גליון 1850 מתאריך 14 בפברואר 1973

שני אנשים הביאו לפיצוצה של פרשת נתיבי נפט בקיץ
של שנת .1971 האחד מהם היה הגיאולוג דוד ניב, איש מישרד־הפיתוח,
שמגעו במרוצת השנים עם אנשי חברת הנפט שטיפלה
בהפקת הנפט בסיני, הביאו למסקנה כי משהו רקוב בממלכה זו.
ניב, הנראה כאבטיפוס של האידיאליסט הישראלי המסתייג ובוחל בתופעות חברתיות
שהפכו לנורמות בחברה הישראלית אך אינו עושה דבר כדי לשנות אותן ולהלחם
בהן, החליט לפעול בדרכו שלו. הוא שלח תזכירים לשר־המיש&טים ולשר־האוצר,
בהם היו כלולות האשמות חמורות מאוד נגד מוטי פרידמן, מנכ״ל נתיבי נפט, ונגד
חבר עובדיו.
בעקבות תזכיריו של דוד ניב הורו יעקב
שמשון שפירא ופנחס ספיר על מינויו של חוקר
מיוחד, השופט־לשעבר משה בן־זאב, כדי שיבדוק
אם יש ממש בטענותיו של ניב. מינויו של בן־
זאב, כמו חקירתו, נשארו חבויים בצל, הרחק
מזרקורי ההתעניינות של הציבור.
ייתכן שהפרשה כולה היתר, מסתיימת בדדה
הפושר שהגיש בן־זאב בתום חקירתו, שהיו בו
אומנם כמה דברי ביקורת נגד מוטי פרידמן ׳ונגד
הסדרים המקובלים בנתיבי נפט, אך שזיכה את
המנכ״ל ועובדיו מכל חשד או אשמה. אם הפרשה
לא הסתיימה בכך, הרי זה לא מעט בזכותו
של איש אחר, היפוכו הגמור של דוד ניב, עובד
נתיבי נפט לשעבר משה בן־מנחם.
בן־מנחם, יליד חברון, היה מוותיקי הקודחים
בארץ. כמרבית הקודחים, המבלים את רוב חייהם
בבדידות במקומות מרוחקים, היה גם הוא הרפתקן
מטבעו, שמצא את נהמתו במקומות המבודדים
במשחקי קלפים ובשתיה. בעת שעסק בקידוח
בשנת ,1967 נפגע בן־מנחם בתאונה. ידו
התרסקה והוא הפך לנכה. מוטי פרידמן, בשירותו
עבד בן־מנחם, שילם לו סכום קטן של פיצויים
כדי שלא תוגש תביעת פיצויים נגד חברת הקי דוח
הפרטית שלו באותם ימים, הבטיח לו שימ כן־מנחם
בוועדת ויתקון
שיך להעסיקו כקודח כל ימי חייו. כשמונה פריד מן
כמנכ״ל נתיבי נפט לקח את בן־ימנחם איתו לחברה. ב־ 1971 שכח פרידמן אח הבטחתו
ובן־מנחם פוטר.
מניעיו היו אולי שונים מאלה של דוד ניב, כאשר החליט גם בן־מנחם לחשוף את
מה שמתרחש בנתיבי נפט. אבל ייתכן שדרכו היתה יעילה יותר. במקום לפנות בתז-
בידים סודיים אל צמרת המדינה, פנה בן־מנחם אל העיתונות. עוד בשלבים הראשונים
של חקירת בן־זאב התקשר בדמנחם עם העולם הזה, מסר את מרבית פרשיות השחיתות
של נתיבי נפט, שכעבור כמה חודשים עסקה בהן ועדת ויתקון. גילוייו, שהתפרסמו
בחודש אוגוסט 1971 בהעולם הזה ( )1771 שעל שערו התנוססה הכותרת שחיתות ומעילות
בנפט הישראלי בסיני, היו למעשה הגילויים הפלאים והפומביים הראשונים על
מה שהתרחש בנתיבי נפט.
על המידע הבסיסי של בן־מנחם היתה מבוססת גם סידרת הכתבות שפירסם יונה
שימשי בדבר מאוחר יותר.
אין ספק שמלחמתו של בן־מנחם היא שמנעה בסופו של דבר את השתקת הפרשה,
גרמה לשערוריה הציבורית שאילצה את הממשלה לא להסתפק במסקנותיו המימיות
של בן־זאב אלא למנות ועדת חקירה. התוצאות ידועות. לגבי בן־מנחם עצמו, הרי
למדות שחלק מהאשמותיו התגלו כבלתי מדוייקות או חסרות נתונים להוכחה, הרי
בעיקרן הן חפפו את מסקנותיה של ועדת -ויתקון.
מאז חלפה כמעט שנה. בדמנחם זכה לפיצויים על פיטוריו מנתיבי נפט, שתחילה
סירב מוטי פרידמן להעניקם לו. אבל הוא לא חזר להיות קודח. הוא המשיך לחיות
בעיר באותו אורח חיים בו חי במחנות הקידוח המדבריים והמרוחקים.
השבוע, בעת משחק במועדון קלפים בתל־אביב, הוא נפטר משבץ־לב, כשהוא
בן .51

שר־הסעד מתח מק

אייר כול לצאתלב־וו־ כסא

פן תפסיד שיחת טלפון חשובה
התקן ״מזכירה אוטומטית״ העונה לטלפון שלך 24 שעות ביממה,
במחיר המתאים לכל תקציב, לשימוש ביתי ומשרדי.
היה בטוח שאיש לא נהנה משודותיך! באפשרותנו לגלות מיקרופונים
טמויים בעזרת ציוד הגילוי החדיש שלנו.

רדיו־דוקטור בע״מ,
רדו׳ שלום עליכם ,18 תל־אכיג, טל׳ .286444

* ה עו ל ם הו ה ״ ,ש בו עו ןהחד שו ת הי שרא לי •
המעמת והמיגהלה: תל־אביג, רחוב קרליבד ,12 טלפון ,260134
תא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרם * *הדפוס החדש״ בע׳ם,
ת״א. רה׳ בן־־אביגדור הפצה: גד בע״מ גלוסות: צינקוגרפיה
כספי בע״ס • העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.

גילויי העולם הזה בפרשיות שונות מספקים חומר למכביר לסיעת העולם הזה —
כוח חדש בכנסת לשאילתות -ולהצעות לסדר־היום. אולם לא רק סיעת העולם הזה
מסתייעת בפירסומי שבועון זה.
לפני שבועיים, לפשל,
היה זה ח״כ גח״ל וסגן יושב
ראש הכנסת, בן־ציון
קשת, שבהצעתו לדון באסון
שאירע במוסד היל דים
בנס־ציונה, הסתמך,
בין השאר, גם על גילויי
העולם הזה בפרשה.
אמר קשת בנאום ההנמקה
שלו להצעתו לסדר
היום :״אינני בא היום
להאשים את מישהו, כי
לכך ישנה מישטרה שתח קור,
וועדת חקירה של
מישרד־הסעד שתבדוק. אך
חובה עלי להזכיר כי עוד
לפני -כשנתיים גילה העיתון
העזלם הזה מחדלים

חמויים באותו מום ד• מ׳

ח״ב כן־ציון רשת בכנסת

אז הוכנסו שיפורים מסו-
יימים, מונה גם מנהל חדש.
אך נשאלת השאלה למה זה נעשה לאחר גילויי העיתון והאם השיפורים שהוכנסו
היו מספיקים כדי למנוע אפשרות של אסון.״
בדברי תשובתו, לא התייחס שר־הסעד מיכאל חזני כלל לאותם גילויים של העולם
הזה, שחשפו הזנחה מחפירה והתעללות בילדים המפגרים המאושפזים במוסד בית פנחס.
להיפך, הוא ציטט דו״ח של ועדה -מאוגוסט ,1969 שסיווגה את בית פנחס במקום השני
בין המוסדות הפרטיים הטובים ביותר להחזקת מפגרים.
על-כך ניתן לומר רק כי אם בית־פנחס נחשב למוסד טוב, לא קשה לדמיין מה
המצב במוסדות אחרים.
הצעתו של ח״כ קשת הועברה לדיון בוועדת השירותים הציבוריים. אני מקווה
ששם לא יינתן לשר-הסעד להתחמק מאחריותו
לאסון ומהתעלמות משרדו מהאשמות העולם
הזה על המתהולל במוסד הנמצא תחת פיקוח
משרדו.

זו הי א כ מו בן הי ד ה מו שטתלש לו ם של שר־ה חו ץאבא אבן, שכל פעםש הוא נו סעבמ כוני ת ־ השרדהממשל תי ת
שלו הו אמש אי ראתי דו במצבה כן ל ש לו םבח לון, כ די ל ה פגין ל עי ני כל אתש אי פ תנו ל שלו ם.

!3403). 34:0
93 15105 103 0 1 3״ 101* ׳ 5 :־ 4
0־4 * 151־ 0 0־: 11־ * 51 101 013 051401 0 3־ 1 *).93־4 1104

054:3 . 4 4 £1 )! 61)1440 : 4 * 54 011״ 3 41׳0־ 514* 3׳־ 4:01
0־־ 3־ 0 * 0־־ 0 045:5־: 11־ * 01־ : 514: 30311:3 5:01־ 3 .1 1־־::א 3
0 54־ 3 : 31* 3 4־ 0 5141 3־׳ 51:143 30 :3 1 3 514 30551־ 3 4 0 3
! 3 4 :0־ 3 4 0 3
131־ ::0 0117.011( 1נ< 0:4:1 4 3:1
0 : 1510:׳ 1:0־11־ 4־ ׳ 0־ 4 ! 4־־׳ 4 * 51־933 0:4 40 * 0:313 : 1104
* * 4 * 0 1 : 31־ 0־־* 13 — 304 001 3 3 :4 :4 4־ 51* 3 1׳־ 3 4 0 3
! 3410־ 3 4 0 3
!־ 3 ׳ 9 :0 0 3־ 0 51430 4011. 315103 5141״ 0051 910־־ 1־ 3
* ! 01־ * 13 0 * 141 514* 02,4 14* 0 1 101.0 4־ 3־ 3׳ 0 * 0 3
3 54־ * 04 010׳ 3 * 3 3 ׳ 4 10 403־ 5141 013 010־*1־ 11
: 3־ 403:3 54 3 א11 :־ 13 0 * 4 : 1 5־ 51* 31׳־ 3 4 0 3! 3 4 :0־ 3 4 0 3

514 051 31ם־א1־ : 0 -1 1־ ::א : 31 400 041 54 3׳ : 31־ 0 1
׳ 24:13 3 4 0 :1 3־ * 3 3 0־ 1943 4 :0 1־0 09 3־ 510׳־ 3 4 0 3

! 3 4 :0־ 3 4 0 3

(!03 353341־ 010־) :א 0311,1343 514 3 אמש 11־ )31*11 6

11א4 1ש1ם
4א 6 4־1 ׳ 4
׳^ 1* 013141
׳ 0 334313־ 5 * 351410 334311 0 3 4 5
׳ 134 3 :3 3 3
( 354 3153 35131..ל : 514 513351403 3051333 ): 033א 30513 3
3 351454 * 44׳ 13331 54א 3)׳ 4 * 31 : 03 3 344340 3 5 33
׳־ 1451445! * 3 3535 ! 444
׳ 34 3133 435110 54 535! * 3 510 30:5 0 5 51333 33 433:0

351.׳ 3 3:1 3 * 140 451 453:1 3343:3 * 4514:3 : 351* 4:3

: 0 03:31* 31* 3א 513043 4350513 343040 30:340 341 35040 ׳ 3 :
: 0 5 4 3514313 3301 .א, 45:4 51410 33343:3 5445 4 3 :ן
׳(454:33 3315! 3051104 053 3
א 0541* 91־״ 04 514* 415451 451 43 50450 4341 50׳3׳ 313 3 * 30
!, 451 4 * 011* * 3 3310:13 3533 3 * 140 145331 * 3 0533
* 145441 353151 34 351335:30 3133׳ 0־3 * 151
• 451 4 * 410 310:3-35133513 4 =4 * 33 03051 0 * 13ן
׳(! 3313340 053
0341353 31* 3 351403 3051 0 * 13 315134 3 * 31:3 * 01:1
׳41153 5131:33
8 35153 00׳ 91 445331 3 * 140 5 * 0 * 13 334313־ • 3410 3 / 2א
׳330413 4153 3 * 33:3־: 5343 3 334313 301
׳ 3: : 01514 33135א 0
׳ 4 : 0041 35131:3א

1ו.1-1נום

111
•( 3 354)440א ! 44 4 * 34א!)
3 354) 440א 331040 3434
404א3 5 0 13 3 0 3 3 :* 4
׳ 6010א: 3ז * 036440 ׳ :13 34
3 3 .א 1 43א 0 3 0 ) 33 ׳ 03
0״ 343433 333410 04 £ 4
403א 3433 3א 3433 ׳ 034
3א 53103 ׳ 001 63133׳ 3313
3 4500434 — 0 0 0א 3א134
׳ 406343 04 331040א 4 3 3
3410 4 * 3 )453 4* 11)43 31.
׳ 3 3א 4 4 3 4 3 ,4 4 0 0 4 3
053
*)! 1 3 0 30 341 0133340 134601

׳ 3311א 3 3 ) 5 3
3100 0 3 0 34601 134601

1׳ 5 1 0 3א 0 3

34 0 3א * 34 5) 64 33440
0 3 0360040 54א 3 0 3

3 5 3 3 4 3 411 0 0 3 54 3 .
א 41> 3341 4 4 3 :א ! א) ) 3 4 3
0 4 0 0 5 ) 1, 334313 1 4 0 0 4 ׳ 3 .
463 4 * 31 34-31 . 3 3 3 3 31.א
׳ 13 0 ) 41.4134א 313־ 4411 4 5
61) 40 0 0 1 3 4 6 3 .0 3 1 ) 3 643 .
41 54 3 0 4 4 3 1 .־ 6א 0 3 3 2 2
3 0 )3 3
153
3 0 3 3 1 • 013 1 .
3 :4 0 341 0 0 3 1 0 4 0 ׳ 0 .

׳344:1 0 * 04:40 4: 5 4 30)3:0
׳13 3153* 514 4105!,3 4
304114143 1* 103 433*3 : 143.
343 3 * 3 * 0 5 5 3 1 3 :4 3 31113
0 3 * 3 13 31! *0 045131א״ :יא
: 14301 3041141431 * 144...
* 413 31510 5513׳ 3 3 * 3 : 310

׳ 0־־ 1 * 133 40־ :331׳ 0 * 4 *: 4 * 4:0ד< : 31 0511:5 40־ 0 0

0 : 3 4 5 : 4־ 003־ . 0־ 3 0 003׳ 1:93־* 13 : 04 0־א 11:43 0

3־־ :051:3׳ 0־ 1( 511 :511 * 1401־ 5101:0 001( 3 :* 3:0׳־ 3 4 0 3
! 3 4 :0־ 3 4 0 3
׳ 40103 013
3513 0 514 0 9־א:־ 4 : 311־ * 9־ 0־ 51* 14י 41א 114 4א3104 3 :

514 951־ 3 -11־־::א 50 3־ 04-01 304־ 0־־* 51׳־ 3403
! 3 4 :0־ 3 4 0 3

1111

314301

״והל :.י׳

!?14361 634111.41.3

• 000110א ם 1 0111111 4 0 א 0011 ,ש 0־ 4 51:1בז ש ם
! 11 3:11411א 1ב! 5!4נ 1110 1ש א ),,111 01־ 1)!1שםש 0 11ש01
)!1 )14144 14111 * 1110 ).׳שא א), 10 ),א ׳!111111:141
! א ״ן)!1־ 0151.00,1״ 1׳ 4״אא ! 0 0א ),10׳ 1)511)5011פ ! 4א),ש
1ע א ),״פ 01ש 14׳ 0א 1ש 1 0 0ע א ! 1141 11ש פאם!),
פס 0־א15־ נ 411א ש 4שןפ 01פ 11,1 01ש 6א 0 0סעוס ״! 4
!! 44110ש״ ם 4111. )!51 — 111411* 111:11״ 4 441ש )11ם 11א
1א ׳ 14140א ).אש ! 11 41׳ ם־פ 1ש 1 0 0 0םאש 51:י 111א

א! • 014.״ א 01:41א — 1). 414א 1א
׳ 4 1 14 4 * 4ש־ש 4א — 0 5א 4111111• 0
3 * 1א 41 4א 000פ ש 4א 0־א 1:11! 11 105
׳!,פ! 4 5( 101,ש 4 ! 1:111׳ 44 6411.0א (17
׳ 0־ 1 4601 0031:0-05:4א ׳ 4 * 164ש 44 11)11
א ( 4 46׳ £ש 1 4601 14* 44א ׳ 4011 : 40:043 3 1 * 443
4111א ( 4׳ 2ש 44ש 1 4601א ׳! 4ש 41 )144ש 114
א ( 146141 014׳ 111 4411 : 1ש 11 00,100,0 4
•1־ 1 1 4341 1 )!4 0ש 5א 1 4 414 1
־ 1141 )!1101ש 5א א 41 ).,1א , 5א 4ש ׳ 1א ש 04א
ש! 6ש 1׳ 441111 )!5 0211,0-0,00׳ 440ש1 — 4 4411
א ש 0 ,6ש פ — 40111ש 14ע א ( 41׳ 144 11144 44״ 9
4ש 04 ! 1144א 4 100.164א , 0111 10,01 11 011ש
044ש ( 5י״ 4 410 014 ״!,א 11 — 1
.א ( 44 1ל 0,1ש 4״ א 401ם ש 11 !׳ 1
[[!.ס א 41(• 2( 44 1א 14 4ע א) 1140ש 04א
!! 411141ש ׳ [0ש 40140ל— ! 0.5א ! 114׳ 2( 4111
ס 4 — 1 6410ש 44ש 1 )!401א ׳! 4ש 1א ׳ 11ש א 1
41 44ש : 1( 114ס * 4׳ 1ש ע 1פ ! 101א
ש 1 1ש ׳ ם ס 1ש 04 0א 041 אש 1א ׳ 1ש ע 501 אש
1א 1א ׳ 41א — 1־ 1א 11141׳ 1004 לס 1א א

111111.

1 :1 1 1 5 0

514 11:1.1 14*410*1/ 0:001
5141.
• * 1 3 :: 4 * 0:1• 05140׳ 450:1

* * 4׳ 14 1 5511א 51013׳ 403 3 :4 61:64(1 13 4־ 0 40־011. 5:11
51513 05133 3 5 .א * 0 * 33 4׳ 1 013 * 1:1 0943־31
׳ ־־11 * 11:־ 511404 0 5־0 31 * 51 450
313־ 3 3 9 5 0 ::א 11 4 ::־11־ 1 51־ * 51־ 1 510 40־3 4 ׳ 3 :־ 0
310 א 1- : 41 01־ 4ז 41ז ״1־ 51 41 : 4־ 0 5 :3 05104 3101־ 04
( 5 * 1 409:1 * 3 3001א !־א ! 4 ^ 0 0 4 :4־ 0 04־ 0־4 * 0:1( 33051
1 * 0511־ א * 0 * 1 401:1 4:03 05140א 1־ א 333510:3 09154
1־ א ! 016 03 13 0 3 1 001׳! 1 450:1 01551 013 04־ 0513:* 51
1א0 3100 3 0 :־ 13 55 0־א : 15־ * 3 3׳ 0 * 0 3 111 0 0 4 3
׳ך)*) 4044 * 130 : 411:4 30 4

0 4 3 3 3־ 1543 3 * 43 513א 0 -־ 51 4 *. 3:0 3 3 5104 3 0 5 0 51־5051
04־ 3 0 1־ 5133׳ * 33 3:510 5113 0011 — 0331א * 1
׳ 1 : 3 0344 : 0510־ 3 51־04 03 513
! 51 513301,3 44 3׳51010־ 401 46־ 451(1 : 4 * 0ם * א * 3 * 31 4
* 04׳־1 * 3 4 3 1 3 :0 : 35101־51 * 3 3050:1 * 1543 5135
4 :־ 1 * 305 0־ 111:3 034 -* 0־ 3301,3 431:3 161 0 1 3 :0 1
53 515511־ 0 03 51030: 54 30 1־311־ 003 10 * 33 41 * 3 0 5
׳ * 111 0 0 4 3

׳ .6 6 4 4־ 13 4 6־ 6
4א-י .6־ 166413 66411! 14644). .6 4 6
46614

וחוח -ונו 11א

בהופעות אלה נדמה היה שגולדה נכנסת לפעמים
למצבים של טישטוש ואיבוד הכרה רגעית, מדברת
שלא לעניין, והקשר בין משפטיה נעשה יותר ויותר
רופף.
לדוגמה מביאים את הצהרתה האחרונה כי עמידתה
של ישראל בקו התעלה היא ״הכרח תרבותי־רוחני
לעם היהודי.״

ראשי העבודה יודעים אומנם בי גולדה
נהנית מפופולאריות עצומה, ובי אם תחליט
לרוץ פעם נוספת לבחירות, לא יובלו
למנוע זאת ממנה. הכעייה היא רק איך
להמעיט את מיספר ההופעות הפומביות
שלה, בדי שהגילויים החריפים של הזיקנה
שהתגלו אצלה לאחרונה, לא יכיבו את המאזינים
לה והצופים בה.

העלאה האחרונה שבכר היתה עם העלאת
מחירי הנסיעה כאוטוכוסים.
אירגון בעלי המוניות סיכם לאחרונה עם מישרד-
התחבורה תעריף חדש המבוסם על קנה המידה של
תעריף הנסיעה הקבוע במונית ספיישל בין תל־אביב
לחיפה 90.5 :ל״י למרחק של 101 קילומטר. לפי בסיס
זה ישלם בעתיד הקרוב כל נוסע במונית בנסיעה
מיוחדת בקו בינעירוני 2,5ל״י עבור הקילומטר הראשון
של הנסיעה ועוד 88 אגורות לכל קילומטר בינעירוני
נוסף.

מדון כחוו־ שח ס ד
בחורשת טל שליד קיבוץ דן בגליל העליון, עו־

הקצין ה ב כי ר יהיה
רא ש מטה ה ב חי רו ת
של ה רי ב ר לי ם
הקצין הבכיר העומד להשתחרר מצה״ל
ולהצטרף לצמרת המיפלגה הליברלית, יהיה
כנראה ראש מטה הבחירות מטעם המי־פ־לו.ה
הליברלית כמטה המשותף שלה עם
חרות בנח״ל. אם עזר וייצמן לא יסכים
לכהן לצידו בראש מטה הבחירות של חרות,
לא מן הנמנע שהקצין הבכיר יעמוד כראש
מטה הבחירות של גח״ל בולו.
בינתיים הבהיר אותו קצין בכיר לראשי הליברלים,
שאין הוא מעוניין להתמודד על תפקיד ראש
עיריית תל־אביב. הוא רוצה מקום ריאלי ברשימת
המועמדים לכנסת, והוא מתכוון, כך הבהיר, לפעול
לצירוף הליברלים לקואליציה הממשלתית, מתוך
מגמה שיינתן לו תיק של שר מטעם המיפלגה הליברלית.

לדהמ בי כהאת
ונ מר ח סגכלג ח ה
ראשי מיפלגת העבודה הובאו בשבועות האחרונים
מיספר פעמים במבוכה נוכח התבטאויותיה של
ראש־הממשלה, גולדה מאיר, באירועים פומביים.

ביז ב ח 0 *903
ב ,.סולל בונה׳׳
סערת רוחות עלולה להתחולל בהברת
העובדים ההסתדרותית באשר יסתבר בי
מנכ״ל חכרת ״סולל כונה״ הקציב פבום של
ב־ 150 אלה ל ״י, להוצאת שני ספרים שיפארו
את החכרה הקבלנית ההסתדרותית כיובל
ה־ 50 שלה.
לכתיבת הספרים נשכרו שני סופרים: אליהו
בילצקי, הכותב ספר עבה בן שני כרכים, ושלמה
שבא, המחבר ספר בכרך אחד. כל אחד מהם יקבל
סכום של כ־ 40 אלף ל״י תמורת עבודה שהחלה עוד
ב־ .1971 על סכומים אלה יתווספו הוצאות ההדפסה
של 30 אלף עותקים של כל ספר, כמיספר עובדי
סולל בונח.
בראש הוועדה הציבורית של מערכת הוצאת
הספרים הועמדה ראש־הממשלה, גולדה מאיר, שהיתה
מזכירת סולל בונה בשנות ה־ ,30 עת פשטה החברה את
הרגל ונסגרה. בראש המערכת בפועל הוצב ברל רפטור,
שאינו מקבל שכר.

בכוונת ראשי ״סולל בונה״ לחלק את
הספרים לעובדים בחודש ספטמבר, שהוא
החודש בו עומדות להיערך הבחירות להסתדרות,
אם לא יידחו למועד מאוחר יותר.

מינו פוליס למרכז
האולימפי כחל ־ אכיכ
צפוייה תסיסה בקרב עובדי מחלקת החינוך והנוער
של עיריית תל־אביב על
רקע כוונתו של ראש העיר,
יהושע רבינוביץ /למנות
מינוי פוליטי למוסד ספורטאי
מובהק.
הכוונה היא למרכז האולימפי
של תל־אביב שהעירייה
החלה בהקמתו ב-
מיסגרת פארק הירקון. המרכז,
שיהיה הגדול בסוגו
בארץ, חייב להיות מנו

הל על־ידי איש מיק־צוע
מובהק, טוענים
עובדי העירייה העוסקים
כתחום זה. לעומת
זאת הבטיח ככר
רכינוביץ׳ את ניהול
המרכז לנחום רז, מצעירי
מיפלגת העבודה
ומנאמני הגוש ה
מפא ״יי.

יח״קרו
181 בין הגופים המשתפים פעולה עם
מחתרת הפלסטינית נמצא גם אירגון ,
מחתרתי כאסקי, בדרום צרפת, שיש לו
אפשרויות רבות.

הדבר נתגלה אגב חקירת פעולותיו של איר-
גון בלתי־חוקי בשם אט״א( ,ראשי התיבות של
״ארץ הבאסקים וחרות״) ,גוף לאומני הדוגל בהקמת
מדינה באסקית עצמאית ומאוחדת. כיום
מחולקת ארץ הבאסקים בין ספרד ובין צרפת.
הבאסקים הספרדיים מנהלים זה מכבר מערכוד
טירור רצופה, בעוד שהמחתרת בצרפת מסתפקת,
לפי שעה, בהגשת שירותים לאחותה בספרד. תוך
בדי כך היא משתפת פעולה עם חמחתרת הקא־טאלאנית
והמחתרת הגאליצית בספרד, דצמבר
השחור הפלסטיני, הצבא האירי הרפובליקאי, התנועה
הכורדית בעיראק.
מד להיבנות מלון של 300 חדרים, שייבנה כולו
מצריפים פיניים. את המלון מתעתד להקים

משקיע אמריקאי בסיוע משרד התיירות
ורשות הגנים הלאומיים.

אור׳ זוהר
בסרט
של ג׳ורג׳ עובדי ה?
במאי הקולנוע הישראלי אורי זוהר עשוי לככב
בסירטו החדש של הבמאי ג׳ורג׳ עובדיה, במאי הסרט
נורית, שעורר עליו את זעמה את הביקורת הישראלית
אשר האשימה אותו בלבנטיניות מופרזת.
סירטו החדש של הבמאי העולה מפרס, שהוא סרט
פעולה קומי, נכתב בידי שחקן קולנוע איטלקי וישות־פו
בו שחקנים ואנשי מיקצוע איטלקים.

אורי זוהר הסבים בנראה לקבל את ההצעה
לשחק כסרט, אחרי שהוצע לו הסכום
הגדול כיותר ששולם עד בה לשחקן ישראלי
עבור הופעה כסרט ישראלי.

אור־ גלר

מחירי

יופיע

נסיעות

ב מ חז מרבב רו ד ב ״ ?
במוניות בינעירוניות
סגן־שר הקליטה ח״ב שלמה רוזן (מפ״ם) וסגן־שר התחבורה גד יעקובי בכנסת

מחתרתצרמ תי ת
ל עז ר ת
יידצמבר ה שחור

מחיר הנסיעות המיוחדות
במוניות כקווים
הבינעירוניים
יתייקרו כמידה ני•
ברת, וזאת כנוסף ל
עושה
הלהטים ומאחז העיניים הישראלי
אורי גלד, שלפני שנתיים שיגע את ה מדינה
בהופעות ה״טלפטיה״ שלו, עשוי
להופיע במחזמר שיועלה על אחת הבמות
כברודביי.
גלר, שיצא לפני מיספר חודשים לסיבוב בחו״ל,
במטרה לנסות את כוחו במדינות שונות, עורר התעניינות
אצל מיספר אמרגנים אמריקאיים. עתה מוצע
לו, כנראה, להופיע במחזה שגיבורו יהיה נוכל עושה־להטים,
שנכליו נחשפים לבסוף לעיני כל. גורמים
ישראליים יהיו כנראה שותפים בהפקה כזו אם תתממש.

111111
§!1111111

דיפלומט-הסכין החדין
החד והעדין

דיפלומט פלסינום פלוס

פ ר סו ם ד״ריעקבס ון

דרת לוי
י חי

ד צ מן

327

ת ל -אנ ד ב

123456

ת א רי ך

ש ל מו ל פ קו ד ת .

(001

!711
דיסקונס לישראל נע״ 6/1141) 110. 1* 1 0ז500₪ו110ו/מ$ו
ת ל ־ א בי ס — ה סני ףהרא סי -ר חו ביהודהה לוי .27/79ט ל 45 .לי• ל 5 101.ץ — 2 7 /2 9 6 (10^ 3 1-1310\/׳וו׳\ו 01-7ז

11 010־2

הדוד הבטוחה.ושחה וחנוויסת ביותו לתשלום
אם ב ר צונ ךלקבל

ל כ ׳,ח ך חו סרהסברה

מלא נא ח לו שזה

< ל כ בו ד
1ת. ד1836 .
] ת ר־ א בי ב

נאלשלוחליעל 1ןהסברהעל
השליחהחרש ־ שיק עם חצלו־.

כתובת 1 ...

ע כ שיו תוכל לקבל בבנק די ס קונ ט פנק ס שי קי ם ש עלי ה ם תודפ ס
תמונתך. זהו פנק ס ה שי קי ם ה אי שי ביותר ש הו צ ע לך אי פעם
ע׳׳י בנ ק בארץ.
לבחירתך שי קי ם מוד פ סי ם בהידור רב ב שני צ ב עי ם: תכל ת וכתום
עם כ רי כו ת מיוחדות.
שיק ע ם תצלום נועד גם לבעלי ח שבונו ת מ שו ת פי ם ועל ה שיק
תודפ ס ת מונ ת שני בני הזוג.
שיק עם תצלום -גם לבעלי עסק. תוכל להזמין, מוצר, סמל
מס חרי, תצלום חזי ת או פנים של בי תהעסק ועוד ועוד.
הכנס לסניף הקרוב ביותר של בנק די ס קו נ ט והזמן פנקס שי קי ם
עם תצלום.
שיק ע ם תצלום -עוד סיבה טובה מדוע כדאי לך לפתוח ח שבון
שי קי ם בבנק די ס קונ ט.
שיק עם תצלום -שרות חד ש בלעדי של

! • בו רן ו גנו
רז / 1< 1

..נחמד רואות ניצד אנחנו נואים בעינינם ,,,הגיב
ראש עיריית ת־־א ראהו שואה את הסאטירה נגדו
פים, מרטיבים את קירות הדירה.
נוסף לעוגמת־הנפש של
הזוג הצעיר, נאלץ עוד בירח-
הדבש לעבור לדירה אחרת. ועוד
משמיצים שמנכ״ל שיכון
עובדים, אברהם עופר, עשה
טובות לאח״מים.
9כאשר מלאו למנכ״ל
כלל אהרון דברת 40 ,שנה,
חפצה מזכירתו להגיש לו תשורה
אישית. אולם דברת היה
עסוק כל־כך שהמזכירה לא
הצליחה למצוא זמן פנוי לארגן
לו מסיבה צנועה. לבסוף,
הצליחה לצוד אותו לאחר שרשמה
ביומנו פגישה פיקטיבית
עם מנהל בנק ידוע. במקום
מנהל הבנק, נכנסו אל דברת
המופתע המזכירה וצוות העובדים,
איחלו לו יום־הולדת
שמח.

העולה הנצחי מברית־

המועצות, גרישה פייגין,
ראה השבוע ברכה בעמלו. לפני
כשנה הוא השתתף, במיס־גרת
מסע שערך בצרפת, למען
המגבית, בפגישה עם חברי
אירגון האו.א.אם. לשעבר. השבוע
קיבל פייגין מכתב הממנה
אותו לחבר כבוד באיר-
גון, המטפל היום בפליטים ואסירים
צרפתיים ויהודיים המוחזקים
עד היום על־ידי ה־אלז׳ירים.
9מכתב
מברית־המועצות
שהגיע בשבוע שעבר לאחד
מפעילי ההסתדרות, מספר כי
היהודים שם הציבו שלט זיכרון
על הבתים בהם התגוררו
בלנינגרד יצחק שדה ויוסף
טרומפלדור כשהיה
קצין בצבא הרוסי. המשטרה
החשאית הורידה את השלטים
משני הבתים. אבל היהודים לא
ויתרו ותלו אותם שוב אחרי
שלושה ימים. הפעם לא הסתפקה
המשטרה החשאית בהורדת
השלטים, הציבה סביב הבתים
משמרות של שוטרים.

בראנדופומפידו

רות, אשתו של ראש־ממשלת
גרמניה וילי בראנד, בשימלת
משי וקונות, בחברת אשתו של נשיא צרפת דורד פומפידו,
בשימלת תחרה יקרה, במסיבה בשגרירות הגרמנית בפריז,
9ראומה וייצמן, אשתו
של אלוף (מיל ).עזר
וייצמן, ערכה השבת מסיבה
לכבוד אחותה, רות דיין,
לרגל צאת סיפרה ואולי, לאור.
הסביר עזר באותה מסיבה: שני
דברים אני לא יכול להוציא
לראומה מהראש: את החינוך
שקיבלה בשומר־הצעיר ואת

משה דיין.

9באותה הזדמנות הסביר
וייצמן מדוע אינו כותב את
הספר, שהוא עסוק עתה בחיבורו,
בשפה האנגלית :״פשוט,
האנגלית שלי אינה מספיק
גרועה כדי לכתוב אותו באנגלית.״
רות דיין, שאף היא
כבתה יעל, כתבה את ספרה
באנגלית, סלחה לגיסה על העקיצה.
9במסיבה
סגורה שערכו
העובדים הבכירים של עיריית
תל־אביב השבוע, בקאברט הסאטירי
בתל־אביב, נכח בין
ה שאסגם ראש עיריית תל-

אביב יהושע רבינוביץ.
לפני תחילת התוכנית הסאטירית
איך אנחנו נראים, עלה
לבמה בעל המועדון יעקב
אג מון ואמר :״אם התוכנית
תפגע בכם ישירות, תדעו ש זאת
מטרתה: להראות לכם איך
אתם נראים בעיני הסאטירה,
ואיתכם הסליחה.״ למרבית הפלא,
גילו אנשי העירייה הב נה
למתרחש על הבמה, מחאו
כפיים. רבינוביץ עצמו, שחזה
רק במחצית הראשונה של התוכנית,
הביע את דעתו עליה:
״אבל זר. היה יכול להיות נחמד
יותר אילו ויתרתם על ני-
בולי־הפה, שהם לגמרי מיותרים.
אבל בכל זאת זה נחמד,
לראות איך אנחנו נראים.״
9לאהרון־זאג (״רוני״)
דיסנצ׳יר ,,בנו של אריה
דיסנצ׳יק, עורך מעריב, יש
צרות בדירה החדשה שלו. רוני,
שהתחתן לפני מספר שבועות,
נכנס לגור בדירה חדשה
של שיכון עובדים בגבעתיים,
גילה כי צינורות המים דול
9מרוב
נסיעות בעולם
כדי להחתים אמנים מפורסמים
על חוזים להופעות בארץ, התבלבלו
מושגי הכסף לאמרגן
מרקו שדה, שהביא לארץ
בין השאר את המלאך, רוג׳ר
מור, הילדה המשפחתית כאפי
והזמר העיוור ריי צ׳א־רלם.
השבוע, כאשר נפגש
מרקו עם ויקי דאואים,
אמרגנו האירופי של הזמר
אגדי ויליאמס, התעניין
בתנאי הבאתו של הזמר
לארץ .״עשרת אלפים לירות
תמורת ההופעות,״ אמר לו האמרגן
באנגלית. מרקו, ששמח
על המחיר הזול, כתב מייד
צ׳ק על עשרת אלפים ל״י.
״לא,״ תיקן אותו האירופי,
״עשרת אלפים לירות שטרלינג.״
כשהתבררה למרקו
טעותו והוא עשה את חשבון
ההפרש בין הלירות הישראליות
ללירות שטרלינג, ביקש להיפגש
אישית עם הזמר .״הוא
מופיע עכשיו בלאס־וגאם,״ גילה
לאואיס. מרקו ארז את
המזוודות, טס ללאם־וגאס. תוך
כדי המשא־ומתן, פנה מרקו ל-
ויליאמס בחיוך :״אני מוכן ל תנאים,
אבל בתנאי שתביא
איתך את הדוב,״ כשהוא מת כוון
לדוב אוכל העוגיות ש הופיע
עם אנדי ויליאמס ב-
סידרה טלוויזיונית. תשובת הזמר
:״עם העוגיות או בלי?״

צולע קלות ומבוייש
אגשים קשות הסתובב השבוע מנהל-
התיפעול של מועדון־השיט ה־תל־אביבי
סנפיר, יעקב (״קובי״)
אשל. כאשר נשאל לפשר
צליעתו, נאלץ קובי —
צנחן ותיק בצה״ל, המבלה את
שבתותיו הפנויות בצניחה
חופשית בעין־שמר — לגלות
את האמת: לאחר קרוב למאה
צניחות, בהן לא נפגע אף פעם
— דילג בשבת האחרונה מעל
מירפסת ביתו אל הגינה, והצליח,
מגובה מטר וחצי, לנקוע
את רגלו.
3טפח מחייה הפרטיים

של הדוגמנית קארין דונסקי

נחשף השבוע במריבת שכנים.
קארין, שהתרגזה על השכנה
המתחלקת איתר. בקו הטלפון
המשותף, בגלל שדיברה בו במשך
שעה, עלתה אליה ב־אחת־עשרה
בבוקר ופגשה אותה
בפיז׳מה. הדבר העלה את
חמתה של הדוגמנית הבלונדית
שצעקה לעבר השכנה הנמצאת
בחודשי הריונה האחרונים:
״אני צריכה את הטלפון בשביל
לעבוד, לא כדי לנהל שיחות
עם חברות, כמוך. אני בן־
אדם עובד. אני לא עושה סקס
בלילה וקמה באחת־עשרה בבוקר!״
מסתבר, שלדוגמנית הזועמת
היה קשה להרגע, שכן
גם בחדר המדרגות המשיכה
לצעוק לעבר השכנה הנדהמת:
״קסוקרית, אידיוטית...״
9השכנים בביתו של המרצה
לדרמה בחוג לתיאטרון
באוניברסיטת תל־אביב
אברהם (״אבי״) עוז, הופתעו
ממיצעד החתיכות שהתדפקו
בשבוע האחרון על דלתו

של המרצה הצעיר. אחד השכנים
העיז ודפק בדלת, שמע
קריאה ״יבוא!״ נכנס פנימה,
מצא את אבי שוכב מכוסה במיטתו
.״מה קורה אצלך בזמן
האחרון?״ הוא התעניין. אבי
הרים את השמיכה והראה לו
רגל עטופה כולה בגבס, עליה
התנוססות חתימות רבות בכתב
נשי .״זזה לי העצם ברגל,״
סיפר אבי ,״ושמו לי
אותה בגבס. עכשיו באות התלמידות
שלי ובשימחה לאיד
חותמות את שמן על הגבס.
אחת אפילו כתבה, :כך יעשה
לאיש שנתן לי ציון גרוע!״׳
9הפתעה נגרמה השבוע
למנכ״ל מפעל אורפלקס בחיפה,
עמי קרדינסקי, כאשר פתח
חבילה שהגיעה אליו בדואר
מאיטליה ומצא בתוכה עיפרון-
השהייה. רק לאחר שבחן היטב
ומרחוק את החפץ ואת
הכתובת שאחרי המעטפה, העיז
לקחת את החפץ בידיו.
אז התברר לו כי זהו עט בצורת
עיפרון־השהייה ששלח
לו אחד מידידיו המנהל מפעל
לצבעים באיטליה, כבדיחה.
9מסתבר שהשיר המפורסם
היו לילות לא נולד בלילה
רומנטי דווקא. כך על־כל־פנים,
סיפר מחבר השיר המשורר
יעקב אורלנד, בתוכנית
גלי צה״ל, היו לילות שבעריכת

דן אלמגור ואליעזר דר:

אביו של אורלנד היה נוהג לפזם
בדרכו לעבודה נעימה חסידית,
אך הירבה לזייף ושינה
את לחנה מדי יום .״כדי לש מור
על המנגינה האמיתית,
חיברתי לה את המילים הידועות
של היו לילות.״

לאחר הפסקת האש. דודו יצא יחד עס כתב הטלוויזיה האיטלקית,
מארצ׳לו אלסנדירי לצלם את הפסקת האש. שניהם נפצעו באחת
התקריות, בשטה שצילמו גוויות של נשיס ויאטינאנזיות
שנדרסו על־ידי טנקיס. דודו נפצע מרסיסים בבטנו וברגלו.

