנקודת־המבט של איש יחסי״הציבור במדור
המישטרה. לכן כל השוטרים חביבים ומסורים לעבודה,
אמיצים ועשויים ללא־חת, בקיצור — הצנטוריונים של
המאה העשרים. איש אינו מביו לרוחם, ואין מי שיכיר
לחם תודה על מלאכתם הקשח.
בתוך כל זה יש גם מנה עצומה של תעמלנות יזומה,
שהיא אולי טבעית אחרי גלי ההשמצות שירדו על שוט רים
בקולנוע בעת האחרונה. אבל מאחורי החזית הפיר-
סומית הנוצצת, יש בכל זאת דברים בסרט שראויים לציון.
למשל, ההצצות החטופות באורח־חייהם של עלובי״החיים
בחוף המערבי, האלימות המסלימה והולכת, האקדחים
הנשלפים תמיד, המוות ברחובות.
את כל הדברים הללו ניתן להסיק מתוך סיפור מקו טע,
שבמרכזו עומדים כמה גיבורים־שוטרים. אחד מהם
(ג׳ורג׳ סי. סקוט) הוא שוטר מנוסה המשתמש, לפי
הצורך, לעיתים בחוק, לעיתים בהגיון שלו, העדיף על
החוק. השני (סטייסי קיץ׳) ,אוהב את עבודתו עד כדי
כך שנישואיו עולים על שירטון. השלישי (סקוט וילסון)
רגיש ומסור, רואה במישטרה את הייעוד בחייו.
התסריט קופץ מדמות אחת לשנייה, מבלי שכל האפי-

סקוט: החוק של קלבינסקי זודות סקוט רגעים קויים,
לנקות

יתאחו, לסיפור מגובש אחד. אבל בעזרתם של
וקיץ׳ והבמאי ריצ׳ארד (בפייה) פליישר, שסיפק
מרתקים רבים בסרט, מיטשטשים כמה מן הלי ומתקבל
רושם כללי של סרט פעלתני, המנסה
את דמותו של הארי השוטר המזוהם.
אהגה בכסא־גלגלים
הכמהים לאהבה (פריז, תל-
אביב, אנגליה) — אם נתעלם
לרגע מן הסדר הכרונולוגי של
הפקת הסרטים (הכמהים לאהבה יצא לאור לפני התפוז
המיכני) כמעט ואפשר היה לומר שסרט זה מתאר את
מה שקורה לאלכס הגדול — אחרי שקיבל את העונש
החמור ביותר שיכול היה להעלות על הדעת, ושותק בחצי
גופו התחתון.
הסיבה לאסוציאציה זו בין שני הסרטים — שאין בי ניהם
למעשה שום דבר אחר משותף — היא הופעתו של
מאלקולם מקדאול בתפקיד הראשי בשניהם. אולם —
גיבור הכמהים לאהבה ודאי אינו התגלמות הרוע האנושי
שמוצג אצל קובריק. זהו סתם בחור קצת יותר עליז, מש תולל
ופעלתן מן הממוצע, שיום אחד מוכה בשיתוק,
ומוכרח להסתגל לחיים בתוך כיסא גלגלים.
במוסד שם מטפלים בו הוא מכיר אנשים נוספים
במצבו. כל אחד מהם השלים, בדרך זו או אחרת, עם
גורלו. אחד מהם — נערה נאה, משותקת גם היא. בין
השניים מתפתח רומן יוצא-דופן, המגיע כמעט עד לחו פה•
זאת, למרות התנגדותה המוסרית של חברה, אשר
אינה יכולה עדיין, עם כל הרצון הטוב שלה, לראות יצו רים
היושבים בכיסא־גלגלים כאנשים מן המניין.
הבמאי בריאן פורבס, עשה את כל מה שביכולתו
כדי להגיש סרט רגיש. הוא זכה לעזרה רבה משני השח-

מק־דאול וניומן: נכים, לא אנשים
קנים הראשיים, מקדאול וננט ניוטן (שהיא אשת הבמאי).
אולם — אולי בגלל עצם טיבעו של הסיפור — הגלי שות
מן הרגישות לרגשנות הן בלתי נימנעות, ולמרות
כל מאמציו, נראים לא פעם גיבוריו של פורבס נכים יותר
מאשר אנשים.
נגד זה בדיוק הוא הרי מנסה להטיף.

