גליון 1843 מתאריך 27 בדצמבר 1972

אירגון הזוגות הצעיר,
ליד תנו עתה עול ם הז ה -כו ח חדש
קורא לזוגות הצעירים להפגין את מחאתם על-ידי הצטרפותם
למעברה הווגוח הצעירים

שתקום כשבת 6 ,בינואר ,1972 בשעה 10.00 בפוקר,
בביבר המדינה, תל־אביב.
מעברת־האוהלים שתקום במקום תמחיש לאזרחי המדינה
בולה את מצוקת הזוגות הצעירים, שמדיניות הממשלה מפקירה
אותם לחסדי ספסרי־קרקעות, קבלנים ובנקים למשכנתאות.

לא 1מתין עד בו ש
לגג מעד לר א ש!
בו או, ה קי מו או ה ל בין דירות ה מיליונ רי ם,
ה שת תפו ב א סי פתהמחאה הנוגעת לכ ם, לחב ריכ ם,
לילדיכ ם, לכל אז רחבמ דינ ה.
הביאו את המישפחה, הצטיידו בשמיכות, וקחו חלק

ב״ה״ד פארקיי
הב מהה חופ שי ת של הזוגות הצעירים שתיערך
ב מ קו ם, ושבו יוכל כל זוג להביע אתתל או תיו
ורחשי ליבו !
פגישת הבנה תתקיים ביום 31 בדצמבר כשעה 8.00 בערב
בכית ״בני ברית״ ,רה׳ קפלן (פינת המאספים) תל-אביב. כל
מי שמובן לתת יד למיבצע — מוזמן להשתתף.

הדואר נשא אלי השבוע חבילה מעולם אחר. עולם המתים.
היא הכילה חוברת דקה, בת 12 עמודים בלבה מעוטרים בציורים ובמילים.
היא נשאה עליה את הכתובת הלאטינית 016 8300 קז 00״ ,^1605 8.63 1שאינה
אלא פראפרזה על האימרה העתיקה ופירושה: נפש אשמה בגוף בריא.
אל החוברת היה מצורף פתק קטן, עליו היו מודפסות ארבע מילים: לפי בקשת
עידוא — אביו.
זוהי חוברת שאינה מיועדת למכירה. היא נועדה אולי להיות מצבה. שכן החוברת
— המכילה כמה שירים ותרגומים מפרי עטו של עידוא בן־גריון, הסופר התל־אביבי
הצעיר בן ה־34׳ ששם קץ לחייו בראשות חודש זה — הופיעה אחרי מותו.
כאילו לפי תיכנון מראש.
בחייו ובמותו, כתב עיתון זה יותר מכל עיתון אחר בארץ על עידוא בן־גריון. הוא
היה גם אחד הקוראים המושבעים של עיתון זה. איני יכול לקבל את חוברת השירים
העגומה אלא כהבעת מישאלה אחרונה מצד צעיר מתייסר וחבר. אילו היה להעולס הזה
מוסף ספרותי היינו מפרסמים ודאי את שיריו של עידוא, המלווים בציוריה של אדית
קמחי, במלואם. בהיעדר מדור כזה, יהיה אולי שיר אחד, ללא שם, מפרי עטו, כפרח
על קברו.

והפחד, או הפחד /הנזיסר אותנו
יחד /עד אחד.
האימה המתעלסת /בליבנו וקוסמת
/את ורידיו.
אין מרגוע אין מפלט /וגם
את אותו מקלט /כבר תפסו.
כבר תפסו בני־בליעל /שידם
היתה במעל /עד אחד.
ורק קומץ בני־בלי־ישע /שנפלו
קורבן לפשע בלא יודעין.
הם, רק הם יורקים לחה /מאימת
החשיכה /בלא יודעין.
והתופת, או התופת /מעליהם
כפרוכת /מהסה את הסופה /את
התופת וסופה /האיום.
הם מצטופפים ביחד /מורעלים
מחץ הפחד /שבלב.
ולמרות הכל כפשע /בין שחורו
של ההדום /לבין אופל הגרדום.
חרבות תלויים ממעל /הרמחים
מכוונים /החיים ימשיכו הלאה /
על חודם של כידונים.
אס משפט זה או זה רצח /אז
לעזאזל הנצח / .שיקוייו של מר־המוות
/הס רק המה בני אלמוות/ .
החיים ימשיכו הלאה /בכוחות
מנוונים /ורק הגורל־של־מעלה /
כרמחים מכוונים /יסחרר את מר־המוות
/בשיקוי של אין־אוניס /
עד שצללי צלמוות /ינצחו את
המנצחים וידבירו את החומר עד
יצחין.

עידוא בן־גריון
פרח טל הקבר

כאותה חוברת נדפס גם תרגומו של עידוא בן־גריון לפואימה המפורסמת של
אדגר אלן פו העורב. התרגום העברי הראשון לפואימה זו, היה תרגומו של זאב ז׳בו־טינסקי
שנעשה בשנת .1914 צר המקום מכדי לפרסם את התרגום במלואו. אבל כדאי
אולי להשוות, זה מול זה, את תרגומיהם של עידוא ושל ז׳בוטינסקי ולוא רק כדי לבכות,
לבד מהאדם, כישרון שאבד.
הנה הם. מימין תרגומו של זאב ז׳בוטינסקי. משמאל, אותם בתים מהעורב, בתרגומו
של עידוא בן־גריון:

ה לו טו. תמורת 50אגודותתוכל
לסמן 6מספרים בכל אחת משתי
הטבלאות שבטופס.
עשה חי שו ב פ שו ט פ עו ל ה בת
שניות ס פו רו ת. מ בי א ה לך סי כויי
ה שתתפות בוכיה בת 75,000 לירות
בפרס הר א שון ואל פי לירות בי תר
הפרסים.
זה נל נד פשוט..

כחצות ליל קור וסער, עת אני, שבור־הצער
/ ,בספרי חוכמה נשכחת הסתכלתי
נים־וער / ,בא קישקוש סתום בדלת, קל
כדפק יד נחשלת — /יד חוששת — יד
שואלת מחסה לדל או גר זה אורח״ —
כה לחשתי — ״זה אורח, זר או גר — /
זה אורח, לא יותר.״
זכרוני: ליל־עצבת — סופת־חורף
מיבבת — /אש כיריים, נעזבת, גוססה
באור חיוור; /ליל אין־סוף, אין קץ
לחבל — לא הועילו ספרי הבל /השכיחני
את האבל — את הצער הבוער — /את
לנורה שנמוגה כהימוג חלום עובר — /
כחלום, ולא יותר.
וילונות הומים ברחש צקו לחש, בוג־נחש
— /ארגמן יריע משי נף אימתה
בהסתר / .להרגיע לב קודח, אל עצמי
בקול בוטח /שוב אמרתי :״זה אורח,
החד־לילה מאחר — /גר אחר תועה
בדרך, זר בנשף מאחר — /זהו, זה ולא
אחר.״
עד כאן. ועצוב.

באישון ליל שכול ואבל, ואני, נלאה
בהבל / ,בגוילי חוכמה נסתרת התבוננתי
מהרהר — /על דלתי פתאום נשמעת,
עמומה ולא־מודעת / ,נקישת יד זר נכנעת,
זר שאל ביתי חותר / .אז לחשתי :
״זה אורח אשר אל ביתי חותר / ,זה
אורח, לא יותר.״
עוד אזכור את ליל הסער, ליל דצמבר
טרוף־הצטר / ,עת כל אוד עומס הגיה
את צילו המפרפר / .מספרי אתמול נו־חלתי,
לגאולת מחר יחלתי / ,כל היום,
היום שכלתי, נתימתי כה מהר /מלנורה,
עולת־מוות, זיכרה נידף מהר /ובליבי אך
יוותר.
יריעת־שני רוחשת, מואשת, מרשרשת/,
ביעתתני בעת־מוות, לא יכולתי עוד
מגר / :להניס אימה מורטת מליבי אחוז־הרטט
/ ,סחתי :״זו יד זר שורטת, זר
שאל ביתי חותר זהו מאחר־בנשף,
שאלי ביתי חותר זר הוא זה ולא
יותר.״

השיטה

העול ם הזה 1843

איו לגמור עם האופוזיציה
מפלגת העבודה הי שראלית
סודי ! פנימי1
לוח אירועים לשנת הבחירות 1973
15 בינואר. נשיא המדינה זלמן שז״ר מעניק את פרס הנשיא

ה עווי ה

גוה

הנחיות למנהל החדש:
כמו שאתה נכנם לעבודה —
הבא איתך תמונת פספורט מגיל
צעיר, נאמר מהפלמ״ח, או
מהבגרות. אז כשהיחט-י־ציבור
יבקש ממך תמונה, בשביל לתת
קומוניקאט לעיתונים שנהיית
מנהל, שלוף את התמונה הזו,
ותגיד שבמקרה יש לך רק אותה.

• היחסי־ציבור יחטוף אותה,
כי זה פחות בלגן משל־צלם
אותך מחדש.
• העיתונים כבר ישאירו
את התמונה הזו לנצח, כל פעם
שיזכירו אותך. ככה הס עושים
תמיד.
• התדמית הציבורית שלך
תישאר צעירה לנצח.

111111־

לסאטיריקאי והמחזאי הנול לוין, עבור מחזהו חפץ. ראש־הממשלה,
גולדה מאיר. נושאת נאום בשבח ההצגות קטשופ ומלכת־האמבטיה.
המודעה המפקששת
>ז 1בפברואר. שר־החינוך יגאל אלון מורה להכליל את מחזהו
של עמוס קינן, חברים מספרים על ישו, בתוכנית הלימודים של בתי-
הספר התיכוניים. החוגים הדרמתיים מתחייבים להציג את המחזה
כהכנה לבחינות הבגרות.
15 במרס. שר־האוצר פנחס ספיר מעניק את עיטור השירות
המצויין לח״ב שמואל תמיר, על תרומתו בהבהרת תעלומות
אוטוקארס, ורד ושכר־הפרקליטים.
15 במאי. לרגל יום־העצמאות מחולק פרס חוכמת־ישראל לבישוף
יוסף ראייה; פרס ביטחון־ישראל למאיר וילנר ופרס ישראל
למדע לח״כ מנחם פרוש. פרס העבודה מוענק במשותף ליהושע פרץ
ויצחק בן־אהרון.
15 ביוני. פסטיבל לבני המיעוטים באיקרית ובירעם. שר־הבי־טחון,
משה דיין, נושא קולו אל
ראש ממשלת־ישראל לשקול מחדש
ה צ חו ק המצוי
תמיד־תמיד הם ״השתלבו״
את האפשרות להחזרת בני הכפרים

אומר׳

בו־הנו
בתנועה,
מזתמורת השתלבו —
לאדמותיהם. ראש־הממשלה, גולדה
נכנסו בכוח, אפילו בלי ווזלין.
״לפני ש ת טי ל דו פי בחבר פנ ח ס -
מי אומר שאין הומור בארץ. מאיר, משגרת מיברק ברכה לכנס.
יש חמל הומור. על כל צעד
פרטים נוספים בעיתונים ובלוחות
ופתאום — הם מבקשים :
טול קורה במדבר! ״
ושעל. רק צריך לדעת להביט. המודעות.
״אנא״ ,ואומרים :״תודה״...
(נרשם במסדרונות מיפלגת העבודה)
הנה למשל, יום אחד בהיר
יה־אללה, אגד ! מה קרה
אתה פותח לך באופן הכי תמים
לכם?
את ידיעות אחרונות (מהחד
שו ת מה אי מפרי ה של הדו סי ם:
פשוט רחמנות. ככה זה מתללת
,)16.1במדור אורות הבחיל
ובסוף הם עוד יבקשו ש מה,
ואתה קורא שם את הקטע
• הודלף לנו מן החוגים החרדיים, כי חוק לבישת הקסדות
נעשה להם יום־סרט.
הבא, שהוא ממש ״קטע״ :
לנהגי אופנועים וקטנועים יוזם בראשיתו על־ידם, כחלק מן החוק
״כבר ראינו רקדניות טובות
המקיף יותר, שהדתיים מקווים להשיגו לאחר הבחירות, בדבר
מאלה שהופיעו. אך הן מחפות
חובת־לבישת כובע לכל יהודי זכר בארץ. כדי למנוע זעזועים
בתלבושות
על חוסר גמישותן
חברתיים הוחלט על החלת חוק זה בשיטת השלבים. שלב ראשון
מרהיבות ומלהיבות. הרקדת
ד רי ךלאזרח :
היה חוק הקסדות.
נים, לעומתן, רמתם גבוהה,
אך לא היה מזיק להם, לו
נטלו מעט מן התלבושות של
כשאתה רואה שלא הולך לך
מי ז ה?
חברותיהם ללהקה. שכן,
עם הפקיד, אף פעם אל תגיד
לא תמיד(!) מראהו של גבר
לו :״אני אראה לך! מי הבום
עירום אסתטי במיוחד, קל
שלך!״ הרבה יותר טוב שתו
חומר כשהוא בתנועה .״
גיד לו :״למה לך לקחת את
תשימו לב: לאתמיד !
הטינופת הזו על אחריותך?
כלומר, לפעמים רחוקות, כשבוא
נזרוק את זה על הבוס
הוא אומנם עירום, אבל ל א
שלך !״
בתנועה, אז בכל זאת יש
זה דופק — מאה אחוז.
עוד איזה צ׳אנם שהגבר כן
ייראה אסתטי. וזה כבר מזל
גדול. אבל תמיד, אם הוא
ישמע לעצה של העיתונאי, ו1
ילבש
את השמלות של החברות
שלו — הוא יהיה מלך ה״
כמה שאנחנו לא סובלים את התופעה של חטיפת מטוסים
אסתטיס. הוא אפילו יוכל ל—
מוכרחים להודות שזה פטנט חזק. מי יודע אם אנחנו לא

•א^מז
היות ב תג ועה.
היינו משתמשים בפטנט הזה בעצמנו, בזמן המאבק נגד
1״[ם1|:. 010. 1:50.1.1111 06106,.ם^,א נ 1סב נ 11ס0נ_.1וש
הבריטים. ואם לא האנחנרשל־ההגנה־והפלמ״ח, אז בטח ה־אנחנו־של־הלח״י־והאצ״ל.
רק שזה לא עלה על דעתנו. איזה
מזל.
מה שברור זה, שכל יום כל יום — הדרישות של החוט״

הטאו־צה־טונגים הישראלים :

פים נהיות יותר ויותר חצופות. והם גם משיגים כל פעם
יותר.

תראו את הדרישות של התורכים: פסססססס, שינויים
״ 1 טובתם על רלשקוד
אזרחיה
•י המדיבה נ ובדה לשרת את
בחוקה ובפרלמנט וזה! מי היה מעיז לא להצדיק חוטפים,
אם למשל היו חוטפים מטוס מרוסיה ונותנים אולטימטום :
דב רדזז
״תשחררו את כל האסירים הפוליטיים ממחנות הריכוז ונד
בתי־המשוגעים — או שאנחנו מפוצצים !״ או :״תבטלו
את ד,ק.ג.ב.״ .או :״חודשתיים תצאו מצ׳כיה !״ מה רע
בזה?
מתוך הפנקס הכחול — לוח לעובד המדינה, תשל״ג.
הצד החלש תמיד היה צריך להמציא כל מיני פטנטים :
הנשק של החלש. ז׳יו, פרטיזנים, הפתעות, התגנבות בודדים,
התחפשויות, סליקים וכר וכר — רשימה ארוכה.
עכשיו נוספה לה — חטיפת מטוסים. ואם החוטף על הצד
הצודק — אז זה פטנט לא נורמלי! אחד חלש־צודק —
יכול ללכת נגד מעצמה שלימה ! צריך רק שלושה תנאים :
מהממשלה :
מלחמה ; להיות צודק ; להיות חלש.
עכשיו הגעתי להצעה המוגשת בזה לדיין (בחינם):
המכון הממשלתי למחקר נכסי
+זה שאתה במצב של מלחמה נואשת על הכסא של
צאל הברזל בישראל התכנס אמש,
ראש־הממשלה — כל ילד יודע. לא צריך להוסיף כאן כלום.
לרגל יובלו העשרים וחמש למן
* זה שאתה צודק — חביבי, זה תלוי במה שאתה
ראשית היווסדו. המנהל הכללי, מר
חושב על עצמך. ואם הביטחון העצמי שלך מתערער —
ישראל צאנברזלי, נכס יקר למכון,
תוכל תמיד לעשות שוב־פעם ״משאל־עם״ .והפעם תוכל גם
שהחל את עבודתו הברוכה במכון
לאסוף חתימות מהשטחים.
עוד לפני היות המכון, סיכם בנאו*
זה שאתה חלש — זה גם ברור. אם אהה כבר לא
מו את פעולות המכון:
מוצא השמצות על האויב שלך, ואתה נזקק להמציא סיפור
״נעשה בתל־אביב — מחקר מ שהוא
ראש הש.ב — .אז אדוני! אתה חלש מאוד מאוד!
קי בירושלים — מחקר כולל שמעון
כמו תמיד, בטח יסכים בקלות לסדר לך את כל
ני ; בחיפה — מחקר לעו מק ;
העסק בלוד, והוא גם יוכל לארגן לך איזה טריטוריה צרפכטבריה
— מחקר שוט!?; בדי תית
שתוכל להנחית שם את המטוס החטוף. יש לו עוד
מונה — מחקר שיטתי ; בכרם
בצרפת קשרים טובים עם כמה אחדים. ומשמה אתה תודיע:
בן־זמרה — מחקר גדול ; באילת
״או ראש ממשלה — או מפוצצים!״
— מחקר ט ב עי ; בצפת — מחופה
בארץ ייבהלו — המחץ. כי הרי אתה בטח לא תשכח
סר רגיל ; ובאשדוד — מחקר
לקחת איתך איזה שניים־שלושה צלמים־חברים ואיזה עיי
מ אלף.
תונאי־ידיד. וכל מה שמופיע בעי״מנתונים
מאלפים אלה אין אלא
תון — מבהיל אותם פה נורא.
להסיק,״ סיים צאנברזלי את נאומו,
נו, אז יללה! אודרוב!
״כי הזמן קצר והמלאכה מרובה !״

דייו ־ תחטוףמ טו ס

ח ד שו ת

העולם הזה 1843

ת נ1

תכשירי־ העדנה הנש מבית ״דבלו

68ס ^ 0ק

6419

£ז ^ 1אוזאו

אב ק ת־ ה תפנוקי ם
טלק־ריחני ומע דן לפינוק עור־ הגוף
לאחרהרחצה. נספג קלילות בנקבו ביות
ומפיץ ניחוח ־ בושם שעו ת
ארוכות. ב מיכ ל מ הו ד ר בצבע ה ת פוז
עם מ פד ר ת־ ענ ק רכ ה ו מל טפ ת.

$ק*ס 5זטט 0 6ק
מיני ־ ס בוני ם
סבונים ־ חטובים -נוחים ל ה חז ק ה
ול שימוש. ספוגיםבניחוח בו ש ם
ה ״ אינטימייט • ה עדין ו ה אלגנ טי
ל שימו ש אי שי של ״כל אחד מבני הבי
ת והאורחים״ .אריזת ״ שקית. -
^ ^ הפה׳ ^ בתומה ^ נמי פ נ ^ ע ם

*1111) 8418ץ ^ ן ו ^ 1£ 0ו ז או
ה ענ ק ־ ה לו דז ש
אבקה־ מ ק צי פהומ בו שמתלט בי ל ת-
עינוגים ב מי־ האמב טי ה, הר רי־ה ק צף
מעדנים, מ רככים ומרווים א ת עורך
כולו. ב״ שקי ת־ה קפה״ כף, מדיד ה
ל מג ת־ אמב טי ה ש או ת ה יש ל פז ר

מתחתל מי־ ה ב רז הזורמים.

וכליתרתכ שי רי 1>\ 7 £ע1711 אז - 1המעדניםאת גו פךמכף־ רג לועדראש
ואופפיםאותךבניחוחבושם ־ ה׳ אינטימיים ״ :

1>\ 7 £ע 1ז 17 אז1 7 * 5 1 7 ^ 0 7 1אן\>* 11ק 5מ £ק 1\ 171ז ^ מ 0ס £ 0ס

העולם הזה 1843

מכתבים

הדשות מין ו 5ת־ 0ולי מ

המנהל החדש של קופת־חולים, אשר
ידלץ, עושה רעש. לעיתונים הוא מספר
על הצורך. בשיפורים ומוסיף שאין זה
דבר קל. אבל מה כן קל ז פשוט: לשלם
עבור התרופות. זה קל. על חדשה כזאת
ייאמר: שיפורים בקופת־חולים לא יבואו
מהר, אבל בעיטה במבוטח כן תגיע מהר :
הוא ישלם עבור תרופות.
כסף בשביל אנשי המנגנון יילקח גם
ממשלם המס האחיד, גם מהימשלם, מס
מקביל וגם מהמשלם עבור התרופות. אבל
על עזרה יותר טובה לחבר קופת־חזלים
אין מה לצפות לפי הדיבורים של אשר
ידלין.
לכל הרוחות עם חדשות כאלה!
שמואל דיי, חבר קופ״ח, ירושלים

נם המילחמה בגורן, לגרים תהיה מטרה
הרבה יותר מוצדקת לעלייה על גורן.
אני אמנם יהודי כשר וקצוץ מגיל
שמונה ימים, אבל סיפור יומו המר של
בורוקובסקי, עורר בי כל־כך הרבה זעם
וכאב שאני מוכן לשתף פעולה עם כל
גורם כדי להוציא את הכיסא מתחת גורן.
יאיד ככדי, חיפה

תשבץ הווול 0רוה

1843

דחכריגדה
עד גירו

גרשון בן־אברהם הוכיח עצמו כלוחם
אמיתי. הוא התחיל בגדודים העבריים
•של החטיבות הבריטיות ועד להצטרפותו
למלחמה ברב גורן, מתברר שכוחו עדיין
במותניו.
אני מחכה בכליון עיניים למישפט של
גורן — בורוקובסקי ולפיצוץ שגרשון

צחור!
ודמע
״העולם הזה״ ,1838״תשקיף —
אורי זוהר לתוכנית בידור חדשה
בטלוויזיה״ ,על התוכניות להפקת
תוכנית בידור חדשה.
צר לי לאכזב אותך, אורי זוהר. הינך
עומד בפני אתגר רציני — להחדיר
תוכנית בידור נוספת על הקיימות. התוכניות
הקיימות תוכננו ברמה היטולית
גבוהה. האם נדמה לך אורי כי תצליח
להצחיק יותר?
הומור פולקלורי נשאב מחיי יום־יום,
האם תתחרה במבט לחדשות למשל?
בדרן טוב חייב במידת־מה להפגין מקוריות.
אני שואל אותך: היכן כושר ההמצאה
שלך? מדוע לא חשבת ראשית
על למשל, פרשת ממזרים, נתיבי נפט,
לא נחמדים, משרד־התיקשורת, ועוד ועוד?
מההומור שלך אני צוחק צחוק בריא
וקצר. מהומורסקות, קומדיות ושאר חומד
משעשע כמו הדוגמאות הנ״ל אני צוחק
עד דמעות !
הכיצד תתחרה?
קורא, חולון

הצדקה

גדודאי כן־אכרהם
לוחם אמיתי
יכניס שם לכל קהילת מצילי הקואליציה
שגמרה על בורוקובסקי המיסכן.
רמי נותק, חיפה
• גרשון בן־אברהם כחייל בבריגדה
— ראה תמונה.

*לילית
״העולם הזה״ ,1841״הם הכריזו:
נפורר את צה״ל״ ,על גילוייה
של רשת הריגול.
בכתבה מצאתי את הקטע הבא :״באותה
תקופה, בטרם היה קו הגבול עם
הירדן חסום, נאלצו החיילים בביקעה
להילחם במסתננים
שניסו לחצות את
הגבול ולא תמיד
היו חיילים נוש אי
נשק. ההיתקלויות
הסתיימו לעיתים
בקטל.״
מהמילה ״נאלצו״
אני מבין שהכותב
מצדיק פעולות אלה.
מהו הדבר המכריח
חיילים להילחם
ולפעמים להרוג
אנשים לא קלר חמושים? אינני רגיל לקרוא הצדקה
לפעולות כאלה מעל דפי העולם הזה
ואני מקווה לא להתרגל.
לדעתי, לא רק שאין להצדיק פעולות
כאלה, אלא כאשר הם קרו היה על
העולם הזה וסיעתו בכנסת להילחם נגדן.
אדם קלר, תל־אביב

עלי כורך
כעלה נעלה

״העולם הזה״ ,1842״קשה להיות
גוי״ ,חייו של אברהם בורוקוב-
סקי קורבן פרשת הממזרים לאחר
הפיכתו לגוי.
יש לי הצעה לגרשון בן־אברהם, ידידו
הגר של בורוקובסקי. למה שלא יתאחדו
כל הגרים בארץ וייצאו למילתמת חור־מה
בבעל השופר והמעשים הטובים, ש יושב
על כס הרבנות הראשית?
יחד, כולם יהוו כוח שיוכל לעמוד מול
השילוש: גולדה, דיין, גורן. להבדיל
מתלמידי הישיבות הנושאים כיום את
העולם הזה 1843
העם וחשכיתות

בזמן האחרון מתרבות השביתות שפוגעות
בעיקר בשכבות העם הרחבות. כואב
הדבר שנפגע דווקא זה ישאין לו שום
אינטרס בשביתה ובגורמיה.
ראש־הממשלה אמרה שהשביתות היום
אינן אמצעי אחרון אלא אמצעי ראשון.
נכון הדבר, אולם כדאי היה שידונו במשרדי
הממשלה ויחפשו את שורש הבעייה,
מהם לדעתם הגורמים לשביתות?
לדעתי, גורמי השביתות הם :
)1פקידי ממשלה ועסקנים מפלגתיים
המעודדים את השביתות, כדי לעלות בסולם
הקאריירה האישית שלהם.
)2ההסתדרות שמשחקת משחק כפול,
לעתים מעודדת שביתה, ולעתים, כביכול,
מתווכת.
)3מדיניות כלכליתגרועהש התרחקה
מהתביעות המוצדקות של הפועל
ומזלזלת במצבו ורגשותיו ולא רואה את
המציאות הקיימת ומס ההכנסה הגבוה.
באם מצב זה ימשיך להידרדר, יאבד
העם את רצונו ליצור ולעבוד.
דאוכן כן־דזרי, פוריה עלית

יממה; )3גיבור שיחות השלום האמרימאוזן:
)1מאכל
מביצי דגים; )5עוף טורף; קאיות עם צפון־ויאט־נאם, שהתפוצצו אחרי
)7נהר באפריקה; )11 כאב, מחלה; )12 הבחירות; )4בת קול; )5שליח, בעיקר
עשרה ליטרים; )15 אגם; )16 צורה ספרו בשדה הדיפלומטיה )6 :מקום התגוששות,
תית; )18 עיר בהודו; )19 עכשו; )21 חו ארנה; )7נכרי )8 :קיבוץ בהרי הכרמל:
דש; )23 תו נגינה; )24 חומר הנפלט מה )9פריצות )10 :מכינויי האלהים; )13
פה; )26 תקופת גשמי הקיץ באיזורים טרו אוייב׳ שונא; )14 מגש; )17 חורבן; )19
פיים; )29 הופעה אמנותית זולה, שמט עוף הניזון מנבלות; )20 מחזה על אפירתה
הכנסה צדדית; )31 יומן של אניה פיור, מאת רולף הוכהוט! )22 פתיל; )24
או מטוס; )32 משרה ציבורית ברומא ה עיר בגרמניה; )25 דוכס צרפתי 1680־,1613
עתיקה; )35 דרגה צבאית; )36 סוד; )38 המפורסם באמרותיו, בין השאר :״כולנו
משחק של שתים־עשרה אבנים על לוח חזקים במידה מספקת כדי לעמוד באסונו־שחמט!
)39 בסיס; )40 עיר בהולנד; )41 תיהם של אחרים״ )27 :קולב; )28 בושם
שקט; )42 ענן; )43 תולעת המכרסמת בג תנכ״י; )29 אם כל חי )30 :רסס בלי סוף:
דים; )44 מדת יבש; )45 ליצן; )49 מפלגה; )33 צד מערב; )34 תואר כבוד בארצות
)51 גרעין של אירגון עובדים, קציני מטה המזרח; )37 האלכימאים ניסו לייצר אותו;
וכד; )53 ליקר עשוי מביצים; )55 מאכל )39 ,שרשרת; )44 התקופה הגיאולוגית התרביך
של בשר, ירקות ותבלינים; )57 אחרונה בעידן המזוזואי, נקראת על שמו
שם הביס וולינגטון את נפוליון; )59 תו של אי ים תיכוני )45 :מין מס; )46 אצל
צורפים המעיד על טהרת המתכת; )61 נחשים הוא קר; )47 חס וחלילה (ר״ת);
בצוותא; )62 בן משפחה; )64 נוזל לכתי )48 גיבורת רומן הנקרא בשמה, מאת אמיל
בה; )65 החלק הפגיע היחיד בגופו של זולא; )50 יש כאלה המחכים שמישהו יואכילס
)66 :אחות משה; )68 זמרה; )70 ציא אותם למענם מן האש; )52 תו נגינה;
המשיח הנוצרי; )71 מצנפת פרווה יהודית )53 :עולם; )54 אלוף ישראלי; )56 נכרי;
)73 האיש הרע ב״אותלו״; )75 גיבור הכ )58 זונה תנ״כית; )60 מלך שקספירי; )62
דורגל הישראלי השבוע )76 :חצי תוף אפ עליו נחתה תיבת נוח; )63 יחד עם המוות
ריקאי; )77 מפלצת מיתולוגית יוונית, בע הם ביד הלשון! )65 זללן מספר בראשית;
לת ראש אריה, גוף של עז וזנב של דרקון )66 .המהלך האחרון במשחק השח )67 :אות
באלפבית; )69 בגלל קנאה גורשה למדבר;
)70 יראת אלהים (ר״ת); )71 בן צאן)72 :
מאונך:
)1מצב צבירה של מים; )2מחצית ה רטוב; )74 קריאת שמחה.

ח שב?
למכונדיכ כלכד

״העולם הזה״ ,1840 איגרת לקורא
על הוויכוח במערכת אם לפרסם
או לא לפרסם תמונות עירום
נועזות.
טיבעו של הקורא, המעלעל בעיתון,
לבחון קודם את התמונות, אולי לקרוא
את הכתוב מתחתן, ורק אחר־כך א יו ל י
יקרא את הכתבה עצמה. כלומר, מטבע
הדברים הופכות התמונות המלוות את
הכתבה לנושא בפני עצמו, בניגוד לאירוע
אותו מתארת הכתבה. באירוע עצמו
התמונות הנ״ל הן חלק אינטגרלי ואולי
אפילו בלתי בולט מתוך יצירה או אירוע
כיחידה שלימה.
(המשך בעמוד )8

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור, חיבור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

$וזי

^ חסכון מידה לפי
לכל המשפחה

נתאים לך
תוכנית חסכון
הסובה ביותר
לפי צרכיך
ולפי יכולתך
כל תוכניות הח סכון של בנק לאומי
שומרות על ערך כספך
בהיותן צמודו ת למדד יוקר המחיה.
אך בכל אחת מהן יתרונות מיו חדי ם:

כח כבקשתך

נ ח (נוער חו סך)

הכנסה גבוהה^-אפשרות קבלת הריבית
כהכנסה שוטפת

התכנית מיועדת לחוסך הצעיר ה מ עני ק ה
תשורות נאות לחוסכים.

כח לצעיר

(בקרוב תכנית חסכון נוספת לשיכון)

בטוח חיים של אחד ההורים (ללא
תשלום נוסף מענק האוצר

בכל תוכניות הח סכון
ההכנסה פטורה ממס ובכולו תוכל
להוציא כספך בכל ע ת
(תוך מתן הודעה מראש של ( 0יום).

כח־^ססו
קבלת הריבית כהכנסה שוטפתבטוח
חיים ללא ת שלום נוסף

חמד ברירה*

האם יש לך שאלות נוספות?
בכל א חד מ 248-סניפי קבוצת
בנק לאומי נשמח להשיב ולהבהיר

(חסכון לדירה) הלוואה בלתי צמוד ה
בריבית של 90/6גלבד או מענ ק מיו חד
במקום הלוואה זו

* 7יעוד*ז 7ב ע ־ מ
הבנקה צו עדע הז מן

פרסום א סל ססור•! רם

* תננית הדזסנון של בנק אפותיקאי נלל׳ בע־מ

ירו הננסח ח״נ שראו ישעיהו, היה
בילדותו התלמיד היחידי בחרו שהתקשה בקריאה
0סעיף אחד בסדר־היום
של הכנסת עורר בקרב ה־ח״כים
גל של בדיחות. היה
זה הסעיף שהוקדש לזכר
חייט נחמן כיאדיק, ושהיה
מורכב מנאום של יד׳ר
הכנסת, ישראל ישעיהו על
המשורר. כשניגש אחד ה־ח״כים
אל מזכיר הכנסת, שעה
קלה לפני הנאום, שאל אותו
גירעון האוזנר :״מה, נרשמת
לוויכוח?״ הח״כ ענה:
״לא, אבל אני עומד להגיש
שורה -של הסתייגויות על
שיריו של ביאליק.״ ח״כ אחר
התלוצץ כי ישעיהו עומד
לקרוא משיריו של ביאליק
בהברה אשכנזית.
0על ילדותו של ישעיהו
סיפר אזרח ישראלי, שלמד
עם ישעיהו בחדר .״ישראל
היה הילד היחידי בחדר שלא
יכול היה לקרוא אותיות הפוכות,״
נזכר .״לכן היו צריכים
להושיב אותו תמיד לפני הספר.״
בחדר התימני היה
נהוג לשבת מסביב לספר, כך
שלפחות מחצית הילדים קראו
את הכתוב במהופך.

כתב מעריב יגאל לב,
שערך בשבוע שעבר סיור במעוזים
שבתעלת־סואץ, שמע
באחד המעוזים את הסיפור
הבא: שר־הביטהון משה
דיין הגיע אל אחד המעוזים
ושוחח עם החיילים שם על
הצורך בהחזקת קו תעלת המים
בסואץ לביטחון ישראל.
בתום השיחה ביקש דיין מכל
מי שסבור שיש להחזיק ב־תעלת־סואץ
למען ביטחון המדינה,
להרים את ידו. כל
חיילי המוצב הרימו את ידם.
כאשר המשיך דיין ושאל מי
סבור שיש לסגת מתעלת־סואץ,
הורמה רק יד אחת:
ידו של הקצין, מפקד המעוז.
6ראש מחלקת ההדרכה
במטכ״ל, האלוף שמואל
(״גורודיש״) ,גונן, התפרסם
בזכות כלבו
לא מכבר
הענק והשחור, נץ, שבגללו
נאלץ האלוף לשלם פיצויים
לחייל מילואים שנבהל ונפצע.
הכלב השחור והמפחיד, שהפך
לצילו של האלוף, ושהוחזק
לאחרונה על גג הבניין בו
נמצאת לשכתו של גורודיש,
הוליד אגדות רבות. רובן היו
בגדר שמועות בלבד. אבל
כאשר הגיעה לאוזני גורודיש
השמועה כאילו הוא היקצה
לכלבו חדר ליד לשכתו ומינה
סמל מיוחד כדי להובילו,
החליט האלוף כי זה קצת
יותר מדי, אפילו אם אין
לשמועה כל יסוד. הוא נפרד
מכלבו האהוב, שלחו לגלות
אל אחד מידידיו באחד המוש בים
בארץ.
8סגן פרקליט המדינה
עו״ד מיכאד קידש חזר
השבוע מארצות־הברית עם
שבע פיזוודות מלאות מי,0מ־כים
בעניין מרדכי (״מוטי״)
פרידמן המנכ״ל לשעבר של
נתיבי נפט. המדקים־ד,בטח ונים
בנמל התעופה לוד ראו
באיש בעל מיזוודות המיסמכים
אישיות חשודה, החלו לפתוח
מתוודה אחרי מיזוודה ולבדוק
כל מיסמך לחוד. קירש, ש חשש
כי התהליך ימשך ימים,
חיפש נואישות אחר עזרה, עד
שניתקל בקצין מישטרה ש הכירו,
וזה הסביר לבודקים כי
המיסמכים החשודים הם אמנם
מסוכנים, אבל לא לעם ישראל
כולו.
אכזבה נגרמה לחוקרי

הנוי קיסינגיר

יועצו של נשיא ארצות־הברית די־צ׳ארד
ניכסון, בצילום פוטומונטד

שפירסמו הסטודנטים של אוניברסיטת הווארד בעיתונס הווארד לאמפון,
המפרסם מתכונת סטירית של עיתונים אחרים. הפעם השתמש עיתון
הסטודנטים בתמונה שהופיעה בשבועון הנשים האמריקאי קוסמופוליטן
שפירסס תמונת גבר עירום תחת הכותרת איש החודש. הם הרכיבו

לאיש החודש את פרצופו של הפרופסור להיסטוריה שלהם לשעבר הנרי
קיסינג ר שהפך לנער השעשועים של הדיפלומטיה האמריקאית. ההתפעלות
בארצות־הברית מהפוטומונטד היתה כללית והצחיקה גם את
קיסינג׳ר׳עצמו. בתמונה התחתונה נראה הנרי קיסינג׳ר, שנולד בגרמניה
בחודש מאי ,1923 בגיל שמונה חודשים. הוא הגיע לארצות־הברית
בשנת 1938 יחד עם הוריו היהודים שברחו מגרמניה הנאצית.
חייך, קרא למתמחה שלו,
ואמר לה :״זה דווקא כן
נכון.״
כאשר נעצרו חברי
החזית האדומה נראה בעל
דפוס מל״ן בתל־אביב, גלילי
לדי, מחפש את ראשי מצפן.
כשנשאל למה, השיב :״הם
נתנו לי חומר להדפסה לעיתון
הבא.״ ״אז מה, אתה מפחד
שיש שם חומר ביטחוני?״
״מה פתאום,״ השיב גלילי,
״ביטחוני שמיטחוני, אני מפחד
שהם לא ישלמו עבור העבודה.״

המישטרר,
כאשר התברר להם
כי ג׳ים בדוס אשר נעצר
עם חברתו כחשודים בפרשת
הרישיונות המזוייפים שנתגלו
על האונייה דן, אינו קשור
כלל לעניין1והוא נעצר לשווא.
ולא די בזאת, אלא שאביו,
מורים בלום, הוא אחד מעשירי
בריטניה העוסק בענף
ההלבשה ותורם נכבד למגביות,
משקיע כבד ואף נשא
לאשר, ישראלית. מסתבר כי
בלום וחברתו שנסעו באונייה
דן לישראל, חשו ברע בזמן
הנסיעה, ירדו בנמל גינואה
והגיעו לארץ במטוס. המיש־טרה,
שחיפשה נקודות אחיזה
בפרשת הרישיונות המזוייפים,
חשדה בזוג, עצרה אותם והכניסה
אותם ישר לכלא דמון.
הפרשה צוטטה בהרחבה בעיתוני
בריטניה. האב המודאג

טילפן מייד לידידיו בישראל,

עורך־הדין רם כספי, ודויד
(״דדי״) בורוביץ מבעלי חב

התעופה כנף, והללו הצליחו
לשכנע את צמרת המישטרה
כי טעות. בידם. ג׳ים בלום,
המתאושש עתה במלון הילטון
בתל־אביב, רואה בכל הפרשה
הרפתקה מעניינת.