מכתבים
השיניים החדות

הצלחה

של הדתיים

כהו

״העולם הזה״ ,1847 מכתב למערכת
על הנושא: מלחמה חוקית
בכפייה הדתית.
הקורא אלכס קפלן קורא, לנו הכופרים
בדת, לצאת למלחמה בכפייה הדתית.
בתור תרגיל הוא מציע לפרוץ את מח סומי
שכונת מאה שערים. ובכן, מסתבר
מנסיונות העבר שתרגילים מסוג זה אפי לו
לא מדגדגים את הכפייה. לא המעבר
החופשי דרך שכונת דתיים היא הבעייה,
אלא חסימתם את הדרכים החופשיות של
החילוניים. זה מתחיל בטקס האלילי ה ברברי
של כריתת העורלה, נמשך בעליה
לתורה של הבר־מצווה, ונגמר בטקסי ה־נשואין
והקבורה. שלא לדבר על חסימת
שירות האוטובוסים בשבתות.
לשום מלחמה בכפייה אין סיכוי ל-
נצחון כל עוד אין לה האומץ למרידה
של ממש, דהיינו: לומר ל א (ב־א׳ רבתי!)
למוהל ולרב!

אין לכם מושג איזו הצלחה יש להעולס
הזה בדנמרק. החתיכות שלנו כאן ממש
חוטפות את העיתון ברגע שהוא מגיע,
כמו שאתם יכולים לראות בתמונה.
הן כל־כך מתלהבות, שהן לא מספיקות
אפילו להתלבש. זאת שאתם רואים בתמונה,
שמה בנטה לרסן והיא בכלל לא
מה שאתם חושבים. היא בסך הכל אחות
בביודחולים. היא עוד לא יודעת כל-כך
טוב עברית, אבל היא בחורה צייתנית וממושמעת
ומבטיחה ללמוד בקרוב.
א. ראוכני, דנמרק

2£ 1נ
הדיור! ההיסטורי

אחות כנמה לרסן
צייתנית וממושמעת

״העולם הזה״ ,1840 סיפור ב״אג־שים״
,איך השתלט אלוף (מיל).
אברהם יפה על קיבוץ גית־אלפא.
מצאנו בעיתונכם רשימה קצרה :״איד

״...ב־ 1940 עלה להתיישבות, ליד בית־אלפא,
קיבוץ ניר־דוד — כשאחד ממת־יישביו...״

ואני
רוצה גם לנסות להסביר לעורכים כיצד צמח המשפט
הזה: היה זה.
במקורותינו כתובים פעלים בהווה בצירוף כינויי גוף בשתי
מאחר ואין שום חילוני שיעז לנפץ את
אזיקי האופנה הדתית הנצחית ולצאת
מהתלם — נשארות הדרכים החילוניות
חסומות.
מדי כמה שנים מתארגנת קבוצת אנשים
למלחמה בכפיה הדתית. אך הם חסרי
אונים. אין להם שיניים, הם רק נובחים.
וצריך לנשוך. הדתיים מחזיקים היטב
ברסן שלנו כי יש להם שיניים חדות
והם נושכים.
זאב גזע, חולון
שר המיליוגדיס
לוא רצה פנחס ספיר לא היו כל התייקרויות.
שר־האוצר, שר המיליונרים בישראל,
הוא המעוניין בהתייקרויות, ואז
השכירים נעשים יותר עניים והמיליונרים
של ספיר יותר עשירים.
אוי לסוציאליזם של ספירים, מאירים,
בר־לבים •ושמשיהם ממפ״ם!
ד״ר רענן מילשטר, נתניה
פירסומת חינם

ביום שישי דד ,2.2.73 ציפיתי בתוכנית
הטלוויזיה יומן השבוע, ושמחתי לראות
שהחלו שידורי הטלוויזיה המסחרית בארץ.
כוונתי לקטע בו הוצגה פירסומת לחברת
פדו, במיסגרת הכתבה על מחירי חלקי־חילוף
למכוניות.
בכתבה נראו בזר אחר זו מכוניות פדו
מדגמים שונים וסמלי פדו על חלקי החילוף.
אשמח
לדעת את הכתובת להזמנת פר סומת
״חינם״ למוצרים אחרים.
מידה וורפשטיין, חיפה

שמואל הרמוני,

ארכיון ניר־דוד, ניר־דוד

רגע שלעברית
כאחד מקוראי עיתונכם הוותיקים, שעיסוקו ומלאכתו
בלשון העברית, אני רוצה להעיר על שיבוש רווח מאוד שכל
עיתונאיכם משתמשים בו מבלי דעת שאכן שיבוש הוא.
העיתונאים כותבים במאמריהם: היה זה, הייתה זאת, היו
אלה, היו אלו, הייתה זו. דין הוא שידעו שסדר המילים בעברית
מחייב כאן שהכינוי הרומז בא לפני הפועל (במיקרה: היה)
ולא אחריו. סדר המילים הזה, הנקוט בעיתונים, בא מן הפולנית.
בפולנית: היה זה, הייתה זאת, היו אלה כשהפועל קודם לכינוי
הרומז או לכינוי הגוף. בפולנית גם אומרים: הייתה היא, היה
הוא, היו הם, היו הן במקום: היא הייתה, הוא היה, הם היו!
בעברית: זה היה, זו הייתה, זאת הייתה, אלה היו, אלו היו !
ולא: היה זה, הייתה זאת, הייתה זו, היו אלה, היו אלו!
זה סדר המילים בעברית ואין לשנותו ומאחר שאנו דוברים
עברית ושומעים עברית דין הוא שגם נכתוב עברית !
ועברית אין פירושה רק מילים עבריות אלא פירושה סדר
מילים וסגנון עבריים. אפשר לכתוב ספר שלם באנגלית וכל
עוד סדר המילים עברי הוא גם הספר יהיה עברי ואפשר
לכתוב ספר כתוב במילים עבריות ובלי שום מילה לועזית ואף־על-
פי־כן הספר יהיה ספר לועזי משום שסדר המילים הוא לועזי!

לטובת הקוראים צריך לדייק בתאריכים
בתולדות ההתיישבות.

המנב״ל
והמלצריות

דרכים: יש כתוב: אני יודע את הדבר הזה ויש כתוב: יודע
אני את הדבר הזה. יודע אני ואני יודע. שניהם עברית מצוינת.
וכן :״יודע הוא״ ו״הוא יודע״ ״יודעים הם״ ו״הם יודעים״.
יש חושבים שמי שאומר :״יודע אני״ ולא ״אני יודע״ מדבר
עברית ״גבוהה״ יותר וטובה יותר. זו שטות! ״אני יודע״ ר
״יודע אני״ באותה דרגה הם ואך נדמה שזו טובה מזו.
מן המבנה ״יודע אני״ שרבים חשבוהו לעברית טובה יותר
ו״גבוהה״ יותר צמח ״היה זה״ וחבריו. חשבו שמי שאומר ״היה
זה״ או ״הייתה זאת״ מדבר טוב יותר ממי שאומר ״זה היה״
״זו הייתה״.
״״יודע אני״ ו״אני יודע״׳שניהם נכונים ושניהם טובים ואין
אחד עולה על חברו. לעומת זה אין בעברית גם ״היה זה״ וגם
״זה היה״ אלא רק ״זה היה״.

מעתה, אני מקווה, יתקנו העיתונאים והעורכים את כתי בתם
ויכתבו: זה היה, זו הייתה, זאת הייתה, אלה היו, אלו
היו ולא להפך!
ואגב, העובדה שכתבתי גם ״אלה היו״ וגם ״אלו היו״ איננה
צריכה להביא לידי מחשבה שיש הבדל בין השתיים! פעם חשבו
ש״אלה״ מכוון לזכרים ו״אלו״ לנקבות אבל זו שטות .״אלה״
ואלו״ מכוונים גם לזכרים וגם לנקבות ואין הבדל!
חיים נקר, בת-יס

השתלט השומר־הצעיר על קיבוץ בית-
אלפא״.
בין היתר כתוב שם:

הנכון הוא שקיבוץ ניר־דוד עלה להתיישבות
ב־( 10.12.1936ב ׳ דחנוכה תרצ״ז)
— כראשון לישובי חומה ומגדר.

״העולם הזח״ ,1847 סיפור ב״אג־שים״
על מנפ״ל ״כור״ מאיר
עמית העומד בתור עם מגש ביד,
במסעדה בבית המרכז החקלאי.
ברוב להיטותכם לשבח ולפאר את צניעותו
של מנכ״ל כור האלוף (מיל ).מאיר
עמית (דבר נכון ויפה כשלעצמו) ,פגעתם
בגסות בכבודם של שאר המנהלים, המג־כ״לים
והמזכ״לים היושבים בבית! ובכן
לידיעתכם, כולם כאחד עומדים בתור עם
מגש בידם; המסעדה מבוססת על שרות-
עצמי, ואין בה כלל מלצריות או מלצרים
; מה שנכון הוא — היא עממית למדי.
דבר נוסף: הבית איננו בשום פנים ואופן
בית כור אלא — בית המרכז החקלאי,
של כור. לתנובה, לתנועת המושבים,
לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ולאירגונים
המקצועיים־החקלאיים (בפלחה, לול, דבש
וכר) — יש בו חלק ונחלה.

כועז אפדבאום,

עוזר למזכ״ל ההסתדרות החקלאית, ת״א
• כתב העולם הזה שסעד במסעדה,
ראה את מנכ״ל כור מאיר עמית עומד
בתור עם מגש ומלצריות נושאות מגשים
עולות במעלית לקומות העליונות של הבניין.

עוול־
לאבאקובנר
״העולם חזה״ ,1843״גיבור
מרד הגיטו הואשם בהפקרת
יהודים״ ,על הא שמותיו
של הילל זיידל
את אבא קובנר.
מזה שנה אני מרכז את פעולות
מורשת — אבל אני כותב לכם כאדם
לאדם, כיהודי ליהודי ועל אחריותי האישית
בלבד.
עיתונכם — גרם עוול משווע לאבא
קובנר. יש לי קצת נסיון בעבודה ציבורית
וגם המתרחש בעיתונות אינו
זר לי. אני גם מסוגל להבין, מה מניע
אותכם ואיו הרשימה נראית בעיניכם.
אינני צריך להציג בפניכם את אבא
קובנר, את עברו ״שם״ .אינני מעלה
על הדעת שאתם נכונים לתת בעתונ־כם
מקום לדבר — שהוא בבחינת עוול
אישי ויהודי שקשה לשאתו. והרקע -
הוא רקע השואה האיומה מכל, ועמידתו
של אבא קובנר וחבריו בה. אבל
— הדבר פורסם בעתונכם. כאילו עוד
״פרשה״ בין כל הפרשות האחרות
ואתם בטח יכולים להשיב: אם האיש
אינו אשם יתגונן ויעמוד על שלו.
איני מעלה על הדעת — שאי-אפשר
לפנות למצפונכם האנושי והיהודי, שהפניה
היא בבחינת מעשה ילדות או
נאיביות נלעגת. שהתשובה הפורמאלית
והצרכים של העיתון — הם התשובה
היחידה שיכולה להיות בפיכם.

הרבה מאוד דברים — ישא אותם
הרוח והזמן ישכיח אותם. העוול שנגרם
הפעם — הוא שייך לתחום אחר.
לא בכל מותר להתעלל — אם מאחורי
הכל קיים מצפון ואחריות יהודית
ואנושית ומצפון.
מדוע אני כותב לכם ז
אני רוצה להאמין, שאתם מסוגלים
להעצר לרגע ולראות את הדבר שנעשה
בעתונכם — כפי שחייב לראותו

אבא קובני
מצפון יהודי

עיתון יהודי הלוחם מלחמות שנראות
לו כמצפוניוח.
ואם איני טועה בהערכתי זו — הרי
אני פונה אליכם וקורא לכם, לנסות
לתקן את העוול שנגרם לאבא קובנר.
איני יודע איך. אין לי מה להציע
לכם. אם תרצו לתקן — אני סומך
עליכם שתדעו איך וכיצד. אם העוול
הזה אינו מטרידכם — הרי תעברו על
פנייתי זו לסדר היום בהסבר כזה או
אחר ואני אלמד עוד לקח על טיבו של
הג׳ונגל שלנו והאישים הפועלים בו
ונואמים וכותבים את אשר הם מוצאים
לנחוץ ולמועיל להם.
מכתבי זה, איננו רק אישי. איש
אינו יודע עליו. מאוד ייתכן והוא
באמת אינו אלא רק נסיון נאיבי נלעג.
ובכל זאת — אנא רשמו בפניכם
שכותב לכם אדם שמסרב להאמין,
שלא המצפון והאחריות ההיסטורית
הם העומדים מאחורי פעילותכם על
הבמה הציבורית שלנו.
יהודה טוכין, בית־זדע
. 0העולם הזה לא גרס עוול לאבא
קובנר, כי אם פירסס בדייקנות טענה
שהושמעה נגדו על־ידי איש־ציבור
ידוע, הילל זיידל, ואת תשובת אבא
קובנר עצמו. בינתיים חזר בו זיידל
מטענותיו העיקריות, ובזאת חוסלה,
כנראה, הפרשה, מבלי שנפגעה דמותו
של קובנר כלוחם גיטו וילנה.

פ ר סו בו אדמו ! ב ע־כו

ע ש לי שי ת
בהר לג ב ר
ח ח אפטר עו״ב גולדן דיין
מ בי ר בו ש ם מיוחד בתוספת מנ טור ה מ קנ ההדגשת רעננו ת
שעות רבותראחרה גי רו ת

טבק דו סבון
ה שירוב ה מו שרםשר סבון ואר סבון בני חו חגב רי מרענן,
מערה קוגף עשיר. שומר ער ה שמנוניות הטב עי ת ומונע
״בו ש העור.

חח היד טוגיק
מרענן ומעצבאת שיער הראש ושומר ער ב ד קו ה טבעי,
ר סי רו ק ק שק שי ם
מכיר ז, מ ^ 1-1£ז 0ז א ^ ק
וחומר מיוחד ו>/ו / 2 0 /7 0 /מ ק המחיי האת שורשי השיער.

תעריפון המ]׳1ים של
החל מ״1.2.1973

סיקורת

ה עו צ ס הו ה
ל שנה ב לי רו ת הוצאות משלוח
מחיר העיתון

דמי ה מנוי בארץ

לכל ארצות תבל בדואר רגיל

ל־ !/2שנה

מחיר העיתון
הוצאות משלוח

100

= 105

ד מי ה מנוי לאר צו ת חו ץ ב דו א ר אווי ר

לכל ארצות אירופ ה ו איר אן
ל קפ רי סין
ל ארצו ת -הברי ת ו קנ ד ה
לאוגנדה, טנזני ה, א תיו פי ה, גאנה,
קני ה, ניגריה, חוף השנהב, ת אילנד
לדרום א פ רי ק ה, ז מביה ורודזיה
למק סי קו ופנ מה
ונצו אלה, ברזיל, ארגנ טינה, קו לו מ בי ה, פרו ויפאן
ל או סטר לי ה וניו-זילנד

80 105 100 135
150

בב 133
— 124
— 164

168 193 188 223
238

69 64= 84

99 96 114
121

ארס בוכוואלד, ההומוריסטן האמריקאי
הידוע, הביע את דעתו על הטלוויזיה האמריקאית
:״מדוע הצליחה אנגליה לשלוט
בעולם 200 שנה, ואילו ארצות־ה־ברית
הגיעה בקושי ל־ ? 25 הסיבה פשוטה:
אז לא היתה טלוויזיה.״ או ליתר
דיוק, הסביר בוכוואלד, בהמשך הסאטירה
שלו :״לורד אנגלי אחד המציא את
הטלוויזיה ב־ 775ו, והציג אותה בפני מלך
אנגליה. כשזה פתח את המכשיר וראה
את חייליו טובחים מורדים אמריקאים
בבוסטון, ציווה מיד לקבור את ההמצאה
עמוק באדמה. עד אשר בא ארכיאולוג
אמריקאי, והוציא אותה לאור. ומאז, משופעים
כולנו כל־טוב.״
מעניין מה היה כותב בוכוואלד אילו
ראה את הטלוויזיה הישראלית.

ספרי ם
סימור לידד 1
י שר מהחי•
״יש לי א ח״ ,״ז רי ק ה׳ /״תמר
ו אי לנ ה׳ /״יעל נוסעת לירושלים״.
הוצאת א. לוין־אפשטין בע״מ.
כתבה: י מי מ ה שרון. ציירה: איה
שמואלי.

בשרות

וזבן או וזבח ר.ת1ייס 1ל שחדו.
החובניות שלאחר השחרור הולכות ומחגבשות,
כל חוכרת דורשת אמצשס.

חסכון חודשי קטן או הפקד ה חד פעמיו! בתנכנית

חסו §חיי§8
מבטיחיס: ריבית הצמדה למדד הסחירים
פטור ממס הב 1ס ה

תוספת מענק של 50/0
זכות לקבלחה

מישהו שמע צבד ישראלי וחמוד מנסה
לדקלם שיר? מישהו קרא נסיון השתור־רות
של ילד ישראלי, גאון צעיר וממוצע
בזמן האחרון? בדרך כלל, למישמע שניהם,
מסתמנת פריחה בעורו של המאזין.
הופעתם של ארבעה סיפרונים אלה הם
משב־רוח רענן לאמהות מתלבטות, ולכל
מי שהיה רוצה כי בנו יתייחס לספר
ביותר אהדה משהוא מתייחס למדרכה.
מסתבר שללמד לאהוב איננה תורה
חינוכית י ניסתרת. הנה, כל אחד מהסים־
דונים מספר סיפור כל כך פשוט, סיפור
״מהחיים״ ,עד שאף אחד לא היה חושב
שהוא מספיק חשוב לספר אותו לילדים.
אבל הוא דווקא כן חשוב. כי כל
ילדה פוחדת לקבל זריקה ׳,כמו נירית.
וכל ילד מתעצל לפעמים לקום מן המיטה
בבוקר. ולפעמים קורה שלמישהו
קטן נולד אח קטן עוד יותר. ואלה בעצם
ענינים קטנים — שחשובים מאוד לבני

נירית מקבלת זריקה

בו 11ה פו ע לי ם

עניינים קטנים וחשובים
השלוש והארבע. ואם יראו את הסיפורים
הקטנטנים האלה, שקרו להם היום בבוקר
ויקרו מחר בצהרים, באותיות גדולות
ויפות, עם ציורים עליזים וענקיים, וב צבעים
חזקים, ובבריכה מבריקה — אולי
לא יהיה צורך פעם כשיגדלו, לאלץ
אותם לקרוא ספרים אחרים.

תקליטים מדיאטד. א ח־דהדד די קטם־ ט
• תקליטו החדיש של שלמה ארצי,

״לא צריך לחזור, אדון משה. לא צריך,
למה שנהרוס את מה שבנו היאהוד?
אתה יודע, אדון חשה, רק בשבת שעברה
עשיתי טיול עס הבן שלי— פינחס—
לכפר, וסיפרתי לו איך היה שם ׳שממה
לפני שהיהודיס באו ואיך פורח עכשיו.
אנחנו הערבים היינו נוטעים עצים, ומה
היינו׳ מקבלים? זיתים כאלה קטנים...
ועכשיו, היהודים נטעו עצים, ממש באותו
מקוס, ואיזה הבדל! כאלה אפרסקים!
כל אפרסק כמו איזה 500 זיתים
שלנו. אז למה לחזור, אדון משה? סתם
בשביל להרוס?״
(עבדאללה במערכון ״אלה הם
חייך״ ,בתוכנית ״ אין אנחנו נראים,״
המועדון הסאטירי של ״בי מות״
.מאת ב. מיכאל, א .סידון
וקובי ניב).
אוי לאוזניים שכך שומעות, אבוי לעיניים
שכך רואות. בארץ־ישדאל הקטנטנה
והיפהפיה — שבה המצב הביטחוני
תמיד בראנה פורחת — שבה התיאטרון
הלאומי מציג סאטירה קונסטרוקטיבית —
לא הרחק מהיכל־התרבות ומבית־החייל,
מציגים בגלוי — סאטירה דסטרוקטיבית
— ויד הצנזורה קצרה מהושיע.
וכך, באין מחריד, מדי ערב, באים
להם אדון שמעוני ומד יצחקי, הסטודנט
שלומיק וחברתו חדווה, לתת פורקן לתאוות
המאזוכיסטיות שלהם ולשאיפת־הבידור
החולנית שלהם. הם משלמים 25
לירות לזוג (פלוס שמונה לביבי־סיטר)
על־מנת שכמה גרפומנים (ראה כתבותיהם
של סופר־צמרת, עתיונאי־צמרת ום־
טיראי־צמרת על העטלפים, ההומוסכסד
אלים, ארוכי השיער — בקיצור, כל קרו־בי־מישפחתם
של האהוד־אדיבים למיני הם)
יידקו להם ישר בפרצוף, ויזמזמו
לתוך אזנם את ההורה העליזה :״לחיי
העם הזה, ששונא נל-כך הרבה.״
מילא עמום קינן, זיוה יריב, דן אל-
מגור — האם אפשר לדרוש מכאלה, הכותבים
פיליטונים לפרנסתם, שיהיו רציניים
י אבל, מי הם האחרים, הלא־מוכרים
האלה, ששמם חתום על שאר המלקות.
שמלקה המועדון הסאטירי את לקוחותיו?
מי מסתתר מאחורי שלוש המפלצות השמאליות
הטריות האלה, המצטרפות ל מחנה
מערערי המוראל?

חדר ירושלמי קטן יושבים להם
שלושה בחורים ממושקפים. אף לא
אחד מהם מסומם, רק אחד מעשן, אבל
לשלישי יש זקן ושער די ארוך (או!).
ההדר אינו שונה מכל חדר סטודנטים.
קצת ספרים, קצת אבק, קצת ניירות.
בקבוקים ריקים. כל הרהיטים הנחוצים
כדי לשבת, לעבוד או לישון. מאד לא
מודרני. בכלל לא מיסתורי. אין פלקטים
של ישבנים ערומים, ואף לא נרגילה לק טורת
הודית. ובאוויר הירושלמי הזך המגיח
מרחוב החבשים, השכן והיפהפה,
עולה הספק הנורא: שמה אלה אינם
בדיוק הסמל ל״הלאת המין השמאלני הצע

ב. מיכאל (כיפה על הראש) :״יש לי
שני פינקסי־חבר: חרות והעולם הזה...
לא, רק צחקתי. אני לא משתייך לשום
מיפלגה מוגדרת. אני דתי ואפשר לומר
גם ליברל מושתן.
״הרבה שנים נלחמתי באלו שראו בי
שמאלני, מאז המאמר הראשון שכתבתי.
מישהו פירסם באחד מעיתוני־הערב,
נידמה לי שהיה זה במעריב, מאמר בשם
— ,תנועת־השלום — סכין בגב׳ .כתבתי

פתאום, לאחר ימים רבים (ישראל )31027
צריך, לפחות תיאורטית, להיות רב־מכר,
בהתחשב במספר הלהיטים שבתוכו (אמא

על כך תגובה חריפה. מאז, הודיעו לי
שאני שמאלני.
״למעשה, גדלתי בבית דתי, ועד לכיתה
השישית הייתי חרותניק. היום, אני לומד
שנה רביעית מישפטים ועדיין איני יודע
מי אני בדיוק בהגדרה פוליטית. אחרי
אותה סכין. בגב, שהוציאה אותי מהכלים,
באו אלי מפי האתון וביקשו ממני
לכתוב בשבילם.״

זעות, ובמיקרה לא נהרג שם אף אחד.
״אני חושב שהמיכתבים המשמיצים
ביטאו את דעתם של 90 אחוז בכלל
הסטודנטים, לכן החברים שלי אומרים ש־הסיגנון
שלי זה הסיגנון המריר.״

** יכאד :״ואני האגרסיבי.״

אפריים סידון :״ועלי אומרים שאני

המצחיק .״

ך* וכי ניב :״אני זוכר איך בא אלי
1/מישהו ואמר לי: יש אחד, ב.
מיכאל, דתי, אבל כותב. צריך ללחוץ
עליו.״
מיכאל :״אני חושב שבעצם כולנו גר פומנים.״
קובי
:״גם אני כתבתי לעצמי. אבל

קובי :״אני חושב שבאמת אני המריר.
כי אני יותר בעד סאטירה ישירה. מכות
כואבות. אולי לכן חושבים שאנחנו אש מים
בכך שיש אהוד־אדיבים.״
אפריים :״אנשים לא בולעים ;את זה.
הנה, אני הייתי שמוצניק — קיבוצניק
בהשומר־הצעיר ולא נתנו לי ח*ל דיי ר•

צפיר, רוט ולב־ארי ב״איד אנחנו נראים״
מכתבי־השמצה מ־ס 907 אחוז
סאטירה בלי, פיט־בק׳ אי־אפשר לכתוב.
אני נולדתי בנתניה והיום אני בירושלים
כי כאן אני •לומד פסיכולוגיה ,.התחלתי
לכתוב ולשלוח חומר לפי־האתון, אבל
פשוט לא פירסמו אותו. היה שם עורך
ששנא אותי.
״אבל כשהעורך חלה והגיע סגן־העורך
במיקרה, פירסמו מה שכתבתי. אחר־כך
הצעתי לעשות עמוד סאטירי, וקיבלו את
הצעתי. היום אני עורך את העמוד הסאטירי
של עיתון הסטן דנטים, ומזכה את
העיתון במכתבי־ההשמצות הנוראים ביותר
שאפשר להעלות על הדעת.
״כתבו לי שאני, נשמה חולה ואומללה׳,
שאני, צריך להצטרף לאירגוני החבלה׳,
ו,שאני כותב כדי להקל על הדיסונאנס
שלי.׳ המיכתבים האלו באו אחרי מאמר
שלי שעסק בעיתונות צמאת־הדמים. זה
היה בקשר לאותם כתבים שיצאו לבנ גקוק
בריצה כדי לשלוח כתבות מזע
קטנה,
השיר על ארץ סיני, דרך שתי
נקודות) .וכידוע, איש לא יכול להתחרות
עם קול ההמון, מה עוד שלזכות מפיקי

כי הייתי אז בעד מימשל־צבאי. אחר״כך
באה מלחמת ששת־הימים, ואני כנראה
השתניתי. עכשיו כבר אומרים שאני שמאלני.״
קובי
:״אני חושב שאלו החושבים ש אנחנו
שמאלנים ואנחנו המייצגים את
האהוד־אדיבים, מייצגים היום את רוב
הקהל. כן, גם עם הסטודנטים. וזו בדיוק
הצרה עם הקהל שלנו. אלו המקבלים
אותה, חם בדיוק אלו שלהם אין
צורך להסביר.״
מיכאל :״עקבתי אחרי שתי הופעות
של המועדון הסאטירי בתל-אביב, וכאב
לי חלב שצחקו דווקא מבדיחות־הקומביג־זון,
את הבדיחות המתוחכמות לא תפסו.״

ף־־ וכי :״וזה דווקא עצוב מאד.״
| /ב. מיכאל :״ודווקא כשהמועדון

התקליט צריך לציין שהושקעה בו עבודה
נאה, בעיקר במה שנוגע לתיזמורים ולהק־לטות
המלוות את שיריו של הזמר הצעיר

התארח פה בירושלים היו תגובות חזקות,
ויותר צחוקים במקומות הנכונים. כאן
תפסו את המשמעות.
״ויו הבעייה העיקרית של הקשר בין
הסאטירה לקהל: הבעייה המיסחרית. כי
מיסתבר שאי־אפשר לתת לאדם, שבא
לתיאטרון וקונה כרטיס, מכות גסות ישר
על הראש, ובפטיש כבד.
״לזכותו של יעקב אגמון צריך לומר,
שהוא הסתכן ונתן במה לסאטירה. במה
אחרת אין. ואני חושב שאפילו הוותיקים
בין הכותבים עדיין מחפשים במה מתאימה.״
קובי
:״אני לא חושב אף פעם אם
אני מצחיק או לא. הרי אמרנו, אני
המריר. אני חושב שאם לא תהיה במה,
אז אני אגיד מה שיש לי לומר בדרך
אחרת.״
אפריים :״אצלי זה היה קצת שונה.
אני הייתי חבר משק. ניר־יצחק. שיחקתי
בבימת־הקיבוץ ואחר־כך כתבתי ללהקת
פיקוד דיזנגוף ב׳ ,שהיתה כישלון. עד היום
הם חייבים לי כסף.
״ניסיתי להקים בעצמי מועדון סאטירי,
וזה כמובן לא הלך. ואז הגעתי לירושלים
ללמוד היסטוריה ותיאטרון, וכתבתי
את רוב החומר לקאבארט הסאטירי של
הסטודנטים בירושלים.״

** יכאל :״ למעשה אנחנו עובדים
1*4יהד מאז הקאברט הסאטירי הזה,
שלושתנו כותבים גם בפי־האתון. אנחנו
מפרים אחד את השני, אבל כל אחד
כותב על מה שמרגיז אותו לחוד.״
ב. מיכאל :״מה שמרגיז אותי ביותר,
היא הדמות המוסרית של המדינה. זה
שהיא בונה את עצמה יותר ויותר בכסף
אמריקאי ובידיים ערביות. זה מתחיל בדברים
הקטנים וניגמר בגדולים.
״הישראלי מודע איך־שהוא לשחיתויות
אבל הוא לא מודע לכך שהשחיתות, והמלחמה,
והכיבוש, קשורים זה בזה. כל
זמן שרודפים אחר ההתעצמות ומוציאים
את חצי משאבים על ביטחון — לא
יפתרו שום דבר.
״אני לא חושב שצריך להתייחס אל
השלום כאל ג׳סטח לערבים. אמנם הש לום
יעמיד אותנו בפני בעיות רציניות,
אכל צריך להתמודד איתן, ואז תעמוד
דמותנו המוסרית במיבחן.״
״אז החלטנו. האמא שלך זונה, האבא
שלך כהן ואין לו. הנישואין לא תפשו,
אימך לא אשת־איש, ולך מותר לבוא
בקהל ישראל. אף אחד לא ירגיש. תחזור,
בחור, תחזור לקואליציה ותגיד להס
שאתה כבר לא ממזר. אתה סתם בן-
זונה.׳
(מינוך ב, ס עיי תהד שמייע/
מערכון של ב. מי כאל על
פרשת גורן ו המ מזריס).

סידון :״אותי מטרידה הצביעות בשטח
האנושי והכלכלי והמדיני, בעיקר בהנהגה.
לפי דעתי אי־אפשר לנתק אותה מן
התוצאות של המילחמה. המילחמה שינתה
את פני המדינה מאד.״
קובי :״אותי מרגיזים כל כלי־התיק־שורת
שמשתמשים בהם כבכוח־עליון. ב ארץ
יש המון דגשות־זעם ותיסכול, ואין
יסוד בריא, כי המדינה כולה בנוייה על
כספי זרים. אולי אם פעם יפסיקו הכספים
לזרום, ויהיה משבר נורא — תיוולד
ציונות ממין חדש !
״בינתיים, צריך לכתוב על הדברים הרעים,
ולהמשיך לכתוב.״

הזוכה להצלחה אצל בנות המין היפה.
את עדנה גורן, ששומעים באהבה,
(המשך בעמוד )12

סיקורת
(המשך מעמוד )11
אפשר לשמוע עוד הרבה, ובהנאה, אילו
ניתנה לה ההזדמנות. חבל שדווקא זמרת
כה מחוננת מתחבאה לה בין הכלים. מצד
שני, קצת קשה לעכל בוסה־נובה כמו
יופיה אינו ידוע שהיא בעצם חיקוי של
חקיין (פייר ברוך) של בוסה־נובה. באשר
לאנאבל לי של אדגר אלן פו, הרי השיר
ראוי למוסיקה עם קצת יותר השראה מזו
שבתקליט זה. בסך הכל, זה שקט, זה נעים
וזה עובר.
• לחובבי ג׳ז ולכל מי שאוהב מוסיקה
שקטה, בטעם ובהרבה השראה, אפשר
להמליץ ללא חשש, על תקליטו של דז׳אנ־גו
ריינהארדט (אר.סי.אי )730596 .הגיטריסט
הצועני מצרפת שנפטר לפני כ־20
שנה, אחרי שהקים אסכולה שלמה של
משוגעים לג׳ז בצרפת. בהקלטות אלה,
משנת ,1949 מופיע דז׳אנגו במסגרת חמי-
שיה, וביצועיו לקטעים שהוא כותב בעצ־

שלמה ארצי
קול ההמון

חיקוי של חקיין
מו ( ענני ם ) או לקטעי ג׳ז מפורסמים של
דיוק אלינגטון, הארולד ארלן ואחרים,
הם ממש חמדה לאוזניים. מומלץ בהחלט.
אידון רכיור, מי שהיה הכנר
על הגג של פאריס, הוא כיום חביבם של
כל מיני חובבים־לא־רוסיים של שירה
רוסית. קומתו הענקית וקולו העמוק, בתוספת
להתנהגותו האקסצנטרית, הפכו אותו
לשם דבר. אולם מי שמקשיב לתקליטו
החדש (סי.בי.אס )64927 .אינו יכול להתעלם
מן העובדה שרברוף נעזר לא מעט
במכשירים אלקטרוניים ובהד מלאכותי,
שאינם הולמים כל כד את אלה הרגילים
לשירי רוסיה בביצוע מקהלת הצבא האדום
או זמרי רוסיה הסובייטית. אבל כל
אחד וטעמו.
מעטים האנשים בעולם המוסיקה
הקלה, השולטים בכל כך הרבה גוונים,
סיגנונות וצורות מוסיקליות כמו קווינסי
ג׳ונס. העובדה ידועה מזמן, ותקליטו
החדש סמאקוואטר ג׳ק ( 63037 אי.אמ).
מהווה אישור נוסף לכך. לא זו בלבד שהוא
מטייל על פני כל הכלים המקובלים בג׳ז,
מגיטרה אקוסטית ועד למוג אלקטרוני,
אלא שהוא מצליח, בכל פעם, להגיש
צלילים חדשים ומפתיעים משלו. לא מעט
מערכו של תקליט זה צייד לזקוף גם
לזכות התיזמורת, הבנויה כולה כוכבים
סולנים כמו מילט גי׳קסדן (ויבראפון),
פרדי האכרד (חצוצרה) ריי כראץ
(בם) וטוטם טילמנס, הבלגי הפורט על
גיטרה, נושף במפוחית ושורק בכישרון
בלתי רגיל, במיוחד בקטע שכתב עבורו
הבסיסט בראון, הבלדה של בדאון.