ישבנה של
ליידי נואקגת
תל-אביב,
(סטודיו, מאקבת אנגליה) — שקספיר — זה לא.
ולא משום שפולנסקי עשה כאן
קיצורים או שינויים בסדר הסצינות. אלה דברים שמקו בלים
היום כמעט בכל הצגה מודרנית של שקספיר.
הבעייה היא אחרת: פולנסקי מעוניין יותר ברקע של
הסיפור, באווירה ובתקופה, מאשר בדמויות עצמן. הוא
בילה חודשים ארוכים בחקר הלבוש ומינהגי התקופה.
הוא חיכה ימים ארוכים לאור הנכון ולסוג הגשם המת אים
לכל סצינה. הוא עשה סרט שעלה בערך ב־ 50 אחוז
יותר מן המצופה, ובסופו של דבר הוציא מתחת לידיו
תעודה מרשימה האומרת ש״פולנסקי מומחה להברקות
חזותיות״ .אבל את מאקבת של שקספיר צריך עדיין לחפש
במקום אחר.
אחת הסיבות לכך שפולנסקי לא ניפגש, לאורך כל
הדרך, עם שקספיר, היא בחירת השחקנים. ג׳ון פינץ׳
ופרנצ׳סקה אניס, בשני התפקידים הראשיים, מתאימים
אולי מבחינת הגיל (ולפולנסקי יש אסמכתאות בנידון)
לדמויות של מאקבת ורעייתו — אבל הם עדיין בוסר —
בכל מה שנוגע לביטוי הסערות הפנימיות שצריכות לאחוז
בהם. פינץ׳ נראה כבחור מודרני ומתוסכל שנדד במקרה
לתוך תפאורה עתיקה, העלמה אניס רכה מדי, לגבי אשה
שמציתה תאוות-שילטון תהומיות בבעלה.
אשר לסצינת-העירום המפורסמת שלה, ייתכן מאוד

פינץ׳ ואניס: רק לא שקספיר
שפולנסקי צודק, כשהוא טוען שבאותם ימים לא נהגו
ללבוש כותנות-לילה. אבל בסופו של דבר, העיקר באותה
הסצינה צריך בכל זאת להיות הדם שנדמה לליידי מאקבת
שהיא רואה על ידיה, ולא ישבנה של השחקנית הראשית.
למרות זאת, מאקבת של פולנסקי מומלץ לכל אוהבי
הקולנוע: רק לעיתים רחוקות זוכים לראות ניצול מרשים
כל־כך של אמצעי-הביטוי הקולנועיים.

הידים היפות ביותר בעולם

הנשים היפות ביותר בעולם משתמשות בקרם ידיים פנז׳אל. מדוע?
מפני שקרס ידיים פנז׳אל מחולל פלאים. תוך שניות תחושי בהבדל. עסי ידייך בקרם
פנדאל. הוא נספג מיד ואינו מותיר עקבות, מלבד רכות נעימה וניחוח עדין. גם ידייך
יכולות להיות בין היפות בעולם ...אם תשתמשי בקרם הידיים הנכון.
סדרת מוצרי פנז׳אל כוללת
קרם ידיים, קרם לחות, אמבט קרם, קרם פרפם, סבון יופי, דיאודורנט ושני סוגי בושם.
הס!כן בישראל: בלמון בעינו
המפיצים: חב ערית בע־ם