בדיון בבית־משפט השלום
בתל־אביב בפני השופט
בורים רפופורט, הוגש כמוצג
גליון העולם הזה. נציג התביעה
היפנה תשומת לב השופט
לקטע במדור תשקיף כלא
מדוייק. השופט עיין בתשקיף,
אך עיניו נמשכו לתשקיף אחר
שהופיע באותו מדור ושסיפר
כי השופט בורים רפופורט
עומד לעזוב את האגף הפלילי
ולעבור לאגף האזרחי. השופט

מסורת בת 31 שנים
נשברה השבוע, אחרי שבמשך
כל השנים הללו חגגו בני
הזוג גליולה ואל״מ (מיל).
יעקב >״יאך) יגאי והזוג
כרמלה ורב־אלוף (מיל).
פרופסור ייגאל ידין, את
יום השנה לנישואיהם. הטקס
הראשוני בין הזוגות
נערך במשותף לפני 31 שנים.
השנה ערכו גלילה ויאן מסיבה
נפרדת בביתם בצהלה כשבין
הנוכחים היו גם רות דיץ
ובעלה לשעבר משה. הסיבה
למסיבה הנפרדת: ייגאל ידין
היה עסוק באותו יום בהרצאה
בפני משלחת מארצות־הברית.
בסרט הטלוויזיה הוואי
חמש אפס שהוצג השבוע,
מסכל הגיבור מק־גארט, המגולם
על־ידי ג ׳ק לורד, מזימה
להשמיד את כל שדות קני הסוכר
בהוואי. את האיש הרע גילם
שחקן גבה קומה, מזוקן ורחב
כתפיים. הצופים שטרחו להתבונן
בסוף הסרט בשמות
משתתפיו, גילו כי הרע לא
היה אחר מאשר הישראלי לשעבר
תיאודור ביקל, שמלבד
עבודתו האמנותית הוא
גם מראשי הפעילים למען
ישראל בארצות־הבריה.
על דרך עבודתה של
מישטרת ישראל אפשר ללמוד

מטיפולה בגניבת המכונית של
מגיש התוכנית חיים שכאלה
עמוס אטינגר. יום לפני
שהוחזרה המכונית לבעליה,
טילפן אזרח למישטרה והודיע
על מכונית חשודה החונה מוזנחת
ליד ביתו. למחרת היום
ראח האזרח כי המכונית עדיין
חונה באותו מקום. רק אחרי
שקנה עי-תון ערב וראה בו
את הידיעה על גניבת מכוניתו
של עמוס אטינגר בציון מספר
המכונית, הוא ויתד על שירותיה
של המישטרה וטילפן
ישר לעמום, הודיע לו על
מקום הימצאה של המכונית,
שבתוכה היו שני תיקים עם
חומר לשתי תוכניות של חיים
שכאלה.

פ סו קי השבוע
• מזכ״ד ההסתדרות
יצחק כן־אהרץ :״כל אלה
שעסקו במאבק הסוציאלי —
ממזכירי מועצות הפועלים ועד
מזכיר ההסתדרות — הוכיחו
עצמם כשוטים בני שוטים.״

• יו״ד ועד התיפעול
כגמל אשדוד, יהושע
פרץ, בכנס ועדי עובדים

בתל־אביב :״סוף־סוף קם גבר
בהסתדרות שתומך בפועלים.
הוא אחד משלנו, כמו שאומרים,
ואסור לו ללכת. אם
ימשיכו לזרות חול בעיניו של
בן־אהרון — נכניס להם זכוכית
בעיניים.״
• הנ״ל 1״מי זה ספיר
שמפיר? אני שלחתי לו מכתב
חריף ושאלתי אותו: מי מינה
אותך לשר ההשמצות?״

• יו״ר הנהלת תנועת
החרות לשעבר, עזר
וייצמן, לידיד שצילצל אליו

לאחד ההתפטרות :״חבוב !
אני במצב־רוח אלף־אלף. אתה
יודע שאני הכי מבסוט בשעת
קרב.״

במדינה
לכן נראה לי שאת התמונות, עליהן
ניטש הוויכוח, ניתן לסווג יותר במדור
(אם יקום) בשם פורנו או למבוגרים
בלבד, מאשר במיסגרת תמימה של ליווי
לכתבה.
חנה אבני, שיקאגו, ארה״ב

לקטון; צלופח
למזכרת
״העולם הזח״ ,1842״הפרחים
החיים״ ,על עלופחי הגן, שגילו ליד
אילת.
אני קורא למי ששאריות היופי במעמקי
ימינו יקרים לליבו להתאגד כדי שהאוצר
החדש הזה שנית־גלה
לא ילך בעקבות
כל האוצרות
האחרים שגילו
בארץ. אני בטוח
שאחרי פירסום הכתבה
יבואו עשרות
חובבי צלילה, וכל
אחד ״יקטוף״ לעצמו
״רק צלופח״
אחד למזכרת. רק
אחד, זזה יביא על
זיו־נוי
הגנים את הסוף.
יעקב זיו־נוי, באר־שבע
משמר הגבול

הסיגריה למעשן המפונק.
הסיגריה שאין דומה לה,
בקופסת המכסובב
השטוחה וההדורה
בפעם הראשונה בישראל

בראותי ברחובות את הבחורים על מדיהם
הנאים של משמר הגבול, עולץ לבי.
בחורים עבריים אלד, שוגרו לרחובותינו
למען מטרה נעלה והיא: ביעור האלי מות
והפשע ברחוב העברי.
בתקוות רבות לווינו אותם לדרכם עם
כניסתם לתפקידם, למרות שקצת התביישנו
להביט איש בפני רעהו על מנת להודות
במשימתם הנעלה של בחורינו.
רבים מאיתנו סברו שעם כניסתם לתפקידם
אכן תשקט קצת הארץ, לא נקרא
מדי יום ביומו על רצח, אונס ומעשי ביר־יונות
לזוועתם.
אולם לצערנו הרב לא כך הוא הדבר,
למרות שאני מרכינה ראשי לפני בחורים
אמיצים אלה שמסכנים את חייהם לא במעט.
עתונינו מוסיפים לדווח על אלימות מת גברת׳
על אחוז גדול של בני נוער וילדים
שנתפסו לסמים, על מקרי רצח של נשים
וגברים ברחובות ובבתים וכר.
האם ימצאו פסיכיאטרים ופסיכולוגים
למיניהם שמסוגלים לעוץ לנו עצה כיצד
לדכא את הנגע הנ״ל. מסופקני אם יימצא
אחד ז!
מאשה פורמן, רמת-גן

תערובת אמריקאית.
6 § 126 חוקרח.£פילטר.

20 סיגריות 2-ל״י
מדור השידוכים

אנו ארבעה ישראלים צעירים המטיי לים
בקניה ועובדים לפעמים, מעוניינים
בהיכרות עם ארבע בחורות צעירות
המעוניינות להיות שותפות להרפתקאה
מעניינת ברחבי אפריקה.
במקרה ויש לד דם. שלחי מכתב לכתובת
הנוכחית:
1193 £1501110

עבור י. ת.
ורצוי במהירות האפשרית.
אם יש לו דם ואת אוהבת לטייל, לבלות
ולהנות, שלחי בנוסף למכתב תמונה.
יגאל, קניה

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרפים תמונות
רמכתביחם.

העולם הזה 1845

הי תהה טו רפת

ך* אשר שלה נוח את היונה מחיבתו,
^ כדי לבדוק אם קלו המים מעל פני
האדמה, הוא יצר אגדה. כאשר חזרה
היונה לעת ערב, והנה עלה־זי׳ת בפיה,
היא הפכה סמל.
מאז ועד היום, היונה בעלת עלה־הזית
היא סמל השלום עלי אדמות.

אולם סמל זה הוא מפוקפק.

המומחים טוענים שהיונה ׳רחוקה מאוד
מלהיות עוף טוב־לב, שוחר־שלום ומיטיב
לזולתו. להיפך, היונה ׳מרבה להתקוטט.

גרוע מזה: באשר היונים מתקוטטות,
עלול הדבר להסתיים כרצח
— דבר שאינו קורה אצל ה עופות
הדורסים.
יש לכך סיבה ביולוגית פשוטה. הדורסים,
כמו העיט והנץ, מצויירים בכלי־נשק
קטלניים. אילו פגעו איש ברעהו, היו
כלים זה מכבר מעל פני האדמה. לכן דאג
הטבע לצייד אותם במערכת־מעצורים, המונעת
מהם להמשיך במילחמת־אחים עד
הסוף המר. הנשק שלהם מיועד רק לצייד.
ליונה אין נשק כזה. אין היא זקוקה
לו. ממילא גם לא טרח הטבע להתקין
בה מעצורים חזקים.

משום כד,
ללת — זוהי
כד. שום עון!
בני-מינו כמו

החידוש כזיווג עופר-באדר הוא
בהיעלם מעצורים עדינים אלה.

ך* יגנון חדש, סיגנון ברוטאלי וציני,
^ חדר לזירה הפוליטית עם הפיכת
אברהם עופר למוציא־לפועל של מפא״י.

מטרתו היא להשיג למערך רוב
מוחלט בכנסת הכאה, ככל מחיר.

איש כמוהו אינו יכול לסמוך על
הכרעת הבוחר. אישיות כאריזמטית יכולה,
אולי, לשכנע את עצמה שהודות להופעתה
בראש המחנה. יתקבצו אליו הנידחים
מכל עבר וינחיליו לו רוב מוחלט.
עופר אינו לוקה בשיגעון-הגדלות. הוא
יודע מה הן האפשרויות. דרכו אינה דרך
האריה, אלא דרך השועל.

לבן הוא רוצה להבטיח את הגשמת
המטרה בדרבים שאינן תלו
בנה
עצמה הטמונה כשיטה השניה.
עופר מקווה להצליח כמשימה
כלתי-אפשרית: להבטיח
למערך שילטון טוטאלי כמדינה
כעזרת ידיו המורמות של גח״ל.

ך• להט הטורפני שיל אברהם עופר
\ 1אינו נובע רק מפטריוטיזם מיפלגתי
שאיבד את מעצוריו. יש לו מניעים הרבה
יותר אישיים.

לעופר יש אמביציות קיצוניות.

אין הוא מתכוון רק להגיע למעמד
של שר חשוב בממשלה הבאה — עלייה
מהירה ומסחררת כשלעצמה, בהשוואה ל־נתיב־הייסורים
שעובר עסקן מפא״יי שיגרתי
במידבר המיפלגתי עד שהוא מגיע
אל גבולות הארץ המובטחת.
כאיש הגוש, הוא מתכוון גם להשתלט

השאלה המעשית: האם היונה
הזאת היא כאמת יונה ץ
בממלכת העופות שלנו, ציפורים
רבות מתקשטות בנוצות לא־להן, עד
שקשה מאוד לסווג את בעלי־הכנף.
לפני שלוש שנים נשא עופר כמה
נאומים יונתיים בכנסת, ואף העלה על
עצמו את זעמה של גולדה מאיר. אבל
מאז לא נשמע קול התור בארץ המערך.

והנה מתברר בי ליונה המסויי-
מת הזאת יש מקור טורף. ונכונות
כלתי־מונבלת להשתמש בו.

ין חידוש בעצם הברית הסמוייה
בין ראשי מפא״י וגח״ל בכנסת. היא
קיימת מזה שנים רבות — עוד מן
הימים שבהם לא חלם איש על ממשלת
ליכוד־לאומי.

היתה זאת שותפות בין שני
ראשי-בנופיות. הסיעה הגדולה כיותר
בקואליציה נעזרה בסיעה הגדולה
ביותר באופוזיציה, בדי לדפוק
את בל האחרים.
בימים הטובים ההם ניצח על ברית
זו הזוג אזניה—באדר. הם חילקו את
עמדות־המפתח בכנסת, דאגו לסלק את
הסיעות הקטנות מן הוועדות החשובות.
כאשר חדרה לראשונה סיעה חדשה ולו־המית
לכנסת, דאגו לשנות לכבודה את
התקנון, כדי לחסום, בפניה את דוכי־הפעולה
החשובות ביותר.
אבל ברוך אזניה לא היה אדם ברוטאלי.
היו לו מעצורים. ידידיו אמריו עליו
שלעולם לא ינעץ סכין בגבו של מישהו,
מבלי לחטא תחילה את הלהב, כדי ש האיש
לא ימות, חלילה, מהרעלת־דם.

כך משתלבות המזימות הקטנות־לכאד
רה של עופר בכנסת, בעזרתו האדיבה
של יוחנן באדר, בתכנית מקיפה להש תלטות
על המדינה, על משאביה ועל
עמדות־הכוח •שלה.

* ש השואלים: אולי זה טוב? מה
רע ביונה טורפת, כל עוד היא יונה?
האם לא יוטב למדינה עם איש כמו
אברהם עופר, יונה מדופלמת, ישתלט על
עמדות־המפתח במדינה?
זה מעורר שאלה מעשית ומוסרית.

^ אשר חושבים על יונים, מבצבצת
^ אוטומטית דמותה של היונה המדופלמת
בשובך המערך — הבר־הכנסת
אברהם עופר, נסיך הגוש, דוכס השיכון
ואדון המנגנון.
מזה שלוש שנים הוא מלך היונים.

מתקבל יותר על הדעת שקרה
ההיפך: עופר פיתה את באדר להשלות
את עצמו שהוא מפתה את
עופר. באדר נבנם למלכודת, הסתבך
ונתפס — ועכשיו נגזר עליו,
ועל סיעת גח״ל בולה, לעשות את
מלאכת צמרת מפא״י.

אילו בל ראשי הגוש גם יחד היו
מתייצבים ברשימה נפרדת כפני
ציבור־הבוחרים, לא היו עוכרים
את אחוז-החפימה הקיים.

יונה זו מגביהה עוף, ומבטה
הוא כמבט הנץ.

כאשר יונה משתוסכנה
לכל כאי השו־טורן!
אינו מסוכן ל
היונה המטורפת.

אברהם עופר הוא היוזם העיקרי של
כל המזימות והקנוניות לחיסול הסיעות
ה״קטנות״ בכנסת, לשבידתן ולגירושן.
ידידיו טוענים שלא הוא האשם. איש־המזימות
האמיתי הוא, לדבריהם, הבר־הכנסת
יוחנן באדר מחוות. הם מציינים
אותו בדמות הנודש בגן־עדן, המפתה את
חווה לקטוף את התפוח.
אולם אברהם עופר איניו נערה תמימה,
כמו חווה אמנו באותו שלב — וגם לגבי
היחסים בין חווה והנחש עוד לא ברור
לגמרי מי פיתה אח מי.

שמפא״י החליטה, היא דואגת לכך שההחלטה
תתקבל על־ידי מיפלגת־העבודה,
בה יש למפא״י רוב. אחרי שמיפלגת־העבודה
החליטה, היא דואגת לכך שההחלטה
תתקבל על־ידי המערך, בה יש
לעבודה רוב. אחרי שהמערך החליט,
הוא דואג לכך שההחלטה תתקבל על־ידי
הקואליציה, בה יש למערך רוב.
והחלטת הקואליציה היא החלטת הממשלה,
הכנסת, המדינה.
ובכן: בעזרת מערכת גלגלי־שיניים,
משליט גלגל אחד את רצונו על המדינה
כולה — למרות שהוא מהווה
מיעוט מבוטל שבמבוטל בציבור.

יות כמזל העיוור או בבוחר הסומא.
הוא מובן לעזור למזל ולכוחר.
ך* ׳רעיון הראשון ׳והפשוט ביותר היה
ן ! להעלות את אחוז־החסימה. אילו הושג
הדבר, היה המערך זוכה אוטומטית
ברוב המיוחל. עשרה נציגי הסיעות ה־
״קטנות״ היו נעלמים מן הכנסת, המערך
היה תופס למעלה ממחצית המושבים
האלה — והוא היה הופך לרוב מוחלט.

מזימה זו הוכשלה, כרגע האחרון,
על-ידי התעוררות דעת-הקהל,
אזהרות העיתונות והכרעתו של
מנחם בגין, שתפס מה תהיה התוצאה
הפוליטית הכלתי־נמנעת.

אולם לא יתייאש איש כמו עופר. היונה
היא עוף סבלני מאין כמוהו. כאשר נכשל
׳הגרזן, הוא שלף את הפגיון.
ההצעה המתוחכמת לשנות את חישוב
חלוקת המנדאטים בבחירות ׳(״גזילת העודפים״)
היא מכשיר אידיאלי. הציבור
אינו יכול להבין אותה, היא מבוססת על
התחכמות מתימאטית, ואין לה הפשטות
האכזרית של מזימת אחודהחסימה.
אולם התוצאה המייוחלת היא כתוצאת
החסימה: להעביר שלושה עד שישה
מנדאטים מן הסיעות הקטנות אל הסיעות
הגדולות. כימעט כולן יגיעו לידי המערך
— ובכך יובטח הרוב המוחלט שלו בכנסת
הבאה.

ויש לשיטה זו מעלה גדולה נוספת:
בעוד שמנחם בגין תפס
כעוד מועד את הסכנה שבשיטה
הראשונה, הוא מתעלם מאותה ס

על המיפלגה עצמה ולרשת את מקומו של
פינחס ספיר כדיקטאטור מאחורי־הקלעים.

משום כך, נועדה לתוצאות הבחירות
הקרובות חשיבות מכרעת
על הקאריירה האישית שלו.
כי אברהם עופר קיבל על עצמו את
ניהול הבחירות האלה מטעם המערך.

כל ניצחון יהיה ניצחונו — ובל
תבוסה, תבוסתו האישית.

משום כך אין עופר מוכן להשתתף
במישחק הרולטה הדמוקראטית, ולסמוך
על סיבוב הגלגל. הוא רוצה להבטיח
לחלוטין שמיספר המנדאטים של המערך
לא יירד, ולעשות את הכול כדי שייעלה.
אם יפסיד המערך שניים—שלושה מנ־דאטים,
יהיה זה אסון אישי לעופר.
אבל אם הוא יפסיד אחוז אחד או שניים
בקלפי, ובאותה שעה יעלה בכמה מנדאטים
בכנסת — יהיה זה ניצחון.

בשעתו היה נדמה באילו פינחס
ספיר יעלה במהירות כשמי המיפ
לגה, וכי על בן כדאי לעוף בלהקתו.
אכל בינתיים הפכה גולדה
מאיר לשליטה-יחידה, ובל ראשי
המיפלגה מתחנפיב אליה ומת-
רפסים כפניה. היונים של המערך
אינן יוצאות מכלל זה.
אם יש יונים אמיתיות במערך —
מדוע אינן לוחמות? היכן המאבק היומיומי
נגד הסיפוח הזוחל של משה דיין,
נגד הנוקשות הטוטאלית של גולדה
מאיר? כאשר נוצרות יום־יום ״עובדות״
בשטחים ובנפש הציבור, כאשר קמה
מציאות ההורסת כל אפשרות של שלום
לשנים רבות — האם יכולה יונה אמיתית
להתחנף לגולדה ״מטעמים טכסיסיים״?

היונים במערך אינן נאבקות. גולדה
מנהלת את המדינה, ותמשיך
לנהל אותה גם אחרי הבחירות. ובל
פעולת אברהם עופר מכוונת
לחסל את הבוהות הנאבקים למען
השלום כציבור ובכנסת.
* הו הצד המעשי. יתכן
( המוסרי חשוב עוד יותר.

שהצד

בי מה שייראה כרכים הוא מיס
פר המושבים ככנסת — ולא חשבון
האחוזים.

אין אדם יבול להיות שוחר־ש־לום
אמיתי, לוחם אמיתי למען
צדק וקידמה, בשיש לו השקפת־עולם
של גאנגסטר מצוי.

ך* עזרת ניצחון כזה, יוכל עופר
לצעוד לקראת השתלטות על המערך.
המכשיר העומד לרשותו הוא הגוש.
זהו מיעוט קטנטן במערך הענקי — אבל
המיבנה המיוחד של דינוזאור זה מאפשר
לגוש להשתלט על כולו.

המאבק על השלום מצריך נכונות
להקרבה עצמית, מפני שלעולם לא יהיה
פופולרי כתרועת שוחרי המילחמה וה־סיפוח.
מי שכל שאיפתו היא לעשות
קאריירה, בכל האמצעים, לא יעמוד
לעולם במיבחן אמיתי במערכה זו.
כאשר מופעלות שיטות גאגגסטריות
כדי להשיג, כביכול, מטרה טובה — קשה
מאד להאמין שהמטרה היא טובה.

השיטה היא שיטת המעגלים
כתוך־מעגלים.

כאשר הגוש מחליט משהו, הוא דואג
לכך שההחלטה תתקבל במפא״י. אחרי

אלוהים יגן עלינו מפני ה״יו
נים״ .מפני הניצים נתגונן בעצמנו.

מסירת חיסול של

עודני
ב סי טונו ת ולי חי די ם
מיטב דגמי פריז חורף 1973

ב מ חי רי םמפ תי עי ם!!!
שמלות • חליפות • ח לי פו ת ־ מ כנ סיי •
מכנסיים • חולצות • שמלותערבחגיגיותו עו ד.
מחסן הסריגים האקסק לו סי ביי ס לגברות

650 שקופיות!!
לשמחתנו קיבלנו שוב את

״סדרני השקופיות״
לאח סנ ת 650 שקופיות,
שזכו לאהדה גדולה
בקרב לקו חו תינו
40 אגורות — גלויות 9/13
בשחור — לבן

רחוב הגרא 5ת״א, ליד התחנה המרכזית.
פתוח כל יום מ־ 8.00 עד 15.00 וביום ד׳ עד 18.00
(חניה בחניון אילון, ע״י בית הדר)

סיקורו!

ארנקי ״תדאביב־מרכז
מבירות לארנקים אופנתיים דגמים חדישים מעור וסקאי
ייצור עצמי. בסיטונות וליחידים
פינסקר 36 תל־אביב, טל 229991 .
תיאטרון הוא הדרבש דו ת
ויגיע מחר
״מזל בתולה״ ,מאת אריה חן
״הבימה״ .במאי : בתיאטרון שמואל עצמון. תפאורת: אלי
סיני. תלבושות: רות דר. משתתפים:
מרים זוהר, נחום בוב-
מן ויעל דרויאנוב.
ברוכים הבאים לפגישה המחזור במזל
בתולה. נוכחים: ניצולי הוא הלך
בשדות והם יגיעו מחר — מבוגרים
יותר בעשרים שנה. נוכחים גם ג׳ורג׳
ומארתה, המפחדים מוירג׳יניה וולף.
בקיצור, מכרים ותיקים. אומרים שוב
ושוב את מה שאמרו בעבר — בצורה
מקורית ונוקבת הרמז יותר — ושוטפים
את הכל בגלים אדירים של ויסקי,

׳111
חבוי מועדון הבריאות ״120-111״
הנם היחידים כארץ הנהנים, ללא בל תשלום בוסך ז מ:

* מסגי (עיסו)
* ס או נ ה פיני ת
* ש מו שבאודהתעמלות
מקניט הטדויזירז הטוב בעול !

מועדון ״עד — 120״ ,שלמה המלך ( 130 פינת ליברמן)
טלפון 240495 :
מחלקה מיו חד ת
לעורות ולמכירה
ל עו לי ם חרעויס
פ טו רי םממס
הסוכן הבלעדי
לי שראל:

כנורי בט־מ

בובמן וזוהר כ״מזד כתולה״
בתולה זקנה, אפילו במערומיה

ת.א. רח. פרץ 4

ניבולי־פה,

סנו תרו והנוית החושה
להשכלה כללית ולידיעת
הדתות בעולם.
ב שפה העב רי תובש פו ת שונו ת
יישלח לכל דורש
מת. ד7089 .
ירושלים.

ובשינאה

הדדית
בקצת בריאה.
מר, לעשות, ככה זה כשנפגשים עם
מכרים ותיקים. אפילו כשהם חושפים
את עצמם עד היסוד — אפילו במערומיהם
— זה כבר לא חידוש. הרי
עשו זאת פעמים כד, רבות לפני כן.
אמנון ויעל הם זוג יורדים החוזרים
למדינה, אחרי ח״י שנות גלות, לחגיגת
יום־העצמאות העשרים. יעל היא ניצולת-
שואה שאהובה הראשון ניספה במלחמת-
השיחוור. היא הכירה את אמנון במוצב
מבודד על חוף הרצליה. ושם נצטרפה
אליהם גם הדמות השלישית במחזה.
שוש.
היום יש לזוג בת, הנודדת על פני
אירופה בחברת כושי מן הכוח השחור.
הבעל בז לאשה, שבזה לבעל. ריגשותיהם
מאוחדים בתוך בקבוק הוויסקי, ונובחותה
של שוש עוזרת להם להוציא החוצה את
כל הרעל שהצטבר במשך 20 שנות
נישואין.
אם יש במחזה גם משהו מבעיות
היורדים המנסים לשוב ארצה, או משינוי
פני האומה בעשרים השנים הראשונות
שלה, הרי זה מובלע וחסר חשיבות
לצד הבעיות של הזוג.
ובעיות אלה, למרות שהן באות במסגרת
מתוכננת היטב, שבה צילצולי
טלפון, או חריקות בלמי מכונית דוחים
רפליקה זו או אחרת בצורה דרמטית
כביכול — אבל בולטת לעין עד כרי כו
שהיא מלאכותית — אינן מסוגלות
להוציא עוד איש משלוותו.
בדיוק כפי שמרים זוהר. בגירסה
נוספת של מארתה — על ההיסטריה
וההמוניות המכוונת שבה — אינה יכולה
עוד לגרום להתרג-שות. נחום בוכמן נאבק
כל הזמן עם תפקיד שלא בל־כך הולם
אותו, עם מיבטא אנגלי שאינו הולם
אותו כלל. ואילו יעל דרויאנוב (שוש)
צריכה לעשות הרפה פחות: התפקיד
העולם הזה 1843

סיקורו!
שלה פשוט אף פעם אינו מתפתח, או
זוכה למימדים אנושיים של ממש,
שמואל עצמון מזיז את השלושה ביעילות
רבה, על-פני התפאורה של אלי
סיני, ומשתדל לתכנן כל כניסה וכל
יציאה. אבל בסופו של דבר, זו מהומה
רבה על לא דבר.
בידור קאם־וס קד•
ז ק 1ק ל די אטה
״נישואין נוסח גירושין״ בתיאטרון
העממי. כתב וביים: נסים
אלוני ; הנהלה מוסיקלית: יאיר
רוזנבלום. משתתפים: רבקה מי״
כאלי ויוסי בנאי.
אפילו קאסיוס קליי אינו תמיד בכושר.
לפעמים הוא משמין, מסתרבל, ואם פיו
מפיק מרגליות, הרי שאגרופיו הולמים
באוויר יותר מאשר ביריב. ואם זה
קורה לקאסיוס קליי, זה מותר גם לניסים
אלוני.
בהשוואה לכל המטורפים התופסים*
בכל־יכולתם־את־נשות־השכנים על בימות
הבידור־הקל בארץ ,״נישואין נוסח גירושין״
הוא ממש מעשה גאוני. באוסף
המערכונים והפזמונים שרקח יחד ניסים
אלוני, לא מתייחסים לקהל כאילו היד,
מורכב רק מדגנרטים, אלא נותנים לו
לפחות אשראי של ידיעת השפה העברית
הבסיסית, והשימושים השונים שאפשר
לעשות בה.
בסופו של דבר, אין כמו אלוני לשימוש
יוצא־דופן בשפה זו, ובהפלגות
מהירות מקצה גבול ההגיון של השפה
אל האבסורד :״מצא אשה, מצא טוב.
לא מצא אשה, עוד יותר טוב״ ,מתקן
אלוני את התנ״ך. או: שמו של גנב,
הוא פורצלן — משורש פורץ. או: שני
אוהבים יכולים לחיות כמו זוג יונים,
או כמו זוג יו ...גורם. או: את חודשי
השנה אפשר למנות כך: ינואר, פברואר,
תשרי, וכר. או: אשה עמלה כל השבוע,
ורק יום אחד בו היא זוכה להיות —
מזוזה. או: פזמון שלם, וערב מאד
לאוזן, מוקדש לנושא: עברית קשה שפה.
אלה, ושכמותן, הן המהלומות של
קליי הפוגעות בדיוק במטרה. לעומת
זאת, מערכונים על מתיחות בטלפון —
משחקי־לשון על שמות להקוודקצב נוסח
אבנית בכליות (אפילו ניסים אלוני אינו
יכול להציא שמות מוזרים יותר מאלה
שבוחרות הלהקות לעצמן) — האב שמחנך
את בתו, שמחנכת את אביה —
או התחכמויות כמו ״אלהים המציא את
הכסף משום שלא מכרו לו שום דבר
בהקפה״ — אלה הן כבר מכות־סרק.
ומשקלן כבד ורב בתוכנית. אפילו
תרגום שידו של פיליפ קליי הנרצח,
מאבד משום מה את ההומור המאקאברי
החד של המקור. בקיצור, זה כמו גישושים
חיוורים אחרי הגשש.

הגומלים: פטריק מקני ודיאנה דיג
רוצחים בדבש
אבל בסופו של דבר, יוסי בנאי ורבקה
מיכאלי הם צמד בדרנים משופשפים
היטב, שאינם מחמיצים אף פואנטה,
ואפילו ממציאים כמה משלהם. ויאיר
רוזנבלום מוכיח פעם נוספת כי הוא
מיטיב להפיק הרבה מוסיקה, באמצעים
מועטים, ולהתאים לחנים למשחקים הלשוניים
המוזרים ביותר.

כך שגם כאשר קאסיוס קליי אינו
בכושר — הדי בהשוואה לכל החלפונים
וד,דלפונים של הבידור הישראלי, הוא
עדיין אלוף.
טלוויזיה המשכנע הו ד כי ס,
הגו מדי ם בא*ם

גנאי ומיכאדי ב״נישואין נוסח גירושין״
כמו זוג יוגורט
העולם הזה 1843

ברבים מבתי ישראל ירד העצב, לרגל
הפרידה בטרם־עת מזוג ידידים ותיק
הסימפטי — ברט (רוג׳ר מור) סינקלר,
ודני (טוני קורטיס) ויילד, צמד המשכנעים
שהפכו את ימי ב׳ בשבוע לערבים
עצובים במיוחד לבתי־הקולנוע.
אבל אין צורך להתעצב יתר על המידה.
השניים הלכו — אבל שניים אחרים
באים במקומם. ואם לשפוט לפי הצלחתם
בארצות־נכר, הרי שתוך זמן קצר יתפסו
הצמד. מקני־ריג את מקומם של מור־קורטים
בלב הקהל.
פטריק מקני, שחקן שהוא היום כבן
,50 הופיע על הבימה ובסרטים בתפקידים
קטנים (בין היתר בהחלט של אוליביה)
עד שנבחר לככב בסוכן־הריגול המצוחצח
והבלתי־מנוצח בהגומלים.
מאז, במשך שנים, נמנה על האלילים
הפופולריים של אנגליה. בקאריירה ה ארוכה
שלו החליף כמה פעמים בנות־זוג
— שנדמה כאילו בכל פעם דווקא
ג׳יימס בונד חטף אותם. הראשונה היתה
הונור בלקמן, שזכתה לפירסומת עצומה
בדמותה של המרגלת השולטת בכל רזי
הקאראטה והג׳ודו. כאשר פרשה מן

הסידרה — נכנסה ישר לגולדפינגר ול־נעליה
של פוסי גאלור.
דיאנה ריג, שתופיע בסידרה שתוצג
בארץ — עלתה לגדולה בזכות היותה
המחליפה של הזנור בלקמן. גם היא
עברה מן ד,סידרה ישר לידי בונד
(בשרות הוד מלכותה) .עתה, היא שהקנית
מכובדת ונערצת בתיאטרון הלונדוני ובקולנוע
(בית־חולים).
מה שמעוללים שני הגומלים, גם בטכניקה
המופלאה שלהם בחלוקת מהלומות,
וגם בהמצאות שמספקים התסריטאים
— אינו נופל בהרבה מן הרעיונות של
בונד עצמו.
כמה דוגמאות מן הצפוי לעם ישראל
בקרוב: בוערה מן הדודה הם מפענחים
סידרת רציחות שכל קורבנותיה נדקרו
למוות במסרגות. בדבש לנסיך מתגייסת
דיאנה ריג להרמון, רוקדת ריקודי־בטן,
עורכת דו־קרב בחרבות, ומחפשת רוצחים
בכדי־דבש.
יותר מדי עצים לחג המולד מוצף
חלומות־זוועה נוסח צ׳ארלס דיקנס, היפנוזה
ומוות. בקיברנטיקה, חושדים במומחה
לקאראטה — ומגלים רובוט ש מחסל
את אויבי אדונו במהלומות מכוונות
היטב.
חדר בלי נוף מטיל את השניים לתוך
סידרה של הרפתקאות הכוללות עינויים
סיניים, כלא במנצ׳וריד, שבעצם אינו ב־מנצ׳וריה,
ופושע חולני שחי בחממה.
יותר מדי מימן מביא מעשיה על בית־חרושת
להפקת מבול מידי, ויקב •שבו
מנסים להטביע את הגיבורה.
כפיל לפטריק מקני, צוללות מיניאטוריות
ואווירונים זעירים אבל רצחניים
תוקפים מכל עבר בשדים זה יותר מדי.
(המשך בעמוד )12

סיקורו!
(המשך מעמוד 1ו)
בשעה שלא היתה, נעצרים כל השעונים
באזור מסויים באנגליה בעת ובעונה אחת,
ציפצופים מסתוריים גורמים לאנשים
לאבד את ההכרה והגומלים מכים את
הנבלים בתוו עננת גז־צחוק. בקיצור —
המשכנעים מתו, יחי הגומלים.

יובלות
רצח בי א די ק

לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקצוע השווארות.

נמל אילת מציע לך ^ .עבודה קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בתקופת הנסיון מגורים בבית בעתיד נמלן•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
בשנה הראשונה זכות של 8 מינימלי טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואה ל־סג שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון י בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד בנמל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשנת הנמלים, בית •מעיא
דרך פתח.תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס מלואים; ניתן נם
לפנות בכתב. למדור כח אדם. נטל אילת, ת .ד, 37 .
אילת.

ל מר, ,לכזה,עוד לא קניתי

בוטיק השקרים
אור־־עקיבא -אור,
יום ד׳ 27.12ב־.8,30
יפו — אלהמברה,
יום ה׳ 28.12ב־.8.30
חיפה — שביט,
יום ו׳ 29.12ב־.9.00
תל־אציב — בית־ארלוזורוב,
מוצ״ש 30.12ב־.9.00
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן״
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
הפצה ראשית:
.,לאן״ ,טלפון 231655
מפיק: יצחק בן-ניסים(זיט.<1טל 244044.

ב עז ר ת
ה חנו ר ה

הי פני ת ל מו תן

להנטיג בבתי הכל־בו נטל ״הלזוטביר לצרכן״,
חנויות ספורט, בתי מר קחת וחנויות לאורטופדיה

החודש חל יום־הולדתו ה־ 100 של
ביאליק. זו הזדמנות לעשות חשבון נפש
כלשהו. לא שיצירתו של ביאליק זקוקה
לרוויזיה או לרהביליטציה. אלא שביאליק
פשוט נמאס מכל מה שעשו עימו. מאה
שנה אחרי הולדתו ועשרים וחמש שנה
אחרי תקומת המדינה — ביאליק הוא
אחד הערכים היותר ׳•שנואים והיותר מגוחכים
בארץ הזאת.
כיום ביאליק הוא מפלצת לאומית שאין
מנוס ממנה. ספחת שבלעדיה אי־אפשר.
אלה שהטביעו את דמות דיוקנו על
השטר של עשר ל״י רצחו אותו קודם
נפש.
לרצח ביאליק חברו כמה גורמים. זהו
רצח בכוונה תחילה. אבל לא עם מוות
מידי ומהיר, לא! זה לא. את ביאליק
החליטו לרצוח לאט לאט, כמו אצל
אגאטה כריסטי. כל פעם הוסיפו עוד טיפת
רעל. המניע לרצח אינו ברור. אבל איד
אומר הגיבור של אגאטה נריסטי, הרקולה
פוארו,. :יש לי השערות מסויימות״.
רצח ר!כ 1צתי. האמת היא שזהו רצח
קבוצתי מתוך קינאה, בורות ושמחה לאיד׳
להתעלל בענק. גדולי הדור החליטו
שהוא מתאים לתקן של משורר לאומי.
לכן הלאימו אותו, הרכיבו מקהלה מדברת
ומזמדת של כל מיני נמושות מושכות
בעט המכונים סופרים ומשוררים ועתה
פתחו בשירת הלל ושבח, כמינהגם של
חסידים המספרים כל מיני ניסים !ונפלאות׳
בדיות ובדותות על דבם. כולם
היו חבריו, כולם היו ממשיכיו ומה יש
להסביר על יצירתו, הוא הלא משורר
לאומי, ומשורר לאומי הוא נורא לאומי
וזהו זה.
לכך הוסיפו את בדחנותו וחריפותו של
ביאליק. ביאליק יושב אצל הספר, ביאליק
הולך ברחוב ונפגש עם פלוני אלמוני
כשהוא מחזיק מקל ביד, ביאליק אמר
כך ועשה כד, ביאליק פה וביאליק שם,
כמעט כמו פיגארו.
אל הבורה זו הצטרפו פקחי החינוך,
גזע מאוד נאור, חניכי אוניברסיטאות
בויבריק וכתריאליבקה, אנשי שלומנו והעולם
הגדול. בעלי האופקים הכי רחבים
בכל המזרח התיכון. אוהבי ספרות שאין
כמותם ובפרט ביאליק. הם כתבו לו
ספדי עזר מאוד מוצלחים ומאירי עיניים.
אחר־כד הפקידו הקומיסרצ׳יקים הללו את
ביאליק בידי גזע לא פחות אינטליגנטי,
רגיש וחכם: הלא הם המורים, אלה הבקיאים
הגדולים ביותר בספרות. אוהבי
השירה ומפרשיה המוסמכים והמבריקים,
השואלים שאלות כמו ,״למד, התכוון המשודר?״
ועוד מיני שאלות לא פחות
חכמות ועדינות.
את כל זה טחנו במשך שנים בשקדנות
רבה בעזרת קטלוג דובשני ועוד
סיני מטעמים דומים לו. שלא להזכיר
המטרד. הנעלה שלמענה כוונה הכיתה:
הפרה הקדושה של בחינות הבגרות. אחר-
כך עוד מתפלאים כמה אוהבים את
ביאליק.
אין לדעת מתי ייפסק התד׳ליד הזה
של ההתעללות בביאליק. אין ספק של-
שיקומו יידרשו ודאי מאת השנים ה באות.
בתנאי שיתחילו במלאכה מייד.
עד אז, בקשה אחת אל אוהביו המובהקים
של ביאליק: עשו משהו שביתו ייראה
פחות מוזנח, שהספריה לא תיראה כמו
שירותים של בית תמחוי, שהשמשות תה יינה
נקיות, שהצבע על התקרה ועל
הכתלים לא יתקלף, שהוילונות לא יהיו
קרועים ומוכתמים, שהשולחנות — עליהם
מציגים מוצגים שונים — לא יהיו מכוסים
ביריעות פלסטיק עכור ומקומט, ושבכלל
לא יהיה גורלו כגורלה של גימנסיה
הרצליה ושלא יוסיפו לו קומות כשם
שהוסיפו לו את האולם המכוער, חסר
הטעם והמטרה, הדומה למוסך, שנקרא
על־שם רעייתו מניה.
העולם הזה 1843

תחת תמונת ז׳בוטינסקי חוגג בגין את נצחוזו עד עזו וייצמ(1ליד אשתו ואומד!)

