גליון 1846 מתאריך 17 בינואר 1973

הטבח בדוד טוענים:

דויד אדש

נסננו!
אחד החללים: רות גילויו

מסחט ת פרי הדר אוטומטית של ״פרוגרס״
״פרוגרס״ ז גדול יצרני המכשירים
לשרות עקרת הבית
להשיג בחנויות החשמל המובחרות
ולכוחות הבטחון בחנויות שקם.
לעולים חדשים תנאים מיוחדים.
הפצה ושרות: שביל המפעל ,3תל־אביב,
(קרית המלאכה) טל 821211 .

ה\7כני ! 1מכ 1ן17 כנ 171ג\ >ישרא>
מזכירו ת לי מודי הסמכה
מדור רישום וקבלת מוע מדים
מודיע על

פתיחת הרשמת מועמדי
דסמסטו חורף תשר״ ד שנה יר 1973/74
ליחידות

האקדמיות:

הנ דסה אז ר חי ת
הנ דסת גיאודזיה
הנ דסתמח צבי ם
הנ דסת מכונו ת
הנ דסתח שמל
הנ דסה כי מי ת
הנ דסת מזון
וביו טכנולוגיה
הנ דסהחקל אי ת
הנ דסה אוי רונ או טי ת
הנ דסת תעשיה וני הול
כלכלה
מ תי מ טי ק ה
מ תי מ טי ק ה שימושית
מדעי ה מח שב

פי סי ק ה
כי מיה
ביולוגיה
הכ שרת מו רי ם
(מתימטיקה, פיסיקה,
כימיה ביולוגיה).

הכשרת מו רי ם טכנולוגיים במגמת חשמל

הכשרת מו רי ם טכנולוגיים במגמת מכונות

א ר כי ט ק טו ר ה
ובינוי ערים

רפואה

ההרשמה תחל ביום א׳ ה־4.2.73
ותמשך עד ליום ו׳ ה־.6.4.73
חוברות ידיעון למועמדים וכן טפסי הרשמה ניתן לקבל
החל מיום 28.1.73ע״י פניה בכתב אל מדור רישום וקבלת
מועמדים של המזכירות ללימודי הסמכה, או ע״י פניה אישית
תמורת קבלה על תשלום סך של — 3ל״י לזכות חשבון הטכניון
בבנק הדואר מס׳ ( 5302041 או תמורת ה מח א ת דואר).

ההר ש מה תיעשה אך ורק דרך הדואר ולא אי שית.
לתשומת לב המועמדים> —

הכוכב המצוייר כשבתוכו המילה סקופ, הפך לאחד מסימני
ההיכר של העולם הזה. הוא בא להצביע על גילוי עתונאי בלעדי
ויוצא־דופן המתפרסם בעיתון זה. כאשר הופיע כוכב הסקופ על
שער גליון העולם הזה ,1198 אשר יצא לאור בשביעי באוגוסט ,1960 היה גם הסקופ בלתי-
שיגרתי ויוצא־דופן. כי הגילויים שהתפרסמו באותו גליון על הקנוניה בצמרת המשטרה
לטהר את מי שהיה מפכ״ל המשטרה, יחזקאל סהר, היו מלווים בציטוטי מסמכים סודיים
ביותר של משרדי הממשלה.
כדאי אולי להזכיר בקצרה את הרקע לאותה פרשה. ב־ 1955 יצאה מערכת העולם
הזה למערכה שנראתה אז חסרת סיכויים, נגד הצמרת המושחתת של משטרת־ישראל.
כמה מגילויי העולם הזה בפרשיות שחיתות קודמות התפרסמו גם בחוברת שהוציאה
שורת המתנדבים, קבוצה של סטודנטים שהחליטה לפעול לטיהור אווירת השחיתות
במדינה.
עמום בן־גוריון, בנו של ראש־הממשלה ומקציניה הבכירים של משטרת־ישראל, הגיש
תביעה נגד שורת המתנדבים. אחת העדויות המכריעות במשפט היתר, זו של מפכ״ל
המשטרה, יחזקאל סהר, שניסה לחפות על פיקודיו ועל ידידיו האישיים.
בבית־המשפט המחוזי הוגדרה עדותו של סהר כ״טרגדיה״ .בבית־המשפט העליון,
שם התברר ערעורם של שני הצדדים, נקבע כי סהר שיקר ביודעין בעדותו. כתוצאה
מקביעת בית־המשפט המחוזי נאלץ יחזקאל סהר, אחד מעשירי ישראל, להתפטר מתפקידו
כמפכ״ל המשטרה, מונה כשגריר ישראל בוינה. בעקבות החלטת בית־המשפט העליון
חזר סהר לארץ, תבע להעמידו לדין, בתקווה שמשפט כזה יטהרו. סהר סמך על כך
שכל חבריו במשטרה לשעבר יעידו לטובתו ויחפו עליו.
התוכנית לטיהור סהר הוכנה ב חשאי,
עד שבא גליון העולם הזה
1198 וחשף אותה לפרטיה. גילויי
העולם הזה הכילו העתקי מסמכים
מתוך משרד־המשפטים, בהם מתלונן
היועץ המשפטי דאז, גדעון
האוזנר על אדי סלע, מי שהיה אז
ראש מחלקת החקירות במטה הארצי
של המשטרה, כי אינו חוקר
את סהר כראוי. במיסמך אחר, ש הופנה
לשר-המשטרה בכור שיטרית,
התלונן האוזנר כי קציני ה משטרה
הבכירים אינם משתפים
עימו פעולה וכתוצאה מכך יהיה
עליו לשנות את סעיף האישום נגד
יחזקאל סהר לסעיף קל יותר.
גילויי העולם הזה עוררו סערה
בצמרת המדינה. ראש־הממשלה הורה
על חקירה מיידית כדי לגלות
איך הגיע מידע סודי של הממשלה
לידי העולם הזה. החשד נפל אז
על חי חסידוב ,22 ,ארכיבר במשרד
המשפטים, לשעבר איש המשטרה
הצבאית. עורכי העולם הזה שנחקרו
באותה פרשה, סירבו למסור עדות
מאין הגיע אליהם החומר. אבל
חי חסידוב לא הכחיש. סיפר קצין
המשטרה מיכאל בוכנר, שבא ל עצור
את חסידוב :״הוא סיפר את
הכל. אמר שלקח מהרגע הראשון
בחשבון שהוא הסתכן, אבל עשה
זאת מתוך דחיפה מצפונית.״
הסתבר כי המערכה הממושכת
של העולם הזה בחינוך הציבור
חי הסירו(? כשער ״העולם הזה״ כ־1960
נשאה פרי. אזרח קטן אחד לא היה
סקופ בלתי־שיגרתי
מוכן להשלים עם קנוניה שפלה
שנרקמה במיסתרים. הודות לאותו
אזרח הועברו הדו״חות הסודיים לידיעת העולם הזה. פירסום פרטי הקנוניה לבזות את
בית־המשפט ולעשותו פלסתר, שינה את המצב. קנוניית קציני המשטרה הבכירים
התמוטטה. היועץ־המשפטי לממשלה הורה לנהל את התביעה נגד יחזקאל סהר בכל
חומרת הדין, מבלי להיכנע למזימת הקצינים.
בינואר ,1961 הרשיע בית־המשפט המחוזי בתל־אביב את יחזקאל סהר באשמת
מסירת עדות שקר. הוא נידון לתשעה חודשי מאסר על־תנאי למשך שנתיים ולקנס
של 1500ל״י.
חי חסידוב לא קיבל פרס על מעשהו האזרחי המופתי שחשף קנוניה לעיוות־דין.
הוא הועמד למשפט על גילוי סודות המדינה, נדון לשני חודשי מאסר ופוטר מעבודתו
ללא פיצויים.

העוד הי ה ה סניגו ר
אחת־עשרה שנים עברו מאז.
גם יחזקאל סהר וגם חי חסידוב נחונו על־ידי נשיא המדינה וההרשעות נגדם נמחקו.
חי חסידוב, שהשתתף בקרבות על ירושלים עם חטיבת הצנחנים ואחר־כך נפצע כאזרח
בעלותו על מוקש וכף רגלו נקטעה, הוחזר לשירות המדינה, עובד במשרד־האוצר.
משרד־המשפטים העניק ליחזקאל סהר סכום של 5000ל״י למימון הגנתו במשפט בו
הורשע. לעומת זאת דחה את תביעתו של חי חסידוב להשתתף גם במימון הגנתו
במשפטו, למרות שאף הוא הואשם כעובד־מדינה.
בעקבות הסכומים האסטרונומיים שהוקצבו לפרקליטי ועדת־ויתקון בשל הגנתם על
עובדי מדינה, חזר חי חסידוב ותבע ממשרד־המישפטים לשלם לו את דמי ההשתתפות
בהוצאות משפטו לפני תריסר שנים. מנכ״ל משרד־המישפטים, צבי טרלו, הבטיח
כי משרד־המישפטים ישלם לחסידוב סכום של 3500ל״י. למרות הבטחה זו לא שולם
הכסף מעולם. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא ששר־המישפטים של היום, יעקב שמשון
שפירא, היה בשעתו סניגורו של יחזקאל סהר ובתוקף זה אחד הפעילים ביותר בקנוניה
לטהרו במשפטו על מתן עדות־שקר. יתכן ששפירא אינו מוכן לסלוח לחסידוב על
שהכשיל אז את המאמצים לטיהור לקוחו.
השבוע הוציא בית־המשפט העליון, לבקשת חסידוב, צו על תנאי נגד שר־המישפטים
ומנכ״ל משרדו, שינמקו מדוע לא ייענו לבקשתו לעניק לו 3500ל״י כהשתתפות בניהול
הוצאות הגנתו.

בחינות המיון תתקיימנה בימים:
א׳ -ה׳ . 16.8.73 - 12.8.73

העולם הזה 1846

קאדיוסלימו !?מגזו־וו 1 -רעו ! 1ם

דוה

ירושלים טוען:

הר באדרעי הוא ערבי
מאת פתבנו המיוחד
״אני שמח להודיע לציבור, כי אחרי מאמצים ממושכים
הצלחתי לגלות הוכחות כלתי מעורערות שהרב
אדרעי הוא ערכי ממוצא מוסלמי,׳׳ הודיע אתמול שייף
מוחמד אכו־זמכורח, קאדי מוסלמי כמזרח ירושלים,
כמסיכת עתונאים כאן.
אבו־זמבורה, שמאז מלחמת
ששת־הימים מקדיש את כל
זמנו לגילוי ילדות ערביות שנחטפו
על־ידי יהודים בתקופת
המנדט, ולמציאת ילדים ערביים
הלומדים כיום בישיבות,
גילה בעקבות חקירה מדוקדקת
ביותר כי הרב אדרעי — שהתפרסם
לאחרונה בציבור היהודי
בישראל כמי שהורס חיי
משפחות מוסלמיות בטענות כאילו
אחד מבני המשפחה הוא
יהודי — מוצאו ממשפחה מוסלמית
מוכרת וידועה ביותר.
״אבי סבו של הרב אדרעי,״
טען השייך אבו־זמבורה ,״שהיה
סוחר פינג׳אנים. עשיר בקזבלנקה,
נשא לאשה את מסעודה
שריקי, בתו של בורם־
קאי יהודי בקסבה של קזבלנקה.
לזוג נולדה בת, שהיתה
יהודיה לפי ההלכה היהודית,
אבל מוסלמית לפי ההלכה המוסלמית,
שם נהוג לקבוע את
דתו של הנולד לפי דת אביו.
״לבת הרכה,״ המשיך לספר
אבו־זמבודה ,״קראו בשם זני

חושות מהאימנויה שר הדוסים

איו להירתם באימפויארין ם?

קיבלנו מכתבים למערכת, שאמרו לנו, מברוך על החדשות
שאנחנו מביאים מהאימפריה של הדוסים, ופה ההזדמנות
להודות להם. אחדים גם אמרו לנו: זה לא קונץ רק לעשות מהם
צחוק. נראה אותכם אומרים לנו מה לעשות נגד זה.
מה שנכון נכון. זה באמת הכי חשוב. מההתחלה לא היינו
צריכים להיכנע לדוסים. אפילו לא על סחטוטה. אבל לא מאוחר.
אנחנו פותחים פה מדור חדש. ונתחיל בזה:
עכשיו, שמתקרב חג האילנות, עלה בדעתנו,
שאחת הכניעות הראשונות שלנו לאימי
פריאליזם־הדוסי היתה עם האלף־בית. אומרים:
יוד־אלף, יוד־בית, יוד־גימל, יוד־דלד,
ו—פתאום ! טית־וו, טית־זין !
אחחחח, למה שתקנו להם כל השנים?? איזה
טיפשות זה היה מצידנו. פשוט נורא.
אז יאללה ! בואו נגיד מעכשיו: יוד־הא ! וגם :
יוד־וו! ושיקפצו לנו כל הדוסים.
למשל: אל תגיד — טו בשבט
תגיד — יה־בשבט
ותשיר — ״כך הולכים השותלים,
רון בלב ואת ביד...
...ביה—יה—יה—יה, ביה בשבט !
ביה—יה—יה—יה— ,ביה—בשבט !״
(איד זה מצלצל יפה. אם לא היינו נכנעים לדומים מההתחלה —
היינו נהיים החלוצים העולמיים של שירי ה״יה—יה—יה.״ פיקששנו
את הצ׳נס. טצ /חבל

ידוה

גרה. היא נישאה למנקה־רחו־בות
בשם מוחמד לוי, שאביו
היה יהודי אבל אמו מוסלמית,
לכן נחשב כמוסלמי לפי ההלכה
היהודית אבל ליהודי לפי
ההלכה המוסלמית. במלחמת
העולם הראשונה אבד הקשר
בין השניים. מוחמד לוי התגלגל
לספרד ונשא שם אשה מצאצאי
האנוסים. זנגורה לוי
התגלגלה עד למכה. ונישאה
שם למהרג׳ה הודי, בן דת היו־דו.
לכל אחד מבני הזוג נולדו
ילדים מנשואיהס השניים. לבנו
של מוחמד לוי בספרד
קראו איזידור ואילו לבתה של
זנגורה קראו ציונה. השניים
נפגשו בדרך מקרה בתצוגת
אופנה בבודפסט, שם התאהבו
זה בזה, ונישאו. מנשואיס אלה
נולד הרב אדרעי.
״ברור,״ טוען הש*יך אבו־זמבורה
,״שלפי ההלכה היהודית
הרב אדרעי הוא מוסלמי
ואילו לפי המוסלמית הוא יהו־

המודעה

מ׳ נחוץ את אבא אבן?

מה הוא עושה בכלל בממשלה?
אין לו בכיס שום ״חיפה״ ,ולא שום ״גוש״;
והוא לא עיראקי, או בולגרי, ור.וא גם לא אישה;
והוא לא מהעלייה השנייה, ולא מהשלישית;
והוא גם לא מהצעירים;
והוא לא קיבוצניק, ואפילו לא בוגר קיבוץ;
והוא לא עבד בנמל, ולא נלחם נגד הפרדסנים על עבודה עברית;|
והוא אפילו לא עולה חדש;
אף אחד לא אסף בשבילו חתימות, והוא גם לא עזב את רפ״
וגם לא היה גנרל;
ואין לו מישרד־עורכי־דין פרטי;
והשישה מיליון יהודים באמריקה — אין להם זכות הצבעה|
בארץ (חמדוללה);
הוא בכלל לא פוטוגני, ודיין לא עושה לו שום פרוטקציות (לא|
שהוא כן עושה לפרס) ; וגולדה מדברת אנגלית עם אקצנט גם ;
ודיניץ יקבל מרבץ בירושה את הקשר־הישיר־שלו־עם־גולדה|.

אז בשביל מה אבן טוב? מי נחוץ אותו?
אבן, אבן, זה הסוף שלך. אנחנו לא רוצים לתת להם רעיונות
אבל המצב שלך מסוכן מאוד. אם לא תדאג שיהיה לך איזה ״משהו״
— עוד יעיפו אותך !
די. אז היהודים צריכים להחליט
באיזו הלכה הס מכירים.״
אבו־זמבורה נפגש עס הרב
אדרעי, אך זה, לתדהמתו, לא
רצה לשוב לדת המוסלמית.
הרב אדרעי מכחיש את טענותיו
של השייך אבו־זמבורה,
וטוען כי לא היו דברים מעו

פק ש שת

למכונאי געל יוזמה —
הזדמנות חד״פעמית!

מזלגות הרמה
עם מנועי בנזין, דיזל וחשמליים.
1—8טון.
הדורשים תקומם קלים4.

למכירה במחיר הזדמנזתי
כמו שזה קורה עם אוכל — ככה זה עם הרמה. יש
חכר׳ה שעושים את זה כידיים — ויש כאלה, מיוחסים,
אינטיליגנטים, שעושים את זה עם מזלגות.
קודם כל: קרא את ד״אבי־דות׳
— ותשפיך ניטים. אנחנו
יודעים שאתה לא קורא את
המודיע, אז כדי שלא תפסיד
את הצימוקים שמופיעים בו —
הנה לך בגלופה שמשמאל, ה־אורגינאל
בדיוק כמו שהופיע
בעיתון המודיע.

מ זה?

א־ פ רו בו
א־פרופו הבחירות שאו־טו־טו
באות לנו על הראש :
מיסטר סמית מאלבמה, אד־צות־הברית,
סיפר לנו, שבבחירות
של ג׳ונסון־גולדווטר
באו אליו ואמרו לו :״השתגעת
להצביע בשביל גולדווטר?
אתה יודע מה יקדה אם תצביע
בשביל גולדווטר? המיל־חמה
בוויאט־נאס תימשך, השחיתות
תגדל, הזהב יברח מאמריקה,
וזה, וזה, אתה
תראה.״
״ואני,״ אומר לנו מיסטר
סמית ״איזה חמור אני — לא
שמעתי להם והצבעתי לגולד־ווטר
כמו אידיוט, ובאמת ה־מילחמה
בוויאט־נאם נמשכה,
והשחיתות גדלה והזהר ררח.

קראת?
אז עכשיו שים לב לעוד
משהו: המודעה הזו התפרסמה
בהמודיע של שבת ,5.1.73ב ׳
בשבט תשל״ג. וההלוויה היתד.
— בכ״ו חשוון, שזה יצא ב־3
לנובמבר! טוב, יש די בצורת,
אז הוא לא כל־כך נזכר
במטרייה ״שלו״ .אבל מה פתאום
הוא כן נזכר בה? אולי
הוא התגעגע אליה כל הזמן,
ורק עכשיו הוא לא יכול היה
להתאפק יותר? אז אם כך,
בשביל מה הוא צריך מטרייה
בכלל? לא ברור. יש פה משהו
נורא מוזר.

לם וכי מעולם לא היה אף
מוסלמי במשפחתו. אולם השייך
אבו־זמבורה הצהיר :״לא
אנוח ולא אשקוט עד שלא
אחזיר את הרב אדרעי אל חיק
העם הערבי, בהתאם להלכה
היהודית שהיא ההלכה הקובעת
במדינה זו.״
העיקר והכיסוי
כשיגאל אלון נוסע לאנגליה
לפגוש ת׳חברה מאוקספורד
— זה כיסוי. העיקר בשבילו
זה לפגוש את חוסיין. ל בך
גוריון גם היה כיסוי בומ בה
— הוא היה נוסע לק נות
ספרים. ספיר נוסע למג בית
— והשד יודע מה הוא
עושה שם באמת. גולדה נו סעת
לסוציאליסטים שלה בפריז
— והעיקר בשבילה זה
לפומפידו.
להכניס דפיקה
ככה כל אחד מתארגן לו ב שטח,
לפי איך שבא לו. דיין
נוסע לפגוש את רוג׳רס בתור
כיסוי — ובעצם מה שהוא
רוצה זה להראות ליגאל אלון
שהוא יותר פוטוגני ממנו,
האמרי אפילו
בטלוויזיה
קנית.
אבל שז״ר ז — שז״ר עולה
על כולם. הפעם הכיסוי
שלו — זה משהו לא-נורמלי.
זה סופר-כיסוי, זה דובל-כי-
סוי: לוויה של נשיא (מיל).
ו — פגישה עם נשיא בתפקיד

וכל הכיסוי המוצלח הזה
בשביל מה? או. העיקר בשביל
שז״ר — זה לפגוש א ת
הבוס שלו, את הרבי הזה עם
העיניים החזקות, הלובביץ׳,
שיושב לו בגולת ניו-יורק
הדוויה, ומשם מנהל לנו את
כל המדינה.
אתם שמתם לב, שיש לנו
בארץ נשיא דוס ן

הסמח. הסודי ביחזר
׳ ש ש 52ו 11ם. ם ם בום חוו[ _ 1וחם ו 1ם נג ס מוו ב_ם 1בז נ 12!1ם ו1א_[ 1
א 1ו 1י__1וחם [ 10 .[1 2,ם ו 1ם מ 011.נ .1ם 1ו:2, 2,1גוו 1ש ם 11)5,.ח 2,1.?!11
2,0.ו 1ש 1ו 1ווס^ש ש 5וום 0 1 1זוו ב 1״_ו 111111מ״ם וז?!?

הסמוג שנפל כמצופה, בצורה בלתי־צפוייה, על מבואותיה הצפוניים
של תל־אביב, כוסה באמצעי התיקשורת במסך עשן וערפל
של סודיות. בעיתונות הסתירו אותו מאחורי הקוד: ערשן. הרדיו
הצפין אותו בשם: עשפל, ואילו הטלוויזיה טרחה ומצאה את הנוסחה
הסודית: ערפיח.
אחרי שימוש באמצעים מודרניים, שכללו מחשבים אלקטרוניים
וחוויוזוז יייי-יי ייי ייי״ייי״ י-יי-י י ...

מפלגת יכולים למלא את תפקיד מטד. הבחירות.
בינתיים חזר בו בו־אהרון מסרובו לכהן קדנציה
נוספת כמזכ״ל ההסתדרות, אחרי שהתברר לו כי בממשלה
הבאה יוכל לקבל רק תפקיד של שר זוטר.
הוא הבין שלא ייתכן שירוץ בראש רשימת המערך
בהסתדרות בעזרת מטה בחירות המורכב מאנשי ספיר,
מתנגדו החריף.

למחנה הממורמרים הצטרפו גם השרים
יגאל אלון וישראל גלילי. אלון, משום
שהגוש אינו מובן להציעו כמועמד לראשות
הממשלה. גלילי — מפני שהוא מכין שהוא
יהיה חיים ללבת יחד עם גולדה. במצב זה
גברה הנטיה להאזין לטענותיו של משה
ברמל, הסבור בי אין לחשוש אפילו מפני
פילוג מחודש כעבודה.

תוג1נן. ף

למרות פעולות הריכוך שנעשו השבוע על־ידי אנשי
מפא״י לשעבר, כדי לאפשר את בחירתו של עופר
בסוף השבוע, טרם ברור אם אנשי אחדות־העבודה
אומנם ייכנעו, או שיצטרפו לאנשי רפ״י לשעבר בהמשך
ההתנגדות לעופר.

הקשרה סו די בין
ו״צמן ו ס פי ר
ההפתעה שנגרמה למנהיג חרות, מנחם בגין, כאשר
נודע לו כי עזר וייצמן התייעץ עם שר־האוצר
פנחס ספיר בקשר למרד שהוא מכין נגד בגין, לא
היתר. נחלתם של רבים ממקורביו של ספיר. מאז
היותו שר־בממשלה מטופח עזר וייצמן בידי פנחס
ספיר. גם כאשר שותף עזר כעסקים הכלב־

ליים של יעקב מרידוד ויוסף קרמרמן, היו
קשריו ההדוקים עם פנחס ספיר בעזרו.
לא היתה זו הפעם הראשונה כה התייעץ
עזר עם ספיר כקשר לענינים פנימיים בתנועת
החרות. במפלגת העבודה יודעים לספר כי

גם כאשר היו מנהיגי חרות משוכנעים כי הצליחו
לפייס את עזר ולהכניעו, היה פנחס ספיר היחיד שטען
כי יש לו מידע שהמשבר בחרות יחמיר וכי עזר יילך
עד הסוף.

הרב גורן
בחוגים הדתיים הקנאיים מלגלגים על מסך הסודיות
שמטיל הרב הראשי שלמה גורן על מיספר הטלפון
האישי שלו. לאחרונה תבע הרב גורן להחליף
בכל כמה ימים את מיספר הטלפון האישי שלו, כדי

יתר בו ש בי תו ת

מ דו עהס בי ם אלון
לקבלאח המר?

שביתת 32 הזוגות הצעירים מקרית-
מוצקין במישרד־השיכון כירושלים, היא
רק הקדמה לשורה שלמה של שכיתות
ספונטאניות באלה. שביתת הזוגות מ
קרית־חיים השיגה את מטרתה באשר
הורדה הריבית של השובתים מ/-״7.5
ל/0-״ 4.5כתשלומים החודשיים מ380-
ל ״י, ל־ 260ל ״י.
זוגות צעירים בבל רחבי הארץ העומדים
כפני מצב דומה, ינקטו גם הם
פעולות בדי למנוע התייקרות הדירות
שנרשמו להם לפני שנה שנתיים.
שביתת הזוגות מקרית־מוצקין, שהחזיקו
מעמד בשלג גם באשר במה
מתינוקיהם לקו כחום ונשלחו לבית-ה-
חולים, היא דוגמה לרוח הקרב החדשה
של הזוגות.

יגאל אלון נאלץ לבלוע צפרדע ולהציע בעצמו
לממשלה למנות את ח״כ המפד״ל זבולון המר כתת״
שר במשרד החינוך, למרוח שקודם לכן התנגד למינויו
בתקיפות, אחרי שהתברר לו כי מינויו של המר
מעוגן בהסכם הקואליציוני וכי סרובו למינוי עשוי
לגרום למשבר בקואליציה.

כניעתו של אלון בנושא זה עוררה עדיו
את זעם החלק העירוני של חטיבת אחדות־העבודה,
שאינם סולחים לאלון את ברובו
למנות את ח ״ב עדי אמוראי, איש חטיבתו
לתפקיד סגן־שר.

א ח דו תהע בו ד ה
יו צאתלקרב

לבחירת רא שי ה ע רי ם

כאשר תועלתה מועמדותו של עופר לראשונה כ־יו״ר
מטה הבחירות, תמכו בו אנשי אחדות העבודה.
מתנגדו העיקרי היה דווקא מזכ״ל המפלגה, אהרון
ידלין, שסבר כי הוא והצוות הקבוע של מנגנון ה

ט ל פון הסוד ש ד

הזוגו תהצ עי רי ם

תי ת כן הכשלתה חו ק

התפרצותו של מזב״ל ההסתדרות יצחק
כן־אהרון כישיבת לשבת מפלגת העבודה,
נגד הכוונה למנות את ח״ב אברהם עופר
ביושב ראש מטה הבחירות של המערך לבחירות
להסתדרות ולכנסת, לא היתה מקרית
ולא היתה אישית. היא ביטאה הלך
רוח תוקפני השורר ביום בין ראשי חטיבת
אחדות-העבודה במפלגת העבודה, המנסים
להתקומם נגד נסיונות אנשי מפא״י לשעבר
להוציא מהם עמדות מפתח שלטוניות.

הסתייגות הנ״ל ויקנו לה רוב. במקרה זה
נראה שהמערך ימנע את קבלת החוק בולו
ובלבד שתימנע האפשרות לבחור ראש עיר
בפחות מ-ס/״ 40 מקולות הבוחרים.

הצבעה המיבחן על הצעת החוק לבחירה אישית
של ראשי-הערים, תיערך במליאת הכנסת בקשר להסתייגות
המציעה כי אם לא יזכה אף מועמד מהמתחרים
על ראשות עיר ל~ס/ס 40 מקולות הבוחרים, ייערך
סיבוב שני של בחירות.
המערך מתנגד להסתייגות זו, תובע כי באם אף
אחד מהמועמדים לא יזכה ב״ס/ס 40 מקולות הבוח רים,
ייבחר ראש־העיר על ידי מועצת העיריה, כמו
עד כה. אולם לכך מתנגדים אנשי החטיבה הליברלית
בגח״ל, שבלעדיהם אין רוב להצעת החוק.

מתנגדי הצעת החוק לבחירה אישית
של ראש-הערים יבולים עתה להכשיל את
קבלת החוק כולו, אם יצביעו בולם בעד ה
למנוע
הטרדה ואיומים באמצעות הטלפון. לבסוף בחר
דווקא במיספר ,222777 שהוא מיספר קל לזכרון, שהופץ
תוך זמן קצר בחוגי הקנאים.

אותם חוגים טוענים כי הרב
ריז בתלונותיו על איומים כנגדו,
טיח לעצמו את המשך העסקתם
מישמר-הגכול בשמירה קפדנית
ליווי צמוד אליו.

גורן מפכדי
להבשל
אנשי
עליו וב

ח לו קתעל
המכסלמ כוניו ת
טרם הוכרע מה יהיה גובה המכס החדש שיוטל
על מכוניות יבוא החל מהראשון באפריל .1973 כידוע,
תשונה שיטת המכס הקיימת שהיא תשלום סכום
קצוב על כל קילוגרם של משקל המכונית. השיטה
החדשה תקבע תשלום לפי שווי המכונית.

מישרד־התחכורה רוצה בי המכס יהיה
חמישים אחוזים מערך המכונית ואילו
מישרד-האוצר רוצה מם של 55 מערך
המכונית. אם ינצח מישרד־התחבורה, יגרום הדבר

להתייקרות המכוניות שמשקלן נמוך ולהוזלת מכו ניות
שמשקלן גבוה והמכס עליהן עתה רב. אם ינצח
מישרד־האוצר לא יישתנה דבר במחירי המכוניות.

מ ב רי חי ס ר טי
מ ל בנון לי שראל
ככתי-הקולנוע כישראל מוקרנים לאחרונה
מיספר סרטים שהוברחו ממדינות שונות
כעולם דרך לבנון תוך עקיפת המכס.
המבריחים מנצלים את ההיתר שניתן להכניס ל ישראל
ממדינות ערב סרטים ערביים להצגה בפני
תושבי השטחים המוחזקים. יחד עם סרטים אלה מוכ נסים
לארץ סרטים מתוצרת אירופית שהמבריחים לא
שילמו לבעלי הסרט את זכויות ההקרנה תמורתם.
במקום לשלם עד 10 אלפים דולר, הנדרשים תמורת
זכות הקרנת סרט במדינה מסויימת, משקיעים המב ריחים
בסרט כמה מאות דולרים בלבד, הנדרשות תמורת
העתק בודד של סרט. בצורה זו הם יכולים להי־נות
מרווחים של רבבות ל״י ולהוות התחרות בלתי
הוגנת למפיצים המשלמים תמורת זכויות הקרנה.

יגאל אלון נפרד מגולדה בנמל־התעופה לוד עם צאתה לצרפת

מעריכים שבשוק הישראלי מסתובבים
כיום ב־ 13 סרטים מוכרחים מסוג זה, מכלי
שהשילטונות הנוגעים כדבר יעשו משהו למניעת
הקרנתם כבתי קולנוע ישראליים.

6061

זשיק עס תצוום
ת ל ־ א בי ב — ה סני ף הרא שי — ר חו ביהודה הלו> ,27/29ט ל5 45 .י< צ 3 |-1316>7 31 .. 161.עו 1ו 61צ — 2 7 /2 9 .״ו/י1-£ש 1

010־ 2 *11

ה ד רו הנסוהה, ח נו תהוהנ עי מהביותולתשלוס
אם ברצולך לקבל לכיחך חומר הסנרה
סלא 1א תל1ש זה

] ר כ בז ד
1ת. ד.185* .
] תל־אביב
1א לשלוח לי עלון הסברה על
השליח החדש ־שיק עם תצלום־.

ד\ז\ו

עכ שיו תוכל לקבל בבנק די ס קונ ס פ נקס ש י קי םשעליהם תודפס
תמונתך. זהו פנקס השי קי םהאישי ביותר שהוצע לך אי פעם
ע״י ב נק בארץ.
לבחירתך שיקים מוד פ סים בהידור רב בשני צ ב עי ם: תכלת וכתום
עם כריכות מיוחדות.
שיק ע ם תצלום נועד גם לבעלי חשבונות משותפים ועל ה שי ק
תודפס ת מ ונת שני בני הזוג.
שיק עם תצלום -גם לבעלי עסק. תובל להזמין, מוצר, סמל
.מסחרי, תצלום חזית או פגים של בית העסק ועוד ועוד.
הכנס לסניף הקרוב ביותר של בנק דיסקונט והזמן פנקס שיקים
עם תצלום.
שיק עם תצלום -עוד סיבה טובה מדוע כדאי לך לפתוח ח שב ון
ש יקי ם בבנק די סקו נט.
שיק עם תצלום -שרות חדש בלעדי של

בנדן די בו דן וננו

ר ^ ק -ה1< 1

ר עו ני ח הז ה

..מה זה, אין עובדים בטלוויזיה, כורם וק
מנהלים פה?״ התרעם שר־האוצו פנחס ספיו
0למסיבת ותיקי הכנסת
הראשונה, במישכן הכנסת, הוזמנו
גם כל הח״כים הנוכחיים
שהם מתחת לגיל ,40 התלוצץ
על כך מזכיר הכנסת, נתנאל
לורן* :״לפי כלל זה, היה
עלינו להזמין את כל חברות-
הכנסת.״

צריך היה להיות מוקרן בטלוויזיה
פרק מהאדם הצוחק. התוכנית
לא שודרה מפני ש מתרגמת
הסרט גילתה שיש
בו קטעים אלימים, שאינם
מתאימים לשידור ביום שישי.

מכניס המשתתפים — שדמותו
נקלטת אגב כך על גבי הסרט
המצולם. למחרת הופיע מזרחי
לישיבת רשות הסגל, תבע לערוך
בירור מדוע מקפחים אותו.
9תפקיד ראש עירייה הוא

0בדיון על אירגון מסיבה
זו, הציע שמואל תמיר
בהלצה להזמין אליה גם את
כל ״חברי הכנסת השמינית״
(שתיבחר בסוף השנה) .השיב
על כך ישראל ישעיהו:
״אני חושש שכל קומות בניין
הכנסת לא יספיקו להכיל
אותם !״

9תוכנית על פיתוח הכלכלה
מאז קום המדינה שנערכה
השבוע בגלי־צה״ל,
אירחה בין השאר את שר־האו־צר
פנחס ספיר ואת יו״ר התאח דות
התעשיינים לשעבר זלמן
סוזאייב. באחד משלבי התוכנית,
שהונחתה בידי גדעץ
לב־ארי, תקף סוזאייב את המדיניות
הכלכלית הסוציאליסטית
של המדינה. ענד, לו
ספיר :״במלכות השמיים ודאי
שמורה לי הלקה טובה על
גודל המעשים שביצעתי לטובת
הכלכלה הישראלית.״ לאחר
שהעיד על עצמו שמיים,
הוסיף ספיר :״וגם כאן על
הארץ אני יכול להגיד את זה.
גם כאן בעולם הזה אני יכול
להשתבח. לא ! לא בעיתון
העולם הזה,״ מיהר להבהיר,
״בעולמנו זה !״

11 העדרות חברי־הכנסת
מהמליאה, גם בשעת הצבעות
חשובות, מייאשת את ראשי הסיעות.
כך נפלה בשבוע שעבר
הצעת-חוק של יורם ארידור
מגח״ל, שמטרתה היתד. להפוך
זיוף בחירות באירגון־עובדים
לעבירה פלילית. בעדה הצביעו
,26 נגדה .27 מכיוון שבין המחייבים
היו שמונה קולות של
ע״מ, המרכז החופשי, אגו״י והעולם
הזה — כוח חדש, מסתבר
שחסרו שמונה חברים מ־סיעת־גח״ל.
אילו הופיעו שניים
מהם, היתד, הצעת־החוק מתקבלת.
כעבור שבוע נפלה
הצעה לסדר־היום של שמואל
תמיר בעניין ליל־הדמים בלוד
בצורה דומה. גח״ל הצביע
בעדה — אבל רק ארבעה מבין
26ח״כי גח״ל נכחו באולם.

9גם ראש־הממשלה גולי
דה מאיר אוהבת, מסתבר,
רכילות. כשטסה גולדה במסוק,
לאחר ביקור בהיאחזות נח״ל,
הגיש לה עורך במחנה נח״ל
זאב ענר את עיתונו. ראש־הממשלה
עילעלה בעיתון, התעכבה
במדור הרכילות, וקראה
אותו עד הסוף.

גיבורת הצגת אמי הגנרלית שרצה ברציפות
יותר מכל הצגה ישראלית אחרת —
למעלה מ־ 800 הצגות — השתתפה השבוע במסיבה שנערכה במו־עדון־הלילה
היפואי עומר כייאם לכבוד כניסתה של ההצגה לשנתה
השלישית. גאולה, שהופיעה בתפקיד האם הגנרלית גם בהפקה הגרמנית
של ההצגה, נראית בתמונה יחד עם מפיק ההצגה טוטי נוביק.