בחזרה למחזור

כרתרנת־לילה
זרה במיטה
רעידת-האדמה פרצה בגלל קטע קטן
וצנוע בעיוניו, בו נאמר שדויד בן־ישי
ורות מטולה עומדים להינשא.
יא״בא-יי, מה שאותו קטע עשה.
את מטח״הלבה הראשונה הרביץ ה חתן
המדומה :
״אף פעם בחיים לא הצעתי לה נישו אין
״/קצף לי השבוע דויד.
הג׳ינג׳י בן ה , 29-הנחשב בעיני כמה
רבות וטובות לרווק מבוקש, הגיע בגיל
עבד
, 13 עם אחיו, לארצות-הברית,

השבוע, זכה מחזור החתיכות בארץ ל תוספת
בעלת משקל, כששתיים מהגוורדיה
הוותיקה חזרו לארץ.
הופעת הבכורה שלהן התקיימה ביום
השישי האחרון, במהומת יום־ההולדת של
רפי נלסון באילת (ראה כתבת־פנים).
גס לפני זה אפשר היה כבר לפגוש
אותן בכל אירוע חברתי ששווה משהו,
אבל זה היה עדיין לא רשמי, ככה.
האחת היא שרה מרשק, ושראלית
טהורה שהוריה היגרו לארצות־הברית כ שהקטנה
היתה בת .14 שרה גדלה שם,
התחתנה עם אמריקאי, ילדה לו ילד, הת גרשה
ממנה מדי שנה, היא באה לפוש
בארץ, וגם השנה כך. אם היא תישאר
הפעם יותר, נותר לראות.
התוספת השנייה לנוף הזוהר היא אתי
ביט׳מן. הצעירים של היום כבר לא זוב
ורותי
יפה, כזה שמן, וקרח, ואין בו כלום,
אז לפחות הוא בחור טוב, מבית דתי•
בשעת האוכל הוא היה לובש כיפה.
״אבל אחר-כך ראיתי שאפילו זה לא.
ביום כיפור אני ישבתי בבית הכנסת,
והוא לא.
אליו.
״בכלל לא נסעתי לניו־יורק
יצאתי לשם לדגמן, עם יצרני-אופנה מ ישראל.
אני דוגמנית מקצועית, בחורה
עובדת, ולא נערת־זוהר. אני רחוקה מ-
חיי־הבוהימה.

דויד -
שם בהתחלה בסבלות ורחץ כלים במטע־דות.
היום הוא מנהל בתי״דירות, ומש מיצים
טוענים שיש לו גם חלק בבעלות
עליהם•
בארץ, הוא קנה, יחד עם המשפחה,
את מלון אימפריאל ברחוב הירקון ב־תל-אביב,
הרס אותו בדי להקים ענק
חדש במקומו. מכונית המרקורי שלו,
דגם קוגר, עולה בארץ, לטיפש שמשלם
עליה את בל המיסים 80 ,אלף ל״י.
אבל גם בארצות״הברית היא עולה ב-
4,000 דולאר — די קרוב למחירו של
קאדילק.
עם רקע כזה, אפשר אולי להבין את
הזדעזעותו מהרעיון שהוא יציע נישו אין
לגברת :
״מה פתאום נישואין ן״ חזר בלהט.
״היא היתה בסך״הבל חברה של ידיד
טוב שלי. אמרתי לה, סתם ככה, כש תהיי
פעם בניו-יורק, תני לי צילצול״.
אז היא היתה פעם בניו־יורק, ונתנה
לו צילצול :״יצאתי איתה שבוע. זה
הכל. עכשיו, מה אני רואה, כשהגעתי
לארץ ו היא מפרסמת בעיתונים שהיא
עומדת להתחתן איתי. מה דעתן י״
לא חשוב כרגע מה דעתי• חשוב יותר
מה דעתה של העלמה.
להלן הפגזת־הנגד של מטולה. לא ה עיירה,
אלא הדוגמנית הבלונדית וגבוהת
הקומה :
״באמת אני מתפלאה על דויד. כש היינו
בניו-יורק, היחסים בינינו היו אי דיאליים.
בלי תככים, וכלום״.
דויד בסך־הבל מתחזה בעשיר. אין
לו בלום, מלבד מבונית־הפאר שלו, ש בעזרתה
הוא עושה את בל הרושם.
בניו-יורק הוא גר ברובע של זונות
וסרסורים וכושים, בדירת חדר שמאוד
איכזבה אותי. בשאמא שלו היתה באה
לביקור אצלו, הוא היה צרין לישון
במשרד, על הריצפה.
״הוא משן בהתחלה את תשומת-
ליבי, בי חשבתי לעצמי שאם הוא לא