וזבריץ *1111 בגין
״״״ אורי א ס רי

למראית־עין היה זה סרט־מתח. הסתערות. מארב. קרכות־יריות.
הפתעות בדי סוף.
מה יהיה הסוף ך מי ינצח ך עד הרגע האחרון, הכל יכול היה לקרות.
לציבור הרחב, ולרכידאים הפוליטיים, זה באמת נראה כף. אבל

יודעי־דבר ידעו שאין הפתעות, שכל הקרבות היו מוכרעים מראש.
הם ישבו באודם כחובבי־מוסיקה בקונצרט שד התזמורת. לפניהם
היתה מונחת הפאדטיטורה. הם ידעו מראש כד קטע וכל צליל. הם
עקבו אחרי הנגינה, כשהאצבע מלווה את התווים, ונהנו מן הדיוק
האלגנטי של הביצוע.
כי כל מה שקרה כשבוע שעבר בוועידת חרות, כבר קרה פעם.
כמה מן הגיבורים השתנו — אבד העלילה עצמה חוזרת עד עצמה
כדיוק נמרץ.

שו עזו

בא כמה שעות אחרי שצולמה תמונה זו,
בישיבת־הפתיחה של הוועידה הי״א,
כשפנה בגין במיחווה ריטורית אופיינית אל היו״ר של הנהלת
מיפלגתו, אותו כינה כעבור ארבעה ימים ״שובב נחמד״ .בעוד
קרמרמן, רחב־המידות, הוא איל־ההון
של חרות. הוא נולד עשיר, והתעשר מאז
עוד הרבה יותר. מאחוריו עומד חותנו,
יעקוב מרידור, איל־הספנות (והרבה עסקים
אחרים, החובקים את העולם ).מרידוד,
קודמו של בגין כמפקד ראשי של
אצ״ל, הועמד בצל על־ידי בגין למן הרגע
שזה הגיע לארץ, כחייל הצבא הפולני של
הגנרל אנדרס, אחרי הפלישה הנאצית
לרוסיה.

למרידור—קרמרמן היתה עילה
מעשית מאוד לסילוק כגין מן ה
שילטון המעשי כחרות. כשם ש־שוסטק
רצה למנוע כניסה להסתדרות,
רוצים מרידוד—קרמרמן
להחזיר את חרות לקואליציה.

בא כמה שעות

אחרי שצולם

תצלום זה, בוועידה השמינית. תמיר הולך
לצידו של בגין, בנסיון למנוע את הפיצוץ.
לפני שש שנים ניסו שמואל תמיר
ואליעזר שוסטק לחולל בחרות בדיוק את
אשר ניסו לעשות ׳תפעם עזר וייצמן ויוסף
קרמרמן.

בגין-ראורימכוס!
ך* איסטדאטגיה של שוסטק היתד״
1 1כמו זו של קרמרמן, לכבוש את מנגנון
התנועה.

זה לא היה קשה גם אז. שוסטק שלט
בהסתדרות העובדים הלאומית, שהיתר. אז
המוקד האירגוני החשוב ביותר של חרות.
להסתדרות זו •חיו פונקציונרים בשכר,
שיכלו להקדיש את כל זמנם למיפלגה.
הם כרתו בריתות עם קבוצות פחות־חשו־בות,
וכך נוצר רוב בוועידה השמינית.
שוסטק לא ראה בשעתו בעין יפה את
החלטתו של מנחם בגין להכניס את חרות
לזירת ההסתדרות הכללית. הוא ידע שזה
ידון את ההסתדרות הלאומית הקטנה שלו
לחידלון. לכן התמרד.
הייעד היה לסלק מן השילטון המוחלט
בחרות את ״קבוצת הקולונלים״ — ותיקי
אצ״ל, המלוכדים מאחורי בגין. היו אלה
בעיקר אריה בן־אליעזר המנוח, חיים לנדאו,
אסתר רזיאל־נאור וגם יוחנן באדר.
סילוקם של אלה היה מבודד את בגין.

מכלי להיכנס לעימות ישיר עם
כנין עצמו, רצה שופטה! להשמיט
את הקרקע מתחת לרגליו, דהר
היק אותו מן השילטון הממשי כתנועה,
ולהעלותו לראש האולימפוס
כמנהיג והוזה — מעין קישוט
הי לצידו של ז׳כוטינסקי המת.
ואכן, הדברים דפקו היטב, הפונקציונרים
הקטנים השתלטו על הוועידה השמינית,
הניצחון היה בכים --

בעיטה לגערה
ץ• ך כדיוק חשב ופעל גם יוסף קרמרמן.

הם התנגדו לפרישה מממשלת הליכוד־הלאומי
— אך הובסו על־ידי בגין, שהח ליט
לבדו על צעד זה וכפה אותו על חרות
ועל גח״ל. בשביל אילי־ההון החרותיים
היתד. זאת מכה קשה. בישראל הרבה יותר
נעים לנהל עסקים כשאתה יושב בממשלה,
וכשהאיש שלך הוא שר־התחבורה,
החולש על הספנות.
האיסטראטגיה של קרמרמן, כמו זו של
שוסטק לפניו, היתד. להשתלט על המנגנון,
ולנצל את המנגנון כדי להשתלט על
הוועידה. בעזרת הקופה העצומה של קבוצת
מרידור־קרמרמן, המממנת את תנו-
עת־חרות, ניתן היה להשיג זאת.

שבגין עורר בחודשים האחרונים את הרושם כאילו אינו יודע
מה מתרחש סביבו, הוא ערך חשבון מדוייק, כילכל את
מעשיו בחוכמה והכין את התקפת־הנגד שלו בקפדנות רבה.
עזר נראה בתמונה עומד על במת הכבוד מעל לנשיא זלמן שז-ר.

על צלחת לתמיר. תמיר הרים את
נם-המרד, ולשעה קלה היה נדמה
שהנה הכיס את ״קבוצת בגין״,
וחולל את ההפיכה כתנועת החרות.
ואז

צנחו ער הגג
רמרמן הכין את ההפיכה שלו ב ת)
הקפדה רבה עוד יותר. הוא הכין לעצמו
את המנהיג מראש.
יש חשיבות רבה לשיטה שבה נחת
עזר וייצמן בצמרת חרות, כשהוא קופץ
מן המטוס של צה״ל, במיצנח של קרמר־מן,
ישר לגג מצודת־זאב. כי הדבר מעיד
הרבה על אופיו הפוליטי של עזר, ומסביר
את אשר התרחש לאחר מכן.
עזר לא הצטרף לתנועה לפני הבחירות,
ולא השתתף במערכת הבחירות. אילו
עשה זאת, יתכן מאוד שהופעתו המפתיעה
של האלוף עטור־התהילה במערכה היתר.
מוסיפה מנדאטים לגח״ל.

אכל עזר לא רצה כבד. הוא
רצה ללכת ״על כטוח״ .רק אחרי
שנסתיימו הכחירות ואחרי שהוח לט
שגה״ל מצטרוז לקואליציה
(ולא רק לליכוד-הלאומי, שהיה
קיים גם קודם לבן) ,קפץ עזר את
קפיצתו — ישר מן המטב״ל אל
כס שר־התחבורה.
הדבר הוכן ובוצע באופן חלק על־ידי
קרמרמן, שהיה מעוניין באיש שלו ב־מישרד־התחבורה
דווקא. לבגין לא נותר
אלא לברך על המוגמר.
משם היתד. הדרך סלולה לתפקיד יו״ר
ההנהלה של תנועת־החרות, ולריכוז סמכויות
גוברות ובידיו. עזר, שהמשיך כל
העת לקבל את שכרו כמנהל בעסקי־הענק
של מרידוד—1קרמרמן, ושניהל בחסותם,
גם עסקים משלו, הקדיש את זמנו לאיר-
גון תומכים פוטנציאליים בסניפי. התנועה,
ובניית הכוח שלו במיפלגה בעזרת
הכוח הכלכלי של קרמרמן. אמצעי־התק־שורת
עזרו לו על־ידי כך שהעניקו לו
פירסום אישי עצום.

הייעד היה גם הפעם: לסלק את
ותיקי אצ״ל, לבודד את בגין ,״לבעוט
סו כלפי מעלה״ ,להפכו לקישוט.
כשהתכנסה
הוועידה הי״א של חרות,
הניצחון היה מונח בכיס--

ילדי..תנובה־
*** וסטק היה זקוק למנהיג, שיעמוד
בראש ההפיכה. הוא מצא את שמואל
תמיר. קרמרמן היה זקוק למנהיג,
והוא הביא את עזר וייצמן.
יש דמיון רב בין השניים, למרות ההבדל
הרב בין תכונותיהם.

שניהם באו ממישפחות טובות.
הניטיא הראשון של המדינה היה
דודו של עזר, הנשיא השלישי הוא
דודו של תמיר.
שניהם צברים, שפונקו מילדות, שהכל
בא להם בקלות, והחיים בהרגשה ש״מגיע
להם״ .שניהם הגיעו לצמרת חרות כ״צנ־חנים״
.הם לא היו צריכים לטפס לראש־העץ
באיטיות, כמו עסקני־מיפלגות רגילים.
הם הגיעו ישר.
תמיר היה פעם חבר תרות, פרש, הת פרסם
בזכות המישפטים שניהל, הקים
קבוצה פוליטית כושלת שהתפרקה במהרה
(״המישטר החדש״) ,השמיץ את חרות בכל
הזדמנות כחלק מן המישטר הישן והרקוב,
והחליט ערב הבחירות של 1965 לחזור
לחרות. ניתן לו מייד מקום בצמרת.
במשך קרוב לשנתיים היה תמיר נושא־כלים
(פשוטו כמשמעו) של בגין. ואז היה
נדמה לו שבאה ההזדמנות הגדולה לצאת
מן ״המחנק״ של מישטר פנימי, בו איש
אחד מואר באור של סמכות עצומה, וכל
האחרים נאלצים לחיות בצילו ולרסן את
האמביציות שלהם.

כשהיה ברור בי לשוסטק יש
רוב כוועידה, הוא הגיש אה הרוב

יחי בג

1 1עורך־הדין משה נחשון( ,הנראה כאן כשהוא קורא לעבר הבמה
• י בלהט הוויכוח) אופייני למאות באי הוועידה, שהתייצבו ברגע המכריע
מאחורי בגין והביסו את ההפיכה, למרות שקודם לכן השמיעו נאומים אופוזיציוניים.
נחשון הפציר בבגין להתערב במאבק, לא ידע שבגין רק המתין לרגע המתאים.

היה נדמה שגם הפעם יילד הכל
כקלות לעזר כעל המזל. המיפלגה
השנייה כגודלה כארץ עמדה
ליפול לידיו כפרי כשל.

מיוחמת
84 הששת
ף אז קרה מה שקרה לפני שש שנים.
1בדיוק־בדיוק אותו הדבר.
מול האיסטראטגיה של שוסטק—תמיר
וקרמרמן—וייצמן הופעלה הטאקטיקה של
מנחם בגין.

המיכצע היה, על־פי המליצה
המפורסמת של חיים כד־לכ ,״הזק,
מהר, ובאופן אלגנטי.״ או, כלשון
הגרמנים ,״מילחמת בזק.״

הטאקטיקה של בגין היא להמתין, לח כות
בסבלנות. לא לשים לב, כאילו, למה
שמתרחש סביבו במשך חודשים. לרהף,
כאילו, בעננים. להרהר בראש האולימפוס
על גורל עם־הנצח.
הוועידה מתחילה. אנשי בגין מתגוננים
בפני הגוש החדש. בגין כאילו נטש אותם,
כאילו מניח להם להילחם לבדם על נפשם.
בביטחון גובר מגלה הגוש החדש את
קלפיו. הוא משתלט על המוסדות. הוא
שליט בוועידה. ההמשך נתון — מינוי
המרכז החדש על־ידי הגוש החדש, ולאחר־מכן
מינוי ההנהלה הבאה, הרכבת רשימת־המועמדים
לכנסת, כיבוש השילטון בתנועה
ועל מהלכיה.

ואז עושה בגין מה שעשו גדולי
המצביאים ככד התקופות :
הפעלת הכוח המכסימלי בתנופה
המכסימלית כרגע המכריע כנקודה
המכרעת.
הוועידה הי״א נמשכה 84 שעות. ברגע
המכריע הופיע בפניה בגין והעמיד אותה
בפני הברירה הפשוטה: או — או. הוא
העמיד את עצמו בראש המחנה שלו,
העמיד את המחנה הזה מול המחנה השני,
הכריח את הוועידה להצביע בעד או

צחק ג ר ־ פ ל ספורט מדוע?
יש סיבה גלוייה, ויש סיבה חבוייה.
הדברים הגלויים נרשמו בעיתונים.
כאשר בגין מרים את הדגל, עומדים
כל מתנגדיו מהופנטים וחסרי־אונים. הסמכות
האישית שלו, מעמדו כמייסד התנועה,

פ חוויה שמיר
ראש מח׳ אירגון

אברהאל דן
גזבר התנועה

בשנות ה־ 30 נשאר זאב ז׳בוטינסקי במיעוט
במיפלגתו הרביזיוניסטית, אותה
הקים והנהיג. כל ההנהגה פנתה נגדו,
בגלל החלטתו להקים הסתדרות ציונית
״חדשה״ ופורשת. דבוטינסקי התפטר, והיה
נדמה שהובס והודח סופית. למחרת
היום ביטל את התפטרותו, לקח עימו
את כל המיפלגה והשאיר את ההנהגה הקודמת
בעירום ובחוסר־כל. עסקני ההנהגה
ניסו אז להקים מיפלגה משלהם (״מיפלגת
המדינה היהודית״) ,אך זו נשארה אבר
מדולדל בשולי הזירה. היא הפיחה את
נשמתה כאשר הרצל רוזנבלום חתם, בשמה,
על מגילת העצמאות ב־.1948
כעבור כמה חודשים עלה מנחם בגין
מן המחתרת והקים את תנועת־חרות.
המיפלגה הרביזיוניסטית, הז׳בוטינסקאית
סירבה לקבל את התכתיב שלו. מנגנון
המיפלגה בהנהגת אליעזר שוסטק, התייצב
בבחירות לכנסת הראשונה ברשימה משלו.
רשימה זו נחלה תבוסה טוטאלית, בעוד
שמנחם בגין נבחר בראש סיעה גדולה.
שוסטק מיהר להצטרף לחרות.
לפני שש שנים פרש ״הגוש החופשי״
של שוסטק ותמיר, שהיה לו לרגע קט
רוב בוועידת חרות, והקים את ״המרכז
החופשי.״ זה נשאר פלג קטנטן, בעוד
שגח״ל, בהנהגת בגין, צבר בבחירות של

אריה קרמר
מזכיר ת״א

1969 את אותו מיספר המנדאטים שהיה
לו לפני הפילוג.

אילו פרשו עכשיו קרמרמן
ווייצמן, היה קורה להם אותו ה
דכר כדיוק. הם היו נשארים רסיס
זעיר, והשיירה היתה ממשיכה כדרכה
כשכגין צועד כראש.

משום כך התקפל קרמרמן ברגע המכריע.
ומשום כך הבין אפילו וייצמן
שאין טעם בפרישה.

שגיאת ואש־אג־ 0
^ ולט לעין ההבדל המהותי בין
^ מעמדו זה של בגין, ובין מה שאירע
לדויד בן־גוריון במפא״י.
בן־גוריון אינו אישיות פחות כאריז־מטית
מבגין, ושילטונו במיפלגתו לא היה
פחות מוחלט, ובכל זאת, כאשר הרים
את דגלו האישי נגד מנגנון מיפלגתו,
נחל תבוסה ונשאר בראש פלג אופוזיציוני
עלוב. גם נוכחותם של משה דיין, שמעון
פרס ואשפי־פירסומת אחרים בפלג זה
לא שיפרה את סיכוייו. המנגנון של מפא״י
דרס את הכל וניצח.

מדוע אין המנגנון של חרות
יכול להצליח כמקום שמצליח המנגנון
של מפא״י?

המנוצחים

אברהם קרמרמן ואשתו רחל, בתו של איל־הספנות החרותי
יעקוב מרידור. כאשר צולם תצלום זה כבר היה ברור
לקרמרמן שהמערכה הגדולה שלו להשתלטות על התנועה נכשלה. ברגע המכריע נטש
את וייצמן ואת הקרב האבוד, למרות שעזר טען השבוע, כי קרמרמן עדיין ניצב מאחוריו.

נגד בגין.
ברגע זה התקפל כל המערך המפואר
של שוסטק״תמיר וקרמרמן־וייצמן כבניין
קלפים. הוא פשוט נעלם כאילו רוח גדולה
באה וניקתה את השטח.

וייצמן, כמו תמיר לפניו, הש
קין? סכיכו ונוכח לפתע לדעת ש־הצכא
המפואר שדו נעלם כלא
היה. כאילו שלח את להקי מטוסיו
להפציץ את שדות־התעופה של
האויים, ואלה נחתו שם והצטרפו
אל האויים. זה לא קורה כצה״ל.
אכל זה קורה כזירה המדינית.
קרמרמן נעלם, יחד עם צבא הפונקציונרים
שלו. חוץ מקומץ זעיר של סטודנטים,
תינוקות פוליטיים דבית־רבן, נותר וייצמן
לבדו.

עליונותו האינטלקטואלית והריטורית,
פשוט •אינם מאפשרים לפונקציונרים הקטנים
להעלות על דעתם שניתן לעמוד
בפניו. הם שיקשקו בנעליהם — לא מפני
שבחוץ חיכו להם קלגסי־הבולשת, אלא
מפני שבלבם פנימה הם משועבדים לאיש.

מי מבחד מבגין?
* תכן •טגם קרמרמן עצמו הגיב כך,
ברגע שהיה צריך להחליט אם לצאת
למילחמה גלוייה נגד מורו ורבו. אבל
יתכן שאיש כמו קרמרמן עשה גם חשבון
קר יותר.

מכהינה מעשית, אין תנועת
חרות יכולה להתקיים כלי כגין.

.אתה, שתוקי

אסתר רזיאל־נאור, אחותו של מפקד אצ״ל דויד
רזיאל, אופיינית בקנאותה ובנאמנותה המוחלטת
לבנין ולוותיקי־אצ״ל, שאותם רצה עזר וייצמן לסלק מן השילטון בתנועה. בתמ׳ונה
נראית חברת כנסת רזיאל־נאור כאשר היא משתיקה את יוסף שמאי, שהעז להציע הצעה.

במדינה -

ה בלי ץשל בגין
(המשך מעמוד )15
הסיבה לכך נעוצה בהבדל המהותי בק
שני סוגי מיפלגות בישראל.
יש סוג של ״מיפלגות־מנגנוך. בהן,
המנגנון חשוב לאין שיעור יותר מקהל
החברים. המנגנון מספק פרנסה, במישרין
ובעקיפין, לחלק גדול של הבוחרים. אין
הוא זקוק למנהיג. חבורות של פונקציו־נרים,
שכל אחד מהם הוא אפם אנושי,
שולטים בכיפה.

זהו המצב במפא״י ככל גילגו־

תמיר המשיך להילחם אחרי שהובס.
הוא השמיץ את בגין ואת אנשיו. אלה
זרקו לעברו מוצצים של תינוקות. בגין
אמר שתמיר דומה לילד מפונק ומרוגז
ה״נושך את השטיח״.

על וייצמד התבטא בנץ השכוע
כיתר אלגנטיות. הוא התייחס
אליו בזילזול עדין כאל ילד חביב
שאין לכעוס עליו, הגדירו ב״שוי־כב
נהמד.,7
מה יעשה השובב הנחמד, שרק את־

אב ובן
זאב

בפנים קמוצות מסתכל חיים לנדאו, מראשי הוותיקים, במנהיגו
הנרגז, בשעה שזה מתייעץ עם בנו, בנימין זאב בגין. ליד בגין ינשב
מאירפלד, מתומכיו. הבעות הפנים מתארות היטב את המתיחות.

ליה, כמפד״ל, כל׳׳ע, כאגוי, כפא״י
ואפילו במפ״ם, כעלת המנהיגים
ה״היסטוריים״.
לא כן המצב בחרות. חלק גדול מאוד
ממצביעיה כלל אינם חברים בה, ואינם
מתעניינים כהוא זה בנעשה בה. גם חבריה
הרשמיים אינם תלויים, ברובם, במנגנון.
אין בה חיים מיפלגתיים אמיתיים.
מאות עסקנים מעוניינים בכיבודים ובתק ציבים,
במישרות ובשליחויות, שיש בכוחה
של המיפלגה לחלק בשפע, בסוכנות,
בהסתדרות הכללית, בעיריות, בגופים ממ שלתיים
ובמנגנון שלה עצמה. אבל, עסקנים
אלה הם מיעוט קטן בקרב 200
אלף בוחרי חרות.

כעיני הבוחרים האלה, כריכוזי
העולים החדשים, כשכונות-העוני
של עדות המיזרח, וגם כמרכזי הערים
הגדולות הוותיקות — מנחם
כגין מסמל את התנועה, והם יצ*
כיעו כעדו גם אם כל מנגנון תנו
עת־חרות ייקבר מחר כאדמה.
כל איש בתנועה מבין זאת. לכן יתמוטט
כל כוח, שיקום נגד בגין, ברגע
המכריע. אין צורך בשום אמצעי־כפייה.
ההכרעה יכולה להיות ״דמוקרטית״ לחלוטין
— כפי שאכן היתד. בשבוע שעבר.
הוועידה הכריעה למען בגין.

כישלונו של עזר וייצמן לא היה
מיקרי. הוא היה מוכטח מראש.
קרה לו דכר שלא היה צריך לקרות
לאלוף כצה״ל, שהיה פעם ראש
אג״ם: הוא תיכנן טאקטיקה תוך
התעלמות גמורה מן הנתונים הממשיים,
אי-הערבת היריב ואי•
הכנת המציאות האיסטראטגית.

הוא לא נחל תבוסה מיקרית בקרב.
הוא לא היה קורבן של אלילת המזל. הוא
הפסיד במילחמה בגלל סיבות אובייקטיביות,
שהוא התעלם מהן.
״הפלמ״ח פורק. אצ״ל לא פורק!״ התמרמר
השבוע עזר וייצמן. הוא רצה להגיד
בזה שאחוות־הרעים של ותיקי אצ״ל, שהתלכדו
סביב בגין, הביסה אוחו. אבל
זה היה רק חלק מן האמת. בגין אינו שולט
רק באנשי אצ״ל. הוא שולט במאות
אלפי בוחרי התנועה.

ארה היו ח״ו
*ץ בחינה אחת היתד. תועלת בנס־יונו
הצבאי של וייצמן. בניגוד ל־תמיר,
הוא ידע מתי נוצח.

מול היה יו״ר הנהלת המיפלגה של בגין?
השבוע העמיד פנים כאילו ימשיך להיאבק
בחרות, כראש האופוזיציה. אך זוהי
התיימרות־שווא. אין אופוזיציה בחרות.
ולווייצמן, הצעיר רק בעשר שנים מ־בגין,
אין סבלנות לחכות שנים רבות עד
שיישמט השילטון מידי בגין. וגם אין
לוייצמן, בצדק, החשק להקים מעין ״מרכז
חופשי יותר״.
יש להניח שגם מבלי שבגין או וייצמן
ירצו בכך, יגיעו הדברים במהרה להאשמות
הדדיות, תהיה הסלמה מילולית,
יתעופפו השמצות באוויר ותוך כמה
שבועות ימצא עזר וייצמן את עצמו בחוץ.
אילו
התפלג גח״ל, ייתכן שהיה מקום
לווייצמן אצל הליברלים, אולי יחד עם
המרכז החופשי וע״מ. אך סיכוי זה נראה
עדיין רחוק.
ייתכן שמקומו האמיתי של וייצמן הוא
בצד גיסו לשעבר, משה דיין, ברפ״י־לשעבר
שבמיפלגת העבודה. אך נראה
שקפיצה גדולה כזאת אינה אפשרית.

משום כך נראה השבוע שחייו
הפוליטיים שד עזר וייצמן נסתיימו
לפי שעה. כאותה מהירות
וקלות כהן זינק מטוסו כשמי
גח״ל, הוא נפל לקרקע והתרסק.

אולם אי אפשר היה למנוע מן הפרש נים
לתרגל לעצמם מהלכים אפשריים
של וייצמן. וגם לדמיק לעצמם מהלכים
הנוחים להם.
כך, למשל, נולדה השבוע התקווה בחוגי
המרכז החופשי, שווייצמן ילך בקו
הבא: אחרי שיתפוטר סופית מחרות,
יקים מפלגה חדשה בהשתתפות חסידיו
אנשי הרשימה הממלכתית והמרכז החופשי.
רשימה זו תצבור בבחירות ארבעה
עד שישה מנדאטים. אחרי הבחירות
יתפלג גח״ל מפני שהליבראלים
ירצו להכנס לקואליציה הבאה. אז תוכל
המיפלגה החדשה של עזר וייצמן
להתאחד עם הליבראלים ויקום מערך ימני
חדש שיהיה לו כ־ 18 מנדאטים בכנסת
ויהיה הסיעה השניה בגודלה לפני חרות.
בינתיים אלו הן תיקוות בלבד. ע״מ והמרכז
החופשי ששניהם נמצאים לפי הסקרים
האחרונים בקירבת אחוז החסימה.
יכולים לראות באפשרות כזאת הצ לה
ויציאה למרחב מכיון שעזר יעמוד
בראש כל רשימה כזאת, פותר הדבר גם
בעיות פרסונליות.
אולם רק איש אחד יכול היה לדעת
מה יעשה עזר — עזר עצמו. ונראה כי
השבוע גם הוא לא ידע.

העם
א 1ש11 יץ מן ה שמיים
כשהיא עסוקה ברכילות
פוליטית פנימית, התעלמה ישראל
משואה נוראה
העולם כולו הזדעזע. במיזרח ובמערב,
קומוניסטים ואנטי־קומוניסטים, צעירים
וזקנים, ממשלות וסתם אנשים, הביעו
בעשרות שפות את מחאתם על חידוש
הזוועה בוויאט־נאם, כאשר חיל־האוויר
העצום ביותר ממטיר על ארץ קטנטנה
כמויות של פצצות שהעולם עדיין לא
ראה כדוגמתן.
רק ישראל והישראלים לא הגיבו
כלל * .קורבנות השואה היו אדישים
לשואה. הם עסקו ברכילויות הפוליטיות
הקטנות שעמדו במרכז השבוע.
האפיפיור, שהיד, עסוק בהכנות לחג־המולד,
מצא זמן להרים את קולו נגד
הזוועה. שום רב בישראל לא השמיע
קול.
אזרחי המדינה ישבו מול מקלטי הטלוויזיה,
הקשיבו לדבריו של טייס־מפציץ
אמריקאי, שאסר באדישות אייכ־מנית
:״בשבילי זה רק ג׳וב, שצריך
להיעשות. אתה מבין, רק ג׳וב !״
ואחר־כך עבר האזרח למישחק־הקלפים
השבועי.
העיתונים לא התעלמו לגמרי מן הנעשה
בוויאט־נאם. הם התייחסו אל ההפצצות
בהנאה בלתי־מוסווית, הודיעו
כשימחה שהדבר עשוי לדחות את היוזמות
האמריקאיות להשכנת השלום
במיזרח התיכון.
״עם לבדד ישכון.״ ישראל שכחה
את הפסוק :״כי מציון תצא תורה,״

מקווה להשיג זאת על־ידי המשכת ההשמדה
וההרג בצפון — כפי שקיוו הוא
וקודמו במשך שנים כה רבות. הם לא
למדו דבר.
״השופר אחי אנוכי ז״ ישראל
מעורבת בטראגדיה זאת לא רק מפני
שהיא שייכת למין האנושי, ומפני שה-
תנ״ך מגנה את האיש ששאל :״השומר
אחי אנוכי?״
ישראל מעורבת בצורה הרבה יותר
ישירה. זה עתה קישרה יחסים עם
מישטרו של הנשיא תיו.
עוד לפני שבועיים נראה הדבר כצעד
תמוה ביותר. עכשיו מתבהר הרקע. נראה
שהנשיא ניכסון, שהחליט בחשאי לתמוך
בתיו עד הסוף גם בשעה שהיה נדמה
שהוא נוטש אותו, הכריח את ישראל
לתת את הגושפנקה שלה לאושוויץ החדשה
בשמי ויאט־נאם.
עיתונות דמיו־ ש ל שינאה
כ״מעדיב״ מצטערים
על ההשוואה כין
אייכמן לאודי אכיב
אחרי הרעש הגדול השתררה הדממה.
הסערה הציבורית שהתעוררה סביב
הגילויים על תפיסת רשת הריגול הסורית,
בה היו חברים מספר חברים יהודים,
שככה השבוע. רבים החלו לערוך את
חשבון הנפש ולבדוק אם ההתרגשות לא
היתה מוגזמת. ברור היה כי הפרשה
לובתה בצורה חסרת תקדים על ידי
שירותי־הביטחון, שסיפקו לאמצעי התיק-
שורת מידע בשפע בנושא זה, בצורה
חורגת מהמקובל. חוגים ביטחוניים גם

עיתונאי לפיד
לזלול את החשודים
שאר חלקי העולם חזו בסלידה גוברת
נהגה על פי הכלל ״עם לבדד ישכון.״
אחרי הטראגדיה, שהאמריאקים עצמם
נפלו לה קורבן כמו בני-האדם שהמוות
נפל עליהם מן השמיים בוויאט־נאם.
לפני חודש וחצי היה העם האמריקאי
בטוח כי המילחמה נסתיימה. עכשיו
עולה בלבו החשד הנורא כי ריצ׳ארד
ניכסון רימה אותו, שיקר לו במצח
נחושה, ולא התכונן כלל לקבל את
טיוטת־השלום שהנרי קיסינג׳ר הציגה ערב
הבחירות.
טיוטא זו היתה צריכה להביא להפסקת־אש,
על פי המציאות הצבאית הנוכחית.
חלקים ניכרים של ויאט־נאם עמדו ל הישאר
תחת שילטון הוויאט־קונג. גורל
המדינה הדרומית עמד להיחתך במאבק
פוליטי בין הפלגים — ולדעת רוב הפרשנים
היה המישטר של הנשיא תיו
מתמוטט תוך זמן קצר.
ניכסון לא רצה בכך. בניגוד לקיסינג׳ר,
שהשלים עם נפילת !תיו השנוא, רוצה
ניכסון להחזיק בו בכל מחיר. הוא
* מילבד סיעת העולם הזה — כוח
חדש בכנסת, שתבעה מנשיאות הכנסת
לקיים דיון דחוף על נושא זה.

העלו ספק אם הידיעות שפורסמו בדבר
הנזק הביטחוני, שגרמו כביכול אנשי
הרשת לבטחון המדינה, לא היו מנופחות.
בין הראשונים להתאוששות ולתגובה
היה נשיא מועצת־העיתונות הישראלית,
נשיא בית־המישפט העליון לשעבר, יצחק
אולשן. מסתבר כי הפירסומים המגמתיים
בעיתונות הישראלית סביב מעצר החשודים
בריגול הוציאו משלוותו אף את
הנשיא בן ה־ .77 הוא תבע לכנס את.
חברי נשיאות מועצת העיתונות כדי
לדון בפידסומים אלה. הדיון התקיים
באווירה מתוחה, שכן מרבית חברי הנשיאות
מייצגים עיתונים שנגד פירסו־מיהם
התרעם אולשן.
השוואה עם הנאצים. לדעתו הפרטית
של אולשן מתחיל מצב הסוביודיצה,
בו אסורה התערבות בענק הנמצא
בבירור מישפטי, כבר מרגע הוצאת
צו־מעצר על ידי שופט נגד חשוד, ולא
כפי שמקובל בישראל, דק עם תחילת
הבירור המישפטי. לדעתו קיים חשש
כי מה שקרוי ״מישפם העיתונות״ יפגע
בזכויות האזרחיות של הנאשם. אולשן
תבע לכנס את מליאת מועצת העיתונות
כדי לדון בנושא מבחינה כללית.
(המשך בעמוד )18
העודס הזה 1843

ך• משך שלושים שנה, ריחפה ה־
^ האשמה הנוראה באוויר.
בתחילה בצניעה. מפה לאוזן. בין חברים.
ואז,
לפני שנה — הוטחה, לראשונה,
בפרהסייה.
וחזרה והוטחה מאז שוב ושוב.
ובמשך שלושים שנה, שתק המואשם.
גם כאשר פורסמה ההאשמה נגדו בדפוס
— המשיך ושתק.
השבוע, פתח סוף־סוף אבא קובנר את
פיו. בראיון להעולנז הזה, גילה את גירס־תו
שלו לפרשה המזעזעת.

היוו זיידו: אנא 7ו11 נו:

מי קרה עיוור —
או — ן

מצפון
ה ח טי ב ה
?•*!6מו של אבא קיובנר הפך להיות שם
נרדף לשואה, לגבורה, למלחמת-
השיחדור.
מיליוני יהודים, ולא-יהודים, עקבו בנשימה
עצורה אחרי עדותו הדרמטית ב־מישפט
אייכמן, בדבר מותו של מפקד
גיטו וילנה, יציק ויטנברג, ב־ 1בספטמבר
.1942 בהיסטוריה של השואה, נקבע
מקומו של קובנר כמפקד הגיטו לאחר
מכן — לוחם ללא־חת, שעזב אחרון את
הגיטו לפני חיסולו, המשיך להילחם בנאצים
ביערות.
אחר, עלה ארצה, והפך במלחמת־השיח־דור
למצפון של חטיבת גבעתי, בתפקיד
קצין־התרבות שלה.
הדף הקרבי שהוציא במלחמת השיחרור
הפך כבר לסימן־היכר באפופיאת־הגבורה
של החטיבה המהוללת. כרוזים אלו דמו,
בכוח־ההלם שלהם, לכרוזו המפורסם של
אבא בתחילת 1942 ליהודי הגיטאות, בו
קרא להם לא ללכת כצאן לטבח, אלא
להתנגד בנשק.

פ.פ.או״ הודיע כי הוא מוכן להוביל קבוצת
אנשים חדשה ליער — בתנאי אחד:
:זיותן לצאת גם לשרידי קבוצתו.
מספר זיידל :״המשא־ומתן היה ממושך
ומייגע. אברשה חבויניק, חבר המיפקוה
מטעם הבונד, היטה אוזן קשבת והתייחס
בחיוב לדברי — מה שאיני יכול לימר
לגבי אבא קובנר, ראש המיפקדה ואיש
השומר הצעיר.
״לבסוף סוכם שעלי להשיג בכוחות
עצמי שני אקדחים — ואז ירשו לשארית
הקבוצה לצאת עמי.״

..קוננו הבקיו
גבוים ונשים
בגטו וילנה!״

,.זייור וואה
מהירהוו ובו.
הוא פחד ר

* יידל השיג את שני האקדחים?ז ו
חיוניים — האחד מקצין פולני, השני
ממשה ברנד * ,וחזר למיפקדה הפ.פ.או: .
״שוחחתי ארוכות עם חבויניק ואבא קובני,
וסוכם בינינו שאתייצב עם קבוצתי
ליד פתח־הכניסה אל רשת־המים ברחוב
רודניצקי, ובאמצעות רשת הצינורות נעבור
ליער.
״המועד שנקבע היה חמש לפנות בוקר,
למחרת היום. ב־ 24 לספטמבר.״
זיידל אסף את קבוצתו, שמנתה כעשרה
גברים ונשים, הגיע לשער הביוב כמוסכם.
מספר
הוא :״נפגשנו בשעה היעודה ליד
פתח רשת המים. אולם לתדהמתנו,
מצאנוהו סגור ומסוגר. הקבוצות האחרונות
עברו כבר לפנינו — ובשבילני נסגרה
הדרך.
״איך נעשה הדבר י האם ההודעה ש מסר
לי אבא קובנר — שעלינו להתייצב
בשעה חמש — היתד. מעיקרה הודעת־שקר,
או היה זה רק מקרה עיוור שגרם

דדה\
* י ב 1ד
מואשם בהפקרת יהודים

לתקלה חמורה זו? לאבא קובנר ולהיסטוריה
פיתרונים.״
היו אלה שאלות חמורות ביותר — בעיקר
נוכח משקלם הציבורי הכבד של המאשים
והמואשם, והעניין הרחב שעורר
הספר — שהופיע כבר מאז בשלוש מה דורות.