גאולה גוני

9כל הסנדלרים הולכים
יחפים, ושר־התחבורה ניתקע
בלי דלק. כאשר נסע בזמנו
שמעון פרם לשדה־בוקר, כדי
להשתתף בחגיגת יום־הולדתו
של דויד בן־גוריון, נעצרה
לפתע מכוניתו, ונסיעותיו של
הנהג להתניע מחדש עלו בתוהו.
אחרי שבדק את המנוע,
מצאו במצב תקין, הציץ הנהג
במד־הדלק — גילה כי ד,מיכל
ריק. את המצב ואת שר־התחבורה
הציל ראש אגף
במשרד־והנח״ל הנוער הביטחון,
יי ( 5!0״יוסק׳ה״)
יהלום, שעבר במקום וד,ילווה
לפרס עשרה ליטר בנזין.

מדוע לא נבדק הדבר לפני
הפירסום על הקרנת התוכנית?
מסתבר שאת הסרט צריך היה
לראות לפחות אחד מתוך
שלושה: האחראי על הדראמות
בטלוויזיה, אפרים סטן ;
מנהל מחלקת סרטים קנויים
צבי (״צבה״) גורן; מנהל
התוכנית בעברית יצחק
שמעוני. אלא, שכל אחד
מהשלושה היה בטוח שחברו
ראה את הסרט — וכך לא
ראה אותו אף אחד מהם. לזה
קוראים תיאום.

9תוכנית הטלוויזיה מוקד,
ששודרה בשבוע שעבר בהשתתפות
שר-האוצר פנחס־ספיר,
שולבה בתוך מבט לחדשות.
השר והמראיינים,

אברהם

קושניר

וצבי

קסלו, ישבו באולפן. דקות
ספורות לפני תחילת מבט לחדשות,
התמוטט לפתע המסך
הגדול שמאחרי הקריין, עליו
מקרינים שיקופיות. התעניין
ספיר :״יש ביטוח חבר׳ה? יש
ביטוח?״
9לפני שנפל המסך,
ערכו לספיר היכרות עם צוות
האולפן .״זה מנהל התאורה,״
אמרו לו ,״וזה מנהל הבמה,״
וכך הלאה. לפתע נכנס לאולפן
ישעיהו תדמור, הוצג כ-
״מנהל הטלוויזיה,״ הגיב ספיר :
״תגידו לי, אין פד, עובדים?
כולם רק מנהלים?״

ביום השישי האחרון,

צילקר :״אני ראש העיר, מה
הבעיות?״ כששמע זאת השיכור
הוא פרץ בבכי, זרק את
המפתח מידו ואמר :״אשתי
שלחה אותי לסגור את המים
אצלך בבית. זה בגלל שהעירייה
סגרה לנו את המים בבית.״
צילקר הרגיע את האיש,
הזמין אותו לבוא למחרת
היום למשרדי העירייה, סידר
לו תשלומים נוחים לחוב המים
והורה לספק מחדש מים לביתו.

9נושא חשוב ביותר נידון
בשבוע שעבר בישיבת רשות ה׳
סגל של הטלוויזיה, בה השתתפו
בין השאר גם ישעיהו תדמור
ויצחק שמעוני. הדיון לווה
בבכי וצעקות של עובד הרשות
גיסים מזרחי, שתפקידו ברשות
ד,שדור הוא רבגוני, למן
הגשת משקאות וסידור ד,כסאות
לפני הישיבות, ועד להכנסתם
לאולפן של משתתפים סמויים
בתוכנית הטלוויזיה חיים שכאלה
— תפקיד שאותו אימץ
לעצמו. בישיבת ההפקה שלפני
הקלטת התוכנית האחרונה של
חיים שכאלה, ביקש מנחה התוכנית
עמוס אטינגר, מהמזכירה
דרורה ברעם -
בתו של ח״כ המערך מיטה
ברעם — שתשכח להזמין את
ניסים מזרחי להקלטה. דרורה
הממושמעת שכחה. אך לא
איש כמזרחי ורתע משכחנים.
ביום ההקלטה, הופיע באולפן
בהרצליה, הקים צעקות עד לב
השמיים, ואף הזהיר את דרורה
שתיעלם מנגד עיניו. אך בזאת
לא הסתיים תפקידו של

9במיסגרת התוכנית שאלות
אישיות של יעקב אגמון
הופיע בשבת האחרונה הסופר
והעיתונאי עמוס אילץ.
אילון, שזכה לשם בינלאומי
לאחר פירסום סיפרו הישראלים,
סיפר כי בעיקבות סידרה
של ביקורות יוצאות מן הכלל
על סיפרו, בגדולים שבעיתוני
העולם, כמו הניוזוויק והניו־יורק
טיימס, טילפן ידידו חיים
חפר לאשתו, ואמר :״תראי,
הכל יסלחו לו לבעלך, רק לו

עתה מתחילה ההתאוששות של
הלק מצירי הוועידה, שדיוניה
נערכו באולם הקונגרסיס שב גני
התערוכה. אחרי שנקבע
כי הדיונים יערכו באולם ה־קונגרסים,
התברר למארגנים
כי גג האולם דולף ואין בו חימום.
עניין החימום סודר עד
מהרה, אך בימי הדיונים משום
מה הוא לא פעל. התוצאה: לפחות
10 מראשי מפ״ם חלו ב שפעת.
ביניהם: חברת־הכנסת
חייקה גרוסמן, רכז הצעירים
לטיף דורי ומזכיר המרכז

נפתלי בן־משה.

9איך יכול ישראלי, שהוא
גם אזרח עובד צד,״ל, ל בקר
בפירמידות? מפקד גלי־צה״ל
יצחק לבני סיפר
השבוע לאנשי התחנה הצבאית
על ביקורו בפירמידות. דקות
ארוכות שמעו המאזינים על
הדרך המידברית המובילה ל־איזור
הפירמידות, על הפאר
שבתוכן ועל עבודת האלילים
שהתקיימה בהן פעם. רק בתום
השיחה הואיל לבני לגלות כי
ביקר בעצם בפירמידות של
מקסיקו.
9ספרים עתיקים שווים
הרבה כסף, אך השבוע נמכר
דווקא ספר חדש בהרבה כסף.
היה זה במסיבה שערך הסופר
משה רשקס בביתו בהרצליה
למשורר אשר דיי!־ ,לכבוד
הוצאת סיפרו החדש, זריחת
הלילה, שזכה בפרס 3000ל״י
מטעם אגודת הסופרים. במסיבה,
בה נכחו רבים מאנשי הספרות
והאמנות בארץ, ערך
השחקן יעקב (״יענקל׳ה״) בן׳
בירא מכירה פומבית לעותק
הראשון של הספר, שנמכר ב־
300ל״י למפיק אלכם כהן.
9רב־סרן הצנחנים בעבר,
וכיום מנהל מועדון הלילה
נפטון באילת, משה ינוקא,
פתח השבוע בגלריה הרמתי
בתל־אביב, תערוכה נוספת של
ציורי השמן שלו, שהלהיבו
ברמתם הגבוהה את מאות ידידיו
של ינוקא שבאו להשתתף
בפתיחת התערוכה. כמה מביניהם
ציירים
האורחים,
מפורסמים, לא יכלו להסתיר
את תמר,ונם למראה הישגיו
של ינוקא, המעידים על כשרון,
יחס רציני לאמנות וידע טכני
רב. אבל מי שלא רצה להכיר
בכך היו משום מה אנשי הטלוויזיה
הישראלית, שסירבו
לצלם את חגיגת הפתיחה של
התערוכה. איים עליהם ינוקא
בסגנונו המקורי :״אני אצלם
את פתיחת התערוכה לבד ואשלח
את זה להקרנה לטל וויזיה
הירדנית!״

פסוקי השבוע
• ראש־הממשלה נולדה
מאיר, בביקורה בהיאח-

עליזה עזיקוי

מדריכה את חברי להקת הפלטרס
המבקרים עתה בארץ, בחזרות על
שירה שוב אלי, שהולחן~על־ידי אלדד שרים למילים של אבי קורן.
הפלטרס הוסיפו את השיר הישראלי לרפרטואר הבינלאומי שלהם.
לעיתים תפקיד יבש. ביהוד אם
ראש העיר נשאר בלי מים בביתו.
וזה מה שיכול היה לק רות לראש עיריית אשדוד צבי
צילקר שחזר ערב אחד לביתו
ופגש לפני הבית בשיכור
שהחזיק בידו מפתח שבדי.
השיכור פנה לראש העיר ושאל
אותו :״איפה גר כאן
ראש העירייה?״ השיב לא

את הביקורות האלה.״ ואכן,
לדברי אילון, החלה מייד אחר־כך
התקפה אידיאולוגית מרוכזת
של המבקרים הישראליים
על סיפרו .״אם יש דבר בישר אל
שלא יכולים לפרגן לך,״
הוא מסכם ,״זאת ההצלחה.״
9ועידת מפ״ם הסתיימה
אומנם לפני שבועיים, אך רק

זות זערן :״פופ זה לא אידיאולוגיה
שאפשר לחנך בעזרתה.״
0הנ״ל
ג ״לא כל נושאי
הנאומים הציוניים הם אלטע-
זאכן.״

• ראש עיריית באר
שבע, אליהו נאווי :
״למספר פוליטיקאים יש עור
של פיל משום שהם חסרי חוט-
שידרה.״

שר־האוצר

פנחס

ספיר :״אם אני אסכם את
חיי, כל עבודתי הלאומית היתד,
לעזור לחלש.״

מכתבים

מרי כמו הימלר
נשיא ארצות־הברית הוליך שולל את
העם האמריקני ואת העולם הנאור, בהבטיחו
לפני הבחירות שהנה עומדת להסתיים
מלחמת ויאט־נאם.
וכך הוא זכה שנית להיבחר ברוב גדול
לנשיאות.
אולם הכל יודעים כעת שזה היד, רק
טריק מצידו על־מנת להגיע למטרה. בדם
קר הוא שולח את מפציציו לערוך טבח
המוני לא רק ״במתקנים צבאיים״ (לפי
דבריו) אלא מוחק מעל פני האדמה, אוב־לוסיה
אזרחית שלווה, בתי־חולים ואיזורים
שלמים.
ומה עושה העולם הנאור? יושב ומח ריש.
אומנם קם מספר קטן של מדינות,
כגון שוודיה המוחה באזניו, אולם הכל
נופל על אוזנים אטומות. הוא רוצה לאלץ
על־ידי טבח המונים לקבל את תנאיו כפי
שעשה בשעתו היטלר.
על ממשלת־ישראל ללמוד לקח ממעשיו
של נשיא ארה״ב — שאין לסמוך על הבטחותיו
ובאחד הימים ״ידידנו הגדול״ עלול
למכור אותנו לשכנינו בנזיד עדשים.
מאשה פורמן, ומת־גן

להחרים את
מערסת־הבחידות !
״העולם הזה״ , 1845״חלילה ה ארוך
ביותר,״ על המרי הפרלמנטרי
בכנסת.

לפי דעתי אין להסתפק בשום־פנים ואופן
במרי הפרלמנטרי שהוכרז נגד הצעת עו פר—באדר.
לנוכח
חומרת העניין אני מציע לכנס
מך!דש את כל סיעות הכנסת, להוציא גח״ל
ומערך (ולהשתדל לכלול גם את המפד״ל
בכך) ולהחליט לצאת באזהרה ברורה ש אינה
משתמעת לשתי פנים שבאם שני
הגדולים לא יוותרו על כוונותיהם הזדוניות,
יחרימו כל שאר הסיעות את מערכת-
הבחירות לכנסת השמינית.
אני משוכנע שאך ורק צעד קיצוני כזה
יבהיר למערך, לגח״ל ולציבור כולו שלא
תינתן לשני הגדולים להביא לקרטליזציה
של הכנסת.
הציבור כולו חייב להבין שאין בכלל
טעם לצאת למערכת בחירות כזו שתוצאותיה
עומדות להיות מסולפות מראש.
גיל דגני, גבעתיים
עממי לאט לאט עולה ונגול המסו מעל חצר
המלכות, סליחה, הכנסת. לאט לאט רואים
מיהם בחירי העם. אני מביט מסביב :

יוסי קופל ר
צריו להגיב!
כולם שותקים, כולם נבוכים. הזאת התשוז

צריך
להגיב, אין ספק. המרי לא צריך
לבוא מהמפלגות הקטנות בלבד, אלא מתוכנו.
יוסי
קופלר, רמת־חן
עיתונים בחו״ל
הנני ירושלמי היושב בניו־יורק, וכמו
רבים אחרים קורא מדי שבוע עיתון יש ראלי.
בדרך־כלל מחליף בין העולם הזה
ושאר העיתונים הישראלים.
העולם הזה נמכר כאן בצורתו המקורית
ואילו שאר העיתונים נמכרים בצורות
שונות ומשונות כשחלקים מודפסים על
נייר דקיק שכמעט אינו ניתן לקריאה. עד
כאן, כך היה מעולם.
אולם בשבועות האחרונים החליטו שאר
העיתונים כי מחיר של 90 סנט הוא זול
מדי. הם לא העיזו לעלות את מחירי העיתונים,
למשל לדולר אחד כמחיר העולם
הזה. הם מצאו תחבולה שלמעשה היא
רמאות פש וטה .

זה הקטן, קטן נ שאר

?הבל בן פשוט...
מה יותר קל מל השתתףב הגרל ת
הלו׳טו. ת מו ר ת 50א גו רו ת תו בל
לסמו 6מספרים בכל אחת משתי
הטבלאות שבטופס.
עשה חי שו ב פ שו ט פ עו להבת
שניות ספורו ת, מבי א ה לך סיכויי
השתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הרא שון ו אלפי לירות ביתר
הפרסים.
זה כל כד פשוט״
17 השיטה

לאחר שגולדה הגדולה הצליחה במאמציה הבלתי נילאים להעלות את אחוז
החסימה, ולדאוג לחלוקה צודקת של עודפי הקולות, נערכו הבחירות בהקדמה
קלה של 18 חודש.
מיספר סיעות קטנות ניסו להתאחד כדי ליצור גוף משותף שירוץ לכנסת,
אך שר־המישפטים הלורד יש״ש הציע חוק חדש שאסר התאגדות פוליטית ללא
הודעה מוקדמת בת ארבע שנים.
החוק החדש עבר ב־ 10,1שניות את הקריאה הראשונה, חלף על פני הקריאה
השנייה והשלישית, ונחת נחיתת אונס על
שולחנו של היו״ר מאו, סליחה ...ישעיהו.
בינתיים נדונה בחדרי־חדרים הצעתו
של מר דיין, לפיה תבוטל הסודיות בקל פי,
והתיבות ד,חורקות יוצבו במקומות
פתוחים, למען ישלשל העם בגאווה את
הפתק הנכון. מיספר שרים אמנם תמכו
בהצעה, בתוכם מר פרס, אך מאידך נש מעה
התנגדות קלה מספסלי גח״ל, ועל כן
נגוז הרעיון, כלומר, הועבר לטיפול יסודי
ומעמיק בוועדת השרותים הציבוריים.
בינתיים נערכו אסיפות מחאה של הסי עות
הקטנות. במהלך אחת האסיפות נש מעה
קריאה נרגשת לעלות על הבסטי־לייה,
אך הסתבר שד,צועק אינו אלא צעיר
בן מאתיים שנשלח בפרובוקטור מטעם
חוג ידידי גולדה והסביבה.
אייכי גילה
אור ליום המחרת, התקיימו הבחירות.
פרובוקטור בן 200
מאמץ עליון של הסיעות הקטנות, נרם
ברגע האחרון לביטולו של הצו המצמיד
את אגד ודן לסיעות הגדולות. אד לצערם לא הצליחו לשנות צו -האוסר מכירת
דלק, אלא לאדם המוכיח באותות ובמופתים שהינו תומך במיפלגה גדולה כל-
שהיא. כל מיני אזרחים שאלו את עצמם, מהי בעצם סיעה גדולה, ועל כן
פורסמו מודעות בעיתונות, בהן צויינו שמות הסיעות הגדולות, סימונן ומיספר
הטלפון. בינתיים התנהלו הבחירות כסידרן, והעם הלך לראות את הסנדק !

אייבי גידה, תל־אביב

מזה מיספר שבועות מוכרים את העיתונים,
כשחלקים שלמים חסרים. בתחילה
זקפתי את הדבר לטעות טכנית העלולה
לקרות בזמן ההפצה. אולם מזה שבועות
שאני בודק 5—6עיתונים בדוכני המכי רה
ובכולם חסרים חלקים שהעורך או
המפיץ החליט שאינם חשובים, כמו המודעות
השבועיות. לא רק שזו רמאות פשוטה,
זה גם נוגד את חוקי ארצות־הברית
והנני עומד לפנות למחלקה להגנת הצרכן
בניו־יורק.
בינתיים אני קורא את העולם הזה בלבד
כמו רבים אחרים המעוניינים בעיתון שלם.
יוחנן עיראקי, ניו־יורק

מבתב כלוי

ו 1ך 1ו ח

לרב כהנא
רב נכבד!
לאחר שקראתי על פרשת חייך מלאי
התלאות והסבל הן בארץ והן בחו״ל, ברצוני
להציע לך להגר מארץ־ישראל השלמה,
ולהתחיל חיים חדשים ופוריים יותר
באוגנדה העילית.
חבל שאדם פורה ובעל קשרים ענפים
כמוך (עם המאפיה וסוכנות הביון האמריקאית)
,יבוזבז כאן מחוסר תועלת.
מאמציך ליצור מצב של מתח מתמיד
בין הרוב הערבי במזרח־התיכון לבין המיעוט
היהודי, מעוררים גיחוך ושאט־נפש.
למען השלום והאחווה בין שני העמים,
רצוי שכל עם יחיה במדינתנו בשלווה,
ללא הסתה פרועה של אנשים מסוגו, השואפים
לצפון אירלנד שנייה.
לשם כך הקימותי קרן הגירה אשר תסייע

תשבות*
1ד בפד״ם ו 1מתקופת התסבון 1
ועד 20 עונה.
המ שכנתא עד 40.000ל״>
בריבית של 9 1ללא הצמדה

^ פרעון מודרגשל
|ן^ ההלואה. בטוח חיים

פרטים ^ין
^ מלאים ועלונים
בכל אחדמ־ 203 סניפי
בנק הפועלים
או ב מחלק ת החסכון
רח׳ מונטפיורי 9
.טל| | 613710 :

תל־אביב

מאיד מטלון
רוב ערבי ומיעוט יהודי
לך, בכסף ובנשק בדרכך החדשה.
אם אתה מוכן להגר, אני פונה אליך
ומבקש ממך להודיעני:
א) מספר האנשים השפויים שעדיין תומכים
בך ומוכנים להגר.
ב) אם ברצונך להשתלם אצל הגנרל
אמין באוגנדה — לפני הגיעך לאוגנדה
עלית.
בברכת דרך צלחה,
מאיר ממלון, סטודנט, רמת־גן

ברני,
איפה אתה?
״העולם הזה״ , 1845״החרמון
המעופף של ברני״ ,על חייו ואה בותיו
של המיליונר ברני קורנפלד.

אני משתגעת מכם. לא יכולתם לגלות
את כל הסודות על ברני כשעדיין נמצא
בארץ? מה אני אעשה עם כל המידע
הזה עכשיו? שנים שאני מחפשת מיליונר
לרוחי ולא מצאתי. והנה אתם באים
ונותנים לי שחור על גבי לבן את דמות
אביר חלומותי.
אולי יש לכם מושג איפה אני יכולה
למצוא אותו, להתקשר אליו ולהצטרף ל הרמונו?
אני מוכנה להסכים בלי שום
תנאי לכל הצעותיו כמפורט בכתבה.
מירית לשם, כפר־סבא

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקברה.
עדיפות תינתן למצרסים תמונות
למבתביחם.
לרררר־ירד

ררז־רל

4:ו1 0 /
הפועלים 11ג 1ת

מאת ג ון א פ דיי ק
(״נסיך הספ רו תהאמ רי קני ת ״
קר א לו השבועון ״ טייס״)
״רומאן מפורט ו מקסים של אינטימיות מינית בנישואין ומחוצה להם״.
( בוקוורלד) #״מר אפדייק מוסיף ממדים חדשים אל המבוך של
תקופתנו — הקרב הניטש בלא הרף בין גבר לאשה, בין חרות להתפרעות
יצרים, בין המקובל למוסרי שיקאגואמריקן ספר מהיר,
זריז, אקרובטי ...הבל בו בהיר כבדולח, מהנה עד אין־שיעור״ (ניו ־ יורק
טיימס) #״באמצעות עשרה זוגות ואפשרויות־זיווג בלתי נידלות,
מחייה אפדייק מאות עמודים של קיום־יחדיו במיטה — בחדר־הכביסה,
על מירפסת־השזוף, מאחרי דלתות חדר־אטבטיה נעולות ; לאחר שחייה
בקיץ, לאחר ס קי בחורף. רק לעתים רחוקות טיפלו במין ביתר בשרון
ספרותי. אפדייק מקדיש תשומת־לב קלינית לכל שלב וצעד. אוזן מחודדת
לו לאימרת־הכנף השנונה, המחפה על התאווה שלפני ועל השעמום
שאחרי. הוא יודע את כל משחקי־הפרא אשר בני־זוג עייפים עוסקים
בהם, בהחליפם — בסאדיזם ובמאזוכיזם לסירוגין — זה את זה בתפקידי
התליין והקרבן״( .לייף).

׳ * העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותמישראלי
המערבת ודיפינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבו ,12 טלפון ,260134
תא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרס *הדפוס החדש* כעיט,
ודא, רח׳ בדאביגדור הפצה: גד בע*מ * גלופות: צינקוגרסיד,
כספי מדם * העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

בו טי קהסק רי ם
תל־אביב — בית ארלוזורוב,
יום ד׳ 17.1ב־.8.30
נתניה — אסתר,
יום ה׳ 18.1ב־.9.15
חיפה — ביתנו,
יום ר 19.1ב־.9.00
כרטיסים: תל־אביב ,״לאן*
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
ירושלים ,״כהנא״ ו״לאן־הערב״
חיפה ,״קופת־מכבי״ ו״גרבר״,
חפצה ראשית:
״לאן״ ,טלפון 231655
מפיק: יצחק נן-ומזים וזיסן).טל 244044

שיעררויאל

שיער נשי, רך וענוג
שיער מטופח, בריא
ובעל ברק טבעי.
שמפו ״רויאל״
השמפו הטבעי לסיפוח
השיער ולעידונו.
לבחירתך, שמפו ״רויאל״
ירוק -לשיער יבש
כחול -לשיער שמנוני ורגיל
אדום -נגד קשקשים
ועתה. החידוש במשפחת ״רויאל׳
שמפו ״רויאל ׳ צהוב
עם תוספת הלימון הנפלאה.

ו ד דז ש?
למד׳ חחחרס #ת 1

מניר•

סיקורת

תמרורים
נחוג. במסיבת הפתעה שערכו לו
ידידיו במועדון הסאטירי בתל־אביב, יום-
הולדתו ה 41-של
העיתונאי־צייר ע סי

נואד בר־קדמא,

שנולד בארץ, שירת
בנח״ל, היה חבר
קיבוץ נתיב הל״ה,
למד סוציולוגיה ומדעי
המדינה באוניברסיטה
העברית,
היה עורך עיתון הנוער
העובד במעלה,
משמש מ־1958
כעורך לענייני אומנות
ותיאטרון בידיעות
אחרונות.
נחוג. במסיבה משפחתית בבית הלבן,
יום־הולדתו ה־ 60 של נשיא אר־צות־הברית
ריצ׳ארד ניכסדן.
נחוג יום־הולדתו ה־ 89 של פרופסור
כן־ציון די-נור, שהיה שר-החי-
נוך הראשון במדי-
נת־ישראל. יליד אוקראינה,
הוסמך ב־
1902 לרבנות וב־
1917 קיבל תואר
מוסמך למדעי ה היסטוריה.
עלה לארץ
ב־ 1921 והחל
עובד כמורה בבית
המידרש למורים ב־בית־הכרם
בירושלים
וב־ 1943 הפך
למנהל בית ד,מיד-
די־נור
רש. עם הקמת המדינה
נבחר לכנסת
והמשיך לעסוק בענייני חינוך.

חרסבמ חי ר 480אדך דיי,
תחרות התסריטים של המועצה לתרבות
ואמנות מצליחה, מדי שנה, להזקיף בתימהון
כמה גבות. אלה הן גבותיהם של
אנשים שעוד איכפת להם קצת מה מתרחש
בקולנוע הישראלי, וכן כאלה הנפגעים
מן הצורה בה מתנהלת התחרות.
אחד המרגיש את עצמו נפגע במיוחד
הוא ישעיהו (״שיש״) קולר, עיתונאי ו־איש־קולנוע
המתרעם, זו כבר השנה השנייה,
על העיוותים החלמאיים שבתחרות.
לפני שנה, זעם קולר כאשר הסתבר לו
ששמות השופטים בתחרות חסויים — ואילו
התסריטים מוגשים בחתימתו המלאה
של מחברן. כאשר זעק חמס, נענה שאולי
יש מידה מסויימת של צדק בדבריו,
ואולי אכן יתקנו את המעוות בשנה הבאה.
השנה ציפה שיש בתמימות שישתנו
דברים בתחרות. ואכן, המועצה לתרבות
ואמנות פירסמה הפעם, לשם שינוי, את
שמות השופטים — שאינם בדיוק אנשי
הקולנוע האידיאליים לשיפוט תסריטים.
לעומת זאת — עדיין מוגשים התסריטים
בחתימה מלאה. קולר, החושד שכמה
מן השופטים אינם אוהבים אותו במיוחד,
ניסה להגיש את שלו בעילום שם. לדבריו,
קיבל אותו חזרה.
שיש פנה לבית־המשפט הגבוה לצדק,
ביקש צו־על־תנאי נגד המועצה. בשבוע
שעבר נענו השופטים ברנזון, מני וקיסטר

נחוג. בביתו בסאן חואן, פורטו
ריקו, יום־הולדתו ה־ 96 של הצ׳לן הספרדי
פאבלו קאזאלס הגולה מרצון מארצו
מאז מלחמת האזרחים בספרד. כשנשאל
השבוע אם אינו מתכונן לבקר בארץ
מולדתו, השיב :״אחזור לספרד רק כאשר
הגנרל פרנקו יוותר על השילטון.״
נחוג יום־הולדתו ה־ 100 של אחד
מחלוצי תעשיית הסרטים בהוליבוד, אדולף
צוקור, שהגיע בגיל 16 מהונגריה ל־ארצות־הברית,
פתח חנות לפרוות בשיקגו
ואחר עבר לתעשיית הסרטים והיה ממייסדי
אולפני פרמונט.
מונה. לתפקיד נציב קבילות של
קופת־חולים הכללית, יעקבו נאש, שהיה
במשך שנים דובר המשטרה.
עומדיםלהתגרש. בדנמרק,
אחרי 13 שנות נישואין ושני ילדים (ילד
בגיל 11 וילדה בת תשע) ,ראש ממשלת
דנמרק לשעבר ינס־אוטו קראג ()58
שהתפטר לפני שלושה חודשים מתפקידו
ואשתו השחקנית הלה קראג ( )48שחזרה
בקיץ שעבר להופעות על הבמה
בתפקיד של יצאנית.
נפטר. במוסד לחולים כרוניים ב־

הדר־יוסף, בגיל ,82 שמואל (סם) זקס,

שהיה מראשוני התעשיינים בארץ. יליד
ליטה, עבר בנעוריו לדרוס-אפריקה ומשם
לארצות־הברית. עלה לארץ ב־ 1923 וניסה
להקים מפעל דיג, נכשל וחזר לארצות־הברית.
ב־ 1932 חזר לארץ והקים את מפעלי
משי זקס ואחר את מפעלי ארגמן ד
זכסוניה.

נפטר. בוונצואלה, אליאסר לופס
קונטדראס, נשיאה לשעבר של ונצואלה
והאיש שהקים למעשה בשנות ה־ 30 את
צורת השילטון הדמוקראטי בארצו והפך
לדמות היסטורית בדרום־אמריקה.
נפטר בבריטניה, בגיל ,91ג׳ון
ווידהד, שכיהן כיו״ר הוועדה הבריטית
שעיבדה את פרטי ותוכנית ועדת־פיל
לחלוקת ארץ־ישראל ב־ .1938 על הוועדה
שווידהד עמד בראשה הוטל למצוא דרכים
מעשיות לביצוע מימצאי ועדת החקירה
המלכותית בראשותו של לורד פיל, שנשלחה
לארץ אחרי מאורעות .1936

דמאי קולר
לגלות —

על כך, מאחר ופירסום נרחב לא נעשה
לעניין. לאחר חודש של הופעות, הוחלט
להוריד את ההצגה, להמתין עד שההצגה
הבאה תהיה מוכנה.
נאמן והשחקנים עבדו כמעט בהתנדבות׳
והתמורה היחידה שיכלו לקבל, הי-
תה תגובת הקהל. עתה, משהורדה ההצגה,
גם זה ניטל מהם. כאשר התלונן
נאמן בפני מנהלת התיאטרון, רינה ירושלמי נענה על־ידה :״צר לי להודיע
לך שאינך מבין במה תיאטרון זיה עוסק.״
לא פלא שנאמן הגיע למסקנה שמנסים
לסתום את פיו, ושמתנכלים לו ולשחקניו,
שעבדו זמן רב על ההצגה, באופן אישי.
רינה ירושלמי חושבת אחרת. היא סירבה
להפעיל יחסי־ציבור ועיתונות בהצגה
זו, משום שלדעתה העיתונות נוטה להשחית
כל דבר נסיוני, להציגו באור נפוח
ויומרני מן הדרוש. אחר כך, כאשר הנס־יון
אינו עומד ביומרות אלה — הוא נק-
טל ללא רחמים. כל עוד לה־מאמה מחפשת
את דרכד — ,יכולה העיתונות להזיק
יותר מאשר לסייע.

החטא ( ש ד הדן אמרס
וע 11 שו >שד הקהל)
״החטא ועונשו״ ,מאת פ.מ. דוס־טוייבסקי.
התיאטרון הקאמרי ו התיאטרון
העירוני חיפה. עגרית :
הלית יריב. עיבוד ובימוי: אנדרה
ברסאק. תפאורה ותלבושות: יו־ברט
מונלוף, אלן אלבסיס־ברטאק.

רסקולניקוב מסתובב אנה ואנה על הבמה.
הוא רצח. כולם קראו כבר מזמן
את החטא ועונשו, ויודעים שהוא רצח.
גם מי שלא קרא יודע שהוא רצח. רק
המשטרה עוד לא יודעת.
כולם יודעים שהיא תדע בסוף. כולם
יודעים גם שזה לא חשוב. מד! שחשוב
הם העינויים הנפשיים הנוראים המכרסמים
ברסקולניקוב כתולעת־רקב בתפוח
צעיר .״לגלות או לא לגלותו״ מתלבט
עודד קוטלר על הבמה בלחישה דרמטית,
בהצגת־הבכורה .״לא !״ עונה לו קול מל־עיג
מן היציע. כמו בהצגת־שחרית מרטיטה
לילדים.
למה? האם היתד׳ זו קריאת הפושט
המסורתית של הסינרמה? האם הגיעו
גם להצגת־הבכורה של הקאמרי פלוגות־המחץ
של קומנדו־דיזנגוף, או מגלגלי-
הבקבוקים הניאורוטיים המקובלים בקולנוע
הישראלי י
נראה שלא היתד, זו תופעה חד־פעמית.
כמה תמונות מאוחר יותר, הפסיק קוטלר
את ההצגה בקריאת־זעם :״אם אתם אינ־פנטילים
אל תבואו לתיאטרון. אם לא
תסתמו את הפיות נפסיק את ההצגה!״

של הקהל. כי מן הרגעים הראשונים,
אחרי שהתפאורה המרשימה עשתה את
הרושם הדרוש, החל ר,קהל להראות סימני
עייפות ראשונים. הוא השתעל, התעטש,
וחיכך בגרונו. זע בכיסאות, הפיל תוכניות׳
דפק בדלתות, וניגן פד,־אחד סימפוניה
בלתי־גמורה של שיעמום.
מסתבר שגם מיבצעים ענקיים מסוגלים
לשעמם. וכשענקים מעוררים חוסר-
אמון, הרי גם התגובות חריפות מן הרגיל.
מה שקרה לחטא ועונשו, הוא תופעה
סימפטומטית ליצירה שהתגמדה.
התפאורה אומנם, נשארה גדולה ומרשימה,
נוסעת בכל כיוונים, עולה ויורדת
— אבל למרבה הצער, מרשימה הרבה
יותר מן השחקנים. הקהל מודע בלי הפסק
לתנועותיה של התפאורה — ומודע פחות
ופחות לבעיותיו של רסקולניקוב, השולח
מונולוגים ארוכים בקריאה לבנה א־לה
ניסים אלוני, ועם עוויתות עצבניות כמי
שברח משאראנטון של מארה סאד.
מסביבו מתהלכים כמה צללים נוספים,
המגבירים את הטישטוש שבדמויותיהם
בהופעות והיעלמויות מהירות מאוד, כפי
שהכתיב להם הבמאי.
הבמאי עצמו, ככל הנראה, גמר להתלבט
בין נסיונו לנתח פושע מודרני ה ממוקם
במיקרד, במאה הקודמת — לסאטירה
קלת־תנועה על יחסים בין פושעים
לציידי-פושעים. לרגע, נדמה כי
ברסאק התקנא ביצירותיו הקולנועיות
של ז׳אן־פייר מלווי-ל — ואז מוגשים דווקא
רגעי האמת היחידים המשכנעים בהצגה.
וגם זאת רק בעזרתו האדיבה של אלברט
חיזקיהו.
אך ההברקה מתעמעמת במהירה בחילופי
תמונות מהירים, המחזירים. את הניגון
המלודרמטי והדיקלומים המיוסרים אל הבמה•
הקהל משתתק לעוד כמה דקות
כשאמנון מסקין מגיש הצגת־יחיד מזעזעת
בדמות סבידריגאילוב. ואז, שוב יורד
קיר מצוייר לתפארת, טכניקה נהדרת,
ותו לא. ושוב עולים השיעולים באולם.

ת ק לי טי ם
תאדז״חיס דנ^ח
ס מבין הלהקות שצצו כמו פטריות
בעקבות דם
( )083 69018 היא הידועה, ויש אומרים
גם המוצלחת ביותר. אולם בסופו של
דבר, זה עדיין נשמע כמו עבודה מאומצת
של מי שמנסה להידמות למקור מוצלח יותר.
למשל, כאשר מגישים גירסת פופ-ג׳ז
כביכול לסגנון המוסיקלי של אדגר וארזה.
ואם כי זה הרבה יותר מעניין מן הרמה
הממוצעת של תקליטי להקות־הקצב למי-

יזע ודמעות, שיקאגו

לעתירתו, הורו למועצה שתסביר מדוע לא
יוגשו לה התסריטים בעילום־שס, ומדוע
לא יפסלו את השופטים שעיינו כבר בתסריטים
החתומים, ימנו אחרים במקומם. עד
אז, ציווה בית־המשפט להמתין בבדיקת
התסריטים, להימנע מלפרסם תוצאות.
מה ששיכנע כנראה את בית״המשפט
היה אוסף התקנונים שהגיש קולר יחד עם
עתירתו. אם בתחרויות על פרסים של
אלפיים ושלושת אלפים לירות — כמו זו
של פסטיבל־הזמר, התסכית המקורי, ציור
מטבע מטעם בנק־ישראל או כרזת יום־
העצמאות — קיימת חובת עילום־השס,
איך ייתכן לוותר עליה כשמדובר בפרסים
בסך — 180 אלף לירות?
שלא להזכיר כבר את העובדה, כי בעולם
המסוכסך, גדוש האינטריגות והשינאות
הפרטיות של הקולנוע הישראלי — ש איש
אינו נקי מהם, כולל היושביס ב־ועדת־השופטיס
— הרי שמו של מחבר
התסריט, המתנוסס בראש היצירה׳ ,יכול
לעיתים לקבוע יותר מכל מה. שבא אחריו.