-ואתי

״בל המינוסים האלה בגבר אחד, רחו קים
מלמשון בחורה נאה כמוני. היינו
חברים כשנה• גמרתי איתו אחרי ש גיליתי
שהוא קבע לצאת לויקנד עם
בחורה אחרת, עוד לפני שאני עזבתי
את ניו־יורק.
״לא רציתי לראות אותו יותר אחרי

עד כאן, מטולה״ 7
אבל מה בכל יאיי בקשר לענייי ״צ ׳
מי ן
״זה בכלל לא נבון מה שנכתב בעי-
תיו ״,יורה רותי .״לא אמרתי לכתבת
שרה בכלל שאנחנו עומדים להינשא.
״שאני אנשא לו ז באופן סופי לא. ב־ייחוד
אחרי שבאתי לחדר שלו במלון
אימפריאל, בדי להגיד לו שלום כשהוא

רים כלנם, אבל בזמנו היתה אתי אחת
המזדנגפות הידועות של תל־אביב.
אחרי זה, לפי השטאנץ המקובל, היא
נסעה לארצנת־הברית, התחתנה עם אמ ריקאי,
ילדה לו בן, התגרשה ממננ, נכד.
טוב, וולקאם טו ארץ, והתחרות מוצ לחת.

כותנת-
הגיע
לארץ — ומצאתי שם
לילה של בחורה. ועוד מלוכלכת״.
או, הצרות שהשירות הזה בבתי-המ-
לון גורם לבני-אדם.
עישנה סיגר

משה וסנדרה

זה קרה אם כן, בדיוק כמו שאיימתי
עליכם לפני מספר ׳שבועות• ביום השלי שי
האחרון, התחתנה סנדרה סקר-
בק, כתבת האופנה של ידיעות אחרו נות,
עם משה שיינדלר.
הכלה, שהיא מומחית אופנה, היתה
לבושה לפי האופנה האחרונה: שימלת
כותנה לבנה, פשוטה, שעטפה את גיווה
ללא גינונים של טקס. שערה הארוך
היה מונח בפשטות על כתפיה וחזה,
ובידה סיגר ריחני.
החתן היה לבוש בחולצת ג׳רסי קלה
בצבע קרם ומכנסיים שחורים. גם שערו
היה מונח בפשטות על כתפיו.
גם החתונה התקיימה בפשטות, בחוג
המשפחה, בדירת־הגג של הכלה, ואורחי
הכבוד היו הוריה של סנדרה, שהגיעו
במיוחד מוונצואלה.

בעזות סוטי
המחתות הנועזים
שרו מגייס
במאי ׳שואל׳
ובע מיליון ד י
עד היום, הצליח לשכנע מאה. ביניהם
— רות דיין, דן בן־אמוץ, גילה אלמגזר,
חיים טופול, אורי זוהר, אריה פילץ,
דובי זלצר.
הלק מהתורמים, תרם בגלל הדוגמה
הנדירה :״פגשתי את גבריאלה לפני שנ בנימין.