3 71־ 1־ ו ו
ך* עם, כשהייתי ילד קטן, ראיתי תי-
- 4אטרון־בובות.
איש רע הרביץ לאיש טוב, והאיש הטוב
התנקם באיש הרע וניצח.
כמו כל הילדים שהיו בחדר, צעקתי
כשהאיש הרע עשה את הדברים הרעים,
ובכיתי כשטבלה האשה הטובה, ושמחתי
כשהטובים ניצחו.
אחר־כך לקח אותי אבי אל מאחורי
המסך, ושם ראיתי איש אחד גדול, שהוריד
מהאצבעות שלו בובות. הבובות היו
האיש הטוב והאיש הרע.

זאת היתה אחת התגליות הגדולות
של חיי. הכינותי שזה היה
מישחק, ושאיש אחד מפעיל גם
את הדמות האכזרית וגם את הדמות
שוחרת־הצדק, ושמגרונות
הדמויות מדכר קולו של אותו איש.

וכולם לוחמים זה בזה, ומרביצים,
ומקבלים מכות, ונואמים איש נגד רעהו,
ומציגים תוכניות, ושוללים תוכניות, ואם
לא היה עדיין רצח על הבמה, הרי זה רק
מפני שההצגה נמצאת עדיין בעיצומה.

ומסביב גואות קריאות ה״הי•
דד״ וה״בוז״ ,וסקרי דעת־קהל קובעים
שהציבור תומך כפלוני ושונא
את אלמוני, וכולם נהנים, ואין אף
רגע אחד של שיעמום.
מה יקרה בפרק הבא? האם הזקנה תרד
מן הבמה? האם שתום־העין יגבר על הקרח?
האם המתולתל ישים רגל לשתום־
העין? האם בעל־השפם יתקע למישהו
סכין בגב? האם ההוא עם המישפטים

רים באצבע שעליה לבושה הבובה. אולי
האצבע עצמה אינה בסדר.

היריבים פועלים לטובת אותו האינטרס
עצמו — האינטרס של המערך.

הנאום האחרון של הבובה, המשחקת את
התפקיד ״בן־אהרוך, באמת לא היה בסדר.
הוא לא היה כתוב בתמליל. במחזה צריך
״בן־אהרון״ להרגיז את הבובות האחרות.
אבל נדמה כאילו הוא הרגיז הפעם גם את
מר מערך עצמו.
אולי. אבל זה לא כל־כך חשוב.

גונב את דעת הצופה. אך גניבת־הדעת
היא בתום־לב. היא באה לשרת חווייה
אמנותית, או לספק בידור נעים.
גניבת־הדעת של תיאטרון־בובות פוליטי
אינה אמנות ואינה בידור. זוהי גניבת־דעת
אמיתית, מפני שהיא באה לרמות.
האשלייה משרתת אינטרס.

ואולי — מי יודע? — קורה
נם, ובמו כחלום מתמרדת הבוכה
ן* יאטרון אמיתי -גם תיאטרון-
נגד היד המפעילה אותה, ואומרת
דברים שהיא לא צריבה להגיד 4 1 .בובות — מבוסם על אשלייה. הוא

בי ״כן־אהרון״ נשאר כמקומו —
על האצבע הקטנה של המערך.

נניח שפלוני שוכנע על־ידי דברי בן-
אהרון, או דברי ידידו, לובה אליאב. הוא
סבור שהחזקת השטחים היא אסון למדינה׳
ושצריכים להחזיר אותם. ושחריגי
פיתחת־רפיח, עקרבה, בירעם ואיקרית הם
חרפה. ושיש לסתום אצלנו את הפער המשווע
ולחסל את העוני הממאיר. ושאין
דבר חשוב יותר מן השלום. ושהציונות
האכזרית (לזולת) והמתוקה (לעצמנו) אינה
הציונות האמיתית, מפני שהציונות לא
באה לנשל ולדכא את העם השני. ושעלינו
לבנות חברה חדשה וצודקת, שתחזיר לכולנו
את חדוות־היצירה ואת שימחת־החיים.
יופי. פלוני שוכנע. מה עליו לעשות?

יתכן שלמדתי אז להטיל ספק בדברים
הגלויים לעין. כשאני שומע קול, אני שואל:
האם זה באמת קולו של האיש שאני
רואה אותו? או שמא איני רואה אלא
בובה מתנועעת, הלבושה על אצבעות של
אדם נסתר? האם המילחמות הנוראות
המתחוללות לעיני הן מילחמות אמיתיות,
או שמא אינן אלא מישחק מבויים, וכל
הדמויות גם יחד עושות את רצונו של
איש אחד חבוי?

כקיצור, כשאני יושב כחדר,
ומסביבי צועקים כל הילדים האחרים
״הידד:׳׳ לאיש הטום ו״בוז״
לאיש הרע, גובר מי החשק לקום
כשקט, להציץ מאחורי המסד ולראות
מה קורה שם כאמת.

בא בן-אהרון (או לובה אליאב)
ואומר: הצטרף למיפלגת-העכודה.

אבל זוהי מיפלגת־השילטון, המנצחת
כיום על מלאכת הסיפוח הזוחל וההתנחלות
הדוהרת. זו השולחת את גולדה
מאיר אל ניכסון ״בלי רעיונות חדשים״,
אחרי שהמלך חוסיין הציע הצעת־שלום
מרחיקה־לכת. זו שבשמה מכריז משה
דיין שהפער הסוציאלי הגדל והולך בארץ
״אינו אסון״ ,ושאין טעם לפעול נגד
העוני. זו המגשימה תורה זו יום־יום על-
ידי מדיניות כלכלית המרוששת את העניים
ומעשירה את העשירים.

ך* ימים האחרונים מתחוללת לנגד
1עינינו מילחמה גדולה ונוראה.
איש אחד שתום־עין (האם זה האיש
הטוב או האיש הרע?) מכנם עיתונאים
ומוסר תדריכים ונואם בטלוויזיה. הוא אומר
שבהחלט אפשר עכשיו להשיג שלום,
ושהערבים מוכנים, אבל זה לא כדאי לנו.

כדאי לנו להחזיק בכל השטחים שכבשנו,
וצריכים.להתנחל בכולם, כי כך אמר אלוהים
לנביא בענתות. ואף אחד אינו רעב
ואינו לן מתחת לגשר. ואם לא נטפל
בבעיות הסוציאליות שלנו, אז זה בכלל
לא אסון גדול.
באותו זמן בא איש אחד עם שפם (האם
זה האיש הרע או האיש הטוב?) ונואם
נאום חוצב־להבות, ומשגע את שאר הדמויות
על הבמה. הוא אומר שאסור לנו
בשום פנים ואופן להחזיק בשטחים שכבש נו,
מפני שהם גחלים לוחשות וזה לא טוב
בשביל הידיים שלנו. ואסור לנו לחכות
אפילו עד השלום, אלא צריכים לזרוק את
הגחלים מן הידיים מייד, או־טו־טו. ושזה
לא טוב שהאנשים היחידים בארץ הבונים
עדייו את הציונות הם ערבים. ושאנח נו
מנשלים ועושקים אותם. ושדווקא יש
לנו עוני, ושזה יהיה אסון גדול אם לא
נחסל אותו.

ובל הילדים הגדולים צועקים
״הידד״ לאחד ו״בוז״ לשני, איך
שמתחשק להם, ומובנים להרביץ
לריאקציונר או לבוגד, ולהגן על
כעל־הכאריזמה או איש־המוסר.
ורק אני הקטן רוצה להציץ מאחורי
המסך.
ך< מילחמה הנוראית הזאת היא רק
( 1קרב קטן אחד במילחמות היהודים —
ההצגה המתמשכת כבר כמה שנים.
בסצנות קודמות ראינו בהתרגשות את
המילחמה בין אותו איש־מוסר לבין הקרח
בעל־הקופה, וביו אותו שתום־עין לבין
המתולתל בעל התוכניות, ובין הקרח
לבין המתולתל. והיתה שם גם אשה קשישה
אחת המשחקת תפקיד־אופי. ואיש
אחד שיש לו מישפטים ארוכים־ארוכים
בכל מיני שפות.

ומי שלוקח חלק כהצגה בזאת,
אף בכוונה טהורה כיותר, משתתף
כלא־יודעין במלאכת רמייה.

הארוכים יישאר לפתע בלי מילים?
המתיחות גוברת. הקטע הבא מתחיל.
הילדים עוצרים את נ שימתם...

וכבל זאת, מה קורה מאחורי
המסך?

** אחורי המסך יש איש אחד, ששמו
* ) המערך. ובל הדמויות שראינו על הבמה,
לבושות על אצבעותיו השונות של
האיש הזה.

אחרי שנגמרת ההצגה, וכל הילדים
הגדולים הלכו הכיתה נסערים
ונרגשים, לוקח האיש את כל
הדמויות, מנקה אותן היטב, ושם
אותן כקופסה אחת. לבל דמות יש
שם המקום שלה, בדי שאפשר
יהיה למצוא אותה בנקל בהתחדש
ההצגה.
תוויות קטנות מראות היכן המקום של
כל דמות :״דיין״ ,״גולדה״ ,״בו־אהרוך,
״אלון״ ,״ספיר״ ,״אבן״ ,וכן הלאה.

האיש שמאחורי המסך, שהוא
מומחה גדול כחיקוי קולות, סוגר
את הקופסה, ניגש אל הקופה, מונה
את הכסף ששילם הקהל, שם
את הכסף בכיסו, והולך הכיתה.
אומרים שהוא חי לא רע מהעסק הזה.
מה גם שאין לו מתחרה. פה ושם מנסים
לחקות אותו, אבל לא מגיעים לקרסוליו.

אין אלטרנטיבה.

^ יני רוצה לומר, חלילה, שהאיש
הזה, ששמו מערך, כותב את כל פרטי
ההצגה מראש, ומחבר את התמליל המדוייק,
ואומר לכל דמות בדיוק מה לעשות.
תיאטרון־הבובות הזה הוא מיוחד במינו.
כל בובה בו יכולה לקבל, לפתע, מעין
חיים עצמיים. אולי זאת התכווצות השרי־

הוא לא יכול לרדת מן האצבע, וזה גם
אינו עולה על דעתו. ואילו המערך עצמו
אינו מוריד אותו, וישתף אותו גם בסצנה
הבאה של ההצגה, מפני ש״בן־אהרון״ מושך
קהל. הוא אהוב על חלק מן הבאים,
ושנוא על חלק אחר של הבאים. אלה גם
אלה משלמים דמי־כניסה גבוהים, וכל הכסף
זורם לאותו הכיס.

הכיס של המערך.

ך* וודאי, יצחק בן־אהרון אינו בובה.
4אין הוא מקבל את מרותו של איש.
לעיתים אף נדמה שאינו מקבל את מרותו
של עצמו.
הוא אומר דברים שהוא הגה אותם. בכל
השממה האינטלקטואלית של צמרת המערך,
הוא הוגה־הדיעות היחידי, והוא מתעמק
הרבה יותר מעמיתיו הרדודים, ש-
טווח־ראייתם נמדד בשבועות, או בחודשים.
בן־אהרון שואל את עצמו, לפחות,
מה תהיה דמות המדינה בעוד דור.
גם משה דיין אינו הבובה של איש.
אין הוא אומר מה שאחרים חושבים. אין
הוא אומר אפילו מה שהוא עצמו חושב,
אלא לעיתים נדירות ביותר. הוא משחק
תפקיד, אבל את התפקיד הזה הוא המציא
לעצמו.

כמיפלגה זו אין חיים דמוקרטיים
אמיתיים, ואין בל אפשרות
להשפיע עליה ״מבפנים״ ו״מל־מטה״
.השפעת כן־אהרון כה קרובה
לאפם, והשפעת אליאב עומדת
כסימן מינוס.
מתקרבות הבחירות. מה צריך אותו פלוני
לעשות?
לבן־אהרון ואליאב יש תשובה נחרצת:
להצביע בעד רשימת המערך. שהרי בה
יש אנשים כמו בן־אהרון ואליאב. ויש בה
גם יונה מדופלמת כמו אברהם עופר (העושה
ימים ולילות כדי לחסל את כוחות־השלום
האחרונים בכנסת).
נניח שפלוני יתפתה לבן־אהרון ויצביע
בעד המערך. מה תהיה התוצאה?

קולו יחזק את הממשלה, שבראשה
עומדת גולדה, והמפעילה מדיניות
דיין הלכה למעשה, בשטחים
המוחזקים משני עברי הקו הירוק.
^ בה זה, אומרים החכמים. כזאת היא
*4הפוליטיקה.

אכל זאת אינה פוליטיקה.

בוודאי, בפוליטיקה שוכנים יחד אנשים
שאינם תמימי־דעים לגמרי. צריכים לעשות
פשרות. כדי ליצור מיפלגה גדולה, בעלת
כושר־מאבק ושילטון, מגשרים על פני
חילוקי־דיעות קטנים, וגם לא־כל־כך קטנים.

אאולם׳מי שמשתבנע על-ידי יצחק
כן־אהרון ורוצה להצביע כעדו
— מוברח להכניס את הקול שלו
לקופה של המערך. ומי שמשתב־נע,
לעומת זאת, על-ידי משה דיין
ורוצה להצביע בעדו — מוכרח
להכניס את הקול שלו לאותה
הקופה.

אבל גם בפוליטיקה אין אנשים
ישרי-לב יבולים לשכון יחד, ב־מיפלגה
אחת, כשהם רוצים דברים
הפוכים, בשמשאת-נפשו של האחד
היא טרגדיה היסטורית כעיני
השני, וחזונו של השני היא בגידה
פשוטה בעיני הראשון.

עובדה פשוטה זו מרוקנת את המיל-
חמה הנוראה ביניהם מכל תוכן ממשי. ה־מילחמה
פשוט אינה חשובה, מפני ששני

״מיפלגה״ שכאלה הם דובריה, אינה
גוף פוליטי.

היא תיאטרון־כוכות.

במדינה העם צהר• ה ב דו ל ח הר הזית•
מיבצעה האחרון ש?
״הזעה להגנה״
בנוסה ״ליל הבדולח״
מים צהובים?
דלי פ ה?
אם להחליף,
דו ד < מ /ק71־

מפני נזילה

הספיציס:
וסוחרים מורשים
*1יתמו ־ מדו ־ ד 1־־ז

ליל התשיעי בנובמבר ,1938 ישאר חדות
כאחד מלילות האימים של ההיסטוריה האנושית.
הלילה, אשר זכה לכינוי ליל
הבדולח, הואר באש התבערה של אלפי
בתי־כנסת יהודיים ברחבי גרמניה, שהועלו
באש על־ידי הנאצים. למרות שמשך אוחו
לילה בוצעו מעשי־פשע נוראים, משוד
חנויות ובתים של יהודים ועד לרצח חפים
מפשע, נשארו סמליו של אותו לילה גוילים
חרוכים וספרים העולים באש.
השבוע, בהר הזיתים בירושלים, בצהרי
היום, נדמה היה כי ההיסטוריה חוזרת על
עצמה, אם כי בקנה־מידה מוקטן.
שבעה צעירים צלצלו בפעמון של אחד ה־בנינים
על ההר. כאשר נפתחה הדלת, הם
פרצו פנימה, איימו על שש נשים שהיו
בתוך הבנין. אחד הפורצים נטל נפט מתוך
תנור־חימום שניצב במקום, שפך אותו
על הספרים ועל הכרטיסיה. אחר־כך הציתו
הצעירים את הנפט, העלו באש את הספרים
ונמלטו מהמקום.
היה רק הבדל אחד בין ליל הבדולח ל-
צהרי הר־הזיתים. הקורבנות הפעם היו
נוצרים, אנשי המרכז הבינלאומי לכתבי
קודש. הפורעים היו יהודים, אנשי הליגה־להגנה־יהודית
של הרב מאיר כהנא.
אדישות מפחידה. ליל הבדולח של
,1938 לא היה פרי התפרצות מקרית. הוא
יכול היה להופיע בהיסטוריה האנושית, רק
משום שבמשך חמש שנים קודם לכן, התרגלה
האומה הגרמנית לבלוע במנות קטנות
ובלתי מפחידות התעללות נאצית ביהודים.
תחילה רק רשמו סיסמאות על בתי יהודים,
אחר־כך רק הובילו יהודים מזוקנים עם
שלטים על חזותיהם ברחובות הערים.
השואה, מחנות הריכוז ותאי הגזים, היו
המשך ישיר של הצתת בתי־כנסת ושריפת
ספרי־קודש, שנעשו באין מפריע והכשירו
את העם הגרמני מבחינה נפשית ורוחנית
לעכל גם השמדת עם.
קלגסיו של הרב כהנא אימצו לעצמם לא
רק את התורה הנאצית הגזענית — אלא
גם את השיטות הברוטאליות של הנאציזם.
אולם הרבה יותר חמורה ממעשיהם היתה
האדישות בה התיחס הציבור הישראלי ל תופעה
החולנית הפסיכופאטית הזו. המשטרה
עצרה כמה חשודים. העתונים פירסמו
כמה שורות בכרוניקה. עברו על הפשע המטורף
לסדר היום.
בדיוק כמו בגרמניה של .1938

ידיעה מוסמכת
מוושינגטון:
יועצו היהודי שר
הנשיא יומר ומעונה המזוח־תינונית
*** ו 0דבר לא הרגיז בשבוע האח*
/רוו את ראש־הממשלה גולדה מאיר
כמו הידיעות שהגיעו מארצות־הברית,
לפיהן מצפה ממנה ממשלת ארצות־הב־רית,
שבביקורה הקרוב אצל הנשיא ניב-
סון, תביא עימד. רעיונות חדשים.
״אין לי שום רעיונות חדשים ואני
לא אביא איתי לאמריקה שום רעיונות
חדשים!״ הכריזה גולדה בסוף השבוע
בעצרת הסוכנות היהודית ,״אין לנו כל
רעיונות חדשים כי אין כל רע ברעיונות
הישנים.״
אבל אם לגולדה אין רעיונות חדשים,
היא עשויה לגלות בביקורה בוושינגטון
בראשית החודש הבא, כי לנשיא אר־

השט חי ם
מחנלאד. ד•! ,
לאומן פלסטיני איגד אוחב
את ישראל — אד את
חוסיין עוד פחות
שילטון־הכיבוש הישראלי בשטחים המוחזקים
זקוק למחמאות. השבוע הוא זכה
להן, מכיוון בלתי-צפוי.
בעיתון האמריקאי הראלד טריביון, המופיע
בפאריס, פירסם פלסטיני בשם
פאוואז תורכי, מאמר מוחץ נגד המלך
חוסיין. תורכי הוא סופר פלסטיני החי
בפאריס. זה עתה פירסם ספר בשם
המגורשים ממורשתם, המתאר את אסונם
של הפלסטינים.
כותב תורכי במאמרו:
״איני מחייב את הכיבוש הציוני של
מולדתי. אולם איני צריך לחשוב פעמיים
כדי לקבוע איזה משני. מישטרי־הכיבוש
(הירדני והישראלי) היה זדוני יותר, מש פיל
יותר, ואיזה מהם גזל מאיתנו יותר
את תיקוותנו, את תחושת־יעודנו וערכנו
האנושי.״
גם לגבי שאר הממשלות הערביות לא
הפליג תורכי בשבחים :״הממשלות הערביות
האחרות לא התייחסו טוב יותר אל
הפלסטינים בארצותיהם, בשעה שהן השמיעו
בקולי־קולות איומים דראקוניים, לזרוק
(את הישראלים) לים \י יי
דברים ברוח זו כבר נכתבו על־ידי
מוחמד אבו־שילבאייה, המורה הירושלמי,
הדוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה. אולם בניגוד ל־אבו־שילבאייה,
תורכי הוא ערבי לאומני
החי בחו״ל, ושתמיכתו נתונה, כנראה, ל-
אירגון לשיחרור פלסטין.

הכשרון האמריקאי
ג׳חף סיסקו, מוזר שר־החוץ האמריקאי
לענייני הנוזרח־התיכון לוחץ את ידי
גולדה מאיר במיסגרת אחד מביקוריו בארץ
בנסיונות התיווך שלו, שנכשלו משוס
שניסה להוליך שולל את שני הצדדים.
צות־הברית ריצ׳ארד ניכסון יש כמה
רעיונות כאלה בקשר לפתרון הסיכסוך
במזרח־התיכון. והרעיונות החדשים של
ניכסון עשויים לא למצוא־חן בעיני גולדה
עוד יותר מהדרישה שהיא תבוא
עם רעיונות חדשים.

למעשה מתבטאים כל הרעיונות
החדשים של ניבסון כמסקנה פשוטה
אחת: להטיל על יועצו המיוחד,
הפרופסור הנרי קיסינג׳ר,
לט׳פל כסיבסוד כמזרח־התיכון
ולנסות לתוון־ ביי
!ין הצדדים במגמה
להגיע להסדר כלשהו.
בניגוד לכל ההכחשות והניחושים, הרי
ידיעות מוסמכות שהגיעו לאחרונה מ-

עים העקיפים לבירור אפשרויות הסדר.

נראה שגם הנשיא ניבסון היכל
את הריעה בי רק קיסינג׳ר עשוי
להזיז את העניינים כמזרח-התי-
בון. פי הפרופסור היהודי נהנה
מכמה יתרונות שלא היו לקודמיו.
שניסו לתווך כאיזור מאז מיל-
חמת ששת־הימיס.
שליח האו״ם למזרח התיכון, הד״ר גו־נאר
יארינג הוציא את עצמו מהמשחק.
הוא שגא שגיאה פאטאלית ברגע שניסה
להציב אולטימטום לישראל, מבלי שיהיה
לו שם כוח לכפות עליה לציית לאולטימטום
שלו. התוצאה: האמריקאים עצמם
הפקירו אותו.
המתווך האמריקאי שניסה לקרב בין
הצדדים בעקבות יארינג, היה עוזר שר־החוץ
האמריקאי לענייני המזרח־התיכון,
ג׳וזף סיסקו. סיסקו הערמומי והתככן,
ניסה לרמות את שני הצדדים. הוא הסתובב
בין ישראל ומצריים, ניסה לעורר
את הרושם בכל מקום שהצד השני כבר
מסכים לקבל דיעות ועמדות שהוצגו
על־ידי יריבו. שיטה זו היתד. מועדת
להיכשל. סיסקו נשאר תלוי באוויר, כשלא
הצליח לסיים את משחקו ערב שנת
הבחירות, ניכסון הסיר ממנו את הגיבוי.
אם יכול עוד מישהו להתמנות כמתווך
בין ישראל ומדינות ערב הרי זה רק
הנרי קיסינג׳ר. ואין זה רק משום שהוכיח
את עצמו כמשכין שלום. כיום ברור ש־לקיסינג׳ר
יש גיבוי מלא וכי הוא
למעשה המנהל את מדיניות־ההוץ של
ארצות־הברית. הוא נמצא מחוץ למשחק
הפוליטי הפנימי של זרועות המימשל
השונות בארצות-הברית, כמו משרד־החוץ,
משרד ההגנה וארגוני הביון ה
בצורה
זו לא יהיה צורך לזמן את
נציגי הצדדים אפילו לעיר אחת. יועצו
של ניכסון יגיע ככל הנראה למזרח-
התיכון, ישוטט בין הבירות, יערוך שיחות
חשאיות וינסה לקרב בין הצדדים.

בלי פויילע שטיק
ך כאורה היה זה צריך להיראות פיתרון
/אידיאלי לגבי ישראל. אלא שגולדה
ושריה מבינים דבר אחד: להנרי קי-
סינג׳ר אי־אפשר יהיה לסרב.

באשר יבנם קיסינג׳ר לתמונה
תצטרך ממשדת־ישראד בפעם הראשונה
לגלות בלי התחמקויות
את תנאיה לשלום: מה היא רוצה
ז למה היא מוכנה״ .ועד היכן
היא מוכנה לסגת ץ
ואין דבר המפחיד יותר את ממשלת־ישראל
מאשר הצורך לקבוע עמדה ולהחליט
בגלוי־לב מה בעצם רוצה ישראל.
משום כך מרחף שמו של קיסינג׳ר כסיוט
מול עיניה של גולדה, למרות ההערכות
החיוביות ביותר על האיש, שקיבלה
מפי השגריר יצחק רבץ, הנמנה
על ידידיו הקרובים של קיסינג׳ר.
מינויו הכמעט ודאי של הנרי קיסיג־ג׳ר
לתפקיד המתווך האמריקאי במזרח־התיכון,
לא יהיה מאורע דרמטי, שיהפוך
בבת אחת את הקערה על פיה, ויכריח
את הצדדים לשבת אל שולחן המשא-
ומתן כמו בוויאט־נאם. הוא לא יבשר שלום
קרוב וגם לא לחץ אמריקאי כפייתי.
אבל הוא יתחיל בתהליך ארוך, ממושך
ומיגע, של מגעים שקטים וחשאיים,
הרחק מזרקורי הפירסומת ומטורי ההדלפות
השבועיים של שרי ישראל ל-
עתונות היומית. קשה להעריך את סיכויי
הצלחתו של תהליך זה, נוכח העמדות
הקיצוניות והעקשניות של שני
הצדדים. אבל דבר אחד ברור:

קיסינג׳ר הוא האיש היחיד היכול
לאלץ את ממשלת-ישראל
לגלות את עמדותיה האמיתיות.
לגביו לא יועילו שום תירוצים
ופויילע שטיק — כי הרי גם הוא
עצמו יהודי.

בירות המזרח-התיבון, נפגש עם
מנהיגי מדינות האיזור, מנפנף בידיו
לצלמים כנמלי-התעופה ומסרב
למסור בל הצהרות שהן.
החשש מפני קיסינג׳ר אינו דווקא מפני
האיש. לה,יפו. קיסינג׳ר היהודי ידוע
כאוהד ישראל שכבר הוכיח בעבר לא
אחת את ידידותו הכנה למדינה. דווקא
משום כך הוא מסוכן, בעיני ממשלת־ישראל.
כי כאשר יטול על עצמו את
תפקיד המתווך׳ לא תוכל ממשלת־יש־ראל
להמשיך ולשחק את משחק המחבואים
הגדול אותו היא משחקת.
מינוי להפ שרת הקיפ און

הכשרון ה שנוי
שליח האו״ס למזרח התיכון, השבדי גונאר
יארינג, שנסיונות התיווך שלו נכשלו משוס
שניסה להיות תוקפן, מבלי שיהיה מאחוריו
כל כוח, באמצעותו יוכל לכפות את תקימדינת־ישראל.
פותו,
במיוחד כלפי
וושינגטון, מבהירות עתה מה יבקש רי-
צ׳ארד ניכסון מגולדה מאיר בפגישתם
בבית הלבן. הוא לא יתבע ממנה ויתורים,
גם לא הצהרות חדשות. הוא לא
ינסה לכפות עליה משהו, לא לאיים ולא
ללחוץ. כל מה שהוא יעשה יהיה לבקש
ממנה שתסכים, בשם ממשלת־ישראל,
לקבל את שירותיו הטובים של הפרופ׳
הנרי קיסינג׳ר בנסיונות תיווך בין ישראל
וארצות־ערב, מצריים ליתר דיוק.

הסיוט המרחף עתה מעל ממשלת
ישראל היא דמותו של הפרופסור
היהודי שופע החיובים
ואוהב החיים, כשהוא מטייל כין

** ד ל פני מספר שבועות קשה היה
׳ כ להעלות על הדעת את מינויו של
קיסינג׳ר כמתווך במזרח־התיכון. עצם
היותו יהודי ועוד יועץ לנשיא אמריקאי
הידוע באהדתו לישראל, כאילו פסלה
אותו מראש, לפחות בעיני מדינות ערב.
אלא שהצלחתו של הנרי קיסינג׳ר להביא
לידי סיום מוצלח את המשא־ומתן
להפסקת־אש בוויאט־נאם, בצורה שאילצה
את כל הצדדים לוותר ויתורים מהותיים
ומרחיקי-לכת, יצרה לו תדמית חדשה
גם בעיני ראשי מדינות ערב.

שונים, והוא יכול להופיע כאיש סמכות
שלא תהיה לאף מתווך אחר.
לפחות בעיני המימשל האמריקאי והנשיא
ניכסון, יש כנראה לתכונותיו האישיות
של קיסינג׳ר יתרון גדול כמתווך
אפשרי במזרח התיכון:

שיטתו אינה הכפייה. הוא אינו
מציג אולטימטומים, אינו מציב
תנאים. ממילא אינו מעורר התנגדות.
שיטתו היא שיטת הפעולה
השקטה והחשאית. יחד עם זאת
אינו מפגין רפיון.

הבעייה העיקרית שיוכל מינויו של
הנרי קיסינג׳ר לפתור היא בעיית דרך
המשא־ומתן בין הצדדים. ישראל; שתבעה
תחילה תקופה ארוכה רק משא-
ומתן ישיר, הסכימה לבסוף לשיחות קירבה,
שהיו לגביה ויתור אחרון לגבי צורת
המשא־ומתן. אבל ממשלת־ישראל לא
תוכל להתנגד לפעילות התיווך של קי-
סינג׳ר. שריה לא יוכלו לסרב לדבר עימו.

בעיקכות ביקורו של חוסיין אצל
ניבסץ, ובעיקכות שיחות שערבו
דיפלומטים ערביים בוושינגטון,
התקבל הרושם במימשל האמריקאי,
שהערכים לא רק שלא יתנגדו
למינויו של קיסינג׳ר כמתווך,
אלא אף ישמחו עליו.
כיום ברור לרוב מנהיגי ערב כי
המפתח למוצא מן הסבך נמצא רק בידי
ארצות־הברית. עם זאת ברור לערבים
כי ארצות־הברית לא תכפה על ישראל
הסדר ולא תפעיל עליה לחצים לוויתורים
בנושאים עקרוניים עליהם עומדת
ישראל. מכיון שגם הערבים אינם
מוכנים לשום צעד שיראה ככניעה ונסיגה
מעמדותיהם הקודמות, הרי רק
מינויו של קיסינג׳ר כמתווך עשוי להפשיר
הקיפאון שהשתרר מזה 18 חודש במג־

הנוי העליז

הנרי קיסינג׳ר, יועצו המיוחד ואיש סודו של נשיא אד־צות־הברית,
העתיד למלא תפקיד מכריע בתיווך במזרח
התיכון. בתמונה זו הוא נראה עם בני אחותו (עומדים) ועם בנו היחיד דוד (יושב) .הנרי
היה נשוי 11 שנים לאשה גרמניה, ממנה התגרש ב־964ו, מנהל מאז חיי רווק עליז.

במדינה

אי שי ם

ד.וווו! 0

1850

מן הסתר
אדה חו מ ה הסינית
רולף פאולס הצטיין
כישראל. עכשיו הוא
גשרה לגלות
״אתה האיש הראשון שלנו בכל תפקיד
דיפלומטי קשה. היית הראשון בתל־אביב.
תהיה הראשון בפקין!״
כל שגריר היה שמח לשמוע מחמאה
כזאת מפי שר־החוץ שלו. אבל הגבר
הגידם, ששמע את הדברים מפי שר־החוץ
הגרמני ולתר של, לא שמח כלל.
בשביל דולף פאולס ( )57 היתד. זאת
בשורת־איוב.
קצין הוורמאבט. אמנם, פאולס
מתגאה בתפקיד שמילא בישראל. כשבא,
כשגרירר. הראשון של גרמניה המערבית,
קידמו את פניו הפגנות סוערות. שונאי
גרמניה הזכירו כי פאולס שירת במטכ״ל

נראה. הוא לא עשה דבר כדי לרכוש
לה את לב השליטים האמריקאיים.
כאשר באו מישלחות גרמניות דמות-
דרג לבירה האמריקאית, בלט פאולם לא
פעם בהעדרו. לעומת זאת קידם בברכה
בולטת מישלחות מטעם האופוזיציה הי מנית.
לשיא
הגיעו הדברים ביום הבחירות האחרונות
בגרמניה. פאולם נכח במסיבה
בשגרירות שלו..לפתע קם והסביר שעליו
ללכת. ההסבר הסביר: הוא לא רצה להמתין
לקבלת התוצאות הרשמיות, כדי
שלא יצטרך לברך פומבית על ניצחון הקואליציה
הסוציאליסטית־ליברלית.
לא טוב ל ה;ר י. זה היה, כנראה,
יותר מדי. שר־התוץ הסתמך על דיווחים
מוושינגטון, שאמרו כי פאולס, ש הוגדר
קודם לכן כ״נמרץ, דבק במשימה,״
אינו מתאים לאווירה האינטלק טואלית
של הנרי קיסינג׳ר וסביבתו.
״חסר לי מוח אנאליטי.״
כאשר הסכים ולתר של בפקין לכונן
יחסים דיפלומטיים בין גרמניה המערבית
וסין, נשאל מי יהיה השגריר הראשון.
הוא לא השיב. אולם למקורביו גילה ל־

מאונך :

מאוזן :
)1מקום עתיק. על שמו נקראת מפד.
מפורסמת )5 .יישוב בשרון )9 .קנטינה.
)10 רום מעלה )12 .זיק )13 .עוף גנדרן.
)15 שקר .16 .ישוב בגליל העליון המזרחי.
)19 אלוף בצה״ל )20 .מתגושש זירה.
)21 שופט מוסלמי )22 .בריקדה )23 .קידומת
שם הולנדי )24 .אחד המזלות)27 .
אותו מטילים בחוף מבטחים )29 .אוניברסיטה
אמריקאית )30 .כפיר )32 .מוץ)33 .
תעלה )34 .בית )35 .חלק ברובה )37 .איבר
ראיה )38 .חג יהודי )39 .מאכלת )40 .פגם,
)43 חומר רפואי )45 .כים )46 .קץ)47 .
כלי נגינה מזרחי )49 .תפקיד אחד משני
חברי הצוות של הפנטום )51 .מספיק)52 .
משבעת המינים )54 .ארשת )56 .ישנו רק
אחד )57 .״כל ה היאורה תשליכוהו״.
)58 נופש )60 .סוג אקדח )61 .ראשי
תבות של ראשי תבות )62 .ספן מיתולוגי
יווני )67 .חצי משחק ילדים פופולרי.
)68 נקבה, גוף שלישי )70 .עמידה צבאית
חגיגית )71 .מחצית היממה )72 .אנשי
חכמה, שאימרותיהם מוכרות לכל בר בי
רב )73 .נוצץ )74 .סגר.

ח שב ץ

)1מולדתו של אלכסנדר הגדול)2 .
צד מערב )3 .מילת סלנג שפירושה הדרן.
)4שדה מרעה )5 .רוע )6 .נחות, נבזה)7 .
מונח בתורת החשמל )8 .אדם שתפקידו
לאשר תעודות, מסמכים וכר )9 .חלזון.
)11 נקב, חריץ צר )12 .משחק קלפים.
)14 סל קטן )16 .עשב מאכל )17 .שאול—
במיתולוגיה היוונית )18 .רשע תנכי)25 .
אחורים )26 .עולם )27 .גדול מאד)28 .
תל אבנים )31 .שריפת הקמה על ידי
רוח קדים )34 .כך קוראים היפנים לארצם
)36 .מעשה כשפים )37 .בעזרתו כות שים
במכתש )40 .כלי נגינה קדום)41 .
נהר ברוסיה )42 .בהמת רכיבה )44 .כפילות,
שניות, התורה האומרת שרוח וחומר
באדם נפרדים זה מזה )45 .כניסה, ביאה
בכוח )46 .מפתן )48 .חיה טורפת)50 .
נדידה, העתקת דבר ממקום למקום)52 .
מזל )53 .איבר מיוחד על קנגורו)55 .
מלו (ביטוי לטיני) )58 .נער — גיבור
ספר מאת קיפלינג, הנושא את שמו)59 .
נשק חדיש )63 .נחל אכזיב )64 .קרום
דק )65 .ברנש )66 .מחול )69 .חודש
עברי )72 .חס וחלילה (ר״ת).

שגריר פאולס
הסוס נגמר

8 $0ו
ח״ג מיקונים

זוהי חידד. חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

סוס הגרמני, וזכה בצלב־האבירים בוורמאכט
של היטלר.
כאשר נפרד פאולם מישראל, כעבור
כמה שנים, יכול היה לרשום לזכותו
הישג מרשים: הוא רכש את אהדת הציבור
בארץ. שום הפגנה לא קידמה את
פני יורשו.
פאולם קיבל פרס עבור הישגו. הוא
הועבר לתפקיד המייוחל והרם ביותר ב־מישרד־החוץ
הגרמני (כמו הישראלי) :
השגרירות בוושינגטון.
אולם שם עורר, בהדרגה, את זעם
הממונים.
פרישה ממסיבה. כי פאולס גילה
יחם קריר מאוד למדיניות החדשה של
ממשלתו החדשה .״המדיניות המיזרחית״
של וילי בראנד לא הלהיבה אותו, כ חדש אחר
יהיה כי פקין

מכן
:״באותו רגע כבר ידעתי: זה
פאולס.״
בשביל הדיפלומטים הגרמניים,
היא גלות.

מ פ לגו ת
שלו ש סוי םדמס,״
הרוב הורן ימיגה,
המיעוט הולך שמאלה,
ושמואל מיקוגיס מהבה
״מק״י — המיפלגה הקומוניסטית היש ראלית
— מחולקת לשלושה חלקים. ה־מיפלגה
היא בידי יורשי סנה, הקוטר־
(המשך בעמוד )18
יייי ״ -

י-יי -ו

והגידה

מניותיך ־ ומשבר הדולר
^ יצד עלץ* לנווט את השקעותיו בבורסה, לאור משבר הדולר?
/י* המיסחר בבורסה עמד השבוע בשני סימנים: נפילת השערים האחרונה, והציפייה
לשינויים בשערי המטבע באירופה.
התגובה לירידת השערים הגדולה בשבוע האחרון היתר. ביקושים מוגברים למניות —
שגרמו בתחילת השבוע לעליית שערים כללית. תרמה גם לעלייה הציפייה לפירסום מאזן
בנק לאומי( .ביום הראשון, למשל, הסתכם הביקוש
למניות בל״ל ב־ 300 אלף לירות ומעלה).
הביקוש הטבעי, שנבע מהמחירים הנמוכים, גבר
על־ידי הצטרפות אלו שחששו לערך כספם בגלל שי־נויי־שער
אפשריים.
חששות אלו התבטאו בעיקר בעליית מחיר הנת״ד,
שהגיע ל־ 4.30 לירות הדולר — לעומת רמה ממוצעת
של 4.24 לירות עד עתה. ביום ראשון, למשל,
הסתכם הביקוש לנת״ד ביותר מחצי מיליון לירות —
שיא ללא תקדים בשנה האחרונה.
לעומת זאת, טרם ניכרה נהירה אל רכישת מניות
ואיגרות־חוב, כתוצאה מהחשש מן הפיחות. נראה
כי ההודעות החד־משמעיות של ראשי המדינה, כי
שינוי בשערי המטבע כאן ייגרמו רק עם שינוי בשער
הדולר, הצליחו לשכנע את הציבור.
כן־ציץ
^ 0 1נ ₪1י 11י|81ן

״כור׳ מונות מחצית מ״וולקן
קונצרן ״כור״ עומד למכור את מח צית
מיפעל המצברים שלו וולקן לחברה
זרה בעלת ידע בינלאומי. החברה הזרד.
תעביר לוולקן סודות מקצועיים, שיאפשרו
לוולקן ייצור ברמה בינלאומית. כיום, שולט
וולקן בשוק המצברים הישראלי, כש פרט
לו קיימים עוד שני מיפעלים, שנפ
ובתיאור.