תי א ט רון
מלחמ 1ח ״דה מ
תיאטרון לה מאמה הוא להקה נסיונית
חדשה, המגששת את דרכה בארץ כפי
שעשו להקות דומות במסגרת דומה בארצות
אחרות. לה מאמה התמקמה במרתף
בשכונת מונטיפיורי, התל-אביבית, העלתה
את על שיר השירים, שנכתב אמנם על-
ידי שלמה המלך, אבל בויים ופורש על־ידי
יצחק (״בבי״) נאמן. רק מעסים שמעו

קוטלר (יושב) ומם קין ב״החטא ועונשו״
— או לא לגלות
לא היתה זו הפעם הראשונה בתולדותיו
הקצרים של החטא ועונשו — ההצגה
החדשה של הקאמרי, בשיתוף עם התיאטרון
העירוני של חיפה — שקוטלר הפסיק
את ההצגה בהשתקה בוטה של הקהל.
לא היתד, זו גם הפגנת־השיעמום הראשונה

ניד,ן, וקטעים כמו מצבו של היוניון מגלים
שמדובר כאן באנשים בעלי רקע מוסיקלי
מגוון, מתקבל הרושם ששיקאגו עדיין
מחפשת את עצמה.
• מי שהחליט להוציא מן הארכיון את
(המשך בעמוד )12

סיקורת
(המשך מעמוד )11
ג׳די דוד מורטון (אר.סי.אי)730.599 .
כנראה חשב על התפקיד החשוב שהיה לפסנתרן
זה במעבר הג׳ז מן הדיקסילנד
לסווינג. אלא שבהקלטות אלה, שנלקחו
במרביתן מסוף שנות העשרים, הוא הולך
לאיבוד בין הסולנים הרבים המחלקים עימו
את אורות הזרקורים, כמו הקלרינטיסט אל־ברט
ניקולאס. כפרק בהיסטוריה של ה־ג׳ז,
זה אולי חשוב, אולם כערך בפני
עצמו, זה חד־גוני יתר על המידה.
• חובבי הזמר היווני אינם יכולים
להתלונן לאחרונה. השוק מוצף מכל הכיוונים
בתקליטים שחלקם הוקלטו בארץ,
ואחרים שמקורם ביוון. כולם מיועדים
לספק את טעמם של חובבי הבוזוקי למיניהם.
יוצא דופן במקצת במסגרת זו הוא
תקליט בשם האדז׳ידאקים לנצח (סי.
בי.אס ,)65110 .המוקדש כמובן לשיריו של
מלחין ילדי פיראוס (גם שיר זה כלול
בתקליט) .אחרי להקת הרוק־נ׳רול מניו־יוקר
וגישתה המסוגננת להאדז׳ידאקיס,
קצת קשה להתרגל לגישה הים־תיכונית
המסורתית של המבצעים היווניים למיניהם
(פרט לפאנוס קוקינום המנסה להפוך כמה
מן הקטעים לפזמוני קצב) .עם זאת, הקולות
נעימים, שירים כמו סימרוני ראויים
בהחלט שיושמעו שוב ושוב, וחבל רק שההדפסה
הישראלית רועשת להחריד.
#ולבסוף .,תקליט חדש של צמד־הרעים
(ישראל ,)31026 בו מגישים צמד
בוגרי מקהלת הרבנות הצבאית הראשית,
אוסף של שירים בנוסח החסידי שארבעה
מהם לקוחים מן הפסטיבלים החסידיים
השנתיים, ואילו שניים אחרים הושאלו מפסטיבל
שירי ירושלים ופסטיבל שירי ה־תנ״ך(
.שלא יאמרו שחסרים לנו פסטיבלים)
.מה שאפשר לומר על צנזד־הרעיס
הוא ששירתם נקיה, הם משמיעים את כל
התווים שכתבו עבורם בפרטיטורה, ואינם
שוגים בהיגוי התמליל. מה שאי־אפשר
לומר עליהם הוא שהם מדביקים את הקהל
באמונה או בהתלהבות שצריכים להיות
בסופו של דבר, העיקר בכל מזמור חסידי.
הם שני בחורים נחמדים השרים כמו
תלמידים טובים בקולות צלולים ובמשמעת
למופת. אבל מהם ועד לנשמה והרגש של
שלמה ניצן (שוודאי אינו זמר מקצועי)
ונירה רבינוביץ, המרחק עדיין גדול.
מחווה נדיר למוסיקאי ישראלי מנוח
נעשה באלבום חדש בן שלושה תקליטים
המוקדשים כולם לנגינתו של פרנק פלג
(הד ארצי )14190/1/2ומלווים בחוברת
נאה על האיש, פועלו במוסיקה ודעותיו.
פלג, שאין עוררים על כך שהיה בין המוסיקאים
הבולטים ביותר של ישראל, נגן
פסנתר וצ׳מבאלו מעולה ששלט היטב גם
ברפרטואר הקלאסי וגם במודרני, מוצג
כאן בהקלטות של רשות־השידור, שאולי

פרנק פלג
אלבום זיכרון
אינן יכולות להתחרות עם הרמה הטכנית
של מיטב אולפני העולם, אבל מספיקות
כדי לתת מושג ברור על כשרונו של
פלג, בין אם ביצע את ואריאציות גולדברג
של באך, הקאפריצ׳יו לפסנתר ולתזמורת
של סטראווינסקי (אותו ניגן במסגרת הפסטיבל
הישראלי בניצוח המלחין, והקליט
אחר כך עם תלמידו החרוץ של סטרא-
ווינסקי, רוברט קראפט) את הקונצ׳רטו
לצ׳מבאלו עם מוסיקה אלקטרונית של יוסף
טל. תלמידיו של פלג וכל מי ששותף
לחיים המוסיקליים בארץ, ודאי ישמחו
לקראת אלבום זה.

ה סו ל ח הז ה 1* 46

ונו ח

ניקור הנברח ה1קוה
ן* ימי מילחמת־העולם השנייה רצתה ממשלת
^ פלשתינה (א״י) לעודד את נתיניה לחסוך בדלק.
לכן היא הפיצה בכל רחבי הארץ, ובעיקר בתחנות
האוטובוסים, כרזה מאירה־עיניים.
במרכזה היה תצלום של חמור נחמד ומיסכן, שנשא
על גבו אדם שמן מאוד.

מתחת לתמונה התנוססה השאלה הנוקבת :
״האם הנסיעה הזאת נחוצה כאמתז״

שאלה זו עלתה בליבי השבוע, כאשר ראיתי (בטל וויזיה)
את ראש־ממשלתנו יורדת בכבש המטוס באורלי.
אפשר היה לחוש בכפור המקפיא, ולרחם על הגברת
הקשישה, שהטריחה את עצמה לפאריס המושלגת.

האם היתה נסיעה זו נחוצה כאמת?

אולם בפאריס משרת השגריר אשר בך נתן, מיודענו
ארתור היפה. גבר מאוד נאה. איש ייצוגי להפליא. העתק
כמעט מדוייק של קורד יורגנס, וגם של אכסל שפרינגר.

אכל אין אדם בירושלים שהיה עולה על
דעתו להתייעץ עם השגריר אשר כן־נתן כעניין
פוליטי.
ובוודאי לא גולדה מאיר, שבכלל אינה אוהבת כל־כך
לקבל עצות.

ף כך, אני מניח, בהברקה של אינטואיציה נשית,
1החליטה גולדה מאיר: פאריס? למה לא?
יש מאורע יפה. אינטרנציונל סוציאליסטי. אחרי ככלות
הכל, היינו פעם סוציאליסטים, לא? שיינה האחות היתד.

ך* נסיעה בולה היא, בלי ספק, קוריוז פוליטי.
1 1איך היא נולדה? מי החליט עליה? על פי אילו
שיקולים?
נסיעת מדינאי בכיר, ולא כל שכן של ראש־ממשלה,
נועדה לרכוש ידידים ולהצליח בחברה הבינלאומית.

בקיצור: נייאט. לא נכנעים. נוסעים.

ואם הפומפידו הזה מתרגז — שיתפוצץ לו, המנוול
הזה שלא נתן את המיראז׳ים.
כל הרצינות, לשם מה? מה ביקשה הגברת הקשי^
שה להשיג בין שער־הניצחון וארמון־הבורבונים?
בצרפת נטושה מערכת־בחירות לפרלמנט. אמנם, לפי
החוקה הצרפתית חשוב הפרלמנט עוד פחות מאשר לפי
החוקה הישראלית, שאינה קיימת. אולם הבחירות האלה
הפכו למיבחן של כוח. יש סיכויים שהמחנה הגוליסטי
יאבד מעוצמתו. וראש המיפלגה, ז׳ורז׳ פומפידו, רגיש
מאוד.
ראש מדינה זרה המבקר בשיאן של בחירות כאלה
את מנהיג האופוזיציה, מרגיז, כמובן, את הנשיא.

כך שאם רצתה גולדה להרגיז את הנשיא,
היא בחרה בדרך הנכונה, וכראכו.

אבל מה הטעם? מדוע כדאי להרגיז את הנשיא,
הממשיך לכהן בתפקידו גם אחרי הבחירות?

בל מה שישראל רוצה לקבל מצרפת —
מעל לשולחן ומתחת לשולחן — רק הנשיא
יבול לתת. לאופוזיציה אין נשק, אין חלפים,
אין נציגות באד׳ם, אין בלום.

נסיעה זו, בך נדמה, תוכננה מראש בדי
להשיג כדיוק את שני היעדים ההפוכים: לרכוש
אויבים ולהיכשל כהכרה העולמית.

אפשר לחשוב שמישהו התעורר בוקר קריר אחד
בירושלים, העיף מבט במפת העולם, והגיע למסקנה: עדיין
נותרו לנו ידידים רבים מדי בעולם. כדאי למחוק אחדים
מהם.
עצם את עיניו, תקע אצבע במפה, וראה שהיא נחה
על פאריס.

אז למה? אז ככה.
בד אולי כדאי להרגיז את הנשיא, כדי לרכוש
את אהבתו של מיטראן הסוציאליסט?
קודם כל, מיטראן הוא סוציאליסט כמו גולדה. כלומר
— קשה לגלות את הסוציאליזם שלו בעיין בלתי־מזויינת.
אולי ניחן לגלות כמה שרידים תחת המיקרוסקופ.
אבל
זה לא חשוב. חשוב יותר שפראנסואה מיטראן
הוא עסקן מאוד לא־מבריק, שהגיע לאן שהגיע (וזה לא
רחוק) מפני שלא היה אחר.

ישכ והריץ תזכיר דחוה. הנדון: נסיעה של
הגברת גולדה מאיר לפאריס כשיא מערכת
הכחירות שם.

* ש מעשים פוליטיים שהגיונם גלוי. יש שהגיונם
נסתר. בעזרת מאמץ קטן או גדול, אפשר לאתר
בסופו של דבר הגיון זה.

בקיצור, עסקן סוג כ׳ ,כראש מיפלגה
סוג כ׳.

אך איך לפענח את המניעים של מעשה
שאין בו הגיון כלל ן

יש מעט מאוד סיכויים שמיטראן זה יוכל להביא
תועלת ממשית כלשהי לישראל בעתיד הנראה לעין. הוא
יוכל למת תה וסימפאטיה, או שמפניה והצהרות־תמיכה׳
אבל לא יותר. וגם הצהרות־התמיכה, שאותן הוא השמיע
בנמל־התעופה לוד, ירדו בכמה אוקטבות כשהגיע לפאריס
כעבור כמה שעות.

מעשה שאפשר להעמידו על הראש, לגלגל אותו
לצדדים, להעיפו באוויר ולהטיחו בריצפה — ושום הגיון
נסתר שבנסתר לא יתגלה בו?

כזהו המסע של הגברת מאיר לעיר־האורות.

״מה יש? בסד־הכל יהודיה זקנה נוסעת לפאריס,״
היא אמרה בהלצה.
ולי נדמה — הוי חשד נורא שאין זו הלצה כלל.

אבל מיטראן היה זקוק מאוד־מאוד לגולדה.
הוא הסתבך בצרות. ולגולדה יש לב יהו*
-י דד דדיאיי זד דויזז לאדם שהיא שונאת.

יהודיה לא־כל-כך־צעירה נסעה לפאריס, לאכול שם
געפילטע פיש בערב־שבת.

** יטראן הקים קואליציה אופוזיציונית עם ד.מיפ־
1 2לגה הגדולה ביותר בצרפת — הקומוניסטית.
הקומוניסטים הצרפתיים, שהם נאמנים למוסקבה כמעט
כמו רק״ח, אינם עולים באהבתם לגולדה על מאיר ויל־נר.
הם נוקטים עמדה אנטי־ציונית קיצונית ביותר.
ואילו מיפלגתו של מיטראן זכתה תמיד לאהדתם של
יהודים צרפתיים רבים,

שזהו, בעצם, ההסבר היחידי.

^ פשר לדמיין את לידתה של נסיעו^ זו בערך כך:
אי־שם, בפגישה סוציאליסטית כלשהי, שאל פראנ־סואה
מיטראן את הגברת גולדה מאיר :״שמעי־נא, גולדה,
אולי את מוכנה לקפוץ אלינו באחד הערבים? למשל
בישיבה הבאה של האינטרנציונל?״
וגולדה השיבה, כמו שכולנו משיבים בהזדמנויות
כאלה :״בטח, למה לא?״
אמרה ושכחה.

עד שבאה ההזמנה.

מה עושה ראש־ממשלה כשהוא מקבל הזמנה כזאת,
מידי מנהיג האופוזיציה בארץ אחרת?
למשל, מה היה עושה ראש־ממשלת דרום־אפריקה
אילו הוזמן על־ידי מנחם בגין להשתתף בוועידת חרות
ערב הבחירות הבאות?
או האפיפיור פאולוס השישי, אילו הוזמן לפתוח את
ועידת אגודת־ישראל, שבועיים לפני הבחירות לכנסת
השמינית?
או הגנרליסימו צ׳יאנק קיי־שק, אילו נתכבד על־ידי
המרכז החופשי בכסא־הכבוד במטה־הבחירות שלו? (שלא
לדבר על הקולונל פאפאדופולום, אילו הוזמן על־ידי
עזר וייצמן?),
הם היו מתייעצים עם הנציג הדיפלומטי הבכיר שלהם
בארץ, ושואלים בשפה עדינה :״איך זה מריח?״

והנציג הנ״ל היה עונה, בצופן הדיפלומטי :
״אדוני, זה מסריח, עם כל הכבוד.״

ך* כעייה הגדולה היא שלגולדה לא היה עם מי
? 1להתייעץ.

יש לה שרי־חוץ, כמוכן. ההוא, מה־שמו.
אבל גולדה אינה מרכה לדבר איתו. ואשר
להתייעצות — נו, באמת.

אילו.היה מדובר על נסיעה לארצות־הבריח, אפשר היה
להתייעץ עם הוד מעלתו, השגריר יצחק רבין. כי את
רביו מכבדים. שואלים תמיד לעצתו. אין מקבלים את
העצה, חלילה. אבל שואלים. בהחלט שואלים.

יהודים אלה הס ציונים נלהבים. ממשלת
ישראל קדושה בעיניהם. הם מתייחסים לתמונות
גולדה במו ששכניהם מתייחסים לתצלומי
מרים הקדושה.

פומפידו (על ראש דה־גול)
סוציאליסטית כבר לפני המהפכה הרוסית (של .)1905
אז היא הכתיבה — לדיניץ? ללו קדר? — מיכתב־היענות
נחמד.
אחרי שהמיכתב יצא, והדבר נודע ב״חוגים מדיניים״,
התחילה מבוכה.

מי יגיד לזקנה, אחרי שהיא החליטה, שזוהי
שטות, כלומר, שגיאה, כלומר, החלטה לא הכי
נכונה ץ
תנסו פעם.
אולי, בהזדמנות קרובה, הימהם אבא אבן ואמר חצי
מישפט. ונדם.
ומנכ״לו המיסכן, מרדכי גזית, אולי הפליט רמז.
ולא ייסף.
ומיברק בהול קרא לשגריר בן־נתן :״הצילו סימן
קריאה תבריק לגולדה שלא תסע סימן קריאה״ ונענה
בתשובה :״אני משוגע אני סימן שאלה.״

התחילו לבוא ההדים הדיסקרטיים הראשונים
מפאריס. ממשלת הרפובליקה וכד וכד סבורה
שאולי וכד וכד כפעם אחרת וכד וכד.

אז התרגזה גולדה באמת. מה? חוצפה שכזאת ! האנטישמים
האלה ! צריכים ללמד אותם לקח איך להתייחם
לראש ממשלת היהודים, עברו הימים ההם. לא כל פוג־רומצ׳יק
יגיד ליהודי מה לעשות ומה לא לעשות. לא
לחינם ניצחנו בשלוש וחצי מילחמות, שלא לדבר על
המילחמה הבאה.

מיטראן חשש מאוד שיהודים אלה לא יצביעו בעד
מיפלגתו, כשזו פועלת בשיתוף־פעולה הדוק עם הקומוניסטים.
הוא היה זקוק באופן הדחוף ביותר לתעודת־כשרות
כשרה למהדרין. בקיצור: לנשיקה של גולדה.

נשיקה זו לא תפיח רק חיים חדשים במיפ־לגת
מיטראן, אלא גם תחזק ותגביר את המיפר
לגה הקומוניסטית הצרפתית.

היא תגיד לכל היהודים הצרפתיים הטובים :״זה
בסדר, ילדים. תאכלו את הגעפילטע פיש שלכם בשקט.
מותר להצביע בעד מיטראן וידידיו הקומוניסטיים,
ימח שמם.״

הקומוניסטים כוודאי שמחים. המתחרים
שלהם — אנשי המרכז, הליברלים, שגם הם שמו
עין על הקולות היהודיים — שמחים פחות.
* הו, אס כן, מאזן־הביניים של הביקור המוזר :

1ממשלת ישראל הכריזה מילחמה אישית על
הנשיא פומפידו ועד בל שלוחות הממשלה
הצרפתית.

היא חיזקה את המיפלגה הקומוניסטית, שהיא הקיצונית
ביותר באיבתה למדיניות גולדה מאיר.

והיא הגבירה את האנטי-שמיות החכוייה
למחצה של הרכה-הרבה צרפתים, שהתרגזו
ככר קודם עד הריגת פעיל פלסטיני כלב פריס.
כל זה בביקור קצר אחד.

כמו שאמר אותו חמור מיסכן: האם זה היה
כאמת־כאמת נחוץ ץ

והבירה
דועירדו שער
( ומת יעדושוב? )
** ד לפגי כחצי ישנה, היו מניות
אליאנס להיט מספר 1במיצעד־הלהי־טים
בבורסות של תל־אביב וניו־יורק.
שערי מניות אלו הגיעו לשיאים מסחררים
— מעל אלף נקודות. נדמה היה, כי מפעל
הצמיגים הדינמי שליד חדרה, המייצא בל
שנה ב־ 20 מיליון דולר, מתוך מחזור של
150 עד 200 מיליון ל״י — יעפיל לפסגות
לא: נודעות.
ואז, לפתע, אירעה שואה מדהימה: שע רי
המניות ירדו בחמישים אחוז כמעט,
המפעל הודיע על ירידה. גדולה בדווחיותו
על הקפאת תוכניתו להגדלת־הון, ועל ירי דה
צפוייה נוספת ברווחים.
וכל זאת — כמה חודשים בלבד לאחר
שאליאנס קנה את מתחרהו בפתח־תקווה,
מפעל־ה,צמיגים שמשון.
מה קרה? ומה שחשוב יותר: מה יקרה
מחר באליאנס 7
לאליאנם שלושה מפעלים, שניים מהם
לייצור צמיגים: בחדרה מועסקים 1500
עובדים, בשמשון פתח־תקווה עוד 600
במפעל השלישי, המייצר מוצרי פלסטיק,
מועסקים 200 עובדים נוספים.
כמה תקלות אירעו במפעלים עצמם:
* הסתבר כי קליטת מפעל שמשון
קשה ממה שתוכנן, והמפעל טרם השתלב
בייצור התקין של הקונצרן.
!• הציוד החדיש, לייצור צמיגים דדיא־לים
מסיבי ניילון, לא עמד בתנאי התקן
הגרמני, וכמה משלוחי אוניות הוחזרו מגרמניה
׳,׳נמכרו בישראל כסוג ב׳ .כתוספת,
החלו חברות־הענק האמריקאיות בהסתערות
על גרמניה, הוציאו את אליאנס מן
השוק הגרמני לחלוטין בעוד שבעבר היתה
גרמניה קונה עד חמישה מיליון דולר
צמיגים לשנה.
•:פועלי אליאנס החלו עושים צרות.
ליתר דיוק: העולים החדשים מגרוזיה,
שנתקבלו לעבודה, ושהורגלו בברית־המועצות
לתנאים טובים מאלה הנהוגים
בישראל. הגרוזינים גילו כי השכר החודשי
אמנם גבוה, בגלל הפרמיות הגדולות, אולם
בצאת העובד לפנסיה, הוא מקבל אותה
לפי השכר ללא הפרמיות, ולא יוכל
לחיות מהסכום העלוב.
העולים התסיסו את העובדים, הדיחו את
הוועד, בחרו ועד חדש, והעלו שורת תביעות
רציניות, שיפגעו ברווחיות המפעל.
שלושה גורמים אלו הביאו לירידה גדולה
ברווחיות המפעל: מ־־ 87 על המחזור
ב־ — 1970ל־־ 5.57 על המחזור של ,1971
ולירידה נוספת ב־.1972
הירידה ברווחיות השפיעה כמובן על

שערי המניות. אולם לא היא שהביאה
לירידה הגדולה בשערים. לאליאנס שני
סוגי מניות: סוג א׳ נסחרות רק בניו־יורק
.־ 707 מהן נמצאות בידי איל־ההון
הקנדי גץ ליבר, שקנה אותן במחיר של

7.5מיליון דולר. סוג ב׳ נסחרות בישראל,
ורובן בידי קבוצת כור. ביניהם מחזיקים
ליבר וכור ב־־ 807 ממניות אליאנס. .־207
הנותרות הן בידי הציבור בישראל ו־באדה״ב.
הסיבה
למפולת, כפי שהסתבר: בתחילה
עסקו הן ג׳ו ליבר והן כור בספקולציה
במניות, דאגו לשערים גבוהים. לפתע גילו
זאת עורכי־הדין שלהם, שהכירו את תק נות
הבורסה האמריקניות. ליבר וכור קנו
את המניות במה שקרוי הנפקה פרטית
— להבדיל מהצעת־מכר לכל הציבור.
משום כך, אסור היה להם לסחור במניות
משך שנתיים. התוצאה: ליבר וכור נאלצו
למשוך ידיהם מן הבורסה, ושערי
אליאנס נפלו פלאים.
במחצית השנה האחרונה, התארגנה
הנהלת אליאנס להתגבר על המשבר. השוק
האמריקני מוכן לקלוט תוצרת כל
כמות, במחירים מתאימים. בשנת 1973
תמכור אליאנס לארה״ב צמיגים ב 14-מיל יון
דולר — לעומת תשעה מיליון דולר
ב־ .1971 הסוכנים בארה״ב ביקשו סחורה
ב 20-מיליון דולר — אולם אליאנס אינה
יכולה למכור כה הרבה, שכן כמה מדינות

חוקרים בריטיים לישראל ־
נברשת..ארמיק-אדניר
*** ערודיית פשיטוודהרגל בארטיק־אדניר עלולה להיחשף
14/סוף־סוף — הודות למשטרה הבריטית. בית־המשפט העליון
בבריטניה הורה לחקור את פרשת פשיטות-הרגל, לבדוק את
האספקטים הפליליים של פרשה זו.
ההתערבות הבריטית באה לאחר שחברת-מימון אנגלית בשם
סיטי פיננס אנד קומרס פשטה את הרגל. החברה, שהיתר, בבעלות
האחים הלר, שהם בעלי ׳ארטיק — נתנה ערבויות לבנקים
ישראלים בסכום של שמונה מיליון ל״י, כנגד אשראי שאלה
נתנו לארטיק. כאשד ביקשו הבנקים הישראליים לממש את
הערבות — התברר כי לחברה הבריטית אין כיסוי אפילו לחלק
המאה מן הערבות. הבריטים חושדים כי העניין כולו היה
קנונייה והונאה של קוני ארטיק ואדניר.
התוצאה: בית־המשפט העליון בבריטניה שולח לישראל
חוקרים מיוחדים. החוקרים כבר פנו בכתב לכוניסי־דונכסים לשעבר
של המפעלים, ביקשו תשובות למטר שאלות. עיקר התעניינותם
של החוקרים: האם המנהלים בחברות ארטיק ואדניר ידעו על
המצב הכספי הקשה של החברות, כאשר ביקשו וקיבלו את
האשראי הבריטי.
לפי החוק הבריטי, החמור יותר מן החוק הישראלי בנידון זה,
מנהל היודע את מצבה האמיתי של חברתו, ופועל תוך התעלמות
ממנו — עובר עבירה פלילית.
לפי החוק הבריטי הזה, ניתן יהיה לתבוע את מנהלי ארטיק׳
אדניד גם בישראל.
פרט מעניין: חלק ממנהלים אלו חזר לנהל שנית את
ארטיק־אדניר: הם הפכו למנהלים בחברה ׳מיוחדת, שהקימה
חברת ויטמן להפצת סחורות ארטיק.

במדינה
״אליאנס״
נוספות קונות ממנה בחמישה מיליון דולר
לשנה באופן קבוע.
לאליאנס אחיזה טובה בארה״ב, והיא
גם שותפת בחברת־הפצה ענקית בחוף
המערבי, בשם דאדדי. אליאנס התחייבה
למכור לדאדדי צמיגים ב־ 40 מיליון דולר
בחמש ישנים, אולם אינה מסוגלת לעמוד
בכך.
הסיכויים, אם כן: בשנת ,1973 סביר

להניח כי אליאנס תעכל את שמשון, תסיים
את המו״ס עם העובדים, ותגביר את ה יצוא
שלה לארה״ב. בעוד שנה ורבע,
יוכלו ליבר וכור לסחור שוב במניות —
ואז יש להניח כי השערים יעלו לרמה
הקודמת.
המסקנה: מי שיש לו סבלנות לחכות
שנה, כדאי לו לקנות מנייה זו, ששעריה
צפויים לעלייה של עד ־. 1007

הנפקה תרשה שו..נלד
הע רנשד־םשל עולג
מסחד 8ן יגבר שיתוק התנועה
בירושלים; נצרו שוטרים
את דרבי הנישה לעיר
יושב־ראש הכנסת היה יבול בשקט
להתיישב במכוניתו ולצוות על נהגו
לעלות ירושלימח. משער־הגיא ועד לירושלים
ירד שלג, אך לא בכמות שתכריה
את ישעיהו לעלות לבירה ברכבת.
שוטרים, שעמדו בצמתות הראשיים מרמלה
בואכה ירושלים, אסרו על נהגים
להמשיך בנסיעתם, לעיר הנצורה :
״תעצרו ותחזרו. יש לפניכם 400 מכוניות
תקועות בדרך. לא! גם דרך ראמא־ללה
אי אפשר. שם יורד שלג עוד יותר
כבד,״ אמר רב־סמל לפני הכניסה לכביש
החדש לירושלים, לנהג שמכוניתו היתד,
עמוסה בזאטוטים .״הרגתם אותי!״ מיל-
מל הנהג מאחורי צעקות המחאה של
ילדיו, פעם אחת כבר יורד שלג במדינה

הרי־הכית מכוסה שלג
יצוא לתל־אביב —

ך* גרת כלל מכרה את חלקה ב !
| פדוייקט־הבנייה ליד אוניברסיטת בר־אילן,
בה היתד, שותפת עם חברת גד של
האחים גולדשטיין. כלל קיבלה תמורת
חלקה שבעה מיליון ל״י רווח נקי.
כלל מתכננת בחודש הבא הנפקת 50
מיליון ל״י איגדות־חוב ניתנות־להמרה,
באמצעות חברת מניב השייכת לה. המיוחד
בהנפקה: האיגרות תהיינה ניתנות
להמרה למניות חברות אזורים וכלל־תעשיות.
קונצרן כלל יסתפק בחצי השנה
הקרובה בגיוס הון זה, לא ינפיק ׳מניות
משלו לציבור.

נ מנ ע ה כני ס ת ״מעריכי׳
לכיד סו מחבר דיו
ן* סיון נוסן! של מעריב לד,יכנס״ לשותפות בחברת שתתי^
פירסומת־בשידור, בעלת המונופול לפירסומת ברדיו —
נכשל שוב.
בחברה שותפים ז׳אן פרידמן מצרפת, עתוני הבוקר, וכן
ידיעות אחרונות. לאחרונה התנהל מו״מ בין הממשלה לחברה
על הארכת החוזה לתקופה ממושכת נוספת. החברה דרשה לקבל
גם את הזכיון לפירסומת בטלוויזיה. כיוון שאין עדיין החלטה
על פירסומת בטלוויזיה, וכדי למנוע חיכוכים עם המשקיעים
מצרפת -י -הוחלט להאריך את הזכיון לשנה בלבד, ללא כל שינוי.

איר לקבלאשר אי־ ע מן?
ך עוד שד״האוצר ונגיד בנק-ישראל נואמים ברמה על
^ האסון הנגרם למשק מן ההון הזד הזורם לישראל, מגביר
את האינפלציה — בעוד הממשלה אוסרת על ישראלים לקבל
אשראי מחדל למימודקניות (אשראי ספקים) — נעשה לאח רונה,
מתחת לשולחן, הסדר המנוגד לכל המדיניות הממשלתית.
הממשלה הגיעה להסכם עם הבנק הממשלתי־האמריקי ליצוא-
ויבוא, לפיו כל הקונה ציוד בארצוודהברית יוכל לקבל מן
הבנק האמריקאי, באמצעות בנק ישראלי אחר, אשראי לחמש
שנים — בגובה ־ 907 משווי הקנייה.
הריבית על מחצית האשראי תהיה ־ ,97 על המחצית השניה
־ . 127 האשראי לא צמוד כלל.

כאשר רוצה סתם ישראלי לקבל אשראי, ישירות מן הבנק
האמריקאי — הוא יכול לקבל רק עד ־ 457 מהשווי, ובריבית של
־ 97 צמודה לדולר.

מפלס תקוע ומכונית מכוסה כשלג
— יבוא של זוו״ל לבית
הזאת ורוצים להראות לילדים, אז אתם
סוגרים לי את המדינה.״
שלג למכירה. במידה מסויימת צדק
הנהג. הדרך לירושלים היתה פנוייד,
לחלוטין, כאשר ירד השלג הראשון של
השנה בירושלים. מלבד כלי־דכב שעמדו
תקועים בצידי הדרך עוד מן הלילה הקודם,
לא נראו כמעט מכוניות. נראה
שמטרתה האמיתית של המישטרה היתד,
למנוע עומס יתר בבירה עצמה.
כמה תל־אביבים, נועזים, שהצליחו
לעקוף את מחסומי המישטרה, עסקו ב־מישחקי
שלג קולניים. שני גברים
עמדו בכניסה לרובע היהודי בעיר-
העתיקה, ליד הר שלג ענק, ועסקו בהעמסת
שלג על משאית. הסביל אחד
מהם :״הולכים להביא שלג לתל־אביב
ולמכור בשקיות.״ השני, רציני יותר,
סיפר :״יש לי ילדים בבית, שבחיים
לא ראו שלג, אני אביא להם שישחקו.
ברבים ממקומות העבודה בירושלים חסרו
למעלה מחמישים אחוז של העובדים. מפל סות
שלג וסתם דחפורים נעו בלי• הרף ב כבישים,
מפנים עורקי תחבורה חיוניים.
השלג שיבש אומנם את החיים בבירה אבל
לרבבות ישראלים, שאינם יכולים להרשות
לעצמם טיולים בחו״ל, הוא הביא, לזמן
קצר את חו״ל אל הבית.

ואו נערמו שני מיליון הוולאוים שד המיבער שצבו
20 מי ליון דיוותהנסוים ער ח שבון ה מדינ ה?
קובוחו החירונים?
שדיגי ס בי לגע׳ ם.

יהמשך ל מכ תבנו סייס 18ג אוגוס ש , 1972ברגוגגו להדגי שגפני ! כי
נראה פגוסצאי ב די ע מנו פ י מנחלה מכרת ס רי גי שתיל ג > ם גגעזז פ עו לו תבנגוד

ל הור או ת הספקת על מטבע זר ~ 1

ך* עובדות חיו מסובכות להפליא.
ן 1אולם תמציתן הסתכמה, בפשטות,
בקביעה אחת ויחידה:
מפעל סריגי ססיל קיבל בארצות־חוץ,
תמורת יצוא שביצע, סכוכדענק של שני
מיליון דולר — ולא העבירו לארץ,
כנדרש בחוק.
האם היתד. כאן, אולי, רק עבירה טכנית
קלה? יאו שמא הברחה, פשוטו
כמשמעו?
זאת, יקבע בית־המשפט. אולם השבוע,
קשה היה להתעלם מעובדה נוספת, ש זעקה
לעין :
העובדה שסריגי ססיל שקע בחובות־ענק,
בארץ — חובות שהגיעו לעשרים
מיליון ל״י. רובם ככולם, כמובן, כספים
ממשלתיים.
אם היו שני, מיליון הדולר המסתוריים
חוזרים לארץ ונכנסים לקופת החברה בישראל
— הם היו הולכים לקיזוז ההפסדים׳
והנושים היו שמים עליהם ידיהם.
אך כל עוד נשארו שני מיליוני
הדולרים בחו״ל — הם נותרו בכיסי• בעליהם.
ואילו בארץ, נותרה הממשלה עם
הפסד נוסף של כספי הציבור — הפסד
שנגרם בחלקו בגלל אי־החזרת הדולרים.

סיימה המשטרה את החקירה בפרשת
הברחת 30 מיליון דולר מישראל על־ידי
סוכני ,1.0.8.קרן ההשקעות של ברני
קורנפלד. כך לא הצליחה המשטרה למצוא
הוכחות מרשיעות בפרשות נתיבי־נפט
ואוטוקרס.
הפנייה שנעשתה השבוע לבית־המשפט
כי יורה לפרקליטות המדינה לפתוח
בחקירה — ולא למשטרה — לא היתה
מקרית. לפחות בשתי פרשיות גדולות
— מאיר לנסקי ומוטי פרידמן — החלה
הפרקליטות בעצמה לחקור, לאחר שהמשטרה
לא הצליחה להשיג חומר מרשיע.
הדוגמה
האחרונה בשרשרת — המקרה

ח קי ר ה
נגד ה מנ ה ל
ך* שבוע, נראה היה שפרשת שני
נ 1מיליון הדולר לא היתד. הפרשה התמוהה
יחידה ברשת הסבוכה שנטוותה
סביב מפעל הטווייה :
לא פחות תמוהה היתר. התנהגות המשטרה.
כאשר
חושדת משטרת ישראל באזרח
סתם, כי הוא מנסה להוציא בכיסיו
לחו״ל כמה מאות דולר מעל להקצבה
הנדיבה, המותרת לו לפי החוק — נעצר
העבריין ונשפט ברעש גדול. אולם כאשר
אישיות כלכלית כבודה מאשימה בבית-
המשפט אנשי־עסקים כבודים אף הם, כי
העלימו שני מיליון דולר השייכים ל מדינה
— חל פתאום קיפאון מפתיע אצל
החוקרים.
הגיעו הדברים לידי כך, שבימים אלה
נאלץ המאשים לפנות לבית־המשפט בבקשה
כי יורה על פנייה לפרקליטות
המדינה ״על־מנת לערוך חקירה נגד מנהל
חברת סריגי ססיל בע״מ, אהרון סירל...
בקשר להעלמת רכוש בסך שני מיליון
דולר.״
קשה היה השבוע להשתחרר מהרושם
בית־החרושת סריגי-ססיל, שתבע לחקור
כי החוק המחייב את משטרת ישראל מי גורם להפסדים, ועבור מי משמשים
לפעול על־סמך כל חשד של עבירה החוטים שמייצרת החברה חוטי־שני מוזנעלם
מידיעתה כאשר החשוד האפשרי. הביס. למעלה: קטע ממכתבו המאשים
איננו אזרח דלפון, אלא
איש־עסקים של רואה־חשבון ברוידא, אודות מימי
מכובד. דוגמאות? בבקשה: עד היום לא צאיו החמורים על המתרחש בחברה.

חום השני?5 !23

הנוכחי של סריגי ססיל — זועק שבעתיים
לשמיים.
שכן החומר המאשים גלוי ומצוי ב־בית־המשפט
מזה שבועות. אולם לא רק
המשטרה הדהימה באפם־המעש שלה. גם
כונס הנכסים של המפעל, עו״ד גרשון
תמיר, וגם מנהליו מטעם בית־המשפט —
מסרבים ליזום חקירה, בעניינים הנראים
לכאורה כפליליים.

ח שד של
בלוף פיננ סי

המושך בחוטים ״!
המשקיע הדרום־אפריקאי שהיה הבעלים
העיקרי של סריגי־ססיל, פיטר את מנהל
החברה יצחק לבנטר, כאשר זה תבע לחקור
מדוע נגרמים הפסדי־ענק בחברה.