מספר
בניו־יורק,״
תיים
״מאז, לא פגשתי אשד. כמותה. בכל ה עולם.
היא הייתה משהו נדיר. חייתי
איתה שבועיים — וזה היה כמו שנ תיים.״
היא
היתה בת ,18 כשפגשה את חיים.
צעירה בודדה, שברהה מהבית, הגיעה

בפני סהר שר נוונ סווי ם ו מוני מציג מימין ח״ם את סוטי המחתות שרו לו שמציעים
יהודי,
עו שהה במתנה 120 אלף ל״י — בתנאי
שהוא מצידו יוסיף 200א לף?
הוא עושה מה שכל יהודי אחר היה
עושה במקומו: שמיניות באוויר — כדי
למצוא את 200 האלף.
אבל בנימין (״בן״) חיים עושה זאת
בשיטה מקורית: בעזרת שדיה הענקיים
של גבריאלה.
הוא מציג את מיכמניה של גבריאלד,
בפני יהודים אחרים, מציע להם :״מו-
צאת־חן בעיניכם ן בואו תהיו שותפים
לזה.״
לזה, קוראים בשפה פיננסית שיטת
מימון. מה שבן מנסה לעשות, זה לגייס
משקיעים לסירטו החדש, הבננה השחו רה.
אם יצליח לגייס כך את 200ה אלף,
תעניק לו הוועדה הציבורית שליד
משרד ד,חינוך את הסכום המקביל, כדי
להפיק הבננה.
גם הבננה השחורה תהיה סרט־מחתרת,
כמו רבים מסרטיו האחרים של בן.
באדצות־הברית, סדטי־מחתרת הם מח תרתיים.
בישראל, הם ממומנים בשיתוף

תוגום!

מסירטי־המחתרת
עם הממשלה.
מימון.

סצינה החוזרת על עצמה, לאחרונה, בגלריה
״ליס״ התל־אביבית: לאחר שהראה את אחד
שלו (בתמונה למעלה) ,מסביר הבמאי, בנימין

אבל

שאלה

שבועיים —
כמו שנתיים

/המשכנעת ; 5ז 3יג?

אחרון, היא בעלת נתונים לשיכנוע מממנים.

<י 38

לא *מיהודים, קשה להוציא כסף.
בן חיים מציג את חמודותיה של גב־ריאלה,
ואת שאר יצירותיו, מזה שנתיים
ימים — ומימון עדיין לא השיג.
שנתיים ארוכות ומפרכות הוא מנסה

למכור את הרעיון המופשט שלו
(הבננה השחורה, העולם הזה 1718
ולא מצליח.
סרטי־המחתרת
בן חיים מציג את

שעורר הסרט
חיים (עומד, משמאל) את הבעיות והקושיות
בקהל. שאלות הקהל לפעמים אוהדות, לפעמים עדינות, לפעמים
עמליה ארבל.
סתם. ליד בנימין עומדת בעלת הגלריה,

שעשה עד היום, ובעיקר את הווידוי
האחרון, בכיכובה של גבריאלה נדיבת-
הממדים, בפני מדענים במכון וייצמן,
בפני אנשי־במה ואזרחים סתם בגלריה
ליס התל־אביבית, ובכל זמן ומקום אח רים.
הקהל
אמור להבין מאליו, לאחר שגב-
ריאלה נעלמת מהמסך, מהן האפשרויות
הפוטנציאליות הטמונות בסרט כזה —
ומתבקש להסיק מכאן על הצלחת הבננה
השחורה, היצירה הבאה, אותה מתכונן
בנימיו חיים ליצור.
בן חיים גם אינו הולך בגדולות: הוא
מוכר מניות של 200ל״י כל אחת, זקוק
בסך־הכל לאלף משקיעים.

לניו־יורק, וחיפשה עתיד. במקרה, מצאה.
כוכבת מפורסמת
א הי הלה מושג מה זה קול ף*
נוע,״
נזכר בן .״היא לא ידעה

לעמוד, להצטלם, לשחק. זה היה בדיוק
מה שחיפשתי. חומר לא מקולקל. לא לשחק
— אלא להיות טבעית מול המצלמות.
״יותר מזה, לא היה צורך. ברגע
שגמרתי את הסרט והוא יצא להפצה
בין קהל סירטי־המחתדת בארצות־הברית,
היא הפכה לכוכב מפורסם. לא הצלחתי
לשמור עליה יו תר אצלי.