כיום,
נחשב אבא קובנר לאחד מטובי
הסופרים והמשוררים בישראל. ספריו על
מלחמת־השיחרור — פנים אל פנים והצומת
— הפכו לנכסי צאן־ברזל. ספרי־ה־שירה
הרבים שלו זיכוהו בפרסי שלונס־קי,
ברנר ופרס ישראל.
במאי 1970 נבחר כיו״ר אגודת הסופרים
העבריים. כיום, לאחר שפרש מתפקידו
זה, הוא עוסק במחקר היסטורי ב-
בית־התפוצווז באוניברסיטת תל־אביב.
להאשים דמות כזו בהפקרת יהודים
למוות — גובל בחילול הקודש. להאשים
את הלוחם ללא־חת ואיש־המצפון הנודע
בעריקה והשתמטות מהצלת נשים וטף
ממוות — הרי זו יריקה בזכר הקורבנות.
הרי זה כמעט חוצפה.
אולם זה בדיוק מה שעושה אישיות
נכבדה אחרת: הילל זיידל, ניצול גיטו
וילנה אף הוא, וכיום מנהיג תנועת העבד
דה הליבראלית, ואחד מראשי המפלגה
הליבראלית העצמאית.

נשלחנו
ל מ חנו ת
חדירה לתוך הגיטו

ך! סיפרו האוטוביוגרפי אדס ב־
* 0מיבחן, אשר הופיע לראשונה בתחילת
,1971 סיפר זיידל את הקורות אותו
בשואה. בין היתר, כולל הספר פרקים
מדהימים על נפלאותיו של הנזיר אוס־ואלד
רופאייזן.
ופה ושם, לאורך הספר, מופיעות כמה
פיסקאות הנוגעות לאבא קובנר.
פיסקאות המכילות חומר־נפץ.
זיידל היה בגיטו וילנה מנהיגה של
קבוצה ציונית שנקראה עקיבא. לדבריו,
לא היתד. קבוצתו מיוצגת בהנהגת ה־פ.פ.או
— .האירגון היהודי הלוחם —
ולכן קופחה תדיר.
זיידל יצא ליער מן הגיטו עם קבוצת
לוחמים, החליט לאחר מכן לחדור בחזרה
לגיטו כדי להוציא משם את שרידי עקיבא
שנותרו שם — ״שאיש בין העומדים
בראש אירגוני המחתרת לא היה מוכן
להתחשב בהם, בגלל הרוב הנשיי.״
כשחזר לגיטו, פנה מייד למפקדת ה־

במישנט א״נמן

אבא קובנר בעת מתן עדות במישפט אייכמן. עדותו
הדרמטית, אודות מותו של הגיטו, זיעזעה מיליוני
יהודים ולא־יהודיס ברחבי העולם. אחרי מישפט אייכמן, נקבע סופית מקומו של
קובנר בהיסטוריית השואה. עתה, העלה ניצול־שואה אחר סימן־שאלה מכוער.

ך* שיחה?{פ כתב העולם הזה, הש־
^ שבוע, חזר זיידל על כל האשמותיו,
ואף הסבירן:
״קובנר היה ראש המחתרת, ויום היציאה
המתוכנן היה יום חיסול הגיטו. מי ש נשאר
בתוכו — חוסל. המינהרד. היתר,
סגורה — ולא היתד, לנו אפשרות לברוח.
קובנר היה צריך לפתחה. הוא יצא קודם
— ולא חיכה לנו. נשארנו בגיטו ביום
החיסול, ובגלל זה נשלחנו למחנות השמ דה.
וחלק מאיתנו הושמד.״
לדברי זיידל פנה אליו קובנר בפברואר
1971 בכתב. ביקש פגישת־הבהרה
בהשתתפות ניסן רזניק — בזמנו נציג
העובד הציוני בהנהגת הפ.פ.או ,.וכיום
רואה־חשבון רמת־גני.
אך מאז ועד היום, טען זיידל, קבע
קובנר כמה פגישות — וביטל את כולן:
פעם כי חלה, פעם כי נסע לחו״ל.
לקראת הופעת המהדורה הרביעית של
הספר, נקבעה עוד פגישה שלא קדימה.
זיידל עיכב את המהדורה הרביעית, ב־צפיה
לפגישה זו, אולם עתה היא בהדפסה.
האשמותיו
החמורות של זיידל, שהוש מעו
שוב ושוב ללא כל תגובה — אילצו
גם את מורשת — כתב־העת הרשמי של
הקיבוץ־הארצי השומר־הצעיר, המוקדש
לחקר השואה — להתייחם לספרו של זיי-

(המשך בעמוד )24
* ברנד, כיוס בעל חנות נקניקי אס ב־רמת־גן,
אישר קטע זה בשיחה עם
כתם העולם הזה.

תבר בי כנו הרווק קיכל דירה שהיתה מיועדת
לעולים חדשים, וזאת כשעה שחוסר
הדירות מסבן את העליה.

המפד״ל ת תב ע
א ת תי קהקליטה

תוגיוז -ך
צ פו׳
פי חו תהל ״ ר ה
לא מן הנמנע כי פיחות כשער הדירה
הישראלית יבוצע תוך שכועות ספורים
כיותר.
למרות שלהערכת רבים במשק הישראלי לא יבוצע
הפיחות בשער הלירה לפני הבחירות לכנסת
בנובמבר ,1973 משום שהממשלה תשתדל למנוע
בשנת בחירות זעזועים במשק, הרי שישנה אפשרות
מעשית לפיחות הלירה הישראלית בזמן הקרוב ביותר.

כמישרד־האוצר בכר קיימת החלטה
להצמיד את שער הדירה הישראלית לשער
הדירה שטרלינג. באשר יכוצע פיחות כשער
הלירה האנגלית, יכוצע פיחות אוטומטי
גם כשער הלירה הישראלית. גם כעכר
עשתה ישראל פיחות מיידי אחרי פיחות
הלירה הכריטית וכאותו שיעור.
בשבועות האחרונים גובר לחץ מדינות השוק האירופי
המשותף על בריטניה לפחת את הלירה שלהם,
בעוד האנגלים מבקשים להמשיך עוד מיספר חודשים
בשער נייד ללירה שטרלינג לעומת הדולאר. אולם
מומחים טוענים כי האנגלים ייכנעו ללחצים בזמן
הקרוב ביותר. השאלה היא רק מתי.

אחד הסימנים המוכהקים לפיחות קרום
הוא מחיר הדולאר השחור כשוק הישראלי,
המשמש ככרומטר לזעזועים צפויים
כשער המטכע. כימים האחרונים חלה עליה
ניכרת כיטער הדולאר השחור כישראל. השער
השחור שעמד עד בה על 4.30ל״י
(לעומת השער הרשמי שד 4.20ל״י) עדה
עד ד־ 4.55ל״י הדולאר, וזאת למרות העלאת
קיצכת מטכע־החוץ ליוצאים לחו״ל.

המפד״ד עשוייה לתכוע את תיק הקליטה
בממשלה הכאה שתורכב אחרי הבחירות
לכנסת השמינית. כבנס •טל עסקני
המפד״ל שהתקיים השבוע הועלתה דרייטה
זו כמפורש. הדכר יהיה נוח כמיוחד לראשי
הקואליציה השלטת כמפד״ל, הרוצים
בי הד״ר יוסף בורג יהיה שר-הקליטה ויפנה
את תיק הפנים לד״ר יצחק רפאל.
נראה שבקרב ראשי מיפלגת העבודה תחיה נטייה
להיענות לתביעת המפד״ל נוכח כישלון השר המפנדי,
נתן פלד, בניהול המישרד. החלטת מפ״ם לצרף את
ח״כ שלמה רוזן למישרד כסגן שר־הקליטה, מוסברת
ברצון לחזק את ניהול המישרד.

מ היו
ה ח ״ ב־ םשלמפ ״ ם?
המאבק על מקומות מפ״ם ברשימת המועמדים של
המערך לכנסת כבר החל, ערב כינוס ועידת מפ״ם.
קרוב לוודאי כי ועידת מפ״ם הנפתחת השבוע
תאשר את החלטת מועצת הקיבוץ הארצי, כי ייאסר
על נציגי מפ״ם לכהן במוסד נבחר יותר מאשר שתי
קדנציות. מתוך שבעת הח״כים של מפ״ם בכנסת
השביעית, רק שניים מכהנים בכנסת תקופה ראשונה :
דב זכין, הנמנה על האגף הימני במיפלגה וחייקד,
גרוסמן, מראשי השמאלנים במפ״ם. כל יתר הח״כים
יצטרכו לפרוש מהכנסת אם תאשר הוועידה את החלטת
הקיבוץ הארצי.

במעט ודאי כי ועידת מפ״ם תאשר למאיר
יערי ויעקב חזן להמשיך ככהונתם
כחברי כנסת. בתוצאה מכך יתפנו שלדטה

הפנתרים השחורים החליטו השכוע כ־וועידתם
הארצית •טנערכה כירושלים ללכת
כרשימה עצמאית דכחירות. גם לאבנר שאקי
יש כוונות דומות. אולם לשאקי יש מה
שאין לפנתרים: בסף. נראה כי הרבי מדו־
==יץ׳ ,שהפך כחודשים האחרונים לאוייב
מושבע של המפד״ל, מתכוון להקים קרן שתאסוף
כספים לריטימתו שד שאקי. עתה
מנסים לקשר כין הכסף המוכטח לשאקי
דכין הפנתרים.

צ פויי ם? ? 3׳
ב כני סהלתל ־ א בי ב
החד מהשבוע הבא צפויים פקקי׳ תנועה
חמורים בכניסה לתל-אכיב מכיוון צפון,
כאשר יחלו העבודות לסלילת מנהרה מתחת
לגשר הירקון, שתחבר את תל-אכיב המערבית
עם שיכון ככדי.
גשר הירקון אומנם לא ייסגר, אבל עבודות הבנייה
שיימשכו כחמישה חודשים עלולות לשבש את התנועה.
חברת נתיבי איילון, המבצעת את העבודה, עומדת
גם להתחיל בסלילת כביש מהיר שיחבר את יד־אליהו
עם רחוב הרצל, ושייסלל לאורך מסלול מסילת־הרכבת
הישנה.

עובד חברתהחשמל
מ חו ג די םלע מי ע ד
לממלא־מקום ראש עיריית תל־אביב אריאל עמיעד,
העומד להתמנות בראשון לינואר כמישנה למנכ״ל
חברת החשמל, צפוייה הפתעה לא נעימה.

התברר בי כניגוד דמה שפורסם כעי־תונות,
לא יאושר מינויו כמנכ״ל החכרה
כסוף •טנת .1073

מועצת המנהלים של חברת החשמל החליטה אומנם
כי עמיעד יחליף את המנכ״ל אברהם בלוד כמנהל
כללי בסוף שנת ,1973 אולם בגלל התנגדות נציגי

גלשדש בי תו ת
צ פו׳ במש?
כניעתו של שר־האוצר פנחס ספיר לתביעות
המורים והסכמתו להעלות את שברם
כשיעור של כ־ ,450/0תגרור אחריה גל שד
תכיעות שבר מצד חוגים שונים שתהיינה
מלוות כשכיתות העלולות לשבש את חיי
המשק הישראלי.
בנוסף לעובדים האקדמאים ולמהנדסים, שיתבעו
עתה תוספות שכר גדולות יותר, לחצו גם עובדי השירותים
בשירות המדינה לקבל את דרישותיהם, שכן
הוכח שאיום השביתה בשנת בחירות הוא נשק יעיל
ביותר.

ש ע רו ריו תסביב
עו פ ר וור ט מן
הגילויים עד מעשיו של ח״ב אכרהם עופר
כחברת ״שיכון עובדים״ ההסתדרותית
יגרמו לוויכוחים סוערים ככנסת, כהסתדרות
וכמיפלגת העבודה.
תישמע הטענה כי עופר מנצל את שילטונו בחברת
השיכון כדי לשחד בעלי שררה במיפלגת העבודה,
על מנת לרכז בידו את השילטון במיפלגה ולקדם
את הקריירה האישית שלו (ראה הנידון).
בינתיים כבר נתפס אברהם עופר לתגובות היסטריות.
אחרי הופעתו העלובה במסגרת התוכנית מוקד
בטלוויזיה השבוע, הגיב עופר בהשמצות פרועות על
ההאשמות שהועלו נגדו בקשר לחלוקת הדירות של
שיכון עובדים לקרוביהם של אנשי הצמרת.

כהקשר זה תכלוט דמותו שד ח״ב משה
ורטמן, שהשתלט על סניף חיפה כמיפדגה
מאז מותו שד אכא חושי. ורטמן היה מעורב
בגילויי פרשת ״אוטוקרס״ ,כאשר נתבדר
כי קיבל מכונית כהנחה. עכשיו מס
מקומות
ריאליים כמפ״ם, כמקום הח״כים
שלמה רוזן, ראובן ארזי ועכדול עזיז זועכי.
נראה שכמקום רוזן ייכהר מאיר (יודקס)
תדמי, העומד להחליף את מאיר יערי כמזכיר
הכללי של׳מפ״ם: כמקום זועכי עשוי
להיבחר העיתונאי ועסקן מפ״ם כנצרת איב
רהיט •טכאט, ואילו על מקומו שד ארזי יתחרו
במה אישים. כעוד הצמדת תומכת כמועמדות
יהודה יודין, חבר הוועדה המרכזת
של מפ״ם כתל-אכיב, מתנגד סניף תל־אכיב
למינוי זה ומעדיף את צבי נתנזון השולט
כמנגנון הסניף.

אבור שאל׳
כראשה ״ פנ ח רי ם ״ ?
מתנהלים מגעים לבירור האפשרות כי ח״כ המפד״ל
אבנר שאקי. מי שהיה סגן שר־החינוך וסולק ממישרתו
בעיקבות הצבעתו בפרשת מיהו יהודי, יוצב בראש
רשימה עדתית של הפנתרים השחורים בבחירות ל כנסת
השמינית.

העובדים במינהלת החברה נמנעה ההנהלה מלקבוע
החלטה זו בכתב.

נראה כי כאשר תרצה ההנהלה לממש
את החלטתה הכלתי בתוכה, היא עלולה
להתנגש כעובדים המתנגדים למינויו שד
עמיעד כמנב״ל.

סרטעלג רי
ס או ״ ני ק או ד רו
פרשת הגרים מסאן ניקאנדרו שבאיטליה,
תוסרט כסרט תעודתי עכור הטלוויזיה.

הגרים המופלאה ששכנה בכפר הררי נידח,
התגלתה בתום מילחמת העולם השנייה בידי איש
הבריגדה העברית פנחס לפיד, שפעל למען עלייתם
של הגרים לארץ. בשעתו יושבו הגרים במושב עלמה
בגליל העליון, אלא שבמרוצת השנים התפזרו על פני
כל הארץ וריכוזיהם בעיקר ברמלה ובירושלים.
הסרט, שיופק על־ידי חברת עידן בניהולם של עוזי
פלד ואבשלום כ״ץ, יוסרט בין השאר גם בכפר האי טלקי
המקורי ממנו באו הגרים.

במדינה

היועץ הנדנד שר שו־חנסחון מייצג אינטוסים שד תתיר |

הפגנות

כוכב עד 2כיסאות

..ב שנה הבאה ־
ב בי רעם הבנוי ה״
ניצחון הכפול כהפגנת
חשכת האחרונה שד
עקורי איקרית ובירעמ
איש מהמארגנים — החל בבישוף ריא,
המקורב ביותר לבורא־עולם ולנבואותיו,
וכלה באחרון העוזרים — לא ניבא למחזה
כה מרשים.
מארגני חגיגת יום־השנה לעקירת תושבי
איקרית ובידעם מכפריהם ציפו, במק רה
הטוב ביותר, לכמה עשרות בודדות
של משתתפים. בעיקר, בגלל מזג־האוויר
המקפיא ששרר בגליל בסוף השבוע.
לעומת זאת, החלה נוהרת, סמוך ל־11
לפני הצהריים — השעה שנקבעה לתחילת
הטקס — שיירת־ענק של מאות יהודים
וערבים. רובם הגיעו למקום ביוזמתם,
ללא מיסגרת מיפלגתית כלשהי.
קהל המאות הקשיב בדומיה לדברי הכומר
אליאס שקור, יליד בירעם, שנשא
נאום נלהב בזכות המאבק לצדק .״אם
אשכחך איקרית, תישכח ימיני!״ קרא
אליאס שקור בערבית. לברכתו של עורך־
הדין החיפאי אניס שקור — יליד בירעם
גם הוא — שנשא ברכה בשם בני בירעם,
ולנאום קצר של אחד מזקני איקרית.
דמות נוספת שבלטה על בימת הנואמים:
איברהים אוסמאן, מזכירו הצעיר
של הוועד הארצי למען עקורי איקרית ד
בירעם.
ומעל כולם, כמובן, התנשאה דמותו הפטריארכלית
של הארכיבישוף יוסוף ריא,
במדיו הססגוניים.
גירוש. מדי שנה, ב־ 23 בדצמבר, חוגגים
בני איקרית חג מוזר: לפני 24
שנים בדיוק, עלו הדחפורים על בתי־כם־
רם וגילחו אותם לחלוטין. הפעולה בוצעה
בעיקבות פסק־דין של בית־הדין הגבוה
לצדק, שהכיר בזכותם של בני איק־רית
לחזור לבתיהם, מהם גורשו בזמן
מלחמת הקוממיות.
האתר היחיד שנמלט מן הגילוח — היתד,
הכנסיה הכפרית הצנועה.
במשך השנים, עברו על הכנסייה גיל-
גולים שונים. היא שימשה דיר צאן לבני
המושב הסמוך — מקום חניית-לילה לחיי לי
צה״ל, שחרטו את שמותיהם על קירותיה
— מחסן כלים ליערנים. ולאחרונה
— קורת־גג ארעית לחבורת זקני איקרית,
המקיימים במקום מישמרת־קבע ושביתת־שבת
אין־סופית.
בשבת האחרונה קושטה הכנסייה ב־סירטי־נייר
צבעוני, והמתינה לבני־הכפר
המפוזרים בכל רחבי הצפון שיבואו לחגוג
את ״חג יובל הגירוש.״ בני-הכפר ציפו
לבואו של ריא, למשלחת־הזדהות של
בני בירעם, שהוא המפורסם בשני הכפרים,
שבניהם נאבקים על זכותם לשוב

ך* כרי הוועדה המשותפת למישרדי
ן 1הפנים והתיירות שיפ-שפו עיניהם
בתימהון. הם מונו להחליט למי מן ה חברות
הישראליות תינתן עבודת הכנת
תוכנית־אב לתיירות. בזה אחר זה
הופיעו בפניהם נציגים של כמה חברות,
ועתה אמורים היו להיכנס נציגי חברת
תה״ל (ראשי תיבות של תיכנון־המים־
לישראל, חברה בבעלות ממשלת ישראל).
והנה נכנס בראש נציגות תה״ל היועץ-
הכלכלי למישרד־הביטחון, דויד כוכב.
״כנראה שאין לסמוך על העיתונות,״
יאמר בליבו אחד מחברי הועדה. שכן
בהודעה רשמית פורסם כי דויד כוכב
שהיה מישנה למנהל הכללי של תה״ל,
עבד לעבוד במישדד־הביטחון ב־ 6ליוני
,1972 כיועץ כלכלי לשר־הביטחון.
מבוכה זו של חברי הוועדה ;נמשכה
זמן קצר. חיש קל הוברר כי דויד כוכב
ממשיך לטפל בעינייני תה״ל ובעיקר
בהשגת חוזים חדשים, למרות תפקידו
החדש במישרד־הביטחון. דבר זה הוברר
לא רק לחברי ועדה זו, אלא לחברי
ועדות מיכרזים שונות במשק, שהיו צריכים
להכריע למי למסור עבודות. כל
המצוי במשק הישראלי ויודע את משקלה
המכריע •של מערכת־הביטחון השולטת
על שליש מהתקציב הלאומי, יבין כי
כאשר מופיע בפני חברה אדם המייצג
את מערכת הביטחון, משקלו שונה לאין
ערוך מאשר הופעת אדם המייצג את
תה״ל בלבד.
מסתבר כי דויד כוכב, רק הושאל ל־מישרד־הביטחון
מחברת תה״ל, אולם
ממשיך לקבל משכורת ותנאים נילווים
מתה״ל. הסיבה האמיתית: הנדשכורת ב־תה״ל
עם כל הכרוך בה, גבוהה לאין
ערוך ממה שמישרד־הביטחון מוכן לשלם,
גם עבור כוכב כלכלי כמו דויד
כוכב. כוכב עצמו אמר כי הסדר זה
נעשה כדי לישמור על מקומו בתה״ל,
שכן עבודתו במערכת הביסחון היא
זמנית.
כאשר נשאל על כך ניסה דויד כוכב
להכחיש מכל וכל כאילו הוא קשור עוד
בענייני תה״ל, טען כי ניתק כל מגע
עם תה״ל והוא עוסק רק בענייני
מישרד־הביטחון. כאשר הובאו לפניו
דוגמות להתערבותו בענייני תה״ל בחודשים
בהם כבר היה עובד מערכת־הביטחון,
הסכים לאשר כי טיפל בהביתה
— ולמשלחות מצומצמות של
יהודים וערבים מטעם הוועדים המקומיים
למען איקרית ובירעם ברחבי הארץ. ב
יועץ
כוכב
גיבוי מדומה?
השגת תוכנית האב לתיירות, תוכנית
האב לכינרת ועוד כמה פרויקטים, אולם
טיפול זה היה רק במסגרת הסדר ש נקבע
מראש של תקופת מעבר קצרה
בת כמה חודשים בה יסיים עבודות
שהחל בהם. לאחר שנגמרה תקופת המעבר,
אומר כוכב, שוב אין הוא עוסק
כלל בענייני תה״ל.

ך• פי מגכ״ל תה״ל, אהרון ויגר,
^ היה סיפור שונה. לדבריו, ממשיך
כוכב וימשיך לטפל בנושאים שהחל
את הטיפול בהם. וכך יהיה משך כל
התקופה בה יכהן כיועץ למערכת־הביטחון,
גם יועץ מיקצועי לתה״ל בתחום
הכלכלי בבעיות קשות. הווה אומר,
לדברי וינר: כוכב ימשיך לשבת על
כיסאו בתה״ל תוך עבודתו במערכת־הביטחון.
כפילות בקרב חברות ממשל תיות
ופרטיות המעוררות תרעומת קשה.
ריקוד זה על שני כיסאות מעורר את
חמת כל גורמי התיכנון הצריכים להתחרות
בתה״ל. לא די בכך שחברה
זו נהנית ממימון וגיבוי ממשלתי (רק
עתה הסדיר שד־החקלאות, חיים גבתי,
שום פנים ואופן, לא ציפו למאות שהציפו
אותם.
נוכחותם הזכירה למשתתפי הכנס כי
למעשה, היה המיפגש בבחינת ניצחון
כפול: נוסף לנוכחות ההמונית, שאיש
לא ציפה לה, היווה הכנס הכפול סמל
לאחדות בני שני הכפרים — שהשלטונות
חזרו ועשו נסיונות גלויים להכניס
ביניהם תריז. במיוחד הופעלו לחצים על
כמה מאנשי בירעם, תוך שימוש בלחץ
כלכלי גס ורמזים שקופים על אפשרות
של פיצוי נדיב במיוחד, אם יחזרו בהם
מדרישתם לחזור הביתה ויפרשו מן המאבק.

עתה, עמדו הנלחצים בכבוד בכל
הלחצים. השבוע, בעקבות העצרת, הח ליטה
הממשלה על לחץ נוסף: איום כי
בירעם ואיקרית יוכרזו שוב כ״שטחים
סגורים״.

ע ס קי ם
עסק וצא מן ה.,כדדי
ענק כלכלי חדש
מתפתח כמשק
הישראלי

:ארכיכישוף ריא כחג היוכל לחרם כירעם
הלחצים נכשלו
העולם הזה 1843

קונצרן כלל החובק־כל הצליח השבוע
סוף־סוף לממש את תוכניתו בת השנתיים :
לרכוש את החברה המרכזית. בכך הופך
הקונצרן לאחד מענקי המשק הישראלי.
כלל היא חברה שהוקמה בשעתו על־ידי
יהודי דרום־אמריקה, המהווים בה כיום
רק אחוז קטן של בעלים. הבעלים

כי תר,״ל תקבל את תיכנון רשת הביוב
הארצית במחיר של 9מיליון לירות.
זו מתנה לחברה כדי לאוששה מהפסדיה.
גבתי הוא, במקרה, השר האחראי על !
תר,״ל והוצאתה מן הבוץ תוציא גם
אותו מן הבוץ) .עתה נוספה גם פרשת 1
כוכב.
מי הוא הכוכב שתה״ל כה רוצה \
ביקרו? כוכב ,46 ,עלה ארצה ב־1939
מליטה. במלחמת העצמאות היה מפקד י
מחלקה בגוש עציון, נפל בשבי הירדני.
סיים לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית,
וב־ 1953 התמנה כמנהל המחלקה
למחקר של בנק ישראל ועוזרו של
הנגיד דאז, דויד הורוביץ. כוכב רכש
את אמונו של הנגיד, שהציעו ב־1956
לשר־האוצר לוי אשכול המנוח כיועץ-
כלכלי. ב־ 1961 התמנה מנהל הרשות ל־תיכנון
כלכלי והכין לראשונה בישראל
תוכנית חומש שנתית לפיתוח המשק
הישראלי. שנה לאחר מכן היה אדריכל
הפיחות •של .1962 כוכב הוא אישיות
מבריקה, פיקחית, בעלת ידע רב ותאווה
לתיכנון וסדר. ברור כי כאשר אשכול
הפך ראש־ממשלה ופינחס ספיר לשר־האוצר,
לא הסתדרו הכוכב עם בעל
שיטת הפינקס השחור. בשנת 1965 כוכב
עבר לבנק העולמי שם עבד עד ,1969
רפש לעצמו מעמד חשוב ביותר. עד
היום הוא נקרא ליעוץ להנהלת הבנק
העולמי.
ב־ 1969י הציעו לכוכב להיות יועץ
כלכלן לשר־הביטחון, אולם הוא העדיף
את תפקיד מישנה למנכ״ל תה״ל. זו
רצתה אותו בגלל קשריו בבנק העולמי
המממן עבודות ברחבי העולם. ואכן,
תוך שנה החלה תה״ל לבצע בדרום
׳אמריקה עבודות ב־ 6מיליון דולר מכספי
הבנק העולמי. בכמה ארצות אחרות
מתכוננת תה״ל לגשת לעבודות ענק :
בברזיל, למשל, היא מכינה תוכנית לסכר
ענק על גדול נהרות העולם —
האמזונאס.
נראה כי כוכב עצמו מבין את הפסול
שבשבתו על •שני כיסאות, לכן, ניסה
כנראה להכחיש בכל תוקף את העובדות
שאישר המנכ״ל וינר.
השבוע היו •שדרשו התערבות בפרשה
זו מצד מבקר המדינה, כדי שתה״ל
תשיג עבודות בזכות כישוריה בלבד,
ללא הגיבוי המדומה של מערכת הביטחון.

העיקריים
הם שלושת הבנקים הגדולים,
המחזיקים במחצית המניות. יתר המניות
נמצאות בידי הציבור באמצעות הבורסה.
סך כל הון המניות של כלל מסתכם ב־
80 מיליון לירות. עסקיה הבולטים של
כלל הם מפעלי המכוניות מכשירי תנועה,
המרכיבים את מכוניות האסקורט בנצרת ;
מפעלי הטקסטיל הענקיים בבית־שאן ונצרת
; הוצאת הספרים כתר המוציאה
עתה את האנציקלופדיה יודאיקה; מפעלי
תעשיה ובניין רבים ושונים.
בשנת פעולתה הראשונה בארץ ניסתה
כלל לפעול באמצעות רכישת מניות בבורסה.
כשבא המיתון ירדו שערי המניות
והחברה עמדה על עברי פי פחת. שר
המסחד־והתעשיה דאז, פנחס ספיר, נקט
בצעד קיצוני, מינה כמנכ״ל החברה את
אהרון דברת, צעיר שהיה אז בן 33 בלבד.
לדברת היה יתרון בולט אחד, בהיותו
דובר ספרדית. הוא עצמו יליד ארגנטינה,
בעל מפעל לא גדול שם, עלה ארצה בשנות
החמישים והצטרף למישרד המסחר־והתעשיה.
לפני שקיבל את ניהול כלל
היה מנהל חטיבת התעשיה, הכין והשלים
תוכנית חומש לפיתוח התעשיה שהיכתה
אז גלים. מאז בא דברת לחברה לפני כחמש
שנים הוא העלה אותה לדרך־המלך.
השנה עתידה החברה להרוויח 16 עד
17 מיליון לירות, ובשנת 1973 מורה התחזית
על רווח נקי של 22 עד 23 מיל יון
לירות. רווחים עצומים אלה אינם כוללים
את הכנסות חברות הבנייה הגדולות
של כלל, הפועלות באמצעות חברה בת
בשם אזורים.
(המשך בעמוד )23

הכית הרא שון כי ש ר אל שתוכנן 11
£יייי

גן פנימי

״אילו היה לי אומץ,״ אומר הפסיכולוג ,״הייתי בונה את הכית
במתכונת יפנית — חדרים נפרדים שביניהם מחברים גנים.״
הפשרה שאליה הגיעה דוקטור רודי: גן פנימי גדול המחבר את כל אגפי הבית העגול.

האש המנוונת

דוקטור רודי יושב בסיטינג פיט נמוך המיפלס, ליד
האח. גיזרי העצים שמימין האח משמשים להבערת
האש .״אין כאש חייה ומוגנת לקירוב לבבות,״ גורם הפסיכולוג ,״בייחוד לקירוב ילדים.״

^ תה מחפש גית מחוץ לעיר!
רוצה לגנות וילה מרוחקת מפקקי
תנועה ואוויר מפוייח !
נדמה לד שבעד וניפטור את בעיית
עצביך הרופפים וגריאותך המתערערת.
נדמה לך !
מה שאתה זקוק לו באמת הוא אדם
שמתמצא בפסיבוטקטורה.
הראשון בארץ שהשתמש במדע צעיר
זה, ובנה בעזרתו את ביתו, הוא הפסיכולוג
דוקטור דוד רודי. על גבעה ברמת-
השרון בנה במשד שבע שנים בית, אותו
תיכנו ועיצב ושינה כמעט מידי יום במשך
אותן שבע השנים. בהיותו הקבלן
של חמיבנה, הרי האיש היחיד עימו נאבק
ביי ד להשלמת הבית, היה הארכיטקט
ג׳ו ארד, שהפך את רעיונותיו של
הדוקטור לשירטוטים.
לרוב, אם לא תמיד, גבר הפסיכוטקט
על הארכטיקט. התוצאה — מיבנה שעלה
לבונהו 200,000ל״י, אותו העריך
לאחרונה קבלן של מיליונר אמריקאי
שהתעניין בווילה המעוגלת במיליון ו-
200,000ל״י טבין ותקילין.
מספר דוקטור דוד רודי על התת-מו-
דע של ביתו:

>11 11 /

בית לו

סביב השולחן ליד התנור, מלוכדת במיטבח.
בישראל החום המיטבחי הזה שופע דווקא
מן הפריז׳ידר. מעניין שהמקרר הוא שמחמם את

הלב. הוא מבטיח משהו. אבל בית חם באו
זקוק למיטבח פתוח.
חדר האורחים. כאן יש בעייה. איך לשב

נ׳ י*1׳41
,׳*2^4141

11111

מי טב ח כמו
בטן מלאה
ך! כנות כית זה כסו לבנות חיים.
/היה לי זמן. היה לי מקום לגור בו.
ישבתי, חשבתי, שירטטתי ומחקתי, ובניתי
לי לאט לאט את המקום שבו אני
רוצה לחיות. אין בו חלק, אפילו לא מיד־צפת,
או משקוף, שאינם בעלי משמעות
וסיבה.
נתחיל במיטבח. מיטבח הוא כמו בטן.
לכן עליו להיות באמצע הבית. מיטבח,
כמו בטן מלאה, מחמם אותנו. לכן צריך
לראות אותו. אדם מקשר מיטבח עם א ם _
דרייה דודי, בתו, קצינת
— הספקה — אהבה. אחד הדברים הנעיצה״ל,
של הפסיכולוג, נהמים
ביותר בארצות הסלאביות הוא המיט־ נית מאמבט קצף. דרייה נראית בטלה בשישים באמבט הענק. החדר
בח באמצע החדר. כל המישפחה יושבת כולו בנוי בהתאם לתיאורייה, לפיה האמבט הוא מעין תחליף רחם. לכן

אמבטיה נמו וחם

על המקום להיות נוח מאוד לכל תנוחה אפשרית, לכתיבה, לקריאן
לעישון ולשתייה. הכל כדי שאפשר יהיה לבלות במקום ככל שמחחש
האריחים המרצפיס את האמבט והחדר, הוזמנו על־ידי הפסיכולוג.
באי הבית והמתגורריס בו מסכימים כי זה החדר, בהא הידיעה בחיל

על מרחב וגודל שכל אחד יוכל למצוא
בו פינה משלו, ובכל זאת לגרום ש אפילו
שני אנשים בלבד ירגישו בו
יחד. הפיתרון שמצאתי הוא הסיטינג־פיט.
חלק מריצפת חדר־האורחים, שבגוי במים־
לס נמוד מאוד יחסית לשאר החדר. דפ־נותיו
משמשים במושבים ובתוכו אח עם
אש חייה. בתוך הפיט הזה, מרגישים כולם
יחד. נוסף לכך האש כשהיא מאורגנת
ולא מפחידה היא מומנט מקרב מאוד.
ותמיד נשאר מקום לאינדיבידואלים
לצאת מתוך הפיט ולמצוא להם את הפינה
שלהם במרחבי החדר.

לא יגיעו אליך. סתם לא יתנגשו בך.
ישנה בבית ההרגשה של מישפחה שחייה
יחד, אבל בלי שאחד ייאלץ לדרוך על
השני בגלל מיבנה החדרים.

המיסדוון העגול

״עיגול או קשת נותן תחושה של שייכות,״
אומר דוקטור דודי ,״להבדיל מפינה המעניקה
תחושה של סגירות ומחנק ׳.את תחושת השייכות מפגינים דרייה וחריה ייי-י י״יי צה״ל.

א מג טיי ה
כמו רחם

^ חד החלקים החשובים ביותר ב־בית
היא האסבטייה. באמבטייה לא
רק מתרחצים. יש בה תדמית־רחם: לחות,
חום, מרחב קטן וסגור. ואת ההרגשה הזו
אנחנו הרי אוהבים מאוד להחזיר לעצמנו.
לכן
המקום צריך להיות מאוד אסטטי,
נוח, שאפשר יהיה לשכב בו בכל תנוחה
שנרצה, לקרוא, לכתוב, לעשן ולשתות.
להוסיף מים חמים כמה ומתי שנרצה —
הכל כדי שנוכל לבלות שם כמה זמן
שמתחשק.
הבית כולו בנוי בצורת חצי פרסה עגולה
ויש בו הרבה חלקים עגולים. עיגול
נותן תחושה של שייכות. פינה סגורה
מפחידה. לכן מייפים אותה. הופכים אותה
לסמל: פינת הנוי. אבל פינה זה דבר
סגור, מחניק. עיגול או קשת לעומת זאת,
נותנים לנו להרגיש בפנים ובכל זאת בלי
קלאוסטרופוביה.
הרעיון המרכזי בבית, הוא שיש מקומות
בהם אנחנו צריכים להיות מוגנים
על ידי חוסר אנשים ומקומות שבהם אנו
מוגנים על ידי אנשים. לכן כל היחידות בבית
נפרדות.
גרים במקום גם בני הנשוי דני, עם אשתו
ודרייה, בתי החיילת. לכל אהד מהם חדרי
הנוחיות הפרטיים, כניסתו הנפרדת, ובחדר
השינה המרכזי יש גם מיטבחון כדי
שלא יהיה צורך לרדת למיטבח ולהתנגש
באחרים.
אתה יודע שאתה נמצא בתוך מישסחתך
אבל אתה חופשי. אתה בטוח שסתם כך

עורם סגור בתוך היחד

זבט ממיפלס
החדר לתוך
מיגרעת הישיבה שליד האח. דפנות המיגרעת הם גם מושביה.

הרעיון: למצוא בעת ובעונה אחת מרחב ופרטיות עם צפיפות
אינטימית קרובה. הדבר מושג בעזרת הסיטינג פיט, שהוא סגור
ומקרב, בו יכולים אפילו שני אנשים בלבד לחוש קרובים מאוד,
* , 21ג

שלוש שנים הם חיכו לדירה המיוחלת.
מאז נירשמו לתוכנית לדירות לזוגות
צעירים של מישרד־השיכון. שלוש שנים
של סבל והצטופפות בדירות־ארעי.
ואז, הגיעה סוף־סוף ההזמנה המיוחלת :
לבוא לקבל את הדירות.
הם באו. היה זה אז ש־ 21 המישפחות
ניפגשו לראשונה. אלא שבמקום לקבל
דירות, פתחו המישפחות הצעירות ב־שביתת־שבת,
נעצרו והושלכו לכלא כפושעים,
שוחררו בערבות, והמשיכו נ־שביתת־רעב.

מה שהתרחש, סיפר השבוע
אדי מושקוכיץ, מנציגי השובתים,
כקול צרוד לאחר יום של

שביתת־רעב וצעקות :

111

ש לו ש שני ט חי כינו לדירהש לנו -
וברג ע

האח רון ג 1לאותהמשרד ־

ה שי כון מידינו. מוטב לנו להתפגר
בשביחח ־ הרעב -ולאלגורברחוב .״
לקחת את המישפחות שלנו, עם
התינוקות, ולגור ברחוב — או להמשיך
בשביתת־הרעב שלנו. אם נגור ברחוב
— זה באמת לא איכפת יהיה לאף אחד
במדינת־ישראל. יאז יותר טוב שנמשיך
בשביתה. כשנגיע לבית־חולים, או אם

22 * 5

תינוק ימות — אז יזוז סוף־סוף משהו.״
21 זוגות צעירים. מעולם לא ראו
אחד את השני לפני כן. פועלים ואק דמאים.
ווזווזים וספרדים. שונים בכל
מכל. רק דבר אחד משותף להם: חוסר־האפשרות
להגיע לדירה משלהם, מעמל-
כפיהם, בכלכלה הפורחת של ישראל 72׳.