״כלל״ קנ ח ה
מגר ש ״מורד״
ף* ונצוץ ״כלל״ קנה את מגרש פורד
\ /בן ששת הדונמים, ברחוב יצחק שדה
בתל־אביב, במחיר 2.8מיליון ל״י.
כלל תיבנה במקום מוסך מרכזי לסוכנות
פורד בארץ, לאחר שלאחרונה רכשה
כלל חלק במניות הסוכנות.
המגרש כבר נמכר קודם לקבלן התל־אביבי
וקסמן, שקיבל פיצוי נאה תמורת
ויתורו על המגרש.

^ 0 5 0 1 7 9 5

מה אם כן צפוי בשערי המטבע בעולם? לדעת מומחי קבוצת בנק ארץ־ישראל־ברי־טניה
— שקצרו בשנים האחרונות הצלחות כבדות בניחושים נכונים של תמורות צפויות
בשערי מטבע — לא יהיה כל שינוי בשער הריאלי של הלירה שטרלינג. למעשה,
הסביר מנכ״ל הבנק, יהושע בן־ציון, קיים כיום שער נייד של הלי״ש — 2.4דולר
ללי״ש. אולם רשמית קיים שער של 2.6דולר ללי״ש. צפוייה איפוא קביעת שער רשמי
חדש, של 2.4דולר ללי״ש.
אשר לפרנק השווייצי, המארק הגרמני והיאן היפני, צפוי ייסוף נוסף בשערי
מטבעות אלו.
יחד עם זאת, אין כל סיכוי לפיחות שער הדולר האמריקאי. לעומת זאת, סבורים
המומחים כי ניצחון השמאל בבחירות בצרפת, בעוד כמה ימים -יגרור אחריו פיחות
הפרנק הצרפתי.
המסקנה מכל זאת: אם יש לך עודפי כספים, השקע אותם באיגרות־חוב צמודות —
רצוי לפראנק השווייצי או למארק הגרמני.
האפשרות היחידה לפיחות הלירה הישראלית היא אם אנגליה תחליט לא להסתפק
בהתאמת שער הלי״ש לשער הריאלי כיום, אלא לפחת אותו לעומת השער הריאלי כיום.
לאחר שהלי״ש כבר איבדה כ־ 50/0מערכה, לעומת הדולר, הרי שכל שינוי נוסף בערכה
יגרור אחריו שינוי גם בלירה הישראלית.

בלהב די ם

הכבדהק פו א

מתייקרים

יתייקר

צפה להתייקרות מחירי כל שוגי ה בדים.
השיבה: קרטל המוקם על־ידי
קונצרן כלל.
קונצרן כלל שולט במטוויות טקסטיל
בית־שאן ונצרת, המייצרות יחד תשעה
מיליון מטר בד לשנה• החברה המרכזית
הינח בעלת קונצרן כיתן־דימונה, המייצר
10 מיליון מטר בד לשנה. עתה, עם
השתלטותה של כלל על החברה המרכזית,
מחזיקה כלל בשליטתה ייצור של
כ־ 20 מיליון מטר בד לשנה — שהם
כשני שליש מכמות הבד המיוצר בארץ.
כאילו כל זה לא מספיק, מסיימת
עתה כלל משא־ומתן עם יצרן בדים נוסף,
אופאר. כך, תכניס כלל למיסגרת
אחת את כל יצרני הבד בארץ, להוציא
את מיפעל אתא.
הקרטל המוקם ישלוט למעשה בשוק,
יוכל להכתיב מחירים ליצרני החוטים
ולקוני הבדים.
כלל כבר הקימה בשעתו, בסיוע הממשלה,
קרטל לייצור חוטים בשם כלל־טקס,
בו מעניקה כלל את המימון
לייצור ושמירת מלאי החוטים, מרוויחה
את הריבית על המימון.
עתה תבצע כלל דבר דומה עם הבדים.
מקורות בענף מצפים כי עם הקמת הקרטל
— שייקרא כלל־בד — תייקר כלל
את מחירי הבדים — הנעים כיום מ6-
עד 20 לירות למטר — בלירה למטר.

ועוד התייקרות צפויה — זו של הכבד
הקפוא.
מחירי הכבד הקפוא בארה׳׳ב, שהיא
הספקית העיקרית לישראל, טלו עד 60.5
סנט לליברה — עלייה של 6סנט. התייקרות
זו תתבטא כבר במישלוחיס העומדים
להגיע לקראת פסח, ולדברי היבואנים
יישארו בתוקף עד חודש מאי.
כיוס נמכר הכבד הקפוא במחיר ממוצע
של 8.5לירות הקילו.
גס בדרוס־אמריקה יחול ייקור הכבד,
לאחר שהוטל שם מכס חדש על כל ייצוא
הבשר מארגנטינה, שהיא ספקית הכבד
והבשר העיקרית של ישראל.

כבש קפו א
חברת אשור יבואנית כבד קפוא ובשר,
הנמצאת בבעלות משפחת אפרים אילין,
תייבא ארצה 200 טון כבש קפוא באיכות
מעולה מארגנטינה. לפי התוכנית, יגיע
הכבש ארצה לקראת חג הפסח.
זו פעם ראשונה שכבש מינבא ינוסה
בישראל. לפני כשנתיים אמנם היה נסיון
לייבא כבש קפוא מאוסטרליה, לצריכה
לשטחים הכבושים, אולם בגלל תקלה במערכות
הקירנר באנייה התקלקל הכבש
בדרך, והושלך לים.
תעובי ומשנו תדורו
^ ין הדמויות שבלטו ביותר, בסערה
1הפינאנסית שחלפה השבוע על פני
מרכזי הכספים ברחבי העולם המערבי,
ניתן היה להבחין בשייכים של נסיכויות־הנפט.
אלה דילגו בקלילות מיקצועית

עיסקות נוספות של כור :
ראש אגף הכספים של הקונצרן, נפתלי
בלומנטל, משלים עתה את עריכת החוזים
עם קונצרן הכימיקלים הגרמני־שווייצרי
של ד״ר ריכטר בדבר הקמת מיפעל־ענק
בישראל לייצור חומרים בסיסיים בתחום
הפולימרים והפלסטיקה.
מעל המשברים, ניווטו ביד בטוחה —
באמצעות היועצים המעולים ביותר שניתן
לרכוש בכסף — בין הגלים הסוערים,
כשהם מנצלים את הסערה לטובתם, מע בירים
מיליונים כבדים, בהוראות טלג-
רפיות קצרות, מבנק לבנק, מבירה לבירה,
ממטבע למטבע. כאשר תשכך הסערה,
ימצא עצמו כל שייך כזה עשיר בכמה
מיליונים קטנים נוספים.
בשלב זה, מנצלים עדיין השייכים של
המזרח התיכון את אוצרות־הקורח שלהם,
המופעלים ביעילות מירבית, לעשיית רווחים
נוספים. אולם בנקאים בארצות־הב־רית,
בריטניה ומדינות אירופאיות אחרות
סבורים כי יש לצפות למשברים מוני-
טארים קשים בעתיד, שיפגעו בלירה שטרלינג,
בדולאר ובמטבעות אירופאיות —
אם יושג שיתוף־פעולה בין־ערבי ומדינות-
הנפט הערביות יפעילו ״נשק סודי״ ,בנס־יונותיהן
ללחוץ על מדינות המערב להפעיל
את השפעתן על ישראל לנסיגה
מהשטחים.
מומחים לפינאנסים מזהירים כי העברתם
של חשבונות הבנק בני המיליארדים
של השייכים בלונדון, ארצות־הברית,
שווייץ וגרמניה למדינות אחרות — כמו
יפן, איטליה או מדינות סקנדינביה —
תערער בצורה חסרת־תקנה את מערכת
המטבעות המערביות.

או־ץ־ישראל המש תדנו ת:
פור מ אי קהבחב רון
^ לחץ המופעל על שר המיסחר וחתעשיה לאשר את הקמת מיפעל הפורמאיקח
( 1בחברון — שרם נשא פרי.
יוזמי הרעיון הם אליהו שהרוב, מנכ״ל מיפעל הלבידים תעל, ודויד קוליץ,
לשעבר ראש לישבת שר־התחבורה עזר וייצמן.
היזמים מעוניינים לנצל את ההטבות המפליגות, הניתנות למקימי מפעלים
בשטחים, ולהקים למעשה מיפעל שלם בכשפי הממשלה.
כיום קיימים בארץ שני מפעלי פורמאיקה: האחד עץ לבוד, בבעלות משפחות
קרמרמן״יהודאי, והשני שפן של קיבוצי עמק״הירדן. שני המפעלים הקיימים נהנים

השר כר־דב (בחברת אפריים קישון)
מי משלם בעד השלמות?
מהגנת מבס גבוהה ביותר. כן למשל, עולה מטר פורמאיקה בחו״ל דולר אחד, בעוד
שבארץ מחירו 24 לירות. קבוצת סחרוב מעוניינת לנצל את המכס הגבוה הזה, לזכות
בנתח מן השלל של המפעלים הקיימים.
התוכנית להקמת המיפעל בחברון נפסלה לחלוטין על-ידי כלכלני מישרד המיסחר
והתעשיה, אולם סחרוב לא ויתר, ובפגישה עם השר חיים בר״לב העלה טענות אישיות
ואחרות נגד הכלכלן שפסל את התוכנית.
בר״לב ניכנע, מינה צוות חדש לבדיקת הנושא. אך גם צוות זח הגיע למסקנה
כי המיפעל בחברון לא יהיה רווחי וכי הקמתו תכניס את המדינה להשקעות של
עשרות מיליוני לירות בהתקנת קו חשמל מיוחד, מים, תשתית ועוד.
כן, ניתן לראות את הקשר הברור בין הלהט הפאטריוטי של חסידי ארץ־ישראל
השלמה — ובין העסקים הטובים שהם מקווים לעשות בלהט זה — על חשבון
מיסין, כמובן.

במדינה

לנטל אילת דרושים עוגדים עד גיל 32
אחרי שירות ענאי ונעלי כושר גופני
מעולת למקצוע השווארות.

נמל אילת מציע לך # ,עבודה קבועח
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד?.נ בתקופת הנסיוך• מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
בשנה הראשונה זכות של 8 מינימלי טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
^ג.עזר.ה כספית ברכישת דירת בתוספת
הלויאה ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית מעיא
דרו פתח. תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס מלואים; ניתן גם
לפנות בנתב. למדור בת אדם. נמל אילת, ת .ד,37 .
אילוג

(המשך מעמוד )16
ניסטית היא אסתר וילנסקה, והישראלית
היא בידי שמואל מיקוניס.״
כך התלוצצו השבוע בצמרת המערך.
התיאור מוגזם, אך מתאים בעיקרו למציאות.
כי במיפלגה קיימים שלושה צדדים:
#יורשי סנה, ראול טייטלפוים ויאיר
צבן הצעירים, מחזיקים במנגנון המיפלגה,
אך עדיין אינם מוכרים לציבור, ונסיונם
מועט. יש להם אוריינטציה ״היסטורית״
על המערך.
#אסתר וילנסקה ואליעזר (״שומר־ניק״)
פיילר הולכים שמאלה, ומקיימים
מגע עם ׳קבוצות שונות בשמאל הקיצוני.
#זז״כ שמואל מיקוניס אינו מתחייב
לשום צד — כשהוא מתרחק והולך מיורשי
סנה, אך אינו נותן גושפנקה רשמית לאסתר
וילנסקה.
בידי מיקוניס נמצאים כעת כל הקלפים:
לפי חוק־המימון החדש, מועברים לו התשלומים
למימון מק״י מקופת המדינה —
9000ל״י לחודש. ערב הבחירות יקבל
מיקדמה למימון הבחירות בסך 108 אלף
ל״י. ולפי החוק, הוא מחזיק עתה בבע לות
הבילעדית על השם מק״י, מכיוון
שהוא מייצג אותה בכנסת. מיקונים אינו
מגלה לפי שעה את קלפיו.
פרישתו של ותיק. השבוע ספגו יורשי
סנה מכה, שלא ציערה את מיקונים:
עזיבתו ופרישתו למפ״ם של חבר הוועד
הפועל מטעם מק״י, פינחס טובין, והח לטות
הוועידה של מפ״ם עצמה.
מאז פטירתו של סנה, הובילו צבן
וטייטלבוים את מק״י לאוריינטציה על
״מערד״ משותף עם מפ״ם. היי לכד מסקנות
של ממש: הרוב במק״י סירב להש תתף
בפעולות המחאה של ״המסע אל
התיל״ בפיתחת-רפיח, נסוג ברגע האחרון
מלהשתתף במסע לבירעם ובהפגנה
הגדולה בירושלים, העדיף לשתף פעולה
עם מפ״ם בהופעה בצוותא.
פינחס טובין הצטרף למק״י בשנות החמישים.
היתה זו תחנה של 20 שנים
בדרכו של עסקן מפא״י ותיק, שצעד אל
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית דרד
אחדות העבודה, מפ״ם והשמאל הסוציאליסטי.
אחרי ועידת מפ״ם, ואחרי שנוכח
לדעת כי לחבריו לדעה אין האומץ להסיק
את המסקנה ההגיונית ולהצטרף למחנה
הפוליטי שלו אותן העמדות המדיניות בהן
דוגלת היום מק״י הרישמית — הסיק
את המסקנות לבדו וחזר אל מפ״ם.
פרישתו של טובין העיירה את הנהגית
מק״י מתרדמתה. צבן זטייטלבוים כינסו
את הוועד המרכזי, הכריזו על ״מצע לליכוד
חזית לשלום, דמוקראטיה וצדק
חברתי״ וגינו תוך כדי כך את וילנסקה
וחבריה, המכריזים על אותן מטרות.
114 חתיימיות. המיעוט במק״י הבחין
בשבוע ישעבד בהזדמנות שהתגלגלה
לידיו 114 .מחברי מק״י פירסמו מודעות
בדבר וטל הנזישמר, בהן הם דורשים מצבן,
טייטלבוים וחבריהם לערוך ביקורת עצ מית,
להודות בטעותם, לתמוך בעמדות
המיעוט. שמואל מיקוניס לא התם.

עי תונו ת
מרקש פי ץ
10.1א
ב ש חי ה

דמהלא דייו*
האס צייד משה דיין
זקט? את פרס גוב? לשמם?
ההצעה להעניק לנשיא ריצ׳ארד ניכסון
את פדם־נובל לשלום, שהוגשה רשמית
לוועדת הפרס בנורבגיה, עוררה תגובות
רבות. יתכן שהפיקנטית ביותר פורסמה
במייכתב לעיתון אמריקאי, לאמור:
״אם יאפשר לחשוב ברצינות על ניביסון,
משכין־השלום בוויאט־נאם, כעל מועמד
לפרס־השלום, הרי מן הדין היה לתת
את הפרם גם לנשיא טדומן, על החלטתו
להמטיר פצצות־אטוס על ערי יפאן. ה פרס
הגיע גם לג׳ון קנדי, על שלא פלש
ברצינות לקובה ; ללינדון ג׳ונסון, על
שהחזיר הביתה את הכוחות האמריקאיים
שפלשו לקהיליה הדומיניקאית ! למשה
דיין, על שלא חצה את תעלת-יסואץ !
לברז׳נייב, על שלא הפך את פראג ללי־דיצ׳ה
* :ולצ׳יאנג קיי־שק, על שלא פלש
ליבשת הסינית.״
על החתום: אחד אייבי פאפקוף, שם
בעל צליל יהודי למדי.

בוטיק השקרים.
חי פ ה — אורה,
יום ה׳ 15.2ב*.8.45

פאר־שבע

ק רן,

יום ו׳ 16.2ב־.9.00
ירושלים — בנייני האומה,
מוצ״ש 17.2ב־.8.30
טירת־הכרמל -עטרת,
יום ב׳ 19.2ב־.8.30
כרטיסים: תל־אביב ״לאן״
ו״רוקוקו״ וביתר המשרדים.
הפצה ראשית:
״לאן״ ,טלפון .231655
חפי ק יצחק ב- 1ניסי ם הינ1ו).כ 1ל 244044

* הכפר הצ׳כי, שהושמד כליל על כל
תושביו על־ידי הנאצים, כנקמה על הריגת
אלוף הנדס ריינהארט היידריך.

ח/16 וז ־זכד| 3 \/6ר 51ז 6ח 0 3ח 6רח\/

5ט 0רוו 1=:3

למות למען
הרובע המוסלמי?
יי* שאלה היא פשוטה ומכרעת, אם כי
ו 1היפותטית:
נניח שבמשא־ומתן בין ישראל והעולם
הערבי הוסדרו כל הבעיות העומדות על
הפרק — הגבולות, מהות השלום, הפליטים,
סידורי־הביטחון, ועוד.
נניח שרק בעייה אחת ויחידה נשארה
ללא פיתרון: בעיית ירושלים.

האס כגלל פעייה זו לפרה פראי
להסתכן פמילחמות, שפהן יפלו
אלפי קורפנות ;וספים. ושאת סופן
מי ישורנוז
או, בצורה אישית עוד יותר:

האם אתה מוכן למות כגלל
פעייה של ריכונות על רוכע קטנטן
של ירושלים ץ

השוום אבשר׳!
^ שאלה אינה חדשה. אבל מעולם
\ 1לא היתד. כל-כך אקטואלית, כפי שהופיעה
לפתע השבוע.
במסעו בארצות־הברית הפליט המלך
חוסיין על כל צעד. רמזים על נכונותו
לכרות שלום רשמי עם מדינת־ישראל.
הוא רמז שהוא מוכן לפשרות, כולל
שינויים בגבולות, והסכמה לנוכחות יש ראלית
כלשהי בביקעת הירדן.
אולם בנקודה אחת עמד על שלו: שלא
ייתכן ויתור מוחלט על ריבונות ערבית
בירושלים. הצעתו המרומזת: ריבונות ער־
.בית על חלק מן העיר העתיקה.

פרמזים אדה הסתמנה חלוקה

לפני מילחמת ששת־הימים, הר־הצופים
אי של ריבונות ישראלית בתוך שטח
ירדו•

מתחוה דשזלמאן
** מצופה, גרם הפירסום להסתערות
כללית על אלון המיסכן, כשכל שופרות
ארץ־ישראל השלמה שופכים עליו
אש וגפרית. בישיבה של הממשלה, שממנה
נעדר אלון באופן בולט, הודיעה גולדה
״בשמו״ שלא אמר את הדברים.
אולם הרעיון לא היה כל-כך חדש. משה
דיין עצמו, מייד אחרי מילחמת ששת-
הימים, ולפני שנכנס סופית לתלם הסי-
פוחיסטי, השמיע את הרעיון ש״דגל ירדן״
יונף מעל להר־הבית. פירוש הדבר, כמובן,
הענקת ריבונות, בצורה אכסטריטוריאלית.
הרעיון המיוחם לאלון מרחיב רעיון זה,
בהוסיפו את הרובע המוסלמי להר-הבית —
אך מבלי לצרף אליו את הרובע הנוצרי,
שגם אותו דרש חוסיין.

על סמך זה חיבר לפני חמש שנים משה
ששון, היועץ לענייני השטחים, תזכיר
ללוי אשכול, בו קבע בפירוש שהשלום
הפלסטיני ניתן לביצוע — אך בגלל עניין
ירושלים אין הממשלה יכולה להסכים לו.
אותו משה ששון חיבר, בימים האחרונים,
את התזכיר המאשר שייתכן שלום
עם ירדן — אך המציין שוב שבגלל
ירושלים אין סיכויים שיקום שלום כזה.

כי התיקווה, שהמלך חוסיין
יהיה יותר ותרן מן הפלסטינים
כנושא זה, נתגלתה כאשלייה. ה
דפר לא פא כהפתעה למי שמכין
כאמת כעניינים ערכיים.
עוד בסוף ,1967 כאשר המלך חוסיין
יצא לפגישתו הראשונה בלונדון עם נציגים
ישראליים בכירים, נפוץ בין יודעי-
דבר בקאהיר הסיפור הבא: לפני צאתו
פנה חוסיין אל גמאל עבד־אל־נאצר, ביקש
את הסכמתו לפגישה. עבד־אל־נאצר, שכבר
דגל אז ב״פיתרון מדיני״ ,נתן את

אינו אלא טחינת מים. כי הכוחות
השולטים בממשלת ישראל לא גילו שום
נכונות פסיכולוגית להגיע לשלום עם
חוסיין.

מות ההסדר החלקי
**•שום כ ך נקטו בשיטה ישראלית יש־
1* 1נה: בכל פעם שמישהו מעלה רעיון
חדש המוביל לשלום של פשרה, נאחזת
הממשלה ברעיון אחר, שאינו בר־ביצוע באותה
שעה.
השבוע העלתה הממשלה את רעיון
״ההסדר החלקי״ עם מצריים. תחילה נאמר
שאי־אפשר לעשות שלום עם חוסיין לפני
שיושג הסדר חלקי עם מצריים. לאחר
מכן הוכחש הדבר על־ידי לישכתה של
גולדה, נוכח התגובה האמריקאית השקטה
אך הנזעמת. אולם הרעיון נשאר בעינו.

״ההסדר החלקי״ מאפשר לגולדה
ואכא אכן לדגול כמשהו הנראה
כהתקדמות לקראת שלום, כעוד
שלמעשה הם שוללים את
ההצעה האקטואלית של חוסיין.
היו רגעים, שהיה נדמה שתיתכן התקדמות
לקראת הסדר עם מצריים לפתיחת
התעלה. אולם רגעים אלה חלפו. השבוע
הבהירו המצרים בצורה חד־משמעית, שהם
שוללים את הרעיון כולו. הסובייטים הביעו
השבוע תמיכה בעמדה זו.

פכך מת, למעשה, ההסדר החלקי.
כי הוא היה כנוי על ההנחה
שדווקא הסופייטים מעוניינים פ
פתיחת-התעלה, המקשרת (כין

ייתכן מאוד שזהו רעיון טופ
לפשרה עם חוסיין — אם אכן רוצים
כפשרה.
אלון נוטה, כנראה, לפשרה כזאת, מפני
שהיא משתלבת עם ״תוכנית אלון״ המפורסמת.
בפגישותיו עם המלך חוסיין קבע
לעצמו מעמד של בר־שיחו הישראלי
של המלך, והדבר מחזק את מעמדו ומקנה
לו עמדה מדינית ביחסי־חוץ, כמתחרה
לאבן ולדיין.

דיין, לעומת זאת, אינו מעוניין

יג אל אלון הציע פשרה
בעניי! ירושלים ־ אך פי הר
להסתלקמההצעה שייו חסה לו
של העיר העתיקה עצמה: איזור
המיסגדים והרובע המוסלמי וה נוצרי
לירדן, הכותל המערכי והרו־פע
היהודי והארמני לישראל. כד
שאר חלקי ירושלים, כולל העיר
החדשה הערכית — לישראל.

אי של ריבונות
ץ ץ משלת ישראל לא הגיבה על כך
בכל צורה שהיא. התגובה הרשמית
היתד, של גולדה מאיר, שהכריזה כי לא
תביא לוושינגטון, בביקורה הקרוב ,״רעיונות
חדשים״ .במלים אחרות: שלילה
מוחלטת של ההצעות הבלתי־רשמיות של
חוסיין.
אולם לפתע פורסמה תגובה אחרת.
מתי גולן, כתב הארץ, פירסם בעיתונו
ש״בפגישה שנערכה לאחרונה״ ״התבטא״
יגאל אלון בצורה אחרת.

הרעיון המיוחס לאלון: אם
תגיע ישראל להסכם עם ירדן על
כל שאר הכעיות, ורק פעיית ירושלים
תישאר פתוחה — תסכים
ישראל כשלכ זה להעניק לירדן
״מעמד אכסטריטוריאדי״ פרופע
המוסלמי כעיר העתיקה.
״מעמד אכסטריטוריאלי״ (״מחוץ ל.שטח״)
הוא המעמד שממנו נהנות שגרירויות.
למשל, השגרירות הישראלית בוושינגטון
אינה שייכת, להלכה, לארצות־הברית,
אלא מהווה חלק של מדינת־ישר־אל.
חלה עליה הריבונות הישראלית.
הרעיון המיוחס לאלון פירושו, איפוא:
הענקת ריבונות על הרובע המוסלמי לירדן
— כנראה מבלי שתהיה רציפות טריטוריאלית
בין הרובע המוסלמי ובין השטח
הירדני. במלים אחרות: הפיכת הרובע
המוסלמי, ואיזור המיסגדים, לאי של ריבונות
ירדנית בתוך ישראל — כפי שהיה,

כשום שלום עם חוס יין, מפני ששלום
כזה יוציא מידיו את הגדה
המערפית, שפה הוא שולט כיום
כאופן כילעדי, כשודטאן מודרני.
בשבוע שעבר הכריז דיין, בתדריך חצי־סודי
שנתן לעיתונאים, שאין לעשות שלום
עם חוסיין, אלא בתנאים המהווים למעשה
את המשך הכיבוש הישראלי. לאחר מכן
נאלץ דיין, כדרכו, להגיד את ההיפך ולהביע
דעתו בזכות שלום עם חוסיין. הסיבה:
גולדה רגזה על ההצהרה הראשונה,
ראתה בה חבלה מכוונת בנסיעתה לאר־צות־הברית.

נוה
קדושה
ך>* אינטריגות האלה בחצר־המלכות
1 1אינן חשובות לגופו של עניין. חשובה
השאלה: האם מסוגלת בכלל ממשלת ישראל
לנקוט גישה הגיונית וגמישה לגבי
ירושלים?
בעיית ירושלים הפכה לפרה קדושה.
ההצהרות האינסופיות של חברי הממשלה
ודובריה על ״ירושלים שחוברה לה יחדיו,״
כ״בירתנו הנצחית,״ הפכו גם את
הוויתור הקל ביותר בשטח זה כימעט
לבלתי־אפשרי. ממשלת ישראל, כמו ממש לות
לבנטיניות אחרות במרחב, נלכדה
במלכודת הסיסמאות של עצמה.

כגלל פרה קדושה זו, נקטה ממשלת
ישראל עוד כימי לוי אשכול
גישה שלילית ליוזמות״טלום אפשריות.
למשל,
הגישה הפלסטינית, שהועלתה
על־ידי העולם הזה וגורמים אחרים, נפסלה
על־ידי הממשלה בגלל ירושלים. לדעת
מומחיהם של לוי אשכול וגולדה מאיר,
לא יסכימו הפלסטינים לעולם להקים מדינה
פלסטינית מבלי שתהיה לה בירה בירושלים.
ירדן, כך הם קיוו, תוכל לוותר
על ירושלים, מאחר שבירתה היא עמאן.

קאריקטורה של שמואל כץ •
הסכמתו הסודית, אך הוסיף מישפט הרה־גורל
:״אם תוותר על ירושלים, לא תסלח
לך ההיסטוריה הערבית לעולם !״
המלך חוסיין לא היה זקוק לתזכורת
כזאת. כבן מישפחת ד,האשמים, צאצאו הישיר
של מוחמד הנביא, הוא רגיש מאד
למקומו בהיסטוריה. ירושלים היא העיר
השלישית בדירוג הקדושה המוסלמית
(אחרי מכה ומדינה) .הנפש הערבית אינה
משלימה עם ויתור רשמי טוטאלי עליה.

הצעת־הפשרה של הוסיין כאה
לספק פיתרון ספיר: חלק קטנטן
אך חשוכ של ירושלים ישאר כ־ריבונות
ירדנית, כך שהערכים
יוכלו להרגיש כי לא ויתרו כליל
על ירושלים. שאר חלקי העיר יהיו
ישראליים, כך שהישראלים יוכלו
להרגיש שלא ויתרו על כירתם
השלמה.
העיר כולה תישאר מאוחדת מבחינה
עירונית, עם שכונות יהודיות וערביות
חצי־אוטונומיות, כפי שהציע בשעתו גם
טדי קולק.

אם אכן שוכנע יגאל אלון בפגי־שותיו
הסודיות שזוהי פשרה ספירה,
ואם כיטא זאת כצורה כלשהי
— הרי זאת התקדמות אישית
מצידו.
אולם השבוע היה

נדמה

שכל

השאר) את אודיסה עם ויאט־נאם.
בעיני הערבים, ההסדר החלקי נראה
כמלכודת. אם תיפתח התעלה לתנועה
בינלאומית, ותחצה בין צבאות ישראל
ומצריים, יביא הדבר להקפאה טוטאלית
של המצב בסיני. השילטון הישראלי בסיני
יתבצר ויהפוך עובדה לצמיתות.
מכיוון שמצריים עומדת על החזרת כל
חצי־האי סיני לידיה, ומכיוון שברור כי
כל חברי ממשלת ישראל רוצים לספח
חלקים גדולים של חצי־האי לישראל (״קו
פיחחת־רפיח—שארם־אל-שייך״) ,פעורה
תהום בין עמדת שני הצדדים. לתוך תהום
זו נעלם גם ״ההסדר החלקי״.
מי שאומר, על כן, ברגע זה שהוא רוצה
להשיג קודם כל את ״ההסדר החלקי״ ,ורק
לאחר מכן לטפל בהצעות חוסיין — אומר
למעשה שאינו רוצה לעשות דבר להשגת
השלום, מפני שאינו מוכן לשלם את
המחיר הכרוך בשלום האפשרי.

משה דיין אומר זאת כגלוי.
שאר השרים אומרים זאת כשתיקה.
יגאל אלון חרג השכוע מכלל
זה, אם אמנם אמר מה שיוחס לו.
אולם כמצכ הנוכחי, אין לכך השי
כות מעשית.
* מתוך ספרו החדש ירושלים, עסקי
קודש כרגיל.

מגלה גדעון קדרי, בעל מכון לקאראטה
בבאולינג התל־אביבי, שהפך לאחרונה למפורסם
מבין מדריכי הקאראטה בארץ,
לאחר השקעה נבונה בפירסום ויחסי־ציבור

יזיקו
ק כקולנוע בך יהודה אפשר לר־אות
קאראטה נכון. אני מתכוון ל ״1
תרגילי
קאראטה מההתחלה עד הסוף.
״יתר הסרטים הם סרטים שאפשר לקנות
אותם תמורת 3,000 דולאר, עקב הרמה
הנמוכה שלהם. הקאראטה שבסרטים האלה
הוא בעצם קרב סיני שדומה לקרב היפני.
״יש יותר מדי דם בסרטים האלה. סתם
אלימות. הם סרטים זולים שיזיקו יותר
משיעזרו לקאראטה פה בישראל.
״הבמאים של הסרטים האלה לחצו על
מומחי הקאראטר״ כדי לשנות את תנועות
הקאראטה, ולעשות מהם תנועות של אפק טים
זולים.
״אני לא התלהבתי מהפסטיבאל הזה. אני
לא יודע איך יכול קולנוע סינרמה למשל
להרשות לעצמו להציג סרטים כל-כך זולים.״

ו שטויות

* אנח ריצ׳ארד ריצקוף ,32 ,ששי-
1רת בוויאט־נאם חמש שנים בכומתות

1סדר

ישו

״יותר מדי אלימות,״ קובע
גדעון קדרי,״ אלוף הג׳ודו
המדגים שבירת רעפים.

השגשן הסוחף את ישראל
דרך מסכי הד והמעיים

1 1 1 1 1 1״הרבה שרלטאניס בארץ,״
קובע אלכם קרטן, יו״ר

האגודה לקאראטה בארץ ,״רק שבעה
מומחים אמיתיים הם בעלי חגורה שחורה,״

ד 1 |? 1 \ 11י ״הסרטים עתם ברוטא־ליים,״
קובע ריצ׳ארד
ן ריצקוף, בעל מכון לקאראטה וותק של 19
שנה בספורט, משמאל: הדגמה חיה.

י* כל שטויות:״
ן ן \ 1״זד. בבל״ת, לא קאראטה !״
״זה פסטיבאל של אלימות בשביל ה טיפשים

רבבות בני־הנוער והמבוגרים, שנתקפו
בשבועות האחרונים בקדחת סירטי הקא־ראטה,
עלולים להתאכזב קצת, למישמע
דעתם החד־משמעית של המיקצוענים.
אחרי הכל, בכל חברה טובה של התבדה
הטובים, ביום ובליל, משמשת כיום הדת
החדשה נושא מרכזי לשיחה: אח, איזה
חלום בהתגשמותו. אינך צריך עוד להיות
גיבור ושרירי — אינך צריו עוד להתאמן
שני $במשקולות — אינך צריך עוד אפילו
סכין או אקדח. מעתה, עשה זאת במו-
ידיך: מכה קטנה בכף ידך או רגלך,
בתוספת זעקת־אימים מהדהדת — ואתה
משתק כל יריב. איזה קיצור־דרך לאושר,
לתהילה. איזו גלולת־קסמים ליהפך לגבר.
ורק פגם קטן אחד יש בחלום הקוסם:
שהוא רק חלום.

הירוקות המפורסמות, נפצע, עלה לארץ,
ועוסק כאן בהדרכת קאראטה כשנה וחצי:
״הסרטים הם >ן ל 80 שטויות ו־/0ס 20 קא־ראטה.
יש בסרטים דם ודם ושוב דם.
נותנים מכה — יוצא דם.
״דבר כזה לא קורה בקאראטה. בקארא-
טה שוברים עצמות, אך לא יוצא דם.
״גם אני חושב שהסרטים הם ברוטא-
ליים. הם לא עוזרים לקידום הקאראטה
בישראל.״
ולמרות זאת. באקדמיה להגנה עצמית
וביטחון עצמי של ריצקוף צפוף. מועמדים
חדשים עומדים ליד הדלת והחלונות, אהד
על השני, מתבוננים בתלמידים שעל המיז־רון,
וחולמים שביום אחד יגיע גם תורם
להיות יפאניים מעופפים.
ה 3ל

זיופים
ך־< ניגוד למה שניתן היה לחשוב, כי
^ פסטיבאל האלימות השוטף את מסכי-
הבד יגביר את הפופולאריות של הספורט
העתיק, מתלוננים דווקא מדריכי הקארא־טה
על גל־הסרטים :״יש לי כיום 70
תלמידים,״ מספר ריצקוף .״היו לי מאה,
אכל הרבה עוזבים, מחוסר סבלנות. רוצים
תרך חודש ימים לבצע דברים שרואים
בסרטים.
״הם אינם מבינים שמה שהם רואים
זה לרוב לא קאראטה, אלא זיופים.״

אגוור הסיני

בסינראמדו הוא מרט לדוגמה, מבין מבול סירטי פסטיבל־האלימות
שהציפו את הארץ. המתים נופלים כזבובים, כתוצאה
גילים ראוותניים שאין בינם לבין קאראטה ולא כלום. מימין: כרזת־פירסומת לסרט נוסף.

ומרות זאת, איו לריצ׳ארד תלונות. בעל חגורה
רה דן 3בקאראטה וותק של 19 שנה בספורט,
מרוצה :״אני מרוויח טוב מאוד. יש לי בית,
:ית, ואני מפרנס את המשפחה בכבוד.״

המה
קנ אי ת
תל־אכיב גלבד, יכול היום החובב הנלהב
לראות את האגרוף הסיני בסינראמה — את
ז לי איש הזעם בבן־ יהודה — את האלוף בעל
ע האחת בתמר — את אגרוף הברזל בתל־אביב.

שלא לדבר על מה שמחכה במחסני המפיצים.
גדעון
קדרי נתן את ברכתו רק לאחד
מהם — ברום לי איש הזעם בבן־יהודה
התל־אביבי. רק בסרט זה, היה נכון להופיע
לפני ההצגה על הבמה, להדגים מה זה
קאראטה אמיתי.
קדרי הוא אחד מאלה השומרים על כבוד
המקצוע בקנאות. הוא התחיל להתאמן
בג׳ודו בגיל .15ב־ 1967 נסע ליפן, למד
חמש שנים בקריית הקודו־קאן — האוניברסיטה
לג׳ודו וקאראטה — אצל מסוטא־
(המשד בעמוד )24

* 1*1ד מ 11ך סצינה קלאסית למתרחש היום באולמות ההדרכה של קאראטה
בארץ, בעקבות. מבול סירטי הכביכול־קאראטה: שני חניכים
1111111 . 111
גדעון קדרי מתאמנים על המיזרון, במכון הקאראטה שבמועדון אורן באולינג התל־אביבי,

,א\ווו הברזל

בקולנוע תל־אביב תינו דוגמה טובה נוספת לפסטיבל
האלימות. אחד מגיבורי הסרט בוחן את ידיו
שטופות־הדס, לאחר ביצוע תרגיל קאראטה שלא מן העולם הזה — שיסוע ידי עצמו,

לכל שיעור כזה מופיעים עשרות צופים משולרובים מרותקים מתבוננים בהם, חולמים על הסרטים
שראו. רוב הצופים בסרטים אינם יודעים שמה שרואות עיניהם איננו קאראטה, וכי על־מנת
להגיע להישג כלשהו בספורט העתיק הזה נדרשות שנים של אימונים מפרכים.