במדינה
נוא תהיה
משפט האם תאבד ג״מ מילמן
בשבוע הבא?
?מדדת בקשת קציגת־המיבחן,
הורה השופט להחזיר את הגעה
החולה לכ7א.
״אם יפול בני קורבן עוד פעם למע-
שה־אונס בבית־הסוהר — יסבול מכך
השופט.״
איום זה, שהושמע בעברית מאונג־לתת,
אך ברורה היטב, מפי אברהם
מילמו״ השאיר את שופס־הנוער דוי ד
רייפן קפוא במקומו. לא כל יום מוש מעים
איומים נגד שופט בבית־המשפט.
השופט התאושש, הוציא את פסק-
דינו :״אני מצווה לעצור את ג׳ימי מילמן
בן ה־ 15 עד למועד בו יתברר משפטו.״
״קצינודהמיבחן, מרים גולן, ביקשה
מהשופט שיסכים לשמוע את התיק מיד,
כדי שבני לא יצטרך לשבת במעצר
עד המשפט,״ סיפר השבוע בזעם אברהם
מילמן, אביו של הנער שנעצר .״אבל
השופט ענה לה כי יש לפניו תיקים
רבים קודמים.״
כתוצאה מכך, קיימת אפשרות שג׳ימי
מילמן ימות.

1111111

לזהן
״אבל אין לי טענות. לא נשארנו
חייבים אחד לשני. היא נתנה לי את
הסרט, ועוד משהו. אני נתתי לה את
הקריירה שלה — ואנחנו שווים.
משקיעים אחרים, לעומת זאת, הת רשמו
יותר סהמפיק־במאי־תסריטן־צלם־
איש־מעבדה של הסרט, החליטו להשקיע
בו, לא בה. בן חיים הוא יליד בגדד
שגדל בהודו, המשיך בניו־יורק, והגיע
לפני שנתיים לארץ. לאחר שקצר פרסים
על סרטיו הקצרים בפסטיבלים בסן-
פרנסיסקו ובאדינבורו, המשיך בכך גם
פה. בפסטיבל הסרטים בצפת, זכה בפרס
ראשון לסרט עלילתי, פרס שני לסרט
תיעודי, ופרס ראשון לתסריטאי. עתה,
מתכונן בן, שהוא מהנדס כימאי במק צועו׳
ליצור עוד גורף פרסים: הבננה על קומדיית־סלפסטיק
השחורה תהיה
ערבי המתחפש לחסיד, חסיד המתחפש

להיפי, והיפי המתחפש לערבי. הגיבור
יכניס להריון תשע בחורות, יקבל פרס
לעידוד־הילודה מגולדה מאיר. אבל מ אחורי
הצחוק, יהיה זה סיפור על אפ שרות
קיום־בצוותא של יהודי וערבי.

הציעו לבן לפנות, לשם מימון, למאו רות
גדולים, כמו מנחם גולן. בן סירב:
״אני לא רוצה להפוך את זה לסרט
מיסחרי,״ הסביר .״אני רוצה להפיק את
זה בדיוק כמו שאני רואה את זה.״

מטח 00₪1המש

הודאות רנוננ ת

שלו, בסרט

חזרה כללית

הבמאי, בנימין חיים, והכוכבת, גבריאלה, עורכים חזרה
כללית על סצינת־מיטה של הסרט הווידוי האחרון. הבמאי
השתמש בשיטות מקוריות ביותר, כדי להכניס את הכוכבת שלו לאווירה המתאימה.

הווידוי

האחרון,

הבמאי, בנימין חיים, נותן
הוראות אחרונות לכוכבת
לפני הסרטת סצינה. בתמונה

למעלה: אחד הרעיונות המקוריים של חיים: כותרת באנגלית
( 1£111118ג1מ6מ 61-11ק סרטים נסיוניים) באותיות אנגליות
שהן עבריות בעצם. כותרת זו מופיעה בעלון פירסומת שלו.