ף* ח יל תה של כל הפרשה בוועידה
( 1הכלכלית שהתכנסה בארץ לאחר
מלחמת ששת הימים. באותה ועידה נפגש
המהנדס יצחק לבנטר עם קבוצת מש שמו בישראל סריגי מטיל. במפעל הושקעו
קיעים מדרום־אפרין ה, בראשות אהרון בתחילה כ־ 14 מיליון ל״י, מזה כ10-
מיליון מענק והלוואה של ממשלת יש סירל
ומורים שפר.
לבנטר היה בשעתו בעל וס/ס 50 ממפעל־ ראל. את היתר השקיעו המשקיעים.
כך, מכל מקום, סברו בתחילה הכל.
הענק סיבי דימונה. שותפו אז היה איש־העסקים
מאיטליה יצחק גולדשטיין, ש אולם כיום מתברר, מתיקי בית־המשפט,
כי הכספים שהשקיעו המשקיעים —
הוא גם בעל סוכנות פיאט בישראל.
ניתנו להם בעצם בהלוואה על־ידי גלד
לסיבי דימונה היה הסכם לקניית חום־
צשטוף — ששיעבדה את מניותיהם כ־רי־גלם
מחברה גרמנית בשם גלנצשטוף.
ערבון*.
לאחר מלחמת ששת הימים, הסתבך
חלוקת המניות היתד! 0, :׳ל 65 בידי
סיבי דימונה בחובות גדולים, עבר לבעלותו
של. הבנק לפיתוח התעשיה, לו הדרום־אפריקאים, היתר בידי קבוצת
לבנטר. לבנטר גם ניהל את המפעל,
נשאר המפעל חייב כ־ 40 מיליון ל״י.
הבעלים, כמובן, לא שילמו אפילו החל לשלוח משלוחי־יצוא גדולים לארה״ב.
הסוכן בארה״ב היתר. חברה בשם
פרוטה מן ההפסדים. לבנטר עצמו מכר
את חלקו לגולדשטיין שנתיים קודם לכן. דזירה טקסטיל קורפוריישן — חברת-
עיסקת־המכירה נערכה בשווייץ, וכפי ש בת של חברת דזירה של אהרון סירל
בדרום־אפריקה.
נמסר היתה התמורה 700 אלף דולר.
לאחר שהחל הבנק לפיתוח התעשיה
״ מסק גו ת
לנהל את המפעל — התברר לו כי המפעל
משלם תמורת חומרי־הגלם פי
ח מו רו ת ביו ת ר ״
שניים מן המחיר הרגיל. מייד הועלה
חשד כי חלק מן המחיר המופרז מוחזר ** ד — 1971 *(10 היינו בשנה הראשו־לבעלים
בהסתר בחו״ל. המסקנה: ה נה
של היצוא — צבר המפעל הפסדים
הפסדים של המפעל בארץ — נגרמו של מיליון ל״י. מאז החלו ההפסדים
בגלל התשלום המופרז עבור חומרי־גלם,
(המשך בעמוד )22
ממנו קיבלו הבעלים חלק בחזרה.
חשד חמור זה הועלה בביודהמשפט
* למרות החשד הכבד כי זה מה שבהקשר
לעניין אחר. החשד לא הוכח אירע בהסכם בין גלנצשטוף לסיבי־דימו־עד
היום, לאחר שחקירת הבנק לפיתוח נה, אין כרגע כל הזכחה לכך כי זה מה
התעשיה בכיוון זה הופסקה באמצע, שכן שאירע גס בין גלנצשטוף לסריגי־ססיל
הבנק לא רצה לסבך את המשקיעים — דהיינו, הסכם שיבטיח לחברה הגרמאיטליה
— שהם מראשי המגבית שם.
מנית מחיר מנפח עבנר חומרי־הגלם שאולם
מה שהתגלה בשלב, הראשוני של היא סיפקה דסריגי-ססיל, נשזו היתה
החקירה, היה כבר מספיק כדי למנוע הסיבה להלוואה הנדיבה של הגרמנים.
מן הבנק להחזיר לגולדשטיין חמישה יש לזכור כי מזה חמש שנים שרוי ענף
מיליון ל״י, אותן תבע תמורת מניותיו הסיבים המלאכותיים בעולם במשבר
במפעל.
חמור, ושלוש חבוות־הענק המייצרות
כשבאמתחתו הנסיון העשיר שצבר סיבים אלה (גלנצשטוף הגרמנית, המייבסיבי
דימונה, התחבר יצחק לבנטר צרת את הדיולן לופט 1.0.1. .הבריטית.
עם קבוצת סירל. ושוב נערך הס זמונסאנטו האמריקאית, המייצרת את ה־כם
עם החברה הגרמנית גלנצשטוף.
אקרילן) מוכנות לכל מאמץ כדי למצוא
ושוב הוקם מפעל נוסף באשקלון ונקרא שוק לתוצרתן.

במדינה
יחס• חוץ
האפיפיור והא 3י3י 1דיזו
פאודוס וגוררה אינם
יבודים דמעות. דשם
מה נפגשו•*
האפיפיור עומד בראש כל הקאתולים
בעולם.
גולדה מאיר עומדת בראש ממשלה המתיימרת
לייצג את כל היהודים בעולם.
האפיפיור אינו יכול לטעות. כך אומרת
תורת הכנסייה.
גולדה מאיר אינה יכולה לטעות. בכך
היא משוכנעת בעצמה.
האפיפיור אינו מכיר. בעיקרון הפרדת
הדת מן המדינה, ומבקש לחסלו באד־צות־הבדית.
גולדה
מאיר אינה מכירה בעיקרון זה,

מאוזן :
)1עלה בסערה השמימה )5 .אינו פוגע
במטרה )9 .מין קסם )10 .מונח בכדורגל.
)11 אימו המיתולוגית של אפולו )12 .בעל
דם קר )14 .עוף טורף )15 .מי שלא בא
בבריתו של אברהם אבינו )16 .אליל כנעני.
)17 צמד, זוג )19 .מומחה בתורת החקלאות
)23 .מלחיו איטלקי )26 .חן ! )27 אחד
השבטים )28 .מנומס, מדבר בנעימות)30 .
קונצרט של זמר או נגן )32 .עובד בית
מרחץ )34 .מעממי כנען )35 .מי שיוצא
איתו נחשב לתמהוני )36 .תואר כבוד בארצות
המזרח )38 .מצב צבירה של מים.
)39 רשע ידוע )40 .תבלין בו מתבלים
עראק )41 .פור )42 .רסק, קרע)44 .
קידומת שם הולנדי )46 .פו היה כזה.
)47 קלח )49 .אוטומציה )51 .עשית טוב,
צדקה )53 .לפיד )55 .חלק האוזן )56 .מילת
שלילה )57 .בן משפחה )59 .בירה. אסיאתית
)60 .כינוי לאדם שהתעשר לא
מזמן, בהשאלה: קרתני )62 .קריאת צער.
)64 איבר הנשימה של הדג )65 .כלי נגינה
קדום )66 .מקום מחבוא באדמה)67 .
זבל )69 .מאפה לשבת ולחג )70 .עם)71 ,
ירק מאכל )72 .אחיהם של יואב ואבישי

בן צרויה )73 .כינוי ליסוד כימי היוצר
מלח בהתרכבותו עם מתכת.

מאונך :

)1עוף מאכל )2 .איבר חיוני )3 .כינויו
של ראש מתנגדי החסידים )4 .נהר ברוסיה
)5 .אוצר )6 .רואה דברים בשנתו.
)7מטבע יפני )8 .״ה׳אלהינו ה 9 .
שטות, דבר שאין הדעת סובלתו )13 .חבר
ורע, בייחוד לחתן ולכלה בעת חופתם.
)18 לשם ברח משה )20 .כתם )21 .בית
החרב )22 .שמחה, צהלה )24 .כהן דת
רוסי מושחת, שהשפיע רבות על הצארינה
האחרונה )25 .יום טוב (ר״ת) )28 .מילת
תנאי )29 .כיפה קטנה לכיסוי הראש —
לבוש יהודי מזרח אירופאי )31 .״אתי מ,...
כלה תבואי״ )33 .סוג קרקע )34 .להיפך,
בניגוד למה שמובן לכאורה )37 .רוצח
תנ״כי )38 .שארית גזר עץ, שאחזה בו אש.
)42 קיבוץ בעמק יזרעאל )43 .תרנגול)45 .
קול גברי )47 .איזור משוחזק )48 .לפי
החוק, ההיפך מדה־פקטו )50 .וכוח בלי
סוף )51 .שעוה )52 .מגפה )54 .שקר)56 .
מסכן )58 .עיר אשורית )60 .מילא, שיהיה.
)61 דרר )63 .פדות, הצלה )66 .מלך ערבי.
)68 אדם )71 .מועד.

חש ב ץ $ 46ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

1 0ני= 1

מדיניות במרחב, כשאירופה החדשה
מנסה להתחרות עם ארצות־הברית ו־ברית־המועצות,
מודיע האפיפיור על
קיומו ככוח נוסף, המעוניין ומסוגל
לשחק תפקיד בהשכנת השלום — תוך
השגת רווח מדיני לעצמו.
כנפייה חכמה יותר. מבחינה זו,
חכמה הכנסייה הקאתולית הרבה יותר
ממתחרתה המודרנית, הכנסייה הקומוניסטית.
אחרי ככלות הכל, יש לה כ־
1900 שנות־נסיון יותר מהאפיפיורים האדומים.
מוסקבה
שרפה את הגשרים עם יש ראל,
גזרה על עצמה חוסר-אונים לגבי
כל אפשרות של תיווך. רומא, לעומת
זאת, הפגינה השבוע שיש לה גשרים
פתוחים לכל הכיוונים, ושהיא מסוגלת
בהחלט לתווך, בשעת־רצון.
ספק אם יירשם פרק חדש בספר העתיק
של יחסי רומי וירושלים. אולם
האפשרות נשארת פתוחה — וזוהי, ב־

האפיפיור ומבקרת
מי נותן יד למי?
ומונעת את הגשמתו בישראל.
האפיפיור משתמש בפוליטיקה לקידום
אינטרסים דתיים.
גולדה מאיר משתמשת בדת לקידום
אינטרסים פוליטיים- .
ירושלים וכירעם. ההודעה על הזמנת
גולדה לביקור אצל האפיפיור באה
כאפתעה גמורה לכל.
לשם מה זה בא?
ברור לשם מה ל א נועד הביקור. פאו־לוס
השישי יודע שלא יוכל כיום להגיע
להסכם כלשהו עם ממשלת־ישראל בשאלה
מס׳ 1המעניינת את הכנסייה
בארץ: מעמדה של ירושלים. האפיפיור
אינו מסכים לשילטון ישראלי בילעדי.
גולדה אינה מסכימה לשום שינוי בסטאטוס
קוו, שהוא שילטון, ישראלי בילעדי.
אפילו בשאלה קטנה כמו הכפרים ביר־עם
ואיקרית, שתושביהם כפופים למרותו
הדתית של האפיפיור*: ,אין תיקווה להסכמה.
אם בכלל העלה האפיפיור את
הבעייה — דבר המוטל בספק — בוודאי
נתקל בקיר אטום אצל בת־שיחו.
אם כן, לשם מה התרגיל?
פתיחת העונה. כל מיפגש בין רא-
שי־מדינות (והאפיפיור הוא ראש מדינת־הננס
הסמלית, קריית הוואתיקאן, נוסף על
היותו ראש הכנסייה) יש בו תועלת
הדדית: שני הצדדים זוכים בפירסומת,
מחזקים את מעמדם האישי.
לגולדה זה כדאי. הפגישה עם האפיפיור,
ועם ראשי איטליה, יכולה לחפות
על המישגה החמור של ביקורה הפרו בוקטיבי
בצרפת (ראה הנדון) .היא תחזק
את מעמדה כשגרירה מם׳ 1של ישראל,
מדינאית ללא־תחליף הנושאת ונותנת
עם ראשי העולם.
לאפיפיור זה כראי עוד יותר. כי ראש-
הכנסייה מעוניין להוכיח שהוואתיקאן
הוא עדיין כוח מדיני, אשר ידו בכל,
והמנהל דיפלומטיה עצמאית.
עם פתיחת העונה החדשה של יוזמות
* בני בירעס הם מארונים, כת נפרדת
המכירה במרות האפיפיור. בני איקרית
הס יוונים־קאתולייס> כנסייה נפרדת
שקיבלה אף היא את מרות האפיפיור.

דיוק, כוונת ממלא־מקומו של ישוע
מנצרת, ויורשו של שימעון הדייג, המכו נה
פטרום.

בי ט חזן
דרושה חקירה
הנאשמים מועכים שעונו
רק חקירה מוסמכת ינודה
דהפריך טענה זו
שום מעשה שנעשה בשנים האחרונות
לא עורר במדינה התנגדות כל-כך כללית
ומאוחדת, כמו המעשים המייוחסים לצעירים
היהודיים, ששיתפו פעולה עם
הפידאיון הלוחמים לחיסול המדינה.
השבוע נתלוותה להסכמה כללית זו
הרגשה של אי-נוחות.
האם הופעלו נגד חברי הקבוצה, יהודים
וערבים, שיטות של עינויים ולחץ
גופני, כדי להודות במעשים שעשו או
לא עשו?
התא שד אייכמן. הפירסום הראשון
בא מפי חבר־הכנסת מרק״ח, אברהם
לבנבראון, שבנו, רם ליבנה, נמנה עם
העצורים. ליבנה הודה שנפגש עם ערבי
ממיזרח ירושלים, אך טוען שלא ידע
כי האיש הוא סוכן. שדותי-הביטחון
מבקשים להוכיח שליבנה ידע היטב ש האיש
היה שליח הפידאיון.
לבנבראון ביקר אצל בנו״בכלא ג׳למי
ליד יגור — המקום בו הוחזק בשעתו
אדולף אייכמן. לדבריו, הבחין בסימני-
כווייה בפני בנו, שאלו לפשר הדבר.
מדברי הבן הבין שהוא עונה במכות-
חשמל. מכיוון שהשיחה התנהלה בנו-
כחות שוטרים, שהפסיקוה מייד, לא יכול
היה הח״כ להמשיך בבירור.
מזועזע ומודאג, הריץ לבנבראון מיב־תב
לשד-המישטדה, התלונן על העינויים.
אולם כאשר היתה לו הזדמנות נוספת
לדבר עם בנו, כשזה הובא לבית־המישפט
להארכת מעצרו, נתברר לו
(המשך בעמוד )18
1מ 11נלח

הז ת 1* 46

דייו שמח ראיד
דיין, שלא היה ספורטאי מעולם ואף פעם
לא התעסק בספורט ולא התעניין בענף
ספורט כלשהו, הוזמן לחזות בשעתו באחד
המשחקים הבינלאומיים של מכבי
תל־אביב, אלופת ישראל הבלתי מעורערת
בכדורסל מזה שנים רבות. בהיותו אחד
הנציגים הרשמיים הבכירים שהטריחו אי
פעם את עצמם לחזות באירוע ספורט
מרצון ולא כחובה, הוא התבקש לרדת אל
משטח הכדורסל, ללחוץ את ידיהם של
המתמודדים משתי הקבוצות.
קהל האלפים מחא לו כף. הצלמים הבזיקו
במצלמותיהם. עדשות מצלמות הטלווי זיה
ליוו את מצעדו של דיין שנראה כננס
בין ענקי הכדורסל. למחרת הופיעה
תמונתו של דיין בעתונים במדורי הספורט.
הוא גילה שהספורט בכלל, והכדורסל
בפרט, עשוי להיות מדיום מצויין לחת־
ההווה השוויץ:
אלון-
דיין

אלון וובינוביץ מרוגזים הבבות על המונים שאינם מעונינים בפוליטיקה
דווקא.
מאז הפך דיין למעין פטרון של קבוצת
הכדורסל של מכבי תל־אביב. הוא משתדל
לכבד בנוכחותו כמעט את כל מפגשיה
הבינלאומיים של הקבוצה, משתתף בשמ חות
הפרטיות של שחקניה, מסייע להנהלת

נ דו ר ס לני מכב

** שרת אלפים צופים עקבו ביום
> רביעי שעבר אחר משחק הכדורסל
הבינלאומי במסגרת משחקי גביע אירופה
לאלופות, שנערך באיצטדיון הכדורסל
ביד־אליהו. מאות אלפי צופים מתוחים
נוספים צפו במשחק בין קבוצות הכדורסל
של מכבי תל־אביב והכוכב האדום בלגרד,
באמצעות הטלוויזיה.
היה זה משחק דרמתי ועוצר-נשימה.
אולם הדרמה האמיתית התרחשה באותו
ערב ביציע הנכבדים ביד־אליהו. רק מע טים
עקבו אחריה, למרות שמבחינות
ביציע הקבוצה בבעיותיה עם שלטונות הצבא.
לגבי הקבוצה עצמה הוא הפך גם מעין
קמיע המביא מזל לנצחונות בית.
בשנים האחרונות היה ברוד שהכדורסל
הוא נחלתו של דיין. הכדורגל היה לעומת
(המשך בעמוד )24

בדודי לוחץ
לדיין במיגרש
מסויימות היא היתר, חשובה יותר מהמשחק
הספורטיבי שהתנהל על המגרש.
היתד, זו התחרות על השוויץ, היוקרה
והכבוד, שנערכה בין סגן ראש־ר,ממשלה,
יגאל אלון לבין שר־הביטחון משה דיין.
מד, שהתחולל באותו ערב בין שני השרים
הבכירים יכול היה להיראות בקומדיה
מבדחת או כפאדודיה משעשעת, לוליא
היה כה מגוחך ומשפיל.
משה דייו היה הראשון שגילה את הפופולאריות
הרבה ישל משחק הכדורסל.

בדודי לוחץ
לאלון ביציע

במדינה
(המשך מעמוד )16
שטעה: הבן לא עונה. אולם, אמר הבן,
עציר אחר עדנה לנגד עיניו.
חקירה שיפוטית. בכך הוחלשה
ההאשמה בהרבה. ,אולם בינתיים נוספו
לפרשה טענות נוספות:
• עורכת־הדין הקומוניסטית פליציה
לנגר, שכבר טענה פעמים רבות בעבר
שלקוחותיה הערביים עונו, טענה שלקוחה
היהודי, מלי לדמן, מנאשמי ה רשת,
עונה קשות.
• עורך־הדין בנימיו ברנר, ממשרד עו־רך־דין
רם כספי, שהוא פרקליטו של דן
ורד, מהחשודים בהשתייכות לרשת הריגול,
טען כי בשבת האחרונה התלונן
לקוחו כי הוכה בצורה אכזרית ביותר על-
ידי שוטרי בית־המעצר בג׳למי בו הוא
כלוא. ברנר, שעד לתקופה האחרונה שירת
בפרקליטות הצבאית ושאינו בעל השתייכות
פוליטית או אידיאולוגית, שלח
תלונה לשר־המשטרה, בה תבע להפעיל
הליכי בדיקה לתלונתו של דן ורד כי הוכה
בבית־המעצר משום שביקש כוס קפה
נוספת. לטענת ברנר לא התלונן ורד על

הינאנים מסדו 3.2מיליון ד נניצו
קיבלו רק 2.5מיליון ־ מה קרה לשאר?

הפיגור הדו לף

\71ן דויד אדו
מתוך 770 אלף דולר ששלחו היפנים
למשפחות — לישראל — הגיעו לידי המשפחות
רק 600 אלף דולר.
השאר, סכום של יותר משלושת רבעי
מיליון ל״י — נותר בידי מד״א.

ולוסק^ טס 0£ט-80 או £ 0£ 1* <:80ז£ם50
511169, 11111010-1111 סוס? 5,
סואסז

105

סערה
צי בו רי ת
ך* מאה גברים, נשים וילדים נפגעו
בליל ה־ 30 למאי אשתקד, כאשר פתחו
ארבעת המטורפים היפנים באש בנמל-
התעופה בלוד.
בישראל, נותרו בעקבות הטבח כמאה

607 8 , 1972ס56?66

0881

־088 5001867 £1־1118 68?80088 08)1 0170£7068 88617

־60 608 ? 878 88886? 8

x1 117 ? 0 7 6־ 1618 10016806 6686 6006 ? 1806 86 161 1־ 718

חשוד דן ורד

* זז״כ אורי אבנרי פנה אל שר־המישטרה,
ביקש רשות להיפגש אישית
עם העצורים, כדי לבדוק את טענותיהם.

611

ם? 8667 1״? 16888 8008?6 168 680?886 87

בתא של אייכמן
מכות או עינויים בשעת חקירתו, אולם ב־בית־המעצר
הוכה בצורה שפגעה בכושר
השמיעה שלו. נוסף לכך הושלך כעונש
לתא בו היה כלוא אדולף אייכמן.
ברור שרק חקירה מוסמכת יכולה לברר
מה האמת בטענות החשודים העצורים כי
מתעללים בהם ומתאכזרים אליהם. אבל
שר־המשטרה שלמה הילל, לא היה זקוק
השבוע לחקירה כזאת. ערב צאתו ללונדון
קבע החלטית :״אין שמץ של אמת בכל
׳הטענות שהועלו, שהמשטרה או החוקרים
מענים את העצורים ...כל מה שנעשה ב־ענין
זה הוא מזימה והשמצה של אנשי
רק״ח וחבריהם שהחליטו, אחרי היסוסים,
לקחת את הרשת הזאת תחת חסותם.״
היו אלה הצהרות נמהרות ומטופשות ביותר,
שרק הוסיפו שמן למדורת ההסתה
וציד־המכשפות. לא שר־המשטרה יקבע אם
השוטרים הכפופים לו מענים עצורים. הדברים
חמורים די הצורך כדי שחקירה כזאת,
בהשתתפות גורם נייטראלי, ציבורי או
שיפוטי, אכן תיערך.
השבוע פנתה קבוצה של אישים אל
שר־המישטרה, ביקשו חקירה כזאת*.
יהיה זה מעשה נבון, אם תיענה הממשלה
לבקשה זו . .אם תוכיח החקירה
שההאשמות הן כוזבות, ירווח לאזרחים
רבים, יישמט מכשיר־תעמולה מאויבי המדינה,
ויוכח הרצון הטוב של המדינה
לבדוק ולחקור כל חשש של רבב.
אם יתאשרו, לעומת זאת, ההאשמות
— מוטב למדינה לפעול במרץ כדי לשים
קץ לשיטות פסולות.
כי במדינת־חוק, גם הפושע השפל
ביותר, המפר את החוק במעשים המגונים
ביותר, זכאי לשמירת החוק כלפיו —
גם בידי סוהרים וחוקרים המתעבים את
המעשים שהוא מואשם בהם.

61186 008 0? 7001׳ 1811117 8

87 30 , 1972.א 00

.נני8£10 68866 0? 70מ ׳ ?668 6080687 811117
768 78?80686 1186 07088 3001867 18 ?78880610£ 8
,ו וויזון *186687 6618 7166 60886687 ,700 60 00067 ?0 8001106
88 80 67?7888100 0? 870?8667 806 810007167 0? 660 68?88088
16 60?88 6686 7011 7111 8008?6 16.

• 0070700806 806 ?60?16

,ני1)166 6886 718608 ?07 608166 0? 7080117? 7

310007017 701178,

£5£ 870 011038 3001571א 1?1ג 18£

צעו ונ סו

המכתב שנשלח מטעם הצלב־האדום היפני ליוסף אוסלנדר,
ושדוגמתו נשלחו לשאר משפחות הקרבנות של ליל־הדמיס
בלוד :״מר אוסלנדר היקר: הצלב־האדום היפני מצטער מעומק־הלב על שבן־משפחתך
נפטר, בעקבות התקרית האיומה שאירעה בנמל־התעופה לוד בליל ה־ 30 למאי .1972
אנא קבל את רחשי־השתתפותנו העמוקים מכל, על מותו של קרוב־משפחתך. הצלב-
האדום היפני מעניק לך סכום כסף קטן, במצורף למכתב זה, כסמל להשתתפותס־בצערך
וכנותס של ממשלת יפן ועמה. אנו מקווים כי תיאות לקבלו. במיטב הברכות לבריאות
משפחתך, הצלב־האדום היפני.״ המשפחות קיבלו רק 600 אלף מתוך 770 אלף דולר.

ף תחילה, היו השמועות.
4שמועות מגונות, אך עקשניות.
שמועות שטענו כי גוף העומד מעל
לכל חשד, שפעילותו נעלה מעל לכל
ספק — לא אחר מאשר מגן־דויד־אדוס
בישראל — שם בכליו חלק מהכספים
שנועדו למשפחותיהם של קורבנות־הטבח
בלוד.
כל נסיון לברר את אמיתות השמועות
— נכשל. מסך כבד של סודיות אפף את
כל הפרשה, ולא ניתן היה להבקיעו: איש
לא ידע כמה כסף נתקבל, לאן התקבל, איך
התקבל. נותני-הכסף — הצלב־האדוס היפ

שפעל באמצעות השגריר היפני בישראל
— שתקו. יותר מהם, שתקו אנשי
מגן־דויד־אדום. הסודיות שבה תיכננו ה רוצחים
המטורפים את הפשע המזעזע שלהם׳
לא הגיעה אף לקרסוליה של הסודיות
ומם ך-השתיקה שהקימו הגורמים הישראליים,
שלקחו על עצמם לטפל בחלוקת
הכספים.
עתה, גילתה חקירה מיוחדת של העולם
הזה את האמת 700 :אלף ל״י, מתוך כספי
הפיצויים ששלחו היפנים — לא הגיעו
לידיהם של משפחות הקורבנות, נשארו
בקופתו של מד״א.

11י 1 ^1י 11ך _ 1קוזו אוקאמוטו,
אחד מארבעת
י י יי י י
המרצחים היפניים, שנידון למאמריטולס
על חלקו ברצח שבוצע בלוד ב״.30.5.72
משפחות פגועות: כאלה שקרובן ניספה,
כאלה שנפצע בלבד.
חשבון־הדם הנורא, של אותו לילה, לא
יסולק לעולם. אולם עתה מסתבר, שגם
חשבון־הדמים מאיים להפוך לפצע פתוח.
פצע שבמקום לפצות על הכאב והסבל
— עוד יגבירם.
האמת היא, שמגן־דויד־אדוס לא המציא

למישפחות חללי־לוד -אולם המישפחות
את ד,שיטה. זכות ראשונים מגיעה למנד
שלת־ישראל עצמה, כאשר חתמה את הם-
כם־השילומים עם גרמניה. הממשלה קיבלה
אז מגרמניה כמיליארד דולר, כפיצוי על
רצח ששת המיליונים בידי הנאצים, התחייבה
לחלק סכום זה למשפחות הנפגעים.
אולם חלק־הארי של הסכום לא הגיע
מעולם ליעדו.
נסיונו הראשון של נזד״א בשטח פעילות
חדש זה לא עלה יפה. היה זה כאשר
מד״א קיבל על עצמו לחלק לנפגעי אולימפיאדת
מינכן את כספי הפיצויים מגר מניה.
מד׳׳א
ניסה אז לקחת לעצמו חלק נכבד
מן הכסף. אך כיוון שמדובר היה במשפחות
של ספורטאים, בעלות גב חזק —
התאחדויות הספורט למיניהן — התחוללה
סערה ציבורית, שגרמה להתערבות הגרמנים
עצמם. אלה, כייקים שלא יודעים
חוכמות, כפו על מד״א לשגר את כל הכסף
במלואו למטרתו.
באסון לוד, היה המצב שונה. כאן, היו
הנפגעים אנשים בודדים, ללא גופים חזקים
מאחוריהם. חלק מהם, משפחות ידו־

ניתנו 700 אלף דולר לצלב־האדוס של
פורטו־ריקר. זה הקים קרן מיוחדת, ש תשלם
למשפחות הנפגעות פנסיה לכל
חייהן. הסיבה לכך היא העדר ביטוח־חיים
ממלכתי בפורטדריקו.
30 אי* ׳,דולר נוספים ניתנו למשפחות
הנפגע׳ ם מגרמניה ושווייץ באמצעות ה־צלב־האדום

היתרה — 770 אלף דולר — נועדה
למשפחות הנפגעים הישראלים, שכללו
עשר משפחות ששיכלו בן־משפחה, והיתר
משפחות פצועים.
כדי לשמור על האופי הלא־ממשלתי של
העזרה, החליטו היפנים שגם מקבל הכסף
בישראל לא יהיר, גוף ממשלתי. הם פנו
למגן־דויד־אדוס בארץ, על־מנת שיטפל
בחלוקת הכסף למשפחות.
אנשי מד״א בישראל עוררו בפני היפנים
בעייה: הם הצביעו על-כך כי ביש ראל
נהנות המשפחות מביטוודחיים ממלכתי,
באמצעות המוסד לביטוח־לאומי.
בכך הן זוכות בעדיפות על הנפגעים מ־פורטו־ריקו.
כדי
למנוע העדפה זו, הציעו אנשי מגן־
דויד־אדוס ליפנים להשתמש בכספים ל־מיפעל־הנצחה
כלשהו, הגישו להם שורד,
של הצעות שעיקרן: שימשו בכסף ל־צרכי
מגן־דויד־אדוס.

מ ש קר ז
ך * יפנים לא התלהבו מן הרעיון, הע-
1 1דיפו כי הכסף יגיע למשפחות.
הסיכום שהושג, לפי גירסת ראשי שגרירות
יפן בישראל: הכסף יחולק למש פחות
לפי שיטת ניקוד מיוחדת, הנהוגה
במוסד לביטוח לאומי. אם תישאר יתרת
עודף קטנה, היא תינתן למגן־דויד־אדוס
לרכישת אמבולנס, או למטרה דומה.
האם אפשר להאמין לגירסה היפנית, לפיה
היה על מגן־דויד־אדוס רק להעביר
את הכסף למשפחות?
לבד מהעובדה שליפנים לא היה כל
עניין לשקר, אפשר למצוא חיזוק לדבריהם
— בדברי מד״א עצמו.
במכתב ששלח מד״א לעורך־הדין של
אחד הנפגעים קבע מד״א במפורש כי הוא
משמש רק צינור להעברת הכסף.
אך מה שקרה בפועל, היה שונה: למש
מגן
דוד אדום בישראל

-היפנים משלמים

זוהי המעטפה שבה שיגרו היפנים את אי־גות־התנחומיס
שלהם, שבה הציעו את
סכום־הפיצויים. ביפן נהוג, במקרה אסון
או שמחה, לתת סכום כסף. לכל אירוע
ישנה מעטפה שונה, וסכום כסף שונה.
עות ומכובדות, סלד מבדיקת ענייני-הפי-
צויים, הניח כי מגן־דויד עומד מעל לכל
חשד.
היתד, זו הנחה תמימה ביותר.

סליו! 1-6

*661 אי

0007) 1־761

0561

ל חו ניי:

ד* בכסלו
1 0 .1 1 .7 2
לכבדד
א. ארן ( ארב שסי ן ) ,
נחלח בנימין •75
סל -אביב .

הנדון:

כפי• שהבהרנו
הואששיגר אזז

כנינור

פינויים למשפחת
מכתבן 1 . 1 1 . 7 2 - 0

במכתבנו

התרומות

להעברת

חשל״ג

ער״ד

סבלי

לכל א סון —
מעטפה שונה
* מן קצר לאחר הטבח, הגיע ארצה
} נציג מיוחד של הצלב־האדום היפני,
הודיע על תרומה מיוחדת של 1.5מיליון
דולר למשפחות הנפגעות מכל העמים.
מדוע עשו זאת היפנים? ביפן, מסתבר,
קיים נוהג, לפיו במקרה של אסון או שמחה,
׳שולחים ידידים ומכרים למשפחות המ עורבות
מעטפה מיוחדת, ובה סכום כסף.
לכל מאורע ישנה מעטפה שונה, גם סכום
הכסף שונה לפי המקרה וחשיבות המשפחה.
הממשלה היפנית לא רצתה להיות מעו רבת
ישירות בסיכסון־ במזרח התיכון. כן
חששה כי הענקת הכסף על-ידה תתפרש
כהכרה באחריותה לרוצחים היפנים. לכן
העדיפה להעניק את הכספים באמצעות
הצלב־האדוס היפני, בהדרכת שגרירות
יפן בישראל.
מתוך הסכום הכולל של 1.5מיליון דולר,

או א*¥10 *00ס

££זזווא^זס^¥£ 0זט^£X£

60. 6160611 166* 6יז 7)|.-

. 616) 67, 6.0.6. 9240. 6*0* 6 662* 2
7)1)66*6X16 *006)6)1 64*0**)6)*6

ח ס יג ןלסבר •6ס: סדאסיבז
*2ו>י 31חנא

פחות הנפגעות, חולקו 600—550 אלף דולר
בלבד: כל משפחת הרוג קיבלה 10 עד
12 אלף דולר, כל משפחת פצוע — כ־
5000 דולר.
היתרה, לפחות 170 אלף דולר — נשארה
בידי מד״א. כאשר הגדיר מד״א את עצמו
כצינור בלבד — הוא לא ציין כי מדובר
בצינור דולף מאוד: מתוך הכספים שנתנו
היפנים, לקח הצינור לעצמו כרבע מהסכום

בניגוד לגירסה היפנית, טען ד״ר יוסף
קוט, האחראי מטעם מד״א לחלוקת הכספים,
כי היפנים הקציבו רק 600 אלף דולר
למשפחות — ואת היתר נתנו למפרע,
כמתנה למד״א.
ד״ר קוט טען כי היפנים הביאו עימם

הועד הפועל
תליאגיג. ו חוג ננזד• *•ראל .*0ח. ד.* 240 .

ל ^ 1 1 1 **1 1י אחד מפצועי ליל־הדמים בלוד מוחש למכונית, שהובילו
11 #1 111 # /לבית־חולים. כמאה משפחות ישראליות נפגעו בליל־הטבח.
לאחדות מהן, נהרג קרוב. אצל השאר, נפצע מישהו. עתה, התפוצצה שערורייה בקשר
לכספי־הפיצוייס ששלחו היפנים למשפחות אלה, כאשר לא כל הכסף הגיע אליהם.

כסף

י שירות

לפגו ע

בזכויו ת

איסלנויר.

0־ ,2 9 .1 0 .7 2
למ שפחות

הבלב

ו מגן

האדום

דוד

היפני

אדום שימש

בכבוד

מגןדודא דו ם בי שראל ־

דייר י. קום
יו ״ ר הו עד הפועל

וס צינוו

מכתב התשובה של מד״א לננורך־דינו של יוסף אוסלנדר, שאשתו
אביבה נרצחה בליל־הדמים בלוד. לחקירותיו של עורך־הדין,
מה נעשה בכספי המיצוייס, עונה מכתב זה כי מד״א לא נגע בכסף זה, שימש רק צינור.

מעטפות מוכנות עם הכסף למשפחות —
ומד״א רק הדביק בולים, ושלח את המעטפות.
ואילו כ־ 170 אלף דולר, ניתנו ישר
למד״א, אינם מגיעים כלל למשפחות.

״ איגגי דו צ ה
להתלכלד אי ת ם ״
ך* יאור זה של ד״ר קוט עומד בסתיו
א רה לעובדה, כי הצ׳ק שניתן למשפחות
— היה בלירות ישראליות, ומשוך
מחשבון הבנק של מד׳׳א. לצ׳ק צורף גם
מכתב של מד״א. קשה שלא להסיק כי
הגירסה היפנית תואמת את העובדות יותר
מגירסת מד״א.
170 אלף הדולר שדלפו אינם כל הנזק:
770 אלף הדולר שמסרו היפנים הוחזקו
על־ידי מד״א במשך כחמישה חודשים,
לפני שחולקו למשפחות. אפילו ריבית מגוחכת
של ס/״ 10 לשנה, היתה נותנת פרי
של 31 אלף דולר. מה קרה לריבית צנועה
זו? מי קיבלה? לא המשפחות — למרות
שהיא מגיעה להן.
לפחות שניים ממקבלי הפיצויים ניסו
לברר את התעלומה. סיפר יהושע גילוץ,
שאשתו רות נספתה בליל־הדמים:
״עורך-דיני שמעיה סירוב שאל את מד׳׳א
מדוע ואיך חילקו את הכסף. הוא לא
קיבל כל תשובה. אני שוקל עתה פנייה
לראש־ממשלת יפן, אולם אינני רוצה ל התלכלך
עם מד״א. אני סבור כי הנימות
היא של ממשלת ישראל. אני תבעתי, ועדיין
תובע, ועדת־חקירה לכל הפרשה.״
גם יוסף אוסלנדר, שאיבד את אשתו
אביבה, פנה באמצעות עורך־דינו אמנון
ארן, למר״א, תבע הסבר לחלוקת הכספים.
גם הוא לא זכה לתשובה עניינית. מכתב
התשובה של מד״א חזר וקבע כי מד״א
נאות לשמש רק אמצעי להעברת התרומה.
המכתב הדגיש (״מבלי לפגוע בזכויות״) כי
״על־ידי פעולה הומניטרית זו, לא נטל
מגן־דויד־אדוס אחריות כל שהיא.״
האמנם?
בשבוע שעבר, נראה היה שנסתם הגולל
על הפרשה, כאשר הכנסת הורידה הצעות
לסדר־היום להקים ועדת־חקירה בפרשת
ליל־הדמים.
נראה היה, כי כספי אלמנות ויתומים הם
אכן הפקר בארץ.
היה זה מזלם של היתומים והאלמנות,
שבמקרה זה היה להם עסק עם ממשלת
יפן — ,לא עם ממשלתם שלהם.
אנשי שגרירות יפן בישראל נדהמו לש מוע
על השערורייה, הודיעו כי יפעלו
לבירורה.
יש להניח, כי כאשר תיפתח החקירה היפנית
— יזכו בני משפחות הקורבנות במלוא
הכספים המגיעים להם.

עשרות סקרנים הצטו
שכללו את כל עורם

החתימה

אמו של ששי מגישה את הכוס ליונה,
בעוד החתך מתבונן נפעם. בכך, נחתם
הקשר בין השניים. למרות שהזוג חי בדירה משותפת זה למעלה
משנה, התרגשו השניים בטקס בצורה בולטת. החופה התקיימה

ביום הראשון השבוע, באולס־הכנסים של מלון ״פאן־אמריקן׳,
בניצוחו של הרב התל־אביבי ידידיה פרנקל. העב היחידה שהאפילה
על טקס החתונה הנוצץ: התביעה על הפרת־נישואין, שהוגשה
נגד ששי על־ידי הורי חברתו הקודמת, רונית שלוצקי.
ף חוץ, השתוללה הסופה האימתנית,
^ הסתערה במלוא־זעפה על המיבנה הגבוה
של מלון פאן־אמריקן החדיש, הנישא
על חוף־ימה של בודים.
אך בפנים, בחתונתם של ששי קשת ויונה
אליאן, עסקו האורחים הצוהלים בהסתע רות
מסוג אחר — על הררי״הכיבוד המדהימים
בעושרם שהוגשו להם.
היתה זו חתונה הוליוודית למהדרין.
שני אריות־ענק ירוקים, עשויים מיק־

חתו!