במדינה
אי שי ם
ו /קדה עין
רות דיין מכזה סודות
מ״אופגת הרמיות״
שז משח דיין
מה היה גורלו הפוליטי של משד. דיין
לולא היה נפגע בעינו ונאלץ להסתיר
את נכותו ברטיה שחורה?
קשה להשיב על כך תשובה ברורה,
אולם ברור שחלק ניכר מהכאריזמה שלו
יש ליחס לאותה רטיה שהזרה המעניקה
לו הילה של שודד ומנהיג. הודתה השבוע
גם אשתו לשעבר, רות דיין, בסרק נוסף
מסיפרה האוטוביאוגרפי המתפרסם בהמשכים
במעריב :״ברור לי כי הרטיה
מילאה את תפקידה במסכת הכאריזמה
הפוליטית והאישית של משה.״
לא היה זה הגילוי היחיד של רות דיין
בקשר לרטיה. ספק אם מישהו, מלבד
המקורבים לו, הבחין אי־פעם בהבדלים
בין הרטיות השונות שחובש דיין. השבוע
גילתה רות דיין כי למעשה יש למשה
דיין אוסף שלם של רטיות :״בצהלה גדל

שלוש רטיות שונות על עינו הפגועה של דיין
״משיכה נשית לסנזליס של פגיעה גופנית״
והלך אוסף רטיות העין שלנו, שכן בתקופת
מגורנו במקום זה נתפרסם שמו של
משה ברחבי העולם ובד בבד עם זאת יצא
שם לרטיה השחורה של עינו.״
״תעלול פירסומת״ .סיפרה רות, ביו
השאר, על אופנת הרטיות:
״כמה וכמה פסיכיאטרים הביעו את דע תם
על השתקפותה המובהקת של הפגיעה
הגופנית באורח התנהגותו. שכן מום עשוי
לגרום לאדם לרצות להוכיח את כושרו
בצורות קיצוניות. כן שמעתי, כי נשים
עשויות לחוש משיכה אל סמלים של
פגיעה גופנית.
״בצהלה טיפלתי בשפע הרטיות שהחלו

מגיעות ממעריצים ברחבי העולם, רטיות
שונות בסוגיהן ובצורתן ששלחו אנשים
שביקשו לעזור למשה. אחת מהן, למרבה
התדהמה, היתד, עשויה זחב של 18 קאראט
ועליה קישוט של מגן־דוד. משה
הפגין אדישות לכל דגם חדש שהגיע
בדואר, אולם כעבור זמן היה נזכר באחד
מהם, ומחליט כי הוא יסכון לו יותר.
אחד־כך היה מוציאו מהשימוש ומחליפו
באחר. כל שיכולתי היה לנסות לעזור
למצוא לו את הרטיה הנוחה ביותר, והדבר
היה כרוך בהתרוצצויות מרובות, ביחוד
בעת שהותי בחו״ל.״
בין השאר סיפרה רות איך חיפשה

ברחבי ארצות־הברית אחרי רטיה שהכינה
כובענית בשם גדיים פורסייט, גילתה כי
היא נפטרה, הזמינה משותפתה לשעבר
ארבע רטיות תמורתן העניקה לה תשורה
וגם תמונה של משה דיין חתומה על ידו.
תגובה שונה לרסיה גילתה רות, לדבריה,
במכתב ששיגרה אליה קבוצת חיילים
בו נאמר :״אחדים מאיתנו החליטו לבקש
ממך לספר לגו את האמת. האם אין הרטיה
של בעלך תעלול פירסומת ולא יותר?
אנחנו שואלים זאת מפני ששמנו לב
שבתמונותיו בעתוגים מופיעה חדטיה לפעמים
על עין שמאל ולפעמים על ימין.״
היתד, זו כמובן טעות של העתונים.
ההופכים את הנגיטיבים בעת הכנת הגלופות.

צ ד שי למהה סוכנו ת מ שך
שלו ש שנים משכורת לניהול
״בית הילל״ ־ נוטלא נפתח: ל ל

היתה היחידה שהגיעה לפגישה עם האחראי
מטעם הסוכנות. היא חזרה מהפגישה
עם המינוי בכים, ולחברים גילתה
כי היא מכרה טובה של מנהל מחלקת
הנוער והחלוץ בסוכנות, מרדכי (מורלד).

מורלה גראון
הקשה מכל הדברים הקשים
יף לקכל משכורת — בלי לעבוד?
\ £החלום הוא עתיק־יומין. אולם ל רבים,
הוא חלום בלבד. לתמר ניגרי,
הפך החלום למציאות, לאחר שגילתה
את הפטנט: שנתיים וחצי קיבלה מש כורת
טובה, ועוד בדולרים — תמורת
ג׳וב שלא עשתה.
אלא שהפטנט דפק — כל זמן ש נשמר
בסוד. כאשר נתגלה — פג הקסם.

לגמרי, לא לגמרי. גם לאחר
שהשחיתות נתגלתה, לא נסגר ברז הקסמים,
,והכסף המשיך לזרום לידיה,
גם אם באפיק אחר.
חמר ניגרי, לבית צור, הגיעה לבו־לוניה
עם בעלה מיכאל לפני ארבע
שנים. מיכאל החל בלימודיו, וכמו רבים
מהסטודנטים הישראלים הרבים בעיר
האיטלקיה, נאלץ להסתדר עם תקציב
מצומצם. כמה דוברים נוספים לא היו
לבטח מזיקים לו.
ך הנה לפני ארבע שנים נודע לפו
תע לסטודנטים הישראלים בעיר כי
הסוכנות עומדת לפתוח סניף של בית־הילל
בעיר. סניפי בית־הילל, הם רשת
בתי-כינוס לסטודנטים דתיים, השייכת
לאירגון בני־ברית העולמית.
מישרת ניהול הבית צריכה היתד, ל הינתן
לפי מיכרז, אולם תמי ניגרי

בראון, שהיה קצין חינוך ראשי בצה״ל.
ברגע שחתמה חמי על ההסכם, החלו
הכספים לזרום. היא קיבלה שכר ניהול
חודשי של 200 דולר. בתוספת סכומים
להוצאות האחזקה של הבית. בשנה הראשונה
קיבלה 6,000 דולר, בשנייה כ-
,4,000 ובשלישית כ־ 3,000 דולר.
עד כאן, הכל היה טוב ויפה — פרט
לעובדה קטנה: כל אותן שלוש שנים,
לא נפתח כלל בית־הילל. ליתר דיוק:
הוא לא פעל במשך שנתיים ורבע. בחלק
מן הזמן, שכרה תמי אולם ריק
כדי לזרות חול בעיניים. אולם הפעילות
בו היתד, אפסית.

ך• שערורייה נמשכה כל עוד היתה
1 1תמי, שנתגלתה כמנהלת יקרה מאוד,
מוגנת על-ידי נציג הסוכנות באיטליה,
יגאל חלמיט. בישראל, סברו כל אותו
זמן כי סניף בית־הילל בבולוניה פעיל
ומשגשג בצורה בלתי־רגילה.
עד שלפני חצי שנה הוחלף יגאל
חלמיט בנציג אחר, בשם דויד פס.
זה לא היה קשור בשום התחייבות ריג־שית
לתמי היקרה — ודיווח מייד ל ממונה
עליו, מרדכי בראון, על העניין.
סיפר השבוע בראון לכתב העולם
הזה :״בקיץ התחלף נציגנו באיטליה,
ואז נודע לי לראשונה כל העניין. במיוחד
הרגיזה אותי העובדה כי הסטודנטים,
שלהם הוקצבו הכספים ונועד
הבית. לא ידעו כלל כי יש דבר כזה.
״עד כמד, שאני יודע עכשיו, הבית
מנוהל. אינני יכול לבקר בכל סניף שלנו.

זה נכון שהבחורה קיבלה שנתיים ורבע
כסף ולא עשתה כמעט כלום. אני לא
מכיר אותה כלל. שמעתי עליה בפעם
הראשונה בקיץ, כשהחלו להגיע תלונות.
יגאל חלמיט בחר אותה, לא אני.
״מי שילם את הכספים? ובכן, ההוצאות
התחלקו בין בני־ברית, הקד,ילה
המקומית, ואני.
״לא, אינני חושב שיש כאן עניין
פלילי. עכשיו הבית פתוח, ויש בו גם
טלוויזיה.
״לא, אינני יודע על כך שתמי קיבלה
הקצבה לטלוויזיה, קנתה בה מכשיר
חדש לעצמה — ונתנה לבית־ הילל את
המכשיר הישן שהיה בביתה.״

ך* גובת בדאון רחוקה מלהיות מס!
1פקת. בולוניה אינה סוף העולם.
קשה להבין כיצד דווח לו במשך שנ תיים
ורבע על פעילות תוססת, משחקי
פינג־פונג, מסיבות, תחרויות שחמט ועוד
— כאשר כמעט הכל היה שקר.
ועוד יותר קשה להבין מדוע עובר
בראון על המקרה לסדר־היום — ואינו
תובע מתמי צור לוזחזיר את אלפי הדולרים
שהוציאה לשווא.
ועוד יותר קשה להבין כיצד יגאל
חלמיט, האחראי לפרשה — עובד כיום
בתפקיד בכיר במחלקה ־הכלכלית של
הסוכנות. חלמיט מוכן לאשר כי הוא
זה שבחר בתמי, וכן כי הבית לא היה
פתוח כלל זמן רב. מתשובות בנושא
הטלוויזיה, הוא מתחמק.
אולם הכי קשה להבין, מכל הדברים
שקשה להבין. הוא כיצד נבחר יורשה
של תמי לתפקיד מנהל בית־הילל בבולוניה.
שכן
יורשה של תמי — הוא לא אחר
מאשר בעלה, מיכאל ניגרי.

ד ר כי אדם
ס לי ח ה, טעות במוות
רק בגס גתגלתה טעות
בגווייה, שהיתה עלולה
לקבור את המת הלא גכון
ארבעה ימים נאבק זלמן ברודצקי על
חייו, לאחר שנפצע אנושות בתאונת־ד,דרכים
הסודית שאירעה בקרן־הרחובות
שיינקין־אחד־העם בתל־אביב (העולם הזה
,)1849 היו אלה ארבעה ימים נוראים
להוריו, חנה ושלמה ברודצקי. ארבעה ימי
ציפייה, ותקווה, ופחד וייאוש.
כאשר נפטר זלמן מפצעיו, התמוטט
עליהם עולמם. אולם כוס המרורים עוד
לא רוקנה. הגורל טמן להם מהלומה
נוספת.
של מי הגו פהז לאחר מותו, הועברה
גופתו של זלמן מבית־החולים איכילוב

קורבן ברודצקי
התאונה הסודית
למכון לרפואה משפטית באבדכביר. משם,
אמורה היתד, הגופה להיות מוסעת באמבולנס
לקבורה בבאר־שבע, עיר־מגוריהם
של ההורים.
ידידת משפחה, שרה סטופניצקי, הגיעה
לאבו־כביר כדי להתלוות אל הגופה במסעה.
כאשר הגיע האמבולנס, והגופה הוכנסה
לתוכו, נכנסה בעקבותיה גם שרה.
לפתע, שמעו העובדים קול זעקה מבוהלת
מכיוון האמבולנס. הם נחפזו לעברו, מצאו
את שרה מתייפחת בהיסטריה :״זה לא
זלמן,״ זעקה בכאב.
העובדים הנבוכים הרגיעו את האשד, ה־בוכייה,
החליפו את המת הזר במת הנכון| ,
ביקשו סליחה באדיבות, והאמבולנס יצא ל־באר־שבע,
להלווייה.
להלווייה, שרק בטעות לא נקבר בה מת

*מ!! יי**יד דדידייו חי

א״וונס״ו, מק־גאוט והמלאך רא היו מסוגרים
לפענח התעלומה:

איו ועיש היהוומיסמתור חדו הנספח
ך* מהזה המדהים התרחש ביום השני
ן 1השבוע, בשעות הצהרים.
בבניין בורסת היהלומים ברמת־גן ניצבו
בשורה עשרות יהלומנים, ביניהם מיליונרים
מפורסמים, והירשו לשומרים חמושים
וחמורי־פנים לערוך חיפוש מדוקדק
על גופם, כאילו היו פושעים.
למעלה ממאתיים סוחרים ויצרנים מכובדים
חיכו בסבלנות בתור, עד שהסתיים
החיפוש המוזר, שהחל בשעה שתיים, ונגמר
לקראת חמש אחר־הצהריים.
וכל אותה עת, היה ארמון היהלומים

סגור לעסקים. איש לא נכנס, איש לא
יצא. עשרות שומרים עצבניים של מודיעין
אזרחי, החברה המופקדת על ביטחון
הבניין, שוטטו בכל פינות גורד־ה,שחקים,
ניסו לפתור את התעלומה המזעזעת:
כיצד נשדדה, באותו יום בצהריים, חבילת
יהלומים בת 400 קאראט, בשווי 20
אלף דולר?
מה שהדאיג את ראשי היהלומנים
ביותר, גרם לתגובה כה קיצונית
כסגירת הבניין וחיפוש אישי על גופם של
היהלומנים — היתה העובדה כי שוד זה

החדר השמור ביותר במדינה, ואחד המוגנים ביותר

בעולם, הוא מרתף־הכספות של בורסת־היהלומים
111 ^ 1 1 1 ^ 11 1 111
ברמת־גן (החץ מצביע על הכניסה לתוכו) .חדר־כספות זה מוגן במיתקנים האלקטרוניים
המשוכללים ביותר בעולם, ובשמירה מעולה מאין כמותה. למרות זאת, נעלמו יהלומים.
היה כבר השלישי בסידרת מעשי־שוד
מיסתוריים, שהתרחשו בבניין המוגן ביותר
בארץ בשבועות האחרונים.
סידרת מעשי־שוד שהועלמה מידיעת
הציבור, נשמרה בסוד כמוס. רק הגניבה
האחרונה הגיעה לעיתונות, בגלל החיפוש
שנערך על גופם של מאות אנשים.
השוד הנוכחי, ששללו הסתכם בפחות
ממאה אלף ל״י, היה כאין וכאפס לעומת
השוד שקדם לו, לפני מספר שבועות.
אז, נעלמו, באורח מיסתורי לא פחות,
יהלומים בשווי 600 אלף ל״י.
כיצד ייתכן הדבר, בהתחשב בנוהלי
הביטחון הפנטסטיים המקיפים את הבניין?
הסיבה, כפי שגילתה חקירת העולם הזה:
סידורי הביטחון רק נראים פנטסטיים.
על הגדול — עד עתה — בשורת מעשי
השוד הגאוניים, הראוייה להיכלל בסיד־רת
סיפורי־המתח של הטלוויזיה, סיפר
השבוע ליאון ורהפט, בעל האוצר השדוד:
״נכנסתי ביום חמישי אחרי הצהריים
לחדר־הכספות, פתחתי את הכספת שלי
והנחתי את החבילה בפנים.
״היו עימי כשישה יהלומנים בחדר. סגר תי
את הכספת. אני בטוח כי הכנסתי
את היהלומים פנימה. למחרת באתי להוציא
את הסחורה, פתחתי את הכספת —
והנה היא ריקה לחלוטין.
״בזמן שעבר, היו בחדר הכספות 30
איש. אין לי כל מושג מי לקח את החבילה.
גנבים יש בכל מקום. מה אני יכול
לעשות? אני מעדיף לשלם מכיסי את
הנזק. כן, יש ביטוח, ויש ויכוח עם הביטוח.
אני מקווה כי ייגמר בסדר.״
ליאון ורד,פט ידוע ביושרו בין ציבור
היהלומנים מזה עשרות שנים. איש אינו
מטיל ספק בדבריו. בין אם הכניס את
החבילה לכספת — ובין אם אפילו השאירה
מתוך שיכחה מחוץ לכספת — מישהו
נכנס לחדר הכספות, שדד את החבילה.

על סכום קטן יותר — אך מיסתורית
לא פחות.
סיפר על המיקרה היהלומן הידוע בן-
ציון פוזיילוב, מגדולי היצואנים בענף:
״בא אלי סוחר זר מחו״ל, וקנה אצלי
חבילה ב 20-אלף דולר. הוא לקח אותה
(המשך בעמו ד )26

ח קי רו ת
ח שאיות

המיבצו המואר

בניין בורמתיהיהלומים ברמת־גן נראה כלפי חוץ
כגורד־שחקים מודרני ונינוח, ככל בניין־מישרדיס
אחר. למעשה, זהו מיבצר מוגן בקפדנות, שכל הנכנס לתוכו ויוצא ממנו נסקר ונטרק
ביעילות האמורה להגן בצורה מושלמת על המיליונים הנמצאים בתוכו. האמנם?
לאנשים נחשכים
ך* יהלומנים
ן 1ידועים ביושרם — לפחות מבחינה
מקצועית. מילה בעל־פה שלהם מספיקה
לאישור עיסקות של רבבות ומאות
אלפי ל״י, ללא חוזה או אף פתק בכתב.
יהלומים במיליוני לירות שוכבים חופישיים
על השולחנות, באולם הבורסה בבניין —
ולא קורה להם דבר.
ואכן, יודעי־דבר הבינו, מצורת־הביצוע
המבריקה, שהסיכויים לגילוי השודדים
הגאוניים היו קלושים. התוצאה: השמאי
יעקב שינואלד שמונה ע״י חברת הביטוח,
הציע פרם של 60 אלף ל״י עבור החבילה
שנעלמה, או עשרה אחוז מכל חלק ממנה
שיוחזר. לא היה צורך בפירוש רש״י
קצין־הביטחון של בניין הבורסה, הוא זזתנו
כדי להבין שההצעה מכוונת לשודד.
של שלום ירקוני, בעליו של מודיעין אז זמן
קצר לפני השוד־של־השנה, אירעה
במיבצר היהלומים תעלומה אחרת, אמנם רחי, שבידיו מופקדת אבטחת הבניין.

קצין הביטחון

פסטיבלהב רו ט ליו ת

(המשך מעמוד )21
סו אויאמה, מגדולי מורי הקאראטה ביפן.
חוא עבד שם כשחקן בסירטי אלימות
זולים, כדי להתפרנס בשנות לימודו ולשלם
את דמי-ד־,לימודי, שהסתכמו ב־ 15 אלף ל״י.
משום כך, הוא יודע הכל על תעשיית-
הסרטים הזו.

חו ל ם, נושם;
ו או כלקאראטה
ץ* יום, מגיל 27 ובמשקל 95ק״ג,
0קדרי מדריך ישראלים הרוצים ללמוד
את התורה .״קאראטה אמיתי יש ללמוד
בלי סוף,״ הוא מסביר .״אין להגביל את
הלימוד לשנתיים, או חמש שנים, או אפילו
יותר. אני יכול לומר שאני אוכל קאראטה,
ישן קאראטה, חולם קאראטה. כל הזמן
אני חי את התורה הזו.״
כיום, הוא נושא בתואר דן .3כשחזר
מיפן, נכנס לשותפות באורן באולינג,
פתח שם את המכון שלו.
ישראלים, מסתבר, אוהבים ללמוד את
מקצועות ההגנה העצמית של המזרח הרחוק

״יש לי פה 400 תלמידים,״ סיפר גדעון.
״כל אחד מהם משלם 45ל״י לחודש עבור
שמונה שיעורים. פעמיים בשבוע — שיעור
של שעה. כיום, אני אינני יכול לקבל
יותר תלמידים. אני עומד לפתוח עוד
שני בתי־ספר נוספים.
״קיימים היום 3—4בתי־ספר בתל־אביב.
קודם, לפני חודשים מספר היו שישה בתי־ספר,
אך חלק מהם נסגרו מפני שהתל מידים
עזבו.
״יש בתי־ספר לקאראטה גם בחיפה
וחוג בטכניון. אך אין שום דבר בירושלים
ובבאר־שבע.
״בספורט הזה יש לעשות השקעות גדולות
בציוד׳ כדי להחזיק רמה גבוהה של
השיעורים. אני הבאתי מיפן את המיזרון
של האולם, שעולה 23 אלף ל״י. כל שנ תיים
יש להחליף את המזרון, כל קפיץ
עולה לי להחליף 100ל״י.״

״קרנית״ (קרן נפגעי תאונות) הוא שמנו החדש, שנבחר בתחרות ציבורית
ואשר יחליף את שמנו הקודם מ. מ .מ( .משרד מבטחי מכוניות).
י ק רני ת״ -הי א קרן שהוקמה ע״י איגוד חברות הביטוח, המפצה (ללא תשלום
פרמייה) את הנפגעים בתאונות דרכים, אשר זכאים לפיצויים, אך אין להם את
מי לתבוע. לדוגמא: נפגעים בתאונות פגע-וברח, או בתאונות שנגרמו על ידי
נהג שאינו מבוטח ולא מסוגל מבחינה כספית לפצות בעצמו את הנפגע.
בין מציעי השם קרנית יחולקו דמי הפרם הראשון בסך 500ל״י:
דיין אורי, החשמונאים ,35 בת־ים ; שמעון גדיר מגדל ,23 גבעתיים ; תמר בן
גור, גיר דו ה יוסף מולאור, המתמיד ,38ר״ג; אילן שרון, החרוב ,7נוה מגן.

בפרס השני בסך 250ל״י יתחלקו:
גיורא נוימן, רחוב הספורט ,16 היפה; אמרה בן משה, כפר מרדכי; מרים חיון,
רחוב הלל ,56 חיפה; ניצה וולמן, רחוב וולפסון ,24פ״ת; דוד דוד, רחוב אבא
ברדציב ,16 בת-ים; ימימה שרון, רחוב המועדון ,3סביון; אספיר דליה, הונא
,48 תל־אביב; יצחק כהן, רחוב הגולן ,7/12 קרית מוצקין.

בפרס השלישי בסך 150-ל״י יתחלקו:
מאיר שפיר, קרית ים ב׳ :שמעון גרינבוים, רחוב אפשטיין ,29 חיפה: מנחם
הלפרן, ת.ד . 375 .תל־אביב.
אנו מודים למשתתפים הרבים ששלחו אלפי הצעות.

איך לגלות
שרלטן

קרנית

קרן נפגעי תאונות
רחוב אלנבי ,113ת״א.

שיסרץ נעמן

לכם קרנזן הוא בחיי היום־יום
שלו בעל מסעדת פונטנבלו התל-
אביבית הנודעת. אבל מאחורי החזות של
אשי־העסקים הנינוח, מסתתר לא אחר
מאשר יו״ר האגודה לקאראטה בישראל.
אלכם ,28 ,למד בילדותו באנגליה, בילה
14 שנים בלימוד קאראטה .״יש בארץ
שבעה מומחים בלבד לקאראטה,״ הוא
קובע חד־משמעית ,״שהם בעלי חגורה
שחורה. הם בחרו בי כיו״ר האגודה. כל
השאר הם שרלטנים.
בין מדריכי הקאראטה האמיתיים מזכיר
קרטן גם את דנים חובר, מנהל מכון בהרצליה
בעל 400 תלמידים ומכון נוסף
בגבעתיים, גם הוא בעל מספר דומה.
מרכז נוסף ללימודי קאראטה לא־שרל-
טניים הוא באוניברסיטת תל־אביב, בה מתאמנים
גם כן כמה מאות סטודנטים .״בסד
הכל,״ מסכם אלכס ,״יש בארץ כמה אלפי
תלמידי קאראטה — רובם רציניים.״
אלכם וחבריו מאמינים רק ברציניים. ה־לא״רציניים,
אלה שהגיעו למכונים השונים
בהשפעת סרטי הדם והמעיים השפוכים,
לא יתרמו דבר לקידום הקאראטה בארץ.
אלכם וחבריו אמנם מקבלים את כל מי
שבא. אחרי הכל, הם פתוחים בשביל עסקים,
לא בשביל פילוסופיות. אבל הם יודעים
שגל חדש זה של תלמידים ייפלט תוך
שבועות או חודשים ספורים.
״הבעייה היא שהקהל איננו מסוגל להבדיל
בין שרלטן לבין מומחה אמיתי. בדיוק
כמו שהוא אינו יכול לדעת, בסרט שהוא
רואה, אם זה קאראטה או סתם שטויות.
״הסרטים המוצגים היום בארץ הם סתם
ברוטאליות לשמה. ביחוד התרשמתי רע
מהסרט בקולנוע תמר. יותר מדי דם, ופחות
מדי קאראטה.״
כגברים הלוקחים את העניינים בידיים
— ואפילו מתפרנסים מזה — מתכוננים
אלכס וחבריו לעשות משהו בקשר למכת-
הדם ששטפה את המדינה במסווה של קא־ראטה
:״בשלישי לחודש הבא,״ הוא מבטיח
,״נארגן באיצטדיון יד־אליהו הופעה
בשם זה הוא קאראטה. באותה הזדמנות,
נקיים גם תחרות אליפות בענף, ונביא גם
מומחה כושי ואלוף מאוסטרליה.
״כדי שהישראלים יוכלו לראות סוף-
סוף מה זה קאראטה, ולא השטויות בסרטים.״

ה מ 1צ ג

ה ש]}י ]י 0ת

בששת י היום: שמיניסטית בת 17 וחצי, לא מאופרת,
בבטלדרס ג׳ינס ותסרוקת פשוטה.

נערת ה1והו צ^ 5

בחברת נתי סטוליאר ,25 ,שנחשב לאחד חתיכות בקרב
המאורות הגדולים
ונערות־הזוהר.
אוניברסיטת תל־אביב

״לא הייתי עוומהר זועקת ציפי לוין ותובעת 50 אלף לירות

הזיוף השווייצי
סגנית המלכה(ראשות.

מימין) זכתה בתואר סגנית ראשונה של
מלכת המיס 1969 בגיל 14 וחצי. במרכז:
המלכה, שרית דמיר. משמאל נילי שרי.

״הדביקו לי שדיים של אשה אחרת!״
בדרך־כלל, נמנעות נשים מלפרסם הצהרות מסוג זה.
כאשר כבר עושים להן מעשים כאלה, על שולחן המנתח הפלס־י
טי, הן מעדיפות לשמור זאת בסוד — ועוד משלמות הון״תוע־פות
עבור התענוג.
אלא שציפי לוין, שמיניסטית תל״אביבית, לא התפעלה כלל
מהניתוח הפלסטי שעשו לה, לדבריה — ותובעת על־כך פיצויים
של 50 אלף ל״י.
את העבודה הזרה עשו לציפי, לטענתה, על פוסטר צבעוני
מקסים, בו היא נראית כאילו בעירום .״לא הייתי בעירום,״
זועמת ציפי היפהפייה, שלפני שלוש שנים, בגיל 14 וחצי, זכתה

בכתר סגנית ראשונה של מלכת המים .1969״הצילום הזה
נעשה בקיץ לפני שנתיים. הייתי עם החבר שלי, בחור שווייצי
בשם ווקר, על שפת״הים בתל־אביב, על־יד מלון דן. היה איתנו
גם חבר של ווקר, גם כן בחור שווייצי, והוא צילם אותנו
עומדים אחד מול השני, בדיוק על רקע השמש השוקעת.
״שנינו היינו בבגדי״ים. החבר שצילם אותנו אמר לי שאם
הוא יצליח לפרסם את הצילום, הוא יודיע לי וישלח לי תשלום.
לא חשבתי על זה הרבה, כי לא האמנתי שייצא מזה
משהו. המצלמה שלו היתה קטנה, והוא צילם נגד השמש.״
שנתיים עברו, עד שגילתה שיצא מזה משהו :״לפני 4חודשים
באו אלי חברות בכיתה,״ המשיכה ציפי (המשך בטמוד )28

איך נעלמו
(המשך מעמוד )23
לאחד החדרים הצדדיים במשרדי, שם אותר.
על השולחן, ויצא לרגע מהחדר.
״כאשר חזר י -החבילה נעלמה. ממש
נעלמה. הוא טוען שהיה לבדו בחדר —
אבל החבילה נעלמה.״
על מקרה זה לא הוגשה אפילו תלונה
למשטרה. הסיבה: הביטוח לא מכסה את
הנזק, כי היהלומים היו שייכים כבר לסוחר
הזר שקנה אותם, ולא לחבר הבורסה.
ביום ב׳ השבוע, חיכה השודד האלמוני
שוב בכיוון האחים פוזיילוב.
המתווך שלום באוכמן לקח מחדרם של
האחים פוזיילוב חבילה של 400 קאראט,
הניח אותה על שולחנו, באולם הבורסה
בבניין. לפתע, נקרא לטלפון. כאשר חזר,
חשכו עיניו: החבילה נעלמה.
היה זה אז שכל היהלומנים הוזעקו
לחיפוש, והבניין נסגר ונסירק ממסד עד
טפחות. שכן לולא היד. זה טראגי, היה
זה קומי: הבניין המוגן ביותר במדינה,
שסידורי הביטחון בו עולים ליהלומנים
הון־תועפות מדי חודש — נתגלה כפרוץ
לכל רוח.
לדברי נשיא הבניין, משה שניצר, זהו
אחד המיבנים המוגנים ביותר בעולם —
ממנו לא ניתן לגנוב. ואכן, צבא שלם
של שומרים פרטיים — אנשי משרד־הח־קירות
מודיעין אזרחי — מקיפים את
הבניין יומם ולילה.
כל אדם הרוצה להיכנס לבניין, חייב
להזדהות לפני מחלקה שלמה של פקחים,
להשאיר כפיקדון את תעודת־הזהות שלו.
כן עליו לקבל אישור, בטלפון הפנימי,
מאחד מחברי הבית, כי אכן הוא מוזמן.
הוא מקבל גם תגית מיוחדת עם מספר,

כ;** כוילזיי

דולרים, והמרוכז כולו בבניין אחד. בשנת
,1972 לדוגמה, נעשו בבניין עיסקות ב־
705 מיליון דולר. כל יום, נמכרת שם
סחורה ב־ 3.5מיליון דולר. הון־עתק כזה
ראוי לכל הביטחון שאפשר לקנות בכסף.

איך לשדוד
י ה לו מי ם
ך* תנאי, כמוכן, שהוא מגן אכן בפני
^ גניבה.
חקירת העולם הזה, השבוע, גילתה כמה
דוגמאות לחורים גדולים וזועקים לעין
במסך הביטחון, האמור להיות בלתי־חדיר.
• איך להיכנס — בלי שידעו מי אתה?
אתה ניגש לשולחן הביקורת בכניסה,
מציג תעודה מזוייפת, טוען כי הוזמנת
על־ידי יהלומן מסויים. השומר נותן לך
את הטלפון הפנימי. אתה מחייג למי שאתה
רוצה, נענה על-ידי מזכירה, אומר לה
כי באת להביא משהו לבעל המשרד, היא
מאשרת לשומר לתת לך להיכגס.
איך להיכנס לחדר־ד,כספות כמו כל יהלומן
— למרות שאינך כזה?
לחדר־הכספות ניתן להגיע בשתי דרכים.
האחת: במעלית המיוחדת, המורידה
אותך ישירות לתוכו. שם ניצב בפתח
המעלית שומר מזויין, הבודק כל מי שבא.
השנייה: דרך הכניסה הנוספת, במדרגות
היורדות מחניון המכוניות. שם אין
איש בודק אותך, ואתה נכנם בקלות
לחדר־הכספות, יחד עם יהלומנים אחרים.
אלה הן רק שתי דוגמאות, לקלות בה
ניתן לחדור לקודש־הקודשים. קיימות גם
דרכים נוספות, שאין טעם לגלותן.

״לא לפוסוסר

הרב הראשי שלמה גורן, שהופיע למסיבת גיבורי
תוכנית הטלוויזיה חיים שכאלה בלוויית אשתו צביה,
ערך הופעה של התנגדות לצילומים, הניח לצלמו בתנאי שהתמונות יהיו ״לא לפירסום !״

תגי־בטחון

כל זר הנכנס לבניין חייב לתלות על בגדו, במקום גלוי לעין,
תג־פלסטיק בולט המציין כי הוא אורח. כן מקבל כל זר
אישור המפרט את זמן ויעד כניסתו ויציאתו. אישור זה חייב להיות מוחתם על־ידי המישרד
אליו נכנם הזר, ולא, לא יוכל הזר בצאתו לקבל בחזרה את תעודת־הזהות שלו. ובכל זאת?
אותה עליו לענוד על דש־ביגדו, כדי
שידעו הכל כי זר סובב בבית.
בצאתו, עליו להחתים את היהלומן אליו
הוא בא על טופס המאשר מתי יצא מהמשרד.
אין אפשרות לעזוב את הבניין
בלי החתימה המאשרת.
בהיכנס הזד למעלית, משגיחות עליו
עיני מצלמות טלוויזיה בלתי־נראות. בהגיעו
לקומה המבוקשת, אין הוא יכול
להיכס למשרד המבוקש סתם כך. עליו
לצלצל בפעמון, להזדהות באינטרקום —
ורק אז נפתחת הדלת.
אם השמירה על קומות המשרדים היא
ללא תקדים, הרי, השמירה על לבו של
הבית — חדר הכספות השוכן במרתף —
כפולה ומכופלת. דלת סורגי־פלדה עבים
חוסמת את הכניסה למי שאינו חבר הבית.
בפנים סובבים שומרים מזויינים, דלתות
משוריינות נוספות מובילות — לאחר
בדיקות — אל קודש־הקודשים — הכספות
עצמן. אלה נפתחות רק לפי סימנים
סודיים ביותר.
לא לשווא אמר שניצר לפני כמה ימים:
״אחרי סינדיקט היהלומים בלונדון —
בניין הבורסה שלנו הוא אחד המיבנים
השמורים ביותר בעולם. יש לנו משטרה
׳מיוחדת, במדים ובלי מדים, הנמצאת בתפקיד
יומם ולילה. עיניים אלקטרוניות ומצלמות
סמויות של טלוויזיה במעגל סגור
עוקבים אחרי הנכנסים והיוצאים מכל פינה.
אינך יכול להפתיע איש במשרדים.
תמיד רואים אותך על המסך הקטן.״
גם היהלומנים עצמם, ברובם — למרות
הסודה הרב הנגרם להם בגלל סידורי
הביטחון — סבורים כי הם נחוצים, כדי
להבטיח את רכושם, השווה מאוית מיליוני

לשם מה, אם כן, ניצבים שם כל אותם
עשרות שומרים, בשלוש מישמרות, העולים
ליהלומנים מאות אלפי לירות לשנה?
לדברי חלק מהיהלומנים מדאיגים אותם
נוהלי הביטחון, מבחינה מסויימת, דווקא
יותר מהשודדים. אנשי הביטחון מנהלים
׳רישום מדוייק של כל הבא לבניין —
ואל מי הוא בא. זוהי אינפורמציה השווה
זהב. מי שמצליח לשים ידו על רשימות
אלה, מגלה מייד איזה סוחר ביקר אצל
איזה יהלומן. כך, יכול אותו מישהו לפנות
לסוחר, לחטוף את העיסקה מידי היהלומן.
רשימות אלה נשמרות על-ידי מנהלי
הבית, בראשותו של נשיא הבית, שניצר.
מובן שאין איש חושד בהם. אולם איש
אינו יודע — ביחוד לאור האור המפוקפק
שנשפך עתה על יעילות הביטחון — לאיזה
ידיים נוספות נופלות הרשימות.
אנשי הביטחון של הבניין מופנים גם,
לא אחת, לביצוע משימות פרטיות. לאחר
הפירסום בהעולם תזה אודות הדרך בה
זכו שניצר וכמה יהלומנים אחרים במניות
הבנק להון חוזר (כסף הולך לכסף, העולם
הזה ,)1848 פתח שניצר בחקירה כדי לברר
מי מחברי הבניין הדליף את המידע.
ורק מובן מאליו הוא, שכאשר הופיעו
חוליזת־כיסוי של העולם הזה בבניין, לשם
חקירת סידרת מעשי השוד האחרונה היפנו.
אנשי־ד,ביטחון את מלוא תשומת־ליבם
אליהם, במאמץ לחסום את חקירותיהם.
מה שדווקא די מצא־חן, יש להניח,
בעיני השודדים האלמוניים, שגם לפני כן
עשו את מערכת הביטחון, העולה הון־
תועפות, ללעג ולקלס.

א 1אני לא מצטלם ! אני לא רו/
/ /צה להצטלם!״ הכריז הרב הראשי
שלמה גורן ולרגע נדמה היה שכל המסיבה
העליזה עומדת להתפוצץ.
המעמד שהרב גורן היה צריך להשתתף
בהנצחתו אמור היה להיות מעמד
היסטורי: רגע הקמתה של אצולה חדשה
בישראל. היה זה כנס גיבורי תוכניות ה־סידרה
הטלוויזיונית חיים שכאלה, שמאז
השתתפו מאות אלפים בישראל בחוויות
האינטימיות שלהם ובסודות חייהם, הם
הפכו לנכס לאומי. למרות שכמעט כל גיבורי
התוכנית שייכים בעצם מאז ומתמיד
לאותו מעמד — ל״מישפחות הטובות״ של
ישראל — ולא רק שהכירו האחד את השני

בעדי השפמים

לפני שראו את התוכניות בטלוויזיה, אלא
שביניהם לבין עצמם יכלו לספר יחד את
חייו של כל אחד מהם, הרי עצם בחירתם
לתוכנית הטלוויזיה הפופולארית כבר העלתה
אותם בדרגת חשיבות אחת קדימה,
ואז, ברגע בו עמדו לסדר את כל משתתפי
המעמד ההיסטורי (מלבד ח״כ יצחק
נבון והמשורר חיים גורי, שנעדרו משום
מה) לתמונת מחזור, עמד הרב גורן לקלקל
את כל העסק. רגע לפני כן עוד ישב
הרב גורן על כסא בשורת המצטלמים,
ושילב ידיים כמו ילד־טוב-ירושלים. אבל
אשתו, הרבנית צביה, שהושארה מהצד,
לחשה משהו על אזנו והרב זינק מייד
ממקומו וקילקל את השורה.

ישורון שיף, קצין נזישטרה לשעבר וכיום מנהל
חברת קו צינור הנפט, בשיחה עם מילא ברנר,
מבעלי החברה הימית־להובלת־פרי, שהוא מעבידו של עזר וייצמן. במרכז: אפריים קצ׳לסקי.