את זה צריד להחזיר. זה ממש בלתי-
אפשרי.
בו במקום החלטנו, שלא רק שאנחנו
לא חותמים — אלא אנחנו
גם לא יוצאים מהמישדד, עד שלא
שומעים את הטענות שלנו.
בערב עברנו לדירות החדשות, הריקות,
עם הנשים — חלק מהן בחודשים אחרונים
של הריון — ועם הילדים.
היה קור־אימים. בדירות החדשות אין
עדיין חשמל יומיים. אפילו מקום לישון
לא היה. כוס קפח אי־אפשד היה להכין.
אבל החלטנו שאין לנו מה להפסיד.
אנחנו הולכים עד הסוף.
אני מוכרח לציין את העזרה הגדולה

של השפנים. כולם הזדהו איתנו. הביאו
לנו קפה, נתנו לנו מיזרונים ושמיכות.
באמת עזרו לנו.
נשארנו שם עד יום ראשון, השבוע.
ביום ראשון בבוקר, באו עשרות שוטרים.
עם זנזנות. הראו לנו צווי-מעצר,
ולקחו את כולנו לבית־המישפם.
השופט אפילו לא רצה לשמוע אותנו.
ישבנו במעצר כל היום. גם הנשים.
עד שעורו־הדין שלנו, אמנון לין, שיחרר
אותנו בערבות.
אז, החלטנו להמשיך במשרדי מישרד-
השיכון בחיפה את שביתת־הרעב ש התחלנו
בה עוד בבוקר.
עד כאן, אלי.

היתד. לנו אפשרות לבחור בין שלושה
מקומות: קריית־חיים, קריית־שפרינצק
ומחנודדויד. כולם בסביבות חיפה. בחרנו
בקריית־שפרינצק.
הבטיחו לנו דירה של שלושה חדרים
על שטח של 74מ״ר, במחיר של 42
אלף ל״י. היינו צריכים לשלם בהתחלה
11 אלף, עד הכניסה. אחרי זה, משכנתה
בתשלומים של 160ל״י לחודש.
ביום חמישי האחרץ, בשעות אחר-
הצהריים, הזמינו אותנו למישרד של
חברת שיכון עובדים כדי לחתום על
החוזה.
ביקשנו לראות את החוזה. עד אז,
כימעט ולא הראו לנו דברים כתובים.
שפכנו דם
הכל רק בבעל־פה.
כשראינו את החוזה — ראינו תיכף בשבילה שזה לא מה שהבטיחו לנו. ראינו שאנחנו
לא יכולים להסכים לתנאים כאלה.
שטח הדירה הצטמצם, במפתיע, ל 4 -עם חכרו, בנימין ששון :״שרתנו
69מ״ר. אבל המחיר שלה, קפץ ב־ 1 15 בצבא. שפכנו דם בשביל המדינה. ומה
אלף ל״י נוספים. ואת המשכנתה רצו היא מוכנה עכשיו לתת לנו? הכסף ש אנחנו
מרוויחים מספיק בקושי בשביל
שנשלם בתשלומים של 220ל״י לחודש
— במקום — 160 בעשר השנים הרא אוכל, מיים וחשמל — והם עוד מבקשים
ילודה. ממה ניקנה דירה?״
שונות, ואחרי־זה 400ל״י לחודש, במשך
״אנחנו פה אנשים שאין להם מה
15 שנה.
להפסיד,״ אומר דויד יגיל, מראשי ה ואת
כל זה — גילינו ברגע האחרון,
במקרה, רק בגלל שהתעקשנו לראות. שובתים .״המאבק שלנו צודק, ואנחנו
לא נפסיק אותו עד שלא יסכימו להגיע
וזה — ׳אחרי שחיכינו לדירות במשך
שנים וכבר שילמנו את הסכום ה אי תנו להסכם על תנאים מתקבלים על
הדעת. ואם יהיה צורך, נעלה גם לראשוני.

לא שאנחנו לא רוצים לקבל את ירושלים ונפגין שם.״
״שלוש שנים חיכינו לדירה — ו־התנאים
האלה. אנחנו פשוט לא מסוגלים.
פיתאום מישרד השיכון חושב שהוא
איו אני יכול להתחייב שעוד עשר שנים
יכול לחטוף לנו אותה, על־ידי הצגת
תהיה לי כזאת משכורת, שאוכל להפריש
תנאים שהם מעבר לכוחנו?״ מתמרמר
ממנה 400ל״י כל חודש? ונניח ש באמת
ארוויח יותר — אבל אז יחיו לנו חברו, רועד מקור ומרעב .״נישאר פה
עד שנגיע לבית־חולים, או עד שאיזה
גם יותר ילדים, וילדים גדולים זה יותר
הוצאות. ומה עם כל החובות שלקחנו תינוק ימות מדלקת־ריאות. אלא מה
בשביל לשלם את הסכום ההתחלתי? גם נעשה? נלד לגור ברחוב?״

במדינה
(המשך מעמוד )19
שיחיו מוצלח. שיגשוגה של כלל
והנהלתה המוצלחת משכו את שימת לב
ראשי חברת ענק אחרת, החברה המרכזית.
הברה זו הוקמה בשנות ה־ 40 ממיזוג סוח רי
ברזל ועץ, הפכה לסמל הסקטור הפרטי.
בשנות המיתון הסתבכה החברה בהפסדי
ענק, שעברו את ה־ 50 מיליון לירות.
אולם לחברה זו נכסים מצויינים ביניהם
מחצית מפעל־הסלט נשר; מפעל
אקרילן באשדוד; מפעל הפלדה אורד!
ועוד קרקעות במיליוני לירות. צרתה של
החברה המרכזית היתד. בהזדקנות הנהלתה,
כאשר המנכ״ל הנוכחי אברהם פרידמן,
שהחליף את קודמו גרשון גורביץ,
אשר הכניס את החברה לבוץ, עייף אף
הוא מלמשוך בעול.
אך טבעי היה למזג שתי חברות אלו,
להקים ענק כלכלי לסקטור הפרטי שית־חרה
בחברת העובדים ובקונצדן כור. יתרונות
המיזוג יהיו בעיקר הבאת סגל
מנהלים מוצלח מכלל לחברה המרכזית,
תוך הזרמת הרכוש הענק של המרכזית
לכלל. בתחילת השבוע יכלו העושים בשידוך,
אהרון דברת מכלל וויקטור קרטר
(המיליונר הידוע מלוס אנגלם, המחזיק
),ף 18 מהון החברה המרכזית) עם אברהם
פרידמן לברך על המוגמר. בידם היו התחייבויות
של יותר ממחצית בעלי המניות
של החברה המרכזית להמיר את מניותיהן
במניות כלל.
העיסקה תבוצע כך: כלל תגדיל את
הונה ל־ 120 מיליון לירות, תחליף את
המניות בנות לירה האחת בסך כולל של
40 מיליון לירות, במניות החברה המרבי
זית. לחברה המרכזית, יש מניות ב־40
מיליון לירות, מחציתן רשומות בבורסה
ומחציתן לא. כיום קיים פער של 50 נקו דות
בין שערי המניות של שתי החברות
בבורסה כאשר שער המרכזית גבוה יותר.
יש להניח כי השערים יתאזנו, שכן
בעל מניה במרכזית יקבל מניה בת לידה
בכלל ׳.החברה המרכזית תהפוך לחברה
בת של כלל, ומנהלה הכללי יהיה אהרון
דברת כאשר יושב־ראש מועצת המנהלים
יהיה אברהם פרידמן.
המחיר ;קבע כאמריקה. כמה
שבועות אחרי העיסקה תגדיל כלל שוב
את הונה, תוציא מניות לציבור בסכום
של 30 מיליון לירות במחיר של 350
נקודות לערך. מחיר זה נקבע על סמך
השווי של כלל לפני רכישת החברה המרכזית
על נכסיה. הוא נקבע על-ידי שתי
חברות אמריקניות גדולות העוסקות במ כירת
מניות בבורסה של ארה״ב.
חברות אלו הסכימו למכור בארה״ב
את מניות כלל אותן תוציא במיוחד לשם
כך. משלחות של שתי החברות, חברת
וייס־וייזן וחברת רודס־לוב, ביקרו כבר
לפני כשבועיים בארץ. הן הודיעו לכלל,
אחרי בדיקת מאזני החברה, כי יהיו מוכנים
למכור את המניות החדשות בארה״ב
במחיר של 350 נקודות.
עם הרכישה יחלוש אהרון דברת על
חברה שמחזורה מעל מיליארד לירות והיא
החברה הפרטית להשקעות הגדולה
ביותר בישראל.
טלוויזיה שנה וז רקהלא עו פ ה
מאורעות מצוזמים שר
שכה שרמה
;ערמו מארכיון הטרוויזיה
בהתחלה ייחסו זאת לבאלאגן הרגיל השורר
בטלוויזיה. במאים, עורכים ומפיקים
שניגשו אל ארכיון הטלוויזיה כדי להוציא
משם סרטים שצולמו בעבר על מנת
להשתמש בהם שוב, פשוט לא יכלו למצוא
את הסרטים המבוקשים. האחראים
לארכיון ניסו להסביר זאת בתירוצים שונים:
לוקחים חומר ולא מחזירים, מחזי רים
חומר לא למקומו ועוד כל מיני סיבות
מסוג זה.
אבל לפתע התברר לעובדי הטלוויזיה
כי כמעט כל החומר החסר בארכיון הוא
חומר שצולם במהדורות החדשות של
שנת תשל״ב. חקירה קצרה העלתה את
הסיפור הבא, הראוי להיכלל בקובץ הח דש
של סיפורי חכמי חלם.
לקראת ראש־השנה תשל״ג הוטל על
רון בן־ישי, הכתב הצבאי של הטלוויזיה
לשעבר, שעמד לצאת לבון ככתב הטל וויזיה
במערב גרמניה, להכין את יומן
מאורעות השנה. רון נטל לעצמו לצורך
זה כמה שבועות של עבודה, עבר על כל
הסרטים שצולמו בתשל״ב, בחר מתוכם
העולם הזה 1843

* קצין־המשטוה הבכיר הסתעו עו אשת
קצירהמשטוה הזוטר, וניצח את ואשה באותו

שוטר דשוטר ־ 1אב
אלדג׳ם הסתער על
ף* ב־ פקד דק
1הילדה בת ה־ ,15 החל להכות אותה
במגב־השמשות שהחזיק בידו אותו רגע.
הילדה נפלה על המדרכה, החלה זועקת
לעזרה. חבורת הילדים נפוצה בבהלה
לכל עבר, צפתה מטווח־ביטחון
בהסתערות המזעזעת.
הילדה, ברוריה גונן, לא השתתפה בהפגנה
בלתי־חוקית, לא ניסתה להצית
בית־עסק, או לחדור לגן־ביתה של ראש־הממשלה.
בסך־הכל, איתרע מזלה להיות
מעורבת בסיכסוך שכנים עם קצין ה־מישטרה
הנימרץ.
הוריה של הילדה, שצפו אותו רגע
בטלוויזיה, יצאו, למישמע זעקות בתם,
אל המירפסת. למראה ההתקפה, זינקו
למטה אל חצר המערכה.
הם הכירו יפה את הקצין התוקף.
שכן ברוריה היתה בתו של חברו
לעבודה של התוקף — מפקח אייל גונן.

* 1איטר ראה אלדג׳ם את אביה של
^ ברוריה מזנק לעברו, כתיגבורת לילדה,
ביצע נסיגה מהירה.
אלא שהיתה זו נסיגה טקטית בלבד,
לצורך מודרניזציה של הציוד. תוך
שניות, חזר וירד מדירתו שלו, באותו

הגנה

התובע המישטרתי יעקב
__ דק אלדג׳ם, נגדו נערכת
חקירה מישטרתית בגלל התקרית בה חינה
קצין מישטרה זוטר ואת אשתו ובתו.
בית־משותף, כשהוא חמוש, במקום מגב־שמשות,
באלת המישטרה הרשמית שלו.
בשלב זה, כבר הגיעו כל השכנים
למקום, מצפים, נרעשים ומתוחים, להתפתחויות.
שכן שלישי, פקד שימעון
אלמוגי, ניסה להפריד בין הצדדים, אך
לשווא.
הקרב היה קצר, כדברי השיר. מפקח
גונן נחבל קשה בראשו וכתפו. אישתו
זכתה בפיצוח גולגלתה. יחד עם ברוריה,
שנפצעה עוד קודם לכן, חוסלה משפחת
גונן בשלמותה. רב־פקד אלדג׳ם החזיר
את אלתו לנדנה, חזר לדירתו שבע־הישגים.
הגוננים
הובאו לבית־חולים, קיבלו
טיפול. מפקח גונן נמצא במצב סביר,
את הקטעים אותם רצה להכליל ביומן
השנה.
לא ל פגוע כ אי כו ת .׳התקנות בטל-
רויזיה מחייבות להכין העתק מכל סרט
שרוצים להשתמש בו שוב. אולם כאשר
עושים העתק מסרט מקורי, יש הרעה באיכות
הסרט בשיעור של כעשרה אחוזים.
נראה שרון לא רצה לפגוע באיכות
יומן השנה, לכן במקום להכין העתקים
מהסרטים שבחר, פשוט נטל את המקור
והורה לחתוך ממנו קטעים.
יתכן שרון שמר בסוד עובדה זו מעוב

יסןד וע ךןךן? הבית־המשותף ברחוב מקווה־ישראל ,12 בשיכון־השוט־
ריס בחולון, בו התחולל הקרב ׳בין השוטרים. הדירה
| | 1/111
המסומנת ״א״ בתצלום היא דירתו של רב־פקד אלדג׳ם. דירה ׳׳ב״ היא דירת המסיבה.
דירה ״ג״ בכניסה השניה בתצלום היא דירת משפחת גונן המוכה.
אם לא להחשיב את גאוותו הפגועה.
אישתו, לעומת זאת, נאלצה לשכב
שבועיים בבית, עד שהוצאו התפרים
מראשה, ושבועיים נוספים, עד שנעלמו
הפנסים הכחולים מסביב לעיניה. גם
פנסיה של ברוריה כבו באיטיות די
משוועת.

ך* יבסזך השכ;יס המפוצץ, בשיכון
השוטרים בחולון, החל שבוע לפני
הקרב הגדול, כאשר אחד מבני הדיירים,
חיים משה בן ה־ ,18 הזמין חבר׳ה למסיבת
ליל שישי.
המסיבה לא היתד, אולי רועשת יותר
ממסיבות אחרות — אולם לדוע־מזלם
של המשתתפים שכבה אותו יום אימו
של רב־פקד אלדג׳ם — שדירתו נמצאה
מתחת לדירת המסיבה — חולה.
כבר כשעלו החבר׳ה הצוהלים — כולם
ילדיהם של קציני מישטרה — במעלה־המדרגות,
ברוב רעש והמולה, יצא אליהם
אלדג׳ם הניזעם, ביקש מהם בכמה צע קות
חינוכיות להפסיק לצעוק, הזהיר
במיקצועיות, כי יזמין ניידת.
הצעירים השתדלו — לדבריהם לפחות
— להתחשב בבקשתו, לא להגזים בהמולה.
השתדלותם, מכל מקום, לא
הספיקה כנראה. לפתע נשמע צילצול
בדלת. בפתח עמד השכן מהדירה מלמטה.
רב־פקד אלדג׳ם — עורך־דין במיק־צועו,
המשמש בין היתר כתובע־המישטרתי
במישפטים מישמעתיים של
המישטרה — התפרץ לדירה, איים לנפץ
את הפטיפון וד,תקליטים הרעשניים. כהמחשה,
נטל את התקליט שהיה אותו
רגע על הפטיפון, ניפץ אותו לרסיסים
על ד,ריצפה.

עדת התקליט היתד, לא אחרת
. 1מאשר ברוריה גונן. דרגתו הנכבדה

די העריכה שסייעו בידו בעריכת היומן.
שכן אלה חשבו כנראה שהוא משתמש
בהעתקים, השליכו את שאריות הסרטים
שלא השתמשו בהם לסל האשפה, מבלי
לדעת שאלה סרטים מקוריים שאין להם
תחליף.
כך נזרקה לאשפה כמעט שנה שלימה
ונעלמה מארכיון הטלוויזיה. מי שירצה
בבוא היום להכין סרט תעודה על מאורעות
השנים האחרונות בישראל, ייאלץ
ככל הנראה, להתעלם משנת תשל״ב —
פשוט לא יהיה לו מספיק חומר מצולם

של המנפץ לא הרשימה אותה. היאהתייצבה מולו, הודיעה לו שתתבע ממנו
את דמי התקליט.
בתשובה, החטיף לה התובע המישטרתי
סטירת־לחי מהדהדת.
בכך, הצליח פחות או יותר להשיג
את מטרתו. המסיבה הושבתה, והרעיש
פסק, בערך.
אך לא המהומה שחוללה הסטירה.
למחרת אחר־הצהריים התאספו הצעי רים
בחצר הבית, שוחחו על תקרית ליל־אמש.
מלכה, ביתו של הקצין המפוצץ,
שצפתה בשקט באסיפה ממירפסת דירתה,
זכתה בסי ברוריה בכינוי שאפה.
בתגובה, החזירה לברוריה מאוצרה
שלה. אחיה של מלכה יצא לתת לדברי
אחותו מישנה תוקף, כשמכין בידו —
אולם אביו מיהר לגודרו בחזרה הביתה.
גם בדברים טובים, יעני ,.לא צריך
להגזים.

> ה היה הרקע, מאז, במשך שישה
ן ימים, היה שיכון־השוטרים שרוי במתח
— עד שנפרק בקרב־התגמול הגדול,
בו הובסה מישפחת גונן בצורה מוחצת.
עתה, חזר השקט לשיכון. בני משפחת
גונן מעדיסם לשכוח את העניין, לקבור
את החרב. לפחות, הם מעדיפים ש־אלדג׳ם
יקבור את האלה. מה שבטוח
בטוח. מכל מקום, הם הודו שאין בכוונתם
להגיש תביעת־נזיקין נגדו.
פחות סלחני היה מטה משטרת תל-
אביב. לדברי דובר המחוז, סגן־ניצב
עמוס אריכא, נרשמה התקרית באופן
רשמי, ונגד רב־פקד דק אלדג׳ם, התובע
במישפטים מישמעתיים, נפתחה חקירה
מישמעתית.
והשאלה היא רק, אם יוחלט להעמידו
לדין מישמעתי — מי יתבע את התובע.

כדי להסתמך עליו.
כאשר נודעה השערוריה בהנהלת הטלוויזיה
היה כבר רון בן־ישי הרחק מגבולות
ישראל. הוא כבר העביר כתבות
מצולמות מבון. למרות זאת עלתה האפש רות,
נוכח חומרת המעשה שעשה בטרם
עזב את הארץ, להחזירו לישראל על מנת
לחקור את הפרשה ולמצוא את האשמים.
אולם נראה כי רגשות הבושה אצל הממונים
על הטלוויזיה, פן יתגלה קלונם
ברבים, הם שמנעו את הפיכת הפרשה
לשערוריה רבתי.

אלה הם 30 מביו 36 ילדיו של חוסיין עבד־אדכוים -הגבר הבור!

בית חרושת((דיס
פני שלושים וכמה שנים
,ל לקחתי לי את האשד. הראשונה
שלי, סובחייה. אלהים היד. טוב אלי.
תיכף הרבצתי בן. קראתי לו עלי.
״אחר כך, באו הילדים כל שנה. אחד
אחרי השני. לפני עשרים שנה, לקחתי
עוד אשה. את לוטפייה .׳נתנה לי 12 בנים
ובנות.
״לפני 13 שנד, לקחתי אשה שלישית
— את ליילה. גם היא, ברוך אללה,
הביאה לי אולי עשרה ילדים, בערך.
הבן האחרון נולד לפני שנה.
״אבל אני לא רוצה לגמור כבר. אני
היום רק בן ,54 ויש לי עוד הרבה כוח,
יבורך אללה.״
יבורך, יבורך. בהחלט יבורך. עד היזם,
העניק אללה לחוסיין עבד־אל־כרים 36
ילדים, זיכהו בתואר הגבר הפורה ביותר
בישראל. בעוד ׳׳שדאלים אחרים מקימים
משפחות, עוסק עבד בהקמת שבט פרטי .
משל עצמו.

ך! כדיחה הגדולה בכל העסק הענף
1 1הזה, היא העובדה שחוסיין עצמו
הינו בן יחיד בים של בנות. למעשה,
זוהי הסיבה לפוריותו הגדולה.
אביו של חוסיין, עבד אל־כרים, היה
חלוץ, הגיע עם הוריו ואחיו, בסוף המאה
הקודמת, לגיבעד, הגלילית השוממה, בה
מתגוררת המשפחה עד היום:
״לא היה כאן כלום,״ מספר הישיש,
בסיגנון ישישי מלבם וחלוצי כל העולם.
״אנחנו היינו הראשונים שהתיישבנו פה.״
עם שנים, מתה משפחתו של החלוץ,
והוא נותר בודד בעולם. הוא החליט להקים
משפחה משל עצמו, אך אללה לא
עמד לצידו. ארבע נשים נשא עבד —
וכולן הביאו לו בנות. בנות, ושוב בנות.

לבסוף, יצא גם בן אחד, לרפואה.
היה זה חוסיין — והוא היה תקוותו
היחידה של הגזע.
״כשהיית עוד פספוס,״ נזכר בעל בית-
החרושת לילדים ,״לקח אותי אבא שלי
על הידיים, הסתכל בי ככה, ואמר לי:
,אתה תעשה שבט של עבד אל־כרים,
יא ג׳אחש.״ אתה שומע אותי?׳
״וולא, לקחתי את הדברים של אבא
שלי ללב, ונשבעתי להקים שבט, שיפאר
את שמו.
״והנה — נשבעתי, ועשיתי. בעזרת
אללה, יבורך שמו.״

ך! יום, מונה השבט מניין נכבד
^ של 54 איש: חוסיין, שלוש נשיו,
ו־ 36 ילדיו. וכן משפחותיהם של שני
ילדיו הגדולים, שנישאו כבר. וכמובן
אביו — שהיה אחראי לכל המהומה —
ושתיים מארבע נשותיו של אביו, שנותרו
בחיים.
״עכשיו, אני רוצה להקים כפר משלי,״
מספר אביהם של 17 הבנים ו־ 19 הבנות.
״אבא שלי יהיה המוכתר, כל עוד הוא
חי. אחר כך, אני אהיה המוכתר. וכל
התושבים יהיו הילדים והנכדים שלי.״
ילדיו תומכים ברעיון בהתלהבות. בנו
בכורו, עלי, הוא כיום בן 32 בלבד —
וכבר אב לשישה ילדים. לבן השני,
מוחמד, יש כבר שני ילדים.
משפחת אל־כרים מתגוררת בארעל צריפים ומספר בתים בעה
גבעה
חשופה, הנקרית חירבת משרפה,
והנמצאית בין בית־לחם הגלילית לבין
הכפר הערבי חג׳אג׳ארה — במרחק
חמישה ק״מ מהראשונה, וארבעה ק״מ
מהשנייה. כל בוקר, יוצאים 28 מבין

זהו המיפעל

המייצר ילדים בשיטת הסרט־הנע — חוסיין עבד־אל־כריס
בחברת נשותיו: לידו, ליילה, הטרייה שבהן. לשמאלה
לוטפיה, ואחריה סובחייה. מאחור, צריף^ירעוע המשמש כמעטבח לשבט. המשפחה הפורייה
נאלצת להצטופף עד תריסר נפשות בחדר, בגלל איסור מצד השילטונות לבנות במקום.

ג־ב 1רמרד הגיטו
(המשך מעמוד )17
במאמר־ביקורת שהופיע בגליה מורשת
בחודש שעבר, כתב דב לוין — ידידו
ומבאי־ביתו של אבא קובנר:
״לגבי התנהגותם של שני אישים, רחוקים
זה מזה ־כרחוק מזרח ממערב, מש איר
זיידל את השאלה פתוחה. האחד,
ראש הגיטו יעקב גנם: האם היה קדוש
או בוגד, שואל הוא — ועונה: אין בכוחי
להשיב על כך.
״השני, ייבדל לחיים ארוכים, הוא מפקדה
האחרון של המחתרת הלוחמת פ.פ.או.
— אבא קובנר — שלפי טענת המחבר
לא קיים הבטחתו לצרף את קבוצת עקיבא
ליציאד, ליער, .לאבא ולהיסטוריה פית״

רונים,׳ סתם ולא פירש המחבר.
צירוף מזעזע זה של מפקד הגיטו החשוד
בבגידה, גנס — עם קובנר — ועוד
בביטאון שאבא קובנר הינו הבר המערכת
שלו י— מלמד עד כמה מרחיקים החשדות
לכת.

פגישה
הי ס טו רי ת

ביותר בישראל
הילדים ברגל לבית־הספר בחג׳אג׳ארה,
חוזרים אחרי־הצהרים אותו מרחק.

** תלונן תעשיין הילדים :״פנינו ל־מועצה
המקומית נהלל, שאליה אנחנו
שייכים. ביקשנו רשות להקים פה כפר.
אמרו לנו שאי־אפשר. חירבת משרפה
רחוקה מהכביש, והם אומרים שאי־אפשר
לסלול אלינו דרך. הם רוצים שנעבור
לאדמות הקרובות לכפר חג׳אג׳רה, ושם
נקים את הכפר שלנו.
״אבל שם האדמות שייכות לממשלה,
וכדי להקים בית צריכים לשלם 5,000
ל״ לכל מגרש. אנחנו 54 איש. זאת
אומרת שאנחנו צריכים להקים שישה,
שיבער בתים. רק המגרשים יעלו לנו
איזה 35 אלף. כאן זה אדמות שלנו.
להקים בית באדמה שלנו לא יעלה לנו
גרוש, חוץ מהחומרים.
״הם רוצים שנעזוב את המקום ונלך
לגור במקום אחר,״ נאנח חזסיין .״אבל
אנחנו השקענו כל־כך הרבה במקום זה.
אני בעצמי הבאתי מהנדס לכאן והעברתי
צינור מים. שילמתי לו 20 אלף ל״י.
איש לא עזר לי בזה. הכל היה מהכיס
״גם כשבנו את בית־הסטר בחג׳אג׳ארה,
היו לי כבר אז איזה 20 ילדים בגיל
בית־ספר, כשבכפר עצמו אין יותר מ־
150 ילדים שלומדים. אז השתתפתי בחלק
מהכסף בשביל לבנות אותו.״
לחוסיין עבד־אל־כרים כעשרים דונם
אדמה משלו. חוץ לזה הוא חוכר מהמדינה
מאה דונם נוספים, ויש לו גם עדר של
כחמישים עיזים.
בניו המבוגרים עובדים מחוץ לבית.
עלי, הבכור, עובד בקיבוץ סוללים. מ׳וזזמד
עובד בתחנת־דלק בקריית־ביאליק.
״לא יחסר לי בלום, אם הממשלה רק
תרשה לי לבנות בתים,״ אומד חוסיין.״אבל גם אם היא לא ׳תרשה — אני
בין כה וכה אשאר. לא אבנה בתים —
ואמשיך לגור כפי שאני גר כמו חורנים.
זה האדמה שלי — ופה אני נשאר.״
המילה האחרונה, אכן, היתר של אבא
שלו :״הייתי בעצמי ממשיך לנסות להקים
את השבט,״ גילה עבד אל־כרים,
הנראה רענן וחסון למרות שמונים שנותיו
,״אבל אני לא רוצה לקחת עוד
אשה, בגילי — והנשים שלי כבר זקנות
מדי. ומלבד זה — אני רואה שהבן שלי,
חוסיין, מסתדר טוב בלעדי, ברוך אללה.״
ברוך הוא וברוך שמו.

** דוע לא דיבר זיידל עד כה י והרי
נפגש עם קובנר פעמים רבות לפני כן
— ובידידות רבה.
הילל זיידל הסביר השבוע, כי שתק עד
שנכנע ללחץ חברי תנועת עקיבא, שדרשו
ממנו לספר את האמת. אולם גם
אז, לא רצה לפרסם עובדות בודדות,
חיכה עד שיכתוב את תולדות חייו. במסגרת
זו, תיאר גם את פרשת קובנר.
לאחר קרוב ל־ 30 שנה, לאחר ארבע
מהדורות של האשמות — נפגשו סוף־
סוף, ביום הראשון בשבוע שעבר, אבא
קובנר והילל זיידל לשיחה בנושא ההאש מות.
וכפי
שניתן היה לחשוש — נסתיימה
הפגישה ההיסטורית בשתי גירסאות.
לדברי זיידל, לא זכר בלל קובנר את
ההחלטה בעניין קבוצת עקיבא — לא
זכר כלל כי היתד קבוצת עקיבא בגיטו
— לא זכר כלל את זיידל. קובנר רק
התרעם מאוד על הפירסום, טען כי מקורו
באי-הבנה מצד זיידל.
גירסת קובנר הפוכה לחלוטין. לדבריו,
הסכים זיידל, בפגישה, לשנות את גירסת
הספר, שגרם לקובנר עוול אישי וציבורי
משווע. קובנר גם תבע פגישה עם ניצולי
קבוצת עקיבא, לבדיקת הפרשה כולה.

מעט שגיאות וכשלונות. אולם שום יחידה,
ושום אדם שהיו תחת פיקודי — לא
הופקרו. בשום מצב.
רק מן הספר נודע לי כי קיים גוף כזה,
עקיבא, כל התיאור של זיידל — הוא
מהירהורי ליבו האומלל של אדם, שהיה
בסיטואציה שאינני יודע מהי.
חקרתיו, בפגישתנו, היכן נפגשנו ב־גיטו,
לדבריו. המקום שהוא מתאר —
היה המיפקדה האחרונה שלנו, שם נלחמנו
עד הרגע האחרון. שאלתיו היכן היה
עם קבוצתו אז. הוא אמר כי היו במרתף.
אין איש בין לוחמי הפ.פ.או. שאינו יודע,
כי היתד. פקודה שכולם יהיו רק בעמדות-
קרב. איש לא היה במרתף.
נקודה נוספת: ממתי זה לתעלות־ביוב
יש מפתחות ז
הייתי אחרון הלוחמים שעזב דרך תעלה
זו. אלו שחיו עמי, זוכרים כמה פעמים
שינינו א תשעת היציאה, כי רצינו
להילחם עד הסוף.
זיידל סיפר לי בפגישתנו, כי חזר לגי-
טו מהיער החדש הזה, הלא־מוכר לי. אם
כך היה — הייתי משלם כל סכום, כדי
שיובילנו לשם.
כל יחידה קרבית קיבלה את ההודעה
על שעת היציאה, ויצאה בזמן. לא הפקרנו
איש. ישבתי אמש עם אשתי ועם רוז׳-
קר. קורצ׳אק *.ניסינו להיזכר מתי אנו
יצאנו: זד. לא יכול היה להיות בחמש
בבוקר, כמו שזיידל טוען שקבענו לו.
היציאה היתד. בערב, עם דימדומים, לפני
העוצר. בתעלות זחלנו עוד שעתיים.
אילו יצאנו בחמש בבוקר — היינו מתגלים
מייד בבוקר.
אני גם זוכר ברור כי כשיצאנו, חיפשו
אותנו בזרקורים.
אני כמעט בטוח כי היה זה בערב שלמחרת
הבוקר, אליו מתכוון זיידל.
זאת ועוד: אחרי שהגענו ליער, התברר
כי חסר חלק מן הלוחמים. שלחנו סיירים
— כולל את ויטקה אשתי — להביא את
החסרים. כולם הובאו.
הייתכן שאגלה לאדם שלא היכרתיו
מקום־יציאה סודי — אותו לא גילינו לאיש
ז אינני יודע מדוע התרשם זיידל
כי דיבר עמי אז, בגיטו.
עוד תמוהה בעיני יציאתו הקודמת ליער׳
לפני שחזר לגיטו. זה לא היה כפקודתי.
מדוע לא לקח אז את חבריו —
אם הוא כה נאמן להם?
לדעתי, משהו מעיק עליו. ייתכן שבא
לביוב לפני שבאנו — ואחר פחד לחפש
במדינה כזשפט
חובבתר.דוראד 1,ת
הצעירה גרמה לתאונה —
והושיבה את ידידה
ליד החגה, כדי שיחטוף
את העונש כמקומה
חובבי החראקות הם לרוב צעירים חד
לי־הגד״ שלמרות שאין להם עדיין רש־יון־נהיגד
,.הרי שרמת־הביצועים שלהם,
מאחורי ההגה, הינד. ללא דופי. אבל ל אסתר
שרמה בת ה־ ,18 ממושב אליכין
שליד חדרה, לא היה אפילו יתרון זה :
לא רק שלא היה לה רשיון — גם ידע
בנושא לא היה לה.
התנדבות נמהרת. למרות זאת, הח ליטה
הצעירה לצאת לחראקד. קלה —
ועוד במכונית צבאית. היה זה טנדר צבאי,
שהיה ברשותו של ידידה החייל.
הידיד לא היסס לנדב לידיה את ההגה.
היה זה בשעת לילה רומנטית, בר חוב
המיתנדב באפקה, שמצפון לתל-
אביב.
ההתנדבות הנימהרת ברחוב המיתנדב
הסתיימה במהירות, כאשר ניסתה אסתר
לבצע סיבוב שמאלה במהירות מופרזת.
היא מצאה את עצמה פנים אל פנים עם
סוניה דוניץ, דיירת בית מספר 3באותו
רחוב, לאחר שסיימה את הסיבוב בהתנגשות
עזה בגדר בית.
נשכרה כחקירה. השכנים יצאו החוצה
מבוהלים, אולם אסתר וידידה היו
זריזים יותר, הספיקו להחליף את מקו-
מות־הישיבה שלהם בטרם הגיע מישהו.
״איבדתי את השליטה,״ טען הנהג החוקי
בשלווה בפני השוטרים — בעוד אסתר
מיצטנפת לה בביישנות בפינתה.
אך דווקא היא משכה את תשומת-ליבו
של החוקר המישטרתי. בחקירתה, נישב־רה,
הודתה כי היתר. זו היא שהפגישה
את המכונית הצבאית בכותל, לא הידיד.
שופט־התעבורה צבי נוסנבלאט החליט
לדחות את האושר הנכסף, פסל את אסתר
מלקבל רשיון־נהיגה למשך שנה. באשר
לקנס, הסתפק ב־ 150ל״י, לאחר ששוכנע
השופט מדברי סניגורה, עורך־הדץ
דרור מקרין, אשר סיפר בבית־המישפט
כי היא עובדת כאומנת, מוסרת את מלוא
משכורתה לבני־מישפחתה שבמושב. כן
גילה, כי חובבת הרכב הצבאי שוחררה
משירות צבאי כדי לתמוך בבני־מישפח־תה.

יחסי־עבודה

ח טו או?11־?13
פוע 7ערכי הגיש תביעה נגד
ציון דדי, כעליה ש 7מיסעדת
״ציון״ המפורסמת
וזה מוען :״גסיון סחיטה!,,

ךךך; אלההסחבר יק יב וץ עקיבא בווילנה, בתצלום
ה ה 1111 71 1 1ך
מלפני המילחמה. עם כיבוש פולין, הוכנסו טם
11 1 . 1 1 / 1 1
שאר יהודי העיר לגיטו וילנה. זיידל טוען כי הצליח למלט חלק מהקבוצה החוצה,
זיידל מכחיש דברים אלה, טוען כי
הסכים רק להוסיף את ההסבר כי היתד.
אי־הבנה טרגית מצד קובנר — אולם אינו
מוכן לחזור בו מאף עובדה — ויש לו
עדים לכולן.

קוכנר, שהפר השבוע את שתיקתו
הממושכת, דחה טענות אדו
מכל וכל. כשעחה ממושכת עם
כתב העולם הזה, כביתו כקיבוץ
עידהחורש — כה השתתפה גם
אשתו ויטקה, שהיתה קשרית במחתרת
כגיטו — סיפר :

עד לשיחה שלו עמי, האמנתי כי זיידל
פעל בתום־לב.
הערב ימלאו 31 שנה ליום בו יסדתי
את האירגון היהודי הלוחם. היו לי לא

אותנו, תחת מטר היריות.
עד כאן, סיפורו של קובנר.
מדוע לא בירר קובנר עניין זה עד עתה.
לדבריו, פנה לניסן רזניק, ביקש כי
גדעון האוזנר יהיה בורר ביניהם.
אך רזניק הציע כי קודם תהיה פגישה
בין שלושתם. מסיבות מקריות, לא יצאה
פגישה זו לפועל.
עתה, יש לצפות לסיבוב הבא — הפגישה
בין אבא קובנר לקבוצת עקיבא.
האם תיפתר, בפגישה זו, חידת לכידתה
של הקבוצה בגיטוז
האם יטוהר שמו של גיבור המחתרתי
• מלוחמות הגיטו, מחברת הספר להבות
באפר.

מסעדת ציון המפורסמת בכרם־התימנים
ידועה לאלפי תל־אביבים בשל מטבחה המעולה.
אולם בעל המסעדה, ציון לוי,
נהג תמיד להתגאות גם בעובדה אחרת:
בהיותו מראשוני המעבידים שהעסיקו ערבים
אצלם.
השבוע, נפגע ציון דווקא במקור־גאוד
תו זה.
נכוויתי. עלי איברהים ( )25 עבד אצל
ציון למעלה משנתיים, כשוטף־כלים. הוא
התחיל, לדבריו, ב־ 550ל״י לחודש, הגיע
עד .750 יום עבודתו נמשך 11 שעות,
שבעה ימים בשבוע.
מספר איברהים :״פעם ניכוויתי ממי־אש.
הלכתי לרופא והוא נתן לי שבועיים
בבית. ציון אמר לי, :לא בא בחש בון.
או שתישאר בבית בכלל — או שתבוא
לעבוד. אז באתי לעבוד.
״במישמרת לילה, הייתי עובד משעה
שתיים בצהריים עד אחת וחצי בלילה.
על העבודה שעשיתי בלילה, לא קיבלתי
שום תוספת. ציון אמר לי שלא מגיע לי
כלום.
״ככה זה נמשך שנים. אני מבקש תוספת
— והוא לא נותן.
״גם חופשה לא קיבלתי. פעם רציתי
לנסות: יצאתי במוצאי-שבת. אז הוא
אמר שאם לא אחזור, יוריד לי 50ל״י,
מהמשכורת.
״לבסוף הוא החתים אותי על נייר, ש־
(המשך בעמוד )26

במדינה
(המשך מעמוד )25
אני בכלל לא יודע לקרוא אותו. אמרו
לי ששם כתוב שאין לי ממנו שום דרישות.
אני חתמתי. ידעתי מה כתוב שם ן״
פיצויים, דכד השאר. עתה. פנה
עלי איברהים לבית־הדין לעבודה. סניגורו,
עורך־הדין אהרן ברקאי, תובע בשם
הפועל הערבי כי ציון לוי יפצה אותו
בדמי־פיטורין, בתשלומים עבור חופשה
שנתית, ובפיצויים עבור הלנת־שכר. ב־סד־הכל
ב־ 2,650ל״י.
לציון עצמו סיפור שונה :״אצלי מקבלים
העובדים 2000—1500 לירות לחודש.
גם שוטפי־כלים. אני עשיתי ביטוחים
עבור העובדים שלי.״
איזה ביטוחים?
״ביטוח מקיף,״ מסביר ציון ,״נגד דרישות
פיצויים עבור נזקים העלולים לקרות
לעובדים ולכל אחד אחר.״
ומה בדבר הביטוחים הסוציאליים למיניהם?