המאהב, האשה והבעל

זאב רווח, מאהבה של יונה בהצגת
טיק השקרים,״ בחברת יונה ובעלה הו
מיטב אמני הארץ הגיעו לחתונה המפוארת. הגיעו — והופיעו. בתמונה למטה (מימין לשמ<
אושיק לוי, אילנה רובינא והחתן שרים לקהל המוזמנים, בעוד בועז שרעבי (ברקע) מסתפק בת

כמו בסרט

הנשיקה שהחליפו ששי ויונה לאחר החופה, הזכירה לנוכחים
— ביחוד לצעירים שבהם — את סצינתיהסיום בסרט ״נורית,״
שדמתה בדיוק למעמד זה. בסרט, גרמה סצינה זו לנחלי־דמעות מעיני הצופים, שחלקם
נהר שלוש פעמים לראות את היצירה. במציאות, הסתפקו הנוכחים בחיוכי אושר.

וויי

:ט נחוץ, בעוד שבבנים חגגו 700 אווחים
נוחמה, את נישואי ששי קשת ויונה אליאן

נשיקת תודה

מעומק־הלב מעניקה יונה לאביה, המקבלה ברצינות חגיגית׳
בעוד אמה, הדומה להפליא ליונה היפהפייה, מתבוננת
מהצד בצחוק מאושר. בתמווה מימין: אושיק לוי מנחה את הערב, כשקהל האורחים
נוטש את שולחנותיו ומתרכז סביבו וסביב האמנים הרבים שהופיעו לכבוד חתונת חבריהם.

\ החוגרינה

ל״י. על 700 אורחים, זה באמת בהנחה.
חתני האירוע המפואר הלמו, ללא
ספק, את הרקע ההוליוודי: שניהם
כוכבים, שניהם יפהפיים, שניהם זוהרים.
מעל ראשיהם התנוססה תמונת־הפירסומת
מתוך הסרט נורית — עשוייד. כמובן ממרגרינה,
אלא איך אחרת — להזכיר לכל
מי ששכח — כאילו יכול היה מישהו לשכוח
— איך נולדה החתונה המפוארת:
בסרט נורית, בו נפגשו השניים, התאהבו,
נפרדו מבני־זוגם הקודמים, והגיעו עתה
אל האושר המיוחל.
״אפילו יותר מרגש מנורית,״ כפי ש לחשה
ברטט אחת האורחות.

יונה אליאן מפזזת ו־
1 1 1 11191
מרקדת בצהלה, בעוד
1 1 1 1 _ 1/1
ששי שר לכבודה את שירי הסרט ״נורית.״
שת מרגרינה, הובילו עגלה ענקית עמוסה
סירות. דגים גדולים, עשויים גם הם
מרגרינה, שימשו מזרקות לבריכת מרגרינה.
דגים גדולים אחרים — אמיתיים
הפעם — ניצנצו באורות אדומים, שהבהיקו
מפנסים שהוטמנו בפיותיהם הפעורים.
וכמובן, בראש כל השימחה, עוגת-
חתונה ענקית, בת שש קומות, שנאפתה
ב־ 220 ביצים. ועוד אומרים שחסרים ביצים
בארץ.

*** לא לדבר כבר על 42 מיני סלטים,
שמונה מיני בשרים, ו־ 11 סוגי מנות
אחרונות.
וכל העסק — בזיל־הזול: רק 30 אלף

הכנסת נדה

החתן הזורח מכניס את כלתו המאושרת מבעד לסף חדר־הכלולות
שלהם, לאחר החתונה. החדר הינו לא פחות
מאשר דירת־הפאר של המלון, שהוענקה לבני־הזוג במתנה על־ידי המלון, בתוספת
שמפניה צרפתית, ים של פרחים, ומיבחר מעדנים. בתמונה מימין: אחת האורחות,
השחקנית מונה (״המציצים״) זילברשטיין, טועמת מעדנות מעוגת״הכלולות הגדולה.

הא הוברחו*

במדינה

(המשך מעמוד )15
לדהור, יועד סוף 1972 הגיעו הפסדי היצוא
ל־, 11 מיליון ל״י. גם בארץ הסתבך
המפעל בחופות כבדים, שהגיעו ל־20
מיליון ל״י.
לבנטר החל לדרוש בדיקת החשבונות מלחמת
בארה״ב, כדי לגלות מדוע מפסידים על
מתפקידו,
היצוא. התוצאה: הוא פוטר
הכ רוזי ם
ובמקומו מונה מנכ״ל אחר.
לבנטר פנה לבית־משפט בבקשה לפרק
בתשובה על הכרוז ש? הריגה,
את הקונצרן. הדרום־אפריקאים לקחו להגנתם
את עו״ד שמואל תמיר, שילמו
שקרא?ערכים להגר מהארץ —
לו שכר־טירחה של 125 אלף ל״י (העולם
הופץ צרה הקורא לליגאים
הזה )1525 תמורת ביטול בקשת הפירוק.
לבנטר לא נכנע. ביוני 1972 הצעצמם
לעשות זאת
ליח לקבל מבית־המשפט צו המאפשר
לחברי הליגה היהודית להגנה בישלו
ולרואודחשבון מטעמו לבדוק את
ראל.
ספרי החברה.
רואה־ההשבון שלקח, ברוך ברוידא,
ברור הוא, שתושבי המדינה לא יסכימו
החל בבדיקה, אולם — כנאמר בבקשה לעולם לוותר על ריקמת היחסים, ההושהוגשה
בומים אלה לבית־המישפט — לכת ונרקמת בין האוכלוסיה היהודית
״הנחלת החברה הכשילה את קיום הור לאוכלוסיה הערבית.
אות בית־המשפט ,׳והפסיקה את בדיקת
אנו מכירים בעובדה, שעלול להיווצר
הספרים ללא כל
הצו.״ הצדקה, וגרמה בכך מצב של מתח מתמיד, בין הרוב הדוגל להפרתו בקשתושלזו של לבנטר, שהוגשה על־ידי בשלום והמיעוט החותר תחתיו.
אי־לכך, רצוי לנקוט צעדים מראש כדי
עורד־דינו, ד״ר סלו וולף, טענה כי
לאחר שבית־המשפט מינה כונס־נכסים למנוע סכנה זו.
לכן, אנו פונים אליכם ומציעים לכם
למפעל — את עורדיהדין גרשון תמיר
— פנו אליו לבנטר וברוידא כמה פעמים להגר מישראל.
בבקשה לעיין בספרי החברה. תמיר
באס מוכנים אתם להענזת להצעתנו,
השיב לדבריהם, כי אין ללבנטר זכות
נא הודיעונו, ונעזור לכם בכל האמצגישה
לספרים, דרש לקבל רשימת ה-
עים העומדים לרשותנו.
מיסמכים המבוקשים, כדי שיחליט אם
צעירי העולם הזה — כוח חדש,
להתיר עיון בהם.
ת.ד ,136 .ת״א.
אולם גם המעט שהספיק רואה־החשבין
יצורים מוזרים. הכרוז ׳הקטן, הברוידא
לגלות בספרים, לפני שנאסר
עליו להמשיך ,׳איפשר לו להגיע למס וורדרד, שהופץ השבוע ברחבי הארץ,
קנות חמורות ביותר. במכתב לעורך־הדיו היה בסיגנונו העתק מדוייק של הכרוז
וולף, קבע רואה־ד,חשבון הנודע:
שהפיצו אנשי הליגה להגנה יהודית
״ברצוננו להדגיש בפניך כי נראה מ־מימצאי
בדיקתנו, כי הנהלת חברת סריגי
ססיד ביצעה פעולות בניגוד להוראות
המפקח על מטבע זר.״
לחברי הליבה היהודית להבנה
ני ת ריל
רואד,־החשבון תיאר אחת לאחת את
הפעולות המהוות עבירה על החזק:
ב דוי חום, ה * 1ג י חסיינה ל יסכים ו לעולם לוו ת ר
י• החל מיום 1במרס 1972 שלחה
על רעפת חיח 6י ם ) חחולכח זורע* תנין הווכלוסי ה
החברה סחורות לארה״ב כנגד דוקומנטים
היהודית ל יו ב לו יי ה הערבית.
לתשלום באמצעות הבנק — ולאחר מכן
•וו •בירי • ב עוגי ה, תעלול ל היונ ר ם 1נ •ל פיות
נתנה הוראות לבנקים לשחרר את הס•הסיר,
בי ן הרוב הרובל בסלו והסיעו חתותר
חורות הללו לחברת אנגרו־אפריקן שי•
פי 1ג קומפני אוף ניו־יורק, ללא תמורה.
י-לכן־ ,ר ב וי לועו • בעדים פר* כר• ל פגו ע סכנה
י• החברה שלתה סחורות לחברת
ל כן, גו וניס ליבם ופביעי ס לכם לחבר ם י*ר*ל.
דזיו־ה טקסטייל קוופוריישן עם הוראות
להעביר את התמורה לחברת אייזנברג
ביס פו כני ם הס להענות להגעתנו, נהו די עונו,
ונע זו ר לכם בכל היסנעים העופרים ל ר בו תי נו.
אנד קו (חברת אייזנברג שייכת למיליונר
שאול אייזנברג, שהתעשר בדרום־מזרח
אסיה, ועבר לישראל לאחר שהכנסת חקקה
חוק מיוחד (״חוק אייזנברג״) שאיפשר לו
בעירי העולם הזה-כת תד*
ולדו,מיו פטור ממס־הכנסה על עסקיהם).
ו.,ר 136 .ת״*
י• החברח שלחה סחורות לפני ה־1
לינואר 1972 לחברות שוניות, ולא קיבלה
את תמורתן בישראל עד ה־ 1לאוגוסט
הכרוז של הצעירים
.1972 מתברר כי תמורת הסחורות, וכן
יאנקיס, לכו הביתה !
השיעבודים עליהן, הועברו לחברת א ד
גלו—אפ ריקן ,״וקיים יסוד להאמין כי
הסכומים לא נתקבלו לקופת סריגי ססיל.׳׳
במקומות יישוב ערביים, ושקרא לערביי
י• סכומי הכספים אשר לא הועברו
׳ארצה, כפי שפורט לעיל, מסתכמים ל ארץ־ישראל להגר מהארץ.
היתד, זו תשובתה של תנועת־הנוער
פחות בסך של 1.4מיליון דולר .״אנו
מבינים כי גם סכומים נוספים לא הוע של תנועת העולם חזה — כוח חדש לכרוז
של הליגה. תשובה, שהביעה יאת דעתם
ברו״ קבעו רואי־החשבוך.
של רבים וטובים, בייחוד מבין ילידי-
להחזיר את
הארץ: ההרגשה שלעולים החדשים ה מוזרים
הללו, הבולטים בזרותם, אין
בדיוק מה לעשות כאן.
הפסדי־העגק
היתה זו הרגשה מאוד לא אובייקטיץ
ץ צויייד כמי׳מצאים חמורים אלה, בית — אך מעומק־הלב.
ביקש לצוות על כונס־הנבסים לפנות
לפרקליטות המדינה כי זו תחקור
בפרשה.
הבקשה גם מגלה כי לבנטר הגיש
תביעה בניו־יורק נגד דזירה ואנגלו־ הטבח
אפריקן, כדי שיחזירו לסריגי ססיל את
שני מיליון הדולר. לבנטר ציין
בבקשתו במושב קדימה
כי החזרת הסכום לסריגי ססיל תקטין
כמובן את הפסדי־הענק של המפעל —
לאה ר שגרמו?? 50 ורבגות,
ולכן צריך כונס־הנכסים להיות מעוניין
בעצם בתביעה.
הוצאו שגי הרוצחים להורג
סיים לבנטר את תביעתו:
כידי צימרמן
״הפעולות שנעשו כאן, ואשר בגללן
איבדה החברה רכוש בשני מיליון דולר
להוצאתם־להורג של שני כלבי־הזאב
— הינן פעולות מסוג כזה שדורשות ל־ של חיים מן, תושב קדימה שליד נתניה,
לבנן ולברר אם הן אינן פליליות.״
היתד, הצדקה מלאה, לדעת רוב תושבי
המושב. הסיבה: צמד הכלבים הנוראיים
* פירושם של כל המימצאים הללו של מן הפיל את חיתיתו על תרנגולי ההוא
אחד ויחיד: סריגי ססיל שלחה ד,ודו של אנשי המושב.
סחורה לחו״ל — סחורה שאותה ייצרה
אחד הניפגעים העיקריים היה מרדכי
בכסף ממשלתי — ואת התמורה מסרה
צימרמן, בעל לול של תרנגולי־הודו,
לידייס אחרות.

ד עו ת

בית האמנים הצעירים
מו ע דון ה תי א ט רון
תל־אביב, מנדלי ,7טלפון 230039

מרתף
הז מ ר והג־טרה
הו פ עו תערבערב
החל משעה 9.30
(פרט לימי ששי ושבת)

במרתף מו ע דון ה תי א ט רון

דרכי־ חיי ם

ייי

רות ד״ן
בראיון מיוחד

סיפרה החדש שר רות דיין, גרו
שתו המפורסמת שד שר־הכיטחון,
המפורסם עוד יותר — עומד כפני
משימה כלתי־אפשרית: העניין
והציפייה לקראתו, כרחכי העולם,
הניעו כיום לשיאים כאלה — שספק
אם הספר יצליח לספק אותם.
למרות שהסופרת עצמה וכד
מקורכיה מנסים להזהיר כי אין
כספר כל סודות אינטימיים, כד
סנסציות זולות — מצפים קוראים
כעשרות שפות לחטוף אותו, לגדות:
מה תגלה אשתו של אחד
האישים המפורסמים כעודמנו על
עשרות שנות נישואיהם?
לאחר הופעת-הככורה של הספר,
כאחד כפכרואר, כמהדורה האנגלית
— שתופץ גם כישראל —
תצא רות דיין למסע-פירסוס בר־חכי
ארצות־הברית, לקראת הוצאת
המהדורה האמריקאית.
ערס צאתו־לאור שד הספר מעו
רר־התרגשות, העניקה רות דיין
את הראיון הכא לכתכת ״העולם
הזה״ ,שולה תכור.

ער סיט־ה ן העומד להופיע:

דיי האם את משמיצה את
/ץ 1משה דיין בסיפרך החדש?״
״לא. שום השמצות.״
״למה? האס נמנעת מסיבות לאומיות י
אני מתכוונת — ידוע ברבים שאת רגישה
בעניינים לאומיים. האם החלטת לשמור
את ההשמצות בליבך — כדי לא לפגוע בתדמיתו
של משה כגיבור בעיני העם?״
״לא, לא. שום דבר כזה. פשוט — לא
השמצתי את משה מעולם. לא לפני הגירושין׳
לא בזמן הגירושין ולא עכשיו.
לעולם לא אתקוף את משה.״ •
״זה לא סוד ודאי עבורך, שהספר שלך
מעורר כבר היום ענייו רב, עוד לפני
שראה אותו אפילו קורא אחד — במידה
רבה בגלל בעלך לשעבר. האם ראה משה
את הספר?״
״לא, לא הראיתי לו את הספר. אחרי

110111111) *1111111) 1

הכל, זה הספר שלי. גם כשהייתי נשואה
למשה, לא היה נהוג אצלנו שמישהו
יעביר עלי צנזורה. וודאי שלא כיום.״
״ובכל זאת — האם זה יהיה עוד ספר
על משה דיין, או משהו אחרי״
״משהו אחר. בהחלט אחר. זה יהיה ספר
על רות דיין. יהיו בו הרבה גילויים —
גם אם לא מהסוג הסנסציוני. הרבה גילויים
היסטוריים, למשל. משה דיין מופיע בספר
— רק בהקשר אלי.״

מה כתכת את הספר באנגלית 1״
״למי שאיננו יודע, אני גדלתי עד
גיל 11 באנגליה. רק בגיל ,11 כשבאתי
לארץ, התחלתי ללמוד עברית. עד היום,
אני הושבת באנגלית. אני גם קוראת כמעט
רק באנגלית. זה היה יותר טבעי בשבילי
לכתוב אותו באנגלית.״
״גם יעל כתבה כך את סיפרה הראשון,
נכון?״
״כן. אני יודעת שזה מצלצל פיקנטי,

הוספתי גם את הפרק הזה. שיהיה.״
״לפי תגובות הציפייה לספר, נראה שהוא
יזכה להצלחה עצומה, ואת תרוויחי הון
כסף. האם את נרגשת מכך?״
״בכלל לא. עד היום, לא קיבלתי עוד
שום סכומים רציניים, ואינני מצפה להיות
מיליונרית גם מחר. כל הצד הכספי באמת
לא נמצא בראש מעייני.״

ניח רגע לספי. בואי נעבור לסופרת
השנייה במשפחה. מה דעתך
על ההתקפה של בתך נגד רמת־המחייה
הגבוהה ואורח־החיים החדש שגילתה להפתעתה
בבואה לארץ — ועל ההתקפות
נגד התקפתה?״
״ראשית, ההתקפה של יעל כוונה נגד
אנשי-הצמרת, הסוחבים את הרמה כלפי
מעלה. יעל לא דיברה נגד האזרח הפשוט.
אשר להתקפה שהתקיפו את יעל, על
שהיא יורדת כביכול מעולם זר ונוצץ

..יעל הולכתבהכנס׳ ג ״נ ס -
הפו* שהיא עו שה ס פונגי הלבד
אבל זה פשוט יצא כך. אך יש הבדל:
יעל כתבה את סיפרה, את כל ספריה
לבדה. אני נעזרתי כעיתונאית מקצועית,
באלגה דוידמן, מהג׳רוזלם פוסט.״
״האם כתבת גם •לי* פרשת גירושייך מ־שר־הביטחון?״

אמנם למעשה גמרתי לכתוב את
הספר שנה לפני הגירושין, אבל אחר כך

לביקור בעולמנו, ומייד משמיעה ביקורת
— על זה יש לי הרבה מה להגיד.״
״טוב, תגידי.״
״בחמש השנים האחרונות, חייה יעל
בצניעות וברמת־חיים פשוטה מאוד, תאמיני
לי. היא מבשלת בעצמה, מטפלת
בילדיה במו ידיה. הילדה הזאת לא חייה
מעולם על חשבון מישהו אחר. וודאי

ששיכל 50 מתרנגולותיו בתוצאה, מסיו־ריר,ם
האלימים של צמד המיפלצות.
שבץ*ד .3בהתקפה הראשונה, פרצו
שני הכלבים ללולו של צימרמן, לכדו
במו־פיהם שני תרנגולי־הודו 28 .נוספים
מתו משבץ־לב, מהפחד שאחז בהם
למראה הכלבים הפראיים.

במיתקפה השניה, שוב השביעו השניים
את רעבונם בשנים מתרנגוליו המשובחים
של צימרמן. הפעם, מתו 18 אחרים
משבץ־לב, ועוד 18 ניפצעו, כתוצאה מ־השתוללות
הכלבים.
זד, היה התרנגול ששבר את גב החקלאי.
צימרמן יצא לפעולת־עונשין, דאג

לא על חשבון המדינה. תמיד פירנסה את
עצמה.
״לדעתי, אם היא כתבה ספר, ואחרי זה
יצאה לתור בעלום הגדול — זו זכותה
המלאה. מאז הספר האחרון שלה, אחרי
מלחמת ששת הימים, היא חייה כעקרת־בית
פשוטה. רק לאחרונה היא זכתה לעוזרת
שלוש פעמים בשבוע.

עם אשתו הראשונה של משה, וילהל־מינה
המפורסמת — שאת בעצם השאת
אותה לבעלך?״
״לא, שום קשר. ראיתי אותה לאחרונה
לפני 38 שנים, לחמש דקות. מאז, לא עוד.
אינני יודעת אם היא חייה או מתה, בארץ
או בחו״ל. בכלל, הסנסציה שפרט זה מעורר,
נראית לי פנטסטית. ייתכן שבחו״ל

.,איני ודנות אאש תו הרא שונ ה
שדהשה חיה. הי גרה או התה...״
״האמיני לי: לא קל להיות בתו של
מישהו גדול — וביחוד לא של משה דיין.
יעל כישרונית בזכות עצמה, והיתד, משיגה
את מה שהשיגה גם בכוחות עצמה.
״כל ילדי הם כאלה. גם אסי ואודי חיו
מאז ומתמיד על יגיע־כפיהם. מי שרוצה,
יכול לבטל אולי את משה דיין, אבל לא
את הילדים.
״ועוד נקודה שאני רוצה לעמוד עליה,
מפני שנראתה לי טפשית במיוחד: חלק
מהביקורת שהוטחו בעיתונות נגד יעל, היו
שהיא הולכת בג׳ינס, רחמנא ליצלן, כדי
להשוויץ.
״אני רוצה לבשר להוגי־הדעות החריפים
שנתפסו לנקודה זו: יעל הולכת־ ב־ג׳ינס
— כי היא נוהגת לעשות ספונג׳ה
בעצמה, ולעבוד במטבח בעצמה. ובשעות-
הפנאי היא לובשת ג׳ינס — כי היא פשוט
בחורה צנועה, וזה הטעם שלה. עצוב אולי,
מה לעשות — אבל זאת האמת.״
״הבה נחזור אלייך. האם יש לך קשר

ץ ץ אז גירושייך, האם את מתראה
״( /עם משה?״
״לעיתים אנחנו נפגשים במסגרת מש פחתית.״
״איפה
את מתגוררת כיום?״
״כרגע, אני גרה, זה שבוע, במלון דן.
אני עושה שיפוצים בבית הישן של הורי
בהרצליה. כשיגמרו שם, אעבור לגור בו.״
״שאלה אחרונה. תגידי לי רות: למה
משה לא מתחתן עכשיו מחדש?״
״באמת אינני יודעת. גם לפני שהתגרשנו
לא התעניינתי בחייו הפרטיים, וודאי שעכשיו
לא. למה לא תשאלי את בעל־הדבר
עצמו?״

לכך שכלביו של מן לא יטרידו יותר
לנצח תרנגולות תמימות.
אך הוא לא הסתפק בכך. בתביעת
פיצויים שהגיש לבית־המשפט, דרש משכנו
כי ישלם לו 2,000ל״י תמורת
הנפטרות — לפי 40ל״י לראש. עבור
הנזק שניגרם לפצועות שלו, דרש צי־

מדמן עוד 750ל״י.
ואיפה דמי הקבורה? תיקיון רשת־הלול?
ואיפה דמי הצער, על המתים?
סך־הכל, הגיע צימרמן ל־ 2,950ל״י.
עתה, יחליט שופט־השלום בנתניה, אם
סכום זה הינו סביר, לכמות כה גדולה
של קורבנות.

זה נשמע פיקנטי, שלמשה דיין היתה אשד,
לפני. אבל לכל הדור שלנו, זה עניין שיגרתי.
היה זה נוהג מקובל באותן שנים,
כדי להציל יהודים ויהודיות מגירוש מ הארץ
על ־ידי הבריטים.״

ח ת רו ת אלון־ ד״ן
(המשך מעמוד )17
זאת אחוזתו הבלעדית של מאל אלון, ש-
פשר־החינוך והתרבות אחראי על רשות
הספורט. מה שעשה דיין בתחום הכדורסל
ניסה אלון לעשות ליוקרתו בתחום הכדורגל.
אלא שזה לא הלך לא תמיד. לא כל
כד באשמתו כמו בגלל השוני המהותי
בצורה המופעית של שני אירועים אלה.
ריחוק יציעי הקהל ממגרש הכדורגל
לעומת קירבתם של היציעים במשחק הכדורסל,
מקנה יתרת דווקא לכדורסל כאמצעי
לפירסום למי שיושב ביציע.
ך* שבוע שעבר ניסה יגאל אלון לגנוב
^ ממשה דיין את ההצגה. ערב המשחק
בין מכבי תל-אביב לכוכב האדום בלגרד,
הפתיעו עוזריו של אלון את הנהלת קבוצת
הכדורסל של מכבי תל-אביב, בהודיעם
להם כי סגן ראש־הממשלה מבקש לחזות
במשחק המסקרן.
קשה היה לגלות את שמחתם הרבה של
אנשי מכבי תל־אביב. הם הבינו מיד ש הם
נקלעים לצרה צרורה. שכן, בתוקף
היותו סגן ראש־הממשלה ושר-החינוך,
עשויה להיות לאלון עדיפות על פני דיין
מהבחינה הטקסית של האירוע.
אם ירצו להזמין מישהו ללחוץ את ידי
השחקנים לפני המשחק — אלון חייב
להיות מוזמן ראשון. אפשר כמובן להזמין
גם את דיין לרדת יחד עימו למגרש, אבל
היה ברור שדיין יסרב להתחלק בכבוד
עם אלון.
עוד יותר מזאת. בגישושים שערכו אנשי
מכבי תל־אביב הנבוכים אצל מקורבי
דיין, נרמז להם שאם לא ינתן לדיין לרדת
למגרש וללחוץ את ידי השחקנים לעיני
׳מצלמות הטלוויזיה, כמנהגו, הוא לא יופיע
עוד למשחקיה הבינלאומיים של מכבי תל-
אביב. מצד שני לחצו אנשי אלון, על
מנהלי מכבי תל-אביב, לארח דווקא את
אלון כשר הבכיר יותר. הם הבינו כי אם
יפגעו באלון, עלול הדבר להתנקם בהם.
אנשי מכבי תל־אביב נקלעו בין הפטיש
והסדן. את השעות האחרונות שלפני קיום
המשחק בילו ראשי הקבוצה בדיונים קדחתניים
לא כיצד ניתן לגבור על הכוכב
האדום, אלא כיצד למצוא מוצא מהסבך
לתוכו הכניס אותם אלון.
הפתרון שנמצא ברגע האחרון ממש
היה מקורי ביותר.
דייין ואלון הושבו באותה שורה ביציע,
כשרק ארבעה מושבים ׳מפרידים ביניהם.
בעוד שדיין בא לחזות במשחק בחברת
שלישו לשעבר, הגיע אלון מלווה על-ידי
ראש עירית תל־אביב יהושע רבינוביץ׳.
היתד. זו בחירה רעה מצד אלון, שכן בהיכנסו
למגרש זכה רבינוביץ׳ בקריאות
בוז קולניות מצד הקהל שיגאל היה צריך
להתחלק עימו בהן, למרות שלא נועדו לו.
שעה שהחל טקס הצגת הקבוצות, נמסר
ברמקול כי ראשי קבוצת מכבי תל־אביב
יגישו את דגלוני הקבוצה לשני הנציגים
הרשמיים הבכירים ביציע: יגאל אלון
ויהושע רבינוביץ׳ .ואמנם, טל בדודי ד
חיים שטרקמן, זינקו אל היציע, לחצו את
ידי השניים והגישו להם דגלונים עם סמל
הקבוצה.
יגאל אלון חייך באושר. הוא הוביל 2:0
נגד דיין במשחק היוקרה. נדמה היה לו
כי ניצח ללא קרב. אבל יתרונו לא נשמר
לזמן רב. בדרכם חזרה למגרש, חלפו
בדודי ושטרקמן על מני דיין. שטרקמן
הקים את דיין ומשכו לכיוון המגרש. כך
גראה הדבר כאילו היה זה מבצע סרטי
של שטרקמן ולא משהו שתוכנן מראש.
אפילו לא הכריזו עליו ברמקול. לקול
תשואות הצופים ירד דיין וחלף על פני
כדורסלני שתי הקבוצות כשהוא לוחץ
את ידיהם לעיני הצלמים הרבים. היה
זה נוקאאוט מפתיע שאלון לא ציפה לו.
אפשר היה לראותו מצטנף בכסאו, מסמיק
מרוב כעם כשהוא נאלץ לחזות מקרוב
בתהילה אותה קוצר יריבו המושבע.
דיין לא הסתיר את שמחתו לאידו של
יגאל. הוא חייך מאוזן עד אוזן. אילו יכול,
היה אולי מכוון אצבע משולשת כלפי
יגאל. קרב השוויץ בין השניים הסתיים
הפעם בנציחון מוחץ של דיין.
בתום התחרות, כשיגאל אלון המובס
יצא בבושת פנים מהאיצטדיון המפואר,
היה ברור שהוא לא יזדרז כל כך מהר
לחזור ולצפות במשחקיה של קבוצת ה־
׳כדורסל של ׳מכבי תל־אביב. במכבי יתל*
אביב היו כאלה שניבאו כי יגאל עוד
ינקום בהם על הקלון שהמיטו עליו .״אבל
אנחנו לא נוטשים אוהדים, לא בשביל
כבוד ולא בשביל כסף,״ אמרו בגאוה
עסקני הקבוצה.

במדינה
ד ר כי־ ח ״ ם
שבר־מיצווה -
מ * 3ד.
כחייה ובמותה; ?א
נסרדה רחז אוחיון
מהמתים
את כל חייה הקדישה רחל אחיון ל־חברה־קדישא.
עוד במרוקו, בה נולדה,
עסקה ברחיצת גופותיהן של הנפטרות.
היא ראתה בזאת מצווה גדולה, מעולם
לא דרשה עבור שרותיה תשלום או
תודה. עשיית המצווה היתה כל שכרה.
גם בארץ המשיכה בכך. כל פעם ש-
חברה־קדישא של ראשון־לציון היתד. מו דיעה
לה על נפטרת שיש לרחוץ אותה
ולהכינה לדרכה האחרונה, היתח רחל
אחיון מגיעה לבית־ד,קברות המקומי,
מגישה את השרות האחרון.
גם רגעיה האחרונים היו מוקדשים
לחברה־קדישא: רחל נדרסה על-ידי
מכונית של החברה־קדישא — כאשר
באה לרחוץ את גופתה של נערה בת
,17 שנהרגה בתאונת־דרכים.
שלודית״דם .״חייתי בחדר־הטהרד.
כשזה קרה,״ מספר משה לוי, שומר בית־הקברות
החדש בדאשון־לציון .״זה היה
ביום ראשון בבוקר. פתאום שמעתי צעקות
נוראות. בהתחלה לא הגבתי בכלל.
תמיד כשמביאים מת חדש, יש צעקות,
בגלל שהמשפחה מתאבלת וצועקת.
״אבל פתאום שמעתי שקוראים לי.
יצאתי וראיתי דבר ממש נורא. רחל, העובדת
הוותיקה שלנו, שוכבת על ד,ריצפה
לפני בית־הטהרה ומסביבה שלולית דם.״
האסון אירע בעת שרחל פתחה את
הדלת האחורית של האוטו השחור. הנהג

האם בונה

נדמה ישראל, אמו של דני,
ערבים בגרמניה — לא חדלה
כאשר נודע לה על מותו של בנה. ארבעת בניה האחרים
התקווה, לנחמה, בעוד האב יצא לגרמניה כדי להביא
ך* כל שחלפו השעות, השבוע, נוספו
^ יותר ויותר סימני־שאלה תמוהים ל רצח
המיסתורי של דני ישראל, הצעיר
הישראלי משכונת־התקווה שנפגע מכדורי
אקדוחן בעיר המערב־גרמנית הקטנה
קייזרסלאוטרן.
הסבריהם של הדוברים הגרמניים, כאילו
היתד, זו קטטת־מיסבאח סתמית —
כאילו אך מקרה היד, זה שד,אקדוחן הגרמני
הרג ישראלי אחד, פצע שלושה
נוספים — אך לא פגע באף ערבי —
הסברים אלד, נתקבלו בארץ באותה ה רצינות
בה מתקבלים כל ההסברים הגרמניים,
מאז ההודעה הגרמנית שתיזכר ל דיראון,
כאילו שוחררו הספורטאים הישראלים
שנתפסו בידי המחבלים במינכן.
אולם ברחוב אצ״ל 14 בשכונת-התקווה
לא נזקקים להודעות. לא של גרמנים, ולא
של יהודים.
ברחוב אצ״ל ,14 יודעים ברור מאוד מי

הישראלי שנרצח בקטטה עם
מבכי מאז יום השישי שעבר,
נותרו לידה, בביתה בשכונת־משם
לארץ את גופת בנו.

גרם למותו של דני ישראל :
״המשטרה הרגה אותו,״ קבע ביום הראשון
השבוע יצחק ישראל, אחיו הבכור
של דני ז״ל .״משטרת ישראל. היא שטיפסה
על החיים של דני, היא שגרמה לו
לברוח לגרמניה. בגללה הוא נרצח.״

״ ה שו ט רי ם גי סו
לרצוח או תו ״

ץ ה ימים שלמים, שקולות הבכי
ו וזעקות־השבד אינם חדלים מבית
משפחת ישראל. אם הבנים, נזימד, ישראל,
שוכבת במיטתה, זועקת לשמיים. לידה,
מנסים לנחמה באבלד, ארבעת בניה, שגילם
נע מ־ 26ל־ .14 אבי המשפחה איננו
בבית. הוא יצא לגרמניה, להביא את
גופת בנו החמישי. סיפר השבוע יצחק,
העובד כמנופאי, כיצד הגיע דני, אחיו
הצעיר ממנו בשנתיים, אל מותו:

קורב! אחיון
אחרי המוות, התגשמות המישאלה
התחיל לפתע לנסוע אחורנית. רחל
נדחפה לאחור, נפלה, והמכונית עלתה
עליה בשני גלגלים.
מתיה במכונית. רחל חייה עדיין,
ונלקחה מייד, במכונית חברה־קדושא,
לבית־ד,חולים אסף־הוופא .״בית־החולים
סירב לקבל אותה, בטענה שהוא לא
בתורנות,״ סיפר השבוע חתנה של רחל,
משד, אלבז .״מיד לקחו אותה לשמואל־הרופא,
אבל היא נפחה את נשמתה במכונית.
במכונית של חברה־קדישא.
״היא היתד, אשד, חזקה מאוד, למרות
שהיתה בת שבעים. היא טיפלה בבעלה,
בן ,95 שהוא חולה מזה שנים בסרומבוזה
בשתי רגליו. היא גם טיפלה בנכדיה
הרבים. היא היתד, יכולה לחיות עוד 30
או 40 שנה.״
הוסיף משה :״לפחות הקבורה היתד,
על חשבון חברה־קדיזשא. הם שילמו
בשביל המקום, בשביל הקבורה. הם גם
הבטיחו לבנות מצבה על קיברה.
״רחל תמיד השתוקקה למצבה. אבל
היא היתד, אשה ענייה, ולא יכלה להרשות
לעצמה.
״עכשיו, זכתה.״

״מישטות ישראל אשמה רדצ

שמאל: ישראל, יצחק, יוסי, רחמים) היושבים אבלים על הספה בסלון בבית־ההוריס,
חבושי כיפות .״השוטרים עלו על חייו של דני, ובגללם הוא ברח לגרמניה.״

ומרחמת שואדעוב נ איוונ ה
נוסבה חזית חושה: ב שו ם התחתון
התקווה הקסבה
נגד

זה היד, לפני שמונה חודשים, שדני
סיפר לי שרוצים לרצוח אותו. מי? ה־שוטרים.
דני סיפר שעבר על־יד שפת
הים, והשוטרים ירו עליו .״אין לי פה

אך את דני לא
הוא רק נהיה יותר
אבא ניסה לעזור
אולם לביליארד, פה

ד,יו! אפשר לשבור.
נוקשה.
לדני. הוא סידר לו
בשכונת־ד,תקווה, אבל

אבא בשכונת התקווה

שהחל מכלום טס טלותו ארצה, הצליח לפרנס את המשפחה בכבוד. הוא ניסה לשקם את
בנו, פתח לו מועדון־ביליארד ואחר מסעדה, אולם בגלל התנגדות המשטרה הם נסגרו.
בגלל שירו עליו אז על שפודהים, על־יד
קפה אתונה.
לא פחות ממותו של דני, מצער אותי
איך שליבלכו את השם שלו בעיתונים.
זה לא נכון שדני היה בכנופיית בת־ים
של ניסים לביא. הוא היה בסך־הכל ילד,
אז שהיינו גרים בבת־ים. עברנו לבת־ים
לפני שש שנים, אבל חזרנו להנה ל־התקווה.
אחרי שלוש שנים.
גם כל הסיפורים האלה שהוא היה אלים,
עם הרשעות בסמים, הם לא נכונים.
או מדוע כתבו בעיתונים שדני היה
גונב מכוניות? הוא לא ידע אפילו למחזיק
הגה ביד.
עד כאן, סיפורו של יצחק.