גיבור ״ח״ס שכאלה־ התהוו ניניהם עד כתו הצניעות

|י ה 1י איש־כסית הופיע למסיבה
#11 ^ 11 במלון גרנד ביץ׳ עם כל
משפחתו. כאן הוא נראה בשיחה עם
אביה של התוכנית, עמוס אטינגר.

וון וו ן ן 1ן [ ראומה וייצמן (מימין) אשתו של עזר
111 1111 11111 וייצמן, הביאה למסיבת גיבורי חיים
שכאלה את אחותה הגרושה רות דיין (במרכז) .משמאל נראית

העיתונאית תמר אביז־ר, אשתו של מפיק ובמאי התוכנית עמום
אטינגר. במסיבה הוצגו בפעם הראשונה כל אלה שנטלו חלק
בהפקת 12 התוכניות שנעשו עד כה, ושמהן שודרו עשר.

דוד הכהן, שהוא אולי האיש היחיד
שיכול היה להופיע בכל תוכניות
חיים שכאלה ששודרו עד כה, כיוון שהיה קשור לכל אחד מגיבו־ריהן,
מנשק את פילים פלגי, אשתו של הצנחן לשעבר יואל פלגי.

עזו מרטו

הנהן מנשק

״הצטלם! הצטלם!״ קרא לעברו אלוף
(מיל ).עזר וייצמן, שהיה שובב ועליז כמו
בוועידת חרות ,״כבר מזמן לא הופיעו
תמונות שלך בעיתונים!״ אבל הרב גורן
לא מתמסר בקלות .״אני מוכן להצטלם רק
בתנאי שהצילומים הם לא לפירסום, אוף־
דה־רקורד,״ היתנה גורן תנאי.
״בסדר, בסדר,״ הבטיח לו העיתונאי
איתן הבר, שותפו של עמוס אטינגר להפקת
התוכנית ,״התמונות יפורסמו רק למזכרת
בעיתונות.״ רק אחרי שהבטיחו לגורן
כי יפורסם בעיתונות שהוא התנגד
לפירסום, הוא הסכים להצטלם למען ההיסטוריה
והעיתונות.

באותו מעמד :״עכשיו שאטינגר נוסע,
והקהל רואה את כל השטויות בטלוויזיה,
כדאי לשדר את התוכניות האלה עוד
פעם! הקהל מצפה לזה!״
בכתר אלוף־הצנועים והבורחים מפיר-
סומת זכה כמובן הרב שלמה גורן .״כשבאנו
להזמין אותו להשתתף בתוכנית,״ גילה
אטינגר ,״אמר לנו הרב , :קחו עשרת אל פים
לירות והוציאו אותי מהעניין.׳ אמרנו
לו, :אין על מה לדבר, עשרת אלפים
לירות זה לא סכום׳.״ סיפר גורן בענווה,
כהרגלו :״אני היחיד שכולם ראו • אותי
ואני לא ראיתי אותם. זה מפני שאין לי
טלוויזיה. אבל אחרי שראיתי את עצמי,
קיבלתי חשק לראות את האחרים. לא
הייתי מאמין שאפשר לעשות תוכנית כל־כך
מרתקת מהחיים שלי. איך אפשר ליצור
מכלול כזה של נושאים בצורה כל בך
אטרקטיבית — וזה אני אומר על-פי
מאות המכתבים שקיבלתי.״
רק עזר וייצמן, קילקל שוב את האידיליה
:״אני מקווה שבזה שהופענו בתוכניות
האלה, תרמנו להעלאת הרמה של
הטלוויזיה.״ ואז נדמה היה שעזר מנצל
את הבמה להצהרה פוליטית, אולי הכרזת
מילחמה על ירדן :״אם יהיה מישהו שידון
פעם בסעיפי השלום עם ירדן — אם
יהיה זה מר אבן או גברת מאיר ועוד
כאלה שעשו אוברטורות לקראת השלום —
אני רוצה שיכניסו סעיף אחד בחוזה השלום:
עשו טובה, ואל תשנו לנו את
סדר התוכניות של הטלוויזיה מירדן!״

גס הוא את לחיה של פילים פלגי. כמו
בכל מקום אחר בו הוא נמצא, היה עזר
גם הפעם הרוס החיה והציר המרכזי במסיבה המשותפת
שנערכה לכבודם של גיבורי תוכניות הטלוויזיה חיים שכאלה.

המסיבה, שחנכה את עונת המסיבות במלון
התל־אביבי החדש גרנד ביץ׳ ,אורגנה
בעצם לכבוד חתני התוכניות ביזמתם
של המפיקים, אטינגר והבר, ועל חשבונם
הפרטי. מנכ״ל רשות־השידור, שמואל אלמוג,
שהוזמן אף הוא למסיבה, לא האמין
שהחגיגה לא מריחה מביזבוז, על חש בון
איזה כסף ציבורי, ולכן הפגין היעדרות.
אבל מנהל הטלוויזיה, ישעיהו תדמור,
כיבד את האירוע באישיותו, נאלץ
לספוג בעצמו את כל העלבונות שהוטחו
כלפי הטלוויזיה. זה הגיע עד לידי כך,
שבעת שבירך את החתנים, התחיל עזר
וייצמן להפריע לו, בתקווה שיתבלבל, שי

את דברי בירכתו בקריאות ביניים
קולניות כמו ״צאו כבר מהשיגרה! אפשר
למות פה, כמו בטלוויזיה!״
אבל תדמור לא התבלבל. וזה מסביר
אולי מדוע הטלוויזיה הישראלית לא רגישה
לביקורת. יתרת הערב חלפה בנישוקים,
חיבוקים, סנדביצ׳ים ונקניקיות, ובקינות
של משתתפי תוכניות חיים שכאלה,
איך אנסו אותם והכריחו אותם, למרות
רצונם, להפוך לגיבורי האומה.
צעק דוד הכהן, ח״כ לשעבר, לעבר
עמוס אטינגר :״דפקת אותי! אף אחד לא
סידר אותי בחיים כמו שאתה סידרת אותי!״
אבל זה לא הפריע לו בכלל להציע

וב־החובל

שיהיה גיבורה של התוכנית הבאה שתשודר
במיסגרת הסידרה חיים שכאלה נראה בתמונה
עם יואל פלגי, בעלה של פיליס
׳פלגי, שהיתה גיבורת התוכנית האחרונה.

הזיוף השווייצי
(המשך מעמוד )25
לספר ,״ואמרו לי שראו פוסטר שלי
בעירום. נדהמתי, מפני שלא הצטלמתי
:חיי אף פעם בעירום. הלכתי לראות את
הפוסטר — ונדהמתי עוד יותר. נזכרתי
בצילום על שפת־הים — וראיתי שעשו
בו זיוף, והדביקו עלי שדיים של אחרת.״
לעומת תדהמתה של ציפי, היו דווקא
הלקוחות שבעי־רצון מאוד מהתוצר המוגמר.
הכרזה, שיוצרה על־ידי חברת ויזארד
את גניוס בציריך, זכתה להצלחה רבה ב-
ארצות־הברית, המוצפת מיטב הפוסטרים
בעולם. גם בארץ נמכרה כלחמניות טריות.

__ תביעה
לבית־המי שפט

לאשההצלחה המחמיאה לא הוד
מיאה כלל לציפי, המסיימת תיכון
בעוד ארבעה חודשים. הוריה פנו למפיצי
הכרזה בארץ, תבעו להפסיק הפצתה.
המפיצים סירבו, וציפי פנתה אל עורו־הדין
אוריאל גניהר.
זה הגיש תביעה לבית־המשפט המחוזי
נגד הרי מירלם, בעל בית־הנייר, ויחיאל

תמרורים
הועלה • בטקס שנערך בלישכת
הרמטכ״ל דוד (״דדו״) אלעזר, לדרגת
דובר
תת־אלוף,
צה״לפנחסלהג
המכהן בתפקיד הדובר
מזה שישה חודשים
!ושימש קודם
לכן כראש מחלקת
אכ״א פרט.
מונה. לתפקיד
בעל טור
קבוע בעיתון ניר
יורק טיימס, היהודי
ויילי אםספיר

שהוא עוזר וכותב־נאומים
של הנשיא
ניכסיון.
ריצ׳ארד
ספיר הוא היהודי הראשון שמיונה לכו־תב־מאמרים
בניו־יורק טיימס.

ך* מוזי אץה לו כ ד בפאריס, ניצבה
4אשר. ונעצה את עיניה בפסל יווני
עתיק של הרמס. המשורר הגרמני היינ־רייך
היינה ניגש אליה ושאל אותה:
״האם העירום של הפסל אינו מביך את
הגברתי״ ״לא״ השיבה לו האשה ,״במי-
מדים כאלה זה מפסיק כבר להיות הזירות

האנקדוטה היא משעשעת, אבל כאשר
מביא אותה עתון גרמני בהקשר למשפטו
של ישראלי הנערך בגרמניה, היא מפסיקה
גם להיות בדיחה. יש בה יותר מרמז,
למה שחושבים הגרמנים על תביעות הפיצויים
של העם היהודי לגבי מה שחוללו
לו הנאצים בתקופת השואה.
השבוע, כשהד״ר נחום גולדמן ביקר
בגרמניה כדי לתבוע תוספת פיצויים —
הפעם עבור אותם יהודים שנטשו את
מדינות אירופה באיחור ולא זכו להינות
מכספי השילומים הגרמנים — נזכרו עתו־נים
רבים בגרמניה במשפטו של המשפטן
הישראלי, הד״ר הנם דויטש, המתנהל זו

ומצפונם המעיק של הגרמנים, בהיותו
נציגם המשפטי של קורבנות הנאצים ש תבעו
שילומים,״ כתב אחד העתונים.
עד 1964 שימש עורך־הדין דויטש נציגם
של אלפי ישראליים שהגישו תביעות
פיצויים מגרמניה. הוא נחשב כפרקליט
מצליח ביותר, שהבטיח ללקוחותיו פיצויים
גבוהים. באותה שנה החלו השלטונות
הגרמניים לחשוד בדויטש כי הוא
נוכל שהצליח להוציא משלטונות גרמניה
כ־ 17,5מיליון מארק במירמה, מהם נטל
לעצמו כ־ 8מיליון מארק.
תחילתה של הפרשה שהביאה למעצרו
של דויטש, בבודפסט של שנת .1944
באותה שנה התישבו אנשי ה.0ס. הגרמניים
באחוזתו של הברון ההונגרי פרנץ
האטבאני שהיה ממוצא יהודי. בין השאר
התישב באותה אחוזה גם קצין ד.0.0,
פרידריך וילקה.
כאשר נסוגו הגרמנים מהונגריה ואנשי
הס.ם. נטשו את אחוזת הברון ההונגרי,
נעלם מביתו של האטבאני אוסף עשיר

מצפיםלתינוק. בעוד שי שה
חודשים, השחקנית-ימגישה בטלוויזיה
תיקווהמור המשחקת עתה בהצגת
צוואתו של כלב בהביימה, ובעלה עורך־
הדין שאולגן ־ היים. לזוג יש כבר בן.
נול בגרמניה, לבנם של סגן מג-
כ״ל חברת הלנה רובינשטיין משה ברוך
( )50 ורעייתו נורה, הפרופסור למתמטיקה
ופיסיקה איתן ברוד 29 בת. לאיתן
יש בת נוספת בגיל שנה וחצי.
מנהליםרומן * ג׳יימס בונד־
007 הקולנועי, שוןקונורי, שנפרד לפני
כשנה מרעייתו דיאנה סילנטו למרות
שעדיין לא התגרש ממנה רשמית, והצר־פתיה
ממוצא מרוקאי מישליןרול, ברק
הנמצאת עתה איתו בגרמניה שם הוא
עורך מסע־פירסום לסירטו החדש.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 55 של ע,מ
נואלשפר, חניך בית־הספר למאמני

כדורגל בקלן, גרמניה, שהיה עד לפני
שנה מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, פוטר
בשבוע שעבר מתפקידו כמאמן קבוצת
הכדורגל של בית״ר ירושלים.
נחוג * במסיבת הפתעה שערך לה
בעלה התכשיטן אלי גרא, יום־הולדתה

1ווו 1.11111 נוו /1ע1וונ=
ןןן

כה לסנסציונית בעיקבות התביעה המיש־פטית.
בגיל 14 וחצי, השתתפה ציפי בתחרות
מלכת המים ונבחרה לסגנית המלכה.
בלט, בעל מסדה, שני המפיצים התל-
אביביים של הכרזה, תבע בה פיצויים
בסך 50 אלף ל״י.
טען עורך־הדין, בכתב־האישום :״כשראתה
המבקשת את הכרזות, היא נוכחה
שאלו הן הגדלות של הצילומים שצולמו.
אולם בעוד שהצילומים נעשו כאשר המ בקשת
היתד. לבושה בבגד־ים, הרי בכרזה
היא נראית ללא בגד־ים.״
במקביל לתביעה הישראלית הצנועה,
מעיינים עורכי־דינה של השמי־ניסטית
היפהפייה באפשרות להגיש תביעה
הרבה יותר שמנה — נגד החברה
השווייצית.
בינתיים, הפכה ציפי למרכז הפיקאנטי
של הגימנסיה. אולם היא מקבלת זאת
ברוח טובה. עם סיום הלימודים, הקיץ,
בתוכניתה להמשיך ללמוד — עיצוב־פנים
— בלונדון :״אסע לשם עם החבר
שלי, שוקי בן־פורת,״ גילתה.
״אני הייתי רוצה דווקא שציפי יתלמד
רפואת ילדים,״ אומר אביה, בנימין .״יש
לה גישה אנושית, ואני יודע שהיא תצליח.
לא יזיק לה גם אם היא תלך לשרת
בצה״ל. אני באתי ב־ 1948 מגרמניה, כדי
לשרת בצה״ל.״
״אבל כל אלה הן תוכניות למחר,״
קובעת ציפי .״בינתיים, אנחנו צריכים
לסלק מהשולחן את הבעייה של הכרזה.
״לא ייתכן שיעשו לבן־אדם דברים
כאלה מאחורי הגב — והוא לא יוכל
להתגונן בפני זה.״
היא לא התכוונה למאחורי הגב, אלא
מלפני החזה, אבל הרעיון היה ברור.

היורש

רובה בידו האחת ושימפזה בידו השניה, לועג הרוזן ההונגרי פון
נאג׳י בחווילתו שבטאנזאניה, לשלטונות הגרמניים המנסים להחזיר
לעצמם מיליוני מארקים שהוצאו מהם בתביעת פיצויים. פון נאג׳י הוא אחד מיורשיו
העיקריים של הברון האטבאני שממשלת גרמניה שילמה לו כבר 17,5מיליון מארק.

רחל גרא

מסיבת הפתעה
ה־ 34 של התכשיטאית רחלגרא, ש נולדה
בטיבעון ולמדה בבית־הספר לאמנות
בצלאל בירושלים.
נישאו • בחצר ביתו של הרבי מ-
קרעטשניץ ברחובות, בנוכחות חמשת אל פים
חסידים, שפרה מו כ ה שהיא דור
תשיעי למייסד החסידות הבעל שם־טוב
ואחת משבע בנותיו של הרבי מקרעטש־ניץ,
ותלמיד הישיבה משיקגו שהוא בנו
של הרבי מוייצען יוסף משה מייזליש
שכיהן אחרי מלחמת העולם השנייה כרב
מחנה הריכוז ברגן בלזן.
נפטר בלונדון, בגיל ,59 מנהל
הסניף הבריטי של בנק הפועלים ח אנ ס
תומס ריינד, שהיה סגן מנהל בנק
הפועלים בחיפה והחזיק בתואר זה גם
בעת שניהל את הסניף בסיטי הלונדוני.

השנה השמינית ושהדיו יוצרים ׳תדמית
שלילית ביותר לגבי תביעות הפיצויים
של יהודים.
כתב בשבוע שעבר, השבועון הגרמני
רב־התפוצד. שטרן על דויטש, ברמזים
דקים כמו פילים :״האיש בעל תווי הפנים
של ראש־הממשלה גולדה מאיר ובעל רעמת
השיער של דוד בן־גוריון, אינו רק
נראה כך — הוא גם יהודי. עובדה המקשה
מאוד על הטיפול בתיק משפטו במדינה
מעליה מרחף עדיין צילם של ששת מיליוני
היהודים הנרצחים.״ י

מזי מו ת
שפלות
ך * נםדויטש, דוקטור למשפטים ובעל
( 1תואר של פרופסור באוסטריה, מחזיק
בשתי נתינויות, ישראלית ואוסטרית כאחת.
בעתונות הגרמנית הוא מתואר :״מאה-
בן של יפהפיות, ידידם של גדולי העולם
מרוטשילד עד האפיפיור ומיליונר המתגורר
בשוויץ.״
אבל הגרמנים אינם מסתפקים בתואר
״מיליונר״ .״את המיליונים שלו עשה המשפטן
היהודי על חשבון הרגשת האשם

של חפצ־ אמנות נדירים. הברון עצמו מת
בפאריס בשנת .1958 אבל יורשיו תבעו
מממשלת גרמניה פיצויים בסכום של 30
מיליון מארק בטענה שתמונותיו של הברון
נשדדו על־ידי אנשי ה.0ס. בעת הנסיגה
והועברו לגרמניה.
הנם דויטש היה כבר אז ידוע כ״מלך
הפיצויים״ .הוא הצליח להוציא מממשלת
גרמניה המערבית פיצויים בסך 87 מיליון
מארק, עבור משפחת רוטשילד. היה זה
הוא שייצג את בני משפחת הברון האט־באני
בפני בתי־המשפט הגרמניים. הוא
הצליח, לכאורה, להביא בפני בתי-המשפט
הגרמניים הוכחות ברורות להצדקת התביעה.
מומחה אמנות גרמני מברלין העיד
כי אמנם ראה את האוסף של האטבאני
לפני שנעלם, וכי הוא מעריך את שוויו
בכ־ 400 מיליון מארק. העד העיקרי היה
קצין הס.ם. פרידריך וילקה שהעיד כי אומנם
נשדדו התמונות על-ידי אנשי ה.0ס.
בנובמבר ,1962 אישרו שלטונות גרמניה
פיצויים ליורשיו של הברון הגרמני
בסכום של 35 מיליון מארק. כמחצית
מסכום זה 17,5 ,מיליון מארק, שולמה
מייד לדויטש. את היתרה היה צריך לקבל
כעבור שנתיים. אבל כאשר הופיע ב־1964
לקבל את יתרת הסכום הוא נעצר. יחד

עווו־דין ישראלי וקצין ס. ס .גרמני
יושבים יחד על ספסל הנאשמים
בגרמניה והעתונות הגרמנית טוענת:

,חדוות

יהודית!״
עימו נעצר גם קצין ד,ס.ס. לשעבר, וילקה,
שמסר לחוקריו עדות לפיה העיד במשפט
עדות־שקר, משום שדויטש לחץ עליו
למסור עדות זו.
מעצרו של דויטש, שהיכה בשעתו גלים
בישראל, נמשך כ־ 17 חודש. משך כל
חקירתו הוא הוסיף לטעון כי הוא חף
מפשע וכי ההאשמות נגדו אינן אלא
עלילה.
משפטו של דויטש, הנמשך עד עצם
היום הזה, הפך לאחד המשפטים הגדולים
והממושכים ביותר בגרמניה. הגדיר אחד
מעתוני גרמניה את המשפט :״עבור הנאשם
הראשי, הנס דויטש, המשפט הוא
עמוד הקלון. עבור עורכי־דין הוא דוגמא
לטכסיסים משפטיים. עבור הצופים הוא
הצגה של אי־יושר ומזימות שפלות.״

קשר עס
קצין ס.ס
ךמהלךהמשפט, על תהפוכותיו
4י וגילגוליו, החליף דויטש כחצי תריסר
פרקליטים, מהשנונים, ד,ממולחים והיקרים
ביותר בגרמניה. מזכירה מיוחדת מחלקת
בכל אחת מישיבות בית־המשפט לקהל
הצופים ולעתונאים אשר באים לסקר אותו,
את ספרו של דויטש על הפרשה, הנקרא
בשם תיקו של דויטש. בספר זה מוס ברות
כל טענותיו במשפט.

במשפט עצמו יושבים שניהם״זה לצד
זה: עורך־הדין היהודי מישראל, שתבע
שילומים עבור קרבנות הנאצים, וקצין
ד,ס.ס. הנאצי לשעבר פרידריך וילקה.
וילקה, שבמהלך המשפט הפך מדמות
מישנית לדמות מרכזית, טוען כל הזמן
כי הוא חף מפשע וכי אם העיד בשעתו
בתביעה שהגיש דויטש בשם האטבאני,
הרי היה זה רק משום שדויטש לחץ עליו
ואיים עליו כי ילשין על פשעי מלחמה
שביצע כביכול. אבל טענותיו של וילקה
על עדות־השקר שנתן בשעתו, אינן מעוררות
אימון. הוא מבלבל את התאריכים,
שוכח את שמות האנשים שהיו מעורבים
בפרשה עד שאיש אינו מקבל את עדויותיו
ברצינות. התמונה המצטיירת עד כה,
לפחות לפי דיווחי העתונות הגרמנית היא,
שקצין ד,ס.ס. קשר קשר יחד עם הפרקליט
הישראלי כדי לרמות את שלטונות גרמניה.
בית־המשפט בבון אף שלח שליח מיוחד
לברלין המערבית כדי לבדוק מה היו
הקשרים בין וילקה לבין בני משפחת
האטבאני. שם נחקר עד בשם מילר, שהיה
בשעתו עוזרו של דויטש. כיום מכהן
מילר זה כפרופסור בעיר גיסן. מילר
סייע בשעתו לדויטש לטפל בתיקו של
הברון האטבאני. לפי עדותו היה וילקה
באמת רק כדור משחק בידיו של דויטש.
כאשר מסר וילקה את עדותו במשפט

דויטש בכתב־התביעה לפיצויים שלו. לדבריו,
אמר זאת לדויטש, אך דויטש לחץ
עליו שישתוק ולא יגלה זאת לאיש. רודה,
כך העיד, לא רצה לשתוק, ואז הציע לו
דויטש סכום של 500 אלף מארק כדי
להבטיח את שתיקתו. מובן, כך הסביר
רודה, שהוא התרגז ודחה בבוז את הצעתו
של דויטש.
לד,נס דויטש יש גירסה שונה, כמובן,
על חלקו של רודה בפרשה. היה זה רודה,
טען דויטש, שתבע ממנו חצי מיליון
מארק שהיו דרושים לו לתשלום חוב. כאשר
סירב לתת לו סכום זה, החליט רודה
לנקום בו ולהשחיר את פניו.
רק עתה, כעבור עשר שנים מאז קיבל
דויטש את 17,5מיליון ד,מארקים הראשונים,
השקיעו שלטונות האוצר של גרמניה
סכום של 100 אלף מארק נוספים כדי לה שיג
מסמכים שימנעו מהם את הצורך
לשלם לדויטש את יתרת הפיצויים.
הסכום הוצא להשגת מיסמכים שהיו
שמורים בשלושה בנקים בבודפסט. לפי
מסמכים אלה מסתבר כי לפני שהגרמנים
השתלטו על הונגריה, מיהר הברון פראנץ
האטבאני להחביא את הציורים היקרים
שבאוסף שלו, מחשש פן הגרמנים ישדדו
התרהלי 1*1זהו הנס דויטש,
אותם. הציורים נשמרו בסייפים מיוחדים
#17 1-111 ננורך־הדין הישראבשלושה
בנקים הונגריים.
לי׳ שמשפטו בגרמניה נמשך זה שמגנה
בספטמבר ,1946 מעידים המסמכים ששנים.
הוא נאשם בהוצאת כספים במירמה.

ער סנסד הנאשמים

בבית־המישפט בבון, יושבים זה לצד׳
זה הנס דויטש (מימין) ופרידריך ויל־קת,
שהיה קצין ס.ס. נאצי וסייע בשעתו לדויטש לזכות בתביעת הפיצויים שהגיש.
קית, המשתרעת על שטח של 120 אלף
הקטר בטאנזאניה, לרגלי הקלימנג׳ארו.
״אם מישהו רוצה את הכסף בחזרה,״
אמר פון נאג׳י .״יהיה עליו לבוא לכאן
ולקחת אותו כאן!״
על הכסף ששולם — יכולים הגרמנים
רק לבכות. אבל הוא נותן להם הצדקה,
28 שנים אחרי מלחמת העולם השניה,
לדבר שוב על ״חזירות יהודית״.

\ ד מ 11י 1צ | ר 111יהס שני צילומים מציורי הציירים הצרפתים
האימפרסיוניסטים קובר (משמאל) ופיסארו

(מימין) ,שלטענת דויטש, נכללו בשעתו באוסף התמונות של הרוזן ההונגרי ונשדדו על־ידי
הנאצים..בידי הגרמנים יש עתה מיסמכים שהתמונות נשדדו בשעתו על־ידי הרוסים.
הפיצויים, הוא דיבר בסך הכל על תמונות
שראה בביתו של הברון דאטבאני. אבל
דויטש ומילר הפכו את התמונות לתמונות
מהתקופה האימפרסיוניסטית. וילקה דיבר
על שטיחים, ואילו דויטש הפך אותם
ל״שטיחים פרסיים יקרי־ערך״; וילקה דיבר
על כלי חרסינה ובפי דויטש, בנאום
הסיכום שלו, הפכו אלה ל״כלי חרסינה
יקרים ונדירים״.

ה רו סי ם שדדו —
הגרמגים שילמו

עם האפיפיור??
הישראלי האנס דויטש בפגישה טס האפיפיור
פאולוס השישי. דויטש ואשתו
התקבלו על־ידי האפיפיור בראיון רשמי.

** ד נוסף שהכיאה התביעה במשפטו
׳ ג של דויטש היה עורך־הדין הברלינאי
רודה, שגם הוא היה בעבר עוזרו של
דויטש. רודה טען כי בשעתו היה לו
מידע בדוק, שערך התמונות שהיו בבית
האטבאני לא היה גדול כל כך כפי שטען

הצליחו השלטונות הגרמניים להשיג, הודיעו
הנהלות שלושת הבנקים לברון האט־באני
כי הארגזים עם תמונותיו שהוחבאו
בסייפים שלהם מחשש פן יגנבו על־ידי
הגרמנים, הוחרמו על־ידי הצבא האדום
הרוסי בעת שחרור הונגריה.
כך שלמעשה שילמו הגרמנים פיצויים
על דברי־אמנות שנשדדו בידי הרוסים.
מובן שגם האטבאני וגם דויטש, לדברי
התביעה הגרמנית, ידעו זאת.
גם אם יקבל בית־המשפט הגרמני גירסה
זו של התביעה הגרמנית, ספק אם יוכל
האוצר הגרמני להחזיר לעצמו את 17,5
מיליון המארקים שכבר הוציא דויטש. הכסף,
בניכוי עמלתו של דויטש, הועבר ליורשיו
של הברון האטבאני החיים מחוץ
לגרמניה. אחד מהם הוא הדוקטור אנדריאס
פון נאג׳י, אחד מחתניו של הברון המנוח.
במיליונים שקיבל קנה לעצמו חווה ענ־

1 1 1 1 1 1 :דויטש (באמצע)
י 1בין שגריר ישראל
בפאריס, אשר בן־נתן, לבין הברון
אדמונד רוטשילד, שאת משפחתו ייצג

שמך הטוב טוב מאוד ; על כן אל חשש !
אתה יכול לעשות דברים שנראים לך,

אנלי, רעשניים ם די.

מחלות עור, מוטב שלא 1181ו ¥1ו 5 0
יצאו השבוע למרחקים8 8 1 8 1 1 8 8 .
אלו העומדות להינשא 6 3 2 3 0 8
— מוטב להן לדחות
את התוכנית לזמן מה,
וחלקן הצעיר יותר — לזמן בלתי־מוגבל.

נשקפת הצלחה במישור הפינאנסי. כספים
עשויים להגיע
אליך הרבה יותר מהר
ממה שציפית. לעומת
זאת עלולות להתרחש
מספר אי״נעימויות הקשורות
במקום העבודה,
מבלי שיגעו דווקא
ישירות לך. אם
תשתכנע בצידקת הרעיון
שנולד בך, תוכל
להשפיע גם על סביבך.

אם זכית בימים אלה לחסדו של הגורל
שמצא דרכו אליך באמצעות המין היפה,
דע לך, שהגורס לכך
הוא הכוכב ונוס המקרין
ישירות על בני ובנות
מזל תאומים. צפה
לוויכוחים לא צפויים
עם מעבידיך ביום שישי.
לעומת זאת ביום
ראשון יתחיל להסתמן
21ב מ אי •
פיתרון לדאגה ולסחבת
20 ביוני
בדברים הקשורים לביתך
ולבית הוריך.
אל תצאי לקניות חשובות בשבוע זה.

מוזר איך שאתה מסתבך
כל הזמן בתככי-
הזולת, לא 1כאילו כל
זה היה אהוב עליך.
אבל אתם שונאים
תככים, לא כן, בני•
סרטן ן על תרבו בהוצאת
כספים בשבוע
זה. לעומת זאת, כדאי
להתרענן במעט
נסיעות או טיולים. הבריאות
שלך חשובה, בת-סרטן: שימרי
על עצמך — בייחוד הישמרי ממחלות
מידבקות, בעיקר במקומות ציבוריים.
לבשי תכלת, ואל תחקי את חברתך.

הביקורת שמתחו עליך שונאיך, היתה,
למרבה הצער, מוצדקת בחלקה. השבוע
יהיה עליך לתקן את

1 1ץ 1ן ₪ 8£
8 9 ^8 1 0 0

*1 2 2 0 2 x 3 1

אין שינוי — אחה פא־נטי
בזמן האחרון, ואין
סיכוי שתשתנה דווקא
השבוע. הצלחה חלקית
עשוייה ליפול בחלקך
אם היא תיטול את היוזמה לידיה. עזור לה.

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל
בשבוע אלים, ממש. אל תריב, למען
השם: אתה יכול לגרום
לאדם לא שלילי
ביותר נזק רציני מאד.
ואל תיכנס לתאונות:
אתה עשוי לגרום לאסונות,
מבלי להתכוון
לכך. אבל אין ספק
שלא תוכל להימנע מכל
מיני סיכסוכים אישיים,
במישור הכלכלי,
האישי והאינטימי.
ייתכן גם משפט לא סימאפטי, שאפשר
לפתור רק בעזרת הבנה והתחשבות.

1זזזר8

טבעי הדבר שקשרים
חדשים מדחיקים את
הזכרונות הישנים. אל
תרגישי מוסר־כליות על
כך. תחיי את הרגע,
עוד יותר מן הרגיל.
דאג לפרנסתך, ביחוד
לטווח ארוך. אם אתה
יכול, חתום אפילו על ,
חוזה או על הסכם קבלני.
גרום נחת למקו־רביך
על־ידי צעד פינאנסי שקול ונבון.

זכית בהצלחה, ואתה עתיד לזכות בעוד
כמה. זכור כי הדימיון והמקוריות חייבים
לשמש נר לרגליך,

מ ד רי שו ת

ולרגע

וד אג

ידידיך ומתחריך. רכישות
ציוד, או דברים
הדרושים לעבודתך, כ•7זז>
8 ^!£דאיות מאוד, השבוע.
בת-עקרב: תעדיפי את
הכהה על הבהיר והרבי בנסיעות.

הענן הכבד שהיה מונח על זכרונך ועל
תקוותיך מוסר השבוע על־ידי חוויה פשו־טה,
תמימה, ובלתי
צפוייה. את מוצאת עצמך
בחברתם של אנשים
מסוג אחר לגמרי,
והס מטהרים את מצב־רוחך
ואת מסוגלת,
שוב, להלך בגנים ו־ובשבילי
החיים כאילו וניתן
לך להתחיל הכל
( 2בנו במבר ־
מחדש. בן קשת ש20ב
דצמבר
עליו עברה חווייה קודרת,
ימצא פיצוי עד סוף השבוע הזה.

תקופת האושר בה את מצוייה ממשיכה
— אם כי ענני סערה קטנים מופיעים
באופק, בצורת חתחייבויות-עבודה, פגישות
עם נושים או
מריבות עם ידידות
טובות במיוחד. אך אל
1דאגה, עם רצון עז את
עשוייה לצאת מכל זה
בשלום. אם את עוסקת
בשני רומאנים
11381 11 מקבילים — דעי לג-
זס*.־רו ח 8 ^ 1:מור עם אחד מהם,
88111^ 11391 או לפחות להסוות
אותו כך שלא יגרום
להתפוררות כל החבילה. לבשי אדום.
צרור ברכות! הישגת את מטרתך, אפילו
אם בדרך הקשה. אך
הבט אחורה: הדרך בה׳
עברת רצופה גוויות
רמוסות על־ידך ופגרים
בהם התעללת ללא
רחם. לא תמיד הקשיחות
במקומה, דלי !
מעט אנושיות בכל מעשיך,
תגדיל את חוג
מכריך, ובעיקר את ה־מיספר
הזעום של אלה
אותם אתה מכנה ״חברים״ .הנערה בלבן,
אותה פגשת בשפת־הים, היא נערה כלבבך.

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותך
הנוכחית. העיקר הוא
ץ | 1לא להסתכסך, הש־בוע,
עם אנשים נוס־מ

* 8 2 3פים. לקחת את הכל
889818 ^ 0 1בשקט, ולעשות טובות,
— 11־ 1־ 6911 כשאתה נדרש לכך. גם
^ 0 6 186 אם האנשים שמבק־והוקש
זז1 11 שים זאת ממך, הם,
1^ * 1 1 *9בעצם, בלתי נסבלים.
בכלל, קצת טאקט לא
ייייי י י ^ יי יי*.ייייי

> -ח הי ר ת הרורש
מדע 3שו־ ודם
דג שהמדענים קבעו כי
גסחד 7פ3י מיזיוגי שגיס —
גתגדה זאחרוגה 7יד מדגסקר
מיפלצות פרהיסטוריות — חיות — היו
עד לאחרונה פרי דמיון משולח או שמועות
בלתי מבוססות — כמו למשל ה־מיפלצת
הידועה מאגם נס־לוך שבסקוטלנד,
אשר מידי שנה מגיעים דיווחים
מצופים שונים הטוענים כי ראוה, בעוד
שאף מישלחת מדעית רצינית לא עמדה
עדיין על קיומה. כזה הוא איש השלג,
בעל העקבות המחרים, שנראו על־ידי
רבים ושונים על פיסגות הרי טיבט.
אך גם לעולם המדע היתה מיפלצת
מיסתורית משלו. עובדת קיומה הוכחה
מעל לכל ספק מאז .1939 בשנה זו, נתפס
דג הקולאקאנט מזן הלאטימריה הראשון,
והסעיר את הזואולוגים. איש מהם לא
האמין כי יצור, שהמדע קבע כי אבד מן
העולם לפני מיליוני שנים — יימצא כשהוא
משתפשך להנאתו במימי המאה ה־.20
הדג העייף. יצור זה הינו החולייה
המקשרת בין חיות המים, שפעם היה העולם
מלא בהן בלבד, לבין בעלי־החוליות
הראשונים שיצאו אל היבשה. הדבר היחידי
שהפריע למדענים בלאטימויות שנלכדו,
היתד, העובדה כי אף אחת לא
נלכדה בחיים. דבר זה השאיר הרבה מ־מינהגיה
של המיפלצת הימית בגדר סוד.
עד למסע המחקר בו יצאו חוקרים בריטיים,
אמריקאיים וצרפתיים לאיי־קומור
ליד מדגסקר. על תגליתם כתבו מאוחר
יותר במיכתב לעיתון המדעי נייצ׳ר:
״...הדג, יצור קטן שאורכו 85ס״מ, ניצוד
על־ידי דייג מקומי באיקוני-קומוק הגדול,
בשעה ,02.00ב־ 22 במארס .1972 הוא
ניצוד מדוגית, בעזרת חכת־יד שבה הושמה
חתיכת טונה כפתיון.
״הדג הועבר על־ידי הדייג לכלוב גלי לי
...הגענו לאיקוני בערך ב ,03.40-שעה
ישבה היה הדג נתון במיכל בתוך מים
רדודים. הדג נבחן לאור פנסי חשמל במשל
יתר שעות החשיכה. מכיוון שהוא
נשאר בחיים עד ,07.54 נתאפשר לנו לחזות
בו ולהסריטו גם לאור היום...״
ניתוח לאחר המוות. החוקרים ש בילו
עם הדג ליל־שימורים, הופתעו לגלות
כי תנועותיו מסורבלות וכבדות.
ליצור, שהבאים אחריו כבר השתמשו בגפיהם
על פני האדמה, לא התאים הדבר.
ואכן, בניתוח שנערך בדג לאחר מותו,
התברר כי הלאטימריה היתה משופעת ב־שרירי־ישחייה
חזקים, המאפשרים לה תנועות
מהירות וחדות. התשובה שנתנו החוקרים
לאבסורד זה — עייפותו הרבה
של הדג לאחר שניצוד.
בניתוח נתגלה עוד כי גופו של ה

הלאטימריה
החוליה המקשרת
לאטימריה הכיל שמן בכמות גדולה, דבר
שאיפשר לו להיות קל כמעט כמים, לשוט
בהם ללא מאמץ גדול.

חז רהל שי טו ת ו־.ס 3ח א
במילחמה גגד קוטלי״החרקיס
הארסיים — גתגלה השוס מחדש
מלבד האמונה כי שום בצרורות יעיל
נגד ערפדים ושאר מרעין־בישין, ידעו
סבתותינו כי הוא גם צמח־מרפא מעולה.
כיום, לאחר שטובי האקולוגים קבעו כי
הדי.די.טי. חינו רעל ממית לאדם וסבי בתו,
התגלה שימוש חדש לשום.
חוברת מדע האחרונה מדווחת על שני
חוקרים הודיים באוניברסיטת קאליפורנ-
יה, שמצאו כי תמצית שום, בריכוז של
20 חלקים במיליון חלקי שמן, קוטלת זחלים
של יתושי־קדחת.
המדענים גילו גם את המרכיב הקטלני
בשום — דואליל תלת־סולפיד — ועלה
בידיהם להפיקו בצורה מלאכותית. עתה,
מתנהל מו״מ להפצתו על-ידי חברות־מיס-
חריות, לאחר שהוכח כי אינו מזיק לאדם.