קלפטומן. ג׳ימי היה ילד בעייתי
כבר מילדות. כאשר נימול, בגיל 16
חודש, ניבאו המנתחים לאביו כי לי לד
צפויות הפרעות נפשיות חמורות, בגיל
ההתבגרות, בגלל בעיות פיזיולוגיות.
הנבואות התקיימו בדייקנות. המשפחה
עקרה מאוסטריה לקנדה, משם לארצות- נאלצה השנים, כל לאורך
הברית.
להשגיח על הילד השגחה קפדנית.
ג׳ימי התגלה כקלפטומן חסר־תקנה,
נעצר לא אחת על־ידי שוטרי משטרת
גיו־יורק. למזלו, היה גם אביו אחד
השוטרים הללו, וג׳ימי יצא בחסד.
למרות זאת, החליטו בני הזוג מילמן
שאין זה עתיד, פנו לסניף הסוכנות בעיר.
״פקידי הסוכנות הבטיחו לי כי ב ישראל
יוכל בני לקבל טיפול רפואי
מתאים,״ מספר מילמן.
מכות רצח• ג׳ימי הועבר לקיבוץ
נווה־ים, שליד עתלית. אך לאחר שלקה
בדלקת קרום־המוח, הועבר למוסד על־שם
דויד רזיאל.
הוא לא נשאר שם זמן רב. הוא
נהג לסחוב מחבריו כל ד בר שלא היה
מחובר לקיר. הוא לא השתמש ברכוש
הגנוב, ולא מכרו. הוא סתם החביאו
במקומות־סתר. בלית־ברירה, נאלץ מש רד
הסעד להעביר את הצעיר למוסד
לעבריינים צעירים מיצפה־ים.
אך גם שם לא נשאר ג׳ימי זמן רב.
באחד הימים, הוחזר לבית הוריו. עבריי נים
אחרים הפליאו את מכותיו, לאחר
שפילח גם מהם. כל מאז, נשאר הצעיר בבית, ללא
מיסגרת טיפולית או חינוכית.
הציל את הילד. לפני כחודש, נת פס
הנער החולה לאחר פריצה לדירה.
הוא גנב משם כסף — והחביאו באדמה.
הוא נעצר לאחר שנערות ליד מקום
הפריצה התלוננו במשטרה כי הוא עשה
לידן מעשה מגונה.
השוטרים לא התעניינו במיוחד ב בעיותיו
הנפשיות של הצעיר. ג׳ימי נע צר,
נשלח לאגף־הקטינים בבית־המעצר
המשטרתי באבו־כביר.
כאשר שוחרר, לאחר שמונה ימים,
גילה לאביו כי שני צעירים אחרים בתא
ניסו לאנוס אותו. למישמע צעקותיו,
הגיע שוטר שחיכה את התוקפים.
״הילד הבטיח לי שהוא יתאבד, אם
זה יקדה לו עוד פעם,״ סיפר האב בקול
שבור .״הילד הוא חולה קשה. הוא קלפ-
טומן, ומופרע מבחינה מינית. יש חשש
רציני לחייו. הוא מסוגל לעשות מה
שאמד.״
מיד לאחר ש שו חרר ביצע ג׳ימי גני בה
נוספת: פטיפון — שנועד לעריכת
מסיבה לחבריו, ערב יציאתו לטיפול
מיוחד באיטליה. בעקבות כך, נעצר
שנית, הובא בפני השופט רייפן.
״אם הוא יתאבד שם באבו־כביר — ״
אמר אברהם מילמן.
הוא לא סיים את המשפט.
*) השמות
של קטין.

מוסווים,

להגנת

זהותו

המחיר 2.25ל״י

מ, כסלו תשל״ג15.11.72 ,

שנה 36

מספר 1837

מטורף־ מיו
משתולל בירושלים

עוד את הדרת!״ אומות
וינה שלו, שכנת
המודה שנרצחה