מו שבתה פו ש עי ס
בג ר מני ה
^ רגעת האחים ישראל טענו ה־
\ 1שבוע כי דני נרצח על-ידי גרמני
אנטישמי :״יש להם לגרמנים דם שחור.
לא מספיק שהרגו שישה מיליון יהודים,
היו צריכים להרוג עוד אחד, את האח
שלנו.״
לגבי הקטטה בין הישראלים והערבים
בבאר פיקניק, בו מצא דני ישראל את
מותו, סיפרו האחים :״דני היה שונא של

ד 1יישראלוידידה -שו ד. לפנישברח מן הארץ
מזל,״ אמר לי ,״אני צריך לעזוב.״
אנחנו עלינו לארץ בשנת 1951מעיראק.
דני היה אז תינוק. אבא עבד בתור
רוכל. אחרי כמד, שנים ״של קשיים, פתח
אבא מסעדה, פד, בשכונת-ד,תקווה.
הצרות עם דני התחילו בגיל .14 הוא
גנב סלק מהשדה של בית־הספר החקלאי
מקזוה־ישראל. שלחו אותו למוסד לעבדי,,־
נים צעירים בהרצליה.
שם הוא למד את כל התורה. כשחזר
הביתה אחרי כשנה, לא הכרנו אותו. המשטרה
הדסה אותו.
התחילו לרדת לחייו. כל פעם שהיתה
איזה שהיא פריצה, היו באים לחקור אותו.
דני סיפר לי שהשוטרים לקחו אותו
לחולות בחולון, ושם הכניסו לו מנות-
רצח. הם רצו שהוא יהיה מלשין.
הוא חזר הביתה אחרי המכות האלו,
מגמגם. ראיתי את הגב שלו, היה מלא
סימנים מהמכות.

סגרו לו את העסק, בגלל שלא היה לו
רשיון.
אחר־כך פתח אבא לדני מסעדה ברחוב
לבנדה. הוא השקיע את כל הכסף, בתקווה
שסוף־סוף אחי ימצא את מקומו. אבל שוב
באה המשטרה והתנגדה, והמסעדה נסגרה.
אמרו שלא רוצים לתת לו רשיון,
בגלל שבלבנדה יש פושעים. ואם לא נתנו
לו רשיון — הפושעים מלבנדח נעלמו?
זח הכל כמובן היו דק תירוצים, בשביל
ללחוץ על דני. דני לא רצה להיות מלשין,
ומי שמסרב למסור אינפורמציה למשטרה,
הוא איש אבוד.

כל ה סי פו רי ם
— ש ק רי ם
* פדן, דגי יילד בדרך לא טובה. היו
^ לו כמה התפרצויות. אבל המשטרה

הגזימה. הוא ישב בכלא מל-מונד, ונם
בדמון. היו לו חברים לא טובים -י אבל
היד, עדיין אפשר לתקן אותו.
והיד, עוד דבר: דני רצה להתחתן עם
אתי, החברה שלו. גם היא רצחה, זה היה
לפני כשמונה חודשים. הם תיכננו להתחתן
— אבל ההורים של אתי התנגדו. הם רצו
שהיא תתחתן עם בן־דוד של דני.
זה שבר אותו סופית. הוא אמר לנו
שהוא נוסע לאילת. לפגי שישה חודשים
פגשתי אותו בפעם האחרונה. מאז, לא
דאיתי אותו.
והנה, לפני כמה שבועות נודע לנו שדני
בגרמניה. אמא רצתה שנצטלם, כל המשפחה,
ונשלח לדני את התמונה.
בינתיים, המשטרה המשיכה כל הזמן
לבוא ולחפש את דני בבית. אמרנו להם
שהוא לא בבית, שהוא נסע לאילת, אך
הם המשיכו לבוא שוב ושוב.
היום, אני משוכנע שדני עזב את הארץ

החידה אתי, ידידתו היפהפייה
11 ^ 1111 של דני, היתה הקש ש־שבר
את גב הגמל, לגבי דני. השניים רצו
להתחתן, אולס הוריה של אתי התנגדו.

0ה ת קוו ה נג דהקסבה

(המשך מעמוד )25
החוק הישראלי — אד לא של המדינה.
שם, בגרמניה, הוא יצא להגן על כבוד
המדינה. הוא לא פחד מערבים. הוא אהב
את המדינה — למרות שלא רצו לקבל
אותו לשרת בצה״ל.״
איד הצליח דני להסתדר לבדו בגרמניה,
עם עברית וערבית בלבד 7אל מי הוא
נסע לגרמניה? ״היו לו שם חברים ומכירים,״
הסבירו האחים.
לא היה זה סוד שמושבת הפושעים הישראליים
בגרמניה הלכה ופרחה, בשנים
האחרונות — בברכתה האילמת של
משטרת ישראל, ששמחה להיפטר מפוש עים
ישראלים בצורה פשוטה וזולה.
לא היה זה סוד, שכאשר הגיע דני לגרמ ניה,
מצא מייד חברים טובים וותיקים.
היה זה אחד מהם שהתקשר מגרמניה
לחברו בשכונת התקווה — וכך הגיעה
הידיעה בדבר האסון אל משפחת ישראל,
ביום השישי שעבר.
עזרא ישראל ביקש לצאת מיד לגרמניה.
למרות שלא היה לו דרכון, הכינו
פקידי משרד־הפנים את כל המיסמכים הדרושים
כהרף־עין, והוא יצא לדרכו.
הגרמנים, לעומת זאת, היו זריזים פחות.
הם לא מיהרו למסור לאב השכול את
הגופה. קודם, ביקשו לברר כיצד נכנס
דני, שעל גופתו לא נמצאו כל מיסמכים,
לארצם.
בינתיים, גילה עזרא כמה פרטים על
מותו של בנו דני ישראל:

מוד, טר מדרך הישר. אך לולא המישטרה,
טוענים אחיו, ניתן היה להחזירו אליה.

הדייג

תקופת־מה, עבד דני כדייג. בתצלום, הוא ליד הירקון עם ידידה לא
מזוהה. דני ישראל היה בחור עליז, אהב לבלות ולהיות חופשי מכבלים.
גם בגרמניה, שם שהה בחודשים הא־־יונים, הכירוהו חבריו וידידיו כגבר עליז.

התע מלו ת ק בו צ תי ת
לנשי ו לג ב רי ם
קבוצות בוקר וערב
פרטים והרשמה נא לפנות:
טלפון 240495 מועדון ״עד —־ 120״
שלמה המלך ,103ת״א
לחברי החוג 50$הנחה בסאונה

המתח בעיר, בין היהודים לערבים בה,
גבר בשבועות האחרונים, והיה צורך
בניצוץ בלבד כדי לגרום להתפוצצות.
הניצוץ פרץ ביום השישי שעבר.
לאורחיו היהודיים — רובם ישראלים
לשעבר — של מועדון־הלילה מקוץ־
קאזינו, השייך ליורד ישראלי בשם
אליהו סימך טוב, הגיעה הודעה בהולה:
״חבר׳ה, בואו לעזרה לפיקניק. הערבים
שם התנפלו על שני חבר׳ה.״
התגבורת מסקוץ לפיקניק השכן העמידה
את הערבים בפיקניק במיעוט. אלא
שאז הצטרף לקרב הרוצח האלמוני, ש־הריק
אח אקדחו בקור־רוח לתוך גבם
של הישראלים. כך נהרג דני, ונפצעו
שניים מחבריו, ביניהם סימן־טוב.
היה זה רצח ׳תמוה, שהשאיר סימני־שאלה
מרובים. פחות מכל, התקבל על
הדעת ההסבר הגרמני הרשמי, כאילו היה
זה גרמני נייטרלי, שיכור או מטורף,
שהתערב בסיכסוך לא לו.
פרשת הגרמני נשארה סתומה בתום
שבוע מיום הרצח. פחות מיסתורי היה
הקרב עצמו שפרץ בין היהודים — רובם
ישראלים,׳ גולי העולם־התחתון התל-אביבי
— לערבים — חלקם פועלים, חלקם
אנשי אירגוני־חבלה, חלקם אנשי העולם״
התחתון גם הם:
ללא קשר לעיסוקם ולאינטרסים ה־מיסחריים
שלהם ־— האיבה בין הישראלים
לערבים בגרמניה הינה עובדה
שרירה ׳וקיימת גם כאשר הישראלים
הללו הם אנשי העולם־התחתון — הם
ניצבים בקו הראשון של מלחמה זיו.
ובקו הראשון, במלחמה בין התקווה
לקסבה, נפל בשבוע שעבר דני ישראל.

דני וידידה במסי־
< 911ל ה
בת־פורים, עם אק־
1 1 .1 1 1 /1 .1
דח־פורים בידו. השבוע, היה זה אקדח
— אמיתי הפעם — שהביא למותו.
העולם הזה 1846

הידידה החד
של יהודה ברקן ־

מאחר שלדני ליטאני היה מאז ז־מעולם
איזה רומן קטן מתבשל באש
קטנה מהצד, לא ייחסה אשתו חשיבות
גם כאשר החל מתפתח האחרון שבהם,
עם שחקנית יעימת־מיאה בשם נעמי

אם תצלצלו בימים
אלה אל דירתו
של יהודה
ברק! /לא תיזכו
לקבל אותו לפני
שקול רך וענוג
יענה לכם :״צהרים
טוב.״ וזה,
אפילו אם צילצל־תם
בחצות. רק לאחר
פתיחה זו,
תצליחו לקבל את
בעל הדבר עצמו.
בעלת הקול הענוג
היא נורית
בורנשטיין, מל־מת־חן
וחסד בת
,23 גרושה ואם ל־פספוסית
בת שנתיים.
הפספוסית לידיעתכם
מופיעה
על מעטפת תקליט
שירי־הילדיס של
יהודה, הנקרא דוד
יהודה מספר סיפורים.
ואילו
האמא של
הפספומית, מופיעה
לאחרונה לצידו של
יהודה בכל אירוע
ציבורי.
על הלא־ציבוריים,
אינני מדברת.

כפרי.

היתה זו טעות גורלית, האשח שכחה

נורית בורנשטיין ויהודה ברר,ן

המשורר בעד
אגרוף־המחץ
אכזבה מרה מצפה למוקיריה של אחת
מאשיות הבוהמה האחרונות של תל-
אביב הגוועת: לילי אבידן. לאחר ש־עישקי
הפאב הצפון תל-אביבי שלה אותו
כינתה קאונטרי־פאב, שבקו חיים לכל
חי, נמוגה הדוגמנית־השחקנית־אקס•
אשת-משורר, כמו קרה מפני הגשם.
היא חזרה וצצה, כמו פטרייה אחרי

לילי אבידן
הגשם, שקועה עד צוואר בגלות הירושלמית.
לילי, כיום תלמידה מן המניין
בפאקולטה לפסיכודראמה באוניברסיטה

כל ילדונת שעבדה טבועיים בחפיפת־שערן
של לקוחות, באיזו מספרה, וחצ־ליחה
להשיג לעצמה מימון לפתיחת מספרת
משל עצמה — מכנה את עצמה ספ־רית־צמרת.
אבל אחת שראוייה באמת
לתואר זה היא ויולט הנודעת — הלא
היא ויולט דלאלי לא רק שתחת ידיח
של ויולט עברו ראשיהן של כל נשות־האצולה
התל־אביבית, אלא שגם העמידה
דור שלם של ספריות.
1.ו,1
העברית, משלימה, מלבד תואר
גם את המטאמורפוזה החשובה ביותר
של חייה. וגם זח חשוב, תצחקו תצחקו.
״אני מתרבעת,״ מצהירה הג׳ינג׳ית בעליצות,
כשהיא מתרווחת בכורסה מרופדת
בתוך סלון על טהרת האורן הפיני.
״לא נשארה לי אף ציפור בראש• כל הזמן
שלי מוקדש לספרים ולחבר שלי.״
בנקודה זו — החבר שלה — מתחילים
העניינים להיות סודיים ביותר, מלבד זח
שהוא ״חתיך לאללה, חזק לעילה ושוכב
עם שפעת ו 40-מעלות חום בחדר הסמוך.
לעומת
זאת, יש גברים שאודותיהם מוכנה
דווקא לילי להיכנס לפרטים. האקס
שלה, למשל, דוידאבידן.
מספרת היא :״אחרי הגט, באתי אל
דויד ורציתי להודיע לו כי החוזה בינינו,
שלפיו הוא ן זאמרגן שלי, בטל ומבוטל.
פשוט — אין לי זמן לשטויות.
״נכנסתי לדירתנו המשותפת לשעבר,
וקיבלתי שבץ. כל החדר הנהדר, שטרחתי
ועמלתי וסידרתי אותו כשעוד היינו יחד,
חיה מרופד במיזרונים. בפינה אחת עמדו
אופני-אימון• בפינה אחרת מיתקן לכפי-
פות־בטן. באמצע, כמה קפיצי-מתיחה ו•
בולוורקר• מעל המשקוף, שפונה למיס־דרו^
היו תלויים שני שקי-אימון לאיגרוף.
*״התחלתי לדבר אל דויד, לחסניך• לו
את המצב. אבל כמו שאני מדברת איתר,
הוא נעמד מתחת למשקוף בפ,גן ונ קא-
ראטה, קשוח לאלהים, ומז^יס אגרוף
מזועזע באחד השקים. ועוד ;אגרוף.
״הסוף היה שהתעצבנתי$ /יגשתי לאחד
חשקים, והמשכנו את הדיסקוסיה בינינו,
כששנינו מתאגרפים בזעם עם השקים״.

]את הפסוק כי לכל דבר טוב יש סוף.
! וגס לרומנים הקטנים, מסתבר.
הסוף שלהם היה הרומן עם נעמי. הוא
היה אחרון הקטנים — וראשון הגדולים.
לעומת אשתו, שלא לקחה את הרומן
ברצינות, התייחס אליו דני דווקא מאוד.
עד כדי כך, שהלך והתגרש, והשאיר
את שני ילדיו עם הורים גרושים.
הרומן בין דני ונעמי התחיל עוד
כאשר דני ביים את להקת הנח״ל, ונעמי
היתה שחקנית שם.
באותה מסורת, מביים עכשיו דני
הפקה חדשה, בשם הלילה פורחים הכוכבים.
ואין צורך להוסיף שנעמי
מופיעה בה.

נעמי כפרי ודני ליטאני

נישואי פיגארו
אלא מאי ( בתוך כל השימחח והמהומה,
והראשים והתסרוקות, נשארה
ויולט, איכשהו, לבד, פחות או יותר.
בשבוע שעבר, בא גם זה על תיקונו.
ויולט באה בברית־הנישואין, כמו שאומרים.
בעלה, מיכאל, הוא גבר תמיר
ויפה, בעל עיניים כחולות ושיער שחור

— שלא לדבר כבר על מכונית הסישרואן
• 0 .5השחורה שלו, שגם כן לא הולכת
ברגל.
הסיכויים הם שאלה יהיו נישואין
בוערים למדי, בהתחשב בעובדה שמיכאל
התגרש מאשתו, אם שני ילדיו, למען
אהבתו החדשה.

בטלוויזיה באמריקה. מצלצל רציני, ימה ז
החדשה האחרונה שהגיעה אלי מ אדים
בו דנ פי ד ד: היא זכתה להופיע
אליס, כפי שבוודאי אתם זוכרים, היתד,
אחת מנערות הזוהר הנודעות ביותר של
תל-אביב, לפני שיצאה לכבוש את העולם
הגדול.
עכשיו, היא יושבת כבר זמן מה בהוליווד,
וכובשת, וכובשת. לאט, אבל
בטוח.
ההופעה שלה בטלוויזיה היתד״ בטח
תגידו, צנועה אולי. אבל זה רק מוכיח
מה שאמרתי לפני רגע: לאט, אבל
בטוח.
אליס הופיעה בתוכנית יומית, פופול רית
מאוד שם, בה בחורה עורכת תחקיר
לשלושה רווקים — בלי לראות אותם
(הקהל כמובן דואה אותם, ומתפוצץ
מצחוק לפי תשובותיהם, היא צריכה
להחליט-במי לבחור. פחות ברור לי מה
קורה•,שם אחרי שהיא בוחרת במי שהיא
בחוץ* .אבל זה באמת פחות חשוב.
ה שיותר חשוב, זו מידת הצלחתה
אלים. חלק מהדדחות שקיבלתי
•השמיץ אותה, טען שהופעתה היתה שח־לצנית
מדי. אחרים, לעומת זאת, התפעלו
ממנה, טענו רק שחבל שהופעתה לא
היתד, שחצנית מדי.
אבל זה בדיוק מה שדיווחו לי לפני
כחודש ימים, כאשר עליזה קאשי
הופיעה באותה תוכנית. אז לך תסתדר
אלים כודנפילד
עם דו״חות מעבר לים.

במדינה
ה חי
הקצב
ה מו ר ד
הבעל סירב?שטוף כ7י 8
ולעשות ספוגדה בכית -
והאשה הכישה בכדו
תביעת גירושין
כאשר החליט שמואל ימיו להתמרד,
יום אחד, סירב להמשיך לעשות ספוג־ג׳ר.
ולהדיח את הכלים — לא ידע אלו
צרות הוא מביא על ראשו.
׳תגובתה המוחצת של רעייתו הנדהמת,
חסידה, היתד : ,בקשת תביעת־גירושין.
מה שהלך בבית משפחת שמואל, ב־רחוב
הד־הצופים בחולון, היה שיגרתי
למדי, למעשה: ימים הרבה נהג הבעל,
קצב במקצועו, להחליף עם עדב את סכין
הקצבים הארוכה בסינור ודלי, לעמול
במלאכת הבית. עד שנכנסה בו רו״־
שטות, הפך לפתע לסודר ומורה.
המטרה הושגה. בבקשתה לגירושין,
שהגישה לשופט־המחזזי בתל־אביב
סקס צרנובילסקי, ביקשה חסידה ימין
כי הקצב שלה יקציב לה סכום שמן מדי
חודש בחודשו, בשל היותו בעל איטליז.
סניגורו של הקצב טען לעומתה כי
הגבר שבמשפחה עובד כפועל שכיר

מבניס־אורחים בסאן במישרדו
לפעמים, סכין־גילוח בכיס
שהתכסה בכל רכושו עלי־אדמות, לא היו
עוד חדרי־המדרגות מקום־מישכן לבך
אנוש. אלגזי הקפוא החל מחפש מיפלט.
כך הגיע אל מעון־הלילה של מאיר
בסאן, אביהם של עלובי־החיים של העיר
הגדולה.
למזלו, היתה מיטה פנוייה, וכיום אלגזי

הם חותכים אותך. יש כאלה שלא סובלים
שאני סוגר את השער בחוץ, בלילה. הם
קמים בשלוש בלילה, ורוצים לצאת. הם
מרגישים את עצמם כלואים. אבל אני
מוכרח לסגור את השער בגלל בעל־הבית.
צריך הרבה מאוד סבלנות.
״האורחים שלי הם אנשים מסכנים. חיים
כסו הכלבים. ברחוב, בלי בית, בלי משפחה.
פעם
היתה אשה• בסאן אינו עוסק
במלאכתו בגלל הון־העתק שהוא מרוויח
ממנה. היה זה במלחמת השיחרור, בעיר
מולדתו, כשבסאן נפגע ברגלו בעת הפגזה.
אלמוני זינק לעברו, גרר אותו למקום-
מחסה. כעבור דקה, התפוצץ פגז במקום
בו שכב בסאן קודם לכן.
האלמוני שהציל את חייו היה אדם

מאושפז פעם בבית־החולים לחולי־נפש
בבת־ים. מאז, התרחקה ממנו משפחתו.
הוא עובד כפועל בבית־חרושת, אך כספו
אינו מספיק לו לשכור דירה .״אין לי
כסף לישון במלון,״ הוא אומר .״העזרה
הסוציאלית שלחה אותי לפה.״
בנימין מזרחי הוא הקשיש בדייריו של
בסאן .63 .פעם, היו לו שתי חנויות באשקלון.
הגורל התהפך, וכיום הוא מוכר
שוקולד־מנטה־מסטיק ברחובות העיר. יש
לו אחים, מבוססים אפילו, אבל בנימין אינו
רוצה לבקש עזרה. בתום היום, הוא
גורר את רגליו העייפות במעלה שלוש
הקומות אל מלונו של בסאן, מקבל מידיו
כוס תה חם, צלחת תפוחי־אדמה מהבילה,
ונכנס למיטתו הדלה.
״חבל שהמחלקה הסוציאלית לא תומכת
בי יותר,״ נאנח בסאן .״הייתי יכול לעזור
ליותר אנשים, לתת יותר מיטות, יותר
אוכל חם בלילה. כל-כך מעט נכנסים אצלי
— וכל־כך הרבה נשארים בחוץ, בקור,
כל הלילה.״

עי ריו ת
חסר־כית אלגזי

איך להצ לי חבעס קי

האשה עזבה
בלבד, משתכר כ־ 500ל״י לחודש. נכון
שהוא יניסה פרק זמן מסויים לנהל עסק
עצמאי, אבל חזר לעבודתו הקודמת
כעבור זמן קצר.
בינתיים, עד שייחרץ דין־צדק במשפט
הימניים, השיגה האשד, את מטרתה :
שמואל ימין טורח היום כבעבר, רוחץ
כלים ועושה ספונבה.
הסיבה: אשתו נעלמה מן הבית, הש אירה
אותו, נוסף לכלים, גם עם בנם
הקטן ירון.

עם עוות׳ נכונים ל

קבלן מאשים :״הקלות־בגייה של
מאות אלפי ל״י גיתגז
לשותפו של מהנדס־העירייה״
חסר־כית בהן
המשפחה דחתה

הוא מלך העולם: יש לו מיטה מתחתיו,
ותיקרה מעליו. וכי מה עוד צריך האדם
כדי להיות מאושר?
מיטה באמבטיה. ספק אם אניני-
הטעם של צפון תל־אביב היו מעניקים
א בי הםשד
למלונו של בסאן חמישה כוכבים, או אפי לו
אחד. בדירה העתיקה שברחוב נחלת־בנימין,
דבוקות עשר מיטות אחת אל העד
31י־ ה ח ״ ם
שנייה, בשני חדרים. בחדר־הכניסה שוכן
הודות למאיר בסאן, זוכים משרדו של בסאן. לעיתים, מכניס בסאן
מיטה גם לחדר־האמבטיה.
מדי לילה עשרה חסרי-כית
בסאן מלקט את אורחיו מהרחובות, מעלישון
כמיטה — במקום
ניק להם, לפני המיטה הברוכה, גם כוס
בחדר־מדרגות ק8וא תה ומשהו חם לאכול. תמורת מאמציו, הוא
מקבל שלוש ל״י למיטה ללילה ממחלקת
עד מכת־הכפוד הגדולה, לא היו ליוסף העזרה הסוציאלית של העירייה. מהכנסואלגזי
( )41 תלונות בחיים. זה שנתיים תיו אלה, הוא עוד משלם — 50.ל״י לוחצי
שהוא נוהג לישון בחיק־הטבע. בקיץ. חודש שכר־דירה.
— בגנים ציבוריים או חצרות בתים, ב״המלאכה
לא קלה,״ מספר בסאז (,)47
חורף — בחדרי־מדרגות של בתים משות יליד ירושלים .״האורחים שלי מאוד קשים
פים.
לפעמים. י יש כאלה שמחזיקים בכים סביו־מכת־הקור
הנוראית שינתה הכל. למרות י גילוח. מיד כשנדמה להם שפגעת בהם.

תל־ א בי ב

חסר-כית מזרחי
הגורל התהפך
מוכר,־גורל, חסר בית ומיטה. מאז, מקדיש
בסאן את זמנו לעזרה לאנשים כאלה.
אחד האנשים האלה הוא יוסף אלגזי:
״פעם היו לי אשד, ובית,״ מספר הוא.
״עשרים שנה הייתי עובד בליטוש יהלומים.
היום, לא יכול לעבוד יותר. אשתי עזבה
אותי, לקחה לה את הדירה שלנו. אני לא
יכול לשכור דירה בשביל עצמי. יש לי
דק 130ל״י לחודש, שאני מקבל מלישכת־הסעד.
ביום, אני יושב בשפת־הים, דג
דגים. בלילה, אני מחפש מקום לישון.
עכשיו אני ישן פה.״
לא רוצה עזרה. מנחם כהן ( )26 היה

הסערה הגיעה למימדים כאלה, שמש לחת
מטעם סיעת חירות בעיריית נתניה
התייצבה בפני ראש העירייה, עובד בן-
עמי, ביקשה הבהרות על הפרשה. תגובת
בן־עמי :״הכל זה רכילות ועורבא פרח.״
לא כל כך. מלבד רכילות ועורבא, פרח
או לא פרח, היו גם עובדות. ואותן, קשה
היה לטשטש.
שלבים עדינים. העובדות היו ששלושה
יהודים — מרדכי חביב, ציון נעים
ומרדכי קורצו — חברו יחדיו כדי לבנות
בתים על מיגרשים שקנו למטרה זו. הם
צירפו אליהם לשותפות גם את סגנו של
בן־עמי, עמום חיוו, ואת מהנדס העיר,
שלום פורר.
במקרה או שלא במקרה, זכה תיקם של
היוזמים החדשים לקבל טיפול במהירות־שיא,
כשהוא עוקף בדרכו כמה שלבים
עדינים, שבהם היה עלול להתעכב. כן
זכתה התוכנית לקבל אישור, מבלי ש השותפים
יחוייבו ...בפיסי-משבחה. בגובה
120 אלף ל״י, שהיו חייבים עליה.
״לא השפעתי ״.בהסכם שנחתם בין
השותפים, הוסכם שכל אחד מהחמישה
יקבל חלק שווה ברווחים — אולם מהנדס
השלם הזה 1646

העיר ישקיע סכום של 25 אלף ל״י, ולא
יותר, ללא התחשבות בהוצאות הריאליות.
העיסקה התפוצצה כאשר אחד השותפים,
חביב, הגיש לבית־המשפט, באמצעות
עורך־הדין יואל אלרואי, בקשה לפירוק
השותפות והחזרת כספו, מאחר
שהשותפים לא התחילו בבנייה כפי ש סוכם.
מהנדס
העיר מצירו טען, כי הצטרפותו
לשותפות, היתד, רק כדי ״להשקיע כספים
עבור בתו,״ וכי הצטרפותו אירעה
לאחר שתוכניות הבנייה כבר אושרו על־ידי
הוועדה, ומשום כך לא היתד, כל
השפעה מצידו על דיוניה.
דשדם שוחד. את כל זאת, כינה
ראש־העיריה, בן־עמי, בשם רכילות.
אלא שלא היתד, זו הרכילות היחידה
שהובאה בפני בן־עמי, ושאותה דחה בבוז,
כיאה וכנאה.
זמן קצר לפני פרשה זו, גילה לו
אחד מקרובי משפחתו, דויד הגמוני, כי

אותה לביתה, שם תחזיר לו את 1500 הלירות
שלקחה ממנו. הסרסור נסע במכוניתו
אחריהם. בדרך נמלכה היצאנית בדעתה.
עלה בדעתה שלסרסור שלה יש
מזומנים. ביקשה מניסים לעצור את מכוניתו,
ניגשה למכונית הסרסור שנעצרה
אחריהם, ולפני שהספיק ניסים להבין מה
מתרחש, נעלמה עימו יחד.
אבל ניסים ברוך לא ויתר על כספו
בקלות. הוא המשיך לחפש את הפרוצה
המפקיעה מחירים כדי לא לזרז את תהליך
האינפלציה. הפעם זה לא לקח לו
כשישה חודשים לגלות אותה. הוא גילה
אותה עומדת ליד תחנת המוניות לעזה,
ביפו. הפעם לא סמך על המזל. הוא עצר
שוטר הביא אותו לעצור את הפרוצה.
שתי גניבות -עונש אחד. בעדותה
במישטרה סיפרה היצאנית :״אני אסתר
מזרחי, בת ,22 מיפו. הייתי פרוצה
לפני שלוש שנים. זכור לי מקרה, לפני
שישה חודשים בערך. הייתי אז במכוניתו
של הקליינט. אז עבדתי בזנות בכביש
חיפה. עצרתי נהגים ושכבתי איתם במכוניותיהם
בשיכון בבלי. אותו קליינט אחרי
שגמרנו, קם ויצא החוצה. נפל הארנק
שלו. גנבתי מתוך הארנק את כל הכסף.
״מאז,״ טענה אסתר מזרחי ,״הפסקתי
לעבוד בזנות וגם לגנוב.״
למרות זאת החליטה המישטרה להגיש
נגדה תביעה פלילית על גניבה. כי במיש־טרה
היתה עוד תלונה נגדה: תלונתו
של לקוח אחר שטען כי אסתר גנבה
ממנו, אחרי שבא עימד, במגע 170 ,ל״י.
סניגורה, עורך־דין דרור מקרין, ביקש
בבית־המישפט לצרף את שני התיקים להאשמה
אחת. לפחות, כך קיווה, היא תיענש
פעם אחת.

מ שפט
ראש־עיר כן־עמי
זאת רכילות, זאת?
נאלץ לשלם שוחד לאחד מפקידי העירייה.
הגיב בן־עמי בחוסר־אמון, קרובו או לא
קרובו :״תביא לי קבלה על הכסף ששילמת,
אז אאמין לך.״

פ ש עי ם
השכסז וגם גנ 3ת?
הזוכוסעת שלא הסתפקה
רק בתשלום
עבור שירותיה
ניסים ברוך״ ,36 ,תושב ישוב בדרום
הארץ, נהג את מכוניתו ליד גשר־הירקון
בתל־אביב, כאשר הבחין בנערה העומל־ת
בשולי הכביש. הוא עצר. על מה שאירע
אחר־כך, סיפר בעדותו במישטרה :״עצרה
אותי בחורה כבת ,20 גוף בינוני,
גובהה כמטר ושישים. היא נראתה מעדות
המזרח. היא הציעה לי לבוא עימה במגע-
מיני תמורת 20 לירות. אני הסכמתי ולקחתי
אותה למגרש ריק בשיכון בבלי.
שם באתי איתר, במגע מיני בתוך המכונית.
אחרי שהיא עזבה את המכונית לאחר
גמר המעשה, מצאתי את ארנקי על
ריצפת המכונית. הכסף המזומן שהיה לי
בתוכו 1500 ,ל״י, נעלם.״
תלונה למישטרה זה דבר טוב, אבל ני-
סים לא האמין כל כך שהמישטרה תמצא
לו את הכסף. הוא החליט לזרז קצת את
תהליכי החקירה. חמישה ימים אחרי שהתלונן
במישטרה הבחין ליד גשר הירקון
בפרוצה אשר בה חשד כי גבתה ממנו
1500ל״י מעל המחיר שהסכימו עליו
עבור שירותיה.
נגד האינפלציה. ניסים עצר את
מכוניתו לידה. כאשר נכנסה למכונית
הודיע לה כי הוא עומד לקחתה למיש־טרה.
היצאנית ניסתה להתחמק. ניסים
רדף אחריה, תפס אותה, וניסה לגרור
אותה חזרה למכונית. אנשים החלו להתקהל
מסביבם.
לפתע עצרה לידם מכונית ומתוכה ירד
בחור כחוש, כבן ,20 שלף סכין קפיצית.
ניסים לא נבהל. הוא פקד על הסרסור
להכניס את סכינו לכיסו, עמד על דעתו
לקחת את הפרוצה לחקירה במישטרה.
לבסוף הסכימה היצאנית כי ניסים יקח
* השס שונה, כדי למנוע את זיהוי האיש.
הווולח הזה

ההגדהל 3וחא בו ט כו ד
״בעדי אנס אותי,״
מאשימה אם?ירד
בן עשר
כל המדינה שופכת בשנית דמעות־תנין
למראה מר גורלה של אייריני לבית פור־סייט
בטלוויזיה, שכל הטרגדיה שלה נגרמה
רק משום שבעלה אנס אותה, נש־היתר,
מאוהבת כאדריכל איטלקי. אבל
איש אינו בוכה על סבלה של רגינה
אבוטבול, שלטענתה אנס אותה בעלה יותר
מאשר פעם אחת. אולי מפני שלא
עשו על כך עדיין סידרה טלוויזיונית.
אם סיפורם של רגינה וארמנד אבוטבול
לא הגיע אל הטלוויזיה, הרי אל בית־המישפט
כבר הגיע. השניים נישאו ב־
.1961 אחרי שילדה את בנה, החלה האשד,
לסבול מקיום יחסי־מין עם בעלה. הדברים
הגיעו עד לידי כך שרגמה ביקשה
בבית־הדין הרבני גט מבעלה, משום שהוא
תובע ממנה לקיים עימו יחסי־אישות
הגורמים לה סבל רב.
במהלך הבירור ברבנות העיד מנהל
בית־החולים עין־גדי בתל־אביב, שאישר
כי ״קיום יחסי־אישות במצבה של האשד,
הוא מעשה אכזרי. הפחד מפני יחסי־אי־שות
מכאיבים אלה עלול להכניס את ה־אשה
למצבי דיכאון.״
מעשה סדום כבית חאם. אבל הרבנים
לא נתנו לרגינה גט. בנובמבר 1966
הם דחו את בקשתה לגירושין אחרי ש בעלה
הצהיר והתחייב לד,מנע מיחסי־מין
עם אשתו כל זמן שמצב בריאותה לא
יאפשר זאת.
אבל הבעל לא עמד בהתחייבותו, כפי
שטענה רגמה בכתב התביעה שהגישה
לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב. לטענתה
כפה עליה הבעל קיום יחסי־אישות
עימו בכוח, עד שב־ 1968 נאלצה לעבור
ניתוח אשר כתוצאה ממנו נכרתה רחמה.
הבעל מכר את דירתם המשותפת בפרדס
כ״ץ. עבר לגור בלוד אצל אמו, אילץ
את אשתו ובנו לעבור להתגורר עימו
שם. בכסף שקיבל תמורת הדירה, הקים
בית־דפוס. בלוד הגיעו היחסים בין בני
הזוג למשבר, כפי שטוענת רגינה. באחד
הלילות אנס אותה בעלה וביצע בה מע-
שר־סדום. כתוצאה מכך ברחה אל בית-
הוריה ברמת-ישראל.
כיוון שאי־אפשר לתבוע בעל לדין על
שהוא אונם את אשתו, הגישה נגדו רגינד,
תביעה על תשלום מזונות לה ולבנם בסך
1200ל״י לחודש. לטענתה הפר בעלה
התחייבות מפורשת ולפיכך אין היא חייבת
להתגורר עימו ולהסתכן במעשי־אונס
נוספים. אבל לקיים אותה הוא חייב, גם
אם אינו יכול עוד להינות ממנה כאשה.

אינך טורח לחשוב מס פיק
על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון את
האינפורמציה שהניעה
לידך. אל תהססמל
ה תייעץ עם בן-זוגך
בענייני עבודה. שמור
על ההישגים הגדולים
21במרס -
אליהם הגעת לאח 20י
א פ רי ל
רונה, ואל תפטפט. בת
טלה — זכרי שאי־אפ-
שר לרמות את כולם כל הזמן. הזהרי
בדברייך, ושקלי היטב את מעשייך, פן
שתתתיכנסי
לצרה גדולה. כדאי
חילי לחשוב ברצינות על העתיד שלך.

110ן

השבוע יוצעו לך הצעות
קוסמות מאוד, אך
כדאי שתבדוק היטב כל
אחת מהן, ושלא תוכל
לחזור בך. בן מזל אריו/
יתגלה השבוע כידיד
יותר טוב מכפי שחשבת.
הרוג את מתי-
חותך הנפשית בעזרת
מאמץ פיזי, צא לטייל,
עסוק בספורט ופלרטט
עד כמה שתוכל, במשך השבוע הזה.

אל תחשוב שקל כל-כך
להגיע לליבה. צריך
להתאמץ בשביל לפתה
אותה. מה עוד שהיא
מבינה עד כמה אתה
רב-צדדי והפכפך. על כן
תצטרך לחזר אחריה
ובעיקר — להראות לה
שוב כי אינך כה מסו 21ב
מ אי
20 ביוג1
כן ובלתי־יציב כפי שהיא
חוששת. לך, תאו-
מה, בידקי היטב לפני שאת קונה.

מואוחי0

נסה לראות את הדברים
גס מנקודת מבטם
של האחרים, ואל
תעשה מעשים הגורמים
לאדם הקרוב אליך עגמת
נפש. גלה רצון טוב
כלפי חבריך לעבודה.
נסיעה קצרה בסוף ה21
ביוני -
שבוע תביא לך את ה20
ביולי
שלווה המיוחלת ותסייע
לך לפתור בעייה מעיקה.
השבוע לא ממתינה לך שום הצלחה
חברתית בולטת, כך שכדאי לך לנצל את
הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך. אך יש
סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

מישהו שחשבת אותו כל השניס לידידך
הטוב, יתגלה השבוע כאוייב בנפש,
המסוגל לכל על־מנת
להשמיץ אותך בעיני
הממונים על שניכם.
התאפקות מצירו תקדם
את ענייניך, לכן היזהר
מכניעה לדחפים בלתי
מרוסנים. הרבו בנסיעות
מחוץ לעיר בשבוע
זה, שם ישלכם
סיכוי יוז ¥ז?זדד 1ח 8
טוב לפגוש אדם שיש
פיע לטובה על המשך
חייכם! לא כל הנוצץ זהב הוא — לכן
הישמרי מפני זה הנראה לך מבריק
ונוצץ בחברה. זיכרי, אין תוכו כברו,
לא אליך הוא מתכוון, אלא לכספך !

מאץ נ״ס

לבני מזל עקרב — צפוי שבוע פורה ביו תר.
הבוס יציע לכם
הצעה מעניינת מאוד,
אל תדחו אותה. קבלו
אותה והשתדלו למלא
את דרישותיו על הצד
הטוב. זה ישתלם לכם
ויש לכם סיכוי רציני
לעלות בדרגה. לך, בת
עקרב, ייגרם השבוע
קל מצד
מפח־נפש
£1232X131
אדם הקרוב אליך.