לי כל מיני ניירות,״ מסביר ציון.
״איברהים סתם רוצה לסחוט ממני כס פים.״

דיעות

ש״וו ה ה 3ד 1ת
8ופר צרפתי, שהגיע לישראל
כמסגרת מחקרו הכיגלאומי
על תעשיירורהחפלות,
מספר על גילוייו המזעזעים

ע עו הלךמנהגק בו ע מ
לאט 1טוכלשברע !

הפגנת זעם

הן מגיעות מכל רחבי אירופה. חברות-
התעופה אף מציעות להן טיסות בתעריפים
מיוחדים, והמחזה הפך כבר לשיג־רתי
בנמל־התעופה היתרו של לונדון:
צעירות שנכנסו להריון לא־מתוכנן, מגיעות
עם בוקר, נוסעות למרפאה, מבצעות
את ההפלה, ולמחרת טסות בחזרה לארצן.
המיבצע
נערך בשיתוף עם גינקולוגים
בעלי מרפאות פרסיות בלונדון. במחיר
200 לירות שטרלינג, הם מספקים ללקוח 1ו

רופאים פרטיים מפורסמים, אבל הסתבר
שלזרים לא עושים הפלות בשווייץ.
והרופא האחרון שאצלו היו, הציע להם
לנסוע לשוודיה.
״הנבל עשה זאת רק כדי להיפטר מהם.
ראיתי אותם עוזבים את הארץ בחזרה
לצרפת מיואשים לגמרי — כאילו כל מה
שנותר להם לעשות, זה להתאבד.
״הייתי מזועזע מהצורה שבה רימה אותם
הרופא השווייצדי, והחלטתי להיכנס
לנושא.״
קשיים. סיכום דיעותיו, עד כה :״זה
נשמע אולי מוזר,״ אומר דארול .״אבל
בפולין הסוציאליסטית יש יותר חופש בשטח
זה מאשר במערב־אירופה. נשים
פולניות שמצבן הכלכלי קשה, יכולות לעשות
את זה בחינם. למי שרוצה רופא
פרטי, המחיר הוא בערך כמו משכורת
חודשית של מזכירה.״
התנאים הנוחים ביותר, לדברי דארול,
שוררים כיום במדינת ניו־יורק. אשה נשואה
הרוצה להפיל, לא צריכה אפילו אישור
של בעלה. רווקה שעברה את גיל 18
— יכולה לעשות זאת בלי ידיעת הוריה.
המחירים שונים מרופא לרופא.
בעיות ביפאן. ביפאן, יותר מבכל
ארץ אחרת, ניתקל דארול בקשיים במציאת
בחורה שתסכים לשוחח אתו על ההפלות
שלה. בדרך כלל נהג להתקשר עם
נשים שהפילו באמצעות המתורגמנית
שלו, שהיתר, מפגישה אותו עם חברותיה.
מספר הסופר :״הן השתוקקו לדבר אתי
— מה שמוכיח שיש צורך לדבר על הנושא
המכאיב הזה. כך בגלל האיסור החברתי
הן אינן יכולות.״
מלבד ביפאן. כשביקש מהמתורגמנית
שלו להפגיש אותו עם אחת מחברותיה
שביצעה הפלה מלאכותית — הסמיקה
זו, היססה, ולבסוף פלטה :״אני אספר
לך על ההפלה שאני עשיתי.״ ״היא העדיפה
לדבר על עצמה — מאשר לפנות
לחברה,״ נאנח דארול.
הצניעות היפאנית, לדבריו, גורמת גם
לאחוז הגבוה -של ההפלות בארץ זו. הנשים
— אפילו צעירות מודרניות —
פשוט מתביישות להיכנס לבית־מרקחת

ההפצ צו תהאמ רי ק ניו תהאח רו נו ת על ווי ט ־ נאם
ל א היו כ דו ג מ תן לזוו עהולא כז ריו ת.
נ ציגי עםוויט ־ נאםפו ני םבזעקהל עו לםכו לו
ל ה תנג דלרצח־ העםש מבצע ה מי משלהאמ רי קני.
התעלמותנ שי אארצות ־ הבריתמהסכםהש לו ם
ש הו שג ל פני הבחירותלנשיאות, הואמעשהרמיה
המעוררתדהמהומחאהברח בי העולםו בי שראל.
הפגנתזעםתתקייםבתל ־ א בי בביוםר בי עי 27 ,
בדצמברבשעה 5אחרהצהריים, מולשג רי רו ת
ארצות ־ הברית, ברח׳ הירקוןפינתר חו ב ש לו ם ־
ע לי כ ם.

ונסק! הפצצות ההשמוה
על וויט־נאס!
ת קיי ם אר צו ת־ הברי תאתההסכםל סיו ם
המלחמה !
יוצאו ה צב או תהאמ רי ק איי ם מווי ט־נאם!

אל תחריש מול נשע וצה־עם!!
הוועד המאוחד לסולידריות עם וויט־נאם

חוקר־הפדות דארול, אשתו וילדיהם
העונש על הפלה — גזר־דין מוות
תם שירות מלא — הסעה מנמל־התעופה,
בדיקה פסיכולוגית לפני הטיפול, ההפלה
עצמה, בית־מלון ללילה, ומונית בחזרה
לנמל־התעופה, בבוקר שלמחרת.
כן, אכל ...תעשיית־ההפלות, שהפכה
לעסק־ענק באותן ארצות שבהן הדבר חוקי
— כמו באנגליה, כיום, היא נושא
מחקרו הבינלאומי של הסופר והעיתונאי
הצרפתי ריימונד דארול, השוהה בימים
אלה בישראל, לצורך חקירת־הנושא כאן.
איך הגיע גבר לתחום הנשיי הזה?
״בעקבות מקרה שקרה לי בשטוקהולם,״
מספר דארול הממושקף והקרח .״נתקלתי
שם בזוג צעירים מצרפת שהגיעו כדי
לעשות לבחורה הפלה, וביקשו את עזרתי.
התעניינתי אצל חברים. זה היה בסוף
.1968 בשוודיה היו אז קשיים בביצוע-
הפלות. כל החברים שלי סיפרו שנשותיהם
נוסעות למטרה זו דווקא לפולין.
״התפלאתי. שאלתי את הצעיר מה פתאום
בא לשוודיה. ואז הוא סיפר לי שהוא
הבחורה שלו נסעו לשווייץ. הם היו אצל

לקנות גלולות נגד הריון.
כעזרה מסרגה. המצב הנורא ביותר,
בתחום ההפלות, שורר בצרפת, בה נחשב
הדבר לפשע פלילי עד היום.
ב־ ,1942 בתקופת שלטונו של המרשל
פטן — נחשבה ההפלה לפשע נגד המדינה,
שעונשו מוות. אשה שנתפסה אחרי
שהפילה — הוצאה־להורג. עוד באוקטובר
1971 נשפטה בפאריז אשה שביצעה הפלה
מלאכותית. היה זה משפט דרמאטי: בפעם
הראשונה בהיסטוריה, סירב השופט
להטיל על הנאשמת את עונש המאסר הקבוע
בחוק .״על הצעירה הלשין החבר
שלה, שרצה לנקום בה על שלא רצתה
להמשיך ולקיים אתו יחסים,״ מספר דא־רול
52 נשוי (בשנייה) ואב לשניים.
אולם החוק נשאר חוק. ותוצאותו, עד
עצם היום הזה: בחורות צרפתיות שאין
להן כסף כדי ללכת לאחת המראפות הפרטיות
המפוארות — שבהן המחירים
מגיעים לסכומים השווים לשלוש משכורות
חודשיות של מזכירה — הולכות
העולם הזה 1843

ה11 ולם

מווזלת

למילדות, המבצעות את הניתוח באמצעות
מסרגה או צינורעומי.

צנזורה
מספר ״ חדי ם
ומנח קהה
מה גפר אפשר?דרוש מהצנזור
עצמו — כאשר סופרים מצדדים
גם חם בהפעלת
צנזורה על חבריהם?

רבבות צופי־הטלוויזיה, המכירים את
ההומור של אפריים (״חד־גדיא״) ?ישוו
בכתב, היו בטוחים, בשבוע שעבר, שהם
רואים לנגד עיניהם הדגמה חייה. לרבים
מהם לא היה ספק, כי ההומוריסטן המוכשר
מציג בפניהם סאטירה נוקבת על
אותה סתירה עלובה — אינטלקטואל פא־שיסטי,
המטיף לדיכוי האינטלקט והרוח
באמצעי־כפייה.
הם טעו. לא היתר. זו סאטירה, אלא
אמת עצובה: בתוכנית ליל־שישי שדנה
בבעיית־הצנזורה על סרטים ומחזות,
הביע קישון במלוא הרצינות את מלוא
תמיכתו בהמשך קיומה של הצנזורה. מאחר
שהיא לא קיצצה מעולם בחומר שלו,
לא דאה בה קישון כל נזק. נראה שקישון
באמת לא הבין, שסרטן הקיצוצים אינו
נעצר בשום גבול, ומחר, יגיע גם אליו.
כניעה לדתיים. תוכנית הטלוויזיה
באה בתגובה על החלטת ממשלת ישראל
— שהתקבלה בקולותיהם של השרים הדתיים,
ובהיעדרם המכוון של הלא־דתיים
— שעם־ישראל זקוק להמשך הצנזורה על
הסרטים והמחזות המוצגים בפניו.
ואם סופר בישראל הירשה לעצמו להביע
דיעה כזו — מה כבר אפשר היה
לדרוש מהצנזור הראשי, לוי גרי?
גרי, עליו אומרת השמועה כי הצמיח
כבר שורשים בתוך כיסאו הנצחי, הגן על

אוהכ-צנזורה קישון
בדיחה עצובה

עמדתו באומץ־לב :״ללא צנזורה היתד,
המישטרה נכנסת ומפסיקה הצגה באמצע
עד לבירור משפטי״ הסביר. כלומר, צריך
עוד להיות אסירי־תודה לצנזורה.
אך טענתו השנייה עולה אפילו על
הראשונה :״מדוע אסור לי להיות צנזור
— ומותר לאיזה סופר לעסוק בגסט־דונומיד?

התשובה, לידיעתו של הצנזור: כאשר
משהו אינו מוצא־חן בעיני מר
גרי — הוא מחליט עבור כל העם
שזה פסול. ואילו כאשר משהו אינו
,מוצא־חן בעיני אותו הסופר שעוסק
בגסטרונומיה — עמוס קינן, במקרה זה
הוא יכול לכל היותר לכתוב שזה
אינו מוצא־חן בעיניו, אבל אינו אוסר
זאת על איש.
או במילים ברורות יותר: עמוס קינן
משתמש בעט. לוי גרי משתמש באקדח
שהמדינה נתנה בידיו.
הבדל קטן. אבל אילו היה הצנזור
הראשי מבין אותו — היה צריך ודאי
להחליף מקצוע.
על טענתו הציורית של גרי, כי ״הוא
וחבריו מטאטאים את המדרכה לפני ביתם״
— הגיב צופה :״צריך לקוות רק
שיעברו בקרוב דירה לקוטב הצפוני.״
העולם הזה 1843

א שת
ה א לו ך
והרס״ריח
בודהא הפגיש
אותם

פעם, דרגת רס״ר בצה״ל היתה משהו.
רק שם הדרגה היה מקפיץ חיילים לדום.
וכשהיה בעל הדרגה עצמו מופיע בכל
ילד בגן כבר יודע היוס ש־שטח
— אפילו קצינים בכירים מיהרו
קופנהאגן היא המכה 1של המין, ואין
להזדקף.
|דבר שרוצים לדעת על המין שאי־אפשר
מאז, אירעה בצח״ל אינפלציה של
למצוא בקופנהאגן. אבל כשיהושע
רס״רים. כמו בכל דבר. במקביל לרס״רי ג׳קי״) ג׳קסון• ,הקאריקטוריסט — זה
המשמעת האימתניים, פשו אינסוף
שמצייר בכל יום שישי ילדים שהולכים
רס״רים מקצועיים. ואפילו רס״רי־חמש־ | לאיבוד בתוך עצים בידיעות אחרונות
מעת כבר חדלו לחיות אימתניים כלהגיע
לקופנהאגן, אמרו לו בסוד
בך. גזע האורגינלים פשוט חלף ואיננו ן שבבאנקוק, בירת תאילנד, יש דבר שעוד.

אפילו בקופנהאגן אי אפשר למצוא.
הרס״רית
אבל למרות האינפלציה,
איך שאתם רואים את ג׳קי, עם רגל
מבאר״שבע היא משהו מיוחד. לו הי-
תה טוראית, או אזרחית, אפשר היה
לומר עליה שהיא הנקבה המטומטמת
ביותר בשטח•
תמיד ובכל שטח. אבל כמובן שעל
רס״רית, אי״אפשר להגיד דבר כזה.
מטומטמת, מטומטמת — אבל מעלות
אחרות יש לה. זאת, אין איש מכחיש.
ואכן, בדיוק מעלות אלה גרמו לבוס
שלה — אלוף״מישנה הגר באשקלון
ומשרת בבאר־שבע — להפוך אותה מסתם
פקידה קטנה, גם אם מפותחת,
לרס״רית בצה״ל.
וכרגיל, היתח אשתו של הקולונל האחרונה
שגילתה מה הולך שם בין שני
בעלי הדרגות הבכירות.
אבל כשכבר גילתה — השלימה
האשה את כל החסר. את הסקנדלים
שלח אפשר היה לשמוע בכל רחבי פיקוד
דרום, וגם מעבר לגבולות.
מפקדו של האלוף־מישנה פעל בזריזות.
הוא הסביר לאשה חקוצפת שהוא

לא יכול לתת לפיקודו פקודות מה לע_

שות בלילות, ואפילו בימים• לעומת
ג׳היי ומילי
זאת, הוא אירגן למשפחה, במהירות־שיא,
דירה וסידורים נאותים בבאר-
שבע, והאשה והילדים עברו מייד לשמו-
אחת קצת יותר קצרה מהשניה בגלל
תו הקרובה של הבעל.
תאונת דרכים שהיתה לו פעם על גשר
מה שנקרא, בסלנג הצבאי, פיקוח
לונדון בלונדון, הוא לא אחד שמחמיץ
צמוד.
דברים כאלה. לקח את מטוס הצ׳ארטר
הראשון שיוצא לבאנקוק דרך ציילון
ונסע לשם.
הדבר שאמרו לו שבשבילו היה כדאי
לנסוע עד באנקוק היתח צריכה להיות
הגברת מספר 11 בבית־העיסוי הנקרא
לה קוסטה. כדי שתבינו במה מדובר,
אז הנה תיאור פלסטי (מצונזר) מפי
ג׳קי עצמו :
״זה בית בן שלוש קומות עם הסבון
הכי טוב בעולם. בהתחלה אתה נכנס
עד כמה לוקחים הסוליטיקאים ברצינות
את הפוליטיקה שלחם, אפשר
חיה לראות בשבוע שעבר גטקס נישואיהם,
שנערך בירושלים, של אילו גיר
כתב שידורי־ישראל, וגליה נתיב, קריינית
באותו מוסד.
בזמנו, בשיאה של פרשת הממזרים,
לא זכה כבוד הרב שלמה גורן לכיסוי
אוהד במיוחד מצידו של גור. כל
זח, כנראה, לא הפריע לגור להזמין עתה
את גורן לנהל את הטקס. ולא הפריע
לגורן לקב לאת ההזמנה.
בכלל יכול חיה הרב גורן לגלות בקהל
החוגגים חרבה יריבים — כמו עו-
רד״חדיו מנ ח ם ינובסקי, שהגיש את
הבג״צ נגדו, או הטוען הרבני צבי
ויימן — הרחוק גם הוא מלחיות חשוד
כאיש״שלומו של גורן.
אבל שיא הבדיחה אירע זמן מה לאחר
תחילת הטקס, כאשר חרב גורן עמד
לפני השמעת הברכה השביעית. העזר
כנגדו — הרב הראשי הספרדי יוסף
עובדיה, שהוזמן גם הוא — הגיע באותו
רגע, לאחר שהתעכב ולא הצליח
להגיע בזמן.
חרב גורן הקביל את פניו בשימחה
רבה, והזמינו לסיים את ניהול הטקס במקומו מיספר 11 כבאנגהורן
אז זח רציני, אני שואלת אתכם.

טריטינוה רחוו י
וחתונה וחוו

לתוך חדר גדול ומאוורר, החצוי בקיר
זכוכית. מעבר אחד יושבות איזה מאח
חתיכות במיני ובחולצה קצרה, ואתה
בוחר במי שאתה רוצה שתעשה לך
את המסג׳ .לכל אחת יש מספר על
החזה. אחרי שבחרת אותה לפי המספר
היא לוקחת מגבת גדולה, סבונים מבושמים
ולוקחת אותך בעקבותיה. היא
מכניסה אותך לחדר מאוורר עם מוסיקה
שמימית וספת עור ומתחילה בטיפול.״
מה שחשוב לדעת, מביא ג׳קי בעיקר
לתשומת־לב אישתו גליה, שבמקומות
כאלה יש כללי ברזל: אסור להתעסק
עם המסג׳יסטיות ואפילו לא להתנשק
איתן.
בקיצור, ג׳קי נכנס למקום הזה, לה
קוסמה, ומחפש בנרות אחרי מספר .11
מחפש ומחפש ולא מוצא. בלית ברירה
לוקח את מספר .89 אחרי שהיא גומרת
לו את המסג׳ היא מתאהבת בו. ג׳קי
מציע לה לבוא איתו למלון. היא אומרת :
״ 25 דולאר.״ ג׳קי אומר :״אני לא
לוקח כסף.״ ואז הם קובעים שהוא יבוא
לקחת אותה אחרי העבודה. הוא חוזר
לשם באחת־ עש רה וחצי בלילה, מחכה

,ז ח 5!11 ן ז1י

ווי-

בסינגאפור ומחכה ומספר 89 לא יוצאת. אבל
פיתאום הוא רואה חתיכה לא נורמלית.
״תסלחי לי,״ הוא אומר לה ,״קבעתי
כאן עם מספר ,89 אבל היא לא באה,
את דומה לה נורא, מה מספרך?״ ג׳קי
קיבל את השוק של החיים שלו כשהיא
הציגה את עצמה בתור מספר .11
בקיצור הם הלכו לבלות, בילוי שנמשך
יומיים. זה נגמר רק כשמספר 11
הכריחה את ג׳קי ללכת לישון כדי שיספיק
להגיע בזמן למטוס. היא אפילו
באה להיפרד ממנו בשדה־התעופה. לפני
לפני שעלה למטוס ראה אותה בוכה.
״אני בוכה מפני שאני מאושרת, ככה
היא אמרה לי,״ מעיד ג׳קי ,״ואני מאושרת
מפני שבודהא הפגיש בינינו.״
תצחקו תצחקו, אבל ג׳קי הוא היום
הישראלי היחד השולח מכתבים למסג׳יס־טית
מספר 11 בבית״העיסוי לה קוסמה
בבאנקוק. היא עוד לא עונה לו, אבל
הוא מקווה שתשובות תגענה.
מה שאף אחד לא יודע שמספר 11
היא בעצם מספר .12ג׳קי לא רוצה
לגלות את המיספר האמיתי שלה, מפני
שהוא מפחד שישראלים אחרים, שיגיעו
לבאנקוק, ילכו גס כן לבקר אותה. לכן
הוא מספר לכולם שהיא מספר .11
לעומת זאת מוכן ג׳קי לספר בשיבחה
של מילי מהבוגי סטריט בסינגפור, לשס
הגיע בהמשך נדודיו. תמורת תשלום של
דולאר אחד נתנה לו מילי היפה תמונה
עם הקדשה אישית, כמו שאתם יכולים
לראות בתמונה. ג׳קי מוכן לתת גס את
הכתובת שלה, כי מילי, למי שעוד לא
יודע מה זה המגי סטריט, שהיא חתיכה
משגעת לכל הדיעות, אינה אלא גבר —
אחד ממאות הקוקסינלים הממלאים רחוב
זה והיכולים להתחרות ביופיס הנשי
בכל יפהפיה נשית אחרת.
״עם זאת הצטלמתי רק בשביל ההיסטוריה,״
מעיד ג׳קי על עצמו. חסר
לו רק שמספר 11 מבאנקוק תשמע טל

27י ל

למעשה, אתה מתגלח כל בוקר בלי יוצף.
אםאתהמאלההמ סיי מי םאת הגילוח במ שיכת סכין אחת
— הרי אתה בר מזל. א ם לא — יש לך בעיה. כי במשיכה.
הרא שונה הכל הולך חל ק. ה ס כין מ ח לי ק ה על פני הקצף,
מ סי ר ה חל ק מהזיפי ם ...ואת כל הקצף. א ם סיי מ ת בז אתאת
הגילוח — כי אז כל משחה טו ב ה עבורך. א ם לא — המ שך
לקרוא.

הלנולין: חו מר מ רבן
הלנולין הו א מרכיב טבעי ה חוד ר לעור, מרכך או תו ו מזין
או תו. תכונו ת הלנולין עושות או תו למרכיב חיוני בתכ שירי
גילוח. הלנולין מגן על העור בפני להב ה ס כין החד. הו א גורם
להחלקתהס כין על פני העור וה שפעתו אינ ה פגה משך כל
הגילוח. הו א ממ שיך לפעול גם ל א חר שהקצף הוסר. בהזינו
א ת העור הו א מכין או תו לקראת הגילוח הבא.

מכיון שאינך מו סי ף מ שח ה
הו סי פ ה ״וי לי אמס ״ לנולין
כאשר אתהמ שתמ שבמ שחו ת גילוח ״וי לי אמס ״ אתה שם על
פניך שתי שכבות: שכבה אחתהמ כי ל ה מספר מרכיבי ם
פעילים ( הנ מ צ אי ם בכל יתר המש חו ת) ושכבה שניה בלתי
נראית, על ב סי ס לנולין, הגור מתלהחלקתהס כין גם ל א חר
שהקצף הוסר.

כדי ל היו ת מגול ח למשעי עליך ל חזור 5—4פ ע מי ם
על אזו רי ם ״בעייתיים״.

כדי ל ה תג ל ח הי טב (ולא לגלח א ת העור)
עליך ל הו סי ף קצף 4או 5פ ע מי ם
כשמ תגל חי ם בלי קצף, ה ס כין אינ המח לי ק ה והעור נפגע.
ישנו פתרון: הו ס ף קצף מ ספר פעמים. אבל אתה הרי אינ ך
עושה זאת.
על כן מצ אנו לך פתרון אחר: הלנולין.

פרסום או. קי.

באזורי םכאלה אינך נפטר מכל הזי פי ם בגילוח הרא שון.
למע שה אתה מעביר אתהס כין, ואח רי האתק צו ת אצבעותיך.
א ם עורך עדיין לא חלק, אתה חוזר ומעביר אתהס כין, ושוב...
אתק צו ת אצבעותיך ...ואתה סכין ...לפעמי ם 5— 4פעמים.
וכל ז ה ״על רי ק״ — כי ה ס כין כבר ה סי רהאת הקצף ב מ שיכה
הרא שונה.

בתכ שירי ״ויליאמס״
פועל הלנולץ(\]£ו01-1ו\ו\)1_/
גםלאחרשהקצף הוסר.
מיוצר בישראל ע״י בלמון בע״מ, ה מ פי צי ם: חב׳ נורית בע״מ.

העולם הזה 1843

במדינה
בורסה
הקשרהרס קו א׳
מה הקשר בין המאבק
עד מכירת ״רסקו״ —
7פין העלייה המוזרה בשערי
חברודהבת שזה?
בימים האחרונים, עלו שערי מניות
יישרס בזינוק מפתיע.
ישרם היא חבדת־בת של חברת הבנייה
רסקו, ועיקר עיסוקה בנכסים והפעלתם.
לישרס חברת־בת בשם דירות־עס, שלה
רכוש מושכר רב.
שערי ישרם הגבוהים כיום — 187 נקודות
— ניתנים להסברה בכמה גורמים :
9דיבידנד־הביניים שחילקה זה עתה
החברה, בשיעור של 67 רומז על כך
כי החברה תחלק השנה לבעלי המניות
,־ 127 לעומת :־ 107 בשנה שעברה.
• העובדה כי לחברה רכוש מקרקעין
רב, שערכו הריאלי גבוה בהרבה מן הרשום
בספרים. כך למשל, יש לחברה
שטח של 800 דונם פרדס ליד סביון, בשותפות
שווה עם חברת פריאור. שתי
ההברות פנו לאחרונה לבורר כדי לחלק
את השטח ביניהן. הן מתכוונות לשנות
את יעודו מקרקע חקלאית לעירונית ולגשת
לבנות עליו. ברור כי דבר זה יעלה
את שווי הנכס במאות אחוזים.
גורמים מים תורי ם. אולם הסיבה העיקרית
לעליית שערי ישרם היא אחרת
לגמרי.
לאחרונה מתנהל מו״מ בין הסוכנות ה יהודית
למשקיעים שונים על מכירת חברת
רסקו. ככל שערך מניות ישרס יהיה גבוה
יותר — כך יגדל מחיר מכירת רסקו.
וכדי להגדיל את המחיר עוד יותר, מתכוננת
ישרם בקרוב להנפיק איגרות־חוב
הניתנות להמרה למניות.
איגרות־חוב אלה יוצעו לציבור בשער
של 220 לפחות, מאחר שהנהלת ישרס
מעריכה כי שווי המניה הוא .300
הוצאת כמות זו של איגרות־חוב ניתנות־להמרה
תגרום שוב להעלאת מחיר המכירה
של רסקו.
נראה כי דבר זה ניוח לגורמים בהנהלת
רסקו, שאינם רוצים כי החברה תימכר.
לגורמים אלה, יש עניין בשער גבוה ככל
האפשר של המניות בבורסה.

הבנקים לשלושת הגדולים לרשום את
איגרות־החוב שהם קונים לא במחיר הנמוך
אלא במחיר הגבוה. אולם, אליה וקוץ
בה: על־ידי רישום ניירות־הערך במחיר
השוק יהיו לבנקים רווחים גדולים שעליהם
יש לשלם מס הכנסה גבוה. והרי כל
היתרון ברכישת איגדות־חוב מקורו באפשרות
לרשום את ערכם הנקוב (הנמוך)
בספרים לצורך מם !ולא לשלם עליהם
מם הכנסה. רק כעבור מספר שנים, בעת
פדיון האיגרת, משלמים מם הכנסה מוקטן,
כיווז שהאיגרת לא נמכרה כל העת.
אי לכך קיבלו הבנקים היתר כפול :
מצד אהד רשאים הם לרשום את האיגרות
במאזן במחיר הגבוה, כדי להראות
רווחים מאזניים. אולם לצרכי מס הכנסה
הותר להם לרשום את ניירות־הערך
במחיר הנמוך, הנקוב. כך יצאו הכול
שלמים: בנק ישראל, הבנקים ושלטונות
מס־ההכנסה. רק הציבור המשקיע במניות
הבנקים על סמך הריווחיות שלהם, אינו
יודע אם רווח זה אמיתי הוא או מדומה.
תחבורה חורף עול ה כנ סו ת
זאן הוזכים כספי מיבצע
״הכן ינק זחור7 ;1״
מדי שנה, בהתקרב חודש נובמבר
המבשר את החורף, מוציא משרד־התח־בורה,
בשיתוף עם המועצה הלאומית
למניעת תאונות, עשרות אלפי לירות ל־פירסום
מיבצע מיוחד במינו: מיבצע
הבטיחות. מודעות ענק בעיתונות ועל
לוחות המודעות מבשרות לכל בעל רכב
(כ־ 300 אלף כלי־רכב מסוגים שונים בישראל,
כמחציתם רכב פרטי) ,כי איגוד
המוסכים בישראל התנדב לערוך לכולם

ל א כו לאחה עוג ה

בשנה האחרונה, כך פורסם לפני שבועיים,
גדלו רווחי הבנקים בישראל ב־.807 ,
האם רווחי הבנקים הם באמת כה גדולים
או שהם מופיעים בסך הכול כתרגיל על
הנייר ל
הודות לתשקיף (פרוספקט) שהוציא ל אחרונה
אחד משלושת הבנקים הגדולים
במדינה, התברר כי עיסקת חבילה שנערכה
בין המפקח־על־הבנקים לבין שלושת
הבנקים הגדולים (לאומי, דיסקונט ובנק
הפועלים) ,מאפשרת להם הגדלת רווח
מדומה והצגתו כרווח מאזני.
הבנקים מרבים לקנות ולמכור ניירות
ערך (מניות ואיגרות־חוב) .בנק ישראל
מחייב את הבנקים לרשום במאזנם את
שווי ניירות הערך שהם קונים לפי המחיר
הנקוב שלהם, או לפי המחיר בשוק
בשעת המאזן, בתנאי אחד: חובה עליהם
לרשום את המחיר הנמוך יותר.
בשנה האחרונה דורש בנק ישראל מן
הבנקים הגדולים לספוג מהציבור כמויות
גדולות של איגרות־חוב צמודות למדד.
והנה, השווי הנקוב (היינו, המחיר הרשמי
ישבו נמכר נייר־הערך בעת הוצאתו) של הם
נמוך בהרבה משוויים בביורסה ל־ניירות־ערך.
הבנקים קונים אותם לפי
המחיר בבורסה אולם צריכים לרשמם במאזן
במחירם הנמוך, היינו במחירם הנקוב.
כך יהיה עליהם להפסיד את ההפרש
שבין המחירים. כיוון שמדובר בכמויות
גדולות, הרי יכול היה הדבר לגרום
למחיקת כל רווחיות הבנקים הגדולים.
כדי למנוע זאת, התיר המפקח־על־העולם
הזה 1843

מזכיר מוסכים פיק

בן שור, נסיעה קצרה
עשויה לרענן אותך מלחצים
שאינם מרפים
ממך, למרות שאתה
חושב כי טומנים לך
מלכודת. מבחינה עסקית
צפויה לו הצלחה,
אך היא לא תספק את
מאווייך. הימנע מהת־מצבך
רגשויות־סרק.
ילך
ויתבהר בהמשך ה־החורף.
תפסיק כבר להיות אימפולסיבי !

זה פשוט לא מתאים
לך ! בן תאומים. קשה
להבין כיצד הרשית
לעצמך להידרדר עד
כדי כך שלא תבחין
בין שונא לאוהב. רצוי
חשבון־נפש שתעשה מחודש — בטח תגיע
21 במאי -
למסקנה שצלילות ה20
ביוני
דעת חשובה, אך אין
כמו הרגש ליופי. אז
לא להגזים בהפעלת הראש, כי הוא פועל
אצלך בלאו הכי ללא כל מאמץ.

בנקים
ול שמור או ת ה
האם הרווחים הכרוזים
שז הבגד,ים
הם אמיתיים?

אם אתה אדם יוצר,
תצטרך לרסן השבוע
את יצריך, כדי להביא
לסיום מוצלח של
עבודה מסויימת. אתה
מגזים בטיפוח ביתן
על חשבון עבודה אס־
!1111 .
נותית שהיון מצפה
: 1 21 מרס -
לה זמן רב והעשויה
: 1 20 אפריל
להביא לך מחמאות.
התלבטויות יתר במצב
הרומנטי שאתה שרוי בו עכשיו, עלולות
להביאך לדכאו! נפשי. להיענות לאהבה
שמציעים לך עכשיו. אל תחמיצי !

בדיקה של מערכת הבלמים וההגה תמורת
שתי לירות, ובדיקת האורות תמורת
לירה. הסכום של שלוש לירות, כך מובטח
במודעות, יועבר על־ידי המוסכים
כתרומה לאיל״ן, איגוד ישראלי לילדים
נפגעים.
נהג שטרם שוכנע כי עליו להכין את
רכבו לחורף, ירוץ למוסך כאשר יקרא
בהמשך המודעה את ד,פיסקה האומרת
כי במהלך המיבצע תפעיל המשטרה פיקוח
מוגבר על תקינות הרכב הנוסע בדרכים,
רכב שיימצא במצב המסכן את התנועה
יורד מן הכביש ובעליו עלול להיתבע
לדין.
הפירסומת בתקציבי ענק אלו מביאה
כל שנה רבבות נהגים למוסכים, כשהם
בטוחים כי הדבקת התוית המאשרת כי
עשו בדיקת חורף, תשחרר אותם מבדיקת
המשטרה. חלק ניכר מציבור הנהגים
הולך שולל אחרי הפירס־ומת המטעה של
משרד־ה תחבורה והמועצה הלאומית למניעת
תאונות, כי מי שלא עושה בדיקת
חורף עובד עבירה. לאלה המכינים את
רכבם לחורף אין כל בטחון כי שלוש
הלירות ׳שהם משלמים נמסרים לאיל״ן.
במקרים רבים נשארים הכספים בידי בעלי
המוסכים.
יו״ר ועדת ההסברה של איל״ן, ילאה
רפופורט, אומרת כי בשנת 1971 קיבלה
(המשך בטמוד )30

צפוייה לך התמוטטות
מפתיעה — דווקא בשטח
ממנו היית מרוצה
עד כה. נהג בזהירות,
פקח עיניך ואל
תהיה להוט ומסונוור.
אם תישמר מוויכוחי-
סרק, תוכל לזכות ב21
ביולי ־
הערכה מחודשת של
21ב א 1גוסס
הסובבים אותך, ואף
לעלות שנית בסולם
החברה. התחשב ברגשותיה של בת״זוגך.
ותר לה, כי שום טובה לא תצמח לך
ממריבות אלה. הדרך לאושר — פשוטה !

)וויו1

השבוע תזדקק לעצבים
חזקים בשטח העבודה.
הבוסים דורשים ממך
מעל המצופה, מבלי
להתחשב ומבלי לתת
תמורה. עשה כפי שהם
דורשים ממך. אפילו
אם בת־זוגתך מתרעמת
מדי־פעם, אל תראה
זאת בשלילה, ואל תחשוב
שהיא ממורמרת.
קשה לה, והיא זקוקה לעידוד רב, כמוך.

ו1קו1

1ן שח

למוסדות — בדיקה חינם

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך
זו תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי-
אותיו-הוא, ואילו חכם
משגיאותיהם של האחרים.
אמת-חיים זו
נכונה גם לגבי חייך
^01321*6113 הרומאנטיים. וגם אם
נראה לך שספגת אצלה
מפלה — אל תתייאש,
נסה שוב. כוכביך מורים שתצליח.

אס רק תצליח להתגבר על ביישנותך, תוכל
לפעול בהתאם להשקפותיו
ולהיות נמרץ
בביצוע החלטותיך.
עס זאת מוטב שתלך
בדרך הפשרות והווי־תורים
בחוג משפחתך.
הערצתו של אדם מסו־יים
תחמיא לך ותגרום
לשינויים מרחיקי לכת
} 1בנובמבר -

בהערכתך העצמית. נס־
20 בדצמבר
יון חדש בשטח הרומאנטי
יעודד אותך לפעילות חברתית.

יש לך קסם אישי אך
לעיתים את משתמשת
בו לרעה. רצוי שתחשבי
פעמיים לפני שאת
פורשת את סנפי־רייך
לראווה. ואתה, בן
סרטן, עם כל הצלחתך
ובלימודים, בעבודה קשה לומר שהפלירטיס
שלך הם מה שאתה באמת
רוצה בחיים. אתה
מנסה לשכנע את עצמך שאינך אוהב אותה.
למעשה אתה מת עליה ; רצוי שתכיר
בעובדה חשובה זו. אל תצא מהבית ביום
רביעי — זה עלול להזיק לבריאות שלך.

היזהר מפיטפוט יתר ; שמור בסודי־סודות
את פירטי המיבצע עליו אתה עובד כרגע.
כדאי שתיזהר דווקא
מזה שאתה חושב שהוא
ידידך הטוב —
הוא ולא אחר אורב
לכל רמז שייצא מפיך,
לכל טעות מיקרית, או
לכל מישנה שתעשה.
ה!ו,] 1י 0
אתה בודד, לכן, ויהיה
עליך לעמוד באתגר
הזה לבדך, ללא גיבוי
של איש. אם תצליח —
זרי הדפנה שיעטרו אתקודקודך יהיו רק
מעט מזעיר ממה שיבוא לך אחר־כך.

בניגוד לחששותיך לא תעכב התנגשות
קטנה את התפתחותה
המשמחת של פרשה
מסויימת. יחסיך עם
אחד מבני מזל שור
יהיו מתוחים במיק-
צת. ייתכן שבקרוב
תתגשם תוכניתך להחליף
את מקום מגוריך
בעזרת תמיכה של קרובים
שדעתם עליך תשתנה
לטובה. הקפד על
הגיינה ודאג שאשתך וילדיך יעשו זאת.

אם תחליט כן להשתתף במיבצע מסויים,
בו הוצע לך לקחת חלק פעיל, תראה
ברכה במעשיך. עקשנותך
עלולה לסבך אותך
בצרות, הטה אוזן לעצות
טובות שישיא לך
בן מזל עקרב לפני שתעשה
דברים שליליים.
צפויות לך פגישות סנטימנטליות
רבות בסוף
השבוע. אחת מהן, שתהיה
קשורה במשהו
בהיר, תגרום לך אושר
רב — ואולי אף יותר מזאת. אל תהסס.

אנשים דורשי רעתך ילעיזו על אדם קרוב
אליך, כי הוא מידרדר. אל תקדישי להם
תשומת״לב; אין זה

נכון. תככים מתנהלים
מסביב לחייך, אנשים
רבים מדי מתערבים
בהם. השתדל להימנע
מלצאת השבוע בחברה
שבה אתה מרבה להתרועע.
נסה לנוח ולהירגע
מן העצבנות הקן
19 בפברואר -
! 20 במרס
לה שנתקפת בה. עלילת
אהבים מתחילה
לשעמם אותך. הפסק אותה — ומהר.