במדינה
ד ע 1ת
סוציאל״זם
11081ישראל
״כלכלת ישראל בגוייה ער סך
שהמדיגה מרמה את אזרחיה,
והאזרחיס מרמיס את המדינה״
״א־פרו־פרו הידיעות על נסיעתה של
ראש־הממשלה לכנס האינטרנציונל הסוציאליסטי,
נזכרתי בסוציאליזם. ונזכרתי,
שבעצם זה כמה וכמה שנים עומדת בראש
המדינה הנהגת סוציאליסטית ...יצאתי
איפוא לרחוב לחפש את הסוציאליזם.״

הסוציאליזם התקשה אהרון מגד,
בעל טור קבוע ביומון דבר, למצוא. הלך
איפוא לפרופסור זאב הירש ,״שהוא פרו־פסור־חבר
למינהל של האוניברסיטה ב־תל־אביב.״
מגד ביקש לדעת מהירש, מה

סופר מגד
כזב לי — ואיטיב לך
הוא המצב הנוכחי במדינת־ישראל, בקשר
למימוש או לכיסוי ההבטחות הסוציאליסטיות
של המערך.
יש, אכיל איזה ז מתשובותיו של
הפרופסור, כפי שהן מצוטטות ע״י מגד,
מתברר שיש סוציאליזם ויש סוציאליזם.
אמר הירש :״אם לבעלות על אמצעי-
הייצור — רובה הגדול של החקלאות,
;ובערך מחצית התעשייה, הן בבעלות לאומית
וציבורית.״ המסקנה: יש סוציאליזם.
אבל
איזה? תשובתו של הירש :״הכלכלה
בנוייה על כך שהמדינה מרמה
את אזרחיה והאזרחים מרמים את המדינה.
בין האזרחים והמדינה שורר הסכם
רמייה הדדי וחוקי. הסכם רמייה זד, שם־
לאל את כל ההישגים.
״אתה עד לאינפלציה דוהרת במהירות
של כדור־שלג. אתה עד לשביתות דוד־פות-שביתות
...אתה עד להתעשרות עצומה
של ספסרים וקבלנים ותעשיינים ובעלי
מקצועות חופשיים ...ועודך משתומם?״
אהרון מגד השתומם, לדבריו ,״משום
שקשה לי להאמין שהנהגה שיש בה חברי
קיבוצים ואנשים מוותיקי תנועת־הע־בודה,
שאין להם אינטרס אחר אלא טובת
העם, ישלימו עם כל ולא יהפכו את
הגלגל...״
כזס לי. המשיך מגד והיקשה לזאב
הירש :״במה מתבטאת המדיניות הסוציאליסטית
של ההנהגה הסוציאליסטית
בארץ?״
תשובתו של הפרופסור :״מצד אחד
אין לך עוד מדינה, פרט למדינות הקומוניסטיות,
שיש בה לממשלה שליטה כל־כך
גדולה על מקורות־ההון ואמצעי־היי-
צור. לכאורה, יכולה הממשלה לקיים פיקוח
מלא על התהליכים, לחלק את העוגה
בצורה שווה יותר, ולחלק את העומס
בצורה שווה יותר.
״אבל ...השיטה היא: הכל סמוכים
על שולחן הממשלה — והרוב ניתן מתחת
לשולחן. כזב לי ואיטיב לך.״

יונתן ביפו

סיפרון קטן אודות שחף בשם יונתן — ספק סיפור לילדים,
ספק אגדה למבוגרים — הפך באמריקה לסנסאציה מדהימה.
הספר נמכר בכמויות־טנק, עשוי לחלוף טל פני חלף עם הרוח, ועומד להפוך לסרט.
הוא נכתב בידי עיתונאי־תעופה חובב־טייס, נמספר על שחף המגלה שהמטרה בחיים

סנ ר ס
₪פר־ 0יו
גו 1תן
ך י* בותי הכמרים, הרבנים והקאדים — זאת לכם אזהרה אחרונה. אם לא
תיטיבו דרכיכם — אם לא תעדכנו תורותיכם — אם לא תלמדו לדבר אל בני 1 המאה העשרים בשפתם, כפי שידעתם לדבר אל בני המאה העשירית — צפוייה לכם
כלייה, ומהר מאוד.
לא מצפון תיפתח הרעה הפעם, גם לא מן הקרמלין ולא מפקין. היא תיפתח
מחוף־הים. שם, נולד לאחרונה, צמח וגדל למימדי״ענק, זה אשר ישים קץ לכולכם :
ג׳ונתן ליבינגסטון, השחף•
כי ג׳ונתן ליבינגסטון השחף (אשר שמו מושאל מטייס״מירוצים של שנות השלושים)
הוא ישו, בודהה, סופרמן, ואלברט אינשטיין גם יחד. הוא מספק לכל אלה
שהתאכזבו מהדרשות העייפות של אנשי־הדת או מהמירוץ הנצחי אחרי הדולר —
את המיסטיקה המרגיעה את פחדם מפני המוות, את האמונה הדרושה כדי לסבול
את החיים. כל מי שנתפס, עד היום, למדיטציה טרנסצדנטאלית או ליוגה, העלה
קטורת ובלע״סמים — יוכל לנסות עתה מסלול נוסף — דרך השחפים.
וזה אפילו לא כואב. כל תורתו של ג׳ונתן כלולה בסיפרון של 93 עמודים,
שלפחות מחציתם מוקדשת לצילומיו בפעולה. אפשר ללמוד את התורה כולה ברבע
שעה ורלאחד יו כללהביואותהל פי צ ר כיו•

יונתן כישו החדש.

בהתחשב בהתרגשות

אל הציפור 110 :׳ באחת ממודעות הפיוסומת שפיוסמוה
^ פני שנתיים היתד, סוזי לרמר
/נית בדוכן למוצרים קוסמטיים
כלבו שלום, עם המון חלומות להיות
רת־זוהר, אולי אפילו מלכת־יופי.

זבבנע־היא

היא

נולדה בזיווג יוצא־דופן ביותר.
אבא לרמר, יהודי, בילה את תקופת מל חמת
העולם השניה במחנה־ריכוז גרמני.
אשתו הראשונה הושמדה על־ידי הנאצים.
אחרי המלחמה היה שבע שנים ברוסיה
לפני שחזר לפולין והמשיך משם בדרכו
ישר לישראל. ב־ 1952 הוא היה עולה חדש.
לא הסתדר. הנכות, זכר לימי מחנה־הרי-
כה, היקשתה עליו. אחרי כמה חודשים
חזר לפולין.
שם, בפולין התחתן היהודי שאיבד את
אשתו ואת בריאותו בשואה, עם אשד,
גרמניה, נוצריה, שאמה חיה עד עצם
היום בברלין, וקרובי משפחה רחוקים
שלה אולי היו בין סוהרי מחנדדהריכוז.
וסמי נולדה מנשואין אלה.
היא גדלה במדינה קומוניסטית, הנתונה
במצוקה כלכלית, ושהחיים בה, לם־

היתד, אז בת ,16 בלונדית, עם פנים סלאביים
ומיבטא פולני מובהק.
בשבוע שעבר, כאשר ארזה סמי את
מזוודותיה והתכוונה להמריא למסע הכיבושים
שלה באירופה, היא לא היתד• עוד
זבנית אלמונית. אולי שמה טרם התפרסם
ברבים, אבל פניה הפכו לפנים המוכרות
והנפוצות ביותר בישראל. הן נשקפות
כיום כמעט מכל מודעת פירסומת
שניה, מלוחות־קיר צבעוניים, משלטים התלויים
על אוטובוסים, מצילומי אופנה
בעתוני הנשים. לפעמים אפילו קשה ל האמין
שזו אותה נערה הנשקפת מכל
התמונות הללו. די לה שתשנה תיסרוקת
או תנוחה והיא נראית כמו מישהי אחרת.
״כן,״ אמרה סמי ,״רואים אותי בכל
מקום. קשה להיפטר ממני. אני היום כבר
חלק מהצורה של מדינת־ישראל.״ קצת
י מצחיק לגבי נערה שעוד לפני ארבע שנים
לא רק שלא היתד, כאן, אלא שבחלומותיה
הטובים ביותר לא חלמה שתהיה אי־פעם
חלק מהנוף הישראלי.
אבל עכשיו, כשהפכה לאחת מדוגמניות
הצילום מבוקשות ביותר בישראל, כשטיפסה
לצמרת עולבדהזוהר הישראלי במעוף
של שנה אחת בלבד, היא עוזבת.
תמונות הפירסומת שלה התגלגלו רחוק.
כמה בתי-אופנה אירופיים הציעו לה עבודה
כדוגמנית. היא נסעה לכבוש את
פאריס ואת מינכן. עוד מעט יופיעו צילומים
שלה בעתוני האופנה הנפוצים של
אירופה. בבורדה, למשל, עתון האופנה
הנפוץ ביותר של גרמניה, כבר הבטיחו
לה צילומי־נסיון.
אבל למי שחשב שאפשר להגיד שלום
לסתי, מפני שיותר לא יראו אותה פה,
היו לה כמה מילות אזהרה :״מה שלא
יהיה ולאן שלא אגיע — אני חוזרת ל ארץ.
יש לי איזו משיכה לפה שאיני
יכולה להסביר אותה. נכון שזה נמאס לכמה
זמן, אבל אחרי שעוזבים מיד מתחילים
להתגעגע.״

ילדות זו הר ת
ו קו מוני ס טי ת
0אפשר לקרוא לסוזי דוגמנית
ישראלית, זה רק במקרה.

נדנדה באחת

מתי משתעשעת בגן משחקים באחד מפרברי תל־אביב
.״הכל בארץ התייקר,״ אומרת מהי ,״אד גס
המחירים של הדוגמניות התייקרו .״ לאחרונה קיבלה מתי לרמר 500ל״י ליום צילום.

צעידה מטפסת אל צמות עולם הדוגמנות הבינלאומי
יפה. תמיד משכתי תשומודלב בכל מקום
לשם באתי. תמיד אמרו לי שנולדתי ל דברים
מעניינים. הכל בא לי תמיד בקלות.
לא הייתי צריכה להתאמץ.״
בפעם היחידה שהתאמצה בה באמת,
היתה כשעמדה בפני גיור, לפני כשנתיים.
היא למדה את כל המיצוות, וספק אם יש
עוד דוגמנית אחת בישראל היודעת כמוה
את הילכות היהדות והשולחן הערוך. עובדה:
היא עברה את הבחינה, גויירה כדת
וכדין, וכל זה מרצונה הטוב .״פשוט,
יום אחד הגעתי למסקנה שאני רוצה לח יות
פה, בארץ הזאת. ואם אני. רוצה
שזה יהיה הבית שלי אני צריכה להיות
כמו כולם, כדי שאם פעם ארצה להתחתן,
לא יעשו לי בעיות. אז מתגיירתי.״

ערימות של
חוצפה

הם אפו אין
זכר בקרקוב סוזי לא

חות מנקודת המבט של המערב,
רים ומעיקים. אבל לכל זה
בילדותה של סוזי. האב ניהל
מין קואופרטיב לאספקת מזון.
ידעה מצוקה.
״להורים שלי היה כסף, אני לא יודעת
מאיפה,״ נזכרת סוזי ,״לא הייתי מוגבלת
בשום דבר. כל מה שרציתי־קיבלתי.
כל שנה היו הורי נוסעים לטיול מחוץ
לפולין. לפעמים היו יוצאים אפילו ארבע
פעמים בשנה. הם היו לוקחים אותי איתם.
היינו בפאריס, בגרמניה ובלונדון.״
עוד בתור ילדה היתד, דוגמנית בתצוגות
אופנה לבגדי־ילדים. פעם, היא נזכרת,
אפילו השתתפה בתצוגה של דברי-
אופנה פולניים שנערכה בוינה. בגיל 11
זכתה גם במקום ראשון באליפות מזרח-
אירופה בהחלקה על קרח לנערות.
מעולם לא הגדירה לעצמה אם היא
יהודיה או נוצריה .״הייתי הולכת עם
אבא פעם בשנה לבית־כנסת, ועם אמא
הייתי הולכת לכנסיה. אף פעם אף אחד
לא התערב בחיים של השני. לא הגדרתי
לעצמי אף פעם מה אני בדיוק. ידעתי
תמיד שאם אני צריכה להאמין במשהו,
הרי זה רק בעצמי.״
אפילו המשבר של שנת , 1967 שהוליד
גילויי אנטישמיות בפולין בעקבות מל חמת
ששודד,ימים, וגרם לסילוקם של יהודים
מעמדות מפתח, לא פגע במשפחתה
של סוזי. האב המשיך להחזיק בעמדה
הבכירה. סוזי התכוננה ללמוד בסמינר למורות,
כשלפתע הודיעו לה הוריה שהם
נוסעים.
לאן?
לישראל.

כעבור חצי שנה התגרשו הוריה. כל אחד
מהם קיבל דירה ברמת־גן, ואילו אותה
שלחו למוסד של עליית־הנוער בירושלים,
בהתחלה אפילו האמינה שתלך ל קיבוץ.
אלא שסוד לא נולדה לזה.
היה בה אותו משהו, שדוחף נערות לטפס
בסולם הזוהר אל שמי הפרוות והיהלומים.
היא ידעה זאת בעצמה .״תמיד הייתי

^ ח רי שנ עשתה יהודיה, נעשתה סר
זי קוסמטיקאית. אחר־כך עבדה כזבנית
וכדיילת־יופי. היתד. אפילו מועמדת בתחרות
מלכת־המיס לפני שנתיים. היא לא
זכתה אז בתואר, אבל זה לא הפריע לה.
׳כשבשלה והציגה לראשונה את כף רגלה
בעולם הדוגמנות הישראלי, נפתחו בפניה
כל הדלתות. תוך שנה וחצי היא כבשה
את השוק בדוגמנות מסלול ובדוגמנות
צילום, עוררה את קנאתן של דוגמניות
ותיקות יותר, שהיו חייבות להיאבק קשה
כדי לפלס לעצמן את הדרך לצמרת.
״זו עבודה קשה ומעניינת ואני אוהבת
את זה,״ מודה סמי ,״אבל לא מוכנה
להקדיש לזה את כל חיי. נכון שנהנים
מהתוצאות, מזה שרואים את התמונה שלך
בכל מקום, וזה גם משתלם מבחינה כספית.
אבל זה לא הכל בחיים. יש לי כמה
שנים יפות לחיות בעולם הזוהר הזה.
אחרי זה, בעוד כמה שנים טובות, אני
רוצה להיות כמו כל אחת, להקים בית,
לא לעבוד, ולראות תמונות של אחרות.״
אבל בינתיים היא רוצה להגיע לשיא
ומהר. אם כבר להיות דוגמנית, אז לעשות
זאת במיטב בתי־האופנה בעולם. ואם
כבר להיות דוגמנית־צילום, אז להופיע
בעתוני האופנה הנודעים והנפוצים ביותר.
להיות בין הטובות, והיפות והזוהרות,
ולטבוע בפרוות, ויהלומים, ומכונית. ושתהיה
זו מכונית ספורט מהירה, כמו
הכרמן ג׳יה, שהיתר, לה בארץ.
ואלה התקוות והחלומות שסמי הקטנה
לקחה איתר, כשיצאה בשבוע שעבר את

הארץ, לבדה, עם מזוודת-איפור, מזוודת
שמלות אחת, וערימות גדולות של חוצפה
צברית, שהשד יודע מאין הגיעו אל הגיורת
הפולניה היפהפיה הזאת.
דוגמנית מגויירת
ץ ה הי ה המשבר הראשון בחייה של
1סוזי, עד כמה שהיא זוכרת. היא לא
ידעה דבר על ישראל. היא לא הבינה גם
למה נוסעים לשם. היום היא יודעת שהיתה
זו דווקא האם הקתולית שדחפה לנסוע
לישראל. היו לה אז תוכניות גירושין מהאב
והיא ידעה שבפולין לא תתגרש לעולם,
בגלל משפחת בעלה. וכך, יום
אחה מצאה סוזי את עצמה בישראל.

סוזי כילדה באחת נזכיכוות העיר הפולנית
קרקוב. עד שעלתה לארץ, לפני ארבע
שנים לא דעה כמעט דבר על יהדות. לפני שנתיים התגיירה.

בסוסוב

סוזי בחצאית מיני ומגפי עור גבוהים
באחד מרחובות תל־אביב .״אס
פטם אני אתחתן ואקים לעצמי בית, זה יהיה רק בישראל !״

בתדאביב

ח ב רי םמספ רי ם
(המ שך מ ע מו ד )31

להיות כמו כל השאר. הוא אינו מאמין,
כאביו, ש״הסיבה היחידה למעוף
היא המזון.״ הוא אינו מוטרד מאזהרות
אמו כי הוא ״ממש עצם ונוצות.״
הוא פשוט אוהב לעוף — יותר מכל דבר
אחר.
לכן, במקום להסתפק כשיגרה המטופשת
של חבריו לעדה, שפרט לאוכל אינם חושבים
על מאומה, מתבודד ג׳ונתן במרומים,
מתרגל את עצמו שוב ושוב, שובר שיאי
מהירות, לומד לשפר אח מעופו מיום
ליום, ומתרחק מבני־מינו עד שאלה מגרשים
אותו מתוכם ,״על חילול כבודה ומסורתה
של משפחת השחפים.״
ומהי מסורת זו — אם לא ״לאכול
ולהישאר בחיים זמן רב ככל האפשר?״
לשווא נושא ג׳ונתן קולו, מנסה לשכנע
את רעיו שבחיים צריך ״ללמוד, לגלות,
להיות חופשיים.״ הם אוטמים את אוזניהם.

שחפים
אינם מ תי ם

כ זב <5
עי <:י בד

־עי כ טע
/א כ1
בז £3

£3כ £3

ס זב זב

ב 11

ט ב 11צ ע

ונתן עוזב את העדה, חי בגפו,
^ וממשיך ללא הרף ללמוד, לשפץ את
מעופו ולשכללו.
עד שביום בהיר אחד מופיע זוג שחפים
שמעופם מושלם כשלו, ואולי אף יותר,
והם מלווים אותו אל מעבר לקשת בענן.
תחילה נדמה לו שזה גן־עדן, אבל למעשה
זהו רק עולם אחר, כפי שמסביר לו
ידידו בעולם החדש, שחף בשם סאליבן.
שחפים אינם מתים, הם פשוט עוברים מעולם
אחד לשני. אם לא למדו מאומה
בחיים — יהיה העולם הבא דומה בכל
לנוכחי. רק כאשר מצליחים הם לתפוס
שהחיים הם יותר ממזון ורכישת עמדה
בעדה — רק אז עוברים הם לעולם שונה,
שגם בו — צריך השחף להתמיד וללמוד,
לקראת עולמות חדשים נוספים.
ולאן מובילה הדרך הזאת? לגן־עדן?
״גן־העדן אינו קיים כלל״ מסביר צ׳אנג,
השחף החכם, לג׳ונתן .״גך עזץ זו השלמות.
ברגע שתגיע למהירות המושלמת —
תגיע לגן־עדן. ומהירות מושלמת, פירושה
היותך שם.״
עד מהרה משתלט ג׳ונתן גם על התורה
החדשה הזאת. ואז, נעלם צ׳אנג הישיש,
כשדבריו האחרונים הם :״הוסף ללמוד אח
האהבה.״
ככל שג׳ונתן מרבה ללמוד את האהבה,
כך מסתבר לו כי תפקידו בעצם לחזור
אל העולם הקודם, ממנו בא וללמד גם את
שאר בני־עדתו את כל מה שהוא גילה.

ער שעו..טייס

ב ת חי לתדר כו, ל א זכ ה ה ספר א פי לו ל מי ל ת בי קו ר ת
ב מ דו ר ה ספ רי םבש בו עון ־ ה מי לי תי םהאמ רי ק אי
טיים. לאחרש הפ ך ל סנ ס צי הברח בי הי בשת, ה קדי ש לו ה ש בו עון כחב תי שער. הצלח תו
ה פנו מנ לי ת של יונ תן מ צ בי ע ה על ה עניין ה ע מו ק שי שלאמ רי ק אי ה מ מו צעבשא לו ת מוסר,
ב אוני ב ר סי ט או תי ה,
פי לו סו פי ה ו חי רו ת — ל מ רו ת דו רו ת של שי ל טון ה פ רג מ סיז ם

יכולים להיות שחפים) ,שקשרו אותו יותר
מדי אל הקרקע.
עד שחזר ג׳ונתן, לאחר שמונה שנים,
הכתיב באוזניו את החלק השני של הספר
— ושוב נעלם.

מתחרה עם
״חלף עם הרו ח״
ץ* ה שקרה אחר־כך עם הסיפור, מזכיר
!ואת פרשת ימיהם הראשונים של החיפו
שיו ת. וכפי שחברת דקא הבריטית אוכלת
ודאי עצמה עד היום, על ששלחה מעל
פניה את ארבעת הצעירים ארוכי־השיער
ואמרגנס היהודי — כך גם מו״לים רבים
באמריקה, שהחזירו את ג׳ונתן אל באך,
משום שלא ידעו בדיוק איך לאכול אותו.
צעיר ומטורף
•* /ונתן שב לבני-עדתו. לאט לאט,
^ הוא מתחיל לרכוש תלמידים. אחרי
שהוא מצליח ללמד שחף נכה להתרומם
באוויר — משוכנעים הכל כי הוא ״בנו
של השחף הגדול״ בכבודו ובעצמו. וזאת,
משום שהכסילים אינם מבינים כי ״כל
אחד מאיתנו הוא למעשה רעיון השחף
הגדול, רעיון החופש הבלתי־מוגבל.״
ואחרי שהיקנה לתלמידיו את ההבנה
כי גופם אינו אלא מחשבתם עצמה, השואפת
לחופש — נעלם ג׳ונתן מעבר
לאופק.
אבל לא לגמרי. מתלמידיו השחפים הוא
עף ישר אל אוזנו של כתב־תעופה צעיר,
מטורף־לטיים, בשם ריצ׳ארד באך, ומכתיב
לו בלילה אחד את כל הפרק הראשון
של סיפורו (עד המעבר לעולם הבא).
עד היום, מוכן באך להישבע כי שמע קול,
בדיוק כמו ז׳אן ד׳ארק, מדבר אליו מתוך
הלילה, והוא רק כתב את מה שנאמר לו.
בפעם הראשונה שמע באך את הקול
כשהיה בן 24 בלבד. כאשר עם הנץ השחר,
הופסקה ההכתבה באמצע — הוא ניסה
לגמור בעצמו את הסיפור — אבל ללא
הצלחה.
שמונה שנים שכב כתב־היד במגירה,
בעוד באך עצמו התגלגל מ־עיתודתעופה
אחד לשני, השתדל למכור
מאמרים על טייס לכל מי שרצה לקנות,
חי מן היד אל הפה, וניצל כל שעה ודולר
פנויים על־מנת לטוס. כמו ג׳ונתן, הוא
לא פסק לרגע ממאמציו לשפר את עצמו
באוויר, להפוך את הטיסה לחודיה של
חדווה ותבונה.
אולם שלא כג׳ונתן, היו לו בבית שישה
ילדים ואשה, חובות ושטרות (לא כולם

״מה זה, ספר לילדים או למבוגרים?״ הם
שאלו בתמיהה. אפילו באותו בית־הוצאה
שהסכים סוף סוף להדפיס את הספר,
נחשב באך, במשך תקופה ארוכה, לטירוף
הפרטי של העורכת אשר אישרה את
הדפסתו.
התוצאות היו מדהימות: ג׳ונתן, אשר
החל את מעופו המסחרי בגובה נמוך למדי
(שבועון טיי ם לא מצא לנחוץ אפילו לכתוב
עליו ביקורת במדור ספרים) ,נסך בהדרגה
אל־על — לא מעט בעזרת אישיותו המגנטית
של המחבר. המכירה עלתה עשרות
מונים, ותוך שנה וחצי עשתה היסטוריה
בתולדות המו״לות האמריקאית: הספר נמכר
בכריכה־קשה, ביותר עותקים מכל ספר
אחר, מאז חלף עם ה רו ח ועד היום.
הוצאת־הכיס כבר נמצאת בשוק, ואם
המכירה תימשך בקצב הנוכחי, מתלוצץ
באך ,״ב־ 1975 תהיה הארץ כולה מכוסה בעותקים
של ג׳ונ תן לי בינ ג ס טון השחף בגובה
60ם״מ.״
תוך כדי כך, מכינים — אלא איך
אחרת — גם סרט המבוסס על הספר
של באך. אמנם, המפיק רכש את ליבו
של באך — ואת זכות־ההסרטה — כאשר
הסביר לו כי בכוונתו לעשות סרט פשוט
הנאמן בכל לספר׳ אבל בינתיים ד.סכים
באך עצמו לכמה שינויים. למשל, הוספת
שחפית בשם ג׳ודי לי, לעדה, ועוד שהפית
בשם מורין, שעושה קצת עיניים לג׳ונתן.
וזאת בגלל מכתב של חברת הליגה לזכויות
האשה, שזעמה על המין הזכרי
של כל השחפים בספר.

נו סחת
הפלא

גיוזתן באימוני
ה סי פ רון ה ק טן מלא ת מונו ת של שחפי ם,
ב תנו חו ת ת עו פ ה, ה מו סי פו ת מי מדיל דו תי-
אג ד תי ל א לגו רי השהר עי ש ה את א מ רי ק ה.

•י, ולס פרט לכך, באך הוא דווקא
מאוד נאמן לציפור שלו. ועומד על כך
שאיש לא יפגע בכבודה. הוא אינו מרשה
הפצת בובות הנושאות את שמו, כרזות
המנצלות את תהילתו, או מסעדות ששמו
של ג׳ונתן מתנוסס עליהם. בקיצור, הוא
אינו רוצה שג׳ונתן יהיה אחיו של מיקי־מ
א ח. הוא אפילו אסר על הרב אלפרט
להפיק בחברתו להיט בטוח, בשם עוף
ג׳ונתן, עוף.
אבל את מעופו של ג׳ונתן אי־אפשר
עוד לעצור: השחף, שלמד לישון תוך כדי
מעופו, הגיע בינתיים לכל פינות העולם,
והתרגומים יוצאים־לאור בקצב — לאח רונה
גם בעברית.
בשנה שעברה ציטטו מיליונים את נוסחת
הפלא :״אהבה פירושה לעולם לא להצטרך
לבקש סליחה.״ השנה, ישננו ודאי כולם את
הסיסמה החדשה :״השחף המגביה עוף,
הוא המרחיק ראות.״

קולנוע
גובול>ו
באהבה

שחקגי ם

כל מי שיראה את הסרט קאבארט (ראד,
מסגרת) יבחין מיד בכישרון בלתי־ידוע
— ג׳ואל גדיי, המגלם את המנחה בעל
ההופעה הספק־נשית ספק־גברית, ספק
שטנית ספק נוגעת־ללב.
מי שניחן בחוש הבחנה טוב׳ יזכור אותו,
אולי, לכל היותר, מחלוקת פירסי האוסקר,
שהוצג בזמנו בטלוויזיה. הוא זה שפתח
את הטקס בקטע זמר וריקוד ארוך.
אולם מעבר לזה, קשה להניח ששמו
של שחקן מוכשר זה, שהתגלה עתה,
בגיל ,40 יאמר משהו למישהו.
גריי הוא לא אחר •מאשר בנו של מנהל-
התזמורת והבדחן היהודי האמריקאי המפורסם
מיקי כץ. בגיל עשר היה כבר
ג׳ואל חבר בלהקת אביו, הופיע בהצגות-
בידור באידיש ובתוכניות־רדיו קומיות.

קאבארט (פאר, תל־אביב, אר-
צות-חברית) — זה ה ת חי ל מאו סף
הסיפורי ם שלום לברלין של
קריס טופר אישרווד — על האנ שים ו ה אוויר ה בבירה הגרמנית
ב ת חי ל ת שנות השלושים. ב עקבו תי ה ם, בא ה מ חז ה
אני, מצלמה. מהמ חז ה עשו מ חז מר בשם קאב אר ט, ומן
המחז מר — סר ט.
ברור שאם בבל הגילגולים הללו השתנו פח ושם במה
מבוונות ה מקור או דמויותיו, זה רק טבעי•
אול ם הגרעין נשאר. ה מ ספר (הקורא לעצמו בסר ט בשם
בריאן) הוא עדיין או תו בוגר או ק ספו ר ד שבא לגרמניה
ללטש א ת הגרמנית שלו. הדמו ת חמרבזית בין מבריו היא
עדיין ס אלי בולס, צעירה א מ רי ק אי ת ה חי ה בא שליות על
קארייר ת חבובבת הממ תינ ה לה מעבר לפינה — ובינתיים
שרה במועדון־לילה מרופט.
מה שנשאר, הוא עדיין אחדהסר טי ם ה מו סי ק ליי ם
המר שימים ביותר של השנים ה א חרונו ת: ה מו סי קהוה סי פור
הםי חיד האחת, בלתי־נפרדת. משולש האהבה המוזר
של ס אלי, בריאן ומק סי מי לי אן — אציל גרמני המסמלאת
כל הריקבון של החבר ה או ת ה הוא מייצג — נקשר י חד
בפזמונים סארקס טיי םומ אק א בריי ם, מ תון תובנית מו-
עדון־חלילה שבו מופיעה ס אלי ובסצינות הקצרות של אלי מות
הנאצים המ ש תל טי ם על ר חובו ת העיר.
אך מעל לבל, מרשימה ה הנ חיי ה הצינית ו מקפיא ת״ הד ם
של ג׳ואל גריי, המופיע לא רק ב מנ ח ה תוכנית״המועדון —
אלא ב מנ חההסרט בולו.
הפיזמונים של ק אנ טר ואב מזכירים לא מעט א ת
קור ט וייל — מועדון־הלילה מעביר אתהקהלא חורני ת,
לימי ה מל אך הכ חול — אול ם אין בכך בדי להפ חי ת במלוא
הנימה ממל אכ תו המו שבחת של הבמאי בוב פו ס ה. זה,
מצא דרך לשלב א ת בל ה סיפורי ם האישיים, חפיזמונים

מינלי וגריי: שטני ונוגע־ללב
והנופים — ל ת מונ ה מגובשת אחת של גרמניה, הנ רמסת
תחת המגפיים הנאציות ה הו לכו ת וכבדות.
מחד, האירוניה המר ה של שיר במו אין זו בושה ל ה תא
הב בגורילה, המוקד ש בולו לגזענות. מאידך, פזמון פאס-
טורלי מלבב בחיק״הטבע, שהופך תוך בדי סצינה קצרה
אחת להי מנון ל או מני קיצוני — שני אלההם דוגמאות
טובות לשימוש הדרמטי שנעשה באן ב מ חז מר.
ולבסוף, אי-אפשר שלא לציין שני ש ח קני ם: ליזה מינלי
בתפקיד הראשי מפלי אהב חיוניו ת ה כשעיניה הגדולות מבי עות
א ת בל האכזבות והת קוו תהמ סרבו ת לדעוך ב תוכ ה
וג׳ואל גריי ב תפקיד ה מנ ח ה.
תופעה חד־פעמית על בדי הקולנוע. לא בדאי להחמיץ.

מה ה>א

כל מ ה שרצית לדעת על מין

גדיי כמנחה
ה ע תי ד

מ ת חי ל

בגי ל 40

מאוחר יותר, זכה לתפקידי-מישנה בטלוויזיה,
היה ידידו של בובי דאדין בעם
בו אספטמבר, היה ממלא־מקום בהצגת
די רתה רוו קי ם בנידיורק, החליף את אני
טוני ביולי ב ע צו ראת העולם, א ני רוצה
ל רד ת, ואת טומי סטיל במח צי ת הפ רו ט ה,
תפקידו המקורי במחזמר קאבארט (הוא
הופיע באותו תפקיד גם על הבמה) נמשך
כעשר דקות בלבד. אולם לאחר ש מפיק
ההצגה ראה את הופעתו, הפך אותו
לאחת מנקודות הכובד של ההצגה. בסופו
של דבר, זכה בפרס טוני על תם־
קיד־המישנה הטוב ביותר של השנה. עכשיו,
אחרי הסרט, המבוסם על המחזמר,
מנבאים לו כולם עתיד מזהיר.
באמת כבר הגיע הזמן.

ת ד רי ך
תל־אביב

( א לנ בי, ארה״ב) —

הרבימכר המוסרט בבימוי מקצועי, אווירה
תפורה היטב ומשחק משובח של מרלון
ברנדו ואל פאצ׳ינו.
איזה מין גימנסיה (הוד, אר־צו
ת־ ה ב רי ת) — סיפור שחציו מתח וחציו

ארצות״הב-
(מוגרבי, תל-אביב,

רית) — ה קו מי ק אי ה א מרי ק אי
וודי אלן, הנ הנ הלא חרונ ה מפופולאריות גוברת בעולם
הקולנוע, מציג בסר טזח פארודיה על רב־המבר של ד״ר
דייוויד רובן — מבלי להשתמש במה שכתוב בספר, אל א רק
ברוח הדברים.
הוא ניגש לעניין בדרכו הפרטית, מנ סתלה סביר מ ה זה
מעשח״סדום, מ ה עושים לך שיקויי״האהבה, מה התועלת
בניסויי ם מדעים במין, איך מתבונן הגוף ל קר א ת הזדקרו ת
אבר״המין, ושאר בעיות טכניות דומות.
לזכות אלן ניתן לומר שיש לו רעיונות פרועים לגמרי,
מ צ חי קי ם מ אוד — ואין לו שום מעצורים ב ה על אתם על
הבד. הוא יורה צרורות הלצות על ימין ועל שמאל. תוך
בדי המערבון הראשון, על שיקויי-אהבה, הוא מ ס פי ק,
ב מהירו ת הבזק, להציג באור ע קו םאת רוי בלאס להוגו,
ה א מל ט ל שקספיר, וחנרי השמיני בבל גירס או תיו — ועוד
ב תו ספתכמה משיריו של פרנסו א ה וייון. זח, בתנאי שמי שהו
רוצח באמתלהתעמק קצת יותר במעשיו.
לעומת זא ת, ר חו ק אלן מל היו ת הבדחן המעודן או
המלוטש ביותר בעולם. נסיונו לפ תו חאת חגורת הצניעות
של ה מלב ה, ב או תו מערכון, בעזרת חני ת גדולה — יכול
לשמש סמלל סוג ה הו מו ר שלו. דוגמה אחרת: השד הענק,
בגודל בית, הפורץ החוצה ממעבדתו של דוק טור פראנקג-
שטיין הסק סו א לי, ודורס עוברים־ושבים — לאחר שהוא
מציף או ת ם במ שקה הלבן והס מי ך שבתוכו. דרך־אגב —
שד זה הוא אבר־ ה מין חנשיי היחיד המופיע במערומיו
בסר ט. בך שבל מי שמצפה לר או ת באן סר ט פורנוגראפי,
מוזהר להי שאר בבית.

מין, מהול בהומור עם מיצעד של יפהפיות
מצולמות בעינו הרגישה של רודה
ואדים.
פרנזי (חן, אנג לי ה) — רב־אמן
המתח היצ׳קוק מגלגל בהנאה סידרת
חניקות בעניבות. הטריק הוא איר נתפס
הרוצח ולא מי הוא הרוצח.
גז ו

( ק רי ט ריון,

ארה״ב)

האלימות, הדעות הקדומות והקשיחות הבורגנית
גורמים לאסון — שהוא אסונה
של אמריקה בכלל ושל גיבורי הסרט בפרט.
פיטר בויאל בתפקיד משכנע.

אלן ורדגרייב: צחוק פרוע
בסך-חבל, אין לבוא ביו תר מדי טענות. הסרט מכיל
הרבה ק ט עי םמצ חי קי ם, במו סיפור -ח א הב ה (לפחו ת בשלביו
הראשונים) בין רופא מצליח (ג׳ין ויילדר) לביבשה,
כמו חידון ה טלוויזיה בשם זו ס טיי תך, כמו שיתוף־הפעולה
בין מנגנוני־הגוף השונים של הגבר לקראתיח סי -מין עם
נערה.
יש גם ב סר ט מיספר ניכר של שחקני ם ידועים, במו
לין רדגרייב, אנ תוני קו אייל, לו ג׳אקובי, טוני רנדל, בורט
ריינולדס ועוד.
ל סיכו ם — אפשר בהחלט לראו ת. לא מזי ק לחייך
שעתיים.

מיני ומוסקוביץ

( תכל ת,

אר ה״ב) — הבמאי ג׳והן קסבאטם יחד עם
חבורה מבני משפחתו שכולם ניחנו בכי-
שרון מישחק טבעי, במיוחד אשתו ג׳ינה
רולנדם, מגישים סיפור נוגע ללב על שני
טיפוסים בודדים, המוצאים את האהבה.

חיפה

ידושליס רמות מאהבה

רחש בצרפת. אהבתה של מורה לתלמיד
הסתיימה באסון בגלל חוסר סבלנות וחוסר
הבנה של החברה.

(י רו שלי ם,

צרפת) — הבמאי אנדרה כיאט מטפל בצד
החברתי של סיפור אמיתי, מזעזע שהת
מרי

מלכת

הסקוטים

או רלי, אנג לי ה) — שתי שחקניות מצדי־נות,
בלנדה ג׳קסון וונסח רדגרייב מתמו דדות
עם דמויותיהן של אליזבט המחושבת
ומרי הספונטאנית בסרט יפה לעין,
אבל שטחי למדי.

לחורף!!
* מבחר גדול של מבזקים!!
* מבחר גדול של מקרנות
ראינוע ושקופיות.

* בלעדיות ב״סדרני שקופיות״
של 650 שקופיות.
* 40 אגורות — הגדלות 9/13
(גלויה) שחור-לבן
•¥צלומי פספורט — בו רגע!!

סנ טי -ב רנ ר
חיפה, רחובהחלוק (3

7הבלבן 011:10
מה יותר קל מלהשתתףבהגרלת
הלוטו. תמורת 50אגורותתוכל
לסמן 6מספ די ם בכל אחתמ שתי
ה טבל או תשב סו פ ס.