עקת

השבוע יעמדו בפניך אתגרים חדשים,
ועליך יהיה להתאמץ כדי להוכיח את כשרונו
ויכולתך. בת קשת
— הזהרי שלא להסתבך
בסערות רגשיות העלולות
לגרום לך לאכזבה
ודיכאוין. אם תנהגי ב־קור־רוח,
תפיקי מהר־פתקאותיו
הרומאנטיות
הנאה, במקום הסבל שהיה
מנת חלקך עד
עתה. אל תקבלי את כל
דבריו כתורה מסיני,
ונסי להבין את מה שמסתתר מאחוריהם.

ו!שת

*0111

סת 11

הבט סביבך ותראה,
בעצם, כי טוב. חכה
ליום שבת כדי להת חיל
לפעול. ביום ג׳ או
ד׳ אל תתן לאחרים
לתחוב את אפם לעניי-
ניך. אל תרבה בוויכו חים
ואל תתריס בהם
שאתה הצודק — גם
כשזה יהיה כך, ברוב בשבוע ימות״השבוע.
זה אל תחמיצי אף פגישה מעניינת
לביאה ואל לך ל ה סס להיות היוזמת.

אס אתה חושב על בילוי
חופשה קצרה בעתיד
הקרוב, זה הזמן
המתאים לתכנן את הפרטים
באופן מעשי.
מוטב שתצא לחופשה
זו בחברת קבוצת אנשים
מצומצמת, ותניח
22ב א 1ג 1ס ס -להם את מלאכת התיכ־
22בספטמבר
נון וקביעת התאריך.
מכתב רשמי שאתה
עלול לקבל בסוף השבוע, יגרום לך
אי־נעימות מבחינה כספית וכלכלית.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבך המיק-
צועי או האישי. אם תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות
ולא להיכנס להתנגשו יות
עקרות — יש לך
סיכוי להרחיק לכת.
פגישה עם נערה בהי רת
שיער תוביל אותך
לבחירה מביכה. תצ21ב
דצמבר ־
טרך להחליט — ומהר,
* 1בי נו א ר
אחרת תפסיד הזדמ נות
רומאנטית גדולה
גדולה מאוד. היזהר מלהסתכן השבוע.

כן, כולנו יודעים שאתה איש נימרץ
ותקיף. אבל למה לך
להפגין את זה כשהיא
בלאו״הכי מסכימה י השבוע
תהיה הניצוד ולא
הצייד, אם אתה לא
רוצה בכך — מוטב
שתתנזר מאהבה. פגיעה
בכבודך מזעימה אותך.
נסה להבליג. כוונת היריב
אינה כה חמורה
כנדמה לך. לבשי לבן.

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע,
באנשים חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך להיות מוקדש
חצי״חצי, לעבודה ולבילוי,
בייחוד להסתכלות,
ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה. אם תשקיע
את כל הזמן
9ו בפ ב רו א ר
20במרס
לאחד משני התחומים
— תינזק. אם תמשיך
לדאוג — תגרום נוס לזמוסים לד.

שי מחתו קוווו
ובו! שדאבא
שאילתה מס׳ 5577
חכר־הכנסת אורי אכנרי שאל את ראש
הממשלה :
נוכח הפירסום שהיה לוויכוח סביב מינוי השגריר
הישראלי החדש בארצות־הברית,

אני מבקש לדעת:

( )1מי בממשלה מחליט על מינוי שגרירים?
( )2אם הממשלה כולה מחליטה — מי הוא יוזם
המינויים ומביא ההצעה לאישור בפני הממשלה?

תשובת ראש־הממשלה גולדה מאיר:

לשאלה : 1׳מינוי שגרירים טעון אישור הממשלה.
לשאלה : 2ועדת השרים למינויים בשרות החוץ.
חיו״ר ראובן ארזי: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אבנרי.
אורי אבנרי: גברתי ראש־המנזשלה, האם
מקובל שהממשלה מאשרת• מינוי ׳של שגרירים
אשר אינם מוצעים ננל־ידי שר־החוץ 1
ראש הממשלה גולדה מאיר: עד היום
לא קרה כדבר הזה.

10־־ 8בינואר 1973
מדור זה יבול לקלוט רק חלק — ולפעמים חלק
קטן — של פעולתנו בכנסה. המקופח. העיקרי הוא
מיגזר שבו אנחנו עומדים במאבק פעיל רצוף: השאילתות.
זהו
מיגזר חשוב ביותר. כשבאנו לכנסת, לפני שבע
שנים, היה זה נשק חלוד ומוזנח. הפכנו אותו לנשק חד.
חלוקת־העבודה היא כז א ת: את השאילתות עצמן
יוזם ומבין בדרך כלל אמנון זיכרוני. באשר בא השר
לענות (לרוב בלי שום הודעה מוקדמת) ,אני נמצא
באולם. זוהי, אגב, אחת הסיבות החשובות לנוכחותי
הקבועה בבל ישיבות מליאת הכנסת.
כשהשר אינו משיב תשובה נכונה או מלאה, אני
שואל בו במקו ם את השאלה הנוספת האח ת המותרת
לבעל-השאילתה — נשק שגם הוא במידה רבה ״המצאה״
של סיעתנו.
הדיאלוגים האלה יכולים להיות מעניינים מאד —
בייחוד כששר משתדל באופן בולט להתח מק. הנה במה
דוגמות מהשבועיים האחרונים :

רא שון, שני
ו שלי שי לציון
שאילתה מס׳ 5541
חכר־הכנסת אורי אבנרי שאל את שר־ה*
דתות:
מעריב של יום 19 בנובמבר 1972 מוסר כי היחסים
המתוחים בין שני הרבנים הראשיים שיבשו את ההכנות
לטקס ההכתרה שלהם.

אני מבקש לדעת:

האם הידיעה הנ״ל נכונה?
אם הידיעה נכונה — למתי נדחה טקס ההכתרה?
מה הוא הסכום שהוקצב לטקס ההכתרה?
איפה תתקיים ההכתרה הנ״ל?

תשובת שר־הדתות זרח ורהפטיג :

לשאלה : 1לא.
לשאלה : 2עדיין לא נקבע התאריך.
לשאלה :•3עדיין לא נקבע התקציב.
לשאלה : 4כנראה בבנייני האומה בירושלים.
היו״ר ׳מרדכי זר: שאלה ננספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי :
אורי אכנרי: כבוד השר, לאור ההשמצות
ההדדיות בין הראשון־לציון והשני־לציון...
אסתר רזיאל־נאור: אדוני היושב־ראש,
זה איננו סיגנון הראוי להישמע בכנסת !
היו״ר !מרדכי זר: אם לחוות דעה אישית
— כך לא אומרים. אבל, אין זה עניין פרלמנטרי.
אני משאיר לחבר־הכנסת אבנרי את העניין.
,אורי אכנרי: למען חברת־הכנסת רזיאל־נאור,
אתקן שאלתי: האם לאור ההשמצות ההדדיות
בין הרב הראשי האשכנזי והראשון־לציון,
האס כבוד השר אינו סבור שיש מקום להציע
תיקון־לחוק, כדי שיהיו בעתיד שלושה רבנים
ראשיים, והרב הראשי השלישי יכריע בין שני
האחרים?
אסתר רזיא!ל*נאור: אתה תהיה השלישי!
שר־הדתות זרח ורהפטיג: בתשובה לשאלה
נוספת, איני עונה על בדיחות תפלות.
אורי אכגרי: המצב עצמו הוא בדיחה
תפלה.

שאילתה מס׳ 5592
חבר־־הכנסת אורי אכנרי שאל את שרי־ה־חוץ:
אני
מבקש לדעת:

( )1האם הידיעה הנ״ל נכונה?
( )2אם המיספר הנקוב לעיל אינו נכון — מה הוא
מיספרם של המוגדרים כנ״ל?
( )3האם גם לגבי ה״ממזרים״ האחרים קיימות כיום
בעיות חיתון? אם כן — מה הוא מיספר המיקרים?
ת שו בתשר ־ ה ד תו תזרחורהפ טי ג :
לשאלות : 3—1ראה תשובתי לשאילתה סס׳ .2496
היו ״ רמרד כי זר: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי.
׳אורי א כנ רי: כבנד השר, בין השאילתה
הנדננה כאן לבין השאילתה שכבנד השר מזכיר
יאותה מפרידות 3,093 שאילתות — כלומר, לפחות
שנתיים. שאלתי מה המיספר ה י ום .
מה היה המיספר בזמן שהגשתי את השאילתה,
בנובמבר? 1972
שר הדתותזרחורהפ טי ג: חבר־הכנסת
אבנרי, אתה חוזר על עניין אחד בכמה וכמה
שאילתות. כדי לחסוך עבודה לעובדי המישרד,
וכדי לחסוך בנייוז, אני אומר לך: תקרא את
השאילתה ההיא, ואם יהיו לך עוד שאלות אחרות
— תנסח שאילתה מה חסר שם בתשובה.
או רי אכנרי: אדוני היושב־ראש, אני פונה
אליך בעניין זה: אינני חושב ששר יכול להשיב
על שאלה עובדתית אקטואלית במלים ,,ראה
שאילתה מלפני שנתיים״.
היו ״ רמרד כי זר: השאלה הופנתה אלי,
ואני אענה לך :
הנוהג כרגע, בכנסת, הוא כזה שהשרים
משתמשים בזכותם זו, מתוך חיסכון בזמן ומכל
סיבה אחרת, שמפנים את השואל לתשובה שניתנה
על־ידי השר בתאריך קודם.
אס חבר־הכנסת אבנרי חושב שהדרך הזאת
איננה טובה, או שהדרך הזאת לא נראית לו —
יפנה בצורת הצעת־תיקון או בצורת הצעה לוועדת
הכנסת או לנשיאות, והעניין אולי יתוקן.
או רי א כנ רי: תודה רבה.

ש שו בסלק צי ה
ש ל יהודי ם
שאילתה מס׳ 5236
ח״כ אורי אכנרי שאד את שר־הפבים:

אבן באפ רי ק ה ( מנו סי ב׳ /לו ח הכפול״)

בידיעות־אחרונות של יום 29 ביוני 1972 נתפרסמה
כתבתו של מר גדעון רייכר, שסקרה ביקור במחנות
העולים של הסוכנות היהודית בווינה.

( )1האם נכונים הפירסומים כי שר־החוץ התנגד
למינויו של מר שימחה דיניץ כשגריר ישראל בארצות־הברית?

)2אם התנגד שר־החוץ — מה היו טעמי התנגדותו?
( )3האם היה לשר־החוץ מועמד אחר לכהונה זו? אם
כן — מי?
( )4האם ביטל (אם בכלל) שר החוץ את התנגדותו
למינוי? — אם כן — מדוע?

באותה כתבה צויין, כי מאיר יזרעאלי, שליח מישדד־הפנים,
מפקח על מלאכת הרישום של העולים ומקפיד,
לדבריו, לגלות מתחזים כיהודים.
״אני,״ הוא אמר ,״מזהה את היהודים על פי תווי־הפנים.
כבר התמחיתי בכך.״
באותה כתבה מסופר. כי ליזרעאלי יש ״סימן מובהק.״
״יזרעאלי: אם נניח ששם האיש ניקולאי, ושם האשה
יקתרינה, הכיצד הם יהודים?״

תשובת שר־החוץ אבא אכן:
הועלו בבירורים שקדמו להחלטת הממשלה כמה
הצעות, כמקובל במיקרה כזה כל השנים. מינויים אלה
נקבעים בסופו של חשבון על אחריות הממשלה, שהחלטותיה
מחייבות את כל חבריה.
היו״ר יצחק ;כץ: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד השר, אתמול שאלתי
את ראש־הממשלה שאלה דומה. שאלתי אותה,
אם מקובל שהממשלה ממנה שגריר שאיננו מומלץ
על־ידי שר־החוץ. היא אמרה, שלא היה אף
מיקרה אחד כזה. אני מניח שזה כולל גס את
המיקרה הנדון.
שאלתי היא, איפוא: האס כבוד השר המליץ
על •מר שימחה דיניץ כשגריר ישראל בארצות־הברית?
שר־החוץ
אבא אכן: הממשלה חייבת
להודים לכנסת רק על החלטותיה, ולא על הדיונים
והבירורים שקדמו לקבלת ההחלטות.

ה מ מנ ר -םשל
ורחורהפ טי ג
שאילתה מס׳ 5589
חבר־הכנסת אורי אכנרי שאל את שר־ה
דתות :
העיתון הראלד טריביון מיום 21 בנובמבר 1972
כותב כי נוסף לאחים לנגר, מצוייה במישרד־הדתות
רשי׳מה של 10 אנשים, המוגדרים כ״ממזרים״ לפי ההלכה
היהודית.

אני מבקש לדעת:

אני מבקש לדעת:

( )1האם בעיקבות הכתבה הנ״ל נערכה בדיקה מסעם
הנהלת מישרד־הפנים לגבי הנוהלים שאימץ מר יזרעאלי?
( )2אם נערכה בדיקה — מה העלתה הבדיקה?
( )3האם קיימת הנחייה במישרד־הפנים, לשליחיו
בחוץ־לארץ, לזהות יהודים על-פי תווי־פניהם?
אם לא קיימת הנחייה כזו — האם הוברר מדוע פועל
מר יזרעאלי לזיהוי יהודים על־פי תווי הפנים?
( )4האם קיימת הנחייה במישרד־הפנים לשליחיו
בחוץ־לארץ, שלא לאשר כיהודים אנשים ששמותיהם
ניקולאי, יקתרינה, ושמות אחרים כיוצא באלה?
אם לא קיימת הנחייה כזו — האם הוברר מדוע (אם
בכלל) קובע מר יזרעאלי כי כל הנושא שמות כנ״ל הינו
בהכרח לא״יהודי?

תשובת שר־הפנים יוסף בורג:

לשאלות 1ו־ — 2לא, כי אין צורך בכך.
לשאלות 1 3־ — 4קיימות הנחיות ברורות, וברוח
החוק, הקובעות כי על פקיד הרישום בכל מקום ומקום
לערוך רישומים נכונים ככל האפשר, כולל מצב אישי,
גיל, אזרחות, דת ולאום, ועוד. ספקות עלולים להתעורר,
וחייבים לבדוק אותם.
אין אנחנו מוכנים לרשום אנשים, הנראים כבני ,30
כצעירים בני ,15 לפי הצהרתם. אין אנו מוכנים לרשום
אנשים נשואים מטופלים בילדים כרווקים, ואין אנו
מוכנים לרשום יהודים כנוצרים או נוצרים כיהודים.
יש כלים חוקיים לבדוק, ואחדים הם התנהגות ועוד.
במקדה של ספק, אין אנו רושמים אנשים בניגוד
לרצונם, ומשאירים את הפריט ריק מכל רישום.
זכויות עולה מכוונת לאלה המגיעות להם, ולא לאלה
הרוצים להשיגן במירמה, על חשבון המדינה.
היו״ר יצחק נכון: שאלה נוספת לחברהכנסת
אבנרי.

אורי אכינרי: כבוד השר, אני מסתמך על
כתבה של מתונאי מכובד מאוד על כולנו, והידוע
היטב בכנסת...

שר־הפנים יוסף בורג: עשית מישאל?

17למרי -הקרב ):ומעון־
ו חשש לגבי תגובת הציבור על המרי שלנו ב״ליל
ה. הציבור כולו, כן נראה, הבין והסכים.
אחד ב״דבר״ ,ומאמר־השמצה זדוני עוד יותר ב״על
ילאכת אדונו בלהט גדול יותר מאשר האדון עצמו) —
׳.ית, מקיר אל קיר, מאחורי המרי הפרלמנטרי שלנו.

אפשר יהיה למנוע זאת רק על״ידי התעוררות גדולה של דעת־הקחל, ובייחוד
התעוררות בגח״ל עצמו. השבוע, כאשר הופעתי בוויכוח פומבי עם הד״ר יוחנן באדר
בפני ציבור כל־מיפלגתי של תלמידי אוניברסיטת תל-אביב, היה ברור שכל הקהל,

.ז של הסתייגויות להצעת־החוק עופר— באדר — כולן
לישיבת ועדת״החוקה־חוק״ומישפט, הדנה עתה בהצעה,

תגובת ה שילטון: פרץ ב,,דבר״
1ת כולן בפרוטרוט. כן עשו גם הסיעות הקטנות האחרות, שאינן
.וועדה. אם הרוב האוטומטי של ה מעין וגח״ל בוועדה ידחה את
ת — נדרוש להעלות אותן במליאה, כשתחזור הצעת־החוק אליה לקריאה
שית. אז יהיה צפוי חידוש המרי.

.ורי אכגרי: אני מניח כך. על כל פנים
מכובד עלי, וידוע היטב בכנסת ככתב
.זנטוי.
זדבר שעורר את התגובה העיקרית — ואליו
התייחס כבוד השר — הוא שפקיד ישראלי
נמש במיבחניס גזעניים, הזכורים לשימצה
שטר מסויים, דהיינו בודק תווי־פניס כדי
ש אם אנשים אלה הס יהודים או בלתי־יהודים.
כבוד השר יודע מה הם תווי־פנים יהודיים?
יר־הפגים יוסף בורג: עניתי בדיוק, שכל
י צריך להיות מדוייק, ומשוס כך צריך
0לדייק. על ביטויים כאלה או כאלה בכתבה
אחראי, גס אם אין לי שום דבר נגד הסופר,
>י עדותך מכובד על כולם.

ח ד שו ת אלון
ש ת״קו ת ד״ן
שאילתה מס׳ 5635
חכר־הכנסת אורי אבנרי שאל את שרייה*
הינון־־והתרבות :
בעיקבות דו״ח היועץ הסישפטי לממשלה לשר ד,־
חינוך והתרבות, בנושא ״עתיקות דייך,

אני מבקש לדעת :

מה הן מסקנותיו של שר החינוך והתרבות בעיקבות
.הגשת הדו״ח הנ״לז

תשובת שר־החינוד־והתרכות יגאל אלון:
במיכתבו אלי מה־ ,21.11.72 הודיעני היועץ המישפטי
לממשלה, כי בדק את הנושא של ״מכירת עתיקות שבאו
מרשותו של מר משה דיין, בבית קרן תרבות אמריקה־ישראל
בניו־יורק״ .נושא זה הועלה בפני על־ידי מי
שהיה חבר הנהלת הקרן הנ״ל, עו״ד מרדכי וירשובסקי,
והועבר על־ידי לבדיקתו של היועץ המישפטי לממשלה.
אני מקבל את חוות־דעתו של היועץ המישפטי
לממשלה, כי ״אין הצדק לנקיטת צעדים נוספים בקשר
לנושא הנידון.״
היו״ר יצחק נכון: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד השר, האם כשר־החינוך
והתרבות אתה חושב שזה נוהל טוב וסביר, שנמכרים
בחר׳ל חפצי־עתיקות בצירוף תעודה של
שר בממשלת ישראל, למשל :״מאוספו של השר
משה דיין?״
שר־החינוף והתרכות יגאל אדון: בדרך
כלל, ייצוא עתיקות ישראליות לחו״ל, או עתיקות
שנתגלו בארץ בחו״ל, הוא אסור, פרט לאותן
עתיקות שיש עליהן היתר מיוחד.

תגוב ת ה ציבור ד*מ*יי ק׳ ב ״י די עותאח רונו ת ״

ובכלל זה חסידי גח״ל, מתנגדים לקנוניית עופר— באדר. הדבר יזיק לגח״ל, בלי כל
ספק, בבחירות. השאלה היא רק: האם יש למנהיגי גח״ל אומץ־הלב והתבונה
להיסוג מעניין זה בעוד מועד ז
מעניין שגם במערך התחילו להופיע סימנים של התנגדות לקנונייה, והדבר הביא
להתנגדות גלוייה להשתלטות אברהם עופר על מטה הבחירות של המערך. דרשנו
להופיע בפני מליאת סיעת המערך, והוזמנו להופיע בפני הנהלת הסיעה. נראה
שחוששים שמא נשפיע על אנשי־השורה של הסיעה.
אולם אני חושש מאד שהמערכה הראשונה של המרי לא היתה האחרונה.
על כל פנים, סיעתנו ערוכה להמשך המאבק.

מה שנוגע לחתימות — אינני חושב שהשאלה
הזאת נוגעת אלי״

בו רו קו בסק1

ל א הוזמן
שאילתה מס׳ 5562
ח״ב אורי אכנרי שאל את שר־הדתות :
בהא רץ מ־ 21 בנובמבר 1972 כותב פרופסור אמנון
רובינשטיין כלהלן:
״האח והאחות הותרו ממזרותם על־סמך קביעה ש בעלה
הראשון של אמם לא גוייר כהלכה — וזאת מבלי
שבית־הדין טרח אפילו לשמוע טענותיו. סבלם בא לקיצו,
אך סבלו של אדם אחר כבר החל. מצוקתם היתה אולי
גדולה משלו, אך צריך לזכור כי בעייתם נפתרה על
חשבון מי שהוא אחר.״

אני מבקש לדעת:

האם לאור קביעתו הנ״ל של פרופסור רובינשטיין,
שהוא פרופסור למישפט קונסטיטוציוני, בירר שר־הדתות
מדוע לא הוזמן בעלה הראשון של הגברת לנגר לטעון
את טענותיו בפני בית־הדין המיוחד שהקים הרב ג ו תי

תשובת שר־־הדתות זרח ורהפטיג :

אין שר־הדתות מתערב בהליכים פנימיים של
בתי־הדין הרבניים, שהם עצמאיים ובלתי־תלויים.
חיד״ר מרדכי זר: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי.
אורי אבנרי: כבוד השר, בלי קשר לנושא
זה או אחר, האם ייתכן, גם בבית־דין רבני, לחרוץ
דינו של אדם בלי לשמוע אותו?
שר־הדתות זרח ורהפטיג: תגיש שאילתה
נפרדת. זה לא אותו נושא.

מבטלחד שו ת
ה״ שעה ה שלי שית״
שאילתה מם׳ 5611
ח״ב אכנרי שאד את שר־החינוך והתרבות :
בידיעות אחרונות של יום 28 בנובמבר 1972 נתפרסם
מיכתב ששלח מר ישעיהו בן־פורת ליו״ר רשות השידור.
במיכתבו מציין מר בן־פורת, כי נמסר לו שיוחלף
כמנחה תוכנית הטלוויזיה השעה השלישית.
כן מציין בן־פורת כי הממונים עליו לחצו עליו
להנחות תוכנית על יחסי יהודים וערבים בארץ, ללא
השתתפות ערבים, וכי בדיון על מיבצע־קדש נפסלה,

בניגוד לדעתו, השתתפותו של מר מרדכי בנטוב, שהצביע
בשעתו נגד ההשתתפות במיבצע.

אני מבקש לדעת:

( )1אם הוחלט להחליף את מר בן־פורת כמנחה
התוכנית — מדוע הוחלט להחליפו?
( )2אם הופעלו לחצים, כאמור לעיל — על־ידי מיז
מדוע ו האם צונזרו מראש תוכניותיו של. מר בן־פורת ן
אם כן — על־ידי מי י

תשובת שר־החינוך־והתרכות יגאל אלון :
להלן התשובה שנמסרה לי על־ידי רשות־השידור:
לשאלה : 1בדיון שהיה בתוכנית השעה השלישית
בוועד המנהל ביום ,8.10.72 הובעה הערכה לטיב המישד־רים,
אך כימעט כל חברי הוועד המנהל, שהשתתפו
בדיון זה, סברו כי אין התוכנית צריכה להיות קשורה
לאורך ימים במנחה אחד. לפיכך הוחלט בדרג המבצע
של רשות השידור לנהוג לפי עמדתו הברורה של הוועד
המנהל, ולהחליף את המנחה אחרי שתצא התוכנית
לחופשה, לשם שידור מישדרים הקשורים בשנת הכ״ה,
כלומר לאחר חודש אפריל. כאשר נודע הדבר למר
ישעיהו בן־פורת הוא הקדים והודיע כי לא יוסיף להנחות
את התוכנית לאלתר. יצויין, כי עיקרון הרוטציה נהוג
בדרך כלל בתוכניות ברדיו ובטלוויזיה.
לשאלה : 2לא הופעלו כל לחצים. מר בן־פורת לא
היה עורך התוכנית, אלא המנחה שלה. בכל ימי קיומה
קבעו את תוכנה מפיקי התוכנית, כמקובל ברשות־השידור.
על המפיקים הללו יש פיקוח מקצועי לפי
המדרג המקובל ברשות השידור, ואין עליהם צנזורה,
זולת הצנזורה הצבאית בענייני ביטחון, הנהוגה בכל
אמצעי־התקשורת.
היו״ר יצחק נכון: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד השר, האם זה לא נראה
לד מחר -שהמנחה היחידי שעליו גמרה הביקורת
את ההלל במשך כל הזמן, אבל שלא היה מקובל
על צמרת מפלגת־העבודה, הוחלף לפי עיקרון
הרוטציה, בו בזמן שכל המנחים האחרים, שעליהם
נמתחה ביקורת, אבל שהם מקובלים על מיפלגת־העבודה
— אינם מוחלפים לפי עיקרון הרוטציה?
שר־החינוו והתרבות אלון: אינני רוצה
לומר את התרגום העברי למילה 5£זי 15£1ל01ז<.1
היו ויש תוכניות בטלוויזיה וברדיו שזוכות לביקורת
חיובית. היו בהן ותהיינה בהן רוטציות
כפי שרצוי, בייחוד כאשר -מדובר באנשים שאינם
משולבים בין אנשי רשות השידור, אלא מוזמנים
מהמהות השונות לשתף פעולה עם רשות השידור.
אני מעולם לא בדקתי, ואיש לא בדק, את
פינקס־החבר של העתונאי ישעיהו בן־פורת. מר בן־
פורת צריך היה להבין, כאשר היה מדובר ביציאת
התוכנית לפגרה, יבקשו ממנחה אחר להנחות את
התוכנית. אין ספק ששעתו של מר בן־פורת היתה
מגיעה, לאחר שאדם אחר היה מנחה את התכנית.

בשם המדע מענה האוניברסיטה הדתית חיות גנובות ולמדות
• 1כלבים ולחתולים שד אוניבר־
/סיטת בר־אילן שברמת־גן, לא נו

עוד זמן רב לחיות. כמד! ימים, אולי
שעות ספורות בלבד.
אחר־כך יעבירו אותם למעבדות. שם
יבתר את גופם הכחוש איזמל מנתחים
זריז. או אולי תהיה זו ידה העדינה של

מתלמדת צעירה, שתשאב מתוכו את הדם
שנגיפי מחלה הוחדרו לתוכו, ותשליך
את נבלתו למישרפה המיועדת לכך.
תוך זמן קצר יתמלאו הכלובים המסורגים
שבבית־החיות של האוניברסיטה
דיירים חדשים: כלבים שאיבדו את דרכם
הביתה, או חתולים, שפרוותם המטו
פחת
מעידה על ימים בהם זכתה לליטופיה
של יד־בעלים אוהבת. מרגע שיי־סגרו
עליהם דלתות הכלובים, שוב לא
ייפתחו אלא כשיגיע זמנם לעבור למע בדות.

בבית־החיות של אוניברסיטת בר־אילן
לא פותחים אף פעם את כלובי ה־

חיות. אפילו לא כדי לנקות אותם.
״הכלבים האלה מסוכנים. שמים עליהם
כל מיני מחלות, וזה סכנה לנגוע בהם.
אפילו הפרופסורים אמרו לנו את זה,״
אומרים העובדים במקום .״בשביל להוציא
אותם מהכלובים ולנקות אותם צריך
לנגוע בהם, וזה אסור. חוץ מזה, מה
יש 1כלבים זה רק כלבים.״
כלבים הם רק כלבים. הם נועצים עיניים
ממצמצות מחמת הדלקת, מנערים
את פרוותם הרטובה מהגשם שירד כל
הלילה ומחפשים לשווא פינה יבשה על
ריצפת הבטון הקפואה, עליה מונחים
כלוביהם.
כלבים הם רק כלבים. יללותיהם המחרידות
של הגדולים שבהם נשמעות עד
מעבר לכביש גהה העובר ליד האוניברסיטה.
ואילו הגורים מנסים לנעוץ את
שיניהם בבשר המלוכלך והקשה הנזרק
אליהם דרך הסורגים, תשושים מהגשם,
מהקור ומהרעב.
כלבים הם רק כלבים׳ ורק דבר אחד
מעורר אותם להפגנות שמחה, ומסלק את
המבט העצוב שבעיניהם: מראהו של
אדם המתקרב לכלוביהם או יד אנושית
המנסה ללטף אותם מבעד לסורגים.

__ חיו ת
שו מ רו ת שבת

ך* ית־החיות של

מושלכים כלובי הכלבים יו־
*1 1 1 ״1 1 1 1 1ןקןוןון
עשויים ממתכת, בבית־החיות
111111 # 1 1

באוניברסיטת בר־אילן. כלובים — המזכירים בצורתם כלובי

תרנגולות. במקום הפתוח אין לכלבים מסתור מפגעי מזג־האוויר.
אנשי אגודת צער־בעלי-חיים שביקרו במקום, הכניסו לכלובים
ארגזי עץ, שבתוכם יכולים הכלבים להסתתר מפני הגשם.

אוניברסיטת

2בר־אילן: אוסף של כלובים שאינם
אלא ארבע רשתות המחוברות זו לזו,
מגובבים אחד על השני, כשהתחתונים
שבחם מונחים על ריצפת בטון חשופה
וקרה. מלמעלה מכסה עליהם סככה דקה,
המשמשת הצדקה יחידה לכינוי שניתן
למקום: בית. שכן, מלבד סככה זו אין
דבר שיגן על החיות מפני להט השמש
בעונת הקיץ או הקור העז של לילות
החורף.
בכל כלוב — כלב גדול אחד, או כמה
גורים עלובים למראה. בפינה אחרת של
המקום, כלובי החתולים: קופסאות מתכת
מרובעות שבתוכן אוכלות, ישנות ועושות
את צרכיהן חיות אלה, הידועות
באהבת הנקיון שלהן.
קופסאות מתכת, שקרקעיתן חשופה,

שאינן נפתחות לעולם, אלא לשם הוצאת
החיות מתוכן והעברתו למעבדות. ארבעת
העובדים האחראים על המקום אינם יודעים
כלל איפה נמצאים המפתחות. מה
הפלא, שגור שנפח את נשמתו במשך
הלילה, היה מונח עדיין בתא בשעות
הצהריים, כששני חבריו הקטנים, שבאחד
מהם ניכרים סימנים ברורים של מחלת
הכלבלבת רובצים ליד נבלתו באדישות.
אין זה מתוך רשעות שהעובדים במ קום
אינם פותחים את הכלובים, אפילו
לא כדי לנקות אותם. זה נובע מתוך
פחד. כלבים מסוגלים לנשוך. ולא מעט
סיפורים כבר סופרו על חתולים ששרטו
אנשים. חיות זה דבר מלוכלך. חיות הן
חולות. סוף־סוף יש להם ילדים קטנים
בבית.
לכן, כשהם שוטפים את התא, הם עושים
זאת כשהיצורים המסוכנים נמצאים
בתוכם. קעריות המים והמזון, שגם אותם
ממלאים דרך הסורגים, שחורות מ־עובש
ומליכלוך.
קשה להבחין בהתחלה באוכל בתוך
הזוהמה שבתא: מעי תרנגולת שחורים
מליכלוך ומיושן. לדעתו של רופא־חיות
שראה את המזון לו זוכים כלבי האוניברסיטה,
אין הגורים הקטנים יכולים כלל
לאכול את המזון הזה. הכלבים הגדולים
מצליחים עוד איכשהו לבלוע את המעיים
הזרוקים לפניהם. לא כן הגורים הקטנים
הנועצים בחוסר אונים את שיניהם בבשר
הקשה הנזרק לפניהם.
יום שבת הוא יום צום קבוע עבור
החיות בבר־אידן. מאלצים אותם להיות
יהודים. למרות שעובדי בית־החיות מקבלים
משכורת מיוחדת עבור עבודה ביום

תל־אביב ובירושלים, זוכות החיות לטי פול
קפדני. ארבע קירות מגינים עליהן
מפני פגעי מזג־האוויר, ובירושלים יש
אפילו הסקה מרכזית לתקופת החורף.
״אם היו לנו התנאים והאמצעים שיש
לאוניברסיטת ירושלים, היינו דואגים גם
לחיות האלה,״ הגיב אחד הפרופסורים האחראי
על חלק מהכלבים. עם זאת קשה
לראות מה הקושי שבהקמת ארבע קירות
לחיות או שיפור המזון לאוניברסיטה מתפתחת

נכון הוא שחיות אלה מועדות למוות.
נכון הוא שלא ימים רבים נותרו להן. יחד
עם זאת אפשר למנוע בעזרת קצת תשו־מת־לב
את הסבל שלהן בתקופת אחזקתן.
זה שמשתמשים בהן לניסויים וניתוחים
— זה פיקוח נפש. זה נעשה בשם המדע
להצלת חיי־אדם. אבל קשה להבין מדוע
מתעללים בחיות קודם לכן, בצורה ה מהווה
עבירה על החוק.

אי מון
^ לגזע ה אנו שי
לק מהחיות הגיע לשם בעזרתה
! 1האדיבה של עיריית תל־אביב, מרחו בות
העיר, חלק אחר זוכר ימים טובים יותר.
הם החיות שנגנבו מבתיהם על־ידי
אנשים, היודעים שאוניברסיטה בר־אילן
מוכנה לשלם עבור כל בעל חי שגופו
יכול לשרת אותה בעבודתה המדעית המסורה.
לא קשה להבחין בהם. חתולים
שפרוותם המטופחת לא נשחתה למרות
הלכלוך והרטיבות, והתנהגותם נעדרת

כלובים חלודים

כלובי מתכת חלודים וחשופים משמשים בית־לחתו־לים.
הכלובים, אחד על השני, בכל כלוב חתול,

כשעל הריצפה אין אפילו מעט חול שבו יכולים החתולים לעשות את צרכיהס. במקום
הפתוח שבו מצויים הכלובים אין מחסה מהגשם והקור. דלתותיהם אינן נפתחות אף פעם.
פנקס קטן את כל טענותיהם. בפגישות
שהתקיימו אחרי אותה תגלית נתגלו אנשי
האוניברסיטה כאוהבי חיות מובהקים.
למרות זאת נתגלו קשיים במעבר מדיבורים
למעשה ותנאי החזקתם הזוועתיים
של חיות־הניסוי השתפרו רק במעט.
היתר. זו הידיעה שהשמועה על המצב
השורר באוניברסיטה הדתית, שאין למ צוא
כדוגמתו לא באוניברסיטת ירושלים
ולא באוניברסיטת תל-אביב — בהן זוכות
חיות הניסויים לטיפול קפדני —
הגיע לעתונות, וכי העולם הזה עומד לפרסם
את השערוריה ברבים.
רק אז הזדרזו אנשי האוניברסיטה
להבטיח, שתוך שבוע ישופר המצב.
בסופו של אותו שבוע אפשר היה להבחין
בלוחות פלסטיק שהובאו למקום, במטרה
להגן על כלובי החיות מפני פגעי
מזג־האוויר.
בפגישה שקויימה עם אנשי אגודת צער
בעלי־חיים הובטח להם שהמשך יבוא,
וכי התנאים שהם דורשים עבור החיות
יסופקו בעתיד הלא רחוק.

תחת כיפת השמיים

חדר גדול המיועד לכך. לכאורה, התנאים כאן טובים יותר, שכן
שבת, אין איש מהם טורח להצדיק את
הכסף המשולם לו .״חיות לא צריכות
לאכול כל יום,״ הם אומרים. תוצאות
הטיפול ניכרות לעיין.
רזונם של חלק מהגורים המוחזקים ב־בר־אילן,
מבעית. חלקם חלשים כל כך,
שהם רובצים באדישות בתוך שלוליות
המים והליכלוך המכסות את קרקעית הכלובים.
אחרים מסתתרים בארגזי־העץ
שהכניסו לכלוביהם אנשי אגודת צער
בעלי־חיים, כדי שיגנו עליהם במידת האפשר
מפני פגעי מזג־האוויר.
גורלם של הכבשים, העכברים והשפנים
טוב יותר. לאחרונים יש לפחות חדר
בו שיכנו אותם. אבל גם פה אפשר למצוא
קטע מקיר השפניה, שנהרס מסיבה
כלשהי, ולמרות שהגשם חודר דרכו, אין
איש שם-לב לכך.
בית־החיות של אוניברסיטת בר־אילן
הוא בית של חיות עצובות.
המצב השורר בו הוא יחיד במינו בין
אוניברסיטאות הארץ. בשתי.האחרות, ב
המקום
מוקף לפחות ארבע קירות ונקי יחסית. אלא שגם פה
נהרס החלק העליון של הקיר, ואיש לא טרח לתקן אותו במשך
זמן רב. רק החשש מהעיתונות האיץ בממוניס לתקן את החור.