וניס

במדינה

אחרי 25 שנה
שדו כרמאי,

(המשך מעמוד )29
תרומה של 90 אלף לימת מאיגוד זד
המוסכים. אין איל״ן עושה בדיקה אם אמנם
נותנים לו כל מה שגובים, וכן אין איל״ן
מתעניין בכל מה שקודה לכסף בין בעל
הרכב לאיל״ן. איל״ן שבע רצון מכך
שתורמים לו, מוכן לתת את שמו לאיגוד
המוסכים. אכן, איל״ן יודע כי חלק מן
ההכנסות נתרם גם לאירגונים אחרים,
ל,מדות שכל הפירסומות הממשלתיות
קובעות כי ההכנסה היא קודש דק ל-
איל״ן. הגב׳ רפופורט מסכימה כי יש
לתקן זאת.
מזכיר איגוד המוסכים, צבי פיק, פסקני
ונמרץ, קובע כי כל ההכנסות שהתקבלו
מהמיבצע בישנה שעברה הועברו לאיל״ן,
מגן־דוד אדום ואקי״ס. כמה כסף נכנס ן
99 אלף לירות, מ־ 68,400 אלף מכוניות,
עליהן הצהירו בעלי המוסכים כי עברו
את בדיקת החורף.
ממספר זה יש להוריד 15 אלף מכוניות
של מוסדות ישונים, שקיבלו תויות בדיקה
ללא תשלום. לדברי פיק המוסדות הם
הרכב הממשלתי, אגד, דן, רשויות מקומיות
ומוסדות ציבור.
מה קרה ל־ 15 אלף תויות השוות 45
אלף לירות, שסופקו למוסדות ללא תש לום?
האם לא ייתכן כי חלק מהן עבד
למוסכים שיכלו למכרן לבעלי לבעלי רכב
ולשלשל את התמורה לכיסם? פיק קובע
כי כל מוסך חותם על מספר התרות
שהוא מקבל ועליו להחזיר את התרות או
את הכסף.
בכל זאת, עובדה היא כי איגוד המוסכים
הוציא חוזר לחבריו התובע מהם
להחזיר את הכספים שגבו מבעלי המכוניות
תמורת בדיקת החורף ב־.1971

כשגילה עמום שאבא בנימיני משלם —
הבין שהכל מותר לו.
כך זה התחיל.
בגיל ,14 כבר גילה עמוס את ה טיילת
של תל־אביב, את הביליארד,
את רועי־הזונות וספסרי־הקולנוע .״רציתי
להיות אחד מהם. התחלתי לשחק קלפים,
קוביות. להפסיד, לגנוב מהארנק של
הדודות שלי, כדי שיהיה לי לשחק. לשחק.
כדי שתהיה לי סיבה לגנוב.״
נזכר עמוס :״אספתי למעלה מאלף תיקים
פליליים. פרצתי, גנבתי, זייפתי
צ׳קים, החזקתי רכוש גנוב. ישבתי בכלא
רמלה כשנה. ביקשתי טיפול פסיכיאטרי.
רציתי להתגבר על הדחף הפנימי שלי.
אבל, נתנו לי רק כדורי הרגעה. אחרי
שיצאתי מהכלא, שוב חזרתי להיות נוכל.
״בכלא לא מרפאים. הכלא גורם רק
נזק. רק בחוסר־ברירה יש לשלוח אדם
לבית־סוהר. רק כשאין אפשרות לשקם
אותו, ולהביא אותו לעבודה פרודוקטיבית.
רק כשאין מי שיתן לעבריין את
העזרה הדרושה — רק אז מגיעים לכלא.״
על קאריירת־הפשע שלו, מספר ואן־גוך
מבאר־יעקב :
״לי יש נסיון רב כקלפן. למעלה מ־22
שנה הייתי קלפן מקצועי. הפסדתי מאות
אלפי לירות בקלפים ובקוביות.
״לא יכולתי להשתחרר מהדחף הזה של
הקלפנות. רק עכשיו גיליתי שהקלפנות
היא פונקציה — תוצאה של נרקומניה.״

פוקר —
לילדים
משפט התגור הפר טי
**סביר עמום:

של ע 1ש ה ~ ה ח1ורי 0
שמשת־ריבעי מיליון 7״י תובעת
אשת התעשיין העשיר, שבעלה
בוגד בה עם פקידתו
פעם״״נם עתי אחריו - .הוא~לקח אותה,
והם נסעו למיגרש־החנייה. היו שם עד
השעה .11 אני והבלשים הארנו על המכונית,
וראינו אותם שוכבים על המושב
הקדמי. זחלתי על הברכיים וראיתי שהם
היו לגוף אחד. הוא חי איתר. כבעל ואשה,
וחזר הביתה לילה לילה בשתיים, עם סימנים
על הגוף והפנים.״
איש התנורים. זהו רק סיפור אחד
מהסיפורים שסיפרה לבית־המשפט חסידה
פולקה, לאחר שזה למעלה משנה סירב
בעלה, חנן פולקה 42 אחד התעשיי נים
הגדולים בארץ לייצור תנורים — לשלם
דמי-מזונות לה ולארבעת ילדיהם.
בעקבות כך, תבעה חסידה ( )37 כי בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב יורה לתעשיין
עתיר־הנכסים להפריש שלושת־דב־עי
מיליון ל״י לטובתה ולטובת הילדים
— אותם לא ראה הבעל מזה שנה.
45)10ל״י לחודש. השבוע, פסק
השופט המחוזי אלישע שיינבוים כי על
פולקה לשלם מידי חודש סך 1500ל״י
לכלכלת משפחתו — עד שיוסדר העניין
סופית. בני-חמשפחה תובעים 4,500ל״י
לחודש — סכום שלפי דעתה של רעייתו
של פולקה לא יפגע בו כלל.
הרומן של עושה־התנורים עם פקידתו
לשעבר — הצעירה ממנו בכעשרים שנה
— נמשך כבר למעלה משנתיים. אבל
חסידה פולקה חשה בכך מאוחר מדי.
עקרת־הבית התמימה לא ייחסה חשיבות
מרובד. לעובדה כי התעשיין העסוק שב
לביתו בשעות המוקדמות של הבוקר.
״מה שחנן אמר לי זה היה קדוש,״ סיפרה
.״הילדים סיפרו לי פעם שהם ראו
את אבא מתנשק ומתחבק עם הפקידה.
עובדי המיפעל אמרו לי, :כולם ואים
— רק את לא ,.ובאמת, רק אני לא ראיתי.״
חנן
פולקה, לדברי התביעה, העדיף
גם שלא לישון במחיצתה של אשתו
— בטענה שהוא אימפוטנט. אבל במקום
אחר, לא היה הבעל אימפוטנט כלל וכלל.
במושב הקדמי של בית־המישפט
לא הכחיש חנן פולקה את מעשיו במושב
הקדמי של מכונית האופל ריקורד שלו.
לאחר עדותה של אשתו, אמד :״יכול להיות
שבמיקרה לקחתי אותה הביתה, ואז
(המשך בעמוד )34

\!4״היום אי־אפשר לא לשלם חובות
בקלפים. יש אנשים ואירגונים שגובים את
החובות. הדוגמה הקלאסית היא פרשת
המיליונר האנגלי בורים קישון. שמרו
עליו, שם באנגליה, כדי שישלם את החובות
שלו, פה בתל־אביב. והוא שילם.
״אני הפסדתי הרבה כספים בקלפים.
לא רימו אותי. הפסדתי נקי. ישבתי פעם
60 יום בקלוב בלי הפסקה.
״פוקר הפסקתי לשחק מזמן. זה מישחק
לילדים קטנים. המישחקים הרצינים הם
קוביות, דיינח־מיינה, רולט, בקרא. אם
אתה אדם חריף. אתה יכול להתפרנס
בכבוד. לא בקלובים, אלא בבתים פרטים.
ממישחק פוקר. ומבלי לרמות אפילו.
״אבל בעצם כל קלפן הוא מזוכיסט.
הוא טמבל, מפני שהוא מבזבז את ההון

חבאד •עק/ב
^ דר ק טן בבית־החולים לחולי־נפש ב!
1באר־יעקב: מיטה, שולחן, כמו בשאר
החדרים. רק דבר אחד — לא כמו בשאר
החדרים: החדר מלא ציורים, מיכחולים,
צבעים.
גם הדייר שונה משאר הדיירים במוסד:
עמוס בנימיני, קלסתר חד, משולש.
זקן שחור קצר, עיניו דוקרות, יוקדות.
פיקח וחריף, מנומס בדיפלומט. לכאורה,
עוד מאושפז במוסד.
אלא שחולה זה — מנסה לשקם את
עצמו.
עמוס בנימיני התחיל את קאריירת הפשע
שלו בגיל .12 כיום הוא בן .37 בגיל 20
התחתן, התגרש אחרי שנתיים. כיום, יש
לו בת בגיל ,16 אשר אינה מבקרת את
אביה.
עמוס, היה התלמיד המבריק של כיתתו.
עורך העיתון הכיתתי, מנהיג טבעי.
בן למשפחה מכובדת ועשירה —
משפחת בנימיני הנודעת מרמת־השרון.
בגיל ,12 עבר ליד מיקשת אבטיחים.
נכנם פנימה, והתחיל לחתוך משולש מכל
אבטיח, כדי למצוא אחד מתוק. כך,
גמר את כל האבטיחים.
בעל המיקשה הלך לאביו של עמום,
קיבל פיצוי מלא עבור הנזק. ילד השעשועים
עצמו לא קיבל אפילו נזיפה.

1זדןהף | 1ך מנהל בתהחולס
באר־יעקב, הפסיכי11
]71 111
אטר ד״ר ראובן מאייר, העמיד לרשותו של
בנימיני חדר נפרד, כדי שיוכל לצייר.

היחידי האמיתי שיש לכל בן־אדם —
את הזמן.״
כיום, מכיר עמום במניעיו הפסיכולוגיים
להתנהגותו :״אני שיחקתי קלפים
כדי להפסיד כספים — כדי שתהיה לי
סיבה לחזור לפעילות פלילית. הייתי חוזר
לזייף, לגנוב, לרמות — כדי שיהיו
לי כספים להפסיד בקלפים. וחוזר חלילה.״
עמוס בנימיני לא השתמש מעולם
בנשק או באלימות. רק במוחו.
״אם אני גונב לירה אחת,״ מספר הפושע
בעל הוותק של 25 שנה במקצוע,
״היא עולה־לי, בהוצאות 11 ,ל״י. מדוע?
פשוט מאוד. כדי שלא תתפוס אותי ה־מישטרה,
אני זקוק לאמצעים כמו שיש
למישטרה: מודיעין משלי, שתיים, שלוש
מכוניות, שאני מחליף. לא גנובות. אני
שונא את הטיפשות הזו, לגנוב מכוניות,
ולהיתפס בגלל זה. משכורת לנהג —
לי אין רשיון נהיגה — שתיים, שלוש
דירות.
״לא כל דבר אני יכול להשיג באופן
ישיר — ואני משלם תמורתו פי כמה.
אני צריד לשלם להרבה אנשים, כדי שלא
יתפסו אותי, ולפנות בדרך זו מסלול
לעצמי. הכסף בא קל — אבל הולד קל.
״היו לי רווחים גדולים. הייתי מרוויח
כמו בעל מיסעדה גדולה 500 .ל״י ליום.

תמרורים
*ורץ, זייפן וקלבן -באמצעות המיכחול

!ע ומד ים להינשא. בתו של
סגן שר־האוצר צבי דינשטיין, ענת
דינשטיין, והסטודנט חבר גח״ל דני
אהרון, שהיה היו״ד הזמני וחבר הוועד
לענייני חוץ והסברה של אגודת הסטודנטים
והתפטר לאחרונה מתפקידו.
ניש!א ו. בניו־יורק, הרב המרקד
שלמהקר די בךו אי לנ ה, שהיא בת
למשפחת חזנים תושבי קנדה.
התגרשו. לאחר מאבק משפטי
ממושך בו דנו על גורל רכושם הרב,
השחקן ההוליבודי דין מרטין ואשתו
ג׳יין שהיא אם שלושת ילדיו. לדין
ארבעה ילדים נוספים מנישואין קודמים.
התפטר סגן המנהל הכללי וראש
האגף למחקר ופיתוח בחברת צי״ם, מ תפקידו
כאחראי לניהול ענף המכולות
בחברה בו מושקעים 160 מיליון דולר,
יורם אלמוגי, בנו של שר-העבודה יוסף
אלמוגי. ההתפטרות באה בעקבות חילוקי
דיעות עם מנכ״ל צי״ם משה קשתי.

ציפורים בואש אוטוטומוט

״האשה עס הציפורים בראש,״ כינה בנימיני
את ציורו זה שצוייר בביה״ח בבאר־יעקב.

של הצייר
כך — בעי
ניים אטומות — רואה הפושע המאושפז
בבית־החוליס לחולי־נפש את עצמו,

נחוג. יום־הולדתו ה־ 32 של העיתונאי
יצחק שתיל שהוא העורך והבעלים
של העיתון ידיעות המקומי היוצא באר־שבע
לאור זו השנה ה שלישית,
וכתב הספורט
של הטל וויזיה
בבאר־שבע.

אשת הרופא

עם אשתו למחלקה של עמוס — והאשה
זכתה להיות מונצחת באחת מיצירותיו.

הגנו במשותף,
את יום־הו־לדתם
ה־ ,39 פרשן
הספורט של מעריב
משה לרר
והספורטאית הפעילה
של מכבי תל־אביב
תמר שומכר (מטל) ,שהיא אם
לשלושה ילדים, משחקת עדיין בקבוצת
הכדורסל של המועדון ושחגגה השנה 25
שנות פעילות ספורטיבית רצופה. את
הראיון הספורטיבי הראשון שלו ערך
משה לרר עם תמר שומכר, כאשר שניהם
היו בני .14
נפטר בגיל ,53 חבר קיבוץ אלונים
אל״מ (מיל ).שמואל אדמון שהיה
קצין התותחנים הראשי הראשון של צה״ל.
שירת בהגנה וביחידות התותחנים של
הצבא הבריטי, היה מפקד גדוד בחטיבת
אלכסנדרוני ואחר מונה למפקד חיל התותחנים
של צה״ל. אחרי שיחרורו היה
מורה ומנהל מיפעל בקיבוצו.
נפט . 1בגיל ,63 מי שהיה מראשי
חברת עמידרושימש שנים רבות מרכז
ועד העובדים של החברה, יעקב לוינ־זון,
שנולד בירושלים, היה דור שלישי
בארץ ועבדבשירות המדינה מאז קום
המדינה.

ריפוי עצמי

עמוס בנימיני בחדר־עבודתו בבאר־יעקב.
הבד נהפך לראי לנבכי נפשו,
והרופאים מנסים, גס באמצעותו, לרפא אותו. בנימיני אינו מהסס

אך, כמו שאמרתי, היו לי גם הוצאות.
לבסוף, נשלח בצו בית־מישפט לאיש־פוז
ואבחנה לבאר־יעקב. ברח — וחזר.
אחרי 25 שנה, החליט לקחת את עצמו
בידיים .״החודש עומד בית־המישפט העל יון
להחליט על עתידי־סופית,״ הוא אומר.
״עברו כבר שלושה חודשים ו־ 21 יום —
ללא עבירה. והאמת היא, שקיבלתי בזמן
הזה כמה הצעות פליליות מאוד מעניינות.״

שום כוח
^ יך הצליח לעמוד בפני הפיתוי?
ץ | ״למדתי פה, בבאר־יעקב, מהרופא
המטפל שלי — עולה מרוסיה — איך
להשתלט על עצמי. אני יכול להשתלט
על הדחפים שלי. כעת אני משכנע את
עצמי לדחות את הדחף החיובי דווקא.
כגון — לא לצייר. הדחף החיובי הוא
יותר חזק, ויותר קשה להשתלט עליו,
בהשוואה לדחף השלילי.

לגלות על הבד את כל צפונותיו ולבטיו. בשבוע הבא, הוא עומד
לערוך תערוכה מיצירותיו. את קאריירת הפשע שלו התחיל עמוס
בגיל ,12 והיא נמשכה 25 שנים גדושות בעבירות על החוק.

״אני שוכב במיטה — ומתחיל להרדים
את עצמי. בתרגילי ריכוז. אוטוסוגסטיה.
אני מתרכז — ומתחיל להרגיש שהידיים
והרגליים שלי נעשים כבדים, ומרגיש
התחממות פיזית של אברי הגוף.״
איך מתגברים על דחף חיובי?
״אני אומר, סטופ. לא לצייר!׳ בעבר,
זה היה דבר בלתי אפשרי. הייתי מצייר
15 שעות ביממה. זה היה תופס אותי,
באמצע הלילה, או ברחוב, או בכלא.
שום כוח בעולם לא היה מונע אותי.
״היום, כשאני רוצה — אני פשוט מרדים
את עצמי. ואז אין פעילות. לא חיובית
— וודאי שלא פלילית.״
אבל את הציור הוא מפסיק היום רק
כתרגיל ריפוי ולימוד שליטה בדחפיו.
מלבד זאת — הוא מצייר ומצייר :״ואני
מרוויח יפה בציור. אני מצייר אוטופור־טרטיגו,
נופים, אני מצייר את המחשבות
שלי. אני מצייר את ההתרשמות שלי. יש
לי כ־ 100 ציורים. ובשישי בינואר, יש
לי תערוכה שמארגן עו״ד שמואל קינג.
״הציור מעודד אותי. הוא נותן לי את

ההרגשה שאני אדם פרודוקטיבי. אני חושב
שיש לי כישרון, למרות שלא למדתי
מעולם ציור. אבל התחלתי לצייר בגיל

כיום, בבאר־יעקב, מאפשרים הציורים
לרופאיו לסייע לו:
״הציורים שלי הם קשר נפשי ביני לבין
הרופאים. אני לא עושה סוד מההדגשות
וההתרשמויות שלי. לא רק הרופאים —
אלא גם השופטים יוכלו לקרוא בליבי.״
אומר ד״ר ראובן מאייר, מנהל בית־החולים
לחולי־נפש בבאר־יעקב :״עמום
הוא מוכשר מאוד. הוא מצייר יפה. אני
מעודד את מאמציו לנהל חיים פרודוקטי־בים.
אני חושב שהציור עוזר לריפוי.
הוא מרגיש אצלנו טוב. נתתי לו חדר
כדי שיוכל לעבוד.״
האם מסוגלים הפסיכיאטרים לרפא עבריינים
מנטיותיהם?
ד״ר מאייר מחייך :״אני לא יכול לענות
לך. אנו משתדלים. לכל אחד יש
זכות להיכנס אצלנו. איך הוא ייצא פה —
אני לא יודע.״

נפטר. ממחלת הסרטן, בפלמינגטון,
שבארצות־הברית, בגיל ,64 הכוריאוגרף
חוזה לימון שנחשב לאחד היוצרים החשובים
בתחום המחול המודרני. יליד
מכסיקו, החל את דרכו האמנותית כצייר,
הצטרף ב־ 1928 ללהקת מחול וייסד בסוף
שנות ה־ 40 להקת מחול מודרני.
נפטר. בברלין המערבית, בגיל
,65 מי שהיה מעוזריו הבכירים של אדילף
אייכמן, קצין הס.ם. לשעבר פ רי ד רי ד
גיסהאמר שנידון בהתחלת השנה למא־סר־עולם
על חלקו בטבח שלושת אלפים
יהודים באיטליה. עד למעצרו ב־1968
עבד בוסהאמר כעורך־דיו בגרמניה המע רבית,
ובחודש שעבר הוא שוחרר מהכלא
מטעמי בריאות.
נפטר. בפאריס, בגיל ,77 מי שהיה
ב־ 1953 ראש ממשלת צרפת ושר בכמה
מהממשלות שם, רנה מאייר.

נפטר. במוסקבה, בגיל ,84 אנדריי
נ. טופולב, שהיה אחד ממתכנני המטוסים
הנודעים בעולם, שיצר מטוסים מ המטוס
החד־בוכנתי העשוי עץ, עד למטוסים
על־קוליים. בשנות השלושים נעצר
טופולב בפקודת סטאלין בטענה שמסר סודות
של מטוסים לגרמנים. הוא הציל עצ מו
בהכינו בעודו במעצר תוכנית לייצור
מפציץ טקטי חדש. לפני חודש העניק לו
נשיא ברית־המועצות, ניקולאי פודגורני.
עיטור שלישי של גיבור העבודה הסוציאליסטית.

״חוסר ההגינות המינימלית של העסקנים שהשתלטו
לאחרונה על המיפלגות הגדולות, והציניות הגמורה של הם
לגבי עצם יסודות הדמוקרטיה, הופכים לעיני כל את
הדמוקרטיה לכלי ריק מתוכן ממשי.״

נציגי שמונה סיעות ככנסת החליטו היום,
כישיבה משותפת, להכריז על ״מרי פרלמנטרי״
נגד קבלת הצעת-החוק הפרטית של חב
רי־הבנסת אברהם עופר (מערך) ויוחנן כאדר

הסיעות הן: אגו״י, ל״ע, ע״מ, רק״ח, פא״י, המרכז
החופשי, העולם הזה ומק״י.
דוברי הסיעות סירבו לפרט באיזה שיטות ינקטו, אך
אמרו ש״כאשר הרוב משתמש בכוחו כדי להרוס את
הבסיס המוסכם של חיים פרלמנטריים תקינים, אין לנו
ברירה אלא להפר מצידנו הסכמה זו. נעשה אח הכל
כדי לסכל את המזימה ולהעמיד את הציבור על חומרת
המזימה של המערך.״

מאת אור• אבנר•
20־ 18 בדצמבר 1972

לקראח
..מרי מרל מו ס ר ׳,
נאמתי במליאה. אמנון זיכרוני הכין שאילתות.
הצעת-החוק שלנו בעניין נשואין אזרחיים הונחה על
שולחן הכנסת. השרים ענו לשאילתות שלנו, והצגנו
להם שאלות נוספות.
אולם עיקר הפעילות של סיעתנו השבוע היתה
במקומות אחרים — בחדרי״ישיבות ובמיסדרונות. שם
לקחנו חלק פעיל, ולעיתים מרכזי, בגיבוש החזית המאוחדת
של כל הסיעות הקטנות למילחמה בהצעת
גזל המנדאטים.
בהתייעצויות אלה נולדה והתגבשה ההצעה לארגן
בכנסת ״מרי פרלמנטרי״ — איסטרטגיה של מאבק
בלתי״שיגרתי שלא היתח לה עדיין דוגמה בכנסת.
אולי כדאי לעקוב אחרי הכנת המאבק באמצעות
ההודעות לעיתונות ששוגרו השבוע על־ידי סיעתנו. חנה
אחדות מחן:

״המערך מתנהג כמו אפנדי, שהתעשר ורוצה לגזול
את הרכוש הדל של העניים,״ אמר ח״כ מנחם פרוש בישיבת
ועדת החוקה, חוק ומישפט, שדנה בהצעת־החוק
של חברי הכנסת עופר ובאדר לשינוי שיטת חישוב הקולות
העודפים בבחירות.
לישיבה זו הוזמנו, על פי בקשתם, נציגי כל הסיעות
הקטנות שאינן מיוצגות בוועדה.

בהסבירו את השיטה המוצעת, אמר ח״ב
אורי אכנרי :״למעשה מבוצעת כאן הפיכה
בעלת השפעות מרחיקות לכת. השיטה המוצעת
לחלוקת המנדאטים ככנסת תנחיל למערך
רוב מוחלט בכנסת, גם כשיישאר מיעוט
כקלפי.״
ח״כ אליעזר שוסטק אמר שמדהים לראות שגח״ל
נותן יד לביצוע מזימה זו. הוא הזכיר שתנועת החרות
לחמה בכנסת השנייה נגד השיטה המוצעת על-ידה עכשיו,
למרות שהיתר, אז סיעה בת 14 חברים.

בהסבירו את השיטה המוצעת, צייד אבני
רי שבבחירות הקרובות ישלם המערך כ־13
אלה קולות כממוצע עבור מנדאט, כעוד שמיעה
קטנה בעלת 25 אלף קולות תקבל מנדט
אחד כלבד.
תוצאה זו מושגת על־ידי כך שמבטלים את עודפי
הקולות של כל הסיעות, ומחלקים את המנדטים על פי
שיטה מתימטית שרירותית, המנחילה אוטומטית 2—4
מנדאטים נוספים למערך.

א- 2 4 2 1

או חי דו שהאש
באיחור של שבוע הייתי רוצה להגיא כאן ויכוח־זוטא,
שלא זכה בתשומת־הלג הראוייה, למרות שהוא
טומן בחובו הכרעה הרת״גורל לחיי כולנו.
הנושא: החלטת מועצת״הביטחון , 242 הקובעת
את העקרונות להשגת ״שלום צודק ובר־קיימא״ ,תוך
הכרה הדדית של מדינות המרחב, נסיגה לגבולות
״בטוחים ומוכרים״ ,ופיתרון צודק של בעיית הפליטים.
חיים לנדאו מחרות הביא הצעה־לסדר־היום, ש

אורי אכנרי טען כי הצעת-החוק הי
תה נפסלת אוטומטית על־ידי בית-המישפט,
אילו היתה קיימת בארץ חוקה.
בעזרת מיספרים הוכיח שאם תתקבל השיטה המוצעת,
יגדל הפער בין מיספר הקולות ש״ישלמו״ סיעות
שונות עבור מנדאט, והפער הזה יפעל תמיד לטובת
הסיעה הגדולה ביותר.
ח״כ אליעזר שוסטק טען שהשיטה המוצעת תגרום
לכך שהמערך יגזול כ־ 40 אלף קולות מן הסיעות הקטנות.
הוא הזכיר שד״ר יוחנן באדר תמך בשיטה הקיי מת׳
כשחרות היתה הסיעה השלישית בכנסת, ומציע
את שינד השיטה רק אחרי שגח״ל. הסך סיעה גדולה.
על כך העיר ח״כ אבנרי :״השאלה אינה א ם באדר
צדק, אלא מתי הוא צדק.״
ח״כ יגאל הורביץ המשיל את המערך לאריה הטורף
את השפן, ומתנצל לאחר מכן שהשפן הרגיז אותו מפני
שמיצמץ בעיניו. ח״כ מנחם פרוש השתמש, לעומת זאת,
במשל כיבשת הרש.

״אווירה של גאנגפטריזם וביריונות פוליטית,
לית דין ולית דיין, השתררה ביחסים
הכין־מפלנתיים במדינה,״ הצהיר ח״כ אורי
אכנרי בהודעה לעיתונות, כתגובה על ההצבעות
כוועדת החוקה, חוק ומישפט כעניין
עודפי הקולות ובוועדת הכספים כעניין מימון
הבחירות.
״שליטי המימסד המיפלגתי החליטו לפגוע ככל האפשר
בסיעות קטנות, ואינם מסתירים שכוונתם העיקרית
היא לפגוע בסיעת העולם הזה — כוח חדש. לצורך זה
הם מוכנים לאחוז בכל אמצעי פסול ונלוז, כולל עידוד
כלנטריזם, ומתן פרם לשחיתות פוליטית. שינאתם לסי-
עתנו הלוחמת מעבירה אותם על דעתם.״

ח״כ אכנרי הוסיף :״בימים אלה פושטת
בקרב הנוער ההרגשה שאין עוד שום סיכוי
להביא לשינוי כמדינה בדרכים פרלמנטריות
ודמוקרטיות. מעשי המיפלגות הגדולות מוכיחים
כי מנוי וגמור עימן לדרוס כל כוח חדש,
המעז לבקר את המימסד ולפעול לטיהור המדינה.
מעשים אלה יתנו תנופה נוספת ל פרישת
הנוער מן הזירה הלגיטימית, ויעודדו
הקמת מחתרות קיצוניות.״

ח ״כ לנד או
דנה בהחלטות האחרונות של עצרת האו״ם. השיב
על דבריו השר ישראל גלילי, שהציע להעביר את ההצעה
לוועדה.
קמתי כדי לנמק את הצעתי להסיר את ההצעה
מסדר־היום, ותוך כדי כך התפתח ויכוח משולש
מאלף :

אורי אבנרי ז אני מתנגד להצעה שהובאד, על-
ידי חבר־הכנסת לנדאו, מכיוון שברור לכל שמגמתו היא
להביא לביטול תמיכת ישראל בהחלטת מועצת־ד,ביטחון
.242
חיים לנדאו ז צדקת.

אורי אבנרי: מהו המצב הפורמלי?
קודם־כל, ב־ 1במאי 1968 הודיע השגריר יוסף תקוע,
שישראל מוכנה לנהל משא־ומתן על בסיס החלטת מו־עצת־הביטחון
.242
חיים לנדאו: לא נבון!
מנחם בגין: השגריר תקוע מסר את ההון!
| דעה ואמר: ישראל מקבלת את ההחלטה 242
; 1לשם כינון שלום צודק ובר־קיימא במיזרח־התי־

כון. הוא לא התייחס כלל לסעיפים.
אורי אבנרי: בדיוק. מאחר שכינון שלום
צודק...
מנחם בגין: זה היה על דעת ראש־הממ־שלה
ושר־החוץ בילבד, בלי החלטת ממשלה. זה
כתוב בפרוטוקול.
השר ישראל גלילי: מה זו החלטה 242
בלי הסעיפים?
מנחם בגין: השר גלילי, אתה יודע יפה
כמוני — אני מוכן לקרוא יחד איתך בכנסת את
פרוטוקול הישיבה — אבל, אתה מתעלם מזה.
אדרבה, אני מסכים לקרוא יחד איתך את הפרוטוקול.
זו היתה הודעה.
הממשלה החליטה להתחייב כביצוע החלטה
— 242 חלוקה מחרש של ארץ־ישראל ונסיגה.
אורי אכנרי: צר לי שאני צריך להתערב
בוויכוח...
מנחם בגין: אני מודה לחבר־הכנסת אב־נרי,
שנתן לי הזדמנות להבהיר את הסוגיה.
אורי אכנרי: אני רוצה להבהיר, שבעיקבות ההודעה
הזאת של השגריר תקוע, ב־ 1במאי ,1968 נתקיים
דיון בכנסת ב־ 8במאי . 1968 העילה היתה ההצעה
להביע אי־אמון לממשלה, בגלל הסכמתה להחלטת מועצת
הביטחון .242 סיעת גח״ל, יחד עם סיעות־הקוא־ליציר,
האחרות, הצביעו אז נגד אי־האמון.

בזה אישרה הכנסת את קבלת החלטת
מועצת־הכיטחון ,242 כנוסח שהיא הובאה.
אליעזר שוסטק: מי הציע אי־אמון ל
אורי אכנרי: הכנסת אישרה את ההסכמה,
להחלטה ,242 לפי הנוסח שהובא.
שמואל תמיר: מי הציע אי-אמט?
חיים לנדאו: אלה שקיבלו ב־ 1969 המון
מנדאטיס.
אליעזר שוסטק: אינני רואה שאתם מקבלים
המון מנדאטיס.
חיים לנדאו: בעד רעיונות מקבליס מג־דאטים.
שמואל
תמיר: באוגוסט 1970 הלכה גח״ל
בדרך הנכונה והתנגדה להחלטה ,242 בעיקבות
הצעת אי־האמון שלנו ב־ .1968 עכשיו גם אבא
אבן, ב־ ,1972 מדבר על התנגדות.
היו״ר מרדכי זר: חברי הכנסת תמיר
ולנדאו, אבקש להפסיק את הוויכוח המישפחתי.
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, הוויכוח הנרגש
הזה היה מיותר, מכיוון שכל מי שהצביע בעד קבלת
ההחלטה ,242 ייחשב לו הדבר לכבוד.

ההחלטה 242 היא הבסיס היחיד הקיים
היום להפסקת־האש, הבסיס היחידי לאי־חי-
דוש המילחמה. מי שמבטל את תמיכת ישראל
כהחלטה ,242 יוצר כמיזרח התיכון מצב
ההופך את המילחמה לכלתי־נמנעת. האש
תתחדש אז בהכרח.

משום כך אני נחרד. אינני מודאג מדבריו של חבר-
הכנסת לנדאו, מכיוון שכולנו יודעים שהוא וסיעתו,
חרף כל ההצבעות, היו תמיד נגד החלטת מועצת־ד,ביטחון
,242 ובצדק מבחינתם, מכיוון שהחלטה 242 קו־ב_עת
שאסור לספח שטחים בעיקבות מלחמה.
מנחם בגין: אחה לפחות יודע שזה כזב
בינלאומי? במילחמת״מגן לא חלים שינויים טריטוריאליים
בחחה־שלום? במילחמת תוקפנות אסור
לספח !
אורי אכנרי: אינני יכול להתווכח עכשיו
טל התוכן האידיאולוגי של ההחלטה. זוהי ההחלטה
כמו שהיא, ועליה אנחנו מתווכחים.
אותי מדאיגים דווקא דבריו של השר גלילי בוויכוח
היום, ודברי השר אבא אבן בימים האחרונים.
מי שאוזנו היתר, כרוייה לניסוחיו המדוקדקים של
השר גלילי היום, מוכרח היה לשים לב לפחות לשני
ביטויים :
ראשית: הביטוי שעליו חזר כמה פעמים ״עד כה״.
״הממשלה לא החליטה ע ד כה להינתק מהחלטת מועצת
הביטחון.״ דהיינו: השאיפה הכללית היא להינתק,
האפשרות קיימת, האיום עומד בעינו. לפי שעה — כך
אני מפרש את דבריך, כבוד השר — לפי שעה ישראל
עדיין לא הסיקה את המסקנה הזאת.
שנית: הביטוי ״פוטרת אותנו מ־242״ .אם יקרה
דבר כזה וכזה — זה ״פוטר״ אותנו. כלומר 242 ,זוהי
צרה צרורה, שנאלצנו להסכים לה בעל־כורחנו, ואנחנו
רק מחכים להזדמנות שתפטור אותנו מן הצרה הצרורה
הזאת.
אני חוזר ואומר: אם ״ניפטר״ מהחלטת ,242 אנחנו
נביא לחידוש האש.

הברירה היא 242 :או מילחמה !

שרה תיי רו ת
וצארה תיי רו ת
אחת מהצעות־החוקים החמורות ביותר שהונחו
לאחרונה על שולחן הכנסת נוגעת דווקא לנושא תמים
— התיירות. משה קול הביא הצעה המעניקה לו
ולפקידיו סמכויות עצומות — לסגור בתי־מלון, לחסל
מורי״דרך, להשיל על כולם עונשים כבדים. העילה :
להגן על התיירים בפני ניצול-לרעה.
מצדיקי ההצעה טענו שהיא טובה, מפני ש״יש לה
שיניים״.
אמרנו על כך, בין השאר:

אורי אכנרי: בחורה יפה צריך שיהיו לד, שיניים

אפ שר לחסד את השחיתות במועצות הדתיות -
על־יד חיסול המועצות הדתיות עצמן!
בעקבות המשבר במועצה הדמית בירושלים,
הביא שר־הדתות הצעת״חוק המסמיך אותו למנות
קציני״ניהול במצבים מיוחדים. על בך
אמרנו :

אורי אכנרי: ישנה רק דרך אחת לשים קץ לריק-
בון ולשחיתות במועצות הדתיות ברחבי המדינה, והיא :
לשים קץ למועצות הדתיות עצמן.
טובה סנהדראי ו איפה נאמר שיש שחיתות
וריקבון?
אורי אבנרי ג מייד אוכיח לך. סבלנות.
כי הקומדיה המתחוללת בימים אלה במועצה הדתית
בירושלים, אינה אלא תוצאת־לוואי של הטראגי־קומדיה
הגדולה, שהיא כלל־ארצית.

בל מועצה דתית כארץ היא פור־שומן.
השחיתות הבסיסית שהולידה את המועצות
מוכרחה להוכיל לשחיתות גם כתור המועצות.
אין
טעם לטפל בסימפטומים, כפי שעושה מבקר־המדינה.
יש צורך לטפל בשורש התופעה. על רקע המצב,
הצעת־החוק הזאת היא בדיחה.

בוו השומן הגחל ביותו
כארץ קיים מישטר פיאודלי, החובק את
כל מיפלגות המימסד — אותן הנמצאות כקו־אליציה,
ואותן הנמצאות, למראית־עין כיל
כד, כאופוזיציה.

משה כרעם ז מה קרהיאצלכס? גס כן
בור שומן?
אורי אכנרי ז אני, ברוך השם, אינני שותף
לעסקים שלכס !
לפי השיטה הפיאודלית, מקבלת כל מיפלגה אחוזה
פרטית על חשבון הציבור -ובה היא עושה כרצונה, משבצת
את עסקניה במישרות ציבוריות, מעבירה לכיסיה
קרנות ציבוריות, מחלקת לעצמה כיבודים והנאות.
יצחק רפאל ז חשבתי שהיום תחדש משהו.
אורי אכנרי 1תשנו את המצב — אשנה
גם אני את ניתוח המצב.
האימפריה הכלכלית העצומה ששמה מפד״ל זכתה
בחלוקה זו לכמה וכמה אחוזות שמנות. אחת המכניסות
ביותר היא האחוזה של מישרד־הדתות. ובתוך אחוזה זו,
החלקה הקרוייה מועצה דתית היא השמנה ביותר.

מסופקני אם כבל מערכות המישטר קיים
ייצור אכסורדי יותר מזה.

מעשיה מחייבים את כל האזרחים היהודיים במדינה,
החיים והמתים כאחד, הדתיים והחילוניים, ואפילו את
האנטי־דתיים הקיצוניים ביותר.

אולם לכל אלה אין שום השפעה על המועצה.
הם כפופים לשילטונה, הם משלמים את
חשכונותיה המנופחים עד כדי זוועה, אך אין
להם שום ייצוג כה. הכלל המקודש — ״אין
מיסוי ללא ייצוג״ — נדרם כאן ככוז וכדגל
גאווה.
אין שום סיבה סבירה לעצם קיומו של מוסד זה. המוס דות
הנבחרים של הציבור — העיריות והמועצות המקומיות
יכולים להגיש את השרותים הדתיים לאזרחים כמו
כל שרות אחר. די במנגנון מצומצם כדי לספק את כל
השרותים האלה, בצורה טובה ויעילה.

אבל לפי הסבם החלוקה הפיאודלית, זוהי
אחוזה המגיעה למפד״ל, ועל כן יש צורך

יפות. אבל בחורה שכולה שיניים — ספק אם היא יפה.

חוק טוכ צריך שיהיו לו שיניים. אכל חוק
שכולו שיניים ותו לא — מסופקני אם הוא
חוק טוב.

מוסכם שהתיירות חשובה מאוד. מוסכם שיש תופ עות
שליליות חמורות בשטח התיירות.
איני מסכים להכתים ציבור שלם, כל ציבור העוס קים
בתיירות, כל העוסקים במלונאות, וכל מורי-הדרו.
ולומר שכולם מושחתים וכולם מתייחסים אל התייר כאל
פרה חולבת.
תהיה זאת האשמה קולקטיבית מוגזמת מאוד.
משה קול ז מי אמר כך? אני אמרתי זאת?
אורי אכנרי: לא אמרתי שמישהו אמר.

כמוסדות מיותרים אלה, שבהם משובצים אלפי
עסקנים של המיפלגה — חלק נכבד של רכבות
עסקני המפד״ל החיים על חשבון הציבור, באמצעות
המיפלגה, והמספקים לה את עיקר הקולות
ככחירות.