...את הוי י1זו1ת
מתאיס 17
מתאיס 17 תאו!
גרבונים • גמי₪נים
ארמנים.*,אקסטרונים

ע שה חי שו ב פ שו ט פ עול ה בת
שניות ספורות, מביאה לך סיכויי
השתת פו ת בזכיה ב ת 75,000 לירות
בפרסהראשווואלפי לי רו תביתר
הפ ר סי ם.
זה נל נ ד פשזגו-

הע )1ט ה

השאר לנו את הנהיגה-סע באגד!

ה מ חזה, ב או ל ם־ ה כני ס ה של ה מ לון ה מ פו
אר ב אי ל ת, רי תקאת כל הנו כ חי םלמ קומם
— שלא לו מ ר שי תק אותם.
המשתת פי םבמ חז ה הין הזמר הצעיר
ה פו פו ל א רי, הנ חשבלאחדהמ פו ר ס מי ם וה־בו
ה מיי םבא רץ ופת־־לווייתו.
לא הי ת ה זו ב ת־ לוויי תו ה ק בו ע ה, חבר תו
ה רי ש מי ת, אלאצ עי רהאל מוני ת. יו ד עי־ד
בריד עו, ש הז מר הנו ד ע לקח לו חו פשה
לכ מהי מי ם — חו פשה ׳ מ העבודה, מ הל ח ץ,
.מ חיי־ היו מיו ם, ומהכרתו — וי רדל אי ל ת
לפו ש, בחברתהח תי כהש מצ א לו.
אך ה ב עיי ה עס ח תי כו תמק ריו ת כ אלה
היא, שאתהמ עו לםלא יו דעלמהל צפו ת.
גם לא הז מרש לנו: בעק בו ת סיכ סו ך
לא י דו עבחדר ־ ה מי טו ת, ש ע טו ה שניי ם
זו ע פי ם ו סרי ם ה חו צ ה. ו תו ך כ די צעדתם
ה מ הי רהלעברהר חו ב, יכ לו ה או ר חי םשע
מ דו ב ס מו ךלש מו עאתהטחתה הלושל
ה ח תיכ ה :״ אםאתה רוצ ה
הט ת

נו, באמת, גב ר ת, ככה לאמדב רי ם אל
זמר־ צמרת.

חדשות משמחות, חדשות משמחות.
דליה פרידלנד ומישה אשרוד חזרו
איש לחיק אשתו, זלהיפך.
וזה, כאשר נראה היה כי הגיעו כבר
מים עד נפש, ואפילו גבוה יותר מנפש,
והרבנות קרצה באופק הקודר.
דליה, שבמר־נפשה יצאה לאדצות־הב־רית
כדי לתפוס פרספקטיבה, האריכה את
החודש המתוכנן שלה לחודשיים, וישבה
וחשבה וחשבה וחשבה.
ובתום המחשבות, חזרה בימים אלה לארץ
— ולבעלה. וזה קיבל את השה
האובדת בידיים פתוחות.
ולפי כל הסימנים וההלשנות, נראה
שההתפייסות אמיתית ושלמה.
אמן יכן יהי רצון, ואפילו סלע.

ההפתעה הגדולה
להפתעה גדול ה — שלא לו מ ר תד ה
מ ה. קלה, וכמהג בו ת מו ר מו ת — גר ם
השבוע השח קן והבמ אי הילל נאמן
43 כא שר נודע שהוא עומד להתחתן
ב ת חי ל ת החוד שהבא.
ל מ או שרת קו ר אי ם עופרה אדיר,
ו הי א פ סי כו לוגי תבת , 32המתמחה בע בוד
העםיל די ם.
הי לל הי ה נשוי כבר פעם, לפני 17
שנה, לשח קני תאסי אשד. אז, נמ שך

ז רי ח ה
עם שחר
השבוע זד. שבוע של לידות, מד. לעשות.
כלומר, השבוע שעבר. השבוע זד. הבריתות.
עוד
אחד שנולד זה עתה הוא שחר,
בנם של האמרגן אברהם (קוצי) אכן־
חן ואשתו האמריקאית גזודי, הלא היא
מחצית הצמד ג׳ודי ואודי מהטלוויזיה.
כששאלו את האב והאם הזורחים עם
שחר למה דווקא שחר, הסביר קוצי כי
הבן והבת הראשונים שלהם הם בלונדים,
וזה השלישי יצא שחור ,׳ולכן.
ואילו חברים מספרים כי הפעוט זכה
בשמו על שם השעה בה נוהג אביו להגיע
הביתה.
כך או כך, אני ׳מאחלת לשחר הכל טוב.

מישה (עם בלהה מם ב״ליל העצמאות שר ישראל שפי״)

האו שר שלוש שנים, לפני ש הו חל ף ב אושר
אחר — ז ה של הגירו שין.
ת שאלו מההתדהמה, א ם כן, בני שו אי ה
אםאתם שו אלי ם, סי מן שאתםלא
מ כי רי םאת הילל. שכן ה ב חו ר נח שב
לאחדה מו ר די םהמ מו ש כי ם ביו תרב תי
א ט רון העברי. הו א הי ה מנ ה לו של
ה תי א ט רון ה פ תו ח, ה על ה בו א ת הצגתו
הר א שונ ה של חנוך לוין, ס לו מון גריפ,

שרית ואסף

כ שחנוך לוין עוד ל א הי המה שהוא
היו ם. בין הי ת ר, ביי םנא מן גםאת
ה שפעת ק רני גאמה על ציפורני ה ח תו ל.
אלאשלאח רונ ה כנ ראההתמסדהב
חור. הו אהפךלשח קן מן ה מניין ב ק
א מ רי, ועכשיו, א ם כל יהלאהס פי ק,
גם חוז רומתח תן.
הגיב ה שבוע נ א מן ב מ שיכ ת־כ תף א ל גנ
טי ת: אני מ ב טי חשא הי ה הגבר שלה,
ל א היל ד שלה. כי הי א על־ א־כיפק.
הגיב ידיד, היו ד ע נפש ידידיו :״ אני
מ ב טי ח ש אל ה י היו ני שו איו מ ענייני ם.
בי הו ד ב שביל ה פ סי כו לוגי ת .״

הנסיך נולד לפני שבוע, וביום ראשון
השבוע עשו לו את הברית.
הטקס המלכותי התקיים באולמי־ גיל
בתל־אביב, בנוכחות כ־ 150 אורחים.
לנסיך קוראים אסף, ואמו היא מלכה
אמיתית — שרית דמיר, מלכת־המים
.1969
המלכה, הנשואה מזה שנה לג׳ק תבור
( ,)33 כלכל באל־על, הצליחה לבלבל יפה
את האורחים, ביהוד הזרים. אלה חיפשו
לברך את היולדת, התאמצו לדאות אשה
כבדת צעד וגיזרה, התקשו להאמין שהחתיכה
בעלת הגיזרה הדקיקה היא האם
שילדה לפני שבוע בלבד.
המלכה קיבלה את הברכות בחיוך מל כותי
,׳ואפשר היה להאמין לה שהיא
מאושרת, מאושרת, מאושרת, כדבריה.
גם אני.

שנה של מ ה שרר ה או שרבמשפחת
בו ס טון. כ לו מ ר, שרר השקט, אז אני
מני ח ה שגם ה או שר.
עכשיו, התפוצ ץהשקט, ו אי תו, אני מני ח
ה, גםה או שר.
מי זו משפחת בו סטוןז זו הג ברת בו ס טון
וב על ה. מי זו הג ברת בו ס טון, אתם
שו אלי ם ן זו מי ש הי ת ה פעם נער תהח
ברהו הזו הרה תל ״ א בי בי ת הנו דעת,
צפירה קינן, שנסעה ל ד רו ם־ א פ רי ק ה, ו ה
ת ח תנ ה שם ע ם או פנ אי מ צ לי ח ועשיר
ב שם בני בו ס טון ( .בו דקתהח תנ י ם, ה עול
ם הז ה ) 1787
ומה הו אלאנ תן ל ה, הב על החדש !
משר תי ם כו שיים, מסע דו ת־ פאר, מ כוניו ת,
וי לו ת — ב קי צור, בל הדב רי ם ה טו בי ם #
שבישראל רו אי םאותםבסר טי ם, ובד רו ם-
א פ רי קהי בו לי םגם לי ה נו תמהם.
א בל שום דבר ל א עזר, כנ ראה, ואח רי
שנה קצרה של ממ ש, ק ד רו עתה פני
ה ש מיי ם, ו ה הו רי ם הוז ע קו בי מי םאלה
ל ד רו ם־ א פ רי ק ה, בנ סיון נוא שלה צי לאת
המצב.
צפירה, ש הי ת ה לפני ני שו אי ה גרושה
ואם לילד, חיפ שההרבההרבה, ובחרה
עוד יו תרהרבההרבה לפני שהח לי ט ה
על בו ס טון שלה. צפירה, יפה, עשירה ו ח
ב רו תי ת, עמדהכמהוכמהפע מי םכמעט
לפני ה חו פ ה — ,והח לי ט ה שזה לאזה.
ל ב סו ף, כ שנפל ה פו ר על בני, ה ח לי ט ה
שזה כן ז ה.
ועכשיו, חו ש שתני, ה ח לי ט ה שוב פע ם
שזה לאזה.
ה לוו אי שאתבדה.

הצבעה
אל ק ט רוני ת
אי לו נדר שתי, כ מו הי לל הז קן, ל הגי דאת בל ה תו ר
ה שלנו על רגל אחת, היי תי או מ ר: להע בי ראת מדי-
נ ת־י שר אל מ סו ףהמאהה״ 19ל סו ףהמאהה־. 20
הדבר מתבטא בשפע ה ר עיונו ת של סי ע תנו, או ת ן
ז ר קנו לחללהכנסת בשבע ה שני םהאח רונו ת, ושחלק
מהםהפ כו בינ תיי ם לנ חלתהמ דינ ה כו ל ה.
או לםזהמתבטא גם ב חיי הכנסתעצ מה. השבוע
הצענו — זו הפעםה שניי ה — חידו שמהפ כני בסד רי
הכנסתעצ מה.
עשינו זאתב מי בתב ליו״ ר ה כנ ס ת, בחתימ תי :

שלום רב,
הר ש ה לי להע לו ת ב פני ךבפעם נו ספת, ו ב או פן ד חו ף,
אתהצע תי להת קין מי ת קן־ הצבעהאלקט רוני ב מ לי א ת
הכנ ס ת.
בי מי םהאח רוני םהצטרף בי ת־ הנ ב ח רי ם של א רצו ת־ה
ב רי ת ל שו רההא רו כ ה של ב תי־ ה מ חו ק קי םהמפ עי לי ם
מי ת קן כזה.
ב כנ ס ת חוז רי םהסק רי םהבל תי־ מ כו ב די ם, ש מ קו רםב־אי־ו
ד או תלג בי תו צ או תהצבעה. בשעהשח״כ יצחקנ בון
ני הלאת הי שי בהל פני חו ד ש, נערכההצבעה ונ מצא
שי ש רו בלהצעה או פוזי ציוני ת, אךהידר הו די ע בו ב מקום
ש סגן מז כי ר ה כנ ס ת, ש מנ האתה קו לו ת, אי נו ב טו ח
ב דיו ק מניין ה קו לו ת. כ תו צאה מכ ך הי ה צו רךבהצבעה
נו ספ ת, שבה ה ש תנו י ח סי־ ה כו חו ת.

7־ 5בפברואר 1973

האמת היא שבמעט לעולם אין ביטחון לגבי
המיספר המדוייר, של המצביעים כעד ונגד.
לדע תי אין ז ה מו סי ףלכ בו ד ה של ה כנ ס ת שהיא נו הג
תבע ניין כה ח שו בעל־ פי מינ ה גי ס של י מי ם עב רו,
ו אינ המאמצתלעצמהאתהמכ שי רי ם ה מו ד רניי ם ה קיי מים.
אין עו ד כל קו שי להת קין מי ת קן שי ב טי חאת דיו ק
ההצבעה, י ר שו םאתהצבע תו של כל ח ״ כלמ ען הפ רוטו
קו ל, יספ ק ב צו ר ה זו ר שי מ ת נו כ חו ת, יג ל ה מיי דאת
ה תו צאה וי אפשר בי קו ר ת או טו מ טי ת.

באתי כמגע עם הכרות לאלקטרוניקה, ואף
קיבלתי העתק של פניות למזכירות הכנסת.
נסתבר לי בי ההוצאה היא קטנה יחסית, ונופלת
מן ההקצבה החודשית לסיעה אחת ככנסת
על-פי חוק-המימון החדש.
אני מצפה ממך ׳ שתקדי שאתמחשבתךלע ניין זהו תיטול
לי די ךאת היוז מהל מו ד רניז צי ה חיו ני ת זו של נו ה לי
הכנ ס ת.

אדמ 1ו ת חלדי
ורכבתחח תי ת
מפעולות הסיעה במשך השבוע:

<• תבענו דיון דחוף בכנסת על זעקת אלמנות
החללים. עוד לפני כן ניצלנו את ההזדמנות הראשונה,
אגב דיון אחר, ואמרנו:
לערוך כינו ס ־ מחאה ולמחות

״ אםאל מנו ת ־ ח ל לינו צ רי כו ת
על כךש אינן יכולות להת־

ממשלת ישראל חיה במאה ה־ !<9
הצעת־ ה תי קון ל ״ חו ק ב רי או תהעם שנ חקק על-
ידי ה ב רי טי ם לפני 50 שנה — הראה שוב שממ של ת
י שר אל מ פגר תבכמה דו רו ת. ש ר־ ה ברי או ת, וי ק טו ר שם*
טוב, הציע ל אפ שר לממשלהלהפ עיל פי קו ח רופף על
ב תי ״ ה חו לי ם ועל מחל קו תהתב רו א ה של ה עיריו ת.
וז ה ה כל,
ה שמענו ב הז ד מנו ת זו במה רעיונו תחד שי ם,
והש מענו אתהר עיונו ת שזרקנו לרא שונ הלחלל
לפני שבע שני ם: כינון שי רו ת-ב רי או תממלכתי
תו ךהלאמת קו פו ת ־ ה חו לי ם, והקמת מיני ס ט ריון
לוגי ה. בין ה ש אר א מ רנו :

ו חז רנו
ה כנ ס ת
א חי ד
ל א קו
אורי
אב,נרי: ביום השישי האחרון הזדעזעה הארץ
כולה למשך רגע אחד. זה היה כאשר דיווחה הטלוויזיה
על מצב הכליות המלאכותיות במדינה. רופא הודיע
שהכליות מספיקות רק למחצית הזקוקים לכך.

אורי אכנרי ב מי קרהזה, ה מינו סוה מי נוס
יו צ רי ם ה מינו ס כפור.

הדבר נובע מסירובו העקשני של מישרד־הבריאות
להקים את מדינת ישראל בשטח הבריאות. בשטח זה
אנחנו ממשיכים לחיות במצב טרום־מדינתי, כאילו מדינת
ישראל לא קמה כלל.
במיקרה הטוב ביותר מתנהג השר כאילו הוא דוגל.
בתפיסה אולטרה-ליברלית מן המאה ה־ ,19 המייעדת ל מדינה
תפקיד של מין שומר־לילה, המפקח על הדברים,
תחת שהמדינה תהיה אחראית לרווחה, לסעד ולבריאותו
של האזרח בה.

מתי יקום סוף־סוף שירות בריאות ממלכתי
אחיד, שיעניק טיפול רפואי ואישפוז לבל אזרח,
בלי הבדל השתייכות מיפלגתית, קופתית
ובד ׳־
זה דבר כל-כך מובן מאליו, כל־כך פשוט! זה נתקבל
במדינות קאפיטליסטיות מתקדמות. בבריטניה זה
נתקבל לפני דור. ואנחנו, בדורנו, עדיין חיים במצב ש קדם
בהרבה להקמת מדינת ישראל!

שירות סניטרי ממלכתי!

באשר שאד הכתב את הרופא כפשטות מה
קורה למחצית השנייה, אמר הרופא :״הם
ימותו.״
רגע זה עלה בזכרוני, כבוד השר, כאשד דיברת
בראשית דבריך על המצב בבית־החולים אסף
ונתת רשימה של המיליונים שהשקיעה בו המדינה.
אנחנו עדים כאן תמיד לתופעה המוזרה, שמצד אחד
אנחנו שומעים פרטים מזעזעים על החסר בשטחים שונים,
ומצד שני אנחנו שומעים מפי שרים דיווחים מרשימים
על הכספים שמוציאה הממשלה באותם שטחים.
איכשהו, המציאות אינה מתיישבת עם הסטטיסטיקה, וה־

זו להביא לביזבוז כספים, לאי-סדרים ולכפילות, אפילו
היד, מישרד־הבריאות גאון בתיאום זבאירגון שיתוף־פעו־לה.
לא תיתכן יעילות כאשר בית־חולים אחד שייך ל-
עיריה, השני לקופת־חולים, השלישי לממשלה והרביעי
למוסד חצי־ציבורי, ולכל אחד הנהלה שונה.

ה רופ א,

שר־הבריאות ויקטיר שם־טוב

לגבי המצב הסניטרי: אני מתפלא על כבוד השר,
שבא פה להטליא טלאי מיסכן על כל הטלאים הקיימים.
כבוד השר, אתה בעצמך אומר שיש עשרות רשויות
מקומיות, שאין בהן כלל שידות סניטרי.
הלא יש לנו בסך־הכל מדינה קטנה! היא גדולה
בחשיבותה, אבל קטנה בשטחה, קטנה במיספר אוכלו-
סיה. כל המדינה הזאת היא כשכונה אחת בעיר גידיורק.
מה הטעם לפצל את השירות הסניטרי למאות רשו יות,
שחלקן יעילות וחלקן לא-יעילות, לחלקן זה איכפת

1־ ! 20
] קזי ח ה, אל המאה *1
סטטיסטיקה אינה משקפת את המציאות.
מי שמת בגלל חוסר כליה מלאכותית דומה לאדם
הטובע בנהר, שלפי הסטטיסטיקה העומק הממוצע שלו
הוא 20ס״מ.

הסטאטיסטיקה היא נכונה, אבל אין היא
מעניינת את האדם הטובע.
יעקב נחושתן: ה ט בי ע ה הי אמאהא חוז. 11 אורי אבנרי: כן.

כבוד השר, אמרת מה שאמרת על בית־החולים אסף
הרופא, אבל עובדה היא שהרופאים זועקים. הרופאים
מודיעים שאינם מסוגלים לנתח בחדרי־הניתוח של בית-
החולים הזה. אני מתקשה ליישב את הדברים.

אשר לחוק שלפנינו:

מובא באן תיקון מהמאה ה־ 19 לחוק מן
המאה ה־.18
כל מילה הכתובה בהצעת־החוק היתד, יכולה להתקבל
בישראל ב־ ,1873 אילו היתד, קיימת מדיגת ישראל
ב־ .1873 התיקונים הם אנכרוניסטיים, ומתאימים למצב
אנכרוניסטי.

יהונתן יפרח:

שווה פ לו ס.

ה רי

להקים את המרינה
במה דברים אמורים? הצעת־חוק זו באה במקום
שלושה דברים החסרים במדינה:

שירות בריאות ממלכתי אחיד, שירות סניטרי
ממלכתי ארצי ומישרד לאקולוגיה בדרג
מיניסטריאלי.

תוק לשנת 1873

מינו ס

קצת מתמיה שדווקא שר מפמ״י, שגדל על
ברבי המארכסיזם, דוגל כתפיסה אולטרה-לי-
כדלית בזאת, שהמדינות הקאפיטליסטיות המתקדמות
בכר זנחו אותה מזמן.

ו עו ד

מינו ס

לגבי שירות הבריאות הממלכתי האחיד — כבוד השר,
כמו קודמיו, מסביר לנו שזה בעצם אינו חסר,
שבעצם מסתדרים הדברים למדות שרשויות הבריאות
מפוצלות. אבל דברים אלה אין בהם כדי להרגיע אותנו,
ולהשיב לשאלות המזדקרות יונדיום בכותרות העיתונים,
החל בפרשיות כמו ליל-הדמים בלוד, וכלה בסיפורים על
חולים הנשלחים מבית־חולים לבית־חולים, ובינתיים הם
מתים.
מצד אחד אין כסף לכליות מלאכותיות כדי לקיים
חיים, פשוטו כמשמעו, ומצד שני מוכרחה חלוקת־רשויות

ולחלקן זה לא איכפת כלל?

מדוע לא יקום שירות סניטרי ארצי, הכפוף
למישרד הבריאות, שידאג לתיכנון לטווח
ארוך, למשיכת בוח־אדם ולהדרכתו, להפעלת
בל מה שיש להפעיל?
זוהי דרישה כל־כד מובנת מאליה, כל־כך פשוטה,
שאני ממש אינני רואה צורך להתווכח עליה. היא הולכת
בד בבד עם דרישתנו להקים שירות־כבאות ארצי
ורשות ארצית לשפת־הים — דברים מובנים מאליהם,
הנובעים מהעובדה שזו מדינה קטנה, ושהממשלה —
עם כל הטענות נגדה — יעילה בהכרח יותר מרוב ה רשויות
המקומיות.

גישרו לאקולוגיה
אדוני השר, היום התפרסמה בעיתונות זעקת הפרופסורים,
המביעים חרדה עמוקה נוכח הידרדרות מצב
האקולוגיה בארץ.

אי־אפשר לדבר על הצעת-חוק זו מבלי
להשמיע שוב את הדרישה הפשוטה, שמדינת
ישראל תעבור גם בשטח זה לשליש השלישי
של המאה ה־ ,20 תמנה שר להגנת הסביבה,
ותקים מישרד להגנת הסביכה.

קיים בכבזד — הרי זה מזעזע ...שמעתי שאלמנות מיל־חמת
העצמאות, האלמנות של חברי־לנשק, מקופחות לעומת
האלמנות של מילחמת ששת־הימיס. אס יש ממש
כלשהו בטענה זו, זה צריך לזעזע אותנו כפליים...״
• הגשנו מחאה רשמית לידר הכנסת על שהמליאה
קיימה ישיבה של שעה אחת בילבד ביום ד׳ ,בעוד ש נשיאות
הכנסת מנעה ויכוח על הצעות דחופות שלנו
לסדר־היום, בעניינים חיוניים.
ביו הצעותינו שהנשיאות לא הכירה בדחיפותן: המתת
יהודים בכלא העיראקי, דברי השר דיין על התנגדותו
לשלום עם המלך חופיין (כמה ימים לפני
שאמר את ההיפך) ,פיטורי עוכרים סוציאליים כירושלים
שהדריכו את נוער־המצוקה בשכונות, קיצוץ
שידורי הרדיו והטלוויזיה, הכפייה הדתית שהביאה
לצימצום השידורים כשכת, ועוד.
• נימקנו הסתייגות שלנו בה דרשנו לשחרר ממס-
הכנסה שכר״דירה על כל הדירות שיושכרו, כדי להקל
על מצוקת־הדיור. ההסתייגות נדחתה על־ידי הרוב,
כשרק גח״ל מצביע בעדה.
• הגשנו מחאה חריפה נגד מזימת סגן יו״ר הכנסת,
איש־מפ״ם(!) ראובן ארזי, ליזום את שלילת זכותן של
סיעות לנמק הימנעות מהצכעה על הצעות-חוק
פרטיות. את הזכות הזאת השיגה סיעתנו, במאבק-יחיד,
בראשית הכנסת הקודמת.
י• אמנון זיכרוני הגיש שורה ארוכה של שאילתות.
בין השאר על: הכאת נער על-ידי שוטרים בבית־המישפט,
הקמת ישובים חדשים בפיתחת רפיח, הצעות
השופט ברנזון לשיפור התהליכים המישפטיים כתביעות
נזיקין, דברי הרב עובדיה יומך על הרב
שלמה גורן, ההתעללות כחיות, שערוריית החלפים
למכוניות, חבלת מישרד־האוצר בהקמת רככית תה־נית
כתלאכיב, זעקת הפרופסור על הידרדרות אי-

:ות הסכיכה.

״פארודיה של חוקה, קרי ק טור ה של חוק־יסוד...״
אחדהב לו פי ם הג דו לי םבמ דינ ה ק רוי ״ חו קי-י סו ד ״.
השבוע הו א הגיע ל שיא חד ש, כא שר הגי שה הממשלה
״ חוק -י סו ד: מ שק ה מ דינ ה ״ הבאלהס די ר, כ ביכול, א ת
הסמ כו תלהטילמיסיםואת נו ה ל הג שת התק צי בי ם.
ל מע ש ה זו הי ק לי פ ה רי ק ה — חוק שאינו קו ב ע דבר.
ב ת שו בהלנ או ם ־ ה פ תי ח ה של שר״המי שפטים, י ע קו ב
שימשו! שפירא, א מ רנו :

3 ..ו ד רו ח מד עי ח,,

בקרבגח ״ל גו בר ת ו הו לכתה הרג ש ה כי ה קנוניי ה
#להב רי ־ ה כנ ס ת יו חנן באדרואברהם עופר תתנקם
קשה בגוש ה מ תיי מרל הוו ת ״ או פוזי צי הרא שי ת״ .כמה
זוגים בג ח ״ ל כבר פי ר ס מו ב ר בי םאתה תנג דו ת ם
ל קנוניי ה, ו ר בי םמח ״ כי ג ח ״ל הביעו לנו ב או רחפר טי
1אתה תנג דו תםלהצעהומ עו ד די ם או תנו במאב קנו.
כדי ל אפ שר לג ח ״ ל מו צ א של כ בו ד מן הסבך, שי-

בלומר, הכנסת עומדת לחוקק ״חוק־יסוד״
המפטר אותה עצמה מן השליטה הישירה של
המיסוי !

המרו הוא עירום

והרי עצם המוסד הקרוי ״פרלמנט״ נולד בעולם על
ברכי הדרישה שהציבור ישלוט על הטלת המיסים, על הכסף
הנגבה מן הציבור ועל הוצאתו.

זוהי פארודיה של חוקה, האריקטורה שד
חוק-יסוד.

ההבקוות שד חווב

ביעים ומאשרים, היא תועבר לוועדה, תחזור לקריאה
שניה ושלישית, יצביעו ויאשרו, ובסופו של דבר אין
כלום.
אפשר היה להביא לכנסת הצעת חוק-יסוד מורכבת
משני סעיפים בילבד.
סעיף : 1כל מה שקיים נשאר קיים, כל עוד אין
הממשלה מחליטה אחרת.
סעיף : 2רשאית הממשלה לשנות כל דבר כאוות
נפשה.

זהו התוכן של הצעת-החוק שלפנינו.

קודם כול מביאים הצעת־חוק של חוק־יסוד, שאותו
עצמו ניתן לשנות בכל רגע, בכל רוב, בהצבעה של
20 נגד 10 או 7נגד .6אין צורך ברוב משוריין. אפילו
אין כאן סעיף המחייב רוב משוריין של 61 חברי־כנסת.
גם סעיף כזה הוא ריק מתוכן, כי לממשלה יש
61 חברי־כנסת, אחרת היא לא היתד, קיימת. אבל אפי לו
סעיף כזה איננו.

רתי ה שבוע ל ח ״ כמנחם בגין מי כתב, בו הצעתי מוצא
מו סכם מן המ שבר.
ה מו צ א: מעין ״ בו ר רו ת מדעית״ ,ב צור ת ו עד ת פרו־
! סו רי םשתפ סו ק מי צודק בווי כו ח, כשכל הצד די ם
ס כי מו מר אשלקבלאתמסק נו תיה.
הצעתי שוועדה זו ת כ לו ל פ רו פ סו רי ם ל מי שפט חו קתי,
למתימטיקה ולמדעי ה מ דינ ה.
ת שובתו של בגין: הו א יבי אאתהדב רי ם בפני סי ע ת

מה טוס או ה ליו, עומר
מי לחמת ״ ה ש אי ל תו ת שלנו, בעניין שי ט ת ״ ה פ רו ט ק צי ה
ול אברהם עופר בחלוקתה די רו ת, נמשכת. השבוע חגגו
ניצחון קטן נו ס ף: באמצ עו ת שי ט ת ״ השא לו ת הנו״
ופו ת״ שלנו, ח שפנו סתירה בו לטת בין ה תי רו צי ם של
ו ר -החקל או ת (שנתן אתהקרקע) ושל שר-ה שיכון.
שר־השיכון ענה על ש אי לתה שלי לגבי חלוקת הדי־ו
ת ל בני -הצמרתב חי פ ה :

השר זאכ שרף: בשני הבתים שנזכרו בשאילתה
נד, מישרדנו 46 דירות בלבד. היו עוד שש דירות
;שני הבתים או באחד מהם, אבל פרט למה שהתפרסם
:עיתונות, לא עסקנו במה שעסקה חברת שיכון עובדים
שש הדירות שנשארו ברשותה ורכושה.
היו״ר ישראל ישעיהו: שאלה נוספת לחבר־
!כנסת אבנרי.
אורי אכנרי: בבוד השר, בתשובה לשאילתה שלי
;מר לפני כסה ימים שר־החקלאות שהקרקע של הבתים
!אלה סופקה לחברת שיכון עובדים למטרות מוגדרות,
גון זוגות צעירים, שיכון עולים וכר, ושמישרד־החקל־ות
סומך על כך שמישרד־השיכון מפקח על השימוש

אם כן, אדוני היושב־ראש, לשם מה יש בכלל צורך
בתרגיל הזה, לשם מה מעסיקים את הכנסת ואת שר־המישסטים

רק בדי להעמיד פנים של מישטר חוקתי,
בעוד שלמעשה יש מישטר של הפקרות בלתי•
מרוסנת מצד הרוב, מצד רוב אמיתי ואפילו
מצד רוב כפוי של אנוסים ז

שלישית :״חוק־היסוד״ הזה מרשה לכנסת לחוקק
חוקים, שיעבירו לידי הממשלה עצמה את הסמכות להטיל
מיסים ותשלומי-חובה ואגרות.

אדוני היושב־ראש, כל זה חושף מחדש את הכזב
היסודי המונח ברעיון של ״חוקי־היסוד״.
אומרים: אין לנו חוקה, אבל אנחנו מחוקקים, בזה
אחר זה, חוקי־יסוד, שיצטרפו יחד ברבות הימים לחוקה.

זוהי התיימרות כוזבת.

מהם סימני־ההיכר של חוקה, חוקה אמיתית, לא רק

גבינ ה ש חיי צי ת
רוב מהומה על לא מאומה, תרגיל ריק
לחלוטין.

זאב ב״הארץ״

בארץ שלנו, שיש משמעת פרוסית, משמעת
סיעתית ומשמעת קואליציונית, משמעת
ברזל, משמעת צבאית ממש, פירוש הדבר שהממשלה
יכולה לשנות כל דבר באוות-נפשה,
ככל עת שהיא רוצה.

אורי אבנרי: אני מציע להחזיר את הנייר הזה
לממשלה. איני יודע מה היא תעשה בו, כשנחזיר אותו
לה, כי הרבה שימושים אין בו.
היו״ר ׳מרדכי זר: חבר־הכנסת אבנרי,
אולי תסכים איתי שזה לא נייר. זו הצעת־חוק של
הממשלה. זכותך להציע להחזיר אותה לממשלה.
אין לי כל התנגדות לכך. אבל בוא נשתמש
במושגים מקובלים. זו הצעת־חוק ולא נייר. הובאה
לכאן הצעת־חוק. תסכים איתי.
אורי א מ רי: בוודאי, זוהי הצעת־חוק, ואת
מהותה של הצעת־החוק הזאת אני בדיוק התכוננתי
להגדיר.
היו״ר מרדכי זר: על זה אתווכח איתר.
אבל לא להשתמש ב״הנייר הזה״.
אורי א מ רי: נייר זה דבר מכובד מאוד.

כל הוויכוח דומה לאגדת ״בגדי המלך החדשים.״
גוזרים ותופרים וחותכים ומחברים, כאילו יש בד
בידי חייטים, אך אין בידיהם דבר, ואין הם מוציאים
מידיהם דבר, והמלך נשאר עירום.
כאן מכינים הצעת־חוק, מעבירים אותה ממישרד־המישפטים
למישדד-האוצר, ומשם לפרופסורים, מדפיסים
אותה על הנייר הכחול, מביאים אותה לדיון0 ,צ־

ה8ג>וה לבג!:

בכנסת יכול לקבל כל־ חוק, לאל שום סייג, ללא שום
הגבלה. לכל ממשלה יש רוב, בלי דוב היא לא היתד,
קיימת. אם די ברוב רגיל כדי לחוקק כל דבר, הרי
הממשלה יכולה לשנות כל דבר, כאוות נפשה.

בל רוב יבול לשנות את ״חוק-היסוד״ הזה,
כרגע שהוא רוצה.

שנית: חוק-היסוד אינו קובע שום דבר ממשי
לגופו של עניין.

זוהי גבינה שווייצית מנופחת, שבה יש
מעט מאוד גבינה והרכה-הרכה חורים.

כל דבר שיש בו תוכן מעשי, נאמר עליו :״הדבר
ייעשה בחוק או על־פיו.״
ארי אנקוריץ: ממתי גבינהשוזייצרית
היא גבינה רעה? זו פעם ראשונה שאני שומע

דבר נזה.

משה ורטמן: הוא חזר עכשיו משווייץ,
והוא יודע. 1 אורי אכנרי: אני אוהב מאוד גבינה שוויי־צית,
אבל לא הייתי רוצה לראות אותה בספר
החוקים.
מה פירוש הדבר שהדבר ״ייעשה בחוק?״ כל רוב
בקרקע למטרות אלה. מהי תגובת שר־השיכון על כך 1
השר זאב שרף: נדמה לי שבמיקרה קונקרטי זה.
חברת שיכון עובדים הביאה עימה את.הקרקע, ולא קיבלה
אותה על־פי המלצת הימישרד. יתכן שבאיזה שהוא
תאריך קודם היא קיבלה את הקרקע מהמינהל, אבל
בשבילנו קרקע זו נחשבת לקרקע של חברת שיכון
עובדים.
אורי אכנרי: כבוד השר, האם לא נוצר פה חלל
ריק בין דברי שר־החקלאות לבין דברי שר־השיכון?
כאשר מישרד־החקלאות מוסר קרקע למטרות מסויימות
במחירים מיוחדים, ואומר שהוא סומך על ׳מישרד־השי־כון
שיפקח על הייעוד, ומישרד־השיכון אינו מפקח על
כך — מה הפתרון?
השר זאב* שרף: לא קראתי את דבריו של שר־החקלאות.
בדרך כלל, אם אנחנו ממליצים, אנחנו שומרים
על זה שישתמשו בקרקע למטרה אשר לה נועדה.

נייד הקרוי חוקה? והרי ניירות הקרויים חוקה יש
במדינות רבות, החל בחוקות של קהיליות הבננות באמריקה,
ועד לקונסטיטוציה המפורסמת של סטאלין.
חוקה דמוקרטית יש לה סימני־היכר מובהקים, וכדי
שחוק־יסוד יהיה חלק מחוקה עתידה, גם חוק-היסוד צריך
שיהיו בו סימני־היכר המובהקים האלה.

קודם בל: אי־היבולת של רוב מיקרי
לשנות את החוקה. מוברח להיות רוב משוריין
גדול לצורף זה. שנית: היכולת של בית-המיש-
פט לפסול חוקים, הנוגדים את החוקה או את
חוקי־היסוד. שלישית: הצורף בפרוצדורה
ממושכת של שנים, בדי ששינוי בחוק-יסוד לא
יתקבל על־ידי דוב מיקרי חד־פעמי.
איפה כל זה נמצא בחוקי־היסוד שלנו? ואיפה זה
נמצא, על אחת כמה וכמה, בחוק־היסוד המשונה הזה,
המובא לנו היום?

אין כאן רוב משוריין, ולא נוהל מיוחד
לשינוי, ולא אפשרות לפנות לבית־המישפט —
שום דבר. החוק אומר שהרוב בכנסת יבול
לשנות בל דבר, לעשות בל דבר, הוא חופשי
לחלוטין.
אילו חסרה לנו הוכחה בולטת, חותכת, נוקבת, לאבסורד
של ״חוקי היסוד״ ,הרי באה הצעת־החוק של חברי-
הכנסת עופר־באדר והוכיחה, שאפילו חוק-יסוד הכולל,
כביכול, צורך ברוב מיוחד כלשהו, רוב של 61 חברי-
כנסת, אינו מהווה מעצור, ואינו מונע מצב שבו רוב
רגיל, מיקרי, חד־פעמי, המאוחד על־ידי הרצון המשותף
של שניים לגזול את השלישי, יכול להעביר חוק הנוגד
את יסודות חוק-היסוד הקיים. ובכן, זה אפשרי.
אם זה קורה בחוק-יסוד שיש בו זכר כלשהו לצורך
ברוב משוריין — מה אפשר לאמר על הצעת־החוק הזאת,
הקוראת ממש דרור להפקרות של הרוב?
אדוני היושב־ראש, הצעת־החוק הזאת אינה מוסיפה
כבוד לממשלה שהביאה אותה, ואינה מוסיפה כבוד ל כנסת
הנדרשת לתת עליה את הדעת. מן הדין להחזיר
אותה לממשלה.

שיח על שי״ח
חי לו פי־ דג רי םקצ רי ם :
ח״ כמנחם פרוש מ אגו ״י נשא נ או ם חו צ ב־ ל הגו ת
נגד ה ס טו ד נ טי ם.

מנחם פרוש אנחנו שומעים שבאוניברסיטאות
יש קינים של מצפן, של שי״ח, הנותנים מחסה לפתח.
על זה תדון הכנסת, על זה תתן את דעתה...
אורי אבגרי: אנשי שי״ח משרתים בצבא, בעוד
שאנשיך משתמטים ממנו. מי אתה שתאשים את שי״חו
מנחם פרוש: לא שמעתי את דבריך !
אודי אכנרי: אנשי שי״ח משרתים בצבא, בצנחנים
ובכל היחידות הקרביות. אבל אנשיך משתמטים
מן הצבא.

המחיר 2.50ל״י 4י ״ ג אדר א׳ תשל״ג14.2.73 ,

מססר 50א1

יין

0סם0.ם 6ל
מן הבנ״ן המוגן
ביותר ב מדינ ה!