תוקפנות, האופיינית כל־כך לחתולי רחוב;
כלבים גזעיים. שתגובותיהם מעידות על
יחם של אימון וחיבה לגזע האנושי.
לא משפחה אחת ולא שתיים, שהגיעו
במהלך חיפושיהם אחר חייודהבית האהובה
שאבדה פתאום, מצאו אותה פה. התגובות
שבאו בעקבות תגלית זו אילצו
את האחראים באוניברסיטה להבטיח של הבא
יסתפקו בכלבים ובחתולים חסרי־בית,
מהמסופקים להם על-ידי העירייה.
כמה סטודנטים של האוניברסיטה הדתית,
הבאים לפקח אם נשמרים התנאים
המדעיים המיוחדים שבהם יש להחזיק
כלבים שנבחרו לצורך נסוי מסויים הם
מהיחידים המזדמנים למקום זה. סטודנ טיות
בחלוקים לבנים, הבאות לבדוק כיצד
מגיבים העכברים על מנת החיידקים
שהוחדרה לגופם. כל אחד מהם טרוד
בענייניו ובלימודיו, רואה רק את החיות
שאחריהן עליו לעקוב.
אבל המעט שראו הספיק כדי לזעזע
אותם. בדרך זו הוכנסה גם אגודת צער

בעלי־חיים לתמונה. המאמצים לשפר את
התנאים בהם מוחזקות חיות־חניסוי, להביא
אותם למינימום מתקבל על הדעת,
נמשכו במשך שנה מבלי שישאו תוצאות
כלשהן. שוב ושוב נתקלו אנשי האגודה
ביחס של זלזול המוכר כל כך לאלה
הנכללים בקטגוריה של ״משוגעים לדבר.״
הפרופסורים הרבים איתם נפגשו כדי
לשכנעם להיטיב את תנאי חיות־חניסוי
ניערו מעל עצמם את האחריות. עד היום
לא ברור מי בדיוק אחראי על בית־החיות
באוניברסיטה הדתית. המכתבים
שנשלחו להנהלת האוניברסיטה נשארו
ללא מענה. אפילו האיום בתביעה על
סמך חוק ״צער בעלי-חיים״ לא הועיל.
הישועה באה מכיוון בלתי צפוי, באחד
הימים, כשקרוב משפחה של אחת מפעילות
האגודה, נתגלה כאחד התורמים הגדולים
של האוניברסיטה. מכאן והלאה
החלו הדברים להתגלגל במהירות. נשלח
אדם מיוחד, שהלך עם אנשי אגודת צער
בעלי חייס, לבית־החיות, רשם לפניו ב
חיות
גנובות?

של החתולים בכלובים, לא קשה להבחין
שאלה אינם חתולי רחוב. עד הזמן האחרון
נהגה ׳אוניברסיטת בר־אילן • לקנות
כלבים וחתולים מגונבי חיות בית.

קולנוע
סר טי ם
מ היה

פעם, נחשבה הפוליטיקה כרעל היעיל
ביותר להברחת קהל מאולמות הקולנוע.
אך בשנים האחרונות, החלו אידיאולוגיות
למיניהן לתפוס מקום נכבד יותר ויותר

מוסוליני בחיים
בלי אנוצעי־עזר —

גם החורף אילת שטופת שמש
האקלים בה נעים ומלטף 2201 צלזיוס בממוצע! והים מקסי בכח 1ל עמזק ומיוחד.
השייט. סקי המים. הצלילה התת-מימית והסיורים המדבריים והימיים היוצאים
מאילח ׳ום־יום. מבטיחים לאורח חויות ובילוי בלחי ושבחים
בחי המלון בדירוג 4כוכבים-״הסלע האדום־ .״אילת נפטוך ו״שלמה״
בשיתוף עם חברח ״ארקיע״ .גאים להציע לזוגוח הצעירים בירח הדבש:* 4ימי חופשה לזוג במחיר ללא תקדים לאירוח מלא. כולל טיסה הלוך ושוב
במטוסי ״ארקיע־ ,מסים והנחות שונות ־ 773.די בלבד.
* 4ימי חופשה לזוג. חצי אירוח. כולל טיסה הלוך ושוב במטוסי ״ארקיע־.
מסים והנחות שונות 653,-די בלבר.
זונות שאינם •חבשים־ .יוכלו נם הם לנצל עונה מקסימה 11 באילת וליהנות
ממחירים נוחים ומהנחות ויכרות
פרטי מלאים וכן הסברים על האפשרויות לבילוי 5ימים ויותר. דתן לקבל
במשרדי ־ארקיע־ בארץ ואצל כל סוכני הנסיעות

יקנאו בכם כשתצ או החורף לאילת...
אמדת מרמי התיירות באילת

ס נו ת רו והברית החדשה
להשכלה כללית ולידיעת
הדתות בעולם.
בשפה העברית ובשפות שונות
יישלח לכל דורש
מת. ד7089 .
ירושלים.
מרכז עדשות מגע

מוסוליני ג״חיסולו של מטאוטי״
— מיניים

״גרוזוכסין י — אישון לנס״
תל-אביב, רח׳ טניאור ,7
טל 58046 — 50220 :

שעות קג ה ה 9—17
נשמח לשלוח חוברת הסברה
לסי בקשה.

על מסכי-הכסף. ומי שמרבה יותר מכולם
לעסוק כיום בפוליטיקה, בחצי הכדור המערבי,
הם האיטלקים.
עשרים שנות הפאשיזם, שעברו על ארץ
זו לפני מלחמת־העולם זד ,2הותירו בתושביה,
בעיקר בצעירים, כל מיני תיס־כולים.
אלה יוצאים־לאור בסרטים המתארים
את אותה התקופה (הקונפורמיסט)
או את הירושה שהותירה אחריה (חקירתו
של אזרח) .סרטים מסוג זה נוצרו בשפע.

-מוודרירז

1 4 הזה :

למרות שאיש לא טרח להביאם לארץ.
אולם למרות הסרטים הרבים על הימים
ההם, הרי שעד לאחרונה היתד, דמותו של
הדוצ׳ה• עצמו, בניטו מוסוליני, מחוץ לתחום.
אולי משום שרבים באיטליה מאמינים
עדיין כי אם כל מגרעותיו, הביא
האיש ברכה לארץ. כמו לדוגמה הסדר המופתי
שהשליט בה — סדר המעורר כיום
געגועים בלב כל אלה הרוגזים על השביתות,
על הסטודנטים, ועל השמאלנים
למיניהם, השכיחים כל־כך באיטליה של
היום.
עתה 28 ,שנים לאחר מותו, הפכו גם חיי
הדוצ׳ה לנחלת־הכלל. וזאת, למרות שאשתו
ובניו עדיין חיים — ויכולים לתבוע
את מי שיציג אותו באור לא רצוי להם.
באוסף החדש כלולים סרטים כמו הדו־צ׳ה,
מוסוליני הצעיר (דרך אגב, הוא היה
סוציאליסט בנעוריו) ,איה איה אללה (קריאת
ההידד הפאשיסטית) או סיפור אהבתו
אל קלרה פטראצ׳י, אותו מתכוננים
לצלם עם ריצ׳ארד ברטון וליז טיילור.
הבולט בסרטים הפוליטים אודות הדוצ׳ה
יהיה כנראה חיסולו של מטאוטי (הבמאי:
פלורסטאנו ואנצ׳יני) ,המבוסס על רצח המנהיג
הסוציאליסטי ג׳יאקומו מטאוטי.
מטאוטי, שתקף בחריפות רבה את מו־סוליני
והפאשיזם, הוכנס בכוח על־ידי
שישה בריונים למכונית, נרצח, וגופתו הוטלה
לתוך בור שנחפר בחיפזון. הרצח,
שאירע בקיץ ,1924 עורר סערה ברחבי
העולם, היווה כתם על שלטונו של מוסרי
ליני כבר מן הרגע הראשון**.
כאשר פנו לשחקן הגרמני מאריו אדורף,
המשחק זה כמה שנים באיטליה, לגלם את
דמותו של מוסוליני, סירב תחילה :״כולם
יודעים שהשקפותי הפוליטיות נוטות שמאלה,״
טען. אבל השחקן שבו גבר לבסוף
על הפוליטיקאי, לא הניח לו לוותר על
תפקיד שמן כזה.
אדורף האזין למאות הקלטות של נאומי
מוסוליני, כדי לתפוס את גוון קולו של
הרודן. הוא סקר כל יומן קולנוע בו הו-
,פיע, כדי לשחזר לעצמו את צורת הליכתו
והתנהגותו של הדוצ׳ה. הוא אף
גילח את החלק הקדמי של בלוריתו, כדי
להשיג קרחת דומה לזו של מוסוליני.
אך למרות כל המאמצים והדמיון המפתיע׳
שהצליח להשיג, משוכנע אדורף כי
יעורר ביקורות רבות .״מוסוליני בשנות
העשרים היה שונה מזה שהתפרסם בצילומי
התעמולה המאוחרים יותר. ודאי יהיו
גם מכתבי־השמצה ואיום. אבל איני חושש.
אני אזרח גרמני, ואינני שייך לאף מפלגה.״
ומה
בדבר תגובות חיוביות ו אדורף אינו
אופטימי ביותר :״יהיה זה אופטימי
מדי להאמין כי בארץ, בה המפלגה הניאו-
פאשיסטית הכפילה את קולותיה בבחירות
האחרונות — אפשר יהיה למצוא קהל בשל
די הצורך כדי לקבל עובדות היסטוריות
כהווייתן. צריך לזכור שעד לפני כמה
שנים, לא נמצא מפיק אשר יעז לעשות
סרט עם תלבושות ותסרוקות מצחיקות
כמו אלה שיש בסרט שלנו.״
מה שוודאי יעציב את טורי הרכילות:
סירטו של ואנצ׳יני אינו מתכונן כלל
להתעכב על הנשים בחייו של הדוצ׳ה. זה
סרט פוליטי גרידא, ומי שזוכר את הלילה
הארוך של — 43 הסרט הפוליטי שהעלה
את ואנצ׳יני וזיכה אותו בפרסים בינלאומיים
— יודע שהוא מסוגל לעשות סרט
פוליטי בלי אמצעי־עזר מיניים.

לא קו ר אי ם
להם טריניטי
בן וצ׳ארלי (סינרמה, תל־אביג,
איטליה) — שני בריונים הולכים
במדבר צחיח. הם בעצם חברים
טובים מאוד, אבל למרות זאת מעלפים אחד את השני
במכות. וכשאין להם עוד כוח, הם מחליטים לפנות בל
אחד לדרכו. ולבן, במשך בל הסרט — הם נמצאים ביחד.
מזכיר קצת את טריניטי ובמבינו המ תקוטטי ם ת מיד!
לא במקרה. או האם ההליכה בין גבעות החול מזכירה את
הטוב הרע והמכוער ז גם זה לא במקרה.
המערבון האיטלקי הזה, מסתבר, יצוק במתכונת ה-
״ספאגטי עם שאריות״ .דהיינו: במאי שאין לו משהו מוגדר
לעשות באותו רגע, מגייס במה בעלי אגרוף נאי־מראה, במה
נבלים קשוחי״פנים, לוקח קצת מפה וקצת משם, ק ט טו ת
לולייניות וערי־רפאים, לעיתים — במו במקרה זה — גם
ללא סיפור הגיוני — אבל זה לא משנה.
זה בדיוק מה שעשה הבמאי מיקלה (״סיפור אחד של
פשע״) לופו. האיש ידוע בחקיין חרוץ. אבל כדי להבין
רשימה שלמה של בל מקורות החיקוי במערבון זה, צריך
למלא עמודים שלמים. ומה שמגוחך ביותר בכל העסק,
הוא שלופו אינו טורח אפילו ל חקו ת את המערבונים
האמריקאים — אלא את האיטלקים, שהם בעצמם חיקוי.
וכאשר הוא עוד מנסה להוסיף לדייסה הזאת גם

המופיעה יחד עם אינגריד טולין, האריאט
אנדרסון וקארי סילואן בסרט של ברגמן.
על תואר השחקן הטוב ביותר התנהל
מאבק חריף ביותר. המועמדים: לורנס
אוליביה בגירסה הקולנועית של בלש,
מארלון בראנדו בהסנדק, ג׳יימם מייסון
במשחק ילדים, ופיטר או׳טול בהמעמד
השליט. זכה בתואר: אוליביה.
רוברט דובל, שגילם את יועצו של
הסנדק, נבחר לשחקן־המישנה של השנה.
שחקנית צעירה בשם ג׳ני ברלין — שהיא
בתה של הקומיקאית והבמאית איליין מאי
— הוכתרה כשחקנית־המישנה של השנה,
על הופעתה בנער הלבבות השבורים,
סיפור של ניל סיימון אשר בויים על־ידי
אמה.
לאות־הצטיינות מיוחד — עליו לא היו
כל עוררין — זכה הצער והחמלה, סרט

ג׳מה (ימין) :אטריות קרות
רגשות — במו בפגישה הפסבדו־פסיכולוגית בין אחד הגיבו רים
(ג׳וליאנו ג׳מה) לאהובתו היצאנית — הרי זה במו
להוסיף רוטב בן שבועיים לאיטריות שהתקררו.
מומלץ למי שאוהב רוטב בן שבועיים על איטריות
שהתקררו.

נשים לונדוני, משחק בעצבי הקהל ב וירטואוזיות
בלתי־רגילה. שיעור נדיר
בעשיית סרט. כדאי לראות.
מיני ומוסקוביץ (תכלת,
ארצות־הברית) — סיפור־אהבה יוצא־דופן,
בין פקידה במוזיאון ושומר מוזר של

(פריז, ארצות־הברית) — תיאור נוסטלגי
של העיירה האמריקאית הקטנה והאווירה
המיוחדת ששררה בה, בתחילת שנות
החמישים. מבויים היטב ומשוחק להפליא.
כדאי לראות.
פליני -רומא (סטודיו,
איטליה) — רומא, כפי שהיא מצטיירת
בדמיונו הגאוני של פדריקו פליני, היא
חווייה שאין לתאר במילים. מוכרחים
לראות.
י כלבי הקש (אסתר, ארצות־הברית)
.ושוב מי שחושב שיכול להתעלם
מהאלימות של תקופתנו, סופו אלים שבעתיים.
כך סבור הבמאי שעשה סרט מזעזע
זה, סם פקינפה. הצנזורה הישראלית
עזרה לטשטש את כוונותיו בכמה חיתוכים
גסים. אף־על־פי־כן, הסרט עדיין אלים
ונורא. אבל דווקא משום כך, יש לראותו
ולחשוב על קריאת האזהרה החדה שהוא
מביא.

ירו שלים

אולמן ב״ 40 קאראט״
זכייה —

פ ר סי ם
סרסהמבק רי ם

הצגת הקולנוע האחרונה

חיפ ה

אוליבייה כ״בלש״
מאבק קשה

ל..ה!גער ו ה חו ק ה ״

הטלוויזיה בן ארבע וחצי השעות על
קורותיה של עיר־שדה צרפתית במלחמת־העולם
ה־וו, שהוצג גם בטלוויזיה הישראלית.

בסוף
חודש זה, עומדים מבקרי ניו־יורק
לחלק את פרסיהם שלהם לסרטים המצטיינים
של . 1972 פרסים אלה נחשבים
לחשובים ובעלי-משמעות רבה יותר מן
התחרות הפרועה והממוסחרת של האוסקר.
כסרט הטוב ביותר׳ כמעט ללא ויכוחים,
בחרו המבקרים את זעקות ולחישות,
סירטו האחרון של אינגמר ברגמן. כשחק נית
הטובה ביותר, נבחרה ליב אולמן,

תל־אביב

* מנהיג באיטלקית. רישם גזור מ־צ
ס ס בלאטינית — דוכס.
** הפשע מזכיר את רצח המנהיג היווני
למברקיס, שהונצח בסרט 2ההבדל :
הרצח ביוון בוצע לפני תפיסת השלטון על־ידי
הקולונליס, ואילו באיטליה — שנה
לאחר עליית מוסוליני לשלטון.

התפוז חמיבאני (פאר,
אנגליה) — תחזית לעולם אלים, אכזרי
ומפחיד, שבחלקה אינה עוד עתיד רחוק
אלא מציאות של ימינו. הסרט המדהים
של שנה זו. לא להחמיץ.
סלנזי (חן, אנגליה) — אל-
פרד היצ׳קוק בכל הדרו, בסיפור על חונק

י*** הארי המזוהם (ירושלים,
ארצות־הברית) — סרט־פשע מבריק על
בלש משטרת סן־פראנציסקו המכריז מלחמה
פרטית נגד רוצח פסיכופאט, על
אפם־וחמתם של שילטונות החוק החוששים
לנקוט באמצעים חמורים. הבמאי: דון
סיגל. עם קלינט איסטווד.
** +הלחישה שבלם (סמדר,
צרפת) — סרט רגיש ומעניין המשחזר
שלבי התבגרותו של נער בצרפת של
שנות החמישים. הופעה מרשימה של לאה
מאסארי בדמות האם המבינה.

ת ד רי ך
אולמן (ימין) כ״פרסונה״
— פה אחד
מגרשי־חניה — הופך לחווייה אינטימית
רגישה, דרכה מצטיירת היטב אמריקה
של אנשים קטנים ובודדים להחריד.

* * הכמהים לאהבה (עצמון,
אנגליה) — סיפור-אהבתם של זוג נכים
רתוקים לכיסאות־גלגלים. הסרט שוקע
לעיתים ברגשנות מיותרת, אבל צוות ה שחקנים,
ובראשם מאלקולם (התפוז ה־מיכאני)
מקדאואל ונאנט ניומן, משובח.
>*1¥1¥ו* רסיסי חיים (שביט, אר־צות־הברית)
— תיסכוליו הפנימיים של
משכיל אמריקאי בשנות ד־ ,70 שאינו מוצא
את מקומו לא בין בני־מינו ולא בין
פשוטי־עם. סרט מעניין גם בתוכנו וגם
בצורתו. כדאי לראות.
מגעים (אורה, שוודיה) — משולש
ניצחי — ביבי אנדרסון, מקם פון-
סידוב ואליוט גולד — מבצעים תחת
שרביטו של אינגמר ברגמן ניסיון להעלות
רומן בנלי מעבר לבנאליות שלו.
התוצאה יותר מבנאלי, אך פחות מאינגמר
ברגמן.

ס ר סו ס גז צלו ם

...את הוי וזעת

ממאיס 17
ממאיס 17 מאז!
גרבונים • גמישונים
ארכונים)-אקסטרונים

ה קו

7 1ן 1דוה

ה מ חל ק ה ליחסי ציבור

ה 111 רוז הז ה ,-18״,ו

בראיון מיוחד עם
מגרה מאמו !׳נחרת ישראל:
הווו 3הוד.

יס8

אדמונד שמילוביץ בן ה־ ,27 מייד לאחר עלותו ארצה. שמילו שהגיע ליש־ו

ראל עם שורה של הישגים מרשימים בנבחרת רומניה, זכה לקבלת פנים

קרירה למדי .״היו אז הרבה טיפוסים שבאו וסיפרו ניטים ונפלאות על עצמם,״ הוא
מסביר ,״עד שלא התחלתי לשחק לא ידע המאמן עם מי יש לו עסק ולא האמין לי.״
לא מזמן רצו לקרוע אותו לגזרים. מי
לא שש לדרוך על גווייתו ז מקטני ה
עסקנונים בהתאחדות לכדורגל ועד
ליושב״ראש עצמו. מאחרוני כתבני הס פורט
ועד לבעלי הטורים במכובדים
שבמוספי״הספורט• איש לא נתן אמון
בדרכו החדשה של אדמונד שמילוביץ/
מאמנה של ניבחרת״ישראל בכדורגל.
היום הוא מוקף הערצה 1:0 .לטובת
ישראל נגד פאנאטינאיקוס היוונית. ניצ חון
של 2:1על ניבחרת רומניה. וגולת
הכותרת 4:3 :נגד בורוסייה מינשנגלאד־באך,
קבוצת הצמרת הגרמנית, שבין
שורותיה כדורגלן השנה הגרמני — גינתר
נצר ובלם־כוכב בניבחרת ישראל לשעבר
שמואל רוזנטאל. הניצחון הישראלי ה ראשון
על בורוסיה, לאחר ארבעה הפ
סדים
רצופים . 3:2 ,1:0 , 6:0 , 3:0 :
רוזנטאל אינו הכוכב היחיד ששמי-
לוביץ המאמן מיסתדר בלעדיו. ניבחרת
ישראל הבלתי מנוצחת של היום, חסרה
גם את שתי שיניה החותכות: שפיגלר
ושפיגל. גם הם יצאו לרעות בשדות זרים.
במיזנון בית־המורה, הסמוך לבניין
הוועד״הפועל, בו הוא מועסק כפקיד,
יושב מאמן הניבחרת ולוגם קפה הפוך
לא ממותק. מפעם לפעם ניגשים אליו
אנשים, שלא הכיר ולא ידע מעולם, ומברכים
אותו. הוא עונה להם בחיוך
ובלחיצת יד. אך התודה קטנה מלהס תיר
את המרירות• ״איפה היו כל הזמן,
כשבאמת רציתי שיבואו לתת מילה
טובה כמעט אפשר לשמוע אותו
אומר.
לאט, במישפטים מ הוססי ם קימעה,
כאחד ששכח כבר מזמן כיצד מתראיי נים,
פותח שמילו (״אני לא מר שטילו-
ביץ׳ .בתי אומרת דווקא שאני מתוק
מאד. קרא לי שמילו את סיפור חייו.
*111

ד ! 1־ 4י*1 * 11

דולה את פנינות הסימון הידועות כ-
״שפה של שמילו״ .חוזר שוב לימים ה טובים
בהם היו ראיונות לעיתונאים
לחם חוקו היומי.
זה סיפורו:

לגי ד אתמול, איפה שהלכתי ברחוב
הראו עלי עם אצבע, .הוא לא נורמאלי.׳
פעם לפחות אמרו, :אם הוא לא מאמן
טוב, לפחות היה פעם שחקן גדול.׳
היום היחס השתנה. בגלל השלישה
מישחקים אחרונים. אין אחד שלא אומר:
,הצדק איתך. עשית מה שאף איש לא יכול
לעשות.׳ היום קל להם להגיד. אבל לי
אין טענות לאף אחד.
אני הבאתי היום ניבחרת למצב שאין
שום אסון אם מישהו לא משחק. פעם אם
אחד השינים לא שיחק זה היה משבר
בינלאומי. היום מלאים את זה ברצון, בהתלהבות,
במודרניזצייה. לא עוצרים שת־חגים.
לא מפתחים רק שחקנים מסויימים.
אני מביא דוגמא את דמתי. דמתי לא
התחיל אתמול לשחק טוב. הוא ידע תמיד
לשחק ינכה, אבל הוא פחד. לימדו אותו
שהתפקיד שלו זה לתת לשפיגל, והיום
הוא גילה שהוא יודע לבד. אצלי היום
המגינים עולים למעלה ויש עוד שני חלוצים.
לא קונץ לשחק עם שחקני קלאסה.
קונץ לשחק עם כאלה שצריכים אותך.
אני לא מחפש שחקנים שלא רוצים ממני
כלום, שמרגישים שהם מושלמים כבר.
זה לא מאתמול שאני בעסק הזה. הת חלתי
עם כדורגל לפני הרבה־הרבה שנים.
נולדתי ברומנייה, ב־ ,1921ב־ 24 לדצמבר.
למדתי שמונה כיתות עממיות וארבע
מיקצועיות. אחרי זה המצב המישפחתי
בבית לא נתן להמשיך בלימודים, וחוץ
מזה היה הכדורגל. לא הייתי אף פעם
התלמיד הכי טוב בכיתה, ככה שגם ה הורים
לא עשו מאמצים מיוחדים ש אמשיך.
הכדורגל
בטח שלא עזר לי ללימודים.
מילדות שיחקתי בקבוצות של הרחוב. אז
לא קנה לנו האבא כדורגל. היינו עושים
אותו מגרביים של ההורים. לוקחים גרביים
ומלאים עם סמרטוטים. תמיד אמרו
שאני כישרון בכדורגל, אז שיחקתי עד
שהתחילו הפליות נגד היהודים. את
טראנסילבנייה, איפה שנולדתי, העבירו
מרומנייה להונגרייה, וההונגרים החליטו
מ־ 1943 שיהודי לא יכול להשתתף בליגות
של הונגריה.
במחנה היה לי מצב יותר טוב בגלל

מכיר אותי שהייתי כדורגלן. הוא היד.
משוגע לכדורגל. שיחקנו ראש בראש על
שני שערים והייתי נותן לו את ההזדמנות
לנצח אותי. בגלל זה הוא השאיר אותי
במחנה, לא הוציא אותי לעבודות בבניין
ובכבישים, וגם קיבלתי אוכל יותר טוב.
מהמחנה חזרתי הביתה, ואז כבר הרוסים
היו בעיר שלי. הדרך הראשונה,
יום אחרי שהגעתי הביתה, היתד. למיגרש
הכדורגל.
השינוי הגדול בא כשהתחלתי לשחק
בדינמו בוקרשט. קיבלתי מהם כאלה הבטחות
שחשבתי שמהיום למחר אני נהיה

מאמן הבועל

שמילה קיצוני משמאל עם קבוצת הפועל תל־אביב, אותה
אימן בשנת .58 בתמונה כוכבים כמו השוער חודורוב
(כורע במרכו ליד הכדור) ,לבקוביץ׳ (כורע ראשון מימין) וטיש (עומד ראשון מימין).

עם נושסאש

בתמונה שצולמה לפני מיספר שבועות טרם המישחק
עם הקבוצה היוונית פאנאטנאיקוס, אותה מאמן פוש־קאש.
ניבחרת ישראל ניצחה אז .1:0לדברי שמילו, השאלה שהוא מפנה לפושקאש
היא :״למה הפסדת את כל הכסף שלך בבית־חרושת לנקניק הונגרי בספרד?״

בני מאושו

השוער של הפועל־חיפה, פורטל, מתמוגג בדמעות שליש
בזרועות המאמן המסור שמילו. פורטל התפרץ• בבכי
שמחה, בתום המישחק נגד הפועל ירושלים ב־ , 1968 בו ניצחו החיפאים — .1:0

מיליונר. מיליונר לא נהייתי, אבל מפורסם,

ב־ 48 עליתי ארצה. אני לא יודע למה
עליתי. ציוניסט לא הייתי. כשהייתי במחנה
ריכוז 26 חודשים בין יהודים ואחד
גנב אצל השני לחם בשביל שהוא יציל
את עצמו, והשני לא חשוב, זה עשה לי
כעס נורא. אבל אמרתי לעצמי: אם בכל
העולם המנג׳רים של הקבוצות הם יהודים,
בטח ובטח בישראל, איפה שכולם יהודים,
אני אהיה מיספר חזק.
אבל במציאות זה היה קצת אחרת.
באתי ארצה ופקידה שאלה אותי מה ה־מיקצוע
שלי. אמרתי: כדורגלן. הפקידה
התפוצצה מצחוק. היא לא רשמה כלום
ועד היום לא רשום בתיק שלי מיקצוע.
ואני, מיסכן, חשבתי שאם אני חי מכדורגל,
זה המיקצוע שלי.
הגעתי ארצה ואיך שירדתי מהאנייה
קראו לי ברמקול. כנראה ידעו מקודם
שאני בא. ניגשתי, נתנו לי ביד צו־תנועה
ואמרו, :אתה יוצא מפה לפינה. שמה
יעמוד חייל עם פס וכובע. תראה לו את זה,
הוא יעמיד אותך לאוטו לסאראפנד.׳
עליתי לאוטדמשא ונסעתי לסאראפנד.
הקאתי כל הדרך. היה חם נורא. זה היה
בדיוק ב־ 17 לאוגוסט 48׳ .באתי למחנה
ושמה מצאתי את ניבחרת; ישראל. כש באתי,
בדיוק הניבחרת היתד. בשוויץ, בטיפול
זיעה. אז עוד לא קראו לזה סאונה,
רק שוויץ.
ניגשתי למאמן, אגון פולק, אני זוכר
שהייתי לבוש אז בחום הכי גדול בחליפה
בצבע פפיטה, ואמרתי לו מי אני. מה
אני אגיד: הם לא התרגשו בכלל. היו
באים אז הרבה מיספרים, שסיפרו, :אני
שיחקתי פה, ואני, שיחקתי שמה.׳ אני
הייתי עוד נאיבי ולא הבנתי בשביל מה
צריך בן־אדם לשקר. הרי בכל זאת הוא
צריך לשחק ולהראות את הכדורגל שלו.
היה אימון לפני נסיעה למישחק לאמריקה.
זה היה אימון קובע מי יוצא. כש נכנסתי
למיגרש פתאום אף אחד לא ידע
לדבר הונגרית או רומנית. ודווקא היו
אז בניבחרת הרבה הונגרים. היה ורמש,
היה וייס, היה.וגדיש, היה שווייך, פתאום
כולם שכחו את השפה של האמא שלהם.
לא רצו לעזור במילה. כנראה שפחדו,
שאולי אני יקח את המקום שלהם.
מישחק ראשון שיחקתי. ניצחנו 6:0את
אלכסנדרוני, מה שהיום בית״ר. אני הב
קעתי
שלושה שערים. ותיכף באותו ערב
הרבה אנשים ידעו הונגרית והרבה אנשים
דיברו אידיש. דבר אחד הסבירו לי תיכף:
,אל תיקח את זה בתור בט1ח, שאתה
נוסע לאמריקה למישחק. פה הכדורגל זה
פוליטיקה, אבל מה סיכוי אחד יש לך.
אם תשחק במישחק שהקונסול האמריקאי
יהיה נוכח אז אתה נוסע. שיחקתי, והקונסול
היה נוכח, אבל לנסוע לא נסעתי.
ככה שיחקתי כמה שנים בהפועל, ב־מכבי
ובר,פועל בחזרה. כשהייתי בן 33

היתד, דרישה בהפועל תל-אביב שאני
אפסיק לשחק בגלל הגיל, ורצו לעשות
ממני מאמן. אני עוד לא רציתי לתלות
את הנעליים, אז עבדתי להפועל כפר-
סבא בתור שחקן ואני הצלתי אותם מירידה
לליגה א׳ .אחרי שנה כבר היה לי
סיכסוך איתם. הייתי תמיד אגוז קשה.
מיקה אלמוג, שהיה אז מרכז של הפועל
כפר־סבא, רצה להתערב בהרכב של הקבוצה.
אני לא הסכמתי ועזבתי, ומאז
התחלתי לאמן.
זה היה מעבר קשה. הייתי סטאר, כולם
אהבו אותי. עברתי להיות מאמן ועכשיו
אני הייתי צריך לאהוב את השחקנים.
אותי כבר לא ראו על המיגרש. השנה
הראשונה היתד, הכי קשה. הייתי עוד מת
לשחק. ידעתי שאני מסוגל, אבל הרגשתי
שהעצבים לא ישמעו אלי. מה שאני רוצה
לבצע כבר לא יכול במושלם.
עברתי לאמן את הפועל תל־אביב, ונש ארתי
שם שלוש וחצי שנים. הייתי גם
העוזר של גיולה מאנדי, מאמן הניבחרת
הלאומית. ברור שהיו לי הרבה שגיאות,
כי רקדתי על שתי חתונות. בהתאחדות
לא קיבלתי כסף, רק אהבה. במקום לקבל
כסף שילמתי את המחיר, ולמדתי לקח:
לא לרקוד אף פעם על שתי חתונות.
המחיר היה שבמקום לגמור ארבע שנים
עם הפועל וללכת בכבוד פיטרו אותי
אחרי שלוש וחצי, וגם בלאומית, אכלתי
תמיד את כל הלוקשים של מאנדי. את
הכבוד הוא לקח לעצמו. בקיצור שילמתי
רבי־געלט, ואת השגיאה הזאת אני יותר
לא עושה.
חשבתי, אבל, שאחרי ארבע שנים בתור
עוזר מאמן אני אקבל את הניבחרת אחרי
מאנדי. אבל ראיתי שזה לא ילך. לא הייתי
טמבל. שמעתי שיש משא ומתן עם מאמן
חדש, ממוצא סיני הונג־קונגי, סו, אז
הבנתי שלי אין מה לחפש בניבחרת.
עברתי לאמן קבוצות. אליפויות לא
לקחתי. איתי השתמשו יותר בתור בלם
שמציל קבוצות מלרדת ליגה א׳ או גורם
להם לטפס למעלה. המזל שלי לא שיחק
לי לאליפויות. אולי זה גם בגלל שאני
מאמן לסישחק יותר יפה משחזק. יופי
ואליפויות לא הולד ביחד.
לפני שלוש שנים. באתי לניבחרת.
בהתחלה לאפרוחים ואחרי זה לבוגרים.

התחילו הצרות. לא היה לי גב משום
מקום. אחרי ועדת עציוני גם לא מההתאחדות.
כולם חשבו, :אם יש לו שחקנים
כמו שפיגלר, רוזנטאל וקאלדרון בחוץ״
לארץ והוא מוותר עליהם בקלות כזאת
אז הוא אנטיסמיט!׳
מההתאחדות סבלתי הרבה. אבל מה —
אין לי טענות. למה שיהיו לי טענות נגד
אנשים שלא מכיר אותם 1שלא עזרו לי אף
פעם. הייתי יכול לבוא בטענות לצבי ברים
או לג׳רי בית־הלוי, כי הם הביאו אותי למה
שאני. הם עשו אותי. אבל הם אינם.
האנשים שהיו נגדי כל הזמן בהתאחדות,
זה הכל דור חדש. ועם כל הטענות שיש
נגד ההתאחדות הישנה, יש לכל בן־אדם
את המשהו טוב שלו, ומברים אפשר היה
ללמוד הרבה מבחינה אירגונית. הביש־מזל
שלי היה, שוועדת עציוני חיסלה
אותו. הוא היה הגב שלי. ומעניין אותם
העיתונאים שפירקו אותו, פירקו גם אותי.
הגעתי למצב שההנהלה החדשה של ההתאחדות
רצתה לד,יתפטר ממני בכל
מחיר. הם רצו להכניס במקומי את שוויי־צר,
מאמן ניבחרת הנוער והאפרוחים. הוא
בעצמו קבע מתי הוא נכנס לתפקיד. פעם
הראשונה בהיסטוריה, מאמן מודיע להתאחדות
לכדורגל מתי הוא נכנס לתפקיד,
במקום שההתאחדות תודיע לו. ראיתי
שהחברות שלו עם היושב־ראש של ההתאחדות
הולכת נגדי אז נהייתי עקשן.
אותי אי אפשר לזרוק. יש לי חוזה. אז
המשכתי עם העצבים ובלי הגב, ועם הכתבות
עלי על הכישלונות שלי, ואימנתי
את הניבחרת בדרך שלי.
הייתי מדבר אז לעצמי כמו משוגע.
אל תיקרא את העיתון, אל תשים לב, תלך
בדרך שלך. הלכתי וניצחתי. היום אני
כבר עם גב מלא, אחרי שקיבלתי לפני
שבוע את המיברק מאלון שהדרך שלי
היא הנכונה. אני לא רוצה למתוח יותר

שמילו מריץ את נבחרת ישראל מניצחון לניצחון גם בלי כוכביה

הגדולים ן

מידי את החוט עם הנהלת ההתאחדות
אבל הם צריכים לדעת שיש דברים שהם
לא בסדר. היתה מסיבה של הנבחרת ב־סילבסטר,
אחרי שני ניצחונות. אך אחד
מההתאחדות לא בא. למה? כשיש מסיבה
לקבוצות זרות לכולם יש זמן! אז מה
אנחנו טמבלים? אנחנו לא רואים שאין
גב? או שפתאום אני קורא בעיתון ש־

אנחנו,
טמבלים?״
קיבלתי נזיפה מההתאחדות. מה אני חייל
מהשורה? אני גנראל בכדורגל, אז מה
מודיעים לעיתונים שקיבלתי נזיפה?
בעניין אליפות העולם. יש לי עכשיו
חודש שקט קצת. ונקווה שבארבעת ה־מישחקים
בחוץ, שניים בפורטוגל ושניים
ברומניה, נעמוד טוב, ואז אנחנו חוזרים
בחמישי באפריל הביתה, יש עוד חודש
ליגה ויוצאים בחמישי למאי לסיאול. מכל
הלקחים שלמדתי עם הנבחרת בחוץ, לא
רוצה לצאת קודם. כי לסאברס אסור
להיות יותר מ־ 21 יום בחוץ. יום אחד
יותר מתחילות אצלם בעיות מוראל.
ועם הניצחון באסיה אני רוצה לסיים
את התפקיד שלי. אני הושב שזה מתנה
יפה. אני לא חושב שאני רוצה להמשיך
עם הניבחדת. לא בגלל הבחורים. הם
נפלאים, אני חייב להם הכל. אם לא הם
כל התאוריות שלי היו נשארות רק בראש
שלי. אבל האחרים פגעו בי בצורה
כזאת שזה חלום בשבילי שאני אפרוש
בתור אלוף, בתור מנצח.

תמציל

שמילו משמאל לאחר שהצליח למנוע מהפועל
פתח־תיקווה ירידה. מימין , 1963 :ב תוויה
כורע תחת שפיגלר (מימין) ,הנספח הצבאי וגבי צלניקר.