שחיתות של מיליונים
לפני ארבעה חודשים פירסם מבקר־המדינה דו״ח על
הביקורת שנערכה במועצה הדתית בירושלים — המועצה
שבגללה נסערו עתה הרוחות.
נסתבר שבמוסד זה מתרחשים דברים חמורים יותר
מפרשת הקומדיה הטלפונית של טדי קולק * .לא רק קווי־הטלפונים
מנותקים שם. מנותקים כל קווי המינהל התקין.

כדי להכין את החשיבות העצומה של המועצות
הדתיות לקיום האימפריה הכלכלית
של המפד״ל, די לדעת שבמועצה הדתית האחת
הזאת מועסקים על חשכון הציכור 204 עובר
דים, כמחציתם כמישרות מלאות. המועצה
משלמת שכר מלא או חלקי ל 30-רבני שכונות,
00 רכני כית-בנסת 17 ,עובדי מיקוואות2 ,
מדריכות כתחום טהרת המישפחה 14 ,מפקחי
כשרות, ועוד ועוד.
יצחק רפאל ז מה המשכורת של רב בבית־

אורי אכנרי 1אדוני, חבר־הכנסת שחור,
אינני רוצה לשלס עבור פיקוח על הכשרות ב־מיסעדות
שאינני רוצה לאכול בהן. מדוע אתם
מכריחים אותי לשלם בשביל דברים החשובים
לכס?.אלה שזה חשוב ויקר להם — ואני מכבד
את רגשותיהם — יואילו בטובם לשלם בעצמם
עבור הדברים היקרים להם. לי יקרים דברים אחרים,
שאתה אינך משלם עבורם.
אשר לתמיכת המועצה בבתי־הכנסת, די להזכיר את
הפרשה האחת שנתגלתה: שר־הדתות מימן מתקציב זה את
פעולות סיעת הצעירים במיפלגתו. הם הכניסו ארון־קודש
למועדונם, והפכוהו ל״בית־כנסת״ .רק הדמיון הפרוע
ביותר יכול לתאר לעצמו איזה הון זורם בדרך זו בכל
שנה למוסדות מיפלגתיים אחרים, מבלי שהדבר נתגלה עד
כה ברבים!
אין צורך להזכיר כי המועצה קיבלה בסיטונות עובדים
ללא מיכרז — מה טעם במיכרז, כשהכשירות היחידה
הדרושה היא עסקנות במפד״ל? אין צורך להזכיר שרבים
מהם הם ״קרובים של חברי המועצה או של מנהלי

כנסת?

אורי אכנרי ז זה כתוב בחוברת שלפני.
יצחק רפאל 100 :לירות

אורי אכנרי ז אס מיפלגה יכולה לשלם לכל
בוחר שלה 100 לירות לכל חודש, הרי קיומה
מובטח להרבה מערכות בחירות.
איך נבחרים האנשים היקרים האלה — יקרים תרתי׳
משמע ז
אומר המבקר :״בדיקת תיקים אישיים של הרבנים
שבמועצה העלתה כי למרביתם(!) אין תעודת־כשירות
לכהן בתפקיד רב.״ אם כן, איזו כשירות יש להם?

קל לנחש — הכשירות טמונה כפינקס־חכר
של המפד״ל. הם משרתים את הריבון של העולם
המסויים הזה — שר-הדתות.
שאר גילויי המבקר מתארים בצורה ציורית את המתרחש
באחוזה זו. יש בה יו״ר וארבעה סגנים בשכר, כולם
עסקני מיפלגות. הם מונו מבלי ששר־הדתות אישר מיספר
זה. יתכן שאפילו.הוא התבייש. הוא נתן את האישור
רק לפני חצי שנה, באיחור של שנים.
מובן שאין במועצה ועדת־ביקורת. יש הנהלה, אבל
בשנת 1971 היא לא קיימה אפילו ישיבה אחת.

הפיקוח על הכשרות בירושלים עלה כשנת
160,055 1070/71 לירות. ההכנסות היו 12,060
ל״י. את השאר — כ 150-אלך לירות — שילמו
הקורבנות של החוק, האזרחים אשר מפקחי־הכשרות
יורדים לחייהם, ומונעים מחם לאכול
כאוות נפשם.
בנימין ׳טהור: אם אינך רוצה אוכל כשר,

אל תקנה.

*) קולק ניסה להתקשר עס יר׳ר המועצה, אך הטל־פונאי
לא העביר את השיחה, בגלל השביתה שהיתה קיימת
במועצה.

אני אומר שאינני מסכים להכתים ציבור שלם
בכך. אם מתקבל רושם מפירסומיס שונים כאילו
זה כן כך — אינני מקבל אותם.
אבל התופעות החמורות קיימות, כולנו יודעים שהן
קיימות, ודרוש חוק כדי למנוע אותן.
אבל גם המטרה הטובה של חקיקת חוק תיירות אינה
מקדשת את כל האמצעים. הצעודהחוק המונחת לפנינו,
דבקו בה סממנים טוטליטריים.
כשעברתי על החוק ניסיתי לסמן בדיו אדומה מה
אינו מוצא חן בעיני, ואני מוצא שיש יותר מלים שמתחתן
יש קו אדום מאשר מלים שאינן מסומנות בקו אדום.
השר קובע מהי עבירה. השר תובע לדין, שופט, מע
השר
זרח ור הפ טיג
מחלקות של המועצה.״ כל זה — והרבה יותר — נתגלה
על־ידי מבקר המדינה.
המועצה האחת הזאת הוציאה בשנה האחרונה שלושה
מיליון ל״י — שלושה מיליוני לירות של משלמי־המסים.

ידאג המיעוט הדתי לעצמו !
לא אכנס עכשיו לשאלה העקרונית אם ככלל צריכים
אזרחים חילוניים לממן שרותים דתיים שהם אדישים להם,
או מתנגדים להם. אנחנו רוצים להפריד בין הדת והמדינה
— יקיים המיעוט הדתי את השרותים שהוא מזדקק
להם.
אבל אפילו מי שמקבל את העיקרון שהציבור כולו
צריך לתת שרותים אלה — על חשבונו — מוכרח לפסול
את השיטה הקיימת. יש לבטל אח המועצות, ולהטיל את
אספקת השרות על מוסדות הציבור הנבחרים.

לאור צורך זה, הצעת־החוק המובאת לנו
כאן היא חסרת־ערך. היא נוגעת רק לטכניקה
שכה משתלטת המפד״ל, באמצעות השר שהוא
ראש אחת מסיעותיה, על כור־שומן זה.
אנו מציעים להחזיר את הצעת־החוק לממשלה.

ניש, מוציא לפועל, הכל יחד. על מעשי השר אין עיר-
עור ממשי.
...נוצרים כאן מוסדות שמסופקני אם יש הרבה דומים
להם במדינה. יש פה מין בולשת, נ.ק.ו.ד. של תיירות.
אפילו איש ש.ב ,.העוסק בריגול נגדי, היה מקנא
בסמכויות המוענקות כאן ל״מבקר־התיירות״.

כשכל הדברים האלה מתרכזים כחוק דרקוני,
זה מסובן. למעשה הופך כאן שר־התיי
רות לצאר-התיירות.
משה קול ז יש להגן גם על התיירים1 ,לא

לרצוח את התיירות.
אורי אכנרי: אני מסכים, אדוני השר. אני
באמת מסכים לזה. אבל אינני מסכים לאמצעים.

במדינה

הצגת בכורה:

משוררים

ליד הפסנתר

המועדון הסאטירי שנפתח ברחוב בן־יהודה
בתל־אביב. שוש מלווה בנגינתה את ההצגה.
היא גם הלחינה מילים של דן אל־מגור
לשיר הפתיחה של ההצגה. העבודה
הזאת היא רק זמנית בשביל הפרנסה.
האהבה נתונה לכתיבה ולזימור.

על־ידי שולה חן, בערב שירי
שאורגן על־ידי גלי־צה״ל.
לגמרי במקרה, מצאה אותה הטלוויזיה
הלימודית, ביקשה ממנה לכתוב מוסיקת־רקע
להצגת החייל האמיץ שווייק, תוכ נית
שתוקרן במשך השנה הקרובה ב מסגרת
יובל למחבר ההצגה, יארוסלב
האשק.
לאחרונה, כתבה גם מוסיקה להצגה של
משה פריוואס בסטודיו של ניסן נתיב.
וכל זה אולי לא הרבה. ומה שיש ל־שוש
להגיד על ההצלחה ,״זה לא מה
שיש לרבקה זוהר, למשל, להגיד עליה.״
אבל עם ההבטחות של נועם שריף,
שלבחורה הזאת יש כישרון — והתוכ ניות
״ללמוד את המקצוע ברצינות, כי
סוף־סוף לא למדתי בכלל קומפוזיציה
ותיזמור״ — והעובדה שהיא מוכנה אפי-

(המשך מעמת )30
אשתי ראתה אותנו. ייתכן שהיו הרבה
מקרים.״
ואילו לילדיו הגדולים אמר בפירוש:
״יש לי עם הצעירה שפה משותפת. היא
פקחית ואפשר לדבר איתה. אני יוצה
אותה ולא יעזור שום דבר.״
לחץ. הוכחה נוספת ששלפה האשד.
בפני השופט: פתק, שגילתה באחד מכיסי

שהבת הקטנה מנגנת בשעות הקטנות של
הלילה. אפילו שזה מקום מכובד כמו תיאטרון
סאטירי, ולא סתם בר אפלולי, כמו
שנפל בחלקם של הרבה גדולים וטובים
בראשית דרכם, וגס אם זה נעשה רק בשביל
הפרנסה.
אבל לאמהות יש תמיד סיבות מוזרות
לדאגה. כמו למשל, העובדה שהבת עברה
כבר את גיל ה־ 24 ועדיין רווקה.
איפה הצבע!
^ חברים הקרובים אינם מודאגים.
1 1הם סתם עצובים קצת. בלונדון היא
אולי תלמד הרבה מוסיקה — אבל מה
עם הנהיגה הנועזת, כשיד אחת על ההגה

ן* עם הן היו ארבע.
רותי עם החזה השופע וד!רגליים
החטובות.
איילה עם השיער הקצוץ וההגיון הגברי.
ברכי, שדם צוענים נוזל בעורקיה,
ושוש.
הצעת נישואין שבוששה לבוא, הבריחה
את רותי לזרועותיה של לונדון.
עולם העסקים הלונדוני קרץ לאיילה.
אצל ברכי, זאת היתד. תמיד רק שאלה
של זמן.
נשארה שוש. עם התוכניות להרחיק־לכת.
כל הסיכויים, שבפברואר הן תחזורנה
להיות ארבע.
בלונדון, כמובן. איפה כבר יכולים להיפגש
ישראליים, אחרי כל־כך הרבה שנים
שלא ראו אחד את השני?
אז לפני שהיא הולכת בעקבות המו סיקה
לארצות־ניכר, והופכת להיות שם
תגלית ישראלית, כמקובל, וחוזרת אלינו
מפורסמת ומחודשת — נא להכיר:
שושנה רייזמן 24 .וחצי שנים. ראש
מדובלל. עיני ילדה שהצחוק מדליק את
החום שלהן. ידיים קטנות, הנראות עוד
יותר קטנות על מנענעי הפסנתר.

נתכע פולקה -
הילדים סיפרו —

רומן עם
פ סנ תר

** רב ערב, אפשר לראות אותה ב־י
ע מועדון הקבארט הסאטירי שנפתח ל אחרונה
בתל־אביב, חבוייד. בין פסנתר
מגושם ומדפי הבר, ורק ראשה המתולתל
מגיח מפעם לפעם.
הרומן עם הפסנתר התחיל כמובן דרך
המוסיקה הקלאסית. זה היה לפני הרבה
זמן. היא כבר הספיקה לגמור את הפקולטה
לפילוסופיה ואת האקדמיה למו סיקה
באוניברסיטת תל־אביב, כש״יום
אחד, זה היה לפני חמש שנים בערך,
בלי לדעת למה ואיך, התחלתי גם לכתוב
מוסיקה, לא רק לנגן אותה.״
האהבה החדשה דחקה את רגלי הישנה.
כך שפסנתרנית, היא כבר לא תהיה.
בשביל זה צריך הרבה מהחלק האחורי
של הגוף — דבר, שכל אחד שעיניים
בראשו, רואה מיד שאין לה.
נשארה הכתיבה. אבל גם זה עם הרבה
היסוסים :״אני לא חושבת שאני יכולה
להביא בשורה חדשה לעולם המוסיקה.
אז אני מנסה להיות פונקציונלית. בעיקר
הייתי רוצה לכתוב מוסיקה לסרטים ו מחזות.
השאיפה שלי היא להגיע למק סימום
של כנות עם עצמי ובמוסיקה.״

רוו ק ה
ז קנ ה
ינתיים, הספיקה כבר להלחין
תמלילים. בין השאר, שיר שבוצע

ותוכעת פורקה— שאבא מתנשק עם הפקידה

בששת הססנות

של הלילה, אחרי שהתוכנית מסתיימת, מתאספים
חלק מהנוכחים סביב הפסנתר, שוש מנגנת שירים
מוכרים והס שרים יחד איתה. העיקר שתהיה אווירה. הרומן של שוש עם הפסנתר התחיל
דרך המוסיקה הקלאסית. לפני חמש שנים היא התחילה גס לכתוב מוסיקה, לא
רק לנגן אותה .״אני רוצה לכתוב מוסיקה לסרטים ומחזות,״ אומרת שוש.

ו!יוי ו! 11 !1111111־־׳ווז*יי^זז^>86ו ׳*^18(11 צ?

לו לעזוב את תל־אביב הקטנה לטובת והשנייה על החלון? מד, עם -הנסיעות
לונדון הזרה, כדי לקיים את הכתוב: הפתאומיות לאילת? ואיפה היא תצליח
״אין נביא בעירו״ — עם כל אלה, כל לתפוס כזה צבע שחום ומקסים, כמו שהיא
הסיכויים שעוד יישמע ממנה.
תופסת בקייץ על החוף של תל־אביב?
רק לאמא שלה, כמו לכל האמהות הובכלל,
מה יש להן, לילדות הקטנות
טובות. אין כל־כך הרבה סבלנות. לפ האלה, שפתאום מתחשק להן לנדוד לכל
עמים היא אפילו קצת מתרגזת על זה מיני מקומות רחוקים?

חולצתו, ושהיה מיועד לפקידה השובבה.
שם פולקה כתב בשגיאות־כתיב כבדות:
״היחסים והרגשות לא צריכים להתקל קל׳
אגב לחץ של חסידה על אימך או
עלייך. לא ניתן לה לנצח. זה מה שהיא
רצתה. לשבור אותי על-ידי סידורים שוגים.
אתבע ואוכיח לה. במקום ללכת
שכם בשכם ביחד ולא בניפרד.״
כאשר שאל אותו השופט מה פשר ה פתק׳
הסביר :״אני מכיר את הפתק שאתה
מראה לי. זה כתב־ידי. זה תלוי
מתי ניכתב. תמיד אני כותב שירים.״
תקיפה. הקשיים שהערימה עליו רעייתו,
עיצבנו את פולקה. באחד הימים
הופיע בדירתו החולונית המפוארת וגדר־שודהרהיטים
והניברשות, ובצעדי פולקה
החל לנפץ, לדברי התביעה, מכל הבא ליד.
על כך, התלוננה חסידה פולקה במשטרה,
והמישפט הפלילי על תקיפה עומד
להתברר בקרוב. לצורך כך, גייס פולקה
את עורך־הדין חיים קאזים, במקום פרק ליטו
לענייני מזונות, עודך־הדין יששכר
טיטונוביץ׳.
בינתיים, ממשיכה חסידה פולקה לייחל
לדמי־המזונות — אשר מאז החלשת השו־

קולנוע
במאים
•ש עשן ויש א ש
אנדרה קאיאט הוא הפרקליט הצרפתי
אשר החליט לפני שנים רבות לנהל את
משפטיו על צלולואיד, ולהראות בקולנוע
את הצדדים האפלים יותר של החוק היבש.
הוא עשה זאת פעמים רבות, לעיתים אפילו
בהצלחה ניכרת — כולנו כרוצחים,
מישפט צדק, אחרי המבול — ולעיתים
בתוצאות מסחריות מסחררות (למוח
מאהבה).
מאחר והוא שואב את השראתו ימן המציאות,
החליט קאיאט לאחרונה לעשות
סרט בשם אין עשן ללא אש. זהו סיפור
על רופא המחליט להתמודד בבחירות לעירייה
נגד ראש־העיר המושחת.
מאחר ואי־אפשר לשכנע אותו בדרכים
אחרות לוותר על כוונותיו, מתחילים יריבי
הרופא לאיים עליו בסחיטה, בעזרת
צילומי־התעלסות מפוברקים של אשתו עם
גבר זר.
קאיאט הגיש את הסרט למרכז הקולנוע
הממשלתי, לשם קבלת אישור פור מלי
לפני תחילת ההסרטה. והנה, בפעם
הראשונה בתולדות המרכז — הוחלט
שהסרט של קאיאט פסול מיסודו, לא
יקבל אישור הצנזורה, כאשר יהיה מוכן.
בצרפת, אין זה איסור להפיק את הסרט
— אבל ברור שקשה למצוא משקיעים
להרפתקאה מסחרית מעין זו. סרט שאיסורו
ברור, לא יוצג אף פעם — וממילא
לא ירוויח כסף.
בשבוע האחרון כינס קאיאט עיתונאים,
הודיע להם כי האיסור ההיסטורי
הזה נגרם על־ידי לחצים פוליטיים טהורים,
משום שעלילת הסרט דומה מאוד
לסיפורו האמיתי של מישהו בעל מישקל
במיפלגת השילטון .״זה עוד קורה,״ מדגיש
קאיאט ,״כשהבחירות באופק, ושר־התרבות,
דיהאמל, מבטיח לבטל את הצנזורה.״
אבל מי אמר שפוליטיקאי צריך גם
לקיים הבטחות?

תדריך
תל־אביב
התפוז המיכני (פאר,
אנגליה) — פני העולם הבא אלינו לטובה
בנוסח הבמאי סטאנלי קובריק: אלימות
משתוללת בחוצות, המימשל הופך אנשים
לתפוזים מיכניים, והאמנות אינה עוד תמריץ
ליופי. צריך לראות.
*?*ן* מי:י ומוסקוכיץ (תכלת,
ארצות־הברית) — ג׳ון (בעלים) קאסאבטס ׳
עוקב במצלמה רגישה ובפיוט רב אחרי
היחסים המוזרים שנרקמים בין פקידה
בודדה ושומר בחניוני מכוניות. אמריקה
כולה, בזעיר־אנפין.
*,ן*** פרנזי (חן, אנגליה) —
היצ׳קוק בשיא־יכולתו: מותח, מלגלג, ומשחק
בעצבי הצופים, תוך כדי מעשיה
על רוצח החונק את קורבנותיו בעניבות
וחברו נחשד על לא עוול בכפו. מבריק.

מזימות בינלאומיות (צפון,
ארצות־הברית) — עוד היצ׳קוק למופת,
שמוציא את הנשמה אפילו תוך כדי
טיול בשדה ריק מאדם. קארי גדאנט ואיוו
סיינט מרי הם בדיוק הגיבורים ההולמים
את מומחה־המתח.

ירו שלים
בית־דוולים (ארנון, ארצות־הברית)
— סאטירה פרועה של פאדי שיי־בסקי
לא רק על מערכת הבריאות האמריקאית
ועל מלאכת הרפואה בכלל, אלא
על כל דמותה של אמריקה החולה, ועל
הטיפול שהיא מקבלת מידי ביה״ח שלה.
עם ג׳ורג׳ סי. סקוט בתפקיד הראשי.

חיפ ה
שעת הזאבים (בית-רוטשילד,
שוודיה) — אינגמר ברגמן מתלבט
בתפקידו של האמן בחברה, בערכה של
האמנות, ובערך החלומות המשמשים לה
להשראה. חובה למי שלא ראה עדיין.
יוליוס קיסר (שביט, ארצות־הברית)
— גיוסה הוליוודית מפתיעה בנאמנותה
למחזה של שקספיד, עם הופעה
מרשימה של דון גילגוד בתפקיד קאסיוס,

סוונו א ועד עולם פליני — רומא (סטודיו, תל״
אביב, איטליה) — הרבה נכתב,
והרבה עוד ייכתב, על סרט זה.
אין לו סיפור, אין לו עלילה — ולמרות זאת הוא א חי
היפים והמרתקים ביותר שידע הקולנוע.
כל כולו מורכב אפיזודות אישיות של פדריקו פליני ושל
אהובתו האמיתית, רומא. ואם אין זו בדיוק המציאות,
לאיש זה לא איכפת. זו רומא כפי שהיא נראית בדמיונו
הפיוטי העשיר של אחד מגדולי הקולנוע בכל הזמנים.
למי שרוצה, יש כאן חזרה לניאו־ריאליזם. אין גיבורים,
המצלמה אינה מפצלת את המציאות לשברירים ועורכת
אותה אחר״כך בסימון דרמטי — אלא מנציחה בנא מנות
את מה שקורה לפניה. מעל לכל, יש כאן אהבה
עצומה לבני אדם. ואהבה עוד יותר גדולה לכרך.
ההבדל הגדול שבין פליני לניאו״ריאליזם, שאליו השתיין
פעם — הוא שפליני אינו מצלם מציאות, אלא יוצר
אותה. האוטוסטרדה הסתומה במכוניות, שבכניסה לרומא
— נבנתה באולפן. תיאטרון באראקונדה והצגת הוודויל
הם נחלת״עבר רחוק. מה שנראה בסרט, היא הצגה שכל
פרטיה תוכננו על״ידי פליני.
בתי-הבושת הרומאיים, תצוגת־האופנה הכמורתית, חפי רת
הרכבת התחתית — כל הסצינות הללו, הנראות כאילו
נקלטו במקרה על־ידי המצלמה מן המציאות — מבויימות.

חגהוזאנטרי: חזירים זוללים
רומא היא חווייה חזותית שאינה דורשת הסברים,
ואינה זקוקה להם. פליני, בעזרת הצלם ג׳יוזפה רוטונו,
התפאורן דנילו דונאטי והעורך רוג׳רו מאסטריאני, יצר
חינגא מושלמת לעין. אל תניחו לה לחמוק לפני שתרואח,
פעם או פעמיים.

לפ ת ח רצח רובץ כלבי הקש (אסתר, תל״אביב,
אנגליה) — מדען אמריקאי צעיר
חוזר יחד עם אשתו האנגליה
לכפר־מולדתה הנידח, שט הוא מתכונן להכין, באווירה
אידילית, עבודת מחקר במתימטיקה. מה שקורה לו, לעומת
זאת, הוא שכל בני־הכפר עושים אותו לצחוק, אונסים
את אשתו ומתגרים בו, באיש השקט שברח מאמריקה
האלימה. עד אשר עולה לו הדם לראש. אז, הוא מתנפל
על תוקפיו, מחסל אותם ביד רמה.
זאת דרכו של הבמאי סם פקינפה להראות שאדם אינו
יכול לברוח מן המציאות, מן העימות שבינו לחברה הסובבת
אותו, ומן היצר האלים השוכן בתוכו.
תוך כדי כך, חוזרים שוב כל הנושאים החביבים על
פקינפה. הוא מציג מצד אחד אדם מתוחכם ומתוסכל, מצד
שני פרימיטיביות ברברית.
הוא שוב מטיף לכך שגבר צריך באיזשהו מקום לעמוד
על שלו, ולא להירתע מן המעשים הנוראים ביותר, אם
אינו רוצה להירמס.
צריך עוד לשבח את המשחק, ואת התפאורה, את
הצילום. אבל חובה כאן להתעכב על דבר מרגיז אחד —
שלא פקינפה אשם בו. מסתבר שגאוני הצנזורה הישראלית
הזדעזעו מן הסרט. מאחר ומרביתם חיים עדיין בתקופת
הקיסר פראנץ יוזף, זה לא מפליא. תחילה, אם כן, רצו
בכלל לאסור אותו. כרגיל.
אחר״כך, הסכימו לשינויים. למשל — סצינת-האונס. ב
הופמן:
אנשים טורפים
מקור, אונסים שני גברים את אשת המדען. הראשון, ידידה
לשעבר, שהתעלסה עימו עוד לפני נישואיה, כך שקשה
לקרוא לזה אונס לגמרי. אלא שהשני, הוא אונס של
ממש. אלא שאותו לא יראה הקהל בארץ, משום שאינו
בוגר דייו.
ואם אחר״כך לא יבין הקהל מה סיבת התרגשותה
הגדולה של האשה, זה לא חשוב. העיקר שהצנזורים יבינו.

אז למה
ה צ חו ק עצוב?
מציצים (אורלי, תל-אביב, יש ראל)
— זה אולי השלם בכל סרטיו
של אורי זוהר. המצלמה פס-
קה ממחולותיה המטורפים (משום שאדם גרינברג, בא במקום
גורפינקל?) השחקנים אינם מתעוותים עוד, הדיאלוג אינו
מנסה להתפלסף ולהיות חברמני בעת ובעונה אחת.
להיפך. זהו סרט רגיש, שבו הדמויות נעות יותר מן
המצלמה, סרט שמנצל היטב כל מבט וכל פליטת־פה, סרט
שנותן לגיבוריו להתנהל על־פי דרכם. דווקא משום כן,
יכול הצופה להתרשם מהם בצורה משכנעת הרבה יותר.
הדיאלוגים טבעיים והולמים להפליא את הגיבורים של
אורי זוהר. בדרך״כלל, אין איש אומר יותר ממה שחיוני
על-מנת להבין את הסצינה.
אולי משום כן, זהו גם סרט עצוב ועגום כל-כך. כי
גיבוריו — גוטה (אורי זוהר) ,מציל וקיוסקאי בחוף תל-
אביב, ואלי (אריק אינשטיין) ,גיטריסט בדיסקוטקים מרופטים
— נראים אנשים אומללים, שחוויותיהם מתרכזות
עדיין במישור שבין הקורקבן לאבר-המין.
שניהם נערים שלא התבגרו, חיים עדיין בתקופה של
הצצה לתוך בית״השימוש של הבנות, ובכל מיצר, משתמטים
מן האחריות בעזרת השקר הקרוב והמאוס ביותר.
כביכול, הם ציפורי״דרור, מורדים במוסכמות ומנהלים
את חייהם לפי חוקה פנימית משלהם. אלא שהם אינם
נראים מרוצים מכל העניין, או נשברים מהיותם בשולי

זוהר ואיינשטיין: ילדים מציצים

החברה ולא בתוכה.
זו הצצה בדרכי־החיים של קבוצת אנשים, אשר בדרן-
כלל מתעלמים ממנה בחברה מהוגנת, או לכל היותר מתבוננים
בה כבביבר. אלא שכאן, המישחק הטבעי של כל
המשתתפים (נוסף לשני הכוכבים, צרין לציין בעיקר את
סימה אליהו ומונה זילברשטיין) עוזר להוכיח שמדובר
באנשים בשר־ודם — מציאות עצובה וקיימת.

...את הוי יודעת
קרם הידיים הצרפתי המפורסם בעולם כולו

מתאים לן

^ 41x0
011¥6סווו 1$

תתאים דן תאד!

(״ מיקסוד-קרם ידיים פעיל)

גרמנים • גמישונים
ארמנים ־ אקסטרונים

העולם הזה 1843

מרנת המים

ומיס מיבניס ת״א נבחרה בצרפת
רמים יטיס
העולמית
י* שעה היתה שלוש לפנות בוקר,
( | כאשר ישראל ניצחה במערכה.
לאחר קרב קשה, נבחרה רוקי הוניגמן,
מלכת המים היפהפיה בת ד,־ 17 למיס סיפנים
העולמית.
בכך הצטרפה למועדון הבלעדי — והמצומצם
ביותר — ישראליות שזכו בתארים
בינלאומיים.
היה לה עם מי להתחרות: כסגנותיה
נבחרו לינדה בידרם, הולנדית בלונדית
בת — 21 סגנית שנייה — ובריג׳יט לאום,
צרפתיה חטובה בת ,20 כסגנית ראשונה.
בתחרות, שנערכה באיזור -מונפלייה
שבצרפת התמודדו עשר יפהפיות — מספרד,
גרמניה, הולנד, מרוקו, צדפת וישראל.
השופטים הגיעו במטוס מיוחד
מפארים. ביניהם היו חיים דה־מורה —
אחיה של המלכה פביולה. דק הייר
דוריאולה — אלוף צרפת ברכיבה
על סוסים. דניאל רובה — בעל מדליית־זהב
באיגרוף. קלארו סטפן — שדרן־
הספורט הפופולרי ביותר בצרפת. גיי
לזאנו, בעל עשרות מדליות במירוצי־מכד
ניות. דדאר לאריס — בעל מדליה במי-
רוץ־המכוניות האירופי האחרון. הליר
פרמונל — אשת יחסי־הציבור של סיפנים.
קופה פריטה — ראש עיריית קאנה
פלאד, שם נערכה התחרות.

ונו ס
הי שראלית

ך* מערכה כפתחה בסעודה. המתן
| חרות ישבו לסעוד בחברת השופטים,
טובלות בים של פרחים. דוקי, לא מאופרת,
לבושה במכנסיים כתומים וחולצת
סאטין חומה ואפודה כתומה, נראתה רעננה,
טריה, ומיוחדת, לעומת המועמדות
האחרות, שהיו מאופרות בנדיבות יתירה.
מאוחר יותר הופיעו הבנות רשמית בפני
הקהל והשופטים, לבושות מחלצות
שניקנו באחד הבוטיקים היקרים בצרפת
— לורד זים, דוקי, לעומת זאת, הופיעה
באותה מערכת בגדים שבה סעדה, כמה
שעות קודם לכן, עם השופטים.
בשלב הבא, בו רואיינו הבנות, הפגינו
הבנות את גוון החטוב בבגדי־ים שקופים,

(המשך מעמוד )37
אלית היתה היחידה שלבשה את בגד ־הים
שלה מהארץ.
אבל שום דבר לא הועיל לקלקל לה.
למרות גילה הצעיר, הפגינה דוקי, בעלת
פני המדונה, ביטחון עצמי יב היה
ברור לי מראש שאזכה לפחות בסגנות,״
העריכה לאחר הניצחון. זה היה ברור גב
לצלמים ולעיתונאים הרבים שהציפו את
מועדון טיפניס בקאנה־פלאז׳ שבמונפלייה.
לאחר התחרות, זיכו אותה אלה בתואר
ונוס היפהפיה. אולם עוד לפני ההכתרה
והחלטת השופטים, מייד לאחר שעשר המועמדות
הופיעו בפני הקהל והשופטים
— רדפו הצלמים והעיתונאים אחרי דוקי,
הזמינו אצלה ראיונות — ״לפני שבכלל
נבחרתי,״ תמהה הגיבורה.
מבוגרות ומשופשפות

היפנית

המתחרה היפנית, שהקסימה את הקהל
והשופטים בחינניותה ועדינותה, לא
זכתה, משום מה, באף אחד משלושת המקומות הראשונים.
חבר השופטים היווה חתך מרתק של צמרת דור־הסילון של
אירופה יחיה של המלכה פביולה, ואלופי מרוצים.

והישראלית

תצלום מקסים של רוקי הוניגמן, המסביר
את סיבת בחירתה כמיס טיפניס העולמית.
פניה המקסימים והרעננים, הנקיים מאיפור, היוו ניגוד בולט לפרצופיהן
המקצועיים של המתחרות האחרות. בתצלום למטה: היפהפיות בתצוגת
בגדי־ים, בתחרות. על כל אחת, רקומה כתובתה. ימנית: מיס תל־אביב.

* ח סי ת לאחרות, גילתה דוקי אדישות
מסויימת לכל עניין התחרות, שזכתה
לכיסוי נרחב בשתי רשתות טלוויזיה צרפתיות
.״בתחילה לא הייתי מעוניינת לזכות,״
גילתה .״כל המועמדות הקדישו את
רוב זמנן לשיפוץ כללי — בילו כל הזמן
במסמרות ומכוני־יופי. גם אותי סחבו לאחד
ממכוני־היופי. אך כאשר ראיתי כי
מתכוננים למרוח את פני בכל מיני קרמים
נוצצים, שזהו מין איפור חדש לערב
— ברחתי כל עוד נפשי בי. רק שעתיים
לפני התחרות הלכתי וחפפתי את הראש.
״ובכלל,״ המשיכה לספר ,״כולן שיק-
שקו מרוב התרגשות. המתח ביניהן היה
מורגש מאוד, וכולן היו להוטות להיבחר.
אבל אני ישבתי בין הבנות בפשטות, בלי
לאמץ לי את המוח באיזו תנוחה לשלב
את הרגליים ובאיזה צורה לחייה״

ודאי, יטענו לאחד !מכן המפסידות —
כל אורחי הקאזינו, שנמצא בשטח: מועדון
טיפ ניס, הימרו על מספר המזל — 7ה־מיספר
של דוקי בתחרות.
הישראלית לא התיידדה עם שאר המתמודדות:
היא לא מצאה עימן שפה משות פת
:״כולן היו מבוגרות ממני, דוגמניות
משופשפות ומלאכותיות, ואף אחת מהן
לא סיימה אפילו בית־ספר תיכון,״ סיפרה
השמיניסטית הבלונדית.
גם עם חלק מהגברים לא הסתדרה המנצחת
:״קרה לי מקרה מאוד מביך,״
סיפרה השבוע .״בתום הטקס עלה לבמה
בחור צעיר ונחמד, והחל מנשק אותי. באופן
אינסטינקטיבי, דחפתי אותו מעלי,
והוא מעד. לאחר מכן התברר לי, שזה
היה אחד השופטים שבחר בי.״

הראש
לא הסתחרר
* *1רה אחרת :״כאשר ראיינו אותנו ב־
53־ טק הבחירה, נשאלתי אם הייתי בצבא.

תחי התמה

מחיאות־כפיים סוערות קיבלו את
פניה של רוקי, בהתפרסם החלטת
השופטים לבחור בה כמיס טיפניס העולמית, מתוך עשר המועמדות
שנאספו לתחרות מכל רחבי אירופה. במרכז הבמה, במועדון

במקסי,
העלילה
וחולצה

ומקסימה, נראית דוקי, במלוא
הנהדרת, ממתינה בשלווה בעת
מגפיים פשוטה אצילותה ההפסקה.

ומפעם לפעם שמעתי, ברחבי המועדון,
מילים עבריות כמו, שלום מד. שלומך?׳.״
למרות שזכתה בתואר בינלאומי, הראש
היפה בכלל לא הסתחרר. השבוע חזרה
דוקי לישראל הקטנה, לאמא ולאבא, ולחבר,
הלומד כלכלה באוניברסיטה. התואר
הוכנס למגירה, ומה שמעסיק אותה כרגע,
זה איך להדביק את הפער בלימודים,

טיפניס המפואר בעיר הצרפתית קאנה פלאד, כשעל חזה הסרט
מים תל־אביב — שימשה הגימנזיסטית הבלונדית נושא להערצתם
של מאות האורחים, שרביס מהם הגיעו במיוחד לטקס העליז
מכל רחבי אירופה. טקס הבחירה הפך למאורע בינלאומי.

כל־כך הרבה בדוגמנות. בתחילה נמשכתי
לעולם הזוהר. אבל לאחר שראיתי את הנעשה
מאחורי הקלעים של המקצוע, אני
נלהבת פחות.״

פל האופציו ת
פ תו חו ת
ף מה אומרים ההורים? ״אמא לא חת!
להבה מכך, שאקח חלק בתחרויות־יופי,
נדרשו מאמצים רבים כדי לשכנעה. נם
כיום, לאחר שזכיתי בשלושה תואדים —
מיס־טיפניס, מלכת המים, ומיס טיפניט
העולמית — היא מבקשת ממני לעזוב את
זה ולהקדיש יותר זמן ללימודים.״
לעומת האם, נשמע האב, בעל בית״ר

לנעלים, אמביציוני יותר :״הייתי רוצה
לראותה מלכת־היופי של ישראל.״
אבל דוקי כבר שבעה תחרויות, ואינה
מתכוננת להתמודד יותר :״כבר
נמאס לי — הישגתי את מה שרציתי יותר
מכל — נסיעה לחו״ל, פירסום ותשומת־לב,״
התוודתה המנצחת שזכתה ב־1,500
פרנק — אותן הוציאה על חולצות ומכנסיים,
הלבוש האהוב עליה ביותר — בטיול
לספרד, ובחוזה עבודה לשנה באחד
מבתי־האופנה הגדולים באירופה, קאשיל.
אלא שאין לה חשק לנצל את החוזה —
למרות שהובטחה לה דירת־פאר על חש בון
בית־האופנה, ומשכורת שמנה של 50
דולר לשעה :״אני חושבת שלא לחתום
עליו. אבל עוד לא החלטתי! כל הא-פצ־יות
פתוחות בפני.״

זוהר בבר

חמש יפהפיות — מהן ארבע מתחרות — ליד הבר של מועדון
טיפניס בקאנה פלאד, נינוחות טרם התחרות. מימין לשמאל :
יונה לחוביץ, אשת־החברה התל־אביבית הזוהרת, שסרה לחזות בתחרות. מיס־טיפניס
ההולנדית. נציגת מינכן. רוקי הונגימן הנציגה שבאה לתחרות מישראל, והמתחרה היפנית.

עניתי שעדיין לא התגייסתי. אז המראיין
שאל אותי איזו דרגה יש לי. הוא בשום
פנים ואופן לא השלים עם העובדה ש הדרגה
מוענקת בעת השירות הצבאי ולא
לפניה.״
כך, למדה את הלקח. וכאשר נשאלה
אם היא יודעת לבשל גיפעלטע פיש,
כבר ענתה בחיוב — למרות שאין
לה שמץ של מושג בבישול.
התוצאה :״הקהל קיבל אותי יפה מאוד,

אותם הזניחה במשך ימי התחרויות.
ומה הלאה?
״קודם כל, מחכות לי בחינות בגרות,
בעוד ארבעה חודשים. וזה די מעסיק אותי,״
מספרת השמיניסטית בגימנסיה גורדון
.״אחר אני מתגייסת לצבא. חוץ מזה,
אני עובדת מפעם לפעם כדוגמנית. אם אצ ליח
בדוגמנות, אשתדל לדחות את הגיוס
לחצי שנה, אם כי אינני משקיעה

תשואות ראשונות

מקיפות את המלכה, ברגע זכייתה. מימין,
עדיין על הבמה, כשפרחיס ותעודת־זכייה
בידה: סגניתה של דוקי, קצת חמוצה למשמע תוצאות הדירוג בתחרות מים טיפניס.

חקירה נגד התובע המישטרת: ,

האם הוא חיכה
בארה את חברו
ואשתו?